אגודת מורי הדרך בישראל יוני 2016

תוכן עניינים:דברי היו"ר בני כפיר 3-דברי העורך 6-משפחת גורדון בתחנת הקמח 8- ספר מלכים כמקור היסטורי / מאת יבגני דימנשטיין / מורה-

דרך 11 מפסיקים את הנסיעה בחוף רשות הטבע והגנים-

בשביל הארץ 26טבריה ומושבות סביב לה משה אנטמן/ מורה דרך 27-מדור רכב אשכול משולחנו של יהודה לוי 38-הפינה הקטנה בתל אביב 41-גן הפסלים במצפה רמון 48-חידת המקום 53-רוקדים מחוץ לקופסא 61-

הנכם מוזמנים לכתוב למגזין בכל נושא , מאמרים, ומאמרי דעה, הכנות מסלול, תצלומים, ושתפו אותנו בחוויותיכם.

magazineitga@gmail.comלפרסום במגזין

ניתן לפנות למחלקת פרסום בכתובתmagazineitga@gmail.com

לכול המגזינים לחץ כאןנהנתם מהמגזין ? נשמח לשמוע את דעתכם בסקר קצר

(c) כל הזכויות שמורות

צידה לדרךמגזין של אגודת מורי

הדרך בישראל

עורך ראשי ינאי עוזיאלעורך משני:אילן שחורי

עורך גרפי: רם מנשה

תרומת תמונות: Ikvit Lavi Majar אורית גררו

להצטרפות לאגודה

מועדון המטיילים

2

google slides המגזין פותח באדיבות פלטפורמה

חברים יקרים

בעוד כחודשים ב- 14.7.2016 ייערכו הבחירות והאסיפה השנתיתבמלון ניר עציון (ליד עין הוד ).

במשך שנתיים הנהלת האגודה עסקה בטיפול רציף של נושאים הנוגעים למורי הדרך ולמקצוע מורה דרך בישראל.

. אנו פועלים מתוך הרציונל שהאגודה היא של כל מורי הדרך בעלי רישיון משרד התיירות, ,שכן תחת איגוד אחד חזק ובכוחות משותפים נשיג תוצאות טובות יותר!

במציאות הישראלית-אם משכילים להתאחד ולהתאגד יכולים לפעול מתוך כוח ועוצמה מול מערכות ממשלתיות, ציבוריות, ופרטיות.

הארגון מהווה לא רק בית וקורת גג למקצוע שלנו אלא גם שילוב כוחות משמעותי לטובת השגת

המטרות!הצבנו לפנינו מטרות לפעילות האגודה!

פעלנו והצלחנו ועדיין לא תמה המלאכה!פעלנו מול משרד הכלכלה והלמ"ס להגדרת מקצוע מו"ד בישראל.●קיבלנו הגדרה משפטית ממשרד התיירות.●העברנו למשרד הכלכלה והלמ"ס את המסמך . הנושא נמצא בתהליך מורכב שכל הזמן ●

מציב בפנינו דרישות והשגות שחייבות התייחסות של היועמ"ש ורו"ח של האגודה.הסכמי העבודה הקיבוציים●

ההסכמים הציבו רף תחתון של שכר מו'ד שלא ניתן לשלם פחות ממנו אלא רק יותר .

3

הסכום כולל בתוכו תנאים סוציאליים נצברים וחשובים לעתידו של כל חבר לפי המסגרת שקבע לעצמו.

עדיין קיימות מידי פעם בעיות בנושא ולכן האגודה קשובה לתלונות החברים ומשתדלת

לטפל בנושא מול הסוכנים.

יש לציין שהאגודה נמצאת כל הזמן בפעילות משותפת עם משרד התיירות ומשטרת ישראל למציאת פתרונות חדשים ויצירתיים לביצוע אכיפה יעילה ואמיתית.

ברצוני לציין שיש לא מעט מורי דרך שאינם עונדים את רישיון מו'ד שלהם ונותנים תחושה מטעה

של מדריכים לא חוקיים בשטח. לאור זאת אני מבקש מכולנו לענוד את הרישיון בגאוות מקצועייחודי בשוק העבודה בארץ. יש לכך חשיבות רבת פנים.

משרד התיירות עד היום לא קנס מורי דרך שלא ענדו רישיון. מיוני 2016 מי שייבדק ולא יענוד את רישיונו בהתאם לחוק צפוי לקבל קנס ב- 300 ₪.

יום הבחירות הוא יום חשוב לכולנו כעוסקים במקצוע ורוצים לקדם אותו ולדאוג לזכויותינו

והצבת מעמדנו כשחקנים מובילים במגרש התיירות בישראל!אנא הגיעו ביום חשוב זה!

הצביעו למועמדים שלדעתכם יעשו את המיטב למען האגודה וחבריה ויתנו לנו את הכוח הנדרש להמשיך הלאה.

רשימת המועמדים והפרופיל אישי שלהם תפורסם בימים אלה.תוכלו להתרשם מהמועמדים ואני בטוח שתבחרו את הטובים ביותר.

מחכים לראותכם

בברכהבני כפיר יו"ר האגודה.

4

http://can2016.itga.org.il

דבר העורך

חברים יקרים, מוגש לכם גיליון "צידה לדרך" האלקטרוני השלישי היוצא אופן מסודר.

אני משבח את החברים השותפים והמשתפים חומרים שלהם.

מגליון לגליון אנו מקבלים חומרים , מאמרים שהם ברמה אקדמית ומאמרי דיעה.

תהליך הכנסת החומר לגליון הינו מורכב אבל כל מאמר מפורסם או יפורסם בהמשך.

אני מרגיש כי אנו מנגישים לקהל עוד כלי , זמין , ערוך , ובו מאמרי

דרך , מאמרים שעשויים להיות כלי עזר למדריך גם בעבודתו בשטח.

אשמח לקבל מאמרים נוספים, תצלומים מקוריים שצולמו על ידכם,

מסלולים מומלצים לעונת השנה. מסלולים נושאיים שברצונכם לשתף אץ הקהל.

נפגש בדרכים.

ינאי עוזיאל

6

מדריכים יקריםהינכם מוזמנים לבקר אצלנו ,

בית מנטורי מקסים ותערוכות מעניינות בכל תחומי האמנותשעות פתיחה : ימים א-ה .10.00-13.30.16.00-19.30יום ו 10.00-13.00 וערבי חג שבתות 11.00-14.00

כתובתנו : רחוב האבות 55 באר שבעטלפון : 08-627-3828

https://www.facebook.com/omanimbanegev/

7

הקמח בתחנת גורדון משפחת

מעבודותיה מבחר היא האמנים בבית המוצגת הקמח בטחנת גורדון משפחת התערוכהגורדון איילה האמנית של

של וזיקתן בביתה גורדון איילה עם האמנים בית אוצרת מאיר יהודית בין המפגששבוע במסגרת זו תערוכה להציג לבחור ליהודית גרמו הנגב ואל ש ב אל העבודות

אתרים שימור

יהודיות משפחות שתי של סיפורן את האומנותית בדרכה מתעדת גורדון איילה האמניתאובייקטים ביצירותיה משלבת היא העשרים המאה בראשית המבודדת שבע בבאר שחיו

יצירתה עוסקת רבה ברגישות ההם בימים בשימוש שהיו אותנטיים וחפצים פיסולייםאומנותי למדיום בעלה משפחת של הסיפור פרשנות בהעברת

8

קמח תחנת בה והקימו בשנת הדרומית לעיר הגיעו ושיינדרוביץ גורדון משפחותבמשך פעלה שיינדרוביץ ומאיר גורדון יעקב היהודים השותפים של הטחנה ממוכנת

של רעייתו בתיה שבע בבאר גרו או באזור שעברו היהודים לכל כמרכז ושמשהגם שנההקמח טוחני השותפים שני שבצרה לאלו ומסייעת יהודים מארחת הייתה גורדון יעקוב

וטרומפלדור קיימת קרן היום של הרחובות בפינת גרוהקמח טחנת הנגב בכל יהודים בבעלות שהיה היחידי המבנה הייתה הקמח טחנת

היהודים לאחרון שהיה גורדון ויעקוב ט תרפ מאורעות לאחר היהודים בידי נעזבההמבנה משמש כיום עיסא חג למתחרהו הטחנה את למכור נאלץ שבע בבאר שנשארו

הובלות חברת של כמשרדהתערוכה באי ולכלל והדרום שבע באר לתושבי שהעניקה גורדון איילה לאמנית תודתנו

בתולדותיה עניין ורב חשוב פרק הארת תוך ומעשירה ייחודית אומנותית חוויהעירנו ש ב של ובעברה בהווייתה

9

10

נפתח בצומת בית קמה חניון בלעדי לאוטובוסים עם כניסה נפרדת,לפני הכניסה לתחנת הדלק של פז.

בצמוד לחניון נפתח מרכז מסחרי חדש, שכולל שירותים ציבוריים מרכז קניות שיצטרף למרכז הקיים כלול:

חניות אוכל - פיצה וגלידה,שווארמה,חנות ממתקים, חנות של מוצרי ים המלח ובהמשך יפתח פלאפל ומסעדה.

לצפיה במפה של בגוגל

ספר מלכים כמקור היסטורי / מאת יבגני דימנשטיין / מורה דרך

11

מאחר והתנ"ך נראה לנו כ"כ מוכר, אנו נוטים לשכוח ולקבל כמובן מאליו את היריעה ההיסטורית

המופלאה שהוא מגולל בפנינו. על כן, נזכיר ונדגיש שאין לאף עם מן העמים הקדומים קובץ שלם

של כתבים, המתאר בפירוט וסדר יוצאי דופן את קורות העם במלואן (כפי שזה נראה על פניו) מרגע

התהוותו ובמשך מאות שנים. התמונה ההיסטורית המתוארת בספרי התורה והנביאים הראשונים

(יהושע, שופטים, שמואל, מלכים) היא ללא אח ורע בתרבויות העולם הקדום מבחינת שלמותה

ועושר האינפורמציה הגלום בה. לעומת זאת, כל הידע שלנו לגבי שאר העמים הקדומים הוא בחזקת

סדרה של נקודות אור אקראיות בתוך מרחב חשוך עצום של מה שהיינו רוצים לדעת על אותם

עמים וארצות, אך איננו יודעים ואולי גם לעולם לא נדע. הסיבה העיקרית לכך היא, כמובן, מקריות

הממצא הארכיאולוגי, במיוחד בכל הנוגע לממצא הכתוב. דוגמא מפורסמת לכך הן מגילות ים

המלח, אשר נתגלו באופן מקרי לחלוטין, ושינו מן היסוד את התפיסות המקובלות לגבי התהוות

ספרי התנ"ך ומסירתם. לעומת זאת, לא נתגלתה בארץ ישראל עד היום אפילו כתובת רשמית אחת

של מלך ממלכי יהודה וישראל[1] (הייתכן שלא היו כאלה כלל?), וגם לא טקסט ספרותי חוץ-

מקראי כלשהו בעברית מתקופת בית ראשון (ואין, כנראה, לצפות לגילוי מסוג זה, שכן טקסטים

ספרותיים היו נכתבים על גבי חומרים מתכלים, כגון קלף או פפירוס, ולא על גבי אוסטרקונים!). כתובת השילוח איננה כתובת מלכותית רשמית, שכן שם המלך לא נזכר בה כלל. מספר שמות של מלכי יהודה וישראל

מופיעים בחותמות ובטביעות חותם.

12

ייחודו של התנ"ך ברור, אם כן, בהיבט זה – ספרי המקרא ההיסטוריים מציגים בפנינו, לכאורה,

תמונה מלאה וברורה של תולדות עם ישראל עד סוף ימי בית ראשון, ואף מעבר לכך, אם נוסיף

לעניין את ספרי דברי הימים ועזרא-נחמיה. במקום נקודות אור בודדות, יש לנו כאן זרקור עצום

המופנה אל כלל תולדות העם מראשיתו!

עם זאת, בזכות הישגי מחקר המקרא במאתיים השנים האחרונות, אנו יודעים היום שהתנ"ך אינו

באמת נותן תמונה מלאה ומושלמת של תולדות עם ישראל, כפי שחשבו עפ"י רוב עד המאה ה-19.

הספרים ההיסטוריים של התנ"ך מציגים גרסא אחת של תולדות עם ישראל וארץ ישראל. גרסא זו

עברה שלבי עריכה רבים עד שקיבלה את צורתה המוכרת לנו כיום (ועל כך עוד לקמן). כל המידע

שהיא מכילה ודרכי הצגתו מותנים באידאולוגיה של המחברים והעורכים של הספרים השונים,

כשהדיוק ההיסטורי לא היה בין המטרות שלהם כלל ועיקר. מטרת כתיבתם של ספרי המקרא

ההיסטוריים הייתה קודם כל תאולוגית – להראות את שליטתו המוחלטת של אלוהי ישראל על

מהלך ההיסטוריה ולהוכיח כי הגורם הקובע היחיד בתולדות עם ישראל היא התנהגותו של העם,

דהיינו המידה בה הוא מקיים את הברית שכרת עם אלוהיו, כפי שהיא מתוארת בתורה. קורותיו של

עם ישראל הן, אם כן, מעגל אינסופי של שכר ועונש בהתאם לקיום המצוות עליהן התחייב העם. אז

כיצד הגיעו החוקרים למסקנות הנ"ל? שניים מכיווני המחקר האפשריים של ההיסטוריוגרפיה

המקראית הם ההשוואה למקורות מקראיים אחרים וההשוואה למקורות חוץ-מקראיים.

נתחיל בהשוואה הפנים-מקראית. כידוע, ספרי המקרא ההיסטוריים מכילים סתירות פנימיות רבות

ועם בעיה זו נאלצו להתמודד עוד חכמינו ז"ל ופרשני ימי הביניים. ספר יהושע, לדוגמא, טוען

שיהושע כבש "את כל הארץ ככל אשר דיבר ה' אל משה" (י"א 23)

13

אך כבר בפרק י"ג 1 מסתבר ש"הארץ נשארה הרבה מאוד לרשתה"! וגם לאחר שבהמשך הספר

יוצאים השבטים השונים למסעות כיבוש נפרדים, כדי לרשת את נחלתם, ונראה שסוף סוף "ויכלו

לנחול את הארץ לגבולותיה" (י"ט 49), אנו מגלים פתאום בפרק א' של ספר שופטים, שחלקים

גדולים מארץ ישראל עדיין לא נכבשו כלל, כשרוב השבטים לא הורישו את הכנענים מנחלותיהם

התיאורטיות. מה הסיבה לכך? לאחר שיהושע ודור כיבוש הארץ נאספו אל אבותיהם, קם "דור אחר

אחריהם אשר לא ידעו את ה' וגם את המעשה אשר עשה לישראל" (שופטים ב' 10). הדור החדש

של ילידי הארץ עושה את הרע בעיני ה' ופונה אל עבודת האלילים הכנענית, כלומר מפר את הברית

שאבותיו כרתו עם אלוהי ישראל. על כן, ה' מעניש את עמו קשה העורף ומוסר אותו בידי אויביו

אשר מכים בו ורודפים אותו, עד אשר עם ישראל יחזור בו מדרכו הרעה. אם כן, שופטים פרק ב'

שוטח בפנינו בצורה ברורה את תפיסת השכר והעונש כגורם שקובע את קורותיו של עם ישראל.

שתי דוגמאות מאלפות לאופיים התיאולוגי של ספרי המקרא ההיסטוריים מתקבלות מתוך השוואה

בין הספר ההיסטורי המשמעותי ביותר במקרא – מלכים – לבין ספר דברי הימים המאוחר לו,

שאופיו הדתי בולט אפילו יותר ואשר מכיר את ספר מלכים ומשתמש בו כמקור היסטורי מהימן.

ספר מלכים מתאר במילים קשות ביותר את מנשה בן חזקיהו, אשר מלך ביהודה במחצית הראשונה

של המאה ה-7 לפנה"ס (מלכים ב' כ"א). מלך "רשע" זה חטא יותר מכל המלכים הקודמים לו

בעבודת האלילים שלו ואף מילא את ירושלים "פה לפה" בדם הנקי אשר שפך. ה' מבטיח באמצעות

הנביאים שעונשים קשים ביותר יבואו על ירושלים ויהודה כתוצאה ממעשיו המזעזעים של מנשה.

ועם כל זאת, מנשה מולך על ירושלים במשך 55 שנה, יותר מכל מלך אחר בתולדות ישראל

ויהודה, נפטר בשיבה טובה (בן 67)

14

והמחבר לא מוצא לנכון לדווח לנו על אף אסון שנפל על מנשה או ממלכת יהודה בכל שנות מלכותו

הארוכות (אלא אם נחשיב את מנשה עצמו לאותו אסון)! היעלה על הדעת כי דברי הנביאים על

מנשה לא נתגשמו? היעלה על הדעת שהאיש האיום הזה לא בא על עונשו כראוי? אין הדבר עולה

על הדעת, אומר בעל דברי הימים, ומגולל בפנינו מעשיה מדהימה (דברי הימים ב' ל"ג 10-16):

מנשה אכן בא על עונשו עוד בחייו, כשהאל מביא עליו את שרי הצבא של מלך אשור, אשר לוכדים

אותו ואוסרים אותו בנחושתיים ומובילים אותו לבבל (ולא לנינווה בירת אשור!). אז בצר לו מנשה

חוזר בתשובה, נכנע בפני אלוהי אבותיו ומתפלל אליו. ה' מרחם עליו ומשיבו לירושלים ולכס

מלכותו. לאחר החוויה המתקנת הזאת מנשה הופך ללוחם בעבודת האלילים ומטהר ממנה לגמרי את

בית המקדש, הר הבית ואת ירושלים! אין לסיפור זה, כמובן, כל סממן וערך היסטורי ומטרתו

היחידה היא תיאולוגית – כל חטא בא על עונשו, אך חזרה בתשובה תמיד באה על שכרה. האל

שולט במהלך ההיסטוריה באופן מוחלט, הוא מעניש ומתגמל מידית.

דוגמא אחרת נוגעת למלך המופתי והצדיק מבין כל מלכי ישראל ויהודה – יאשיהו, נכדו של מנשה.

ספר מלכים מרבה להלל ולשבח מלך זה אשר "עשה הישר בעיני ה' וילך בכל דרך דוד אביו ולא סר

ימין ושמאל" (מלכים ב' כ"ב 2). יאשיהו נלחם עד חורמה בעבודת האלילים וכורת ברית מחודשת

עם ה' בנוכחותם של כל אנשי יהודה ובהתאם לספר התורה שנמצא בבית המקדש במהלך השיפוצים

שיאשיהו יזם. לא היה מלך כמוהו לפניו וגם לא אחריו בכל הקשור לקיום תורת משה וציות לאל –

זה הציון שניתן לו בספר מלכים ב' כ"ג 25.

15

האם מגיע ליאשיהו שכר על כך? כמובן שכן! האל מבטיח לו באמצעות חולדה הנביאה, שיאשיהו

ייאסף אל קבורתו בשלום ולא יראה בעיניו את כל הרעה שה' עומד להביא על ממלכת יהודה (מל"ב

כ"ב 20).ומה קורה במציאות? יאשיהו בן ה-39 יוצא לקראת פרעה נכו, אולי כדי לעצור את

פלישתו לארץ ישראל, וזה ממית אותו במגידו (מל"ב כ"ג 29-30). זה כל שכרו של המלך הצדיק,

שלא היה כמותו בכל תולדות המלוכה בישראל! הייתכן כי הנבואה על מותו הייתה שקרית? היעלה

על הדעת שצדיק כמו יאשיהו לא יבוא על שכרו? לא ולא, אומר בעל דברי הימים, ומספר לנו

מעשיה מופלאה לא פחות מזו שסיפר על סבו של יאשיהו (דברי הימים ב' ל"ה 20-24): כשיאשיהו

יוצא לקראת פרעה נכו, הלה מזהיר אותו, באמרו שהוא לא בא בכלל להילחם ביאשיהו. ההיפך –

אלוהים נמצא בצידו של הפרעה, הוא זה שאמר לו למהר לעבר נהר פרת, ואם יאשיהו ינסה להפריע

לפרעה, אלוהים ישחית אותו! אך אבוי, יאשיהו "לא שמע אל דברי נכו מפי אלוהים(!)" (פס' 22),

יוצא להילחם בנכו בבקעת מגידו ונהרג באופן טראגי. יש, אם כן, שכר ועונש והגיון בעולם, וגם

צדיק כמו יאשיהו ייענש באופן אוטומטי, אם יפר את דבר ה', אפילו עשה זאת פעם אחת ויחידה.

דוגמאות אלה (ויש עוד רבות) מבהירות את מטרותיה ויעדיה של ההיסטוריוגרפיה המקראית:

המידע ההיסטורי שהיא מוסרת לנו אינו חשוב לה בפני עצמו, אלא שהוא משמש להיסטוריוגרף

המקראי כחומר גלם לבניית הטיעון העיקרי שלו, שהוא, כאמור, טיעון תיאולוגי.

16

מקובל במחקר המקרא המודרני שרצף ספרי המקרא החל מדברים ועד מלכים עבר מספר שלבי

עריכה היסטוריוגרפית-תיאולוגית ברוח הנאמר בספר דברים על הברית בין האל לעם ישראל

ותורת הגמול שנגזרת מן הברית הזאת (לדוגמא, דברים כ"ח). עריכה זו התחילה במאה ה-7 (או ה-

8) לפנה"ס והסתיימה ברובה בימי גלות בבל, לקראת אמצע המאה ה-6 לפנה"ס. עריכה זו מכונה

.(Deuteronomion) במחקר דבטרונומיסטית, עפ"י שמו של ספר דברים ביוונית

העורכים/מחברים מן האסכולה הדבטרונומיסטית השתמשו בכתיבתם במגוון מקורות שונים – ספרי

דברי הימים למלכי ישראל ומלכי יהודה, רשימות גנאלוגיות וכרונולוגיות, רשומות בית המקדש

בירושלים, סיפורים בעלי אופי נובליסטי, עממי ונבואי על מלכי ונביאי ישראל (שאול, דוד, אליהו,

אלישע ואחרים) ועוד. על אלה הוסיפו דברים כלליים וסיכומים, אשר שוטחים את משנתם

התיאולוגית-היסטוריוגרפית ומחברים את הסיפורים למסגרת אחידה ומגובשת

(לדוגמא, יהושע כ"ג-כ"ד, שופטים ב', שמואל א' י"ב, מלכים א' ח')[1]. ויש להדגיש, שכל הנאמר

לעיל על מטרותיהם האידיאולוגיות של העורכים הדבטרונומיסטיים אינו פוסל את הערך ההיסטורי

של המידע שהם מסרו לנו. אף ראינו כבר שספר דברי הימים (אשר נכתב בתקופה הפרסית) מרחיק

לכת הרבה יותר בהקפדתו האידיאולוגיות מאשר ספר מלכים, עד כדי בדיית סיפורים מלאכותיים

שישלימו את "הלאקונות" התיאולוגיות, אשר הותיר העורך של ספר מלכים. ניכר כי למרות יעדיו

האידיאולוגיים, ספר מלכים אינו משכתב את האירועים כראות עיניו ומנסה לשמור על איזון מסוים

בתיאוריו, גם כשהדברים סותרים את מטרותיו, כפי שראינו למעלה במקרים של מנשה ויאשיהו. הכתיבה הדבטרונומיסטית ניכרת במטבעות לשון וביטויים המיוחדים לה ובאחידות אידיאולוגית מאוד בולטת.

17

הנכונות להשאיר את הדברים בלתי פתורים, אפילו סותרים, מעידה על מהימנותו של המידע המובא

הרבה יותר מהרמוניזציה מושלמת ומלאכותית של אותו המידע בסגנון ספר דברי הימים.הדיון הנ"ל

מביא אותנו להשוואתה של ההיסטוריוגרפיה המקראית למקורות החוץ-מקראיים. ספר מלכים הוא,

ללא ספק, אחד מן הספרים המקראיים הנחקרים, אם לא הנחקר שבהם. שתי סיבות לדבר – ספר

מלכים הוא המקור העיקרי (ולעיתים קרובות היחיד) שבידינו לתיאור התקופה המכריעה בתולדות

עם ישראל, תקופת עצמאותו הראשונה בארצו, בה הוא התגבש, למעשה, כעם. ספר מלכים מכסה

תקופה עצומה של 400 שנה מהמלכת שלמה ומות דוד ועד לשחרורו של יהויכין מכלאו בבבל

(בסביבות 560 לפנה"ס) – כלומר את כל תקופת הבית הראשון. אין עוד ספר מקראי בעל עושר

אינפורמטיבי או היקף כרונולוגי דומים. הסיבה השנייה לעניין שמגלים החוקרים בספר מלכים

נעוצה בהיותו בין הספרים היחידים במקרא להם יש מקבילות חוץ-מקראיות ברורות. לא מדובר

כאן על השוואות טיפולוגיות בין מיתוסים ואגדות (כמו, לדוגמא, ההשוואה בין סיפור המבול

שבספר בראשית לסיפורי המבול המסופוטמיים), אלא על השוואה בין המידע הכרונולוגי והמדיני,

שמוסר לנו ספר מלכים, לבין כתובות רשמיות ומסמכים רשמיים אחרים של מלכים מרחבי המזרח

הקרוב הקדום, בעיקר, אך לא רק, מלכי אשור. השוואות אלה מהוות בסיס לכרונולוגיה של מלכי

ישראל ויהודה, כפי שאנו מכירים אותה מאנציקלופדיות וספרי היסטוריה למיניהם, ולכל תיאור

ההיסטוריה המדינית של ימי בית ראשון.

כולל תבני בן גינת, יריבו של עומרי בתחילת שלטונו (מלכים א ט"ז 21-22). כולל עתליה בת עומרי, שתפסה בכוח את השלטון ביהודה למשך 6 שנים, לאחר שבנה אחזיהו מלך יהודה נרצח במרד

יהוא (מלכים ב' י"א).

18

מאז שהתגלו ופוענחו התעודות ההיסטוריות של המזרח הקרוב הקדום במאה ה-19 ועד ימינו אנו,

משמשות ההשוואות בין ספר מלכים למקורות החוץ-מקראיים גם כחומר מחקרי מן המעלה

הראשונה, וגם – באופן בלתי נמנע – כבסיס לניסיונות להטיל ספק ואף לשלול את ערכו ההיסטורי

של המקרא או להוכיח את מהימנותו. כאן אנו מגיעים כבר למישור האידיאולוגי והפוליטי, בו כל

סתירה או התאמה בין ספר מלכים (והמקרא בכלל) לבין המקורות החוץ-מקראיים נתפסת בתור

טיעון לזכות אחד הצדדים.

עפ"י ספר מלכים הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה התפלגה עם מות שלמה (בסביבות 930 לפנה"

ס) לשתי ממלכות עצמאיות – ישראל ויהודה. ספר מלכים מונה 20 מלכי ישראל[1] ו-20 מלכי

יהודה[2]. מתוך 40 שליטים אלה 11 נזכרים בשמותיהם במקורות מסופוטמיים: עומרי, אחאב,

יהוא, יהואש, מנחם, פקח והושע מלכי ישראל ואחז, חזקיהו, מנשה ויהויכין מלכי יהודה. בכמה

מקרים נוספים מלכי יהודה וישראל נזכרים במקורות הנ"ל ללא ציון שמותיהם, אלא רק בציון שם

ממלכתם.האם זה הרבה או מעט? נראה לי שהתשובה היא – יותר מן המצופה.יש להבין את

הקונטקסט ההיסטורי-גיאוגרפי שבו התקיימו ממלכות ישראל ויהודה. במשך כל המאה ה-10 לפנה"

ס וכמעט עד אמצע המאה ה-9 ממלכת אשור הייתה נתונה בתקופת חולשה ממושכת ולא פעלה

כמעט ממערב לנהר פרת.

דהיינו, אין זה מפתיע שהאשורים לא באו במגע עם ממלכת דוד ושלמה ועם ממלכות יהודה וישראל

בתחילת דרכן. רק לקראת אמצע המאה ה-9 מתחילה אשור להתעצם מחדש ולצאת למסעות כיבוש

באזור הלבאנט. ואכן בימי שלמנסאר ה-3 (858 – 824 לפנה"ס) נזכר לראשונה במקורות

האשוריים מלך מישראל – אחאב (בשנת 853 לפנה"ס). גם לאחר שהאשורים הגיעו לאזורנו, אין

לצפות לדיווחים שוטפים מצידם על כל המתרחש בארץ 19

ישראל: ממלכות ישראל ויהודה היו קטנות ומרוחקות יחסית ממסופוטמיה וחשיבותן הפוליטית

הייתה בד"כ מועטה, במיוחד של ממלכת יהודה – דבר שעזר לה, כנראה, לשרוד תקופה ארוכה

לאחר נפילת ממלכת ישראל בשנת 720 לפנה"ס. וכמובן שמלכי אשור לא יצאו למסע כיבושים

במערב בכל שנה ושנה – אויבותיה הגדולות של אשור היו בדרום (בבל ועילם) ובצפון (ממלכת

אוררטו). על כן, היו שנים רבות בהן לסופרי מלכי אשור לא היה מה לספר על פעילותה של

המעצמה בלבאנט.

נציין עוד מספר פרטים בעלי עניין. אף מלך ישראלי לא נזכר במקורות המצריים, שאף אינם

מזכירים את קיומן של יהודה וישראל כלל. גם כתובת שישק, המתעדת את מסעו המפורסם לארץ

ישראל בשנת 925 לפנה"ס, אינה מזכירה את הממלכות או השליטים בהם הוא נלחם, אלא מוסרת

רק את רשימת הערים שנכבשו על ידו.מעניין ששמו של עם ישראל מופיע לראשונה דווקא בטקסט

מצרי – מצבת מרנפתח מסוף המאה ה-13 לפנה"ס, אך במאות שלאחר מכן המקורות המצריים

מתעלמים באופן גורף מקורותיו של אותו "ישראל", בו נלחם מרנפתח. לעומת זאת, עומרי מלך

ישראל נזכר בכתובת מישע מלך מואב מאמצע המאה ה-9 לפנה"ס. אם השחזור שהציעו החוקרים

נכון, אזי הכתובת הארמית מתל דן (המחצית השנייה של המאה ה-9 לפנה"ס) מזכירה שני מלכים

מקראיים נוספים – את יהורם מלך ישראל ואחזיהו מלך יהודה. וכמובן, שיש לציין את הופעת שמו

של דוד בכתובת תל דן כחלק מן ביטוי "בית דוד" – כינוי לממלכת יהודה, אשר נשלטה ע"י

השושלת שדוד ייסד. באופן דומה האשורים כינו את ממלכת ישראל לעיתים תכופות בשם "בית

עומרי" על שם מייסד השושלת הישראלית הראשונה עמה באו האשורים במגע, והם המשיכו לקרוא

לה כך גם שנים רבות לאחר נפילתו של בית עומרי[1].

ייתכן שהביטוי "בית דוד" מופיע גם בכתובת מישע, אם כי שם מדובר בהשלמה של טקסט שבור. 20

נסיים את דיוננו בשתי דוגמאות, שיעידו על ערכו של ספר מלכים כמקור היסטורי וכיצד ההשוואה

למקורות החוץ-מקראיים תורמת להבנת המאורעות עליהם הוא מספר ולאפיון תפיסת העולם שלו.

במלכים ב' ט"ז 7-10 מסופר על אחז מלך יהודה כי ממלכתו נמצאת תחת מתקפה כבדה מצד מלך

ארם ומלך ישראל. בצר לו פונה אחז לתגלת פלאסר מלך אשור, מכיר בו בתור אדונו ואביו ושולח

אליו את כל אוצרות בית המקדש בתור שוחד, כדי שהלה יושיע את אחז מאויביו. מלך אשור נעתר

לאחז ומחריב את ממלכת ארם. והנה, בכתובת של תגלת פלאסר ה-3 משנת 734 לפנה"ס נזכר

יהואחז (שמו התיאופורי המלא של אחז) היהודאי בתוך רשימה ארוכה של מלכים מן הלבאנט

שהעלו מס למלך אשור. אם כן, האירועים ההיסטוריים והנפשות הפועלות מתוארות במדויק.

הפרשנות שבעל ספר מלכים נותן לאירועים היא כבר עניין אחר – יחסו אל אחז שלילי מבחינה

דתית, מאחר והוא דבק בעבודת האלילים.בנוסף לכך, המחבר רואה את הדברים מנקודת מבט

לוקאלית וצרה – ההשוואה למקור האשורי מוכיחה, שאחז לא הכפיף את ממלכת יהודה לאשור

מתוך רשעותו או פחדנותו, אלא, למעשה, הציל אותה מאותו החורבן, שהמיטו האשורים כמה שנים

מאוחר יותר על שכנתה הצפונית ישראל. שהרי לאחז לא הייתה ברירה, אלא להיכנע למלך האשורי

הכל-יכול, כפי שברירה זאת לא עמדה בפני עשרות שליטים אחרים באזור. ומובן מאליו שמלך

אשור לא היה "קבלן מלחמות" בשירותה של ממלכה זניחה, אלא פעל בהתאם לשיקוליו וצרכיו

האימפריאליים הרחבים הרבה יותר!

21

במלכים ב' כ"ד 8-17 מסופר על כיבושה הראשון של ירושלים ע"י נבוכדנאצר בשנת 597 לפנה"

ס. המלך הבבלי לוקח בשבי את מלך יהודה בן ה-18 יהויכין ומוביל אותו בבלה יחד עם משפחתו.

נבוכדנאצר מגלה לבבל גם את האצולה, האליטה הצבאית ואת עשירי ירושלים וממלכת יהודה,

וממליך תחת יהויכין את דודו צדקיהו, מי שעתיד להיות מלך יהודה האחרון. האירוע מתואר בקיצור

נמרץ בכרוניקה בבלית מימי נבוכדנאצר, אשר מציינת גם את התאריך המדויק של כיבוש ירושלים

(ב' באדר שנת 7 לנבוכדנאצר), אך לא מזכירה את שמותיהם של המלך הגולה ושל המלך

שנבוכדנאצר מינה במקומו. היינו מצפים שבזה יסתיים סיפורו של המלך הצעיר וחסר המזל, אך

בפסוקים האחרונים של ספר מלכים ב' (כ"ה 27-30) מספר לנו המחבר, שבשנת 37 לגלותו של

יהויכין (560 לפנה"ס) אויל מרודך, מלכה החדש של בבל, משחרר את יהויכין מכלאו, מקרב אותו

אליו ומקציב לו אספקה של מזון ובגדים לכל ימי חייו! מדוע דווקא סיפור משונה זה על מלך יהודה

לשעבר חותם את הספר? הדעת נותנת, שבצורה זו בא בעל ספר מלכים להמתיק מעט את הגלולה

המרה של כיבוש ממלכת יהודה, חורבן המקדש ורצח גדליהו, ולסיים את חיבורו בנימה אופטימית.

וייתכן שלמטרה זו הוא פשוט המציא את כל סיפור שחרורו של יהויכין מן הכלא? נראה שלא.

בתעודות שנמצאו במחסנים של ארמון נבוכדנאצר בבבל מופיעות רשימות של גולים בני עמים

שונים, אשר קיבלו מן המנהל המלכותי הקצבות חודשיות של מזון. בין גולים אלה נזכר גם יהויכין

מלך יהודה וחמשת בניו! תעודות אלה שייכות לכל שנות מלכותו של נבוכדנאצר ואחת מהן

מתוארכת במדויק לשנת 592 לפנה"ס. נראה, אם כן, שיהויכין התגורר שנים רבות בבבל בסמיכות

לארמון המלך (כפי שנהגו עפ"י רוב עם מלכים גולים שנכנעו ללא התנגדות) ואפילו הספיק להעמיד

צאצאים בארץ גלותו.

22

ואכן בימי שיבת ציון הגולים החוזרים לארצם הונהגו ע"י אחד מצאצאיו של יהויכין, זרובבל בן

שאלתיאל מבית דוד. אף על פי שאין המקורות המסופוטמיים מעידים ישירות על שחרור יהויכין,

נוכל להניח ברמת סבירות גבוהה, שגם סיפור זה אינו בדוי מליבו של בעל ספר מלכים.

לא נגעתי כאן במקרים בהם המידע שבמקורות החוץ-מקראיים סותר בבירור את המסופר בספר

מלכים או מתאר את המאורעות מזווית שונה, וגם כאלה, כמובן, בנמצא.על כל פנים, נוכל לסכם

ולומר, שלמרות המגמתיות האידיאולוגית שלו הצליח העורך/מחבר של ספר מלכים ליצור חיבור

היסטוריוגראפי מהימן במידה רבה, ייחודי מבחינת עושרו האינפורמטיבי ורוחב היריעה שלו, אשר

אין לו תחליף כמקור היסטורי לכתיבת תולדותיו של עם ישראל בימי בית ראשון.

ביבליוגרפיה מומלצת:

- אנציקלופדיה מקראית, מאמרים על ס' מלכים, כרונולוגיה, מסופוטמיה ועוד

- מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'-ו' לפסה"נ

- חיים תדמור, אשור, בבל ויהודה: מחקרים בתולדות המזרח הקדום

Ancient Near Eastern Texts Relating to the Old Testament, Edited by James B. -

Pritchard

(Richard D. Nelson, Historical Roots of the Old Testament (1200–63 BCE -

The Wiley Blackwell Companion to Ancient Israel, Edited by Susan Niditch -

23

עידכונים למורי הדרך רשות הטבע והגנים

בשביל הערכים – אתר לאומי קסטלהאתר חידש את פניו ומשנה את פני ההדרכה. הכניסה לקבוצות בימי חול הינה בתיאום ואישור

מראש.ההדרכה הפעילה מחייבת היכרות מוקדמת של מוביל הקבוצה עם התכנים ולוח הזמנים. ניתן

להצטרף להכשרות ללא תשלום במהלך מאי או לראות את הפעילות שמודרכת על ידי מדריכי רשות הטבע והגנים בשבתות של אפריל (וגם בחול המועד פסח) ומאי.

ערכת הדרכה דיגיטלית תפורסם בימים הקרובים בדף הקסטל באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים.

פתיחה מאוחרת - גן לאומי אפולוניה 09-9550929גן לאומי אפולוניה התחדש בשביל מונגש למוגבלי הליכה, ומואר. בחודשים מאי עד ספטמבר (כולל) - בימי שישי ושבת הגן הלאומי יהיה פתוח עד השעה 21:00 (כניסה אחרונה 20:30). בימי

שישי נגן ינעים בנעימות בשעה 19:00.

משכימים קום - גן לאומי ירקון (מתחם אפק - אנטיפטריס) 03-9030760בימי שישי בחודש יוני מתחם אפק יפתח בשעה 6:00 בבוקר וייתן זווית ראיה אחרת לחיים (אולי).

תה חם יחכה למבקרים המקדימים.

שישי שקיעה מול האגם - גן לאומי ירקון (מתחם אפק - אנטיפטריס) 03-9030760חודשים יולי ואוגוסט. סדרת מופעי מוסיקה בשישי בערב מול האגם. מתחם אפק פתוח כרגיל מ-:8

00 בבוקר ועד סיום המופע. ניתן להגיע עם קבוצה, לסייר ולהצטרף למופעים. רשימת המופעים תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובפייסבוק "גן לאומי ירקון".

(מ.)

24

עידכונים למורי הדרך רשות הטבע והגנים

לילות קסומים בעיר הצפונית: גן לאומי בית גוברין 08-6811020העיר הצפונית פותחת שעריה להרפתקה לילית, שכוללת גיחת עששיות קצרה, סיפורים ליליים, להטוטי אש, נגנים ועוד. הפעילות מתקיימת במתחם העיר הצפונית בשעות 20:00 – 23:00. ניתן להקדים ולערוך סיור מערות (פעמון, קולומבריום, צידוניות ועוד) עד השעה 20:00 ואז להגיע לחגיגה בעיר הצפונית הסמוכה. הפעילות ללא תוספת תשלום לדמי הכניסה (וחינם למנויי רשות

הטבע והגנים). ימי חמישי, 21 ביולי, יום חמישי, 18 באוגוסט.

ערכת הדרכה דיגיטלית נמצאת בדף בית גוברין באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים.

קיץ בגן לאומי תל אשקלון 08-6736444פתיחה מאוחרת - בחודשים יולי ואוגוסט גן לאומי תל אשקלון פתוח עד 22:00 (שעת כניסה אחרונה בשעה 20:00). ניתן לנצל את חוף הרחצה המוסדר ואת חניון הלילה במועדים בהם הם

פועלים.

פעילות מיוחדת - ערב על האש: להטוטי אש, סיפורי חיות לילה בהרצאת פקח רשות הטבע והגנים, סיורי עששיות קצרים, מוסיקה בבמה המרכזית, כוכבים ואווירה טובה. הפעילות בין השעות 20:00

ל- 23:00. הדרכת יום יוצאת עבור המקדימים בשעה 19:00 ו- 19:30. חמישי, 18 ו-25 באוגוסט.

עדכונים נוספים על פעילויות באיזור המרכז – באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים.

. e.mitrani@npa.org.il שאלות או קבלה בידיעון חודשי בדואל

(מ.)25

26

מפסיקים את הנסיעה בחוףרשות הטבע והגנים בשביל הארץ

נסיעה על החופים בכלי הרכב הכבדים מסכנת בדריסה את הנופשים וגם את קיני צבי הים שהוטלו בתוך החול. כלי הרכב גם משאירים מאחוריהם על החול

חריצים עמוקים הנמשכים לאורכו של החוף.

ברגעי חייהם הראשונים של צבוני הים, לאחר שבקעו מהביצים בחול, הם מתקשים לחצות את החריצים בדרכם לחיים בים. הנסיעה בחופי הים אסורה

על פי החוק. מפסיקים את הנסיעה על החוף! לדף הפייסבוק

טבריה ומושבות סביב להמגורשי תל אביב – הגעתם למושבות הגליל התחתון מרס 1917

משה אנטמן/ מורה דרך

27

בחודש מרס בשנת 1917 - ערב פסח, הוציא המפקד הצבא על ארץ ישראל, גמאל פאשה, צו גירוש

לכל תושבי יפו והשכונה תל אביב. התושבים נצטוו לפנות את בתיהם באופן מידי. הצידוק לצו

הפינוי היה הצורך להגן על תושבי רצועת החוף, יפו ותל אביב מפני פגיעה כתוצאה מהפצצות הצי

הבריטי שפתח בהפגזה כמה ימים קודם לכן. בפועל, נאכף הצו בעיקר על תושבי תל אביב ופחות על

הערבים תושבי יפו. כעשרת אלפיים מתושבי תל אביב עזבו בחיפזון את בתיהם ואיתם מעט רכוש.

כדי לנהל את הפינוי בצורה מסודרת, מתארגן חיש מהר וועד פעולה שבראשותו עומדים העסקנים

מאיר דיזנגוף ומנחם קלוינר ולצדם אנשים נוספים כמו שמעון רוקח, אברהם לב ואחרים. אחד

התפקידים העיקריים של הוועד היה לנסות ולארגן מקומות חלופיים למגורים ותעסוקה למגורשים.

מאיר דיזנגוף יוצא בקריאה נרגשת למתיישבי הגליל התחתון ואנשי המושבות לבוא ולעזור בפינוי

התושבים מתל אביב. ואכן האיכרים נענים לפנייתו. חלק נכבד ממגורשי תל אביב מגיע בסופו של

יום לגליל התחתון, והעיר טבריה קולטת לתוכה כאלף מאתיים מהמגורשים, צפת קולטת כשבע

מאות מגורשים מאה ושלושים מגיעים למושבה יבנאל ועוד כמאתיים מגורשים מתפזרים בשאר

המושבות. סך הכל כאלפיים ומאתיים נפשות. אלה שנקלטו בגליל התחתון היו בעיקר ממשפחות

קשות יום, ממעמד נמוך, אוכלוסייה חלשה, נשים זקנים וטף. אחוז גבוה של אותם מגורשים מצא

את מותו בגליל, כעשרים וחמישה אחוז. כארבע מאות ושלושים מהם נפטרו מתשישות זקנה

ומחלות שתקפו אותם בעיקר בגלל התנאים התברואתיים הירודים שבהם נאלצו להתקיים.

28

מסמך מספר אחד

29

30

המכתבים, שתיים במספר, נשלחים באותו יום 18-06-1917 מ"המושבה מגדל" לוועד ההגירה

שמושבו בעיר טבריה; האחד למר צימרמן חבר ועד ההגירה המתגורר במושבה יבנאל והשני למר

הרליך שמתוקף תפקידו היה מזכיר משרד מושבות הגליל התחתון. כותב המכתבים הוא א. כהן

בשמו של מר גליקין חבר וועד המושבות המתגורר במושבה מגדל.

התקופה היא כשלושה חודשים לאחר גירוש היהודים מתל אביב. במושבה נמצאים מספר רב של

מגורשים, כמאה ושלושים, אנו יכולים להתרשם מהמכתבים על המצוקה הקשה של אותם

מגורשים, על חיי העליבות שלהם, תנאי המחייה הקשים, מנות האוכל הדלות להן הם זוכים וגם הן

במשורה, על המחסור החמור במוצרי יסוד כקמח וקטניות שבו נתקלים תושבי מגדל שמשתדלים

לספק למגורשים.

עד כמה נואש המצב אפשר להסיק מהבקשה הדחופה לשלוח בדחיפות עוד באותו לילה מצרכי יסוד

אחרת לא יהיה במה להאכיל את המגורשים למחרת בבוקר.

אנשי מגדל משתדלים לספק למהגרים תעסוקה ושלושים ושישה מהם עוסקים בעבודות השדה ועוד

כעשרים יועסקו בברור גרעיני הצמר גפן. שאר המהגרים הנותרים במושבה לא מסוגלים לבצע

עבודות כאלה ודומות ונשארים ללא תעסוקה. בבקשה נוספת פונים אנשי מגדל לראשי ועד ההגירה

בטבריה לנסות ולמצוא מקום של קבע לאותם מהגרים, כיוון שאנשי מגדל אינם יכולים עוד לספק

את צרכיהם של המגורשים. גם כסף לתשלום עבור עבודתם של המגורשים אין ידם של אנשי מגדל

משגת והם מבקשים מחברי הוועד עזרה בהלוואה כדי שיתאפשר להם לשלם שכר עבודה בסוף יום

העבודה.

31

מסמך מספר שתיים

32

33

34

במקביל לגרוש יהודי תל אביב בחודש מרס שנת 1917, מתארגן ועד מורי תל אביב שמקום מושבם בפתח תיקווה. ועד המורים פונה במכתב מתאריך י"ט בניסן , מספר ימים לאחר הגירוש מתל אביב,

לחברי ועד מושבות הגליל התחתון שמקום מושבו בעיר טבריה, בבקשה להסדיר את העסקתם של המורים ואופן צורת הלימוד של ילדי המגורשים. המורים מבקשים כי בכיתות הקיימות בישובים

שבהם נמצאים המגורשים ישתלבו מספר ידוע מראש של ילדי המגורשים ובמידה ואין מספיק מקום יפתחו עבור ילדי המגורשים כיתות נוספות. במקומות שבהם יש ריכוז של מגורשים ינהל וועד

מקומי ויפקח את נושא הלימוד. הוועד יהיה מוסמך לשלוח את ילדי המגורשים לבתי ספר בסביבה ואף לפתוח בתי ספר חדשים במידה ויהיה צורך בכך. כל זאת כדי לאפשר לוועד המורים המגורשים

לתכנן תכנית לימוד מתאימה ולארגן את צורכי הלימוד והמורים המתאימים .חברי וועד המורים מצפים לקבל כמובן את עזרתו של הוועד בטבריה במגורים למורים ובקשיי המעבר לגליל. כל אלה

לטובת חינוכם של הילדים עד יעבור זעם.על המכתב חתומים מזכיר ויושב ראש וועד המורים. אפשר לראות בברור כי ראשי וועד המורים

משתדלים מאד לחזור עד כמה שניתן לשגרה בכל הקשור לחינוך ילדי המגורשים ומוכנים לכל מאמץ נדרש כדי לקיים שיגרה זו שכולל אף מעבר מגורים למקום מרוחק כמו הגליל התחתון.

35

36

מצבה לקורבנות פליטי יפו בבית הקברות כנרת. צולם ע”י משה אנטמן

לסיכום

מקריאת שני המסמכים אפשר לראות את הלכידות של הישוב היהודי בארץ בתקופה קשה זו שגזרת

הגרוש נכפתה על כל תושבי תל אביב.

תושבי תל אביב שהיו רובם עירוניים ועסקו במקצועות חופשיים, היו במובנים רבים זרים לתושבי

הגליל התחתון אנשי האדמה חקלאים ברובם. אנשי הגליל נענים לקריאתו של דיזינגוף לבוא ולקחת

תחת חסותם את אנשי תל אביב.

למרות הקשיים שאותם הם חווים במלחמת ההישרדות היום יומית שלהם, הם מכלכלים את

המגורשים במעט שיש להם, נותנים להם קורת גג ומשתדלים מאד לעזור להם בכל האפשר. מנגד

מגורשי תל אביב הגיעו לסביבה זרה להם ,תרבותית וגאוגרפית. לא הייתה להם כל הכשרה

למלאכות השדה שאותם התבקשו לעשות. רבים מהם לא שרדו את התקופה ונפטרו ממחלות

ותשישות .

עותק מהמכתבים קיבלתי מד"ר אסתר ינקלוביץ ואין לי ספק למידת אמינותם

37

מדור רכב אשכול

משולחנו של יהודה לוי

38

שלום חברים במסגרת פעילותי במרכז רכב אשכול באגודה השתתפתי מספר פעמים בדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא

החוק החדש ליבוא רכב באופן כללי לארץ. בעקבות עתירותיו הרבות של מוטי ברנס החליט משרד התיירות להכין נוהל חדש שיסדיר את נושא קבלת היתר לרכוש רכב אשכול בהטבת מיסים(מכס).

הנוהל שיצא היה דרקוני בצורה יוצאת דופן לרעת מורי הדרך.

בדרך לא דרך נודע לי על כך ויו"ר האגודה פעל נמרצות מול משרד התיירות וכתוצאה מכך הוזמנתי לישיבה במשרד התיירות בשיתוף המכס כדי ללבן סוגיות בנוהל. בישיבה השתתפו בין היתר יוסי שוסטר עו"ד המייצג 12

בעלי רכב אשכול וכן מוטי ברנס. בישיבה העליתי מספר סוגיות בעקבות כך פנה אלי יוסי שוסטר לבצע שתף בנושא הזה.

הלוביסיטית של האגודה יעל גוססינסקי הסדירה לי כניסה לועדת הכספים של הכנסת בעת ישיבתה למעקב על יישום

הנוהל. בישיבה זו הבינו בועדה כי משרד התיירות אינו מעוניין לשמוע ולקבל את טענות מורי הדרך משום גורם.

בהנחיית הועדה ובפעילות מאחורי הקלעים של הלוביסטית שלנו יצא מסמך משותף של האגודה ויוסי שוסטר ומוטי ברנס על השינויים שאנו במשותף מעונינים להכניס. לאחר דיונים של משרד התחבורה הם קיבלו את הטיעונים

המרכזיים שלנו ופירסמו את הנוהל.

ראשית קביעה כי 120 יום ישמשו לחידוש ההיתר שקודם היה טאבו היום הוא גמיש יותר ומשרד התיירות יכניס חריגי גיל בריאות ומצב השוק.

מו"ד המחדש משק לא יצטרך להוכיח 120 יום כאילו ביקש הטבה חדשה כלומר אם חידוש ההטבה יעשה בסמוך

למועד אישור חידוש ההטבה יסתפקו במסמכים של החידוש לרכב הישן.

מו"ד שיעשה זאת בזמן אחר יספק רק את ההפרש של הימים כלומר יחשבו לו את הימים על הרכב הישן + הרכב החדש כך שיעמדו 120 הימים.

בברכהיהודה

39

מורה דרך מוביל את הדרך, קורס נהג רכב ציבורי.לכל מי שהתעניין בחודשים האחרונים, מצורפים בזאת הפרטים לקורס מורי הדרך שייפתח

ביוני 2016:הקורס מיועד למורי דרך שכבר קיבלו הפניה ממשרד הרישוי.1. הקורס ייפתח בתאריך 21/6/16 ויסתיים בתאריך 31/7/16.

2. הקורס יתקיים בימים א'- ה' בין השעות 8:30 – 15:303. מחיר הקורס לתלמיד : 2,950 ₪ (לחברי האגודה. מי שאינו חבר-ישלם 3,300 ₪)

4. מורי הדרך יקבלו פטור ממפקח התחבורה מהנושאים הבאים:· ידיעת הארץ

· אנגלית – למי שיש רישיון הדרכה באנגלית. למי שאין, ייגש למבחן פטור במהלך הקורס.· עזרה ראשונה – למי שיציג תעודת מע"ר בתוקף יקבל פטור חלקי/מלא לפי החלטת המפקח

לתחבורה(פטור חלקי – חייב בחינה, לא חייב השתתפות בשיעורים)

5. לימוד חוזר חינם עד להצלחה. (כולל השלמות למי שהחסיר)6. חניה במכללה בכל מהלך הקורס ללא תשלום.

7. רכבת השלום סמוכה למכללה.8. המכללה ממוקמת בצומת קפלן/הקריה מול מגדלי עזריאלי.

כתובת : גבעת התחמושת 2 (המשך רח' קפלן לפני דרך השלום), תל אביב9. איש קשר לשאלות נוספות ולהרשמה: אבי סולומון – מנהל המכללה.

avis@amalnet.k12.il טלפון: 03-6334890/ 054-9933297, מייל

40

הפינה הקטנה בתל אביבמאת: אילן שחורי

41

הבית ברחוב טולוזכיצד בנה האדריכל היהודי יצחק רפפורט את הבית המפואר בעג'מי בעיצומן של המאורעות. מחופש

לערבי ומעביר הודעות ל"ההגנה"

מאת אילן שחורי

יום הבסטיליה הצרפתי נחוג בישראל ב-14 ביולי, כמדי שנה, בביתו הרשמי של שגריר צרפת בישראל, על גבעה נאה בליבה של שכונת עג'מי ביפו ברחוב טולוז 1 פינת מנדס

פרנס.

42

מעטים, מבין מאות הקרואים, המגיעים ב-14 ביולי למדשאות המטופחות, בבית

המידות המיוחד הזה וצופים כמדי שנה בזיקוקי הדינור המרהיבים מכירים אולי את

סיפורו המיוחד של הבית שנבנה במחצית שנות ה-30 עבור מולטימיליונר מוסלמי,

מוחמד עבד אל רחים, שהיה בין היתר מראשי הפורעים הערביים נגד היהודים ביפו.

האדריכל למרבה הפלא היה יהודי, מראשי קהילת אדריכלי הבאוהאוס של ת"א בשנות

ה-30, חבר בכיר ב"הגנה בת"א, שבתקופת המאורעות התחפש כמוסלמי, כדי להמשיך

את עבודת חייו עבור ידידו המוסלמי.

מדובר באדריכל יצחק רפפורט, אחד האדריכלים המיוחדים שידעה ת"א שהותיר את

רישומו ועבודותיו בחלקים שונים של יפו ובמרכז הבעיר ת"א

43

רפופורט עלה לארץ ערב מלחמת העולם הראשונה, עם סיום לימודיו השתלב בבנייה המנדטורית

ברחבי א"י ועבד במחלקת העבודות הציבוריות של המנדט ובנה בין היתר את בנין הדואר בשד'

ירושלים ביפו. ב 1930 ניהל את משרדו של האדריכל המפורסם ריכרד קאופמן כשותף זוטר,

ושנהל אחר מכן פתח משרד עצמאי. עבודותיו בתקופה זו כללו בניני מגורים רבים ובניני משרדים,

בעיקר בת"א וביפו בסגנון הבינלאומי עם ייחוד אישי: שילוב אבן טבעית בחזיתות, קשתות בחלק

מהפתחים ועוד. בין המבנים שבנה: אגף בבית החולים דג'אני ובבית החולים הצרפתי ביפו. בית בנק

קופת עם, בית בנק איגוד, בית מרכז מרכנתיל,, קולנוע מקסים, בית עיתון "הארץ" בקריית

המלאכה בדרום בת"א, בית מפעל הפיס, בית חברת הביטוח מנורה, בית ספר אליאנס ועוד רבים

אחרים. בתחילת שנות השלושים הצטרף רפפורט לארגון ההגנה והיה חבר, כקצין הנדסה וחבלה,

במפקדתה בתל אביב.

הדרמה הגדולה בחייו של יצחק רפפורט התחוללה במחצית שנות ה-30. רפפורט היה מעורב בחיים

החברתיים של עשירי יפו ות"א וחבר בכמה ארגונים. שם גם התוודה למוחמד עבד אל רחים, ראש

לאחת המשפחות העשירות והמכובדות בעיר. בין השאר, היה בעלים של פרדסים רבים, יצואן גדול

של תפוזי יפו, בעל טחנות קמח ועוד. היות ולרפפורט היה כבר ניסיון בתכנון מספר מבנים גדולים

ביפו ביקש ממנו ב 1935, מוחמד עבד אל רחים להקים עבורו בית מידות מפואר בלב שכונת עג'מי.

רפופורט, קיבל על עצמו את המשימה אך דרש, כי הבית יתוכנן בסגנון הבאוהאוס בה התמחה

למרות מיקומו בשכונה שמרביתה בנויה בסגנון ערבי מקומי. לאחר פשרה עם עבד אל רחים סוכם

כי פנים הבית שהתפרש על גודל של 800 מ"ר, יהיה בסגנון מזרחי השאול מאורח חייו של

הבעלים.

44

רפפורט השקיע את כל נשמתו בתכנון המבנה של ידידו ואף שילב בו חידושים כמו חניון עילי בבית

למכונית הפאר של אל רחים. מתחת למבנה הוקם אולם וסביבו נשתלה גינה ובה בריכת נוי חדרי

אירוח ועוד. שנה לאחר תחילת הבנייה, ב 1936, פרצו המאורעות ביפו וליהודים הייתה סכנה

ממשית להיכנס ללב העיר הערבית. אולם הדבר לא הרתיע את רפפורט. אחת לכמה ימים, היה

עושה דרכו במכוניתו עד פאתי שכונת מנשיה הערבית, שם חבש על עצמו רפפורט גלבייה וכפייה.

כך מחופש לערבי עשה את דרכו לבית ידידו. רפופורט, שדיבר ערבית רהוטה, הוצג בפני ידידיו

של המארח כקרוב משפחה המתגורר בכווית, אשר הגיע לביקור. לעתים קרובות נכח בתכנון

מבצעים נגד היהודים על ידי מפקדי הכנופיות שהיו מתכנסים בבית, מידע אותו העביר יצחק

רפפורט עוד באותו יום לאנשי ההגנה.

מתוך התערוכה מעונם של שגריר צרפת ברחוב טולוז ביפו- צילום רן ארדה45

צולם על ידי אילן שחורי46

עם כיבושה של יפו ב 1948, נמלט אל רחים ללבנון, תוך שהוא משאיר לידידו היהודי ייפוי כח בלתי חוזר למכור את הבית. עם קום המדינה שיחרר רפופורט את הרכוש מידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים באמצעות המסמך ומכר אותו בתיאום עם אל רחים, לממשלת צרפת, שהזדרזה והפכה אותו למעון הרשמי של שגרירה בישראל. את כל

הכסף העביר לידי עבדול רחים בנפולי שבאיטליה, לשם הגיע במיוחד מביירות. ב 1981, בגיל שמונים,8 שנים לפני פטירתו, פרש יצחק רפפורט לגמלאות והותיר את

המשרד בידי בנו האדריכל עודד רפופורט הממשיך לנהל גם היום את "רפופורט אדריכלים" בית השגריר הצרפתי, ברחוב טולוז, ביתו של רפפורט, אחד הבתים

המיוחדים והמפוארים בשכונת עג'מי ביפו, לא רק שווה ביקור, אולי בעיקר שווה שגם יספרו את סיפורו.

צולם על ידי אילן שחורי

בית השגריר מבפנים

אילן שחורי, מורה דרך מוסמך, הוא עיתונאי , מורה דרך וחוקר תולדות 47תל אביב -

48

גן הפסלים במצפה רמוןגן קסום במקום קסום

טיילתי, נהניתי וצילמתי מספר פסלים במקוםהגן נוסד בסתיו 1962 ונחנך בסימפוזיון גדול

צולם על ידי ינאי עוזיאל

49

50

51

52

53

חידת מקום

אני מערה פרהיסטורית….

יש לי מספר חדרים ואליי מטפסים.

מי אני?

מה מקור השם?

תשובות יש לשלוח למערכת המגזיןmagazineitga@gmail.com

התשובה והפותר/ת נכונה יפורסם במגזין בחודש הבא

54

55

56

57

58

נקודת ציוןאתר ההנצחה לחללי הפיגוע בצומת בית-ליד נפתח למבקרים

האתר הוקם ע"י עמותה שהקימו ההורים השכולים להנצחת הבנים והבנות שנפלו באותו פיגוע נורא שהתרחש לפני 21 שנים, פיגוע כפול ראשון שידעה המדינה בו קיפחו את חייהם 22

צעירים וצעירות, 21 חיילים ואזרח.כ- 500 מ' מצומת בית-ליד, בואך מזרחה לכיוון כפר-יונה, לצד הכביש הראשי, ניצב האתר. מקום מרשים ומכובד, הכולל אולם זיכרון בגודל 150 מ"ר, בו הונחו 22 פינות זיכרון שהוקדשו לכל אחד מן החללים. לצד האולם, ניצב אמפיתיאטרון המכיל כ-300 מקומות ישיבה בתוך גן צומח, במקום מבנה שירותים בעלי 5 תאים כולל נגישות לנכים, ובצמוד לאתר, מגרש חניה מרווח. במרכז האתר מתנוססת האנדרטה, יד לנופלים, המדמה "סולם" המיתמר לגובה 30

מטרים, עליו "מטפסות" עשרים ושתיים דמויות כמספר הנופלים באסון.למקום חשיבות לכל אוהבי הארץ והטיול בדרכיה, וגם עבור תיירים ודיפלומטים שבאים

לארצנו.את האתר מפעילים מתנדבים שישמחו לארח את המבקרים במקום, תוך דברי הסבר והקרנת

-סרטון על האירוע.האתר פתוח בימים א'- ה' בין השעות 14:00- 10:00

ביום ו' מהשעה 13:00 - 10:00.גופים וארגונים מוזמנים לתאם סיור מראש, בטלפון 052-5478800

-לפרטים נוספים

הגר טהר-לב טייב, דוברת האתר: 050-323-00-45

59

60

רוקדים מחוץ לקופסאמחפשים להפתיע את העובדים שלכם ?

בסביבתו הפסטורלית של הגליל המערבי, במרחביו של כפר המחול, באווירה מיוחדת ובאוויר הצלול, יש לכם הזדמנות לעטוף כל פעילות או טיול שתרצו ולהפוך אותם לחוויה מרגשת, אחרת ומעוררת התפעלות שתשאיר לכולם טעם של עוד. אנו מזמינים אתכם לביקור מאחורי הקלעים של להקת המחול הקיבוצית, אחת מהלהקות

הבולטות והמובילות בארץ ובעולם גם למי שאינו חובב מחול צפויה הפתעה מסקרנת ומרגשת !

חוויה בכפר המחול ומפגש עם הלהקהבכפר המחול עובדים כ 80 רקדנים מהארץ ומחו"ל, הביקור מאחורי הקלעים מכניס את המבקר לתוך עולם העבודה של הרקדן והלהקה. במהלך הסיור, פוגשים המשתתפים את סיפורה של להקה מובילה המייצגת את ישראל בעולם ואת סיפורה של יהודית ארנון, מייסדת הלהקה, אשר עברה את אושוויץ ונדרה נדר שאם היא תשרוד היא תרקוד לנצח, כפר המחול כיום הינו התגשמות חלומה. בהמשך צופים המשתתפים במופע מלהיב,

מוזיקאלי וחוויתי או בחזרה פתוחה, פוגשים את הרקדנים ואם תרצו, גם רוקדים איתם.

מיקום: 15 ד' מנהריה בקיבוץ געתון.מתאים ל : קבוצות מטיילים, ימי כיף, סדנאות הדרכה, כנסים ואירועי עובדים והנהלות.

תוכנית הביקור בכפר המחול, להלן מספר אפשרויות לבחירה:1. סיור מודרך מאחורי הקלעים וצפייה בחזרה של להקת המחול הקיבוצית - 40 ש"ח לאדם (מינימום לתשלום

2000 ש"ח)2. ביקור הכולל סיור מודרך, סרט על כפר המחול, צפייה במופע של הלהקה ומפגש עם הרקדנים –

70 ש"ח לאדם ( 66 ש"ח לגמלאים) מינימום 80 משתתפים.3. סדנא עם רקדן הלהקה, כחלק מהפעילות הנוספת בכפר המחול- 25 ש"ח לאדם

4. טריו געתון - ביקור בכפר המחול, סיור מאחורי הקלעים של הלהקה וצפייה בחזרה, ביקור במפעל הזכוכית ומפגש עם האמן דני קלדרון ולסיום ביקור בשיקוי געתון , טעימות והסבר - 62 ש"ח לאדם ( 60 ש"ח לגמלאים)

61

KCDC / סיור בגליל המערבי- להקת המחול הקיבוצית

סדנא חווייתית עם רקדן להקת המחול הקיבוצית

סדנא הכוללת התנסות תנועתית המתאימה לכל אחד גם ללא כל ניסיון בריקוד. הסדנא תפתח בעבודה לחימום הגוף ושחרור, הרקדן ילמד את המשתתפים מספר משפטים תנועתיים מתוך יצירות הלהקה, שהינן קלות

ומשעשעות והקבוצה תרקוד יחד. מטרת הסדנא היא הנאה וכיף.

משך הפעילות משעה ורבע ועד שלוש שעות לפי בחירת התוכניתהנחה על קבוצות גדולות. לקבוצות פחות מ 50 איש תינתן הצעה נפרדת.

אין מע"מ מאחר והארגון מלכ"ר

אפשרות לשלב כיבוד קל, ארוחות בוקר ו/ או צהריים כשרות ב"קפה בתנועה" בכפר המחול עם עם קייטרינג פרטי ניתן להוסיף ביקור ב"שיקוי געתון" יקב להכנת ליקרים פירות, הסבר וטעימות ללא עלות נוספת.

אשמח לעמוד לרשותכם וליצור יחד יום מיוחד לקבוצה שלכם,

איילת גז, מנהלת פרויקטים ותחום תיירותKCDC / להקת המחול הקיבוצית

62

KCDC / סיור בגליל המערבי- להקת המחול הקיבוצית

63

צוות מתנדבים צידה לדרךאגודת מורי הדרך מזמינה אתכם להתנדב בצוות פיתוח המגזין

דורשים:עריכה גרפית

עריכה לשוניתתמונות נופים בישראל

כותבי תוכן

magazineitga@gmail.com להרשמה ליצור קשר עם המערכת העיתון בכתובת

64