39
תתתתת"ת תתתתת תתת תתתתת תתתתתI תתת תתתת תתתת תתתת"ת תת"ת תתתתתתתתתת

בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק מד"א

  • Upload
    moanna

  • View
    62

  • Download
    6

Embed Size (px)

DESCRIPTION

בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק מד"א. בעזהי"ת אמירה לנכרי = אסור בשבת או לכל התורה כולה Decir al goi = prohibido En Shabat, o en todo los temas del Torah ?. שולחן ערוך אדמוה"ז אורח חיים סימן רמ"ג סעיף א' - PowerPoint PPT Presentation

Citation preview

Page 1: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

בעזהי"ת

הלכות שבתאמירה לנכרי

I

הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק מד"א

Page 2: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

בעזהי"ת

אמירה לנכרי = אסורבשבת או לכל התורה כולה

Decir al goi = prohibidoEn Shabat, o en todo los

temas del Torah?

Page 3: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

שולחן ערוך אדמוה"ז אורח חיים סימן רמ"ג סעיף א'אסרו חכמים לומר לנכרי לעשות לנו מלאכה

ואע"פ שאומר לו בשבת בין בחנם בין בשכרמקודם השבת שיעשה בשבת ואע"פ שאינו צריך

שכשהנכרי לאותה מלאכה עד לאחר השבתעושה בשבת הוא עושה בשליחות

ואע"פ שאין אומרים שלוחו של אדם כמותו הישראלמן התורה אלא בישראל הנעשה שליח לישראל

שנאמר בתרומה כן תרימו גם אתם תרומת ה' ודרשו חכמים גם לרבות שלוחכם מכאן ששלוחו של אדם

אבל כמותו ומה אתם בני ברית אף שלוחכם בני בריתמכל מקום הנכרי אינו בתורת שליחות מן התורה

מדברי סופרים יש שליחות לנכרי לחומרא. (.בכל התורה כולה)

Page 4: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

Nuestros sabios prohibieron decir al goi hacer para nosotros un trabajo en Shabat, ya sea por un favor o sea remunerado, aunque se lo

diga antes de Shabat, aunque sólo necesite el

resultado luego de Shabat. El goi lo hace por orden del Judio, aunque no se aplica la ley de “El emisario de una persona es igual a la persona misma” sólo entre los Judios, aunque

así también los sabios prohibieron el emisario goi en todos los andameintos del

la Torah.

Page 5: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

ואם אומר ליהודי שיעשה לנו מלאכה ---- בשבת, אינו חייב!, "דאין שליח לדבר

עבירה, דאמרינן: דברי הרב ודברי תלמיד - דברי מי שומעים?" :

דברי הרב )הקב"ה – נותן התורה( ודברי תלמיד )אנחנו ישראל – לומדי תורה(

- דברי מי שומעים? )אין לחבר לקבל פקודה מחבירו שמנגד לדברי המפקד שעומד מעל

אבל אם אומר )מס' קידושין דף מ"ב עמוד ב'(, שניהם("לנכרי, כיון שאין לו איסור מדברי הרב

]שהרי אינו מצוה במצות[ הרי לא חל עליו דברי הרב, לכן הוא שומע לדברי התלמיד ]החבר[, ולכן הוי שלוחו, והמשלח חייב

. ----במעשיו

Page 6: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

Si le pedimos a un Judío que haga algo prohibido, no somos culpables, porque preguntamos: por parte de quién debe recibir órdenes este judío, por parte de

Hashem (que nos enseñó la Toráh) o por parte de su semejante alumno de Hashem (nosotros que recibimos la Toráh)? Esto no se aplica cuando lo dijimos a un goi,

que no es alumno de Hashem, por motivo de que el no recibió los mandamientos,

por eso, que quien da la orden, es culpable por dar esa orden.

Page 7: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

ויש רמז לאיסור זה בשבת ויו"ט מן התורה שנאמר ביו"ט "כל

�ָע�ש�המלאכה לא בהם" משמע יאפילו ע"י אחרים שאין מצווים על השביתה ביו"ט וקל וחומר לשבת ומכל מקום אין זו אלא

אסמכתא בעלמא.

Page 8: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

Y esta prohibición se menciona en la Toráh, “todo trabajo no

sea hecho en estos” aunque sea a través de otros.

Page 9: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

ועיקר האיסור אמירה לנכרי בין בשבת בין ביו"ט אינו אלא

מדבריהם כדי שלא תהא שבת קלה בעיני העם ויבאו לעשות בעצמן וכן ביו"ט ואפילו בחולו של מועד וכן בשאר כל איסורין שבתורה כמו שיתבארו במקומן:

Page 10: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

La prohibición de decir a un goi de realizar trabajos en Shabat y Iom Tov: es derabanán, y así es en todas las prohibiciones

de la Toráh

Page 11: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

והפליגו חכמים באיסור זה וגזרו .סעיף בבו גזרות כגון אם עשה הנכרי מעצמו בשביל ישראל אסרו ליהנות בשבת ממלאכתו ולמוצאי שבת עד בכדי שיעשה משום גזרה שמא יאמרו לו

לעשות בשבת.

Page 12: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

Y los sabios ampliaron esta prohibición, de incluir también

cuando el goi lo hace sin orden del judío, está prohibido a nosotros tener beneficio de esta actividad

hasta que pase el suficiente tiempo después de Shabat para concluir

esta actividad.

Page 13: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

וכן אם רואהו עושה מלאכה בשבת בשבילו

פעמים שצריך למחות כגון אם יגיע לישראל ריוח

ממנה אפילו לאחר השבת

Page 14: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

Se el Judío ve que el goi hace un trabajo, el judío beneficiario debe advertirle y prohibirle

hacerlo. mismo si el benificio sea solo despues de Shabat

Page 15: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

נכרי שהדליק את הנר בשביל סעיף א'.סימן רע"וישראל אסור לכל אדם להשתמש לאורו

אפילו למי שלא הודלק בשבילו שהחמירו בזה בשבת חכמים הואיל ונעשית מלאכה גמורה של התורה בשביל

וכן אם הבעיר מדורת עצים ישראל בשבתבשביל ישראל אסור לכל אדם מישראל

הנכרי ואפילו אם להתחמם כנגדה בשבת כגון ששכרו הישראל וקצץ לו נתכוין לטובת עצמו

שכר כך וכך בעד כל יום ויום שידליק לו נרות ויבעיר לו מדורה או שקצץ לו בעד כלא הדלקה והדלקה

והבערה והבערה ולא צוהו להדליק ולהבעיר בשבת אעפ"כ אלא הוא עושה מעצמו כדי להרבות בשכרו

אסור ליהנות ממלאכתו בשבת

Page 16: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

שהואיל וגוף הישראל יהא נהנה בשבת מגוף המלאכה הרי עיקר המלאכה

נעשית בשבת בשבילו שהרי הנכרי אינו והוא נהנה מגוף המלאכה אלא משכרה

מתכוין בעשיית גוף המלאכה בשבת בשביל שיהנה הישראל ממנה בשבת

נמצא שעשיית מלאכת השבת היא בשבילו כשיהנה ממנה בשבת ויש לגזור

גזרה שמא יאמר לו לעשותה בשבת בשביל הנאתו אם יהיה מותר לו ליהנות ממנה כשעיקר עשייתה בשביל הנאתו:

Page 17: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

Un goi que encendió la luz o la calefacción en Shabat para beneficio del Judío, está prohibido para todos beneficiarse, aunque no fue encendido para él, los sabios lo prohibieron

por ser que se transgredió el Shabat en una actividad que la Toráh lo sanciona. Aunque el goi lo hizo para su propio beneficio, para cobrar más (para trabajar más), aunque el judío no le dijo nada, lo hace para

ampliar su beneficio. Pero él lo hace para satisfacer al judío que lo emplea, por eso prohibieron el beneficio del mismo. Por

motivo de que el goi no se beneficia del trabajo mismo, sino por la recompensa que lo

pague y por ese motivo el lo hace.

Page 18: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

ומכל מקום לא הטריחו על '. סעיף בהישראל לצאת מביתו כשמדליק בו הנכרי נר בשבילו מדעת עצמו אף על פי שיש לו הנאה מאור הנר רק שלא ישתמש כלום לאורו וכן במדורה והוא הדין אם הוא

שובת במלון בבית הנכרי אינו צריך לצאת ממנו כשמדליק הנכרי נר בשבילו דכיון שהוא שובת בו נעשה כביתו וטורח לו לצאת ממנו ואם רוצה לעשות מדת

חסידות יהפוך פניו מאור הנר להראות שאינו חפץ בו:

Page 19: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

Aunque se pueda quedar en su casa,

aun si el goi encendió la luz o la

calefacción, no debe usarlo, es mejor

darse le vuelta de la luz demostrando

que no quiere usarlo.

Page 20: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

ומכל מקום אם הנר הוא סעיף ג.של ישראל צריך הוא למחות בידו לכתחלה שלא ידליקנו בשבילו

וכן במדורה מטעם שנתבאר בסי' רנ"במעצים של ישראל )ואם לא השגיח בו והדליקו מותר לו

ליהנות להשתמש לאורו ובלבד שלא יערים במחאתו(

Page 21: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

Si la lámpara o la electricidad pertenecía al judío, debe

advertirle al goi prohibiéndole tocar su luz en Shabat, y si el goi

no le obedece, esta permitido usar la luz que encendió en

Shabat

Page 22: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

ואם מיחה בנכרי המשרתו בביתו ולא )אע"פ שמותר לו להשתמש השגיח בו

חייב לאור הנר שמיחה בו מכל מקום(הוא לגרש מביתו את הנכרי הזה שאינו שומע לו ומדליק או מבעיר

ואע"פ שהוא מתכוין בשבילו בשבת לטובת עצמו כדי להרבות בשכרו שקצץ

לו בעד כל הדלקה והבערה והרי זה כקבלן שאין צריך למחות בידו אף שעושה המלאכה בחפצים של ישראל כמ"ש שם מכל מקום אסור לו להניחו שיעשה בביתו

מפני מראית העין כמו שנתבאר שם:

Page 23: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

Se el Judío advirtió al goi de no transgredir el Shabat, y el goi no le

obedece, (aunque está permitido usar esa luz), debe despedir a este goi de

su casa, por falta de obediencia .

Page 24: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

בקצת מקומות נהגו רבים להקל סימן רע"ו סעיף ח'באמירה להנכרי להדליק נרות לצורך סעודה

כשנכבו הנרות ואי אפשר לאכול בחשך ויש שלמדו זכות על שלא מיחו בידם חכמים לפי

שסומכין על מי שאומר שלא גזרו על שבות של אמירה לנכרי במקום מצוה אפילו לומר לו

ומכל מקום לעשות מלאכה גמורה של תורה עדיין ויכולים לאכול אצלואם נר אחד דלוק

שאין כאן מצוה אסור לומר לנכרי שידליק עוד כל כך לדחות בשבילה שבות של אמירה לנכרי )ואם הדליק מעצמו מותר ליהנות ממנו אף

לאחר שכבה הראשון כיון שעונג שבת תלוי בזה כמו שיתבאר(.

Page 25: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

En algunos lugares se acostumbró permitir decirle un goi que encienda las luces en el salón de la cena de Shabat, por ser imposible

comer en la oscuridad, y hay algunos sabios que encontraron un mérito en esa conducta y - por eso lo advirtieron – ya que hay una opinión que dice que en caso de haber un impedimento de cumplir un

mandamiento, se le puede pedir a un goi que transgreda el Shabat para posibilitar el

cumplimiento del mandamiento. Pero si ya hay una luz encendida, no se le puede decir al goi prender más luces, ya que se puede comer

con la poca luz que hay.

Page 26: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

אבל כל אדם צריך להחמיר לעצמו שלא לומר לנכרי להדליק נר אע"פ

שיושב בחושך ואינו יכול לאכול סעודת שבת לפי שרבו האומרים

שלא התירו שבות במקום מצוה אלא כמו שיתבאר בסי' ש"זשבות דשבות

ודבריהם עיקר לפיכך אין להקל כלל בזה אפילו לצורך גדול אלא שאין למחות בהמקילין שמוטב שיהיו

שוגגים ואל יהיו מזידים:

Page 27: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

Pero nosotros debemos cuidarnos de decir al goi que encienda la luz, aunque

estamos en la oscuridad y no se pueda comer la cena de Shabat, porque la

mayoría de los sabios opinan que aun si es para cumplir un mandamiento está

prohibido a decirle al goi que transgreda el Shabat (sólo se puede pedirle que haga solamente algo que la Toráh permite y los

sabios prohibieron, por eso, cuando se debe cumplir con un mandamiento de la Toráh

puede decirle al goi que lo haga)

Page 28: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

y así es la Halajáh, y no se debe permitir decirle al goi aunque sea

para cumplir un mandamiento y haya gran necesidad ,

solamente no se debe advertir a aquellos que permiten, porque es

mejor que lo hagan sin saber, y no que transgredan el Shabat con

intención.

Page 29: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

כל האסור משום "פסיק רישיה" מותר לומר לנכרי לעשותו.

Todo lo que está prohibido por “Psik reshé”, está permitido

decirle a un goi que lo haga en Shabat.

Page 30: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

מה זה "פסיק רישיה"?מי שאוכל בגינה צריך .סימן של"ו סעיף ט

ליזהר שלא ליטול ידיו על העשבים מפני שמשקה ומצמיח אותם, ואף שאינו מתכוין להשקות ולהצמיח

אותם, אלא לנקות ידיו, מכל מקום ברור שהמלאכה נעשית גם בלי

כונתו, ולכן חייב להיזהר בזה. וזה הנקרא "פסיק רישיה ולא ימות"

פירוש תחתוך הראש ולא ימות הבעל חי, כוונתו רק לחתוך ולא להמית

הבעל חי. מכל מקום כיון שהאיסור נעשה גם בלי כוונתו לכן אסור.

Page 31: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

El concepto de “Psik reshe” es el siguiente: una persona que está comiendo en un jardín, debe cuidarse y no lavarse las

manos sobre el pasto, el motivo es porque el agua riega y hace crecer la vegetación. Aunque la intención de él sea limpiarse las manos, el trabajo se logra aun contra

su intención, por eso está prohibido lavarse las manos, indistintamente de cuál

sea su intención. Este hecho de que la intención no es hacer un trabajo, pero es imposible que el trabajo no se haga, es

denominado “pesik reshe.”

Page 32: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

]ואם הקדירה נוגעת בגחלים כגון שעומדת סימן רנ"ג סעיף י'על גבי גחלים אף שהן עוממות וקטומות[ אסור

לפי שעל ידי לישראל ליטול הקדרה משם בשבתנטילת הקדרה הוא מחתה את הגחלים העליונות ונופלות על התחתונות ומכבות אותן והעליונות הן נבערות מאליהן על ידי

ואף שהוא אינו מתכוין לחתות מכל מקום חיתוי זה שאי אפשר ליטול הקדרה פסיק רישיה ולא ימות הוא

ומכל מקום מותר לומר לנכרי שלא יחתה הגחליםליטלה ואף שכל דבר שאסור לעשותו בשבת אסור לומר לנכרי לעשותו מכל

נעשה מאליו בלא מתכוין מקום כאן שהאיסורוהישראל אינו אומר לו כלל לעשותו אלא שולחו לעשות דבר המותר אם כן אף שמאליו נעשה

האיסור הרי לא נעשה בשליחות הישראל שהישראל לא צוהו על ככה והנכרי אינו מוזהר כלל על השבת אלא שאסור לנו לשלחו לעשות

איסור

Page 33: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

En el caso de que una olla está apoyada sobre brasas, el Judío no puede mover

o levantar esa olla, por ser que este movimiento obliga a que las brasas

superiores se enciendan más fuertes y las brasas internas se apaguen por estar tapadas con las superiores, y

aunque esta no es la intención de él, pero por ser “psik reshe” está

prohibido.

Page 34: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

Pero puede pedirle a un goi que lo retire, ¿ sea correcto que todo que yo no puede hacer no debo decir a un goi en hacerlo ?

la explicación es : el goi es apoderado nuestro de retirar la olla, pero no tiene nuestra orden de prender o apagar las

brasas y lo hace sin intención y sin nuestra orden, y el goi no tiene el

mandamiento de Hashem, sólo esta prohibido que nosotros le pidamos

transgredir, y en este caso no hay pedido nuestro, por eso está permitido.

Page 35: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

ואילו הם הדברים שלנו אסור לעשות, ומותר לצוות לנכרי לעשותו:

Estas son las actividades prohibidas hacer en Shabat, pero está permitido

decirle a un goi que lo haga.

Page 36: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

.לפתוח המקרר ]כשאין בו מנורה[Abrir la heladera (cuando no hay

lámpara)

.לפתוח תנור דלוקAbrir un horno encendido

.לפתוח דלת נגד נר דלוקAbrir una puerta (al exterior) frente a

una vela encendida

Page 37: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

.לנגב עם בד ]סמרטוט[

Secar o limpiar con un trapo húmedo

.לשטוף הכלים עם ספוג וסבון

Lavar los vajillas con esponja y detergente

Page 38: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

Conclusión:

Prohibidos: Decir o hacerle señas al goi para que haga

algo prohibido en Shabat.Tener beneficio de trabajos realizados por

un goi, aunque lo hizo sin nuestra indicación.

Page 39: בעזהי"ת הלכות שבת אמירה לנכרי I הרב יוסף יצחק שליט"א פייגעלשטאק  מד"א

Debemos advertirle al goi que si hace algo prohibido en Shabat, y si no

obedece debemos despedirlo.

Aunque sea con el propósito de cumplir un mandamiento.

Permitido: decirle al goi que haga algo permitido, sin intención de él de realizar un trabajo prohibido en

Shabat.