גיליון 68 - ינואר 2011 מניעת בעיות התנהגות בדיור מוגן התמודדויות עם התפרצ

מניעת בעיות התנהגות בדיור מוגן התמודדויות עם התפרצויות זעם ילדים בדרום קוריאה תומכים

בחולי אלצהיימר התנהלות כספית כסמן ראשוני למחלת אלצהיימר הגנה משפטית על רכושם של חולי אלצהיימר החוויה האישית של

בני משפחה של חולים טיפים מניסיון אישי הצלחה לכנסים האזוריים

גיליון 68 - ינואר 2011

בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' 68 - ינואר 2011

4עמדא

דבר המערכת

העמותה אינה שוקטת על שמריה. אחד האפיקים החשובים של הפעילות הוא

קיום כנסים, ובאלה אנו משופעים הפעם.

שבעה אירועים התקיימו במהלך החודשים האחרונים, שבהם מעורבת העמותה

אם כיוזמת ואם כשותפה:

כנס חיפה שנערך בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה עסק בנושא החשוב של חוק

הסיעוד והשיפורים שחלו בו. )מאמר מיוחד לנושא מופיע בנפרד בעלון(.

כנס רמת גן שעמד בסימן סיסמת העמותה "אתה לא לבד" הדגיש את הצורך

בתמיכה בבני המשפחות.

כנס באר שבע עסק בסוגיות בנושא הפסיכוגריאטריה.

כנס מקצועי נערך במרום גולן בו נטלו חלק רופאים ומדענים מהארץ ומחו"ל.

גורמי הרווחה ביוקנעם התקיים בהצלחה כנס חשיפה לאלצהיימר בשיתוף

בעיר.

אירוע מיוחד התקיים באוניברסיטת ת"א שבה הוקדש יום להעלאת המודעות

של המרצים והסטודנטים למחלה, וגויסו מתנדבים לפעילויות העמותה.

כאות תודה והערכה למתנדביה ארגנה העמותה מפגש למנחי הקבוצות, מפעילי

הקו החם ולמשתתפי פרויקט "קשרים וכישורים - פעילות לבריאות". במהלך

הערב הוקרן הסרט "ימי שלישי עם מורי".

שני מאמרים בעלון דנים בנושא של המעמד המשפטי של חולי דמנציה ויכולתם

לכלכל את ענייניהם הכספיים בתבונה. המאמר האחד מתאר את המצב בארה"ב

ואת הקשיים של עורכי דין שהם אנשי אמון של לקוחותיהם, גם כשיש אצלם חשש

לדמנציה. המאמר השני הינו תגובה של עו"ד ברק המתאר את המצב בארץ.

מאמר שיש בו קסם הוא "ילדים תומכים בחולי אלצהיימר בדרום קוריאה". גם

במדינה זו נאבקים בגל הגואה של תחלואה בדמנציה עם עליית גיל האוכלוסייה.

במסגרת זו החליטו לגייס תלמידים ולהכשירם כ"תומכי דמנציה". הילדים עוברים

סדנאות של היכרות עם המחלה בדרך של התנסות, לומדים כיצד יש להתייחס

לחולים, ואף לסייע בטיפול.

DASH אחד המאמרים בתחום המדעי - רפואי, "הלחץ גורע", דן בדיאטה הנקראת

ומיועדת להפחתת מתחים. דיאטה כזאת חשובה לבעלי לחץ דם גבוה שחשופים

יותר לסכנות של דמנציה עקב פגיעה בכלי דם מוחיים. נמצא ששינוי באורח החיים

ובין השאר הקפדה על הדיאטה הנ"ל מהווים אמצעי מניעה טובים.

הקצינו מקום נרחב למדי לסיפוריהם האישיים של בני משפחות של חולי אלצהיימר.

מעניינים סיפוריהן של שתי נשים בנות לאימהות חולות אלצהיימר, האחת בארה"ב

- "כשאלצהיימר פוגע בבית", והשנייה בארץ - "למרות המחלה אמא הרגישה

שהיא נמצאת אתנו". על אף השוני במקום ובתנאים יש דמיון בהתמודדות שלהן עם תגובות בני המשפחה האחרים ובהשלמה שלהן עם המחלה. שתיהן הגיעו

למסקנה שהדרך להתמודד עם המחלה היא לקבל את האם החולה כפי שהיא,

ולהתאים את עצמן כל העת לשינויים במצבה. ●

לסיום, שוב אנו קוראים לכם להמשיך ולשתף אותנו בהתרשמויות ואירועים

שאתם מרגישים שכדאי להעלותם על הכתב ולפרסמם.

קוראים יקרים,

גליון מס' 68, ינואר 2011

בטאון עמותת אלצהיימרומחלות דומות בישראל ע.ר.

עריכה:

רותי יצחקי, דרורה כהן

רחל קופרשטיין, גדי פורת

הפקה:

"דורות" לקידום השירות

לאוכלוסיה המבוגרת בע"מ

עיצוב גרפי: אפי אליסי

קלדנית: נילי אפשטיין

מודעות: רונה לוי, דורות: 09-7658088

מהדורה אנגלית: מרים וובר

מו"ל:

"עמדא", עמותת אלצהיימר

ומחלות דומות בישראל ע.ר.

מנכ"ל: גרי רוט

חברי הוועד המנהל:

אליעד יונה - יו"ר

ד"ר אלון שרה, גיורא ארנהיים,

בהרב לאה, גונדה יוסף,

גן-אל נעמי, גרינוולד נתן

הנץ יעקב, ספקטור אסתר,

פלג דינה, פלמן מרים, שפירא אהוד

יו"ר המועצה המדעית:

פרופ' עמוס קורצ'ין

בשער: מאזינים בערב "עמדא" ביקנעם

)ראו עמ' 7(

מרכז ארצי:טל. 03-5341274/5 פקס. 03-5341276

הכתובת למשלוח מכתבים:

ת.ד. 8261, רמת-גן 52181

http://www.alz-il.net :אתר באינטרנט

[email protected] :דו"אל

קו חם 8889*

אין המערכת אחראית לתוכן המודעות.

© כל הזכויות שמורות

תוכןחדשות העמותה / גרי רוט 6

מהנעשה בעמותה יום אלצהיימר בקמפוס אוניברסיטת תל-אביב 7

חשיפת "עמדא" ביקנעם

תודות, תנחומים 8

כנס חיפה, כנס באר שבע, כנס רמת גן 12-10אירית א. נהר / לאה בהרב

משולחנה של המידענית 13

פעילות למתנדבים / יעל המאירי פרפל 14

מדע ורפואה

הלחץ הגורע 16

תרכובת חדשה עשויה להגן על תאי המוח ולהילחם 16 במחלות של ניוון עצבי / טיפאני קייסר

מניעת בעיות התנהגות בקרב חולים באלצהיימר 18הגרים בדיור מוגן / ד"ר אילון כספי

התמודדות עם התפרצויות זעם באלצהיימר 20

אלצהיימר בעולם

ילדים תומכים בחולי אלצהיימר 22בדרום קוריאה / פאם בלוק

חוק ומשפט

אי-סדרים בכל הנוגע לכספים עשויים להוות 24רמז מוקדם למחלת אלצהיימר / ג'ינה קולאטה

האם יש הגנה משפטית על רכושם של חולי אלצהיימר 26 בישראל? / עו"ד אסף ברק

במבט אישי

כשאלצהיימר פוגע בבית / שרה בלומברג 28

למרות המחלה אמא נמצאת איתנו / יפה וסרשטרום 30

מסעה של אשה אחת עם חולה אלצהיימר / פטי דייויס 31

טיפים חיים בטוחים ועצמאיים בגיל השלישי / שני הראל 32

טיפים מניסיון אישי / משה שוורץ 34

קו חם ורשימת סניפים 35


6עמדא

חדשות העמותה

עוד שנה של פעילות עברה וחלפה, ואנו בפתחה של שנה אזרחית חדשה עם תוכניות חדשות ופעילות חדשה.

את סיימה המקצועי הצוות עם ביחד העמותה הנהלת הפעילות במסגרת הוועדה האסטרטגית. תוכניות הפעולה

הוצגו בפני הוועד המנהל ואושרו. הוועדה הציגה שתי מטרות עיקריות:

א. להביא תוך שלוש שנים לידיעתם של 50% מציבור משפחות חולי אלצהיימר בישראל את דבר קיומה של העמותה ולהעניק שירותים מערכתיים ל-15% מהחולים והמשפחות אשר ייחשפו לעמותה. מבחינת הפריסה - נבחן ונשקיע בכל

המגזרים והאזורים, לפי הפוטנציאל ואפשרויות המימוש.ב. להגיע תוך שלוש שנים למצב שבו אנו מציעים טיפול

מערכתי/הוליסטי למרבית החולים ומשפחותיהם.

הנהלת העמותה אישרה בישיבה האחרונה את תוכנית

העבודה ואת התקציב לשנת 2011.

העמותה כניסת את משקף 2011 שנת של התקציב לפרויקטים חדשים ועליית מדרגה בכל הנושאים הקשורים

להעלאת המודעות.

חילופי דורותשלומית רוטשטיין, אשר במהלך שלוש השנים האחרונות ניהלה את הפרויקט "פעילות לבריאות-קשרים וכישורים", החליטה לעזוב את העמותה לטובת פעילות אחרת, אשר על שמחים מאוד אנו וניהולית. מקצועית אותה תקדם התקדמותה ומאחלים לה הרבה הצלחה. שלומית קידמה

רבות את פעילות הפרויקט בשלוש השנים האחרונות.סיגלית גז, אשר הגיעה לעמותה מתחום מדעי התנהגות )עושה דוקטורט בנושא(, תחליף את ומתחום האתיקה שלומית בתפקיד מנהלת הפרויקט. הנהלת העמותה מאחלת

הצלחה רבה לשלומית ולסיגלית.

העלאת המודעות עמותת "עמדא" חתמה על חוזה עם המשרד לאזרח הוותיק לפעול ביחד להעלאת המודעות בקרב אנשי מקצוע בנושא

הדמנציה בכלל ואלצהיימר בפרט.

ארבעת הכנסים שנערכו בחודשים האחרונים של השנה היו מוצלחים.

האחרון בסדרה היה הכנס שנערך בסוף נובמבר ברמת הגולן בהשתתפות כ-45 מדענים, פסיכולוגים ופסיכוגריאטרים )כולל אורחים מחו"ל(. מתכונת הכנס הייתה סיעור מוחות בהנחייתם של פרופ' יהודית אהרון, יו"ר צוות ההיגוי, פרופ' עמוס קורצ'ין, יו"ר המועצה המדעית של העמותה, פרופ'

אילנה גוזס, ופרופ' דני מיכלזון.

תקציר ההרצאות נמצא באתר האינטרנט של העמותה.

השבוע התחלנו בהכשרת קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב, אשר הביעו את רצונם להתנדב בעמותה במסגרת פרויקט "פעילות לבריאות" תמורת מלגה משותפת של

עמותת "עמדא" ואגודת הסטודנטים.

ותל-אביב אילן בר מאוניברסיטאות סטודנטים קבוצת בהנחיית *8889 חם בקו להתנדב אלו בימים התחילה

המידענית של העמותה.

הרחבת פעילות פרויקט "קשרים וכישורים - פעילות לבריאות"

הפעלת הפרויקט ב"קהילה תומכת" - הפיילוט של הפרויקט הנערך בשיתוף עם ארגון "אשל" פועל כמתוכנן .

עמותת "עמדא" תמשיך להפעיל את הפרויקט בכל הארץ תוך גיוס שותפים חדשים ומקומיים, תוך מתן דגש להרחבת

הפרויקט במגזר הערבי והרוסי.

פרויקט "בכורסא עם פיקאסו"אנו נמצאים בשלב מתקדם של הטמעת הפרויקט ותרגומו

לאנגלית. אנו פונים למרכזי יום ולבתי אבות לרכוש את ערכת ההפעלה סיורים מודרכים במוזיאונים בתיאום עם מנהלת ולקיים

הפרויקט בעמותה.עמותת "עמדא" תמשיך לעזור גם השנה במימון הסעות לסיור

במוזיאונים אשר הוכשרו לקבל קבוצות של תשושי נפש.

הדרכות אנו ממשיכים לפעול להרחבת הדרכות של מטפלים ואנשי

מקצוע.השבוע סיימנו להדריך קבוצת עובדים זרים ממועצה אזורית לבריאות" "פעילות פרויקט גם מופעל )במועצה מנשה

בשיתוף עם שירותי בריאות כללית(.ולצוות למטפלות הדרכות של חדשה בסדרה התחלנו

המקצועי של חברת "מאנפאוור קאר."

פעילות בקרב מקבלי החלטות ומובילי מדיניות באמצעות לוביסט

השתתפנו בכנסת בישיבת תת-ועדה לעובדים זרים בנושא קידום ההכשרה של עובדים זרים המגיעים לארץ במסגרת

חוק סיעוד.

לסיום, עם תחילת השנה האזרחית נשמח אם כל המזדהים עמנו יצטרפו לעמותה כחברים מן השורה.

גרי רוטמנכ"ל

שלום לחברי עמותת "עמדא" לתומכיה ומתנדביה,


עמדא 7

מהנעשה בעמותה

יום אלצהיימר בקמפוס אוניברסיטת ת"א

בחודש נובמבר )10.11.10( קיימה אגודת הסטודנטים באוניברסיטת

ת"א בשיתוף עם עמותת "עמדא" יום חשיפה והעלאת מודעות למחלת

אלצהיימר.

אירועי היום נפתחו בשעות הבוקר בצילומי סטודנטים. מתחת לכל

צילום שקיבל הסטודנט היו מסרים שונים הקשורים להעלאת המודעות

למחלה ולעמותה.

בצהרים הוקדש אירוע הריקודים "רוק בצהרים" ל"עמדא", וכל ההכנסות

ממכירת בירה וכו' נתרמו לעמותה.

אחה"צ ניתנה אפשרות לחברי הסגל להיבדק באבחון ממוחשב לגילוי

מוקדם של המחלה וחולקו חומרי הסברה על המחלה.

שיאו של היום היה המעמד בו הוכרז על הקמת קרן מלגות לסטודנטים,

שיתנדבו במסגרת העמותה בהפעלת פרויקט "פעילות לבריאות"

ובמענה בקו החם של העמותה.

לקיום אירוע זה פעלו רבות היו"ר הקודם של אגודת הסטודנטים - שחר

בוצר והיו"ר הנוכחי - רן ליבנה. הקשר בין העמותה לאגודת הסטודנטים

נקשר ע"י חברת "גלעד"- יחסי ממשל ולובינג. ●

בחודש אוקטובר נערך ביקנעם ערב חשיפה לנושא אלצהיימר

בנוכחות כ-150 איש.

האירוע התקיים בחסות ראש העיר, סגן ראש העיר ומחזיק

תיק הרווחה, ראש אגף הרווחה בעיר ומנהלת חברת "מטב"

באזור הצפון.

ד"ר לאה אהרוני, רופאה מחוזית של שירותי בריאות כללית

באזור חיפה, נשאה את ההרצאה המרכזית בערב זה. כמו כן

ניתנה סקירה על פעילות עמותת "עמדא" והוקרן סרט המתאר

התמודדות משפחה והטיפול בחולה - "לחיות בכבוד", סיפורה

של החברה אסתר ספקטור. במהלך הערב נערכה הרשמה

לקבוצת תמיכה למשפחות, שתתקיים בניהולן של עובדות

סוציאליות מאגף הרווחה העירוני ביקנעם ומחברת "מטב".

פעילות העמותה לכרמית, מרכזת מודה "עמדא" עמותת

בצפון, על השקעתה הרבה לקיום ערב זה, לד"ר לאה אהרוני,

הנענית תמיד לפעילויות העמותה, ולחברת "מטב" על מתן

החסות לערב זה. ●

חשיפת עמותת "עמדא" לתושבי יקנעם

ד"ר לאה אהרוני מרצה ביקנעם

מימין: מנכ"ל העמותה - גרי רוט, יו"ר אגודת הסטודנטים - רן לבנה, אורי רמתי מחברת "גלעד" - יחסי ממשל ולובינג

שולחן הנשיאות


8עמדא

תנחומים

העמותה משתתפת בצער החברים והמשפחות על מות יקיריהם

טובה דורשיצר על מות הבעל

אהובה דרימר על מות הבעל

הנריטה הרצוג על מות הבעל

ורדה כהנא על מות הבעל

לאה רבוא על מות הבעל

תודות

העמותה מודה לתורמיםומוקירה את נדיבות ליבםראויים להוקרה מיוחדת

חנניה גיבשטיין

רות ומישאל חשין

רעיה ילין

רות יעלי , סמדר פז ורחל פלדמן

עו"ד אריה וחוה רשף

עו"ד צלי רשף

קרנות חברות מפעלים ומוסדותארלדן השקעות בע"מ

דור אלון - רשת אלוניות

טבע תעשיות פרמצבטיות

מתן משקיעים בקהילה

תמיכות מגופים ומרשויותהקרן למפעלים מיוחדים המוסד לביטוח לאומי

משרד הבריאות

מ.א עמק יזרעאל

עיריית נס ציונה

עיריית נתניה

עיריית פתח תקוה

עיריית רחובות

עיריית רמת גן

תורמים מחו"לHelen Bader Foundation, Milwaukee, U.S.AMrs. Martha Dietrich, California,U.S.A

לכבוד עמותת "עמדא"

ראובן מר למתנדב פרס מתן על להמליץ מבקשת אני

הספל.

הוא בא מידי שבוע לאמי שבקושי הולכת, כאשר הוא מצוייד

בתכנים הולמים למצבה. הוא מצליח לתקשר אתה במשך יותר

משעה, מפעיל אותה בכל מיני חפצים ומשחקים – הפעלה

קוגניטיבית ופיסית. צריך לראות אותו בפעולה כדי לראות עד

כמה עבודתו היא איכותית.

כל המתנדבים הקודמים שהגיעו מביטוח לאומי עזבו אותנו

אחרי זמן קצר. ממליצה בחום לתת לו פרס.

המלצה זו היא בנוסף להמלצתי שיקבל אות יקיר העיר.

בתודהיחזקאל עליזהקריית אתא ראובן פועל בהתנדבות במסגרת בקהילות תומכות בפרויקט

"קשרים וכישורים" של עמותת "עמדא".

מכתבים למערכת


10עמדא

כנסים

חודש אוקטובר נערך הכנס השנתי של העמותה בשיתוף

עם החוג למדעי הזקנה –גרנטולוגיה באוניברסיטת

חיפה. בכנס, בהנחייתה של פרופ' מירי כהן ראש החוג

לגרנטולוגיה, השתתפו כ-400 אנשי מקצוע וחוקרים העוסקים

במחלת אלצהיימר ובני משפחה.

במעמד הפתיחה בירכו סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן,

פרופ' פרלה ורנר, מהחוג לגרונטולוגיה וראש מוקד מצוינות

אהרון וזקנה באוניברסיטת חיפה, מר בנושא בריאות נפש

אזולאי, מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים, גב' ג'ני ברודסקי,

מנהלת המרכז לחקר הזקנה במכון ברוקדייל - מטעם האגודה

לגרנטולוגיה, ויו"ר עמותת "עמדא" מר יונה אליעד.

במעמד הברכות חולקו מלגות לצוותים ולחוקרים מצטיינים

במסגרת פרויקט עידוד ידע של עמותת "עמדא". בקטגורית

חוקרים וסטודנטים זכתה שירי שנאן-אלטמן תלמידת תואר

שלישי מאוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי רווחה ובריאות,

על עבודתה בנושא "הקשר בין שחיקה מקצועית ובין ייצוגי

מחלת אלצהיימר בקרב עובדים סוציאליים ואנשי סיעוד בבתי

חולים ובמוסדות סיעודיים".

בקטגורית צוותים יזמים זכו צוות בית אבות "פסגת חן" מחיפה,

עו"ס דנה קליצקי-איווניר ויעל צגרי-שני עבור יוזמה לקיים

זוג תשושי נפש קבוצת טיפול מעורבת בחדר סנוזלן לבני

וצלולים. יחד עימם זכה בפרס צוות בית האבות "בן-יהודה"

פרויקט אולגה חיטמן, מנהלת שירותי סיעוד, על בראשות

אכילה עצמאית כדרך לשיפור איכות חיים.

עבודה שצוינה לשבח בקטגורית חוקרים וסטודנטים התבצעה

על ידי פרופ' פרלה ורנר וד"ר אורית קרניאלי- מילר מאוניברסיטת

חיפה, הפקולטה למדעי הבריאות, בנושא פיתוח קווים מנחים

לבישור של מחלת אלצהיימר ודמנציות אחרות: שילוב נקודות

המבט של מטפלים, רופאים וחוקרים.

וחדשות שונות ראיה זוויות והציג סיעוד בחוק עסק הכנס

בקשר אליו. גב' ג'ני ברודסקי סקרה היבטים בין לאומיים של

החוק והשוותה בין מדינות שונות בהם מתקיימים חוקים דומים

לחוק סיעוד הישראלי. גב' אורנה זמיר, ראש אגף סיעוד במוסד

לביטוח לאומי, הציגה חידושים ושיפורים בחוק )ראה פירוט במדור

"משולחנה של המידענית"(. פרופ' פרלה ורנר הציגה מחקר

שעסק בנושא: מה חושבים בני משפחה, חולים ואנשי מקצוע

על גמלת סיעוד. ד"ר אסתר ינקוביץ מאוניברסיטת בן גוריון

דיברה על סוגית המטפלים הזרים המטפלים בזקנים תשושי

נפש. במהלך יום העיון התקיים דיון בהנחיית עו"ד כרמית שי

מעמותת המשפט בשירות הזיקנה, שעסק בהיבטים מקצועיים

ומשפחתיים ביישום חוק סיעוד, בהשתתפות אורלי אביגל-אליהו

מנהלת מרכז יום בירוחם וג'קלין מרגיע, אחות, מפקחת אזורית

בנושא חוק סיעוד.

במהלך היום גם הוקרן סרט קצר "אדי - עיין ערך מטפלת

פיליפינית" המציג את עולמה של עובדת זרה.

בסוף היום נערך רב שיח בהנחיית ד"ר שרה אלון מ"אשל", שהיא

גם חברת הוועד המנהל של עמותת "עמדא", בהשתתפות נציג

חברת סיעוד ונציגת משפחות החולים. ●

חוק ביטוח סיעוד ומחלת אלצהיימר - לא מה שחשבתם

סיכום הכנס בחיפה אירית א. נהר

ב

צוות בית אבות "בן יהודה" מקבל פרס על יזמות במעמד יו"ר א.ב.א., מר רוני עוזרי , יו"ר "עמדא"- יונה אליעד והמנכ"ל-גרי

משתתפי פאנל כנס חיפה בנושא יישום חוק סיעודסגן שר הבריאות -ח"כ י. ליצמן ומנכ"ל העמותה -גרי מאזינים

לדיונים בערנות

כנסים

כנס השנתי השמיני בנושא "סוגיות בפסיכוגריאטריה"

נערך בנובמבר במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע.

הכנס נערך על-ידי המרכז לבריאות הנפש בשיתוף

הזיקנה לחקר הבין-תחומי המרכז "עמדא", עמותת עם

באוניברסיטת בן גוריון, החוג לפסיכוגריאטריה, האיגוד לרפואה

גריאטרית בישראל, ענף ההתנדבות בתחום הזקן במשרד

הרווחה והעמותה לקידום הסיעוד הגריאטרי בישראל.

הנחה וריכז את הכנס ד"ר צבי דבולצקי מנהל השירות הגריאטרי

במרכז לבריאות הנפש.

פרופ' זאב קפלן, מנהל המרכז דברי ברכה הושמעו על ידי

פרופ' א. מרק קלרפילד, מנהל לבריאות הנפש באר-שבע,

מחלקה גריארטרית במרכז הרפואי סורוקה, פרופ' שרה כרמל,

יו"ר המרכז הבין תחומי לחקר הזיקנה

באוניברסיטת בן גוריון, דר' ורה רוזנפלד,

יו"ר האיגוד לרפואה גריאטרית בישראל,

לקידום יו"ר העמותה גרבלר, מלכה

הסיעוד הגריאטרי בישראל, יונה אליעד,

ראש איבגי, ואברהם "עמדא" יו"ר

ענף התנדבות בתחום הזקן במשרד

הרווחה. את הרצאת הפתיחה בנושא

פרופ' נתן בורנשטיין "שמירת המוח מנזק וסקולרי", נשא

מהמחלקה הנוירולוגית בבית החולים איכילוב. הבשורה הגדולה

בהרצאתו הייתה כי באירועים של שבץ, הגעה מהירה לחדר

מיון יכולה לאפשר לצוות להתערב באמצעים חדשניים ולהציל

את החולה.

הנושא השני בכנס עסק בהתמודדות עם בעיות התנהגות

של חולים דמנטיים. בתחילת הנושא הוצג סרט מבית היוצר

. ד"ר בוריס פינקל של "אשל" על טיפול בבעיות התנהגות

מהמרכז הרפואי "לב השרון" דיבר על הטיפול הרפואי בבעיות

התנהגות ופירט את התרופות המצויות בידיו של הרופא לוויסות

ההתנהגות. אירית א. נהר, מנהלת מרכז המידע של עמותת

"עמדא", הציגה מודל לאבחון בעיות התנהגות של חולים תשושי

נפש, שהוא חלק מהדרכה שפותחה על ידי הצוות המקצועי

של העמותה ומיועדת לצוותים של בתי אבות ומרכזי יום.

את תוכנית היום חתמה הרצאתו של נעם מנלה, יועץ אסטרגיה

ומחבר הספר "הקוד היצירתי" שנושאה היה "הפער הבין–דורי,

מלחמת ציביליזציות או בני ברית?" ●

כנס פסיכוגריאטרי בבאר שבע אירית א. נהר

ה

ד"ר דבולצקי

שולחן הנשיאות בכנס באר-שבע

התאמה מקצועית וליווי אישי מתן ייעוץ למשפחות

חולי אלצהיימר ומחלות דומות סידורים מיידיים לבתי אבות

לכל רמות התפקוד החלמה ושיקום

השירות ניתן 24 שעות ביממה

ייעוצי זהב, החברה הוותיקה והמובילה במתן ייעוץ

לגיל השלישי

ייעוץ והכוונה לבתי אבות

1-800-80-90-90 ,054-4291707www.yzahav.com 6, תל-אביב רח' פילון


12עמדא

כנסים

רבעון הראשון של שנת תשע"א התאפיין בפעילות

מגוונת וחשובה של עמותת "עמדא", חלק לא מבוטל

ממנה היוו כינוסים וכנסים בצפון, בדרום ובמרכז.

ברמת גן התקיים הכנס, שדן בהתמודדות של בני המשפחה

עם החולים באלצהיימר, תחת כותרת שהינה המוטו המוביל

של עמותת אלצהיימר - "אתם לא לבד!". בירך את באי הכנס

יו"ר עמותת "עמדא" - יונה אליעד, שהדגיש שהעמותה שמה

לה למטרה להעלות את המודעות למחלת אלצהיימר, ולשפר

את איכות החיים לחולה ולבני משפחתו ע"י קבוצות תמיכה

ופרויקטים מעניינים, כגון ערכה לבריאות לחולים בתחילת הדרך

)ערכה לחולים מתקדמים עומדת לצאת בקרוב(, ערכה "בכורסא

עם פיקאסו" - ציורים מפורסמים להפעלה ביתית וביקור של

חולים ובני משפחותיהם במוזיאונים.

יונה דיווח גם על תוכניות נוספות בעתיד הקרוב, כגון הדרכת

מטפלים זרים בחולי אלצהיימר, הפעלת טיפול פרטני במשפחה

)בדומה לפרויקט של פרופ' מיטלמן בארה"ב(, ופרויקט נוסף

שיצא לדרך- שילוב הדור הצעיר, סטודנטים המוכנים לאייש

את "הקו החם" של העמותה ולהתגייס לביקורי בית אצל חולים

)כנס בנושא כבר התקיים באוניברסיטת תל אביב(.

אחריו חיזקה את המשתתפים בכנס, בני משפחות ומטפלים,

הגב' מירי קניאל - סמנכ"ל בקבוצת "עמל סיעודי" העוסקת

בליווי ותמיכה של בני משפחות, שיזכו לרגעי אור גם במציאות

חזקה של חושך.

גב' זהרה כהן, מנהלת תחום רווחה במשרד לאזרח הוותיק,

עדכנה כי תיעשה הערכה גריאטרית לבני שבעים ומעלה, וציינה

כי מוקד 8840 עומד לרשות אנשי מקצוע, משפחות וניצולי

שואה כדי לבדוק את הזכויות המגיעות לאזרחים הוותיקים,

כגון ביטוח סיעודי, גופני וגם נפשי.

את החלק המקצועי של הכנס פתחה ד"ר דינה שייביץ בהרצאה

מרתקת בנושא "טיפול בחולה הדמנטי- אתגר ו/או התמודדות?"

ד"ר שייביץ הדגישה כי המגמה היא לחוות הזדקנות חיובית

אופטימאלית. תוחלת החיים התארכה, מה שמביא להתמודדות

רבת שנים של החולה הדמנטי ושל בן המשפחה. דרושה אנרגיה

רבה להסתגלות למצב החדש. מצד אחד קיים צער על מה שכבר

"אין", מצד שני אחריות ורצון לתמוך ולשדר ש"הכל בסדר".

יש פער בין זכרונות העבר ובין המצב בהווה הגורמים למטפל

להרגיש רגשות אשמה על "איך אני מעז להרגיש...".

לא פעם קורה שבן המשפחה המטפל בחולה חש עצמו בודד

במערכה. בני משפחה - ילדים, נכדים - מתקשרים לשאול

בשלום החולה, אך בו, במטפל העיקרי, "הקורבן לכאורה", אינם

מתעניינים.

לעתים, כשמגיע הרגע שהמטפל חש שהוא אינו יכול לשאת

יותר בעול והוא מתלבט אם להוציא את החולה מהבית ולאשפזו,

המשפחה - במקום לשקול עניינית את הנתונים, לתמוך בו,

ולתת לגיטימציה למהלך - עוסקת ב"חשבונות מהעבר".

וחיזוק בקבוצת יכול המטפל לקבל עידוד במצבים כאלה -

תמיכה, שחבריה עוברים חוויות דומות.

הגישה המערכתית כיום היא שכל המשפחה זקוקה לסיוע,

ולא רק החולה והמגמה היא להעביר את התחושה - "אתם

לא לבד".

הגב' שלומית רוטשטיין, בת לחולי אלצהיימר, פסיכותרפיסטית

ומנהלת פרויקט "קשרים וכישורים" בעמותת "עמדא", העלתה

בפני באי הכנס כלים כיצד לנהל את המחלה ולא להיות מנוהלים

על ידה. דבריה המרגשים היו מכלי ראשון, אישי מאוד, מחד,

ומאידך מכלי מקצועי ביותר - מה שנתן תובנות ותמיכה. שלומית

הראתה, לעיתים אף בדרך ההומור, כיצד ניתן להיערך, כשכל

אחד מבני המשפחה תורם כפי יכולתו ומצבו.

הדוברת הבאה הייתה עו"ד יעל וקסמן, נציגת "יד ריבה" שהרחיבה

בנושא "אפוטרופסות- חובות וזכויות של בני המשפחה". דבריה

לוו בדוגמאות ענייניות ובהדגשה שניתן לקבל כל תמיכה ועזרה

משפטית מ"יד ריבה" - עמותה ארצית המעניקה סיוע משפטי

לאוכלוסייה המבוגרת בהכרת זכויותיהם ובמימושן.

השירות ניתן בעיקר באמצעות מתנדבים )עו"ד ואנשי מקצוע

נוספים( וכולל ייעוץ וסיוע משפטי, קו מידע טלפוני ואלקטרוני.

העמותה פועלת בשיתוף פעולה עם "יד שרה" ומעניקה שירותים

מתוך סניפיה ברחבי הארץ.

בחלק השני- לאחר הפסקה וכיבוד קל, נהנו משתתפי הכנס

מאימפרוביזציה של תיאטרון הנגב, תחת הכותרת "במערבולת

החשכה". שחקן ושחקנית - שמוליק שילה ודני דניאל, העלו

סיטואציות מחיי יום-יום של חולה ומטפל כשמאתגר אותם מיגל

אורבך. גם הקהל הוזמן לקחת חלק בהצעת סצנות ומשחק

תפקידים. הייתה הנאה צרופה.

הנחתה את הכנס בחן רב הגב' נעמי גן אל, נציגת הוועד המנהל

של עמותת "עמדא".

מחכים לכנס הבא... ●

"אתם לא לבד!"

ה

כנס "עמדא" בתיאטרון "יהלום" רמת- גן

לאה בהרב

שינויים בביטוח הלאומיאורנה שנשאה הרצאה

סיעוד אגף ראש זמיר,

לאומי, לביטוח במוסד

בכנס "עמדא" שנערך באוקטובר

בשיתוף עם החוג למדעי הזקנה

- גרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה

בנושא "חוק ביטוח סיעוד ומחלת

לא מה שחשבת", - אלצהיימר

השינויים את זמיר הגב' הציגה

והחידושים שנערכו בבדיקת התלות

לחולים דמנטיים ובנקודות הזכות.

השינויים נכנסו לתוקפם בחודש

מיושמים והם השנה אוגוסט

במהלך ביצוע בדיקות ההערכה.

לטובה שישפיעו השינויים אחד

באלצהיימר החולים ציבור על

ובדמנציה ובני משפחותיהם היא

האפשרות לקבל 2.5 נקודות עבור

הצורך בהשגחה חלקית, המיועדת לאנשים עם פגיעה

קוגניטיבית, שעדיין יכולים להיות ללא השגחה חלק משעות

היממה מבלי שיסכנו את עצמם או את האחרים. אפשרות

זו יצרה מדרגת ביניים בהשגחה לחולים דמנטיים שעד היום

נדחו בבדיקה מאחר שתפקודי ה-ADL שלהם גבוהים.

גם טופס של בדיקת התלות שופר ויש בו מענה רב יותר

לצרכים של חולים דמנטיים ואפשרות לצבור ניקוד בתוך

טופס הבדיקה על קשיים קוגניטיביים. לטופס הבדיקה

נוספו שאלות האומדות את צרכי התובע בתחום ההשגחה.

הטופס והשאלות גובשו בתהליך ממושך ויסודי על ידי ועדת

מומחים ובשיתוף פעולה עם "עמדא".

כמו כן חלו שינויים בהנחיות הניתנות למעריכים המגיעים

לבתיהם של החולים על מנת לבצע את הבדיקה והם

מכוונים להתייחסות לקשיים הנובעים מדמנציה בדרגת

ביניים.

שאלון ההערכה החדש

בעמותת "עמדא", שהייתה שותפה לעיצוב שאלון ההערכה

החדש, מקווים שהשאלון החדש יעזור לחולים שעד עתה

התקשו בקבלת השגחה מפני שמצבם הוגדר כבינוני,

ושיותר קשישים דמנטיים יוכלו לקבל עזרה באמצעות

הביטוח הלאומי. ●

אירית אוטמזגין - נהר

ב

משולחנה של המידענית

שאלון ההערכה החדש

מרכז מידע וסיועלמוצרי ספיגה למבוגרים

למידע נוסף:050-5218369050-561413403-5463128

משלוחים חינם לבית הלקוח

אספקה בתוך 24 שעות

לשיפור איכות החיים


14עמדא

וחה ונשמתה של העמותה שלנו

הם המתנדבים. רובם מרגישים

את האישי מניסיונם היטב

חלקם ועל מטפליו. החולה על שעובר

עדיין מטפלים בחולים, חלקם מתנדבים

שנים רבות.

הרבה ההערכה את להביע מנת על

מעשירה פעילות על הוחלט לפועלם,

לנפש.

הפעם נפגשנו לצפייה בסרט: "ימי שלישי

עם מורי". סרט טלוויזיה, שהופק בעקבות

ספר בשם זה, מאת מיץ' אלבוים, ומתבסס

על סיפור אמיתי. הסרט דן בשאלות על

כולנו מהמוות. והפחד החיים מהות

מתחבטים בשאלות אלה, בייחוד כשאיננו

צעירים יותר ואנו מטפלים בבני משפחה

חולים וחווים אובדנים רבים. הסרט דן בכך

ועל אף הנושא הקשה בפתיחות רבה.

מקרין אופטימיות.

מיץ' אלבוים היה כתב ספורט מצליח ביותר בארה"ב. מיץ'

כל כך עסוק בעבודתו עד שכמעט ואין לו זמן ליהנות מהחיים

ולקיים קשר עם חברתו האהובה. על רקע זה היא מנתקת

אתו את הקשר. באורח מקרי צופה מיץ' בטלוויזיה בדיון על

מהות החיים, עם מורו הנערץ משנות לימודיו באוניברסיטה

לכן. המורה – שש עשרה שנים קודם

ALS וסופו מורי שוורץ, חולה במחלת

קרוב. מיץ' מחדש את הקשר עם מורו

יום שלישי, היום וטס לפגוש אותו בכל

בו נפגשו בעבר.

הקשר התפתחות אחרי עוקב הסרט

המחודש בין השניים. השיחות ביניהם

מביאות את מיץ' לבחון את חייו מחדש.

הוא לומד ממנו, דרך חייו של מורי שוורץ, להסתכל על חייו

שלו בצורה שונה. מיץ' רואה שהפתיחות של מורי והיכולת

שלו לבחון את מותו הקרב בצורה עניינית ואף קומית לעתים,

מביאות לכך שהוא ומשפחתו זוכים לתמיכה רבה. כך, באחת

הפעמים בהן מגיע מיץ', הוא רואה שביתו של מורי הומה אדם.

מיץ' חושב שמורי נפטר. אך מסתבר שמורי החליט לארגן

לעצמו טקס פטירה, כדי לא להפסיד את שמיעת ההספדים

שישאו מוקיריו ביום מותו האמיתי. הוא מסיים את חייו, זמן

לא רב אחר כך, כשהוא מוקף באהבה מכל עבר.

מורי מדגיש את הנתינה לזולת כערך עליון, הנותן משמעות

מיוחדת לחיים. הבנה זו מביאה לשינוי בולט בחייו של מיץ',

הן בעבודתו והן בחידוש הקשר עם חברתו. מיץ' גם לומד

ממורי לקבל את המוות כחלק מן החיים.

הסרט חיזק את השקפתי שיש לדון בנושא

המוות בפתיחות. ההתעלמות ממנו גורמת

לחולה תחושת בדידות. רצוי לקיים שיחה

על המוות עם החולה, שיחה שמובילה

לעתים לסגירת מעגלים, אם כי יש כמובן

להתייחס לכל מקרה לגופו.

הספר: "ימי שלישי עם מורי" גם הומחז

ובימים אלה מעלה התיאטרון הקאמרי את

המחזה. חברים שראו את ההצגה ממליצים עליה מאד.

תודות לאסתר ספקטור מנחת קבוצת התמיכה בנווה מונוסון

וחברה בוועד המנהל, שהביאה בפנינו את הסרט; ולחברי

וועדת מתנדבים בראשות מרים פלמן.

בילינו יחד ערב מהנה ומלמד והתאפשר לנו לפגוש חברים/

ות ולהחליף מידע וחוויות. ●

"ימי שלישי עם מורי"

פעילות למתנדבים

יעל המאירי פרפל

ר

"הסרט חיזק את השקפתי שיש לדון בנושא המוות בפתיחות.

ההתעלמות ממנו גורמת לחולה תחושת בדידות. רצוי לקיים שיחה על המוות עם החולה,

שיחה שמובילה לעתים לסגירת מעגלים, אם כי יש כמובן

להתייחס לכל מקרה לגופו"

מרים פלמן - יו"ר ועדת המתנדבים פותחת את ההתכנסות


16עמדא

בסיכון קשור דם לחץ יתר כי מצא חדש חקר

מוגבר לסוגים שונים של דמנציה )שיטיון(, כולל

מחלת אלצהיימר, ירידה קוגניטיבית קלה ודמנציה

שמקורה בפגיעה בכלי הדם המוחיים. הפיתרון - מניעה

ושינוי אורחות חיים.

על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, לחץ דם סיסטולי

אחוז מהאירועים ל-62 למעלה מ-115 ממ"כ אחראי

המוחיים. אמנם קיים טיפול יעיל להורדת לחץ הדם, אולם

טרם הוכח כי טיפול תרופתי מפחית את שיעור הדמנציה

הנובעת מיתר לחץ דם. לעומת זאת, קיימות עדויות כי שינוי

אורח חיים, כולל תזונה נכונה ופעילות גופנית, מפחיתים

את לחץ הדם ומשפרים את התפקוד הקוגניטיבי.

המחקר הנוכחי בחן את ההשפעה המשולבת של תזונה

נכונה ופעילות גופנית על התפקוד הקוגנטיבי, בקרב מבוגרים

עם השמנת יתר ויתר לחץ דם. נבדקו 124 מבוגרים עם יתר

לחץ דם ו- BMI שבין 25-40, שחולקו לשלוש קבוצות:

DASH - Dietary דיאטת על הקפידה אחת קבוצה

Approaches to Stop Hypertension, מבוססת על מוצרי חלב דל שומן, בשר רזה, ירקות, פירות וסיבים תזונתיים.

קבוצה שנייה הקפידה על דיאטת DASH בנוסף לתוכנית

התנהגותית לירידה במשקל בשילוב עם פעילות גופנית.

הקבוצה השלישית שימשה כקבוצת הביקורת ובה הנבדקים

המשיכו בתזונתם הרגילה.

הנבדקים נבחנו במבחנים נוירו-קוגניטיביים הכוללים תפקוד,

זיכרון, למידה ומהירות פסיכו-מוטורית. המבחנים נערכו

בתחילת המחקר ולאחר ארבעה חודשים.

נמצא כי קבוצת הנבדקים שהקפידה על תזונה נכונה ועל

פעילות גופנית, שיפרה את הישגיה הנוירו-קוגניטיביים

בכל התחומים שנבדקו לעומת קבוצת הביקורת. הקבוצה

שהקפידה על תזונה נכונה בלבד, ללא פעילות גופנית,

הפגינה שיפור במהירות הפסיכומוטורית בלבד לעומת

קבוצת הביקורת. חשוב לציין כי השיפור הנוירו קוגניטיבי

היה בולט יותר ככל שהירידה במשקל והכושר האירובי

היו גבוהים יותר.

לדברי ד"ר אורית קלוק בן בסט, מנהלת תחום לחץ הדם

ב- beWell, הפחד מפני ירידה בתפקוד הנוירו-קוגניטיבי

בגיל המבוגר מביא רבים לחיפוש אחר 'תרופות פלא' שימנעו

או יפחיתו את הירידה. "פגיעה נוירו-קוגניטיבית, מעבר

להשלכות האישיות והחברתיות שלה, מביאה גם לירידה

תפקודית ניכרת, ועל כן חשוב למנוע אותה ככל שניתן.

מחקר זה מדגים את הפשטות שבמניעה – שמירה על

תזונה נכונה בשילוב עם ירידה במשקל ופעילות גופנית

סדירה, יכולים להביא לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי. יחד עם

זאת, יש לזכור כי המעקב במחקר אחר הנבדקים נמשך

ארבעה חודשים בלבד, וקשה להסיק מכך על שיפור ארוך

טווח". ●מפרסומי המרכז הרפואי ת"א ע"ש "סוראסקי",

חדשות מועדון Be Well באינטרנט

הלחץ הגורעמ

תרכובת חדשה עשויה להגן על תאי המוח ולהילחם במחלות של ניוון עצבי

חוקרים מ-SMU - האוניברסיטה המתודיסטית, ו-UT - אוניברסיטת

טקסס בדאלאס, גילו קבוצת חומרים שעשויה לסייע בהגנה על המוח

ובכך נותנים תקווה לסובלים ממחלות כגון אלצהיימר, פרקינסון

והנטינגטון.

אדוארד ביהל, מנהל המחקר וכימאי בתחום כימיה אורגנית סינטטית

UT-וסנטוש ד'מלו, שותפו למחקר ופרופסור לביולוגיה ב SMU-מ

דאלאס, פיתחו את התרכובות במאמץ לעצור את ההתפרצות של

מחלות ניוון עצבי ולהקל על הסימפטומים שלהן.

ניוון עצבי במערכת והנטינגטון הן מחלות אלצהיימר, פרקינסון

העצבים המרכזית. הן פוגעות ביותר מחמישה מיליון אמריקנים

)בעיקר מבוגרים(. מחלות אלה נגרמות כתוצאה מאיבוד מופרז של

נוירונים במוח המרכזי, דבר הגורם לירידה במיומנויות מוטוריות כגון

הליכה ודיבור, וכן לאיבוד זיכרון ולבעיות בהתנהגות.

טיפולים קודמים לא יכלו לעצור או להחזיר לאחור סוגים אלה של

מחלות ניוון עצבי, אלא רק הקלו על הסימפטומים ולעיתים אפילו

נכשלו בכך בגלל השפעות לוואי חמורות של התרופות הללו.

אבל כעת, ביהל וד'מלו פועלים יחד כדי לפתח תרכובות שיוכלו,

ניוון עצבי. הם הגיעו פוטנציאלית, להגן על המוח מפני מחלות

לגילוי זה כאשר פיתחו כימיקלים סינתטיים שהכילו קבוצה של

רכיבים אורגניים הטרוציקליים. אחת התרכובות המיוחדות בקבוצה

של חומרים אלה הוכחה כמגינה על הנוירונים במודלים של תרבית

רקמה. כמו כן, תרכובת זאת, המכונה בשם HSB-13, הוכיחה עצמה

כיעילה במלחמה במחלות ניוון עצבי במודלים של חיות.

"התרכובות שלנו מגינות מפני ניוון עצבי בקרב עכברים", אומר ביהל.

"במידה ויהיה פיתוח מוצלח של התרכובות לתרופות, הן תוכלנה

לשמש כטיפול יעיל בקרב חולים במחלות של התנוונות המוח".

HSB-13 לא רק מפחיתה את ההתנוונות במוח הקדמי, אלא גם

וכרבת מתקנת בעיות התנהגות. היא גם הוכחה כבלתי רעילה

עוצמה.

חברת הזנק לביוטכנולוגיה ותרופות Encephrx, שבסיסה בדאלאס,

מחפשת דרך ליצור תרופות המבוססות על קבוצת התרכובות החדשה.

החברה קיבלה לאחרונה רישיון בינלאומי לשימוש בחומרים שהתגלו,

וכאשר המחקר יושלם, התרופות שתייצר החברה יהיו הכלי הטיפולי

המרפא הראשון שמסוגל להגן על תאי המוח ולהגן עליהם לבל

ימותו.

"יש צורך במחקר נוסף, אבל לתרכובות אלה יש פוטנציאל לעצור או

להאט את האיבוד האכזרי של תאי המוח במחלות כמו אלצהיימר

ופרקינסון" אומר ד'מלו. "האפקט ההגנתי שהן מראות במודלים של

תרבית רקמה של חיות החולות במחלות ניוון עצבי, מהווה הוכחה

ברורה להבטחה שלהן שבתור תרופה הן יוכלו לטפל בהפרעות של

ניוון עצבי". ●

טיפאני קייסר Journal of Neuroscience Research :המחקר פורסם ב

תרגמה: שרה חשבי

http://www.dailytech.com :מתוך

דצמבר 2010

מדע ורפואה

מ.ס.ד שירותי סיעוד ועובדים זרים

את כל הפתרונות בתחום הסיעוד תחת קורת גג אחת אצלנו תמצאו

מאגר מטפלים מקצועי, מוכשר ומיומן דוברי מגוון שפות

שרות מקצועי אמין ומסור

● שעות טיפול לזכאי המוסד לביטוח לאומי - חוק סיעוד● שירות טרום סיעוד עד לקבלת העזרה מביטוח לאומי

● 50 שעות עזרה באמצעות הקרן לניצולי שואה לאחר אשפוז● עובדים זרים ל-24 שעות

● שמירות פרטיות בבית ובבתי חולים

את/ה זקוק לעזרה והשגחה לאחר אשפוז?הוריך זקוקים שמישהו יטפל בהם?

סניף הקריות )סניף ראשי(: רחוב הגפן 2, ק.ביאליק טל. 04-8712222 פקס. 04-873349104-8665944 04-8666633 פקס. 55, חיפה טל. פה: רחוב החלוץ חי ף י סנסניף גליל מערבי: שד' הגעתון 43, נהריה טל. 04-9923222 פקס. 04-9001994סניף כפר סבא: רחוב ויצמן 57, כפר סבא טל. 09-7406969 פקס. 09-7430022 סניף קריית טבעון: רחוב החורש 56, קריית טבעון טל. 07-32494444 פקס. 04-993111204-6017171 073-2494499 פקס. 5, טל. ן סניף נצרת עילית: רח' העצמוwww.m-s-d.co.il 1-700-708-778 :מוקד פניות


18עמדא

רקעחלק מהזקנים החולים במחלת אלצהיימר או אחת ממחלות

הדמנציה האחרות חווים רמות גבוהות של מצבים רגשיים שליליים

ו/או בעיות התנהגות באופן מתמשך. בעיות ההתנהגות הינן אחד

מההיבטים המאתגרים ביותר לאדם החווה אותן, לבני המשפחה,

ולצוות המטפל הישיר במוסדות לטיפול ממושך. מחקרים ספורים

בלבד התמקדו בנושא זה בקרב דיירים המתגוררים בדיור מוגן

עם סיוע )Assisted Living Residence( בארה"ב )מספר רב

של מחקרים בנושא נערכו במוסדות סיעודיים(. המחקר הנוכחי

התמקד באסטרטגיות צוות מטפל ישיר, למניעה של בעיות

התנהגות, כמו גם באסטרטגיות שמטרתן לעודד רגשות חיוביים

בקרב דיירים זקנים עם ירידה קוגניטיבית.

התנהגות אגרסיבית בין דיירים עם מחלת אלצהיימר או אחת

במוסדות האחרות הדמנציה ממחלות

עם מדאיגה תופעה הינה ממושך לטיפול

השלכות שליליות מרחיקות לכת, אולם רק

מחקרים ספורים בלבד בחנו אותה עד כה

)רובם התבססו על ניתוח משני של נתונים

שנאספו בטרם עריכת המחקרים(. למיטב

ידיעתי, המחקר הנוכחי הינו הראשון שבחן

את תופעת האגרסיביות בין דיירים עם מחלת

אלצהיימר החיים במוסדות לטיפול ממושך תוך שימוש בתצפית

ישירה כאסטרטגיית איסוף הנתונים הראשית.

מדגם המחקר כלל 12 דיירים עם מחלת אלצהיימר הגרים בדיור

מוגן עם סיוע במדינת מסצ'וסטס, שחוו רמות גבוהות של מצבים

רגשיים שליליים ו/או בעיות התנהגות באופן מתמשך )שניים

בשלב הראשון של המחלה, שבעה בשלב האמצעי, ושלושה

בשלב המתקדם(. המעקב נמשך על פני 10 חודשים )206 ימים

ומעל 2000 שעות(. אסטרטגיית איסוף הנתונים הראשית כללה

תצפית ישירה לא מובנית. סקירה ותיעוד הרישומים הקליניים

היומיומיים שערך הצוות המטפל, שיחות לא פורמאליות עם

הצוות, כמו גם ראיונות חצי-מובנים עם צוות זה וחברי ההנהלה

היוו חלק משלים משיטת איסוף הנתונים.

ממצאיםשלושה נושאים עיקריים זוהו במחקר:

השפעות חיוביות של מגוון פעילויות מובנות לאורך היום ●

והערב

הישארות דיירים ללא השגחת צוות מטפל כגורם סיכון ●

לפיתוח חרדה ומגוון רחב של בעיות התנהגות )שכולל גם את

הגורם המשני של קשיי התמצאות במרחב המחלקה(

● התנהגויות אגרסיביות )מילוליות ופיזיות( בין דיירים )להבדיל

מתופעת התנהגות אגרסיבית בין צוות מטפל

ודיירים שלא עמדה במוקד המחקר עקב ריבוי

מחקרים בנושא(

חלק ניכר מהמצבים הרגשיים השליליים ובעיות

ההתנהגות שנחוו על ידי הדיירים ותועדו במחקר

הנוכחי בפירוט רב היו מצביים-תגובתיים )כאלו

ועל ורגעיות( חיצוניות נסיבות ידי על שנגרמו

כן, ניתנים למניעה או הקלה. כמו כן באופן פוטנציאלי הם

ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות ניתוח רצף האירועים

שקודם ומוביל להתפתחות המצבים הרגשיים השליליים ובעיות

ההתנהגות. בנוסף, חלק גדול מהמצבים הרגשיים השליליים

ובעיות ההתנהגות שיקפו צרכי דיירים להם לא ניתן מענה על

ידי הצוות המטפל.

ממצא זה הינו עקבי עם עקרונות המודל:

Need-Driven Dementia-Compromised Behavior Modelלפיו התפתחותן של בעיות התנהגות נובעות מאי מילוי צרכי

האדם במישורי חייו השונים.

מפתח הגישה טמון בכך שחלק מהגורמים הכלולים במודל כגון

מדע ורפואה

מתוך תקציר דוקטורט של ד"ר אילון כספי*

* המחקר נערך על ידי ד"ר אילון כספי כחלק ממילוי הדרישות לתוכנית הדוקטורט בגרונטולוגיה

University of Massachusetts Boston- ב

מניעת בעיות התנהגות ועידוד רגשות חיוביים בקרב זקנים עם מחלת אלצהיימר הגרים

בדיור מוגן ביחידות עם טיפול מיוחד)Special Care Units of an Assisted Living Residence(

ניתן למנוע חלק ניכר מבעיות התנהגות ולקדם

מצבים רגשיים חיוביים באמצעות יישומן של

מגוון אסטרטגיות יעילות בהן צוות מטפל ישיר

יכול לעשות שימוש

הצרכים הפסיכולוגיים, הפיזיים, והחברתיים סביבתיים נחשבים

לכאלה הניתנים לשינוי.

זיהוי צרכים אלה כפי שהם נחווים על ידי האדם עצמו ומתן מענה

הולם לצרכים אלה בשלב מוקדם ככל הניתן להתפתחותם יכול,

על פי המודל, לסייע במניעת חלק ניכר מהמצבים הרגשיים

השליליים ובעיות ההתנהגות.

ממצאי המחקר מהווים חיזוק לצורך בעריכת תיעוד מובנה,

שיטתי ומתמשך של הנסיבות המצביות ורצף האירועים הקודם

להתפתחותם של מצבים רגשיים שליליים ובעיות התנהגות בקרב

אנשים עם אלצהיימר או אחת ממחלות הדמנציה האחרות

בו אירעה על בסיס אינדיבידואלי. ספציפית, תיעוד המקום

ההתנהגות, הזמן המדויק, מי היה מעורב ונוכח בסמוך ובעת

התרחשות ההתנהגות, תיאור רצף האירועים שקדם להתנהגות

כולל תיאור ההתנהגות עצמה בפירוט רב ככל הניתן, והשערה

אודות הסיבה או הטריגר להתנהגות. כמו כן, התיעוד כולל תיאור

של ההתערבות, תוצאתה, והצעות להתערבות עתידית.

לאורך זמן, תיעוד שיטתי ומפורט עשוי לאפשר זיהוי של דפוסים

של הנסיבות, רצף האירועים, והטריגרים המובילים להתפתחותם

של מצבים רגשיים שליליים ובעיות ההתנהגות. דפוסים אלה

יכולים להוות בסיס לפיתוח התערבויות יעילות למניעת בעיות

התנהגות על בסיס אינדיבידואלי.

מסקנות

● ניתן למנוע חלק ניכר מבעיות התנהגות ולקדם מצבים רגשיים

חיוביים באמצעות יישומן של מגוון אסטרטגיות יעילות בהן צוות

מטפל ישיר יכול לעשות שימוש.

● המחקר מדגיש את חשיבות נוכחותם הערנית של מספר

הולם של אנשי צוות מטפל ישיר לאורך כל שעות היום, הערב,

והלילה בקרבה מספקת לדיירים אלו הזקוקים להשגחה מרבית

או מתמדת.

● מילוי צרכי הדיירים בשלב המוקדם של התפתחות צרכים

אלה, הינו אחד המפתחות העיקריים בהם ניתן למנוע התפתחות

ובעיות התנהגות בקרב זקנים עם מצבים רגשיים שליליים

דמנציה.

● המחקר מדגיש את חשיבות מיומנות הצוות המטפל והכשרתו

בזיהוי סימני אזהרה מוקדמים וטריגרים מגוונים המובילים למצבים

רגשיים שליליים ובעיות התנהגות שונות.

● ניתן לשלב את אסטרטגיות המניעה וההקלה שזוהו במחקר

בתוכניות הכשרה של צוותים מטפלים ישירים ובכך להביא

לשיפור במצבם הרגשי של זקנים עם מחלת אלצהיימר או

אחת ממחלות הדמנציה האחרות. ●


20עמדא

חד האתגרים הקשים ביותר עבור אנשים המטפלים

או אלצהיימר ממחלת הסובלים מבוגרים בהורים

מדמנציה, הוא ההתמודדות עם התקפי חרדה )אגיטציה(

ועם התפרצויות זעם.

ממחלת הנובעת תוקפנות עם להתמודדות שונות שיטות

אלצהיימר, כגון הסחת דעתו של המטופל, או

מתן טיפול תרופתי עשויות לעזור. עם זאת,

המפתח להתמודדות עם מצבים אלה הוא

לגלות מה הוא הגורם להתפרצויות. שיוך

התוקפנות לחלק מההתנהגות הנורמלית

הקשורה למחלת אלצהיימר אינה מאפשרת

למטפל לתקן את מה שגורם להתפרצות.

על מנת לעשות זאת יש לנסות להבין מה

גורם למטופל להתרגז.

לרוב, חרדה ותוקפנות נגרמות על ידי אחד

או יותר מבין הגורמים הבאים:

1. פגיעה קוגניטיביתבהוריהם המטפלים אנשים לעיתים,

הסובלים ממחלת אלצהיימר או מדמנציה,

נוטים לבצע הערכה מוגזמת של יכולתם

לבצע פעולות שונות. אם אדם הסובל

מאלצהיימר מתבקש לבצע דבר מה והוא

אינו יכול לבצע זאת, הוא מתרגז ונעשה

מתוסכל, דבר אשר גורם לו להתפרץ. בשל

כך, על המטפלים להתאים את ציפיותיהם

ליכולותיו של המטופל ולזכור כי אלצהיימר

יכולותיהם ניווניות. ודמנציה הן מחלות

של החולים באלצהיימר ילכו וידעכו עם

ולכן יש להתאים באופן מתמשך הזמן,

את הציפיות שלנו כלפי המטופל.

2. הפרעות פסיכולוגיות40% מבין המטופלים באלצהיימר מפתחים דיכאון, בשל

הפרעות במוח. שונים חומרים של המשקל שיווי אובדן

והזיות גם כן מתרחשות באופן נפוץ בקרב אנשים חרדה

הסובלים ממחלת אלצהיימר. ברגע שמזהים ומאבחנים את

חוסר שיווי המשקל שנוצר במוח, ניתן לתת למטופל טיפול

תרופתי, אשר הוכח כמסייע מאוד למצב.

3. תחושת נוחות פיזית

חלק מההתפרצויות עשויות להיות קשורות לבעיות גופניות

שונות. המטופל עשוי לסבול מכאב ראש, פריחה, עצירות או

עייפות מרובה. משמעות הדבר היא שעל המטפלים להיות מאוד

ערניים בכל הקשור למעקב אחר הנוחות הגופנית של המטופלים

ואחר שינויים במצבם. ישנם מצבים בהם חולי אלצהיימר אשר

סובלים מבעיה גופנית כלשהי, לא יוכלו לומר

זאת למטפל שלהם. במקרים כאלה, התקשורת

שלהם עם הסביבה נעשית באמצעות שינויים

בהתנהגות שלהם, המתבטאים בהתפרצויות

זעם.

4. סביבת המטופל המטופל עשוי להגיב לסביבה שאינה נוחה עבורו.

לדוגמה, החדר בו הוא שוהה עשוי להיות קר

מדי, רועש מדי או מלא ביותר מדי אנשים. חוסר

היכולת שלו להסביר באופן ברור את המקור

לחוסר הנוחות שלו עשוי להפוך להתפרצות

זעם.

5. גישת המטפלימר מאלצהי בלים הסו אנשים

מגיבים בהתאם ליחס של המטפל כלפיהם.

לבצע להם לגרום או אותם לזרז ניסיון כל

משהו שהם אינם רוצים לעשות עשוי להסתיים

בהתקף זעם. הגישה של המטפל כלפי המטופל

למניעת המפתח היא מאלצהיימר הסובל

התפרצויות אלו. כדאי לדבר אל המטופלים

בטון עדין. אל תזרזו אותם כאשר הם מנסים

לבצע פעולה כלשהי, גם אם הם עושים זאת

בקצב איטי מאוד. אל תדרשו מהם לבצע פעולה

כלשהי ואל תטילו עליהם פקודות שונות. בקשו

מהם לבצע זאת, והשתמשו בשפת גוף מרגיעה

ובנגיעות עדינות.

תסייע הזעם להתפרצויות הגורמים של ההבנה העמקת

באופן עם ההתנהגות של המטופלים להתמודד למטפלים

יעיל יותר, ועשויה להקטין את התדירות של התפרצויות הזעם

והתקפי החרדה. ●מתוך: "חיים עם אלצהיימר" ,

עיתון אלקטרוני, דצמבר 2010

http://alz.co.il

התמודדות עם התפרצויות זעם באלצהיימר

מדע ורפואה

א

כדאי לדבר אל המטופלים בטון עדין. אל תזרזו אותם

כאשר הם מנסים לבצע פעולה כלשהי, גם אם הם

עושים זאת בקצב איטי מאוד. אל תדרשו מהם

לבצע פעולה כלשהי ואל תטילו עליהם פקודות

שונות. בקשו מהם לבצע זאת, והשתמשו בשפת גוף

מרגיעה ובנגיעות עדינות

האם באמת אנחנו, דווקא אנחנו!עושים הכל בכדי להגן עלינו ועל ילדינו?

לירושה לבריאות

למקום לרכושהעבודה

לזיקנה בכבוד

לשקט הנפשי

למרקם המשפחתי

לכבוד האישי

לגיל הזהב סוכנות לביטוח )1993( בע"מ

חברת הראל המובילה בביטוחי הסיעוד והבריאות בישראל

מעניקה לחברי עמותת עמדא תנאים חד-פעמיים

למצטרפים לביטוח עד לתאריך 31.3.2011

מתי נדאג לעצמנו

ולילדינו?

פגישה )חינם למביא מודעה זו!( עם מומחה לביטוח סיעודי:גבי בן דור: 052-8611000 נחום גזית: 054-7905004


22עמדא

הפכו הם חוש-כיוון, חסרי צולעים, כפופים, היו

מגששים במדרגות ונאבקו באמבטיה מבולבלים

דרכם בכל רחבי הבית.

"או, זה כואב", אמר נו היון-הו, תוך שהוא צולל לריצפה.

"חשבתי שאני הולך למות", אמר יוק סיו-יון.

למרבה ההפתעה, לא נשמעו כמעט צחקוקים, בהתחשב

בעובדה שהמדברים היו ילדים בני 11-13, בריאים לחלוטין.

אולם הם היו חבושים ברצועות-שברים, רתומים לרסן, הרכיבו

משקפיים מכוסי אדים, וקיבלו מטלות כגון "חווית ידית הדלת"

ו"חווית האמבטיה" - כל זאת כדי לגרום להם להרגיש איך זה

להיות זקנים, שבריריים או בעלי דמנציה.

"למרות שהם מחייכים אלינו, כל יום, 24 שעות - קשה להם",

זונג ז'ה-הי בת ה-12 אומרת שזה מה

שהיא למדה. "הם מאבדים את הזכרון

וחוזרים לילדות".

סצינה זו היא חלק ממערכה מרשימה

שמנהלת דרום קוריאה במטרה להתמודד

מחלת וגדלה: ההולכת הבעיה עם

אחרות. דמנטיות ומחלות אלצהיימר

כאחת מהמדינות בעולם בעלות שיעור

ההזדקנות הגבוה ביותר, עם כמעט 9%

מהאוכלוסייה מעל גיל 65, דרום קוריאה

פתחה ב"מלחמה כנגד הדמנציה", כשהיא משקיעה כספים

ומפנה את אור הזרקורים אל המחלה הכרוכה בבושה ובפחד.

דרום קוריאה מכשירה אלפי אנשים, כולל ילדים, להיות "תומכי

דמנציה", להכיר את הסימפטומים כדי שיוכלו לטפל בחולים. בני

ה-11-13, למשל, השתתפו בקבוצות שאורגנו ע"י הממשלה.

במסגרת זו ערכו את תרגיל הסימולציה של ההתנסות החווייתית

של הזיקנה, צפו במצגת המגדירה את הדמנציה, וקיבלו הכשרה

בבתי אבות איך לעשות עיסוי.

"אנשים נטו להסתיר את המחלה" ו"עדיין יש סטיגמה ודעה

קדומה" - אומר קים וה-ג'ין, מנהל המדיניות לקשיש במשרד

אותם להוציא רוצים "אנחנו הקוריאני. והרווחה הבריאות

מקליפתם, להוציא אותם מהבתים ולאבחן אותם כדי לעזור

למשפחות להסתגל לתופעה, וכדי לתת לחולים סיכוי טוב יותר

לקבל טיפול בבתיהם".

מאות מרכזים שכונתיים לאבחון דמנציה נפתחו. מספר בתי

החולים הסיעודיים כמעט שילש את עצמו מאז 2008. תכניות

דמנציה אחרות, המספקות מעונות-יום וטיפולי-בית הורחבו

פי חמישה מאז 2008, לכמעט 20,000. הטיפול זוכה לסבסוד

רציני.

מאגר נתונים ממשלתי בנושא הדמנציה מאפשר למשפחות

לרשום קרובי-משפחה ולקבל מספרי-זיהוי ממתכת המוצמדים

לבגד. אזרחים הנתקלים בחולה-דמנציה המשוטט לבדו מדווחים

על מספר הזיהוי שראו לרשויות, ואלו מודיעים למשפחות.

על מנת לממן מערכה זו יצרה דרום קוריאה מערכת ביטוח

טיפולית ארוכת-טווח, שעלותה מכוסה ע"י העלאה של 6.6%

הוצאו 2009 בשנת הממלכתי. הבריאות ביטוח בפרמיות

בקוריאה כמיליארד דולר מכספי הממשלה ומכספי הביטוח

לטובת חולים במחלות דמנטיות.

65 גיל מעל תושבים מספר עם ועדיין,

שעתיד לעלות מ-7% מהאוכלוסייה בשנת

2000 ל-14% בשנת 2018 ו-20% בשנת

2026, דמנציה הופכת להיות מכת מדינה,

הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית.

"לפחות בן משפחה אחד נאלץ לוותר על

עבודתו כדי לטפל באדם החולה", מסביר

קוואק יונג-סון, מנהל שירותי הרווחה באחד

סיאול. הגיאוגרפיים של מ-25 המחוזות

מכיוון שדרום קוריאה מעודדת אנשים לעבוד

גם מעבר לגיל הפרישה, המשפחות מפסידות גם את שכרו

של חולה הדמנציה עצמו.

במרבית המשפחות כבר לא חיים כמה דורות יחד, מה שיכול

היה להקל על הטיפול, ובחלק מהמוסדות הסיעודיים יש רשימות

המתנה ארוכות, אולם "אנחנו לא יכולים להמשיך ולבנות עוד

ועוד מוסדות כאלו", אומר מר קוואק.

מגיפת הדמנציהדרום קוריאה מצויה בחזית של התפשטות כלל-עולמית של

הדמנציה, ממספר מוערך של כ-30 מליון כיום להערכה של 100

מליון בשנת 2050. בעוד הגישה של דרום קוריאה היא נרחבת

באופן מיוחד, בארה"ב רק השנה הוצעה הצעת חוק על פיה

תגובש "תכנית לאומית משולבת להתגברות על אלצהיימר".

בעבר גם מכך שהדמנציה, שזכתה מודאגת קוריאה דרום

"ילדות שנייה" של לסטיגמה של "ראיית רוחות רפאים" או

ילדים תומכים בחולי אלצהיימר בדרום קוריאה

אלצהיימר בעולם

פאם בלוק

הם

אפילו הצעירים ביותר מגוייסים. מר קוואק, הנציג הממשלתי

המקומי, מארגן עבור תלמידים בגני ילדים משחקים שישחקו

עם החולים, מתוך אמונה שהמשחקים מורידים את

הסטיגמה מהמחלה, ומתוך הבנה שחולים דמנטיים, המצויים "בנסיגה לגיל הילדות ירגישו נוח

יותר בחברת ילדים צעירים"


עמדא 23

החולה, עלולה להביא לפגיעה בכבודם של הזקנים. כפי שמסביר

קוואק: "יש פתגם שאומר שאפילו הבן או הבת הנאמנים ביותר

יחדלו להיות נאמנים אחרי טיפול של יותר משלוש שנים בהורים

חולים." לפיכך השלטונות מקדמים את התפישה שנאמנות

להורים פירושה לעשות כל מה שניתן עבור הזקנים חולי דמנציה,

מצב המכונה בקוריאנית "צ'י-מאי": מחלה של הידע ושל המוח

ההופכת מבוגרים לתינוקות.

אולם שיעור הילודה הנמוך בדרום קוריאה יקשה עוד יותר על

הטיפול במבוגרים.

סונג-הי, לי אומרת מתקרב", צונאמי כאילו מרגישה "אני

נשיאת ארגון אלצהיימר בקוריאה, המכשירה עובדי בתי-אבות

אחרים אנשים אלפי גם כמו סיעודיים,

הבאים במגע יום-יומי עם הזקנים: נהגי

אוטובוסים, פקידי-בנק, מעצבי שיער, עובדי

דואר וכיו"ב. "לפעמים נדמה לי שאני רוצה

פשוט לברוח", היא אומרת. "גם בהר הגבוה

ביותר, דאגה בלבד לא תזיז אותו במילימטר,

אבל אם אתה בוחר תחום אחד ומזיז אבן

אחרי אבן, אתה סולל דרך להזיז את ההר

כולו".

את להפוך אפילו מנסה קוריאה דרום

המשבר להזדמנות עסקית. "האולם הידידותי-להזדקנות", בו

התקיימו הקורסים של הילדים שתוארו בתחילת הכתבה, ממומן

ע"י משרד כלכלת-הידע, המעודד עסקים להיכנס לתחום של

"תעשיות הכסף" - אותן תעשיות המייצרות פריטים התורמים

לרווחתם של הקשישים: ממקלות-אכילה הנוחים יותר בשימוש

ועד למנוף אוטומטי המרים אנשים ממיטותיהם, גולש לאורך

נתיב על התקרה ומוביל אותם עד לשירותים

או עד לכורסה שבסלון.

סטודנטים במכללות מבקרים באולם וצופים

ב"חווית אלצהיימר" באמצעות מסע-וידיאו

בתלת-מימד, העוקב אחר חולי אלצהיימר

בשיטוט ברחובות או בחיפוש אחר השירותים

בבית.

"לתמיכה הכשרה קורסי מובילה לי הגב'

באלצהיימר" בכל רחבי קוריאה, תוך שהיא

נאבקת בהזנחת החולים ומעודדת שמירה

על מעט הכישורים והכבוד העצמי שעוד נותרו להם.

אפילו הצעירים ביותר מגוייסים. מר קוואק, הנציג הממשלתי

המקומי, מארגן עבור תלמידים בגני ילדים משחקים שישחקו

עם החולים, מתוך אמונה שהמשחקים מורידים את הסטיגמה

מהמחלה, ומתוך הבנה שחולים דמנטיים, המצויים "בנסיגה

לגיל הילדות ירגישו נוח יותר בחברת ילדים צעירים".

ד"ר ינג דונג-וון, העומד בראש אחד ממרכזי האבחון הממשלתיים

הרבים המצויים בסיאול, ביקר בגני ילדים, והביא אתו טופו: "זה

רך מאוד - בדומה למוח", הוא הסביר לילדים, תוך שהוא מפיל

את הטופו לרצפה: "ועכשיו המוח נהרס".

בצעדה למען אבחון הדמנציה, שנערכה מחוץ לאיצטדיון הכדורגל

בעת משחקי גביע העולם, ילדים נשאו כרזות התומכות במרכז

אלצהיימר המחוזי. "גרמו למוח שלכם לחייך", "ומה מצב הזכרון

שלך? - מרכז אבחון חינם".

מרכז האבחון ממוקם בצומת-דרכים הומה בין החלק הישן

לחדש של העיר, קרוב לאוניברסיטה. יש בו מכונות-תרגול בחלון

הראווה, ותמונות של אנשים זקנים מחייכים בחזיתו. לדברי ד"ר

ינג, "אפילו אנשים שאין להם סימפטומים של המחלה באים

למרכז האבחון. הם חווים הקלה לשמוע את המשפט: "אין לך

דמנציה, ואתה יכול לחזור בעוד שנתיים".

משפחתו של צ'ה קיונג-הו היתה מודאגת מאוד מכך שהוא

הולך להיבדק במרכז האבחון. "דמנציה

היתה נושא ראוי להסתרה" - הסבירה

בתו. "הייתי מודאגת מכך שגאוותו תיפגע

מכך שהוא עומד להתנסות בחוויות של גיל

הילדות". אולם "כאשר אמא שלי ביקשה

ממנו להביא מצרכים להכנת אורז-קארי,

הוא חזר עם מיונז". מר צ'ה בן ה-74 ,

לא בגימלאות, התחתית הרכבת פקיד

הצליח למצוא את דרכו בחזרה הביתה.

בסופו של דבר, הוא ביקר במרכז האבחון,

וראה במבחנים סוג של אתגר.

מחלת של ההתחלה "זוהי הייתה: ינג ד"ר של האבחנה

אלצהיימר."

ד"ר ינג הציע שמר צ'ה יעבור בדיקת MRI, המסובסדת ע"י

הממשלה, על מנת לאשר את האבחנה, ואמר גם שיש תרופות

על המליץ הוא המחלה. התפתחות את מעט המעכבות

השתתפות )בחינם( בתכניות מרכז האבחון

"כדי לגרות את תאי המוח שעוד נותרו". בין

התכניות המוצעות: גינון, שיעורי אמנות,

טיפול באמצעות מוזיקה הנעשה בעזרת

תופים המדמים את הלמות הלב.

תלמידים כעוזריםבתי ספר מציעים מתן נקודות עבור עבודה

קהילתית, ומעודדים עבודה של התלמידים

עם חולי דמנציה, שהתלמידים מכנים אותם

"סבא וסבתא". נערות בגיל העשרה עושות לחולים עיסוי -

רגליים בבית החולים הסיעודי, המנוהל ע"י הגב' לי, נשיאת

ארגון אלצהיימר.

נערה בת 17 שעסקה בעיסוי-רגליים היתה המומה לגלות

שמחלת אלצהיימר יכולה להסביר למה סבא שלה לקח לאחרונה

מונית וחג איתה במעגלים סביב שכונת המגורים הקודמת שלו

מתוך חיפוש אחר הבית שהיה שלו - שכבר לא קיים. "הוא

הפחיד אותי מאוד" היא מסבירה, "אולם העבודה עם החולים

לימדה אותי שאני יכולה לעשות דברים גם עבורו".

בית ספר תיכון לבנים בוחר את התלמידים המצטיינים כדי לעזור

במרכז סיעודי בו הם מקיימים פעילות של טיפול באמצעות

אמנות, ריקוד ומשחק בדמינטון עם בלונים. הנערים המשתתפים רושמים הערות המיועדות לעזור

למרכז להתאים את תכניות הפעילות לחוסים

"למה לא יכולתי לעשות את כל הדברים האלה עבור הסבתא שלי, אני חושב

שבעתיד אני אשתדל יותר, על מנת לכפר על הטעויות

שעשיתי איתה." הוא מסביר. "יכולתי לטפל בסבתא שלי

עם יותר רגש. חבל שלא עשיתי את זה"

25 המשך בעמוד


24עמדא

רנה פאקל היו חיים טיפוסיים של אלה הגרים בפרבר

עיר. בעלה ארתור היה עורך-דין ועסק גם במכירת

ביטוחים. הם גרו בבית מחוץ לעיר פילדלפיה, והגב'

פאקל טיפלה בבית ובמשפחה.

ואז יום אחד הכל התמוטט. מהאגודה שבבעלותה היה הבית

התקשרו וביקשו את דמי האחזקה. לתדהמתה של הגב' פאקל,

התברר כי בעלה פשוט הפסיק לשלם. מאוחר יותר נודע לה

שהוא הפסיק גם לרשום צ'קים לבעלי-חוב אחרים ולחברות

האשראי.

התברר כי מחלת אלצהיימר שהחלה להתפתח

אצל מר פאקל, הביאה לכך שזנח את ניהול

ענייניו הכספיים. כאשר הגב' פאקל ניסתה

לשלם את חשבונותיהם, גילתה, בעזרת מנהל

כי מרבית חשבונות ששכרה לצורך העניין,

הכספים המשותפים שהיו להם נעלמו.

מה שקרה לבני הזוג פאקל הינה תופעה שכיחה

למדי. מחקרים מאשרים כי אחד הסימנים

הראשונים לדמנציה הינו חוסר-יכולת להבין

נושאים הקשורים בכסף ובאשראי, בחוזים

ובהסכמים.

יועצים לא רק המשפחות מושפעות מכך.

ועורכי-דין טוענים שלא אחת הם כלכליים

מוצאים עצמם במצב מסובך בגלל הידרדרות

קוגניטיבית של לקוחותיהם.

התעשייה של כספי לוויסות הרשות אנשי

בארה"ב קיימו לאחרונה פגישה עם חברות

פרטיות המעניקות שירותים פיננסיים ועם

נציגים של אגודת אלצהיימר, על מנת לנסח

קווים מנחים להתמודדות עם לקוחות המתקשים לזכור ולהסביר

– בעיה שהיא חדשה היום, אך הולכת ומתרחבת עם הזדקנותה

של האוכלוסייה.

הנושא רחוק מלהיות פשוט. פרופ' ג'ייסון קארלאוויש, מומחה

לרפואה ולאתיקה רפואית באוניברסיטת פנסילבניה, טוען כי

קיימת הסכמה כללית לכך שיש לכבד החלטות המתקבלות

ע"י מבוגר 'כשיר'. אולם, הוא שואל, "למה אנו מתכוונים כאשר

אנחנו אומרים שלאדם מסוים יש מספיק יכולת לקבלת החלטות

כדי שייחשב 'כשיר'? החוק, הפסיכולוגיה והמערכת הפיננסית

מעלים כיום את שאלת הכשירות לקבל החלטות."

נראה כי הנושא יהפוך למסובך עוד יותר ככל שהחוקרים והרופאים

יקדימו את האבחון של מחלת אלצהיימר. אם שיטות חדשות

של סריקת המוח ושיטות אחרות יראו סימנים שאדם מפתח

דמנציה, האם פירוש הדבר שיש להשגיח על אותו אדם, או שיש

להגביל את יכולתו לקבל החלטות כלכליות או משפטיות?

לדברי ג'ון מ. גאנון מהחברה לוויסות פיננסי "חברות כלכליות

ימצאו עצמן במצב קשה אם יהיה עליהן להחליט אם לקוח מסוים

כשיר לקבל החלטות הנוגעות לתכניות

כספיות או לתכניות עתידיות. אפילו

הרופאים יתקשו להחליט בנושא".

ועדיין, על פי מחקר שנערך ע"י דניאל

ק. מרסון, נוירו-פסיכולוג באוניברסיטת

אלבמה, בלבול ואי-בהירות בכל הנוגע

לכסף הם אולי השינוי החשוב ביותר

ובעל כושר-הניבוי הטוב ביותר לזיהוי

אנשים המידרדרים לדמנציה.

עבור עורכי-דין, השאלה העיקרית היא

באיזו נקודה הלקוח מאבד את היכולת

לנסח צוואה או כל מסמך משפטי אחר,

ומי המחליט מתי האדם הגיע לנקודה

זו. ואם עורך הדין מניח ללקוח להמשיך

על לערער יהיה ניתן האם ולפעול,

המסמך הנ"ל ?

לעורכי-הדין יש קווים מנחים, שפורסמו

בשנת 2005, הכוללים סימני-אזהרה

לירידת היכולת של הלקוח, כגון אובדן-

זכרון ובעיות בתקשורת ובחשבון. הקווים המנחים הללו מדריכים

את עורכי הדין לבדוק את הדרישות החוקיות ליכולת הנדרשת

מהלקוח במצבים ספציפיים, כגון בעת הענקת מתנה. אולם

לדברי צ'ארלס פ. סבטינו, העומד בראש הוועדה של עורכי הדין

האמריקאיים לנושאי חוק והזדקנות, עדיין יש מספר רב של

שאלות שנותרות ללא מענה.

"בתי המשפט נאבקים כל העת לנסח עקרונות והגדרות של

היכולת", מסביר סבטינו.

אי-סדרים בכל הנוגע לכספיםעשויים להוות רמז מוקדם

למחלת אלצהיימר

חוק ומשפט

ג'ינה קולאטה

ל

ואז יום אחד הכל התמוטט. מהאגודה שבבעלותה היה הבית התקשרו וביקשו את

דמי האחזקה. לתדהמתה של הגב' פאקל, התברר כי בעלה פשוט הפסיק לשלם. מאוחר

יותר נודע לה שהוא הפסיק גם לרשום צ'קים לבעלי-חוב אחרים

ולחברות האשראי.התברר כי מחלת אלצהיימר

שהחלה להתפתח אצל מר פאקל, הביאה לכך שזנח את

ניהול ענייניו הכספיים. כאשר הגב' פאקל ניסתה לשלם את חשבונותיהם, גילתה, בעזרת

מנהל חשבונות ששכרה לצורך העניין, כי מרבית הכספים

המשותפים שהיו להם נעלמו


עמדא 25

הגן על הלקוח שלך

עורכי הדין רואים הבט נוסף לבעיית הדמנציה. גם הם יכולים למצוא

את עצמם במצבים ללא הכרעה ברורה.

רוברט גראנט, עורך-דין מפאלו אלטו, קליפורניה, מסביר מה קורה

בקליפורניה.

"חובתך הראשונית היא כלפי הלקוח שלך", אומר גראנט. "מוטלת

עליך החובה להגן על הלקוח שלך. לעתים קרובות יהיו דיונים עם

המשפחה בשאלה האם הלקוח מסוגל לנהל את העניינים. אולם

אתה מנוע מלהסגיר מידע על מצבו של שהלקוח מבלי לקבל את

רשותו לכך". והלקוחות – חשדניים, שכחניים, סובלים מהדמנציה

המשתלטת עליהם או מצויים בהכחשה – לא תמיד רוצים שעורכי

הדין שלהם ידונו על מצבם עם בני המשפחה.

"אם מישהו חושב שהמצב פשוט", אומר גראנט, "יש שורה של

חוקים בנושא".

לדוגמה, על עורך הדין לקבל החלטה עצמאית בדבר כשירותו של

הלקוח. אם עורך הדין מחליט שהלקוח אינו כשיר, אולם הלקוח

עומד על כך שהמסמך ינוסח וייחתם, החוק קובע שעל עורך הדין

לוותר על ייצוגו של אותו לקוח. אולם – לדברי גראנט – "ניתן

לפקפק בשאלה האם ויתור על ייצוג הלקוח במקרה כזה אכן

פועל לטובתו של הלקוח".

המדריך לעורכי-הדין שהוצא ע"י לשכת עורכי הדין בשיתוף עם

אגודת הפסיכולוגים, מנסה לספק כמה קווים מנחים. אולם מדריך

זה מכיר בכך שלא יהיה קל לקבוע את מידת כשירותו של אדם

לחתום על צוואה, על חוזה, או על העברת רכוש.

"החוק רוצה תשובה של כן-או-לא", אומר סבטינו. אולם הערכות

רפואיות מגיעות בדרך כלל בגוונים של אפור, לא שחור-או-לבן, תוך

דיון בנקודות החוזק והחולשה של היכולות המנטאליות. ההערכות

ממקמות את החולים על פני רצף מסוים. "הרופאים לא אוהבים

לתת תשובה של כן-או-לא", מסביר סבטינו.

המדריך לעורכי הדין גם מציין, ששכנוע אנשים לעבור אבחון רפואי

היא מלאכה קשה.

"הפנייה לרופא מחייבת את הסכמתו של הלקוח, והיא עשויה

להיות טראומטית עבור הלקוח בנוסף על היותה הפרעה ליחסי

עורך הדין – לקוח" מציין המדריך, ומוסיף: "זה גם הליך יקר".

יחד עם זאת, לעתים קרובות מדי אין מי שיגן על אנשים המתחילים

לאבד את יכולתם ואת שיקול דעתם בניסוח מסמכים ובקבלת

החלטות כספיות. הסיפורים האישיים הנוגעים להחלטות שגויות

מסתיימים בדרך כלל בכי-רע.

הגב' פאקל נאלצה לסגור את העסק של בעלה ולמכור את ביתם על

מנת לשלם לעורכי-הדין ולנושים. כיום היא ובעלה חיים בדירת חדר

בפילדלפיה. הגב' פאקל, שהיא בת 75 כיום, מפרנסת את עצמה

ואת בעלה מעבודתה כפקידת-קבלה. הוא הולך למעון-יום.

"זהו מהפך מוחלט", אומרת הגב' פאקל. "ארתור היה איש חכם

ביותר". ●תרגום: עפרה בר-טל – מאירי

www.nytimes.comאוקטובר 2010

אחת החולות פרצה בבכי כאשר הנערה שטיפלה בה עזבה,

מה שציער מאוד את קים מין-ג'ון בת ה-16, העומדת

בראש קבוצת המעסות. היא הסבירה שהמדריכה שלהם

אמרה להן שלא להיקשר לחולות, כדי שהעזיבה שלהן תהיה

פחות טראומטית לחולות. "אם יש 100 גרם של אהבה או

רגש - יש לקצץ אותה לגרם אחד ולפזר את הרגש על פני

100 ביקורים, ולא לתת את כל ה-100 גרם בביקור אחד.

אבל קשה לשלוט בזה".

בית ספר תיכון לבנים בוחר את התלמידים המצטיינים כדי

לעזור במרכז סיעודי בו הם מקיימים פעילות של טיפול

בלונים. ומשחק בדמינטון עם ריקוד באמצעות אמנות,

לעזור המיועדות הערות רושמים המשתתפים הנערים

למרכז להתאים את תכניות הפעילות לחוסים.

בבית הספר הם רשמו שאלות על הלוח: "בעיות ופתרונות

של תקשורת עם הזקנים. דרכים לשפר ולבצע את שגרת

התרגילים. איך להבטיח שכולנו נגיע בזמן". "הם לא מבינים

מה אני אומר" - אמר קים סו-הואן בן ה- 16.

"אולי צריך להתקרב יותר לאוזן שלהם" - הציע נער אחר.

"אולי כמה מאיתנו יכולים לעשות להם עיסוי", אמר הנער

הראשון.

"לחייך אליהם יותר" אמר נער אחר.

עבור קים האן-ביט בן ה-16, התכנית היא אישית ביותר.

האן-ביט היה בן 13 כאשר סבתו, שלמעשה גידלה אותו,

פשוט שזה הרגשתי "ואני אלצהיימר, במחלת חלתה

מעצבן אותי, ויצאתי מהחדר", הוא מספר. "היא ביקשה

לעשות איזושהי פעילות, ואני עניתי לה 'מה פתאום את

רוצה בכלל לעשות את זה'? התפקיד שלי היה להאכיל

אותה, להשקות אותה, לרחוץ לה את הפנים, אבל התנגדתי

ונלחמתי בזה" הוא מספר. "כאשר היא נפטרה, אפילו לא

יכולתי לבכות".

תכנית הטיפול בחולי הדמנציה גרמה לו לתהות "למה לא

יכולתי לעשות את כל הדברים האלה עבור הסבתא שלי, אני

חושב שבעתיד אני אשתדל יותר, על מנת לכפר על הטעויות

שעשיתי איתה." הוא מסביר. "יכולתי לטפל בסבתא שלי

עם יותר רגש. חבל שלא עשיתי את זה". ●

מבוסס על כתבה של סי-הון לי מסיאול

פורסם ב:

http://www.nytimes.com/2010/11/26/

health/26alzheimers.htmlתרגום: עפרה בר-טל – מאירי

ילדים תומכים בחולי אלצהיימר בדרום קוריאה

המשך מעמוד 23


26עמדא

מו בארצות הברית, גם בישראל, הדין

אינו קובע הוראה פוזיטיבית האוסרת

על ביצוע פעולות משפטיות ע"י חולי

פעולות ביצוע על או האוסרת אלצהיימר,

ברכושם של חולי אלצהיימר.

הוראת חוק יחידה, העשויה למנוע ביצוע

חולי ע"י משמעותיות משפטיות פעולות

אלצהיימר, מצויה בחוק הנוטריונים. הוראת

חוק זו מחייבת את הנוטריון היודע כי ניצב

דווקא לאו מחלה, )בכל חולה אדם בפניו

נוטריונית, פעולה ביצוע לצורך דמנטית(

לקבל תעודה רפואית שנחתמה ע"י רופא

ביום ביצוע הפעולה הנוטריונית, ובה הרופא

מאשר כי החולה כשיר לבצע פעולה נוטריונית

)למשל: עריכת צוואה, חתימה על יפויי כח

נטילת לצורך יפויי כח נכס, לצורך מכירת

משכנתא וכו'(.

האחריות נטל את מעביר המחוקק בכך

לבדיקת יכולתו של החולה להבין את הפעולה

מהנוטריון לבצע, עומד שהוא המשפטית

הידע המקצועי בעל אל האדם המשפטן,

בתחום הרפואה, הרופא.

מובן כי הרופא אינו יכול לייעץ לחולה לגבי

תוכן הוראות הצוואה למשל, שהחולה עומד

לחתום עליה, אך הרופא יאשר כי החולה הבין

שהוא עומד לערוך צוואה ובה יצווה מה ייעשה

ברכושו לאחר פטירתו.

בעת ביצוע פעולה משפטית שאינה פעולה

נוטריוניות )כגון: חתימה על חוזים, הענקת

מתנות וכו'(, פעולה המתבצעת בפני עורך

דין ולא בפני נוטריון, אין הנחיה מכח החוק

המטילה על עורך הדין חובה לקבל תעודה

רפואית שתבהיר כי האדם כשיר לבצע את

הפעולה.

החובה עומדת הפעולה, מבצע להגנת

למבצע להסביר הדין, עורך על המוטלת

עומד הפעולה שהוא הפעולה, את מהות

לבצע, ובמקרים רבים, בגוף הטופס עליו

חותם מבצע הפעולה, מתבקש עורך הדין

לאשר באופן מפורש כי הסביר למבצע הפעולה

את הבין הפעולה מבצע וכי מהותה, את

מהות הפעולה, ובכך עורך הדין מחויב כלפי

הגוף שערך את הטופס )בנק, לשכת רישום

המקרקעין( לכך שנתן הסבר לחולה שחתום

על הטופס לגבי מהות הפעולה שבוצעה בפני

עורך הדין.

באם עורך הדין יודע כי האדם שלפניו סובל

מבעיה דמנטית, ובייחוד באם קיים חשש כי

עלולה להיטען בעתיד טענה כנגד כשרות

הצד ו/או הדין עורך יעשה טוב החתימה,

יזום באם בהסכם, החולה עם המתקשר

עדות אובייקטיבית בלתי תלויה שתוכל להוכיח

כי בעת החתימה על המסמך, החותם היה

מודע למעשיו והבין את הפעולה משפטית.

כך למשל בעת עריכת צוואה או חתימה על

חוזה מתנה, רצוי ולצלם ולהקליט את מעמד

החתימה על המסמכים, וכך יהיה אפשר להזים

טענה שהחותם לא היה מודע למעשיו או

לא קיבל הסבר מספיק, באם תיטען טענה

זה ע"י צד שיהיה מעוניין לבטל את מסוג

הפעולה.

לכל הפחות מומלץ בהתייחס לכל פעולה

כשרות על רפואי אישור לקבל משפטית,

הצד המתקשר, בדומה למסמך הניתן בפעולה

נוטריונית.

אולם לעיתים, עורך הדין המטפל בעסקה,

אינו יודע כי לפניו ניצב אדם הסובל מבעיות

המעורבים קרובות, ולעיתים דמנטיות,

הנוספים בעסקה )הצדדים האחרים לעסקה,

או אפילו קרובי משפחתו של החולה העשויים

יספרו שלא רק לא מהעסקה( להרוויח

לעורך הדין כי לפניו אדם חולה, אלא להיפך,

ינסו להסתיר מעורך הדין כי החותם הניצב

לפניו מוכר כחולה אלצהיימר. אלו המקרים

הבעייתיים, כאשר אדם חולה במחלה דמנטית

כדוגמת אלצהיימר, בייחוד בשלבי המחלה

הראשונים, בהם הזיכרון והתובנה נשללים רק

באופן חלקי ולא באופן מוחלט. במקרים אלו

ייתכן שעורך הדין או הצד המתקשר בהסכם

יסבור כי החולה אינו חולה אלא רק עייף או

להסכם ויתייחסו במחשבתו, מעט מפוזר

כאל התקשרות עם אדם בריא, בלא שיידעו

כי למעשה המתקשר הינו אדם חולה שאינו

מבין לאשורה את הפעולה המשפטית אותה

הוא מבצע, והחולה עלול לחתום על מסמכים

שאינם לטובתו.

מובן כי אין תוקף לפעולה משפטית המבוצעת

על ידי חולה דמנטי שברור לכל שאינו מודע

למעשיו.

בכל מקרה בו יש חשש לרכושו של החולה,

פעולה לבצע צורך יש בו מקרה בכל או

אקטיבית ברכושו של חולה ולא ניתן לקבל

אישור רפואי כי החולה מודע למעשיו, יש

צורך למנות אפוטרופוס לרכושו )ולגופו( של

החולה. הליך מינוי האפוטרופוס מבוצע בבית

המשפט למשפחה, ולאחר מינוי האפוטרופוס

תירשם הערה על מינוי האפוטרופוס בכל

מקום שבו יש לחולה החסוי נכסים )לשכת

הרשות וכך וכו'( בנק מקרקעין, רישום

המתאימה תדע כי אין לכבד את פעולותיו

של החולה החסוי, אלא רק את פעולות

האפוטרופוס, וממילא האינטרסים של החולה

החסוי יישמרו והדבר ימנע ניצול לרעה של

חולשתו המנטאלית של החולה.

האפוטרופוס שמונה מחויב למסור למשרד

מינויו לאחר מייד הכללי, האפוטרופוס

לתפקידו, פרטה בה יפורטו כל נכסי החולה

החסוי, וכן מחויב למסור, אחת לשנה, דו"ח

בנוסף זאת החסוי, נכסי מצב על כספי

פעולה לכל הנדרש משפט בית לאישור

חריגה בנכסי החסוי, ופיקוח זה על פעולות

האפוטרופוס יוצר מנגנון יעיל המונע מראש

ניסיונות לקבל רווח אישי בהתייחס לנכסי

החולה החסוי. ●

האם יש הגנה משפטית על רכושם של חולי אלצהיימר בישראל?

חוק ומשפט

תגובה למאמרה של ג'ינה קולאטה

עו"ד אסף ברק

כ

האמור במאמר זה אינו ייעוץ משפטי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. יש להיוועץ בעורך דין לצורך ביצוע כל פעולה משפטית או לפני החלטה על אי ביצועה.


28עמדא

דעתי שלא יהיה קל לטפל באמי שלקתה באלצהיימר,

אבל לא העליתי בדעתי שזה יכול גם להעשיר אותי

הגיע הזמן לארוחת ערב.

"אמא", אני אומרת לאמי בת ה-84, "רוצה קצת צ'יפס, הוא

ממש טעים?"

"לא, לא", היא עונה, "כבר לקחתי צ'יפס".

אני בוחנת את הצלחת שלה, ומבחינה במרק, סלט, עוף...

אבל לא צ'יפס.

"לא מסוגלת לראות יותר צ'יפס. אכלתי צ'יפס לארוחת בוקר!"

אומרת אמי מתוך שכנוע עמוק.

יכולתי להגיד לה 'שטויות'! במקום זה אני אומרת: "אה, בסדר.

סליחה! אפשר להגיש לך משהו אחר?"

לארגן טיפולכשגילינו שלאמא יש אלצהיימר, ידעתי שלא יהיה קל להביא

אותה לגור איתנו. הלוואי שהייתי יכולה לומר שאני מועמדת

לתואר "קדושה", אבל אני לא. אני לא אחת מאותם אנשים

נעלים, חסרי כל מחשבה אנוכית, שרצים

לכל מצווה. המציאות היא שפשוט לא היה

לי עם מי להתחלק באחריות לטפל בה.

לאחיי העשירים, שגרים במרחק חמש

דקות ממנה, הייתה הבנה שונה לחלוטין.

לדעתם, יש להעניק לאמא את הטיפול

בכסף, להשיג שאפשר ביותר הטוב

ולהמשיך בחיים כרגיל, בלי אמא שמגיעה

ומשבשת לך את החיים. הם שכרו מישהי

שתגור איתה חמישה ימים בשבוע, תבשל

עבורה, תנקה ותיקח אותה אל הרופא.

את אהבה לא שלי אמא המזל, לרוע

האוכל שהמטפלת החביבה בישלה לה,

אבל מכיוון שלא רצתה לפגוע בה הייתה

אומרת שהיא לא רעבה. היא נחלשה, סבלה מבחילות, ואחר

כך נכנסה לדיכאון. מצבה של אמי הלך ונסוג במהירות, היא

נשארה במיטתה במשך שבועות ארוכים וסירבה לצאת מהבית.

בסופי שבוע המטפלת הייתה יוצאת לחופש, ואמי הייתה נותרת

לבדה. למרות שהיה אוכל במקרר, היא לא הייתה אוכלת. היא

גם לא הייתה עונדת את השרשרת עם לחצן המצוקה, למקרה

שתיפול או תזדקק לעזרה.

חברותיה הקשישות שהו במוסדות שונים, או גרו רחוק ולא

יכלו לנהוג, או שהיו חולות בעצמן. ומכיוון שלא היו לה מבקרים

קבועים, היא מצאה נחמה בכלבלב השעשועים שלה, אבל

אפילו זה כבר לא היה פשוט. היו ימים בהם היא הייתה פותחת

פחית מזון עבור הכלב, וכמה רגעים אחר כך שוכחת שנתנה לו

לאכול ופותחת פחית נוספת - ואז עוד אחת. היא דאגה מדוע

הכלב שלה, שכבר עמד להתפוצץ, לא אוכל. פעמים אחרות

הכלב לא קיבל מזון בכלל - משום שהיא חשבה שהוא כבר

אכל. כשאמא שלי הייתה חלשה מכדי לצאת מהמיטה, לא

היה מי שיוציא את הכלב לעשות את צרכיו - עדויות למצוקתו

נותרו ברחבי הבית.

כשלא הצלחתי לתפוס אותה בטלפון, התקשרתי לאחים שלי

כדי שיבדקו מה מצבה )אנחנו גרנו במרחק רב משם(. הסתבר

שקו הטלפון של אמא נותק. ערימה ענקית של חשבונות שלא

שולמו נחה על שולחנה - היא פשוט חשבה שאין לה כסף,

למרות היתרה הגדולה בבנק. היא כעסה ונעלבה כשאחותי ניסתה

לשלם את החשבונות. "זה לא העסק שלה!" היא קראה.

נכנסתי להיסטריה רק כשהאחים שלי סיפרו לי שהם מצאו

עבורה מקום חדש, מחלקה סגורה לחולי אלצהיימר: "לא,

מובן שהם לא מרשים חיות מחמד"; "מובן שאין

מקום לרהיטים שלה..".

לא יכולתי לחשוב על הצער שייגרם לאמא עקב

הוויתור על מקורות הנחמה היחידים שלה. היא

תנותק בכוח מכל מי ומה שמוכר לה. חשבתי

שזה עלול להרוג אותה!

ההזמנהבניגוד לי, בעלי בהחלט מועמד ראוי לתואר קדוש.

"מובן מאליו" הוא אמר, כשסיפרתי לו על חששותיי.

"פשוט נביא את אמא שלך לגור איתנו". כבר

למחרת הוא חזר עם אמי והכלבלב הקטן שלה.

הוא שכנע אותה שיהיה נחמד מאוד לבוא אלינו

ל"ביקור".

מאוד לא אהבתי את ההטעיה. אמא שלי האשימה אותנו שחטפנו

אותה - ובמידת מה גם צדקה. אבל הרופא הגריאטרי, עורך הדין

שעוסק בענייני זקנה, והרב שלי הרגיעו אותי שהתחבולה בה

נקטנו קבילה בהחלט, כל עוד איכות החיים של אמא משתפרת

בעקבות השינוי. כעת הוטל עלי לדאוג שאכן ככה זה יהיה!

רצינו להקיף אותה במה שיותר מחייה הקודמים. לכן הובלנו את

רוב רהיטיה וחפציה האישיים אלינו. פינינו את חדר השינה שלנו,

מכיוון שזה החדר היחיד שיש לו שירותים ומקלחת צמודים. אחר

כשאלצהיימר פוגע בבית

במבט אישי

שרה בלומברג

י

"תסתכלי על המכונית הזאת. איזה צבע כחול

מקסים שיש לה!" ולמחרת, או אחרי עשר דקות, היא

יכולה לראות שוב את אותה מכונית, באותה

חנייה, ובשבילה היא חדשה לגמרי עכשיו. "תסתכלי על

המכונית הזאת. הכחול שלה מקסים נכון?" היא חוזרת

על דבריה בהתפעלות, בלי לדעת שאין זאת הפעם

הראשונה"

כך פינינו פינת ישיבה סמוכה ומילאנו אותה בחפציה, וכך יצרנו

עבורה מעין "סוויטה" אישית שבה היא מתגוררת כעת.

בישלתי לה מאכלים שהיא אוהבת, והתיאבון שלה אמנם השתפר

פלאים. ילדיי הנשואים ונכדיי ) בגילאים 0 עד +20( קבעו תורנות

יום, אם לקפיצה בלבד או לביקור ארוך, להיכנס אלינו בכל

והביקורים הקבועים האלה מהווים עבורה תמיד את נקודת

השיא של היום.

אמא מוציאה עכשיו את הכלב לטיול כמה פעמים ביום, ובכל מזג

אוויר. תחת הנחיותיו של גריאטר מעולה, היא הורידה מהרשימה

שלה עשר תרופות שונות, ולהוציא גלולה יומית אחת להורדת

לחץ הדם היא משתמשת רק בויטמינים. היא אוהבת את השבת,

משוחחת עם האורחים שלנו ליד השולחן, ולוקחת חלק במעגל

הבלתי נגמר של החיים היהודיים ואירועי החיים.

אני מתמודדת עם הדברים לא קדושה; אני כפי שאמרתי,

ומנסה להתייחס לכל יום בפני עצמו. אמא שלי נמצאת בשלבים

המוקדמים של אלצהיימר; אני לא יודעת אם אוכל להמשיך ולטפל

בה במסגרת הבית כשהסימפטומים הקשים יותר יתפתחו. אני

פתוחה לאפשרות המזעזעת שיהיה עליי להכניס אותה למוסד

מתאים בהמשך הדרך. אבל בינתיים, אני מתפללת אל ה' שייתן

לי כוח להתמודד עם מה שמתעורר בדרכי. אני רוצה לצעוק,

"אני יכולה!" ורק מקווה שזה נכון.

יש ימים בהם אני מתוסכלת, או מה שקורה לעתים קרובות

יותר, סתם עצובה. אולם בכל מקרה, בשלב זה, אני רואה בכך

ברכה. למרות שמצבה הנוירולוגי בינוני, מבחינה נפשית אמא

שלי בריאה ומלאת חיים, והכי חשוב - שמחה.

תובנותמוזר, אבל אני יכולה למצוא גם צדדים חיוביים באלצהיימר.

המחלה עזרה לי ולמשפחתי לצמוח מבחינה רגשית ורוחנית. היא

נתנה לילדיי דוגמא אישית, שלא תמיד בוחרים בדרך ה"קלה",

ושמוטל עלינו להחזיר להורינו לפחות אחוז קטן מהדאגה והטיפול

שהעניקו לנו כשגידלו אותנו מינקות לבגרות. דרך ההסכמה

לכל אמירותיה המגוחכות של אם אהובה שלקתה באלצהיימר,

למדנו שלא תמיד הכי חשוב להיות צודק; יותר חשוב לאהוב

מישהו, לאשר את רגשותיו ולשמור על השלום בבית.

כשאמא שלי אומרת משהו מטופש שלדעתה מצחיק מאוד, האם

יקרה לי משהו רע אם אצחק יחד איתה? למה איננו מחייכים

וצוחקים ומרעיפים שמחה לעתים קרובות יותר?

מעניין לראות אילו דברים אמא שלי כן זוכרת: מקרים ואנשים

מעברה שגרמו לה כאב, צער, עלבון או כעס. נראה שהדברים

האלה נעוצים עמוק במוחה, והיא חוזרת עליהם שוב ושוב. כמה

נורא לכעוס שוב ושוב בלי יכולת לסלוח ולשכוח. למדתי מכך

לנסות להיפטר מכל רגשות טינה או משקעי כעס שיש לי כלפי

מי שפגע בי - ובמקרים בהם אני הייתי הפוגעת, לבקש סליחה

כל עוד אני יכולה. העבר כן חוזר לרדוף אותנו.

חושיה של אמי ערניים עכשיו, "תסתכלי על המכונית הזאת.

איזה צבע כחול מקסים שיש לה!" ולמחרת, או אחרי עשר

דקות, היא יכולה לראות שוב את אותה מכונית, באותה חנייה,

ובשבילה היא חדשה לגמרי עכשיו. "תסתכלי על המכונית הזאת.

הכחול שלה מקסים נכון?" היא חוזרת על דבריה בהתפעלות,

בלי לדעת שאין זאת הפעם הראשונה.

להגיד לה: "כן, שמתי לב אמא, אמרת את זה לפני שתי דקות,"

וכך אולי להעליב אותה, או ללמוד לשלוט בעצמי ולענות לה

שוב בסבלנות: "כן! זה באמת גוון מקסים של כחול!" ואחר כך

לבחון את המכונית והשמים והעולם שסביבי בעיניים חדשות

ולגלות ש"כן, אלוקים, באמת בראת עולם מקסים!" האם אני

יכולה לעשות את זה כל עשר דקות כמו אמא שלי, האם אני

מסוגלת להתבונן בעולם כאילו אני רואה אותו בפעם הראשונה,

במלוא הפליאה, ההתפעמות וההנאה?

יותר מודעת מאיתנו מי עצמי את שואלת אני לפעמים

למציאות. ●פורסם באתר:

http://www.aish.co.il/sp/pg/100712114.html


עמדא 29

ספר: המועדון / מרתה רמון"אינני מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותי כחבר", משפט זה שאמר הקומיקאי גראוצ'ו מרקס )1890-1977(

מובא כמוטו לספר "המועדון".

בהכשרתה, סוציולוגית היא רמון מרתה הספר מחברת קבוצת על נמנית היא כאלו. מועדונים כמה שהקימה המייסדים של "אנוש" וכוננה את המועדון החברתי הראשון של פגועי הנפש בישראל. התחום האחרון בו פעלה במשך שנים רבות הינו הקמת המרכז הישראלי לעזרה עצמית והפעלתו במסגרת ארגון

הג'וינט.במסגרת זו סייעה מרתה רמון להקמת העמותה של משפחות חולי אלצהיימר בישראל, הנודעת כיום בשם החדש "עמדא". עזרתה התבטאה בהדרכה ייעוץ בכל להקמת קבוצות תמיכה, ואף הראשונים ההתארגנות שלבי בתחום הלוגיסטי- הישיבות הראשונות של פעילי העמותה נערכו בחסותה במשרדי המרכז הישראלי לעזרה עצמית במרתף של "בית

הרופא" בת"א.

הספר "המועדון" נכתב לכל מי שחושב שהוא בודד במערכה, שהוא נלחם לבדו בבעיה שנחתה עליו.

הוא מיועד לאנשי המקצועות הטיפוליים ומטופליהם, ולכל מי שמבקש להרים על נס את השינוי והשיפור החברתי.

המועדון מאת מרתה רמון, הוצאת כרמל 2009

בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' 67 - אוקטובר 2010

30עמדא

במבט אישי

נכחתי במספר רב של פגישות

שותפה והרגשתי בעמותה

עוברים אותה קשה, לחוויה

כיום חלק מהמשתתפים בפגישות, בני

משפחה, וכאלה שהחוויה שלהם היא נחלת

העבר. התעורר בי רצון עז להביא בפניכם

מניסיוני האישי, במטרה להקל ולסייע לאלה

המתנסים ומתקשים להתמודד.

אמי נפטרה לפני מספר שנים, בת מאה

שנה וחודשיים. רוב שנותיה הייתה בריאה,

אך חלתה באלצהיימר כארבע שנים לפני

מותה. קשה לי להצביע על הזמן המדויק

לפרוץ המחלה, כי לא הייתי מודעת

הם כיום, שלה. ההיכר לסימני

נהירים לי הרבה יותר. לאמי היה

רצון חיים אדיר. היא הייתה חרוצה

הרופאים בביתה. מאד ופעילה

עודדו אותי תמיד בציינם, שהיא

בעלת תכונות ברוכות, התורמות

זכתה ואכן, וגופני. נפשי לחוסן

לשרת את עצמה צלולה, בגפה,

עד גיל מופלג.

האדם הזקן זקוק להרבה תשומת

לב, בעיקר מבני המשפחה. הייתי מאד

קשורה אל אמי. מאז שנישאתי, שמרתי

איתה על קשר טלפוני יום-יומי, וביקרתי

אותה מספר פעמים בשבוע. עזרתי לה

משפחתיים. באירועים שותפה להיות

דיומא. ענייני על הרבה איתה שוחחתי

הבאתי אליה מדי פעם את הילדים שלי,

שאהבו אותה מאד וידעו לבטא את אהבתם.

גם אחיי ואחיותיי והנכדים הרבים, פקדו את

ביתה. בשנותיה האחרונות, היא לא תמיד

הייתה ערנית לכל הסובב אותה, אבל אמא

הרגישה שהיא נמצאת איתנו.

אמא הייתה מאד עצמאית, והתנגדה לכל

סיוע זר בביתה. על דיור מוגן לא היה מקום

לדבר איתה. היא לא הכירה את המקומות

הללו, והביעה התנגדות נמרצת להכירם.

היה אפשר אי בו למצב הגיעה כאשר

להשאירה לבדה בביתה, הבנתי שהסידור

הטוב ביותר בשבילה הוא להביא מטפלת

שתשהה עימה באופן קבוע. היו לי חילוקי

דעות בנידון עם בני משפחתי, שהציעו

סיעודי. במוסד אישפוז עליה לכפות

לקחתי על עצמי את האחריות, והבעתי

את דעתי הנחרצת בפני אחיי ואחיותיי -

"אמא תשהה בביתה עם מטפלת, ולא

שום סידור אחר!". אמא עדיין הסתובבה

ויכלה הטבעי במקומה בביתה, חופשי

לשרת את עצמה בתפקודים קלים, מה

שנתן לה הרגשה טובה והוסיף לה הרבה

כוחות נפש.

השגנו לאמא מטפלת פיליפינית, ולמזלנו,

טובה מאד. במשך כל התקופה שטיפלה

באמא, בדקנו את התנהלותה באמצעות

ביקורי פתע. אחות מקופת חולים, שהכירה

את אמא, ערכה ביקורי בית וגם חוות דעתה

הייתה חיובית מאד. אולם, לאמא היו הרבה

כלפי המטפלת, שנבעו מחוסר טענות

רצונה להיות מטופלת על ידי אדם זר. הייתי

קשובה לאמא, נתתי לה את מלוא תשומת

הלב, וזרמתי איתה לפי הלוך רוחה. מצד

שני, הרגעתי את המטפלת, ששמעה את

טענותיה של אמא, והסברתי לה שאמא

נוטה לדמנטיות. לשמחתי, רכשתי מהר

מאד את אמונה המלא.

המטפלת יצאה לחופשה של כחודש וחצי,

ונאלצתי לאשפז את אמא במוסד סיעודי

בתקופה הזו. הגעתי עם המלצות למקום

גדול, חדיש ומאובזר, עם סידורי נוחיות

בחדרים לזקן הסיעודי. הצוות היה גדול

הייתה הראשונה והתרשמותי יחסית,

טובה. לצערי, בהמשך, לא שבעתי נחת

מהמקום.

בפנייה למוסד סיעודי, אני ממליצה לא

מההתרשמות שאננים להיות

את היטב ולבדוק החיצונית,

התאמת המקום לאדם שאמור

להתאשפז בו. חשוב מאד לבקר

אותו הרבה ולוודא, שאכן המקום

עונה על פרטים קטנים להם הוא

יש כן, כמו מיוחד. באופן נזקק

לקחת בחשבון, שהאדם הסיעודי

האישי, הטיפול את יקבל לא

כמו מטפל צמוד, גם לא במקום

המפואר ביותר.

נאלצתי להתמודד גם עם בני המשפחה

שלי, בכל מה שקשור בטיפול היום יומי

באמא, וזה היה מאד מאד קשה. היו לי

כלפיי, טענו למריבות. שגלשו ויכוחים

יותר שאני טובה מדי עם אמא, הולכת

מדי לקראתה, ומקבלת את כל הדרישות

המוזרות והבלתי הגיוניות שלה. הסברתי

לבני משפחתי, שהסכמתי לכל בקשותיה

של אמא, כיוון שמספר דקות לאחר מכן,

בלאו הכי, שכחה את כל מה שביקשה.

זמן, לתת לה את לי באותו חשוב היה

ההרגשה הטובה ולדבר איתה ברגיעה. כבר

אז הבנתי, שההיגיון הבריא, לצערי, לא

תמיד איתה. עוד טענו כלפיי, בני המשפחה,

שאמא מעמידה פנים, היא ערנית לסובב

למרות המחלה אמא הרגישה שהיא נמצאת איתנו

יפה וסרשטרום

העניין הכספי ככלל, הוא הדבר שמקבל את הביטוי הקשה ביותר אצל חולים דמנטיים:

"גונבים לי", "מוציאים לי כסף מהארנק", "גונבים לי מהבית", וכדומה. תופעות מעין אלו, צריכות

להדליק נורות אדומות. אצל אמא שלי, לכאורה, אולי קל היה יותר לזהות את המחלה.

מטבעה, עדינה ושקטה הייתה, וטון דיבורה תמיד שלו ורגוע. על-כן ההתפרצויות שלה היו אמורות לסמן באופן בולט במיוחד סימפטומים אופייניים למחלה, אבל אני אז לא הבנתי כלל

את המצב ולא הכרתי את המחלה


עמדא 31

ויש לקבלה כבריאה. הם לא אותה

חולה, ש"אמא גירסתי, את קיבלו

ונכון יהיה להתייחס אליה בהתאם".

לבקשתי, נפגשנו עם עובדת סוציאלית

מטעם העירייה המקומית, במטרה

לקבל הסבר והדרכה למצבה של אמא.

לאחר ששמעה מפי מספר מקרים

מוזרים להתנהגותה של אמא, העידה

שאכן אלה הם סימני היכר ברורים

למחלת אלצהיימר. היא הגדירה בפנינו

את אופי המחלה, ולמדנו להבין שזו

מחלה מאד מתעתעת. יצאתי מאד

מחוזקת מהפגישה, כי הבנתי שאני

פועלת בדרך הנכונה.

היה לי מאד קשה לקבל את התדרדרות

מצבה של אמי במחלת אלצהיימר.

התופעות עם להתמודד נאלצתי

לא למחלה. האופייניות המוזרות

ידעתי איך מתייחסים לחולה, והאם

דרך התנהלותי נכונה. שאלתי עצמי

אין-ספור שאלות, ללא מענה. פעלתי

באופן טבעי מתוך רגש סלחנות כלפי

עליה. כעסתי לא פעם ואף אמא,

הבנתי שמשהו בבריאותה השתבש,

המצב. את להבין דרכים וחיפשתי

מקצוע, בעלי של לעצתם פניתי

אחות המשפחה, רופאת ביניהם

קופת חולים שהכירה את אמא הרבה

שנים, פרופסור מומחה לגריאטריה

שנתן לי שיעור מאלף בנושא, וכן גם

לאנשים שעברו חוויות דומות. הודות

הצלחתי שקיבלתי, ההנחיות לכל

עם יותר טוב להתמודד בהדרגה,

עצמי, למרות שאצל אמא לא חל כל

שינוי. בדיעבד הסתבר לי, שפעלתי

הכי נכון שאפשר.

חולה אצלהיימר מסתכל על דברים,

אבל רואה אותם שונים לחלוטין, לפי

תרגום רגעי של מוחו החולה. ברגעים

הוא מהמציאות, מנותק שהחולה

קולט דברים בצורה מעוותת. העניין

שמקבל הדבר הוא ככלל, הכספי

את הביטוי הקשה ביותר אצל חולים

דמנטיים: "גונבים לי", "מוציאים לי

כסף מהארנק", "גונבים לי מהבית",

וכדומה. תופעות מעין אלו, צריכות

נורות אדומות. אצל אמא להדליק

שלי, לכאורה, אולי קל היה יותר לזהות

את המחלה. מטבעה, עדינה ושקטה

הייתה, וטון דיבורה תמיד שלו ורגוע.

על-כן ההתפרצויות שלה היו אמורות

לסמן באופן בולט במיוחד סימפטומים

לא אז אני אבל למחלה, אופייניים

הכרתי ולא המצב את כלל הבנתי

את המחלה.

בעיות לעתים מתעוררות לצערנו,

קשות במשפחה, בקשר עם טיפול

בהורה זקן או חולה, ומותירות משקעים

כבדים. בזמנו, נצרתי בתוכי כעס רב על

בני משפחתי בשל הטענות שהופנו

כלפיי. לשמחתי, היה לי חוסן נפשי

לא להרוס קשר טוב ששרר בינינו כל

השנים. בלבי קיוויתי תמיד, שהזמן

יביא איתו בשורות והמשקעים יתפוגגו.

היום - אני יכולה לומר על כך - תודה

לאל. לאחר מות אמי, מחשבות רבות

הטרידו אותי - שמא יכולתי לנהוג

כלפי אמא בצורה אחרת, אולי אז היה

לאמא טוב יותר. אף פעם לא הרגשתי

שעשיתי מספיק למען אמא שלי.

לסיום,

עזרו לי מאד חיזוקים שהיו לי בדרך

שהלך אחד אח שלי. קשה המאד

עמי לאורך כל הדרך ואחות מקופת

חולים שנתנה לי משענת בלתי רגילה.

התמיכה הגדולה, ואולי החשובה ביותר

באה מצד משפחתי הקרובה - בעלי

קיבל את המצב בהבנה מלאה למרות

שנאלץ לטפל בשלושת ילדינו בשל

נסיעותיי הרבות אל אמי, ואף פעם

לא התלונן.

המפגשים מטעם העמותה תרמו לי

הרבה מאד וחיזקו בי את ההרגשה,

ועם אמי עם שלי שההתנהלות

מחלתה, הייתה בדרך נכונה ומכובדת.

למפגשים להופיע שהרביתי ככל

בעמותה, הרגשתי שאני סוגרת מעגל

- תודה, תודה כך ועל קשה מאד,

גדולה. ●יפה ו. היא חברת קבוצת התמיכה בת"א

מסעה של אשה אחת עם חולה אלצהיימר

"כל אחד מאיתנו מאבד את האנשים הקרובים אליו בדרכו

הייחודית. הדבר נכון במיוחד וביתר שאת לגבי בני המשפחה.

ייתכן שכולם ניצבים סביב אותו ערש דווי, אך החוויה היא

לעולם אישית וייחודית. איני יודעת כיצד אימי או אחיי ואחיותיי

חוו את גלישתו האיטית והבלתי נמנעת של אבא אל תוך

מחלת אלצהיימר, אני יודעת רק מה זה היה עבורי.

איבדתי את אבי כבת. ראשית, איבדתי אותו בתור ילדה קטנה

שהביטה בו והאמינה שאביה הוא כל יכול. איבדתי אותו בתור

נערה מתבגרת שחיפשה תמיד את תשומת ליבו, שתמיד

האמינה שאם היא תשמיע מספיק רעש וקריאות קרב,

הוא ישים לב אליה. איבדתי אותו גם בתור אישה שחיפשה

תמיד את מחילתו, אך עדיין לא הייתה מסוגלת אף לסלוח

לעצמה על הפצעים שהיא גרמה לו.

שמתי לב לכך שנשים חוות את המוות באופן שונה מהגברים,

במיוחד ביחס למחלות מהסוג של אלצהיימר, בהם אדם

גוסס לאורך זמן. לדעתי, גברים במצבים אלו נוטים יותר

לסגת לאחור באי נוחות. נשים, מאידך, נוטות יותר לחוות

את החוויה שלהן בצורה מלאה, על כל הצער, הזעזועים

מעל גוחנות נשים קטנים. הומור רגעי ואף הדרמטיים

המיטות, מאזינות למשפטים וקטעי משפטים החוזרים

על עצמם ללא הרף- "שורות המחץ" של המחלה. אנחנו

בוחרות מתי ואיפה להזיל דמעה- לרוב כשאנחנו לבדנו.

אנחנו לומדות לחיות מרגע לרגע- כי כך חיים עכשיו האנשים

שהם קרובים לנו.

ובעיקר, אנו לומדות את הלקחים הקשים של הקבלה. אין

טעם רב לשאול "למה". רק להיות שם. להיות נוכחים ולהאזין,

אפילו לדממה. מתחת לפני השטח תמיד קיימת נפש, נפש

שאין לה אלצהיימר, נפש שרוצה תמיד להישמע." ●

פטי דייויסבתו של נשיא ארה"ב לשעבר רונלד רייגןתרגום: זאב שביידל

פורסם ב"טיים מגזין", אוקטובר, 2010

פטי דייויס בתמונה משפחתית עם אביה רונלד ריגן הנשיא לשעבר של ארה"ב


32עמדא

הטוענים כי החברה האנושית היום עוברת סוג של

מהפכה בכל הקשור לאיכות חיים ואריכות ימים. החיים

הולכים ומתארכים בכל שנה יותר ויותר, ואם פעם,

לא כל כך מזמן אנשים הגיעו לישורת האחרונה של חייהם

סביב גיל 60, הרי שהיום עוד שליש שלם וגדוש של חיים עומד

בפני בני גיל זה.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל בשנת

2009 תוחלת החיים של גבר בן 65 הייתה 83.9 שנים )לפי

תוספת שנים של 18.9(, ותוחלת החיים של אישה בגיל זה

הייתה 87.2 שנים )לפי תוספת של 21.2(. כלומר תוחלת החיים

הממוצעת של אנשים בני 65 עוברת בהרבה את גיל 80!

אפילו השפה קצת מתקשה למצוא את המינוח המתאים:

קשישים? ישישים? אוכלוסיה בוגרת? גיל הזהב? הגיל השלישי?

איך בדיוק קוראים לאדם בן 75, עצמאי, בריא ובעל יומיום

עמוס ופורה?!

10% המהווים 65 בני אלף כ-742 חיים ישראל במדינת

רוב כללי, באופן הלמ"ס. מנתוני עולה כך מהאוכלוסייה,

האוכלוסייה בגיל 65 ומעלה )77%( מדווחים על שביעות רצון

מהחיים.

יחד עם זאת, יש לזכור כי לא מעט אתגרים עומדים בפנינו

בהגיענו לגיל זה: עלינו להשכיל ולנצל את שפע הזמן הפנוי שיש

ברשותנו; עלינו לשמור על הכושר הגופני והמנטלי; לטפח את

קשרינו המשפחתיים והחברתיים; ובעיקר לשמור על הבריאות

ולהרגיש כי למרות הירידה המסוימת והטבעית בתפקוד, אנו

בטוחים מספיק להמשיך וליהנות מחיינו.

מנתוני סקר הבריאות של הלמ"ס עולה כי פחות ממחצית

)42%( מבני 65 ומעלה מגדירים את מצב בריאותם "טוב" או

"טוב מאד", אולם כ-60% מדווחים כי ישנה בעיה בריאותית או

פיזית כלשהי, המפריעה להם בפעולות יומיומיות. כ-20% מבני

65 ומעלה דיווחו על מוגבלות בניידות ובתפקוד יומיומי.

על השאלה "ממי תקבל תמיכה, במקרה שאתה חולה?" ענו

82% מבני 65 ומעלה שיפנו תחילה לבן הזוג - במידה ויש,

ואילו 71% יפנו לילדיהם. גם במקרים בהם יזדקקו לתמיכה

רגשית או לעצה, יפנו בעיקר לבני הזוג או לילדים.

ממשיכים בחיי השגרהבהקשר זה ממש, הנה עוד נתון, החשוב ביותר שציינו עד

כה, למעשה: השאיפה המרכזית של 95% מבני +75 הינה

להתבגר בביתם, עד כמה שניתן. כמה טבעי והגיוני, לא? להישאר

עצמאיים, בסביבה הטבעית ולנהל אורח חיים שגרתי, בהתאם

למגבלות - אם יש, כמובן.

וזו אכן שאלה השאלה הגדולה היא כיצד מאפשרים זאת,

גדולה. את זאת יודעים היטב במיוחד בני המשפחה הקרובה,

אשר מוצאים את עצמם דואגים, שואלים ולעיתים קרובות אף

תומכים מקרוב מאד בבן המשפחה המבוגר.

ובכן, מטרתה של כתבה זו היא גם לספק את התשובה, פשוטה,

יעילה ובעיקר מועילה: לחצני סיוע בני הדור החדש. שכן הקידמה,

זו שהובילה אותנו לאותה אריכות ימים שהוזכרה קודם לכן,

תורמת את חלקה גם בצד הזה של המשוואה, כלומר במתן

האפשרות לקיים איכות חיים, ולא רק את אריכותם.

BSAFE, לחצן הסיוע הנייד הראשון בימים אלה יוצא לשוק

בישראל.

לחצן סיוע, בהגדרתו, מיועד להזעיק עזרה בשעת מצוקה.

העניין הוא שעד כה לא ניתן מענה נוח בשוק לצורך בלחצן סיוע

המספק את שירותיו גם מחוץ לבית, בכל מקום ובכל שעה,

ואשר יזעיק את העזרה המתאימה: עזרה רפואית, משטרה,

אמבולנס, מכבי אש, שירותי ביטחון וכו'.

לדברי החברה המספקת את השרות, הרעיון של BSAFE נולד

לפני כ-3 שנים, בעיקר בעקבות ההבנה כי יש צורך אמיתי

במכשיר כזה, אשר יסייע לרבים בשמירה על העצמאות והביטחון

גם בגיל מבוגר. הלחצן יוצא לשוק לאחר מחקר ארוך, פיתוח

והשקעה של כ-8 מיליון ש"ח.

BSAFE, בלחיצת כפתור אחת על פי מפרט התכונות של

בלבד, נפתחת שיחה דו כיוונית עם המוקד הרפואי, עולה התיק

האישי של הלקוח עם נתוני הרקע הרפואי במערכת המחשב,

חיים בטוחים ועצמאיים בגיל השלישי

שני הראל

יש

טיפים

במפגש הסיום עם המנחה שלומית ניר וייסמן, קראה חברת קבוצה ותיקה ממכמורת, שולה, שיר זה:

כוחו של מגע / פיליס ק. דיוויס

אם אני הוא תינוקך,אנא, געי בי.

אני זקוק למגעך במובנים שלא תביני לעולם.אל תסתפקי ברחצה, החלפת חיתולים ובהזנה,

נענעי אותי בסמוך אלייך, נשקי את פני וחבקי את גופי.מגעך המרגיע, העדין, מעניק לי בטחון ואהבה.

אם אני הוא ילדך, אנא גע בי.

אף כי אני עלול להתנגד, אולי להדוף אותך ממני,המשך, מצא דרכים לספק את צרכי,

חיבוק לילה טוב שלך עוזר להמתיק את חלומותיי,נגיעותיך באור יום אומרות לי, כיצד אתה חש באמת.

אם אני ילדכם בן הטיפש-עשרה,אנא געו בי.

העובדה שאני כמעט בוגר,אינה מכסה על הצורך שלי לדעת, שאתם עדיין אוהבים.

אני זקוק לזרועותיכם האוהבות, אני זקוק לקול רך.כאשר הדרך קשה, הילד שבי עדיין רוצה בכל אלה.

אם אני רעותך,אנא גע בי.

אין כמו חיבוק עז כדי לומר לי שאתה אוהב.מגע מרפא בעת שאני מדוכאת, מאשר שאני אהובה,

ומבטיח לי שאינני בודדה.המגע שלך עשוי להיות המגע המנחם היחיד שיש לי.

אם אני אהובך, אנא געי בי.

את אולי סבורה שתשוקתך מספקת,אך זרועותייך מרחיקות ממני את פחדיי.

אני זקוק למגעך הרך, המבטיח,שיזכיר לי שאני נאהב,

מפני שאני הוא אני.

אם אני ילדכם הבוגר,אנא געו בי.

אף כי אני בעל משפחה משלי,עדיין, כשאני נפגע, אני זקוק לזרועותיהם של אימא, אבא.

כהורה נקודת המבט שונה,אני מעריך אתכם יותר.

אם אני ההורה המזדקן שלכם,אנא געו בי.

בדרך שבה נגעו בי כשהייתי צעיר.החזיקו בידי, שבו לצידי, תנו לי כוח,

וחממו את גופי העייף בקרבתכם.על אף שגופי עטה קמטים, הוא אוהב חיבוקים.

אל תפחדו,רק געו בי.


עמדא 33

נשלח מיקום של המכשיר )כלומר של הלקוח( למוקד ובמידת

הצורך אף נשלחת הודעת מצוקה ומיקום לקרובי משפחה

.SMS-במייל וב

מהם יתרונות לחצן הסיוע? אילו חידושים הוא מציע?

"אחד היתרונות המשמעותיים ביותר הוא היכולת להגדיר בו

אזורים גיאוגרפיים ולקבל התרעה בעת יציאה מהאזורים שהוגדרו.

זהו יתרון משמעותי במיוחד לחולים דמנטיים וחולי אלצהיימר,

ואין ספק שכל מי שבמשפחתו אדם כזה, מבין את השקט

הנפשי והביטחון שמכשיר כזה מקנה".

"יתרונות נוספים", אומרת החברה, "הם היכולת לקבל ייעוץ

רפואי טלפוני עם רופאי החברה גם בעת שהייה בחו"ל, הגדרת

חיוג מקוצר לשלושה מספרים נוספים לבחירת הלקוח - כך

אפשרות דבר, לכל נייד סלולרי במכשיר מדובר שלמעשה

משפחה לקרובי והרשאות המוקד דרך שיחה להתפרצות

לאיתור המכשיר."

משרת הוא אופן באיזה לשירות? מגיבים אנשים איך

אותם?

"חשוב להבין שלא מדובר רק באנשים שעברו טראומות רפואיות.

גם אנשים שגרים בגפם, וחפצים בביטחון מלא ובעצמאות

כשהם יוצאים מהבית בלי 'להטריד' קרוב משפחה או מטפל.

אין ספק כי לחצני הסיוע מאפשרים לאנשים מבוגרים לעשות

דברים רבים שקודם לכן חששו לעשות".

לחצני סיוע המספקים אמצעי תקשורת לסיוע מיידי במצב

חירום, מאפשרים גם לבני המשפחה לחוש בטוחים פיזית

ונפשית.

נזכה לקבל בעתיד הלא רחוק, טוענים מי שמצויים בענף,

שירותים משוכללים אף יותר, המספקים גם תמיכה רפואית

כמו ניטור פעולת הלב מכל מקום באמצעות לחצן הסיוע, ניטור

רציף של רמות הסוכר בדם להתרעה לפני מצבי היפוגליקמיה,

וכן מוצרים משלימים לבטיחות בבית המתריעים על דליפות

גז, הצפות מים וכו'.

ולסיכום, שנזכה כולנו לחיים ארוכים, בטוחים וטובים ובעיקר,

אולי, שלא נרגיש לבד... ●

מבוסס על פרסומי החברה המייצרת את

BSAFE לחצן המצוקה

לפרטים נוספים ניתן לפנות לביקור רופא בטלפון 6101*

הערת המערכת:

אודות מערכות איתור ולחצני מצוקה נוספים

)מסוג eXtrack ו-Geoskeeper( תוכלו לקרוא במאמר

"מערכות איתור והתראה" שהתפרסם בגיליון 65 של "עמדא",

פברואר 2010


34עמדא

בים מהבאים לכנס העמותה בתיאטרון יהלום ראו

באולם הכניסה את משה, או את נכדתו הצעירה,

מחלקים חוברות דקות "מדריך - עזרה למטפלים

בחולי אלצהיימר".

משה, בעלה של לאה , חולת אלצהיימר מזה 10 שנים,

עבר התנסויות רבות במהלך שלבי המחלה של אשתו. במשך

אלצהיימר חולי למשפחות לעזור מנסה הוא השנים כל

אורח החיים והמשך המתמודדות עם קשיי הטיפול מחד

ה"נורמאלי" מאידך.

לאחרונה הוציא לאור, על חשבונו, חוברת הדרכה למטפלים

כדי להעניק לאחרים מניסיונו. קטעים מחוברת זו, בסגנונו

של המחבר, אנו מביאים לפניכם.

כבוד החולהלמרות מצב הרוח הירוד או מותש של החולה, על המטפל

לא לשכוח לשמור על הכבוד העצמי של החולה, יש לחבק,

לנשק, ולעולם לא לשכוח שאם החולה מתקשה או מתנגד, זה

לא שהוא אדם רע, זה לא הוא, זו המחלה. את המשפט הזה

אנחנו המטפלים, צריכים לזכור כל דקה וכל הזמן. דבר חשוב,

אלו השיחות עם החולה בזמן שהוא עדיין מגיב לפעמים והוא

משתתף בשיחה, גם אם הוא מגמגם. והכי חשוב הוא מעולם

לא לדבר עם החולה מעל ראשו, לשבת מולו פנים מול פנים

וגם להושיט לו יד, וחכו כמה דקות ותראו בעצמכם אלו תגובות

משמחות תקבלו. החולה בדרך כלל, גם במצב שהוא לא מדבר,

הוא מביט לך בעיניים וזה בדוק, נסו זאת, לעולם לא לדבר עם

החולה מהר, צריך סבלנות.

הרחצהחולה אלצהיימר לא רוצה להתרחץ. וגם אם כן, רק לאחר שכנוע.

החולה לא רוצה לא מוכן להתפשט. חובה לא להיכנס איתו

לעימות. הכניסו את החולה עם בגדים לתוך המקלחת, החולה

תוך כמה דקות, הוא בעצמו מבקש להוריד את הבגדים כי זה

לא נוח לו, רטוב לו. זה קשה עליו, לכן עשו זאת בעדינות וראו

תוצאות חיוביות. לצערנו במקלחת החולה הופך להיות כמו ילד

קטן באמבטיה. בזמן הרחצה תנו לו לבצע בעצמו פעולות כמו

לסבן את עצמו או לשחק במים ואם ישנה בעיה של צניעות

מצד החולה, לא ללחוץ עליו בנידון. חייב להיות מעקה או ידית

אחיזה, שטיח שמונע החלקה ואם יש מקום, גם כיסא. אם הוא

רוצה לשבת כמה דקות, תנו לו.

ההלבשהחולה אלצהיימר שעדיין יודע בשלבים הראשונים להתלבש עלול

להתלבש בצורה מרושלת, או לא לרצות להחליף בגדים. חובה

על המטפל להמציא לחולה בגדים נוחים וקלילים להלבשה. לגבי

מכנסיים, ישנה דעה נכונה שמכנסיים עם גומי רצוי מאשר עם

רוכסן וגם נעליים, חייבים נעליים שמונעות החלקה. אין לתת

לחולה ללכת עם כפכפים או נעלי בית שעלולים להסתבך תוך

הליכה.

המטבחיש לדאוג לברז בטחון לגז, אם אין - יש להרכיב מיידית. דחוף

להוציא את התקע של הקומקום. יש לוודא שדלת המקרר

סגורה וזה חשוב ביותר. יש לסלק את הסכינים או כל דבר כמו

מערוך ועוד דברים מסוכנים. להיזהר מהקלות שהחולה יכול

לגשת ולעשות שימוש רע או יותר מזה, כי החולה לא מבין ולא

מודע עד כמה מסוכן. ●

הדרכה

טיפים מניסיון אישי משה שוורץ

נמשכת ההרשמה לעמותה לשנת 2011

על אלו הרוצים להשפיע לכל אנו קוראים דרכה של העמותה ולעזור לנו להעלות חיוך על פני בני משפחותיהם של כ-100000 חולי

אלצהיימר להצטרף לעמותה.

זכרו אנו זקוקים לכם!

להרשמה:

[email protected] :בדו"אל

או 8889*

www.alz-il.net

ר

קן חם ואוזן קשבתסיוע טלפוני למידע, הדרכה ותמיכה 8889*

טלפון איש קשר עיר 08-8555555 אתי אלמליח-בוקר אשדוד

050-7548874 סבטלנה וקס אשדוד לדוברי רוסית 08-6732142 רות ישין אשקלון 08-8581532 נירה גולן באר טוביה 08-6205172 סיגל לוזון -בוקר באר שבע 03-6711000 רות שלומוביץ בני ברק 03-6186264 רבקה גוטרמן

052-2428897 פנינה אורן בת ים 03-5722382 קרין עמיאל גבעתיים )בבוקר( 03-7519841 שלומית ניר ויסמן גוש תל מונד

052-2816780 אפרים רודנאי 04-6767136 חיה פלצר )בוקר( גליל תחתון

04-6629161 מרים צ'ובינסקי 04-6628221 נחמה קהת מ.א. גליל תחתון-כדורי 04-9952214 רחל רוט גליל מערבי 04-9854129 תלמה בן-דוד

04-9578915 רוחמה אטוצ'קין וקנין מעלות-תרשיחא- בבוקר 08-6558777 לינדה גבאי דימונה 08-6558777 ענת אפריאט 09-9552865 ניצה סירקיס הרצליה 04-6342506 חדרה מרלנה דסקל 04-6390918 מרים וובר 03-5046038 דרורה חריף חולון 04-6390918 מרים וובר חוף הכרמל 04-8223351 זיוה הראל חיפה 04-8100262 יהודית דובובי 04-8244878 אסתר ספקטור

052-2359527 אמיר כהן טבריה 02-6798120 עליזה בר-לב ירושלים 02-5853874 שולה אסרף 02-6413119 טובה הנדלסמן 08-9439811 חווה ברק יבנה 09-7675001 אלינה קניגהים כפר סבא

04-9088130 כרמיאל לדוברי רוסית סופיה זלטין 054-2329861 052-2799463 רותי צוקר מועצה אזורית- גלבוע

03-9730997 חיה בשקין מ.א.חבל מודיעין-שהם 054-3165223 אורית טרומפר סלע מודיעין מכבים רעות 054-4466097 שונית וינום

03-5336643 אסתר ספקטור נווה מונוסון 08-9301725 עידית חן סייג נס ציונה 08-9383720 פנינה ניצן 09-8343275 מגדה גולן נתניה 04-6520103 חנה פרידמן)בוקר( עמק יזרעאל

054-3217154 מירי קוטר עפולה 08-9956223 סמדר גלבאור ערד 03-9331812 רותי יצחקי פתח תקווה 04-6920254 עפרה אברהם/ז'נט כהן צפת 04-8440598 דליה כהן קריות-אזור חיפה וצפון 04-9952214 רחל רוט קריית ביאליק

054-4210757 דפנה מור קריית מוצקין 04-6950867 בת שבע בונה קריית שמונה 03-5324247 רחל וקסלר קריית אונו

052-2889298 רותי אטיאס )בוקר( קריית גת 08-6889398 רותי אטיאס )ערב(

052-6117420 עפרה שגב ראשון לציון 03-9642104 חוה צמרת 03-9646748 ליבי מאירי 03-9690991 חרסה חרפ 03-9531857 אתי גלבר ראשל"צ- מערב 08-9392971 לאה סופר רחובות 08-9150041 ויקי נני רמלה )בוקר( 08-9215363

050-2640643 דפנה גרין רמת גן 03-5495204 ניצה אייל/מיקל כהן רמת השרון 03-6475559 שולה ליבובסקי תל אביב 08-9392671 לאה סופר לדוברי איטלקית

050-7235870 יהודית גולדברג לדוברי אנגלית 077-3240639 פולה וג'ף פלברג

04-6390918 מרים וובר 03-6186264 רבקה גוטרמן לדוברי אידיש 03-6766245 בנימין אבלס לדוברי הונגרית 08-9466093 תמרה בוגדנוב לדוברי רוסית 04-8344592 שרה אלקובי לדוברי ספרדית

054-2127525 פולט גרינברג ברזילי לדוברי צרפתית 02-6725381 ד"ר שלמה גנאור לדוברי הולנדית

03-5341274 גרי רוט מנכ"ל

סניפי העמותהקבוצות תמיכה ויעוץ לחולים ולבני המשפחות

תל אביבניצה אייל

שולה ליבובסקירוחמה שרייבר

03-540408803-6475559

054-2303961

אשדודאשדוד-דוברי רוסית

באר שבעבאר טוביה

בית שאן /ע.הירדן בני ברקגבעתיים

גוש תל מונדגליל מערבי / מטה אשר

הוד השרוןהרצליה

חדרהחולון

חוף הכרמל-דוברי אנגליתחיפה

טבריה

טירת כרמליבנה

ירושלים

כפר סבא/רעננהכרמיאל

מ.א אשכולמ.א. גלבוע-"דורות בגלבוע"

מ.א. גליל תחתון-כדורימ.א.חבל מודיעין-שהם

מ.א.משגבמודיעין מכבים רעות-מכבים

מרכז הארץ -דוברי אנגליתנהריה )בוקר(

נווה מונוסוןנס ציונה

נתניהעמק יזרעאל

עפולהערד

פרדס חנהפתח תקווה

צפתקריית אונו

קריית ביאליקקריית גת

קריית מוצקיןקריית שמונה

ראשון לציון

ראשל"צ מערברחובות

רמלהרמת גן

רמת השרון

אתי אלמליחסבטלנה וקס

סיגל לוזןןנירה גולןתיקי נווה

לאה בהרבענת קם

קרין עמיאלאפרים רודנאי

ורד אריאל / רחל רוטיפית דיוויס

ניצה סירקיסמרלנה דסקלאיריס פורת

מרים וובריהודית דובובי

זיוה הראלצופיה פטינקיןרחל בן בנימיןלילך ברקוביץ

מרכז יוםעליזה בר-לב

שולה אסרף)ערב(ד"ר שלמה גנאור

טובה הנדלסמןרות פטרובר

אלינה קניגהים סופיה זלטיןרינה מלכהדינה פלג

דר' גברוש נחושתןציפי טייכר

נחמה קהתחיה בשקיןמיכל בן נר

אורית טרומפר סלעשונית וינום

פולה וג'ף פלברגשירז אבני

אסתר ספקטורעידית חן סייג

פנינה ניצןגילה גלעדי/לאה יניב

מרגלית רואימירי קוטר

רותי אלטברסמירה ג'מל

רותי יצחקיעפרה אברהם/ג'נט כהן

מירה חלילימירי איילון

עמירה רבינוביץדפנה מור

בת-שבע בונה )בבוקר(עופרה שגבחוה צמרתחרסה חרפ

אתי גלברלאה סופר

ויקי נני )בבוקר(דפנה גרין

אורה ג'רפי

08-8555555 08-8516844 /36

08-620517208-8581532

04-6667513 בבוקר052-3781004

03-571153203-5722382 בבוקר

052-281678004-9911136/7

09-775913409-955286504-634250603-502566204-639091804-810026204-822335104-673911504-6739112

052-838013108-933006602-679812002-585387402-672535102-641311902-569888509-767500104-9088132

054-6626839 08-9987519

052-3756083050-7263830 04-662822103-973099704-9902332

054-3165223054-4466097077-3240639

04-9827972/6050-6850137 08-930172508-938372009-8603386

04-6520106/304-6527619

08-995992604-6375654

03-933181204-692025403-535309404-8715014

08-6812305/6054-421075

04-6950867/473052-6117420

03-9642104 03-9690991

03-9531857/808-939267708-9215363

050-264064303-5495204

טלפוןשםעיר

Documents

גיליון 68 - ינואר 2011 מניעת בעיות התנהגות בדיור מוגן התמודדויות עם התפרצ