"La Tora viviente" La Biblia Jumash en Español, de la Editorial Bnei Sholem.

Lectura de la Torá de Bereshit

Parashá BereshitGénesis 1:1-6:8

Capítulo 1

1. En el principio creó Dios el cielo y la tierra. 

ית א. אש� ר� א ב ר� ים ב� לה� ת א� ים א� מ� ש� ת ה� א� וץ: אר� ה�

2. La tierra estaba sin forma y vacía, con oscuridad sobre la faz de las profundidades, pero el espíritu de Dios se movía sobre la superficie del agua.

 

ץ ב. אר� ה� ה ו ת� י הו ה� �ב�הו ת ך ו� חש� ל ו י ע� נ� הום פ תרוח� ים ו לה� ת א� פ� ח� ר� ל מ י ע� נ� ים: פ מ� ה�

3. Dijo Dios: “Haya luz”, y la luz cobró existencia.

 ר ג. י�אמ� ים ו� לה� י א� ה� י אור י ה� י אור: ו�

4. Dios vio que la luz era buena, y Dios dividió entre la luz y la oscuridad.

 א ד. ר י� ים ו� לה� ת א� אור א� י ה� ל טוב כ� ד� ב י� ים ו� לה� א�

ין אור ב� ין ה� ך: וב� חש� ה�

5. Dios llamó a la luz “Día”, y a la oscuridad llamó “Noche”. Fue la tarde y fue la mañana, un día.

 א ה. ר� ק י� ים ו� לה� אור א� ך יום | ל� חש� ל� א ו ר� ה ק� ל� י ל�

י ה� י ב ו� ר� י ע� ה� י ר ו� ד: יום ב�ק� ח� א�

6. Dijo Dios: “Haya un firmamento en medio del agua, y divida entre agua y agua”.

 ר ו. י�אמ� ים ו� לה� י א� ה� יע� י ק� תוך ר� ים ב מ� י ה� יה� ו�

יל ד� ב ין מ� ים ב� ים: מ� מ� ל�

7. Dios [de este modo] hizo el firmamento, y éste separó el agua debajo del firmamento del agua arriba del firmamento. Permaneció de ese modo.

 

ש ז. ע� י� ים ו� לה� ת א� יע� א� ק� ר� ל ה� ד� ב י� ין ו� ים ב� מ� ה�ר ש� ת א2 ח� ת� יע� מ� ק� ר� ין ל� ים וב� מ� ר ה� ש� ל א2 ע� מ�יע� ק� ר� י ל� ה� י ן: ו� כ�

8. Dios llamó al firmamento “Cielo”. Fue la tarde y fue la mañana, un segundo día.

 א ח. ר� ק י� ים ו� לה� יע� א� ק� ר� ים ל� מ� י ש� ה� י ב ו� ר� י ע� ה� י ו�

ר י: יום ב�ק� נ� ש�

9. Dijo Dios: “Júntense las aguas debajo del cielo en un lugar, y véase suelo seco”. Aconteció.

 ר ט. י�אמ� ים ו� לה� וו א� ים יק� מ� ת ה� ח� ת� ים מ� מ� ש� ה�ל קום א� ד מ� ח� ה א� א� ר� ת� ה ו ש� ב� י� י ה� ה� י ן: ו� כ�

10. Dios llamó al suelo seco “Tierra”, y a las acumulaciones de agua llamó “Mares”. Dios vio que era bueno.

 א י. ר� ק י� ים ו� לה� ה א� ש� ב� י� ץ | ל� ר� ה א� ו� ק מ� ים ול מ� ה�

א ר� ים ק� מ� א י� ר י� ים ו� לה� י א� טוב: כ�

11. Dijo Dios: “Dé la tierra vegetación. Plantas que den semilla y árboles frutales que produzcan sus propias clases de frutos con semillas estén sobre la tierra”. Aconteció.

 

ר יא. י�אמ� ים ו� לה� א א� ש� ד ץ ת� אר� א ה� ש� ב ד� ש� ע�יע� ר� ז ע מ� ר� ץ ז� י ע� ר� ה פ י ע�ש� ר� ינו פ מ� ר ל ש� עו א2 ר ז�

ל בו ץ ע� אר� י ה� ה� י ן: ו� כ�

12. La tierra dio vegetación, plantas que producían sus propias clases de semillas, y árboles que producían frutos que contenían sus propias clases de semillas. Dios vio que era bueno.

 

א יב. תוצ� ץ ו� אר� א ה� ש� ב ד� ש� יע� ע� ר� ז ע מ� ר� הו ז� ינ� מ� לץ ע� ה ו י ע�ש� ר� ר פ ש� עו א2 ר הו בו ז� ינ� מ� א ל ר י� ו�

ים לה� י א� טוב: כ�

13. Fue la tarde y fue la mañana, un tercer día.   י יג. ה� י ב ו� ר� י ע� ה� י ר ו� י: יום ב�ק� יש� ל� ש

14. Dijo Dios: “Haya luminarias en el firmamento celestial para dividir entre el día y la noche. Sirvan como pronósticos [y determinen] las festividades, días y años.

 

ר יד. י�אמ� ים ו� לה� י א� ה� א�ר�ת י יע� מ ק� ר ים ב� מ� ש� ה�יל ד� ב ה� ין ל יום ב� ין ה� ה וב� ל� י ל� יו ה� ה� א�ת�ת ו ל

ים ד� מוע2 ים ול מ� י� ים: ול נ� ש� ו

15. Sean luminarias en el firmamento celestial, para brillar sobre la tierra”. Aconteció.

 יו טו. ה� אור�ת ו מ יע� ל� ק� ר ים ב� מ� ש� יר ה� א� ה� ל ל ע�

ץ אר� י ה� ה� י ן: ו� כ�

16. Dios [de este modo] hizo las dos grandes luminarias, la luminaria mayor para regir el día y la luminaria menor para regir la noche. [Él hizo también] las estrellas.

 

ש טז. ע� י� ים ו� לה� ת א� י א� נ� א�ר�ת ש מ ים ה� ד�ל� ג ת ה� א�אור מ� ד�ל ה� ג� ת ה� ל� ש� מ מ� יום ל ת ה� א� אור ו מ� ה�

ן �ט ק� ת ה� ל� ש� מ מ� ה ל ל� י ל� ת ה� א� ים: ו ב� כוכ� ה�

17. Dios las puso en el firmamento celestial para brillar sobre la tierra,

 ן יז. ת� י� ם ו� ים א�ת� לה� יע� א� ק� ר ים ב� מ� ש� יר ה� א� ה� ל ל ע�

ץ: אר� ה�

18. para regir durante el día y durante la noche, y para dividir entre la luz y la oscuridad. Dios vio

  ש�ל יח. מ ל� יום ו ה ב� ל� י ל� יל וב� ד� ב ה� ין ול2 אור ב� ין ה� וב�

que era bueno. ך חש� א ה� ר י� ים ו� לה� י א� טוב: כ�

19. Fue la tarde y fue la mañana, un cuarto día.   י יט. ה� י ב ו� ר� י ע� ה� י ר ו� י: יום ב�ק� יע� ב� ר

20. Dijo Dios: “Abunde el agua en multitudes de criaturas vivientes. Vuelen criaturas voladoras encima de la tierra, sobre la faz del firmamento celestial”.

 

ר כ. י�אמ� ים ו� לה� צו א� ר ים יש מ� ץ ה� ר� ש ש� פ� ה נ� י� ח�עוף ף ו עופ� ל י ץ ע� אר� ל ה� י ע� נ� יע� פ ק� ים: ר מ� ש� ה�

21. Dios [de este modo] creó los grandes monstruos marinos, junto con toda especie particular de cosa viviente que se arrastra, de las que las aguas abundaron, y toda especie particular de criatura voladora alada. Dios vio que era bueno.

 

א כא. ר� ב י� ים ו� לה� ת א� ם א� ינ� נ� ת� ים ה� ד�ל� ג ת ה� א� ל ו כ�ש פ� ה נ� י� ח� ת ה� ש� ר�מ� ר | ה� ש� צו א2 ר ים ש� מ� ה�

ם ה� ינ� מ� ת ל א� ל ו ף עוף כ� נ� הו כ� ינ� מ� א ל ר י� ים ו� לה� א�י טוב: כ�

22. Dios los bendijo diciendo: “Sean fructíferos y lleguen a ser muchos, y llenen las aguas de los mares. Que las criaturas voladoras se multipliquen sobre la tierra”.

 

ך כב. ר� ב� י ם ו� ים א�ת� לה� אמ�ר א� רו ל� בו פ או ור ל ומ�ת ים א� מ� ים ה� מ� י� עוף ב� ה� ב ו ץ: יר� אר� ב�

23. Fue la tarde y fue la mañana, un quinto día.   י כג. ה� י ב ו� ר� י ע� ה� י ר ו� י: יום ב�ק� יש� מ� ח2

24. Dijo Dios: “Produzca la tierra especies particulares de criaturas vivientes, especies particulares de ganado, animales de suelo y bestias de la tierra”. Aconteció.

 

ר כד. י�אמ� ים ו� לה� א א� ץ תוצ� אר� ש ה� פ� ה נ� י� ח�ה ינ� מ� ה ל מ� ה� ש ב מ� ר� תו ו� י ח� ץ ו ר� ה א� ינ� מ� י ל ה� י ן: ו� כ�

25. Dios [de este modo] hizo especies particulares de bestias de la tierra, especies particulares de ganado y especies particulares de animales que recorren el suelo. Dios vio que era bueno.

 

ש כה. ע� י� ים ו� לה� ת א� ת א� י� ץ ח� אר� ה ה� ינ� מ� ת ל א� וה מ� ה� ב ה ה� ינ� מ� ת ל א� ל ו ש כ� מ� ה ר� מ� ד� א2 הו ה� ינ� מ� ל

א ר י� ים ו� לה� י א� טוב: כ�

26. Dijo Dios: “Hagamos al hombre a nuestra imagen y semejanza. Que domine los peces del mar, las aves del firmamento, los animales de ganado y toda la tierra; y todo animal de suelo que recorre la tierra”.

 

ר כו. י�אמ� ים ו� לה� ה א� ש� ע2 ם נ� נו אד� מ� ל צ� נו ב מות� ד כ�דו יר ת ו ג� ד ם ב� י� עוף ה� ים וב מ� ש� ה ה� מ� ה� ב ל וב� כ� וב

ץ אר� ל ה� כ� ש וב מ� ר� ש ה� ר�מ� ל ה� ץ: ע� אר� ה�

27. Dios [de este modo] creó al hombre a Su imagen. A la imagen de Dios lo creó, varón y hembra los creó.

 א כז. ר� ב י� ים ו� לה� ת א� ם | א� אד� מו ה� ל צ� ם ב ל� צ� ב

ים לה� א א� ר� ר א�תו ב� כ� ה ז� ב� ק� א ונ ר� ם: ב� א�ת�

28. Dios los bendijo. Dios les dijo: “Sean fértiles y lleguen a ser muchos. Llenen la tierra y

  ך כח. ר� ב� י ם ו� ים א�ת� לה� ר א� י�אמ� ם ו� ה� ים ל� לה� א�רו בו פ או ור ל ת ומ� ץ א� אר� ה� ה� ש> ב כ� דו ו ת ור ג� ד ב�

conquístenla. Dominen los peces del mar, las aves del firmamento y toda bestia que recorre el suelo.

ם י� עוף ה� ים וב מ� ש� ל ה� כ� ה וב י� ת ח� ש� ר�מ� ל ה� ע�ץ: אר� ה�

29. Dijo Dios: “He aquí, les he dado toda planta que da semilla sobre la faz de la tierra, y todo árbol que tiene fruto que da semilla. Será para ustedes como alimento.

 

ר כט. י�אמ� ים ו� לה� ה א� נ� י ה� ת� ת� ם נ� כ� ת ל� ל א� כ�ב ש� ע� ע� ר� �ע | ז ר� ר ז� ש� ל א2 י ע� נ� ל פ ץ כ� אר� ת ה� א� ל ו כ�ץ ע� ר ה� ש� י בו א2 ר� ץ פ ע� ע� ר� �ע ז ר� ם ז� כ� ה ל� י� יה

ה: ל� אכ ל

30. Para toda bestia del campo, toda ave del firmamento y todo lo que recorre la tierra, que tiene en sí un alma viviente, todo vegetal será alimento”. Permaneció de ese modo.

 

ל ל. כ� ת ול י� ץ ח� אר� ל ה� כ� ים עוף ול מ� ש� כ�ל ה� | ולש ל רומ� ץ ע� אר� ר ה� ש� ש בו א2 פ� ה נ� י� ת ח� ל א� ק כ� ר� י�ב ש� ה ע� ל� אכ י ל ה� י ן: ו� כ�

31. Dios vio todo lo que había hecho, y he aquí, era muy bueno. Fue la tarde y fue la mañana, el sexto día.

 א לא. ר י� ים ו� לה� ת א� ל א� ר כ� ש� ה א2 ש� ה ע� נ� ה� טוב ו

א�ד י מ ה� י ב ו� ר� י ע� ה� י ר ו� י: יום ב�ק� ש� ש� ה�

Capítulo 2

1. El cielo y la tierra, y todos sus componentes, fueron [de este modo] completados.

 לו א. כ> י ים ו� מ� ש� ץ ה� אר� ה� ל ו כ� אם: ו ב� צ

2. Con el séptimo día, Dios finalizó toda la obra que había hecho. Él [de este modo] cesó en el séptimo día toda la obra que había estado haciendo.

 

ל ב. כ� י ים ו� לה� יום א� י ב� יע� ב� ש תו ה� אכ ל� ר מ ש� א2ה ש� ב�ת ע� ש י� יום ו� י ב� יע� ב� ש ל ה� כ� תו מ� אכ ל� ר מ ש� א2

ה: ש� ע�

3. Dios bendijo el séptimo día, y lo declaró para que fuera santo, puesto que fue en este día que Dios cesó toda la obra que había estado creando [para que continuara] funcionando.

 

ך ג. ר� ב� י ים ו� לה� ת א� י יום א� יע� ב� ש ש ה� ד� ק� י א�תו ו�י ת בו כ� ב� ל ש� כ� תו מ� אכ ל� ר מ ש� א א2 ר� ים ב� לה� א�

שות: ע2 ל�

4. Éstas son las crónicas del cielo y de la tierra cuando fueron creados, en el día que Dios completó la tierra y el cielo.

 ה ד. ל� דות א� ים תול מ� ש� ץ ה� אר� ה� אם ו ר ב� ה� יום ב ב

שות ה ע2 ו� �ה ים י לה� ץ א� ר� ים: א� מ� ש� ו

5. Todos los arbustos silvestres no existían aún en la tierra, y todas las plantas silvestres no habían aún brotado. Esto era porque Dios no había traído lluvia sobre la tierra, y no había hombre para cultivar el suelo.

 

כ�ל ה. יח� ו ה | ש� ד� ש� ם ה� ר� ה ט� י� ץ יה אר� ל ב� כ� וב ש� ה ע� ד� ש� ם ה� ר� ח ט� מ� י יצ יר לא כ� ט� מ ה ה� ו� �ה י

ים לה� ל א� ץ ע� אר� ם ה� אד� ין ו ב�ד א� ע2 ת ל� א�ה: מ� ד� א2 ה�

6. Una neblina subía de la tierra, y regaba toda la superficie del suelo.

 ד ו. א� ה ו ל� ע2 ן י� ץ מ� אר� ה ה� ק� ש ה� ת ו ל א� י כ� נ� פ

ה: מ� ד� א2 ה�

7. Dios formó al hombre del polvo del suelo, e   ר ז. יצ� י� ה ו� ו� �ה ים י לה� ת א� ם א� אד� ר ה� פ� ן ע� מ�

impulsó en sus narices un aliento de vida. El hombre [de este modo] llegó a ser una criatura viviente.

ה מ� ד� א2 ח ה� פ� י� יו ו� פ� א� ת ב מ� ש ים נ� י� י ח� ה� י ם ו� אד� ה�ש פ� נ� ה: ל י� ח�

8. Dios plantó un jardín en Edén, al oriente. Allí puso al hombre que había formado.

 ע ח. ט� י� ה ו� ו� �ה ים י לה� ן א� ן ג� ד� ע� ם ב ד� ק� ם מ� ש� י� ם ו� ש�

ת ם א� אד� ר ה� ש� ר: א2 צ� י�

9. Dios hizo crecer del suelo todo árbol que es agradable a la vista y bueno para comer, [incluyendo] el Árbol de la Vida en medio del jardín, y el Árbol del Conocimiento del bien y el mal.

 

ח ט. מ� צ י� ה ו� ו� �ה ים י לה� ן א� ה מ� מ� ד� א2 ל ה� ץ כ� ע�ד מ� ח ה נ� א� ר מ� טוב ל ל ו כ� א2 מ� ץ ל ע� ים ו י� ח� תוך ה� ב

ן ג� ץ ה� ע� ת ו ע� ד� ע: טוב ה� ר� ו�

10. Un río fluía del Edén para regar el jardín. De allí se dividía y se transformaba en cuatro ríos principales.

 ר י. ה� נ� א ו ן י�צ� ד� ע� קות מ� ש ה� ת ל ן א� ג� ם ה� ש� ומ�

ד ר� ה יפ� י� ה� ה ו ע� ב� אר ים: ל אש� ר�

11. El nombre del primero es Pishón. Rodea toda la tierra de Javilá, donde hay oro.

 ם יא. ד ש� ח� א� ישון ה� ב הוא פ� ב� �ס ת ה� ל א� ץ כ� ר� א�

ה יל� ו� ח2 ר ה� ש� ם א2 ב: ש� ה� ז� ה�

12. El oro de esa tierra es [especialmente] bueno. También hay allí perlas y piedras preciosas.

 ב יב. ה� ץ וז2 אר� וא ה� ה� ם טוב ה� ח ש� ד�ל� ב ן ה� ב� א� ו

ם: ש�ה� ה�

13. El nombre del segundo río es Guijón. Rodea la tierra de Cush.

 ם יג. ש� ר ו ה� נ� י ה� נ� ש� יחון ה� ב הוא ג� סוב� ת ה� ל א� כ�

ץ ר� כוש: א�

14. El nombre del tercer río es el Tigris, que fluye al oriente de Asiria. El cuarto río es el Éufrates.

 ם יד. ש� ר ו ה� נ� י ה� יש� ל� ש ל ה� ק� ד� ך הוא ח� ל� �ה ה�

ת מ� ד שור ק� ר א� ה� נ� ה� י ו יע� ב� ר ת: הוא ה� ר� פ

15. Di-s tomó al hombre y lo puso en el Jardín del Edén para que lo cultivara y lo cuidara.

 ח טו. ק� י� ה ו� ו� �ה ים י לה� ת א� ם א� אד� הו ה� ח� נ� י� ן ו� ג� בן ד� ה ע� ד� ב ע� ה: ל ר� מ ש� ול

16. Dios le dio al hombre un mandamiento, diciendo: “Puedes definitivamente comer de todo árbol del jardín.

 ו טז. צ� י ה ו� ו� �ה ים י לה� ל א� ם ע� אד� אמ�ר ה� כ�ל ל� ץ מ� ע�ן ג� ל: אכ�ל ה� ת�אכ�

17. Pero del Árbol del Conocimiento del bien y el mal, no comas, puesto que el día en que comas de él, definitivamente morirás”.

 ץ יז. ע� ת ומ� ע� ד� ע טוב ה� ר� ל לא ו� אכ� �נו ת מ� י מ� כ�

יום ך ב ל כ� נו א2 מ� מות: מות מ� ת�

18. Dijo Dios: “No es bueno que el hombre esté solo. Haré una ayudante compatible para él”.

 ר יח. י�אמ� ה ו� ו� �ה ים י לה� יות טוב לא א� ם ה� אד� ה�

דו ב� ה ל ש� ע� ר לו א� ז� דו: ע� ג נ� כ

19. Dios había formado toda bestia salvaje y   ר יט. צ� י� ה ו� ו� �ה ים י לה� ן א� ה מ� מ� ד� א2 ל ה� ת כ� י� ח�

toda ave del cielo del suelo. Él [ahora] [las] trajo ante el hombre para ver qué nombre pondría a cada una. De cualquier modo que el hombre llamase a cada cosa viviente, permanecería así su nombre.

ה ד� ש� ת ה� א� ל ו ים עוף כ� מ� ש� א ה� ב� י� ל ו� ם א� אד� ה�אות ר ה ל� א מ� ר� ק כ�ל לו י� ר ו ש� א א2 ר� ם לו יק אד� ה�

ש פ� ה נ� י� מו: הוא ח� ש

20. El hombre dio nombre a todo animal de ganado y ave del firmamento, así como también a todas las bestias salvajes. Pero el hombre no encontró una ayudante que fuera compatible para él.

 

א כ. ר� ק י� ם ו� אד� מות ה� ל ש� כ� ה ל מ� ה� ב ה�עוף ים ול מ� ש� כ�ל ה� ת ול י� ה ח� ד� ש� ם ה� אד� ול

א לא צ� ר מ� ז� דו: ע� ג נ� כ

21. Dios entonces hizo que el hombre cayera en un profundo estado de inconsciencia, y él durmió. Tomó una de sus costillas y cerró la carne en su lugar.

 

ל כא. פ� י� ה ו� ו� �ה ים י לה� ה א� מ� ד� ר ל | ת� ם ע� אד� ה�ן יש� י� ח ו� ק� י� ת ו� יו אח� ת� �ע ל צ� ג�ר מ� ס י� ר ו� ש� ב�

ה: נ� ת� ח ת�

22. Dios convirtió la costilla que tomó del hombre en una mujer, y la trajo ante el hombre.

 ן כב. ב� י� ה ו� ו� �ה ים י לה� ת א� ע | א� ל� צ� ר ה� ש� א2

ח ק� ן ל� ם מ� אד� ה ה� ש� א� ה� ל א� ב� י ל ו� ם: א� אד� ה�

23. El hombre dijo: “Ahora bien, ésta es hueso de mis huesos y carne de mi carne. Será llamada Mujer (Ishá) porque fue tomada del hombre (ish)”.

 

ר כג. י�אמ� ם ו� אד� ם ז�את ה� ע� פ� ם ה� צ� י ע� מ� צ� ע2 מ�ר ש� י וב� ר� ש� ב ז�את מ� א ל ר� ה יק� ש� י א� יש כ� א� מ�ה ח� Eק ז�את: ל>

24. Un hombre por consiguiente dejará a su padre y a su madre y se unirá con su esposa, y se volverán una carne.

 ל כד. ן ע� ב כ� ז� ע2 יש י� ת א� יו א� ת אב� א� מו ו א�

ק ב� ד� תו ו ש א� יו ב ה� ר ו ש� ב� ד: ל ח� א�

25. El hombre y su esposa estaban ambos desnudos, pero no se avergonzaban el uno del otro.

 יו כה. ה י� ם ו� יה� נ� ים ש רומ� ם ע2 אד� תו ה� ש א� ולא שו: ו בש� ית

Capítulo 3

1. La serpiente era la más astuta de todas las bestias salvajes que Dios había hecho. [La serpiente] le preguntó a la mujer: “¿Realmente dijo Dios que no pueden comer de ninguno de los árboles del jardín?”.

 

ש א. ח� נ� ה� ה ו י� רום ה� כ�ל ע� ת מ� י� ה ח� ד� ש� ר ה� ש� א2ה ש� ה ע� ו� �ה ים י לה� ר א� י�אמ� ל ו� ה א� ש� א� י אף ה� כ�ר ים אמ� לה� לו לא א� אכ �כ�ל ת ץ מ� ן: ע� ג� ה�

2. La mujer le respondió a la serpiente: “Podemos comer del fruto de los árboles del jardín.

 ר ב. ת�אמ� ה ו� ש� א� ל ה� ש א� ח� נ� י ה� ר� פ ץ מ� ן ע� ג� ה�

ל: נ�אכ�

3. Pero del fruto del árbol que está en medio del   י ג. ר� פ ץ ומ� ע� ר ה� ש� תוך א2 ן ב ג� ר ה� ים אמ� לה� לא א�

jardín, dijo Dios: ‘No lo coman, y no lo toquen [siquiera], o de lo contrario morirán’”.

לו אכ �נו ת מ� לא מ� עו ו ג ן בו ת� תון: פ� מ> ת

4. La serpiente le dijo a la mujer: “¡Ciertamente no morirán!

 ר ד. י�אמ� ש ו� ח� נ� ל ה� ה א� ש� א� תון: מות לא ה� מ> ת

5. Realmente, Dios sabe que en el día que coman de él, los ojos de ustedes serán abiertos, y serán como Dios, conociendo el bien y el mal”.

 י ה. ע� כ� ד� �ים י לה� י א� יום כ� ם ב כ� ל כ� נו א2 מ� חו מ� ק פ נ� ו

ם יכ� ינ� ם ע� יית� ה ים ו� אלה� י כ� ע� ד �ע: טוב י ר� ו�

6. La mujer vio que el árbol era bueno para comer y deseable a los ojos, y que el árbol era atractivo como medio de ganar inteligencia. Tomó algo de su fruto y [lo] comió. También dio algo a su marido, y él [lo] comió.

 

א ו. ר� ת� ה ו� ש� א� י ה� ץ טוב כ� ע� ל ה� כ� א2 מ� י ל כ� ה ו ו� א2 ת�ים הוא ינ� ע� ד ל� מ� ח נ� ץ ו ע� יל ה� כ� ש ה� ח ל ק� ת� יו ו� ר פ� מ�

ל אכ� �ת ן ו� ת� ת� ם ו� ה ג� יש� א� ה ל מ� ל: ע� י�אכ� ו�

7. Los ojos de ambos fueron abiertos, y se dieron cuenta de que estaban desnudos. Cosieron juntos hojas de higuera, y se hicieron taparrabos.

 

ה ז. נ� ח ק� פ� ת� י ו� ינ� ם ע� יה� נ� עו ש ד י� י ו� ם כ� מ� יר> ם ע� ה�רו פ ת י� ה ו� ל� ה ע2 נ� א� שו ת ע2 י� ם ו� ה� ר�ת: ל� �ג ח2

8. Oyeron que la voz de Dios se movía por el jardín con el viento del día. El hombre y su esposa se escondieron de Dios entre los árboles del jardín.

 

עו ח. מ ש י� ת ו� ה קול א� ו� �ה ים י לה� ך א� ל� ה� ת ן מ� ג� ב�רוח� יום ל א ה� ב� ח� ת י� ם ו� אד� תו ה� ש א� י ו נ� פ ה מ� ו� �ה י

ים לה� תוך א� ץ ב ן: ע� ג� ה�

9. Dios llamó al hombre, y Él dijo: “¿Dónde estás [tratando de esconderte]?”.

 א ט. ר� ק י� ה ו� ו� �ה ים י לה� ל א� ם א� אד� ר ה� י�אמ� לו ו�

ה: כ� י� א�

10. “Oí Tu voz en el jardín –respondió [el hombre]–, y tuve miedo porque estaba desnudo, por lo que me escondí”.

 ר י. י�אמ� ת ו� ך א� ל �י ק ת� ע מ� ן ש� ג� א ב� יר� א� י ו� יר�ם כ� ע�

י כ� �א: אנ ב� ח� א� ו�

11. [Dios] preguntó: ¿Quién te dijo que estabas desnudo? ¿Acaso comiste del árbol del que te ordené no comer?”.

 ר יא. י�אמ� י ו� יד מ� ג� ך ה� י ל יר�ם כ� ה ע� ת� ן א� מ� ץ ה2 ע� ה�

ר ש� יך א2 ית� ו� י צ� ת� ל ב� ל ל כ� נו א2 מ� : מ� ת� ל אכ�

12. El hombre respondió: “La mujer que me diste para que estuviera conmigo: ella me dio lo que comí del árbol”.

 ר יב. י�אמ� ם ו� אד� ה ה� ש� א� ר ה� ש� ה א2 ת� ת� י נ� ד� מ� ע�

וא ה ה� נ� ת י נ� ן ל� ץ מ� ע� ל: ה� כ� �א ו�

13. Dios le dijo a la mujer: “¿Qué es esto que has hecho?”. La mujer respondió: “La serpiente me sedujo y [lo] comí”.

 ר יג. י�אמ� ה ו� ו� �ה ים י לה� ה א� ש� א� ה ל� ית ז�את מ� ש� ע�

ר ת�אמ� ה ו� ש� א� ש ה� ח� נ� י ה� יאנ� ש� ל: ה� כ� �א ו�

14. Dios le dijo a la serpiente: “Porque hiciste   ר יד. י�אמ� ה ו� ו� �ה ים י לה� ל א� ש | א� ח� נ� י ה� ית� כ� ש� ע�

esto, maldita eres tú más que todo el ganado y todas las bestias salvajes. Sobre tu vientre te arrastrarás, y polvo comerás todos los días de tu vida.

ה ארור ז�את ת� ל א� כ� ה מ� מ� ה� ב כ�ל ה� ת ומ� י� ה ח� ד� ש� ה�ל ך ע� נ �ח ך ג ל� ר ת� פ� ע� ל ו ל ת�אכ� י כ� מ� יך: י י� ח�

15. Pondré odio entre ti y la mujer, y entre tu descendencia y la descendencia de ella. Él te golpeará en la cabeza, y tú le golpearás en el talón”.

 

ה טו. יב� א� ית ו ש� ך | א� ינ ין ב� ה וב� ש� א� ין ה� ך וב� ע2 ר ז�ין ה וב� ע� ר ך הוא ז� שופ ה ר�אש י ת� א� נו ו שופ� ת

ב: ק� ע�

16. A la mujer dijo: “Acrecentaré enormemente tu angustia y tu preñez. Será con angustia que darás a luz hijos. Tu pasión será para tu marido, y él te dominará”.

 

ל טז. ה א� ש� א� ר ה� ה אמ� ב� ר ה ה� ב� ך אר בונ� צ ע�ך ר�נ� ה� ב ו צ� ע� י ב ד� ל ים ת� נ� ל ב� א� ך ו יש� ך א� ת� שוק� תהוא ל ו ש� ך: ימ ב�

17. A Adam le dijo: “Escuchaste a tu esposa, y comiste del árbol respecto del cual te di específicamente órdenes, diciendo: ‘No comas de él’. El suelo estará por consiguiente maldito debido a ti. Obtendrás comida de él con angustia todos los días de tu vida.

 

ם יז. אד� ר ול י אמ� ת� כ� ע מ� קול ש� ך ל ת� ש ל א� ת�אכ� ו�ן ץ מ� ע� ר ה� ש� יך א2 ית� ו� אמ�ר צ� ל לא ל� אכ� �נו ת מ� מ�

ה רור� ה א2 מ� ד� א2 ך ה� בור� ע2 בון ב� צ� ע� ה ב נ� ל� כ�ל ת�אכ2י מ� יך: י י� ח�

18. Producirá espinos y cardos para ti, y comerás la hierba del campo.

 קוץ יח. ר ו ד� ר ד� יח� ו מ� צ ך ת� ת� ל� ל אכ� ת ו ב א� ש� ע�

ה: ד� ש� ה�

19. Con el sudor de tu rostro comerás el pan. Finalmente retornarás al suelo, puesto que fue de [el suelo] que fuiste tomado. Eres polvo, y al polvo retornarás”.

 

ת יט. ע� ז� יך ב פ� ל א� ם ת�אכ� ח� ד ל� ך ע� ל שוב א�ה מ� ד� א2 י ה� ה כ� נ� מ� ת� מ� ח ק� י ל> ר כ� פ� ה ע� ת� ל א� א� ו

ר פ� שוב: ע� ת�

20. El hombre llamó a su esposa Javá, porque ella era la madre de toda vida.

 א כ. ר� ק י� ם ו� אד� ם ה� תו ש� ש ה א� ו� י ח� וא כ� ה ה� ת� י ה�

ם ל א� י: כ� ח�

21. Dios hizo prendas de vestir de piel para Adam y su esposa y los cubrió.

 ש כא. ע� י� ה ו� ו� �ה ים י לה� ם א� אד� תו ל ש א� נות ול ת כ�ם: עור ש� ב� ל י� ו�

22. Dijo Dios: “El hombre se ha vuelto ahora como uno de nosotros en conocer el bien y el mal. Ahora se le debe impedir alargar la mano y también tomar del Árbol de la Vida. ¡[Puede] comerlo y vivir para siempre!”.

 

ר כב. י�אמ� ה ו� ו� �ה ים | י לה� ן א� ם ה� אד� ה ה� י� ה�ד אח� נו כ מ� ת מ� ע� ד� ע טוב ל� ר� ה ו� ת� ע� ן ו | פ�ח ל� דו יש ח י� ק� ל� ם ו ץ ג� ע� ים מ� י� ח� ל ה� אכ� י ו ח� ו�

ם: ל� �ע ל

23. Dios expulsó [al hombre] del Jardín del Edén, para que cultivara el suelo del que se lo tomó.

 הו כג. ח� ל ש� י ה ו� ו� �ה ים י לה� ן א� ג� ן מ� ד� ב�ד ע� ע2 ל�ת ה א� מ� ד� א2 ר ה� ש� ח א2 ק� ם: ל> ש� מ�

24. Echó al hombre, y apostó a los querubines al oriente del Edén, junto con la hoja de la espada que daba vueltas, para custodiar la senda al Árbol de la Vida.

 

ש כד. ר� ג� י ת ו� ם א� אד� ן ה� כ� ש י� ם ו� ד� ק� ן מ� ג� ן ל ד� ע�ת ים א� ב� ר> כ ת ה� א� ט ו ה� ב ל� ר� ח� ת ה� כ� פ� ה� ת מ� ה�

מ�ר ש ת ל� ך א� ר� ץ ד� ים: ע� י� ח� ה�

Capítulo 4

1. El hombre conoció a su esposa Javá. Ella concibió y dio a luz a Kain. Dijo: “He obtenido un hombre con Dios”.

 ם א. אד� ה� ע ו ד� ת י� ה א� ו� תו ח� ש ר א� ה� ת� ד ו� ל� ת� ת ו� א�ין ר ק� ת�אמ� י ו� ית� נ� יש ק� ת א� ה: א� ו� �ה י

2. Dio a luz nuevamente, esta vez a su hermano Hével. Hével llegó a ser pastor, mientras que Kain fue labrador del suelo.

 ף ב. ס� �ת ת ו� ד� ל� ת ל� יו א� ת אח� ל א� ב� י ה� ה� י ל ו� ב� ה�

ה ין צ�אן ר�ע� ק� ה ו י� ד ה� ב� �ה: ע מ� ד� א2

3. Una era terminó. Kain trajo parte de su cosecha como ofrenda a Dios.

 י ג. ה� י ץ ו� ק� ים מ� מ� א י� ב� י� ין ו� י ק� ר� פ ה מ� מ� ד� א2 ה�

ה ח� נ ה: מ� ו� �יה ל�

4. Hével también ofreció algunos de los primogénitos de su rebaño, de los más grasos. Dios prestó atención a Hével y su ofrenda,

 ל ד. ב� ה� יא ו ב� ם ה� כ�רות הוא ג� ב ן צ�אנו מ� ה� ב� ל ח� ומ�

ע ש� י� ה ו� ו� �ה ל י ל א� ב� ל ה� א� תו: ו ח� נ מ�

5. pero a Kain y su ofrenda, no prestó atención. Kain se enfureció y se abatió mucho.

 ל ה. א� ין ו ל ק� א� תו ו ח� נ ה לא מ� ע� ר ש� ח� י� ין ו� ק� ל

ד �א לו מ פ י� יו: ו� נ� פ�

6. Dios le dijo a Kain: “¿Por qué estás tan furioso? ¿Por qué estás abatido?

 ר ו. י�אמ� ה ו� ו� �ה ל י ין א� ה ק� מ� ה ל� ר� ך ח� ה ל� מ� ל� לו ו פ נ�

יך: נ� פ�

7. Si haces el bien, ¿no habrá un privilegio especial? Y si no haces el bien, el pecado se agazapa a la puerta. Te anhela vehementemente, pero tú puedes dominarlo”.

 

לוא ז. ם ה2 יב א� יט� ת ת� א� ם ש א� יב לא ו יט� ת�ח ת� פ� את ל� ט� ץ ח� יך ר�ב� ל� א� תו ו שוק� ה ת ת� א� ול ש� מ בו: ת�

8. Kain le dijo [algo] a su hermano Hével. Entonces, cuando resultaron estar en el campo, Kain se levantó contra su hermano Hével, y lo mató.

 

ר ח. י�אמ� ין ו� ל ק� ל א� ב� יו ה� י אח� ה� י ם ו� יות� ה ב�ה ד� ש� ם ב� ק� י� ין ו� ל ק� ל א� ב� יו ה� הו: אח� ג� ר ה� י� ו�

9. Dios le preguntó a Kain: “¿Dónde está tu hermano Hével?”. “No lo sé –respondió [Kain]–. ¿Acaso soy yo el guardián de mi hermano?”.

 ר ט. י�אמ� ה ו� ו� �ה ל י ין א� י ק� ל א� ב� יך ה� ר אח� י�אמ� ו�י לא ת� ע ד� ר י� ש�מ� י ה2 י: אח� כ� �אנ

10. Dijo Dios: “¿Qué has hecho? La voz de la sangre de tu hermano está clamando a Mí desde el suelo.

 ר י. י�אמ� ה ו� ית� מ� ש� י קול ע� מ� יך ד ים אח� ק� י צ�ע2 ל� א�

ן ה: מ� מ� ד� א2 ה�

11. Ahora eres maldito del suelo que abrió su   ה יא. ת� ע� ה ארור ו ת� ן א� ה מ� מ� ד� א2 ר ה� ש� ה א2 ת� צ פ�

boca para tomar la sangre de tu hermano de tu mano.

ת יה� א� ת פ� ח� ק� ת ל� י א� מ� יך ד ך: אח� ד� י� מ�

12. Cuando labres el suelo, ya no te dará de su fuerza. Estarás desasosegado y aislado en el mundo.

 י יב. ב�ד כ� ע2 ת ת� ה א� מ� ד� א2 ף לא ה� ס� �ת ת ה ת� כ�ח�ך ע ל� ד נ� נ� ה ו� י� ה ץ: ת� אר� ב�

13. Kain dijo: “¡Mi pecado es demasiado grande para soportar!

 ר יג. י�אמ� ין ו� ל ק� ה א� ו� �ה דול י י ג� ונ� שוא: ע2 נ מ�

14. He aquí, hoy me has expulsado de la faz de la tierra, y he de estar oculto de Tu rostro. Estaré desosegado y aislado en el mundo, y quienquiera que me encuentre me matará”.

 

ן יד. ת� ה� ש ר� י ג� ת� �יום א ל ה� ע� י מ� נ� ה פ מ� ד� א2 ה�יך נ� פ� ר ומ� ת� ס� י א� יית� ה� ע ו ד נ� נ� ץ ו� אר� ה ב� י� ה� ל ו כ�י א� י: מ�צ נ� ג� ר ה� י�

15. Dios le dijo: “¡Efectivamente! Quienquiera que mate a Kain será castigado siete veces”. Dios puso una marca sobre Kain para que quienquiera que lo encontrara no lo matara.

 

ר טו. י�אמ� ה לו ו� ו� �ה ן י כ� ל ל� ג כ� ר� �ין ה ים ק� ת� ע� ב ש�ם ק� ם י> ש� י� ה ו� ו� �ה ין י ק� י אות ל ת� ל ב� כות ל ל א�תו ה� כ�

או: מ�צ

16. Kain salió de delante de la presencia de Dios. Se estableció en la tierra de Nod, al oriente del Edén.

 א טז. צ� י� ין ו� י ק� נ� פ ל� ה מ� ו� �ה ב י ש� י� ץ ו� ר� א� נוד ב

ת מ� ד ן: ק� ד� ע�

17. Kain conoció a su esposa. Ella concibió y dio a luz a Janoj. [Kain] estaba construyendo una ciudad, y llamó a la ciudad Janoj, como su hijo.

 ע יז. ד� י� ין ו� ת ק� תו א� ש ר א� ה� ת� ד ו� ל� ת� ת ו� נוך א� ח2

י ה� י ה ו� יר ב�נ� א ע� ר� ק י� ם ו� יר ש� ע� ם ה� ש� נו כ נוך: ב ח2

18. Janoj tuvo un hijo, Irad. Irad tuvo un hijo, Mejuiael. Mejuiael tuvo un hijo, Metushael. Metushael tuvo un hijo, Lémej.

 ד יח. ל� ו� י� נוך ו� ח2 ת ל� ד א� יר� ד ע� יר� ע� ד ו ל� ת י� א�

ל א� חוי� ל מ יא� י� ח� ד ומ ל� ת י� ל א� א� תוש� ל מ א� תוש� ומד ל� ת י� ך: א� מ� ל�

19. Lémej se casó con dos mujeres. El nombre de la primera era Adá, y el nombre de la segunda era Tzilá.

 ח יט. ק� י� ך לו ו� מ� י ל� ת� ים ש ש� ם נ� ת ש� אח� ה ה� ד� ע�

ם ש� ית ו נ� ש� ה: ה� ל� צ�

20. Adá dio a luz a Iaval. Él fue el ancestro de todos los que viven en tiendas y tienen ganados.

 ד כ. ל� ת� ה ו� ד� ת ע� ל א� ב� ה הוא י� י� י ה� ב� ב א2 ל יש� א�ה�

ה: נ� ק ומ�

21. El nombre de su hermano era Iuval. Él fue el ancestro de todos los que tocan el arpa y la flauta.

 ם כא. ש� יו ו ל אח� ה הוא יוב� י� י ה� ב� ל א2 ש כ� פ� � תנור ב: כ� עוג� ו

22. Tzilá también tuvo un hijo, Tuval Kain, forjador de todas las herramientas de cobre y hierro. La hermana de Tuval Kain fue Naamá.

 ה כב. ל� צ� ם ו וא ג� ה ה� ד� ל ת י� ל א� ין תוב� ש ק� ל לט� כ�

ש ר� �ת ח חש� ל נ ז� ר חות וב� א2 ל ו� ין תוב� ה: ק� מ� ע2 נ�

23. Lémej les dijo a sus esposas: “Adá y Tzilá, oigan mi voz; esposas de Lémej, escuchen mi discurso. He matado a un hombre hiriendo[lo], y a un niño golpeando[lo].

 

ר כג. י�אמ� ך ו� מ� יו ל� ש� נ� ה ל ד� ה ע� ל� צ� ן ו ע� מ� שי י קול� ש� ך נ מ� ה ל� נ� ז� א2 י ה� ת� ר� מ י א� יש כ� א�

י ת� ג ר� י ה� ע� צ פ� ד ל ל� י� י: ו ת� ר� ב> ח� ל

24. Si Kain será vengado siete veces, entonces por Lémej serán setenta y siete veces”.

 י כד. ים כ� ת� ע� ב ם ש� ק� ין י> ך ק� מ� ל� ים ו ע� ב ש�

ה: ע� ב ש� ו

25. Adam conoció nuevamente a su esposa, y ella dio a luz un hijo. Lo llamó Shet: “Porque Dios me ha concedido (shat) otro descendiente en lugar de Hével, a quien Kain ha matado”.

 

ע כה. ד� י� ם ו� ת עוד אד� תו א� ש ד א� ל� ת� ן ו� ב�א ר� ק ת� ת ו� מו א� ת ש י ש� ת כ� י ש� ים ל� לה� א�

ע ר� ר ז� ת אח� ח� ל ת� ב� י ה� גו כ� ר� ין: ה2 ק�

26. A Shet también le nació un hijo, y [Shet] lo llamó Enosh. Se comenzó entonces a orar con el nombre de Dios.

 ת כו. ש� ם ול ד הוא ג� ל� ן י> א ב� ר� ק י� ת ו� מו א� ש

נוש ל אז א� ר�א הוח� ק ם ל� ש� ה: ב ו� �ה י

Capítulo 5

1. Éste es el libro de las Crónicas de Adam: El día en que Dios creó al hombre, Él lo hizo a semejanza de Dios.

 ה א. ר ז� פ� ד�ת ס� ם תול יום אד� ר�א ב ים ב לה� ם א� אד�

מות ד ים ב� לה� ה א� ש� א�תו: ע�

2. Los creó varón y hembra. Los bendijo y los llamó Hombre (Adam) el día en que fueron creados.

 ר ב. כ� ה ז� ב� ק� אם ונ ר� ך ב ר� ב� י ם ו� א א�ת� ר� ק י� ת ו� א�

ם מ� ם ש יום אד� אם: ב ר ב� ה�

3. Adam vivió 130 años, y tuvo un hijo a su semejanza y forma. Lo llamó Shet.

 י ג. ח� י ם ו� ים אד� לש� את ש ה ומ נ� ד ש� יול� מותו ו� ד ב�

מו ל צ� א כ ר� ק י� ת ו� מו א� ת: ש ש�

4. Adam vivió 800 años después de tener a Shet, y tuvo hijos e hijas.

 יו ד. ה י� י ו� מ� ם י י אד� ר� ידו אח2 ת הול� ת א� ה ש� מ�נ� ש

א�ת ה מ� נ� ד ש� יול� ים ו� נ� נות: ב� וב�

5. Todos los días que Adam vivió fueron 930 años, y murió.

 יו ה. ה י� ל ו� י כ� מ� ם י ר אד� ש� י א2 ע ח� ש� אות ת ה מ� נ� ש�

ים לש� ה וש נ� מ�ת: ש� י� ו�

6. Shet vivió 105 años, y tuvo un hijo, Enosh. 

י ו. ח� י ת ו� ש ש� מ� ים ח� נ� את ש� ה ומ נ� ד ש� יול� ת ו� א�נוש: א�

7. Shet vivió 807 años después de tener a   י ז. ח� י ת ו� י ש� ר� ידו אח2 ת הול� נוש א� ע א� ב� ים ש� נ� ש�

Enosh, y tuvo hijos e hijas. ה מ�נ� אות וש ה מ� נ� ד ש� יול� ים ו� נ� נות: ב� וב�

8. Todos los días de Shet fueron 912 años, y murió.

 יו ח. ה י� ל ו� י כ� מ� ת י ים ש� ת� ה ש ר� ש ה ע� נ� ע ש� ש� ות

אות ה מ� נ� מ�ת: ש� י� ו�

9. Enosh vivió 90 años, y tuvo un hijo, Kenán.   י ט. ח� י נוש ו� ים א� ע� ש ה ת� נ� ד ש� יול� ת ו� ן: א� ינ� ק�

10. Enosh vivió 815 años después de tener a Kenán, y tuvo hijos e hijas.

 י י. ח� י נוש ו� י א� ר� ידו אח2 ת הול� ן א� ינ� ש ק� מ� ה ח2 ר� ש ע�

ה נ� ה ש� מ�נ� אות וש ה מ� נ� ד ש� יול� ים ו� נ� נות: ב� וב�

11. Todos los días de Enosh fueron 905 años, y murió.

 יו יא. ה י� ל ו� י כ� מ� נוש י ש א� מ� ים ח� נ� ע ש� ש� אות ות מ�

ה נ� מ�ת: ש� י� ו�

12. Kenán vivió 70 años, y tuvo un hijo, Mahalalel.

 י יב. ח� י ן ו� ינ� ים ק� ע� ב ה ש� נ� ד ש� יול� ת ו� ל: א� א� ל ל� ה2 מ�

13. Kenán vivió 840 años después de tener a Mahalalel, y tuvo hijos e hijas.  

י יג. ח� י ן ו� ינ� י ק� ר� ידו אח2 ת הול� ל א� א� ל ל� ה2 מ�ים ע� ב� ה אר נ� ה ש� מ�נ� אות וש ה מ� נ� ד ש� יול� ים ו� נ� ב�

נות: וב�

14. Todos los días de Kenán fueron 910 años, y murió.

 יו יד. ה י� ל ו� י כ� מ� ן י ינ� ר ק� ש� ים ע� נ� ע ש� ש� אות ות מ�

ה נ� מ�ת: ש� י� ו�

15. Mahalalel vivió 65 años, y tuvo un hijo, Iéred.

 י טו. ח� י ל ו� א� ל ל� ה2 ש מ� מ� ים ח� נ� ים ש� ש� ש� ה ו נ� ש�

ד יול� ת ו� ד: א� ר� י�

16. Mahalalel vivió 830 años después de tener a Iéred, y tuvo hijos e hijas.

 י טז. ח� י ל ו� א� ל ל� ה2 י מ� ר� ידו אח2 ת הול� ד א� ר� ים י� לש� ש

ה נ� ה ש� מ�נ� אות וש ה מ� נ� ד ש� יול� ים ו� נ� נות: ב� וב�

17. Todos los días de Mahalalel fueron 895 años, y murió.

 יו יז. ה י� ל ו� י כ� מ� ל י א� ל ל� ה2 ש מ� מ� ים ח� ע� ש ת� ה ו נ� ש�

ה נ� �מ אות וש ה מ� נ� מ�ת: ש� י� ו�

18. Iéred vivió 162 años, y tuvo un hijo, Janoj. 

י יח. ח� י ד ו� ר� ים י� ת� ים ש ש� ש� ה ו נ� את ש� ה ומ נ� ש�ד יול� ת ו� נוך: א� ח2

19. Iéred vivió 800 años después de tener a Janoj, y tuvo hijos e hijas.

 י יט. ח� י ד ו� ר� י י� ר� ידו אח2 ת הול� נוך א� ה ח2 מ�נ� ש

אות ה מ� נ� ד ש� יול� ים ו� נ� נות: ב� וב�

20. Todos los días de Iéred fueron 962 años, y murió.

 יו כ. ה י� ל ו� י כ� מ� ד י ר� ים י� ת� ים ש ש� ש� ה ו נ� ע ש� ש� ות

אות ה מ� נ� מ�ת: ש� י� ו�

21. Janoj vivió 65 años, y tuvo un hijo, Metushélaj.

 י כא. ח� י נוך ו� ש ח2 מ� ים ח� ש� ש� ה ו נ� ד ש� יול� ת ו� א�

ח: ל� תוש� מ

22. Janoj caminó con Dios durante 300 años después de tener a Metushélaj, y tuvo hijos e

  ך כב. ל� ה� ת י� נוך ו� ת ח2 ים א� לה� א� י ה� ר� ידו אח2 הול�ת ח א� ל� תוש� לש מ אות ש ה מ� נ� ד ש� יול� ים ו� נ� ב�

hijas. נות: וב�

23. Todos los días de Janoj fueron 365 años. 

י כג. ה� י ל ו� י כ� מ� נוך י ש ח2 מ� ים ח� ש� ש� ה ו נ� לש ש� ושאות ה: מ� נ� ש�

24. Janoj caminó con Dios, y no estuvo más, porque Dios se lo había llevado.

 ך כד. ל� ה� ת י� נוך ו� ת ח2 ים א� לה� א� נו ה� ינ� א� י ו ח כ� ק� ל�

ים: א�תו לה� א�

25. Metushélaj vivió 187 años, y tuvo un hijo, Lémej.

 י כה. ח� י ח ו� ל� תוש� ע מ ב� ים ש� נ� �מ ה וש נ� ש�

את ה ומ נ� ד ש� יול� ת ו� ך: א� מ� ל�

26. Metushélaj vivió 782 años después de tener a Lémej, y tuvo hijos e hijas.  

י כו. ח� י ח ו� ל� תוש� י מ ר� ידו אח2 ת הול� ך א� מ� ל�ים ת� ים ש מונ� ה וש נ� ע ש� ב� אות וש ה מ� נ� ש�ד יול� ים ו� נ� נות: ב� וב�

27. Todos los días de Metushélaj fueron 969 años, y murió.

 יו כז. ה י� ל ו� י כ� מ� ח י ל� תוש� ע מ ש� ים ת� ש� ש� ו

ה נ� ע ש� ש� אות ות ה מ� נ� מ�ת: ש� י� ו�

28. Lémej vivió 182 años, y tuvo un hijo. 

י כח. ח� י ך ו� מ� ים ל� ת� ים ש נ� �מ ה וש נ� את ש� ומה נ� ד ש� יול� ן: ו� ב�

29. Lo llamó Nóaj, diciendo: “Éste nos traerá consuelo de nuestro trabajo y de la angustia de nuestras manos, del suelo que Dios ha maldecido”.

 

א כט. ר� ק י� ת ו� מו א� ח� ש �אמ�ר נ ה ל� נו ז� מ� ח2 נ� ינו ש� ע2 מ� בון מ� צ ע� ינו ומ� ד� ן י� ה מ� מ� ד� א2 ר ה� ש� א2

ה ר� ר2 ה: א� ו� �ה י

30. Lémej vivió 595 años después de tener a Nóaj, y tuvo hijos e hijas.  

י ל. ח� י ך ו� מ� י ל� ר� ידו אח2 ת הול� ח� א� �ש נ מ� ח�ים ע� ש ת� ה ו נ� ש ש� מ� ח2 א�ת ו� ה מ� נ� ד ש� יול� ו�

ים נ� נות: ב� וב�

31. Todos los días de Lémej fueron 777 años, y murió.

 י לא. ה� י ל ו� י כ� מ� ך י מ� ע ל� ב� ים ש� ע� ב ש� ה ו נ� ש�

ע ב� אות וש ה מ� נ� מ�ת: ש� י� ו�

32. Nóaj tenía 500 años, y Nóaj engendró a Shem, Jam y Iáfet.

 י לב. ה� י ח� ו� �ן נ ש ב� מ� אות ח2 ה מ� נ� ד ש� יול� ח� ו� � נת ם א� ת ש� ם א� ת ח� א� ת: ו פ� י�

Capítulo 6

1. El hombre empezó a multiplicarse sobre la faz de la tierra, y les nacieron hijas.

 י א. ה� י י ו� ל כ� ח� ם ה� אד� ר�ב ה� ל ל� י ע� נ� ה פ מ� ד� א2 ה�

נות דו וב� ל ם: י> ה� ל�

2. Los hijos de Dios vieron que las hijas del hombre eran buenas, y tomaron esposas de quienquiera que eligieran.

 או ב. ר י� י ו� נ� ים ב לה� א� ת ה� נות א� ם ב אד� י ה� ט�ב�ת כ�

ה נ� חו ה� ק י� ם ו� ה� ים ל� ש� כ�ל נ� ר מ� ש� רו: א2 ח� ב�

3. Dijo Dios: “Mi espíritu no continuará juzgando al hombre para siempre, puesto que él no es

  ר ג. י�אמ� ה ו� ו� �ה דון לא י י י� ם רוח� אד� ם ב� ע�ל� ם ל ג� ש� ב

nada sino carne. Sus días serán 120 años”. ר הוא ש� יו ב� ה� יו ו מ� אה י� ים מ� ר� ש ע� ה: ו נ� ש�

4. Los titanes estaban en la tierra en aquellos días y también después. Los hijos de Dios habían llegado a las hijas del hombre y los habían engendrado. [Los titanes] fueron los más poderosos que alguna vez existieron, hombres de renombre.

 

ים ד. ל� פ� נ יו ה� ץ ה� אר� ים ב� מ� י� ם ב� ה� ם ה� ג� י ו ר� ן אח2 כ�ר ש� ב�או א2 י י� נ� ים ב לה� א� ל ה� נות א� ם ב אד� דו ה� ל י� ום ה� ה ל� מ� ים ה� ב�ר� ג� ר ה� ש� ם א2 עול� י מ� ש� ם: אנ ש� ה�

5. Dios vio que la maldad del hombre sobre la tierra estaba aumentando. Todo impulso de su pensamiento más íntimo era sólo para el mal, todo el día.

 

א ה. ר י� ה ו� ו� �ה י י ה כ� ב� ת ר� ע� ם ר� אד� ץ ה� אר� ל ב� כ� ור צ� ב�ת י� ש ח בו מ� ק ל� ע ר� ל ר� יום: כ� ה�

6. Dios se arrepintió de haber hecho al hombre en la tierra, y Se sintió afligido en Su mismísimo corazón.

 ם ו. ח� נ� י� ה ו� ו� �ה י י ה כ� ש� ת ע� ם א� אד� ץ ה� אר� ב�

ב צ� ע� ת י� ל ו� בו: א� ל�

7. Dijo Dios: “Borraré a la humanidad que he creado de la faz de la tierra: hombre, ganado, animales de tierra y aves del cielo. Me arrepiento de haberlos creado”.

 

ר ז. י�אמ� ה ו� ו� �ה ה י ח� מ ת א� ם א� אד� ר ה� ש� י א2 את� ר� ב�ל ע� י מ� נ� ה פ מ� ד� א2 ם ה� אד� ד מ� ה ע� מ� ה� ד ב ש ע� מ� ר�ד ע� ים עוף ו מ� ש� י ה� י כ� ת� מ ח� י נ� ם: כ� ית� ש� ע2

8. Pero Nóaj halló favor a los ojos de Dios.   ח� ח. �נ א ו צ� ן מ� י ח� ינ� ע� ה: ב ו� �ה י

Parashá NoajGénesis 6:9-11:32

9. Éstas son las crónicas de Nóaj: Nóaj era un hombre justo, perfecto en su generación. Nóaj caminaba con Dios.

 ה ט. ל� ד�ת א� ח� תול �ח� נ �יש נ יק א� ד� ים צ� מ� ה ת� י� ה�

יו ד�ר�ת� ת ב ים א� לה� א� ך ה� ל� ה� ת : ה� ח� �נ

10. Nóaj engendró tres hijos: Shem, Jam y Iéfet. 

ד י. יול� ח� ו� �ה נ לש� ים ש נ� ת ב� ם א� ת ש� ם א� ת ח� א� ות: פ� י�

11. El mundo era corrupto ante Dios, y la tierra estaba colmada de crimen.

 ת יא. ח� ש� ת� ץ ו� אר� י ה� נ� פ ים ל� לה� א� א ה� ל� מ� ת� ץ ו� אר� ה�

ס: מ� ח�

12. Dios vio el mundo, y estaba corrompido. Toda carne había pervertido su camino en la tierra.

 א יב. ר י� ים ו� לה� ת א� ץ א� אר� ה ה� נ� ה� ה ו ת� ח� ש י נ� כ�

ית ח� ש ל ה� ר כ� ש� ת ב� כו א� ר ל ד� ץ: ע� אר� ה�

13. Dios le dijo a Nóaj: “El fin de toda carne ha llegado anteMí. Elmundo está colmado de [el] crimen [del hombre]. Por consiguiente los

  ר יג. י�אמ� ים ו� לה� ח� א� �נ ץ ל ל ק� ר כ� ש� א ב� י ב� נ� פ� י ל כ�אה ל ץ מ� אר� ס ה� מ� ם ח� יה� נ� פ י מ� נ� נ ה� ם ו ית� ח� ש מ�

ת ץ: א� אר� ה�

destruiré con la tierra.

14. ”Hazte un arca demadera de ciprés. Divide el arca en compartimientos. Calafatea el interior y el exterior con brea.

 ה יד. ש� ך ע2 ת ל ב� י ת� צ� ר ע2 פ� �ים ג נ� ה ק� ש� ע2 ת ת� א�

ה ב� ת� ת� ה� ר פ� כ� ה ו ית א�ת� ב� חוץ מ� ר: ומ� כ�פ� ב�

15. Así es cómo la construirás: la longitud del arca será de 300 codos, su anchura de 50 codos y su altitud de 30 codos.

 ה טו. ז� ר ו ש� ה א2 ש� ע2 ה ת� לש א�ת� אות ש ה מ� מ� א�

ך ר� �ה א ב� ת� ים ה� ש� מ� ה ח2 מ� ה א� ב� ח ים ר� לש� ה וש מ� א�ה: ת� קומ�

16. Haz una claraboya para el arca. Hazla inclinada, de modo que sea de un codo [de ancho] en la cima. Coloca la puerta del arca a su lado. Haz una primera, segunda y tercera [cubierta].

 

ר טז. ה צ�ה� ש� ע2 ה | ת� ב� ת� ל ל� א� ה ו מ� ה א� נ� ל� כ� תה ל� ע מ� ל ח מ� ת� ה ופ� ב� ת� ה ה� ד� צ� ים ב ש� ם ת� י� ת� ח ת�

ם י� נ� ים ש ש� ל� : וש ה� ש� ע2 ת�

17. ”Yo Mismo estoy trayendo el diluvio. Habrá agua sobre la tierra para destruir de debajo de los cielos toda carne que tenga en ella aliento de vida. Todo lo que está sobre el suelo morirá.

 

י יז. נ� א2 י ו� נ� נ יא ה� ב� ת מ� בול א� מ� ים ה� ל מ� ץ ע� אר� ה�ת ח� ש� ל ל ר כ� ש� ר ב� ש� ים רוח� בו א2 י� ת ח� ח� ת� מ�

ים מ� ש� ר כ�ל ה� ש� ץ א2 אר� ע: ב� ו� יג

18. Pero mantendré Mi compromiso de que tú entres en el arca. Estarás junto con tus hijos, tu mujer y las mujeres de tus hijos.

 י יח. מ�ת� ק� ה2 ת ו� י א� ית� ר� ך ב ת� את� א� ל וב� ה א� ב� ת� ה�

ה ת� יך א� נ� ך וב� ת ש א� י ו ש� יך ונ נ� ך: ב� ת� א�

19. ”De toda vida, toda carne, trae al arca dos de cada clase para que vivan contigo. Serán macho y hembra.

 ל יט. כ� י ומ� ח� ל ה� כ� ר מ� ש� ים ב� נ� כ�ל ש יא מ� ב� ל ת� א�

ה ב� ת� י�ת ה� ח2 ה� ך ל ת� ר א� כ� ה ז� ב� ק� יו: ונ יה

20. De cada especie individual de ave, de cada especie individual de ganado y de cada especie individual de animales de suelo, trae para ti dos de cada clase para que vivan.

 

עוף כ. ה� הו מ� ינ� מ� ן ל ה ומ� מ� ה� ב ה ה� ינ� מ� כ�ל ל מ�ש מ� ה ר� מ� ד� א2 הו ה� ינ� מ� ים ל נ� כ�ל ש ב�או מ� יך י� ל� א�

יות: ח2 ה� ל

21. Toma contigo todo el alimento que se comerá, y mantenlo en almacenamiento. Será alimento para ti y [los animales]”.

 ה כא. ת� א� ח ו ך ק� ל ל כ� ל מ� כ� א2 ר מ� ש� ל א2 אכ� י�

ת� פ אס� יך ו ל� ה א� י� ה� ך ו ם ל ה� ל� ה: ו ל� אכ ל

22. Nóaj hizo todo lo que Dios le había mandado. Lo hizo [exactamente].

 ש כב. ע� י� ח� ו� �כ�ל נ ר כ ש� ה א2 ו� ים א�תו צ� לה� ן א� כ�

ה: ש� ע�

Capítulo 7

1. Dios le dijo a Nóaj: “Entra en el arca, tú y tu familia. He visto que eres justo ante Mí en esta generación.

 ר א. י�אמ� ה ו� ו� �ה ח� י �נ ה ב�א ל ת� ל א� כ� ך ו ית ל ב� א�

ה ב� ת� י ה� ך כ� י א�ת ית� א� יק ר� ד� י צ� נ� פ� דור ל ה: ב� ז� ה�

2. Toma siete parejas de todo animal puro, cada una formada por un macho y su hembra. De todo animal que no sea puro, toma dos, un macho y su hembra.

 

כ�ל ב. ה מ� מ� ה� ב ה | ה� הור� ט ח ה� ק� ך ת� ה ל ע� ב ש�ה ע� ב יש ש� תו א� ש א� ן ו ה ומ� מ� ה� ב ר ה� ש� לא א2ה ר� �ה וא ט ים ה� נ� יש ש תו: א� ש א� ו

3. De las aves del cielo también toma siete parejas, cada una formada por un macho y su hembra. Que mantengan la simiente viva en la faz de toda la tierra,

 

ם ג. עוף ג� ים מ� מ� ש� ה ה� ע� ב ה ש� ע� ב ר ש� כ� ה ז� ב� ק� וניות ח� ע ל ר� ל ז� י ע� נ� ל פ ץ: כ� אר� ה�

4. porque dentro de siete días traeré lluvia sobre la tierra durante cuarenta días y cuarenta noches. Borraré de la faz de la tierra todo organismo que he hecho”.

 

י ד. ים כ� מ� י� ה עוד ל ע� ב י ש� כ� �יר אנ ט� מ ל מ� ץ ע� אר� ה�ים ע� ב� ים יום אר ע� ב� אר ה ו ל� י י ל� ית� ח� ת ומ� ל א� כ�

קום י ר ה� ש� י א2 ית� ש� ל ע� ע� י מ� נ� ה: פ מ� ד� א2 ה�

5. Nóaj hizo todo lo que Dios había mandado.   ש ה. ע� י� ח� ו� �כ�ל נ ר כ ש� הו א2 ו� ה: צ� ו� �ה י

6. Nóaj tenía 600 años de edad cuando acaeció el diluvio; el agua estaba sobre la tierra.

 ח� ו. �נ ן ו ש ב� אות ש� ה מ� נ� בול ש� מ� ה� ה ו י� ים ה� ל מ� ע�

ץ: אר� ה�

7. Nóaj, junto con sus hijos, su mujer y las mujeres de sus hijos, entró en el arca antes de las aguas del diluvio.

 ב�א ז. י� ח� ו� �יו נ נ� תו וב� ש א� י ו ש� יו ונ נ� תו ב� ל א� א�

ה ב� ת� י ה� נ� פ י מ� בול: מ� מ� ה�

8. Los animales puros, los animales que no eran puros, las aves y todo lo que andaba por la tierra

 ן ח. ה מ� מ� ה� ב ה ה� הור� ט ן ה� ה ומ� מ� ה� ב ר ה� ש� א2

ה נ� ינ� ה א� ר� �ה ן ט עוף ומ� כ�ל ה� ר ו ש� ש א2 ל ר�מ� ע�ה: מ� ד� א2 ה�

9. vinieron de dos en dos a Nóaj, al arca. Eran macho y hembra, como Dios le había mandado a Nóaj.

 ים ט. נ� ים ש נ� או ש ל ב� ח� א� �ל נ ה א� ב� ת� ר ה� כ� ז�

ה ב� ק� ר ונ ש� א2 ה כ� ו� ים צ� לה� ת א� : א� ח� �נ

10. Pasaron siete días, y las aguas del diluvio estuvieron sobre la tierra.

 י י. ה� י ת ו� ע� ב ש� ים ל מ� י� י ה� בול ומ� מ� יו ה� ל ה� ע�

ץ: אר� ה�

11. Era en el año 600 de la vida de Nóaj, en el mes segundo, en el día diecisiete del mes. En ese día se rompieron todas las fuentes del gran abismo y se abrieron las compuertas de los cielos.

 

ת יא. נ� ש ש ב� אות ש� ה מ� נ� י ש� י� ח� ח� ל �ש נ ד� �ח ב�י נ� ש� ה ה� ע� ב ש� ר ב ש� ש יום ע� ד� �ח יום ל� ה ב� ז� עו ה� ק ב נ�

ל נות כ� י ע הום מ� ה ת ב� ב�ת ר� ר> א2 ים ו� מ� ש� חו: ה� ת� פ נ�

12. Continuaría lloviendo sobre la tierra durante cuarenta días y cuarenta noches.

 י יב. ה� י ם ו� ש� ג� ל ה� ץ ע� אר� ים ה� ע� ב� יום אר

ים ע� ב� אר ה: ו ל� י ל�

13. En ese mismo día, Nóaj entró en el arca junto con sus hijos, Shem, Jam y Iéfet. La mujer

  ם יג. צ� ע� יום ב ה ה� ז� א ה� ח� ב� �ם נ ש� ם ו ח� ת ו פ� י� י ו� נ� בח� �ת נ ש� א� ח� ו �ת נ לש� י וש ש� יו נ נ� ם ב� ת� ל א� א�

de Nóaj y las tres mujeres de sus hijos estaban con ellos.

ה: ב� ת� ה�

14. Ellos [vinieron] junto con toda clase individual de bestia, toda clase individual de ganado, toda clase individual de animal de suelo y toda clase individual de criatura voladora: toda ave [y] todo animal alado.

 

ה יד. מ� ל ה� כ� ה ו י� ח� ה ה� ינ� מ� ל ל כ� ה ו מ� ה� ב ה ה� ינ� מ� לל כ� ש ו מ� ר� ש ה� ר�מ� ל ה� ץ ע� אר� הו ה� ינ� מ� ל ל כ� עוף ו ה�

הו ינ� מ� פור כ�ל ל ל צ� ף: כ� נ� כ�

15. De toda carne que tiene en ella un aliento de vida, vinieron a Nóaj, al arca, de dos en dos.

 ב�או טו. י� ל ו� ח� א� �ל נ ה א� ב� ת� ים ה� נ� ים ש נ� ל ש כ� מ�

ר ש� ב� ר ה� ש� ים: רוח� בו א2 י� ח�

16. Aquellos que vinieron eran macho y hembra. De toda carne vinieron, como Dios [le] había mandado [a Nóaj]. Dios entonces lo selló en el interior.

 

ים טז. א� ב� ה� ר ו כ� ה ז� ב� ק� ל ונ כ� ר מ� ש� או ב� ר ב� ש� א2 כ�ה ו� ים א�תו צ� לה� ג�ר א� ס י� ה ו� ו� �ה דו: י ע2 ב�

17. Hubo un diluvio en la tierra durante cuarenta días. Las aguas crecieron, levantando el arca, y ella se elevó del suelo.

 

י יז. ה� י בול ו� מ� ים ה� ע� ב� ל יום אר ץ ע� אר� ה�בו ר י� ים ו� מ� או ה� ש י� ת ו� ה א� ב� ת� ם ה� ר� ת� ל ו� ע� מ�

ץ: אר� ה�

18. Las aguas se agitaron y crecieron mucho, y el arca comenzó a flotar sobre la superficie del agua.

 רו יח. ב ג י� ים ו� מ� בו ה� ר י� א�ד ו� ל מ ץ ע� אר� ה�

ך ל� ת� ה ו� ב� ת� ל ה� י ע� נ� ים: פ מ� ה�

19. Las aguas sobre la tierra se agitaban [hacia arriba] mucho, y todas las altas montañas bajo los cielos fueron cubiertas.

 ים יט. מ� ה� רו ו ב א�ד ג� א�ד מ ל מ ץ ע� אר� ה�

סו כ> י ל ו� ים כ� ר� ה� ים ה� ב�ה� ג ר ה� ש� ת א2 ח� ל ת� כ�ים: מ� ש� ה�

20. Las aguas se habían agitado hacia arriba quince codos y todas las montañas fueron cubiertas.

 ש כ. מ� ה ח2 ר� ש ה ע� מ� ה א� ל� ע מ� ל רו מ� ב ים ג� מ� ה�

סו כ> י ים: ו� ר� ה� ה�

21. Toda carne que andaba por la tierra pereció: aves, ganado, bestias salvajes y todo animal inferior que pululaba sobre el suelo, así como también todo ser humano.

 

ע כא. ו� ג י� ל ו� ר כ� ש� ש ב� ר�מ� ל | ה� ץ ע� אר� ה�עוף ה ב� מ� ה� ב ה וב� י� ח� ל וב� כ� ץ וב ר� ש� ץ ה� ש�ר� ה�

ל ץ ע� אר� כ�ל ה� ם: ו אד� ה�

22. Toda cosa sobre el suelo seco cuya vida era mantenida por la respiración murió.

 ר כ�ל כב. ש� ת א2 מ� ש ים רוח� נ� י� יו ח� פ� א� כ�ל ב מ�

ר ש� ה א2 ב� ר� ח� תו: ב� מ�

23. [El diluvio] de este modo borró todo organismo que había estado en la faz de la tierra: la humanidad, el ganado, los animales de suelo y las aves del cielo.

  ח כג. מ� י� ת ו� ל א� קום כ� י ר ה� ש� ל | א2 י | ע� נ� פה מ� ד� א2 ם ה� אד� ד מ� ה ע� מ� ה� ד ב ש ע� מ� ד ר� ע� ו

ים עוף מ� ש� חו ה� מ� י� ן ו� ץ מ� אר� ר ה� א� ש� י� ך ו� א�ח� �ר נ ש� א2 תו ו� ה: א� ב� ת� ב�

Fueron borrados de la tierra. Sólo Nóaj y aquellos con él en el arca sobrevivieron.

24. Las aguas se agitaron sobre la tierra durante 150 días.

 רו כד. ב ג י� ים ו� מ� ל ה� ץ ע� אר� ים ה� ש� מ� את ח2 ומיום:

Capítulo 8

1. Dios dio una consideración especial a Nóaj, y a todas las bestias y el ganado con él en el arca. Dios hizo que soplara un viento sobre la tierra, y las aguas comenzaron a descender.

 

כ�ר א. ז י� ים ו� לה� ת א� ח� א� �ת נ א� ל ו ה כ� י� ח� ת ה� א� ל ו כ�ה מ� ה� ב ר ה� ש� תו א2 ה א� ב� ת� ר ב� ב� ע2 י� ים ו� לה� רוח� א�

ל ץ ע� אר� ש�כו ה� י� ים: ו� מ� ה�

2. Las fuentes del abismo y las compuertas del cielo fueron selladas. El aguacero de los cielos de este modo cesó.

 רו ב. כ ס� י� נ�ת ו� י ע הום מ� ב�ת ת ר> א2 ים ו� מ� ש� א ה� ל� כ� י� ו�

ם ש� ג� ן ה� ים: מ� מ� ש� ה�

3. Las aguas retrocedieron de la tierra. Continuaron retrocediendo, y al cabo de 150 días, el agua había [visiblemente] disminuido.

 בו ג. ש> י� ים ו� מ� ל ה� ע� ץ מ� אר� לוך ה� שוב ה� רו ו� ס ח י� ו�

ים מ� ה ה� צ� ק ים מ� ש� מ� את ח2 יום: ומ

4. En el mes séptimo, en el día diecisiete del mes, el arca se posó sobre las montañas de Ararat.

 ח ד. נ� ת� ה ו� ב� ת� ש ה� ד� �ח י ב� יע� ב� ש ה ה� ע� ב ש� ר ב ש� ע�

ש יום ד� �ח ל ל� י ע� ר� ט: ה� ר� ר� א2

5. Las aguas continuaron disminuyendo [visiblemente] hasta el mes décimo. En el mes décimo, en el primero del mes, los picos de las montañas se hicieron visibles.

 

ים ה. מ� ה� יו ו לוך ה� סור ה� ח� ד ו ש ע� ד� �ח י ה� יר� ש� ע2 ה�י יר� ש� ע2 ד ב� ח� א� ש ב ד� �ח או ל� ר י נ� אש� ים: ר� ר� ה� ה�

6. Después de cuarenta días, Nóaj abrió la ventana que había hecho en el arca.

 י ו. ה� י ץ ו� ק� ים מ� ע� ב� ח יום אר ת� פ י� ח� ו� �ת נ לון א� ח�

ה ב� ת� ר ה� ש� ה: א2 ש� ע�

7. Envió al cuervo afuera, y éste partió. Fue de un lado para otro hasta que el agua se hubo secado de la superficie del suelo.

 ח ז. ל� ש� י ת ו� ב א� ר� �ע א ה� צ� י� צוא ו� שוב י� ד ו� ת ע� בש� י

ים מ� ל ה� ע� ץ: מ� אר� ה�

8. Entonces envió a la paloma para ver si el agua había descendido de la superficie del suelo.

 ח ח. ל� ש� י ת ו� ה א� יונ� תו ה� א� אות מ� ר לו ל� ק� ים ה2 מ� ה�

ל ע� י מ� נ� ה: פ מ� ד� א2 ה�

9. La paloma no pudo encontrar ningún lugar para hacer descansar sus patas, y retornó a él, al arca. Había todavía agua sobre toda la superficie de la tierra. [Nóaj] extendió la mano y la trajo hacia él al arca.

 

לא ט. אה ו צ ה מ� יונ� נוח� ה� ף מ� כ� ה ל ל� ג ב ר� ש� ת� ו�יו ל� ל א� ה א� ב� ת� י ה� ים כ� ל מ� י ע� נ� ל פ ץ כ� אר� ה�

ח ל� ש י� דו ו� ה� י� ח� ק� י� א ו� ב� י� ה ו� יו א�ת� ל� ל א� ה: א� ב� ת� ה�

10. Esperó otros siete días, y una vez más envió a la paloma afuera del arca.

 ל י. ח� י� ת עוד ו� ע� ב ים ש� מ� ים י� ר� ח� ף א2 י�ס� ח ו� ל� ת ש� א�

ה יונ� ן ה� ה: מ� ב� ת� ה�

11. La paloma retornó a él hacia el atardecer, y había en su pico una hoja de olivo recién arrancada. Nóaj supo entonces que el agua había descendido de la tierra.

 

ב�א יא. ת� יו ו� ל� ה א� יונ� ת ה� ע� ב ל ר� ה ע� נ� ה� ה ו ל� ית ע2 ז�ף ר� יה� ט� פ� ע ב ד� י� ח� ו� �י נ לו כ� ים ק� מ� ל ה� ע� ץ: מ� אר� ה�

12. Esperó todavía otros siete días y envió a la paloma [nuevamente]. Esta vez ya no retornó a él.

 ל יב. ח� י� י� ת עוד ו� ע� ב ים ש� מ� ים י� ר� ח� ח א2 ל� ש� י ת ו� א�

ה יונ� לא ה� ה ו פ� ס יו שוב י� ל� עוד: א�

13. En el año 601 [de la vida de Nóaj], en el primer [mes], en el primero del mes, el suelo estaba seco y Nóaj quitó la cubierta del arca. Vio que la superficie del suelo comenzaba a secarse.

 

י יג. ה� י ת ו� אח� ש ב ש� אות ו ה מ� נ� אשון ש� ר� ד ב� ח� א� בש ד� �ח בו ל� ר ים ח� מ� ל ה� ע� ץ מ� אר� ר ה� ס� י� ח� ו� �ת נ א�ה ס� כ ה מ� ב� ת� א ה� ר י� ה ו� נ� ה� בו ו ר י ח� נ� ה: פ מ� ד� א2 ה�

14. Hacia el mes segundo, en el día veintisiete del mes, el suelo estaba completamente seco.

 ש יד. ד� �ח י וב� נ� ש� ה ה� ע� ב ש� ים ב ר� ש ע� ש יום ו ד� �ח ל�

ה ש� ב ץ: י� אר� ה�

15. Dios le habló a Nóaj diciendo:   ר טו. ב� ד� י ים ו� לה� ל א� ח� א� �אמ�ר: נ ל�

16. “Sal del arca; tú, junto con tu mujer, tus hijos y las mujeres de tus hijos.

 א טז. ן צ� ה מ� ב� ת� ה ה� ת� ך א� ת ש א� יך ו נ� י וב� ש� ונ

יך נ� ך: ב� ת� א�

17. Toma contigo toda criatura viviente de toda carne: aves, ganado y todos los animales de suelo que andan por la tierra. Que pululen sobre la tierra. Procrearán y se multiplicarán sobre la tierra”.

 

ל יז. ה כ� י� ח� ר ה� ש� ך א2 ת ל א� כ� ר מ� ש� עוף ב� ב�ה מ� ה� ב ל וב� כ� ש וב מ� ר� ש ה� ר�מ� ל ה� ץ ע� אר� ה�

א צ� י ך ה� ת� צו א� ר ש� ץ ו אר� רו ב� בו ופ� ר� ל ו ע�ץ: אר� ה�

18. Nóaj salió del arca junto con sus hijos, su mujer y las mujeres de sus hijos.

 א יח. צ� י� ח� ו� �יו נ נ� תו וב� ש א� י ו ש� יו ונ נ� תו: ב� א�

19. Toda bestia, todo animal de suelo y toda ave –todo lo que anda por la tierra– salió del arca por familias.

 ל יט. ה כ� י� ח� ל ה� ש כ� מ� ר� ל ה� כ� עוף ו כ�ל ה�

ש ל רומ� ץ ע� אר� ם ה� יה� ת� �ח פ ש מ� או ל צ ן י� מ�ה: ב� ת� ה�

20. Nóaj construyó un altar para Dios. Tomó algunos de todo el ganado puro y todas las aves puras, y sacrificó ofrendas completamente quemadas sobre el altar.

 

ן כ. ב� י� ח� ו� �ח� נ ב� ז ה מ� ו� �יה ח ל� ק� י� כ�ל ו� ה מ� מ� ה� ב | ה�ה ר� �ה ט כ�ל ה� עוף ומ� הור ה� ט� ל ה� ע� י� ע�לת ו�: ח� ב� ז מ� ב�

21. Dios aspiró la fragancia apaciguadora, y Dios Se dijo a Sí Mismo: “Nunca más maldeciré el suelo por causa del hombre,

  ח כא. ר� י� ה ו� ו� �ה ת י יח� א� ח� ר� �יח נ� ר ה� י�אמ� ה ו� ו� �ה יל בו א� ף לא ל� ל א�ס� ל� ק� ת עוד ל ה א� מ� ד� א2 ה�

בור ע2 ם ב� אד� י ה� ר כ� צ� ב י� ם ל� אד� ע ה� יו ר� ר� ע> נ מ�

puesto que la inclinación del corazón del hombre esmala desde su juventud. Nuncamás abatiré toda vida como acabo de hacer.

לא ף ו כות עוד א�ס� ה� ת ל ל א� י כ� ר ח� ש� א2 כ�י: ית� ש� ע�

22. Mientras la tierra perdure, la siembra y la cosecha, el frío y el calor, el verano y el invierno, y el día y la noche nunca más cesarán [de existir]”.

 

ד כב. �ל ע י כ� מ� ץ י אר� ע ה� ר� יר ז� צ� ק� ק�ר ו ח�ם ו ו�יץ ק� ף ו ר� �ח יום ו� ה ו ל� י ל� ב�תו: לא ו� יש

Capítulo 9

1. Dios bendijo a Nóaj y a sus hijos. Les dijo: “Sean fructíferos y multiplíquense, y llenen la tierra.

 ך א. ר� ב� י ים ו� לה� ת א� ח� א� �ת נ א� יו ו נ� ר ב� י�אמ� ם ו� ה� ל�

רו בו פ או ור ל ת ומ� ץ: א� אר� ה�

2. Habrá un temor y pavor a ustedes inculcado en todas las bestias salvajes de la tierra, y todas las aves del firmamento, en todo lo que ande por el suelo y en todo pez del mar. Los he puesto en las manos de ustedes.

 

ם ב. כ� א2 ם ומור� כ� ת ח� ה ו י� ל יה ל ע� ת כ� י� ץ ח� אר� ה�ל ע� ל ו ים עוף כ� מ� ש� כ�ל ה� ר ב ש� מ�ש א2 ר ה ת� מ� ד� א2 ה�

ל כ� י וב ג� ם ד י� ם ה� כ� ד י� נו: ב ת� נ�

3. “Toda cosa que semueve que vive será para ustedes como alimento. Como la vegetación de las plantas, les he [ahora] dado todo.

 ל ג. ש כ� מ� ר ר� ש� י הוא א2 ם ח� כ� ה ל� י� ה יה ל� אכ ל

ק ר� י� ב כ ש� י ע� ת� ת� ם נ� כ� ת ל� כ�ל: א�

4. Pero sin embargo, no pueden comer la carne de una criatura que esté aún con vida.

 ך ד. ר א� ש� שו ב� פ נ� מו ב לו: לא ד� אכ� �ת

5. “Sólo de la sangre de sus propias vidas demandaré cuenta. Demandaré [tal] cuenta de la mano de toda bestia salvaje. De la mano del hombre –[incluso] de lamano del propio hermano de un hombre– demandaré cuenta de [toda] vida humana.

 

ך ה. א� ת ו ם א� כ� מ ם ד� יכ� ש�ת� פ נ� רש ל ד ד א� י� ל מ� כ�ה י� נו ח� ש� ר ד ד א� י� ם ומ� אד� ד ה� י� יש מ� יו א� אח�

רש ד ת א� ש א� פ� ם: נ� אד� ה�

6. El que derrame sangre humana tendrá su propia sangre derramada por el hombre, puesto que Dios hizo al hombre a Su propia imagen.

 ך ו. ם ש�פ� ם ד� אד� ם ה� אד� מו ב� ך ד� פ� י יש� ם כ� ל� צ� ב

ים לה� ה א� ש� ת ע� ם: א� אד� ה�

7. “Ahora bien, sean fructíferos ymultiplíquense, pululen por sobre toda la tierra y lleguen a ser populosos en ella”.

 ם ז. ת� א� רו ו בו פ צו ור ר ץ ש� אר� בו ב� ה: ור ב�

8. Dios le dijo a Nóaj y a sus hijos con él diciendo:

 ר ח. י�אמ� ים ו� לה� ל א� ח� א� �ל נ א� יו ו נ� תו ב� אמ�ר: א� ל�

9. “Yo Mismo estoy haciendo un pacto con ustedes y con sus descendientes después de ustedes.

 י ט. נ� א2 י ו� נ� נ ים ה� ק� ת מ� י א� ית� ר� ם ב כ� ת ת א� א� ו

ם כ� ע2 ר ם: ז� יכ� ר� אח2

10. [Incluirá también] a toda criatura viviente que está con ustedes entre las aves, el ganado y todas las bestias de la tierra con ustedes: todos los que salieron del arca, incluyendo todo animal sobre la tierra.

 

ת י. א� ל ו ש כ� פ� ה נ� י� ח� ר ה� ש� ם א2 כ� ת עוף א� ב�ה מ� ה� ב ל ב� כ� ת וב י� ץ ח� אר� ם ה� כ� ת כ�ל א� י מ� א� י�צה ב� ת� כ�ל ה� ת ל י� ץ: ח� אר� ה�

11. Haré Mi pacto con ustedes, y toda vida jamás será cortada por las aguas de un diluvio. Jamás volverá a haber un diluvio para destruir la tierra”.

 

י יא. מ�ת� ק� ה2 ת ו� י א� ית� ר� ם ב כ� ת לא א� ת ו ר� ל יכ� כ�ר ש� י עוד ב� מ� בול מ� מ� לא ה� ה ו י� בול עוד יה מ�

ת ח� ש� ץ: ל אר� ה�

12. Dijo Dios: “Ésta es la señal que proporciono para el pacto entre Mí, ustedes y toda criatura viviente que está con ustedes, para generaciones a perpetuidad.

 

ר יב. י�אמ� ים ו� לה� ית אות ז�את א� ר� ב ר ה� ש� י א2 נ� א2ן ת� �י נ ינ� ם ב� יכ� ינ� ין וב� ל וב� ש כ� פ� ה נ� י� ר ח� ש� ם א2 כ� ת א�

ד�ר�ת ם: ל עול�

13. He puesto Mi arco iris en las nubes, y será una señal del pacto entre Mí y la tierra.

 ת יג. י א� ת� ש י ק� ת� ת� ן נ� נ� ע� ה ב� ת� י ה� אות ו ית ל ר� ב

י ינ� ין ב� ץ: וב� אר� ה�

14. Cuando Yo traiga nubes sobre la tierra, se verá el arco iris entre las nubes.

 ה יד. י� ה� י ו נ� נ ע� ן ב נ� ל ע� ץ ע� אר� ה ה� ת� א2 ר נ� ת ו ש� ק� ה�

ן: נ� ע� ב�

15. Recordaré entonces el pacto que existe entre Mí, ustedes y toda alma viviente en toda carne.

 י טו. ת� ר כ� ז� ת ו י א� ית� ר� ר ב ש� י א2 ינ� ם ב� יכ� ינ� ין וב� וב�ל ש כ� פ� ה נ� י� ל ח� כ� ר ב ש� לא ב� ה ו י� ים עוד יה מ� ה�

בול מ� ת ל ח� ש� ל ל ר: כ� ש� ב�

16. El arco iris estará en las nubes, y lo veré para recordar el pacto eterno entre Dios y toda alma viviente en toda carne que esté sobre la tierra”.

 

ה טז. ת� י ה� ת ו ש� ק� ן ה� נ� ע� יה� ב� ית� א� כ�ר ור ז ית ל� ר� בם ין עול� ים ב� לה� ין א� ל וב� ש כ� פ� ה נ� י� ל ח� כ� ר ב ש� ב�ר ש� ל א2 ץ: ע� אר� ה�

17. Dios le dijo a Nóaj: “Ésta es la señal del pacto que he hecho entre Mí y toda carne sobre la tierra”.

 ר יז. י�אמ� ים ו� לה� ל א� ח� א� �ית אות ז�את נ ר� ב ר ה� ש� א2

י מ�ת� ק� י ה2 ינ� ין ב� ל וב� ר כ� ש� ר ב� ש� ל א2 ץ: ע� אר� ה�

18. Los hijos de Nóaj que salieron del arca eran Shem, Jam y Iéfet. Jam fue el padre de Cnáan.

 יו יח. ה י� י ו� נ� ח� ב �ים נ א� י�צ ן ה� ה מ� ב� ת� ם ה� ש�

ם ח� ת ו פ� י� ם ו� ח� י הוא ו ב� ן: א2 ע� נ� כ

19. Estos tres fueron los hijos de Nóaj, y de ellos todo el mundo volvió a poblarse.

 ה יט. לש� ה ש ל� י א� נ� ח� ב �ה נ ל� א� ה ומ� צ� פ ל נ� כ�

ץ: אר� ה�

20. Nóaj comenzó a ser un hombre del suelo, y plantó un viñedo.

 ל כ. ח� י� ח� ו� �יש נ ה א� מ� ד� א2 ע ה� ט� י� ם: ו� ר� כ�

21. Bebió algo del vino, embriagándose, y se descubrió en la tienda.

 ת כא. ש י� ן ו� ין מ� י� ר ה� כ� ש י� ל ו� ג� ת י� תוך ו� ב

לה: Eאה

22. Jam, el padre de Cnáan, vio a su padre desnudo y se lo contó a sus hermanos, que estaban afuera.

 א כב. ר י� ם ו� י ח� ב� ן א2 ע� נ� ת כ ת א� ו� ר יו ע� אב�ד ג� י� י ו� נ� ש יו ל� ח� חוץ: א� ב�

23. Shem y Iéfet tomaron un manto y lo colocaron sobre ambos hombros suyos [de Nóaj]. Caminando hacia atrás, cubrieron entonces la desnudez de su padre. Apartaron de él la mirada y no vieron a su padre desnudo.

 

ח כג. ק� י� ם ו� ת ש� פ� י� ת ו� ה א� ל� מ ש� ימו ה� ש� י� ל ו� ע�ם כ� ם ש יה� נ� כו ש ל י� ית ו� נ� ר� �ח סו א2 כ� י ת ו� א�ת ו� ר ם ע� יה� ב� ם א2 יה� נ� ית ופ נ� ר� �ח ת א2 ו� ר ע� ו

ם יה� ב� או: לא א2 ר�

24. Nóaj despertó de su sueño inducido por el vino, y se dio cuenta de lo que le había hecho su hijo más joven.

 ץ כד. יק� י� ח� ו� �ינו נ י� ע מ� ד� י� ת ו� ר א� ש� ה א2 ש� לו ע�נו ן: ב ט� ק� ה�

25. Dijo: “¡Maldito es Cnáan! ¡Será esclavo de esclavo para sus hermanos!”.

 ר כה. י�אמ� ן ארור ו� ע� נ� ד כ ב� ים ע� ד� ב� ה ע2 י� יה

יו: ח� א� ל

26. Entonces dijo: “¡Bendito sea Dios, el Señor de Shem! ¡Cnáan será su esclavo!

 ר כו. י�אמ� רוך ו� ה ב� ו� �ה י י לה� ם א� י ש� יה� ן ו� ע� נ� כ

ד ב� מו: ע� ל�

27. Que Dios expanda a Iéfet, pero que more en las tiendas de Shem. ¡Que Cnáan sea esclavo de ellos!”.

 ת כז. פ ים י� לה� ת א� פ� י� כ�ן ל יש י ו ל� Eאה ם ב ש�

י יה� ן ו� ע� נ� ד כ ב� מו: ע� ל�

28. Nóaj vivió 350 años después del diluvio. 

י כח. ח� י ח� ו� �ר נ בול אח� מ� לש ה� אות ש ה מ� נ� ש�ים ש� מ� ח2 ה: ו� נ� ש�

29. Todos los días de Nóaj fueron 950 años, y murió.

 י כט. ה� י ל ו� י כ� מ� ח� י �ע נ ש� אות ת ה מ� נ� ש�

ים ש� מ� ח2 ה ו� נ� מ�ת: ש� י� ו�

Capítulo 10

1. Éstas son las crónicas de los hijos de Nóaj, Shem, Jam y Iéfet. Después del diluvio les nacieron hijos.

 ה א. ל� א� ד�ת ו י תול נ� ח� ב �ם נ ם ש� ת ח� פ� י� דו ו� ל ו� י� ו�

ם ה� ים ל� נ� ר ב� בול: אח� מ� ה�

2. Los hijos de Iéfet fueron Gómer, Magog, Madai, Iaván, Tuval, Méshej y Tirás.

 י ב. נ� ת ב פ� ר י� גוג ג�מ� י ומ� ד� ן ומ� ו� י� ל ו ב� ת> ך ו ש� ומ�

ס: יר� ת� ו

3. Los hijos de Gómer fueron Ashkenaz, Rifat y   י ג. נ� ר וב ז ג�מ� נ� כ ש ת א� יפ� ר� ה: ו מ� ר ג� �ת ו

Togarmá.

4. Los hijos de Iaván fueron Elishá, Tarshish, Kitim y Dodanim.

 י ד. נ� ן וב ו� ה י� יש� ל� יש א� ש� ר ת� ים ו ת� ים: כ� נ� ד�ד� ו

5. De éstos las naciones aisladas se ramificaron hacia sus tierras. Cada uno tenía su propio lenguaje para sus familias en sus naciones.

 ה ה. ל� א� דו מ� ר פ י נ� י� גוים א� ם ה� צ�ת� אר יש ב א�

ש�נו ל ם ל� ח�ת� פ ש מ� ם: ל ה� גוי� ב

6. Los hijos de Jam fueron Cush, Mitzraim, Put y Cnáan.

 י ו. נ� ם וב ים כוש ח� ר� צ ן: ופוט ומ� ע� נ� וכ

7. Los hijos de Cush fueron Sva, Javilá, Savtá, Raemá y Savtjá. Los hijos de Raemá fueron Shva y Dedán.

 י ז. נ� א כוש וב ב� ה ס יל� ו� ח2 ה ו� ת� ב ס� ה ו מ� ע ר� ו

א כ� ת ב ס� י ו נ� ה וב מ� ע א ר� ב� ן: ש ד� וד

8. Cush fue el padre de Nimrod, que fue el primero en acumular poder en el mundo.

 כוש ח. ד ו ל� ת י� ר�ד א� מ ל הוא נ� ח� יות ה� ה ב�ר ל� ג�

ץ: אר� ב�

9. Fue un poderoso cazador ante Dios. Hay de este modo un dicho: “¡Como Nimrod, un poderoso cazador ante Dios!”.

 ה הוא ט. י� ב�ר ה� יד ג� י צ� נ� פ ה ל� ו� �ה ל י ן ע� ר כ� אמ� י�

ר�ד מ נ� בור כ יד ג� י צ� נ� פ ה: ל� ו� �ה י

10. El comienzo de su reino fue Babilonia, junto con Érej, Acad y Calné, en la tierra de Shinar.

 י י. ה� ת ית ו� אש� תו ר� כ ל� מ ל מ� ב� ך ב� ר� א� ד ו כ� א� ה ו נ� ל כ� ו

ץ ר� א� ר: ב ע� נ ש�

11. Ashur salió de esa tierra, y construyó Nínive, Rejovot Ir y Cálaj,

 ן יא. ץ מ� אר� וא ה� ה� א ה� צ� שור י� ן א� ב� י� ת ו� ה א� ו� ינ נ�

ת א� ב�ת ו �ח יר ר ת ע� א� ח: ו ל� כ�

12. así como también Resen, entre Nínive y Cálaj. [Nínive] es una gran ciudad.

 ת יב. א� ן ו ס� ין ר� ה ב� ו� ינ ין נ� ח וב� ל� וא כ� יר ה� ע� ה�

ה: ד�ל� ג ה�

13. Mitzraim engendró a los Ludim, los Anamim, los Lehavim, los Naftujim,

 ים יג. ר� צ ד ומ� ל� ת י� ים א� ת לוד� א� ים ו מ� נ� ת ע2 א� ו

ים ב� ה� ת ל א� ים: ו ח� ת> פ נ�

14. los Patrusim y los Caslujim (de donde descendieron los filisteos) y los caftorim.

 ת יד. א� ים ו ס� ר> ת ת פ� א� ים ו ח� ל> ס ר כ� ש� או א2 צ י�

ם ש� ים מ� ת� ש ל� ת פ א� ים: ו ר� �ת פ כ�

15. Cnáan engendró a Tzidón (su primogénito) y Jet,

 ן טו. ע� נ� ד וכ ל� ת י� יד�ן א� כ�רו צ� ת ב א� ת: ו ח�

16. así como también a los jebuseos, los amorreos, los guergueseos,

 ת טז. א� י ו בוס� י ת ה� א� י ו מ�ר� א� ת ה� א� י: ו ש� ג� ר ג� ה�

17. los heveos, los arquitas, los sinitas,   ת יז. א� י ו ו� ח� ת ה� א� י ו ק� ר ע� ת ה� א� י: ו ינ� ס� ה�

18. Los arvaditas, los semareos y los jamateos. Más tarde la familias de los cananeos fueron dispersadas.

 ת יח. א� י ו ד� ו� אר ת ה� א� י ו ר� מ� צ ת ה� א� י ו ת� מ� ח2 ר ה� אח� ו

צו �פ חות נ� פ ש י: מ� נ� ע2 נ� כ ה�

19. Las fronteras cananeas se extendían desde Sidón hacia Guerar hasta Gaza, y hacia Sodoma, Gomorra, Admá y Seboim, hasta Lesa.

 י יט. ה� י בול ו� י ג נ� ע2 נ� כ יד�ן ה� צ� ה מ� כ� ה ב�א2 ר� ר� ד ג ע�

ה ז� ה ע� כ� ה ב�א2 ד�מ� ה ס מ�ר� ע2 ה ו� מ� אד בוים ו ד וצ ע�ע: ש� ל�

20. Estos son los descendientes de Jam, según sus familias y lenguajes, por sus tierras y naciones.

 ה כ. ל� י א� נ� ם ב ם ח� ח�ת� פ ש מ� ם ל ש�נ�ת� ל ם ל� צ�ת� אר ב

ם: ה� גוי� ב

21. También a Shem le nacieron hijos. Fue el ancestro de los hebreos, [y] el hermano de Iéfet, el mayor.

 ם כא. ש� ד ול ל� ם י> י הוא ג� ב� ל א2 י כ� נ� ר ב ב� י ע� ח� א2ת פ� דול: י� ג� ה�

22. Los hijos de Shem fueron Elam, Azur, Arpajshad, Lud y Aram.

 י כב. נ� ם ב ם ש� יל� שור ע� א� ד ו ש� כ פ� אר לוד ו ם: ו ר� א2 ו�

23. Los hijos de Aram fueron Utz, Jul, Guéter y Mash.

 י כג. נ� ם וב ר� חול עוץ א2 ר ו ת� ג� ש: ו מ� ו�

24. Arpajshad tuvo un hijo, Shélaj. Shélaj tuvo un hijo, Éver.

 ד כד. ש� כ פ� אר ד ו ל� ת י� ח א� ל� ח ש� ל� ש� ד ו ל� ת י� א�

ר: ב� ע�

25. Éver tuvo dos hijos. El nombre del primero era Péleg, porque el mundo llegó a estar dividido en sus días. El nombre de su hermano era Ioktán.

 

ר כה. ב� ע� ד ול ל� י י> נ� ים ש נ� ם ב� ד ש� ח� א� ג ה� ל� י פ� כ�יו מ� י� ה ב ג� ל פ ץ נ� אר� ם ה� ש� יו ו ן: אח� ט� ק י�

26. Ioktán fue el padre de Almodad, Shélef, Jatzarmávet, Iéraj,

 ן כו. ט� ק י� ד ו ל� ת י� ד א� מוד� ת אל א� ף ו ל� ת ש� א� ו

ת ו� מ� ר צ� ת ח2 א� ח: ו ר� י�

27. Hadoram, Uzal, Diklá,   ת כז. א� ם ו דור� ת ה2 א� ל ו ת אוז� א� ה: ו ל� ק ד�

28. Oval, Avimael, Shva,   ת כח. א� ל ו ת עוב� א� ל ו א� ימ� ב� ת א2 א� א: ו ב� ש

29. Ofir, Javilá y Iovav. Todos estos fueron los hijos de Ioktán.

 ת כט. א� ר ו ת אופ� א� ה ו יל� ו� ת ח2 א� ב ו ל יוב� ה כ� ל� א�י נ� ן: ב ט� ק י�

30. Sus asentamientos se extendían desde Meshá hacia Sfar, la montaña oriental.

 י ל. ה� י ם ו� ב� א מוש� ש� מ� ה מ� כ� ה ב�א2 ר� פ� ר ס ם: ה� ד� ק� ה�

31. Éstos son los descendientes de Shem, según sus familias y lenguajes, por sus tierras y naciones.

 ה לא. ל� י א� נ� ם ב ם ש� ח�ת� פ ש מ� ם ל ש�נ�ת� ל ל�

ם צ�ת� אר ם: ב ה� גוי� ל

32. Tales fueron las familias de los hijos de Nóaj, según sus crónicas en sus naciones. De éstas, las naciones se dispersaron por sobre la tierra después del diluvio.

 

ה לב. ל� ח�ת א� פ ש י מ� נ� ח� ב �ם נ ד�ת� תול ם ל ה� גוי� בה ל� א� דו ומ� ר פ גוים נ� ץ ה� אר� ר ב� בול: אח� מ� ה�

Capítulo 11

1. Toda la tierra tenía un lenguaje con palabras uniformes.

 י א. ה� י ל ו� ץ כ� אר� ה ה� פ� ת ש� ח� ים א� ר� ב� ים: וד ד� ח� א2

2. Cuando [los pueblos] migraron desde el oriente, encontraron un valle en la tierra de Shinar, y se establecieron allí.

 י ב. ה� י ם ו� ע� ס נ� ם ב ד� ק� או מ� צ מ י� ה ו� ע� ק ץ ב� ר� א� ב

ר ע� נ בו ש� ש י� ם: ו� ש�

3. Se dijeron el uno al otro: “Vamos, moldeemos ladrillos y cozámoslos”. Entonces tuvieron ladrillos para usar como piedra, y asfalto para mortero.

 

רו ג. י�אמ יש ו� ל א� הו א� ע� ה ר� ב� ה ה� נ� ב ל ים נ� נ� ב� לה פ� ר ש נ� ה ו פ� ר� ש י ל� ה� ת ם ו� ה� ה ל� נ� ב� ל ן ה� אב� לר מ� ח� ה� ה ו י� ם ה� ה� ר: ל� מ� �ח ל�

4. Dijeron: “Vamos, construyámonos una ciudad, y una torre cuya cima alcance el firmamento. Hagámonos un nombre, para que no seamos dispersados por sobre toda la faz de la tierra”.

 

רו ד. י�אמ ה ו� ב� ה ה� נ� ב נו | נ� יר ל� ל ע� ד� ג ר�אשו ומ� וים מ� ש� ה ב� ש� ע2 נ� נו ו ם ל� ן ש� פוץ פ� ל נ� י ע� נ� ל פ כ�ץ: אר� ה�

5. Dios descendió para ver la ciudad y la torre que los hijos del hombre habían construido.

 ד ה. ר� י� ה ו� ו� �ה א�ת י ר ת ל� יר א� ע� ת ה� א� ל ו ד� ג מ� ה�

ר ש� נו א2 י ב� נ� ם: ב אד� ה�

6. Dijo Dios: “Son un solo pueblo, teniendo todos un lenguaje, ¡y esto es lo primero que hacen! ¡Ahora bien, ¡nada de lo que planeen hacer será inalcanzable para ellos!

 

ר ו. י�אמ� ה ו� ו� �ה ן י ם ה� ד ע� ח� ה א� פ� ש� ת ו ם אח� ל� כ> לה ז� ם ו ל� ח� שות ה� ע2 ה ל� ת� ע� ר לא ו צ� ם יב� ה� כ�ל מ�

ר ש� מו א2 ז שות: י� ע2 ל�

7. Vamos, descendamos y confundamos su habla, de modo que una persona no comprenda el habla de la otra”.

 ה ז. ב� ה ה� ד� ר ה נ� ל� ב נ� ם ו ם ש� ת� פ� ר ש ש� לא א2

עו מ יש יש ת א� פ� הו: ש ע� ר�

8. De ese lugar, Dios los dispersó por sobre toda la faz de la tierra, y dejaron de construir la ciudad.

 ץ ח. פ� י� ה ו� ו� �ה ם י ם א�ת� ש� ל מ� י ע� נ� ל פ ץ כ� אר� ה�

לו ד ח י� נ�ת ו� ב יר: ל� ע� ה�

9. La nombró Bavel, porque éste fue el lugar donde Dios confundió el lenguaje del mundo. Fue de allí que Dios dispersó [a la humanidad]

  ל ט. ן ע� א כ� ר� ה ק� מ� ל ש ב� י ב� ם כ� ל ש� ל� ה ב� ו� �ה ית פ� ל ש ץ כ� אר� ם ה� ש� ם ומ� יצ� פ� ה ה� ו� �ה ל י י ע� נ� ל פ כ�

por sobre toda la faz de la tierra. ץ: אר� ה�

10. Éstas son las crónicas de Shem: Shem tenía 100 años de edad cuando tuvo un hijo, Arpajshad, dos años después del diluvio.

 ה י. ל� ד�ת א� ם תול ם ש� ן ש� את ב� ה מ נ� ד ש� יול� ת ו� א�

ד ש� כ פ� ים אר ת� נ� ר ש בול: אח� מ� ה�

11. Shem vivió 500 años después de tener a Arpajshad, y tuvo hijos e hijas.

 י יא. ח� י ם ו� י ש� ר� ידו אח2 ת הול� ד א� ש� כ פ� ש אר מ� ח2

אות ה מ� נ� ד ש� יול� ים ו� נ� נות: ב� וב�

12. Arpajshad tenía 35 años de edad cuando tuvo un hijo, Shélaj.

 ד יב. ש� כ פ� אר י ו ש ח� מ� ים ח� לש� ה וש נ� ד ש� יול� ת ו� א�

ח: ל� ש�

13. Arpajshad vivió 403 años después de tener a Shélaj, y tuvo hijos e hijas.

 י יג. ח� י ד ו� ש� כ פ� י אר ר� ידו אח2 ת הול� ח א� ל� לש ש� ש�

ים נ� ע ש� ב� אר אות ו ה מ� נ� ד ש� יול� ים ו� נ� נות: ב� וב�

14. Shélaj tenía 30 años de edad cuando tuvo un hijo, Éver.

 ח יד. ל� ש� י ו ים ח� לש� ה ש נ� ד ש� יול� ת ו� ר: א� ב� ע�

15. Shélaj vivió 403 años después de tener a Éver, y tuvo hijos e hijas.

 י טו. ח� י ח ו� ל� י ש� ר� ידו אח2 ת הול� ר א� ב� לש ע� ש�

ים נ� ע ש� ב� אר אות ו ה מ� נ� ד ש� יול� ים ו� נ� נות: ב� וב�

16. Éver tenía 34 años de edad cuando tuvo un hijo, Péleg.

 י טז. ח� י ר ו� ב� ע ע� ב� ים אר לש� ה וש נ� ד ש� יול� ת ו� א�

ג: ל� פ�

17. Éver vivió 430 años después de tener a Péleg, y tuvo hijos e hijas.

 י יז. ח� י ר ו� ב� י ע� ר� ידו אח2 ת הול� ג א� ל� ים פ� לש� ש

ה נ� ע ש� ב� אר אות ו ה מ� נ� ד ש� יול� ים ו� נ� נות: ב� וב�

18. Péleg tenía 30 años de edad cuando tuvo un hijo, Reú.

 י יח. ח� י ג ו� ל� ים פ� לש� ה ש נ� ד ש� יול� ת ו� עו: א� ר

19. Péleg vivió 209 años después de tener a Reú, y tuvo hijos e hijas.

 י יט. ח� י ג ו� ל� י פ� ר� ידו אח2 ת הול� עו א� ע ר ש� ים ת� נ� ש�

ים את� ה ומ� נ� ד ש� יול� ים ו� נ� נות: ב� וב�

20. Reú tenía 32 años de edad cuando tuvo un hijo, Srug.

 י כ. ח� י עו ו� ים ר ת� ים ש לש� ה וש נ� ד ש� יול� ת ו� א�

רוג: ש

21. Reú vivió 207 años después de tener a Srug, y tuvo hijos e hijas.

 י כא. ח� י עו ו� י ר ר� ידו אח2 ת הול� רוג א� ע ש ב� ש�

ים נ� ים ש� את� ה ומ� נ� ד ש� יול� ים ו� נ� נות: ב� וב�

22. Srug tenía 30 años de edad cuando tuvo un hijo, Najor.

 י כב. ח� י רוג ו� ים ש לש� ה ש נ� ד ש� יול� ת ו� חור: א� נ�

23. Srug vivió 200 años después de tener a Najor, y tuvo hijos e hijas.

 י כג. ח� י רוג ו� י ש ר� ידו אח2 ת הול� חור א� ים נ� את� מ�

ה נ� ד ש� יול� ים ו� נ� נות: ב� וב�

24. Najor tenía 29 años de edad cuando tuvo un   י כד. ח� י חור ו� ע נ� ש� ים ת� ר� ש ע� ה ו נ� ד ש� יול� ת ו� א�

hijo, Téraj. ח: ר� ת�

25. Najor vivió 119 años después de tener a Téraj, y tuvo hijos e hijas.

 י כה. ח� י חור ו� י נ� ר� ידו אח2 ת הול� ח א� ר� ע ת� ש� ת

ה ר� ש ה ע� נ� את ש� ה ומ נ� ד ש� יול� ים ו� נ� נות: ב� וב�

26. Téraj tenía 70 años de edad cuando engendró a Avram, Najor y Harán.

 י כו. ח� י ח ו� ר� ים ת� ע� ב ה ש� נ� ד ש� יול� ת ו� ם א� ר� ת אב א�

חור ת נ� א� ן: ו ר� ה�

27. Éstas son las crónicas de Téraj: Téraj engendró a Avram, Najor y Harán. Harán tuvo un hijo, Lot.

 ה כז. ל� א� ד�ת ו ח תול ר� ח ת� ר� יד ת� ת הול� ם א� ר� אבת חור א� ת נ� א� ן ו ר� ן ה� ר� ה� יד ו ת הול� לוט: א�

28. Harán murió durante la vida de su padre Téraj, en la tierra de su nacimiento, Ur Casdim.

 ת כח. מ� י� ן ו� ר� ל ה� י ע� נ� ח פ ר� יו ת� ץ אב� ר� א� תו ב ד מול�

אור ים: ב ד� ש כ�

29. Avram y Najor se casaron. El nombre de la mujer de Avram era Sarai. El nombre de la mujer de Najor era Milcá, la hija de Harán (quien fue el padre de Milcá e Iscá).

 

ח כט. ק� י� ם ו� ר� חור אב נ� ם ו ה� ים ל� ש� ם נ� ת ש� ש� א�ם ר� י אב ר� ם ש� ש� ת ו ש� חור א� ה נ� כ� ל ת מ� ן ב� ר� י ה� ב� א2ה כ� ל י מ� ב� א2 ה: ו� כ� יס

30. Sarai era estéril; no tenía hijos.   י ל. ה� ת י ו� ר� ה ש� ר� ק� ין ע2 ה א� ד: ל� ל� ו�

31. Téraj tomó a su hijo Avram, a su nieto Lot (el hijo de Harán) y a su nuera Sarai (mujer de Avram). Con ellos, salió de Ur Casdim, dirigiéndose hacia la tierra de Cnáan. Llegaron hasta Jarán y se establecieron allí.

 

ח לא. ק� י� ח ו� ר� ת ת� ם א� ר� נו אב ת ב א� ן לוט ו ן ב� ר� ה�ן נו ב� ת ב א� י ו ר� תו ש� ל� ת כ� ש� ם א� ר� נו אב או ב צ י� ו�

ם ת� אור א� ים מ� ד� ש ת כ� כ� ל� ה ל� צ� ן אר ע� נ� ב�או כ י� ו�ד ן ע� ר� בו ח� ש י� ם: ו� ש�

32. Todos los días de Téraj fueron 205 años, y Téraj murió en Jarán.

 יו לב. ה י� י ו� מ� ח י ר� ש ת� מ� ים ח� נ� ים ש� את� ה ומ� נ� ש�

ת מ� י� ח ו� ר� ן: ת� ר� ח� ב

Parasha Lej LejáGénesis 12:1-17:27

Capítulor 12

1. Dios le dijo a Avram: “Vete de tu tierra, de tu lugar de nacimiento y de la casa de tu padre a la tierra que te mostraré.

 ר א. י�אמ� ה ו� ו� �ה ל י ם א� ר� ך אב ך ל� ך ל צ אר מ�

ך ת ד מול� ית ומ� ב� יך ומ� ל אב� ץ א� אר� ר ה� ש� : א2 ך� א� אר

2. Te convertiré en una gran nación. Te bendeciré y te haré grande. Serás una bendición.

 ך ב. ש ע� א� גוי ו דול ל ך ג� כ ר� ב� א2 ה ו� ל� ד ג� א2 ך ו� מ� ש

ה י� ה ה: ו� כ� ר� ב

3. Bendeciré a aquellos que te bendigan, y al que te maldiga, maldeciré. Todas las familias de la tierra serán bendecidas a través de ti”.

 ה ג. כ� ר ב� א2 יך ו� כ� ר2 ב� ך מ ל ל� ק� כו אא�ר ומ ר ב נ� ך ו כ�ל ב

ח�ת פ ש ה: מ� מ� ד� א2 ה�

4. Avram fue, como Dios le había mandado, y Lot fue con él. Avram tenía 75 años de edad cuando salió de Jarán.

 ך ד. ל� י� ם ו� ר� ר אב ש� א2 ר כ� ב� יו ד� ל� ה א� ו� �ה ך י ל� י� תו ו� א�

ם לוט ר� אב ן ו ש ב� מ� ים ח� נ� ים ש� ע� ב ש� ה ו נ� ש�אתו צ� ן: ב ר� ח� מ�

5. Avram tomó a su mujer Sarai, a su sobrino Lot y todas las pertenencias de ellos, así como también a las personas que habían reunido, y salieron, dirigiéndose hacia Cnáan. Cuando llegaron a Cnáan,

 

ח ה. ק� י� ם ו� ר� ת אב י א� ר� תו ש� ש ת א� א� ן לוט ו ב�יו ת אח� א� ל ו ם כ� כוש� ר ר ש� שו א2 כ� ת ר� א� ש ו פ� נ� ה�ר ש� שו א2 ן ע� ר� ח� או ב צ י� ת ו� כ� ל� ה ל� צ� ן אר ע� נ� ב�או כ י� ו�

ה צ� ן: אר ע� נ� כ

6. Avram viajó por la tierra hasta el área de Shjem, llegando a la planicie de Moré. Los cananeos estaban entonces en la tierra.

 ב�ר ו. ע2 י� ם ו� ר� ץ אב אר� ד ב� קום ע� ם מ כ� ד ש לון ע� א�

ה י מור� נ� ע2 נ� כ ה� ץ: אז ו אר� ב�

7. Dios se le apareció a Avram y dijo: “Daré esta tierra a tu descendencia”. [Avram] erigió allí un altar a Dios, Quien se le había aparecido.

 א ז. ר� י� ה ו� ו� �ה ל י ם א� ר� ר אב י�אמ� ך ו� ע2 ר ז� ן ל ת� ת א� א�

ץ אר� ז�את ה� ן ה� ב� י� ם ו� ח� ש� ב� ז ה מ� ו� �יה ה ל� א� ר נ� ה�יו: ל� א�

8. De allí, [Avram] siguió hacia las montañas al este de Betel. Montó su tienda con Betel al oeste y Ai al este. Erigió allí un altar e invocó el nombre de Dios.

 

ק ח. ת� ע י� ם ו� ש� ה מ� ר� ה� ם ה� ד� ק� ית מ� ב� ל ל ט א� י� ו�לה Eית אה ל ב� ם א� י� י מ� ע� ה� ם ו ד� ק� ן מ� ב� י� ם ו� ח� ש� ב� ז מ�ה ו� �יה א ל� ר� ק י� ם ו� ש� ה: ב ו� �ה י

9. Avram prosiguió entonces su camino, trasladándose constantemente hacia el sur.

 ע ט. ס� י� ם ו� ר� לוך אב סוע� ה� נ� ה: ו ב� ג נ� ה�

10. Hubo una hambruna en la tierra. Avram se dirigió al sur hacia Egipto para permanecer allí durante un tiempo, puesto que la hambruna se había vuelto muy severa en la tierra.

 

י י. ה� י ב ו� ע� ץ ר� אר� ד ב� ר� י� ם ו� ר� ה אב מ� י ר� צ גור מ� ל�ם י ש� ד כ� ב� ב כ� ע� ר� ץ: ה� אר� ב�

11. Cuando se aproximaban a Egipto, le dijo a su mujer Sarai: “Me doy cuenta de que eres una mujer bien parecida.

 י יא. ה� י ר ו� ש� א2 יב כ� ר� ק בוא ה� ה ל� מ� י ר� צ ר מ� י�אמ� ו�ל י א� ר� תו ש� ש ה א� נ� א ה� י נ� ת� ע ד� י י� ה כ� ש� ת א� פ� י

ה א� ר : מ� ת א�

12. Cuando los egipcios te vean, supondrán que eres mi mujer y me matarán, permitiéndote a ti vivir.

 ה יב. י� ה� י ו או כ� ך יר ים א�ת� ר� צ מ� רו ה� אמ תו ו ש א�

גו ז�את ר ה� י ו ת� �ך א א�ת� יו: ו ח� י

13. Si te place, di que eres mi hermana. Entonces serán buenos conmigo por causa tuya, y a través de tus esfuerzos, se me perdonará la

  י יג. ר� מ א א� י נ� ת� �ח ת א2 ן א� ע� מ� ב ל י ייט� ך ל� בור� ע2 ב�ה ת� י ח� י ו ש� פ ך: נ� ל� ל� ג ב�

vida”.

14. Cuando Avram llegó a Egipto, los egipcios vieron que su mujer era muy bella.

 י יד. ה� י בוא ו� ם כ ר� ה אב מ� י ר� צ או מ� ר י� ו�

ים ר� צ מ� ת ה� ה א� ש� א� י ה� ה כ� פ� וא י� ד: ה� �א מ

15. Los funcionarios del faraón la vieron, y le hablaron muy favorablemente de ella al faraón. La mujer fue llevada al palacio del faraón.

 

או טו. ר י� ה ו� י א�ת� ר� ע�ה ש� ר לו פ� ל2 ה� י ה ו� א�ת�ל ע�ה א� ר ח פ� ק� ת> ה ו� ש� א� ית ה� ע�ה: ב� ר פ�

16. Lo trató bien a Avram debido a ella, y de este modo [Avram] adquirió ovejas, ganado, asnos, esclavos y esclavas, asnas y camellos.

 

ם טז. ר� אב יב ול יט� ה ה� בור� ע2 י ב� ה� י צ�אן לו ו�ר ק� ים וב� מ�ר� ח2 ים ו� ד� ב� ע2 ח�ת ו� פ� נ�ת וש �ת א2 ו�

ים: ל� מ� וג

17. Dios hirió al faraón y su palacio con severas plagas debido a Sarai la mujer de Avram.

 ע יז. ג� נ� י ה ו� ו� �ה ת י ע�ה | א� ר ים פ� ע� ג� ים נ ד�ל� ג

ת א� יתו ו ל ב� ר ע� ב� י ד ר� ת ש� ש� ם: א� ר� אב

18. El faraón convocó a Avram y dijo: “¿Cómo pudiste hacerme esto?¿Por qué no me dijiste que ella era tu mujer?

 א יח. ר� ק י� ע�ה ו� ר ם פ� ר� אב ר ל י�אמ� ה ו� ז�את מ�

ית� ש� י ע� ה ל� מ� ת� לא ל� ד ג� י ה� י ל� ך כ� ת ש א�וא: ה�

19. ¿Por qué dijiste que ella era tu hermana de modo que la tomara yo para mí como mujer? Ahora, ¡aquí está tu mujer! ¡Tómala y vete!”.

 

ה יט. מ� ת� ל� ר י אמ� ת� �ח וא א2 ח ה� ק� א� ה ו� י א�ת� ל�ה ש� א� ה ל ת� ע� ה ו נ� ך ה� ת ש ח א� ך: ק� ל� ו�

20. El faraón puso hombres a cargo de [Avram], y lo enviaron a su camino junto con su mujer y todo lo que era suyo.

 ו כ. צ� י יו ו� ל� ע�ה ע� ר ים פ� ש� נ� חו א2 ל ש� י א�תו ו�

ת א� תו ו ש ת א� א� ל ו ר כ� ש� לו: א2

Capítulo 13

1. Avram se dirigió al norte hacia el Néguev junto con su mujer y todo lo que era suyo, incluyendo a Lot.

 ל א. ע� י� ם ו� ר� ים אב ר� צ מ� תו הוא מ� ש א� ל ו כ� ר ו ש� א2לוט לו מו ו ה: ע� ב� ג נ� ה�

2. Avram era muy rico, con ganado, plata y oro.   ם ב. ר� אב ד ו ב� א�ד כ� ה מ נ� ק מ� ף ב� ס� כ� ב: ב� ה� ז� וב�

3. Prosiguió en sus viajes, desde el Néguev hacia Betel, hasta [que llegó a] el lugar donde tuvo originalmente su tienda, entre Betel y Ai,

 ך ג. ל� י� יו ו� ע� ס� מ� ב ל ג� נ� ד מ� ע� ית ו ל ב� ד א� קום ע� מ� ה�

ר ש� ה א2 י� ם ה� לה ש� Eה אה ל� ח� ת ין ב� ית ב� ל ב� ין א� וב�י: ע� ה�

4. el sitio del altar que había erigido allí al principio. Avram invocó el nombre de Dios.

 ל ד. קום א� ח� מ ב� ז מ� ר ה� ש� ה א2 ש� ם ע� ה ש� אש�נ� ר� ב�

א ר� ק י� ם ו� ם ש� ר� ם אב ש� ה: ב ו� �ה י

5. Lot, que acompañaba a Avram, también tenía ovejas, ganado y tiendas.

 ם ה. ג� לוט ו ך ל ל� �ה ת ה� ם א� ר� ה אב י� ר צ�אן ה� ק� וב�

ים: ל� ה� �א ו

6. La tierra no podía sostenerlos viviendo juntos; la riqueza de ellos era tan grande que no podían permanecer juntos.

 לא ו. א ו ש� ם נ� ץ א�ת� אר� ת ה� ב� ש� ו ל� ד� ח י י� ה כ� י� ה�

ם כוש� ב ר לא ר� לו ו כ ת י� ב� ש� ו: ל� ד� ח י�

7. Se generó una fricción entre los pastores de los rebaños de Avram y los de Lot. Los cananeos y los perezeos vivían entonces en la tierra.

 י ז. ה� י יב ו� ין ר� י ב� ה ר�ע� נ� ק ם מ� ר� ין אב י וב� ה ר�ע� נ� ק מ�

י לוט נ� ע2 נ� כ ה� י ו ז� ר� פ ה� ב אז ו ץ: יש� אר� ב�

8. Avram le dijo a Lot: “Que no haya fricción entre nosotros, ni entre mis pastores y los tuyos. Después de todo, somos hermanos.

 ר ח. י�אמ� ם ו� ר� ל אב א אל לוט א� י נ� ה� ה ת יב� ר� מ

י ינ� ך ב� ינ� ין וב� י וב� ין ר�ע� יך וב� י ר�ע� ים כ� ש� נ� ים א2 אח�נו: ח נ� א2

9. Toda la tierra está delante de ti. ¿Por qué no te separas de mí? Si tú [vas a] la izquierda, yo iré a la derecha; si a la derecha, yo tomaré la izquierda”.

 

לא ט. ל ה2 ץ כ� אר� יך ה� נ� פ� ד ל ר� פ� א ה� י נ� ל� ע� ם מ� א�מ�אל ש ה ה� נ� ימ� א� ם ו א� ין ו מ� י� ה: ה� יל� א� מ ש א� ו

10. Lot alzó los ojos y vio que toda la planicie del Jordán, todo el camino hacia Tzóar tenía abundancia de agua. (Esto fue antes de que Dios destruyera Sodoma y Gomorra). Era como el propio jardín de Dios, como la tierra de Egipto.

 

א י. ש� י� ת לוט ו� יו א� ינ� א ע� ר י� ת ו� ל א� ר כ� כ� ן כ� ד� ר י� ה�י ה כ� ל� ה כ> ק� ש י מ� נ� פ ת ל� ח� ה | ש� ו� �ה ת י ד�ם א� ת ס א� ו

ה מ�ר� ן ע2 ג� ה כ ו� �ה ץ י ר� א� ים כ ר� צ ה מ� כ� ר: ב�א2 צ�ע�

11. Lot eligió para sí toda la planicie del Jordán. Se dirigió hacia el este, y los dos se separaron.

 ר יא. ח� ב י� ת לוט לו ו� ל א� ר כ� כ� ן כ� ד� ר י� ע ה� ס� י� לוט ו�

ם ד� ק� דו מ� ר פ� י� יש ו� ל א� ע� יו: מ� אח�

12. Avram vivió en la tierra de Cnáan, mientras que Lot moró en las ciudades de la planicie, habiendo migrado hasta Sodoma.

 ם יב. ר� ב אב ש� ץ י� ר� א� ן ב ע� נ� לוט כ ב ו ש� י י� ר� ע� ב

ר כ� כ� ל ה� ה� א� י� ד ו� ד�ם: ע� ס

13. Pero las personas de Sodoma eran muy perversas, y pecaban contra Dios.

 י יג. ש� אנ ד�ם ו ים ס ע� ים ר� א� ט� ח� ה ו ו� �יה ד: ל� �א מ

14. Después de que Lot lo dejara, Dios le dijo a Avram: “Levanta los ojos, y, desde el lugar en que estás ahora [parado], mira hacia el norte, hacia el sur, hacia el este y hacia el oeste.

 

ה יד. ו� �יה ר ו� ל אמ� ם א� ר� י אב ר� ד אח2 ר� פ� לוט ה�מו ע� א מ� א ש� יך נ� ינ� ה ע� א� ן ור קום מ� מ� ר ה� ש� א2ה ת� ם א� ה ש� נ� �פ ה צ� ב� ג נ� ה ו� מ� ד ק� ה: ו� מ� י� ו�

15. Puesto que toda la tierra que ves, daré a ti y a tu descendencia para siempre.

 י טו. ת כ� ל א� ץ כ� אר� ר ה� ש� ה א2 ת� ה א� ך ר�א� ל

ה נ� נ� ת ך א� ע2 ר ז� ד ול ם: ע� עול�

16. Haré a tu descendencia como el polvo de la tierra; si un hombre puede contar [todos]

  י טז. ת� מ ש� ת ו ך א� ע2 ר ר ז� פ� ע2 ץ כ� אר� ר ה� ש� ם א2 | א�ל יש יוכ� נות א� מ ת ל� ר א� פ� ץ ע2 אר� ם ה� ך ג� ע2 ר ז�

los granos de polvo del mundo, entonces tu descendencia también será contable.

ה: נ� ימ�

17. Levántate, anda por la tierra, a través de su largo y ancho, puesto que la daré [toda] a ti”.

 ך קום יז. ל� ה� ת ץ ה� אר� ה ב� כ� אר ה ל ב� ח ר� י ול ך כ� ל

ה: נ� נ� ת א�

18. Avram siguió. Llegó y se asentó en las planicies de Mamré, en Jevrón, y erigió allí un altar a Dios.

 ל יח. ה� א� י� ם ו� ר� ב�א אב י� ב ו� ש� י� י ו� לנ� א� א ב ר� מ ר מ� ש� א2

רון ב ח� ן ב ב� י� ם ו� ח� ש� ב� ז ה: מ� ו� �יה ל�

Capítulo 14

1. Fue alrededor de este tiempo que Amrafel rey de Shinar, Arioj rey de Elasar, Kdarlaómer rey de Elam y Tidal rey de Goím

 י א. ה� י י ו� ימ� ל ב� פ� ר� ך אמ ל� ר מ� ע� נ יוך ש� ך אר ל� מ�

ר ס� ל� ר א� ע�מ� ל� ר ד� ך כ ל� ם מ� יל� ל ע� ע� ד ת� ך ו ל� גוים: מ�

2. hicieron guerra contra Bera rey de Sodoma, Birshá rey de Gomorra, Shinav rey de Admá, Sheméver rey de Tzvoim y el rey de Bela (ahora Tzóar).

 

שו ב. ה ע� מ� ח� ל ת מ� ע א� ר� ך ב� ל� ד�ם מ� ת ס א� ע ו ש� ר ב�ך ל� ה מ� מ�ר� אב ע2 נ ך ש� ל� ה | מ� מ� ר אד ב� א� מ ש� ך ו ל� מ�

בוים ך צ ל� ע ומ� ל� יא ב� ר: ה� צ�ע�

3. Todos éstos se habían reunido en el valle de Sidim (ahora el Mar Muerto).

 ל ג. ה כ� ל� רו א� ב ל ח� ק א� מ� ים ע� ד� ש� ם הוא ה� י�

ח: ל� מ� ה�

4. Ellos habían servido a Kdarlaómer durante doce años, pero en el año decimotercero se rebelaron.

 ים ד. ת� ה ש ר� ש ה ע� נ� דו ש� ב ת ע� ר א� ע�מ� ל� ר ד� כ

לש ה וש ר� ש ה ע� נ� דו: ש� ר� מ�

5. En el año decimocuarto, vinieron Kdarlaómer y sus reyes aliados. Derrotaron a los refaím en Ashterot Karnaim, a los zuzim en Jam, a los emim en Shavé Kiriataim

 

ע ה. ב� אר ה וב ר� ש ה ע� נ� א ש� ר ב� ע�מ� ל� ר ד� כים כ� ל� מ ה� ר ו ש� תו א2 כו א� י� ת ו� ים א� א� פ� ר�ת ר ת ש ע� ב

ים נ� ר ת ק� א� ים ו זוז� ם ה� ה� ת ב א� ים ו ימ� א� ה ה� ו� ש� בים: ת� י� ר ק�

6. y a los horitas en el país montañoso de Seír, hasta Eil Parán, que bordea el desierto.

 ת ו. א� י ו ר� �ח ם ה� ר� ר2 ה� יר ב ע� ד ש� יל ע� ן א� אר� ר פ� ש� א2

ל ר: ע� ב� ד מ� ה�

7. Entonces se volvieron y llegaron a Ein Mishpat (ahora Kadesh), y conquistaron todo el campo de los amalecitas, así como también a los amorreos que vivían en Jatzatzón Tamar.

 

בו ז. ש> י� ב�או ו� י� ל ו� ין א� ט ע� פ� ש וא מ� ש ה� ד� כו ק� י� ו�ת ל א� ה כ� ד� י ש ק� ל� מ� ע2 ם ה� ג� ת ו י א� מ�ר� א� ב ה� יש� ה�

ן �צ צ2 ח� ר: ב מ� ת�

8. Los reyes de Sodoma, Gomorra, Admá, Tzvoim y Bela (Tzóar) marcharon. Establecieron líneas de batalla en el valle de Sidim,

 א ח. צ� י� ך ו� ל� ד�ם מ� ך ס ל� ה ומ� מ�ר� ך ע2 ל� ה ומ� מ� אד

ך ל� בוים ומ� ך צ ל� ע ומ� ל� וא ב� ר ה� כו צ�ע� ר ע� י� ם ו� ת� א�ה מ� ח� ל ק מ� מ� ע� ים: ב ד� ש� ה�

9. contra Kdarlaómer rey de Elam, Tidal rey de Goím, Amrafel rey de Shinar y Arioj rey de

  ת ט. ר א� ע�מ� ל� ר ד� ך כ ל� ם מ� יל� ל ע� ע� ד ת� ך ו ל� גוים מ�ל פ� ר� אמ ך ו ל� ר מ� ע� נ יוך ש� אר ך ו ל� ר מ� ס� ל� ה א� ע� ב� אר

Elasar. Había cuatro reyes contra los cinco. ים כ� ל� ת מ ה: א� ש� מ� ח2 ה�

10. El valle de Sidim estaba colmado de pozos de alquitrán, y cuando los reyes de Sodoma y Gomorra trataron de huir, cayeron en ellos. Los otros huyeron hacia las montañas.

 

ק י. מ� ע� ים ו ד� ש� ר�ת ה� א� ר�ת ב� א� ר ב� מ� סו ח� נ> י� ך ו� ל� מ�ד�ם ה ס מ�ר� ע2 לו ו� פ י� ה ו� מ� ים ש� אר� ש נ� ה� ה ו ר� סו: ה� נ�

11. [Los vencedores] tomaron todos los bienes de Sodoma y Gomorra, y todo el alimento, y partieron.

 חו יא. ק י� ת ו� ל א� ש כ� כ> ד�ם ר ה ס מ�ר� ע2 ת ו� א� ל ו כ�

ם ל� כו: אכ ל� י� ו�

12. Cuando salieron, [también] tomaron al sobrino de Avram, Lot, y sus posesiones, puesto que él había estado viviendo en Sodoma.

 חו יב. ק י� ת ו� ת לוט א� א� שו ו כ> ן ר י ב� ח� ם א2 ר� אב

כו ל� י� הוא ו� ב ו ד�ם: יש� ס ב�

13. Aquellos que escaparon vinieron y le trajeron las novedades a Avram el Hebreo, quien vivía tranquilo en las planicies de Mamré el Amorreo, hermano de Eshkol y Aner. Ellos eran aliados de Avram.

 

ב�א יג. י� יט ו� ל� פ� ד ה� ג� י� ם ו� ר� אב י ל ר� ב ע� הוא ה� ן ו ש�כ�י לנ� א� א ב ר� מ י מ� מ�ר� א� י ה� ח� כ�ל א2 ש י א� ח� א2 ר ו� נ� ע�

ם ה� י ו ל� ע2 ית ב� ר� ם: ב ר� אב

14. Cuando Avram escuchó que su pariente había sido tomado cautivo, convocó a todos sus 318 hombres de combate, quienes habían nacido en su casa. Corrió en pos [de los invasores], alcanzándolos en Dan.

 

ע יד. מ� ש י� ם ו� ר� י אב ה כ� ב� ש יו נ� ק אח� ר� י� ת ו� א�יו יכ� נ� י ח2 יד� ל� יתו י ה ב� מ�נ� ר ש ש� לש ע� אות וש מ�ד�ף ר י� ד ו� ן: ע� ד�

15. Dividió [sus fuerzas] contra ellos [y atacó] esa noche: él y sus siervos. Atacó, y persiguió [a los invasores] hasta Jová, que está a la izquierda de Damasco.

 

ק טו. ל� ח� י� ם ו� יה� ל� ה ע2 ל� י יו הוא | ל� ד� ב� ע2 ם ו� כ� י� ו�ם פ� ד ר י� ד ו� ה ע� ר חוב� ש� מ�אל א2 ש ק: מ� ש� מ� ד� ל

16. [Avram] trajo de vuelta toda la propiedad. También trajo de vuelta a su pariente Lot y todos sus bienes, junto con las mujeres y las [otras] personas.

 

ב טז. ש� י� ת ו� ל א� ש כ� כ> ר ם ה� ג� ת ו יו לוט א� אח�שו כ> יב ור ש� ם ה� ג� ת ו ים א� ש� נ� ת ה� א� ם: ו ע� ה�

17. Después de que retornó de su victoria sobre Kdarlaómer y sus reyes aliados, el rey de Sodoma salió a recibirlo en el valle del Nivel (ahora el valle del Rey).

 

א יז. צ� י� ך ו� ל� ד�ם מ� אתו ס ר� ק י ל� ר� כות שובו אח2 ה� מ�ת ר א� ע�מ� ל� ר ד� ת כ א� ים ו כ� ל� מ ר ה� ש� תו א2 ל א� א�

ק מ� ה ע� ו� ק הוא ש� מ� ך: ע� ל� מ� ה�

18. Malki-tzédek rey de Shalem trajo pan y vino. Era sacerdote de Dios, el Altísimo.

 י יח. כ� ל ק ומ� ד� ך צ� ל� ם מ� ל� יא ש� ם הוצ� ח� ין ל� י� הוא ו� ון ל כ�ה� א� יון: ל ל ע�

19. Bendijo [a Avram], y dijo: “Bendito sea   הו יט. כ� ר2 ב� י ר ו� י�אמ� רוך ו� ם ב� ר� ל אב א� יון ל ל ה ע� נ� � ק

Avram del Dios Altísimo, Poseedor del cielo y de la tierra.

ים מ� ץ: ש� אר� ו�

20. Y bendito sea Dios Altísimo, Quien entregó a tus enemigos en tu mano”. [Avram entonces] le dio un décimo de todo.

 רוך כ. ל וב� יון א� ל ר ע� ש� ן א2 ג� יך מ� ר� ך צ� ד� י� ן ב ת� י� לו ו�

ר ש� ע2 כ�ל: מ� מ�

21. El rey de Sodoma le dijo a Avram, “Entrégueme la gente. Usted puede guardar los bienes.”

 ר כא. י�אמ� ך ו� ל� ד�ם מ� ל ס ם א� ר� ן אב י ת� ל�

ש פ� נ� ש ה� כ> ר ה� ח ו ך: ק� ל�

22. Avram le replicó al rey de Sodoma: “¡He alzado la mano [en un juramento] a Dios Altísimo, Poseedor del cielo y de la tierra!

 

ר כב. י�אמ� ם ו� ר� ל אב ך א� ל� ד�ם מ� י ס מ�ת� ר� ה2י ד� ל י� ה א� ו� �ה ל י יון א� ל ה ע� נ� �ים ק מ� ץ: ש� אר� ו�

23. ¡Ni un hilo ni un cordón de calzado! ¡No tomaré nada que sea tuyo! No podrás decir: ‘Fui yo el que hizo rico a Avram’.

 ם כג. חוט א� ד מ� ע� רוך ו ל ש ע� ם נ� א� ח ו ק� א�

ל כ� ר מ� ש� ך א2 לא ל� ר ו י ת�אמ� נ� י א2 ת� ר ש� ע� ה�ת ם: א� ר� אב

24. La única excepción es lo que los jóvenes han comido, y la parte de los hombres que fueron conmigo: Aner, Eshkol y Mamré. Que ellos tomen su porción”.

 

י כד. ד� ע� ל ק ב� ר ר� ש� לו א2 ים אכ ר� ע� נ ק ה� ל� ח� וים ש� נ� א2 ר ה� ש� כו א2 ל י ה� ת� ר א� נ� כ�ל ע� ש א�

א ר� מ ם ומ� חו ה� ם: יק ק� ל ח�

Capítulo 15

1. Después de estos eventos, vino la palabra de Dios a Avram en una visión, diciendo: “No temas, Avram, Yo soy tu escudo. Tu recompensa es muy grande”.

 

ר א. ים אח� ר� ב� ד ה | ה� ל� א� ה ה� י� ר ה� ב� ה ד ו� �ה ל י א�ם ר� ה אב ז� ח2 מ� אמ�ר ב� א אל ל� יר� ם ת� ר� י אב כ� �ן אנ ג� מ�

ך ך ל� ר כ� ה ש ב� ר ד: ה� �א מ

2. Dijo Avram: “Oh Señor, Dios, ¿qué me darás si permanezco sin hijos? El heredero de mi casa será Damasco Eliézer”.

 ר ב. י�אמ� ם ו� ר� י אב ד�נ� ה א2 ו� �ה ה י� ן מ� ת� י ת� י ל� כ� �אנ ו

ך י הול� יר� ר� ן ע2 ק וב� ש� י מ� ית� ק הוא ב� ש� מ� ד�ר: ז� יע� ל� א�

3. Avram prosiguió: “No me has dado hijos. Un miembro de mi casa heredará lo que es mío”.

 ר ג. י�אמ� ם ו� ר� ן אב י ה� ה לא ל� ת� ת� ע נ� ר� ה ז� נ� ה� ן ו ב�

י ית� ש ב� י: יור� ת� �א

4. Súbitamente vino a él la palabra de Dios: “¡Ése no será tu heredero! Uno nacido de tu propio cuerpo heredará lo que es tuyo”.

 ה ד. נ� ה� ר ו ב� ה ד ו� �ה יו י ל� אמ�ר א� ך לא ל� ש ה ייר� י ז� כ�

ם ר א� ש� א א2 צ� יך י� ע� מ� ך: הוא מ� ש� ייר�

5. Entonces llevó [a Avram] afuera y dijo: “Mira el firmamento y cuenta las estrellas. Ve si puedes contarlas”. [Dios] entonces le dijo: “Así es cuán [numerosos] serán tus descendientes”.

 

א ה. יוצ� ה א�תו ו� חוצ� ר ה� י�אמ� ט ו� ב� א ה� ה נ� מ� י מ� ש� ה�ר �פ ים וס ב� כוכ� ם ה� ל א� פ�ר תוכ� ס ם ל� ר א�ת� י�אמ� לו ו�

ה כ�ה י� ך: יה ע� ר ז�

6. [Avram] creyó en Dios, y Él lo consideró como rectitud.

 ן ו. מ� א� ה� ה ו ו� �יה ה� ב� ב� ש ח י� ה: לו ו� ק� ד� צ

7. [Dios] le dijo: “Yo soy Dios, Quien te sacó de Ur Casdim para darte esta tierra como posesión”.

 ר ז. י�אמ� יו ו� ל� י א� נ� ה א2 ו� �ה ר י ש� יך א2 את� הוצ�

אור ים מ� ד� ש ת כ� ת� ך ל� ת ל ץ א� אר� ז�את ה� ה�ה: ת� ש ר� ל

8. “Oh Señor, Dios –replicó [Avram]–. ¿Cómo puedo realmente saber que será mía?”.

 ר ח. י�אמ� י ו� ד�נ� ה א2 ו� �ה ה י� מ� ע ב� ד� י א� כ�

ה: נ� ש� יר� א�

9. [Dios] le dijo: “Trae para Mí una novilla selecta, una cabra selecta, un carnero selecto, una tórtola y un pichón de paloma”.

 

ר ט. י�אמ� יו ו� ל� ה א� ח� י ק ה ל� ל� ג ת ע� ש� ל� ש> מז ע� ת ו ש� ל� ש> יל מ א� ש ו ל� ש> ר מ �ת ל: ו גוז� ו

10. [Avram] presentó todos éstos para Él. Los partió por la mitad, y puso una mitad frente a la otra. A las aves, sin embargo, no partió.

 

ח י. ק� י� ת לו ו� ל א� ה כ� ל� ר א� ת� ב� י ם ו� ך א�ת� ו� ת� ב�ן ת� י� יש ו� רו א� ת את ב� ר� ק הו ל� ע� ת ר� א� פ�ר ו צ� ה�ר: לא ת� ב�

11. Descendieron buitres sobre los cuerpos muertos, pero Avram los ahuyentó.

 ד יא. ר� י� יט ו� ע� ל ה� ים ע� ר� ג� פ ב ה� ש� י� ם ו� א�ת�

ם: ר� אב

12. Cuando el sol se ponía, Avram cayó en trance y fue alcanzado por un profundo y sombrio pavor.

 י יב. ה� י ש ו� מ� ש� בוא ה� ה ל� מ� ד� ר ת� ה ו ל� פ ל נ� ע�

ם ר� ה אב נ� ה� ה ו ימ� ה א� כ� ש� ה ח2 ד�ל� ת ג ל� פ� � ניו: ל� ע�

13. [Dios] le dijo a Avram: “Sabe con seguridad que tus descendientes serán extranjeros en una tierra que no es de ellos durante 400 años. Serán esclavizados y oprimidos.

 

ר יג. י�אמ� ם ו� ר� אב ד�ע� ל ע י� ד� י ת� ר כ� ה ג� י� | יהך ע2 ר ץ ז� ר� א� ם לא ב ה� דום ל� ב� ע2 נו ו� ע� ם ו א�ת�

ע ב� אות אר ה: מ� נ� ש�

14. Pero Yo finalmente traeré el juicio contra la nación que los esclavice, y saldrán entonces con gran riqueza.

 ם יד. ג� ת ו גוי א� ר ה� ש� ב�דו א2 ע2 ן י� י ד� כ� � אנ

י ר� אח2 ן ו או כ� צ ש י� כ> ר דול: ב� ג�

15. Tú te unirás a tus padres en paz, y serás enterrado en una buena vejez.

 ה טו. ת� א� בוא ו ל ת� יך א� ב�ת� לום א2 ש� ר ב ב� ק� ת�

ה יב� ש� ה: ב טוב�

16. La cuarta generación retornará aquí, puesto que el pecado del amorreo no habrá seguido su curso hasta entonces”.

 דור טז. י ו יע� ב� שובו ר ה י� נ� י ה� ם לא כ� ל� ש�ון י ע2 מ�ר� א� ד ה� ה: ע� נ� ה�

17. El sol se puso, y llegó a estar muy oscuro. Un horno humeante y una antorcha ardiente pasaron entre las mitades de los animales.

 

י יז. ה� י ש ו� מ� ש� אה ה� ה ב� ט� ל� ע2 ה ו� י� ה ה� נ� ה� ונור ן ת� ש� יד ע� פ� ל� ש ו ר א� ש� ר א2 ב� ין ע� ב�

ים ר� ז� ג ה: ה� ל� א� ה�

18. En ese día, Dios hizo un pacto con Avram, diciendo: “A tus descendientes he dado esta tierra, desde el río de Egipto hasta el gran río, el Éufrates;

 

יום יח. הוא ב� ת ה� ר� ה כ� ו� �ה ת י ם א� ר� אבית ר� אמ�ר ב ך ל� ע2 ר ז� י ל ת� ת� ת נ� ץ א� אר� ה�ז�את ר ה� ה� נ ים מ� ר� צ ד מ� ר ע� ה� נ� ד�ל ה� ג� ר ה� ה� נת: ר� פ

19. [las tierras de] los cineos, los cenizeos, los cadmoneos,

 ת יט. י א� ינ� ק� ת ה� א� י ו ז� נ� ק ת ה� א� י: ו נ� �מ ד ק� ה�

20. los hititas, los perezeos, los refaím,   ת כ. א� י ו ת� ח� ת ה� א� י ו ז� ר� פ ת ה� א� ים: ו א� פ� ר ה�

21. los amorreos, los cananeos, los guergueseos y los jebuseos.

 ת כא. א� י ו מ�ר� א� ת ה� א� י ו נ� ע2 נ� כ ת ה� א� ו

י ש� ג� ר ג� ת ה� א� י: ו בוס� י ה�

Capítulo 16

1. La mujer de Avram, Sarai, no le había dado a él ningún hijo. Tenía ella una esclava egipcia con el nombre de Hagar.

 י א. ר� ש� ת ו ש� ם א� ר� ה לא אב ד� ל ה לו י� ל� ה ו ח� פ ש�

ית ר� צ ה מ� מ� ר: וש ג� ה�

2. Sarai le dijo a Avram: “Dios me ha impedido tener hijos. Ven a mi esclava, y quizá tenga yo hijos a través de ella”. Avram escuchó a Sarai.

 ר ב. ת�אמ� י ו� ר� ל ש� ם א� ר� ה אב נ� א ה� י נ� נ� ר� צ� ה ע2 ו� �ה י

ת ד� ל� א ב�א מ� ל נ� י א� ת� ח� פ י ש� ה אול� נ� ב� ה א� נ� מ� מ�ע מ� ש י� ם ו� ר� קול אב י: ל ר� ש�

3. Después de que Avram hubo vivido en Cnáan durante diez años, su mujer Sarai tomó a Hagar la egipcia su esclava, y se la dio a su esposo Avram como mujer.

 

ח ג. ק� ת� י ו� ר� ת ש� ש� ם א� ר� ת אב ר א� ג� ית ה� ר� צ מ� ה�ה ת� ח� פ ץ ש� ק� ר מ� ש� ים ע� נ� ת ש� ב� ש� ם ל ר� ץ אב ר� א� ב

ן ע� נ� ן כ ת� ת� ה ו� ם א�ת� ר� אב ה ל יש� ה: לו א� ש� א� ל

4. [Avram] vino a ella, y ella concibió. Cuando se dio cuenta de que estaba embarazada, miró a su señora con desprecio.

 ב�א ד. י� ל ו� ר א� ג� ר ה� ה� ת� א ו� ר� ת� י ו� ה כ� ת� ר� ל ה� ק� ת� ו�

ה ת� ר ב� : ג יה� ינ� ע� ב

5. Sarai le dijo a Avram: “¡Es todo culpa tuya! ¡Yo misma puse a mi esclava en tus brazos! Ahora que ve que está embarazada, me mira con falta de respeto. ¡Que Dios juzgue entre tú y yo!”.

 

ר ה. ת�אמ� י ו� ר� ל ש� ם א� ר� י אב ס� מ� יך ח2 ל� י ע� כ� � אני ת� ת� י נ� ת� ח� פ ך ש� יק� ח� א ב ר� ת� י ו� ה כ� ת� ר� ל ה� ק� א� ו�

יה� ינ� ע� פ�ט ב ה יש ו� �ה י י ינ� י�ך: ב� ינ� וב�

6. Avram le replicó a Sara: “Tu esclava está en tus manos. Haz con ella como consideres adecuado”. Sarai la maltrató, y [Hagar] huyó de ella.

 

ר ו. י�אמ� ם ו� ר� ל אב י א� ר� ה ש� נ� ך ה� ת� ח� פ ך ש� ד� י� בי ש� ה ע2 טוב ל� יך ה� ינ� ע� ה� ב נ� ע� ת י ו� ר� ח ש� ר� ב ת� ו�

: יה� נ� פ� מ�

7. Un ángel de Dios la encontró junto a una fuente en el desierto, en el oasis en el camino a Shur.

 ה ז. א� צ� מ י� ך ו� א� ל ה מ� ו� �ה ל י ין ע� ים ע� מ� ר ה� ב� ד מ� ב�

ל ין ע� ע� ך ה� ר� ד� שור: ב

8. [El ángel] dijo: “¡Hagar, sierva de Sarai! ¿De dónde vienes, y adónde vas?”. “Huyo de mi señora, Sarai”, respondió ella.

 ר ח. י�אמ� ר ו� ג� ת ה� ח� פ י ש� ר� י ש� ה א� ז� את מ� ה ב� אנ� ו

י כ� ל� ר ת� ת�אמ� י ו� נ� פ י מ� ר� י ש� ת� ר ב� י ג כ� �ת: אנ ח� ב�ר�

9. El ángel de Dios le dijo: “Retorna a tu señora, y sométete a ella”.

 ר ט. י�אמ� ה ו� ך ל� א� ל ה מ� ו� �ה י י ל שוב� ך א� ת� ר ב� ג

י נ� ע� ת ה� ת ו ח� : ת� יה� ד� י�

10. [Otro] ángel dijo en nombre de Dios: “Te concederé muchos descendientes. Serán tantos que serán incontables”.

 ר י. י�אמ� ה ו� ך ל� א� ל ה מ� ו� �ה ה י ב� ר ה ה� ב� ת אר א�

ך ע� ר לא ז� ר ו פ� ר�ב: יס� מ�

11. [Todavía otro] ángel de Dios le dijo a ella: “Estás embarazada, y darás a luz un hijo. Debes llamarlo Ishmael, puesto que Dios ha escuchado tu plegaria.

 

ר יא. י�אמ� ה ו� ך ל� א� ל ה מ� ו� �ה ך י נ� ה ה� ר� ת ה� ד י�ל� ן ו ב�את ר� ק� מו ו אל ש ע� מ� י יש ע כ� מ� ה ש� ו� �ה ל י ך: א� י� נ ע�

12. Será un rebelde. Su mano será contra todos, y la mano de todos será contra él. Con todo, morará tranquilo cerca de todos sus hermanos”.

 הוא יב. ה ו י� א יה ר� ם פ� דו אד� כ�ל י� ד ב� י� ל בו כ�ל ו ע� וי נ� ל פ יו כ� ח� כ�ן: א� יש

13. [Hagar] Le dio un nombre a Dios, Quien le había hablado, [diciendo]: “Tú eres un Dios de la vista”, puesto que ella dijo: “¿No vi [todavía] aquí después de mi visión?

 

א יג. ר� ק ת� ם ו� ה ש� ו� �ה ר י ד�ב� יה� ה� ל� ה א� ת� ל א� י א� א� Eר י ה כ� ר� ם אמ ג� לם ה2 י ה2 ית� א� י ר� ר� י: אח2 ר�א�

14. Ella, por consiguiente, llamó al oasis “Oasis de Vida mi Visión (Beer LaJai Roí). Es entre Kadesh y Béred.

 ל יד. ן ע� א כ� ר� ר ק� א� ב ר ל� א� י ב ח� י ל� ה ר�א� נ� ין ה� ב�

ש ד� ין ק� ד: וב� ר� ב�

15. Hagar dio a luz al hijo de Avram. Avram le dio a su hijo el nombre de Ishmael, quien le había nacido a Hagar.

 ד טו. ל� ת� ר ו� ג� ם ה� ר� אב ן ל א ב� ר� ק י� ם ו� ר� ם אב נו ש� ב

ר ש� ה א2 ד� ל ר י� ג� אל: ה� ע� מ� יש

16. Tenía 86 años de edad cuando Hagar dio a luz a Ishmael, hijo de él.

 ם טז. ר� אב ן ו ים ב� נ� �מ ה ש נ� ש ש� ש� ים ו נ� ת ש� ד� ל� ב

ר ג� ת ה� אל א� ע� מ� ם: יש ר� אב ל

Capítulo 17

1. Avram tenía 99 años de edad. Dios se le apareció y dijo: “Yo soy Dios Todopoderoso. Camina delante de Mí y sé perfecto.

 י א. ה� י ם ו� ר� ן אב ים ב� ע� ש ה ת� נ� ע ש� ש� ת� ים ו נ� ש�

א ר� י� ה ו� ו� �ה ל י ם א� ר� ר אב י�אמ� יו ו� ל� י א� נ� ל א2 י א� ד� ש�ך ל� ה� ת י ה� נ� פ� ה ל י� ה ים: ו� מ� ת�

2. Haré un pacto entre nosotros, y acrecentaré mucho tus números”.

 ה ב. נ� ת א� י ו ית� ר� י ב ינ� ך ב� ינ� ה וב� ב� אר ך ו א�ד אות מ ב�

ד: �א מ

3. Avram cayó sobre su rostro. Dios le habló [nuevamente], diciendo:

 ל ג. �פ י� ם ו� ר� ל אב יו ע� נ� ר פ� ב� ד� י תו ו� ים א� לה� א�

אמ�ר: ל�

4. “En cuanto a Mí, aquí está Mi pacto contigo: serás el padre de una multitud de naciones.

 י ד. נ� ה א2 נ� י ה� ית� ר� ך ב ת� יית� א� ה� אב ו מון ל גוים: ה2

5. Ya no se te llamará Avram. Tu nombre será Avraham, puesto que te he establecido como el padre de una multitud de naciones.

 לא ה. א ו ר� ת עוד יק� ך א� מ ם ש� ר� ה אב י� ה� ך ו מ ש�

ם ה� ר� י אב מון אב כ� יך: גוים ה2 ת� ת� נ

6. Acrecentaré tus números enormemente y te convertiré en naciones: reyes serán tus descendientes.

 י ו. ת� ר� פ ה� ך ו א�ד א�ת מ א�ד ב� יך מ ת� ת� גוים ונ ל

ים כ� ל� ך ומ מ או: מ� צ� י�

7. Sostendré Mi pacto contigo y tus descendientes después de ti en todas sus generaciones, un pacto eterno; seré un Dios para ti y para tu descendencia después de ti.

 

י ז. מ�ת� ק� ה2 ת ו� י א� ית� ר� י ב ינ� ך ב� ינ� ין וב� ך וב� ע2 ר ז�יך ר� ם אח2 ד�ר�ת� ית ל ר� ב ם ל� יות עול� ה ך ל� ל

ים אלה� ך ל� ע2 ר ז� יך: ול ר� אח2

8. A ti y a tu descendencia daré la tierra donde ahora vives como extranjero. Toda la tierra de Cnáan será [tu] herencia eterna, y Yo seré un Dios para [tus descendientes]”.

 

י ח. ת� ת� נ� ך ו ך ל ע2 ר ז� יך ול ר� ת אח2 ץ א� ר� יך | א� ר� ג> מת ל א� ץ כ� ר� ן א� ע� נ� ת כ ז� ח> א2 ם ל� י עול� יית� ה� ם ו ה� ל�

ים: אלה� ל�

9. Dios [entonces] le dijo a Avraham: “En cuanto a ti, debes guardar Mi pacto: tú y tus descendientes en todas sus generaciones.

 ר ט. י�אמ� ים ו� לה� ל א� ם א� ה� ר� ה אב ת� א� ת ו י א� ית� ר� ב

מ�ר ש ה ת� ת� ך א� ע2 ר ז� יך ו ר� ם: אח2 ד�ר�ת� ל

10. Éste es Mi pacto que establezco contigo y con tus descendientes, que deben guardar: deben circuncidar a todo varón.

 י ז�את י. ית� ר� ר ב ש� רו א2 מ ש י ת� ינ� ם ב� יכ� ינ� ין וב� וב�

ך ע2 ר יך ז� ר� מול אח2 ם ה� כ� ל ל� ר: כ� כ� ז�

11. Serán circuncidados la carne de los prepucios de ustedes. Ésta será la señal del pacto entre nosotros.

 ם יא. ת� ל מ� ת ונ ר א� ש� ם ב כ� ת ל� ר ה ע� י� ה� אות ו ל

ית ר� י ב ינ� ם: ב� יכ� ינ� וב�

12. “En todas las generaciones, todo varón será circuncidado cuando tenga ocho días de nacido.

  ן יב. ת וב� מ�נ� ים ש מ� ם ימול י� כ� ל ל� ר כ� כ� ם ז� יכ� ד�ר�ת� ליד ל� ית י ת ב� נ� ק ף ומ� ס� כ�ל כ� ן מ� ר ב� כ� ר נ� ש� לא א2

[Esto incluirá] a los nacidos en la casa, así como también [esclavos] comprados con dinero a un extraño, que no es tu descendiente.

ך ע2 ר ז� הוא: מ�

13. [Todos los esclavos], tanto los nacidos en la casa como los adquiridos con tu dinero deben ser circuncidados. Éste será mi pacto en la carne de ustedes, un pacto eterno.

 

מול יג. יד | ימול ה� ל� ך י ית ת ב� נ� ק ך ומ� פ� ס ה כ� ת� י ה� וי ית� ר� ם ב כ� ר ש� ב ית ב� ר� ב ם: ל� עול�

14. El varón incircunciso cuyo prepucio no haya sido circuncidado, tendrá su alma cortada de su pueblo; ha violado Mi pacto”.

 ל יד. ר� ע� ר ו כ� ר | ז� ש� ת ימול לא א2 ר א� ש� תו ב ל� ר ע�

ה ת� ר כ נ� ש ו פ� נ� וא ה� ה� יה� ה� מ� ע� ת מ� י א� ית� ר� ר: ב פ� ה�

15. Dios le dijo a Avraham: “Sarai tu mujer: no la llames por el nombre Sarai, puesto que Sara es su nombre.

 ר טו. י�אמ� ים ו� לה� ל א� ם א� ה� ר� י אב ר� ך ש� ת ש לא א�

א ר� ק ת ת� ה א� מ� י ש ר� י ש� ה כ� ר� ה: ש� מ� ש

16. Yo la bendeciré, y haré que te dé un hijo. La bendeciré de modo que será [la madre] de naciones enteras: reyes serán sus descendientes”.

 

י טז. ת� כ ר� ה וב� ם א�ת� ג� י ו ת� ת� ה נ� נ� מ� ך מ� ן ל ב�יה� ת� כ ר� ה וב� ת� י ה� גוים ו י ל כ� ל ים מ� מ� ה ע� נ� מ� יו: מ� יה

17. Avraham cayó sobre su rostro y rió. Se dijo a sí mismo: “¿Puede un hombre de cien años de edad tener hijos? ¿Puede Sara, que tiene noventa años, dar a luz?”.

 

ל יז. �פ י� ם ו� ה� ר� ל אב יו ע� נ� ק פ� ח� צ י� ר ו� י�אמ� בו ו� ל� בן ב� ל אה ה� ה מ� נ� ד ש� ל� ם יו� א� ה ו ר� ת ש� ב� ים ה2 ע� ש ת�ה נ� ד: ש� ל� ת�

18. A Dios, Avraham dijo: “¡Que sea concedido que Ishmael viva delante de Ti!”.

 ר יח. י�אמ� ם ו� ה� ר� ל אב ים א� לה� א� אל לו ה� ע� מ� יש

ה י� יך: יח נ� פ� ל

19. Dijo Dios: “Con todo, tu mujer Sara dará a luz un hijo. Debes darle el nombre de Itzjak. Guardaré Mi pacto con él como un tratado eterno, para sus descendientes después de él.

 

ר יט. י�אמ� ים ו� לה� ל א� ב� ה א2 ר� ך ש� ת ש ת א� ד� ך י�ל� לן את� ב� ר� ק� ת ו מו א� ק ש ח� י יצ מ�ת� ק� ה2 ת ו� י א� ית� ר� ב

תו ית א� ר� ב ם ל� עו עול� ר ז� יו: ל ר� אח2

20. Te he también escuchado en lo referente a Ishmael. Yo lo bendeciré, y lo haré fructífero, acrecentando sus números muy enormemente. Engendrará doce príncipes, y lo convertiré en una gran nación.

 

אל כ. ע� מ� יש יך ול ת� ע מ� ה ש נ� י ה� ת� כ ר� א�תו | ב�י ית� ר� פ ה� י א�תו ו ית� ב� ר ה� א�ד א�תו ו מ א�ד ב� ים מ נ� ש

ר ש� ם ע� יא� ש� יד נ יו יול� ת� ת� גוי ונ דול: ל ג�

21. Pero guardaré Mi pacto con Itzjak, a quien Sara te dará en este tiempo el próximo año”.

 ת כא. א� י ו ית� ר� ים ב ת אק� ק א� ח� ר יצ ש� ד א2 ל� ך ת� ל

ה ר� ד ש� מוע� ה ל� ז� ה ה� נ� ש� ת: ב� ר� אח� ה�

22. Cuando terminó de hablarle, Dios subió, [dejando a] Avraham.

 ל כב. כ� י ר ו� ב� ד� תו ל ל א� ע� י� ים ו� לה� ל א� ע� ם: מ� ה� ר� אב

23. Avraham tomó a su hijo Ishmael, a todos los nacidos en su casa y a todo [esclavo] comprado por dinero –todo varón de su casa– y circuncidó la carne de sus prepucios. [Fue] en el mismo día que Dios le había hablado.

 

ח כג. ק� י� ם ו� ה� ר� ת אב אל א� ע� מ� נו יש ת ב א� ל ו כ�י יד� ל� יתו י ת ב� א� ל ו ת כ� נ� ק פו מ� ס ל כ� ר כ� כ� י ז� ש� אנ בית ם ב� ה� ר� ל אב מ� י� ת ו� ר א� ש� ם ב ת� ל� ר ם ע� צ� ע� ב

יום ה ה� ז� ר ה� ש� א2 ר כ� ב� תו ד� ים: א� לה� א�

24. Avraham tenía 99 años de edad cuando fue circuncidado en la carne de su prepucio.

 ם כד. ה� ר� אב ן ו ים ב� ע� ש ע ת� ש� ת� ה ו� נ� מ�לו ש� ה� ב

ר ש� תו: ב ל� ר ע�

25. Su hijo Ishmael tenía trece años de edad cuando la carne de su prepucio fue circuncidada.

 אל כה. ע� מ� יש נו ו ן ב לש ב� ה ש ר� ש ה ע� נ� מ�לו ש� ה� בת ר א� ש� תו: ב ל� ר ע�

26. En el mismo día que Avraham y su hijo Ishmael fueron circuncidados,

 ם כו. צ� ע� יום ב ה ה� ז� מול ה� ם נ� ה� ר� אל אב ע� מ� יש ו

נו: ב

27. todos los hombres de la casa, tanto nacidos en casa como comprados por dinero de un extraño, fueron circuncidados con él.

 ל כז. כ� י ו ש� יתו אנ יד ב� ל� ית י ת ב� נ� ק ף ומ� ס� ת כ� א� מ�ן ר ב� כ� מ�לו נ� תו: נ� א�

Parashá VaieráGénesis 18:1-22:24

Capítulo 18

1. Dios se le apareció a [Avraham] en las planicies de Mamré mientras él estaba sentado a la entrada de la tienda en la parte más calurosa del día.

 

א א. ר� י� יו ו� ל� ה א� ו� �ה י י לנ� א� א ב ר� מ הוא מ� ב ו יש�ח ת� ל פ� א�ה� ח�ם ה� יום: כ ה�

2. [Avraham] alzó los ojos y vio a tres extraños de pie a una corta distancia de él. Cuando [los] vio desde la entrada de su tienda, corrió a saludarlos, inclinándose hasta el suelo.

 

א ב. ש� י� יו ו� ינ� א ע� ר י� ה ו� נ� ה� ה ו לש� ים ש ש� נ� ים א2 ב� צ� נ�יו ל� א ע� ר י� ץ ו� ר� י� ם ו� את� ר� ק ח ל� ת� פ� ל מ� א�ה� חו ה� ת� ש י� ו�

ה: צ� אר

3. Dijo: “Señor, si te place, no prosigas sin detenerte junto a mí.

 ר ג. י�אמ� י ו� ד�נ� ם א2 א א� י נ� את� צ� ן מ� יך ח� ינ� ע� א אל ב נ�

ב�ר ע2 ל ת� ע� ך: מ� ד� ב ע�

4. Que se traiga un poco de agua, y lávense los pies. Reposen bajo el árbol.

 ח ד. ק� א י> ט נ� ע� ים מ צו מ� ח2 ר� ם ו יכ� ל� ג נו ר� ע2 ש� ה� ו

ת ח� ץ: ת� ע� ה�

5. Traeré un bocado de pan para que se refresquen. Luego pueden seguir su camino. Después de todo, están pasando junto a mi casa”. “De acuerdo –replicaron–. Haz como

  ה ה. ח� ק א� ת ו ם פ� ח� דו ל� ע2 ס� ם ו כ� ב ר ל� ב�רו אח� ע2 ת�י ל כ� ן ע� ם כ� ת� ר ב� ל ע2 ם ע� כ� ד ב רו ע� י�אמ ן ו� ה כ� ש� ע2 ת�

ר ש� א2 : כ� ת� ר ב� ד�

dices”.

6. Avraham fue de prisa a la tienda de Sara y dijo: “¡Apresúrate! ¡Tres medidas de la harina más fina! Amásala y haz panecillos”.

 ר ו. ה� מ� י ם ו� ה� ר� ה אב ל� ה� �א ל ה� ה א� ר� ר ש� י�אמ� ו�

י ר� ה2 לש מ� ים ש א� ח ס מ� ת ק� ל� �י ס י לוש� ש� ע2 גות: ו� ע>

7. Avraham corrió hacia el ganado, y eligió un becerro tierno y selecto. Se lo dio a un joven que se apresuró a prepararlo.

 ל ז. א� ר ו ק� ב� ץ ה� ם ר� ה� ר� ח אב ק� י� ן ו� ר ב� ק� ך ב� טוב ר� ו�

ן ת� י� ל ו� ר א� ע� נ� ר ה� ה� מ� י שות ו� ע2 א�תו: ל�

8. [Avraham] fue por algo de requesón y leche, y el becerro que preparó, y lo puso delante [de sus invitados]. Se quedó de pie junto a ellos mientras comían bajo el árbol.

 

ח ח. ק� י� אה ו� מ ב ח� ל� ח� ן ו ר וב� ק� ב� ר ה� ש� ה א2 ש� ן ע� ת� י� ו�ם יה� נ� פ הוא ל� ד ו ם ע�מ� יה� ל� ת ע2 ח� ץ ת� ע� לו: ה� י�אכ� ו�

9. Le preguntaron: “¿Dónde está Sara tu mujer?”. “Aquí en la tienda”, él respondió.

 רו ט. י�אמ יו ו� ל� ה א� י� ה א� ר� ך ש� ת� ש ר א� י�אמ� ה ו� נ� ה�

ל: ה� �א ב�

10. “Retornaré a ti en este tiempo el año próximo –dijo [uno de los hombres]–, y Sara tu mujer tendrá un hijo”. Sara escuchaba detrás de la entrada de la tienda, y él estaba del otro lado.

 

ר י. י�אמ� שוב שוב ו� יך א� ל� ת א� ע� ה כ� י� ה ח� נ� ה� ן ו ב�ה ר� ש� ך ל ת� ש ה א� ר� ש� ת ו ע� ח ש�מ� ת� ל פ� א�ה� הוא ה� ויו: ר� אח2

11. Avraham y Sara ya eran ancianos, avanzados en años, y Sara no tenía más los ciclos femeninos.

 ם יא. ה� ר� אב ה ו ר� ש� ים ו נ� ק� ים ז א� ים ב� מ� י� ל ב� ד� ח�

יות ה ה ל� ר� ש� ח ל ר� �ים: א ש� נ� כ�

12. Ella se rio para sí, diciendo: “Ahora que estoy gastada, ¿tendré el deseo de mi corazón? ¡Mi esposo es viejo!”.

 ק יב. ח� צ ת� ה ו� ר� ה ש� ב� ר ק� אמ�ר ב י ל� ר� י אח2 לת� ב

ה ת� י י ה� ה ל� נ� ד י ע� אד�נ� ן: ו� ק� ז�

13. Dios le dijo a Avraham: “¿Por qué Sara se rio y dijo: ‘Puedo realmente tener un hijo cuando soy tan vieja’?

 ר יג. י�אמ� ה ו� ו� �ה ל י ם א� ה� ר� ה אב מ� ה ל� ה ז� ק� ח2 צ�

ה ר� אמ�ר ש� אף ל� ם ה� נ� מ ד א> ל� י א� נ� א2 י: ו� ת� נ ק� ז�

14. ¿Es alguna cosa demasiado difícil para Dios? Al tiempo señalado, retornaré, y Sara tendrá un hijo”.

 א יד. ל� יפ� ה ה2 ו� �יה ר מ� ב� ד ד� מוע� שוב ל� יך א� ל� ת א� ע� כ�

ה י� ה ח� ר� ש� ן: ול ב�

15. Sara tuvo miedo y lo negó. “No me reí”, dijo. [Avraham] dijo: “Sí te reíste”.

 ש טו. ח� כ� ת ה ו� ר� אמ�ר ש� י לא | ל� ת� ק ח� י צ� אה כ� ר� | י�

ר י�אמ� י | לא ו� : כ� ת ק ח� צ�

16. Los extraños se levantaron de sus lugares y miraron fijamente hacia Sodoma. Avraham fue con ellos para enviarlos en su camino.

 מו טז. ק> י� ם ו� ש� ים מ� ש� נ� א2 פו ה� ק� ש י� ל ו� י ע� נ� ד�ם פ ס

ם ה� ר� אב ך ו ל� �ם ה מ� ם: ע� ח� ל ש� ל

17. Dijo Dios: “¿Mantendré oculto de Avraham lo que voy a hacer?

 ה יז. ו� �יה ר ו� ה אמ� ס� כ� מ2 י ה� נ� ם א2 ה� ר� אב ר מ� ש� י א2 נ� א2

ה: ע�ש�

18. Avraham está a punto de convertirse en una nación grande y poderosa, y por medio de él todas las naciones del mundo serán bendecidas.

 ם יח. ה� ר� אב יו ו ה ה� י� גוי יה דול ל צום ג� ע� כו ו ר ב נ� וי כ�ל בו ץ: גוי� אר� ה�

19. Le he dado una atención especial de modo que mande a sus hijos y a su casa después de él, y guarden el camino de Dios, haciendo caridad y justicia. Dios entonces causará para Avraham todo lo que prometió”.

 

י יט. יו כ� ת� ע ד� ן י ע� מ� ר ל ש� ה א2 ו� צ� ת י יו א� נ� ת ב� א� ויתו יו ב� ר� רו אח2 מ ש� ך ו ר� ה ד� ו� �ה שות י ע2 ה ל� ק� ד� צ

ט פ� ש ן ומ� ע� מ� יא ל ב� ה ה� ו� �ה ל י ם ע� ה� ר� ת אב ר א� ש� א2ר ב� יו: ד� ל� ע�

20. Dios [entonces] dijo: “El clamor contra Sodoma es ciertamente grande, y su pecado es ciertamente muy grave.

 ר כ. י�אמ� ה ו� ו� �ה ת י ק� ע2 ד�ם ז� ה ס מ�ר� ע2 י ו� ה כ� ב� ר�

ם את� ט� ח� י ו ה כ� ד� ב ד: כ� �א מ

21. Descenderé y veré. ¿Han hecho todo lo supuesto por el clamor que viene ante Mí? Si no, lo sabré”.

 ה כא. ד� ר2 א א� ה נ� א� ר א� ה ו ת� ק� ע2 צ� כ אה ה� ב� י ה� ל� א�שו ה ע� ל� ם | כ� א� ה: לא ו ע� ד� א�

22. Los hombres se volvieron de donde estaban, y se dirigieron hacia Sodoma. Avraham estaba todavía de pie ante Dios.

 נו כב. פ י� ם ו� ש� ים מ� ש� נ� א2 כו ה� ל י� ה ו� ד�מ� ם ס ה� ר� אב ו

נו ד עוד� י ע�מ� נ� פ ה: ל� ו� �ה י

23. Se presentó y dijo: “¿Realmente exterminarás al inocente junto con el culpable?

 ש כג. ג� י� ם ו� ה� ר� ר אב י�אמ� אף ו� ה ה� פ� ס יק ת� ד� ם צ� ע�

ע: ש� ר�

24. Supongamos que haya cincuenta personas inocentes en la ciudad. ¿Todavía la destruirías, y no perdonarías el lugar por el bien de las cincuenta personas buenas dentro de él?

 

י כד. ש אול� ים י� ש� מ� ם ח2 יק� ד� תוך צ� יר ב ע� אף ה� ה�ה פ� ס לא ת� א ו ש� קום ת� מ� ן ל� ע� מ� ים ל ש� מ� ח2

ם יק� ד� צ� ר ה� ש� ה: א2 ב� ר ק� ב

25. Sería sacrilegio siquiera atribuirte un acto tal a Ti: matar al inocente con el culpable, permitiendo que el justo y el malvado sean tratados de la misma manera. ¡Sería sacrilegio atribuirte esto a Ti! ¿No actuará justamente el Juez de todo el mundo?”.

 

ה כה. ל� ל� ך ח� שת ל ע2 ר מ� ב� ד� ה | כ� ז� ית ה� מ� ה� יק ל ד� צ�ם ע ע� ש� ה ר� י� ה� יק ו ד� צ� ע כ� ש� ר� ה כ� ל� ל� ך ח� ט ל� ש�פ� ה2ל ץ כ� אר� ה לא ה� ש� ע2 ט: י� פ� ש מ�

26. Dijo Dios: “Si encuentro cincuenta personas inocentes en Sodoma, perdonaré toda la región por el bien de ellos”.

 ר כו. י�אמ� ה ו� ו� �ה ם י א א� צ� מ ד�ם א� ס ים ב� ש� מ� ח2

ם יק� ד� תוך צ� יר ב ע� י ה� את� ש� נ� ל ו כ� קום ל מ� ה�ם: בור� ע2 ב�

27. Avraham habló y dijo: “¡Ya he dicho demasiado ante mi Señor! ¡Soy mero polvo y

  ן כז. ע� י� ם ו� ה� ר� ר אב י�אמ� ה ו� נ� א ה� י נ� ת� ר הואל ב� ד� ל

cenizas! ל י א� ד�נ� י א2 כ� �אנ ר ו פ� ר: ע� פ� א� ו�

28. ¿Pero supongamos que falten cinco de los cincuenta inocentes? ¿Destruirás toda la ciudad debido a los cinco?”. “No la destruiré si encuentro allí cuarenta y cinco”, respondió Dios.

 

י כח. רון אול� ס ח ים י� ש� מ� ם ח2 יק� ד� צ� ה ה� ש� מ� ח2ית ח� ש ת� ה ה2 ש� מ� ח2 ת ב� ל א� יר כ� ע� ר ה� י�אמ� לא ו�

ית ח� ש ם א� א א� צ� מ ם א� ים ש� ע� ב� ה: אר ש� מ� ח2 ו�

29. [Avraham] persistió y dijo: “¿Supongamos que haya allí cuarenta?” “No actuaré por consideración a los cuarenta”.

 ף כט. י�ס� ר עוד ו� ב� ד� יו ל ל� ר א� י�אמ� י ו� און אול� צ ימ�ם ים ש� ע� ב� ר אר י�אמ� ה לא ו� ש� ע� בור א� ע2 ב�

ים: ע� ב� אר ה�

30. “Que mi Señor no se enfade, pero [debo] hablar. ¿Qué si hay allí treinta?”. “No actuaré si encuentro allí treinta”.

 ר ל. י�אמ� א אל ו� ר נ� י יח� אד�נ� ה ל� ר� ב� ד� א2 י ו� אול�

און צ ם ימ� ים ש� לש� ר ש י�אמ� ה לא ו� ש� ע� ם א� א�א צ� מ ם א� ים: ש� לש� ש

31. “¡Ya he hablado demasiado ahora delante de mi Señor! ¿Pero qué si se hallan allí veinte?”. “No destruiré por consideración a los veinte”.

 ר לא. י�אמ� ה ו� נ� א ה� י נ� ת� ר הואל ב� ד� ל ל י א� ד�נ� א2

י און אול� צ ם ימ� ים ש� ר� ש ר ע� י�אמ� ית לא ו� ח� ש א�בור ע2 ים: ב� ר� ש ע� ה�

32. “Que mi Señor no se enfade, pero hablaré tan sólo una vez más. ¿Supongamos que diez se hallan allí?”. “No destruiré por consideración a los diez”.

 

ר לב. י�אמ� א אל ו� ר נ� י יח� אד�נ� ה ל� ר� ב ד� א2 ך ו� א�ם ע� פ� י ה� און אול� צ ם ימ� ה ש� ר� ש� ר ע2 י�אמ� לא ו�

ית ח� ש בור א� ע2 ה: ב� ר� ש� ע2 ה�

33. Cuando terminó de hablar con Avraham, Dios [lo] dejó. Avraham retornó entonces a su hogar.

 ך לג. ל� י� ה ו� ו� �ה ר י ש� א2 ה כ� ל� ר כ� ב� ד� ל ל ם א� ה� ר� אב

ם ה� ר� אב ב ו מו: ש� �ק מ ל�

Capítulo 19

1. Los dos ángeles llegaron a Sodoma al atardecer, mientras Lot estaba sentado a la puerta de la ciudad. Lot los vio y se levantó para recibirlos, inclinándose con su rostro hacia el suelo.

 

ב�או א. י� י ו� נ� ים ש אכ� ל מ� ה ה� ד�מ� ב ס ר� ע� לוט ב� ב ו יש�ר ע� ש� ד�ם ב א ס ר י� ם לוט ו� ק� י� ם ו� את� ר� ק חו ל� ת� ש י� ו�ים פ� ה: א� צ� אר

2. Dijo: “Por favor, señores míos, desvíense hacia mi casa. Pasen la noche, lávense los pies, y entonces sigan su camino temprano por la mañana”. “No –replicaron ellos–, pasaremos la noche en la plaza”.

 

ר ב. י�אמ� ה ו� נ� א ה� י נ� ד�נ� א סורו א2 ל נ� ית א� ם ב� כ� ד ב ע�ינו ל� צו ו ח2 ר� ם ו יכ� ל� ג ם ר� ת� מ כ� ש ה� ם ו ת� כ ל� ה2 ו�

ם כ� כ ר ד� רו ל י�אמ י לא ו� חוב כ� ר ין: ב� ל� נ�

3. [Lot] siguió pidiéndoles con insistencia hasta que finalmente se desviaron hacia él y fueron a su casa. Les hizo un banquete y coció matzá, y comieron.

 

ר ג. צ� פ י� ם ו� א�ד ב� רו מ ס> י� יו ו� ל� ב�או א� י� ל ו� יתו א� ב�ש ע� י� ם ו� ה� ה ל� ת� ש צות מ� ה ומ� לו: אפ� י�אכ� ו�

4. Todavía no se habían ido a acostar cuando la gente de la ciudad, los hombres de Sodoma, rodearon la casa –jóvenes y viejos por igual–, toda la gente de todo extremo de la ciudad.

 

ם ד. ר� בו ט� כ� י יש ש� אנ יר ו ע� י ה� ש� ד�ם אנ בו ס ס� נ�ל ית ע� ב� ר ה� ע� נ� ד מ� ע� ן ו ק� ל ז� ם כ� ע� ה: ה� צ� ק� מ�

5. Llamaron a Lot y dijeron: “¿Dónde están los extraños que vinieron a ti esta noche? ¡Sácalos a nosotros para que los conozcamos!”.

 או ה. ר ק י� ל ו� רו לוט א� י�אמ ה לו ו� י� ים א� ש� נ� א2 ה�

ר ש� או א2 יך ב� ל� ה א� ל� י ל� ם ה� יא� ינו הוצ� ל� ה א� ע� ד נ� ום: א�ת�

6. Lot salió a ellos delante de la entrada, cerrando la puerta detrás de sí.

 א ו. צ� י� ם ו� ה� ל� ה לוט א2 ח� ת פ� ת ה� ל� ד� ה� ר ו ג� יו: ס� ר� אח2

7. Dijo: “Hermanos míos, ¡no hagan una cosa tan perversa!

 ר ז. י�אמ� א אל ו� י נ� עו: אח� ר� ת�

8. Tengo dos hijas que no han conocido nunca un hombre. Las sacaré a ustedes. Hagan como les plazca con ellas. Pero no les hagan nada a estos hombres. Después de todo, ¡ellos han venido bajo mi techo!”.

 

ה ח. נ� א ה� י נ� י ל� ת� נות ש ר ב� ש� עו לא א2 ד יש י� א�יאה א אוצ� ן נ� ה� ת ם א� יכ� ל� שו א2 ע2 ן ו� ה� טוב ל� כ�ם יכ� ינ� ע� ק ב ים ר� ש� נ� א2 ל ל� א� שו אל ה� ע2 ר ת� ב� י ד� כ�

ל ן ע� או כ� ל ב� צ� י: ב ת� ר� �ק

9. “¡Sal del camino!”, gritaron. Decían: “¡Este hombre vino aquí como un inmigrante, y ahora de repente se ha establecido como juez! ¡Te lo daremos peor que a ellos!”. Acometieron pesadamente contra Lot, y trataron de derribar la puerta.

 

רו ט. י�אמ ש ו� אה | ג� ל רו ה� י�אמ ד ו� ח� א� א ה� גור ב� ל�פ�ט ש י� פוט ו� ה ש� ת� ע ע� ר� ך נ� ם ל ה� רו מ� צ פ י� יש ו� א� ב�

לוט א�ד ב שו מ ג י� ב�ר ו� ש ת: ל� ל� ד� ה�

10. Los extraños [adentro] extendieron la mano y metieron a Lot en la casa con ellos, cerrando la puerta.

 חו י. ל ש י� ים ו� ש� נ� א2 ת ה� ם א� ד� יאו י� ב� י� ת ו� לוט א�

ם יה� ל� ה א2 ת� י ב� ת ה� א� ת ו ל� ד� רו: ה� ג� ס�

11. Hirieron con ceguera a los hombres que se paraban a la entrada –jóvenes y viejos por igual– y [los sodomitas] trataban en vano de hallar la puerta.

 

ת יא. א� ים ו ש� נ� א2 ר ה� ש� ח א2 ת� ית פ� ב� כו ה� ה�ים ר� ו� נ ס� ן ב� �ט ק� ד מ� ע� דול ו או ג� ל י� צ�א ו� מ ח: ל� ת� פ� ה�

12. Los extraños le dijeron a Lot: “¿A quién más tienes aquí? ¿Un yerno? ¿Tus propios hijos? ¿Tus hijas? Si tienes a alguien en la ciudad, sácalos de la región.

 

רו יב. י�אמ ים ו� ש� נ� א2 ל ה� י ע�ד לוט א� ך מ� ן פ�ה ל ת� ח�יך נ� יך וב� ת� �נ כ�ל וב ר ו ש� ך א2 יר ל ע� א ב� ן הוצ� מ�

קום: מ� ה�

13. Estamos a punto de destruir este lugar, puesto que el clamor [de la gente] es grande delante de Dios. Dios nos ha enviado para destruirla”.

 

י יג. ים כ� ת� ח� ש נו מ� ח נ� ת א2 קום א� מ� ה ה� ז� י ה� ה כ� ל� ד ג�ם ת� ק� ע2 ת צ� י א� נ� ה פ ו� �ה נו י ח� ל ש� י ה ו� ו� �ה ה: י ת� ח2 ש� ל

14. Lot salió y les habló a sus yernos, que estaban prometidos en matrimonio con sus hijas. Dijo: “¡Muévanse! ¡Salgan de esta región! ¡Dios está a punto de destruir la ciudad!”. Para sus yernos, era todo una gran broma.

 

א יד. צ� י� ר לוט ו� ב� ד� י ל ו� יו | א� נ� ת� י ח2 ח� יו | לק ת� �נ בר י�אמ� או קומו ו� ן צ קום מ� מ� ה ה� ז� י ה� ית כ� ח� ש מ�

ה ו� �ה ת י יר א� ע� י ה� ה� י ק ו� ח� צ� מ י כ� ינ� ע� יו: ב נ� ת� ח2

15. Cuando ascendía el alba, los dos ángeles apresuraron a Lot. “¡Muévete! –dijeron–. ¡Toma a tu esposa y dos hijas que están aquí! ¡Para no ser barrido debido al pecado de la ciudad!”.

 

מו טו. ר וכ ח� ש� ה ה� ל� יצו ע� א� י� ים ו� אכ� ל מ� לוט ה� באמ�ר ח קום ל� ת ק� ך א� ת ש ת א� א� י ו ת� יך ש ת� �נ ב

א�ת צ� מ נ� ן ה� ה פ� פ� ס� ון ת� ע2 יר: ב� ע� ה�

16. Él vaciló. Los extraños lo agarraron de la mano a él, a su mujer y a sus dos hijas, llevándolos afuera, y los dejaron en las afueras de la ciudad. Dios le había mostrado compasión a [Lot].

 

ה טז. מ� ה מ� ת י� יקו ו� ז� ח2 י� ים | ו� ש� נ� א2 דו ה� י� ד ב י� ובתו ש ד א� י� י וב ת� יו ש ת� �נ ת ב ל� מ ח� ה ב ו� �ה יו י ל� ע�

הו א> י�צ� הו ו� ח> נ� י� חוץ ו� יר: מ� ע� ל�

17. Cuando [el ángel] los hubo llevado afuera, dijo: “¡Corre por tu vida! ¡No mires hacia atrás! ¡No te detengas en ningún lugar del valle! Huye a las colinas, ¡para que no seas barrido!”.

 

י יז. ה� י יאם ו� הוצ� ם כ ה א�ת� חוצ� ר ה� י�אמ� ט ו� ל� מ� ה�ל ך ע� ש� פ יט אל נ� ב� יך ת� ר� אל אח2 מ�ד ו ע2 ל ת� כ� ב

ר כ� כ� ה ה� ר� ה� ט ה� ל� מ� ן ה� ה: פ� פ� ס� ת�

18. Lot les dijo: “¡Oh Dios, no!   ר יח. י�אמ� ם לוט ו� ה� ל� א אל א2 י: נ� ד�נ� א2

19. ¡He hallado favor a tus ojos, y has sido muy benévolo en salvarme la vida! Pero no puedo llegar a las colinas para escapar. ¡El mal me alcanzará y moriré!

 

ה יט. נ� א ה� א נ� צ� ך מ� ד ב ן ע� יך ח� ינ� ע� ל ב ד� ג ת� ך ו� ד ס ח�ר ש� ית� א2 ש� י ע� ד� מ� יות ע� ח2 ה� ת ל י א� ש� פ י נ� כ� �אנ לא ול ט אוכ� ל� מ� ה� ה ל ר� ה� ן ה� י פ� נ� ק� ב� ד ה ת� ע� ר� י: ה� ת� מ� ו�

20. Por favor, hay aquí una ciudad lo suficientemente cerca para el refugio. ¡Es pequeña! Huiré allí (¿no es ella pequeña?) y sobreviviré”.

 

ה כ. נ� א ה� יר נ� ע� ז�את ה� ה ה� ר�ב� נוס ק ה ל� מ� וא ש� ה� ור ע� צ ה מ� ט� ל מ� א א� ה נ� מ� לא ש� ר ה2 ע� צ וא מ� י ה� ח� ותי: ש� פ נ�

21. [El ángel] le replicó: “También te daré una consideración especial en este asunto. No derribaré la ciudad que mencionaste.

 ר כא. י�אמ� יו ו� ל� ה א� נ� י ה� את� ש� יך נ� נ� ם פ� ג�

ר ב� ד� ה ל� ז� י ה� ת� ל ב� י ל כ� פ ת ה� יר א� ע� ר ה� ש� א2: ת� ר ב� ד�

22. ¡Pero apresúrate! ¡Corre hacia allí! No puedo hacer nada hasta que llegues allí”. La ciudad se conoció desde entonces como Tzóar (Pequeña).

 

ר כב. ה� ט מ� ל� מ� ה ה� מ� י ש� ל לא כ� שות אוכ� ע2 ל�ר ב� ד ד� ך ע� ה ב�א2 מ� ל ש� ן ע� א כ� ר� ם ק� יר ש� ע� ה�

ר: צוע�

23. El sol había salido para el tiempo en que Lot llegó a Tzóar.

 ש כג. מ� ש� א ה� צ� ל י� ץ ע� אר� לוט ה� א ו ה: ב� ר� צ�ע2

24. Dios hizo que azufre y fuego lloviera sobre Sodoma y Gomorra: vino de Dios, desde el cielo.

 ה כד. ו� �יה יר ו� ט� מ ל ה� ד�ם ע� ל ס ע� ה ו מ�ר� ע2

ית ר� פ ש ג� א� ת ו� א� ה מ� ו� �ה ן י ים: מ� מ� ש� ה�

25. Derribó estas ciudades junto con toda la planicie, [destruyendo] a todos los que vivían en las ciudades y [todo] lo que crecía del suelo.

 

ך כה. �פ ה2 י� ת ו� ים א� ר� ע� ל ה� א� ת ה� א� ל ו ר כ� כ� כ� ה�ת א� ל ו י כ� ב� ים יש ר� ע� ח ה� מ� צ� ה: ו מ� ד� א2 ה�

26. [La] mujer [de Lot] miró tras él, y se convirtió en un pilar de sal.

 ט כו. ב� ת� תו ו� ש יו א� ר� אח2 י מ� ה� ת יב ו� צ� ח: נ ל� מ�

27. Avraham se despertó muy de mañana, [apresurándose de vuelta] al lugar donde había estado de pie delante de Dios.

 ם כז. כ� ש י� ם ו� ה� ר� ר אב ב�ק� ל ב� קום א� מ� ר ה� ש� א2

ד מ� ם ע� ת ש� י א� נ� ה: פ ו� �ה י

28. Miró fijamente hacia Sodoma y Gomorra y toda la región de la planicie, y todo lo que vio fue un humo denso que se levantaba de la tierra, como el humo de un horno de cal.

 

ף כח. ק� ש י� ל ו� י ע� נ� ד�ם פ ה ס מ�ר� ע2 ל ו� ע� ל ו כ�י נ� ץ פ ר� ר א� כ� כ� א ה� ר י� ה ו� נ� ה� ה ו ל� יט�ר ע� ק�

ץ אר� יט�ר ה� ק� ן: כ ש� ב כ� ה�

29. Cuando Dios destruyó las ciudades de la planicie, Dios recordó a Avraham. De este modo, cuando derribó las ciudades en que vivía Lot, le permitió a Lot escapar del cataclismo.

 

י כט. ה� י ת ו� ח� ש� ים ב לה� ת א� י א� ר� ר ע� כ� כ� ה�כ�ר ז י� ים ו� לה� ת גא� ם א� ה� ר� ח אב ל� ש� י ת ו� לוט א�תוך ה מ� כ� פ� ה2 פ�ך ה� ה2 ת ב� ים א� ר� ע� ר ה� ש� א2ב ש� ן י� ה� לוט: ב�

30. Lot subió desde Tzóar, y se estableció en las colinas junto con sus dos hijas, puesto que tenía miedo de permanecer en Tzóar. Vivió en una cueva solo con sus dos hijas.

 

ל ל. ע� י� ר לוט ו� צוע� ב מ� ש� י� ר ו� ה� י ב� ת� יו וש ת� �נ במו י ע� א כ� ר� ת י� ב� ש� ר ל� צוע� ב ב ש� י� ה ו� ר� ע� מ ב�י הוא ת� יו: וש ת� �נ ב

31. La mayor le dijo a la menor: “Nuestro padre está envejeciendo, y no queda en el mundo otro hombre para que se case con nosotras de manera normal.

 

ר לא. ת�אמ� ה ו� יר� כ� ב ל ה� ה א� יר� ע� צ ינו ה� אב�ן ק� יש ז� א� ין ו ץ א� אר� בוא ב� ינו ל� ל� ך ע� ר� ד� ל כ כ�

ץ: אר� ה�

32. Ven, hagamos que nuestro padre se embriague con vino, y durmamos con él. Entonces sobreviviremos por medio de hijos de nuestro padre”.

 

ה לב. כ� ה ל ק� ש ת נ� ינו א� ין אב� ה י� ב� כ ש נ� מו ו ע�ה י� ח� ינו ונ אב� ע: מ� ר� ז�

33. Esa noche hicieron que su padre se embriagara con vino, y la mayor fue y

  � לג. ין ק� ש ת� ת ו� ן א� יה� ב� ין א2 ה י� ל� י ל� הוא ב�ב�א ת� ה ו� יר� כ� ב ב ה� כ� ש ת� ת ו� יה� א� לא אב� ע ו ד� י�

durmió con su padre. Él no estuvo al tanto de que ella se había acostado o levantado.

ה ב� כ ש� ה: ב קומ� וב

34. Al día siguiente, la mayor le dijo a la menor: “Anoche fui yo la que dormí con mi padre. Esta noche, haremos que se embriague con vino una vez más. Tú ve a dormir con él, y sobreviviremos por medio de hijos de nuestro padre”.

 

י לד. ה� י ת ו� ר� Eח מ� ר מ� ת�אמ� ה ו� יר� כ� ב ל ה� א�ה יר� ע� צ ן ה� י ה� ת� ב כ� ש ש� מ� ת א� י א� נו אב� ק� ש נ�

ין ם י� ה ג� ל� י ל� י ה� י וב�א� ב� כ מו ש� ה ע� י� ח� ונינו אב� ע: מ� ר� ז�

35. Esa noche hicieron que su padre se embriagara con vino una vez más. La menor se levantó y durmió con él. Él no estuvo al tanto de que ella se había acostado o levantado.

 

� לה. ין ק� ש ת� ם ו� ה ג� ל� י ל� הוא ב� ת ה� ן א� יה� ב� ין א2 י�ם ק� ת� ה ו� יר� ע� צ ב ה� כ� ש ת� מו ו� לא ע� ע ו ד� י�

ה ב� כ ש� ה: ב מ� ק> וב

36. Las dos hijas de Lot quedaron embarazadas de su padre.

 � לו. ין ר� ה2 ת� י ו� ת� נות ש ן: לוט ב יה� ב� א2 מ�

37. La mayor tuvo un hijo, y lo llamó Moab. Él es el ancestro de [la nación de] Moab que existe hoy.

 ד לז. ל� ת� ה ו� יר� כ� ב ן ה� א ב� ר� ק ת� מו ו� מואב ש

י הוא ב� ד מואב א2 יום: ע� ה�

38. La menor también tuvo un hijo, y lo llamó Ben-Amí. Él es el ancestro del pueblo de Amón que existe hoy.

 ה לח. יר� ע� צ ה� ם ו וא ג� ה ה� ד� ל ן י� א ב� ר� ק ת� ו�

מו ן ש י ב� מ� י הוא ע� ב� י א2 נ� מון ב ד ע� יום: ע� ה�

Capítulo 20

1. Avraham migró de allí a la tierra del Néguev, y se estableció entre Kadesh y Shur. Solía visitar Guerar.

 ע א. ס� י� ם ו� ש� ם מ� ה� ר� ה אב צ� ב אר ג� נ� ב ה� ש� י� ין ו� ב�

ש ד� ין ק� ר שור וב� ג� י� ר: ו� ר� ג ב�

2. [Allí] anunció que Sara su mujer era su hermana, y Avimélej, rey de Guerar, envió mensajeros y tomó a Sara.

 ר ב. י�אמ� ם ו� ה� ר� ל אב ה א� ר� תו ש� ש י א� ת� �ח וא א2 ה�

ח ל� ש י� ך ו� ל� ימ� ב� ך א2 ל� ר מ� ר� ח ג ק� י� ת ו� ה: א� ר� ש�

3. Dios vino a Avimélej esa noche en un sueño. “Morirás debido a la mujer que tomaste –dijo Él–. Ella ya está casada”.

 ב�א ג. י� ים ו� לה� ל א� ך א� ל� ימ� ב� לום א2 ח2 ה ב� ל� י ל� ה�

ר י�אמ� ך לו ו� נ ת ה� ל מ� ה ע� ש� א� ר ה� ש� ת� א2 ח ק� וא ל� ה� ות ל� ע> ל: ב ע� ב�

4. Avimélej no se había acercado a ella. Dijo: “Oh Señor, ¿matarás incluso a una nación inocente?

 ך ד. ל� ימ� ב� א2 ב לא ו� ר� יה� ק� ל� ר א� י�אמ� י ו� ד�נ� גוי א2 ם ה2 ג�

יק ד� ר�ג: צ� ה2 ת�

5. ¿No me dijo [su esposo] que ella era su hermana? Ella también afirmó que él era su

  לא ה. ר הוא ה2 י אמ� י ל� ת� �ח וא א2 יא ה� ה� ם ו וא ג� ה�ה ר� י אמ ם הוא אח� ת� י ב ב� ב� ן ל �י ק נ� י וב פ� י כ� ית� ש� ע�

hermano. Si hice algo, fue con un corazón inocente y manos limpias”.

ז�את:

6. Dios le dijo a él en el sueño: “Yo también comprendo que has hecho esto con un corazón inocente. Es por eso que impedí que pecaras contra Mí, no dándote oportunidad de tocarla.

 

ר ו. י�אמ� יו ו� ל� ים א� לה� א� לם ה� ח2 ם ב� י ג� כ� �י אנ ת� ע ד� י�י ם כ� ת� ך ב ב ב� ית� ל ש� שך ז�את ע� ח א� ם ו� י ג� כ� � אנ

ך טו אות ח2 י מ� ל ל� ן ע� יך לא כ� ת� ת� ע� נ �ג נ : ל� יה� ל� א�

7. Ahora devuelve la mujer del hombre, puesto que él es un profeta. Él orará por ti, y vivirás. Pero si no [la] devuelves, puedes estar seguro de que morirás: tú y todo lo que es tuyo”.

 

ה ז. ת� ע� ב ו ש� ת ה� ש� יש א� א� י ה� יא כ� ב� הוא נ�ל ל� פ� ית ך ו ד ע� ה ב� י� ח ם ו� א� ך ו ינ יב א� ש� ע מ� י ד� כ�

מות מות ה ת� ת� ל א� כ� ר ו ש� ך: א2 ל�

8. Avimélej se levantó muy de mañana, y convocó a todos sus siervos. Discretamente les repitió todas estas palabras, y los hombres estuvieron muy atemorizados.

 

ם ח. כ� ש י� ך ו� ל� ימ� ב� ר א2 ב�ק� א ב� ר� ק י� ל ו� כ� יו ל ד� ב� ע2ר ב� ד� י ת ו� ל א� ים כ� ר� ב� ד ה ה� ל� א� ם ה� יה� נ� אז או ב יר י� ו�

ים ש� נ� א2 ד: ה� �א מ

9. Avimélej convocó a Avraham y le dijo: “¿Cómo pudiste hacernos esto? ¿Qué cosa terrible te hice que trajiste una culpa tan grande sobre mí y mi pueblo? ¡Lo que me hiciste sencillamente no se hace!”.

 

א ט. ר� ק י� ך ו� ל� ימ� ב� ם א2 ה� ר� אב ר ל י�אמ� ה לו ו� מ�ית� ש� נו ע� ה ל� י ומ� את� ט� ך ח� י ל� את� כ� ב� י ה� ל� ל ע� ע� ו

י ת� כ ל� מ אה מ� ט� ה ח2 ד�ל� ים ג ש� ע2 ר מ� ש� שו לא א2 ע� י�ית� ש� י: ע� ד� מ� ע�

10. Avimélej le preguntó entonces a Avraham: “¿Qué viste para que te hiciera hacer tal cosa?”.

 ר י. י�אמ� ך ו� ל� ימ� ב� ל א2 ם א� ה� ר� ה אב ית� מ� א� י ר� כ�

ית� ש� ת ע� ר א� ב� ד� ה: ה� ז� ה�

11. Avraham respondió: “Comprendí que lo que faltaba aquí es el temor a Dios. Se me podía matar debido a mi esposa.

 ר יא. י�אמ� ם ו� ה� ר� י אב י כ� ת� ר ק אמ� ין ר� את א� יר

ים לה� קום א� מ� ה ב� ז� י ה� גונ� ר� ה2 ל ו� ר ע� ב� י: ד ת� ש א�

12. En todo caso, ella es en realidad mi hermana. Ella es la hija de mi padre, pero no la hija de mi madre. Ella se convirtió [más tarde] en mi esposa.

 

ם יב. ג� ה ו נ� י אמ ת� �ח ת א2 י ב� וא אב� ך ה� ת לא א� ב�י מ� י א� ה� ת י ו� ה: ל� ש� א� ל

13. Cuando Dios me hizo errar de la casa de mi padre, le pedí a ella que me hiciera un favor. Adonde fuéramos, ella debía decir que yo era su hermano”.

 

י יג. ה� י ר ו� ש� א2 עו כ� ת י ה� ת� �ים א לה� ית א� ב� י מ� אב�ר א�מ� ה ו� ה ל� ך ז� ד� ס ר ח� ש� י א2 ש� ע2 י ת� ד� מ� ל ע� ל א� כ�

קום מ� ר ה� ש� בוא א2 ה נ� מ� י ש� ר� מ י א� י ל� הוא: אח�

14. Avimélej tomó ovejas, ganado, y esclavos y esclavas, y [los] dio a Avraham. [También] le devolvió a Sara la mujer [de Avraham] a él.

 ח יד. ק� י� ך ו� ל� ימ� ב� ר צ�אן א2 ק� ים וב� ד� ב� ע2 ח�ת ו� פ� וש

ן ת� י� ם ו� ה� ר� אב ב ל ש� י� ת לו ו� ה א� ר� תו: ש� ש א�

15. Avimélej dijo: “Toda mi tierra está delante   ר טו. י�אמ� ך ו� ל� ימ� ב� ה א2 נ� י ה� צ� יך אר נ� פ� טוב ל ב�

de ti. Establécete dondequiera que consideres apropiado”.

יך ינ� ע� ב: ב ש�

16. A Sara dijo: “Le doy a tu ‘hermano’ mil piezas de plata. Que sea compensación para ti y todos los que están contigo por todo lo que se ha hecho. Quedas libre de oprobio”.

 

ה טז. ר� ש� ר ול ה אמ� נ� י ה� ת� ת� ף נ� ל� ף א� ס� יך כ� אח� לה נ� ך הוא ה� סות ל� ים כ ינ� כ�ל ע� ר ל ש� ך א2 ת� ת א� א� ו

ת: כ�ל ח� כ� �נ ו

17. Avraham oró a Dios, y Dios sanó a Avimélej, así como también a su esposa y esclavas, de modo que pudieran tener hijos.

 ל יז. ל� פ� ת י� ם ו� ה� ר� ל אב ים א� לה� א� א ה� פ� ר י� ים ו� לה� א�

ת ך א� ל� ימ� ב� ת א2 א� תו ו ש יו א� ת� �ה אמ דו: ו ל� י� ו�

18. Dios había previamente cerrado toda matriz de la casa de Avimélej, debido a Sara la mujer de Avraham.

 י יח. צ�ר כ� ר ע� צ� ה ע� ו� �ה ד י ע� ל ב ם כ� ח� ית ר� ב� ל

ך ל� ימ� ב� ל א2 ר ע� ב� ה ד ר� ת ש� ש� ם: א� ה� ר� אב

Capítulo 21

1. Dios concedió una providencia especial a Sara como dijo que haría, y Dios hizo lo que prometió para Sara.

 ה א. ו� �יה ד ו� ק� ת פ� ה א� ר� ר ש� ש� א2 ר כ� ש אמ� ע� י� ה ו� ו� �ה י

ה ר� ש� ר ל ש� א2 ר: כ� ב� ד�

2. Sara quedó embarazada, y dio a luz al hijo de Avraham en la vejez de él. Fue en el tiempo exacto que Dios se lo había prometido a él.

 ר ב. ה� ת� ד ו� ל� ת� ה ו� ר� ם ש� ה� ר� אב ן ל יו ב� נ� ק> ז ד ל� מוע� ל�

ר ש� ר א2 ב� ים: א�תו ד� לה� א�

3. Avraham le dio el nombre de Itzjak al hijo que tuvo, a quien Sara acababa de dar a luz.

 א ג. ר� ק י� ם ו� ה� ר� ת אב ם א� נו ש� ד ב נול� ר לו ה� ש� א2

ה ד� ל ה לו י� ר� ק: ש� ח� יצ

4. Cuando su hijo Itzjak tenía ocho días de nacido, Avraham lo circuncidó, como Dios había mandado.

 ל ד. מ� י� ם ו� ה� ר� ת אב ק א� ח� נו יצ ן ב ת ב� מ�נ� ים ש מ� י�

ר ש� א2 ה כ� ו� ים: א�תו צ� לה� א�

5. Avraham tenía 100 años de edad cuando nació su hijo Itzjak.

 ם ה. ה� ר� אב ן ו את ב� ה מ נ� ד ש� ל� ו� ה� ת לו ב ק א� ח� יצ

נו: ב

6. Sara dijo: “Dios me ha dado risa. Todo el que oiga de ello reirá por mí”.

 ר ו. ת�אמ� ה ו� ר� ח�ק ש� ה צ ש� י ע� ים ל� לה� ל א� כ�

ע� ש�מ� ק ה� ח� י: יצ2 ל�

7. Dijo: “¿Quién le hubiera siquiera sugerido a Avraham que Sara amamantaría hijos? ¡Pero aquí he dado a luz un hijo en su vejez!”.

 ר ז. ת�אמ� י ו� ל מ� ל� ם מ� ה� ר� אב ה ל יק� ינ� ים ה� נ� ה ב� ר� ש�י י כ� ת� ד ל� ן י� יו: ב� נ� ק> ז ל�

8. El niño creció y fue destetado. Avraham hizo un gran banquete en el día que Itzjak fue destetado.

 ל ח. ד� ג י� ד ו� ל� י� ל ה� מ� ג� י� ש ו� ע� י� ם ו� ה� ר� ה אב ת� ש דול מ� ג�

יום ל ב מ� ג� ת ה� ק: א� ח� יצ

9. Pero Sara vio que el hijo que Hagar le había dado a Avraham jugaba.

 א ט. ר� ת� ה ו� ר� ת ש� ן א� ר ב� ג� ית ה� ר� צ מ� ר ה� ש� ה א2 ד� ל י�

ם ה� ר� אב ק: ל ח� צ� מ

10. Le dijo a Avraham: “Echa a esta sierva junto con su hijo. ¡El hijo de esta sierva no compartirá la herencia con mi hijo Itzjak!”.

 ר י. ת�אמ� ם ו� ה� ר� אב ש ל ר� ה ג� אמ� ז�את ה� ת ה� א� ה ו נ� בי ש לא כ� ן ייר� ה ב� אמ� ז�את ה� ם ה� י ע� נ� ם ב ק: ע� ח� יצ

11. Esto angustió mucho a Avraham puesto que involucraba a su hijo.

 ע יא. ר� י� ר ו� ב� ד� א�ד ה� י מ ינ� ע� ם ב ה� ר� ל אב אוד�ת ע�נו: ב

12. Pero Dios le dijo a Avraham: “No te angusties por el muchacho y tu sierva. Haz todo lo que te diga Sara. Es a través de Itzjak que ganarás posteridad.

 

ר יב. י�אמ� ים ו� לה� ל א� ם א� ה� ר� ע אל אב ר� יך י� ינ� ע� בל ר ע� ע� נ� ל ה� ע� ך ו ת� מ� ר כ�ל א2 ש� ר א2 יך ת�אמ� ל� א�

ה ר� ע ש� מ� ה ש ל� �ק י ב ק כ� ח� יצ א ב ר� ך יק� ע: ל ר� ז�

13. Pero con todo, también convertiré al hijo de la sierva en una nación, puesto que él es tu hijo”.

 ם יג. ג� ת ו ן א� ה ב� אמ� גוי ה� נו ל ימ� ש� י א2 ך כ� ע2 ר ז�

הוא:

14. Avraham se levantó muy de mañana. Tomó pan y un odre con agua, y se lo dio a Hagar, poniéndolo sobre el hombro de ella. La despidió con el muchacho. Ella partió y anduvo errante a la deriva en el desierto de Beer Sheva.

 

ם יד. כ� ש י� ם ו� ה� ר� ר אב ב�ק� ח | ב� ק� י� ם ו� ח� ת ל� מ� ח� וים ן מ� ת� י� ל ו� ר א� ג� ם ה� ל ש� ה ע� מ� כ ת ש� א� ד ו ל� י� ה�

ה� ח� ל ש� י ך ו� ל� ת� ע ו� ת� ת� ר ו� ב� ד מ� ר ב א� ע: ב ב� ש�

15. Cuando el agua del odre se agotó, ella puso al muchacho bajo uno de los arbustos.

 לו טו. כ י� ים ו� מ� ן ה� ת מ� מ� ח� ך ה� ל� ש ת� ת ו� ד א� ל� י� ה�

ת ח� ד ת� ם: אח� יח� ש� ה�

16. Se alejó, y se sentó frente a él, cerca de un tiro de arco de distancia. Dijo: “Que no vea yo morir al muchacho”. Se sentó allí frente a él, y lloró en alta voz.

 

ך טז. ל� ת� ב ו� ש� ת� ה ו� ד ל� ג� נ� ק מ� ח� ר י ה� ו� ח2 ט� מ ת כ� ש� ק�י ה כ� ר� ה אל אמ א� ר מות א� ד ב ל� י� ב ה� ש� ת� ד ו� ג� נ� מ�

א ש� ת� ת ו� ה א� ל� �: ק ך ב ת� ו�

17. Dios oyó llorar al muchacho. El ángel de Dios llamó a Hagar desde el cielo y le dijo: “¿Qué sucede, Hagar? No temas. Dios ha oído la voz del muchacho allí donde él está.

 

ע יז. מ� ש י� ים ו� לה� ת א� ר קול א� ע� נ� א ה� ר� ק י� ך ו� א� ל מ�ים לה� ל א� ר | א� ג� ן ה� ים מ� מ� ש� ר ה� י�אמ� ה ו� ה ל� ך מ� ל�

ר ג� י אל ה� א� יר י ת� ע כ� מ� ים ש� לה� ל א� ר קול א� ע� נ� ה�ר ש� א2 ם: הוא ב� ש�

18. Ve y alza al muchacho. Mantén tu mano firme sobre él, puesto que haré de él una gran nación”.

 י יח. י קומ� א� ת ש ר א� ע� נ� י ה� יק� ז� ח2 ה� ת ו ך א� ד� י בו י� כ�גוי דול ל נו: ג� ימ� ש� א2

19. Dios abrió los ojos de ella, y ella vio un pozo de agua. Fue y llenó el odre con agua, dándole al muchacho algo de beber.

 ח יט. ק� פ י� ים ו� לה� ת א� יה� א� ינ� א ע� ר� ת� ר ו� א� ים ב מ�

ך ל� ת� א ו� ל� מ� ת ת ו� ת א� מ� ח� ים ה� ק מ� ש ת� ת ו� ר: א� ע� נ� ה�

20. Dios estuvo con el muchacho. [El muchacho] creció y vivió en el desierto, donde llegó a ser un arquero experto.

 י כ. ה� י ים ו� לה� ת א� ר א� ע� נ� ל ה� ד� ג י� ב ו� ש� י� ר ו� ב� ד מ� ב�

י ה� י ה ו� ת: ר�ב� ש� ק�

21. Se asentó en el desierto de Parán, y su madre le proporcionó una mujer de Egipto.

 ב כא. ש� י� ר ו� ב� ד מ� ן ב אר� ח פ� ק� ת� מו לו ו� ה א� ש� א�

ץ ר� א� ים: מ� ר� צ מ�

22. Por ese tiempo, Avimélej y su general Fijol le hicieron una declaración a Avraham, diciendo: “Dios está contigo en todo lo que haces.

 י כב. ה� י ת ו� ע� וא ב� ה� ר ה� י�אמ� ך ו� ל� ימ� ב� יכ�ל א2 ר ופ� ש�

או ב� ל צ ם א� ה� ר� אמ�ר אב ים ל� לה� ך א� מ כ�ל ע� בר ש� ה א2 ת� ה: א� ע�ש�

23. Ahora júrame aquí por Dios que no tratarás falsamente conmigo, con mis hijos ni con mis nietos. Muéstrame a mí y a la tierra donde fuiste un inmigrante la misma benevolencia que yo te he mostrado a ti”.

 

ה כג. ת� ע� ה ו ע� ב ש� י ה� ים ל� אלה� ה ב� נ� ם ה� ק�ר א� ש ת�י י ל� ינ� נ� י ול ד� כ נ� ד ול ס� ח� ר כ� ש� י א2 ית� ש� ך ע� מ ע�

ה ש� ע2 י ת� ד� מ� ם ע� ע� ץ ו אר� ר ה� ש� ה א2 ת� ר ה: ג� ב�

24. “Juraré”, replicó Avraham.   ר כד. י�אמ� ם ו� ה� ר� י אב כ� �: אנ ע� ב� ש� א�

25. Entonces Avraham se quejó ante Avimélej por el pozo que los siervos de Avimélej habían tomado por la fuerza.

 ח� כה. הוכ� ם ו ה� ר� ת אב ך א� ל� ימ� ב� ל א2 ר א�דות ע� א� ב

ים מ� ר ה� ש� לו א2 ז י ג� ד� ב ך: ע� ל� ימ� ב� א2

26. Avimélej dijo: “No sé quién pudo haber hecho una cosa así. Nunca me dijiste. No oí nada de eso hasta hoy”.

 ר כו. י�אמ� ך ו� ל� ימ� ב� י לא א2 ת� ע ד� י י� ה מ� ש� ת ע� א�

ר ב� ד� ה ה� ז� ם ה� ג� ה ו ת� ת� לא א� ד ג� י ה� ם ל� ג� י ו כ� � לא אני ת� ע מ� י ש� ת� ל יום: ב� ה�

27. Avraham tomó ovejas y ganado y los dio a Avimélej, y los dos hicieron un tratado.

 ח כז. ק� י� ם ו� ה� ר� ר צ�אן אב ק� ן וב� ת� י� ך ו� ל� ימ� ב� א2 ל�

תו ר כ י� ם ו� יה� נ� ית: ש ר� ב

28. Avraham entonces apartó solas siete ovejas hembras.

 ב כח. צ� י� ם ו� ה� ר� ת אב ע א� ב� שת ש� ב צ�אן כ� ה�

ן: ה� ד ב� ל

29. Avimélej le preguntó a Avraham: “¿Cuál es el significado de estas siete ovejas hembras que has dejado de lado?”.

 ר כט. י�אמ� ך ו� ל� ימ� ב� ל א2 ם א� ה� ר� ה אב ה מ� נ� ע ה� ב� ש�

שת ב� ה כ ל� א� ר ה� ש� ת� א2 ב צ� ה: ה� נ� ד� ב� ל

30. “Toma de mi mano estas siete ovejas hembras –respondió [Avraham]–. Será mi prueba de que yo cavé este pozo”.

 ר ל. י�אמ� י ו� ת כ� ע א� ב� שת ש� ב� ח כ ק� י ת� ד� י� בור מ� ע2 ב�

ה י� ה י ת� ה ל� ד� ע� י ל י כ� ת� ר פ� ת ח� ר א� א� ב ז�את: ה� ה�

31. A esa región se la llamó por tanto Beer Sheva, puesto que los dos habían hecho allí un juramento.

 ל לא. ן ע� א כ� ר� קום ק� מ� הוא ל� ר ה� א� ע ב ב� י ש� כ�ם עו ש� ב ש ם: נ� יה� נ� ש

32. Hicieron de este modo un tratado en Beer   תו לב. ר כ י� ית ו� ר� ר ב א� ב ע ב� ב� ם ש� ק� י� ך ו� ל� ימ� ב� א2

Sheva. Avimélej y su general Fijol entonces partieron, y retornaron a la tierra de los filisteos.

יכ�ל ר ופ� או ש� ב� בו צ ש> י� ל ו� ץ א� ר� ים: א� ת� ש ל� פ

33. [Avraham] plantó un tamarisco en Beer Sheva, y allí invocó el nombre de Dios, Señor del Universo.

 ע לג. ט� י� ל ו� ש� ר א� א� ב ע ב� ב� א ש� ר� ק י� ם ו� ם ש� ש� ב

ה ו� �ה ל י ם: א� עול�

34. Avraham vivió [allí] en la tierra de los filisteos durante muchos días.

 ר לד. ג� י� ם ו� ה� ר� ץ אב ר� א� ים ב ת� ש ל� ים פ מ� ים: י� ב� ר�

Chapter 22

1. Después de estos eventos, Dios puso a Avraham a prueba. “¡Avraham!”, dijo Él. “Sí”.

 י א. ה� י ר ו� ים אח� ר� ב� ד ה ה� ל� א� ים ה� לה� א� ה� ה ו ס� ת נ� א�

ם ה� ר� ר אב י�אמ� יו ו� ל� ם א� ה� ר� ר אב י�אמ� י: ו� נ� נ� ה�

2. “Toma a tu hijo, el único que amas –Itzjak– y vete a la región de Moriá. Preséntalo como una ofrenda totalmente quemada en una de las montañas que te indicaré”.

 

ר ב. י�אמ� ח ו� א ק� ת נ� ך א� נ ת ב� ך א� יד ח� ר י ש� א2ת� ב ת אה� ק א� ח� ך יצ ל� ך ו ל ל ץ א� ר� ה א� י� מ�ר� ה�

הו ל� ע2 ה� ם ו ה ש� ל� �ע ל ל ד ע� ים אח� ר� ה� ר ה� ש� ר א2 א�מ�יך: ל� א�

3. Avraham se levantó muy de mañana y ensilló su asno. Tomó consigo a sus dos hombres, junto con su hijo Itzjak. Cortó leña para la ofrenda, y partió, dirigiéndose al lugar que había indicado Dios.

 

ם ג. כ� ש י� ם ו� ה� ר� ר אב ב�ק� בש ב� ח2 י� ת ו� מ�רו א� ח ח2 ק� י� ו�ת י א� נ� יו ש ר� ע� תו נ ת א� א� ק ו ח� נו יצ ע ב ק� ב� י י ו� צ� ע2

ה ל� �ם ע ק� י� ך ו� ל� י� ל ו� קום א� מ� ר ה� ש� ר א2 לו אמ�ים: לה� א� ה�

4. Al tercer día, Avraham alzó los ojos, y vio el lugar desde lejos.

 יום ד. י ב� יש� ל� ש א ה� ש� י� ם ו� ה� ר� ת אב יו א� ינ� א ע� ר י� ו�

ת קום א� מ� ק: ה� �ח ר� מ�

5. Avraham les dijo a sus jóvenes: “Quédense aquí con el asno. El muchacho y yo iremos a ese lugar. Adoraremos y luego retornaremos a ustedes”.

 

ר ה. י�אמ� ם ו� ה� ר� ל אב יו א� ר� ע� בו נ ם ש כ� ם פ�ה ל� ע�מור ח2 י ה� נ� א2 ר ו� ע� נ� ה� ה ו כ� ל ד נ� ה כ�ה ע� ו� ח2 ת� ש נ� וה שוב� נ� ם: ו יכ� ל� א2

6. Avraham tomó la leña de la ofrenda y la puso sobre [los hombros de] su hijo Itzjak. Él mismo tomó el fuego y el cuchillo de degüello, y los dos fueron juntos.

 

ח ו. ק� י� ם ו� ה� ר� ת אב י א� צ� ה ע2 ל� �ע ם ה� ש� י� ל ו� ק ע� ח� יצנו ח ב ק� י� דו ו� י� ת ב ש א� א� ת ה� א� ת ו ל� כ� א2 מ� כו ה� ל י� ו�

ם יה� נ� ו: ש ד� ח י�

7. Itzjak le habló a Avraham. “Padre”. “Sí, hijo mío”. “Aquí está el fuego y la leña. Pero ¿dónde está el cordero para la ofrenda?”.

 ר ז. י�אמ� ק ו� ח� ל יצ ם א� ה� ר� יו אב ר אב� י�אמ� י ו� אב�

ר י�אמ� י ו� נ� נ� י ה� נ� ר ב י�אמ� ה ו� נ� ש ה� א� ים ה� צ� ע� ה� ה ו י� א� וה ש� ה: ה� ל� �ע ל

8. “Dios se ocupará de un cordero para una ofrenda, hijo mío”, respondió Avraham. Los dos continuaron juntos.

 ר ח. י�אמ� ם ו� ה� ר� ים אב לה� ה א� א� ה לו יר ש� ה ה� ל� �ע לי נ� כו ב ל י� ם ו� יה� נ� ו: ש ד� ח י�

9. Cuando finalmente llegaron al lugar indicado por Dios, Avraham erigió allí el altar, y dispuso la leña. Entonces ató a su hijo Itzjak, y lo puso en el altar encima de la leña.

 

ב�או ט. י� ל ו� קום א� מ� ר ה� ש� ר א2 ים לו אמ� לה� א� ה�ן ב� י� ם ו� ם ש� ה� ר� ת אב ח� א� ב� ז מ� ר�ך ה� ע2 י� ת ו� ים א� צ� ע� ה�

ד �ק ע2 י� ת ו� ק א� ח� נו יצ ם ב ש� י� ל א�תו ו� ח� ע� ב� ז מ� ה�ל ע� מ� ים: מ� צ� ע� ל�

10. Avraham extendió la mano y tomó el cuchillo para degollar a su hijo.

 ח י. ל� ש י� ם ו� ה� ר� ת אב דו א� ח י� ק� י� ת ו� ת א� ל� כ� א2 מ� ה�

ח�ט ש ת ל� נו: א� ב

11. El ángel de Dios lo llamó desde el cielo y dijo: “¡Avraham! ¡Avraham!”. “Sí”.

 א יא. ר� ק י� יו ו� ל� ך א� א� ל ה מ� ו� �ה ן י ים מ� מ� ש� ר ה� י�אמ� ו�

ם ה� ר� ם אב ה� ר� ר | אב י�אמ� י: ו� נ� נ� ה�

12. “No le hagas daño al muchacho. No le hagas nada. Puesto que ahora sé que temes a Dios. No has retenido de Él a tu único hijo”.

 ר יב. י�אמ� ח אל ו� ל� ש ך ת� ד ל י� ר א� ע� נ� אל ה� ש ו ע� ת�ה לו אומ� י מ ה כ� ת� י | ע� ת� ע ד� י י� א כ� ר� ים י לה� א�

ה ת� לא א� ת� ו כ ש� ת ח� ך א� נ ת ב� ך א� יד ח� י: י נ� מ� מ�

13. Avraham entonces alzó los ojos y vio un carnero prendido por los cuernos en un matorral. Fue y tomó el carnero, sacrificándolo como una ofrenda totalmente quemada en lugar de su hijo.

 

א יג. ש� י� ם ו� ה� ר� ת אב יו א� ינ� א ע� ר י� ה ו� נ� ה� יל ו ר א� אח�ז ח� א� ך נ� ב� ס יו ב� נ� ר ק� ך ב ל� י� ם ו� ה� ר� ח אב ק� י� ת ו� א�יל א� הו ה� ל� ע2 י� ה ו� ל� �ע ת ל ח� נו: ת� ב

14. Avraham llamó al lugar “Dios Verá” (Adonai Iréh). Por consiguiente, hoy se dice: “En la montaña de Dios, Él será visto”.

 א יד. ר� ק י� ם ו� ה� ר� ם אב קום ש� מ� הוא ה� ה ה� ו� �ה | י

ה א� ר יר ש� ר א2 אמ� יום י� ר ה� ה� ה ב ו� �ה ה: י א� ר� י�

15. El ángel de Dios lo llamó desde el cielo a Avraham una segunda vez,

 א טו. ר� ק י� ך ו� א� ל ה מ� ו� �ה ל י ם א� ה� ר� ית אב נ� ן ש� מ�

ים: מ� ש� ה�

16. y dijo: “Dios declara: ‘He jurado por Mi propia Esencia, que debido a que ejecutaste este acto, y no retuviste a tu único hijo,

 ר טז. י�אמ� י ו� י ב� ת� ע ב� ש ם נ� א> ה נ ו� �ה י י ן כ� ע� ר י� ש� א2

ית� ש� ת ע� ר א� ב� ד� ה ה� ז� לא ה� ת� ו כ ש� ת ח� ך א� נ ת ב� א�ך: יד� ח� י

17. Yo te bendeciré enormemente, y acrecentaré tu simiente como las estrellas del firmamento y la arena en la orilla del mar. Tu simiente heredará la puerta de sus enemigos.

 

י יז. ך כ� ר� ך ב� כ ר� ב� ה א2 ב� ר ה� ה ו ב� ת אר ך א� ע2 ר ז�י ב� כוכ ים כ מ� ש� חול ה� כ� ר ו ש� ל א2 ת ע� פ� ם ש י� ה�

ש יר� ך ו ע2 ר ת ז� ר א� ע� יו: ש� ב� י �א

18. Todas las naciones del mundo serán bendecidas por medio de tus descendientes: todo porque obedeciste Mi voz’”.

 כו יח. ר2 ב� ת ה� ך ו ע2 ר ז� י כ�ל ב ץ גוי� אר� ב ה� ק� ר ע� ש� א2

ת� ע מ� י: ש� ל� �ק ב

19. Avraham retornó a sus jóvenes, y juntos partieron y fueron a Beer Sheva. Avraham permaneció en Beer Sheva.

 ב יט. ש� י� ם ו� ה� ר� ל אב יו א� ר� ע� מו נ ק> י� כו ו� ל י� ו ו� ד� ח ל י� א�

ר א� ע ב ב� ב ש� ש� י� ם ו� ה� ר� ר אב א� ב ע: ב� ב� ש�

20. Después de esto, Avraham recibió un   י כ. ה� י י ו� ר� ים אח2 ר� ב� ד ה ה� ל� א� ד ה� ג� י> ם ו� ה� ר� אב ל

mensaje: “Milcá ha también tenido hijos de tu hermano Najor:

אמ�ר ה ל� נ� ה ה� ד� ל ה י� כ� ל ם מ� וא ג� ים ה� נ� חור ב� נ� ליך: אח�

21. Utz, su primogénito; Buz, su hermano, Kmuel (padre de Aram),

 ת כא. כ�רו עוץ א� ת ב א� יו בוז ו ת אח� א� ל ו מוא� קי ב� ם: א2 ר� א2

22. Késed, Jazó, Pildash, Idlaf y Betuel. 

ת כב. א� ד ו ש� ת כ� א� זו ו ת ח2 א� ש ו ד� ל ת פ� א� ף ו ל� ידת א� ל: ו תוא� ב

23. Betuel ha tenido una hija, Rivká”. Milcá le dio a luz los ocho [hijos] de arriba a Najor el hermano de Avraham.

 ל כג. תוא� ד וב ל� ת י� ה א� ק� ב ה ר� מ�נ� ה ש ל� ה א� ד� ל י�

ה כ� ל חור מ� נ� י ל ח� ם: א2 ה� ר� אב

24. La concubina [de Najor] se llamaba Reumá. Ella también tuvo hijos: Tévaj, Gájam, Tájash y Maajá.

 שו כד. ג יל� ה ופ� מ� ה וש אומ� ד ר ל� ת� ם ו� וא ג� ת ה� א�

ח ב� ת ט� א� ם ו ח� ת ג� א� ש ו ח� ת ת� א� ה: ו כ� ע2 מ�

Parashá Jaiei SaráGénesis 23:1-25:18

Capítulo 23

1. Sara vivió hasta los 127 años de edad. [Éstos fueron] los años de la vida de Sara.

 יו א. ה י� י ו� י� ה ח� ר� אה ש� ה מ� נ� ים ש� ר� ש ע� ה ו נ� ש�

ע ב� ש� ים ו נ� י ש� נ� י ש י� ה: ח� ר� ש�

2. Sara murió en Kiriat Arbá, también conocida como Jevrón, en la tierra de Cnáan. Avraham vino a exaltar a Sara y a llorar por ella.

 ת ב. מ� ת� ה ו� ר� ת ש� י� ר ק� ע ב ב� וא אר רון ה� ב ץ ח� ר� א� ב

ן ע� נ� ב�א כ י� ם ו� ה� ר� פ�ד אב ס ה ל� ר� ש� ה: ל כ�ת� ב ל� ו

3. Avraham se levantó de al lado de su muerto, y habló a los hijos de Jet.

 ם ג. ק� י� ם ו� ה� ר� ל אב ע� י מ� נ� תו פ ר מ� ב� ד� י ל ו� י א� נ� ב

ת אמ�ר: ח� ל�

4. “Soy un inmigrante y un residente entre ustedes –dijo–. Véndanme una propiedad para un lugar de sepultura con ustedes de modo que pueda yo enterrar a mi muerto, [y no tenerla aquí] justo delante de mí”.

 

ר ד. ב ג� תוש� י ו כ� �ם אנ כ� מ� נו ע� י ת ת ל� ז� ח> ר א2 ב� ק�ם כ� מ� ה ע� ר� ב ק א� י ו ת� י: מ� נ� פ� ל מ�

5. Los hijos de Jet le respondieron a Avraham, diciéndole:

 נו ה. ע2 י� י ו� נ� ת ב ת ח� ם א� ה� ר� אמ�ר אב לו: ל�

6. “Escúchanos, señor. Tú eres un príncipe de Dios en medio de nosotros. Toma nuestro mejor terreno de sepultura para enterrar a tu muerto. Nadie de entre nosotros te negará su terreno de sepultura para que entierres a tu muerto”.

 

נו ו. ע� מ� י ש ד�נ� יא | א2 ש� ים נ לה� ה א� ת� נו א� תוכ� בר ח� ב מ� ינו ב ר� ב� ב�ר ק ת ק ך א� ת� יש מ� נו א� מ� ת מ� א�

רו ב ה לא ק� ל� ך יכ מ ב�ר מ� ק ך: מ� ת� מ�

7. Avraham se levantó, y se inclinó ante la gente de la zona, los hijos de Jet.

 ם ז. ק� י� ם ו� ה� ר� חו אב ת� ש י� ם ו� ע� ץ ל אר� י ה� נ� ב ת: ל� ח�

8. Les habló y dijo: “Si realmente quieren ayudarme a enterrar a mi muerto y [colocarla fuera de] mi presencia, escúchenme, y hablen por mí a Efrón hijo de Tzójar.

 

ר ח. ב� ד� י ם ו� ת� אמ�ר א� ם ל� ש א� ת י� ם א� כ� ש פ נ�ב�ר ק ת ל� י א� ת� י מ� נ� פ� ל י מ� עונ� מ� עו ש ג י ופ� רון ל� פ ע� ב

ן ר: ב� צ�ח�

9. Que me venda la cueva de Majpelá, que le pertenece, en los linderos de su campo. Que me la venda en presencia de ustedes por su pleno precio, como una propiedad de sepultura”.

 

ן ט. ית� י ו ת ל� ת א� ר� ע� ה מ ל� פ� כ מ� ר ה� ש� ר לו א2 ש� א2ה צ� ק הו ב� ד� ף ש� ס� כ� א ב ל� ה מ� נ� נ� י ית ם ל� כ� תוכ ב

ת ז� ח> א2 ר: ל� ב� ק�

10. Efrón estaba entonces sentado entre los hijos de Jet. Efrón el hitita le replicó a Avraham en presencia de los hijos de Jet, de modo que todos los que vinieran a la puerta de la ciudad pudieran oír.

 

רון י. פ ע� ב ו תוך יש� י ב נ� ת ב ן ח� ע� י� רון ו� פ י ע� ת� ח� ה�ת ם א� ה� ר� י אב נ� אז י ב נ� ת ב כ�ל ח� י ל א� ר ב� ע� ירו ש� ע�

אמ�ר: ל�

11. “No, señor mío –dijo–. Escúchame. Ya te he dado el campo. Te he [también] dado la cueva que está allí. Aquí, en presencia de mis coterráneos, te la he dado a ti. Entierra a tu muerto”.

 

י לא יא. ד�נ� י א2 נ� ע� מ� ה ש ד� ש� י ה� ת� ת� ך נ� ה ל� ר� ע� מ ה� ור ש� ך בו א2 יה� ל ת� ת� י נ ינ� ע� י ל נ� י ב מ� יה� ע� ת� ת� ך נ ל�ב�ר ך: ק ת� מ�

12. Avraham se inclinó ante la gente de la zona.   חו יב. ת� ש י� ם ו� ה� ר� י אב נ� פ ם ל� ץ: ע� אר� ה�

13. Le habló a Efrón de modo que toda la gente de la zona pudiera oír. “Si sólo me escuchas –dijo– te doy el dinero por el campo. Tómalo de mí, y enterraré allí a mi muerto”.

 

ר יג. ב� ד� י ל ו� רון א� פ י ע� נ� אז ם ב ץ ע� אר� אמ�ר ה� ך ל� א�ם ה א� ת� י לו א� נ� ע� מ� י ש ת� ת� ף נ� ס� ה כ� ד� ש� ח ה� ק�

י נ� מ� ה מ� ר� ב ק א� ת ו י א� ת� ה: מ� מ� ש�

14. Efrón le respondió a Avraham, diciéndole:   ן יד. ע� י� רון ו� פ ת ע� ם א� ה� ר� אמ�ר אב לו: ל�

15. “Señor mío, escúchame. ¿Qué es una tierra del valor de 400 shékels de plata entre tú y yo? Entierra a tu muerto”.

 י טו. ד�נ� י א2 נ� ע� מ� ץ ש ר� ע א� ב� א�ת אר ל מ� ק� ף ש� ס� כ�י ינ� ך ב� ינ ה וב� וא מ� ת ה� א� ך ו ת ב�ר: מ� ק

16. Avraham entendió lo que Efrón pretendía. Pesó para Efrón la plata que había sido mencionada en presencia de los hijos de Jet, 400 shékels en moneda corriente negociable.

 

ע טז. מ� ש י� ם ו� ה� ר� ל אב רון א� פ ל ע� �ק ש י� ם ו� ה� ר� אבר�ן פ ע� ת ל ף א� ס� כ� ר ה� ש� ר א2 ב� י ד� נ� אז י ב נ� ת ב ח�ע ב� אות אר ל מ� ק� ף ש� ס� ר כ� ב� �ר: ע ס�ח� ל�

17. El campo de Efrón en Majpelá colindante con Mamré se convirtió de este modo en la propiedad indiscutible [de

  ם יז. ק� י� ה ו� ד� רון | ש פ ר ע� ש� ה א2 ל� פ� כ מ� ר ב� ש� א2י נ� פ א ל� ר� מ ה מ� ד� ש� ה ה� ר� ע� מ ה� ר ו ש� ל בו א2 כ� וץ ע� ר ה� ש� ה א2 ד� ש� ר ב� ש� ל א2 כ� לו ב ב> יב: ג ב� ס�

Avraham]. [Esto incluía] el campo, su cueva y todo árbol dentro de su circunferencia.

18. Fue la compra de Avraham con todos los hijos de Jet que vinieron a la puerta de la ciudad como testigos presenciales.

 ם יח. ה� ר� אב ה ל נ� ק מ� י ל ינ� ע� י ל נ� ת ב כ�ל ח� בי א� ר ב� ע� ירו: ש� ע�

19. Avraham enterró entonces a Sara su mujer en la cueva del campo de Majpelá, que linda con Mamré (también conocida como Jevrón), en la tierra de Cnáan.

 

י יט. ר� אח2 ן ו ר כ� ב� ם ק� ה� ר� ת אב ה א� ר� ש�תו ש ל א� ת א� ר� ע� ה מ ד� ה ש ל� פ� כ מ� ל ה� י ע� נ� פא ר� מ וא מ� רון ה� ב ץ ח� ר� א� ן: ב ע� נ� כ

20. Es así cómo el campo y su cueva llegaron a ser la propiedad indiscutible de Avraham como terreno de sepultura, comprados de los hijos de Jet.

 

ם כ. ק� י� ה ו� ד� ש� ה ה� ר� ע� מ ה� ר ו ש� ם בו א2 ה� ר� אב לת ז� ח> א2 ר ל� ב� ת ק� א� י מ� נ� ת: ב ח�

Capítulo 24

1. Avraham era anciano, muy avanzado en años, y Dios había bendecido a Avraham con todo.

 ם א. ה� ר� אב ן ו ק� א ז� ים ב� מ� י� ה ב� ו� �יה ך ו� ר� ת ב� א�

ם ה� ר� כ�ל: אב ב�

2. Le dijo al siervo más antiguo de su casa, quien estaba a cargo de todo lo que él poseía: “Pon la mano debajo de mi muslo.

 ר ב. י�אמ� ם ו� ה� ר� ל אב דו א� ב ן ע� ק� יתו ז ל ב� מש� ה�

ל כ� ר ב ש� ים לו א2 א ש� ך נ� ד ת י� ח� י: ת� כ� ר� י

3. Te comprometeré por un juramento a Dios, Señor del cielo y de la tierra, que no tomarás para mi hijo una mujer de las hijas de los cananeos entre quienes vivo.

 

ך ג. יע2 ב� ש א� ה ו ו� �יה י ב� לה� ים א� מ� ש� י ה� אלה� ץ ו� אר� ה�ר ש� ח לא א2 ק� ה ת� ש� י א� נ� ב נות ל� ב י מ� נ� ע2 נ� כ ר ה� ש� א2י כ� �ב אנ בו: יוש� ר ק� ב

4. En vez de ello, debes ir a mi tierra natal, a mi lugar de nacimiento, y obtener una mujer para mi hijo Itzjak”.

 י ד. ל כ� י א� צ� ל אר א� י ו ת� ד ך מול� ל� ת� ת� ח ק� ל� ה ו ש� א�

י נ� ב ק: ל� ח� יצ ל

5. “Pero ¿qué si la joven no quiere volver conmigo a esta tierra? – preguntó el siervo–. ¿Llevaré a tu hijo de vuelta a la tierra que tú abandonaste?”.

 

ר ה. י�אמ� יו ו� ל� ד א� ב� ע� י ה� ה לא אול� אב� �ה ת ש� א� ה�ת כ� ל� י ל� ר� ל אח2 ץ א� אר� ז�את ה� ב ה� ש� ה� יב ה� ש� ת א� א�

ך נ ל ב� ץ א� אר� ר ה� ש� את� א2 צ� ם: י� ש� מ�

6. “Sé muy cuidadoso en este sentido –respondió Avraham–. ¡No lleves a mi hijo de vuelta allí!

 ר ו. י�אמ� יו ו� ל� ם א� ה� ר� ר אב מ� ש� ך ה� ן ל יב פ� ש� ת ת� א�

י נ� ה: ב מ� ש�

7. Dios, el Señor del cielo, me tomó de la casa de mi padre y de la tierra de mi nacimiento. Me

  ה ז. ו� �ה י י לה� ים | א� מ� ש� ר ה� ש� י א2 נ� ח� ק� ית ל ב� י מ� אב�ץ ר� א� י ומ� ת� ד ר מול� ש� א2 ר ו� ב� י ד� ר ל� ש� א2 ע ו� ב� ש י נ� ל�

habló y me hizo un juramento. “A tu simiente daré esta tierra”. Él enviará a Su ángel delante de ti, y efectivamente encontrarás allí una mujer para mi hijo.

אמ�ר ך ל� ע2 ר ז� ן ל ת� ת א� ץ א� אר� ז�את ה� ח הוא ה� ל� ישאכו ל יך מ� נ� פ� ת� ל ח ק� ל� ה ו ש� י א� נ� ב ם: ל� ש� מ�

8. Si la joven no quiere volver contigo, entonces serás absuelto de mi juramento. Pero [pase lo que pase], ¡no lleves a mi hijo de vuelta allí!”.

 ם ח. א� ה לא ו אב� �ה ת ש� א� ת ה� כ� ל� יך ל� ר� ית� אח2 ק� נ� ו

י ת� ע� ב> ש ק ז�את מ� ת ר� י א� נ� ב לא ב ש� ה: ת� מ� ש�

9. El siervo puso la mano debajo del muslo de Avraham su amo, y prestó juramento respecto de esto.

 ם ט. ש� י� ד ו� ב� ע� ת ה� דו א� ת י� ח� ך ת� ר� ם י� ה� ר� יו אב ד�נ� א2

ע ב� ש� י� ל לו ו� ר ע� ב� ד� ה: ה� ז� ה�

10. El siervo tomó entonces diez de los camellos de su amo, llevando las mejores cosas que poseía su amo. Salió y fue a Aram Naharaim, a la ciudad de Najor.

 

ח י. ק� י� ד ו� ב� ע� ה ה� ר� ש� ים ע2 ל� מ� י ג ל� מ� ג יו מ� ד�נ� ך א2 ל� י� ו�ל כ� יו טוב ו ד�נ� דו א2 י� ם ב ק� י� ך ו� ל� י� ל ו� ם א� ר� ים א2 ר� ה2 נ�ל יר א� חור: ע� נ�

11. [Cuando llegó], dejó que los camellos descansaran arrodillados fuera de la ciudad, junto al pozo. Era al atardecer cuando las mujeres salen a sacar agua.

 

ך יא. ר� ב י� ים ו� ל� מ� ג חוץ ה� יר מ� ע� ל ל� ר א� א� ים ב מ� ה�ת ע� ב ל ר� ת ע� ע� את ל ב�ת: צ� ש�א2 ה�

12. Él oró: “Oh Dios, Señor de mi amo Avraham: está hoy conmigo, y concede un favor a mi amo Avraham.

 ר יב. י�אמ� ה ו� ו� �ה י | י לה� י א� ד�נ� ם א2 ה� ר� ה אב ר� ק א ה� נ�

י נ� פ� יום ל ה ה� ש� ע2 ד ו� ס� ם ח� י ע� ד�נ� ם: א2 ה� ר� אב

13. Estoy de pie aquí junto al pozo, y las hijas de los habitantes de la ciudad salen a sacar agua.

 ה יג. נ� י ה� כ� �ב אנ צ� ל נ� ין ע� ים ע� מ� נות ה� י וב ש� אנ

יר ע� א�ת ה� א�ב י�צ ש ים: ל� מ�

14. Si le digo a una joven: ‘Vuelca tu cántaro y permíteme beber un poco’, y ella responde: ‘Bebe, y también les daré de beber a tus camellos’, ella será la que Tú has designado para Tu siervo Itzjak. [Si hay una joven así], sabré que has concedido un favor para mi amo”.

 

ה יד. י� ה� ה ו ר� ע2 נ� ר ה� ש� ר א2 יה� א�מ� ל� י א� ט� א ה� ך נ� ד� כ�ה ת� ש א� ה ו ר� אמ ה ו ת� ם ש ג� יך ו ל� מ� ה ג ק� ש ה א� א�ת�

ת� ח כ� �ך ה ד ב ע� ק ל ח� יצ ה ל ע וב� ד� י א� ית� כ� ש� ד ע� ס� ח�ם י: ע� ד�נ� א2

15. No había todavía terminado de hablar, cuando apareció Rivká. Ella le había nacido a Betuel, el hijo de Milcá, la mujer de Najor el hermano de Avraham. Su cántaro estaba sobre su hombro.

 

י טו. ה� י ם הוא ו� ר� ה ט� ל� ר כ� ב� ד� ה ל נ� ה� ה ו ק� ב ר�את ר י�צ� ש� ה א2 ד� ל ל י> תוא� ב ן ל� ה ב� כ� ל ת מ� ש� חור א� נ�

י ח� ם א2 ה� ר� ה אב ד� כ� ל ו ה: ע� מ� כ ש�

16. La joven era en extremo bien parecida, [y] era una virgen no tocada por hombre alguno. La joven bajó, llenó su cántaro, y entonces subió

  ה טז. ר� ע2 נ� ה� ת ו ה ט�ב� א� ר א�ד מ� ה מ תול� יש ב א� לא וה ע� ד� ד י ר� ת� ה ו� נ� י ע� א ה� ל� מ� ת ה ו� ד� ל: כ� ע� ת� ו�

nuevamente.

17. El siervo corrió hacia ella: “Si te place, permíteme sorber un poco de agua de tu cántaro”, dijo.

 ץ יז. ר� י� ד ו� ב� ע� ה ה� את� ר� ק ר ל� י�אמ� י ו� ינ� יא� מ� ג א ה� נ�

ט ע� ים מ ך: מ� ד� כ� מ�

18. “Bebe, señor”, replicó ella. Rápidamente bajó su cántaro hacia su mano y le dio a él un trago.

 ר יח. ת�אמ� ה ו� ת� י ש ד�נ� ר א2 ה� מ� ת ד ו� ר� �ת ה ו� ד� ל כ� ע�ה ד� הו: י� ק� ש ת� ו�

19. Cuando él hubo terminado de beber, ella dijo: “Permíteme sacar agua para tus camellos, de modo que puedan [también] beber hasta hartarse”.

 

ל יט. כ� ת תו ו� �ק ש ה� ר ל ת�אמ� ם ו� יך ג� ל� מ� ג אב ל� ש א�ד ם ע� לו א� ת: כ� �ת ש ל�

20. Ella vació rápidamente su cántaro en el abrevadero y corrió nuevamente hacia el pozo para sacar agua. Sacó agua para todos los camellos de él.

 

ר כ. ה� מ� ת ר ו� ע� ת ה ו� ד� ל כ� ת א� ש�ק� ץ ה� ר� ת� ל עוד ו� א�ר א� ב א�ב ה� ש אב ל� ש ת� ל ו� כ� יו: ל ל� מ� ג

21. El hombre se paró ahí mirándola boquiabierto. Pero permaneció en silencio, esperando determinar con certeza si Dios había hecho exitoso o no su viaje.

 

יש כא. א� ה� ה ו א� ת� ש ה מ� יש ל� ר� ח2 ת מ� ע� ד� ל�יח� ל� צ ה� ה ה� ו� �ה כו י ר ם ד� לא: א�

22. Cuando los camellos hubieron terminado de beber, él tomó un anillo de oro que pesaba medio shékel, y dos brazaletes de oro, que pesaban diez shékels de oro, para los brazos de ella.

 

י כב. ה� י ר ו� ש� א2 לו כ� ים כ� ל� מ� ג תות ה� ש ח ל� ק� י� ו�יש א� ם ה� ז� ב נ� ה� ע ז� ק� לו ב� ק� ש י מ� נ� ים וש יד� מ� ל צ ע�

יה� ד� ה י� ר� ש� ב ע2 ה� ם: ז� ל� ק� ש מ�

23. “¿De quién eres hija? –preguntó–. Si te place, dime si hay en la casa de tu padre un lugar para que pasemos la noche”.

 ר כג. י�אמ� ת ו� י ב� ת מ� י א� יד� ג� א ה� י נ� ש ל� י� ית ה2 ב�

יך קום אב� נו מ� ין: ל� ל� ל�

24. Ella respondió: “Soy la hija de Betuel, hijo de Milcá, que ella le dio a luz a Najor”.

 ר כד. ת�אמ� יו ו� ל� ת א� ל ב� תוא� י ב כ� �ן אנ ה ב� כ� ל מ�

ר ש� ה א2 ד� ל חור: י� נ� ל

25. Entonces dijo: “Tenemos abundancia de paja y forraje, así como también un lugar para que la gente pase la noche”.

 ר כה. ת�אמ� יו ו� ל� ם א� ן ג� ב� ם ת� פוא ג� ס ב מ� נו ר� מ� ע�ם קום ג� לון: מ� ל�

26. El hombre se inclinó y se prosternó ante Dios.

 ק�ד כו. י� יש ו� א� חו ה� ת� ש י� ה: ו� ו� �יה ל�

27. Dijo: “Bendito sea Dios, Señor de mi amo   ר כז. י�אמ� רוך ו� ה ב� ו� �ה י י לה� י א� ד�נ� ם א2 ה� ר� ר אב ש� א2

Avraham, Quien no ha retirado la benevolencia y verdad que concede a mi amo. Aquí estoy, todavía en el camino, ¡y Dios me ha conducido a la casa de los parientes cercanos de mi amo!”.

ב לא ז� דו ע� ס תו ח� מ� א2 ם ו� ע� י מ� ד�נ� י א2 כ� �ך אנ ר� ד� ב�י נ� ח� ה נ� ו� �ה ית י י ב� ח� י: א2 ד�נ� א2

28. La joven corrió hacia la morada de su madre y le contó lo que había sucedido.

 ץ כח. ר� ת� ה ו� ר� ע2 נ� ד ה� ג� ת� ית ו� ב� ה ל מ� ים א� ר� ב� ד כ�

ה: ל� א� ה�

29. Rivká tenía un hermano llamado Laván. Él salió corriendo hacia el extraño, hacia el pozo.

 ה כט. ק� ב ר� מו אח ול ן וש ב� ץ ל� ר� י� ן ו� ב� ל ל� יש א� א� ה�

ה חוצ� ל ה� ין: א� ע� ה�

30. Había visto el anillo, y los brazaletes en los brazos de su hermana, y había oído a su hermana Rivká relatar lo que el hombre le había dicho. Él vino al extraño, quien estaba todavía de pie junto a los camellos cerca del pozo,

 

י ל. ה� י א�ת ו� ר ת | כ� ם א� ז� נ� ת ה� א� ים ו ד� מ� צ ל ה� י ע� ד� יתו �ח עו א2 מ ש� ת וכ י א� ר� ב ה ד� ק� ב תו ר� �ח אמ�ר א2 ל�

ר כ�ה ב� י ד� ל� יש א� א� ב�א ה� י� ל ו� יש א� א� ה ה� נ� ה� ד ו ע�מ�ל ים ע� ל� מ� ג ל ה� ין: ע� ע� ה�

31. y dijo: “¡Ven! ¡[Eres un hombre] bendecido por Dios! ¿Por qué estás aún parado allí afuera? He limpiado la casa y preparado un lugar para los camellos”.

 

ר לא. י�אמ� רוך בוא ו� ה ב ו� �ה ה י מ� מ�ד ל� ע2 חוץ ת� ב�י כ� �אנ י ו ית� נ� ית פ� ב� קום ה� ים: ומ� ל� מ� ג ל�

32. El extraño entró en la casa y les quitó los bozales a los camellos. [Laván] les dio a los camellos paja y forraje, y proporcionó agua [para el extraño] y los hombres que estaban con él para que se lavaran los pies.

 

ב�א לב. י� יש ו� א� ה ה� ת� י ב� ח ה� ת� פ� י ים ו� ל� מ� ג ן ה� ת� י� ו�ן ב� פוא ת� ס ים ומ� ל� מ� ג ים ל� ח�ץ ומ� ר יו ל� ל� ג י ר� ל� ג ר� ו

ים ש� נ� א2 ר ה� ש� תו: א2 א�

33. Se sirvió comida, pero [el extraño] dijo: “No comeré hasta haber hablado mi parte”. “Habla”, replicó [el anfitrión].

 ם לג. יוש� יו ו� נ� פ� כ�ל ל א� ר ל� י�אמ� ל לא ו� כ� �ד א ם ע� א�

י ת� ר ב� י ד� ר� ב� ר ד י�אמ� ר: ו� ב� ד�

34. [El extraño] dijo: “Soy el siervo de Avraham.   ר לד. י�אמ� ד ו� ב� ם ע� ה� ר� י: אב כ� �אנ

35. Dios le concedió a mi amo una bendición muy grande, y él prosperó. [Dios] le concedió ovejas, ganado, plata, oro, esclavos, esclavas, camellos y asnos.

 

ה לה. ו� �יה ך ו� ר� ת ב� י א� ד�נ� א�ד א2 ל מ ד� ג י� ן ו� ת� י� לו ו�ר צ�אן ק� ף וב� ס� כ� ב ו ה� ז� ם ו ד� ב� ע2 ח�ת ו� פ� ים וש ל� מ� וג

ים: מ�ר� ח2 ו�

36. Finalmente, Sara la mujer de mi amo dio a luz un hijo para mi amo después de que ella hubo envejecido mucho, y [mi amo] le dio a él todo lo que poseía.

 

ד לו. ל� ת� ה ו� ר� ת ש� ש� י א� ד�נ� ן א2 י ב� אד�נ� י ל� ר� אח2ה ת� נ� ק ן ז� ת� י� ת לו ו� ל א� ר כ� ש� לו: א2

37. “Mi amo me comprometió por un juramento: ‘No tomes para mi hijo una mujer de las hijas de

  י לז. נ� ע� ב� ש י� י ו� ד�נ� אמ�ר א2 ח לא ל� ק� ה ת� ש� י א� נ� ב ל�

los cananeos, en cuya tierra vivo. נות ב י מ� נ� ע2 נ� כ ר ה� ש� י א2 כ� �ב אנ צו: יש� אר ב

38. En vez de ello, debes ir a la casa de mi padre, a mi familia, y allí conseguirás una mujer para mi hijo’.

 ם לח. ל לא א� ית א� י ב� ך אב� ל� ל ת� א� י ו ת� ח פ� ש מ�

ת� ח ק� ל� ה ו ש� י: א� נ� ב ל�

39. "Le dije a mi amo: ‘Pero ¿qué si la joven no vuelve conmigo?’.

 ר לט. א�מ� ל ו� י א� ד�נ� י א2 ל� ך לא א> ל� ה ת� ש� א� י: ה� ר� אח2

40. Él me dijo: ‘Dios, ante Quien he caminado, enviará contigo a Su ángel y hará exitosa tu misión. Pero tú debes encontrar para mi hijo una mujer de mi familia y de la casa de mi padre.

 

ר מ. י�אמ� י ו� ל� ה א� ו� �ה ר י ש� י א2 ת� כ ל� ה� ת יו ה� נ� פ� לח ל� אכו יש ל ך מ� ת� יח� א� ל� צ ה� ך ו כ� ר ת� ד� ח ק� ל� ה ו ש� א�י נ� ב י ל� ת� ח פ� ש מ� ית מ� ב� י: ומ� אב�

41. Hay sólo un modo en que puedes estar libre de mi juramento terrible. Si vas a mi familia y no te dan una joven, serás liberado de mi juramento terrible’.

 

ה אז מא. ק� נ� י ת� ת� אל� י מ� בוא כ� ל ת� י א� ת� ח פ� ש מ�ם א� נו לא ו ך ית יית� ל� ה� י ו ק� י: נ� ת� אל� מ�

42. ”Ahora bien, hoy vine al pozo, y oré: ‘Oh Dios, Señor de mi amo Avraham, si Te place, concede éxito a esta misión que estoy emprendiendo.

 

אב�א מב. יום ו� ל ה� ין א� ע� ר ה� א�מ� ה ו� ו� �ה י י לה� א�י ד�נ� ם א2 ה� ר� ם אב ך א� ש א י� יח� נ� ל� צ י מ� כ� ר ר ד� ש� א2י כ� �ך אנ ל� �: ה יה� ל� ע�

43. Estoy ahora de pie junto al pozo de la población. Cuando una joven salga a sacar agua, le diré: ‘Permíteme beber algo de agua de tu cántaro’.

 

ה מג. נ� י ה� כ� �ב אנ צ� ל נ� ין ע� ים ע� מ� ה ה� י� ה� ה ו מ� ל ע� ה�את י�צ� א�ב ה� ש י ל� ת� ר אמ� יה� ו ל� י א� ינ� ק� ש א ה� ט נ� ע� מ

ים ך: מ� ד� כ� מ�

44. Si ella responde: ‘No sólo bebe tú, sino que también sacaré agua para tus camellos’, entonces ella es la mujer designada por Dios para el hijo de mi amo’.

 

ה מד. ר� אמ י ו ל� ם א� ה ג� ת� ה א� ת� ם ש ג� יך ו ל� מ� ג ל�אב ש וא א� ה ה� ש� א� ר ה� ש� יח� א2 כ� �ה ה ו� �ה ן י ב� י: ל ד�נ� א2

45. ”No había aún terminado de hablar para mí mismo, cuando súbitamente salió Rivká, llevando su cántaro sobre su hombro. Cuando bajó al pozo y sacó agua, le dije: ‘Por favor dame un trago’.

 

י מה. נ� ם א2 ר� ה ט� ל� כ� ר א2 ב� ד� ל ל י א� ב� ה ל� נ� ה� ה ו ק� ב ר�את ה י�צ� ד� כ� ל ו ה ע� מ� כ ד ש� ר� ת� ה ו� נ� י ע� אב ה� ש ת� ו�ר מ� �א יה� ו� ל� י א� ינ� ק� ש א: ה� נ�

46. Inmediatamente bajó su cántaro y dijo: ‘¡Bebe! También les daré de beber a tus camellos’. Tomé un trago, y ella dio también agua a los camellos.

 

ר מו. ה� מ� ת ד ו� תור� ה ו� ד� יה� כ� ל� ע� ר מ� ת�אמ� ה ו� ת� שם ג� יך ו ל� מ� ה ג ק� ש ת א� ש א� ם ו� ג� ים ו ל� מ� ג ה: ה� ת� ק� ש ה�

47. ”La interrogué y pregunté: ‘¿De quién eres   אל מז. ש א� ה ו� ר א�ת� א�מ� ת ו� י ב� ת מ� ר א� ת�אמ� ת ו� ב�

hija?’. Ella respondió: ‘Soy hija de Betuel, hijo de Najor, que Milcá le dio a luz’. Entonces puse un anillo en su nariz y brazaletes en sus brazos.

ל תוא� ן ב חור ב� ר נ� ש� ה א2 ד� ל ה לו י� כ� ל ם מ� ש� א� ו�ם ז� נ� ל ה� ה ע� פ� ים א� יד� מ� צ ה� ל ו : ע� יה� ד� י�

48. Me incliné y prosterné ante Dios. Bendije a Dios, Señor de mi amo Avraham, Quien mi condujo en una senda verdadera para conseguir una sobrina de mi amo para su hijo.

 

ק�ד מח. א� ה ו� ו� ח2 ת� ש א� ה ו� ו� �יה ך ל� ר� ב� א2 ת ו� ה א� ו� �ה יי לה� י א� ד�נ� ם א2 ה� ר� ר אב ש� י א2 נ� ח� נ ך ה� ר� ד� ת ב מ� א�

ת ח� ק� ת ל� ת א� י ב� ח� י א2 ד�נ� נו: א2 ב ל�

49. ”Ahora si quieren hacer lo que es benévolo y correcto para mi amo, díganme. Si no, digan no, e iré a la derecha o a la izquierda”.

 ה מט. ת� ע� ם ו ם א� כ� ש ים י� ד ע�ש� ס� ת ח� מ� א� ת ו� א�י ד�נ� ידו א2 ג� י ה� ם ל� א� ידו לא ו ג� י ה� ה ל� נ� פ א� ל ו ין ע� מ� י�

ל או מ�אל: ע� ש

50. Laván y Betuel [ambos] hablaron: “¡Es algo de Dios! –dijeron–. No podemos decirte nada, malo o bueno.

 ן נ. ע� י� ן ו� ב� ל ל� תוא� רו וב י�אמ ה ו� ו� �יה א מ� צ� ר י� ב� ד� ה�

ל לא ר נוכ� ב� יך ד� ל� ע א� טוב: או ר�

51. Rivká está justo aquí delante de ti. Tómala y ve. Que sea una mujer para el hijo de tu amo, como ha hablado Dios”.

 ה נא. נ� ה ה� ק� ב יך ר� נ� פ� ח ל ך ק� ל� י ו� ה� ה ות ש� ן א� ב� ל

יך ד�נ� ר א2 ש� א2 ר כ� ב� ה: ד� ו� �ה י

52. Cuando el siervo de Avraham oyó estas palabras, se prosternó sobre el suelo ante Dios.

 י נב. ה� י ר ו� ש� א2 ע כ� מ� ד ש� ב� ם ע� ה� ר� ת אב ם א� יה� ר� ב ד�

חו ת� ש י� ה ו� צ� ה: אר ו� �יה ל�

53. El siervo sacó joyas de oro y plata, así como también prendas de vestir, y se los dio a Rivká. También dio obsequios preciosos al hermano y a la madre de ella.

 

א נג. יוצ� ד ו� ב� ע� י ה� ל� ף כ ס� י כ� ל� ב וכ ה� ים ז� ד� ג� ן וב ת� י� ו�ה ק� ב ר� נ�ת ל ד� ג ן ומ� ת� יה� נ� אח� ה: ל מ� א� ול

54. Entonces él y sus hombres comieron y bebieron, y pasaron la noche. Por la mañana, cuando se levantaron, [el siervo] dijo: “Permítanme volver a mi amo”.

 

לו נד. י�אכ תו ו� ש י� ים הוא ו� ש� נ� א2 ה� ר ו ש� מו א2 ע�ינו ל� י� קומו ו� י� ר ו� ב�ק� ר ב� י�אמ� י ו� נ� ח> ל י: ש� אד�נ� ל�

55. El hermano y la madre [de la joven] replicaron: “[Al menos] permite que la joven se quede con nosotros durante otro año o diez [meses]. Entonces puede ir”.

 

ר נה. י�אמ� יה� ו� ה אח� מ� א� ב ו ש� ה ת� ר� ע2 נ� נו ה� ת� א�ים מ� שור או י� ר ע� ך: אח� ל� ת�

56. “No me demoren –dijo [el siervo]–. Dios ya ha mostrado que mi misión es exitosa. Permítanme partir, de modo que pueda yo ir a mi amo”.

 

ר נו. י�אמ� ם ו� ה� ל� רו אל א2 אח2 י ת ת� �ה א ו� �יה יח� ו� ל� צ ה�י כ� ר י ד� חונ� ל ה ש� כ� ל א� י: ו אד�נ� ל�

57. “Llamemos a la joven y preguntémosle personalmente”, replicaron.

 רו נז. י�אמ א ו� ר� ק ה נ� ר� ע2 נ� ה ל� ל� א2 ש נ� ת ו : א� יה� פ�

58. Convocaron a Rivká y le dijeron: “¿Quieres ir con este hombre?”. “Iré”, respondió.

 או נח. ר ק י� ה ו� ק� ב ר� רו ל י�אמ יה� ו� ל� י א� כ� ל ת� ם ה2 ע�

יש א� ה ה� ז� ר ה� ת�אמ� ך: ו� ל� א�

59. Dejaron ir a su hermana Rivká, junto con su asistente, el siervo de Avraham y sus hombres.

 חו נט. ל ש� י ת ו� ה א� ק� ב ם ר� ח�ת� ת א2 א� ה ו ת� ק נ� ת מ� א� ו

ד ב� ם ע� ה� ר� ת אב א� יו: ו ש� נ� א2

60. Bendijeron a Rivká y le dijeron: “Hermana nuestra, llega a ser miles de miríadas. Que tus descendientes hereden la puerta de sus enemigos”.

 

כו ס. ר ב� י ת ו� ה א� ק� ב רו ר� י�אמ ה ו� נו ל� ת� �ח ת א2 יי א� ה2י פ� אל ה ל ב� ב� ש ר ייר� ך ו ע� ר ת ז� ר א� ע� איו: ש� שנ

61. Rivká salió con sus jóvenes, y ellas montaron los camellos, siguiendo al extraño. De este modo, el siervo tomó a Rivká y partió.

 ם סא. ק� ת� ה ו� ק� ב יה� ר� ר�ת� ע2 נ� ה ו נ� ב כ� ר ת� ל ו� ע�

ים ל� מ� ג ה ה� נ� כ ל� ת� י ו� ר� יש אח2 א� ח ה� ק� י� ד ו� ב� ע� ת ה� א�ה ק� ב ך: ר� ל� י� ו�

62. Itzjak estaba en camino, viniendo desde Beer LaJai Roí. Vivía entonces en la región del Néguev.

 ק סב. ח� יצ א ו בוא ב� ר מ� א� י ב ח� י ל� הוא ר�א� ב ו יוש�

ץ ר� א� ב: ב ג� נ� ה�

63. Itzjak salió a meditar en el campo hacia el atardecer. Levantó los ojos, y vio que se acercaban unos camellos.

 א סג. צ� י� ק ו� ח� שוח� יצ ה ל� ד� ש� נות ב� פ ב ל� ר� א ע� ש� י� ו�

יו ינ� א ע� ר י� ה ו� נ� ה� ים ו ל� מ� ים: ג א� ב�

64. Cuando Rivká alzó la mirada y vio a Itzjak, se cayó del camello.

 א סד. ש� ת� ה ו� ק� ב ת ר� יה� א� ינ� א ע� ר� ת� ת ו� ק א� ח� יצ

פ�ל ת� ל ו� ע� ל: מ� מ� ג� ה�

65. Ella le preguntó al siervo: “¿Quién es este hombre que viene hacia nosotros en el campo?”. “Ése es mi amo”, respondió el siervo. [Rivká] tomó su velo y se cubrió.

 

ר סה. ת�אמ� ל ו� ד א� ב� ע� י ה� יש מ� א� ה ה� ז� ל� ך ה� ל� �ה ה�ה ד� ש� נו ב� את� ר� ק ר ל� י�אמ� ד ו� ב� ע� י הוא ה� ד�נ� ח א2 ק� ת� ו�יף ע� צ� ס: ה� כ� ת ת� ו�

66. El siervo le contó a Itzjak todo lo que había sucedido.

 ר סו. פ� ס� י ד ו� ב� ע� ק ה� ח� יצ ת ל ל א� ים כ� ר� ב� ד ר ה� ש� א2

ה: ש� ע�

67. Itzjak llevó [a la joven] a la tienda de Sara su madre, y se casó con Rivká. Se convirtió en su esposa, y la amó. Entonces Itzjak fue consolado por la pérdida de su madre.

 

ה� סז. א� ב� י ק ו� ח� ה יצ ל� ה� �א ה ה� ר� מו ש� ח א� ק� י� ת ו� א�ה ק� ב י ר� ה� ת ה לו ו� ש� א� ה� ל ב� ה� א� י� ם ו� ח� נ� י� ק ו� ח� יצי ר� מו: אח2 א�

Capítulo 25

1. Avraham se casó con otra mujer cuyo nombre era Keturá.

 ף א. י�ס� ם ו� ה� ר� ח אב ק� י� ה ו� ש� ה א� מ� ה: וש טור� ק

2. Ella le dio a Zimrán, Iakshán, Medán, Midián, Ishbak y Shúaj.

 ד ב. ל� ת� ת לו ו� ן א� ר� מ ת ז� א� ן ו ש� ק ת י� א� ן ו ד� ת מ א� ו

ן י� ד ת מ� א� ק ו ב� ת יש א� : ו שוח�

3. Iakshán engendró a Shva y Dedán. Los hijos de Dedán fueron los ashurim, letushim y leumim.

 ן ג. ש� ק י� ד ו ל� ת י� א א� ב� ת ש א� ן ו ד� י ד נ� ן וב ד� יו ד ה�

ם שור� ם א� טוש� ים: ול מ� א> ול

4. Los hijos de Midián fueron Eifá, Éfer, Janoj, Avidá y Eldaá. Todos estos fueron los descendientes de Keturá.

 י ד. נ� ן וב י� ד ה מ� יפ� ר ע� פ� ע� נ�ך ו� ח2 ע ו� יד� ב� א2 ה ו� ע� ד� ל א� ול ה כ� ל� י א� נ� ה: ב טור� ק

5. Avraham dio todo lo que poseía a Itzjak.   ן ה. ת� י� ם ו� ה� ר� ת אב ל א� ר כ� ש� ק: לו א2 ח� יצ ל

6. A los hijos de las concubinas que había tomado, Avraham [también] dio obsequios. Entonces, mientras estaba todavía con vida, los envió al país del Oriente, lejos de su hijo Itzjak.

 

י ו. נ� ב ל� ים ו ש� ג יל� פ� ר ה� ש� ם א2 ה� ר� אב ן ל ת� ם נ� ה� ר� אבנ�ת ת� ם מ� ח� ל ש� י ל ו� ע� ק מ� ח� נו יצ נו ב עוד� י ב ה ח� מ� ד ק�

ל ץ א� ר� ם: א� ד� ק�

7. Ésta, entonces, es la relación de los años de Avraham. Vivió un total de 175 años.

 ה ז. ל� א� י ו מ� י י נ� י ש י� ם ח� ה� ר� ר אב ש� י א2 את ח� מ

ה נ� ים ש� ע� ב ש� ה ו נ� ש ש� מ� ח� ים: ו נ� ש�

8. Avraham expiró y murió en una buena edad, anciano y complacido, y fue reunido con su pueblo.

 ע ח. ו� ג י� ת ו� מ� י� ם ו� ה� ר� ה אב יב� ש� ה ב ן טוב� ק� ע� ז� ב� ש� ו

ף אס� י� ל ו� יו: א� מ� ע�

9. Sus hijos, Itzjak e Ishmael, lo enterraron en la cueva de Majpelá, en el campo de Efrón hijo de Tzojar el hitita, que limita con Mamré.

 רו ט. ב ק י� ק א�תו ו� ח� אל יצ ע� מ� יש יו ו נ� ל ב� ת א� ר� ע� מ

ה ל� פ� כ מ� ל ה� ה א� ד� ר�ן ש פ ן ע� ר ב� י צ�ח� ת� ח� ר ה� ש� א2ל י ע� נ� א: פ ר� מ מ�

10. El campo que Avraham compró de los hijos de Jet es de este modo donde Avraham y Sara su mujer fueron enterrados.

 ה י. ד� ש� ר ה� ש� ה א2 נ� ם ק� ה� ר� ת אב א� י מ� נ� ת ב ח�

ה מ� ר ש� ב� ם ק> ה� ר� ה אב ר� ש� תו: ו ש א�

11. Después de que Avraham murió, Dios bendijo a Itzjak, su hijo. Itzjak vivió en las inmediaciones de Beer LaJai Roí.

 י יא. ה� י י ו� ר� ם מות אח2 ה� ר� ך אב ר� ב� י ים ו� לה� ת א� א�

ק ח� נו יצ ב ב ש� י� ק ו� ח� ם יצ ר ע� א� י ב ח� י: ל� ר�א�

12. Estas son las crónicas de Ishmael hijo de Avraham, que Hagar la egipcia, sierva de Sara, le dio a luz a Avraham:

 ה יב. ל� א� ד�ת ו ל �אל ת ע� מ� ן יש ם ב� ה� ר� ר אב ש� א2

ה ד� ל ר י� ג� ית ה� ר� צ מ� ת ה� ח� פ ה ש� ר� ם: ש� ה� ר� אב ל

13. Éstos son los nombres de los hijos de Ishmael en el orden de su nacimiento: Nevaiot (primogénito de Ishmael), Kedar, Adbel, Mivsam,

 ה יג. ל� א� מות ו י ש נ� אל ב ע� מ� ם יש מ�ת� ש ב�

ם ד�ת� תול כ�ר ל אל ב ע� מ� י�ת יש ב� ר נ ד� ק� ל ו א� ב אד ום: ש� ב ומ�

14. Mishmá, Dumá, Masá,   ע יד. מ� ש ה ומ� דומ� א: ו ש� ומ�

15. Jadad, Temá, Ietur, Nafish y Kedma.   ד טו. ד� א ח2 ימ� ת� טור ו יש י פ� ה: נ� מ� ד ק� ו�

16. Éstos fueron los hijos de Ishmael, y estos nombres fueron dados a sus poblaciones y campamentos. Había doce príncipes para sus naciones.

 

ה טז. ל� ם א� י ה� נ� אל ב ע� מ� ה יש ל� א� ם ו מ�ת� שם יה� ר� צ ח� ם ב יר�ת� ט� ים וב נ� ר ש ש� ם ע� יא� ש� נם: מ�ת� א> ל

17. Ésta es la relación de los años de Ishmael. Vivió un total de 137 años. Expiró y murió, y fue reunido con su pueblo.

 ה יז. ל� א� י ו נ� י ש י� אל ח� ע� מ� את יש ה מ נ� ים ש� לש� וש

ה נ� ע ש� ב� ש� ים ו נ� ע ש� ו� ג י� ת ו� מ� י� ף ו� אס� י� ל ו� יו: א� מ� ע�

18. [Sus descendientes] vivieron en la región desde Javilá hasta Shur (que limita con Egipto), todo el camino a Asiria. Invadieron a todos sus hermanos.

 

נו יח. כ ש י� ה ו� יל� ו� ח2 ד מ� ר שור ע� ש� ל א2 י ע� נ� פים ר� צ ה מ� כ� ה ב�א2 שור� ל א� י ע� נ� ל פ יו כ� ח� ל: א� פ� נ�

Parashá ToldotGénesis 25:19-28:9

19. Estas son las crónicas de Itzjak hijo de Avraham: Avraham fue el padre de Itzjak.

 ה יט. ל� א� ד�ת ו ק תול ח� ן יצ ם ב� ה� ר� ם אב ה� ר� אב

יד ת הול� ק: א� ח� יצ

20. Cuando Itzjak tenía 40 años de edad se casó con Rivká, hija de Betuel el arameo de Padán Aram y hermana de Laván el arameo.

 י כ. ה� י ק ו� ח� ן יצ ים ב� ע� ב� ה אר נ� תו ש� ח ק� ת ב א�

ה ק� ב ת ר� ל ב� תוא� י ב מ� ר� א2 ן ה� ד� פ� ם מ� ר� חות א2 ן א2 ב� ל�י מ� ר� א2 ה: לו ה� ש� א� ל

21. Su mujer era estéril, e Itzjak imploró a Dios por ella. Dios concedió su petición y Rivká quedó encinta.

 ר כא. ת� ע י� ק ו� ח� ה יצ ו� �יה ח ל� כ� �נ תו ל ש י א� ה כ� ר� ק� ע2וא ר ה� ת� ע� י� ה לו ו� ו� �ה ר י ה� ת� ה ו� ק� ב תו: ר� ש א�

22. Pero los hijos se enfrentaban dentro de ella y, cuando esto acaeció, preguntó: “¿Por qué me está pasando esto?”. Fue a buscar un mensaje de Dios.

 

צו כב. ר�צ2 ת י� ים ו� נ� ב� ה ה� ב� ר ק� ר ב ת�אמ� ם ו� ן א� כ�ה מ� ה ל� י ז� כ� �ך אנ ל� ת� רש ו� ד ת ל� ה: א� ו� �ה י

23. La palabra de Dios para ella fue: “Dos naciones hay en tu seno. Dos gobiernos se separarán desde tus entrañas. El dominio irá de un gobierno para el otro. El mayor servirá al menor”.

 

ר כג. י�אמ� ה ו� ו� �ה ה י י ל� נ� ך גוים ש נ� ט ב� י ב נ� ושים מ� א> יך ל ע� מ� דו מ� ר� א�ם יפ� א�ם ול ל ץ מ� מ� א� ב י� ר� ו

ב�ד ע2 יר: י� ע� צ�

24. Cuando le llegó el tiempo de dar a luz, había mellizos en su seno.

 או כד. ל מ י� יה� ו� מ� ת י� ד� ל� ה ל� נ� ה� ם ו ה: תומ� נ� ט ב� ב

25. El primero salió rojizo, tan velludo como un tapado de piel. Lo llamaron Esav.

 א כה. צ� י� אשון ו� ר� י ה� מונ� לו אד ת כ> ר� ד� א� ר כ ע� ש�

או ר ק י� מו ו� ו: ש ש� ע�

26. Entonces salió su hermano, y su mano agarraba el talón de Esav. [Itzjak] lo llamó Iaakov. Itzjak tenía 60 años de edad cuando [Rivká] los dio a luz.

 

י כו. ר� אח2 ן ו א כ� צ� יו י� דו אח� י� ת ו ז� ח� �ב א ק� ע2 ו ב� ש� ע�א ר� ק י� מו ו� ק�ב ש ע2 ק י� ח� יצ ן ו ים ב� ש� ה ש� נ� ת ש� ד� ל� בם: א�ת�

27. Los jóvenes crecieron. Esav llegó a ser un diestro cazador, un hombre del campo. Iaakov era un hombre erudito que permanecía en las tiendas.

 

לו כז. ד ג י� ים ו� ר� ע� נ י ה� ה� י ו ו� ש� יש ע� ע� א� ד� �יד י יש צ� א�ה ד� ב ש� �ק ע2 י� יש ו ם א� ב ת� ים: יש� ל� ה� �א

28. Itzjak disfrutaba de comer la caza de Esav y lo prefería a él, mas Rivká lo prefería a Iaakov.

 ב כח. ה� א� י� ק ו� ח� ת יצ ו א� ש� י ע� יד כ� יו צ� פ� ה ב ק� ב ר� ו

ת ב� ה� �ת א ב: א� �ק ע2 י�

29. Iaakov cocía cierta vez un guiso cuando Esav vino exhausto, del campo, al hogar.

 ד כט. ז� י� ק�ב ו� ע2 יד י� ז� ב�א נ� י� ו ו� ש� ן ע� ה מ� ד� ש� הוא ה� ו

ף: י� ע�

30. Esav le dijo a Iaakov: “¡Dame un bocado de esa cosa roja! Estoy hambriento!”. (Por consiguiente, se le dio el nombre de Edom).

 ר ל. י�אמ� ו ו� ש� ל ע� ק�ב א� ע2 י י� נ� יט� ע� ל א ה� ן נ� אד�ם מ� ה�

אד�ם ה ה� ז� י ה� ף כ� י� י ע� כ� �ל אנ ן ע� א כ� ר� מו ק� שדום: א�

31. “Primero véndeme tu derecho de primogenitura”, replicó Iaakov.

 ר לא. י�אמ� ק�ב ו� ע2 ה י� ר� כ יום מ� ת כ� ך א� ת כ�ר� י: ב ל�

32. “¡He aquí que estoy a punto de morir! –exclamó Esav–. ¿De qué me sirve un derecho de primogenitura?”.

 ר לב. י�אמ� ו ו� ש� ה ע� נ� י ה� כ� �ך אנ מות הול� ה ל� מ� ל� ה ו ז�י ה: ל� כ�ר� ב

33. “Hazme un juramento ahora mismo”, dijo Iaakov. Hizo el juramento y le vendió a Iaakov su derecho de primogenitura.

 ר לג. י�אמ� ק�ב ו� ע2 ה י� ע� ב ש� י ה� יום ל� ע כ� ב� ש� י� לו ו�

כ�ר מ י� ת ו� תו א� כ�ר� ב: ב �ק ע2 י� ל

34. Entonces Iaakov le dio a Esav pan y guiso de lentejas. [Esav] lo comió, bebió, se levantó y se fue. De este modo, desechó el derecho de primogenitura.

 

ב לד. �ק ע2 י� ן ו ת� ו נ� ש� ע� ם ל ח� יד ל� ז� ים ונ ש� ד� ל ע2 י�אכ� ו�ת ש י� ם ו� ק� י� ך ו� ל� י� ז ו� ב� י� ו ו� ש� ת ע� ה: א� כ�ר� ב ה�

Capítulo 26

1. Hubo en la tierra una hambruna, aparte de la primera hambruna en el tiempo de Avraham. Itzjak fue a Avimélej rey de los filisteos en Guerar.

 

י א. ה� י ב ו� ע� ץ ר� אר� ד ב� ב� ל ב מ� ע� ר� אשון ה� ר� ר ה� ש� א2ה י� י ה� ימ� ם ב� ה� ר� ך אב ל� י� ק ו� ח� ל יצ ך א� ל� ימ� ב� ך א2 ל� מ�

ים ת� ש ל� ה: פ ר� ר� ג

2. Dios se le apareció a [Itzjak] y dijo: “No bajes   א ב. ר� י� יו ו� ל� ה א� ו� �ה ר י י�אמ� ד אל ו� ר� ה ת� מ� י ר� צ מ�

a Egipto. Permanece tranquilo en la tierra que te indicaré.

ן �כ ץ ש אר� ר ב� ש� ר א2 יך: א�מ� ל� א�

3. Permanece como inmigrante en esta tierra. Estaré contigo y te bendeciré, puesto que será a ti y a tu simiente que daré todas estas tierras. De este modo, guardaré el juramento que hice a Avraham tu padre.

 

ץ גור ג. אר� ז�את ב� ה ה� י� ה א� ך ו מ ך� ע� כ� ר2 ב� א2 י ו� ך כ� לך ע2 ר ז� ן ול ת� ת א� ל א� צ�ת כ� ר� א2 ל ה� א� י ה� מ�ת� ק� ה2 ת ו� א�

ה ע� ב> ש ר ה� ש� י א2 ת� ע ב� ש ם נ� ה� ר� אב יך: ל אב�

4. Haré a tus descendientes tan numerosos como las estrellas del cielo, y les concederé todas estas tierras. Todas las naciones de la tierra serán bendecidas por medio de tus descendientes.

 

י ד. ית� ב� ר ה� ת ו ך א� ע2 ר י ז� ב� כוכ ים כ מ� ש� י ה� ת� ת� נ� וך ע2 ר ז� ת ל ל א� צ�ת כ� ר� א2 ל ה� א� כו ה� ר2 ב� ת ה� ך ו ע2 ר ז� ב

י כ�ל ץ: גוי� אר� ה�

5. Todo esto es porque Avraham obedeció Mi voz y cumplió Mi orden, Mis mandamientos, Mis decretos y Mis leyes”.

 ב ה. ק� ר ע� ש� ע א2 מ� ם ש� ה� ר� י אב ל� �ק מ�ר ב ש י� ו�

י ת� ר מ� ש י מ� ו ת� צ י מ� קות� י: ח> תור�ת� ו

6. De este modo, Itzjak se asentó en Guerar.   ב ו. ש� י� ק ו� ח� ר: יצ ר� ג ב�

7. Cuando los hombres de la zona preguntaron acerca de su mujer, él les dijo que se trataba de su hermana. Tuvo temor de decir que era su mujer. Rivká era tan bien parecida que los hombres de la zona podrían haberlo matado por causa de ella.

 

לו ז. א2 ש י� י ו� ש� קום אנ מ� תו ה� ש א� ר ל י�אמ� י ו� ת� �ח א2וא י ה� א כ� ר� אמ�ר י� י ל� ת� ש ן א� י פ� נ� ג> ר ה� י י� ש� אנ

קום מ� ל ה� ה ע� ק� ב י ר� ת כ� ה טוב� א� ר וא: מ� ה�

8. Una vez, después de que [Itzjak] estuviera allí hacía algún tiempo, Avimélej, rey de los filisteos, miraba por la ventana y vio que Itzjak se divertía con Rivká su mujer.

 

י ח. ה� י י ו� כו כ� ם לו אר ים ש� מ� י� ף ה� ק� ש י� ך ו� ל� ימ� ב� א2ך ל� ים מ� ת� ש ל� ד פ ע� לון ב ח� א ה� ר י� ה ו� נ� ה� ק ו ח� יצ

ק ח� צ� ת מ ה א� ק� ב תו: ר� ש א�

9. Avimélej convocó a Itzjak: “¡Mas ella es tu mujer! – dijo–. ¿Cómo pudiste haber dicho que es tu hermana?”. “Tuve temor de morir por causa de ella”, Itzjak respondió.

 

א ט. ר� ק י� ך ו� ל� ימ� ב� ק א2 ח� יצ ר ל י�אמ� ך ו� ה א� נ� ה�ך ת ש וא א� יך ה� א� ת� ו ר י אמ� ת� �ח וא א2 ר ה� י�אמ� יו ו� ל� א�ק ח� י יצ י כ� ת� ר ן אמ� : אמות פ� יה� ל� ע�

10. “¿Qué nos has hecho? –reclamó Avimélej–. ¡Alguien del pueblo podría fácilmente haber dormido con tu mujer! ¡Nos hubieras hecho cometer un crimen terrible!”.

 

ר י. י�אמ� ך ו� ל� ימ� ב� ה א2 ית� ז�את מ� ש� נו ע� ט ל� ע� מ כ�ב כ� ד ש� ם אח� ע� ת ה� ך א� ת� ש את� א� ב� ה� ינו ו ל� ע�

ם: ש� א�

11. Avimélej dio una orden a todo el pueblo: “Quienquiera que toque a este hombre o a su mujer morirá”.

 ו יא. צ� י ך ו� ל� ימ� ב� ת א2 ל א� ם כ� ע� אמ�ר ה� ע� ל� ג� �נ ה�

יש א� ה ב� ז� תו ה� ש א� ת: מות וב יומ�

12. Itzjak cultivó la tierra en la región. Ese año, cosechó cien veces [tanto como sembró], puesto que Dios lo había bendecido.

 ע יב. ר� ז י� ק ו� ח� ץ יצ אר� וא ב� ה� א ה� צ� מ י� ה ו� נ� ש� ב�

וא ה� אה ה� ים מ� ר� ע� הו ש כ� ר2 ב� י ה: ו� ו� �ה י

13. Éste fue el comienzo de su prosperidad. Entonces continuó prosperando hasta que llegó a ser extremadamente acaudalado.

 ל יג. ד� ג י� יש ו� א� ך ה� ל� י� לוך ו� ל ה� ד� ג� ד ו י ע� ל כ� ד� ג�

ד: �א מ

14. Tenía rebaños de ovejas, manadas de ganado y un gran séquito de esclavos. Los filisteos sintieron envidia de él.

 י יד. ה� י ה לו ו� נ� ק ה צ�אן מ� נ� ק ר ומ� ק� ה ב� ד� ב> ע2 ה ו� ב� ר�

או נ ק� י ים: א�תו ו� ת� ש ל� פ

15. Cegaron todos los pozos que los siervos del padre de él habían cavado mientras Avraham aún vivía, y los llenaron de tierra.

 ל טו. כ� ר�ת ו א� ב ר ה� ש� רו א2 פ י ח� ד� ב יו ע� י אב� ימ� ב�

ם ה� ר� יו אב מום אב� ת ים ס� ת� ש ל� אום פ ל מ� י ר: ו� פ� ע�

16. Avimélej le dijo a Itzjak: “Aléjate de nosotros. Te has vuelto mucho más poderoso de lo que somos nosotros”.

 ר טז. י�אמ� ך ו� ל� ימ� ב� ל א2 ק א� ח� ך יצ נו ל� מ� ע� י מ� כ�

ת� מ צ� נו ע� מ� ד: מ� �א מ

17. Itzjak abandonó la región y acampó en el valle de Guerar, con la intención de asentarse allí.

 ך יז. ל� י� ם ו� ש� ק מ� ח� ן יצ ח� י� ל ו� ח� נ� ר ב ר� ב ג ש� י� ם: ו� ש�

18. Volvió a cavar los pozos que habían sido cava dos en los días de Avraham su padre, que habían sido cegados por los filisteos después de la muerte de Avraham. Les dio los mismos nombres que les había dado Avraham su padre.

 

ב יח. ש� י� ק ו� ח� פ�ר יצ ח י� ת ו� ר�ת | א� א� ים ב מ� ר ה� ש� א2רו פ י ח� ימ� ם ב� ה� ר� יו אב מום אב� ת ס� י ים ו� ת� ש ל� פי ר� ם מות אח2 ה� ר� א אב ר� ק י� ן ו� ה� מות ל� מ�ת ש� ש� כ�ר ש� א א2 ר� ן ק� ה� יו: ל� אב�

19. Entonces los siervos de Itzjak cavaron en el valle y encontraron un nuevo pozo, rebosante de agua fresca.

 רו יט. פ ח י� י ו� ד� ב ק ע� ח� ל יצ ח� נ� או ב� צ מ י� ם ו� ר ש� א� ב

ים ים: מ� י� ח�

20. Los pastores de Guerar discutieron con los pastores de Itzjak, afirmando que el agua era de ellos. [Itzjak] dio al pozo el nombre de Desafío (Ések), porque lo habían desafiado.

 

יבו כ. ר� י� י ו� ר ר�ע� ר� ם ג י ע� ק ר�ע� ח� אמ�ר יצ נו ל� ל�ים מ� א ה� ר� ק י� ם ו� ר ש� א� ב ק ה� ש� י ע� קו כ� ש ע� ת ה�מו: ע�

21. Cavaron otro pozo, y también se discutió por él. [Itzjak] le dio el nombre de Acusación (Sitná).

 רו כא. פ ח י� ר ו� א� ת ב ר� יבו אח� ר� י� ם ו� יה� ג� ל� א ע� ר� ק י� ו�

ה מ� ה: ש נ� ט ש�

22. Entonces se alejó de allí y cavó otro pozo. Esta vez no se discutió por él, por lo que le dio el nombre de Espacios Amplios (Rejovot). “Ahora Dios nos concederá amplios espacios abiertos –

  ק כב. ת� ע י� ם ו� ש� פ�ר מ� ח י� ר ו� א� ת ב ר� לא אח� בו ו ר�יה� ל� א ע� ר� ק י� ה ו� מ� בות ש �ח ר ר י�אמ� י ו� ה כ� ת� ע�

יב ח� ר ה ה� ו� �ה נו י ינו ל� ר� ץ: ופ� אר� ב�

dijo–. Podemos ser fructíferos en la tierra”.

23. De allí, [Itzjak] subió a Beer Sheva.   ל כג. ע� י� ם ו� ש� ר מ� א� ע: ב ב� ש�

24. Esa noche Dios se le apareció y dijo: “Yo soy el Dios de Avraham tu padre. No temas, porque Yo estoy contigo. Te bendeciré y te concederé muchos descendientes por causa de Mi siervo Avraham”.

 

א כד. ר� י� יו ו� ל� ה א� ו� �ה ה י ל� י ל� הוא ב� ר ה� י�אמ� י ו� כ� � אני לה� ם א� ה� ר� יך אב א אל אב� יר� י ת� ך כ� ת י א� כ� � אנ

יך ת� כ ר� י וב� ית� ב� ר ה� ת ו ך א� ע2 ר בור ז� ע2 ם ב� ה� ר� אבי: ד� ב ע�

25. [Itzjak] erigió allí un altar e invocó el nombre de Dios. Montó sus tiendas allí y sus siervos cavaron un pozo en la región.

 ן כה. ב� י� ם ו� ח� ש� ב� ז א מ� ר� ק י� ם ו� ש� ה ב ו� �ה ט י י� ם ו� ש�

לו Eרו אה כ י� ם ו� י ש� ד� ב ק ע� ח� ר: יצ א� ב

26. Avimélej vino a [Itzjak] desde Guerar junto con un grupo de amigos y su general Fijol.

 ך כו. ל� ימ� ב� א2 ך ו� ל� יו ה� ל� ר א� ר� ג ת מ� ז� ח> א2 הו ו� ע� ר� מ�

יכ�ל ר ופ� או: ש� ב� צ

27. “¿Por qué han venido a mí? –preguntó Itzjak–. Ustedes me odian; ¡me echaron de su presencia!”.

 ר כז. י�אמ� ם ו� ה� ל� ק א2 ח� דוע� יצ ם מ� את� י ב� ל� ם א� ת� א� ו

ם את� נ� י ש ת� �י א חונ� ל ש� ת ם: ו� כ� ת א� מ�

28. “Hemos visto, efectivamente, que Dios está contigo –replicaron–. Proponemos que haya ahora un juramento terrible entre tú y nosotros. Hagamos un tratado contigo,

 

רו כח. י�אמ או ו� ינו ר� א� י ר� ה כ� י� ה ה� ו� �ה ך י מ� | ע�ר נ�אמ� י ו� ה� א ת ה נ� ינו אל� ינות� ינו ב� ינ� ך ב� ינ� וב�

ה ת� ר כ נ� ית ו ר� ך: ב מ� ע�

29. que así como no te hemos tocado, tú no nos harás daño a nosotros. Te hemos hecho sólo el bien y te hemos dejado partir en paz. Ahora tú eres el que está bendecido por Dios”.

 

ם כט. ה א� ש� ע2 נו ת� מ� ה ע� ע� ר ר� ש� א2 נוך לא כ� ע2 ג� נר ש� א2 כ� ינו ו ש� ך ע� מ ק ע� ך טוב ר� ח2 ל� ש� נ לום ו� ש� ב

ה ת� ה א� ת� רוך ע� ה: ב ו� �ה י

30. [Itzjak] les preparó un banquete, y comieron y bebieron.

 ש ל. ע� י� ם ו� ה� ה ל� ת� ש לו מ� י�אכ תו: ו� ש י� ו�

31. Se levantaron muy de mañana e hicieron un juramento mutuo. Entonces Itzjak se despidió de ellos y se fueron en paz.

 

ימו לא. כ� ש י� ר ו� ב�ק� עו ב� ב ש� י� יש ו� יו א� אח� לם ח� ל ש� י ק ו� ח� כו יצ ל י� תו ו� א� לום: מ� ש� ב

32. Ese mismo día, vinieron los siervos de Itzjak y le contaron del pozo que habían estado cavando. “¡Hemos hallado agua!”, anunciaron.

 

י לב. ה� י יום ו� הוא | ב� ב�או ה� י� י ו� ד� ב ק ע� ח� יצדו ג� י� ל לו ו� ר א�דות ע� א� ב ר ה� ש� רו א2 פ� ח�

רו י�אמ אנו לו ו� צ� ים: מ� מ�

33. [Itzjak] le dio al pozo el nombre de Shivá. Por consiguiente, la ciudad se llama

  א לג. ר� ק י� ה ו� ה א�ת� ע� ב ל ש� ן ע� ם כ� יר ש� ע� ה�

Beer Sheva hasta el día de hoy. ר א� ע ב ב� ד ש� יום ע� ה: ה� ז� ה�

34. Cuando Esav tenía cuarenta años de edad se casó con Iehudit hija de Beerí el hitita y Basmat hija de Elón el hitita.

 י לד. ה� י ו ו� ש� ן ע� ים ב� ע� ב� ה אר נ� ח ש� ק� י� ה ו� ש� א�ת ית א� הוד� ת י י ב� ר� א� י ב ת� ח� ת ה� א� ת ו מ� ש ב�ת ילן ב� י: א� ת� ח� ה�

35. [Sus mujeres] se convirtieron en una fuente de amargura espiritual para Itzjak y Rivká.

 � לה. ין י� ה ת� ת ו� ק רוח� מ�ר� ח� יצ ה: ל ק� ב ר� ול

Capítulo 27

1. Itzjak había envejecido y su vista se iba apagando. Convocó a Esav, su hijo mayor. “Hijo mío”. “Sí”, contesté.

 י א. ה� י י ו� ן כ� ק� ק ז� ח� � יצ ין ה� כ ת� יו ו� ינ� א�ת ע� ר א מ� ר� ק י� ו�

ת ו א� ש� נו ע� ד�ל | ב ג� ר ה� י�אמ� יו ו� ל� י א� נ� ר ב י�אמ� יו ו� ל� א�י: נ� נ� ה�

2. “Soy viejo y no sé cuándo moriré.   ר ב. י�אמ� ה ו� נ� א ה� י נ� ת� נ ק� י לא ז� ת� ע ד� י: יום י� מות�

3. Ahora, toma tu equipamiento, tu colgante y tu arco, y sal al campo a cazarme alguna presa.

 ה ג. ת� ע� א ו א ש� יך נ� ל� ך כ� י ל ך ת� ת� ש ק� א ו צ� ה ו ד� ש� ה�

ה צוד� י ו יד: ל� צ�

4. Haz de ella un plato apetitoso, del modo en que me gusta, y tráemelo para comer. Entonces mi alma te bendecirá antes de que yo muera”.

 ה ד. ש� ע2 י ו� ים ל� מ� ע� ט ר מ� ש� א2 י כ� ת� ב יאה אה� ב� ה� וי ה ל� ל� כ� �א בור ו ע2 ך ב� כ ר� ב� י ת ש� פ ם נ� ר� ט� אמות: ב

5. Rivká había estado escuchando mientras Itzjak le hablaba a Esav, su hijo. Esav salió al campo a cazar alguna presa y llevarla al hogar.

 ה ה. ק� ב ר� ת ו ע� ר ש�מ� ב� ד� ק ב ח� ל יצ ו א� ש� נו ע� ך ב ל� י� ו�

ו ש� ה ע� ד� ש� צוד ה� יד ל� יא: צ� ב� ה� ל

6. Rivká le dijo a su hijo Iaakov: “Acabo de oír que tu padre le habló a tu hermano Esav. Dijo:

 ה ו. ק� ב ר� ה ו ר� ל אמ ק�ב א� ע2 ה י� נ� אמ�ר ב ה ל� נ� ה�

י ת� ע מ� ת ש� יך א� ר אב� ב� ד� ל מ ו א� ש� יך ע� אמ�ר: אח� ל�

7. ‘Tráeme alguna presa y prepárala como algo apetitoso. La comeré y te bendeciré en presencia de Dios antes de morir’.

 יאה ז. ב� י ה� יד ל� ה צ� ש� ע2 י ו� ים ל� מ� ע� ט ה מ� ל� כ� �א ו

ה כ� כ ר� ב� א2 י ו� נ� פ ה ל� ו� �ה י י נ� פ י: ל� מות�

8. Ahora, hijo mío, escúchame. Presta mucha atención a mis instrucciones.

 ה ח. ת� ע� י ו נ� ע ב מ� י ש ל� �ק ר ב ש� א2 י ל� נ� ה א2 ו� צ� מ

ך: א�ת�

9. Ve al rebaño y toma dos cabritos selectos. Los prepararé con una receta apetitosa, exactamente del modo en que le gustan a tu padre.

 

ך ט. א ל� ל נ� צ�אן א� ח ה� ק� י ו ם ל� ש� י מ� נ� י ש י� ד� גים ז� ים ע� ב� �ה ט ש� ע� א� ם ו ים א�ת� מ� ע� ט יך מ� אב� ל

ר ש� א2 ב: כ� אה�

10. Entonces debes llevarla a tu padre, de modo que la coma y te bendiga antes de morir”.

 את� י. ב� ה� יך ו אב� ל ל אכ� ר ו ב> ע2 ר ב� ש� ך א2 כ ר� ב� י י נ� פ ל�

מותו:

11. “Pero mi hermano Esav es velludo –replicó Iaakov–. Yo tengo la piel suave.

 ר יא. י�אמ� ק�ב ו� ע2 ל י� ה א� ק� ב מו ר� ן א� ו ה� ש� י ע� אח�

יש ר א� ע� י ש� כ� �אנ יש ו ק: א� ל� ח�

12. Supongamos que mi padre me toque. ¡Se dará cuenta de que soy un impostor! ¡Ganaré una maldición antes que una bendición!”.

 י יב. י אול� נ� ש� מ> י י י אב� יית� ה� יו ו ינ� ע� ע� ב ת� ע ת� מ כ�

י את� ב� ה� י ו ל� ה ע� ל� ל� לא ק ה: ו כ� ר� ב

13. “Que cualquier maldición recaiga sobre mí, hijo mío –dijo la madre– . Pero escúchame. Ve, tráeme lo que he pedido”.

 ר יג. ת�אמ� מו לו ו� י א� ל� ך ע� ת ל� ל י ק� נ� ך ב ע א� מ� ש

י ל� �ק ך ב ל� ח ו י: ק� ל�

14. [Iaakov] fue a buscar lo que su madre había solicitado. Ella tomó [los cabritos] y los preparó, utilizando la receta apetitosa que al padre [de Iaakov] más le gustaba.

 

ך יד. ל� י� ח ו� ק� י� א ו� ב� י� מו ו� א� ש ל ע� ת� מו ו� ים א� מ� ע� ט מ�ר ש� א2 ב כ� יו: אה� אב�

15. Entonces Rivká tomó las mejores ropas de Esav, su hijo mayor, que tenía ella bajo su cuidado, y las puso sobre Iaakov, su hijo menor.

 ח טו. ק� ת� ה ו� ק� ב ת ר� י א� ד� ג ו ב� ש� ה ע� נ� ד�ל ב ג� ה�

ד�ת מ> ח2 ר ה� ש� ה א2 ת� ית א� ב� ש ב� ב� ל ת� ת ו� ק�ב א� ע2 י�ה נ� ן: ב ט� ק� ה�

16. [También] puso las pieles de los cabritos sobre sus brazos y sobre las partes de su cuello que no tenían vello.

 ת טז. א� י ע�ר�ת ו י� ד� ים ג ז� ע� ה ה� יש� ב� ל ל ה� יו ע� ד� ל י� ע� ו

ת ק� ל יו: ח� אר� ו� צ�

17. Rivká le dio a su hijo Iaakov la exquisitez y el pan que había cocido.

 ן יז. ת� ת� ת ו� ים א� מ� ע� ט מ� ת ה� א� ם ו ח� ל� ר ה� ש� א2

ה ת� ש� ד ע� י� ק�ב ב ע2 ה: י� נ� ב

18. Él vino a su padre y dijo... “Padre”, le dijo. “Sí. ¿Quién eres, hijo mío?”.

 ב�א יח. י� ל ו� יו א� ר אב� י�אמ� י ו� ר אב� י�אמ� י ו� נ� נ� י ה� מ�

ה ת� י: א� נ� ב

19. “Soy yo, Esav, tu primogénito –dijo Iaakov–. He hecho como pediste. Siéntate, y come la presa que he cazado, de modo que tu alma me bendiga”.

 

ר יט. י�אמ� ק�ב ו� ע2 ל י� יו א� י אב� כ� �ו אנ ש� ך ע� כ�ר� בי ית� ש� ר ע� ש� א2 ת� כ� ר ב� י ד� ל� א קום א� ה נ� ב� ה ש ל� אכ וי יד� צ� בור מ� ע2 י ב� נ� כ� ר2 ב� ך: ת ש� פ נ�

20. “¿Cómo la encontraste tan rápido, hijo mío?”, preguntó Itzjak. “Dios tu Señor estaba conmigo”.

 ר כ. י�אמ� ק ו� ח� ל יצ נו א� ה ב ה מ� ת� ז� ר ה� צ�א מ� מ ל�

י נ� ר ב י�אמ� י ו� ה כ� ר� ק ה ה� ו� �ה יך י לה� י: א� נ� פ� ל

21. “Acércate a mí –Itzjak le dijo a Iaakov–. Permíteme tocarte, hijo mío. ¿Eres realmente Esav o no?”.

 ר כא. י�אמ� ק ו� ח� ל יצ ק�ב א� ע2 ה י� ש� א ג ך נ� ש מ> א2 י ו� נ� ב

ה ת� א� ה ה� י ז� נ� ו ב ש� ם ע� לא: א�

22. Iaakov se acercó a Itzjak su padre, e [Itzjak] lo tocó. Dijo: “La voz es la voz de Iaakov pero las manos son las manos de Esav”.

 ש כב. ג� י� ק�ב ו� ע2 ל י� ק א� ח� יו יצ הו אב� ש� מ> י ר ו� י�אמ� ו�

ל �ק ק�ב קול ה� ע2 ים י� ד� י� ה� י ו ד� ו: י ש� ע�

23. No se dio cuenta de quién era porque había vello sobre los brazos [de Iaakov], tal como los de su hermano Esav. [Itzjak] estaba a punto de bendecirlo.

 

לא כג. ירו ו כ� י ה� יו כ� יו ה� ד� י י� יד� ו כ� ש� יו ע� אח�ר�ת ע� הו: ש כ� ר2 ב� י ו�

24. “Pero ¿eres realmente mi hijo Esav?”. “Lo soy”.

 ר כד. י�אמ� ה ו� ת� ה א� י ז� נ� ו ב ש� ר ע� י�אמ� י: ו� אנ�

25. “Entonces sírveme [la comida]. Comeré la presa que cazó mi hijo, de modo que mi alma pueda bendecirte”. [Iaakov] la sirvió, e [Itzjak] comió. Entonces [le] trajo [a Itzjak] algo de vino y él lo bebió.

 

ר כה. י�אמ� ה ו� ש� ג� י ה� ה ל� ל� כ �א יד ו צ� י מ� נ� ן ב ע� מ� לך כ ר� ב� י ת ש� פ ש נ� ג� י� ל לו ו� י�אכ� א ו� ב� י� ין לו ו� : י� ת ש י� ו�

26. Su padre Itzjak le dijo: “Acércate y bésame, hijo mío”.

 ר כו. י�אמ� יו ו� ל� ק א� ח� יו יצ ה אב� ש� א ג ה נ� ק� י וש2 ל�

י: נ� ב

27. [Iaakov] se aproximó y lo besó. [Itzjak] olfateó la fragancia de sus vestiduras y lo bendijo. Dijo: “Mira, la fragancia de mi hijo es como el perfume de un campo bendecido por Dios.

 

ש כז. ג� י� ק ו� ש� י� ח לו ו� ר� י� ת ו� יח� א� יו ר� ד� ג� הו ב כ� ר2 ב� י ו�ר י�אמ� ה ו� א� יח� ר י ר� נ� יח� ב ר� ה כ ד� ר ש� ש� כו א2 ר2 ב�ה: ו� �ה י

28. ”Que Dios te conceda el rocío del cielo y la fertilidad de la tierra, mucho grano y vino.

 ן כח. ית� ך ו ים ל לה� א� ל ה� ט� ים מ� מ� ש� ה�

י נ� מ� ש ץ ומ� אר� ר�ב ה� ן ו ג� ירש: ד� ת� ו

29. Te servirán naciones; ante ti se inclinarán gobiernos. Serás como un señor sobre tu hermano; los hijos de tu madre se prosternarán ante ti. Aquellos que te maldigan son maldecidos, y aquellos que te bendigan son bendecidos”.

 

דוך כט. ב ע� ים י� מ� וו ע� ח2 ת� יש ך ו ים ל מ� א> לה ו� יר ה� ב� יך ג אח� וו ל ח2 ת� יש ך ו י ל נ� ך ב מ� א�

יך ר� ר2 �יך ארור א כ� ר2 ב� רוך: ומ ב�

30. Itzjak había terminado de bendecir a Iaakov y Iaakov acababa de abandonar a Itzjak su padre cuando su hermano Esav volvió de su cacería.

 

י ל. ה� י ר ו� ש� א2 ה כ� ל� ק כ� ח� ך יצ ר� ב� ת ל ק�ב א� ע2 י�י ה� י ך ו� צ�א א� א י� צ� ק�ב י� ע2 ת י� א� י מ� נ� ק פ ח� יציו ו אב� ש� ע� יו ו א אח� ידו: ב� צ� מ�

31. Él también había preparado una exquisitez y se la llevó a su padre. “Que mi padre se levante y coma la caza de su hijo –

  ש לא. ע� י� ם ו� ים הוא ג� מ� ע� ט א מ� ב� י� יו ו� אב� לר י�אמ� יו ו� אב� ם ל ק> י י� ל אב� י�אכ� יד ו צ� נו מ� בר ב> ע2 י ב� נ� כ� ר2 ב� ך: ת ש� פ נ�

dijo–, de modo que tu alma pueda bendecirme”.

32. “¿Quién eres?”, preguntó Itzjak su padre. “Soy tu primogénito, Esav”, respondió.

 ר לב. י�אמ� ק לו ו� ח� יו יצ י אב� ה מ� ת� ר א� י�אמ� ו�י נ� ך א2 נ ך ב� כ�ר ו: ב ש� ע�

33. Un violento ataque de temblor se apoderó de Itzjak. “¿Quién… dónde… está el que cazó una presa y me la acaba de servir? Comí todo antes de que vinieras y lo bendije. La bendición permanecerá suya”.

 

ד לג. ר� ח� י� ק ו� ח� ה יצ ד� ר� ה ח2 ד�ל� ד ג א�ד ע� מר י�אמ� י ו� פוא מ� ד הוא א� צ� יד ה� א צ� ב� י� י ו� ל�ל כ� �א כ�ל ו� ם מ� ר� ט� בוא ב הו ת� כ� ר2 ב� א2 ם ו� ג�רוך ה: ב� י� יה

34. Cuando Esav oyó las palabras de su padre soltó un grito de lo más alto y amargo. “Bendíceme también a mí, padre”, suplicó.

 

מ�ע� לד. ש ו כ� ש� ת ע� י א� ר� ב יו ד� ק אב� ע� צ י� ו�ה ק� ע� ה צ ד�ל� ה ג ר� ד ומ� א�ד ע� ר מ י�אמ� יו ו� אב� לי נ� כ� ר2 ם ב� י ג� י: אנ� אב�

35. “Tu hermano vino con engaño y ya ha tomado tu bendición”.

 ר לה. י�אמ� א ו� יך ב� ה אח� מ� ר מ� ח ב ק� י� ו�

ך: ת� כ� ר ב�

36. “¡Verdaderamente se llama Iaakov! Actuó detrás de mis espaldas (akav) dos veces. Primero tomó mi derecho de primogenitura, ¡y ahora tomó mi bendición!”. [Esav] suplicó: “¿No pudiste haberme guardado una bendición también a mí?”.

 

ר לו. י�אמ� י ו� כ� א ה2 ר� מו ק� ק�ב ש ע2 י י� נ� ב� ק ע י� ו�ה ים ז� מ� ע2 ת פ� י א� ת� כ�ר� ח ב ק� ה ל� נ� ה� ה ו ת� ע�

ח ק� י ל� ת� כ� ר ר ב� י�אמ� לא ו� ת� ה2 ל י אצ� ה: ל� כ� ר� ב

37. Itzjak trató de responder. “Mas lo he hecho como señor sobre ti – dijo–. Le he dado a todos sus hermanos como esclavos. Lo he asociado con el grano y el vino. ¿Dónde… qué… puedo hacer por ti, hijo mío?”.

 

ן לז. ע� י� ק ו� ח� ר יצ י�אמ� ו ו� ש� ע� ן ל יר ה� ב� גיו ת� מ ך ש� ת ל� א� ל ו יו כ� ח� י א� ת� ת� ים לו נ� ד� ב� ע2 ל�

ן ג� ד� ירש ו ת� יו ו ת� כ מ� ה ס כ� פוא ול ה א� מ�ה ש� ע� י: א� נ� ב

38. Esav le dijo a su padre: “¿Hay sólo una bendición que tengas, padre mío? ¡Padre! ¡Bendíceme también a mí!”. Esav alzó la voz y empezó a llorar.

 

ר לח. י�אמ� ו ו� ש� ל ע� יו א� ה אב� כ� ר� ב2 ת ה� אח�וא ך ה� י ל י אב� נ� כ� ר2 ם ב� י ג� י אנ� א אב� ש� י� ו ו� ש� ע�לו �: ק ך ב י� ו�

39. Entonces Itzjak su padre respondió y dijo: “Los lugares fértiles de la tierra aún pueden ser tu morada, y [todavía puedes tener] el rocío del cielo.

 

ן לט. ע� י� ק ו� ח� יו יצ ר אב� י�אמ� יו ו� ל� ה א� נ� ה�י נ� מ� ש ץ מ� אר� ה ה� י� ך יה ב� ל מוש� ט� ים ומ� מ� ש� ה�

ל: ע� מ�

40. Mas vivirás por tu espada. Es probable que tengas que servir a tu hermano, pero cuando tus reclamos se acumulen, quitarás su yugo de tu cuello”.

 

ל מ. ע� ך ו ב ר ה ח� י� ח ת ת� א� יך ו ב�ד אח� ע2 ת�ה י� ה� ר ו ש� א2 יד כ� ר� ת� ת� ק ר� לו ופ� ל ע> ע� מ�

ך: אר� ו� צ�

41. Esav estaba furioso con Iaakov debido a la bendición que su padre le había dado. Se dijo a sí mismo: “Los días de duelo por mi padre pronto estarán aquí. Entonces podré matar a mi hermano Iaakov”.

 

ט�ם מא. ש י� ו ו� ש� ת ע� ק�ב א� ע2 ל י� ה ע� כ� ר� ב ה�ר ש� כו א2 ר2 יו ב� ר אב� י�אמ� ו ו� ש� בו ע� ל� בו ב ר יק

י מ� ל י ב� י א� ה אב� ג� ר אה� ת ו ק�ב א� ע2 י: י� אח�

42. A Rivká le fueron informados los planes de su hijo mayor. Envió un mensaje y convocó a Iaakov, su hijo menor. “Tu hermano Esav se consuela planeando matarte –dijo ella–.

 

ד מב. ג� י> ה ו� ק� ב ר� ת ל י א� ר� ב ו ד� ש� ה ע� נ� ד�ל ב ג� ה�ח ל� ש ת� א ו� ר� ק ת� ב ו� �ק ע2 י� ה ל נ� ן ב ט� ק� ר ה� ת�אמ� ו�

יו ל� ה א� נ� ו ה� ש� יך ע� ם אח� ח� נ� ת ך מ� ך: ל ג� ר ה� ל

43. Ahora, hijo mío, escúchame. Parte y huye a donde mi hermano Laván en Jarán.

 ה מג. ת� ע� י ו נ� ע ב מ� י ש ל� �ק קום ב ח ו ר� ך ב לל ן א� ב� י ל� ה: אח� נ� ר� ח�

44. Permanece un tiempo con él hasta que la ira de tu hermano se haya calmado.

 ת� מד. ב ש� י� מו ו ים ע� מ� ים י� ד� ח� ד א2 ר ע� ש� א2

שוב ת ת� מ� יך: ח2 אח�

45. Cuando tu hermano se haya serenado de su cólera contra ti, y haya olvidado lo que le hiciste, enviaré un mensaje y te convocaré al hogar. Mas ¿por qué debería yo perderlos a ambos el mismo día?”.

 

ד מה. יך אף שוב ע� ך אח� מ ח מ� כ� ש� ת ו א�ר ש� ית� א2 ש� י לו ע� ת� ח ל� ש� יך ו ת� ח ק� ם ול ש� מ�ה מ� ל ל� כ� ש ם א� ם ג� יכ� נ� ד: יום ש ח� א�

46. Rivká le dijo a Itzjak: “Estoy indignada con la vida debido a esas mujeres hititas. Si Iaakov contrae matrimonio con una joven hitita tal, de las hijas de esta tierra, ¿por qué debería yo seguir viviendo?”.

 

ר מו. ת�אמ� ה ו� ק� ב ל ר� ק א� ח� י יצ ת� צ י ק� י� ח� בי נ� פ נות מ� ת ב ם ח� ח� א� ק�ב לק� ע2 ה י� ש� א�

נות ב ת מ� ה ח� ל� א� נות כ� ב ץ מ� אר� ה ה� מ� י ל� ל�ים: י� ח�

Capítulo 28

1. Itzjak convocó a Iaakov y le dio una bendición y una orden: “No te cases con una joven cananea –dijo–.

 א א. ר� ק י� ק ו� ח� ל יצ ק�ב א� ע2 ך י� ר� ב� י הו א�תו ו� ו� צ� י ו�

ר י�אמ� ח לא לו ו� ק� ה ת� ש� נות א� ב ן: מ� ע� נ� כ

2. Parte y ve a Padán Aram, a la casa de Betuel, tu abuelo materno. Cásate con una hija de tu tío Laván.

 ך קום ב. ה ל� נ� ד� ם פ� ר� ה א2 ית� ל ב� תוא� י ב ב� ך א2 מ� א�

ח ק� ך ו ם ל ש� ה מ� ש� נות א� ב ן מ� ב� י ל� ח� ך: א2 מ� א�

3. Entonces Dios Todopoderoso te bendecirá, te hará fructífero y acrecentará tus números.

  ל ג. א� י ו ד� ך ש� ר� ב� ך י ך א�ת ר פ י� ך ו ב� ר י� יית� ו ה� ו

Llegarás a ser una congregación de naciones. ל ה� ק ים: ל� מ� ע�

4. Él te concederá a ti y a tus descendientes la bendición de Avraham, de modo que tomes posesión de la tierra que Dios le dio a Avraham, donde viviste previamente sólo como extranjero”.

 

ן ד. ית� ך ו ת ל ת א� כ� ר ם ב� ה� ר� ך אב ך ל ע2 ר ז� ך ול ת� א�ך ת ש ר� ת ל ץ א� ר� יך א� ר� ג> ר מ ש� ן א2 ת� ים נ� לה� א�

ם: ה� ר� אב ל

5. Entonces Itzjak envió a Iaakov en su camino. [Iaakov] se dirigió hacia Padán Aram, hacia Laván hijo de Betuel el arameo, el hermano de Rivká, la madre de Iaakov y Esav.

 

ח ה. ל� ש י� ק ו� ח� ת יצ ק�ב א� ע2 ך י� ל� י� ה ו� נ� ד� ם פ� ר� ל א2 א�ן ב� ן ל� ל ב� תוא� י ב מ� ר� א2 י ה� ח� ה א2 ק� ב ם ר� ק�ב א� ע2 י�

ו: ש� ע� ו

6. Esav vio que Itzjak había bendecido a Iaakov y lo había enviado a Padán Aram a encontrar una mujer, incluyendo en su bendición la orden: “No te cases con una joven cananea”.

 

א ו. ר י� ו ו� ש� י ע� ך כ� ר� ק ב� ח� ת יצ ק�ב א� ע2 ח י� ל� ש� א�תו וה נ� ד� ם פ� ר� ת א2 ח� ק� ם לו ל� ש� ה מ� ש� כו א� ר2 ב� א�תו ב

ו צ� י יו ו� ל� אמ�ר ע� ח לא ל� ק� ה ת� ש� נות א� ב ן: מ� ע� נ� כ

7. [También supo que] Iaakov había obedecido a su padre y a su madre, y había ido a Padán Aram.

 ע ז. מ� ש י� ק�ב ו� ע2 ל י� יו א� ל אב� א� מו ו ך א� ל� י� ה ו� נ� ד� פ�

ם: ר� א2

8. Esav comprendió que las jóvenes cananeas le desagradaban a Itzjak su padre.

 א ח. ר י� ו ו� ש� י ע� עות כ� נות ר� ן ב ע� נ� י כ ינ� ע� ק ב ח� יצ

יו: אב�

9. Por consiguiente, Esav fue a donde Ishmael y se casó con Majalat hija de Ishmael hijo de Avraham, hermana de Nevaiot, además de sus otras mujeres.

 

ך ט. ל� י� ו ו� ש� ל ע� אל א� ע� מ� ח יש ק� י� ת ו� ת א� ל� ח2 ת מ� | ב�אל ע� מ� ן יש ם ב� ה� ר� חות אב יות א2 ב� ל נ יו ע� ש� לו נ�

ה: ש� א� ל

Parashá VaietzéGénesis 28:10-32:3

10. Iaakov salió de Beer Sheva y se dirigió hacia Jarán.

  א י. צ� י� ק�ב ו� ע2 ר י� א� ב ע מ� ב� ך ש� ל� י� ה: ו� נ� ר� ח�

11. Llegó a un lugar conocido y pasó allí la noche porque el sol ya se había puesto. Tomando algunas piedras, las puso a la altura de su cabeza y se acostó a dormir allí.

 

ע יא. ג� פ י� קום ו� מ� ן ב� ל� י� ם ו� י ש� א כ� ש ב� מ� ש� ח ה� ק� י� ו�י נ� אב קום מ� מ� ם ה� ש� י� יו ו� ש�ת� א2 ר� ב מ כ� ש י� קום ו� מ� ב�הוא: ה�

12. Tuvo una visión en un sueño. Una escalera se levantaba sobre el suelo, y su parte superior se extendía hacia el cielo. Los ángeles de Dios subían y bajaban por ella.

 

לם יב. ח2 י� ה ו� נ� ה� ם ו ל� ב ס> צ� ה מ> צ� ר�אשו אר יע� ו ג� מ�ה מ� י מ� ש� ה ה� נ� ה� י ו כ� א2 ל ים מ� לה� ים א� ל� �ים ע ד� י�ר בו: ו

13. Súbitamente vio a Dios de pie encima de él. Dijo [Dios]: “Yo soy Dios, Señor de Avraham tu padre, y Señor de Itzjak. Te daré a ti y a tus

  ה יג. נ� ה� ה ו ו� �ה ב י צ� יו נ� ל� ר ע� י�אמ� י ו� נ� ה א2 ו� �ה י י לה� א�ם ה� ר� יך אב י אב� אלה� ק ו� ח� ץ יצ אר� ר ה� ש� ה א2 ת� א�

ב יה� ש�כ� ל� ך ע� ה ל נ� נ� ת ך: א� ע� ר ז� ול

descendientes la tierra sobre la cual estás acostado.

14. Tus descendientes serán como el polvo de la tierra. Te extenderás hacia el oeste, hacia el este, hacia el norte y hacia el sur. Todas las familias de la tierra serán bendecidas por medio de ti y tus descendientes.

 

ה יד. י� ה� ך ו ע2 ר ר ז� פ� ע2 ץ כ� אר� ת� ה� צ ר� ה ופ� מ� ה י� מ� ד ק� ו�ה נ� �פ צ� ה ו ב� ג נ� כו ו� ר ב נ� ך ו ל ב ח�ת כ� פ ש ה מ� מ� ד� א2 ה�

ך: ע� ר ז� וב

15. Yo estoy contigo. Yo te protegeré dondequiera que vayas y te traeré de vuelta a este suelo. No me apartaré de ti hasta haber cumplido plenamente esta promesa para ti”.

 

ה טו. נ� ה� י ו כ� �ך אנ מ� יך ע� ת� ר מ� כ�ל וש ר ב ש� ך א2 ל� ת�יך ב�ת� ש� ה2 ל ו� ה א� מ� ד� א2 ז�את ה� י ה� ך לא כ� ב ז� ע� ד א� ע�

ר ש� ם א2 י א� ית� ש� ת ע� ר א� ש� י א2 ת� ר ב� ך: ד� ל�

16. Iaakov despertó de su sueño. “Verdaderamente Dios está en este lugar –dijo–, mas yo no lo sabía”.

 ץ טז. יק� י� ק�ב ו� ע2 תו י� נ� ש ר מ� י�אמ� ן ו� ש אכ� ה י� ו� �ה י

קום מ� ה ב� ז� י ה� כ� �אנ י: לא ו ת� ע ד� י�

17. Sintió temor. “¡Cuán inspirador de sobrecogimiento es este lugar! –exclamó–. Debe ser el templo de Dios. ¡Es la puerta del cielo!”.

 א יז. יר� י� ר ו� י�אמ� ה ו� א מ� קום נור� מ� ה ה� ז� ין ה� ה א� ז�י ם כ� ית א� ים ב� לה� ה א� ז� ר ו ע� ים: ש� מ� ש� ה�

18. Iaakov se levantó muy de mañana y tomó la piedra que había puesto bajo su cabeza. La erigió como pilar y vertió aceite encima de ella.

 ם יח. כ� ש י� ק�ב ו� ע2 ר י� ב�ק� ח ב� ק� י� ת ו� ן א� ב� א� ר ה� ש� א2ם יו ש� ש�ת� א2 ר� ם מ ש� י� ה ו� ה א�ת� ב� צ� צ�ק מ� י� ן ו� מ� ל ש� ע�

ה: ר�אש�

19. Llamó al lugar Templo de Dios (Bet El). El nombre original de la población, no obstante, había sido Luz.

 א יט. ר� ק י� ת ו� ם א� קום ש� מ� הוא ה� ית ה� ל ב� א�

ם אול� ם לוז ו יר ש� ע� ה: ה� אש�נ� ר� ל�

20. Iaakov hizo un voto. “Si Dios está conmigo –dijo–, si me protege en el viaje que estoy emprendiendo, si me da pan para comer y ropa para vestir,

 

ר כ. ד� י� ק�ב ו� ע2 ר י� ד� אמ�ר נ� ם ל� ה א� י� ים יה לה� א�י ד� מ� י ע� נ� ר� מ� ך וש ר� ד� ה ב� ז� ר ה� ש� י א2 כ� �ך אנ ן הול� ת� נ� ו

י ם ל� ח� כ�ל ל� א� ד ל� ג� ב�ש: וב� ל ל�

21. y si retorno en paz a la casa de mi padre, entonces me consagraré plenamente a Dios.

  י כא. ת� ב ש� לום ו ש� ל ב ית א� י ב� ה אב� י� ה� ה ו ו� �ה י י ל�ים: אלה� ל�

22. Que esta piedra que he erigido como pilar se convierta en un templo para Dios. De todo lo que me des, guardaré una décima parte para Ti”.

 

ן כב. ב� א� ה� ז�את ו ר ה� ש� י א2 ת� מ ה ש� ב� צ� ה מ� י� ית יה ב�ים לה� כ�ל א� ר ו ש� ן א2 ת� י ת� ר ל� ש� נו ע� ר� ש ע� ך: א2 ל�

Capítulo 29

1. Iaakov salió vivamente, y se dirigió hacia la tierra de la gente del Oriente.

 א א. ש� י� ק�ב ו� ע2 יו י� ל� ג ך ר� ל� י� ה ו� צ� י אר נ� ם: ב ד� ק�

2. [Llegó a un lugar] donde vio un pozo en un campo. Tres rebaños de ovejas estaban echados junto a él, puesto que era de este pozo que se les daba de beber a los rebaños. La parte superior del pozo estaba cubierta con una gran piedra.

 

א ב. ר י� ה ו� נ� ה� ר ו א� ה ב ד� ש� ה ב� נ� ה� ם ו ה ש� לש� שי ר� ד ים צ�אן ע� צ� יה� ר�ב ל� י ע� ן כ� ר מ� א� ב וא ה� ה� ה�קו ש ים י� ר� ד� ע2 ן ה� ב� א� ה� ה ו ד�ל� ל ג י ע� ר: פ� א� ב ה�

3. Cuando todos los rebaños se reunían allí, [los pastores] hacían rodar la piedra de la parte

  פו ג. ס א� נ� ה ו מ� ל ש� ים כ� ר� ד� ע2 לו ה� ל2 ג� ת ו ן א� ב� א� ה�ל ע� י מ� ר פ� א� ב קו ה� ש ה� ת ו צ�אן א� יבו ה� ש� ה� ת ו א�

superior del pozo y les daban de beber a las ovejas. Entonces volvían a poner la piedra sobre el pozo.

ן ב� א� ל ה� י ע� ר פ� א� ב ה: ה� מ� �ק מ ל�

4. [Algunos pastores estaban allí]. “¿De dónde vienen, hermanos?”, preguntó Iaakov. “Somos de Jarán”.

 ר ד. י�אמ� ם ו� ה� ק�ב ל� ע2 י י� ין אח� א� ם מ� ת� רו א� י�אמ ו�

ן ר� ח� נו: מ� ח נ� א2

5. “¿Conocen al nieto de Najor, Laván?”. “Lo conocemos”.

 ר ה. י�אמ� ם ו� ה� ם ל� ת� ע ד� י ת ה� ן א� ב� ן ל� חור ב� נ�

רו י�אמ נו: ו� ע ד� י�

6. “¿Está bien?”. “¡Está bien! Aquí está su hija Rajel, viniendo con las ovejas”.

 ר ו. י�אמ� ם ו� ה� לום ל� ש� רו לו ה2 י�אמ לום ו� ה ש� נ� ה� ו

ל ח� תו ר� אה ב� ם ב� צ�אן: ע� ה�

7. “Mas todavía es la mitad del día. Aún no es tiempo de reunir el ganado. ¿Por qué no dar de beber a las ovejas y proseguir pastando?”.

 ר ז. י�אמ� ן ו� יום עוד ה� דול ה� ת לא ג� ף ע� אס� ה�

ה נ� ק מ� קו ה� ש צ�אן ה� כו ה� עו: ול ר

8. “No podemos hasta que se hayan reunido todos los rebaños. [Todos nosotros] entonces hacemos rodar la piedra de la parte superior del pozo. Sólo entonces podemos dar de beber a las ovejas”.

 

רו ח. י�אמ ל לא ו� ד נוכ� ר ע� ש� פו א2 אס ל י� כ�ים ר� ד� ע2 לו ה� ל2 ג� ת ו ן א� ב� א� ל ה� ע� י מ� ר פ� א� ב ה�ינו ק� ש ה� צ�אן: ו ה�

9. Mientras estaba todavía conversando con ellos, apareció Rajel con las ovejas de su padre. Ella era la pastora.

 נו ט. ר עוד� ב� ד� ם מ מ� ל ע� ח� ר� אה ו ם | ב� צ�אן ע� ה�

ר ש� יה� א2 אב� י ל ה כ� וא: ר�ע� ה�

10. Iaakov miró a su prima Rajel, la cual estaba con las ovejas de su tío Laván. Se acercó e hizo rodar la piedra que estaba en la parte superior del pozo, dando de beber a las ovejas de su tío Laván.

 

י י. ה� י ר ו� ש� א2 אה כ� ק�ב ר� ע2 ת י� ל א� ח� ת ר� ן ב� ב� י ל� ח� א2מו ת א� א� ן צ�אן ו ב� י ל� ח� מו א2 ש א� ג� י� ק�ב ו� ע2 ל י� ג� י� ת ו� א�

ן ב� א� ל ה� ע� י מ� ר פ� א� ב ק ה� ש י� ת ו� ן צ�אן א� ב� י ל� ח� א2מו: א�

11. Iaakov besó a Rajel y lloró fuertemente.   ק יא. ש� י� ק�ב ו� ע2 ל י� ח� ר� א ל ש� י� ת ו� לו א� �: ק ך ב י� ו�

12. Le dijo que era el hijo de Rivká y, de este modo, emparentado con el padre de ella. Ella corrió a contarle a su padre.

 ד יב. ג� י� ק�ב ו� ע2 ל י� ח� ר� י ל י כ� ח� יה� א2 י הוא אב� כ� ן ו ב�

ה ק� ב ץ הוא ר� ר� ת� ד ו� ג� ת� : ו� יה� אב� ל

13. Cuando Laván oyó las nuevas de que había llegado Iaakov, corrió a recibirlo. Lo abrazó y lo besó, y lo llevó a su hogar. [Iaakov] le contó a Laván todo lo que había sucedido.

 

י יג. ה� י ע� ו� �מ ש ן כ� ב� ת ל� ע א� מ� ב ש� �ק ע2 ן | י� תו ב� �ח א2ץ ר� י� אתו ו� ר� ק ק ל� ב� ח� י ק לו ו� ש� נ� י הו לו ו� יא� ב� י ל ו� א�יתו ר ב� פ� ס� י ן ו� ב� ל� ת ל ל א� ים כ� ר� ב� ד ה: ה� ל� א� ה�

14. “Sí, efectivamente, eres mi propia carne y   ר יד. י�אמ� ן לו ו� ב� ך ל� י א� מ� צ י ע� ר� ש� ה וב ת� ב א� ש� י� ו�

sangre”, dijo Laván. Iaakov permaneció con él durante un mes.

מו ש ע� ד� �ים: ח מ� י�

15. Entonces Laván le dijo a Iaakov: “Tan sólo porque seas mi pariente cercano, ¿significa ello que debes trabajar para mí por nada? Dime cuánto quieres que se te pague”.

 

ר טו. י�אמ� ן ו� ב� ב ל� �ק ע2 י� י ל כ� י ה2 ה אח� ת� י א� נ� ת� ד ב� ע2 ו�ם נ� ה ח� יד� ג� י ה� ה ל� ך: מ� ת� ר כ> ש מ�

16. Laván tenía dos hijas. El nombre de la mayor era Lea, y el nombre de la menor era Rajel.

 ן טז. ב� ל� י ול ת� נות ש ם ב� ה ש� ד�ל� ג אה ה� ם ל� ש� ו

ה נ� ט� ק ל: ה� ח� ר�

17. Lea tenía ojos encantadores, en tanto que Rajel era de buena figura y hermosa.

 י יז. ינ� ע� אה ו כות ל� ל ר� ח� ר� ה ו ת� י ת ה� פ� ת ת�אר י יפ� ו�

ה: א� ר מ�

18. Iaakov se había enamorado de Rajel. “Trabajaré para ti siete años por Rajel, tu hija menor”, dijo.

 ב יח. ה� א� י� ק�ב ו� ע2 ת י� ל א� ח� ר ר� י�אמ� ך ו� ד ב� ע� א�

ע ב� ים ש� נ� ל ש� ח� ר� ך ב ת ה: ב� נ� ט� ק ה�

19. “Mejor que te la dé a ti que a otro hombre –respondió Laván–. Puedes quedarte conmigo”.

 ר יט. י�אמ� ן ו� ב� י טוב ל� ת� ה ת� ך א�ת� י ל� ת� ת� מ�

ה יש א�ת� א� ר ל ה אח� ב� י: ש ד� מ� ע�

20. Iaakov trabajó siete años por Rajel. Pero la amaba tanto que pareció como no más que algunos días.

 ב�ד כ. ע2 י� ק�ב ו� ע2 ל י� ח� ר� ע ב ב� ים ש� נ� יו ש� ה י� ו�

יו ינ� ע� ים ב מ� י� ים כ ד� ח� תו א2 ב� אה2 ה: ב א�ת�

21. Finalmente Iaakov le dijo a Laván: “Se ha cumplido el tiempo. Dame mi novia y permíteme casarme con ella”.

 ר כא. י�אמ� ק�ב ו� ע2 ל י� ן א� ב� ה ל� ב� ת ה� י א� ת� ש א�

י או כ� ל י מ� מ� אבואה י� : ו יה� ל� א�

22. [Laván] invitó a toda la gente de la zona e hizo un banquete de bodas.

 ס�ף כב. א� י� ן ו� ב� ת ל� ל א� י כ� ש� קום אנ מ� ש ה� ע� י� ו�

ה: ת� ש מ�

23. Al atardecer, tomó a su hija Lea y se la llevó a [Iaakov], quien consumó el matrimonio con ella.

 י כג. ה� י ב ו� ר� ע� ח ב� ק� י� ת ו� אה א� תו ל� א ב� ב� י� ו�

ה יו א�ת� ל� ב�א א� י� : ו� יה� ל� א�

24. Laván también le había dado su criada Zilpá a su hija Lea para que fuera su doncella.

 ן כד. ת� י� ן ו� ב� ה ל� ת ל� ה א� פ� ל תו ז� ח� פ אה ש� ל� לתו ה: ב� ח� פ ש�

25. Por la mañana, [Iaakov descubrió que] se trataba de Lea. Le dijo a Laván: “¿Cómo pudiste hacerme esto? ¿Acaso no trabajé contigo por Rajel? ¿Por qué me has

  י כה. ה� י ר ו� ב�ק� ה ב� נ� ה� וא ו אה ה� ר ל� י�אמ� ל ו� א�ן ב� ה ל� ית� ז�את מ� ש� י ע� לא ל� ל ה2 ח� ר� י ב ת� ד ב� ע�

ך מ� ה ע� מ� ל� י: ו נ� ית� מ� ר�

engañado?”.

26. “¡En nuestra tierra es algo que sencillamente no se hace! –respondió Laván–. [Nunca] damos en matrimonio una hija menor antes que la primogénita.

 

ר כו. י�אמ� ן ו� ב� ה לא ל� ש� ע� ן י� נו כ� קומ� מ ת ב� ת� ל�ה יר� ע� צ י ה� נ� פ ה: ל� יר� כ� ב ה�

27. Mas espera hasta que esta semana [de celebraciones de bodas] por [Lea] haya terminado. Entonces te daremos a la otra joven: a cambio del trabajo que harás para mí durante otros siete años”.

 

א כז. ל� ע� מ� ב> ה ז�את ש נ� ת נ� ך ו ם ל ת ג� ז�את א�ה ב�ד� ע2 ר ב� ש� ב�ד א2 ע2 י ת� ד� מ� ע עוד ע� ב� ים ש� נ� ש�רות: ח� א2

28. Iaakov accedió y completó la semana de celebración por [Lea]. Entonces [Laván] le dio a su hija Rajel por mujer.

 ש כח. ע� י� ק�ב ו� ע2 ן י� א כ� ל� מ� י ע� ו� ב> ן ז�את ש ת� י� ו�

ת לו ל א� ח� תו ר� ה: לו ב� ש� א� ל

29. A su hija Rajel Laván dio a su criada Bilhá como doncella.

 ן כט. ת� י� ן ו� ב� ל ל� ח� ר� תו ל ת ב� ה א� ה� ל ב�

תו ח� פ ה ש� ה: ל� ח� פ ש� ל

30. De este modo, [Iaakov] también se casó con Rajel, y amó a Rajel más que a Lea. Trabajó para [Laván] otros siete años.

 ב�א ל. י� ם ו� ל ג� ל א� ח� ב ר� ה� א� י� ם ו� ת ג� ל א� ח� ר�

אה ל� ב�ד מ� ע2 י� מו ו� ע עוד ע� ב� ים ש� נ� רות: ש� ח� א2

31. Dios vio que Lea no era amada, y abrió su matriz. Rajel permaneció estéril.

 א לא. ר י� ה ו� ו� �ה י י נואה כ� אה ש ח ל� ת� פ י� ת ו� א�

ה מ� ח ל ר� ח� ר� ה: ו ר� ק� ע2

32. Lea quedó encinta y dio a luz un hijo. Lo llamó Reuvén. “Dios ha visto mi aflicción –dijo–. Ahora mi esposo me amará”.

 ר לב. ה� ת� אה ו� ד ל� ל� ת� ן ו� א ב� ר� ק ת� מו ו� ש

ן אוב� י ר ה כ� ר� י אמ אה כ� ה ר� ו� �ה יי י נ ע� י ב כ�ה ת� י ע� נ� ב� ה� א� י: י� יש� א�

33. Quedó nuevamente encinta y tuvo un hijo. “Dios ha oído (shamá) que yo no era amada –dijo–, y me dio también este hijo”. Llamó al niño Shimón.

 

ר לג. ה� ת� ד עוד ו� ל� ת� ן ו� ר ב� ת�אמ� י ו� ע כ� מ� ש�ה ו� �ה י י נואה כ� י ש כ� �ן אנ ת� י� י ו� ם ל� ת ג� ה א� ז�

א ר� ק ת� מו ו� עון: ש מ ש�

34. Quedó nuevamente encinta y tuvo un hijo. “Ahora mi esposo llegará a estar ligado (lavá) a mí –dijo–, porque le he dado tres hijos”. Por consiguiente, [Iaakov] llamó al niño Leví.

 

ר לד. ה� ת� ד עוד ו� ל� ת� ן ו� ר ב� ת�אמ� ה ו� ת� ע�ם ע� פ� ה ה� ו� י יל� יש� י א� ל� י א� י כ� ת� ד ל� ה לו י� לש� ש

ים נ� ל ב� ן ע� א כ� ר� מו ק� י: ש ו� ל�

35. Quedó nuevamente encinta y tuvo un hijo. Dijo: “Esta vez alabaré (odé) a Dios”, y llamó al niño Iehudá. Entonces dejó de tener hijos.

 

ר לה. ה� ת� ד עוד ו� ל� ת� ן ו� ר ב� ת�אמ� ם ו� ע� פ� ה�ה ת אוד� ה א� ו� �ה ל י ן ע� אה כ� ר מו ק� ה ש הוד� י

מ�ד ע2 ת� ת: ו� ד� ל� מ�

Capítulo 30

1. Rajel comprendió que no le daba a Iaakov ningún hijo. Sintió celos de su hermana y le dijo a Iaakov: “¡Dame hijos! ¡Si no, déjame morir!”.

 א א. ר� ת� ל ו� ח� י ר� ה לא כ� ד� ל ב י� �ק ע2 י� א ל נ� ק� ת ל ו� ח� ר�

ה ת� �ח א2 ר ב� ת�אמ� ל ו� ק�ב א� ע2 ה י� ב� י ה� ים ל� נ� ם ב� א� וין ה א� ת� י: מ� כ� �אנ

2. Iaakov se enfureció con Rajel. “¿Acaso tomaré el lugar de Dios? –dijo– “Es Él Quien está reteniendo el fruto de tu matriz”.

 ר ב. ח� י� ק�ב אף ו� ע2 ל י� ח� ר� ר ב י�אמ� ת ו� ח� ת� ים ה2 לה� א�

י כ� �ר אנ ש� ע א2 נ� ך מ� מ� י מ� ר� ן: פ ט� ב�

3. [Rajel] dijo: “Aquí está mi doncella Bilhá. Ven a ella y que dé a luz sobre mi regazo. Entonces por medio de ella también yo tendré un hijo”.

 ר ג. ת�אמ� ה ו� נ� י ה� ת� מ� ה א2 ה� ל יה� ב�א ב� ל� ד א� ל� ת� ל ו ע�

י כ� ר ה ב� נ� ב� א� ם ו י ג� כ� �ה: אנ נ� מ� מ�

4. Le dio a su doncella Bilhá por mujer, y Iaakov vino a ella.

 ן ד. ת� ת� ת לו ו� ה א� ה� ל ה ב� ת� ח� פ ה ש� ש� א� ב�א ל י� ו�

יה� ל� ב: א� �ק ע2 י�

5. Bilhá quedó encinta y dio a luz al hijo de Iaakov.

 ר ה. ה� ת� ה ו� ה� ל ד ב� ל� ת� ב ו� �ק ע2 י� ן: ל ב�

6. Rajel dijo: “Dios me ha juzgado (dan) y ha también oído mi plegaria. ¡Finalmente me ha dado un hijo!”. Por consiguiente llamó al niño Dan.

 

ר ו. ת�אמ� ל ו� ח� י ר� נ� נ� ים ד� לה� ם א� ג� ע ו מ� י ש� ל� �ק ן ב ת� י� ו�י ן ל� ל ב� ן ע� אה כ� ר מו ק� ן: ש ד�

7. Bilhá la doncella de Rajel quedó nuevamente encinta y tuvo un segundo hijo de Iaakov.

 ר ז. ה� ת� ד עוד ו� ל� ת� ה ו� ה� ל ת ב� ח� פ ל ש� ח� ן ר� י ב� נ� ש�

ב: �ק ע2 י� ל

8. Rajel dijo: “He sido enroscada con mi hermana por medio de todos los caminos tortuosos (naftulei) de Dios, pero finalmente he vencido”. Por consiguiente, llamó al niño Naftalí.

 

ר ח. ת�אמ� ל ו� ח� י ר� תול� פ ים נ� לה� י א� ת� ל ת� פ ם | נ� ע�י ת� �ח ם א2 י ג� ת� כ�ל א י� ר� ק ת� מו ו� י: ש ל� ת� פ נ�

9. Lea comprendió que ya no estaba teniendo hijos. Tomó a su doncella Zilpá y se la dio a Iaakov por mujer.

 א ט. ר� ת� אה ו� י ל� ה כ� ד� מ ת ע� ד� ל� ח מ� ק� ת� ת ו� ה א� פ� ל ז�

ה ת� ח� פ ן ש� ת� ת� ה ו� ב א�ת� �ק ע2 י� ה: ל ש� א� ל

10. Zilpá la doncella de Lea le dio a Iaakov un hijo.

 ד י. ל� ת� ה ו� פ� ל ת ז� ח� פ אה ש� ב ל� �ק ע2 י� ן: ל ב�

11. “¡Buena fortuna (gad) ha venido!”, exclamó Lea. Llamó al niño Gad.

 ר יא. ת�אמ� אה ו� א ל� ד ב� א ג� ר� ק ת� ת ו� מו א� ד: ש ג�

12. Zilpá la sirvienta de Lea le dio a Iaakov un segundo hijo.

 ד יב. ל� ת� ה ו� פ� ל ת ז� ח� פ אה ש� ן ל� י ב� נ� ב: ש� �ק ע2 י� ל

13. “Es mi felicidad (asher) –dijo Lea–. ¡Las   ר יג. ת�אמ� אה ו� י ל� ר� ש א� י ב י כ� רונ� ש נות א� א ב� ר� ק ת� ו�

jóvenes me considerarán feliz!”. Llamó al niño Asher.

ת מו א� ר: ש ש� א�

14. Reuvén dio una caminata durante la cosecha del trigo y encontró mandrágoras en el campo. Se las llevó a Lea su madre. Rajel le dijo a Lea: “Por favor dame algunas de las mandrágoras de tu hijo”.

 

ך יד. ל� י� ן ו� אוב� י ר ימ� יר ב� צ� ים ק ט� א ח� צ� מ י� ים ו� א� דוד�ה ד� ש� א ב� ב� י� ם ו� ל א�ת� אה א� מו ל� ר א� ת�אמ� ל ו� ח� ר�

ל אה א� י ל� נ� א ת י נ� י ל� א� דוד� ך: מ� נ� ב

15. “¿No es suficiente que hayas tomado a mi esposo? –replicó Lea–. ¡Ahora incluso quieres tomar las mandrágoras de mi hijo!”. “De acuerdo –respondió Rajel–. Esta noche [Iaakov] dormirá contigo a cambio de las mandrágoras de tu hijo”.

 

ר טו. ת�אמ� ה ו� ט ל� ע� מ ך ה� ת� ח ת ק� י א� יש� ת א� ח� ק� ל� ום ת ג� י א� א� י דוד� נ� ר ב ת�אמ� ל ו� ח� ן ר� כ� ב ל� כ� ך יש מ� ע�

ה ל� י ל� ת ה� ח� י ת� א� ך: דוד� נ� ב

16. Ese atardecer, cuando Iaakov vino del campo, Lea salió a su encuentro. “Vendrás a mí –dijo–. He pagado por tus servicios con las mandrágoras de mi hijo”. Esa noche durmió con ella.

 

ב�א טז. י� ק�ב ו� ע2 ן י� ה מ� ד� ש� ב ה� ר� ע� א ב� צ� ת� אה ו� ל�אתו ר� ק ר ל� ת�אמ� י ו� ל� בוא א� י ת� כ�ר כ� יך ש� ת� ר כ� שי א� דוד� י ב נ� ב ב כ� ש י� ה ו� מ� ה ע� ל� י ל� הוא: ב�

17. Dios oyó [la plegaria] de Lea, y ella quedó encinta, dando a luz un quinto hijo a Iaakov.

 ע יז. מ� ש י� ים ו� לה� ל א� אה א� ר ל� ה� ת� ד ו� ל� ת� ב ו� �ק ע2 י� לן י: ב� יש� מ� ח2

18. Lea dijo: “Dios me ha dado mi recompensa (sajar) porque he dado mi doncella a mi esposo”. Llamó al niño Isajar.

 ר יח. ת�אמ� אה ו� ן ל� ת� ים נ� לה� י א� ר� כ� ר ש ש� י א2 ת� ת� נ�

י ת� ח� פ י ש� יש� א� א ל ר� ק ת� מו ו� ר: ש שכ� יש�

19. Lea quedó nuevamente encinta, y le dio un sexto hijo a Iaakov.

 ר יט. ה� ת� אה עוד ו� ד ל� ל� ת� ן ו� י ב� ש� ב: ש� �ק ע2 י� ל

20. “Dios me ha dado un obsequio maravilloso (zéved) –dijo Lea–. Ahora que haga mi esposo su hogar permanente (zevul) conmigo”. Llamó al niño Zevulún.

 

ר כ. ת�אמ� אה ו� י ל� נ� ד� ב� ים ז לה� י א� ת� �ד | א ב� טוב ז�ם ע� פ� י ה� נ� ל� ב י יז יש� י א� י כ� ת� ד ל� ה לו י� ש� ים ש� נ� ב�א ר� ק ת� ת ו� מו א� לון: ש ב> ז

21. Entonces Lea tuvo una hija, y la llamó Diná.   ר כא. אח� ה ו ד� ל ת י� א ב� ר� ק ת� ת ו� ה א� מ� ה: ש ינ� ד�

22. Dios le dio una consideración especial a Rajel. Oyó su [plegaria] y abrió su matriz.

 כ�ר כב. ז י� ים ו� לה� ת א� ל א� ח� ע ר� מ� ש י� יה� ו� ל� ים א� לה� א�

ח ת� פ י� ת ו� ה: א� מ� ח ר�

23. Ella quedó encinta y dio a luz un hijo. “Dios ha quitado (asaf) mi humillación”, dijo.

 ר כג. ה� ת� ד ו� ל� ת� ן ו� ר ב� ת�אמ� ף ו� ים אס� לה� ת א� א�

י: ת� פ� ר ח�

24. Llamó al niño Iosef, diciendo: “Que Dios me   א כד. ר� ק ת� ת ו� מו א� ף ש אמ�ר יוס� ף ל� ה י�ס� ו� �ה י י ל�

conceda otro (iosef) hijo”. ן ר: ב� אח�

25. Después de que Rajel hubo dado a luz a Iosef, Iaakov le dijo a Laván: “Permíteme partir. Me gustaría ir a mi hogar a mi propia tierra.

 י כה. ה� י ר ו� ש� א2 ה כ� ד� ל ל י� ח� ת ר� ף א� ר יוס� י�אמ� ו�

ב �ק ע2 ל י� ן א� ב� י ל� נ� ח� ל ה ש� כ� ל א� ל ו י א� קומ� י: מ צ� אר ול

26. Permíteme tener a mis mujeres y a mis hijos, puesto que los he ganado trabajando para ti, e iré. Tú estás bien al tanto del servicio que te he prestado”.

 

ה כו. נ� ת ת י א� ש� ת נ� א� י ו ד� ל� ר י ש� י א2 ת� ד ב� ך ע� א�תן ה� ה ב� כ� ל� א� י ו ה כ� ת� ת� א� ע ד� ת י� י א� ת� ב�ד� ר ע2 ש� א2

יך: ת� ד ב� ע2

27. “¿No me he ganado tu amistad? –respondió Laván–. He hecho uso de adivinación y me he enterado de que es debido a ti que Dios me ha bendecido”.

 

ר כז. י�אמ� יו ו� ל� ן א� ב� ם ל� א א� י נ� את� צ� ן מ� יך ח� ינ� ע� בי ת� ש ח� י נ� נ� כ� ר2 ב� י ה ו� ו� �ה ך: י ל� ל� ג ב�

28. “¡Tan sólo estipula tu precio! –dijo [Laván]–. ¡Lo daré!”.

 ר כח. י�אמ� ה ו� ב� ק ך נ� ר כ� י ש ל� ה: ע� נ� ת� א� ו

29. “Sabes plenamente bien cómo he trabajado para ti –replicó [Iaakov]– y cómo tu ganado prosperó conmigo.

 ר כט. י�אמ� יו ו� ל� ה א� ת� ת� א� ע ד� ת י� ר א� ש� א2

יך ת� ד ב� ת ע2 א� ר ו ש� ה א2 י� ך ה� נ ק י: מ� ת� א�

30. Tenías muy poco antes de que yo viniera, pero desde entonces se ha acrecentado y vuelto muy abundante. Dios te bendijo con mi venida. Mas ¿cuándo haré algo para erigir mi propio patrimonio?”.

 

י ל. ט כ� ע� ר מ ש� ה א2 י� ך ה� י ל נ� פ� ר�ץ ל פ י� ר�ב ו� ל�ך ר� ב� י ה ו� ו� �ה ך י י א�ת ל� ג ר� ה ל ת� ע� י ו ת� ה מ� ש� ע� א�

ם י ג� כ� �י: אנ ית� ב� ל

31. “¿Qué te daré?”. “No me des nada. Tan sólo haz esto para mí. Volveré y cuidaré de tus ovejas, dándoles la mejor atención.

 ר לא. י�אמ� ה ו� ן מ� ת� ך א� ר ל� י�אמ� ק�ב ו� ע2 לא י�ן ת� י ת� ה ל� אומ� ם מ ה א� ש� ע2 י ת� ר ל� ב� ד� ה ה� ז� ה�

ה שוב� ה א� ע� ר ך א� מ�ר: צ�אנ ש א�

32. Pasaré por todos tus rebaños [contigo] hoy. Quita todo cordero que tenga manchas o rayas, toda oveja que tenga manchas oscuras. [También quita] toda cabra que tenga rayas o manchas. Es con esa clase que se me pagará.

 

ב�ר לב. ע� ל א� כ� ך ב יום צ�אנ ר ה� ס� ם ה� ש� ל מ� כ�ה ד ש� �ק לוא | נ� ט� ל ו כ� ה ו ים חום ש� ב� ש� כ ב�

לוא ט� ד ו �ק נ� ים ו ז� ע� ה ב� י� ה� י: ו ר� כ� ש

33. ”En el futuro, ésta será señal de mi honestidad. Te permitiré inspeccionar todo lo que haya tomado como mi paga. Cualquier cabra que no tenga manchas o rayas, o cualquier oveja sin manchas

  ה לג. ת� נ ע� י ו י ב� ת� ק� ד יום צ� ר ב ח� י מ� בוא כ� ת�ל י ע� ר� כ� יך ש נ� פ� ר כ�ל ל ש� נו א2 ינ� ד א� �ק לוא נ� ט� ו

ים ז� ע� חום ב� ים ו ב� ש� כ נוב ב� י: הוא ג� ת� א�

oscuras que esté en mi posesión puede considerarse robada”.

34. “¡De acuerdo! –replicó Laván–. ¡Que tus palabras sólo se hagan realidad!”.

 ר לד. י�אמ� ן ו� ב� ן ל� י לו ה� ה� ך: י ר� ב� ד כ�

35. Ese día, [Laván] quitó los machos cabríos con círculos y con rayas, y todas las cabras con manchas y con rayas: todas las que tuvieran un vestigio de blanco. [También quitó] toda oveja que tuviera manchas negras. Éstas dio a sus hijos.

 

ר לה. ס� י� יום ו� הוא ב� ת ה� ים א� ש� י� ת ה�ים ד� ק> ע2 ים ה� א� ל> ט ה� ת ו א� ל ו ים כ� ז� ע� דות ה� ק> נ ה�א�ת ל> ט ה� ר כ�ל ו ש� ן א2 ב� ל בו ל� כ� חום וים ב� ש� כ ן ב� ת� י� ד ו� י� יו: ב נ� ב�

36. Entonces se separó de Iaakov en la distancia de un viaje de tres días. A Iaakov se lo dejó cuidando del resto de las ovejas de Laván.

 

ם לו. ש� י� ך ו� ר� ת ד� לש� ים ש מ� ינו י� ין ב� ק�ב וב� ע2 י�ב �ק ע2 י� ה ו ת ר�ע� ן צ�אן א� ב� ר�ת: ל� נות� ה�

37. Iaakov tomó varas de estoraque, almendro y plátano frescos. Descortezó rayas blancas en ellas descubriendo la capa blanca debajo de la [corteza] de las varas.

 

ח לז. ק� י� ק�ב לו ו� ע2 ל י� ק� ה מ� נ� ב ח ל� לוז ל� ומון ר ע� ל ו צ� פ� י ן ו� ה� לות ב� צ� נות פ ב� שף ל ח מ�

ן ב� ל� ר ה� ש� ל א2 לות: ע� ק מ� ה�

38. Colocó las varas que había descortezado cerca de los abrevaderos donde los rebaños iban a beber, delante de los animales. Era cuando iban a beber que usualmente se apareaban.

 

ג לח. צ� י� ת ו� לות א� ק מ� ר ה� ש� ל א2 צ� ים פ� ט� ה� ר ב�תות ק2 ש� ים ב מ� ר ה� ש� � א2 ב�אן צ�אן ת� תות ה� ש ל�

ח כ� �נ צ�אן ל ה ה� נ� מ ח� י� ב�אן ו� תות: ב ש ל�

39. Los animales se aparearon en presencia de las varas, y las crías que dieron a luz eran con círculos, con manchas y con rayas.

 

מו לט. ח� י� צ�אן ו� ל ה� לות א� ק מ� � ה� ן ד ל� ת� צ�אן ו� ה�ים ד� ק> ים ע2 ד� ק> ים: נ א� ל> וט

40. Iaakov segregó los animales jóvenes. Todavía, hizo que los animales de los rebaños de Laván miraran hacia los que tuvieran círculos y todos los que tuvieran manchas oscuras. Mas crió sus propios rebaños separadamente, y no dejó que se criaran con los rebaños de Laván.

 

ים מ. ב� ש� כ ה� יד ו ר� פ ק�ב ה� ע2 ן י� ת� י� י ו� נ� צ�אן פ ה�ל ק�ד א� ל ע� כ� צ�אן חום ו ן ב ב� ת ל� ש� י� לו ו�

ים ר� ד� דו ע2 ב� לא ל ם ו ת� ל ש� ן: צ�אן ע� ב� ל�

41. Siempre que los animales más fuertes se apareaban, Iaakov ponía las varas ante sus ojos en los abrevaderos, de modo que

  ה מא. י� ה� ל ו כ� ם ב ח� צ�אן י� רות ה� ש� ק> מ ם ה� ש� וב �ק ע2 ת י� לות א� ק מ� י ה� ינ� ע� צ�אן ל ים ה� ט� ה� ר ב�

ה נ� מ� ח2 י� לות: ל ק מ� ב�

se aparearan delante de las varas.

42. Mas cuando las ovejas eran enclenques, él no ponía [las varas]. De este modo, las enclenques iban a Laván, en tanto que Iaakov se quedaba con las más fuertes.

 

יף מב. ט� ע2 ה� צ�אן וב ים לא ה� ש� ה י� י� ה� וים פ� ט> ע2 ן ה� ב� ל� ים ל ר� ש> ק ה� ב: ו �ק ע2 י� ל

43. De esta manera, el hombre llegó a ser formidablemente acaudalado. Tuvo muchas ovejas y cabras, así como también esclavos, esclavas, camellos y asnos.

 

ר�ץ מג. פ י� יש ו� א� א�ד ה� א�ד מ י מ ה� י צ�אן לו ו�בות חות ר� פ� ים וש ד� ב� ע2 ים ו� ל� מ� ים: וג מ�ר� ח2 ו�

Capítulo 31

1. [Iaakov] empezó a oír que los hijos de Laván decían: “Iaakov ha tomado todo lo que le pertenece a nuestro padre. ¡Se ha vuelto rico tomando la propiedad de nuestro padre!”.

 

ע א. מ� ש י� ת ו� י א� ר� ב י ד� נ� ן ב ב� אמ�ר ל� ח ל� ק� ק�ב ל� ע2 י�ת ל א� ר כ� ש� ינו א2 אב� ר ל ש� א2 ינו ומ� אב� ה ל ש� ת ע� א�ל ב�ד כ� כ� ה: ה� ז� ה�

2. Cuando Iaakov vio a Laván personalmente, [Laván también] no se comportaba con él como lo hacía antes.

 א ב. ר י� ק�ב ו� ע2 ת י� י א� נ� ן פ ב� ה ל� נ� ה� נו ו ינ� מו א� ע�

מול ת שום: כ� ל ש�

3. Dios le dijo a Iaakov: “Vuelve a tu lugar de nacimiento en la tierra de tus padres. Yo estaré contigo”.

 ר ג. י�אמ� ה ו� ו� �ה ל י ק�ב א� ע2 ל שוב י� ץ א� ר� יך א� בות� א2

ך ת� ד מול� ה ול י� ה א� ך: ו מ� ע�

4. Iaakov envió un mensaje y convocó a Rajel y a Lea al campo donde estaba su rebaño.

 ח ד. ל� ש י� ק�ב ו� ע2 א י� ר� ק י� ל ו� ח� ר� אה ל ל� ה ול ד� ש� ל ה� א�

צ�אנו:

5. “He visto el rostro del padre de ustedes –dijo–. No actúa conmigo del mismo modo en que acostumbraba. Pero el Dios de mi padre ha estado conmigo.

 

ר ה. י�אמ� ן ו� ה� ה ל� י ר�א� כ� �ת אנ י א� נ� ן פ יכ� ב� י א2 כ�נו ינ� י א� ל� מ�ל א� ת ש�ם כ� ל י ש� אלה� י ו� ה אב� י� י: ה� ד� מ� ע�

6. ”Ustedes saben plenamente bien que he servido al padre de ustedes con todas mis fuerzas.

 ה ו. נ� ת� א� ן ו ת� ע ד� י י ל כ� כ� י ב י כ�ח� ת� ד ב� ת ע� ן: א� יכ� ב� א2

7. Su padre me estafó y cambió de parecer en lo referente a mi paga al menos diez veces, pero Dios no permitía que me hiciera daño.

 ן ז. יכ� ב� א2 ל ו� ת� י ה� ף ב� ל� ח� ה� ת ו י א� ת� ר כ> ש ת מ� ר� ש� ע2

ים נ� �לא מ נו ו ת� ים נ לה� ע א� ר� ה� י: ל ד� מ� ע�

8. Si él decía: ‘Tu paga serán los que tienen manchas’, entonces todos los animales daban a luz crías con manchas. Si decía: ‘Los que tengan

  ם ח. ר כ�ה א� ים י�אמ� ד� ק> ה נ י� ך יה ר� כ� דו ש ל י� ל ו כ�צ�אן ים ה� ד� ק> ם נ א� ר כ�ה ו ים י�אמ� ד� ק> ה ע2 י� ך יה ר� כ� ש

círculos será tu salario’, entonces todos los animales parían con círculos.

דו ל י� ל ו צ�אן כ� ים: ה� ד� ק> ע2

9. De este modo, Dios minó el ganado del padre de ustedes y me lo dio a mí.

 ל ט. צ� י� ים ו� לה� ת א� ה א� נ� ק ם מ� יכ� ב� ן א2 ת� י� י: ו� ל�

10. ”Durante la época de la reproducción, tuve súbitamente una visión. Vi que los machos que cubrían a las ovejas eran con círculos, con manchas y con motas.

 

י י. ה� י ת ו� ע� ם ב ח� צ�אן י� א ה� ש� א� י ו� ינ� א ע� ר� א� ו�לום ח2 ה ב� נ� ה� ים ו ד� ת> ע2 ים ה� ל� �ע ל ה� צ�אן ע� ים ה� ד� ק> ע2ים ד� ק> ים: נ ד� ר> וב

11. ”Un ángel me llamó en nombre de Dios: ‘¡Iaakov!’, y yo respondí: ‘Sí’.

 ר יא. י�אמ� י ו� ל� ך א� א� ל ים מ� לה� א� לום ה� ח2 ק�ב ב� ע2 י�

ר מ� �א י: ו� נ� נ� ה�

12. Dijo: ‘Levanta los ojos, y verás que los machos que cubren a las ovejas son con círculos, con manchas y con motas. Que esto sea una señal de que he visto todo lo que te está haciendo Laván.

 

ר יב. י�אמ� א ו� א ש� יך נ� ינ� ה ע� א� ל ור ים כ� ד� ת> ע2 ה�ים ל� �ע ל ה� צ�אן ע� ים ה� ד� ק> ים ע2 ד� ק> ים נ ד� ר> י וב כ�י ית� א� ת ר� ל א� ר כ� ש� ן א2 ב� ה ל� ך: ע�ש� ל�

13. Yo soy el Dios de Bet El, donde ungiste un pilar y Me hiciste un juramento. Ahora parte y deja esta tierra. Retorna a la tierra en que naciste’”.

 

י יג. כ� �ל אנ א� ית ה� ל ב� ר א� ש� ת� א2 ח ש� ם מ� ה ש� ב� צ� מ�ר ש� ת� א2 ר ד� י נ� ם ל� ר ש� ד� ה נ� ת� א קום ע� ן צ� ץ מ� אר� ה�

ז�את שוב ה� ל ו ץ א� ר� ך: א� ת� ד מול�

14. Tanto Rajel como Lea hablaron: “Entonces ¿tenemos aún porción y herencia en el patrimonio de nuestro padre? –exclamaron–.

 ן יד. ע� ת� ל ו� ח� אה ר� ל� ה ו נ� ר ת�אמ� עוד לו ו� נו ה� ל�

ק ל� ה ח� ל� ח2 נ� ית ו ב� ינו: ב אב�

15. Pues, ¡nos trata como extrañas! ¡Nos ha vendido y gastado el dinero!

 לוא טו. יות ה2 ר� כ נו נ� ב ש� ח י לו נ� נו כ� ר� כ� ל מ י�אכ� ו�ם ת אכול ג� נו: א� פ� ס כ�

16. Toda la riqueza que Dios ha tomado de nuestro padre nos pertenece en realidad a nosotras y a nuestros hijos. Ahora, ¡lo que Dios te haya dicho, hazlo!”.

 

י טז. ל כ� ר כ� ע�ש� ר ה� ש� יל א2 צ� ים ה� לה� ינו א� אב� מ�נו ינו הוא ל� נ� ב� ה ול ת� ע� ר כ�ל ו ש� ר א2 ים אמ� לה� א�

יך ל� ה: א� ש� ע2

17. Iaakov emprendió el viaje, poniendo a sus hijos y a sus mujeres en los camellos.

 ם יז. ק� י� ק�ב ו� ע2 א י� ש� י� ת ו� יו א� נ� ת ב� א� יו ו ש� ל נ� ע�

ים: ל� מ� ג ה�

18. Condujo todo su ganado, y tomó todos los bienes que había adquirido, incluyendo todo lo que había comprado en Padán Aram. Se dirigía a ver a Itzjak su padre en la tierra de Cnáan.

 

ג יח. ה� נ י� ת ו� ל א� הו כ� נ� ק ת מ� א� ל ו שו כ� כ> ר ר ש� א2ש כ� ה ר� נ� ק נו מ� י� נ ר ק� ש� ש א2 כ� ן ר� ד� פ� ם ב ר� בוא א2 ל�

ל ק א� ח� יו יצ ה אב� צ� ן: אר ע� נ� כ

19. Entretanto, Laván estaba ausente,   ן יט. ב� ל� ך ו ל� ז ה� �ז ג ת ל� נ�ב צ�אנו א� ג ת� ל ו� ח� ת ר� א�

esquilando sus ovejas. Rajel robó los fetiches que pertenecían a su padre.

ים פ� ר� ת ר ה� ש� : א2 יה� אב� ל

20. Iaakov decidió ir a espaldas de Laván el arameo, y no le dijo que partía.

 ב כ. �נ ג י� ק�ב ו� ע2 ת י� ב א� ן ל� ב� י ל� מ� ר� א2 ל ה� י ע� ל� יד ב ג� ה�י לו ח� כ� הוא: ב�ר�

21. De este modo, huyó con todo lo que poseía. Partió y cruzó el Éufrates, dirigiéndose en dirección a las montañas de Guilad.

 ח כא. ר� ב י� ל הוא ו� כ� ר ו ש� ם לו א2 ק� י� ב�ר ו� ע2 י� ת ו� א�

ר ה� נ� ם ה� ש� י� ת ו� יו א� נ� ר פ� ד: ה� ע� ל ג� ה�

22. Al tercer día, se le informó a Laván que Iaakov había huido.

 ד כב. ג� י> ן ו� ב� ל� יום ל י ב� יש� ל� ש י ה� ח כ� ר� ב: ב� �ק ע2 י�

23. Llevó consigo a sus parientes y persiguió [a Iaakov] durante siete días, interceptándolo en las montañas de Guilad.

 ח כג. ק� י� ת ו� יו א� ח� מו א� ד�ף ע� ר י� יו ו� ר� ך אח2 ר� ד�

ת ע� ב ים ש� מ� ק י� ב� ד י� ר א�תו ו� ה� ד: ב ע� ל ג� ה�

24. Esa noche, Dios se le apareció a Laván el arameo en un sueño, y dijo: “Ten mucho cuidado en no decir nada, bueno o malo, a Iaakov”.

 

ב�א כד. י� ים ו� לה� ל א� ן א� ב� י ל� מ� ר� א2 לם ה� ח2 ה ב� ל� י ל� ה�ר י�אמ� ר לו ו� מ� ש� ך ה� ן ל ר פ� ב� ד� ם ת ק�ב ע� ע2 טוב י� מ�

ד ע: ע� ר�

25. Entonces Laván alcanzó a Iaakov. Iaakov había montado sus tiendas en una colina, en tanto que Laván había apostado a sus parientes en el monte Guilad.

 

ג כה. ש� י� ן ו� ב� ת ל� ק�ב א� ע2 ב י� �ק ע2 י� ע ו ק� ת ת� לו א� Eאה ר ה� ן ב� ב� ל� ע ו ק� ת ת� יו א� ח� ר א� ה� ד: ב ע� ל ג� ה�

26. Laván le dijo a Iaakov: “¿Cómo pudiste hacer esto? ¡Fuiste a mis espaldas y alejaste a mis hijas como prisioneras de guerra!

 ר כו. י�אמ� ן ו� ב� ב ל� �ק ע2 י� ה ל ית� מ� ש� נ�ב ע� ג ת� ת ו� א�

י ב� ב� ג ל ה� נ� ת ת ו� י א� ת� �נ יות ב ב> ש ב: כ� ר� ח�

27. ¿Por qué tenías que partir tan en secreto? ¡Fuiste a mis espaldas y no me dijiste nada! Pues ¡te hubiera ido a despedir con celebración y cántico, con tambor y lira!

 

ה כז. מ� את� ל� ב� ח ר�ח� נ� ב נ�ב ל� ג ת� י ו� ת� �לא א ת� ו ד ג� ה�י ך ל� ח2 ל� ש� א2 ה ו� ח� מ ש� ים ב ר� ש� ת�ף וב נור: ב כ� וב

28. Ni siquiera dejaste que me despidiera con un beso de mis nietos y mis hijas. ”Lo que hiciste fue muy tonto.

 לא כח. י ו נ� ת� ש ט� ק נ ש� נ� י ל נ� ב� י ל ת� �נ ב ל� ה ו ת� ע�

ת� ל כ� ס שו: ה� ע2

29. Está en mi poder hacerles un gran daño. Pero anoche me habló el Dios del padre de ustedes y dijo: ‘Ten mucho cuidado en no decir nada, bueno o malo, a Iaakov’.

 

ש כט. ל י� א� י ל ד� שות י� ע2 ם ל� כ� מ� ע ע� י ר� אלה� ו�ם יכ� ב� ש א2 מ� ר א� י | אמ� ל� אמ�ר א� ר ל� מ� ש� ך ה� לר ב� ד� ם מ� ק�ב ע� ע2 טוב י� ד מ� ע: ע� ר�

30. ”Comprendo que partiste porque extrañabas   ה ל. ת� ע� לך ו ת� ה� כ ל� י ה� ס�ף כ� כ ה נ� ת� פ ס� כ ית נ� ב� ל

el hogar de tus padres. ¿Pero por qué tenías que robar mis dioses?

יך ה אב� מ� ת� ל� ב נ� ת ג� י: א� לה� א�

31. Iaakov habló: “[Partí de esta forma] porque tuve temor –dijo–. Pensé que podrías arrebatarme a tus hijas por la fuerza.

 ן לא. ע� י� ק�ב ו� ע2 ר י� י�אמ� ן ו� ב� ל� י ל י כ� את� ר� י י� י כ� ת� ר אמ�

ן ז�ל פ� ג ת ת� יך א� נות� י: ב מ� ע� מ�

32. Si hallas tus dioses con cualquiera que esté aquí, ¡que él no viva! Que todos nuestros parientes cercanos que están aquí sean testigos. Mira si hay algo que te pertenezca y tómalo de vuelta”. Iaakov no sabía que Rajel los había robado.

 

ם לב. ר ע� ש� א א2 צ� מ ת ת� יך א� לה� ה לא א� י� ד יח ג� נ�ינו ר אח� כ� ך ה� ה ל י מ� ד� מ� ח ע� ק� ך ו לא ל� ע ו ד� י�ב �ק ע2 י י� ל כ� ח� ם: ר� ת� ב� נ� ג

33. Laván entró en las tiendas de Iaakov, Lea y las dos doncellas, mas no halló nada. Cuando salió de la tienda de Lea, entró en la de Rajel.

 ב�א לג. י� ן ו� ב� ל ל� א�ה� ק�ב ב ע2 ל י� ה� �א אה | וב ל ל� א�ה� וב

י ת� ה�ת ש מ� א2 לא ה� א ו צ� א מ� צ� י� ל ו� א�ה� אה מ� ב�א ל� י� ו�ל ה� �א ל: ב ח� ר�

34. Rajel había tomado los fetiches y puesto dentro de la almohadilla de un camello, sentándose sobre ellos. Laván inspeccionó toda la tienda, y no halló nada.

 

ל לד. ח� ר� ה ו ח� ק ת ל� ים א� פ� ר� ת ם ה� מ� ש� ת ר ו� כ� בל מ� ג� ב ה� ש� ת� ם ו� יה� ל� ש ע2 ש� מ� י ן ו� ב� ת ל� ל א� ל כ� א�ה� ה�

לא א: ו צ� מ�

35. [Rajel] le dijo a su padre: “No te aíres, señor mío, pero no puedo levantarme por ti. Tengo mi ciclo femenino”. Laván buscó, mas no halló los fetiches.

 

ר לה. ת�אמ� ל ו� יה� א� ר אל אב� י יח� ינ� ע� י ב ד�נ� י א2 כ�ל לוא קום אוכ� יך ל� נ� פ� י מ� ך כ� ר� ים ד� ש� י נ� ש ל� פ� ח� י ו�לא א ו צ� ת מ� ים: א� פ� ר� ת ה�

36. Iaakov estaba encolerizado, y discutió con Laván, imponiéndose: “¿Cuál es mi crimen? –exclamó–. ¿Qué cosa terrible he hecho para que vinieras persiguiéndome de este modo?

 

ר לו. ח� י� ב ו� �ק ע2 י� ב ל ר� י� ן ו� ב� ל� ן ב ע� י� ק�ב ו� ע2 ר י� י�אמ� ו�ן ב� ל� ה ל י מ� ע� ש ה פ� י מ� את� ט� י ח� ת� כ� ק ל� י: ד� ר� אח2

37. Has inspeccionado todas mis cosas: ¿qué hallaste que fuera de tu casa? ¡Tráelo aquí mismo! ¡Delante de mis parientes y los tuyos! ¡Que ellos determinen quién de nosotros tiene razón!

 

י לז. ת� כ� ש ש� ת מ� ל א� י כ� ל� ה כ� את� מ� צ� כ�ל מ� י מ� ל� כך ית� ים ב� ד כ�ה ש� ג� י נ� יך אח� אח� יחו ו יוכ� ין ו ב�

ינו: נ� ש

38. ”¡Veinte años he trabajado para ti! Todo ese tiempo, tus ovejas y tus cabras nunca perdieron sus crías. Ni una vez tomé un carnero de tus rebaños como comida.

 

ה לח. ים ז� ר� ש ה ע� נ� י ש� כ� �ך אנ מ� יך ע� ל� ח� יך ר ז� ע� ולו לא כ� י ש� יל� א� ך ו י: לא צ�אנ ת� ל אכ�

39. Jamás te traje un animal que hubiera sido atacado: yo mismo asumía la responsabilidad.

  ה לט. פ� ר� י לא ט את� ב� יך ה� ל� י א� כ� �ה אנ נ� ט� ח� י א2 ד� י� מ�

Me hacías restituirlo ya sea que fuera llevado de día o de noche.

ה נ� ש� ק ב� י ת ת� ב נ> י יום ג ת� ב נ> ה: וג ל� י ל�

40. ”De día fui consumido por el calor ardiente, y de noche por la escarcha, cuando el sueño era arrebatado de mis ojos.

 י מ. יית� יום ה� י ב� נ� ל� כ� ב א2 ר� �ח ח ר� ק� ה ו ל� י ל� ד ב� ד� ת� ו�

י ת� נ� י: ש ינ� ע� מ�

41. Veinte años ahora he trabajado para ti en tu patrimonio: catorce años por tus dos hijas, y seis años por algunos de tus rebaños. ¡Modificaste mi salario diez veces!

 

ה מא. י ז� ים ל� ר� ש ה ע� נ� ך ש� ית� ב� יך ב ת� ד ב� ע ע2 ב� ארה ר� ש ה ע� נ� י ש� ת� ש יך ב� ת� �נ ש ב ש� ים ו נ� ך ש� צ�אנ� בף ל� ח2 ת� ת ו� י א� ת� ר כ> ש ת מ� ר� ש� ים: ע2 נ� �מ

42. ”Si el Dios de mis padres, el Dios de Avraham y el Pavor de Itzjak, no hubiera estado conmigo, ¡me hubieras despedido con las manos vacías! Pero Dios vio mi situación apremiante y la obra de mis manos. Anoche, ¡Él emitió juicio!”.

 

י מב. י לול� לה� י א� י אב� לה� ם א� ה� ר� ד אב ח� ק ופ� ח� יצה י� י ה� י ל� ה כ� ת� ם ע� יק� י ר� נ� ת� ח ל� ת ש� יי א� נ ת ע� א� ויע� ג� י י פ� אה כ� ים ר� לה� ח א� יוכ� ש: ו� אמ�

43. Laván interrumpió a Iaakov: “¡Las hijas son mis hijas! ¡Los hijos son mis hijos! ¡Los rebaños son mis rebaños! ¡Todo lo que ves es mío! Pero mis hijas… ¿qué puedo hacerles hoy? ¿O a los hijos que han dado a luz?

 

ן מג. ע� י� ן ו� ב� ר ל� י�אמ� ל ו� ק�ב א� ע2 נות י� ב� י ה� ת� �נ בים נ� ב� ה� י ו נ� צ�אן ב� ה� י ו כ�ל צ�אנ� ר ו ש� ה א2 ת� א�

ה י ר�א� י הוא ל� ת� �נ ב ל� ה ו ה מ� ש� ע� ה א� ל� א� ל�יום ן או ה� יה� נ� ב ר ל� ש� דו: א2 ל� י�

44. ¡Ahora ven! Hagamos un pacto: tú y yo. Que haya una evidencia tangible de ello entre tú y yo”.

 ה מד. ת� ע� ה ו כ� ה ל ת� ר כ ית נ� ר� י ב נ� ה א2 ת� א� ו�

ה י� ה� ד ו ע� י ל ינ� ך: ב� ינ� וב�

45. Iaakov tomó una piedra y la levantó como pilar.

 ח מה. ק� י� ק�ב ו� ע2 ן י� ה� אב� ימ� ר� י ה: ו� ב� צ� מ�

46. “¡Junten piedras!”, les dijo a sus parientes. Tomaron piedras e hicieron un gran montículo. Comieron allí encima del montículo.

 

ר מו. י�אמ� ק�ב ו� ע2 יו י� ח� א� טו ל ק ים ל� נ� ב� חו א2 ק י� ו�ים נ� ב� שו א2 ע2 י� ל ו� לו ג� י�אכ ם ו� ל ש� ל: ע� ג� ה�

47. Laván lo llamó Montículo del Testimonio (Iegar Sahadutá), mas Iaakov lo llamó Galed.

 א מז. ר� ק י� ן לו ו� ב� ר ל� ג� א י דות� ה2 ב ש� �ק ע2 י� א ו ר� ק�ד: לו ע� ל ג�

48. “Este montículo será testigo entre tú y yo hoy –dijo Laván–. Es por eso que se llama Galed.

 ר מח. י�אמ� ן ו� ב� ל ל� ג� ה ה� ז� ד ה� י ע� ינ� ך ב� ינ וב�

יום ל ה� ן ע� א כ� ר� מו ק� ד: ש ע� ל ג�

49. [Que el pilar sea llamado] Atalaya (Mitzpá). Que se diga que Dios vigilará entre tú y yo cuando estemos uno fuera de la vista del otro.

 

ה מט. פ� צ מ� ה� ר ו ש� ר א2 ף אמ� ה יצ� ו� �ה י י ינ� ב�ך ינ� י וב� ר כ� ת� ס� יש נ� הו: א� ע� ר� מ�

50. Si degradas a mis hijas, o te casas con otras mujeres aparte de ellas, puede ser que no haya ninguno con nosotros, pero debes siempre saber que Dios es el Testigo entre tú y yo”.

 

ם נ. ה א� נ� ע� ת ת י א� ת� �נ ם ב א� ח ו ק� ים ת� ש� ל נ� ע�י ת� �נ ין ב יש א� נו א� מ� ה ע� א� ים ר לה� ד א� י ע� ינ� ב�

ך: ינ� וב�

51. Entonces Laván dijo: “Aquí está el montículo y aquí está el pilar que he erigido entre nosotros.

 ר נא. י�אמ� ן ו� ב� ב ל� �ק ע2 י� ה ל נ� ל ה� ג� ה | ה� ז� ה ה� נ� ה� ו

ה ב� צ� מ� ר ה� ש� י א2 ית� ר� י י� ינ� ך: ב� ינ� וב�

52. El montículo será testigo, y el pilar será testigo. No he de ir más allá del montículo con malas intenciones, y tú no has de ir más allá del montículo y el pilar.

 

ד נב. ל ע� ג� ה ה� ז� ה ה� ד� ע� ה ו ב� צ� מ� ם ה� י א� לא אנ�ב�ר ע� יך א� ל� ת א� ל א� ג� ה ה� ז� ם ה� א� ה ו ת� לא א�ב�ר ע2 י ת� ל� ת א� ל א� ג� ה ה� ז� ת ה� א� ה ו ב� צ� מ� ה�ז�את ה: ה� ע� ר� ל

53. Que el Dios de Avraham, el dios de Najor y el dios de sus padres sea nuestro juez”. Iaakov juró por el Pavor de Itzjak su padre.

 

י נג. לה� ם א� ה� ר� י אב אלה� חור ו� טו נ� פ ינו יש ינ� ב�י לה� ם א� יה� ב� ע א2 ב� ש� י� ק�ב ו� ע2 ד י� ח� פ� יו ב אב�

ק: ח� יצ

54. Entonces mató un animal en la colina, e invitó a sus parientes a tomar alimento. Tuvieron una comida y pasaron la noche en la colina.

 

ח נד. ב� ז י� ק�ב ו� ע2 ח י� ב� ר ז� ה� א ב� ר� ק י� יו ו� ח� א� לל כ� א� ם ל� ח� לו ל� י�אכ ם ו� ח� ינו ל� ל� י� ר: ו� ה� ב�

Capítulo 32

1. Laván se levantó temprano la mañana siguiente y les dio un beso de despedida a sus nietos y a sus hijas. Entonces los bendijo y partió para retornar a su hogar.

 

ם א. כ� ש י� ן ו� ב� ר ל� ב�ק� ק ב� ש� נ� י יו ו� נ� ב� יו ל נות� ב ל� וך ר� ב� י ם ו� ה� ת ך א� ל� י� ב ו� ש� י� ן ו� ב� מו: ל� �ק מ ל�

2. Iaakov también siguió su camino. Se encontró con ángeles de Dios.

 ב ב. �ק ע2 י� ך ו ל� כו ה� ר ד� עו ל ג פ י� י בו ו� כ� א2 ל ים: מ� לה� א�

3. Cuando Iaakov los vio, dijo: “Éste es el campamento de Dios”. Llamó al lugar Campamentos Mellizos (Majanaim).

 ר ג. י�אמ� ק�ב ו� ע2 ר י� ש� א2 אם כ� ה ר� נ� ח2 ים מ� לה� ה א� ז�

א ר� ק י� ם ו� קום ש� מ� הוא ה� ים: ה� נ� ח2 מ�

Parashá VaishlajGénesis 32:4-36:43

Capítulo 32

4. Iaakov envió mensajeros delante de sí a su hermano Esav, al campo de Edom en la región de Seír.

 ח ד. ל� ש י� ק�ב ו� ע2 ים י� אכ� ל יו מ� נ� פ� ל ל ו א� ש� יו ע� אח�

ה צ� יר אר ע� ה ש� ד� דום: ש א�

5. Les ordenó que dieran el siguiente mensaje: “A mi señor Esav. Tu humilde siervo Iaakov dice: He estado morando con Laván, y he demorado mi retorno hasta ahora.

 

ו ה. צ� י ם ו� אמ�ר א�ת� רון כ�ה ל� אמ �י ת אד�נ� ו ל� ש� ע� לר כ�ה ך אמ� ד ב ק�ב ע� ע2 ם י� ן ע� ב� י ל� ת� ר ר ג� ח� א� ד ו� ע�

ה: ת� ע�

6. He adquirido ganado, asnos, ovejas, esclavos y esclavas, y ahora envío un mensaje para decir a mi señor, para ganar favor a tus ojos”.

 י ו. ה� י י ו� מור שור ל� ח2 ד צ�אן ו� ב� ע� ה ו ח� פ ש� ו

ה ח� ל ש א� יד ו� ג� ה� י ל אד�נ� צ�א ל� מ ן ל� יך: ח� ינ� ע� ב

7. Losmensajeros regresaron a Iaakov con el informe: “Fuimos a tu hermano Esav, y él también está dirigiéndose hacia ti. Tiene consigo 400 hombres”.

 

בו ז. ש> י� ים ו� אכ� ל מ� ל ה� ק�ב א� ע2 אמ�ר י� אנו ל� ל ב� א�יך ל אח� ו א� ש� ם ע� ג� ך ו ל� �ך ה את ר� ק ע ל� ב� אר אות ו מ�יש מו: א� ע�

8. Iaakov estuvo muy atemorizado y afligido. Dividió a las personas que lo acompañaban en dos campamentos, junto con las ovejas, el ganado y los camellos.

 

א ח. יר� י� ק�ב ו� ע2 א�ד י� ר מ צ� י� ץ לו ו� ח� י� ת ו� ם א� ע� ה�ר ש� תו א2 ת א� א� צ�אן ו ת ה� א� ר ו ק� ב� ים ה� ל� מ� ג ה� וי נ� ש נות: ל� ח2 מ�

9. Dijo: “Si Esav viene y ataca un campamento, al menos el otro campamento sobrevivirá”.

 ר ט. י�אמ� ם ו� בוא א� ו י� ש� ל ע� ה א� נ� ח2 מ� ת ה� אח� ה�

הו כ� ה� ה ו י� ה� ה ו נ� ח2 מ� אר ה� ש נ� ה: ה� יט� ל� פ ל�

10. Iaakov oró: “Oh Dios de mi padre Avraham y Dios de mi padre Itzjak. Tú Mismo me dijiste: ‘Retorna a la tierra donde naciste, y haré que las cosas vayan bien contigo’.

 

ר י. י�אמ� ק�ב ו� ע2 י י� לה� י א� ם אב� ה� ר� י אב אלה� י ו� אב�ק ח� ה יצ ו� �ה ר י א�מ� י ה� ל� ך שוב א� צ אר ך ל ת ד מול� ול

ה יב� יט� א� ך: ו מ� ע�

11. Soy indigno de toda la benevolencia y fe que me has mostrado. [Cuando dejé mi hogar,] crucé el Jordán con [sólo] mi bastón, y ahora tengo suficiente para dos campamentos.

 

י יא. ת� נ �ט כ�ל ק� ים מ� ד� ס� ח2 ל ה� כ� ת ומ� מ� א� ר ה� ש� א2ית� ש� ת ע� ך א� ד� ב י ע� י כ� ל� ק מ� י ב ת� ר ב� ת ע� ן א� ד� ר י� ה�ה ז� ה ה� ת� ע� י ו יית� י ה� נ� ש נות: ל� ח2 מ�

12. Rescátame, lo ruego, de la mano de mi hermano, de la mano de Esav. Tengo miedo de él, puesto que puede venir y matarnos a todos, madres e hijos sin distinción.

 

י יב. נ� יל� צ� א ה� ד נ� י� י מ� ד אח� י� ו מ� ש� י ע� א כ� ר� י י� כ� � אנן א�תו בוא פ� י י� נ� כ� ה� ם ו ל א� ים: ע� נ� ב�

13. Una vez dijiste: ‘Haré que las cosas vayan bien contigo, y haré a tus descendientes como los granos de arena del mar, que son demasiado numerosos como para ser contados’”.

 

ה יג. ת� א� ת� ו ר ב אמ� יט� יב ה� יט� ך א� מ� י ע� ת� מ ש� ת ו א�ך ע2 ר חול ז� ם כ י� ר ה� ש� ר לא א2 פ� ר�ב: יס� מ�

14. Después de pasar la noche allí, seleccionó de lo que tenía consigo un tributo para su hermano Esav.

 ן יד. ל� י� ם ו� ה ש� ל� י ל� הוא ב� ח ה� ק� י� ן ו� א מ� ב� דו ה� י� ב

ה ח� נ ו מ� ש� ע� יו: ל אח�

15. [El tributo consistía en] 200 cabras, 20 machos cabríos, 200 ovejas, 20 carneros,

 ים טו. ז� ים ע� את� ים מ� ש� י� ים ות ר� ש ים ע� ל� ח� ר

ים את� ים מ� יל� א� ים: ו ר� ש ע�

16. 30 camellas que estaban dando de mamar con sus crías, 40 vacas, 10 toros, 20 asnas y 10 asnos.

 ים טז. ל� מ� יקות ג ינ� ם מ� יה� נ� ים וב לש� רות ש פ�

ים ע� ב� ים אר ר� ה ופ� ר� ש� נ�ת ע2 �ת ים א2 ר� ש ם ע� ר� י� ע ו�ה: ר� ש� ע2

17. Les dio éstos a sus siervos, cada manada por separado. Les dijo a sus siervos: “Vayan delante de mí. Guarden un espacio entre una manada y la siguiente”.

 

ן יז. ת� י� ד ו� י� יו ב ד� ב� ר ע2 ד� ר ע� ד� דו ע� ב� ר ל י�אמ� ל ו� א�יו ד� ב� רו ע2 ב י ע� נ� פ� ח ל ו� ר� ימו ו ש� ין ת� ר ב� ד� ין ע� וב�ר: ד� ע�

18. Le dio instrucciones al primer grupo: “Cuando mi hermano Esav se encuentre con ustedes, preguntará: ‘¿A quién pertenecen? ¿Adónde van? ¿Quién es el dueño de todo esto que está con ustedes?’.

 

ו יח. צ� י ת ו� אשון א� ר� אמ�ר ה� י ל� ך כ� ש ג� ו יפ ש� י ע� אח�ך ל א� אמ�ר וש י ל� מ� ה ל ת� ה א� אנ� ך ו ל� י ת� מ� ה ול ל� א�יך: נ� פ� ל

19. Deben responder: ‘Pertenece a tu siervo Iaakov. Es un tributo a mi amo Esav. [Iaakov] mismo está justo detrás de nosotros’”.

 ת� יט. ר אמ� ך ו ד ב ע� ב ל �ק ע2 י� ה ל ח� נ וא מ� ה ה� לוח� ש

י אד�נ� ו ל� ש� ע� ה ל נ� ה� ם ו ינו: הוא ג� ר� אח2

20. Les dio instrucciones similares al segundo grupo, al tercero y a todos los que fueron detrás de la manada. “Deben [todos] decirle lo mismo a Esav cuando se encuentren con él –dijo–.

 

ו כ. צ� י ם ו� ת ג� י א� נ� ש� ם ה� ת ג� י א� יש� ל� ש ם ה� ת ג� א�ל ים כ� כ� ל �ה י ה� ר� ים אח2 ר� ד� ע2 אמ�ר ה� ר ל� ב� ד� ה כ� ז� ה�

רון ב ד� ל ת ו א� ש� ם ע� כ� א2 מ�צ� א�תו: ב

21. También deben decir: ‘Tu siervo Iaakov está justo detrás de nosotros’”. [Iaakov] dijo [para sí]: “Lo persuadiré con los obsequios que se están enviando adelante, y entonces lo enfrentaré. Esperanzadamente, me perdonará”.

 

ם כא. ת� ר מ� א2 ם ו� ה ג� נ� ך ה� ד ב ק�ב ע� ע2 ינו י� ר� י אח2 כ�ר ה אמ� ר� פ כ� יו א2 נ� ה פ� ח� נ מ� ת ב� כ� ל� �ה י ה� נ� פ� י ל ר� אח2 ו

ן ה כ� א� ר יו א� נ� י פ� א אול� י: יש� נ� פ�

22. Envió los obsequios delante de sí, y pasó la noche en el campamento.

 ב�ר כב. ע2 ת� ה ו� ח� נ מ� ל ה� יו ע� נ� הוא פ� ן ו ה ל� ל� י ל� ב�

הוא ה: ה� נ� ח2 מ� ב�

23. Se levantó en el medio de la noche, y tomó a sus dos mujeres, a sus dos doncellas y a sus once hijos, y los envió al otro lado del vado del río Iabbok.

 

ם כג. ק� י� ה ו� ל� י ל� ח הוא | ב� ק� י� ת ו� י א� ת� יו ש ש� ת נ� א� וי ת� יו ש ת� �ח פ ת ש� א� ד ו ר אח� ש� יו ע� ד� ל� ב�ר י ע2 י� ת ו� א�

ר ב� ע2 ב�ק: מ� י�

24. Después de que los hubo tomado y enviado   ם כד. ח� ק� י� ם ו� ר� ב� ע2 י� ת ו� ל א� ח� נ� ר ה� ב� ע2 י� ת ו� ר א� ש� א2

al otro lado, también envió al otro lado todas sus posesiones.

לו:

25. Iaakov se quedó solo. [Apareció] un extraño [y] luchó con él hasta justo antes del amanecer.

 ר כה. ת� ו� י� ק�ב ו� ע2 דו י� ב� ק ל אב� י� יש ו� מו א� ד ע� ע�

לות ר: ע2 ח� ש� ה�

26. Cuando [el extraño] vio que no podía derrotarlo, tocó la articulación superior del muslo [de Iaakov]. La articulación de la cadera de Iaakov se dislocó mientras luchaba con [el extraño].

 

א כו. ר י� י ו� כ�ל לא כ� ע לו י� ג� י� ף ו� כ� כו ב ר� ע י ק� ת� ף ו� כ�ך ר� ק�ב י� ע2 קו י� אב ה� מו: ב ע�

27. “¡Déjame partir! –dijo [el extraño]–. Está apuntando el alba”. “No te dejaré partir a menos que me bendigas”.

 ר כז. י�אמ� י ו� נ� ח� ל י ש� ה כ� ל� ר ע� ח� ש� ר ה� י�אמ� לא ו�

ך ח2 ל� ש� י א2 ם כ� י: א� נ� ת� כ ר� ב�

28. “¿Cuál es tu nombre?”. “Iaakov”.   ר כח. י�אמ� יו ו� ל� ה א� ך מ� מ� ר ש י�אמ� ב: ו� �ק ע2 י�

29. “Ya no se dirá más que tu nombre es Iaakov, sino Israel. Te has vuelto grande (sar) ante Dios y el hombre. Has vencido”.

 ר כט. י�אמ� ק�ב לא ו� ע2 ר י� אמ� ך עוד י� מ י ש� ם כ� א�

ל א� ר� י יש ית� כ� ר� ם ש� ים ע� לה� ם א� ע� ים ו ש� נ� א2ל: תוכ� ו�

30. Iaakov reciprocó la pregunta: “Si te place –dijo–, dime cuál es tu nombre”. “¿Por qué preguntas mi nombre?”, replicó [el extraño]. Entonces bendijo [a Iaakov].

 

אל ל. ש י� ק�ב ו� ע2 ר י� י�אמ� ה ו� יד� ג� א ה� ך נ� מ� ר ש י�אמ� ו�ה מ� ה ל� אל ז� ש י ת� מ� ש ך ל� ר� ב� י ם: א�תו ו� ש�

31. Iaakov llamó al lugar Rostro Divino (Peniel). [Dijo]: “He visto lo Divino cara a cara, y mi alma lo ha resistido”.

 א לא. ר� ק י� ק�ב ו� ע2 ם י� קום ש� מ� ל ה� יא� נ� י פ כ�

י ית� א� ים ר� לה� ים א� נ� ל פ� ים א� נ� ל פ� צ� נ� ת� ו�י: ש� פ נ�

32. Salía el sol y brillaba sobre él cuando dejó Penuel. Rengueaba por causa de su muslo.

 ח לב. ר� ז י� ש לו ו� מ� ש� ר ה� ש� א2 ר כ� ב� ת ע� א�

ל נוא� הוא פ ע� ו ל צ�ל� כו: ע� ר� י

33. Por consiguiente, los israelitas no comen el nervio dislocado de la articulación de la cadera hasta el día de hoy. Esto es debido a que [el extraño] tocó el muslo de Iaakov en el nervio dislocado.

 

ל לג. ן ע� לו לא כ� י י�אכ נ� ל ב א� ר� ת יש יד א� ג�ה ש� נ� ר ה� ש� ל א2 ף ע� ך כ� ר� י� ד ה� יום ע� ה ה� ז� י ה� כ�

ע ג� ף נ� כ� ך ב ר� ק�ב י� ע2 יד י� ג� ה: ב ש� נ� ה�

Capítulo 33

1. Iaakov alzó los ojos y vio que Esav se aproximaba con 400 hombres. Dividió a los niños entre Lea, Rajel y las dos doncellas.

 א א. ש� י� ק�ב ו� ע2 יו י� ינ� א ע� ר י� ה ו� נ� ה� ו ו ש� א ע� מו ב� ע� ו

ע ב� אות אר יש מ� ץ א� ח� י� ת ו� ים א� ד� ל� י ל ה� אה ע� ל�ל ע� ל ו ח� ל ר� ע� י ו ת� חות: ש פ� ש ה�

2. Puso a las doncellas y a sus hijos al frente, a Lea y a sus hijos detrás de ellos, y a Rajel y a Iosef en el fondo.

 ם ב. ש� י� ת ו� חות א� פ� ש ת ה� א� ן ו יה� ד� ל ה י� אש�נ� ת ר� א� ו

אה יה� ל� ד� יל� ים ו� ר�נ� ת אח2 א� ל ו ח� ת ר� א� ף ו יוס�ים: ר�נ� אח2

3. Entonces [Iaakov] fue delante de ellos, y se prosternó siete veces mientras se aproximaba a su hermano.

 הוא ג. ר ו ב� ם ע� יה� נ� פ חו ל� ת� ש י� ה ו� צ� ע אר ב� ש�

ים מ� ע� ד פ תו ע� ש ד ג� יו: ע� אח�

4. Esav corrió al encuentro de ellos. Abrazó [a Iaakov], y echándose sobre los hombros de él, lo besó. [Ambos] lloraron.

 ץ ד. ר� י� ו ו� ש� אתו ע� ר� ק הו ל� ק� ב ח� י פ�ל ו� י� ל ו� יו ע� אר� ו� צ�

ו� צוארו כתיב �ה ��ק ��ש ��י כו: ו� ב י� ו�

5. Esav alzó los ojos y vio a las mujeres y a los niños. “¿Quiénes son éstos para ti?”, preguntó. “Son los hijos que Dios ha sido lo suficientemente benévolo para concederme”, respondió [Iaakov].

 

א ה. ש� י� ת ו� יו א� ינ� א ע� ר י� ת ו� ים א� ש� נ� ת ה� א� וים ד� ל� י ר ה� י�אמ� י ו� ה מ� ל� ך א� ר ל� י�אמ� ים ו� ד� ל� י ר ה� ש� א2

ן נ� ים ח� לה� ת א� ך: א� ד� ב ע�

6. Las doncellas se aproximaron junto con sus hijos, y [las mujeres] se inclinaron.

 � ו. ן ש ג� ת� חות ו� פ� ש ה ה� נ� ן ה� יה� ד� ל י� �: ו ין ו� ח2 ת� ש ת� ו�

7. Lea y sus hijos también se aproximaron y se inclinaron. Finalmente, avanzaron Iosef y Rajel y se inclinaron.

 ש ז. ג� ת� ם ו� אה ג� יה� ל� ד� יל� וו ו� ח2 ת� ש י� ר ו� אח� ש ו ג� נ�

ף ל יוס� ח� ר� וו: ו ח2 ת� ש י� ו�

8. “¿Qué tenías que hacer con todo ese campamento que vino a recibirme?”, preguntó [Esav]. “Fue para ganar favor a tus ojos”, respondió [Iaakov].

 

ר ח. י�אמ� י ו� ך מ� ל ל ה כ� נ� ח2 מ� ה ה� ז� ר ה� ש� י א2 ת� ש ג� פ�ר י�אמ� צ�א ו� מ ן ל� י ח� ינ� ע� י: ב ד�נ� א2

9. “Tengo mucho, hermano mío –dijo Esav–. Que lo que es tuyo siga siendo tuyo”.

 ר ט. י�אמ� ו ו� ש� ש ע� י י� ב ל� י ר� י אח� ה� ך י ר ל ש� ך: א2 ל�

10. “¡Por favor! ¡No! –dijo Iaakov–. Si he ganado favor contigo, por favor acepta de mí este obsequio. Después de todo, ver tu rostro es como ver el rostro de lo Divino, me has recibido muy favorablemente.

 

ר י. י�אמ� ק�ב ו� ע2 א אל י� ם נ� א א� י נ� את� צ� ן מ� ח�יך ינ� ע� ת� ב ח ק� ל� י ו ת� ח� נ י מ� ד� י� י מ� ל כ� ן ע� י כ� ית� א� ר�

יך נ� א�ת פ� ר י כ� נ� ים פ לה� י: א� נ� צ� ר ת� ו�

11. Por favor acepta mi obsequio de bienvenida como te ha sido presentado. Dios ha sido benévolo conmigo, y tengo todo [lo que necesito]”. [Iaakov, de este modo,] le insistió, y [Esav finalmente] lo tomó.

 

ח יא. א ק� ת נ� י א� ת� כ� ר ר ב� ש� את א2 ב� ך ה> י ל� י כ� נ� נ� ח�ים לה� י א� כ� ש ו י י� ר כ�ל ל� צ� פ י� ח: בו ו� ק� י� ו�

12. “Pongámonos en camino y avancemos –dijo   ר יב. י�אמ� ה ו� ע� ס ה נ� כ� ל� נ� ה ו כ� ל א� ך: ו ד� ג נ� ל

Esav–. Viajaré junto a ti”.

13. “Señor mío –replicó Iaakov–, sabes que los niños son débiles, y yo soy responsable de las ovejas y el ganado que están amamantando crías. Si se los arrea duramente siquiera un día, todas las ovejas morirán.

 

ר יג. י�אמ� יו ו� ל� י א� ד�נ� ע� א2 ד� �י י ים כ� ד� ל� י ים ה� כ� ר�צ�אן ה� ר ו ק� ב� ה� לות ו י ע� ל� קום ע� פ� ד יום וד ח� תו א� מ� ו�

ל צ�אן: כ� ה�

14. Por favor ve delante de mí, señor mío. Conduciré a mi grupo lentamente, siguiendo el paso de la obra que tengo delante de mí y el paso de los niños. Eventualmente vendré a [ti], señor mío, en Seír”.

 

ר יד. ב� ע2 א י� י נ� ד�נ� י א2 נ� פ דו ל� ב י ע� נ� א2 ה ו� ל� ה2 נ� ת א�י ט� א� ל ל ג� ר� ה ל אכ� ל� מ ר ה� ש� י א2 נ� פ� ל ל ג� ר� ים ול ד� ל� י ה�

ד ר ע� ש� ל אב�א א2 י א� ד�נ� ה: א2 יר� ע� ש�

15. “Permíteme poner algunas de mis personas a tu disposición”, dijo Esav. “¿Para qué? –respondió Iaakov–. Tan sólo déjame permanecer en términos amistosos contigo”.

 

ר טו. י�אמ� ו ו� ש� ה ע� יג� צ� א א� ך נ� מ ן ע� ם מ� ע� ר ה� ש� א2י ת� ר א� י�אמ� ה ו� מ� ה ל� א ז� צ� מ ן א� י ח� ינ� ע� י: ב ד�נ� א2

16. Ese día, Esav retornó por el camino a Seír.   ב טז. ש� י� יום ו� הוא ב� ו ה� ש� כו ע� ר ד� ה: ל יר� ע� ש�

17. Iaakov fue a Sukot. Allí, se erigió una casa, e hizo cobijos para su ganado. Por consiguiente, llamó al lugar Sukot (Cobijos).

 ב יז. �ק ע2 י� ע ו ס� ה נ� כ�ת� ן ס> ב� י� ית לו ו� הו ב� נ� ק מ� ול

ה ש� כ�ת ע� ל ס> ן ע� א כ� ר� ם ק� קום ש� מ� כות: ה� ס>

18. Cuando Iaakov vino desde Padán Aram y entró en los límites de Cnáan, llegó sin contratiempos a las inmediaciones de Shjem. Montó campamento en vista de la ciudad.

 

ב�א יח. י� ק�ב ו� ע2 ם י� ל� יר ש� ם ע� כ� ר ש ש� ץ א2 ר� א� בן ע� נ� ב�או כ ן ב ד� פ� ם מ� ר� ן א2 ח� י� ת ו� י א� נ� יר: פ ע� ה�

19. Compró la porción de tierra rasa sobre la cual montó su tienda por 100 ksitás de los hijos de Jamor, jefe de Shjem.

 ן יט. ק� י� ת ו� ת א� ק� ל ה ח� ד� ש� ר ה� ש� ה א2 ט� ם נ� לו ש� Eאה ד י� י מ� נ� מור ב י ח2 ב� ם א2 כ� אה ש מ� ה: ב יט� ש� ק

20. Erigió allí un altar, y lo llamó Dios-es-el-Señor-de-Israel (El Elohei Israel).

 ב כ. צ� י� ם ו� ח� ש� ב� ז א מ� ר� ק י� ל לו ו� י א� לה� ל: א� א� ר� יש

Capítulo 34

1. Diná, la hija de Lea, que ella le había dado a luz a Iaakov, salió a visitar a algunas de las jóvenes de la zona.

 א א. צ� ת� ה ו� ינ� ת ד� אה ב� ר ל� ש� ה א2 ד� ל ב י� �ק ע2 י� ל

אות ר נות ל� ב ץ: ב� אר� ה�

2. La vio Shjem, hijo del jefe de la región, Jamor el heveo. La sedujo, durmió con ella, y [entonces] la violó.

 א ב. ר י� ה ו� ם א�ת� כ� ן ש מור ב� י ח2 ו� ח� יא ה� ש� ץ נ אר� ה�

ח ק� י� ה ו� ב א�ת� כ� ש י� ה ו� : א�ת� ה� נ� ע� י ו�

3. Llegando a estar profundamente ligado a Diná la hija de Iaakov, se enamoró de la joven, y trató de hacer las paces con ella.

 ק ג. ב� ד ת� שו ו� פ ה נ� ינ� ד� ת ב ק�ב ב� ע2 ב י� ה� א� י� ת ו� א�

ה ר� ע2 נ� ר ה� ב� ד� י ל ו� ב ע� ה: ל� ר� ע2 נ� ה�

4. Shjem le dijo a Jamor su padre: “Consígueme a esta joven por mujer”.

 ר ד. י�אמ� ם ו� כ� ל ש מור א� יו ח2 אמ�ר אב� ח ל� י ק� ל�

ת ה א� ד� ל י� ז�את ה� ה: ה� ש� א� ל

5. Iaakov se enteró de que su hija Diná había sido mancillada. Sus hijos estaban en el campo con el ganado, y Iaakov guardó silencio hasta que ellos vinieran al hogar.

 

ב ה. �ק ע2 י� ע ו מ� י ש� א כ� מ� ת ט� ה א� ינ� תו ד� יו ב� נ� יו וב� ה�ת הו א� נ� ק ה מ� ד� ש� ש ב� ר� ח� ה� ק�ב ו ע2 ד י� ב�אם: ע�

6. Entretanto, el padre de Shjem, Jamor, se presentó ante Iaakov para hablar con él.

 א ו. צ� י� מור ו� י ח2 ב� ם א2 כ� ל ש ק�ב א� ע2 ר י� ב� ד� תו: ל א�

7. Los hijos de Iaakov regresaron del campo. Cuando oyeron lo que había sucedido, los hombres se conmocionaron y ardieron de cólera. ¡[Shjem] había cometido una atrocidad contra Israel, durmiendo con una hija de Iaakov! ¡Un acto tal no podía ser tolerado!

 

י ז. נ� ק�ב וב ע2 או י� ן ב� ה מ� ד� ש� ם ה� ע� מ ש� בו כ צ ע� ת י� ו�ים ש� נ� א2 ר ה� ח� י� ם ו� ה� א�ד ל� י מ ה כ� ל� ב� ה נ ש� ע�ל א� ר� יש ב ב כ� ש ת ל� ת א� ק�ב ב� ע2 ן י� כ� ה: לא ו ש� ע� י�

8. Jamor trató de razonar con ellos. “Mi hijo Shjem está profundamente enamorado de la hija de ustedes –dijo–. Si les place, permitan que se case con ella.

 

ר ח. ב� ד� י מור ו� ם ח2 ת� אמ�ר א� ם ל� כ� י ש נ� ה ב ק� ש ח�שו פ ם נ� כ� ת ב� נו ב א ת ה נ� ה: לו א�ת� ש� א� ל

9. Hagan uniones matrimoniales con nosotros. Ustedes pueden darnos a sus hijas, y nosotros les daremos las nuestras.

 נו ט. ת ח� ת ה� נו ו ת� �ם א יכ� ת� �נ נו ב ת נו ת� ת ל� א� ו

ינו ת� �נ חו ב ק ם: ת� כ� ל�

10. Podrán vivir con nosotros, y la tierra estará disponible ante ustedes. Asiéntense, hagan aquí negocios, y [la tierra] llegará a ser propiedad de ustedes”.

 

נו י. ת� א� בו ו ש� ץ ת� אר� ה� ה ו י� ה ם ת� יכ� נ� פ בו ל� שרוה� ח� זו וס אח2 ה� ה: ו ב�

11. Shjem [también] habló con el padre y los hermanos [de Diná]. “Haré lo que sea para recobrar el favor de ustedes. Les daré lo que pidan.

 

ר יא. י�אמ� ם ו� כ� ל ש יה� א� ל אב� א� יה� ו א אח� צ� מ ן א� ח�ם יכ� ינ� ע� ר ב ש� א2 רו ו� י ת�אמ ל� ן: א� ת� א�

12. Establezcan el pago y los obsequios nupciales tan alto como gusten: daré lo que demanden de mí. Tan sólo permítanme tener a la joven como mi mujer”.

 

בו יב. ר י ה� ל� א�ד ע� ר מ ן מ�ה� ת� ה ומ� נ� ת א� ר ו ש� א2 כ�רו י ת�אמ ל� נו א� י ות ת ל� ר� א� ע2 נ� ה: ה� ש� א� ל

13. Cuando los hijos de Iaakov le respondieron a Shjem y a Jamor su padre, fue con un motivo oculto. Después de todo, le estaban hablando el que había mancillado a su hermana Diná.

 

נו יג. ע2 י� י ו� נ� ק�ב ב ע2 ת י� ם א� כ� ת ש א� מור ו יו ח2 אב�ה מ� ר מ� רו ב ב� ד� י ר ו� ש� א א2 מ� ת ט� ה א� ינ� ם: ד� ת� �ח א2

14. “No podemos hacer eso –dijeron–. Dar nuestra hermana a un hombre incircunciso sería para nosotros una desgracia.

 רו יד. י�אמ ם ו� יה� ל� ל לא א2 שות נוכ� ע2 ר ל� ב� ד� ה ה� ז� ה�

ת ת� ת ל� נו א� ת� �ח יש א2 א� ר ל ש� ה לו א2 ל� ר י ע� כ�ה פ� ר וא ח� נו: ה� ל�

15. El único modo en que podemos acceder es si son como nosotros y circuncidan a todo varón.

 ך טו. ז�את א� אות ב ם נ� כ� ם ל� יו א� ה נו ת� �מ מ�ל כ� ה� ל

ם כ� ל ל� ר: כ� כ� ז�

16. Sólo entonces les daremos nuestras hijas y tomaremos para nosotros las hijas de ustedes. Podremos vivir junto con ustedes y [ambos] llegaremos a ser una sola nación.

 

נו טז. ת� נ� ת ו ינו א� ת� �נ ם ב כ� ת ל� א� ם ו יכ� ת� �נ ח ב ק� נו נ� ל�נו ב ש� י� ם ו כ� ת יינו א� ה� ם ו ע� ד: ל ח� א�

17. Pero si no aceptan nuestros términos y acceden a ser circuncidados, tomaremos a nuestra hija y nos iremos”.

 ם יז. א� עו לא ו מ ש ינו ת� ל� מול א� ה� נו ל ח ק� ל� ת ו א�

נו ת� נו: ב� כ ל� ה� ו

18. Los términos de ellos le parecieron justos a Jamor y a su hijo Shjem.

 בו יח. יט י� ם ו� יה� ר� ב י ד� ינ� ע� מור ב י ח2 ינ� ע� ם וב כ� ן ש ב�

מור: ח2

19. Puesto que deseaba a la hija de Iaakov, el joven no perdió tiempo en hacerlo. Era la persona más respetada de la casa de su padre.

 לא יט. ר ו ח� ר א� ע� נ� שות ה� ע2 ר ל� ב� ד� י ה� ץ כ� פ� ת ח� ב� ב

ב �ק ע2 הוא י� ד ו ב� כ כ�ל נ� ית מ� יו: ב� אב�

20. Jamor y su hijo Shjem fueron a la puerta de la ciudad, y les hablaron a los habitantes de su ciudad.

 ב�א כ. י� מור ו� ם ח2 כ� נו וש ל ב ר א� ע� ם ש� יר� רו ע� ב ד� י ו�

ל י א� ש� ם אנ יר� אמ�ר: ע� ל�

21. “Estos hombres son cordiales con nosotros –dijeron–. Viven en la tierra y se sostienen provechosamente de ella. La tierra tiene más que espacio amplio para ellos. Nos casaremos con sus hijas, y les daremos las nuestras.

 

ים כא. ש� נ� א2 ה ה� ל� א� ים ה� מ� ל� ם ש נו ה� ת� בו א� ש י� וץ אר� רו ב� ח2 יס ה ו ץ א�ת� אר� ה� ה ו נ� ת ה� ב� ח2 ים ר� ד� י�

ם יה� נ� פ ת ל� ם א� נ�ת� ח ב ק� נו נ� ים ל� ש� נ� ת ל א� ינו ו ת� �נ בן ת� ם: נ� ה� ל�

22. Pero es sólo si se satisfacen sus términos que estos hombres consentirán en vivir con nosotros y volverse una nación. Todo varón entre nosotros debe primero ser circuncidado, tal como ellos están circuncidados.

 

ך כב. ז�את א� א�תו ב נו י� ים ל� ש� נ� א2 ת ה� ב� ש� נו ל� ת� א�יות ה ם ל� ע� ד ל ח� מול א� ה� נו ב ל ל� ר כ� כ� ר ז� ש� א2 ם כ� ה�

ים: מ�ל� נ�

23. ¿Acaso no serán eventualmente nuestros su ganado, sus posesiones y todos sus animales?

  ם כג. ה� נ� ק ם מ� נ� י� נ ק� ל ו כ� ם ו ת� מ ה� לוא ב נו ה2 ם ל� ה�ך ה א� אות� ם נ� ה� בו ל� ש י� נו: ו ת� א�

Tan sólo accedamos a su condición y vivamos con ellos”.

24. Todas las personas que salieron a la puerta de la ciudad estuvieron de acuerdo con Jamor y su hijo Shjem. Los varones que pasaron por la puerta de la ciudad accedieron, todos, a ser circuncidados.

 

עו כד. מ ש י� ל ו� מור א� ל ח2 א� ם ו כ� נו ש ל ב י כ� א� י�צר ע� ירו ש� מ�לו ע� י� ל ו� ר כ� כ� ל ז� י כ� א� ר י�צ ע� ירו: ש� ע�

25. Al tercer día, cuando [la gente] estaba en agonía, dos de los hijos de Iaakov, Shimón y Leví, hermanos de Diná, tomaron sus espadas. Vinieron a la ciudad sin despertar sospecha y mataron a todo varón.

 

י כה. ה� י יום ו� י ב� יש� ל� ש ם ה� יות� ה ים ב� ב� חו כ�א2 ק י� ו�י נ� י ש נ� ק�ב ב ע2 עון י� מ י ש� ו� ל� י ו ח� ה א2 ינ� יש ד� בו א� ר ח�

ב�או י� ל ו� יר ע� ע� ח ה� ט� גו ב� ר ה� י� ל ו� ר: כ� כ� ז�

26. También mataron a Jamor y a su hijo Shjem a filo de espada, y tomaron a Diná de la casa de Shjem. Entonces partieron.

 ת כו. א� מור ו ת ח2 א� ם ו כ� נו ש גו ב ר י ה� פ� ב ל ר� ח�

חו ק י� ת ו� ה א� ינ� ית ד� ב� ם מ� כ� או: ש צ� י� ו�

27. Los hijos de Iaakov vinieron sobre los muertos, y saquearon la ciudad que había mancillado a su hermana.

 י כז. נ� ק�ב ב ע2 או י� ל ב� ים ע� ל� ל� ח2 ב�זו ה� י� יר ו� ע� ר ה� ש� א2

או מ ם: ט� חות� א2

28. Tomaron las ovejas, el ganado, los asnos y todo lo que estuviera en la ciudad y en el campo.

 ת כח. ם א� ת צ�אנ� א� ם ו ר� ק� ת ב א� ם ו יה� מ�ר� ת ח2 א� ו

ר ש� יר א2 ע� ת ב� א� ר ו ש� ה א2 ד� ש� חו: ב� ק� ל�

29. También tomaron a las mujeres y a todos los niños como cautivos. Tomaron de las casas todo, saqueando toda la riqueza [de la ciudad].

 ת כט. א� ל ו ם כ� יל� ת ח� א� ל ו ם כ� פ� ת ט� א� ם ו יה� ש� נבו ב�זו ש� י� ת ו� א� ל ו ר כ� ש� ית: א2 ב� ב�

30. Iaakov les dijo a Shimón y a Leví: “Me han puesto en dificultades, dándome una mala reputación entre los cananeos y los perezeos que viven en la tierra. Yo tengo sólo un pequeño número de hombres. Ellos pueden agruparse y atacarme a mí, y mi familia y yo seremos aniquilados”.

 

ר ל. י�אמ� ק�ב ו� ע2 ל י� עון א� מ ל ש� א� י ו ו� ם ל� ת� ר כ� ע2י ת� �י א נ� יש� א� ב ה� ב ל יש� ץ ב אר� י ה� נ� ע2 נ� כ י ב� ז� ר� פ וב�י נ� א2 י ו� ת� ר מ פ� ס פו מ� ס א� נ� י ו ל� י ע� כונ� ה� י ו ת� ד מ� ש נ� וי נ� י: א2 ית� וב�

31. “¿Se le debería haber permitido tratar a nuestra hermana como una prostituta?”, replicaron ellos.

 רו לא. י�אמ ה ו� זונ� כ ה ה� ש� ע2 ת י� נו: א� חות� א2

Capítulo 35

1. Dios le dijo a Iaakov: “Parte y sube a Bet El. Permanece allí y haz un altar para [Mí], el Dios

  ר א. י�אמ� ים ו� לה� ל א� ק�ב א� ע2 ה קום י� ל� ית ע2 ל ב� א�ב ש� ם ו ה ש� ש� ע2 ם ו� ח� ש� ב� ז ל מ� א� ה ל� א� ר נ� יך ה� ל� א�

que se te apareció cuando huías de tu hermano Esav”.

ך ח2 ר ב� י ב נ� פ ו מ� ש� יך: ע� אח�

2. Iaakov le dijo a su familia y a todos los que estaban con él: “Desháganse de los artefactos idólatras que tienen. Purifíquense y muden sus ropas.

 

ר ב. י�אמ� ק�ב ו� ע2 ל י� יתו א� ל ב� א� ל ו ר כ� ש� מו א2 ע�רו ס� ת ה� י א� לה� ר א� כ� נ� ר ה� ש� ם א2 כ� כ �ת רו ב ה2 ט� ה� ו

יפו ל� ח2 ה� ם: ו יכ� לת� מ ש�

3. Partiremos y subiremos a Bet El. Allí haré un altar a Dios, Quien me respondió en mi tiempo de aflicción, y Quien ha estado conmigo en el viaje que he emprendido”.

 

ה ג. קומ� נ� ה ו ל� ע2 נ� ית ו ל ב� ה א� ש� ע� א� ם ו ח� ש� ב� ז מ�ל א� ה ל� נ� �ע י ה� ת� �יום א י ב ת� ר� י צ� ה� י י ו� ד� מ� ך ע� ר� ד� ב�

ר ש� י: א2 ת� כ ל� ה�

4. Le dieron a Iaakov todos los artefactos idólatras que tenían, hasta los anillos de sus orejas. Iaakov los enterró debajo del terebinto cerca de Shjem.

 

נו ד. ת י� ל ו� ק�ב א� ע2 ת י� ל א� י כ� לה� ר א� כ� נ� ר ה� ש� א2ם ד� י� ת ב א� ים ו מ� ז� נ ר ה� ש� ם א2 יה� נ� אז ן ב �מ ט י� ם ו� א�ת�ב �ק ע2 ת י� ח� ה ת� ל� א� ר ה� ש� ם א2 ם: ע� כ� ש

5. Iniciaron su viaje. Se sentía el terror de Dios en todas las ciudades que los rodeaban, y no persiguieron a los hijos de Iaakov.

 עו ה. ס� י� י ו� ה� י ת ו� ת� ים | ח� לה� ל א� ים ע� ר� ע� ר ה� ש� א2

ם יה� יבות� ב� לא ס פו ו ד י ר� ר� י אח2 נ� ב: ב �ק ע2 י�

6. Iaakov y todas las personas que estaban con él llegaron a Luz en la tierra de Cnáan: es decir, a Bet El.

 ב�א ו. י� ק�ב ו� ע2 ה י� ר לוז� ש� ץ א2 ר� א� ן ב ע� נ� וא כ ית ה� ב�

ל ל הוא א� כ� ם ו ע� ר ה� ש� מו: א2 ע�

7. Erigió allí un altar, y llamó al lugar Dios de Bet El (El Bet El), puesto que éste era el lugar donde Dios se le reveló cuando huía de su hermano.

 ן ז. ב� י� ם ו� ח� ש� ב� ז א מ� ר� ק י� קום ו� מ� ל ל� ית א� ל ב� י א� כ�

ם לו ש� ג יו נ� ל� ים א� לה� א� חו ה� ר ב� י ב נ� פ יו: מ� אח�

8. Dvorá la nodriza de Rivká murió, y fue enterrada en el valle de Bet El, debajo del roble. Se lo llamó Roble del Llorón (Alón Bajut).

 ת ח. מ� ת� ה ו� ב�ר� ת ד ק� ינ� ה מ� ק� ב ר ר� ב� ק� ת� ת ו� ח� ת� מ�

ית ב� ל ל ת א� ח� לון ת� א� א ה� ר� ק י� מו ו� לון ש כות: א� ב�

9. Ahora que Iaakov había retornado de Padán Aram, Dios se le apareció nuevamente y lo bendijo.

 א ט. ר� י� ים ו� לה� ל א� ק�ב א� ע2 ב�או עוד י� ן ב ד� פ� ם מ� ר� א2

ך ר� ב� י א�תו: ו�

10. Dios le dijo: “Tu nombre es Iaakov. Mas tu nombre no será sólo Iaakov; también tendrás Israel como nombre”. [Dios, de este modo,] lo llamó Israel.

 

ר י. י�אמ� ים לו ו� לה� ך א� מ ק�ב ש� ע2 א לא י� ר� ך יק� מ ש�ק�ב עוד ע2 י י� ם כ� ל א� א� ר� ה יש י� ך יה מ� א ש ר� ק י� ת ו� א�

מו ל: ש א� ר� יש

11. Dios le dijo: “Yo soy Dios Todopoderoso. Sé fructífero y multiplícate. Una nación y una comunidad de naciones procederán de ti. Reyes

  ר יא. י�אמ� ים לו ו� לה� י א� נ� ל א2 י א� ד� ה ש� ר� ה פ ב� ורל גוי ה� ה גוים וק י� ך� יה מ� ים מ� כ� ל� יך ומ צ� ל� ח2 או: מ� צ� י�

nacerán de tus lomos.

12. Te concederé la tierra que di a Avraham e Itzjak. También daré la tierra a tus descendientes que te seguirán”.

 ת יב. א� ץ ו אר� ר ה� ש� י א2 ת� ת� ם נ� ה� ר� אב ל

ק ח� יצ ך ול ה ל נ� נ� ת ך א� ע2 ר ז� יך ול ר� ן אח2 ת� א�ת ץ: א� אר� ה�

13. Dios subió y dejó [a Iaakov] en el lugar donde le había hablado.

 ל יג. ע� י� יו ו� ל� ע� ים מ� לה� קום א� מ� ר ב� ש� ר א2 ב� ד�

תו: א�

14. Iaakov había erigido un pilar en el lugar que Dios le había hablado. Él [ahora] ofreció una libación sobre él, y entonces vertió aceite sobre él.

 

ב יד. צ� י� ק�ב ו� ע2 ה י� ב� צ� קום מ� מ� ר ב� ש� ר א2 ב� ד�תו ת א� ב� צ� ן מ� ך אב� ס� י� יה� ו� ל� ך ע� ס� צ�ק נ� י� ו�יה� ל� ן: ע� מ� ש�

15. Iaakov había llamado Bet El (Templo de Dios) al lugar donde Dios le había hablado.

 א טו. ר� ק י� ק�ב ו� ע2 ת י� ם א� קום ש� מ� ר ה� ש� א2

ר ב� תו ד� ם א� ים ש� לה� ית א� ל: ב� א�

16. Prosiguieron desde Bet El, y estaban a cierta distancia de Efrat cuando Rajel empezó a dar a luz. Su parto fue extremadamente difícil.

 

עו טז. ס י� ית ו� ב� ל מ� י א� ה� י ת עוד ו� ר� ב ץ כ� אר� ה�בוא ה ל� ת� ר� פ ד א� ל� ת� ל ו� ח� ש ר� ק� ת ה: ו� ת� ד ל� ב

17. Cuando su parto estaba en lo peor, la partera le dijo: “No temas. Éste también será un hijo para ti”.

 י יז. ה� י ה ו� ש�ת� ק ה� ה ב ת� ד ל� ר ב ת�אמ� ה ו� ל�

ת ד� ל� י� מ י אל ה� א� יר י ת� ם כ� ה ג� ך ז� ן: ל� ב�

18. Ella estaba muriendo, y mientras expiraba, llamó al niño Ben-Oní (Hijo de mi Pena). Su padre lo llamó Biniamín.

 י יח. ה� י את ו� צ� ה ב ש� פ י נ� ה כ� ת� א מ� ר� ק ת� ו�

מו ן ש י ב� יו אונ� אב� א ו ר� ין: לו ק� מ� י� נ ב�

19. Rajel murió y fue enterrada en el camino a Efrat, conocido ahora como Bet Léjem.

 ת יט. מ� ת� ל ו� ח� ר ר� ב� ק� ת� ך ו� ר� ד� ה ב ת� ר� פ וא א� ה�ית ם: ב� ח� ל�

20. Iaakov erigió un monumento sobre la tumba de ella. Éste es el monumento que está sobre la tumba de Rajel hasta el día de hoy.

 

ב כ. צ� י� ק�ב ו� ע2 ה י� ב� צ� ל מ� ה ע� ת� ר� ב> וא ק ה�ת ב� צ� ת מ� ר� ב> ל ק ח� ד ר� יום: ע� ה�

21. Israel siguió viajando, y montó su tienda más allá de la Torre de la Manada (Migdal Éder).

 ע כא. ס� י� ל ו� א� ר� ט יש י� לה ו� Eאה אה ל ה� מ�

ל ד� ג מ� ר: ל ד� ע�

22. Mientras Iaakov vivía tranquilo en la región, Reuvén fue y perturbó las disposiciones para dormir de Bilhá,

  י כב. ה� י כ�ן ו� ש ל ב� א� ר� ץ יש אר� וא ב� ה� ך ה� ל� י� ו�ן אוב� ב ר כ� ש י� ת ו� ה א� ה� ל ש ב� ג� יל� יו פ� אב�

ע מ� ש י� ל ו� א� ר� יו פ יש ה י� י ו� נ� ק�ב ב ע2 ים י� נ� ש

concubina de su padre. Iaakov oyó acerca de ello. Iaakov tuvo doce hijos.

ר: ש� ע�

23. Los hijos de Lea fueron Reuvén (el primogénito de Iaakov), Shimón, Leví, Iehudá, Isajar y Zevulún.

 י כג. נ� אה ב כור ל� ק�ב ב ע2 ן י� אוב� עון ר מ ש� וי ו� ל� ה ו יהוד� ר ו� שכ� יש� לון: ו ב> וז

24. Los hijos de Rajel fueron Iosef y Biniamín.

 י כד. נ� ל ב ח� ף ר� ן: יוס� מ� י� נ וב�

25. Los hijos de Bilhá, la doncella de Rajel, fueron Dan y Naftalí.

 י כה. נ� ה וב ה� ל ת ב� ח� פ ל ש� ח� ן ר� י: ד� ל� ת� פ נ� ו

26. Los hijos de Zilpá, la doncella de Lea, fueron Gad y Asher. Éstos son los hijos que le nacieron a Iaakov en Padán Aram.

 י כו. נ� ה וב פ� ל ת ז� ח� פ אה ש� ד ל� ר ג� ש� א� ה ו ל� א�י נ� ק�ב ב ע2 ר י� ש� ד א2 ל� ן לו י> ד� פ� ם: ב ר� א2

27. Iaakov, de este modo, vino a Itzjak su padre en Mamré, en Kiriat Arbá, más conocida como Jevrón. Ahí es donde Avraham e Itzjak habían residido.

 

ב�א כז. י� ק�ב ו� ע2 ל י� ק א� ח� יו יצ א אב� ר� מ מ�ת י� ר ע ק� ב� אר וא ה� רון ה� ב ר ח� ש� ר א2 ם ג� ש�

ם ה� ר� ק: אב ח� יצ ו

28. Itzjak vivió hasta los 180 años de edad. 

יו כח. ה י� י ו� מ� ק י ח� את יצ ה מ נ� ים ש� נ� �מ ושה: נ� ש�

29. Expiró y murió, y fue reunido a su pueblo, viejo y en la plenitud de sus años. Sus hijos, Esav y Iaakov, lo enterraron.

 ע כט. ו� ג י� ק ו� ח� ת יצ מ� י� ף ו� אס� י� ל ו� יו א� מ� ן ע� ק� ז�

ע ב� ים וש מ� רו י� ב ק י� ו א�תו ו� ש� ב ע� �ק ע2 י� יו: ו נ� ב�

Capítulo 36

1. Éstas son las crónicas de Esav, también conocido como Edom.

 ה א. ל� א� דות ו ל �ו ת ש� דום: הוא ע� א�

2. Esav tomó mujeres de las hijas de Cnáan. Éstas fueron Adá, hija de Elón el hitita, y Oholivamá, hija de Aná, hija de Tzivón el heveo.

 ו ב. ש� ח ע� ק� ת ל� יו א� ש� נות נ� ב ן מ� ע� נ� ת כ ה א� ד� ת ע� ב�

ילון י א� ת� ח� ת ה� א� ה ו מ� יב� ל� Eת אה ה ב� נ� ת ע2 עון ב� ב צ�י: ו� ח� ה�

3. [También se casó con] Basmat, hija de Ishmael [y] hermana de Nevaiot.

 ת ג. א� ת ו מ� ש ת ב� אל ב� ע� מ� חות יש יות: א2 ב� נ

4. Adá dio a luz a Elifaz hijo de Esav. Basmat dio a luz a Reuel.

 ד ד. ל� ת� ה ו� ד� ו ע� ש� ע� ת ל ז א� יפ� ל� ת א� מ� ש ה וב� ד� ל י�

ת ל: א� עוא� ר

5. Oholivamá dio a luz a Ieush, Ialam y Kóraj. Los anteriores son los hijos de Esav que nacieron en la tierra de Cnáan.

 ה ה. מ� יב� ל� Eאה ה ו ד� ל ת י� עוש א� ת י א� ם ו ל� ע ת י� א� ו

ח ר� �ה ק ל� י א� נ� ו ב ש� ר ע� ש� דו א2 ל ץ לו י> ר� א� ן: ב ע� נ� כ

6. Esav tomó a sus mujeres, a sus hijos, a sus hijas y a todos los miembros de su casa, sus animales de ganado y todas las posesiones que había adquirido en la tierra de Cnáan, y se trasladó a otra región, lejos de su hermano Iaakov.

 

ח ו. ק� י� ו ו� ש� ת ע� יו א� ש� ת נ� א� יו ו נ� ת ב� א� יו ו ת� �נ ת ב א� ול שות כ� פ יתו נ� ת ב� א� הו ו נ� ק ת מ� א� ל ו תו כ� מ ה� ב

ת א� ל ו נו כ� י� נ ר ק� ש� ש א2 כ� ץ ר� ר� א� ן ב ע� נ� ך כ ל� י� ל ו� א�ץ ר� י א� נ� פ ק�ב מ� ע2 יו: י� אח�

7. Esto era porque tenían demasiada propiedad como para poder vivir juntos. Por causa de todo su ganado, la tierra donde permanecían no podía sostenerlos.

 

י ז. ה כ� י� ם ה� כוש� ב ר ת ר� ב� ש� ו מ� ד� ח לא י� ה ו ל� כ י�ץ ר� ם א� יה� גור� את מ ש� ם ל� י א�ת� נ� פ ם: מ� יה� נ� ק מ�

8. Esav, por consiguiente, se asentó en el país montañoso de Seír. Allí Esav llegó a ser [la nación de] Edom.

 ב ח. ש� י� ו ו� ש� ר ע� ה� יר ב ע� ו ש� ש� דום: הוא ע� א�

9. Éstas son las crónicas de Esav, el ancestro de Edom, en el país montañoso de Seír:

 ה ט. ל� א� דות ו ל �ו ת ש� י ע� ב� דום א2 ר א� ה� יר: ב ע� ש�

10. Éstos son los nombres de los hijos de Esav: Elifaz, hijo de Adá mujer de Esav; Reuel, hijo de Basmat mujer de Esav.

 ה י. ל� מות א� י ש נ� ו ב ש� ז ע� יפ� ל� ן א� ה ב� ד� ת ע� ש� א�

ו ש� ל ע� עוא� ן ר ת ב� מ� ש ת ב� ש� ו: א� ש� ע�

11. Los hijos de Elifaz fueron Temán, Omar, Tzefó, Gatam, y Kenaz.

 יו יא. ה י� י ו� נ� ז ב יפ� ל� ן א� ימ� ר ת� פו אומ� ם צ ת� ע ג� ו

ז: נ� וק

12. Timná llegó a ser la concubina de Elifaz el hijo de Esav, y dio a luz a Amalek hijo de Elifaz. Todos éstos son los descendientes de Adá mujer de Esav.

 

ע יב. נ� מ ת� ה ו ת� י ש | ה� ג� יל� ז פ� יפ� ל� א� ן ל� ו ב� ש� ד ע� ל� ת� ו�ז יפ� ל� א� ת ל� ק א� ל� מ� ה ע2 ל� י א� נ� ה ב ד� ת ע� ש� ו: א� ש� ע�

13. Éstos son los hijos de Reuel: Nájat, Zéraj, Shamá y Mizá. Éstos son los descendientes de Basmat mujer de Esav.

 ה יג. ל� א� י ו נ� ל ב עוא� ת ר ח� ח נ� ר� ז� ה ו� מ� ה ש� ז� ה ומ� ל� א�

יו י ה� נ� ת ב מ� ש ת ב� ש� ו: א� ש� ע�

14. Éstos son los hijos de Oholivamá mujer de Esav, hija de Aná, hija de Tzivón: de Esav tuvo a Ieush, Ialam y Kóraj.

 ה יד. ל� א� יו ו י ה� נ� ה ב מ� יב� ל� Eת אה ה ב� נ� ת ע2 עון ב� ב צ�

ת ש� ו א� ש� ד ע� ל� ת� ו ו� ש� ע� ת ל עוש א� ת י א� ם ו ל� ע י�ת א� ח: ו ר� �ק

15. Éstos son los jefes tribales [originales] entre los hijos de Esav: Los hijos de Elifaz primogénito de Esav: el jefe Temán, el jefe Omar, el jefe

  ה טו. ל� י א� לופ� י א� נ� ו ב ש� י ע� נ� ז ב יפ� ל� כור א� ו ב ש� ע�לוף ן א� ימ� לוף ת� ר א� לוף אומ� פו א� לוף צ ז: א� נ� ק

Tzefó, el jefe Kenaz,

16. el jefe Kóraj, el jefe Gatam, el jefe Amalek. Éstos fueron los jefes tribales de Elifaz en la tierra de Edom. Los anteriores fueron descendientes de Adá.

 

לוף טז. ח א� ר� �לוף ק ם א� ת� ע לוף ג� ק א� ל� מ� ה ע2 ל� א�י לופ� ז א� יפ� ל� ץ א� ר� א� דום ב ה א� ל� י א� נ� ה: ב ד� ע�

17. Éstos son los jefes tribales entre los hijos de Reuel hijo de Esav: el jefe Nájat, el jefe Zéraj, el jefe Shamá, el jefe Mizá. Éstos son los jefes tribales de Reuel en la tierra de Edom. Los anteriores fueron descendientes de Basmat mujer de Esav.

 

ה יז. ל� א� י ו נ� ל ב עוא� ן ר ו ב� ש� לוף ע� ת א� ח� לוף נ� א�ח ר� לוף ז� ה א� מ� לוף ש� ה א� ז� ה מ� ל� י א� לופ� ל א� עוא� ר

ץ ר� א� דום ב ה א� ל� י א� נ� ת ב מ� ש ת ב� ש� ו: א� ש� ע�

18. Éstos son los hijos de Oholivamá mujer de Esav: el jefe Ieush, el jefe Ialam, el jefe Kóraj. Éstos son los jefes tribales de Oholivamá mujer de Esav, hija de Aná.

 

ה יח. ל� א� י ו נ� ה ב מ� יב� ל� Eת אה ש� ו א� ש� לוף ע� עוש א� ילוף ם א� ל� ע לוף י� ח א� ר� �ה ק ל� י א� לופ� ה א� מ� יב� ל� Eאה

ת ה ב� נ� ת ע2 ש� ו: א� ש� ע�

19. Éstos son los hijos de Esav, y éstos son sus jefes tribales. Esto es lo que constituye Edom.

 ה יט. ל� י א� נ� ו ב ש� ה ע� ל� א� ם ו יה� לופ� דום: הוא א� א�

20. Éstos son los hijos de Seír el horita, los habitantes [originales] de la tierra: Lotán, Shoval, Tzivón, Aná,

 ה כ. ל� י א� נ� יר ב ע� י ש� ר� �ח י ה� ב� ץ יש אר� ן ה� לוט�

ל שוב� עון ו ב צ� ה: ו נ� ע2 ו�

21. Dishón, Étzer, Dishán. Éstos eran los jefes tribales de los horitas entre los hijos de Seír en la tierra de Edom.

 שון כא. ד� ר ו צ� א� ן ו יש� ד� ה ו ל� י א� לופ� י א� ר� �ח י ה� נ� ב

יר ע� ץ ש� ר� א� דום: ב א�

22. Los hijos de Lotán fueron Jorí y Hemam. La hermana de Lotán fue Timná.

 יו כב. ה י� י ו� נ� ן ב י לוט� ר� �ם ח ימ� ה� חות ו א2 ן ו� לוט�

ע: נ� מ ת�

23. Éstos son los hijos de Shoval: Alván, Manájat, Eval, Shefó y Onam.

 ה כג. ל� א� י ו נ� ל ב ן שוב� ו� ל ת ע� ח� נ� ל ומ� יב� ע� פו ו ש

ם: אונ� ו

24. Éstos son los hijos de Tzivón: Aiá y Aná. Aná fue el que descubrió [cómo criar] mulas en el desierto cuando cuidaba de los asnos para Tzivón su padre.

 

ה כד. ל� א� י ו נ� עון ב ב ה צ� י� א� ה ו נ� ע2 ה הוא ו� נ� ר ע2 ש� א2א צ� ת מ� ם א� מ� י� ר ה� ב� ד מ� ע�תו ב� ר ת ב� ים א� מ�ר� ח2 ה�

עון ב צ� יו: ל אב�

25. Éstos son los hijos de Aná: Dishón y Oholivamá hija de Aná.

 ה כה. ל� א� י ו נ� ה ב נ� ש�ן ע2 ה ד� מ� יב� ל� Eאה ת ו ה: ב� נ� ע2

26. Éstos son los hijos de Dishón: Jemdán, Eshbán, Itrán y Kerán.

 ה כו. ל� א� י ו נ� ן ב יש� ן ד� ד� מ ן ח� ב� ש א� ן ו ר� ית ן: ו ר� וכ

27. Éstos son los hijos de Étzer: Bilhán, Zaaván y Akán.

 ה כז. ל� י א� נ� ר ב צ� ן א� ה� ל ן ב� ו� ע2 ז� ן: ו ק� ע2 ו�

28. Éstos son los hijos de Dishán: Utz y Arán.   ה כח. ל� י א� נ� ן ב יש� ן: עוץ ד� ר� א2 ו�

29. Éstos son los jefes tribales de los horitas: el jefe Lotán, el jefe Shoval, el jefe Tzivón, el jefe Aná,

 ה כט. ל� י א� לופ� י א� ר� �ח לוף ה� ן א� לוף לוט� ל א� שוב�

לוף עון א� ב לוף צ� ה: א� נ� ע2

30. el jefe Dishón, el jefe Étzer, el jefe Dishán. Éstas son tribus de los horitas según sus jefes en la tierra de Seír.

 לוף ל. ש�ן א� לוף ד� ר א� צ� לוף א� ן א� יש� ה ד� ל� י א� לופ� א�

י ר� �ח ם ה� יה� פ� ל> א� ץ ל ר� א� יר: ב ע� ש�

31. Éstos son los reyes que gobernaron en la tierra de Edom antes de que rey alguno reinara sobre los israelitas.

 ה לא. ל� א� ים ו כ� ל� מ ר ה� ש� כו א2 ל ץ מ� ר� א� דום ב א�

י נ� פ ך ל� ל� ך מ ל� י מ� נ� ב ל: ל� א� ר� יש

32. Bela hijo de Beor llegó a ser rey de Edom, y el nombre de su capital fue Dinhava.

 לך לב. מ י� דום ו� א� ע ב� ל� ן ב� עור ב� ם ב ש� ירו ו ע�

ה: ב� ה� נ ד�

33. Bela murió, y fue sucedido como rey por Iovav hijo de Zéraj de Botzrá.

 ת לג. מ� י� ע ו� ל� לך ב� מ י� יו ו� ת� ח ב ת� ן יוב� ח ב� ר� ז�

ה: ר� צ ב� מ�

34. Iovav murió, y fue sucedido como rey por Jusham de la tierra de los temanitas.

 ת לד. מ� י� ב ו� לך יוב� מ י� יו ו� ת� ח ם ת� ש� ץ ח> ר� א� מ�

י: נ� ימ� ת� ה�

35. Jusham murió, y fue sucedido como rey por Hadad hijo de Bdad, quien derrotó a Midián en el campo de Moab. El nombre de su capital era Avit.

 

ת לה. מ� י� ם ו� ש� לך ח> מ י� יו ו� ת� ח ד ת� ד� ן ה2 ד ב� ד� בה כ� מ� ת ה� ן א� י� ד ה מ� ד� ש ם מואב ב� ש� ירו ו ית: ע� ו� ע2

36. Hadad murió, y fue sucedido como rey por Samlá de Masreká.

 ת לו. מ� י� ד ו� ד� לך ה2 מ י� יו ו� ת� ח ה ת� ל� מ ה: ש� ק� ר� ש מ� מ�

37. Samlá murió, y fue sucedido como rey por Shaúl de Rejovot-juntoal- Río (Rejovot HaNahar).

 ת לז. מ� י� ה ו� ל� מ לך ש� מ י� יו ו� ת� ח אול ת� בות ש� �ח ר מ�

ר: ה� נ� ה�

38. Shaúl murió, y fue sucedido como rey por Baal Janán hijo de Ajbor.

 ת לח. מ� י� אול ו� לך ש� מ י� יו ו� ת� ח ל ת� ע� ן ב� נ� ן ח� ב�

בור: כ ע�

39. Baal Janán hijo de Ajbor murió, y fue sucedido como rey por Hadar. El nombre de su capital fue Pau. El nombre de su mujer fue

  ת לט. מ� י� ל ו� ע� ן ב� נ� ן ח� בור ב� כ לך ע� מ י� יו ו� ת� ח ר ת� ד� ה2ם ש� ירו ו עו ע� ם פ� ש� תו ו ש ל א� א� ב יט� ה� ת מ ד ב� ר� ט מ�

Meheitavel, hija de Matred, hija de Mei Zahav. ת י ב� ב: מ� ה� ז�

40. Éstos son los nombres de las tribus de Esav, según sus familias en sus respectivas regiones, nombradas en recuerdo de [individuos]: La tribu de Timná, la tribu de Alvá, la tribu de Ietet,

 

ה מ. ל� א� מות ו י ש לופ� ו א� ש� ם ע� ח�ת� פ ש מ� לם מ�ת� �ק מ ם ל� מ�ת� ש לוף ב� ע א� נ� מ לוף ת� ה א� ו� ל ע�

לוף ת: א� ת� י

41. la tribu de Oholivamá, la tribu de Elá, la tribu de Pinón,

 לוף מא. ה א� מ� יב� ל� Eלוף אה ה א� ל� לוף א� ן: א� �ינ פ�

42. la tribu de Kenaz, la tribu de Temán, la tribu de Mivtzar,

 לוף מב. ז א� נ� לוף ק ן א� ימ� לוף ת� ר: א� צ� ב מ�

43. la tribu de Magdiel, la tribu de Iram. Éstas son las tribus de Esav, cada una con sus propios asentamientos en sus tierras hereditarias. Así es cómo Esav fue el ancestro de los edomitas.

 

לוף מג. ל א� יא� ד� ג לוף מ� ם א� יר� ה ע� ל� י א� לופ� | א�דום ם א� ב�ת� מש ץ ל ר� א� ם ב ת� ז� ח> ו הוא א2 ש� י ע� ב� א2

דום: א�

Parashá VaieshevGénesis 37:1-40:23

Capítulo 37

1. Entretanto, Iaakov se asentó en la región donde su padre había vivido en la tierra de Cnáan.

 ב א. ש� י� ק�ב ו� ע2 ץ י� ר� א� י ב גור� יו מ ץ אב� ר� א� ן: ב ע� נ� כ

2. Éstas son las crónicas de Iaakov: Iosef tenía 17 años de edad. Siendo un joven, cuidaba de las ovejas con sus hermanos, los hijos de Bilhá y de Zilpá, mujeres de su padre. Iosef le llevó a su padre un mal informe acerca de ellos.

 

ה ב. ל� דות א� ל �ק�ב | ת ע2 ף י� ן יוס� ע ב� ב� ה ש ר� ש ע�ה נ� ה ש� י� ה ה� ת ר�ע� יו א� ח� צ�אן א� הוא ב� ר ו ע� ת נ� א�

י נ� ה ב ה� ל ת ב� א� י ו נ� ה ב פ� ל י ז� ש� יו נ א אב� ב� י� ף ו� יוס�ת ם א� ת� ב� ה ד� ע� ל ר� ם: א� יה� ב� א2

3. Israel amaba a Iosef más que a cualquiera de sus otros hijos, puesto que él era el hijo de su vejez. Le hizo [a Iosef] un largo abrigo de colores muy vivos.

 

ל ג. א� ר� יש ב ו ת אה� ף א� ל יוס� כ� יו מ� נ� י ב� ן כ� ים ב� נ� ק> זה לו הוא ש� ע� ת לו ו נ� �ת ים: כ ס� פ�

4. Cuando sus hermanos se dieron cuenta de que su padre lo amaba más que a todo el resto, comenzaron a odiarlo. No podían decirle una palabra pacífica.

 

או ד. ר י� יו ו� ח� י א� ב א�תו כ� ם אה� יה� ב� ל א2 כ� יו מ� ח� א�או נ ש י� לא א�תו ו� לו ו כ רו י� ב לם: ד� ש� ל

5. Entonces Iosef tuvo un sueño, y cuando se lo contó a sus hermanos, lo odiaron aún más.

 לם ה. ח2 י� ף ו� לום יוס� ד ח2 ג� י� יו ו� ח� א� פו ל יוס� עוד ו�

נ�א א�תו: ש

6. “Escuchen el sueño que he tenido –les dijo–.   ר ו. י�אמ� ם ו� יה� ל� עו א2 מ א ש� לום נ� ח2 ה ה� ז� ר ה� ש� א2

י: ת� מ ל� ח�

7. Atábamos gavillas en el campo, cuando mi gavilla súbitamente se levantó erguida. Las gavillas de ustedes formaron un círculo alrededor de mi gavilla, y se inclinaron ante ella”.

 

ה ז. נ� ה� נו ו ח נ� ים א2 מ� ל א� ים מ מ� ל> תוך א2 ה ב ד� ש� ה�ה נ� ה� ה ו מ� י ק� ת� מ� ל> ם א2 ג� ה ו ב� צ� ה נ� נ� ה� ה ו ינ� ב� ס> ת

ם יכ� מ�ת� ל> � א2 ין ו� ח2 ת� ש ת� י: ו� ת� מ� ל> א2 ל�

8. “¿Quieres ser nuestro rey? –replicaron los hermanos–. ¿Tienes la intención de gobernar sobre nosotros?”. Por causa de sus sueños y sus palabras, lo odiaron todavía más.

 

רו ח. י�אמ יו לו ו� ח� לך א� מ� לך ה2 מ ינו ת� ל� ם ע� א�שול ש�ל מ� מ נו ת� פו ב� יוס� נ�א עוד ו� ל א�תו ש ע�

יו למ�ת� ל ח2 ע� יו: ו ר� ב� ד

9. Tuvo otro sueño y se lo contó a sus hermanos. “Acabo de tener otro sueño –dijo–. El sol, la luna y once estrellas se inclinaban ante mí”.

 

לם ט. ח2 י� לום עוד ו� ר ח2 ר אח� פ� ס� י יו א�תו ו� ח� א� לר י�אמ� ה ו� נ� י ה� ת� מ ל� לום ח� ה עוד ח2 נ� ה� ש ו מ� ש� ה�ח� ר� י� ה� ד ו אח� ר ו ש� ים ע� ב� ים כוכ� ו� ח2 ת� ש י: מ� ל�

10. Cuando se lo contó a su padre y a sus hermanos, su padre lo regañó y dijo: “¿Qué clase de sueño tuviste? ¿Quieres que yo, tu madre y tus hermanos vengamos y nos prosternemos sobre el suelo ante ti?”.

 

ר י. פ� ס� י ל ו� יו א� ל אב� א� יו ו ח� ר א� ע� ג י� יו בו ו� אב�ר י�אמ� ה לו ו� לום מ� ח2 ה ה� ז� ר ה� ש� ת� א2 מ ל� בוא ח� ה2

בוא י נ� נ� ך א2 מ א� יך ו אח� ות ו ח2 ת� ש ה� ך ל ה: ל צ� אר

11. Sus hermanos se pusieron muy celosos de él, mas su padre pospuso el juicio.

 או יא. נ ק� י יו בו ו� ח� יו א� אב� ר ו מ� ת ש� ר: א� ב� ד� ה�

12. Los hermanos [de Iosef] salieron a cuidar de las ovejas de su padre en Shjem.

 כו יב. ל י� יו ו� ח� עות א� ר ת ל� ם צ�אן א� יה� ב� ם: א2 כ� ש ב�

13. Israel le dijo a Iosef: “Creo que tus hermanos tienen las ovejas en Shjem. Me gustaría que vayas a ellos”. “Estoy listo”, replicó [Iosef].

 ר יג. י�אמ� ל ו� א� ר� ל יש ף א� לוא יוס� יך ה2 ים אח� ר�ע�

ם כ� ש ה ב� כ� ך ל ח2 ל� ש א� ם ו יה� ל� ר א2 י�אמ� י: לו ו� נ� נ� ה�

14. “Entonces ve cómo les va a tus hermanos y a las ovejas –dijo [Israel]– . Tráeme un informe”. [Israel], de este modo, lo envió desde el valle de Jevrón, y [Iosef] llegó a Shjem.

 

ר יד. י�אמ� ך לו ו� א ל� ה נ� א� ת ר לום א� יך ש ת אח� א� ולום צ�אן ש י ה� נ� ב� ש� ה2 ר ו� ב� הו ד� ח� ל� ש י� ק ו� מ� ע� מ�רון ב ב�א ח� י� ה: ו� מ� כ� ש

15. Un extraño lo encontró andando a ciegas en los campos. “¿Qué buscas?”, preguntó el extraño.

 הו טו. א� צ� מ י� יש ו� ה א� נ� ה� ה ו ע� �ה ת ד� ש� הו ב� אל� ש י� ו�

יש א� אמ�ר ה� ה ל� ש: מ� ק� ב� ת

16. “Busco a mis hermanos –respondió Iosef–. Quizá puedas decirme dónde cuidan de las ovejas”.

 ר טז. י�אמ� ת ו� י א� י אח� כ� �ש אנ ק� ב� ה מ יד� ג� א ה� י נ� ל�

ה �יפ ם א� ים: ה� ר�ע�

17. “Ya salieron de esta región –dijo el hombre–. Oí que planeaban ir a Dotán. Iosef fue tras sus hermanos y los halló en Dotán.

 ר יז. י�אמ� יש ו� א� עו ה� ס ה נ� ז� י מ� י כ� ת� ע מ� ים ש� ר� מ � א

ה כ� ל ה נ� נ� י ך ד�ת� ל� י� ף ו� ר יוס� יו אח� ח� ם א� א� צ� מ י� ו�ן: ד�ת� ב

18. Lo vieron a la distancia, y antes de que los alcanzara, conspiraban para matarlo.

 או יח. ר י� ח�ק א�תו ו� ר� ם מ� ר� ט� ב וב ר� ם יק יה� ל� א2

לו כ נ� ת י� יתו: א�תו ו� מ� ה2 ל�

19. “¡Aquí viene el soñador! –se dijeron el uno al otro–.

 רו יט. י�אמ יש ו� ל א� יו א� ה אח� נ� ל ה� ע� למות ב� ח2 ה�

ה ז� ל� א: ה� ב�

20. ¡Ahora tenemos la oportunidad! Matémoslo y echémoslo en uno de los pozos. Podemos decir que lo comió una bestia salvaje. ¡Entonces veamos qué llegará a ser de sus sueños!”.

 

ה כ. ת� ע� כו ו הו | ל ג� ר ה� נ� הו ו כ� ל� ש נ� ד ו אח� ב�רות ב ה�נו ר אמ� ה ו י� ה ח� ע� הו ר� ת ל� כ� ה א2 א� ר נ� ה ו יו מ� ה י�

יו: למ�ת� ח2

21. Reuvén oyó estas palabras y trató de rescatar [a Iosef]. “¡No lo matemos!”, dijo.

 ע כא. מ� ש י� ן ו� אוב� הו ר ל� צ� י� ם ו� ד� י� ר מ� י�אמ� נו לא ו� כ� נ�

ש: פ� נ�

22. Reuvén trató de razonar con sus hermanos. “No cometan derramamiento de sangre. Pueden echarlo en este pozo en el desierto, y no tendrán que poner mano sobre él”. Su plan era rescatar [a Iosef] de [sus hermanos] y llevarlo de vuelta a su padre.

 

ר כב. י�אמ� ם ו� ה� ל� ן א2 אוב� כו אל | ר פ ש ם ת� ד�יכו ל� ש ל א�תו ה� בור א� ה ה� ז� ר ה� ש� ר א2 ב� ד מ� ד ב� י� ו

חו אל ל ש ן בו ת� ע� מ� יל ל צ� ם א�תו ה� ד� י� יבו מ� ש� ה2 ל�ל יו: א� אב�

23. Cuando Iosef vino a sus hermanos, lo despojaron del largo abrigo de colores muy vivos que vestía.

 י כג. ה� י ר ו� ש� א2 א כ� ף ב� ל יוס� יו א� ח� יטו א� ש� פ י� ת ו� א�

ף ת יוס� תו א� נ ת� ת כ> ת א� נ� �ת ים כ ס� פ� ר ה� ש� יו: א2 ל� ע�

24. Lo tomaron y lo echaron en el pozo. El pozo estaba vacío; no había agua en él.

 הו כד. ח> ק� י� כו ו� ל� ש י� ה א�תו ו� ב�ר� בור ה� ה� ק ו ין ר� בו א�

ים: מ�

25. Los [hermanos] se sentaron y tuvieron una comida. Cuando alzaron los ojos, vieron que una caravana árabe venía de Guilad. Los camellos llevaban goma, bálsamo y resina, transportándolos a Egipto.

 

בו כה. ש י� ל ו� כ� א� ם ל� ח� או ל� ש י� ם ו� יה� ינ� או ע� ר י� ו�ה נ� ה� ת ו ח� ר �ים א אל� ע� מ אה יש ד ב� ע� ל ג� ם מ� יה� ל� מ� וג

ים א� כ�את נ�ש י נ ר� לט וצ ים ו� כ� יד הול הור� לה: מ� י ר� צ מ�

26. Iehudá les dijo a sus hermanos: “¿Qué ganaremos si matamos a nuestro hermano y cubrimos su sangre?

 ר כו. י�אמ� ה ו� הוד� ל י יו א� ח� ה א� ע מ� צ� י ב� ר�ג כ� ה2 נ�ת ינו א� ינו אח� ס� כ� ת ו מו: א� ד�

27. Vendámoslo a los árabes y no le hagamos daño con nuestras propias manos. Después de todo, es nuestro hermano, nuestra propia carne y sangre”. Sus hermanos concordaron.

 

כו כז. נו ל ר� כ מ נ� ים ו אל� ע� מ ש י� נו ל� ד� י� י אל ו ה� בו תי ינו כ� נו אח� ר� ש� עו הוא ב מ ש י� יו: ו� ח� א�

28. Los extraños, que resultaron ser mercaderes midianitas, se aproximaron, y [los hermanos] sacaron a Iosef del pozo. Lo vendieron a los árabes por veinte piezas de plata. [Estos árabes midianitas] iban a llevar a Iosef a Egipto.

 

רו כח. ב ע� י� ים ו� ש� נ� ים א2 נ� י� ד ים מ� ר� ח2 �כו ס ש מ י� ו�לו ע2 י� ת ו� ף א� ן יוס� בור מ� רו ה� כ מ י� ת ו� ף א� יוס�

ים אל� ע� מ ש י� ים ל� ר� ש ע� ף ב ס� יאו כ� ב� י� ת ו� ף א� יוס�ה: מ� י ר� צ מ�

29. Cuando Reuvén retornó al pozo, Iosef ya no estaba allí. [Reuvén] rasgó sus ropas en señal de pena.

 ב כט. ש� י� ן ו� אוב� ל ר בור א� ה ה� נ� ה� ין ו ף א� בור יוס� ב�

ע ר� ק י� ת ו� יו: א� ד� ג� ב

30. Retornó a sus hermanos. “¡El muchacho se ha ido! –exclamó–. Y yo; ¿adónde puedo ir?”.

 ב ל. ש� י� ל ו� יו א� ח� ר א� י�אמ� ד ו� ל� י� נו ה� ינ� י א� נ� א2 ה ו� אנ�

י נ� א: א2 ב�

31. [Los hermanos] tomaron el abrigo de Iosef. Mataron una cabra y mojaron el abrigo en la sangre.

 חו לא. ק י� ת ו� ת א� נ� �ת ף כ טו יוס� ח2 ש י� יר ו� ע� ים ש ז� ע�

לו ב ט י� ת ו� ת א� נ� �ת כ> ם: ה� ד� ב�

32. Mandaron el largo abrigo de colores muy vivos, y fue llevado a su padre. “Hallamos esto –explicaron [los hermanos cuando retornaron]–. Trata de identificarlo. ¿Es o no el abrigo de tu hijo?”.

 

חו לב. ל ש� י ת ו� ת א� נ� �ת ים כ ס� פ� יאו ה� ב� י� ל ו� א�ם יה� ב� רו א2 י�אמ אנו ז�את ו� צ� ר מ� כ� א ה� ת נ� נ� �ת כ ה�

ך נ וא ב� ם ה� לא: א�

33. [Iaakov inmediatamente] lo reconoció. “¡Es el abrigo de mi hijo! – gritó–. ¡Una bestia salvaje debe de haberlo comido! ¡Mi Iosef ha sido desgarrado en pedazos!”.

 

ה לג. יר� כ� י� ר ו� י�אמ� ת ו� נ� �ת י כ נ� ה ב י� ה ח� ע� הו ר� ת ל� כ� א2ר�ף ף ט� ף: ט�ר� יוס�

34. Rasgó sus ropas en señal de pena y se puso arpillera. Se mantuvo en duelo durante muchos días.

 ע לד. ר� ק י� ק�ב ו� ע2 יו י� לת� מ ם ש� ש� י� ק ו� יו ש� נ� ת מ� ב

ל ב� א� ת י� ל ו� נו ע� ים ב מ� ים: י� ב� ר�

35. Todos sus hijos e hijas trataron de consolarlo, mas él se rehusó a ser consolado. “Descenderé a la tumba llorando por mi hijo”, dijo. Lloró por [su hijo] como sólo un padre podía hacerlo.

 

מו לה. ק> י� ל ו� יו כ� נ� ל ב� כ� יו ו ת� �נ מו ב ח2 נ� ן ל א� מ� י ו�ם ח� נ� ת ה� ר ל י�אמ� י ו� ד כ� ר� ל א� י א� נ� ל ב ה אב� ל� �א ש

ך ב י� יו: א�תו ו� אב�

36. Los midanitas vendieron [a Iosef] en Egipto a Potifar, uno de los oficiales del faraón, capitán de la guardia.

 ים לו. נ� ד� מ ה� רו ו כ ל א�תו מ� ים א� ר� צ ר מ� יפ� פוט� ל

יס ר� ע�ה ס ר ר פ� ים: ש� ח� ב� ט� ה�

Capítulo 38

1. Por este tiempo, Iehudá dejó a sus hermanos. Se hizo amigo de un hombre de Adulam con el nombre de Jirá.

 י א. ה� י ת ו� ע� וא ב� ה� ד ה� ר� י� ה ו� הוד� ת י א� יו מ� ח� ט א� י� ו�ד יש ע� י א� מ� ל� ד> מו ע2 ה: וש יר� ח�

2. Allí Iehudá conoció a la hija de un mercader llamado Shúa. Se casó con ella y vino a ella.

 א ב. ר י� ם ו� ה ש� הוד� ת י יש ב� י א� נ� ע2 נ� מו כ שוע� וש

ה� ח� ק� י� ב�א ו� י� : ו� יה� ל� א�

3. Quedó encinta y tuvo un hijo. Él llamó al niño Er.

 ר ג. ה� ת� ד ו� ל� ת� ן ו� א ב� ר� ק י� ת ו� מו א� ר: ש ע�

4. Ella quedó encinta nuevamente, y tuvo otro hijo. Lo llamó Onán.

 ר ד. ה� ת� ד עוד ו� ל� ת� ן ו� א ב� ר� ק ת� ת ו� מו א� ן: ש אונ�

5. Dio a luz un hijo una vez más, y lo llamó Shelá. [Iehudá] estaba en Kziv cuando ella dio a luz a [este niño].

 ף ה. ס� �ת ד עוד ו� ל� ת� ן ו� א ב� ר� ק ת� ת ו� מו א� ה ש ל� ש�

ה י� ה� יב ו ז� כ ה ב� ת� ד ל� א�תו: ב

6. Iehudá tomó una mujer para Er su primogénito, y el nombre de ella era Tamar.

 ח ו. ק� י� ה ו� הוד� ה י ש� ר א� ע� כורו ל ה ב מ� ר: וש מ� ת�

7. Er el primogénito de Iehudá era malo a los ojos de Dios, y Dios lo hizo morir.

 י ז. ה� י ר ו� כור ע� ה ב הוד� ע י י ר� ינ� ע� ה ב ו� �ה הו י ת� מ� י ו�

ה: ו� �ה י

8. Iehudá le dijo a Onán: “Cásate con la mujer de tu hermano, y de este modo cumple el deber de un cuñado para ella. Entonces criarás hijos para mantener vivo [el nombre] de tu hermano”.

 

ר ח. י�אמ� ה ו� הוד� ן י אונ� ל ב�א ל ת א� ש� יך א� ם אח� ב� י� וה ם א�ת� ק� ה� ע ו ר� יך: ז� אח� ל

9. Onán, no obstante, comprendió que los hijos no llevarían su nombre. Por consiguiente, siempre que venía a la mujer de su hermano, dejaba que [la simiente] fuera desperdiciada sobre el suelo, como para no tener hijos en nombre de su hermano.

 

ע ט. ד� י� ן ו� י אונ� ה לו לא כ� י� ע יה ר� ז� ה ה� י� ה� ם ו א א� ב�ל ת א� ש� יו א� ת אח� ח� ש� ה ו צ� י אר ת� ל ב� ן ל ת� ע נ ר� ז�

יו: אח� ל

10. Lo que hizo era malo a los ojos de Dios, y también lo hizo morir a él.

 ע י. ר� י� י ו� ינ� ע� ה ב ו� �ה ר י ש� ה א2 ש� ת ע� מ� י� ם ו� א�תו: ג�

11. Iehudá le dijo a su nuera Tamar: “Vive como viuda en la casa de tu padre hasta que mi hijo Shelá haya crecido”. Se estaba desembarazando

  ר יא. י�אמ� ה ו� הוד� ר י מ� ת� תו ל ל� י כ� ב� ה ש נ� מ� ית אל ב�יך ד אב� ל ע� ד� ה יג ל� י ש� נ� י ב ר כ� ן אמ� מות פ� ם י� ג�

de ella porque le preocupaba que [Shelá], también, muriera como sus hermanos. Tamar se fue y vivió en la casa de su padre.

יו הוא ח� א� ך כ ל� ת� ר ו� מ� ב ת� ש� ת� ית ו� : ב� יה� אב�

12. Pasó un largo tiempo, y la mujer de Iehudá, la hija de Shúa, murió. Iehudá buscó consuelo, y fue a supervisar a sus esquiladores en Timná, junto con su amigo, Jirá el adulamita.

 

בו יב. ר י� ים ו� מ� י� ת ה� מ� ת� ת ו� ת שוע� ב� ש� ה א� הוד� ים ח� נ� י� ה ו� הוד� ל י ע� י� ל ו� י ע� ז� ז �ה הוא צ�אנו ג יר� ח� והו ע� י ר� מ� ל� ד> ע2 ה: ה� ת� נ� מ ת�

13. A Tamar se le dijo que su suegro iba a Timná a esquilar sus ovejas.

 ד יג. ג� י> ר ו� מ� ת� אמ�ר ל ה ל� נ� יך ה� מ� ה ח� ל� �ה ע ת� נ� מ ת�ז �ג צ�אנו: ל�

14. Se sacó su vestimenta de viuda, y se cubrió con un velo. De este modo disfrazada, se sentó a la entrada de Pozos Mellizos (Einaim) en el camino a Timná. Había visto que Shelá había crecido, y ella no le había sido dada a él por mujer.

 

ר יד. ס� ת� י ו� ד� ג ה ב� נות� מ יה� אל ל� ע� ס מ� כ� ת יף ו� ע� צ� ב�ף ל� ע� ת ת� ב ו� ש� ת� ח ו� ת� פ� ים ב ינ� ר ע� ש� ל א2 ך ע� ר� ד�ה ת� נ� מ י ת� ה כ� ת� א2 י ר� ל כ� ד� ה ג� ל� וא ש� ה� ה לא ו נ� ת נ�

ה: לו ש� א� ל

15. Iehudá la vio, y debido a que ella se había cubierto el rostro, supuso que era una prostituta.

 ה� טו. א� ר י� ה ו� הוד� ה� י ב� ש ח י� ה ו� זונ� י ל ה כ� ת� ס כ�

: יה� נ� פ�

16. Se desvió hacia ella en el camino, no comprendiendo que era su propia nuera. “¡Hola! –dijo él–. Déjame venir a ti”. “¿Qué me darás si vienes a mí?”.

 

ט טז. י� יה� ו� ל� ל א� ך א� ר� ד� ר ה� י�אמ� ה ו� ב� א ה� אבוא נ�יך ל� י א� ע לא כ� ד� י י� תו כ� ל� וא כ� ר ה� ת�אמ� ה ו� ן מ� ת� ת�

י י ל� בוא כ� י: ת� ל� א�

17. “Te enviaré un cabrito del rebaño”. “Pero debes darme algo como garantía hasta que lo envíes”.

 ר יז. י�אמ� י ו� כ� �ח אנ ל� ש� י א2 ד� ים ג ז� ן ע� צ�אן מ� ה�

ר ת�אמ� ם ו� ן א� ת� בון ת� ר� ד ע� ך: ע� ח� ל ש�

18. “¿Qué quieres como garantía?”. “Tu sello, tu pañoleta y el bastón en tu mano”, respondió ella. Se los dio y vino a ella, haciendo que quedara encinta.

 

ר יח. י�אמ� ה ו� בון מ� ר� ע� ר ה� ש� ן א2 ת� ך א� ר ל� ת�אמ� ו�ך מ ת� �ך ח יל� ת� ך ופ ט ר ומ� ש� ך א2 ד� י� ן ב ת� י� ה ו� ב�א ל� י� ו�

יה� ל� ר א� ה� ת� לו: ו�

19. Ella se levantó y se fue, sacándose el velo y poniéndose nuevamente su vestimenta de viudez.

 ם יט. ק� ת� ך ו� ל� ת� ר ו� ס� ת� ה ו� יפ� ע� יה� צ ל� ע� ש מ� ב� ל ת� ו�

י ד� ג ה: ב� נות� מ אל

20. Iehudá llevó el cabrito con su amigo el aduladita a fin de recobrar la garantía de la mujer, mas [su amigo] no pudo hallarla.

 ח כ. ל� ש י� ה ו� הוד� ת י י א� ד� ים ג ז� ע� ד ה� י� הו ב ע� ר�

י מ� ל� ד> ע2 ת ה� ח� ק� בון ל� ר� ע� ד ה� י� ה מ� ש� א� לא ה� וה: א� צ� מ

21. [El amigo] le preguntó a la gente de la zona: ¿Dónde está la prostituta religiosa? Estaba cerca

  אל כא. ש י� ת ו� י א� ש� ה אנ מ� �ק אמ�ר מ ה ל� י� א�ה ש� ד� ק וא ה� ים ה� ינ� ע� ל ב� ך ע� ר� ד� רו ה� י�אמ לא ו�

de Pozos Mellizos (Einaim), junto al camino”. “No había ninguna prostituta religiosa aquí”, respondieron.

ה ת� י ה ה� ז� ה: ב� ש� ד� ק

22. Retornó a Iehudá y dijo: “No pude hallar [a la mujer]. Los hombres de la zona dijeron que no había allí ninguna prostituta sagrada”.

 ב כב. ש� י� ל ו� ה א� הוד� ר י י�אמ� יה� לא ו� את� צ� ם מ ג� ו

י ש� קום אנ מ� רו ה� ה לא אמ ת� י ה ה� ז� ה: ב� ש� ד� ק

23. “Que se quede ella [con la garantía] –replicó Iehudá–. No queremos volvernos un hazmerreír. Traté de enviarle el cabrito, pero no pudiste hallarla”.

 

ר כג. י�אמ� ה ו� הוד� ח י ק� ה ת� ן ל� ה פ� י� ה בוז נ� ה ל� נ� ה�י ת� ח ל� י ש� ד� ג ה ה� ז� ה ה� ת� א� ה: לא ו את� צ� מ

24. Pasaron cerca de tres meses, y se le dijo a Iehudá: “Tu nuera ha estado comportándose libertinamente. Ha quedado encinta de su libertinaje”. “Sáquenla y hagan que se la queme”, dijo Iehudá.

 

י כד. ה� י לש ו� ש מ� ים | כ ש� ד� Eד ח ג� י> ה ו� יהוד� אמ�ר ל� ל�ה ת� נ ר ז� מ� ך ת� ת� ל� ם כ� ג� ה ו נ� ה ה� ר� ים ה� נונ� ז ר ל� י�אמ� ו�

ה הוד� יאוה� י ף: הוצ� ר� ש� ת� ו

25. Cuando se la sacaba, envió [la garantía] a su suegro con el mensaje: “Estoy encinta del hombre que es el poseedor de estos artículos”. [Cuando Iehudá vino a ella], ella dijo: “Si te place, identifica [estos objetos]. ¿Quién es el poseedor de este sello, esta pañoleta y este bastón?”.

 

וא כה. את ה� יא מוצ� ה� ה ו ח� ל ל ש� יה� א� מ� אמ�ר ח� ל�יש א� ר ל ש� ה א2 ל� י לו א� כ� �ה אנ ר� ר ה� ת�אמ� ר ו� כ� א ה� נ�

י מ� ת ל מ� ת� �ח ים ה� יל� ת� פ ה� ה ו ט� מ� ה� ה: ו ל� א� ה�

26. Iehudá los reconoció de inmediato. “¡Ella es más inocente que yo! – dijo–. Lo hizo porque no le di a mi hijo Shelá”. No volvió a tener intimidad con ella.

 

ר כו. כ� י� ה ו� הוד� ר י י�אמ� ה ו� ק� ד י צ� נ� מ� י מ� ל כ� ן ע� לא כ�יה� ת� ת� ה נ ל� ש� י ל נ� לא ב ף ו ס� ה: עוד י� ת� ע ד� ל

27. Cuando le llegó el tiempo de dar a luz, había mellizos en su matriz.

 י כז. ה� י ת ו� ע� ה ב ת� ד ה ל� נ� ה� ים ו אומ� ה: ת נ� ט ב� ב

28. Mientras paría, uno de ellos sacó un brazo. La partera lo agarró y ató un hilo carmesí sobre él. “Éste salió primero”, anunció.

 י כח. ה� י ה ו� ת� ד ל� ן ב ת� י� ד ו� ח י� ק� ת� ת ו� ד� ל� י� מ ש�ר ה� ק ת� ו�ל דו ע� י י� נ� אמ�ר ש� ה ל� א ז� צ� ה: י� אש�נ� ר�

29. Retiró su mano, y entonces salió su hermano. “¡Te has afirmado con suma prepotencia (péretz)!”, dijo. [Iehudá] llamó al niño Péretz.

 

י כט. ה� י יב ו� ש� מ� דו | כ ה י� נ� ה� א ו צ� יו י� ר אח� ת�אמ� ו�ה ת� מ� צ ר� יך פ� ל� ץ ע� ר� א פ� ר� ק י� מו ו� ץ: ש ר� פ�

30. Entonces nació su hermano, con el hilo carmesí en la mano. [Iehudá] lo llamó Zéraj.

 ר ל. אח� א ו צ� יו י� ר אח� ש� ל א2 דו ע� י י� נ� ש� א ה� ר� ק י� ו�

מו ח: ש ר� ז�

Capítulo 39

1. Iosef había sido bajado a Egipto, y Potifar, uno de los oficiales egipcios del faraón, el capitán de la guardia, lo había comprado de los árabes que lo habían llevado allí.

 

ף א. יוס� ד ו ה הור� מ� י ר� צ הו מ� נ� ק י� ר ו� יפ� יס פוט� ר� סע�ה ר ר פ� ים ש� ח� ב� ט� יש ה� י א� ר� צ ד מ� י� מ�

ים אל� ע� מ ש י� ר ה� ש� הו א2 ד> ה: הור� מ� ש�

2. Dios estaba con Iosef, e hizo que fuera muy exitoso. Pronto estaba trabajando en la propia casa de su amo.

 י ב. ה� י ה ו� ו� �ה ת י ף א� י יוס� ה� י יש ו� יח� א� ל� צ י מ� ה� י ו�

ית ב� יו ב ד�נ� י: א2 ר� צ מ� ה�

3. Su amo se dio cuenta de que Dios estaba con [Iosef], y que Dios concedía éxito a todo lo que hacía.

 א ג. ר י� יו ו� ד�נ� י א2 ה כ� ו� �ה תו י כ�ל א� ר ו ש� ה הוא א2 ע�ש�

ה ו� �ה יח� י ל� צ דו: מ� י� ב

4. Iosef ganó favor con [su amo] y antes de que pasara mucho tiempo, se lo nombró como siervo personal [de su amo]. [Su amo] lo puso a cargo de su casa, dándole la responsabilidad de todo lo que poseía.

 

א ד. צ� מ י� ף ו� ן יוס� יו ח� ינ� ע� ת ב ר� ש� י הו א�תו ו� ד� ק� פ י� ו�ל יתו ע� ל ב� כ� ש ו ן לו י� ת� דו: נ� י� ב

5. Y tan pronto como [su amo] lo hubo puesto a cargo de su casa y posesiones, Dios bendijo al egipcio por causa de Iosef. La bendición de Dios estuvo en todo lo que tenía [el egipcio], tanto en la casa como en el campo.

 

י ה. ה� י אז ו� יד מ� ק� פ יתו א�תו ה� ב� ל ב ע� ל ו ר כ� ש� א2ש ך לו י� ר� ב� י ה ו� ו� �ה ת י ית א� י ב� ר� צ מ� ל ה� ל� ג ף ב� יוס�

י ה� י ת ו� כ� ר ה ב� ו� �ה ל י כ� ר ב ש� ש א2 ית לו י� ב� ה: ב� ד� ש� וב�

6. [Su amo] dejó todos sus asuntos en manos de Iosef, a excepción de la comida que él mismo comía. No se preocupó de nada de lo que [Iosef] hacía. Entretanto, Iosef creció llegando a ser de buena complexión y bien parecido.

 

ב ו. �ז ע2 י� ל ו� ר כ� ש� ד לו א2 י� ף ב לא יוס� ע ו ד� תו י� א�ה אומ� י מ ם כ� ם א� ח� ל� ר ה� ש� ל הוא א2 י אוכ� ה� י ו�

ף ה יוס� פ� ה ת�אר י יפ� ה: ו� א� ר מ�

7. Con el transcurso del tiempo, la mujer de su amo puso los ojos en Iosef. “Duerme conmigo”, dijo.

 י ז. ה� י ר ו� ים אח� ר� ב� ד ה ה� ל� א� א ה� ש� ת� ת ו� ש� יו א� ד�נ� א2

ת יה� א� ינ� ל ע� ף א� ר יוס� ת�אמ� ה ו� ב� כ י: ש� מ� ע�

8. Él se negó inflexiblemente. Razonó con la mujer de su amo: “Mi amo ni siquiera sabe qué hago en la casa. Me ha confiado todo lo que posee.

 

ן ח. א� מ� י ר ו� י�אמ� ל | ו� ת א� ש� יו א� ד�נ� ן א2 י ה� ד�נ� לא א2ע ד� י י� ת� ה א� ית מ� ב� כ�ל ב� ר ו ש� ש א2 ן לו י� ת� י: נ� ד� י� ב

9. Nadie en esta casa tiene más poder del que tengo yo. No me ha retenido nada en absoluto, excepto tú: su mujer. ¿Cómo podría yo cometer un mal tan grande? ¡Sería un pecado ante Dios!”.

 

נו ט. ינ� דול א� ית ג� ב� ה ב� ז� י ה� נ� מ� לא מ� ך ו ש� י ח� נ� מ� מ�ה אומ� י מ ם כ� ך א� ר אות� ש� א2 ת ב� תו א� ש יך א� א� וה ש� ע� ה א� ע� ר� ה ה� ד�ל� ג ז�את ה� י ה� את� ט� ח� ים: ו אלה� ל�

10. Le hablaba a Iosef todos los días, mas él no le prestaba atención. Ni siquiera se acostaba junto a ella ni pasaba tiempo con ella.

 י י. ה� י ה ו� ר� ב ד� ל כ ף א� לא | יום יום יוס� ע ו מ� ש�

יה� ל� ב א� כ� ש ה ל� ל� צ יות א� ה ה: ל� מ� ע�

11. En un día tal, [Iosef] llegó a la casa para hacer su trabajo. Nadie del personal de la casa estaba adentro.

 י יא. ה� י יום ו� ה� ה כ ז� ב�א ה� י� ה ו� ת� י ב� שות ה� ע2 ל�

תו אכ ל� ין מ א� יש ו י א� ש� אנ ית מ� ב� ם ה� ית: ש� ב� ב�

12. [La mujer] lo agarró de su manto. “¡Duerme conmigo!”, suplicó. Él se escapó de ella, dejando su manto en la mano de ella, y huyó hacia afuera.

 

הו יב. ש� פ ת ת� דו ו� ג ב� אמ�ר ב ה ל� ב� כ י ש� מ� ז�ב ע� ע2 י� ו�דו ג ה ב� ד� י� ס ב נ� י� א ו� צ� י� ה: ו� חוצ� ה�

13. Cuando ella se dio cuenta de que él había dejado su manto en la mano de ella y huido hacia afuera,

 י יג. ה� י ה ו� אות� ר י כ� ב כ� ז� דו ע� ג ה ב� ד� י� ס ב נ� י� ו�

ה: חוצ� ה�

14. llamó a los siervos de su casa. “¡Vean! – dijo–. ¡Nos trajo un hebreo para jugar engañosamente con nosotros! Vino a violarme, ¡pero yo grité tan alto como pude!

 

א יד. ר� ק ת� י ו� ש� אנ ה ל ית� ר ב� ת�אמ� ם ו� ה� אמ�ר ל� ל�או יא ר ב� נו ה� יש ל� י א� ר� ב ק ע� ח� צ� נו ל א ב� י ב� ל� א�

ב כ� ש י ל� מ� א ע� ר� ק א� קול ו� דול: ב ג�

15. ¡Cuando me oyó gritar y llamar por ayuda, corrió hacia afuera y dejó su manto conmigo!”.

 י טו. ה� י עו ו� מ ש� י כ י כ� ימ�ת� ר� י ה2 א קול� ר� ק א� ז�ב ו� ע2 י� ו�

דו ג י ב� ל� צ ס א� נ� י� א ו� צ� י� ה: ו� חוצ� ה�

16. Mantuvo el manto [de Iosef] consigo hasta que el amo de él llegara a la casa,

 ח טז. נ� ת� דו ו� ג ה ב� ל� צ ד א� יו בוא ע� ד�נ� ל א2 יתו: א� ב�

17. y le contó la misma historia. “¡El esclavo hebreo que nos trajiste vino a jugar engañosamente conmigo!

 ר יז. ב� ד� ת יו ו� ל� ים א� ר� ב� ד ה כ� ל� א� אמ�ר ה� א ל� י ב� ל� א�

ד ב� ע� י ה� ר� ב ע� ר ה� ש� את� א2 ב� נו ה� ק ל� ח� צ� י: ל ב�

18. ¡Cuando grité y llamé por ayuda, huyó hacia afuera, dejando su manto conmigo!”.

 י יח. ה� י י ו� ימ� ר� ה2 י כ� א קול� ר� ק א� ז�ב ו� ע2 י� דו ו� ג י ב� ל� צ א�

ס נ� י� ה: ו� חוצ� ה�

19. Cuando su esposo oyó el relato de la mujer de él y su descripción del incidente, se puso furioso.

 י יט. ה� י ע� ו� �מ ש יו כ� ד�נ� ת א2 י א� ר� ב תו ד� ש ר א� ש� א2

ה ר� ב יו ד� ל� אמ�ר א� ים ל� ר� ב� ד ה כ� ל� א� ה ה� ש� י ע� ל�ך ד� ב ר ע� ח� י� פו: ו� א�

20. El amo de Iosef lo hizo arrestar, y lo puso en el calabozo donde eran mantenidos los prisioneros del rey. Había de permanecer en ese calabozo.

 

ח כ. ק� י� י ו� ד�נ� ף א2 הו א�תו יוס� נ� ת י� ל ו� ית א� ר ב� ס�ה� ה�קום ר מ ש� י א2 יר� ס� ך אסורי כתיב א2 ל� מ� ים ה� סור� א2

י ה� י ם ו� ית ש� ב� ר: ב ס�ה� ה�

21. Dios estaba con Iosef, y le mostró benevolencia, haciendo que hallara favor con el

  י כא. ה� י ה ו� ו� �ה ת י ף א� ט יוס� י� יו ו� ל� ד א� ס� ן ח� ת� י� נו ו� ח�

alcaide del calabozo. י ינ� ע� ר ב ית ש� ר: ב� ס�ה� ה�

22. Pronto, el alcaide había puesto a todos los prisioneros del calabozo a cargo de Iosef. [Iosef] tomó cuidado de todo lo que tenía que hacerse.

 ן כב. ת� י� ר ו� ית ש� ר ב� ס�ה� ד ה� י� ף ב ת יוס� ל א� כ�

ם יר� ס� א2 ר ה� ש� ית א2 ב� ר ב ס�ה� ת ה� א� ל ו ר כ� ש� א2ים ם ע�ש� ה הוא ש� י� ה: ה� ע�ש�

23. El alcaide no tenía que atender nada que estuviera bajo el cuidado [de Iosef]. Dios estaba con [Iosef], y Dios le concedió éxito en todo lo que hacía.

 

ין כג. ר א� ית | ש� ר ב� ס�ה� ה ה� ת ר�א� ל א� ה כ� אומ� מדו י� ר ב ש� א2 ה ב� ו� �ה תו י ר א� ש� א2 ה הוא ו� ה ע�ש� ו� �ה י

: יח� ל� צ מ�

Capítulo 40

1. Poco después de esto, el copero y el panadero del rey de Egipto ofendieron a su amo, quien era el rey de Egipto.

 י א. ה� י ר ו� ים אח� ר� ב� ד ה ה� ל� א� או ה� ט ה ח� ק� ש ך מ� ל� מ�

ים ר� צ ה מ� א�פ� ה� ם ו יה� ד�נ� א2 ך ל� ל� מ� ים: ל ר� צ מ�

2. El faraón se encolerizó con sus dos cortesanos, el jefe de los coperos y el jefe de los panaderos,

 צ�ף ב. ק י� ע�ה ו� ר ל פ� י ע� נ� יו ש יס� ר� ל ס� ר ע� ש�

ים ק� ש מ� ל ה� ע� ר ו ים: ש� אופ� ה�

3. y los hizo arrestar. Se los puso en la casa del capitán de la guardia, en el mismo calabozo en que estaba aprisionado Iosef.

 ן ג. ת� י� ם ו� ר א�ת� מ� ש מ� ית ב ר ב� ים ש� ח� ב� ט� ל ה� א�

ית ר ב� ס�ה� קום ה� ר מ ש� ף א2 ם: אסור יוס� ש�

4. Estuvieron bajo arresto durante un largo período de tiempo, y el capitán le asignó a Iosef que los atendiera.

 ד ד. �ק פ י� ר ו� ים ש� ח� ב� ט� ת ה� ף א� ם יוס� ת� ת א� ר� ש� י ו�

ם יו א�ת� ה י� ים ו� מ� ר: י� מ� ש מ� ב

5. Una noche, los dos soñaron. El copero y el panadero del rey de Egipto, que estaban aprisionados en el calabozo, cada uno tuvo un sueño que parecía tener un significado especial.

 

מו ה. ל ח� י� לום ו� ם ח2 יה� נ� יש ש למו א� ה ח2 ל� י ל� בד ח� יש א� רון א� ת פ� למו כ ה ח2 ק� ש מ� ה ה� א�פ� ה� ר ו ש� א2

ך ל� מ� ים ל ר� צ ר מ� ש� ים א2 סור� ית א2 ב� ר: ב ס�ה� ה�

6. Cuando Iosef vino a ellos por la mañana, vio que estaban apenados.

 ב�א ו. י� ם ו� יה� ל� ף א2 ר יוס� ב�ק� א ב� ר י� ם ו� ם א�ת� נ� ה� ו

ים: פ� ע2 �ז

7. Trató de averiguar qué estaba mal con los cortesanos del faraón, que eran sus compañeros de prision en la casa de su amo. “¿Por qué se ven hoy tan preocupados?”, preguntó.

 

אל ז. ש י� ת ו� י א� יס� ר� ע�ה ס ר ר פ� ש� תו א2 ר א� מ� ש מ� בית יו ב� ד�נ� אמ�ר א2 דוע� ל� ם מ� יכ� נ� ים פ ע� יום: ר� ה�

8. “Tuvimos [cada uno] un sueño –respondieron–, y no hay nadie aquí para interpretarlo”. “Las interpretaciones son asunto de Dios –replicó Iosef–. Si quieren hacerlo,

  רו ח. י�אמ יו ו� ל� לום א� נו ח2 מ ל� ר ח� ת� �ין ופ א�תו א�ר י�אמ� ם ו� ה� ל� ף א2 לוא יוס� ים ה2 אלה� ים ל� ר�נ� ת פ�רו פ א ס� י: נ� ל�

cuéntenme sobre [sus sueños]”.

9. El jefe de los coperos le relató su sueño a Iosef. “En mi sueño –dijo–, había una vid justo allí delante de mí.

 ר ט. פ� ס� י ר ו� ים ש� ק� ש מ� ת ה� למו א� ף ח2 יוס� ר ל י�אמ� ו�י לו לומ� ח2 ה ב� נ� ה� ן ו פ� י: ג� נ� פ� ל

10. La vid tenía tres ramas. Tan pronto como se formaron sus brotes, salieron sus flores, y sus racimos maduraron hasta ser uvas.

 ן י. פ� ג� ה וב� לש� ם ש יג� ר� וא ש� ה� ת ו ח� ר� �פ ה כ ת� ל ע�

ה צ� ילו נ� ש� ב יה� ה� לת� כ ש ים: א� ב� נ� ע2

11. La copa del faraón estaba en mi mano. Tomé las uvas y las exprimí en la copa del faraón. Entonces puse la copa en la mano del faraón”.

 כוס יא. ע�ה ו ר י פ� ד� י� ח ב ק� א� ת ו� ים א� ב� נ� ע2 ה�

ט ח� ש א� ם ו� ל א�ת� ע�ה כוס א� ר ן פ� ת� א� ת ו� כוס א� ה�ל ף ע� ע�ה: כ� ר פ�

12. Iosef le dijo: “Ésta es la interpretación: Las tres ramas son tres días.

 ר יב. י�אמ� ף לו ו� ה יוס� ר�נו ז� ת ת פ� לש� ים ש ג� ר� ש� ה�

ת לש� ים ש מ� ם: י� ה�

13. En tres días, el faraón alzará tu cabeza y te devolverá tu posición. Pondrás la copa del faraón en su mano, tal como lo hacías antes, cuando eras su copero”.

 

עוד יג. ת ב לש� ים | ש מ� א י� ע�ה יש� ר ת פ� ך א� ר�אש�ך יב ש� ה2 ל ו� ך ע� נ� ת� כ� ת� נ� ע�ה כוס ו ר דו פ� י� ט ב פ� ש מ� כ�אשון ר� ר ה� ש� יית� א2 הו: ה� ק� ש מ�

14. ”Mas cuando las cosas vayan bien para ti, tan sólo recuerda que yo estuve contigo. Hazme un favor y dile al faraón algo de mí. Quizá puedas sacarme de este lugar.

 

י יד. ם כ� י א� נ� ת� ר כ� ך ז ת ר א� ש� א2 ב כ� ך ייט� ית� ל� ש� ע� וא י נ� ד� מ� ד ע� ס� י ח� נ� ת� ר כ� ז ה� ל ו ע�ה א� ר י פ� נ� את� הוצ� ון ית מ� ב� ה: ה� ז� ה�

15. Fui originalmente secuestrado de la tierra de los hebreos, y cuando vine aquí, no hice nada para merecer ser echado en el calabozo”.

 י טו. נ�ב כ� י ג> ת� ב נ� ץ ג> ר� א� ים מ� ר� ב ע� ם ה� ג� לא פ�ה ו

י ית� ש� ה ע� אומ� י מ מו כ� י ש� ת� �בור: א ב�

16. El jefe de los panaderos vio que [Iosef] podía dar una buena interpretación. Le dijo a Iosef: “También yo me vi en mi sueño. Había tres cestos de fino pan blanco sobre mi cabeza.

 

א טז. ר י� ר ו� ים ש� פ� �א י ה� ר טוב כ� ת� ר פ� י�אמ� ל ו� א�ף י אף יוס� נ� י א2 לומ� ח2 ה ב� נ� ה� ה ו לש� י ש ל� י ס� ר� �ל ח ע�

י: ר�אש�

17. En el cesto de arriba, había toda clase de artículos horneados que come el faraón. ¡Pero lo comían aves del cesto sobre mi cabeza!”.

 ל יז. ס� יון וב� ל ע� כ�ל ה� ל מ� כ� א2 ע�ה מ� ר ה פ� ש� ע2 ה מ� א�פ�

עוף ה� ל ו כ� �ם א ן א�ת� ל מ� ס� ל ה� ע� י: מ� ר�אש�

18. Iosef respondió: “Ésta es su interpretación: Las tres canastas son tres días.

 ן יח. ע� י� ף ו� ר יוס� י�אמ� ה ו� ר�נו ז� ת ת פ� לש� ים ש ל� ס� ה�

ת לש� ים ש מ� ם: י� ה�

19. En tres días, el faraón alzará tu cabeza; ¡justo fuera de tu cuerpo! Te colgará en una horca, y las aves comerán tu carne”.

 עוד יט. ת ב לש� ים | ש מ� א י� ע�ה יש� ר ת פ� ך א� ר�אש

יך ל� ע� ה מ� ל� ת� ך ו ל אות ץ ע� ל ע� אכ� עוף ו ת ה� א�ך ר ש� יך: ב ל� ע� מ�

20. El tercer día fue el cumpleaños del faraón, e hizo un banquete para todos sus siervos. Entre sus siervos, dio una atención especial al jefe de los coperos y al jefe de los panaderos.

 

י כ. ה� י יום ו� י | ב� יש� ל� ש ת יום ה� ד� ל� ת ה> ע�ה א� ר פ�ש ע� י� ה ו� ת� ש ל מ� כ� יו ל ד� ב� א ע2 ש� י� ת ו� ר ר�אש א� | ש�

ים ק� ש מ� ת ה� א� ר ר�אש ו ים ש� פ� �א תוך ה� יו: ב ד� ב� ע2

21. Restituyó al jefe de los coperos a su posición, y le permitió poner la copa en la mano del faraón.

 ב כא. ש� י� ת ו� ר א� ים ש� ק� ש מ� ל ה� הו ע� ק� ש ן מ� ת� י� ו�

כוס ל ה� ף ע� ע�ה: כ� ר פ�

22. El jefe de los panaderos, no obstante, fue colgado, tal como Iosef había predicho.

 ת כב. א� ר ו ים ש� פ� �א ה ה� ל� ר ת� ש� א2 ר כ� ת� ם פ� ה� ל�

ף: יוס�

23. El jefe de los coperos no se acordó de Iosef. Se olvidó completamente de él.

 לא כג. ר ו כ� ר ז� ים ש� ק� ש מ� ת ה� ף א� הו: יוס� ח� כ� ש י� ו�

Parashá MiketzGénesis 41:1-44:17

Capítulo 41

1. Pasaron dos años completos. Entonces el faraón tuvo un sueño. Estaba de pie cerca del Nilo,

 י א. ה� י ץ ו� ק� ים מ� ת� נ� ים ש מ� ע�ה י� ר ם ופ� ל� �ה ח נ� ה� ו

ד מ� �ל ע ר: ע� �א י ה�

2. cuando súbitamente siete vacas hermosas, que se veían saludables, salieron del Nilo y pastaron en la hierba pantanosa.

 ה ב. נ� ה� ן ו א�ר מ� י ע ע�לת ה� ב� רות ש� פות פ� ה י א� ר מ�

יא�ת ר� ר וב ש� ה ב� ינ� ע� ר ת� אחו: ו� ב�

3. Entonces otras siete vacas, feas y flacas, salieron del Nilo, y se pararon próximas a las vacas que ya estaban junto a la orilla del río.

 ה ג. נ� ה� ע ו ב� רות ש� רות פ� ח� ן ע�לות א2 יה� ר� ן אח2 מ�

א�ר י עות ה� ה ר� א� ר קות מ� ד� ר ו ש� ה ב� נ� מ�ד ע2 ת� ל ו� צ� א�רות פ� ל ה� ת ע� פ� ר: ש �א י ה�

4. Las vacas feas y flacas se comieron las siete vacas hermosas y gordas. Entonces el faraón despertó.

 ה ד. נ� ל אכ� �ת רות ו� פ� עות ה� ה ר� א� ר מ� ק�ת ה� ד� ר ו ש� ב� ה�

ת ע א� ב� רות ש� פ� פ�ת ה� ה י א� ר מ� יא�ת ה� ר� ב ה� ץ ו יק� י� ו�ע�ה: ר פ�

5. Se durmió nuevamente y tuvo un segundo sueño. Vio siete espigas de grano gruesas y buenas que crecían de un solo tallo.

 ן ה. יש� י� לם ו� ח2 י� ית ו� נ� ה ש� נ� ה� ע ו ב� ים | ש� ל� Eב ע�לות ש�

ה נ� ק� ד ב ח� יאות א� ר� ט�בות: ב ו

6. Entonces, súbitamente, otras siete espigas de grano crecieron detrás de ellas, delgadas y chamuscadas por el [cálido] viento oriental.

 ה ו. נ� ה� ע ו ב� ים ש� ל� Eב קות ש� דופ�ת ד� ים וש ד� ק�

חות ן: צ�מ יה� ר� אח2

7. Las siete espigas delgadas se tragaron las siete espigas gruesas y llenas. El faraón despertó y se dio cuenta de que había sido un sueño.

 

ה ז. נ� ע ל� ב ת� ים ו� ל� Eב ש� קות ה� ד� ת ה� ע א� ב� ש�ים ל� Eב ש� יאות ה� ר� ב אות ה� ל� מ ה� ץ ו יק� י� ע�ה ו� ר ה פ� נ� ה� ו

לום: ח2

8. Por la mañana estaba muy preocupado. Envió un mensaje, convocando a todos los simbolistas y sabios de Egipto. El faraón les contó sus sueños, mas no hubo nadie que pudiera proporcionar una interpretación satisfactoria.

 

י ח. ה� י ר ו� ב�ק� ם ב� ע� פ� ת� ח רוחו ו� ל� ש י� א ו� ר� ק י� ת ו� א�ל י כ� מ� ט> ר ים ח� ר� צ ת מ� א� ל ו יה� כ� מ� כ� ר ח2 פ� ס� י ו�

ע�ה ר ם פ� ה� ת ל� למו א� ין ח2 א� ר ו ם פות� אות�ע�ה: ר פ� ל

9. El jefe de los coperos le habló al faraón: “Hoy debo recordar mis crímenes –dijo–.

 ר ט. ב� ד� י ר ו� ים ש� ק� ש מ� ת ה� ע�ה א� ר אמ�ר פ� ת ל� א�

אי ט� י ח2 נ� יר א2 כ� ז יום: מ� ה�

10. El faraón se enfadó con nosotros, y me puso bajo arresto en la casa del capitán de la guardia, junto con el jefe de los panaderos.

 ע�ה י. ר ף פ� צ� ל ק� יו ע� ד� ב� ן ע2 ת� י� י ו� ת� �ר א מ� ש מ� ית ב ב�

ר ים ש� ח� ב� ט� י ה� ת� �ת א א� ר ו ים: ש� פ� �א ה�

11. Una noche soñamos: él y yo, cada uno, tuvimos un sueño que parecía tener su propia significación especial.

 ה יא. מ� ל ח� נ� לום ו� ה ח2 ל� י ל� ד ב ח� י א� נ� הוא א2 יש ו� א�

רון ת פ� למו כ נו: ח2 מ ל� ח�

12. Había un joven hebreo con nosotros, un esclavo del capitán de la guardia. Le contamos nuestros sueños, y él los interpretó. Nos proporcionó una interpretación a cada uno de nosotros,

 

ם יב. ש� נו ו ת� ר א� ע� י נ� ר� ב ד ע� ב� ר ע� ש� ים ל ח� ב� ט� ה�ר פ� ס� נ ר לו ו� ת� פ י� נו ו� ת ל� ינו א� למ�ת� יש ח2 למו א� ח2 כ�ר: ת� פ�

13. y las cosas resultaron tal como él dijo que lo harían. Se me restituyó mi posición, en tanto que [el panadero] fue colgado”.

 י יג. ה� י ר ו� ש� א2 ר כ� ת� נו פ� ן ל� ה כ� י� י ה� ת� �יב א ש� ל ה� ע�י נ� א�תו כ� ה: ו ל� ת�

14. El faraón envió mensajeros e hizo que convocaran a Iosef. Lo llevaron apresuradamente desde el calabozo. Se le cortó el cabello y se le mudaron las ropas, y entonces se presentó ante el faraón.

 

ח יד. ל� ש י� ע�ה ו� ר א פ� ר� ק י� ת ו� ף א� הו יוס� יצ> ר� י ן ו� מ�בור ח ה� ל� ג� י ף ו� ל� ח� י יו ו� לת� מ ב�א ש� י� ל ו� ע�ה: א� ר פ�

15. El faraón le dijo a Iosef: “Tuve un sueño, y no hay nadie que pueda interpretarlo. Oí que cuando oyes un sueño, puedes explicarlo”.

 ר טו. י�אמ� ע�ה ו� ר ל פ� ף א� לום יוס� י ח2 ת� מ ל� ר ח� ת� � ופין י א�תו א� נ� א2 י ו� ת� ע מ� יך ש� ל� אמ�ר ע� ע ל� מ� ש ת�

לום ת�ר ח2 פ א�תו: ל�

16. Iosef le respondió al faraón: “No es por mi propio poder. Mas es probable que Dios proporcione una respuesta concerniente a la fortuna del faraón”.

 

ן טז. ע� י� ף ו� ת יוס� ע�ה א� ר אמ�ר פ� י ל� ד� ע� ל ים ב� לה� א�ה נ� ע2 ת י� לום א� ע�ה: ש ר פ�

17. El faraón se lo relató a Iosef: “En mi sueño, estaba yo de pie junto a la orilla del Nilo.

 ר יז. ב� ד� י ע�ה ו� ר ל פ� ף א� י יוס� למ� ח2 י ב� נ� נ ד ה� ל ע�מ� ע�

ת פ� ר: ש �א י ה�

18. Súbitamente, siete vacas gordas y hermosas salieron del Nilo y pastaron en la hierba pantanosa.

 ה יח. נ� ה� ן ו א�ר מ� י ע ע�לת ה� ב� רות ש� יאות פ� ר� ב

ר ש� יפ�ת ב� ה ת�אר ו� ינ� ע� ר ת� אחו: ו� ב�

19. Entonces, igual de súbito, otras siete vacas salieron detrás de ellas, muy mal formadas y enflaquecidas. Nunca vi unas tan malas en todo Egipto.

 

ה יט. נ� ה� ע ו ב� רות ש� רות פ� ח� ן ע�לות א2 יה� ר� אח2לות עות ד� ר� א�ד ת�אר ו קות מ ר� ר ו ש� י לא ב� ית� א� ר�ה נ� ה� ל כ� כ� ץ ב ר� ים א� ר� צ : מ� ר�ע� ל�

20. Las vacas enflaquecidas y malas procedieron a comer las primeras siete vacas saludables.

 ה כ. נ� ל אכ� �ת רות ו� פ� קות ה� ר� עות ה� ר� ה� ת ו ע א� ב� ש�

רות פ� אש�נות ה� ר� יא�ת: ה� ר� ב ה�

21. Éstas fueron completamente tragadas por las [vacas enflaquecidas], pero no había modo de decir que ellas estuvieran adentro. Las vacas se veían exactamente tan mal como se habían visto en un principio. Entonces desperté.

 

ה כא. ב�אנ� ת� ל ו� ה א� נ� ב� ר לא ק� ע ו י נוד� או כ� ל ב� א�ה נ� ב� ר ן ק� יה� א� ר ע ומ� ר ר� ש� א2 ה כ� ל� ח� ת ץ: ב� יק� א� ו�

22. ”Entonces tuve otro sueño. Había siete espigas de grano llenas y buenas que crecían de un tallo.

 א כב. ר� א� י ו� למ� ח2 ה ב� נ� ה� ע ו ב� ים | ש� ל� Eב ע�לת ש�

ה נ� ק� ד ב ח� א�ת א� ל� ט�בות: מ ו

23. Súbitamente, crecieron detrás de ellas otras siete espigas de grano. [Las segundas] estaban marchitas, delgadas y chamuscadas por el viento oriental [del desierto].

 

ה כג. נ� ה� ע ו ב� ים ש� ל� Eב מות ש� נ> קות צ פות ד� ד> שים ד� חות ק� ם: צ�מ יה� ר� אח2

24. Las espigas delgadas se tragaron las siete espigas buenas. ”Les conté esto a los simbolistas, pero ninguno de ellos pudo interpretármelo”.

 

� כד. ן ע ל� ב ת� ים ו� ל� Eב ש� ק�ת ה� ד� ת ה� ע א� ב� ים ש� ל� Eב ש� ה�ט�בות ר ה� א�מ� ל ו� ים א� מ� ט> ר ח� ין ה� א� יד ו ג� י: מ� ל�

25. Iosef le dijo al faraón: “El sueño del faraón tiene un solo significado. Dios le ha dicho al faraón lo que Él está a punto de hacer.

 ר כה. י�אמ� ף ו� ל יוס� ע�ה א� ר לום פ� ע�ה ח2 ר ד פ� ח� א�ת הוא ר א� ש� ים א2 לה� א� ה ה� יד ע�ש� ג� ע�ה: ה� ר פ� ל

26. Las siete vacas buenas son siete años. Las siete espigas buenas son [los mismos] siete

  ע כו. ב� ר�ת ש� ט�ב�ת פ� ע ה� ב� ים ש� נ� ה ש� נ� ע ה� ב� ש� וים ל� Eב ש� ט�ב�ת ה� ע ה� ב� ים ש� נ� ה ש� נ� לום ה� ד ח2 ח� א�

años. Es un sueño. הוא:

27. ”Las siete vacas enflaquecidas y malas que subieron después [de las primeras] también son siete años. Las siete espigas vacías y chamuscadas por el viento serán [asimismo] siete años de hambruna.

 

ע כז. ב� ש� רות ו פ� קות ה� ר� ע�ת ה� ר� ה� ע�לת ו ה�ן יה� ר� ע אח2 ב� ים ש� נ� ה ש� נ� ע ה� ב� ש� ים ו ל� Eב ש� ה�קות ר� פות ה� ד> ים ש ד� ק� יו ה� ע יה ב� י ש� נ� ב: ש ע� ר�

28. ”Es como le he dicho al faraón: Dios le ha mostrado al faraón lo que está a punto de hacer.

 ר הוא כח. ב� ד� ר ה� ש� י א2 ת� ר ב� ל ד� ע�ה א� ר ר פ� ש� א2

ים לה� א� ה ה� אה ע�ש� ר ת ה� ע�ה: א� ר פ�

29. Vienen siete años, durante los cuales habrá un gran excedente de comida por todo Egipto.

 ה כט. נ� ע ה� ב� ים ש� נ� אות ש� ע ב� ב� דול ש� ל ג� כ� ץ ב ר� א�

ים: ר� צ מ�

30. A éstos los seguirán siete años de hambruna, en que todos los excedentes de Egipto serán olvidados. La hambruna devastará la tierra.

 

מו ל. ק� ע ו ב� י ש� נ� ב ש ע� ן ר� יה� ר� ח אח2 כ� ש נ� ל ו כ�ע ב� ש� ץ ה� ר� א� ים ב ר� צ ה מ� ל� כ� ב ו ע� ר� ת ה� ץ: א� אר� ה�

31. La hambruna subsiguiente será tan terrible que no habrá modo de decir que una vez hubo un excedente en la tierra.

 לא לא. ע ו ד� ע יו� ב� ש� ץ ה� אר� י ב� נ� פ ב מ� ע� ר� הוא ה� ה�

י ר� ן אח2 י כ� ד כ� ב� ד: הוא כ� �א מ

32. ”La razón por que el faraón ha tenido dos veces el mismo sueño es porque el proceso ya ha sido puesto en movimiento por Dios, y Dios se apresura a hacerlo.

 

ל לב. ע� נות ו ש� לום ה� ח2 ל ה� ע�ה א� ר ים פ� מ� ע2 י פ� כ�כון ר נ� ב� ד� ם ה� ע� ים מ� לה� א� ר ה� ה� מ� ים ומ לה� א� ה�

שתו: ע2 ל�

33. ”Ahora el faraón debe buscar un hombre con perspicacia y sabiduría, y ponerlo a cargo de Egipto.

 ה לג. ת� ע� א ו ר� ע�ה י� ר יש פ� בון א� ם נ� כ� ח� הו ו ית� יש� ו�ל ץ ע� ר� ים: א� ר� צ מ�

34. Entonces el faraón debe tomar medidas adicionales, y nombrar funcionarios sobre la tierra. Tendrá que establecerse sobre Egipto un sistema de raciones durante los siete años de excedente.

 

ה לד. ש� ע2 ע�ה י� ר ד פ� ק� פ י� ים ו ד� ק� ל פ ץ ע� אר� ה�ש מ� ח� ת ו ץ א� ר� ים א� ר� צ ע מ� ב� ש� י ב נ� ע: ש ב� ש� ה�

35. ”Que [los funcionarios] colecten todos los alimentos durante estos buenos años venideros, y que almacenen el grano bajo el control del faraón. El alimento se guardará en las ciudades bajo vigilancia.

 

צו לה. ב יק ת ו ל א� ל כ� כ� �ים א נ� ש� ט�בות ה� א�ת ה� ב� ה�ה ל� א� רו ה� ב יצ ר ו ת ב� ח� ד ת� ע�ה י� ר ל פ� כ� �ים א ר� ע� ב�

רו: מ� ש� ו

36. Entonces el alimento puede tenerse en reserva para la tierra cuando los siete años de

  ה לו. י� ה� ל ו כ� �א דון ה� ק� פ� ץ ל אר� ע ל� ב� ש� י ל נ� ב ש ע� ר� ה�ר ש� � א2 ין י� ה ץ ת� ר� א� ים ב ר� צ לא מ� ת ו ר� כ� ץ ת� אר� ה�

hambruna lleguen a Egipto. Entonces la tierra no será despoblada por la hambruna”.

ב: ע� ר� ב�

37. El faraón y todos sus consejeros lo consideraron un plan excelente.

 ב לז. יט� י� ר ו� ב� ד� י ה� ינ� ע� ע�ה ב ר י פ� ינ� ע� ל וב יו: כ� ד� ב� ע2

38. El faraón les dijo a sus consejeros: “¿Puede haber otra persona que tenga en ella el espíritu de Dios como este hombre?”.

 ר לח. י�אמ� ע�ה ו� ר ל פ� יו א� ד� ב� א ע2 צ� מ נ� ה ה2 ז� יש כ� א�

ר ש� ים רוח� א2 לה� בו: א�

39. El faraón le dijo a Iosef: “Puesto que Dios te ha informado de todo esto, no puede haber nadie con tanta perspicacia y sabiduría como tú.

 ר לט. י�אמ� ע�ה ו� ר ל פ� ף א� י יוס� ר� יע� אח2 ים הוד� לה� א�

ך ת אות ל א� ין ז�את כ� בון א� ם נ� כ� ח� מוך: ו כ�

40. Estarás a cargo de mi gobierno, y por tus órdenes se distribuirá el alimento a mi pueblo. Sólo por el trono yo te excederé en rango”.

 ה מ. ת� ה א� י� ה ל ת� י ע� ית� ל ב� ע� יך ו ק פ� ל יש� י כ� מ� ע�ק א ר� ס� כ� ל ה� ד� ג : א� ך� מ� מ�

41. Entonces el faraón le declaró formalmente a Iosef: “Te pongo a cargo de toda la tierra de Egipto”.

 ר מא. י�אמ� ע�ה ו� ר ל פ� ף א� ה יוס� א� י ר ת� ת� ך נ� ל א�ת ע�ל ץ כ� ר� ים: א� ר� צ מ�

42. El faraón sacó su anillo de su propia mano y lo puso en la mano de Iosef. Lo hizo vestir con las más finas prendas de lino, y puso un collar de oro alrededor de su cuello.

 

ר מב. ס� י� ע�ה ו� ר ת פ� תו א� ע ב� ל ט� ע� דו מ� ן י� ת� י� ה ו� א�ת�ל ד ע� ף י� ש יוס� ב� ל י� י א�תו ו� ד� ג ש ב� ם ש� ש� י� ד ו� ב� ר

ב ה� ז� ל ה� ארו: ע� ו� צ�

43. Hizo que [Iosef] montara en su segundo carro real, y [aquellos que iban] delante de él anunciaban: “¡El Virrey!”. De este modo se le dio [a Iosef] autoridad por sobre todo Egipto.

 

ב מג. כ� ר י� ת א�תו ו� ב� כ� ר מ� ה ב נ� ש מ� ר ה� ש� לו א2או ר ק י� יו ו� נ� פ� ך ל ר� תון אב נ� ל א�תו ו ל ע� ץ כ� ר� א�

ים: ר� צ מ�

44. El faraón le dijo a Iosef: “Yo soy el faraón. Sin tu palabra, ningún hombre levantará una mano o un pie en todo Egipto”.

 ר מד. י�אמ� ע�ה ו� ר ל פ� ף א� י יוס� נ� ע�ה א2 ר יך פ� ד� ע� ל וב�ים לא ר� יש י� ת א� דו א� ת י� א� לו ו ג ל ר� כ� ץ ב ר� א�

ים: ר� צ מ�

45. El faraón le dio a Iosef el nombre de Tzafnat Panéaj. Le dio a Asnat, hija de Poti Fera, el sacerdote de On, por mujer. De este modo salió Iosef a supervisar Egipto.

 

א מה. ר� ק י� ע�ה ו� ר ם פ� ף ש� ת יוס� נ� פ ח� צ� נ� ע ן פ� ת� י� לו ו�ת ת א� נ� ת אס י ב� ע פוט� ר� ן פ� ן כ�ה� �ה א ש� א� א ל צ� י� ו�

ף ל יוס� ץ ע� ר� ים: א� ר� צ מ�

46. Cuando se paró ante el faraón, Iosef tenía 30 años de edad. Iosef dejó la corte del faraón, e hizo un recorrido de inspección de toda la tierra de Egipto.

 

ף מו. יוס� ן ו ים ב� לש� ה ש נ� דו ש� מ ע� י ב נ� פ ע�ה ל� ר פ�ך ל� ים מ� ר� צ א מ� צ� י� ף ו� י יוס� נ� פ ל� ע�ה מ� ר ב�ר פ� ע2 י� ו�ל כ� ץ ב ר� ים: א� ר� צ מ�

47. Durante los siete años de excedente, la tierra produjo montones de grano.

 ש מז. ע� ת� ץ ו� אר� ע ה� ב� ש� י ב נ� ע ש ב� ש� ים: ה� צ� מ� ק ל�

48. [Iosef] recolectó el alimento durante los siete años que Egipto ahora disfrutaba, y puso el alimento en las ciudades. El alimento que crecía en los campos alrededor de cada ciudad se puso dentro [de la ciudad].

 

ב�ץ מח. ק י� ת ו� ל א� ל כ� כ� �ע א ב� ים | ש� נ� ר ש� ש� יו א2 ה�ץ ר� א� ים ב ר� צ ן מ� ת� י� ל ו� כ� �ים א ר� ע� ל ב� כ� �ה א ד� שיר ע� ר ה� ש� יה� א2 יב�ת� ב� ן ס ת� ה: נ� תוכ� ב

49. Iosef acumuló tanto grano que era como la arena del mar. Tuvieron que dejar de contarlo, puesto que había demasiado para contar.

 ב�ר מט. צ י� ף ו� ר יוס� חול ב� ם כ י� ה ה� ב� ר א�ד ה� ד מ ע�

י ל כ� ד� פ�ר ח� ס י ל� ין כ� ר: א� פ� ס מ�

50. Iosef tuvo dos hijos antes de que llegaran los años de la hambruna, que le nacieron de Asnat, hija de Poti Fera, sacerdote de On.

 ף נ. יוס� ד ול ל� י י> נ� ים ש נ� ם ב� ר� ט� בוא ב ת ת� נ� ש

ב ע� ר� ר ה� ש� ה א2 ד� ל ת לו י� נ� ת אס י ב� ע פוט� ר� ן פ� כ�ה�און:

51. Iosef llamó al primogénito Menashé, “porque Dios me ha hecho olvidar (nashé) todas mis aflicciones, e incluso la casa de mi padre”.

 א נא. ר� ק י� ף ו� ת יוס� ם א� כור ש� ב ה ה� ש� נ� י מ י כ� נ� ש� נ�

ים לה� ת א� ל א� י כ� ל� מ� ת ע2 א� ל ו ית כ� י: ב� אב�

52. Llamó a su segundo hijo Efraim, “porque Dios me ha hecho fructífero (pri) en la tierra de mi sufrimiento”.

 ת נב. א� ם ו י ש� נ� ש� א ה� ר� ים ק� ר� פ י א� י כ� נ� ר� פ ה�

ים לה� ץ א� ר� א� יי: ב נ ע�

53. Los siete años de excedente que Egipto disfrutaba finalmente llegaron a su culminación.

 ה נג. ינ� ל� כ ת� ע ו� ב� י ש� נ� ע ש ב� ש� ר ה� ש� ה א2 י� ה�

ץ ר� א� ים: ב ר� צ מ�

54. Entonces comenzaron los siete años de hambruna, tal como Iosef había predicho. Hubo hambruna en todas las otras tierras, mas en Egipto había pan.

 

ה נד. ינ� ל� ח� ת ע ו� ב� י ש� נ� ב ש ע� ר� בוא ה� ר ל� ש� א2 כ�ר ף אמ� י יוס� ה� י ב ו� ע� ל ר� כ� צות ב ר� א2 ל ה� כ� ובץ ר� ים א� ר� צ ה מ� י� ם: ה� ח� ל�

55. Eventualmente, no obstante, también todo Egipto comenzó a sentir la hambruna, y el pueblo clamó al faraón por pan. El faraón le anunció a todo Egipto: “Vayan a Iosef. Hagan lo que él les diga”.

 

ב נה. ע� ר ת� ל ו� ץ כ� ר� ים א� ר� צ ק מ� ע� צ י� ם ו� ע� ה�ל ע�ה א� ר ם פ� ח� ל� ר ל� י�אמ� ע�ה ו� ר ל פ� כ� ל

ים ר� צ כו מ� ל ל ף א� ר יוס� ש� ר א2 ם י�אמ� כ� ל�שו: ע2 ת�

56. La hambruna se extendió por toda la región. Iosef abrió todos los almacenes, y racionó provisiones a Egipto. Mas la hambruna empeoraba en Egipto.

 

ב נו. ע� ר� ה� ה ו י� ל ה� ל ע� י כ� נ� ץ פ אר� ח ה� ת� פ י� ו�ף ת יוס� ל א� ר כ� ש� ם א2 ה� ב�ר ב� ש י� ים ו� ר� צ מ� ל

ק ז� ח� י� ב ו� ע� ר� ץ ה� ר� א� ים: ב ר� צ מ�

57. La hambruna [también] se volvía más severa en toda la región, y [gente de] toda la región iba a Egipto para obtener raciones de Iosef.

 

ל נז. כ� ץ ו אר� או ה� ה ב� מ� י ר� צ ב�ר מ� ש ל ל� א�ף י יוס� ק כ� ז� ב ח� ע� ר� ל ה� כ� ץ: ב אר� ה�

Capítulo 42

1. Iaakov se enteró de que en Egipto había provisiones, y les dijo a sus hijos: “¿Por qué fantasean?”

 א א. ר י� ק�ב ו� ע2 י י� ש כ� ר י� ב� ים ש� ר� צ מ� ר ב י�אמ� ק�ב ו� ע2 י�

יו נ� ב� ה ל מ� או: ל� ר� ת ת�

2. He oído que en Egipto hay provisiones –explicó–. Pueden ir allí y comprar alimentos. Vivamos y no muramos”.

 ר ב. י�אמ� ה ו� נ� י ה� ת� ע מ� י ש� ש כ� ר י� ב� ים ש� ר� צ מ� דו ב ר

ה מ� רו ש� ב ש� נו ו ם ל� ש� ה מ� י� ח נ� לא ו מות: ו נ�

3. Los diez hermanos de Iosef fueron a comprar grano en Egipto.

 דו ג. ר י� י ו� ח� ף א2 ה יוס� ר� ש� ב�ר ע2 ש ר ל� ים: ב� ר� צ מ� מ�

4. Mas Iaakov no envió a Biniamín el hermano de Iosef junto con los otros. “Podría pasarle algo”, dijo.

 ת ד. א� ין ו מ� י� נ י ב� ח� ף א2 ח לא יוס� ל� ק�ב ש� ע2 ת י� א�

יו ח� י א� ר כ� ן אמ� נו פ� א� ר� אסון: יק

5. Los hijos de Israel fueron a comprar raciones junto con los otros que fueron por causa de la hambruna en Cnáan.

 ב�או ה. י� י ו� נ� ל ב א� ר� ב�ר יש ש תוך ל� ים ב א� ב� י ה� כ�

ה י� ב ה� ע� ר� ץ ה� ר� א� ן: ב ע� נ� כ

6. Iosef era como un dictador sobre la tierra, puesto que él era el único que racionaba alimento para todo el pueblo. Cuando llegaron los hermanos de Iosef, se prosternaron ante él, con sus rostros hacia el suelo.

 

ף ו. יוס� יט הוא ו ל� ש� ל ה� ץ ע� אר� יר הוא ה� ב� ש מ� ה�ל כ� ם ל ץ ע� אר� ב�או ה� י� י ו� ח� ף א2 וו יוס� ח2 ת� ש י� לו ו�

ים פ� ה: א� צ� אר

7. Iosef reconoció a sus hermanos tan pronto como los vio. Mas se comportó como un extraño y les habló con dureza. “¿De dónde son?”, preguntó. “De la tierra de Cnáan, para comprar alimento”, respondieron.

 

א ז. ר י� ף ו� ת יוס� יו א� ח� ם א� ר� כ� י� ר ו� כ� נ� ת י� ם ו� יה� ל� א2ר ב� ד� י ם ו� ת� שות א� ר ק� י�אמ� ם ו� ה� ל� ין א2 א� ם מ� את� ב�

רו י�אמ ץ ו� ר� א� ן מ� ע� נ� ר כ ב� ש ל: ל� כ� �א

8. Iosef reconoció a sus hermanos, mas ellos no lo reconocieron a él.

 ר ח. כ� י� ף ו� ת יוס� יו א� ח� ם א� ה� הו: לא ו ר> כ� ה�

9. Recordó lo que había soñado acerca de ellos. “¡Ustedes son espías! –les dijo–. Han venido a ver dónde está expuesta la tierra para atacar”.

 כ�ר ט. ז י� ף ו� ת יוס� למות א� ח2 ר ה� ש� ם א2 ל� ם ח� ה� ל�

ר י�אמ� ם ו� ה� ל� ים א2 ל� ג ר� ם מ ת� אות א� ר ת ל� ת א� ו� ר ע�ץ אר� ם: ה� את� ב�

10. “¡No, señor mío! –replicaron–. Somos tus siervos, que hemos venido sólo para comprar

  רו י. י�אמ יו ו� ל� י לא א� ד�נ� יך א2 ד� ב� ע2 או ו� ר ב� ב� ש ל�

alimento. ל: כ� �א

11. Somos todos los hijos del mismo hombre. Somos hombres honorables. ¡Jamás pensaríamos en ser espías!”.

 נו יא. ל� י כ> נ� יש ב ד א� ח� נו א� ח ים נ� נ� נו כ� ח נ� יו לא א2 ה�

יך ד� ב� ים: ע2 ל� ג ר� מ

12. “¡No! –replicó [Iosef]–. Han venido a ver dónde está expuesta la tierra”.

 ר יב. י�אמ� ם ו� ה� ל� י לא א2 ת כ� ו� ר ץ ע� אר� ם ה� את� ב�

אות: ר ל�

13. “Somos doce hermanos –suplicaron–. Somos los hijos de un hombre que está en Cnáan. Ahora mismo el hermano menor está con nuestro padre, y un hermano no está”.

 

רו יג. י�אמ ים ו� נ� ר ש ש� יך ע� ד� ב� ים ע2 נו אח� ח נ� י | א2 נ� ביש ד א� ח� ץ א� ר� א� ן ב ע� נ� ה כ נ� ה� ן ו �ט ק� ת ה� ינו א� אב�יום ד ה� ח� א� ה� נו: ו ינ� א�

14. “Todavía digo que ustedes son espías –replicó Iosef–.

 ר יד. י�אמ� ם ו� ה� ל� ף א2 ר הוא יוס� ש� י א2 ת� ר ב� ם ד� כ� ל� א2

אמ�ר ים ל� ל� ג ר� ם: מ ת� א�

15. Hay sólo un modo en que pueden convencerme. Por la vida del faraón, [todos] ustedes no dejarán este lugar a menos que su hermano menor venga aquí.

 

ז�את טו. נו ב ח� ב� י ת� ע�ה ח� ר ם פ� או א� צ ה ת� ז� י מ� כ�ם בוא א� ם ב יכ� ח� ן א2 �ט ק� ה: ה� נ� ה�

16. Que uno de ustedes vuelva y traiga a su hermano. El resto permanecerá aquí bajo arresto. Esto probará su afirmación y determinará si dicen la verdad. Si no, por la vida del faraón, se los considerará espías”.

 

חו טז. ל ם ש� כ� ד מ� ח� ח א� יק� ת ו ם א� יכ� ח� ם א2 ת� א� ורו אס נו ה� ח2 יב� ם ו יכ� ר� ב ת ד� מ� א� ם ה� כ� ת ם א� א� לא ו

י ע�ה ח� ר י פ� ים כ� ל� ג ר� ם: מ ת� א�

17. Iosef los hizo poner bajo arresto durante tres días.

 ף יז. �ס א� י� ם ו� ל א�ת� ר א� מ� ש ת מ� לש� ים: ש מ� י�

18. Al tercer día, Iosef les dijo: “Si hacen como digo, vivirán. Yo temo al Dios.

 ר יח. י�אמ� ם ו� ה� ל� ף א2 יום יוס� י ב� יש� ל� ש שו ז�את ה� ע2

יו ח ת ו� ים א� לה� א� י ה� נ� א: א2 ר� י�

19. Veremos si son realmente francos. A uno de ustedes se lo tomará como rehén en el mismo edificio donde se los mantuvo bajo arresto. El resto puede ir y llevar provisiones para sus hambrientas familias.

 

ם יט. ים א� נ� ם כ� ת� ם א� יכ� ח� ד א2 ח� ר א� אס� י�ית ב� ם ב כ� ר מ� ש ם מ� ת� א� כו ו יאו ל ב� ר ה� ב� ש�בון ע2 ם: ר� יכ� ת� ב�

20. Traigan aquí a su hermano menor, y su afirmación será corroborada. Entonces no morirán”. Accedieron a esto,

 ת כ. א� ם ו יכ� ח� ן א2 �ט ק� יאו ה� ב� י ת� ל� נו א� אמ י� ו

ם יכ� ר� ב לא ד� מותו ו שו ת� ע2 י� ן: ו� כ�

21. mas se decían el uno al otro: “Merecemos ser castigados por causa de lo

  רו כא. י�אמ יש ו� ל א� יו א� ל אח� ב� ים א2 מ� ש� | א2נו ח נ� ל א2 ינו ע� ר אח� ש� ינו א2 א� ת ר� ר� שו צ� פ נ�

que le hicimos a nuestro hermano. Lo vimos sufrir cuando nos suplicó, pero nosotros no queríamos escuchar. Es por eso que esta gran desgracia ha venido ahora sobre nosotros”.

נו נ ח� ת ה� ינו ב ל� לא א� נו ו ע מ� ל ש� ן ע� אה כ� ב�ינו ל� ה א� ר� צ� ז�את: ה� ה�

22. Reuvén los interrumpió: “¿No les dije que no cometieran un crimen contra el muchacho? –dijo–. No querían escuchar. ¡Ahora se demanda una cuenta [divina] por su sangre!”.

 

ן כב. ע� י� ן ו� אוב� ם ר אמ�ר א�ת� לוא ל� י ה2 ת� ר אמ�ם יכ� ל� אמ�ר א2 או אל | ל� ט ח� ד ת� ל� י� לא ב� ו

ם ת� ע מ� ם ש ג� מו ו ה ד� נ� ש: ה� ר� ד נ�

23. Entretanto, no se dieron cuenta de que Iosef escuchaba, puesto que [habían hablado con él] por medio de un traductor.

 ם כג. ה� עו לא ו ד י י� ע� כ� ף ש�מ� י יוס� יץ כ� ל� מ� ה�

ם: ת� �ינ ב�

24. Iosef los dejó y lloró. Cuando retornó, les habló severamente una vez más. Hizo que Shimón fuera llevado de la presencia de ellos y que se le pusieran cadenas ante sus ojos.

 

ס�ב כד. י� ם ו� יה� ל� ע2 ך מ� ב י� ב ו� ש� י� ם ו� ה� ל� ר א2 ב� ד� י ו�ם ה� ל� ח א2 ק� י� ם ו� ת� א� ת מ� עון א� מ ס�ר ש� א� י� ו�

ם: א�תו יה� ינ� ע� ל

25. Iosef dio órdenes de que cuando sus sacos fueran llenados de grano, también se pusiera en su saco el dinero de cada uno. También había de dárseles provisiones para el viaje. Esto fue hecho.

 

ו כה. צ� י ף ו� או יוס� ל מ� י ת ו� ם א� יה� ל� ר כ ב�יב ש� ה� ם ול יה� פ� ס יש כ� ל א� קו א� ת ש� ת� ל� ו

ם ה� ה ל� ד� ך צ� ר� ד� ש ל� ע� י� ם ו� ה� ן: ל� כ�

26. Entonces [los hermanos] cargaron en sus asnos los alimentos que compraron, y partieron.

 או כו. ש י� ת ו� ם א� ר� ב ל ש� ם ע� יה� מ�ר� כו ח2 ל י� ו�

ם: ש� מ�

27. Cuando llegaron al lugar donde pasaron la noche, uno de ellos abrió su saco para dar de comer a su asno. Vio su dinero exactamente allí en la parte superior de su paquete.

 

ח כז. ת� פ י� ד ו� ח� א� ת ה� קו א� ת ש� ת� פוא ל� ס מ�מ�רו ח2 לון ל� מ� א ב� ר י� ת ו� פו א� ס ה כ� נ� ה� הוא ו

י פ� תו: ב ח ת� אמ

28. “¡Mi dinero ha sido devuelto! –exclamó a sus hermanos–. ¡Está en mi paquete!”. Sus corazones se hundieron. “¿Qué es esto que nos ha hecho Dios?”, preguntaron el uno al otro con voces temblorosas.

 

ר כח. י�אמ� ל ו� יו א� ח� ב א� י הוש� פ� ס ם כ� ג� ה ו נ� ה�י ת� ח ת� אמ א ב צ� י� ם ו� ב� דו ל� ר ח� י� יש ו� ל א� א�

יו אמ�ר אח� ה ל� ה ז�את מ� ש� ים ע� לה� נו: א� ל�

29. Cuando vinieron a Iaakov su padre en la tierra de Cnáan, le contaron acerca de todo

  ב�או כט. י� ל ו� ק�ב א� ע2 ם י� יה� ב� ה א2 צ� ן אר ע� נ� כידו ג� י� ת לו ו� ל א� ק�ר�ת כ� ם ה� אמ�ר: א�ת� ל�

lo que les había sucedido.

30. “El hombre que era el señor de la tierra nos habló duramente –dijeron–, y nos acusó de espiar la tierra.

 ר ל. ב� יש ד� א� י ה� ד�נ� ץ א2 אר� נו ה� ת� שות א� ק�

ן ת� י� נו ו� ת� �ים א ל� ג ר� מ ת כ� ץ: א� אר� ה�

31. Nosotros le dijimos: ‘Somos hombres honorables. Nunca hemos sido espías.

 ר לא. נ�אמ� יו ו� ל� ים א� נ� נו כ� ח נ� יינו לא א2 ה�

ים: ל� ג ר� מ

32. Somos doce hermanos, todos del mismo padre. Uno de nosotros ha estado perdido, y el menor está ahora con nuestro padre en Cnáan’.

 

ים לב. נ� ר ש ש� נו ע� ח נ� ים א2 י אח� נ� ינו ב אב�ד ח� א� נו ה� ינ� ן א� �ט ק� ה� יום ו ת ה� ינו א� ץ אב� ר� א� בן: ע� נ� כ

33. ”El hombre que era el señor de la tierra nos dijo: ‘Tengo un modo de saber si ustedes son honorables. Dejen conmigo a uno de sus hermanos, tomen [lo que necesiten] para sus hambrientas familias, y vayan.

 

ר לג. י�אמ� ינו ו� ל� יש א� א� י ה� ד�נ� ץ א2 אר� ז�את ה� בע ד� י א� ים כ� נ� ם כ� ת� ם א� יכ� ח� ד א2 ח� א� יחו ה� נ� ה�י ת� ת א� א� בון ו ע2 ם ר� יכ� ת� חו ב� כו: ק ל� ו�

34. Traigan a su hermano menor de vuelta a mí, entonces sabré que son hombres honorables, y no espías. Les daré de vuelta a su hermano, y podrán hacer negocios en [nuestra] tierra’”.

 

יאו לד. ב� ה� ת ו ם א� יכ� ח� ן א2 �ט ק� י ה� ל� ה א� ע� ד א� וי ים לא כ� ל� ג ר� ם מ ת� י א� ים כ� נ� ם כ� ת� ת א� א�

ם יכ� ח� ן א2 ת� ם א� כ� ת ל� א� ץ ו אר� רו: ה� ח� ס ת�

35. Empezaron a vaciar sus sacos, y el dinero de cada uno [resultó estar] en su saco. [Los hermanos] y su padre vieron los bolsos de dinero y tuvieron temor.

 

י לה. ה� י ם ו� ים ה� יק� ר� ם מ יה� ק� ה ש� נ� ה� יש ו א�רור פו צ ס קו כ� ש� או ב ר י� ת ו� ר�רות א� צ

ם יה� פ� ס ה כ� מ� ם ה� יה� ב� א2 או: ו� יר� י� ו�

36. Iaakov su padre les dijo: “¡Me están haciendo perder a mis hijos! ¡Iosef no está! ¡Shimón no está! ¡Y ahora quieren tomar a Biniamín! ¡Todo me está pasando a mí!”.

 

ר לו. י�אמ� ם ו� ה� ל� ק�ב א2 ע2 ם י� יה� ב� י א2 ת� � אם ת� ל כ� ף ש� נו יוס� ינ� עון א� מ ש� נו ו ינ� ת א� א� ו

ן מ� י� נ חו ב� ק� י ת� ל� יו ע� ה: ה� נ� ל� כ>

37. Reuvén trató de razonar con su padre. “Si no te traigo de vuelta [a Biniamín] –dijo–, puedes condenar a muerte a mis dos hijos. Que él sea mi responsabilidad, y te lo traeré de vuelta”.

 

ר לז. י�אמ� ן ו� אוב� ל ר יו א� אמ�ר אב� ת ל� י א� נ� שי נ� ית ב� מ� ם ת� נו לא א� יא� ב� יך א2 ל� ה א� נ� א�תו תל י ע� ד� י י� נ� א2 נו ו� יב� ש� יך: א2 ל� א�

38. “¡Mi hijo no irá con ustedes! –replicó Iaakov–. Su hermano está muerto, y él es todo lo que me queda. Algo puede llegar a

  ר לח. י�אמ� ד לא ו� ר� י י� נ� ם ב כ� מ� י ע� יו כ� ת אח� מ�הוא דו ו ב� אר ל ש אהו נ� ר� ך אסון וק ר� ד� ב�ר ש� כו א2 ל ה ת� ם ב� ת� ד הור� ת ו י א� ת� יב� גון ש� י� ב

ocurrirle en el camino, ¡y ustedes harán descender mi blanca cabeza a la tumba en miseria!”.

ה: אול� ש

Capítulo 43

1. La hambruna empeoró en la región.   ב א. ע� ר� ה� ד ו ב� ץ: כ� אר� ב�

2. Cuando hubieron agotado todos los suministros que habían traído de Egipto, su padre les dijo: “¡Vuelvan y consígannos un poco de alimento!”.

 

י ב. ה� י ר ו� ש� א2 לו כ� כ�ל כ� א� ת ל� ר א� ב� ש� ר ה� ש� א2יאו ב� ים ה� ר� צ מ� ר מ� י�אמ� ם ו� יה� ל� ם א2 יה� ב� בו א2 ש>רו ב נו ש� ט ל� ע� ל: מ כ� �א

3. Iehudá trató de razonar con él. Dijo:”El hombre nos advirtió: ‘No aparezcan ante mí a no ser que su hermano esté con ustedes’.

 ר ג. י�אמ� יו ו� ל� ה א� הוד� אמ�ר י ד ל� ע� ד ה� ע� נו ה� ב�

יש א� אמ�ר ה� או לא ל� ר י ת� נ� י פ� ת� ל ם ב� יכ� ח� א2ם: כ� ת א�

4. Si consientes en mandar con nosotros a nuestro hermano, iremos y te conseguiremos alimento.

 ם ד. ך א� ש ח� י� ל� ש� ת מ ינו א� נו אח� ת� ה א� ד� ר נ�

ה ר� ב ש נ� ך ו ל: ל כ� �א

5. Pero si no [lo] mandas, no podemos ir. El hombre nos dijo: ‘No aparezcan ante mí a no ser que su hermano esté con ustedes’”.

 ם ה. א� ך ו ינ ח� א� ל� ש� ד לא מ ר� י נ� יש כ� א� ר ה� אמ�

ינו ל� או לא א� ר י ת� נ� י פ� ת� ל ם ב� יכ� ח� ם: א2 כ� ת א�

6. Israel dijo: “¿Por qué me hicieron una cosa tan terrible, diciéndole al hombre que tenían otro hermano?”.

 ר ו. י�אמ� ל ו� א� ר� ה יש מ� ם ל� ע�ת� ר� י ה2 יד ל� ג� ה� יש ל א� ל�

עוד ם ה� כ� אח: ל�

7. [Los hermanos] respondieron: “El hombre no dejaba de preguntar acerca de nosotros y nuestra familia. Preguntó: ‘¿Todavía vive el padre de ustedes? ¿Tienen otro hermano?’. Sencillamente respondimos a sus preguntas. ¿Cómo íbamos a saber que exigiría que lleváramos allí a nuestro hermano?”.

 

רו ז. י�אמ אול ו� אל ש� יש ש� א� נו ה� נו ל� ת� ד מול� ולאמ�ר עוד ל� ם ה� יכ� ב� י א2 ש ח� י� ם ה2 כ� ד אח ל� ג� נ� לו ו�

ל י ע� ים פ� ר� ב� ד ה ה� ל� א� דוע� ה� י� ע ה2 ד� י נ� ר כ� י�אמ�ידו ת הור� ם: א� יכ� ח� א2

8. “Manda al muchacho conmigo –le dijo Iehudá a Israel su padre–. Partamos y vayamos yendo. Vivamos y no muramos: nosotros, tú y también nuestros hijos.

 

ר ח. י�אמ� ה ו� הוד� ל י ל א� א� ר� יו יש ה אב� ח� ל ר ש� ע� נ� ה�י ת� ה א� קומ� נ� ה ו כ� ל� נ� ה ו י� ח נ� לא ו מות ו ם נ� נו ג� ח נ� א2

ם ה ג� ת� ם א� נו: ג� פ� ט�

9. Yo mismo seré responsable por él. Puedes exigirlo de mi propia mano. Si no lo traigo de vuelta y lo hago estar de pie aquí ante ti, habré pecado para siempre.

 

י ט. כ� �נו אנ ב� ר ע� י א� ד� י� נו מ� ש� ק ב� ם ת יו לא א� ת� �יא ב� ה2יך ל� יו א� ת� ג צ� ה� יך ו נ� פ� י ל את� ט� ח� ך ו ל ל ים: כ� מ� י� ה�

10. Pero si no hubiéramos esperado tanto tiempo, ¡podríamos haber estado allí y vuelto dos veces para ahora!”.

 י י. א כ� נו לול� ה מ� ה מ� ת י ה� ה כ� ת� נו ע� ב ה ש� ז�

ים: מ� ע2 פ�

11. Israel su padre les dijo: “Si ése es el modo en que debe ser, esto es lo que deben hacer. Tomen en su equipaje algunos de los famosos productos de la tierra, un poco de bálsamo, un poco de miel y algo de goma, resina, nueces de pistacho y almendras.

 

ר יא. י�אמ� ם ו� ה� ל� ל א2 א� ר� ם יש יה� ב� ם א2 ן א� פוא כ� | א�שו ז�את חו ע2 ת ק ר� מ ז� ץ מ� אר� ם ה� יכ� ל� כ ידו ב� הור� ו

יש א� ה ל� ח� נ ט מ� ע� י מ ר� Eט צ ע� ש ומ ב� כ�את ד לט נ ו�ים נ� ט ים: ב� ד� ק� וש

12. Lleven con ustedes dos veces tanto dinero, de modo que puedan devolver el dinero que se puso en la parte superior de sus paquetes; podría haber sido un descuido.

 

ף יב. ס� כ� ה ו נ� ש חו מ� ם ק כ� ד י� ת ב א� ף ו ס� כ� ב ה� מוש� ה�י פ� ם ב יכ� ת� �ח ת יבו אמ ש� ם ת� כ� ד י� י ב ה אול� ג� ש מ�

הוא:

13. Y su hermano: llévenlo. Vayan y retornen al hombre.

 ת יג. א� ם ו יכ� ח� חו א2 קומו ק� ל שובו ו יש: א� א� ה�

14. Que Dios Todopoderoso conceda que el hombre tenga piedad de ustedes y los deje ir junto con su otro hermano y Biniamín. Si debo perder a mis hijos, entonces los perderé”.

 

ל יד. א� י ו ד� ן ש� ם ית� כ� ים ל� מ� ח2 י ר� נ� פ יש ל� א� ח ה� ל� ש� ום כ� ת ל� ם א� יכ� ח� ר א2 ת אח� א� ין ו מ� י� נ י ב� נ� א2 ר ו� ש� א2 כ�

י ת� כ�ל י: ש� ת� ל כ� ש�

15. Los hermanos tomaron el obsequio y también llevaron consigo el doble de dinero [como se necesitaba]. Partieron con Biniamín y fueron a Egipto. [Una vez más] se pararon ante Iosef.

 

חו טו. ק י� ים ו� ש� נ� א2 ת ה� ה א� ח� נ מ� ז�את ה� ה ה� נ� ש ומ�ף ס� חו כ� ק ם ל� ד� י� ת ב א� ן ו מ� י� נ מו ב� ק> י� דו ו� ר י� ים ו� ר� צ מ�

דו מ ע� י� י ו� נ� פ ף: ל� יוס�

16. Cuando Iosef vio a Biniamín con ellos, le dijo al supervisor de su casa: “Trae a estos hombres al palacio. Mata un animal y prepáralo. Estos hombres comerán el almuerzo conmigo”.

 

א טז. ר י� ף ו� ם יוס� ת� ת א� ין א� מ� י� נ ר ב� י�אמ� ר ו� ש� א2 ל�ל יתו ע� א ב� ב� ת ה� ים א� ש� נ� א2 ה ה� ת� י ב� ב�ח� ה� ח וט ב� ט�

ן כ� ה� י ו י כ� ת� לו א� ים י�אכ ש� נ� א2 ים: ה� ר� Eה צ� ב�

17. El hombre hizo como Iosef dijo, y escoltó a los hermanos al palacio de Iosef.

 ש יז. ע� י� יש ו� א� ר ה� ש� א2 ר כ� ף אמ� א יוס� ב� י� יש ו� א� ה�

ת ים א� ש� נ� א2 ה ה� ית� ף: ב� יוס�

18. Cuando los hombres [se dieron cuenta de que] se los llevaba al palacio de Iosef, se aterrorizaron. Dijeron: “Se nos está trayendo aquí por causa del dinero que se puso de vuelta en nuestros paquetes la última vez. Se nos incriminará y condenará. Nuestros asnos pueden ser confiscados, y nosotros podemos incluso ser tomados como esclavos”.

 

או יח. יר י� ים ו� ש� נ� א2 י ה� או כ� ית הוב ף ב� רו יוס� י�אמ ו�ל ר ע� ב� ף ד ס� כ� ב ה� ש� ינו ה� ת� �ח ת אמ ה ב ל� ח� ת ב�

נו ח נ� ים א2 א� ל מוב� ל� �ג ת ה� ינו ל ל� ל ע� פ� נ� ת ה� ינו ול ל� ע�ת ח� ק� ל� נו ו ת� �ים א ד� ב� ע2 ת ל� א� ינו: ו מ�ר� ח2

19. Cuando estaban a la puerta del palacio de Iosef, fueron hacia el supervisor y le hablaron.

 שו יט. ג י� ל ו� יש א� א� ר ה� ש� ל א2 ית ע� ף ב� רו יוס� ב ד� י ו�

יו ל� ח א� ת� ית: פ� ב� ה�

20. “Si te place, señor –dijeron–, originalmente bajamos para comprar alimento.

 רו כ. י�אמ י ו� י ב� ד�נ� ר�ד א2 נו י� ד ר� ה י� ל� ח� ת ר ב� ב� ש ל�

ל: כ� �א

21. Entonces, cuando llegamos al lugar donde pasamos la noche, abrimos nuestros paquetes y el dinero de cada hombre estaba en la parte superior del paquete. Era nuestro propio dinero, en su peso exacto. Lo hemos traído de vuelta con nosotros.

 

י כא. ה� י י ו� אנו כ� ל ב� לון א� מ� ה ה� ח� ת פ נ� ת ו� א�ינו ת� �ח ת ה אמ נ� ה� ף ו ס� יש כ� י א� פ� תו ב ח ת� נו אמ פ� ס כ�

לו ק� ש מ� ב ב ש� נ� נו: א�תו ו� ד� י� ב

22. Hemos también traído con nosotros otro dinero para comprar alimento. ¡No tenemos idea de quién puso el dinero de vuelta en nuestros paquetes!”.

 

ף כב. ס� כ� ר ו נו אח� ד נו הור� ד� י� ר ב ב� ש ל ל� כ� � לא אנו ע ד� י י� ם מ� נו ש� פ� ס ינו: כ� ת� �ח ת אמ ב

23. “Todo está bien en lo que respecta a ustedes –replicó [el supervisor]– No teman. El Dios que ustedes y su padre adoran debe haber puesto un obsequio oculto en sus paquetes. Yo recibí el dinero que ustedes pagaron”. Con eso, sacó a Shimón a la presencia de ellos.

 

ר כג. י�אמ� לום ו� ם ש� כ� או אל ל� יר� ם ת� יכ� לה� א�י אלה� ם ו� יכ� ב� ן א2 ת� ם נ� כ� מון ל� ט ם מ� יכ� ת� �ח ת אמ ב

ם כ� פ ס א כ� י ב� ל� א א� יוצ� ם ו� ה� ל� ת א2 עון: א� מ ש�

24. El hombre llevó a los hermanos al palacio de Iosef. Les dio agua de modo que pudieran lavarse los pies, e hizo que se les diera forraje a sus asnos.

 

א כד. ב� י� יש ו� א� ת ה� ים א� ש� נ� א2 ה ה� ית� ף ב� ן יוס� ת� י� ו�ים צו מ� ח2 ר י� ם ו� יה� ל� ג ן ר� ת� י� פוא ו� ס ם: מ� יה� מ�ר� ח2 ל�

25. Tuvieron sus obsequios preparados para cuando viniera Iosef al mediodía, puesto que oyeron que comerían con él.

 ינו כה. כ� י� ת ו� ה א� ח� נ מ� ד ה� ף בוא ע� ים יוס� ר� Eה צ� י ב� כ�

עו מ י ש� ם כ� לו ש� ם: י�אכ ח� ל�

26. Cuando Iosef llegó a la casa, lo obsequiaron con los regalos que habían traído. Se prosternaron sobre el suelo ante él.

 ב�א כו. י� ף ו� ה יוס� ת� י ב� יאו ה� ב� י� ת לו ו� ה א� ח� נ מ� ה�

ר ש� ם א2 ד� י� ה ב ת� י ב� וו ה� ח2 ת� ש י� ה: לו ו� צ� אר

27. Preguntó por el bienestar de ellos. “¿Está en paz su anciano padre? –preguntó–. Recuerden, me contaron acerca de él. ¿Todavía vive?”.

 אל כז. ש י� ם ו� ה� לום ל� ש� ר ל י�אמ� לום ו� ש� ם ה2 יכ� ב� א2

ן ק� ז� ר ה� ש� ם א2 ת� ר מ� נו א2 עוד� י: ה� ח�

28. “Tu siervo nuestro padre está en paz –respondieron–. Todavía vive”. Inclinaron sus cabezas y se prosternaron.

 רו כח. י�אמ לום ו� ך ש� ד ב ע� ינו ל אב� נו ל י עוד� ח�

דו ק י� וו ו� ח2 ת� ש י� וישתחו: כתיב ו�

29. [Iosef] alzó los ojos y vio a su hermano Biniamín, el hijo de su madre. Dijo: “Éste debe de ser su hermano menor, acerca del cual me contaron – [a Biniamín] dijo:–. Sea Dios misericordioso contigo, hijo mío”.

 

א כט. ש� י� יו ו� ינ� א ע� ר י� ת ו� ין א� מ� י� נ יו ב� ן אח� מו ב� א�ר י�אמ� ה ו� ז� ם ה2 יכ� ח� ן א2 �ט ק� ר ה� ש� ם א2 ת� ר מ� י א2 ל� א�ר י�אמ� ים ו� לה� ך א� נ ח י: י� נ� ב

30. Iosef se apresuró. Sus emociones habían sido despertadas por su hermano, y tenía que llorar. Fue a una habitación y allí lloró.

 

ר ל. ה� מ� י ף ו� י יוס� רו כ� מ כ יו נ� מ� ח2 ל ר� יו א� אח�ש ק� ב� י כות ו� ב ב�א ל� י� ה ו� ר� ד ח� ך ה� ב י� ה: ו� מ� ש�

31. Se lavó el rostro y salió. Controlando sus emociones, dijo: “Sirvan la comida”.

 ץ לא. ח� ר י� יו ו� נ� א פ� צ� י� ק ו� פ� א� ת י� ר ו� י�אמ� ימו ו� ש�

ם: ח� ל�

32. [A Iosef] le sirvieron aparte, y [a los hermanos] aparte. Los egipcios que comían con ellos [también fueron] segregados. Los egipcios no podían comer con los hebreos, puesto que esto era tabú para los egipcios.

 

ימו לב. ש� י� דו לו ו� ב� ם ל ה� ל� ם ו ד� ב� ים ל ר� צ מ� ל� וים ל� כ �א תו ה� ם א� ד� ב� י ל לון לא כ� ים יוכ ר� צ מ� ה�

כ�ל א� ת ל� ים א� ר� ב ע� ם ה� ח� י ל� ה כ� ב� וא תוע� ה�ים: ר� צ מ� ל

33. Cuando [los hermanos] fueron sentados delante [de Iosef], se los puso en orden de edad, del mayor al menor. Los hermanos se miraron el uno al otro con asombro.

 

בו לג. ש י� יו ו� נ� פ� כ�ר ל ב תו ה� כ�ר� ב יר כ� ע� צ� ה� ותו ר� ע� צ הו כ� מ ת י� ים ו� ש� נ� א2 יש ה� ל א� הו: א� ע� ר�

34. [Iosef] les envió porciones de su mesa, dándole a Biniamín cinco veces más que al resto. Bebieron con él y se embriagaron.

 א לד. ש� י� א�ת ו� ש ת מ� א� יו מ� נ� ם פ� ה� ל� ב א2 ר� ת� ו�

את ש ן מ� מ� י� נ א�ת ב� ש מ� ם מ� ל� ש כ> מ� דות ח� י�תו ש י� רו ו� כ ש י� מו: ו� ע�

Capítulo 44

1. Iosef le dio instrucciones especiales a su supervisor: “Llena los paquetes de los hombres con tanta comida como puedan llevar –dijo– . Pon el dinero de cada hombre en la parte superior de su paquete.

 

ו א. צ� י ת ו� ר א� ש� ל א2 יתו ע� אמ�ר ב� א ל� ל� ת מ� א�ח�ת ת ים אמ ש� נ� א2 ל ה� כ� �ר א ש� א2 לון כ� ת יוכ א� ש

ים ש� ף ו ס� יש כ� י א� פ� תו: ב ח ת� אמ

2. Y mi cáliz –el cáliz de plata– ponlo arriba del paquete del menor: junto con el dinero para su alimento”. [El supervisor] hizo exactamente como le ordenó Iosef.

 

ת ב. א� י ו יע� ב� יע� ג ב� ף ג ס� כ� ים ה� ש� י ת� פ� ת ב ח� ת� אמן �ט ק� ת ה� א� ף ו ס� רו כ� ב ש ש� ע� י� ר ו� ב� ד ף כ� ר יוס� ש� א2ר: ב� ד�

3. Con la primera luz de la mañana, los hermanos tomaron sus asnos y se los mandó en su camino.

 ר ג. ב�ק� ים אור ה� ש� נ� א2 ה� חו ו ל ה ש> מ� ם: ה� יה� מ�ר� ח2 ו�

4. Acababan de dejar la ciudad y no habían ido   ם ד. או ה� צ ת י� יר א� ע� יקו לא ה� ח� ר ף ה� יוס� ר ו אמ�

lejos, cuando Iosef le dijo a su supervisor: “Parte y persigue a aquellos hombres. Alcánzalos y diles: “¿Por qué devolvieron bien con mal?

ר ש� א2 ל ל� יתו ע� ד�ף קום ב� י ר ר� ים אח2 ש� נ� א2 ה�ם ת� ג ש� ה� ת� ו ר אמ� ם ו ה� ל� ה א2 מ� ם ל� ת� מ ל� ה ש� ע� ר�

ת ח� ה: ת� טוב�

5. Es [la copa] de la que bebe mi amo, y la usa para la adivinación. Han hecho algo terrible’”.

 לוא ה. ה ה2 ר ז� ש� ה א2 ת� י יש ד�נ� הוא בו א2 ש ו ח� נ�

ש ח� נ� ם בו י ע�ת� ר� ר ה2 ש� ם: א2 ית� ש� ע2

6. [El supervisor] los alcanzó, y les repitió exactamente aquellas palabras.

 ם ו. ג� ש� י� ר ו� ב� ד� י ם ו� ה� ל� ת א2 ים א� ר� ב� ד ה: ה� ל� א� ה�

7. Ellos le dijeron: “¿Por qué dices tales cosas? ¡El cielo lo prohíba que hagamos una cosa así!

 רו ז. י�אמ יו ו� ל� ה א� מ� ר ל� ב� ד� י י ד�נ� ים א2 ר� ב� ד ה כ� ל� א� ה�

ה יל� ל� יך ח� ד� ב� ע2 שות ל� ע2 ר מ� ב� ד� ה: כ� ז� ה�

8. Después de todo, te trajimos de vuelta el dinero que encontramos en la parte superior de nuestros paquetes: todo el camino desde Cnáan. ¿Cómo podíamos robar plata u oro de la casa de tu amo?

 

ן ח. ף ה� ס� ר כ� ש� אנו א2 צ� י מ� פ� ינו ב ת� �ח ת יב�נו אמ ש� ה�יך ל� ץ א� ר� א� ן מ� ע� נ� יך כ א� נ�ב ו ג ית נ� ב� יך מ� ד�נ� ף א2 ס� כ�

ב: או ה� ז�

9. Si cualquiera de nosotros la tiene en su posesión, él morirá. Puedes tomar al resto de nosotros como esclavos”.

 ר ט. ש� א א2 צ� תו ימ� יך א� ד� ב� ע2 ת מ� מ� ם ו� ג� נו ו ח נ� א2

ה י� ה י נ� אד�נ� ים: ל� ד� ב� ע2 ל�

10. “Debería ser como declaran –replicó–. Pero sólo el que con quien ella se encuentre será mi esclavo. El resto podrá ir en libertad”.

 ר י. י�אמ� ם ו� ה ג� ת� ם ע� יכ� ר� ב ד� ן כ ר הוא כ� ש� א א2 צ� ימ�

תו ה א� י� י יה ד ל� ב� ם ע� ת� א� יו ו ה ם: ת� י� ק� נ

11. Cada uno bajó rápidamente su paquete al suelo, y todos ellos abrieron sus paquetes.

 רו יא. ה2 מ� י דו ו� יור� יש ו� ת א� תו א� ח ת� ה אמ צ� אר

חו ת פ י� יש ו� תו: א� ח ת� אמ

12. [El supervisor] inspeccionó a cada uno, comenzando con el mayor y terminando con el menor. El cáliz fue encontrado en el paquete de Biniamín.

 

ש יב. פ� ח� י דול ו� ג� ל ב� ח� ן ה� �ט ק� ה וב� ל� א כ� צ� מ� י� יע� ו� ב� ג� ה�ת ח� ת� אמ ן: ב מ� י� נ ב�

13. [Los hermanos] rasgaron sus ropas en pena. Cada uno volvió a cargar su asno, y retornaron a la ciudad.

 עו יג. ר ק י� ם ו� לת� מ מ�ס ש� ע2 י� יש ו� ל א� מ�רו ע� בו ח2 ש> י� ו�

ה: יר� ע� ה�

14. Cuando Iehudá y sus hermanos llegaron al palacio de Iosef, él estaba todavía allí. Se echaron al suelo ante él.

 ב�א יד. י� ה ו� הוד� יו י ח� א� ה ו ית� ף ב� הוא יוס� נו ו עוד�

ם לו ש� פ י� יו ו� נ� פ� ה: ל צ� אר

15. Iosef les dijo: “¿Qué creían que hacían? ¿No se dan cuenta de que una persona como yo puede determinar la verdad por la

  ר טו. י�אמ� ם ו� ה� ף ל� ה יוס� ה מ� ש� ע2 מ� ה ה� ז� ר ה� ש� א2ם ית� ש� לוא ע2 ם ה2 ת� ע ד� י י ש כ� ח� ש נ� ח� נ� יש י ר א� ש� א2

adivinación?”. י: נ� �מ כ�

16. “¿Qué podemos decir a mi señor? –replicó Iehudá–. ¿Cómo podemos hablar? ¿Cómo podemos demostrar nuestra inocencia? Dios ha descubierto nuestra vieja culpa. Seamos tus esclavos: nosotros y el que en cuya posesión se encontró el cáliz”.

 

ר טז. י�אמ� ה ו� הוד� ה י ר מ� י נ�אמ� אד�נ� ה ל� ר מ� ב� ד� נה ק ומ� ד� ט� צ ים נ� לה� א� א ה� צ� ת מ� ון א� יך ע2 ד� ב� נו ע2 נ� ה�

ים ד� ב� י ע2 אד�נ� ם ל� נו ג� ח נ� ם א2 ר ג� ש� א א2 צ� מ יע� נ� ב� ג� ה�דו: י� ב

17. “¡Que el cielo prohíba que yo haga eso! –dijo [Iosef]–. El que en cuya posesión se encontró el cáliz será mi esclavo. [El resto de] ustedes puede ir en paz a su padre”.

 

ר יז. י�אמ� ה ו� יל� ל� י ח� שות ל� ע2 יש ז�את מ� א� ר ה� ש� א2א צ� מ יע� נ� ב� ג� דו ה� י� ה הוא ב י� י יה ד ל� ב� ם ע� ת� א� לו ו ע2

לום ש� ל ל ם: א� יכ� ב� א2

Parashá VaigashGénesis 44:18-47:27

18. Iehudá se aproximó a [Iosef] y dijo: “Por favor, su alteza, permíteme decirte algo personalmente. No te enfades conmigo, a pesar de que eres exactamente como el faraón.

 

ש יח. ג� י� יו ו� ל� ה א� הוד� ר י י�אמ� י ו� י ב� ד�נ� ר א2 ב� ד� א י נ�ך ד ב ר ע� ב� י ד� נ� אז י ב ד�נ� אל א2 ר ו ך יח� פ ך א� ד� ב ע� י ב כ�מוך ע�ה: כ� ר פ� כ

19. ”Preguntaste si todavía teníamos padre u otro hermano.

  י יט. ד�נ� אל א2 ת ש� יו א� ד� ב� אמ�ר ע2 ש ל� י� ם ה2 כ� אב ל�אח: או

20. Te dijimos: ‘Tenemos un padre que es muy anciano, y el [hermano] menor es un hijo de su vejez. Tenía un hermano que murió y, de este modo, él es el único de los hijos de su madre que todavía vive. Su padre lo ama’.

 

ר כ. נ�אמ� ל ו� י א� ד�נ� ש א2 נו י� ן אב ל� ק� ד ז� ל� י� ים ו נ� ק> זן ט� יו ק� אח� ת ו ר מ� ת� ו� י� דו הוא ו� ב� מו ל א� יו ל אב� ו

בו: ה� א2

21. ”Tú nos dijiste: ‘Tráiganmelo, de modo que pueda poner los ojos en él’.

  ר כא. ת�אמ� ל ו� יך א� ד� ב� הו ע2 ד> י הור� ל� ה א� ימ� ש� א� וי ינ� יו: ע� ל� ע�

22. Nosotros te dijimos: ‘El muchacho no puede abandonar a su padre. Si lo abandonara, su padre moriría’.

 ר כב. נ�אמ� ל ו� י א� ד�נ� ל לא א2 ר יוכ� ע� נ� ז�ב ה� ע2 ת ל� א�

יו ב אב� ז� ע� ת ו יו א� ת: אב� מ� ו�

23. Tú replicaste: ‘Si su hermano menor no viene con ustedes, no verán mi rostro nuevamente’.

 ר כג. ת�אמ� ל ו� יך א� ד� ב� ם ע2 ד לא א� ר� ם י� יכ� ח� א2

ן �ט ק� ם ה� כ� ת פון לא א� ס� �אות ת ר י: ל� נ� פ�

24. ”Fuimos a tu siervo nuestro padre y le contamos lo que dijiste.

  י כד. ה� י י ו� ינו כ� ל� ל ע� ך א� ד ב י ע� ד אב� ג� נ� ת לו ו� א�י ר� ב י: ד� ד�נ� א2

25. Cuando nuestro padre nos dijo que volviéramos y consiguiéramos algo de alimento,

  ר כה. י�אמ� ינו ו� בו אב� רו ש> ב נו ש� ט ל� ע� ל: מ כ� �א

26. nosotros replicamos: ‘No podemos ir. Podemos ir sólo si nuestro hermano menor está con nosotros. Si no está con nosotros, no podemos ni siquiera ver al hombre [a cargo]’.

 

ר כו. נ�אמ� ל לא ו� ת נוכ� ד� ר� ם ל� ש א� ינו י� ן אח� �ט ק� ה�נו ת� נו א� ד ר� י� י ו ל לא כ� אות נוכ� ר י ל� נ� יש פ א� ה�

ינו אח� ן ו �ט ק� נו ה� ינ� נו: א� ת� א�

27. ”Tu siervo nuestro padre dijo: ‘Ustedes saben que mi mujer [Rajel] me dio dos hijos.

  ר כז. י�אמ� ך ו� ד ב י ע� ינו אב� ל� ם א� ת� ם א� ת� ע ד� י י כ�ים נ� ה ש ד� ל י י� י: ל� ת� ש א�

28. Uno ya me ha abandonado, y supongo que fue hecho pedazos por animales salvajes. No he visto nada de él hasta ahora.

 א כח. צ� י� ד ו� ח� א� י ה� ת� א� ר מ� א�מ� ך ו� ר�ף א� ף ט� ט�ר�לא יו ו ית� א� ד ר ה: ע� נ� ה�

29. ¡Ahora quieren sacarme también a éste! Si algo le pasara, habrán hecho descender mi blanca cabeza a la tumba en perversa desgracia’.

 

ם כט. ת� ח ק� ם ול ת ג� ה א� ם ז� ע� י מ� נ� הו פ� ר� ק� אסון ום ת� ד הור� ת ו י א� ת� יב� ה ש� ע� ר� ה: ב ל� �א ש

30. ”Y ahora, cuando vaya yo a tu siervo nuestro padre, el muchacho no estará con nosotros. ¡Su alma está ligada con el alma [del muchacho]!

 ה ל. ת� ע� י ו ב�א� ל כ ך א� ד ב י ע� ר אב� ע� נ� ה� נו ו ינ� נו א� ת� א�

שו פ נ� ה ו שור� שו: ק פ נ� ב

31. Cuando vea que el muchacho no está allí, ¡morirá! Habré hecho descender a la tumba la blanca cabeza de tu siervo nuestro padre en desgracia.

 

ה לא. י� ה� אותו ו ר י כ� ין כ� ר א� ע� נ� ת ה� מ� ו�ידו הור� יך ו ד� ב� ת ע2 ת א� יב� ך ש� ד ב ינו ע� אב�

גון י� ה: ב ל� �א ש

32. Además, yo me ofrecí a mi padre como garante por el muchacho, y dije: ‘Si no lo traigo de vuelta a ti, habré pecado ante mi padre por todos los tiempos’.

 

י לב. ך כ� ד ב ב ע� ר� ת ע� ר א� ע� נ� ם ה� ע� י מ� אב�אמ�ר ם ל� נו לא א� יא� ב� יך א2 ל� י א� את� ט� ח� י ו אב� ל

ל ים: כ� מ� י� ה�

33. ”Así que ahora permite que yo me quede como esclavo tuyo en lugar del muchacho. ¡Que el muchacho vuelva con sus hermanos!

 

ה לג. ת� ע� ב ו ש� א י� ך נ� ד ב ת ע� ח� ר ת� ע� נ� ד ה� ב� ע�י אד�נ� ר ל� ע� נ� ה� ל ו ע� ם י� יו: ע� ח� א�

34. ¿Puesto que cómo puedo volver a mi padre si el muchacho no está conmigo? ¡No puedo soportar ver la perversa desgracia que sufriría mi padre!”.

 

י לד. יך כ� ה א� ל� ע� ל א� י א� ר אב� ע� נ� ה� נו ו ינ� א�י ת� ן א� ה פ� א� ר ע א� ר� ר ב� ש� א א2 צ� ת ימ י: א� אב�

Capítulo 45

1. Iosef no pudo contener sus emociones. Puesto que todos sus asistentes estaban presentes, clamó: “¡Hagan que todos salgan de mi presencia!”. De este modo, nadie más estaba con él cuando Iosef se reveló a sus hermanos.

 

לא א. כ�ל ו ף י� ק יוס� פ� א� ת ה� כ�ל ל ים ל ב� צ� נ� יו ה� ל� ע�א ר� ק י� יאו ו� ל הוצ� יש כ� י א� ל� ע� לא מ� ד ו מ� יש ע� א�

תו ע א� ד� ו� ת ה� ף ב ל יוס� יו: א� ח� א�

2. Comenzó a llorar con sollozos tan altos que los egipcios pudieron oírlo. Las nuevas [de estos extraños acontecimientos] llegaron al palacio del faraón.

 

ן ב. ת� י� ת ו� לו א� �י ק כ� ב עו ב� מ ש י� ים ו� ר� צ ע מ� מ� ש י� ו�ית ע�ה: ב� ר פ�

3. Iosef les dijo a sus hermanos: “¡Yo soy Iosef! ¿Todavía vive mi padre?”. Sus hermanos estaban tan sobresaltados que no pudieron

  ר ג. י�אמ� ף ו� ל יוס� יו א� ח� י א� נ� ף א2 עוד יוס� י ה� י אב� ח�לא לו ו כ יו י� ח� נות א� ע2 י א�תו ל� לו כ� ה2 ב יו: נ� נ� פ� מ�

responder.

4. “Por favor, acérquense a mí”, les dijo Iosef a sus hermanos. Cuando se acercaron, él dijo: “¡Yo soy Iosef su hermano! Ustedes me vendieron a Egipto.

 

ר ד. י�אמ� ף ו� ל יוס� יו א� ח� שו א� א ג י נ� ל� שו א� ג� י� ו�ר י�אמ� י ו� נ� ף א2 ם יוס� יכ� ח� ר א2 ש� ם א2 ת� ר כ� י מ ת� � א

ה: מ� י ר� צ מ�

5. Ahora, no se preocupen ni se sientan culpables por haberme vendido. ¡Miren! ¡Dios me ha enviado delante de ustedes para salvar vidas!

 

ה ה. ת� ע� בו | אל ו צ ע� אל ת� ר ו ם יח� יכ� ינ� ע� י ב כ�ם ת� ר כ� י מ ת� �ה א נ� י ה� ה כ� י� ח מ� י ל נ� ח� ל� ים ש לה� א�ם: יכ� נ� פ ל�

6. Ha habido una hambruna en la región durante dos años, y durante otros cinco años no habrá ni arado ni cosecha.

 י ו. ה כ� ים ז� ת� נ� ב ש ע� ר� ב ה� ר� ק� ץ ב אר� עוד ה� ש ו מ� ח�

ים נ� ר ש� ש� ין א2 יש א� ר� יר: ח� צ� ק� ו

7. Dios me ha enviado delante de ustedes para asegurar que sobrevivan en la tierra y para mantenerlos con vida a través de medios tan extraordinarios.

 

י ז. נ� ח� ל� ש י� ים ו� לה� ם א� יכ� נ� פ שום ל� ם ל� כ� ית ל� ר� א� שץ אר� יות ב� ח2 ה� ם ול כ� ה ל� יט� ל� פ ה: ל� ד�ל� ג

8. ”Ahora, no son ustedes los que me han enviado aquí, sino Dios. Me ha hecho visir del faraón, dirigente de todo su gobierno y dictador de todo Egipto.

 

ה ח. ת� ע� ם לא ו ת� ם א� ת� ח ל� י ש ת� �ה א נ� י ה� כ�ים לה� א� י ה� נ� ימ� ש� י אב ו� ע�ה ל ר פ� אדון ל ל ול כ� יתו ל ב�

ל ל ומש� כ� ץ ב ר� ים: א� ר� צ מ�

9. ”Apresúrense, vuelvan a mi padre, y denle el mensaje: Tu hijo Iosef dice: ‘Dios me ha hecho amo de todo Egipto. Ven a mí sin demora.

 רו ט. ה2 לו מ� ע2 ל ו� י א� ם אב� ת� ר מ� א2 יו ו� ל� ר כ�ה א� אמ�

ך נ ף ב� י יוס� נ� מ� ים ש� לה� אדון א� ל ל כ� ים ל ר� צ ה מ� ד� רי ל� מ�ד: אל א� ע2 ת�

10. Podrás asentarte en el distrito de Goshen y estar próximo a mí: tú, tus hijos, tus nietos, tus ovejas, tu ganado y todo lo que posees.

 ת� י. ב ש� י� ץ ו ר� א� ן ב יית� גש� ה� רוב ו י ק� ל� ה א� ת� א�

יך נ� י וב� נ� יך וב נ� ך ב� צ�אנ ך ו ר ק� ל וב כ� ר ו ש� ך: א2 ל�

11. Proveeré plenamente para ti allí, puesto que todavía habrá otros cinco años de hambruna. No quiero que te vuelvas indigente, junto con tu familia y todo lo que es tuyo’.

 

י יא. ת� ל כ� ל כ� ך ו ם א�ת י ש� ש עוד כ� מ� ים ח� נ� ב ש� ע� ר�ן ש פ� ר� ו� ה ת� ת� ך א� ית ל וב� כ� ר ו ש� ך: א2 ל�

12. ”Ustedes y mi hermano Biniamín pueden ver con sus propios ojos que yo mismo les estoy hablando.

 ה יב. נ� ה� ם ו יכ� ינ� י ר�אות ע� ינ� ע� י ו ין אח� מ� י� נ י ב� י כ� פ�

ר ב� ד� מ ם: ה� יכ� ל� א2

13. Cuéntenle a mi padre todo acerca de mi alta posición en Egipto, y acerca de todo lo que ustedes vieron. Deben apresurarse a traer aquí a

  ם יג. ת� ד ג� ה� י ו אב� ת ל ל א� י כ� בוד� ים כ ר� צ מ� ת ב א� ול ר כ� ש� ם א2 ית� א� ם ר ת� ר ה� ם ומ� ת� ד הור� ת ו י א� אב�

mi padre”. ה: נ� ה�

14. [Con eso, Iosef] cayó sobre los hombros de su hermano Biniamín, y lloró. Biniamín [también] lloró sobre los hombros [de Iosef].

 ל יד. �פ י� ל ו� י ע� אר� ו ן צ� מ� י� נ יו ב� ך אח� ב י� ן ו� מ� י� נ ה וב� כ� ב�ל יו: ע� אר� ו� צ�

15. [Iosef] entonces besó a todos sus hermanos y lloró sobre los [hombros] de ellos. Después de eso, sus hermanos conversaron con él.

 ק טו. ש� נ� י ל ו� כ� יו ל ח� ך א� ב י� ם ו� ה� ל� י ע2 ר� אח2 ן ו רו כ� ב ד�

יו ח� תו: א� א�

16. Las nuevas de que los hermanos de Iosef habían aparecido se difundieron hacia el palacio del faraón. El faraón y sus consejeros estaban complacidos.

 

ק�ל טז. ה� ע ו מ� ש ית נ� ע�ה ב� ר אמ�ר פ� או ל� י ב� ח� א2ף ב יוס� יט� י� י ו� ינ� ע� ע�ה ב ר י פ� ינ� ע� יו: וב ד� ב� ע2

17. El faraón le dijo a Iosef que instruyera a sus hermanos: “Esto es lo que deben hacer: carguen sus bestias y vayan directamente a Cnáan.

 ר יז. י�אמ� ע�ה ו� ר ל פ� ף א� מ�ר יוס� ל א� יך א� ז�את אח�

שו נו ע2 ע2 ת ט� ם א� כ� יר ע� כו ב ה ב�או ול צ� ן: אר ע� נ� כ

18. Traigan a su padre y a sus familias y vengan a mí. Les daré la mejor tierra de Egipto. Comerán lo fértil de la tierra.

 חו יח. ת וק ם א� יכ� ב� ת א2 א� ם ו יכ� ת� י וב�או ב� ל� א�

ה נ� ת א� ם ו כ� ת ל� ץ טוב א� ר� ים א� ר� צ לו מ� כ א� ת ו א�ב ל� ץ: ח� אר� ה�

19. Ahora se les ordena hacer lo siguiente: tomen carros de Egipto para sus pequeños hijos y sus mujeres, y también utilícenlos para su padre. Vengan

 

ה יט. ת� א� ה ו ית� ו� שו ז�את צ> חו ע2 ם ק כ� ץ ל� ר� א� מ�ים ר� צ לות מ� ג� ם ע2 כ� פ ט� ם ל יכ� ש� נ ל� ם ו את� ש� ת ונ א�ם יכ� ב� ם: א2 את� וב�

20. y no se preocupen de sus pertenencias, puesto que lo mejor de Egipto será de ustedes”.

 ם כ. כ� ינ ע� ח�ס אל ו ל ת� ם ע� יכ� ל� י כ ל טוב כ� ץ כ� ר� א�

ים ר� צ ם מ� כ� הוא: ל�

21. Los hijos de Israel accedieron a hacer esto. Iosef les dio carros según las instrucciones del faraón, y también les suministró comida para el viaje.

 

שו כא. ע2 י� ן ו� י כ� נ� ל ב א� ר� ן יש ת� י� ם ו� ה� ף ל� לות יוס� ג� ע2ל י ע� ע�ה פ� ר ן פ� ת� י� ם ו� ה� ה ל� ד� ך: צ� ר� ד� ל�

22. Le dio a cada uno de [sus hermanos] un conjunto de ropas. A Biniamín, no obstante, le dio 300 piezas de plata y cinco conjuntos.

 ם כב. ל� כ> ן ל ת� יש נ� א� פות ל� ל� לת ח2 מ� ן ש מ� י� נ ב� ולן ת� לש נ� אות ש ף מ� ס� ש כ� מ� ח� פ�ת ו ל� לת: ח2 מ� ש

23. [Iosef] envió a su padre lo siguiente: diez asnos, cargados con los productos más finos de Egipto, así como también diez asnas, cargadas de grano, pan y comida para el viaje de su padre.

 

יו כג. אב� ח ול ל� ז�את ש� ה כ ר� ש� ים ע2 מ�ר� ים ח2 א� נ�שטוב ים מ� ר� צ ר מ� ש� ע� נ�ת ו �ת א�ת א2 ר נ�ש ם ב� ח� ל� ו�זון יו ומ� אב� ך: ל ר� ד� ל�

24. Envió a sus hermanos en su camino. Cuando partían, les dijo: “¡Tengan un viaje placentero!”.

 ח כד. ל� ש� י ת ו� יו א� ח� כו א� ל� י� ר ו� י�אמ� ם ו� ה� ל� אל א2

זו ג ר ך: ת� ר� ד� ב�

25. [Los hermanos] se dirigieron hacia el norte desde Egipto, y vinieron a Iaakov su padre en Cnáan.

 לו כה. ע2 י� ים ו� ר� צ מ� ב�או מ� י� ץ ו� ר� ן א� ע� נ� ל כ ק�ב א� ע2 י�

ם: יה� ב� א2

26. Le dieron las nuevas: “Iosef todavía vive. Es el gobernante de todo Egipto”. El [corazón] de Iaakov quedó pasmado, puesto que no podía creerles.

 

דו כו. ג� י� אמ�ר לו ו� ף עוד ל� י יוס� י ח� כ� ל הוא ו מש�ל כ� ץ ב ר� ים א� ר� צ ג מ� פ� י� בו ו� י ל� ין לא כ� מ� א� ם: ה� ה� ל�

27. Entonces relataron todas las palabras que Iosef les había hablado, y él vio los carros que Iosef había enviado para transportarlo. Entonces el espíritu de Iaakov su padre fue reavivado.

 

רו כז. ב ד� י יו ו� ל� ת א� ל א� י כ� ר� ב ף ד� ר יוס� ש� ר א2 ב� ד�ם ה� ל� א א2 ר י� ת ו� לות א� ג� ע2 ר ה� ש� ח א2 ל� ף ש� יוס�את ש� י א�תו ל� ח� ת ק�ב רוח� ו� ע2 ם: י� יה� ב� א2

28. “¡Es demasiado! –dijo Israel–. ¡Mi hijo Iosef está vivo! ¡Debo ir y verlo antes de morir!

 ר כח. י�אמ� ל ו� א� ר� ב יש ף עוד ר� י יוס� נ� י ב ח�

ה כ� ל נו א� א� ר א� ם ו ר� ט� אמות: ב

Capítulo 46

1. Israel inició el viaje, tomando todas sus posesiones, y llegó a Beer Sheva. Ofreció sacrificios al Dios de Itzjak su padre.

 ע א. ס� י� ל ו� א� ר� ל יש כ� ר ו ש� ב�א לו א2 י� ה ו� ר� א� ע ב ב� ש�

ח ב� ז י� ים ו� ח� ב� י ז אלה� יו ל� ק: אב� ח� יצ

2. Dios le habló a Israel en una visión nocturna, y dijo: “¡Iaakov! ¡Iaakov!”. “Sí”, respondió [Iaakov].

 ר ב. י�אמ� ים ו� לה� ל א� א� ר� יש א�ת | ל ר מ� ה ב ל� י ל� ה�

ר י�אמ� ק�ב ו� ע2 ב י� �ק ע2 ר | י� י�אמ� י: ו� נ� נ� ה�

3. [Dios] dijo: “Yo soy el Omnipotente Dios de tu padre. No tengas miedo de ir a Egipto, puesto que es allí que te convertiré en una gran nación.

 ר ג. י�אמ� י ו� כ� �ל אנ א� י ה� לה� יך א� א אל אב� יר� ת�

ה ד� ר ה מ� מ� י ר� צ י מ� גוי כ� דול ל ך ג� ימ ש� ם: א2 ש�

4. Iré a Egipto contigo, y también te traeré de vuelta nuevamente. Iosef pondrá sus manos sobre tus ojos”.

 י ד. כ� �ד אנ ר� ך א� מ ה ע� מ� י ר� צ י מ� כ� �אנ ך ו ל ם אע� ג�

לה ף ע� יוס� ית ו ש� דו י� ל י� יך: ע� ינ� ע�

5. Iaakov partió de Beer Sheva. Los hijos de Israel transportaron a su padre, junto con sus hijos y sus mujeres, en los carros que el faraón había enviado para llevarlos.

 

ם ה. ק� י� ק�ב ו� ע2 ר י� א� ב ע מ� ב� או ש� ש י� י ו� נ� ל ב א� ר� ישת ק�ב א� ע2 ם י� יה� ב� ת א2 א� ם ו פ� ת ט� א� ם ו יה� ש� נ

לות ג� ע2 ר ב� ש� ח א2 ל� ע�ה ש� ר את פ� ש� א�תו: ל�

6. Tomaron su ganado y todas las posesiones que habían adquirido en Cnáan. Iaakov llegó a Egipto con todos sus descendientes.

  חו ו. ק י� ת ו� ם א� יה� נ� ק ת מ� א� ם ו כוש� ר ר ש� שו א2 כ ר�ץ ר� א� ן ב ע� נ� ב�או כ י� ה ו� מ� י ר� צ ק�ב מ� ע2 ל י� כ� עו ו ר ז�

תו: א�

7. Sus hijos y sus nietos estaban con él. También llevó a sus hijas, a sus nietas y a toda su simiente con él a Egipto.

 יו ז. נ� י ב� נ� יו וב נ� תו ב� יו א� ת� �נ נות ב יו וב נ� ל ב� כ� עו ו ר ז�

יא ב� תו ה� ה: א� מ� י ר� צ מ�

8. Éstos son los nombres de los israelitas que fueron a Egipto: Iaakov y sus hijos. Reuvén fue el primogénito de Iaakov.

 ה ח. ל� א� מות ו י ש נ� ל ב א� ר� ים יש א� ב� ה ה� מ� י ר� צ מ�

ב �ק ע2 יו י� נ� כ�ר וב� ק�ב ב ע2 ן: י� אוב� ר

9. Los hijos de Reuvén fueron Janoj, Palú, Jetzrón y Carmí.

 י ט. נ� ן וב אוב� נוך ר לוא ח2 ר�ן ופ� צ ח� י: ו מ� ר כ� ו

10. Los hijos de Shimón: Iemuel, Iamín, Ohad, Iajín, Tzójar, así como también Shaúl hijo de la cananea.

 י י. נ� עון וב מ ל ש� מוא� ין י מ� י� ד ו א�ה� ין ו כ� י� ר ו צ�ח� ו

אול ש� ן ו ית: ב� נ� ע2 נ� כ ה�

11. Los hijos de Leví: Guershón, Kehat y Merarí.   י יא. נ� י וב ו� שון ל� ר ת ג� ה� י: ק ר� ר� ומ

12. Los hijos de Iehudá: Er, Onán, Shelá, Péretz y Zéraj. Er y Onán murieron en Cnáan. Los hijos de Péretz fueron Jetzrón y Jamul.

 י יב. נ� ה וב הוד� ר י ן ע� אונ� ה ו ל� ש� ץ ו ר� פ� ח ו� ר� ז� ת ו� מ� י� ו�ר ן ע� אונ� ץ ו ר� א� ן ב ע� נ� יו כ ה י� י ו� נ� ץ ב ר� ר�ן פ� צ ח�

מול: ח� ו

13. Los hijos de Isajar: Tolá, Puvá, Iov y Shimrón.   י יג. נ� ר וב שכ� ע יש� ה תול� ו� יוב ופ> ר�ן: ו מ ש� ו

14. Los hijos de Zevulún: Séred, Elón y Iajleel.   י יד. נ� לון וב ב> ד ז ר� לון ס� א� ל: ו א� ל ח י� ו

15. Todos los anteriores fueron [de] los hijos que Lea le dio a Iaakov en Padán Aram. Aparte de esto, estaba asimismo Diná hija [de Iaakov]. La cuenta [hasta ahora, incluyendo] a sus hijos y a sus hijas, es 33.

 

ה טו. ל� י א� נ� אה | ב ר ל� ש� ה א2 ד� ל ב י� �ק ע2 י� ן ל ד� פ� בם ר� ת א2 א� ה ו ינ� תו ד� ל ב� ש כ� פ� יו נ� נ� יו ב� נות� וב

ים לש� לש: ש ש� ו

16. Los hijos de Gad: Tzifión, Jaguí, Shuní, Etzbón, Erí, Arodí y Arelí.

 י טז. נ� ד וב יון ג� פ י צ� ג� ח� י ו ב�ן שונ� צ א� י ו ר� י ע� רוד� א2 ו�

י: ל� א� אר ו

17. Los hijos de Asher: Imná, Ishvá, Ishví y Beriá. Estaba también su hermana Séraj. Los hijos de Beriá fueron Jéver y Malkiel.

 י יז. נ� ר וב ש� ה א� נ� ה ימ ו� יש י ו ו� יש ה ו יע� ר� ח וב ר� ש� ו

ם ת� �ח י א2 נ� ה וב יע� ר� ר ב ב� ל: ח� יא� כ� ל ומ�

18. Los anteriores son [de] los hijos de Zilpá. Laván la dio a su hija Lea, y ella dio estos hijos a Iaakov. Aquí hay 16 en total.

 ה יח. ל� י א� נ� ה ב פ� ל ר ז� ש� ן א2 ת� ן נ� ב� אה ל� ל� תו ל ב�

ד ל� ת� ת ו� ה א� ל� ב א� �ק ע2 י� ש ל ה ש� ר� ש ש: ע� פ� נ�

19. Los hijos de Rajel mujer de Iaakov fueron Iosef y Biniamín.

 י יט. נ� ל ב ח� ת ר� ש� ק�ב א� ע2 ף י� ן: יוס� מ� י� נ וב�

20. En Egipto, Iosef tuvo hijos que le nacieron de Asnat, hija de Poti Fera, sacerdote de On: Menashé y Efraim.

 ד כ. ל� ו� י� ף ו� יוס� ץ ל ר� א� ים ב ר� צ ר מ� ש� ה א2 ד� ל לו י�

ת נ� ת אס י ב� ע פוט� ר� ן פ� ן כ�ה� �ת א ה א� ש� נ� ת מ א� וים: ר� פ א�

21. Los hijos de Biniamín: Bela, Bejer, Ashbel, Guerá, Naamán, Ejí, Rosh, Mupim, Jupim y Ard.

 י כא. נ� ן וב מ� י� נ ע ב� ל� ר ב� כ� ב� ל ו� ב� ש א� א ו ר� ן ג� מ� ע2 נ� וי ח� ר�אש א� ים ו� פ� ים מ> פ� ח> : ו ד אר ו�

22. Los anteriores son [de] los hijos que Rajel le dio a Iaakov. Hay 14 en total.

 ה כב. ל� י א� נ� ל ב ח� ר ר� ש� ד א2 ל� ב י> �ק ע2 י� ל ל ש כ� פ� נ�

ה ע� ב� ר: אר ש� ע�

23. Los hijos de Dan: Jushim.   י כג. נ� ן וב ים: ד� ש� ח>

24. Los hijos de Naftalí: Iajtzeel, Guní, Iétzer y Shilem.

 י כד. נ� י וב ל� ת� פ ל נ� א� צ ח י י� גונ� ר ו צ� י� ם: ו ל� ש� ו

25. Los anteriores son [de] los hijos de Bilhá. Laván se la dio a su hija Rajel, y ella le dio estos hijos a Iaakov. Aquí hay 7 en total.

 ה כה. ל� י א� נ� ה ב ה� ל ר ב� ש� ן א2 ת� ן נ� ב� ל ל� ח� ר� תו ל ב�

ד ל� ת� ת ו� ה א� ל� ב א� �ק ע2 י� ל ל ש כ� פ� ה: נ� ע� ב ש�

26. De este modo, el número de personas que fueron a Egipto con Iaakov, que eran sus descendientes sanguíneos, fue 66, sin contar las mujeres de los hijos de Iaakov.

 

ל כו. ש כ� פ� נ� אה ה� ב� ב ה� �ק ע2 י� ה ל מ� י ר� צ י מ� א� כו י�צ ר� יד ב� ל י מ� ש� י נ נ� ק�ב ב ע2 ל י� ש כ� פ� ים נ� ש� ש: ש� ש� ו�

27. Los hijos de Iosef, que le nacieron en Egipto, sumaron otros dos individuos. [Sumando todo,] el número de individuos en la familia de Iaakov que fue a Egipto era 70.

 

י כז. נ� ף וב ר יוס� ש� ד א2 ל� ים לו י> ר� צ מ� ש ב פ� ים נ� נ� של ש כ� פ� נ� ית ה� ב� ק�ב ל ע2 אה י� ב� ה ה� מ� י ר� צ ים: מ� ע� ב ש�

28. [Iaakov] envió a Iehudá delante de él para hacer preparaciones en Goshen. Entonces llegaron al distrito de Goshen.

 ת כח. א� ה ו הוד� ח י ל� יו ש� נ� פ� ל ל ף א� יוס�

הור�ת יו ל נ� פ� ה ל נ� ב�או גש י� ה ו� צ� ן: אר גש�

29. Iosef [personalmente] arreó su carro, y fue a recibir a Israel su padre en Goshen. Se presentó ante [su padre], y se echó sobre sus hombros, llorando sobre sus hombros durante un largo tiempo.

 

ס�ר כט. א י� ף ו� תו יוס� ב כ� ר ל מ� ע� י� את ו� ר� ק ל�ל א� ר� יו יש ה אב� נ� א גש ר� י� יו ו� ל� פ�ל א� י� ל ו� ע�יו אר� ו� ך צ� ב י� ל ו� יו ע� אר� ו� עוד: צ�

30. “Ahora puedo morir –le dijo Israel a Iosef–. He visto tu rostro, y todavía vives”.

 ר ל. י�אמ� ל ו� א� ר� ל יש ף א� ה יוס� ם אמות� ע� פ� ה�

י ר� י אח2 אות� ת ר יך א� נ� י פ� ך כ� י: עוד ח�

31. A sus hermanos y a la familia de su padre, Iosef dijo: “Iré y le diré al faraón. Le diré lo siguiente: ‘Mis hermanos y la familia de mi padre han venido a mí desde Cnáan.

 

ר לא. י�אמ� ף ו� ל יוס� יו א� ח� ל א� א� ית ו יו ב� אב�ה ל� ע� ה א� יד� ג� א� ע�ה ו ר פ� ה ל ר� א�מ יו ו ל� י א� אח�

ית י וב� ר אב� ש� ץ א2 ר� א� ן ב ע� נ� או כ י: ב� ל� א�

32. Estos hombres negocian en ganado y son cuidadores de ovejas. Han traído consigo sus ovejas, su ganado y todas sus posesiones’.

 

ים לב. ש� נ� א2 ה� י ו י צ�אן ר�ע� י כ� ש� ה אנ נ� ק יו מ� ה�ם צ�אנ� ם ו ר� ק� ל וב כ� ר ו ש� ם א2 ה� יאו: ל� ב� ה�

33. ”Cuando el faraón los convoque y pregunte por su ocupación,

 ה לג. י� ה� י ו א כ� ר� ם יק כ� ע�ה ל� ר ר פ� אמ� ה ו מ�

ם: יכ� ש� ע2 מ�

34. deben decir: ‘Nosotros y nuestros padres hemos negociado en ganado todas nuestras vidas’. Entonces podrán asentarse en el distrito de Goshen, puesto que todos los pastores son tabú en Egipto”.

 

ם לד. ת� ר מ� א2 י ו� ש� ה אנ נ� ק יו מ� יך ה� ד� ב� ע2ינו עור� נ ד מ� ע� ה ו ת� ם ע� נו ג� ח נ� ם א2 ינו ג� ב�ת� א2

בור ע2 בו ב� ש ץ ת� ר� א� ן ב י גש� ת כ� ב� ים תוע2 ר� צ מ�ל ה כ� צ�אן: ר�ע�

Capítulo 47

1. Iosef fue y le contó al faraón. Dijo: “Mi padre y mis hermanos han venido desde Cnáan, junto con sus ovejas, su ganado y todas sus pertenencias. Están ahora en el distrito de Goshen”.

 

ב�א א. י� ף ו� ד יוס� ג� י� ע�ה ו� ר פ� ר ל י�אמ� י ו� י אב� אח� ום צ�אנ� ם ו ר� ק� ל וב כ� ר ו ש� ם א2 ה� או ל� ץ ב� ר� א� ן מ� ע� נ� כ

ם נ� ה� ץ ו ר� א� ן: ב גש�

2. De entre sus hermanos, seleccionó cinco hombres y se los presentó al faraón.

 ה ב. צ� ק יו ומ� ח� ח א� ק� ה ל� ש� מ� ים ח2 ש� נ� ם א2 ג� צ� י� י ו� נ� פ ל�

ע�ה: ר פ�

3. El faraón les preguntó a los hermanos [de Iosef]: “¿Cuál es su ocupación?”. “Somos pastores –le respondieron al faraón–, nosotros y nuestros padres antes que nosotros”.

 

ר ג. י�אמ� ע�ה ו� ר ל פ� יו א� ח� ה א� ם מ� יכ� ש� ע2 רו מ� י�אמ ו�ל ע�ה א� ר ה פ� יך צ�אן ר�ע� ד� ב� ם ע2 נו ג� ח נ� ם א2 ג�

ינו: בות� א2

4. “Hemos venido a quedarnos un breve tiempo en tu tierra –le explicaron al faraón–, porque no hay pastoreo para nuestros rebaños, tan severa es la hambruna en Cnáan. Si nos permites, nos asentaremos en el distrito de Goshen”.

 

רו ד. י�אמ ל ו� ע�ה א� ר גור פ� ץ ל� אר� אנו ב� י ב� ין כ� א�ה ע� ר צ�אן מ� ר ל� ש� יך א2 ד� ב� ע2 י ל� ד כ� ב� ב כ� ע� ר� ץ ה� ר� א� ב

ן ע� נ� ה כ ת� ע� בו ו ש א י� יך נ� ד� ב� ץ ע2 ר� א� ן: ב גש�

5. El faraón le dijo a Iosef: “Tu padre y tus hermanos han ahora venido a ti.

 ר ה. י�אמ� ע�ה ו� ר ל פ� ף א� אמ�ר יוס� יך ל� יך אב� אח� ו

או יך: ב� ל� א�

6. La tierra de Egipto está a tu disposición. Asienta a tu padre y a tus hermanos en la mejor región. Que se asienten en el distrito de Goshen.

  ץ ו. ר� ים א� ר� צ יך מ� נ� פ� וא ל ב ה� יט� מ� ץ ב אר� ב ה� הוש�ת יך א� ת אב� א� יך ו בו אח� ש ץ י� ר� א� ן ב ם גש� א� ו

ת� ע ד� ש י� י� ם ו י ב� ש� יל אנ ם ח� ת� מ ש� י ו ר� ה ש� נ� ק מ�

Si tienes hombres capaces entre ellos, puedes nombrarlos como oficiales de ganado sobre mi [ganado]”.

ל ר ע� ש� י: א2 ל�

7. Iosef trajo a Iaakov su padre y se lo presentó al faraón. Iaakov bendijo al faraón.

 א ז. ב� י� ף ו� ת יוס� ק�ב א� ע2 יו י� הו אב� ד� מ� ע2 י� י ו� נ� פ ל�

ע�ה ר ך פ� ר� ב� י ק�ב ו� ע2 ת י� ע�ה: א� ר פ�

8. “¿Qué edad tienes?, le preguntó el faraón a Iaakov.

 ר ח. י�אמ� ע�ה ו� ר ל פ� ק�ב א� ע2 ה י� מ� י כ� מ� י י נ� יך: ש י� ח�

9. “Mi viaje por la vida ha durado 130 años –respondió Iaakov–. Los días de mi vida han sido pocos y duros. No viví tanto como lo hicieron mis padres durante su peregrinaje por la vida”.

 

ר ט. י�אמ� ק�ב ו� ע2 ל י� ע�ה א� ר י פ� מ� י י נ� י ש גור� מים לש� את ש ה ומ נ� ט ש� ע� ים מ ע� ר� יו ו י ה� מ� י י נ� ש

י י� לא ח� יגו ו ש� ת ה� י א� מ� י י נ� י ש י� י ח� ב�ת� י א2 ימ� ב�ם: יה� גור� מ

10. Con eso, Iaakov bendijo al faraón y abandonó su presencia.

 ך י. ר� ב� י ק�ב ו� ע2 ת י� ע�ה א� ר א פ� צ� י� י ו� נ� פ ל� ע�ה: מ� ר פ�

11. Iosef halló un lugar para que vivieran su padre y sus hermanos. Les dio una propiedad en la región de Ramesés, en la mejor área, como el faraón había ordenado.

 

ב יא. יוש� ף ו� ת יוס� יו א� ת אב� א� יו ו ח� ן א� ת� י� ם ו� ה� ל�ה ז� ח> ץ א2 ר� א� ים ב ר� צ ב מ� יט� מ� ץ ב אר� ץ ה� ר� א� ב

ס ס� מ ע ר ר� ש� א2 ה כ� ו� ע�ה: צ� ר פ�

12. Iosef proveyó todas las necesidades de su padre, sus hermanos y toda la familia de su padre, hasta el más joven.

 ל יב. כ� ל כ� י ף ו� ת יוס� יו א� ת אב� א� יו ו ח� ת א� א� ל ו כ�

ית יו ב� ם אב� ח� י ל� פ� ף: ל ט� ה�

13. No había pan en toda la región, puesto que la hambruna era muy severa. [La gente de] Egipto y Cnáan se puso débil de hambre.

 ם יג. ח� ל� ין ו ל א� כ� ץ ב אר� י ה� ד כ� ב� ב כ� ע� ר� א�ד ה� מ

ה ל� ת� ץ ו� ר� ים א� ר� צ ץ מ� ר� א� ן ו ע� נ� י כ נ� פ ב: מ� ע� ר� ה�

14. Iosef recaudó todo el dinero en Egipto y Cnáan en pago por la comida [que la gente] compraba. Iosef llevó [todo] el dinero al tesoro del faraón.

 

ט יד. ק� ל� י ף ו� ת יוס� ל א� ף כ� ס� כ� א ה� צ� מ נ� ץ ה� ר� א� בים ר� צ ץ מ� ר� א� ן וב ע� נ� ר כ ב� ש� ר ב� ש� ם א2 ים ה� ר� ש�ב

א ב� י� ף ו� ת יוס� ף א� ס� כ� ה ה� ית� ע�ה: ב� ר פ�

15. Cuando el dinero de Egipto y Cnáan se agotó, egipcios de todas partes vinieron a Iosef. “¡Danos pan! –gritaron–. ¿Por qué debemos morir ante ti tan sólo porque no hay dinero?”.

 

ת�ם טו. י� ף ו� ס� כ� ץ ה� ר� א� ים מ� ר� צ ץ מ� ר� א� ן ומ� ע� נ� כב�או י� ל ו� ים כ� ר� צ ל מ� ף א� אמ�ר יוס� ה ל� ב� נו ה� ם ל� ח� ל�ה מ� ל� מות ו ך נ� ד� ג י נ� ס כ� ף: אפ� ס� כ�

16. “Traigan su ganado –respondió Iosef–. Si no hay más dinero, les daré [lo que necesiten] a cambio de sus animales”.

 ר טז. י�אמ� ף ו� בו יוס� ם ה� יכ� נ� ק ה מ� נ� ת א� ם ו כ� ל�

ם יכ� נ� ק מ� ם ב ס א� ף: אפ� ס� כ�

17. Le llevaron su ganado a Iosef, y Iosef les dio   יאו יז. ב� י� ת ו� ם א� יה� נ� ק ל מ� ף א� ן יוס� ת� י� ם ו� ה� ף ל� יוס�

pan a cambio de caballos, rebaños de ovejas, manadas de ganado vacuno y asnos. Los sustentó a lo largo de ese año con pan a cambio de todo su ganado.

ם ח� ים ל� סוס� ה ב� נ� ק מ� צ�אן וב ה ה� נ� ק מ� ר וב ק� ב� ה�ים מ�ר� ח2 ם וב� ל� ה2 נ� י ם ו� ח� ל� ל ב� כ� ם ב ה� נ� ק ה מ� נ� ש� ב�

וא: ה� ה�

18. El año llegó a su fin. Vinieron a él el año siguiente, y dijeron: “No te retenemos nada, tu alteza. Pero puesto que el dinero y las reservas de animales se agotaron, no hay nada que quede para ti aparte de nuestros secos cuerpos y nuestra tierra.

 

ת�ם יח. ת� ה ו� נ� ש� וא ה� ה� ב�או ה� י� יו ו� ל� ה א� נ� ש� ב�ית נ� ש� רו ה� י�אמ ד לא לו ו� ח� כ� י נ ד�נ� א2 י מ� ם כ� ם א� ת�ף ס� כ� ה ה� נ� ק ה ומ� מ� ה� ב ל ה� י א� ד�נ� אר לא א2 ש י נ� נ� פ ל�י ד�נ� י א2 ת� ל ם ב� נו א� ת� י� ו� נו: ג ת� מ� אד ו

19. ¿Por qué debiéramos morir ante tus mismos ojos, nosotros y nuestra tierra? Compra nuestros cuerpos y nuestra tierra a cambio de pan. Volvámonos los siervos del faraón, y que nuestra tierra [también sea suya]. ¡Danos semilla de grano! ¡Vivamos y no muramos! Que la tierra no quede desolada”.

 

ה יט. מ� מות ל� יך נ� ינ� ע� ם ל נו ג� ח נ� ם א2 נו ג� ת� מ� אדה נ� נו ק ת� �ת א א� נו ו ת� מ� ם אד ח� ל� ה ב� י� ה נ� נו ו ח נ� א2

נו ת� מ� אד ים ו ד� ב� ע�ה ע2 ר פ� ן ל ת� ע ו ר� ה ז� י� ח נ� לא ו ומות ה נ� מ� ד� א2 ה� ם: לא ו ש� ת�

20. Iosef [de este modo] compró toda la tierra de cultivo de Egipto para el faraón. Todo hombre de Egipto había vendido su campo, puesto que la hambruna era demasiado para ellos, y la tierra llegó a ser propiedad del faraón.

 

ן כ. ק� י� ף ו� ת יוס� ל א� ת כ� מ� ים אד ר� צ ע�ה מ� ר פ� י ל כ�רו כ ים מ� ר� צ יש מ� הו א� ד� י ש� ק כ� ז� ם ח� ה� ל� ב ע2 ע� ר� ה�י ה� ת ץ ו� אר� ע�ה: ה� ר פ� ל

21. [Iosef] trasladó al pueblo a las ciudades en todos los límites de Egipto, de un extremo al otro.

 ת כא. א� ם ו ע� יר ה� ב� ע� ים א�תו ה� ר� ע� ה ל� צ� ק בול מ� ג

ים ר� צ ד מ� ע� הו: ו צ� ק�

22. La única tierra que no compró fue la de los sacerdotes, puesto que los sacerdotes tenían una adjudicación [de alimentos] de parte del faraón. Comieron la adjudicación [de alimentos] que les dio el faraón, y no tuvieron que vender sus tierras.

 

ק כב. ת ר� מ� ים אד נ� כ�ה2 ה לא ה� נ� י ק� ים ח�ק כ� נ� כ�ה2 ל�ת א� ע�ה מ� ר לו פ� אכ ת ו ם א� ק� ר ח> ש� ן א2 ת� ם נ� ה� ל�

ע�ה ר ל פ� ן ע� רו לא כ� כ ת מ� ם: א� ת� מ� אד

23. Iosef le anunció al pueblo: “Hoy he adquirido sus [cuerpos] y sus tierras para el faraón. Aquí hay semilla de grano para ustedes. Planten sus campos.

 

ר כג. י�אמ� ף ו� ל יוס� ם א� ע� ן ה� י ה� ית� נ� ם ק� כ� ת יום א� ה�ת א� ם ו כ� ת מ� ע�ה אד ר פ� א ל ם ה� כ� ע ל� ר� ם ז� ת� ע ר� וזת ה: א� מ� ד� א2 ה�

24. Cuando produzca grano, tendrán que dar un quinto al faraón. Las otras cuatro partes serán suyas, como semilla de grano para sus campos, y como comida para ustedes, sus mujeres y sus

  ה כד. י� ה� בוא�ת ו ת ם ב� ת� ת� ית ונ יש� מ� ע�ה ח2 ר פ� לע ב� אר ד�ת ו י� ה ה� י� ם יה כ� ע ל� ר� ז� ה ל ד� ש� ם ה� כ� ל אכ ולר ש� א2 ל� ם ו יכ� ת� ב� כ�ל ב א� ל� ם: ו כ� פ ט� ל

hijos”.

25. “Has salvado nuestras vidas –respondieron–. Tan sólo permítenos hallar favor a tus ojos, y seremos siervos del faraón”.

 רו כה. י�אמ נו ו� ית� ח� א ה� צ� מ ן נ� י ח� ינ� ע� י ב ד�נ� יינו א2 ה� ו

ים ד� ב� ע�ה: ע2 ר פ� ל

26. Iosef fijó un decreto (que está vigente hasta hoy) que un quinto de [lo que creciera en] la tierra de cultivo de Egipto pertenecía al faraón. Sólo las tierras sacerdotales no pertenecían al faraón.

 

ם כו. ש� י� ה ו� ף א�ת� ח�ק יוס� ד ל יום ע� ה ה� ז� ל ה� ע�ת מ� ים אד ר� צ ע�ה מ� ר פ� ש ל ח�מ� ק ל� ת ר� מ� אד

ים נ� כ�ה2 ם ה� ד� ב� ה לא ל ת� י ע�ה: ה� ר פ� ל

27. Entretanto, [la joven nación de] Israel vivía en Egipto, en el distrito de Goshen. Adquirieron allí propiedad, y fueron fértiles, con su población multiplicándose muy rápidamente.

 

ב כז. ש� י� ל ו� א� ר� ץ יש ר� א� ים ב ר� צ ץ מ� ר� א� ן ב גש�זו אח2 י� ה ו� רו ב� פ י� בו ו� ר י� ד: ו� �א מ

Parashá VaiejíGénesis 47:28-50:26

28. Iaakov hizo de Egipto su hogar durante 17 años. Vivió hasta los 147 años de edad.  

י כח. ח� י ק�ב ו� ע2 ץ י� ר� א� ים ב ר� צ ע מ� ב� ה ש ר� ש ה ע� נ� ש�י ה� י י ו� מ� ק�ב י ע2 י י� נ� יו ש י� ע ח� ב� ים ש� נ� ים ש� ע� ב� אר ו

את ה: ומ נ� ש�

29. Cuando Israel comprendió que pronto moriría, llamó por su hijo Iosef. “Si realmente quieres hacerme una benevolencia –dijo–, pon tu mano bajo mi muslo. Actúa conmigo con verdad y benevolencia, y no me entierres en Egipto.

 

בו כט. ר ק י� י ו� מ� ל י א� ר� מות יש א ל� ר� ק י� נו ו� ב | ל�ף יוס� ר ל י�אמ� ם לו ו� א א� י נ� את� צ� ן מ� יך ח� ינ� ע� ים ב ש�

א ך נ� ד ת י� ח� י ת� כ� ר� ית� י ש� ע� י ו ד� מ� ד ע� ס� ת ח� מ� א� אל ו�א י נ� נ� ר� ב ק ים: ת� ר� צ מ� ב

30. Que yazca yo con mis padres. Sácame de Egipto, y entiérrame en el sepulcro de ellos”. “Haré como dices”, replicó [Iosef].

 י ל. ת� ב כ� ש� ם ו י ע� ב�ת� י א2 נ� את� ש� ים ונ ר� צ מ� מ�

י נ� ת� ר ב� ם וק ת� ר� ב> ק ר ב� י�אמ� י ו� כ� �ה אנ ש� ע ך: א� ר� ב� ד כ�

31. “Júrame”, dijo [Iaakov]. [Iosef] le hizo un juramento, y, desde donde estaba en el lecho, Israel se inclinó.

 ר לא. י�אמ� ה ו� ע� ב ש� י ה� ע ל� ב� ש� י� חו לו ו� ת� ש י� ו�

ל א� ר� ל יש ה: ר�אש ע� ט� מ� ה�

Capítulo 48

1. Poco tiempo después de esto, se le dijo a Iosef que su padre estaba enfermo. [Iosef fue hacia su padre], tomando a sus dos hijos, Menashé y Efraim, consigo.

 

י א. ה� י י ו� ר� ים אח2 ר� ב� ד ה ה� ל� א� ר ה� י�אמ� ף ו� יוס� ה ל נ� ה�יך ה אב� ל� �ח ח ק� י� ת ו� י א� נ� יו ש נ� מו ב� ת ע� ה א� ש� נ� מת א� ים: ו ר� פ א�

2. Cuando se le dijo a Iaakov que Iosef venía a él, Israel cobró fuerzas y se incorporó en la

  ד ב. ג� י� ב ו� �ק ע2 י� ר ל י�אמ� ה ו� נ� ך ה� נ ף ב� א יוס� יך ב� ל� א�

cama. ק ז� ח� ת י� ל ו� א� ר� ב יש ש� י� ל ו� ה: ע� ט� מ� ה�

3. Iaakov le dijo a Iosef: “Dios Todopoderoso se me apareció una vez en Luz, en la Tierra de Cnáan. Él me bendijo,

 ר ג. י�אמ� ק�ב ו� ע2 ל י� ף א� ל יוס� י א� ד� אה ש� ר י נ� ל� א�

לוז ץ ב ר� א� ן ב ע� נ� ך כ ר� ב� י י: ו� ת� �א

4. y me dijo: ‘Te haré fructífero y numeroso, y haré que des origen a una asamblea de naciones. Te daré esta tierra a ti y a tus descendientes como su propiedad para siempre’.

 

ר ד. י�אמ� י ו� ל� י א� נ� נ ך ה� ר פ ך מ� ית� ב� ר ה� יך ו ת� ת� ונל ה� ק ים ל� מ� י ע� ת� ת� נ� ת ו ץ א� אר� ז�את ה� ך ה� ע2 ר ז� ל

יך ר� ת אח2 ז� ח> ם: א2 עול�

5. ”Ahora, los dos hijos que te nacieron en Egipto antes de que viniera yo aquí serán considerados míos. Efraim y Menashé serán para mí exactamente como Reuvén y Shimón.

 

ה ה. ת� ע� י ו נ� יך ש נ� ים ב� ד� נול� ך ה� ץ ל ר� א� ים ב ר� צ מ�ד י ע� יך ב�א� ל� ה א� מ� י ר� צ י מ� ם ל� ים ה� ר� פ ה א� ש� נ� ומ

ן אוב� ר עון כ� מ ש� יו ו י: יה ל�

6. Cualquier hijo que tengas después de ellos, no obstante, será considerado tuyo. Heredarán sólo por medio de sus hermanos [mayores].

 ך ו. ת ד ר ומול� ש� ת� א2 ד ם הול� יה� ר� ך אח2 יו ל ל יה ע�

ם ם ש� יה� ח� או א2 ר ם: יק� ת� ל� ח2 נ� ב

7. ”Cuando venía yo de Padán, [tu madre] Rajel murió sobre mí. Fue en Cnáan, a una corta distancia antes de que llegáramos a Efrat. La enterré allí a lo largo del camino a Efrat (Bet Léjem)”.

 

י ז. נ� א2 י ו� ב�א� ן | ב ד� פ� ה מ� ת� י מ� ל� ל ע� ח� ץ ר� ר� א� ן ב ע� נ� כך ר� ד� עוד ב� ת ב ר� ב ץ כ� ר� ב�א א� ה ל� ת� ר� פ ה� א� ר� ב ק א� ו�

ם ך ש� ר� ד� ת ב ר� פ וא א� ית ה� ם: ב� ח� ל�

8. Israel vio a los hijos de Iosef. “¿Quiénes son éstos?”, preguntó.

 א ח. ר י� ל ו� א� ר� ת יש י א� נ� ף ב ר יוס� י�אמ� י ו� ה: מ� ל� א�

9. “Son los hijos que Dios me dio aquí”, le respondió Iosef a su padre. “Si te place, tráemelos –dijo [Iaakov]–. Les daré una bendición”.

 

ר ט. י�אמ� ף ו� ל יוס� יו א� י אב� נ� ם ב� ר ה� ש� ן א2 ת� י נ� ל�ים לה� ה א� ז� ר ב� י�אמ� ם ו� ח� א ק� י נ� ל� ם: א� כ� ר2 ב� א2 ו�

10. Los ojos de Israel estaban pesados con la edad, y no podía ver. Cuando [Iosef] llevó [a sus hijos] cerca de él, [Israel] los besó y los abrazó.

 י י. ינ� ע� ל ו א� ר� דו יש ב ן כ� ק� �ז ל לא מ� אות יוכ� ר ש ל� ג� י� ו�

ם יו א�ת� ל� ק א� ש� י� ם ו� ה� ק ל� ב� ח� י ם: ו� ה� ל�

11. “Jamás esperé siquiera ver tu rostro –le dijo Israel a Iosef–. Pero ahora Dios hasta me ha permitido ver a tus hijos”.

 ר יא. י�אמ� ל ו� א� ר� ל יש ף א� א�ה יוס� יך ר נ� לא פ�

י ת� ל ל� ה פ� נ� ה� אה ו ר י ה� ת� �ים א לה� ם א� ת ג� ך: א� ע� ר ז�

12. Iosef tomó [a los jóvenes] desde cerca del regazo de [su padre], y se inclinó hacia el suelo.

 א יב. יוצ� ף ו� ם יוס� ם א�ת� ע� יו מ� כ� ר חו ב� ת� ש י� יו ו� פ� א� ל

ה: צ� אר

13. Entonces Iosef tomó a los dos muchachos. Puso a Efraim a su derecha (a la izquierda de Israel) y a Menashé a su izquierda (a la derecha de Israel). Entonces se acercó a [su padre].

 

ח יג. ק� י� ף ו� ת יוס� ם א� יה� נ� ת ש ים א� ר� פ ינו א� ימ� ב�מ�אל ש ל מ� א� ר� ת יש א� ה ו ש� נ� מ�אלו מ ש ין ב� ימ� מ�ל א� ר� ש יש ג� י� יו: ו� ל� א�

14. Israel extendió su mano derecha y la puso sobre la cabeza de Efraim [a pesar de que] él era el hijo menor. [Puso] su mano izquierda sobre la cabeza de Menashé. Deliberadamente cruzó las manos, a pesar de que Menashé era el primogénito.

 

ח יד. ל� ש י� ל ו� א� ר� ת יש ינו א� מ� ת י ש� י� ל ו� ר�אש ע�ים ר� פ הוא א� יר ו ע� צ� ת ה� א� מ�אלו ו ל ש ר�אש ע�ה ש� נ� ל מ כ� ת ש� יו א� ד� י י� ה כ� ש� נ� כור: מ ב ה�

15. [Iaakov] le dio a Iosef una bendición. Dijo: “El Dios ante Quien mis padres, Avraham e Itzjak, anduvieron, es el Dios Que ha sido mi Pastor desde tan lejos como puedo recordar hasta el día de hoy,

 

ך טו. ר� ב� י ת ו� ף א� ר יוס� י�אמ� ים ו� לה� א� ר ה� ש� א2כו ל ה� ת י ה� ב�ת� יו א2 נ� פ� ם ל ה� ר� ק אב ח� יצ ים ו לה� א� ה�

ה ר�ע� י ה� ת� �י א עוד� ד מ� יום ע� ה: ה� ז� ה�

16. [enviando] un ángel para librarme de todo mal. Que Él bendiga a los jóvenes, y que ellos lleven mi nombre, junto con los nombres de mis padres, Avraham e Itzjak. Que se multipliquen en la tierra como peces”.

 

ך טז. א� ל מ� ל ה� א� �ג י ה� ת� �ל א כ� ע מ� ך ר� ר� ב� ת י א�ים ר� ע� נ א ה� ר� יק� ם ו ה� י ב� מ� ם ש ש� י ו ב�ת� ם א2 ה� ר� אב

ק ח� יצ גו ו יד ר�ב ו ב ל� ר� ק� ץ: ב אר� ה�

17. Cuando Iosef vio que su padre había puesto su mano derecha sobre la cabeza de Efraim, se sintió contrariado. Trató de levantar la mano de su padre de la cabeza de Efraim y ponerla sobre la de Menashé.

 

א יז. ר י� ף ו� י יוס� ית כ� ש� יו י� ד אב� ינו י� מ� ל י ר�אש ע�ים ר� פ ע א� ר� י� יו ו� ינ� ע� מ�ך ב ת י� ד ו� יו י� יר אב� ס� ה� ה ל א�ת�

ל ע� ים ר�אש מ� ר� פ ל א� ה: ר�אש ע� ש� נ� מ

18. “Ése no es el modo en que debe hacerse, padre –dijo Iosef–. El otro es el primogénito. Pon tu mano derecha sobre su cabeza”.

 ר יח. י�אמ� ף ו� ל יוס� יו א� ן לא אב� י כ� י אב� ה כ� ז�

כ�ר ב ים ה� ך ש� ינ מ� ל י ר�אשו: ע�

19. Su padre se negó y dijo: “Lo sé, hijo mío, lo sé. [El mayor] también llegará a ser una nación. Él también logrará grandeza. Pero su hermano menor llegará a ser todavía más grande, y sus descendientes llegarán a ser naciones plenas”.

 

ן יט. א� מ� י יו ו� ר אב� י�אמ� י ו� ת� ע ד� י י� נ� י ב ת� ע ד� ם י� הוא ג�ה י� ם יה ע� ם ל ג� ל הוא ו ד� ם יג אול� יו ו ן אח� �ט ק� ה�ל ד� נו יג מ� עו מ� ר ז� ה ו י� לא יה גוים: מ ה�

20. En ese día [Iaakov] los bendijo. Dijo: “[En tiempos venideros] Israel te usará como bendición. Dirán: ‘Que Dios te haga como a Efraim y a Menashé’”. [Deliberadamente] puso a Efraim antes de Menashé.

 

ם כ. כ� ר2 ב� י יום ו� הוא ב� אמור ה� ך ל� ך ב ר� ב� ל י א� ר� ישאמ�ר ך ל� מ ש� ים י לה� ים א� ר� פ א� ה כ ש� נ� מ כ� ם ו ש� י� ו�

ת ים א� ר� פ י א� נ� פ ה: ל� ש� נ� מ

21. Israel le dijo a Iosef: “Estoy muriendo. Dios estará con ustedes, y los hará volver a su tierra ancestral.

 ר כא. י�אמ� ל ו� א� ר� ל יש ף א� ה יוס� נ� י ה� כ� �ת אנ ה מ� י� ה� ו

ים לה� ם א� כ� מ� יב ע� ש� ה� ם ו כ� ת ל א� ץ א� ר� א�ם: יכ� ב�ת� א2

22. Además de lo que tus hermanos compartirán, te doy Shjem, que tomé del amorreo con mi espada y mi arco”.

 י כב. נ� א2 י ו� ת� ת� ך נ� ם ל כ� ד ש ל אח� יך ע� ר אח� ש� א2

י ת� ח ק� ד ל� י� י מ� מ�ר� א� י ה� ב� ר ח� י: ב ת� ש ק� וב

Capítulo 49

1. Iaakov llamó a sus hijos. [Cuando vinieron], dijo: “Reúnanse, y les diré qué pasará en el transcurso del tiempo.

 א א. ר� ק י� ק�ב ו� ע2 ל י� יו א� נ� ר ב� י�אמ� פו ו� אס ה ה� יד� ג� א� ו

ם כ� ת ל� ר א� ש� א א2 ר� ם יק כ� ת ית א� ר� אח2 ים: ב מ� י� ה�

2. Vengan y escuchen, hijos de Iaakov; escuchen a Israel su padre.

 צו ב. ב ק� עו ה� מ ש� י ו נ� ק�ב ב ע2 עו י� מ ש� ל ו ל א� א� ר� יש

ם: יכ� ב� א2

3. ”Reuvén, tú eres mi primogénito, mi fuerza y el comienzo de mi hombría, primero en rango y primero en poder.

 ן ג. אוב� י ר כ�ר� ה ב ת� י א� ית כ�ח� אש� ר� י ו ר אונ� ת� י�

ת א� ר ש ת� י� ז: ו ע�

4. [Pero debido a que fuiste] inestable como el agua, ya no serás primero. Esto es porque moviste las camas de tu padre, cometiendo un acto profano. ¡Él movió mi cama!

 

ז ד. ח� ים פ� מ� ר אל כ� י תות� ית� כ� ל� י ע� ב� כ ש יך מ� אב�ת� אז ל ל� י ח� צוע� ה: י ל� ע�

5. ”Shimón y Leví son un par; instrumentos de crimen son sus artículos.

 עון ה. מ י ש� ו� ל� ים ו י אח� ל� ס כ מ� ם: ח� יה� ר�ת� כ� מ

6. Que mi alma no entre en la conspiración de ellos; que mi espíritu no se una con su congregación, puesto que han matado hombres con cólera, mutilado toros con voluntad.

 

ם ו. ד� �ס ב�א אל ב י ת� ש� פ ם נ� ל� ה� ק ד אל ב� ח� י ת� ב�ד� כי ם כ� פ� א� גו ב ר יש ה� ם א� צ�נ� ר רו וב� ק שור: ע�

7. Maldita sea su ira, puesto que es feroz, y su furia, puesto que es cruel. Los dispersaré en Iaakov, los desparramaré en Israel.

 ם ארור ז. פ� י א� ז כ� ם ע� ת� ר� ב ע� י ו ה כ� ת� ש� ם ק� ק� ל ח� א2

ב �ק ע2 י� ם ב יצ� פ� א2 ל: ו� א� ר� יש ב

8. ”Iehudá, tus hermanos se rendirán (iodú) ante ti. Tu mano estará sobre los pescuezos de tus enemigos; los hijos de tu padre se inclinarán ante ti.

 

ה ח. הוד� ה י ת� יך יודוך א� ך אח� ד ף י� ר� �ע יך ב ב� י � אוו ח2 ת� ך יש י ל נ� יך: ב אב�

9. ”Joven león, Iehudá, de la presa has subido, hijo mío. Se agazapa, yace como un león, como un león imponente, ¿quién se atreverá a

  ה גור ט. י� ה אר הוד� ף י ר� ט� י מ� נ� ית� ב ל� ע ע� ר� ץ כ� ב� ר�ה י� אר יא כ ב� ל� י וכ נו: מ� ימ� ק� י

provocarlo?

10. ”El cetro no se apartará de Iehudá, ni la legislación de sus descendientes. Naciones se rendirán ante él hasta que la tranquilidad final venga.

 

סור לא י. ט י� ב� ה ש� יהוד� ק מ� ק� �ח ין ומ ב� יו מ� ל� ג ד ר� ע�י ב�א כ� ילה י� לו ש� ת ו ה� ים: יק מ� ע�

11. ”Carga su asno con una [sola] parra, su joven asno con una sola rama de parra. Hasta lava sus ropas en vino, su manto en la sangre de las uvas.

 

י יא. ר� ס �ן א פ� ג� ירו ל� ה ע� ק� שר� ל� י ו נ� נו ב �ת ס א2 ב� כ�ין י� שו ב� ב> ם ל ד� ים וב ב� נ� סותו: ע2

12. Pero sus ojos son más brillantes que el vino, sus dientes más blancos que la leche.

 י יב. יל� ל� כ ים ח� ינ� ין ע� י� ן מ� ב� ים ול נ� ב: ש� ל� ח� מ�

13. ”Zevulún colonizará las orillas del mar; será un puerto para los navíos; su frontera llegará a Tzidón.

 ן יג. בול> חוף ז ים ל מ� כ�ן י� הוא יש חוף ו י�ת ל נ� Eא

תו כ� ר י� ל ו יד�ן: ע� צ�

14. ”Isajar es un asno de huesos fuertes, tendido entre las alforjas.

 ר יד. שכ� מ�ר יש� ם ח2 ר� ץ ג� ין ר�ב� ים: ב� ת� פ ש מ� ה�

15. Pero ve que el lugar de descanso es bueno, y que la tierra es placentera, de modo que doblará la espalda hacia la carga, trabajando como un esclavo.

 

א טו. ר י� ה ו� ח� נ> י מ ת טוב כ� א� ץ ו אר� י ה� ה כ� מ� ע� ט נ� י� ו�מו כ ב�ל ש� ס י ל� ה� י ס ו� מ� ד: ל ב� �ע

16. ”Dan luchará por (dan) su pueblo, como cualquiera de las tribus de Israel.

 ן טז. ין ד� ד� מו י� ד ע� אח� י כ ט� ב ל: ש� א� ר� יש

17. Que Dan sea una serpiente en el camino, una víbora en el sendero, mordiendo el talón del caballo, de modo que el jinete caiga hacia atrás.

 י יז. ה� ן י ש ד� ח� י נ� ל� ך ע2 ר� ן ד� �יפ פ� י ש ל� ח ע2 ר� �ך א נש� ה�

י ב� ק פ�ל סוס ע� י� בו ו� אחור: ר�כ

18. Yo oro que Dios te ayude.   ך יח. ת ישוע� י ל� ית� ו� ה: ק� ו� �ה י

19. ”Invasores (gad) harán una incursión en Gad, pero él hará una incursión en el talón [de ellos]

 ד יט. דוד ג� נו ג גוד� הוא י ד ו ג> ב: י� ק� ע�

20. ”De Asher provendrán las comidas más ricas; suministrará los deleites del rey.

 ר כ. ש� א� ה מ� נ� מ� מו ש ח הוא ל� ן ו י ית� נ� ד� ע2 ך: מ� ל� מ�

21. ”Naftalí es un ciervo que corre libre; da palabras de belleza.

 י כא. ל� ת� פ ה נ� ל� י� ה א� ח� ל> ן ש ת� �נ י ה� ר� מ ר: א� פ� ש�

22. ”Iosef es un hijo fructífero, [como] una vid fructífera junto a la fuente, con ramas que corren por encima del muro.

 ן כב. ת ב� ף פ�ר� ן יוס� ת ב� י פ�ר� ל� ין ע2 נות ע� ה ב� ד� ע2 צ�י ל� שור: ע2

23. ”[La gente] hizo amarga su vida y lo atacó; amos de la contienda lo hicieron su blanco.

 הו כג. ר> ר2 מ� י ר�בו ו� הו ו� מ> ט ש י� י ו� ל� ע2 ים: ב� צ� ח�

24. Pero su resolución permaneció firme, y sus brazos fueron [eventualmente] engalanados con oro. Esto fue del Defensor de Iaakov, y desde entonces, se volvió un pastor, un constructor de Israel.

 

ב כד. ש� ת� ן ו� ית� א� תו ב ש זו ק� �פ י� י ו� ר�ע� יו ז ד� י י� יד� מ�יר ב� ק�ב א2 ע2 ם י� ש� ה מ� ן ר�ע� ב� ל: א� א� ר� יש

25. ”[Esto fue] del Dios de tu padre, Quien [todavía] te ayudará, y [de] el Todopoderoso, Quien te bendecirá. [Tuyas serán] las bendiciones del cielo arriba, la bendición del agua que yace debajo, la bendición del pecho y el útero.

 

ל כה. א� יך מ� ך� אב� ר� ז ע י� ת ו א� י ו ד� ך� ש� כ� ר2 יב� כ�ת ו� ר ב�ים מ� ל ש� ע� כ�ת מ� ר הום ב� ת ת צ� ת ר�ב� ח� כ�ת ת� ר ב�ים ד� ם: ש� ח� ר� ו�

26. ”Que la bendición de tu padre incremente la bendición de mis padres, durando tanto como las colinas eternas. Que sean para la cabeza de Iosef, para la frente del elegido de sus hermanos.

 

כ�ת כו. ר יך ב� רו אב� ב ל ג� כ�ת ע� ר י ב� ד הור� ת ע� ו� א2 ת�ע�ת ב ם ג� � עול� ין י� ה ר�אש ת� ף ל ק�ד יוס� ד ק� יר ול ז� ניו: ח� א�

27. ”Biniamín es un lobo indomado. Come una porción por la mañana, y divide su presa al atardecer”.

 ין כז. מ� י� נ ב ב� א� ף ז ר� ר יט ב�ק� ל ב� ד י�אכ� ע�

ב ר� ע� ל� ק ו ל� ח� ל: י ל� ש�

28. Todas estas son las tribus de Israel, doce en total, y esto es lo que su padre les dijo cuando las bendijo. Le dio a cada una su propia bendición especial.

 

ל כח. ה כ� ל� י א� ט� ב ל ש� א� ר� ים יש נ� ר ש ש� ע�ז�את ר ו ש� ר א2 ב� ם ד� ה� ם ל� יה� ב� ך א2 ר� ב� י ם ו� אות�יש ר א� ש� תו א2 כ� ר ב� ך כ ר� ם: ב� א�ת�

29. [Iaakov] entonces les dio [a sus hijos] sus instrucciones finales. “Voy a unirme a mi pueblo [en la muerte] –dijo–. Llévenme a mis padres, para ser enterrado en la cueva en el campo de Efrón el hitita.

 

ו כט. צ� י ם ו� ר אות� י�אמ� ם ו� ה� ל� י א2 נ� ף א2 ס� א� נ�ל י א� מ� רו ע� ב י ק� ת� �ל א י א� ב�ת� ל א2 ה א� ר� ע� מ ה�

ר ש� ה א2 ד� ש רון ב� פ י: ע� ת� ח� ה�

30. [Ésta es] la cueva en el campo de Majpelá, que linda con Mamré, en la tierra de Cnáan. Avraham la compró junto con el campo de Efrón el hitita como propiedad de sepultura.

 

ה ל. ר� ע� מ ר ב� ש� ה א2 ד� ש ה ב� ל� פ� כ מ� ר ה� ש� ל א2 ע�י נ� א פ ר� מ ץ מ� ר� א� ן ב ע� נ� ר כ ש� ה א2 נ� ם ק� ה� ר� אבת ה א� ד� ש� ת ה� א� ר�ן מ� פ י ע� ת� ח� ת ה� ז� ח> א2 ר: ל� ב� ק�

31. Ahí es donde Avraham y Sara su mujer están enterrados; ahí es donde Itzjak y Rivká su mujer están enterrados; y ahí es donde enterré a Lea.

 

ה לא. מ� רו ש� ב ת ק� ם א� ה� ר� ת אב א� ה ו ר� ש�תו ש ה א� מ� רו ש� ב ת ק� ק א� ח� ת יצ א� ה ו ק� ב ר�תו ש ה א� מ� ש� י ו ת� ר ב� ת ק� אה: א� ל�

32. La adquisición del campo y su cueva de los hijos de Jet [es todavía reconocida]”.

 ה לב. נ� ק ה מ� ד� ש� ה ה� ר� ע� מ ה� ר ו ש� ת בו א2 א� מ�י נ� ת: ב ח�

33. Iaakov de este modo concluyó sus instrucciones a sus hijos. Llevó sus pies sobre la cama, expiró, y fue llevado de vuelta a su pueblo.

 

ל לג. כ� י ק�ב ו� ע2 ו�ת י� צ� ת ל יו א� נ� ס�ף ב� א� י� יו ו� ל� ג ר�ל ה א� ט� מ� ע ה� ו� ג י� ף ו� אס� י� ל ו� יו: א� מ� ע�

Capítulo 50

1. Iosef cayó sobre el rostro de su padre. Lloró allí y besó [a su padre].

 פ�ל א. י� ף ו� ל יוס� י ע� נ� יו פ ך אב� ב י� יו ו� ל� ק ע� ש� י� לו: ו�

2. Iosef entonces les ordenó a sus siervos, los médicos, que embalsa maran a su padre. Los médicos de este modo embalsamaron a Israel.

 ו ב. צ� י ף ו� ת יוס� יו א� ד� ב� ת ע2 ים א� א� ר�פ נ�ט ה� ח2 ת ל� א�

יו טו אב� נ ח� י� ים ו� א� ר�פ ת ה� ל: א� א� ר� יש

3. Llevó cuarenta días, puesto que ése era el tiempo requerido para embalsamar. Egipto lloró [a Iaakov] durante setenta días.

 או ג. ל מ י� ים לו ו� ע� ב� י יום אר ן כ� או כ� ל י ימ מ� י

ים ט� נ> ח2 כו ה� ב י� ים א�תו ו� ר� צ ים מ� ע� ב יום: ש�

4. Cuando el período de duelo por Iaakov hubo terminado, Iosef se dirigió a la corte del faraón y dijo: “Si les place, háganme un favor, den el siguiente mensaje personal al faraón:

 

רו ד. ב ע� י� י ו� מ� יתו י כ� ר ב ב� ד� י ף ו� ל יוס� ית א� ע�ה ב� ר פ�אמ�ר ם ל� א א� י נ� את� צ� ן מ� ם ח� יכ� ינ� ע� רו ב ב א ד� נ�י נ� אז ע�ה ב ר אמ�ר: פ� ל�

5. ‘Mi padre me ligó por un juramento y declaró: ‘Estoy muriendo. Debes enterrarme en la sepultura que preparé para mí en la tierra de Cnáan’. Ahora, si me permiten, me dirigiré hacia el norte y enterraré a mi padre. Retornaré’”.

 

י ה. י אב� נ� יע� ב� ש אמ�ר ה� ה ל� נ� י ה� כ� �ת אנ י מ� ר� ב ק� בר ש� י א2 ית� ר� י כ� ץ ל� ר� א� ן ב ע� נ� ה כ מ� י ש� נ� ר� ב ק ת�ה ת� ע� ה ו ל� ע� א א� ה נ� ר� ב ק א� ת ו י א� ה: אב� שוב� א� ו

6. “Ve, entierra a tu padre –dijo el faraón–, tal como te hizo jurar”.

 ר ו. י�אמ� ע�ה ו� ר ה פ� ל� ב�ר ע2 ת וק יך א� ר אב� ש� א2 כ�

ך: יע� ב� ש ה�

7. Iosef se dirigió hacia el norte para enterrar a su padre, y con él fueron todos los cortesanos del faraón que eran sus ancianos de palacio, así como también todos los [otros] ancianos de Egipto.

 

ל ז. ע� י� ף ו� ב�ר יוס� ק ת ל� יו א� לו אב� ע2 י� תו ו� ל א� כ�י ד� ב ע�ה ע� ר י פ� נ� ק יתו ז� כ�ל ב� י ו נ� ק ץ ז� ר� ים: א� ר� צ מ�

8. Toda la casa de Iosef, sus hermanos y la   כ�ל ח. ית ו ף ב� יו יוס� ח� א� ית ו יו וב� ק אב� ם ר� פ� ט�

familia de su padre [también fueron]. Todo lo que dejaron atrás en Goshen fueron sus pequeños hijos, sus ovejas y su ganado.

ם צ�אנ� ם ו ר� ק� בו וב ז ץ ע� ר� א� ן: ב גש�

9. Una brigada de carros y jinetes también fue con ellos. Fue un séquito muy imponente.

 ל ט. ע� י� מו ו� ם ע� ב ג� כ� ם ר� ים ג� ש� ר� י פ� ה� י ה ו� נ� ח2 מ� ה�

ד ב� ד: כ� �א מ

10. Llegaron al Granero de la Zarzamora (Goren Haatad) junto al margen del Jordán, y allí condujeron un funeral grande, imponente. [Iosef] observó un período de duelo de siete días por su padre.

 

ב�או י. י� ד ו� ן ע� ר� �ד ג אט� ר ה� ש� ר א2 ב� ע� ן ב ד� ר י� ה�דו פ ס י� ם ו� ד ש� פ� ס דול מ� ד ג� ב� כ� א�ד ו ש מ ע� י� יו ו� אב� ל

ל ב� ת א� ע� ב ים: ש� מ� י�

11. Cuando los cananeos que vivían en la región vieron el duelo en el Granero de la Zarzamora, dijeron: “Egipto está en un profundo duelo aquí”. El lugar en el margen del Jordán fue por consiguiente llamado Duelo de Egipto (Avel Mitzraim).

 

א יא. ר י� ב ו� ץ יוש� אר� י ה� נ� ע2 נ� כ ת ה� ל א� ב� א� ן ה� ר� �ג בד אט� רו ה� י�אמ ל ו� ב� ד א� ב� ה כ� ים ז� ר� צ מ� ל ל ן ע� כ�

א ר� ה ק� מ� ל ש ים אב� ר� צ ר מ� ש� ר א2 ב� ע� ן: ב ד� ר י� ה�

12. Los hijos [de Iaakov] hicieron como él les había mandado.

 שו יב. ע2 י� יו ו� נ� ן לו ב� ר כ� ש� א2 ם: כ� ו� צ�

13. Sus hijos lo llevaron a Cnáan, y lo enterraron en la cueva del Campo de Majpelá, que linda con Mamré. [Éste es] el campo que Avraham compró para propiedad de sepultura de Efrón el hitita.

 

או יג. ש י� יו א�תו ו� נ� ה ב� צ� ן אר ע� נ� רו כ ב ק י� א�תו ו�ת ר� ע� מ ה ב� ד� ה ש ל� פ� כ מ� ר ה� ש� ה א2 נ� ם ק� ה� ר� ת אב א�ה ד� ש� ת ה� ז� ח> א2 ר ל� ב� ת ק� א� ר�ן מ� פ י ע� ת� ח� ל ה� י ע� נ� פא: ר� מ מ�

14. Después de enterrar a su padre, Iosef retornó a Egipto junto con sus hermanos y todos los que fueron con él al entierro de su padre.

 ב יד. ש� י� ף ו� ה יוס� מ� י ר� צ יו הוא מ� ח� א� ל ו כ� ים ו ל� �ע ה�

תו ב�ר א� ק ת ל� יו א� י אב� ר� רו אח2 ב ת ק� יו: א� אב�

15. Los hermanos de Iosef empezaron a darse cuenta de [las implicaciones] de la muerte de su padre. “¿Qué si Iosef todavía nos guarda rencor? –dijeron–. Es probable que nos haga pagar por todo el mal que le hicimos”.

 

או טו. ר י� י ו� ח� ף א2 י יוס� ת כ� ם מ� יה� ב� רו א2 י�אמ לו ו�נו מ� ט ף יש ב יוס� ש� ה� יב ו ש� נו י� ת ל� ל א� ה כ� ע� ר� ה�

ר ש� נו א2 ל מ� א�תו: ג�

16. Mandaron [mensajeros] para decir a Iosef: “Antes de morir, tu padre nos dio instrucciones finales. Dijo:

 וו טז. צ� י ל ו� ף א� אמ�ר יוס� יך ל� ה אב� ו� י צ� נ� פ מותו ל�

אמ�ר: ל�

17. Esto es lo que deben decirle a Iosef: ‘Perdona la maliciosa acción y el pecado que tus hermanos cometieron cuando te hicieron mal’. Ahora perdona la maliciosa acción que

  רו כ�ה יז. אמ �ף ת יוס� א ל נ� א א� א ש� ע נ� ש� יך פ� אח�ם את� ט� ח� י ו ה כ� ע� לוך ר� מ� ה ג ת� ע� א ו א ש� ע נ� ש� פ� ל

י ד� ב י ע� לה� יך א� ך אב� ב י� ף ו� ם יוס� ר� ב ד� יו: ב ל� א�

[nosotros], los siervos del Dios de tu padre, hemos hecho”. Cuando [los mensajeros] le hablaron, Iosef lloró.

18. Entonces vinieron sus hermanos y se echaron a los pies de él. “¡Aquí! –dijeron–. ¡Somos tus esclavos!”.

 כו יח. ל י� ם ו� יו ג� ח� לו א� פ י� יו ו� נ� פ� רו ל י�אמ נו ו� נ� ך ה� ל

ים: ד� ב� ע2 ל�

19. “No teman –les dijo Iosef–. ¿Tomaré entonces el lugar de Dios?

 ר יט. י�אמ� ם ו� ה� ל� ף א2 או אל יוס� יר� י ת� ת כ� ח� ת� ה2

ים לה� י: א� אנ�

20. Probablemente hayan tenido la intención de hacerme daño, [pero] Dios lo hizo resultar bien. [Lo hizo] resultar como realmente fue, donde la vida de una gran nación ha sido preservada.

 

ם כ. ת� א� ם ו ת� ב ש� י ח2 ל� ה ע� ע� ים ר� לה� ה א� ב� ש� ח2ה ב� �ט ן ל ע� מ� שה ל יום ע2 ה כ� ז� י�ת ה� ח2 ה� ם ל ב: ע� ר�

21. Ahora no se preocupen. Suministraré plenamente para ustedes y sus hijos”. De este modo los consoló y trató de hacer las paces.

 ה כא. ת� ע� או אל ו יר� י ת� כ� �ל אנ כ� ל כ� ם א2 כ� ת ת א� א� ו

ם כ� פ ם ט� ח� נ� י ם ו� ר אות� ב� ד� י ל ו� ם: ע� ב� ל�

22. Iosef permaneció en Egipto junto con la familia de su padre. Vivió hasta los 110 años de edad.

 ב כב. ש� י� ף ו� ים יוס� ר� צ מ� ית הוא ב יו וב� י אב� ח� י ו�

ף אה יוס� ר מ� ש� ע� ים: ו� נ� ש�

23. Iosef vio a los nietos de Efraim, y los hijos de Majir el hijo de Menashé también nacieron sobre el regazo de Iosef.

 א כג. ר י� ף ו� ים יוס� ר� פ א� י ל נ� ים ב ש� ל� ם ש� י ג� נ� ב

יר כ� ן מ� ה ב� ש� נ� דו מ ל ל י> י ע� כ� ר ף: ב� יוס�

24. Iosef le dijo a su familia cercana: “Estoy muriendo. Dios de seguro les concederá una providencia especial y los sacará de esta tierra, a la tierra que juró a Avraham, Itzjak y Iaakov”.

 

ר כד. י�אמ� ף ו� ל יוס� יו א� ח� י א� כ� �ת אנ ים מ� אלה� ו�ד �ק ק�ד פ� ם יפ כ� ת ה א� ל� ע� ה� ם ו כ� ת ן א� ץ מ� אר� ה�

ז�את ל ה� ץ א� אר� ר ה� ש� ע א2 ב� ש ם נ� ה� ר� אב ק ל ח� יצ לב: �ק ע2 י� ול

25. Entonces Iosef ligó a los israelitas por un juramento: “Cuando Dios les conceda [esta] providencia especial, deben sacar mis restos de este lugar”.

 

ע כה. ב� ש י� ף ו� ת יוס� י א� נ� ל ב א� ר� אמ�ר יש ק�ד ל� פ�ד �ק ים יפ לה� ם א� כ� ת ם א� ת� ל� ע2 ה� ת ו י א� מ�ת� צ ה: ע� ז� מ�

26. Iosef murió a los 110 años de edad. Fue embalsamado y puesto en un sarcófago en Egipto.

 ת כו. מ� י� ף ו� ן יוס� אה ב� ר מ� ש� ע� ים ו� נ� טו ש� נ ח� י� א�תו ו�

ם יש� י� ארון ו� ים: ב� ר� צ מ� ב