תוכן עניינים15......................................................................................................כללי.117..................................................................................ממצאים עיקריים.2

הכנסות והוצאות לפי מעמד ראש משק הבית והרכב ההכנסות )לוחא.12)1719.........(13הכנסות והוצאות, לפי מידת דתיות והרכב ההכנסות )לוח ב.21.................................................................הרכב הוצאות לתצרוכתג.22.........(1.2הרכב ההוצאות לתצרוכת לאורך השנים האחרונות )לוח ד.23.....................................(1.1הוצאות לתצרוכת לפי חמישונים )לוח ה.25................................(4 ו-3, 2הכנסה והוצאה לפי עשירונים )לוחות ו.27..................................(7הכנסה והוצאה לפי מספר מפרנסים )לוח ז.

28.......................(8הכנסה חודשית למשק בית לפי צורת יישוב )לוח ח.

29.....................(23בעלות על מוצרים בני קיימה לאורך השנים )לוח ט. בעלות על מוצרים בני קיימה בעשירונים של משק בית, לפי הכנסהי.

30.......................................................(14נטו לנפש סטנדרטית )לוח 31...............................................................(24–35תנאי דיור )לוחות יא.

32.....................................................................מונחים, הגדרות והסברים.337.........................................................................................שיטות הסקר.4

37...............................................................................................כלליא.

38................................................................................שיטת הדגימהב.40........................................................שיטת החקירה ותקופת הסקרג.40............................................................................תוצאות הפקידהד.41................................................................................עיבוד הנתוניםה.43.......................................................................מהימנות האומדניםו.

כללי.1 הוא הסקר העשרים בסדרת הסקרים השוטפים שעורכת2016סקר הוצאות משק הבית לשנת

. 1997הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז שנת

נחקרו הכנסות משקי הבית בשני סקרים נפרדים בלמ"ס: סקר הוצאות2011–1997בשנים

משקי בית מדי שנה( וסקר הכנסות שנערך6,000משק הבית )מדגם הסקר כלל, בממוצע, כ-

יחד עם סקר כוח אדם הרבעוני השוטף, ובו נשאלו רבע ממשקי הבית גם על הכנסותיהם

משקי בית במדגם(. נתוני שני הסקרים אוחדו למערכת אחת8,500-)מדגם הסקר כלל כ

משקי בית בכל שנה. 14,500והוצגו באופן משולב. מדגם הסקר המשולב כלל, בממוצע,

, בעקבות מעבר סקר כוח אדם מסקר רבעוני לחודשי, נגרע סקר הכנסות2012החל משנת

משקי בית בקירוב. 3,000מסקר כוח האדם, ובמקומו הורחב סקר הוצאות משק הבית ב-

משקי בית.8,903 כלל המדגם 2016בשנת

כל נתוני ההוצאות, ההכנסות ותשלומי החובה שבפרסום זה מבוססים על "סקר הוצאותמשק הבית".

ואילך, בנוסף להרחבת מדגם הסקר, נעשו שינויים נוספים באוכלוסיית הסקר,2012משנת

בשאלוני הסקר ובאומדניו:

האוכלוסייה הנדגמת בסקר הורחבה, והיא כוללת עתה גם מושבים שיתופיים וקיבוצים.1

2016החל משנת מתחדשים שעברו תהליך הפרטה )לא כולל קיבוצים שיתופיים(.

לא נחקרה2015-2012כוללת שוב את אוכלוסיית הבדווים ביישובי הקבע )בין השנים

לכ-95%אוכלוסייה זו עקב קשיי פקידה(, כתוצאה מכך עלה כיסוי האוכלוסייה מכ-

97%.

נכללו הכנסות חיילים2012הגדרת חיילים בשירות סדיר כעובדים שכירים – עד שנת .2

בשירות סדיר בהכנסות מעבודה אחרת, אולם בהתאם להמלצות האחידות של ארגון

, החליטה הלמ"ס, בדומה לרוב המדינות המפותחות,ILOהעבודה הבין-לאומי –

לעבור ממדידת כוח העבודה האזרחי למדידת כוח עבודה כללי. מדידה זו נעשתה על

ידי צירוף החיילים בשירות סדיר לכוח העבודה בישראל. בעקבות ההחלטה, החל

, כוללת ההכנסה לשכיר וההכנסה מעבודה שכירה גם את ההכנסה של2012משנת

חיילי הסדיר.

תגבור מדגם בקרב האוכלוסייה הערבית ביישובי הצפון – תגבור זה נעשה כדי לספק.3

אומדנים מהימנים יותר על האוכלוסייה הערבית.

שינוי בשיטת האמידה – שיטת האמידה מיועדת לצמצם הן את טעויות הדגימה והן את.4

ההטיות העלולות לנבוע מכך שמשקי בית שלא השיבו על השאלון עשויים להיות שונים

, אמידת האוכלוסייה בסקר הוצאות2012בתכונותיהם מאלו שהשיבו. החל משנת

משק הבית הותאמה למבנה החדש של סקר כוח אדם החודשי.

-15-

רוב השינויים שנעשו משפיעים בעיקר על הכנסות משקי הבית והפרטים. לכן, החל משנת

חל שבר בסדרה לעומת הנתונים שהתפרסמו בשנים הקודמות. 2012

נוספו לוחות של משקי בית יהודיים לפי מידת דתיות2014החל מהפרסום לשנת על אורח2014(, זאת בהתאם להוספת שאלה בסקר של שנת 35 ו-34, 22, 13)לוחות

של משק הבית. הקטגוריות סווגו לפי: חילוני, מסורתי,החיים העיקרי מבחינה דתיתדתי, דתי מאוד )ליהודים – חרדי(, אורח חיים מעורב ו"אחר".

-16-

ממצאים עיקריים.2 יישובים עירוניים וכפריים252 משקי בית ב-8,903הממצאים מבוססים על מדגם של

משקי בית באוכלוסייה.2,497,000-המייצגים כ

הכנסות והוצאות לפי מעמד ראש משק הבית והרכב ההכנסות א.(12)לוח

ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו לחודש למשק בית, מכל מקורות ההכנסה – עבודה, הון,

ש"ח. ההכנסה הכספית החציונית ברוטו19,118 ל-2016 – הגיעה בשנת קצבאות ותמיכות

ש"ח. בניכוי תשלומי חובה )מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות( הגיעה14,763עמדה על

4,774 ש"ח. ההכנסה הכספית נטו לנפש הייתה 15,751ההכנסה הכספית הממוצעת נטו ל-

המקובלת כמדד לרמת החיים, לנפש סטנדרטית, ש"ח לחודש וההכנסה הכספית נטו

2016 מההכנסות הכספיות של משקי הבית בשנת 78.4% ש"ח לחודש. 5,800הסתכמה ב-

ש"ח( מקורן בקצבאות ובתמיכות. 2,165 )11.3% ש"ח(, ו-14,983מקורן בהכנסה מעבודה )

ההוצאה הממוצעת לתצרוכת, הכוללת את אומדן ההוצאה על שירותי דיור, הסתכמה בשנת

ש"ח –12,792 ש"ח לחודש, וההוצאה הכספית הממוצעת לחודש הגיעה ל-15,805- ב2016

מההכנסה הכספית נטו למשק בית.81.2%ומהווה

ומספר המפרנסים למשק בית3.3 עמד על 2016מספר הנפשות הממוצע למשק בית בשנת

.1.5היה

2016 הגיעה בשנת ראש משק הבית שכירההכנסה הכספית ברוטו של משקי בית שבהם

ש"ח בממוצע לחודש למשק בית. בניכוי תשלומי חובה הגיעה ההכנסה הכספית נטו21,498-ל

ש"ח בממוצע.17,591-למשק בית של שכירים ל

, מספר הנפשות הממוצע41.5הגיל הממוצע של ראש משק בית שבראשו שכיר עמד על

למשק בית. ההוצאה הכספית של1.9 ומספר המפרנסים עמד על 3.7למשק בית עמד על

ש"ח הוצאה13,698 מההכנסה הכספית נטו למשק בית )77.9%משקי בית אלה מהווה

ש"ח הכנסה כספית נטו(.17,591חודשית לעומת

2016 הגיעה בשנת ראש משק הבית עצמאיההכנסה הכספית ברוטו של משקי בית שבהם

ש"ח בממוצע למשק בית לחודש. בניכוי תשלומי חובה, הסתכמה ההכנסה הכספית23,465-ל

ש"ח בממוצע. 18,386נטו למשק בית שבראשו עצמאי ב-

, מספר הנפשות הממוצע48.2הגיל הממוצע של ראש משק בית שבראשו עצמאי עמד על

בממוצע.1.9 נפשות, ומספר המפרנסים היה 3.6למשק בית עמד על

מההכנסות הכספיות של משקי בית שבראשם עצמאי מקורן בהכנסה מעבודה61.9%

ח(." ש5,422 מקורן בהכנסה מעבודה שכירה )23.1% ש"ח( ו-14,524עצמאית ומזדמנת )

-17-

מההכנסה הכספית נטו למשק בית )91.1%ההוצאה הכספית של משקי בית אלה מהווה

ש"ח הכנסה כספית נטו(.18,386 ש"ח הוצאה חודשית, לעומת 16,764

2016 הגיעה בשנת ראש משק הבית לא עבדההכנסה הכספית ברוטו במשקי בית שבהם

ש"ח בממוצע למשק בית לחודש. ההכנסה הכספית נטו למשק בית הסתכמה ב-8,397ל-

42.7% מההכנסה המקבילה למשקי בית של שכירים ו-44.6% ש"ח. הכנסה זו מהווה 7,849

מההכנסה המקבילה למשקי בית של עצמאים.

ומספר הנפשות הממוצע למשק67.8הגיל הממוצע שבו ראש משק הבית לא עבד עמד על

. 1.9בית עמד על

לוח א. הכנסה והוצאה ממוצעת לחודש של משקי בית, לפי מעמד בעבודה של ראש2016משק הבית ולפי מקור הכנסה,

מאפיינים

כל משקיהבית

משקי בית

שבראשם שכיר

משקי בית

שבראש ם

עצמאי

משקי בית

שבראש ם לאעובד

8,9036,0759311,897משקי בית במדגם2,497.41,740.7263.5493.2משקי בית באוכלוסייה )אלפים(

3.33.73.61.9ממוצע נפשות למשק בית47.441.548.267.8ממוצע גיל ראש משק בית כלכלי

1.51.91.80.0ממוצע מפרנסים במשק בית חציון הכנסה כספית ברוטו למשק בית

14,76317,22218,2625,900(ש"ח)19,11821,49823,4658,397ש"ח(הכנסה כספית ברוטו למשק בית )

15,75117,59118,3867,849(ש"חהכנסה כספית נטו למשק בית )5,8006,0016,2984,253()ש"חהכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית

12,79213,69816,7647,470(ש"חהוצאה כספית למשק בית ) הכנסה כספית ברוטו למשק בית

100.0100.0100.0100.0)אחוזים(78.485.985.00.5הכנסה מעבודה – סך הכל )אחוזים(

67.982.823.10.0הכנסה מעבודה שכירה )אחוזים( הכנסה מעבודה עצמאית ומזדמנת

10.53.161.90.5)אחוזים( הכנסה שלא מעבודה – סך הכל

21.614.115.099.5)אחוזים(3.02.34.08.5הכנסה מהון )אחוזים(

7.33.74.443.5הכנסה מפנסיה וקופות גמל )אחוזים(11.38.16.647.5הכנסה מקצבאות ותמיכות )אחוזים(

מזה:8.45.94.437.3מקצבאות המוסד לביטוח לאומי )אחוזים(

-18-

-19-

(13הכנסות והוצאות, לפי מידת דתיות והרכב ההכנסות )לוח ב.

ל-2016, הגיעה בשנת במשקי בית יהודייםההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו לחודש

ש"ח. במשקי בית אלה12,964 ש"ח וההוצאה הכספית הממוצעת לחודש הגיעה ל-20,595

)כמחצית1.5 ומספר המפרנסים למשק בית היה 3.1מספר הנפשות הממוצע עמד על

ממשקי הבית היהודיים הגדירו עצמם כחילוניים(.

ההכנסות היו הגבוהות ביותר ומספר הנפשות היהבמשקי בית שהגדירו עצמם חילוניים ש"ח בממוצע לחודש. בניכוי22,061הנמוך ביותר – ההכנסה הכספית ברוטו הגיעה ל-

ש"ח. מספר הנפשות17,633תשלומי החובה הגיעה ההכנסה הכספית נטו למשק בית ל- ש"ח לחודש.7,516 וההכנסה הכספית נטו לנפש סטנדרטית הגיעה ל-2.6הממוצע עמד על

ומספר הנפשותמשקי בית שהגדירו עצמם חרדייםההכנסות הנמוכות ביותר היו בקרב ש"ח13,658במשקי בית אלה היה הגבוה ביותר. ההכנסה הכספית ברוטו הגיעה ל-

ש"ח לחודש. מספר12,189וההכנסה הכספית נטו לאחר ניכוי תשלומי חובה הגיעה ל- 3,180. ההכנסה הכספית נטו לנפש סטנדרטית הגיעה ל-5.4הנפשות הממוצע עמד על

בית אלה בלבד מההכנסה המקבילה למשקי בית חילוניים. במשקי42.3%ש"ח והיוותה מפרנסים.1.3מספר המפרנסים הממוצע עמד על

מקצבאות%23.4 הכנסה מעבודה, ו-%67.2הרכב ההכנסה במשקי בית חרדיים היה מפנסיות ומקופות גמל.4.1% מקצבאות הביטוח הלאומי(, ו-12.0%ומתמיכות )מתוכם

מקצבאות ומתמיכות9.5% הכנסה מעבודה, 79.3%במשקי בית חילוניים הרכב ההכנסה היה מפנסיה ומקופות גמל.7.9%ו-

-20-

לוח ב. הכנסה והוצאה ממוצעת לחודש של משקי בית יהודיים, לפי מידת דתיות2016בהגדרה עצמית ולפי מקור הכנסה,

מאפיינים

יהודים – סךהכל

אחר/לאחרדידתימסורתיחילוניידוע

7,2743,6381,766909704257משקי בית במדגם – סך הכל2,021.41,037.5507.5248.1152.176.1משקי בית באוכלוסייה )אלפים(

3.122.643.063.805.383.39ממוצע נפשות במשק בית48.549.350.447.439.149.1ממוצע גיל ראש משק בית כלכלי

1.51.51.61.71.31.7ממוצע מפרנסים במשק ביתחציון הכנסה כספית ברוטו

16,34417,65515,88316,48411,30618,197(ש"ח) למשק ביתהכנסה כספית ברוטו למשק בית

20,59522,06119,86419,96013,65821,409(ש"ח ) הכנסה כספית נטו למשק בית

16,83117,63316,49516,67412,18917,925(ש"ח) הכנסה כספית נטו לנפש

סטנדרטית3,1806,481 5,538 6,4327,5166,366(ש"ח )

12,96413,34112,82412,62311,37713,048(ש"חהוצאה כספית למשק בית )הכנסה כספית ברוטו למשק בית

100.0100.0100.0100.0100.0100.0 )אחוזים( הכנסה מעבודה – סך הכל

77.779.376.178.667.275.5)אחוזים(הכנסה שלא מעבודה – סך הכל

22.320.723.921.432.824.5 )אחוזים(3.33.33.42.75.33.4הכנסה מהון )אחוזים(

הכנסה מפנסיה ומקופות גמל8.17.98.97.84.19.7 )אחוזים(

הכנסה מקצבאות ומתמיכות10.99.511.610.923.411.4)אחוזים(

מזה: מקצבאות המוסד לביטוח לאומי

7.86.79.28.412.08.4 )אחוזים(

-21-

הרכב הוצאות לתצרוכתג.

ש"ח15,805 ב-2016ההוצאה הממוצעת לסל מצרכים ושירותים למשק בית הסתכמה בשנת

3.1% ש"ח לחודש( – עלייה של 15,407 )2015לחודש בהשוואה להוצאה לתצרוכת בשנת

במונחים ראליים.

(;2015 ב-24.7% מהסל )24.3% ש"ח לחודש, 3,846מרכיבי הסל העיקריים היו: "דיור" –

(; "מזון" )כולל2015 ב-20.1% מהסל )20.3% ש"ח לחודש, 3,204"תחבורה ותקשורת" –

; "חינוך, תרבות ובידור"(2015- ב16.3% מהסל )16.7% ש"ח לחודש, 2,637"ירקות ופירות"( –

(.2015 גם ב-11.8% מהסל )11.8% ש"ח לחודש, 1,857–

2016–2015לוח ג. הרכב ההוצאות לתצרוכת למשק בית,

קבוצת תצרוכת

ש"חלחודש2015

אחוזים2015

ש"חלחודש2016

אחוזים2016

שינוי בהוצאותבאחוזים

1

שינויבמחירי

םבאחוזים

2

שינוי ראלי

באחוזים3

15,407100.015,805100.02.6-0.53.1סך ההוצאה לתצרוכת2,03213.22,11613.44.1-1.35.5מזון

4853.15213.37.30.56.8ירקות ופירות3,81224.73,84624.30.92.2-1.3דיור

1,4639.51,4319.1-2.2-1.3-0.9תחזוקת הדירה5643.76143.98.8-2.111.1ריהוט וציוד לבית4903.25183.35.7-0.25.9הלבשה והנעלה

8735.79005.73.1-0.13.2בריאות1,81811.81,85711.82.2-0.22.4חינוך, תרבות ובידור

3,09420.13,20420.33.6-3.77.6תחבורה ותקשורת7765.07985.02.80.22.5מוצרים ושירותים אחרים

.2015 להוצאה בשנת 2016באחוזים בין ההוצאה בש"ח בשנת השינוי.1 למחירים בשנת2016השינוי באחוזים, על-פי המדד של הקבוצה, בין המחירים בשנת .2

2015.השינוי בהוצאות מנוכה מהשינוי במחירים..3

-22-

(1.2הרכב ההוצאות לתצרוכת לאורך השנים האחרונות )לוח ד.

מסל הצריכה 42%בששת העשורים האחרונים הצטמצם חלקה של ההוצאה למזון מ-

.2016 מסל הצריכה בשנת 16.6%, ל-50באמצע שנות ה-

1997 נקודות האחוז משנת 2.1אחוז ההוצאה לדיור עלה בהדרגה לאורך השנים – עלייה של

.2016עד שנת

נקודות האחוז משנת1.9אחוז ההוצאה לבריאות עלה בהדרגה לאורך השנים – עלייה של

.2016 עד שנת 1997

לוח ד. הרכב ההוצאות לתצרוכת למשקי הבית, שנים נבחרות

200120032005200720092011201320152016קבוצת תצרוכת הוצאה לתצרוכת

– סך הכל - מחירים

10,05310,13910,81611,58413,00913,96714,50115,40715,805(ש"ח שוטפים )מחירים קבועים

2016 לשנת 13,04012,36013,06713,63614,17014,32114,39915,32315,805(ש"ח )

סך ההוצאה לתצרוכת100.0100.0100.0100.0100.0100.0100.0100.0100.0 )אחוזים(

מזון )כולל ירקות16.916.816.316.916.316.116.716.316.6 ופירות( )אחוזים(

22.622.821.922.324.425.123.724.724.2דיור )אחוזים(תחזוקת הדירה

9.310.010.410.19.79.49.99.59.0 )אחוזים(ריהוט וציוד לבית

4.94.13.93.93.74.13.83.73.9 )אחוזים(הלבשה והנעלה

3.23.73.63.43.23.13.23.23.3 )אחוזים(4.94.85.15.35.25.35.75.75.7בריאות )אחוזים(

חינוך, תרבות13.413.513.513.313.512.312.111.811.8 ובידור )אחוזים(

תחבורה ותקשורת20.119.820.420.119.520.120.020.120.4 )אחוזים(

מוצרים ושירותים4.74.54.94.74.44.54.95.05.1 אחרים )אחוזים(

-23-

(1.1הוצאות לתצרוכת לפי חמישונים )לוח ה.

נתוני ההכנסות משמשים כמשתנה מסביר להתפלגות הוצאות משקי הבית לפי קבוצות

הכנסה שונות, כמו עשירוני הכנסה וחמישוני הכנסה.

נמצא שההכנסה הכספית נטוחמישוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטיתבמיון משקי הבית לפי

מאשר בחמישון התחתון )4.8 ש"ח בחודש( גבוהה פי 29,102למשק בית בחמישון העליון )

ש"ח בחודש(22,820 ש"ח בחודש(, וההוצאה לתצרוכת למשק בית בחמישון העליון )6,009

ש"ח בחודש(. בחמישון העליון יש בממוצע10,058 מאשר בחמישון התחתון )2.2גבוהה פי

מפרנסים, ובחמישון התחתון מרוכזים משקי בית גדולים יותר –1.7 נפשות למשק בית ו-2.6

מפרנסים. 0.9- נפשות בממוצע למשק בית ו4.1

עקב ההבדלים הניכרים בין החמישונים בסך כל ההוצאות של משק הבית מחד גיסא, ובגודל

מההוצאה לנפש3.6משק הבית מאידך גיסא, ההוצאה לנפש בחמישון העליון גבוהה פי

בחמישון התחתון.

מתוך סך כל ההוצאות בסל למוצרים בסיסיים כמו מזון, דיור,51.3%בחמישון התחתון הופנו

הלבשה והנעלה, לעומת החמישון העליון שבו הופנה אחוז קטן יותר מההוצאות למוצרים

(.39.8%בסיסיים אלה )

ש"ח בחודש למשק בית(, הייתה 3,183בחמישון העליון ההוצאה למזון, כולל ירקות ופירות )

מסך ההוצאות. לעומת זאת, בחמישון התחתון ההוצאה למזון כולל ירקות ופירות )13.9%

מסך כל ההוצאות.22.8% ש"ח בחודש( הייתה 2,296

הבדל נוסף בין החמישון העליון לחמישון התחתון בסעיף ההוצאות למזון נמצא בתת-סעיף

ש"ח לחודש על183"ארוחות מחוץ לבית". בעוד שמשק בית בחמישון התחתון הוציא

.4.5 ש"ח בחודש – פי 819תת-סעיף זה, משק בית בחמישון העליון הוציא

,. הוצאה לתצרוכת בחמישונים של משקי בית, לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית1לוח ה2016

מאפיינים

כל משקיהבית

חמישון(1תחתון )

חמישוןאמצעי )

3) חמישון

(5עליון )

3.34.13.22.6ממוצע נפשות במשק בית

1.50.91.71.7ממוצע מפרנסים במשק בית

15,7516,00914,29929,102הכנסה כספית נטו למשק בית )ש"ח(

12,7928,51712,22418,111הוצאה כספית למשק בית )ש"ח(

-24-

-25-

,. הוצאה לתצרוכת בחמישונים של משקי בית, לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית2לוח ה2016

קבוצת תצרוכת

כל משקיהבית ש"ח

לחודש

כל משקיהבית

אחוזים

חמישוןתחתון )

1) ש"חלחודש

חמישוןתחתון )

1)אחוזים

חמישוןאמצעי )

3) ש"ח

לחודש

חמישוןאמצעי )

3)אחוזים

חמישוןעליון

(5) ש"ח

לחודש

חמישוןעליון

(5)אחוזים

סך ההוצאה15,805100.010,058100.015,148100.022,820100.0לתצרוכת

מזון )כולל ירקות2,63616.72,29622.82,51616.63,18313.9 ופירות(

3,84624.32,47324.63,82525.35,26623.1דיור1,4319.19189.11,3298.82,0949.2תחזוקת הדירה

6143.94564.55873.97713.4ריהוט וציוד לבית5183.33923.94993.36442.8הלבשה והנעלה

9005.74674.67995.31,5386.7בריאות1,85711.71,13011.21,90412.62,58811.3חינוך, תרבות ובידור

3,20420.31,36713.62,91119.25,61824.6תחבורה ותקשורתמוצרים ושירותים

7985.05595.67775.11,1164.9 אחרים

ההבדל הגדול ביותר בין החמישון העליון לחמישון התחתון נמצא בסעיף "תחבורה ותקשורת".

ש"ח בחודש, לעומת משק1,367ההוצאה על סעיף זה למשק בית בחמישון התחתון הייתה

.4.1 ש"ח בחודש – פי 5,618בית בחמישון העליון, שבו הייתה ההוצאה

בסעיף "תחבורה ותקשורת" נכללו מספר קבוצות הוצאה שיש ביניהן פער גדול במיוחד בין

בלבד מסך ההוצאה של0.9%חמישונים: בחמישון העליון היו הנסיעות בתחבורה ציבורית

ש"ח118 ש"ח לעומת 80 בחמישון התחתון )8.6%משקי הבית ל"תחבורה ותקשורת", לעומת

מסך ההוצאה ל"תחבורה31.4%בחודש, בהתאמה(; בחמישון העליון היו הנסיעות לחו"ל

ש"ח בחודש,172 ש"ח לעומת 1,767 בחמישון התחתון )12.6%ותקשורת", לעומת

בהתאמה(.

ש"ח בחודש, לעומת1,130משק בית בחמישון התחתון הוציא בסעיף "חינוך, תרבות ובידור"

. 2.5 ש"ח בחודש שהוציא על סעיף זה משק בית בחמישון העליון – כמעט פי 2,588

ההוצאה למשק בית על שירותי חינוך )שכר לימוד, קורסים, חוגים ושיעורי עזר( הסתכמה

ש"ח בחודש שהוציא על סעיף זה משק בית946 בחודש, לעומת 646בחמישון התחתון ב-

.1.5בחמישון העליון –פי

-26-

(4 ו-3, 2הכנסה והוצאה לפי עשירונים )לוחות ו.

בחלוקת משקי הבית לפי עשירוני הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית נמצא שההוצאה

הכספית של משקי הבית בשלושת העשירונים התחתונים גבוהה מהכנסתם )נתוני ההכנסות

בסקר אינם כוללים הכנסות חד-פעמיות כמו ירושות ומשיכות מתכניות חיסכון. כמו כן, נכללות

רק ההכנסות הכספיות המדווחות לסוקר ולא נכללות הטבות "בעין", כמו הנחות בחינוך

ובארנונה(.

החל מהעשירון הרביעי ההכנסות עולות על ההוצאות בהדרגה: בעוד שבעשירון הרביעי

(, הרי שבעשירון העליון ההפרש2.4%ההפרש שבין ההכנסות לבין ההוצאות קטן )פער של

. 42.9%שבין ההכנסות לבין ההוצאות גדול מאוד ועומד על

ש"ח לחודש,19,118 ב-2016ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית הסתכמה בשנת

.3.0%, עלייה ראלית של 2015 ש"ח בשנת 18,671לעומת

ש"ח לחודש, לעומת48,316ההכנסה הכספית ברוטו למשק בית בעשירון העליון הייתה

.11.3 ש"ח לחודש בעשירון התחתון – פי 4,281

קרוב למחצית מההכנסה החודשית של משקי הבית בעשירון התחתון מקורה בקצבאות

מקורה בעבודה. לעומת זאת, בעשירון העליון49.9% מסך ההכנסה(, ו-48.5%ובתמיכות )

מההכנסה מקורה בעבודה.78.3% מההכנסה מקורה בקצבאות ובתמיכות, ו-5.6%

-27-

לוח ו. הכנסה חודשית בעשירונים של משקי בית, לפי הכנסה כספית נטו לנפש2016סטנדרטית,

עשירוןסך הכלמאפיינים 1

עשירון 2

עשירון 3

עשירון 4

עשירון 5

עשירון 6

עשירון 7

עשירון 8

עשירון 9

עשירון 10

הכנסהכספית

נטו למשק15,7513,9786,6798,92310,88413,36014,96717,88421,23824,45835,164)ש"ח( בית

הוצאהכספית

למשק בית12,7927,6958,1609,62610,62611,53512,97914,12915,68617,41120,080)ש"ח(

הכנסהכספית

ברוטו סךהכל

19,1184,2817,1859,72311,99514,95717,11120,99925,78530,86148,316)ש"ח(

הכנסהכספית ברוטו

סך הכל100.0100.0100.0100.0100.0100.0100.0100.0100.0100.0100.0 )אחוזים(מעבודה 78.449.964.070.076.779.081.481.782.281.678.3 )אחוזים(

3.0-0.91.31.31.31.82.32.73.55.5מהון )אחוזים(

מפנסיות ומקופות גמל

7.3-1.43.74.55.96.26.27.58.410.6 )אחוזים(

מקצבאות ומתמיכות

11.348.533.725.017.513.810.69.87.66.55.6 )אחוזים(

-28-

(7הכנסה והוצאה לפי מספר מפרנסים )לוח ז.

במשקי בית ללא מפרנסים, ההפרש שבין ההכנסה הכספית נטו לבין ההוצאה הכספית קטן –

מפרנסים ויותר ההפרש גדול 3. במשקי בית שבהם 4.8%ההכנסות עולות על ההוצאות ב-

.28.9%בהרבה – ההכנסות גבוהות מההוצאות ב-

ש"ח לחודש,8,397 ללא מפרנסים למשק בית הייתה ההכנסה הכספית ברוטו 2016בשנת

ש"ח31,364 מפרנסים או יותר הגיעה ההכנסה הכספית ברוטו ל-3שבמשק בית שבו בעוד

לנפש כאשר משווים את ההכנסה 1.9 זה מצטמצם עד כדי פי . פער73לחודש – פי . נפשות בממוצע למשק1.9. מאחר שמשקי בית ללא מפרנסים הם משקי בית בני סטנדרטית

ש"ח לחודש.4,550 במשקי בית אלה הייתה לנפש סטנדרטיתבית, ההכנסה הכספית ברוטו

נפשות בממוצע למשק4.8 מפרנסים או יותר היו משקי בית בני 3לעומתם, משקי בית עם

ש"ח לחודש.8,719 הייתה לנפש סטנדרטית,בית, והכנסתם הכספית ברוטו

מההכנסה )47.5%במשקי בית ללא מפרנסים, שבהם נמצאת רוב אוכלוסיית הקשישים,

מההכנסה )43.6% ש"ח( מקורה בקצבאות ובתמיכות, בעיקר מהמוסד לביטוח לאומי. 3,988

ש"ח( מקורה בפנסיות ובקופות גמל.3,657

2016לוח ז. הכנסה חודשית למשק בית, לפי מספר מפרנסים,

ללאסך הכלמאפייניםמפרנסים

מפרנסיחיד

שנימפרנסים

מפרנסים3ומעלה

3.31.92.93.94.8ממוצע נפשות במשק בית

הכנסה כספית נטו למשק בית15,7517,84911,37420,10125,567 )ש"ח(

12,7927,47010,41515,70018,169הוצאה כספית למשק בית )ש"ח(

4,7744,1643,9385,2025,346הכנסה כספית נטו לנפש )ש"ח(

הכנסה כספית ברוטו סך הכל19,1188,39713,57825,08431,364 )ש"ח(

הכנסה כספית ברוטו סך הכל100.0100.0100.0100.0100.0 )אחוזים(

78.4-71.589.891.0מעבודה )אחוזים(

3.08.53.22.22.4מהון )אחוזים(

7.343.68.42.42.6מפנסיות ומקופות גמל )אחוזים(

11.347.516.95.64.0מקצבאות ומתמיכות )אחוזים(

-29-

(8הכנסה חודשית למשק בית לפי צורת יישוב )לוח ח.

, ההכנסה הכספית ברוטו למשק בית ביישובים הלא-יהודיים הייתה הנמוכה2016בשנת

ש"ח לחודש. מספר הנפשות הסטנדרטיות במשק הבית ביישובים12,541ביותר, והסתכמה ב-

נפשות סטנדרטיות(, וההכנסה הכספית ברוטו לנפש סטנדרטית3.4אלה היה הגבוה ביותר )

ש"ח לחודש.3,670-הסתכמה ב

2,000ההכנסה הכספית הגבוהה ביותר למשק בית הייתה ביישובים היהודיים שבהם בין

ש"ח ברוטו למשק בית לחודש. ביישובים אלה מספר הנפשות26,903 תושבים – 9,999-ל

, וההכנסה הכספית ברוטו לנפש סטנדרטית הייתה3.0הסטנדרטיות במשק הבית גבוה –

ש"ח.8,997

תושבים )ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה,200,000מבין שמונה הערים הגדולות שבהן מעל

ראשון לציון, אשדוד, פתח תקווה, נתניה ובאר שבע(, ההכנסה הכספית ברוטו הנמוכה ביותר

3.0 ש"ח לחודש )מספר הנפשות הסטנדרטיות היה 14,192למשק בית הייתה בירושלים –

ש"ח לחודש(. ההכנסה הגבוהה4,712וההכנסה הכספית ברוטו לנפש סטנדרטית הייתה

ש"ח ברוטו לחודש )מספר הנפשות הסטנדרטיות היה23,724ביותר הייתה בראשון לציון –

ש"ח לחודש(.9,231 וההכנסה הכספית ברוטו לנפש סטנדרטית הייתה 2.6

-30-

(23בעלות על מוצרים בני קיימה לאורך השנים )לוח ט.

הייתה עלייה באחוז משקי הבית שבבעלותם מוצרי2016בדומה לשנים עברו, גם בשנת

תקשורת ובידור, כמפורט להלן:

.1997 בשנת 33.5% ממשקי הבית היה מחשב, לעומת 78.1% ל-2016– בשנת מחשב ביתי

4.6% ממשקי הבית היה מנוי לאינטרנט, לעומת 75.4% ל-2016 – בשנת מנוי לאינטרנט

.1997בשנת

75.9% ממשקי הבית היה טלפון נייד אחד לפחות ול-97.1% ל-2016– בשנת טלפון נייד

ממשקי הבית היה טלפון37.8% ל-1997ממשקי הבית היו שני טלפונים ניידים או יותר. בשנת

ממשקי הבית היו שני טלפונים ניידים או יותר.7.2%נייד אחד לפחות ול-

– לעומת המוצרים שהוזכרו לעיל, חלה ירידה גבוהה בבעלות על קווי טלפוןקווי טלפון

שבה ל-1997 ממשקי הבית היה קו טלפון ביתי, לעומת שנת 65.0% ל-2016ביתיים. בשנת

נקודות האחוז. 30 היה קו טלפון ביתי - ירידה של 95.0%

לוח ח. בעלות על מוצרים בני-קיימה שנים נבחרות, אחוזים

20012003200520072009201120132016מוצרים70.974.879.583.382.884.285.186.7מיקרוגל

29.231.132.533.335.036.037.740.9מדיח כלים

93.494.394.294.695.095.595.897.0מכונת כביסה

30.933.936.037.838.837.840.042.0מייבש כביסה

57.761.567.770.576.581.486.690.7מזגן

64.765.366.866.664.161.261.163.2שואב אבק

49.854.662.468.974.478.280.778.1מחשב

22.530.848.959.366.370.370.675.4מנוי לאינטרנט

91.788.685.184.382.480.976.465.0קו טלפון אחד לפחות טלפון נייד אחד

73.880.986.489.391.893.595.297.1לפחותשני טלפונים ניידים

37.747.960.164.068.970.772.175.9 ויותרמנוי לטלוויזיה בכבלים

173.270.669.068.064.361.861.859.2 או בלוויין

56.657.257.760.962.263.867.370.3מכונית אחת לפחות

14.013.415.216.518.320.121.924.1שתי מכוניות ויותר

.2001המנוי ללוויין נוסף למנוי לכבלים ב-.1

-31-

בעלות על מוצרים בני קיימה בעשירונים של משק בית, לפי י.(14הכנסה נטו לנפש סטנדרטית )לוח

ככל שמשק בית נמצא בעשירון גבוה יותר, כך שכיחות המוצרים בו גבוהה יותר. ההבדלים

המשמעותיים באחוזי הבעלות על מוצרים בני קיימה בין העשירונים הם:

מהם היו שתי49.5% ממשקי הבית בעשירון העליון הייתה מכונית אחת לפחות ול-91.1%ל-

ממשקי הבית בעשירון התחתון שלהם הייתה מכונית אחת37.2%מכוניות ויותר, בהשוואה ל-

מהם היו שתי מכוניות ויותר.3.5%-לפחות ול

מהם היו שני57.4% ממשקי הבית בעשירון העליון היה מחשב אחד לפחות ול-94.8%ל-

ממשקי הבית בעשירון התחתון שלהם היה מחשב אחד53.4%מחשבים ויותר, בהשוואה ל-

מהם היו שני מחשבים ויותר.10.4%לפחות ול-

בעשירון14.4% ממשקי הבית בעשירון העליון היה מתקן לטיהור מים, בהשוואה ל-45.7%ל-

התחתון.

לוח ט. בעלות על מוצרים בני קיימה בעשירונים של משק בית, לפי הכנסה נטו לנפש2016סטנדרטית )אחוזים, אלא אם כן צוין אחרת(,

מוצרים משקי בית– סך הכל

עשירוןתחתון

עשירוןרביעי

עשירוןשביעי

עשירוןעליון

נפשות במשק בית )מספרים3.34.13.33.22.4מוחלטים(

מפרנסים במשק בית )מספרים1.50.61.51.81.7מוחלטים(

99.799.299.999.599.7מקרר25.226.626.324.726.9מקפיא עמוק

40.910.529.753.272.8מדיח כלים35.414.431.244.845.7מכשיר לטיהור מים

87.371.886.292.295.7טלוויזיה54.024.050.566.670.6שתי טלוויזיות ויותר

90.774.488.496.099.1מזגן42.026.035.246.962.6מייבש כביסה

78.153.473.185.494.8מחשב34.510.426.643.157.4שני מחשבים ויותר

75.442.572.584.093.9מנוי לאינטרנט40.725.539.245.458.2טאבלט/מחשב מגע

15.58.214.021.017.2קונסולת משחקים65.038.759.173.181.2קו טלפון אחד לפחות

2.90.81.22.111.2שני קווי טלפון ויותר97.194.696.998.099.9טלפון נייד אחד לפחות

75.967.474.582.275.5שני טלפונים ניידים ויותר59.219.253.172.283.6מנוי לטלוויזיה בכבלים או בלוויין

16.140.720.88.63.1צלחת לוויין11.221.310.88.56.7ממיר דיגיטלי

70.337.264.781.891.1מכונית אחת לפחות

-32-

מוצרים משקי בית– סך הכל

עשירוןתחתון

עשירוןרביעי

עשירוןשביעי

עשירוןעליון

24.13.515.132.749.5שתי מכוניות ויותר83.580.486.382.680.2דוד שמש

(24–35תנאי דיור )לוחות יא.

ממשקי הבית גרו בדירות שבבעלותם,67.6% עולה כי 2016מסקר הוצאות משק הבית לשנת

ממשקי הבית גרו בדירות "חינם", ב"דמי5.2%ממשקי הבית גרו בדירות שכורות ו- 27.2%

חדרים,4.1מפתח" או במעונות סטודנטים. הגודל הממוצע של דירות למגורים בבעלות היה

חדרים. צפיפות הדיור הן בדירות בבעלות והן בדירות שכורות3.0ושל דירות שכורות היה

ממשקי הבית גרו בדירות בבעלות ו-81.4% נפשות לחדר. בעשירון העליון 0.9עמדה על

גרו48.4% גרו בדירות בבעלות ו- 41.4% גרו בדירות שכורות. בעשירון התחתון, 15.4%

בדירות שכורות.

מערך הדירה בעשירון התחתון2.6בעשירון העליון הערך הממוצע של דירה בבעלות גדול פי

ש"ח בעשירון התחתון(.1,012,000 ש"ח בעשירון העליון לעומת כ-2,676,000-)כ

ש"ח לחודש עבור5,297משקי הבית בעשירון העליון שגרו בדירות שכורות שילמו, בממוצע,

חדרים, ואילו משקי הבית בעשירון התחתון שגרו בדירות שכורות שילמו,3.3שכירת דירה של

חדרים.2.9 ש"ח לחודש עבור שכירת דירה של 1,826בממוצע,

. תנאי דיור לגרים בדירות שבבעלותם, לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית,1לוח י2016

משקי בית –תנאי דיורסך הכל

עשירוןתחתון

עשירוןרביעי

עשירוןשביעי

עשירוןעליון

67.641.465.576.981.4אחוז הגרים בדירות שבבעלותם

4.13.53.84.34.8מספר חדרים למגורים בדירה

3.55.93.73.42.5ממוצע נפשות במשק הבית

0.91.71.00.80.5צפיפות דיור

1,7231,0121,3361,7732,676ערך דירה בבעלות )אלפי ש"ח(

. תנאי דיור לגרים בדירות שכורות, לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית,2לוח י2016

משקי ביתתנאי דיור– סך הכל

עשירוןתחתון

עשירוןרביעי

עשירוןשביעי

עשירוןעליון

27.248.428.519.115.4אחוז הגרים בדירות שכורות

3.02.93.03.33.2מספר חדרים למגורים בדירה

2.73.32.72.81.9ממוצע נפשות במשק הבית

-33-

משקי ביתתנאי דיור– סך הכל

עשירוןתחתון

עשירוןרביעי

עשירוןשביעי

עשירוןעליון

0.91.10.90.80.6צפיפות דיור

3,0791,8263,0333,8625,297שכר דירה לחודש )ש"ח(

-34-

מונחים, הגדרות והסברים.3 אדם או קבוצת אנשים הגרים יחד בדירה אחת באופן קבוע ברוב ימות השבוע וישמשק בית:

להם תקציב הוצאות משותף למזון. במשק הבית נכללים גם בני משפחה שהם חיילים בשירות

סדיר.

ראש משק בית כלכלי הוא המפרנס העיקרי של משק הבית, כלומר המועסקראש משק בית:

שעובד בדרך כלל מספר רב ביותר של שעות בשבוע. אם אין מפרנסים במשק הבית, ראש

משק הבית נקבע לפי קביעת הסוקר.

משק בית שבו ראש משק הבית הוא מוסלמי או דרוזי, או נוצרי הגר ביישובמשק בית ערבי:

יהודי.-לא

משק בית שבו ראש משק הבית הוא יהודי.משק בית יהודי:

ואילך והוא אינו ערבי ואינו תושב ארעי.1990 ראש משק בית שעלה לישראל משנת עולה:

גודל משק הבית משפיע על רמת החיים שאפשר לקיים מהכנסה נתונה.נפש סטנדרטית:

על-מנת ליצור בסיס מתאים יותר להשוואת רמת החיים של משקי בית בעלי מספר נפשות

שונה, נהוג להשוותם לפי הכנסה לנפש. מקובל להניח שמספר הנפשות במשק בית אינו

משפיע באופן אחיד ושווה על רמת החיים האפשרית מהכנסה נתונה, משום שקיימים, לפי

אותה הנחה, יתרונות לגודל. לכן נערך שקלול של מספר הנפשות לפי סולם אחיד. הסולם

קובע כיחידת בסיס משק בית בן שתי נפשות; ככל שעולה מספר הנפשות, ניתן משקל שולי

הולך ופוחת לכל נפש המתווספת למשק הבית. באמצעות סולם זה מתרגמים את גודל משק

הבית למספר נפשות סטנדרטיות. פירוט הסולם בלוח שלהלן:

מספר הנפשותלמעשה במשק בית

מספר הנפשותהסטנדרטיות

משקל שולי לנפש

1.251.25נפש אחת

2.000.75 נפשות2

2.650.65 נפשות3

3.200.55 נפשות4

3.750.55 נפשות5

4.250.50 נפשות6

4.750.50 נפשות7

5.200.45 נפשות8

5.600.40 נפשות9

-35-

מספר הנפשותלמעשה במשק בית

מספר הנפשותהסטנדרטיות

משקל שולי לנפש

0.40כל נפש סטנדרטית נוספתכל נפש נוספת

אדם שעבד והשתכר לפחות יום אחד בשלושת החודשים לפני בואו של הסוקרמפרנס:

למשק הבית.

אדם שעבד אצל מישהו אחר תמורת שכר יומי, חודשי, קבלני או בתמורה אחרת :שכיר

, לפחות יום אחד בשלושת החודשים שקדמו לביקור הסוקר.כלשהי

אדם העובד בעסק או במשק משלו ומקבל את שכרו מתוך ההכנסות והרווחים שלעצמאי:

העסק.

משק בית שבו ראש משק הבית הוא שכיר או חבר קואופרטיבמשק בית שבראשו שכיר:

)ראו לעיל הגדרת שכיר(.

משק בית שבראשו אדם שעובד כעצמאי, כולל מעסיק )ראומשק בית שבראשו עצמאי:

לעיל הגדרת עצמאי(.

משק בית שבו ראש משק הבית לא עבד אפילו יום אחדמשק בית שבראשו אדם שלא עבד:

בשלושת החודשים שקדמו לביקור הסוקר.

מהאוכלוסייה הנחקרת. העשירונים מסודרים לפי10% עשירון הוא קבוצה הכוללת עשירונים:

גובה ההכנסה )ההכנסה הממיינת(, החל במשק הבית בעל ההכנסה הנמוכה ביותר בעשירון

התחתון וכלה במשק הבית בעל ההכנסה הגבוהה ביותר בעשירון העליון.

ההכנסה שלפיה ממוינים משקי הבית, יכולה להיות הכנסה ברוטו או הכנסה נטו, וכן הכנסה

למשק בית, לנפש או לנפש סטנדרטית.

(, לפי הכנסה ברוטו למשק בית הוא העשירון שאליו1לדוגמה: העשירון התחתון )עשירון

ממשקי הבית בעלי ההכנסה ברוטו למשק בית הנמוכה ביותר.10%משתייכים

הכנסת המקסימום בכל אחד מהעשירונים לפי המשתנה שעל פיו מוינו. לדוגמה,גבול עליון:

ש"ח, לפי משתנה של "הכנסה3,561 הייתה 3 הכנסת המקסימום של העשירון ה-2בלוח

כספית נטו לנפש סטנדרטית".

מהאוכלוסייה )כלומר שני עשירונים(, לפי20%חמישון הוא קבוצה הכוללת חמישונים:

משתנה מיון כלשהו.

מדד אמצע סטטיסטי המורה על ההכנסה שחצי ממשקי הבית משתכריםחציון הכנסה:

מעליו וחצי מתחתיו.

-36-

סך ההכנסות הכספיות השוטפות ברוטו של משק הביתהכנסה כספית ברוטו למשק בית:

לפני תשלומי החובה )מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות(. הכנסה זו כוללת את

ההכנסות של כל בני משק הבית מעבודה שכירה או עצמאית, מרכוש, מריבית או מדיבידנדים,

מתמיכות ומקצבאות ממוסדות ומפרטים, הכנסות מפנסיות וכל הכנסה שוטפת אחרת. לא

נכללים תקבולים חד-פעמיים, כגון ירושה או פיצויים. כמו כן, ההכנסה לא כוללת זקיפות עבור

הכנסות הנובעות משימוש בדיור עצמי, או עבור סוגים שונים של הכנסות ב"עין" )הכנסות לא

כספיות(.

הכנסה כספית ברוטו, לאחר ניכוי תשלומי החובה )ביטוחהכנסה כספית נטו למשק בית:

לאומי, ביטוח בריאות ומס הכנסה(. נתוני תשלומי החובה לא התקבלו ישירות ממשקי הבית

שנחקרו, אלא חושבו על פי כללי המס הנהוגים במשק.

ההכנסות הכספיות השוטפות ברוטו )כלומר, לפני ניכוי תשלומי הכנסה ברוטו למשק בית:

החובה – מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות( של כל בני משק הבית וההכנסות

משירותים )שאינן כספיות( הנובעות ממגורים בדירה שבבעלות משק הבית.

הכנסה כספית נטו של משק הבית מחולקת במספרהכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית:

(.2הנפשות הסטנדרטיות במשק הבית )לוח

סך ההכנסות של משק הבית, הכוללות הכנסות כספיות שוטפות וכןהכנסה נטו למשק בית:

,4הכנסות שאינן כספיות, המתקבלות מאמידת זקיפות שירותי דיור של משק הבית )ראו פרק

סעיף ה, עיבוד הנתונים(.

הכנסה נטו של משק הבית מחולקת במספר הנפשותהכנסה נטו לנפש סטנדרטית:

(.1.1הסטנדרטיות במשק הבית )לוח

סך ההכנסות מרכוש בארץ ומחו"ל: הכנסות מריבית על פיקדונות ועל אגרותהכנסה מהון:

חוב ודיבידנדים על מניות.

כוללת הכנסה מפנסיה מהארץ ומחו"ל, הכנסה מקופות גמלהכנסה מפנסיות וקופות גמל:

והכנסה מקרנות השתלמות.

סעיף הכולל קצבאות ותמיכות מהביטוח הלאומי ומוסדותהכנסה מקצבאות ותמיכות:

ממשלתיים נוספים כמו משרד הבינוי והשיכון, משרד הביטחון ומשרד האוצר, וכן תמיכות

שוטפות ממוסדות אחרים כמו מישיבות.

המסים הישירים המוטלים על ההכנסות הכספיות השוטפות – מס הכנסהתשלומי חובה:

ותשלומים לביטוח הלאומי ולביטוח בריאות ממלכתי. תשלומים אלה חושבו בסקר הוצאות

משק הבית באופן ממוחשב על פי כללי המס הנהוגים במשק ולא התקבלו ישירות ממשקי

הבית.

-37-

סעיף זה נכלל בהוצאות שאינן לתצרוכת וכוללהעברות שוטפות למשקי בית אחרים:

העברות שוטפות בארץ ובחו"ל ומתנות כספיות לאירועים.

כוללים הפרשות לחיסכון פיננסי מפרמיות לביטוח חיים,(:1.1סעיפי חיסכון נבחרים )לוח

תשלומים לקופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וביטוח מנהלים, וכן השקעות בדירה

ופירעון משכנתאות.

-38-

סך כל התשלומים שמשלם משק הבית על קניית מוצרים אוהוצאה כוללת לתצרוכת:

שירותים, וכן זקיפת הוצאה לצריכת שירותי דירה )שכן קניית דירה מוגדרת כהשקעה ולא

כתצרוכת(. התשלומים כוללים לעתים גם ריבית, דמי הובלה או התקנה. קניית מוצר נחשבת

לפי יום קבלתו, וסכום הקנייה המלא נחשב כהוצאה למוצר ביום הגעת המוצר לדירה, גם אם

עד למועד זה שולם תשלום חלקי. ולכן, מקדמה שמשלם משק הבית על-חשבון מוצר או

שירות שטרם נתקבל או החזר חוב על חשבון מוצר שכבר נמצא בבית, אינם נחשבים כהוצאה

לתצרוכת אלא כהגדלת החיסכון.

ההוצאה שמשק הבית מוציא בפועל על צריכת מוצרים ושירותים,הוצאה כספית לתצרוכת:

ללא אומדן ההוצאה על שירותי דיור.

קבוצה הכוללת מוצרי מזון, כגון: תה, קפה, קקאו, תבלינים, מזון לתינוקות,מוצרי מזון שונים:

אבקות, קטניות יבשות, מוצרי טבעונות וצמחונות וקנייה או הזמנה של מזון מוכן לבית.

זקיפת ערך ההוצאה החודשית עבור צריכת שירותי דירות בבעלות,צריכת שירותי דיור:

, סעיף ה, עיבוד הנתונים(.4דירות בדמי מפתח ודירות "חינם" )ראו פרק

סעיף של ההוצאה הכוללת לתצרוכת הכולל הוצאה הוצאה לתחזוקת הדירה ומשק הבית:

עבור מים, חשמל, גז ודלק לבית, תחזוקה ושיפור הבית, עזרה בבית וצורכי משק בית שונים.

חדר המשמש למגורי משק הבית או לשימושים אחרים, כגון לעסק או להשכרה.חדר בדירה:

לא נחשב כחדר: מטבח, חדר אמבטיה, בית שימוש, מרפסת. חצי חדר נספר כחצי חדר.

חדר המשמש למגורי משק הבית. לא נחשב כחדר למגורים: מטבח, חדרחדר למגורים:

אמבטיה, בית שימוש, מרפסת, חדר המשמש לעסקים או עבודה בלבד וחדר המושכר לדייר.

חצי חדר נספר כחצי חדר.

חושב על-ידי חלוקת מספר הנפשות הגרות במשק ביתמספר נפשות לחדר )צפיפות דיור(:

בסך כל החדרים למגורים בדירה.

קבוצה הכוללת חומריצורכי משקי בית שונים )בתוך סעיף תחזוקת הדירה ומשק הבית(:

ניקוי לכלים, לכביסה ולבית, חומרי חיטוי, מטהרי אוויר, נרות, מפיות, מגבונים ועוד.

משלים קבוצה זו כוללת רק את התשלומים עבור ביטוח בריאות 1997משנת ביטוח בריאות: של קופות החולים ואת ביטוח הבריאות בחברות ביטוח. התשלום עבור ביטוח בריאות

ממלכתי, שנחשב כמס, הוא חלק מתשלומי החובה.

קבוצה הכוללת תשלומים לקניית תרופות, מוצרים להיגיינההוצאות אחרות לבריאות:

אישית, משקפיים ועדשות מגע, וכו'.

-39-

קבוצה הכוללת הוצאות שוטפות על כלי רכב )ביטוחים, דלק, תיקונים,הוצאות לכלי רכב:

כוללת הוצאה זו גם קניית מכוניות וכלי תחבורה נוספים2013טיפולים וכדומה(. החל משנת

)פירוט נוסף בפרק שיטות הסקר-עיבוד הנתונים(.

קבוצה הכוללת הוצאות עבור לימוד נהיגה, חידוש רישיון נהיגה,הוצאות אחרות בתחבורה:

הובלות למיניהן ותשלום עבור חנייה.

קבוצת תצרוכת "ראשית" הכוללת מוצרים כמו: סיגריות,מוצרים ושירותים אחרים:

קוסמטיקה, תכשיטים ושירותים משפטיים.

מוצר שאפשר להשתמש בו שימוש חוזר ומתמשך יותר משנה אחת. כמו :מוצר בר קיימה

לדוגמה: מכונית, מקרר, טלוויזיה, מכונת כביסה וכדומה.

שיעור משקי הבית בקבוצה מסוימת, שיש ברשותה או עומדבעלות על מוצרים בני קיימה:

לשימושה מוצר בר קיימה מסוים, למשל: אחוז משקי הבית בירושלים שיש ברשותם מכונת

(.23–14כביסה, טלוויזיה, מחשב אישי, מכונית, טלפון נייד וכו' )לוחות

אורח החיים העיקרי מבחינה דתית של האנשים השייכים למשק הבית, לפימידת דתיות:

הגדרה עצמית של משק הבית. הקטגוריות סווגו לפי: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי )דתי מאוד(,

(.13אורח חיים מעורב ואחר )לוח

המחוזות והנפות מוגדרים לפי החלוקה המינהלית הרשמית של המדינה, שלפיהמחוז ונפה:

אזורי יהודה, שומרון וחבל עזה, כדי לאפיין1972 נפות. עליהם נוספו ב-15 מחוזות ו-6קיימים

– אזור2005את היישובים הישראליים ואת אוכלוסייתם הנמצאים באזורים אלו. החל באוגוסט

יהודה והשומרון.

-40-

שיטות הסקר.4כלליא.

הכנסות משקי הבית נחקרו בשני סקרים נפרדים בלמ"ס: סקר הוצאות2011–1997בשנים

משקי בית בממוצע מדי שנה( וסקר הכנסות שנערך6,000משק הבית )מדגם הסקר כלל כ-

במשולב עם סקר כוח אדם הרבעוני השוטף ובו רבע ממשקי הבית נשאלו גם על הכנסותיהם

משקי בית בממוצע מדי שנה(. נתוני שני הסקרים אוחדו למערכת8,500-)מדגם הסקר כלל כ

משקי בית בממוצע כל14,500אחת והוצגו באופן משולב, כאשר מדגם הסקר המשולב כלל

שנה.

, בעקבות מעבר סקר כוח אדם מסקר רבעוני לסקר חודשי, בוטל סקר2012החל משנת

משקי בית3,000הכנסות מסקר כוח האדם, ובמקומו הורחב סקר הוצאות משק הבית ב-

משקי בית.8,903 כלל המדגם 2016בקירוב. בשנת

כל נתוני ההוצאות, ההכנסות ותשלומי החובה שבפרסום זה מבוססים על "סקר הוצאותמשק הבית".

, בנוסף להרחבת מדגם הסקר, נערכו שינויים באוכלוסיית הסקר, בשאלוני2012החל משנת

הסקר ובאומדני הסקר:

האוכלוסייה הנדגמת בסקר הורחבה והיא כוללת עתה גם מושבים שיתופיים וקיבוצים.1

לכ-95%מתחדשים )שעברו תהליך הפרטה(. כתוצאה מכך עלה כיסוי האוכלוסייה מכ-

. אולם הוא אינו כולל עדיין קיבוצים שיתופיים ובדווים הגרים מחוץ ליישובים.97%

הכנסות חיילים בשירות2012הגדרת חיילים בשירות סדיר כעובדים שכירים – עד שנת .2

סדיר נכללו ב"הכנסות מעבודה אחרת" אולם בהתאם להמלצות האחידות של ארגון

, החליטה הלמ"ס, בדומה לרוב המדינות, לעבור ממדידת כוחILOלאומי ה--העבודה הבין

העבודה האזרחי למדידת כוח עבודה כללי. מדידה זו נעשתה על ידי צירוף החיילים

כללה2012בשירות סדיר לכוח העבודה בישראל. בעקבות ההחלטה, החל משנת

ההכנסה לשכיר גם את ההכנסה של חיילי הסדיר.

תגבור מדגם האוכלוסייה הערבית ביישובי הצפון – תגבור זה נעשה כדי לספק אומדנים.3

מהימנים יותר על האוכלוסייה הערבית.

שינוי בשיטת האמידה. שיטת האמידה מיועדת לצמצם הן את טעויות הדגימה והן את.4

ההטיות העלולות לנבוע מכך שמשקי בית שלא השיבו על השאלון שונים בתכונותיהם מאלו

אמידת האוכלוסייה בסקר הוצאות משק הבית הותאמה למבנה2012שהשיבו. החל משנת

החדש של סקר כוח אדם החודשי.

-41-

רוב השינויים שנעשו משפיעים בעיקר על הכנסות משקי הבית והפרטים. לכן משנת ואילך חל שבר בסדרה בנתוני ההכנסות לעומת הנתונים שהתפרסמו בשנים2012

קודמות.

קבלת נתוני מרכיבי התקציב של משקי הבית ונתונים נוספיםמטרות ושימושי הסקר:

המשמשים לאפיון רמת החיים של משקי הבית מהיבטים שונים, כגון: דפוסי צריכה, בילוי

ופנאי, רמת התזונה והרכבה, רמת ההכנסה והרכבה ותנאי הדיור. כמו כן משמש הסקר

למחקרי שוק, לבניית מודלים לחיזוי התנהגות צרכנים, למחקרים על תחולת המס העקיף על

קבוצות שונות באוכלוסייה ועוד. אחד השימושים החשובים של הסקר הוא קביעת ה"משקלות"

לסל הצריכה של מדד המחירים לצרכן וחישוב חלוקת ההכנסות וקו העוני.

כל האוכלוסייה העירונית והלא-עירונית, למעט קיבוצים לא מופרטיםאוכלוסיית הסקר:

ובדווים.

לא נכללו גם קיבוצים ומושבים שיתופיים.2011–1997בשנים

לא נכללה גם אוכלוסיית מזרח ירושלים עקב קשיים באיסוף הנתונים,2001 ו-2000בשנים

ואילך שוב נכללת אוכלוסייה זו בסקר.2002אולם משנת

הוגדרה כמשק בית, כלומר: קבוצת אנשים הגרה רוב ימות השבוע באותהיחידת החקירה:

דירה ויש לה תקציב הוצאות משותף למזון.

שיטת הדגימהב.

מודל הדגימה בסקר והסתברות הדגימה(1)

בסקר הוצא מדגם דו-שלבי: בשלב ראשון הוצא מדגם של יישובים ובשלב שני הוצא מדגם

של דירות ביישובי המדגם.

, לדירה1:128הסתברות הדגימה הסופית לדירה ביישובים הערביים במחוז הדרום הייתה

ולדירה בשאר1:148ביישובים הערביים בנפות יזרעאל-עפולה ויזרעאל-נצרת ובנפת חיפה

. הסתברות הדגימה נקבעה בהתאם להערכות שיעורי הלא-משיבים הצפוי1:192היישובים

בסקר, לגודל המדגם המתוכנן ולאומדן סך משקי הבית לאוכלוסיית הסקר לאמצע שנת

הסקר ובתלוי באילוץ לתגבור היישובים באזורים שהוגדרו לעיל.

דגימת היישובים(2) מדגם היישובים מוצא מתוך רשימה של יישובים השייכים לאוכלוסיית הסקר )הנקראת

"מסגרת לדגימת היישובים"(. לכל יישוב שבמסגרת חושב גודלו – אומדן סך משקי הבית

המעודכן ביותר.

יישובים במדגם:252בסך הכל נכללו

-42-

מכלל משקי הבית באוכלוסיית82%היישובים הגדולים מהמסגרת, שבהם מתגוררים כ-

הסקר, נכללו במדגם בוודאות, כאשר כל יישוב הוא שכבת דגימה נפרדת.

-43-

יישובים( שובצו לשכבות דגימה לפי דמיון במשתנים920שאר היישובים שבמסגרת )

שונים, כמו צורת יישוב, מאפיינים חברתיים-כלכליים וקרבה גאוגרפית. לכל שכבת דגימה

דירות ברוטו( בהתאם לגודלה.13הוקצו מנות פקידה )כל מנת פקידה מונה, בממוצע, כ-

היישובים סודרו בכל שכבה בנפרד לפי מאפיינים שונים והוצא מדגם מקרי-שיטתי של

יישובים הסתברותיים.167יישובים, יחסית לגודלם. בסך הכל נדגמו

.50, ראו עמוד 2016לרשימת היישובים, לפי גודל וצורת יישוב,

( דגימת הדירות ביישובי המדגם3)מכל יישוב שנדגם הוצא מדגם דירות, בדרך כלל מתוך מסגרות דגימה שהוכנו ממרשם

דירות המבוסס על קובצי הארנונה של הרשויות המקומיות, או מרשימות של משקי בית

שהתקבלו ממזכירויות היישובים )בדרך כלל ביישובים קטנים(.

בכל יישוב, אם התאפשר, מוינו הדירות במסגרת לדגימה לפני הוצאת המדגם ולפי

מאפיינים גאוגרפיים המצויים במסגרת, לצורך קבלת פיזור גאוגרפי מרבי של המדגם על

שיטתי של דירות, לפי פרמטרים שיבטיחו שהסתברות -פני היישוב. הוצא מדגם מקרי

הדגימה הסופית לדירה תהיה כפי שנקבע בתכנון.

דירות ממסגרת מרשם דירות ומרשימות משקי הבית שהתקבלו 12,983בסך הכל נדגמו

ממזכירויות היישובים הקטנים.

מדגמים משלימים(4)

מרשם הדירות ורשימות משקי הבית ביישובים הקטנים אינם מכסים את כל הדירות עם

משקי בית השייכים לאוכלוסיית הסקר. כדי להקטין אי-כיסוי זה, הוצאו מדגמים משלימים

הקבוצות הבאות:-ממסגרות נוספות עבור תת

דירות.170דירות חדשות שאוכלסו לאחר מועד עדכון מרשם הדירות – סך הכל

-יחידות דיור. 25 האוניברסיטאות הגדולות – סך הכל 7יחידות דיור במעונות ב

יחידות דיור.8יחידות דיור במרכזי קליטה – סך הכל

יחידות דיור.13יחידות דיור בתכנית דיור מוגן שאינן מכוסות בארנונה– סך הכל

דירות.13,199 דירות, כך שמדגם הדירות כלל 216במדגמים המשלימים הוצאו בסך הכל

הקצאת המדגם על פני שנת החקירה בסקר(5)

בסקר מעוניינים לייצג, מלבד קבוצות האוכלוסייה, גם את כל תקופות הזמן בשנת

החקירה. לכן הוקצו מנות הפקידה לפי שבועות, כך שבכל רבע שנה יתקבל איזון של

כלכליים וגאוגרפיים שונים.-המדגם לפי מאפיינים חברתיים

-44-

שיטת החקירה ותקופת הסקרג.

מכל משק בית נאספו הנתונים בצורה משולבת באמצעות:-איסוף נתוני הסקר

שאלון שמולא על-ידי הסוקר ובו נתונים דמוגרפיים-שאלון על מבנה משק הבית (1)

וכלכליים בסיסיים לגבי כל אחד מבני משק הבית )גיל, מין, ארץ לידה, שנת עלייה,

מעמד בעבודה וכו'(.

יומן שבועי שבו נרשמו במשך שבועיים ההוצאות היום-יומיות של כל בני משק הבית.(2)

סמך-שאלון על הוצאות גדולות או לא-שכיחות ועל הכנסות שמולא על-ידי הסוקר על(3)

החודשים שקדמו למועד12 החודשים או 3דיווח משק הבית, שהתייחס לתקופה של

הריאיון )בהתאם לנדירות ההוצאות על הפריטים שנחקרו(.

חודשים, החל בינואר של שנת13 נתוני הסקר נאספו "בשדה" במשך כ--תקופת הסקר

הסקר עד ינואר של השנה שאחריה. חקירת המדגם "פוזרה" על פני תקופת הסקר כולה כדי

לקבל ייצוג לכל שבועות החקירה.

אומדני הסקר לגבי הוצאות שהתקבלו באמצעות היומן התייחסו, בקירוב, לשנת ביצוע הסקר.

חודשים )אוקטובר15האומדנים לגבי ההוצאות שהתקבלו באמצעות השאלון התייחסו ל-

(, בהתאם לסוג2016 עד דצמבר 2015 חודשים )ינואר 24(, או ל-2016 עד דצמבר 2015

ההוצאה.

תוצאות הפקידהד.

(10.6% דירות )1,396 הדירות שנדגמו בפועל נמצא כי לא היו צריכות להיחקר 13,199מבין

כמפורט להלן:

סוגי דירות מספריםאחוזיםמוחלטים

1,396100.0סך כל הדירות שלא היו צריכות להיחקר62845.0ריקות

24517.6לדייריהן יש כתובת קבועה אחרת בארץ

715.1גרו בהן משקי בית שלא היו שייכים לסקר

18313.1שימשו לעסקים, למוסדות וכו'

14310.2הרוסות, נטושות או בשלבי בנייה

1269.0טעויות במסגרות הדגימה

-45-

משקי בית שהשתייכו לאוכלוסיית הסקר.11,909 הדירות שהיו צריכות להיחקר גרו 11,803ב-

מהדירות גרו שני0.81%כצפוי, ברוב הגדול של הדירות גר משק בית אחד בכל דירה ורק ב-

משקי בית או יותר.

לא השתתפו באומדני הסקר. מהם,25.2% משקי הבית שנועדו להיחקר – 11,909מבין

משקי בית "נפסלו" בעריכה. 10 משקי בית לא נחקרו ו-2,996

משקי בית, כמפורט להלן:3,006בסך הכל לא השתתפו באומדנים

משקי בית מספריםאחוזיםאחוזיםמוחלטים

סך הכל משקי הבית שנועדולהיחקר

11,909100.0-

2,99625.2100.0 סך הכל-לא נחקרו 1,36711.545.6סירובים4724.015.8נעדרים

9818.232.7קשיים בתקשורת, מחלה, אבל וכו'1761.55.9לא אותרו וקשיים אחרים בפקידה

8,91374.8100.0 סך הכל-נחקרו 100.10.1נפסלו בעריכה

8,90374.799.9השתתפו באומדני הסקר

בין משקי הבית שלא נחקרו היו כאלה שלא נענו כלל לבקשה להשתתף בסקר, חלקם מסרו

מידע מצומצם על תכונות משק הבית בשאלון א, ומיעוטם התחילו למלא יומן אך לא השלימו

את המשימה.

אחוזיםמספרים מוחלטיםמשקי בית

2,996100.0 סך הכל-משקי בית שלא נחקרו 2,09670.0לא השיבו כלל

90030.0השיבו לפחות לשאלון א

עיבוד הנתוניםה.

השאלונים שהתקבלו ממשקי הבית עברו עריכה ראשונית במשרדי המרחביםעריכה וסימול:

של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לאחר מכן, הועברו השאלונים אל היחידה הנושאית

שבמשרד המרכזי, שבה נעשתה קליטת הנתונים שכללה קלידה, עריכה, ביקורת איכות,

ביקורות לוגיות וסימול המוצרים.

גישת ההוצאהרוב אומדני התצרוכת התקבלו לפי אמידת מרכיבי התקציב למשק בית: לקניית המוצר, כלומר, ההפרש החיובי בין ההוצאה שהייתה למשק הבית על המוצר לביןנטו

-46-

תקבולים שהיו לו )אם היו( ממכירת אותו סוג מוצר. לדוגמה: ההפרש בין ההוצאה של משק

בית לקניית מקרר חדש ובין התקבולים כתוצאה ממכירת מקרר ישן הוא אומדן ההוצאה של

אותו משק בית לקניית מקרר. גישה זו ננקטה לגבי מרבית המוצרים והשירותים בסקר.

,2012 התקבלה לפי גישת ההוצאה נטו. עד שנת ההוצאה על קניית רכב גם 2013החל מ-

המוצר “קניית מכונית” הוגדר בסקר הוצאות משק הבית כמוצר השקעה. הגדרה זו נובעת

מקביעה ישנה כי רכב הוא מוצר הוני/נכסי )כמו דירה( ולא מוצר בן קיימה. וכך, בסעיף

"תחבורה ותקשורת" בסקר הוצאות משק הבית, נכלל רכיב של "צריכת שירותי רכב למכונית

בבעלות", וההוצאות לרכב נאמדו בגישת "ערך השירותים" המתקבלים מהנכס. כלומר, עד

לכל משק בית שבבעלותו מכונית נאמד ערך השירותים המתקבל מהנכס, לפי2012לשנת

ערך הפחת על הנכס והריבית החלופית על ההון המושקע בנכס זה. הריבית החלופית נזקפה

גם כהכנסה לאותו משק בית.

אולם, על פי ההגדרות הבין-לאומיות והטיפול בקניית הרכב בסל מדד מחירים לצרכן, בוטלה

הותאמה2013ההתייחסות לרכישת מכונית כמוצר נכסי וחקירת קניית המכונית, והחל מ-

לרכישה של כל מוצר בן קיימה אחר.

דיור שני המרכיבים העיקריים בהוצאות לדיור הם ההוצאה לשכר דירה בדירות שכורות וההוצאה

לצריכת שירותי דיור בדירות שבבעלות. בדירות שכורות התקבלה עלות ההוצאה עבור שכר

דירה ישירות ממשקי הבית שגרים בהן, ואילו לגבי דירות שבבעלות משקי הבית חושבה צריכת

ידי זקיפת שכר דירה חלופי משוקלל בדירות שוות גודל באותם יישובים או-שירותי הדיור על

באזורים דומים בארץ.

נלקחו משלושה מקורות:2016נתוני הזקיפה של שכר הדירה בשנת

סקר שכר דירה השוטף שנעשה במסגרת מדד המחירים לצרכן; .1

נתוני שכר דירה של משקי הבית הגרים בדירות שכורות מתוך סקר הוצאות משק.2הבית עצמו;

מקורות חיצוניים..3

עבור דירות בדמי מפתח נזקף ההפרש בין שכר הדירה המשולם בפועל לבין שכר הדירה

פי המחירים הממוצעים של שכר דירה בשוק החופשי, כפי שהתקבל מתוך שלושת-המלא, על

המקורות שצוינו לעיל.

למספר מרכיבים נוספים שלגביהם לא התקבלו נתונים ממשקי הבית נעשו זקיפות "חיצוניות".

זקיפות כאלו נעשו גם במוצרים אשר תעריפיהם בדרך כלל אחידים או שהדרך לחישובם

קבועה: אגרות שונות ) כגון אגרת רישוי לרכב(, ערכי רכב ותשלומי חובה )מס הכנסה, ביטוח

לאומי וביטוח בריאות ממלכתי(.

-47-

כל מרכיבי התקציב עבור כל משק בית הובאו למכנה משותף: אומדן לחודש ברמת מחירים

, על מנת להביאן4.34אחידה של ממוצע תקופת הסקר. ההוצאות שנלקחו מהיומן הוכפלו פי

,3 או ב-12לאומדן חודשי, והאומדנים המתבססים על השאלון התקבלו על-ידי חלוקה ב-

בהתאם למשך התקופה שעליה נשאלה השאלה.

=1993 נקודות, לפי בסיס 220.59 עמד על 2016מדד המחירים הממוצע לתקופת הסקר

נקודות.100.0

מיועדת לצמצם הן את טעויות הדגימה והן את ההטיות העלולות לנבוע מכך -שיטת האמידה

שמשקי בית שלא השיבו לסקר יכולים להיות שונים בתכונותיהם מאלה שהשתתפו בסקר.

כדי לקבל אומדנים המתייחסים לכלל אוכלוסיית הסקר נקבע "מקדם ניפוח" לכל משק בית

שנחקר, כאשר לכל הנפשות השייכות לאותו משק בית יש את אותו מקדם ניפוח. מקדם ניפוח

של משק בית מבטא את מספר משקי הבית ואת מספר הנפשות באוכלוסיית הסקר המיוצגים

על-ידי אותו משק בית.

, שלפיה מתאימים אתRakingמערכת מקדמי הניפוח נקבעה בתהליך רב-שלבי בשיטת ה-

התפלגות המדגם המנופח למספר התפלגויות חיצוניות, לפי משתני חלוקה נבחרים.

ההתאמה נעשתה הן לפי תכונות משקי הבית והן לפי תכונות הנפשות בנפרד )ולא במשולב(,

לכל אחת מההתפלגויות.

לגבי משקי הבית, ההתאמה נעשתה לשתי קבוצות:

האוכלוסייה ביישובים היהודיים והמעורבים..1

האוכלוסייה ביישובים הלא-יהודיים..2

עבור התפלגויות אלה משתנה החלוקה לפי תכונות משק הבית:

קבוצות הומוגניות של משקי בית מבחינת ההוצאות שלהם שנקבעו על פי שיטות סטטיסטיות.

קבוצות של טיפוס משק הבית, שנקבעו לפי גודל משק הבית והרכב הגילים במשק הבית )קשישים הגרים לבדם, זוגות צעירים, משקי בית עם ילדים וכדומה(.

קבוצות של משקי הבית לפי מועד חקירתם, שנועדו לאזן את המדגם "המנופח" על פני שנת הסקר, ולמנוע הטיות שעלולות לנבוע מכך שמדגם הסקר לא פוזר באופן

אחיד על פני חודשי השנה בגלל אילוצי עבודת השדה.

ההתפלגויות לפי תכונות של משקי הבית אשר אליהן הותאמו נתוני הסקר, התקבלו על-פי

אומדני סקר כוח אדם המבוסס על מדגם גדול.

לגבי נפשות, מקדמי הניפוח לקבוצות השונות של משקי הבית נקבעו גם כך שתהיה התאמה

מלאה בין אומדני הסקר להתפלגות אוכלוסיית הסקר לפי מין ולקבוצות גיל בחתכים

גאוגרפיים, בהתאם לנתונים הדמוגרפיים השוטפים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

-48-

מהימנות האומדניםו.

האומדנים המוצגים בפרסום זה מבוססים על סקר מדגמי ועלולים להיות חשופים לטעויותמשני סוגים עיקריים:

נובעות מכך שנחקר מדגם אחד של משקי ביתטעויות דגימה:(1)

והנפשות הכלולות בו, ולא כל משקי הבית וכל הנפשות באוכלוסייה.

טעויות אלה יכולות לנבוע מגורמים אחרים,מדגמיות:-טעויות לא(2)

שעלולים להתקיים גם כאשר נערך מפקד מלא של כל האוכלוסייה.

-49-

טעויות דגימה(1) המדגם שעליו מבוסס סקר זה הוא אחד מתוך מספר רב מאוד של מדגמים אפשריים באותו

גודל, שהיו יכולים להיבחר באותה שיטת דגימה מאותה אוכלוסייה.

Xהאומדן הוא הערך הנאמד, לפי המדגם המסוים של סקר זה, עבור הערך המקביל לו '

שהיה מתקבל אילו נערך מפקד מלא.

σטעות דגימה של אומדן ( X ' היא מידה ממוצעת של השוני בין כל האומדנים השונים שהיו(

יכולים להתקבל מכל המדגמים האפשריים באותו גודל ובאותה שיטה, לבין הערך שהיה

מתקבל לו נערך מפקד מלא, באותם תנאים של איסוף הנתונים.

המוגדרת כטעות הדגימהטעות הדגימה היחסיתלעיתים נוח להעריך את דיוק האומדן לפי

של האומדן חלקי הערך הנאמד.

ברמת ביטחון מסוימת נתונההוא רווח שמכיל את הערך המפקדי רווח-סמך לאומדן

Xמראש. האומדן σ, על-פי המדגם, והאומדן לטעות הדגימה שלו ' ' (X ' מאפשרים לבנות,(

רווח-סמך עם רמת ביטחון מסוימת, נתונה מראש, כך שהרווח מכיל את הערך המפקדי

בביטחון שנקבע.

, לכן רווח הסמך ברמת ביטחון זו מתקבל95%מקובל להציג רווחי-סמך ברמת ביטחון של

X על-ידי '±2σ ' (X ' ". לכל לוח בפרסום זה מובא, מתחת לאומדן, )בספרות קטנות( הסימן(

"

והערך של שתי טעויות הדגימה לאותו אומדן.

, האומדן להוצאה החודשית הממוצעת בשקלים למשק בית7 על פי לוח דוגמה:

ש"ח. רווח186עבור הלבשה עליונה לנשים, במשקי בית שבהם שני מפרנסים, הוא

כי95%, כלומר, ניתן לומר בביטחון של 186 14 לאומדן זה הוא 95%הסמך

ההוצאה החודשית הממוצעת למשק בית בקבוצה זו עבור הלבשה עליונה לנשים

ש"ח.200 לבין 172הייתה בין

ניתן לקבוע רמת ביטחון גבוהה יותר או נמוכה יותר, ולחשב את רווח-הסמך כך:

67%80%90%95%99.5%K (α )1.01.31.72.02.8

כאשר K (α )

. )מספר טעויות הדגימה לכל כיוון( נקבע בהתאם לרמת הביטחון הדרושה

-50-

)כמעט99.5% אם מעוניינים בביטחון גבוה יותר, של בהמשך לדוגמה הקודמת:

K ונכפיל את התוצאה ב-2בוודאות(, נחלק את טעות הדגימה ב- (α )=2 .8 .

יהיה:99.5%, ולכן רווח-סמך 7בדוגמה זו מתקבלת טעות דגימה אחת של

(14/2 ) x 2.8 186 :19.6 , כלומר 186

(, שבמשקי בית שבהם שני מפרנסים,99.5%לכן, ניתן לומר בביטחון כמעט מלא )

ש"ח לבין166.4ההוצאה החודשית הממוצעת להלבשה עליונה לנשים הייתה בין

ש"ח.205.6

הערות

הסמך הם בדרך כלל סימטריים סביב האומדן, אך עבור אומדנים המבוססים על-רווחי.1

(, רווחי-הסמך אינם סימטריים. במקרים40מספר קטן של מקרים במדגם )פחות מ-

אלה, הן האומדן עצמו והן האומדן לטעות הדגימה שלו חשופים לטעות גבוהה.

כדי להזהיר את הקורא משימוש באומדנים החשופים לטעויות גבוהות הוצגו אומדנים.2

בסוגריים עגולים ") (", ואומדנים עם30% לבין 15%עם טעויות דגימה יחסיות בין

לא ניתנים לפרסום ובמקומם מצוין "~".30%טעויות דגימה יחסיות מעל ל-

השוואות אומדנים של קבוצות זרות

אפשר לערוך השוואה באמצעות טעויות הדגימה לשני אומדנים שונים, המתייחסים לקבוצות

אוכלוסייה זרות )למשל משקי בית בני גדלים שונים(, ולבחון האם ההבדל בין הקבוצות אכן

מובהק מבחינה סטטיסטית.

Xאם ' (1 X ו-1 הוא האומדן לקבוצה ( ' (2 , אזי האומדן להפרש בין שתי2 הוא האומדן לקבוצה (

D'=Χקבוצות אלה הוא: ' (1 )−Χ ' (2 ).

Xכדי לבדוק אם ' (1 Xאכן שונה מ-( ' (2 באוכלוסייה עצמה, יש לבחון מהי טעות הדגימה של(

D':σאומדן ההפרש ' (D )=√σ ' (Χ ' (1 ) )2+σ ' (Χ ' (2 ) , כאשר טעות דגימה אחת של האומדנים2(

של הערכים המוצגים בלוחות.2מתקבלת על-ידי חלוקה ב-

σבהינתן ' (D' :D'±Kסמך להפרש ברמת ביטחון -, אפשר לבנות רווח( (α )σ ' (D' ).

אינו מובהק. כלומר, על-פי המדגם'Dאם רווח-הסמך מכיל את הערך אפס, נאמר כי ההפרש

Xהמסוים בסקר, ברמת הביטחון שנקבעה, לא ניתן לומר כי ' (1 Xאכן שונה מ- ( ' (2 )

באוכלוסייה עצמה )למרות שבמדגם הם שונים זה מזה(.

-51-

אם הרווח אינו מכיל את הערך אפס, נאמר כי קיים הפרש מובהק בין שתי הקבוצות, וברמת

D'−Kהביטחון שנקבעה ההפרש יהיה בין (α )σ ' (D' D'+K לבין ( (α )σ ' (D' ).

95%כדי להקל על הקורא, מצורף תרשים בסוף המבוא, שלפיו אפשר למצוא רווחי-סמך

להפרש בין קבוצות זרות. השימוש בתרשים נעשה כדלהלן:

עבור האומדנים וטעויות הדגימה המוצגים בפרסום, מוצאים בלוחות שתי טעויות דגימה לשני

X -האומדנים ' (1 X-ו ( ' (2 . ערכים אלה מצוינים על גבי שתי העמודות הקיצוניות בתרשים.(

2σמעבירים ביניהם קו וקוראים את ' (D')בעמודה האמצעית בתרשים )לנוחות השימוש

בתרשים ניתן לשנות את קנה המידה של הגבולות(. אם, למשל, עבור שני אומדנים ערכי שתי

75 ו-60. הקו המחבר 75 ו-60 ומקבלים 2, אפשר לחלק אותם ב-150 ו-120טעויות דגימה הם

. לכן, ערך שתי טעויות דגימה של96בעמודות הקיצוניות חותך את העמודה האמצעית בערך

.192=2*96ההפרש הוא

2σ קטן בערכו המוחלט מ-'Dאם ההפרש ' (D')ההפרש אינו מובהק. כלומר, על-פי המדגם ,

)X)2 אכן שונה מ- X(1המסוים בסקר, ברמת הביטחון שנקבעה, אי אפשר לומר כי )

באוכלוסייה עצמה )למרות שבמדגם הם שונים זה מזה(.

2σ גדול בערכו המוחלט מ-'Dאם ההפרש ' (D')ההפרש מובהק והוא נמצא בתחום ,

D'±2σ ' (D ' )

, נשווה בין ההוצאה החודשית הממוצעת )בשקלים( למשק בית עבור8 לפי לוח לדוגמה:

.95%תחזוקה ושיפור הבית, בערים שונות, כל זאת ברמת ביטחון של

ההוצאה החודשית הממוצעת עבור תחזוקה ושיפור הבית היא:

13523ש"ח במשקי בית בירושלים

24537ש"ח במשקי בית בתל אביב

נשאלת השאלה, האם אכן ההפרש בין קבוצות אלה הוא מובהק. לכאורה, לפי האומדנים

בלבד, ניתן להניח כי יש הבדל בין קבוצות אלה. ההפרש בהוצאה החודשית הממוצעת בין

.'D ( =245-135 ש"ח = )110משקי בית בירושלים למשקי בית בתל אביב נאמד ב-

בעמודות37 ל-23על-פי תרשים טעות הדגימה המובא בסוף המבוא, הקו המחבר בין

ולכן ערך שתי טעויות דגימה של ההפרש הוא43החיצוניות חותך את העמודה האמצעית ב-

D'±2σ לאומדן ההפרש: 95%. ניתן לבנות רווח סמך 43 ' (D' )=110±43.

ש"ח( ועל כן נאמר כי43 ש"ח ל- 110רווח זה אינו מכיל את הערך "אפס" )ההפרש הוא בין

ניתן לומר כי95% מובהק. כלומר, על-פי המדגם המסוים בסקר, ברמת ביטחון 'Dההפרש

-52-

ההוצאה החודשית הממוצעת עבור תחזוקה ושיפור הבית למשקי בית בירושלים אכן שונה

מההוצאה החודשית הממוצעת עבור תחזוקה ושיפור הבית למשקי בית בתל אביב.

-53-

חישוב ישיר של שתי טעויות הדגימה של ההפרש נעשה כך:

2σ ' (D' )=2∗√(37/2)2+(23/2 )2=2∗21.8=43 . 6)כפי שקיבלנו בשימוש בתרשים(.

R – היחס יחס בין אומדני קבוצות זרות X בין שני אומדנים ' ' X-ו(1) ' (2 1 לשתי קבוצות זרות (

כך: נאמד2ו-

R'=X

'(1 )X ' (2)

, והאומדן לטעות הדגימה של אומדן היחס σ '(R ' )

יהיה:

σ ' (R' )=R '∗√( σ ' X (1 )X ' (1 ) )

2

+( σ' X (2 )X ' (2 ) )

2

R'±2σ יהיה: 'R ל-95%לכן, רווח-הסמך ' (R' ).

.1", הרי שהיחס אינו שונה באופן מובהק מ-1אם רווח-הסמך כולל את הערך "

, והוא נמצא1", אזי היחס שונה באופן מובהק מ-1אם רווח-הסמך אינו כולל את הערך "

הסמך דלעיל.-בתחום רווח

מדגמיות -טעויות לא(2)

האומדן המתקבל וטעות הדגימה שלו מאפשרים ללמוד על הערך המפקדי, אולם ערך זה עשוי

להיות שונה מהערך האמיתי של האוכלוסייה בגלל השפעתן האפשרית של טעויות

לא-מדגמיות. הסוגים העיקריים של טעויות לא-מדגמיות בסקר זה הם:

ממשקי הבית שהיו צריכים להיחקר במדגם28.1%: כ-הטיות כתוצאה מאי-השבה.1

לא השתתפו בסקר מסיבות שונות )ראה סעיף "תוצאות הפקידה"(. מאחר שקבוצה זו

של משקי בית יכולה להיות שונה בתכונותיה ובהרגלי הצריכה שלה מקבוצת משקי

הבית שהשתתפו בסקר, אומדני הסקר עלולים להיות מוטים.

שיטת האמידה בסקר )ה"ניפוח"( מצמצמת חלק נכבד מההטיות מסוג זה, אך לא את כולן.

: אומדני הסקר מבוססים על נתונים שנמסרו על-ידי המרואיינים ולכןטעויות תשובה.2

הם עלולים להיות חשופים לטעויות תשובה.

רישום ההוצאות המפורט ביומן הדו-שבועי לא תמיד מלא ומדויק. הליקויים ברישום יכולים

לנבוע מגורמים שונים: התעייפות המשפחה במהלך השבועיים; החסרת הוצאות "קטנות"

)דמי כיס לילדים, קניות בקיוסקים וכו'(; השמטה מכוונת של הוצאות "לא מקובלות"

)משקאות חריפים, הימורים, וכו'(; תיאור לא מספיק מפורט לגבי המוצרים שנקנו; הכללת

-54-

קניות שאירעו לפני תחילת תקופת מילוי היומן בימים הראשונים לרישום והשמטת הוצאות

כתוצאה משכחה עקב אי-הקפדה על רישום שוטף ביומן.

המידע שנאסף על פריטי השאלון השונים יכול להיות חשוף אף הוא לטעויות מסוגים

שונים. מאחר שהתשובות התבססו על זיכרונם של המרואיינים )לגבי שלושה חודשים או

שנה שלמה(, קיים חשש מאי כיסוי של חלק מההוצאות, או להפך, מהכללת הוצאות שלא

אירעו בתקופת ההתייחסות אלא בתקופה קודמת לה. דיווח שגוי על הפרטים הקשורים

להוצאות השונות יכול אף הוא להיגרם כאשר מסתמכים על הזיכרון, אלא אם כן נעזרים

במסמכים לצורך הדיווח. פירוש לא מדויק של השאלות או אי-הקפדה על הוראות המילוי

של השאלון יכולים אף הם לגרור טעויות תשובה.

למרות שהסוקרים ביקשו מהמשפחות להיעזר במסמכים, ולמרות שנעשה ניסיון לתקן

נתונים שנראו לא מהימנים על-ידי חזרה אל משקי הבית, ולמרות הביקורות השונות שנעשו

בשלבי עיבוד הנתונים, עדיין קיים חשש לאי-דיוקים בתשובות העלולים לגרום להטיות

באומדני הסקר.

: שלבי העיבוד השונים, כמו קלידת השאלונים, סימול המוצריםטעויות עיבוד.3

והביקורות הלוגיות, חשופים אף הם לטעויות שעלולות להשפיע על מהימנות

האומדנים.

בדרך כלל קשה מאוד, או לא ניתן כלל, להעריך את השפעתן של הטעויות הלא-מדגמיות

על אומדני הסקר. יחד עם זאת, מן הראוי להעיר שלפעמים ההטיות השונות הנגרמות

מטעויות אלה הן בכיוונים מנוגדים ועל כן הן עשויות להתקזז בחלקן.

-55-