Embed Size (px)
Citation preview
מגזין לאוכלוסייה מבוגרתברמת השרוןמאי 2018, גיליון 39
ד דור השואה והתקומה ד דורות נפגשים ברמת השרון ד נשים פורצות דרך בכל גיל ד הולכים על בטוח – על מניעת נפילות ד להזדקן בבית - משרה מלאה ד מפנאי הנאתי לפנאי ייעודי
ד ברוז' – יפיפייה מימי הביניים
70 אביבים
תוכן עניינים:מגזין לאוכלוסייה מבוגרת
ברמת השרוןמאי 2018, גיליון 39
| מגזין דורות מאי 22018
מוקד מידע מינהל גיל הזהב: רח' דבורה הנביאה 8 רמת השרון,
גליון מס' 39, מאי 2018, 70 אביבים מופץ חינם לאוכלוסייה המבוגרת
ברמת השרון. יוצא לאור על ידי מינהל גיל הזהב, עיריית רמת השרון בשיתוף מגזין דורות לקידום
האוכלוסייה המבוגרת.
עורך: גדי פורתרכזת מערכת: דפנה ורדימון
רכזת הפקה: קרן גלבוע
מינהל גיל הזהברח' דבורה הנביאה 8, רמת השרון
מערכת: אהובה רימר, אורנה ברמלר, גדי פורת, ד“ר דורית מצקר-עליון, דפנה ורדימון,
לאה אורן, מרים בורג, נורית ליטוב, ניצה ערמון, עדנה רותם, עודד זיו, עמיה זיו,
פנינה מתיא, צביקה קרן, צילה דגון, שרה נאור
מגזין דורותדורות לקידום אוכלוסייה מבוגרת בע"מ
טל' [email protected] :דואר אלקטרוני
צילום תמונת השער: ענת יוסף
משתתפים: נורית ליטוב, עדנה ברייטנפלד רותם, ד"ר סמדר פלד, ד"ר דורית מצקר עליון, צביקה קרן, צילה דגון, שרה נאור, איילה רהב,
מרים בורג, אורנה ברמלר, רוני מרק, פנינה מתיא, אהובה רימר, נאוה גרין,
אופירה אמיר, אסתר אליעד
studiofux :עיצוב גרפי טלי פוקסנבוים־שמעוני
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות.© כל הזכויות שמורות
חדשות ואירועים בקהילה
“מדור לדור“ בתיכון רוטברג:ותיקי העיר במפגש עם תלמידים
במסגרת שנת ה-70 למדינה, תלמידי תיכון רוטברג בשיתוף עם מרגש למפגש העיר וותיקות ותיקי את הזמינו הזהב, גיל מינהל
וחגיגי בין הדורות.בדמויות לפגוש זכו י“ב, עד י’ משכבות הספר, בבית כיתה כל גם אלא העירונית ברמה רק לא הבולטות ומובילות משפיעות בתרומתם למדינה בכלל. במסגרת זו נשמעו סיפוריהם המרתקים בכל הצמתים המרכזיים משואה חלק ונשים, שלקחו גברים של ועד תקומה, דרך עשייה ציבורית וביטחונית, הישגים ספורטיביים חסרי תקדים והקמת התעשייה בארץ. כל אחד מהוותיקים נכנס ביצעו תחקיר אשר עצמם התלמידים ידי על רואיין שם לכיתה,
מקיף אודות קורות חייו של האורח.ראש לשעבר שביט, שבתאי התלמידים: עם לדבר הבאים בין “יד ויו“ר שואה ושורד פרטיזן ארד, )טולקה( יצחק המוסד; ד“ר היו במפגש שהשתתפו נוספים שואה ניצולי לשעבר. ושם“ שהייתה רביב, מרתה עו“ד וחוקר, פסיכולוג פרידלנדר, דב לניצולי פיצויים לתשלום אוסטריה מממשלת בתביעת מעורבת שואה אוסטרים ופרופסור עמנואל מרקס אנתרופולוג, חתן פרס ישראל, שעסק בחקר החברה הבדואית. את תחום הספורט ייצגו אסתר רוט שחמורוב, האצנית המיתולוגית, ואורנה אוסטפלד, ממובילות כדורסל הנשים בארץ. עוד זכו התלמידים לפגוש אנשי צבא לשעבר - שייקה גביש, אלוף פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים; אריה עוז אשר הקים את טייסת התובלה של צה“ל; מוטי בר דגן, לשעבר מפקד חיל הקשר ואבישי כץ, שהיה קצין הנדסה ראשי בעבר. ריבה שניידר טסלר סיפרה את סיפור עלייתה לארץ, המשמעות רבת עשייתה ועל ומפקדת מנהלת כאישה עבודתה המקדמת מנהיגות אתיופית בארץ. ד“ר אברהם רוכלי, היסטוריון, לשעבר מנהל מכללת לוינסקי, ואילנה דן, מנהלת חטיבת עלומים החינוך. תחום את ייצגו השרון, ברמת ויצ“ו סניף ויו“ר לשעבר את שסיפר בר-עוז, אמנון ידי על יוצגה המקומית המנהיגות סיפור עלייתו מעירק, החיים במעברה, על מורשה של פעם והיום
ועל תפקידו כסגן ראש העיר בעבר. לאה אורן, ראש מינהל גיל הזהב: “שיתופי הפעולה הבין-דוריים רבות, שנים כבר מתקיימים רוטברג ותיכון הזהב גיל מינהל בין דעות לצמצם ומסייעים שיח מייצרים שהמפגשים הבנה מתוך להכיר לתלמידים אפשר זה מפגש פערים. על ולגשר קדומות
קבוצת אנשים רבי מעש שבנו את המדינה ועיצבו אותה“.המרואיינים הביעו את תקוותם שהנוער של היום ימשיך בעשייה
חיובית ותורמת למדינה ולחברה.
זיכרון בסלון ברמת השרון
בשמונה השנים האחרונות קיימת מסורת חדשה לפיה מציינים ניצול מזמינים ביתית. באווירה ולגבורה לשואה הזיכרון יום את כי אין תחליף שואה לספר את הסיפור האישי שלו, מתוך אמונה
למפגש אישי כדי להעביר את סיפורי הניצולים.כ-50 בתים ברמת השרון פותחים מדי שנה את בתיהם ואת ליבם
למפגש חברתי עם דור הניצולים.היוזמה של ערב זיכרון אינטימי בערב יום השואה התחילה בשנת
2011 על ידי עדי אלטשולר והתרחבה לכל הארץ.יעל של ביתם לסלון ולגבורה לשואה הזיכרון יום בערב ״הגעתי ויוסי ברח’ סיני, שפותחים את ביתם זו השנה השנייה, כדי להקשיב לסיפורים של ניצולים. השנה הוזמנה למפגש מירה פולק, ניצולת הגיעה מירה המלחמה. שכשפרצה שש בת רק שהייתה שואה,
למפגש עם בתה ונכדתה״.נורית ליטוב
יד נתןתיקון תקלות בבתי תושבים ותיקים
קהילת תושבי רמת השרון תומכת באזרחיה הוותיקים ומעתה תסייע גם בתיקון תקלות בבית באמצעות מתנדבי “יד נתן - אומר ועושה“. היוזמה החלה בזכות נתן קירשבוים, צדיק בדורו, מורה שימש אשר השרון רמת תושב היה נתן לעולמו. שהלך ומחנך, ישראל“. “גאולת הכנסת בית כגבאי בהתנדבות שנים במשך בכל בזולת ובתמיכה בעזרה כימים לילות עשה נתן לכך, מעבר
דבר ועניין.נתן של זכרו את להנציח לנכון ראה השירות, יזם גרינקר, לוני שמו על ותיקרא הזהב בגיל מתנדבים שתתמוך קבוצת בהקמת
של נתן קירשבוים.רכזת מירי בת אל, עם יחד הזהב, גיל מינהל ראש אורן, לאה אשר קבוצה בהקמת לעזרתו מיד נרתמו ישובית, מתנדבים
התחילה לפעול בתיקון תקלות בבתי אזרחים ותיקים.השעות בין חול בימי ,106 מוקד באמצעות נעשית הפנייה
.23:00-17:00לסיוע 106 העירייה למוקד לפנות מוזמנים ותיקים תושבים
בתקלות חשמל, כולל טלוויזיה ומחשבים, מים, ועוד.
5| מגזין דורות מאי 42018 מגזין דורות מאי 2018 |
מהדורה זו של “דורות רמת השרון” , יוצאת אל האור, לאחר חג הפסח הוא חג החירות, לאחר הריבונית ישראל למדינת השבעים חגיגות והעצמאית, לאחר ל”ג בעומר – החג המסורתי על בקרב בניצחון היתר, בין הוא, גם הקשור חג שהוא השבועות חג לפני ומעט עצמאות,
הקציר, וחג מתן תורה.ערכים מייצג הללו והימים מהחגים אחד כל לפעול מבקש הזהב גיל שמינהל ומורשות
לאורם. כולם נוגעים בכבוד האדם ובחירותו.בעשייה יומיומית, פועל המינהל, בשיתוף פעולה עם מועדוני הפנאי לגמלאים, של עמותת א.ל.ה העירייה ומחלקות “מגוונים“ רשת וביתנו, אקטיביים, להיות לגימלאים לאפשר השונות,
משפיעים, תורמים ומשמעותיים.פעולות באמצעות היתר בין נבנית, זו עוצמה הקוגניטיביות היכולות לשימור המכוונות והפיזיות, מיצוי זכויות, פעילויות פנאי מעשירות ומקדמת בינדורית משמעותית ומהנות, עשייה
ופיתוח יוזמות חדשות.
שמטרתם קורסים 2 מסתיימים אלה בימים למנף ולתת ביטוי לאותן יכולות ועוצמות: קורס הניב ואשר בוגרים 15 השתתפו בו יזמות, עבורכם, המיועדים קהילתיים מיזמים שלושה
גמלאי רמת השרון. וקורס להכשרת מראיינים לאתר “ טרסה”- מיזם ומטרתו, לאינטרנט המועלים זיכרונות, תיעוד שיקוף היסטוריה קהילתית אותנטית, תוך מתן
במה וקול לכל המעוניינים בכך. למורשת, במה לתת ביקשנו הנוכחי, בעיתון
לערכים ולעשייה המתמשכת. לעבר שהוא חלק בלתי נפרד מאתנו, להווה אותו אנחנו חווים ופועלים במסגרתו, ולעתיד שאנחנו
מבקשים שיחייך אלינו ופועלים לשם כך.וכמו תמיד, אני מאחלת לכם, ציבור הגמלאים,
בריאות טובה וחיים של כבוד, עצמאות וחירות.
לאה אורןראש מינהל גיל הזהב
דבר ראש מינהל גיל הזהב
“יום המעשים הטובים“ ברמת השרוןישראלים מיליון כשני השתתפו הארץ ברחבי הטובים“ המעשים ב“יום מרס בחודש שהתקיים זו כבר יפה יוזמה האחרון. 12 בת למסורת הפכה הדגל פרויקט והיא שנים טובה“, “רוח עמותת של שבמהלך כל השנה מרכזת
את ההתנדבות בישראל.תושבים רבים ברמת השרון את באירועים. חלק לקחו כחול- באווירת חגגו היום “מגוונים“, רשת במיזם השתתפו למדינה. 70 חגיגות לרגל לבן,
עובדי העירייה ואגודת הספורט.“אלי במתנ“ס האירוע היה ביותר המרגשים הפרויקטים אחד כהן“, שחגג 70 לוותיקי העיר משכונת מורשה. הייתה זו יוזמה של אנאבל מנהלת ״מגוונים״ אלי כהן בשיתוף פעולה עם מינהל גיל
הזהב.כ-70 מתושבי העיר רובם ותיקים משכונת מורשה הוזמנו לאירוע. סידרו “קלמן“ הספר מבית ט’ כיתה ותלמידי המתנ“ס עובדי אדום ורד והגישו בבלונים האולם את קישטו השולחנות, את
לכל מוזמן.וברכה את גיל הזהב, פתחה את הערב לאה אורן, ראש מינהל פגשתי שנה. 70 כבר מורשה, בשכונת גרים שחלקם התושבים, 1956 ישר למעברה ברמת זיוה דיארי, שהגיעה בשנת את הגב’ מתנדבת זיוה בשכונה. משפחתה כל עם מתגוררת ומאז השרון בשל“מ בחינוך – זהב בגן וגם במתנ“ס אלי כהן, לדבריה, היה זה “ערב בלתי נשכח, מחווה ברמה גבוהה לתושבים, כיף ואחווה, כל
הכבוד ליוזמים“.מבית א’ כיתות תלמידי שהכינו מרגש, בטקס נפתח האירוע הספר “מורשה צומח“ בניהולה של גלי לידובסקי. הזמרת רננה אורן סחפה את המשתתפים בשירה בציבור ובהרקדה. את הערב ויעקב קורצקי וייזר סגנית ראש העיר דברת כיבדו בנוכחותם
סגן ראש העיר ומ"מ.נורית ליטוב
“היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם“ /מהטמה גנדי
הסתיים קורס יזמות חברתית-קהילתית לגמלאים
חברתית-קהילתית ליזמות שני קורס מסתיים אלה בימים המבקשים וגמלאיות, לגמלאים מיועד היה הקורס לגמלאים. להמשיך ולהיות פעילים ורלוונטיים ולממש את הפוטנציאל האישי שלהם בדרך חדשנית ויצירתית לטובת אוכלוסיית הוותיקים בעיר. הקורס הונחה בהתנדבות על ידי ד“ר ריטה אלוני, יועצת ארגונית ורדימון דפנה ידי על ולווה קלינית פסיכולוגית זמיר, ואורה
ממינהל גיל הזהב.הנדרשים ההיבטים כל את המשתתפים למדו הקורס במהלך ויעדים, מטרות ערכי, חזון מבוססי חברתיים, מיזמים לבניית
המעוגנים בצורכי עולם הגמלאות.
תערוכה לדורות“אישי מקומי“ - גלריית בית מלינוב מציגה תערוכה של הציירת יונה שילה
אוצרת התערוכה - גלית צימבליסט
האמנית יונה שילה, שהשתתפה במספר תערוכות קבוצתיות “אני עצמה: על מעידה שלה, הראשונה היחיד תערוכת וזוהי מהאלבום מקומי נוף שגרתי, רגע שלוכדים מצילומים מציירת המשפחתי, הם מנציחים את האמת הבלתי אמצעית, את הרגע החולף“. בעבודותיה האקספרסיביות בצבעי שמן רכים היא מעלה על הקנבס מפגש משפחתי סביב שולחן ארוחת הערב או פורטרט אישי של כלתה ובנה. היא מממשת את הרעיון שהוביל הצלם אנרי קרטייה ברסון, אסכולת הצילום הלא מאורגן, הלא מבוים, שמדבר
על לתפוס את “הרגע המכריע“. היכולת להקפיא את התיעוד של רגע שהיה ולא יהיה יותר, זיכרון בעבודותיה נוכח לצילום ציור בין ההיסטורי הקשר ההנצחה. של יונה, בוגרת “בית הספר לאמנות - המדרשה“. בין מוריה היא על והשפיע למנטור לה שהיה ראוכוורגר, יאן הצייר את מונה התפתחו השנים במהלך לציור. שלה והגישה ההסתכלות צורת יונה בעבודותיה. השני כחוט שעובר שלה, האישי והקו הסגנון מציירת בסטודיו שלה ובקבוצת האמנים בבית מלינוב רמת השרון,
בהדרכתה של סמדר קיבקוביץ.עדנה ברייטנפלד רותם
כתיבה יוצרת בין-דורית: ניצולי שואה ובני נוער
כמיטב המסורת בתיכון רוטברג התקיימה גם השנה פעילות משותפת עם מינהל גיל הזהב. את הפעילות הובילה מיקי הורביץ, מנחת קבוצות לגיל השלישי והדס קוטלר-שפיגל, רכזת המעורבות
החברתית מטעם בית הספר. מטרת הפרויקט הייתה שבירת סטיגמות בין מבוגרים לנוער )כל
קבוצה ביחס לקבוצה השנייה(.במשך חצי שנה נפגשו בני הנוער וניצולי שואה פעם בשבוע, למשך שעתיים. במפגשים, שנערכו בבית הספר התיכון, התקיימו שיחות סביב נושא מרכזי דרך עיניו של כל משתתף, כגון: השם שלי, הבית שלי, החפץ שלי, המשפחה שלי, חג מהעבר וכיום, אהבת השירה מהעבר והיום, ועוד. בנוסף לכך, התלמידים נפגשו עם ניצולי שואה
בביתם וקיימו עימם ראיונות אישיים, שבהם חשפו הניצולים את הסיפור האישי שלהם, הראו תמונות מהעבר ומההווה.
במפגש הסיום, שהתקיים ביום השואה, ציינו המשתתפים משתי קבוצות הגיל את הנאתם מהתכנית ואת הדברים הרבים שלמדו אלה על אלה. מדברי התלמידים: “הכרתי אנשים מופלאים, חזקים, אופטימיים ובעלי שמחת חיים“... “לקחתי מכם כוחות להתמודד אנשים הם השואה שניצולי “חשבתי בחיי“... קשים מצבים עם יש בכם המון אופטימיות, כי לימד אותי עצובים, המפגש עמכם
אתם אנשים מופלאים“. ניצולי השואה התרשמו מהתלמידים ואמרו, בין היתר: “התרשמתי בני הנוער, “נהניתי להכיר את ומתעניינים“... נוער איכותיים מבני הגעתי לכל מפגש בשמחה, הרגשתי שאני משמעותית לבני הנוער“...
“אתם דור העתיד, תפקידכם להעביר את הסיפורים שלנו הלאה“.במהלך המפגש, כל משתתף מבוגר קיבל חוברת עם סיפורו האישי. לאחר מכן, התלמידים ליוו את הניצולים לטקס לציון יום הזיכרון,
שנערך בבית הספר התיכון.
רוקדים את החיים ++ב“מגוונים“ אלון
בחודשים האחרונים נחשפו משתתפי התכנית, המתמודדים עם מחלת פרקינסון ובעיות נוירולוגיות שונות ובני משפחתם, להרצאתה מילבת, מעמותת בעיסוק מרפאה שקד-ברגמן יעל של המאלפת ופטנטים עזרים בנושא עסקה ההרצאה השומר. תל החולים בית לשיפור העצמאות ואיכות החיים וכללה הדגמות רבות והצעה ליצירת
קשר ישיר עם מילבת לצורך קבלת עזרה על פי צרכיו של כל אחד.מפגש נוסף היה סדנה חווייתית, בהנחיית עומרי לפידות, שעוסק הביטוי את לשפר ניתן התוף בעזרת תיפוף. באמצעות בתרפיה למשתתפי רלוונטית הייתה הסדנה ולכן הזיכרון ואת העצמי
התכנית. כל חבר קיבל תוף והצטרף למעגל קצב פעיל. ההנחיה נעשתה בגישה טיפולית, תוך תשומת לב עדינה ליכולות
של כל אחד.הסדנה ורציף. משותף מקצב נבנה טיפולי ככלי התוף בעזרת נפתחה בחימום ובהנעה של הידיים כהכנה לתיפוף עצמו והמשיכה
במשחקי קצב משעשעים ולימוד מקצבים ממגוון תרבויות.לאחר ההתנסות החיובית תורחב התכנית “רוקדים את החיים++“
ותיפתח בקרוב ב״מגוונים״ אלון גם סדנת תיפוף.
גיבושון למתנדבי ולעובדי עמותת “ביתנו“
במזג אוויר מקסים יצאו מתנדבים ועובדים מעמותת “ביתנו“ ליום גיבוש נחשולים בקיבוץ החל האירוע וכיף. מוזיאון שהוא “המזגגה“, ובמוזיאון לארכיאולוגיה וזכוכית, מרשים ביופיו ובמוצגיו. המשתתפים נחשפו לפועלו בארץ, דיזנגוף מאיר של הראשון שאחר כך הפך לראש העיר העברית בקיבוץ לביקור יצאו משם החדשה. שדות ים ובמוזיאון “אוצרות קיסריה“, על היסטורית סקירה שמעו שם
שליטי העבר שראו בשליטה בקיסריה נקודת כוח מרחבית. מסבירה: מלינוב בית “ביתנו“ של ראש יושבת אבינרי, כרמלה “מטרת מפגש העובדים והמתנדבים בטיול הייתה לא רק תגמול והכרת תודה, אלא גיבוש המתנדבים, שכל אחד תורם את חלקו, ומכל החלקים המושקעים נבנה הפאזל, שבסיום הרכבתו המועדון
שלנו פועל לדוגמה“! עדנה ברייטנפלד רותם
“לצלם סיפור“תערוכת צילומים "דור אפס"
סיפורי מובאים שבה צילומים, תערוכת היא סיפור“ “לצלם חיים של ניצולי שואה באמצעות מצלמה. התערוכה חושפת חקר של הבין-דורי הסיפור על עמוקה והתבוננות אינטימי ויזואלי
השואה. שעסקו שאלות עלו שבה סדנה, התקיימה התערוכה במסגרת בצלמם גדלו אשר ילדיהם, לדור ביחס השואה שורדי בהגדרת ההישרדות, השואה, סיפורי את הילדים פגשו והיכן איך ובצלם: להורות, קורה מה אלו, כל תוך אל שנולד הדור שאחרי, החיים
לילדות, לזיכרון ולשכחה, לעבר ולעתיד, לסיוטים ולחלומות. המשתתפים סיפרו סיפור״ ״לצלם ובשיטת המצלמה בעזרת חבריהם עם וחלקו חשפו בררו, חידדו, סיפוריהם, התקרבו, את
לקבוצה תחושות, רגשות וחוויות אישיות.בתערוכה הציגו: ורד אלקלעי, יהודית אשד, איירין גרובר, טלי גרינקר, ציפי דה-ליאו, מרתה רביב, הנרי וייך, דורה פינצ׳וק, סיגל הראל מור יזמו איל קלמן ושלמה שוורץ. את התערוכה ושיבי איסמן. התכנית התקיימה בשיתוף מינהל גיל הזהב ואשל-שחיים השואה “שורדי אומרות: הסדנה מנחות ישראל. ג׳וינט בקרבנו הולכים ומתמעטים וחובה עלינו להעביר את הלפיד לדור
השני ואין כמו לספר סיפור באמצעות מצלמה“.
חדשות ואירועים בקהילה
7| מגזין דורות מאי 62018 מגזין דורות מאי 2018 |
מחול בין-דורי
זו השנה ה-11 שהמחול הבין-דורי ממשיך לפעול בשילוב ונשים אלון בתיכון י’ מכיתה המחול מגמת תלמידות של בוגרות מהקהילה. הפעילות הונחתה על ידי הכוריאוגרפית נועה זמיר. בסוף חודש מרס הוצג המחול הבין-דורי בערבי
מגמת המחול בפני קהל רב.
הנגשת שירותי העירייה והמרחב הציבורי לטובת כלל הציבור
עיריית רמת-השרון משפרת את השירות ומנגישה את שירותי העירייה ואת המרחב הציבורי לטובת כלל הציבור: במסגרת מגמה בסמוך הציבורי המרחב לשדרוג המקצועיים הצוותים פעלו זו לנקודת כיבוי אש ברח’ בית הלל. במסגרת עבודות הנגישות בוצעה הקטנת רדיוס והעברת מקומות חניה לטובת ציבור הנכים שמגיעים
לקופת חולים “הכללית“ שנמצאת בסמוך.העירייה מקדמת ברחבי העיר סדרת פרויקטים של הנגשה במרחב השירות את לשפר במטרה המוגבלויות, בעלי לטובת הציבורי ולהפוך את רמת-השרון לעיר נגישה ומסבירת פנים לכלל תושביה הנגשה עבודות לאחרונה בוצעו העירייה בניין בפתח ומבקריה. שכוללות בין היתר הנמכת מדרכות והכשרת חניות לבעלי צרכים
מיוחדים. גם בבניין העירייה הותקנו לאחרונה מרבדים פלסטיים עם בליטות, סימון עבורם המהווים ראיה לכבדי עזר כסימן למדרגות בסמוך אזהרה לפני ירידה במדרגות וזאת לצד אמצעי עזר להנגשה לכבדי שמיעה שהותקנו בעמדות קבלת קהל, שילוט נגיש בבניין העירייה בכל הקומות, פס סימון ברוחב 3 ס“מ על כל מדרגה ושילוט ייחודי
כעזר לכבדי ראיה ועוד.מיוחדים למעקות השלמה מהוות העירייה, בבניין אלו פעולות השירות לשיפור דלפקים לצד המבנה, בפתח בעבר שהוצבו לאוכלוסייה המיוחדת, התקנת שירותים לנכים והנמכת המדרכה כיסא בעזרת לבניין נוחה גישה לאפשר במטרה הבניין, בחזית גלגלים. בעקבות זאת, יכולים הנכים לקבל שירותים שבשנים עברו
התקשו לקבלם בגלל נגישות מוגבלת. הנגשה, עבודות סדרת אלו בימם מבוצעות רמת-השרון ברחבי מונגשים שעשועים מתקני הכשרת מדרכות, הנמכת הכוללות בגינות, הצבת אבני שפה מיוחדות בסמוך למעברי חצייה, סימון, הנגשת העיר, ברחבי לנכים חנייה מקומות של וצביעה שילוט תחנות אוטובוס ועוד. ובתוך כך, בימים אלו הושק אתר אינטרנט גם מידע שמספק הטכנולוגיה, מיטב עם ומונגש, חדש עירוני לאנשים עם מוגבלות. העירייה תמשיך ותשקיע משאבים לטובת
נושאים חשובים אלו גם בעתיד.
כבר לא לבד: מתנדבים יפיגו בדידותם של ניצולי שואה
תכנית להפגת בדידותם של ניצולי שואה באמצעות מתנדבים החלה לפעול לאחרונה ברמת השרון. התכנית פועלת במסגרת ובהפעלת ג’וינט-אשל האוצר, למשרד משותף ארצי מיזם כי עולה, ברוקדייל מכון לאחרונה שערך ממחקר מטב. עמותת
40% מהניצולים מדווחים על תחושת בדידות.המתנדבים יעברו הכשרה ייעודית, שמהותה מתן כלים ואמצעים ההתנדבות מסגרת הפרויקט. במהלך להם שיסייעו חברתיים תכלול מפגש שבועי אחד והמתנדבים יתבקשו להתחייב להתנדבות
שאורכה המינימלי יהיה שנה לפחות. ראש עיריית רמת השרון, אבי גרובר, אומר: “אני מברך על הכנסת שביכולתה כל עושה בראשותי העירייה השרון. לרמת התכנית לפתח ולהטמיע תכניות המסייעות ומקדמות את רווחת התושבים המבוגרים. המיזם יסייע לנו לתת מענה לאוכלוסיית ניצולי השואה
המתגוררים בעיר ולהפיג את בדידותם“.את הפרויקט ברמת השרון מלווה שלי הראל, ממינהל גיל הזהב. בימים אלו נשלח מכתב מהקרן לרווחת ניצולי שואה לכל ניצולי
השואה בעיר ובו מידע על התכנית. לטלפון: להתקשר מוזמנים לביתם מתנדב בכניסת המעוניינים
03-5682651 או ל: 5105* מעוניינים להתנדב ולעשות משהו בעל משמעות? התקשרו למוקד
המתנדבים בטלפון: 077-8994140.
לקראת הקיץ: העירייה פועלת למניעת תופעת היתושים
לקראת הקיץ שבפתח, העירייה החלה בפעולות מניעה למיגור תופעת היתושים, ממנה סובלים תושבים רבים בכל חלקי הארץ. לשאר בעקיצתו ודומה מסוכן אינו אסיאתי“ “נמר מסוג היתוש האמור היתוש למקובל, בניגוד אולם בארץ, המוכרים היתושים שונה בכך שהוא מתמקד במקורות מים קטנים בבתים ובחצרות,
המשמשים עבורו כמקור דגירה.שיטתיות מניעה פעולות העירייה ביצעה האחרונים בשבועות הדגירה מוקדי ריסוס מים, מוקדי ייבוש הכוללות היקף ורחבות באזורי עשבייה, מערכות הביוב ומקורות מים בפאתי העיר. יצוין, כי פעולות המניעה שנוקטת העירייה נעשות בשיתוף פעולה עם
המשרד לאיכות הסביבה ובהנחיתו. למניעת תופעת קוראת לתושבים לתת כתף במאמצים העירייה מגוריהם. באזור מים מוקדי וייבוש איתור ע“י זאת היתושים, המוקד העירוני בעירייה 106, ערוך לתת שירות לתושבי העיר בכל
שעות היממה.
קבוצה שנייה לאלמנותשהפכה לאלמנות, הראשונה הקבוצה של הצלחתה לאור למודל לקבוצה חברתית עם הרבה סולידריות ואהדה לחברותיה, רחל קיבץ קבוצה נוספת, שבימים אלה מסיימת פתחה היזמית את שלב ההנחיה וצועדת את צעדיה הראשונים כקבוצה לניהול זו נשים קבוצת שגם נראה הראשונה. לקבוצה בדומה עצמי, צורכי החברות בה בהיבט של מייצרת רשת חברתית העונה על
דאגה אישית ומתן מענים חברתיים-תרבותיים לנשים.
9| מגזין דורות מאי 82018 מגזין דורות מאי 2018 |
יחד ב"מנהרת הזמן"רוצה לספר מזיכרונות חייך? נשמח לשמוע ולתעד!
למענך, למען משפחתך, למען הקהילה שלנו ולמען הדורות הבאים.
בימים אלו החל מינהל גיל הזהב במבצע מיוחד לתיעוד זיכרונותיהם של תושבי רמת השרון והעלאתם כסיפורים
קצרים ותמונות לאינטרנט.בישראל הראשונה העיר להיות נבחרה השרון רמת זיכרונות תושביה במסגרת שתתעד בצורה מאורגנת את במכללה הזמן" "מנהרת של ארצי מיזם ,TARASA
האקדמית בית ברל.המאגדת וחדשנית ייחודית פלטפורמה היא TARASAתושבי של היומיום מזיכרונות ותצלומים קצרים קטעים
הארץ, מכל מקום ומכל תקופה בחייהם.לצורך המשימה הוקמה קבוצה ראשונה בארץ של "נאמנות טראסה". אלה הן 15 מתנדבות נמרצות וכישרוניות, שעברו בתורת ומקצועית מקיפה הכשרה האחרונים בחודשים והעלאתם טראסה" ב"רוח זיכרונות כתיבת הריאיון, לתושבי יוצג והתצלומים מהסיפורים מבחר לאינטרנט.
העיר בסוף השנה.
פרטים במינהל גיל הזהב טל' 03-5474972 או בדוא"ל[email protected]
מבצע בדיקת עינייםעמותת בשיתוף השרון, ברמת “רוטרי“ מועדון “לראות“ ומינהל גיל הזהב יזמו בדיקות עיניים מקיפות לעשרות בני גיל הזהב בעיר, ללא תשלום. בישראל חיים כחצי מיליון אזרחים הסובלים ממחלות עיניים ובדיקות למנוע הראייה, את להציל יכולות שגרתיות עיניים
מחלות ואפילו עיוורון. בכל שנה יש כ-2,000 מתעוורים חדשים, ואנשים רבים הסובלים מראייה ירודה. היום ניתן להציל כ-80% ממקרי העיוורון באמצעות טיפול רפואי, אם החולה מגיע בזמן לטיפול. לכן ישנה חשיבות גדולה באבחון מוקדם ובקיום בדיקות עיניים שגרתיות לאורך השנים, ובכל שנה אחרי
גיל 50. ראש העיר אבי גרובר וסגנו יעקב קורצקי הראו דוגמה אישית, וגם ערכו בדיקות ראייה. את “רוטרי“ רמת השרון
ייצגה חברת המועדון ונשיאה לשעבר ליאורה גביש.הבדיקות המקיפות נערכו בהתנדבות האופטומטריסטים רופא בשיתוף ,you&eye מחברת ולילך יעקבי רן בחום הודו שנבדקו הגמלאים פוירמן. ד“ר העיניים
למארגנים ולשותפים על היוזמה המבורכת. הראייה, בדיקות במהלך מקרים מעט בלא כי יצוין, גמלאים ציינו שאלמלא הוזמנו לבדיקה - לא היו עושים
זאת על דעתם.“רוטרי“ מועדון לחברי הודתה השרון רמת עיריית את ושיבח הפרויקט את שהובילו “לראות“, ולעמותת העיניים, ורופא האופטומטריסטים צוות של תרומתם הגמלאים. עבור בהתנדבות ומניסיונם ממרצם שתרמו של ארוכה שורה עוד מתכנן בעירייה הזהב גיל מינהל של לרווחתם בעתיד גם דומים פעולה ושיתופי יוזמות
תושבי העיר.
חדשות ואירועים בקהילה
פנאי אקטיבי בבית הספר רוטברגבין-דורית, בעשייה האקטיבי הפנאי מודל הטמעת במסגרת בהובלתה של ד“ר סמדר פלד, ובליווי דפנה ורדימון ממינהל גיל הזהב, אנחנו נהנים מעשייה ייחודית של שתי גמלאיות, מתנדבות: יועצת ווהל, ושרה באמנויות, ומטפלת חינוך אשת קיבץ, רחל
חינוכית ומומחית בשיטת ה-CBT - טיפול קוגניטיבי התנהגותי.בשני ופעלו י“א בשכבת המא“ה לכיתת חברו המתנדבות שתי בשיטת שימוש תוך החלומות, בנושא התמקדה רחל מישורים: “מתקן אורבך אורי של ספרו היה כשהעוגן הביבליותרפיה, ובשאיפותיהם בחלומותיהם שיתפו הכיתה תלמידי החלומות“.
ועיבדו אותם במהלך התהליך.יסמין גן ילדי את הכיתה תלמידי הפעילו אפריל חודש בסוף בעיר בנושא חלומות הקשורים במעבר לכיתה א’. הם שוחחו עם הילדים על חלומות, חששות ותקוות, לימדו כיצד “לתקן“ חלומות של מספרו מומחזים קטעים שילוב תוך אלה וכל טובים פחות
אורי אורבך.גמלאית דורות: שלושה של העצמה מתקיימת זה בתהליך המעצימה בני נוער ובני נוער המעצימים את תלמידי הגן העולים
לכיתה א’. כולם מותירים חותם המייצר אופקים ותקוות.המתנדבת האחרת, שרה ווהל, התמקדה בנושא טיפול בחרדות ממבחנים ובכך ענתה על צורך מידי של תלמידי תיכון המצויים
בעיצומם של מבחני הבגרות. בתהליך מובנה ודידקטי סייעה שרה במיתון עוצמת החרדות בקרב ובביופידבק/ CBT-ה בשיטת משתמשת שהיא תוך התלמידים,
משוב ביולוגי, באמצעות המחשב. פיזיולוגיות תגובות על יותר טובה שליטה מאפשרת השיטה המשיכה ההצלחה, לאור ולחץ. חרדה במצבי גם ורגשיות י’ משכבת תלמידים עם גם הזו התורמת בהתנדבותה שרה
בתיכון רוטברג.
כוחה של נתינה במפגשים בין-דוריים
במהלך השנה מגיעים למרכז היום לקשיש תלמידים מכל הגילאים למפגשים בין-דוריים, שמטרתם לעודד שיח בין מבוגרים לילדים, לתת הזדמנות להיכרות הדדית באמצעות יצירה משותפת ומשחקי חוששים, סקרנים, מעורבים, רגשות עם מגיעים הילדים חברה. שמחים ומתלהבים. בהתחלה יש את התחושה שהם האקטיביים, מאוד מהר אולם, הקשישים, את ולשמח מעצמם לתת שבאים חברי מרכז היום נמצאים במקום של נתינה ולא רק קבלה. מפגשים
אלו מעשירים ומעצימים את הילדים והקשישים כאחד.להם היה ומשמח כיף כמה מציינים הקשישים מפגש כל בסוף את להרגיש אפשר התלמידים מצד גם הילדים. את לפגוש ההתלהבות והשמחה שלהם מהחום שהם מקבלים מהמבוגרים
ומסיפורי המורשת המרתקים, שתמיד מטובלים בהומור.אורה ג’רפי, מנהלת מרכז יום לקשיש
11| מגזין דורות מאי 102018 מגזין דורות מאי 2018 |
מפגשים בין הדורות
“יד נתן” - שירות חדש לגיל הזהב
מתנדבי “יד נתן” יסייעו בתפעול מכשירי הבית השלט בטלוויזיה אינו מגיב? כבה החשמל בבית? ויתנו “עזרה ראשונה” בתקלות דחופות.
נשרפה נורה ואין ביכולתך להחליפה? ברז מים השירות ניתן ללא תשלום בימים א’-ה’ בין השעות אינו ניתן לסגירה?
23.00-17.00לפניות - יש להתקשר למוקד העירייה 106
מהטלפון בבית מחייגים: 106מהטלפון הנייד מחייגים: 10638*
הרצאות בתחום התכנון העתידי לאחר פרישה
מעבודה לגימלאותיום שני, 14 במאי, בין השעות 09.30-12.30
בבית יד לבנים
“מעברים והתאמות הבית בסטייל: עיצוב והתאמת החלל הביתי”
ההרצאה תעסוק בדברים שאפשר לעשות בתקציב ובמאמץ קטן ואשר ישנו את חווית
המגורים היומיומית. מרצה: אור עוזראד, עיצוב פנים לגיל הזהב
“דלתות מסתובבות – הפרישה כהזדמנות כלכלית”
ההרצאה תעסוק בהצגת ההשלכות הכלכליות של היציאה לפנסיה על משקי הבית, רמת ההכנסה, שינויים בצריכה, צריכת פנאי כו’,
וכיצד ניתן להיערך נכון לקראתה.מרצה: צחי קלנר, יועץ ומאמן לכלכלת
המשפחה, מומחה בפרישה
הכניסה ללא תשלום, מותנית בהרשמה מראש בטלפון: 09-7479848 )ניתן להשאיר הודעה(
התוכנית בשיתוף השירות לאזרח הוותיק של ביטוח לאומי.
ההורים כולם, את מטריפה פסח לפני הספר בית חופשת עובדים והילדים בחופשה. ואנו, הסבים והסבתות, מתבקשים לא בין-דוריות פעילויות כמו ואין הנכדים, ולהעסיק את לעזור פעם
מתוכננות, כדי למלא את הזמן.הנכדים יודעים שהסבים והסבתות שלהם עסוקים ופעילים, שיש חוג על עשיר. הם שומעים פעילויות ולוח שונים להם תחביבים מבקשים פעם ולא בו, משתתפים סבא או שסבתא אחר או זה לבוא ולראות מה קורה בחוג. לבוא עם סבתא לחוג ציור וגם לצייר
לידה – זאת חוויה של כיף אמיתי לשני הצדדים.
“ביתנו“, בית מלינוב, בחר להפגיש את המשתתפים הקבועים בחוג הציור עם נכדיהם ואף ניניהם בפעילות משותפת בכיתת הציור. אחת החברות, דניאלה בן ארי, שהביאה את נכדיה, מספרת: “זו הייתה יוזמה נהדרת והנכדים מאוד נהנו ושמחו להכיר את המקום בו אני מציירת. הם נהנו להשתתף בשיעור ולצייר בעצמם, כל אחד כאוות נפשו“. אצל דניאלה ונכדיה זו לא חוויה חריגה, הם נפגשים אחת לשבוע ובין יתר הפעילויות המשותפות שלהם הם מציירים. דניאלה מציינת, שחלקם מאוד מוכשרים, מה שמעיד שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ. ועוד היא אומרת: “הוריי וחלק מדודיי היו שוחרי מימוש לידי להגיע אפשרו להם לא חייהם נסיבות אבל אמנות,
אותם רצונות ולעסוק בתחומי האמנות“. סמדר קיבקוביץ, המורה לציור, המארגנת את המפגש מזה שנים, הציור לחוגי נכדים הפסח בחופשת הזמנו שנה “כמדי מספרת: להם משותפים התעניינות תחומי ולמצוא ביחד לבלות במטרה וצורת כישרון עניין, שגילו נכדים עשרות הגיעו שלהם. ולסבים וחלקם אתנו לפעילות לפסח מחכים הנכדים מרעננת. חשיבה מממשיכים להגיע גם בגיל מבוגר )מעל 20(. כמה מהנכדים ביקשו להצטרף אלינו לחוג ורבים סיפרו לי שחזרו הביתה והמשיכו בציור המשותף. זאת הייתה חוויה מעשירה לנכדים, לסבים/סבתות ולי
כמורה לאמנות“.עדנה ברייטנפלד רותם
מפגש בין-דורי בקורס ציור בבית מלינוב
מוקד מידע ומיצוי זכויות לגימלאים
בטלפון: 03-5474972בדואר אלקטרוני:
Save the dateיום שלישי, 5 ביוני, בשעה 17.00 בבית יד לבנים
התיאטרון הבינדורי מציג:
“סבא ספר לי סיפור” -מסע קסום בעולם האגדות
בימאית: מיכל נויימן, תיאטרון “השרון” מגוונים אלון. שחקנים: תלמידי חוג התיאטרון - נוער
ובני גיל הזהב.חגיגת תיאטרון לכל המשפחה )מתאים לילדים
מגיל 3 ומעלה( בשיתוף תיאטרון השרון “מגוונים” אלון ובית יד לבנים.
הכניסה ללא תשלום, מותנית בהזמנת כרטיסים בטלפון: 03-7600148
אירועי חודש הבריאות “בבית בלב“ בשיתוף
מינהל גיל הזהבבימי שלישי, במהלך חודש מאי
בין השעות 09.30-12.00
באירועים יוגש כיבוד עשיר
כתובת: בית בלב, יהודה הנשיא 52 רמת השרון
הכניסה מותנית בהרשמה מראש
בטלפון: 03-5483131
ראה מודעה בעמ' 3
נשים ומגוונים
נשים פורצות דרך ברמת השרון
העצמת נשים יוזמות ומשפיעות
בכל גיל
נשים פורצות דרך ניחנו בלהט יצירתי ובתנופת עשייה. וכובשות מכשולים על גוברות יוזמות, חדשניות, הן
מטרה שהציבו לעצמן, אלו הן נשים מנצחות.האנושות למען ביותר המשמעותית הדרך פריצת חווה, זו, של יוזמתה לולא כי להניח ויש אישה ידי על נעשתה שהייתה “אם כל חי“ ושאפה לחולל שינוי, היה האדם מסתובב עד
היום עירום בגן עדן וממשיך אולי ליהנות מהחיים...הגברים, המהווים פחות מ-50 אחוז מקרב האוכלוסייה האנושית, סביבם לבנות והצליחו וכחזקים כמובילים ומעולם מאז נחשבו נשים של בזכותן להיסדק החלה שהחומה אלא עליונות. חומת קירי, מדאם סיסרא, את שניצחה הנביאה יעל כמו דרך, פורצות וירג’ינייה וולף, סימון דה-בובאר, אינדירה גנדי, אנג’לה מרקל, פרופ’ בחיל ראשונה קרב טייסת לצד נובל, פרס זוכת הישראלית, יונת
האוויר הישראלי, ועוד.עיריית רמת השרון והנהלת “מגוונים“ הצטרפו למשב הרוח העולמי באירוע שנה מידי לציין למטרה להן ושמו נשית העצמה בתחום מרכזי את יום האישה הבינלאומי, כדי לתת ביטוי לחלקן של הנשים חיינו, לרקמת בתרומתן ולהכיר ובניהול במדע בתרבות, בחברה, שאינה נופלת מזו של הגברים. לשם כך, נערך אירוע ייחודי בבית “יד לבנים“ לתושבות רמת השרון, שבמהלכו נפגשו עם שמונה נשים מקומיות, פורצות דרך, המשמשות מודל לחיקוי. הנשים סיפרו על יוזמות ייחודיות, על חשיבה יצירתית והגשמה אישית, שבאמצעותן
הצליחו לממש חזון פרטי וציבורי. מסבירה: "מגוונים", ויו"ר העירייה ראש סגנית וייזר, דוברת
"המטרה שלנו בקיומו של הכנס היא להעניק במה לנשים מעוררות השראה, כולן תושבות העיר, לשתף אותנו בסיפור הייחודי שלהן, החינוכיים החברתיים, העסקיים, בעולמות שעשו ובמסע בדרך האישה ביום נוספות. נשים ולקדם להעצים במטרה והאישיים, נמצאות בקדמת הבמה נשים מובילות ומנהיגות, אך לא מספיק, זה - שמהיום יודעות כולנו אבל לעשות, מה הרבה עוד לנו יש
בידיים שלנו!"הכנס התקיים בסגנון TED ולבמה עלו אחת אחרי השנייה שמונה נשים, שהציגו את הסיפור האישי שלהן: דלית שטאובר, זלי דה עפרה טרומן, איריס ד"ר דר, אביגיל אוברזון, קארן טולדו,
אלקובי, דורית שמרון ורומינה מאיר.את הנשים בחרה בקפידה ועדת היגוי, והנשים שנבחרו עברו תהליך המתאימים בכלים אותן שהדריכה וירטואוזו", "חברת עם ארוך קצרה, בדרך סיפורן את ולספר הבמה, על ולהופיע לעמוד כיצד
מתומצתת, עניינית ומרגשת.נביא להלן את סיפורן של שתיים מהן:
בעקבות שהחלה ייחודית, יוזמה באירוע הציגה אלקובי עפרה עצם מח לתרומת זקוק היה אלי אלי. בעלה של הסרטן מחלת ובמאגר הקיים בארץ לא נמצאו תורמים מקרב יוצאי צפון אפריקה, ארץ מוצאו. למרבה הצער, לאחר מאמץ מתיש ומרוץ נגד הזמן אלי החליטה כשעפרה מתאים. עצם מח עבורו נמצא כשלא נפטר, והחלה אפריקה צפון יוצאי לציבור הגיעה היא לנושא להירתם הציבור, מודעות על מלחמה זו הייתה תרומות. למבצע לגייסם היא מספרת, וגם לאחר מסע הסברה, ההיענות הייתה מועטה. רק
13| מגזין דורות מאי 122018 מגזין דורות מאי 2018 |
צילה דגון
לאחר שדודו טופז ז“ל פנה אל הציבור באמצעות תכנית הטלוויזיה שלו הוא הצליח לעורר מודעות רבה ובשלושה ימים נאספו 20.000
דגימות של מח עצם מיוצאי צפון אפריקה.הוליד הוא “אבל אומרת היא עצוב“, שלי האישי הסיפור “אמנם והיא הדרך את לה הורה אלי רבים“. חיים והביא תקווה הרבה מקיימת היא שנים מזה לעצור. ולא בעשייה להמשיך החליטה האחרונה כשבשנה עצם, מח התרמת של גדולים מבצעים 70 תחנות הוקמו תורמים במבצע ארצי. בגיוס עולמי נשבר שיא התרמה. עופרה הצליחה גם לגייס את בני העדה הדרוזית ולהקים באמצעותם את המאגר הדרוזי הראשון והגדול בעולם... עד היום גויסו 270.000 תורמים פוטנציאליים מכל המגזרים. “אני מאמינה, שבכוח האמונה אפשר להגיע לכל פסגה ולכבוש כל מטרה“, היא זה, כדי להביא ומדגישה, כי היא ממשיכה לפעול בתחום אומרת
מזור לאנשים הזקוקים לתרומת מח עצם. טולדו, דה זלי היא כאן, נביא סיפורה דרך אחרת, שאת פורצת כיהנה זלי עשייה. עצמת סביבה המקרינה אישה תורכיה, ילידת בתורכיה החוץ משרד מטעם תרבות כנספחת שנים במשך עולי התאחדות כיו“ר תפקידה את מסיימת וכיום ובאזרביז’ן מזיכרונות כשאחד ,17 בגיל לבדה ארצה עלתה היא תורכיה. ביום חנוכת ישראל המונף דגל הילדות הטבועים בה הוא מראה זרע שנבט בה נטמן זה ישראל בתורכיה. במעמד מרגש שגרירות וצמח והפך אותה לציונית נלהבת ולשגרירה מלאת גאווה, המפיצה חיכתה לא זלי ישראל. מדינת של תפארתה את העולם ברחבי שיקראו לה, בכוח רצונה האדיר היא פילסה דרך והגיע למקומות
שבהם תרמה להאדרת שם ישראל.שבו מיוחד, מקרה לה זכור הובילה אותם האירועים שאר בין לבדוק פרס, שמעון מר של עוזרו סביר, אורי ידי על התבקשה אפשרות לארגן תיירות דתית מתורכיה לירושלים, במקביל לאירוח אמנים מישראל בתורכיה. היא יזמה קונצרטים ותערוכות, אליהם
הוזמנה צמרת השלטון התורכי. למך-מט- בהיותה מיודדת עם ראש משרד הדתות התורכי דאז, נורי-ילמס, שהיה לו מעמד של שר, הוצע לה להזמין מהארץ נציג דתי להתארח בכנס דת בינלאומי של מדינות האסלאם, הנקרא זו תעוזה סוריאליסטית מצד ראש משרד הדתות “שורה“. הייתה
יהודי לכנס אסלאמי בינלאומי. הכנס התקיים במלון להזמין רב שרתון באנקרה. האולם היה מלא באנשי דת, רובם שונאי ישראל. זלי נכנסה לאולם מלווה ברב ארוסי רצון, מקריית אונו. רב דתי, מוסלמים דת אנשי מאות מול שהלך הדר, מלא תימני, ממוצא לבושה יחידה אישה והיא שלהם המסורתיים בבגדים לבושים זקופת קומה. לאורך הכתלים היו בבגדים חילוניים צועדת לצדו דגל גם וביניהם דגלי המדינות המוסלמיות המשתתפות תלויים כיצד גיחכה בליבה ופקיסטן. ירדן דגלי בין שהתנוסס ישראל, נמצא מקום לדגל שלנו בין ים של מדינות שאינן אוהבות ישראל,
בלשון המעטה.בתורכיה. שלה בקריירה ביותר המרגש הקטע היה זה זלי בעיני בהמשך הכנס היא שלחה פתק תודה ליושב ראש ובו כתבה: “בשם מדינת ישראל ובשמי אנו מודים לך על הכבוד שנתת לנו, לעולם לא
נשכח זאת“.
מימין: מיה גנדל, עדנה חירותי, דוברת וייזר, ניצה ערמון, ריבה מזרחי, מירי בת אל. צילום: סיגל איילנד שילמן
סיפור לדורות
רומני, שמגפיו מבהיקים, משתעשע גערות הנוגשים. משגיח ושוב בו בועט הוא לגרזן שהתפרק. הידית את להחזיר ביהודי המנסה במגף, לועג לו על גמלוניותו. "אוי לך יהודי מחורבן. אלפיים שנה
התבטלת ומה הפלא ששתי ידיך שמאליות הן".ניצבת ליד צאליק והרשקו האפורים והסחוטים ערימה בסוף היום, יפה של גזרי עץ קשורים בחוט תיל. המשגיח עובר ואומר, "גשו לאכול"!ברקע יריות. אין רואים עוד את המבוגרים ואת הכושל ההוא. מישהו לא עמד ב"נורמה". הוא אינו מקבל אוכל. חבריו ישמרו בבגדיהם
פירורים למענו.שמצא משק יריעה מתקין צאליק הפרוץ. בצריף מתארך הערב בדרך. הוא מצמיד אותה לחלון הפרוץ, להגנה מקור הלילה. חושך. שינה טרופה נופלת במהרה על הגברים. מישהו גונח כשחברו מעסה נר. צאליק תולה את ביבלות לאור גבו. בפינה, מישהו מטפל את
החותלות לייבוש מתחת לחלון ומדריך את הרשקו לעשות כמותו.מתקינים את הקש ומעט הסמרטוטים ושוכבים לישון. הבחור נרדם לאה'לה את ביתו, את שם לצייר מנסה בחושך, בוהה צאליק מיד. והתינוק. ואז נאנח, "הוי, ריבונו של עולם". עבר עוד יום, רק שיהיה כוח.
15| מגזין דורות מאי 142018 מגזין דורות מאי 2018 |
העבודה ביער נמשכה שישה חודשים, עד החורף. החזקים
ממשיכים להשכים בבוקר, האחרים "נעלמו". לא מדברים עליהם, כדי שהמוות לא ידבק,
חלילה, בנשארים.
צביקה קרן
ובאוקראינית, ברומנית גערות כאב, וזעקות צליפות אלה מסמנים את תחילת יום העבודה בכריתת עצים. וקורי ושם פה יותר. שלוליות קפואות קרים הבקרים
עכביש קולטים קרן שמש דקה.זוגו של צאליק, שיניו נוקשות והוא משפשף את אוזניו הרשקו, בן מכה העץ. בסיס את לבקע ומתחיל הדק גופו ואת הקפואות
מלמעלה ומכה מהצד, ושבב העץ משתחרר וכך הלאה.צאליק במשור, יורק אל כפות ידיו לרככן ומנסר. הוא מעיף מבט הרחבים הבלואים, הבגדים בתוך נכון. שבחר נראה בהרשקו. עליו, רוחש בחור הנחוש להמשיך ולחיות, כמוהו. עובד כדי לחיות
ונלחם בייאוש.זוג ופוקח במלאכתו, העסוק בצאליק, מתבונן אוקראיני משגיח
עיניים משתאות. "היי, אדמוני, גם אתה יהודי"?צאליק עונה לו באוקראינית: "יהודי ממולדובה. למה"?
היה מי לעבוד, ויודע "יהודי האוקראיני, עונה חיל", בן "צולובק, האוקראיני. כך בחיים", אותך ישאיר זה אולי תמשיך, מאמין.
משונות דרכי האל. צליפה באוויר והוא ממשיך לצוות הבא.
גולשת על עורפו של הרשקו. הוא אינו מאמין שהנוגש זיעה קרה עבר ולא הצליף בו. מביט בצאליק בהערכה וממשיך להכות בבסיס ה"קאפרה", את מכלונסאות לבנות צאליק סיים בינתיים, העץ. מתקן הניסור. שני איקסים ומוטות חיבור ביניהם. הוא מניח עליה בול עץ ומנסר, תוך שהוא בוחן את יציבות הקאפרה. משנחה דעתו, בגרזן. העבודה מתקדמת לעבוד ועובר לבחור את המשור מעביר מכת עוד המתנודד. העץ את בחבל למשוך מנסה כבר והרשקו גרזן למטה, משיכה למעלה והעץ נכנע. מיד מתנפלים עליו שניהם לפרקו מהענפים הגדולים. הרשקו נראה סחוט. צאליק מושיט חצי פרוסה ששמר בכיסו. הבחור אוכל וממשיך לעבוד. הנה הוא שולף
מימיית פח מבגדיו ומושיטה לצאליק, אחר כך לוגם בעצמו.ברקע, צעקות הנוגשים. מישהו מתמוטט מההצלפות ומועבר לפינה
מרוחקת, שם יושבים כבר שניים שאינם מסוגלים לעבוד.השוט. ידי על מוכרע והוא דקה רק בתפילה. יהודי עומד אי-שם צאליק רואה זאת מבעד לגביניו המזיעים. תמונה אילמת, כמו בסרט מחרחרים משורים ברקע. נשמעים הקורס היער קולות מרוחק.
וגרזנים מכים.
כורתיםהעבודה ביער נמשכה שישה חודשים, עד החורף. החזקים ממשיכים להשכים בבוקר, אחרים "נעלמו". לא מדברים עליהם, כדי שהמוות
לא ידבק, חלילה, בנשארים.ביום ראשון הנוגשים נחים, וגם היהודים. אלה מכבסים בנחל, אלה ליד מיד עובר המכתב מכתב. כותב ומישהו קרוע בגד מתקנים ברורה. כתובת ומציינים ליקיריהם מילים כמה מוסיפים ואנשים בגד בצירוף זה שמביא אספקה, לעגלון, יימסר המכתב המשותף ויגיע יישלח שהמכתב מקווים האנשים מטבעות. ומעט כלשהו
לקהילה, ואולי גם לאישה או להורים שנותרו מאחור.לגבי הערכות ולהביע מידע להחליף לשוחח, ההזדמנות גם זאת מאמין הוא אין ראשון. בימי התפילה את אוהב צאליק העתיד. כאן, דווקא מכיר. הוא בטעמים והקריאה הזמירות את אך גדול, בתופת של טרנסניסטריה, הפך לבעל תפילה. הוא זוכר את המילים
הקדושות ואלה מתגלגלות בפיו ומביאות מזור לאנשים סביבו.ברקע נשמעים תותחים. פעמים ירי בודד ופעמים צפוף כמו סופה.
"אלה קטיושות", אומר המומחה. "הרוסים קרובים".בבוקר, במסדר היציאה לעבודה, אפשר להבחין בכך שהסגל הרומני עצבני. מחליפים ביניהם מילים, מוטרדים. הטבח מכין מרק בסיר הנוגשים מסמכים. שורפים בניירות. מזין הוא האש את הגדול. האוקראינים ששבו מבתיהם ונשותיהם, אינם משנים ממנהגם. הם
אינם נראים מודאגים.השגרה נמשכת. עובדים בפרך, אוכלים מעט ונדוש ומאלתרים. קצת
פטריות ועשבים, ותפוח אדמה גנוב כמנה נוספת, בלילה בצריף.בערב כשצאליק יוצא לצרכיו, הוא שומע שיחה בין שני אוקראינים. כשהוא חוזר למגורים, יספר לאנשים על החזית המתקרבת ותחילת כמה מהגרמני השיג האוקראיני הגרמני. הצבא של ההתקפלות
בגדים וסרדינים, תמורת ברווז ושמיכת צמר.מישהו מדבר על בריחה. ברקוביץ, המנהיג הבלתי מוכתר של הצריף, אומר שצריך לפקוח עיניים ואוזניים ולהיות מוכנים להסתלק לפני
כניסת הרוסים, בטרם יחסלו את כולם כדי לטשטש עקבות.מישהו אומר, "אני לא זז מכאן לפני שאני מחסל את יון, הרוצח הרומני".יון, האיכר ההררי, היה זה שקטל בחדווה את היהודים ש"התרשלו" בעבודתם והתחננו על חייהם. הוא ירה בהם בעורף, בדם קר, ופניו לא הביעו כל צער. נהפוך הוא, הוא נהנה משינקה אוקראיני שהיה
משיג בתמורה לנעלי הנרצחים."יון שלי", הכריז אותו גבר והאנשים המשיכו להתלחש עד שנרדמו.
היטב והקשבתי נרגעתי כאשר עוצר? להודעה כולה, הבנתי שמחר יתקיים מפקד המדינה תושבי כל של ראשון אוכלוסין )שנקרא אז "מרשם התושבים"( ועל כולם להישאר בבתים ולהציג את תעודת הזהות
של המנדט הבריטי.למחרת הייתה דממה ברחוב ובבית, שקט קולות נשמעו לא - ומפחיד קשה מוזר, האוטובוסים ובמגרשים, בחצרות ילדים לא נסעו, לא נשמעו קריאותיו של דודק'ה
מחלק הלחם מהקיבוץ: ל ח ם! ל ח ם! בשיירת בניה שני את ששכלה החלבנית יחיעם לא באה לחלק חלב, האופנועים של עובדי חברת החשמל, שגרו מעבר לשדרה, לשים באה לא שכנה ואף הותנעו, לא משהו במקרר החשמלי שלנו, שהיה היחיד
בכל השכונה. ישבנו בבית וחיכינו. נכנסו הביתה, פוקדים ושני בדלת דפיקה
אנשים לא מוכרים לנו, לא מהקריה.שואלים, הם בן-ארי? משפחת גרה כאן נחושת שלט קבוע הדלת שעל למרות ובאנגלית בעברית חרות שעליו מצוחצח, בנארי - במלה אחת )ולא בן-ארי במילרע(. הנהן מפיו, המקטרת את הוציא אבא
הוציאו והזמינם לשבת. הפוקדים לאישור ניירות פרשו על השולחן והחלו בשאלות:
כמה אתם בבית? שותק מפמפם עונה: חמישה. אבא אימא במקטרת, ואני מבוהלת - מה יהיה עכשיו?
הפוקדים: הורים ושלושה ילדים?אימא מאשרת בנענוע ראש.
הפוקדים: כולם בבית? שלוש לידיהם מוסרת אימא כתשובה תעודות זהות מנדטוריות בכריכה בצבע בז' תעודת ואת ושלי, אבא של שלה, ורדרד: הלידה התכולה של דליה אחותי הצעירה
בת ה-12. הפרטים. את לרשום החלו הפוקדים שני אבא ואימא ישבו בשקט, אני ודליה אחותי דרוכות ומחכות בחרדה לשאלה המרחפת
בחלל החדר.רב ובריכוז סבר חמורי בפנים הפוקדים, רשמו את כל הפרטים והמספרים. הבכיר השאלונים מן ראשו את הרים שבהם
והבעת שאלה על פניו - והחמישי?הזהות תעודת את לי אין אומרת: ואימא
שלו וגם אותו כבר אין לי. שני של המבוכה את לשאת יכולתי לא
האנשים ואמרתי בשקט: "הוא נהרג בנגב. אתם צריכים לרשום גם אותו?" והם השיבו ניירותיהם, את אספו "לא", - חנוק בקול
מלמלו משהו על צער ויצאו בחפזה. שכבתה, המקטרת את שוב הצית אבא לחצר. יצאנו ודליה אני נאנחה, אימא ואני ששלומיק האורנים בצל ישבתי כשהיינו שנים, לפני בשבט בט"ו נטענו ילדים קטנים, אני בגן ושלומיק בכיתה ב'. נטענו אותם באותו היום, שתילים זעירים, לשנינו נוספת סיבה והיו וגבהו שגדלו לתחרות ולהתגרות. שלומיק תמיד התגרה יותר גבוה שלי האורן תראי, "תראי, בי:
משלך"! ללא מעיניי זלגו והדמעות שם ישבתי והשיגו שגדלו בעצים הבטתי שליטה. אגדל אני רק שמהיום והבנתי אותנו, יפה נער תמיד יישאר ושלומיק ואתבגר, תואר בן 19 ובלי תעודת זהות של המדינה.
והגעגוע הכאב עברו, חלפו שנים 70 - בשבילי היום ועד חיי, כל אותי מלווים וכל תעודה, זהות, חיים, קריית מדינה, מסמך ממלכתי - זו שייכות המלווה בכאב.
הוצאתי את תיבת המסמכים דמשקאית עץ תיבת שלי, הביא שאבא אמן, מעשה ממסעותיו באחד מדמשק בימי "של" בחברת עבד כאשר במרחב המנדט הבריטי. פתחתי את התיבה שבה נייר וריח של צפונים סימני הדרך של חיי הניירות: בין עלעלתי אותי. הציף ישן עממי, ספר בית תעודות לידה, תעודת הוראה, תעודת סמינר, תיכון, ספר בית גם וביניהם יקרים מסמכים אוניברסיטה, תוקפם שפג דרכונים מיותרים, מסמכים )לשם מה אני שומרת אותם?( תעודת חבר הסתדרות בכריכה אדומה, מכתבי הערכה "בחינות שאלוני והורים, מתלמידים של המנדטורית הזהות ותעודת סוכנות"
האימפריה הבריטית. שקבלתי הזהות תעודת את חיפשתי בת אז הייתי ישראל, במדינת לראשונה זו הונפקה במפקד האוכלוסין 17. תעודה הראשון של המדינה. עטיפתה הייתה נייר כחול, אורך: פסי בשלושה צבוע קשיח של חתימתו הראשון ובעמוד כחול, לבן, בן-גוריון. דוד - הראשון הממשלה ראש הזו התעודה את דווקא המסמכים מכל לא מצאתי בתיבה. כל השנים שמרתי על זיכרון היום כי בה היה צפון התעודה הזו המנדטורית הזהות תעודת הוחלפה שבו
שלי לתעודה של מדינת ישראל! נובמבר 1948, ימים אחרונים של מלחמה וקרבות. לאט, לאט מתחילים לקלוט, שאכן מוסדות לפעול מתחילים מדינה. לנו יש
ממלכתיים: במקום "הוועד הלאומי" יש לנו העצמאות", ו"מגילת העם" "מנהלת את גדול שוני בחירות. על מדברים וברחוב ברור כבר מדינה, יש החיים. מהלך בכל
והחגיגיות והפתוס לנו שניצחנו במלחמה אצלנו אבל ההנהגה. בסגנון שולטים והצפייה החגיגיות לצד חיים, בקריית לעתיד, שורה אווירה של אבל וקדרות. 88 מבני הקריה לא חזרו הביתה מהמלחמה.
יישוב קטן שכל בניו בחזיתות.בבית עצוב. מזה שבועות אחדים נודע לנו בקרב" "נפל המילים שתי - שלומיק על קרבו אלינו ורובצות בבית. לא היינו בלוויה, להגיע אי-אפשר ועדיין קבר ראינו לא וכיס נמשכת המלחמה עדיין שם לנגב, של גת קריית פלוגות, )צומת פלוג'ה הנגב. ליישובי הדרך את חוסם היום( עסוקה כתמיד, זקופה מתהלכת אימא לא רק - דבר כל על מדברת ופעלתנית, לבכות מעז אינו אחד אף שלומיק. על
בנוכחותה כי "אצלנו לא בוכים". על דומם יושב כהרגלו. שותק אבא, הכורסה והמקטרת הנצחית בפיו. אני לא גינוסר. כל החברה חזרתי לחבריי בקיבוץ להישאר אישרו ולי לצה"ל והושבעו גויסו בבית לסעוד את הוריי. זה היה קשה. אימא דליה שתק, אבא אליה, לגשת נתנה לא ואני הספר לבית הלכה הקטנה אחותי
בבית ללא מטרה רק עם הכאב.הקריה ברחובות מכונית עברה אחד יום כל על עוצר! יהיה מחר והכריזה: התושבים להישאר בביתם כל אותו היום, וכל לימודים יתקיימו לא הילדים. כולל פחד סגורים. יהיו והשירותים הצרכניות הבריטים עוצר? פתאום מה אותי. תקף עזבו, יש מדינה, אנחנו חופשיים, אז למה
שרה נאור
17| מגזין דורות מאי 162018 מגזין דורות מאי 2018 |
בבית עצוב. מזה שבועות אחדים נודע לנו על שלומיק - שתי
המילים "נפל בקרב" קרבו אלינו ורובצות בבית. לא היינו בלוויה, לא ראינו קבר ועדיין אי-אפשר להגיע לנגב, שם עדיין המלחמה
נמשכת וכיס פלוג'ה חוסם את הדרך ליישובי הנגב. אימא
מתהלכת זקופה כתמיד, עסוקה ופעלתנית, מדברת על כל דבר - רק לא על שלומיק. אף אחד אינו מעז לבכות בנוכחותה כי "אצלנו לא בוכים". אבא, שותק כהרגלו.
יושב דומם על הכורסה והמקטרת הנצחית בפיו. אני לא חזרתי
לחבריי בקיבוץ גינוסר. כל החברה גויסו והושבעו לצה"ל ולי אישרו
להישאר בבית לסעוד את הוריי. זה היה קשה. אימא לא נתנה לגשת אליה, אבא שתק, דליה אחותי הקטנה הלכה לבית הספר ואני בבית ללא מטרה רק עם הכאב.
זיכרון 70 שנה
תעודת זהות
19| מגזין דורות מאי 182018 מגזין דורות מאי 2018 |
ודור השנייה במחצית היפים החיים מאושרת, זיקנה קבוצות. המייסדים. אני עושה הרבה לייקים וסמיילים, משתמשת רק בעיגול עם האצבע, בחיוך ובעיגול הצוחק ובכלל לא בפרצוף הכועס או
הבוכה. מה יעזור לי להיאנח ולקטר. לא טוב.נכון. הספרייה שלי עשירה, אליעזר קרא הרבה, אבל לי כבר כבד להחזיק. וגם אחרי כמה דפים העיניים שורפות. נועם, הנכד שלי, שמקריאים אזניות עם משהו, אי מרובע, קטן טייפ מין לי שם וזה רוצה, אני ספר איזה למצוא מסתדרת לא אני אבל ספרים,
מצפצף לי במכשיר באוזן. לא נעים, אז עזבתי. קולות נעים זה הרבה, דלוקה היא כן, טלוויזיה. יש השם ברוך מדברים בבית. חדשות אני לא כל כך רואה. מדכא. הארץ שלנו זה לא מה שהיה פעם. הסרטים קצת מעייפים, לפעמים אני מנמנמת באמצע בלי להרגיש ופתאום העלילה כבר ברחה לי. בסדרות אני
מתבלבלת לפעמים בסיפור, כי עובר זמן. אין דבר, לא חשוב...למה אני הכי מתגעגעת? אני אגלה לך סוד. הרבה דברים אני כבר
לא כל כך זוכרת, אז לא חסר לי. עכשיו את מבינה למה אני לא רוצה לזוז מהבית? לא, מרכז יום לא בא בחשבון, מה אני בגן?! כאן טוב לי. תודה לאל. אין חיתולים,
אין דאגות.זיקנה זה משרה מלאה, מהבוקר עד הלילה. תחזוקה. את רואה, מחזיקים. גדי הוא התחזוקן שלי. כל המכשירים שלי מחוברים גם אליו והוא בודק אפילו מהבית שלו אם יש צפצופים או משהו לא עובד. אם אני צריכה אותו אני לוחצת על מספר שלוש בלחצן שלי. כן, זה גם שעון. ספרות גדולות, מאד נוח ומשוכלל. גם בודק לי לב ולחץ דם. אסור לי להוריד אותו מהיד. גם הוא מחובר למוקד. ככה
האח הגדול עובד. מעשרים יותר שרים. חילופי מטקס היא הזאת התמונה נכון, שנה. כן, גם אני הייתי עובדת מדינה. משרד המשפטים, 22 שנים.
בפרקליטות. מנהלת מחלקת הבג"צים.
ברוכה הבאה. בואי, כנסי. נעים מאוד גם לי. תתכבדי, כבודה. עוגיות טריות, כן, מהמשרד שלך הביאו בבוקר. אה, אם היית באה לפני שלוש שנים, כשאליעזר עליו השלום היה פה וציפי והילדים עוד לא היו באמריקה, היית יכולה לטעום את השטרודל שלי ואת הקיגל. היו הכי טובים מוצלח. כמודל עלי שהמליצה שלך, מהלשכה יוכי חמודה בעיר. אנחנו מכירות שנים. היא גרה בקומה שנייה, ותמיד כשהיא באה
לקחת ועד, אנחנו מפטפטות. הזמן כל שלי, הבת ציפי, עכשיו. שבאת טוב דווקא יודעת, את השקט בשביל המוגן, הדיור ירושלים, להוד לעבור לי מנדנדת שלה. לדעת שאני בטוחה. התלבטות קשה. אני לא לבד. אני זוכה
לביקורים קבועים, שבועיים וחודשיים.יום שני מגיע אלכס. הוא מהחברה של האוכל המוכן. מאוד בכל הצבעים לפי אותן מסדר לפריזר, המגשיות את לי מכניס נחמד. של הימים והארוחות ובודק שהטבלה עם ההסברים מונחת במקום בולט על דלת המקרר. אין לי תלונות על האוכל. האמת, כבר לא כל כך טעים לי בפה כמו פעם. במיקרו זה רך, אבל אם מחממים בתנור
יש לזה טעם ביתי. תודה שעות, לשלוש סטלה באה בבוקר וחמישי שלישי בראשון, לביטוח הלאומי. גם היא מאוד נחמדה. היא עושה קצת קניות, כן, עובדת היא ביחד. נכון. קונה קצת, היא לעצמה אני שמחה שגם קשה, צריכה דברים טובים. עושה גם קצת כביסה, מטאטאת, אבק, מרק על האש, סלט טרי. לפעמים אנחנו יורדות למטה, לקפה בפינה
ואני מזמינה טוסט. כן, השיניים כולן שלי. ידיים מזהב, מניקור, פדיקור, צבע לשיער פעם בחודש באה אלה. לרגליים מסז' לי עושה גם והיא שקל מאה עוד תספורת. וקצת לי מוסרת היא תמיד חדשה. כמו טוב. קרם לי ומורחת ולפנים דרישת שלום מציפי, ששולחת לה סמס תזכורת כל פעם והעברה
בנקאית. בת טובה, הבת שלי. במסגרת זה לשוחח. בשבוע. פעם באה סטודנטית, נועה, וגם שלה, הלימודים על לי מספרת יפה, מדברת היא לקשיש". "פרח על העבודה העיקרית שלה, על החבר שלה, קובי, בחור לא משהו, נראה לי שהוא לא טוב לה, אבל היא נחמדה, אז למה שאני אגרום לה לעוגמת נפש ואגיד לה שכדאי לה למצוא מישהו אחר. גם כך רוב העבודה שלה דרך האינטרנט, לא פוגשים בקלות. את יודעת,
גבירתי, זה מאוד מעניין הרעיון הזה של שרת הבדידות שמינו אותך. האלה הצעירים שלה. והחברים הזאת נועה את גם תבדקי אולי כל היום במחשב. זה גם בדידות. צריך יחסים באמת, חיבוק, לספר עין בעין, לא הצגות במסך. מה זה 400 חברים. מספיק עשרה, אבל שיבואו, שיהיה כיף, להתלבש יפה, שפריץ של בושם ולצאת איתם. היא בצפון. מהקיבוץ שלי, האחיינית שירי, באה בחודש פעם גם באה רק ממש לקצת, כי אם כבר עשתה את כל הדרך הזאת עד לתל אביב, ונשארו לה בקושי כמה שעות אחרי ההשתלמות, יש לה וקניות. ברור. אבל תמיד היא ורוצה קצת לבלות דברים להספיק,
מביאה לי טייק אווי. חמודה, הבטיחה לאימא שלה שתדאג לי. לא, בין יום חמישי של סטלה ליום ראשון הדלת לא נפתחת. שאלה עליו שלנו, הכלב בונזו, לצאת? מה בשביל תראי, אבל טובה, שלא כך עדן, נשמתו אליעזר, לפני חודשים שלושה מת השלום, יום שלישי לסרט עם סוניה כל הייתי הולכת לפני שנה צריך. עד לבן עברה רות אבל יפה, שרה אחרת. יוזמה שלי. ורות, החברות שלה בחיפה, סוניה נפלה ומאז היא בכיסא גלגלים. ברוך השם יש סרטים בטלוויזיה, וגם ככה העיניים שלי מתעייפות. כן, כן, כל שנה
בדיקת עיניים. המשקפיים בסדר. ציפי סידרה.אין דבר, הילדים שמו לי מחשב עם סקייפ ומצלמה לפני שהם נסעו. זה למחשב, לקום לי קשה כי בזמן, עונה אני תמיד לא חמודים. לוקח זמן עם המקל. אבל אני מוכרחה. יש לי מרגל. שמו לי במיטה מין מכשיר כזה, שיודע מתי יום ומתי לילה, ואם ביום אני לא קמה לפחות לשעה, זה משדר בשקט, ומיד מהמוקד מצלצלים ואומרים אותו, לסגור כדי להתכופף יכולה לא אני לקום. צריכה שאני לי לעזור לא מסכימה וסטלה להרים את המזרון צריך זה כי בשביל לי. במקום להתווכח איתם, וכדי שהם לא יצלצלו לציפי לאמריקה, לאט לאט - פעולה משתפת לא שאני תכעס והיא אותה יטרידו
אני קמה. לי שמצפצפת התרופות קופסת בשביל גם לקום צריכה אני אם אותה. לי מסדרת סטלה שבוע כל כן, ביום. פעמים שלוש אני מיד מהתא, מתרוקנים לא והכדורים נפתחת לא הקופסה
מקבלת נזיפה מהמוקד. הזמנים השתנו. זה אספיונז' פנימי מודרני.
אם כבר קמתי, אני מכינה לי תה, מתיישבת ליד המחשב ונכנסת לפייסבוק. זה נחמד. כן, חוץ מהמשפחה וכמה חברות, אני בשלוש
איילה רהב
להזדקן בבית
אורחת נכבדה
21| מגזין דורות מאי 202018 מגזין דורות מאי 2018 |
סיפור אישי
מהצבא שהשתחררתי לאחר לאחר בבנק, לעבוד התחלתי בנותיי. ונולדו נישאתי זמן כפרנסה בשעתו נחשבה בבנק עבודה 22 בבנק עבדתי וטובה. מבטיחה או ארבע בכל יפה. והתקדמתי שנים חמש שנים החלפתי תפקיד, כי לאחר מסוים בתפקיד עבודה של תקופה רציתי לנסות משהו אחר. בשלב מסוים הוצעה פרישה לעובדים הוותיקים, עם הכסף את לקחתי מוגדלים. פיצויים מצפון. ייסורי או חרטות ללא ועזבתי חשבתי לעצמי, כעת אתפנה ללימודים שלושה לאחר אך לעצמי. זמן ואפנה העבודה למעגל חזרתי בטלה חודשי
וגם השלמתי לימודים באוניברסיטה. בשעתו, אדם שעבד במקום אחד שנים כיום אבל יציב, לאדם נחשב רבות ניסיון צוברים לגוון, אוהבים אנשים ממקומות עבודה שונים ואינם נחשבים את שואלים ההורים )רק יציבים כלא עצמם מה יהיה, הילד לא מתמיד בשום לו יש סוף, סוף כבר שיתיישב דבר, משפחה, עד מתי נתמוך בו כשהוא בין
עבודות(. בווינגייט ללימודים נרשמה כשבתי
נרשמתי רגעית בהחלטה מלאה. במשרה ועבדתי 50 בת הייתי ספורט אהבתי תמיד לספורט. ומדריכים למאמנים ספר לבית וחשבתי שהלימודים יקנו לי ראייה רחבה יותר של הנושא ואולי גם מקצוע. לאחר סיום הלימודים התחלתי לעבוד בקאנטרי של רמת השרון, בשעות שלפני העבודה ובימי שישי. מאחר שמערכות הגוף עניינו אותי נרשמתי ללימודי רפואה משלימה, עיסוי, שיאצו, דיקור ועבדתי בבית אצלי קליניקה פתחתי הזמן במשך ורפלקסולוגיה. הפרישה את לעצמי מכינה שאני ידעתי, בתוכי הערב. בשעות
מהעבודה ה“ממוסדת“.וכאן מתחיל הסיפור האמיתי. עד גיל 50 עשיתי מה שנדרש ממני, לעשות שלי הפריצה היו בווינגייט הלימודים ובעבודה. במשפחה את מה שאני אוהבת. לקח לי עוד 10 שנים, שבהן עבדתי במשרה
שפרשתי עד בית, וניהלתי מלאה ועבדתי המסודרת מהעבודה סופית נהניתי. ומאוד שבביתי בקליניקה הבית עבודות בכל שהמשכתי כמובן עשיתי אך הנכדים, על שמרתי וגם משהו לנשמה שלי, משהו שמילא אותי
בשמחה ובתחושת שליחות. התקנאתי הספיק. לא זה גם אבל בחברה שלמדה ציור. למה התקנאתי? לא כשניסיתי וגם ציירתי לא מימי כי בבית במיוחד. יפות יצירות לי יצאו היפים הציורים את תולים היו הספר ביניהם. היו לא שלי במסדרונות, היה חתול שאצייר ביקשו כשבנותיי
יוצא לי היפופוטם...לציור למורה ורחימו בדחילו פניתי “ציור לצייר. אותי שתלמד בקשה עם שלומדים “כמו אמרה, היא שפה“, זה בין עברתי לצייר“. לומדים כך לכתוב מתמלאים. החלו וימי מורים מספר לזולת בעזרה רב סיפוק מצאתי בכתיבה עוסקת אני שונים, בתחומים ספרים קוראת גמלאים, לעיתון הרצאות שומעת ספורט, עושה רבים, מעניינות, שומרת על הנכדים ומטיילת
בארץ ובעולם.מול שאני ברגע הרגעה. כדור הוא עבורי הציור אלה, כל ובתוך בד הציור, המכחולים והצבעים, אני במסע אל תוך עצמי. לעתים הציורים שלי סוערים, לעתים שקטים, הכול תלוי בהלך הרוח שלי. תחשבו על זה שאפשר לתת דרור למחשבה דרך המכחול. אני כבר לא מתחשבת מה יגידו אחרים, מה שיש על הבד זו אני וזו הבחירה
שלי. הפרק החדש הזה מסעיר.בבוקר לקום שאפשר בחיי לשלב הגעתי לגמלאות הפרישה עם לי מחצית לקח הזה לפרק להגיע אוהבת. ולעשות את מה שאני מחיי. יש לי כוונה למצות את שארית חיי בעשיית דברים מעניינים, כאלה שאני אוהבת. לחבריי אני ממליצה לנסות תחומים חדשים,
המאתגרים את המוח ואת הגוף, זה מוסיף חיוניות ובריאות.לי הייתה פריחה מאוחרת, אך אומרים שאף פעם לא מאוחר.
פריחה מאוחרת
מרים בורג
חירות חיובית היא “ההזדמנות או היכולת של היחיד לפעול למען הגשמה-עצמית“ )ישעיה ברלין(
הציור הוא עבורי כדור הרגעה. ברגע שאני מול בד הציור, המכחולים
והצבעים, אני במסע אל תוך עצמי. לעתים הציורים שלי סוערים לעתים שקטים, הכול תלוי בהלך הרוח שלי. תחשבו על זה שאפשר לתת דרור
למחשבה דרך המכחול. אני כבר לא מתחשבת מה יגידו אחרים, מה שיש
על הבד זו אני וזו הבחירה שלי.
התנדבות
מרכוס, נתי העסקים איש רמת השרון, הקים ותושב יליד מתנדבים עמותת 2009 בשנת במיגור לסייע במטרה מציון“, “עין בשם
העיוורון במדינות מתפתחות.כל חברי העמותה הם מתנדבים והמימון מסחריות מחברות כתרומות מתקבל ובסיוע ומחו“ל מהארץ פרטיים ומאנשים משמשות זו בפעילות החוץ. משרד
משלחות אלו ככלי הסברתי של מדינת ישראל כמדינה בעלת ערכים הומניטריים. המשלחות תומכות במערכות ההסברה המקצועיות של משרד החוץ הישראלי והן כוללות: רופאי עיניים בכירים וצוות מקצועי מלווה. המשלחות יוצאות כשלוש עד ארבע פעמים בשנה למדינות באסיה ובאפריקה, כמו וייטנאם, נפאל, קונגו ואתיופיה ומביאות איתן ציוד רפואי מלא, כולל חדרי ניתוח על ציודם. הצוות המקצועי מבצע עשרות ניתוחים ביום, רובם ניתוחי קטרקט )ירוד(, תוך הדרכת הצוות המקומי. לפעמים מביאים לארץ ילדים לניתוחי עיניים מסובכים וגם
רופאים להדרכה בבתי החולים כאן.לצוות הרפואי שבא מהארץ זו חוויה מיוחדת וסיפוק עצום. התגובות
של המקומיים מרגשות ביותר.אילנית ליטאי, מנהלת הלוגיסטיקה בארגון “עין מציון“, מספרת לקניה משלחת שעברה שנה באוגוסט כשליוותה חוויותיה על לעיירה בשם צ’וקה, מרחק של מספר שעות נסיעה מעיר הבירה. להקים מחלקת לניתוחים, פרט הייתה, מטרת המשלחת הפעם
שזו מציינת, אילנית מקומית. עיניים כאשר נתינה, של מרגשת חוויה הייתה עבור קשים בתנאים עובד הצוות
אוכלוסייה מלאת הכרת תודה.בדקו המשלחת חברי הביקור, במהלך יותר מ-700 חולים. במשך 10 ימים בוצעו בצריפים, בילדים. כולל ניתוחים, כ-70 שמהווים את בית החולים, אולתרו חדרי והמכשור, הציוד הובאו שאליהם ניתוח, כתרומה ע“ש חובב נוטמן, שהיה פעיל בעמותה. המכשור המשוכלל הושאר בבית החולים וימשיך להיות מתופעל על ידי הצוות המקומי
שעבר הכשרה.אילנית מספרת, שהחולים, שהגיעו ברגל מכפרי הסביבה, המתינו מניתוחי באחד החולים. בית בחצר החול בשבילי בסבלנות הקטרקט נשרפה המנורה מעל מיטת הניתוח והאחות הישראלית מצאה פתרון מידי - האירה עם פנס מהטלפון הסלולרי שלה, כדי
שהרופא יוכל להשלים את עבודתו.מספר לראות מסוגלת הייתה שלא קשישה לראות היה “מרגש שנים, ולמחרת הניתוח כשהוסרו התחבושות מעיניה והיא הצליחה החלה והיא פניה על התפשט רחב חיוך הרופא. פני את לראות ללטף את ידי הרופא לאות תודה“, אומרת אילנית ומוסיפה, כי חברי המשלחת הביאו עמם בלונים וסוכריות לחלק לילדים המנותחים. “התברר שגם החולים המבוגרים התלהבו מהמתנות הללו וביקשו
להיות מתוגמלים גם הם“.
ד“ר דורית מצקר עליון
“עין מציון“ אור לגויים
את ומשווים אחורה מסתכלים אנחנו העצמאות ביום מצבנו בהווה לזה שבעבר ומעריכים את הטוב על פי העבר
לחיוב או לשלילה.כאזרחים ותיקים יש לנו יותר עבר מעתיד וכאן המאזן הוא לא תמיד
לטובת ההווה.אחת הסטיגמות המאפיינות זיקנה היא הישענות על העבר. מונחים כמו “היינו”, “עשינו”, “בתקופתנו”, “בזמננו”, “אז היה”, ועוד נאמרים העשייה שאכן תחושה ונותנים השלישי הגיל בני ידי על רבות
המסיבית הייתה בעבר.עם זאת, לעתים העבר כובל אותנו מלחוות את ההווה כפי שהוא;
תמורות ושינויים משתקות אותנו כבני אדם. בשנים רבה פופולריות שצברה הפסיכולוגית, השיטה פי על
יש קשיבות, שפירושה ,)MINDFULNESS( מיינדפולנס האחרונות, להביא את תשומת הלב לחוויה העכשווית, לכאן ועכשיו. שיטה זו דוגלת במתן תשומת לב לחיי היומיום, מלווה בסקרנות, בפתיחות האושר את בהם למצוא שהם, כפי החיים את לחוות ובקבלה;
והנחת ולחיות בשלום עם רגעים של קושי.עיקר המאמצים שלנו אמורים להיות סביב עשיית ההווה טוב יותר,
מעניין יותר, עבורנו ועבור הסובבים אותנו.ברצף החיים מה שיש לכולנו זה הרגע הזה, שהוא המשך של העבר לכיוון עתיד לא צפוי מראש. לחיות עם אי-ודאות זה הגורל האנושי
והוא מאפיין כל בני אנוש. באנגלית זמן הווה נקרא PRESENT, שפירושו גם מתנה וגם להיות נוכח. להיות נוכח בהווה זוהי מתנה שאסור לפספס וצריך לנצלה במלואה.
רצף החיים
כאן ועכשיו)MA( אורנה ברמלר, עובדת סוציאלית
23| מגזין דורות מאי 222018 מגזין דורות מאי 2018 |
אני פותחת את העיתון הכלכלי “דה מרקר“ ורואה את ברשתות הטכנולוגית “המהפכה הראשית: הכותרת מנכ“ל בנדלר, דן שמחון, אבי )פרופ’ והמזון“ המסחר סטארטאפ שופיק( וחושבת לעצמי, כי העולם טס גם בתחום הזה.ואכן, כבר ידוע, כי שינוי משמעותי מתרחש בדרכי הקנייה, המכירה והרכישה. רשתות שונות של אופנה, מזון ופארם עוברות לפעילות סחר מקוונת באינטרנט. לדוגמה: רשת “אמזון“ הוותיקה והחדשנית, גם היום ופועלת כיוון הוסיפה בלבד, הספרות בתחום שפעלה
בתחום המזון והפארם וזאת בשיטת “סרוק וקנה“.2016 השיקה “אמזון“ בעיר סיאטל שבארצות הברית ניסוי בשנת מוצרים לרכוש המאפשרת עובדים, ללא נוחות חנות של חדשני מבלי לעבור דרך קופה, שבה עובד אנושי, אלא תוך שימוש בקופות )עם משלוחים שירות הציעה הרשת ועוד, זאת עצמי. בשירות בביתו השליח נמצא לא ואם הלקוח עד הבית, מנעולים חכמים( יודע שהמשלוח הגיע? וכיצד הלקוח מסדר את המוצרים במקרר.
הוא יכול לצפות במתרחש דרך מצלמת רשת.האינטרנט דרך לקנייה אתרים הקימו אופנה ורשתות קניונים המגיעים רחפנים, מבצעים המשלוח את מקוונת. סחר כפעילות
לכתובת הקונה.מהמכירות 12% למשל, שופרסל, ברשתות בישראל? קורה מה מבוצעות דרך האתר. גם רשתות נוספות מוכרות באמצעות אתריהן. המטרה היא לאמץ את השיטות החדשניות, תוך שותפות בלמידה
ובתוך שלוש עד ארבע שנים להציע פתרון בסגנון “אמזון“.מנהל החדשנות והדיגיטל בסופר-פארם אומר: “תוך שנה שנתיים, את מביא מי אלא אלקטרוני, לסחר נכנס מי תהיה לא השאלה
המשלוח לבית הלקוח בתוך שעה“!ומלווה והקנייה היא מורכבת הובלת תהליכי שינוי בדרכי השיווק בקשיים ובבעיות שיש לתת עליהן את הדעת: הטכנולוגיה הדרושה עדיין יקרה, גם כשבוחנים את עלותה מול עלויות כוח אדם. כמו כן, מתעוררים קשיים בהטמעת התפיסה החדשה של קנייה באמצעות מורגלים שלא האנשים עדיין רבים ורובוטים. נייד טלפון מחשב, המוצר את עיניהם“ “במו לראות שאוהבים כזה, באופן לקנות ולחוש אותו. בנוסף לכך, קיים חשש מתשלום מקוון, כי “לא יודעים
להיכן מגיע הכסף“. עקב נרחבים פיטורין של בעיה מתעוררת התעסוקתית ברמה הכנסת רובוטים, שמייתרים כוח עבודה אנושי. לדוגמה: נהגי מוניות אוטובוס קיים כבר למשל, בהולנד, רובוטים. שהם ואוטובוסים
רובוטי או כפי שמכנים זאת אוטונומי. ניסוי זה מלווה בדילמה לא פשוטה, כי מצד אחד מכונית אוטונומית של פיטורין תחייב אך דרכים, תאונות משמעותית תפחית זו, ביניים בתקופת בעבודתם שימשיכו מוניות, נהגי רבים. נהגים כשעוד ניתן יהיה לעסוק בכך, יחויבו בחשיבה יצירתית, כדי למשוך מוסיקלית, מונית הפעלת למשל: אטרקטיביים. ולהיות קהל הוספת אינטרנט ושירותים נוספים, מונית שניתן לשלב בה פעילות לחשוב מחייבים אלה שינויים מזון. טעימות כמו נוספת, שיווקית
“מחוץ לקופסה“.עצמם מחדש, להמציא יצטרכו אנשים מגזר בכל נראה שכמעט ניסיון שלהם, הייחודיים הכישורים שלהם, החוזקות בחינת תוך רב-כיוונית חשיבה דורשת יצירתיות כי ספק, אין ועוד. חייהם,
ופתיחות רבה.
פנינה מתיא
טכנולוגיה לדורות
המהפכה הטכנולוגית-דיגיטלית כבר בפתח
פנאי משמעותי
“לו רק נרפה את כל הכוחותולא נקפוץ ידיים
אם רק נשחרר את כל האחיזותנוכל שוב לפרוש כנפיים
איך יכולנו לשכוח מי אנוומאין באנו ושעוד ניתן לנו
להגביה עוף..."
מתוך השיר "לפרוש כנפיים" של בנימין לנדאו, מילים ולחן.
הנהוגה הפנאי תעשיית עם פעולה משתפים רובינו בקהילה, מתוך הבנה שהיא חלק מכללי המשחק בשוק איננה מדע מדויק זו רחוקה מהאמת, הגמלאות. אמונה
ולא נבדקה במציאות של התארכות תוחלת החיים.בדרך כלל תעשיית הפנאי מתנהלת כפרקטיקה חברתית מקובלת, שלה היסוד שהנחות מוקצב, זמן לבילוי ונפוצה נעימה נוחה, נתונות לפרשנות ולמחלוקות לגבי תרומתה לגמלאי לאורך השנים.
השינוי בדמות הגמלאי מתממש כאן "על יד הבית"...אזרח קשישות, הזהב, גיל הרבים: שמותיו על הגמלאות, שלב ותיק, +60, ועוד, איננו שלב הזיקנה. זהו שלב נפרד ממנה הנמצא החיים. מעגל לזיקנה הקצרה, המסיימת את בין תקופת העבודה החיים, במעגל סוציו-פסיכולוגי כשלב "גמלאות" על הוא הדגש שיוביל את השינוי והתאמת הגמלאות לאדם אחרי קריירה ועשייה, כשעודו חדור ציפיות להשתלבות בין-דורית. זהו שלב בחיים הנשען לאקטיבי, הופך הגמלאי וכקבוצה. כפרט הגמלאי עם דיאלוג על ולהתייחסות מקצועית לתמיכה וזוכה ולעשייתו לעצמו מחויב אישית וקבוצתית. הציפיות שלו מתקופת הגמלאות משתנות. הוא מתייחס אל עצמו לא רק כמבלה, אלא חש צורך להיות פרודוקטיבי - אקטיבי, מתפתח, לומד, וזאת בניגוד לשלב הלטנטי של הזיקנה
הקצרה, הנתמכת קהילה...
המשרד ביוזמת שהוקם הספר", לבית "חזרה הארצי הפרויקט לשוויון חברתי, מעניק הזדמנות לחיבור מעשי בין ציבור הגמלאים
למודל התיאורטי "פנאי עם ייעוד". בתמיכת שנייה שנה הפרויקט את מקיימים אנחנו השרון ברמת מינהל גיל הזהב ואגף החינוך ובעיקר בשני בתי ספר: חטיבת עלומים ותיכון רוטברג. זהו תהליך של עיצוב דפוס הגמלאי המודרני בעשייה
בין-דורית )מודל שהופעל באוניברסיטת בר אילן יותר מעשור(. הנאתי" ל"פנאי השוואתי כמודל ייעוד", עם "פנאי המודל אימוץ לגמלאי פותח האישי, הרפרטואר את מרחיב והמוכר, המקובל אקטיבי שונה, גמלאות דפוס לחברה וחושף בחירה, אפשרויות ומשלב. הגמלאי יוזם וממשיך להתפתח. החיוך והסקרנות הופכים להתלהבות. בדרך החדשה לגמלאות, הגמלאי מגלה את חוזקותיו הבין-דורית לעשייה ההתחברות עניין. לתחום ומתרגמן האישיות ניתן ממנו חיים, ניסיון שצבר ייחודי, כפרט הגמלאי את חושפת להפיק תועלת מחודשת לחברה הבין-דורית. בתי הספר, באמצעות השגרירים הצעירים וצוות מורים מסוקרן, מגלים התלהבות חוצה גילאים, המגשרת על דעות קדומות של גילנות ופותחת מסגרות גיל
שלרוב הן הסוגרות על הגמלאי.כף על היא האישית" "טובתם רק שלא גילו, בתכנית התלמידים המאזניים, הם מעיזים לחלום לא רק עבור עצמם, אלא בעיקר לבצע מודל על וזאת ונכדיהם ילדיהם לדור ישימה, ממשית דרך ולפלס חדש של גמלאות מספקת ומתגמלת, ייחודית ומצמיחה, המחברת
לחברה ומשאירה מספיק מקום ל"בטן גב".
המודל "פנאי עם ייעוד - פנאי הנאתי" הוצג לראשונה כמודל ישים בכנס אקדמי בינלאומי בתחום החינוך הבלתי פורמלי באוניברסיטת ועמיתי ידידי עם בשיתוף פותח המודל .)2003( גרמניה במברג, ד"ר מתי רונן במסגרת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת בר אילן, בית הספר לחינוך )בקהילה מוכר המודל כ"אקטיביות בפנאי" ומשמש
בסיס לקורס "חזרה לבית הספר"(.
לפרוש כנפיים... בגמלאותד"ר סמדר פלד
גם משכיבה וגם מישיבה.רעד: יש לברר תופעות של רעד )למשל פרקינסון( וכבר פורסם
על פתרונות לשיפור התופעה בגיליונות קודמים. יש לבדוק סיבה לקשיי הליכה שקרו לאחרונה או נפילות חוזרות, גם
אם לא גרמו נזק.תופעות לוואי של תרופות: חשוב לברר עם הרופא
כסיבה תרופות של לוואי תופעות לגבי המטפל קיימת האם לבדוק וכן רעד, או דם לחץ לירידת חולשת שרירים מתקדמת, שעלולה לנבוע ממחלה בתחושה הפרעות כולל נוירולוגית, או כללית
בגפיים )חוסר תחושה בכפות רגליים מונע אפשרות לזהות מפגעים ברצפה תוך הליכה(.
דיכאון מכל סיבה שהיא, אורגני או סיבתי, כמו אובדן ואבל: חשופים ולהיות לסביבתם לב לשים לא לאנשים גורם דיכאון
להיתקלות בחפצים או לנפילה במדרגות.
טיפול במרחב הביתינחוצים, הם ואם בבית, משטיחים להימנע יש בעיקרון שטיחים: כמו ליד המיטה, ניתן לייצבם כאשר בסיסם עשוי מגומי או לפרוס
מתחתם רשת מונעת החלקה.יפריעו או במעברים יוצבו ולא יציבים שיהיו לברר רהיטים:
לגישה נוחה.כבלי טלפון וחשמל: יש לעגנם ליד הקירות.
ולשים באמבטיה ידיות-מאחזים להתקין באמבטיה: מאחזים ולא מקלחת רצויה בעיקרון החלקה. למניעת מתאים משטח
אמבטיה, שהכניסה והיציאה ממנה עלולות לגרום למעידה.רצפה רטובה: יש להיזהר מרצפה רטובה בבית או במקומות אחרים.
לשירותים למי שהקימה לילה לילה: חשובה תאורת תאורת היא דבר שכיח עבורו בשעות אלו.
מדרגות: בעלייה או בירידת מדרגות לא להתבייש להחזיק על בדילוג בנכדים להתחרות להפסיק מומלץ במעקה.
שתיים-שלוש מדרגות. סולם: פריט זה צריך להישאר מחוץ לתחום. רק בני
משפחה ובעלי מקצוע רשאים להשתמש בו. טלפון: רצוי להימנע מתנועות סיבוביות או מהירות הסלולרי שהטלפון רצוי מצלצל. הטלפון אם גם
יהיה בקרבתנו למקרה שנזדקק לקריאת עזרה.אבני נגף: נדרשת זהירות שבעתיים במרחב הציבורי לגבי אבני נגף, ירידה ממדרכות וכו’. לשמחתנו, בשנים אחרונות ניתנת תשומת לב
מוגברת להנגשה במקומות ציבוריים. האחות כולל המרפאה, צוות נהגנו משפחה כרופאת בעבודתי והפיזיותרפיסטית, לבקר בביתם של חולים שחזרו מאשפוז בעקבות והמלצה בבית מפגעים מיפוי ערכנו למוגבלות. שגרמה נפילה
לשינויים מתאימים, חלקם ממומנים על ידי משרד הבריאות.לרשותנו עומדת עמותת מילבת, המייעצת בכל הנושא של בטיחות במרחב סביבנו ואף מפתחת מכשור ואביזרי עזר. העמותה מקיימת
פרויקטים בשיתוף העירייה בבתי קשישים ומוגבלים.
ניתן להוריד יישומון לטלפון הנייד, הכולל הצעות מעשיות בכל נושא www.milbat.org.il :הבטיחות או להיכנס לאתר: מילבת
קיים גם אתר “עזרים“, הנותן עצות לגבי אביזרים מתאימים:azarim.org.il
הבה נצא לדרך בטוחה!
מניעת נפילות
25| מגזין דורות מאי 242018 מגזין דורות מאי 2018 |
חברתי שוש ואני שמחנו לקראת נסיעה לפריז לחגוג את יום הולדתה. בעבר התענגנו בעיר האורות על קרואסון במוזיאונים לבילוי כפתיחה הבוקר קפה עם בחמאה
וביתר שכיות החמדה בעיר.ונתקלה המחשב מול מישיבתה שוש קמה הטיול לפני שבועיים לאחר הירך בעצם השבר – לתאר קשה ההמשך את בשטיח.
הנפילה היה כרוך בניתוח ובשיקום ממושך.על פי נתוני משרד הבריאות אחד מתוך שלושה אנשים בגיל השלישי נופל לפחות פעם בשנה. ממחקרים נמצא, ששיעור הנופלים בארץ מבני 65 ומעלה גבוה מהממוצע האירופי. השיעור עולה עם הגיל -
בני 85 ומעלה נופלים פי שניים מאשר בעשור הקודם לחייהם.לשברים. מביא מהן גבוה ואחוז בבית מתרחשות הנפילות רוב העצמות בגיל זה חלולות ופריכות יותר מאשר בגיל צעיר ולכן נוטות
הריפוי זמן כן, כמו להישבר. יותר ארוך יותר, הריתוק למיטה ולכיסא תוך פעילות מוגבלת מוריד את מצב ומקטין החיים איכות ואת הרוח
עוד יותר את מסת השרירים. קיימת שכיחות גבוהה של שברים את הנושאת הירך, עצם במפרק המבנה ועקב הגוף משקל רוב שלה, הכולל חלק צר המחבר בין שהוא העגול, החלק – “התפוח“ האגן לעצם המתחבר החלק עצם לבין אחד, מצד ,)PELVIS(הירך )FEMUR( הארוכה, המגיעה
עד הברך.
הגורמים השכיחים לנפילות:מפגעים וסיכונים בבית או במרחב ציבורי. ירידה ביציבות ובשיווי משקל. חולשת שרירים, כולל ירידה במסת שרירים. ירידה בראייה או בשמיעה. תופעת לוואי של תרופות. ניתן למנוע נפילות על ידי פעילות גופנית בדגש שמירה על שיווי
משקל, יצירת סביבה בטוחה ועוד עצות שיפורטו להלן.
טיפול אישי גופנית פעילות לקיים עדיף במסגרות: קבועה גופנית פעילות )כי ולא פעילות עצמית בלבד במסגרות, למשל במועדוני גמלאים יש מחויבות(. מטרת הפעילות היא שמירה על שיווי משקל ויציבה חיזוק מפרקים, גמישות נכונה, חשוב וקואורדינציה. גפיים שרירי באופן מהנה תהיה פעילות שכל אישי, כולל שחייה, הליכה וריקוד. להתאים חשוב בטוחה להליכה
נעליים נוחות המונעות החלקה.
ברור תופעות רפואית יש לטפל בהפרעות או בירידה היתקלות למנוע כדי בראייה, של אירועים לברר בחפצים, בתרופות מדובר האם סחרחורת, סיבה או לוואי לתופעת הגורמות בהדרגה לקום ללמוד יש גופנית.
ד“ר דורית מצקר-עליון
הולכיםעל בטוח
על פי נתוני משרד הבריאות אחד מתוך שלושה אנשים בגיל השלישי נופל לפחות
פעם בשנה. ממחקרים נמצא, ששיעור הנופלים בארץ מבני 65 ומעלה גבוה מהממוצע האירופי. השיעור עולה עם הגיל - בני 85 ומעלה נופלים פי שניים מאשר
בעשור הקודם לחייהם
FEMUR
עצם האגן
חלק צר
ראש ״התפוח״
יציאה לחופשה משמעותה לא רק חופשה ממקום העבודה בשעה להתעורר החופש אלא אחר, עיסוק מכל או מאוחרת, להתלבש בצורה לא מחייבת, לא לעמוד בלוח זה לעתים, להתבטל. היכולת ובעיקר העבודה שמכתיבה זמנים הזמן היחיד שבו אנו מתפנים לקרוא ספרים, לראות תכניות שונות
בטלוויזיה, לעשות סידורים שונים.בני עם ההיכרות להעמקת טובה הזדמנות הוא משפחתי טיול ומפנים ממחויבויות משוחררים כולם כאשר השונים, המשפחה בני של מחברתם ליהנות והיא אחת למטרה ורצונם מרצם את
המשפחה.במהלך החופשות המשותפות אנו לומדים להכיר את ילדינו ונכדינו דרך החוויות המשותפות, הפעילויות, משחקי החברה ובעיקר בעת מגלים אנו לעתים, האוכל. שולחן סביב וישיבה ארוחות הכנת שאחד מילדינו ניחן בחוש הומור מפותח, שלא תמיד בא לידי ביטוי
ביומיום, או בתחביבים מסוימים, שלא ידענו עליהם קודם לכן.שבחבורה למבוגרים דואגים הנכדים/הנינים את לראות נחמד ההתעניינות את בהליכה, או מהרכבים בירידה עזרה ומציעים
שלהם במבוגרים שבחבורה ואת הרצון לשמוע סיפורים מילדותם.וסבתא, סבא רבתות, סבתות שתי – דורות ארבעה במשפחתנו חיוניות, נשים הן רבתות הסבתות ונינים. נכדים ילדים, שלושה הנכדים הילדים, בחיי מעורות ומאוד מבשלות מארחות, פעילות,
והנינים.במהלך השנים יצאנו לטיולים משותפים הן בארץ והן בחו”ל, דבר שחיזק את הקשר בין כל בני המשפחה. אחד הטיולים היה לדרום הארץ, כשאילת תחנתנו הסופית. עשינו דרכנו לים המלח לטבילה ולמרחצאות הבוץ, המשכנו מערבה לכיוון עין גדי לטיול בשמורה, לנחל דוד ולברכות שבמקום. משך ההליכה הוא כשעה וחצי ולאורך כעצי לאזור ייחודית צמחייה לראות ניתן הקל ההליכה מסלול אחד שנמר אומרים ויש ויעלים סלע שפני ציפורים, ושיזף, שיטה מסתובב באזור. את הדרך מלווה קול המים הזורמים במפלים. לעת ערב הגענו לאילת תחנתנו האחרונה והתמקמנו בחדרינו שבמלון.
האוכל מעבר להיותו חיוני לקיומנו הוא גם הבסיס לכל, הוא בונה רוח למצב ואחראי אנשים סביבו מקבץ ומחמם, מנחם וממריץ, טוב ומרומם. הכנתו מעניקה הזדמנות לאנשים להתקרב, לשוחח, להחליף דעות ולהעלות זיכרונות מהעבר. בעת הכנת אחת הארוחות סבתא רבתא דובה זמזמה שיר ולשאלתנו מהו השיר סיפרה, שזהו שיר שנהגו לשיר בבית הוריה שבליטא, בהיותה ילדה קטנה. משם הפליגה וסיפרה על ילדותה ועל החופשות המשפחתיות בבית קיץ
שעל הים. הגיעה ובמכבייה שחיינית בצעירותה הייתה חנה רבתא סבתא למקום השני. היא זו שלימדה את בניה ונכדיה לשחות ולצלול ואף היום ממשיכה לשחות, ואין כמו אילת עם הים הצלול והאלמוגים להראות את יכולתה. וכך ארבעה דורות של שחיינים וצוללים יצאו
יחד לשחייה משותפת.אין ספק, כי בטיול המשפחתי אנחנו יוצקים חוויות וזיכרונות לבני
הדור הצעיר אשר ילוו אותם לאורך שנים.
חוויות לדורות
טיול משפחתיחוויות חיים לדור הצעיר
אהובה רימר
27| מגזין דורות מאי 262018 מגזין דורות מאי 2018 |
ספר שאהבתי
“קליפת מקיואן איאן של ספרו בזכות מיוחד רומן הוא אגוז“ יודע“, כל מספר “העובר הגיבור, ובזכות השפה והתרגום. נושא הסיפור: איך נראה העולם מנקודת מבטו של עובר שטרם
נולד.לציין, ראוי עצמו, לספר אתייחס בטרם ספרו על בוקר בפרס זכה מקויאן איאן כי “אמסטרדם“ בנוסף לספריו האחרים המאוד מתיקה דברי שבת, כפרה, כגון: מומלצים, וטובת הילד. ספריו מאופיינים לרוב במסגרת ריאליסטית ואילו כאן, בספר “קליפת אגוז“ הגוף לנבכי וחודרת פילוסופית הכתיבה
והנפש של גיבור טרגי, שהוא העובר.וכך זה מתחיל:
בזרועות אישה בתוך הפוך אני, הנה “אז שלובות, בסבלנות אני ממתין, ממתין ותוהה נכנס, אני מה ולתוך מכונס אני מי בתוך
בועת בתוך חולמני צפיתי ההם... לימים בגעגוע נעצמות עיני מחשבותיי במי האוקיינוס הפרטי שלי“.
תוך המעשה, סיפור את הסופר שוזר שבו מהאופן התפעלתי גיבור העובר, נפש בתוך והגות, רעיונות מחשבות, וניתוב חיבור סיפורנו, כשכל אלה הם השלכה על עולמנו שלנו. מפליא האופן שבו הסופר חודר לעולמו של העובר, כמספר כל יודע, בתוך הרחם אינני, שאפילו צעיר יתכן שאני, שאפילו “איך לדוגמה: אמו. של לפחות או כך, כל רבים דברים לדעת יכול נולדתי, לא אתמול לדעת מספיק, כדי לטעות כל כך? יש לי מקורות משלי, אני מאזין“!טרודי האם שרוקמים לקשר היתר בין העובר? מאזין ולמה ג’ון הנבגד, מהאב להיפטר האבא, של אחיו קלוד, ומאהבה, קרונקוס, משורר נאיבי, שפסק לשאת חן בעיני רעייתו טרודי, אם
בנו לעתיד.הסופר משתמש בשני יסודות המשלימים אחד את השני: עלילת
מתח מתגברת אך פשוטה מאוד כרקע, ודמות העובר כמספר.העובר נוגע בכל הנעשה בעולמנו לפי הקשרים ותחומים שונים, טוען ידע“, מקורות לי “יש בטעם. המועברים ביקורת דברי תוך העובר/המספר: “אני מאזין. אמי טרודי, כשהיא לא עם הידיד שלה קלוד, אוהבת רדיו ומעדיפה דיבורים על מוזיקה“. ואני, אומר העובר - “אני שומע את החדשות מתוך דחף כפייתי להתייסר, אני מקשיב לומד מדברי גם ולהתנצחויות“. אבל באופן כזה הוא לפרשנויות
אמו על מצב העולם. “אמי מומחית ליחסים בינלאומיים, אישה שקולה, שהודיעה לי בקול טוב. לא ומצלצל, שמצבו של העולם עמוק והטענה באוקראינה הרוסים בעיית למשל: של המדינית זרועו הוא הרוסי שהמשטר באירופה נוספת הפשע המאורגן... מלחמה השוליים אפשרית... בלתי נראית אינה דוגמאות ועוד האיסלאם“, של הברברים
נוספות מהמתרחש בעולמנו.מעבר להאזנה לרדיו “אני מקשיב ללחישות חדר המיטות כאילו שניהם חושדים שלרחם
יש אוזניים“! )כנראה שצודקים(. ומה באשר לאביו של העובר? גם בו הסופר גדול, איש - ג’ון לאבי עתה “נפנה עוסק: החצי השני של הגנום שלי... אבי פוקד מעת לעת את הבית ואני נמלא שמחה. לפעמים הוא מביא לה שייק פירות מהחנות האהובה עליו. אני לא יודע למה הוא מבקר. הקפדתי להאזין היטב היטב ואני משער שבשל כך לא ידוע לו דבר על קלוד“
)המאהב(.הקסם לעולם צלילה של הרגשה יש הספר קריאת במהלך
האינטלקטואלי שהסופר יוצר ומצליח לסחוף אליו את הקורא. לבין העוברית היכולת של המקובלת התפיסה שבין הניגוד והעיסוק בשאלות פילוסופיות, שהעובר הידענות, חוכמת החיים קריאה מעין הקריאה. במהלך פנימי שיח ומעורר מסקרן מציג, לידי הבנה שהסופר שותל בעובר את החזון אקטיבית, המביאה שלו. וכך הוא אומר בהקשר זה, בשם העובר: “כאן בפנים אני חולם
על המגיע לי - ביטחון, שלווה, בלי מטלות, בלי פשע ובלי אשם“.במהלך הקריאה אנחנו נחשפים גם לכתיבה אמנותית, המאופיינת בתחכום, כמו כפל לשון: “אני חובש את אמי כמו כיפה הדוקה“, או משפטים המשקפים סימביוזה פיזית וסמלית, כמו: “ליבי מתקשה להתמודד עם הזעם של אמי... אני מרגיש תמים, אך כנראה גם
שותף לקשר“.מהמהות משהו ומתארות במיוחד חכמות המסיימות המילים הענקית של לידה והורות: “תחילה צער, ואז צדק, ואז משמעות.
היתר תוהו“ )עמ’ 190(.
קריאה מהנה!נשמח אם תביעו דעתכם ותכתבו אלינו.
קליפת אגוזאיאן מקיואן, הוצאת עם עובד 2015
פנינה מתיא
קולה של המילה הכתובה
שימוש העושה באמנות טיפול שיטת היא ביבליותרפיה במילה הכתובה. ההנחה שעליה מתבססת הביבליותרפיה עולם את משקף הטקסטואלי היצירה שעולם היא, ולכן המושגים, הדימויים והחוויות של האדם בצורה אוניברסלית, ולעזור הפנימי עולמו את אחד בכל קלות ביתר לעורר עשוי הוא לו להוציאו החוצה. בחדר הטיפול נמצאים המטופל והמטפל, אבל גם קול שלישי – קולה של המילה הכתובה. סביב הסיפור המובא פעמים הרבה כאשר הטיפולית, העבודה נעשית הטיפולי במפגש באמצעות סיפורה של הדמות המופיעה בסיפור, המטופל מביא גם
את סיפורו האישי.כבר מספר שנים, מידי יום ראשון, נפגשת במרכז היום לקשיש קבוצה "מפגש בפיהם המכונה ביבליותרפיה למפגש חברים של קבועה לאחריו סיפור, הקראת עם מתחיל בהנחייתי, המפגש, סיפור". מתבקשים המשתתפים להביא את סיפורם האישי. הסיפור האישי שהם בוחרים להביא לא תמיד קשור ישירות לסיפור שהוקרא, אך, פעמים רבות משהו המופיע בסיפור מזכיר להם אירוע, דמות או כל דבר אחר הקשור בעברם ומהנקודה הזו השיחה הקבוצתית יכולה
להתגלגל לנושאים רבים ומגוונים.המשתתפים עבור מהווה האישיים הסיפורים סביב המפגש רגשות לעבד שעברו, בחוויות ולהתבונן לעצור נדירה הזדמנות
שהודחקו ולקבל תמיכה מהקבוצה. במסגרת הקבוצה אנשים מספרים על עלייתם ארצה, על הקליטה בארץ, על הקמת משפחה, על טראומות וקשיים שחוו בתקופות לא קלות מבחינה אישית ולאומית. ההתמודדויות הרבות שרובם עברו לא אפשרו להם לעצור ולהתבונן פנימה, לטפל במשקעים הרגשיים
שנותרו, לעבד ולשחרר טראומות מהעבר. הכלי הטיפולי שנבחר למפגש הוא סדרת הספרים "אנשים מספרים ועיתונאי סופר הוא וולדר וולדר. חיים הסופר של עצמם" על חרדי מוכר, הכותב סיפורי חיים אמיתיים של אנשים הפונים אליו ומפרסמם תחת שם בדוי. אלה הם סיפורים אוניברסליים, עם מוסר
השכל מיוחד, המתאימים לאנשים מכל המגזרים. אוהבים המזרח, עדות יוצאי שהם הנוכחית, הקבוצה משתתפי לתפיסת יותר הקשורים הדתי, הרקע עם הסיפורים את במיוחד המידי החיבור הקהילה. של יומה משגרת חלק ומהווים עולמם זיכרונות מבית אבא, שבהם הם ומסורת מעלה אצלם דת לערכי
משתפים את הקבוצה, וגעגועים לעבר.
טיפול באמנות
רוני מרק, עובדת סוציאלית, מרכז יום לקשיש
טיפול בקשישים במרכז היום באמצעות ביבליותרפיה
הלבושים בבגדי חג של יום ראשון של אותם הימים. בדמיוני ראיתי חליפות עם לראשיהם גבוהות במגבעות העטורים הגברים את במלמלה עטורות הארוכות השמלות עם הנשים ואת מהודרות
ותחרה וכובעים מקושטות בנוצות ופרחים לראשן.
על המתענגים בתיירים המלאים הקפה ובתי המסעדות כל בין התקרובת ובין כל חנויות המזכרות ראיתי לפתע 2 נשים מבוגרות שזירת ידי על תחרה יוצרות כשהן החנויות אחד בפתח ישובות
חוטים אחד בתוך השני. החוטים קשורים לסלילי עץ.זו מלאכת יד עתיקת יומין שכמעט ולא קיימת עוד בימינו. נעמדנו להתבונן ולהתפעם איך הן יוצרות מסתם חותים יצירות כל כך יפות.היו אחד ממוצרי התעשייה לציין שבמאה ה-15 בדי תחרה כדאי
שאפיינו את בלגיה בכלל ואת ברוז' בפרט. מפורסמת גם אם כי רק לא אבל היסטוריה של עיר היא ברוז' הוופל הנפלאה, השוקולד תעשיית כמו שלה הקולונריה בעבור הבלגי המפורסם וסוגי הטוגנים )ציפס( הטעימים. כשמטיילים בעיר אי אפשר לפספס את חנויות מותגי הפרלינים והשוקולד המוכרים כולן ..Neuhaus, Godiva, Leonidas, Guylian ובעולם, בבלגיה
מוכרות שוקולד עם מילוי ליקר, פרי, אגוזים או מרציפן.היה פניי על חיוך שהעלה המוזיאון העיר של המוזיאונים מכל
מוזיאון הצ'יפס )טוגנים(.
המוזיאון מתאר את תולדות תפוח האדמה במשך הדורות עד שהגיע לשיא תהילתו כשהפך לטוגן.
בשנת 2000 הוכרזה העיר העתיקה אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.לאחר בוקר עמוס בביקורים באתרים שונים וטעימות שוקולד וגם טעימות צ'יפס שונים, נסענו מרחק קצר מחוץ לעיר כדי להשתתף האנשים עם ביחד - ראשון בימי פעם מדי שמתקיים - באירוע
המקומיים וסוסיהם.כרכרות הרבה וראיתי שמחה המולה הייתה הגדולה ברחבה
רתומים לסוסי פוני או סוסים רגילים.הקבוצות התאמנו לקראת תחרות שכמוה לא הכרתי בכלל. הכוונה לספורט רכיבה משולב של סוסים. הפרש יושב על כרכרה הרתומה
לסוס אחד, זוג או קבוצה של ארבעה.התחרות מורכבת מ- 3 שלבים כשכל שלב דורש מהסוסים התאמה
מלאה ביניהם, בדהירה מהירה במסלול מפותל וכוח סיבולת. הספורט הזה מוכר בעיקר בצפון אמריקה ובאירופה.
בגלל האולימפיים במשחקים נכלל לא שהספורט להבין למדתי מיעוט הארצות בהם הוא מתקיים.
מרתקות הרצאות סדרת מקיימת ומרצה, טיילת אליעד, אסתר במועדון א.ל.ה.
29| מגזין דורות מאי 282018 מגזין דורות מאי 2018 |
ידי על הוזמנתי בהולנד כשבקרתי מהפעמים באחד חברה לבקרה ביום ראשון )יום השבת של המקומיים(.מערב בדרום שנמצא Zeeland במחוז גרה החברה New- מדינת נקראת שמו שעל המחוז )זה הולנד והגענו Zeeland(. משם לקחנו אוטובוס חצינו את הגבול לבלגיה
.Brugge לעיירה בשםהעיר ברוז' היא כיום, אחת הערים המתויירות ביותר באירופה, עם
שני מיליון מבקרים מדי שנה. לצד הנמל, התיירות היא מקור ההכנסה העיקרי של העיר.
בלב מסחרי מטרופולין בתור ידועה העיר הייתה הביניים בימי אירופה עם נמל חשוב וכמו בכל הערים שהתמזל מזלם שלא נפגעו בעתות מלחמה גם המרכז ההיסטורי שלה הוא דוגמה יוצאת דופן התרבות בתחומי משמעותיים שלבים הממחישה לארכיטקטורה
באירופה של ימי הביניים. בסוף המאה ה- 15 העיר ירדה מגדולתה והייתה לעיירה מנומנמת למזלה עליה. פסחה התעשייתית המהפכה שאפילו אל שכוחת מבניה נשתמרו ולכן עולם מלחמות של מהפצצות ניצלה העיר וכמו "היפיפייה הנרדמת" היא נמה למשך מאות בשנים ורק במאה
ה- 19 התגלתה שוב על ידי הרומנטיקנים והאומנים."עכשיו לחברתי: אמרתי ובתומי והגשרים התעלות מכל נפעמתי Bruggen כיוון שבהולנדית Brugge אני מבינה למה קראו לעיירה
פירושו: גשרים רבים". אבל בדיעבד הסתבר שלמרות שהרבה הולנדים חשבו כמוני, שמה של העיירה בא מהמילה הנורדית bryggia שפירושו מעגן או נמל )החל משנת 800 היו לעיר קשרי מסחר מקומיים עם הנורמנים, מה
שמסביר את מקורו הנורדי של השם(.לאורך עברנו העתיקה העיר מרכז לעבר פעמינו שמות בעודנו בניינים עתיקים, משוחזרים ומשומרים היטב והשוני של חזותם הם
חגיגה לעיניים.מאות בנות באבנים מרוצפות מתפתלות סמטאות בין עברנו בשנים ותעלות רבות המחוברות על ידי גשרים שחוצות את העיר
וסובבות אותה.
כמו אמסטרדם גם ברוז' מוזכרת לפעמים כוונציה של צפון אירופה.בתעלות שטו סירות )עם תיירים(, ברבורים וברווזים, ולאורך התעלות
השתקפו עצי הערבה הבוכייה ועוד עצים שונים במי התעלות.הכול נשתמר כמו בימי הביניים.
לתנועת סגורים העתיקה העיר במרכז גדולים וחלקים מאחר - רואים פה הרבה רכרות וכיאה לעיירה מימי הביניים - מכוניות
סוסים המובילים תיירים שמחים.קול והד העתיקים והסמטאות הרחובות בינות פוסעות כשאנו שעטת הסוסים נשמע, "ציפיתי" בכל עיקול של הדרך לראות אנשים
טיול לדורות
אסתר אליעד
BRUGGEצילום אסתר אליעד צילום שאטרסטוק
לו אעשה לבדו האדם היות טוב "לא אלהים ה' ויאמר עזר כנגדו" )בראשית ב' 18(. כבר מהילדות המוקדמת אנו
מכונים ליצור קשרים חברתיים.במהלך חיינו אנו מכירים אנשים רבים ולרוב נותנים להם את הכינוי
"חבר". האם כל אחד ממכרינו או מיודענו הוא חבר? משפחה, בן לא שהוא קרוב, אדם הוא חבר המילונית בהגדרה
רע, ידיד.אומרים שמשפחה לא בוחרים, אבל חברים בוודאי.
ילדות המלווים - חברי יש מספר מעגלי חברים לכל אחד מאתנו עד אתנו והולכים היסודי הספר מבית או הילדים גן מימי אותנו היום; חברים מתנועות הנוער השונות שבהן היינו חברים; חברים מהצבא, מהאוניברסיטה, ממקום העבודה; אנשים שהכרנו בחוגים והפכו הזוג שלנו בני ואנשים ש"הגיעו" עם והפכו לחברינו שונים
לחברינו, ויש גם את החברה.אנו מחזיקים בכרטיסי חבר של חברות עסקיות ומסחריות, המנפיקות כרטיסי מועדון ומעניקות הנחות והטבות כאלה או אחרות ויש את האינטרנט, הפייסבוק וכל אותן רשתות חברתיות, המאפשרות לנו יצירת ואף קשרים חידוש מהבית, לצאת מבלי חברתית פעילות קשרים חדשים. אותם אתרים נותנים במה לאנשים להביע דעתם שמחה של רגעים אתנו ולחלוק בחוויות לשתף שונים, בנושאים
ולעתים אף של צער. ולאשר לבקש נדרשים אנו שונות חברתיות וברשתות בפייסבוק למעלה ואף 500 ,100 להם שיש בכך מתגאים ואנשים חברויות
מ-1000 חברים. האומנם אלה הם חברינו?השאלה היא, האם כולם חברים ומה ההבדל בין חבר לידיד, האם ברמת הקרבה? האם כל אחד יכול להיחשב לחבר, האם לכל אותם חברים נוכל לספר על מצוקותינו ולשתף אותם בבעיותינו, כמו גם
לחלוק עימם רגעים שמחים. לדעתי, התשובה היא גם וגם.חברות קשרי המטפחים שאנשים מלמדים, שנערכו מחקרים וממערכת הסטרס הורמון של מופחתת מרמה נהנים בריאים חיסונית בריאה יותר. כל אדם צריך קבוצת תמיכה חברית, שתעזור לו להתמודד עם לחץ ומצוקות. נמצא גם, שהימצאות בחברתם של
אנשים תורמת להתפתחותו הרוחנית של האדם. חברים כי לטפח, צריך חברויות גם בחיים דברים הרבה כמו
מוסיפים משמעות וטעם לחיים.שלם", "חבר כהן-אסיף שולמית המשוררת של בשירה ואסיים
המטיבה לתאר את הדברים:"כל אחד צריך
שיהיה לו חבר אחד לפחות.חבר יותר מאח, יותר מאחות.
חבר כל הזמן, כל הימים.לא חבר לפעמים.
חבר שמקשיבשיודע לריב.
חבר בלי לשקרחבר שתמיד חוזר.
כל אחד צריךשיהיה לו חבר אחד לפחות".
אהובה רימר
פעם לפני שנים באמבטיה של סבתא וסבא התרחצו הרבה נכדים
האמבטיה געשה מסבון ושמפו והדלי היה מלא בהפתעותבתוכו גרו יחד קוביות, בובות ברבי
וסתם כדורים ומחזיקי מפתחותהשמחה הייתה גדולה, השנים חלפו ביעף
והדלי נשאר בודד בצדאין עוד משחקים
אין עוד “שמפואים“ וסבוניםכי הנכדים גדלו ובגרו
ורק הדלי עומד בצדומחכה ליום יותר שמח שיבוא אולי מחר
“כל עצמותיי תאמרנה שירה,“ היה אומר מורי ורבי ברטונוב
הזקן, יהושוע הזקן “בהבימה“, כשהיה מגיע לפני הצגה,
מדליק אור במה,
עושה חזרה, וכמו תפילה –
מתייחד עם בוראו,
כי הבמה, בימת קודש היא.
מילותיו שמורות בליבי והן תמיד איתי.
המילים נאמרו בהתייחס לטקסט,
יש מילים החודרות לנשמה חורטות את אמירתן:
“כל עצמותיי תאמרנה שירה“...
הייתי אז כבת 17 ואולי 18, או 19 -
שנה לפני צבא ושנה בצבא,
וכבר אמר שייקספיר: “מילים, מילים מילים...
כל העולם במה, כל איש וכל אשה רק שחקנים הם.
כולם כניסות ויציאות להם,
וכל אדם על-פי תורו בתפקידים שונים
היום ממרומיי גילי עצמותיי אומרות שירה וגם כאב...
שירים לדורותחברות
הדלי הבודד באמבטיה / נאוה גרין
כל עצמותיי / אופירה אמיר
היה לי חבר... היה לי אח
פינת המתכון הוותיק
הופיע עם חברים, שישי ליל במפגש רב, לא זמן לפני והחל, גדולה די שקית עם משה החקלאי ידידנו לתדהמתנו, לחלק לכל אחד מאתנו קישואי זוקיני יפים.להרמת הגבות שלנו אמר, שחבל לזרוק יבול טוב, שכן
הוא נאלץ להשמידו. לא אלאה אתכם בסיבות. הודינו למשה ובליבנו תהינו
מה נעשה עם כל הזוקיני שירשנו באותו הרגע.יש לי הרבה ספרי בישול, אבל לא מצאתי בהם משהו ואכן חדש מתכון רציתי זוקיני. עם לעשות מיוחד בני לפניכם. הוא והנה באינטרנט כזה אחד מצאתי
הבית התלהבו, במיוחד הצמחונים שביניהם.
סנדוויץ’ זוקיני
הכנהלערבב את החומרים לתערובת.. 1לחמם שמן במחבת. . 2להניח 2 תלוליות של העיסה במחבת ולשטח בכף עץ . 3
לפרוסה שטוחה. לטגן משני הצדדים להשחמה קלה.. 4להניח על אחת הפרוסות את גבינת הצ’דר ומעליה . 5
את הפרוסה השנייה. להמשיך לטגן עד אשר גבינת הצ’דר נמסה.. 6להניח על נייר לספיגת השמן ולהגיש.. 7
בתיאבון!
מצרכיםלתערובת
1 זוקיני גדול2 כפות קורנפלור1 כפית מרק עוף
1 ביצה1 בצל ירוק קצוץ דק2 כפות פרמזן מגורר
פלפל גרוס
למילוי2 כפות גבינת צ’דר מגוררת
לטיגוןכף שמן זית
)אפשר להגדיל כמויות בהתאם(
מרים בורג
31| מגזין דורות מאי 302018 מגזין דורות מאי 2018 |
היצירהשל החיים
הטובים
לפרטים נוספים התקשרו:
1-800-217-217חפשו אותנו בפייסבוק
a-rubi.co.ilרחוב סשה ארגוב 18 -צהלה תל אביב
אחוזת צהלה - דיור מוגן בצפון השקט של תל אביבאתם מוזמנים להיות חלק מקהילת הדיירים האיכותית של אחוזת צהלה
הטבות מפנקות למצטרפים עד סוף אוקטובר 2018:
חבילת מעבר: אריזה + הובלה + ליווי צמוד בסידור הדירההנחה בפיקדון: 100,000 ש״ח
