מכון מנדל למנהיגות ביה"ס למנהיגות חינוכית

פרויקט גמר

אחריות חברתית וסביבתית של "מוסדות להשכלה גבוהה בישראל:

הגדרה, מיפוי וכיווני פעולה "אפשריים

ר מיכל סלע, מחזור ט"ו"ד בהנחיית:

עגנון, האוניברסיטה העברית ירושלים-ר דפנה גולן"ד 2008אוגוסט

2

The holistic education of the head, the heart and the hands with

the socialist understanding that knowledge is best imbibed

through action for social change. Knowledge of the social reality

is not seen as received passively in the classrooms, but through

community participation.

Mahatma Gandhi

נפלאות שהביאו לכתיבת שנתיים ברצוני להודות לסגל ביה"ס למנהיגות חינוכית על

פרויקט זה.

תודה מיוחדת לשני מנחי האישיים, לד"ר דני מרום שליווה אותי בשנה הראשונה

עגנון שליוותה אותי בשנה השנייה -ולד"ר דפנה גולן והדביק אותי באהבתו לחינוך

ומהווה עבורי מודל ודוגמא אישית.

3

תוכן עניינים

4 ........................................................................................................................... תקציר

5 ......................................................................................................................... הקדמה

8 ............................................ תמורות של בעידן הגבוהה ההשכלה של חברתית אחריות': א פרק

14 .................................. גבוהה להשכלה במוסד וסביבתית חברתית אחריות החלת מודל': ב פרק

18 ...................................................................................... מורחב הסבר: פעולה מרחבי

Community Based Research:................................. 18 (CBR) קהילה-אקדמיה משותף מחקר

19 ................................................................................ בקמפוס תרבותי רב מפגש קידום

20 ............................................................................................................ :ידע הנגשת

21 ................................................................................................. סביבה-אדם אחריות

22 ...................................................................................................... הלימודים תכנית

Access, Equity, Diversity ...................................... 24: גבוהה להשכלה הנגישות הרחבת': ג פרק

32 ............. (חי תל במכללת למידה ללקויי התמיכה מרכז: (GOOD PRACTICE) מוצלח ליישום דוגמא

33 ........... חי תל במכללת למידה ללקויי הנגישות הרחבת מתכנית העולים, היישומיים העקרונות

34 ......................... אקדמיים במוסדות הנגישות להרחבת תכניות של הדרגתית להרחבה מודל

Service Learning .............................. 37 -הקהילה עם משותפת עשייה המשלבים קורסים': ד פרק

:( (Good Practices מוצלחים ליישומים דוגמאות

43 ................................................. :معكِ ואיתך חיפה באוניברסיטת למשפטים הפקולטה. א

Ahfad University for Women, Sudan ................................................................... 44. ב

45 ............................................................................................. היישומיים העקרונות

47 ..................... הקהילה עם משותפת עשייה המשלבים קורסים של הדרגתית להרחבה מודל

51 ...............................................................................................................סיכום': ה פרק

53 ................................................................................................................. ביבליוגרפיה

The Talloires Declaration ...................................................................... 57 1990 ': א נספח

The Talloires Decleration 2005 ....................................................................... 59 ':ב נספח

61 ........................................................... רלוונטיים אינטרנט אתרי של חלקית רשימת -'ג נספח

4

תקציר

חת בהובלת שעל המוסדות לק המחייבותחברתית של מוסדות להשכלה גבוהה היא אחריותהה לקחת תהליכם חברתיים והנעתם ולא רק בצפייה, מחקר ותיעוד שלהם. על ההשכלה הגבו

, אלא גם של הטווית כיוון בעיקר במדעי החברה אובייקטיבי-אקדמיתפקיד לא רק של יעוץ והסביבה.

מחויבות המורכבת לקיים התרגום של אחריות חברתית לפרקטיקה האוניברסיטאית מגולמת בת בתחומי פעילות רבים ככל האפשר חברתיתוך הכללה של מחויבות ואחריות הוראה ומחקר

חזון ליישומו בפועל. ותוך בחינה מתמדת של הקשר בין ה

ת הבלעדיות של האקדמיה על יצורו, תוך שימור יש צורך לשנות את התפישות הקיימות על ידע ואלקרוא תגר גם על התפיסה העוסקת בעיקר תיקופו והכללותו. יש הבלעדיות האקדמית על

ולעבור לחינוך המכיל גם רכיבים של מודעות חברתית רבת מימדים פרופסיונאליתבהוראה הדורשות התייחסות רב מורכבותאחריות חברתית עוסק בסוגיות ושינוי חברתי. התחום של

תחומית. לכל השינויים התפיסתיים הללו תהא השפעה מכרעת גם על תכנית הלימודים האקדמית.

, התערבות שלבית בכל מרחב פעולה ותכנית רייםמרחבי פעולה אפש 8המודל שפיתחתי כולל המאפשרת הרחבה הדרגתית של העיסוק באחריות חברתית במוסד

מרחבי הפעולה הם: קורסים המשלבים עשייה משותפת עם הקהילה, פעילות קהילתית נושאת 8קהילה, הרחבת הנגישות -מלגות שאינה כלולה בתכנית הלימודים, מחקר משותף אקדמיה

גבוהה, קידום רב תרבותיות בקמפוס, קידום הנגשת ידע מחויבות לאחריות סביבתית להשכלה וביסוס שינויים אלה בתכנית הלימודים, היינו השפעתם על הקוריקולום האקדמי.

בעבודה זו אדגים את אפשרויות הרחבת הפעילות המודולארית רק באמצעות שלושה מרחבי עם הקהילה, פעילות קהילתית נושאת מלגות ונגישות פעולה: קורסים המשלבים עשייה משותפת

א ניתן ליישם מודל זה ללא עריכת שינויים ארגוניים במוסד שמטרתם מתן ללהשכלה גבוהה. לגיטימציה לפעילות והעברתה משולי הפעילות האקדמית למרכזה.

5

קדמהה

, 2001-2006בבצלאל בשנים כדקנית הסטודנטים חוויותיי עיבוד ופיתוחתולדה של עבודה זו היא

למידה ולהשפעה העמוקה של במהלכן נחשפתי לחשיבות הקשר שבין האקדמיה לקהילה אשר

הייתי שותפה בהם ,שנים על עיצוב אישיותם של הסטודנטים. באמצעות אקטיביזם חברתי

השילוב של תחומית. -רקמת שיתופי פעולה מגוונים ונחשפתי ליתרונות הגלומים בלמידה רבל

בחון מחדש כמיהה לאת היצרו ,בביה"ס למנהיגות חינוכיתהניסיון המקצועי וההזדמנות ללמוד

המונחות בבסיס התפיסה ההומבולדטיאנית של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ,יסודהנחות

מבלי להיות האם יכולה האקדמיה להורות חיפשתי תשובות לשאלותולחפש הגדרות חדשות.

מוסרי החלה על-משום מעילה בחובה האתית "פרופסיונאלית" גרידא וראההאין בה ?גורם מחנך

גורם להסטה מן המטרות מטרותיה העכשוויות של האקדמיה והאם השדה הגלובלי , מהן?המוסד

.?המקוריות

ה ביקשתי לתהות מרק חלק מהשינוי עמו מתמודדת ההשכלה הגבוהה, ואהעידן הגלובלי ה

?, מנת לנסות ולנבא כיצד יראו תפקידיה של ההשכלה הגבוהה בעתידעל 21-יאפיין את המאה ה

אתגרים עמם עתידה ההשכלה הגבוהה את ה המנסה לנבא תאת הספרולעומק יבחנת לשם כך

להתמודד.

, מגיע כעת 20 -מאה השאפיין את הסוברים כי לאחר תקופה של פיתוח טכנולוגי מואץ רבים

יש הטוענים כי ח טכנולוגי המשלב קידמה עם שימור הקיים. פיתו, של "פיתוח בר קיימא" עידן

ויש הסוברים כי מדובר במשבר עצמו טכנולוגיההמשבר הסביבתי והחברתי מקורם בפיתוח

דמוקרטי, כך או כך, הפיתרון אחד הוא, לקיחת אחריות חברתית מוגברת המתייחסת להווה

היווה את ,בהתייחס להשכלה גבוהה( Sustainable Development)ג ושהמ ברורולעתיד כאחד.

התשתית לחיבור זה.

ההתמודדות עם עוני ורעב, מגיפות ומערכות עתידים להיותהאתגרים של פיתוח בר קיימא

(. תנועה הולכת וגדלה של אנשי אקדמיה מכירים Ecosystemsהקשרים בין הקהילה לסביבה )

בעובדה כי למערכת החינוך ובכללה גם למערכת ההשכלה הגבוהה תפקיד חשוב בחינוך ועשייה

-ומתוך שכך מדובר בסוגיות רבסביבתית, -כלכלית-יציבות חברתיתואקטיבית למען פיתוח

שונים ובין אנשי אקדמיה ם בות שיתופי פעולה בין מומחים מתחומימורכבות המחייתחומיות

קשר זה.תציע דרכים להידוק ולהעמקת העבודה והקהילה.

למעבר מהוראה לחינוך משמעות רבה בהשכלה הגבוהה וקיים ויכוח נוקב אודות הלגיטימיות של

נבטה בי ההכרה כי למערכת ההשכלה הגבוהה תפקיד מרכזי מכבר זהבאשר לי, מהלך כזה.

6

כתב לפני למעלה ממאה Yeatsהמשורר האירי .ק בהעברת ידע וייצורובחינוך סטודנטים ולא ר

. ""Education is not the filling of a pail, but the lighting of a fire: שנה

מעביר מסר ,מוסד להשכלה גבוהה החורט על דגלו מחויבות לאחריות חברתיתוברוח אמרה זו,

ובכל תפקיד אשר ימלא ברבות באשר הוא חלה אחריות זוואזרח כי על כל אזרח ,ברור לתלמידיו

לידי מורכבות סוגיות חברתיותהטיפול באחריות על העבירו את ה פישות ליבראליותת. הימים

מהווים אבן יסוד ,פיתוח אחריות חברתית מוסדית ואישיתואילו כאן מוצגת תפיסה לפיה מדינהה

ת.פעילה ובעלת משמעו ,בבנייה של חברה אזרחית

אחריות מבחינתם הי כששאלתי נושאי תפקידים בכירים במערכת ההשכלה הגבוהה ישראל מ

הרחבת היבט של לרוב תשובות הנוגעות ל קיבלתי ,חברתית של מוסדות להשכלה גבוהה?

תכניות כגון פר"ח םהוזכרו ג ,לעיתים .המודרות ממנההנגישות להשכלה גבוהה לאוכלוסיות

. זיהיתי פרויקטים רבים אשר במהותם עונים הבתשובה לשאלוהיחידה למעורבות חברתית

המאגדת את הנושא כתחום מובהק להגדרה זו, עם זאת ברוב המוסדות לא קיימת מדיניות כוללת

המוכלל במטרות המוסד, מתוקצב על ידו ואשר חל עליו תכנון ארוך טווח.

תקציבם מגיע ממקורות עיקראשר ,הסטודנטים דיקנטמדובר ביחידות הפועלות תחת ,לרוב

עגנון-גולן ולמוסד, דבר המעמיד בסכנה את המשך פעילותם מידי שנה. במיפוי שערכ חיצוניים

נכתב כי קיים נתק בין העשייה החברתית ,פעילות סטודנטים לשינוי חברתיל ע( 2005) ואחרים

המחקרי המצטבר במוסד והדבר בולט בעיקר בפעילות -הידע האקדמי ןשל הסטודנטים לבי

ש כתוצאה משיתופי כרצית הענפה הממומנת על ידי המדינה באמצעות פר"ח. הידע הנראה

הפועלים ארגוניםלאינו מתורגם לידע אקדמי ואינו מועבר ,פעולה בין האקדמיה לארגוני השטח

. באותו שדה

כמעט ,על ידי תאי סטודנטים כשגרה ית מתבצעת בקמפוסיםפעילות הנוגעת לאחריות סביבת

זוכות ןאינ ןהמוסדות מאפשרים קיום פעילויות אלה אולם ה .ללא התערבות או מימון המוסד

להכרה או לתמיכה תקציבית. דוגמאות כאלה קיימות בעיקר בהתארגנויות תאים סטודנטיאליים

. קמפוס ירוק"" יצירת ה המתבצעת על ידם, כגוןבקמפוס ובפעילות פנים קמפוסית חשוב ""ירוקים

שיתופי פעולה מקומיים בין תאי הסטודנטים לרוב נרקמיםסביבה -במוסדות בהם קיימים לימודי

,הם הכוח המניע מאחורי פעילויותחיצוניים נוספים אגודות הסטודנטים וארגונים אלה.למחלקות

, "הלל-. "ביתקמפוסי בין קבוצות אוכלוסייה שונותקיום דיאלוג פנים שנועדו ליצור פלטפורמות ל

רק במקרים התחדשות יהודית. למשל, עוסק בהפגשת סטודנטים יהודים סביב נושאים של

היא מהווה גם חלק או אז, ספורים קבוצת הדיאלוג מלווה בהנחיה מקצועית ולמידה אקדמית

. תכנית הלימודיםמ

7

מיקמו את רק מוסדות מעטים ראל כיום מעלה כי בחינה של מפת המוסדות להשכלה גבוהה ביש

בנה ארגוני המדגיש את מוסד אחד קבע מרק כי ראש סדר העדיפויות וחברתית בהאחריות ה

אוניברסיטת חיפה מונתה "יועצת לנשיא בליישום מדיניות זו הלכה למעשה. המחויבות

השילוב של ידע " באתר האוניברסיטה מוצהר כי .האוניברסיטה לענייני אחריות חברתית"

ומומחיות עם עבודת שטח וגיבוש תודעה חברתית בקרב הסטודנטים, שבעתיד יהפכו להיות

מנהיגים, יחד עם פתיחת האוניברסיטה והגברת הנגישות אליה לאוכלוסיות רחבות ככל

מוסדות רבים .1"דר בהםההאפשר, מהווה כוח וערך מוסף שמעטים המוסדות שיכולים להת

. מימון זה תוך התמודדות עם התנגדויות רבות בתוך המוסדות וקשיימפתחים תחום

הפרק הראשון בוחן את מערכת ההשכלה הגבוהה בעידן הנוכחי, עידן של תמורות ואת האתגרים

עמם היא מתמודדת ושואל שאלות בנוגע לתפקידיה של המערכת לנוכח שינויים אלה וכן כיצד

ת עם סוגיות המאיימות על קיומה?.היא משתלבת בהכשרת האנושות להתמודדו

בפרק השני מפורט מודל החלת אחריות חברתית וסביבתית במוסדות להשכלה גבוהה, מודל

מרחבי פעולה. פרק ג' בוחן לעומק את סוגיית הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה תוך 8המכיל

י. הפרק תל חמתקיים במרכז התמיכה ללקויי למידה במכללת ה ,יישום מוצלחממתן דוגמאות

מציע מודל להרחבה הדרגתית של מידת הפעילות במרחב זה.

בפרק ד' נבחן לעומק מרחב הפעולה "קורסים המשלבים עשייה משותפת עם הקהילה" ניתנות

דוגמאות ליישומים מוצלחים בארץ ובחו"ל. בנוסף מוצע מודל להרחבת הפעילות בתחום זה תוך

שהוא כולל בשלה הראשון אקדמיזציה של פעילויות קהילתיות נושאות מלגות.

את הצורך בהמשך העמקה ופיתוח של המודל במרחבי פרק ה' מסכם את העבודה ומדגיש

הפעולה שלא פורטו בעבודה זו.

1 דר עירית קינן, יועצת הנשיא לאחריות חברתית אוניברסיטת חיפה,

http://socres.haifa.ac.il/index.php?option=com_content&task=view&id=20

8

גבוהה בעידן של תמורות ההשכלה אחריות חברתית של ה: פרק א'

תמורות , מערכות השכלה גבוהה רבות בעולם מצויות בתקופת מעבר, 21 -המאה העם פרוס

-מערכת ההשכלה הגבוהה תהרחבבמגמה עולמית של ואופיינ 20 -המאה השלהי ושינויים.

Massification מגמה זו גרמה לדעת .Altbach (2007 )הרחבת הנגישות והגיוון האתני ל

ריבוי סוגי . דיפרנציאציה של מערכת ההשכלה הגבוההלומאידך מחד והמגדרי בהשכלה הגבוהה

דה בסטנדרטים האקדמיים. יריל גרמו הפרטה של חלק ממערכת ההשכלה הגבוהה והמוסדות ה

מעבר ל במקביל ,גבוהה כטובין ציבורי לטובין פרטיהשכלה תפיסה של ההניתן לראות מעבר מ

הגשמה עצמית וניעות חברתית. המוסדות אישיים: הצרכים היענות ללהחברה רכילצוהיענות מ

משותף עם יישומי ההכנסות משכר הלימוד וממחקר הציבוריים התבקשו להישען יותר ויותר על

, המחקר הבסיסי נפגע ושכר . כתוצאה מכךהמדינות צמצמו את תמיכתן התעשייה ובמקביל,

געה בנגישות להשכלה שפנוצרה מערכת ריבודית מדינות רבותהלימוד עלה במקומות רבים. ב

תסיסה של הסטודנטים.ל אףהביאה הגבוהה ו

"כוחות כניסה של והדבר אפשר ממימון ההשכלה הגבוהה המדינהישראל חלה נסיגה של גם ב

נסיגת המדינה ממימון ההשכלה הגבוהה מעצבת .וקבלת ההחלטותעל עצוב המדיניות "השוק

( 2005וולנסקי )כיום את מדיניות ההשכלה הגבוהה ומשפיעה על תחומי המחקר וההוראה.

הם עלולים מזהיר כי הקיצוצים התקציביים עלולים לפגוע בחירות האקדמית ובחופש המחקר שכן

ת מחקר יישומי פבעלי כוחות משיכה כלכליים, כגון העדלבחור באפיקי מחקר ,לאלץ את המוסדות

על פני מחקר בסיסי.

שוק תעסוקה ל כוונתמשכן היא ,ההשכלה הגבוהה מדיניות אתף היא הגלובליזציה מעצבת א

המוסדות. בנוסף, היא באוטונומיה של לפגוע , דבר העלול החופשיאימוץ כללי השוק לוגלובלי

שכן סטודנטים רבים לומדים בארצם ועוברים לעבוד במדינות ,חת המוחות"יבר"עת פתורמת לתו

ניתן לראות למשל, הגירה גדולה או מדינות בהן הקידום והתגמול מושכים יותר. מפותחות יותר

של אקדמאים מהודו למדינות המערב.

עוסקות כיום מדינות האיחוד גבולות אשר בעטיין חצייתכאמור תהליכי גלובליזציה מעודדים

הרמוניזציה, האחדה של הקרדיטציה והקלת הניעות. בנוסף, ממשיכה כל העת מגמה האירופי ב

של הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה כמו למשל במדינות מזרח אירופה ויצירת שיתופי פעולה

(.Guri-Rosenblit, 2005נרחבים ושונים בין מוסדות אקדמיים ברחבי העולם )

ומה ,משברי זה?ו בעידן רב תהפוכותנשאלת השאלה מהו תפקידה של השכלה הגבוהה

.הגלובלי?בשדה מהו ו מקומיהבשדה תפקידה

למשבר הפוקד את ההשכלה הגבוהה. אף הם חוקרי ההשכלה הגבוהה בעולם נדרשו יבכיר

9

Altbach (2008 חושש כי ההשכלה הגבוהה נדרשת למילוי ) תפקידים רבים מבעבר וכל זאת עם

משאבים הולכים ופוחתים, דבר הפוגע באיכות הפעילות האקדמית. אוניברסיטאות המחקר

ציבורי והן מהוות את המרקם החשוב ביותר של תסיסה והתחדשות ןמהוות לדידו טובי

, הן לא תאינטלקטואלית בכל החברות. ללא מימון ציבורי הולם, חופש אקדמי ואוטונומיה ניהולי

פרים הולכים תוכלנה למלא את יעודן. לחץ עצום מופעל על האוניברסיטאות להתמודד עם מס

לא משאבים מתאימים. לוגדלים של סטודנטים ועם צרכים חברתיים אלה ואחרים, כל זאת

אקטיביות, הן מגיבות לשינויים הסביבתיים ואינן רכתוצאה מכך, הפכו האוניברסיטאות בעיקר ל

אוטונומיה וחופש ואבדה העסקי מדי לשוק אקדמיה קרובהה 21 -בפרוס המאה האותם. מובילות

הציבור לצורכיאקדמי. לדבריו, החברה תרוויח הרבה יותר מאוניברסיטאות אוטונומיות המגיבות

המסורתיים של עצמאות מחקרית.הרחב ונשענות על הערכים

Bawden (2008 גורס כי להשכלה הגבוהה יש תפקיד ) חיוני בהכשרת האנושות להתמודד עם

סוגיות עכשוויות, המאיימות על המשך קיומה. על פי הבנתו, ההשכלה הגבוהה תמיד הייתה

מובילה של קידמה באמצעות פיתוח אינטלקטואלי, מוסרי, אסטטי, ורוחני. הוא שואל מסוקרטס

ים" בהתאם את הבנתו בנוגע להשכלה הגבוהה ומצטט כי עליה לתת כלים ל"חיים שקול

לקונטקסט של העידן בו מדובר. היינו, לקדם אורח חיים על בסיס ידע, מטרות ראויות ויכולת

( מפרש את ה"אחר" באופן נרחב ביותר, כולל בו לא 2008) Bawden2הבחנה בצרכי האחר".

רק את המין האנושי אלא "כל חי". לשיטתו חל כעת מעבר מפרדיגמות מודרניסטיות שהתוו את

קר וההוראה בהשכלה הגבוהה להבניית פרדיגמות חדשות משום ההבנה כי קיימת "דילמה המח

מודרניסטית" המעיבה על המשך קיום מערכות תומכות החיים. על הפרדיגמות החדשות

-אשר על מנת להבינן יש צורך בצוותי מחקר רב תחומיים חוצי ,סוגיות מורכבותלהתמודד עם

המשוחחים בשפה זהה ומקיימים שיתופי פעולה. הפרדיגמות "הישנות" הניחו שעל ,דיסציפלינות

ההשכלה הגבוהה להוביל ל"קדמה" באמצעות המדע, המחקר וההוראה. על הפרדיגמות

תוך קיום ,החדשות להניח כי ההשכלה הגבוהה צריכה לקחת חלק בתהליכים באופן אקטיבי

שתגן גם על הדורות ,חית, על מנת להוביל לקדמהשיתוף פעולה הדוק עם ארגוני החברה האזר

כיוון שהפכנו לקרבנות של פגמי הפרדיגמות המחקריות הישנות באופן לדבריו, הבאים.

המאיים על מערכות תומכות החיים שלנו ועל "הקיימות", הרי שחובה עלינו לבצע שינויים

אפיסטמולוגיים בפרדיגמות היסוד.

2 Richard Bawden, Full time distinguished professor at Michigan State University, visiting professor

at the universities of Minnesota, Cornell, Kwazulu-Natal (SA) and The Open University at the UK. Prior to that, Dean of Agriculture and Rural Development and Professor of Systemic Development at the Hawkesbury Agriculture College (incorporated at 1989 into the University of West Sydney.

01

3Jansen (2008 מחדד טענה זו ומוסיף כי להשכלה הגבוהה בעידן של תמורות יש תפקיד )

הדבר .פיתוח בר קיימא של משום שעליה להיות בחזית ,הרבה יותר רחב מכפי שנוסח עד כה

, Lifelong Learning משפיע על יעדיה בכל התחומים: יעדי ההוראה משתנים, עליה לתרום ל

תחומי וכן, לנהל מחקר לקראת פיתוח בר קיימא שיכלול שותפים לנהל מחקר שיתופי ורב עליה

רבים ויחפש פתרונות לסוגיות חברתיות מורכבות. להלן הצעתו למתווה לסוג כזה של השכלה

גבוהה:

מחקר וחינוך כגורמים משלימים ולא סותרים. .א

ליבת הלימודים לתואר בוגר תהא חינוך במסגרת דיסציפלינארית תוך חיבור מתמיד .ב

לעקרונות הקיימות, לשם כך יש צורך בקיום שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים נוספים

ועם הקהילה.

פיתוח בר קיימא אינו תחום לימודים נפרד אלא עיקרון המוכל בתוך הדיסציפלינות השונות .ג

ובלימודי המחלקות.

על המחקר בהשכלה הגבוהה להגיב לבעיות חברתיות. .ד

et al Colby (2000 )כי מטרת השכלה הגבוהה אינה רק הקניית מסד נתונים לבוגר סוברים

חינוך אינו שלם עד אשר הסטודנטים, אשר רכשו ידע, לומדים גם כיצד ,לתפישתםהממוצע.

להשתמש בו באופן אחראי וערכי. הם מתייחסים לשני מרכיבים חיוניים: יושרה אישית ומצפון

.עמם מתמודדות חברות ,אתגריםוות חברתיים חברתי, ככלים המאפשרים לאדם לנתח כוח

יכולים להוביל לנכונות להשקיע מאמצים ,במהלך הלימודים ,לטענתם, הטמעה של ערכים אלה

פעילים לשם צמצום חלק מהבעיות החברתיות.

( טוען כי ההשכלה הגבוהה צריכה לטפח את אישיות הסטודנט באופן שלם וכי 2005) Arthurגם

ה לעסוק רק ברכיבים הקוגניטיביים של התפתחות הסטודנט ולהניח את היא אינה יכול

התפתחותו המוסרית ליד המקרה. מכאן שעל ההשכלה הגבוהה לבחון מחדש את ערכי היסוד

עליה היא מושתתת כך שתוכל להצמיח אזרחים בעלי חשיבה ביקורתית דמוקרטית.

ידות כלקהילה ועל תפקידה של האקדמיה ביצירת ל החוקרים רבים כתבו על הקשר שבין האקדמי

גורסים כי התייחסות להשכלה הגבוהה כטובין ציבורי הצדיקה Heyneman et al (2007)חברתית.

ההשכלה החזירהאת ההשקעה הכלכלית הגבוהה של מימון ציבורי ולצדה את התועלות ש

יזוק ההון האנושי המקצועי הגבוהה לחברה. מכאן נגזרו תפקידיה בחיזוק מדינת הלאום, בח

להגדרה זו וחשיבותה הרבה בייצור ידע חדש. לגרסתם יש לתת כיום פרשנות נרחבת יותר

משום שלהשכלה הגבוהה תפקיד גם ביצירת לכידות ,מושג "הון אנושי"ולהכליל בה גם את ה

3 Leo Jansen, Professor Emeritus, Technological University of Delft

00

וצרים (. הכוונה לקשרים וגשרים הנרקמים בין קהילות ופרטים ויsocial cohesionחברתית )

לכידות גבוהה יותר של החברה. הם מציינים כי לרוב, התרבות האקדמית דוחה מכל וכל את

הרעיון כי לאוניברסיטה יש תפקיד חברתי כלשהוא. לדבריהם, כעת, כשהאוניברסיטאות נדרשות

להפנות משאבים לסוגיות חברתיות, מתעוררת ביתר שאת הדילמה כיצד לתרום להפחתת מתח

וכלוסייה מבלי ליצור מתחים פוליטיים ומבלי לפגוע בתפקידיה האחרים של בין קבוצות א

האקדמיה.

מערכת התמורות הגלובליות בשדה ההשכלה הגבוהה לא פסחו על מדינת ישראל המתפתחת ו

שכללו הרחבה גדולה שינויים רבים בשני העשורים האחרוניםגם כאן עברה ההשכלה הגבוהה

תיחת מוסדות רבים באזורי הפריפריה ובמקביל הידוק של הנגישות, הגדלת המערכת, פ

גם משבר המימון לא פסח על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. . הרגולציה

סטודנטים חבשו את ספסלי 214,000 -מצבת הסטודנטים לשנת תשס"ז מצביעה על כך ש

נוספים סטודנטים 42,000 -ו האוניברסיטאות והמכללות בשנת תשס"ז בלימודים לכל התארים

8מבוגרי כל מחזור מתחילים ללמוד בתוך 55% -כ. 4לומדים במסגרת האוניברסיטה הפתוחה

ד באוניברסיטאות ומתחילים ללמ 37%שנים במסגרת כלשהיא של חינוך על תיכוני, מתוכם

בתיכון מחזורבוגרי מכל %44סה"כ ב . אוניברסיטה הפתוחהלומדים בנוספים %7 -ובמכללות וכ

עובדה זו מגדירה את מערכת ההשכלה הגבוהה 5ללמוד לתואר אקדמישנים 8בתוך יםמתחיל

רכת הנרחבת קרי, המע ( כמערכת אוניברסאלית2000) Trowבישראל, על פי החלוקה שטבע

ביותר על פי החלוקה שלו.

שסע בין חילונים לדתיים, בין אשכנזים ;מדינת ישראל מאופיינת בריבוי שסעים וריבוד חברתי

למזרחים, בין ותיקים וחדשים, בין יהודים לערבים ובנוסף ניתן להצביע גם על פערים כלכליים

ניכרים ומנכרים. במדינה רב תרבותית שבה לעיתים לימודים גבוהים, במיוחד בתואר הראשון,

יש מקום לנקיטת עמדה רחבה ונחושה ,הם נקודת המפגש היחידה בין קבוצות אוכלוסייה שונות

יותר בנוגע לאחריות החברתית של מערכת ההשכלה הגבוהה. המערכת כולה, אוניברסיטאות

ומכללות כאחד, יכולה לאפשר תנאים נדירים ליצירת מפגש משמעותי להכרות עם ה"אחר" בתוך

הקמפוס ומחוצה לו במגוון סוגים של אינטראקציות.

בישראל אמונות על ייצור ידע חדש והכשרת חוקרים, זאת בנוסף לשימור אוניברסיטאות המחקר

המכללות אמונות בעיקר על הוראה באיכות גבוהה ובעצם קיומן הן אפשרו הרחבה .ידע והוראתו

גדולה של הנגישות להשכלה גבוהה גם בפריפריה הגיאוגראפית של המדינה. עם ההרחבה

4

4

, חוה קליין, אגף תכנון ומידע, 18.10.07הצפון", מתוך "התפתחויות עיקריות במערכת ההשכלה הגבוהה במחוז ות"ת.

5שנים לאחר שנת סיום 8:המשך לימודים )בתוך 8.40, לוח 58, מס' 2007השנתון הסטטיסטי לישראל

התיכון( לפי מסגרת לימוד, נתיב לימודים ותכונות נבחרות.

02

ללות, לומדים בהן למעלה ממחצית הסטודנטים לתואר הגדולה של הלימודים לתואר הראשון במכ

תפקיד מהותי בהוראת ידע ובעיצוב פני דור ( מכאן שלכל סוגי המוסדות 6בתשס"ו 57%הראשון )

הדיון מתייחס בעיקר לסטודנטים לתואר ראשון משום החשיבות הרבה בהרחבת מנהיגי המחר.

ות. התפיסות החברתיות בקרב דור העתיד של מקבלי המדיני

הפקידה החברתי של ההשכלתבהמשך טבעי למגמה הולכת ומתפתחת של דיון והמשגת

נשיאי אוניברסיטאות וחתמו לאחר 2005בשנת שבצרפת Talloiresבעיר נאספו ,הגבוהה

דיונים ממושכים על הצהרה משותפת בדבר מחויבותם לתפקיד החברתי של ההשכלה הגבוהה.

דאגה שבה הביעו נשיאי האוניברסיטאות 1990קודמת משנת זו נוספה על הצהרה הצהרה

בהשכלה הגבוהה ככוח מניע לשינוי תהליכים והגדרת והכירו מרמות הזיהום וניצול משאבי הטבע

)ראו נספח א'( תוך התבססות על עקרונות הקיימות תכנית פעולה

:'(ב)ראו הנוסח המלא בנספח 2005הצהרה משנת הלהלן עיקרי

.תכניות לימוד הכוללות אקטיביזם חברתיהרחבת •

.יצירת מבנים במוסדות, תמריצים, פרסים •

עידוד שיתופי פעולה: בין מוסדות לבין עצמם ובינם לבין הקהילה. •

בכל , דיון ביקורתי, מחקר אקדמי וביקורת עמיתים שמירה על כללי המצוינות האקדמית • .ע לפעילויות אלההנוג

האקדמיה לבין מוסדות ממשלתיים והעלאת מודעותם בנוגע חיזוק שיתופי הפעולה בין • לתרומה הרבה של ההשכלה הגבוהה בחיזוק החוסן החברתי.

חיזוק שיתופי הפעולה בין האקדמיה לבין בתי ספר יסודיים ותיכוניים. •

עוד הערכה והפצה של עשייה זו.ית •

השמעת קול אקדמי בנוגע לסוגיות חברתיות בהן עוסק המוסד. •

שת של מוסדות האמונים על עקרונות אלה. יצירת ר •

מוסדות אקדמיים מרחבי העולם ביניהם גם אוניברסיטת חיפה. 50 -על האמנה חתומים כ

מה נדרש ממוסד המבקש להכליל אחריות חברתית בתחום עיסוקיו?. מחקר משווה נערך על

מדינות להכליל את הנושא של "לכידות חברתית" בתוך 6-שנערכו באוניברסיטאות ב תכניות

(. המחקר משווה בין מחקרי שדה באינדונזיה Heyneman et al, 2007העשייה האקדמית )

)התמודדות עם שונות חברתית(, דרום אפריקה )התמודדות עם פנדמיה של מחלת האיידס

6 .100עמ' 3.1, לוח 2008(, אפריל 2005/2006, לשנת תשס"ו )33דין וחשבון מס'

03

מדינות חבר העמים: גיאורגיה, 3-דדות עם הגירה דתית( ווהשלכותיה החברתיות(, הולנד )התמו

המתמודדות עם לאומיות מתחדשת לצד פילוג אתני וכוחות פוליטיים עזים. ,קירגיסטאן וקזחסטאן

מאפיינים לאוניברסיטאות אשר הצליחו להכליל 12החוקרים סכמו את ממצאיהם בכך שנמצאו

דיהם:אחריות חברתית ולכידות חברתית בטווח תפקי

מנהיגות פרואקטיבית המסבירה ומגינה על תפקיד ההשכלה הגבוהה בקידום לכידות חברתית. .1

מתן במה לדיון ציבורי על נושאים רגישים חברתית. .2

פעילות משותפת עם הקהילה האקדמית הבינלאומית. .3

תכנית לימודים המשקפת סוגיות חברתיות. .4

מחקר אמפירי על סוגיות חברתיות. .5

ותרבותי הן בקרב הסגל והן בקרב הסטודנטים.גיוון אתני .6

קשרים ענפים עם הקהילה. .7

חופש אקדמי. .8

אוטונומיה מוסדית. .9

סטנדרטים ידועים ושקופים בכל הנוגע לקידום סגל וסטודנטים. .10

קביעת הליכים שקופים להתנהגות בלתי הולמת. .11

מקורות מימון מגוונים לצד המימון הממשלתי. .12

לפעילות ציבוריתעיסוק באחריות חברתית הוא השגת לגיטימציה של ה התוצרים המיידייםאחד

גם יוכלו ליהנות ,בקש להראות כי מוסדות שייטלו על עצמם תפקיד זהתעבודה ההמוסד.

הן בפניהם, ייפתחושמשיתופי פעולה יצירתיים, מחדשנות מחקרית וממקורות מימון חדשים

גלובלי. בשדה הלוקלי והן בזה ה

04

ודל החלת אחריות חברתית וסביבתית במוסד להשכלה גבוההמ': פרק ב

שעל המוסדות לקחת בהובלת המחויבותחברתית של מוסדות להשכלה גבוהה היא אחריות

תהליכם חברתיים והנעתם ולא רק בצפייה, מחקר ותיעוד שלהם. על ההשכלה הגבוהה לקחת

של הטווית כיוון בעיקר במדעי החברה אובייקטיבי, אלא גם -תפקיד לא רק של יעוץ אקדמי

והסביבה.

מחויבות המורכבת לקיים התרגום של אחריות חברתית לפרקטיקה האוניברסיטאית מגולמת ב

ת בתחומי פעילות רבים ככל האפשר חברתיתוך הכללה של מחויבות ואחריות הוראה ומחקר

ותוך בחינה מתמדת של הקשר בין החזון ליישומו בפועל.

ורך לשנות את התפישות הקיימות על ידע ואת הבלעדיות של האקדמיה על יצורו, תוך שימור יש צ

הבלעדיות האקדמית על תיקופו והכללותו. יש לקרוא תגר גם על התפיסה העוסקת בעיקר

בהוראה פרופסיונאלית ולעבור לחינוך המכיל גם רכיבים של מודעות חברתית רבת מימדים

ל אחריות חברתית עוסק בסוגיות מורכבות הדורשות התייחסות רב ושינוי חברתי. התחום ש

תחומית. לכל השינויים התפיסתיים הללו תהא השפעה מכרעת גם על תכנית הלימודים

האקדמית.

מרחבי פעולה אפשריים ותכנית התערבות שלבית בכל מרחב פעולה, 8המודל שפיתחתי כולל

ת חברתית במוסדהמאפשרת הרחבה הדרגתית של העיסוק באחריו

מרחבי הפעולה הם: קורסים המשלבים עשייה משותפת עם הקהילה, פעילות קהילתית נושאת 8

קהילה, הרחבת הנגישות -מלגות שאינה כלולה בתכנית הלימודים, מחקר משותף אקדמיה

להשכלה גבוהה, קידום רב תרבותיות בקמפוס, קידום הנגשת ידע מחויבות לאחריות סביבתית

שינויים אלה בתכנית הלימודים, היינו השפעתם על הקוריקולום האקדמי. וביסוס

בעבודה זו אדגים את אפשרויות הרחבת הפעילות המודולארית רק באמצעות שלושה מרחבי

פעולה: קורסים המשלבים עשייה משותפת עם הקהילה, פעילות קהילתית נושאת מלגות ונגישות

ה ללא עריכת שינויים ארגוניים במוסד שמטרתם מתן להשכלה גבוהה. לא ניתן ליישם מודל ז

לגיטימציה לפעילות והעברתה משולי הפעילות האקדמית למרכזה.

05

חברתית" "אחריות במונח הכלולים הפעולה מרחבי

הרחבת

הנגישותלהשכלה גבוהה

קידום מפגש רב תרבותי בקמפוס

התאמת תכנית

הלימודים

קורסים המשלבים עשייה

משותפת עם הקהילה

מחקר משותף -אקדמיהקהילה

הנגשת ידע

מחויבות לאחריות סביבתית

פעילות

קהילתית

נושאת מלגות

תמציתמרחבי פעולה:

אלה מתקיימת למידה תוך במסגרת קורסים -קורסים המשלבים עשייה משותפת עם הקהילהמחקרים רבים "בשטח". מיה לקהילה ותוך כדי שילוב למידה בכיתה ויישוםשותפות בין האקד

מראים על התרומה הגדולה של סוג זה של הוראה בהטמעה של תפיסות חברתיות ביקורתיות בקרב הסטודנטים.

ענפה מתקיימת בכל המוסדות השכלה גבוהה בישראל פעילות -פעילות קהילתית נושאת מלגותבמסגרת בפעילות קהילתית. הפעילות מתקיימת עשרות אלפי סטודנטים במסגרתה מעורבים

למעורבות חברתית, אימפקט, אייסף,מפעל הפיס, קרן הישג וקרנות נוספות.ות פר"ח, היחידגובה שונה בהתאם בת שעות שבועיות מזכה את הסטודנטים במלגו 3-4עילות בהיקף של פ

הפעילות מלווה לרוב על ידי רכזי התכניות ואינן מלוות . וכסיוע בתשלום שכר הלימוד לתנאי הקרן בעיבוד אקדמי.

הפועלים בשטח םמרחב פעולה זה מתייחס לקהילה ולארגוני –מחקר משותף אקדמיה קהילה, ל שותפתה בייזום ובתהליכי קהילה כאואל המקור ידע חיוני בשותפות שבין האקדמיה לקהילה כ

06

לעיתים קרובות הפעילות ההדוקה של מרצים וסטודנטים בייזום פרויקטים קהילתיים המחקר. חדשים מובילה גם לצורך במחקר משותף ועל כן הקשר בין שני מרחבים אלה הדוק.

למרות התמורות שחלו במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל -הרחבת הנגישות להשכלה גבוההריות שאינן מיוצגות בהשכלה הגבוהה במדינת קאוכלוסיות עי 4בשני העשורים האחרונים, ישנן

ישראל בהתאם לייצוג באוכלוסייה: החברה החרדית, האוכלוסייה הערבית, יוצאי הפריפריה בוהה היא מונח רחב הכולל בנוסף לחסמי נגישות להשכלה הגחברתית ועולים חדשים. -הכלכלית

הכניסה גם חסמים במהלך הלימודים, המשפיעים על אחוזי הנשירה של סטודנטים מקרב קבוצות אוכלוסייה שונות, קשיים כלכליים, קשיים לקראת סיום התואר, חסמים במעברים בין

מוסדות ובלימודי המשך.

ת יכולה להיות מקור רב עצמה לטיפוח הקהילה האקדמי -קידום מפגש רב תרבותי בקמפוסשזה להן המפגש ,עידוד שותפויות וחדשנות בין קבוצות אוכלוסייהלדיאלוג רב תרבותי בקמפוס ו

תחושת הניכור בקמפוס עלולה להיות גדולה מנשוא והדבר ,הראשון. בנוסף, עבור קבוצות מיעוטמפגש רב תרבותי בקמפוס משיק תורם לאחוזי הנשירה הגבוהה מלימודי התואר הראשון. קידום

שמטרתו לסייע בריכוך השסעים בחברה ,עם כן הן לסוגיית רחבת הנגישות והן לקדום דיאלוג הישראלית.

יה היה מאז ומעולם ייצור ידע והפצתו אולם אחד התפקידים המרכזיים של האקדמ -הנגשת ידעואינו נגיש. לרוב הוא רי רחבהידע המיוצר ונפוץ בעיתונות האקדמית אינו זמין לשימוש ציבו

עיסוק ספציפית לתחום. בשליטה שוטפת באנגלית מקצועיתומותנה בתשלום, במיומנות גבוהה בהנגשת ידע משמעו חשיפת תוצרי מחקרים לציבור כחלק מתפיסה שתוצרי המחקר

ם (. העברת הידע המיוצר בפרויקטי2005האוניברסיטאי הם נחלת הקהל הרחב )גורי רוזנבליט, המשותפים שבין הקהילה לאקדמיה, כמו גם הנגשת הידע הנוצר במחקר בסיסי הם העקרונות

היוצרים השקה בן מרחב פעולה זה לאחרים.

העלאת המודעות, המחקר והשיח הציבורי לקשר שבין האדם -מחויבות לאחריות סביבתיתלה בתכנית הלימודים, לסביבתו ולחשיבות של פיתוח טכנולוגי "בר קיימא". שילוב נושאים א

-כלכלית-פתיחת תכניות חדשות רב תחומיות ללימודי סביבה וקורסים המשלבים עשייה חברתית מרחב זה מצוי בקשרי השפעה הדדים עם כל מרחבי הפעולה האחרים. . סביבתית

נעים על ציר שבין וסדות להשכלה גבוהה תכניות הלימודים במ -התאמת תכנית הלימודים. הקוריקולום נגזר (1994)מזרחי, פרופסיונאלית לבין לימודים ליבראליים כללייםהתמחות

מהשקפת העולם של מעצבי המדיניות. העידן הגלובלי מאתגר תפיסות אלה משום שהוא דורש גמישות חשיבתית, רוחב אופקים ומומחיות מגוונת. נדמה כי יש כיום צורך בשילוב שתי הגישות,

ו הכללית עם עיקרון שלישי שינחה את בניית הקוריקולום. עיקרון מוצע נוסף זו הפרופסיונאלית וז הוא עיקרון מעצב, קרי, קורסים בהם מתאפשרת למידה רפלקטיבית ופעולה אקטיבית

((Taylor, 2008 .ית הלימודים באופן מהותי כל מרחבי הפעולה שצוינו עשויים להשפיע על תכנ ית.ובסיסי וכן על הפדגוגיה החינוכ

קשרים בין המרחבים

ולא מן הנמנע שניתן כפי שמודגם בתרשים, רבים הממשקים וההשפעות ההדדיות בין המרחבים

הרחבת הנגישות להשכלה .בפועל ככל שיורחב היישום לשכלל תרשים זה על קשריו המרובים

גוניות האנושית בקמפוס. לצורך -קבלת סטודנטים מקבוצות מיעוט והרחבת הרב ,גבוהה משמעה

המקדמות מפגש רב תרבותי בקמפוס ומאפשרות ,התמודדות עם אתגר זה יש לפתח פעילויותה

לסטודנטים לחוש שייכות.

07

קורסים המשלבים עשייה משותפת עם הקהילה הם למעשה אינטרפרטציה משוכללת של פעילות

גבוהה בארץ. בפרק ד' אעמוד על הנפוצה מאוד במוסדות להשכלה ,קהילתית נושאת מלגות

היתרונות שבסוג זה של פעילות ומדוע יש לכלול פעילות נושאת מלגות בקורסים מלווים אקדמית.

קהילה וכי -עם זאת, חשוב לציין כי תחום זה לעיתים קרובות מתפתח למחקר משותף אקדמיה

. הוא קשור בהכרח להנגשת ידע אקדמי ולעריכת שינויים בתכנית הלימודים

. הנגשת הידע יכולה להתפתח ותחום הנגשת הידע האקדמי מתייחס בעיקר לדמוקרטיזציה של

ביטוי בקורסים לבוא לידי ,קהילה -ר משותף אקדמיהחקגם לייצור ידע חדש באמצעות מ

קידום מפגשים רב תרבותיים בקמפוס.בהמשלבים עשייה משותפת עם הקהילה ו

כל מרחב הכללת מקדמתלאחריות חברתית, על חינוךהמעבר מהוראה לחינוך תוך שימת דגש

לפיכך, מתקיימים ממשקים הדוקים .בו בוחר המוסד האקדמי לעסוק, בתכנית הלימודים ,פעולה

שכן מרחב פעולה זה עומד גם כתחום בפני עצמו,עם זאת, בין תכנית הלימודים. בין המרחבים ל

כל ב ,רחבהתפיסה חברתית שאיפה להנחילקוריקולאריים להיעשות גם כחלק מהשינויים העל

כשרתיים מביניהם.בהובעיקר תחומי הלימוד

המינוח המועדף שכן ,מאולצתהגדרת מרחב הפעולה "מחויבות לאחריות סביבתית" בעבודה זו

סביבתית -מחויבות לאחריות חברתית) "בר קיימא"פיתוח הוא זה הרחב יותר, היינו, מחוייבות ל

מסיבה זו מחויבות ות הדיון הופרדו התחומים באופן מלאכותי אולם, לשם פשט. (וכלכלית

על תכנית הלימודים. גם משפיעה ,לאחריות סביבתית משיקה לכל התחומים האחרים וכמובן

ככל מודל בהתהוות כך גם מודל זה עתיד להשתנות עם התרחבות היישום המעשי והצטברות

"משניים"ו "מרכזיים"עולה פשל מרחבי תוסף חלוקהייתכן שבעתיד ניסיון פרקטי ותיאורטי.

. ובכיוונם יתכנו שינויים בחוזק הקשרים שיתקיימו ביניהם ,וכמובן

08

מרחבי פעולה: הסבר מורחב

הסבר תיאורטי רחב יותר יינתן כעת על מרחבי הפעולה הבאים:

מחקר משותף אקדמיה קהילה. .1

תרבותי בקמפוס.-קידום מפגש רב .2

מודים.נית הלישינויים בתכ .3

הנגשת ידע אקדמי. .4

.קידום אחריות סביבתית .5

:יינתן כדלקמןמעמיק הכולל גם יישום מודולארי של הרחבת הפעילות בכל מרחב הסבר

)פרק ג' ( נגישות להשכלה גבוהה .1

)פרק ד'( משותפת עם הקהילה שייהעהמשלבים קורסים .2

)פרק ד'( לגותפעילות קהילתית נושאת מ .3

מרחב פעולה זה : Community Based Research (CBR) קהילה-אקדמיהמחקר משותף

פעולה" התפתח בעשור -"מחקרכ מה שהחל. וכשותפה בייזום מחקר כמקור ידעלקהילה מתייחס

הן את הידע שמקורו באקדמיה והן את הידע שמקורו ,המעריך באופן שווה ,האחרון לסוג מחקר

בקהילה או בארגוני ה"שטח".

הידע וגילויו מתבצעת כמשימה משותפת וכל צד תורם את חלקו בתהליך. פרקטיקה זו חשיפת

שמה אוכלוסיות שוליים במרכז התהליך המחקרי והיא מתעניינת באפיסטמולוגיה של הפרקטיקה

(Strand et al, 2003 .)שלושה עקרונות מהווים את בסיס ה- :CBR הוא נוצר כמיזם ראשית

שיטת מחקר זו מתקפת ידע ממקורות מידע שנית, משותף בין חוקרים לבין שותפים מהקהילה,

היא מקדמת את הפצת הידע. ובנוסף, שונים ומאפשרת שיטות מחקר שונות

,Strand et atהמטרה המוצהרת של שיטת פעולה זו היא שינוי חברתי והשגת צדק חברתי )

2003.)

עם הקהילה מתבצע באמצעות ארגונים ללא כוונת רווח, סוכנויות ציבוריות וארגוני הקשר ,לרוב

ניצבות מול אתגרים ,הנשענות בדר"כ על תקציבים דלים ,שטח קטנים. קבוצות אוכלוסייה אלה

עללות, חסרי דיור וכדומה, כל זאת, עם בעיות מורכבות כגון: חיים בעוני, הת ותגדולים ומתמודד

תתוקף העונה על שאלות שונות המטרידות ארגונים אלה. לעיתים קרובובהיעדר ידע מ

דע כמותי אודותםולספק מימתבקשים הארגונים לתעד את פעילותם באמצעות מחקרי הערכה

וגם בכך הם עשויים להזדקק לעזרת חוקרים מנוסים.

מטרתם הראשונית של הארגונים היא לרוב לחולל שינוי חברתי, השותפות עם האקדמיה

האקדמיה מצידה מרוויחה מהשותפות מאפשרת להם משאבים איכותיים להגשמת מטרתם.

09

גישה למקורות ידע חדשים המעלים שאלות מחקר רבות. בטווח הארוך, השותפות מעלה את

ונים וכמובן תורמת לדמוקרטיזציה של הידע.הכישורים והמיומנויות של הצוות בארג

באחד ממכוני המחקר או האוניברסיטאות בבקשה קבוצות אזרחים פונות למרכז המדעי לרוב,

לערוך מחקר בנושא בו מתעניינת הקבוצה. המרכז המדעי אחראי לחבר את הקבוצה עם קבוצת

במקרים . הנגשת ידע קייםי חוקרים במחלקה המתאימה. ישנן סוגיות עליהן ניתן מענה על יד

,סביבההבריאות הציבור, איכות ;הגיוון הנושאי רב אחרים יש לערוך מחקר ולייצר ידע חדש.

. 7זכויות אדם ועוד

מתקיים שיתוף ה . בחלק מהתכניותישנם מודלים שונים בנוגע למידת שיתוף האזרחים בתהליך

בשלב ייזום המחקר ובאחרות לאורך המחקר כולו. גם על אופן שיתוף הפעולה ישנן פרקטיקות

השיתוף מציע פרשנות חדשה ליוזמות המובילות למחקר, לסוג השאלות שונות. כך או כך,

אחד מאופני היישום של הנשאלות בו ולקהילה האזרחית כמקור של ידע וחדשנות אפשרית.

ונפוצות רבות מדינות המתפרשות כיום על פני "Science Shops" באמצעות היאשותפות זו

מקיימות כנסים לצורך הידוק הפרויקטים הללו מאוגדים ברשתות וירטואליות אשר בהולנד. מאוד

Living"או ""Communities Building Knowledgeביניהן תחת הכותרת: " השיתופי הפעול

Knowledge".

ייחודה של מדינת ישראל הוא בכך טוען כי ( 2007וולצר ) :קמפוסתרבותי ב קידום מפגש רב

בד בבד ,ות מיעוט )ערבים, חרדים(שהיא אפשרה אוטונומיה דתית וחינוכית מסוימת לאוכלוסי

אם לא די בכך, הריהו .לאום מודרנית בה מתקיים "מיעוט לאומי" כרוב במדינתומדינת להיותה

מוסיף מרכיב שלישי של התקבצות פזורה יהודית מכל העולם המושתתת על היסטוריה שונה,

אלה שפות אם שונות, תרבות שונה ואף יעדים שונים בתכלית. הקמפוס מפגיש אוכלוסיות

ם ת, בני עדות שונות, דתייויוצאי המרכז והפריפריה, בני דתות שונ :ראשונההים בפעם יתעל

וחילוניים.

מרחב פעולה זה מתייחס לשני צירים מרכזיים: החלה והכללה של כל אוכלוסיית הסטודנטים

קידום הלמידה, והמרצים כחלק מהפסיפס האנושי בקמפוס ומתן תחושת שייכות לכל באיו וכן,

המחקר של הנושא.

מדווחות על תחושת ניכור מייצוגן באוכלוסייה, אףאוכלוסיות מיעוט, אשר ייצוגן בקמפוס נמוך

, שעברית אינה שפת סטודנטים .להסתגר או להיטמע בקבוצת הרובאו והן נוטות לרוב גדולה

במילוי לא רק במסגרת הלימודים עצמם אלא גם מתקשים להתמודד עם השפה אמם למשל,

אינו מתחשב שילוט בקמפוס וכדומה. לוח שנת הלימודים טפסים, קריאת נהלים, התמודדות עם ה

תחושת רגישות תרבותית. התייחסות בעלת בחגי כל העמים וכן קיימים הבדלים המחייבים

עראר וחאג' . מנשוא קשהעלולה להיות עליה מדווחים סטודנטים השיכים לקבוצות מיעוט הניכור

7 http://www.scienceshops.org/new%20web-content/framesets/fs-about.html

21

ערבים מישראל ללמוד סטודנטים בעטיה בוחרים ,( מדווחים כי זו אחת הסיבות2007יחיא )

נוחות שפתית ותרבותית.חשים , שם הם ןבירד

תרבותי, שותפויות -מקור רב עצמה לטיפוח דיאלוג רבכ הלימודים האקדמיים יכולים לשמש

המורכב מפסיפס אנושי מגוון, מהווה הזדמנות יוצאת ,בקמפוסהמתאפשר המפגש .וחדשנות

למעשה הקמפוס האקדמי יכול לשמש כמנוף חברתי להגדרה, המשגה, להיכרות ולדיאלוג. דופן

(. ההגדרה המסורית כוללת שונות גזעית, Diversityעקרונות הגיוון האנושי )של טיפוח ומחקר

מגדרית ותרבותית אך ראוי לכלול גם מרכיבים כגון גיל, מגבלות פיזיות, זהות מינית, שונות

( Cross, 2004ית, פוליטית וכדומה )דתית, סוציו אקונומאתנית, שונות

ן האפרטהייד. עידשלאחר תום הדרום אפריקבכיום מתרחשת ההתמודדויות המעניינות אחת

שמטרתם להגיב לשינוי הדמוגרפי המתחולל ,סדרת שינוייםלנרתמו האוניברסיטאות ,ראשית

יםנע םניתן לראות כי השינויי ,ככללהן באוכלוסיית הסטודנטים והן באוכלוסיית הסגל. ,במדינה

על ציר שבין סובלנות וקבלה של ה" אחר" לבין "חגיגה" וציון השונות והגיוון האנושי. הדבר

ינויים בקריטריונים לקבלת מלגות. התבטא בקורסים ותכניות לימוד חדשות ובנוסף גם בש

(Goduka. 1996a in Cross, 2004.)

Brayboy (2003 מזהיר כי )ד על כך שהנושא לא יילמד רק בקורסים ספציפיים, אלא יש להקפי

הוא כן .התחומים הנלמדיםשסטודנטים ומרצים יוכלו לאמץ גישה רב תרבותיות ביקורתית בכל

לא רק בלימודי רב תרבותיות, מגדר ,מדגיש את החשיבות בשילוב סגל מקבוצות אתניות שונות

וכדומה אלא בכל תחומי הידע האוניברסיטאיים.

שכן ידע נוצר כיום, לאוניברסיטאות המחקר אין בלעדיות על ייצור הידע כבעבר :הנגשת ידע

.( Biesta, 2007במקומות נוספים, הבלעדיות נותרה רק בנוגע לייצור ידע "מדעי" )

Gibbons (1999)דע בו הי, המסורתי, 1מודוס קריים: י, מסווג את ייצור הידע לשני דפוסים ע

בו ידע נוצר בתפזורת על , 2,האוניברסיטה, בכלי מחקר ברורים. ומודוס במקום מרכזי אחד יוצר

האוניברסיטה מוסיף כי Delanty (2001). מסוימתידי מקורות רבים והוא ספציפי לבעיה

. ווהפצת ובהעברה וחיבור בין מקורות ידע שונים, תיקופ העכשווית תהיה בעלת תפקיד חיוני

ונגישה קלה העברת הידעהידע עברו שינוי עקב המהפכה הטכנולוגית וכיום מערכות העברת

. לקהל הרחב יותר

"דמוקרטיזציה הר הידע אלא בהנגשתו לציבור. ומרחב פעולה זה אינו עוסק במישרין בשאלת ייצ

ליהנותיכולת של קבוצות אוכלוסייה ב , היינו,שקיפות הידעמתבטאת בשל הידע האקדמי"

מנוסח באופן שאינו ברור לכלל הציבור, הידע אקדמי מפירות המחקר האקדמי הרלוונטי לעניינן.

אינו יכול לשמש שכבות אוכלוסייה ,אקדמית ספציפית לתחום הידע אוריינותמצוי בספריות ודורש

. שלמות אשר אינן בקיאות ברזי החיפוש והקריאה האקדמיים

20

של "פילנתרופיה אקדמית" היינו, חשיפת תוצרי המחקר עודדה גם מגמה המהפכה הטכנולוגית

, Guri-Rosenblitשתוצרי האוניברסיטאות הם נחלת הקהל הרחב ) תפיסהכחלק מ ,לציבור

(. דוגמא למיזמים כאלה ניתן למצוא בפעילות עמותת "בשער" המפעילה את "בשער 2005

כמו כן, ון נושאים. ם מהאקדמיה לשאלות הקהל הרחב במגוברשת". כאן משיבים מומחי

ובו מגוון ("פתיחת אוצרות רוח"" )האוניברסיטה הפתוחה החלה להפעיל אתר אינטרנט "פאר

ספרים אלקטרוניים הפתוחים לקהל הרחב.

הנקרא Massachusetts Institute of Technology מיזם נוסף הראוי לציון הוא פרויקט של

Open Course Ware"" קורסים במגוון 1800 -במסגרתו יכול הציבור הרחב ללמוד למעלה מ

כי חינוך תפיסהלדברי הנשיא, הפרויקט מבטא נושאים והוא נתמך על ידי קרנות פילנתרופיות.

(.Olsen, 2002יכול להתפתח באמצעות הרחבת הנגישות לידע )

בתו בהקשרה האקדמי. מרחב פעולה זה מתייחס לקשר שבין האדם לסבי :סביבה-אדםאחריות

כי למערכת החינוך ובכללה גם למערכת ,תנועה הולכת וגדלה של אנשי אקדמיה מכירים בעובדה

קיימא, היינו, פיתוח -תפקיד חשוב בחינוך ועשייה אקטיבית למען פיתוח בר ,ההשכלה הגבוהה

תית וסביבתית למען הדורות הבאים. שחותר ליציבות כלכלית, חבר

סביבתית, רובן ככולן רב תחומיות. אי לכך, הן -כלכלית-המאיימות על היציבות החברתיתהסוגיות

מחייבות שיתופי פעולה בין מומחים מתחומים שונים ובין אנשי אקדמיה וקהילה. כדי להוביל

יש צורך בידע רב תחומי וביכולות הובלה לתהליכים כגון ,המבססים על פיתרון בעיות ,תהליכים

( מחלקים את המומחים הנדרשים לשתי קבוצות עיקריות: 2008) McArthur & Sachsאלה.

מומחים מתחומי ידע שונים ומומחים לניהול. מומחי הידע נדרשים מהתחומים הבאים: חקלאות,

הנדסה אזרחית כלכלה, מדעי הסביבה והאקלים, מדעי הבריאות, מדעי החברה וסטטיסטיקה.

ות צריכים להיות בעלי ניסיון בתקשורת ומו"מ, ניהול משאבי המומחים מתחומי הניהול והמנהיג

אנוש, ניהול כלכלי, ניטור והערכה ותכנון פרויקטים. הם מוסיפים כי הקושי כיום בארגון קבוצה כזו

, בנויות עם "קיימותתחום ה"של מומחים נובעת מכך שתכניות הלימוד, גם אלה הרלוונטיות ל

וכן הספציפי של התחום. למשל, תכניות רבות מתמקדות או לתוך עולם הת ,נקודת מבט פנימה

. בנוסף, תכניות ההעשרה תחומיםבקיימות חברתית או בקיימות סביבתית ולא קושרות בין ה

מבט חטוף ברוב תכניות ( אינן מותאמות לסוג כזה של ידע.Lifelong Learningלאורך החיים )

הנוגעים לנושא ת ניהוליות ולא בתכניםהניהול לתואר שני מראה כי המיקוד הוא בטכניקו

ה"קיימות" והדבר נכון גם לגבי הכשרות המתבצעות במקומות עבודה. לטענתם על מנת לצמצם

רב בגישההעוסקות בנושא ,ח תכניות לימוד חדשות לתואר שניתפערים בין הרצוי למצוי יש לפ

הכשרות מקצועיות. ובאופן דומה להתמודד גם עם שאלת למידה לאורך החיים ו תתחומי

המשרד להגנת הסביבה יצא ב"קול קורא" למוסדות להשכלה גבוהה לקבל הסמכה בארץ,

"כקמפוס ירוק". עמידה בתנאי ההסמכה כוללת הטמעת קורסים אקדמיים בנושאי איכות הסביבה,

22

טיפול במפגעי סביבה בשטח הקמפוס, שימוש מושכל במשאבים וקידום פרויקטים קהילתיים

יים. סביבת

למערכת ההשכלה הגבוהה ,בנוסף לפעילות יישומית חיונית )מיחזור חיסכון באנרגיה וכדומה(

. בנושאים אלה מחקרי ויצירת תשתית חינוכיתיצירת בסיס ,רת בסיס תיאורטיתפקיד חיוני ביצי

לתוך תםאלא גם בהטמע ,התפקיד החינוכי אינו מתמצה רק בעברת הידע הנצבר לסטודנטים

לימודים, בפיתוח מודעות, מיומנויות ובנקיטת פעולה. דוגמא נוספת לפעילות במרחב תכנית ה

הקורסים עוסקים לא מעט בחיבור במוסדות שונים. וללימודי סביבה שהוקמתכניות זה היא למשל

. שיטות הלימודים לזכויות אדםקיימא ו-שבין איכות הסביבה ל"איכות" החברה, לכלכלה בת

ורסים כוללים לא רק הרצאות אלא גם סיורים ועבודות חקר בעלות ערך יישומי.מגוונות וחלק מהק

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עוצבה במידה רבה על פי הדגם הגרמני, :לימודיםהתכנית

הומבולדטיאני והתבססה על מצוינות מחקרית ודיסציפלינארית. היסטוריונים רבים מצביעים -הפון

שפון הומבולדט היה אינטלקטואל, הומניסט ורחב אופקים, דגם על האירוניה בכך שלמרות

שהינה הפוכה מהמודל ,למודל להתמחות מחקרית מדעית פךבברלין הם האוניברסיטה שהוק

המחקרית, מאגד בתוכו (. החופש האקדמי העומד בבסיס המצוינות Wittrock, 1993ההוליסטי )

( כותב 2005וולנסקי )(. 2005רוזנבליט, -)גורי"החופש ללמוד" הן את את ה"חופש להורות" ו הן

הרי שבמקביל ן,האוניברסיטאות בעת הקמת כי בניגוד לחירות האקדמית המלאה שעמדה בבסיס

חלו רפורמות בנגישות להשכלה 60 -לרפורמות שחלו בנגישות לחינוך העל יסודי, משנות ה

שאינם ,כי להשכלה הגבוהה תפקיד בתחומי לימוד ,גרסו, אשר מוביליהן רפורמות .גבוהה

נזקקה לבעלי בנוסף, המדינה המתפתחת כחלק מתפישת השכלה להמונים. ,מחקריים מובהקים

(. Toren, 1992מקצוע איכותיים ולהוראה פרופסיונאלית איכותית וברמה גבוהה )

צידה האחד תכניות בש ,כותב כי תכניות הלימודים האקדמיות נעות על משרעת( 1994 מזרחי )

. האוניברסיטאות כללי -צדה האחר תכניות בעלות אופי ליבראליבלימודים אינסטרומנטאליות ו

,מזוהות עם המודל הממוקד , שהוו את מודל האוניברסיטאות שהוקמו בישראל, הגרמניות

ב לא כללי, המוכרות מאירופה ומארה"-האינסטרומנטאלי. לטענתו, תכניות בעלות אופי ליברלי

השתרשו במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית. דגם זה המשיך לשכפל עצמו ביתר שאת בעת

האמונות על "הכשרת סטודנטים" למקצועות שונים. ,הקמת המכללות האזוריות

Taylor (2008 מצטט את )Arnold et al (1995 הגורס כי קיימות )גישות חינוכיות: הגישה 3

השמרנית של תכניות לימודים פרופסיונאליות, הגישה הליברלית המעניקה השכלה רחבה

והגישה המעצבת, המשלבת עשייה ועיבוד לצד הלימודים האקדמיים.

אזרחית, חייבת להכיל מרכיבים של -לשיטתו, השכלה גבוהה התומכת בהתפתחות חברתית

.עיקר של הגישה השלישית, המעצבתהגישות כאחד וב שלוש

23

שיח חברתי אפשררחבה של אחריות חברתית יצטרך ל תפיסהמוסד אקדמי אשר יבקש לאמץ

,בה יתקיימו קשרים מורכבים כלפי פנים וחוץ ,מציאות אקדמיתלאפשר ,ביקורתי מתמשך

ההטמעה שיאפשרו היכרות עם אוכלוסיות שונות כפתח לדיאלוג, למחקר ולאקטיביזם חברתי.

של מרחבי הפעולה השונים בתכנית הלימודים האקדמית יכולה להוביל לשיווי משקל חדש בין

הגישה הפרופסיונאלית הרווחת לבין תכנית לימודים רחבה ומעשירה. לא מן הנמנע כי יש לחשוב

ועות ליבה" שעל כל סטודנט ללמוד על מנת לאייש את דרגי הניהול וצמתי קבלת מחדש על "מקצ

ההחלטות באופן אחראי ומושכל. הטמעת האחריות הסביבתית בתכנית הלימודים כוללת

היערכות שונה של תחומי הלימוד והתמודדות עם סוגיות ופיתרון בעיות באמצעות גישה רב

ר על תפישות מקובלות של ידע ומחייבות פדגוגיה תחומית. רוב מרחבי הפעולה קוראים תג

חינוכית חדשנית וביקורתית.

עד כאן נסקרו מרחבי הפעולה בהן אין העבודה עוסקת בהרחבה. כעת יינתן הסבר מעמיק הכולל

גם יישום מודולארי של הרחבת הפעילות בנוגע למרחבי הפעולה הבאים:

)פרק ג' ( נגישות להשכלה גבוהה .1

שייה משותפת עם הקהילה )פרק ד'(עקורסים המשלבים .2

)פרק ד'( פעילות קהילתית נושאת מלגות .3

24

Access, Equity, Diversityלהשכלה גבוהה: נגישותהרחבת ה': גפרק

ועד מעת הקמת המדינהשינויים דרמטיים עברו על מערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל

( בדק את אחוז הסטודנטים שלמדו במוסד להשכלה גבוהה מתוך שנתון 2005היום. וולנסקי )

מהשנתון למדו במוסד להשכלה גבוהה. שעור זה עלה 1.6%ממוצע ומצא כי בתש"ט רק

באמצעות מדיניות מרכזית מכוונת התרחבה מערכת . 43.6%בהדרגה ועמד בתשס"ד על

גדולה. מוסדות בפרישה גיאוגראפית 62פעלו בארץ ההשכלה הגבוהה ובשנת תשס"ז

למרות התרחבותה של מערכת ההשכלה גם כיום ישנן אוכלוסיות שייצוגן בהשכלה הגבוהה נמוך

וועדת שוחט( נתנה (מייצוגן באוכלוסייה. הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל

"להמשיך ולתגבר את המאמצים ה ייחסה הוועדה חשיבות רב 18דעתה על כך ובהמלצה מס'

לקירוב מסיימי בתיה"ס התיכוניים במגזר הערבי והחרדי ובקרב אוכלוסיות נוספות בעלות

נגישות נמוכה להשכלה הגבוהה.... שילובן של אוכלוסיות אלה במערכת ההשכלה הגבוהה

יוני הוא תנאי להמשך צמיחתה בחומש הקרוב, אך יותר מששילוב זה חשוב למערכת, הוא ח

.8לחברה ולמשק בישראל בשאיפתם למודרניזציה צמיחה כלכלית ושוויון"

, שאינן מיוצגות בהשכלה נוספותלאוכלוסיות שנמנו על ידי וועדת שוחט אוכלוסיות חשוב להוסיף

סטודנטים לקויי למידה, סטודנטים בעלי קשיי נגישות עולים חדשים, הגבוהה באופן הולם, כגון:

.עודו משפחות חד הוריות )נשים בעיקר(ראשי פיזית,

( מערכת ההשכלה הגבוהה נעה בין שני קטבים, זה המושפע מהמודל 2005לדעת וולנסקי )

לבין ,סלקטיביות בקבלהו הדורש יכולת אינטלקטואלית גבוהה ,הוא קוטב המצוינות ,הברלינאי

חלוקה הוגנת ,הרואות בהרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה ,הקוטב המשקף תפיסות חברתיות

הרחבת לשוויון הזדמנויות.הזדמנות לסגירת פערים חברתיים וו הציבוריים יותר של המשאבים

החתירה למצוינות אקדמית ובשל כך נבלמות מגמות ותכניות הנגישות נתפשה כמאיימת על

הרחבת הנגישות במוסדות רבים.

ישת ג: את ההרחבה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נתחותמהשתי גישות קיימות

השונות וגישת הריבוד. גישת השונות טוענת כי האוכלוסייה המשתלבת במכללות שונה

מהאוכלוסייה באוניברסיטאות והיא בעלת אוריינטציה יישומית במהותה ומוגבלת בציפיותיה

כי המכללות נחותות מהאוניברסיטאות והן ,גישת הריבוד לעומתה טוענת מההשכלה האקדמית.

התעודה המוענקת בהם נחותה יותר. כך או גם .בלם ללחץ לרכוש השכלה גבוההמעין מהוות

כך, שתי הגישות מניחות שהאוכלוסייה הלומדת במכללות לא יכולה להתקבל לאוניברסיטאות

.(2006)איילון, חסריםנמוכים או מפאת נתוני סף

8

, עמ' 18, המלצה 2007דו"ח הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בראשות מר אברהם שוחט, יולי 30.

25

בו נמצא כי קיימים הבדלים ,1999ילון ויוגב מחקר בשנת יא ערכו ,הנחות אלהעל מנת לבדוק

אוניברסיטאות.לתלמידי המכללות בין יוצאי עדות המזרח שוואת השכלת הורי בהקטנים

ינה אות להאוכלוסייה המתקבלת לרוב המכלכי ,גרמו לחוקרים להסיק ערים הקטנים יחסיתהפ

בדיקת ההשערה כי שונה במהותה מאוכלוסיית האוניברסיטאות בקטגוריה של השכלה הורים.

העלתה הבדלים בין לא תלמידי המכללות אינם שואפים להמשך לימודים בתארים מתקדמים

האוכלוסיות ולמעשה המחקר הפריך את הטענה כי גישת הסטודנטים במכללות לתואר הינה

נסטרומנטאלית בלבד. אי

. במחקר חולקו אבחנה ברורה בין הסטודנטים נוגעת לסף הקבלה למוסדות השונים

אילן, חיפה, בן גוריון(.-אוניברסיטאות ייעודיות )ברלם, טכניון, ת"א( ו-האוניברסיטאות לעילית )י

( מממוצע ציוני התאמה באוניברסיטאות 632ממוצע ציון ההתאמה באוניברסיטאות העילית גבוה )

(. בין המכללות עצמן קיים מדרג, 546( וגבוה בהרבה מהציון הממוצע במכללות )615הייעודיות )

הציון ו (562) ( קרוב לציון במכללות הפרטיות570המתמחות )ממוצע ציון ההתאמה במכללות

מכללות ( ממוצא ציוני ההתאמה ל524במכללות האזוריות גבוה אך במעט )הממוצע הנמוך

הישגים נמוכים יותר הייתה כי המכללות קולטות תלמידים בעלי מסקנת המחקר .(501להוראה )

לא קולטות אוכלוסיות , הן, היינולקבוצות המאכלסות את האוניברסיטאות הוותיקותהשייכים

(. 2006)אילון, "חדשות"

המכללות מעלות את הסיכוי של יוצאי שכבות מוחלשות ללמוד בדיקת תחומי הלימוד העלתה כי

אכן , לטענתם, הגדלת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל .הפחות סלקטיבייםבמקצועות

(Ayalon& Yogev, 2005) אך בעיקר במקצועות המבוקשים פחות ,הרחיבה את הנגישות אליה

.היררכי דמוי פירמידה מערכת ההשכלה הגבוהה קיבלה מבנההמחקר מחזק את ההנחה כי

בראשו אוניברסיטאות המחקר, לאחריהן המכללות הפרטיות ובתחתיתן המכללות הציבוריות.

בוגרי תואר ראשון השתכרות של הין סוג המוסד האקדמי לבין יכולת נמצא קשר מובהק בבנוסף,

(. 2007, אחרים)זוסמן ו מיד עם תום הלימודים

טבלא הבאה שופכת אור על הפילוח המיהם הסטודנטים בעלי ציון התאמה ממוצע נמוך יותר?.

שנים מעת סיום לימודיהם בתיכון. הטבלא 8של אוכלוסיית הסטודנטים המתחילים ללמוד בתום

כך סיכוייו ללמוד ,כלכלי גבוה יותר-אשכול חברתימוצא הסטודנט מה כי ככל שמדגימ

לבין יוצאי 1-2ת בין יוצאי אשכולו ,דולבאוניברסיטה ובמכללות האקדמיות עולים וכי יש פער ג

. יחס הפוך מתקיים כאשר בוחנים את המתחילים ללמוד במכללות לחינוך, שעורם 9-10אשכולות

כלכליים הנמוכים ביותר.-הגבוה ביותר מבין יוצאי האשכולות החברתיים

26

התיכון לפי מסגרת לימוד, נתיב םשנים לאחר שנת סיו 8המשך לימודים בתוך : 1טבלא

(.58שנתון סטטיסטי לישראל מס' 8.48לימוד ותכונות נבחרות. )לוח

מתוך על תיכונית כלשהי תבמסגרהממשיכים ללמוד ,אפריקה-כי שעורי יוצאי אסיה ,ניתן לראות

הממשיכים ללמוד מתוך קבוצתם ,אמריקה-משעורי יוצאי אירופה ,(52.3%נמוכים ), קבוצתם

וצאי י אפריקה נמוך משעור -שעור הלומדים באוניברסיטה מקרב יוצאי אסיה ,כן(. 63.4%)

משיכו ה לא מסגרת לימודים על תיכונית גבוהה

ללמוד

סה"כ

באחוזים

מכללה האו"פ אוניברסיטה סה"כ

אקדמית

מכללה

לחינוך

חינוך על

תיכוני

מגדר

44.7 11.1 7.7 10.4 6.4 19.7 55.3 100 סה"כ

49.8 15.0 2.6 10.5 5.9 16.1 50.2 100 גברים

39.9 7.5 12.4 10.4 6.9 23.0 60.1 100 נשים

מוצא

39.3 8.6 8.6 12.9 8.2 22.3 60.7 100 ישראל

47.7 11.6 6.7 10.9 6.3 16.8 52.3 100 אפריקה-אסיה

36.6 13.8 6.1 11.6 7.3 24.7 63.4 100 אמריקה-אירופה

כלכלי-אשכול חברתי

1-2 100 39.6 8.2 1.6 2.1 17.0 8.0 63.1

3-4 100 48.0 15.4 4.1 6.1 9.5 12.9 52.0

5-6 100 57.0 19.3 6.6 11.7 5.0 14.4 43.0

7-8 100 64.9 25.4 10.0 14.8 5.2 9.5 35.1

9-18 100 72.9 35.7 8.8 20.3 3.5 4.6 27.1

27

בהתאמה מלאה לממצאים אלה, שעור בוגרי התיכון שאינם .םמתוך קבוצת אמריקה -אירופה

כלכלי של מדינת ישראל.-נמצא ביחס הפוך לגובה האשכול במדרג החברתי ,יכים ללמוד כללממש

גדל גם ייצוגה של האוכלוסייה ,במגמה מקבילה להרחבה של מערכת השכלה הגבוהה במדינה

האוכלוסייה הערבית בהשכלה הגבוהה הערבית בה. בעשור האחרון עלה שעור השתתפותה של

10.1%מדגים כי בתש"ס עמד שעור הייצוג של האוכלוסייה הערבית על 1בצורה ניכרת. תרשים

קצב ,. עם זאת9% -בתשס"ו, עליה של כ 11.0% -בכל המוסדות להשכלה גבוהה והוא עלה ל

.20% -עדיין נמוך מהייצוג באוכלוסייה העומד על כ ההגידול איטי וייצוג

לאוכלוסייה הערבית במהלך עשור: הנגישות רחבתה : 1תרשים

תשס"ו.-טודנטים ערבים לתואר ראשון לפי סוג מוסד, תשנ"וס

, הועדה לקצוב ולתכנון, המועצה להשכלה גבוהה, אוקטובר 31/32תשס"ה: דין וחשבון מס' -לשנים תשנ"ו מקורותהערות: החל מתשס"ג שונה .8.65 -ו 8.53, לוחות 58, מס' 2007. לשנת תשס"ו: שנתון סטטיסטי לישראל 2006

נתוני תשנ"ו מתייחסים שנתיים. -סיווג הלמ"ס לפי קבוצת אוכלוסיה לכן יש להיזהר בהשוואת הנתונים הרב תשנ"ז.המכללות לשנת לאוניברסיטאות ונתוני

חסמי ת עיקריות: קבוצו שהחסמים העומדים בפני סטודנטים מקבוצות מיעוט נחלקים לשלו

קשיים בהשלמת החובות לתואר האקדמי וקשיים במציאת תעסוקה. קבלה,

0%

5%

10%

15%

20%

25%

30%

35%

כ"סה מכללות אקדמיות אוניברסיטאות מכללות להכשרת

מורים

ז/ו"תשנ 7%3.50%15.60%

ס"תש 10.10%9%6%20.9%

ד"תשס 10.70%9.80%5.00%27.70%

ה"תשס 11.40%10.10%5.60%30.40%

ו"תשס 11.00%10.60%5.60%28.40%

28

ציוני המכפ"ל העיקריים הם ציוני המבחן הפסיכומטרי וממוצע ציוני הבגרות. קריטריוני הקבלה

שנבחנו ,גבריםשל , 2006, לשנת )מבחני הכניסה הפסיכומטריים לאוניברסיטאות( הממוצעים

. (519) וברוסית ( 483) גבוהים מציוני המכפ"ל הממוצעים של הנבחנים בערבית ,(589)בעברית

הממוצעים של ןשציוניה ,נקודות כך 40-50ב בתוך כל קבוצה, ציוני הגברים גבוהים מציוני הנשים

מכאן שסיכוייהן להתקבל לתחומי לימוד .9(449הנשים שנבחנו בערבית הם הנמוכים ביותר )

הוא הנמוך ביותר. סלקטיביים

נשמעות טענות על אפליה כנגד קבוצות מיעוט בנושא זה ותקיים ומתמשך מדיון ציבורי ביקורתי

כלכלית, נשים, נכים -ומעלה, יוצאי הפריפריה החברתית 30ובהם :ערבים, עולים חדשים, בני גיל

(.2005)וולנסקי, ולקויי למידה

לפתח כלי מיון מותאמים ,י לבחינות והערכהלמרות המאמצים הרבים שעושה המרכז הארצ

על מנת לאפשר היבחנות הוגנת, ניתן לראות כי הפער בציוני המכפ"ל גדול ,לאוכלוסיות השונות

קשה להסביר מדוע הציון הממוצע של נשים נמוך מגברים, ,כן והטענות אודות אפליה, לא שככו.

שעורי לחה בלימודים ואין כיום עוררין על בכל שפות ההיבחנות, שכן הציון הוא ציון ניבוי להצ

בכל שלושת התארים. אקדמיים הצלחתן הגבוהה של נשים בלימודים

בחינוך העברי 2005בשנת , אף היא מציאות של פערים בחינת שעורי הזכאים לבגרות מעלה

נמצאו זכאים לבגרות העומדת בדרישות הסף של 1-2מיוצאי אשכולות 8.6%רק ,למשל

מקרב בוגרי 35%. בנוסף, בשנה זו רק 9-10מיוצאי אשכולות 70.6%לעומת ,האוניברסיטאות

לעומת ,העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות ,החינוך הערבי היו זכאים לתעודת בגרות

10רימקרב בוגרי החינוך העב 48%

לסטודנטים מקבוצות מיעוט חסמים רבים המקשים על סיום : שיים בהשלמת התואר האקדמיק

חוסר ביטחון התואר ובכללם: קשיי הסתגלות הנובעים משוני תרבותי ומתחושת זרות וניכור,

המשפיעים על יכולת הביטוי בקריאה ובכתיבה אקדמית, קשיים ,קשיי שפהביכולות האקדמיות,

קושי נוסף המשפיע על בחירת מקצוע הלימוד הוא האופק י במימון התואר. כלכליים וקוש

המופעלות כלפי ,דרותהכתוצאה מהבדלים תרבותיים ומ ,העומד בפני הסטודנט ,התעסוקתי

מיעוט לה הוא משתייך. קבוצת ה

( מתייחסת לשלושה 2004רוב תכניות ההתערבות פועלות על פי עיקרון ההעדפה המתקנת. ובר )

, המגביל את מספר המשתתפים מקבוצה מסוימת )תקרה(, דגם המכסותים של תכניות: דגמ

ותכניות המאפשר להגדיל את מספר בני המיעוטים בארגון ויוצר "אפקט רצפה" ,דגם היעדים

וכדומה. לרוב המונח העדפה "עתידים" תכניתכדוגמת המכינות הקדם אקדמיות, ,הכשרה

9

מטרית לאוניברסיטאות לשנת מקור: המרכז הארצי לבחינות והערכה, מדור מחקר, נתוני בחינת הכניסה הפסיכו http://clickit.ort.org.il/files/upl/268115013/425411766.pdf:שפת בחינה ומין. 1, לוח ב'2006

10 8.24, לוח .58, מס' 2007השנתון הסטטיסטי לישראל

29

המקצות משאבים לקידום קבוצת אוכלוסין ,אולם כל התכניות ,מתקנת מתקשר לדגם המכסות

.היא במהותה תכנית "מעדיפה" ,מסוימת

לי מובילה אתפיסה של שוויון פורמקיים דיון ציבורי נרחב בנוגע להעדפה מתקנת והשלכותיה.

המצדדים בהכרח לאיסור העדפה מתקנת ואילו תפיסה של שוויון הזדמנויות מתירה העדפה כזו.

עדפה מתקנת טוענים כי מידת נגישותם של פרטים באוכלוסייה לטובין המחולקים בה היא בה

מבטאת המרה של אי שוויון )חסר בטובין ,המדד לחברה צודקת וכי השאיפה לשוויון הזדמנויות

סוג אחר של שוויון )הקלת תנאי התחרות(. עם זאת, הדיון בשאיפה לשוויון ללאנשים מסוימים(

נות ערכיות בדבר החברה הראויה ולא יכול להתעלם משיקולי עלויות ומאמ ,ינוךהזדמנויות בח

סיון (. שאלת העדפה המתקנת נדונה בהרחבה בבתי הדין בארה"ב משום שהני2006)עזרא,

לתקן לאחד יוצרת פגיעה באחר, דבר שהתבטא בפסיקה אמביוולנטית. אחד העקרונות הבולטים

כלומר לא התקבלו אנשים שלא התאימו לחלוטין לתפקיד. ,התחרותהוא חוסר ויתור על עיקרון

מגזר הציבורי ב( מסכם כי בישראל עוד ארוכה הדרך להשגת שוויון וכי יש להתרכז 2006עזרא )

והממשלתי.

( מסכם את הנימוקים שנתן לפתיחת תכנית להעדפה מתקנת בפקולטה 2004מאוטנר )

אביב: -למשפטים באוניברסיטת תל

האוניברסיטה היא מוסד החותר להשגת דעת והיא תוכל למלא תפקיד זה טוב יותר לו הדיונים .א

(.Diversity) נקודות הראות של קבוצות חברתיות מגוונותשיתקיימו בה יוזנו על ידי

האוניברסיטה מכשירה את מקבלי ההחלטות של העתיד ועל כן היא תשרת טוב יותר את החברה .ב

.בקבוצות חברתיות מגוונות מוצאםתכשיר סטודנטים שלו

לתקן חלק קיים בישראל חוסר צדק מובנה בין קבוצות חברתיות ועל האוניברסיטה מוטל התפקיד .ג

. (Equity) מחוסר הצדק הזה

.בחלוקת הטובין הציבורי שינויגישות שדגלו בהרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה בקשו לערוך .ד

,מנגד .כי הרחבת מערכת השכלה הגבוהה תגרום לירידה במצוינות האקדמית ,רבים טענו .ה

כי ככל שיורחב בסיס הפירמידה של המתקבלים למוסדות להשכלה ,שסברה ,התפתחה גישה

(. בפועל התרחשו 2005ת )וולנסקי , גבוהה כן יגדל הלחץ כלפי מעלה המצמיח מצוינות אקדמי

ומנגד המציירת פירמידה של מוסדות בעלת מדרג איכותי שני התהליכים במקביל, היינו, הרחבה

משפך מצוינות המשפיע מלמטה למעלה.

31

להלן מבט חטוף על התכניות העיקריות המשמשות בישראל להרחבת נגישות להשכלה גבוהה

המתוקצבות על ידי ות"ת:

של כתוצאה מיוזמה משותפת 60-המכינות הוקמו בתחילת שנות ה-מכינות קדם אקדמיות .1

על מנת להעניק הזדמנות שנייה ,משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה ומשרד הביטחון

להשתתף בהשכלה הגבוהה. מגמה זו עלתה בקנה ,בעלות פוטנציאל בלתי ממוצה ,לאוכלוסיות

להשלים את תעודת הבגרות ,בני עדות המזרח ,גם עם הרצון לסייע לחיילים משוחרריםאחד

שספקה סיוע כלכלי מקיף לתלמידים ,כנית ביטאה העדפה מתקנת בכך(. הת2005)וולנסקי,

מכינות במוסדות להשכלה 48, פעלו 2004תוך שאיפה לצמצום הפערים. בשנת מ ,"מועדפים"

(. מסלולי הלימוד 2004תלמידים מידי שנה )מאור, 14,000 -גבוהה ברחבי הארץ ובהן למעלה מ

י להשלמת תעודת בגרות, קורסי רענון, קורסי הכנה שלב-שלבי ודו-רבים ומגוונים: מסלול חד

וורים, מכינות ייעודיות ועוד. למרות תרומתו הגדולה של ילמכינה, מסלול ללקויי למידה, מכינה לע

שלא טופלו על ,מפעל זה להרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה, עדיין נותרו עדיין שלושה תחומים

ידי המכינות:

שונים בנוגע לסיום הלימודים במכינה )בעיקר בין מכללות אי הכרה הדדית בין מוסדות

של מאוד שיעור נמוך וכן, סיום הלימודים לא הקנה בהכרח תעודת בגרות. לאוניברסיטאות(

בתשס"ו למדו במכינות האקדמיות רק (. 2005)וולנסקי, מבין תלמידי המכינות תלמידים ערבים

דבר זה תמוה דווקא . 11ידי המכינות בשנה זומכלל תלמ 4.4%סטודנטים ערבים המהווים 515

משום שעורי הזכאות הנמוכים לבגרות בקרב אוכלוסייה זו.

בנוסף מממנים ₪, מליון 34.8ת לאגודה לקידום החינוך תקצוב בסך "בתשס"ה העבירה ות

.12משרד החינוך ומשרד הביטחון מלגות קיום לזכאים בכל המכינות

היא תגובת פעולה לדו"ח מבקר המדינה "הישגים"תכנית -הרחבת הנגישות ליוצאי הפריפריה .2

, אשר הצביע על פער גדול בין הזכאים לתעודת בגרות בפריפריה בהשוואה 1999-2000לשנים

שהחלה לפעול לפני כחמש ,התכניתבשיעור המממשים זכאות זו בפועל. ,למרכז ובפער גדול

תוך ,ישובים בכל רחבי הארץבמרכזי מידע פזורים ,ובאמצעותה ממומנת על ידי ות"ת ,שנים

ניתן ייעוץ, הכוונה . במרכזים אלה חברתית-שימת דגש על הפריפריה הגיאוגראפית או הכלכלית

ללימודים או למכינה קדם אקדמית וליווי בשבועות הראשונים ללימודים. בתשס"ה הקצתה ות"ת

נים, בחירת תחום הלימוד וכדומה לתכנית. מנהלי התכנית מבצעים רישום של הפו₪ מליון 1.9

תכנית מעניינת נוספת, .13אולם לא התבצעה הערכה מעמיקה של מדדי הצלחה ושיעוריהם

11באוגוסט 28, מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט,יום שלישי, י"ד באלול התשס"ז ) 269פרוטוקול מס'

2007.)

12 191-192. עמ' 2006, ירושלים, תשס"ז, 31/32הועדה לתכנון ולתקצוב דין וחשבון 13 שילוב סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ובמכינות, דו"ח פעילות תשס"ח, תכנית הישגים.

30

מהמקומות בכל מוסד לתלמידים מצטיינים 10%הייתה תכנית לשמור ,עקב כך שגובשה

לא יצאה לפועל. זו מהפריפריה גם בחוגים הסלקטיביים. תכנית

תכנית בשני קמפוסים חרדיים, ה תהחל משנת תשנ"ט פועל -חרדיהרחבת הנגישות למגזר ה .3

בירושלים ובבני ברק ואשר נתמכת על ידי ות"ת.

בנובמבר החליטה ות"ת להקים ועדת היגוי לטיפול בסטודנטים -קידום סטודנטים לקויי למידה .4

לצורך ,לקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה. ות"ת הקצתה תקציב שחולק בין המוסדות השונים

מתן תמיכה לסטודנטים לקויי למידה. אמנם התכנית לא פתחה את שערי ההשכלה הגבוהה בפני

מי שלא התקבל, אולם אפשרה לסטודנטים לקויי למידה לממש את יכולותיהם וכישוריהם באופן

. מכינות ייעודיות לסטודנטים לקויי למידה, אשר לא עמדו בדרישות 14שלא התאפשר קודם לכן

בלה למכללה, תוקצבו באמצעות תקציב המכינות והוותיקה שבהם היא זו שהוקמה הסף לק

כי העיקרון המנחה ,חי. מניסיונו העשיר של מרכז התמיכה במכללה זו ניתן ללמוד-במכללת תל

מרכז התמיכה אחראי גם לפיתוח .הוא התאמה אישית של הסיוע הניתן לכל סטודנט על פי צרכיו

שאינן נשענות על המבחן הפסיכומטרי )מלצר, ,לשיטות מיון ייחודיותהמכינה הקדם אקדמית ו

ואילו ₪ מליון 3.3 -ב -סטודנטים ב 3800(. הפרויקט שהוחל בשנה"ל תש"ס תוקצב לפי 2007

סטודנטים לקויי למידה ונאלצו להתחלק 9000 -בשנת תשס"ה הצהירו המוסדות על טיפול בכ

.15בלבד₪ מליון 3.5בתקציב של

המופעלות על ידי המוסדות ובמימונן, פועלות תכניות העדפה מתקנת על פי דגמים שונים ף, נוסב

ניתן למנות את "ראויים לקידום", "שער פתוח" )המכללה למנהל( תכנית "עולים חדשים" ןביניה

וכדומה. "עתידים", תכנית "קדם עתידים", תכנית ()מכללה אקדמית אונו

,רכז התמיכה ללקויי למידה במכללת תל חי. תכנית זו נבחרהכדוגמא ליישום מוצלח נבחר מ

משום שעקרונות ההתערבות והסיוע לסטודנטים לקויי למידה נשענים על ידע אקדמי רב שנצבר

בארץ ובעולם וכן, תכנית זו מלווה מתחילתה במחקרי הערכה. מסיבות אלה ניתן לזקק מתכנית זו

לו לסייע גם לאוכלוסיות נוספות.עקרונות, אשר באמצעות המרה מתאימה יוכ

14 .185-188. עמ' 2006, ירושלים, תשס"ז, 31/32הועדה לתכנון ולתקצוב דין וחשבון 15 .185-188. עמ' 2006, ירושלים, תשס"ז, 31/32הועדה לתכנון ולתקצוב דין וחשבון

32

(RACTICEPOOD G) מוצלח ישוםיל וגמאד

(2002 )מלצר, חי תל במכללת למידה ללקויי התמיכה מרכז

, מדעי ההתנהגות.23ש'. בן

קשיי הלמידה התחילו מכיתה א', מהשלבים הראשונים. אני מעט מאוד זוכר מהגיל הזה. טיפה יותר

הבעה בעל פה -כתיב רבות מאוד ושבכל התעודות מבית הספר היסודי כתובמאוחר אני זוכר שגיאות

יותר טובה מהבעה בכתב. בדיעבד התרגלתי, כנראה, שבזה אני טוב ופיתחתי בלי הפסקה את הצד

רות שהיה לי בית עם ספרים, וההורים משל הבעה בעל פה. אני זוכר שהיה לי מאוד קשה לקרוא, ל

ייתי ילד ביישן מבחינה חברתית, והיה לי זמן לקרוא. בכל זאת לא קראתי. עודדו אותי לקרוא, ואני ה

..........תמיד הייתי מתחיל ואחרי כמה עמודים הייתי מתעייף ועוזב

ימום שיכולתי על פי חוק התמיכה ס, עד המק24"ללמוד ממש, לחזור ללימודים נמנעתי עד גיל

טיולים בעולם. -תאריך. עשיתי דברים נפלאיםהכספית ליוצאי צה"ל. דחיתי את המכינה עד סוף ה

גבי הנושא, אלא בגלל החוויות הנוראות שהיו לי לדחיתי ולא חזרתי ללימודים, לא משום שהתלבטתי

ה לעסוק בו בחיי דורש לימודים אקדמיים. העיסוק צמהתיכון. חזרתי משום שהמקצוע היחיד שאני רו

יטה"היחיד בו אני רוצה בחיי עובר דרך האוניברס

.35 -ו 25עמ' תל אביב הקיבוץ המאוחד, אדום, , הוצאת"מפתח לדלת נעולה(. "2000עמלה עינת )תוך: מ

מושתת על התפיסה כי סטודנטים לקויי למידה רכז התמיכה ללקויי למידה במכללת תל חי מ

כתוצאה 1995וקם בשנת יכולים להגיע להישגים אקדמיים גבוהים בעזרת ליווי מתאים. המרכז ה

." )עמותה לקידום השכלה גבוהה של סטודנטים לקויי למידה(לשם"משיתוף פעולה עם עמותת

מהסטודנטים הלומדים 15% -מתקבלים מדי שנה למרכז התמיכה כ ,על פי החלטת המכללה

אולם מקבלים ,נוספים מכלל הסטודנטים במכללה אינם מקבלים סיוע מהמרכז 10% .במכללה

זיהוי ובאמות בהיבחנות. מרכז התמיכה החל לפעול תוך שהוא מסתייע בידע אקדמי רב הת

היה הבסיס למודל חסמים עיקריים. ידע זה בזיהוי ו בקרב סטודנטים לקויי למידה מקדמי הצלחה

שנועד לסייע לסטודנטים שהתקבלו ,בנוסף למרכז התמיכה. מתאים לאוכלוסייה נגישות

תנאי קבלה חסרים. מידי שנה מקיים שלהםה מודל הנגשה לסטודנטים ללימודים, פיתחו במכלל

מרכז התמיכה מכינת קיץ מרוכזת המשלבת עקרונות אקדמיים עם תמיכה רגשית נרחבת.

במרכז פותחה .אשר לא עמדו בתנאי הסף של המכללה ,למכינת הקיץ מתקבלים סטודנטים

, ה ללימודים "מן המניין" במכללהלמכינה הקדם אקדמית ואילו הקבל שיטת קבלה ייחודית

.מתבצעת על פי ההישגים בסיומה

10מרשימים: במחקר אורך שנמשך במכללת תל חי נתוני ההצלחה עליהם מדווח מרכז התמיכה

נמצא כי שיעורי הנשירה ,יעו בשירותי מרכז התמיכהישהסת ,סטודנטים 850-שנים וכלל כ

ים י( מאשר שיעורי הנשירה הכלל1.5%במהלך הלימודים של הסטודנטים במרכז היה נמוך )

105) המשיכו ללמוד במכללה 70% -(. מתוך כלל בוגרי מכינות הקיץ, כ17%-15%במכללה )

33

וה , שיעור הסטודנטים המצטיינים עם לקויות למידה מבין כלל הסטודנטים היה גב(193מתוך

(2007)מלצר, ( והדבר בלט אף בקטגוריית ההצטיינות היתרה.22%-18%ביותר )

העולים מתכנית הרחבת הנגישות ללקויי למידה ,יישומייםהעקרונות ה

הם: (2002)מלצר, במכללת תל חי

זיהוי, מיפוי והכרות עמוקה עם הקשיים עמם -זיהוי הקשיים והחסמים האופייניים לאוכלוסייה .1

מתמודדים לומדים בלי לקות למידה נעשו מיד בתחילת דרך, הן מתוך הספרות האקדמית והן

עוקפותההתערבות מתוך הניסיון שהצטבר במרכז התמיכה. מיפוי הקשיים אפשר בניית תכניות

מערכות מיון , ללקויי למידה יותייחוד אסטרטגיות למידהבאמצעות שימוש ב ,את לקויות הלמידה

חלופיות, טכנולוגיה מסייעת ועוד.

נבנו קורסי תרגול, המלווים את המבואות העיקריים במכללה והמותאמים -קורסים אקדמיים .2

לסטודנטים לקויי למידה.

ועל כן 15%-12%שיעור לקויי הלמידה באוכלוסייה הנו -)סביבת לימודים מעצימה( ,פרטנות .3

הגבוהה. עם זאת, כל פרט שונה כל מערכות החינוך ובכללן אף בהשכלהמהווה אתגר ב קבוצה זו

התייחסות מכלילה מחד ופרטנית צרף ייחודי.משכן לסטודנטים שונים לקויות שונות ב ,מרעהו

מאפיינים בולטים על פיהםמאידך היא הגישה הנכונה בבואנו לסייע לקידום אוכלוסיות מוחלשות.

מחייבים התאמה פרטנית ביכולות האישיות הבדליםאולם ,תכנית ההתערבותנבנה השלד של

הסטודנטים מקבלים במסגרת מרכז התמיכה ועל פי צרכיהם גם: תמיכה רגשית, אימון של הסיוע.

אישי, חונכויות וליודים באמצעות טכנולוגיה מסייעת.

התמיכה ללקויי למידה, במכללת תל חי, קדם לפתיחת מרכז -זיהוי גורמים המקדמים הצלחה .4

שביססו רקע תיאורטי לעבודה עם סטודנטים אלה. נמצאו תכונות, ,נבדקו מחקרים רבים

ופה למנבאים הנמצאים מאפיינים אישיים, גישות והתנהגויות שניבאו הצלחה עתידית ושמשו חל

מנבאים נמצאו ה ,הישגים לימודיים וכדומה. בנוגע ללקויי למידה בשימוש כגון ציוני המכפ"ל,

יעילים ביותר: מודעות עצמית, פעלתנות, התמדה ושקדנות, הצבת מטרות, קיום מערכות כהבאים

תוך הבאה בחשבון גם של מאפיינים ,תמיכה ויציבות רגשית. שיטה זו של אפיון האוכלוסייה

ותאמים לאוכלוסייה. וסיוע ייחודיים ומ ןתרבותיים חיונית לביסוס כלי מיו

34

הדרגתית של תכניות להרחבת הנגישות במוסדות אקדמיים להרחבהמודל

תכניות התערבות להגדלת הנגישות להשכלה הן אם כן תלויות צרכים, תלויות תרבות,

ייחודייםהוהקשיים עליהן לענות על ההדרות . תלויות חסמיםתלויות במקדמי הצלחה ו

לאוכלוסייה.

כפי יכול לעשות זאת בהדרגה ,שיבקש לעסוק בהרחבת הנגישות לאוכלוסיות מוחלשות ,מוסד

התקבלו עברו את חסמי הסף וש ,לסטודנטים, הרחבת מערך הסיוע שמוצע להלן. בשלב הראשון

ביותר של פעילות בנושא זה הינה מתקדםסיוע בכניסה למוסד והשלב ה ,בשלב השני .למוסד

וכלוסייה ראויות לקידום לקראת לימודים אקדמיים.עבודה מתמשכת עם קבוצות א

כי בקבוצות אוכלוסייה מוחלשות שיעור הנושרים ,נמצא -הרחבת הסיוע לאחר הקבלה ללימודים .א

גבוה יותר מאשר בקרב יתר אוכלוסיית הסטודנטים. ,במהלך הלימודים ובעיקר בשנה א'

מספר כוללת נועדה בין היתר להתמודד עם תופעה זו והיא ההתערבות לאחר הקבלה ללימודים

שעורי עזר, סביבה לימודית ,ים מותאמים, יעוץ אקדמי, חונכויותיקורסים אקדמ ביניהם:אפיקים

תכניות התערבות

המתחילות מגיל צעיר

התערבות פתיחת -בכניסה, מכינות: שערים

, מיונים ייחודיים, קורסי הכנה

תכנת לימודים מותאמות

התערבות לאחר : הקבלה ללימודים

מרכזי תמיכה

הכוונה

תעסוקתית

35

מעצימה, צמצום תחושת הניכור ותמיכה רגשית. מרכז תמיכה ללקויי למידה יהיה שונה במעט

כלשכן צורכי האוכלוסיות שונים. עם זאת, ,חרותמקבוצות מוחלשות אממרכז תמיכה לסטודנטים

יקיימו תכניות ובמקביל מרכזי התמיכה יעניקו סיוע על פי אבחון צרכים פרטני לכל סטודנט

. תוך הסתייעות במומחים שונים ,המתאימות לקבוצה כולה

ישנן תכניות המתערבות בשלב ההתגברות על חסמי הכניסה -בכניסה הרחבת הנגישות .ב

קטגוריה זו אולם יש להדגיש את חשיבותן של בללימודים. כל המכינות הקדם אקדמיות כלולות

המכינה ללקויי מידה בתל חי למשל, מאפשרת לסטודנטים חסרי .המכינות הייעודיות בהקשר זה

התקבל ללימודים במכללה. תכנית "ראויים תעודת בגרות מלאה לעבור את המכינה בקיץ ול

,לקידום" הינה דוגמא נוספת במסגרתה מתקבלים ללימודים באוניברסיטאות השונות סטודנטים

אולם נמצאו כ"ראויים לקידום" על פי קריטריוני רקע שונים. ,אשר ציוניהם נמוכים מסף הקבלה

הכוללת גם שינוי של שיטת ,התערבות בשלב זה מחייבת התייחסות שונה לקבלת סטודנטים

שיטות מיון חלופיות דורשות הכרות מעמיקה עם המועמד, המיון והתאמתה לאוכלוסייה הנדונה.

למרות ,כלומד וניסיון להעריך את יכולתו האקדמית תועמידה על תכונות אופי, החיוניות להצלח

לה יקרות יותר, נשענות מגבלות קשות במדידת יכולות אלה בכלי המיון המקובלים. מערכות מיון א

פחות "אובייקטיביות" מהשיטות נחשדות כעל ניסיונו של המעריך ועיקר חולשתן בכך שהן

הכמותיות.

תכניות המשמשות כ"גשר" להשכלה גבוהה מלוות את -תכניות המהוות גשר להשכלה גבוהה .ג

מטרתן יסודי.חלקן מתחילות אף בביה"ס החלקן מתחילות בחטיבת הביניים ו .הלומד מגיל צעיר

לטפח לקראת השכלה גבוהה קבוצות תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות הנעדרות אמצעים לעשות

. 13גיל בנקודת ההתערבות שלה אשר ,לדוגמא היא תכנית"קדם עתידים" .זאת בכוחות עצמן

מה צהכוללת גם הע ,התכנית מאתרת תלמידים מצטיינים בפריפריה ובאמצעות תכנית לימודים

להגשימו. התכנית מסייעת לתלמידם כליםהאת ומנהיגות, נוטעת בתלמידים חלום אקדמי ו

בין מצוינים מהפריפריה לסיים את התיכון עם יכולת התמודדות שווה לזו של בוגר תיכון מהמרכז.

שמטרתן לחשוף תלמידי תיכון לאפשרויות ,תכניות מסוג זה ניתן למנות תכניות "חשיפה"ה

ת בפניהן, תכניות אלה מספקות גם מידע, הכוונה וייעוץ. בנוסף קיימות תכניות השונות העומדו

. על פי מודל נוסף, בהן הסטודנטים פועלים בבתי הספר ומספקים תכניות העשרה לתלמידים

חונך ונזקפות לזכותם נקודות -התלמידים לומדים קורסים אוניברסיטאיים, מלווים על ידי סטודנט

ממומנות ומופעלות באמצעות הן ,ן שתכניות אלה יקרות ודורשות ליווי ממושךכיווזכות אקדמיות.

בשיתוף קרנות, ארגונים קהילתיים ו בין המוסדות האקדמיים לבין שיתופי פעולה מורכבים

.התלמידים האחראים על איתורמערכת החינוך, גורמים מ

סיימו את לימודיהם סטודנטים בני קבוצות חברתיות מוחלשות, אשר -הכוונה תעסוקתית .ד

יוצאים לדרכם באופן טבעי חסרי ניסיון אך גם נעדרי מערכות רישות חברתיות. לכל ,האקדמיים

36

כך הדבר כאשר מדובר בעולים חדשים, בבוגרים מאפיינות מודעות ובלתי מודעות. קבוצה הדרות

קתי וחסרי מערכות מסוימים. בוגרים חסרי ניסיון תעסו תפקידיםנשים בכלפי ערבי ואף המגזר המ

הולמת בתחום לימודיהם. הבניית עשויים להתקשות מאוד במציאות עבודה ,רישות מתאימות

ויש לעשות זאת במקביל מערך הכוונה תעסוקתית במוסד האקדמי חיוני להשלמת מעגל התמיכה

.לכל סוגי התכניות

37

Service Learning -': קורסים המשלבים עשייה משותפת עם הקהילהדפרק

Civic"או Service Learning" "נקראים גם קורסים המשלבים עשייה משותפת עם הקהילה

Engagement" . לימודים "תוך שיתופי פעולה בין האקדמיה לקהילה ואלה מתקיימים קורסיםב

. אחת אזרחיםו קהלי יעד: סטודנטים, מרצים, ארגונים 4. השותפות מחברת בין כדי עשייה"

שותפויות אלה היא להעלות את רמת המודעות של הסטודנטים לסוגיות חברתיות, המטרות של

חברתית. דישותומוסריות ולהתמודד עם מגמות של אינדיווידואליזם וא , אתיותדמוקרטיות

פעילות קהילתית נושאת מתקיים באמצעות בישראל כיום עיקר הקשר בין האקדמיה לקהילה

דים. הפעילות מערבת עשרות אלפי סטודנטים בכל המוסדות שאינה חלק מתכנית הלימו ,מלגות

נקודות זכות אקדמיות או מלגות המעניקהחברתית -קהילתיתהכוונה לפעילות להשכלה גבוהה.

קרן אייסף, קרן אימפקט, קרן הישג, מפעל הפיס פר"ח, מעורבות חברתית, מקרנות שונות כגון:

וחלקן אף מעניקות בשכר הלימוד עד מלאה תועוד. מלגות הסיוע נעות בין השתתפות חלקי

וי בעיקרו אדמיניסטרטיבי הלו ם אולםעל ידי רכזי מלוותרוב הפעילויות ת.ות קיום חודשיומלג

תכניות אלה. כך גם חסרונן שלופחות דגש מושם על התכנים. ב

בסוג לראות הולכת ומתרחבת וניתן Service Learningהמגמה לפתח קורסים אקדמיים מסוג

שכן הקורס והלווי ,שנותר בפעילות חברתית נושאת מלגות ,זה של פעילות תשובה לחלל

לשם גיבוש השקפת עולמו של הסטודנט. ,האקדמי מוסיפים לעשייה החברתית עומק הכרחי

דרישות הקורס מורכבות, הן כוללות בנוסף לרכישת ידע תיאורטי גם עבודה עם הקהילה כפי

הקורס מלווים את הסטודנטים הן מבחינה אקדמית והן מבחינה רגשית שהוגדר מראש. מרצי

ותפקידם מורכב ומאתגר בהשוואה להוראה המסורתית. שיתוף פעולה מתקיים בין המרצים,

הקשיים. ו , הרווחיםאת מניעי השותפיםהסטודנטים, ארגוני השטח והקהילה ולפיכך חשוב להבין

ההשכלה הגבוהה ומשום כך הסקירה להלן תבחן תחום עבודה זו היא מערכתההתבוננות במוקד

של השותפים מבט של השותפים מן האקדמיה ואין בכך כדי להמעיט מערכםזה מנקודת

האחרים.

Ward & Wolf-Wendel (2000 מבחינות בין )Academically based service learning

Extracurricularהיינו, שותפויות עם הקהילה המלוות בעיבוד אקדמי, לבין פעילות התנדבותית )

or curricular voluntarism .) קיום ,עשייה למען" המזוהה עם התנדבות, צדקה"הן מבחינות בין

" עם עשייה" , לבין מוסדה לשציבור היחסי קידום פערי כוחות היררכיים בין האקדמיה לקהילה ו

המזוהה עם יחסים הדדיים, שותפות ופעילות כחלק אינטגראלי מהלימודים. ,הקהילה

Timmermans & Bauman (2004 חלקו את השותפויות בין אקדמיה לקהילה )(civic

engagement) סוגי פעילויות: 7 -ל

38

רבי בהם הסטודנטים מעורבים בקהילה כגון: פעולות ניקיון, אירועים -פעילויות חד פעמיות .1 משתתפים ופעולות סיוע שונות.

עליו ,המוסדמן כחלק מהסיוע הכלכלי אותו מקבל הסטודנט -פעילות בקהילה נושאת מלגה .2 לפעול מס' שעות שבועיות בקהילה בסוגי פעילויות שונים.

הסיוע בדיור מותנה בפעילות קהילתית בהיקף -פעילות בקהילה כחלק מהסדר מגורי הסטודנט .3 שבועי מסוים.

נפוצים במקצועות טיפול וסיוע בהם יש צורך בפרקטיקום )משפטים, -התמחויות והתנסויות .4עבודה סוציאלית(. הקליניקה חושפת את הסטודנט לאתגרים פרופסיונאליים לימודיים מחד

ומאידך הציבור מקבל שירות בחינם.

עניין מסוים לבין בין סטודנט בעל תחום היקף יצירת שותפויות קטנות -תכנית לימודים עצמאית .5 ם וכיוב'.וליצלגורם בקהילה המעוניין בשירות זה. לדוגמא: תיעוד פרויקט קהילתי על ידי סטודנט

פעילות מירב הדגש מושם על בקורסים אלה -המשלבים עשייה בקהילה עם דגש יישומי קורסים .6 מלווה אותה. קהילתית וזמן העיבוד האקדמי מצומצם. עיקר הדגש מושם על ההתנסות והקורס

Academically based Service) -המשלבים עשייה בקהילה עם דגש אקדמי קורסים .7Learning .מטרה הדידקטיתהמיקוד מכוון ל( בקורסים כאלה זמן העיבוד בכיתה רב יותר-

לדוגמא: התנסות בהוראה. הפעילות מכוונת למטרה זו והקורס פדגוגית לשמה נועד הקורס האקדמי מלווה אותה.

האחרונות. הקטגוריות הראשונות עוסקות 2הקטגוריות הראשונות לבין 5ישנו הבדל גדול בין

ב"נתינה" וביחס בלתי שוויוני בין הנותן )הסטודנטים( למקבל )הקהילה(. בנוסף, ברוב המקרים

אין מערכת מובנית של תמיכה ועיבוד רגשי ואקדמי. שתי הגישות האחרונות מתייחסות לקהילה

: בראשונה service Learningשותף שווה ובכך עוצמתן. לכל גישה פרשנות שונה למונח כאל

-הדגש הוא על התנסות ואילו הקורס האקדמי עוטף ומעבד התנסות זו. גישה זו נוטה להיות רב

הגישה השנייה מתייחסת למטרה פדגוגית ברורה .תחומית ויכולה להניב פירות מפתיעים

תוך שהקורס עוטף את ההתנסות בידע, לרוב מדיסציפלינה אחת. ,וההתנסות בנויה סביבה

אם פיתוח אישיות "עגולה", הוליסטית, של סטודנט אינה בבחינת נשאלת השאלה ה

( טוען כי מוסד שמעוניין בפיתוח החשיבה 2005) Glennאינדוקטרינציה בפני עצמה?

Harvey (1997 ) מוסרית של תלמידיו אינו בהכרח מוסד העוסק באינדוקטרינציה. -החברתית

עם זאת הוא טוען כי יש גורס כי אין חינוך ללא אינדוקטרינציה ובכלל זה גם החינוך הליברלי.

בו מעורבת ,נתו, אינדוקטרינציה מסוג זהלהבחין בין אינדוקטרינציה חיובית לשלילית. לטע

מאפשרת לשנות שוב ושוב את התובנות אליהן מגיע הפרט בחינוך ליברלי.ה ,חשיבה ביקורתית

Astin et alלעיתים רבות נשאלת השאלה מהו הערך המוסף של קורסים אלה?. מחקר של

בין השתתפות בקורסים המשלבים עשייה משותפת עם הקהילה לבין ( הראה מתאם גבוה2000)

הצלחה אקדמית )בעיקר כתיבה(, תחושת מסוגלות עצמית, מנהיגות :פרמטרים נבחרים כגון

ובחירת קריירה המשלבת שירות ציבורי או אקטיביזם חברתי. מחקר רחב היקף זה, שהשתרע על

39

. היישומי רכיבעיבוד אקדמי ורגשי של הל שקיים יותר ככמתאם גבוה הפני ארבע שנים, מצא כי

כי סוג זה של למידה מעלה את מודעות הלומד בנוגע ,החלק האיכותני במחקר העלה את הסברה

כלכליות, מעלה את המודעות בנוגע לערכים המניעים את הלומד כאדם ומשנה -לסוגיות חברתיות

את חווית הלמידה.

"פדגוגיה ביקורתית" הנלמד בסמינר הקיבוצים. הקורס קורסאת המחקר שנערך בארץ העריך

משלב פעילות בארגוני שטח והתייחסות ביקורתית להתנסות. כל הסטודנטיות שהשתתפו

על שינוי גם שחל בהן בעקבות ההתנסות. הן דווחו ,בתכנית דווחו על שינוי אישי משמעותי

נוי בתפיסת הערך העצמי של נמצא שי .לילדים משכבות מוחלשות ןובהתייחסות עמדותיהןב

הסטודנטיות כנשים וכמורות לעתיד וכן נמצא שינוי בגישה הבסיסית לתפיסת המציאות ואימוץ

(. 2004פלדמן, -זיו ולוי-ראייה ביקורתית יותר )גור

המשלבים אקטיביזם ו כים על ידי "שותפות אקדמיה קהילה"מ, הנתקורסים 11מחקר נוסף העריך

לבחון את מידת התרומה של הקורסים על קהלי היעד השונים: המחקר ביקש .חברתי

,כי קורסים המשלבים לימודים עם עשייה קהילתית ,הסטודנטים, המרצים והקהילה. נמצא

אליהם ,אודות התכנים ,מחזקים את מידת המחויבות של הסטודנטים ואת הצימאון לידע תיאורטי

כי תחושת המסוגלות של הסטודנטים בנוגע ,נחשפים הסטודנטים במהלך עבודתם. מאידך נמצא

פחתה. ההסברים שהוצעו לממצא זה היו חוסר ,ליכולתם לפעול למען צדק חברתי וזכויות אדם

בשלב זה ,בליווי דינאמי ורציף של הסטודנטים ואף בלבול וחוסר ודאות הקשורים לשינויי זהות

שיטת שכן ,רב בקרב הסגל המחקר תיעד חוויה של עומס .של עיצוב הסטודנט כאדם בוגר

נמצא כי תרומתם של הסטודנטים לארגונים הייתה "מרחיקת . בנוסף תובענית ה מאוד הוראה

לכת" לדברי הדו"ח, זאת בשל הליווי האקדמי הצמוד.

למרות הקשיים שמעלה הדו"ח בנוגע להפעלה של קורסים כאלה, הוא מונה את יתרונותיהם

כיווני ומהוות פוטנציאל אדיר לחדשנות ויצירתיות. -רת ידע דו: השותפויות מאפשרות העברביםה

בה יש מקום הן לידע תיאורטי והן ,שיטות ההוראה שונות ומתבססות בעיקר על הוראה דיאלוגית

בנוסף עוסקים הקורסים כולם ביישום ובהמרה של תיאוריה לפרקטיקה ובקשרים לעיבוד רגשי.

במשולש השותפות בין סטודנטים, מרצים וקהילה, ראות כי ניתן ל(. 2007, אחריםביניהם )כ"ץ ו

.תגובות הסטודנטים חיוביות ומעידות על תחושה של שינוי בידע ובעמדות כלפי סוגיות חברתיות

המתאם החיובי בין השתתפות בקורסים המשלבים עשייה משותפת עם כי ,חשוב לציין עם זאת

יכול להיות מוסבר גם בדרכים אחרות. לא מן הנמנע ,הקהילה לבין מחויבות לערכים אלה בעתיד

כי הסטודנטים הבוחרים בקורסים אלה היו מחויבים לעשייה חברתית עוד קודם לכן, ייתכן אף

שמוסדות המזוהים עם אקטיביזם חברתי מושכים אליהם מועמדים מחויבים לנושא. ניתן גם

כה, להיות הפו האשר יכול עמיתים,תי מוגבר באמצעות השפעת קבוצת הלהסביר אקטיביזם חבר

ד שלילי. כאשר היחס לסוג זה של לימו

41

,סטודנטים 481ת של ופוליטי שינויים בעמדותמחקר נוסף ניסה לשפוך אור על שאלות אלה ובדק

י החוקרים כקורסים שהוגדרו מראש על יד ,קורסים ותכניות בעלי אפיונים 21אשר למדו ב

נמצאבכל הפרמטרים שנמדדו המשלבים פדגוגיה של עשייה ורפלקציה. ,פוליטיים )במובן הרחב(

שינוי בין עמדותיהם של הסטודנטים לפני הקורס ולאחריו. השינוי הדרמטי ביותר נמדד בקרב

אולם גם בקרב הסטודנטים בעלי מודעות ,דנטים בעלי מודעות פוליטית נמוכהקבוצת הסטו

(.Beaumont et al, 2006)ים בין תחילת הקורס לסופו.פוליטית גבוהה נמדדו שינויים משמעותי

Strand et al (2003מסכמים ), המחייבים ,כי למידה המשלבת עשייה אקטיבית בנושאים

מהקהילה, חשיבה ביקורתית עם שותפיםהתמודדות עם בעיות של אי צדק חברתי, עבודה

יגות, מודעות פוליטית ואוריינות ומציאת פתרונות יצירתיים, יכולה להוביל לפיתוח כישורי מנה

זו על פדגוגיהיש פחות עדויות בנוגע להשפעה של עם זאת, מציינים החוקרים כי חברתית.

. נמצא כי בקורסים בהם הסטודנטים עוסקים בסוגיות רב המסורתית דיסציפלינאריתהלמידה ה

לחיבור העשייה עם הידע הנצבר. כן נמצא, הם מגלים עניין רב יותר ומוטיבציה גבוהה ,תחומיות

כי הלימוד הרב תחומי מסייע לסטודנטים בפתרון בעיות מורכבות.

בלעדיות הביטחון בנוגע ל תשיטת לימוד זו מסייעת בהבנת מקורות הידע המגוונים ובהתפוגגו

-יהת אקדמושותפ"המרכיבים את פרויקט ,זיהו בקורסים( 2007כץ ואחרים ) .דע האקדמיהי

מן הקהילה לאקדמיה באמצעות הסטודנטים בעת : 1מודל מודלים של העברת ידע: 3 "קהילה

,רס באמצעות הסטודנטיםוממרצי הק היינו, מן האקדמיה לקהילה: 2מודל פעילותם בארגונים,

בו הידע זורם בשני הכיוונים במהלך שנת הפעילות. ,כיווני-דו: מודל 3 לארגונים ומודל

הוא העיקרון המנחה בניגוד למערכות יחסים היררכיות, קורסים אלה מאפשרים שיתוף פעולה

בנייה של שיתופי פעולה שוויוניים עם החברים בקהילה ובארגוני השטח. ככל שהשותפות שוויונית

.יותר כך עיקרון זה מונחל לסטודנטים ביתר בהירות

ני גורמים קריטיים להצלחה: ומצאו ש service learning -מחקרים שונים בחנו את תחום ה

היינו הפעילות הנבחרת, הקשרים עם הארגון והרלוונטיות של הפעילות לחומר איכות השיבוץ,

היינו, העיבוד, הדיון והחיבור האקדמי, קורסעם המידת האינטגרציה של הפעילות הנלמד וכן,

(Eyler et al, 2001 אינטגרציה אופטימאלית תהא זו .), אוורור רגשי אלא גם מאפשרת לא רקה

ביחס לקונספט התיאורטי. ,ניתוח עמוקמספקת

התמקדו בהשפעת הקורסים service learningכי רוב המחקרים שבדקו אפקטיביות של ,יצוין

צאו נשכרים. האם המבנה הקיים ם והאזרחים יארגוניהעל הסטודנט ולא בחנו האם הקהילה,

,לאורך שנת הלימודים האקדמית ,ולארגונים? האם פעילותמסייע באותה מידה לסטודנטים

שב ומעבה את הידע ,מתאימה לצורכי הארגונים?, האם העיבוד המתקיים במסגרות האקדמיות

40

שנצבר בארגון או שמא הוא משמש להגשת עבודות מסכמות של הקורס בלבד?. לשאלות אלה

.ואחרות לא נמצא מענה מחקרי

Fisher et al (2004מז )הנובעים מהתפיסה ,כיר כי בשותפות בין אקדמיה לקהילה יש פערים

,אשר לרוב הנו ידע גלובלי, טכני ותיאורטי. מנגד ,של האקדמיה את עצמה כמקור ידע מומחה

מצויים השותפים מן הקהילה אשר בידם ידע מקומי, אקספרימנטאלי, לא פורמאלי ולא טכני.

מן הקהילה ולצמצם את האפשרות לדיאלוג. במקרים פערים אלה עשויים להשתיק את השותפים

רבים, חוסר האימון בין הקהילה לאקדמיה הוא בעל שורשים היסטוריים ארוכי טווח ויש תחילה

,אין להתייחס לקהילה כאל "מקום" בו מתבצעת הפעילות כל מקרה, לבנות מחדש את האימון. ב

אלא כאל שותף מלא בתכנון, בעיצוב ובביצוע.

-community",מצאו כי סגנון זה של שיתוף פעולה, "( ward & wolf-Wendel, 2000)חוקרות ה

based service learning רווח יותר בארה"ב בשנות המחקר בקולג'ים "שחורים" לשעבר וב-

tribal colleges במוסדות אלה ישנה תחושה גבוהה של אחריות לעבודה עם הקהילה. החוקרות .

הציעו את קווי המתאר הבאים:

יצירת בסיס משותף, היינו, מציאת תחומי עניין משותפים לסטודנטים ולשותפים מהקהילה על .1 מנת לבסס את "הדומה".

טשטוש הגבול בין הקמפוס לקהילה. .2

מפגשי עיבוד והעלאת מודעות באמצעות סגל מודע וממחויב. .3

רויקט.ביצוע הערכה הדדית על ידי המשתתפים השונים בפ .4

. service learningחשיבה מחדש אודות החזון של .5

11בצ'ילה למשל, הוראה מסוג זה מורכבת ומחייבת התייחסות מיוחדת להכשרת המרצים.

. הפרויקט University of Concepcion משותף אותו מרכזתאוניברסיטאות התאחדו לפרויקט

תוך התייחסות מיוחדת להכשרת ,טמעה של אחריות חברתית לתוך תכנית הלימודיםסק בהוע

הלומדים בקורסים ,מטרות הפרויקט לגרום לשינויים מדידים בעמדות סטודנטיםהמרצים.

תחום שתוכל להדריך מרצים נוספים להוראת, השותפים בפרויקט וכן ליצור קבוצת מרצים

דמית ולשם חברתית. מטרת הפרויקט ליצור שינוים ארוכי טווח בתכנית הלימודים האקהאחריות ה

.16ה החברתיתכך הוקמו יחידות תמיכה במוסדות השונים לטיפוח ההוראה, הלמידה והעשיי

16

GUNI observatory. (2008). Training Professionals in socially responsible values, attitudes and

behavior patterns (University of Conception, Chile). In: In Higher Education in the world 3, Higher

Education: New Challenges and Emerging Roles for Human and social Development. GUNI,

Palgrave McMillan, NY. Pp:105-107

42

המקיימות ,ברחבי העולם קיימים שיתופי פעולה נרחבים וקשרים בין קהילות אקדמיות וחברתיות

. הקשר מתבטא בשיתוף ידע ומחקרי הערכה, בקיום קהילות וירטואליות, שותפויות כגון אלה

א יה 17Campus Compactושקיפות רבה של המשאבים ומקורות המימון לפרויקטים. כנסים

המחויבות ,מכללות ואוניברסיטאות בארה"ב 1100 -דוגמה לקואליציה כזו המאגדת למעלה מ

מליון 6 -להטמעה של פעילות אזרחית לתוך החיים האקדמיים. במוסדות אלה לומדים למעלה מ

50 -המאגדת כ "The Talloires Network"18סטודנטים. קיימות קואליציות בינלאומיות כגון

םיהללו )ראו נספחמדינות אשר חתמו כולן על הצהרה בדבר מחויבותן לעקרונות 29 -מוסדות מ

. (' וב'א

נקרא ,המוטמע בתכנית הלימודים בליווי אקדמי מעמיק Service Learningהיישום של ,בארץ

חלק מהקורסים נתמכים והוא הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות. קהילה"-"שותפות אקדמיה

בפקולטה למשפטים המעוגן ,קהילה לשינוי חברתי"-על ידי "הפורום לשותפות אקדמיה

קורסים בשנה"ל תשס"ח לא רק 11 -השותפות תומכת ביטה העברית בירושלים. באוניברס

,מבחינת התקצוב אלא גם מבחינה פדגוגית. קבוצת המרצים מהווים קבוצת למידה ותמיכה וכן

מתקיימים שני כנסים שנתיים גדולים בהם משתתפים המרצים, הסטודנטים והשותפים

מהקהילה.

מעודדת שותפויות אקדמיה וקהילה באמצעות תקצוב פעילויות אלה. ועדה לתכנון ותקצוב הגם

למוסדות מוצעים אפיקי פעולה שונים: פעילות באמצעות ארגוני מתנדבים, קורסים תיאורטיים

פקולטטיות המשלבות עשייה חברתית, פיתוח לימודי "שירות תהמשלבים עשייה חברתית, תכניו

מהתקצוב כפולתקצוב עבוד שעת פעילות המלווה בקורס קהילתי" ועוד. עם זאת חשוב לציין כי

.19עבור פעילות קהילתית שאינה מלוה בעיבוד אקדמי ובכך יש לראות תמריץ והעדפה לפעילות זו

17 http://www.compact.org/ 18 http://www.tufts.edu/talloiresnetwork/ 19 48-50, עמ' 2008ירושלים, אפריל 2005.2006לשנת תשס"ו, 33 2מתוך הוועדה לתכנון ותקצוב, דין וחשבון מס

43

((Good Practicesדוגמאות ליישומים מוצלחים

: معكِ ך הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ואיתא.

תכנית נשים חונכות לזכויות והקליניקה לפמיניזם משפטי ושינוי חברתי

לעורר שינוי בניגוד לקליניקות משפטיות אחרות, מטרת התכנית אינה רק סיוע פרטני לנשים אלא

חברתי רב כווני, בקהילות שונות ואצל נשים רבות ושונות בישראל ובזירה המשפטית: בשטח,

מטרתה ליצור שינוי סדר יום חברתי ברמה ,המשפט ואצל עורכות/י דין. כןבאקדמיה, בבתי

.20"ציבורית נרחבת ושינוי שיח בעולם המשפט

הניתן להן ,בקורס "חונכות לזכויות" ,מקהילות שונות ,נשים מנהיגות 16בכל שנה בקיץ מוכשרות

יבורי וייזום פרויקטים. באוניברסיטה. הקורס מקנה ידע פמיניסטי, משפטי, זכויות אדם, מנהל צ

לאחר ההכשרה מצטרפות הנשים הפעילות לסטודנטים למשפטים והן פועלות במשותף להקמת

הנקרא והפרויקטים חדשים. חלק זה הוא הפעילות הקלינית ובנוסף לו מתקיים סמינר מלו

ייזום כגון:תפות בנושאים תגם שת"יל שותפה בהכשרת המש "פמיניזם משפטי ושינוי חברתי".

פרויקטים, מיפוי צרכי הקהילה, ניהול מאבקים ציבוריים ועוד.

: 21(2006-2007שנת הלימודים תשס"ז )חלק מהפרויקטים שהתקיימו בלהלן

קידום זכויות של נערות ונשים אתיופיות. ל -בית העדההקמת

ס הנגשת בית המשפט לענייני משפחה לנשים ערביות ויהודיות: הפעלת תחנת מידע בביה"

יני משפחה בחיפה, בנצרת ובעכו.ילענ

קידום המודעות לזכויותיהן של נשים דרוזיות גרושות ומתגרשות.

שיקום נשים הנמצאות בזנות, שהן מהגרות מחבר המדינות, אזרחיות או תושבות ישראל: העלאת

המודעות לנושא, הפעלת קו חם, סנגור.

קידום חינוך מיני והעצמה לנערות בכפרי הכרמל.

פרויקט הוליסטי לנשים ניצולות אלימות.

שיתוף פעולה על בסיס שוויוני בין הסטודנטיות לבין מתקיים לתכנית זו כמה נקודות חוזק בולטות:

ידע יצירת המנהיגות מהקהילה. רק השילוב של ידע הזורם מן השטח לידע דיסציפלינארי מאפשר

נשען הפרויקט הנו בין יהודיות לערביות מתגבש ליוזמות חברתיות. השיתוף הבסיסי עליוהחדש

מעגלי העשייה. בנוסף, התכנית מקיימת שיתופי פעולה ענפים בין ארגונים בכל בכל הפרויקטים ו

20 http://law.huji.ac.il/merkazim.asp?cat=927&in=610קהילה -מתוך תיאור הקורס באתר שותפות אקדמיה 21 http://law.haifa.ac.il/clinics/clinic4/doc2006.doc.

44

מעכי אולם גם -עמותת איתך ןבין הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה לביובראש וראשונה

ארגון -הלת בתי המשפט, "כיאןיערי, הנ-עם שתי"ל, "אישה לאישה" , הקרן ע"ש יפה לונדון

הן עם קרנות והן עם ארגונים לשינוי ,פמיניסטי", נשים נגד אלימות, בזכות ועוד. שיתופי הפעולה

מאפשרים את המשך קיום הפרויקטים גם לאחר סיום שנת הלימודים והקורס. האחריות ,חברתי

קיימא של התכניות. -מעכי" ללא ספק תורמת להמשך בר-הכוללת שנטל על עצמו ארגון "איתך

סטודנטיות בלבד( ומשום כך 20אחד האתגרים עמם מתמודד הקורס הוא היקפו המצומצם )

צמת, מהווה המתחייבים מעצם הגדרתו ,ניהול רשת מסועפת של שיתופי פעולה גבוהה. עלותו

מעגלי הדרכה והנחייה מרובים.מחייבת ונפליקטים אידיאולוגיים ולק

Ahfad University for Women, Sudan22ב.

האוניברסיטה הנמצאת בעיר אומדורמן בסודן היא אוניברסיטה פרטית שהוקמה לפני קצת

כמוסד להשכלה גבוהה לנשים. חוגי 1966למעלה ממאה שנים כבי"ס לבנות וקבלה הכרה בשנת

ארגונים, רפואה, הלימוד לתואר ראשון הם כדלקמן: מדעי הבריאות, פסיכולוגיה והגיל הרך, ניהול

.. האוניברסיטה מכלילה את (Rural Extension) רוקחות והשלוחה הכפרית לחינוך ופיתוח

קשריה עם הקהילה במחקר, בהוראה, בתכניות הכשרה ובקוריקולום מוכוון קהילה כמו גם

פעילות חוץ קוריקולארית.

ים צורות שונות: בחלק קורסים המשלבים פעילות קהילתית מאוד נפוצים באוניברסיטה ולובש

מהמחלקות הם מהווים חלק מלימודי החובה ולעיתים הם גם חלק מהפעילות

האקסטראקוריקולארית.

ללקיחת תפקידים בעלי משמעות ,החזון האוניברסיטאי הוא להכין נשים במהלך הלימודים

נשים מכל רחבי סודאן ומכל בברכהבמשפחתן ובקהילותיהן. לפיכך, האוניברסיטה מקדמת

תוך תמיכה נרחבת בשכר הלימוד באמצעות מלגות. מדיניות האוניברסיטה ,שכבות האוכלוסייה

אקטיביזם חברתי כחלק מתכנית הלימודים. נושאים שכיחים בתכנית הלימודים לתואר טפחתמ

הלימוד והשיח מגדר, דמוקרטיה, עוני וזכויות אדם והם מהווים חלק מהם: ראשון ולתואר שני

יומי.-היום

בתצורה 1973( החלה לפעול ב The Rural Extension)אזורי הכפר התכנית לחינוך ופיתוח

על מנת לחקור את החיים בכפר ולחשוב על תכניות התערבות ,של סיורי שטח לאזורים הכפריים

נטיות בכל הקורס הזה הפך להיות חלק מתכנית הלימודים של כל הסטוד 1976מתאימות. בשנת

22מתוך אתר רשת טלואר:

http://www.tufts.edu/taloiresnetwork/download/Ahfaduniversityforwomen.com

45

מטרותיו היו רבות: חשיפת הסטודנטיות לחיים הכפריים ואתגריהם, לתרום לאיכות .המחלקות

רכישת מיומנות בשיטות מחקר חברתי לסייע בהחיים של האוכלוסיות הכפריות ובעיקר של נשים,

ועידוד סטודנטיות לפעול כסוכנות לשינוי חברתי.

פיתוח גישה חיובית לתושבי בחיים הכפריים ובקירוב הסטודנטיות להתכנית נחלה הצלחה

.ות רב תרבותיות ומגוונות בקרב הסטודנטיותסתפי. בנוסף, סייעה התכנית לפיתוח האזורים הללו

שמטרתו להכין את ,(1987פר )הכהוחלט על הקמת בית ספר לחינוך ופיתוח אזורי ,על כן

רבים לפיתוח הוקמו בעזרת התכנית הבוגרות להיות סוכנות שינוי בקהילות מרוחקות. פרויקטים

טיפול במי השתייה ובסניטציה, שיקום ושיפוץ בתי ספר וגני ילדים, הקמת כיתות להוראת :כגון

שאינם יודעים קרוא וכתוב ושיפור שירותי הבריאות. ,מבוגרים

האוניברסיטה כמוסד לקחה על עצמה קידום נושאים שנויים במחלוקת ונתקלה לא אחת

קיצוניים. כך היה למשל כשנפתחה התכנית ללימודי נשים אסלאמייםבהתנגדות של גורמים

מות ומהומות ד ה לאשורה תכנית הלימודים.התבררמשהתעוררה מהומה גדולה , 1980בשנת

אמצעי מניעה. כיום עוסקת האוניברסיטה בהרחבת הנגישות התרחשו כשהמרפאה החלה לחלק

לאוכלוסייה הדרומית של סודאן, זו הנחשבת למוחלשת יותר, על מנת לקדם תהליכי פיתוח ושלום

.(Lindow, 2007בתוך המדינה )

מחקר ההערכה שהתבצע על מהעקרונות היישומיים העולים מדוגמאות אלה ו

(2002פות אקדמיה קהילה")כץ ואחרים, קורסים הפועלים במסגרת "שות 11

נדרשת מחויבות גבוהה של המוסד האקדמי לקיום קורסים אלה, -מחויבות המוסד האקדמי .א

יםלגרום לשינויניתן ךככל שמחויבות המוסד גבוהה יותר כ להכרה בחשיבותם ולפיתוחם.

ים, לשיתופי פעולה פנימיים וחיצוניים ולשינויי פרדיגמות.פדגוגי

חוליה חיונית בהצלחת הוא ליווי הסטודנטים במהלך החלק המעשי -הסטודנטיםלווי .ב

היעדר לווי למדת לפרקטיקה. נהתכנית. לכך מתלווה צורך בחיבור הדוק שבין התיאוריה ה

ובשל כך מומלץ תכני היא החולשה של רוב התכניות לפעילות בקהילה, הנושאות מלגות

קדמי בהן.לעבות את רכיב העיבוד הרגשי והא

, היינו, הוראה דיאלוגיתאשר בבסיסה משולבת תיאוריה ופרקטיקה שימוש בהוראה -הוראה .ג

. עם ללמידה בכיתה תשתיתכ ,התנסות הסטודנטים בשטחב שמקורו ,שימוש בחוויות ובמידע

זאת, הביצוע של החיבור בין החלק היישומי לחלק התיאורטי מורכב ודורש גמישות רבה

נגישות גבוהה לסטודנטים ושילוב בין שני חלקי הקורס. מהמרצים בקורס,

. יותתואקונפליקטואליות הקורסים מעלים סוגיות -התמודדות עם הוראה למען שינוי חברתי .ד

לעיתים מושמעות דעות הנוגדות את דעת המרצה וכן, לעיתים נציגי קבוצות מיעוט חשים

46

שמעת קולות רבים אפשר החשוב ל .דווקא משום מורכבות הדיונים בכיתה בניכור ביתר שאת

עלות מודעות הסגל לקשיים מסוג זה ובכלל זה, הכלת דעות המנוגדות ומגוונים בכיתה ולה

לזו של המרצה.

קורסים אלה מחייבים מידה רבה של שיתופי פעולה בין המוסד האקדמי לבין -שותפויות .ה

ת הסטודנטים ורק אלוות ארגוני השטח. בשלב הראשון של הפעילות על הארגונים להכשיר ול

תיאום בין יש בה ,בשלב מאוחר יותר יוכלו לראות פרי לעמלם. על מנת לקיים פעילות שנתית

קשר רציף והדוק בין הסגל האקדמי לבין חשוב ליצור ,ההוראה בכיתה לעבודה המעשית

הגורמים הקולטים בארגון. השותפות דורשת גם מיומנויות אדמיניסטרטיביות ממארגני

האמון על ביצוע הקשר עם ,הדבר ידרוש סגל מנהלי ,קורס ובהקיפי פעילות גדוליםה

הארגונים.

כיוון ששיטת ההוראה ייחודית ומתפתחת, חשוב ליצור -, שיתוף, למידה משותפתפורומים .ו

שיתופי פעולה יכולים פורומים שבהם יוכלו המרצים לקבל הנחייה מתאימה ועזרה הדדית.

להירקם גם בין ארגונים העוסקים בתחומים משיקים וכן בין סטודנטים השותפים לדרך אך

לומדים במוסדות שונים או בקורסים שונים.

47

-מודל להרחבה הדרגתית של קורסים המשלבים עשייה משותפת עם הקהילה

Service Learning

. בישראל קיימות כיום תכניות עיבוי הליווי האקדמי והתוכני של התכניות הקיימות -שלב ראשון

ועל חלקי פועלים בתיאום ,חברתיות בהיקף נרחב. הגופים המממנים סיוע לסטודנטים מסוג זה

. אמדן גס של הסיוע הניתן של תכניות אלההתקצוב הכולל אודות היקף ,קיים מידע מדויקלא כן

ליון ימ 200 -ומספר קרנות גדולות כגון קרן אימפקט, אייסף ומפעל הפיס מגיע לכעל ידי פר"ח

עוסקות היחידות למעורבות חברתית במוסדות השנים בגיוס עצמי של מימון ,ח בשנה. בנוסף"ש

אותה מעניק המוסד מתרומות שונות, ,וכן, בחלק מהמוסדות מותנית מלגת הסיוע בשכר הלימוד

3-4ית. ללא כל ספק דגם זה של מתן סיוע ולמולו פעילות קהילתית בת בביצוע פעילות קהילת

ל פעילות פר"ח הוותיקה. שעל וריאציות ואינטרפרטציות המבוססשעות שבועיות היא דגם רווח

, היינו, העברת ידע מן 2( כמודל סוג 2007המודל עליו מושתת פר"ח תואר על ידי כץ ואחרים )

מטפח ילדים משכבות מוחלשות ובתמורה הוא מקבל מלגה האקדמיה לקהילה. הסטודנט

. 23ותחושת סיפוק

ורת מובאת כאן ביקה .ב'( מותח ביקורת על פר"ח 55)דו"ח 2004דו"ח מבקר המדינה לשנת

פעילויות התנדבותיות נוספות הממומנות על ידי קרנות חיצוניות משום שניתן להכלילה גם על

באמצעותם מוענקות מלגות לסטודנטים: ,למוסדות

23 http://www.perach.org.il/odotראו אתר פר"ח:

מעבר מקורסים . 1 לתכניות לימוד

שיתופי פעולה . 2 רב תחומיים

בניית מערך קורסים המשלבים

-עשייה חברתיתקהילתית ולשלבם

םבתכנית הלימודי

הרחבת עטיפת רצוי )הליווי

( אקדמיתלפעילויות

קהילתיות נושאות מלגות ומחוץ

לתכנית הלימודים

(ח"כדוגמת פר)

48

על פי הנחיות פר"ח, החונכות צריכה להיות מובנית: כל חונך, בשיתוף הרכז האחראי לו,

אמור להכין תכנית חונכות אישית לכל ילד ובה מטרות החונכות והאמצעים שיינקטו להשגתן.

שנבדקו בשלוש ,יותואמור להיעשות מעקב אחר השגת המטרות. בחלק ניכר מהחונכ ,כמו כן

לא נכתבו כלל מטרות לחונכות עם פירוט היעדים והדרכים ,אזוריות של פר"ח מנהלות

בלא פירוט הדרכים שבהן ,להשגתם. בחונכויות אחרות הוגדרו מטרות באופן כללי וחלקי

....יפעל החונך להשיגן. אחר חונכויות רבות לא נעשה מעקב או שנעשה באופן חלקי.

לא בדקה את אפקטיביות הפרויקט באמצעות מחקר בלתי תלוי, והסתפקה הנהלת פר"ח

בהפצת שאלוני משוב. גם האפקטיביות של פעולות ההדרכה בפרויקט לא נבדקה מעבר

....למילוי שאלוני שביעות רצון בידי הרכזים והחונכים.

מת יותר. ל ידי רכז, סטודנט הלומד בשנת לימודים מתקדעההדרכה מתבצעת תכניותברוב ה

מפגשים בימי ששי 3-4פעמים בשנה ובחלק קטן מהתכניות מתקיימים עוד 6-7המפגש מתקיים

שבת מוזמנים לעיתים קרובות מנחים מומחים -שבת מלאים. למפגשי ששי-בבוקר או ששי

סטודנטים 32,022בתחומם. בדיקה של נתוני פר"ח לשנת תשס"ו מעלה כי בפרויקט השתתפו

סטודנטים 50 -רכזים, היינו, כל רכז אחראי לפיתוח, העשרה ותמיכה בכ 610ולהם הוקצו

.24הפועלים לרוב בנפרד

שנעשו על השפעתם של קורסים המערבים אקטיביזם ,כפי שהודגם במחקרי הערכה רבים

(, ככל 2004לוי -זיו ופלדמן-גור ,2007, כץ ואחרים Astin et al, 2000חברתי על הסטודנטים )

בקורסים אלה דיאלוגית יותר ומכילה מרכיבים של ידע אקדמי לצד הכלה רגשית, כן שההוראה

עם לא ליווי הולם קיים חשש כי המפגש לשל הפעילות על הסטודנטים. תמעמיקה השפע

ישריש עמדות קיימות. אוכלוסיות מוחלשות

ניתן בשלב הראשון ,ת משאבים לסוג זה של פעילות והיא כה נפוצהוכיוון שקרנות רבות מקצ

סביב סוגיות חברתיות העולות ,להרחיב את מערך התמיכה, הליווי, והלמידה הבלתי פורמאלית

ככל שיהא עיבוד רב .תאקדמימלווים קורסים לעד כדי הפיכת חלק מהפרויקטים ,מן המפגשים

יות אלה והן כן תגבר ההדדיות גם בתכנ ,יה בשטחייותר לחוויות וללמידה של הסטודנטים מן העש

תוכלנה להפוך לשותפויות.

24 , הועדה לתכנון ולתקצוב לשנת תשס"ו. אפריל תשס"ח. 33דו"ח מס'

49

. שלב זה כולל התמודדות עם הרחבת מערך הקורסים המשלבים אקטיביזם חברתי -שלב שני

מספר קשיים:

נורמת ההוראה לפי תחומי ידע )דיסציפלינארית(. נורמה זו מאפשרת חופש בקביעת תכנית .א

השנים בעלי אופי מתמחה. נורמות, הלימודים לדקני הפקולטות. ההוראה והלמידה נעשו עם

לא ניתן להעמיס עומס יתר כי ,כן נשמעת הטענהמסורות והיסטוריה מהווים חסם בפני שינויים ו

(. Taylor, 2008) על תכנית הלימודים

קורסים אלה דורשים השקעה זמן רבה יותר של המרצים, מחויבות ותחושת שליחות. מאידך, .ב

על ידי מחקר וכתיבה. בעיקר המרצים אינם מתוגמלים על כך מבחינה אקדמית וקידומם מושפע

על פעילות זו. העניק תגמול אקדמיעל מנת להתגבר על חסם זה יש ל

ידע תיאורטי וידע מעשי. למעשה מדובר בפדגוגיה פדגוגיה ייחודית נדרשת בקורסים המשלבים .ג

( המאופיינת בשיקוף קבוצתי ובנקיטת פעולה. פדגוגיות עיצוביות Transformational"עיצובית" )

( והן מחייבות הכשרה 1997) Meizrow -( ו1982נשענות על הפילוסופיה החינוכית של פריירה )

ייחודית למרצים ומיומנויות הנחייה מפותחות.

קורסים אלה מצומצמי משתתפים משום הליווי האישי, לפיכך הם יקרים יותר. -סוגיית המימון .ד

על מנת ליצור את שיתופי הפעולה עם הארגונים ,נהלייבנוסף יש צורך במערך תומך של סגל מ

בפעילות הקהילתית.שוטף טיפול אדמיניסטרטיביולקיים בקהילה

המשלבות אקטיביזם חברתי תכניות לימוד -שלב שלישי

בתכנית הלימודים ותרוחבייחידות לימוד מעבר מקורסים ספורדיים העוסקים באקטיביזם חברתי ל

הנשענים על שיתופי פעולה רב תחומיים ועל ידע אקדמי ,ואף בניית תחומי ידע חדשים האקדמית

לצד ידע שמקורו בפעילות יישומית.

למחקר הרחבה של קורסים המשלבים עשייה חברתיתבארה"ב נעשתה Duke University -ב

מתבצעת במסגרת ביה"ס . התכנית (Community Based Researchמשותף עם הקהילה )

וכלה בפיתוח חברתיתלעשייה וללת קורסים בשלושה שלבים, החל מקורס מבואכלאתיקה ו

Duke Civic": נקראיםהקהילה. סטודנטים בוגרי התכנית םפרויקט מחקרי בשותפות ע

Scholars" .והיא הולכת ומתרחבת. כיום הסטודנטים בוחרים 2002 -התכנית הושקה ב

מסלולי מחקר משותף עם הקהילה נמצאים בפיתוח מתוכם שלושה 5בפרויקט מחקרי אישי אולם

, זכויות אדם והומניטריזם ואי שוויון בבריאות הציבור.אנושי רב תחומיים: חינוך ופיתוחמסלולים

.26 25בפיתוח: מדע המדינה ומדיניות ציבור מצויים מסלולים נוספים 2

25 .mc.duke.edu/rsl.htmhttp://rsldukeמתוך:

51

Theבסודן וכן Ahfadבית הספר לחינוך ופיתוח באזורי הספר באוניברסיטת דוגמאות נוספות:

Earth University סטה ריקה, אוניברסיטה העוסקת בחקלאות ניסיונית תוך שילוב הוראה, ובק

של האו"ם אף היא בקוסטה The University of Peaceמחקר ועבודה עם הקהילה המקומית,

קיימא. -ריקה, אוניברסיטה העוסקת בעוני, פתרון סכסוכים ופיתוח בר

26 :GUNI observatory. (2008). Research and Service learning model (Duke University). In: In

Higher Education in the world 3, Higher Education: New Challenges and Emerging Roles for Human and social Development. GUNI, Palgrave McMillan, NY. Pp:280-282

50

סיכום :פרק ה'

המבקש לאמץ תפיסה רחבה של אחריות ,מודל למוסד להשכלה גבוהה הצגתיבעבודה זו

הרחבת ם:הו אותם ניתן להרחיב באופן מודולארי מרחבי פעילות, 8 חברתית. המודל כולל

קורסים המשלבים עשייה משותפת עם הקהילה, פעילות קהילתית הנגישות להשכלה הגבוהה,

Community Basedקהילה -ותף אקדמיהנושאת מלגות מחוץ לתכנית הלימודים, מחקר מש

Research , אחריות סביבתית מחויבות לקמפוס, הנגשת ידע אקדמי, רב תרבותי ב אקלים יצירת

.תכנית הלימודיםבשינויים ו

לכל מרחב פעילות ניתן לבנות מודל גמיש להרחבת הפעילות, ואכן בעבודה זו סקרתי לעומק

, פעילות קהילתית נושאת מלגותמרחבי פעולה: הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה לושהש

וקורסים המשלבים עשייה משותפת עם הקהילה ועבורם בניתי מודל אפשרי להרחבת הפעילות.

רעיונות המודל שהצעתי הוא מודל עבודה שיתופי, צוותי ורוחבי. הוא מחייב שיתוף מידע, שיתוף

גבוההל צוותי זה הפוך מהמודלים הקיימים ברוב המוסדות להשכלה . מודושותפות בהצלחות

.מהותםשהם היררכיים ב

לתפקידה הגלובלי היינו, למרות העלייה במודעות לתפקידה החברתי של ההשכלה הגבוהה,

והלוקלי ב"פיתוח בר קיימא" ולהזדמנויות שטומן הנושא בחובו, האתגר הגדול עמו יש להתמודד

שונות: חשש מירידה במצוינות, חשש אריזות. אתגר זה בא לידי ביטוי בדויותגהתנהוא אתגר

קמפוס, חשש ממעורבות יתר של הקהילה בכל פוליטיזציה של המאבדן החופש האקדמי, חשש מ

הנוגע לשיתוף במחקר וקושי אמיתי בראייה שוויונית של השותפויות.

מי הפעילות הללו בידי קרנות ועמותות או התנגדויות אלה יוצרות קושי יישומי ומותירות את תחו

בידי יחידות לא אקדמיות במוסד הנשענות על תקצוב חיצוני בלבד. באופן זה, נותרת האחריות

הנקבעת בעיקר על ידי ,החברתית של המוסד תלויה בתקציבים זמניים והיא נשענת על מדיניות

.ולא על ידי הסמכות האקדמית הגורמים המממנים

של המרגשת, כדוגמת ההצלחה האקדמית יסתה עבודה זו לענותחלק מההתנגדויות נ לע

כי הרחבת הנגישות פוגעת ,החשש על, המערערת סטודנטים לקויי למידה במכללת תל חי

.בהכרח במצוינות האקדמית

תוך שיתוף חזון הארגוני במטרות ובשינוי יש לערוך תחילהלהתמודד עם ההתנגדויות על מנת

עם שותפים ,קהילת המוסדהמהווים את ,נציגי הסקטורים השוניםב ככל האפשר של רח

רצוי למנות בעל תפקיד לנושא זה בדרגה בכירה ולתקצב ,בנוסף מהקהילה שמחוצה לו.

פעילויות אלה. ללא ביצוע שינויים מבניים ומימוניים, לא ניתן יהיה לחולל שינויים ארוכי טווח

תכניות. חשוב ליצור מספר הקדמית ולא ניתן יהיה ליצור המשכיות של בתכנית הלימודים הא

52

, מרצים בקרב כל המעורבים בחזון: פיתוח סגל אקדמי ושל התייעצות ולמידה הדדית מעגלים של

קבוצות עבודה מדיסציפלינות שונות וכמובן של קבוצות מתוך ומחוץ לקמפוס. ,סטודנטים

השפעת התכניות על קהלי יעד השונים ולבצע מחקרי הערכה את ,באפן רוטיני ,חשוב לבחון

על את מידת השפעת התכניות ,באופן זה ניתן יהיה לבחון .כחלק מהפעילות עצמה ,מעצבת

במוסדות שהחלו לאמץ חלק מהפעילות מתקשים לאמוד את השקפת עולמם של הסטודנטים.

ים יותר לביצוע וכמעט מורכבקהילתי " impactהשפעתן על ה"קהילה". מחקרי הערכה הבודקים "

יםנשכריוצאים ,הן הארגונים והן קבוצות אזרחים ,כל השותפיםשלא נעשים. חשוב לוודא כי

משיתוף הפעולה.

הניסיון מראה כי מוסדות אקדמיים רבים בעולם בחרו להעמיד את האחריות החברתית, בראש

. בשותפויות במימון הפרויקטיםו יה ציבוריתלגיטימצ. כתוצאה מכך הם זוכים בסדרי העדיפויות

חדשנות למיצרים לא אחת הזדמנויות ,השילוב של סגל אקדמי מובחר, למידה מן השטח ופתיחות

פרהכהקמת בית ספר לחינוך ופיתוח אזורי אחת הדוגמאות המרתקות שהובאו היא .יצירתיותלו

בסודאן. Ahfadבאוניברסיטת

-ward & wolf) חדשניות מצויות דווקא במדינות מתפתחות. החוקרות הלא מפליא שדוגמאות

Wendel, 2000מצאו כי למידה מסוג ) ","community-based service learning יותר הרווח

במוסדות הן הסיקו כי . tribal colleges -בארה"ב בשנות המחקר בקולג'ים "שחורים" לשעבר וב

Ahfadלעבודה עם הקהילה. חזון ההקמה של אוניברסיטת חריות אלה ישנה תחושה גבוהה של א

בסודן אף הוא מתייחס במפורש להעצמת נשים באמצעות השכלה וחזרתן לקהילה כמנהיגות

ומחוללות שינוי.

בכוונתי לקיים תם ולא נשלם, העבודה הציגה בפרוט רק שלושה מתוך שמונה המרחבים, על כן

קהילה -: מחקר משותף אקדמיההמרחבים הבלתי מטופליםעבודת המשך שתבדוק לעומק את

Community Based Research ,יצירת אקלים רב תרבותי בקמפוס, הנגשת ידע אקדמי ,

כן, יש להמשיך ולבנות עבור מרחבים אחריות סביבתית ושינויים בתכנית הלימודים.מחויבות ל

.של הפעילות תמודל התרחבות הדרגתיאלה

עבודה מעמיקה על יש להמשיך ולבחון את הקשרים בין המרחבים ואת הפוטנציאל הטמון בהם.

אתוהקשרים בין מרחבי הפעולה מבהירה אתן המעשית, הכל מרחב, הן התיאורטית ו

נוצרות מקשרים אלה.החדשות הההזדמנויות

53

ביבליוגרפיה

-148) ,, )עורכים(, " אי/שוויון"'ברקוביץונ. א. רם,השכלה גבוהה. בתוך: . (2006איילון, ח. ) .1

הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב. שבע: -(. באר155

. (2005שרירא. ד. )ויוסף. ש, כנאנה. ה. רוזנפלד.י. שוורץ.ב. -עגנון. ד. רוזנפלד. י, בן-גולן .2

נס המועצה להשכלה "פעילות סטודנטים לשינוי חברתי, מיפוי הקיים למען העתיד, טיוטא לדיון בכ

ירושלים, האקדמיה הלאומית למדעים. ",5003במאי 13גבוהה

שילוב פדגוגיה ביקורתית בהכשרת מורים, תכנית ניסויית. (. 2004זיו. ח, ופלדמן לוי, א. )-גור .3

תל אביב: מכללת סמינר הקיבוצים .דו"ח הערכה

מדריך אוניברסיטאות פתוחות, דמוקרטיזציה של החינוך הגבוה, (2005רוזנבליט. ש. )-גורי .4

האוניברסיטה הפתוחה. רעננה: למידה.

סקר עמדות, -"העדפה מתקנת כמדיניות אפשרית בחינוך הגבוה בישראל(. 2004ובר אסתי, ) .5

.511-522 מות, תל אביב: ר. העדפה מתקנת והבטחת ייצוג בישראל ע. מאור )עורכת(. בתוך:

-3535"אקדמיה בסביבה משתנה, מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל (, 2005וולנסקי, ע. ) .6

הקיבוץ המאוחד. תל אביב: ". 5002

חינוך בחברה רבת פ. פרי )עורכת(, :בתוך(. "חינוך, אזרחות ורב תרבותיות", 2007וולצר. מ. ) .7

27-38בהוצאת כרמל.ירושלים: ,תרבויות

הבדלים באיכות ההשכלה בין אוניברסיטאות ( 2007רומנוב, ד. )ו, נ. פורמן, א. קפלן, ט. וסמןז .8

. 2007פרסומי מוסד נאמן, ינואר חיפה: . למכללות: בחינה באמצעות התמורה בשוק העבודה

קהילה" דו"ח שנתי מסכם -"שותפות אקדמיה( 2007יעקב, ל. )ו א.מצליח,ח. דור,-כ"ץ, י. פלג .9

צפנת, מכון למחקר, ירושלים: . עשר קורסים אקדמיים-למידה והערכה של אחד בעקבות תהליך

פיתוח ויעוץ ארגוני.

(. "תכנית הקבלה המיוחדת למשפטים באוניברסיטת תל אביב והשלכותיה", 2004מאוטנר, מ. ) .10

.457-480רמות, תל אביב:העדפה מתקנת והבטחת ייצוג בישראל. ע. מאור )עורכת(, בתוך:

הפריפראלי. -הכלכלי -תכניות קידום באקדמיה כאמצעי לצמצום הפער החברתי (.2004ע. )מאור, .11

אוניברסיטת -רמות תל אביב: ,העדפה מתקנת והבטחת ייצוג בישראל בתוך: ע. מאור )עורכת(,

.481-494: אביב -תל

ה ליבראלית להשכלה גבוה-היסטוריה של המתח בין השכלה גבוהה כללית(. 1994מזרחי. י. ) .12

דיסציפלינארית ובדיקת אפשרויות לפרוגרמה קוריקולארית מאזנת במכללות -התמחותית

ביה"ס למנהיגות חינוכית. :ירושליםפרויקט גמר, בישראל.

בתוך: נגישות החברה (, מודל נגישות לאקדמיה לסטודנטים עם לקויי למידה. 2007מלצר, י. ) .13

להב, וש. -בתוך: ד. פלדמן, י. דניאלי. 53 -הישראלית לאנשים עם מוגבלות בפתח המאה ה

.927-960 הוצאת משרד המשפטים.חיימוביץ' )עורכים(,

54

אדום הקיבוץ המאוחד .תל אביב: .צדק ושוויון, צריך העדפה מתקנת(. 2006עזרא, ע. ) .14

(, סטודנטים ערבים בישראל באוניברסיטאות בירדן: סוגיות 2007עראר, ח. חאג' יחיא, ק. ) .15

האקדמאים וההשכלה הגבוהה בקרב הערבים ח. עראר וק. חאג' יחיא )עורכים(. ך: ודילמות, בתו

תל אביב: רמות. בישראל.

תרגמה כרמית גיא, ירושלים: מפרש. פדגוגיה של המדוכאים,(. 1982). ירה. פיפר .16

17. Altbach, P.G. (2007). "Underlying Realities of Higher Education in the 21st

Century" in Higher Education in the New Century: Global Challenges and

Innovative Ideas". P.G. Altbach. & P. McGill Peterson, (eds). Boston College and

Sense Publishers. USA, Netherlands. xvii-xxiv.

18. Altbach, P.G. (2008). The Complex roles of Universities in the period of

Globalization" In: A. G. Roca & P. Taylor. (eds). Higher Education in the world 3,

Higher Education: New Challenges and Emerging Roles for Human and social

Development. GUNI, NY: Palgrave McMillan, 5-14.

19. Arthur, J. (2005). Student character in the British University, in: J.Arthur. & K.E.

Bohlin. (eds). Citizenship and Higher Education, The Role of Universities in

Communities and Societies. NY, Oxton: RoutledgeFalmer.

20. Astin, A.W. Vogelsang, L. J. Ikeda. E.K. & Yee, J. A. (2000). How Service

Learning Affects Students. Higher Education Research Institute. UCLA, LA.

January.

21. Ayalon, H. Yogev. A. (2005). "Field of Study and Student's Stratification an

expanded system of Higher Education: The Case of Israel". European

Sociological Review, 21 (3), 227-241.

22. Bawden. R. (2008). The Educative Purpose of Higher Education for Human and

Social Development in the Context of Globalization. In: A. G. Roca & P. Taylor.

(eds). Higher Education in the world 3, Higher Education: New Challenges and

Emerging Roles for Human and social Development. GUNI, NY: Palgrave

McMillan, 65-72.

23. Beaumont, E. Colby, A. Ehrlich, T. & Torney-Purta, J. (2006). Promoting Political

Competence and Engagement in College students: An Empirical Study. Journal of

Political Science Education, 2:249-270.

24. Biesta, G. (2007). "Towards the Knowledge Democracy? Knowledge production

and the civic role of the university". Stud Philos Edu. 26:467-479.

55

25. Brayboy, B. M. J. (2003). " The Implementation of Diversity in Predominantly

White Colleges and Universities", Journal of Black Studies. 34(1) 72-86.

26. Colby A. & Ehrlich.T. Beaumont. E. J. Rosner & J. Stephens. (2000). Introduction.

In T. Ehrlich (ed). "Civic Responsibility and Higher Education. American Council

on Education, Westport: Oryx Press. Xxi-xliii.

27. Cross, M. (2004). Institutionalizing Campus Diversity in South African Higher Education:

Review of Diversity Scholarship and Diversity Education. Higher Education, 47( 4) 387-

410.

28. Delanty. G. (2001). Challenging Knowledge, The University in the Knowledge

Society. Buckingham: SRHE and the Open University Press.1-11.

29. Eyler, S. J. Giles, D.E. Stenson. C.M. & Gray. C.J. (2001). At a glance: what we

know about The Effects of Service Learning on College Students, Faculty,

Institutions and Communities, 1993-2000. Third Edition. Tennessee: Venderblit.

30. Fisher, R. Fabricant, M & Simmons, L. (2004). Understanding Contemporary

University-Community Connections: Context, Practice and Challenges. Journal of

Community Practice, 12(3-4)13-34.

31. Gibbons. M. (1999). Changing the Research Production. In J. Brennan. J.

Fedrowitz. M. Huber. & T. Shah. (eds). What Kind of University: International

Perspectives on Knowledge Participation and Governance. London: SRHE & the

Open University Press.

32. Glenn. C. L. (2005). Universities of Character? In: J. Arthur & K.E.Bohlin (eds).

Citizenship and Higher Education, The Role of Universities in Communities and

Societies. Oxton , NY: Routledge Falmer,

33. Guri-Rosenblit, S. (2005). „Distance education‟ and „e-learning‟: Not the same

thing". Higher Education, Vol. 49 Issue 4, p467-493, 27p;

34. Harvey, C.W. (1997). Liberal Indoctrination and the problem of Community.

Synthese, 111:115-130.

35. Heyneman. S.P, Kraince. R. Lesko. N. & Bastedo. M. (2007). Higher Education

and Social Cohesion: A Comparative study. In: P.G. Altbach & P. McGill Peterson,

(eds). Higher Education in: the New Century: Global Challenges and Innovative

Ideas. USA, Netherlands: Boston College and Sense Publishers.

56

36. Jansen. L, (2008). Higher Education's contribution to Sustainable Development:

The way Forward. In: A. G. Roca & P. Taylor. (eds). Higher Education in the

world 3, Higher Education: New Challenges and Emerging Roles for Human and

social Development. GUNI, NY: Palgrave McMillan, 83-88.

37. Lindow, M. (2007). Promising Half. The Chronicle of Higher Education, 53(19) :36.

38. McArthur, J. W. & Sachs, J.D .(2008). "Training for the profession of sustainable

development: educational requirements for practical imperatives. In: A. G. Roca &

P. Taylor.(eds). Higher Education in the world 3, Higher Education: New

Challenges and Emerging Roles for Human and social Development. GUNI, NY:

Palgrave McMillan. 101-105.

39. Mezirow, J (1997)." Transformative Learning: Theory to Practice". New Directions

for Adult and Continuing Education. 74:5-12.

40. Olsen. F. (2002). "MIT's Open Window". Chronicle of Higher Education. 49 (15).

41. Strand. K. Marullo. S. Cutforth. N. Stoecker. R. & Donohue. P. (2003).

Community-Based Research and Higher Education, Principles and Practice. SF:

Jossey-Bass,

42. Taylor, P. (2008). Higher Education Curricula for human and Social Development,

In: A. G. Roca & P. Taylor.(eds). Higher Education in the world 3, Higher

Education: New Challenges and Emerging Roles for Human and social

Development. GUNI, NY: Palgrave McMillan. 142-151.

43. Timermans, S. R. Bauman, J.P. (2004). Seven Ways of Teaching and Learning:

University-Community Partnerships at Baccalaureate Institutions. In: Journal of

Community Practice, 12(3-4):89-101.

44. Toren. I. (1992). "Higher Education in Israel: An Historical Perspective".Higher

Education, 23( 1), 45-63 .

45. Trow. M. (2000). From Mass higher Education to Universal Access: The American

Advantage. Research and Occasional Paper Series, Center for Studies of Higher

Education. Berkeley, CA: University of California at Berkeley, 1-16.

46. Ward, K.& Wolf-Wendel, L. (2000). Community centered service learning: Moving

from Doing for to Doing With. The American Behavioral Scientist, 43(5): 767-780.

47. Wittrock. B. (1993). The Modern University: The three transformations. In: S. Rothblatt & B. Wittrock (eds.), The European American University since 1800, Cambridge University Press.

57

The Talloires Declaration 1990 נספח א':

Association of University Leaders for a Sustainable Future The Talloires Declaration 10 Point Action Plan We, the presidents, rectors, and vice chancellors of universities from all regions of the world are deeply concerned about the unprecedented Scale and speed of environmental pollution and degradation, and the depletion of natural resources. Local, regional, and global air and water pollution; accumulation and distribution of toxic wastes; destruction and depletion of forests, soil, and water; depletion of the ozone layer and emission of “green house” gases threaten the survival of humans and thousands of other living species, the integrity of the earth and its biodiversity, the security of nations, and the heritage of future generations. These environmental changes are caused by inequitable and unsustainable production and consumption patterns that aggravate poverty in many regions of the world. We believe that urgent actions are needed to address these fundamental problems and reverse the trends. Stabilization of human population, adoption of environmentally sound industrial and agricultural technologies, reforestation, and ecological restoration are crucial elements in creating an equitable and sustainable future for all humankind in harmony with nature. Universities have a major role in the education, research, policy formation, and information exchange necessary to make these goals possible. Thus, university leaders must initiate and support mobilization of internal and external resources so that their institutions respond to this urgent challenge. We, therefore, agree to take the following actions: 1) Increase Awareness of Environmentally Sustainable Development Use every opportunity to raise public, government, industry, foundation, and university awareness by openly addressing the urgent need to move toward an environmentally sustainable future. 2) Create an Institutional Culture of Sustainability Encourage all universities to engage in education, research, policy formation, and information exchange on population, environment, and development to move toward global sustainability. 3) Educate for Environmentally Responsible Citizenship Establish programs to produce expertise in environmental management, sustainable economic development, population, and related fields to ensure that all university graduates are environmentally literate and have the awareness and understanding to be ecologically responsible citizens. 4) Foster Environmental Literacy For All Create programs to develop the capability of university faculty to teach environmental literacy to all undergraduate, graduate, and professional

58

students. 5) Practice Institutional Ecology Set an example of environmental responsibility by establishing institutional ecology policies and practices of resource conservation, recycling, waste reduction, and environmentally sound operations. 6) Involve All Stakeholders Encourage involvement of government, foundations, and industry in supporting interdisciplinary research, education, policy formation, and information exchange in environmentally sustainable development. Expand work with community and nongovernmental organizations to assist in finding solutions to environmental problems. 7) Collaborate for Interdisciplinary Approaches Convene university faculty and administrators with environmental practitioners to develop interdisciplinary approaches to curricula, research initiatives, operations, and outreach activities that support an environmentally sustainable future. 8) Enhance Capacity of Primary and Secondary Schools Establish partnerships with primary and secondary schools to help develop the capacity for interdisciplinary teaching about population, environment, and sustainable development. 9) Broaden Service and Outreach Nationally and Internationally Work with national and international organizations to promote a worldwide university effort toward a sustainable future. 10) Maintain the Movement Establish a Secretariat and a steering committee to continue this momentum, and to inform and support each other‟s efforts in carrying out this declaration. 1994 Updated Version

http://www.ulsf.org/pdf/TD.pdfלנוסח המלא ולמקור:

נספח ב':

59

The Talloires Decleration 2005 : On the Civic Roles

and Social Responsibilities of Higher Education

September 17, 2005

In this century of change, we note with optimism that access to university education is increasing, that one-half of the students enrolled in institutions of higher education live in developing nations, and that the number of university students worldwide is expected to double between 2000 and 2025. The potential for social participation by students young and old, now and in the years to come, is massive.

The extent to which this potential can be realized will depend on universities worldwide mobilizing students, faculty, staff and citizens in programs of mutual benefit.

We are dedicated to strengthening the civic role and social responsibility of our institutions. We pledge to promote shared and universal human values, and the engagement by our institutions within our communities and with our global neighbors. We urge the one hundred million university students, and the many millions of faculty, staff, alumni and members of governing bodies throughout the world to join us in these initiatives.

We believe that higher education institutions exist to serve and strengthen the society of which they are part.

Through the learning, values and commitment of faculty, staff and students, our institutions create social capital, preparing students to contribute positively to local, national and global communities. Universities have the responsibility to foster in faculty, staff and students a sense of social responsibility and a commitment to the social good, which, we believe, is central to the success of a democratic and just society.

Some of our universities and colleges are older than the nations in which they are located; others are young and emerging; but all bear a special obligation to contribute to the public good, through educating students, expanding access to education, and the creation and timely application of new knowledge.

Our institutions recognize that we do not exist in isolation from society, nor from the communities in which we are located. Instead, we carry a unique obligation to listen, understand and contribute to social transformation and development.

Higher education must extend itself for the good of society to embrace communities near and far. In doing so, we will promote our core missions of teaching, research and service.

The university should use the processes of education and research to respond to, serve and strengthen its communities for local and global citizenship. The university has a responsibility to participate actively in the democratic process and to empower those who are less privileged.

Our institutions must strive to build a culture of reflection and action by faculty, staff and students that infuses all learning and inquiry. Therefore, we agree to:

• Expand civic engagement and social responsibility programs in an ethical manner, through teaching, research and public service.

61

• Embed public responsibility through personal example and the policies and practices of our higher education institutions.

• Create institutional frameworks for the encouragement, reward and recognition of good practice in social service by students, faculty, staff and their community partners.

• Ensure that the standards of excellence, critical debate, scholarly research and peer judgment are applied as rigorously to community engagement as they are to other forms of university endeavor.

• Foster partnerships between universities and communities to enhance economic opportunity, empower individuals and groups, increase mutual understanding and strengthen the relevance, reach and responsiveness of university education and research.

• Raise awareness within government, business, media, charitable, not-for-profit and international organizations about contributions of higher education to social advancement and wellbeing. Specifically, establish partnerships with government to strengthen policies that support higher education‟s civic and socially responsible efforts. Collaborate with other sectors in order to magnify impacts and sustain social and economic gains for our communities.

• Establish partnerships with primary and secondary schools, and other institutions of further and higher education, so that education for active citizenship becomes an integral part of learning at all levels of society and stages of life.

• Document and disseminate examples of university work that benefit communities and the lives of their members.

• Support and encourage international, regional and national academic associations in their efforts to strengthen university civic engagement efforts and create scholarly recognition of service and action in teaching and research.

• Speak out on issues of civic importance in our communities.

• Establish a steering committee and international networks of higher education institutions to inform and support all their efforts to carry out this Declaration.

We commit ourselves to the civic engagement of our institutions and to that end we establish the Talloires Network, with an open electronic space for the exchange of ideas and understandings and for fostering collective action.

We invite others to join in this Declaration and to collaborate in our civic work.

http://www.tufts.edu/talloiresnetwork/downloads/TalloiresDeclaration2005.pdf: לנוסח המלא ולמקורות

60

אתרי אינטרנט רלוונטייםחלקית של רשימת -'גנספח

ארגונים הפועלים בארץ

1. http://law.huji.ac.il/merkazim.asp?cat=698&in=411 קהילה -לאתר שותפות אקדמיה

לשינוי חברתי באוניברסיטה העברית ירושלים.

2. http://www.bashaar.org.il/ עמותת בשער, קהילה אקדמית למען החברה בישראל.לאתר

3. http://socres.haifa.ac.il/index.php?option=com_frontpage&Itemid=1 לאתר המוקד

לאחריות חברתית של אוניברסיטת חיפה.

4. http://ocw.openu.ac.il/files/about_page.html לאתר "פאר", פתיחת אוצרות הרוח-

הספרייה המקוונת של האוניברסיטה הפתוחה

5. http://www.perach.org.il/ פרויקט חונכות". -לאתר, פר"ח

6. http://212.179.57.180/impactכללי.20%/מידעpdf למידע כללי אודות מלגת אימפקט

והמחויבות החברתית שבצידה.

7. in.asp?id=61-http://tempsite.huji.ac.il/index .לאתר היחידה למעורבות חברתית

ארגונים הפועלים בעולם

8. rmies.net-http://www.guni לאתר שלGlobal University Network for Innovation

9. nieuw.html-content/index-http://www.scienceshops.org/new%20web לאתר המאגד

science shops .ברחבי העולם

10. http://www.tufts.edu/talloiresnetwork/ לאתר ה- Talloires Network.

11. http://www.civicyouth.org/staff_advisory/index.htm :לאתר הThe Center for

Information and Research on Civic Learning and Engagement

12. .org/http://www.compact אוניברסיטאות 1100 תהמאגדקמפוס קומפקט, רשת לאתר

וקולג'ים בארה"ב המשלבים עשייה חברתית בתכנית הלימודים.

13. http://ocw.mit.edu/OcwWeb/web/home/home/index.htm של אוניברסיטת לאתרMIT

בו ניתן לקבל את תכניות הלימודים והביבליוגרפיה של כל הקורסים הנלמדים במוסד.

14. http://www.ahfad.org/ahfad_news_june06.html לאתר אוניברסיטתhfadA בסודאן

15. http://www.earth.ac.cr/ing/progacad_lic_1year.php .לאתר האוניברסיטה

16. http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enDisplay=view&enDispWho=News

%5El3977&enDispWhat=object&enZone=News&enPage=BlankPage&&redirect=

לאתר המשרד להגנת הסביבה בעניין קמפוס ירוק. 1

17. http://www.green.org.il/beta/index.php .לאתר מגמה ירוקה

18. http://www.upeace.org/ .לאתר אוניברסיטת השלום בקוסטה ריקה

62

19. http://www.ukm.my/english/UKM_research_lestari.htm אתר אוניברסיטת

Kebangsaan .במלזיה, המחלקה לפיתוח וסביבה

20. -/ev.phphttp://portal.unesco.org/education/en

URL_ID=44351&URL_DO=DO_TOPIC&URL_SECTION=201.html לאתר ההשכלה

.UNESCOהגבוהה של

21. http://www.oecd.org/topic/0,3373,en_2649_39263238_1_1_1_1_37455,00.html

.OECD -כלה הגבוהה של הלאתר ההש