(4)

אתר לסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה–אקדמיה www.ACADEMYA.ORG.IL

מבוא – 1 פרק

"חקר ההשפעה האמיתית, המשוערת או הדמיונית של הזולת על מחשבותיו, אולפורט.–הרגשותיו והתנהגותו של היחיד"

מרכיבים חשובים נמצאים בהגדרה: 3 א. אנו עוסקים בהשפעות שיש לאנשים אחרים על התנהגות היחיד גם כאשר אינם

נוכחים באופן פיזי.ב. אנו עוסקים בבחינת השפעות הזולת על רגשות, התנהגות ומחשבות.

ג. ההגדרה מדברת על השפעות האחרים אך מתרכזת ביחיד.

תחומי התמקדות של הפסיכולוגיה החברתית: מתמקד בפרט ובוחן את האופן שהאדם מגבש עמדות על עולמו החברתי,.1

כיצד נבנה הדימוי העצמי שלו וכיצד העמדות והידע האלה על עצמו ועלהעולם החברתי משפיעים על התנהגותו בסביבה החברתית.

עוסק בקבוצות ובתהליכים המתרחשים בתוכה..2עוסק בקשר הבין אישי..3

רקע היסטורי:– החברתית ההתפתחות הפסיכולוגי

: 1900-1930תקופה ראשונה דיונים על משפחה, הבדילם בין מינים, ארגונים, תקשורת לא מילולית, התפתחות

אינטליגנציה והתפתחות חברתית של בעלי חיים. בכולם יש דיונים הקשורים לקבוצה או עמדות חברתיות. תובחלקם הגדול דנים במנהיגויו

:1930-1960 התקופה שניי התנהגות האדם ניתנת להבנה מדעית–י הביהביוריסטבתקופה זו התבסס הזרם

תוך צפייה מבוקרת, אפשר לעצב אותה ולשלוט בה. זאת בשונה מהגישות מופשטים כמו רגשות ומחשבותםהפסיכואנליטיות שהדגישו משתנים תיאורטיי

והבליטו את תפקיד הלא מודע כמקור להתנהגות. בהשפעת הזרם הביהביוריסטי חלההתפתחות מרשימה של שיטות מחקר.

שחקר ההתנהגות יסביר תופעות חברתיותה ציפייה היית– המלחמת העולם השניי שהתרחשו קודם למלחמה ובמהלכה. )לווין ליפוט וויט חקרו סגנונות מנהיגות שונים

ויעילותם(. בעיה נוספת שעמה התמודדה החברה המערבית התנדבות וראית טובת הכלל

של מחקר בתחוםהכעדיפה על טובת הפרט. צרכים חברתיים אלו הביאו לתקווהעמדות ושינוין.

ערך מחקרים על נורמות30נושא הקבוצה נחקר באינטנסיביות :שריף בשנות ה-קבוצתיות והשפעה חברתית. אש התמקד בהשפעות הלחץ החברתי בקבוצה.

בנושא תהליכים בקבוצה. שאלות חדשות כגון: גורלות התרחבה התעניינו50-60שנות של הסוטה מהנורמה, לכידות קבוצתית וכדומה. חוקר מרכזי באותה תקופה קורט לווין

התנהגות חברתית מתרחשת בתוך שדה כוחות נתון או– השדה תשניסח את תיאורי במציאות חברתית נתונה. ההתנהגות נובעת מהשפעה משולבת של תכונות האדם

הסביבה. תרומה נוספת של לווין היא הבנה ופתרון של בעיות חברתיתיושל מאפיינאקטואליות כגון אנטישמיות.

אנו מגבשים ידע על עצמנו תוך כדי– ההשוואה החברתיתתתיאוריליאון פסטינגר עוסקת כולה– הדיסוננס הקוגניטיבי תהשוואה לאנשים אחרים. ניסח גם את תיאורי

בתהליכי חשיבה המתרחשים בתודעתו של היחיד. הוא החל את התפנית מעיסוק בקבוצה הקטנה ובתהליכים בין אישיים לעיסוק בפרט ובתהליכים המתרחשים

בתודעתו.

1

http://www.ACADEMYA.ORG.IL/




פריץ היידר בספרו הפסיכולוגיה של היחסים הבין אישיים עסק בתהליכים קוגניטיבייםהאחראים לגיבוש תפיסתנו בנוגע לעולם החברתי שבו אנו חיים

החלו חוקרים להשתמש במושגים כלכליים לבחינת התנהגות– החליפיןתתיאורי הדגם לניתוח יחסיםה זו החלפת תגמולים בין בני אדם הייתהחברתית. לפי תיאורי

בין אישיים.

:1960-1975התקופה השלישית מתחזק הכיוון הקוגניטיבי. גישה המתמקדת בתהליכי התפיסה והחשיבה של הפרט,

ישירה. הכיוון הקוגניטיבי מניח שהאדם הוא יצורהתהליכים שאינם ניתנים לצפיי, הרוצה להבין את העולם החברתי שבו הוא חי. ירציונאל

מתארת כיצד אדם הצופה בהתנהגות זולתו שואל– תיאורית הייחוס של קלי פעילות הדומה לחקירה–שאלות, מנסח השערות, אוסף נתונים ומסיק מסקנות

מדעית. , עודדו את מחקרו של מילגרםגהשפעות מהאווירה בארה"ב כגון משפטי נירנבר

שניסה לבחון מהו גבול הציות לפקודה. תנועות מחאה כגון ילדי הפרחים העלו שאלותלגבי מהי אהבה?

חלה התפתחות תחום, פתיחת כיווני מחקר חדשים )התנהגות פרו-חברתית, התנהגות תוקפנית, משיכה בין אישית(, עדכון והרחבה של תחומים קיימים כגון עמדות ושינוי

עמדות. ופריצת דרך בניסוח תיאוריות המתמקדות בתהליכים קוגניטיביים אצל הפרט. והיכולתתמהצד האחר מתעוררים ספקות לגבי מהות מדע הפסיכולוגיה החברתי

להכליל ממצאי ניסויים מבוקרים, מתעוררות הנחות יסוד אתיות.

ועד היום:1975תקופה רביעית פנייה מהשאלות החברתיות בין אישיות לדגש על תהליכים תוך אישיים של תפיסה

חברתית, פירוש המציאות ורכישת ידע על העולם החברתי. התרבו תיאוריות ושיטות להבין את התהליכים הקוגניטיביים המתרחשים בראשו של האדם.ןמחקר בניסיו

הדגש הקוגניטיבי החל בהצגת מבט חדש על האדם החברתי וראייתו כפעיל ורציונלי: זאת באופן הדומה לדרך חקירהההוא פועל במטרה להבין את עולמו החברתי ועוש

מדעית. נקודת מבט משלימה אשר לפיה האדם תופס את עולמו החברתי ומעבד מידע עליו, מושפע לא פחות ממניעיו, רגשותיו וממגבלותיו להכיל את המידע הסובב

אותו. התעמקות בדיון האמפירי והתיאורטי בשאלת קשר הגומלין שבין תכונות אישיות

והתנהגות חברתית. מתפתחות תיאוריות של משתני אישיות. באיזו מידה האדם נוטה להתנהגות מניפולטיבית כדי לרכוש כוח– מקייאווליזם

והשפעה. באיזו מידה האדם נוטה לכוון את התנהגותו בהתאם לנסיבות– ניטור עצמי

החיצוניות ולתגובות הסובבים אותו, ולא בהתאם לעמדותיו, אמונותיו ולמניעיוהפנימיים.

גובשה הבנה טובה יותר באשר להתנהגות חברתית. חל מיקוד בנושא הקבוצה עם נקודת השקפה אחרת של מוסקוביצי שטוען השפעת הרוב על המיעוט אינה חד

סטרית, ובתנאים מסוימים המיעוט יכול להשפיע על הרוב. מתארת את התפקיד של השתייכות– תיאורית הזהות החברתית של טייפר וטרנר

לקבוצה בקביעת עמדותינו והנהגותינו. עפ"י גישה זו אנו נושאים את הקבוצות שאנוחברים בהם בתוך ראשינו כחלק מזהותנו הכוללת.

כיוון נוסף הוא העניין המחודש במושג האני או העצמי. שאלת התגבשות זהותנוותחושת העצמי שלנו מתוך אינטראקציה עם אחרים.

מושגי יסוד בשיטות מחקר: לחקירה המדעית יש ארבעה שלבים: ניסוח שאלה, ניסוח השערה, ניסוח היקש

אמפירי, בדיקה והסקת מסקנות. ההשערה לפני בדיקתה היא הטענה התיאורטית.

2





כאשר ממצאים אמפיריים לא מאששים– תהליך בדיקה ואישוש של תיאוריה תיאוריה כלשהי ניתן להסיק כי: המחקר לא נעשה כהלכה, התיאוריה מוטעית מיסודה,

השערת המחקר אינה מדויקת.

הפסיכולוגיה החברתית וסביבותיה:

הפסיכולוגיה החברתית מגשרת בין תחומים שונים בפסיכולוגיה. הפסיכולוגיההחברתית נעזרת בנקודות מבט של תחומים שונים בפסיכולוגיה.

תיאורית האינטראקציה הסימבולית שהיא גישת הפרט, והגישה המתייחסת למשתנים חברתיים מבניים שתיהן יוצרות את הפסיכולוגיה החברתית הסוציולוגית.

האינטראקציה הסימבולית עוסקת בסיטואציה המידית שהיחיד נמצא בה, בדרך תהבנתו אותה ובדרך שהוא ותפקידו מעצבים אותה ומעוצבים על ידה. תיאורי

המבנים החברתיים עוסקת במשתנים חברתיים גלובליים כמו שכבות, מעמדות ומוצא 2 של היחיד. ווחוקרת כיצד הם מעצבים את התנהגותו, את רגשותיו ואת דעותי

הגישות קרובות לפסיכולוגיה אך נבדלות ממנה בדגשים ובשיטות. תיאורית המשתנים המבניים עוסקת בהשקפה של גורמים גלובליים ורחוקים יותר מהפסיכולוגיה

החברתית. תיאורית האינטראקציה הסימבולית עוסקת במשתנים שקשה להגדירם, בהיותם אינדיבידואלים ונתונים לשינוי מתמיד, בעוד שהפסיכולוגיה החברתית מנסה

למצוא מכנה משותף בין אנשים ולקשור זאת למשתנים קבועים יחסית.

3





קוגניציה חברתית – 2 פרק

עיבוד מידע חברתי )קטגוריות, סכמות(: מערכת עיבוד המידע החברתי נועדה להתמודד עם העומס העצום שיוצר שפע המידע

המקיף אותנו, כדי למנוע פעולות קשות ומאמצות מידי. כדי לבצע תפקיד זה עושה דברים: מסננת את הגירויים, שעלינו להתמקד בהם ברגע נתון, מתוך2המערכת

שפע הגירויים המקיפים אותנו. מארגנת ומסדרת את המידע בצורה יעילה ונוחה לאחסון ולשליפה, כך שיהיה מובן ובר שימוש מצד אחד, ויכיל את מרב האינפורמציה

מהצד האחר. הארגון מאפשר למערכת עיבוד המידע להשתמש בידע קודם כדי להתמקד, לסווג ולפרש מידע חדש, כמו גם להסיק מסקנות ולפעול במהירות גם אם המידע החדש

מעורפל וחלקי.

מארגנות את הידע על העולם החברתי:–קטגוריות וסכמות חברתיות קטגוריות וסכמות חיוניות כדי להתגבר על שפע המידע, להבין את העולם החברתי הסובב אותנו, לעורר ציפיות מתאימות ולכוון את ההתנהגות. פריטי הידע השונים,

ובניהם גם הסכמות והקטגוריות קשורים אלה לאלה בזיכרון. הקישור משמעו, שכאשר אחד מתעורר )עולה בתודעה(, הוא מעורר גם ייצוגים אחרים הקשורים אליו. שניגייצו

תהליכים חלופיים הטמעה )שילוב המציאות לתוך סכימה נתונה( והתאמה )תהליךשבו הסכימה עוברת שינוי והתאמה למציאות כדי להכיל תופעות לא מוכרות(.

קבוצת פריטים שיש בינהם דמיון משפחתי והם מסווגים יחדיו לכדי מכנה– קטגוריות משותף. בתהליך הקטגוריזציה )חלוקת העולם לקטגוריות( מזהים פריט ומשייכים אותו

צורה הנדסית סגורה(,–לקטגוריה. סוגי קטגוריות: קטגוריות מתמטיות לוגיות )מרובע מקובל–קטגוריות טבעיות )מושגים השגורים בשפה כגון כלב, שולחן(. דמיון משפחתי

לכנות את סוג הדמיון בין חברי אותה קטגוריה בשם דמיון משפחתי. חברי הקטגוריה הטבעית נבדלים במידת הטיפוסיות שלהם, דוגמה טיפוסית תזוהה מהר יותר כשייכת

לקטגוריה לעומת דוגמה טיפוסית פחות. אם נבחר את אותם מאפיינים טיפוסיים, נוכל ליצור אב טיפוס, דגם מיצג של

הקטגוריה. נוספים שאינםם קבוצה המועלת בקטגוריה הראשית ויש לה מאפייני–תת קטגוריה

שייכים לקטגורית האם.

מבנים קוגניטיביים המכילים ידע מגוון על מצבים, אנשים או קבוצות. מכלול– סכמות כלשהו. הסכמות יוצרות ציפיות, מכוונות אתטשל ידע שיש למישהו לגבי אובייק

ההתנהגות ומשפיעות על הפירוש הניתן למציאות. כל הסכמות למיניהן מארגנות יחדפריטי ידע בצורה המאפשרת ומקלה את השימוש בהם במצבים השונים.

: סוגי סכמות סכמה המארגנת ידע אודות אירועים או מצבים.– תסריט.1 מארגנות את הידע על אנשים אחרים, התכונות הנטיות,– סכימת אישיות.2

ההעדפות והמאפיינים של אדם מסוים. מארגנות את הדימוי העצמי.– סכימת על העצמי.3

4





, תכונותם סכמות על קבוצה חברתית, הנוגעות למאפייני– םסטריאוטיפי.4אישיות או לעמדות של הקבוצה.

היסק חברתי: יצירת מידע חדש על סמך מידע קיים. המונח היסק חברתי מתייחסוהיסק פירוש

לתהליכי היסק ביצירת מידע חברתי.

גיבוש התרשמות: אפקט הראשונות ואפקט ההילה. שתי התופעות המהוות דוגמה–סלומון אש

להשפעותיהן של סכמות על מתן פרוש לגירויים. הרושם שנוצר לגבי אדם מסויםמהווה תבנית שלמה אחת, וכל הפריטים המרכיבים את השלם מוטמעים לתוכה.

לתכונות המופיעות בהתחלה יש משקל רב יותר ביצירת הרושם– אפקט הראשונות הכללי. התכונות שבאות בהתחלה יוצרות סכימה המטמיעה לתוכה אלמנטים שבאים

קבוצות רשימת תכונות של אדם והם היו צריכים2 נתן ל-–בהמשך. )ניסוי של אש להעריך את האדם המתואר, בהתחלה תכונות חיוביות/בהתחלה תכונות שליליות(

תופעה שבה תכונה אחת מאפילה על כל יתר התכונות ומשפיעה על– אפקט ההילהיצירת הרושם הכללי. )אותה רשימה החליף חם בקר(.

היריסטיקות בחשיבה: כלל חשיבה פשטני, המציע דרך קלה ומהירה להגיע לתשובה הדרושה.– היריסטיקה

היוריסטיקה עומדת בניגוד לחשיבה יסודית ומאומצת יותר, או בניגוד לכללים , הקובעים מהי הדרך הנכונה והלוגית להגיע לפתרון. היוריסטיקה מציעהםהנורמטיביי

מהירות, פשטות והחלטיות במחיר של דיוק.

היריסטיקה לשיפוט שכיחות והסתברות. זוהי היריסטיקה– היריסטיקת הזמינות המיועדת לתת תשובה לשאלות בדבר סבירות התרחשותם של מאורעות, תדירות

הופעתן של תופעות וכן שכיחות של עצמים וקטגוריות. כלל ההחלטה הוא פשוט: ככל כך הם שכיחים, מרכזיים וחשובים יותר.–שקל יותר להיזכר בתופעה או בפרט הזה

עשימוש בהיריסטיקה זו מביא לטעויות בהערכה, כיוון שהזמינות תגבר ככל שהאירו םהרלוונטי קרה זמן קצר קודם לכן והוצג בצורה חיה יותר, וגורמים אלה אינם רלוונטיי

להערכת שכיחות, סבירות או חשיבות.

מתייחסת לכלל, ככל שקל יותר לדמיין מצב מסוים, כך הוא– היריסטיקת ההדמיה סביר יותר. אין מדובר בשליפה מהזיכרון של משהו קיים, אלא ביכולת לדמיין מצב או

ע שלו. לעיתים אנשים נוטים לראות את הסיבה לאירותלערוך סימולציה מנטאלי עבאותו גורם שקל לשנותו באמצעות היריסטיקת ההדמיה. קלות ההדמיה של אירו

. עחלופי משפיעה על עצמת התגובה הרגשית לאירו

ת מיועדת לתת תשובה לשאלות כמו האם תופעה נתונה שייכ– היריסטיקת היציגות לקטגוריה מסוימת? )שקטה, שמרנית ומרכיבה משקפיים ספרנית/מורה(. הכלל הוא,

5





הוא חלק ממנה. שימוש בהיריסטיקה זו מביא לטעות– לקטגוריה יאם הפרט אופיינ כאשר מתעלמים משיעור הבסיס. אנו מחליטים לעיתים על שיוך של פרט לקטגוריה

רק על סמך דמיונו לפרטים טיפוסים בקטגוריה, תוך התעלמות משכיחותה הראשוניתשל אותה קטגוריה.

נועדה לתת תשובות לשאלות שבהן האדם נדרש לבצע– היריסטיקת העיגון והתיקון פעולת הערכה או אמידה. הכלל ההיריסטי הוא, קבע נקודת התחלה לפי משהו שידוע מקודם, נתון בשאלה או אפילו הערכה מקרית, ותקן אותה לפי הצורך בהתאם למקרה

הנתון. ההערכה שמתחילים ממנה נקראת עוגן. הטעות הקשורה לשימוש בהיריסטיקה זו נובעת מזה שהתיקון לעיתים אינו מספיק, וההערכה נשארת קרובה

הערכת כלכלנים ע"י עוגנים שונים:–מידי לעוגן שניתן בהתחלה. )רוסו ושומייקר . ביקשו מהכלכלנים14 ושלישית עוגן של 8קבוצה ראשונה ללא עוגן, שנייה עוגן של

/8%להעריך את הריבית במשק בששת החודשים הקרובים- ללא אחוז גבוהה מ-14% .)

הטיות בהיסק שאינן נובעות מכלל היסק אחד עיקרי:

נטייה לראות קשר בין שתי תופעות כאשר קשר זה אינו קיים– מתאם מדומה לקשרה של המצייר(. ציפייו ציורי איש עם תיאור אישיות–במציאות. )צפמן וצפמן

2 תופעות. בולטות מזווגת היא הנטייה לקשר בין 2כלשהו היוצרת קישור מדומה בין פריטים שיש להם מאפיין בולט משותף, למרות שבמציאות אין בניהם קשר. )המילטון

וגילפורד שקופיות שתיארו התנהגויות של אנשים- הקבוצה הקטנה זוהתה עם התנהגות שלילית כיוון שבלטו יותר מהיתר, ראו בכך גורם אפשרי ליצירת

סטריאוטיפים(.

בבואנו לבדוק השערות, אנו מחפשים אחר עדות מאששת יותר– הטית האישושמאשר אחר עדות מפריכה, ובכך מעלים את הסיכוי שאכן יקבלו תמיכה להשערתם.

הנבדקים העדיפו–)סניידר וסוון ביקשו מסטודנטים לבדוק אם אדם מופנם/מוחצן שאלות שתאמו את ההשערה שהוצגה להם(.

ההערכות בדיעבד הן גבוהות בהרבה מאשר ההערכות לפני– הערכה בדיעבד מעשה. רוס טוען כי המקור להטיה זו הוא העובדה, שאנשים מצליחים בקלות יחסית

להבנות את האירועים שהתרחשו בתוך סכימה סיבתית. משאורגנו כך, האירועים נראים כנובעים זה מזה באופן בלתי נמנע, והשפעתם של גורמים מקריים נראית

שולית בלבד. התוצאה של דרך חשיבה זו היא שאנשים רואים את אירועי העבר כבניניבוי הרבה יותר ממה שהם באמת.

אנשים בטוחים בהערכותיהם, שיפוטיהם ובהיסקים שהם– ביטחון יתר בהיסק . שיעור הטעויות שאנשים עושים בהיסקיעושים יותר מן הראוי לפי חישוב אובייקטיב

תשובות נכונות2 נתנו שאלות עם –גבוה בהרבה ממה שהם חושבים. )ברוך פישהוף על ההסתברות שהם צדקו, מצאו שאחוז התשובות הנכונות קטןווביקשו שידווח

מרמת הביטחון המובעת(. ככל שאדם בטוח יותר בתשובתו, כך גדל הסיכוי שביטחון המנגנון המתווך את ההטיה–זה הוא ביטחון יתר. )ניסוי שערך קוריאט לסיבת ההטיה

הוא בנייתן של סכמות המצדיקות את השיפוט(.

אנשים נוטים לחשוב שיש להם שליטה על הדברים, שלהם זה– הטיית האופטימיות לא יקרה ולחשוב שהם נדירים הרבה יותר מכפי שהם. תופעה זו מכונה אופטימיות

נאיבית. אנשים נוטים להעריך את עצמם ביתר חיוב משאחרים מעריכים אותם. מידע חיובי על עצמם מעובד בקלות רבה יותר ונזכר טוב יותר ממידע שלילי, שממנו נוטים

6





להתעלם מלכתחילה ולשכוח אותו בקלות. )טיילור ובראון טענו שהדבר נחוץ כדילשמור על הבריאות הנפשית(

לחשוב שמאורעות שונים נמצאים בשליטתם,ה לאנשים יש נטיי– אשליית השליטה ולהמעיט בערכם של גורמים שרירותיים ומקריים בחייהם. )לנגר ורות מצאו

שכשאנשים מהמרים בעצמם הם מהמרים בסכומים גבוהים יותר מאשר מצב שמהמרים בשבילם, תחושתם שכאשר הם מבצעים זאת בעצמם יש להם שליטה רבה

יותר על התוצאות(. תופעה נוספת היא אמונה בעולם הצדק. )לרנר גילה כי אנשים מעצבים את אמונותיהם לפי ההנחה שיש בעולם צדק כך שלכל אחד קורה מה שמגיע לו(. האמונה בעולם צודק נגזרת מן הצורך להחזיק באשליית השליטה. תופעה נוספת

למשל קרבנות אונס, שוד או תקיפה. נמצא–היא האשמה עצמית של קרבנות פשע שאלה נוטים לעיתים קרובות לחשוב שאונס, לא היה קורה אילו נהגו אחרת וכי הם

זו מדגימה את הרעיון, שאנשיםהאשמים למעשה במה שאירע. יש הטוענים שנטיי מעדיפים להרגיש אשמים אבל שולטים במצב על פני מחשבה שהם נמצאים בעולם

מקרי ושרירותי.

ת צורת עיבוד המידע שלנו אינה אופטימאלי– תוקפם של תהליכי עיבוד המידע . במצבי חיים רגילים הדבר בד"כתמבחינת הדרישות לנכונות, לדיוק ולאובייקטיביו

אנשים, קבוצות ומצבים. בכלתאינו מפריע להגיע להחלטות ולשיפוטים נכונים אודו לא תמיד לטעויות אלו יש השפעות מרחיקות לכת–זאת יש מקרים בהם אנו טועים

ולא תמיד הם שליליות.

תיאוריות ייחוס סיבתיות: הסיבות להתרחשויות בסביבתנו מכונה ייחוסתייחוס סיבתיות - תהליך מציא

סיבתיות. ידיעת הסיבה משפיעה על עמדותינו כלפי האנשים המעורבים בהתרחשות,ע התנהגותנו ועל היכולת לחזות התרחשות מסוג זה בעתיד ולשלוט בהן.

)היידר, גונס ודיוויס, קלי( המתייחסות לרעיונותיו של היידר,ת הקלאסיותהתיאוריו ת לתיאוריה של קלי. תיאוריתהתיאוריות המודרניות )ויינר והילטון( המתייחסו

הקבוצות. היידר עסק בשאלה כיצד2הקו-וריאציה של קלי היא חוליית הקישור בין ת עקרונות, גונס ודיוויס צמצמו את ההתעניינו4 שונים והציע םמייחסים סיבות לאירועי

לשאלה מתי אפשר להסיק על תכונה על סמך התנהגות, קלי חזר לשאלה של היידר ועסק בהיסק הסיבתיות ולא רק בהסקת תכונות, הילטון הציע שייחוס סיבתיות נעשה

של כישלון או מצבים מפתיעים מעודדיםעלנוכח אירוע מפתיע, ווינר הציע כי אירוייחוס סיבתיות.

- פריץ היידר נחשב לחלוץ התחום שלתיאורית הפסיכולוגיה הנאיבית של היידר ייחוס סיבתיות. לפי גישתו של היידר האדם מתנהג כמו מדען נאיבי, המחפש את

הסיבות להתרחשויות שבסביבתו באותו אופן שהמדען מחפש את הסיבות לתופעות עקרונות שעליהם מושתת היסק הסיבתיות בהקשרים בין-אישיים: 4טבע. היידר ניסח

אנשים מחפשים סיבות שיהיו– סיבות קבועות לעומת סיבות חולפות וזמניות קבועים של מבצעי הפעולה )כגון תכונות( או של מצבים )כגוןםנעוצות במאפייני

נורמות חברתיות(. הם מעדיפים סיבות אלו על פני סיבות חולפות וזמניות. העדפה זו נובעת מכך שאנשים מחפשים סיבות שיאפשרו לנבא את המתרחש ולשלוט בו.

תנאי הדרך ולא מזג האוויר(.–)תאונה כאשר אדם מתנהג– כוונה רצונית להתנהגות לעומת התנהגות כפויה או מקרית

באופן מסוים רצונו החופשי ובמכוון קל יותר להסיק על תכונותיו לעומת אדם שהתנהגותו נעשית כלאחר יד או מתוך כפיה. ))ילד קם לפנות מקום למבוגר/ אמו

אומרת לו לקום(.

7





2 היידר הציע מודל הידראולי לקישור בין – סיבות פנימיות לעומת סיבות חיצוניות לגורמיםססוגי ייחוסים אלה: ככל שגדל הייחוס לגורמים פנימיים, כך יקטן הייחו

חיצוניים, ולהיפך. ככל שאדם נתפס יותר כפועל בגלל תכונותיו, עמדותיו ורצונו החופשי, כך תקטן התפיסה שפעולותיו מעוצבות ע"י גורמים חיצוניים לו, כמו דרישות

ומוסכמות חברתית. לפי עיקרון זה אדם מייחס סיבה מסוימת לתוצאה– השתנות משותפת הקו-וריאציה

כלשהי אם התוצאה קיימת כשהסיבה קיימת ונעדרת כשהסיבה נעדרת. )ילד בוכהכשרואה כלב, כשהכלב הולך מפסיק לבכות(.

כיצדה השאלה ששאלו היית– תיאורית הסקת התכונה המתאימה של גונס ודיוויס 3 או העדפה על פי התנהגות נצפית. גונס ודיוויס הגדירו המסיקים על תכונה, נטיי

תנאים המאפשרים ומעודדים אנשים להסיק שהסיבה להתנהגות נעוצה בתכונותהמתנהג:

.ההתנהגות נובעת מרצון חופשי ולא מתוך כפייה נבחרהX תוצאה לא משותפת. )אוניברסיטה – תוצאות ההתנהגות היא ייחודית לה

כי היא קרובה לבית(. או נמוכה ברצייה חברתית. הנכונות– ההתנהגות אינה רצויה מבחינה חברתית

להסיק על נטייה אישיותית או תכונה ע"ס התנהגות תהיה גבוהה יותר אם זוהי התנהגות שאינה מקובלת. )שתית יין בחברה מוסלמית(.התנהגות שאי אפשר להסביר

אותה באמצעות גורמים של לחץ ונורמות חברתיות. התיאוריה של קלי מאפשרת לנו לקבוע אם סיבת– תיאורית הקו-וריאציה של קלי

ההתנהגות היא פנימית או חיצונית. קלי מציע תהליך ייחוס המסתמך על מידע רחב, הכולל התנהגויות של אותו אדם במקרים הדומים לאותה התרחשות, ובמקרים

השונים ממנה, וכן התנהגויות של אנשים אחרים באותה התרחשות. )גונס ודיוויס מתמקדת בגורמים פנימיים בתוך האדם ומציעים תהליך ייחוס שבו אנו עושים שימוש

במידע הקשור להתנהגות האחת שאנו צופים בה. קלי סיווג את השאלות שאנשיםשואלים במטרה להבין את הסיבה להתנהגות שהם רואים:

ממד זה מתייחס להתנהגות של אנשים אחרים באותו מצב. כיצד– ממד ההסכמהמתנהגים אנשים אחרים באותו מצב ובאותן נסיבות? )רבקה והמרק(.

להתנהגותו של אותו אדם במצבים שונים. כיצדס ממד זה מתייח– ממד הייחודיות מתנהג אותו אדם במצבים אחרים? אם אותו אדם מתנהג במצבים אחרים באותו

נמוכה ולהיפך.תאופן נאמר שיש כאן ייחודיו להתנהגותו של אותו אדם באותו מצב בזמניםס ממד זה מתייח– ממד העקיבות

העקיבות גבוהה ולהיפך.–שונים. אם הוא מתנהג באופן דומה באותן נסיבות כל אחת מהשאלות הללו מבוססת על עקרון ההשתנות המשותפת. התשובות

לשאלות הללו יעזרו לנו לקבוע אם הסיבה להתנהגות היא פנימית או חיצונית. בסיבה נמוכה, עקיבות גבוהה(. כאשר אנו מייחסים סיבותתפנימית )הסכמה נמוכה, ייחודיו

חיצוניות או פנימיות להתנהגות, יש חוקיות המסבירה את התהליכים האלה והיאמבוססת על השתנות משותפת של ההתנהגות ושל שלושת המימדים.

תמיכה : מק ארתור הציגה לנבדקים– בדיקת אמפיריות של מודל הקו-וריאציה קצרים וצירופים שונים של המימדים. סטיות מהמודל: מחקר שנעשה נתנוםאירועי

לנבדקים מידע חלקי והנבדקים התבקשו לציין איזה מידע נוסף נחוץ להם כדי להחליט . מידע עלת. הנבדקים העדיפו מידע על עקיבות על פני ייחודיועמהי הסיבה לאירו

הסכמה היה הפחות מבוקש. מסקנה,שימוש חסר במידע על הסכמה, דהיינו אנשיםמתחשבים מעט מידי בשאלה כיצד אנשים אחרים היו נוהגים באותו מצב.

ביקורת: בכל מצב אנשים עושים את אותן פעולותם - האומנמורכבות פעולת הייחוס

סוגי המידע יש מעמד שווה מבחינת חשיבותם? המודל של קלי3מורכבות? האם לכל נעשיםםמתאר כיצד צריך לבצע ייחוסים, אך הוא לא מתאר בהכרח כיצד הייחוסי

הלכה למעשה.

8





גורר את הצופה לבדיקת השתנותע כל אירום האומנמתי עוסקים בייחוס סיבתיות?משותפת?

ם מנוסחת בצורה שאיננה מתייחסת לתכנים. האומנ– אי התחשבות בתכניםתהליכי ייחוס הסיבתיות אינם תלויים בהקשר שבו הם נעשים בו ובתוכן שמדובר בו?

הייחוס של קלית תיאורי– ההבחנה בין גורם חיצוני לבין גורם פנימי גסה מידי : ייחוס לאדם )ייחוס פנימי(, ייחוסםמבחינה בין קטגוריות רחבות מאוד של ייחוסי

בכל פעם שאנו מחפשים תשובה לשאלה מדוע קרה מאורעםלגירוי )חיצוני(. האומנ מסוים? נסתפק בתשובה שקשורה בייחוס פנימי או חיצוני או שמא נרצה לדעת גם את

הסיבה לכך?

הילטון ועמיתיו פיתחו תיאורית– תיאורית ההתמקדות בתנאי החריג של הילטון ייחוס שניסתה לענות על כמה מהביקורות שהועלו נגד קלי. הם טענו שאנו עוסקים

בתהליכי ייחוס רק כאשר מתרחש אירוע מפתיע החורג מצפיותינו, ולא תמיד. בשל כך מכונה גישתם תיאורית ההתמקדות בתנאי החריג. השאלה הבסיסית המעוררת את

תהליך הייחוס היא " מדוע קרה מצב מסוים במקום המצב הרגיל?". לפי הילטון שאנו רואים, נשווה אותו בדמיוננו לאירוע אועועמיתיו כדי להסיק על הסיבה לאירו

למצב הרגיל המוכר לנו, וננסה לאתר את הגורם החריג. גורם חריג זה יהיה הסיבה . ההשוואה למצב הרגיל נעשית באמצעות המימדים שהציע קלי. ההתמקדותעלאירו

בשאלה זו או אחרת היא כמובן תלוית תוכן וקשר וגם בכך שונה מודל זה מהמודל של קלי. עפ"י הילטון התהליך שאדם עושה פשוט יותר מאשר המודל של קלי, פעולת

של היידר וקלי התחלף בתיאוריהההייחוס מורכבת פחות.דימוי האדם כמדען בתיאורי של הילטון כ"חסכן קוגניטיבי" )המנסה להשקיע כמה שפחות מאמץ קוגניטיבי(, או

כמשקיע שקול )המנסה להשקיע מאמץ רק היכן שהכרחי(.

- השלכות של הייחוס במצבי ייחוס במצבי הצלחה וכישלון– של ויינר ההתיאורי

הצלחה וכישלון. ויינר טען שמצבים שליליים ובלתי צפויים מעורים ייחוס סיבתיות. ויינר הציע הבחנה של סיבות יציבות )יכולת( וסיבות לא יציבות )מצב רוח(. ויינר הבחין בין

לנסותהגורם נשלט )מאמץ( לגורם שאינו נשלט )מצב רוח(. מטרתו של ויינר היית לנבא באמצעות סוגי ייחוס אלה כיצד יגיבו אנשים להצלחותיהם ולכישלונותיהם,

וכיצד ישפיעו הייחוסים על ההנעה שלהם.

יציבותשליטהמיקוםלא יציביציב

מאמץ רגעימאמץ טיפוסינשלטפנימימצב רוחכשרון, יכולתלא נשלט

עזרת הזולתדעות הזולתנשלטחיצונימזלקשי המטלהלא נשלט

לפי ויינר תהליך התגובה הרגשית מתחיל– השפעת הייחוס על תגובה רגשית

בתוצאה מסוימת שהתרחשה ומקבל פרשנות חיובית או שלילית, הצלחה או כישלון. –לתגובה זו יש מרכיב רגשי ראשוני. בשלב השני יחל חיפוש הסיבות להצלחה/כישלון זהו תהליך הייחוס. בשלב הבא ממוקמת הסיבה שנבחרה בממד המרחבי, המורכב משלושת המימדים המבחינים בין הסיבות: מיקום, יציבות ושליטה. )חוסר הכישרון

שייחס לעצמו השחקן יכול להיתפס כפנימי וכבלתי ניתן לשליטה(. בסופו של התהליךהציפיות והרגשות ישפיעו על ההתנהגות.

אירוע, פרשנות האירוע )חיובי/שלילי(, תגובה רגשית ראשונית )שמח/עצוב(, ייחוס סיבה )כשרון,מאמץ,מזל(, ממדי הסיבה )מיקום, יציבות, שליטה(, ציפיות לעתיד

)להצליח/להיכשל(, תגובה רגשית משנית )גאווה, רחמים/ייאוש, כעס(, תוצאההתנהגותית)ינסה שנית/לא ינסה(.

9





תופעות הקשורות לייחוס: קלי הציע את עקרון ההפחתה וההגברה כדי להסביר– עקרונות ההפחתה וההגברה

כיצד נעשה היסק סיבתי לפי אירוע בודד. עצמת השפעתו הסביבתית של גורם תפחת ככל שיש יותר גורמים– עקרון ההפחתה

נוספים הפועלים באותו כיוון וככל שאלה חזקים יותר. גורם יישפט כבעל השפעה חזקה יותר אם הוא פועל בנוכחות– עקרון ההגברה

גורמים מקשים ומעכבים. שני מודלים חשובים עוסקים בשאלה כיצד אנשים מבצעים הגברה והפחתה של גורמי

מצב בהסקת תכונה ע"ס התנהגות. הציעו מודל שלפיו, כאשר אנו צופים בהתנהגות, אנו מבצעים– המודל של גילברט

תהליך של ייחוס בשני שלבים: בשלב הראשון אנו מייחסים להתנהגות תכונה המתאימה לה. )אדם מתרגז תכונת רגזנות(. שלב זה הוא אוטומטי ומתרחש מבלי

שהשקענו מחשבה וכוונה להסיק על התכונה. בשלב השני אנו מביאים בחשבון את מאפייני המצב והסביבה שבהם התרחשה ההתנהגות, ומבצעים פעולת הגברה או

הפחתה כדי לתקן את ההיסק שנעשה בשלב הראשון. שלב זה אינו אוטומטי ומצריךחשיבה ושיקול דעת. שלבים בהסקת תכונות ע"ס התנהגות: השלב2 מדבר גם על – המודל של טרופה

הראשון הוא זיהוי ההתנהגות )אוטומטי( ואילו השלב השני הוא הסקת תכונה עפ"י ההתנהגות )אינו אוטומטי(.בשונה מהמודל של גילברט, המידע על המצב נכנס

לשימוש בשני השלבים. בשלב הראשון לצורך זיהוי ובשלב השהי לצורך הגברה אוהפחתה.

תהליכי הייחוס אינם נקיים מפניות אישיות והטיות:– טעויות והטעיות בייחוס

הנטייה לראות התנהגות כנובעת מתכונות ומנטיות של– טעות הייחוס הבסיסית רגזן או–המבצע, ולהזניח את השפעתם של גורמי מצב. )מורה שכועס על תלמיד

שמא התלמיד עשה משהו שגרם לו להתנהג כך(. גונס והריס בדקו את ייחוס העמדה כפונקציה של כיוון העמדה המובעת וחופש הבחירה בהבעתה. נמצא כי הנבדקים

הסיקו על עמדות הכותב )עשו ייחוס פנימי( ולא הביאו בחשבון שמידה מספקת את אילוצי המצב שבהם פעל. לי רוס ושותפיו הדגימו את חוסר ההתחשבות באילוצי

המצב ומגבלות התפקיד החברתי שממלא מבצע הפעולה ע"י משחק חידון. נמצא כי הצופים ייחסו לשואל ידע רב יותר מאשר לנשאל, תוך התעלמות מהעובדה שכל יתרונו של השואל נבע מתפקידו. טעות הייחוס מתגלה גם מחוץ לתנאי מעבדה

למשל, קיימת נטייה להטיל את האשמה לתאונת דרכים על הגורם האנושי ולפחית בערכן של בעיות תשתית בכביש וכדומה. הסברים שניתנו לטעות הייחוס הבסיסית:

- הבולטות הרבה יותר של מבצע ההתנהגות בהשוואה לסיטואציה שהואבולטותמצוי בה. בד"כ אנו ממקדים את תשומת הלב באדם הפועל ולא במה שיש סביבו.

- בחברה המערבית יש מוסכמות חברתיות המעודדות לראותמוסכמות חברתית אנשים כחופשיים וכאחראים למעשיהם. )מילר ביקשה מנבדקים אמריקאים והודים לספר מעשה טוב ורע שעשה אדם ולהסביר את מניעיו ומצאה שבקרה אמריקאים

מבוסס על תפיסת טעות– הסבר תהליכי פנימיים עלה עם הגיל(. םהנטייה לייחוסי הייחוס הבסיסית כהפחתה לא מספקת, ועל מודלים שלביים לתיאור היסק של תכונות

)גילברט וטרופה(. לפי המודלים האלה טעות הייחוס הבסיסית תגדל במצבים של עומס קוגניטיבי ובמצבים שבהם ההתנהגות שמדובר בה עמומה וזיהויה מסתמך על

מידע מצבי. )גילברט ביקש מנבדקים להקשיב לנאום על הפלות. הנבדקים שהיו טרודים בנאום שיצטרכו לשאת גילו נטייה רבה יותר לעשות את טעות הייחוס

עסוקה לא התפנו לעשות את התיקון ולכןההבסיסית, כלומר, נבדקים שתודעתם היית נשארו עם הרושם הראשוני, רושם זה נוצר באופן אוטומטי(. גילברט מצא שלמצבים של "פיקוח עצמי" )לא לנעות מבטים במישהו מוזר( יש השפעה דומה לזו של עומס

10





קוגניטיבי, כלומר הגדלה של עצמת טעות הייחוס הבסיסית. טרופה ערך ניסוי שבו הוא דו משמעית או חד משמעית. מצא כי המצב השפיעההראה פנים שהבעתם היית

בצורה ניכרת על זיהוי הרגשות שהביעו הפנים שהבעתן דו משמעית, אך השפיע מעטמאוד על זיהוי רגשות בפנים שהבעתן חד משמעית.

הנטייה ליחס את הפעולות של אנשים אחרים לתכונות– הטיית הצופה המשתתף שלהם, ואילו את הפעולות שלנו לנסיבות חיצוניות. כלומר, הצופה בהתנהגות מסוימת

ייחס את ההתנהגות של האדם שהוא רואה לנטיות פנימיות, ואילו מבצע ההתנהגות ייחס אותה לגורמים חיצוניים. אחת התופעות הקשורות להטיה זו היא הנטייה לראות את האישיות שלנו כמורכבת ורבת פנים, ואילו את האחרים כפשוטה יותר. הסברים

להטיית הצופה המשתתף: עבור מבצע ההתנהגות הסביבה בולטת יותר ממנו עצמו, בעוד– בולטות שונה

שלצופה בולט דווקא מבצע ההתנהגות ולא מה שמסביבו. זווית ראיה שונה של הצופהלעומת המשתתף.

בעוד שהמשתתף מכיר את עצמו, ומודע שהוא מתנהג אחרת במצבים– ידע שונה שונים, הרי שהצופה בד"כ אינו מודע שמבצע ההתנהגות היה יכול להתנהג אחרת

בנסיבות שונות.

הנטייה ליחס את הכישלונות שלנו לגורמים ולנסיבות– הטיה לטובת העצמי חיצוניות ואת ההצלחות שלנו לגורמים פנימיים. דפוס ייחוס זה משרת את הדימוי

העצמי החיובי. הסבר להטיה: הרצון לשמור על דימוי עצמי גבוה מניע אנשים לקבל אחריות על– מוטיבציוני

להימנע מכך במקרה של כישלונות.תהצלחו - אנשים בד"כ מתאמצים להצליח ומצפים להצליח, ולכן הצלחה מיוחסתקוגניטיבי

–ליכולת ולמאמץ, ואילו הכישלון שקרה למרות היכולת המשוערת והמאמץ שהושקע מיוחס לגורמים חיצוניים ונסיבתיים.

טבלה מסכמת:

גורם חיצוניגורם פנימיהטעות/הגורםשימוש מועטשימוש מוגברטעות הייחוס הבסיסית

מסביר התנהגות שלהטיית הצופה המשתתףאחרים

מסביר התנהגות של עצמו

מסביר כישלון של עצמומסביר הצלחה של עצמוהטיה לטובת העצמי

2 תהליכי ייחוס המופנים כלפי העצמי.ניסוי של ניסבט ווילסון, הציגו – ייחוס לעצמי זוגות גרביים בסופר ושאלו אנשים איזה סוג יקנו. רוב האנשים בחרו בגרב הימנית בגלל המיקום. בניסוי שערכו ניסבט ובלוס נתנו תיק ובו מידע על מועמד לעבודה

וביקשו מהם להעריך את המועמד על פני שורה של תכונות כגון אינטליגנציה, חביבות וכדומה. התוצאות היו שעל פי רוב הנבדקים לא צדקו בהערכתם לגבי מה שהשפיע

עליהם. לדוגמא הקבוצה שידעה שהוא שפך קפה בזמן הראיון הגדירה אותו כידידותי אך לא ידעה להסביר למה.ניסבט טען שאנשים בוחרים את התשובות שנראות להם

סבירות, כאילו היו מסיקים על אנשים אחרים. למעשה, הם חושבים על עצמם באופןדומה לזה שהיו חושבים על אנשים אחרים. תופעות הקשורות לייחוס העצמי:

11





אחת התופעות הקשורות לשימוש בהפחתה– שימוש בהפחתה בייחוס לעצמי .תיאורית התפיסה העצמית של בםבייחוס העצמי היא הצדקת יתר הנסמכת על

תיאוריה זו עוסקת בייחוס של עמדות והעדפות לעצמי. לפי התיאוריה, אדם מסיק על העדפותיו ועמדותיו שלו כפי שהוא מסיק על עמדותיהם והעדפותיהם של אנשים

מתרחשת כאשר מתן תגמול עבורהצדקת יתר כלומר ע"ס התנהגותו. –אחרים 3התנהגות מסוימת מקטין את הרצון לעסוק בפעילות זו בהמשך ופוגע בהנאה ממנה.

חוקרים עשו ניסוי שבו ביקשו מילדי גן לצייר בעט מיוחד כאשר לחלק מן הילדים הובטח תגמול. מצאו כי לאחר כמה ימים הילדים שקיבלו פרס על השימוש בעט בילו

הרבה פחות זמן בשימוש בעט מאשר שאר הילדים. כאשר ניתן תגמול חיצוני על התנהגות מסיקים מכך כי המניע הפנימי להתנהגות זו הוא חלש או שהתנהגות זו אינה

מושכת כשלעצמה. האדם המקבל את התגמול חושב שהפעולה ודאי אינה נעימהוהנאתו מהפעילות נפגמת.

- שימוש בתחום הטיפול הפסיכולוגי. סטורמז וניסבט נתנו לנבדקיםייחוס מוטעה שסבלו מנדודי שינה תרופת פלסבו )זוהי תרופת דמה שאין לה כל השפעה( ואמו להם

שלתרופה זו יש סימפטומים שבד"כ יש לאדם הסובל מנדודי שינה. כאשר הנבדקים שהופיעו לתרופת הדמה וכך לא נכנסוםלקחו את התרופה הם ייחסו את הסימפטומי

למעגל המתח המגביר את הבעיה אלא חשבו שתגובותיהם טבעיות לחלוטין, נרגעוונרדמו. תופעה זו נקראת ייחוס מוטעה או אפקט פלסבו הפוך.

הכלל אומר שמה שקל יותר לזכור– שימוש בהיריסטיקת הזמינות בייחוס לעצמי יותר והמרכזי יותר. בניסוי שערכו שוורץ ועמיתיו ביקשויהוא השכיח יותר, האופיינ

התנהגויות אסרטיביות/לא אסרטיביות ומקבוצה אחרת6מקבוצת נבדקים להיזכר ב- התנהגויות אסרטיביות של12 התנהגויות. נמצא כי הנבדקים שהיו צריכים למנות 12

התנהגויות6 פחות בהשוואה לנבדקים שמנו רק םעצמם דירגו את עצמם כאסרטיביי 12כאלה ולהיפך. ההסבר לתופעה זו הוא ככל הנראה שהנבדקים שהיו צריכים למצוא

התנהגויות התקשו במשימה ולכן הסיקו מכך שאינם כאלה, כלומר הנבדקים השתמשובמידת הזמינות של התנהגות אסרטיבית כמדד לאסרטיביות שלהם.

ישנם שתי תיאוריות המקשרות בין דפוסי ייחוס לבין – הבדלים בין אישיים בייחוסמאפייני אישיות:

שני חוקרים– המדברת על תפיסת יכולת ישותית מול תפיסה לימודיתהתיאורי טענו שישנם הבדלים קבועים בין אנשים באופן שבו הם תופסים תכונות שונות. כגון,

יכולת כתכונה יציבה שאינה ניתנת לשינוי )כמו בתיאוריה של ויינר( ויכולת כתכונה ניתנת לשיפור ולפיתוח באמצעות למידה. לתפיסות אלו יש השפעה על ההתנהגות

טיפוסים יבוא לידי ביטוי במצבי כישלון. 2ועל ההנעה. ההבדל בין זליגמן ואברמסון שיערו, שייחוס– תיאוריה המקשרת בין דיכאון לבין דפוסי ייחוס

. הם טענו כייהוא הגורם המתווך בין האירוע השלילי לבין דפוס התגובה הדיכאונ תגובה של דיכאון מתפתחת כאשר מאורעות שליליים מיוחסים לגורמים שהם פנימיים, יציבים, וגלובליים. ממד הגלובליות לא נמצא בתיאוריה של ויינר והוא

מתייחס לשאלה עד כמה הסיבה ייחודית להקשר שמדובר בו או ניתנת להכללה למצבים אחרים )גלובלית(. לפי השערתם זהו ייחוס המגביר את הסבירות לתגובה

דיכאונית. הם פיתחו שאלון למדידת דפוס ייחוס כזה ומצאו שהוא אכן קשור והן בקרב חולים דיכאוניים. םלדיכאוניות הן בקרב אנשים נורמאליי

האם אפשר לשנות התנהגויות ודפוסי תגובה דרך– שיטות טיפול באמצעות ייחוס לימוד של דפוסי ייחוס אחרים, שונים מאלה שאדם רגיל בהם? רעיון זה עומד בבסיסם

של טיפולי ייחוס שפותחו בתחומים שונים כגון: ריפוי דיכאון, שיפור הישגים ומערכות יחסים. העיקרון הוא פשוט מנסים ללמד את האנשים לייחס את תוצאות האירועים

הקורים להם לגורמים "בריאים" יותר ממה שהם נוהגים לעשות. וילסון ולינוויל עבדו

12





עם קבוצת תלמידי קולג שדיווחו על אי שביעות רצון מציוניהם והכינו עבור התלמידיםתוכנית שנועדה לשנות את דפוסי הייחוס שלהם. ציוניהם עלו בעקבות התוכנית.

ישנם הבדילם באופן שבו בני זוג תופסים אירועים– ייחוס בקשרים אינטימייםשונים.

הנטייה לייחס לעצמו יותר אחריות ממה שבן הזוג מייחס– הבדלי ייחוס בין בני זוג לו, הנטייה לקבל אחריות על אירועים חיוביים ולהטיל על הזולת את האחריות על

גורמים שליליים והנטייה להגזים בערך הגורמים הנסיבתיים בהתנהגות של עצמו. המאושרים מייחסים התנהגות– דפוסי ייחוס של זוגות מאושרים ולא מאושרים

חיובית של בן זוגם לגורמים פנימיים יותר מאשר חיצוניים, ואילו הלא מאושרים מגלים דפוס כזה במקרה של אירועים שליליים. מערכות היחסים משתמרות באמצעות שינוי

דפוסיי הייחוס, רעיון שאף נוסה בהצלחה בטיפולים שונים המיועדים לעזור לזוגותנשואים המצויים במשבר.

קוגניציה והתנהגות

הקוגניציה– השפעת הקוגניציה על התנהגות והשפעת התנהגות על קוגניציה פועלת תוך שיתוף פעולה עם ההנעה, הרגש וההתנהגות. ההשפעות של הקוגניציה על

ההתנהגות, הרגש וההנעה מציירות את האדם כיצור הגיוני ומחושב: רגשותיו נובעים מתוך בחינת הסיבות להצלחותיו ולכישלונותיו )ויינר( והוא מכוון את התנהגותו לפי

שהוא עושה. אף המניעים שלו נבנים ע"ס בחינה הגיונית שלםעמדותיו ולפי ייחוסי המצב: מה קבוע ומה משתנה, מה ניתן לשליטה ומה לא. לעומת זאת השפעות

המערכות השונות על הקוגניציה מצייר דמות שונה לחלוטין: המחשבות של אדםנקבעות לא אחת ע"י מצב רוחו, ע"ס התנהגותו ומושפעות ממניעים שונים.

נבואה המתגשמת- מרטון הציע את ההגדרה "מעגל קוגניציה-התנהגות-קוגניציה ", הגדרה מוטעית של מצב, המעוררת התנהגות חדשה, שבעקבותיה אותהמאליה

נעשית נכונה. אפקט פיגמליון הדגם במצבים– מוטעית מלכתחילה ההגדרה שהיית של ציפיות מורים מתלמידים, מפקדים מחייליהם, מנהלים מעובדיהם ובני זוג במשחק

מתגשמת הציפייה מאיליה הוא הפעלתואו אינטראקציה אחרת. המנגנון שבאמצעות תנאים שבהם הנבואה2אופן התנהגות הגורר התנהגות תואמת מהצד השני. ישנם

ה מעוררת התנהגות הפוכה )למשל ציפייהאינה מתגשמת מאיליה: כאשר הציפיי מנסה להפריךהלתוקפנות מעוררת התנהגות פייסנית וותרנית(, וכאשר מושא הציפיי

שלילית, כאשר מושאהאותה באופן אקטיבי. התנאי השני מתרחש בעיקר בציפיי לבין דעתו של המושאה, כאשר הפער בין הציפיית מוטעיה בטוח שהציפייההציפיי

חשוב למושאה. העצמו גדול, וכאשר מי שמחזיק בציפיי(cognitive-social psychology) חברתית-קוגניטיבית פסיכולוגיה

(category) קטגוריה (family resemblance) משפחתי דמיון

(prototype) אבטיפוס(schema) סכימה(script) תסריטperson schema)) אישיות סכימת

( stereotype) סטריאוטיפ(social perception) חברתית תפיסה

(assimilation) הטמעה(accommodation) התאמה

(social inference) חברתי היסק

13





(primacy effect) הראשונות אפקט(halo effect) ההילה אפקט

(heuristic) היריסטיקה(availability heuristic) הזמינות היריסטיקת(simulation heuristic) ההדמיה היריסטיקת(representativeness heuristic) היציגות היריסטיקת(anchoring and adjustment heuristic) ותיקון עיגון היריסטיקת

(illusory correlation) מדומה מתאם(paired distinctiveness) מזווגת בולטות(confirmation bias) האישוש הטיית

(hindsight) בדיעבד חוכמה(overconfidence) יתר ביטחון

(naive optimism) נאיבית אופטימיות(causal attribution) סיבתיות ייחוס(internal cause) פנימית סיבה(external cause) חיצונית סיבה

(covariation) משותפת: קו-וריאציה השתנות(correspondence inference theory) ודוויס - ג"ונס המתאימה התכונה הסקת תאורית

( free will) חופשי רצון(noncommon effect) לא-משותפת תוצאה(social desirability) חברתית רצייה

(consensus) קלי פי על הסכמה(distinctiveness) ייחודיות( consistency) עקיבות(abnormal conditions model) -הילטון החריג בתנאי ההתמקדות תאוריית

(stable cause) ויינר פי על יציב גורם(unstable cause) יציב לא גורם(controllable cause) נשלט גורם(uncontrollable cause) נשלט לא גורם

(discounting principle) ההפחתה עקרון((augmenting principle ההגברה עקרון(fundamental attribution error) הבסיסית הייחוס טעות(actor-observer effect) הצופה-משתתף הטיית(self serving bias) העצמי לטובת הטיה

(self perception theory) - בם העצמית התפיסה תאוריית( overjustification) יתר הצדקת(placebo effect reversed) הפוך פלסבו אפקט(self-fulfilling prophecy) מאליה המתגשמת נבואה

14





העצמי החברתי – 3 פרק

מושג העצמי מורכב מסכימות המשקפות את תוכנו. סכמות העצמי מארגנות את הידע שיש לנו על עצמנו, את כל הדברים שאנו יודעים ומדמיינים לגבי עצמנו. אנשים

מתארים את עצמם בעזרת מאפיינים מסוגים שונים: קבוצות חברתיות )ישראלי(, תחומי עניין ופעילות )אני אוהב מוזיקה(, מאפיינים פיזיים )אני יפה( ועוד. אחת

ההבחנות החשובות היא בין מאפיינים הנוגעים לזהות האישית לבין מאפיינים הנוגעיםלזהות החברתית.

- מתבטאת במאפיינים הנוגעים לשייכות לקבוצות. היא כוללת אתהזהות החברתית

הזהות הקולקטיבית ואת הזהות הבין אישית. אדם המתאר את עצמו במונחים של קבוצה חברתית, מדגיש את הדמיון בינו לבין בני הקבוצה האחרים.אפשר להבחין בין

- נוגעות לתפיסות המקשרות בינינוהזהות הבין אישית היבטים בזהות החברתית: 2 הזהות "אני חבר של רננה". –לבין אנשים אחרים שעמם אנו נמצאים במגע יומיומי

15





נוגעת לשייכות לקבוצות גדולות, מופשטות מעט, בהן אין אנו מכירים– הקולקטיבית "אני ישראלית". –את רוב החברים ואין מגע יומיומי עם רוב החברים בתוכן

מתבטאת במאפיינים המבחינים בין האדם לבין אנשים אחרים,– הזהות האישית לרוב בתכונות אישיות. תכונה מדגישה את השוני שבין האדם לבין אנשים אחרים. "אני

עצמאי", כוונתי היא לכך שאני עצמאי יותר מאחרים.

אילו גורמים משפיעים על מושג העצמי?

תוכן מושג העצמי מעוצב דרך המגע שלנו עם אנשים אחרים. הוא מושפע מן הדרךשבה הזולת רואה אותנו, מן התרבות שבה אנו חיים, ומן ההקשר החברתי המידי.

אחת התיאוריות המרכזיות היא תיאורית– קשרים עם בני אדם אחרים.1 האינטראקציה הסמלית, עפ"י תיאוריה זו תוכן מושג העצמי מתעצב בעקבות

מגע עם אנשים אחרים, לפי הדרכים שבהן נדמה לנו שהזולת רואה אותנוומצפה מאיתנו להתנהג.

בתרבויות שונות קיימות תפיסות עצמי– מושג העצמי בתרבויות שונות .2 מקום מרכזי, והזהותתשונות. בתרבויות מסוימות הזהות האישית ממלא

החברתית היא בעלת חשיבות קטנה יחסית, ובתרבויות אחרות המצב הפוך. במחקר שעשתה קאזינס, נמצא כי אנשים מהודו, יפן, סין ומלזיה נוטים לתאר

עצמם תוך שימוש רב יותר בקבוצות מאנשים מאנגליה, ארה"ב ואוסטרליה. נראה כי הזהות החברתית ממלאת תפקיד חשוב יותר בתפיסה העצמית אצל

סטודנטים מתרבויות אסייניות, בהשוואה לסטודנטים מתרבויות מערביות. באינדיווידואליזם, מושם דגש רב על הזהות האישיתתבתרבויות המאופיינו

בקולקטיביזם, מושם דגשתורווח בהן מושג עצמי עצמאי. בתרבויות המאופיינו מאמינים–על הזהות החברתית, ורווח מושג עצמי מקושר. עצמי העצמאי

שמים–שהיחיד הוא עצמאי, נפרד ושונה מאנשים אחרים. העצמי המקושר דגש מרכזי על הקשרים בינם לבין אחרים. מכירים בכך שהתנהגות היחיד

מותנית במחשבות, רגשות ופעולות של אחרים. אנו שמים לב במיוחד למאפיינים ההופכים אותנו– ההקשר החברתי המיידי.3

לייחודיים. לרוב, כאשר אדם מתבקש לתאר את עצמו, הוא מזכיר מאפיינים רק אלה נולדו מחוץ לארה"ב הזכירו את ארץ–ההופכים אותו לייחודי. )במחקר

מוצאם(. למאפיינים ההופכים אותנו לייחודיים יש השפעה על מושג העצמי גם הקיימים לאורך זמן. מקגוויר מצא כי ההסתברותםכאשר מדובר במאפייני

שאדם יציין את מינו בשאלון תיאור עצמי גדולה יותר ככל שיש לו מספר גדול יותר של אחים מהמין השני. לעיתים קרובות אנו שמים לב דווקא למאפיינים

לבין אנשים אחרים. בשעת עימות עם בני קבוצה אחרת אנווהמקשרים בייננ חילקו סטודנטים לזוגות–שמים לב במיוחד לשייכותנו הקבוצתית. )הוג וטרנר

תוצאת הניסוי הצביעה על כך שכאשר התנהל ויכוח בין אנשים–מאותו מין השיכים לשתי קבוצות שונות עלתה הבולטות של הזהות הקבוצתית, בהשוואה

למצב שבו התנהל ויכוח בין שני אנשים השייכים לאותה קבוצה(.

מבנה מושג העצמי

-לינוויל טוענת שאנשים בעלי מושגמורכבות מושג העצמי ואפקט הגלישה.1 ההיבטיםמספרעצמי מורכב נבדלים מבעלי מושג עצמי פשוט משתי בחינות:

בין ההיבטים השונים של העצמי. לינווילהקשרשהאדם רואה בעצמו, מידת מניחה כי ככל שאדם ממלא תפקידים חברתיים רבים יותר, כך הוא יראה

בעצמו היבטים רבים יותר. אנשים נבדלים זה מזה במורכבות מושג העצמי. כאשר בעל מושג עצמי מורכב מתאר עצמו הוא מתייחס לתחומים שונים

בחייו, ולגבי כל אחד מהם הוא מתאר את עצמו בעזרת תכונות שונות. לעומת

16





זאת, כאשר בעל מושג עצמי פשוט מתאר את עצמו הוא מתייחס לתחומים מעטים, ולגבי כל אחד מהם הוא מתאר את עצמו בעזרת תכונות זהות. אפשר להבחין בין מורכבות חיובית )הנוגדת לתכונות חיוביות( לבין מורכבות שלילית.

כיצד מודדים את מורכבות מושג העצמי? לינוויל בדקה את המודל שהציעה בעזרת ניסוי. לינוויל טוענת שבעלי מושג עצמי פשוט מתקשים יותר מבעלי

מושג עצמי מורכב להתמודד עם חוויות שליליות. את ההשפעה ההדדית בין , מכיוון שאצלאפקט הגלישהתחומים שונים בתפיסת העצמי כינתה לינוויל

אנשים בעלי מושג עצמי פשוט, רגשות הנוגעים להיבט אחד של העצמי עשויים – מורכבות עצמית חיובית ושליליתלגלוש ולהשפיע גם כל היבטים אחרים.

מורכבות מושג העצמי משפיעה על עוצמת הרגשות שאנו מרגישים כלפי התרחשויות משמעותיות בחיינו. ככל שמושג העצמי פשוט יותר כך תהיה

התגובה הרגשית שלנו כלפי התרחשות בחיינו חזקה יותר. לפיכך, בעלי מושג עצמי המתאפיין במורכבות חיובית מתמודדים טוב יותר עם חוויות טראומטיות

מאשר בעלי מושג עצמי פשוט. מורגן-וינוף-בולמן מצאו כי מורכבות עצמיתשלילית אינה תורמת להתמודדות עם טראומות.

מושג העצמיתיאורית פערי העצמי של היגינס על פי – מודל פערי העצמי.2 )הדרך שבה האדםהעצמי הממשי שונים. בין היתר, נכללים בו םכולל ייצוגי

העצמי האידיאליתופס את מאפייניו בהווה( וסדרה של מנחי עצמי כמו למשל )האדם שלדעתנוהעצמי הנדרשבעיני עצמי )האדם שהייתי רוצה להיות( או

מחובתנו להיות( או העצמי הנדרש ע"י אימי )האדם שאימי חושבת שמחובתי כאשר אין התאמה מלאה בין העצמי הממשי לבין העצמי– פער עצמילהיות(.

האידיאלי. פערים בין העצמי הממשי לבין מנחי העצמי או בין מנחי העצמי בינם לבין עצמם מעוררים רגשות שליליים. עוצמתם של רגשות אלה תלויה:

)המודעות שלנו לפער(. ככל שהפער בין העצמיבגודל הפער ובנגישותו הממשי לעצמי האידיאלי גדול יותר, כך אנו חשים דיכאון רב יותר וככל שהפערבין העצמי הממשי לעצמי הנדרש גדול יותר כך אנו חשים חרדה רבה יותר.

ט תיאורית המודעות לעצמי כאובייק– תיאורית המודעות לעצמי כאובייקט.3 מבחינה בין מצבים שבהם אנו ממוקדים בעצמי לבין מצבים שאנו ממוקדים

בסביבה. מצבים שבהם ההתמקדות היא בעצמי מכונים מודעות לעצמי , מצבים שבהם ההתמקדות היא בסביבה מכונים מודעות לעצמיטכאובייק

כסובייקט. התיאוריה עוסקת בגורמי מצב המשפיעים על המודעות לפערי העצמי. יש נסיבות המכוונות את האדם להפנות את הקשב פנימה, לעצמי

)למשל מראה או הידיעה כי אנו במוקד תשומת הלב(, ויש נסיבות שבהן מכוון בסרט(. מיקוד הקשב העצמי מעלהההקשב החוצה לסביבה )למשל צפיי

למודעות פערים בין העצמי הממשי לבין מנחי העצמי, לפיכך הוא מעורר לעיתים קרובות תחושות לא נעימות. כדי להפסיק תחושות אלו אנו ננסה

להפסיק למקד את הקשב פנימה, להסיח את דעתנו באמצעות התמקדות זה נכשל, ננסה לצמצם את הפער בין מנחי העצמי לביןןבסביבה. אם ניסיו

העצמי הממשי. כאשר אנו מפנים את תשומת הלב פנימה, לעצמי, מתעורר באופן אוטומטי תהליך השוואה, שבו אנו מזהים את הפערים שבין העצמי

כרוכה על פי רובטהממשי לבין מנחי העצמי. לפיכך, מודעות לעצמי כאובייק ברגשות שליליים. הפחתת הרגשות השליליים יכולה להיעשות ע"י שינוי מוקד

לצמצם את פערי העצמי. ןהקשב מן העצמי אל הסביבה, או ע"י ניסיו

היבטים: המידה3 עפ"י קמבל לבהירות מושג העצמי – בהירות מושג העצמי.4 שבה תוכן מושג העצמי מוגדר באופן ברור, בעל עקביות פנימית, ויציב לאורך

זמן. אנשים נבדלים בבהירות מושג בעצמי: יש אנשים בעלי ידע ברור לגבי עצמם וביטחון רב בתכונותיהם, בעוד שהידע העצמי של אחרים הוא עמום,

17





מבולבל ולא עקיב. בד"כ בהירות מושג העצמי מתקשרת להערכה עצמית. בעלי הערכה עצמית גבוהה הם בעלי מושג עצמי בהיר יותר מבעלי הערכה

עצמית נמוכה.

הבדלים בין אישיים בתפיסת העצמי:

הערכה עצמית היא המידה שבה אנו רואים באור חיובי או– הערכה עצמית.1 שלילי את ההיבטים השונים של מושג בעצמי שלנו. יש רצף הנוגע לדרכים

למדידת הערכה עצמית: ממדידה של הערכה עצמית כללית ועד למדידה של הערכה עצמית ספציפית. לרצף זה יש משמעות החורגת מההיבט הטכני של

בחירת השאלון שבו ייעשה שימוש. היא משקפת את התפיסות השונות הרווחות בין החוקרים בתחום לגבי עצם מהותה של הערכה העצמית. אפשר

לבין הערכה עצמית בתחומים שונים שלהערכה עצמית גלובליתלהבחין בין היא המידה שבה אנו מעריכים כי נוכל לבצע בהצלחהחוללות עצמיתהחיים.

מטלה מסוימת, להשיג עד מסוים, להתגבר על מכשול. הערכה עצמית גלובלית עשויה להיות מושפעת מדפוסי ההתנהגות של ההורים. קופרסמית

ומצא כי אימהות לילדים בעלי10-12בדק הערכה עצמית של ילדים בגילאים הערכה עצמית גבוהה או בינונית גילו כלפי ילדיהם חיבה רבה יותר, כבוד רב

יותר ודרשו מהם דרישות רבות יותר בהשוואה לאימהות של ילדים בעלי מתגבשת ע"סםהערכה עצמית נמוכה. הערכה עצמית בתחומים ספציפיי

השוואה להצלחתם של אנשים אחרים, השוואה להצלחהתהליכי השוואה: . אנו לא רק משווים את הצלחותינו לזווהשוואה לשאיפות, בתחומים אחרים

של אחרים אלא גם משווים את הצלחת הקבוצה כולה להצלחה של קבוצות אחרות. הערכה עצמית מתקשרת להתנהגויות שונות. עם זאת הקשרים בין

הערכה עצמית להתנהגות חזקים למדי כאשר בודקים הערכה עצמית של יכולת ספציפית, וחלשים הרבה יותר כאשר בודקים הערכה עצמית גלובלית. הכיוון הסיבתי בין הערכה עצמית לבין התנהגות אינו ברור, וסביר כי הערכה

עצמית משפיעה על ההתנהגות של האדם ומושפעת ממנה.

סניידר טען, שאנשים יכולים לשלוט בהתנהגותם ובאופן שבו–י ניטור עצמ.2 הם מציגים את עצמם. מי שמתאפיין בניטור עצמי גבוה מכוון את התנהגותו

בעיקר בהתאם לרמזים שהוא קולט מהסביבה, ואילו מי שמתאפיין בניטור עצמי נמוך מסתמך בעיקר על תחושותיו הפנימיות. מי שמתאפיין בניטור עצמי

נמוך נוטה להיות עקבי יותר בהתנהגותו במצבים שונים. סניידר יצר סולם המאפשר למדוד את מיקומו של אדם בתכונה זו. הסולם תוקף בכמה שיטות, ויכול לנבא גם הבדלים בין אישיים בעקיבות שבין התנהגויות במצבים שונים,

ובעקיבות שבין עמדות להתנהגות. ניתן להדגים כי להבדלים בין אישיים סניידר ודה– תחומים: פרסום 2בניטור עצמי יש השלכות על ההתנהגות מ-

בונו בדקו תגובות של אנשים הנבדלים בניטור עצמי כלפי סוגים שונים של מודעות פרסום. תשובותיהם של הנבדקים איששו את השערות החוקרים:

בניטור עצמי גבוה העריכו יותר את הפרסומות המדגישותםנבדקים המאופייני את התדמית של משתמשי המוצר, כלומר את הפרסומות ה"רכות". לעומתם,

נבדקים המאופיינים בניטור עצמי נמוך העריכו יותר את הפרסומות קילדף ודי בדקו ישירות את הקשר–שמתמקדות בתכונות המוצר. מיון עובדים

בין ניטור עצמי לבין הצלחה בתפקידי ניהול. נמצא כי בעלי ניטור עצמי גבוהקודמו יותר בארגונים שבהם עבדו מבעלי ניטור עצמי נמוך.

- מי שמתאפיין במודעות עצמית גבוהה נוטה להרבותמודעות עצמית.3 במיקום הקשב בעצמו, בהשוואה למי שמתאפיין במודעות עצמית נמוכה.

18





מודעות עצמית פרטית סוגים של מודעות עצמית גבוהה: 2אפשר להבחין בין -אדם בעל מודעות עצמית פרטית גבוהה, נוטה להתמקד בעצמי הפרטי,

ברגשותיו, בתחושותיו הגופניות, במחשבותיו, בהערכותיו לגבי עצמו ולגבי – מודעות עצמית ציבורית מרכיבים שאינם חשופים לעין הזולת. –הזולת

אדם בעל מודעות עצמית ציבורית גבוהה נוטה להתמקד בעצמי הציבורי,בצדדים הנראים לעין כמו התנהגותו ותכונותיו הגופניות.

היבטים מוטיבציונים של העצמי:

- על מנת לתפקד אנו זקוקיםהצורך להשיג מידע מדויק אודות העצמי.1 למידע נאות על יכולותינו, עמדותינו ותכונותינו. ללא מידע זה נרבה לטעות

ונציב לעצמנו יעדים אותם לא נוכל לממש. בהתאם לכך לעיתים קרובות 2מושפעת התנהגותנו מן המוטיבציה לקבל מידע אמין ומדויק על עצמנו.

תיאוריות המתבססות על ההנחה כי יש לנו שאיפה להשיג מידע מדויק אודותעצמנו:

עפ"י פסטינגר מעוניין האדם לדעתתיאורית ההשוואה החברתית - אם עמדותיו נכונות, ולהעריך באופן מדויק את יכולתו. למניע זה יש

שאת קרבתםבסוג האנשיםערך הסתגלותי. תיאוריה זו מתמקדת נחפש, ואשר אליהם נרצה להשוות את עצמנו. כאשר יש ממדים

במציאות הפיזית, הם יועדפו לצורך הערכה עצמיתםאובייקטיבי )לבדוק בקיאות באנגלית ע"י קריאת עיתון המתפרסם באנגלית(.

כאשר אין בנמצא מדדים פיזיים אובייקטיבים, האדם יפנה לסביבה החברתית כאל מקור מידע, ויעריך את עמדותיו או את יכולתו

באמצעות השוואתן לאלה של אחרים. השוואה זו תיתן לו מידע רב יותר ככל שהמודל המשמש להשוואה דומה לאדם המשווה. עפ"י פסטינגר, ככל שגדל הפער בין עמדותיו ויכולותיו של האדם לבין אלה של זולתו,

כך פוחתת נטייתו להשוות את עצמו לאותו זולת. זאת משום שרק השוואה לזולת הדומה מאפשרת לגבש הערכה עצמית מדויקת )שמן-רזה(. אחד הממצאים החשובים היה כי מטרת ההשוואה

החברתית אינה תמיד להשיג הערכה עצמית מדויקת ככל האפשר,אלא גם יכולה לשרת מניעים אחרים כגון האדרת העצמי והגנתו.

עפ"י תיאוריה זו אנו שואפים לקבל– תיאורית ההכרות עם העצמי מידע מפורט בתחומים שלגביהם אין אנו בטוחים מהי יכולתנו. תיאוריה

. מניחה כי לאדם מוטיבציהלבצע בסוג הפעילות שנבחרזו מתמקדת להכיר היכרות אמיתית את עצמו, כלומר, הוא בעל מוטיבציה לקבל

הערכה מציאותית הן של מעלותיו והן של חסרונותיו. טרופה שיער כי אדם יבחר לבצע את אותן פעילויות המספקות לו מידע חדש על

כישוריו. אולם, ההתמודדות עם מידע שלילי דורשת משאבים נפשיים שאינם עומדים תמיד לרשותנו, ולפיכך לא תמיד תבוא מוטיבציה זו

לידי ביטוי. במקרים שבהם אנו מניחים כי נקבל מידע שלילי על עצמו, המוטיבציה להכרות עצמית תבוא לידי ביטוי בעיקר אם מצב רוחנו

חיובי. טרופה טען כי קל לנו יותר להתמודד עם מידע על חסרונותינוכאשר אנו שרויים במצב רוח חיובי.

לאדם יש צורך לראות את העצמי באור– הצורך בהאדרת העצמי ובהגנתו.2 חיובי. נראה כי לעיתים קרובות אנו תופסים את כישורינו כחיוביים יותר ממה

2שהם באמת. למוטיבציה הכללית להעריך את העצמי באופו חיובי יש בהתנהגויות המיועדות להעלותתהיבטים: השאיפה להאדרה עצמית- מתבטא

19





את ההערכה העצמית, מבטאת את השאיפה להתמודד עם אתגרים קשים. מתבטאת בהתנהגויות המיועדות להימנע–השאיפה להגנה על הדימוי העצמי

מפגיעה בהערכה העצמית, מבטאת את השאיפה להימנע מכישלון. הצורך בהאדרת העצמי ובהגנתו מתבטא גם בזהות הקבוצתית, בכך שאנו מנסים

לשמור ולטפח דימוי חיובי של הקבוצות שבהן אנו חברים. על מנת לשמור על דימוי חיובי של קבוצה שבה אנו חברים, אנו נוטים להצדיק את מעשיהם של

בני קבוצתנו גם כאשר הם שליליים. הצורך בהאדרה עצמית מתבטא דנינג וחבריו ביקשו– ייחוסים המשרתים את העצמיבהתנהגויות רבות כגון:

ממשתתפים בניסוי לתאר מהן לדעתם התכונות המאפיינות מנהיג מצליח. הם חבלהמצאו כי הנבדקים נטו לתאר את התכונות המאפיינות את עצמם.

ברגלס וגונס מתארים מצבים שבהם אנו מתנהגים באופן המחבל– עצמית בסיכויינו להצליח דווקא במטלות הנתפסות בעינינו כחשובות יותר. כשאנשים חוששים מפני מטלה, הם יחבלו באמצעים הנדרשים להם לביצוע. אם ייכשלו

לא יהיה בכך משום פגיעה בהערכתם העצמית. אולם, משמעותה המעשית של החבלה היא פגיעה בסיכויים להצליח במטלה החשובה לנו. נמצא כי בעלי

הערכה עצמית גבוהה ונמוכה משתמשים בחבלה עצמית, אבל נראה כי הם עושים זאת בנסיבות אחרות. בעלי הערכה עצמית גבוהה משתמשים בחבלה עצמית כדי שתאדיר את הערכתם העצמית ואילו בעלי הערכה עצמית נמוכה עושים זאת בכדי להגן על הערכתם העצמית מפני פגיעה. למשתנים מצביים נודעת השפעה על השימוש בחבלה עצמית: בסקירת מחקרים שעשו בחבלה

עצמית נמצא כי היא נפוצה יותר כאשר יש במצב איום על ממד חשוב בעצמי, כאשר יש אפשרות לגיטימית לחבלה, וכאשר הביצוע אינו מתוגמל בגמול

מוחשי )יוסי שוכח שקפים להרצאה כסטודנט(. שלתגובות על הצלחות של אחרים- תיאורית שימור ההערכה העצמית

הנחות יסוד: לאדם יש צורך בשימור הערכתו העצמית,2 מבוססת על –טסר 2ולאנשים אחרים יש השפעה רבה על ההערכה זו. התיאוריה עוסקת ב-

תהליכים: תהליך ההשתקפות שבו ההערכה העצמית של אדם מסוים עולה עקב ההשתקפות של הצלחת האחר במושג העצמי של אותו אדם )ילדה שמתגאה בחברתה הדוגמנית(. התהליך השני הוא תהליך השוואה, שבו

נפגעת ההערכה העצמית של היחיד בעקבות הצלחת הזולת. שני התהליכים מושפעים משני משתנים, מידת הקרבה לאחר ואיכות הביצוע של האחר.

כלומר, ככל שהזולת קרוב יותר וככל שהוא מבצע טוב יותר, כך תגבר השפעתו של אחד משני התהליכים על ההערכה העצמית, לטוב או לרע.

2 הוא הקובע איזה בין – הרלוונטיות של תחום הביצוע לעצמי –משתנה נוסף התהליכים יתרחש: השתקפות או השוואה. כאשר היחיד נתון במצב שבו אדם

אחר שקרוב אליו מתבלט לטובה בתחום הרלוונטי, המוטיבציה לשימור הערכתו העצמית תוביל אותו לשנות את המצב. זאת הוא יכול לעשות

אסטרטגיות פעולה: שינוי הביצוע של האחר,4באמצעות לפחות אחת מ- שינוי הביצוע של עצמו, שינוי מידת הקרבה, שינוי הרלוונטיות של תחום

ישתיאורית האימות העצמי עפ"י – הצורך להימנע מעמימותהביצוע. לאדם צורך להימנע מעמימות, כלומר, לעיתים קרובות אנו מעדיפים גירויים

שהם צפויים, מוכרים, יציבים ומצמצמים חוסר ודאות על פני גירויים הפוכים. אחד מהביטויים לכך הוא הצורך לשמור על מושג עצמי יציב, ולהימנע

משינויים בדרכים שבהן אנו מעריכים את תכונותינו ויכולתנו. אחת ההשלכות של הנחה זו היא כי נעדיף שבני אדם אחרים יראו אותנו באופן התואם את

התיאוריות )אימות עצמי2מושג העצמי שלנו. על מנת לבדוק את ניבוי אנשים כאשר אחד4והאדרה עצמית(, נערך ניסוי שבו התנהלה שיחה בין

מהם היה הנבדק. הממצאים תמכו בקיומו של צורך בהאדרה עצמית ובאימות עצמי, וכי יש תנאים שבהם הצורך באימות עצמי גובר על הצורך בהאדרה

עצמית. הנבדקים העדיפו מפגש עם אדם שנותן משוב חיובי תואם לתפיסתם

20





העצמית על פני מפגש עם אדם שנתן משוב שלילי תואם, משום שמשוב חיובי מספק את הצורך בהאדרה עצמית. הם העדיפו להיפגש עם אדם שנתן משוב שלילי תואם על פני אדם שנתן משוב חיובי שאינו תואם, משום שמשוב שלילי

במקרה זה גבר האימות העצמי על–תואם מספק את הצורך באימות עצמי ההאדרה העצמית. אם כן, לטענת סוון אנו רוצים שהסובבים אותנו יחשבו

עלינו טובות אולם, לעיתים אנו רוצים שהסובבים אותנו יכירו אותנו כפי שאנו ויהיו מודעים גם לחסרונותינו. בניסוי נוסף מצא סוון כי כל עוד היחסים בין בני זוג אינם מחייבים, ובני הזוג חשים כי הם נמצאים במבחן, המוטיבציה שלהם

להאדרה עצמית עולה על המוטיבציה לאימות עצמי.

המבדיליםם לאדם יש צורך לדעת כי יש בו מאפיינים ייחודיי– צורך בייחודיות.3 של סניידר ופרומקין, התגובהתיאורית הייחודיותאותו מאנשים אחרים. עפ"י

לבין אדם אחר תלויה במידת הדמיון.והרגשית שלנו למידע על דמיון בינינ במצב של חוסר דמיון תהיה תגובה רגשית שלילית ברמת דמיון גבוהה תהיה

תגובה רגשית חיובית. ברמת דמיון קיצוני המצב הוא הפוך: לפיכך נחוש רגשות שליליים לנוכח מידע כי אנו דומים דמיון מופלג לאנשים אחרים. הצורך

בייחודיות מתבטא גם לגבי הזהות החברתית, ונחוש רגשות שליליים לנוכח מידע כי הקבוצה שבה אנו חברים דומה לקבוצות אחרות. צורך בייחודיות של

האדם הוא בעלתתיאורית הייחודיות האופטימאליהזהות החברתית - עפ"י צרכים מנוגדים: הצורך להיות שייך לקבוצה גדולה ולחוש דומה לאחרים,

והצורך בייחודיות. אנו נעדיף קבוצות היכולות לספק את שני הצרכים בו בזמן. יבאופן אופטימאל

הצרכים השונים אינם עולים תמיד בקנה מידה אחד.–מבט אינטגרטיבי .4 במקרים כאלה, מאפייני המצב ותכונות אישיות קובעים איזה מן הצרכים יהיה

בעל ההשפעה הרבה ביותר על ההתנהגות. נראה כי החשיבות היחסי של גורמים: בנסיבות, ובהבדלים בין2המוטיבציות השונות תלויה לפחות ב-

אישיים.

21





3 יחידה(social identity) חברתית זהות

) personal( identity) אישית זהות

(collective identity) קולקטיבית זהות(interpersonal identity) בין-אישית זהות

(symbolic interaction theory) הסימבולית האינטראקציה תאורית(individualism) אינדיווידואליזם

(collectivism) קולקטיביזם

(independent self)) עצמאי עצמי

(interdependent self)) מקושר עצמי

(self complexity) העצמי מורכבות(actual self) ממשי עצמי(ideal self) אידיאלי עצמי

(self discrepancies theory)) העצמי פערי תאורית

(self guide) עצמי מנחה(ought self)) נדרש עצמי

self discrepancy)) עצמי פער

(objective self awareness) כאובייקט לעצמי מודעות(subjective self awareness) כסובייקט לעצמי מודעות(self concept clarity) העצמי מושג בהירות(self esteem) עצמית הערכה

(self monitoring) עצמי ניטור(private self-consciousness) פרטית עצמית מודעות(public self-consciousness) ציבורית עצמית מודעות(social comparison theory) החברתית ההשוואה תאורית(self assessment theory) העצמי עם ההכרות תאורית(self enhancement) העצמי האדרת

(self protection) עצמי דימוי על הגנה(self handicapping) עצמית חבלה

(self evaluation maintenance theory) העצמית הערכה שימור תאורית(self verification theory) העצמי האימות תאורית

(need for uniqueness) בייחודיות צורך(optimal distinctiveness theory) האופטימלית הייחודיות תאורית

22





עמדות – 4 יחידה

העמדה ורכישתה

הגדרת העמדה:

ישנם הגדרות רבות לעמדה, אך כל ההגדרות משלבות את גורם– הגדרת עמדה גישות עיקריות:3ההערכה )או הרגש(. הגדרה המציבה את הממד בערכי הרגשי כבלעדי, עמדה היא– הגישה החד רכיבית

ההערכה הכוללת שיש לבני אדם על זולתם, על עצמים ועל נושאים. לפי גישה זו כלשהו.טעמדה היא עצמת ההערכה החיובית או השלילית שיש לאדם כלפי אובייק

רכיבים: רכיב קוגניטיבי ורכיב2 מגדירה את העמדה באמצעות – הגישה הדו רכיבית ערכי או רגשי. בסילוק המרכיב ההתנהגותי ביקשה גישה זו לקבוע שהקשר בין עמדה

להתנהגות אפשרי, אך אינו הכרחי. - מייחסת לעמדה רכיב קוגניטיבי, ערכי-רגשי והתנהגותי.הגישה התלת רכיבית

הקשר בניהם הוא כזה: הערך שאדם מייחס למידע ולאמונות על אובייקט העמדה קובע את נטיות ההתנהגות שלו כלפיו. הרכיב הקוגניטיבי עונה על השאלה מה האדם

העמדה. הרכיב הרגשי עונה על השאלה מה הואטחושב, יודע או מאמין לגבי אובייק עונה עלתמרגיש או כיצד הוא מעריך אותו לאור הידוע עליו. הרכיב ההתנהגויו

השאלה כיצד הוא נוטה לפעול כלפיו, דן בנטייה לפעול ולא בהתנהגות עצמה.

יעדי העמדה תפקידי הסתגלות4העמדה משרתת צורך הסתגלות. בתיאוריה שפיתח כץ הוא מונה

שהעמדות ממלאות: העמדה משמשת כסכמה לארגון ידע - היא מסייעת לאדם לארגן את עולמו וחוסכת ממנו לבחון כל גירוי חדש, העמדה מביאה תועלת בשירות צרכים

אישיים - העמדה מועילה לפרט כשהיא מסייעת לו לקבל תגמולים או להימנע מעונש )עובד עשוי לבטא עמדה דומה לזו של המנהל שלו כדי להתחבב עליו(, העמדה

יש עמדות שאדם מאמץ משום שהם מסייעות לו להתגונן מפני–מסיעת בהגנת האגו אמת לא נעימה על עצמו או על זולתו )אם נכשלתי בבחינה אינני חייב לייחס את

–הכישלון לסיבה הנעוצה בי(, העמדה משמשת אפיק לביטוי ערכים חשובים לאדם )אדם שאיכות הסביבה חשובה לו יכול לבטא עמדות כגון: "אני מעדיף הליכה על

נסיעה באוטו". העמדה מספקת צרכים חברתיים בזה שהיא מאפשרת לאדם להרגיש השתייכות לקבוצה או לבטא הזדהות אתה. לעמדות יש גם

צד חברתי ואישי שלילי: לפעמים הן מעניקות לאדם הרגשה טובה במחיר של השפלת הזולת או שנאת מיעוטים. מקצתן מכלילות יתר על המידה, אחרות מהוות דעות

קדומות ויש כאלה המשרתות צורכי אישיות במחיר של סילוף המציאות.

תהליכי רכישת העמדה:

אפשר לרכוש עמדות באמצעות תהליכי הלמידה– תהליכי למידה - רכישה סבילה הרגילים, הן במרכיב הקוגניטיבי והרגשי של העמדה. בגישה זו האדם מושג כיצור

סביל, שתנאי הסביבה מכתיבים במידה רבה אילו עמדות ירכוש במהלך חייו. שלושהתהליכים של רכישה סבילה:

)גירוי מותנהקישור בין אירועים. העמדות נרכשות כפועל יוצא של – תהתניה קלאסי )גירוי ניטראלי כגון פעמון(, גירוי בלתי מותנה )אוכל (, תגובה בלתי מותנית )אוכל גורם לריור(, תגובה מותנית )פעמון גורם לריור(. דוגמה לכך היא הניסוי של ווטסון וריינר על

תינוק בשם אלברט חולדה ורעש חזק.

23





הקשר בין פעולת האדם העמדה נרכשת בעקבות למידת – התניה אופרנטית (, תגובה )החבטה במכונה(,ה גירוי מבחין )הכנסת מטבע למכונת השתיילתוצאותיה.

חיזוק )קבלת השתייה(. . בניסוי שנעשהמאמץ עמדות שהוא רואה אצל זולתו- האדם למידה תצפיתית/חיקוי

נתנו לאדם מכות חשמל בכל פעם שהושמע צליל והוא ביטא את כאביו בהבאת פניולאחר כמה זמן החלו הנחקרים עצמם להעלות הבעה של כאב למשמע הצליל.

השאיפה להימצא באיזון הכרתי הוצגה כמניע לרכישת עמדות– רכישה פעילהולשינוין.

לפיה האדם שואף לשמור על איזון הכרתי בין– תיאורית האיזון ההכרתי של היידר עמדותיו בנושא נתון לבין עמדותיו של זולת המחזיק בעמדה דומה או שונה משלו. לפי

התיאוריה מערכת היחסים של כל אדם עם הזולת בנויה ממשולש, שקדקודיו הם האדם, הזולת ונושא או אובייקט המעניין את שניהם. היחסים בין שלושת הקדקודים יכולים ליצור מצבים הכרתיים מאוזנים ונוחים או מצבים לא מאוזנים ומעוררי מתח.

הכלל הוא, שאיזון הכרתי קיים כאשר תוצאת מכפלות הסימנים בשלוש הצלעות הוא חיובי וזה קורה כאשר אין סימנים שליליים או שניים שליליים. מהזולת שאנו מחבבים אנו מצפים לעמדות דומות לשלנו, אך כאשר המצב אינו כזה והאיזון הופר, אנו עשויים

לאמץ עמדות שונות על הזולת או על הנושא הנדון, באופו שהאיזון ההכרתי יחזור עלכנו.

גישה קוגניטיבית לרכישת עמדות. בניגוד לתהליכי הלמידה–גישת הערך הצפוי הסבילים, האדם נתפס כיצור חושב ושקול, המאמץ לעצמו עמדות השומרות על

הרמוניה הכרתית או עמדות המבטיחות לו את מרב התגמולים. גישת הערך הצפויגורסת שהאדם יאמץ לו את אותן העמדות המבטיחות לו את מרב התועלת.

גישה קוגניטיבית נוספת. לפי–תיאורית התגובה ההכרתית או הקוגניטיבית תיאוריה זו כאשר אדם מאזין למסר או קורא אותו, עולות בו תוך כדי כך מחשבות בתגובה לדברים. אלא יכולות להיות אסוציאציות חיוביות או שליליות, והן קובעות

בסופו של דבר איזו עמדה הוא יאמץ בנושא הנדון.

סולמות למדידת עמדות:

שאלוני עמדה. מאחר שדיווח עצמי מושפע מגורמים שונים, כמו ניסוח– דיווח עצמי השאלה או ההקשר, אין מסתפקים בשאלה אחת, אלא בונים שאלות המורכב מכמה

שאלות. כדי לראות את התמונה הכוללת על עמדתו של המשיב, יש לקבץ את –תשובותיו לכל השאלות לנתון אחד, המכונה אינדקס או מדד. שאלון כזה מכונה

שיטות5. סולם כזה מאפשר לקבל תמונה כללית על המשתנה )עמדה(סולם עמדהמדידה המבוססות על דיווח עצמי בתגובה לשאלון עמדות:

קובעת את עמדתו של האדם ע"ס סכום– שיטת סכום ההערכות של ליקרט.1 מעבר לפריטי השאלון. מציגים למשיב שורת משפטים שהחוקר מנסחוהערכותי

העמדה, והמשיב מתבקש לציין ליד כל משפט באיזו מידה הואטביחס לאובייק מסכים או מתנגד לנאמר בו. ציונו הכולל של המשיב הוא סכום ציוני כל המשפטים

שבשאלון. השיטה קלה לשימוש והכנה ונפוצה ביותר בחקר עמדות. חסרונה בזה שהיא נותנת משקל אחיד לכל הפריטים, ובזה שהחוקר בסופו של דבר אינו משתמש בכל המידע שאסף מנחקריו )את כל הפרטים שאינם מבחינים בין הקבוצות מנפים מן השאלון ולאחר מכן מחשבים מחדש לכל נחקר את ציון

העמדה הכללי שלו(. בוחן דרגות שונות של קרבה חברתית– סולם המרחק החברתי של בוגרדוס.2

כלפי אנשים מקבוצות שונות, ונבנה למטרה זו בלבד. בסולם מוצגת רשימת

24





משפטים המבטאים קרבה חברתית בדרגות שונות )חבר אישי, שכן, עובד איתי(. דרגת הקרבה הגבוהה ביותר, שהמשיב מוכן לאפשר לאנשים מקבוצה אחרת,

מייצגת את עמדתו כלפיהם. בדרך זו אפשר להשוות בין עמדותיו של המשיב כלפי קבוצות שונות. ההנחה שפריטי הסולם יוצרים רצף מבוססת אך ורק על הרגשת

החוקר שחיבר את השאלות, אין לה שום תימוכין אובייקטיביים. ייתכן מאודשדרגת המחויבות החברתית של הפריטים שונה מאלה שהחוקר הגדיר.

2 דומה בעיקרון לסולם של בוגרדוס. קיימים בו – הסולם המצטבר של גוטמן.3 יתרונות ייחודיים: הוא מאפשר לחוקרים לבחון אם הסולם הוא חד ממדי, ובניגוד לסולם בוגרדוס, העוסק בנושא אחד בלבד, סולם גוטמן מתאים למדידת עמדות

בנושאים שונים. גם סולם גוטמן בנוי מרצף משפטים בממד אחד, אבל לאו דווקא בממד של קרבה חברתית ואפשר להשתמש בו למדידת עמדות בנושאים שונים. ההנחה הבסיסית היא, שמי שמסכים עם משפטים מעוררי התנגדות ודאי יסכים גם עם משפטים מעוררי הסכמה ומי שיהיה מוכן למחויבות רבה ודאי יהיה מוכן

למחויבות נמוכה אבל לא להפך.

מאפשר להעריך את המרווחים שבין שלבי הסולם השונים )האם– סולם תרסטון.4 המרחק בין נכונות לשחק עם חבר בהפסקות לנכונות להכין איתו שיעורי בית זהה

למרחק שבין הנכונות להכין איתו שיעורי בית ולבלות איתו סוף שבוע?(. בעזרת "שופטים" החוקר מייחס לפריטי השאלון ערכים מספריים המבטאים את כיוון

העמדה וקיצוניותה. יתרונו בזה שהחוקר אינו קובע את ערכי הסולם בצורה שרירותית )כמו בסולם גוטמן(, אלא בהסתמך על שיפוטיהם של נחקרים המייצגים

הנחקרת. שלב הראשון החוקר מנסח משפטים הנוגעים לאובייקטהאת האוכלוסיי העמדה ונוגעים לקצוות ולתיאורי הביניים. בשלב השני הוא מציג את המשפטים

שהוא מתעד לחקור ומבקשם לסווג את המשפטים לפיהלאנשים מהאוכלוסיי מידת החיוב או השלילה. ע"ס הסיווג הזה נותן החוקר לכל משפט ערך מספרי,

שהוא הערך החציוני של המיקום שבו סיווגוהו כל ה"שופטים".

כלי למדידת עמדות הנותן מידע על יותר מממד אחד.– הדיפרנציאל הסמנטי.5 העמדה הנמדד, כגון "אני" "מלחמה" אוטמציגים לנחקר מושג שהוא אובייק

7"שטור" ומבקשים ממנו לתאר אותו בעזרת רשימת סולמות דו קוטביים בעלי דרגות. בקצותיהם של הסולמות מופיעים שמות תואר והיפוכיהם. הנחקר מתבקש

לסמן את הספרה הנראית לו מתאימה ביותר לתיאור "השוטר" בכל רצף של העמדה:ט ממדים בהערכת אובייק3תכונות דו קוטביות. בעזרתו אפשר ללמוד על

הערכה )סולמות כגון: טוב-רע, יפה-מכוער(, פעילות )תכונות כגון: איטי-מהיר, חם-קר, פעיל-סביל(ועוצמה )תכונות כגון: רך-קשה, חזק-חלש(. יתרונו בזה שהוא

שונים. כמו כן הוא בודק עמדות בדרךםמאפשר ללמוד עמדות כלפי אובייקטי עקיפה לעומת הסולמות האחרים. הוא קובע את עמדת המשיב עפ"י המשמעויות

שהוא מייחס לו.

קריטריונים להערכת שאלוני עמדות: קריטריונים לבדיקת יעילות השאלון:2

נבדקת מידת הדיוק של מדידת העמדות ומידת יכולתנו– מהימנות ודרכי מדידתה יציבות:לסמוך על כלי המדידה. ככל שהמתאם גבוה יותר המהימנות גבוהה יותר.

- האם ציון העמדה יציב ואינו מושפע משינויים זמניים חולפים כמו מצבמבחן חוזר רוח. דרך מקובלת להערכת היציבות היא באמצעות מבחן חוזר. המבחן ניתן לאותם

משיבים פעמיים בטווח של שבוע-שבועיים. פריטי השאלון עצמם אינם משתנים. - בודקת האם העמדה שביטא הנחקר היא עמדתוערך:נוסחים מקבילים שוויון

האמיתית או שמא אינה אלא תגובה לצורת הניסוח הייחודית של השאלון. שאלות עמדות מניב תוצאות שוות ערך גם כאשר שאלותיו מוצגות בשינוי נוסח, דהיינו,

25





נוסחים מקבילים של אותו שאלון. הנוסחים בנויים משאלות שתוכנן זהה אך ניסוחן - שאלון מהימן יניב ציוני עמדה דומים מחלקיועקיבות פנימית:שאלון חצוישונה.

השונים. להערכת מהימנות זו מתבססים על מתאם בין התשובות לשאלות השונות של השאלון. דרך אחת היא בעזרת השאלון החצוי, דהיינו, החוקר מחלק את השאלון לשתי

חלקים שווים, ובודק מהו המתאם בין העמדות בשני החלקים.

שיטות3 בודקים באיזו מידה הוא אומנם מודד את העמדה שמדובר בה. –תוקף באה לענות על השאלה האם– תוקף התוכןהמעריכות היבטים שונים של תוקף:

השאלון כולל את הנושאים החשובים לשמם נבנה. כדי לבדוק את תוקף התוכן ניתן האם התשובות לשאלון מנבאות– תוקף הניבוי עם מומחים בתחום. ץלהתייע

משתנה אחר שלדעת החוקר עליהן לנבא. השאלון הוא טוב אם התשובות לשאלותיו מאפשרות לנבא את התנהגות הנבדק בסוגיה הנחקרת. המתאם בין התחזית ע"ס תשובות השאלון לבין ההתנהגות במציאות משמש להערכת תוקף השאלון. )שאלון

- האם הכלי מודד את מה שהוא אמורתוקף המבנה התרמה בפועל(. –לתרומות למדוד האם המשתנה הנחקר הוא אותו משתנה שרצינו לחקור. לא קל להשיג תוקף: רציות חברתית - נבדקים משתדלים להופיע באור חיובי וחוששים להביע את עמדתם האמיתית. הצינור המדומה - כאילו לחוקר יש צינור המחברו אל צפונות הנחקר כגון

מכונת פוליגרף.

:שיטות אחרות למדידת עמדות שאינן מבוססות על דיווח עצמי

לנבחר מוצג גירוי מעורפל, כמו תמונה שאפשר לפרשה– שיטת היטל או השלכה בצורות רבות. גירוי כזה מאפשר לנחקר להביע את דעותיו באופן חופשי ומשוחרר

ממעצורים. שימוש זה מבוסס על ההנחה כי כשם שתפיסת האדם– מבחני זכירה ומידע

קטעים,2מושפעת מעמדותיו כך גם זיכרונו וחשיבתו. למשל, נטיל על נחקר לשנן אחד בעד גזענות והשני נגד. יש הסתברות רבה למדי שהנחקר יזכור יותר את הקטע

המתאים לעמדתו. החוקרים בוחנים תנוחות ישיבה בעת האזנה למסר, מרחק פיזי בין– מדדי התנהגות

אנשים, או את מידת קשר העין בינהם כדי להעריך את עמדותיהם. שיטת המכתב מבוססת על ההנחה שבני אדם מוכנים לעשות טובות לאנשים שהם–האבוד

מחבבים יותר מאשר לאנשים שאינם מחבבים. חוקר מכין מעטפות ממוענות ומפזר אותן כאילו אבדו לשולח. יתרונה של שיטה זו בכך שהיא אינה מתערבת, הנחקר כלל

אינו יודע שהוא משמש מושא למחקר. הפניה למדדים אלה, יסודה בהנחה שהעמדה היא ביטוי רגשי– מדדים פיזיולוגיים

ולפיכך תתבטא גם בממדים פיזיולוגיים כגון התנגדות חשמלית של העור, התכווצותשרירי הפנים.

עמדה והתנהגות

ישנם מחקרים שמצאו זיקה בין עמדה להתנהגות – האם עמדות נחוצות?.1 עמדות צרכנים, נמצא כי עמדות פוליטיות הן בסיס טוב לחיזוי תוצאות כגון:

הבחירות ועמדות החיילים ניבאו את איכות לחימתם. עם זאת מחקרים רבים מצאו מתאמים נמוכים בין עמדות להתנהגות. מחקרו המפורסם של סייר

לפייר מצא כי ישנו פער בין העמדות השליליות לבין ההתנהגות בפועל, הוא פקד מסעדות עם סינים ולאחר מכן שלח למנהלים מכתבים השואלים האם יסכימו לשרת סינים ורובם סירבו. התוצאות המאכזבות האלה עוררו בקרב מקצת החוקרים הרהורים וספקות באשר לתוקף המושג עמדה, והיו שטענו

26





שצריך לוותר עליו. לעומתם טענו אחרים, שיש לבחון את הקשר בין עמדהלהתנהגות ואת הגורמים המחזקים או מחלישים אותו.

הזיקה בין עמדה – גורמים המשפיעים על הקשר שבין עמדה להתנהגות.2להתנהגות מושפעת מכה גורמים:

פישביין ואיייזן טענו כי העמדה יכולה –רמת המדידה וטווח הזמן לשמש בסיס טוב לחיזוי התנהגות בתנאי שהיא תואמת את אופי

עקרונות:3ההתנהגות ונמדדת בסמיכות אליה. קביעה זו נוסחה ב- עמדה כללית היא בסיס טוב לחיזוי מכלול ההתנהגויות הקשורות בה

)באיזו מידה אתה מעריך את עצמך כדתי?(, עמדה ייחודית היא בסיס טוב לחיזוי התנהגות ייחודית )היענות למבצע התרמה לילד הזקוק

לניתוח בחו"ל מוטב שישאל את עמדתם בנוגע לתרומה לילד מאשר את עמדתם הכללית לתרומות(, ככל שמתקצר הטווח שבין מדידת

העמדה למדד ההתנהגות, כן גוברת הזיקה בניהן. עמדותיהן של אנשים ה מהאוניברסיטםאינם יציבים ועלולים להשתנות עם הזמן.)סטודנטי

העברית קיבלו מכתב אישי הקורא להם לבוא ולסייע לעיוורים בבית הספר. ניכר במחקרו של שוורץ, שעמדות יציבות מבטיחות זיקה גבוהה

יותר להתנהגות הקשורה בהן מעמדות לא יציבות, והדבר נכון מעבר לשני מועדי המדידה. המתאם בין העמדה להתנהגות עלה ככל שקטן

המדידות. הקשר הנמוך שנמצא בין עמדות שנמדדו2פער הזמנים בין חודשים קודם לבחינת ההתנהגות בפועל הוא בראש ובראשונה פועל6

יוצא של השינוי שחל בעמדות הנחקרים במהלך התקופה.

לדעת פזיו וזנה, הקשר בין העמדה להתנהגות –אופן רכישת העמדה הדוק יותר כשהעמדה מתגבשת בעקבות מגע מוחשי ובלתי אמצעי עם

, מאשר בדרך עקיפה. כלומר, דרך הרכישה של העמדהטהאובייק משפיעה על חוזק הקשר שבינה לבין ההתנהגות בפועל. התנסות

הישירה נותנת לאדם מידע רב ומוחשי על האובייקט. לפיכך הוא בטוח בעמדתו וקל לו לשלוף אותה מן הזיכרון. עמדה שנרכשה בעקבות

התנהגות מבטיחה קשר הדוק בינה לבין ההתנהגות משום שהתנהגות.טקודמת כשלעצמה מנבאת היטב התנהגות בעתיד כלפי אותו אובייק

העמדה נעשית בהירה או ברורה יותר ככל שיש –בהירות העמדה לאדם מידע רב יותר בנושא. )סטודנטים שלא התמצאו היטב בנושא

הפוליטי נטו להשתתף פחות במערכת הבחירות(.

עמדות הנגישות לתודעה מנבאות –נגישות העמדה לתודעה התנהגות טוב יותר מעמדות שאינן נגישות לה. עמדות מנבאות

התנהגות ביתר הצלחה כאשר אנשים נשאלים עליהן שוב ושוב, אוכאשר הם שומעים אחרים דנים בהן.

אצל אנשים הנמוכים בניטור עצמי העמדה משמשת –נתוני אישיות

מורה דרך פנימי להתנהגות. כנגד זה, הגבוהים בתכונה זו מתנהגיםלפי הנסיבות יותר מאשר לפי עמדותיהם.

עמדה להתנהגות עלול להיחלש הקשר שבין –נתונים נסיבתיים בגלל לחצים נסיבתיים, כגון החשש מפני עונש בגין התנהגות כלשהי.כשמסולקים הלחצים הללו, גוברת הזיקה שבין העמדות להתנהגות.

27





אייזן ופישביין טענו שאפשר להבין טוב – תיאורית ההתנהגות המתוכננת.3 יותר את הקשר שבין עמדות להתנהגות אם מקבלים את ההנחה, שבני אדם יצורים הגיוניים המתחשבים בהשתמעויות העשויות לנבוע מפעולותיהם, לכן העמדה בלבד לא יכולה לשמש להם מורה דרך להתנהגות. המודל מציג את

הכוונה לנקוט בהתנהגות כלשהי ואת תפיסת השליטה בהתנהגות כבסיס מוצק יותר לחיזוי ההתנהגות מאשר העמדה בלבד. בתיאורית ההתנהגות

המתוכננת שהיא הרחבה של תיאורית הפעולה המחושבת, הגורם המרכזי המשפיע על ההתנהגות בפועל הוא הכוונה לבצע אותה. הכוונות מלמדות על

מידת המאמץ שאנשים מוכנים להשקיע כדי לעשות דבר מה. ככל שהכוונה רצינית יותר, גדל הסיכוי שהדבר אכן יתבצע. ככלל, ככל שהעמדה חיובית

יותר וככל שהשליטה בהתנהגות נתפסתתיותר, ככל שהנורמה סובייקטיבי כך תהיה כוונת ההתנהגות חזקה יותר ויעלה הסיכוי שהיא–כרחבה יותר

תתממש. מה משפיע על הכוונות עצמם: המידה שהאדם מעריך התנהגות מסוימת לחיוב –העמדה כלפי ההתנהגות

או לשלילה.גורם חברתי שפירושו תפיסת הלחץ החברתי– תהנורמה הסובייקטיבי

באשר לביצוע או אי הביצוע של התנהגות.)איך זה ייראה? איך זה יוערך?(- תפיסת השליטה בהתנהגות פירושה באיזותפיסת השליטה בהתנהגות

מידה ההתנהגות האמורה נראית לאנשים קלה או קשה לביצוע. במחקר על דיאטות למשל נמצא כי, תפיסתם של אנשים ביחס ליכולתם לשלוט

בהתנהגותם משפיעה אף יותר מהכוונה עצמה.ותפיסת השליטהתהמשתנים המשפיעים על עמדות, נורמות סובייקטיבי

התיאוריה מניחה שההתנהגות היא תוצר עקיף של מידע או– בהתנהגות סוגי אמונות: אמונות באשר לתוצאות2אמונות הרלוונטיות להתנהגות.

החיוביות או השליליות של ההתנהגות משפיעות על העמדות, אמונות באשר להתנהגות הנורמטיבית והנכונות לנהוג לפיה משפיעה על הנורמות

, האמונות באשר לקושי או קלות של ההתנהגות משפיעה עלתהסובייקטיביו תפיסת השליטה בהתנהגות. האמונות האלה נותנות את הגוון הקוגניטיבי

לתיאוריה, הן משפיעות על כוונת ההתנהגות לא באופן ישיר כי אם בתיווכםשל גורמי הכוונות.

תהליך השכנוע

תהליכי השפעה עפ"י קלמן תהליכים של השפעה חברתית שבאמצעותם בני אדם משנים את עמדותיהם,3

תהליכים אלה מדגישים שהסיבה לשינוי העמדה אינה אחת ויחידה והשינוי יכול לשקף איכויות שונות של השפעה חברתית. שלושת תהליכי ההשפעה יכולים לשמש קו מנחה

כאשר ברצוננו לשנות את עמדתו של האדם. בחיי היום יום שלושת התהליכיםמשולבים זה בזה.

תהליך שבו היחיד מסכים לאמץ– התרצות: המקל והגזר שבידי סוכן ההשפעה.1 המלצות או דרישות של סוכן ההשפעה בתקווה להשיג ממנו בדרך זו תגובה רצויה.

בהתרמות לא חל שינוי ממשי בעמדתו של מקבל ההשפעה. הוא מוכן לבטא את העמדה הנדרשת רק כלפי חוץ, כאמצעי להשגת טובת הנאה כלשהי. )הסינים

במלחמת קוריאה ניסו לשכנע את שבויי המלחמה האמריקאים בצדקתהאידיאולוגיה הקומוניסטית(.

28





פרט מאמץ לו את העמדות ואופן – הזדהות: הרצון להידמות לסוכן ההשפעה.2 ההתנהגות של סוכן ההשפעה מתוך רצון להידמות לו. מקור כוחו של הסוכן כאן

הוא המשיכה שהוא מעורר, החיבה והכבוד כלפיו ולא יכולתו לגמול טוב או רע עלהתנהגות מסוימת.

– הקו המנחה את האדם הוא ענייני – הפנמה: הרצון להיות צודק ומציאותי.3 הרצון להיות צודק ומציאותי. הוא מאמץ את העמדה משום שהיא מתאימה

לתפיסת המציאות שלו או נראית לו צודקת עפ"י מערכת ערכיו.

מאפייני סוכן ההשפעה:

– תכונות הסוכן המשפיע מחקר של הובלנד וויס בחן את השפעת האמינות של– מומחיות הסוכן ואמינותו

סוכן ההשפעה על שינוי העמדה. בשלב ראשון שאלו את הנחקרים על הסבירות שבעתיד יהיה אפשר להניע צוללת בכוח גרעיני לאחר מכן נתנו להם לקרוא מאמר

שטען כ הדבר אפשרי.הם מצאו כי האמינות קשורה במומחיות. עד כמה המקור נתפס שבועות מצאו כי השפעתו של4 לאחר –כמומחה בתחום המסר. טשטוש ההשפעה

הסוכן האמין נחלשה והשפעתה של הסוכן הלא אמין התחזקה. הם טענו שאמינותו של המסר מקנה לו יתרון בזמן הקליטה אך לאחר זמן מה מיטשטש הקשר שבין הדובר

לתוכן המסר, והמאזין מושפע רק מהטיעונים שהועלו במסר.פער בין עמדות - ארונסון רצה לבדוק כיצד ישפיע גודל הפער שבין עמדת הסוכן לעמדת המושפע. בשעה

שהנושא חשוב ומרכזי, דעה קיצונית שמביע הסוכן עלולה לגרום לתוצאה הפוכה,הנחקרים יתנגדו למסר ויעריכוהו פחות.

בני אדם נוטים להאמין לאנשים שתכונותיהם טובות ולהשתכנע– חוסר פניות דעות שונות בעד ונגד בתי המשפט. דעה2מדבריהם. במחקר שנעשה הציגו לאנשים

האחת הוצגה ע"י התובע הכללי של ניו יורק, אדם בעל חשיבות ויוקרה והדעה השנייהוצגה ע"י עבריין.

תכונה נוספת בסוכן המשפיעה על כוח השכנוע שלו היא– כוח המשיכה של הסוכן כוח המשיכה, האטרקטיביות שלו. המבוססת על מראה חיצוני, על פרסום, על קסם

אישי או על דמיון למקבל המסר. כל התכונות הללו מעוררות במקבל חיבה כלפי הסוכן ורצון להזדהות איתו ומביאה אותו לאמץ את עמדת הסוכן במטרה להידמות לו.

אפשר להסביר נטייה זו בעזרת תיאורית האיזון ההכרתי של היידר הגורסת שאדם המשותף לשניהם. טחותר לאיזון בין עמדתו כלפי זולתו לבין עמדתו כלפי אובייק

מאפייני המסר:

רוב ממצאי המחקר –הגוון הרגשי/מסר מאיים/מסר המלווה בהרגשה נעימה , ככל שגדל האיום המתלווה למסר באשר לסיכוןתמראים, שברמה האופטימאלי

בתנאי שהוא מלווה בהנחיות כיצד להימנע מהסיכון–מסוים, כך עולה יעילותו מידי אינו יעיל. יעילותו של מסר גדלה גם בשעה שהואםשמדובר בו. ואולם מסר מאיימשרה אוירה נעימה ונינוחה.

מסר דו צדדי עדיף על פני מסר חד צדדי –טיעוני המסר/מסר חד צדדי ודו צדדי כשהוא מכוון לאנשים שעמדתם נוגדת את המסר באופן בולט, כשהוא מכוון לאנשים

משכילים, וכאשר השומע עשוי להיתקל במסר סותר. עוד סיבה שבגללה מסר דו צדדי שכנוע מצד מתנגדים בעתיד.תעדיף, היא שיש בו כדי לחסן את מקבליו מפני ניסיונו

הסבר זה מעוגן בתיאורית החיסון ההכרתי של מגוויר, המסר הדו צדדי משמש מעין

29





וירוס מוחלש התוקף את המערכת ההכרתית ומעורר אותה ליצור נוגדנים שיגבירו אתעמידתה בפני מתקפה של ממש.

עיתוי ההצגה: השפעת המסר תלויה במרווח הזמן שבין הצגת המסר הראשון להצגת המסר השני

-השפעת הראשונותובעיתוי המדידה של העמדה. יש יתרון למסר המוצג ראשונה ) , הפרעה של חומר שכבר נלמד לקליטת חומר חדש המוצגועכבה פרו-אקטיבית

- שכחה(.ביתרהשפעת האחרונותאחריו(, לעומת זאת יש יתרון למסר השני )המצבים לא נמצאו יתרונות ברורים לאף אחד מן המסרים.

הערוץ: אין יתרון חד משמעי גורף לערוץ כלשהו מערוצי תקשורת ההמונים. הטלוויזיה יעילה

מאוד בהצגת מסרים פשוטים וקלים להבנה, העיתון יעיל מאוד כשהמסר מורכב,הרדיו יעיל מהעיתון במסרים פשוטים אבל נופל ממנו לגבי מסרים מורכבים.

– מאפייני מקבל המסר

דעה שאינטליגנציה נמוכה מאפיינים מי שנוח לשכנוע. אולםההיית –אינטליגנציה מסתבר, שקל יותר לשכנע את דעתו של בעל אינטליגנציה נמוכה בתנאי שהמסר

המופנה אליו הוא פשוט וקל, אבל אם המסר מורכב דווקא אדם אינטליגנטי יושפעממנו יותר שכן הוא ערני יותר ומיטיב להבין את נימוקי המסר.

כשהמסר פשטו ולא נחוץ מאמץ מחשבתי רב כדי להבינו אנשים –הערכה עצמית בעלי הערכה עצמית נמוכה ישתכנעו יותר ואילו כאשר המסר מורכב אנשים בעלי

הערכה עצמית גבוהה ישתכנעו ממנו יותר.

נשים משתכנעות ביתר קלות מגברים. יתכן שהסיבה לכך היא תרבותית: –מין וגיל מצפים מן הגברים לגלות עצמאות ולא להיכנע לדעת הזולת ואילו מן הנשים מצפים

ליתר גמישות והסתגלות

כאשר הנושא חשוב לאדם, עמדה קיצונית שמציג הסוכן –עמדת מקבל המסר עלולה להחטיא את מטרתה, ואילו עמדה קרובה לעמדת המקבל עשויה לשנות את

דעתו. כאשר הנושא שולי, האדם משנה את דעתו ביחס ישר למרחק של עמדתו טווח –מעמדת הסוכן. שריף ועמיתיו מצאו שלאדם יש טווח עמדות שהוא מוכן לקבל

. לפי שריף אפשר לשנותטווח הדחייה –, וטווח עמדות שהוא מתנגד להן קבלה –עמדות רק בטווח הקבלה. עמדות הנמצאות בטווח הדחייה יכולות ליצור מצב הפוך

, עלולות להביא את המקבל לנקוט עמדה קיצונית יותר מעמדתואפקט הבומרנגהמקורית.

גישת התגובה הקוגניטיבית

מתמקדת בשאלה מדוע אנשים משנים את עמדותיהם.– הכנה קוגניטיבית.1 לפי גישת התגובה הקוגניטיבית המסר אינו משכנע מכוח עצמו אלא מכוח

מחשבות שהוא מעורר במקבל. תגובות חיוביות למסר עשויות להוביל לשכנוע עצמי, ואילו תגובות מנוגדות עלולות לחזק את העמדה המקורית )אפקט הבומרנג(.אם מקבל המסר מוזהר מראש, יש לו זמן להתכונן קוגניטיבית

ולהעלות נימוקי נגד, ואז הוא עמיד יותר בפני שכנוע. גם הרצון להגן על החרות האישית מעורר התנגדות למסר. אם רוצים להשפיע, יש לעורר בקולט תגובות

חיוביות מבלי שיהיה מודע לכך.

30





המודל הדו מסלולי של פטי וקסיופו מתמצת את המידע– המודל הדו-מסלולי.2 מסלולים של עיבוד מידע: האחד הוא2שהצטבר בנושא השכנוע, הוא מתאר

מסלול מרכזי שמעורבת בו פעילות קוגניטיבית הנשענת על ניתוח מעמיק של תוכן המסר, בעקבות הפעילות הזאת משתכנע מקבל המסר בצדקת העמדה

שהוא מאמץ, ושינוי העמדה הוא עמוק ויציב. המסלול השני הוא היקפי ואינו כרוך בהשקעת מחשבה רבה. האדם מסתמך על כללי חשיבה פשטניים

)המודל ההיריסטי של שכנוע(, על תהליכי ייחוס ועל רמזים שוליים אחרים. השפעת המסר נמשכת רק כל עוד נשמר הקשר בין הגירוי הרלוונטי לעמדה. מסלול זה מזכיר את תהליכי ההתרצות וההזדהות, ואילו המסלול המרכזי את תהליך ההפנמה. מחקרים שונים הראו שסוכן המסר, חשיבות הנושא ותכונות הקולט קובעים איזה מסלול השפעה ייבחר. כשהנושא חשוב, כשהמקור אמין

המסר מעובד במסלול המרכזי ונבחן–וכשהמידע מגיע ממקורות שונים בקפידה. לפיכך עליו להיות מבוסס ומנומק היטב כדי שישפיע על עמדת

הקולט. כשהנושא שולי וחסר חשיבות, וכשהמקור אינו אחיד ואמין, הוא מעובד במסלול ההיקפי. הקולט אינו בוחן ביסודיות את תוכן המסר והשפעתו נקבעת

הסוכן והחיבה אליו. גם צורך בקוגניציה, ניטורתבידי גורמים כמו פופולאריו עצמי ומודעות עצמית נמצאו קשורים בעיבוד מסרים במסלול המרכזי לעומת

ההיקפי. אנשים אינם טורחים תמיד לבחון בתשומת לב את המסר וישלהתאימו לקולטים.

: ניתן להגביר בעזרתן את יעילות השכנוע תחבולות שכנוע -

דרך המציגה את המסר כבדרך אגב, האדם המאזין למסר אינו– הסחה.1 מרגיש שמבקשים לשנות את עמדותיו. הוא קולט את המסר בערוץ ההיקפי

בלי לנסות להתמודד עמו, ובדרך זו השפעת המסר גדלה. שיטה זו מונעת מאיתנו להתכונן קוגניטיבית, להתחסן מפני המסר ולהעלות תגובות

קוגניטיבית הסותרות אותו.

ארבע הטכניקות הבאות הן כמה סוגים של דרישה בשלבים: במקום להציג את דרישת היעד במישרין, מקדימים לה דרישה אחרת. בדרישה בשלבים המשחק הוא חד צדדי,

רק היזם יודע את כלליו ואילו הצד השני תמים.

מבקשים מאדם בשלב ראשון בקשה קטנה, שקשה לסרב לה.– רגל בדלת.2 ההיענות לבקשה זו מקרבת את האדם לעמדת הסוכן ומעוררת את מעורבותו

שכנוע :מסלול מרכזיקליטהעיבודקבלה

קהל:יכולת והנעה נמוכות

קהל:יכולת והנעה גבוהות מקור

המסר

מסלול היקפי:

היריסטיקותייחוסים

מצבי רוח

31





בנושא, ובכך היא מכשירה את הקרקע להיענות לבקשה גדולה יותר. )שלט מכוער בכניסה לבית(. יש חוקרים המסבירים זאת ע"י תיאורית התפיסה

העצמית שגורסת שאדם לומד לדעת מהם רגשותיו ועמדותיו מהסתכלות במעשיו שלו כמשקיף מהצד. ההיענות לבקשה השנייה משרה בו הרגשת

עקיבות בתפיסת עצמו.

טכניקה הפותחת בבקשה מוגזמת,שרוב האנשים יסרבו לה– דלת בפרצוף.3 ובעקבות הסירוב מציגים בקשה צנועה יותר. הצורך לגמול לסוכן ההשפעה על

הויתור, מדרבן את מקבל ההשפעה לגמול לו חזרה ולהיענות לבקשתו. ציאלדני זוקף את יעילותה לעיקרון הויתור ההדדי ביחסים שבין אדם לחברו.

הסבר נוסף להצלחת שיטה זו היא רצונו של האדם להציג את עצמו באור חיובי בעיני זולתו שהרי לבקשה מוגזמת הסירוב נראה מוצדק ולבקשה קטנה הסירוב

יראה כלא הגיוני.

תחבולת שכנוע שבה פותחים בהצעה נמוכה שקשה לסרב לה.– כדור נמוך.4 המחויבות להיענות להצעה מאפשרת להעלות את מחירה. לא ברור עד כה אם

הקושי לסגת מהבטחה או העיבוד הקוגניטיבי גורמים לכך. )רכב במחיר נמוךיותר(

המוכר "משפר" את תנאי העסקה בשעה שהקונה חושב על– זה עוד לא הכל.5התנאים. הדבר מעורר תחושה של ויתור בתנאים ומגביר את היענות הקונים.

הסברים תיאורטיים לשנוי עמדה:–שכנוע לאחר מעשה

רצון של אנשים לשמור על עקיבות – תיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי.1 מצב שבו אמונות, עמדות והתנהגות מתאימים זה לזה, יכול–קוגניטיבית

ולא סתגלנית, שתובא לידי ביטוי בשינויתלהוביל להתנהגות לא רציונאלי עמדות. חוסר העקיבות שבין קוגניציות יוצר תחושה לא נעימה שכונתה

דיסוננס קוגניטיבי )את בדיאטה אך אוכלת מוס(. עצמת הדיסוננס מושפעת מ- גורמים:3

ככל שהנושא חשוב יותר לאדם, כך יתעורר בו–חשיבות הנושא דיסוננס חזק יותר. בריאותו של האדם חשובה לו יותר ממפלס הכינרת

ולכן אכילת יתר יצור דיסוננס חזק יותר. ככל שיש לאדם יותר קוגניציות–מספר הקוגניציות מעוררות הדיסוננס

כאלה, כן יגדל הדיסוננס שיחוש. )יודע גם שחברו שסבל מעודף משקלמת(.

)מספר הקוגניציות משככות הדיסוננס )התורמות לתחושת קוסננס– למשל, הידיעה שבמשפחתו סובלים כולם מעודף משקל אך אף אחד

לא מת. תחומים שבהם נחקרה התיאוריה:5 –תחומי מחקר

ככל שלאנשים יש פחות סיבות להתנהג –הצדקת התנהגות סותרת עמדה באופן הסותר עמדה שלהם, כך יפעל עליהם לחץ פנימי חזק יותר לשנות את

עמדתם. פסיכולוגים מכנים תופעה זו בשם המעט שמביא הרבה. ניסוי זה עצמי. כאשר אנשים מתנהגים ומשמעויותיו מדגים גם את התופעה של שכנוע

בדרכים הסותרות את עמדותיהם הם לעיתים קרובות משנים את העמדות אפילו מבלי שהם חשופים בכלל למסרים משכנעים.מידת שינוי העמדה

2בעקבות התנהגות נוגדת עמדה תלויה לא רק בעצמת הדיסוננס אלא גם ב-

32





גורמים נוספים: תחושת האחריות להתנהגות ותוצאותיה )אם התוצאות אינםמשמעותיות קל להתעלם מההתנהגות ולא לשנות את העמדה( .

אדם מתנסה בדיסוננס כשהוא משקיע מאמצים ניכרים –הצדקת מאמץ גופניים, כספיים או נפשיים למען מטרה חסרת ערך או תכלית. ההעדר

ההתאמה בין המאמץ שהושקע לבין הערך של המטרה או ההישג הוא מצבמעורר מתח.

בחירת חלופה אחת גוררת מטבעה ויתור על –הצדקת החלטות קשות חלופה אחרת. באופו טבעי נוצר מצב של דיסוננס: האדם בחר באפשרות אחת

אך חושב על יתרונותיה של האחרת ועל חסרונה של בחירתו. כדי להקטין את המתח הוא מגדיל את הערכתו כלפי החלופה שנבחרה ורואה אותה כטובה

עוד יותר. ציפיות שהופרכו יוצרות תחושת דיסוננס. –ציפיות שהופרכו תחושת דיסוננס יכולה להתעורר גם כאשר אנשים –הרתעה לא מספקת

רנרתעים מלעשות דבר מה שהיו רוצים מאוד לעשות. עפ"י התיאוריה ייווצ הדיסוננס החזק ביותר כאשר הרתעה היא הנמוכה ביותר. הרתעה חמורה יש

בה כדי להצדיק הימנעות מעשיית אותו מעשה, אבל כאשר אדם לא עושה הוא חש מתח. את המתח–משהו שהיה רוצה לעשות בגלל הרתעה מזערית

הזה ניתן להפיג אם מפחיתים מערך המעשה שרוצים לעשות.

תנאים הכרחיים לעירור של דיסוננס4 – דיסוננס קוגניטיבי בראייה מחדש להתנהגות הסותרת עמדה של אדם צריכה–תוצאות שליליות קופר ופזיו:ילפ

להיות תוצאה שלילית. אם עלי לשקר ולומר דבר מה בניגוד לעמדתי, אני אשנה תנאי–את העמדה רק אם לשקר שלי יש תוצאות שליליות. תחושת אחריות אישית

הכרחי נוסף להתעוררות דיסוננס הוא תחושת אחריות אישית לתוצאות השלילות דברים: חופש הבחירה, אמונת2של ההתנהגות. אחריות אישית זו מורכבת מ-

האדם שהתוצאות השליליות של התנהגותו היו צפויות וחזויות בזמן ההחלטה . אם –התוצאות לא היו יכולות להיות ידועות מראש, ואין חופש הבחירה לא היה קיים

בזמן דיסוננס יש עירור פיזיולוגי–אין תחושת דיסוננס ושינוי עמדה. עירור פיזיולוגי ייחוס העירור הפיזיולוגי להתנהגותו של האדם עצמו. –גבוה.ייחוס

דרכים חלופיות לשכנוע עצמי

מסבירה את שינוי העמדה בזה שאנשים מסיקים– תיאורית התפיסה העצמית.1 על עמדותיהם ע"ס התנהגותם, ואם התנהגו בדרך הסותרת עמדה, הרי העמדה

היא שצריכה להשתנות ולהתאים את עצמה להתנהגות.

מניחה שהשינוי נגרם משיקולים של הצגת העצמי בפני– תיאורית עשית הרושם.2הזולת.

מייחסת את השינוי בעמדה לצורך להתמודד עם איום– תיאורית האישור העצמי.3על העצמי.

דיסוננסשאלות/תיאוריותקוגניטיבי

תפיסהעצמית

עשייתרושם

אישורעצמי

האם השינוי בעמדה מונע מהצורך להפחית תחושת אי

נעימות?

כןכןלאכן

האם עמדתו האישית שלהאדם באמת משתנה?

לאלאכןכן

לאכןכןכן האם השינוי בעמדה קשור

33





להתנהגות הסותרת עמדה?

4 חידהי(attitude) עמדה

(stereotype) סטריאוטיפ

(prejudice )קדומה דעה(sexism) סקסיזם

(classical conditioning) קלאסית התניה

(generalization) הכללה

(operant conditioning) אופרנטית התניה

(reinforcement) חיזוק

(observational learning/ modeling) תצפיתית/חיקוי למידה

(expectancy value approach) הצפוי הערך גישת

(cognitive response theory) הקוגניטיבית התגובה תאוריית

(attitude scale) עמדה סולם

( Likert scale) ליקרט סולם

(Bogradus scale) בוגרדוס סולם

(Guttman scale) גוטמן סולם

(Thurstone scale) תרסטון סולם

(semantic differential) סמנטי דיפרנציאל

(validity) תוקף

(reliability) מהימנות

(correlation) מתאם

(content validity) תוכן תוקף

(predictive validity) ניבוי תוקף

(construct validity) מבנה תוקף

(social desirability) )רציה( חברתית רציות

(theory of planned behavior) המתוכננת ההתנהגות תאורית

(theory of reasoned action) המחושבת הפעולה תאורית(compliance) התרצות

(identification) הזדהות

(internalization) הפנמה

(credibility) אמינות

(expertise) מומחיות

(sleeper effect) ההשפעה טשטוש

(one-sided appeal) חד-צדדי מסר

(two -sided appeal) דו-צדדי מסר

(inoculation theory) ההכרתי החיסון תאורית

(primacy effect) הראשונות אפקט

(recency effect) האחרונות אפקט

(assimilation) הטמעה

(latitude of acceptance) קבלה טווח

(latitude of rejection) דחיה טווח

(boomerang effect) הבומרנג אפקט

(cognitive response approach) הקוגניטיבית התגובה גישת

(elaboration likelihood model) העיבוד סבירות מודל

34





(peripheral route) היקפי מסלול

(heuristic model of persuasion) שכנוע של ההיריסטי המודל

(distraction) הסחה

(foot in the door) בדלת רגל

(self perception theory) העצמית התפיסה תאורית

(door in the face) בפרצוף דלת

(reciprocal concession) ההדדי הויתור עקרון

(low ball) נמוך כדור

(that’s not all) הכל לא זה

(cognitive dissonance) קוגניטיבי דיסוננס

(impression management theory) הרושם עשיית תאוריית

(self affirmation theory) העצמי האישור תאוריית

משיכה בין אישית– 5פרק

הצורך להימצא בחברת הזולת בעתות מצוקה ובמצביםהתחברות חברתית - חדשים. צורך זה נלמד בגיל הרך, בשעה שנוצר הקשר הראשוני בין התינוק לאמו.

במהלך התגבשותו של קשר בסיסי זה לומד התינוק, שנוכחותם של אחרים מרגיעה במצבי מצוקה, ומאוחר יותר שאפשר לקבל מהם מידע חיוני לגבי ההתנהגות ההולמת

סוגים של קשר המתפתחים בין ההורים3במצבים חדשים.יש תיאוריה המבחינה בין לתינוק וקוראים להם סוגי התקשרות

קשר של )כאשר ההורים מגיבים לאותות מצוקה של תינוקם(, קשר של ביטחון: )תגובות ההוריםקשר דו-ערכי, אמביוולנטי )מתעלמים מאותות מצוקה(, הימנעות

אינם עקיבות(. שלושת סגנונות התקשרות אלו מאפיינים גם מבוגרים. החוקרים מעירים שההבדל בין הבטוחים לנמנעים ניכר אך ורק במצבי חרדה גבוהה ובמצבים

רגילים לא ניכר שינוי.

– התחברות חברתית בעת חרדה.1העלה במחקריו שהצורך בהתחברות חברתית גובר בשעתשכטר

פחד, ותלה זאת בערך החיובי שיש לנוכחות הזולת ובצורך של האדם לקבל מידע על מה שמצפים ממנו במצבים חדשים. תיאורית

ההשוואה החברתית של פסטינגר נתנה בסיס להסבר התופעה: נטייתו של האדם להעריך את דעותיו ואת הלימות התנהגותו בהשוואה

35





לאחרים מקרבת אותו אל הדומים לו, שכן הם מסוגלים לתת לו אמות מידה להערכה כזאת. שכטר הראה שבתנאי פחד גוברת הנטייה

להתחבר לאחרים, אך נטייה זו אינה כללית אלא מוגבלת לבני אדםהמתנסים במצב דומה.

ניסו להבחין בין פחד לחרדה, וטענו שרק פחד מגבירסרנוף וזימברדו התחברות חברתית, בעוד שחרדה מביאה דווקא להימנעות מחברת

אנשים.

מפחית התחברות– מבוכה – הציעה, שרק סוג של חרדה טייכמן חברתית, וכי חרדה אחרת מעודדת התחברות חברתית. גם במצבים

של ריגוש עז נוטים אנשים להימנע מחברת הזולת.

מציגה את היחס שבין התועלת לנזק כגורם – תיאורית התועלת של רופא.2 המניע את האדם הנתון בלחץ להתחבר אל אחרים או להתרחק מהם. יחס זה

מרכיבים:3הוא פועל יוצא של

נטייה להתחבר גוברת אם האדם מאמין שיוכל בדרך זומאפייני המצב - להפחית את הלחץ. אדם המחכה לתור לניתוח ירצה להתחבר עם אדם

המחכה בתור לניתוח בעוד שאדם לפני פיטורין לא יפיק כל תועלת מחברתםשל אחרים.

בני אדם הנמנעים מלחשוף חולשות ייטו פחות להתחבר.מאפייני האדם -

תיאורית התועלת גורסת שהנטייה להתחבר היא פועל יוצאמאפייני הזולת - של יכולת הזולת לסייע בהתמודדות עם המצב. במצבי פחד ייטו להתחבר עם

יעדיפו להתחבר עם מי–מי שמסוגל לתת פתרון הולם למצב, במצבי חרדה יתחברו עם מי–שמסוגל להסיח את דעתם מהמצוקה, ובמצבי מבוכה

שמסוגל לתמוך בהם באמצעות הקשבה ועידוד.

להתחברות = )+(, אי נטייה להתחברות = )-(הנטיי

הניסוי/המרכיבי

ם

מאפיינימאפייני המצב וההפעלה הניסוייתהנבדק

מאפייניהזולת

נטייתההתחברות

הסבר

פחד רב )הלם חשמלי חזק(שכטרפחד מתון )הלם חשמלי חלש(

--

אדם במצבדומה

+-

השוואה חברתית,הסחה

סרנוףוזימברדו

מבוכה רבה )מציצה(מבוכה קלה )נשיפה(פחד רב )הלם חזק(

פחד מתון )הלם חלש(

----


-++-

השוואה חברתיתמביכה

השוואה חברתיתהסחה

מבוכה רבה )מציצה(טייכמןמבוכה קלה )נשיפה(

חרדה רבה )חשיפת פרטים

---


-++

השוואה חברתיתמביכה

השוואה חברתית

36





אישיים(חרדה מעטה

מסיחה--

לטאנהווילר

ריגוש עז )איסוף שרידי מטוסשהתרסק על נוסעיו(

תגובה רגשיתחזקה

תגובה רגשיתמתונה

אדם שלא עבר

חוויהדומה

-+

השוואה חברתיתמאיימת

רתיעה מחזרה לחוויה)הסחה רלוונטית( השוואה חברתית

תורמת

נשים הרות לפני הלידהרופאנשים הרות אחרי הלידה

--

אישה במצבדומה

-+

מתח רבהקלה במתח

מדחיקונשים הרות לפני הלידהרופאת

רגישות

אישה במצבדומה

-+

נוטות לטאטא מתחתלשטיח

נוטות לבטא חרדות

בטענתו של זיונץ, חשיפה חוזרת ונשנית לזולת מגבירה את –מחבבים את המוכר החיבה כלפיו, וזאת כתוצאה מהעמקת ההכרות עמו ומצמצום האי ודאות והחששות

מפניו. תכיפות המפגש עם הזולת משפיעה על מידת החיבה כלפיו. מכאן, שהסיכויים להיווצרות יחסי חברות קשורים במיקום ובקרבה הגיאוגרפית. הגיאוגרפיה אינה תנאי

הכריח אך מסייע.

חשיפה חוזרת ונשנית מגבירה את החיבה כלפי– חשיפה מעוררת חיבה.1 של זינץ עם תצלומים של אנשים , ניסוי של מיטה וחבריויהזולת )הניסו

סטודנטית + חברה טובה תמונת חזית + תמונת ראי(. הריסון טען כי חשיפה ואתהאי ודאות עם הגירוי ומפחיתה את וחוזרת ונשנית מגבירה את היכרותנ

החששות מפני, דהיינו אנו מתרגלים אליו.תחושת ההקלה מלווה בהתפתחות חיבה כלפי השותף. הריסון טען כי טיעונו של זינוץ )כל גירוי מתחבב עלינו

בעקבות חשיפה תכופה(תקף רק אם דעתנו הראשונית עליו חיובית או ניטרלית. אם הדעה הראשונית שלילית, השפעת החשיפה קטנה, וחשיפה

נוספת עלולה אפילו להגביר את הדחייה.

אנו תהליך ההתמודדות עם הבלתי נענע - – שאלה של גיאוגרפיה.2 מתכוננים למגע תכוף או אינטימי עם הזולת. כיוון שהמגעים עם אדם שאנחנו

שונאים מעיקים עלינו ומעוררים בנו מתח, אנו מכינים את עצמנו לקראתם בדרך של עיוות המציאות וייחוס תכונות חיוביות לזולת. ייחוס זה מקל עלינו

. וותורם לשיפור היחסים בינינ

עוד גורמי משיכה

הנסיבות שבהם אנו פוגשים אנשים משפיע על יחסנו כלפיו. – תכונות המצב.1 דגם החיזוקאנו נמשכים לאנשים המתקשרים עם אירועים וחוויות נעימות.

מסביר תופעה זו באמצעות ההתניה או–של בירן ועמיתיו הרגש באמצעות הלמידה האסוציאטיבית. גירוי ניטרלי שהתקשר לחוויה חיובית יכול כשלעצמו

לעורר רגשות חיוביים גם בהעדר אותה חוויה.

תיאוריה שלפיה החיבה שבני אדם רוחשים לזולת היא פועל – תכונות הזולת.2 יוצא של התכונות שהם מייחסים לו, וככל שהם חיוביות יותר, כן גוברת

משיכתם אליו.

37





אנדרסון סבר שהחיבה אל אדם תהיה ביחס ישר –הדגם המתמטי דגמים מתמטיים2לערך התכונות המיוחסות לו. לדעתו ישנם

המאפשרים לחזות איך אנשים יעריכו את זולתם ע"ס תכונותיו הידועות להם. הדגמים מניחים שאפשר למקם כל תכונה על סולם הנע מחיוב

לשלילה, לפי הערך המיוחס לאותה תכונה. הדגם החיבורי מניח שהערכת הזולת הוא פועל יוצא של סיכום ערכי

התכונות המיוחסות לו. בדגם החיבורי כל מידע יוביל מעלה את ההערכה וכל מידע שלילי מפחית אותה. הדגם החיבורי מניח שלמידע חדש יש השפעה רבה יותר על גיבוש הדעה על הזולת משמניח הדגם

המיצועי. לפי דגם זה יש לחלק את סכום ערכי התכונות –הדגם המיצועי

במספרן, כלומר לחשב ממוצע. בדגם המיצועי השפעת תכונה נוספת על הממוצע תפחת ככל שערכה יהיה קרוב אליו. המחקר מלמד שהדגם המיצועי מדויק יותר בחיזוי הרושם ע"ס הכרות התכונות,

משתמע מזה שעמדה מגובשת על הזולת תשתנה רק בעקבות קבלתמידע קיצוני.

אחת הסיבות למשיכתנו אל המצליח היא –ליהנות מזוהר הזולת הילת ההצלחה האופפת אותו ומקרינה גם על האנשים הסובבים אותו.

הקשר שלנו עם האדם– הסתופפת בזוהר הזולתתופעה זו מכונה המצליח מעלה את קרננו בעיני הסובבים אותנו. שני הסברים ניתנו

לקשר שבין הערכת הזולת למשיכה אליו, ושניהם זוקפים אותו לחישובי כדאיות ותועלת: הסבר אחד גורס שהמשיכה אל הזולת מקורה

שהאדם מפיק מן הקשר: הוא נמשך אל מי שחברתובתועלת הישירה מעלה את סיכוייו להצליח, ומתרחק ממי שהוא עלול להיכשל במחיצתו.

בתועלת העקיפהההסבר השני גורס שהמשיכה אל המצליח מקורה שאפר להפיק מהקשר: בני אדם משתדלים להבליט את קשריהם עם

המצליחים ולהצניע את קשריהם עם הנכשלים, שכן אנשים אחרים מעריכים אותם גם עפ"י הקשרים האלה. הנטייה להעריך את הזולת

. עם זאת,לשאיפה להרמוניה הכרתיתע"ס קשריו החברתיים יוחסה הזולת המצליח עלול לפגוע בדימוי העצמי של הסובבים אותו ולגרום

להם לחוש נחותים בהשוואה אליו.

טסר בדק את השפעת הצלחתו של הזולת על –שמירת הערך העצמי ערכם העצמי של הסובבים אותו. ההנחה הבסיסית בדגם שמירת

הערך העצמי של טסר גורסת, שהאדם משתדל לשמר את ערך עצמו או לרוממו, וכי ליחסיו עם הסובבים אותו, ובעיקר עם הקרובים אליו והחשובים בעיניו, יש השפעה ניכרת על השגת מטרה זו. שני תנאים

קובעים מתי תתרחש השוואה חברתית ומתי השתקפות: חשיבותו של התחום המוערך לאדם ולערכו העצמי, וגודל הפער ינהם. אם התחום

ההשוואה החברתית עלולה–חשוב לו אום הצלחת הזולת מתונה לפגוע בערך העצמי. ואולם, אם הזולת מוכשר ביותר, או אם הוא

אז הוא מקרין מהצלחתו על–מצליח בתחום שאינו חשוב במיוחד הסובבים אותו בתהליך ההשתקפות.

– דמיון לזולת.3

38





תיאורית האיזון ההכרתי של היידר טוענת –איזון הכרתי ביחסים עם הזולת שהחיבה בין בעלי דעות דומות מביאה לאיזון הכרתי, ואילו ניגודי דעות בין

גורמים3נמצאו . ידידים מפירים את האיזון ההכרתי ומעוררים מתח ואי נוחותאו עקרונות המשפיעים על הערכת נעימות המצב:

מצבים מאוזנים הוערכו כנעימים יותר ממצבים לא מאוזנים. עיקרון –איזון האיזון תובע את רמת הניתוח המורכבת ביותר, שכן הוא מביא בחשבון את

שלושת הגורמים. יחסים חיוביים בין התופס לזולת הוערכו כנעימים יותר מיחסים– משיכה

שלילים. עיקרון המשיכה מצריך מעט מחשבה, שכן הוא מבוסס על גורם אחד היחסים שבין האדם לזולת. –מתוך השלושה

מצבים שיש בהם תמימות דעים בין התופס לזולת הוערכו כנעימים– הסכמה יותר ממצבים שיש בהם ניגודי עמדות. עיקרון ההסכמה מצריך רמת ניתוח

עמדת האדם ועמדת הזולת בנושא– גורמים 2מורכבת יותר, שכן כרוכים בו מוגדר.

שני העקרונות משיכה והסכמה אינם מוסברים בתיאורית האיזון ההכרתי של היידר. קסיופו ופטי טענו שנחקרים, שעומד לרשותם זמן קצר בלבד לניתוח

יחס שבין האדם לזולתו ויעריכו את נעימות–אירוע, יתמקדו בצלע אחת היחסים. וככל שעומד לרשותם יותר זמן, הם יבססו את הערכתם גל על עקרון

ההסכמה וייטו לבחון ם את עיקרון האיזון. ניקומב מצא שעקרון האיזון ההכרתי, על כל –איזון הכרתי במחקרי שדה

מרכיביו, פועל בעיקר כשהיחסים בין התופס לזולת חיוביים, אם היחסים הם לא נודעת להתאמה או לאי התאמה בעמדות כל–שליליים או ניטרליים

השפעה. המחקר בדרך כלל תמך בתיאורית האיזון ההכרתי, מצבים מאוזנים מוערכים כנעימים יותר ממצבים לא מאוזנים. יחסי חברות מתפתחים בין

סטודנטים בעלי דעות דומות, ודמיון בעמדות הוא מנבא טוב להיווצרותם של יחסים כאלה. נמצא קשר בין שביעות הרצון מחיי הנישואים לבין הערכת הדמיון בדעות, וזוגות נשואים נוטים להגזים בהערכת הדמיון בדעותיהם,

כנראה במטרה לשמור על האיזון ההכרתי.

ההנחה המרכזית בדגם, –דגם החיזוקים ביחסים עם הזולת של בירן גורסת, שהאדם מחבב את מי שנותן לו חיזוקים חיוביים וככל שאלה ירבו כן

תגבר החיבה אליו ולהיפך.דגם החיזוקים עוסק בעיקר בקשר שבין הדמיון בדעות לחיבה כלפי הזולת. דעה דומה לשלנו, מהווה לדעת בירן חיזוק או גמול

חיובי שכן היא מסייעת לנו במאמצינו להבין את העולם. בירן מכנה חיזוק זה מתן תוקף לדעה שאדם מחזיק בה מקנה לו הרגשה– תוקף של הסכמה

נעימה והוא כאמור בבחינת גמול חיובי. עוד השערה הנגזרת מהתיאוריה גורסת, שיש יחס ישר בין מספר הדעות

הדומות למידת החיבה. מודל דו שלבי של תהליך המשיכה של בירן, מניח שבשלב הראשון נסתייג מאנשים השונים מאיתנו, ובשלב השני נתקרב

לאנשים הדומים לנו. לפי עיקרון ההדדיות, אנו מחזירים חיבה למי שמחבב אותנו ודוחים את מי שדוחה אותנו, וגם עיקרון זה מבוסס על מודל החיזוקים. סייג לעיקרון הוא,

שאינו חל כאשר יש סתירה בין הערכת הזולת להערכתנו לגבי עצמו.

שלב א: סינון שלילי של שוני שלב ב: סינון חיובי של דמיון

39





ממצאים שאינם עולים בקנה אחד עם הנחות מקובלות בדבר גורמיחריגים -

המשיכה הבין אישית: הדברים אמורים בזולת "מושלם", שחסרונות– חיסרון אנושי מגביר חיבה.1

אחדים משווים לו דימוי אנושי יותר ומגבירה את החיבה כלפיו )קנדי(. מגמה זו הוכחה רק לגבי נבדקים עם דימוי עצמי בינוני. בעלי דימוי עצמי נמוך או גבוהמפחיתים בערך הזולת שהמצאה בו תכונה שלילית, גם אם הוא "מושלם".

התיאוריה של פרומקין וסניידר מניחה שאפשר לתאר את – אבדן ייחודיות.2 Uהקשר שבין מידת הדמיון לזולת לתגובה הרגשית אליו בצורת עקומת

הפוכה. עד דרגה מסוימת, ככל שעולה הדמיון עולה גם התגובה הרגשית דמיון יתר פוגע בתגובה הרגשית–החיובית, אבל מעבר לאותה נקודה

החיובית שכן הוא פוגע בצורך בייחודיות.

נובק ולרנר טוענים שהאדם רוצה להאמין שקיים סדר – דמיון מאיים ומרתיע.3 צדק וארגון בעולם וכי כל אדם מקבל את המגיע לו. הזולת המבטא דעות

כאיום ולהידחותסעלול להיתפ, דומות, אך בה בעת מאופיין בתכונות שליליות בתכונות מחשש שהכרה בדמיון בדעות והתקרבות אליו תוביל גם לדמיון

. ובגורל

דגם הרווח והפסד של בניגוד לתיאורית החיזוקים, – דגם הרווח וההפסד.4 ארונסון ולינדר, מניח שבמקרים מסוימים דווקא גמול שלילי עשוי להקנות יתר

משמעות לגמול חיובי הבא בעקבותיו,ולהיפך. דגם זה מסייג את דגם החיזוקים ומניח שסדרת הערכות אחידה )שלילית או חיובית(, חוזרת על עצמה ויוצרת

גודש המפחית מהשפעתה. לעומת זאת, שינוי בהערכות מגביר את השפעתן. הסברים לממצאיהם:4ארונסון ולינדר הציעו

הניגוד בין ההערכות הראשונות לאחרונות מבליט את –ניגוד האחרונות ומקנה להן משקל יתר. הסבר זה מבוסס על תופעה

תפיסתית ידועה: העברת מבט ממשטח כהה לבהיר מעוררת אתהרושם שהחרו בהיר יותר משהוא באמת, ולהיפך.

אנשים שנפגשים

עמם

שונים

הימנעות

דומים

דמיון רב

משיכה

דמיון מועט

אדישות

המשך הקשר

40





מעריך המשנה את דעתו מעורר אמון יותר –אמינות המעריך ממעריך המתמיד בעמדתו, שכן הערכה אחידה מעוררת ספק ביכולת

ההבחנה של המעריך או בכנותו. הערה שלילית אינה נעימה ומעוררת חרדה, על אחת כמה –חרדה

וכמה כשמדובר בהערכה שלילית בעקבות הערכה חיובית שכן לבד מהיותה שלילית כשלעצמה, היא מוחה את הרושם החיובי שקדם לה.

הערכה חיובית לאחר הערכה שלילית נעימה כשלעצמה לעומת זאתומוחה את הרושם השלילי.

במעבר מהערכה שלילית לחיובית האדם מרגיש –כשירות המוערך שהצליח לשנות את דעת זולתו לחיוב. הרגשה זו מעוררת גאווה עצמית

והיא מצטרפת להערכה החיובית ומגבירה את השפעתה ולהיפך. זהומצב של רווח, שאינה מצוי בסדרה אחידה של הערכות חיוביות.

מחקריו של גונס בנושא חנופה העלו, שיש לסייג את הכללים – חנופה.5

המבוססים על תיאורית החיזוקים, שכן המחמאה לזולת עשויה להחטיא אתמטרתה אם הוא רואה מאחוריה כוונת ניצול.

בניגוד לתיאוריה של ויש על צרכים – ניגודים מקרבים את הבריות.6 משלימים, תיאוריה זו גורסת שבעלי צרכים אישיים משלימים ימשכו זה אל זה כגון: שתלטן ונכנע.לדעתו בני אדם מחפשים בני זוג כדי לספק צורכי אישיות,

סיפוק כזה אפשרי רק אם לשניים יש צורכי אישיות המשלימים זה את זה.

משיכה רומנטית

מרכיבים:3? רובין הגדיר אהבה כצירוף של מה בין חיבה לאהבה.1 – אכפתיות הצורך להימצא במחיצת הזולת ובמגע גופני עמו. –התקשרות

הצורך לשתף את הזולת –. אינטימיות ודאגה לשלומו בזולתתהתעניינו הנושאים פרטיים. רובין יצר סולם למדידת חיבה וסולם למדידת אהבה.

המחקרים שערך רובין לימדו כי לחיבה ואהבה עולם תוכן שונה. סולם האהבה קשור לסיכוים להינשא יותר מסולם החיבה, ושקריאת טקסט ארוטי משפיעה

על התגובות לסולם האהבה אך לא על החיבה.

2הגישה המוכרת ביותר בפסיכולוגיה חילקה את האהבה ל- – סוגי אהבה.2 אהבה בטוחה, מלאת אמון ודומה במידת מה לחיבה–סוגים: אהבת חברים

עירור גבוה, משיכה חזקה ופחד מדחייה. סטרנברג פיתח–ואהבה לוהטת מרכיבים:3יש לאהבה – המשולש של האהבה המודלתיאוריה המכונה

רגשי )אינטימי(, הנעתי )תשוקה( והכרתי-קוגניטיבי )מחויבות(.צירופים שונים סוגים של אהבה: 8של המרכיבים האלה יוצרים

מרכיבי האהבה. מאפיינים3יחסים שטחיים שנעדרים מהם –העדר אהבה את רוב הקשרים שבני אדם מקיימים עם הסובבים.

בלבד. בני אדם מוכנים להיחשף ולספר על עצמםתמרכיב אינטימיו –חיבה אבל לא יותר מכך.

מרכיב התשוקה בלבד. אהבה ממבט ראשון. –אהבה עזה זוגות שהתחתנו ע"י שידוך–מרכיב המחויבות בלבד. לעיתים –אהבה ריקה

או לאחר שנות נישואים רבות. תמרכיב תשוקה + אינטימיו –אהבה רומנטית . העדר האינטימיות מקשה על. מחויבות + תשוקה –אהבה חסרת היגיון

.היחסים המשך מחויבות. נפוצה ביחסי חברות הדוקים.תאינטימיו –אהבת רעים +

41





אינטימיות + תשוקה + מחויבות. –אהבה מושלמת סוגים:6הנדריק והנדריק מיינו את האהבה ל-

תשוקה עזה. –אהבה לוהטת ידידות וחברות עמוקה. –אהבת חברים אחד מבני הזוג מתייחס לאהבה כאל משחק ומתעתע בבן –אהבת משחק

זוגו. אחד מבני הזוג מתייחס אל שותפו באופן רכושני. –אהבה רכושנית ומחושבת בבן הזוג.תבחירה רציונאלי –אהבה לוגית אחד מבני הזוג מאבד את זהותו העצמית ומטמיע אותה –אהבה ללא אני

בזהותו של בן הזוג. סוגי האהבה משרת מטרה מוטיבציונית אחרת:6גייקובס טען שכל אחד מ-

אהבה ללא אני. –הפחתת מצוקה אישית אהבה רכושנית.–קידום הזהות האישית והיכולות האישיות אהבה לוגית.–לחץ חברתי אהבה לוהטת. –תשוקה מינית

הבדלים בין חיבה3מציינות ברשייד וולסטר – תיאורית ריגושים דו גורמית.3למשיכה רומנטית:

החיבה קשורה בגמולים ממשיים, ואילו המשיכה הרומנטית כרוכה גם בדמיון ובהזיות.

החיבה בד"כ גוברת עם הזמן ועם השהיה במחיצתו של הזולת, אך הזמן הוא בעוכריה של המשיכה הרומנטית.

החיבה קשורה בגמולים חיוביים ואילו המשיכה הרומנטית לא בהכרח, ויש וסבל. הם מגדירות את התנאים להתעוררות האהבהםשהיא כרוכה בייסורי

במסגרת תיאורית הריגושים הדו-גורמית של שכטר. האהבה ניצתת כתוצאה מעירור פיזיולוגי )התרגשות( ופירוש הכרתי מתאים - רמזים סביבתיים

המצביעים על בן המין האחר כמקור התרגשות. בהקשר זה תופעת רומיאו ויוליה היא התגברות האהבה בתגובה להתנגדות מעוררת הריגוש של ההורים

להתקשרות הרומנטית.

בני אדם בד"כ אינם בחורים בני זוג לנישואים – תרבות והתקשרות רומנטית.4 בצורה עיוורת, אלא על פי נורמות חברתיות המכתיבות את תחום המועמדים

הראויים להתקשרות, בעיקר מרקע חברתי דומה. החברה דואגת ליזום מפגשים בין גברים לנשים מתאימים ומעודדת התקשרויות כאלה, ואילו

החורגים מן הנורמה נעשים מטרה ללעג. החריגים הם לרוב אלא שאין להםבררה, שאין להם מה להפסיד או בעלי אשראי חברתי גבוה במיוחד.

רואות–תיאוריות של חליפין חברתיים – חליפין חברתיים: יחסי תן וקח.5 יחסים חברתיים מכל סוג שהוא כמערכת חליפין כלכלית של תשומות

ותמורות, הקובעת את עצמת הקשרים שיתפתחו, את מידת התמדתם ושביעות רצונם. תיאוריות החליפין גורסות, שהתקשרויות חברתיות אינן

אקראיות אלא נשענות על חישובים של תן וקח במטרה להגיע לחליפין הוגנים. של חליפין חברתיים: ת תיאוריו2

גורסת, שככל שהתקשרות חברתית תהיה –השערת ההתאמה מאוזנת יותר, כך תגדל הנאת השותפים ממנה, וכך גם יגדלו סיכוייה

להתמיד. יחסים מתאימים מבטיחים יציבות והנאה מהתקשרות. מניח הומנס, שהאדם שואף להגיע לאיזון –בתיאורית חלוקת הצדק

בין התשומות שהוא משקיע ביחסיו עם בת הזוג לבין הגמולים שהוא תכונות האדם ומשאביו האחרים–מקבל ממנה. האשראי האישי

מכתיב מי מתאים להיות בן זוג. גבר, המחזר אחרי אישה שהאשראי

42





האישי שלה גבוה משלו, עלול להיתקל בסירוב ובאי נעימות. הדימוי העצמי, המשקף את האשראי האישי, משפיע על דפוסי החיזור של

הגבר ועל התכונות שהוא מצפה למצוא בבת זוגו. יופי ומעמד חברתי הם משאבים חשובים שבני אדם מחליפים ביניהם, והמראה החיצוני נמצא בעל השפעה מכריעה בבחירת בן הזוג ובהנאה מחברתו. בני אדם אינם מתחלפים במשאבים באקראי אלא בתחומים זהים, כגון

שירותים תמורת שירותים.

- בתיאוריה של וולסטר ושותפיה הגדירו יחסיםתיאורית ההוגנות הוגנים כמערכת שיש בה איזון בין התגמולים שהשותפים מקבלים לבין

השקעותיהם. הפרת האיזון מלווה במתח שהשותפים שואפים להפחיתו, אם בפועל או בדרך פסיכולוגית. חשיבותה של הגינות

במערכת יחסים תלויה בתרבות. להתרשמות הראשונית נודעת השפעה – התפתחות היחסים ויציבותם.6

מכרעת על המשך היחסים בין בני הזוג. לדעת ברשייד, בשלב הראשון של היחסים ולעיתים אף לפני המפגש הראשון, מגבשים בני הזוג ציפיות הדדיות ולעיתים אף גורמים להם להתממש בהתנהגותם, על פי העיקרון של נבואה

שמגשימה את עצמה.ואולם רק מעטים מכלל הקשרים הבין אישיים מתפתחיםבסופו של דבר ליחסים הדוקים ואינטימיים.

נשקלים בו– שלב הגישוש שלבים בהתפתחות היחסים: 4בקמן מונה מוגדרים בו היחסים בין בני– שלב המשא ומתןהגמולים והעלות.

נוצרת תלות הדדית בין בני הזוג בעקבות– שלב המחויבותהזוג. מאופיין בציפיות– שלב המיסודמערכת היחסים שהתפתחה.

משותפות, בני הזוג והסובבים אותם תופסים את המערכת יחסיםכמערכת מבוססת.

שלבים:3מורסטיין פיתח גישה נוספת להתפתחות יחסים, הכוללת שטחיים כגון יופים המשיכה מבוססת על מאפייני– הגירוי שלב

המשיכה מבוססת על דמיון בערכים ואמונות.– שלב הערךחיצוני. הקשר בין בני הזוג מבוסס על מחויבות ומילוי מוצלח– שלב התפקיד

של תפקידים בתוך מערכת היחסים. בכל אחד מהשלבים גורם אחדהוא הדומיננטי ושני הגורמים האחרים פעילים פחות.

היחסים בין בני זוג לא נשמרים בשיאם כל הזמן. דעיכה – הידרדרות היחסים.7

כלשהי צפויה תמיד, אך לעיתים קרובות מתעוררים קונפליקטים וחלההידרדרות ממשית. סיבות אחדות לקונפליקטים:

בס מצא שחוסר אהבה והגנה מצד הבעל –התנהגויות הגורמות לקונפליקט מפריע לאישה, ואילו דחייה מינית או התעלמות מטרידות את הבעל.

הבדלים בין בני הזוג מתגלים לאחר שהאהבה הלוהטת –מודעות להבדלים . מפנה מקום לבחינה שקולה של דעות וערכים של הזולת

בחיי הנישואין הוא יכול להיגרם עקב אי שביעות רצון ומתחים. –שעמום הקנאה מעוררת רגשות שליליים. –קנאה תקשורת לא מילולית שלילית יכולה לגרום להידרדרות –דפוסי תקשורת

היחסים.

את רמתתהאדם בוחן בחינה סובייקטיבי – רמת השוואה – ניתוק היחסים.8 התגמולים שהוא מקבל בהשוואה לרמה שהוא ראוי לה, לדעתו. אם הרמה

עונה על צפיותיו או גבוהה מהן הוא שבע רצון ואם היא נמוכה מהצפוי הוא חש אי נחת. ואולם, שביעות הרצון כשלעצמה אינה הגורם הבלעדי הנשקל

בהחלטה אם להתמיד בשותפות או לפרוש ממנה שכן הפרט נשווה את הגמולים הנוכחיים שהוא מקבל גם לגמולים שיוכל להשיג במסגרת של

43





קלי ותיבו– רמת ההשוואה לחלופותשותפות חלופית. בחינה זו נקראת סבורים, שהפרט יתמיד ביחסים אם הגמולים שבמערכת הקיימת גבוהים מהגמולים שיוכל לקבל בשותפות חלופית. ריבוי הגרושים בימינו מקורו

בהיחלשות של גורמים חברתיים, כלכליים, דתיים, ערכיים וחוקיים, ששימשובעבר מחסום חברתי בפני ניתוק היחסים.

בדידות בדידות היא תחושה מעיקה, שמקורה בחסך בהתקשרויות בדידות מהי?.1

חברתיות משמעותיות ומהנות. איש אינו מחוסן מפניה. להתמדתה של הבדידות תורמים גורמים נסיבתיים ואישיים, כגון מיקום גיאוגרפי, מיומנויות

חברתיות לא הולמות וכדומה. רואה בבדידות– הגישה החד ממדיתראסל מבחין בין – מדידת בדידות.2

תופעה אחידה הנמדדת על פני רצף אחד של עצמה, המשותף לכל אלה החווים אותה. על פי גישה זו ההתנסות בבדידות אחת היא בין שהיא נחווית

גורסת שיש– . הגישה הרב ממדיתבגיל מעיר או מבוגר ובנסיבות שונותסוגים שונים של בדידות: שמקורה בקשרים רומנטיים, מקורה בקשרי משפחה.

מבחינים בין גורמים – בדידות לפי תיאורית הייחוס–גורמי הבדידות .3 מחוללי בדידות )גרושים, ניתוק יחסים, מעבר מקום מגורים( לגורמים

התורמים להתמדתה )לחצים תרבותיים, העדר מיומנות חברתית( על יסוד תיאורית הייחוס נראה, שהסיבות שהאדם מייחס להן את בדידותו משפיעות

על דרך התמודדותו עמה. תיאוריה גרסה בתחילה, שבני אדם המחפשים מימדים בסיסיים: מיקום ויציבות. בהמשך הוסיף2סיבות לבדידותם בוחנים

וינר את השליטה. ייחוס הבדידות לגורמים ארעיים הנתונים לשליטתו מקההאת הרגשת הבדידות.

תיאורית הייחוס גורסת שיש קשר בין הסיבות –תקווה וייאוש לבדידות בעיני האדם לבין התמודדותו אתה:

ייחוס הבדידות לגורמים חיצוניים ויציבים שאינם בשליטתו כגון הפליה, עלול להצמיח עוינות. הקנית תחושת שליטה במקרה זה עשויה לעודד

לשנות את המצב.תניסיונו ייחוס הבדידות לגורמים פנימיים וארעיים שאינם בשליטת האדם כגון מחלה או גורמים חיצוניים וארעיים שאינם בשליטתו כגון מזל, מותיר

תקווה ומקהה את תחושת הבדידות. ייחוס הבדידות לגורמים פנימיים וארעיים הנתונים לשליטת האדם, כגון העדר מאמץ, ולגורמים חיצוניים וארעיים שבשליטתו כגון מקום עבודה

ועשוי לעודד שינוי בהתנהגות.ה מותיר תקוו–מרוחק ייחוס הבדידות לגורמים פנימיים ויציבים שאינם בשליטת האדם, כגון

מראה דוחה או פסימיות. - חוקרים תולים את הבדידות גם במאפייניטיפול קצר ושינוי מדהים

אישיות המפריעים לאדם לקשור יחסים חברתיים, הערכה עצמית נמוכה המעכבת יזמה והעזה, ביישנות.ברוט וזימברדו ביקשו לבחון אם

, בדרך של ייחוסתייחוס סיבה חיצונית להתרגשות הנובעת מביישנו מוטעה, יגרור שינוי בהתנהגות. בתנאים רבים ייחוס מוטעה עשוי

לשפר את ההרגשה, להגביר את הביטחון בפני קהל ולשפר מיומנויות אם כי יש לו מגבלות. ידועה עוד טכניקה להתמודדות עם–בין אישיות

על טיפול קוגניטיבי ישיר. בשיטה זו מנסים לשהותתבדידות, המבוסס את הקוגניציות השליליות של האדם על עצמו בהקשר לתפקודו

במצבים חברתיים. תוצאות של טיפולים אלה מרשימות ביותר, האדם

44





הבודד משנה את דרך חשיבתו על מצבים חברתיים ולומד דרכי התנהגות יעילה, והצלחתו באינטראקציות בין אישיות מפיגה את

תחושת הבדידות.

5 יחידה(interpersonal attraction) בין-אישית משיכה

(social affiliation) חברתית התחברות (attachment style) התקשרות סגנון(secure attachment) בטחון של קשר(avoidant attachment) המנעות של קשר((ambivalent attachment דו-ערכי/אמביוולנטי קשר

(social comparison) חברתית השוואה(fear) פחד

(anxiety) חרדה(embarrassment) מבוכה

(utility theory) התועלת תאורית(the psychology of the inevitable) נמנע הבלתי עם התמודדות

(reinforcement affect model) הרגש באמצעות החיזוק דגם(mathematic model) מתמטי דגם(additive model) חיבורי דגם(averaging model) מיצועי דגם

basking in reflected glory)) הזולת בזוהר הסתופפות

(self evaluation maintenance model) העצמי הערך שמירת דגם(reflection) השתקפות

(cognitive balance) הכרתי איזון(reinforcement model) החיזוקים דגם

(consensual validation) הסכמה של תוקף(reciprocity) ההדדיות עקרון(uniqueness) בייחודיות צורך(gain-loss model) וההפסד הרווח דגם

(ingratiation) חנופה(complementary needs) משלימים צרכים(liking scale) חיבה סולם(loving scale) אהבה סולם

(campanionate love) חברים אהבת(passionate love) לוהטת אהבה(triangular model of love) אהבה של המשולש המודל

(intimacy) אינטימיות(passion) תשוקה

(commitment) מחוייבות(Romeo and Juliet effectויוליה" ) "רומאו תופעת(social norm) חברתית נורמה

(social exchange theories) חברתיים חליפין תאוריות

45





(matching hypothesis) ההתאמה השערתdistributive justice)) הצדק חלוקת

(equity theory) ההוגנות תאוריית(loneliness) בדידות

(social skills) חברתיות מיומנויות(self disclosure) עצמית חשיפה(shyness) ביישנות

(misattribution) מוטעה ייחוס

התנהגות פרו חברתית ותוקפנות 6 פרק

מדוע אנשים עוזרים?התנהגות פרו חברתית מולדת או נלמדת?.1 כל פעולה רצונית לטובת הזולת, שאינה נעשית –התנהגות פרו חברתית

לגמול מידי ומוחשי.הבציפיי כל התנהגות המכוונת לפגוע באדם אחר. –תוקפנות :שתיהן נוגעותלתוקפנות והתנהגות פרו חברתית יש מאפיינים משותפים

להתנהגות בפועל, שתיהן יכולות לכלול גם פעולות פיזיות ומילוליות, ההתנהגות יכולה להיות ישירה או עקיפה, שתיהן מכוונות: הראשונה לפגוע

והשנייה לעזור, שתיהן רצוניות. הגישה המדגישה את תהליכי החברות רואה אפוא את –מולדת או נלמדת

ההתנהגות הפרו-חברתית כנלמדת, לפיכך התנהגות זו תתפתח אצל כל מישגדל בסביבה המעודדת התנהגות כזו.

גישת הסוציוביולוגיה –: אני עוזר משמע אני שורד הסוציוביולוגי מאחרתטוענת שהנטייה לעזור לזולת היא גנטית ואוניברסאלי

של הגנים. ראשטון תיארתשהתנהגות זו משפרת את סיכויי ההישרדו אדם המרבה להושיט עזרה. אנשים–את האישיות האלטרואיסטית

בהפנמת סטנדרטים מוסריים גבוהים,םבעלי אישיות כזאת מאופייני בעמדות חיוביות כלפי עצמם והסביבה, ביציבות רגשית ובנטייה חזקה לחוש אמפתיה כלפי הזולת.במהלך חינוכם בילדות השתמשו הוריהם

בעיקר בהסבר ובשכנוע ופחות בענישה פיזית. אישיות פרו חברתית– תהליך החברות: ללמוד להושיט עזרה– נורמות חברתיות הן חוקי –נורמות חברתיות ונורמות אישיות

התנהגות כלליים שהחברה קובעת ומגדירה באמצעותן סטנדרטים של התנהגות שהיא מעודדת או מגנה. הנורמות נלמדות באמצעות תהליך

החברות. נורמות חברתיות מאפשרות לנו לנבא כיצד אנשים אחרים יגיבו להתנהגותנו. אנו יכולים להפנים נורמות חברתיות ולאמץ אותן

כקריטריון להערכת התנהגותנו באופו עצמאי. מחקרים מצאו שישנם אחריות להושטת עזרה לזולת: דנורמות חברתיות הנוגעות במיוח

לפיה אנשים צריכים לעזור למי שתלוי בהם. מחקרים מצאו– חברתית שאנשים נוטים לעזור יותר כאשר נאמר להם שהאדם תלוי בהם, אולם

היא מחייבת שאנשים– הדדיותלא בכל המקרים המצב הוא כזה. לפיה אנשים– הגינותיעזרו לאלה העוזרים להם ויימנעו מלפגוע בהם.

שקיבלו יותר מן המגיע להם צריכים לעזור לאלה שקיבלו פחות נורמה הדורשת מאיתנו לעזור לזולתנו משום– צדקמהמגיע להם.

שהם ראויים לכך. גישת הלמידה של נורמות חברתיות בתהליך החברות מסבירה את ההתנהגות הפרו חברתית כציות לנורמות

חברתיות המעודדות סיוע לזולת. במקרים רבים נורמות חברתיות אינן מסבירות את הנטייה להושיט עזרה או להימנע מכך: נורמות חברתיות

46





הן כלליות וקשה לנבא באמצעותן התנהגות המגוון רחב של מצבים ספציפיים, אנשים נבדלים זה מזה בהגדרתם לגבי אחריות, מחויבות

מוסרית, צדק וכדומה, נורמות חברתיות שונות שאמורות להוביללהתנהגות מסוימת סותרות זו את זו.

הם לא רק נוגעות במצבים שבהם אנשים ייטו –נורמות אישיות לעזור, אלא גם בהבדלים הבין אישיים לגבי מידת העזרה שייטו

להושיט. נורמות אישיות, להבדיל מנורמות חברתיות, נוגעות לתחושה של מחויבות מוסרית לפעול באופן מסוים, שאנשים מפתחים ע"ס

מערכת הערכים הפרטית שלהם. נורמות חברתיות עונות על השאלה: "כיצד מצפים ממני לנהוג במקרה זה?" ואילו נורמות אישיות עונות לשאלה:"כיצד לדעתי מוסרי, צודק ונכון לנהוג במקרה זה?". הקשב לזולת חשוב לא פחות מהנורמות החברתיות. יכולות להיות לאדם נורמות אישיות פרו חברתיות מפותחות מאוד, אך אם תשומת לבו

מופנית לעניין אחר כאשר הוא מתבקש לעזור, הרי שאותן נורמות לאיכוונו את התנהגותו.

מניע המניעים להתנהגות פרו חברתית: אגואיזם או אלטרואיזם?.2 הרצון להשיג תגמול כלשהו כתוצאה מעזרה לזולת. מניע–אגואיסטי

רצון לעזור לזולת, בלא כוונה להשיג טובת הנאה מכך. אם כך,–אלטרואיסטי ייטענו שאנו עושים זאת ממניעיםםמהו המניע לעזור לזולת? הסוציו ביולוגיי

חברתית עשוי גםואנוכיים וזאת ע"מ לשמר את הגנים. המניע להתנהגות פר להיות חסר פניה אישית. הושטת עזרה לזולת עשויה לנבוע מדאגה אמיתית

ואמפתיה. עפ"י מודל –מודל העוררות: עלות תועלת- לעזור לזולת כדי לעזור לעצמי

עלות-תועלת של דיווידיו אנשים עוזרים לזולתם ממניעים אנוכיים, במגמה להשיג לעצמם רווחים שונים כתוצאה מפעולת העזרה. עפ"י מודל העוררות

האדם מעוניין להפחית את העוררות הפיזיולוגית הלא נעימה הנגרמת לו בשעה שהוא עומד בפני מצב המחייב להושיט עזרה. הוא יכול להפחית את

העוררות באמצעות מתן עזרה או התחמקות מזירת האירוע. תגובתו תלויה ב- השקעת מאמץ, אבזן זמן או כסף, מגע עם– עלות הושטת העזרה גורמים: 3

התגמול עבור הושטתאנשים לא נעימים ואף הסתכנות בפגיעה גופנית. שביעות רצון, סיפוק מן העמידה באתגר, הערכה מצד הנעזר ועדי –העזרה

תחושת אשמה, גינוי מן הסביבה– עלות ההימנעות מהושטת העזרהראיה. ומהקורבן.

עלות הושטת העזרהנמוכהגבוהה

עלות ההימנעות מהושטת

עזרה

מתן עזרה בדרך עקיפהגבוהההגדרה מחדש של המצבהטלת אחריות על הזולתהורדה מערכו של הקורבן

הושטת עזרה

סיכוי להושטת עזרהעזיבת המקום, התעלמותנמוכה תלוי בתפיסת–

המצב ובנורמותהרלוונטיות

מודל האמפתיה האלטרואיסטית של –אמפתיה: כשרע לך, רע גם לי

בטסון הדגיש את המניע האלטרואיסטי שבמתן עזרה. אמפתיה משמעותה רעולהרגיש טוב כשטוב לו להרגיש רגשות בהתאם לרגשותיו של הזולת,

אם מתעוררים באדם אמפתיה רבה לקרבן, הוא יגיש עזרה גםכשרע לו.

47





בנסיבות המאפשרות לו להתחמק מהמצב במטרה להקל על מצוקת הקרבן. ציאלדיני ועמיתיו טענו שאמפתיה לא בהכרח מעוררת רגשות אלטרואיסטים.

הם טענו, שאמפתיה יכולה לעורר באדםבמודל הקלת התחושות השליליות תחושות שליליות והמניע להושיט עזרה )במקום לברוח מהזירה( הוא

הרצון להפחית את התחושות הללו. סמית ועמיתיו הציעו מודל–אגואיסטי על פיו אנשים אמפתיים עוזרים לזולתם – מודל השמחה האמפתיתאחר,

כדי לחלוק עמם את התחושה הנעימה שירגישו בעקבות השיפור שיחולבמצבם

.

השערת האמפתיה והאלטרואיזם של בטסון:

מטרהמניערגשהתנהגותית

התנהגותמצב

לשים לב

שהאד ם זקוקלעזרה

מצוקהאישית

להפחית אתאגואיסטי המצוקההאישית

קל להתחמקמהמצב

קשה להתחמקמהמצב

אין עזרה

יש עזרה

דאגהאמפתית

להפחית אתאלטרואיסטימצוקת הנזקק

קל או קשה להתחמק

מהמצב

יש עזרה

מתי אנשים עוזרים? לטנה ודרלי טענו –: אפקט הצופה מן הצד ענוכחות הזולת באירו.1

כי נוכחות הזולת מעכבת או מונעת את הושטת העזרה. בניסוי שעשו , לפי אמונת הנבדקים, כךעמצאו כי ככל שגדל מספר הנוכחים באירו

הם נטו פחות להושיט עזרה. כדי להבין את התופעה יש לבחון את התהליך שבעקבותיו מתקבלת ההחלטה אם להושיט עזרה או לא.

שלבים נפרדים.5לדעת החוקרים אין מדובר בהחלטה אחת אלא ב- בכל אחד מן השלבים נשאלת שאלה, שתשובה שלילית עליה מביאה להימנעות מעזרה, ורק תשובה חיובית בכל השלבים מביאה להחלטה

הסופית להושיט עזרה.

שלבי קבלת ההחלטה:.2

האם האדם שם לב שמשהו

קורה?

האם הוא מפרש נכון את המצב?

האם הוא מקבל על

עצמו אחריות?

האם הוא מחליט מה

לעשות?

האם הוא מוציא את החלטתו

לפועל?

48





ט לעבור את סף התפיסה כדי שייקלבגירוי חיי –תשומת לב, וסיכוייו לעשות זאת גדלים ככל שהוא בולט יותר. ההקשר של

הגירוי משפיע על הסיכוי שנשים אליו לב )צעקה במהלך קונצרט רוק(. דרלי ובטסון מצאו שאחד הגורמים שעלול להסיח

. הם עשוי ניסוי שבולחץ של זמןאת דעתנו מן הקרבן הוא אמרו לסטודנטים שעליהם לארצות לחלקם אמרו שהם

.ובדרכם היה איש שהשתעל מאחרים, לחלק היה מספיק זמן הם עזרו פחות. –הם מצאו שככל שהנבדקים מיהרו יותר

גורמים מסוגים שונים צפויים להשפיע על הפירוש –פרשנות האופן שאירוע מסוים– גורמי תפיסה כלשהו: עשיינתן לאירו

ייתפס ויתפרש תלויה בהקשר שבו יופיע. רצח מחריד לא יפורש שמצריך עזרה אם הוא ירח על הבמה. אנו נוטיםעכאירו

להסתייע ברמזים מן הסביבה או להמתין למידע נוסף כדי הפרשנות של– גורמי הנעה. עלהסיק כל אופיו של האירו

אירוע אינה תהליך סביל, אלא מושפעת מרצונותיו וצרכיו של המפרש. צופה שמלכתחילה אינו רוצה לעזור, ישים לב יותר

למידע שיחזק את ההנחה שאין מדובר במקרה חירום. - במקרים שהצופה אינו בטוח איך לפרשההשוואה עם הזולת

הוא נוטה לבדוק מה עושים הצופים האחרים.עאת האירו - תופעה שבה כל אחד מן הנוכחים במצבבורות פלורליסטית

, מרגיש מבולבל ומשוםעחרום אינו יודע כיצד לפרש את האירו כך אינו עושה דבר. אולם את חוסר המעש של האחרים, הוא

אינו מייחס לבלבול שלהם, אלא להחלטתם השקולה שאין מדובר במקרה חרום ואין צורך לעשות דבר. כל אחד מהנוכחים

תהיה לא נכונה וטיפשית ולכןעחושש שמא פרשנותו לאירו רק למצבית מחכים לתגובת זולתם. תופעה זו לא אופיינילהכו

חרום, היא יכולה גם להתרחש בכיתה בשעה שאך אחד לאמבין את ההרצאה ואף אחד לא שואל.

- כאשר יש צופה אחדקבלת אחריות: מספר הנוכחים בלבד, האחריות לעזור מוטלת כולה עליו. אך כאשר אנשים

, כל אחד מהם יכול להטיל את האחריותערבים צופים באירו על עמיתיו. תהליך זה של התחלקות האחריות בין כמה צופים

. מושג זהפיזור אחריותוצמצום האחריות האישית נקרא -יכולת להועיל בפועלמסביר את אפקט הצופה מן הצד.

הנטייה להתנער מאחריות מתחזקת כאשר הצופה תופס את העדים האחרים באירוע כמסוגלים יותר ממנו להתמודד עם

פיזור האחריות יורד גם - הכרות עם הקרבןהמצב ולסייע. :כאשר הצופה באירוע החרום מרגיש קרבה בינו לבין הקרבן כשהם קרובים, חברים או מכרים. החוקרים הסבירו תופעה

הטלת אחריותבזה שעלות ההימנעות במקרה זה גבוהה יותר. - במקרים מסוימים אפשר לצמצם לחלוטיןאישית על הצופה

את פיזור האחריות באמצעות הטלת אחריות אישית עלהצופה.

דרך הפעולה יכולה להיות ישירה או עקיפה, –אופן הפעולה והיא תלויה בין השאר ביכולתו הנתפסת לעזור. במצבים

עמומים, שבהם הדרך הנכונה לפעול אינה ברורה לחלוטין, עלולה להתרחש התופעה הפלורליסטית.גם במקרה זה, ככל

49





שגדול יותר מספרם של הצופים היושבים בחיבוק ידיים, כךגדלה הנטייה להניח שאין דרל טובה לפעול.

חברתי אחר,עבמקרה חרום כמו בכל אירו –הוצאה לפועל האדם רואה בזולת הנוכח לא רק עד לאותו מקרה אלא גם

כצופה בהתנהגותו שלו. לכל אחד מאיתנו חשוב לנהוג בדרך החשששלא תבייש אותנו. כתוצאה מכך עלול התעורר בנו

דאגה מן הצפיות של אחרים ומהאופן שיעריכו את– מהערכההתנהגותם.

בעירות קטנות יש – קהילה גדולה או קטנה: היכן עוזרים יותר?.3 נטייה יותר לעזור מאשר בערים הגדולות. מילגרם טען, שאנשים

בערים הגדולות חשופים לגירויים בכמות ובמגוון שהם מעבר ליכולתם מגירויים שאינםםלעבד בזמן נתון, ולכן הם מתרגלים להתעל

משרתים את מטרותיהם המידיות. עודף הגירויים מביא לירידה הבתשומת הלב של תושבי העיר לסביבתם. פישר טען, שהאוכלוסיי

בעיר היא הטרוגנית מבחינת הלאום, גזע ודת ולכן אנשים תופסים את עצמם כדומים פחות לזולתם. לדעת פישר, אנשים בעיר חשים אי

נוחות בחברת זרים רבים השונים מהם, והם חוששים שמא יותקפו.

מצבים רגשיים שונים עשויים להשפיע על – רגשות והנכונות לעזור.4 להושיט עזרה. ההנטיי

מצב רוח טוב ורע –מצב רוח טוב: לעזור מפני שמרגישים טוב צפויים להעלות את הנטייה לעזור לזולת בנסיבות מסוימות. במצב רוח

אפקטטוב אנו עוזרים לזולת שמשום שאנו חשים טוב, מצב זה נקרא . מצב רוח טוב לא יעודד הושטת עזרה אם עלותהטוב מצב הרוח

העזרה עלולה לקלקל את מצב הרוח. במצב רוח רע אנו עוזרים –מצב רוח רע: לעזור כדי להרגיש טוב

הקלתמשום הציפייה שהושטת העזרה תשפר את הרגשתנו, . מצד שני, האדם הנתון במצב רוח רע עלולהשליליות התחושות

לשקוע בבעיותיו שלו ולהתעלם ממצוקותיו של זולתו. לרגשות אשמה עשויה –תחושת אשמה: לעזור כדי להפחיתה

להיות השפעה חיובית על הנטייה לעזור במטרה לסלקם.

למי אנשים עוזרים? הכרות עם הנזקק מגבירה את הסיכוי –להכיר אותך פירושו לעזור לך .1

שנעזור לו, שכן היא כרוכה לעיתים במערכת יחסים קומונליים שהינה יחסים שבהם אנשים מסייעים זה לזה בהתאם לצורך ומתוך דאגה לרווחת הזולת,

ללא התייחסות לשיקולים של קבלת תגמול בעד עשייה וללא התחשבנות על עזרה קודמת. )לעומת יחסים המבוססים על נורמות ההדדיות בין אנשים

זרים(. אנשים נוטים לעזור לאלה הדומים להם, שכן כלפיהם –לעזור למי שדומה לך .2

הם חשים קרבה ואמפתיה. הסיבה שלה אנו מייחסים את מצבו של –תפיסת הנזקק כראוי לעזרה .3

הנזקק משפיעה אף היא על הסיכוי שנעזור לו. כאשר נראה לנו שאין הוא שולטבסיבה למצבו, יתעוררו בקרבנו רגשות חיוביים כלפיו ונעזור לו.

בריקמן טוען שבתהליך ייחוס –תיאורית הושטת העזרה של בריקמן החלטות: האחת היא ייחוס האחריות לבעיה2האחריות אנו מקבלים

)הנזקק אשם/לא אשם( והשנייה ייחוס האחריות לפתרון )הנזקק

50





מודלים של עזרה המושפעים4מסוגל/אינו מסוגל(. בריקמן הציג כאשר אנו מייחסים לקרבן את– המודל המוסרימייחוסים אלו:

האחריות למצבו ואת האחריות לפתרון הבעיה. "הכנסת את עצמך איינו מייחסים לקרבן את– הרפואי המודללצרה, עכשיו תצא ממנה".

האחריות למצב ואת האחריות לפתרון. הקרבן אינו אשם במצבו ולא מאשים את האדם במצב, אך– מודל ההארהיכול לפתור את המצב.

לא רואה אותו כאחראי לפתרון. המודל נקרא רך משום שהוא דומה ל"חוטאים" הפונים לעזרת סמכות גבוהה יותר שתראה להם את הדרך.

במודל זה אנשים אינם מואשמים על שהביאו את– מודל הפיצוי עצמם למצב, אך בכל זאת נתפסים כחזקים דיים כדי לגייס את

משאביהם הנפשיים לפתרון בעיותיהם ולכן גם כאחראים לכך. לדעת בריקמן המודל הזה הוא המועיל ביותר לקרבן. כשאנו משתמשים

במודל זה אנו רואים את הקרבנות כראויים לעזרה מאחר שבעיותיהםנובעים מגורמים שאינם בשליטתם.

לא אשםאשםפתרון/מצבפיצוימוסרימסוגל

רפואיהארהלא מסוגל

מסבירה מדוע אנשים נוטים להפחית –השערת העולם הצודק בערכם של אנשים שהמזל איתרע להם. כדי לשמר את אמונתנו בעולם

הצודק, אנו מחליטים אפוא שהסבל שנגרם לקרבן "מגיע לו" ולכן מוצדק שיסבול. תפיסת העולם כלא צודק מאיימת עלינו שהרי כך כל

אחד חשוף לסכנה ולא רק מי שרע.

כדי להחליט אם להיעזר באחרים או לא, אנשים –מי מבקש עזרה, מתי וממי? שוקלים הן את התגמולים האפשריים של קבלת העזרה שלה והן את העלויות הצפויות.

המאזן בין העלויות לתגמולים הוא שיקבע מי הם האנשים שייטו לבקש עזרה, באילו מצבים וממי.

– מאפייני מחפש העזרה –מי .1 מחקרים מראים שנשים באופן עקבי נוטות יותר –הבדלים בין מינים

לבקש עזרה מגברים. הסבר ראשון: קושר את התופעה לתפקידים המסורתיים של נשים וגברים בחברה, גברים אמורים להיות חזקים ועצמאיים ואילו מנשים מצפים להיות חלשות ותלותיות. הסבר שני:

האופן השונה שבו גברים ונשים מגדירים בעיה. מצבים רבים שנשיםמגדירות כבעיה, אינם נחשבים בעיני גברים כבעייתיים.

אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה נוטים לבקש –הערכה עצמית עזרה פחות מאנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה. אנדים בעלי הערכה

עצמית גבוהה, רואים את עצמם כבעלי יכולת ולכן הם נפגעים מכלרמז שעלול להשתמע ממנו כאילו הם אינם מסוגלים לדאוג לעצמם.

– מאפייני המצב –מתי .2 התנגדות פסיכולוגית מניעה את מקבל העזרה –התנגדות פסיכולוגית

להשיג שליטה במצב ולשמור על חופש הפעולה שלו. התנגדות פסיכולוגית עשויה להסביר מדוע לעיתים אנשים מגיבים לעזרה בשלילה

ומבטאים טינה כלפי מושיט העזרה, במקום הכרת תודה. כך למשלאנשים עניים מסרבים לקבל כל עזרה הנתפסת בעיניהם כ"נדבה".

51





ככל שההצלחה במשימה חשובה יותר, –חשיבות ההצלחה במשימה גדלה הנטייה לבקש עזרה מבחוץ.

אם המטלה מצריכה –חשיבות המטלה להערכה עצמית אינטליגנציה, ואינטליגנציה חשובה מאוד להערכה העצמית, הרי

שבקשת עזרה בתחום זה מתפרשת בהודאה שאיננו די אינטליגנטים. נבדקים ובייחוד בעלי הערכה עצמית גבוהה, ביקשו פחות עזרה כאשר

המשימה נראתה להם חשובה להערכתם העצמית.

מאפייני האדם המתבקש לעזור–ממי .3 אנשים נוטים לבקש עזרה מקרובים. סיבה –קרבה למבקש העזרה

ראשונה: אנשים הקרובים לנו מגלים יותר סימפטיה והבנה לבעיותינו, ולכן סביר יותר שיושיטו לנו עזרה בעת הצורך. סיבה שנייה: החשש שבקשת עזרה תוריד מערכנו קטן כשמדובר באנשים שקרובים לנו.

סיבה שלישית: כאשר מדובר בעזרה הכרוכה בעלויות גבוהות, קל לנו לבקש אותה מאנשים שאנו מכירים.סיבה רביעית: יש סיכוי שבעתיד

נוכל להשיב למכרינו עזרה תחת עזרתם, ובכל לשמור על עקרוןההדדיות.

אנשים נוטים יותר לבקש עזרה באופן חשאי או –חשאיות מקור העזרה אינטימי, מאחר שעזרה כרוכה בעלויות הנלוות בד"כ לבקשת העזרה. באופן זה לא מתפתחת תלות במקור העזרה, והפגיעה בדימוי העצמי

מועטה יחסית. אנשים מעדיפים לבקש עזרה מאנשים שהופעתם –משיכה חיצונית

החיצונית אינה מושכת )להבדיל ממקרים שאנשים נוטים לעזור לאנשים שהופעתם החיצונית מושכת(. ניטה פחות לבקש עזרה מאנשים מושכים,

שאותם אנו רוצים להרשים שכן איננו רוצים לאבד מהערכתנו העצמית בעיני נותן העזרה. גברים מעדיפים לבקש עזרה מאישה שאינה מושכת,

ואילו נשים מעדיפות לבקש עזרה מגבר מושך. בהתאם לתפקידי המין המסורתיים, נשים מעדיפות את עזרתו של הנסיך, ואילו גברים חוששים

שבקשת עזרה מאישה תוריד את ערכם בעיניה, ולכן יימנעו מלפנותלאישה מושכת.

מדוע בני אדם נוהגים בתוקפנות? שלוש הגישות רואות את התוקפנות כתוצר של אינסטינקט –.תוקפנות מולדת 1

מולד., הקיים בכל אחד מאיתנו, כחלק בלתי נפרד ובלתי נמנע מחיינו. התוקפנות היא גזרה שאי אפשר להילחם בה. הן מבטאו תפיסה פסימית מאוד לגבי הסיכוי למנוע אלימות, ואינן רואות טעם רב בניסיון להילחם בגילוייה ולנסות לצמצם או

- ההכללה שהם עושותהכללהלמנוע אותן. גישות אלו עוררו ביקורת רבה: מהתנהגותם של בעלי חיים להתנהגותם של בני אדם היא בעייתית, כי האדם הוא

השולט בהתנהגותו במידה רבה, וחלק גדול ממנה נלמד ומוכתב ע"יייצור רציונאל התרבות. הבדלים בין תרבותיים בתוקפנות מחזקים את הטענה, שיש גורמים

תרבותיים וחברתיים המשפיעים על גילויי התוקפנות, ולכן הטענה שהתנהגות זו בזהם דחפים מאופייני–דחף יש לה תוקף חלקי בלבד. תהיא מולדת ואוניברסאלי

שהם מתחזקים בעת מחסור, מניעים את היצור להשיג את סיפוקם ונחלשים (, לעומת זאתילאחר שסופקו במידת מה. )כך למשל רעב הוא דחף אוניברסאל

היא אינה מתחזקת דווקא לאחר–ההתנהגות האנושית איננה מתנהגת כדחף תקופות של שקט ושלווה, וגם אינה נחלשת בעקבות ביטויים משמעותיים של אלימות. לטענה שתוקפנות היא דחף אין גם תמיכה פיזיולוגית במחקרי מוח עדכניים. הטיעונים של גישת האינסטינקט הם מעגליים: אנו רואים שרוב בני

האדם מגלים תוקפנות, ומסבירים זאת בהיותה נטייה מולדת. וכיצד יודעים

52





-אישוש או הפרכה מאחר שהיא מופעיה אצל רוב בני האדם. –שהנטייה מולדת ישנה ביקורת על האופן שהתיאוריות הללו מספקות בניתוח המציאות הקיימת

ובהצעת הסברים אפשריים לה, מבלי שהן מאפשרות לנבא התנהגות אפשרית לבדוק את הניבויים באופן אמפירי ולאשש או להפריך אותן. פילוסופים של המדע סבורים, שתיאוריה מדעית צריכה להיות כזאת שאפשר לאשש או להפריך אותה

באמצעות מחקר אמפירי פרויד סבר שהתוקפנות נובעת מיצר המוות. יצר –פרויד: יצר המוות

המוות מבטא רצון עז ברוח מן הקשיים והמתח הכרוכים בחיים, כשהבריחה הסופית היא אל המוות. יצר זה מכוון מלכתחילה להרס עצמי,

אבל במהרה הוא מתועל כלפי חוץ, כלפי אנשים אחרים. הוא האמין שהדחפים העוינים שהוא יוצר הולכים וגוברים עם הזמן, ואם לא משחררים

אותם מידי פעם, מגיעים לרמות גבוהות העלולות להביא להתנהגות אלימה ומסוכנת. כאשר התוקפנות מכוונת אל הזולת במקום אל עצמו, היא

בעצם מגינה על הפרט ומשרתת את ההישרדות שלו, את יצר החיים שבו. יצר החיים ויצר המוות פועלים פעמים רבות במשותף, ויש בינהם קשרים סבוכים. פרויד לא האמין שיש חברות המשוחררות מתוקפנות, וראה את

של הטבע האנושי. הוא הצביע עליהדחפים האלה כחלק אינטגראל סתירה בין צרכי היחיד לצרכי החברה: בעוד שליחיד יש צורך לשחרר

תוקפנות מידי פעם ולהפנות אותה כלפי זולתו במטרה להגן על עצמו מפני אלימותו, הרי שהחברה צריכה למנוע תוקפנות כזו מצד היחיד כדי להגן על

עצמה. האדם לומד לתעל את תוקפנותו בדרך של סובלימציה לאפיקיםחיוביים, כמו תחרויות ספורט ומשחקים.

ראה את התוקפנות כדחף –לורנץ: תוקפנות לצורך הישרדות היחיד להילחם המשותף לבעלי החיים ולבני האדם. התוקפנות עוזרת לחיזור, העברת גנים, שטחי מחיה , ניצול משאבי טבע וכדומה. לדעת לורנץ יש

הבדל מהותי בין התוקפנות של בעלי החיים לאדם: בעלי חיים נוטים להילחם על הטריטוריה שלהם ולהיות תוקפניים ככל שהם מתקרבים

לביתם, לעומת זאת, בני אדם אינם מגבילים את ביטויי התוקפנות שלהם לטווח גבולותיה של הטריטוריה הפרטית שלהם. בקרב בין בעלי חיים ישנם

כללים מוסכמים וטקסים ואילו בקרב בהי אדם לא התפתחו תגובותאינסטינקטיביות מסוג זה.

המטרה העיקרית – תוקפנות לצורך הישרדות הגנים –סוציוביולוגיה אינה הישרדות של פרט מסוים, אלא של הגנים שהוא נושא עמו. פרט ינהג

בתוקפנות אם התנהגות כזאת מגדילה את סיכויי ההישרדות של הגנים שלו. ההתנהגות התוקפנית תלך ותתפשט בקרב זכרים במשך הדורות

כתוצאה מהבררה הטבעית.

להשערת טענות ששילובן הביא 2דולרד ועמיתיו טענו –. תסכול ותוקפנות 2 תסכול הנוצר כאשר התקדמותו של האדם–: טענה ראשונה והתוקפנות התסכול

לקראת מטרה רצויה לו נחסמת או מופרעת יגרור תמיד תוקפנות מסוג כלשהו. לתוקפנות יש גורם אחד: תסכול. דהיינו כל תסכול יוליד תוקפנות–טענה שנייה

וכל תוקפנות נובע מתסכול. בניגוד לתיאוריות האחרות הרואות את התוקפנות כיצר או כדחף מולד, דולרד ועמיתיו רואים את התוקפנות כנגרמת לסיבות שמחוץ

לאדם, כאשר נסבות כלשהן חוסמות את דרכו אל מטרתו. )ילדים וצעצועים(. תיאוריה זו רואה את התוקפנות כתגובה טבעית לתסכול. מחקרים רבים הראו

שהגדרה זו כוללנית מידי: תסכול אינו גורר תמיד תוקפנות, אנשים מגיבים לתסכול . שנית, תוקפנות מתגלה פעמים רבות מבלי שקדםןגם בדרכים אחרות כגון דיכאו

לה כל תסכול כגון חיילים במלחמה. הממצאים הללו הביאו לשינוי בהשערת התסכול והתוקפנות: התסכול הוא חוויה שלילית ולא נעימה המעוררת נטייה

53





לתוקפנות, אך נטייה זו מבוקרת בידי תהליכים קוגניטיביים של בחינת הרגשות והתגובות המתאימות, ובסופם יש או אין תגובה תוקפנית. כיום רואים בתסכול רק אחד הגורמים לתוקפנות, אירועים לא נעימים אחרים הם כאב, עלבון או התקפה פיזית. חלקם לא מעוררים תוקפנות באופן ישיר אלא מעוררים כעס והכעס גורר

תוקפנות. השאלה אם כעס יתורגם לתוקפנות בפועל תלויה במצב הספציפי. למשל, הסיכוי שתסכול יגרור תוקפנות גדול יותר ככל שהאדם היה קרוב יותר

להשגת מטרתו כאשר הופרע. )ניסוי - דחיפת אנשים בעת עמידה בתור(.הקשר שבין תסכול לתוקפנות מושפע גם מהחשש מענישה בעקבות ביטויי התוקפנות

ומאי יכולת לתקוף את המקור המתסכל. דולרד אימץ את הגדרתו של פרויד, כאשר האדם מדכא את התוקפנות כלפי המקור המתסכל מתרחש תהליך של

התקה, במקום לתקוף את המקור האמיתי, הוא יתקוף תחליף אפשרי כלשהו. במי נבחר כתחליף לפרוק עליו את התסכול: ראשית, אנו נוטים להתיק את התוקפנות

לאנשים המזכירים לנו את מקור הכעס. שנית, אנו נוטים להתיק תוקפנות לעבר אנשים שאנו תופסים אותם כחלשים או נמוכים מאתנו במעמד החברתי. לבסוף,

אנו מתיקים תוקפנות לעבר אנשים שיש לגביהם סטריאוטיפים שלילים בחברה ולפיכך האלימות נגדם מקבלת הצדקה חברתית. אנשים המתוסכלים בשל מצב

כלכלי או חברתי קשה מתיקים את תוקפנותם כלפי בני מיעוטים.

לפי תיאורית הלמידה החברתית של בנדורה, המניע –תוקפנות נלמדת . 3 העיקרי להתנהגות תוקפנית היא הציפייה שהתנהגות זו תביא לתגמול חיובי

כלשהו. התנהגות התוקפנית נלמדת באמצעות חיזוקים וחיקוי. ביטויה של ההתנהגות התוקפנית במצב נתון תלוי בגורמים רבים כגון: התגמול המיידי

המשוער להתנהגות וגורמים חברתיים וקוגניטיביים הקובעים באיזו מידהההתנהגות התוקפנית נתפסת כמתאימה ומהן תוצאותיה הצפויות.

אפשר להעלות את רמת התוקפנות ע"י חיזוקים חיוביים. ישנם –חיזוקים מקרים בהם תוקפנות זוכה לתגמול חברתי. סוג נוסף של תגמול המתקבל

פעמים רבות בעקבות התנהגות תוקפנית הוא תשומת הלב. תוקפנות נרכשת גם דרך חיקוי מבלי שננהג –חיקוי מודל תוקפני

באלימות בעצמנו. כיצד מובילה הציפייה בדגם הנוהג באלימות לחיקוי היא מגלה לו דרכי התנהגות אלימות שהוא יכול–התנהגותו: ראשית

הציפייה בדגם מלמדת את הצופה כיצד החברה רואה את–לנקוט. שנית המעשה. מסיבה זו הסיכויים לחקות דגם תוקפני גדולים יותר כאשר יש לו

הצופה לומד מהי התגובה– חברתי גבוה בעיני הצופה. שלישית ססטאטוהצפויה על ההתנהגות: שכר או עונש.

מרבית החוקרים היום סבורים כי התנהגות תוקפנית נובעתמי נוהג בתוקפנות? כולם מסכימים שהסביבה שאדם גדל בה משפיעה במידה בעיקר מגורמים גנטיים.

משמעותית ביותר על נטייתו לנהוג בתוקפנות. גברים מגלים מידה רבה יותר של תוקפנות פיזית –הבדלים בין המינים .1

לעומת נשים, וככל הנראה זהו גורם עקיב. לגבי אלימות מילולית ההבדל בין גברים ונשים הוא באותו כיוון אך זעיר, אם בכלל. יש חוקרים הטוענים שגברים

נוטים יותר לתוקפנות ישירה ואילו נשים לתוקפנות עקיפה כגון: הפצת שמועות, דחיית אדם או התעלמות ממנו. ההבדל בין נשים לגברים לגבי מידת

הואYהתוקפנות וצורתה יכול לנבוע הן מגורמים גנטיים )יתכן שכרומוזום האחראי לתוקפנות הרבה יותר של גברים, השפעה גנטית נוספת היא מבנה

גופם החזק והורמוני המין הגברי,טסטוסטרון( והן מהשפעת הסביבה )תפקידי החברה מעודדת גברים להיות–המין המסורתיים של נשים וגברים בחברה

54





תוקפניים ומדכאת את התוקפנות בקרב הנשים(. נמצא אצל גברים קשר חיוביבין רמת הטסטוסטרון לבין הנטייה לנקוט בתוקפנות.

מאופיינים בתחרותיותAאנשים מטיפוס – B לעומת A –טיפוסי אישיות .2 Aגבוהה, הם ממהרים תמיד ונוטים להתרגז בקלות. מחקרים מצאו שטיפוסי

)כגוןת הן בתוקפנות אינסטרומנטאליBנוטים להיות תוקפניים יותר מטיפוסי קידום קריירה( והן בתוקפנות עוינת.מצאו קשר בין סוג הטיפוס לביו מעורבות

בתאונות דרכים בהודו ובארה"ב. תכונות אישיות אחרות שנמצאו כמנבאות –מאפייני אישיות אחרים .3

הנטייה לראות בהתנהגותם של–התנהגות תוקפנית: הטיית כוונת זדון נמצא קשר בין–האחרים כוונת זדון גם כאשר אין כאלה. נטייה לחוש בושה

תחושת הבושה לבין כעס ותוקפנות, אך לא נמצא קשר בין אשמה לכעס ותוקפנות. תחושות הבושה שליליות במיוחד כי הן מעוררות באדם כעס על

עצמו וכך הוא מפנה את הכעס החוצה כלפי מי שעורר בו את הבושה ומתרגם ליקוי בכישורים הללו–אותו לתוקפנות כלפיו. כישורים של תקשורת חברתית

גורם להתנהגות תוקפנית כתחליף למשא ומן, שכנוע ודרכי שלום אחרות.

השפעות המצב: מתי אנשים נוהגים בתוקפנות? מעשים אכזריות רבים נעשים בידי אנשים כאשר הם –דה-אינדיווידואציה .1

משתייכים לקבוצה. )הסוהרים במחקר של זימברדו(. תנאים מסוימים הקיימים לעיתים קרובות בקבוצות, עלולים להוביל אנשים לאבד את זהותם האישית

(. תופעה זו נקראתםולהתמזג לחלוטין עם הקבוצה)להיעשות אנונימיי דה-אינדיווידואציה והיא מתרחשת כאשר זהותו העצמית של אדם מיטשטשת ואתה מודעתו למשמעות מעשיו כגון: להיות חלק אנונימי מקבוצה, ללא זהות

אישית, להסתתר תחת מדים וכדומה, כל אלה עלולים לטשטש את זהותנו העצמית ואת מודעותנו למעשינו וכתוצאה מכך לגרום לנו לנהוג בדרכים

שבד"כ היו נמנעות הודות למנגנוני המוסר הטבועים בנו. מנגנון שבאמצעותו שוללים את צלם האנוש של אנשים או –דה-הומניזציה .2

קבוצות מסוימות, ובכך מתירים כל מעשה של תוקפנות נגדם. לורנץ טען שבמטרה להקל על עצמנו לפגוע בזולת, פיתחו בני אדם מנגנון שנועד לאפשר להם להתעלם מסבלם של נפגעי התוקפנות. דוגמה טובה לכם היא הנאציזם.

תהליך זה משלים את ההסבר לתוקפנות של ה"סוהרים" במחקרו של זימברדו. כחל מתהליך הכנסת למאסר, נעשו פעולות שונות של שלילת

וצלם אנוש מן האסירים: הם לבשו מדים אחידים, ניתן להםתהאינדיווידואליומספר כדומה.

גישה זו טוענת שתנאי מוקדם להתנהגות תוקפנית הוא –עוררות פיזיולוגית .3עוררות פיזית.

עוררות של כעס –תגובה לתקיפה: עוררות המובעת מכעס המתרחשת כאשר אדם אחר תוקף אותנו, עלולה להוביל אותנו להגיב

בתוקפנות נגדית, וזאת כאשר אנו סבורים שאותו אדם עשה זאתבכוונה תחילה, וכאשר אנו מחזיקים בנורמה של הדדיות בתוקפנות.

עוררות כללית שאיננה –עוררות כללית: רגש, קוגניציה ותוקפנות תגובה למעשה תוקפני נגדנו, עלולה להוביל לתוקפנות מצידנו אם

נייחס )שלא בצדק( את העוררות והתסכול או הכעס למעשה התוקפני. התיאוריה של זילמן משלבת בין הרגש )עירור(, ההכרה )ייחוס

ופרשנות( וההתנהגות. התיאוריה של זילמן טוענת שלהכרה יכולהלהיות השפעה ישירה על רמת העירור, ולכן ם על התגובה.

?עוררות מינית עלולהעוררות מינית: מפחיתה או מגבירה תוקפנות להוביל לתוקפנות, אם כי רק במקרים מסוימים. כאשר היא מתונה

מאוד ומעוררת רגשות נעימים, היא עשויה דווקא להפחית התנהגות

55





.רמותJתוקפנית. הקשר בין עוררות מינית לביו תוקפנות הינו בצורת מתונות של עוררות מינית מפחיתות את מידת התוקפנות לעומת העדר

עוררות מינית, אך רמות גבוהות יותר מעלות את מידת התוקפנות הרכיבים2מעבר למצב דל העדר עוררות. ניתן להסביר זאת ע"י מודל

דברים: מעוררות2של זילמן: לפי המודל החשיפה לגירוי הארוטי עושה בו רגשת חיוביים או שליליים. השפעת העוררות המינית על התוקפנות

תלויה במאזן הסופי של ההשפעות הללו. רמה מתונה של ארוטיקה מעוררת גירוי מיני מתון אבל רגשות חיוביי חזקים ולכן מובילה בד"כ

להפחתת תוקפנות. לעומת זאת, חומרים ארוטיים מאוד גורמים עירור מיני חזק ובקרב חלק מהצופים גם לאי נעימות ודחייה, כלומר רגשות שליליים. לכן, ארוטיקה או פורנוגרפיה קשה עלולה לעורר תוקפנות.

לפורנוגרפיה אלימה יש השפעה ארוכת טווח על עמדות ועל התנהגות. האלימות ולא הפעילות המינית היא שמשפיעה על העמדות. העלייה

השפעות:3בתוקפנות כתוצאה מצפייה בפורנוגרפיה אלימה משקפת החומר הזה גורם לגברים מסוימים עוררות מינית חזקה המובילה

לעלייה בתוקפנות, הצפייה בנשים כקרבן למעשי אלימות מקשרת בעיני הצופה בין הקרבן שבסרט לבין נשים באופן כללי, פורנוגרפיה

אלימה מעלה עמדות שליליות ובכך מפחיתה עכבות לגבי תוקפנות נגדנשים, במיוחד כשנראה שלתוקפנות כזאת יש תוצאות חיוביות.

הסיכוי שעוררת כלשהי תתבטא בתוקפנות תלוי- רמזים לאלימות בסביבה.4 במאפיינים נוספים של הסביבה וברמזים לאלימות בסביבתנו. לרמזים אלימים

תפקידים חשובים: ה מעלים בדעתנו את האפשרות לנהוג2נודעים בתוקפנות, רמזים אלימים אלה מגבירים את העוררות שהאדם הכועס חש. על אף זאת, נמצא כי השפעת נוכחות כלי נשק תלויה באופן שהאדם מפרש אותה.

אנשים שאינם נוטים לתוקפנות עשויים לפתח דווקא אסוציאציות לא אלימות כגון פחד או דחייה בתגובה לרמזים האלימים שבסביבה כגון כלי נשק

ולהפחית את נטייתם לנהוג בתוקפנות.

הפחתת תוקפנות גישה נפוצה הגורסת, שאם אתה כועס, עדיף שתפרוק את כעסך –קתרזיס .1

מאשר שתקבור אותו בלבך. כל פעילות המאפשרת לבטא את התוקפנות ישירות או בעקיפין תביא לפריקת הרגשות העוינים, לירידה בעוררות

פוחתים–ולקתרזיס. שני יתרונות למצב זה: האחד- המתח משתחרר, השני הסיכויים שהתוקפנות תתבטא בדרכים מסוכנות. פרויד ודולרד סברו

שהשערת השפעה העתידית של הקתרזיס היא שחווית הקתרזיס בעקבות תוקפנות צפויה להפחית תוקפנות בעתיד. בניסוי של גין ועמיתיו הטענה של

ההשפעה העתידית של הקתרזיס הופרכה: דווקא הנבדקים שנתנו מכות חשמל בשלב השני של הניסוי היו אלו שנתנו יותר מכות חשמל גם בשלב

מעשי תוקפנות–השלישי. מדוע תוקפנות מעודדת תוקפנות: הסבר אחד משחררים את העכבות הפנימיות שיש לאדם נגד ההתנגדות התוקפנית שאינה מקובלת בחברה. )רוצחים טוענים כי ההריגה נעשית קשה פחות ופחות מפעם

בפגיעה בזולת. הסברןלפעם(.הסבר שני - מעשי אלימות נותנים לאדם ניסיו הפחתת עוררות בעקבות פעולת התוקפנות, ושמחת הנקמה באדם–שלישי

שפגע בנו, הם חיזוקים חיוביים להתנהגות התוקפנית, ולכן מגבירים אתהסיכויים שתקרה שוב בעתיד.

ענישה משיגה את מטרתה במובן אחד, עבריינים המורחקים מן –ענישה .2

החברה מנועים מלהמשיך במעשיהם האלימים. הופמן טוען שענישת ילדים

56





אינה אפקטיבית כיוון שהיא מלמדת התנהגות שאינה רצויה אך אינה מציע התנהגות חלופית. ענישה יעילה רק אם הילד חושב שהמעניש ידע שנהג לא

כשורה והענישה מעוררת בילד כעס ועוינות.

דרכים אחרות:.3 ניתן להשתמש בחיזוקים להפחתת תוקפנות –חיזוקים . צפייה בדגם לא אלים עשויה להוריד את מידת התוקפנות. –הדגמה אמפתיה עשויה להפחית התנהגות תוקפנית. –אמפתיה

מגבירה או מפחיתה תוקפנות?–צפייה באלימות בטלוויזיה מרבית המחקרים מצאו קשר כלשהו לפחות בחלק מן –השפעות הטלוויזיה .1

המצבים או אצל חלק מהאנשים. המחקרים האחרונים מצביעים על קשר מעגלי: אנשים הנוטים מלכתחילה לנהוג שאלימות מעדיפים גם לצפות

בסצנות של אלימות, והצפייה מגבירה את אלימותם. התיאוריה –קתרזיס: הטלוויזיה כגורם לשחרור דחפי תוקפנות

הפסיכואנליטית ותיאורית התסכול והתוקפנות טוענות שהצפייה בטלוויזיה עשויה להפחית תוקפנות, הם רואות מעשה זה כאמצעי

להשיג קתרזיס. תיאורית למידה –למידה חברתית: הטלוויזיה מגבירה תוקפנות

החברתית טוענת, שהצפייה בתוקפנות לא תפחית התנהגות תוקפנית, אלא אף צפויה להגביר אותה. כמה תהליכים עשויים להסביר זאת:

שיש להת )חשיפה לאלימות אינסטרומנטאליהכשרן מת, חיקוי הקהייתתוצאות חיוביות כגון אלימות נגד הרעים בסרטי פעולה(,

)דה-סנסיטיזציה( צפייה חוזרת ונשנית באלימות מקהה אתרגישותרגישותו של הצופה, הוא מזדעזע פחות מאלימות ומסבל.

–שיטות החקירה .2 בד"כ אנשים רואים סרטים פשוטים והתוקפנות נמדדת מיד –ניסויי מעבדה

היא חלק מסרה ארוכה שלהלאחר הצפייה בסרט. במציאות צפייה בטלוויזיהשפעות אפשריות.

הניסויים מצביעים באופן משכנע למדי על קשר סיבתי בין –ניסויי שדה באלימות להתנהגות תוקפנית. עם זאת, יכולתנו להכליל את תוצאותיהםהצפיי

ולהסיק מהם לגבי השפעת הצפייה בתכניות אלימות בטלוויזיה מוגבלת למדי.רק מעטים מאיתנו נחשפים באופן מרוכז לשבוע צפייה של סרטים אלימים.

בוחנים קשר כפי שהוא קיים במציאות ללא מניפולציה. –מחקרי מתאמים והתנהגות תוקפניתהמרבית המחקרים שנעשו בדרך זו תיעדו צפייה בטלוויזי

של ילדים בזמנים שונים ולאורך השנים. מרבית המחקרים מצאותספונטאניקשר, עם זאת במקרים מסוימים הקשר היה חלש ביותר.

- הקבוצה 7 פרק

הקבוצה ת חברים או יותר, המאופיינ3קבוצה היא יחידה חברתית בת –קבוצה מהי? .1

ב: יחסי גומלין בין החברים )חברי הקבוצה משפיעים ומושפעים זה מזה( , מטרה משותפת/צרכים משותפים, מערכת יחסים יציבה ומובנית, תלות הדדית )כאשר קורה משהו לאחד מחברי הקבוצה, הדבר משפיע גם על יתר החברים

שבה( ובתפיסה עצמית של חברות בקבוצה.

57





ם הרצון לספק צרכים פסיכולוגי –מדוע אנשים מצטרפים לקבוצה? .2 וחברתיים )כגון הצורך בחיבה ותשומת לב(, השאיפה להשיג מטרה מסוימת

)מטרות שלא היה אפשר להשיגן לבד(, הרצון לשמור על דימוי עצמי חיובי המציבה אמות מידה לבחינה עצמית. תוהצורך במסגרת התייחסו

–מושגים בסיסיים בחקר הקבוצה .3 כללים סמויים או גלויים המכוונים אתםבכל קבוצה קיימי –נורמה חברתית

התנהגות חבריה. נורמה חברתית מכוונת את התנהגות חברי הקבוצה, ומסייעת ליחסים התקינים בינהם ולהשגת מטרות הקבוצה. המושג נורמה

חברתית פרושה תקן התנהגות. הנורמה מכתיבה לאדם כללי התנהגות מקובלים בחברתו או בקבוצתו, ומונעת ממנו את הצורך לשקול בכל פעם תמחדש כיצד עליו לפעול ומה עליו לצפות מאחרים.ישנם נורמות פורמאליו

המקובלות בחברה אף שאינןתהמעוגנות בחוק ונורמות בלתי פורמאליו כתובות. הנורמה מסמלת לעיתים סמל של מעמד, כגון צורת לבוש, תסרוקת,

גינוני נימוסין ועוד. קבוצת אנשים הפועלת להשיג מטרה מסוימת נתקלת להתגבר עליהם מתברר לחברי הקבוצה כיתלעיתים בקשיים. בעת הניסיונו

הם מאמצים כלליןהתנהגויות מסוימות מקלות עליהם את השגת המטרה ולכ התנהגות אלו ומקפידים לשמור עליהם. הנורמות מאפשרות לגבש יחסים

שיסייעו להשיג את יעדי הקבוצה. סיבה נוספת להיענות של אנשים לנורמות חברתיות קשורה לרצון להימנע מתגובותיהם השליליות האפשריות של חברי

הקבוצה, שיכוונו כלפיהם אם לא ימלאו אחר הנורמות.

מיקומו היחסי של הפרט בקבוצה, מבחינת עוצמה –סטאטוסים חברתיים ויוקרה מכונה סטאטוס חברתי. הסטאטוסים משפיעים על פעילות הגומלין בין

חברי הקבוצה. אפשר לזהות את הסטאטוס של החברים בקבוצה בדרכים רבות למשל ככל שפרט מסוים מקבל תגמולים רבים יותר מקבוצתו,

הסטאטוס שלו גבוה יותר, ככל שלפרט מסוים יש שליטה והשפעה רבה יותר על הפעולות של הקבוצה ועל החלטותיה הסטאטוס שלו גבוה יותר, ככל

שהפרט ניתפס כתורם יותר לביצועה הכולל של הקבוצה וכמסייע לה לממש כל תכונה שיש– סטאטוס מאפייניאת מטרותיה כך הסטאטוס שלו גדל.

לאדם, המשפיעה על האופן שבו תופסים ומעריכים אותו אנשים אחרים, הן ברובם תוצר של סטריאוטיפים חברתיים. הן תפקידו של הפרט בקבוצה והן מאפייני סטאטוס כמו גיל ואטראקרטיביות חיצונית, משפיעים על מעמו של

תופעה– הכללת סטאטוסהפרט ועל התנהגותם של חברי הקבוצה כלפיו. שבה הבדלים במאפייני סטאטוס של חברים בקבוצה משפיעים על

האינטראקציה בתוך הקבוצה. תופעת הכללת הסטאטוס גורמת לכך שגם מאפייני סטאטוס שאינם קשורים למשימת הקבוצה, עשויים להיתפס

ולהשפיע על מעמדם של החברים. אפשר למנוע תופעה זו ע"יםכרלוונטיי שינוי הצפיות של חברי הקבוצה, העלאת רמת הציפיות של בעלי מאפייני

הסטאטוס הנמוכים. כלומר, ייתכן שאפשר לחזק את דימויים העצמי של בעלי מאפייני הסטאטוס הלא רצויים, ולגרום להם לצפות מעצמם לביצועים טובים.

העלאת ציפיותיהם של בעלי מאפייני הסטאטוס הלא רצויים עשויה להשפיעגם על ציפיותיהם של יתר חברי הקבוצה.

תבכל קבוצה קיימת חלוקת תפקידים פנימית, פורמאלי –תפקידים בקבוצה בקבוצה תפקידים משימתיים הקשורים לביצועם. קיימיתאו בלתי פורמאלי

המטלות, ותפקידים חברתיים רגשיים הקשורים לשמירה על יחסים תקינים בתוך הקבוצה. חלוקת התפקידים בקבוצה מבהירה את הדרישות מחברי הקבוצה ומייעלת את תפקודה, אולם לעיתים היא מעוררת קשיים: חלוקת

תפקידים כושלת עלולה לגרום לעמימות תפקידית )מצב של אי ודאות המעורר לחץ בקרב החברים בקבוצה( ולקונפליקט תפקידי )קיים כאשר מופנות לאדם

58





דרישות סותרות בשל התפקידים שהוא ממלא( ,אשר מובילים ללחצים בייליס פיתח המשפיעים על בריאותם הפיזית והנפשית של חברי הקבוצה.

שיטה המאפשרת לתעד את תרומתו של כל אחד מהחברים בקבוצה לקידום משימותיה או ליצירת אוירה נוחה בין החברים, שיטה זו נקראת ניתוח תהליך

פעולות הגומלין בקבוצה. מחקרים בשיטה זו אשר בחנו קבוצות הנפגשות לצורך ביצוע מטלה, מצאו שכשני שלישים מהפעולות בקבוצות אלה מכוונות

למשימה, וכשליש מהפעולות מכוונות ליחסים הבין אישיים.

מתייחס לכוחות הפועלים על החברים, וגורמים להם –לכידות קבוצתית להישאר בקבוצה. קבוצה מלוכדת מאופיינת ברצון חבריה להישאר חלק

בתחלופהומאופיינתממנה, בנכונותם לתרום למענה ולהגן עליה מפני ביקורת מעטה בקרב חבריה. לכידות קבוצתית מושפעת ממידת ההתאמה בין צורכי

הפרט למטרות הקבוצתיות וכן מהדמיון בין דעותיהם של חברי הקבוצה לכידות גבוהה מביאה לידי שיתוף פעולה רב יותר בין ומקיומו של איום חיצוני.

השפעה רבים ויעילים יותרתהחברים, לנאמנות רבה יותר לנורמות ולניסיונו בתוך הקבוצה. עם זאת, הקשר בין לכידות קבוצתית לביצועי הקבוצה אינו חד

משמעי וישנם מקרים בהם קבוצות בעלת לכידות נמוכה מגיעים לתפוקות הסברים: בעבר היה נהוג2טובות יותר מבעלי לכידות גבוהה. לסתירה זו יש

לחשוב שלכידות היא מד יחיד, כלומר שקבוצה עשויה להיות בעלת לכידות סוגים שונים של2גבוהה או בעלת לכידות נמוכה. חוקרים הראו שיש לפחות

מתייחס למידה שבה חברי הקבוצה מחבבים איש–לכידות: לכידות בין אישית מתייחס למידה שבה מסייעת החברות בקבוצה את רעהו, לכידות משימתית -

להשיג מטרות. ישנם מטלות קבוצתיות שביצוען דורש לכידות משני הסוגים למשל מטלות המחייבות את חברי הקבוצה לעבוד בצוותא ולהגיע יחדיו

לפתרונות נכונים דורשות לכידות בין אישית ומשימתית. כאשר המטלה ניתנת ואינה מחייבת עבודת צוות נדרשת לכידות משימתיתילביצוע אינדיווידואל

בקבוצות שלכידותן גבוהה רמת הנאמנות לנורמות–בלבד. הסבר שני הקבוצתיות גבוה יותר. אם הנורמה הקבוצתית דוגלת ברמת ביצוע נמוכה של

החברים, לא תפגין הקבוצה רמה גבוהה של ביצוע, אף לכידותה גבוהה.

נוכחותם של אנשים אחרים עשויה להשפיע –השפעות פשוטות של נוכחות אחרים על היחיד גם כאשר הם אינם מהווים קבוצה, למצבים כאלה אפשר לקרוא קבוצה

פסיבית.

המונח המרצה חברתית מתייחס לכל סוג של השפעה על –המרצה חברתית .1 ביצוע, השפעה הנגרמת מנוכחות אחרים. המרצה חברתית יכולה לתאר הן שיפור בביצוע והן פגיעה בו. הסברים לסתירה שבין שיפור הביצוע בנוכחות

-השפעה התלויה ברמת הקושי של המטלהאחרים לעומת פגיעה בביצוע: הרוברט זיונץ טען כי נוכחות האחרים מגדילה את רמת העוררות. העליי בעוררות מגדילה את נטיית הפרט לבצע את התגובה הדומיננטית שלו

בנסיבות הקיימות. התגובה הדומיננטית היא התגובה המתעוררת באופן של מאמץ. התגובה הדומיננטית יכולהתהמהיר ביותר ותוך השקעה מינימאלי

לשפר את הביצוע או לפגום בו בהתאם לסוג המטלה. אם המטלה היא פשוטה ושגרתית התגובה הדומיננטית היא בד"כ התגובה הנכונה, שתשפר את הישגי המטלה. אם המטלה היא מסובכת, או שמדובר במטלה חדשה שאינה מוכרת

לפרט, התגובה הדומיננטית לא תהיה התגובה הנכונה ואז שליפתה תפגום שיפור הביצוע במטלות פשוטות– המטלה. שתי סוגי השפעות אלו יבהישג

והרעתו במטלות מורכבות, נקראים המרצה חברתית. במחקר שעשה מיכאלס חששבקרב שחקנים באולם ביליארד נמצא כי המודל של זיונץ אכן התרחש.

- חוקרים שונים הציעו כי לנוכחות האחרים תהיה השפעה עלמהערכה

59





הביצוע, בעיקר אם האחרים נתפסים כבעלי יכולת להעריך את הביצוע. כאשר האדם סבור שאחרים, הצופים בו, שופטים ומעריכים את ביצועיו, הוא מוטרד

במחשבות על האופן שבו הם יעריכו אותו. החשש מהערכה הוא שגורם לעוררות המובילה להמרצה חברתית. קוטרל ועמיתיו ערכו מחקר במטרה

קבוצות כאשר בכל2 באלו ולשם כך חילקו םלבחון את הטיעונים התיאורטיי קבוצה היו משתפי פעולה שהיו נוכחים בחדר אלא שבקבוצה אחת עיניהם היו

מכוסות כדי למנוע חשש מהערכה. הממצאים תמכו שהערכה כי המרצה על פי– תיאורית קונפליקט ההסחהחברתית נגרמת מחשש מהערכה.

תיאוריה זו נוכחות האחרים גורמת לקונפליקט בין הנטייה להתמקד במטלה, לבין הנטייה לכוון את הקשב אל הקהל. קונפליקט זה מעלה את רמת

העוררות, וזו מגבירה את הנטייה לבצע תגובות דומיננטיות. אם אלו הן תגובות המתאימות למצב משתפר ביצוע המטלה, אם התגובות אינן מתאימות נפגם ביצוע המטלה. תומכי הגישה טוענים שהמרצה חברתית אינה נוצרת בהכרח

דוממים כמו אורות ורעש יכולים להשפיע עלםע"י אנשים אחרים. גם אובייקטי הביצוע ע"י יצירת קונפליקט בין התמקדות במטלה לבין הפנית הקשב

לאובייקט הדומם. הגישה טוענת שנוכחות האחר אינה יוצרת בהכרח המרצה חברתית, נוכחותם של אנשים המוכרים לנו היטב אינה משפיעה בהכרח על

ביצועינו.

נרפות חברתית היא הפחתה במאמץ שמשקיע היחיד –נרפות חברתית .2 כשהוא פועל בקבוצה המבצעת מטלה מתווספת, בהשוואה למאמץ שהוא משקיע כשהוא לבדו אחראי לביצוע המטלה. בניסוי שערכו לטנה ועמיתיו

נצפתה ירידה בביצוע, עם עליית מספר חברי הקבוצה בפעילות של מחיאת כפיים ושאגות עידוד. נרפות חברתית אינה מתרחשת רק בעת ביצוע מטלות מוטוריות פשוטות אלא גם בעת ביצוע מטלות קוגניטיביות כמו הערכת ערכן

לתרבותתשל הצעות עבודה לסטודנטים. נמצא כי התופעה אינה ייחודי המערבית, אלא נפוצה גם בחברות המדגישות שיתוף פעולה ועבודה בקבוצות.

נמצא כי התופעה קימת הן בקרב נשים והן בקרב גברים, אך היא נפוצה יותר בקרב גברים, בשל נטייתם לבצע מטלות קבוצתיות המבוססות על תלות

זו בשם "מחלה חברתית" בגלל חסרונותיהההדדית. לטנה ועמיתיו כינו תופע הרבים. אך מסתבר כי תופעה זו ניתנת לריפוי, ובמקרים רבים אפשר לצמצמה

ואף למנעה. מחקרים הראו שהנרפות החברתית פוחתת בנסיבות הבאות: כאשר למטלה יש משמעות אישית בעיני חברי הקבוצה, כאשר המטלה

ומעוררת מחשבה, כאשר חברי הקבוצה סבורים שתרומתם האישיתתמעניינ חיונית לביצוע מוצלח של המטלה, כאשר הקבוצה בעלת לכידות גבוהה

והמשתתפים בה סבורים שהחברים האחרים מתאמצים ככל שביכולתם וכאשר חברי הקבוצה סבורים שאפשר לזהות את תרומתם הייחודית.

כיצד אפשר להסביר את תופעת הנרפות החברתית: התיאוריה של בוב לטנה– הסבר ראשון תיאורית ההשפעה החברתית

נוגעת למגוון תופעות של השפעה חברתית, אמיתית או מדומה שבעקבותיה מתחוללים באדם שינויים ברגשות, במחשבה או בהתנהגות. אחד העקרונות שבתיאוריה עוסק בכוחות המופעלים על הקבוצה בכללותה, ולפיו ככל שגדל

מספר האנשים בקבוצה, כך הולכת וקטנה השפעת כוחות אלו על כל אחד מהפרטים בקבוצה. עפ"י עיקרון זה, ההשפעה המופעלת על הקבוצה

מתחלקת בין חבריה, והיחיד אינו חש את ההשפעה במלוא עוצמתה. אפשר להסביר את תופעת הנרפות החברתית באמצעות עיקרון חלוקת ההשפעה, הלחץ שמפעיל החוקר על הנחקרים בעת שהוא מבקשם לצעוק או למשוך

בחבל, קטן ככל שעולה מספר המשתתפים, משום שהוא מתחלק בינהם. ככל שעולה מספר המשתתפים, קטן המאמץ שמפעיל היחיד.

הסבר אחד מתבסס על– לטנה ושותפיו נותנים שני הסברים לתופעה

60





תופעת פיזור האחריות שבה היחיד בקבוצה הופך לדמות אנונימית שקשה בגלל תפוקה נמוכה, כתוצאה מכךשלזהותה, ואינו חושש שמא יינזף או ייענ

אין הוא חש אחריות אישית לביצוע המטלה, והוא משקיע בה פחות מאמץ. הסבר שני מדגיש את העובדה שחברי הקבוצה אינם סומכים בהכרח איש על

רעהו. כתוצאה מכך, כל משתתף בקבוצה חושש שאם ישקיע מאמץ, יהיה הוא היחיד שעשה זאת ויתר המשתתפים יתפסו טרמפ על מאמציו שלו.

- במטלות שבהןהסבר שלישי מתייחס לקשר שבין תשומה לתשואה קשה לזהות את תרומתו של הפרט, ניתק הקשר בין מאמץ לתגמול. היחיד אינו

יחיד לצפות לתגמול מיוחד גם אם יטרח וישקיע מאמץ יוצא דופן. כתוצאה מכך, היחיד חושש שלא יקבל תמורה הולמת למאמציו, ולכן אינו מוצא טעם

רב להתאמץ. תיאוריות והסברים המקשרים בין שתי התופעות נרפות חברתית והמרצה

חברתית: הארקינס וזימאנסקי רואים בהמרצה חברתית ובנרפות חברתית שני צדדים

של אותו מטבע. עפ"י גישתם, הגורם המסביר את שתי התופעות הוא החשש ,כאשר תרומתו האישית של הפרט ניתנת להבחנהמפני הערכת אחרים.

מתעורר חשש מפני הערכה. חשש זה גורם להשקעת מאמץ רב יותר במטלות פשוטות, ולשיפור בביצוען. לעומת זאת במטלות מורכבות יוצר החשש מפני

הערכה לחץ רב מידי, הפוגע בריכוז ובביצוע. שתי השפעות אלו נכללות כאשר אי אפשר לזהות אתבתופעת ההמרצה החברתית.

, אין הוא חושש מהערכה. במצב זה כאשרתרומתו האישית של הפרט המטלה פשוטה, הפרט משועמם ואינו משקיע מאמץ רב מאחר שהוא יודע שאי אפשר לגלות את מידת השקעתו. זו תופעת הנרפות החברתית. מאידך

כאשר המטלה מורכבת, היא מהווה אתגר בעבור הפרט ולכן הפרט מונע להשקיע את כל מרצו בביצוע המטלה, ללא חשש מהערכה שלילית של אחרים

במקרה שייכשל, במצב כזה משתפר ביצועו של הפרט בעקבות העבודה בקבוצה. האופן שבו תשפיע נוכחות האחרים נקבע עפ"י מידת המורכבות של

המטלה, ובהתאם לאפשרות ההערכה האישית של תרומת הפרט לתוצרהקבוצתי.

מידת

המורכבותשל המטלה

יכולתם של אחרים להעריך את הביצוע יש הערכה של

הביצועאין הערכה של הביצוע

פגיעה בביצועשיפור הביצועמטלה פשוטהשיפור בביצועפגיעה בביצועמטלה מורכבת

התופעות הוצעה ע"י סאנה בהסתמך את2תיאוריה נוספת הכורכת יחדיו את גורסת כיתיאורית היעילות העצמיתתיאורית היעילות העצמית של בנדורה.

ה סוגי ציפיות: ציפיי2המוטיבציה של אדם לבצע מטלה מסוימת נקבעת ע"י שהיא האמונה שלו בכך שהוא מסוגל לבצע את המטלהיעילות עצמיתל

וציפייה לתגמול שהיא האמונה שלו בכך שרמה מסוימת של ביצוע תביא לתוצאה רצויה עבורו. אם האדם מאמין שהוא יכול לבצע היטב את המטלה

המטלה יניב תוצאות רצויות, הוא ישקיע מאמץ רב בביצוע המטלה.עושביצו לעומת זאת, אם הוא סבור שהוא יכול לבצע את המטלה היטב, אך ביצועה לא

יביא לתוצאות הרצויות הוא לא ישקיע מאמץ בעת ביצוע המטלה. התיאוריה של סאנה מנבאת שכאשר הציפיות ליעילות עצמית הן גבוהות, נוכחות

האחרים תגרום לשיפור בביצוע בהשוואה למצב שבו הפרט מבצע את המטלה לתוצאה רצויה היא גבוהה.הלבדו. זאת משום שבנוכחות אחרים, הציפיי

כאשר הציפיות ליעילות עצמית הן נמוכות )כאשר המטלה מורכבת וקשה( נוכחות האחרים תפגע בביצוע. במצב זה נוכחות אחרים לא תביא לתוצאה

61





הרצויה, שהרי סביר שהאחרים הצופים בכישלונו של הפרט לא יעניקו לו מחמאות על אי הצלחתו. תופעת הנרפות החברתית מתרחשת כאשר אנשים

גבוהה ליעילות עצמית מפגינים ביצוע נמוך יותר כיוון שתרומתםהבעלי ציפיי הייחודית אינה מזוהה והם אינם יכולים לצפות לתגמול בעבורה. לעומת זאת,

נמוכה ליעילות עמית יפגינו במצב כזה ביצוע טוב יותרהאנשים בעלי ציפיי מבעת ביצוע המטלה לבדם משום שבמצב זה הם משוחררים מהחשש

שאנשים אחרים יעריכו את ביצועם, ולכן יתפקדו טוב יותר. קיימים הבדלים בין אישיים בנטייה לפרש כל אחד מסוגי המטלות

ליעילות גבוהה או נמוכה, אדם אחד עשוי לפרשהכמעוררת ציפיי ליעילות עצמית גבוהה בעוד רעהוהמטלה מורכבת כמעוררת ציפיי ליעילות עצמית נמוכה. התופעה אינההיפרש מטלה זו כמעוררת ציפיי

מתרחשת רק בקבוצה כולה אלא גם יכולה להתרחש רק בקרב חלק מחברי הקבוצה. יתכן מצב שבו חלק מחברי הקבוצה משקיעים מאמץ

קטן יותר מאחרים בביצוע המטלה.

מצב שבו כמה מחברי הקבוצה משקיעים מאמץ מוגבר במקום החבר– פיצוי חברתי או החברים ה"עצלנים", כדי שהביצוע הקבוצתי לא יפגע. החוקרים ויליאמס וקראו

הציעו כמה הסברים לתופעה זו: ראשית, אם התוצר שמפיקה הקבוצה קשור לזהותו העצמית של הפרט, ירצה הפרט להתאמץ ולעבוד קשה כדי למנוע פגיעה בתוצר,

פגיעה שתפגע בדימויו העצמי. שנית, אם חברי הקבוצה האחרים חשובים לפרט, הוא ירצה למנוע את הפגיעה שעלולה להיגרם להם בעקבות מאמצם הבלתי מספק. כמו כן יתכן שחברי הקבוצה המשקיעים מאמץ יתר, סבורים שאם הקבוצה תצליח לבצע

את המטלה, הדבר ייזקף לזכותם. הם טענו שגם אם מניעים אלו קיימים, פיצוי חברתי יתרחש רק אם חברי הקבוצה מאמינים שהמטלה המבוצעת חשובה לכל המשתתפים,

ושהם יפגינו ביצוע נמוך רק עקב חוסר יכולת או מוטיבציה נמוכה. מחקרים שונים מראים שנרפות חברתית אינה בהכרח "מדבקת" ולעיתים אף גוררת תגובה הפוכה:

הנבדקים יתאמצו יותר בעבודה בקבוצה, כשידוע להם שחבריהם לקבוצה אינם מתכוונים להשקיע מאמץ. אך אם הנרפות החברתית ממשיכה לאורך זמן יתכן

שחבריהם שקודם לכן נקטו פיצוי חברתי, יחושו את חוסר ההגינות ויבטאו את כעסם בכך שינקטו בנרפות חברתית בעצמם, יעזבו את הקבוצה או שינסו לגרום לעזיבתם

של החברים המפגינים נרפות.

צפיפות היא מקור נוסף להשפעות –השפעות פסיכולוגיות של צפיפות .3

הנגרמות עקב נוכחות אחרים. תחושת צפיפות היא סובייקטיבית ותלויה במצב: הימצאותם של אנשים רבים בסמוך לאדם מעוררת בו תחושת צפיפות במצבים מסוימים, אך לא במצבים אחרים. אחד הגורמים החשובים הקובעים את המידה שבה יחוש האדם תחושת צפיפות, הוא שליטה פסיכולוגית. כאשר האדם חש שיש לו שליטה במצב, שיש לו חופש פעולה וחופש בחירה להתנהג כרצונו, ושהוא יכול לנבא את תוצאות התנהגותו, הוא לא יחוש צפיפות, גם אם מצויים לידו אנשים רבים. במחקר נמצא כי מידת השליטה במצב השפיעה על

ביצוע מטלת בתנאי צפיפות, בעלי השליטה הגבוהה ביצעו טוב יותר את המטלה מבעלי השליטה הנמוכה. חדירה למרחב האישי של האדם היא חוויה

לא נעימה, הגורמת לתחושה של הגבלת חופש התנועה ושל אובדן השליטה במצב. הלחץ הנפשי שנוצר כתוצאה מכך עלול לגרום נזקים בריאותיים ובעיות

נפשיות.

תופעה זו בהקשר הקבוצתי, עלולה –דה-אינדוידואליזציה: אובדן הייחודיות .4 להיות תוצר לוואי של עצם הנוכחות בקבוצה, ולהשפיע על מטרות אישיות

וקבוצתיות. יחד השותף למעשה אנטי חברתי של קבוצה, חש מוגן מפני עונש,

62





משום שהפעולה נתפסת כפעולה של הקבוצה. במחקרים נמצא שתחושת אנונימיות קשורה עם ביצוע מעשים תוקפניים. במצבי דה-אינדיווידואציה נפגעת יכולתו של האדם לשלוט בעצמו ולחוש אחריות למעשיו. מצב של

אינו מביא תמיד לידי התנהגות אנטי חברתית. סטיבן רייכר דה-אינדיווידואציה טוען שהחברות בקבוצה אינה מפחיתה את המודעות העצמית, אלא מגדילה

את מודעותם של אנשים לכך שהם חלק מקולקטיב. דה-אינדיווידואציה מבליטה את המודעות לזהות הקבוצתית ולנורמות הקבוצתיות. במצבים

שבהם הנורמות הללו הן פרו חברתיות, ההתנהגות תהיה אף היא פרו חברתית. אולם, כשהחברות בקבוצה מדגישה נורמות אנטי חברתיות

ותוקפניות, התנהגות האנשים תאופיין בתוקפנות והרסנות.

השפעה בקבוצה

קונפורמיות נוצרת כאשר אנשים משנים את –קונפורמיות חברתית .1 תפיסותיהם, עמדותיהם או התנהגותם, כך שיתאימו לנורמות הקבוצתיות.

אנשים נוטים להימנע מהפרת נורמות קבוצתיות, בידיעה שהקול החריג אינו אהוד. נורמה המתגבשת בקבוצה נוטה להישמר. הקונפורמיות עוזרת לשמר

את הסדר בקבוצה ואת הלכידות הקבוצתית, אך במצבים מסוימים היא עלולה להביא לתוצאות שליליות. סלומון אש מצא בניסויים על שיפוט אורכם של

קוים, שמרבית האנשים מתנהגים בקונפורמית ומעדיפים ללכת בתלם ולשגות בתשובותיהם, גם כאשר התשובה הנכונה ברורה ופשוטה. שריף עשה במחקריו שימוש בתעתוע חזותי המכונה התנועה האוטוקינטית, והראה

שהקונפורמיות עשויה לנבוע לא רק מחשש לחריגות, אלא גם מהרצון להיות צודק ומציאותי.ממחקרים אלא נראה כי יש להבחין בין קונפורמיות המערבת שינוי תפיסתי או קוגניטיבי )שינוי בדרך ראית העולם( לבין קונפורמיות שהיא

פשוט צייתנות פומבית או התנהגותית של הילכה בתלם. הסוג הראשון של הקונפורמיות מאפיין אנשים השואפים להחזיק בידע תקף ולהיות צודקים כמו במחקרו של שריף, הסוג השני של הקונפורמיות מאפיין אנשים שאינם רוצים

כמו במחקרו של אש. –להיות יוצאי דופן ומעדיפים שלא להפר נורמות - הבדלים בקונפורמיות בין המינים ובין סגנונות אישים שונים

קיימים הבדלים תרבותיים בעוצמת הופעתה של קונפורמיות. בחברות שבהן מתקיימת תלות הדדית גבוהה בין הפרטים, מופעל לחץ גדול

יותר לקונפורמיות מבתרבויות שבהן התלות בין האנשים פחותה. כמו כן, קיימים הבדלים בין אישיים בקונפורמיות. נמצא שאנשים

המתאפיינים בקונפורמיות נוטים להיות בעלי הערכה עצמית ויכולת מנהיגות נמוכות יחסית. כמו כן נמצא שאנשים בעלי צורך שליטה גבוה

נוטים פחות לקונפורמיות. ממחקרים עדכניים נמצא שגברים ונשיםנוטים לקונפורמיות במידה דומה.

נקיטת עמדה שונה מצד המיעוט מעוררת–השפעת המיעוט על הרוב .2

תמיהה בקרב חברי הרוב, וגורמת להם להתחבטות ולבחינה מחדש של העמדות. תהליכי התלבטות אלה תורמים להיכרות עם עמדות המיעוט,

היכרות שיכולה להוביל בהמשך להתקרבות לעמדות אלה. המיעוט מגרה בקבוצה חשיבה יצירתית ומסייע להתבונן בדברים מנקודת מבט שונה. המיעוט

אינו בהכרח קונפורמי וכנוע. כאשר המיעוט הוא עקיב בעמדותיו ומפגין ביטחון עצמי, הוא עשוי להשפיע באופן ממשי על עמדותיו של הרוב. המיעוט גורם

לחברי הקבוצה לחוש ספקות, נותן להם לגיטימציה להביע ספקות אלו ומובילאותם לבחינה מחודשת של עמדותיהם.

63





קבלת החלטות בקבוצה בתחילת הדרך סברו החוקרים שהקבוצות מפחיתות את –קיטוב קבוצתי .1

היצירתיות ואת נטילת הסיכון בקרב חבריהן ונוטות לשמרנות, אך עבודת הגמר של סטונר הוכיחה כי שקיימת נטייה להסתכנות קבוצתית, נמצא כי אנשים קיבלו החלטות מסתכנות יותר כשפעלו בקבוצה מאשר כשפעלו כיחידים.

. מהסתירות במחקרים השונים התברר כינטיית הסתכנותתופעה זו כונתה בדילמות מסוימות נוטה הקבוצה להסתכן יותר מהיחידים, ואילו בדילמות

אחרות נוטה הקבוצה להסתכן פחות מהיחידים. מחקרים נוספים שהוסיפו הקבוצה– קיטוב קבוצתיובדקו את הנושא העלו שהתופעה המתרחשת היא

מקצינה את העמדות הראשוניות של חבריה, אם לכיוון השמרנות ואם לכיוון הסבר ההשפעה האינפורמטיביתההסתכנות. שני הסברים הוצעו לתופעה:

. עפ"י תיאוריה זו, הדיוןתיאורית הטיעונים המשכנעים מסתמך על – הקבוצתי מאפשר להעלות טיעונים שונים. אם רוב חברי הקבוצה מחזיקים

בעמדה מסוימת, קיימת הסתברות גבוהה שרוב הטיעונים שיועלו יצדדו בעמדה זו. העמדה הראשונית חוזרת ומוסברת, ומקבלת תמיכה ממקורות שונים. כלומר, המשתתפים בדיון נחשפים לטיעונים שטרם חשבו עליהם,

וטיעונים אלה נשמעים מפי מקורות שונים, וכתוצאה מכך משכנעים עוד יותר. הדיון נותן למשתתפים מידע חדש ומאפשר להם לבסס ביתר חוזקה את

דעותיהם המקוריות ולכן מקצינות הדעות המקוריות. ההשפעה האינפורמטיבית נוצרת כיון שהדיון הקבוצתי מקצין את העמדות בעקבות מידע

חדש וטיעונים חדשים. הסבר זה מסתמך על תהליכים קוגניטיביים נשען על– הנורמטיבית הסבר ההשפעההמתרחשים בעת הדיון הקבוצתי.

תיאורית ההשוואה החברתית. המשתתף בדיון יודע בתחילה מה דעתו שלו, אך אינו יודע אם דעה זו מתאימה לקבוצה שבה הוא נמצא. כשמסתבר לו שהדעה

נתמכת ע"י הקבוצה, הוא משתכנע באמצעות השוואה חברתית שדעה זו אכן שלפיהנורמה קבוצתיתנכונה ומבוססת. כלומר, בשלב הראשון מתגבשת

כדאי חשוב כך ולא אחרת, ובשלב השני מוקצנת העמדה הראשונית כדי לבטא תמיכה בנורמה זו. הרציונל העומד מאחורי ההקצנה הוא שקיימת אצל בני

אדם נטייה להעריך את מי שמחזיק בדעה דומה לשלהם, אך באופן קיצוני מעט יותר. ע"י אימוץ נורמה קיצונית יותר מזו הרווחת בקבוצה, יכולים אנשים

להבדיל עצמם מהקבוצה באופן שמקבל אישור חברתי. קו המחשבה שבבסיס תהליך זה הוא: ,אם טוב להאמין בעמדה מסוימת, להאמין בה בחוזקה זה טוב

אף יותר". מחקרים עדכניים מראים שהפרט מקצין את עמדותיו )השפעה נורמטיבית ואינפורמטיבית( בעקבות הדיון הקבוצתי רק כאשר הוא חש שייך

לקבוצה או מעוניין להשתייך אליה. כלומר, השפעת הדיון הקבוצתי אינה נובעת רק ממה שאנחנו שומעים, אלא גם ממי אנו שומעים זאת. אנשי ימין יושפעו

מאנשי ימין ואנשי שמאל יושפעו מאנשי שמאל.

דעה רווחת שלקבוצה יש יכולת להגביר את היצירתיות –חשיבה קבוצתית .2 והמקוריות של חבריה. אוסבורן טען שהקבוצה מסוגלת להחיש את תהליך

החשיבה היוצרת וטבע את המונח סיעור מוחות. אוסבורן טען שכשאר הקבוצה מאפשרת לחבריה לזרוק כל רעיון שעולה בדעתם מבלי לחשוש מפני ביקורת, מתרחש תהליך של הפריה הדדית בין החברים והתוצאה היא השמעת רעיונות

החלטות3רבים יותר וטובים יותר. לעומת זאת, אירווינג גאניס ניתח היסטוריות שהתקבלו ע"י נשיאים שונים של ארה"ב וחבר יועציהם: החלטה

שלא להיכנס לכוננות בפרל הרבור למרות ההתרעות הביאו לתוצאה שארה"ב לקובהCIA מוכנה לכך, החלטה לשלוח אנשי ה מותקפת כשלא הייתההיית

שגרמה לכך שנתפסו או נהרגו, ההחלטה להעמיק את מעורבות ארה"ב במלחמת ויאטנם. בשלושת המקרים התקבלה החלטה גרועה שהובילה

64





לכישלון. גאניס טען שלעיתים שואפת הקבוצה לאחידות דעים והסכמה בין כל חבריה, גם במחיר של התעלמות מהעובדות ומהערכת מציאותיות. תהליך זה

נקרא חשיבה קבוצתית. כשמתרחשת חשיבה קבוצתית, שואפת הקבוצה ליישר קו ולהפגין אחידות והסכמה, ומוכנה לשם כך לעצום עיניים ולא לראות

את הדברים נכוחה. במצב זה לא רק שהקבוצה איננה יצירתית יותר מהיחידים, אלא שהיא אף מדכאת את היצירתיות ומובילה לקיבעון מחשבתי.

מאפיינים של חשיבה קבוצתית שהתגלו בכל ההחלטות8גאניס מציין הגרועות שניתח: אשליה של אי פגיעות, רציונליזציה )הקבוצה משתמשת

בצידוקים שונים כדי להצדיק את החלטות(, אמונה ללא סייג במוסריות הקבוצה וצדקתה, ראייה סטריאוטיפית של האויב )רואים את האויב כאכזרי

מכדי לשאת ולתת עמו(, לחץ לקונפורמיות, צנזורה עצמית )משתתפים אינם מעזים לבטא את ספקותיהם ע"מ לא לפגוע באחידות הדעים(, אשליה של

אחדות דעים, שומרי מחשבות )משתדלים למנוע מהקבוצה מידע שסותר את גורמים עיקריים3מחשבתם(. גאניס סבר שיש

- גאניס טועןמבנה הקבוצה, לכידות הקבוצההמובילים לחשיבה קבוצתית: שקבוצות המורכבות מחברים בעלי רקע דומה ומונהגות ע"י מנהיג חזק ופסקני

- במצבי לחץ ובמצבי חרוםוההקשר המצבימועדות יותר לחשיבה קבוצתית תגבר הנטייה ללכד את השורות ולחוש אחדות ולכן מובילים לחשיבה קבוצתית

יותר.

התנהגות אנוכית המכוונת – שיתוף פעולה לעומת תחרותיות –דילמות בקבוצות לתועלת אישית מידית נקראת תחרותיות, התנהגות מתחשבת המביאה בחשבון גם

ההתנהגויות נובע מכך2את טובת הזולת נקראת שיתוף פעולה. הקושי בבחירה בין שבכל בחירה יש אפשרות לרווח ואפשרות להפסד. אנשים המתמודדים עם דילמה חברתית או דילמת האסיר נוטים להסביר את התנהגותם במונחים מצביים "הייתי

חייבת להגן על עצמי" ולהסביר את התנהגות היריב במונחים אישיותיים "היא פשוט חמדנית". כלומר, אנשים מבצעים השלכה ומייחסים לזולת את האנוכיות והתחרותיות

המצויות בתוכם.

דילמת האסיר הוא שם לפרדיגמה מחקרית שביסודה –דילמת האסיר .1 התנגשות בין טובת הפרט לטובת הכלל. מקור שמה של הדילמה הוא

בסיפורם של שני חשודים בביצוע פשע חמור, האסורים בתאים נפרדים ונחקרים. בידי התובע די ראיות כדי להרשיע את שניהם בעבירה קלה אך אין

בידיו מספיק ראיות להרשיעם בפשע חמור. בדילמת האסיר צריכים שני הצדדים לבחור בין שיתוף פעולה לבין תחרותיות. דילמת האסיר נבדקה במחקרים שונים ובכל אחד מהמצבים שנבדקו, משתלם לכל צד לנהוג

בתחרותיות, אך אם שני הצדדים ינהגו כך, יינזקו שניהם ויפסידו יותר מאשר לו שיתפו פעולה. הממצאים מראים שאנשים נוטים במצב כזה להשיב לזולת

באותו מטבע, כלומר לנהוג בהדדיות. נטייה זו בולטת במיוחד בנטייה לתחרותיות כלומר, די בצעד תחרותי אחד כדי לגרור מיד התנהגות תחרותית מצד הזולת. כמו כן, יש הבדלים בין אישיים בנטייה לתחרותיות לעומת שיתוף

הנוטים לתת– סוגים של אנשים: משתפי פעולה 3פעולה. אפשר להבחין בין שואפים להגדיל את רווחיהם–אמון בזולת ולהתחשב בו, אינדיוודואליסטים

שואפים להגדיל את הפער בין רווחיהם–האישיים ללא קשר לזולת, תחרותיים שלהם לרווחיו של הזולת. מחקרים נוספים מצאו שהשתייכות לקבוצה מגבירה את התחרותיות ומחריפה את הקונפליקט ביו הצדדים. קבוצות בוחרות לנהוג

בתחרותיות גם כשהבחירה אינה נחוצה כדי להגן על האינטרסים שלהן.

65





מצב שבו פרטים רבים בוחרים כל אחד בנפרד בהתנהגות –דילמה חברתית .2 המובילה לתוצאות שליליות בעבור כולם. בחירה אנוכית, הנראית משתלמת

לפרט, מביאה לתוצאה מזיקה לכלל, אם רוב הפרטים בוחרים בה. אפשר קיימות– סוגים של דילמות חברתיות: מלכודות קולקטיביות 3להבחין בין

כאשר התנהגות המשרתת את האינטרסים של אדם יחיד פוגעת בכלל הציבור אם אנשים רבים נוקטים אותה. כגון: השלכת פסולת בסביבה. מחסומים

קיימים כאשר רוב חברי הקבוצה נמנעים מלנהוג בדרך הדורשת–קולקטיבים הקרבה עצמית, גם אם אותה התנהגות חיונית לקבוצה. כגון: תרומת דם.

המחקר בנושא דילמות חברתיות מתמקד בטובין ציבוריים, כלומר במשאבים קולקטיביים הנגישים לכולם. אנשים המתמקדים בתוצאות מידיות בוחנים את

הרווח האישי לטווח הקצר, ומדחיקים את הנזק הקולקטיבי המצטבר לטווח הארוך. עם זאת, המחקר מצביע על דרכים מסוימות להפחתת דילמות

סוגים: פתרונות מבניים - פתרונות אלו2חברתיות, דרכים אלו מתחלקות ל- שואפים לשינוי של טבלאות הרווח וההפסד. פתרון מבני יהפוך את שיתוף הפעולה למשתלם יותר, ויפחית מרווחיה של התחרותיות. כגון: שמירה על

מקורות המים ע"י גביית מחיר גבוה בשל צריכת יתר של מים. פתרונות הגברת ההזדהות של הפרט עם הקבוצה תעודד את הפרט לשתף–חברתיים

פעולה ותפחית את התחרותיות. כשהפרטים חשים עצמם חלק מקבוצה הם מוכנים למחול על האינטרס האישי ולהתגייס למען האינטרס הקבוצתי.

המשותף לפתרונות המבניים והחברתיים היא נחיצותה של תקשורת בתוך הקבוצה. התקשרות מאפשרת לחברי קבוצה להבין את הדילמה החברתית,

לנתח את אפשרויות הרווח וההפסד להגיע להסדר מוסכם השומר על המשאבהקולקטיבי ולגבש זהות קבוצתית שמגבירה את שיתוף הפעולה.

מנהיגות אפשר לחלק את ההסברים לתופעת –הסברים לתופעת המנהיגות .1

על פיהם מנהיגות נובעת מגורמים–המנהיגות לשניים: הסברים פנימיים מנהיגות היא תוצר של נסיבות. –בתוך האדם. הסברים חיצוניים

תיאוריה זו מנחיה שאדם נעשה מנהיג בזכות –תיאורית האדם הדגול תכונות ייחודיות שקיבל בתורשה. עפ"י תיאוריה זו, המנהיג הוא דגול במובן זה

שהוא מורם מעם, כלומר הוא הטוב והמובחר שבחברי הקבוצה. התיאוריה מניחה שאדם הנושא תכונות מנהיגות יבלוט בכל מקום ובכל מצב "פעם מנהיג

תמיד מנהיג". התיאוריה גורסת שמנהיגות היא תופעה מולדת, וכי המנהיג– רשאי להנהיג בזכות תכונותיו הנאצלות, תכונות המייחדות אותו משאר

האנשים ומאפשרות לו להנהיג בכל קבוצה שיימצא בה. חלק מהמצדדים בתיאוריה זו ביססו את דבריהם על תורת האבולוציה של דרווין, ולפיה מי

שמתאים יותר לסביבתו הוא שישרוד. ניסיון ליישם את דבריו של דרווין לתחום המנהיגות הוביל לרעיון שהאנשים המתאימים ביותר למשול הם ששורדים כמנהיגים, ובעזרת קשרי נשואים בינהם הם מחזקים את תכונות המנהיגות

ויוצרים מעמד אציל ונעלה יותר, שונה גם מבחינה ביולוגית ממעמדות אחרים. ממצאים רבים הפריכו את תיאורית האדם הדגול והביאו לנטישת הרעיון

שאפשר לייחס מנהיגות לגורמים פנימיים כגון: נמצא כי אין תכונות המשותפותלכל המנהיגים ואין תכונות המייחדות את המנהגים מיתר האנשים.

החוקר ברנרד בס טען כי מנהיג – גישת הכריזמה –מנהיג מחולל שינוי מחולל שינוי מסוגל לגרום לאנשיו להתעלות מעבר לצורכיהם האישיים לטובת

למנהיג מחולל שינוי יכולת לנסח חזון ולהניע של הקבוצה. האינטרס המשותף את המנהיגת תכונות המאפיינו4את אנשיו להירתם להגשמת חזון. נמצאו

66





מחולל השינוי: כריזמה, השראה, גירוי אינטלקטואלי והתחשבות. מחקרים שונים מצאו שמנהיגים כאלו מתאפיינים בביטחון עצמי גבוה, בדאגה לצורכי

הזולת, בכישורי תקשורת מעולים, בתעוזה, ביכולת הצגה עצמית ויצירת רושם עז. לפי שעה המושג כריזמה נותר מעורפל, דבריו של וובר אודות חמקמקות

הכריזמה תואמים בידה רבה גם את מצב המחקר כיום. הולנדר סבור כי המנהיג צריך לרכוש אשראי אישי מהקבוצה, בטרם יוכל לשנות את הנורמות הקיימות. לדבריו, אדם זוכה באשראי אישי אם הוא עוזר לקבוצה להשיג את

יעדיה ושומר בהקפדה על הנורמות שלה. כלומר, מנהיג הקבוצה מקפיד בתחילה על שמירת הנורמות הקבוצתיות וזוכה בשל כך באשראי אישי ורק

לאחר מכן מתירים לו חברי הקבוצה לסטות מהנורמות המקובלות כדי להחדיר שינויים בלי לסכן בכך את מעמדו בקבוצה. כדאי למנהיג לחולל שינוי רק לאחר

שהפגין נאמנות לנורמות הקיימות. במחקר שנעשה אומנו שחקנים בשלושה סגנונות מנהיגות: סגנון משימתי המדגיש את חשיבות המשימה, סגנון מתחשב חברתי המדגיש את יחסי האנוש וסגנון כריזמטי. המנהיגים הכריזמטיים שילבו

בין משמיתיות לחברתיות. תוצאות המחקר מורות שנבדקים שעבדו תחת המנהיג הכריזמטי היו פרודוקטיביים יותר, ודיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר. ממחקר זה עולה המסקנה שאפשר ללמד מנהיג להיות כריזמטי. כלומר, גישת

הכריזמה אינה שוללת את האפשרות שהמנהיג למד להיות מחול שינויושהכריזמה היא תכונה נרכשת.

גישה זו מזהה את המנהיג לפי התפקידים –הגישה המצבית למנהיגות שהוא ממלא ולא לפי התכונות שהוא נושא. כומר, מהות הקבוצה וסוג המטלות

שאיתן היא מתמודדת קובעים את סוג המנהיגות שתתפתח בקבוצה. גישה זו מסבירה את תופעת המנהיגות באמצעות הסבר חיצוני: המנהיג הוא תוצר של

הנסיבות, של התרופה המסוימת שבה הוא פועל ולא של תכונות אישיותיות המייחדות אותו מיתר האנשים. לפי גישה זו המצב הוא שמאפשר למנהיגות

לצמוח. לפי גישה זו ההיסטוריה היא שעושה את המנהיג ולא המנהיג הוא שעושה את ההיסטוריה. מרשל ערך סקירה בנושא מדיניות לאומית בארה"ב.

בתקופה שחקר מרשל התבססה כלכלת ארה"ב על חקלאות ולכן שנים גשומות הבטיחו מצב כלכלי טוב יותר, המצב הכלכלי הטוב הוביל לשביעות

רצון מהשלטון. נמצא אפוא שמצב של משבר גורם להחלפת מנהיגות קיימת ומאפשר צמיחתה של מנהיגות חדשה גם כאשר המנהיגות הקיימת איננה

אחראית כלל למשבר שנוצר. מחקרים מראים שהאדם שמדבר יותר בקבוצה, נחשב לעיתים קרובות מנהיג הקבוצה. מחקרים רבים מראים כיצד משפיע

המיקום הפיזי של אדם בקבוצה על סיכוייו של אותו אדם להיחשב מנהיג הקבוצה. הרולד לוויט ערך מחקר שבו התבקשו חברי הקבוצה לגלות סימן אחד המשותף לכל חברי הקבוצה מתוך סדרת סימנים שניתנה בידם. כל

חברים, וסדר הישיבה הוכתב ע"י החוקר שקבע כך את תבנית5קבוצה מנתה התקשורת בקבוצה. תבנית התקשורת ובעת מי יכול לדבר עם מי בתוך

הקבוצה. לוויט מצא כי משתתפים שמיקומם ברשת היה מרכזי, ועבר דרכם מידע רב יותר במהלך הניסוי היו שבעי רצון יותר ממשתתפים שמיקומם צדדי.

מעבר לכך, חברי הקבוצה שהוצבו בעמדות מרכזיות ברשת התקשורת נטו ליטול על עצמם תפקידי מנהיגות. בקבוצת המעגל שבה לא היו עמדות

מרכזיות, נטו חברי הקבוצה לפתור את הבעיה כל אחד לבדו. אפשר להפוךאדם למנהיג ע"י שיוטל עליו תפקיד המעודד מנהיגות.

ההבחנה הראשונה נוגעת לאופן שבו מתפתחת –סוגי מנהיגות- הבחנות מקובלות מוצב בראש הקבוצה מכוח סמכות חיצונית ובזכות מינוי– מנהיג פורמאלימנהיגות:

רשמי שהוענק לו. מנהיג זה שולט בקבוצה בגלל הסמכויות שניתנו לו, ובשל יכולתו אדם שקנה–מנהיג בלתי פורמאלי לספק לקבוצה תגמולים חיוביים או שליליים.

67





לעצמו תפקיד הנהגה בזכות פעילותו בקבוצה ובזכות האשראי האישי שרכש לעצמו. הוא צמח מתוך הקבוצה, ואת סמכותו העניקו לו חברי הקבוצה. המנהיג הבלתי

פורמאלי שולט בקבוצה בגלל רצון חבריו לקבוצה. שני התפקידים אינם סותרים זה את זה ויתכן שאדם המכהן כמנהיג פורמאלי של קבוצתו, יהיה גם מנהיגה הבלתי

פורמאלי. הבחנה המאפיינת סגנון מנהיגות ומתייחסת לשאלה באיזה היבט של קשור בקידום מטרת– מנהיג משימתיהפעילות הקבוצתית מתמקד המנהיג:

הקבוצה, כלומר בהשגת המשימה. החבר שמעלה את מרב הרעיונות בקבוצה ומקדם את הקבוצה ליעדיה הוא המנהיג המשימתי. מנהיג כזה מדבר לרוב יותר מהחברים

האחרים, מותח ביקורת על הצעות שנשמעות, הוא נטול יוזמה אך לא פעם דוחק את חבריו לקבוצה לעמדות שוליות ומשום כך חברי הקבוצה אינם מחבבים אותו במיוחד.

קשור באווירה החברתית בקבוצה, ובדאגה ליחסים הבין אישיים. הוא– מנהיג חברתי מתווך בין יריבים, מתבדח ופועל להפגת מתחים המתעוררים בקבוצה. בזכות המנהיג

החברתי מוצאים המשתתפים בקבוצה את מקומם, ומסוגלים ליהנות מחברותם בקבוצה וכתוצאה מכך המנהיג החברתי אהוד בקבוצה יותר מהמנהיג המשימתי.

הבחנה המאפיינת סגנון מנהיגות ומתייחסת לשאלה באיזה אופן מקבל המנהיג מרכז את סמכויות ההכרעה בידיו ואינו נוהג לשתף את– מנהיג סמכותיהחלטות:

חברי קבוצתו בקבלת החלטות. הוא נוקט סגנון ריכוזי, ודואג לכך שכל המידע העובר בקבוצה יימצא בידיו. המנהיג נמצא מעל הקבוצה או במרכזה וכל הקשרים בין חברי

משתף את חבריו בהחלטות, מתייעץ איתם– מנהיג דמוקרטיהקבוצה נעשים דרכו. ומתחשב בדעותיהם, משתדל לערב את חברי הקבוצה בפעילות הקבוצה, ולחלק את

האחריות בין החברים. במנהיגות דמוקרטית, אמנם יש למנהיג תפקיד מרכזי, אך חברי הקבוצה מקימים קשרים גם בינם לבין עצמם ללא תיווך המנהיג. המנהיג

הדמוקרטי הוא דמות חשובה בקבוצה אך איננו דמות מפתח שבהיעדרה תתפרקהקבוצה.

–גורמים המשפיעים על יעילות המנהיג .2 מודל זה מנסה לענות על השאלה מי הוא המנהיג –מודל התלות של פידלר

המתאים למצב נתון. המודל נקרא מודל תלות, משום שהוא מניח שהתלות בין מאפייני המנהיג למאפייני המצב היא שקובעת את יעילות הנהגה. פידלר מניח

קבוצות עיקריות: מנהיגים המכוונים2שאפשר לסווג את המנהיגים השונים ל- למשימה ומנהיגים המכוונים ליחסים בין חברי הקבוצה. עפ"י מודל התלות שני

קצוות של רצף, כך שמנהיג הגבוה במשימתיות מוכרח2סוגי המנהיגים הם להיות נמוך בחברתיות. פידלר לא הסתפק בהבחנה תיאורטית ופיתח כלי

הםומנהלים מתבקשים לאפיין את העובד שאת מדידה אמפירי להבחנה: מעדיפים לעבוד, ואת העובד שאיתו קשה להם ביותר לעבוד. ההנחה

סוגים של מנהיגים. ההנחה השנייה היא2הראשונה במודל התלות היא שיש התנאי הראשון והחשוב תנאים הקובעים עד כמה המצב נוח למנהיג: 3שיש

, כשהיחסים טובים המצב נוחביותר הוא היחסים בין המנהיג לאנשיו כשמטרת הקבוצה מוגדרת– התנאי השני הוא מבנה המשימהלמנהיג.

התנאיוהאמצעים להשגתה ברורים, המשימה מובנת והמצב נוח למנהיג. תנאי זה מתייחס ליכולתו של– השלישי הוא עמדת הכוח של המנהיג

המנהיג להעניק לאנשיו תגמולים או להטיל עליהם סנקציות. אם יש ביכולתו של המנהיג כוח לתגמל את אנשיו או להעניש אז עמדת הכוח שלו חזקה

והמצב נוח. לפי המודל מנהיג המכוון למשימה יהיה יעיל יותר ויתאים יותר למצבים קיצוניים )מצבים נוחים מאוד או מצבים שאינם נוחים כלל(, ואילו המנהיג המכוון לאנשים יהיה יעיל יותר במצבי הביניים. ההסבר לכך הוא

שבמצבים הקיצוניים יש למנהיג שליטה רבה במצב או שליטה מועטה בו. כשהשליטה רבה המנהיג יכול להתפנות למשימה ולאפשר לדברים לזרום במסלולם, כשהשליטה מועטה לקבוצה יש צורך רב בהכוונה וההתמקדות

במשימה תספק הכוונה זו. לעומת זאת, במצבי הביניים המנהיג המכוון

68





לאנשים מתאים יותר משום שביכולתו להוסיף ולשפר את יחסיו עם אנשיו, ולהשיג מהם שיתוף פעולה כשהמשימה אינה ברורה לגמרי. מודל פידלר מביא

בחשבון הן את תכונות המנהיג והן את השפעת הנסיבות. מודל זה לא זכהלתמיכה מחקרי שדה.

תיאורית קבלת ההחלטות של ורום ויטון –תיאורית קבלת החלטות מתייחסת ליעילות המנהיג הדמוקרטי המשתף לעומת המנהיג הסמכותי

הריכוזי. בדומה למודל של פידלר התיאוריה מניחה שיעילות המנהיג מתבטאת בהתאמה בין סגנון המנהיגות לבין מאפייני המצב. עם זאת, לעומת מודל

טיפוסים מנוגדים של מנהיגים, תיאורית קבלת ההחלטות2התלות שמציג מניחה שאותו מנהיג עשוי להיות דמוקרטי בנסיבות מסוימות, וסמכותי

בנסיבות אחרות. יעילותו של המנהיג נקבעת עפ"י יכולתו להפעיל את סגנון המנהיגות כך שיתאים לנסיבות. הנסיבות שבהן כדאי למנהיג להיות סמכותי:

כשעומד לרשות המנהיג ידע מספיק, והסכמת הכפופים לו אינה קריטית לביצוע ההחלטה. הנסיבות שבהן כדאי למנהיג להיות דמוקרטי: כשאין ברשותו מספיק ידע והסכמת הכפופים לו חשובה לביצוע ההחלטה. תיאוריה זו אוששה

חלקית. מצד אחד, יש ממצאים המורים שאכן מנהיגים המתאימים את סגנון המנהיגות שלהם למצבים שונים מצליחים יותר. מאידך גיסא, נמצא

שהכפופים מעדיפים בכל מצב סגנון משתף והתנגדות לסגנון סמכותי.

- הסיכויים של נשים להיבחר לתפקידימנהיגות נשים ומנהיגות גברים מנהיגות: מחקרים משנות השמונים והתשעים מראים שסטריאוטיפים מיניים

עדיים מקשים על נשים להגיע לתפקידי מנהיגות. לדוגמה נמצא כי בקבוצה מעורבת האדם היושב בראש נתפס כמנהיג רק אם הוא היה גבר. ציפיות

חברתיות מאפשרות לגברים להיתפס כמנהיגים יותר מנשים. נשים נתקלות בתקרת זכוכית החוסמת את התקדמותן בסולם החברתי. לגבי נשים נטען שהן

נתקלות לא רק בתקרת זכוכית כלפי מעלה אלא גם בקירות זכוכית המונעים מהן להתקדם ממחלקות מסוימות בארגון לתפקידים מקבילים בהיררכיה

במחלקות אחרות. החברה אינה מעניקה הזדמנות שווה לנשים וגברים בכל הנוגע לתפקידי מנהיגות. יעילותן של מנהיגות נשים לעומת

מנהיגים גברים: דעה מקובלת גורסת שנשים וגברים מתאפיינים בסגנונות מנהיגות שונים. גברים סמכותיים ומשימתיים יותר, ואילו הנשים מתחשבות

ומכוונות לאנשים. לעומת זאת, המחקרים מראים שגם אם מנהיגים ומנהיגות נבדלים זה מזה במספר נושאים, ההבדלים קטנים יחסית לתפיסה

הסטריאוטיפית, דהינו, אנשים נוטים להפריז בהערכת ההבדלים בין מנהיגות למנהיגים. הסטריאוטיפ שלפיו נשים משתפות בהחלטות יותר מגברים, קיבל

תמיכה אמפירית. החוקרים מסבירים זאת בכך שנשים חזקות יותר מגברים במיומנויות בן אישיות. לעומת זאת, הסטריאוטיפ אשר לפיו נוטות מנהיגות להיות מכוונות לאנשים ואילו גברים למשימה, אינו זוכה לתמיכה אמפירית.

מחקרים עדכניים טוענים שנשים הן מנהיגות יעילות יותר. אך הנחה זו מתבססת בעיקר על הטענה שמנהיגות משתפת יעילה יותר ממנהיגות

סמכותית. המחקר אינה מציע תשובה ברורה לשאלה את מנהיגות יעילות יותר ממנהיגים, מכיוון שהממצאים מורים שנשים וגברים אינם כה שונים זה מזה

בדרכי השפעתם על הקבוצות.

69





יחסים בין קבוצות– 8פרק

סטריאוטיפים

אמונות לגבי התכונות המשותפות לאנשים- םכיצד נוצרים סטריאוטיפי.1 המשתייכים לקבוצה חברתית מסוימת. כאשר אנו מתייחסים לאדם באופן

סטריאוטיפי, אנו מייחסים לו תכונות מסוימות שעל קיומן אנו מסיקים רק מתוךהשתייכותו לקבוצה.

אנו מסווגים אנשים אחרים עפ"י מינם, גילם, –קטגוריזציה חברתית מוצאם ותכונותיהם האחרות בתהליך המכונה קטגוריזציה חברתית.

קטגוריזציה חברתית היא פעולה טבעית המסייעת לנו לעבד מידע באופן יעיל יותר כאשר אנו פוגשים אנשים חדשים. סיוג אנשים לקטגוריה מאפשר

שצברנו בעבר במפגשים עם אנשים מאותה קטגוריהןלנו להשתמש בניסיו נטייתנו לקטגוריזציה. ולגבש במהירות רבה יותר רושם על אנשים חדשים

טומנת בחובה חיסרון משמעותי: סיווג אנשים לקבוצה גורם לנו לתפוס את ההבדל בין הקבוצות כגדול יותר מכפי שהוא באמת, וגורם לנו להמעיט

בהערכת ההבדלים הקיימים בין אנשים המשתייכים לאותה קבוצה. השתייכותם של אנשים לקבוצות שונות גורמת לנו לתפסם כשונים זה מזה יותר מכפי שהם, בעוד השתייכות לאותה קבוצה גורמת לנו לתפוס אנשים

כדומים זה לזה יותר מכפי שהם.

70





אנו נוטים להניח שאנחנו –אשליות ההומוגניות של קבוצת החוץ כולם אותו דבר. אנו נוטים לראות–מיוחדים ושונים זה מזה, בעוד ש"הם"

דמיון רב יותר בין חברי קבוצת החוץ מאשר בין חברי קבוצת הפנים. לנטייה הסבר אחד מציע שהאשליה נובעת מהבדלים בכמות הסברים: 2זו הוצעו

המידע שיש ברשותנו על קבוצת הפנים והחוץ, עקב ההבדלים במידת ההכרות עם חברי שתי הקבוצות. הסבר שני מציע שהאשליה נובעת

מהבדלים בחשיבות שיש לקבוצות הפנים ולקבוצות החוץ בעבורנו. מכיוון שקבוצת החוץ חשובה לנו יותר, יש לנו מוטיבציה לגבש לגביה מושג מדויק

יותר. מוטיבציה זו מביאה אותנו לאמוד את השונות בקבוצת הפנים כגבוהה יותר. קבוצות מיעוט מבצעות לעיתים את ההטיה ההפוכה, שהיא אשליית

ההומוגניות ל קבוצת הפנים.

הנטייה לראות קשר בין שתי תופעות שאין בינהן –מתאם מדומה קשר אמיתי. המתאם המדומה התגלה לראשונה ע"י צפמן, שהציג לנבדקים

רשימות של צמדי מילים, ומצא נטייה להגזים בהערכת שכיחות הופעתן המשותפת של מילים בולטות המושכות תשומת לב, כמו למשל, מילים

שהיו ארוכות יותר משאר המילים ברשימה. המחקרים מראים כי אנו נוטים לקשר בין תופעות יוצאות דופן או אירועים מיוחדים. נטייה זו יכולה להסביר

כיצד נוצרים סטריאוטיפים על קבוצות מיעוט, המקשרים את חבריהן עםהתנהגויות יוצאות דופן.

מהו המידע הדרוש כדי לשנות את –עמידותם של סטריאוטיפים בפני שינוי .2דעתנו ולגרום לנו להפסיק להאמין בסטריאוטיפ.

הטיית האישוש מאפיינת את האופן שבו אנשים נוטים –הטיית האישוש לבדוק את השערותיהם. כאשר אנשים בודקים השערות, הם נוטים לחפש

עדויות שיאששו את השערתם, ולא עדויות שיפריכו אותה, ובכך מעלים את הסיכוי שיקבלו תמיכה להשערתם. הטיית האישוש תורמת לשימור

סטריאוטיפים. אנשים נוטים לאסוף מידע מועט יותר לגבי אדם המשתייך , משום שהם מניחים שהשתייכותו לקבוצהתלקבוצה סטריאוטיפי

להשקיע מאמצים נוספיםםמאפשרת להסיק על תכונותיו, ואינם מעונייני באיסוף מידע. גם כאשר יש ברשותנו מידע ייחודי על אדם מסוים, אנו

דעה–מפרשים מידע זה באופן שיאשש את דעתנו הראשונית עליו המבוססת על השתייכותו לקבוצה סטריאוטיפית. מנגנונים אלו גורמים

לכך שאמונות סטריאוטיפיות הן לעיתים חזקות וקשות לשינוי, ואינןמושפעות ממידע שסותר אותן.

מאס ועמיתיה טוענים כי אנשים נוטים –הטיה לשונית בין קבוצתית לתאר התנהגויות שתואמות את ציפיותיהם במונחים מופשטים,

שמבליעים בתוכם היסקים לגבי טבעו של המתנהג )לדוגמא: "גילי נדיבה"(, ואילו התנהגויות שאינן תואמות את ציפיותיהם, במונחים

כלומר,. "(הקונקרטיים וספציפיים )לדוגמה: "גילי נתנה למאיה סוכריי אנשים נוטים לתאר התנהגויות שתואמות לסטריאוטיפ במונחים

מופשטים, והתנהגויות שאינן תואמות לסטריאוטיפ במונחים קונקרטיים. ניסוחים לשוניים מוטים מהסוג הזה הם אחד המנגנונים שבאמצעותם

אנשים משמרים תפיסות סטריאוטיפיות. ההטיה הלשונית גורמת לאנשיםלתאר זה באוזני זה את המציאות תוך פירושה בהתאם לסטריאוטיפ.

כאשר אנשים ניצבים לפני דוגמה שסותרת באופן –תת-קטגוריזציה ברור את הסטריאוטיפ שבו הם מחזיקים, הם יכולים לסווג דוגמה זו

כבלתי מייצגת, ולהימנע משינוי הסטריאוטיפ. לצורך זה, אנשים מעדיפים להיעזר במאפיינים של הדוגמה המפריכה, שיכולים להוות בסיס לבידודה

71





משאר הקבוצה. )כיוון שמיכל אישה היא אינה עורכת דין ערמומית(. עם זאת, גם מאפיינים ניטרליים, שאין להם קשר ממשי לתכונות

הסטריאוטיפיות, יכולים לשמש בעילה לתת-קטגוריזציה, ואפילו עצם היותה של הדוגמה חורגת באופן קיצוני מהסטריאוטיפ, יכול להוות סיבה טובה לבידודה, ולהשארת הסטריאוטיפ על כנו )עורך דין שעובד בחברה

גדולה/קטנה(. מנגנונים אלו גורמים לכך שאמונות סטריאוטיפיות הןלעיתים חזקות וקשות לשינוי, ואינן מושפעות ממידע שסותר אותן.

–האם אפשר להימנע משימוש בסטריאוטיפים .3

סטריאוטיפים עשויים –סטריאוטיפים כתהליך אוטומטי ובלתי מודע לפעול באופן אוטומטי, ולהשפיע על שיפוטינו בלי שנהיה מודעים לכך.

פעולתם האוטומטית מאפשרת חיסכון במשאבי עיבוד, שאותם ניתן לנצל לביצוע פעולות אחרות. מאידך, עקב טבעה האוטומטי של פעולת

הסטריאוטיפים, גם כאשר אנו מודעים לה ומעוניינים למנוע אותה, אנומתקשים לעשות זאת.

- כדי להימנעהתנאים הדרושים לצורך הימנעות מסטריאוטיפים מהשימוש בסטריאוטיפים נחוצים משאבי עיבוד מספיקים ומוטיבציה

- ככל שאנשים פנויים יותר מבחינהמשאבים קוגניטיבייםגבוהה. קוגניטיבית, כך הרושם שיגבשו על אדם אחר יושפע פחות

מהסטריאוטיפים המקובלים. מחקרים מראים שהנטייה להשתמש מוגבלים.םבסטריאוטיפים מתחזקת כאשר המשאבים המנטאליי

- ככל שלאנשים חשוב יותר לגבש רושם נכוןמשאבים מוטיבציוניים ומדויק על האדם האחר, כך ישתמשו פחות בסטריאוטיפים. מצב אחד

שבו יכולה להתעורר מוטיבציה לשפוט אחרים באופן מדויק ולא סטריאוטיפי, הוא כאשר אנשים תלויים בזולתם. יש אנשים המאופיינים במוטיבציה גבוהה להימנע משיפוטים סטריאוטיפים, ללא תלות בתנאי

המצב.

דעות קדומות

דעה שקומה –דעות קדומות כתכונה אישיותית: האישיות הסמכותנית .1 היא רגש שלילי כלפי אדם אחר, שמבוסס אך ורק על השתייכותו לקבוצה מסוימת. אדורנו ועמיתיו הניחו שדפוס יחסים מסוים עם ההורים בשנות

אדם שמייחס– אישיות סמכותניתהילדות יכול להביא להתפתחות של חשיבות רבה לדמויות בעלות סמכות, ושחש עוינות כלפי כל מי שאינו משתייך

לקבוצת הפנים שלו. בהשפעת הגישה הפרוידיאנית, הניח אדורנו שילדים נאלצים בנהלך התפתחותם להדחיק באופן תמידי את דחפיהם האסורים,

ולהפנותם במקום זאת כלפי מטרות מקובלות. ההורים משמשים בתהליך זה כסוכני החברות העיקריים, שאמורים ליצור איזון בין הטלת מגבלות ומשמעת,

לבין התרת מידה מסוימת של ביטוי עצמי. לפי אדורנו, אנשים בעלי דעות קדומות גדלים להורים ששמים דגש מוגזם על ציות ומשמעת, ומשתמשים בענישה מחמירה לדיכוי התנהגויות בלתי רצויות. במקרה כזה, עלול הילד

לפתח תוקפנות כלפי הוריו שאותה הוא יפנה כלפי מטרות אחרות. אדורנו סבר כי המבנה האישיותי הסמכותני אינו מתבטא רק בעמדותיו התחרותיות של

הפרט, אלא גם בסגנונו הקוגניטיבי. לדבריהם, ילד שגדל במשפחה כזו מפתח

72





צורת חשיבה נוקשה, שבה הא מחלק את העולם לטוב ורע ללא גוני ביניים. נקודת התורפה בגישה האישיותית היא בכך שאינה מסבירה מדוע דעות

קדומות רווחות יותר בחברות מסוימות, או בתקופות מסוימות בהיסטוריה.

גישות אלו מתמקדות בגורמים –יחסים בין קבוצות כבסיס לדעות קדומות .2המצביים ולא האישיותיים שמעוררים דעות קדומות.

תיאוריה זו גורסת כי –תיאורית הקונפליקט הממשי בין קבוצות עמדות והתנהגויות כלפי קבוצת החוץ משקפות בראש ובראשונה את האינטרסים הקבוצתיים. כאשר האינטרסים של שתי הקבוצות עולים

בקנה אחד, יתפתחו בקרב חברי הקבוצה רגשות חיוביים. כאשר האינטרסים הקבוצתיים מנוגדים, תתפתח בין הקבוצות עוינות. עפ"י

תיאוריה זו, עוינות ודעות קדומות משתנות על פני זמן ומקום בהתאם לשינויים ביחסי הכוחות הכלכליים או הפוליטיים בין הקבוצות. תיאוריה זו

קיבלה תמיכה מסדרת ניסויים שערך שריף במחנה קיץ של נערים.

גישת החסך היחסי נועדה להסביר כיצד מתפתחות דעות –חסך יחסי קדומות גם בהיעדר קונפליקט ממשי בין הקבוצות. לפי תיאוריה זו,

תחושת עוינות אינה נובעת בהכרח מתוך מחסור ממשי, אלא מתוך אמונה בקיומו של מחסור. הרגשת החסך מתפתחת כאשר קיים פער בין רמת החיים שאדם זוכה לה, לבין רמת החיים שהוא ראוי לה לדעתו )תחושת

(. פער כזה הוא מקור לחוסר שביעות רצון חברתיתתחסך סובייקטיבי הנובע מהפער בין מה – חסך אישיולרגשות טינה. התיאוריה מבחינה בין

נובע מהפער בין– חסך קבוצתישיש לי לבין מה שאני מצפה שיהיה לי. מה שיש לקבוצתי כמכלול , לבין מה שראוי שיהיה לה. נראה כי חסך אישי

אינו כה משמעותי להתפתחותן של דעות קדומות, וכי תחושת החסךהקבוצתי היא שמביאה להתפתחותן.

לפי תיאוריה זו אנשים שואפים לתפוס –תיאורית הזהות החברתית את קבוצתם כנבדלת לחיוב מהקבוצות האחרות, כדי להגביר את

- זהו מערך ניסויתפרדיגמת הקבוצה המינימאליהערכתם העצמית. שבו נשים מחולקים לקבוצות ע"ס מכנה משותף שולי ונטול חשיבות.

במצב כזה לא קיימת בין חברי הקבוצות יריבות עתיקת יומין, הם אינם מתחרים בינהם על משאבים מצומצמים, ולמעשה הם אינם יודעים כלל

מי הם החברים המשתייכים לכל אחת מהקבוצות. החוקרים מצאו כי הנבדקים בחרו להפלות באופן שיטתי בין המשתתפים, על בסיס

השתייכותם הקבוצתית. לעיתים העדיפו הנבדקים לתת לבן קבוצתם שיכלו לתת לו, ובלבד שהפער בינו לביןיסכום הנמוך מהסכום המקסימאל

בן הקבוצה השנייה יהיה גדול ככל האפשר. דפוס אפליה זה נקרא העדפת קבוצת הפנים. תיאוריה זו מסבירה את קיומה של העדפת קבוצת הפנים

, כלומר את קיומה של אפליה בהיעדרתבפרדיגמת הקבוצה המינימאלי איום על הערכהקונפליקט ממשי בין הקבוצות. בהתאם לניבוי התיאוריה,

עצמית מגביר את הנטייה להפלות בין קבוצת הפנים והחוץ, ומתן תיאוריתביטוי להעדפת קבוצת הפנים מעלה את ההערכה העצמית.

הזהות החברתית מציעה דרכים אחדות להתמודדות עם פגיעה בהערכה עצמית, הנגרמת מהשתייכות לקבוצה בעלת סטאטוס נמוך: אדם יכול

להתרחק מקבוצתו באופן ממשי או מנטאלי, לשנות את ממדי ההשוואה באופן שיבחין את קבוצת הפנים לחיוב )גרביים יפות(, או להחליף את מושא ההשוואה ולהשוות את עצמם לקבוצות אחרות בעלות סטאטוס

נמוך.

73





החקיקה שקיימת כיום במדינות המערב –פנים חדשות לדעות הקדומות .3 כנגד אפליה על רקע מין, גזע, נטייה מינית ועוד, יוצרת אוירה של פתיחות

וסובלנות, ומפחיתה במידה ניכרת את ביטוייהן הפומביים של הדעותהקדומות.

בסקרים הנערכים בארה"ב –האם דעות קדומות הולכות ונעלמות מידי שנה, מתגלה ירידה תלולה בעמדות הגזעניות כלפי שחורים. עפ"י הנתונים הולכת ונכחדת הגזענות בארה"ב ואת מקומה תופסת האמונה

בשוויון זכויות לכול. דרכים למדידת דעות קדומות בסקרים: שיטה מקובלת היא בחירה של הסכמה/אי הסכמה עם היגדים הנוגעים לסוגיות שונות.

שיטה נוספת שהיא פחות גלויה וישירה היא לבחור מתוך רשימה של תכונותאת אלו המאפיינות שחורים ולבנים.

ישנם חוקרים הטוענים כי –מדדים גלויים וסמויים לדעות קדומות תוצאות הסקרים המראים ירידה בדעות הקדומות המשתמשים במדדים

גלויים, ותשובותיהן ניתנות בהם אופן מודע ונשלט משקפות את הנורמות החברתיות יותר מאשר את העמדות האמיתיות של המשתתפים בסקרים.

מחקרים שהשתמשו במדדים סמויים לדעות קדומות, ואשר השוו בינם לבין המדדים הגלויים, גילו פער עקיב בין התוצאות המתקבלות בשני אופני המדידה. בפרדיגמה אחת לדוגמה, הנבדקים בקבוצת הניסוי מחוברים

לאלקטרודות שמודדים כביכול את רגשותיהם האמיתיים. מאחר שהנבדקים במצב זה מאמינים שהאלקטרודות יגלו את רגשותיהם האמיתיים, הם

. ואכןםמשתדלים לספק תשובה כנה יותר שתתאים לממצאים הפיזיולוגיי נמצא כי נבדקים שנשאלים על עמדותיהם באופן הזה, מביעים עמדות גזעניות יותר מהנבדקים בקבוצת הביקורת שאינם מחוברים למכשור.

עדויות אחרות לפער בין הדעות הקדומות המתגלות במדדים גלויים וסמויים, קיימות במחקרים שבוחנים מצבים של מתן עזרה לאדם נזקק.

קרוסבי ועמיתיה ערכו סקירה של הניסויים בפרדיגמה זו, ומצאו שכמחצית מהמקרים, נטו הנבדקים לעזור לנזקק בן קבוצתם יותר מאשר לנזקק

מקבוצת החוץ. פון ועמיתיו ערכו מחקר שבו השתמשו בהטיה הלשונית הבין קבוצתית כמדד סמוי לדעות קדומות. בניסויים שערכו צפו הנבדקים בסרטון

וידאו והתבקשו לזכור את פרטיו כביכול כחלק מניסוי על זיכרון. חצי מהנבדקים ראו אדם שחור מבקש נדבה מאדם לבן וחצי מהנבדקים ראו

נדבה מאדם שחור. נבדקים בעלי דעות קדומות שצפושאדם לבן מבק במבקש הכסף הלבן, זכרו שהוא לא חסם את הדרך ולא נגע באדם אחר ואילו הנבדקים בעלי הדעות הקדומות שצפו במבקש כסף שחור נטו יותר

ל"זכור" שהוא נגע באדם האחר וחסם את דרכו.

לגישות השונות משותף –גישות תיאורטיות לגזענות בת ימינו הרעיון כי הקיפה של הגזענות הגלויה בצורתה המסורתית אכן הצטמצם,

אולם את מקומה תופסות כיום צורות עקיפות וסמויות יותר של גזענות. - עפ"י גישתם של דובידיו וגרטר, היסטוריה הגזעניתגזענות אברסיבית

של התרבות האמריקאית מביאה לכך שרגשות ואמונות גזעניות כלפי שחורים הם נחלת הכלל, ולא היוצא מן הכלל. המונח גזענות אברסיבית

נועד לתאר את עמדותיהם של אנשים אלה, שמחד מחזיקים באופן בלתי נמנע בסטריאוטיפים ובדעות קסומות, ומאידך גיסא תומכים בצדק ושוויון. הגזענים האברסיביים רואים את עצמם בלתי מוטים ונטולי דעות קדומות. כדי להימנע מפגיעה בדימוי העצמי הליברלי שלהם, הם אינם מאפשרים

לרגשותיהם השליליים כלפי השחורים לחדור למודעותם. כדי להימנע מרגשות אלה לבוא לידי ביטוי מתאמצים הגזענים האברסיביים להימנע

74





מלהתנהג באופן מפלה, ומאמציהם עשויים אף להוביל במצבים מסוימים - גם גישה זו מניחה כי הרגשותגזענות סימבוליתלביטוי אפליה הפוכה.

השליליים כלפי השחורים הם כמעט בלתי נמנעים ומתפתחים כבר בשנות הילדות. עפ"י גישה זו אנשים המחזיקים בעמדות שמרניות, מאמינים

שקבוצות מיעוט פוגעות בערכים המסורתיים היקרים ללבם. עם זאת, הם מודעים לנורמות החברתיות התומכות בסובלנות ובשוויון ולכן הם נמנעים בד"כ מלבטא את עמדותיהם הגזעניות. גזענות תבוא לידי ביטוי במצבים שבהם יתאפשר להם להציגה כהגנה על ערכיהם, שכביכול אינם קשורים

- הגזען המודרני מתנגד גם הוא לגזענות ולאפליהגזענות מודרניתלגזע. בצורותיהן הקדומות, ואינו טוען לעליונותו של הגזע הלבן. עם זאת, הגזען

המודרני סבור שכיום נהנים השחורים משוויון זכויות מלא, ולמרות זאת הם ממשיכים ותובעים לעצמם זכויות שאינן מגיעות להם. לפי השקפתו,

במסווה של מדיניות המפצה על קיפוח שחורים, ניתנות לשחורים זכויות יתר כך שכיום הלבנים הם המקופחים האמיתיים. הגזען המודרני אינו רואה

עצמו כגזען, ומשוכנע בכך שעמדותיו מבססות על העובדות בלבד. שולש צורות הגזענות דוגלות בדחיית הגזענות בצורתה הישנה, ובהתנגדות

לאפליה על בסיס גזע. הן נבדלות זו מזו בערכים שבהם מאמינים האנשים המאופיינים בכל אחת מהן: הגזען האברסיבי הוא ליברל המאמין בכנות

השוויון, הגזען הסימבולי הוא שמרן שמציב בראש סדר העדיפויות את ערכי המסורת ואילו הגזען המודרני הוא בעל עמדות ימניות קיצוניות. כל אחד מה

תולה בדרכו שלו את עמדותיו הגזעניות בהצדקות שאינן קשורות לגזע.

–הפחתת דעות קדומות באמצעות מגע בין הקבוצות .4 השערת המגע מציעה, שהדרך הטובה ביותר –השערת המגע

להפחתת עוינות בין קבוצות היא הפגשת חבריהן אלה עם אלה. עפ"י גישה זו, מגע ישיר בין חברי קבוצות יריבות יכול להביא להפחתת

הסטריאוטיפים, הדעות הקדומות ואפליה. הפסקת ההפרדה בין תלמידים שחורים ולבנים בתי ספר בארה"ב הייתה מקרה מרכזי להשערת המגע.

תנאים4עצם המגע כשלעצמו אינו מבטיח התפתחות רגשות חיוביים. צריכים להתקיים כדי שהמגע יצליח: קיומה של תמיכה חברתית וממסדית

ברורה, יצירת קרבה מספקת שתאפשר היכרות אישית, מעמד שוההלחברי שתי הקבוצות וקיומו של שיתוף פעולה בינהן.

יישומי הפסיכולוגיה החברתית– 9פרק

75





טיפול בבעיות פסיכולוגיות באמצעות שינוי ייחוסים

תיאוריות הייחוס–הקשר בין דפוסי ייחוס לבין רגשות והתנהגות .1 הציעו כי האופן שבו אנשים מייחסים סיבה לאירוע שקרה להם, משפיע

על תגובתם הרגשית לאירוע ועל התנהגותם בעתיד. נמצא כי אנשים נוטים להשתמש בדפוסי ייחוס קבועים האופייניים להם, וכי נטייה ליחס

אירועים שליליות לסיבות פנימיות, בלתי נשלטות וגלובליות, קשורה לנטייה דיכאונית.

קשר זה בין דפוס –שינוי ייחוסים לטיפול בבעיות רגשיות וחברתיות .2 הייחוס לדיכאוניות העלה את הרעיון, שאפשר לשפר את רגשותיהם של

אנשים ולגרום להם להתנהג באופן מועיל ואדפטיבי באמצעות שינוי דפוס הייחוס שבו הם משתמשים. הטיפול באמצעות שינוי ייחוסים

בבעיות חברתיות ורגשיות, כמו חרדה חברתית ודיכאון, התגלה היעיל בשיפור הרגשתו של המטופל, אולם לא התקבלה עד כה מסקנה. ברורה לגבי דפוס הייחוס הועיל ביותר שרצוי להקנות למטופלים

מהתיאוריה של ויינר למצבי הצלחה –שינוי ייחוסים בתחום הלימודי .3 וכישלון נגזרים יישומים ברורים לתחום הלימודי, לגבי דרכים אפשריות

להשפעה על המוטיבציה ועל ההישגים שיש לתלמידים. יש לה השלכות חשובות בעיקר לגבי ההבחנה בין שני דפוסי ייחוס לכישלון: ייחוס

לחוסר יכולת )סיבה חיצונית ויציבה( לעומת ייחוס לחוסר מאמץ )סיבה פנימית לא יציבה(. תכניות אימון בייחוסים משמשות לטיפול בתלמידים

המייחסים את כישלונם לחוסר יכולת. תלמידים אלה מתנסים בכישלונות חוזרים משום שכל כישלון נוסף גורם לירידה נוספת

במוטיבציה שהם חשים ולהידרדרות נוספת בהישגיהם. בתכנית הלימודים התלמידים לומדים לייחס את כישלונם למאמץ לא מספיק

במקום לחוסר יכולת. בעקבות האימון, ההתנסות בכישלון אינה גורמת לירידה במוטיבציה ובהשקעה, אלא דווקא להגברת המאמץ וההתמדה.

מחקרים שבחנו תכניות אלו הסיקו כי יעילותן גבוהה.

קידום הבריאות בימינו תלוי –פעולות הסברה לקידום בריאות הציבור במידה רבה בשינוי דפוסי ההתנהגות המגבירים את הסיכון לחלות במחלות

קטלניות. לפיכך, לפעילויות ההסברה בנושאים אלה יש תפקיד חשוב בשיפור בריאות הציבור ובהארכת תוחלת החיים. התערבות אחת נעשתה בקליפורניה

להפחתת גורמי הסיכון לסרטן ומחלות לב. הם השתמשו בתיאורית החיסון ההכרתי, למידה תצפיתית וחיקוי. התערבות נוספת התמקדה בהפסקת

העישון. במקרה זה השתמשו בתיאורית הלמידה החברתית. התערבות נוספת, היא התערבות שנועדה לשכנע נשים לבצע בדיקה עצמית של החזה לגילוי

סרטן השד. הם הסתמכו על כך שיעילותם של מסרי ההסברה תגדל אם ינוסחו על דרך השלילה ולא על דרך החיוב, כלומר, אם ידגישו את ההפסדים היכולים להיגרם מאי ביצוע הבדיקה, ולא את הרווחים שיכולים לנבוע מביצוע

הבדיקה. שלוש ההתערבויות שתוארו הדגימו כיצד עקרונות מפסיכולוגיה חברתית מסייעים למתכנני פעילויות ההסברה בבניית התערבויות מועילות,

המבוססות על תיאוריות וממצאים מתחומי השכנוע, הלמידה והשיפוטהחברתי.

76





שימוש בקבוצות בתור כלי ליצירת שינוי אישי

מקורה של תנועה זו בפסיכולוג – קבוצות להתנסות ולצמיחה אישית.1 החברתי, קורט לווין שהציע את העיקרון שלפיו: "קל יותר לשנות אנשים כאשר הם מצויים בקבוצה, מלשנות כל אחד מהם בנפרד". באמצעות

שימוש בקבוצה קטנה אפשר להתגבר על התנגדות לשינוי שמקורה באמונותיו הקודמות של הפרט ע"י יצירת "תת תרבות" שבה מקובלים סטנדרטים חדשים. אם מצליחים לשנות את הסטנדרטים המקובלים

בקבוצה הקטנה, סטנדרטים אלה יפעילו את השפעתם על הפרט ויסיעו להשגת השינוי האישי ולשימורו. לכן, לפי הצעתו של לוין,

יעילותה של הקבוצה הקטנה בהשגת שינוי תגבר ככל שהתת-תרבות החדשה שהונהגה בה תהיה חזקה יותר, וככל שהקבוצה תהיה מבודדת

יותר. עפ"י רעיונותיו אלה הקין לוין את קבוצת ההתנסות הראשונה, שנועדה למעשה לאמן מנהלים להתמודד באופן יעיל עם מתחים

.T-GROUPSבקבוצה. הקבוצות הנוספות שהוקמו בעקבותיה כונו הרעיון היסודי בקבוצות אלה היה הלמידה העצמית.

קבוצות תמיכה או קבוצות לעזרה עצמית מוקמות –קבוצות תמיכה .2 בהתנדבות ע"י אנשים המתאחדים לקבוצה. עפ"י רוב אלה קבוצות

קטנות, היכולות להיות מאוחדות תחת ארגון גג או לפעול באופן עצמאי. כל חברי הקבוצה מתמודדים עם בעיה משותפת וחולקים

חוויות דומות. החברים בקבוצה מסייעים זה לזה להתמודד עם הבעיה המשותפת לכולם, ובכך הם ממלאים הן את תפקיד העוזר והן את

תפקיד הנעזר. לכן, בקבוצות תמיכה אנשים נעזרים באנשים הרגילים בד"כ להימצא בצד של מקבלי העזרה. יש לקבוצה דרגה מסוימת של

מבנה וארגון, וייתכן שהחברים משלמים דמי הצטרפות או תורמים, אבל אין הם נעזרים באנשי מקצוע המובאים מבחוץ תמורת תשלום,

אולם כל הקבוצות מופעלות ע"י החברים וללא מימון חיצוני. יש לקבוצה שיפור תפקודם הפסיכולוגי של המשתתפים, שיפור–מטרה משותפת

בריאותם וכדומה. החברים מעודדים את ההתנהגות הרצויה, והקבוצה מאמינה ביכולתם של החברים לחולל את השינוי הרצוי. לעיתים קיימת

בקבוצות נורמה של פיקוח הדדי ואפילו של ענישה המופעלת נגדהשבים לסורם.

עקרונות הפסיכולוגיה החברתית המיושמים ביצירת שינוי אישי.3 – באמצעות קבוצה

כל הקבוצות ליצירת שינוי אישי מאופיינות – מבניים םמאפייני מעל לכל בהיותן קבוצה. כלומר, לכולם אותם המאפיינים המבניים

והתהליכים המאפיינים קבוצות באשר הן. ראשית, בכל הקבוצות יש יותר משני אנשים והם מקיימים בינהם יחסי גומלין. לכל חברי

יצירת שינוי אישי אצל כל אחד–הקבוצה מטרה משותפת מהחברים. מערכת היחסים בין חברי הקבוצה היא יציבה ומובנית

משום שהיא מתקיימת במפגשים הנערכים בתדירות גבוהה ולאורך זמן. החברים בקבוצה רואים עצמם חלק מקבוצה ויש בינהם תלות

הדדית, שכן אופן פעילות הקבוצה והצלחתה משותפים לכולם. שנית, בקבוצות ליצירת שינוי מתפתחים מאפיינים מבניים, כבכל קבוצה, והם כוללים נורמות פנימיות , חלוקת תפקידים וסטאטוס

77





חברתי. לבסוף, כבכל קבוצה, גם בקבוצות אלו מתפתחת רמהמסוימת של לכידות קבוצתית.

קבוצותללפני הכו –צרכים פסיכולוגיים המסופקים בקבוצה , ליצירת שינוי נותנות לחבריהן מענה לצרכים יסודיים, המסופקים במסגרת הקבוצתית. סיפוק צרכים אלה מאפשר להם להתמודד באופן יעיל יותר עם מצבם ועם הקשיים הכרוכים בתהליך השגת

השינוי. כדי להתמודד ביעילות עם בעיה או לפתח מיומנות חברתית חדשה, על החבר בקבוצה להכיר היטב את יכולתו הנוכחית, את

עמדותיו ואת מצבן הייחודי. אחד התהליכים המרכזיים המסייעים לו בכך הוא תהליך ההשוואה החברתית. החברות בקבוצה מאפשרת

לאנשים לאסוף מידע על עצמם מתוך ההשוואה לאנשים אחרים המצויים במצבים דומים. מלבד העובדה שחברתם של אנשים דומים

מאפשרת לאסוף מידע על העצמי, סביבה חברתית כזו מספקת גם אישור וחיזוק חיובי. אנשים אחרים המתמודדים עם מצבים דומים

ומביעים דעות ורגשות דומים, נותנים לנו חיזוק חיובי ומאשרים את תקפותם של עמדותינו ורגשותינו. בנוסף, המפגש עם אנשים

במצבים דומים מראה לאנשים שבעיותיהם אינן כה ייחודיות כפי שסברו, ושיש אנשים רבים אחרים המתמודדים עם בעיה דומה.

במקרים רבים, שבהם מתמודדים חברי הקבוצה עם מצבי מצוקה כמו טראומה, הקבוצה מספקת גם את הצורך בחברות. עפ"י

התחברות החברתית, בנסיבות אלו ההתחברות לאנשים אחרים מסייעת לשכך את המתח והרגשות הסוערים ומקלה את תחושת

המצוקה. עצם ההצטרפות לקבוצת תמיכה מספקת צורך יסודי אנשיםתבתחושת שייכות. עפ"י תיאורית הייחודיות האופטימאלי

צרכים מנוגדים: הצורך להשתייך לקבוצה ולחוש2מונעים בידי דומים והצורך בייחודיות. אנשים הסובלים מבעיות מיוחדות מרגשים

רמה גבוהה של ייחודיות בסביבתם הטבעית, ולפיכך חסרים את האיזון הרצוי שבין חושת הייחודיות לתחושת השייכות. הצטרפותם לקבוצה שהחברים בה חולקים כולם בעיה דומה, עונה על הצורך

בתחושת שייכות ומאזנת את תחושת הייחודיות שבסביבה החברתית שמחוץ לסביבה. אחת האסטרטגיות המסייעות לאנשים

להתמודד טוב יותר עם מצב מצוקה היא השוואה לאנשים אחרים שתפקודם ירוד יותר. השוואה כזאת עונה על הצורך בהאדרה עצמית

ובהגנה על העצמי. כדי לשמר את הערכתנו העצמית, אנשים מעדיפים לעיתים להשוות את עצמם לאנשים בעלי איכות ביצוע

ירודה משלהם, השוואה זו נקראת השוואה כלפי מטה. השוואה זו נעשית בעיקר כשאדם חש חוסר ביטחון ביכולתו וברמת התפקוד

שלו, והיא משרתת תפקיד הגנתי והסתגלותי.

תהליכי למידה חברתית והשפעה חברתית המסייעים בהשגת קבוצות ליצירת שינוי מפעילות ם אמצעים אקטיביים –השינוי

המסייעים בהשגת השינוי. כלי אחד מסוג זה הוא הדגמה חברתית המעודדת חיקוי. בקבוצות לשינוי אישי משתתפים גם אנשים

שהתגברו על בעיתם והם מדגימים בדבריהם ובהתנהגותם את אופן ההתמודדות היעיל. קיומם של מודלים כאלה בקבוצה מאפשרים למשתתפים החדשים ללמוד דרכי התמודדות מתוך צפייה בהם.

בנוסף על כך, הקבוצה מספקת חיזוקים חברתיים על חיקוי מוצלח של מודלים אלה. האסטרטגיה הישירה ביותר שבאמצעותה מסייעת

הקבוצה להשגת שינוי אישי היא ההשפעה החברתית. באמצעות

78





שימוש בקבוצות ליצירת שינוי אישי אפשר לנצל את עצמתם הרבה של תהליכי ההשפעה החברתית למטרות חיוביות, כמו קידום

התנהגויות בריאות במקום התנהגויות הרסניות. חברות קבוצה המשליטה נורמות של פתיחות וגילוי רגשות או של מתן תמיכה

רגשית הדדית, יכולה להשפיע על החברים להתאמץ לפתח מיומנויות אלה. החברות בקבוצה שהנורמות בה דוחפות לכיוון

השינוי האישי הרצוי, מביאה לכך שהתקדמות בכיוון המצופה זוכה לעידוד ולתמיכה משאר המשתתפים, ומספקת גמול חברתי על

השגת מטרות שהן אישיות ביסודן.

מחקרים רבים בחנו את- יעילותן של קבוצות ליצירת שינוי אישי .4 השפעותיהן של קבוצות לצמיחה אישית על תפקודם האישי והחברתי של המשתתפים בהן. מניתוח מחקרים עולה כי יש לקבוצות הצמיחה

השפעה מידית ניכרת על המשתתפים. רוב המחקרים מצאו שעם סיום ההשתתפות בקבוצה, המשתתפים היו בעלי מוכנות גבוהה יותר

לפתיחות ולגילוי רגשות, הם חשו ביטחון עצמי רב יותר, הביעו אמון רב יותר באנשים וחששו פחות מלקיחת סיכונים. עם זאת, במעקב ממושך יותר, רק מחקרים מעטים מצאו כי השינוי ממשיך להתקיים לאורך זמן. לפיכך נראה, כי אף שהקבוצות לצמיחה אישית מצליחות ביצירת שינוי

לטווח הקצר, המשתתפים מתקשים ליישם את השינוי שהשיגו בחיי היומיום שלהם, ולשמרו לאורך זמן. המחקרים על קבוצת תמיכה נתקלים בקשיים רבים יותר. משום שהקבוצות משתדלות להבטיח

למשתתפיהן אנונימיות וחיסיון, קשה יותר לערוך בהן מחקר מבוקר. במחקר שנעשה בקרב הורים לחולי נפש, נמצא כי בהשוואה להורים

שלא השתתפו בקבוצה, הורים שהשתתפו בקבוצה נקטו דרכי התמודדות אקטיביות יותר עם מצבם, ונטו יותר לחפש מידע ולפנות

לעזרה וייעוץ מגורמים מקצועיים ומסביבתם החברתית. הורים אלה נטו גם לדבר יותר על הבעיות שעמן הם מתמודדים. מחקר אחר שעקב

אחר קבוצת תמיכה למכורים לסמים מצא כי ככל שהמשתתפים חשו מחויבות יותר להשתתות בקבוצה ולעקרונותיה, כך עלתה הערכתם

העצמית ופחתה נטייתם לדיכאון. עם כך, מחקרים על קבוצות תמיכה מצביעים על הצלחה מסוימת, בעיקר כאשר הקבוצות מתמקדות

בתמיכה ולא בלימוד והדרכה. פורסיית ערך סקירה מקיפה של מחקרים שבחנו את יעילותן של קבוצות לשינוי אישי מכל הסוגים. עפ"י ממצאי סקירה זו, רובן המכריע של הקבוצות מהסוגים השונים תורמות ליצירת שינויים אישיים המשפרים את בריאותם ואת שביעות רצונם של

המשתתפים. פורסיית לא מצא הבדילם ביעילותם של הקבוצותהשונות.

מפגשים בין קבוצות בקונפליקט

ליחסי עוינות בין קבוצות השלכות שליליות רבות, –השערת המגע .1 המתבטאות ברמה האישית וברמה החברתית. עפ"י השערת המגע,

אפשר להפחית דעות קדומות ועוינות באמצעות הפגשת חברי הקבוצה תנאים: תמיכה4אלה עם אלה. הצלחת המפגש תלויה בקיומם של

ממסדית, פוטנציאל להיכרות אישית, סטאטוס שווה ושיתוף פעולה.

ןישנ –מפגש בין קבוצות בסדנאות להתמודדות עם קונפליקט .2 סדנאות למפגשים בין בני נוער יהודי לערבי המתקיימות בבתי הספר

לשלום ביישוב נווה שלום. בסדנאות אלה נערכת הכרות בין שני

79





הלאומים בקבוצות קטנות, שבהם דנים בהבדלי התרבות, בזהות האישית ובקונפליקט. הסדנאות נערכות באופן המקיים את כל התנאים

הדרושים עפ"י השערת המגע להפחתת דעות קדומות ולשיפור היחסים.

המפגש בין תלמידים ממוצא מזרחי- מפגש בין קבוצות בבתי ספר .3 לתלמידים ממוצא ערבי אינו בהכרח מביא לשיפור היחסים בין

,הלמידה השיתופיתהקבוצות. לפיכך, אנשי חינוך פיתחו את שיטת שיטה שנבנתה במיוחד כדי להבטיח את קיומם של כל התנאים

הדרושים להצלחת המפגש. מחקרים שבחנו שיטה זו מצאו כי היא אכןמביאה ליצירת קשרים אישיים בין חברי שתי קבוצות ולשיפור ביחסיהן.

80




Documents

(4)