1

( – RER)שיקום מענה אמפתי הדדי הליך התנסותי ממוקד רגש בטיפול זוגי

ר שרה איוניר"ד

האגודה לטיפול " מטעם 8.9.05, ביום עיון על יחסי אובייקטמבוסס על הרצאה שניתנה ) ("משפחתי

תקציר

על "הפסיכולוגיה של העצמי"המבוסס על מושגים מתוך , המאמר מתאר הליך של טיפול זוגי Reciprocal Empathic" - שיקום מענה אמפתי הדדי", ההליך. פי היינץ קוהוט

Responsiveness (RER)- שמתקיים כאירוע שינוי (change event) , המוגדר בזמן ותוכןבין בני ( self disclosure)עוסק בקשר בין אמפתיה וחשיפה אישית , בתוך מפגש הטיפולי

. כמרכיב חשוב בתחושת העצמי האישי והעצמי הזוגי ובחוויית שביעות הרצון והאהבה, זוג, מטרת ההליך היא לשקם את יכולתו של כל אחד מבני הזוג לגלות אמפתיה כלפי האחר

. החיובית (attachment)בריא ובכך להגביר את חוויית ההתקשרות " זולת עצמי"כ

רקע תאורטי , 60– ואשר התפתחה החל משנות ה , אותה הגה היינץ קוהוט, "פסיכולוגיה של העצמי"ה

ומייחסת חשיבות מרבית לחקר החוויה , "פסיכולוגיה של הסובייקטיביות"נחשבת כ, בעודם מחפשים את הכלי המרכזי בו ניתן לחקור את החוויה הסובייקטיבית. הסובייקטיבית

יכול , כצופה, הוא המצב בו אדם אחד, את הכוח הטמון במצב האמפתי, זיהו קוהוט ותלמידיוכדי לגלות באמצעותה את חווייתו , לטפח עמדת קרבה מקסימלית לאדם הנצפה

קוהוט ותלמידיו שאפו . (Kohut 1959, 1971, 1977, 1979, 1984)הסובייקטיבית הפנימית לגעת בחווייתו , דהיינו, הקשה למימוש אך חשוב מאוד, לסייע לאנשים להגיע למצב האמפתי

. תוך שמירה על עמדה אובייקטיבית וניטרלית כלפיו, ממרחק אפס, הסובייקטיבית של האחרלהכיר את עצמו באמצעות דמותו , הישג זה עונה על אחד מצרכיו הבסיסיים של האדם

התינוק לומד . ( במונחי הפסיכולוגיה של העצמיmirroring)הנשקפת אליו מעיניו של האחר כך , להכיר את עצמו ומפתח את זהותו באמצעות הדמות המשתקפת אליו מעיני ההורה

ידע כי יצור נפלא – התפעמות וגאווה בעיני אמו , אם התינוק יראה אושר. קורה גם בין בני זוג. כך קורה גם לכל אחד מבני זוג. ידע כי יצור פגום הוא– טרחה ודחייה , אם יראה מיאוס. הוא

, שחקר את המצבים בהם ניתן לנבא גירושין והגיע, ון גוטמן'הדבר מסביר את ממצאיו של גלמסקנה כי הגורם העיקרי המנבא גירושין הוא ביקורתיות מלווה , בעקבות מחקריו המעניינים

. בבוז וניכורהוא , במונחי הפסיכולוגיה של העצמי (self-object)" זולת עצמי"או , "האחר של העצמי"

רענן קולקה אומר שכשאדם מציע את . אותו שותף חיוני שהעצמי משתקף ומתפתח דרכומשמעות הדבר היא שהוא נמצא בעמדה , "זולת עצמי"לשמש כ, מבחינה נפשית, עצמו

, אם מדובר במטפל במפגש הטיפולי. (lended self( )1995קולקה ). נפשית של השאלהכשאני . כדי לאפשר לה להתהוות דרכו, הרי שהוא מציע את עצמו לעצמיותו של המטופל

הרי זה אומר שבני זוג , חושבת על הזוגיות כמרחב הביניים לאבולוציה של האדם הבוגרכדי , להשאיל עצמם, ובמיוחד במצבים של קושי וכאב, מידי פעם, צריכים להיות מסוגלים

להרחיב וליצור התנסויות מתמשכות המעוררות ומתחזקות את השלמות , להבטיח, לרפא. בת זוגם/והקוהסיביות של העצמי של בן

בפסיכולוגיה של העצמי " זולת עצמי"המושג

הוא אובייקט הנחווה כחלק מן Fisch,(1994) ,Kohut (1979,84)"זולת עצמי "זולת "קוהוט מבחין בין . העצמי ודרוש כדי להרחיב ולהשלים את ההתפתחות של העצמי

, לבין אובייקט אינסטינקטואלי, הנחשב ככזה רק בשל הפונקציה הנרקיסיסטית שלו" עצמיהתיאוריה של פסיכולוגית העצמי מציינת שלושה . הנחווה כמופרד מן העצמי, אהוב או שנוא

2

היבטים אלו . בריאה" עצמי-זולת"היבטים המשמשים כמרכיבים הכרחיים כדי לקיים חוויית : צרכים בסיסיים בהתפתחותו של הילד3בנויים על

ובתגובות מאשרות , בהשתקפות, לילד המתפתח יש צורך בהערצה: הצורך בהשתקפותהעצמי "קוהוט כינה זאת . גדלות ושלימות, חיות, חוויה של חוסן– לחווייתו הפנימית

". הגרנדיוזי, היא תבשיל לכלל ערך עצמי, טוב של חוויית עצמי מוקדמת זוmirroring)) בעזרת שיקוף

. ועונג מחיפוש אחר נושאי עניין ופעלתנות, שמחה בריאה מהצלחה, שאפתנות, תקיפות, שהוא זכה בהכרה ותקפות, echoed))" קולו נקלט"שיקוף מתייחס לחוויה של האדם ש

(validation) י המענה "ע((response המשקף את תחושת הערך העצמי , "זולת עצמי" שלשיקוף מתאים מאפשר את חווית ההתרחבות אשר תתפתח לכלל תחושת , בשביל הילד. שלו

הנאה בריאה מהצלחה ועונג מהיכולת לגלות , השראה, שאפתנות, אסרטיביות, ערך עצמי. עניין ולהיות פעיל

בעל , כל יכול, ותמיכה ממקור אידיאלי, קבלה, קשר, לילד יש צורך גם בקרבהכאשר . (idealizing" )דימוי ההורה האידיאלי: "קוהוט קרא לכך. כוח המקרין רוגע ועצמה

הצרכים האידיאליים הללו , הילד רשאי להתאחד עם השלווה והכוח של אובייקט עצמי הוריטרנספורמציה והפנמה של . מטרות חיים וכבוד לאחרים, משתנים והופכים לאידיאלים וערכים

(regulationויסות עצמי , ליטוף עצמי, מוביל גם ליכולת הרגעה עצמית, ההורה האידיאלי,(selfכשהוא , פוזיציה זו מאפשרת לילד לחוש הקלה במתח. בפרט במצבי לחץ ודאגה

. מחובר רגשית לזולת עצמי אידיאלי בעל כוחההתנסות . (twinship or alter-ego" )תאומות" הצורך השלישי הוא ב

חוויות . שייכות ומעין קרבת דם, המרגיעה הטמונה בתחושה של דמיון בסיסי בינו לבין אחרמובילות ליכולת להפיק , ("אני החליפי"או ה)של קרבה אנושית מתאימה ותחושת התאום

האדם הזוכה לזולת עצמי כזה מרגיש תחושת קשר . תועלת אופטימלית מכשרונות וכישורים. עם הסביבה האנושית באמצעות חוויית זולת עצמי שהיא דומה מאוד לזו של עצמו

התפתחותו של העצמי דורשת נוכחות של אחרים המספקים חוויות של " זולת עצמי. "התנסויות שתעוררנה ותשמרנה את גיבושו של העצמי, "אובייקט עצמי"

הנחווה כחלק מן , י אחר"מתייחס לחוויה הפנימית הסובייקטיבית של תפקידים המסופקים עשלא בהכרח ניתן לצפות בהם , הן אירועים תוך נפשיים" זולת עצמי"התנסויות של . העצמי

". אובייקט עצמי"למרות שיחסים בן אישיים עשויים לספק חוויות של , באופן אובייקטיביעצמי והתנסויות בחוויה של אידיאליזציה, שיקוף"הוא לספק " זולת עצמי"תפקידו של

הוא , התיאוריה של העצמי מחזיקה בעמדה לפיה הכוח המניע בהתפתחות האנושית. תאוםצורתן של ההתנסויות . הצורך בקשר כמקור להתנסויות מעין אלה לאורך מהלך החיים כולו

. מבשילים" זולת העצמי"ו" העצמי"הללו משתנה ככל שהיחסים בין

נמשכים , עצמי-זולת- סבר שיחסים בתוך קשר של עצמי (47' עמ1984)קוהוט בספרה (אוטונומיה)לעצמאות (סימביוזה)מהלידה עד המוות וכי המעבר מתלות

ממש כשם שהמעבר מחיים עם תלות בחמצן , הפסיכולוגית הוא בלתי אפשרי ואף לא רצויהתפתחותם של חיים . לחיים משוחררים מתלות בחמצן אינו אפשרי בספירה הביולוגית

מיחסים ארכאיים )פסיכולוגיים בריאים נובעת משינוי באופי היחסים בין העצמי לזולתו . עצמי-אבל לא מכך שהעצמי מרפה ומוותר על זולת, (ליחסים בוגרים

היא המרכיב המרכזי ביכולתו של האדם לחשוף את עצמו ולקיים אינטימיות הבנה אמפטית

הבנה אמפטית תוגדר כאן כיכולתו של כל אחד מבני הזוג להציב את . במסגרת יחסים זוגייםסיפוק הבנה אמפטית היא הפונקציה . עצמו בתוך ההתנסות הסובייקטיבית של זולתו

היכולת . ביחסיהם כזולת עצמי בוגר, האחד של רעותו" זולת עצמי"המרכזית של בני זוג כ. היא הגדרה נוספת של אהבה בוגרת, להתנסות בחוויות זולת עצמי הדדית

( co-creation)השפעה וגדילה מתרחשות בתהליך של היווצרות משותפת

, attachmentסבר שכל האירועים המווסתים רגשות של (1985) דניאל שטרן (: mutually created experience)קרבה פיזית וביטחון מתרחשים תוך התנסות הדדית

3

כל , להחזיק באחר ולהיות מוחזק על ידו, להביט זה בזו, להיות במגע, לחבק או לגעת בגוףאלה לא יכולים להתרחש אלא אם הם נובעים מפעולה או נוכחות של האחר ומוחזקים על

כשאדם נמצא . הם לא יכולים להתקיים כחלק מהתנסות עצמית בהיעדרו של האחר. ידהניהול )ויסות עצמי . החוויה הפנימית שלו מושפעת בעוצמה מן המערכת הזוגית, בזוגיות

רגולציה של )וויסות הדדי . (היכולת לרכך מצבי לחץ וחרדה והרגעה עצמית. המצב הפנימידיאדית היווצרות . הם תהליכים נלווים ומשלימים - (חרדה באמצעות האחר המשמעותי

בוויסות יחסי (לא בהכרח זהה או שווה)משותפת תוגדר כתרומה פעילה של שני השותפים התנהגותו של כל אחד : סטרית כלומר-מתייחס לתקשורת דו- וויסות היחסים . הגומלין שלהם

. פ זו שלו"פ התנהגותו של האחר וגם ע"מהם ניתנת לניבוי ע

נעוץ בציפייה המודעת והלא , הקושי הגדול להפוך בני זוג להורים או מטפלים טובים זה לזהם את החשבונות יוישל, כי בן זוגו ישלים את הרעב הלא מסופק, של כל אחד מהם, מודעת

הם תופסים את בני זוגם , במקרים הקשים יותר. שנותרו מיחסיו עם ההורים, הלא סגוריםרמת , אצל זוגות אלה. כאובייקט לסיפוק צרכיהם שלהם ומתקשים לקבל את עיקרון ההדדיות

יכולתם לווסת את עצמם . הזוג גבוהה ביותר-אישור והכרה מבן, הצפייה לקבל תמיכהregulation) (self- או באמצעות חיפוש מקורות , באמצעות הרגעה עצמית ושיחה פנימית

כדי לווסת את המתח או , פנימיים וחיצוניים אחרים דלה והם נוטים להפעיל את בן הזוגכאילו לו אך רצה , לרוב קיימת תפיסה ילדותית ולא ריאלית של בן הזוג. החרדה הפנימית

, בשל ניסיון קודם, יחד עם זאת קיימת מראש. יכול היה לספק תמיד את המצופה ממנו, בכך, כעס ועוינות, היחסים אצל זוגות אלה מתאפיינים בביקורתיות. ציפייה לכישלון ולאכזבה

, מריבות קשות: כ"הסימפטומים הזוגיים יהיו בד. הגובלים בתוקפנות כלפי עצמם או זולתםהורים וסגנון , גידול ילדים, כגון כסף, קונפליקטים מרובים על מגוון נושאים, תפקוד מיני לקוי

כי בני הזוג לא מסוגלים להגיע לפתרון , כל אלה נחווים כבעיות שלא ניתנות לפתרון. חיים .משותף

4

כל אחד מבני הזוג מגיע ליחסים הזוגיים עם מבנים ותפיסות עצמיות מופנמים לגבי : הסברכפי , המלווה בחוויית לחץ, בכל אינטראקציה עם האחר הפסיכולוגי. האחר והעולם, עצמו

מתערער מה שנוגע בצרכי ההתקשרות – פגיעות או קונפליקט , שמתרחש במצבי אי הסכמה(attachment) .יגדיר מחדש את היחסים, האופן בו ינהלו בני הזוג את החוויה הזו, לפיכך :

, קרבה, תיוותר חוויה חיובית של ביטחון, הבנה וחמלה זה כלפי זו, אם יוכלו לגלות אמפתיהמה שיבנה נדבך נוסף בתחושת , שהוא לא לבד, תחושה של האחד כי השני נמצא לצדו

מדובר יהיה בחוויית , אם תתנהל האינטראקציה בעוינות והטחות אשמה. העצמי הטובהattachment כל אחת מן החוויות הללו תופנם . שתחזק את חוויית העצמי השלילית, שלילית

. לתוך האישיות שלנו והמבנים המופנמים הקודמים

מעגל הקונפליקט אני רואה זאת כבדיקת רנטגן של הקונפליקט או התמה , כשאני מתבוננת במריבה זוגית

כדי , בעבודה זו אני רואה את עצמי כעוסקת בחקר הקונפליקט. המרכזית של הפרטים והזוגכאשר זוג רב בפניי בחדר . החוסם את אנרגיית האהבה בזוגיות, לפענח את הקוד הסודי

מדובר בפעולה , במלוא עוצמת הסערה הרגשית, "הכביסה המלוכלכת"ומוציא את כל במקום , חושפנית ואינטימית ואני מרגישה מוזמנת ליצור מן השדה הזה קונטקסט של אהבה

אלא נוכחת שם , אני לא מפרידה בין הנצים, בראש וראשונה, לכן. קונטקסט של מלחמה. ומתבוננת, באהבה, בשקט

מתארת את מעגל The hypnotic dance( Kershaw, 1992: p 13 ): בספרה, קרול קרשוהמלים בהן הם משתמשים והאופן בו הם , כשבני זוג נמצאים באינטראקציה: "הקונפליקט כך

מתחילה להצר את , בו התנהגותו של כל אחד מהם, מתנהגים יוצרים סוג של ריקוד היפנוטיתהליך זה מתחיל להציף זיכרונות ורגשות כואבים של . תשומת הלב והמיקוד של האחר

באופן הדרגתי או ". הקשורה לזמנים אחרים ומן הסתם להורים ומטפלים, פגיעות חריפהומתחיל להתפתח רצף , הופכת תשומת הלב של כל אחד מהם צרה וספיגה, מהיר

, מייצר התנהגות אוטומטית, בו מצב התודעה הצר של כל אחד מהם, אינטראקטיביבו , "טרנס"נוצר מצב דמוי , ככל שמתפתח הדפוס הזה. המקושרת לדפוס של רצף הדדי

, טון דיבור או נושא שיחה מצד רעהו, מחווה, התנהגותו של כל צד מופעלת באמצעות מבטהיוצא , הריקוד הקונפליקטואלי הוא רצף של פעולות אוטומטיות. המזוהים אצלו כאות לפגיעה

מודע -כשהם מתקשרים ישירות זה לתוך הלא, בשלב כל שהוא משליטתו של כל אחד מהםבמהלך תסריט זה אין איש מהם רואה לפניו את האדם האהוב והמוערך שהוא . של האחר

נתפס " אני"כאותו אובייקט פוגע מן העבר וה, ה באופן לא מודע/אלא תופש אותו, בת הזוג/בןכאותו אובייקט חסר הישע שהוא עצמו היה בעבר וכך מתפתחת אינטראקציה של דמוניזציה

הם נעשים מפוחדים ופגיעים יותר ועלולים , ככל שהם מנסים לדבר על מה שקורה. הדדית .לסיים בהחרפת הקונפליקט

האדם עלול להישאב , נפש/כשמצב של אות כוננות ואזעקה חודר לתוך מערך הגוף Kershaw)לרגרסיה ולחוש את אותם רגשות שחווה כילד במהלך אירוע טראומטי או פוגעני

אשר , ויכוח רגיל יכול לגרות פלשבקים מאירועים מוקדמים, באופן זה. (196/7' עמ 1992הפלשבקים מגרים זיכרונות הטבועים . ייחוו בהווה באופן זהה לחלוטין לאופן בו נחוו בעבר

ולעתים , לעיתים מדובר בזיכרונות הקשורים בטראומות גופניות או נפשיות חד פעמיות. בגוףההתנהגות . בטראומות או זיכרונות קשים מיחסיהם המתמשכים עם הדמויות המעצבות

ברגע שנחווה איתות של , באה להגן במהירות האפשרית על האדם, הנשלפת באופן אוטומטי .ההתנהגות היא תגובתו הספונטנית של הגוף כאקט של הגנה עצמית. סכנה

אלא , הניסיון הקליני מראה שלא הרגשות והרצונות השונים של בני זוג יוצרים בעיות ביחסיםהוא שמוביל , להגדיר ולהיות אחראי לרגשות ולרצונות, חוסר היכולת או הנכונות לזהות

. אישיים-לתקשורת בלתי יעילה ומסלים דפוסים ביןי "כפי שהוגדרו ע, מתבסס על הכרה בקיומם של שני סוגי זיכרון RERהטיפול על פי מודל

Explicit: (ראה אתר אינטרנט) Pat love Neuro-Affective Therapy (NAT)TM)פט לוב memory – זיכרון מודע שאדם זוכר אותו ו -Implicit memory –בלתי , זיכרון מוטמע בגוף

5

, כשגירוי מסוים מפעיל את הזיכרון המוטמע. אשר מגורה וצף תוך כדי התנסות, מוכר ומודעכאשר ניתן לגעת ולהציף . משתחררת תגובה אוטומטית הקשורה לאותו זיכרון, הלא מודע

צריך . "מדובר בצעד גדול קדימה, את הזיכרון הלא מודע המוטמע בגוף ולהפכו לזיכרון מודעהטיפול מכוון כדי לאפשר . (you cannot heal what you cannot feel)" לראות כדי לרפא

ולהפכו לזיכרון מודע , להכיל אותו בסביבה המוגנת של הטיפול, הצפת הזיכרון המוטמע בגוף. שניתן להחיותו כדי לעבור התנסות מתקנת

כגון מתח יום יומי , (stress)המעגל מתחיל מימין בגירוי אינטראקציונלי מעורר לחץ : הסבר, האינטראקציה מעוררת אצל כל אחד מבני הזוג בנפרד. כסף או נוכחות, ניקיון, סביב ילדים

אישי הופך לאינטראקציה של -הלחץ התוך. שאינו מודע ואינו מבוטא ישירות, אישי-לחץ תוךאך מאידך מגבירה מתח בין אישי , שמחד מפחיתה את חוויית הלחץ התוך אישי, ויכוח או ריב

למשל . ומערערת את ההומיאוסטאזיס הזוגי סביב עוצמת הכעס המוסכמת בין בני הזוגאו כששניהם מתחילים לצעוק , כאשר אחד מהם מתחיל לצעוק והשני נבהל ומסתגר

ברגע מסוים כדור השלג הזה ייעצר . ומרגישים שמתפתחים התדרדרות ואבדן שליטה: אסטרטגיות אפשריות3באמצעות

. פעולות פייסניות שיוצרות אינטימיות מזויפת .1, כעבור זמן מה, כ"בד. ימים או יותר, הפרדת כוחות וניתוק שעשוי להימשך שעות .2

.אחד מבני הזוג לא יוכל לשאת זאת ויעבור לפעולות פייסניות .בני הזוג משוחחים בגילוי לב על רגשותיהם ומה גרם להצפה- גילוי עצמי ואמפתיה .3

, אישי שהוצף-שתי האסטרטגיות הראשונות מובילות לרגיעה זמנית ללא נגיעה בכאב התוך .לכן אירוע דומה נוסף יגרה את אותו כאב

להגברת , "היות מובן"לתחושה של , האסטרטגיה השלישית תוביל לחוויה עצמית טובה. האינטימיות ותחושת הביטחון הזוגית

6

היו קשורים דווקא , התכנים שצפו כתוצאה מן הגירוי שבאינטראקציה, במקרה שיובא להלן .לטראומה גופנית

: אירוע

. נוסעים לבקר את ההורים בערב שבת(שמות בדויים) מושיק ורנה בני הזוג. האווירה טובהאת יכולה לקבל את , אין בעיה: " ומושיק שומע את רינה אומרת לה,בדרך מטלפנת חברה

נמלא זעם וצועק , שומע את סיום השיחה, מושיק המום." הווידיאו של מושיק למסיבה שלכםהרי דיברנו על זה ואמרתי לך שאני לא מוסר את הוידיאו שלי , איך את מעזה: "במלוא גרונו

ובכלל מה אתה , לא אמרת בדיוק כך: "רינה אומרת בשלווה..." את מטורפת, לאף אחדאת לא תעשי לי את : "סמוקות מזעם צורח בפנים, מושיק, ..."אתה חולה, צורח כמו משוגע

בהתחלה רינה " ?למה את מארגנת בשבילי את החיים בניגוד לדעתי... מי את בכלל, זהברגע מסוים היא אוטמת את אוזניה בשתי , כשהוא ממשיך לצעוק עליה. משיבה לו בצרחות

, דחוק לפינה, הוא מרגיש חסר אונים, "אני לא רוצה לשמוע אותך יותר: "ידיה וצועקת .ומסתגר באופן עויין

עד , את הפנומנולוגיה של האירוע לפרטי פרטים, על פי בקשתי, בפגישה הם משחזריםהוא , "היא מתייחסת אלי כמו אל סמרטוט. "הקטנים ביותר וחווים מחדש את הזעם והאימה

אצלה הכל צריך ... למי איכפת, ...אז אמרתי.. כאילו בכלל לא אמרתי לא לתת את זה", אומרהמבוסס על אי נחת , אני חשה בזעם שלו." להיות בדיוק כמו שהיא צריכה כדי להרגיש בסדר

בעיקר על רקע ההקשר , אבל בא לביטוי באופן גופני ורגשי חריף ולא פרופורציונלי, ברורה. אני מרגישה שהוא כמעט נחנק. כ של היחסים"הנינוח בד

אתה מפרש , אני מבינה שכשאתה מרגיש שלא מתייחסים לבקשתך: "אני פונה אליו ואומרתגופו מתוח ומתנועע באי , הוא מהנהן בראשו." ומרגיש כמו סמרטוט, זאת כביטול וזלזול

שאלתי איפה בגוף הוא מרגיש את ." אני אז מרגיש פלישה וממש נחנק, כן: "הוא אומר, שקטהוא ניסה . וניכר היה שגם עכשיו הוא מרגיש חנוק, הוא הצביע על הצוואר. המצב הזה

. לשחרר את הצוואר כדי להימנע מחנק, אתה מרגיש שמבטלים אותך, אני מרגישה שכשמחליטים בשבילך: "אני מוסיפה ואומרת

." שממש רומסים אותך ואז אתה מרגיש תחושת חנק ולחץ חזק על הנשימההאם היכו : "אני שואלת. ונותנת לאסוציאציות לעלות, ן הדהודעימ, אני מרגישה משהו בגופי

: מבטו מרוכז ומתחיל לספר, הוא שותק רגע. (לא)? האם טבעת בים (לא)? אותך בילדותךהמוני , ביציאה מן המשחק, בשער, פתאום, אבא שלי לקח אותי לכדורגל, 9כשהייתי בן "

עושה )נחנקתי , לא יכולתי לנשום. ואנשים ממש דרכו עלי, אני נפלתי, אנשים רמסו אותיבמשך שנים לא , מעניין: "הוא מהרהר ואומר". (תנועות של השתנקות עקב עצירת הנשימה

הוא נראה כמי )...פתאום זה צף, גם רינה מעולם לא שמעה את הסיפור הזה, זכרתי את זה." (שמספיק לו לדבר על כך

שכשאתה מרגיש כעס על כך שרינה לא , אני מבינה: "חיברתי את הדברים ואמרתילכך מתחברת תחושת חנק וחוסר אונים . אתה מרגיש רמוס כמו סמרטוט, מתחשבת ברצונך

שאוהבת אותך וטורחת , באותם רגעים אתה לא רואה את רינה. ואתה מרגיש מאד מבוהלהאם ייתכן . ... אלא אתה מרגיש חנוק והצעקה משחררת אותך מאימת החנק, למענך

? שהצעקה באה כדי לשחרר את הנשימה." זה נשמע הגיוני, כן: "נראה מהורהר ואומר, הוא מתכנס לתוך עצמו

, במהלך השבוע, אני מזמינה אותו להיות ער ולזהות, כמשימה שעליו לבצע בבית

בהם הוא מתחיל להרגיש לחץ בנשימה ובאירועים בהם הוא מרגיש , מצבים ביחסים ביניהם. שפלשו לתוכוכאשר הוא מרים (עוצמת את האוזניים ונאטמת)" מופעלת"אני מרגישה שהיא , באשר לרינה

הצודקות או )הבנתי שבמצב זה היא לא יכולה לראות אותו ואת כאביו או תלונותיו . את קולואני , כהכנה לעבודה שלי אתה בפגישה הקרובה. מפסיקה להגיב ומתאבנת (לא צודקות

במצבים בהם הוא , מבקשת מיעל להיות ערה לתגובותיה ותחושותיה הגופניות והרגשיות .מרים את קולו או מביע כעס

7

: ההליך הטיפולי

Reciprocal Empathic Responsiveness – RER))– שיקום מענה אמפתי הדדי מעמיד את , בתורו, כל אחד מבני הזוג, "טיפול בתוך טיפול"מעין , באירוע מובנה

המתבונן , "העצמי שבמרכז"אחד מבני הזוג יהיה . עצמו לרשות בן זוגו ומשמש כזולת עצמיהמטפל משמש בתפקיד ". המאפשר"וחוקר את עצמו ואילו השני מקבל על עצמו את תפקיד

המטפל עצמו , במקרים אחרים. ותומך בו" המאפשר"המציע הדרכה לשותף , "המאמן", במהלך האירוע". עד נוכח ותומך"בעוד בן הזוג משמש , מאפשר את החקירה העצמית

והתבוננות " התקלפות"כדי לאפשר לו ,(העצמי שבמוקד), עומד לרשות האחר" המאפשר"כחלק מן , תהליך זה חוזר מדי פעם במהלך הטיפול. סביב תמה שהוגדרה מראש, אישית

. או במסגרת טיפול שמשתמש בעיקר בשיטה זו, הטיפול

: שלבי ההליך הטיפולי

להתחבר עם התקשורת המילולית והלא מילולית של – להצטרף לשני בני הזוג .1 ולבנות מרחב מוגן ומאתגר , שניהם

זיהוי מעגל הקונפליקט .2חרדה הפנימיים של כל אחד מבני הזוג והגירוי שהציף /זיהוי והכרה אמפתית בכאב .3

אותה כהגדרה מחודשת של הבעיה, ניסוח הסוגיה לחקירה המשותפת .4החוקר " עצמי"מעמדה של השאלה ל, (זולת עצמי)" המאפשר"התגייסות לתפקיד .5

את עצמו co-creationבתהליך של , חקירה משותפת של מצב התודעה בקונפליקט .6 משוב והערכה הדדיים .7

:פירוטלהתחבר עם התקשורת המילולית והלא מילולית של – להצטרף לשני בני הזוג .1

, במטרה לאפשר רגרסיה זמנית בתוך המפגשולבנות מרחב מוגן ומאתגר, שניהם: תהליך זה כולל. של רגשות והתנהגויות self owningולאחריו

(, attunement)התכווננות (, observation)התבוננות

( getting resonance)קבלת הדהוד

של (מיקרוסקופי)האירוע מתחיל בתיאור מפורט - זיהוי מעגל הקונפליקט .2, בתוך המפגשenactmentבתהליך של , או שלעתים, המריבה בבית

בלי להתערב , המטפל מקשיב. המטפל צופה באירוע מעין זה בזמן אמתומשאיל את הסנסורים הרגשיים שלו כדי להכיר מקרוב את החוויה הפנימית

. של שני האנשים

חרדה הפנימיים של כל אחד מבני הזוג והגירוי /זיהוי והכרה אמפתית בכאב .3עד שאחוש בגופי את כאבו של כל , אני מחכה עד שארגיש משהו- שהציף אותה

מגיע . לא אוכל לפעול, את הצעקה, עד שלא ארגיש את הכאב. אחד מהם בנפרדשלב זה . רגע שבו אני מזהה את חוויית המצוקה ואני יכולה לראות מה גירה אותה

:כולל

י האינטראקציה"הצפת החרדה שהופעלה ע

חיפוש המקום הגופני בו מרוכזת החרדה

הכוללת ומזהה את, אמירה אמפתית של המטפל:

8

שצפה , קוגניטיבית/ גופנית/ החוויה הסובייקטיבית הרגשית, הגירויכמנגנון של , וההתנהגות האוטומטית המופעלת על ידה, בעקבות הגירוי

.הגנה עצמי

אישור המטופל את תיאורו של המטפל.

כהגדרה מחודשת של הבעיה, ניסוח הסוגיה לחקירה המשותפת .4י בני הזוג "הנגזרת מתוך האינטראקציה הנתפסת ונחווית ע, ניסוח הסוגיה האישית

, מדובר במעבר מהאשמת השני: הוא בבחינת הגדרה מחודשת של הבעיה, כקונפליקטואלית(. self owning)להבנת דפוסי האינטראקציה והגדרת הבעיה במושגים של אחראיות אישית

. הסתכלות חדשה זו פותחת את השער לאינטרוספקציה משותפת על החרדה האישיתהתבוננות וחקירה )הגדרה זו הופכת להיות הסוגיה שבה יעסוק התהליך האינטרוספקטיבי

ההגדרה החדשה מגדירה וממקדת את הבעיה באופן ששני בני הזוג יכולים . (פנימית, מכניסה כיוון ותקווה, היא מנקה את המרחב המשותף מכעסים והאשמות. להסכים לו

וכי איש אינו צודק או אשם יותר , כשהמטפל מבטיח שהוא לא מעוניין במציאת האשם והצודק .מהאחר

שמסייע לבני הזוג , מודרנית-יש שימוש בתפישה פוסט, בהליך הטיפולי עצמודהיינו שניתן להסתכל על סיטואציה , להתגבר על אחד הפחדים הגדולים בקשר הזוגי

אם הם רואים את , אם הם אמפתיים כלפי בני זוגם, כלומר. בלבדאחד אנושית באופן מסוים משמעות הדבר היא הפחתה בתפישתם את , הפן הסובייקטיבי בתפישתם את האחר כתקף

אם אני מסכימה עם כך שאתה מרגיש פגוע מכך שסיפרתי לאחותי שאנחנו הולכים : "עצמםאני מוצאת עצמי ". משמעות הדבר היא שאני לא בסדר בכך ששיתפתי אותה, לטיפול

, משתמשת בתפישה קונסטרוקטיבית לא רק בכך שאני מבנה את מה שאני עומדת לעשותבני הזוג אכן נרגעים כשהם נוכחים לדעת שהם . אלא שאני מנסה להעביר זאת גם למטופל

יכולים לשמור על תפישתם הסובייקטיבית את עצמם ובה בעת לקבל ולתת תוקף לתפישתו . ניתן לשלב את הרעיון בהליך הטיפולי גם כרציונל וגם כטכניקה. הסובייקטיבית של האחר

ייתכן ששניכם : "אפשר לומר, בנאום שמשמיעים לבני זוג לפני טקס הריפוי ההדדי: למשלאתם נאבקים על הזכות להיות , חוששים שמאחר ונראה שיש נקודת מבט נכונה אחת בלבד

כיוון . שהמטפל הזוגי הוא מעין שופט, כמו מרבית האנשים, מפני שאתם מניחים, זה שצודק, כי ברגע שאתם מכירים בנקודת המבט של השני, מאד קשה לכם לקבל זה את זו, שכך

..." נדמה לכם שאתם מאבדים את תקפותה של הפרספקטיבה שלכם

" עצמי"מעמדה של השאלה ל, (זולת עצמי)" המאפשר"התגייסות לתפקיד .5

העצמי "ו" המאפשר"ההתגייסות לתפקידי , שלב ההתקדשות- החוקר את עצמו בת זוגו /המאפשר נשאל אם הוא מוכן לגייס את עצמו כדי לעזור לבן". שבמוקד

המקבל נשאל . להיטיב ולהבין את עצמו בכל הקשור למה שהוגדר בניסוח הסוגיהאשר בוודאי יוצרת כאב , אם היה רוצה להבין עצמו יותר לעומק ביחס לאותה סוגיה

כשהמטפל מבקש . ולקבל את עזרתו של שותפו לשם כך, וקשיים ביחסים ביניהםלפיו האחד תמיד רוצה לתקן , נשבר הדפוס המוכר להם, את רשותם של בני הזוג

כך . בעוד האחר מתנגד לכל ביקורת או תיקון, את האחר או לכפות עליו את רצונוכאשר שותפו , זוג בנפרד-מתאפשר עיבוד מרצון של חווייתו הסובייקטיבית של כל בן

.או המטפל משאילים את עצמם באופן אמפתי לתהליך העיבוד/ו

את כאב הליבה של הזולת, חקירה משותפת מעמדה של אמפתיה .6העצמי שבמוקד . בשלב זה מתקיים התהליך האינטרוספקטיבי בנוכחות ובתמיכת בן הזוג

. הקשורות לסוגיה שהוגדרה, רגשות ואסוציאציות, תחושות גוף, מקבל עידוד להציף זיכרונותהמטפל . בפתיחות ובאינטנסיביות רגשית, הוא יכול לדבר על כל עניין הקשור לאותו נושא

מצב . (ראה דוגמא להלן)בעמדה האמפתית , ככל האפשר, עוזר לבן הזוג המאפשר להישאריוצר חוויית התקשרות וחברות , עצמי באווירה אמפתית מוגנת-זה של אינטרוספקציה וגילוי

9

של כל " עצמי"כלפי היחסים ובונה עוד נדבך ב, חדשה המשפיעה על התחושה כלפי בן הזוג .אחד מבני הזוג

משוב והערכה הדדיים .7

: המקבלת מתבקשת, לדוגמה: בני הזוג מתבקשים לבטא מילות הערכה זה בפני זו." אמרי לבעלך מילות הערכה על האופן שבו הוא היה נוכח בשבילך במהלך השיחה"

אמור לאשתך מילים של הערכה על האופן בו בטאה את עצמה : המאפשר מתבקש .במהלך השיחה

:בדוגמא שלהלן יוצגו השלבים לעיל באמצעות תיאור מקרה מקוצר

הורים לשני ילדים , שנים34נשואים זה , 60בן , יהודה, הבעל, 56בת , שרה, האישהל בענייני "הוא עוסק בבניה ומרבה בנסיעות לחו: שניהם בעלי מקצועות חופשיים. בוגריםהיא : מעגליות הבעיה נראית ככדור שלג. נוסעת אף היא עקב עיסוקיה, ד"היא עו. עבודה

הוא מגיב , היא מרגישה נטושה ומתחילה ללחוץ, הוא נוטה להתרחק, בלתי צפויה בעיניומסתיר ממנה דברים כדי להימנע מקונפליקטים והיא מגיבה להסתרה ולטשטוש , בהימנעות

שניהם שחוקים ממשברים תכופים ומתארים מעין פער קבוע בצורך . בצורה רגשית מוגזמתאך עד מהרה מתברר . היא תמיד רוצה להיות ביחד ולעשות דברים ביחד והוא נמנע. בקרבה

היא אדם הנהנה מאד מעצמו ומעיסוקיו והיא לא זקוקה לו לשם שעשוע , מטבעה, ששרה, ליבהדרגה מתברר שהצורך שלה בקרבה הוא למעשה צורך בהפחתת החרדה . או חברה

שכן היא תמיד , היא מחפשת אישור והכרה. שהיא חווה בשל ההימנעויות והטשטושים שלולמחויבותו , מרגישה נחותה ונטושה וכתוצאה מכך זקוקה לאישורים תכופים מאד לנוכחותו

לעיתים עד כדי , לקבל אישור לעצמה, היא תמיד מרגישה צורך לרצות ולספק אותו. ולאהבתולעיתים קרובות הוא מאוד צריך לדבר ונכנס . רוצה מאוד בקשר, למעשה, הוא. השפלה

אך , דוגמאות המביעות את צרכי הקשר והתלות שלו. באופן פתאומי לחדרה כשהיא עובדתמעבר לזאת הם מרוצים . הוא מגיף את התריסים ונאטם, כאשר היא זקוקה לו באופן נואש

מבלים ונוסעים ביחד ובמשך השנים ליוו זה את זה תוך תמיכה , מתקופות של חברות טובה. בהתפתחות האישית ובקריירות שלהם

לבנות מעין , כבר בפגישה הראשונה אני מתחילה להתבונן על הדפוס הזוגי המוצג בחדר

מנסה לזהות , ופעולתה (המרכיבים שלה)צילום רנטגן של האנטומיה של המערכת הזוגית . החוזרים ומתרחשים בין בני הזוג, את הריקוד או התסריט הקבועים, את החוקיות הפנימית

בהקשר , מהו ייעודו של אותו תסריט אינטראקטיבי נוקשה, אני מנסה להבין מהי הפונקציהשיסביר לי איך מתארגנת , איזה קוד סמוי, אני מחפשת דבר מה .של איזון המערכת הזוגית

המערכת באופן כזה שהם לא יכולים להשתחרר זה בנוכחות זו ולהניח לאהבתם לזרום . הסתכלות זו היא ייחודית לחשיבה המערכתית. בביטחון

: הפגישה

שוב הייתה . "יהודה שפוף וזועם, שרה מאד מתוחה, נכנסים לחדר- זיהוי מעגל הקונפליקטאני מתבוננת במבט . הוא אומר" ,היא ממש משוגעת, התפרצות חסרת מעצורים של שרה

. מחכה לשמוע מה התרחש, שואל. וחולשה בידיים ממש כמו לפני התקף לב, יש לי כיווץ בחזה, אני מרגיש רע מאד: "יהודה

אני ממש לא , שוב אני לא אישן בלילה, נו שזה ייגמר כבר, כשזה מתחיל אני אומר לעצמי". הרי מחר יש לי יום עבודה, מה יהיה, אני חושב לעצמי, יכול

והגירוי שהציף אותה, החרדה הפנימית של בני הזוג/זיהוי והכרה אמפתית בכאב אני רואה את הקושי שלך לעמוד במצבים שבהם אתה חש מותקף ואת : "אני אומרת לו

".אתה ממש לא יכול לסבול את ההרגשה שמתקיפים אותך. הסבל שאתה חווה

". בדיוק כך: "יהודה מהנהן בראשאני שואלת את יהודה – כהגדרה מחודשת של הבעיה, ניסוח הסוגיה לחקירה המשותפת

כאב , אם היה רוצה להבין טוב יותר את הכאב הקיצוני שהוא חווה כאשר שרה מתפרצתאני מוסיפה שעל ההתפרצויות של שרה נדבר בפעם . שלא מאפשר לו להגיב כפי שהיה רוצה

10

יהודה נרגע כשהוא מבין שההתמקדות בו אין משמעותה שהוא . כאשר נתמקד בה, אחרת. אלא שניתנת לו אפשרות לדבר על עצמו, או שמשחררים אותה מאחריות, האשם

החוקר את " עצמי"מעמדה של השאלה ל, (זולת עצמי)" המאפשר"התגייסות לתפקיד עצמו

כדי שתוכל , האם אתה רוצה ששרה תעזור לך ותעמוד לרשותך: "אני שואלת את יהודה "?כ"כדי שלא תסבול כ, להבין יותר טוב את הקושי לעמוד במצבים שבהם אתה חש מותקף

. יהודה מהנהןהאם את רוצה לעזור ליהודה להבין את עצמו טוב יותר בכל : "אני פונה לשרה ושואלת אותה

כדי שיוכל להבין את עצמו , האם את מוכנה להעמיד את עצמך לרשותו? הקשור לנושא הזהדבריי ". אני אעזור לך בכך: "אני רואה אותה נבוכה ומוסיפה" ?ולעזור לעצמו בנקודה זו

". כן אני רוצה", מרגיעים אותה והיא עונה co-creationבתהליך של , חקירה משותפת של מצב התודעה בקונפליקט

". שאלי אותו שאלות ועזרי לו להבין את הקושי, דברי אליו: "אני פונה אליה" ?כשאני עושה התקפה, מה אתה חושב שעלול לקרות במצבים כאלה: "מיכל שואלתאני , אני גם פוחד שלא אוכל לתפקד. יכול להתרחש פיצוץ בחיי הנישואין: "יהודה אומר

אני לא מרגיש שאני עושה משהו שבגללו מגיע . כי אני לא מגיב לזה, מרגיש את זה כאלימות". לי יחס אלים כזה

אני מסתכלת עליה ברכות ואומרת לה שהיא עושה . מרגישה מצוקה, שרה מתנשמת עמוקות. את זה מצויין ויכולה להמשיך

" ?אתה חושב שזה יוביל לפיצוץ היחסים: "שרה". אני ארצה לעזוב. אני לא רוצה לחיות במתח כזה: "יהודה

..." ואז אתה רוצה לעזוב. "שרה נוקטת ריחוק רגשי מתוך עמדה אכפתית". אבל אני חושש שהיא משתגעת וכמישהו נמצא בצרה לא עוזבים אותו: "יהודה" ?ומה התחושה ברגעים האלה "(שקט במשך מספר שניות): שרה

". ואני רוצה לברוח כל הזמן, של בית סוהר: "יהודה" ?מה אפשר לעשות: "שרה

מתחילה לחפש פתרונות , יוצאת מן העמדה האמפטית, אני מרגישה ששרה שוב מתוחה. והדבר עלול לקטוע את העמדה האינטרוספקטיבית של יהודה

עזרי לו להבין את הסבל שהוא חווה , עזרי לו להבין את עצמו טוב יותר: "אני אומרת לה". כשהוא מותקף

" ?יש לך מחשבות על הסיבה לכך. "שרה נרגעת ומתרווחת על הכיסא. מהורהר, הוא שותק." אולי אבא שלי היה מעניש אותי ורודף אותנו: "יהודה" ?יש לך אסוציאציות נוספות: "שרה

בקול )אבל היה אומר , לא שהיה מרביץ, לאבא שלי היה אלמנט של דומיננטיות: "...יהודה(. קולו נחנק מדמעות)אחי דוד היה ממש בהיסטריה , לא תצא עד שתעשה שעורים, (רודני

כ להתפרץ "אבל הנטייה שלי היא לא כ. אני הייתי ממש מוכן להכות את אבא ברגעים אלו". אלא לנתק מגע, בחזרה

יוצאת מן העמדה האמפתית ומתחילה לדבר , (כנראה בשל בהלה מן הביטוי הרגשי) שרה". אני רואה חשש מפני ההתפרצות האלימה של עצמך: "היא אומרת. בטון מנתח

". אני לא רוצה לחיות במערכת כזו: "יהודה מגיב מיד בכעס להערה שלה. שרה מתכווצת ומתקשה להמשיך

. הוא מאשר ומתרווח בכסא. אני שואלת אותו אם הוא מסכים שאדבר עם שרה והוא יקשיב? "מה את מבינה עד כה: "אני שואלת אותה

שהיה לו אבא מאוד , אני מזהה את הילד הקטן: "שרה אומרת בקול רך מאוד ואמפתיאני מעודדת את שרה להמשיך לעזור ליהודה ..." כמו איזה טיפוס גרמני מהשואה, מחמיר

. להבין את עצמו. שרה שואלת איזה זיכרונות יש לו

. אני זוכר שהוא רב עם אימא: "אבל לפתע נזכר ואומר, יהודה עונה שאינו זוכר פרטיםאני הייתי מאד מבוהל . בוא נעזוב את הבית, בוא נזוז מפה, פתאום הוא תפס בידי ואמר לי

11

אחרי ." היה לי ברור שאני חשוב לו", הוא מהרהר מעט ומוסיף." וניסיתי לפשר ביניהם" ?יש לך זיכרונות נוספים: "שתיקה קלה שרה שואלת

לא חשוב ואי , חברים זה לא טוב. בבית ספגנו מערכת ערכים לא חברתית: "יהודה מספרהייתי . ואז הגעתי לחברת הילדים. לא היו להם מיומנויות חברתיות. אפשר לסמוך על איש

לא יכולתי להגן על , לא היו לי כל כישורים. וקבוצת ילדים התעללה בי, כזה רזה ולא אבדאיהילדים צחקו עליי והשפילו אותי ולבסוף לא הייתה . עצמי וההורים לא ידעו מה לעשות

. (מספר זאת בכאב גדול ובדמעות)" אלא להעביר אותי כתה, ברירההוא , אחרי מספר דקות של שתיקה שאלתי אותו אם היה רוצה להמשיך או מספיק לו כרגע

. אמר שמספיק לו משוב והערכה הדדיים

את שאלת אותי שאלות : "יהודה אמר. ביקשתי מיהודה שיעריך את האופן שבו עזרה לו שרהראיתי שאיכפת , היית אמפתית. אולי גם את מבינה יותר עכשיו. שעוררו אותי לחשוב ולהיזכר

." ראיתי שהיו לך דמעות בעיניים ואולי הדבר עזר לי להיפתח, לךמאוד ריגש אותי : "שרה אמרה. ביקשתי משרה שתיתן לו משוב על האופן בו עבד עם עצמו

הדבר . ראיתי את היכולת שלך לזכור את הסיפורים ולהביא אותם לחדר הזה, הקטע הזההתרגשתי מן היכולת שלך להיות פתוח ולדבר על . יעזור לי וגם לך להבין ולהתמודד בעתיד

היכולת שלך . לא שמעתי אותך כך, השנים שלנו ביחד30במשך , מעולם, נקודות קושיאלא דמעות של , לא רחמים. פתחה את היכולת שלי לאהוב אותך, לפתוח את הדברים

אני . אבל השקעת, אני יודעת שאתה חושש, אני מעריכה את האומץ שלך. שמחה יש לי. (בוכה)" זו מתנה, רואה את האור שלך

יכול להתבצע , הנגזרת מן האינטראקציה השלילית, תהליך החקירה סביב הסוגיה שבמוקד

בנוכחות בני , י המטפל"בעיקר ע וא ,תוך שהמטפל מאפשר ומווסת, בת הזוג/י בן"בעיקר ע. או באופן משולב, הזוג הקשובים באופן אמפתי

מתייחס לצורך הראשוני של כל אדם (RER)" שיקום מענה אמפטי הדדי"ההליך : סיכוםלשם התפתחות העצמי ולפיתוחו של וויסות , (care-takers)ביחסיו עם הדמויות המטפלות

עבור בן הזוג . ההליך שתואר לעיל נועד לאפשר התנסות משקמת לשני בני הזוג. עצמימעבר מתלות )היא מקדמת תהליך של נפרדות עצמית בתוך הקשר , "המאפשר"בתפקיד

משום , יכול להמשיך להרגיש את עצמו שייך ובטוח" מאפשר"כך ה, (ילדית לתלות בוגרתשבמוקד , "העצמי המקבל"בן הזוג הנמצא בעמדת . לאחר דבר שהאחר זקוק לונותןשהוא

הוא . באמצעות ההשתקפות, הופך בטוח יותר כיוון שקיבל חוויית זולת עצמי טובה, המפגשבריאה נוספת עבור attachmentכך נוצרת חווית . ולידציה והכלה, הבנה, חווה אמפתיה

כשבני הזוג , על הליך זה, מדי פגישה או מדי פעם, המטפל יחזור, לאורך הטיפול. שניהםלומדים בני הזוג לאמץ , עם הזמן. לסירוגין" העצמי שבמוקד"ו" המאפשר"משמשים בתפקידי

. הליך זה כסגנון תקשורת טבעי ביניהם במצבי קונפליקט

מקורות– פרקי אמהות : פרק בספר. של הזולת" מקומו"האמפתיה כשביל ל (2002)איוניר שרה

. הוצאת ידיעות אחרונות. (בעריכת יעל משאלי), "פרקי אבות"נשים ישראליות מגיבות ל

, שיחות( 1)סקירה היסטורית ? מהו העצמי של פסיכולוגיית העצמי (1995מרץ )נוי פנחס 9:2

9:2, שיחות( 2)? מהו העצמי של פסיכולוגיית העצמי (1995יוני )נוי פנחס

12

האם פסיכואנליזה : מהקשבה לאינטרפטציה– המוח של הפסיכואנליסט (1995)קולקה רענן ( 9:3יוני )שיחות ? מתפתחת מאינדיבידואליות לסובייקטיביות

Fisch, J. M. (1994). The self in psychotherapy. Israel Journal of Psychiatry. 31(2): 71-77.

Iwanir S. & Ayal H., (1991) Mid-life divorce initiation: From crisis to developmental transition. Contemporary Family Therapy 13(6) December

Kershaw, C. J. (Ed.) (1992). The couple’s hypnotic dance - Creating Ericksonian strategies in marital therapy. New York: Brunner/Mazel.

Kohut, H. (1984). How does analysis cure? Goldberg, A. & Stepansky, P. (Eds.). Chicago: University of Chicago Press.

Kohut, H. (1959) Introspection, empathy and psychoanalysis. Journal of American Psychoanalytic Association, 7:459-483.

Kohut, H. (1977) The restoration of the self. New York: International Universities Press.

Kohut, H. (1979)Four basic concepts in self-psychology. In: Ornstein, P. H. (Ed.) (1991) The search for the self, Vol. 4. International Universities Press.

Kohut, H. (1982) Introspection, empathy and the semi-circle of mental health. International Journal of Psychoanalysis, 63:395-408

Kohut, H. (1984). How does analysis cure? Goldberg, A. & Stepansky, P. (Eds.) Chicago: University of Chicago Press.

Kulka, R., (1997) Quantum Selfhood: Commentaries on paper by Beebe, Lachman and Jaffe, Psychoanalytic Dialogue 7(2). 183-188

Rubinstein Nabbaro, N. & Ivanir, S. (2006) Using Maps and Visions in Family Therapy with Remarriage (ch. 16) in: When Marriage Fail: Systemic Family Therapy Interventions and Issues. Ed’s: C.A. Everett & R.E. Lee. Haworth Press: New York Stern, D. (1985) The interpersonal world of the infant. New York: Basic Books.