ביבליוגרפיה חלקית

Katerine Bialaczyc, Manu Kapur & Allan Collins | Culting a community of learners in k-12 classrooms | The international handbook of collaborative learning| pp. 233-248 | 2013Anna Sfard | On two metaphors for learning and the dangers of choosing just one | Educational researcher, Vol.27 No.2 | pp. 4-13 | 1998

רעות גורדון | תודעה בונה בית ספר בונה תודעה - הסטוריה של מבני בתי ספר בישראל: חינוך, חברה וארכיטקטורה | תזה עבור תואר מאסטר במגמת היסטוריה ופילוסופיה של החינוך באונ׳ ת״א | 2003

הכנסת – מרכז המחקר והמידע | החינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל ובעולם | | ק.בן-גוריון, י-ם | 2008המכון לתכנון מבני חינוך ורווחה | בית הספר היסודי - מדריך למתכנן | 1992

פאולו פרייה | פדגוגיה של המדוכאים | מפרש | 1981גבריאלה נוסבאום, ענת גורדון ועמרים רביב | בתי ספר אנכיים | משרד החינוך | 2007

נוגה דגן בוזגלו | היבטים של הפרטה במערכת החינוך | מרכז אדווה | 2010

124

סיכום

תוך כדי העבודה על הפרויקט גיליתי שהקשר בין מרחב לחינוך גדול אפילו יותר ממה שדמינתי כשנכנסתי אליו. העולם משתנה בקצב מסחרר וכך גם שיטות החינוך

והרלוונטיות של מה שמלמדים ובעיקר איך מלמדים. קצרה היריעה, ויש נושאים רבים להתייחס אליהם כשנגשים לתכנון מרחבי חינוך,

אבל אני חושב שמרכזי החממ"ה בחיפה מהווים דוגמא אורבאנית אדריכלית לאפשרויות שניתנות כשניגשים לתכנן בתי ספר ומרחבי חינוך אחרים.

כמובן שבשביל שהמודל של החממ"ות יפעל, צריך להשקיע מחקר רב והתאמות הן מבחינה אדריכלית והן מבחינה פדגוגית. בנוסף, למרכזי החממ"ה השפעה על מבנה

התיכונים עצמם, וסוג ההכשרה שהתלמידים צריכים לעבור בכדי להגיע מוכנים בגיל התיכון לסוג כזה של למידה. השפעה זאת מצריכה מחקר, ניסוי וחשיבה מחדש

גם על מרחבי הלימוד של גילאי היסודי והחטיבה.

אני מקווה שהמסמך הזה ישמש אותי ואת מי שיביט בו בתור דוגמא למחשבה אחרת על חינוך ועל מרחב, ושהוא יהווה אתגר לחשיבה הקונוונציונאלית בתכנון מבני

חינוך על כל סוגיהם.

זאת גם הזדמנות לאמר תודה לרונן, פאתינה וגבי שליוו והנחו אותי במהלך הפרויקט, ולכל מי שעזר בדרך במפגשים חד פעמיים, הערות והארות בתחומי

החינוך והאדריכלות.

121

בלפור - רחוב

פעולה עירונית נוספת שנעשתה בפרויקט היא הסרת הגדר-חומה שהפרידה בין קו המגרש לרחוב בלפור. בגלל הטופוגרפיה הקיצונית החומה אפילו אימתנית יותר מהרגיל בחלקים מהרחוב, וחתך

הרחוב הקיים מאוד לא נעים, ולעתים אפילו קשה למעבר. ע"י הסרת הגדר והעברת קו המגרש לקו אפס, חתך הרחוב נפתח ושטח המדרכה יותר מהוכפל. כעת,

הרחוב מאפשר מעבר נח יותר ואפילו שהייה, כאשר החזית של הבניין משתנה לחזית מסחרית.

120

חזית מזרחית

119

המבנה הקהילתי

המבנה הקהילתי משממש כדופן המערבית לכיכר ויחד עם זאת משלב את המעבר בפעילות השוטפת של החממ"ה. כלפי החלק התחתון של הכיכר המבנה מהווה דופן גדולה ומרשימה של מבנה ציבור,

אבל עדיין נשאר בקנה מידה אנושי ולא גבוה יותר מבנייני המגורים באיזור. כאשר ככל שעולים עם הטופוגרפיה, החתימה על הקרקע הולכת ומצטמצמת עד שהחזית הדרומית שפונה לרחוב מסדה ממש

קטנה ומרומזת.

118

מרחבלימודי

מרחבטיפולי

מרחבחברתי

117

מבנה המתנ״ס

במקום השימוש במבנה הלבן המוזנח והמסוכן מוקדש לטובת מתנ"ס הדר מבנה חדש שמותאם לצרכיו.

המבנה חפור בחלקו, בעל 2 קומות כאשר בגלל הרצון לחבר בין מפלס הכיכר הגבוה לחניון של המדעטק מעל המבנה הקומה השניה הופכת לקומת גלריה בחלקה הצפוני. מעבר למוטיב של הגלריה שנמצא באיזור שמוקדש למרחב החברתי, הרצון התכנוני

העיקרי היה לנסות ולטשטש בין המרחב הטיפולי והלימודי, ולהעניק להם פינות שקטות ואינטימיות שיכולות לשמש את שני המרחבים.

בנוסף, בשטח של המרחב החברתי נמצאות פינות בגדלים וגבהים שונים שיכולים לשמש למשחק, מנוחה, עבודה עצמית על שיעורי בית ופעילויות חברתיות מונחות ע"י

צוות המתנ"ס. למרות שהמבנה סגור וחפור, הקיר שפתוח לחצר הפנימית, הרמפה שמקיפה את

המבנה והניתוק מהקירות ההקפיים שהופכים את הקומה השניה לקומת גלריה מאפשרים תנועה חופשית ופתוחה במבנה.

הדופן הדרומית של המבנה אטומה ברובה ובכך מאפשרת פרטיות לכניסה למבנה מחד ומאידך דופן לכיכר שיכולה לשמש כבמה או קיר מסך להתאספויות והתקהלויות

מאורגנות וספונטניות

116

1מ'10מ'

115

מפלסים _ 104+

המפלס העליון הוא השלמה של התוכנית ההסטורית של המתחם, כאשר כבר בה הופיע גשר המחבר בין שתי הבמות של אהרוני וההדריון. ממפלס זה הנוף הנשקף מגיע עד הים ולמרות שהמרפסות פרטיות יותר ומשמשות את משתמשי הבניינים, עדיין קיים

קשר עם הכיכר ע"י רמפות ומדרגות. בנוסף, בגלל הבדלי הטופוגרפיה, קיימים מעברים לבמות מקצה רחוב בלפור ומרחוב מסדה.

הקומה האחרונה של הבניין הקהילתי מופרדת מהמהלך הראשי של המדרגות והטראסות ומשמשת את המורים ואת ההנהלה של החממ"ה. היא גדולה יותר ובכך

עוזרת להגן אקלימית על מהלך המדרגות המהיר מהחלק התחתון של הכיכר לרחוב מסדה.

114

1מ'10מ'

113

מפלסים _ 100+

מפלס זה מהווה את החיבור מרחוב בלפור לכיכר ודרכו ישנן כניסות לבניין אהרוני דרך שטחי המסחר בנוסף ליציאת חירום. במפלס זה ישנה גם הכניסה העליונה

לבניין הקהילתי, וכניסה למפלס התחתון של בניין ההדריון.מתחת לגשר של המפלס הבא ישנו בית קפה שלצידו אפשר לשבת ולצפות על הכיכר

כולה ואל הנוף.

ככל שמטפסים עם המפלסים, השטח הבנוי הולך ויורד, הוא מאפשר מבט פתוח אל הנוף ושטח ציבורי פתוח לטובת כלל התושבים. כך זה מרגיש שתביעת הרגל של

המבנים הולכת וקטנה ועוזר לתחושה של קנה מידה עירוני אנושי.

112

1מ'10מ'

111

מפלסים _ 96+

המפלס השני מכיל כניסה מהחניון של המדעטק לאיזור הסדנאות של המוסד, ומעבר מהחניון לכיכר שמתחילה לטפס לכיוון מסדה ובלפור. כמו כן ישנן כניסות לשטחי

מסחר שנמצאים על רחוב בלפור בטווח שבין הגדר שמוסרת לבניין עצמו שהופך להיות גבול המגרש בקו 0. לצד אולם הבנאים ישנה חצר פרטית לטובת משתמשי

החממ"ה עם גישה דרך הבניין בלבד.

במפלס זה בניין אהרוני מחולק בין המדעטק, שטחי המסחר שפונים לבלפור ואולם הבנאים עם הגובה הכפול. בנוסף, קיימים מעברים בין הקומה השניה של המתנ"ס

לבין בניין אהרוני, איזור היציע של החממ"ה והבניין הקהילתי שבו מרוכזות הפונקציות שיכולות לשמש את המוסדות הסמוכים ואת הקהילה.

בבניין הקהילתי, קיר הספריה מפריד בין האיזור הפתוח לבין חללי הלימוד הפרטיים, כאשר גם מתחת למדרגות ובצמוד לקיר התומך ישנם חללי הוראה

פרונטאלית שדורשים פחות תאורה טבעית.

110

1מ'10מ'

109

מפלסים _ 92+

המפלס התחתון , והראשון מבין ארבעת המפלסים העיקריים במבנה, מאסף אליו את הרחובות שמגיעים מצפון ל"כיכר התחתונה" שמחליפה את גינת קסל. ממפלס זה

ישנן כניסות עם שליטה מלאה למבנה הקהילתי ולמתנ"ס הדר )כולל עמדת שומר אם צריך( וכניסה שהיום לא שמישה למופ"ת-בסמ"ת הסמוך. החלק התחתון של הכיכר

מוגן ועטוף יותר, ובעל אווירה שכונתית ושקטה.למתנ"ס הדר מוקדשת חצר פנימית עם גישה אך ורק דרך המתנ"ס. בגלל גיל

המשתמשים והצורך בשטח חוץ מוגן ונשלט. בנוסף, מגרש הכדורסל מוגדל, משתלב עם הכיכר החדשה ומשרת גם את הקהילה לאחר שעות הלימודים.

בתוך המבנה, מתקיים קשר פיסי בין כל המוסדות ואפשר לעבור דרך הבניין בין אגף לאגף. אפשר גם לחלוק חללים מסויימים בתיאום זמן.

לדוגמא, האודיטוריום הגדול של החממ"ה יכול להכיל אותה כמות של אנשים כמו אולם הספורט באהרוני ששימש את המדעטק לכנסים והרצאות והוסב לאולם הבנאים

של החממ"ה.

כמובן שאפשר להשתמש במבנים כדי להתגבר על הטופוגרפיה בדרך נגישה ע"י המעליות. בנוסף, החלק של אהרוני בקומה זאת מהווה מקלט משותף לכלל

המשתתפים, וגם חלק מהחללים שצמודים לקיר התומך יכולים לשמש כמקלט.

108

מבט ממעוף הציפור מכיוון צפון מערב הצופה אל הכיכר והמוסדות המקיפים אותה. בצהוב - חלק מבניין אהרוני שיוקדש לפעילות המדעטק, לסדנאות מתחת לבמה

הציבורית ומשרדים מעליהבכחול - החממ"ה לבניה ועירוניות עם הבניין הקהילתי שבולט, אזור הלימוד מבוסס

פרויקט שנמצא מתחת לכיכר, ואולם הבנאים שנמצא בבניין אהרוני.בירוק - מתנ"ס הדר שנמצא אף הוא מתחת לכיכר עם גישה מהחלק התחתון שלה.

באדום - בניין ההדריון )פקולטה לארכ' של הטכניון( ותיכון מופ"ת בסמ"ת שבהם אין התערבות ישירה, אך מהווים חלק בלתי נפרד מהמתחם.

107

פרוגראמה

106

105

הדר צריכה כיכר - הבנין הלבן

הבניין ה"לבן" היה אחד הבניינים של ביה"ס המקצועי בסמ"ת. הבניין ננטש עם סגירת המוסד, נוטר עזוב ברובו, ונחשב מסוכן לשימוש ולכן

מיועד להריסה. בנוסף, גובהו הרב של הבניין מייצר חזית מאיימת מאוד כלפי גינת קסל,

ומגביר את הנתק שבין חלקי השכונה למתחם הטכניון ההסטורי.

גם במבחינה הסטורית, הערך של המבנה הוא הנמוך ביותר מהמבנים בסביבה, כאשר הוא לא משתייך לסגנון מיוחד ואין בו חללים מיוחדים

מלבד כיתות קלאסיות.

בחלקו התחתון של הבניין מוצב באופן זמני מתנ"ס הדר, זהו גוף מיוחד וייחודי שמהווה מוקד לילדי השכונה והעיר. המתנ"ס יצר לעצמו מודל מיוחד שמשלב מרחב חברתי יחד עם מרחב לימודי ומרחב טיפולי והוא

מהווה גם מוקד לפעילות שכונתית לגילאים שונים.

לכן בהצעה שלי אשתדל להעניק למתנ"ס מבנה חלופי, שלוקח בחשבון את הצרכים של המוסד המיוחד.

104

103

הדר צריכה כיכר - מדרגות

המדרגות בחיפה הן טיפולוגיה המיוחדת לעיר למעבר אנכי לטופוגרפיה. קיימים מספר מהלכים כאלו בעיר שמובילים ומקשרים בין חלקים שונים שלה, לעתים

בדרכים מפתיעות מאוד. ממערב לבניין הלבן קיימות מדרגות שמהוות חלק ממהלך שמוביל ממרכז הדר ועד

מרכז הכרמל. המדרגות נסתרות מעט מרחוב מסדה שם הן מתחילות, ומובילות לגינת קסל הקסומה אך הלא נגישה.

הצבת הבניין הקהילתי לקחה את המדרגות והפכה אותם למרכיב התנועה האנכית בתוכו וגם לידו כאשר המדרגות מלוות את הבניין מהמפלס התחתון ועד רחוב מסדה. החלק הזה של המהלך שמוביל למרכז הכרמל מוגן אקלימית ע"י הקומה העליונה של הבניין הקהילתי ומייצר קשר מעניין בין העוברים ושבים לבין המשתמשים בבניין.

כמובן שהמעבר לצד הבניין המואר והפעיל הופך את חווית הטיפוס לנעימה ובטוחה יותר, ומאפשרת מעבר מהיר מהחלק התחתון לעליון.

* ממול - החזית הצפונית של הבניין הקהילתי, עם המדרגות המהירות בין רחוב מסדה לרחוב קסל. זוהי החזית הגדולה והמרשימה של החממ"ה, ובה נמצאות שתי

הכניסות המבוקרות לחממ"ה - התחתונה והעליונה.

102

7m 7

m

7m

7m

שימוש חדש במודול הכיתה

שח-מטמשחק וכושרמעברדשאאזורי שהייה

101

הדר צריכה כיכר - שצ"פים

השטחים הציבוריים בהדר לוקים בחסר. חלקם מוזנחים ועזובים וחלקם מנוצלים לרעה ע"י פעילויות שליליות, מה שהוביל למדיניות שסוגרת את השטחים הפתוחים ומנכסת אותם לטובת הפעילות "הטובה" של המוסדות הסמוכים. כך נסגר גן בנימין בשעות הערב, כמו גם הגנים הקטנים שכן מפוזרים בשכונה ריקים מפעילות בשעות

רבות של היום.

גם בשטח המתחם המדיניות תקפה לגבי השטחים הפתוחים כאשר לפני מספר שנים סופח השטח שבין המבנה ההסטורי של הטכניון לבניין הסדנאות לטובת גן המדע היפהפה אך זה ששייך למדעטק ומותנה בתשלום בכניסה ובשעות פעילות המוסד.

כיום מתקיימת מחאה שכונתית כלפי השיפוץ המתקיים בגן הצפוני )ההיסטורי( שלפי התכנון רובו אמור להיות סגור בשעות הערב והמעבר בו הולך להיות מוגבל.

ההצעה לכיכר ציבורית פתוחה מציעה כיוון מחשבה חדש, תוך כדי תקווה שהמוסדות הקיימים מסביב לכיכר והקהילה הערה של השכונה ייצרו פעילות חיובית בה לאורך

כל שעות היום והלילה.

בנוסף, היכולת לעבור בין חלקי השכונה והפיכת הכיכר לציר תנועה מרכזי להולכי רגל מסוגי אוכלוסיה שונים בעלי איטרסים ושימושים שונים יעודד מעבר דרך הכיכר

ישמור עליה ויתן לה חיים.

* ממול - חלוקה פרוגרמתית של הכיכר לתתי מצבים כאשר המגמה הכללית של הירידה הטפוגרפית נשמרת.

100

בלפור

מגרש כדורסל בסמ"ת

כיכר בהדר!

החממ"ה העירונית

החממ"ה העירונית

כיכר בהדר!

קסל

הבניין הלבן

גינת קסל

גינת קסל

בלפור

בלפור

99

הדר צריכה כיכר - אסטרטגיה

הדר, כמו רוב השכונות החיפאיות נמצאת על מדרון כך שהפערים הטופוגרפיים מייצרים אתגרים עירוניים. למרות שהמתחם אמור להווה מוקד לפעילות העירונית,

בפועל הוא מהווה חסם בין הצד המערבי של הדר לצד המזרחי. רחוב בלפור הוא רחוב עם שיפוע קשה מאוד להליכה )בעיקר מצפון לדרום בעליה( ורוחבו עם הגדר ההסטורית שמונעת גם גישה וגם מבט עם המוסדות הסמוכים לא מקלה על המעבר

ומונעת לחלוטין שהייה.

למרות המוניטין הירוק של חיפה והקרבה לטבע, קיימת מצוקה גדולה בעיר של שטחים ציבוריים פתוחים, והדר לא שונה בנושא זה. הבניין הלבן שמיועד להריסה חוסם את הנוף, וע"י הורדתו והורדת החומה יכולה להפתח כיכר עירונית ציבורית בהדר, שמוקפת במוסדות ציבוריים-חינוכיים. ההבדל הטופוגרפי בין רחוב בלפור

לרחוב קסל מייצר מבט רחב לנוף, שמגיע עד הים.

דרך נוספת לנצל את ההפרש הטופוגרפי הוא הכנסת רוב הפרוגרמה של החממ"ה העירונית לתוך הפער שבין בלפור לקסל. ע"י כך, נוצרים קשרים בין המוסד החדש

לבין השטח הציבורי, אך ניתן לשלוט בקלות יחסית על ההפרדה והסטריליות הנדרשת במוסדות חינוך בארץ ללא גדרות ובזבוז שטחים.

משחק בטופוגרפיה של הגג/כיכר יכול להועיל גם מבחינת המעבר והקשר בין שני החלקים המנותקים של הדר, ולייצר גם תתי אזורים לשהייה ופעילות שיכולים להיות

מנוצלים ע"י המוסדות מסביב, וגם להשאיר את האופציה להתאספויות והתקהלויות גדולות יותר בארועי שיא עירוניים או מקומיים. גם וגם.

98

השחקנים

במתחם מרוכזים מבנים רבים בעלי ערך הסטורי שלמעשה מהווים מוזיאון פתוח )ברובו( לאדריכלות הישראלית על כל סגנונותיה והתפתחותה. גם מסביב למתתחם

מתקיים ריכוז מרשים של מבנים בסגנון הבין-לאומי שלא היה מבייש את העיר הלבנה תל-אביב. בנוסף, הצורך בהתחדשות עירונית בהווה, כמו גם הפוטנציאל

לעתיד מהווים סביבה מצוינת לעולם התוכן של בנייה ועירוניות.

בעלי העניין במתחם הם רבים, אך גופים ומוסדות שניתן וצריך לשתף איתם פעולה, הן מבחינת "עולם התוכן" והן מבחינה חינוכית ערכית. זוהי דוגמא מצוינת לאפשרות

להשקיע משאבים במקום עירוני שזקוק להם, ויכול לנצל אותם בכל מהלך היום והשנה. מבני החינוך לא צריכים להיות מיותמים מחוץ לשעות הפעילות. ואין ספק שמתנ"ס הדר, תנועות הנוער, הקהילה ואפילו המדעטק והטכניון ישמחו להשתמש

באותם משאבים ולחלוק בהם. גם החממ"ה תהנה מהקרבה למוסדות הללו כאשר תוכל לשתף פעולה מקצועית עם

גופי הידע של המדעטק והטכניון.

החממה העירוניתהדר

97

המבנים הקיימים

1. בית הקרנות | 1936 | י. קלרווין

5. בניין הטכניון ההיסטורי | 1913 | א. ברוולד

7. בניין הסדנאות | 1913 | א. ברוולד )שיפוץ - ע. וכמן(

10. ההדריון | 1965 | ש. גלעד ומ.רטנר )שיפוץ - ד. מושלי(

9. בניין אהרוני | 1968 | ש. גלעד2.ביה"ס הריאלי | 1913 | א. ברוולד

11. בסמ"ת - הבניין הלבן )להריסה( | 1937

96

מתחם בסמ"ת

מתחם הטכניון ההסטורי בהדר הוקם ממש עם ראשית השכונה וההתיישבות היהודית החדשה בחיפה. המתחם מהווה את ליבו של התוכנית ההסטורית של קאופמן ואמור

היה להיות הציר החינוכי-אזרחי-ציבורי המרכזי בשכונה ובעיר. כיום ישנם מוסדות רבים בעלי אינטרסים במתחם, כאשר מצד אחד חלקים ממנו

עוברים התחדשות עירונית )דוגמאת הגן ההסטורי שמשופץ בימים אלו( וחלקו נטוש כמו בית הקרנות בחלקו הצפוני )והנמוך( והחלק הדרומי ששייך לטכניון והיה חלק

מבית הספר המקצועי בסמ"ת שנסגר סופית לפני כעשור. מיקום החממ"ה לבניה ועירוניות דווקא שם מהווה המשך ישיר לכוונות התכנוניות

המקוריות של המתחם לחינוך השכלה ומלאכה.צריך לזכור גם את הקשר ההסטורי לטכניון שהחל את פעילותו שם עם הפקולטות למקצועות הבניה - אדריכלות והנדסת בניין - ואלו גם האחרונות שנשארו בהדר

עד שעברו אף הן לקריה הנוכחית. בשנת הלימודים הבאה )התשע"ו( הפקולטה לארכיטקטורה של הטכניון צפויה לחזור וללמד בבניין ההדריון.

בפרויקט אני מציע להחליף את התוכנית הקיימת להריסת הבניין הלבן והחלפתו במתחם מעונות סגור. לטענתי הסטודנטים ומשפחותיהם כמו גם תושבי השכונה יהנו

מפיזור המעונות בנכסים הנטושים הרבים בעיר, ועדיף לשמור את השטח הציבורי לשימוש הקהילה הציבור והעיר.

קיים - ללא התערבות

חדש! *הצעה* קיים - השפעה ישירה

קיים - להריסה

קיים - התערבות

9. בניין אהרוני )מדעטק(1. בית הקרנות

13. הכיכר בהדר )*הצעה*(5. בניין הטכניון ההסטורי )מדעטק(

11. בניין בסמ"ת "הלבן" )להריסה(3. הגן הצפוני )שיפוץ - גרינשטיין הר-גיל(

15. תיכון מקצועי בסמ"ת מופת7. בניין הסדנאות )מדעטק, שיפוץ - עמוס וכמן(

10. בניין ההדריון )טכניון, שיפוץ - דגן מושלי(2. ביה"ס הריאלי

14. הבניין הקהילתי )*הצעה*(6. גן המדע )מדעטק, עמוס וכמן(

12. מתנ"ס הדר )*הצעה*(4. שבט משוטטי בכרמל

8. ביה"ס הריאלי - סניף יסודי בהדר

95

3

5

7

6

9

10

13

12

11

14

15

8

2

2

4

1

1:2500

פורבל

הרצל

מסדה

94

יחד עם זאת, לשכונה פוטנציאל אורבאני מצויין. יש בה תכנון עירוני עם צפיפות טובה, בנוסף למוסדרות ובניינים עם ערך אדריכלי היסטורי ועירוני. מבנים רבים ריקים והפוטנציאל להתערבות והתחדשות עירונית גבוהים. אפילו קיימת מגמה של

חזרה של הטכניון להדר, כמו גם קהילות רבות עם תחושת שייכות הולכת וגדלה.

לכן, זהו מקום מצוין למיקום של חממ"ה. זאת השכונה שמהווה את הפוטציאל הגדול ביותר לחזור ולהיות מרכז העיר שכיום לא קיים בחיפה, וצריך להחזיר ולהקים

כמה שיותר מוסדות בתוכה. אין ספק שתלמידים שמגיעים מכל העיר בצורה יוממית לשכונה יזרימו אנרגיה חיובית לשכונה, כמו גם משאבים ועניין של ההורים של אותם

נערים...

93

92

הדר היא המרכז העירוני ההיסטורי של חיפה, והייתה השכונה המרכזית שבה ברוב המאה שעברה. היא ריכזה בתוכה את עולם התרבות, החינוך וההשכלה הגבוהה, מסחר

ותעסוקה. אך המגמות וההחלטות העירוניות הוציאו ממנה את אותן רשתות עירוניות והשאירו אותה עזובה, ריקה מתוכן ומוזנחת. הטכניון עזב לקריה הנוכחית, המסחר עבר לקניונים המפוזרים בפאתי העיר ובעיקר לגרנד-קניון, והתנועה שאפיינה את

הדר הוסתה מהתחנה המרכזית לחוף הכרמל ולב המפרץ ויחד עם מנהרות הכרמל הותירו את הדר מנותקת מרוחקת ומיותרת.

91

90

מה קרה להדר?

מחר?היוםפעם...

מסחר ותעסוקההשכלהתחבורה ציבורית

89

88

אימפריה!

החממ"ה העירונית - הדר

פרק רביעי:

חיבור למבנים הקיימים המרכז המקצועיהדר צריכה כיכר המתנ"ספרוגרמאהלמה דווקא הדר?

85

מרכזי החממ"ה העירוניים - כישורים ויכולות

יצירתיות, עבודת צוות, למידה עצמית, יכולת הסתגלות, יעילות, סדר עדיפויות, עמידה בזמנים, אורינות גראפית - איפה לומדים ומתנסים בכל הדברים הללו כיום?

כיצד מערכת החינוך מתייחסת לכלים והיכולות האלו, ולעוד רבים אחרים? והאם המרחב הקיים מאפשר לתלמיד ללמוד להתנסות ולהשתפר בהם?

בלמידה מבוססת פרויקט "תוצרי הלוואי" הם בדיוק הכלים והיכולות הללו. בכדי להצליח במשימת הפרויקט על התלמיד לצאת מגדרו ולהשתפר בתחומים רבים שכיום

זוכים להתייחסות אפסית.

חלוקת המרחב בחממ"ה נשענת על העקרון הזה, כאשר חלוקת השעות לא מתבצעת סביב מקצועות אלא סביב סוג הפעילות. קיים מרחב ללמידה פרונטאלית-עיונית,

מרחב להתנסות מעשית, מרחב לעבודה מונחת מעשית ועיונית ומרחבים שונים לעבודה עצמית וקבוצתית לא מונחת. כך גם מסודרות מערכת השעות וחלוקת

המרחבים בזמן.

הכלים והיכולות הם בעצם הלב של המקום, עולם התוכן הוא חשוב ומשמעותי אבל זמני, ולעומת זאת לכלים והיכולות יש רלוונטיות שנשארת, ויכולת להועיל בעתיד.

גם אם התלמיד לא יבחר להמשיך בעולם התוכן בו בחר להתמקד בתיכון, רוב הכלים והיכולות שמתקבלים בחממ"ה ילוו אותו גם בעולמות תוכן אחרים.

ולכן, המרחב מסודר כך ולא לפי החלוקה המסורתית של תתי הנושאים והמקצועות.

* מימין לשמאל - חתך דרך איזור הלימוד מבוסס הפרויקטים שמתחת לכיכר הציבורית, עם סדנאות לעבודה מעשית בקומה התחתונה, ויציע לעבודה עיונית

והוראה פרונטאלית בקומה השניה. חצר פנימית פרטית מנותקת מפלסית מהכיכר לשימוש תלמידי החממ"ה בלבד. אולם הבנאים, לשעבר אולם הספורט של בסמ"ת

ההסטורית וחלק מבניין אהרוני, שהוסב וסופח לצורך איזור להתנסות מעשית. לאולם הבנאים צמודות הסדנאות של המדעטק לצורך שיתופי פעולה הדדיים, ובקומות

העליונות שמעל המרפסת הציבורית של בניין אהרוני מוצבים המשרדים של המדעטק.

84

הדרהחממה העירונית

בת-גליםהחממה הימית

רמב"םהחממה הרפואית

מת"םהחממה להיי-טק

החממה לסביבהכפר-גלים

83

מרכזי החממ"ה העירוניים - עולמות התוכן

כאמור, קצב ההתפתחות ההיפר-מהיר כיום בתחומי עניין, מקצועות וטכנולוגיה גורם לכך שמאוד קשה לעקוב עם תוכנית לימודים מוסדרת בסגנון שיטת המסירה.

מערכי שיעור שנבנים ומשתכללים עם השנים הופכים לא רלוונטיים עד כדי כך ששפת תכנות או תוכנה שנלמדת בתיכון הופכת לא רלוונטית כשהתלמיד יסיים את שירותו

בצבא.

בנוסף, עם השינוי בנגישות לידע ומידע, הדרישה למולטידיסיפלינאריות, הבנה רוחבית של נושאים, מקצועות וטכנולוגיה, הופכות חשובות יותר. צריך לשפר את

היכולת להסיק מסקנות ולחדש תוך כדי השתתפות בעולם התוכן. הטרמינולוגיה של מקצועות הולכת ונשחקת כאשר הנושאים והאתגרים הולכים ונהיים מורכבים יותר. כיום בתעשיית הרכב מכונאי ומתכנת לא נמצאים בשני קצוות הסכאלה המקצועית

כפי שמתרחש במערכת החינוך. כיום כמעט כל מכונאי חייב להבין גם בתיכנות ברמה סבירה מכוון שכל הרכבים החדשים מתופעלים בצורה כוללת ע"י מחשבים, וכך גם

המכונות לטיפול ותיקון.

לחיפה יש יתרון משמעותי, הסטורית זוהי עיר עם תעשיות רבות, מתעשיה מסורתית דרך תעשיה כבדה ועד לתעשייה גבוהה. זוהי עיר יצרנית עם משאבים גאוגרפיים

ואנושיים שמאפשרים מגוון לבחירה.

עולמות התוכן יכולים להשתנות וכנראה שכך גם יקרה, בנוסף, הצעה זו היא פרויקט בארכיטקטורה ולא בחינוך, ולכן כמובן שהרובד הפדגוגי חסר ושבמקרה של הגשמה יכול להיות שיבחרו חממ"ות שונות, יותר או פחות ושלאו דווקא יהיה שוויון בגודל

החממ"ות לפי הביקוש והרלוונטיות באותה עת. יחד עם זאת, אני בוחר להציע 5 מרכזי חממ"ה, שמפוזרים בעיר לצד תעשיות

משמעותיות כיום:החממ"ה הרפואית בבית החולים רמב"ם

החממ"ה להייטק במת"םהחממ"ה לסביבה בכפר גלים

החממ"ה הימית )חקר הים והנמל( בבת גליםוהחממ"ה העירונית )בניה ועירוניות( בהדר - אותה גם אפרט בהמשך.

82

ליבה )מתמט', אנגלית, שפה(

פרויקט - עבודה אישית / קבוצתית

בכיתה

ממע"ר - אולם הבנאים

ממע"ר - המבנה הקהילתי

הומאנים ותרבות

פרויקט - עבודה מונחת

בחוץ

ממע"ר - סדנאות

חינוך ספורט והעשרה

חממ"ה- עיוני

בכיתה מיוחדת או בקבוצות

ממע"ר - חדרי הרצאות

תכנית מצטיינים

חממ"ה - התנסות מקצועית

במבנה אחר

בבית

שבת

שישי

חמישי

רביעי

שלישי

שני

ראשון

8

14

17 11

919

1315

1018

1216

81

מרכזי החממ"ה - מערכת השעות החדשה

כפי שניתן לראות, מערכת השעות משתנה לחלוטין, והופכת למגוונת בהרבה גם מבחינת אופי ושיטות ההוראה וגם מבחינת מרחבי החינוך.

יחד עם זאת, למרות שהשינוי דרסטי מבחינת כמות השעות או פיזור המערכת ההבדל היחידי הוא החלפת המקצוע המוגבר בעולם התוכן של מרכז החממ"ה, וריכוזם בימים

מרוכזים )במקרה הזה ימי שני וחמישי(. כלומר, לא נוספו שעות למערכת ואין צורך להשקיע יותר זמן או כסף.

א'מוגבר 1 8

9

10

11

12

13

14

15

מתמט'

לשון

לשון

ספרות

חנ"ג

אנגלית

מ.ספרות

ב'מתמט'

מתמט'

חינוך

אנגלית

אנגלית

לשון

הסטוריה

הסטוריה

ג'מוגבר 1

מוגבר 1

מוגבר 2

חנ"ג

הסטוריה

הסטוריה

של"ח

מ.ספרות

ד'ספרות

חינוך

מוגבר 2

מוגבר 2

מתמט'

מתמט'

ספרות

מ.ספרות

ה'מוגבר 2

לשון

מוגבר 1

מוגבר 1

מוגבר 2

מוגבר 2

מוגבר 1

ו'מוגבר 2

מוגבר 2

אנגלית

אנגלית

מוגבר 1

80

* דגש על הרב-תחומיות של עולם תוכן, והתנסות במגוון של מקצועות ויכולות. לדוגמא, בחממ"ה הרפואית ברמב"ם מתנסים ברפואה, סיעוד, עבודה מנהלתית, חומר

עיוני שקשור לרפואה ומדעי הרפואה, ואפילו במחקר רפואי. בנוסף, בגלל שינוי הדגש להתנסות רב תחומית, נמנעת ההסללה לעבר מקצוע

ספציפי שהרלוונטיות שלו בעתיד מוטלת בספק, כמו גם הרצון של התלמיד להשתקע באותו מקצוע.

* גמישות ושמירה על רלוונטיות אל מול קצב ההשתנות של התעשיות ותחומי הידע. ההצמדות לתעשייה קיימת מחייבת התנסות רלוונטית, אך לפי המודל הזה, אין בעיה להקים מרכז חממ"ה חדש, או לשנות את הייעוד של מרכז חממ"ה קיים לפי הצרכים

והשינויים בתעשיות

* יצירת גאוות יחידה ותחרויות בריאה בין מרכזי החממ"ה. בדומה לתנועות נוער או קבוצות ספורט, מרכזי החממ"ה יכולים להוות מקור לתחושת שייכות ואחראיות

שבדרך כלל מלווה גם בהגברת העשייה והמחוייבות.

79

מרכזי החממ"ה - חינוך | מלאכה | מחקר | התנסות

בדומה למודל החלקי של חמד"ע בתל אביב, למכרזי החממ"ה יתרונות רבים.

* ניצול משאבים טוב יותר ע"י ריכוזם ושימוש בחלוקת זמן מצטרף לאופציה להצמד לתעשיות קיימות ושיתוף פעולה איתם. בדומה למה שקורה באקדמיה.

* מעבר לגישת ההשתתפות - התלמידים עוברים להתנסות בעולמות תוכן אמיתיים ונחשפים למגוון הכלים והיכולות שבהם יוכלו להשתמש בעתיד. התיכון הופך להיות

חלק מהחיים במקום רק "הכנה" לחיים.

*שינוי תהליך הבחירה שמתבצע כיום בכיתה ח'-ט' ומעבר מטרמינולוגיה של "מקצועות" לכזאת של עולמות תוכן.

* פירוק המוקש העיקרי בבחירת המקצוע המוגבר המייצרת מעמדות לפי יכולות למידה מאוד מסויימות. כאשר בוחרים עולם תוכן במקום מקצוע מוגבר ישנן דרכים רבות לבוא לידי ביטוי, וההיררכיה הישנה מתפרקת. בשביל לייצר פרויקט כבר לא

מספיק לדעת פיסיקה ברמה של 5 יחידות, צריך גם לעצב, לבנות, להפיק ולשתף פעולה...

* בנוסף, החלוקה למרכזי החממ"ה מאפשרת לתלמיד להשאר במסגרת החברתית הקהילתית-שכונתית בה גדל, מבלי להפלט לבתי ספר של "הזדמנות שניה". כך

שברוב השבוע הוא ילמד בתיכון האזורי, ויום בשבוע ילמד במרכז החממ"ה הנבחר.

* ע"י החלפת המקצוע המוגבר בעולם התוכן של מרכזי החממ"ה, והוצאתו ממבנה התיכון, מתפנים שטחים ומשאבים להוראת שאר התחומים דוגמאת לימודי הליבה והמקצועות ההומאניים-תרבותיים. כמובן שגם במרכזי החממ"ה קיימים רבדים

"הומאניים" ששייכים לעולמות התוכן הרלוונטיים.

78

77

רשתות עירוניות בחיפה - מאובייקטים לשדהחיפה זקוקה לרשתות עירוניות רבות ומגוונות, ובאופן כללי לשנות את האסטרטגיה

האורבאנית מאוסף של מוקדים עם נגישות מוגבלת לרשתות חופפות ומקבילות של מוקדים המעודדים תנועה במרחב העיר.

בדומה לתקדים התל-אביבי של חמד"ע, הרשת שאני מציע בפרויקט היא לקשור בין כל התיכונים בעיר סביב מרכזי החממ"ה.

הפעולה האורבאנית תייצר תנועה של בני נוער בגילאי תיכון בעיר, ותשנע אותם במהלך השבוע סביב מרכזי התעשייה והתעסוקה המרכזיים בעיר תוך כדי שילוב של

התלמידים וחשיפה שלהם לעולמות התוכן החיפאיים.

זוהי דרך מצוינת להזרים אנרגיה חדשה בעיר, ולנצל את המשאבים של חיפה בתור עיר עם מגוון של תעשיות.

76

תיכונט

אליאנס

עמל ליידי דיוויס

עירוני ד'

תיכון חדש

גמנסיה העברית

צייטלין (ב'-ג')

עירוני א'

ישיבה תיכונית בר אילן

עירוני ט'

עירוני ז'

הפתוח דמוקרטי

עירוני י"ב

אג'יאל

אורט סינדגלובסקי

עירוני ה'

גורדון

חמד"ע

עירוני י"ד

75

ללמוד מחמד"ע

תל-אביב-יפו היא אחת הערים המובילות בארץ בתחום החינוך. בנוסף למערכת החינוך הפורמאלית, העירייה משקיעה משאבים רבים בחינוך ה״משלים״. זה מתבטא

בתקציב מוגדל לתנועות הנוער, הקמה ושדרוג של מתנס״ים ומרכזים קהילתיים, והוספת רשתות חינוך מקבילות למערכת הפורמאלית כמו ביה״ס לאומנויות, ביה״ס

לטבע וחמד״ע.

בתחילת שנות ה-90 היה חוסר במורים לפיסיקה בתל-אביב ופיסיקה הוא מקצוע מסובך להוראה מפני שהוא אבסטרקטי מאוד. לכן היה נדיר למצוא מורים שבקיעים

מספיק בחומר הלימוד, ויחד עם זאת בעלי יכולות הוראה ותקשורת טובים מספיק עבור תלמידי התיכון. מתוך כך התפתחה יוזמה של נשיא מכון ויצמן למדע דאז

להקים מרכז עירוני לחינוך מדעי - חמד״ע - שירכז מורים לפיסיקה בעלי רקע אקדמי מתקדם. ריכוז המשאב האנושי מאפשר למספר רב בהרבה של תלמידים להחשף

להוראה ברמה גבוה, מה גם שמבחינת המשאבים הפיסיים, עדיף לעירייה לרכז אותם. לדוגמא, במקום לקנות 20 מכשירים אופטיים ולפזר אותם ל-18 התיכונים בת״א העירייה מרכזת את כולם בחמד״ע. כך במקום שיהיה מכשיר אחד עם גישה

מוגבלת וללא הבטחה שיהיה מי שיתחזק וידע להפעילו אותו, כל התלמידים שמגיעים לחמד״ע יכולים להשתמש במכשירים במקביל באותו שיעור, תחת פיקוח של מורה

מיומן ואפילו לבוראנט שדואג לתחזק את המכשירים ולהכין אותם לשיעור. בנוסף, הכיתות מאובזרות בהתאם להוראת פיסיקה עם לוחות בהיקף של הכיתה וציוד מעבדה

בכל כיתה. למעשה אין הפרדה בין כיתה למעבדה.

המודל מורכב, קיימים בו קשיים של תיאום וארגון בין התיכונים בתל אביב, התלמידים צריכים לסוע מבתי הספר שלהם אל המרכז, והעירייה מעסיקה את

העובדים בצורה ישירה. למרות זאת, ריכוז המשאבים משתלם כאשר ניתנת פלטפורמה משודרגת לתלמידי התיכון שניגשים לבגרות בפיסיקה ובכימיה בתל-אביב-יפו.

74

אונ' חיפה

הטכניון

גורדון

אקדמי הנמל

כרמל

בית יעקב

עירוני ב'

יבנה

עירוני ו'

צביה-אולפנה

יחל ישראל-בנות

יחל ישראל-בנים

תהילה

האורתודוקסי

איטלקי

נזירות נצרת

אפיסקופי

מזור

שוהם

מכללת עמל

צור ים

אורט כרמל

עירוני א'

עירוני ג'

עירוני ה'

בסמ"ת

הפתוח

חוגים

אליאנס

ליאו בק

מקיף ק.חיים

דגן

רעות-אומנויות

אבן גבירול

קורצ'אק

רגבים

ויצ"ו-אחוזת ילדים

טבע וסביבה

ת.אחוזה

ריאלי הדר

אלמותבני

אורט חנה סנש

ריאלי-בירם

גמנסיה כרמל

טכנולוגית ח"א

אוהל יהושע

בית חיה

ויצ"ותלתן

אקדמית לחינוך

מה יוצא להם מזה?

רוב מי שסיים את התיכון בחיפה בשנת 2013 לא במצב טוב.הסיכויים שלו להשתלב בשוק העבודה מבלי להשקיע זמן וכסף בקורסי פסיכומטרי והשלמת בגרויות נמוכים. וכך, למרות שחיפה מדורגת במקום הגבוה ביותר בשיעור המצטיינים, הפערים עצומים והתלמידים חיים במציאות של הכל או כלום. היכולות

שנלמדות ונבחנות ב"בגרויות" אינן מכשירות את התלמידים למסלולי חיים אלטרנטיביים למסלול האקדמי המקובל...

73

אונ' חיפה

הטכניון

גורדון

אקדמי הנמל

כרמל

בית יעקב

עירוני ב'

יבנה

עירוני ו'

צביה-אולפנה

יחל ישראל-בנות

יחל ישראל-בנים

תהילה

האורתודוקסי

איטלקי

נזירות נצרת

אפיסקופי

מזור

שוהם

מכללת עמל

צור ים

אורט כרמל

עירוני א'

עירוני ג'

עירוני ה'

בסמ"ת

הפתוח

חוגים

אליאנס

ליאו בק

מקיף ק.חיים

דגן

רעות-אומנויות

אבן גבירול

קורצ'אק

רגבים

ויצ"ו-אחוזת ילדים

טבע וסביבה

ת.אחוזה

ריאלי הדר

אלמותבני

אורט חנה סנש

ריאלי-בירם

גמנסיה כרמל

טכנולוגית ח"א

אוהל יהושע

בית חיה

ויצ"ותלתן

אקדמית לחינוך

271 מצטיינים

153 עם בגרות טכנולוגית איכותית

1327 זכאים לבגרות רגילה

1077 ללא דרישת סף לאוניברסיטה

868 לא זכאים לבגרות

263 ״לא נבחנים״ )נושרים(

2828 בוגרי כיתה י״ב )2013(

72

אונ' חיפה

הטכניון

גורדון

אקדמי הנמל

כרמל

בית יעקב

עירוני ב'

יבנה

עירוני ו'

צביה-אולפנה

יחל ישראל-בנות

יחל ישראל-בנים

תהילה

האורתודוקסי

איטלקי

נזירות נצרת

אפיסקופי

מזור

שוהם

מכללת עמל

צור ים

אורט כרמל

עירוני א'

עירוני ג'

עירוני ה'

בסמ"ת

הפתוח

חוגים

אליאנס

ליאו בק

מקיף ק.חיים

דגן

רעות-אומנויות

אבן גבירול

קורצ'אק

רגבים

ויצ"ו-אחוזת ילדים

טבע וסביבה

ת.אחוזה

ריאלי הדר

אלמותבני

אורט חנה סנש

ריאלי-בירם

גמנסיה כרמל

טכנולוגית ח"א

אוהל יהושע

בית חיה

ויצ"ותלתן

אקדמית לחינוך

71

אונ' חיפה

הטכניון

גורדון

אקדמי הנמל

כרמל

בית יעקב

עירוני ב'

יבנה

עירוני ו'

צביה-אולפנה

יחל ישראל-בנות

יחל ישראל-בנים

תהילה

האורתודוקסי

איטלקי

נזירות נצרת

אפיסקופי

מזור

שוהם

מכללת עמל

צור ים

אורט כרמל

עירוני א'

עירוני ג'

עירוני ה'

בסמ"ת

הפתוח

חוגים

אליאנס

ליאו בק

מקיף ק.חיים

דגן

רעות-אומנויות

אבן גבירול

קורצ'אק

רגבים

ויצ"ו-אחוזת ילדים

טבע וסביבה

ת.אחוזה

ריאלי הדר

אלמותבני

אורט חנה סנש

ריאלי-בירם

גמנסיה כרמל

טכנולוגית ח"א

אוהל יהושע

בית חיה

ויצ"ותלתן

אקדמית לחינוך

לימודים גבוהים והכשרותמרכזי העשרה ותגבור עירונייםבתי ספר תיכון וחטיבות בינייםתנועות נוער ומתקני ספורטבתי ספר יסודיים

מוסדות החינוך בחיפה

70

69

חיפה - עיר ללא עירוניות

חיפה נחשבת ללב המטרופולין השלישי בגודלו בישראל, אבל סובלת מבעיות עירוניות אורבאניות רבות.

הטופוגרפיה המשמעותית של העיר ההררית יחד עם ההחלטה לבנות רק על פסגות השלוחות גורמות לכך שקיימים נתקים רבים ומרחקי ההליכה גדולים מאוד. העיר

מתוכננת לסגנון חיים מודרניסטי שתלוי כמעט לחלוטין ברכב פרטי, ומקדש את הנוף בתור המדד המשמעותי ביותר לאיכות חיים.

עקב העדפת הנמל ומסילת הרכבת שחוצה את חיפה לכל אורך רצועת החוף קיים נתק בין העיר לים.

גם בהחלטות התכנוניות העכשוויות, המגמה נמשכת ומתקיימת העדפה להכשיר קרקעות חדשות בפאתי העיר, על חשבון חיזוק השכונות הותיקות והעיר התחתית.

68

חינוך אורבאני בחיפה

פרק שלישי:

ללמוד מחמד"ע מרכזי החממ"ה העירונייםרשתות חינוך בחיפהחיפה - עיר ללא עירוניות

1מ'10מ' מפלס 92+

65

ברטמ

ספ

ברטו

וקא

נובמבר

דצמבר

מרץפברוארינואר

אפריל

מאי

יוני

יולי

סטוגו

א

שימוש במבנה ביה"ס )התשע"ה(

146 - סה״כ מספר הימים שמבנה ביה״ס אינו בשימוש, שזה כמעט 5 חודשים!

למרות שבתי הספר הם מבני ציבור שמושקעים בהם כספי מיסים, השימוש בהם דל מאוד באופן יחסי. סידור טוב יותר של החלל ושיתוף פעולה עם גופים ציבוריים

וחינוכיים נוספים יכולים למנוע את בזבוז המשאבים

* ממול - תוכנית המפלס התחתון של החממ"ה לבניה ועירוניות בהדר,בצהוב - מקלט משותף למדעטק לחממ"ה ולמתנ"ס הדר,

בכחול - שטח השייך לחממ"ה בלבד )איזור הלמידה מבוססת פרויקט - מעשי(בירוק - שטח השייך למתנ"ס הדר בלבד )מפלס כניסה תחתון(

בסגול - שטח משותף המשמש את החממ"ה בבוקר ואת המתנ"ס, הקהילה ואת המדעטק לאחר שעות הלימודים.

השימושים השונים מסודרים סביב הציר של התוכנית ההסטורית של קאופמן לשכונת הדר ומתחם החינוך של הטכניון בפרט.

64

חברתי

63

מקבצים - טיפולוגיות לחיבור פרוגראמה

62

61

מקבצים

עם השנים חל שיפור בהצבת הכיתות במקבצים, אם בעבר הכיתות הונחו לצד מסדרון כאשר השיקולים היו כלכליים ואקלימיים בלבד, כיום קיימים גם מחשבה על חווית

התלמיד ונסיון לייצר חללי ביניים שמאפשרים פעילויות נוספות.

* ממול ובעמודים הבאים - חתכים דרך הבניין הקהילתי, בניין אהרוני ומתנ"ס הדר. עם חלוקה חדשה למקבצים שלוקחת בחשבון את השימוש במבנה אחרי שעות

הלימודים, היררכיה בין פרטי לפתוח ומשותף, קשר עם השטח הציבורי מחוץ למבנה, וסידור פרוגרמטי לפי סוגי לימוד - פרונטאלי, לימוד מבוסס פרויקטים )עיוני

ומעשי( והתנסות מעשית.

דגם בן-סירה | חד-סטרי

דגם בן-סירה | דו-סטרי

דגם שוסטר | טיפוס פרפר

חצר פנימית

ביתנים / אשכולות

60

כפי שניתן לראות, האופציות שניתן לסדר בהם את חלל הכיתה מוגבלות. הפרופורציות הריבועיות, החסכנות בשטח לתלמיד וההכוונה למורה מייצרים מגוון

תאורטי בלבד.

*בחממ"ה מגוון של חללים השונים זה מזה ברמת הפרטיות, גודל החלל, גובהו והשימוש לפי חלוקה שתוסבר בפרק הבא.

59

מצבים

58

* בבניין הקהיליתי המסדרון והמדרגות הפכו להיות החלל המרכזי שמאפשר סוגים שונים של פעילויות, החל במנוחה בהפסקות דרך עבודה עצמית או קבוצתית ועד

התקהלות על הטרסות שיכולה להכיל את כל משתמשי החממ"ה. בנוסף, המעבר משמש גם כספריה כשהקיר שמפריד בין החלל הציבורי לחללים

הפרטיים הוא ארון אחסון הספרים. בקומה העליונה שמוקדשת להנהלה ולמורים הקיר משמש גם כחלל אחסון פרטי למורים )בדומה ללוקרים שנמצאים ביציע(.

הבניין הקהילתי מכונה כך כי הוא מרכז את הפונקציות שיכולות לשמש גם את הקהילה לאחר שעות פעילות החממ"ה

57

3m

7.2m

53m2

40

42m2

37m2

6.8m

30

20המסדרון

המסדרון לרוב לא נחשב בחישובי השטחים של מבני החינוך, ולכן מהווה הזדמנות להתערבות ויצירת חללים מאפשרים. יחד עם זאת, רוב התלמידים עדיין לומדים

בבתי ספר שתוכננו לפי דגמים ישנים וחסכניים )דוגמאת בן-סירה( שבהם המסדרון מחושב לפי יעילותו ובכך הופך לחלל למעבר בקושי.

גם בבתי ספר חדשים שכבר תכננו בהם חללים ציבוריים במקום מסדרונות במקרים רבים הביקוש הגבוהה גורם לכך שאותם חללים הופכים לכיתות מאולתרות.

56

בגלל המגבלות הרבות ישנה נתייה להשתמש בצבעים עזים בטיח או קיר צבוע, בפרויקט בחרתי להשתמש בצבע הטבעי של החומרים, כאשר הקונטרסט בין הבטון

לעץ ולטיח לבן מייצר סביבה מגוונת ויחד עם זאת שקטה ובוגרת. הפתחים הרבים המבטים אל החוץ וכמובן התלמידים עצמם מוסיפים צבע אור ושמחה.

55

חומרים

השימוש של הילדים בבית הספר צורך תחזוקה רבה, הן מבחינת נקיון יומיומי והן מביחנת החידוש לאורך השנים. לכן, הדגש העיקרי ב״הוראות למתכנן״ הוא על

חומרים עמידים, שקל לנקות וקשה להרוס או לקלקל. בנוסף, קיים דגש על אביזרים שיעזרו לשמור על הסדר והניקיון. כך מודגשים הפאנל מעץ בגובה משענת הכסא, ולוח הנעיצה שמתבקש להסתיר את החורים כאשר מורידים את הדברים התלויים.

הריהוט לרוב מינימלי ביותר וכולל שולחנות בלבד. השיקולים המרכזיים בבחירת החומרים הם בטיחות וכסף )גם בצורה של עלות

תחזוקה נמוכה ושרידות גבוהה(, הגמישות נמוכה מאוד גם בנושא זה. יש לציין שבחירת החומרים לרוב גולשת גם החוצה מן הכיתה, וכך הסביבה נשארת

בעיקר ״פרקטית״ עם דגש על שמירה על המרחב כפי שהוא, ולא על אפשרויות למשחק, מעורבות התלמידים, גירוי חשיבה וכו׳

15

26

37

48

1. תקרה אקוסטית2. לוח נעצים לתליית עבודות

3. לוחות עץ בגובה משענת כסא4. קיר מסויד בלבן

5. פורניר פלסטי אפור לשולחנוות6. לוח מחיק

7. תמונות סמלי המדינה8. ריצוף טראצו 20*20

54

53

20%

80%40

1

1.32 m2 = 1.06 m2 בפועל

הקיר הלאומי - קריצה לשר החינוך נפטלי בנט

במערכת החינוך הישראלית ישנה חשיבות רבה למורשת הלאומית-יהודית. רק לאחרונה קודמה החלטה של שר החינוך הקודם, שי פירון )יש עתיד(, ע"י השר

הנוכחי נפתלי בנט )הבית היהודי( להוספת תקציבים לבתי ספר שילמדו שיעור נוסף בתחומי המורשת היהודית.

הדבר מתבטא גם במרחב הכיתה, כאשר בהוראות התכנון מתבקש סט של סמלי המדינה שיתלה על הקירות.

במציאות שבה התקציבים מוגבלים, ומבלי לעודד בורות אזרחית, במרכזי החממ"ה העשייה במרכז, ההצבה העירונית והפתחים אל המרחב הציבורי מייצרים היפוך

בסדר העדיפויות כך שהקהילה יכולה להתבונן על מה שמתרחש במרכזי החממ"ה ועל התוצרים שמייצרים שם ביום-יום ובתערוכות מיוחדות.

* ממול - מבט ממרפסת המעבר לאולם הבנאים. חלונות גדולים שמכניסים אור טבעי המתאים לפעילות ועשייה פונים לעבר הכיכר הציבורית ופתוחים למבטים ממנה.

בנוסף, הסמיכות לפרוגראמות נוספות של מסחר ותעסוקה מנוצלת כדי לייצר מבטים ועניין בין הגופים ע"י חלונות קבועים בין החללים.

כך, למרות שאין מעבר פיסי ומגע בין התלמידים לעוברים ושבים כן מתקיים קשר בין המוסד לבין הסביבה שלו במבטים ובעשייה.

52

51

3m

7.2m

53m2

40

42m2

37m2

6.8m

30

20

שולחן העבודה

שולחן העבודה הוא המקום שבו התלמיד יבלה את רוב שעות היום שלו.

זהו המקום לביטוי אישי ולמרחב פרטי, ואולי המקום הגדול ביותר שמביע שייכות למקום, אך יחד עם זאת מקיים מרחב מחיה מצומצם אם אופי פעילות מסויים מאוד.

הצורך בזהות, אחראיות ושייכות הוא מוטיב משמעותי בחינוך והתבגרות. בכך שהמקום הופך ל"שלי" תחושת הניכור יורדת והרצון להשתתף גדל.

* ממול - יציע הלימוד בחממ"ה לבניה ועירוניות בהדר. חלק זה נמצא מתחת לכיכר ומעל סדנאות העבודה, ומהווה את האיזור של "למידה מבוססת פרויקטים" כאשר בקומה התחתונה מתקיימת העבודה המעשית, ובקומה העליונה העבודה התכנונית

והעיונית. אחד האתגרים בחממ"ה )כפי שיפורט בהמשך( הוא יצירת זהות עבור מקום שעוברים בו תלמידים רבים מבתי ספר שונים. נסיון אחד להתמודדות הוא הקירות המפרידים בין מפלסי היציע שמשמשים כלוקרים אישיים לכל תלמיד בחממ"ה. למרות שהמרחב

הפרטי קטן הוא עדיין מצליח לשמש למטרה זו, בדומה לשולחן הפרטי בכיתת האם. כמובן שללוקרים גם תפקיד פרקטי בשמירה על חפצים כשהתלמיד לא נמצא בשיעור

או בחממ"ה בכלל.

50

במרכזי החממ"ה, כדוגמא למרחב לימוד מאפשר, קיימים חללים שונים, עם גבהים שונים, סידורי שולחנות וכסאות שונים. וחלל משותף גדול עם גג גבוה מאוד שעונה

על הצרכים החברתיים של תלמידים בתיכון. הקשר עם החוץ גבוהה, וקיימים מקומות רבים לעבודה ברמות שונות של אינטימיות וקשב. יחד עם זאת, קיימים חללים להוראה פורמאלית יותר, ואולמות הרצאות של

ממש. מגוון.

49

90cm

הילדים גדלים, המרחב נשאר זהה

איך יכול להיות שההבדל המשמעותי ביותר בגודל המרחב, חלוקתו תכנונו ועיצובו נמצא במעבר שבין גן חובה לכיתה א'? האם הצרכים של תלמיד בכיתה א' דומים

לתלמיד בכיתה י"א?

והאם זה נכון שההבדל הוא ארגונומי בלבד ושאפשר לפתור אותו בגובה הכסא והשולחן?

48

למידה פרונטאלית באודיטוריום טובה יותר בכמה מובנים:* היא מאפשרת קשר עין וקשב טוב יותר עם המורה והלוח, תוך כדי חסכון במקום

כאשר השטח שדרוש לכל תלמיד מצומצם יותר מבכיתה רגילה. * ניתן לרכז משאבים בכיתות פרונטאליות ולהשתתף בהן בזמן בין הקבוצות השונות.

* אפשר להשתמש בהקדשת מרחב מיוחד ללמידה פרונטאלית ליצירת טקס סביב השיעור הפרונטאלי, להגביר את הריכוז של התלמידים, ואף להקדיש תשומת לב

גדולה יותר לחלק הזה של ההוראה.* אודיטוריום לרוב דורש חלל שאפשר להחשיך, ולכן אפשר להציב אותו במקומות

ללא תאורה טבעית ובכך לנצל את המרחב הכללי בצורה טובה יותר.

47

20%

80%40

1

1.32 m2 = 1.06 m2 בפועל

20151980

פרופורציות במרחב המחיה

הצפיפות בפועל גדולה אף יותר מהנתונים היבשים כאשר השטח היחסי של המורה גדול פי 10 מהשטח הממוצע לתלמיד. כמובן שצריך לקחת בחשבון גם את המרחק

מהלוח כגורם עם השפעה ישירה על המעורבות בשיעור. כיתה פרונטאלית עם מפלס אחד )אפילו עם במה למורה( לא מספיק גדולה וגמישה לאפשר מערכי ישיבה שונים

מחד, ולא אופטימאלית להוראה פרונטאלית מאידך.בנוסף, המודל הנוכחי לא מתייחס להתפתחויות הטכנולוגיות שהמשפיעות על מרחב

העבודה.

46

45

3m

1.2m

בטיחות מעל הכלאמיליה כהן ז״ל -ביוני 1998 נפלה אל מותה בהפסקה בביה"ס לוריא בירושלים

מחלון בכיתה שבקומה השניה. המקרה עורר הדים רבים בתקשורת ובמשרד החינוך, ובסופו של דבר הואשמו מנהלת ביה״ס ונציג העירייה לדין, ואף הורשאו בגרימת

מוות ברשלנות. בעקבות המקרה, הוחרף הנוהל להתקנת סורגים בכיתות.

המגמה בשנים האחרונות היא שלפקידים וליועצי בטיחות ונגישות יש השפעה רבה יותר על תכנון מרחב בית הספר, הפחד מתקרית משתק את הדיון לגבי חווית

הלמידה, והמשמעות האדריכלית והכלכלית של התקנים הדרכוניים. גובה החלונות מתייחס על החוץ כסכנה והסחת דעת.

* ממול - מתנ"ס הדר, קומת גלריה שאליה מובילה רמפה שגם מהווה מעבר נגיש, וגם מעבר משחקי. כאשר הרמפה עוברת את הגובה המותר, מתחברת רשת טיפוס לעבר

הגלריה. לא חייבים מעקה.בנוסף, ההבדל בגובה החללים מייצר הפרדה בין אזורים למעבר, משחק, שהייה ולמידה - מייתר קירות ומנצל את החלל בצורה פתוחה יותר. הקיר המערבי הוא

קיר מסך שמהווה קשר ישיר לחצר - אל החוץ, החללים שצריכים להמנע מאור ישיר נמצאים בעומק או מוגנים ע"י הסוככים

44

3m

7.2m

53m2

40

42m2

37m2

6.8m

30

20

43

למה כל הכיתות נראות אותו הדבר?

מערכת השיקולים לתכנון בתי ספר וכיתות בפרט מורכבת ומסובכת. צריך להתחשב בצרכים פדגוגיים, חוויתיים, כלכליים, בטיחותיים ובארץ גם בטחוניים. כמות

המשאבים מוגבלת, ועם הזמן נוספות דרישות חדשות והסטנדרטים המצופים עולים.

למרות שנעשו נסיונות מעניינים בארץ, ושבמקרים רבים מוקדשת מחשבה רבה למרחב המשותף )שאינו כיתה( בבי"הס, הכיתה לרוב נשארת זהה.

מה סדר העדיפויות בין מערכת השיקולים? מה חשוב ממה? האם טובת התלמיד תמיד עומדת מול עיני המתכננים ומקבלי ההחלטות או שמה שיקולי ביטוח? והאם קיים

דגם אחד אופטימאלי?

אנסה לפרט את השיקולים, לנתח אותם, ולהציע אלטרנטיבה תכנונית מתוך ההצעה לחממ"ה לבניה ועירוניות בהדר, עליה אפרט גם בפרקים הבאים.

42

30.7-37.5

ערבי

חרדי

ממלכתי דתי

ממלכתי

24.4-33.4

32.6

37

1

3

2

4

צפיפות וחוסר שוויון

כמו שניתן לראות, הצפיפות אינה שווה בכל המגזרים והישובים, וכך המצב ביחס לעולם אפילו מחמיר. מובן מאליו הוא המצב שככל שיש יותר תלמידים בכיתה, כך הפערים בין התלמידים יגדלו, וככל שהיחס בין כמות

התלמידים למורה גדל כך היחס של המורה אל התלמידים קטן. הדיאגרמה שלמטה מדגימה תרגיל שנעשה ע"י מורה בכיתה כדי להדגים מה הוא שוויון, ואיך ככל שהתלמיד

יושב רחוק יותר, כך יש לו פחות סיכוי לקלוע כדור נייר לפח שנמצא ליד הלוח. אך המציאות עולה על המטאפורה,

וככל שהתלמיד ישב מאחור כך הסיכויים שלו להתרכז ולהשתתף בשיעור )ובמקרים מסויימים אפילו לראות את מה

שכתוב על הלוח( הופכים כמעט אפסיים.

*כמות התלמידים הממוצעת בכיתה לפי מגזר )2013(

41

OECD-הצפיפות בישראל - מהגבוהות בממוצע הלומדים בכיתה בבי״ס יסודיים ציבוריים, 2011

40

39

צפיפות

אחד הנושאים החמים בזמן האחרון, כחלק מגל המחאות החברתיות, הוא הצפיפות בכיתות - מחאת הסרדינים. נתוני הצפיפות בישראל הם מהגבוהים בעולם, כאשר

קיים גם הבדל בין ישובים ומגזרים המפלה לרעה אוכלוסיות מסויימות ומגיע לרמות צפיפות גבוהות אף יותר.

הדבר מתבטא ביחס בין תלמידים למורה, מה שמקשה על יחס אישי ומגדיל את הפערים המיידיים בהבנה ובהתאמת החומר ושיטת הלימוד. הפערים המידיים גדלים

לכדי פערי עומק שהולכים וגדלים בין התלמיד החזק לתלמיד החלש. בנוסף, הצפיפות מתבטאת במרחב המחיה של התלמיד לאורך היום ומקשה על רבים

מהם לשמור על רמת ריכוז גבוהה לאורך זמן.

לתלמיד במערכת החינוך הממלכתית בישוב עירוני במרכז הארץ יהיה פחות מ-1.8 מ"ר שבהם הוא כאמור מבלה את הרוב המוחלט של היום )כ-85%(. בפועל, המרחב

הזה אפילו מצטמצם עוד יותר אם לוקחים בחשבון את המרחב ש"תופס" המורה.לצורך העניין, תלמיד בוגר יותר אפילו לא יכול להתמתח בלי לפגוע בתלמיד אחר.

צריך לציין שכיום חל שיפור בתקנים ובבנייה בפועל של כיתות, ונעשו נסיונות מעניינים מאוד בארץ בעבר. אך השינוי מינורי באופן יחסי, בטח באיזורי ביקוש

בהם הביקוש משיג את ההיצע במהירות, ועדיין הרוב הגדול של התלמידים מבלה את זמנו בבתי ספר ישנים עם התקנים הישנים.

38

6.8m6.8m

19492015

7.2m7.2m

37

מה נשתנה? הלוח!

המהפכה הגדולה ביותר שהתרחשה בכיתה היא המעבר מלוח וגיר ללוח מחיק וטושים, ובמקרה המתקדם, ללוח חכם ומקרן.

אבל האם השינוי הזה באמת עוזר למורים ומאפשר להם מגוון שונה של פעילויות?

36

35

טאבו

הכיתה לא השתנתה ב-100 השנים האחרונות )ואף יותר(, יותר מכך, היא העוגן לתכנון מוסדות חינוך. סידור הכיתה, מימדיה והאלמנטים שנמצאים בה שואפים לשרת את גישת "המסירה" בצורה מקסימאלית, היא תוכננה כך שהמורה במרכז,

השליטה שלו בתלמידים ובנעשה בכיתה מיטבית, והערכים המסורתיים של החינוך המודרני מימי המהפכה התעשייתית מובילים - הציות והמשמעת במרכז. בהמשך

הפרק יפורטו האלמנטים והשיקולים להרכבת ה"כיתה". כאשר נקודת המוצא היא שאם הקשר בין שיטת ההוראה למרחב ולכיתה גבוהה כל-כך, בהכרח אם רוצים לבחון

שיטות הוראה וחינוך חדשות, יש לעצב את המרחב בהתאם.

בשביל להבין את המרחב של הכיתה, כדאי לחזור אחורה להסטוריה של ההוראה ולתפקידה כשיטה להפצת רעיונות. המורה היה סמכות הידע, וסביבו היו נאספים

תלמידים המאמינים ברעיונות של המורה, כשעיקר הפעולה היתה שכפול המידע של המורה, אם בעל פה ואם בכתב.

בעידן המהפכה התעשייתית, נוספו רבדים של שליטה וצייתנות, כאשר עם תהליכי העיור )שוב הדהוד לצורך מרחבי( והתיעוש, תפקידו של בית הספר היה כפול:

מחד, מקום מוגן לילדים במהלך היום, ופינוי זמן להורים לעבוד ביעילות. ומאידך, מקום להכשרה של פועלים צייתנים ויעילים לדור הבא.

האם גם לאחר מהפכת הידע והמידע שהביאה הנגישות לאינטרנט, יחד עם השינויים הטכנולוגיים והחברתיים, אין מקום לשקול מחדש את שיטות החינוך, והמרחבים

שלהן? איך יכול להיות שמרחבי העבודה השתנו ללא הכר, והכיתות עדיין נראות אותו הדבר?

* ממול - מקבץ נסיוני, המכיל את הוראות התכנון וההגבלות הקיימות השונות. במקבץ 3 מרחבים ל-3 קבוצות של כ-35 תלמידים, כאשר החללים מופרדים ע"י

מחיצה ניידת. במרכז החלל, במקום שטח המסדרון, איזור מפגש נוסף, עם מדרגות ורמפה שמשמשות גם להתאספות ומשחק )ונגישות(. בכל מרחב יש איזור "שקט"

ומרפסת לקשר עם החוץ. למקבץ מוצמד אולם הרצאות קטן ששייך לשלושת הקבוצות, האולם משופע ובכך גם מתאים יותר להוראה פרונטלית, גם שוויוני יותר עבור

מי שיושב מאחורה, ואפילו חסכוני יותר במקום מכיתה פרונטלית. כמובן שאפשר גם לנצל את המשאבים בצורה טובה יותר עם מקרן, לוח חכם ושאר טכנולוגיות

עכשוויות. בזמן שאחת הקבוצות נמצאת בשיעור פרונטאלי, משתחרר המרחב של אותה קבוצה, ומאפשר פעילות בשטח גדול יותר לקבוצות האחרות.

במקבץ מסוג זה, המורים יכולים לשתף פעולה בחלק מהזמן, ולעבור למצב אינטימי לסרוגין.

מסביב לכל לוח ששייך למורה, קיימות מדרגות שמתחתם תאים אישיים לשמירה על ציוד אישי ויצירת תחושת שייכות ואחראיות של התלמידים למרחב.

34

הכיתה הישראלית

פרק שני:

צפיפות מקבציםמערכת השיקוליםטאבו

31

ללמוד מהפורמולה - דוגמא לכלים ולעולם תוכןלימוד מבוסס פרויקטים נמצא בלב העשייה בתחומים רבים באקדמיות. בייחוד

בלימודים של מקצועות יצרנייים דוגמאת ארכיטקטורה. ההתנסות, לימוד העצמי, ביקורת והצורך לידע כללי רחב יחד עם צלילה לעומק

בנושאים שונים בכל פרויקט מהווים אתגר מחשבתי והתפתחותי.

הציפיה מהתלמידים באוניברסיטה היא לדמות את עולמות התוכן ולהתנסות בהם כך שבמידה מסוימת הסטודנט כבר מהווה חלק פעיל מהתעשייה. במקומות רבים

בעולם אפילו מתקיים קשר ישיר בין תעשייה לאקדמיה, כאשר שני הצדדים מרוויחים מהעניין.

יחד עם זאת, בארץ, קיימת תחושה שהתלמידים בתיכון עדיין נמצאים בשלב מקדים לחיים. למרות שמבחינת בגרות הם יכולים לתרום לתעשיות, ובטח שלהתנסות בהן,

הם מודרים מה"עולם של הגדולים".

רב התחומיות הנדרשת כיום ברוב התעשיות דורשת יכולות שונות ממה שנלמד בלימוד האינדווידואלי לבגרות בתיכון. דוגמא נפלאה היא פרויקט הפורמולה שמתרחש בטכניון: סטודנטים מהפקולוטות להנדסת מכונות, אווירונטקיה, ארכיטקטורה,

תעשייה וניהול, הנדסת חשמל והמחלקה לחינוך משלבים כוחות לתחרות שנתית של מכוניות פרומולה שמתרחשת באיטליה. זוהי התנסות שבה הסטודנטים נדרשים לשתף פעולה וללמוד לתקשר ולעבוד עם סטודנטים אחרים מעולמות תוכן ומקצועות שונים

כאשר המטרה המשותפת היא אותו רכב. כולם נדרשים לצאת מגדרם ולהיות יצירתיים שאפתניים ובעיקר, לשתף פעולה כדי שכל חלקי הרכב יתאימו ויתפקדו בצורה הטובה

ביותר.

30

השמים הם הגבול

ם ויכולותכלי

עולמות תוכן

ידע כללי

ידע בסיסי

שתתפות: "להתנסות ב-"שת הה

גישת המסירה: "ללמוד על"

גי

סף ההתייחסות במערכת החינוך הפורמאלית

29

50%גן ילדים

בי״ס יסודי

תיכון

אוניברסיטה

)צבא(

מקצוע

בטחון כלכלי

מקום מגורים

זכאות לבגרות

מודל הצלחה חדש - שיטת ההשתתפות

85%העברת מידע

שינון

מבחן)בגרויות(

שיכחה

הוראה פרונטלית

ראינו שמודל ה״מסירה״ המוכר עסוק ברוב המוחלט של הזמן בלמסור את החומר ואינו עובד עבור לפחות מחצי מהתלמידים בישראל. גם מבחינה מחקרית המגמה

בעולם החינוך כיום עוברת למודל של ״השתתפות״. במקום לדבר על נושא מסויים, יש לדמות עשייה באותו נושא. כך התלמיד מפתח יכולות מגוונות ורוכש כלים בהם יוכל

להשתמש בעתיד. במודל ההשתתפות מצליחים לטפס מעל הסף הקיים במערכת החינוך הישראלית כיום: יכולות האורינות הבסיסיות )קרוא וכתוב, שפות, חשבון( לעבר עשייה, פיתוח יכולות

חשיבה והבעה, רכישת כלים טכניים, עבודת צוות, שימוש בסקרנות וחדשנות. לשם כך יש להתגבר על הפרדוקס הגדול שבו המורה עובד לבד, ודווקא לא במודל

השתתפותי. המורה צריך לשנות את תפקידו מללמד על, להובלת התנסות ב-...

לתכנון המרחב מחדש יש תפקיד אקוטי במימוש מודל ההשתתפות. בפרק הבא נראה את ההתאמה המושלמת בין הכיתה הישראלית לגישת המסירה, אותה כיתה שלא

מאפשרת כמעט שום אפשרות להוראה אחרת.

עולמות התוכן מאפשרים לנטרל מוקשים גדולים בחינוך המקצועי )כאשר גם פיסיקה נחשב מקצוע(. העולם נהיה רב-תחומי והטכנולוגיות מתקדמות בקצב מסחרר. שפת

תכנות שנלמדת בתיכון, קרוב לוודאי שלא תהיה רלוונטית עם השחרור מהצבא. לכן, היכולת ללמוד ולהסתגל לסביבות מחקר ועבודה, משמעותיות בהרבה מהתוכן

הספציפי.

יתר על כן, שינוי הדגש מאפשר לתלמיד להביע את עצמו בדרכים מגוונות יותר, להתנסות ולגלות את מה שהוא אוהב לעשות, ובמה הוא טוב בו בעשייה. התלמיד

נבחן על יכולות שכיום אין עליהן דגש כמעט בכלל, כבר אין מונופול על מהי הצלחה.

28

עם העלייה הרוסית בתחילת שנות ה-90, חל פיחות בצורך בבעלי מלאכה. המעמד של החינוך המקצועי הלך והדרדר עד כדי כמעט העלמות. כחלק מהמגמה,

התחזקו התחושות המעמדיות כאשר המגמות הריאליות נחשבו למוצלחות ביותר, לאחר מכן הפחות מוצלחים למדו במגמות הומאניות, ולחינוך המקצועי התלוותה

בד"כ תחושת כשלון והדרה, כאשר במקרים רבים מדובר בפליטה מהמערכת הרגילה לבי"ס "הזדמנות שניה".

בנוסף, אצל רבים בני "עדות המזרח" התגברה תחושת הקיפוח, עם טענות ל"הסללה" של בני מעמדות נמוכים, ישובים ספציפיים ועדות מסוימות לעבר

החינוך המקצועי הנחשב פחות. תחושות אלה קיימות עד היום.

לתפיסה הזאת לגבי חינוך מקצועי השלכות שליליות רבות: התרחקות ממקצועות יצרניים, איבוד יכולות ושיטות עבודה, וכמובן, דגש על תדמית במקום על צרכי

החברה והתעשיות. כמו כן, לחינוך ע"י התנסות בעבודה ערכים מוספים שקשה לקבל בהוראה עיונית.

כמובן שיש גם ביקורת גדולה כלפי המערכת הקיימת, אך יחד עם זאת הצורך הגדול ביותר היום בתעשיות רבות הוא מישהו או מישהי שגם יודעים להחזיק

מברגה, וגם יודעים לתכנת. קיימת מצוקה אמיתית וחוסר בכח אדם "הנדסאי", כאשר גם עבודות שפעם היו פשוטות יותר כמו מכונאות רכב, היום ממוחשבות

ודורשות את שילוב היכולות.

אפשר וצריך לחשוב מחדש על מה היא התנובה האפשרית ממערכת החינוך, ועל הרלוונטיות של החלוקה המעמדית הקיימת

27

"שהבן שלך יהיה פחח" )סילבן שלום לבנימין נתניהו 21.2.14(

מבט ממרפסת המעבר ל"אולם הבנאים", לשעבר אולם הספורט של בסמ"ת ההסטורי. חלק מההצעה של החממ"ה לבניה ועירוניות בהדר - התנסות מעשית

26

כפיתה עירקית - פרט חיבור ייחודי וחד פעמי ממבנה במחנה הקיץ של שבט דיזנגוף 2002. נהגה ותוכנן בשיתוף עם גל רימון.

25

סיוון מרמת השרון תזכה לשלל אפשרויות לפתח יכולות שונות, לתגבר את שיעורי הבית, ותבלה זמן במרחבים שונים ועם אנשים נוספים - הרבה יותר מסיוון

מאופקים.

מכאן אפשר להסיק שתי מסקנות )תכנוניות(: להתערב במרחב שבין 14:00 ל-20:00 ולנסות ולהנגיש אותו לאוכלוסיות חלשות יותר, או לנסות ולגוון את

השעות שבאחריות המערכת הפורמאלית.האם להתעסק במרחב הלא מתוכנן )כביכול( של אחרי הצהריים, הרי שם טמונים

הפערים. או לבחור להתעסק במערכת החינוך הממלכתית.

בפרויקט זה אבחר להתערב בעיקר בחלק הראשון של היום. מערכת החינוך הממלכתית ממוממנת ע"י הממשלה, שם התקציבים, וזוהי עדיין המערכת עם עיקר החשיבות עבור רוב ההורים והתלמידים. ע"י הצעה חינוכית-

מרחבית חדשה, אנסה לגעת בחתך הרחב ביותר של תלמידים.

בנוסף, יש קסם ילדות במרחב ה"לא מתוכנן" של אחה"צ. ובעיני לא צריך למהר ולהפוך אותו לפורמאלי יותר. עבורי באופן אישי, שם התרחשו החוויות

המשמעותיות ביותר, שם למדתי הרבה על עצמי ושם פיתחתי יכולות שמלוות אותי עד היום לא פחות ממה שלמדתי בביה"ס.

באיזה חלק של היום להתערב?

24

8 9

10

11

12

131415

16

17

18

19

שבת

רביעי

שישי

שלישי

חמישי

שני

ראשון

סיוון | 10 | אופקים

23

8 9

10

11

12

131415

16

17

18

19

שבת

רביעי

שישי

שלישי

חמישי

שני

ראשון

סיוון | 10 | הרצליה

ליבה ומורשת

חוגים

כישורים

תנועת נוער

ספורט והעשרה

שיעור פרטי

תכנית מצטיינים

זמן עם ההורים

בכיתה

בבית

במבנה אחרבכיתה מיוחדתבחוץ

22

8 9

10

11

12

131415

16

17

18

19

שבת

רביעי

שישי

שלישי

חמישי

שני

ראשון

ליבה ומורשת

חוגים

בכיתה

בבית

כישורים

תנועת נוער

בחוץ

ספורט והעשרה

שיעור פרטי

בכיתה מיוחדת או בקבוצות

תכנית מצטיינים

זמן עם ההורים

במבנה אחר

21

מערכת השעות

אז איפה נמצאים הפערים?

ברוב מוסדות החינוך הפורמאלים מערכת השעות דומה עד כדי זהה, משרד החינוך פעל במשך השנים ליצירת מערכת השוואתית שבראשה עומדות בחינות הבגרות עם

המיקוד האחיד. גישה זו כביכול מעודדת שוויון, כאשר הרף המצופה זהה.

בדיקה של מערכת השעות של סיוון, תלמידה בכיתה ה', מגלה שני רבדים שהחפיפה בינהם ובין גישת המסירה כמעט מושלמת.

בצבע אפשר לראות את פיזור המקצועות במערכת השעות, כאשר הרוב המוחלט מוקדש ללימודי הליבה )סוגי האורינות הבסיסית( וללימודי מורשת )תנ"ך, הסטוריה, קבלת

שבת וכו'(. בשאר הזמן, יוקדש מעט מאוד דגש על רכישת יכולות וכישורים, ספורט והעשרה,

ובמקרה שלה היא בת מזל והיא זוכה להיות בתוכנית מצטיינים.בטסקטורות אפשר לגלות שהיא מבלה את אותו רוב מוחלט של הזמן בכיתה )כ-85%(

כאשר שאר הזמן יהיה בחללים אחרים כמו הספריה או שיעור ספורט באולם או בחוץ.

אם לוקחים בחשבון שהמקצועות שנלמדים זהים, וכך גם המרחב הזהה של מוסדות החינוך, אפשר להגיע למסקנה שהכל תלוי באיכות המורים. יחד עם זאת, אם ניקח בחשבון שהמורים מקבלים השכלה דומה בכל חלקי הארץ, ואם מסתכלים על המשך היום - בסוף יום הלימודים - ניתן לראות מקור נוסף לפערים והסבר הגיוני יותר

לקשר בין מצב סוציו-אקונומי להשיגים בלימודים.

אפשר לראות בבירור, שמערכת החינוך הפורמאלית לוקחת אחראיות רק מ-8:00 בבוקר ועד 14:00 אחה"צ.

אז איך יראה החלק השני של היום? מי לוקח אחראיות עליו? מה הילדים עושים חווים ולומדים בו, ואיפה הם נמצאים?

20

85%העברת מידע

שינון

מבחן)בגרויות(

שיכחה

הוראה פרונטלית

50%גן ילדים

בי״ס יסודי

תיכון

אוניברסיטה

)צבא(מקצוע

בטחון כלכלי

מקום מגורים

זכאות לבגרות

19

״הרפורמות בבחינות הבגרות ובהשכלה הגבוהה במהלך שנות התשעים והאלפיים תרמו לגידול ניכר בשיעורי ההשכלה, אך גם לגידול ניכר באי השיוויון ההשכלתי

בין רבדים חברתיים. המשכילים החדשים לא הגיעו משכבות סוציו-אקונומיות חלשות, אלא מהחזקות"

הנשרה - מושג מכובס של משרד החינוך שמשמעותו הרחקה של התלמיד מהסביבה והחברים, תוך כדי יצירת דחייה חברתית ותדמית שלילית, המסר לחצי מתלמידי

ישראל - לא תצליחו בחיים!הסיבה היא שמשרד החינוך מתגמל כלכלית את בתי הספר על-פי הישגים בבחינות

הבגרות, ולכן הם נמצאים בתחרות הישגית מתמדת

אחת הבעיות הקשות בגישה הקיימת - גישת המסירה - בה המורה הוא גוף הידע, והמדד היחידי להצלחה הוא זכאות לבגרות היא שזה פשוט לא עובד.

כ-85% מהמשאבים מושקעים בשיטה הזאת, ורק חצי מהתלמידים נהנים ממנה. שאר התלמידים עוזבים )או מועזבים( את המערכת בלי מספיק כלים ויכולות שישרתו אותם

בחיים, אך בהחלט עם חווית כשלון ואכזבה.

היכולת לצאת מהמערבולת הספיראלית הולכת ונהיית קשה, וממדינה סוציאליסטית או לפחות מחברה עם ערבות הדדית, ישראל הופכת למדינה מקוטבת עם פערים

שהולכים וגדלים, ושכבות אוכלוסיה מוגדרות בצורה שהולכת ומזכירה את הקאסטות בהודו, עם מוביליות חברתית שואפת לאפס.

מוביליות חברתית

18

60.8%קרית שמונה

נהריה

נתניה

הרצליה

רמת-גן

חדרה

חולון

מויעין עילית

בת-ים

ירושלים

מעלה אדומים

מודיעין מכבים רעות

לוד

שדרות

רהט

כפר-סבא

תל אביב יפו

ראשון לציון

אשדוד

אשקלון

נתיבות

בני ברק

כרמיאל

נצרת עילית

נצרת

בית שאן

חיפה

עפולה

אום אל-פאחם

22.4

60.2%25.652

54.7%23.1

52.2%29.345

19,000 ש“ח

52.2%26.653

22,600 ש“ח76.2%29.782

22,600 ש“ח

69.7%28.460

22,100 ש“ח

10.9%28.8

41.6%2755

16,500 ש“ח 67.3%25.4

79.5%29.577

37.9%25.343

19,900 ש“ח

58.6%22.4

30,90053.3% ש“ח28.421

17,500 ש“ח49.5%22.130

70%28.755

69.2%26.761

16,196 ש“ח

73.6%2767

22,500 ש“ח 68.1%28.365

22,300 ש“ח

10.8%28.146

15,100 ש“ח

78.1%27.684

23,900 ש“ח

64.4%2859

61.9%25.546

24,300 ש“ח

75.7%27.875

18,700 ש“ח

25,900 ש“ח

32,800 ש“ח

18,800 ש“ח

22,000 ש“ח28,100 ש“ח

5

4

6

7

8

8

6

2

8

7

5

5

1

5

4

8

6

4

1

6

6

3

6

6

5

6

7

5

2

19.651.5%

37

61.22%57

70.8%26.576

54.2%24.342 56.3%

27.4

מפת אי השיוויון: חינוך לפי ישובים

זכאים לבגרות

ציוני מבחני מיצ"ב

אשכול סוציו-אקונומי

ממוצע תלמידים בכיתה

השקעה ממוצעת בתלמיד

17

פערים

קיים קשר ישיר בין המצב הסוציו-אקונומי של התלמיד, לבין ההישגים שלו בלימודים.

שיעור הזכאות לבגרות יורד ככל שהאשכול הסוציו-אקונומי של היישוב נמוך יותר. כך גם ציוני מבחני המיצ"ב )מבחנים השוואתיים פנים ארציים(. כמובן גם

שביישובים בהם יש את המשאבים להשקיע יותר בתלמיד, ההשגים ישתפרו.

לא מפתיעה גם העובדה שהמצב מחמיר ככל שהכיתות צפופות יותר והמשימה של המורים לייצר שוויון ולהצליח ולגעת בתלמיד בצורה אינדיבידואלית נהיית קשה

יותר. הצפיפות בכיתה היא שער הכניסה להבנה שלמרחב יש השפעה ישירה על הצלחה והישגים.

המיפוי של מצב החינוך בישראל לפי ישובים מצייר תמונה עגומה, היישובים החלשים הולכים ונעשים חלשים יותר, ומייצרים תלמידים עם פחות אפשרויות

מהיישובים החזקים. כך נוצר אפקט כדור שלג של פערים שהולכים וגדלים בחינוך ובשאר תחומי החיים.

בנוסף כדאי לשים לב לכך שקיים מודל הצלחה אחד ויחיד המהווה מונופול על ההישגיות כאשר תעודת הבגרות היא התוצר היחידי שלפיו נמדדים במערכת החינוך

בישראל. יישובים ובתי ספר אף מתוגמלים על הצלחה בשיעור הזכאים לבגרות. אם כן, מה עושים כל אלו שלא מצליחים לפי המודל האחד והיחיד של ההצלחה

בחינוך הפורמאלי בישראל?

16

הפערים בפיזור הציונים בישראל - 100 נקודות הבדל - מקום 1

לפני 30 מצב החינוך בפינלנד היה בכי רע ומומחים לחינוך מהמדינה הצפונית הגיעו לישראל ללמוד מהמדינה הצעירה עם

ההישגים המשמעותיים - ישראל. אם כן, איך הגלגל התהפך? בעוד שבישראל חלה ירידה עקבית בהשגים, פינלנד טיפסה לראש הדירוג, והפכה לדוגמא ומופת

בחינוך עבור כל העולם.הנקודה המשמעותית ביותר עליה שמים דגש בפינלנד, היא

השיוויון. המערכת עושה מאמצים עצומים בנושא ע"י העלאת מעמד המורה ושכרו, תקצוב הכשרה איכותית למורים, מתן

אוטונומיה חינוכית לאותם מורים מוצלחיםוגם - תכנון מרחבי ומתקני החינוך בצורה חדשה שמעודדת

שוויון הזדמנויות. כמו גם יצירתיות, משחק, מחקר ומלאכה...

בנתיים בפינלנד...

15

ישראל בכל זאת מצליחה להוביל את הרשימה של מבחני פיז"ה בבדיקה מסוימת - הפערים בפיזור הציונים בין התלמיד החזק לתלמיד החלש.

זוהי אכן רשימה מפוקפקת להובלה. אך חמור מכך, היא מעידה על שלושה דברים גרועים מאוד:

1. מצב ההשגים הממוצע מטעה, וחלק ניכר מהתלמידים ממוקמים אפילו נמוך יותר מהמקום הכללי שבו ישראל מוצבת )שהוא נמוך מלכתחילה(

2. המגמה תמשיך להיות שלילית. ככל שהפערים גדלים בתוך הכיתה, כך קשה יותר להתקדם, וההשגים הכלליים של הכיתה נגררים למטה.

3. הפערים הכלליים בחברה ילכו ויגדלו. אם תפקיד החינוך להקנות הזדמנויות לדור הבא, הרי שפערים גדולים כל-כך בהשגים יכולים להעיד בקשר ישיר על

פערים בתחומי חיים נוספים בעתיד )וגם בהווה(.

אם כן, איפה נמצאים הפערים הללו? כיצד אפשר לצמצם אותם? והאם למרחבי החינוך חלק בהרחבת הפערים או צמצומם.

14

364043

6.5%7.6% 7.3%

100%

75%

50%

25%

0%

ממוצע oecd-ה

דרום קוריאה ישראל פינלנד

אחר*שפות זרותמדעיםמתמטיקהקריאה

? ??

אחוז מהתמ״ג המושקע בחינוך:

דירוג עולמי בתמ״ג לנפש

התפלגות שעות הלימוד:

5- 5545- 5455- 5362- 56112- 5197- 5386- 52410- 523

41- 46641- 47034- 48634- 454

פתרון בעיותקריאהמדעיםמתמטיקה

דרום קוריאה ישראלפינלנד

13

השוואה לעולם - מצב החינוך בישראל

מצב החינוך בישראל בשנים האחרונות אינו טוב. במדדי ההשוואה למדינות אחרות בעולם , באחוז הזכאים לבגרות , ברמת האלימות

העולה וחשוב מכל , בפערים ההולכים וגדלים בין מעמדות חברתיים ) במדד הזה )OECD-ישראל מובילה בדירוג העולמי עם הפערים הגדולים ביותר במדינות ה

אם משלבים את שני הנתונים הבאים 85% : מהזמן שתלמידים נמצאים בבית הספר מתנהל כשהמורה מדבר ( הוראה פרונטאלית ) ורק 50% מהתלמידים זכאים לבגרות ,

כנראה שהשיטה הקיימת לא עובדת מספיק טוב .

כיצד יכול להיות שמדינות עם דירוג דומה בתמ"ג לנפש, באחוז מהתמ"ג שמושקע בחינוך ואפילו בהתפלגות שעות הלימוד, מצליחות בצורה משמעותית טוב יותר

במבחנים ההשוואתיים הבין-לאומיים?

חלק מהתשובה נעוצה באותו אחוז מהתפלגות שעות הלימוד שמוגדר "אחר". למעשה, מדובר בכל אותם נושאים שמחוץ למסגרת של האורינות הבסיסית )שפה, חשבון, ושפה

זרה( ומדעים שלהם מוקדשת קטגוריה עצמאית. בתוך אותם 40-50% מסתתרים ההבדלים המשמעותיים בגישות החינוך. וכך, למרות

שבכל העולם המערבי מקובל להשקיע כמות שעות דומה באורינות הבסיסית, יכול להיות שבמדינה מסויימת כמעט כל שאר הזמן יוקדש ללימוד מבוסס פרויקטים ומדינה אחרת תבחר להקדיש את שאר הזמן ללימודי הסטוריה ומורשת מקומית.

בישראל, המצב דומה יותר לגישה השניה, בה הדגש העיקרי של מערכת החינוך הוא על סל ידע שהתלמיד צריך לדעת לגבי המורשת והזהות שלו. שעות רבות מוקדשות

ללימודי תנ"ך, מורשת יהודית, הסטוריה )בעיקר של עם ישראל( ואזרחות.

* מבחני פיזה - מבחנים השוואתיים בינלאומיים שנערכים במדינות ה-OECD אחת לשלוש שנים החל משנת 2000. מטרת המבחנים היא להשוות בין תלמידים בגילאים

15-16 בכל העולם, על מנת לשפר את מצב החינוך, וללמוד שיטות חדשות לחינוך

12

שיר הסלפי, פסטיגל 2015

ק-ק-הקניתי טלפון חדש, משמע שהוא דנדש מותק

מצמצ לם ת׳צמי בפוזות, יש לך עותק, מותקמותק תנסי, החיים שלי זה סלפי!

אפילו במטבח יש מזכרת של השפית

אם אם אני בים, אני עושה סלפי-דוזהואם אם בביפן, אני עושה סלפי-קוזה

הייתי בפרפר נחמד, עשיתי סלפי-עוזהואין אחד בארץ שיקח לי את המוזה!

יד אחת למעלה, עכשיו מול הראינוציא את הלשון וזה מהזה אמיתימצלם צ׳יק צ׳יק, דופק חיוך כיפי,

תודה רבה למאמי שלימדה אותי ת׳סלפימת על עצמי, אני מת על עצמי....

וואלק אחי, אני מת על עצמי

פעם אני מתפרפר, פעם אני מתברברפעם אני מדבר הרבה, חופר!

תמיד מצלמה ביד, ושונאת להיות לבדורק היום הבנתי, לא מחמיא לי מהצד

שהיא מוציאה שפתיים, או קורצת ת׳עינייםזה עושה לי משהו שאי אפשר להסביר

אני עושה לה לייק, היא עושה לי פעמייםהיא שולחת לי סלפי!

יד אחת למעלה...

אני תופסת טוש טוש ועושה לי קשקושמוציאה ת׳מצלמה ומעלה את זה לאינסטוש

אפילו בבת-מצווש, מצטלמת כמו בובהרוקדת עם כולם ולצלם עושה מואה

הצטלמתי לי כמו ברבי, והנוף יצא פצצה!יש יותר מ-100 לייקים כי זה קל להפצה

בטיול שנתי קופץ, עם המימיה בידאפילו המורה נדחפת לי לסלפי מהצד

יד אחת למעלה...

אולי אם תתנו לי רגע שקט, לא כזה פשוט להעלות את זה לרשת

לפעמים לא מחייכת, לפעמים יוצאת גומהתעזבי אותך מסלפי יש פה מסיבה פצצה!

אז יאללה יד אחת למעלה, עכשיו מול הראינוציא את הלשון וזה מהזה אמיתי

עזבו אותכם מסלפי, תפסיקו כבר ללחוץידיים באוויר ועכשיו כולם לקפוץ!

מת על עצמי, אני מת על עצמי....

תפקיד המורהמקומותיכולותשיבושי שפה

11

איך יודעים מה ללמד?

איור 2איור 1

כיום קיים מודל הצלחה מסוים אחד והחלטי במערכת החינוך. הגישה השולטת היא גישת המסירה, בה המורה הוא גוף הידע הכמעט בלעדי, ואת התוכן אותו הוא מעביר יש לשנן, לדעת ולפלוט בצורה המדויקת ביותר. ההערכה וההדהוד מהמערכת מתבטא בציונים, כאשר המנעד בין הצלחה לכשלון תלוי אך ורק בדיוק התלמידים בתשובה אליה התכוון המורה. אך האם שיטה זאת רלוונטית לצרכי התלמידים? האם קיימים

ביטוי והתייחסות לעולמות התוכן שמעסיקים אותם? האם הם מפתחים יכולות אחרות בהם ישתמשו ביום יום וכשיגדלו? והאם השיטה מסיגה אפילו את המטרה המוצהרת

של הצלחה במבחנים השוואתיים בתחומי האוריינות הבסיסיים?

:OECD -שאלה מתוך מבחן פיזה של הא. קנית בית על מגרש עגול, כמה מטר גדר תצטרך/י לקנות?

ב. קנית בית על מגרש בצורה הלא מוגדרת באיור 2, כמה מטר גדר תצטרך/י לקנות במקרה זה?

כ-80% מתלמידי פינלנד ענו נכון על שני הסעיפים, לעומת כ-20% בלבד בישראל

10

חינוך בישראל 2015

מערכת השעותפעריםהשוואה לעולם"שהבן שלך יהיה פחח"

מודל הצלחה חדש

פרק ראשון:

שאלת המחקר של הפרויקט היא כיצד המרחב יכול להשפיע על ההוראה, החינוך והלמידה. והמטרה היא להציע מודל חדש שמשלב את גישת ההשתתפות ומאפשר

מרחבים שונים שיציעו גמישות בשיטות החינוך וביכולות והכלים שהמערכת מקנה לתלמידיה.

כמקרה בוחן נבחרה העיר חיפה שעליה יבחן מודל של הוספת רשת חינוך עירונית נוספת אשר תתבטא במרכז "חממ"ה" )ראשי התיבות של חינוך, מחקר, מלאכה

והתנסות( עירוני אליו יגיעו תלמידי תיכון מהעיר והאיזור. האתר הנבחר, מתחם הטכניון הישן בהדר - בסמ״ת, משרת את המטרה של מוקד

עירוני, יחד עם האפשרות לתרומה להתחדשות עירונית בהדר שידעה ימים יפים יותר. שיתוף הפעולה עם הגופים הנוספים שנמצאים במרחב כמו המדעטק והמרכז לחקר העיר של הפקולטה לאדריכלות, יכולים לתרום לעולם התוכן של המרכז העירוני

התיכוני ולהוות סביבת השתתפות ממשית שמדמה את הפעילות ואפילו משתתפת ממש בעשייה ובמחקר.

7

מבוא - מרחבי חינוך

תחום החינוך נוגע לכל אדם בשלבים שונים בחיים. נחקר ודובר רבות על הנושא, והגישות משתנות ומשתכללות עם השנים והשינויים החברתיים. בנוסף, יחד עם

ההתפחויות הטכנולוגיות המואצות, קצב השינוי של היכולות מאתגר את התפיסות הישנות. החינוך הפך במדינות המערב להיות מכלי משמוע בלבד למסגרת שמקנה

שוויון הזדמנויות וכלים לעתיד התלמיד בתור אדם בוגר. בתוך המסגרת של סטודיו העוסק בנושאים אזרחיים, הפרויקט מעלה שאלות של שווין בכלל, ושוויון הזדמנויות

בחינוך בפרט.

החינוך בישראל נמצא בנסיגה בשנים האחרונות, ובפיגור ביחס למגמות בעולם המערבי. ביחס למדינות ה-OECD ישראל ממוקמת בתחתית הרשימה בקריאה, כתיבה,

חשבון ומדעים. לעומת זאת בנושא אחד נמצאת ישראל בראש הטבלה - בפערים בין התלמיד הגרוע לתלמיד הטוב ביותר. פערים אלו באים לידי ביטוי בקשר ישיר למצב

הסוציו-אקונומי.

כשמסתכלים על מערכת השעות של התלמיד, ניתן לראות שלמרות שבמערכת החינוך הרגילה יש אותה תוכנית, עדיין הפערים קיימים, ומכאן ניתן להסיק שהבעיה היא

בשיטת הלימוד ובדגשים, כאשר בישראל עדיין רווחת גישת החינוך של ״מסירת החומר״ לתלמיד, לעומת גישת ה״השתתפות״ שהולכת וצוברת תאוצה במדינות

המפותחות. כמובן שהדבר בא לידי ביטוי גם במרחבי החינוך כאשר הכיתה וביה״ס מותאמים בצורה מוחלטת לגישת המסירה.

6

הפרויקט ינסה להבין את מרחבי החינוך בישראל נכון ל-2015, תוך כדי ביקורת על מערכת החינוך הפורמאלית, וכיצד אפשר ע"י אדריכלות לנסות לייצר ולהתייחס

למרחבים מגוונים יותר שמסוגלים להכיל גישות חינוך שונות.

האם נגזר על הדורות הבאים ללמוד אך ורק בלמידה פרונטאלית?והאם הכיתה הישראלית באמת אופטימאלית לצורך מטרה זו?האם באמת הכל תלוי במורה? או שהמרחב גם מהווה פקטור?

* מיפוי אחר של המרחב בו גדלתי - מתחם גמנסיה הרצליה, שבט דיזנגוף וה"חורשה" בתל-אביב )כיום גם אשכול הגנים(

1. במה ומדרגות, חתך משתנה מהווה אתגר לקפיצות2. פינת העישון של "יואל גבע", קירבה לבוגרים, אחרי צבא, מוסתר ומוגן מגשם ושמש וצפיה של המורים

3. החלון מהקומה ה-2 בלי סורגים )אז(, ועם מקומות לעיגון החבל לטובת סנפלינג 4. רצפת טרצו-פנים חלקה, נוחה מאוד לתרגילים

1

2

3

4

5

הקדמה

הקשר בין חינוך ומרחב. בדיוק כשניגשתי לבחור סוגיה לפרויקט הגמר, מצאתי מחברת ישנה מתקופת

התיכון בבית של אמי. להפתעתי, במקום למצוא שם סיכומים של המורה להיסטוריה, מצאתי תוכניות, חתכים ומבטים בתלת מימד של כל מיני מבנים לצופים שהעסיקו

אותי באותה תקופה. זה גרם לי לחשוב איפה למדתי, ואיפה התחנתכתי. עם דגש על האיפה.

עבורי, ועבור רבים מחברי, דווקא הצופים היו המסגרת המשמעותית שבה פיתחנו את היכולות שבהן אנחנו משתמשים גם היום, ודווקא שם עיצבנו את עתידנו המקצועי.

בנוסף כמובן לכלים החברתיים הבין-אישיים, והיכולת לקיים פרויקט.

בראייה מרחבית, מה שאפיין את הצופים היה המגוון של המקומות שאיפשרו מגוון של פעולות ופעילויות. בנוסף לתחושת השייכות והאחראיות כלפי מקום שהוא "שלי". היכולת שלנו בתור בני נוער "לשחק" עם המרחב, לשנות ולהתאים אותו לפי הרצונות

והיצירתיות שלנו היא מה שהביא אותי למקצוע, ואין ספק שיש מה ללמוד ממנה חזרה.

קיצור דרך בשיעורי ספורט

כניסה לבניין כשהוא נעול

מאגר טושים של "יואל גבע" לשימוש בפעולות בצופים

קאדווה

"קנייה" מהמכונות

רחבת סקייטבורד

פינות עישון

כניסה/יציאה בטיפוס על הגדר

"גידול" צמחים

מקומות לבלות בזמן השיעור

שלטים לצופים

פעולת סנפלינג

4

פרק שלישי - חינוך אורבאני בחיפה

68 חיפה - עיר ללא עירוניות 70 מוסדות החינוך בחיפה 73 מה יוצא להם מזה? 74 ללמוד מחמד"ע 76 רשתות עירוניות בחיפה - מאובייקטים לשדה 78 מרכזי החממ"ה - חינוך | מלאכה | מחקר | התנסות 80 מרכזי החממ"ה - מערכת השעות החדשה 82 מרכזי החממ"ה העירוניים - עולמות התוכן 84 מרכזי החממ"ה העירוניים - כישורים ויכולות

פרק רביעי - החממ"ה העירונית - הדר

89 מה קרה להדר? 95 מתחם בסמ"ת 96 המבנים הקיימים 97 השחקנים 98 הדר צריכה כיכר - אסטרטגיה 100 הדר צריכה כיכר - שצ"פים 102 הדר צריכה כיכר - מדרגות 104 הדר צריכה כיכר - הבנין הלבן 106 פרוגראמה 108 מפלסים _ 92+ 110 מפלסים _ 96+ 112 מפלסים _ 100+ 114 מפלסים _ 104+ 116 מבנה המתנ״ס 118 המבנה הקהילתי 120 בלפור - רחוב

122 סיכום 124 ביבליוגרפיה

4 הקדמה 6 מבוא - מרחבי חינוך

פרק ראשון - חינוך בישראל

10 איך יודעים מה ללמד? 12 השוואה לעולם - מצב החינוך בישראל 15 בנתיים בפינלנד... 16 פערים 18 מוביליות חברתית 20 מערכת השעות 22 סיוון | 10 | הרצליה 23 סיוון | 10 | אופקים 24 באיזה חלק של היום להתערב? 26 "שהבן שלך יהיה פחח" )סילבן שלום לבנימין נתניהו 21.2.15( 28 מודל הצלחה חדש - שיטת ההשתתפות 30 ללמוד מהפורמולה - דוגמא לכלים ולעולם תוכן

פרק שני - הכיתה הישראלית

34 טאבו 36 מה נשתנה? הלוח! 38 צפיפות 41 צפיפות וחוסר שוויון למה כל הכיתות נראות אותו הדבר? 42בטיחות מעל הכל 4446 פרופורציות במרחב המחיה 48 הילדים גדלים, המרחב נשאר זהה 50 שולחן העבודה 52 הקיר הלאומי - קריצה לשר החינוך נפטלי בנט 54 חומרים 56 המסדרון 58 מצבים 60 מקבצים 62 מקבצים - טיפולוגיות לחיבור פרוגראמה 64 שימוש במבנה ביה"ס )התשע"ה(

תוכן העניינים

מלאכת חינוךשוליא דנגרי חיותא היא דלמדיא

)תלמוד בבלי, מכות, ח' ב'(

יהונתן הוכמן | במסגרת פרויקט גמר באדריכלות 2015 | הטכניון