על צילום וטראומה: צלילי השקט

שלמה אברהמוב

וכיצד הוא קשור למימד הזמן ולא להתייחסות ’ נקטום השני של בארתוהמאמר מתמקד בפ

להקשר זה יש רלוונטיות רבה לרוב הצילומים של . לאלמנטים מוחשיים בצילום עצמו

ידע על כולל מ, 4587המאמר מכיל תיאור מפורט של הטבח במעלה עקרבים . טראומה

של גופות ההרוגים המוטלות , צילומי תעמולה אלו. הלילי של זירת הפיגוע באוטובוס השחזור

, מעלות שאלות הנוגעות לתחום האתיקה, אשר הופצו בארץ ובעולם, בתוך ומחוץ לאוטובוס

.”האמת הצילומית“המצפון ולמושג של

, 4596יום כיפור בסיני בקמבודיה ובמלחמת ”טאול סלנג“שצולמו בכלא , בעזרת דוגמאות

. כי באופן כללי צילומי טראומה מחוללים שתי תחושות מקוטבות, מוצגת במאמר הטענה

השנייה היא סדרה של , נובעת מן ההתמודדות שלנו עם האירועים הנוראים, הראשונה

. שאלות שאין להן תשובות ומקורן בגבולות ההבנה כאשר אנו חווים תיאורים קשים כאלו

הצילומים הללו נותרים נגישים ובלתי נגישים בו זמנית ומקיימים תחושות סותרות , במובן זה

שהם ”צלילי הדממה“, זאת היא מהותם הפנימית. של הבנה וחוסר הבנה, של קירבה וריחוק

.משדרים

'’שני הפונקטומים של בארת

. ת בצילוםניסה לתאר שיטה או גישה אישית לפענוח משמעויו’ בארת 1בספרו קמרה לוסידה

,הראשון הוא מקורם הפשוט ואולי אפילו בנאלי: גישה זאת קשורה לשני מאפיינים בצילום

השני הוא יכולתם לייצג משמעויות מיוחדות כאלו שדורשות תשומת לב ומעורבות אישית עם

ו " סטודיום"התייחס למאפיינים אלו כשאר תיאר אותם כ ’ בארת. הצילומים הנבחנים

מה הוא מתאר או מתעד , הסטודיום מתייחס להיבטים העובדתיים של הצילום" . פונקטום"

הפונקטום הוא הפרט הספציפי הנצפה בצילום . ללא יצירת איזה שהוא רגש מיוחד בצופה

. אותו" דוקר( "’במילים של בארת) הגורם לתגובה לא שגרתית אצל הצופה על ידי כך שהוא

. 2חרך או גלגול של קוביית המשחק, חלקיק, חתך ,עקיצה: פונקטום הוא גם’ על פי בארת

בחלקו , כאשר הפונקטום הראשון קיבל הרבה תשומת לב ופרשנויות שונות לאורך השנים

אשר זכה להרבה פחות תשומת לב , מתאר סוג אחר של פונקטום’ השני של הספר בארת

פונקטום , לוםלא כמו הפונקטום הראשון אשר נוצר מפרטים ספציפיים בצי. מהסוג הראשון

1 Barthes, R. (1981) Camera Lucida New York: Hill and Wang

8811)הוצאת כתר רולאן בארת מחשבות על הצילום 2 For comments on Barthes’s punctum see: Fried, M. (2005) Barthes's Punctum Critical

Inquiry vol. 31 (3) pp. 539-574

. זה קשור למימד הזמן או יותר נכון לאירועים דרמטיים אשר אירעו לאחר שהצילום נוצר

. אירועים אלו משפיעים על עוצמתו ומטענו הרגשי של הפונקטום השני

Alexander Gardner Lewis Payne Washington Navy Yard April 1865 1 צילום

לתיאור של הפונקטום השני הוא הצילום בו נראה לואיס פאיין ’ מש בארתהדוגמא בה השת

(Lewis Payne )שהייה אחד המשתתפים בחבורה אשר התנקשה בנשיא אברהם לינקולן .

מה . 3" הוא מת והוא הולך למות : " השתמש בכותרת זאת מתחת לצילום זה’ בארת

דע שלנו כי הבחור הנאה בתמונה שעושה את הצילום מיוחד או את הפונקטום שלו הוא הי

הוא רלוונטי לכל הצילומים של ’ מהיבט זה הפונקטום השני של בארת. 4הולך למוות בתלייה

מה הולך )הייחוד שלו הוא שהוא מתייחס גם לעתיד . שקשורים למוות עתידי או לטראומה

(. אינפורמציה שהצופה מביא אל התמונה) ולמה שכבר קרה ( להתרחש בהמשך

נראה לי שאנו יכולים להשתמש בצילום ישראלי מפורסם על מנת לתאר את הפונקטום השני

זה הוא צילומו של אלכס ליבק המתאר את המחבל המובל על ידי אנשי –בקונטקסט מקומי

הבחור הצעיר עם , בצילום זה כפי שהתגלה מאוחר יותר. 633כ לאחר הפריצה לקו "השב

5. בצורה ברוטאלית וברבריתהחולצה הלבנה הוצא להורג

אנו משערים כי הצילום נעשה בקרוב מאד להוצאה , סידהכאשר אנו רואים את הצילום של לואיס פאיין בספר קמרה לו 3

.למעשה הוא צולם שלושה חודשים לפני התלייה . להורג על ידי אלכסנדר גארדנר שצולמו ב נמצאים צילומים מפורטים של ההוצאה להורג"בספריית הקונגרס של ארה 4

5 http://he.wikipedia.org/ 033 _קו_פרשת 7של צילום זה ראו על ההשלכות הפוליטיות

הצילום באדיבות אלכס ליבק 7;>4אפריל 13 633קו אלכס ליבק 5צילום

על פונקטום אישי

על סטודיום ופונקטום לא מצאתי בהם שימוש מיידי ’ כאשר קראתי את התיאורים של בארת

. 4587-קרבים בעד אשר נתקלתי בצילום מהתקרית במעלה הע, לגילוי משמעויות בצילום

. ברצוני לתאר את אירוע זה בפירוט מכיוון שהוא רלוונטי לסיפור של טראומה אישית ולאומית

, נתקל אוטובוס של אגד במארב, בדרכו חזרה מאילת לתל אביב, 4587, למרץ 49-ב

חדרו המתנקשים לתוך , לאחר מטח היריות הראשון. בסיבובים של מעלה העקרבים

הצילומים המזעזעים מאירוע זה הופצו . מהנוסעים 44וידוא הריגה של האוטובוס וביצעו בו

כיום הם נמצאים באוסף התצלומים הלאומי וניתן . של ידי ממשלת ישראל ברחבי העולם

. /http://www.gpo.gov.ilלצפות בהם באתר

הלאומי התצלומים אוסף 87>4למרץ ;4ים מעלה עקרב כהן פריץ 6 צילום

, לאחר ההתקפה. כיום אנו יודעים שהצילומים מהטבח במעלה העקרבים אינם אוטנטיים

הוחזרו , בלילה, הועברו הגופות לבית החולים בבאר שבע ורק מאוחר יותר, בצהרי היום

שחזר את על מנת ל, הגופות הונחו בתוך ומחוץ לאוטובוס. לזירה המקורית של האירוע

.אירוע הדמים הנורא

בעוד שכפי שניתן לצפות בצילום הבא , הוכחה ברורה לכך היא שהצילומים צולמו בלילה

המראה את האוטובוס לאחר המארב האירוע התרחש בבוקר והגופות כבר פונו מהמקום

. במהלך היום

האוטובוס במעלה העקרבים לאחר הפיגוע 7צילום

להיבטים האתיים והפוליטיים 6"ידיעות אחרונות"יחסה בכתבתה המרגשת ביעל גבירץ התי

מעבר למוטיבציה התעמולתית הראשונה , אך לדעתי. של הצילומים ממעלה העקרבים

ההשפעה הרגשית העמוקה שהם -ליצירתם הם פועלים כתיאור אייקוני של פוגרום וככאלו

הם גם מתייחסים להיבט של , בנוסף לכךאך . יוצרים אצל הצופה לא נעלמה עם חלוף השנים

בכך שהם מאתגרים את התפישה הטבעית שלנו להתייחס לצילום , "האמת הצילומית"

". אמת אובייקטיבית" ו" עובדות"כמייצג של

אין כל פרטים . צולם לפני ההתקפה, הצילום שרציתי להתייחס אליו בהיבט של פונקטום אישי

אך קיימת השערה כי , תו או איך הוא הודפס לאחר האירועכמו מי צילם או, ספציפיים עליו

: הסרט נלקח ממצלמה של הנוסעים ההרוגים

52.2.5332ידיעות אחרונות מוסף לחג שבועות "האמת שאני מחפשת קבורה במעלה הדרך"יעל גבירץ 6

87>4צלם בלתי ידוע הנוסעים בחזית האוטובוס 8צילום

דקות ספורות לפני , הצילום מראה את הנוסעים באוטובוס בהפסקה האחרונה בנסיעתם

שהייתה בת חמש , ה בצילום היא מירי פירסטנברגהילדה הקטנ. ההתקפה על האוטובוס

כאשר הבחנתי בה . כאשר הוא צולם והיא כיום השורדת היחידה מהרצח במעלה העקרבים

תקף אותי פרץ בלתי , שאולי הציל את חייה כפי שיתואר בהמשך , אוחזת בידו של החייל

את השפעתו של חוויתי , בפעם הראשונה, כאן. נשלט של רגשות והדמעות שטפו את פניי

לגבי הפונקטום ’ פונקטום אישי ועל ידי כך יכולתי להתייחס באופן רגשי לתיאורו של בארת

. הראשון

מכיוון , חשבתי שיהיה מעניין לצלם את מירי פירסטנברג כיום, במהלך כתיבת מאמר זה

. השהייתה לי האינטואיציה שפגישתנו תוכל להוסיף עוד מידע למחקרי של אירוע טראומטי ז

:הצילום הבא מתאר את מפגשה של מירי עם הצילום שלה בדרך למעלה עקרבים

:533מירי פירסטנברג עם הצילום ממעלה העקרבים דצמבר -שלמה אברהמוב 9צילום

כיצד היא . במהלך הצילומים סיפרה לי מירי פירסטנברג עוד פרטים מזעזעים על ההתקפה

". אווירונים"הוציאה את ראשה וצעקה , שר שמעה את היריותישבה על יד חלון האוטובוס כא

כי אחרת , תשתקי: "סטר לה על לחייה ואמר לה, החייל שישב לצידה משך אותה פנימה

מירי זוכרת כיצד דמו . הוא השליך אותה על ריצפת האוטובוס ונשכב עליה" . יהרגו גם אותך

.ניגר עליה אחרי שהמתנקשים ירו בו

שרד , חיימקה בן העשר, אחיה של מירי. תררה באוטובוס דממה מוחלטתלאחר היריות הש

חיפש את אחותו הקטנה וצעק את , אך כאשר לא שמע רעשים נוספים, גם הוא את הטבח

כתוצאה מהפגיעה המוחית . הרוצחים נכנסו לאוטובוס בשנית וירו בחיימקה בראשו. שמה

.השנים הבאות 65במשך , הוא נשאר בהכרה חלקית

מחבקת אותו ומתחננת שיענה , אשר אינו בחיים, היא ניגשת לאביה הנהג. י נשארת לבדמיר

לאחר שגופתה עברה , שוכבת ערומה חלקית, מחוץ לאוטובוס היא רואה את אימא שלה. לה

באוסף שוחזר והוא נמצא כיום , שראתה מירי בת החמש, מראה נורא זה 7.התעללות

:תחת הכותר D275-087 )–קוד ) התצלומים הלאומי

A woman, partly undressed, has been left murdered next to the bus. One finger of her

right hand has been cut off.

: יעל גבירץ תיארה אותו כך

למחרת בבוקר . מירי חולצה ונלקחה ללון בביתו של מנהל אגד בבאר שבע, לאחר שעות ארוכות לבדה באוטובוס הדמים 7

( התיאור שלה לגלביות)מירי סיפרה לו שהם לבשו שמלות . המבצעיםזהות ל דאז משה דיין לראיין אותה לגבי"הגיע הרמטכ

. ושהיו להם כאפיות על הראש

רק ככה אני . באותה תנוחה קפואה, חנה, שנה שוכבת הדודה שלי 05כבר

. ועה על גבה ליד גלגל האוטובוסשר. פוגשת אותה מעל מסך המחשב שלי

חצאיתה הפרחונית מופשלת וחולצתה הבהירה מנוקדת , רגליה פשוקות

עיניה עצומות וסביב , פניה גלויות. שערה הכהה והארוך פרוש על החול. בדם

. ידיה פשוטות בחוסר אונים מאחורי גבה. פיה ואפה נחילים של דם קרוש

נדה את טבעת הנישואין שלה האצבע שעליה ע, ידה הימנית מליאה בדם

.חסרה

אין אנו יכולים להתעלם מלחשוב על כפל המשמעויות , כאשר אנו צופים היום בצילום זה

. כך-היא כמובן התיאור של האירוע המזעזע כל, המשמעות הראשונה. שהוא אוצר בתוכו

והפגיעה , היא כמובן עצם המעשה המחושב של שחזור הזירה, המשמעות השנייה

. טיות של הצילוםבאוטנ

צילומים של טראומה

כי צילומים של טראומה מוגבלים , 8"להתבונן בסבלם של אחרים"בספרה , סוזן סונטג טענה

יכולתנו לספוג את , עקב כך. ביכולתם להעביר את מרחב האירוע שהם מתארים לצופים

ובמקרים יש משהו בתוכנו שרוצה להביט בהם , אך עדיין. האימפקט שלהם היא מוגבלת

כאלו הם הצילומים מהכלא של טואול . מסוימים הם לוכדים את נפשנו בצורה אינטימית

9הוציא להורג אלפי קורבנות חפים מפשע ' בו הקמר רוז. סלנג בקמבודיה

5332בשנת , י הוצאת מודן"יצא לאור ע 8

9 The photographs are from the collection of the Tuol Sleng Genocide Museum, for more

photographs see: http://www.tuolsleng.com/photographs.php

>:-8:>4אסיר בלתי מזוהה טואול סלנג קמבודיה :צילום

אנו יכולים להבחין בשני , המהווה רק דוגמא אחת מתוך עשרות צילומים, בצילום מעל

הפונקטום הראשון מיוצג על ידי סיכת הביטחון התקועה דרך בשרו . ’הפונקטומים של בארת

הצילום מתייחס לפונקטום השני של . כאילו הוא חפץ דומם וכרמז על מותו הקרוב, של הנער

ודעים שפורטרטים אלו צולמו לפני העינוי וההוצאה להורג של האנשים מכיוון שאנו י, ’בארת

בשילוב של , יש כאן דממה והדר. יש משהו מרתק בצילומים אלו. הצעירים ב טואול סלנג

הם מייצגים . שעומדת בסתירה מוחלטת לנסיבות המזעזעות של יצירתם, אסטטיקה נשגבת

שהוא גם פיזיקאלי וגם רוחני , ריק אכזרי .באופן אולטימטיבי את הנוכחות של ההיעדרות

לעומת פשיטת הרגל , וניגוד בן נפשם התמימה של הקורבנות או אנושיותם המוחלטת

.הערכית של החיסול השיטתי

אני חושב על היכולת האנושית ליצור רוע ורשע שאי אפשר להסביר או , כאשר אני מביט בהם

. לתרץ אותו

עקב . פר לנו מה שהוא על החוויות הפנימיות של המצולמיםפורטרטים יכולים לס, לתפישתי

אשר שרד את מתקפת הקטיושה בכפר , אייל, חשבתי על ידידי, בעת כתיבת המאמר, כך

כאשר הוא . מחבריו לפלוגת הצנחנים 45בו נהרגו , במהלך מלחמת לבנון השנייה, גלעדי

, סיתי לתפוש אותו ברגע אוטנטיני. הוא הייה לא רגשני ומאד עובדתי, סיפר לי על חוויותיו

. כאשר המצלמה תופשת תנועה שהעין בקושי יכולה לעצור, בלתי נשלט

:533נובמבר >4אייל –שלמה אברהמוב ; צילום

, נראה לי שבאופן מטפורי אנו יכולים להתייחס לחבריו של אייל, כאשר אנו צופים בצילום

כאילו שהצילום . ת בכפר גלעדי והיום הם אינם כבר איתנואשר ישבו סביבו על יד בית הקברו

גם . חוויות סמויות הנעלמות מהעין בשגרה היום יומית, מגלה את חווייתו הפנימית מהאירוע

כאן קיים המימד של הנוכחות והנעלמות של הטראומות וכיצד היבטים אלו תקפים גם

. בצילומים וגם במושאים שלהם

, המחזה .ראומות בזירות קרב הוא כמעט משימה בלתי אפשריתתיאור חזותי ממצה של ט

הוא מראה שבדרך כלל נעדיף לא , שנוצר לאחר קרבות קשים עם הפצועים וההרוגים

לאן היא מגיעה ואת , סצנות כאלו מזכירות לנו את חוסר התכליתיות של המלחמה. לראותו

דוגמא . אין בהם יותר צורךאשר נראים זרוקים כחפצים אשר , המצב הלא מכובד של המתים

בולטת מהעבר הוא הצילום הסטיראוסקופי של אלכסנדר גארדנר מזירת הקרב המפורסמת

10. בגטיסברג

עקב כך , זה אותו איזור בו גארדנר יצר את הצילומים המפורסמים של הצלף ההרוג אותו הוא הזיז והתאים לצילומים 10

7 ראו, צילומים אלו מתקשרים לצילומים ממעלה העקרבים

http://memory.loc.gov/ammem/cwphtml/cwpcam/cwcam3c.html

Alexander Gardner Gettysburg Slaughter Pen July 1863 6צילום

הן עדיין משימה , 4596-החלמה והשלמה עם הטראומות של מלחמת יום הכיפורים ב

כאשר אנו מתייחסים ללחימה הנואשת בסיני אנו עומדים , בהקשר זה. אומית שלא הושלמהל

סצנות -מצד שני , מצד אחד אנו רוצים לחוות את מה שקרה או מה שנראה. בפני דילמה

הן עדיין קשות מידיי , גרפיות כמו אלו שצילם גארדנר במלחמת האזרחים האמריקאית

. חודו של צילומו של אברהם ורד מהחווה הסיניתזהו י, עקב כך. לצפייה עבורנו

מסיטות את תשומת הלב , שיוצרת נקודות פוקוס, הפרספקטיבה הרחבה עם הגבעה ברקע

שנשארות בלתי , שני זוגות של נעליים צבאיות. שלנו מהחיילים ההרוגים השוכבים על החול

יש שקט . ו בחייםכחוצץ הסופי בן המתים ואלו שנשאר, פועלות כאן כפונקטום, מכוסות

, שעומד בניגוד לרעמי הקרב עתיר הנפגעים, כעין קרע בלתי נראה, וחוסר תנועה בצילום

המרחבים הפתוחים בצילום מתייחסים באופן . 11שהתחולל באותה שעה בה נוצר הצילום

בה השורדים חייבים להתמודד עם חבריהם , מטפורי לריקנות שנשארת לאחר סיום הקרב

כאילו שגם אנו . ים את חוסר הרציונאליות שגרמה להבדל בן המתים והחייםההרוגים ולהפנ

הצופים נקראים על ידי הצילום לפתור את הריקנות המכבידה הזאת ולמלא במשמעות את

. הקרע שנפער בעבר ולא מפסיק להיקרע בהווה

ל "זכויות יוצרים ארכיון צה. 03' עמ, 5335אוקטובר 4 06. להערות של אברהם ורד על הצילום ראו במחנה גיליון מס 11

. במחנה -ןומערכת הביטחו

. במחנה -ןכת הביטחול ומער"ארכיון צה 1640אברהם ורד החווה הסינית אוקטובר 13 צילום

אך באותה עת הם גם , הצילומים מבהירים ומסמלים אותה, בנוגע לצילומים של טראומה

אך , כעין סליל של עשן שהתפוגג, משהו מעבר לתפישה שלנו, מייצגים משהו בלתי נתפס

חושפים ומגלים אך גם מטמירים הצילומים , בהיבט זה. רישומו נותר קבור עמוק בתוכנו

האינדקסיקאליות או העובדתיות שלהם צריכה לא להשאיר דבר בלתי ברור או . )יריםמסת)

מקורה . קיימת איזו נוכחות נסתרת וקשה להגדרה, בצילומים של טראומה, אך כאן, מוסבר

, אם אנו מדברים על הרעיון של משמעות צילומית. הוא באתגר שצילומים אלו יוצרים עבורנו

נוכל להגיע , הצילום והצופה בו, חסים בן המושא הצילומיהנוצרת ממהלך מתמשך של י

נראה שהם יוצרים קונפליקט . למקור הייחוד והאתגר שצילומים של טראומה יוצרים עבורנו

אך מצד שני ישנו חוצץ , מצד אחד הם מזכירים לנו את המאורעות הנוראים של מקורם. פנימי

. אשר הייה קיים בעת יצירתם שכבתי-אשר מונע מאיתנו להגיע למרחב הרגשי הרב

, קונפליקט פנימי זה יכול להיות מתואר על ידי הצילום של אמו של החייל החטוף עומר סואעד

. במהלך הפגנה למען שחרורו בחזית מוזיאון תל אביב לאמנות

5333ל אביב דצמבר ת, אמו של החייל החטוף עומר סואעדשלמה אברהמוב 44צילום

, הצילום כאילו שואל שאלה. בזמן ההוא עוד טרם נודע שהחיילים החטופים כבר אינם בחיים

אנו יכולים לצפות בהבעה החיצונית . מה מיוצג חיצונית לעומת מה שבאמת מתחולל נפשית

ג מה שהצילום מייצ. אך יש לנו קושי לתפוש את מנעד הטלטול הפנימי והכאב, של פני האם

. אשר אינה רגילה להיות בסיטואציה ציבורית כזאת, הוא גם חוסר הנוחות של אמו של עומר

מעצור זה מתייחס , עקב כך אנו יכולים לחוש שהיא מנסה לחסום או לעצור את רגשותיה

. לעצירה ולהמשך שאנו יכולים לחוות בצילום ככלל או בחוויה של טראומה בפרט

אך מטרתי כאן היא , של טראומה יש היבטים פוליטיים מיידייםלהרבה צילומים , באופן טבעי

אולי זה מה שעושה אותם . להצביע יותר על האספקט האינדיווידואלי של הצפייה בהם

הם יוצרים משמעות דיכוטומית –בניגוד לצילומי עיתונות רגילים . מיוחדים ולא חד שכבתיים

אך גם כזאת שנוצרת , ליטיים שלהכזאת שמובנת בבהירות בהיבטים החברתיים והפו –

צילומים של טראומה פועלים כעין . באופן אינדיבידואלי והיא הרבה יותר טמירה ומפותלת

. שאלות שאפשר לענות ולא לענות עליהן בו זמנית

עלה בדעתי כי טראומה היא אחת החוויות המאחדות אותנו בישראל , בזמן כתיבת מאמר זה

בין אם אנו , היא סובבת אותנו ללא הרף. א שלנו"חלק מה דנכאילו שהיא איזה , היום

כיצד טראומה , זאת היא שאלה מרתקת. עדים ישרים לה או צופים מרוחקים, הקורבנות שלה

צילומים של טראומה יכולים . חברתית ואינדיבידואלית, מאפיינת ומעצבת אותנו תרבותית

אפילו לשאול האם קיימת , גבר ולהתעלותלהוות עבורנו כעין סמנים על מה אנו צריכים להת

בכך שהם תמיד מחברים אותנו לחסך או , הם כוללים דואליות במשמעותם. 12אפשרות כזאת

הצילומים הללו נותרים נגישים ובלתי . ולשאלות שיכולות להיענות רק בצורה חלקית, ריק

, נה וחוסר הבנהשל הב, הם מנכיחים תחושות סותרות של קירבה וריחוק. נגישים בו זמנית

.שהם משדרים" צלילי הדממה" -זאת היא מהותם הפנימית העמוקה . של חדות וטשטוש

להביע את תודתי העמוקה ליעל גבירץ על הסיוע בכתיבת המאמר וכן את ברצוני

. מאמר זה מוקדש לה - הערכתי למירי פירסטנברג על האומץ ושיתוף הפעולה

"בחרתייים כפי שאני אך אפשר לבחור בח( טראומה) אתה לא יכול להחלים לגמרי מזה 7 "כפי שאמרה מירי פירסטנברג 12