העובדים הסוציאלייםדצמבר 2011 גיליון 62

הסתדרות העובדים ת י ל ל כ הה ש ד ח ה

האם רק אם הבנים שמחה? שינוי וצמיחה בקבוצה לנשים

שעוברות טיפולי פוריות רבקה לצטר, עמ' 16

ביחד בחורשה - טבע־תרפיה עם אמהות וילדים בסיכון רונן ברגר וענת אור-מורג, עמ' 36

פרויקט "שחרי"ת" - למען ילדי

הקהילה הזרה דינה פטאל, עמ' 28

עובד סוציאלי יקר,יש לנו פנסיה במיוחד בשבילך!

הסדר ההטבות הייחודי של העובדים הסוציאלים במנורה מבטחים פנסיה כולל:הנחה ניכרת בדמי הניהול הן על סכומי ההפקדה והן על סכומי הצבירה, המהווה תרומה גדולה להגדלת

היתרה הצבורה שלך בקרן ומשפרת משמעותית את פנסיית הפרישה.ועריכת הביטוח מסלולי מיגוון בחינת אישית, להתאמה מקיף פנסיוני מבדק לעריכת ייחודי שירות

סימולציה באופן שתאפשר התאמה על פי המצב הביטוחי והכספי של כל אחד ואחת באופן פרטני.

מנורה מבטחים מלווה את חברי אגוד העובדים הסוציאלים כבר שנים רבות.דואגת לעתידם ולעתיד משפחתם במקצועיות ונאמנות, למעלה מעשור, ולעוד שנים רבות!

ההסדר הייחודי של מנורה מבטחים עם אגוד העובדים הסוציאלים מעניק לך תנאים מיוחדים, מהטובים במשק, ומשפר את פנסיית הפרישה שלך באופן משמעותי.

* עמיתי הקרן, בני משפחה של העובדים הסוציאלים זכאים להטבה, בהתאם להסכם.* האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ או חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה או החיסכון הפנסיוני.

* האמור לעיל בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה.

למידע ולפרטים נוספים ניתן לפנות למרכז קשרי הלקוחות,

www.menoramivt.co.il *9699

כמו כן, עומדת לרשותכם אשת קשר לנושא מימוש ההסכם ויישומו, הגב’ טובה צרפתי

ttova@newmivt.co.il 03-7555912

העובדים הסוציאליים

3

הסתדרות העובדים ת י ל ל כ הה ש ד ח ה

דצמבר 2011 גיליון 62

חברי המערכת

סימון שפאק - יו”ר המערכת,מיטל ויסמן - עורכת משנה,

אהובה אוברשטיין, מעיין בורנשטיין, ד"ר טובה בנד וינטרשטיין, ד"ר

מאיר חובב, בן ציון כרם, פרופ' יוסי קטן, מעיין שחורי, פרופ' אלי לונטל

תמר שוורץ - קוראת חיצונית

מו”ל

האגודה לקידום העבודה הסוציאלית

רח’ ארלוזורוב 93, ת”א 62098טל. 03-6921180

פקס. 03-6921148

www.socialwork.org.ilmeidaos@yahoo.com

עריכה לשונית

נעמה דותן

עיצוב גריד

אילה אילת ל”ניו יורק ניו יורק”

עיצוב גרפי

נילי גולדמן ל”ניו יורק ניו יורק”

הפקה ומודעות

ניו יורק ניו יורק )ישראל( בע”מ

יהודה הלוי 92, ת”א 65275טל. 03-5619993

פקס. 03-5625732

www.newyork-newyork.co.ilnew-york@zahav.net.il

דבר המערכת מיטל ויסמן

דבר היו"ר איציק פרי

חיבור חלקי הפאזל - אני, לימודים וקריירה מקצועית, קבוצת הכנה לסטודנטים נכים למעבר ללימודים אקדמיים אלה סלמן

העצמה כלכלית-חברתית לנשים תושבות בקעת אונו,2009-2008 ברכה לב-רן ויצחק רוזנברג

האם רק אם הבנים שמחה? שינוי וצמיחה בקבוצה לנשים שעוברות טיפולי פוריות רבקה לצטר

חיזור אלים בגיל ההתבגרות - "חברות וזוגיות ללא אלימות", סדנה לנערות בסיכון בחדרה מיכל נחמיאס

פרויקט "שחרי"ת" למען ילדי הקהילה הזרה דינה פטאל

ביחד בחורשה - טבע־תרפיה עם אימהות וילדים בסיכון רונן ברגר וענת אור-מורג

סוגיית ההתנגדות: טיפול קבוצתי בנערות יוצאות אתיופיה איריס הלפר וטל בוכריס

עמדה עבודה סוציאלית - מקצוע על פרשת דרכים, הרהורים בעקבות השביתה והמאבק, 2011 מעיין בורשטיין

תגובה שולחן ערוך: על תהליך הבנייה של תוכנית הסיוע לבני משפחות נפגעי עבירות המתה, תגובה למאמר "נופלים

בין הכיסאות", גיליון 61 אילן שריף

45

6

12

16

24

28

36

48

42

49

תוכן

דבר המערכת

4

קוראות וקוראים יקרים,

המקצועית השאיפה הוא לכולם המשותף נושאים. במגוון העוסקים מאמרים מציג המידעו"ס של זה גיליון להיות חלק מתהליך ההתעצמות של הקהלים שאנו פוגשים בעתות שגרה ומשבר; לאפשר להם נקודת פתיחה הוגנת ושווה ככל שניתן להתמודדות עם משימות החיים, הנורמטיביות והבלתי צפויות כאחת. שאיפה זו מאתגרת במיוחד כשמכירים בגודל השינויים העוברים על כולנו בעידן שבו השפעות גלובליות חוברות לתהליכים מקומיים. השפעות אלה דורשות מאיתנו בחינה מחודשת של הערכים העומדים בבסיס העשייה שלנו ושל הכלים שבהם

אנחנו משתמשים כדי לחולל שינוי.

בין דפי הגיליון תפגשו מאמרים המתארים מגוון סוגי התערבות, עם אנשים שנמצאים בשלבים שונים במעגל החיים שלהם ומתמודדים עם קשת רחבה של אתגרים. גישות הטיפול המוצגות כוללות תפיסות פסיכו־דינמיות, אקולוגיות, שיקומיות ואחרות, המכוונות אל הפרט, אל הדיאדה ואל הקבוצה. ההשפעה שאליה מכוונת העשייה

המתועדת כוללת היבטים של מניעה, שיקום וטיפול.

שדה הפעולה המגוון הזה דורש מאיתנו, העובדות והעובדים הסוציאליים, לשזור ידע תיאורטי עם חוכמת המעשה, להתמקצע ולרכוש כל העת מיומנויות חדשות. חשיבות רבה יש לבחינה המתמדת של ההקשר החברתי-תרבותי שבו

עולות הבעיות, ושאותו צריך לקחת בחשבון בעת טוויית הפתרונות.

לאור האתגרים הרבים והסביבה המשתנה תדיר סביבנו, ברצוני להדגיש שלושה נושאים.על בימים אלה אנו שוקדים בסוגיות של שינוי מדיניות. הוא חשיבות המעורבות של הפרופסיה שלנו האחד הגיליון הבא, שיעסוק בכך ויכוון זרקור אל תפקידנו כסוכני שינוי. במציאות שבה זכויות אדם נמצאות כל העת

תחת איום ומעוררות מגוון ציבורים למחאה פומבית, תפקיד זה מתחדד ביתר שאת. השני הוא המשך ביסוסו וקידומו של מעמדנו המקצועי. משימה זו דורשת תהליך פרופסיונלי פנימי של חידוד הגדרתו של התפקיד שלנו, לצד חתירה מתמדת למימוש זכויותינו כעובדים בהקשר של שכר, ביטחון אישי ותנאי

עבודה. ולבסוף, החשיבות של הכתיבה, התיעוד, הפרסום וההפצה של הידע. חברי המערכת מברכים על כך שהמידעו"ס

מעורר עניין. אנו שמחים לפרסם את המאמרים שאתם שולחים, לצד התגובות אליהם - שמרחיבות את היריעה.

אני מבקשת להוסיף שלמי תודה לתמר שוורץ, מנהלת מסיל"ה, שהתגייסה לסקור את המאמר העוסק בפרויקט שחרי"ת למען ילדי הקהילה הזרה.

עו"ס מיטל ויסמן,

עורכת משנה

E-mail: meidaos@yahoo.com

5

דבר היו"ר

עובדות ועובדים סוציאליים יקרים,

אלימות כנגד עובדי רווחההאלימות מקרי בפרט. הסוציאליים העובדים ונגד בכלל, הרווחה עובדי נגד האלימות תופעת התגברה האחרונה בתקופה האחרונים, שבוצעו כנגד מנהל אגף הרווחה בקרית־אונו ומנהלת ועדת ההחלטה לתוכניות טיפול בדימונה, כמו גם זריקת הרימון בלשכת הרווחה בפקיעין, היו מכה אחת יותר מדי. מקרים אלה, המצטרפים למקרי אלימות חמורים בכאבול, פרדס־חנה-כרכור, שמים קץ לאלימות נגד עובדי הרווחה ערערה, בני־ברק ועוד, חייבו אותנו להגיב בצורה חריפה, שאינה משתמעת לשתי פנים:

ודואגים לביטחונם של העובדים.לאחר שהשבתנו ליום אחד את קבלת הקהל בכל הלשכות לשירותים חברתיים בארץ וביטלנו את קיומן של ועדות לתוכניות להגברת דרכים לגבש במטרה המקומי, השלטון מרכז ונציגי החברתיים והשירותים הרווחה משרד ראשי עמנו נפגשו טיפול,

האבטחה על עובדי הרווחה בעת מילוי תפקידם.דרישותינו הן חד משמעיות: הענקת סמכויות למאבטחים בלשכות הרווחה והחמרת הענישה נגד תוקפיהם של עובדי רווחה. בפגישה הציג לנו מנכ"ל משרד הרווחה טיוטת הצעת חוק ממשלתית, למתן סמכויות למאבטחים בלשכות ומתן סמכויות למניעת טיפול בתוקפים. יחד עם ארגון מנהלי הרווחה ברשויות המקומיות ועם מרכז השלטון המקומי, הגשנו הסתייגויות להצעת החוק וביקשנו להרחיבן ולקבוע בחוק, בין השאר, ענישה מרתיעה של עד חמש שנות מאסר לתוקפי עובדי הרווחה, וכן להחיל את הענישה לתוקפי עובדי הרווחה לא רק על לשכות הרווחה ומתקניה, אלא גם על מי שתוקפים עובדי רווחה בעת ביקורי בית, בבית המשפט,

ברחוב ועוד.ייזום משרד הרווחה והעובדים הסוציאליים מפני האלימות האינטרנטית, בעקבות דרישתנו להגן לפי חוק על עובדי הרווחה באתרי הרווחה עובדי כלפי הרסן חסרת ההשתלחות למניעת דרכים לגבש כדי המדינה, פרקליטות נציגי עם דחופה פגישה

אינטרנט ובבלוגים שונים ולמצוא דרכים אפקטיביות להפסקתה.האלימות נגד עובדי הרווחה אינה גזרת גורל. אנחנו מחויבים למגרה ולתבוע באופן נחרץ וחד־משמעי הגנה מרבית על עובדי הרווחה, המבצעים את תפקידם לפי החוק, כשליחי ומשרתי הציבור. ביוזמת סמנכ"ל רווחה במרכז השלטון המקומי, פיני קבלו, התקיים בכנסת כנס משותף של איגוד העובדים הסוציאליים, מרכז השלטון המקומי וארגון המנהלים, בהשתתפות חברי כנסת, ראשי ערים, נבחרי הרשויות המקומיות ועובדי רווחה. מהכנס יצאה הקריאה לראשי הרשויות ולמחוקקים, לעשות כל שבידם כדי להבטיח את ביטחונם של עובדי הרווחה. אני פונה לכל אחת ואחד מכם בבקשה לדווח, הן לאיגוד והן לוועדת אל־אלימות במשרד הרווחה, על כל מקרה אלימות, מכל סוג שהוא. על־פי הסטטיסטיקה, מחצית ממקרי האלימות אינם מדווחים כלל. כדי שנוכל

לאמוד את היקף התופעה ולהילחם למיגורה, חשוב שנהיה מעודכנים בכל מקרה אלימות - קל כחמור.

הסכם השכר בנושא "המומחיות" בע"ס והסכם העובדים המופרטיםמול התהליך של סיומו הוא הראשון האיגוד: הנהלת של העדיפויות סדר בראש אלה בימים נמצאים מרכזיים אתגרים שני הממונה על השכר באוצר, באישור משרד הרווחה, ליישום ההמלצות בנושא המומחיות. מזכירות האיגוד בחרה צוות משא ומתן

לנושא, ואנו נמצאים בפתחו של משא ומתן לתוספות שכר עבור מומחיות.בד בבד אנו פועלים למיצויו וליישומו המלא של הסכם השכר שנחתם הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי - בקרב העובדים

הסוציאליים המועסקים בעמותות ונותני השירותים למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות.

הסכם השכר לעובדי עמותות ויזמים פרטייםאני שב ופונה אליכם, אנא עדכנו את יו"ר המחוזות, על־פי מקום העבודה שלכם, במידה ששכרכם לא עודכן. אנו מתחייבים שלא לדווח למעסיקים על פנייתכם, אלא אך ורק להתריע בפניהם על אי מימוש ההסכם ועל הסנקציות הצפויות להם כתוצאה מכך. מדובר בלמעלה מ־2,000 נותני שירותים שונים, שלעתים מעסיקים עובדים סוציאליים בודדים כל אחד. נוכל לטפל בנושא רק אם

נדע היכן שכרם של העובדים הסוציאליים לא עודכן.האחריות על מימוש ההסכם היא בראש ובראשונה של האיגוד, אולם היא גם שלכם!

התאגדותם של עובדי עמותת אנושזכויות לנפגעי הפרטת שירותי הרווחה בימים אלה, לאחר פעילות אינטנסיבית שהחלה לפני למעלה משנתיים על־ידי מוקד להתאגדות לאגף והצטרף בן־גוריון באוניברסיטת סוציאלית לעבודה והמחלקה הסוציאליים העובדים איגוד על־ידי )שהוקם ועד הוקם העמותה של הסוציאליים העובדים ביוזמת להסתדרות. "אנוש" עמותת עובדי כ־700 הצטרפו בהסתדרות( עובדים

עובדים, והם פועלים עתה מול הנהלת העמותה למיצוי זכויותיהם המלאות.בזכות נחישותה של רכזת המוקד, עו"ס אודליה כרמי, בשיתוף "עמותא" - תא העובדים הסוציאליים המופרטים באיגוד, והאגף להתאגדות עובדים בהסתדרות, התאגדו עובדי עמותת "אנוש" ובחרו ועד עובדים. רק עם ההתאגדות המשותפת של העובדים פוגעניים לא בתנאים בעמותות, סוציאליים עובדים של ראויה העסקה להבטיח נוכל יציג, עובדים ועד של והקמתו בעמותה

וראויים. אני מזמין את העובדים הסוציאליים בעמותות לקחת יוזמה ולהתאגד. מאיתנו תקבלו את כל הסיוע!

בברכה,איציק פרי - עו"ס

יו"ר איגוד העו"סים

מהות ההתערבות והצורך בהוביצעתי. הרעיון עלה זו תציג תוכנית התערבות שפיתחתי עבודה מתוך צורך שזיהיתי בעבודתי עם סטודנטים נכים במכללה קהילתית נכויות. עם בסטודנטים לטיפול המחלקה במסגרת בארה"ב, גדולה הקשיים של אותם סטודנטים התגלו במעבר מלימודיהם בבתי הספר העל־יסודיים ללימודים גבוהים במכללה. במסגרת ההתערבות, הנחיתי

קבוצה לאנשים נכים אשר מתעתדים ללמוד במכללה. מטרת העל של ההתערבות הינה להגביר את האמונה ואת היכולת - זאת, דרך חשיפתם בלימודיהם במכללה. של אנשים אלו להצליח

ולימודית חווייתית אישית, להתנסות - הלימודים תחילת לפני עוד כלים ומתן האקדמיים הלימודים במהלך לצוץ העלולים במצבים יעילים להתמודד עם מצבים אלו. הסטודנט הנכה יוכל לזהות אתגרים בלימודיו להצליח יכולתו על להשפיע העשויים וחברתיים אישיים מיומנויותיו את ולהבין להכיר וילמד אליהם יתייחס במכללה,

הייחודיות, היכולות לסייע לו במסגרת לימודיו האקדמיים.הצורך בהתערבות שתוצג בעבודה זו נבע בראש ובראשונה מההכרה הגוברת והולכת בחשיבות ההכשרה המקצועית והתעסוקתית בשיקום כי מציינים בתחום העוסקים רוב מיוחדים. צרכים עם אנשים של שיקום מוצלח נמדד ביכולתו של האדם עם צרכים מיוחדים להתמודד חלק היא זו תפיסה .)1992 )רבין, החופשי בשוק העבודה בעולם החל שפותחו ונורמליזציה פרסונליזציה הסוציאליזציה, מעקרונות בתחילת שנות ה־70 ומשמשים בסיס רעיוני לפיתוח שירותים לאנשים

עם צרכים מיוחדים.

אלה סלמן

אלה סלמן - MSW ,MRC, עו"ס מומחה שיקום, פק"ס - תחום שיקום נכים, מחלקת הרווחה, עיריית הרצליה

המאמר נכתב כעבודת גמר לקראת התואר "מומחה בשיקום"

"חיבור חלקי הפאזל - אני, לימודים

וקריירה מקצועית"

קבוצת הכנה לסטודנטים נכים למעבר ללימודים אקדמיים

6

צרכים עם אנשים של בזכותם עוסקים לעיל שנזכרו העקרונות הרגילה. בחברה לחיים האפשר ככל הקרובים חיים לחיות מיוחדים כוונתה של הסוציאליזציה היא להקנות מיומנויות וכישורים שיאפשרו לאדם הנכה הסתגלות אישית וחברתית. הגישה הפרסונלית מתייחסת אל הנכה כאל פרט בעל ערך, הזכאי לחיות חיי איכות ולקבוע לעצמו קריטריונים להערכת הישגיו - מבלי להיות תלוי בקריטריונים הנקבעים על־ידי חברי הקהילה הרגילה ולמענם. אימוץ עקרונות אלו הביא, בין עם באנשים השונים הטיפול שירותי במתן הדגש להעברת היתר, צרכים מיוחדים אל הקהילה )טובול, 1997(. תחומי ההכשרה המקצועית והתעסוקה הינם התחומים העיקריים שבהם באים עקרונות אלו לידי

ביטוי.יכולתם רבים, המגבילים את תחומים אלה טומנים בחובם קשיים של צעירים עם צרכים מיוחדים להשתלב בעולם העבודה. ממחקר של כהן-חבושה )1999( עולה כי בקרב צעירים עם מוגבלויות נמצאו רמות

תעסוקתית, בגרות של נמוכות התעסוקה לנושא מודעות פחות החלטות קבלת של נמוכה ורמה ביחס לאוכלוסייה הכללית. מחקר זה מוסיף כי צעירים עם מוגבלויות מידע למקורות פחות נחשפים טלוויזיה, כגון תעסוקה בנושאי אנשים עם מפגשים רדיו, ועוד. שונים בתחומים העובדים כמו כן, נמצא כי ההורים מגוננים הזדמנויות ומונעים הגנת־יתר לגיל שמתאימות תעסוקתיות

הצעירים.עם לצעירים כי נמצא עוד ניסיון פחות יש מוגבלויות

הספר בבית הלימודים במהלך תקופת מזדמנות בעבודות מלצרות לקוחות, שירות )כגון באוניברסיטה או התיכון העצמאות מידת על משפיע כזה ניסיון היעדר וכדומה(.

והאחריות ועל הרגלים הקשורים בחיי עבודה.מוגבלויות עם צעירים משווה )1991( רייטר של המחקר ציונים השיגו הראשונים כי ממנו עולה אחרים. לצעירים נמוכים באופן משמעותי בכל הקשור בתכנון קריירה, מידע

על תעסוקה וקבלת החלטות הקשורות בקריירה. של בעבודה בשילוב הקושי ,)1974( ויקותיאל כץ לפי צעירים עם מוגבלויות נובע גם מדחייה מוכללת ורתיעה של הסביבה המעסיקה. בתחום היחסים האישיים, נמצאה נטייה חלוקה בכל המעסיקים, קבוצות כל אצל השלילי לכיוון שהיא. קיימת רתיעה מקשר קרוב עם צעירים מוגבלים אלו.

מצב זה מביא לכך שמוצע לעובדים אלה שכר נמוך מהרגיל, גם אם קודם ניסיון למעסיקים שכשיש נמצא בעבודה. עצמם את הוכיחו להעסיק נכונות יותר מגלים הם מוגבלויות, עם צעירים בהעסקת

צעירים כאלה. הצורך בהתערבות המתוארת גם נבע מהעובדה שצעירים עם צרכים מגיל המעבר בתהליך ייחודיים אתגרים עם מתמודדים מיוחדים ממוגבלויות נובעים אלה קשיים הצעירה. הבגרות לגיל ההתבגרות קוגניטיביות, רגשיות, פיזיות או חושיות. המפגש עם המעבר לעולם גילם פי על דווקא ולאו הכרונולוגי, גילם פי על מתרחש העבודה

.)Mallory, 1996( ההתפתחותיצעירים ללא מוגבלויות נפגשים באופן טבעי, בשלבים מוקדמים של חייהם, עם אתגרים התפתחותיים פסיכו־סוציאליים המאפשרים להם לפתח אמון, אוטונומיה, בחירה ויוזמה. אלה מרכיבים הכרחיים לקיום צרכים עם צעירים סובלים שמהן השונות הלקויות מוצלח. מעבר

וחברתיות, אישיות תפקודיות בעכבות מתבטאות אשר מיוחדים, מגבילות את יכולתם להתמודד עם אתגרים פסיכו־סוציאליים אלה. אורח חייהם המוגן, חוסר המגע החברתי עם אוכלוסייה ללא מוגבלויות וקשייהם השונים, מונעים מהם התנסויות המאפשרות פיתוח מרכיבים Victor & Swirsky 1985; Wehman, 1996; Schultz & Liptak,( אלה

.)1998Erikson )1959( מתאר את שלב ה"זהות לעומת בלבול תפקידים" במשך עצמו את להוכיח חייב האגו שבו פסיכו־סוציאלי כשלב ההתבגרות. במטרה להשיג מידה של זהות, מתבגרים בוחרים להזדהות השתייכות, לקבוצות ומתחברים שונים תפקידים של מודלים עם Schultz ותפקידים. זהויות במגוון להתנסות להם המאפשרות מיוחדים צרכים עם העובדה שצעירים )1998( מציינים את Liptakו־לבחור חיוביים של התבגרות שמהם אפשר נחשפים למעט מודלים מודל הזדהות, בשל היכרותם עם מספר קטן יחסית של בני נוער אשר

יכולים להוות "קבוצת שווים".שמתבגרים העובדה עם יסכימו המקצוע אנשי רוב פעילים שותפים להיות ממעטים מיוחדים צרכים עם לדרך גמור בניגוד זאת שלהם. המעבר תהליך בתכנון שבה רוב המתבגרים ללא מוגבלויות מתכננים את עתידם נבנות רבים במקומות הצער, למרבה .)Fullerton, 1995(בשיתוף הבגרות לעולם הילדות מעולם מעבר תוכניות פעולה של אנשי הצוות - אך ללא המתבגרים עם הצרכים המיוחדים ובני משפחותיהם. משום כך, התפיסה הפרטנית של המתבגר ומשפחתו את תהליך המעבר אינה באה לידי ביטוי. הפעולות הנבחרות לתוכנית המעבר עונות על צרכים

הנתפסים ככאלה בעיני המטפלים בלבד. נמצא כי אנשי הטיפול, בינם לבין עצמם, אינם תופסים את Chau, .צורכי המטופל באופן זההמצאו )1994( Andre, & Patrisאת המלווים מורים כי במחקרם התלמידים לאורך כל שעות היום מעריכים את יכולותיהם כנמוכות מקצועות אנשי מאשר יותר בעיסוק )מרפאים הבריאות פוגשים אשר ופיזיותרפיסטים(, בודדות לשעות התלמידים את

בשבוע במסגרת פרטנית.לעיל: שתוארו הקשיים במעברים, הספציפי הקושי חוסר להזדהות, במודלים חוסר החלטות, בקבלת בשותפות חוסר ההורים, של יתר הגנת בגרות תעסוקתית, פחות מודעות לעולם התעסוקה ולצורך בהכשרה מקצועית והקשיים בהשתלבות בעולם העבודה - מצד הצעירים עם המוגבלות ומצד המעסיקים - משפיעים על המוטיבציה והאמונה של הצעיר בעל הצרכים המיוחדים ביכולתו להצליח בלימודים האקדמיים. זאת בנוסף לשינויים משמעותיים בדרישות, באופי הלימודים ובזכויות הלימודים לעולם במעבר הכרוכים להם, נדרש שהסטודנט ובחובות

האקדמיים. באופן חייהם את לנהל ללמוד נדרשים הסטודנטים זה, במעבר עצמאי ולהתמודד עם הדרישות של חיי המכללה. מוקד השליטה עובר אל הסטודנט, הנדרש לשלוט בחייו באופן עצמאי. הסטודנטים הנכים, וממוריהם והכוונה רבה מהוריהם ולקבל תמיכה אשר למדו להישען היכנסם עם זקוקים העל־יסודיים, הספר בבתי לימודיהם במהלך כדי שונים, במישורים לתמיכה גבוהה להשכלה המוסדות בשערי שליקויים תפקודיים בתנועה, בתחושה, בראייה, בשמיעה ובלמידה לא

הגישה הפרסונלית מתייחסת אל הנכה כאל פרט בעל ערך,

הזכאי לחיות חיי איכות ולקבוע לעצמו קריטריונים

להערכת הישגיו - מבלי להיות תלוי בקריטריונים הנקבעים על־ידי חברי הקהילה הרגילה ולמענם

ממחקר של כהן-חבושה )1999( עולה כי בקרב

צעירים עם מוגבלויות נמצאו רמות נמוכות של בגרות

תעסוקתית, פחות מודעות לנושא התעסוקה ורמה

נמוכה של קבלת החלטות ביחס לאוכלוסייה הכללית

7

ימנעו מהם את הזכות לקחת חלק בלימודים ובחיים במכללה. בקרב להתעורר העלולים הקשיים על מדברת )2001( Holloway

סטודנטים עם צרכים מיוחדים במסגרת לימודיהם האקדמיים:בקריאה בשיעורים, בכתיבה קשיים ייתכנו - הלימודי ● במישור

מהלוח, בקריאה והבנה של מאמרים ועוד;● במישור החברתי - ייתכנו קשיים ביצירת קשרים חברתיים והרגשת

בדידות;)מרכזי באוניברסיטה מסייע בגורם צורך יש - הארגוני ● במישור

תמיכה( להשלמת הפער התפקודי )מקריאים, חונכים, עזרים, תנאים כן, נדרשים העלאת המודעות למידע, ועוד(. כמו מיוחדים במבחנים

סיוע בקבלת החלטות וייעוץ בבחירת קורסים. Ash, Bellew, Davies, Newman & Richardson )2005( של מחקרם

קשיים של תוצאותיהם את מחדד סטודנטים בקרב כי ומעלה אלו הציונים ממוצע - מוגבלויות עם נמוך באופן מובהק, שיעור הפרישה הכישלונות יותר, גבוה מקורסים בקורסים רבים יותר ומשך הלימודים ללא סטודנטים לעומת יותר, ארוך מוגבלויות. עוד נמצא כי סטודנטים על דיווחו רבים מוגבלויות עם אינם כי סובייקטיבית תחושה אחרים סטודנטים כמו מצליחים ועל קשיים בהתמודדות עם נוקשות

המערכת ודרישותיה.טוענים )1999( Healy & Rigbyצרכים עם צעירים ששיתוף מיוחדים בקביעת ההחלטות לגבי

תחושת את המגביר הכרחי, צעד הינו בהם הטיפול אופן הביטחון העצמי ואת פיתוח הזהות. תוכנית מעבר אשר שמה דגש על שיתוף הצעיר בקביעת מטרות מצביעה על שינוי בקרב הצעירים מבחינת פיתוח האוטונומיה, הביטחון העצמי

והיכולת לפתור בעיות בתחומי תפקוד שונים.תוכנית הכנה זו חשובה במיוחד לאור מחקרים שמצאו כי מספר שנות הלימוד נמצא בין המנבאים החשובים של ושילובם במעגל העבודה. שיקום אנשים עם מוגבלויות פיזיות פגיעות עם אנשים בקרב מתחזק זה נתון הדורשים לכאלה מוגבל עיסוקיהם שטווח וחושיות, פחות מיומנויות וכישורים פיזיים. מכאן עולה החשיבות גבוהים מקצועיים לימודים להמשך אפשרות מתן של

.)Riddle, 1998( לאנשים עם מוגבלותבקשיים ולנגיעה לחשיפה מובילה לעיל שתתואר ההתערבות ובצרכים שתוארו, תוך דיון והעמקה בקבלת כלים יעילים להתמודדות

עם קשיים אלו.

היבטים של מדיניות, חקיקה ואתיקה הנוגעים להתערבות

והחוקתית החברתית במדיניות מהפכה חלה האחרונים בעשורים בנושא מתן הזדמנויות שוות לאנשים עם מוגבלויות.

)1990( American with Disabilities Act - ADA לחוק האמריקאי Individuals - IDEA - גבוהה להשכלה נגישות בנושא ולהרחבתו )1997(, השלכות מרחיקות לכת with Disabilities Education Actגבוהה. להשכלה במוסדות מוגבלויות עם סטודנטים שילוב על

מעריכים כי 8%-12% מכלל הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב מתמודדים כיום עם מוגבלויות.

סעיף 504 משנת 1973 של חוק ה־Rehabilitation Act, הקודם לחוק על מדבר ,1990 משנת )American with Disability Act( ADAה־שירותי למתן הגבוהה להשכלה המוסדות מערכת של מחויבותה והצרכים הנכות אופי פי על הנבחנים מותאמים, אקדמיים תמיכה מערכת הנכות. בסיס על אפליה של ממצב להימנע כדי הנלווים, המוסדות להשכלה גבוהה אינה יכולה לדחות בקשת קבלה של סטודנט עם נכות, אלא אם לא עמד בקריטריונים הנדרשים לקבלה. המחלקות המטפלות בסטודנטים עם נכויות במוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב נכות, רקע על ללימודים בקבלה אפליה תהיה שלא להבטיח נועדו ושירותים ושיתקבלו ההחלטות הנכונות לגבי שירותי תמיכה, עזרים עם הסטודנט של לצרכיו המותאמים סבירים, אקדמיים

הנכות.העיסוק את שהעלו תמורות חלו לאחרונה רק בישראל, גבוהה להשכלה הנגישות ואת בכלל, הנגישות בנושא בפרט, על סדר היום הציבורי. לתהליך זה תרמו שני גורמים זכויות שוויון חוק ובראשם - חקיקה תהליכי עיקריים: הנציבות והקמת 1998 משנת מוגבלויות עם לאנשים האחראית להטמעתו ולאכיפתו, וכן החלטה אסטרטגית של המוסד לביטוח לאומי להקצות משאבים כספיים להנגשת אלו שינויים מוגבלויות. עם לאנשים אקדמיים מוסדות אפשרו את השתלבותו של מספר גדל והולך של סטודנטים

עם מוגבלויות במוסדות להשכלה גבוהה בארץ.עם ההכרה בקשר שבין תעסוקה לבין רמת ההשכלה, חלה ניכרת עלייה האחרונות בשנים סטודנטים של כניסתם במידת עם מוגבלויות למוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובעולם והשתלבותם שלהשתלבות לציין יש בהם. בהיבט הן - רבה משמעות זו ההזדמנויות חלון הרחבת של הכלכלי התעסוקתי, בהיבט והן

והחברתי. לטובת החוקים זאת, עם יחד לעיל שהצגתי נכים סטודנטים ואינם בלבד כלליים הינם אישיים- לנושאים מתייחסים שמקטין מה סובייקטיביים, תחושת ואת המוטיבציה את הנכה הסטודנט של השייכות סבירים שירותים מתן על מדברים החוקים האקדמית. למסגרת בלבד, המתבססים על תיעוד רשמי שהסטודנט מציג על נכותו ובו

פירוט המגבלות התפקודיות והערכת הצרכים. סטודנטים עם נכות זכאים לסיוע בשירותי תמיכה/עזרים על פי סדר העדיפויות הבא: הצרכים שלהם בהתאם למוגבלות הספציפית; צורכי האקדמיה; העדפות אישיות. כלומר, המחלקות לטיפול בסטודנטים עם נכויות מתייחסות לרצון ולצורך האישיים של הסטודנט במקום האחרון, הן אינן מבטיחות התאמה מלאה לכל דרישותיו, העדפותיו וצרכיו ואינן מתייחסות לצורך בהכוון ובתמיכה נפשית וחברתית )בצורה יחידנית ו/או קבוצתית( לפני הלימודים האקדמיים ובמהלכם. הן רק יכולות להבטיח לכתוב בהתאם סבירה, ברמה אקדמיים/עזרים שירותים של התאמה

בחוק ה ־Rehabilitation Act, סעיף 504 משנת 1973.לפי O'Connor & Robinson )1999(, עדיין לא קיימים מודעות כללית והכנה מספקת של הסטודנטים הנכים לקשיים הצפויים להם במסגרת האקדמית, וכן חסרה מודעות בקרב המרצים וסגל האקדמיה לצרכים

הצורך בהתערבות המתוארת נבע גם מהעובדה שצעירים עם צרכים מיוחדים

מתמודדים עם אתגרים ייחודיים בתהליך המעבר

מגיל ההתבגרות לגיל הבגרות הצעירה

עם ההכרה בקשר שבין תעסוקה לבין רמת ההשכלה, חלה בשנים

האחרונות עלייה ניכרת במידת כניסתם של סטודנטים

עם מוגבלויות למוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובעולם

והשתלבותם בהם

8

הסטודנטים של ותרומתם כוחם הנכים. הסטודנטים של המיוחדים זו עובדה בחשבון. נלקחים ואינם מספיק מוערכים אינם הנכים מיצוי הנדרשת לשם ומסייעת, תומכת אווירה אי מתן על משפיעה היכולת של הסטודנטים הנכים להצליח בלימודים. כפועל יוצא מכך, הם מתקשים לסיים את לימודיהם בהצלחה ולהשתלב בהמשך בצורה טובה בעולם העבודה. עדיין קיים פער בין הרצון להציע הזדמנות שווה לסטודנטים נכים להשתלב במסגרות ההשכלה הגבוהה לבין מתן מענה

למגוון הצרכים האמיתיים והמלאים של הסטודנטים הנכים.

ניתוח מרכיבים מקדמים בהתערבות

לבחירה רציונלים כמה מציגים )2001( וברהב זיו קבוצה? למה בעבודה קבוצתית: נורמליזציה של רגשות, הגדלת המודעות העצמית שחזור ידי על מתקנת לחוויה הזדמנות אישיים, התנהגות לדפוסי התנהגויות עבר ורכישת מיומנויות חברתיות. התוכן הקבוצתי שעולה משמש כמכניזם לשינוי, לצמיחה ולגילוי אישי, דרך מערכת היחסים

שנוצרת בין חברי הקבוצה. בטיפול הקבוצתי קיימת ההכרה כי קיימים חוויות ורגשות דומים, טיפולי ככלי משמשים ואלה לחלוק, יכולים הקבוצה חברי אשר .)Yalom, 1975( למיתון של הרגשת הבידוד ולהעלאת הדימוי העצמיהקבוצה נבחרה ככלי התערבות משום שהיא יוצרת היכרות עם קבוצת

השווים - צעירים נכים הנמצאים במצב דומה. בתוך כך היא מחזקת ובכך הגורל, ושותפות האחווה השייכות, המעורבות, ההזדהות, את

תורמת לביסוס השותפות הפעילה בתכנון המעבר ובתכנון העתיד.בנוסף, ההתערבות הקבוצתית מחזקת את היכולת ואת המוטיבציה אקדמיים ללימודים ומוצלחת אפקטיבית להסתגלות כלים לרכוש הביטחון את מחזקת גם היא פוטנציאליות. בעיות של מניעה תוך העצמי, את היכולת לפתח זהות אוטונומית, את ההרגשה וההבנה שיש להם זכויות וחובות כלכל פרט אחר באוכלוסייה ושהם זכאים להיות והחברתיים שיקבלו הלימודיים בקביעת השירותים שותפים מלאים

במכללה, בהתאמה לצורכיהם המיוחדים.חיזוק במרכז, הנכה האדם הצבת על הקבוצה שהנחיתי התבססה הגישה האקטיבית של המשתתפים ונתינת הבמה להם - תוך המעטה ולמצבים למקומות חשיפה על התבססו המפגשים בהרצאות. לפתרון יעילים כלים על וחשיבה במכללה בלימודים פוטנציאליים מצבים נבחנים אוניברסלית: הכנה הינה ללימודים ההכנה בעיות. גישות מגוון ומוצג גבוהה להשכלה המוסדות בכל המתרחשים

ופעילויות.משך ההתערבות - שלושה מפגשים שבועיים, בני שלוש שעות כל

אחד.מועד ההתערבות - חופשת הסמסטר, סמוך לתחילת שנת הלימודים האקדמית. תקופה זו נבחרה כאפקטיבית ביותר - אם מבחינת הזמן לתחילת הסמיכות בשל ואם הנכים הצעירים לרשות שעמד הפנוי

הלימודים.נפח ההתערבות - עד עשרה משתתפים.

9

התכנים המרכזיים בהתערבות

ללמוד מתעתדים אשר חדשים, לסטודנטים מיועדת הקבוצה לטיפול מהמחלקה סיוע לקבלת בקשה טופס ומילאו במכללה בסטודנטים עם נכויות. ההשתתפות בקבוצה הינה וולונטרית, ומפאת

קוצר הזמן לא התקיימו ראיונות קבלה. שם הקבוצה: "חיבור חלקי הפאזל - אני, לימודים וקרירה מקצועית" Putting Together Yourself, Your Higher Education, and Professional"(

.)"Career Puzzle Seminarהקבוצה עסקה בארבעה תכנים מרכזיים, הנובעים מניתוח הרציונל

התיאורטי להתערבות שתואר לעיל.

1. ההיבט הרגשי - העצמה אישית ויזואלית מגבלה לעומת סמויה ● מגבלה

לעומת חשיפה של בנושא ההתחבטות -הסתרה;

● התמודדות עם קיומה של מגבלה והכרה בה

- מול הדחקה/הכחשה/בושה;מאי הפחד בעקבות החרדה ברמת ● עלייה

עמידה בציפיות של עצמי ושל הסובבים אותי;● פחד מאי מסוגלות אישית;

● מיצוי הפוטנציאל האישי.

2. ההיבט החברתי של למידה אקדמית

● יצירת קשרים חברתיים;

● קבלת עזרה - מיומנויות בקשת עזרה )הצגה עצמית, בקשה מפורטת,

הוקרת תודה(;● למידה ועבודת צוות - התחלקות בעומס לימודי רב, סיעור מוחות,

תחושת שותפות בהתמודדות האקדמית;● מתן עזרה.

3. ההיבט האקדמי - אוריינטציה אקדמית והיכרות עם תרבות הארגון האקדמי

עם מפגש במכללה, סיורים בשילוב האקדמי העולם עם ● היכרות

מרצים, סטודנטים ומזכירות חוגים;על שסיפרו נכים סטודנטים שני - לחיקוי מודלים לשני ● חשיפה

לאחר בעבודה שהצליח נכה ואדם הצלחותיהם ועל התנסויותיהם סיום הלימודים;

מבנה של למידה תוך במכללה הלימודים מאפייני עם ● היכרות

המכללה, היכרות עם הספרייה ועוד;● מיצוי זכויות - כולל היכרות עם מאפייני השירות במשרד לטיפול

בסטודנטים עם נכויות;משוכללים טכנולוגיים עזרים עם היכרות למידה, ● מיומנויות

והתאמתם.

4. קריירה מקצועית בעתיד● הבנה של חוקי המדינה והמכללה העוסקים בסיוע מיוחד לסטודנטים

נכים;● הבנה של חוקי המדינה בדבר שילוב אנשים נכים בעולם העבודה;

● החשיבות של לימודים אקדמיים להצלחה עתידית בעבודה;

● הערכת הקבוצה כהכנה לשילוב בלימודים במכללה ואחר כך בעולם

העבודה.

הערכה של תוצאות ההתערבות

הערכת לצורך במיוחד שנבנה הערכה, שאלון קיבל משתתף כל ההתערבות. השאלון כלל חמש שאלות שהתייחסו למיומנויות שנלמדו בקבוצה וחמש שאלות שבדקו את מידת שביעות הרצון מן התהליך

הקבוצתי. ולסמן אנונימי באופן השאלון את למלא התבקשו המשתתפים את מידת הסכמתם לאמירות בסולם של 1 עד 5 )1 - בכלל לא; 5 - במידה רבה מאוד(. תשעה מבין משתתפי הקבוצה מילאו את שאלון

ההערכה. רצון שביעות כולם הביעו המשוב ובשאלוני המסכם במפגש מהעיתוי של קיום הקבוצה ומעצם קיומה. הם מאוד כתומכת בקבוצה האווירה את העריכו שהקבוצה העריכו המשתתפים כן, כמו .)4.2(עצמם על ולדבר להיפתח להם אפשרה שבעי היו המשתתפים רוב .)4( רבה במידה

רצון מההנחיה )4.5(. אחד המשתתפים אמר כי "הסדנה חידשה תלוי שהכול אותי ולימדה דברים הרבה לי יתבצע". זה כך לדברים, שאגש איך - בי לי תרמה "הסדנה אמרה: נוספת משתתפת אבל חששות, לי יש עדיין אותי. והרגיעה המפגש עם המרצים והמידע שקיבלתי סייעו לי רבות". משתתפים נוספים: "הסדנה הייתה שהגבירו ואספקטים מידע וכללה איכותית בלימודים"; להצליח שלי המוטיבציה את "לפני הסדנה לא ממש הבנתי שאני הולך להיות סטודנט, ובסיומה הבנתי הרבה יותר"; "אנחנו נמשוך בחוטים ונבנה את סדר העדיפויות שלנו"; "הכדור בידיים שלנו, אנו מחליטים איך לנהל את הדברים. שנתייחס איך כבומרנג. אלינו לחזור ויכול וזורם מתגלגל הכדור אל עצמנו - כך אנשים יתייחסו אלינו"; "הכדור מסמל אופטימיות - אני יכול להצליח, יש לי כלים לסיים את התואר ולנצל את הכלים־

היכולות שלי". לטעמי, הקבוצה השיגה את מטרותיה. המשתתפים העריכו כי למדו יותר על עצמם ועל שאיפותיהם המקצועיות וכן למדו מיומנויות בין־אישיות וחברתיות שיעזרו להם באקדמיה. כל זאת, ברמה גבוהה יחסית: עם התמודדות ,3.7 - ומקצועי אישי לימוד ,3.8 - חדש קשר יצירת דרישות הלימודים - 3.6, הרגשת היכולת לסיים את הלימודים בהצלחה - 3.8, ידע טוב יותר לגבי בחירת המקצוע - 4.1. בנוסף, רוב המשתתפים בעתיד דומה בקבוצה להשתתף אחרים לאנשים ימליצו כי העריכו

.)4.3(כי עלה הקבוצה, הנחיית מתום שנתיים אישית שערכתי, בבדיקה מקצועות למדו הם במכללה. למדו עדיין המשתתפים מן שמונה

חופשיים הנדרשים בעולם העבודה.

סיכוםגדולה במכללה נכים סטודנטים עם בעבודה התנסותי מתוך במגוון קושי על דיווחו מהם רבים כי לראות נוכחתי בארה"ב, קושי במכללה, בין־אישיים קשרים מיעוט בדידות, תחומים: ביצירת קשרים חדשים, קושי להתמודד עם דרישות האקדמיה - הן ברמת ההצלחה הפורמלית והן בצורך הקבוע לסנגר על עצמם גורם היווה זה מצב המרצים. מול ובפרט קשייהם, את ולהסביר

הקבוצה התבססה על הצבת האדם הנכה במרכז, חיזוק

הגישה האקטיבית של המשתתפים ונתינת הבמה

להם. המפגשים כללו חשיפה למקומות ולמצבים פוטנציאליים בלימודים במכללה וחשיבה על

כלים יעילים לפתרון בעיות

10

מצבם על השלכות לכך להיות עלולות כי הבנתי עבורם. דחק ונשירה במצבם הידרדרות כדי עד באקדמיה, והתפקודי הנפשי

מהלימודים. כשהתחלתי לבדוק לעומק את נושא השילוב של סטודנטים נכים בעולם האקדמיה, הבנתי כי התמיכה הניתנת כיום לסטודנטים אלו ואינה מתייחסת בתחילת דרכם באקדמיה היא במתן עזרים בלבד למורכבותה של הסוגיה: הצורך בכלים לרכישת מיומנויות חברתיות, ובליווי נפשי, הצורך בהתייחסות מערכתית אליהם הצורך בתמיכה כאל אנשים שווי זכויות. כל אלה נדרשים לצורך שילובם המוצלח של

הסטודנטים הנכים. חשוב זה במאמר המוצגת זו כמו התערבות כי גיליתי כן, כמו ליצור כדי תחילתם, עם מיד או הלימודים תחילת לפני שתיעשה מוטיבציה התחלתית גבוהה אשר תשפיע על כל מהלך הלימודים ועל ההשתלבות של העתידית הראייה מכן. לאחר בעבודה ההשתלבות

בעולם העבודה היא חלק חשוב בתהליך. מאז שהנחיתי את הקבוצה, ולאחר שהצגתי במכללה את תוצאות ההתערבות, התחזקה במכללה ההכרה בצורך בקבוצות דומות. בהמשך פותחה במחלקה לטיפול בסטודנטים נכים במכללה תוכנית הכוללת וכן הלימודים, תחילת לפני שבניתי, המודל לפי קבוצות הנחיית ותמיכה פסיכולוגי ייעוץ המציע סוציאלי, עובד למחלקה התווסף נפשית לסטודנטים נכים השרויים במצבי לחץ ומשבר סביב דרישות

האקדמיה. כמו כן, התחזקה ההכרה בצורך בקיום ימי עיון ואוריינטציה לעובדי בטיפול הנוגעים והרחבים הספציפיים בנושאים ולמרצים המכללה בסטודנטים נכים. אילו המשכתי לעבוד במחלקה זו, הייתי בונה מודל זמן לאורך ובוחנת בקבוצות שהשתתפו הסטודנטים אחרי למעקב

הייתי - וכמובן הקבוצה, מטרות הושגו אם שותפה להרחבת ההתערבות הקבוצתית ברמה

המערכתית. תהליך וכן זה, מאמר של הכתיבה תהליך ונוקשת גדולה אמריקנית במסגרת העבודה בהצלחה התמודדתי שבמסגרתו כללים, היוו ודעות, אנשים של מגוון מול עבודה עם עבורי אתגר ותרומה אישית גדולה. מעבר לכך, הייתה עבורי ביותר המשמעותית התרומה העובדה כי הצלחתי להאיר צורך חדש ולהגמיש את התפיסה האמריקנית הנוקשה בנושא היחס בכך להם. ומתן השירותים הנכים לסטודנטים באקדמיה ולהצלחתם להעצמתם תרמתי והגדלתי את סיכוייהם לשילוב מוצלח בעבודה ה"דמיון כי חשתי בחיי לראשונה מכן. לאחר שלי, היכולת מבחינת - הביצועים" גבול הוא

כעובדת זרה עם מגבלה של אנגלית כשפה שנייה, לבוא ולחולל שינוי משמעותי.

נכים סטודנטים ששילוב משום זו התערבות על לכתוב בחרתי במוסדות להשכלה גבוהה הוא נושא שנמצא עדיין בחיתוליו בארץ ובעולם ודורש העמקה התייחסותית, מחקרית ויישומית. ההתערבות ולו מענה, נתנה וגם זו בהעמקה הצורך את הוכיחה כאן שהצגתי נוספים ולסטודנטים בקבוצות שהשתתף סטודנט לכל חלקי,

במכללה שבה עבדתי.יותר של ונרחב נדרש תהליך ממושך כי אני סבורה זאת, יחד עם שנלמדו הספציפיות המיומנויות שיפור בנושא אם - והבנה למידה בקבוצה, ואם, ובעיקר, בקידום ובהטמעה של התהליכים המערכתיים הנכים הסטודנטים של המוצלח לשילובם הנדרשים והחוקתיים

באקדמיה.

ספרות1. זיו, י. וברהב, י. )2001(. מסע קבוצתי, המדריך למנחה קבוצות. תל־אביב: הוצאת גל.

2. טובול, א. )1997(. עמדות מעסיקים כלפי העסקת עובדים בעלי פיגור שכלי בעבודה בשוק חופשי. עבודת מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים.

נכות התפתחותית, התמודדות עם דחק, לבוגרים עם )1999(. הורים 3. כהן־חבושה ר. תמיכה משפחתית ועמדות כלפי נורמליזציה כמשתנים הקשורים לעמדותיהם כלפי

תעסוקת בנם/בתם. עבודת מוסמך, אוניברסיטת חיפה.4. כץ, ש. ויקותיאל, א. )1974(. עמדות מעבידים לגבי העסקת עובדים עם הגבלות שכליות.

סעד, 18 )2(, 38-35.5. רבין, א. )1992(. עמדות המעסיקים וסביבת עבודה כגורמים בשיקום תעסוקתי של

אנשים עם פיגור שכלי. עבודת מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים.6. רייטר, ש. )1991(. שילוב נכים ולקויי התפתחות בעבודה בישראל - מבט לעשור הבא.

חברה ורווחה, כרך י'-י"א, 4, יולי 1991.http://www.moital.gov.il/NR/exeres/.)1998( 7. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות

D28AA32D-3514-4F95-94AC-546C90597974.htm

Ash, A., Bellew, J., Davies, M., Newman, T., Richardson, L. (2005). 8. Is Everybody In? The Experience of Disabled Students in Further Education. Chapter 16, 605-21. Routledge Pub.

Chau, S.D., Andre, J.M., & Patris, A. (1994). Inter-rater agreement of two 9.

functional independence scales: The functional independence measure (FIM) and a subjective uniform continuous scale. Disability and Rehabilitation. 16(2). 63-71.

Erikson, E. H. (1959). Identity and the life cycle. In Klein, G.S. (Ed). 10. Psychological Issues. New York. International Universities Press, Inc.

Fullerton, A. (1995). Promoting self-determination for adolescents and young 11.

adults with autism. Journal of Vocational Rehabilitation, 5(4), 337-346

Healy, H., & Rigby, P. (1999) Promoting independence for teens and young 12.

adults with physical disabilities. The Canadian Journal of Occupational Therapy, 240-249.

Holloway, S. (2001). The experience of higher education from the perspective 13.

of disabled students. Disability & Society, Vol. 16, 597-615.

Mallory, B.L. (1996). The role of social policy in 14.

life-cycle transition. Exceptional Children, 62, (3), 213-223.

O'Connor, U. Robinson, A. (1999). Accession or 15.

exclusion? University and the disabled Student: A case study of policy and practice. Higher Education Quarterly, Volume 53, pp. 88-103(16). Blackwell Publishing.

Riddell, S. (1998). Chipping away at the mountain: 16.

disabled students' experience of higher education. International Studies in Sociology of Education, Volume 8, Number 2, pp. 203-222(20). Routledge Pub.

Ruffolo, M., Kuhn, M., Evans, M.17. (2005). Support, Empowerment, and Education. A Study of Multiple Family Group Psychoeducation. Journal of Emotional and Behavioral Disorders, Vol. 13, No. 4, 200-212.

Schultz, A.W., & Liptak, G.S., (1998). Helping 18.

adolescents who have disabilities negotiate transition to adulthood. Issues in Comprehensive Pediatric Nursing, 21, 187-201.

Victor, J. & Swirsky, J. (1985) Meeting needs: Career education, independent 19.

living, community resources and family. The Exceptional Parent, 15(3), 19-21.

Wehman, P. (Ed.). (1996). 20. Life eyond the classroom. Transitions Strategies for young people with disabilities. (2nd ed.). Baltimore. Paul H. Brookers Publishin.

Yalom, D.E. (1975). 21. The theory and practice of group psychotherapy. N.Y: Basic Books Inc Pub.

ADA (1990) 22. American Disability Act. http://www.ada.gov/pubs/ada.htmIDEA (1997). 23. Individuals With Disabilities Education Act. http://www.ed.gov/offices/OSERS/Policy/IDEA/index.htmlRehabilitation Act24. (1973). http://en.wikipedia.org/wiki/Rehabilitation_Act_of_1973#Section_504, http://www.section508.gov/index.cfm?FuseAction=Content&ID=15

עדיין קיים פער בין הרצון להציע הזדמנות שווה

לסטודנטים נכים להשתלב במסגרות ההשכלה הגבוהה

לבין מתן מענה למגוון הצרכים האמיתיים והמלאים

של הסטודנטים הנכים

11

ברכה לב־רן ויצחק רוזנברג

ה מ צ ע הכלכלית־ת חברתי לנשים תושבות

בקעת־אונו,2009-2008

לנשים תושבות בקעת־אונו,2009-2008

12

מבואבקרית־אונו פועל מועדון לנשים חד הוריות במצב סוציו־אקונומי וגני־ גבעת־שמואל יהוד, נשים מקרית־אונו, נמוך. במועדון חברות

תקוה.השתתפה אשר נשים קבוצת במועדון פעלה 2007 בשנת בסדנאות ובהרצאות בנושאים שונים - מסדנאות חינוך כמו סמכות אישית להעצמה סדנאות ועד הורה-ילד-ביה"ס בין ויחסים הורית

וקבוצתית. מחוזקות מרגישות הן כי הנשים ציינו השנתית הפעילות בתום בתחום המשפחתי ומתמודדות בחייהן ביתר שליטה, והביעו עניין רב בהעצמה כלכלית. חלקן בעלות מקצוע בתחומים כמו קוסמטיקה, ולהקמת מקצועי לקידום ורצון נכונות הביעו והן ובישול, ספרות

עסק.הנשים הרגישו חסרות אומץ, ידע, תושייה וממון התחלתי לפתיחת

עסק והביעו רצון "לפרוץ" ולעשות את השינוי בחייהן.

רקע תיאורטיהשינויים במדיניות הרווחה הישראלית ניכרים בין היתר בהתגברות של בהתחזקות החברתיים, השירותים של ובארגון במבנה העוני,

המגזר השלישי ובדרכי מימון וביצוע.למדיניות בהמשך החברתיים, השירותים פיתחו האחרון בעשור או זמני וסיוע שיקום הגנה, מניעה, תוכניות הרווחה, משרד של גיל, קשיי תפקוד, חברתית, והדרה עוני מוגבלות, מתמשך מפאת

אבטלה, אפליה, ניצול וסטייה חברתית. משרד הרווחה, בחזונו, מחויב לצמצום הפערים החברתיים בין קבוצות שונות במדינה ולקידום של

שוויון הזדמנויות.חברתיים פערים עם מוצלחת "התמודדות מציין: )2006( קופ מותנית בשינויים במאפייני המשק ושוק העבודה. הצמיחה הכלכלית התנאים את סיפקו העבודה שוק והתרחבות האחרונות השנים של את בהכרח צמצמו לא הם אך החברתית, ההדרה בממדי לצמצום תפקידה זהו שכן העוני, ממדי את הקטינו או החברתיים הפערים

העיקרי של מערכת הביטחון הסוציאלי."מחייבים העוני עם וההתמודדות החברתיים הפערים צמצום לצד טווח, ארוכות תוכניות של ופיתוח כוללת היערכות ממשלתית

פיתוח של כלים ואמצעים קצרי מועד.המשבר הכלכלי העולמי והשפעתו על התעסוקה ועל היקף המקורות העומדים לרשות הממשלה הביאו לגיבוש מדיניות כוללת לסיוע של שירותי הרווחה לקהילות, משפחות ויחידים החיים בעוני, על־ידי שילוב

בתעסוקה של אוכלוסיות מודרות ושל אנשים עם מוגבלויות.הפעילות מטרת שבה חברתית, כלכלה על מדברת )2005( אילני הכלכלית-חברתית-קהילתית הצומחת "מלמטה" היא להחזיר קבוצות המודרות מן הכלכלה לחיים חברתיים וכלכליים. "הכלכלה החברתית" שיאפשרו חדשות, וכלכליות חברתיות אלטרנטיבות ליצור שואפת להשלכות יותר הפגיעות ולקבוצות בכלל לאנשים כלכלי ביטחון

הכלכלה הגלובלית בפרט.מתוך מיפוי אסטרטגיות לפיתוח כלכלי-קהילתי מציגה אילני )2005( מודל המדגים אסטרטגיה מגובשת של כלכלה חברתית. המודל מציע )Sustainable Livelihood( "תפיסה המכונה "בניית מחייה בת קיימאוהקהילתית. הוא מתאר תהליכים שבהם משתמשות ברמה האישית

נשים בפיתוח העסק כבמנוף ליצירת שינוי בחייהן, להגברת העצמאות שלהן ולהתעצמותן.

רובנו - במודע שלא או שבמודע מטרה היא קיימא" בת "מחייה חיינו את ולהיטיב לקיים שואפים אנו להשגתה. ופועלים פועלות בני ביתנו, להיענות להזדמנויות להתפתחות במהלך החיים ואת חיי ולשמור על חסינות בעת משברים ולחצים - פנימיים או כאלו שמקורם צריכות נשים שינוי. כל תהליך במרכזו של היא בסביבה. התעצמות לתכנן באופן אקטיבי ולקחת שליטה על חייהן ועל עתידן. דרך תהליך פעיל של בניית נכסים אישיים ועסקיים, הן יכולות להפוך למקבלות

החלטות ולמנווטות את חייהן.

הרציונל לתוכניתכישרונות של הפועל אל מהכוח הוצאה על מתבססת התוכנית אישיים חבויים, שהנשים לא פיתחו ולא העריכו לאורך חייהן, והפיכתם

למקור לעוצמה כלכלית עבורן.מכלל התוכניות הקיימות, שמציגות דרכים שונות להתמודדות עם היבטים שונים של בעיית העוני, נבחרה התוכנית "עסק משלך", שאותה מפעילה "העמותה להעצמה כלכלית לנשים". העמותה הוקמה בשנת 2000, כשחזונה הוא להביא לידי שינוי חברתי וכלכלי במעמד הנשים על־ידי כלכלית להגיע לעצמאות לנשים סיוע בארץ באמצעות מתן

פיתוח של עסקים זעירים.בתוכנית משולבים שני תחומי ידע אשר משמעותיים לנשים מעוטות יכולת כלכלית המטופלות ברווחה: העצמה נשית וידע בייזום ובפיתוח

ברכה לב־רן - MA, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים בגני תקוהיצחק רוזנברג - MA, מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ביהוד-מונוסון

התעצמות היא במרכזו של כל תהליך שינוי. נשים צריכות לתכנן באופן אקטיבי ולקחת שליטה על חייהן ועל עתידן. דרך תהליך פעיל של בניית נכסים אישיים ועסקיים, הן יכולות להפוך למקבלות החלטות ולמנווטות את חייהן

13

של עסק אישי. התפיסה היא שלשם פיתוח כלכלי נדרש ליווי אישי ולא רק וחברתיים זמן, המתייחס גם להיבטים נפשיים צמוד לאורך

להיבטים יישומיים-כלכליים.קרומר נבו )2002( מצאה כי 16% מכלל הנשים בארץ חיות מתחת לקו העוני, מרביתן חיות במשקי בית עם בן זוג, אם כי שיעור גבוה יותר של נשים עניות חיות במשקי בית חד־הוריים. מכיוון שנשים הן בעלות סיכויים נמוכים יחסית להשיג השכלה ולהשתתף בכוח העבודה, הרי שסיכוייהן להיחלץ מהעוני נמוכים ביחס לסיכויי הגברים. לדעתה של הנשים המצויות לבקר את העובדה שתופעת יש ,)2002( נבו קרומר כתופעה עצמאית, נדונה בשיח האקדמי וחברתית כלכלית במצוקה והספרות המחקרית הספרות וכי הפוליטי, ההקשר מן המנותקת מן מתעלמות זו אוכלוסייה עם הפרקטיקה של בהיבטים העוסקת ההקשר הכללי ומתמקדות בעיקר בהיבטים הפתולוגיים או בהיבטים האקדמי השיח של זו נטייה זו. אוכלוסייה של התפקוד חוסר של

הופכת את הנשים לאוכלוסייה שקולה אינו נשמע.

התוכניתגבעת יהוד, קרית־אונו, - המקומיות הרשויות בין פעולה בשיתוף שמואל וגני־תקוה, הוחלט על הפעלת תוכנית שתענה על צורכי נשים ותשפר את מעמדן הכלכלי. הנתונים שנאספו ברשויות על אודות קהל בשירותי המוכרות נוספות ונשים חד־הוריות נשים הכולל הלקוחות, הרווחה, חיזקו את הצורך בקיום תוכנית שתעסוק בהעצמה כלכלית נשים ממעמד סוציו־ יעד של לנשים. התוכנית פונה לקהל חברתית

אקונומי נמוך; נשים שאינן עובדות ואחרות שעובדות ומשתכרות שכר מינימום, שרוצות וצריכות עזרה כדי לקדם את עצמן ולהגיע לעצמאות

וליציבות כלכלית על־ידי פתיחת עסק זעיר משלהן.כלכלית במצוקה החיים בין הקשר על מצביעים רבים מחקרים מתמשכת לבין בעיות חברתיות. מחקרים אחרים חושפים את ההשפעה ההרסנית של החיים בעוני על גורלן של נשים בכל רחבי העולם. עוני נשים, לסחר בנשים, מופיע כגורם עיקרי להתפשטות אלימות כלפי Corradini, 2001;( בסמים ולשימוש לפשיעה לזנות, להתדרדרות

.)Rafael, 2004על אלא אותם, החווה הפרט על רק לא משפיעים בעוני החיים החברה כולה. לכן, אם מעוניינים בחברה משגשגת, מפותחת וצודקת, לא נוכל להתעלם מהמצוקות הכלכליות של האוכלוסיות המוחלשות

בחברה.

מטרות־העל של התוכניתסיוע במימוש הפוטנציאל של נשים להקמת עסק עצמאי; ●

סיוע במימוש של העצמה והכשרה עסקית לנשים; ●נשים של ההשתכרות/ההכנסה יכולת הגדלת של במימוש סיוע ●

מעוטות יכולת כלכלית;סיוע לנשים ביציאה ממעגל העוני; ●

הגברת תחושת השליטה והאחריות על חייהן; ●יציאה ממצב של הדרה חברתית למצב של מעורבות חברתית. ●

תהליך ההפעלה של התוכניתיזמות בנושא תוכנית התקיימה שבהן אחרות בערים בדיקה ●

עסקית לנשים;

הכנת תשתית ארגונית לפרויקט, שכללה הצגת תוכניות להעצמה ●כלכלית-חברתית לנשים;

חברתיים, לשירותים האגפים ממנהלי המורכבת ועדה הקמת ●לקביעת מדיניות בהפעלת התוכנית;

הסוציאליות מהעובדות המורכבת התוכנית, לליווי ועדה הקמת ●הקהילתיות;

בחירת תוכנית שתיתן מענה למטרות ותשיג את התוצאות הטובות ●ביותר;

בחירת העמותה להעצמה כלכלית לנשים להנחיית התוכנית "עסק ●משלך";

מתוך לתוכנית המתאימות נשים למיון קריטריונים קביעת ●מטופלות אגפי הרווחה;

קביעת ארבעה מפגשים של מנהלי אגפי הרווחה לאורך הפעלת ●התוכנית, לדיווח שוטף ולקבלת החלטות במהלך התוכנית;

ביישובים, הקהילתיים הסוציאליים העובדים בין עבודה חלוקת ●לקיום קשר קבוע עם הנשים המשתתפות בתוכנית;איתור מקום מתאים ונגיש לקיום מפגשי התוכנית; ●

"עסק התוכנית של הקבוצתיים המפגשים תחילת - 2008 מאי ●משלך".

התהליך שתואר נטע תקווה בקרב השותפים - מנהלי אגפי הרווחה והעובדים הסוציאליים במחלקות - כי התוכנית שנבנתה תספק לנשים הזדמנות ממשית לרכוש השכלה, לשפר את מצבן הכלכלי ולהשתלב

טוב יותר בחברה.בהם )2004( מתייחס לבניית מודלים מובחנים לפי התנאים בקהילה מתרחש שבה קהילה בתוך מתפתח אשר מודל לדעתו, וצרכיה. יותר על ובזמן התרחשותו, מקנה לחברי הקהילה בקרה רבה השינוי תנאי חייהם. שיתוף והעצמה אינם נמדדים רק ביכולתן של קבוצות להשפיע. החברים נעשים מודעים לכוחותיהם ולמגבלותיהם ולתנאים המשפיעים על חייהם. בחירת התוכנית הקהילתית תורמת להיווצרותו ההדדית המחויבות את המשקף המשתתפים, בין חברתי חוזה של

לעבוד יחד ולממש את שאיפותיהם לקראת השינוי המיוחל.

אוכלוסיית היעדממעמד נשים של יעד אוכלוסיית נקבעה הראשוני התכנון בשלב ו/או מטופלות סוציו־אקונומי נמוך שמוכרות על ידי שירותי הרווחה על ידיהם. מכיוון שהתוכנית פונה לקהל יעד של נשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך, הוחלט לפנות גם לנשים שאינן מוכרות בשירותי הרווחה

- נשים שלמדו מקצוע ורוצות וצריכות עזרה כדי לקדם את עצמן. הפרסום בעיתונים מקומיים, שנוסח באופן מאתגר ומסקרן, הציף את שירותי הרווחה בפניות טלפוניות רבות של נשים שרצו להצטרף

לתוכנית:

"...עוצמה...כוח...עניין...כסף... עסק משלך - אם מילים אלה מדברות אליך, סימן שאת מתאימה לנו!!!

אישה יקרה,בימים אלו מתגבשת קבוצת נשים, בעלות מוטיבציה

ורצון חזק לפרוץ ולעשות שינוי בחיים ובעלות כישורים אישיים לפתיחת עסק זעיר!!!"

"עסק התוכנית הוצגה במפגש הנשים. עם לפגישה מועד נקבע וראיון קבוצתי. במפגש השתתפו ראיונות אישיים והתקיימו משלך"

70 נשים, כשהתוכנית אפשרה את השתתפותן של 30 נשים בלבד.

14

הצגת התוכנית בפני הנשים עוררה והציפה רעיונות ותקוות לתרגום כמו נשמע - עסק משלך "לפתוח כי ציינו הן למציאות. החלום של

חלום מתוק ומבעית כאחד".

היעדיםפתיחת התוכנית "עסק משלך" שלב א' בחודש מאי 2008, בהיקף ●

של 116 שעות אקדמיות, אחת לשבוע; בתוכנית שלב א' הועבר ידע תיאורטי בתחומים: חשיבה כלכלית, ●הבית, כלכלי של משק ניהול ומתן, ניהול משא לשיווק, מבוא הכנסות לעומת רווחים, נקודת האיזון, תזרים מזומנים והנהלת

חשבונות של העסק, ועוד;בתהליך הטיפולי, העו"ס במחלקות סייעו למועמדות להשתתף ●אותן והדריכו - ובמהלכה התוכנית הפעלת לפני - בתוכנית

כיצד להתמודד עם קשיים שעלו;בסיום שלב א' הציגו הנשים את תוכניתן האישית להקמת עסק ●

משלהן, שהוכנה בסיוע ההדרכה שניתנה להן;ברשויות הרווחה מאגפי הקהילתיות הסוציאליות העובדות ●המקומיות אפשרו למשתתפות התוכנית להציג את העסק שלהן ופתוחים השונות בערים הממוקמים מכירה דוכני במסגרת

לקהל הרחב;מנהלי אגפי הרווחה אישרו את המשך התוכנית לשלב ב' - שלב ●

מעשי של יישום הנלמד בשטח;שעות 40 של בהיקף חודשים, שישה במשך התקיים ב' שלב ●

אקדמיות, אחת לשבועיים;שונות, שיווק בדרכי העסק קידום את כללה ב' שלב תוכנית ●

התקשרות עם ספקים, לקוחות ועוד;רשמי עסק יפתחו מהנשים שכ־30% מצופה התוכנית, בסיום ●

ויעשו הסבה לתחום עבודה המתאים להן.

סיכום ותוצאותבמהלך התוכנית לא הייתה נשירה מקבוצת הנשים; ●

המשתתפות מצד בפתיחות אופיין בקבוצה העבודה מודל ●וברצון כן ואמיתי לבצע שינוי בחייהן ולהגיע לעצמאות כלכלית

וחברתית;גדל העצמי ביטחונן לעבודתן, מודעות פיתחו בתוכנית הנשים ●

ויכולותיהן באו לידי ביטוי;הייתה השתתפות מרבית של הנשים בכל המפגשים; ●

הנשים גילו מוטיבציה גבוהה ורצון להצליח במילוי המשימות. מי ●שלא הגיעה למפגש - השלימה את החומר;

בין חברות הקבוצה נוצרו קשרים בין־אישיים משמעותיים ואווירה ●של קבלה והכלה;

במטרה להתגבר על קשייהן, הנשים למדו להיעזר זו בזו - בכתיבת ●התוכנית העסקית, בתכנון ובקידום של העסק, ועוד;

בסיום שלב א' של התוכנית נערכה ועדת קבלה. כל הנשים גילו ●רצון והשקיעו מאמצים אישיים כדי להשתלב בשלב ב';

העמותה ממשיכה ללוות את הנשים. הן נמצאות בקשר עם העמותה ●וממשיכות להיעזר במנחות - גם אם יהיו פנויות ומסוגלות לפתוח

את העסק רק בעוד שנתיים;העמותה מאפשרת לנשים לצאת, ללא עלות כספית, להשתלמויות ●ימים לנשים העוסקות בתחום בנושאים שונים: סדנה בת שלושה

הבישול, יום עיון בנושא שיווק ברשתות חברתיות באינטרנט, ועוד;

ערכו וחמש רשמי עסק פתחו מהנשים חמש התוכנית, בסיום ●הסבה לתחום עבודה המתאים להן;

בין הנשים בקבוצה יש נשים עם בעיות אישיות, הזקוקות לתמיכה ●ולליווי כדי לצאת מהמשברים ולהצליח בפתיחת עסק;

וישמשו יובילו זו ובדרך עצמית, לעזרה לקבוצה הפכו הנשים ●כסוכנות שינוי לנשים נוספות;

רוב הנשים שסיימו את התוכנית מעידות על היותה "משנה חיים". ●

ספרותכלכלי-קהילתי לפיתוח אסטרטגיות מיפוי אחר, מכיוון צמיחה .)2005( א. 1. אילני, והתבוננות בתהליך הצמיחה של כלכלה חברתית בישראל. מתוך דו"ח מחקר שהוגש

לקרן החדשה לישראל ולשתי"ל, תמונת מצב - מאי 2005. בקהילה התנאים לפי מובחנים מודלים בניית קהילתית: פרקטיקה .)2004( א. 2. בהם,

וצרכיה, חברה ורווחה, כ"ד, 4, 470-453.3. צבע, י. )2010(. מסמך מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים לשנים 2015-2010.

רווחה שירותי פרק: .2006 חברתיים לשירותים משאבים הקצאת .)2006( י. 4. קופ, אישיים. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, 232-207.

כלכלית במצוקה נשים לסוגיית הפמיניסטית הגישה תרומת .)2002( מ. נבו, 5. קרומר וחברתית עמוקה ומתמשכת. חברה ורווחה, כ"ב, 454-433.

Corradini, L. (2001). Children in chains. 6. The Unesco Courier, 54(6), 38-39.

Rafael, J. (2004). 7. Listening to Olivia: Violence, poverty and prostitution. Boston: North-eastern University Press.

מטרות־העל של התוכנית� סיוע במימוש הפוטנציאל

של נשים להקמת עסק עצמאי;� סיוע במימוש של העצמה

והכשרה עסקית לנשים;� סיוע במימוש של הגדלת

יכולת ההשתכרות/ההכנסה של נשים מעוטות יכולת כלכלית;

� סיוע לנשים ביציאה ממעגל העוני;

� הגברת תחושת השליטה והאחריות על חייהן;

� יציאה ממצב של הדרה חברתית למצב של מעורבות

חברתית.

15

רבקה לצטר

האם רק אם הבנים

שינוי וצמיחה בקבוצה לנשים שמחה?שעוברות טיפולי פוריות

16

פרולוגברצוני פוריות, טיפולי שעוברות דתיות לנשים קבוצות כמנחת לשתף בתהליכים שנשים אלו עוברות כמשתתפות בקבוצה. לדעתי, אלא שעולים בתכנים אינו אחרות לקבוצות זו קבוצה בין ההבדל בקושי לתמלל אותם, בגלל הסודיות שאופפת ציבור זה. הקושי לגעת בכאב נובע, בין היתר, מהחשש לחשיפת מצוקתן ולחשיפת קיומה של

תלות בקבוצה טיפולית. נראה לי כי העובדה שגם אני משתייכת למגזר זה ובקיאה בקודים הברית שבחשיפה. החרדה רמת את הפחיתה שלו התרבותיים אמון, בה שיש קבוצתית אינטראקציה אפשרה שנוצרה הטיפולית ולצמיחה אישית וההתנהגות הובילה לשינוי בדפוסי החשיבה ואשר

שלי ושל משתתפות הקבוצה.

מה המריץ אותי לכתיבת "חוכמת המעשה"?

ספרות מצאתי שלא כמעט הנשים, קבוצות של ההנחיה במהלך בתיעוד זה, מסוג לקבוצות הנחיה בטכניקות העוסקת בעברית נחיצותו של הטיפול הקבוצתי ובהשפעת התהליך הקבוצתי על נשים עצמם. הפוריות טיפולי של הצלחתם ועל פוריות טיפולי שעוברות היה לי ברור שעם סיום ההנחיה של הקבוצה הרביעית, ארצה לכתוב ולתעד את אשר התרחש בקבוצות ואת התוצאות וההשפעות הישירות

על המשתתפות בהן.הקבוצתי הטיפול נחיצות את תחשוף זאת שכתיבה מקווה אני לנשים שעוברות טיפולי פוריות ותהווה חלק בלתי נפרד מהפרוטוקול

של טיפולי פוריות.

האבחנה של אי פוריותבספר שמואל, פרק א', פסוק א', מובא: "ויהי איש אחד מן הרמתים ילדים"; אין ולחנה נשים... "ולו שתי ב': ושמו אלקנה"; פסוק צופים... פסוק ח': "ויאמר לה אלקנה אישה, חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך"; פסוק י': "והיא מרת נפש ותתפלל על ד' ובכה תבכה".

זהו סיפורה של חנה אשת אלקנה ואי יכולתה להרות. המתועד ואת ימינו של המציאות את גם הולמים התיאורים Haemmerli, Znoj, Burri, Graf, Wunder, ׂ( המודרנית בספרות פוריות טיפולי העוברות מהנשים חלק .)Perrig-Chiello, 2008מציגות סימפטומים של דיכאון קליני הכוללים בכי רב, אנורקסיה השפעה יש להרות היכולת לאי עצבות. של מוגברות ותחושות פסיכולוגית ניכרת על האישה. תפיסת עולמם של רוב האנשים היא שזכותם הביולוגית והטבעית היא להביא ילדים לעולם. פרדיגמה זאת מונעת מרובם אפילו את היכולת להרהר באפשרות שלא יחוו אי של האבחנה את להכיל עליהם ומקשה ההולדה בדרך הורות

פוריות.

לזוגות רבים, טיפולי פוריות הם יותר מאשר מצב פיזי וגורמים אשר צפוי, בלתי אובדן מייצגת פוריות אי וכלכלי. רגשי עומס מוגבר על ידי התחושה ש"איבדתי את השליטה על תקוותיי ועל להיות היכולת אובדן את כולל האובדן העתידיים". חלומותיי הורים לילד ביולוגי, את אובדן ההמשכיות בשרשרת הדורות ואת אובדן המעמד האישי במשפחה ובקהילה. כדי להסתגל לאבחנה ולתוצאות השליליות של טיפולים מייגעים דרושים רשת תמיכה Peterson, Gold, Feingold, 2007;( האבל עיבוד של ותהליך

.)Gerrity, 2001קיימות עדויות להבדלי תגובה מגדריים: גברים מגיבים בהרבה עצבות להסתיר מהם נדרש וחברתית שתרבותית מאחר כעס, ורגשות, תחושות של רחב מגוון עם הנאבקות נשים, וייאוש; נושאות - בנוסף לנטל האישי שלהן - גם את הנטל הרגשי של בני־הן חשות רבות בני משפחותיהן. כתוצאה מכך, פעמים ושל זוגן גלמודות בצערן ובאבלן. ההתבוננות שלהן בהריונותיהן של נשים

אחרות רק מעצימה את התחושות הרגשיות הנלוות לאבחנה של אי פוריות.

כמטפלת משפחתית, חוויתי במרחב הטיפולי הפרטני את האימפקט ירוד, עצמי דימוי פוריות: טיפולי שעוברות נשים על הפסיכולוגי הסביבה ועל המשפחה על הנישואין, חיי של איכותם על שהשליך

הקרובה.

המניע להקמת קבוצות לנשים שעוברות טיפולי פוריות

מאחר שכבר נוכחתי לדעת כי תכנים בלתי מעובדים אלו מציפים את המרחב הטיפולי הפרטני, הנחתי שהאוניברסליות של התופעות הנלוות לטיפולים הקשים, שתיחשף בקבוצה, תקל על מצוקתן של

הנשים ותאפשר להן הסתגלות טובה יותר למצבן. טיפולי דתיות שעוברות לנשים קבוצה ופתחתי יזמתי זאת, לאור ולתקווה מתמדת לתמיכה מקור תשמש שהקבוצה קיוויתי פוריות.

ותספק פתרון לבדידות החברתית שנשים אלה חוות.

רבקה לצטר היא עו"ס במרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים "מעיני הישועה", בני־ברק המאמר נכתב במסגרת תוכנית הכשרה לכתיבה מקצועית חוכמת המעשה, מחזור י"ד בביה"ס

המרכזי להכשרת עובדים בשירותי הרווחה, 2009. מרכזת: ענת הראל, מנחה: ספי גולדברג.� הנחיית הקבוצות נעשתה מחוץ לביה"ח, והודרכתי באופן פרטני וקבוצתי במסגרת התוכנית תודתי ניתנת בזאת הרווחה. לשירותי עו"ס בביה"ס המרכזי להכשרת של מנחות קבוצות הדרכתן לולא גולדברג. ספי ולמנחה הראל ענת המעשה חוכמת של הקורס למרכזת

המקצועית לא הייתה מתגשמת כתיבת מאמר זה.

תפיסת עולמם של רוב האנשים היא שזכותם הביולוגית

והטבעית היא להביא ילדים לעולם. פרדיגמה זאת מונעת

מרובם אפילו את היכולת להרהר באפשרות שלא יחוו הורות בדרך ההולדה ומקשה עליהם להכיל

את האבחנה של אי פוריות

17

מטרות הקבוצה1. עיבוד רגשות

לאפשר הייתה המרכזיות המטרות אחת ואת רגשותיהן את ולבטא לזהות לנשים פוריות. בעיות של לאבחנה ביחס תגובותיהן על האבל של עיבוד נעשה הטיפולי במרחב אובדן ההגשמה של הורות ביולוגית, "טבעית" אפשרויות העלאת עם יחד סיבוכים, ונטולת

אלטרנטיביות לבניית הורות. פנימיים ומשאבים כוחות מגלים בקבוצה ומחזקים אותם. הפנמת האבחנה של אי פוריות מאפשרת ראייה של "העצמי" השלם, הכוללת

מסוגלת שאינה "אישה רק לא - העצמית הזהות של רבים היבטים בקבוצה רוכשות אלו שנשים וצמיחה שינוי לחולל היכולת להרות". תומכת ברעיון שיש משמעות ל"עצמי", לחיים ולזוגיות פורחת - גם

אם עדיין ממתינים לבניית הורות.

2. חיזוק הזוגיות

משתתפות הקבוצה מעידות כי במרפאות לטיפולי פוריות מוקדשת תשומת לב מרובה לחלק הרפואי של תחום הפוריות, אולם לא נותרים ונפשית. רגשית מבחינה הזוגות את ללוות כדי ומשאבים זמן די תהפוכות עם מתמודדת אשר הזוגיות, את להעצים נדרש לדעתן, רגשיות בעיצומן של החלטות והכרעות גורליות - שתוצאותיהן עולות

בהון רב והשלכותיהן על עתידם של זוגות אלו גדולות מאוד.לרוב, לזוגות אלו אין רשת תמיכה משפחתית או חברתית. טיפולי ולזוגות יוצרים תחושות של השפלה ושל חוסר ערך עצמי, הפוריות יוכלו שבו שיפוטי, לא מקום חסר אלה תחושות עם המתמודדים

לבטא ולנקז רגשות עזים של אכזבה, כישלון, כעס ותסכול.

3. בירור הייחוס של אי הפוריות

נושא חשוב ביותר בקבוצה הוא עיבוד תחושות האשמה סביב נושא סיבה )ייחוס העקרות ייחוס של הנושא עם וההתמודדות הפוריות לעקרות( - ואין הכוונה למתן הסבר רפואי. אלה נושאים המתקשרים לא פעם לחוויות ילדות שלא עובדו ולאירועים שעוררו באותן נשים החוויה כן, כמו בהמשך. שאדגים כפי עצמי, וגינוי חרדה אשמה, שלשמותיהן יש משמעות מרובה היא דומיננטית: לפעמים שמותיהן דומים לשמות נשים בהיסטוריה שגם הן לא נפקדו, ולאחר תהליכים

מייסרים - הן נאלצות לשנות אותם.

4. רכישת מיומנויות חדשות

מעבר לניקוז כעסים, מטרת הקבוצה היא להנחיל כישורים חדשים, שיאפשרו לזוגות אלה ליהנות ממגוון הנאות החיים. הלמידה מהאחר לכל קפיצה קרש מהווה בחיים ובהתקדמותו בו ההתבוננות ומן נזקקת כך כל כשאני גם לאחר, לתת היכולת בקבוצה. משתתפת בקבוצה ההשתתפות מרפאת. עצמה בפני היא מה, לדבר ומשוועת - על ידי הקשבה, האזנה ונוכחות - מהווה נתינה. נשים אלו ממעטות

לתת לאחר, וכך גם אינן נותנות לעצמן. אני מאמינה שהנתינה מרחיבה את היכולת של רחמן להוות אכסניה לעובר ועשויה להקטין את הדחייה אצל נשים שמרבות להפיל. כמובן,

רפואית. אבחנה דרושה חוזרות שלהפלות אלו לנשים עוזרת הקבוצתית המסגרת מידותיהן את ולגלות לחולשותיהן להתוודע בדרך השינוי שיפוטיות. ללא - יפות הפחות שבה הן תופסות את הנתינה לאחר מרכך אותן

ומעדן את התוקפנות והתובענות.להנחיית המובנה הפסיכו־חינוכי המודל ממשתנים אחד לכל התייחסות כולל קבוצות כמו דינמית. לעבודה מותיר מקום ועדיין אלו פנימית להתבוננות בקבוצה זמן מוקדש כן, במיוחד הבין־אישית, התקשורת ולשיפור

במקרים שבהם התקשורת מביעה עוינות.

ממבחר הנושאים שנידונו בקבוצות

1. קונפליקט החשיפה

בשלביה הראשונים של הקבוצה, כשרמת החרדה היתה גבוהה מאוד, נדרשו המשתתפות להתמודד עם סוגיית החשיפה. דילמת החשיפה, שמלווה אותן בחיי היום יום שמחוץ לקבוצה, חדרה בעוצמה רבה גם לתוך הקבוצה: על אילו תכנים נדבר בקבוצה? את מי, מחוץ לקבוצה, מוחלטת, סודיות להן שהובטחה אף על שרכשנו? בתובנות נשתף הקונפליקט הגרעיני של הקבוצה היה סביב חשיפת מצוקתן - והדבר

עלה בכמה שלבים ובווריאציות שונות.הטורדנית- ההפרעה חשיפת היה ביותר הקשים הנושאים אחד כפייתית שבה לוקות רבות מהנשים. בכל קבוצה הייתה אישה אחת ההפרעה להישמע. הקבוצתי לקול ואפשרה הנושא את שהעלתה בעיקר והתבטאה חרדה להפחתת ביותר פרימיטיבי ככלי הופיעה שעות שש הקדישו נשים טבילה. לפני חציצה הלכות על בהקפדה לרחצה, מתוכן שלוש שעות לצחצוח שיניים. האמירה היא: "לו הייתי שבין המילים נפקדת". משחק הייתי מצוות קיום על מקפידה יותר של התרגול עם מדעתן. אותן שהוציא כמעט ל"נפקדת" "מקפידה" ניכרת. במידה הרחצה שעות הצטמצמו קוגניטיבי-התנהגותי טיפול לקראת סיום הקבוצה הצליחה אחת מהמשתתפות, שקודם לכן עסקה בהכנות לטבילה במשך שש שעות, לצמצם את ההכנות לשעה אחת

בלבד. לתחושתי, עובדת היותי חרדית, המכירה היטב את הקודים הקשורים לנושא הטהרה ולפיכך יכולה להבחין בין שמירת הלכה לבין כפייתיות בנידון, הרחיבה את יכולתן של הנשים להעלות את התכנים המעיקים

עליהן ולהאמין שאפשר לחולל שינוי.פתרון ההפרעה הטורדנית-כפייתית השפיע גם על תחומים נוספים. גלגל ענק של תחושות ורגשות, מעורבות בייאוש ובתקווה, הוא חלק בטכניקות להשתמש התרגלו הנשים פוריות. מטיפולי נפרד בלתי החשיבה את לצמצם בכדי מודרך, ודמיון הרפיה נשימות, של הקטסטרופלית שמלווה אותן בכל פעם שהם ממתינות לתוצאות של

טיפולים ומהרהרות בעתיד.עם חשיפת הרגשות הקשים, ניתנה לגיטימציה להעלות את הנושאים לדיון ולעבד אותם. דובר רבות על הבושה הנלווית לתיוג העקרות ועל הקנאה המתגברת כאשר אחאים צעירים, משני הצדדים, חוגגים ימי הולדת או אירועי בר מצווה לילדיהם, בשעה שהן טרם חוו הורות. לא יכולתן "לספק את הנחת" להורים מעט אשמה מלווה אותן בשל אי

ולסבים, כמצופה מהן.

נושא חשוב בקבוצה הוא עיבוד תחושות האשמה וייחוס סיבה לעקרות. לא פעם, הזוגות

מחפשים סיבה למצוקתם במטרה לעבור תהליך של כפרה ושל סליחה. התסכול רב כאשר

טיפול הפוריות אינו מצליח ותהליך הכפרה חוזר על עצמו שוב ושוב

18

"איך נדרש מאיתנו לחגוג חגים כמו סוכות, חנוכה, פורים או פסח ללא ילדים?" קיום המצווה "והגדת לבנך" )שמות י"ג, ח'( מקבל משנה

משמעות, במיוחד בליל הסדר, כאשר הגרעין המשפחתי מודגש.הקושי הגדול ביותר היה העיסוק במחשבה מי יאמר קדיש אחריהן. תחושת כעס עמוקה מלווה את השאלה: "למה נגזרה עלינו התמודדות

זו? במה אנחנו פחות טובים, שנשלל מאתנו צורך בסיסי זה?"הדיכאון המתלווה לרגשות ולהרהורים אלו מהווה גורם ישיר לדימוי עצמי ירוד ולערך עצמי השואף לאפס. העלאת תכנים אלו ותופעות

הלוואי הרגשיות שלהם דורשת מרחב טיפולי מכיל ואמפתי.

2. הסיבה שבגללה אין אנו נפקדים

להעלות החברות את הזמנתי כאשר התרחשה הבאה הווינייטה לסיפור קשורים שאולי ילדות, זיכרונות

העקרות שלהן.שירות במסגרת "כמתבגרת, משתפת: חנה לקהילה, התנדבתי במחלקת ילדים בבית חולים. הייתי מגיעה מדי יום, מקריאה סיפור, מביאה ממתק ומשתדלת ליצור אווירה נעימה, אחרת. באופן לבקר נהגה מתנדבת כל כלל, בדרך הארוך האשפוז למשך ילד/ה אותו את קבוע מזל, עם התיידדתי האונקולוגית. במחלקה חודשים שישה במשך עשר. בת חמודה ילדה הכרתי אותה ואת כל בני משפחתה. אימא שלה שלי ההתנדבות שעת סביב יומה את תכננה והרשתה לעצמה לרדת לקניון, לפעמים לשתות להתקלח. הביתה לצאת ולפעמים קפה כוס

ונכנסתי מהרגיל מוקדם הגעתי אחד יום למחלקת הילדים השנייה, הנמצאת באותה

לשמח אפשר אם לבדוק כדי קומה, בינתיים ילד נוסף.

"שם, במחלקה, מצאתי את כוכבה, גם היא בת עשר, חולה בדלקת ריאות. רעיון מבריק עלה בדעתי: אקח אותה יחד איתי לבקר את מזל. הצמדתי את האינפוזיה, הושבתי אותה בכיסא גלגלים וצעדנו לכיוון עצמי את דמיינתי מאושרת, כך כל הייתי האונקולוגית. המחלקה כאילו יש לי רישיון נהיגה: בידי ההגה של כיסא הגלגלים, עם מתקן האינפוזיה מחובר אליו, וילדה חמודה סומכת עליי כאשר אני מובילה אותה לשעת כיף. נכנסנו לחדרה של מזל, שם קיבלה אימא שלה את כוכבה בחביבות ופנתה לה לדרכה ולתעסוקותיה. התחלתי בהקראת ושתו החולים בבית בחוויותיהן שיתפו והבנות שלי, הקבוע הסיפור

קולה. איזה רוגע, חברות מבלות ונהנות. רגעים של חסד.מאיפה זה, 'מה אותי: ושאלה אחראית אחות עברה שעה "כעבור הילדים 'ממחלקת סיפרתי: בשמחה, ואני, חדשה?' חולה לנו הבאת

השנייה.' על שנשפכו לקילוחים ערוכה הייתי "לא חולה ילדה להביא האחריות חוסר על ראשי, בדלקת ריאות למחלקה של ילדים חולי סרטן שעוברים טיפולים קשים מאוד. 'את לא יודעת שחשיפה לזיהומים עלולה להיות מסכנת חיים הייתי מדבריה. נדהמתי אלו?' ילדים עבור בעצמי? הדברים על חשבתי לא איך - בהלם תהיינה מה יודע ומי טובה, כה היתה כוונתי

ההשלכות?ובמהירות שלום, אמרתי מזל, את "חיבקתי החזרתי את כוכבה למחלקתה. כבר לא הרגשתי

כה גאה ברישיון הנהיגה שלי."למחרת, כשהגעתי, מזל לא הייתה במיטתה. חששתי לגשת לתחנת האחות כדי לברר פרטים ונאלצתי לקבל את המידע מהעובדת במטבח. גבוה חום עם בבידוד, אושפזה מזל בדריכות עקבתי ריאות. ודלקת יום אחר יום מצבה. אחר

לזוגות רבים, טיפולי פוריות הם יותר מאשר מצב פיזי

וגורמים עומס רגשי וכלכלי. אי פוריות מייצגת אובדן

בלתי צפוי, אשר מוגבר על ידי התחושה ש"איבדתי את

השליטה על תקוותיי ועל חלומותיי העתידיים"

19

במצבה ולהתעדכן למחלקה להגיע המשכתי מפי עובדות המטבח. לא העזתי להיכנס לחדרה ולפגוש אותה או את הוריה. לא יכולתי להביט בעיניהם. כמה אשמה ונקיפות מצפון מייסרות. חשך עולמי נפטרה. מזל ימים, עשרה כעבור לא ומאז ההתנדבות שירותי את עזבתי עליי.

התנדבתי יותר."לנשום. הקבוצה הפסיקה כמו זאת בנקודה של לעקרותם מדויק "ייחוס" שיש ברור היה חנה ובן זוגה. שררה דממה, עננה כבדה ירדה על הקבוצה. חנה וכמה חברות בכו בשקט, אחרות נעטפו בצער ובאלם, ללא יכולת לבכות. האוצר נלקח וגם לאחר ניתן ילד, מהן, שנמנע היקר ממנו בנסיבות טרגיות - ואולי מוטלת האחריות

לכך על מי שנמנע ממנה פרי בטנה. האם יש פה עונש? מי יכול להכיל את זה?

חשבתי לעצמי: אם הגעתי להנחיית קבוצות ולו כדי לאפשר עיבוד ראוי לאירוע זה, דייני! תהיתי מה היה הקטליזטור שאפשר לחנה גילוי

לב ברמה כזו.היה עליי לעצור מעט ולהתבונן במהות תפקידי ברגע זה. מה עליי לעשות, לטובתה של חנה ולטובת הקבוצה כולה? איך אוכל לעזור לחנה ובה בעת לאפשר חוויה מתקנת לקבוצה כולה? אין ספק שקולה של חנה הוא קולה של הקבוצה כולה, אולם היא היחידה שהעזה לפתוח זאת ברבים. החמאתי לה על עוז רוחה, על היכולת להיחשף ולשתף את

הקבוצה באירוע כה אישי ובעל תוכן כה מכביד.חנה סיפרה שחלפו כ־18 שנים מאותו אירוע מר. מאותו רגע הפסיקה להתנדב, ועד כה לא עיבדה את משמעות ההתרחשות ואת השלכותיה

עליה ועל בן־זוגה.נשאתי תפילה שאצליח במשימה.

בהשראת גישת הגשטלט, העמדנו כסא ריק בחדר והושבנו עליו את "מזל". הדלקתי כמה נרות ריחניים וכיביתי את האורות. בליווי מוזיקת

רקע שקטה הנחיתי תרגיל הרפיה לקבוצה, ואז שאלתי את חנה: "לו יכולת לשוחח עם מזל, מה

היית אומרת לה?"רוצה אני "מזל, ואמרה: בשקט בכתה חנה להכניס שאסור ידעתי לא סליחה. לבקש ילדים ממחלקות אחרות. היה עליי להיות יותר נוקשים. זהירות באמצעי ולנקוט אחראית מיד המחלקה תקנון את ללמוד צריכה הייתי אם מצטערת מאוד אני להתנדב. כשהתחלתי כה היית אם גם - עת בטרם למותך גרמתי

חולה."הקבוצה חברות משחרר. בכי בכתה חנה דיברה, לא אחת אף המטהר. לבכי הצטרפו נשמעו רק נשימות חרישיות וחיפושים בתיקים ובלבי מלאה, היתה ההזדהות טישו. נייר אחר כל אחת מהן בוכה כמה עד יודע מי חשבתי:

מתוך נקיפות מצפון ורגשי אשם אישיים שלה, אפילו יותר מאשר על צערה של חנה? האם תהיה פה חוויה מתקנת?

המשכנו בעיבוד.שאלתי את חנה: "לו ניתנה למזל ההזדמנות לומר לך דבר מה, האם

את יכולה לדמיין לעצמך מה הייתה אומרת?"חנה פרצה בבכי עז ואמרה, כביכול מפי מזל: "חנה, את המתנדבת הכי מסורה שהייתה לי. את התמדת הרבה יותר מהאחרות, ואני משוכנעת שלא היית עושה במודע ולו את המעשה הקטן ביותר שעלול להזיק לי.

מאוד, התפשטה המחלה כי למות זמני הגיע ולא היה לזה כל קשר לכך שהבאת את כוכבה הצלחתי יום באותו הנכון: הוא ההפך לבקר. לבלות עם ילדה בת גילי, ובבית החולים לא היו לך מוחלת אני חנה, לכך. רבות הזדמנויות לי להצטער, ממך שתפסיקי ומבקשת שלם בלב ילד לחבק שתזכי לך מאחלת גם אני ובזאת

משלך."שקוף וברור היה לי ולחברות הקבוצה שחנה ובן־זוגה מייחסים את עונש העקרות לאירוע זה, אך עד כה לא היה להם אומץ ומקום להעלות להיפרד הזמן הגיע אלה. זיכרונות ולעבד העצמית ההלקאה את להפסיק מהאשמה, ולאפשר חוויה של סליחה וחמלה כלפי עצמם.

כולן שיתפו ואחריה חנה, של חווייתה עם הזדהו הקבוצה חברות באירועים משמעותיים בחייהן. אחת מהן הזכירה מעשה שאירע בהיותה מאוד נפגעה המורה פורים. למסיבת הצטרפה לא כאשר א', בכיתה להשתתף תרצה לא והיא בת תהיה כשלך אותך, "נראה לה: ואמרה במסיבת פורים, מה תהיינה אז תחושותיך." אותה תלמידה עדיין אינה

חובקת בת משלה.הוא לעקרות מהייחוס שחלק הייתה ביותר המשמעותית התובנה תחום שעליו אין להן כל שליטה )Myers & Wark, 1986(. מי יודע אם בכל ייזכרו בכלל האם סליחה? לבקש או מתקנת חוויה לחוות ניתן

מאורעות חייהן? האם יש דברים הסמויים מהן? ומהם?הקדשנו לא מעט זמן לבדיקת הצורך לייחס את העקרות למקום סיבה מחפשים שהזוגות התברר משמעותי. לאירוע או מסוים למצוקתם, במטרה לעבור תהליך של כפרה ושל סליחה. התסכול רב כאשר טיפול הפוריות אינו מצליח פעם אחר פעם, ותהליך הכפרה

חוזר על עצמו שוב ושוב - בווריאציות שונות.בשלב זה חל מפנה חשוב בתפיסת עולמן: הסיבה לעקרות נסתרת ולא בשליטתן. מכאן ואילך עליהן להפסיק את ההאשמה ולמצוא פתרונות

להשגת הורות במגוון דרכים אחרות.עד לאותו רגע, שבו בני הזוג מוכנים לחפש דרך אלטרנטיבית להשגת הורות, ייחוס העקרות הוא מעין הצדקה לדחיית המעבר לשלב הבא. המעבר לשלב הבא בטיפולי פוריות משמעותו הכרה באי הגשמת חלום ההורות עד כה ומעבר למרחב זר ולא נודע. החשש שמא אינם ראויים ההתלבטות את ומצדיק משרת הורים להיות

ואת התקיעות.אותה שהטריד מסיוט שחרור חוותה חנה ואת בן־זוגה. עברו 15 שנים מאז נישואיהם, עם מספר לא מבוטל של ניסיונות הפריה שכשלו. בסיום הקבוצה, הם פנו לשירותים למען הילד החלו שבו האימוץ, תהליך את לזרז וביקשו שלושה כעבור כן. לפני יותר או שנים חמש

חודשים כבר חבקו בזרועותיהם רך נולד.תרתי - "לידה" לקראת הצעידה הקבוצה זה, שבמקרה ספק אין משמע. תחילה ביכולת להכיר בכך שיש שלל גוונים לבניית הורות. יש נקודה שבה אומרים: ניסינו הכול בכדי למלא את החלל, חוץ מאומנה או אימוץ, ואולי הגיעה העת לנסות אופציה זו. וכמובן, ה"לידה" בפועל, הבאת רך נולד הביתה. על אף שאינו ילדם הביולוגי, בעתיד הקרוב הוא

יקרא להם "אבא" ו"אימא".חשוב לציין שדובר בעבר, במשך מפגש שלם, על אופציות האימוץ או האומנה. חנה הייתה נחושה אז בדעתה שאימוץ אינו מהווה פתרון

עובדת היותי חרדית, המכירה היטב את הקודים הקשורים לנושא הטהרה ולפיכך יכולה

להבחין בין שמירת הלכה לבין כפייתיות בנדון, הרחיבה את יכולתן של הנשים להעלות תכנים מעיקים ולהאמין

שאפשר לחולל שינוי

עד לאותו רגע שבו בני הזוג מוכנים לחפש דרך אלטרנטיבית להשגת הורות, ייחוס העקרות

הוא מעין הצדקה לדחיית המעבר לשלב הבא. המעבר לשלב הבא בטיפולי פוריות

משמעותו הכרה באי הגשמת חלום ההורות עד כה

20

עבורה ועבור בן־זוגה. בנוסף, היא הביאה לקבוצה את דעתו הנחרצת של בן־זוגה, לפיה אימוץ אינו הפתרון לעקרות שלהם - על אף שהתחילו

בתהליך שנים מספר קודם לכן.שימשה שבעבר בעובדה שיתפה חנה חלתה שאימה לתינוקת אומנה משפחת ארוך, תהליך תיארה היא הלידה. לאחר מיד מייגע ומשפיל, הכרוך בביורוקרטיה חודרנית בקבוצה: התעוררה נוקבת שאלה וחושפנית. לבקש צריך אינו אנאפלבתים זוג כל "למה אנחנו ואילו פעם, אחרי פעם ללדת רשות עד שאלונים בעשרות ונבדקים נחקרים שמאשרים לנו את המסוגלות להורות?" סביר להניח שהתנגדותם העקרונית של אותם זוגות גם נובעת אימוץ או אומנה ידי על להורות מההתנגדות לתהליך הכרוך בהשגתה ומהפחד

פן תסורב בקשתם.אימוץ לפיה אחידה, דעה הייתה בקבוצה הורות להשגת אלא לעקרות הפתרון אינו בדרך מסוימת. התהליך הקבוצתי יצר הזדמנות

מול משמעות העקרות לגבי משמעות יותר ברורות תובנות לרכישת ההורות. לראשונה העזו הנשים לפנטז להיקרא "אימא" לילד לא ביולוגי

ולנטוש את תיוג העקרות שנצמד אליהן במשך שנים ארוכות.

3. סליחה ופיוס כקטליזטור לקבלת ה"עצמי"

גם שהוא מאחר ביותר, משמעותי הוא לעצמי סליחה של תהליך מאפשר לסלוח לחברה ש"אינה מבינה אותי". ללא סליחה לעצמי, אי

אפשר לסלוח לאחר. רק לאחר שאנשים מצליחים להכיר באומללותם הם לה, התכוונו שלא מצערת תקרית של השלכות מול אל שלהם מצליחים ללמד זכות על אחרים. אולי גם לאחרים היו כוונות טובות, שלא הובנו? רק אז אפשר להטיל ספק בתפיסה להם המציעים משפחה בני לפיה הקודמת, ייפקדו - הם חטטנים "סגולות" למיניהן למען כי היסוד מהנחת כלומר, לפגוע. מבקשים או הן תחילה בכוונה בהם לפגוע מבקש האחר להן המאפשרת אחרת, הנחה לקראת נעות

לראות את המבקשים להיטיב עמן.על לדבר היכולת וגילוי ההגנות הסרת עם משהו נחשף אישיים, מחדלים ועל חולשות ולתוקפנות הנוקשה לציפוי מתחת אנושי המתפרצת לעתים קרובות. הרגע האנושי הזה שלא רך, למגע והוביל ואינטימיות קרבה יצר

התקיים עד אז.על ידי סימולציה בדקנו האם - לפני שהן עצמן הן מבררות אם - עזרה לאחר להציע ממהרות רצויה? שתי ובכלל יעילה נחוצה, אכן זו עזרה עיניה של לצדו האחד של החדר. לאחר שכיסיתי את מתנדבות עברו אחת מהן, הוריתי לה לעבור לצדו האחר של החדר. עוד לפני שהספיקה לבקש עזרה או לנסות להסתדר בכוחות עצמה, המתנדבת השנייה כבר תפסה אותה מתחת לזרועה וניסתה לדחוף ואחר כך למשוך אותה: "בואי,

אני אעביר אותך לצד השני."המתנדבת מכוסת העיניים הביעה התנגדות ואמרה: "לא נוח לי לעבור לצד השני." בתשובה, אמרה לה רעותה: "אבל יש שם כיסא נוח יותר,

ואולי יש שם שתייה."

התהליך הקבוצתי יצר הזדמנות לרכישת תובנות ברורות יותר לגבי משמעות העקרות מול משמעות ההורות. לראשונה העזו הנשים לפנטז להיקרא

"אימא" לילד לא ביולוגי ולנטוש את תיוג העקרות שנצמד אליהן במשך שנים ארוכות

היכולת לתת לאחר, גם כשאני כל כך נזקקת ומשוועת לדבר מה, היא בפני עצמה מרפאת.

ההשתתפות בקבוצה - על ידי הקשבה, האזנה ונוכחות - מהווה נתינה

21

העדיפה זאת בכל הראשונה לסרב.

המתנדבת ללא כיסוי העיניים לעזור מאפשרת לא "את אמרה:

היא שלך." התנאים את ולהיטיב לך עזבה אותה וחזרה פגועה למקומה.

המתנדבת הראשונה הסירה את הכיסוי מעיניה ושאלה: "מה רצית ממני? אפילו לא בדקת מהם הצרכים

שלי, מה אני רוצה." גם היא חשה נפגעת מתוקפנותה של חברתה.הסימולציה המחישה את המתרחש מחוץ לקבוצה: לכולם יש כוונות הסימולציה ידיו. על מתקבלות או לאחר מובנות תמיד שלא טובות, ותחילה - במרחב ולהתקיים להתרחש סליחה של לתהליך אפשרה

כלפי עצמן.לבין ההפריה ניסיונות של ההצלחה אי בין קשר שיש ספק אין מאורעות רגשיים שלא עובדו ולא באו על פתרונם. מחקרים אמפיריים רבים מעידים על השפעת הרוגע והשלווה על המערכת ההורמונלית של

.)de Liz & Strauss, 2005( שני בני זוג המנסים להשיג היריון תקין

4. דרכים שונות להגשמת הורות

מתוך הדיבור בקבוצה עלה כי עמוק בנפשותיהם יודעים זוגות אלו שעליהם לומר די לטיפולים ולהתקדם לשלב הבא בחיים. אולם נדרשות

בגרות נפשית ומודעות לצרכים האישיים כדי לקבל החלטות כאלה ולבצע אותן.

תחילה שררה דעה אחידה, לפיה רק "תינוק וקלטו שעליהן יהווה פתרון. משבגרו ביולוגי" דרך באיזו התלבטו אחרת, בדרך לבחור לבחור: מה מתאים להן, מה יענה על צורכיהן, מה יספק את תשוקת ההורות שלהן. בדיונים בקבוצה נשמעו לרוב גם דעותיהם של בני הזוג, ויותר מפעם נתגלעו קונפליקטים בתוך הזוגות לשני להחלטה שהתאימה עד שהגיעו עצמם,

.)Hart, 2002( בני הזוג

להביא חשוב היה אותן להכרה שבנקודה זו כל אחת מהן שונה מחברתה ולכל אחת פתרון אחר, שיתאים יותר המעבר זוגה. בן ושל שלה לכמיהה היכולת עם אינדיווידואליות, של לשלב לכבד כל אחת מהן ואת הדרך שהיא ובן־זוגה בחרו, מוזיקה. שכלל מודרך ודמיון הרפיה תרגיל באמצעות הושג לחלקן זו הייתה נגיעה ראשונה ברגשות העמוקים ביותר, בעזרת מוזיקה

שהפעימה וריגשה אותן.כאשר חברות הקבוצה חשו הרפיה מוחלטת, הדרכתי אותן לטייל ביום אביב נעים בשמורת טבע, לדמיין את עצמן פוסעות באיטיות על גשר זורם מתחתיו, כאשר ציפורים מצייצות ברקע. חשתי עץ רעוע שנחל את ההרפיה המוחלטת בקבוצה, ואז הובלתי אותן אל מול צוק גבוה. התחלף בפתאומיות והרגועה. הקסומה מהאווירה ונהנו התיישבו הן מזג האוויר והפך סוער וגשום, עם קולות רעמים עזים וברקים מזהירים החוצים את הרקיע. כל אחת התבקשה לדמיין לעצמה איך היא מוצאת את דרכה בחזרה למסלול ההליכה. לאחר כמה דקות, שבהן התאפשר

להם לדמיין דרכי מילוט מהסערה, נפתח השיתוף במליאה.המשתתפות. בחרו שבהן הדרכים מגוון את לשמוע מדהים היה אחרת הצלה. כוחות הזעיקה שבעזרתו פלאפון, היה מהן לאחת נשארה ישובה במקומה, ממתינה עד יעבור זעם. בשל האינטנסיביות חרדה התקפי שנתקפו גם היו הסערה, של

וחששו שמא יותר לא יפגשו את יקיריהן.כוחות אחת לכל כי גילו שהתפתח בדיון מהן אחת כל וכי שונים, פנימיים ומשאבים ניסתה לנצל את כישוריה כדי להימלט מהסכנה. והאחרת הצלה, לכוחות לאחר, נזקקה האחת בלטה להמתין. היכולת את בתוכה מצאה במיוחד היכולת לדמיין יציאה מהמצב המסוכן, גם אם לא באופן מידי. אלה שחששו לעתידן, הפנימיים, כוחותיהן את לפתח שעליהן הבינו להרחיב את אופני ההתאוששות שלהן ולהגדיל

כלי טיפול מודרניים הם הרפיה ודמיון מודרך,

המאפשרים צלילה לעומקים נוספים ולתכנים רגשיים

ומזמינים פנטוז של חלומות ומשימות להגשמה

22

היתה שהחוויה ספק אין האופטימיות. את בעלת עוצמה רבה מאוד, ובעזרתה גילו תובנות המאפשרות הסתגלות למשברים בחיים ויכולת

טובה יותר לפתרון בעיות.המסר הנוקב ביותר היה הצורך להכיל כל זוג והחלטותיו, ללא שיפוטיות. גם אם יחליט אותו זוג להישאר ללא ילדים, יש להאמין לו אם יצהיר Tuschen-Caffier,( אלה בחייו מאושר שהוא

.)Florin, Krause, & Pook, 1999

5. תמות של הורות ואימהות

העוסקים רלוונטיים נושאים הועלו בקבוצה ונשיות, אימהות בהורות, הנוגעים במסרים אשר הועברו באופן בין־דורי ממשפחות המוצא.

למשל, האם אימהות וגידול משפחה הולכות יד ביד עם עבודת האם נושאים .)Sarrel, & deCherney, 1985( חלקית? או מלאה במשרה עדיין בשלות אינן שהן "לחוש" לגופן גורמים אלו קונפליקטואליים כניסתן לפני רגשיים חסכים במילוי הצורך את ומחזקים לאימהות דיונים אלו, כוחה של הקבוצה בכך שהיא מאפשרת פתיחת להיריון.

ובכך מציעה תהליך טיפולי מרפא.צלילה המאפשרים מודרך, ודמיון הרפיה הם מודרניים טיפול כלי חלומות של פנטוז ומזמינים רגשיים ולתכנים נוספים לעומקים

ומשימות להגשמה.לקשר זכתה שלא ,2008 באוגוסט שהסתיימה בקבוצה משתתפת כתיבת בעת נמצאה ההשלכות(, עם )ומתמודדת אימה עם משמעותי בעל התהליך לדבריה, להריונה. השמיני בחודש )יוני 2009( אלה דברים העוצמה המרובה, שחדר לנבכי נשמתה, היה הדמיון המודרך למסע של את לדמיין העזה ביותר פנימיים ולרבדים למעמקים בצלילה אימהות. רחמה קולט היריון ומהווה אכסניה לעובר למשך תקופת ההיריון. הדמיון הצליח להפיח בה תקווה שהיריון זה יהפוך אותה ל"אם מספיק טובה"; אם

שכמוה לא זכתה לחוות, אולם עליה היא חולמת בלילות ואליה געגועיה.ושלווה רוגע נסך בה אומץ, התהליך הטיפולי המרפא של הקבוצה

שהיו דרושים לה במהלך טיפולי ההפריה החוץ גופית.

אפילוגמטפליהן מצד ההבנה שחוסר הקבוצה משתתפות סברו פעם לא לי ספק אין עוברות. עברו את מה שהן לא נבע מכך שאלה השונים מטופליו, מצוקות את אישי באופן לחוות חייב אינו "טוב" שמטפל אולם כאשר המשתתפות תיארו תהום עמוק או מנהרה חשוכה וארוכה זאת לעצמי. תוך כדי הנחיית הקבוצות יכולתי לדמיין - בקלות רבה ליוויתי קרוב משפחה מדרגה ראשונה ואשתו לאורך מסע הטיפולים המייגע שלהם, עד להשגת ההורות המיוחלת. מתוך מעורבות עמוקה בסיפורם, נוצרה בי ההזדהות המלאה למצוקותיהן הרבות של משתתפות

הקבוצה שהנחיתי.של סיפורן את להכיל ליכולתי תרמה התחום עם שלי ההיכרות המשתתפות ולהאמין שאינן מגזימות בתיאור הסבל, התסכול ותחושת

הכישלון המתלווה לטיפולי פוריות ולאי־הצלחתם.הנושאים מגוון ואת התכנים כל את להכיל יכול אינו אחד מאמר הכתב על להעלות אוכל שעוד מקווה אני אלו. בקבוצות שצפים

תהליכים וחוויות מהנחיית הקבוצות.לחוויית יזכה פוריות טיפולי שעובר זוג שכל לומר מתיימרת איני ההורות לאחר ההשתתפות בקבוצה, אולם גם אם רק זוג אחד יגשים

קבוצה בזכות שהיא, דרך בכל עצמו, את עלינו החובה הקדושה להפיץ - חלה טיפולית את דבר הקבוצה הטיפולית בקרב נשים וזוגות

שעוברים טיפולים אלו. המאפשר ומכיל, נרחב כר מהוה הקבוצה וכן אותם ולעבד קשים זיכרונות להעלות להגיע אפשרויות לבחון לזוגות מאפשר הקבוצה שיבחרו. אמצעי בכל להורות מובילה ממצב של שחיקה למצב של צמיחה והתחדשות. היא גם מסייעת במתן משמעות לחיים למרות האכזבה מאי הגשמת ההורות הביולוגית ונותנת לגיטימציה ליהנות ממגוון זוגות - לצד האכזבה שמלווה הנאות החיים

אלו לאורך חייהם.לסיום, אצטט מספר שמואל א', י"ב: "והיה כי הרבתה להתפלל"... ופסוק י"ז: "ואלהי ישראל יתן את שלתך"... לאחר תפילות מרובות ובתוספת ברכותיו של הנביא עלי זכתה חנה להיפקד

בבן זכר. לי ברור הקבוצתי, בתהליך המשמעותיות ההצלחות לצד הוא עולם. בורא בידי הוא החיים שמפתח הקבוצה ולמשתתפות יותר רחמים בעלי להיות להתיימר לנו ואל הרחמים, בעל אבינו

ממנו.

ספרותמודלים לפי העבודה התפתחות ומהלך קבוצה מנחה יחסי ניתוח .)1983( ח. בירן, .1קבוצות: הנחיית )עורכים(, נתן ול. רוזנוסר נ. בתוך: אובייקט. יחסי של תיאורטיים

מקראה, עמ' 210-201. ירושלים: המרכז לחינוך קהילתי ע"ש חיים ציפורי.

De Liz, T.M., & Strauss, B. (2005). Differential efficacy of group and individual/2.

couple psychotherapy with infertile patients. Human Reproduction, 20(5):1324-1332. Retrieved June 6, 2009, from http://humrep.oxfordjournals.org/cgi/content/full/20/5/1324.

Gerrity, D.A. (2001). Five Medical Stages of Infertility: Implications for 3.

Counselors. The Family Journal: Counseling and Therapy for Couples and

Families, 9(2):140-150. Retrieved January 10, 2008, from http://tfj.sagepub.com at Central Library.

Haemmerli, A., Znoj, H., Burri, S., Graf, P., Wunder, D., & Perrig-Chiello, P. (2008). 4.

Psychological interventions for infertile patients: a review of existing research and a new comprehensive approach. Counseling and Psychotherapy Research,

8 (4): 246-252. Retrieved June 6, 2009, from http://www.informaworld.com/smpp/content-content=a905597228-db=all-jumptype=rss.

Hart, V.A. (2002). Infertility and the Role of Psychotherapy. 5. Issues in Mental

Health Nursing, 23:31-41.

Myers, L.B., & Wark, L. (1996). Psychotherapy for infertility: a cognitive-6.

behavioral approach for couples. The American Journal of Family Therapy,

24 (1):9-20. Retrieved November 4, 2007, from http://www.informaworld.com/smpp/title-content=1713722633.

Peterson, B.D., Gold, L., & Feingold, T. (2007). The Experience and Influence 7.

of Infertility: Considerations for Couple Counselors. The Family Journal: Counseling and Therapy for Couples and Families, 15(3): 251-257. Retrieved January 10, 2008, from http://tfj.sagepub.com at Central Library.

Sarrel, P.M., deCherney, A.H. (1985). Psychotherapeutic intervention for 8.

treatment of couples with secondary infertility. Fertility and Sterility, 43(6):897-900.

Tuschen-Caffier, B., Florin, I., Krause, W., & Pook, M. (1999). Cognitive-Behavioral 9.

Therapy for Idiopathic Infertile Couples. Psychotherapy and Psychosomatics, 68: 15-21. Retrieved June 6, 2009, from http://BioMedNet.com/karger.

הקבוצה מהוה כר נרחב ומכיל, המאפשר להעלות

זיכרונות קשים ולעבד אותם וכן מאפשר לזוגות לבחון אפשרויות להגיע להורות

בכל אמצעי שיבחרו

23

24

נפגעות נשים עם טיפוליות בשיחות אלימות, כשהן מתארות את תקופת החיזור פעם לא נישאו, בטרם כלפיהן זוגן בני של ניתן לראות שכבר אז היו "נורות אדומות" - זוגיות מפני והזהירו אזהרה שאותתו סימני בעלת מאפיינים אלימים: קנאה אובססיבית, קיצוניים רוח מצבי זעם, התפרצויות

המשתנים בין רגע ועוד. הבנה זו חיזקה את הצורך לפעול לא רק בנפגעות המשפחה, לשלום המרכז בתוך אל בנוסף, לצאת, אלא עצמן, האלימות נוספות ומסגרות מתנ"סים ספר, בתי פעילויות וליזום נוער בני נמצאים שבהם וחיזור מניעה. זאת מכיוון שיחסי חברויות

מתחילים כבר בגיל ההתבגרות. תוכנית התפתחה אלה לתובנות בהתאם "חברות וזוגיות ללא אלימות", בשיתוף משרד הרווחה, משרד החינוך והשירות הפסיכולוגי הטיפול ממרכזי העו"סים )שפ"י(. הייעוצי הכשרה עוברים בארץ אלימות למניעת בנושא, וחלקם יוצא אל בתי ספר כדי להעביר

סדנאות ברוח התוכנית.

אוכלוסיית היעד

באגף בנערה הטיפול יחידת במסגרת הרווחה בחדרה מתקיימת מועדונית לנערות על־ מטופלות אלו נערות .18-12 גילאי

נערות ומוגדרות סוציאליות עובדות ידי למסגרות משתייכות עדיין חלקן בסיכון. הספר לבית מגיעות אינן הן אך לימודיות, באופן קבוע. כבר בגילים 12-11 הו נחשפות משתמשות. אף וחלקן ולאלכוהול לסמים רובן התנסו בקשרים זוגיים, אם עם בני גילן

ואם עם מבוגרים. טעונים. לרוב ההורים עם היחסים שההורים ונראה ותסכול מתחים קיימים מתקשים לספק לבנותיהם סביבה מוגנת במסגרת חיות מהנערות חלק ותומכת.

למעמד משתייכות ורובן הורית, חד מבטאות הנערות נמוך. סוציו־אקונומי להישמע מתקשות נמוך, תסכול סף לכללים ולגבולות וחלקן סובלות מבעיות

קשב וריכוז. "בית אלה לנערות משמשת המועדונית לחיי חלופה ולעתים הפנאי לשעות חם" הרחוב. היא פתוחה כל יום משעות הצהריים הנערות המאוחרות. הערב לשעות ועד במטבח ארוחות לעצמן להכין יכולות לכך. המיועד בחדר בטלוויזיה לצפות או )כגון חוגים מתקיימים נוספים בחדרים שיעורי וכן ספרות( וקורס איפור קורס תגבור בלימודים, על ידי מורות מתנדבות. הפגישות הטיפוליות עם העו"ס מתקיימות

אף הן במועדונית.

התכניםמפגשים עשרה לאורך התקיימה הסדנה משפחתי, קשר הבאים: בתכנים ועסקה אהבה והתאהבות, שנינו ביחד וכל אחד לחוד, זיהוי נורות אדומות בקשר זוגי, שפת הרגש, פרידה האלימות, מעגל אלימה, תקשורת

בקשר, כלים להתמודדות, ועוד.

מיכל נחמיאס

ור חיז אלים

ת בגיל ההתבגרו

עו"ס, פסיכותרפיסטית, מטפלת משפחתית היא הכותבת - בחדרה המשפחה לשלום במרכז עובדת מוסמכת,

התמחות בטיפול ב"אלימות במשפחה"שותפתי להנחיית הקבוצה הייתה תמרה חנון קליין, מטפלת "נשים וקבוצות נוער לבני מנחת סדנאות בפסיכודרמה,

נפגעות אלימות" ב"מרכז לשלום המשפחה" בחדרה.

שיתופי על בחדרה, הרווחה לאגף גם נתונה תודתי הנעשים והמקצועיות ההדדיות הפעולה וההפריות במסגרת היחידות השונות באגף: היחידה לנערה, היחידה לטיפול התחנה ואלכוהול, בסמים למאבק העירונית המשפחה לשלום המרכז וילדים, הורים מרכז משפחתי, את ולהוקיר לשבח רוצה גם אני להתמכרויות. והיחידה העבודה המשותפת והמקצועית שנעשתה עם צוות מזרח

ועם צוות מערב. כן ירבו!

"חברות וזוגיות ללא אלימות" - בסיכון בחדרה סדנה לנערות

25

יחידת ההנחיהיחידת ההנחיה כללה את כותבת מאמר זה ואת שותפתה, העוסקת בפסיכודרמה. סדנה מקיימות שאנו הראשונה הפעילות אינה זו נשים קבוצת הנחינו ובמקביל במשותף,

נפגעות אלימות.

הכלים הטיפוליים בהן - שונות בהפעלות לוו המפגשים עם עבודה תפקידים, משחקי פסיכודרמה, בסרט מודרכת צפייה השלכתיים, קלפים ודיון - ויצ"ו ידי על הסדנה שהופק בנושאי

בנושאים שעלו מהן. להשאיר אפשר היה השאלות" ב"כובע פתקים עם שאלות, ובהמשך יכלה כל אחת מהמשתתפות להוציא באקראי שאלה לדיון נותחו מהמפגשים בחלק בנוסף, בקבוצה. ופרידה זוגיות באהבה, העוסקים שירים של מעולמן חוויות עם שלהם ובקשר הנערות. המנחות שמו דגש על ביטוי אישי של כל אחת מהנערות, במטרה ליצור אווירה

מאפשרת ומעצימה.

ההתנהלות בקבוצה

בשלב הראשון כונסו הנערות למפגש הכנה המועדונית, בעו"ס נעזרנו הסדנה. לקראת כל לאורך פעילה שותפה הייתה שגם בין ההיכרות נערכה זה במפגש המפגשים. סיפרנו הקבוצה. משתתפות לבין המנחות מעט על עבודתנו עם נשים נפגעות אלימות והדגשנו את הזכות של כל אחת ואחת לחיות כל עצמן, את הציגו הנערות אלימות. ללא את הצגנו מכן לאחר שבחרה. בדרך אחת

תוכני הסדנה וענינו על שאלות.ובאופן וסקרנות עניין הביעו הנערות "חוג בשם לסדנה לקרוא החליטו ספונטני

אהבה". סוכם להתחיל בשבוע שלאחר מכן.המפגשים התנהלו בחלקם כשיחה חופשית, מחייהן באירועים הנערות שיתפו שבה להדרכה צמאות שהן התרשמנו הזוגיים. הן זאת, עם יחד ולשאול. לשתף ושמחות ביחס הקבוצה כללי את לקבל התקשו וביחס המפגש במהלך וליציאות לכניסות לקבל והמשיכו הניידים, בטלפונים לשיחות מביניהן המעשנות לדבר. לצאת או שיחות עלינו והיה לעשן נשלט בלתי דחף גילו

בשיחות עם נשים נפגעות אלימות, הן מתארות לא פעם "נורות אדומות"

שנדלקו עוד בתקופת החיזור של בני זוגן, בטרם הנישואים.

הבנה זו חיזקה את הצורך לצאת ולפעול

במסגרות קהילה שבהן נמצאים בני נוער וליזום פעילויות מניעה

26

לכללים ביחס להסכם איתן להגיע הוחלט מסודרת. עישון ולהפסקת מי שכל וסוכם "טיילת", לאפשר לא מתחייבת - לסדנה להצטרף שבוחרת שלא לצאת ללא רשות. הכללים רועננו

מפעם לפעם. כאשר בהדרגה, התייצבה הקבוצה נראה מהנערות. שתיים נשרו בדרך שהעבודה על גבולות נשאה פרי ושהן נתנו מהבנות חלק לה. זקוקות היו היו אך פעולה, ושיתפו במנחות אמון

הן לרכוש את אמונן. גם שתיים שהתקשינו בחרו להקשיב, הופיעו לכל המפגשים, בחרו הפנימי. בעולמן לשתף סירבו אך - קלפים נתנו לכך לגיטימציה בקבוצה ולא לחצנו. בכך הדגשנו שאנו מכבדות את הקצב האישי של

כל אחת ואחת מהן.הייתה הנערות השתמשו שבה השפה בקללות שימוש וכללה מכבדת לא לעתים כאן התחלנו והשפלה. זלזול גסות, ובמילים

בעבודה על "כאן ועכשיו". הבנו שאי אפשר לדבר על קשר זוגי שיש בו אלימות לאלימות להתייחס מבלי בגובה בשיחה שבקבוצה. העיניים, שיתפנו את הבנות ברגשותינו הכנים וביחסנו לאלימות המילולית במהלך

המפגשים. בחדר הקשיבו. הנערות שהוא שקט שקט; שרר חלק מתבונן. ממקום בעובדה שיתפו מהבנות נעימה לא להן שגם מכבדת. הלא האווירה התפתח דיון על הזכות ליחס מכבד. הנערות רגשות של מילים באוצר בשימוש התאמנו

ו"שפת האני" כחלק מתקשורת מכבדת.לבחור התבקשו הן המפגשים, באחד סיטואציה לבטא יוכלו שדרכו קלפים זוג שנבחרו הקלפים אותן. שמעסיקה בקשר בקשר אמון חוסר אכזבות, בגידה, ביטאו החברות ועוד. אחת המשתתפות, נערה בת "סרט" מעין ויצרה קלפים כמה בחרה ,16

על חיי הזוגיות שלה. היא התבקשה להסביר את בחירת הקלפים ולסדרם בסדר כלשהו. היה מפתיע לגלות את התרשים של "מעגל האלימות" מוצג לפנינו, על שלביו השונים: "שלב כך אחר ומיד ההתפרצות" "שלב - שלאחריהן הפרידות דפוסי ירח הדבש"; חלילה. וחוזר סליחה, בקשות של סצנות ועלו דיון נערך ובזו שלאחריה זו בפגישה המורכבים האהבה יחסי סביב שאלות

והאלימים שלהן.לנו התבררה לשתף, שהמשיכו ככל שתופסות נערות של תמונה ויותר יותר בעלות אונים, וחסרות כחלשות עצמן את דפוסי חשיבה קורבניים. חלקן ניסה לשכנע קנאה, בה אין אם שווה אינה שאהבה טענו הן אלימות. למצבי להוביל שעלולה זה אחרת בקשר, אכפתיות מבטא שזה

"משעמם ולא מעניין". הנער-גבר שאם כך על מחשבות בוטאו אינו כועס/אלים/קנאי - ייתכן שהוא "הומו" או "חנון". נער כזה לא ממש מושך אותן. אם יש לבן הזוג רקע או נגיעה כלשהי לסמים, אלכוהול ועוד, אצל חלק מהנערות זה נחשב לדבריהן, אותו, הופך זה זכות". ל"נקודת

המפגשים התנהלו בחלקם כשיחה חופשית,

שבה שיתפו הנערות באירועים מחייהן הזוגיים. התרשמנו

שהן צמאות להדרכה ושמחות לשתף ולשאול. יחד עם זאת, הן התקשו לקבל את כללי הקבוצה

27

שיש "תינוק ולא ניסיון" "בעל ל"גבר", לו עדיין חלב על השפתיים".

דפים לנערות חולקו נוסף במפגש לתאר התבקשו הן מוכרים. שירים עם הזוג מבני אחד כל לדעתן, מרגיש, מה בין מה כמו: שאלות לדיון עלו שבשיר. אהבה להתאהבות רומנטית? אילו רגשות מאפיינים את המצבים הללו? מה קורה

לי, כנערה, בקשר הזוגי? ועוד. תופסות הנערות רוב כי עלה מהדיון את עצמן דרך תפקידים סטריאוטיפיים

של שירו את למשל, קראו, הן מגדר. של הזמר שלומי שבת "בלעדייך אני חצי בן אדם, בלעדייך אני בעצם כלום" וביקשו לעצמן גבר כלפי שכזאת מטריפה אהבה שמבטא כזה, זוגתו, שאינו יכול בלעדיה, שזקוק לה באופן טוטלי. לדבריהן, זו הוכחה לאהבתו. הן דיברו על הקשר שבין אהבה לכאב. חלקן אמרו כי "אם אין כאב, סבל, פרידות דרמטיות וסצנות

קנאה - זה לא באמת זה".תוקפנות בעצמן חשות שחלקן עלה עוד קנאה, של בסצנות מדובר הזוג. בן כלפי חוסר אמון וחשדנות. נראה שהן טעמו בחייהן

הקצרים אכזבות ופגיעות לא מעטות.בקשר. אדומות" "נורות של הנושא עלה מחייהן. לכך שונות דוגמאות העלו הבנות אלימות מצבי עם התמודדות על דיברנו בקשר, תוך התייחסות לשאלות שמטרידות אותן. הנערות העלו עוד ועוד שאלות, ונראה

היה שרצו כי המפגש יימשך עוד ועוד.התפקידים ומשחקי הפסיכודרמה דרך משחק, כישרונות כמה הדרך" "על גילינו לכך. השימוש באמצעים עידוד קיבלו ואלה בהפעלות, להשתתף הרצון את הגביר אלה חיזק את ביטחונן העצמי והכניס לאווירה גם

"צחוקים" ותנועה בחדר. המנחות, אותנו, קירבו גם אלה אמצעים "החזקנו כשכולנו לדוגמה, הנערות. אל המנחות, כולל הנערות, כשכל או ידיים" את מניחות כשהן מישהי מאחורי עמדו ידיהן עליה ואומרות דברים בשמה, בתפקיד

"הכפיל".

סיום ופרידההתמקדנו האחרונים המפגשים בשני בפרידה בתוך קשר ובפרידה מהסדנה. שתיים אף על האחרון, למפגש הגיעו לא מהבנות הפרידה שנושאי ייתכן בואן. את שאישרו

והסיום היו למעלה מכוחן. אחת המשתתפות, שבמהלך הסדנה דיברה בפתיחות על הקשר הבעייתי עם החבר שלה, לדבריה, ממנו. להיפרד שהחליטה סיפרה לכבד שיידע חבר לה שמגיע הבינה היא וחיזקו אותה עודדו והמנחות הבנות אותה. לה הוצע המפגש בסוף בהחלטתה. אותה לקבל כדי המשפחה לשלום למרכז לפנות עלול זה שלב הפרידה. בשלב מקצועי ליווי הנערה שבו זה, ממין במקרה מסוכן להיות לוותר מוכן אינו החבר ואילו להיפרד רוצה

עליה. שהיה מסר מהמנחות קיבלה נערה כל על דגש עם בסדנה, להשתתפותה קשור הכוחות והיכולות שזיהינו בה. אחת מאלה הייתה נערה שבמהלך המפגשים בחרה שלא לשבת עם הקבוצה אלא רק לשתף מרחוק, והתעסקה חברותיה עם בזלזול דיברה מפעם לפעם בטלפון, לא נשמעה לכללים מהמפגש. להוציאה עלינו היה פעם ומדי עדינה בצורה לה שיקפנו הסיום בפגישת יחד בסדנה. להשתלב שלה הקושי את זאת, היא קיבלה חיזוקים על בחירתה עם למפגש להגיע וגם זאת בכל להתמיד

הסיום.

סיכום ומסקנותמקום שיש נראה הסדנה, בעקבות עם הטיפולית העבודה את להרחיב כל לאורך סדנה לקיים חשוב נערות.

השנה, ולא להסתפק בעשרה מפגשים. צעיר בגיל שכבר בנערות מדובר קורבניים, חשיבה דפוסי מפתחות תפקידים עצמן על מקבלות ותפיסת הזוגי בקשר סטריאוטיפיים העמדות מסולפת. לרוב שלהן הזוגיות נגזרות זוגי ולקשר לאהבה ביחס שלהן מהנחות שאינן תורמות להעצמתן בקשר ואף

עלולות לסכן אותן בקשר אלים. הציפייה של חלק מהבנות כי ביחסי אהבה אובססיבית, קנאה מרכזי במקום יעמדו לעורר דאגה בקרב אנשי צריכה וסבל, כאב זוג לבן אלה נערות של הימשכותן הטיפול. שיש לו נגיעה לסמים ולאלכוהול והתייחסות אליו כאל "גבר", תוך התייחסות לבן זוג שאינו משעמם", "סתם או "חנון" "הומו", כאל כזה מחזקות את הצורך להשקיע משאבים בטיפול בכלל ובשינוי עמדותיהן ביחס לזוגיות ומגדר בפרט. כמו כן, חשוב לחזק את ביטחונן ואת

דימוין העצמי ולפעול להעצמתן. רחבה תוכנית תתפתח לא אם לצערי, בעוד להפוך עלולות הן אלה, לנערות יותר שנים מספר לנשים מוכות, שיזדקקו לטיפול גם חלקן, אצל המשפחה. לשלום המרכז להצטרף עלולים להן שייוולדו הילדים

למעגל האלימות.בעקבות הסדנה עולה הצורך בהקמת מרכז של לצורכיהן כולל מענה שייתן הוליסטי, נערות בסיכון ויפעל ברוח סדנה זו במשך כל ימות השנה. על המענה לכלול התערבויות של מניעה מצד אחד - וטיפול באלימות בתקופת

החברות מן הצד האחר. את לחזק לדעתי, מקום, יש כן, כמו בנותיהם עם בקשר ההורים מעורבות באמצעות מפגשים קבוצתיים ולהפוך אותם

למשאב בטיפול.

בעקבות הסדנה עולה הצורך בהקמת מרכז

הוליסטי, שיכלול התערבויות מניעה וטיפול באלימות גם יחד וייתן

מענה כולל לצורכיהן של נערות בסיכון. כמו כן, יש מקום לחזק את מעורבות

ההורים בקשר עם בנותיהם ולהפוך אותם

למשאב בטיפול

מבואבדרום הזרה הקהילה אוכלוסיית וגדלה הולכת האחרונות בשנים תל־אביב. אוכלוסייה זו כוללת בתוכה שתי קבוצות בעלות מאפיינים וצרכים שונים: האחת הינה מהגרי העבודה המגיעים לישראל מעבר לים במטרה לעבוד בה ולחזור בהמשך לארץ מוצאם )ינאי ובורבסקי, 1998(; השנייה הינה מבקשי המקלט - חלקם אזרחי מדינות שונות באפריקה שבהן מתבצע רצח־עם. חלק ממבקשי המקלט מקבלים בהמשך מעמד

של פליטים )לבקוביץ', 2007(. רובם הגדול של מהגרי העבודה הגיע בתחילת שנות ה־90, כשכניסתם של העובדים הפלסטיניים אל תוך שטחי הקו הירוק נאסרה עקב המצב בתל־ אך בארץ, שונים במקומות חיים הם .)1999 )רוזנהק, הביטחוני

אביב ריכוזם גבוה במיוחד ושם הם יצרו לעצמם קהילות מאורגנות של ממש, המהוות עבורם רשת חברתית )צבר, 2009; קמפ ורייכמן, 2003,

2008(. נכון לשנת 2011, מספרם ברחבי העיר עומד על כ־40,000.סוגיית ראשית, קשים. ומצוקה דחק בתנאי חיים העבודה מהגרי רווחה לשירותי זכאים להיות מהם רבים על מקשה הרשמי מעמדם שונים )לוס, 2002; קמפ ורייכמן, 2003; רוזנהק, 1999; רופאים לזכויות אדם, 2005(. שנית, הם מתמודדים עם מצב כלכלי קשה, הנובע בעיקר

ורעועים דלים דיור תנאי עם וכן העבודה, בשוק ומדיר מנצל מיחס )צבר, 2009(. שלישית, חלק מהמצוקה גם נובע מתפיסה תרבותית של ומכאן השלישי, העולם ממדינות ברובם מגיעים הם עצמה: הקהילה החיים לעומת וקולקטיבית מסורתית בחברה לחיים מורגלים שהם בחברה המערבית בישראל. אי לכך, רבים מהם נוטים להסתייג ממגע עם שירותי הרווחה ולהתמודד לבד עם המצוקות השונות. כאשר הם כבר צורכים את השירותים, הם נתקלים בקשיי ביורוקרטיה ושפה רבים

)שוורץ, 2010(.שנים, עשרות כמה מזה לארץ המגיעים העבודה ממהגרי להבדיל אוכלוסיית מבקשי המקלט מאפריקה כמעט שלא הייתה מוכרת בישראל עד לשנת 2007. רק אז, כאשר התגברו האירועים האלימים בארצותיהם, ישראל. לגבול להגיע מהם רבים החלו ובאריתריאה, בסודן בעיקר רבות הכולל פעמים הרגלי המפרך, לעבור את המסע בידם עולה אם ונאספים ישראל בגבול נתפסים הם המצרים, מצד קשים עינויים גם לערים להגיע ומנסים משוחררים חלקם בהמשך, משמורת. למתקני

שונות, במיוחד לתל־אביב, כדי למצוא דיור ועבודה )מסיל"ה, 2011(.על אף השוני בין שתי האוכלוסיות, מבקשי המקלט מתמודדים עם כמה מצוקות דומות לאלו של מהגרי העבודה. גם הם נתקלים בסוגיות חינוך רווחה, לשירותי זכאותם על להשפיע העשויות מעמד, של ובריאות. הם צריכים להתמודד עם הצורך להסתגל במהירות לתרבות הילדים ולגשר על פערים בשפה, בתפיסת העולם, בחינוך המערבית וכדומה. כמו כן, ישנם הקשיים הביורוקרטיים, היחס המפלה והמדיר, הניצול התעסוקתי, וכמובן - תנאי הדיור הצפופים והמוזנחים )מסיל"ה,

.)2011

פרויקט "שחרי"ת" למען ילדי הקהילה הזרה

דינה פטאל - לשעבר רכזת הפרויקט ומתנדבת במרכז מסיל"העיריית ת"א-יפו ידי וסיוע לקהילה הזרה, שהוקם בשנת 1999 על מסיל"ה הוא מרכז מידע במטרה להוות כתובת לקהילה של מהגרי העבודה ומבקשי המקלט בישראל. המרכז מספק מידע וסיוע במישור האישי, הקהילתי והארצי-מערכתי. במסיל"ה צוות מקצועי הכולל עובדים

סוציאליים ומאות מתנדבים מתחומים שונים.

דינה פטאל

28

בתוך מציאות מורכבת זו חיים גם ילדי הקהילה הזרה ומתמודדים עם קשיים יומיומיים, המתבטאים ברמה פיזית ורגשית כאחת. מצוקתם נענית ופרטיים כאחד, המפעילים מערך מגוון ציבוריים גורמים שונים, על־ידי לשירותים שהקהילה זה מצטרף האוכלוסייה. מערך עבור של שירותים מנסה אף היא ליצור במו־ידיה. עם זאת, מערך שירותים זה מצליח לתת רק מענה חלקי למצוקה ההולכת וגוברת בקרב ילדים אלו )בן-רבי וחסין, 2004;

וורגפט, 2006; לדרר, סלונים והררי, 2006; שוורץ, 2010(.

ילדי הקהילה הזרה - מאפיינים וצרכים

ילדיהם של מהגרי העבודה

המערבית התרבות לבין העבודה מהגרי תרבות בין הרב השוני בישראל מתבטא בראש ובראשונה בתפיסת הילד. מעמדו של הילד במדינות המוצא של מהגרי העבודה נמוך ממעמדו בחברה המערבית, של וענישה חינוך המתירות נורמות רווחות אלו במדינות כאשר ילדים באמצעות אלימות פיזית. מכאן, שהמעבר של מהגרי העבודה שהיו מזו לחלוטין שונה חינוך לצורת בהסתגלות כרוך לישראל את מבינים תמיד לא הם לארץ, הגיעם עם כה. עד אליה רגילים נורמות החברה החדשה וגם לא תמיד נכונים לקבל אותן על עצמם

)וורגפט, 2006(.

מספיק מודעים אינם העבודה מהגרי כי טוענת )2010( שוורץ ועל־כן הרך, בגיל ילדים עבור התפתחותיים גירויים של לחשיבותם מאפשרים לפעוטות לשהות זמן ממושך בשכיבה ובחוסר מעש. כפועל ורגשיים שפתיים התפתחותיים, מעיכובים סובלים אלו ילדים יוצא, ומפתחים לא פעם בעיות התנהגות קשות. היא מוסיפה כי גם מנהג העבודה, ממהגרי חלק אצל לפחות קיים, עודנו באלימות החינוך וזאת למרות הדרכות והסברות של מסיל"ה ושל שירותי רווחה שונים,

הנערכות בקרב הקהילה. אומנם נכון הדבר כי כלל המהגרים בעולם חווים תהליך של הסתגלות לאורח חיים חדש וחלקם אף משמרים בכל תוקף את תרבות המוצא, Berry, ;1996 ,כפי שמתבטא במודלים שונים של הגירה )רואר-סטריאר1984(, אך אצל מהגרי העבודה בישראל, עקב סוגיית מעמדם, נוספים גם תנאי מצוקה משפחתיים וסביבתיים המשפיעים על אופן גידולם

של הילדים. מדיניות והתגברה ההגירה מנהלת בישראל הוקמה 2002 בשנת גורשו, ומגבריה רבים מראשי הקהילה כלפי מהגרי העבודה. הגירוש שנותרו האימהות .)2009 )צבר, חד־הוריות משפחות נותרו ומאחור את והן הפרנסה עול את הן הכולל כפול, בתפקיד למעשה נושאות עול גידול הילדים - מה שהחמיר עוד יותר את מצוקתן הכלכלית, את והשפיע בקהילה התמיכה ממקורות הניתוק ואת החברתי הבידוד ישירות על תפקודן ההורי )שוורץ, 2010(. הילדים, מצדם, נחשפים לא יש בגירוש. הקשורים לכאלו ובמיוחד טראומטיים, לאירועים פעם ילדים שהיו עדים למעצר של קרובי משפחה, הכירו אנשים שגורשו,

חוו כניסת שוטרים לביתם וביקרו בבתי כלא )בן-רבי וחסין, 2004(.

פרויקט "שחרי"ת" למען ילדי הקהילה הזרה

29

ילדי פליטים ומבקשי מקלט את להעביר המדינה החליטה 2009 בשנת מסיני המגיעים הפליטים ילדי על האחריות מוחזקים הילדים הסוהר. בתי שירות לידי משתדל בהם העובד והצוות מתקנים, בכמה הניתן לזה יותר הדומה יחס להם להעניק לכך, מעבר כליאה. במתקן מאשר בפנימייה

המדינה כמעט שאינה עושה מאמצים כדי לקלוט את הילדים ולספק להם שירותים הולמים להתפתחותם )תלם, 2010(.

מבקשי של רבות משפחות מפוזרות שונות, בערים לכלא, מחוץ .18-0 גילאי זרים, ילדי 3,600 כיום שוהים עצמה בתל־אביב מקלט. כל התינוקות גילאי 6-0 נמצאים במעקב בתחנות של טיפת חלב וכל מתייחסים הנתונים החינוך. במסגרות משולבים 18-3 גילאי הילדים לכלל הילדים מקרב מהגרי העבודה ומבקשי המקלט, כאשר אין נתונים על מבקשי המקלט בנפרד. יש לציין כי מסגרות החינוך אינן ערוכות בילדים ומתקשות להתמודד עמם, שכן מדובר הילדים דיין לקליטת המגיעים לרוב ללא רקע לימודי קודם, עקב חיי הנוודות של משפחתם

)מסיל"ה, 2011(.נושאים רבים. הם הילדים עצמם גם מתמודדים עם קשיים רגשיים עמם זיכרונות טראומטיים מעברם, הן בארץ המוצא והן במהלך בריחתם. עם הגיעם לארץ, חלקם גדל במשפחות מפורקות, עם אימהות חד־הוריות המתקשות לספק מענה רגשי ופיזי עבורם. עובדים סוציאליים הנמצאים "התפרקות", שוטטות, של תופעות על מדווחים המשפחות עם בקשר אלימות, בעיות קשב וריכוז ודיכאון בקרב ילדים אלו, וכן מציינים כי הם חשופים לפגיעה ולניצול מסביבתם. תופעות אלו מועצמות בשל המחסור עבור החופשה ולימי אחר־הצהריים לשעות בלתי־פורמליות במסגרות

הילדים והנוער של אוכלוסייה זו )מסיל"ה, 2011(. בין עצום תרבותי פער קיים ולחינוכו, הילד לתפיסת הנוגע בכל תפיסת ההורים לבין זו הרווחת בישראל, והילדים מחונכים באלימות מנהג של תוצאה רק אינה כלפיהם המופנית האלימות עיקרי. ככלי מול אונים חוסר ותחושת תסכולים הצטברות של גם אלא תרבותי קשיים עם המתמודדות במשפחות מדובר הקהילה. של התפוררותה מהקושי המערבית, לחברה מההסתגלות עצמה, מההגירה הנובעים

במציאת דיור ועבודה ועוד )מסיל"ה, 2011(.

גני הילדים בקהילה הזרההצורך את עמה הביאה בארץ הזרה הקהילה חיה שבה המציאות לדאוג למסגרת מבוקר עד ערב עבור הילדים. לשם כך הוקמו מסגרות ה"בייבי־סיטר" - מסגרות לא רשמיות המוקמות על־ידי הקהילה עצמה באזור מגוריה, בתוך דירות או מבנים מוזנחים ולא בטיחותיים. מסגרות יום כן לא קיים בהן סדר וכמו אלו חסרות ציוד ומשחקים בסיסיים, מובנה עבור הילדים. ילדים גילאי 3-0 שוהים שם כ־12-10 שעות ביום, ומגע. לב תשומת תעסוקה, של מספקת מידה וללא רבה בצפיפות שוב מגיעים אך עירוניות, יום במסגרות שוהים הילדים שלוש מגיל וחסין, )בן-רבי ועד לשעות הערב המאוחרות לבייבי־סיטר מהצהריים

2004; לדרר ואחרים, 2006; קושר, 2009; שוורץ, 2010(. המטפל, הצוות מצד נוקשה יחס גם נוסף הפיזיים הליקויים על עם והמתמודדות מקצועית הכשרה עברו לא שמעולם גננות הכולל לטיפול בכלים חוסר ועם מתמשכת שחיקה עם רב, עבודה עומס פיזית, פגיעה על רבות ותלונות עדויות קיימות ולחינוכם. בילדים הזנחה, הפחדה ואיומים מצד הגננות כלפי הילדים )קושר, 2009; שוורץ,

.)2010את לשפר בניסיון הרווחה שירותי שהשקיעו הרבים המאמצים

התנאים בגנים הביאו לתוצאות מועטות ביותר, והמסגרות הללו נותרו ברובן בלתי בטיחותיות ממשיכה מצדה, הקהילה, ילדים. לשהיית וזאת הללו, לגנים דווקא ילדיה את לשלוח מסיבות מגוונות: אי־זכאות לשימוש במסגרות ציבוריות )כגון מעונות ויצ"ו ונעמ"ת(, שיקולים כלכליים, חשש מפני הממסד ורצון לשמר את

תרבות המוצא בקרב הילדים )וורגפט, 2006; שוורץ, 2010(. התנאים הפיזיים מחד, ואופיים התרבותי של הגנים מאידך, גורמים לילדים להיות מנותקים במשך רוב שעות היום מתקשורת עם מבוגר משמעותי. ההשלכות של ניתוק כזה גורליות להתפתחותם של הילדים. תיאורטיקנים וחוקרים רבים דיברו על חשיבות הקשר בין התינוק לאימו לתינוק להעניק אמור כזה קשר כי וטענו הראשונות שנותיו במהלך

תחושת ביטחון ולסייע לו בפיתוח זהות יציבה ועצמאית להמשך חייו.Bowlby )1977(, למשל, הדגיש את החשיבות של זמינותה של האם הזמן שעם כך עליו, ולהגן התינוק של לצרכיו להגיב יכולתה ושל בכוחות עצמו. ולצאת לחקור את העולם להיפרד ממנה יהיה מסוגל הוא הוסיף כי ההתנסות שהתינוק חווה עם הוריו משפיעה על סגנון Kohut & Wolf,( ההתקשרות שלו עם הסביבה גם בבגרותו. קוהוט ְווולף1978( תיארו מהן ההשלכות של אי היענות לצרכיו הרגשיים של התינוק. ושלמות, גיבוש חסר חלש, ל"עצמי" המוביל חסך נוצר כזה במקרה לתפקד בהמשך יתקשה כזה ילד העת מפני התפרקותו. כל החושש בצורה הרמונית, לווסת את תחושת הערך העצמי שלו, להתמודד עם

מצבי דחק ולבנות מערכות יחסים בריאות עם הזולת. לאור טענות אלו, ניתן לומר כי מסגרות הבייבי־סיטר עלולות לפגוע של והחברתית הקוגניטיבית הרגשית, בהתפתחותם חמורה בצורה הפעוטות וליצור השלכות שליליות לטווח הרחוק - לא רק עבור הילדים עצמם אלא גם עבור החברה כולה. ואכן, המצוקה ההולכת וגוברת של ילדי הגנים, יחד עם ההבנה כי על החברה הישראלית מוטלת החובה המוסרית לסייע להם, הביאו עמן בשנים האחרונות לפיתוח של כמה

מענים עבור גני הילדים הללו. ומידע לקהילה הזרה, - מרכז סיוע ניתנים על־ידי מסיל"ה המענים אשר הוקם בשנת 1999 ביוזמת עיריית תל אביב-יפו במטרה להעניק - האחרונות ובשנים עבודה, למהגרי וקהילתי משפחתי אישי, ליווי הארגון .)2011 )מסיל"ה, המקלט ומבקשי הפליטים לאוכלוסיית גם נמצא בקשר עם כ־50 גנים של הקהילה הזרה ומעניק להם סיוע מגוון: פרטנית )הדרכה פדגוגיות והדרכות לגננות קורסים ציוד, מתנדבים,

בגן עצמו( )שוורץ, 2010(.יש לציין כי מבחינה חוקית אין למסיל"ה סמכות לפקח על הגנים או שנוצרו האמון ביחסי להסתפק נאלצים והעובדים לסגירתם, להביא )מסיל"ה, הסיוע את להגיש בכדי השנים במהלך הקהילה לבין בינם במסגרת לפעול הוא לעשות שניתן מה לעתה, נכון כי נראה .)2011המציאות הקיימת; משמע, לנסות לשפר עד כמה שניתן את מצבם של הגנים המאולתרים, אשר ימשיכו להתקיים עד להודעה חדשה. פרויקט

שחרי"ת, שיוצג להלן, שם לו למטרה פעילות חשובה זו.

פרויקט שחרי"ת )שילוב, חינוך ורווחה לילדים מתרבות זרה(

התשתית להקמת הפרויקט

כתבה 2 ערוץ של החדשות במהדורת שודרה 2009 שנת בתחילת הפיראטיים בגנים הזרה הקהילה ילדי של מצוקתם את המתארת

אל המציאות המורכבת, שהיא מנת חלקם של חברי

הקהילה הזרה - מהגרי העבודה ומבקשי המקלט כאחד, נחשפים גם ילדי

הקהילה. הללו מתמודדים עם קשיים יומיומיים, המתבטאים ברמה פיזית ורגשית כאחת

30

בדרום תל־אביב. בעקבות הצפייה בכתבה החליטו גורמים בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל־אביב לחפש מענה התואר ללימודי וסטודנטית מרצות שתי אלה היו הילדים. למצוקת של בהתנדבות הגעתם יהיה המענה כי הוחלט לאחר מחשבה השני. סטודנטים מבית הספר לגני הילדים על בסיס שבועי, למשך כשעתיים בכל מפגש. סטודנטים אלו הוגדרו למעשה כאוכלוסיית הפעולה של החסכים את ולמלא הילדים אל להגיע יהיה אפשר דרכה הפרויקט, שמהם הם סובלים באמצעות משחק, יחס אישי ומגע. יוזמי הפרויקט על רשמי באופן האחראי הגוף ממסיל"ה, להפעלתו אישור קיבלו

מתנדבי הגנים, והחלו בתהליך הגיוס של המתנדבים.ובה בבית הספר, לכלל הסטודנטים פנייה רשמית נעשתה ראשית, הוצגו הצורך והמענה המתוכנן. סטודנטים שהביעו נכונות לקחת חלק ראשונית היכרות להם נערכה ולאחריו אישי, ראיון עברו בפעילות בהם כשישה והתנדבו בקהילה לגנים בזוגות עם מסיל"ה. הם שובצו חודשים ברציפות. לאורך ההתנדבות קיבלו הסטודנטים אחת לחודש ידע סיפקו ההדרכות הפרויקט. רכזת מטעם קבוצתיות הדרכות דילמות קשיים, להעלאת מרחב והיוו היעד אוכלוסיית על תיאורטי

ותחושות אישיות מהעבודה עם הילדים. הפרויקט פועל מזה שלוש שנים ובמהלך תקופה זו מורגש פער ניכר בין מספר הסטודנטים המשתתפים בו לבין הצרכים בשטח. בעקבות זו הפער נעשית כעת הערכה של מידת השגתן של המטרות. הערכה

תכתיב, במידה רבה, את תכנון ההתערבות בהמשך.

מטרות ויעדיםהוגדרו שתי מטרות לפרויקט:

הקהילה בגני הילדים של והחברתית הרגשית במצוקה הפחתה .1הזרה;

2. עידוד המעורבות החברתית של הסטודנטים מבית הספר בתחום השונה מן המוכר להם.

כפי שאפשר לראות, כל מטרה מתייחסת לאוכלוסייה אחרת. המטרה הראשונה נוגעת לאוכלוסיית היעד ומהווה מטרה עיקרית, זו שלשמה הוקם הפרויקט. כאמור, המתנדבים נשלחים לגנים במטרה להוות דמות של "מבוגר משמעותי" עבור הילדים, וזאת באמצעות מתן תשומת לב, משחק ומגע. לצד יצירת הקשר האישי, המתנדבים גם מפעילים את הילדים באופן קבוצתי ובכך מחזקים בקרבם את הקשרים החברתיים על לגן ומקלים על תחושת הבדידות שלהם. הגעתם של המתנדבים בסיס שבועי, ביום ובשעה קבועים, למשך תקופת זמן הנמשכת שישה תחושת לייצר כשלעצמה ואמורה ורציפות קביעות יוצרת חודשים,

ביטחון בקרב הילדים. המטרה השנייה נוגעת לאוכלוסיית הפעולה ומהווה תוצר נלווה של הפרויקט. המתנדבים בפרויקט נחשפים - ברמה התיאורטית והמעשית שונים קהילתיים שירותים להכיר זוכים הם בסיכון. לאוכלוסייה -פיתוח מבחינת עמם. בשיתוף ולעבוד האוכלוסייה את המשמשים יוזמה, כישורים, הפרויקט מעודד את המתנדבים לרגישות תרבותית, יעדים צוות. ועבודת מערכתית ראייה עצמית, בקרה יכולת התמדה, עתידים אלו העובדה שסטודנטים לאור יתרה חשיבות מקבלים אלו

לעסוק במקצוע חברתי עם גמר לימודיהם.

עקרונות ההתערבות

1. עקרון הרצף - המתנדבים מתחייבים להגעה רציפה לגנים במשך די מאפשרת זו תקופה כי היא ההנחה חודשים. שישה של תקופה זמן ליצירת קשר משמעותי עם הילדים ועם זאת אינה מכבידה מדי על המתנדב - שגם נושא במחויבויות אקדמיות ואישיות. המתנדבים

31

משובצים ביום ובשעה קבועים במהלך השבוע מפגש לבטל או לדחות לשנות, ומורשים על לשמור במטרה זאת חריגים. במקרים רק

תחושת היציבות של הילדים.בשניים ההתנדבות - בזוגות התנדבות .2המתנדבים, של העבודה עומס על מקלה בטווח ילדים של גדולה קבוצה מול הניצבים גילים רחב. מבחינת המתנדב, הצימוד מאפשר חלוקה טובה יותר של תשומת הלב בין הילדים בנוסף, ורגשית. פיזית שחיקה מפחית וכן וללמוד חוויות לחלוק למתנדבים מתאפשר זה מזה. מבחינת הילדים, הצימוד עשוי להוות נחשפים הם לתקשורת. חיובי Modelingלשיתוף פעולה, לכבוד ולעזרה הדדית בין שני המתנדבים ועשויים להפנים באמצעותם דפוסי

התנהגות בריאים מול חבריהם שלהם. 3. אמונה בשינוי - ההתנדבות מתבצעת בתוך מסגרת דלה במשאבים חומריים. לעתים קשה למתנדב להאמין כי הוא מצליח להביא לשינוי בקרב הילדים, אשר בתום המפגש ממשיכים לשהות באותה מסגרת "מהפיכה" לחולל הוא הראשוני הרצון להתפתחותם. בלתי־הולמת בגן, כדי שהמציאות של הילדים תתחיל להשתנות, אך בהדרגה לומד להבחין לומד הוא הקיימות. המגבלות במסגרת לפעול המתנדב בשינויים הקטנים ולהעריכם: ילד שחייך אליו, שהצליח לעמוד בכוחות עצמו, שצייר בפעם הראשונה ועוד. שינויים כאלו אינם מובנים מאליהם,

בהתחשב בסביבה שבה ילדים אלו גדלים.4. רגישות תרבותית - בן־דוד ועמית )1999( טוענים כי מפגש עם ומיומנויות ידע מודעות, של פיתוח מאיתנו מצריך שונה תרבות רגישות תרבות. שמר )2009( מוסיפה כי הרגישות התרבותית נולדת מתוך ראיית השונה כאתגר וכמקור ללמידה ולא כנטל או כמחסום. תפיסה זו מובילה גם את המתנדבים בפרויקט, אשר באים במגע עם הצוות עובדים בשיתוף עם רחב של תרבויות. הם מהגרים ממגוון המטפל בגן ולומדים לווסת בין נורמות העבודה שלהם כמתנדבים )שהינן בעלות צביון ישראלי( לבין הצורך לכבד את האופי התרבותי

של הגן. 5. המתנדב כמייצג החברה - על רקע הפחד וחוסר הוודאות שבהם וככזו כרעה בעיניהם להצטייר עלולה כולה החברה הילדים, חיים המתנדבים לבין בינם שנוצר הקשר הארץ. מן לגרשם המעוניינת מוכיח להם כי יש גם גורמים הרוצים בטובתם ומבקשים לסייע להם בהשתלבותם בחברה הישראלית. המתנדב הופך, לעתים מבלי משים, על בכך להשפיע ועשוי הילדים בעיני החברה של מייצגת לדמות

תדמיתה החיובית.

דרכי פעולה

שנת של בתחילתה מתבצע המתנדבים גיוס - המתנדבים גיוס .1הלימודים האקדמית. הפרויקט ומטרותיו מוצגים בפני הסטודנטים של בית הספר, גם בצורה מוחשית - דרך תמונות המציגות את הפעילות

המשותפת של הילדים והמתנדבים.המעוניינים מסטודנטים פניות מתקבלות הפרויקט הצגת לאחר מידת על להחליט אישי, שמאפשר ראיון עוברים הם בו. להשתתף התאמתם לפעילות. סטודנטים המתקבלים לפרויקט משובצים בזוגות מתנדבים, שישה לפרויקט התקבלו השנה מסיל"ה. על־ידי לגנים ארבע שובצו - אישיות מסיבות - מהם אחד של פרישתו ולאחר )החונכות כחונכת אישית נוספת שובצה ומתנדבת לגנים מתנדבות האישית הינה מסגרת פעילות שונה מזו הנערכת בגנים; היא הוכנסה

השנה לפרויקט כניסיון, ועל־כן לא יורחב עליה במאמר זה(.

תחילת לפני - המתנדבים הכשרת .2ההתנדבות משתתפים כל המתנדבים, ללא יוצא מן הכלל, במפגש הכשרה. לרוב אין למתנדבים הטריים התנסות קודמת עם אוכלוסיית היעד, ידע מקבלים הם המפגש במהלך ועל־כן לעבודה ראשוניים דגשים לצד - תיאורטי עמה. כמו כן, ניתנת להם ההזדמנות לחלוק את ולעבדן לקראת תחילת תחושותיהם האישיות

ההתנדבות.3. התנדבות בגנים - במהלך ששת החודשים הבאים מגיעים המתנדבים באופן רציף לגנים בהדרכה לחודש אחת משתתפים ובמקביל משלבות ההדרכות הספר. בבית קבוצתית הצלחות קשיים, להעלאת מרחב מהוות וגם תיאורטיות הרצאות שעליהם העיקריים הנושאים בין הילדים. עם מהעבודה ודילמות כלפי תרבותית רגישות הילדים, של הזהות קונפליקט דגש: מושם של החברתית ההבניה משאבים, דלת בסביבה עבודה האוכלוסייה,

מהגרי העבודה והפליטים בישראל. הפרויקט לרכזת הנשלח חודשי דו"ח ממלאים המתנדבים כן, כמו בסמוך למועד ההדרכה. הדו"ח מתאר בתמציתיות את הפעילות בגן, ורעיונות הקשר עם הצוות המטפל, צורכי הילדים, מחשבות, דילמות להמשך. הדו"ח מאפשר למתנדב לבצע תהליך של בקרה עצמית לאורך התנדבותו ומאפשר לו ולרכזת כאחד לקבל תמונת מצב של הפעילות

בגן.בנוסף להדרכות החודשיות מוצעים למתנדבים סיורים בשירותים בית יוניטף, מעונות מסיל"ה, האוכלוסייה: את המשמשים שונים הספר ביאליק-רוגוזין, שבט "צופי איתן" בשכונת שפירא והספרייה את להרחיב נועדו אלו סיורים לוינסקי. בגינת הרב־תרבותית

ההיכרות של המתנדבים עם האוכלוסייה, גם ברמה הקהילתית.קבוצתי מפגש נערכים ההתנדבות סיום עם - ופרידה סיכום .4מסכם, שיחות אישיות ומילוי משובים. בדרך זו המתנדבים מעבדים את התהליך הכולל שאותו עברו במהלך השנה, הן ביחס לתרומת עבודתם לילדים והן ביחס לתרומה האישית של הפרויקט עבורם הם. שלב זה הוא עבור מפעילי הפרויקט שלב לימודי, המצביע על נקודות לשיפור

ולשימור לקראת השנה הבאה.

הערכת הפרויקטההערכה מתמקדת בשנת הפעילות האחרונה )תשע"א( ומתבססת על שאלונים שמילאו המתנדבות בתחילת השתתפותן בפרויקט ובסיומו,

על מפגשי ההדרכה הקבוצתיים ועל שיחות סיכום אישיות.

גורמים מקדמים ומעכבים בהשגת המטרות

גורמים מקדמים

1. שיתוף פעולה וחלוקת תפקידים - גורמים רבים מעורבים בשלבי מערכות שתי לזהות ואפשר הפרויקט, של לפועל וההוצאה התכנון הפעלה מרכזיות: 1. בית הספר לעבודה סוציאלית - שתי מרצות שהן סוציאלית( האחראית )עובדת ורכזת והמנהלות שלו הפרויקט יזמות מדי שנה על גיוס המתנדבים והדרכתם; 2. מסיל"ה - אחראית לקליטת המתנדבים שגויסו ולשיבוצם בשטח. קיימת זרימת מידע הדדית בין

הוגדרו שתי מטרות לפרויקט: 1. הפחתה

במצוקה הרגשית והחברתית של הילדים בגני הקהילה הזרה; 2. עידוד המעורבות החברתית של הסטודנטים מבית הספר בתחום השונה

מן המוכר להם

32

המערכות הללו )פגישות, שיחות טלפוניות, שליחת מסמכים(, במטרה מטרות של ההשגה מידת את ולהגביר הפעולה שיתוף את להדק

הפרויקט. הניתנות בית הספר מעניק למתנדבי הפרויקט מלגות, - 2. מלגות להם לאחר שעמדו בכל הקריטריונים; משמע, לאחר שהתנדבו באופן רציף במשך שישה חודשים והשתתפו בהדרכות החודשיות. עם זאת, בשלב זה אין אפשרות להבטיח את המלגות בתחילת השנה, והמתנדבים יודעים על כך בוודאות רק לאחר שכבר החלו להשתתף בפרויקט. מכאן, שאפשר להתייחס אל המלגות יותר כאל "גורם משמר", העשוי לעודד

את המתנדבים להמשיך בפרויקט עד לסיום השנה. 3. הדרכות - הרכזת מלווה את המתנדבים באופן קבוצתי ומכינה בשטח. ההתנדבות לשלב בהתאם מפגשים של מובנה מערך השילוב בין מתן ידע תיאורטי, שיח על "החלקים האישיים" וסיורים לעבודה הדרושים הכלים את למתנדבים מעניק שונים, קהילתיים עם אוכלוסיית היעד. מעבר להדרכות החודשיות, המתנדבים יכולים, במידת הצורך, לקבל ייעוץ אישי מהרכזת באמצעות פגישה, טלפון

או מייל.

גורמים מעכבים

1. מחסור בתקציב - אף־על־פי שהפעלת הפרויקט כרוכה בהוצאות את מספקת מסיל"ה בלבד. מינימלי באופן מתוקצב הוא כספיות, החומרים הדרושים לעבודה עם הילדים כגון חומרי יצירה, ספרי ילדים נוסף ציוד לרכוש נדרשות המתנדבות לא פעם אך קופסה, ומשחקי מכספן או לחלופין נעזרות בתרומה מצד קרובי משפחה וחברים. את של הנסיעות גם הפרטי. מכיסה הרכזת מממנת להדרכות הכיבוד המתנדבות ושל הרכזת אינן זוכות להחזר. לאורך זמן, המחסור בתקציב אחד כל של הפרטיים המאמצים את ולהפחית תסכול ליצור עלול

מהנזכרים. בגיוס מאמץ הרכזת משקיעה שנה מדי - במתנדבים מחסור .2מתנדבים רבים לפרויקט, אך בפועל מספרם הממוצע לשנה עומד על 4.5. הסיבות לכך מגוונות: חוסר בתגמול מובטח מראש, חוסר מודעות מפני חשש עמוס, זמנים לוח האוכלוסייה, לצורכי הסטודנטים של תחום שאינו מוכר להם ועוד. אי־לכך, נותר פער רב בין כמות המתנדבים

שהפרויקט מספק לבין גודל הצרכים בשטח.

תרומת הפעילות לילדים בגנים

- כל המתנדבות התייחסו למתן תשומת הלב יצירת קשר אישי .1האישית ַכתרומה המשמעותית עבור הילדים. הן ציינו כי תשומת לב זו חסרה לילדים במהלך השבוע, וכי תפקיד המתנדב הוא למלא חסר

הכירו הזמן עם לגן. מגיע הוא כאשר זה וכך ילד באופן אישי, כל המתנדבות כמעט גם ידעו באיזה אופן להתחבר אליו: "שמתי לב שיש ילדים שאוהבים למשל לקרוא, ויש כאלו שאוהבים סתם להשתולל, אז השתדלתי

לעשות עם כל אחד את מה שהוא אוהב". תגובת את תיארו מהמתנדבות חלק שמחים הם כי "נראה כלפיהן: הילדים בחברתי, אוהבים לשחק איתי ומרגישים איתי ושיתפו התקשרות הביעו "הילדים בנוח"; מהילדים לחיזוקים "זכיתי ברגשותיהם"; שבאו לידי ביטוי בחיבוקים, חיוכים ושמחה למתן כי מדבריהן להבין ניתן גדולה". רמת על רבה הייתה השפעה הלב תשומת

הפתיחות של הילדים. הם הגיבו אליהן בצורה חיובית, שמחו לקראתן ויצרו עמן מגע פיזי ורגשי כאחד.

עומס על המקל כגורם ההתנדבות מתוארת המתנדבות כל אצל העבודה של הגננות. המתנדבות אף יצרו חלוקת תפקידים עם הגננות: "הן )הגננות( יכלו להתרכז יותר בפעוטות בזמן שאנחנו היינו עם הגדולים יותר". כתוצאה מכך, הן המתנדבות והן הגננות יכלו להקדיש יותר יחס אישי לילדים. מתנדבת נוספת הדגישה את ההבדל בין סמכות המתנדב הדמות המתנדב של היותו עצם כי לשער ניתן הגננת. סמכות לבין הפחות סמכותית בגן הוא אחד הגורמים המאפשרים לילדים להרגיש

איתו בנוח ולהתקרב אליו. 2. חיזוק קשרים חברתיים - רוב המתנדבות כלל לא התייחסו לחיזוק הקשרים החברתיים בין הילדים ולא ראו בכך מוקד עבודה עיקרי שלהן. הנושא, מה יותר לעודד את כי בקרב הפעוטות קשה עולה מדבריהן שעולה בקנה אחד עם טיעונו של סולברג )2007( כי בשנתיים הראשונות

הקשרים בין התינוק לבני גילו עדיין מוגבלים מאוד. בקרב הילדים הגדולים יותר נוצרה דווקא תחרות על תשומת הלב של המתנדבות, עד לכדי מריבות ואלימות: "יש ילדים אלימים ובעייתיים, 'שלי', כולל המתנדב". נראה שמאוד חשוב להם שכל דבר יהיה בגדר לעידוד קשרים דרכים על עם המתנדבות בהדרכות לעבוד כי חשוב חברתיות לפעילויות רעיונות להן להציע וכן הילדים, בין חברתיים

שתתאמנה לאופיו של הגן. 3. שמירת רצף בהתנדבות - המתנדבות הקפידו להגיע לגנים באופן רציף, למעט מקרים חריגים כגון מחלה או מבחן. אם נאלצה אחת מהן הילדים על "חשבתי אשמה: רגשי הדבר אצלה יצר מפגש, להחסיר הלכה )בת־הזוג( שהיא נעים לי היה "לא לבד"; יום באותו שנשארו

הפעם לבד, כי זה קשה יותר". יארך מפגש כל כי נקבע השנה בתחילת המפגשים, מבחינת משך המפגש משך את ביוזמתן, האריכו, המתנדבות בהמשך, וחצי. שעה הוודאית כניסתן בשל והן בשטח שזיהו הצורך בשל הן - לשעתיים של המלגות באמצע השנה, כאשר שונתה מעט מכסת השעות הדרושה לקבלתן )אם כי הוסבר למתנדבות שהן יכולות להמשיך במתכונת של

שעה וחצי(. משך ההתנדבות כולה היה חצי שנה. רוב המתנדבות הביעו שביעות רצון ממסגרת זו, ואילו אחת מהן טענה כי כדי להשיג את מטרות ההתנדבות "עד שכבר יש להתנדב לפחות במשך 8-7 חודשים: יותר בצורה טובה ויצרו קשר, אז כבר נכנסנו לעניינים, ועד שהילדים כבר התרגלו אלינו היינו צריכות להתחיל את הפרידה, וחבל". כמו כן, המתנדבות דיווחו על קושי להתנדב בתקופת המבחנים וכולן כאחת המליצו להקדים את מועד ההתחלה והסיום של ההתנדבות. בצורה כזו, ההתנדבות תכלול רק את

תקופת המבחנים הראשונה בשנה ולא את שתיהן.

תרומת הפעילות למתנדבים

1. היכרות עם אוכלוסייה חדשה - רוב המתנדבות היכרות ללא בפרויקט השתתפותן את החלו ציינה אחת מתנדבת האוכלוסייה. עם מוקדמת כי ביקרה בעבר בגן של הקהילה הזרה לזמן קצר, הפרויקט הספר. בית של לימודי סיור במסגרת עבורן, חדשה לאוכלוסייה המתנדבות את חשף שעליה הן שמעו עד כה רק בתקשורת: "פתאום נעשיתי מודעת יותר לאנשים האלה, אני מקשיבה עכשיו אבל בחדשות, עליהם שנאמר למה יותר אני גם רואה את זה ממש בשטח"; "זה באמת גרם לי לשנות את הדעה שלי )על האוכלוסייה( בכמה העובדים של לעניין רגישה יותר ולהיות דברים

"פתאום נעשיתי מודעת יותר לאנשים

האלה, אני מקשיבה יותר למה שנאמר עליהם בחדשות, אבל עכשיו אני גם רואה את זה ממש בשטח"; "זה באמת גרם לי לשנות את הדעה..."

33

הזרים והפליטים". מעניין היה לשמוע כי הפרויקט עורר מודעות לא רק בקרב המתנדבות אלא גם בקרב הסובבים אותן: "המשפחה שלי שואלת אותי הרבה על מה שאני עושה... חברים שלי רוצים לתרום צעצועים..." המתנדבות יכלו, אם כן, לשנות תפיסות ולהשפיע על ההבניה החברתית של האוכלוסייה

גם בקרב סביבתן הקרובה. 2. היכרות עם שירותים קהילתיים - יעד זה הושג במידה מצומצמת השנה במהלך המתנדבות. של עמוס זמנים לוח בשל בעיקר מאוד, הכשרה סדנאות שתי במסיל"ה: אירועים לכמה המתנדבות הוזמנו למתנדבים חדשים )בתחילת השנה(, ערב מתנדבים ותערוכת אמנות,

אך לא עלה בידן להגיע לאף אחד מהם. כמו כן, הרכזת תכננה כמה ביקורים בשירותים קהילתיים המשמשים את אוכלוסיית הילדים, אך "צופי איתן" בשכונת שפירא ביקור בשבט יצאו אל הפועל: לא אלה )בשל לוח זמנים עמוס של המתנדבות(, ביקור בספריית לוינסקי )בשל ביצירת קושי )בשל ביאליק-רוגוזין הספר בבית וביקור עניין( חוסר

קשר עם המקום(. אחד הוקדש השטח, דרך קהילתית היכרות ליצור לניסיון מעבר במצגת, שימוש באמצעות זה לנושא הקבוצתיים ההדרכה ממפגשי נושא אחרים, מפגשים לעומת כי ניכר זאת, בכל וסרטונים. תמונות זה עורר פחות עניין בקרב המתנדבות וגם דורג במקום הנמוך ביותר

במשובי סוף השנה. 3. פיתוח כישורי חיים וכישורי עבודה - המרכיב הבולט ביותר שהתחדד אצל המתנדבות הוא היכולת לשדר רגישות תרבותית כלפי האוכלוסייה. זו של לבין צורת העבודה שלהן בין רב נתקלו בשוני הן לאורך השנה ומחתלת, מאכילה הפיזי: בטיפול רק מתרכזת )הגננת( "היא הגננות: וגם יחס לילדים". עם זאת, המתנדבות גילו ואצלנו זה גם טיפול פיזי הבנה לדרך התנהלות זו: "אפשר להבין אותה כי יש לה הרבה תינוקות לגננת הן הודרכו להימנע מלהעיר רגילה". וכנראה גם שככה היא שם או לשדל אותה להתנהג אחרת ממה שנהוג בתרבות ממנה היא מגיעה, מתי לדעת הקיים, בתוך להשתלב הדרך את למצוא זאת ובמקום להתערב ומתי לא: "אם זה משהו קיצוני שעלול לסכן את הילדים, אז אנחנו כן מעירות או מדווחות על זה הלאה". ואכן, במהלך השנה התקבלו מהמתנדבות כמה דיווחים על מצבי סיכון בגן, כגון מקקים שהסתובבו

בתוך הלולים וצנצנות צבע שנותרו פתוחות על הרצפה. ולמדו לזהות צרכים כי הן פועלות בתוך מערכת המתנדבות הבינו של וקוגניטיביים חברתיים רגשיים, פיזיים, צרכים שונות: ברמות הילדים; צרכים של הצוות המטפל; צרכים של הורי הילדים ושל הגן בכללותו. בהדרגה הן החלו להתאים את המענים הדרושים לכל צורך: הקדישו מחשבה לבחירת פעילויות מתאימות, יצרו חלוקת תפקידים גם הן לגן. ציוד לבין עצמן, הביאו תרומת של ובינן לבין הגננת בינן

למדו היכן גבולות התפקיד שלהן והיכן יש לדרוש התערבות חיצונית )של הרכזת או של עובדת סוציאלית ממסיל"ה(.

לעבודה יכולת לפתח להן ועזר למתנדבות בזוג תרם מאוד השיבוץ בצוות. מעבר לאפשרות לבצע חלוקת תפקידים, כפי שהוזכר, המתנדבות אחת לאחריו. והן המפגש במהלך הן ולהתייעץ, בזו זו לתמוך יכלו המתנדבות הסבירה כי זה מביא ל"נרמול" החוויה: "לפעמים אני יוצאת מהגן עם כל מיני לבטים, ואז אני מגלה שגם היא )בת־הזוג( מרגישה כך

וזה מרגיע אותי". המתנדבות שמו פחות דגש על תהליך של בקרה עצמית. הן המעיטו בכתיבת הדו"חות, שבקרה זו הייתה, למעשה, מטרתם העיקרית. יחד עם דילמות העלו הן ההדרכה מפגשי במהלך זאת, מהו לגלות לעודדן אפשר היה שדרכן רבות, הקושי שהן חוות, עם אלו החלטות הן מרגישות

טוב ומה היו עושות אחרת. אצל פחות התפתח אשר נוסף מרכיב דווקא עצמן הן ליזום. היכולת הוא המתנדבות חשו כי הפרויקט עודד אותן בתחום זה, אך עם זאת ציינו רק יוזמות קטנות האופייניות לעבודה או משחקים הכנת כמו דלת־משאבים, בסביבה קניית פרסים לילדים. לא נצפתה במהלך השנה

יוזמה משמעותית יותר. שבהם הקשיים כי חשו המתנדבות מן חלק ההתמדה יכולת את חיזקו השנה לאורך נתקלו שלהן: "למדתי לא לוותר מהר. במהלך ההתנדבות להמשיך, אם התלבטתי שבה תקופה הייתה וראיתי שאם לא מוותרים בקלות - זה משתלם". ואכן, כל המתנדבות

סיימו יחד את הפרויקט, ללא פרישה מוקדמת.

דיון ומסקנותמצוקתם של ילדי הקהילה הזרה בתל־אביב מוכרת מאז תחילת שנות התשעים, ובשנים האחרונות אף התעצמה עם בואן של משפחות פליטים רבות לעיר. ואכן, פרויקט שחרי"ת בא לענות על צורך שכבר זוהה בעבר מרכיבים, כמה כולל הפרויקט זאת, עם יחד נוספים. גופים על־ידי ליווי אחרים: על־ידי הניתנים המענים מן אותו מייחד שילובם אשר צמוד של המתנדבים, מערך מובנה של הדרכות, התייחסות לנושאים שונים הקשורים לאוכלוסיית היעד, שיתוף פעולה רב עם ארגון מסיל"ה

ותהליך הערכה רציף, המודד את מידת ההשגה של המטרות. הפרויקט הציב לעצמו עקרונות ודרכי התערבות שנועדו להנחות את הפעילות עם הילדים. המתנדבות שמרו על כל העקרונות הללו, לעתים אפילו מבלי משים כי אם מעצם התנאים בשטח. כך לדוגמה, הן הקפידו להגיע לגנים ברציפות כאשר ראו עד כמה מצוקתם של מסירות תחושת מתוך אצלן הופנמו העקרונות חריפה. הילדים לילדים ומתוך רצון לשנות מציאות זו ולא רק בשל תכתיב מלמעלה. דוגמה אחרת היא הבנתן של המתנדבות את הצורך בגילוי רגישות ולפעול בגן הסמכות יחסי את "לקרוא" שלהן והיכולת תרבותית

בהתאם להם. נכון להיום, ישנם כמה גורמים אשר מקשים על השגת המטרות, ויש לשקול כיצד להופכם מגורמים מעכבים לגורמים מקדמים. ראשית, הבטחת המלגות מראש עשויה להגדיל את מספר המגויסים לפרויקט וכן את מידת המוטיבציה של מי שכבר גויס )שימור מתנדבים(. שנית, שנתית, או חודשית ברמה הפרויקט, הוצאות של אומדן לבצע יש כ"קופה לשמש יכול שיושג התקציב מימונן. על אחריות ולקחת קטנה" לרכישת חומרים לפעילויות עם הילדים, לכיבוד עבור מפגשי

מתיאורי המתנדבות אפשר לראות כי אומנם ידעו שישנה אוכלוסייה

כזו אי־שם בדרום העיר, אך תפיסתן לגביה נבנתה בעיקר באמצעות מידע מהתקשורת

- אשר לא תמיד הוא מדויק ואמין

חלק מן המתנדבות חשו כי הקשיים שבהם נתקלו לאורך השנה חיזקו את יכולת ההתמדה שלהן: "למדתי לא לוותר מהר. במהלך ההתנדבות הייתה תקופה שבה התלבטתי אם להמשיך, וראיתי שאם לא מוותרים בקלות - זה משתלם"

34

ועוד(. מסמכים צילומי )כמו נוספות אישיות ולהוצאות ההדרכה שלישית, חשוב להבין לעומק את הסיבות הנוספות למספר המועט מסע אופי את לשנות גם לכך ובהתאם שנה, בכל המגויסים של הינה רתיעת הסטודנטים מתחום שאינו הגיוס. לדוגמה: אם הסיבה מוכר להם, אפשר לעודד את המרצים לשלב את נושא הקהילה הזרה

בחומרי הלימוד הרלוונטיים. הפרויקט חושף, למעשה, את הסטודנטים של בית הספר לאוכלוסייה אשר סיכוייהם להיפגש עמה במסגרת אחרת מועטים למדי. מהתיאורים של המתנדבות אפשר לראות כי אומנם ידעו שישנה אוכלוסייה כזו אי־

מידע באמצעות בעיקר נבנתה לגביה תפיסתן אך העיר, בדרום שם מדויק הוא תמיד לא אשר - מהתקשורת ואמין. החיבור שהתאפשר בין מפגשי ההדרכה ערות להיות להן גרם בשטח ההתנדבות לבין שינוי לכדי עד האוכלוסייה, לקשיי יותר סיום עם כיום, אליה. ביחס בסיסיות תפיסות יותר לנושא השתתפותן בפרויקט, הן מודעות כיצד שונות: מזוויות בו להתבונן יכולות וגם מרגישה האוכלוסייה עצמה? כיצד היא נראית לעיני הישראלית? מבעד החברה לעיני מבעד הדיונים דרך הדרומיות? בשכונות התושבים הדעות את ולכבד להכיר למדו הן בקבוצה זו. בהמשך, הן אף הפכו להיות השונות זו של יכלה ודרכן הזרה, הקהילה של "נציגות" מעין

גם סביבתן הקרובה להכיר אותה. לאוכלוסייה, ביחס התפיסתי לשינוי מעבר

חדשים כישורים לפתח למתנדבות עזרה הפעילות כי לומר אפשר אנשים עם ולעבודה בכלל לעבודה ביחס קיימים כישורים ולחדד מערכתית, להתבוננות יכולת צוות, עבודת תרבותית, רגישות בפרט: בתחום - בהמשך אותן לשמש עשויים אלו כישורים התמדה. יכולת

התעסוקתי והמקצועי ואף בחייהן האישיים. בעבור הילדים, המתנדבות הצליחו להשיג את רוב היעדים שתוכננו. הן יצרו קשרים אישיים עם הילדים, עם כל ילד על־פי צרכיו ורצונותיו, מצדם בינאישי קשר ליצור הילדים יכולת את שיפרו גם כך ובזכות רצף על לשמור דאגו הן ומשחק. עין קשר דיבור, חיוך, מגע, - הם ההגעה להתנדבות, ובכך לחזק את תחושת הביטחון האישי של הילדים. בשנה הקרובה יהיה צורך לשים דגש רב יותר על הקניית כלים לחיזוק

הקשרים החברתיים בין ילדים שמעל לגיל שנתיים. מבחינת מסגרות ההתנדבות, במהלך השנה התגלו הבדלים רבים בין שני הגנים שבהם שובצו המתנדבות. גן אחד כלל בעיקר ילדי פליטים הגן עוזרות. ושתי גננת פיקוח של 3-0, תחת גילאי רובם מאפריקה, רובם בעולם, מדינות ממגוון עבודה מהגרי ילדי בעיקר כלל השני קושי הרכזת חוותה לעתים וגננת. גנן של פיקוח תחת ,7-2 גילאי בהתאמת תוכני ההדרכה הקבוצתית לכלל המשתתפות. כמו כן, לעתים לילדי הפליטים, שכן מדובר ביחס דילמות ולפתור להבין קושי עלה באוכלוסייה חדשה יחסית בארץ, אשר עדיין "נלמדת" על־ידי הגופים המסייעים לה. ניכר כי על מפעילי הפרויקט להיות בתהליך מתמיד של קהילתיים בשירותים ביקור ספרותי, חומר קריאת באמצעות למידה )למשל, בתקשורת המדווחים אירועים אחר ומעקב האוכלוסייה של

אירועים הקשורים לגירוש(.חונכת גם לפרויקט הוכנסה האחרונה בשנה כי לזכור יש לסיום, אישית. החונכות היא תחום פעילות מוכר בארגון מסיל"ה, אך תחום בשנה זה תחום להרחיב צורך יהיה שחרי"ת. בפרויקט לגמרי חדש הקרובה ולגייס חונכים נוספים, במטרה ללמוד יותר לעומק על מידת

הצלחתו.

סיכום פרויקט שחרי"ת הוקם לפני כשלוש שנים, במטרה לתת מענה לילדי מענים של לשורה מצטרף הפרויקט תל־אביב. בדרום הזרה הקהילה קיימים עבור האוכלוסייה, אך מביא עמו שילוב מיוחד של כמה מרכיבים, המקדם את מידת השגתן של המטרות עבור הילדים. כתוצר נלווה של שחלקם אישיים, יעדים כמה להשיג זוכים המתנדבים גם הפעילות,

עשוי להמשיך ולשמש אותם גם לאחר סיום השתתפותם בפרויקט. מדי שנה עורך בית הספר הערכה פנימית למידת ההשגה של המטרות. מאמר זה הינו פרסום חיצוני ראשון של הפרויקט, והוא מביא עמו סקירה הערכה לצד - האוכלוסייה על רחבה ספרותית מעמיקה של כלל המטרות והיעדים שנקבעו. יחד ומהימנה מדויקת הערכה לקבל כדי זאת, עם הניתנים יעדים בהמשך לקבוע מומלץ יותר, שבו מקיף, מחקר ולבצע אופרטיבית למדידה

ייקחו חלק כל הגורמים הקשורים בפרויקט.

ספרותרגישות ללמד עלינו האם .)1999( ד. ועמית, ע. 1. בן-דוד, לעבודה רבעון ורווחה: חברה הישראלי. הניסיון תרבותית?

סוציאלית, 19)2(, 244-235.שהוריהם הרך בגיל ילדים .)2004( ט. וחסין, ד. 2. בן-רבי, וכיווני צרכים חיים, אורח אביב־יפו: בתל זרים עובדים

פעולה - דו"ח מחקר. ירושלים: ג'וינט-מכון ברוקדייל.עבודה מהגרי - משטרה!" "תפתחו, .)2006( נ. 3. וורגפט,

בישראל. תל־אביב: עם עובד.ינאי, א. ובורובסקי, א. )1998(. עובדים זרים בישראל: זכויות ונגישות למערכות רווחה. .4

ביטחון סוציאלי, 53, 78-59.לבקוביץ', ר. )2007(. פליטים אפריקאיים בקציעות. אתגר: מגזין פוליטי תרבותי, 23, .5

.21-20לדרר, ד., סלונים, א. והררי, ד. )2006(. "הילדים הלא שייכים שהפכו לחלק בלתי נפרד .6ממני" - התנסות חינוכית של מתכשרות להוראה עם ילדי קהילת מהגרי העבודה

בתל אביב. והחוק: היישום, האכיפה וההפרה. ירושלים: )2002(. מהגרי עבודה בישראל י. לוס, .7

מכון ון ליר.מסיל"ה )2011(. דו"ח מסיל"ה לשנת 2010. נלקח בתאריך 25.2.2011 מאתר האינטרנט: .8

http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/welfare/Pages/Mesila.aspx

סולברג, ש. )2007(. פסיכולוגיה של הילד והמתבגר: מבוא לפסיכולוגיה ההתפתחותית .9)מהד' 2(. ירושלים: מאגנס.

צבר, ג. )2009(. "לא באנו להישאר" - מהגרי עבודה, מאפריקה לישראל ובחזרה. תל .10אביב: אוניברסיטת תל-אביב.

קושר, ח. )2009(. על ילדי השוהים הבלתי חוקיים בישראל. הד הגן, 74)2(, 119-118. .11קמפ, א. ורייכמן, ר. )2003(. "עובדים זרים" בישראל. תל אביב: מרכז אדוה. .12

עבודה הגירת של הפוליטית הכלכלה וזרים: )2008(. עובדים ר. ורייכמן, א. קמפ, .13בישראל. ירושלים: הקיבוץ המאוחד.

מונעת להתערבות והצעות מהגרים של הורות סגנונות .)1996( ד. רואר-סטריאר, .14ולטיפול משפחתי. חברה ורווחה, ט"ז)4(, 481-467.

והכלה. הדרה מגמות הישראלית: הרווחה במדינת עבודה מהגרי .)1999( ז. רוזנהק, .15ביטחון סוציאלי, 56, 112-97.

רופאים לזכויות אדם )2005(. הזכות לבריאות של מהגרי עבודה וחסרי מעמד. תל .16אביב: רופאים לזכויות אדם.

)2010(. מסיל"ה מלב אל לב: ליצור איכות חיים בתנאים בלתי אפשריים: שוורץ, ת. .17דילמות, קשיים והצלחות בעבודה עם אוכלוסיית ילדים בסיכון בקרב הקהילה הזרה

בתל אביב־יפו. עט השדה, 4, 40-35. 18. שמר, א. )2009(. אתגרים מקצועיים בעבודה רגישת תרבות עם ילדים והוריהם: מריבוי

תרבויות לרב־תרבותיות. עט השדה, 3, 10-4. 19. תלם, נ. )2010(. יש מי שמטפל בהם. רואים שב"ס, 28, 9-7.

20. החינוך וסביבו: שנתון סמינר הקיבוצים, 28, 112-103. Berry, J.W. (1984). Cultural relations in plural societies: Alternatives to 21. segregation and their sociopsychological implications. In: N. Miller & M. Brewer. (Eds.), Groups in Contact. New York: Academic press.

Bowlby, J. (1977). The Making and Breaking of Affectional Bonds. 22. British Journal of Psychiatry, Vol. 130, pp. 201-210.

Kohut, H. & Wolf, E. S. (1978). The Disorders of the Self and Their Treatment: An 23. Outline. The International Journal of Psychoanalysis, Vol. 59(4), pp. 413-425.

מצוקת ילדי הקהילה הזרה בתל־אביב מוכרת מתחילת שנות התשעים ובשנים האחרונות אף התעצמה, עם בואן של משפחות

פליטים רבות לעיר. פרויקט שחרי"ת כולל כמה מאפיינים ייחודיים ובא לענות על צורך

שכבר זוהה בעבר על־ידי גופים נוספים

35

הקדמהבעקבות הצורך הגדל במענים טיפוליים הולמים לילדים ולמשפחות בסיכון החלו לקום לקראת סוף שנות ה־90, בהנחיית משרד הרווחה, ילדים-הורים בשירותי הרווחה השונים בארץ. המרכזים הוקמו מרכזי במטרה לנסות להשאיר את הילדים בבית ובקהילת המוצא ולמנוע, ככל

שניתן, את ניתוקם מהם ואת העברתם לפנימיות. הטיפולים המוצעים במרכזים מנסים למנוע ו/או לצמצם מצבי סיכון של ילדים שנחשפים לאלימות ולהזנחה תוך שיפור של התפקוד ההורי, של הקשר ושל התייחסות ההורים לילדיהם. במרבית המקרים, הטיפול במרכז נעשה בצורה מערכתית הכוללת טיפול משפחתי, הדרכה הורית,

טיפול פרטני לילדים, טיפולי הורה-ילד וטיפולים קבוצתיים. במרכז ילדים-הורים שבפרדס חנה, שבו התקיימה התוכנית, העבודה עם הילדים מתבססת בעיקר על טיפולים בחדר, אשר משלבים משחק הטיפול גישות למרבית בדומה בעלי־חיים. עם עבודה או ויצירה המשפחתי, מרבית הטיפולים המשפחתיים והטיפול בהורים מתבססים על שיחות. טיפול ממוקד הורה-ילד מתקיים בדרך כלל כאשר מזוהה במשפחה. הילדים לאחד ההורים אחד בין בקשר משמעותי קושי המשפחה עם מתקיימים המשפחתיים הטיפולים המקרים, במרבית הגרעינית בלבד ולא בקבוצת משפחות, דרך עבודה מילולית ומשחק

שמתמקד בדינמיקה, בקשיים ובצרכים המסוימים של המשפחה. מתוך הניסיון הגדל של הטבע־תרפיה בעבודה עם משפחות בסיכון, עובדת השנייה, המאמר כותבת של הפרקטיקום מעבודת וכחלק סוציאלית במרכז ילדים-הורים בפרדס חנה אשר השתתפה בתוכנית תוכנית להציע נכון נראה ,)2006 )מחזור בטבע־תרפיה ההכשרה שמטופלים והורים ילדים עם הטבע־תרפיה דרך לעבודה קבוצתית במרכז. הנחת היסוד שבהצעת התוכנית הייתה כי העבודה בטבע, מחוץ לחדר המוכר ובסביבה הניטרלית והמשתנה, תפתח אפשרויות נוספות לתקשורת ולקשר בין ההורה לילדו. דרך העבודה היצירתית והמשחקית חווייתיים בערוצים של הטבע־תרפיה תאפשר למשתתפים להתבטא הטיפולים מחדר להם המוכרים לאלו בנוסף חדשים, ולא־מילוליים ואולי גם מהבית, ותאפשר להורים להרחיב את היכרותם עם ילדיהם

ואת דרכי התייחסותם אליהם.

)ולא נוספת שהייתה בבסיס ההצעה להתערבות קבוצתית מחשבה שמתמודדים וילדים הורים - השווים לקבוצת כי הייתה פרטנית( על להקל שיכול כזה עצמה, תמיכה משל כוח יש - סיכון מצבי עם תחושת הבידוד החברתי, לנרמל חוויות קשות וללמד דרכי התמודדות

ותקשורת נוספות.

טבע־תרפיה - מסגרת תיאורטית ויישומית

התייחסות מתוך הפועלת חדשנית טיפול שיטת היא טבע־תרפיה לטיפול מפרספקטיבה טקסית )ברגר ומקלאוד, 2007(. היא מתקיימת )ברגר בתהליך שותף כאל אליו ומתייחסת יצירתי באופן בטבע משלבת זו אינטגרטיבית שיטה .)Berger, 2009 ;2007 ומקלאוד, עקרונות עם והפוסט־מודרני היצירתי הטיפול מתחומי עקרונות למטפל שמסייעים ומודלים תיאוריה יוצרת היא המסורתי. מהטקס להיעזר במאפייניו הייחודים של הטבע כדי לקדם ולהרחיב את התהליך

.)Berger, 2009( הטיפולילהסברת חברתיות תיאוריות שפיתחו חברתיות לגישות בדומה חרדה דיכאון, - עכשוויות פסיכולוגיות מצוקות של ההתרחבות Cushman 1990; Gergen 1991; McLeod 1997;( וטראומה קולקטיביתWest 2000(, כך גם הטבע־תרפיה פיתחה תיאוריה המסבירה את אותו שבין הקשר ראיית תוך פסיכו־אקו־סוציאלית, מפרספקטיבה תהליך

ביחד בחורשה

טבע־תרפיה עם אימהות וילדים בסיכון

תל־אביב באוניברסיטת ההכשרה ותוכניות לטבע־תרפיה המרכז מנהל - ברגר רונן ד"ר ובמרכז שילוב - אוניברסיטת חיפה. דרמה־תרפיסט, רקדן ומורה לקונטקט אימפרוביזציה, לפסיכותרפיה בתוכנית בתל־חי, לדרמה־תרפיה במכון מלמד ואקולוג. בשיאצו מטפל ממוקדת גוף שבמרכז שילוב ובמכללת אורנים. הוא כתב את הספר "מקום בטוח" )יחד עם מולי להד( ובשלבי סיום של ספרו השני - "טבע־תרפיה במעגל החיים - יישומים מילדות

www.naturetherapy.org.il :לזקנה". אתרענת אור-מורג - עובדת סוציאלית, MSW, מנחת קבוצות בטבע־תרפיה. עובדת במרכז ילדים-

הורים של האגף לשירותי רווחה וקהילה, פרדס חנה-כרכור

רונן ברגר וענת אור-מורג

36

התרחקות האדם מהטבע וצמצום חיי הקהילה והתפיסה הרוחנית לבין ההתפשטות וההתרחבות של המצוקות הפסיכו־חברתיות. מכאן נגזרות מתפיסה פועלות ואשר חברתי-סביבתי שמיקודן התערבות גישות )ולא פסיכולוגית( של הטיפול. מתוך הנחת היסוד של האקו־ טקסית

פסיכולוגיה, הטוענת כי בעצם ההתחברות המחודשת לטבע יכול האדם להתחבר לכוחות ריפוי והחלמה )Rozak, 2001; Totton, 2001(, הגדיר "במגע פיו, על בטבע". "לגעת הבסיסי הטבע־תרפיה מונח את ברגר ובקשר הבלתי אמצעי עם הטבע יכול האדם לגעת גם בטבעו הבסיסי: לחוש אותנטיות ולפתח מרכיבי אישיות ודרכי חיים חשובים, שהתקשו

לקבל ביטוי באינטנסיביות החיים המודרניים" )ברגר, 2005, עמ' 38(. למודל הטבע־תרפיה שבין החזק הקשר את מבהירה זו השקפה הגש"ר המאח"ד ולגישת החוסן בכלל )להד, 2006(. על פי מודל הגש"ר רגש, שכל, גוף, התמודדות: שפות שש עם נולד האדם המאח"ד, משפחה-חברה, אמונה ודמיון. קשר ומגע איתן, כמו גם היכולת לנוע להתמודד בעולם, יותר טוב לתפקד לפרט ביניהן, מאפשרים ולשלב עם משברים וליצור לעצמו משמעות מיטיבה. מכאן, שמטרתו העיקרית של טיפול ברוח הגש"ר מאח"ד אינה לפתור קונפליקט פסיכולוגי אלא להזכיר ולעורר מחדש את אותן שפות ואת היכולת לנוע ולשלב ביניהן

)להד, 2006(. מאוד קשורה גם הטבע־תרפיה של והיצירתית הטקסית תפיסתה גוף-רוח-נפש ולגישות ויצירה בהבעה הטיפול של השונות לגישות הדרמה־ כמו ימין. למוח שקשורים ההחלמה בתהליכי המתמקדות

,)Jennings, 1998; Rubin, 1984 ;2006 ,תרפיה והטיפול באמנויות )להד

היא שעונה על התובנה כי במשחק היצירתי-דרמטי ובחוויה הגופנית-דמיונית טמונים משאבי התמודדות וריפוי חשובים, שהרחבתם יכולה קשיים עם ההתמודדות את גם כמו בכלל, החיים איכות את לשפר

ספציפיים. בדומה לטקס המסורתי, גם הטבע־תרפיה מתמקדת בעבודה קבוצתית בין לאדם, אדם בין והשותפות החיבור את ומדגישה פרטנית( )ולא גוף-רגש-רוח ובין אדם לסביבתו )Berger, 2009(. ברוח הטקס, ובדומה Kepner, 1987; Zinker,( הגשטאלט של ההתנסות" "מעגל לרעיון 1977( ולעקרון "הפעולה" של הדרמה־תרפיה )Jennings, 1998(, כך גם ושאלותיו להתנסות ינסה להפוך את תובנותיו המטפל בטבע־תרפיה יצירתית-חוקרת, שמתקיימת בטבע ובעזרתו )ברגר, 2008(. הוא ינסה לשהות בתוך החוויה הגופנית-דמיונית-רגשית באופן שיאפשר לאדם גוף-נפש, ולהרחיב את הקשר הנושא נוספת של לקבל פרספקטיבה את התודעה ואת התפיסה. מכאן, ומתוך אמונה בתהליך הלא־מילולי והחווייתי, יוכל המטפל להזמין את האדם להתבונן בקשר שבין הלמידה החוויתית שהתרחשה במפגש הטיפולי לבין מציאות החיים שמחוצה

לו.תעזור היומיום, מסביבת והמרוחק הנפרד הטבעי, במרחב השהייה והפנייה בטבע החושי שהמגע בזמן הגנה, מנגנוני לעקוף לאדם יותר לתוך החוויה. להיכנס עמוק לו יעזרו לסימבולים שהטבע מכיל ניתנת גם אבל קבוצות, עם ליישום בעיקר מתאימה הטבע־תרפיה

לשימוש בעבודה פרטנית, במסגרות קליניות, חברתיות וחינוכיות. הבעה בטבע, אתגר יישומיים: מודלים כמה פיתחה הטבע־תרפיה

37

ויצירה בטבע, משחקים בחול, בית בטבע וטיפול בעזרת שמירת טבע. הטבע־ של העבודה לתפיסת קיימות גישות התאימו הראשונים שני

.)Berger, 2009( תרפיה ואילו שלושת האחרונים נוצרו בפיתוח עצמאיכולם פועלים באופן חווייתי ויצירתי, תוך התייחסות לטבע שמשתנה

ממודל למודל. את בעיקר להזכיר חשוב במאמר, שיוצג המקרה לתיאור בהקשר מודל ה"בית בטבע". הוא שעון על הצורך הבסיסי של האדם למצוא ו/או ליצור לעצמו מרחב השתייכות, שבו יוכל להרגיש בטוח ומוגן מפני אי־הוודאות ו/או הסכנות הנמצאות "בחוץ". העבודה עם המודל כוללת

בנייתו מיקומו, בחירת הבית, תכנון של שלב היסוד הנחת זמן. לאורך השוטפת ותחזוקתו אקטיבי יצירתי, תהליך כי טוענת המודל של וקונקרטי זה מאפשר התבוננות בנושאים תוך־

עליהם, ועבודה בסיסיים ובין־אישיים אישיים עם האדם של הקשר על עבודה גם כמו

סביבתו. סיפורו של ילד שביתו ממוקם במרכז "הכפר" ילד שביתו נמצא בשוליו, או יהיה שונה משל אותו שבנה או בית, בנה לא שכלל ילד של הגבול סוג נראים. שאינם ובמיקום בצורה שהבית יכלול ירמז על הגבולות הפנימיים של היחיד ועל אלו הקיימים בינו לבין סביבתו: בית חסר גבולות יספר סיפור אחר מבית שגבולותיו תהליך גם כך אבנים. חומת או קוצים בנויים הבנייה של הבית, צורתו, מיקומו וגודלו יכולים

זו גישה המשתתף. של המוחשי ביתו על המספרת מטפורה להוות דומה לשיטת האבחון "בית, עץ, אדם", אשר מתבוננת בציורים באופן

אנלוגי לאישיות האדם שצייר אותם )רימרמן, 1993(. אלמנט משמעותי נוסף קשור לכך שהמרחב שנבנה מהווה בית גדול מהאדם ו/או המשפחה-קבוצה, כזה המאפשר לו/להם להיכנס פנימה, להיות מוכל ואף לארח בו משתתפים אחרים. מרכיב זה שונה מטכניקות טיפוליות אחרות, שבהן נבנים מודלים קטנים של בתים, כאלו שהאדם מוכל להרגיש לתוכם, להיכנס יכול האדם כאן, מבחוץ. בהם מתבונן

ואף להתבונן מהם החוצה. את מלמד בשטח, הנמצאים מחומרים הבית, של הבנייה תהליך מתוך ועכשיו", "כאן חייו מציאות את ליצור ביכולתו כי המשתתף שליטה ותחושת תקווה משרה זו התנסות כרגע. הקיימים החומרים בחיים וביצירתם המחודשת. הביקור השגרתי בבית, מפגש אחר מפגש, השתנותו כאשר בסיסיות, שליטה בשאלות לגעת לאדם מאפשר תהליך מחדש. אותו ומעצבת הבית את משנה הטבע של העצמאית דינמי זה מפתח גמישות ויצירתיות, לצד קבלה של חוסר השליטה ושל ובחיים. הטיפולי במפגש להתקיים שיכולה המושלמות" "אי חוויית מנגנוני עוקף "הבית" של הקונקרטית בנייתו של היצירתי התהליך הגנה קוגניטיביים ומרחיב את ערוצי הגש"ר מאח"ד. באופן זה, המודל קשור לתפיסה כי האמנות היא הטיפול )art is therapy( )ברגר, 2010,

בהכנה(. בפיתוח קשור הבית של והאחזקה הבנייה תהליך של אחר מרכיב מערך הקשרים אדם-טבע. באופן זה ניתן להיעזר בתהליך כדי להקנות ערכים של פיתוח בר־קיימא ושימוש צנוע בחומרי טבע, כזה שגם ישאיר עצים "למדורה של מחר" וגם יאפשר לבעלי החיים - שחיו במקום לפני הגעת המטופל ובניית ביתו - להמשיך לחיות. תהליכי ההתקשרות בין האדם למקום )attachment(, שנוצרים בעת הימצאותו ב"בית בטבע", נוספות מזוויות להכירו הטבע, אל להתקרב למשתתף לעזור יכולים

.)Berger, 2008( ולפתח יחסי קרבה ואינטימיות עמו

תוכנית ההתערבות - מטרות, מבנה ומתודה

מטרת התוכנית הייתה לתמוך בבניית קשר מיטיב בין ההורה לילדו, ההורית המסוגלות תחושת של והגברה לכוחותיו ההורה חיבור תוך - ולהעצימם הילד יכולתו להתבונן בכוחות שלו. במקביל, לשפר את

לפרגן להצלחותיו ולתמוך בביטוי האישי שלו. התוכנית נבנתה והוצעה כחלק ממערך הטיפול השלם של מרכז ילדים-הופנו שהמשפחות כך חנה, בפרדס הורים אליה על־ידי המטפלים השונים שעבדו במרכז מתוך ראייה רחבה ומערכתית. במפגשי הצוות התהליכים כלל לגבי מידע העברת התקיימה המתרחשים בטיפולים השונים במרכז, ביניהם שכיבד זה, תהליך הטבע־תרפיה. בקבוצת גם להבנות עזר סודיות, ושמירת אתיקה חוקי לתהליכים בהתאם ההתערבות, תוכנית את

ולצרכים המשתנים של כל משפחה. שכללה קבוצתית, תוכנית הוצעה זה באופן בחורשת כל אחד וחצי בני שעה 12 מפגשים הסמוכה בפרדס־חנה, מגודרת איקליפטוסים למגוריהם של רוב המשתתפים. המיקום נבחר מתוך אמונה כי מקום מפגש קבוע, נגיש ומוכר להשתתף המחויבות ואת המוכנות את יגביר לחדר מחוץ - טיפול של שונה בפורמט

הטיפולים המוכר. ידי המנחה וקיום ראיונות עם האימהות על לאחר פרסום הקבוצה והאסיסטנטית - אם־הבית של המרכז, התקיים מפגש היכרות במועדון זוגות, אימהות ובגינה שלידו. כך התגבשה קבוצה של שישה שכונתי לכל המשפחות גילאי שש עד תשע. בנים, ושני בנות וילדיהן: ארבע

שהשתתפו היה ניסיון קודם בטיפול וכולן הגיעו מבחירה. עובדות, שהגיעו למפגשים לאחר נשים היו רוב האימהות בקבוצה שעות עבודתן. שתיים היו נשואות, אחת גרושה, אחת אלמנה ושתיים

גידלו ילדים לבדן מתוך חוסר נוכחות של האב מלכתחילה. היו ולאחרים במשפחותיהם יחידים ילדים היו מהילדים שניים בבית אחרים ילדים השאירו האימהות שרוב העובדה ואחיות. אחים השפיעה לעתים על פניותן ועל נוכחותן בקבוצה. כדי להתמקד במטרת הקבוצה - שיפור של יחסי הורה-ילד, הוחלט שלא לאפשר לאב היחיד שרצה להצטרף להשתתף בקבוצה. חששנו שזה יפתח דינמיקה נוספת, הקשורה ביחסים זוגיים גבר-אישה, שעבור מרבית המשתתפות היו גם

כך טעונים. כדי לצאת מהלכה למעשה נקבע מבנה קבוע לכל מפגש, אשר נשמר לאורך כל התוכנית. הוא כלל טקס פתיחה, התנסות חווייתית בקבוצה השלמה, עבודה בקבוצות נפרדות של הורים וילדים או בזוגות ה"הורה-ילד" וטקס סיום משותף. כל מפגש החל, עם כניסתנו לחורשה, בטקס מרגש היה במעגל. בזה זה ואחזנו ידיים החזקנו כולנו שבו פתיחה לראות בכל פעם מחדש כיצד המעגל - שהכיל משתתפים מגיל שש ועד ארבעים, עם הבדלי משקל והבנה מנטלית - הצליח למצוא דרכים

"להחזיק עצמו". משם המשכנו ב"מדיטציית קולות הטבע", שבה עצמנו עיניים והקשבנו לקולות הקרובים והרחוקים שבטבע, התבוננו בתנועת העננים בשמיים ושמנו לב לשינויים שהטבע הביא באותו יום. לימוד זה של תשומת לב, החזקה ואחריות הדדית היווה פתח לפעילות כולה. נראה כי הילדים ואפשר לכל אחד נהנו במיוחד ממעגל התנועה, שהמשיך את הטקס לבטא את הרגשתו ולקבל עליה הדהוד לא מילולי מההורה ומהקבוצה.

שלא כמו במרבית השיטות של הטיפולים המשפחתיים,

שמתקיימים בחדר באמצעות שיחה מילולית, כאן האימהות

נקראו להצטרף באופן אקטיבי לשפה המשחקית-יצירתית של הילד ולפגוש אותו באופן בלתי אמצעי

38

ילדים שבהתחלה התביישו לקחת מקום במעגל ולבטא את עצמם דרך הגוף והתנועה הצטרפו, ואחריהם גם האימהות, שנסחפו אחריהם.

הפעילות את התחלנו שעה, כרבע שנמשך הפתיחה, טקס בסיום כללה היא הקבוצה. לכל במשותף שהועברה יום, לאותו המרכזית הטבע־ של השונים המודלים בין ושילבה אימא-ילד, בזוגות, עבודה

תרפיה. לאחר סיום יחידת עבודה זו קיבלו הילדים זמן חופשי למשך כרבע שעה, כאשר האימהות התקבצו על המחצלת לשיחה. בסיום כל מפגש התכנסנו שוב למעגל אחד. אז, ישובים על המחצלת, ניתנה לכל אחד, ילד והורה, אפשרות לשתף בחוויות ובלמידה מהיום, בד בבד עם

הנאה מכוס תה שהוכנה במיוחד עבורו ולפי טעמו. במעגל זה גם ציינו אירועים מיוחדים: חגגנו שני ימי הולדת וקיימנו בשעות התקיימו מכיוון שהמפגשים הקבוצה. של הפרידה טקס את אחר הצהריים, באמצע החורף, בתקופה שבה השקיעה הלכה והתאחרה, של הסיום תהליכי לבין שחלף מהיום הפרידה תהליכי בין הקבלנו המפגש ופרידתנו אנו. נראה כי למבנה הקבוע והחזרתי שנוצר, בין טקס סדר, תחושת של ביצירה חשוב תפקיד היה הסיום, לטקס הפתיחה מחזוריות ורצף, שהעניקה הרגשת ביטחון בסיסית בכלל וביטחון ביחס

להשתנות הטבע בפרט.

בין המשפחתי לקבוצתי - התהליך על ציר פעילות

- קבוצתי מקבילים: צירים שני על נע בקבוצה שהתרחש התהליך הראשונים המפגשים שלושת וילד. אם - וזוגי השלמה, הקבוצה של של בשאלות התמקדות תוך הקבוצה של ובבנייה בהיכרות התרכזו ובקבוצה השלמה. מהמפגש - אימא-ילד, וביטחון בתוך הזוגות אמון השביעי התמקדנו ביחסי אימא-ילד דרך עבודה בזוגות עם מודל הבית

בטבע, כאשר הקבוצה נשארה כרקע וכ"מכל" בטוח לשוב אליו. שהתקיים היחיד היה הראשון המפגש האוויר מזג בשל ובגינתו, השכונתי במועדון הגשום. הפעילות התרכזה בהיכרות, דרך הכנת קולאז' של "תעודת זהות" משפחתית מתמונות ראשונה הזדמנות הייתה זו טבע. ממגזיני עבורי להתבונן בעבודה המשותפת של הזוגות ולצפות באינטראקציות ביניהם. למשל, איזו אם ילדה של היצירתי למרחב ופולשת מתערבת מקומות בבחירת - לחלופין או היצירה, בזמן ילדה שבחרה לשבת הישיבה במעגל המסכם: ליד ילד מכיתתה ולא ליד אימה, בעוד ילדים אחרים ישבו על ברכי אימותיהם כשאלה הציגו

את עצמן ואת עבודתן.כשבעה שארך התהליך, של הראשון בשלב מפגשים ופעל דרך משחקים מהגישה האתגרית אמון בבניית וה־outdoor training, התרכזנו

בקבוצה השלמה ובתת־הקבוצה הורה-ילד. עבדנו בדרך שנועדה לעודד שיתופי פעולה ותקשורת ולחזק את הביטחון האישי והקבוצתי. שיחקנו ועוד. במשחקים משחקי שמות, "מי כמוני", "תופסת טבע", מחבואים ולאחר מבוכה ראשונית, כאשר הושם דגש על השתתפות האימהות,

העדיפו להיות צופות, רובן החל להשתתף באופן אקטיבי. במשחק "חציית נחל התנינים", המשתתפים אמורים לחצות בזהירות נחל דמיוני, "בלי ליפול למים", כדי שלא להיטרף על ידי התנינים. לאחר שכל זוג אם-ילד עבר את ה"נחל", התגבשה קבוצת הילדים והתחרתה בקבוצת האימהות - אשר שיתפו פעולה והתחרו בילדים בהתלהבות רבה. זוהי דוגמה אחת לאופן שבו נוצרו ופעלו תת־הקבוצות ולתנועה

שהתקיימה ביניהן. תנועה זו אפשרה לכל תת־קבוצה מרחב להתאווררות מתת־הקבוצה השנייה וגם מרחב להתגבשות מולה.

במקביל גיבשנו את חוקי הקבוצה, שעסקו בצורת התקשורת שבינינו ובהתנהגויות שיאפשרו לכולם להרגיש קבלה וביטחון. ה"חוזה" נתלה

על עץ, במקום שבו נערך באופן קבוע מעגל השיתוף. שכללו החורשה, להכרת סיורים ערכנו והשלישי השני במפגשים צמחייה בדרכנו: שפגשנו מה סביב ספונטנית נוצרו אשר פעילויות פראית, עצמות וגולגלות של פרות, אנדרטה לחילי צה"ל. במקביל גם נוצרה היכרות עם הטבע, כאשר האימהות הסבירו לילדים תופעות שונות שנקרו בדרכנו. האחת נתנה שמות לצמחים, השנייה סיפרה על מאכלים

שאפשר להכין מהם ושלישית - על החולדים שחיים במחילות. למדורה עצים יחדיו במיוחד, אספנו קר היה הרביעי, שבו במפגש והדלקנו אותה. פעילות זו יצרה גיבוש מיוחד - בקבוצה השלמה כמו גם בתת־הקבוצות: הילדים מצאו בולי עץ גדולים וכבדים, גלגלו אותם ביחד למרחב המדורה ויצרו מהם מושבים. בה בעת, תוך שהן עומדות ומתחממות סביב המדורה ומכינות את הפיתות ואת התה, האימהות פיתחו שיחה על זוגיות, אימהות ו"נושאי אימהות" מורכבים, שלא דובר

בהם קודם לכן. במפגשים הבאים ובהדרגה התרכזנו יותר בדיאדות אם-ילד. בפעילות במתקנים האתגריים - שכללו סולמות חבלים, מעברי רשתות חבלים ומעברי עצים, הליכת שיווי משקל ועוד, התגלו הדפוסים המשפחתיים. זוג ההנחיה שניתנה הייתה לעבור את המתקנים בהצלחה, כאשר כל זמן לקצר את כך ובתוך כמה פעמים כל מתקן לעבור יכול אם-ילד בכל אחד הילדים לאחר המעבר הונחו לשבח את המעבר. האימהות מהמתקנים. למרות ההנחיה, בחלק מהזוגות נוצרה תחרות. אצל אחרים,

היה אפשר לראות קשר של שיתוף, תמיכה ועידוד. אובססיביות, הפרעות בעל ,OCDכ־ מאובחן שבנה האימהות, אחת התווכחה עם בנה בתוקפנות כאשר התעקש שיעברו את המתקן על־פי דרכו. היא התייחסה אליו בעליונות והעליבה אותו כשניסתה לכפות את לעבור ניסתה אחרת אם דרכה. את עליו היא אותה. ולנצח מבתה יותר מהר המתקן לה מאוד וכי קשה כי בתה תלותית, התלוננה עם כך. בזוג אחר, הבחנו בקושי של האם לבסס חברה, כשל שווה, מקום לקחה היא סמכות: מול בנה, והתקשתה לקחת מקום אימהי, מכיל, אחראי וסמכותי גם ברגעים שבהם התנהגותו

הייתה מסוכנת. לספר אם כל נתבקשה זה מפגש בסיכום על דבר חדש שלמדה על ילדה, ואילו הילדים התבקשו לספר על משהו שלמדו על אימותיהם. זו הייתה הזדמנות לאימהות להתבונן ביחסיהן השיקופים רקע על אותם ולבחון הילדים עם הנחיה בעזרת יצרו. שהמשימות הקונקרטיים את גם לראות יכלו רובן בכוחות, המתמקדת בקשר הקיימים הכוחות ואת ילדיהן משאבי שביניהם; למשל, כיצד עקשנותו של הילד מבטאת את נחישותו ואת כוח

ההתמדה שלו - ומכאן אפשר להתייחס אליה ממקום חיובי ומעצים. במפגש אחר, בפעילות אשר נועדה לפתח את הביטחון ואת האמון בחורשה הילדים את הובילו האימהות לילדים, האימהות בין ההדדי כשעיניהם עצומות. אחת הבנות עזבה את ידה של האם ונתקלה בעץ. והאמון, הסמכות הגבולות, נושא את להעלות הזדמנות הייתה זו במשפחה שבה קיים קושי של ההורים לשים גבולות שיגנו על הילדים וקושי של הבת לקבל גבולות אלה. מכאן, יכולנו לדבר על הקושי של הילדה לסמוך על אימה "בעיניים עצומות" ועל הקושי של האם להיות

סמכותית ומובילה מולה.

להבדיל מחלק מתהליכי הטיפול המקובלים, התהליך התמקד בהרגשת הקרבה,

השותפות והאהבה שהייתה בחוויה שבטבע, ולא בניסיון

הקוגניטיבי להבין את הדינמיקה המשפחתית

ואת משמעותה

39

במפגש אחר, שנערך בט"ו בשבט, התבקשה כל משפחה לצייר את עץ המשפחה שלה ולמצוא בטבע עץ המסמל אותה. תהליך מציאת ניסיון ובמעורבות של המנחה, תוך העץ המתאים התרחש בהנחיה להשתמש בטבע כבמטפורה לנושאים המעסיקים כל משפחה. אחת גבולות לבתה, בחרה בעץ בעל שלושה האימהות, המתקשה לשים בני המשפחה בין ליחסים השוויוניים כסימן בגודלם שווים גזעים ליצור לנסות רצונה ולאור שהתפתחה, בשיחה כילדים. הורים -שני בעל בעץ לבחור אותה עודדתי בבית, אחרת יחסים מערכת גזעים גדולים, המסמלים אותה ואת בעלה, כאשר ביניהם גזע קטן

וצעיר יותר. במשפחה אחרת, שנמצאת בשנת האבל על מות האב, בחרה הבת החולות רגליו את לה הזכיר אשר עבה, גזע בעל גדול דקל בעץ

של אביה לפני פטירתו, והצהירה על רצונה המפגש, בהמשך לקבוצה. אודותיו לספר לסיפורים והקשבנו העצים בין כשעברנו האישיים-זוגיים, לא רצתה הבת לשתף את שקועה שהייתה האם, בסיפורה. הקבוצה הופתעה מדוכדך, רוח ובמצב באבלה היה נראה נכונותה של בתה לשתף. מחוסר שבעקבות זאת חל שינוי ביחסי האם והבת, בתה קשיי את לראות החלה האם כאשר

ולהקדיש לה יותר תשומת לב. במשפחה אחרת, שבה ההורים נפרדו, בחרה הבת בעץ גבוה בעל שני גזעים מחוברים, אשר והתחברו. שבו ענפיהם אך בבסיסם נפרדו בשיחה שנוצרה בהמשך עלה כי היא משתוקקת לחיבור מחודש בין הוריה. נראה כי העבודה הלא

מילולית שנעשתה שיקפה למשתתפים מצבים משמעותיים מחייהם, ללא צורך לספרם במילים. השיתוף הכן בסיפורים העמיק את תחושת

האינטימיות הקבוצתית בכלל, ובין האימהות לילדיהן בפרט.

"בית בטבע"עם התפתחות התהליך - התגבשות הקבוצה, בניית האמון והעמקת האינטימיות, ובמטרה לתמוך ביחסי האימהות עם ילדיהן ולשפר אותם, נראה נכון להתמקד במודל הבית בטבע. כך, במפגש השביעי, ביקשתי הייתה ההיענות שלהם. המשפחה" ב"עץ בית לבנות מהמשתתפים מפתיעה: נראה היה שחיכו להזדמנות זו וניגשו אליה במרץ רב. כל בית

נבנה בדרך שונה ושיקף את יחסי הזוג )דיאדה, אימא-ילד(. כוחות את לראות התקשתה בחדר שבטיפול האימהות, אחת כך, כיצד לראות הצליחה ההיפר־אקטיבית, התנהגותה את ולקבל בתה כשלילית בעיניה נתפסת כלל שבדרך וקופצנית, רבה אנרגיה אותה בתה כיצד ראתה היא רבות. מעלות בטבע, כאן, מקבלת ומפריעה, מתחברת לילדות אחרות במשחק, כיצד זריזותה תורמת לה במשחקים השונים ואת הדרך שבה אימהות אחרות התלהבו ממנה. כחלק מיצירת הבית, האם יצרה מעלים וענפים שרביט מקסים עבור הבת. בכך היא "הכתירה" את בתה, כמצהירה על קבלתה ללא תנאי, תוך ציון השינוי

שחל בהתבוננותה שלה. האב. אובדן עם שהתמודדה במשפחה התרחש אחר תהליך שני בעל איקליפטוס בעץ ביתן את לבנות בחרו ובתה האם כרות היה השני ואילו לגובה צמח אחד גזע מפוצלים. גזעים כללו אשר שונים, בענפים "ביתן" את לתחום החלו הן בבסיסו. גם ענפים מעץ הדקל. בשלב מסוים נראה כי הבת חשה שאימה הילדה אותה. רואה אינה ושוב ובעצמה הבית עסוקה בבניית

שהיה רחב, סלע על התמקמה הבנייה, מלאכת את הפסיקה שיזוף". "מיטת לעצמה והכריזה שמצאה מה"בית", מעט מרוחק האם, במקום להתנגד לבתה כהרגלה, הצטרפה אליה: היא העמידה נוסף ענף עם בתה, ליד ועמדה השיזוף" "מיטת ליד מצל ענף הייתה זה מפגש עד אשר הילדה, זו, מחווה בעקבות כמניפה. עסוקה בניסיונות להשיג את תשומת הלב של המנחה, ושהריחוק בינה לבין אימה נצפה כבר במפגש הראשון, החלה להתמקד יותר בשיתוף הפעולה עם האם, בבניית הבית וביצירת קשר חברי עם בת אחרת בקבוצה. היה מרגש לראות כיצד מתוך הבית עם הגזע הכרות, שבחירתו המודעת או הבלתי מודעת נקשרה בעיניי למות נוצר מרחב חדש, שנבנה במשותף על ויציאתו מהמשפחה, האב

ידי הבת והאם. נמשך אשר הבתים, של הבנייה בתהליך לראות אפשר היה מפגשים, שלושה לאורך של וההרחבה ההתפתחות ההתהדקות, את הקשרים בין האימהות לילדים. בנייתו הפיזית ללא להיבנות, לקשר גם אפשרה הבית של מילים או פרשנות פסיכולוגית. ענף אחר ענף,

בזהירות ובתשומת לב.

לקראת שקיעה - סיום התהליך

הוקדשו האחרונים המפגשים שני משפחה כל ופרידה. סיום של לפעילויות הכינה אלבום פרידה, אשר כלל את ציורי עץ המשפחה, תמונות שצולמו במפגשים והדבקות שהכינו מהחומרים שנמצאו בחורשה. למפגש האחרון התבקשה כל משפחה להכין מאכל ב"ביתה". הקבוצה כל את אירחה עצמו ובמפגש אותה, המאפיין את הקריאה והמנחה המשפחה שהכינה מהמאכל טעמנו ב"בית" ברכת הפרידה שכתבה לה. בסיום המפגש, ב"טקס התה", קיבלה כל ילדים-הורים, מרכז ממנהלת והערכה השתתפות תעודת משפחה

אשר הוזמנה להשתתף במפגש הסיום. שחוו בחוויות להיזכר הקבוצה חברי כל התבקשו האחרון במעגל בקבוצה ולציין את זו שהייתה המשמעותית ביותר עבורם. פעילות זו, וכן האלבום שהכינו, סייעו להם להתמודד עם האיסוף, הסיום והפרידה מהקבוצה. אחד הילדים, המאובחן כ־OCD ומתנהג בחרדתיות רבה, ציין כשעיניה אימו הובלת הייתה עבורו ביותר המשמעותית שהפעילות להתגבר יכולתו את לאימו להראות דרכו הייתה שזו נראה עצומות. "בעיניים עליו לסמוך יכולה שהיא לה להוכיח רצונו ואת קשייו על

עצומות". ציינה בתה, של היתר פעלתנות את לקבל שהתקשתה אחרת, אם הבת עם יחד להשתתף הייתה עבורה ביותר המשמעותית שהחוויה במעבר במתקנים האתגריים, להתפעל מיכולותיה של בתה ומזריזותה ולחוש הנאה מעצם הקרבה אליה. הילדים והאימהות כאחד ציינו את שבהם היות עבורם, במיוחד כמשמעותיים והסיום הפתיחה טקסי ניתנה הזדמנות לכל אחד מהם לחוות את הנוכחות ואת הייחוד שלו

ולקבל עליה הדהוד לא מילולי.

מעגל אימהותולאור הילדים, ללא לשיח מהאימהות שעלו בקשות מתוך קיימנו מזו, זו זכו לה הרבה והתמיכה ביניהן הקשרים התהדקות

במגע ובקשר הבלתי אמצעי עם הטבע יכול האדם

לגעת גם בטבעו הבסיסי: לחוש אותנטיות ולפתח

מרכיבי אישיות ודרכי חיים חשובים, שהתקשו לקבל

ביטוי באינטנסיביות החיים המודרניים )ברגר, 2005(

40

שבועיים לאחר סיום הקבוצה מפגש סיכום נפרד לאימהות. במפגש זה נשלחה כל אישה למסע במקומות שבהם הייתה במהלך הפעילות התהליך את שמסמל מהטבע אלמנט לבחור והתבקשה ילדה עם ושיתפה לבתה שהכינה השרביט את הביאה אחת אם שעברה. לחוות את לה ב"קסם" שחוותה במפגשים, בדרך שבה הם אפשרו אחד את הביאה אחרת ומעצימות. חדשות מזוויות ולהכירה בתה שנבנה החדש הקשר על וסיפרה בנה עם שבנתה מהבית הענפים

כאן ביניהם. הבתים. אחד נבנה שסביבו עץ, ליד נפגשנו האישי המסע בתום כאשר הגענו למקום גילינו, להפתעתנו, שהאזור כולו נוקה, העשב כוסח והענפים שמהם נבנו הבתים פונו. השינוי בטבע הדגיש עבור כולנו את הסיום של הקבוצה. חששתי שללא התזכורות המוחשיות של הבתים לחוויות שחוו במהלך המפגשים, אולם יקשה על האימהות להתחבר כל אחת מצאה דבר מה שעורר בה זיכרונות והתרגשות. השינוי הבלתי צפוי והבלתי נשלט אפשר לנו לדבר על השינויים שהחיים מביאים ועל האופן שבו התכנים שנלמדו במפגשים יוכלו לעזור לנו להתמודד עמם

בצורה מיטיבה.

בחזרה הביתה - סיכום

סיום לאחר למשתתפות הקבוצה מנחת בין שהתקיימו ממפגשים ומן הבקשות שלהן להמשיך בה, עלתה תרומתה הרבה של התוכנית, התוכנית לחייהן. נדמה כי הלמידה הגדולה שהתרחשה הייתה תוצאת העבודה היצירתית והמפגש הבלתי אמצעי בטבע; הדרך הפשוטה שבה

יכלו לחוש שמחה, ביטחון, קרבה ואהבה לילדיהן. שלא כמו במרבית השיטות של הטיפולים המשפחתיים, שמתקיימים להצטרף נקראו האימהות כאן מילולית, שיחה באמצעות בחדר אותו ולפגוש הילד של המשחקית-יצירתית לשפה אקטיבי באופן באופן בלתי אמצעי. להבדיל מחלק מתהליכי הטיפול המקובלים, כאן התהליך התמקד בהרגשת הקרבה, השותפות והאהבה שהייתה בחוויה שבטבע, ולא בניסיון הקוגניטיבי להבין את הדינמיקה המשפחתית ואת

משמעותה. מהאימהות שחלק מכך ניכר התהליך למשמעות נוסף הדהוד וללא הקבוצה סיום לאחר גם לחורשה, ילדיהן עם ללכת המשיכו המנחה. תהליך זה עשוי להוות עדות להפנמה וללמידה שהתרחשו מרפאים ככוחות המשחק ועם הטבע עם בהיכרות בתוכנית, ומצמיחים, אשר מאפשרים מפגש וקשר בלתי אמצעי ומעצים בין

הורה לילדו.מאמר זה מתייחס לדרך עבודה חדשה יחסית, שבה פעלנו לראשונה במרכז ילדים-הורים. אנו מקוים כי יפתח צוהר לאפשרויות שהעבודה אנשי ינסו בעקבותיו וכי בחובה, טומנת ובטבע מילוליים לא בכלים

מקצוע נוספים לצאת עם מטופליהם לטבע.נשמח לשמוע הדהודים ותגובות למאמר.

תודותלשירותים המחלקה מנהלת ברששת, לתמי להודות רוצים אנו ועל הקבוצה קיום את שאפשרה על בפרדס־חנה-כרכור, חברתיים מנהלת אלטמן, לסמדר להודות רוצים אנו עוד זו. בעבודה תמיכתה כאל לטבע־תרפיה התייחסותה על בפרדס־חנה, ילדים-הורים מרכז הבית של ולאורית שטראוך, אם כיום, במרכז הטיפול אחת משיטות

המרכז, שהצטרפה לכל המפגשים וסייעה בהם. תודה!

ספרות. ברגר, ר. )2005(. לגעת בטבע. דורות, גיליון 80, עמ' 41-36. 1

לטבע־ המרכז . לזקנה. 2 מילדות יישומים - טבע־תרפיה בהכנה(. ,2010( ר. ברגר, תרפיה.

עמ' , אפריל. 3 גיליון אקטואליה, פסיכו לעשייה. פרשנות להפוך .)2008( ר. ברגר, .23-16

. הוצאת נורד. להד, מ. )2006(. מציאות פנטסטית. 4. אוצר המורה, תל-אביב. רימרמן, י. )1993(. ציורי ילדים כאמצעי הבעה ואבחנה. 5Berger, R. (2008). Building a home in nature. 6. Journal of Humanistic Psychology, Vol. 48, No. 2, 264-279.

Berger, R. (2009). 7. Nature Therapy - Selected Articles. The Nature Therapy Center.

Cushman, P. (1990). Why is the self empty: towards a historically situated 8. psychology. American psychologist, 45, 599-611.

Gergen, K. J. (1991). 9. The shattered self: dilemmas of identity in modern life. New York: Basic.

Jennings, S. (1998). 10. Introduction to Dramatherapy. London: Jessica Kingsley Publishers.

Kepner, J. I. (1987). 11. Body process: A Gestalt approach to working with the body in psychotherapy. New York: Gestalt Institute of Cleveland Press.

McLeod, J. (1997). 12. Narrative and psychotherapy. London: Sage.

Roszak, T. (2001). 13. The voice of the earth. Grand Rapids: Phanes Press.

Rubin, A. J. (1984). 14. The art of art therapy. New York: Brumel Mazel.

Totton, N. (2003). The ecological self: introducing eco-psychology. 15. Counseling and Psychotherapy Journal, 14, 14-17.

Turner, V. (1986). 16. The anthropology of experience. Evanston, ILL: Illinois University Press.

West, W. (2000). 17. Psychotherapy & spirituality: crossing the line between therapy and religion. London: Sage.

Zinker, J. (1977). 18. Creative process in Gestalt therapy. Brunner. New York.

◆ מסלול שנתי ללא פרקטיקום ◆ מסלול שנתי לבוגרי עבודה סוציאלית,

פסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות

החלה ההרשמה למחזור פברואר 2012 בתל אביב

קורס שנתי למאמנים מנטאליים בספורט

לבוגרי הקורס אפשרות להשתלב בעבודה בכל הארץWWW.SPORTDOC.CO.IL :בקרו אותנו באתר

המכללה לפסיכולוגיית ספורטבניהול אקדמי של ד"ר אלן כ"ץ

טל': 054-2416410

41

מבואקיימים בארץ האתיופית האוכלוסייה עם הקבוצתית בעבודה ייחוד תרבותי, אפיונים וקודים המחייבים חריגה מן הכלים המוכרים. מאפיינים נוספים, כמו גיל ההתבגרות ומצוקה, יוצרים שילוב שחייבים לתת עליו את הדעת בשל הרמות הגבוהות של אגרסיה והרסנות שהוא

טומן בחובו. בקבוצת לטיפול התנגדות של בסוגיה לעסוק בחרנו זה במאמר נערות מתבגרות. את הקבוצה הנחינו במסגרת העבודה בשירות לנערה

במצוקה בנתניה. בבואנו להנחות את הקבוצה נתקלנו בעוצמות אדירות של התנגדות מאכזבת קשה, חוויה הייתה זו הקבוצה. של וחורבן להרס ומשאלות גל כי נדמה היה לעתים לקבוצה. והן המנחות, לנו, הן - ומתישה למנוע ניסינו בייאושו. במצבים אלו וגורף ההתנגדות מתעצם, סוחף את הסלמתו, כדי שלא להגיע למחיר של פירוק הקבוצה. ניסינו להכיל ערות היינו לעתים בעצמנו. להיהרס מבלי וההרסנות העוינות את

למגבלות כוחה של ההנחיה למול כוחה של הקבוצה, במיוחד במצבי וחששנו רבה, היא חייה בניהול כי מרכזיותה של הקבוצה הבנו הרס. ממצב שבו מעגל ההרס יסלים ויסחף את הקבוצה מבלי שנוכל לנווט

אותה ולהושיע אותה מעצמה.ותהליכים אשר הפכו את המאה גורמים )1991( מציין כמה ניטסון העשרים למאה אלימה ביותר ורווית מגמות של אנטי־קבוצה. שלושה מן הגורמים מתייחסים לאלימות פיזית ממש - קרי מעשי הרס, פגיעה ובאופן בהיקף וממסדיים מדיניים חברתיים, מבנים של והכחדה שלא הכרנו בעבר. שלושת האחרים מבטאים תמורות מנטליות אנטי־

סולידריות במובן הערכי, התקשורתי והנורמטיבי, שפגעו ועדיין פוגעות משפיע הגדולה בקבוצה המתרחש החברתיים. ובשייכות במרקם של לטראומה ושיקוף במה לשמש עלולה והיא הקטנה, הקבוצה על

הקבוצה הגדולה. עליית יהודי אתיופיה מעלה אל פני השטח את ההבדלים הניכרים "קונפליקט נוצר מכך כתוצאה ומסורתית. מודרנית - תרבויות שבין תרבותי", שאליו מתווסף קונפליקט חברתי, ויחד הם מציבים את העדה האתיופית בתחתית סולם הריבוד החברתי-תרבותי-כלכלי )אדלשטיין,

.)2002

מאפיינים המייחדים קבוצות של עולי אתיופיה

במסגרת ובכאבים בקשיים העיסוק בעייתיות - וקבוצה יחיד א. קבוצתית: בתרבות האתיופית, הצגת צרת הפרט ברבים ובפני הקבוצה כלומר, האפשרות יותר". גדולה "צרה וגרימת משמעה הגברת הכאב של דיבור על צרה היא רק במסגרת קשר של אחד על אחד. זאת לבד מתהליכים מוגדרים בתרבות האתיופית, דוגמת טקסים ותהליכי אבל,

שבהם היחיד זוכה לתמיכה מן הקבוצה באופן מובנה. ב. מושג העזרה: מלבד בתהליכי אבל, שבהם העזרה נתפסת כרגשית, ובמיוחד בכל הקשור למעבר לישראל, המונח הרי שבשאר הנושאים, "עזרה" נתפס במובן הצר של עזרה מעשית בלבד. ההנחה כי "למה לדבר

על הצרות - ממילא זה לא יעזור" מכבידה על העבודה הקבוצתית.ג. אי־היכרות עם מקצועות העזרה בישראל: עולי אתיופיה אינם מכירים את התפקיד של הפסיכולוג או עובד סוציאלי או את קיומם של מקצועות

העזרה הללו בהקשר הטיפולי בישראל. פעמים רבות, הפסיכולוג נתפס אצל העולים כמורה ומוכנס לתבנית הסטריאוטיפית של מורה.

ד. המפגש עם הפסיכולוג )המורה( הוא גם מפגש עם דמות הסמכות: בתחילת תמיד שיופיע מסוים, התנהגותי קוד מחייב שכזה מפגש על מכונה זה התנהגותי קוד אתיופיה. עולי עם הקבוצתית העבודה ידי כותבות המאמר "קוד הכבוד", והוא קשור בדפוסי החיברות בחברה סמכותית, באווירה גדלים הילדים האתיופית, בחברה האתיופית.

במבנה חברתי הפועל על פי היררכיה של סמכות.ה. יצירת אמון והברית הטיפולית: אמון הוא "מטבע קשה" בתרבות מצווים זו בתרבות בקלות. להשיגו שאין ערך יקר מצרך האתיופית, בני האדם "לשים דברים בבטן", לכסות על רגשותיהם ולחתום פניהם כדי שלא להביע את המתחולל בנפשם ולא לבטא עלבון או פגיעה - אך להגיב במעשה בשעת הכושר הראויה. "חבר" מוגדר באתיופיה כמי

ששומר סוד.ו. הזמן הפנימי: "הזמן הפנימי" של יוצאי אתיופיה שונה מן המקובל במערב. כפי שנדרש זמן רב כדי ליצור אמון, כך הם זקוקים לזמן רב יותר לשם "התחממות" לקראת כל פגישה - דבר המחייב פגישה ארוכה יותר. כמו כן, אופן ניהול הזמן באתיופיה נגזר מן הקוד התרבותי לפיו אין זה מנומס להגיע "ישר לעניין". יש להגיע לעניין בנימוס, ורק לאחר סבבי שאלות אחדים. תחושת הזמן הפנימית מתבטאת גם בזמן העובר

עד לתגובה על שיקוף או קונפרונטציה.

סוגיית ההתנגדות: טיפול קבוצתי בנערות אתיופיה יוצאות

איריס הלפר וטל ברוכיס

איריס הלפר - MSW, המועצה האזורית לב השרון והמרפאה לבריאות הנפש ילד ונוער, נתניהטל ברוכיס - MSW , המרפאה להפרעת קשב, קופ"ח מכבי, הרצליה והמרפאה לבריאות

הנפש ילד ונוער, הרצליה

42

של בקבוצות סמויה: השתתפות לעומת פעילה השתתפות ז. יוצאי אתיופיה משתתפים פחות אנשים באופן פעיל בכל שלב של המנחה על שעברו. התהליך את מסכמים אנשים ופחות התהליך של התופעה מילולית. פעילים אינם אנשים שיותר לכך להתרגל "דוממים" בקבוצות ידועה, אך נראה שיוצאי אתיופיה רגילים יותר הזולת משיתוף ובהימנעות חבויה" ב"למידה בקבוצה, בשתיקה של מוטעה מפירוש להיזהר יש עוברים. שהם הרגשי בתהליך העובר לתהליך ביחס מדי מהירות מסקנות ומהסקת הסיטואציה

על הפרטים בקבוצה.הנחיית של הראשונים בשלבים לפחות למנחה: במשוב חסר ח. נמצא המנחה האנשים. תגובות את לקרוא מאוד קשה הקבוצה, מזו בחלקה שונה הלא־מילולית התקשורת שבה בסיטואציה שבתרבותו. מאחר שיוצאי אתיופיה ממעטים להגיב מילולית ואינם בפנים להגיב מצווים ואף במילים, להתפעל או להסתייג נוהגים חתומות - מנחים רבים מדווחים על קושי עצום לקבל משוב ולקרוא

את התהליך הקבוצתי.

ט. קונפליקט גיל ההתבגרות: בגיל ההתבגרות, היחיד עובר תהליכי שינוי מואצים במכלול רחב של תחומי חיים. שינויים אלו מניבים לחצים ההתפתחותיות המטלות ורגשיים. חברתיים קוגניטיביים, פנימיים, זהות פיתוח ואינדיווידואציה, פרידה של תהליך כוללות העיקריות אישית, חברתית ומינית ופיתוח מערכת ערכים ומטרות לחיים. המתבגר כבסיס בוגרת, אישית זהות וגיבוש לאינדיווידואציה דרך מחפש לפיתוח יכולתו למלא בצורה אחראית תפקידים הנדרשים ממנו כבוגר צעיר. הלחצים מולידים תנודות בין קצוות ותחושה של בלבול ואובדן שליטה של היחיד במה שקורה לו )ברגר, 2002; בלוס, 1963(. ההתנהגות

עלולה להיות מבולבלת ומבלבלת, וכך גם שאלת הגבולות.הזהות וגיבושה יתפסו מקום מרכזי בגיל ההתבגרות. הנער המתבגר בודק את מקומו בחברה, את השתייכותו ואת תפקודו. כיצד הוא מוערך על ידי קבוצת השווים? האם הוא הולך עם הזרם? קונפורמיסט? נגרר?

מורד?חוסר גיבוש העצמי בא לידי ביטוי בקושי של המתבגר לקבל על עצמו את תפקיד המטופל. החוויה של היותו מטופל וקבלת דמות המטפל עצמיותו. את לשמר שלו המוחרף לצורך בסתירה לעמוד עלולות הביטוי הברור על פני השטח הוא בפחד מפני אובדן ייחודיותו, שאותה

הוא מבלבל עם עצמיותו )ארליך, 1992(.בלוס )1963( מתייחס בהרחבה למושג ה־acting out כמאפיין מרכזי

של גיל ההתבגרות, לאור שאלות של זהות, עצמיות והשתייכות.

43

סוגיות ייחודיות של מתבגרים מהגרים

מתבגרים מהגרים הם אוכלוסייה בסיכון, מאחר שהם לכודים בצומת מערכות להם שיהיו מבלי ההגירה ומשבר ההתבגרות גיל משבר של תמיכה משפחתיות מספקות. כאשר היחיד נדרש להתמודד בו־זמנית עם אובדנים, עם שאלות מהותיות של זהות, שליטה ושייכות הכרוכות בהגירה ועם אלו הכרוכות בהתבגרות, נוצר מצב לחץ עצום. הלחצים של שני תהליכי המעבר, שכל אחד מהם בפני עצמו מציב בפני הפרט אתגרי התמודדות

ניכרים, מגבירים אלה את אלה הדדית ויוצרים עומס רגשי כבד. ומתבגרים ילדים הסתגלות של זה היבט להגירה קשור במחסומי שפה, חוויה של אפליה על ידי החברה הכללית, חוויה של נתק ומרחק ופערים הקולטת לתרבות הבית תרבות בין מבחינת להוריו המתבגר בין והולכים גדלים

זיקה לתרבות המוצא ולתרבות הקולטת. הלחצים, מצבור עם אחת ובעונה בעת נסיבות החיים שוללות מהמתבגרים המהגרים חלק ניכר ממקורות התמיכה החוץ־משפחתיים מתבגרים להוריהם, ביחסם הפוטנציאליים. מהגרים לכודים בסבך רגשי מורכב. התרחקות מההורים בגיל ההתבגרות היא חלק מהתהליך הנורמטיבי של פיתוח עצמאות. הפער הטיפוסי

הם כורחם. בעל להגר הכעס של המתבגרים שאולצו ידי על מוחרף - להצליח בתרבות החדשה אך לא במחיר של חווים לחצים סותרים

ויתור על תרבות המוצא.בנוסף, חלק ניכר מהמתבגרים עדים למצב הקשה של הוריהם וחשים ההורים של קורבנם את להצדיק כדי ציפיותיהם, על לענות לחץ הצורך בין לקונפליקט נקלעים הם הילדים". "למען להגר שהחליטו בתרבות והאיסור בהורים למרוד ההתפתחותי הצורך להורים, לעזור המקור שלהם למתוח ביקורת גלויה על ההורים ולהתחצף אליהם. יתר על כן, הוריהם של המתבגרים המהגרים עסוקים בעצמם ובהסתגלותם, לכך, מאחר מסוגלים אינם ואף לילדיהם לעזור רגשית פנויים אינם

שאינם בקיאים בקודים החברתיים של החברה הקולטת )ברגר, 2002(.

נערות במצוקהעל־פי גרניאק, גיבור, ארקין ורפאל )2004(, המושג "נערות במצוקה" המופיע בספרות מתייחס לנערות בנות 21-13 הנמצאות על רצף של בעימותים מאופיינת הנערות התנהגות פורמליות. ממסגרות ניתוק עם המשפחה ובמערכות של יחסים חברתיים חסרי יציבות, המובילים פעמים רבות לשוטטות ולבריחה מהבית. במקרים חמורים, הן מידרדרות לזנות ולשימוש בסמים. נערות אלה נמצאות בתפר הדק שבין העולם הן רבים ובמקרים נמוכה, העצמית הערכתן לעברייני. הנורמטיבי והתנהגותן פעולותיהן כך, משום החלטות. לקבלת כישורים חסרות אינן מתוכננות אלא מהוות תגובה לגירויים מידיים )גולן ולהב קסטיני,

1999; גולן, 1995; קפלן-סנדובסקי, 1996; ברגר ושכטר, 1989(.

מאפייני אוכלוסייה במצוקהכאשר עוסקים ב"אוכלוסייה במצוקה", חשוב לזכור שמדובר בסינדרום

רחב ולא בסימפטום חד ממדי. יש להפריד בין כמה תחומים:א. התחום הסוציו־דמוגרפי - אוכלוסיות במצוקה מאופיינות ברמה

נמוכה של השכלה, בעיסוקים בעלי סטטוס נמוך ובהכנסה נמוכה. הן גם מאופיינות בצפיפות דיור ובתנאי מגורים קשים.

מצוקה באוכלוסיית משפחות - הבין־אישיים היחסים תחום ב. ותקשורת אלימות בין־אישיים, מתחים של גבוהה ברמה מאופיינות ילדיהם. לבין ובינם עצמם לבין ההורים בין ולקויה מעטה מילולית בילד שימוש הדדי, כבוד חוסר אמון, חוסר של המרכיבים שכיחים

כאובייקט וכ"שעיר לעזאזל", תופעות של דחייה ואף גילוי עריות.המשפחות במרבית - )סוציאליזציה( החינוכי-חברתי התחום ג. נוקשה סמכותיות לקיצוניות: הסוציאליזציה דפוסי נוטים במצוקה בלתי ודרישות גבולות היעדר ואנרכיה, מזה, פיזית בענישה המלווה

עקביות ובלתי ברורות מזה.המשפחות מן חלק - התרבותי התחום ד. נורמטיביות", ב"חוסר מאופיינות במצוקה בלתי ובחשיבה לחוקים קונפורמיות בחוסר בחלוקת תכנון, בהיעדר המתבטאת רציונלית משאבים בלתי יעילה, בהתנהגות אימפולסיבית

ובמרכיבים פטליסטיים בחשיבה. נובעת במצוקה נערות של מצבן מורכבות להשתייכותן בנוסף מתבגרות, מהיותן לאוכלוסייה במצוקה המאופיינת בסינדרום של בעיות. מרכיב משמעותי נוסף הוא אי־הבהירות סיכון קיים הקצר, בטווח הנשי. תפקידן של ו/או הידרדרות אישית, מוסרית של הרס עצמי וחברתית. בטווח הארוך, קיים סיכון של פגיעה עצמן כלפי השליליות ועמדותיהן חשדנותן בשל כבוגרות. בתפקודן מביאות הנערות לה. לעזור לקבוצה שקשה הופכות הן אחרים, וכלפי איתן לטיפול עמדות שליליות ומכילות יחס זה כלפי המטפל, הנתפס ואת הממסד. המטפל מתמודד עם בעיה כמייצג את עולם המבוגרים נורמטיבית לא להתנהגות חיוביים חיזוקים מקבלות הנערות נוספת: מקבוצת ההתייחסות הגילית שלהן ו/או ממשפחותיהן, שאינן שותפות

לניסיון השינוי )ברגר, 1987(.

התנגדות בקבוצה Rosental )1993( מדבר על חשיבותה של היכרות עם היסטוריית החיים של חברי הקבוצה העתידיים כחיונית להתפתחות הקבוצה ולפוטנציאל שלה לתפקד, כך שהתהליך התרפויטי יפעל לרווחתם האמוציונלית של חבריה. הטיפול הקבוצתי יוצר מגוון רחב של הזדמנויות לאינטימיות, שאינן אפשריות בטיפול פרטני )Ormont, 1988(. בשיח הפסיכואנליטי, )המנחם מרכזית חשיבות יש ולדואליות הדיאלקטית לפרספקטיבה

והלוי, 2002(. לפי ניטסון )1991(, אפשר לראות שני כוחות - או שני קטבים חווייתיים - אשר מרכיבים את הקבוצה: האנטי־קבוצה והפרו־קבוצה. במשחק בין השניים, הקבוצה עצמה מאבדת את מרכזה כאובייקט סטטי ונמצאת התמוטטות את מייצגת בהקצנתה, האנטי־קבוצה, מתמדת. בתנועה כדי עד קבוצה, מפרקי הרסניים תהליכים של לכיוון הדיאלקטיקה אובדנה. הפרו־קבוצה, בהקצנתה, מייצגת את התמוטטות הדיאלקטיקה לכיוון של תהליכים הרמוניים, מלוכדים יתר על המידה, חסרי כוחות

מתנגדים ויוצרי שונות, עד כדי אובדן הייחודיות והזהות האישית. פחדי עיקריות: תכונות בכמה מתאפיינת האנטי־קבוצה תופעת הכחדה, פגיעות נרקיסיסטית, קנאה ותחרות הרסניות, תהליך רגרסיבי ושימוש מסיבי בהגנות ראשוניות. הקביעה אם התופעה תהיה נורמלית עוצמת כאשר ובעוצמתן. התופעות בשכיחות תלויה פתולוגית או לעיכול, ניתנות בלתי יהיו הפתולוגית התוקפנות או הפחד החרדה, ו/או להכילן, ובקבוצה לא יתאפשר להגן בפניהן, לתקשר על אודותן

מתבגרים מהגרים הם אוכלוסייה בסיכון, כי הם

לכודים בצומת של משבר גיל ההתבגרות ומשבר ההגירה מבלי שיהיו להם מערכות

תמיכה משפחתיות מספקות

44

יתפתח מצב של אנטי־קבוצה פתולוגי וקיבעוני.הביטויים את מגוונים. הם האנטי־קבוצתי התהליך של ביטוייו הגלויים אפשר לראות ברמה ההתנהגותית וברמה המילולית. מבחינה פרישה של תופעה והיעדרויות, איחורים של ריבוי יהיו התנהגותית, מן הקבוצה ועד הרמה הקיצונית ביותר - אלימות ופגיעה פיזית כנגד המנחה או חברי הקבוצה האחרים. באופן מילולי, נצפה בביטויים גלויים

של שנאה, עוינות וכעס - ברמת התוכן ואף בטון הדיבור. לעובדה ביחס הקיים הקונצנזוס את מציין )1993( Rosentalלאלה ביסודן דומות הקבוצתית בתרפיה עולות אשר שההתנגדויות מעניקה הקבוצתית הסביבה אולם אינדיבידואלית, בתרפיה שעולות להן איכויות מיוחדות. Rosental מציין כי החוזה הקבוצתי מספק את מתפקדת. היא שבו ולשדה לקבוצה להתנגדות הרקע ואת הסביבה כרתיעה מתפקדות אשר נסתרות, אך משותפות, גישות מציין הוא קולקטיבית מהגשמת הברית הטיפולית. התנגדות זו פועלת בכל פעם שבה הקבוצה מתעלמת מהפרה של החוזה הקבוצתי על ידי אחד או מהתרפיסט מתמדת התעלמות אותה. מעודדת ואף מחבריה יותר

מהווה אף היא התנגדות קבוצתית משותפת.של ספירליים במעגלים חיה הקבוצה ,)1988( ושניידר אגמון לפי עד - הקבוצה חיי לאורך ושוב שוב שחוזרות תמות עם התפתחות,

לשלבים הגבוהים והמתוחכמים יותר.

הקבוצה: מאפיינים ומטרותהקבוצה נועדה לנערות הלומדות בכיתה ט' בבית הספר הטכנולוגי

הדתי בנתניה. לנערה השירות דרך הספר לבית הגענו הקבוצה: להקמת הרקע - ביותר הדחוף הצורך את בפנינו הציג הספר בית בעיר. במצוקה כבעייתית בפנינו הוצגה הכיתה ט'. כיתה לתלמידות קבוצה הנחיית אתיופי ממוצא רובן קשה, סוציו־אקונומי מרקע בנות עם במיוחד, ותושבות השכונות הקשות בנתניה. בית הספר משמש תחנה אחרונה

לנערות אשר נפלטו ממסגרות אחרות.בשיחה מקדימה עם יועצות בית הספר נמסר זו אך קבוצה, לקיים קודם ניסיון היה כי לנו משמעת בעיות של תמונה הוצגה התפרקה. קשות, בעיקר של מנהיגת הקבוצה. למגינת לבו של הצוות החינוכי, אי אפשר לסלק תלמידים

מבית הספר.עבור ליצור הייתה מטרתנו הקבוצה: מטרת מחבקת בטוחה, מרגיעה, מסגרת הבנות ומכילה. מעין "רחם" מיטיב, מכיל ומספק צרכים בסיסיים. זאת בשאיפה לאפשר ולקדם תהליכי למידה טבעיים בכיתה תוך קבלה של דמויות לנו שיחד עם הקבלה שלנו ברור היה סמכות. תחושה לקבל כדי לגבולות זקוקות הן אותן של ביטחון, אך על הגבולות להיות גמישים כדי

שתהיינה מוכנות לקבלם.מסגרת הקבוצה: קבוצה סגורה אשר נפגשת

אחת לשבוע למשך שעה וחצי, במשך ארבעה חדשים - עד סוף שנת הלימודים. הפגישות נערכו בחלל נעים, המיועד לפעילויות חברתיות.

הרכב הקבוצה: 15 בנות גילאי 15-14. 11 מהן ממוצא אתיופי וארבע ילידות הארץ.

בנוסף, האחרונה. בשנה משמעותיים אובדנים חוו מהבנות ארבע אביה של אחת הבנות נפטר במהלך השנה. כולן ממעמד סוציו־אקונומי

נמוך. שלוש מהן נמצאות בסידור חוץ־ביתי )פנימייה(. מן זאת, חלק ברוב הפגישות, אך עם סוערת הייתה הקבוצה שלנו

בתהליך שהתגלתה נוספת מגמה פסיבית. התנהגות הפגינו הבנות הגיעה פגישה במיוחד הייתה שלרוב לאחר פגישה סוערת הקבוצתי

רגועה ומרצה, שכביכול "נתנה לנו אוויר" להמשיך הלאה.המובילות האתיופיות קבוצת עיקריות: תת־קבוצות שתי בקבוצה והמתוסכלות הפסיביות האתיופיות וקבוצת אקטיביות( )מתנגדות ממעמדן )מתנגדות פסיביות(. בנוסף, יש כמה בנות שאינן מהוות תת־

קבוצה, ובאפיונן הן פסיביות שבדרך כלל משתפות פעולה.

ניתוח מושג ההתנגדות בקבוצההמפגשים את ליוו אשר וההרס, התוקפנות ההתנגדות, תהליכי נטו הבנות בהתחלה, המפגשים. במהלך צורה ופשטו לבשו בקבוצה, לראות בנו ייצוג שלילי מעולם יחסי האובייקט הרודפניים המופנמים הדחפים את עלינו השליכו הן אותן. להרוס שבא הפנימי, בעולמן

התוקפניים שלהן. בשלב הראשון, הקבוצה התאחדה סביב הצורך לקבל טיפול אימהי, תלות מהנה הנובעת ממיזוג סימבולי עמנו, המנחות. יחסה של הקבוצה קיומה של הקבוצה, הצביע ולישות הקבוצתית, לעצם לאוכל שהוגש כול קודם ביטוי לידי בא הדבר וחרד. ראשוני רגרסיבי, מקום על לאוכל הגישה להבנתנו, האגירה. ההתנפלות, - לאוכל בהתייחסותן הייתה סימבולית לצורך במילוי חשך רגשי וניסיון להשיג אמון וביטחון. ואינו מביא "נבלע" הרעב הוא רעב פסיכולוגי; האוכל לא נאכל אלא

לשובע המבוקש. לאחר שלב האוכל, היה מעבר חד להתנגדות ולכעס. בשלב זה, הקבוצה יצירתיות נעדרה הקבוצתית החוויה השונות. לפעילויות הגיבה לא ואנרגיה והורגשו נימות של התנגדות והדחקה. מצב זה התאפיין בשקט הסמכות. לגורמי לציית התרבותי הציווי מאפייני לתוכו והשתרבבו

בפועל, זה נראה כ"שקט שלפני הסערה". תחושות של ניצנים לראות אפשר היה בתהליך, ההתקדמות עם לבוא, איחרה לא שכזו "התנגשות" המנחות. כלפי אמביוולנטיות כאשר עסקנו בנושא "אהבה" באמצעות שירים העלה הנושא שהתברר, כפי עמנו. שהבאנו מטענים כבדים של רגשות סביב הנושא העדתי והתרבותי. עוד לא הספקנו להפעיל את הטייפ כדי להשמיע את השירים שהכנו, והן שינו את שהן תוך אתיופיים, "דיכאון" לשירי התוכן

שולטות בכפתור הווליום ובמתרחש בקבוצה. מן החדר יציאה ספורדית נעשו כך כדי תוך הספה, על שכיבה של בצורה acting outו־אכילה בזמן הפעילות, הרמת רגליים ועוד סוגים מכחישות הן כי נראה בהמשך, התנגדות. של את נחיצותנו, אינן מוכנות לקבל את החוזה שהן - דבר לנו לספר אפשר שאי ומצהירות קבעו ובעצם לא יאפשרו שיקרה משהו בקבוצה שאנו שותפות לה. הן ניהלו שיחות ערות ביניהן וסירבו מאיתנו מתעלמות כשהן בהן, אותנו לשתף

ומנדות אותנו מעולמן. כל הסוף. עד כמעט נמשכו כלפינו הקיצוניות והתחושות הפיצול כתוקפני נחווה המסגרת על לשמור כדי גבול להציב מצדנו ניסיון ומאיים. כך גם הניסיון לווסת את הכניסה והיציאה מהחדר, אשר הפכו להיות סמל המאבק על שליטה. באחת מהפעמים, ה־CO ניצבה כ"שומר" השתיים. בין פיזי מאבק תוך בכוח, נכנסה הקבוצה ומנהיגת בשער נחווה על־ידיהן לנעול את הדלת, כחלק מהחוזה, הדבר ניסינו כאשר כאקט מאיים, שעד הסוף לא הפסיקו להילחם בו. בשלב הזה הבנות היו סוערות ותוקפניות וכל פעילות שהבאנו, מתוך הרציונל שהמובנות

העוצמות והאינטנסיביות של הכעס והעוינות של הבנות כלפינו היו קשים, עם שפע של התנגדויות והתנגדויות העברה. הכישלון האמפתי שלנו בתחילה החריף את ההתפרצויות שלהן, ואלה

הגבירו את עוצמות ההעברה הנגדית השלילית שלנו כלפיהן

45

תיצור ביטחון ורגיעה, נכשלה. הן חוו כל גבול כמתסכל ועוין. בנות הקבוצה "שיתפו" אותנו בשלב זה בסוד כניסתה של אחת מהן להיריון, סיפור שהתגלה כבדוי. בנוסף, הן יצאו ללא הרף מהחדר בטענה שהן צריכות "להתפנות", גם כאשר נעלנו את הדלת לאחר שאפשרנו זמן לצאת לשירותים. הן התלוננו על תנאי הקבוצה ותהו על תועלתה, כשלמעשה - יציאתן בהפגנתיות מהחדר והקמת "מיני קבוצה" מחוצה

.acting out לו היו ביטוי שלחשנו את העוצמות האדירות של ההתנגדות, תוקף ושאבו לגיטימציה קיבלו שכביכול מן השאר בין אפשרי, כיוון מכל ועוצמה העובדה שאנו מזוהות עם הממסד ועם החברה לב בשרירות משפחותיהן ואת אותן שקלטה וגרמה להן כאב וייסורים. תהליך רכישת האמון בקבוצה הספציפית ארך זמן רב וקיבל חשיבות מכרעת לנוכח גודלה ומסורבלותה של הקבוצה,

ההפרעות והקטיעות. עם התקדמות הטיפול, החל מעבר תכוף בין כאשר והתנגדות. להתרחקות ושיתוף קרבה תקפו שוב הן - מסוכנת קרבה חשו הבנות שמא נבהלו - אותנו שתקפו ולאחר אותנו, ולהתנהג להתנצל דרך וחיפשו אותנו הרסו acting outה־ בחביבות. בתוך הים הגואה של

והקונקרטיות, היה קשה מאוד ליצור דיבור. בכל פעם שביקשנו ליצור שיח, זכינו לקיתונות של רותחין. אך כאשר בנו ולתת בחדר להיות הקושי את משקפות שאנו תוך ויתרנו, לא זו את זו מצאו הבנות זעירה. בהתקדמות להבחין אפשר היה אמון, ככוח משמעותי מולנו לאור האכזבה שהן נוחלות מהוריהן, מהמחנכת ומאיתנו. הדבר העצים את כוחן מולנו והיה נראה כי השפה האמהרית, שבה השתמשו רבות, שימשה כאובייקט העברה - שהשימוש בו הלך ופחת עם ההתקדמות בתהליך הסוער והקשה של רכישת האמון. הזעם כלפינו יצא בצורה עקיפה, דרך שפה שאיננו מבינות, מחשש שיהרסו

אותנו ואת הקבוצה.העוצמות והאינטנסיביות של הכעס והעוינות של הבנות כלפינו היו קשים, עם שפע של התנגדויות והתנגדויות העברה. הכישלון האמפתי שלנו בתחילה החריף את ההתפרצויות שלהן, ואלה הגבירו את עוצמות למערכה הוביל זה מצב כלפיהן. שלנו השלילית הנגדית ההעברה והן החוזה של המזבח בקרנות להיאחז מנסות אנחנו שבה מתישה,

מנסות להפר אותו בכל דרך ולהכניע אותנו.פני הדברים להשתנות אט אט, לאחר שאחת הבנות בהמשך החלו חוותה את מותו של אביה. העיסוק במוות ובכאב של אותה נערה, כמו גם שחזור הטראומה של הנערות האתיופיות, פתח אשנב ואפשר דיבור על הכאב של שאר הבנות. דיבור זה חיבר כל אחת מהן למקום הכואב להלוויה "מדוע כביכול: זה התרחש סביב השאלה הטכנית כל שלה. של אבא של שיר ארגנו הסעה מבית הספר ולהלוויה של האח של תמר בית הספר לא ארגן הסעה?" נוצר חיבור לתחושות הקיפוח והאפליה,

תחושות עמוקות וקשות של דחייה ונטישה. דרך אירוע זה, ודרך קלטות באמהרית שהביאו הבנות )בנושא אהבה... מיעוט של קשה חוויה מולנו לשחזר האפשרות להן ניתנה ורצח...(, מדוכא, כשהפעם הן הרוב השולט. דרך חוויה זו, של דבלואציה שלנו, יכלו הנערות האתיופיות להזדהות עם הקורבן ולהתחיל לגעת בכאבן

ובקונפליקטים הקשורים להוויית חייהן ולעולמן הפנימי. היה אפשר להבחין כי עוצמות ה־acting out נחלשות אט אט ונשארות בתוך החדר, ככל שיש יותר דיבור וככל שאנחנו שורדות את המערכה ההתנגדות ביטויי כל לאחר זהבית, המנהיגה על־ידיהן. נהרסות ולא שהציגה בקבוצה - טיפוס על קירות, בריחות, צעקות, הצתת אש ועוד -

החלה להגן עלינו כאשר ביקשנו תרגום והסבר לסרט באמהרית. כביכול הייתה זקוקה להעביר אותנו במסלול הייסורים כפי שהיא חוותה, וכאשר ראתה אותנו נזקקות, לא מבינות את הסרט, נחלצה לעזרתנו. אביבית, שבאופן קבוע הגיעה למפגשים עם ביטויים של כאבים גופניים שונים, ויפית, אשר בכל פעם שחוותה קושי נהגה ויתרה על תפקיד החולה,

לברוח החוצה, הפעם נשארה בחדר.בשלב זה החלה התעסקות אינטנסיבית של הבנות, באמצעות כתבות בעיתון, בקונפליקט הבלתי פתור של תחושות היו עדיין הן חוות. שהן והאפליה הקיפוח את ומביעות אותנו בוחנות כלפינו, חשדניות התנגדותן הסוערת לפעילויות שהבאנו בטענה מבחן את שעברנו לאחר "שטויות". שאלה האמון: בתהליך הבא המבחן החל הקלטת, תמר הודיעה לנו כי אחת הבנות נכנסה להיריון וצריכה לעבור הפלה. לאחר בירור, עלה כי זהו ספור בדוי שנועד לבדוק אם הוא יזעזע אותנו

ועד כמה נקבל אותן. של בסימן היה הבנות עם האחרון המפגש שנת של לסיומה במקביל ופרידות, סיום מהבנות חלק של מעבר ולקראת הלימודים של מאביה הפרידה הייתה ברקע לפנימייה. לא באופן שהתקיימו אחרונות ופגישות שיר יציב, בגלל בית הספר. סוף שאינו סוף, עם גוון

של הכחשה והתעלמות בכל פעם שהעלינו את נושא הפרידה. יותר רגיעה, השלמה ובכל זאת, הרגשנו "משהו" אחר, שסימן קצת ויכולת לשאת ניגודים. אולי היה זה ניחוח "סינדרום מסיבת הפרידה", טובה הפנמה למקום של להגיע במעט, ולו הקבוצה, הצליחה ואולי ויציבה יותר של דמות המנחה. בפגישה אחרונה זו מצאנו את עצמנו העיסוק סיום ועם הפרידה על הדיבור לאחר במעגל, לבדנו לפתע המחשבים בפינות לתת־קבוצות מתחלקות הבנות כאשר באכילה,

שבחדר ומשוחחות ביניהן. חזרנו והעלינו את נושא הפרידה ובהדרגה, כמו "מארבע כנפות", החלו הבנות לחזור אט אט אלינו, למעגל, כשאביבית מדברת על כאב המחזור זה ואני מציינת שגם להיפרד שלה, אחרת מספרת שנכוותה בשמש, כואב. נראה כי העובדה שלא נבהלנו כשנשארנו לבדנו במעגל, כמו גם של ותחושה שחרור של סוג אפשרו אלה הושגה, שכבר אמון מידת שליטה וביטחון בנו בקרב הבנות. נוצר מרחב לשיחה על כאב הפרידה, הייתה בחדר האווירה ותחושותיהן. ברגשותיהן משתפות כשבנות

רגועה ונינוחה.

סיכום התובנה המשמעותית ביותר שעלתה הייתה כי ההתנגדות היא קצה אחד של המשוואה, שבקצה השני שלה יש חיים. נכון, ההתנגדות יכולה להוביל להרס ולכיליון, ולכן כה חשוב לזהות אותה, להבין אותה ולדבר

אותה. אז היא מתמוססת והופכת להיות מניע ואנרגיה לחיים. על מוטלת גדולה אחריות כי לראות נוכחנו הקבוצה, כמנחות שלנו היכולת כי הבנו מבטחים. חוף אל הקבוצה אות לנווט המנחה, להכיר, לנהל ולהשתמש ברגשות ובהתנגדות שלנו כלפי הבנות, הייתה ניסינו שלהן. ההרס עוצמות מול ולעמידה ההנחיה להמשך הכרחית בטיפול. למתרחש כמדד מבוקרת, בצורה שלנו בתגובה להשתמש עבר אשר את להבין הבנות, לרגשות באמפתיה להגיב יכולנו כאשר עליהן בעבר ובהווה - רגשות ההעברה הנגדית סייעו לנו להבין אותן. לנו סייעה הבנות כלפי שחשנו והכעס הדחייה ברגשות ההתבוננות

ההתנגדות יכולה להוביל

להרס ולכיליון, ולכן כה

חשוב לזהות אותה, להבין

אותה ולדבר אותה. אז היא

מתמוססת והופכת להיות

מניע ואנרגיה לחיים

46

19

והשלכותיה על הבריאות בפרט, תוך הדגשת נהלים מחייבים, דרכי איתור ושאלות ישירות אישה לזיהוי להיעזר אפשר שבהן וכלליות נבחרה לטיפול, המגיעה אלימות נפגעת האחראים ידי על הנושא נאמני קבוצת כ־30 במספר, במחלקתם. הנאמנים שנבחרו, להתנסות יועדו אשר קבוצות, לשתי נחלקו בתחום הידע להרחבת ייחודית בפעילות

ולהגדרת התפקיד.זה בשלב תשתתף קבוצה שכל החלטנו הראשון המפגש העשרה. מפגשי בשני פלייבק". "תיאטרון בהנחיית פעילות יכלול הקשורים ומצבים חוויות יעלו המשתתפים ישחקו והשחקנים נחשפו, שלהם לאלימות הייתה במפגש המטרה הללו. המצבים את לסטיגמות, למחסומים, לקשיים, להתייחס ההתמודדות ולדרכי לעמדות לתחושות, שכל אחד מביא אתו כאשר הוא מזהה אישה

נפגעת אלימות. הגדרה בניית לכלול תוכנן השני המפגש הנבחרים ידי על נושא" "נאמן לתפקיד "קח בסרט צפייה תוכננה כן, כמו לתפקיד. לתופעת - סרט ספרדי המתייחס עיני" את השונים, מרכיביה על נשים כלפי האלימות חידוד תוך בנושא דיון ייערך שלאחריה

מעגל אלימות, סוגי מרכזיות: נקודות האלימות, ילדים עדים לאלימות, העברה בין־

דורית ועוד.

בניית התפקיד "נאמני אי אלימות" - המפגש השני

בחרתי לתאר בהרחבה תכנים שעלו בשתי הקבוצות, בעת שהמשתתפים ניסו לבנות את

הגדרת התפקיד ל"נאמן נושא אי אלימות". - מחלקה מכל לנציגים יועדו המפגשים בשעות ונערכו ומיילדות, אחיות רופאים, הצהריים. הכנו מראש את הציוד הנדרש, כולל כיבוד וסיכות אישיות שעליהן נכתב: "אפשר לדבר אתי על אלימות". המתנו לבאים במתח ובהתרגשות מסוימת. תהינו כמה יגיעו, כמה במהלך למחלקתם לשוב בדחיפות ייקראו המפגש, כמה לא ישוחררו ברגע האחרון ועוד

חסמים כאלה ואחרים, המוכרים לנו כל כך. נושא, נאמנות כ־12 השתתפו מפגש בכל הצוות נציגי הגיעו לא ומיילדות. אחיות במפגש ונכחו לתפקיד שנבחרו הרפואי הרופאים כי התברר קצר בבירור הראשון. להגיע יכלו לא במספר( )ארבעה והרופאות למפגש מפאת לחץ ועומס בעבודה, במקביל

שתאריך אף על זאת אדם. בכוח למחסור ותואם עם מקבלי ידוע מראש המפגש היה

ההחלטות בחטיבה.המפגש, את הנחיתי החטיבה כעו"ס אלימות נושא מרכזת אחות עם בשיתוף ורכזת יחידת האיכות של בית החולים. לצורך בניית ההגדרה של תפקיד נאמן נושא נעזרנו בקלפים ככלי השלכתי - קלפי HO הכוללים וכל בחדר, פוזרו הקלפים ומילים. תמונות אחת מהמשתתפות הונחתה לבחור מהן שני קלפים ובעזרתם לנסות להגדיר את תפקידה אותו לבצע לה יסייע ומה נושא, כנאמנת

במחלקתה.לדיון והובאו שהובעו נקודות להלן

הקבוצתי:שלהם המעורבות חשיבות את � ציינו המתעורר חשד של מקרה בכל כנאמנים אצל צוות המחלקה להימצאות אישה נפגעת אלימות במחלקה - לשוחח באופן ישיר עם בה הטיפול המשך את ולהכתיב האישה )עירוב עובדת סוציאלית, יידוע לגבי המענים העומדים לרשותה בקהילה, השהיית שחרורה

עד לתיווך עם גורמי קהילה(. בדיון סביב מידת המעורבות של נאמנה חידדתי את נוהל משרד הבריאות, המחייב

חטיבה עיונית:לימודים תיאורטיים הניתנים ב–3 תחומים:

� היבטים ביולוגיים פיזיולוגיים

של המיניות, 56 שעות.

� היבטים פסיכולוגיים חברתיים

של המיניות, 56 שעות.

� הכשרת מנחים לקבוצות

בחינוך מיני, 112 שעות.

חטיבה מעשית:

� סופרוויז'ן ופרקטיקום.

� תעודה: בסיום התוכנית תוענק

תעודה של מוסמך למיניות

למשתתף שעמד בכל

דרישות התוכנית.

גמול השתלמות:

התוכנית מוכרת לקבלת גמול

השתלמות למורים, ליועצים חינוכיים,

לאחיות ולעובדים סוציאליים.

ippf@netv is ion .net . i l 03 -5102589 פקס. ,0 3 - 5101511 . טל ם: ספי ו נ ם לפרטי ו להרשמה

הארץ. ם בדרו ו ן ו בצפ , ז במרכ ם י תתקי ת י כנ התו רש. דו לכל שלח תי ת י כנ התו את המפרטת ברת חו

הזדמנות לשדרוג מקצועי ומקור פרנסה נוסף!

האגודה הישראלית לתכנון המשפחהippf@netvision.net.il מרכז הכשרה והשתלמויות ארצי רח' רמב"ם 9 תל-אביב

גוסט 152009 | או ס ' ' דעו מי

אוכלוסיית היעד:

13 גברים, בעלים של משתתפות התכנית.

מטרות:

ליצור בסיס איתן, שיאפשר להורים להתמודד עם השינוי; • תומך גורם שיהיה כך המשפחתי, התא את ולחזק לפתח •

בתהליך השינוי במשפחה;

לשירותים הפנייה את לעודד תמיכה, רשתות לחזק • בחיי המשפחה הגברים מעורבות ולהגביר את קהילתיים

ובחיי החברה בישראל.

תכנים:

פנימי שליטה מוקד מתוך והפעולה שינוי עם ההתמודדות

כחוט ועלו הקבוצה במפגשי מרכזיות תמות היו חיצוני ולא

השני במצבים שונים שנוצרו במהלכם. המשתתפים התמודדו

עם נושא האחריות האישית שלהם ביחס למציאות שבה הם

פועלים - משפחתית, תעסוקתית ועוד. מהם "הבורות" שאליהם

אנו נופלים שוב ושוב; מדוע, האם וכיצד אפשר להימנע מכך;

בחייהם; שונים בתחומים מבחינתם הרצוי השינוי הגדרת

היכן - כאב אני כבן, אני ובנים; אבות יחסי לב; משאלות

הורה; להיות כדי הנדרשים הכישורים השוני; היכן הדמיון,

חולשות וחזקות.

לסיכום, התוצרים העיקריים שהתקבלו מהתכנית:

יצירת רשת חברתית תומכת בין המשתתפים; 1 .

של ואימוץ הבנה וזולתם, עצמם הבנת - אישית העצמה 2 .

דפוסי חשיבה והתנהגות חדשים.

לידי לבוא הגברים של אמיתיים ואפשרות צורך אותרו

ביטוי, לחזק ולהתחזק ולשאוב נחמה ותקווה.

קבוצה זו היא תהליך משלים רצוי ביותר להתערבות בתוך

תהליך בעצמן עוברות האימהות כאשר במיוחד המשפחה,

זו השאיר שינוי. התהליך המשמעותי שהנשים עברו במסגרת

את הגברים במשפחות מאחור ויצר פערים בתפיסות ובציפיות

שלהם שהוא מקום לגברים לתת היכולת המשפחה. בתוך

בלבד אפשרה לגופים המתערבים להשלים תמונה מלאה של

המשפחה.

הגברים שמרו בקנאות על המקום הקבוצתי שבו הם נמצאים

לבדם, ללא בנות הזוג, וראו בו ערך רב. יחד עם זאת, חלקם

הביע צורך להמשיך להשתתף בתהליך נוסף, שאליו בנות זוגן

תצטרפנה.

הגברים מעורבות של הסוגיה בלטה התהליך בעקבות

בתכניות העצמה לנשים.

מתוך התהליך הקבוצתי של הגברים עלה שהם חווים חוויה

חטיבה עיונית:לימודים תיאורטיים הניתנים ב–3 תחומים:

היבטים ביולוגיים פיזיולוגיים של המיניות, 56 שעות.היבטים פסיכולוגיים חברתיים של המיניות, 56 שעות.

הכשרת מנחים לקבוצות בחינוך מיני, 112 שעות.

חטיבה מעשית:סופרוויז'ן ופרקטיקום.

תעודה: בסיום התוכנית תוענק תעודה של מוסמך למיניות למשתתף שעמד בכל דרישות התוכנית.

גמול השתלמות: התוכנית מוכרת לקבלת גמול השתלמות למורים,

ליועצים חינוכיים, לאחיות ולעובדים סוציאליים.

הזדמנות לשדרוג מקצועי ומקור פרנסה נוסף!

חוברת המפרטת את התוכנית תישלח לכל דורש

התוכנית תתקיים בתל–אביב, חיפה ובאר–שבע

בשעות אחר–הצהריים.

kiram1@013net.net | 03-5102589 .להרשמה ולפרטים נוספים: טל. 03-5101511, פקס

"מחנך למיניות"תעודות הסמכה כמנחה קבוצות במיניות האדם

האגודה הישראלית לתכנון המשפחהippf@post.com מרכז הכשרה והשתלמויות ארצי רח' רמב"ם 9 תל-אביב

ת" ו י נ למי "מחנך תעודות הסמכה כמנחה קבוצות במיניות האדם

נסיבות עם בשילוב שלהן, האובייקט יחסי של הדינמיקה את להבין חייהן המורכבות, ואת הרגשות שהן מעוררות באחרים, שמותירים אותן

לבסוף בודדות וכואבות. העוצמות הרגשיות החזקות, ההתבוננות והעיבוד של הרגשות, עוררו אצלנו תחושות של אמפתיה לכאב ולסבל שלהן והולידו יחסי העברה חיוביים. אומנם הדרך עוד רבה, ויש לחזק את יכולתן של הבנות לשאת תסכולים וניגודים לקראת הפנמות והגנות גמישות יותר, אך נראה כי התהליך שעברנו יחד מציב היום את הבנות במקום אינטגרטיבי ושלם

יותר.דרך הנחיית הקבוצה נוכחנו לראות עד כמה הכלי הקבוצתי הינו בעל את וההתנגדות, ההתנהגות דפוסי את מבליט הוא כמה עד עוצמה; הפגיעות ואת ההגנות של חברי הקבוצה; עד כמה הוא יעיל; ועד כמה,

להבדיל, הוא עלול להיות הרסני ושברירי.

השני האחר / אברהם הוס

משום שהשני קיים - אני שמח.משום שהשני קיים - אני חרד.משום שהשני קיים אני פותח

את אשנביו של קיומי המתחבט.

משום שהשני קיים והוא אחראני בורח אל הכלוב של האני

ומנסה מעבר לסורגיו להסתתר מאיומו של קיומו של השני.

ספרותאדלשטיין, א. )2002(. דפוסים של עבירות ועבריינות בקרב בני נוער יוצאי אתיופיה בישראל. .1

משטרה וחברה, גיליון 6, עמ' 32-5, משטרת ישראל, אגף קהילה ומשמר אזרחי, ישראל.אילן, א. )1987(. הטיפול הפסיכותרפויטי לאור המודל של יחסי אובייקט והפנמתם. .2

שיחות 2)1(, עמ' 61-51.מכון לטיפול. והמוטיבאציה ההתבגרות של גומלין השפעות .)1992( ש. ארליך, .3

סאמט, ירושלים, עמ' 36-27.ביון, ו.ר. )1992(. התנסויות בקבוצות ומאמרים אחרים. דביר, תל־אביב. .4

עבודה בין־תרבותית: לעבודה ככלי המשותפת" היצירה "מרחב .)2002( ג. בן-עזר, .5קבוצתית עבודה )עורכות(, ר. לב-ויזל, ל., קסן, בתוך: אתיופיה. עולי עם קבוצתית

בחברה רב־תרבותית. עמ' 161-149, צ'ריקובר, תל אביב.ברגר, ר. )2002(. מהגרים מתבגרים: יתרונות ועקרונות של עבודה קבוצתית. בתוך: קסן, ל., לב- .6

ויזל, ר. )עורכות(, עבודה קבוצתית בחברה רב־תרבותית, עמ' 127-117, צ'ריקובר, תל־אביב.ברגר, ר., שכטר, י. )1987(. נערות במצוקה - קבוצה בצומת של סיכונים. חברה ורווחה .7

ז' )4(, יוני, עמ' 355-345. תיאורטיים היבטים בקבוצות: הרסנות .)2002( ג. הלוי-בר-טנדלר, א., המנחם, .8והתמודדות. בתוך: קסן ל., לב-ויזל ר. )עורכות(, עבודה קבוצתית בחברה רב־תרבותית,

עמ' 220-199, צ'ריקובר, תל-אביב. ,)1( י' מיכאל, א. )1989(. התנגדות בטיפול - של מי ההתנגדות? חברה ורווחה, כרך .9עמ' 46-39. משרד העבודה והרווחה, לנ"י, האגודה לקידום הע"ס בשיתוף ביה"ס לע"ס

בישראל.Agmon, S.& Scneider, S. (1988). The first stages in the development of the small 10. group: A psychoanalytic understanding. Group Analysis, 31 (32). 131-156.

Blos, P. (1963). The process of acting out. 11. Journal of American Academy of child Psychiatry, 113-18.

Nitsun, M. (1991). The Anti Group Destructive Forces Therapeutic Potential. 12. In: Group Analisis, Vol 24(1).

Ormont, L. (1988). The leader`s role in resolving resistance to intimacy in the 13. group setting. International journal of Group Psychotherapy, 38, 29-45.

Rosental, D. (1993). The prognostic Intervention in group therapy: A tool for 14. managing group-destructive resistance. Modern Psychoanalysis, 18(1), 81-89.

Saravay, S.M (1978). Psychoanalytic theory of group development. 15. The International Journal of Group Psychotherapy ,28, 431-505.

47

48

עמדהעמדה

כשהייתי סטודנטית לתואר ראשון בעבודה אחד לנו אמר שנים, הרבה לפני סוציאלית, מדיניות בנושא קורס שלימד המרצים, לא העו"סים, "מכם, חברתי: ושינוי חברתית ייצאו מהפכנים. לא אתם תעשו את המהפכות ואת השינויים החברתיים המשמעותיים. אתם, מי ובתוקף שלכם התפקיד הגדרת בתוקף שאתם, קונפורמיים, משמרי מצב. אתם חלק אתם והביורוקרטית. הגדולה המערכת מן כנגדה. תצאו לא אתם באי־כוחה, למעשה

אתם תהיו כלואים בה, וגם - תרצו בזאת."סטודנטים - ואנו יסף, ולא המרצה אמר נלהבים - יצאנו בכל תוקף כנגד דבריו אלה. חקוק: היה בדמנו שזרמה באידיאולוגיה "סוכני שינוי חברתי", או ברוח ימינו אנו: "צדק

חברתי".רוב עברו, רבות שנים פלא: זה וראו בלימודי שחוויתי הלימודיות הסיטואציות התואר הראשון דהו ונשכחו, וזו נותרה בהירה,

כאילו הייתה רק אתמול.ועוד דבר: למרות התנגדותי העזה לדבריו של המרצה הפרובוקטיבי, אני מסכימה איתו מעומק היום, הדברים. פני אכן הם שאלה הסוציאלית, העבודה מקצוע בתוך מקומי שהעובדים האמירה עם מסכימה אני שהם המערכת בתוך כלואים הסוציאליים לעתים המדיניות(. )המדינה, לשפר אמורים קרובות, אנחנו משרתם של שני אדונים )אם שלנו הלקוחות של גם - כלומר יותר(. לא וגם של המערכות שבהן אנו עובדים. עובדים סוציאליים הם חלק מן המערכת, הם תלויים בה, הם נשחקים בתוכה והם משרתים אותה

כפי שהיא משרתת אותם.של החוויה את מכיר מכם מישהו האם עבודה של ציבורי שירות עם קשר יצירת עורכת ואני - רבים במקרים סוציאלית? לי שיסלחו תקווה כולי אני כן ועל הכללה, הינו המענה - לשווא המוכללים הצדיקים ולא נעים לא פקידותי, ביורוקרטי, מענה העובד יפגין רחוקות לעתים לא סבלני. עייפה, התנהגות פונים שאליו הסוציאלי מילים: בלי ששואלת סבלנית, לא שחוקה,

"למה בכלל פנית אלי?! מה את רוצה ממני?" האם ללקוחותינו, מתייחסים אנו כך אם לעצמנו גם מתייחסים אנו שכך סיכוי יש

ולמקצוע שלנו?במהלך מאבק 2011 שמעתי לעתים קרובות מאוד את הטיות הפועל השונות של המילה "בושה". שמעתי אינספור עובדים סוציאליים שלהם, במקצוע מתביישים שהם אומרים שהם מתביישים בתנאי עבודתם ובמשכורת שהמאבק מבויש, עצמו שהמקצוע שלהם, מבייש ושהסכם הכניעה לאוצר - כפי שנקראו

תוצאות השביתה - הוא מבזה ומביש. רצון זעם, עלבון, רב, כאב גוררת בושה מן להתרחק צורך להסתיר, רצון או לשנות

הסיטואציה המבישה, להתנתק ממנה.

הילת הפסיכולוגיםמזה זמן רב שאני מנסה לבדוק ביני לביני בעת המאבק, בושה, שהתפרצה אותה האם מקצוע אנשי של יומין עתיקת בושה הינה ובעיקר הוכשרו עבדו, למדו, השקיעו, אשר האמינו - ואולי איבדו את דרכם המקצועית או את חלקה. האם אנו, העובדים הסוציאליים, מתביישים במקצוע שלנו, בעצמנו ובעשייתנו

- או באי־עשייתנו - המקצועית?הללו? השאלות את שואלת אני ולמה המקצוע המבויש הנקרא "עבודה סוציאלית" ושמו רע משולם קשים, בתנאים מתבצע בהשוואה הוא איפה טוב. מי־יודע־מה לא הדין, עריכת הרפואה, ההיי־טק, למקצועות

הפסיכולוגיה?ואם בפסיכולוגיה עסקינן - והרי אי אפשר ואף שקיימת המשפחה מקרבת להתעלם התהדקה עם השנים בין העבודה הסוציאלית לפסיכולוגיה - הרי לנו דוגמה לתהליך העמקת הבושה המקצועית: עובדים סוציאליים רבים, במטרה לשפר את שכרם, את תנאי עבודתם, הטוב שמם את בעבודה, שלהם העניין את פונים העצמית-המקצועית, הערכתם ואת

להיות "מטפלים". בקליניקה או בדמויי הקליניקה הם מרגישים אחרת, הם נוגעים בכנפיה ומתחממים באורה באותן הקליניים. הפסיכולוגים הילת של

הם תרפיסטים, מטפלים, הם שבהן שעות מבוישים, סוציאליים עובדים להיות חדלים בנים למקצוע מבויש ומבייש. הם מתרווחים של בעיניו מתעמקים הכורסה, על בנוחות

המטופל ושואלים את השאלות הנכונות.התרפיסט, כובע חבישת זמן זמן, באותו חכמים, הופכים הערך פחותי העו"סים אנו נחשבים עצמנו, בעיני מכובדים יודעי־דבר,

ובעלי ערך.האם זו השאיפה שלנו, מקצועניים מבוישים בחלקנו? להיות פסיכולוגים? אם כן, יש כאן זהות. כי אם בתמונת מצב באמת בעיה של זו העבודה הסוציאלית מהווה רק פלטפורמה ושונה אחרת מקצועית לזהות קפיצה לשם מקצוע על להצביע בהחלט אפשר אזי -

במשבר.המשבר שאני מתייחסת אליו אינו מתחיל בתנאי העבודה הנמוכים ובשכר שאינו משקף

דבר.משבר ובראשונה בראש הוא המשבר העו"סים, שלנו, פנימי מקצועי משבר זהות. אשר נמצאים במקום מקצועי שאיננו רוצים להימצא בו, איננו שלמים איתו, איננו רוצים

להשתייך אליו ואיננו רוצים להזדהות עמו.וכדוגמה נוספת לשאלת הזהות המקצועית של החברתיים במאבקים להתבונן אפשר וצעדתה, כנפו בויקי החל - האחרון העשור ומחוסרי הנכים מאבק הלחם, כיכר דרך הדיור ועד למלחמת הקוטג' העדכנית ומחאת האוהלים שמציתה היום מדינה שלמה. איפה אנשי הם, איפה הסוציאליים? העובדים בתוך גם האם אלה? בכל החברתי, השינוי על ומובלים שנעשים חברתיים מאבקים המטפל בכורסאות יושבים אנו אחרים ידי

ו"מדברים על זה"?

במשבר התבגרותאל קלה בקפיצה חוזרת אני כאשר לכן, רק באמת הוא האם שואלת: אני המאבק, שכר על )מאבקים ותנאים שכר על מאבק משרד מול שנעשים המאבקים הם ותנאים על או - למאבק( יצאנו אלו בשם האוצר;

אידיאולוגיה מקצועית או חברתית?

עבודה סוציאלית - מקצוע על פרשת דרכים

הרהורים בעקבות השביתה והמאבק, 2011

מעיין בורשטיין היא עו"ס

מעיין בורשטיין

אילן שריףתגובה

עיון במאמרה של העיתונאית אתי אברמוב, במידעו"ס )שפורסם הכיסאות" בין "נופלים המשפחות עם עמוקה הזדהות יוצר ,)61 - המשפחה בן נרצח עת נורא אובדן שחוו הגופים כל תמיכה מצד קיבלו לא ובהמשך

הממלכתיים השונים. כך, כל אירוע קשה מול איך לראות קשה בעל השפעות הרסניות על המערך המשפחתי והאישי, לא השכילה המדינה במשך עשרות שנים להעמיד מענים כלשהם. כך נאלצו בני המשפחות לממן לעצמם שירותים משפטיים מתהליכים ולסבול טיפוליים ושירותים היותם למרות מיותרים, ביורוקרטיים

הנפגעים מהעבירה. גורם נוסף המעצים את תחושת הפגיעה הוא כי לרוצח ולמשפחתו הועמדו )ובצדק( כאסיר, הרוצח של מעמדו מתוקף זכויות וכך הם יוצגו במשפט על ידי סנגור מטעם שירותים לרשותם הועמדו ואף המדינה במשרד שלם אגף נזקקותם. לפי שונים הרווחה, אגף תקון, נועד לסייע לעוברי חוק ומבוגרים, לנוער המבחן שירותי ידי על להתמכרויות השירות הנוער, חסות השנים מאז הפועלים נוספים, ושירותים

הראשונות לקום המדינה. גם מסורתי, באופן כי לקבוע ניתן ממלכתיים גופים כמו הרווחה, משרד אחרים, כמעט שלא טיפל בעניינם של בני משפחות עבירות המתה )רצח והריגה( ולא של אחרים לנפגעים סיוע תוכניות פיתח האחרונות, בשנים רק פליליים. אירועים בתהליך הדרגתי קבוע, מתפתחים שירותים אלימות נפגעי ובהם לנפגעים מתאימים תסקירי הגשת מינית, אלימות במשפחה,

נפגע עבירה ועוד. הכתבה העלתה סוגיות חשובות אלה על סדר היום המקצועי, ועל כך יש לברך. בנוסף, יש, לדעתי, לקבל את הטיעון כי הסתכלות קודם להיעשות צריכה חברתית בעיה על כול דרך עיני הלקוחות, וכי יש ללמוד היטב

את דבריהם ואת הצרכים המיוחדים שלהם כאילו נדמה זאת, עם מצבם. שיפור לשם וכי מספר שנים לפני נכתבה זו כתבה שכחו לעדכן אותה בעת פרסומה - לפחות עבירות לנפגעי שיש לזכויות הנוגע בכל כיום, עם הקמת מרכזי הסיוע לבני המתה

משפחות אלה.

חוק נפגעי עבירה - "קו פרשת המים"

בתריסר השנים האחרונות מתרחש תהליך לנפגעי זכויות הקניית של משמעותי נגדי קרפ, ועדת הוקמה ב־1999 כבר עבירה. שגיבשה תוכנית ממשלתית לקידום מעמדם בישראל. העבירה נפגעי של וזכויותיהם התוצר הבולט הוא חקיקת חוק זכויות נפגעי של סדרה הכולל ,2001 - התשס"א עבירה, שלהן הפלילי להליך הקשורות זכויות זכאים מי שנפגעו מהעבירה הפלילית: הגנה במוגבלויות התחשבות הנפגע, פרטיות על שונות, הזכות לקבל מידע על שלבי ההליך בהליכים עמדה להביע הזכות השונים, ובקשת טיעון הסדר לרבות - משפטיים חשובות זכויות כי אומנם לזכור יש חנינה. לסיוע, והזכות לפיצוי הזכות ובהן אחרות, לא הוכרו בחוק זה, אך ניתן לראות בחקיקת חוק נפגעי עבירה את "קו פרשת המים" בכל הנוגע להכרה בפועל בזכויותיהם של נפגעי עבירה. החל משנה זו אפשר להבחין ב"שיפור זוחל" - הן בהכרה הציבורית בזכויות נפגעי השונות בזכויות מעשי בשיפור והן עבירה המשפטים משרד דרך בעיקר הניתנות,

והמשרד לביטחון פנים.ועדת דו"ח של החלקי יישומו לאור בלבד, הפלילי בהליך עבירה לנפגעי קרפ עבירה לנפגעי מענה לתת הצורך ולנוכח לשעבר, הרווחה שר יזם משפחותיהם, ובני בנושא מקיפה פעולה הרצוג, יצחק ח"כ הרווחה לנפגעי עבירה. מנכ"ל משרד הסיוע והשירותים החברתיים, נחום איצקוביץ', מינה

אילן שריף - MSW, מפקח ארצי בנושא אובדן ושכול בשירות והשירותים הרווחה משרד והמשפחה, הפרט לרווחת

החברתיים

: על תהליך שולחן ערוךהבנייה של תוכנית הסיוע לבני משפחות נפגעי עבירות המתה

תגובה למאמר "נופלים בין הכיסאות", גיליון 61

כמה לגלות שמחנו השביתה בתחילת בה התנחמנו אלינו, בציבור יש אהדה פרוץ עם בהמשך, ממנה. והתעודדנו הפערים והתגלות הפנימיות המחלוקות )אז העו"סים ציבור בתוך המשמעותיים בהנאה, ידיהם וחיככו האוצר פקידי עמדו מתוך הבנה שעכשיו ייפול ההסכם לפתחנו ולפתחם כפרי בשל(, היה נראה כי מתחילים שנים פעפעו אשר ותסכול מרירות לפרוץ והתסכול המרירות השטח. לפני מתחת ציבור של להתבטאות בעיקר תועלו מן זעקה ועלתה כנגד אלה, העו"סים אלה השטח, אשר חברה לאדישות ולציבור שלם שלא שבת בקרב העו"סים: הבה נחריף את

המאבק!להתעייף החלו והציבור התקשורת הבוקר בעיתוני כיכבנו לא וכבר מאיתנו, היא ציבורית אהדה החדשות. ובמהדורות גל נחמד להינשא עליו, אולם אם לא נישא בעיתון דגים מחר יעטפו - עצמנו את שפנינו נשקפו ממנו אתמול... וכך גם ייראו התקשורתית. והחשיפה הציבורית האהדה ללא עמוד שדרה ברור שלנו, אנשי המקצוע,

לא נוכל לקבל תחליפי עמוד שדרה. הסוציאליים "העובדים נכתב: בעיתונים נגד "רק" מחינו האם במחאה". התאהבו גילינו בדרך איפשהו שלנו? השכר תנאי כסף על למאבק יצאנו שהתבלבלנו. ותנאים )וטוב שכך!(, וגילינו שבעצם איננו יודעים מי אנחנו. האם העבודה הסוציאלית ככה התבגרות? במשבר נמצאת בישראל

זה נראה.האם אנחנו יודעים, כעובדים סוציאליים, אנחנו מי אנחנו? מי רוצים? אנחנו מה החלטות לקבל נוכל האם להיות? רוצים בהתאם למה שאנחנו רוצים עבור המקצוע שלנו בעתיד ולא בהתאם למה שאנו רוצים

למחוק מעברנו?ואם המקצוע שלנו נמצא בגיל ההתבגרות מתבגרים לראות דופן יוצא זה אין הרי –המנסים למחוק עבר לא רצוי ולא מחמיא, בו. ולמרוד לו להתכחש או אותו להעלים ומתפתח בריא למבוגר שייהפך מתבגר הזהות בעיות )כולל עברו את לקבל יוכל שבו, הפגמים והקשיים( ולעבור תהליך של יוכל ומציאותית. מכאן מודעת אינטגרציה פניו ולאן בא הוא מהיכן הוא, מי להגדיר

מועדות. מי אני, העובד הסוציאלי 2011? לאן אני שואף, מה אני רוצה? מה אני יכול לקדם? האם יש לי חזון? האם העיניים שלי, שנצצו וברקו בזמן לימודי התואר הראשון והתנגדו למגיד שהפך מרצה של היבשים לדבריו עתידות - עדיין יכולות לנצוץ למחשבה על ואולי אפילו בו שינוי חברתי, על שותפות

על נטילת חלק בהובלתו ובמימושו?

49

בראשות בין־משרדית, ועדה 2008 בשנת שתפקידה, וגשל, מנחם למנכ"ל המשנה בהתאם לכתב המינוי שניתן לה, היה "לגבש עבירה נפגעי זכויות בנושא כוללת תוכנית

ולהציג המלצות לביצוע". בוועדה היו חברים נציגים ממשרד החינוך, פנים לביטחון המשרד הבריאות, משרד ונציגי אקדמיה אנשי המשפטים, ומשרד משפחות ארגון ובהם - ציבוריים ארגונים נרצחים ונרצחות. הוועדה כללה חמש ועדות משנה: לנפגעי עבירות המתה, נפגעי תקיפה במשפחה אלימות עבירות נפגעי מינית, וועדת משנה לנפגעי עבירות אלימות. ועדת הכספי הסיוע בנושא עסקה נוספת משנה המשנה ועדות על הוועדה, עבירה. לנפגעי הסיוע שירותי סוגיית את ניתחה שלה, לנפגעים המוענקים והכספיים הטיפוליים המענים הנפגעים, צורכי ממדים: בשלושה אחד בכל - הנדרשים והמענים הקיימים

מהתחומים.

הקמה מדורגת של מרכזי סיוע

משרד בהנהלת הוחלט הראשון בשלב עבירות לנפגעי בסיוע להתמקד הרווחה באוכלוסייה שמדובר מאחר זאת המתה. יחסית, וקטנה רשמי גוף ידי על מוגדרת האישיים הצרכים בין האדיר הפער ולנוכח לבין הטרגי האירוע בעקבות והמשפחתיים - המענים חוסר נכון, יותר או - המענים

שקיבלו מגופים ציבוריים כלשהם.ממשלה החלטת התקבלה 2009 בנובמבר על הקמה מדורגת של מרכזי סיוע )שאמורה חמישה של מלאה תוכנית לכדי להבשיל סיוע יספקו אשר ,)2012 בשנת מרכזים של להקמה בנוסף זאת ומשפטי. טיפולי בגין ראשוני סיוע ומתן מרה הודעה צוותי

הוצאות אבל למשפחות. חווים הנרצחים של המשפחה קרובי טראומה אינטנסיבית עזה. מחקרים מתארים פגיעה נפשית קשה ביותר של בני המשפחה בהשוואה לסוגי אובדן אחרים. הורים שילדם נרצח מתייחסים לרצח כאל אירוע שהרס את חייהם ושינה אותם באופן מוחלט ואשר פוגע במכלול תחומי החיים - האישיים, התפקודיים, החברתיים, הרגשיים והמשפחתיים. במקביל, אל נאבקים עצמם מוצאים המשפחה בני מול כמה חזיתות, כך שמאבקם עם המצבים הרגשיים המורכבים הנוצרים בתוך המשפחה זה מצב הממסד. מול בהתמודדות משולב להיות שיכול מותאם, נפשי סיוע מחייב ליווי וכן קבוצתי, או משפחתי זוגי, פרטני,

לאורך זמן.

נדרשים עצמם מוצאים המשפחה בני וכן ומתיש ארוך פלילי הליך מול להגיב מול הליכים שונים בתחום המשפט האזרחי. ולעתים לליווי משפטי לעתים נדרשים הם ההתייחסות לפיכך, מתאים. לייצוג אף המתה עבירות נפגעי של למצוקתם מחייבת גישה רב־מקצועית בתחומי הרווחה בין־שירותיים וכן איגום משאבים והמשפט כן, ההתייחסות מחייבת ובין־ארגוניים. כמו רגישות תרבותית ונגישות מתמשכת של בני

המשפחה לשירותים השונים. החברתיים והשירותים הרווחה משרד לו. שנקצב הקצר בזמן סיוע מערך הקים שבה בין־משרדית, היגוי ועדת הוקמה המשפטים, משרד של נציגים גם שותפים

ישראל, משטרת פנים, לביטחון המשרד מארגון הלקוחות ונציג אקדמיה חוקרי הוקמה בנוסף, ונרצחות. נרצחים משפחות מחלקת מנהלת בראשות מצומצמת ועדה על האחראית המשפטים, במשרד חנינות נוהל סמך על זאת, לסיוע. הזכאים אישור

עבודה בין־משרדי שנכתב.

בניית תוכניות סיוע ואתגרים להמשך

מיוחד מנכ"ל חוזר פורסם 2010 בשנת המגדיר את נוהלי התוכנית, ובכלל זה מערך הראשוני הכספי והסיוע המרות" "ההודעות שניתן כבר בתקופת האבל הראשונית. בשנה מרכזי שלושה להפעיל ויצ"ו ארגון החל זו סיוע - בבאר שבע, תל אביב וחיפה. כיום אנו עומדים בעיצומו של תהליך מכרזי לבחירת מפעיל לחמישה מרכזי סיוע, תוך שמתווספים שיתמקד )מרכז ובנצרת בירושלים מרכזים

מהלך השלמת ערבית(. דוברת באוכלוסייה זה תביא לפריסה ארצית מלאה.

ערך מתאים הכשרתי מענה לתת במטרה בית הספר המרכזי לעובדים לשירותי רווחה כך המרה, ההודעה למתן בקורסים שינוי של במקרים ההודעה נושא את גם שיכללו טווח ארוך קורס לאחרונה פתח וכן רצח, למטפלים באובדן ובשכול. עם הקמת מרכזי הסיוע התקיים כנס ארצי גדול, בשיתוף עם

ויצ"ו.שבה הקצרה בתקופה מכול: החשוב פועלים מרכזי הסיוע, הם כבר התחילו לתת זה סיוע משפחות. משמונים ליותר מענים לטיפול הפניה ולעתים ליווי לעתים הוא לקבוצת הפניה מוגבלת, לתקופה מתאים תמיכה או הפניה לסיוע משפטי הניתן דרך המשפטים במשרד משפטי לסיוע האגף הסיוע לצורך מיוחדת מחלקה )שהקים בסיוע המיוחד זו(. לאוכלוסייה המשפטי מענים לכלול יכול שהוא הוא זה משפטי לצורך והן הפלילי בהליך בליווי לצורך הן

בייצוג בהליכים אזרחיים שונים.לא ביורוקרטיים אתגרים עדיין יש של ההסדרה הוא מכולם הדחוף פשוטים. המורכב צוות אותו - המרות" "ההודעות הבא המקומית, הרשות ונציג משוטר הקשה ההודעה את המשפחה לבני לבשר את הסדירה טרם ישראל משטרת מכול. הליך ההודעות, ולמרות מוכנותם של נציגי נדירות לעתים רק - המקומיות הרשויות הראשוניים הנהלים לפי הודעה מתבצעת פגיעה להמשך מביא זה מצב שנקבעו. בזכויות המשפחות, והנהלת משרד הרווחה שהנוהל לכך ישראל משטרת מול פועלת

הרצוי יתחיל לפעול. של פעילותם בין שילוב הוא נוסף אתגר נפגעי משפחות בבני לטיפול המרכזים המרכזים של פעילותם עם המתה עבירות לטיפול בבני משפחה אחרים שנפגעו משכול תאונות קורבנות של משפחה בני פתאומי: שהתאבדו. אנשים של משפחה בני דרכים, שילוב כזה יכול לאגם משאבים כלכליים וכן לייעל את קבלת הטיפול המתאים ולהחילה

על יותר אנשים.אתגרים נוספים הם הרחבת זכויות נפגעי עבירה גם לקבוצות אחרות של נפגעי עבירה, - קשה ואלימות מין עבירות נפגעי ובהם הבין־משרדית הוועדה להמלצות בהתאם

משנת 2009.

משרד באתר למצוא אפשר נוסף מידע נפגעי בדף החברתיים, והשירותים הרווחה עבירות, כולל מידע ספציפי על תהליך הסיוע

והפנייה לקבלתו. אפשר גם לפנות ישירות בדוא"ל, בכתובת:

mersitud@molsa.gov.il

תגובה

עובד סוציאלי יקר,יש לנו פנסיה במיוחד בשבילך!

הסדר ההטבות הייחודי של העובדים הסוציאלים במנורה מבטחים פנסיה כולל:הנחה ניכרת בדמי הניהול הן על סכומי ההפקדה והן על סכומי הצבירה, המהווה תרומה גדולה להגדלת

היתרה הצבורה שלך בקרן ומשפרת משמעותית את פנסיית הפרישה.ועריכת הביטוח מסלולי מיגוון בחינת אישית, להתאמה מקיף פנסיוני מבדק לעריכת ייחודי שירות

סימולציה באופן שתאפשר התאמה על פי המצב הביטוחי והכספי של כל אחד ואחת באופן פרטני.

מנורה מבטחים מלווה את חברי אגוד העובדים הסוציאלים כבר שנים רבות.דואגת לעתידם ולעתיד משפחתם במקצועיות ונאמנות, למעלה מעשור, ולעוד שנים רבות!

ההסדר הייחודי של מנורה מבטחים עם אגוד העובדים הסוציאלים מעניק לך תנאים מיוחדים, מהטובים במשק, ומשפר את פנסיית הפרישה שלך באופן משמעותי.

* עמיתי הקרן, בני משפחה של העובדים הסוציאלים זכאים להטבה, בהתאם להסכם.* האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ או חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה או החיסכון הפנסיוני.

* האמור לעיל בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה.

למידע ולפרטים נוספים ניתן לפנות למרכז קשרי הלקוחות,

www.menoramivt.co.il *9699

כמו כן, עומדת לרשותכם אשת קשר לנושא מימוש ההסכם ויישומו, הגב’ טובה צרפתי

ttova@newmivt.co.il 03-7555912

בנק ישראל חושף שוב: