Derej haShem

E l CAMINO DE DIOS

Derej Hashem

R. Moshe Jaim Luzzatto

TRADUCIDO AL CASTELLANO POR EL RABBI ISAAC FADDA

הועתק והוכנס לאינטרנטwww.hebrewb ooks. org

ע״י חיים תשס״ט

Edicion de

iltlirvr Jerusalem

2003

http://www.hebrewb

ר פ ס

' : ח

עס

מאמר העקרים

מרבנו חיים לועאטו זצ״ל

עם תרגום לעזפה הספרדית: ־ ־ T ־ : T ־ • ־ ־

מאת הרב יעחק פדה ם״ט

הוצאת ־/׳/

ידועולים התשס״ג

R. Moshe Jaim Luzzatto

El CAMINO DE DIOS

Derej Hashem

A

ל הזכויות שמורות כ

ר בםיוע המשרד לעניני דתות, יוצא לאוה לישיבות ק ל ח מ אגף ארגונים ומוסדות תורה, ה

הוצאתinscicuce

of ayuiuscRiPcs And ponced rvovks SIKI -

W • מ.ד to60, ודסומו, ׳

טל: 02-6280735 פקס: 972-2-6264317

ספר זה יצא לאור

לברכה ולהצלחת כל הנדיבים הנכבדים תומכי ישיבתנו

״כתר שושנים״ ו״עמלי תורה״

יהי רצון שזכות מצות הצדקה שמקיימים

עליהם ועל כל בני משפחותיהם אלף המגן וזכות רבנו המחבר תעמוד להתברך

בכל מילי דמיסב אמן.

Al lector

Han sido necesarios miles de anos para que el hombre pueda desarrollar sus capacidades intelectuales como las conocemos hoy. Nunca como en la actualidad ha estado tan cerca de alcanzar sus mas caras esperanzas. Los adelantos cientificos y tecnicos le permiten concebir 10 que no hace mucho pertenecia al mundo de la ciencia ficcion.

Y sin embargo, permanece extasiado y distante ante los ministerios de la creacion, los cuales continiian cerrados como un gran enigma que 10 desafia y le demuestra que aiin esta muy lejos del verdadero saber.

Podemos corroborar como se materializa la vision profetica de N.S. sobre el ver de la Meguilat Rut que recita ' T fue en los dias que juzgaban los jueces que hubo hambre en la tierra... " (Rut 1,1).

Diez hambrunas terribles decretaron de los cielos que sufrira la tierra... El primer hambre en los dias Adam. El segundo los dias de Lemej. El tercero en los dias de Abraham. El cuarto en los dias de Itzjak. El quinto en los dias de Yaacob. El sexto en los dias de Boaz... El septimo en los dias del Rey David. El octavo en los del profeta Eliahu. El noveno en los dias de Elisha en Shomron.

El decimo hambre sera en un futuro, y no hambre de comer pan ni sed de beber agua sino de escuchar la palabra profeticamente inspirada por el Todopoderoso..."

Hoy, solamente abrevando de los cristalinos manantiales de Nuestros Sabios es que podemos saciar esa sed sofocante que nos abraza, la sed de hallar el sentido ultimo de nuestra existencia.

Y justamente esta obra maestra de Rabbi M.H. Lozzato (5467-5507/ 1707-1747), autor del famoso Mesilat Yesharim (La senda de los justos), viene a llenar ese vacio espiritual que tanto afecta al hombre modemo.

En su ya proverbial lenguaje simple y directo, Rabbi Moshe Hayim Lozzato, se enfrasca en una tematica tan candente y profunda como la creacion, el alma humana y sus distintos aspectos, la Providencia divina, la hechiceria, la astrologia. etc. temas los cuales aclara y hace accesible a la comprension del intelecto curioso e inquieto del judio contemporaneo.

Por ultimo, como el mismo autor lo recomienda en el proologo de su obra Mesilat Yesharim, es este un tratado que trasciende la simple lectura y requiere de un estudio detallado y serio de manera de poder obtener los mejores beneficios del mismo.

Con la bendicion de la Tora Rabino ISAAC FADDA

asociacion Keter Tora, Caracas Venezuela

Prologo del Traductor Pag.

Introduction 1

SECCION 1: FUNDAMENTOS

1] La existencia de Dios 9 2] El proposito de la creacion 15 3] El genero humano 21 4] La responsabilidad del hombre 37 5] El Reino espiritual 49

SECCION 2: LA PROVIDENCIA DIVINA

1] Providencia Divina 63 2] El hombre en este mundo 67 3] Providencia Individual 79 4] Israel entre las naciones 101 5] Como actua la providencia 113 6] El sistema de la providencia 119 7] La influencia de las estrellas 127 8] Detalles sobre la providencia 131

SECCION 3: EL ALMA, LA INSPIRACION DIVINA Y LA PROFECIA

1] El alma y su forma de actuar 141 2] La action de los Nombres Sagrados y la hechiceria 151 3] Inspiration Divina y Profecia 169

Prologo del Traductor Pag.

4] La experiencia profetica 175 5] Moises como profeta 191

SECCION 4: EL SERVICIO A DIOS

1] Sobre la devotion en general 199 2] El estudio de la Tora 203 3] Temor y Amor a Dios 213 4] Keriat Shema' y sus bendiciones 215 5] La Plegaria 241 6] El orden diario y la Plegaria 247 7] Observancia periodica 269 8] Preceptos temporales 277 9] Observancias circunstanciales y bendiciones 287

תכן העונים

הקדמה 2T T ־

חלק א על יסודות המציאות

פרק ראשון בבורא יתברך שמו 8 פרק שני בתכלית הבריאה 14 פרק שלישי במין האנושי 20

במצבו של האדם בעולם הזה והדרכים שלפניהT T : V • T : ־ : V ־ T T T T T V T ־ :

פרק רביעי בךךך 9ךט 36

פרק חמישי בחלקי הבריאה ומאביהם 48

חלק כ ?האגרות הבורא יךגגדך שמו

פרק ראשון בענ_ין השגחתו יתברך שמו, בכלל 62 פרק שני 5?לקרי המין האנועזי בעולם הזה 66 בהשגחה האישית 78

• x ד ד : - - פרק שלישי

פרק רכיעי בענין יעזךאל ןאמות העולם 100 פרק חמישי באפן ההשגחה 112 פרק ששי בסדר ההשגחה 118 השפעת הכוכבים 126

- ד T - - 1 ־ פרק שכיעי

בהבחנות פרטיות בהשגחה 130T T : ־ ־ • T : T : ־ :

פרק שמיני

חלק ג בנפש האדפ, ברוח הקדש והנבואה, וכ?עלות'שלא ?דדן הטבע

140

150

168

בענין הנפש ומעלותיה

בענין הפעלה בשמות ובכשוף

בענין רוח הל־ןדעז והנבואה

פרק ראשון פרק שני

פרק שלישי

במקרי הןבואה 74 ו

בהבדל בל הנביאים ממשה רבנו עליו השלום 90 ו

פרק רביעי פרק חמישי

חלק ד בעבודת גוךאני

פרק ראשון בחלקי העבודה 198 פרק שני בתלמוד תורה 202, ויךאתו 212 פרק שלישי במעלות אהבת ד פרק רביעי בקריאת שמע וברכותיה 214 פרק חמישי בענץ התפלה 240 פרק ששי פרטי סדר היום והתפלה 246 פרק שביעי העבודה הזמנית 268 פרק שמיני למצוות הןמנים 276 פרק תשיעי העבודה המקרית והברכות 286

מאמר העברים

Derej Hashem / Introduction

E l CAMINO DE DIOS Derej Hashem

Introduccion

La superioridad del conocimiento especifico de las cosas, en forma indiscriminada y comprendiendo su interrelation, es similar a aquella que existe al observar un jardin embellecido con sus plantaciones y surcado de atractivos senderos, 6 la vision de un bosque de enmaranada vegetation que crece en forma confiisa.

Pues el conocimiento individual de distintos detalles cuya relation y alcance real dentro de un sistema se desconoce, para el raciocinio avido de saber es una empresa sumamente embarazosa e indeseable, pues se esforzara y pugnara sin descanso ya que la comprension de cada cosa despertara en su ser el ansia por el conocimiento total, 10 cual no le sera posible alcanzar pues desconoce la estructura en forma Integra. Y esto se debe a que una gran parte de la escencia de las cosas es la interrelation que poseen y el lugar que ellas ocupan, todo 10 cual le es desconocido. Resultando de esta forma insatisfecha su ansiedad y frustrada su curiosidad intelectual.

Exactamente 10 contrario ocurre cuando se conocen las cosas detalladamente y dentro de su contexto, pues al tener acceso a la estructura general se podran alcanzar otros conceptos relacionados extasiandose en el placer del conocimiento de dicha estructura.

Por 10 tanto, al estudiar un concepto se debe conocer el lugar real que ocupa el mismo dentro de su estructura general.

Es decir, al analizar el conjunto de la existencia, tanto 10 perceptible como 10 que se capta por medio de la razon, 10 cual en general conforma la totalidad de 10 imaginable, resultara que no se trata de una sola especie y de un solo nivel, sino diversas e incontables categorias, asi como son numerosos y diferentes los principios y las leyes que los controlan, todo 10 cual nos obliga a discriminar las distintas categorias en forma .rational para comprenderlas en su real dimension y segun sus principios basicos.

דרך ה, / הקדמה 2

הקדמה

לתרון ןדיעת הדברים על מתפצת חלקיהם/ כפי מחלקותם לסדרי

יחסיהם/ מידיעתם שלא בהבחנה ־־ בלתרון ךאלת הגן, ה?גהדר

בערוגותיו, ומיפה במםלותיו ובשורות מטעיו, מךאלת חךש הקנים

והיער הצומח בעךבוב. כי אמנם ציור חלקים רבים א#ר לא נודע

קשרם ומדרגתם האמתי בבנין ה5ל המרכב מהם, אצל השכלV - - V - V " T : \ - 1 ־ ־ : • : • • - I T T T_ ~ : ־ T I 1•

המשתוקק לדעת, אינו אלא משא כבדה בלא חמדה, עזייגע בו- • V T : V : T - : T ־ I T - - - T • •״• : • ־

מעכיל/ ונלאה ועלף, ואץ נחת. כי הנה כל אחד מהם ש?גיע בו

ציורו אצלו, לא עידו מהעיר בו התשוקה לבוא עד תכליתו/ לזה לא

יעלה בידו, כיון שנעדר ממנו תשלום ענינו; שהרי חלק גדולT I V •• •• ־ : V T : • : ־ V • T vt v v I T • • T : v - : -

מהדבר הוא יחסיו עם המתיחסים לו, ומדרגתו במציאות, וזה נעלםי ז 1 v ז : • : T ־ • • : - • - : - : • T • ־ T : T T ־ ••

ממנו; ונמצאת תשוקתו טורדתו מבלי שבעתה, וחמדתו מכאיבתו,T ־ : • : T : T T : T • : • : • : IT ־ • : • : • • • •

ואין מנוחה. לא כן היודע דבר על אפניו, שבהיות נושאו מתגלהv ־ : • : : • v T : T ־ T T ־ ״ - I - T : 1 • • :

לעיניו בזגליל כמות שהוא, הלוך !לך והשכל אל אשר לפנה שם,

וביפי מלאכותיו יתענג וישתעשע.

והנה, כלל מה שיצטרך לאדם שיבחין בנושאו, הוא מדרגתו

האבלתית שזכרנו. הה, בי הנה, כשנבחין כלל הנמצאות, המוחשים

והמאכלים, שהם כלל כל מה שיץטלר ציורו בשכלנו/ נמצא שאין

כלם מין אחד ומדרגה אחת, אלא מינים שונים ומדרגות מתחלפות,. . . . - : • • ־ • T V ־ ־ T " : T ־ V l • T \

וכפי התחלף מינם כן לתחלפו משפטיהם לךוקיהם, לזה ממה

שלכריחנו להבחין ביניהם בהשכלתנו, למען נשיג אותם לאמתם, כל

אחד כפי חקו. ואמנם, ראשי המדרגות והמינים ־־ שמונה, והם מה

שראוי שיבחן בנושא, להכיר מאיזה מהם הוא. להם: הנ-ל והחלק,

הכלל להפךט, הסבה והקזסובב, הנושא והמתחבר. לזה מה שנדרש.

ראשונה בנושא לדעת, אם הוא כ:ל ואם הוא חלק, אם הוא כללT- - • : • T ־ ••t : • 1 ••• -

או פרט, אם הוא סבה או מסובב, אם הוא נושא או מתחבר. לךזנה,

גיפי מדרגתו, כן לבחן בו הבחנות, אשר גיפי ט^עו מ^טךכות

להשלמת האכלתו וציור ענינו*, אם חלק הוא, יבקע! לדעת הכ!ל־ - r v : ־ ״1 ז : T T • ״ • * 1 T : - ־ T : ־ !

Derej Hashem / Introduccion 3

Sin embargo, existen ocho diferencias basica en cada categoria y las cuales se deben discriminar especie a fin de comprender la naturaleza del concepto.

Y son las siguiente: El todo 6 las partes; lo general 6 lo particular, la causa 6 el efecto y el concepto mismo 6 sus caracteristicas asociadas.

Lo que en principio es necesario saber sobre algo determinado, es si se trata de un todo 6 solo de una parte, una causa 6 un efecto, un objeto 6 una propiedad del mismo.

Y de acuerdo a su definition podrian reconocerse los elementos necesarios para una comprension amplia y una vision detallada.

Si se tratase de una parte, se debera investigar el todo al que esta pertenece. De tratarse de algo particular, se investigara su generalidad; si fuese un efecto, se buscara su causa 6 viceversa y si es una caracteristica asociada, indagara sobre su escencia.

Debera asimismo. investigar el tipo de caracteristicas que posee: Si precede, continua 6 acompafia al objeto; si esta intrinsicamente ligado al mismo 6 en forma accidental, si se halla en potencia 6 de hecho. Distinciones estas indispensables para obtener una imagen completa de las cosas.

Sobre todo, analizara la naturaleza de las cosas a fin de determinar si se halla ante algo absoluto 6 limitado; y de ser limitado investigara sus limites. Pues todo concepto real se convierte en falso si se relaciona con una idea ajena a el 6 se 10 lleva fuera de contexto.

Sin embargo, es necesario saber que los detalles son innumerables para poder ser contenidos por la mente humana y es imposible conocerlos en su totalidad. Empero 10 que es apropiado tratar de alcanzar es el conocimiento de los conceptos generales, pues cada generalidad contiene implicitos numerosos detalles y al alcanzar una de esas generalidades, automaticamente reconocera una gran cantidad de fragmentos o pormenores.

Y aunque todavia no los haya distinguido o no lo reconocio como integrantes de una estructura determinada, al presentarseles, inmediatamente podra reconocerlos pues los identificara como componentes del todo al que pertenecen. Y asi lo expresaron N.S. (Nuestros Sabios) de b.m: "Las palabras de la Tora deberas

4 דרך ה׳ / הקדמה

שהוא חלק בזמנו, אם הוא פרט, לחקר על כללו, אם סבה - לחקר

על מסובב, ואם מסובב - את סבתו, אם מתחבר ־- לבקש על נושאו;

ולחקר כמו כן לדעת איזה מץ ממיני המתחברים הוא: אם קודם, אם

על; כלן דו ואם בנ נקושף ואם מתלוה, אם עצמי ואם מקרי, אם בנ

הבחנות לא ישלם ציור ענינו זולתם. ואל הפול יתבונן על טבעV - I ־ • • : V ־־ • ! T T T I ־ • • : • T : ־

הענלן, לדעת אם הוא מחלט או מגבל/ ואם הוא מגבל, לחקר על

גבולית כי אולם כל ענין אמתי - ישוב כוזב, אם ייחם לנושא בלתי. . . - • - ^ . • T • • - : I T : • T T T :

הגון לו או אם ללקח שלא בגבולו.

(אבלנם/ צריך שתתבונן, שהנה מקזפר הברטים עצום ?ואד מהביל

אותם שכל האדם, ואי אפשר לו לדעת כלם. אולם מה שראוי לוT V ־ T T T ד - - \ : T T T T V " T

שישתדל עליו הוא ידיעת כללים. כי כל כלל בטבעו כולל פרטים:T• ״ : • : T : T • • T I ־ • : •V-:TT ••

הרבה, וכשישיג כלל אחד - נמצא משיג מאליו מספר רב מן1 - T:T • ־־ • " ~ T • ־ V T: T : V • ־ ־ : ~ :

הפרטים. ואף על פי שלא הבחין בם עדין ולא הכיר היותם פרטי- T : T V t • • : 1 • ־ ־ : T I • : • V • ־ * - : • T : ״

הכלל ההוא, כי, הנה, כשיבוא כל אחד מהם לידו, לא יניחT ־ : V " T V T T V ״ : T ־ • • : ־

מלהכיר אותו, כיון שכבר ידוע אצלו הענין הכללי, אשר אי אפשר• T-: T : V • v : ־ I T : • T : v T T : V ! T - • • : ־

להם היות בלתו. וכן אמרו חכמינו זכרונם לברכה: ״לעולם יהיו:T I T T ! • T •:• ״ T ־ : : V T 1 • V: : ~Tl

דברי תורה בלדיך ניללים ולא פרטים״(2_ץ ספרי האזיני לב, ב).

אך מה שיצטרך בידיעת הכללים, הוא הדעת אותם בכל גבוליהםV " : T : T ־ ־ ־ ! • . . . I•T ״ T : * V - I -

ובחינותיהם, ואפלו דברים שנראים בתחלה נעדרי התולדה, צריךI • T T T ־ " : V V T ' : • ־ : • V • T : , ־ : V ־ - • :

שתשמר אותם, ותשית להם לבך, ולא תהיה בז להם, וכמו שאמרו: V T : T י T J T: ״ :1 * V : V T T V • • V

חכמינו ןקנרונם לברכה (2_ין ספרי האזינו לב, םז). כי אין לך דבר קטן או

גדול בכלל שאין לו ?(קום תולדה בפרטים, ומה שלא יוסיף ולא

יגרע בקצת הפרטים, הנה יוליד תולדה רבה בזולתם, ובהיות הכללT : : ־ • T: 1 T ־ T T • ־ • ־ ״:TT I • I ־ • !

בלל לכלם צריך שיהיה בו מה שיספיק לכלם. על כן צריך

שתדקדק בזה בלאד/ ותתבונן על ע^נם ועל לחסיהם וקשריהם

בדקדוק גדול, ותבחן לפה לפה המשכם והשתלשלותם, איך נמשכים

ענין מע^ין, בלן הראש ועד הסוף, (אז תצליח(אז תשכיל.


discriminarlas en principios generates y detalles especificos" (ver Sifre Haazinu 32-2).

No obstante, se debera poner suma atencion en conocer los conceptos generates en todas sus areas y aspectos, aiin aquellas cosas que en principio aparecen como superfluas deberan ser conservadas y dedicarles atencion y no desdenarlas, como 10 expresaron N.S. (ver Sifri Haazinu 32-47): "No existe nada pequeno o grande en una estructura que no se refleje en sus componentes; y aquello que no sea relevante para determinados detalles, generara otras muchas particularidades. Y al ser la estructura quien contiene todo debe necesariamente poseer lo requerido por cada detalle.

Por ello, debes ser sumamente cuidadoso y examinar los conceptos, sus relaciones y derivados en forma detallada y discriminar escrupulosamente su desarrollo y proyeccion, la forma en que se desenvuelven desde el comienzo hasta el final y solo entonces prosperaras en tu cometido.

De acuerdo a esta introduccion, estimado lector, redacte esta pequena obra cuya intention es la de exponer ante ti los fundamentos basicos de la fe y el servicio a Dios, de manera que puedas interpretarlos correctamente y se graben en tu mente en forma adecuada, libre de ambiguedades y confiisiones. Y presentarte sus raices y ramificaciones segiin (los distintos) niveles, en la forma mas clara posible, a fin de que puedas asimilarlo intelectualmente de la mejor manera.

Y a partir de estos conocimientos se te facilitara el hallazgo del pensamiento de Dios en las distintas areas de la Tora y sus comentarios y comprenderas sus secretos de acuerdo a la Bendicion que Dios te brinde.

Asimismo, trate de ordenar los conceptos de la manera en que 10 considere mas conveniente y utilizando el lenguaje mas apropiado, a fin de ofrecerte una imagen clara de las ideas que acabo de exponerte.

Por ello, tambien tu debes ahora analizar todo esto en forma detenida y conservarlo de la manera mas positiva hasta hallar el momento en que te sea de utilidad.

דרך ה׳ / הקדמה 6

להנה, על פי הדברים האלה חברתי לך, קורא נעים, חבור קטן

זה, ובונתי בו להציע לפניך כללי האמונה והעבודה על ברים, באפןI v : T : ־ T ־ \ : T : T VJ T - T : I » » : - • V : • ־ : • : -

שתוכל לעמד עליהם על נבון, ולצטירו ?שכלך ציור בלםפיק, מצל

מן הערבוב והמבוכה; ותראה שרשיהם וענפיהם במדרגותם בברור • T I • : : ־ : I T ״ : V - : T V : - : ״ V : ־ : ״ T ־ ־־

האפשרי; שיןןישבו על לבך לתקנה אותם בשכלך במבחר שבפנים.

ומשם והלאה .יקל לך לקגצא דעת אלקים בכל חלקי התורה

ופרושיה, ולעמד על כל סתריה, כבךכת ה׳ אלקיך אשר יתן לך.

להנה, נעזתדלתי לסדר הדברים בסדור שנראה לי יותר נאות,

ובמלות שחשבתים היותר הגונות, לתת לך ציור שלם מהדברים

האלה אשר גבלךתי להשכילך. על בן גם אתה, עתה, צריך אתה

ר את בל זה שמירה מעלה, עד תמצא מ : ל לדקדק על כל זה, ו

מקום שיועיל לך; ואל תותר על שום דקדוק, פן יתעלם ממך ענין

הכרחי׳ אבל זה אשר תעשה, תדקדק על כל המלות, ותשתדל

לץמד על תכן הענינים ללעצר כל אמתתם בשכלך/ ובלצאת לך

מנוח אשר ייטב לך.

״, כי הנה הוא כלל מךךכיו להנה, קראתי שם הספר הזה ״דרך ה,

יתברך שמו, שגלה לנו על ידי נביאיו והודיענו בתורתו, ובהםV T T : T : T • : ־ : ״ T T • V : I ־ T : •

בלנהלנו וכלנהל כל !יריותיו. לחלקתי אותו לאךבעה חלקים, חלק

ראשון אדבר בו על כלל יסודות הבלציאות ופךטותיו, חלק שני -

בהשגחתו יתברך שמו, חלק שלישי - בנבואה, וחלק ךביעי -

בעבודה. ואתה, אחי, בל בלבקש ה׳, בדרך הזה לך, לה׳ יהיה ע?לך

לנתן לך עינים לךאות לאזנים לשמע נפלאות בלתוךתו. אמן, בן יהי

רצון.


Y no debes pasar por alto ningun detalle, pues de esa forma no descuidaras conceptos vitales. Examinaras minuciosamente las expresiones, tratando de comprender su sentido real y obtener de ellas todo su mensaje y asi hallaras una profunda satisfaction.

Titule este libro "El Camino de Dios" (Derej Hashem), pues se halla conformado por los senderos que Dios revelo a sus profetas y nos manifesto en su Tora y con los cuales nos dirige y dirige a todas sus criaturas.

Y 10 dividi en cuatro secciones. La primera desarrolla los fundamentos generales de la existencia y sus detalles. La segunda section, habla sobre la Divina Providencia; la tercera sobre la profesia y la cuarta sobre el servicio a Dios.

Y tu, hermano, que buscas a Dios, encaminate por estos senderos y el Todopoderoso estara a tu lado y te dara ojos para ver y oidos para oir las maravillas de su Tora. Amen. Que asi sea.

דרך ה״ / ח״א פ״א 8

חלק א

ת ו א י ב על יסודות ה

פרק ראסון

בב1רא יתברך עזמ1

א. כל איש מישראל צריך שלאפלין ללדע, שיש עזם מצוי ראעזון, קדמון ונצחי, להוא שהוציא וממציא כל מה שנמצא ביציאות,

והוא האלוה(ברוך הוא).

ב. עוד צריך שידע, שהמצוי הזה יתברך שמו, אין אבלתת ?לציאותו

משגת זולתו כלל, ורק זה נודע בו, שהוא מצוי שלם בכל מיני. . . T 1 ״ - v I ־ v ד ד : T : t v v \

שלמות ללא ננלצא בו חסרון כלל.

לאולם, דברים אלה ידענום 5קבלה בלן האבות וכלן הנביאים;

להשיגום כל ישראל במעמד הר סיני וענלדו על אמתתם בברור,

ללקלדום לבניהם דור אחר דור ־ כיום הזה; שכן צום משה רבנו

עליו השלום בלפי הגבורה: ״פן־ת/?זבח את־הויברים אשר־ךאו עיניך

לגו, להודעתם לבניך ולבני בניך״(דברים ד, ט).

אמנם, גם מצד החקירה במופתים הלמודיים יאמתו כל הענינים

האלה, ליוכח היותם כן כלבח הנכלצאות ומשיגיהם אשר אנחנו

רואים בעינינו על פי חכמת הטבע, ההנדסה, התכונה ושאר

החכמות, שפלהם תלקדזנה הקדמות אכלתיות אשר יולד מהן ברור

הענינים האמתיים האלה. ואמנם, לא נאריך עתה בזה, אלא נציעT ־ * V V T T ־י I ־ ־ * * * T ״ T : T : V ־ : " I T ־ T : ־ T

הקדמות לאמתם ונסדר הדברים על ברים, כפי המסרת שבידינו

והמפרסם בכל אמתנו. : ־ : T •.. T : T : S ״

Derej Hwhem / Sec.l Cap.l 9

SECCION I

Capitulo 1

E L CREADOR, BENDITO SEA

1] Cada judio debe creer y comprender que existe un Ser primigenio, infinite y eterno, que es Quien creo todo lo existente y continiia sosteniendolo. El es Dios.

2] Asimismo se debe saber, que la real existencia de Dios no puede ser alcanzada sino por El mismo. Lo ttnico que sabemos acerca de El es que Es perfecto en la maxima expresion y carece de cualquier deficiencia concebible.

Estos conceptos, nos fueron transmitidos por una tradition que se remonta a nuestros Patriarcas y Profetas. Y los percibio la totalidad del pueblo judio en el monte de Sinai donde concibieron su verdadera naturaleza. E instruyeron a sus hijos, generation tras generation, hasta el dia de hoy. Y asi 10 encomendo nuestro patriarca Moises, de bendita memoria, en nombre de Dios: "cuidate de no olvidar aquellas cosas que vieron tus ojos...y las haras saber a tus hijos y a los hijos de tus hijos" (Deuter. 4-9).

Sin embargo, estos conceptos pueden ser verificados a partir de la logica y demostrados probadamente. Esta verdad, resulta facilmente comprobable con la observation de la naturaleza y sus fenomenos, bajo el prisma de distintas disciplinas cientificas como la fisica, la astronomia, etc, de las que obtenemos ciertos principios que nos ayudan a lograr clara evidencia sobre esta verdad.

Empero no nos explayaremos ahora sobre este particular sino que expondremos principios concretos y los presentaremos segiin la Tradition ancestral, ampliamente reconocida en nuestra nation.

דרך ה׳ / דדא פ״א 0ו

ג. עוד צךיך שידע, שהמצוי הזה יתברך שמה הנה מציאותו

?גציאות מברה/ שאי אפשר העדרו בלל.

ד. עוד צריך שידע, שמציאותו לתברך שמו, אינו תלוי בזולתו בלל,

אלא מעצמו הוא מבדח המציאות.

ה. וכן צריך שלדע, שמציאותו יתברך שמו, מציאות פשוט, בלי

הרכבה ורבוי כלל, וכל השלמיות כלם נמצאים בו בדרך פשוט.• T: \T I V V : • T \ ־ : ־ T T: ־ :T : T : •

פרוש - כי, הנה, בנפש ימצאו כחלת רבים שונים שכל אחד מהם

גדרו בפני עצמו; ךךך משל, הזכרון גיח אחד, להךצון rto אחר,

והדמיון כ!ח אדור, ואין אחד מאלה נכננס בגדר חברו כלל; כי, הנה

גדר הזברון - גדר אחד, וגדר הרצון - גדר אחר, ואין הרצון נכנם

בגדר הזכרון ולא הזכרון בגדר הרצון, לכן כלם. אך האדון ברוך

הוא איננו בעל כחות שונים, אף על פי שבאמת יש בו ענינים שבנוT V • T : • ״ V VI V V I ־ ־ ־ V ••

הם שונים, כי הרי הוא רוצה והוא חכם והוא יכול והוא שלם בכלT ! ״ T : T : T T : . . . . .

ין אחד שכולל באמתתו שלמות. אמנם אכלתת מציאותו הוא ע

וגדרו!פרוש - אבלתת ענעו. כי אין שלך גדר בו יתברך אלא על צד

התר לשון! כל מה שהוא שלמות. לנמצא שלש בו כל השלמות לא

כדבר נוסף על מהותו לאבלתת ענעו, אלא מצד אבלתת ע^עו בעצמו

- שכולל באמתו כל השלמות; שאי אפשר לענין ההוא מבלתי כל

השלמות, מצד עצמו.

והנה באמת הדרך הזה רחוק ?לאד מהשגותינו וציורינו, לבקלעט

שאין לנו ךךך לבארו ובללות לפרשו; כי אין ציוךינו וד?ליונותינו

תופסים אלא ענעים מאבלים בגבול הטבע הענךא ממנו יןנברך

שמו, שזה מה שחושינו מרגישים וקלביאים ציורו אל השכל.

ובברואים הנה הענעים רבים לנ^ךדים.

אולם בבר הקדכלנו, שאכלתת כלציאותו ין1בךך עזמו אינה משגת,

לאין להקיש בלמה שרואים בברואים על הבורא יתברך שמו, בי אין

ענינם ומציאותם שוה כלל, שנוכל לדון מזה על זה.••• • l T - v ד ז : • ד ד •: י ז י :

Derej Hashem / Sec.l Cap.l 11

3] Asimismo se debe saber, que la existencia de Dios es imperiosa y es absolutamente imposible sin Su presencia cualquier realidad.

4] Tambien debemos saber que Su existencia, Bendito Sea, no depende de ningun factor exogeno, sino es intrinsicamente imperiosa.

5] Es ademas necesario saber que la existencia de Dios es escencialmente simple, sin agregados ni estructura adicional y toda la perfeccion se halla implicita en El de una forma absolutamente simple.

O sea (para entender esto por medio de un ejemplo), la mente humana posee diferentes facultades, a cada una de las cuales les compete un area especifica de action. Por ejemplo la memoria, la voluntad, la imagination son facultades diferentes y ninguna de ellas invade el terreno de la otra. Pues la memoria, por ejemplo, posee un dominio, y la voluntad otro y no penetra esta en el area de la memoria asi como aquella no 10 hace en la de la voluntad; y asi actiian todas las demas capacidades humanas.

Empero Dios, Bendito Sea, no posee facultades diferenciadas; y aunque existen en El cualidades que en el ser humano se hallan claramente diferenciadas, pues El tiene voluntad, posee el saber, el poder y es perfecto en el mayor grado concebible. Sin embargo la real naturaleza de Su existencia incluye, por definition, toda la perfeccion posible. O sea que posee la perfeccion no como algo externo a Su existencia, sino como una parte integral de Su ser, cuya escencia incluye todo tipo de perfeccion; siendo imposible que Su existencia no incluya implicitamente la perfeccion.

En realidad, esta idea se halla sumamente alejada de nuestro entendimiento e imagination y es practicamente imposible hallar la forma de expresarlo 0 vertirlo en palabras; pues nuestro intelecto y nuestra imagination conciben exclusivamente conceptos definidos dentro de los limites de la naturaleza creada por Dios, ־ que es todo aquello que nuestros sentidos captan y transmiten a la mente. Empero en las cnaturas los conceptos se multiplican y difieren entre si (lo cual les impide concebir diferentes conceptos en una escencia intrinsicamente simple)

דרך ה׳ / ח״א פ״א 12

אבל, זה גם כן מן הדברים הנודעים מקבלה כמו שזכךבו,

ומאמתים בחקירה על פי הטבע עצמו ^חקותיו ומשפטיו - שאי

אפשר על כל פנים שלא ימצא מצוי אחד משולל מכל הטבע,- T - T • T : I T T - T • V • T T ־ T : V

חקותיו וגבוליו, מכל העדר וחסרון, כלכל רבוי להרכבה/ כלכל לחם

וערך וכלכל בלקרי הברואים, שלךזלה הוא הסבה האמתית לכל

הנמצאות ולכל המתילד בם, כי זולת זה, מציאות הנמצאות שאנוV: •- T V T I . T.._ ־ • . . . . . T : T •

רואים, והתמדתם, היה בלתי אפשר.• T T TTT:T:V • : ־ :

ו. וכלמה שצךיך עוד, שהמצוי הזה לתברך שמו בלגבךח שיתלה אחד

ולא יותר. פרוש ־־ שאי אפשר שימצאו מצויים רבים שמציאותםT • : V • ־ : : T • V T : V • V •־ •• :

מכרח מעצמו, אלא אחד בלבד צריך שימצא במציאות המכרחT : • ־ \ : ־ T • V I • T •• ־ : • T V T V : ׳ ־ T ־ : \

והשלם הזה. ואם שימצאו נמצאים אחרים, לא ימצאו אלא מפני. . . . I T. ; T V I T • . . . . . . T ״ V • : V T : ־ ־ -

שהוא מכלציאם בךצונו, ונקלצאים כלם תלולים בו, ללא בלצויים

מעצמם.

נמצא: כלל הידיעות השךשיות האלה שש, והן: אכלתת בלציאותו

יתברך ?זמו, אלמותו, הכרח המצאו, היותו בלתי נתלה בזולתו,

פשיטותו ולחודו.

Derej Hashem / Sec.l Cap.l 13

Con este prologo, aclaramos que la real existencia Divina se halla fuera de la comprension humana; y no podemos inferir aspectos del Creador a partir de la observation en las demas criaturas, pues la naturaleza de estas y su escencia es absolutamente diferente y no existe paralelismo posible entre ellos.

Sin embargo, este concepto se halla entre aquellos que podemos comprender desde la tradition original, como ya 10 citamos. Es asimismo verificable a partir del estudio de las leyes y principios de la naturaleza, en la que es imposible hallar una existencia divorciada de las leyes naturales y sus principios. Es tambien imposible una existencia sin omisiones o deficiencias, sin adiciones o complejidad en su estructura, que no se relacione o compare con las cualidades de las otras cosas creadas.

Finalmente, El es la causa definitiva de todo 10 que existe y ocurre, pues de otra manera la existencia y continuidad de todo aquello que observamos se tornaria absolutamente imposible.

6] Entre las cosas que es asimismo necesario saber, es que Dios es absolutamente Uno. O sea, es imposible hallar mas de un ser cuya existencia sea intrinsicamente imperiosa. Solo un Ser puede existir con una naturaleza escencialmente perfecta e imperativa. Y si existen otros seres ello es posible pues El decidio su existencia. Y todo 10 creado depende de El sin que haya nada cuya existencia sea intrinsicamente independiente.

Podemos deducir de todo 10 dicho seis principios basicos a saber: La verdad de Su existencia, Bendito Sea. Su perfeccion. Lo imperioso de Su existencia. Su absoluta independencia. Su simplicidad. Su unicidad.

דרך ה״ / ח״א פ״ב 14

פרק שני

בתכלית הבריאה

ה הלה להיטיב מטובו לתבךך שמו לזולתו. א י ר ב א. הנה, התכלית ב

והנה תראה, כי הוא לבדו יתברך שמו השלמות האמתי המשולל

מכל החקזרונות, לאין שלמות אחר כמוהו כלל. לנמצא שבל שלמות

שלדמה, חוץ משלמותו לתברך שמו, הנה איננו שלמות אמתי, אלא

לקרא שלמות ־ בערך אל ענין חסר ממנו, אף השלמות 1יהךזלט

אינו אלא שלמותו לתברך שמו.

לעל כן בךזיות חפצו לקנברך שמו להיטיב לזולתו, לא לקפיק לו

בהיותו מיטיב קצת טוב, אלא בהיותו מיטיב תקנלית הטוב שאפשר

לברואים שיקבלו. ובהיותו הוא לבדו יתברך שמו הטוב האמתי, לא

לקזתפק ח^צו הטוב אלא בהיותו מהנה לזולתו בטוב ההוא עצמו

שהוא בו לתברך שמו מצד עצמו, שהוא הטוב השלם להאמתי.

להנה מצד אחר, הטוב הזה אי אפשר שימצא אלא בו. על כן

גזרה חכמתו שמציאות ההטבה האמתית הזאת יהיה במה שיתן• • • • ־ . ־ • • ־ • : v : ־ • ד ד : ד - : - • : V T I T T : T

מקום לברואים לשיתדבקו בו יתברך שמו, באותו השעור שאפשר

להם שלתדבקו; לאז נמצא שמה שמצד עצמם אי אפשר שלתארו

בשלמותו יתברך שמו, הנה מצד התדבקם בו, לגיע להם, באותו

השעור שאפשר לתאר בשלמות ההוא מצד היותם מתדבקים בו[ . . - . . T VS ״ ־ : ״ ־ • ־ T : T : V V • ־

לתברף שמו, ללמצאו נהנים בטובה האמתית ההיא, בעךף שאפשר

להם להנות בה.T T ״ V T

ונמצא היות כונתו יתברר שמו בבריאה שברא, לברא מי שיהיה• T T v: • ••• • : v ד • : - : I - ד: • : :•: - דד • : ד

נהנה בטובו לתברף שמו, באותו הךךף שא?שר שלהנה בו.

ב. ואולם גזרה חכמתו, שלהיות הטוב שלם, ראוי שיהיה הנהנה בו,v v . v ־ • v: v ״ ד : v T : T T : T T : • - ד

בעל הטוב ההוא, פרוש - מי שיקנה הטוב בעצמו, ולא מי שיתלוה

לו הטוב בדרך מקךה. ותראה שזה נקרא קצת התדמות, בשעור

שאפשר׳ אל שלמותו יןנברך 7?זמו. כי הנה הוא לתברך שמו שלם

Derej Hashem / Sec.l Cap.2 15

Capitulo 2

E L PROPOSITO DE L A C R E A C I O N

1] La intention Divina en la creacion del mundo fiie proyectar Su bondad en las criaturas.

Dios, exclusivamente, Es la total y absoluta perfeccion, libre de toda deficiencia, no existiendo ninguna perfeccion comparable a El. Y por 10 tanto cualquier perfeccion imaginable fuera de la perfeccion de Dios no es una perfeccion real; sino se lo denomina perfeccion en relation a algo inferior a ello, empero la perfeccion absoluta se halla exclusivamente en Dios.

Por ello, al ser la voluntad de Dios irradiar el bien, no le es suficiente beneficiar en forma partial sino brinda el bien en la mayor medida que les es posible a las criaturas recibir. Y siendo que El es el linico Dios verdadero, no se colma Su voluntad de beneficiar sino al brindar el bien mas perfecto y real que existe intrinsicamente en Su escencia Divina.

Por otro lado, este bien no puede existir sino en El y por ello, determino Su inteligencia que la naturaleza de este verdadero beneficio exista en la posibilidad de las criaturas de relacionarse con El, Bendito Sea, en la medida que les sea posible hacerlo; y entonces, todo aquello que por la propia naturaleza huniana no le es posible alcanzar de la perfeccion Divina, podran hacerlo al relacionarse con Dios, en la medida que tal acercamiento permita acceder a dicha perfeccion. Y podran disfrutar del bien real en la medida que es posible disfrutarlo.

En definitiva, el proposito de todo 10 existente fue crear aquello que pueda disfrutar de Su bien, en la forma en que le es posible a el hacerlo.

2] La Divina Inteligencia, determino que para que este bien sea perfecto quien 10 reciba debera ser digno del mismo, o sea el verdadero receptor del bien y no un asociado accidental del mismo.

En este punto podemos observar cierta emulation, en la medida que esto posible, de la perfeccion Divina [empero solo una lejana

דרך ה׳ / ח״א פ״ב 16

בעצמו, ולא במקרה, אלא מצד אמתת ענינו מברה בו השלמות,

והשוללים ממנו החקרונות ^הכרח. ואולם זה אי אפשר שימצא

בזולתו, שיהיה אמתותו מברלות לו השלמות ומעדרת ממנו

החסרונות. אך להתדמות לזה בכלקצת, צךיך שלפחות לךזיה הוא

הקונה השלמות שאין אמתת ענינו מבריח לו, ויהלה הוא בלעדיר

מעצמו החסרונות שהיו אפשרלים בו.

ועל בן גזר וסדר שיבראו ע^יני שלמות ועניני חסרון, ותברא

בריה שיהיה בה האפשרות לשני הענינים בשוה, ויתנו לבריה: •T ־ : \ • T : : V T I • T ״ : • • V T • I: T t V T T V

אמצעים שעל לדם תקנה לעצמה את השלמות ותעךיר כלמנה את

החסרונות. ואז יקרא שנתדמתה במה שהיה אפשר לה לבוראה,T : : T T I V T T V ־ : T I ־ I • V " I T • T : ! V -

ותהיה ראויה לדבק בו ולחנות בטובו.. T " : r - T • T : V : • :

ג. ואמנם מלבד היות הבריה הזאת שקנתה השלמות ראויה לדבקI ~ T • T : ז : R 1 ־ ז • : ־ ד.• ־ : • T : T :

בבוךאה לתברך שמו מצד התדמותה לו, הנה על ידי קנותה

השלמות לה, נקזצאת מן1דבקת והולכת בו, עד שסוף קנותה

ל ענלן אחד. השלמות והמחאה מתדבקת בו להלה הנ

תה, כי בהיות ^ציאותו, יתברך שמו, השלמות האמתי, כמו

שאמרנו, הנה מה שהוא שלמות אינו מתיחס אלא לו - כענף אלI T T V T V . . . . . . T V ־ I • •• ־ V : ״ .

השרש, כי אף על פי שאינו מגיע אל השלמות השךשי, הנה המשך

ותולדה ממנו הוא; (הנה תךאה, כי השלמות האכלתי הנה הוא

?לציאותו לתברך שמו - ובל חסרון אינו אלא העלם טובו יתברך

שמו והקזתר פניו; ונקלצא שהארת פניו יתברך שמו וקךבתו תהלה

השרש והסבה לכל חסרון, אשר כשעור ההקתר כך יךזלה שעור

החסרון הנקלשך בלמנו.

ועל כן הנ^ךא הזה העומד בשקול בין השלמות והחסרונות,

שהם תולדות ההארה וההסתר, בהתחזקו בשלמיות והקנותם אותם

בעצמו, הנה הוא אוחז בו יתברך שמו שהוא השרש והכלקור להם,

וכפי מה שלךבה ב^זלמיות כך היא מרבה האחיזה וההתדבקות בו,

עד שבהגיעו אל תכלית קנלת השלבליות, הנה הוא מגיע אל תכלית


similitud]. Pues en Dios, Bendito Sea, existe la verdadera perfeccion no como algo accidental, sino como inherente a Su misma naturaleza y excenta de deficiencia alguna.

Empero, esto no es posible hallarlo sino exclusivamente en Dios, cuya propia escencia es la perfeccion libre de todo defecto.

Empero, para emularlo aun en forma partial, debe el hombre ganar una perfeccion [que su escencia no requiere] y evitar deficiencias naurales en su ser.

Por ello, Dios instituyo y determino la creacion de conceptos de perfeccion y de deficiencias y el de una criatura gobernada por ambos conceptos. Y se le proporcionarian a dicha criatura los elementos necesarios para alca&2ar la perfeccion y evitar los defectos; y entonces es posible afirmar que esta critatura emulo a Dios en la medida en que le es posible hacerlo y por 10 tanto se hizo merecedora de apegarse a El y beneficiarse con Su merced.

3] Esto significa que la perfeccion adquirida por el hombre al emular la conducta Divina 10 conduce al apego a Dios. Ademas de ello, tal emulation de la actitud de Dios lo Uevara a un creciente apego a El, lo cual en ultima instancia convertira la imitation de la conducta Divina y el apego a Dios en una misma condition.

La razon de esto es que al ser Dios la escencia de la verdadera perfeccion, como ya 10 citamos, cualquier perfeccion existente se relaciona con El como las ramas 10 hacen con su raiz; y aunque no alcanzan la perfeccion absoluta, son consideradas una derivation y una consecuencia de aquella.

Para comprender esto, debemos asumir que la verdadera perfeccion es la escencia Divina. Y cualquier deficiencia no es sino la ausencia de Su bien, el encubrimiento de Su presencia. Por 10 tanto, en Su cercania y Su iluminacion hallamos la fuente y origen de toda perfeccion existente y en el encubrimiento de Su presencia la causa de la imperfection, cuyo grado de deficiencia dependent directamente del grado de ocultamiento de la Divinidad.

Por ello, esta criatura (el hombre), que se halla entre la perfeccion y la imperfection [producto de la iluminacion o el encubrimiento de la presencia Divina], al esforzarse por adquirir dicha perfeccion se aferra a El, Bendito Sea, que es la fuente y el origen de ella. Y en la medida que adquiera mayores elementos de

דרך ה״ / ח״א פ״ב 18

האחיץה וההתדבקות בו יהברך שמו, ונמצא כלתךבק בו יק1ברך שמו,

לנהנה בטובו, ובלשתלם בו, והוא עצמו בעל טובו ושלמותו.

ד. והנה - לשיהיו במציאות הענינים השונים האלה של שלמות. . . . , V •• T • ־ • T : ־ T • : ־ I • V : ״ • :

וחסרון שזכרנו, ותמצא הבריה שזכרנו בתבונה שהיא צריבה• V T: ־ :T • : ־ T V T • : ״ ־ • T V I T: : : •T •

להיות, פרוש - באפשרות לע1ני העמנים ובישלת עליהם, שתקנה

השלמות לתעךר כלן החסרונות, ושימצאו לה האמצעים לדבר הזה,

פרוש - לקנות זה השלמות, הנה ודאי שפרטים רבים ושונים צךיך

שימצאו בבריאה, ויחוםים רבים בין הפרטים האלה, עד שיצליח

התכלית הכלבון בה.

ואולם הבריה אשר התעתדה לענין הגדול הזה, הינו לדבקות בוI ־ T ־ V ־ : - . ״ ן T : ־ T T : ־ : ־ V —. T ־ : ־ T :

, וכל ה א י ר ב יתברך שמו כמו שזכךנו, היא תקרא העקךית עז^כל ה

שאר מה שימצא בבלציאות לא ןדדה אלא עוזר באיזה צד או באיזה

1יחינה - אל התכלית, לשיצלח לימצא. לעל בן יקראו טפלים לבריה

העקרית שזכךנו.

ה. אך ה^ריה העקרית באמת היא הבלין האנושי, לכל שאר

הנבראיס, בין השפלים בין הגבוהים ממנו, אינם אלא בעבורו,

להשלמת עניניו, לפי כל הבחינות הרבות והשונות הראויות למצא- T : • ד •• : - T • : • T ־ ז : ז I - : ד - • }

בהם, וכמו שאבאר עוד לפנים בםיעתא דשמיא.ז - : ז • : ־ • : • ז : •• T - : v : V T

להנה, ההשכלה לכל הכלדות טובות הם ע^יני שלמות שנכלצאו

להשתלם בהם האדם, לענעי החמר וכלדות הרעות הם עניני החסרון

שזכךנו, שהאדם מושם ביניהם, לקנות לו השלמות.


perfeccion, mayor sera su cercania y su involucramiento con Dios. Y finalmente, al alcanzar la finalidad y el objetivo ultimo de la perfeccion, alcanzara asimismo el total y absoluto apego a Dios; y dicho apego a la Divinidad le brindara el placer de Su bien y se perfeccionara en el hasta convertirse el mismo en poseedor del bien y la perfeccion.

4] Para que esto sea posible, que existan dichos conceptos de perfeccion y deficiencia asi como una criatura del tipo citada, que reuna las caracteristicas requeridas -o sea la posiblidad de acceder a ambos conceptos y la capacidad de controlarlos-, que adquiera la perfeccion y evite las deficiencias y posea los medios para alcanzar dicho objetivo -es decir para adquirir la perfeccion citada-, son numerosos y diferentes los elementos que debe reunir, todos los cuales se interrelacionan en forma compleja a fin de posibilitarle alcanzar su objetivo final.

Empero esta criatura, destinada a lograr una condition tan elevada, o sea el apego a Dios, Bendito Sea Su nombre, sera considerada el elemento fundamental de la creacion, en tanto que todo 10 demas existente no sera sino una asistencia, en cierta forma, para que dicha creacion exista y prospere en su objetivo. Por ello se consideran -todas esas creaciones-, secundarias a la criatura fundamental.

5] Esta criatura primaria y escencial es el hombre. Toda otra cosa creada, tanto superiores como inferiores a el, no

existen sino por el, para complementar su entorno a traves de las diferentes caracteristicas requeridas para su existencia, como 10 desarrollaremos mas adelante detalladamente, con la ayuda de Dios.

El intelecto y las virtudes son los elementos por medio de los cuales el hombre puede alcanzar la perfeccion, en tanto que el materialismo y las malas inclinaciones conllevan las deficiencias citadas entre las cuales el hombre se halla, para alcanzar ־ incluso desde alii ־ la perfeccion.

דרך זז, / ח״א פ״ג 20

פרק שלישי

במין האנועזי

א. כבר זבךנו, היות האדם אותה ה?:ךלה הנבראת לדבק בו יתברך

שמו, והיא המטלת בין השלמות (החסרונות, (היללת בלדו, לקנות

השלמות. ואולם צריך שיהיה זה בבחירתו ורצונו, בי אלו הלה

מכךח במעשיו להיות בוחר על בל פנים בשלמות, לא הלה נקרא

באמת בעל שלמותו, בי איננו בעליו, כיון שה^ךח מאחר לקנותו,

ןהמקנהו הוא בעל שלמותו, (לא היתה הבונה העליונה מתקלמת.

על כן הכרח שינח הדבר לבחירתו, שתהיה נטיתו שקולה לשני. . . . • T T ־ ־T | . T • : V : • V T • : \ V

הצדדים ולא מכרחת לאחד מהם, ולהלה בו rib הבחירה ל^חר

בדעת ובחפץ באיזה מהם שירצה, והיבלת גם בן בלדו לקנות איזה

מהם שירצה. על בן נברא ?:לצר טוב ו^לצר רע, (הבחירה ?:לדו

להטות עצמו לצד שהוא רוצה.

ב. אולם היות הדבר הזה נשלם כראוי, גזרה החכמה העליונהT : V T T : T T ־ : t T T T : • V T ־ T - VI T

שיהיה האדם מרכב משני הפכים, דהינו מנשמה שבלית וזבה, וגוף:I• T T •:־I : T • : ־ : • T ־ : " ! V:TTT •••\ :T• ־

אךציי ועכור, שכל אחד מהם יטה בטבע לצדו, זיהינו הגוף

לחמריות והנשמה לשכליות, ותמצא ביניהם מלחמה, באפן שאם• • V!V I V t T T ״ ־ - T ' : ' • : • T ־ T : ־ : T:•-

תגבר הנשמה, תתעלה היא ותעלה הגוף עמה, ויהלה אותו האדם

- המשתלם בשלמות המעתד. ואם יניח האדם שינצח בו החמר,V ־ : V T T T - . T ־. * - \ : ־ ־ : ־

הנה לשפל הגוף ותשפל נשמתו עמו, (להלה אותו האדם בלתי הגון

לשלמות ונדחה ממנו חם (שלום. ולאדם הזה לללת להשפיל חמרו

לפני שכלו ונשמתו׳ ולקנות שלמותו ?מו שזכךנו.


Capitulo 3

E L G E N E R O HUMANO

1] Ya citamos que el hombre es la criatura creada con el proposito de alcanzar el mayor grado de cercania con Dios; transita entre la perfeccion y la deficiencia, empero con la capacidad de adquirir la perfeccion.

Sin embargo, esta election debe realizarla en forma voluntaria y en total libre albedrio, pues de hallarse obligado en sus actitudes a escoger la perfection, no se 10 consideraria realmente poseedor de la misma y el objetivo divino de la creacion no se veria realizado. Por ello, necesariamente el alcance de la perfeccion debe estar librado a su election personal, poseyendo un equilibrio en sus inclinaciones hacia ambos poderes y la capacidad de albedrio para elegir voluntaria y racionalmente aquello que decida, asi como el poder para adquirirlo.

Debido a esto fiie dotado el hombre, desde su creacion, con fuerzas del bien y otras del mal (Yetzer Hatob y Yetzer Hara) y el poder para inclinarse hacia aquello que escoja.

2] Para que este objetivo se vea totalmente realizado, decidio Su infinita inteligencia que el hombre se halle constituido de dos elementos antagonicos, o sea de un alma pristina y espiritual y un cuerpo material y terreno. Y cada uno de estos elementos impulsa al hombre hacia su propia naturaleza; o sea, el cuerpo lo empuja hacia el materialismo en tanto que el alma lo conduce hacia lo espiritual. Estos dos elementos se hallan en un constante estado de enfrentamiento de manera que de prevalecer el alma no solo ella se eleva sino que el mismo cuerpo 10 hace con ella y dicha persona esta destinada a alcanzar la perfeccion.

Empero si el hombre permite que la materia 10 supere, se degradara su cuerpo denigrando el alma junto con el; por lo que dicha persona sera considerada un ser indigno de la perfeccion y divorciado de la divinidad, Dios no lo permita.

Esta dentro de la capacidad humana, por 10 tanto, someter su fisico a su alma y a su intelecto y asi adquirir la perfeccion.

דרך ה׳ / ח״א פ״ג 22

ג. ואמנם, גזר טובו יתברך שמו, שיהיה גבול להשתדלות הזהv ־ : ־ : ־ • : ־ • • : • V : I - T : : ד : ד T ־ •

המצטרך לאדם להשיג השלמות, וכשהשלים השתדלותי/ !שיג

שלמותו מנוח בהנאתו לנצח נצחים. על כן החקקו א שני זבלנים:

אחד זמן העבודה, ואחד זמן קבול השכר.T T I ־ - I - : T V : T ־ : T I ־ : T V

ואולם בלדת הטוב מרבה, שהעבודה לש לה זמן כלחקק, כמו

שגזרה חכמתו יתברך שמו היותו נאות לזה, וקבול השבר אין לוI ~ T T ־ V T T VS : I : •1 ־ T : ־ T I T T I T V

תכלית, אלא לנצח נצחים הוא בלךנענג והולך בשלמות אשר קנה לו.

ד. ואולם כפי התחלף זמנו, כך ראוי שלתחלף מצבו ושאר בלקךיו. כי

כל זמן ההשתדלות, הנה, צריך שלהלה בתכונה אחת, שיוכלו למצא

בו כל הענלנים המצטךבים לו לפי ענלן ההשתדלות הזה: פרוש - בי

הנה, מכרח שתמצא לו המלחמה שזכרנו בין השכל והחמר, ולא: ־־ I ־ ״ V : ־ . - T V T T : ־ ־ - T - V T : \ - •

יהיה לו דבר שיעכב את החמר מלשלט ולעשות את שלו, כפי: : - •— V V י : • ־ • V - V - ־ : V T T V : •

ד״שעור הךאוי לו, ללא דבר שלעכב את השכל בללשלט ולעשות את

שלו, כפי השעור הראוי לו; וכן לא יהיה דבר שיגרם לחמרT T- : • I : • V T T V : V - : ־ •V

להתחזק יותר בלן הראוי וגם לא יגרם לשכל להתחזק יותר בלן

הראוי, כי אף על פי שמצד אחד היה נראה זה יותר טוב, הנה, לפי:•- - - • T T TV: V V V • ־ ־ - • T T- I

הבונה האמתית והענין הנרצה באדם, שהוא קנית השלמות־ : - • • T יי : T T ־ ־ : זד • T : י T : • ־ ־ : T T T ־ ״

בהשתדלותו, איננו טוב. ובזמן קבול שכר הנה ראוי לו שלהלה

במצב הפכי לזה, כי הנה, כל מה שיהיה החמר שולט באותו זמן,V - 1־: : - V I - V ־ I T T-I-• • V T -T

הנה לא הלה אלא מחשיך ובלעבב על ה?שמה שלא תתדבק בבורא

לתברך שמו, ועל כן הנה ראוי הוא שלא תשלט אז אלא הנשמה,

להחמר להלה נקלשך אחריה לגמרי באפן שלא לעכב על לדה כלל.

ואמנם על כן נבראו שני העולמות, עולם הזה, ועולם הבא,T : T ־ V - T T T ־ : : : ־ 1 ־ T ־ ־ I T I

עולם הזה - המקום והדוקים הטבעיים שלו, הם מה שראוי לאדם

בל ןמן ההשתדלות, והעולם הבא, - המקום להחקים שלו, הם בלה

שראוי לו בזמן קבול השכר.


3] La Suprema Inteligencia decreto que dicho esfuerzo, destinado a alcanzar la perfeccion, se halle limitado. Y al complementar dicho periodo de esfuerzo, alcance su nivel de perfeccion y se extacie en una satisfaction eterna.

Para ello le fiieron instituidos dos tiempos diferentes, uno destinado al trabajo personal y el otro a recibir su recompensa.

Sin embargo, la condiciones de dicha recompensa son extremadamente superiores. Pues en tanto que el periodo de esfuerzo personal posee un lapso limitado, que la misma Inteligencia Divina estipulara como el apropiado para el, la recompensa no posee limites, es eterna y el hombre continua regocijandose en la perfeccion alcanzada por la eternidad.

4] Siendo que estos dos periodos, el de preparation y el de recompensa son diferentes, es tambien apropiado que el medio ambiente y las experiencias de ambos sean distintas.

Pues el periodo que conduce hacia la perfeccion debe reunir los elementos necesarios que faciliten dicho esfuerzo. Esto significa, que imperiosamente debe existir el antagonismo entre el cuerpo y el espiritu que arriba mencionamos, sin que exista nada que pueda impedir a la materia prevalecer en este enfrentamiento, como tampoco debe hallarse nada que impida al intelecto superar al fisico y gobernarlo en la medida adecuada. Tampoco debe existir nada que le otorgue al cuerpo o al intelecto la posibilidad de superarse por sobre la medida apropiada.

Y aunque aparentemente seria esto un elemento positivo (la mayor capacidad del intelecto), empero segun la intention original y el proposito en la creacion del hombre, que es el logro de la perfeccion por medio de su esfuerzo, no es en absoluto positivo.

Durante el periodo de recompensa, sin embargo, exactamente 10 opuesto sera 10 apropiado. Pues el prevalecimiento del fisico durante ese lapso solo conllevaria obscuridad e impediria que el alma se apegue a Dios, Bendito Sea. Por ello, 10 apropiado es que entonces solo gobierne el espiritu y la materia se someta a el totalmente de manera que no lo obstaculice en absoluto.

Por esta misma razon el Todopoderoso creo dos mundos, este mundo (Olam Haze) y el mundo por venir (Olam HaBd). Este mundo, con la naturaleza y las leyes que lo rigen necesarias para el

דרך הי / ח״א פ״ג 24

ה. ובלמה שיצטרך עוד לדעת שהנה המץ האנושי/ אין ע^לנו

הראשון כמו שאנו רואים ומבחינים אותו עתה, כי אולם שנוי גדול

הלה בו, והוא עמן חטאו של אדם הראשון, שנשתנה בו האדם

והעולם ממה שהיה בתחלה. ואולם פרטי השנוי הזה ותולדותיהםT - : : V - • - ־ T : T : T - : T ־ T V ־ - T T :

רבים/ ועוד נדבר בם לפנים/ בסלעתא דשבללא, ונבלצא שהדבור במין

האנושי וההבחנה בנשואיו - בפולים, בי ידבר בו ובנשואיו בבחינתו• T: T • : • ־ • : • V: T : ־ ־ : T T: T • : ־ \

קדם החטא, וידבר בו ובנשואיו בבחינתו אחר החטא, וכמו שנבאר

עוד בעזרת השם.

ו. הנה אדם הראשון ?:עת יצירתו הלה ממש באותו המצב שזכךנו

עד הנה, דהלנו שהוא הלה בלךכב בגן שנל החלקים ההפכיים שאבלךנו

- שהם הנשמה והגוף, ובבלציאות היו שני הענלנים - הטוב והרע,

והוא עומד בשקול ביניהם, להדבק במה שיךצה מהם. והנה הלה

ראוי לו שיבחר בטוב, לעביר נשמתו על גופו, ושכלו על חבלרו, ואז

הלה בלשתלם מלד, לנח בשלמות לנצח.

ז. וצךיך שתדע, שאף על פי שאין אנו מרגישים לנשבלה בגוף פעלה

אחרת - זולת החיות לההשבלה, הנה, באמת לש בחקה שתזכך

עצם הגוף לחבלרו ותעלהו עלוי אחר עלוי, עד שיהיה ראוי

להתלוות עמה בהנאה בשלמות. ואמנם לדבר זה היה אדםT T T T V T T : T : T ״ : . - T T ־ !־־ T ־ : • :

הראשון מגיע אלו לא חטא, שהלתה נשמתו בלזככת את גופו זבוך

אחר זכוך, עד שהלה בלןדבך השעור הבלצטךך ונקבע בתענוג הנצחי.

ח. וביון שחטא אדם הראשון נשתנו הדברים שנוי גדול. והוא, כי

הנה, בהחלה היו בבריאה החסרונות שהיו, בשעור מה שהיהT T V ־ • : T V I V ־ T ־ : י T T ־ : * " ־ ־

בל^טךך לשלהלה אדם הראשון במצב השקול שזכךנו, ויהלה לו

מקום להךליח את השלמות ביגיע בפיו. אבלנם על לדי חטאו נוספו


periodo de preparation del hombre. Y el mundo venidero con su propio lugar y sus propias reglas, o sea aquellas apropiadas para la epoca de recompensa.

5] Existe otra cosa que es necesario saber. El ser humano, originalmente, no era como podemos verlo en la actualidad, pues se altera radicalmente su constitution y la del mundo a partir del pecado original del hombre.

Sin embargo, dicha alteration y sus numerosas implicancias ya seran desarrolladas mas adelante en esta obra.

Por lo tanto, hablar del hombre y analizar su tematica posee un doble aspecto. Pues podemos hablar de el y sus caracteristicas desde una perspectiva anterior al pecado, y de otra posterior a este, como ya 10 aclararemos, con la ayuda de Dios.

6] Adam, el primer hombre, al ser creado se hallaba en el estado que citamos hasta ahora; o sea se hallaba constituido de dos elementos antagonicos, el fisico y el espiritu, como ya 10 expresamos. Su medio se hallaba creado con el bien y el mal, y el estaba en una situacion de equilibrio ante ellos, con la posibilidad de escoger hacia cual inclinarse.

La desicion apropiada hubiese sido que escoja el bien, haciendo prevalecer su espiritu sobre el cuerpo y el intelecto sobre su pasion, y entonces hubiese alcanzado de inmediato la perfeccion gozando de ella por la eternidad.

7] Normalmente pensamos que el alma existe solo para dar vida al cuerpo y la habilidad de razonar y esa es toda su funcion. Sin embargo, entre sus funciones se halla asimismo el purificar la materia y elevarla permanentemente, hasta que el mismo pueda acompafiarla en el placer de la perfeccion. Y esto hubiese sido logrado por el primer hombre de no haber pecado, cuya alma hubiese purificado su cuerpo paulatinamente hasta alcanzar la medida de pureza necesaria para disfrutar del placer eterno.

8] A l pecar Adam, las cosas se alteraron radicalmente. Las deficiencias en la creacion original, eran las necesarias para

que el hombre se halle en la situacion de equilibrio que citamos y


ונתרבו חסרונות בעצמו של אדם ובבריאה כלה, ועוד נתקשה

התקון בלמה שהלה קדם; פרוש - כי, הנה, בתחלה הלה נקל לו

לצאת בלן החסרון המטבע בו ולקנות השלמות; שכך סדרה החכמה

העליונה את הדברים - על פי מדת הטוב והישר, כי יען לא היהT T I V • ־ ־ : ־ • • - • T : ־ V T : V T

סבה לרע ולחסרון שבו, אלא שכך הטבע ביצירתו, הנה, במה

שלםיר עצמו בלן הרע ויפנה אל הטוב, לשיג כללד צאתו בלן החסרון

וקנותו השלמות; אבלנם בחטאו/ כיון שעל לדו נסתרה האלמות יותר

בלשהיתה, ונתרבו החסרונות, והלה הוא הגוךם רעה לעצמו, הנה,

לא יהלה עוד כל כך קל לו לשוב לצאת בלן החסרון ולקנות

השלמות, במו שהיה בעת שלא היה הוא גרמת חסרונו אלא שכךI T • • • T V : V ־ T : T T V •• T T T V : •• : -

נוצר מעקרו, וכמו שזבךתי, לכל שבן שבהכרח - השתדלותו

הבלצטרך עתה להגיע לשלמות הנה הוא כפול, כי יצטרך תחלה

שישובו האדם והעולם אל המצב שהיה בראשונה קדם החטא,I - ־ V I T • T T T V T ־ ־ V T T : T T T T V

לאחר כך שיתעלו בלן הבלצב ההוא אל מצב השלמות שהלה ראוי

לאדם שיעלה.V - : ־ V T T T

ט. ואולם כללבד כל זה, גזרה בלדת דינו יתברך שמו, שלא יוכלו לא

האדם ולא העולם מעתה הגיע אל השלמות - עודם בצורהT ״ T ־ : T ~ ־ T ־ ־ ־ ־ T : T T T

שנתקלקלה, דהינו הצורה שיש להם עכשו, שבה נתרבה הרע,T T T ־ I ־ T V T ! ־ V T " V T ־ : ־ : T I : : • V י : ־

אלא יצטרך להם בהכרח /גבור מעבר ההפסד, דהינו הבלותה לאדם,

וההפסד לכל שאר החולים שנתקלקלו עמל; ללא תוכל הנשמה

לזכך הגוף, אלא אחר שתצא בלמנו תחלה ללמות הגוף ויפסד, לאז

יחזר ויבנה בנין חדש, ותכנס בו הנשמה ותזככהו. וכן העולם כלוT T I " ״ : : ־ T T : : VT:T • : T • •• ־ T i T • : - ־ :

לתדוךב בלצוךתו של עתה, ללשוב ויכנס בצורה אחרת ךאולה

לשלמות. לעל כן נגזר על האדם שלמות ולחזר ויחלה, להוא ע?לן

תךולת המתים; ועל העולם שלחרב ולחזר ליחדש, והוא ענלן מה

שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: ״שתא אלפי שני הוי עלמא וחד־ ״ I T I T ־ " T ״ • : T: T • T T • ־ ! ״״: : . : T V

חרוב.ולסוף אלף שנה הקדוש ברוך הוא חוזר וקלחדש את עולמו״

(סנהדרין צ׳׳ז).


tenga la posibilidad de alcanzar la perfeccion con su propio esfuerzo. Empero, con el pecado se incremento el mal- en el hombre mismo y en la creacion toda y por lo tanto, el proceso de perfeccion se complied mas aiin. Esto significa: Originalmente le era sencillo superar sus falencias naturales y alcanzar la perfeccion; pues asi 10 habia determinado la Suprema Inteligencia en funcion de lo correcto y 10 bueno. Ya que todo el motivo de la existencia del mal en el hombre era la propia determination Divina de que asi fiiese creado y al trascender el mal que 10 limitaba e inclinarse hacia el bien, inmediatamente se disociaria de sus falencias y adquiriria la perfeccion

Empero al pecar, y por medio del pecado hacer que la perfeccion se oculte mas aun, se incremento el mal, el mismo fue el causante de su propio mal. Ya no le seria tan simple evadir sus defectos y alcanzar la perfeccion.

Y por supuesto necesariamente, el esfuerzo requerido para alcanzar la perfeccion se multiplica ya que en principio necesitara regresar al estado original previo al pecado y posteriormente podra superarse hasta alcanzar el estado de perfeccion destinado para el hombre.

9] A l margen de esto, decreto la justicia Divina que tanto el hombre como el mundo ya no pudiesen alcanzar la perfeccion en su forma degenerada; o sea en la forma actual en la que se incremento el mal.

Y ahora, imperiosamente el hombre debe morir asi como todo elemento creado y que se pervirtio con el.

El alma se halla imposibilitada de purificar al cuerpo en tanto este no fallezca y se descomponga y solo entonces podra, al ser el cuerpo reconstruido, introducirse nuevamente en el y purificarlo. Asimismo el mundo todo perdera su forma actual y posteriormente adoptara otra diferente apta para la perfeccion. Por ello fue decretado que el hombre muera y retorne a la vida en la epoca de la resurrreccion; y el mundo se destruya y posteriormente se renueve, como lo han expresado N.S de bendita memoria: "Seis mil anos existird el mundo y durante mil anos permanecerd destruido; al finalizar estos mil anos Dios volverd a reconstruirlo" (Tal. Sanhedrim 97).


י. והבה, לפי שרש זה, ץמן הגמול האמתי - דהינו זמן קבול השכר

שזכךני למעלה - ומקומו, היא אחר התחלה, בעולם שלתחדש,

והאדם יהנה בו בגיפו יבנשמתו, בהיות גיפו מזכך על ידי נשמתוT T : • : : V T - T T T ־ •:' •: :\lt:

ומובן על לדה להיות נהנה בטוב ההוא.

ואולם יבחנו שם האנשיםי ותתחלף מדרגתם ובלעלתם, כפי

השעור מה שטרחו בעולם העבודה וכפי מה שהשתדלו להשיג מן1 • • ־ : : ־ : • • • ־ / : T ־ : T ־ : : T V ־ • -

השלמות, כי כפי שעור זה תץדהר הנשמה בעצמה - ותאיר בגוף

ותזככהו, ויקנו שניהם יקר ומעלה, ויהיו ראויים להתקרב אל האדון

ברוך הוא ולאור באור פניו ללהנות בטובו האכלתי.

יא. ואמנם, בהיות שנגזרה המיתה על האדם, וכמו שזכרנו, ונמצא : TV : TTT:- : • : • - T: • T : • v : : Tד ־ ד

שהמךבב הזה צריך שיפרד לץבלן מה, לאחר בך לשוב להתחבר,

הנה, גם בץבלן הפרוד הזה - ראוי שיהלה מקום לשני החלקים

הבלתפךךים נאות למה שנךצה לפרוד ההוא. לךזנה הגוף צךיך

שלחזר ליסודו ותפרד הרכבתולתפסד צורתו, והואיל להלה בלן העפר

- אליו ישוב. והוא מה שאמר יתברך שמו לאדם: ״כי עפר אתהT T ־ T ״ T T T : l ־ T : ־ ' T V ־ : T T "

ואל עפר תשוב״. אך הנשמה הזוכה במעשיה, הנה אין לה אלאT V T I י ״ ״ T V ־ : T T T V ־־ I ״ : T T ־ T : ־ :

לצפות עד שלעשה בגוף מה שצריך לעשות, דהינו ההתכה וההפסד

, וההבנות מחדש אחר ך בראשונה, לההשאר בעפר כל הזמן שצרי

בך, לכשתשוב לכנס בו. ואכלנם צךיך שיהלה לה מקום בין בך ובין

כך, לאולם ל>ךך זה הוכן עולם האשמות, שבו תכנסנה הנשמות

הזכות אחרי צאתן מן הגוף ותשבנה שם בבלקום מנוחה, כל זמן

התגלגל על הגוף הדינים הךאולים להתגלגל עליו.


10] De acuerdo a este principio, la epoca de recompensa verdadera ־ aquella que citamos mas arriba- y el lugar de la misma, sucederan despues de la resurrection, en el mundo renovado; alii el hombre podra obtener plena satisfaction, fisica y espiritual al disponer de un cuerpo purificado por su alma y preparado por ella para disfrutar de dicho bien.

Empero alii las personas seran clasificadas en diferentes niveles los cuales variaran segun la perfeccion alcanzada en este mundo de preparation y esfuerzo. Y en funcion de dicho nivel, el alma misma irradiara en el cuerpo, puriflcandolo y haciendo que ambos alcancen la excelencia y la elevation, haciendose merecedores de alcanzar la cercania del Dios Todopoderoso, iluminarse de Su luz y disfrutar de verdadero bien.

11] Empero al ser decretada la muerte sobre el hombre, como 10 citamos, debera por 10 tanto dicha conjuncion de cuerpo y alma separarse en determinado lapso para posteriormente volver a reunirse. Aun durante este periodo de separation, debera ser el lugar que albergue a cada uno de estos elementos el apropiado para dicha disociacion.

El cuerpo debera retornar a su elemento basico, descomponiendose su figura, pues del polvo fue creado y a el debe retornar, como Dios mismo 10 expresara: "Pues polvo eres tu y al polvo retornards " (Genesis 3).

Sin embargo al alma, ameritada por sus acciones, solo le resta aguardar hasta que el cuerpo cumpla con el proceso que le fiiera destinado, o sea la descomposicion primero, permaneciendo en la tierra el periodo que corresponda hasta la posterior reconstruction, tras la cual reingresara en el.

Empero ella debe encontrar un lugar en el cual hallarse durante dicha transition. Y para este fin fue creado el mundo de las almas, en el cual ingresan las almas puras tras abandonar el cuerpo y permanecen alii, en el sosiego, en tanto el cuerpo recibe el juicio merecido.

Y durante todo ese periodo disfrutaran estas almas de una elevation y un deleite sublime, similar al que recibiran posteriormente en el periodo de la recompensa verdadera, como ya 10 citamos mas arriba. Pues aun su nivel en el mundo de las almas

דרך ה״ / ח״א פ״ג 30

והנה, בל הץבלן ההוא תשלנה הןשמות ההן במעלה ובתענוג,

מעין מה שינתן להן אחר כף בזמן הגמול האכלתי שזבךנו למעלה.

כי גם מעלתו בעולם הנשמות ודאי שתבלךד לפי המעשים שעשה,

שלפיהם לפלדד גם הגמול אחר בך בזמנו. אך השלמות האכלתי

הבלעתד לזוכים לו, לאי לשיגוהו לא הגוף ולא הנשבלה, אלא

בהתחברם שנית אחר התחלה.

יב. ואולם כללבד היות עולם הנשמות מקום לנשמות, לשבת בו כל

זבלן היותן בלצפות לגוף, הנה, עוד תועלת גדולה נבלצאת בו לנשמות

עצמן ואחריהן לגוף, למה שיצטרך אחר כך בזמן התחלה. לזה, בי

אחר שהלתה הגזרה על האדם שלא לגיע לשלמותו אלא אחר

המות, אף על פי שבבר נראה לו מצד מעשיו עודנו חי - כי זולת

זה לא הלה מגיע לו •לעולם, שהרי אין זבלן קנלת השלמות אלא

בעולם הזה טרם המות וכמו שזכךנו - עוד נכלשך כלן הגזרה הזאת,

שהנשמה כל זמן היותה בגוף בעולם הזה, שהרע דבוק בו, שאי

אפשר שיפרד בלמנו לגבלרי, תהלה גם היא חשוכה לעמובלה. ואף על

פי שכבר נראה לו מצד מעשיו עודנו חי - כי זולת זה לא היהT T V• ־ V T ־ V: • T : T ־ ־ ־ :

כלגיע לו בלעולם, שהרי אין ץבלן קנלת האלמות אלא בעולם הזה

טרם המות וכמו שזכךנו - עוד נבלשך בלן הגזרה הזאת, שהנשכנה

בל זמן היותה בגוף בעולם הזה, שהרע דבוק בו, שאי אפשר

שיפרד כלמנו לגקלרי, תהלה גם היא חשובה ועמומה. ואף על פי

שעל ידי המעשים הטובים שהאדם עושה קונה היא בעצמה

שלמות ליקר, לא יוכל הדבר להגלות, ללא תוכל לךזץדהר בזהר

שהיה ראוי לה להזדהר, כפי היקר ההוא שהיא משגת באמת, אלאK- • v - T T T T V ־ :TV v v: v v v

הלל נשאר כבוש בעצמותה עד הזבלן שינתן להגלות. לאולם אין

העכבה כלצדה כלל, כי אם בלצד הגוף, במו שזכךנו, להוא עץמו

מפסיד בזה, שלא יקבל בל אותו הזמן הז-כוך שהלה ראוי שלקבל,

נימו שזבךנו. אבלנם גם היא בלפםךת, שהיא בבושה בעצכלה ואינה

יכולה לפשט זהריה, ועוד, שאינה פועלת הפעלה הראויה להT T : ד T \ : ־ V V T •• V : T V T : ־ ״ : T :


es medido en funcion del comportamiento mantenido, ya que de acuerdo a sus acciones asimismo sera catalogada su recompensa posteriormente, en su tiempo.

Empero la perfeccion real, aquella destinada a quienes la ameriten, no sera alcanzada por el cuerpo ni tampoco por el alma en forma independiente, sino al reunirse nuevamente en la epoca de la resurrection.

12] El mundo de las almas, no solo es el lugar de permanencia de estas durante el periodo de transition hasta la resurrection, sino que involucra un gran beneficio para las almas mismas y tambien para el cuerpo, en cuanto a sus necesidades en el tiempo de la resurrection.

O sea, que fue decretado sobre el hombre no alcanzar su perfeccion sino tras la muerte, aun si en vida amerito poseer dicha perfeccion. Pues exclusivamente su paso por este mundo le permitira adquirirla.

Empero como resultado de este decreto, mientras permanezca el alma unida al cuerpo, el cual se hallla impregnado de la maldad de este mundo y de la cual no puede desprenderse totalmente, tambien ella permanecera en la obscuridad y las tinieblas.

Y aunque por medio de las buenas acciones que el hombre realiza tambien ella adquiere excelencia y perfeccion, esto no puede ser expresado. El alma no puede reflejar el brillo digno de la excelencia alcanzada; este permanecera oculto en su escencia hasta que llegue el momento de su revelation.

Esta restriction no es atribuible en absoluto al alma misma, sino al cuerpo el cual se perjudica a si mismo no pudiendo recibir durante este periodo fisico la pureza que pudiese recibir.

Sin embargo tambien el alma sufre un perjuicio, pues ella se halla aprisionada y no puede irradiar su luz. Mas aun, no puede llevar a cabo la purification del cuerpo que es a lo que fue destinada. Si pudiese materializar esa purification alcanzaria una perfeccion altisima con dicho acto. Pues ello significaria beneficiar y brindar perfeccion a los demas. Mas aun, dicha action es la apropiada de acuerdo a la escencia y naturaleza del alma pues para ello fue creada, y las criaturas alcanzan la perfeccion cuando actuan


שהיא זבוך הגוף; לאלו הלתה פועלת אותה, הלתה משתלמת בזה

שלמות גדול מצד מהות הפ^לה עץמה, שהרי פעלת האלמות היא

היות מיטיב ומשלים זולתו, ועוד, שזאת היא הפעלה הנאותה לה

לפי טבעה וחקה, שלכך נו^ךה, לכל נברא מקזתלם כשפועל מה

שחקק לו הבורא יתברך שמו שיפעל - לחםר משלמות בל זמן שלא

יפעלהו.

ואמנם בצאת הנשמה מהגוף ולכתה אל עולם הנשמות, הנה שםT T • T : ־ ־ •• T T- V T : V : I : • : T : T : ־ •

מתפשטת ומזדהרת בזהריה, בפי מה שראוי לה על פי מעשיה,T V ־ : T T־ ־ • ־ V • : • V V: T V T ־ : • V V - : •

ו^מה שהיא משגת שם בל ץמן היותה שם, מתחזקת ממה

שנתחלשה בגוף, ומזדמנת יותר למה שראוי שתעשה בזמן התחלה,

עד שכשתשוב בגוף בזמן הראוי תוכל לפעל בו ה?עלה הנאותה

לה, הלנו - הז-כוך שזכךנו.

יג. לאולם צךיך שתדע, בי גם עתה, בהבנם הןשמה בגוף העובר,

אף על פי שלא קנתה עדין?זלמות במעשיה, הנה מצד יקרה וזהרה

העצמי הלה ראוי שתתן ז-בוך גדול לחמר, עד שיהלה יוצא מגדר

המין האנושי; אקגנם גזרתו יתברך שמו כובשת אותה, ומעלמת

ג• חה ומקלעטת זהרה ?אפן שלא ימשך ממנה ענלן זה; אבל תשב

שמה לוטה בעץמה, באותו השעור המצטרך לפי הבונה העליונה,

ופועלת בגוף ?אותו הםדר להשעור הנרצה מחכמתו יתברך ?זמו.

להנה, בפי מעשיה הטובים שעושה והולכת, הלה לה להךנפשט

ולהזדהר במו שזכךנו, לאז הלה מגיע ממנה הז-בוך לגוף. ואמנם לפי

הגזרה שבארנו למעלה, לא יתכן לה זה אלא בדזיותה בעולם

הנשמות.

אכן ?שובה בגוף אחר ההחלה לא תוזמעט ולא תתעלם, אלא

תכנם בכל זהריה ובכל בחה, ואז מלד תזכך את הגוף ההוא ןבוך

גדול, ולא יצטרך לו הגדול מעט מעט, שצריך עתה לילדים, אלא

מלד בשעתו תאיר בו, ונללד תזככהו ןכוך גדול. לאמנם לא ימנע זה

שיהיו לגוף ללנשמה לחד עלויים אחר עלויים, אבל הענלן הוא,


segun se lo ha encomendado el Creador y carecen de perfeccion en tanto se comportan de una forma diferente.

A l dejar el alma al cuerpo y dirigirse hacia el mundo de las almas, es alii donde podra expresarse y refulgir en todo el esplendor que amerite poseer segun sus actos y 10 que haya alcanzado durante su union con el cuerpo en el mundo fisico.

Y en el tiempo que permanezca en el mundo de las almas recobrara la energia que perdio estando asociada al cuerpo y se preparara para el momento de la resurrection; de manera que al regresar al cuerpo en el momento pertinente podra cumplir con la funcion para la que file calificada, o sea la perfeccion a la que ya nos referimos.

13] Empero debemos saber que aun ahora, al ingresar el alma en este cuerpo transitorio, aunque no adquiera la perfeccion con sus actos, debido a su intrinsica perfeccion y brillo deberia llevar al cuerpo a tal grado de perfeccion que trascienda las fronteras humanas.

Sin embargo, el divino Decreto la limita restringiendo su poder y disminuyendo su brillo de manera que no materialice dicha perfeccion en el hombre. Permanecera en el cuerpo retenida en la medida necesaria segun la planificacion Divina y actuara sobre el cuerpo en la medida'requerida y deseada por la Inteligencia Divina.

Y de acuerdo a las buenas acciones que realice, deberia expresarse y refulgir, como ya 10 citamos. Y entonces el cuerpo obtendria la purification. Sin embargo el decreto Divino que mas arriba desarrollamos no permite esto sino en el mundo de las almas.

Empero al regresar al cuerpo tras la resurrection, no estara restringida ni obstaculizada sino que penetrara en el con todo su esplendor y todo su poder e inmediatamente 10 purificara extraordinariamente; y ya no requerira un crecimiento paulatino como el que necesitan los ninos hoy sino que inmediatamente 10 iluminara y 10 purificara en toda su plenitud.

Sin embargo, esto no impedira que el cuerpo y el alma experimenten en conjunto sucesivas elevaciones. Solo que al ingresar el alma al cuerpo, el hombre se convertira en un ser elevado y excelso y su cuerpo recibira inmediatamente una


שכללד ?בוא הןשבלה בגוף, ידדה האדם ההוא לקר לנעלה, וגופו יקבל

בללד זביך ראשון, יתעלה בו בלבל מה שהלה בל ימי חליו הךאשונים

- ליד״לה הזבוך ההוא ?פי כל המעשים הטובים שעשה ?בר - ללשם

אותו במדרגה שראוי לו להיות בין הזוכים להנות בשלמות,T • T״ ־ : ״ V T- : I ־ ־ : ״

לאחר־כך יתעלו שניהם עלולים בפי בלה שראוי למי שהוא ?מדרגה

ההיא.

Derej Hashem / Seal Cap.3 35

purification initial con la cual trascendera las imperfecciones de su primera vida. El grado de esta purification dependent de las buenas acciones que haya realizado y 10 colocara en el nivel que le corresponda ocupar, entre aquellos que se extasian en la perfeccion. Posteriormente, ambos experimentaran sucesivas elevaciones segun 10 que corresponda a alguien que haya alcanzado dicho nivel.

דרך ה׳ / ח״א פ״ד 36

פרק רביעי

במצב1 עזל האדם בעולם הזה והדרכים עזלפניו - בדרך פרט

T : I V V : T T : V ־ T : ־ :

א. במצבו של האדם בעולם הזה יבחנו שני ענינים: תכונת עצמו: • ־ ־ T : • • • ־ : : T • V T T T ־ T T V T ־ :

של האדם בחלקיו והרכבתם, והמקום אשר הוא מושם בו, בכל מהT : T V ־ : T T - : T T T : ־ י : ־ T ד T ־ : T T V

שמתלוה לו.v - : • V

ב. בבחינת האדם עצמו, הנה, בבר זכרנו איך הוא מרכב, שנתכו בו: • V T I S I - : ־ T T ־ : : ־ T ־ T T ־ • : ־

שני הפכים, להינו הנשמה והגוף. לאולם, הנה אנחנו רואים בעינינו,

שהחמריות ראשוני בו, ותולדותיו חזקות בו מאד, כי הנה, מיד אחר: . . . T-V:• • •: : I ־ ז ־ ־ . T - : T

לדתו, כמעט כלו חמךי, לאין השכל פועל בו אלא מעט, וכפי

התגדלו ללך השכל הלוך לחזק, בכל אחד כפי ענלניו, לעל כל פנים

לא לסור החמךיות מ1?לשל בו ומהטות אותו אל ענלניו. אלא שאם

י;דל בחכמתו וילמד בה ויתחזק בדרכיה, הנה, יהאמץ לכבש את

ט?עו, ולא ישלח רסן תאוותיו מידו, ויתעצם ללכת בהליכות

השכל. ואולם תוכיות הענלנים האלה שאנו רואים, הנה הוא

שבקוציאות החמר ועצמותו נמצא העכירות והחשך בטבע, להוא

מציאות רחוק מאד והפכי למה שהוא הענלן באמת לקרבים אל

האל יתברך 7?זמ1 וכלך1ך1יקים בקךשתו; להאשמה עצמה, אף על פי

שבעצמה היא זכה ועליונה, הנה, בהכנסה בגוף החמרי והסתבכהT : ־ : :••:T־ • ־ T : T • ״ : • • T- T : v : T : ־ : V

בו, נקגצאת גרושה ודחולה מענעה הטבעי אל ענלן ה?כי לו,

וכבושה בו בנ!ח מכריח, לא תוכל לצאת ממנו אלא אם בן תתאמץ

?rft חזק מן nbrr המבריחה; ובהיות שגזר האדון ברוך הוא,

שהרכבה זו של גוף האדם ונשמתו לא תפרד לעולם ־ פרוש - בי••T: T • ד : • : T T T I v T T T ־ :

פרוד המותה אינו אלא דבר לפי שעה עד תחית המתים, אך אחר ו . . . . - • : - T T • : T T T V •• T : T -

כך צךיכה לשוב לגוף, ושניהם יתקימו לחד לנצח נצחים - הנה

מכרח, שתשתדל הגשמה ותתחזק, ותהיה הולכת ומחלשת את בחV V V ־ I: • : V V V T T : • : ־ ״ ־ נ : • V T : \

חשך החקלריות, עד שלשאר הגוף בלתי חשוך, ואז יוכל להתעלות


Capitulo 4

L A RESPONSABILIDAD HUMANA

1] En la condition humana en este mundo se pueden diferenciar dos elementos. El primero, las caracteristicas humanas y todo aquello que hace a su propia estructura y composition. Segundo, el medio en el que se halla inserto y todo aquello que se asocia con el.

2] En cuanto a su propia estructura, ya citamos los dos elementos antagonicos que 10 componen, el alma y el cuerpo.

Sin embargo, podemos observar que la materia es dominante en el hombre y su influencia es sumamente poderosa.

Cuando el hombre nace, es un ente completamente fisico sobre el que la mente posee una infima influencia; al ir creciendo, asimismo su mente adquirira mayor influencia, dependiendo en cada caso de la naturaleza individual. De todas formas, la materia continuara dominando en el y 10 atraera hacia ella y solo si crece intelectualmente y cultiva su capacidad rational podra superarla y controlar sus inclinaciones fisicas sin dar rienda suelta a sus instintos, fortificandose para actuar segun los dictados de su razon.

Empero la idea implicita en este concepto aparente es el siguiente: En la existencia misma de la materia y en su propia naturaleza se halla la obscuridad. Esta es una realidad sumamente alejada y opuesta a la que en verdad debe ser para aquellos cercanos a Dios y que se apegan a Su santidad. El alma misma, aunque en su propia naturaleza es pristina y elevada, al ingresar al cuerpo fisico e involucrarse con el, se divorcia de su naturaleza y se ve influenciada e impulsada hacia el elemento opuesto -la materia-el cual la compele en forma poderosa y no podra desligarse de el a menos que ejerza un fuerza aun superior a aquella.

Y siendo que decreto Dios que esta combination de alma y cuerpo no se disocie jamas; o sea, que la separation que provoca la muerte es solo temporaria, hasta que se produzca la resurrection con la cual regresa al cuerpo y ambos permaneceran unidos por la etemidad.

Por 10 tanto, necesariamente debera el alma aumentar su


הוא עמה ולאור באור העליון, תחת מה שהיתה היא מתחשבת» • • • ־ : • • T : T V ־ ־ ־ I : V T T " : T

ונשפלת עמו בתחלה; ואולם האדם בעולם הזה הוא במצב אחדT V T ־ : V ־ T T T T T T : T • : ־ • V V : • נ

שהחמר חזק בו ו?מו שזבךנו, ובהיות החמר עבור וחעזוך, נמצא

האדם ?חשך גדול, ורחוק מאד ממה שראוי לו שיהלה, להיות

מהדבק בו לתברך שמו, ואמנם בזה צךיך שלשים השתדלותו, לחזק

את נשמתו נגד בח ח?1רו, ולהיטיב את מצבו, להעלות עצמו עליי

עד השעור הראוי לו.T T ־ ־

ג. להמקום אשר הוא בתוכו, גם הוא חמךי לחשוך, לבל הנמצאים

שבו חמריים, והעסק של אדם בו ובעולמו אי אפשר שיהיה אלאV • T : T T V I T - T: • V T : T V V : T V : ־•

עסק חמרי וגופני, ביון שכלם חמריים וגופניים, ותכונתו של אדםT T v T : : ד * י: ־ T T ץ, Y I T ־ ״ T I v: • : T •־

עצמו להךבבת חלקיו מכריחים לו העסק הזה, בי אי א$שר לו מבלי

אכילה ושתיה ושאר בל הענינים הטבעיים, ואי אפשר לו מבלי הוןT : V • : • 1 ־ : . T . . T x T : T ־ : T ״ - :

וקנין ושיוכל להשיג צרכיו אלה. ונמצא, שבין מצד גופו של האדם,V •• T T: • ! • I •• V T - T T T V : • - : : • • :V : I T ־

בין מצד עולמו, יבין מצד עסקיי/ הוא טבוע בחמר ומשקע בחשבו,

לעמל גדול להשתדלות חזקה לצטךך לו להתעלות אל מצב זך מזה,

והוא מכרח בטבעו בענינים החמריים האלה.v •• T • • : T ד - • : ־ T : •:T : \ :

ד. ואולם מעמק עצת חכמתו, יתברך שמו, הלה לסדר הדברים

באפן, שאף בהיות האדם שקוע בחמר בהכרח/ כמו שכתבנו, יוכל

מתוך החמר עצמו והעסק הגופני השיג את השלמות לההתעלית

אל הזך ואל המעלה, ואדרבה, השפלתו תהיה הגבהתו, ומשםT • T T : ־ • T T: V : ־ T ־ : ־ : T V ־ ־ 1 : ־ ־ :

יקנה יקר וכבוד שאין כמוהו, בהיותו הופך את החשך לאור, ואת

הצלמות לנגה לזריח.

לזה, כי הבורא לתברך שמו שם גבולות וקדרים לאדם/ בתשמיש

שישתמש בו מהעולם ובריותיו, ובכונה שיתכון בהם, אשר... • V T T- : V T I •• ־ ־ T • : T T ־ - • • : ־ . •

בהשתמש מהם האדם, באותם הגבולות ובאותם הסדרים ובאותהT : * T I " T : : T : T ־ T T ¥ * I י l ~ " ־

הבונה שצוה הבורא יהברך שמו, יהלה אותו הפעל הגופני להחמרי

עצמו, פועל שלמות, ובו יך1עצם באדם מציאות שלמות ומעלה


capacidad y esforzarse para asi, paulatinamente, debilitar el poder de la materia fisica y hacer que el propio cuerpo se eleve con ella y se alumbre con la luz superior y ya no sea el alma quien deba denigrarse y obscurecerse en el cuerpo como al principio.

Pero el hombre en este mundo se halla en un estado en que la materia predomina. Y siendo que la materia es obscura y sombria, el mismo hombre se halla en una gran penumbra y sumamente alejado de su meta real, apegarse al Seiiof, Bendito Sea. Y es hacia alii donde debe dirigir sus esfuerzos, en superponer su alma a las inclinaciones fisicas y mejorar su condition de manera que paulatinamente se vaya elevando hasta alcanzar el nivel que le corresponde.

3] El medio en que se halla inserto y todo aquello relacionado con el es obscuro y mundano; por lo tanto la actividad del hombre no puede ser sino una actividad fisica y mundana, pues su propia naturaleza y su constitution 10 conducen a ello. El hombre no puede evitar comer, beber y demas necesidades naturales, asi como no puede carecer de propiedades y/0 medios materiales que le permitan saciar dichas necesidades.

O sea que tanto debido a su cuerpo como a su medio y sus actividades, el hombre se halla inmerso en el materialismo y hundido en la obscuridad de este y requiere de un gran esfuerzo para superar este estado, al que 10 conducen sus necesidades fisicas.

4] En la profunda planificacion que disenara la Inteligencia Divina se establece que aun estando el hombre inmerso necesariamente en el materialismo, pueda desde la misma materia y por medio de sus actividades fisicas alcanzar la perfeccion y elevarse hacia la pureza y la excelencia. Mas aiin, su descenso se convertira en elevation y desde alii alcanzara la excelencia y la honra incomparable al convertir la obscuridad en luz y las sombras en claridad.

Esto es resultado de que Dios impuso limites y circunscribio la utilization que el hombre puede hacer del mundo y sus criaturas, al proposito deseado.

Cuando el hombre permanece dentro de los limites, el orden y el


רבה, יתעלה בו ממצבו השפל/ ויתרומם ממנו. ואולם, השקיפה

החכמה העליונה על בל כללי החסרונות המטבעים בענינו שלT T : ־ : • T : \ ־ : V - ־• T : T ־ T : V T T : T ־

האדם/ ועל כל ע^יני המעלה להיקר האפלתי המצטרכים לו להיות

ראוי לשלךזלה נלתדבק בו יתברך שמו ונהנה ?טובו, וכנגד כל זה

סדרה לו סדרים, והגבילה לו גבולות, אשר בשקלרו אותם, יתעצם

בו כל מה שצריך מן המעלה האמתית שזכרנו וישלל מענינו בלT T : • ־ ״ \ : " T V - • ־ : T T ־ • I • I ־ ־ : T V ־ T

בלה שהוא הךחקה כלן הדבקות העליון.

לאלו לא היתה הגזרה גזורה שלמות, במו שזכךנו לעיל, על ידי

המעשים האלה היתה הנשמה כלתחזקת, וחשך הגוף כלתחלש, באפן

שהלה בלזדכך על לדה ץבוך גמור, ומתעלים שניהם אל הדבקות בו

לתברך שמו; ולפי שהגזרה גזורה, אין הדבר נעשה בפעם אחת, אך

על בל פנים מהחזקת הנשמה בעצמה, והגוף פלץדבך בבח, אף על

פי שאינו נעשה בפעל, וקונה האדם מצב שלמות בבח, שיצא. . T T T V ־ ־ . l : ־ : V ־ V ״ ־ :

אחר־בך לפעל בזמן הראוי לו.

ה. אך הסדרים והגבולות האלה, הנה הם כלל הבלצוות, העשיין

והלאוין, אשר בל אחת מהן בלכונת אל תכלית הקנות באדם

(־העצים בו אחת בלפלדרגות המעלה דזאבלתית שזבךנו, והסרת אחד

מעניני החשך והחסרונות, על ידי פעל הפלצות־ עשה ההיא, או

הפלניעה בלן הלא־תעשה. ואולם פרט הבלצוות בלם, לכן פרטי כל

נלצוה ופלצוה, הנה, הם בללסךים על אבלתת בלציאותו לענלנו של

האדם בכל בחינותיו, ואמתת עניני השלמות המצטרכים, כל דברT T T • : T I • ״ - : ״ ־ : : • T • : T : T T T

בתנאיו וגבוליו מה שצריך להשלמתו. ואמנם, החכמה העליונהT : V T T : T - T : T : T T : ־ : I " T V ־ T : T T : •

שיודעת כל זה לאכלתו, ליודעת בל עניני הברואים כלם ושמושיהם

?מו שבראתם - באפלת, השקיפה על הבל, וכללה כל הבלצטרך

בפלצולת שצונו בתורתו, וכמו שכתוב, ״ויצונו ה׳ לעשות את בל

הדוקים וכר לטוב לנו ובו׳״(דברים ו, כד).

Derej Hashem / Sec. 1 Cap.4 41

prop6sito impuesto por Dios, Bendito Sea, sus mismas actividades mundanas generaran perfeccion y materializaran en el hombre perfecci6n y una gran excelencia, haciendolo trascender su estado indigno elevandose de el.

La Divina Inteligencia sopeso todas aquellas falencias intrinsicas en la naturaleza humana ante todas aquellas cosas excelsas y elevadas que requiere para alcanzar la cercania de Dios y disfrutar de Su bien y establecio cierto orden y restricciones que al ser observados incorporaran en el todo aquello que necesita para alcanzar la verdadera excelencia y apartaran de el aquello que 10 aleje del apego a Dios.

Y si no existiese el decreto de la muerte, todas estas acciones potenciarian el alma y debilitarian la obscuridad que gobierna al cuerpo, purificandolo totalmente y asi ambos se elevarfan hacia las cercanfas de Dios. Empero debido a este decreto, todo ello no puede ocurrir en forma inmediata; sin embargo el alma se eleva a si misma y el cuerpo experimenta una purificacion potencial -aunque la misma no se materializa- llevando al hombre a un estado de perfeccion potencial que, en el momento propicio se expresara.

5] Todos estos patrones y restricciones son los preceptos Divinos, los preceptos positivos y las prohibiciones.

Cada uno de estos preceptos estd destinado a incorporar en el hombre y educarlo en alguno de los niveles de la verdadera excelencia y extirpar las deficiencias y obscuridad que anidan en el. Esto se realiza con el cumplimiento de dichos preceptos positivos y la abstention de las prohibiciones.

Por ello, la estructura de estos preceptos asi como los detalles de cada uno de ellos, estan basados en los verdaderos aspectos del caracter y la naturaleza humana asi como en las necesidades que posee para alcanzar la verdadera perfeccion.

Y la Divina Inteligencia, conocedora de todo esto asi como de la verdadera naturaleza y proposito de las criaturas, analizo todo ello e incluyo todas las necesidades de estas en los preceptos encomendados por medio de la Tora, como esta escrito: "Y nos encomendo Dios cumplir todas las leyes...para nuestro beneficio..." (Deuteronomio 6,24).

דרך ה, / ח״א פ״ד 42

ו. והנה, שרש בל עניו העבודה הוא, היות האדם פונה תמיד• T V T T T VS T ־ : T 1 : • ״ T V • : ־

לבוךאו, והוא, שידע ולבין, שהוא לא נברא אלא לחיות מך1ךבק

בבוךאו, ולא הושם בזה העולם אלא להיות כובש את י^רו

ו?לשעבד עצמו לבוראו בבח השכל, הפך תאות החמר ונטלתו, ויהלה

מנהיג את בל פעלותיו להשגת התכלית הזה, ללא יטה בלכלנו.

ז. אך ההנהגה בלןןחלקת לשני חלקים: האחד הוא במה שלעשה

בלפני שצוה בו, והשני במה שלעשה בל?ני שהוא מ?ךח בו ןצךיך;

פרוש - האחד הוא כלל מעשה הכלצוות, להשני - ?לל מה שהאדם

בלשתבלש בלן העולם לצרכו. מעשה הכלצוות, הנה, התגלית בו

לאדם שיעשהו מבאר הוא, שהוא לקים מצות בוראו ולעשות־ " • : ־ : : ־ : I * : V T : ־ ״ V T T T ־ :

חפצו. והנה הוא בלקלם חפצו יתברך שמו בזה בשני דרכים נבלשכים

זה בלזה, והלנו בי הוא בלקלם חפצו, במה שצוהו שלעשה המעשה

ההוא והוא עושהו, לשנית, בי הנה, בפלעשה ההוא הנה הוא

בלשתלם באחת בלבלדרגות השלמות שהיא תולדת הבלצוה ההיא,

ו?מו שזכךנו. להנה כלוזקלם חפצו יהברך שמו, שהוא חפץ שיהלה

האדם בלשתלם ומגיע להנות בטובו, יתברך שמו. אכן, בלה שהאדם

בלשתבלש בלן העולם לצרכו, הנה צריך תחלה שיהלה מגבל בגבול

ךצונו יסברך שמו, דהינו שלא יךזלה בו דבר בלמה ש?לנעו ואסרו

האל יתברך שמו, לשלא יהיה אלא הראוי לבךיאות הגוף לקיום

חיותו על הצד היותר טוב, ללא כפי נטלת החבלר ותשוקתו

למותרות, ויהלה הכנה בו להיות הגוף מוכן וכלזבלן שתשתנלש בלפלנו

הנשמה לצרך עבודת בוראו, שלא תמצא לה עכוב בהעדר הכנתו- : I v : T T .— - : •: • ד •• ד • : •• ד •• .—דד

וחלשתו; וכשיהלה האדם משתכלש בלן העולם על הדרך הזה, הנה

ימצא התשבליש ההוא בעצמו פועל השלמות - כמו שזכרנו, ויקנה

בו מעלה אבלתית ?מו שיקנה ??לעשה כל הפלצולת כלן; בי גם זה

בלצוה עלינו, לשמר את גופנו בהכנה הגונה לשנוכל לעבד בו את

בוראנו, ונשתבלש מהעולם לבונה זו ולתכלית זה כפי המצטרך לנו,


6] El fundamento de todo el servicio religioso, por 10 tanto, es el constante acercamiento del hombre hacia Dios. Debe entender y asumir que fue creado exclusivamente para apegarse a Dios y no fue puesto en este mundo sino para dominar sus pasiones y someter su voluntad a la voluntad Divina, con el poder de su intelecto. Debe oponerse a sus deseos y sus inclinaciones materiales y dirigir su conducta hacia este objetivo sin desviarse del mismo.

7] La conducta humana puede ser dividida en dos categorias: Primero, aquello que lleva a cabo pues le fue encomendado. Segundo, 10 que hace debido a sus necesidades.

O sea, la primera categoria incluye la totalidad de los preceptos divinos, en tanto que la segunda, todo aquello que la persona realiza para satisfacer sus necesidades personales.

El proposito de los preceptos, como ya 10 discutimos, es realizar lo encomendado por Dios y cumplir con su voluntad. Al hacer esto, satisface la voluntad divina en dos formas interrelacionadas. O sea, en principio cumple con la voluntad de Dios al hacer aquello que Le encomendara. Segundo, con dicha actitud adquiere cierto grado de perfeccion derivado directamente de ese precepto. Asi se cumple la voluntad de Dios que desea que el hombre se perfeccione y alcance la satisfaction en Dios, Bendito Sea.

Para ello, el uso que el hombre hace del mundo debe circunscribirse a 10 que la voluntad de Dios dispone, o sea debe evitar todo aquello prohibido por Dios. Solo debe motivarlo aquello que ayuda al cuidado de su cuerpo y a preservar su salud y no la mera satisfaction de sus necesidades fisicas y sus deseos mundanos. Todo esto servira de preparation para el cuerpo a fin de que el alma pueda utilizarlo para el servicio de Dios y no se constituya en un obstaculo al no estar preparado y debil.

Cuando la persona utilice el mundo de esta manera, eflo mismo se convertira en un acto de perfeccion y lo ayudara a adquirir la verdadera perfeccion asi como se 10 posibilitan los preceptos divinos; pues tambien esto es un precepto para nosotros, cuidar nuestro cuerpo adecuadamente para asi poder servir a Dios.

Y al servirnos del mundo con esta intention y para este fin, en funcion de nuestras necesidades, nosotros mismos nos elevaremos

דרך ה״ / ח״א פ״ד 44

ונקזצינו אנחנו מהעלים במעשה הזה, והעולם עצמו לתעלה בזה,

בהיותו עוזר לאדם לשלעבד את בוךאו לתבךך שמו.

ח. והנה, ממה שצךיך שלגביר האדם בעצמו, הוא האהבה להלךאה

לבוךאו לתבו־ך שמו והלנו שיהלה מתבונן על גדל רוכלמותו לתבךך

שמו ועצם שפלות האדם, ולבניע עץמו לפניו יהביך שמו, ולבוש

פלרו?למותו, וידזלה חושק ומהאוה להיות מן העובדים לפניו,

להתהלל בתהלתו ולהשתבח בגךלתו, בי אלה הם אבלצעים חזקים

הקגקךבים האדם אל בוךאו הקלזבכים את חשך החמר ומץהיךים

זהרי הנשמה, ומעלים את האדם מעלוי לעלוי עד שישיג קרבתוT : • T ״ ־ : T T : ־ • T T T V •• • : • ־ V ־ • • ! T

יהברך שמו.

ט. ואבלנם אמצעי אחד נתן לנו האל יתברך שמו, שמדרגתו למעלה

מכל שאר האמצעים המקרבים האדם אליו, והוא תלמוד התורה,T ־ V T T : ־ : : T: • T : - T •• T T T • :H ״

והוא בשתי ?חינות: האחת - בבחינת ההגיון ןהלמוד, ןהשנלה -

בבחינת ההשבל. בי, הנה, רצה בחקזדו וחבר לנו חבור דבךים במו

שגזרה חכמתו, ומסרם לנו, והינו ־ כלל םפר התורה, ואחריו םפרי•• : • T - T T T : T : I T : ־ : : - - V ־ T : ־ : I T V

הנביאים, שבסגלת הזיברים ההם יךזלה׳ ש3לי שלךזגה בהם בקדשה

ובטהרה, על הכונה המכונה, שהיא עשלת ח?צו יתברך שמו -

יתעצם בו על לדם בלעלה עליונה ושלמות גדול עד ?לאד. לכן בלי

שישתדל בהבנתו, ובידיעת מה שפלסר לנו מפרושיהם, יקנה ־ בפי

השהדלותו ־ שלמות על שלמות, כל שבן אם לגיע אל השכלת

םהריהם (־ךזיהם, שכל ענלן מהם שלשביל, יקבע ויתעצם בנשמתו

מדרגה כלן המדרגות היותר רמות שבמעלה והשלמות האכלתי.

ובבל אלה הענלנים, לא די מה שקונה האדם בעצמו מעלה

ושלמות, אלא שמציאות הבריאה כלה בכללה ובפרטה מתעלה. . . . . . T T : • T \ T ״ : T T ־ ־ : ־ : V T V - :

ומשתלם, וב?ךט על ידי התוךה.


y nuestro propio medio se elevara al posibilitar al hombre servir a Dios.

8] Una de las cosas que el hombre debe fortificar en si mismo, es el amor y el temor por Su Creador. Debe considerar la grandeza e infinitud divina ante la insignificancia del hombre y asi someterse ante El, Bendito Sea. Y se avergonzara ante Su magestuosidad y solo deseara y ambicionara servir ante El, para asi exaltarse en Su alabanza y elevarse en Su gloria. Pues estos son los medios poderosos que logran acercar al hombre a Su Creador, que acrisolan la obscuridad de la materia y permiten que irradie la luz de su alma y hacen que el hombre se eleve paulatinamente hasta alcanzar las cercanias de Dios.

9] Empero Dios nos entrego un instrumento cuya capacidad se halla por encima de cualquier otro medio que nos acerca a El. El estudio de la Tora; este posee dos aspectos: Uno, el propio estudio de la Tora y segundo su comprension.

Dios, en su amor por el hombre, redacto un volumen expresando Su inteligencia y nos 10 entrego. Esta obra es la Tora y a ella la continuan las palabras de los profetas cuya particularidad es la de otorgarle a quien las estudie con pureza y santidad y con la real intention propuesta por Dios -que es el cumplimiento de Su voluntad- una elevada excelencia y gran perfeccion.

Asimismo quien se esfuerza en la comprension de la Tora, tanto a traves de su intelecto como a traves de las explicaciones adquirira, segun su esflierso personal, un mayor grado de comprensiun. Mas aun si logra asimilar los secretos y profundidades de la tora cuyo objetivo es instaurar y fortificar en el alma los mas altos niveles de perfeccion. Y en todas estas cuestiones, no solo es el hombre quien adquiere para si la perfeccion sino que su mismo entorno todo se eleva y perfecciona. Esto es particularmente real en el caso del estudio de la Tora.

דרך ה, / ח״א פ״ד 46

י. ואולם סבת כל מצבי האדם, חשבתו ובהירותו־, הנה היא הארת

פניי יוזברך שמל אליה אל הן1עלמו ממני/ ו?מו שזכרנו לעיל, כי

הנה, כל מה שהאדון ברוך הוא מאיר פניו, מתרבה הזך להשלמות

במי שהגיעה לו הארתו, וכפי שעור ההארה כך הוא שעורT T V T: • - * I T T T V * ;־ v ־

השלמות והזך הנבלשך ממנה, והפך זה ההעלם.

לאבלנם האדון ברוך הוא מאיר תמיד לבלי שיתקרב אליו, לאין

מניעת טוב בלצדו כלל, אלא בלי שלא יתקרב אליו לךזםר הארתו,

להכלניעה מצד הקלקבל, לא מצד השם יוזברך.

והנה, גזרה החכמה העליונה, שהעושה אותם הענינים שצוה,T • V י ז : T T V T ׳ V T : V T T : T ־ T I T - • :

דהינו - כלל כל המצוות כלן כמו שזכרנו לעיל, בכל מעשהT : ־־ : : " T V ! 1 : ־ : : ־ T ־ ־ : \ 1

שלעשה, יהיה בלסקרב על ידו מדרגה בלה בלמדרגלת הקךבה שאליו

יךגברך שמל, לתגיע לו על ידי זה מדרגה מה בלמךרגות הארת פניו,

כפי הקךבה שאליו יוזברך שמו, ותןנעצם בו בלדרגה בלן השלמות,

שהיא תולדת מדרגת ההארה ההיא; והפך זה העברות, כל מעשה

פלהן שלעשה האדם חס לשלום, הנה יתרחק על לדו בלבננו יחבךך

שמל מדרגה מה, וין1וםף עליו על ידי זה מדרגה ממדרגות העלם

הארתו יר1ברך שמל והסתר פניו, ליתעצם בו על ידי זה מךרגה בלן

החסרון, שהיא תולדת בלךרגת ההעלם ההוא.

ולת יא. נבלצא לפי בל מה שהקדבלנו, שהבונה באבנת בכל הכל

תךזלה הפנלה אליו יךנברך שמו, להךגקרב לו ולאור באור פניו,

להקלניעה בלן העברות - להמלט בלן ההך1רחק בלמנו, לזה התכלית

האכלתי שבהן. אך הענלנים כפרט, לש בהם עבלק גדול, בפי ?ךטי

עניני האדם להבריאה וכמו שזכרנו לעיל, ונדבר עוד בקצת בלהם,

בחלק בפני עצמו, בעזר האל יתברך שמו.


10] Los distintos estados que afectan al hombre, desde su logubridad hasta su luminosidad, son resultado de la presencia de luz divina en el o la ausencia de ella. Pues al iluminar Dios con Su infinita luz, incrementa la pureza y la perfeccion de quienes reciben dicha iluminacion, de acuerdo al grado de intensidad con que esta se exprese. Y 10 opuesto ocurrira al encubrirse Su luz.

Dios, Bendito Sea, ilumina permanentemente a quien se acerca a El; por lo tanto, la ausencia del bien hacia el hombre no se origina en El sino en la falta de acercamiento del mismo hombre hacia Dios. Es el hombre quien se priva a si mismo y no Dios quien lo rechaza.

Y determino Su suprema inteligencia, que quien observe los preceptos que El encomendo, con cada una de dichas actitudes podra paulatinamente ir alcanzando categorias superiores en el acercamiento a Dios; a esto le correspondent asimismo una creciente iluminacion divina la cual conlleva un grado paralelo de perfeccion.

Lo contrario ocurre con las transgresiones. Cada action prohibida que el hombre realice, Dios no lo permita, 10 alejara en cierto grado de Dios y esto causara una determinada ausencia de la luz emanada de El y de Su presencia, 10 cual resultara en un correspondiente grado de imperfection del hombre.

11] Obtenemos de todo lo anteriormente expuesto, que la intention real de los preceptos es acercar al hombre a Dios para que pueda recibir la iluminacion de Su presencia. Y la abstention de las transgresiones -tienen como objetivo- evitarle el alejamiento de El. Este es el verdadero proposito de los preceptos divinos.

Sin embargo, todas las particularidades y detalles de los preceptos contienen un profundo significado, asi como 10 contienen la estructura humana y la creacion en general, como ya 10 citamos mas arriba; y nos explayaremos mas adelante sobre esto, en un capitulo aparte.

דרך ה׳ / ח״א פ״ה 48

פרק חמישי

בחלקי הבריאה ומצביהמ

א. חלקי בלל הבריאה הם גשמיים ורוחניים. הגשמיים הם

המךגשים מחושינו, ומתחלקים לעליונים ותדותונים, העליונים הם

בלל הגרמים השמימיים, דהינו הגלגלים ובו?ביהם. התחתונים הם

בלל מה שבחלל הגלגל התחתון, דהינו: הארץ, המים, האויר, ובל

מה שבהם מן הגופים המרגשים. והרוחניים הם נבראים משוללים

מגשם, בלתי מרגשים מחושינו, ומתחלקים לשני מינים: האחד

נשמות, והשני נבדלים. הנשמות הם מין נבראים רוחניים, התעתדו

לבוא בתוך גוף, לגבל בתום ולקשר בו בקשר אמיץ, ולפעל בו

פעלות שונות, בזמנים שונים. הנבדלים הם מין נבראים רוחניים,

בלתי בלעתךים לגופות בלל, ונחלקים לשני חלקים: האחד נקראים

בחות, והשני מלאכים, וגם הם ממעלות רבות ושונות, ולהם חקים

טבעיים במציאותם, ?:פי מעלותיהם ומדרגותם, עד שבאמת נוכל

לקרותם מינים רבים של סוג אחד, שהוא הסוג המלאכי.

ואולם נמצא מין אחד של נבראים, שהוא כמו אמצעי בין רוחני

וגשמי, והער שבאמת אינו נלךגש מחושינו, וגם אינו עבל ?:בל

גבולי הגשם המרגש להקיו, ומצד זה נקראהו שלא בדקדוק-רוחני,

אבל נבדל בענעו מן הסוג המלאכי, אף על פי שיןנךמה לו באיזה

בחינות, ויש לו חקים פרטיים וגבולים מיחדים, כפי מציאותם

באמת, ןנקךא זה המין ־ השדיי, שהוא מין השדים, ואולם גם הוא

יתחלק לפרטים אחדים, שלשוב המין הכללי סוג לגביהם והם מינים

אליו.T ״

והנה נבחן ןנבדל נלין האדם לבדו, להיות מךכב משני מיני

בריאה נבדלים לגמרי, דהינו הנשמה העליונה והגוף השפל, מה־ T T - 1 ־ : T : V T T T : : ־ ־ : - : - : • T : T ־ • :

שלא נבלצא בשום נברא אחר. ובאן צריך שתזהר שלא תטעה


Capitulo 5

E L REINO ESPIRITUAL

1] La creacion en general esta conformada basicamente de dos partes: la fisica y la espiritual.

En el area fisica se incluye todo aquello que experimentamos con los sentidos y se subdivide en dos partes: la terrenal y la astronomica. En el piano astronomico hallamos los planetas, satelites y demas cuerpos celestes. En el terrenal, se halla contenido todo lo que pertenece a la esfera inferior, o sea la tierra, el agua, la atmosfera y en general todo cuerpo detectable.

Espirituales son todas las entidades carentes de cuerpo y las cuales no pueden ser captadas por los sentidos. Estas se dividen a su vez en dos categorias: una, las almas y la segunda, seres trascendentales.

Por alma se clasifica a aquellas entidades que se hallan destinadas a ingresar en un cuerpo fisico al cual se circunscriben totalmente y con el cual se involucran intima y poderosamente. En el realizara diferentes acciones en distintos tiempos.

Los seres trascendentales son criaturas espirituales que no estan destinadas a asociarse con un cuerpo fisico. Tambien ellos se dividen en dos categorias diferentes: una, define aquello denominado como fiierzas (cojot); la segunda son los angeles.

Tambien ellos estan divididos en numerosos y distintos niveles y poseen leyes naturales inherentes a su existencia, dependiendo del nivel y la categoria que ocupen. Debido a esto es que podemos catalogarlos como numerosas clases de una sola especie, la especie angelical.

Sin embargo, existe un tipo de criatura intermedia, entre material y espiritual. Es una entidad que en realidad no puede ser captada por nuestros sentidos y no puede ser definida por los limites fisicos conocidos y sus leyes. Debido a esto es que lo llamamos, inadecuadamente, espiritual. Sin embargo, es escencialmente diferente a los angeles aunque se asemeje a los mismos en ciertas caracteristicas. Esta entidad posee sus atributos propios y limitaciones especificas, basadas en su naturaleza.


לחשב, שיהלה ענלן שאר הבעלי חיים בע?לן האדם, כי אין נפש

הבעלי חלים אלא דבר גשבלי, כלן הדקים שבגשמיות, ובלענלנו נקלצא

גם בן באדם, בבחינת היותו בעל חי; אמנם זולת כל זה יש באדםT T T . . . . T ־ T : T ־ ־ - T T T • I • : • ־ :V ־

נשמה עליונה - שהיא מין ?:ריאה בפני ע־^מו, נבדל מן הגוף לגבלרי

ורחוק בלבלנו עד כלאד - שבאה ונקשרה בו בגזרתו יךגביך שמו, על

הבונה שזכרנו בפרקים שקדמנו.: T IT v I • T : ־ : ־ T V T T - ־

ב. הנבראים הגשבליים ידועים הם אצלנו, (יחקותיהם וכלשפטיהם

הטבעיים בכללם מפרסמים, אך הרוחניים אי אפשר לנו לציר ענינםI T ! * ־ ־ ״T T : V • • • T T I : • T T: \ : T : • . . . . .

היטב, כי הם חוץ בלךבליוננו, ו?דבר בהם ובעניניהם רק בפי הפלםךת

שבלךינו.

ענין זה, הוא שכנגד כל מה והנה, מן העקרים הגדולים שבלדינו 1

שנקלצא בנ?לצאים השפלים, נקלצאים למעלה בחות נבדלים, שמהם

בלשתלשלים ויוצאים - בסדר אחד של השתלשלות שגזרה חכמתו

יןגברך שמו - השפלים האלה הם ובלקריהם, ונקלצאים הבחות ההם

שרשים לנקלצאים השפלים האלה, והנקלצאים השפלים ענפים

ותולדות לבחות ההם, (נקשרים זה בזה כטבעות השלשלת.

עוד מסרת בלדינו, שעל כל עצם ןכל בלקךה שבנבלצאים השפלים

האלה הפקדו פקידים מן הסוג המלאכי שזכרנו למעלה, ומשאםT T ־ : ־ :T : " T V • T : ־ ־ - V\ : : •- : I • • I ״ T

לקלם העצם ההוא או הבלקךה ההוא בנ?לצאות השפלים בפי בלה

שהוא, ולחדש בלה שראוי להתחדש בשפלים כפי ה^זךה העליונה.


la cual es denominada con el nombre de Shedim (Demonios). Esta clase, asimismo, se divide en tipos diferentes los cuales se clasifican por la denomination generica de Shedim.

De entre todas las cosas existentes, solo la especie humana se diferencia por estar constituida de dos elementos absolutamente distintos, el alma espiritual y el cuerpo material, Esta caracteristica no es hallable en ninguna otra criatura.

Aqui es necesario prestar atencion para no cometer el error de considerar a este respecto que los animales poseen la misma estructura humana. Pues aunque los animales poseen un espiritu vivo, el mismo es una entidad de las mas etereas entre las entidades fisicas, la cual no puede incluirse dentro del reino espiritual.

Tambien el hombre posee una entidad similar a esta, debido a su condition de ser vivo. Sin embrgo, ademas de esto el hombre posee un alma trascendental, la cual es una creacion independiente, una entidad absolutamente diferente al cuerpo y sumamente distinta en sus caracteristicas. Ella se involucra con el cuerpo respondiendo a un decreto divino, con el proposito citado en los capitulos anteriores.

2] Las cosas fisicas nos son conocidas asi como sus leyes y demas propiedades naturales. Sin embargo, los conceptos espirituales no podemos describirlos en forma concreta pues se hallan fuera del alcance de nuestra imagination; y sobre ellos y sus caracteristicas hablaremos segun la tradition que poseemos en nuestro poder.

Entre los principios fundamentals que poseemos al respecto, es que por cada cosa fisica conocida en el mundo, existe arriba, como contraparte, una entidad espiritual de poder trascendental. Cada entidad o proceso de este mundo espiritual, esta vinculada a dicho poder segun el sistema decretado por la inteligencia divina. En dichas fuerzas superiores se hallan, por 10 tanto, las raices de todas las cosas fisicas que existen en este mundo, siendo las cosas fisicas el resultado y la ramification de esos poderes; y ambos se hallan intrinsicamente ligados entre si.

Existe otro principio en la tradition, que nos indica que cada entidad fisica y cada proceso se halla bajo la supervision de cierto tipo de angel. Estos angeles tienen la responsabilidad

דרך ה״ / ח״א פ״ה 52

ג. ואמנם עקר מציאות העולם ומצבו האמתי הוא בפחות ההם" - • • ־ 1 : T T T ־ T • : 1 ־ • T : T :

העליונים, ותולדות מה שבהם הוא מה שבגשמיים השפלים, וזה -

בין מה שמתחלת ובין מה שמן1חדש בהתחלפות הןבלנים; והלנו, בי

?פי מה שנברא מן הבחות ההם ובפי הסדור שנסדרו להגבולים

שהגבלו, בך היו מה שנשתלשלו אחר בך לפי חק ההשתלשלות

שרצה בו הבורא יתברך שמו, ו?פי מה שנתחדש ומתחדש בהם, בך

הוא מה שנתחדש ומתחדש בשפלים. אבן, היציאות, המצב (־הסדר,

וכל שאר ההבחנות בבחות, הם בפי מה ששלך בהם לפי אבלתת

ענלנם, להבלציאות, להכלצב להסדר לכל שאר הכלקרים בשפלים,

כלשתלשל ונעתק לכלה ששלך בהם לפי אכלתת ע?לנם.

ד. להנה לפי שרש זה, תךזלת כל ההויות - למעלה בבחלת

העליונים, וםופם-למטה בשפלים; וכן ומחלת כל הענלנים

הבלתחדשים-לכלעלה, וםופם-למטה. אכלנם פרט אחד לש שיוצא כלן

הכלל הזה, והוא כלה שנוגע לבחירת האדם. בי כיון שרצה האדון

יוזברך שמו שיותיה היבלת לאדם ל^חר במה שירצה כלן הטוב וכלן

הרע, הנה עשהו בלתי תלוי בזה בזולתו, לאדרבה, נתן לו בח

להיות מניע לעולם עצמו ולבריותיו, כפי בלה שיבחר בחפצו.

לנקלצאו בעולם שתי וזנועות כלליות הפכיות: האחת טבעית

זנלה בחיריית, האחת כללבלעלה למטה והשנלה כללמטה בלכרחת לה

לכלעלה; הפי^רחת היא התנועה שבלתנועעים השפלים מהבחלת

העליונים, והנה היא כללמעלה למטה; הבחיריית היא מה שהאדם

מניע בבחירתו, להנה, כלה שהוא מניע אי אפשר שיהלה אלא גשם

כלן הגשכליים, בי האדם גשבלי ומעשיו גשבליים, אבל מ?ני הקשר

וההצטרפות ךזנכלצא בין הבחות העליונים להגשבליים, הנה,

בהוזנועע הגשבלי לגיע בהכלשך ההתפעלות אל הבלו העליון שעליו,

ונמצאת התנועה הזאת בללמטה למעלה, הפך הטבעית המכרחת,

שזכרנו. T V ־ :


de mantener dicha existencia o proceso fisico inalterables y producir los cambios que la inteligencia divina determine.

3] La existencia original y todos los estados del universo fisico son emanados de dichas fuerzas espirituales. Todo lo que existe en el mundo fisico es resultado de una derivation de esas fuerzas trascendentales, tanto 10 que existe desde el principio como 10 que se fue generando a travez del tiempo.

O sea, a partir de la creacion de dichas fuerzas y de los dominios y limites que se les instituyeron, fueron resultando posteriormente las creaciones fisicas, segiin los sistemas que Dios todopoderoso decreto. Y de acuerdo a los cambios que experimentaron y experimentan -estas fuerzas trascendentales- se operan cambios en todo lo existente en el mundo fisico.

La existencia, el estado, la disposition y demas caracteristicas de dichas fuerzas es el resultado de aquello que hace a su propia naturaleza; y la existencia, el estado, disposition y demas fenomenos que afectan las cosas fisicas, se transmiten y reflejan de dichas fuerzas superiores segiin la escencia de las entidades fisicas.

4] De acuerdo a este principio, el origen de todos los fenomenos fisicos se halla en las fuerzas superiores y su desenlace ocurre en la tierra.

Sin embargo, existe una exception que escapa a esta regla, lo referente al libre albedrio del hombre. Pues siendo que Dios, Bendito Sea, decidio que el hombre posea la libertad de escoger en su election entre el bien y el mal, lo creo absolutamente independiente a este respecto. Por el contrario, lo capacito con el poder para influenciar al mundo y sus criaturas segun su libre voluntad.

En el mundo, existen dos influencias genericas opuestas entre si. La primera es un determinismo natural y la segunda es la desicion no determinista. En tanto que la primera actua desde arriba hacia abajo, la segunda lo hace desde abajo hacia arriba.

La influencia determinista es aquella que afecta las cosas materiales por medio de las COJOT (fuerzas trascendentes) y la misma actua desde arriba hacia abajo.

En tanto que la influencia no determinista es aquello que resulta


לאולם צךיך שתדע/ כי גם האדם עצמו אין כל מעשיו ^חיריים,

אבל יש מהם שיהיו מצד בחירתו, ויש אחרים שיסובב להם מצד. V : ־ V T ־ ־ . . . . . . . T • ! ־ • : • V V •• •• T ־ :

גזרה עליונה ל^כרו או לענשו וכמו שנבאר במקומו בםלעתא

ךשמלא. לאולם במה שהוא נקגשך אחר הגזרה שעליו, ידדה משפטו

כשאר ע?יני העולם, שתנועתם מלמעלה למטה בפי מה שיניעום

הבחות העליונים, ובמה שמצד בחירתו, תדדה ןננועתו מלמטה

למעלה, ובמו שבארנו.

ה. והנה סדר האדון ברוך הוא, שבל הענעים אשר תפל בהם

בחירתו של האדם, יגיעו להניע בתנועה הבחיריית את הבחות. . . . . • — T T T V. T . - - . T T ־ • :

ההם, באותו השעור והמדרגה שחקק להם; והינו - בי לא מעשיו

לבדם יניעום אלא אפלו דבורו ואפלו מחשבתו; אך שעור התנועה

ומדרגתה לא יהלה אלא באותו ה^בול שגץךה והגבילה החכנמה

העליונה.

ו. ואמנם אחר התנועה הבחיריית תמשך בבח תנועה מכרחת, כי־ ־ : • . . T : ־ : I •• T • . . . . . - . ז . . T : T .

כיון שהתנועעו הבחות העליונים מצד האדם, הנה לחץרו לינועעו

בוזנועה הטבעית את השפלים המשתלשלים מהם.


del libre albedrio humano. Ahora, todo aquello sobre 10 que el hombre actua es

necesariamente materia fisica, pues el mismo hombre y sus acciones son materiales. Sin embargo, debido a la fusion e interrelation que existe entre las fuerzas superiores e inferiores, las mismas acciones materiales proyectan una influencia en las fuerzas trascendentales superiores que las gobiernan. Y esta action se dirige desde abajo hacia arriba, opuestamente a la fuerza determinista natural arriba mencionada.

Empero es preciso saber, que aiin las actitudes del hombre no son resultado absoluto de su libre election. En tanto que algunos actos son producto de su election, otros 10 son de la determination divina como recompensa o castigo a su accionar, como ya 10 aclararemos con la ayuda de Dios.

Sin embargo, aquello en 10 que actiie conforme al decreto divino se regira bajo las mismas reglas que los demas fenomenos naturales, cuyo accionar es directamente influenciado por las fuerzas superiores. Lo que no es asi en relation a los elementos resultantes de su libre actionar, en cuyo caso el accionar es movilizado desde abajo, como ya 10 discutimos.

5] Y estipulo Dios, Bendito Sea, que todo aquello que se realice en el marco del libre albedrio humano, influencie por medio de su libre accionar a aquellas fuerzas superiores, en la medida e intensidad que les fuera concedida por Dios. Esto es real no solo para el accionar humano, sino aun para su habla y su pensamiento. Empero la intensidad y el grado de esta influencia nunca exedera los limites que le instituyo la divina inteligencia.

6] Cada action voluntaria del hombre, resulta, asimismo, en una influencia determinista. Pues al influenciar el hombre las fuerzas superiores con su libre accionar, estas inmediatamente influenciaran aquellos elementos fisicos que se hallan intrinsicamente ligados a ellas.

Todos estos procesos, poseen numerosas leyes sumamente especificas, conforme a 10 instituido por la inteligencia de Dios en su profunda comprension de 10 apropiado para su creacion.

Todo fue minuciosamente calculado, tanto 10 referente a la

דרך ה״ / ח״א פ׳׳ה 56

7ואולם יעז בכל הענינים האלה הקים פרטיים רבים, כפי מה• • : • ־ - T • T: T •• ~ ־־ \ •1 : T : - T T :

שגזרה החכמה העליונה בעמק עצתה היותו נאות לבריאתו; ושערוT * : T VS T ־ T ־ : l v : T : If T T e x " T : T V

הדברים בשעורים רבים, בין בהגעת התנועה מהאדם לבחות, בין

בהגעת הךננועה מהבחות לשפלים; ועל פי הרזים העמקים האלה

סובבים כל גלגולי הנהגתו לןנבךך שמו בכל מה שהלה לשלדזלה.

ז. והנה, בהיות שגזרה חכמתו יתברך שיהיה בעולם מציאות הטוב• : • V I־T T • . - : • T I T T I T V :T:•־•־:

והרע כמו שזבךנו, הנה, וזחלת ענלן זה צךיך שיהלה בבחות האלה

השרשיים, ואחריהם ימשך הדבר בשפלים. והנה, סדרה חכמתו• •t:T : T T : T ־ T - l - T ־ ־ • • : ־ : • - T :

יתברך את הבחות הנבדלים שרשי הנבראים שזכרנו, בסדר• זו T ־ : : - זו x i • - - : T • T : - - ־ v I - T : •

ובוזכונה, שלפל בהם ־־ בפי מה ששלך בהם - תקון וקלקול/ והלנו

שימצא בהם מצב טוב ולא טוב, ואמתת טוב המצב יהיה, שיהיו

בהבנה לאור באור פניו יתברך, ויאיר להם. והפכו, שתחסר מהםT T T : - ־ : - • T T :VW : T : T T • T : l - T ־ : ־

ההכנה הזאת, ולתעלם מהם; ותולדות תקונם בשפלים הוא - הטוב

בהם, וההפך - בהפך.

ח. וצךיך שתדע, כי הנה, אף על פי שבאמת סבת כל ענלני הטוב

בכל מקום שהם, פרוש - בין בבחות בין בתולדותיהם, הנה היא

האךת פניו לתבףך כמו שזכרנו, וסבת הרע בכל מקום שהוא -

העלם הארתו. אקגנם לטוב לחאר האדון ברוך הוא בשם סבה ממש

לכלליו ולפרטיו, אבל לרע לא נתארהו סבה ממש, כי אמנם ״אין1 T : T • T — X • : T : T T T — • T T : • : T T : •

הקדוש ברוך הוא מיחד שמו על הרעה״; אלא העלם אורו והסתר

פניו יחשב לשרש לו, כי זהו סבתו באמת, וזה על צד העדר הטוב;: -־ ־ ־ — T — T T: V : V •« T T • V V

אבל לפרטי ענלנו במציאותם, הנה האדון ברוך הוא, שהוא בל לבול

ואין ליכלתו מניעה ולא גבול ?לל, ברא שרש ומקור פרטי, מכון בו

התכלית הזה של הוצאת פרטי עניני הרע, כפי מה ששערהT-• :1-TT : :--• - זוT v ־:T 1 • * - •

Derej Hashem / Sec.l Cap. 5 57

influencia que el hombre ejerce en las fuerzas superiores, como la que estas producen sobre el mundo fisico.

Todo esto constituye el profundo misterio de la Providencia Divina y de como esta desarrolla todo cuanto existio y existira.

7] Y siendo que determino la inteligencia divina la existencia del bien y el mal, como ya lo discutimos, necesariamente esto debe originarse en las fuerzas superiores y posteriormente proyectar sus efectos en todas la cosas del mundo fisico. Y establecio Dios en su infinita sapiencia a estas fuerzas superiores, fundamento de todo lo existente, en un orden y un sistema que incluya todo 10 inherente al TDCUN (rectification) y el KILKUL (dafio) espiritual. Ellas poseen los estados del bien y del mal. El estado del bien se define por la preparation del hombre para recibir la Luz divina e iluminarse en ella. Lo contrario (el mal), sera la falta de dicha preparation y por lo tanto el encubrimiento de la luz infinita.

El resultado de la rectification producida por dichas fuerzas en todos los elementos del mundo fisico, es el bien para ellas. Lo contrario EL KILKUL sera lo opuesto El mal.

8] Es necesario comprender, que aunque la causa real de todo 10 bueno, y en el lugar que se halle, tanto en las fuerzas superiores como en los efectos por ellas reflejados, es la iluminacion de Dios, Bendito Sea, como ya lo citamos, y el motivo del mal en cualquier caso es la ausencia de Su iluminacion. Sin embargo, al referirnos al bien, Dios es considerado la causa directa, tanto en general como en particular; empero Dios no es considerado la causa directa del mal, pues, como esta escrito: "Dios no relaciona Su nombre con el mal". Sino la ausencia de Su luz y el ocultamiento de Su presencia se consideran la verdadera causa de la raiz del mal.

En forma mas detallada, podemos decir que no existen limites o fronteras para la omnipotencia de Dios ( no existe algo que pueda evitar que Dios cree -incluso- el mal si realmente fuese Su deseo).

El creo las raices y la fuente especifica que dan origen a los distintos conceptos del mal, de acuerdo a 10 que Su inteligencia superior determino que fuese necesario para que tanto el hombre como el mundo puedan vivir en el estado que ellos escojan. A esto

/ ח״א פ״ה 58 דרך ה,

החכמה העליונה היותו מצטרף למצב הנרצה באדם ובעולם; והוא: :T T T I T V • ־ T ־ ־ I ״ • VI T I V T TIT: T ™

מה שאמר הכתוב: ״יוצר אור ובורא חשף עשה שלום ובורא ךע״

, ז). ה (ישעיהו מ

וענלן השרש הזה, הוא כלל בחות שונים, ישתלשלו מהם ענעי

החסרון והרעות בלם בכל בחינותיהם, בין מה שנוגע לנפש בין מה

שנוגע לגוף, בכל פרטיהם למחלקותם. ועוד נדבר מזה בחלק השני,

. להנה, בלל הבחות האלה מתנהג לפעל או שלא א ל מ ש בסלעתא ל

לפעל, בין בבלו בין בחלקיו, אחר העלם אורו יתברף שמו להסתר

פניו, כי כפי שעור ההעלם, כף בשעור זה תנתן שליטה וממשלה

אל כלל הבחלת האלה או אל חלקים ממנו שיבעלו. והנה, בהתגבר

הבחות האלה ובמשלם - יבחש בח הטוב ויתקלקל מצב הבחות,

שרשי הנבראים שזכךנו, ויתחלשו הם לענפיהם; ו^שיבנעו הבחות

האלה ותנטל מהם השליטה להפעלה - יגבר הטלב, ויתקנו שרשי

הנבראים, ליוזלצבו במצב הטוב, ליוזחזקו הם וענפיהם. ואולם בל

מה שזכרנו מענלני הטוב להרע ומלחמת השכל להחמר ובל ענלני

תקון וקלקול, שרש בל הענלנים כלם, הם הוזגברות הבחלת האלה

והגיע ענינם ותולדתם בנבראים, בשרשים או בענפים, או הכנעתםT T T : • ־ T ־ : T • T T : ־ • ״ I T T J ־ T I ־ • T I • ־

ובטול פעלתם, והסיר ענינם ותולדתם מן הנבראים - שרשים• 1- 1 • T• 1 T T • T - : ו ז ; \ T 1 TT• • :

וענפים.

ט. והנה חלוקי מדרגות הרבה לש בעמן בחות הרע שזכרנו והנשפע

מהם; ובךךף כלל נקרא לנשפע מהם: טמאה/ חשף וזהמא, או חל,

לביוצא בל; ללנשפע מהארת פניו יתבףף שמו נקרא: קדשה וטהרה,

אור וברכה, וכיוצא בזה; אבל בהבחנת פרטי הענינים, נבחין מיני. . . | . . ־ T : ־ : T ־ : T . . T •• T . י . : V T •• ־ : T T I

הסוגים האלה ופרטיהם - שעליהם סובבת בל ההנהגה שהאדון| T T V T T I ־ ־ T V V V ־ ״ : V V ** T I V ״ T

ברוף הוא מנהג את עולמו.


se refiere el vers, al decir: " (Dios) crea la luz y genera la obscuridad; hace la paz y crea el mal" (Isaias 45,7).

Esta raiz del mal contiene diferentes poderes, en los cuales se originan los distintos conceptos de deficiencia y mal, tanto en 10 referente al cuerpo fisico como al alma, en todas sus diferentes categorias, todo 10 cual desarrollaremos en la segunda section, con la ayuda de Dios.

En general, la actividad de estas fuerzas del mal, tanto en forma partial como en su conjunto, depende de la ausencia de la luz divina y de Su ocultamiento, pues la ausencia de la iluminacion divina otorga mayor poder a las fuerzas del mal, tanto en su conjunto como en particular a alguna de ellas.

Y al incrementarse el poder y el dominio de estas fuerzas del mal, el bien se debilita y se dana la situacion de las raices de la creacion arriba mencionadas, debilitandose asimismo sus derivados (todos los elementos del mundo fisico asociados con ellos).

Empero al someter estas fuerzas malignas y privarlas de su autoridad y poder de action, el poder del bien se acrecentara. Y la raiz de todo 10 creado se perfeccionara alcanzando el verdadero estado del bien y tanto ellas como sus derivados se fortaleceran.

Todo 10 mencionado referente al bien y el mal y al enfrentamiento que existe entre la materia y el espiritu asi como las cuestiones relacionadas con la perfeccion y la deficiencia, el origen de todo ello se halla en la superacion que logran estas fuerzas y la influencia y el efecto que, por 10 tanto, tienen sobre todo 10 creado. tanto en las raices como en su ramificaciones. Asimismo el sometimiento de estas fuerzas y la anulacion de su actividad evitan sus efectos e influencias sobre toda la creacion, tanto raices como ramificaciones.

9] Existen numerosas diferencias entre las cualidades de dichas fuerzas del mal y lo que resulta de ellas. En general, se denomina a su efecto TUMHA (impureza), obscuridad, ZOHAMA (polucion), 6 CHOL (mundano), etc.

En tanto que aquello resultante de la iluminacion de la presencia de Dios es llamado KEDUSHA (santidad), TAHARA (pureza), OR (luz), BERAJA (bendicion) etc.

דרך ה׳ / ח״א פיה 60

ואמנם/ הנה לכל ענין מענעים אלה, נ?ל^או פקידים ?זמנים, מסוג

המלאכי שבאךנו לפועלה/ להוציא הדברים לפעל עד הגשמיות/ אם

לטוב ואם למוטב/ והנה הם משךתיו יןנברך עושי דברו, שכן רצה

וסדר/ שתהלינה גזרותיו יוצאות למעשה על ידי מלאכיי/ בפי מה

שהפקידם ומסר בלדם.

Derej Hashem / Sec.l Cap. 5 61

Estas son las distintas categorias. Y si realizamos un analisis de las mismas podremos distinguir entre ellas asi como entre sus detalles especificos. Alrededor de este concepto, se desarrolla la Providencia Divina sobre el mundo y todas Sus criaturas.

Por cada uno de estos conceptos, existe un supervisor de la clase angelical arriba mencionada cuya mision es materializar la action en el mundo fisico, tanto para el bien como para 10 contrario. Estos agentes angelicales son servidores de Dios obedientes de Su palabra. Pues Dios asi 10 dispuso y organizo, que sus decretos se materialicen por medio de los angeles, de acuerdo al area especifica que destinara a cada uno de ellos.

דרך ה״ / דדב פ״א 62

חלק ב

בוהקוגחת ה3וךא יד31רך קומו

פרק ראשון

בענין העזגחתו יתברך עזמו בכלל

א. לדוע ומבאר הוא, שכל הנבראים בלם שנבראו, בין העליונים

ובין התחתונים, הנה נבראו לפי שראתה בהם החכמה העליונה

־צלך ותועלת למה שהוא התכלית הכללי של הבריאה; ובל

ךוקלתיהם ומשפטיהם הטבעיים הוחקו להטבעו ?:פי מה שגץךה

החכמה העליונה היותו נאות, לפי הבונה שבתה בנ^ךא ההוא.

ואולם ?לאותו הטעם עצמו שנבךאו, ראוי גם כן שיתקימו כל זמן

היות בם תועלת לכלל הבריאה כמו שזבךנו; לעל בן האדון ברוך

הוא, שברא בל הנבראים האלה, לא יפלנע גם בן ?ללהעזגיח עליהם,

לקינלם באותו המצב שהוא רוצה אותם בו.

ן פרק חמישי, שתוחלת ו ש א ב. ואולם בבר הקדקלנו בחלק ר

הנבראים, בלם הם הבחות הנבדלים, ומהם ?לשתלשלים הגש?לים,

והדברים בגש?לים ?:כל ?ךטיהם הנה בפי ?לה שנעתק אליהם ?לן

הבחות ההם בפרטי בחינותיהם, לאין דבר קטן או גדול בגש?7יים

שלא יהלה לו םבה ושךש בבחות הנבדלים, בפי בחינותיהם; והאדון

ברוך הוא הנה הוא משגיח על בל אלה העמנים, ?פי מה שבךאם,

ם (יפי ת ו ל ד ת ש דהינו על הבחות הנבדלים בראשונה, ועל בל ה

זגיח גם בן על הפקידים שהפקיד על ?לה שהוא באמת, לכן הוא ?ל

הנ?לצאות כמו שזכרנו שם, לקים אותם לאת פקדתם, להמ?ליד להם

הבח שיפעלו פעלתם.

Derej Hashem / Sec.2 Cap. 1 63

SECCION 2

PROVIDENCIA DIVINA

Capitulo 1

PROVIDENCIA E N G E N E R A L

1] Es sabido y evidente, que todo 10 que existe, tanto 10 superior como lo inferior, fue creado pues la Divina Inteligencia lo considero necesario y util para el proposito de la creacion. Asimismo las leyes naturales como las propiedades que rigen todo 10 creado fueron instituidas de acuerdo a 10 que la Divina Sabiduria decreto, en funcion de 10 apropiado para cada elemento de la creacion. Y la misma razon que impulso su creacion determina que continuen existiendo en tanto produzcan un beneficio a la existencia en general, como 10 citamos.

Por ello, Dios Todopoderoso, Creador de todo lo existente, contimia supervisando a sus criaturas y manteniendolas en el estado deseado por El.

2] Como ya 10 desarrollamos anteriormente (Cap. 1 sec. 5), el origen de todo 10 creado se halla en las fuerzas trascendentales, COJOT, de las cuales se derivaron todas las cosas fisicas creadas y sus detalles, los que son consecuencia del reflejo de dichas fuerzas; y no existe nada pequeno o grande en el mundo fisico que no posea su causa y origen en las fuerzas trascendentales superiores, segun los aspectos de cada caso. Y Dios, Bendito Sea, controla todo esto asi como 10 creo. O sea, en principio las fuerzas trascendentales y todo 10 resultante y derivado de su escencia;

Asimismo supervisa a los agentes designados sobre la creacion, como 10 citamos mas arriba, para conservarlos existentes y en sus fiinciones, otorgandoles la fuerza necesaria para desarrollar su labor.

דרך ה״ / ח״ב פ״א 64

ג. ואמנם בהיות שנשתנה המץ האנושי מכל שאר המינים -• • — Y t T * ״ VI T • ״ — T ~ Z * V : T ״ : T :

שנתנה לו הבחירה והלבלת במה שהוא לו קנלת השלמות או חסרון

- ונמצא בבחינה זו פועל ומניע, ולא נפעל ־־ גם ההשגחה עליו,T T ד ד : - :•:•T:T • ״ *־ * : • : ד - ׳

מכרח שתשתנה מההשגחה על שאר המינים; כי הנה יצטרךT... • •• • • : I •• T : - ד ד : - - •• v ד: \ • : ־ v

להעזגיח ולהשקיף על פרטי מעשיו, לה?7ציא לו כדרכיו וכפךי

מעלליו; ונמצא שישגחו מעשיו בלם ותולדותיהם, וישוב וישגחT : V : \ : ־ - : : T - :- ד ד : • : ד v \ : : - :- ד \

עליו כפי הראוי לתולדות המעשים ההם, בפרט, ומדה בנגד מדה,״ • : v v : T • T י ד . ד . . - - . . T T • : T T

וכמו שזכרנו לפנים; וזה ממה שאין שלך בשאר המינים, שאישיהם

נפעלים ולא פועלים, ואינם אלא כפי מה שראוי לתשלום המיןT : ־ : - - | V ־ ־ : T V T ־ * : ־־ • : T ־ : :

ש בשךשו, שהנה תדזלה ההשגחה לקלם ר ש ה ההוא, כפי מה ש

השרש ההוא וענפיו, בפי מה שטבע וחק השרש נותן שלחלה; אבל

המין האנושי, שאישיו פועלים ומניעים כמו שזכךנו, הנה צךיך

ש;שגחו בפרט/ ?פי מה שיגרמו להם מעשיהם, לא פחות ולא יותר.

ועוד נרחיב באור הדבר הזה לפנים בםיעתא דשמיא.ד - •: : ד • : • - : ד • : - ד ד - •• • : : ־

Derej Hashem / Sec.2 Cap.l 65

3] El genero humano se distingue de todas las demas especies creadas pues fue dotado de libre albedrio y le fue dada la capacidad para alcanzar la perfeccion o caer en la deficiencia. Por 10 tanto, desde este punto de vista el hombre es un ser activo y no pasivo, por lo que la providencia que lo rige es, necesariamente diferente a la de los demas elementos de la creacion. En su caso (del hombre), se deben supervisar y escudrinar detalladamente sus actividades, a fin de decidir el resultado adecuado a sus acciones. Por ello, tanto sus hechos como los resultados son analizados y supervisados y la Providencia determinara lo que le corresponda en funcion del accionar humano; el hombre es juzgado middd quenegued middd, en la misma medida con que actua, como lo desarrollamos en otro capitulo.

Todo esto no es aplicable a las demas especies, cuya naturaleza es pasiva y no activa (manejada totalmente por las fuerzas superiores). Toda el sentido de ser en las demas criaturas responde meramente a la existencia de la especie, de acuerdo a las raices espirituales que poseen. Por 10 tanto, su providencia se remitira exclusivamente a mantener dicha raiz y sus ramificaciones, conforme a la naturaleza inherente y las funciones de dicha raiz. Empero el genero humano, con sus caracteristicas especificas mas arriba citadas, requiere que se ejerza sobre el una influencia individual. Esta providencia individual es, por 10 tanto, resultado directo de la conducta humana, ni mas ni menos. Nos explayaremos sobre este particular en el desarrollo de esta secci6n, con la ayuda de Dios.

דרך ה׳ / ח״ב פ״ב 66

פרק שני

במלןרי המין האנועזי בעולם הזה

א. הנה, כבר הקדמנו היות תקנלית בריאת המין האנושי לשיןבה

ולגיע לטוב האנלתי, שהוא ההר1ד1יקות בו יתברך לעולם הבא;

ונמצא שסוף בל גלגוליו, הנה הוא המנוחה לעולם הבא; אמנם

גזרה החכמה העליונה היות ראוי ונאות, שיקדם לזה מצבו בעולםT T T ־ • V T : T V : T J V T T : T ־ V T : I ־ T J T

הזה נקשר ןנגבל בדוקות טבע זה העולם, שזה תהלה ההכנה

האנלתית והךאולה להגיע אל התכלית הנךצה; ולפי השרש הזה

סדרה כל עניני זה העולם, להיות להכנה ולהזמנה, למה שיהיה• V: V ־ : T T : ־ : T T ־ T T: • • : : ״ T T V • : ־ :

אחר כך בעולם התכליתי, שהוא העולם הבא.

י קטבים, האחד אישלי ב. אך ההכנה הזיאת הנה היא סובבת על שנ

והשני ?ללי. האישיי, הוא ע?ין קנלת האדם את שלמותו בכלעשיו,

והכללי/ הוא התכונן הפלין האנושי בכללו לעולם הבא.

ופרוש זה הענלן הוא, בי בהיות הבלין האנושי נברא בלצר טוב

ובלצר ףע ובבחירה, הגה לא ימנע האפשרות בחלקיו להיות מהם

טובים ומהם רעים, לסוף הגלגול צףיך שידזלה שחיחו הרעים, ויקבצו

הטובים ויעשה מהם כלל אחד, שלכלל ההוא יעתד העולם הבא

בטוב האכלתי המשג בו.

ג. ואולם חק הבחירה שמכריח האפשרות שזכרנו בחלקי הבלין

האנושי׳ להיותם טובים או רעים, וכן לדזיות קצתם טובים וקצתם

רעים, הוא עצמו כלכריח אפשרות זו גם בן בפלעשי בל איש בלאישי

המין, שאולם אפשר שיהיו בלם טובים או כלם רעים, ואפשר שיהיו

Derej Hashem / Sec.2 Cap.2 67

Capitulo 2

E L HOMBRE E N E S T E MUNDO

1] Como ya lo adelantamos, el proposito de la creacion del genero humano fue que alcance y amerite el verdadero bien, o sea el apego a Dios, Bendito Sea, en el mundo venidero. Por 10 tanto, el fin ultimo de su evolution es el sosiego del mundo por venir. Y decreto la Suprema Inteligencia, que para que esto fuese posible preceda al hombre su estado en este mundo, limitado y regido por las leyes naturales del mismo, 10 cual se constituira en la preparation verdadera para alcanzar el objetivo deseado; de acuerdo a esto se organizaron todas las cosas de este mundo, a fin de que sirvan como preparation y alistamiento para el objetivo final, el mundo por venir.

2] Esta preparation involucra dos aspectos, uno individual y otro colectivo. El aspecto individual es todo aquello inherente a la adquisicion de la perfection humana por medio de su conducta. El colectivo, hace referenda a la preparation del genero humano en general, como raza, para el mundo por venir. Esto significa lo siguiente. El hombre fue creado con un instinto bueno (Yetzer Tov) y un instinto malo (Yetzer HaRa) y libre albedrio; y no le fue vedada la posibilidad individual de ser bueno o ser malo. Y al finalizar el ciclo aquellos que eligieron el mal seran desplazado y quienes optaron por el bien pasaran a formar una comunidad perfecta, para la cual esta destinado el mundo por venir y el bien verdadero que este implica.

3] Este mismo principio del libre albedrio, que sostiene la posibilidad del bien y el mal en el genero humano o la bondad o maldad partial en el mismo, es el que asegura esta posibilidad del bien y el mal en la conducta de cada uno de los hombres. Pues aunque la conducta humana puede ser totalmente buena o totalmente mala, es asimismo posible que sea parcialmente buena o mala. Esta realidad es parte del poder que obstaculiza la

דרך ה׳ / דדב פ״ב 68

קצתם טובים וקצתם רעים, הה ממה שקןעבב קבוץ השלמים

שזכרנו, בי כבר ימצא באיש אחד עצמו עניבים טובים וענינים ו : • : • • ! : • : ! ־ י • • T ־ T *־ : : • : T v ־

רעים, ולהשגיח על קצתם ולא על השאר, אפלו אם אותם עדשגח

עליהם ידדה הרב, הנה אינו ממשפט הצדק, כי שורת הדין נותנת

שכל המעשים לגפללו, הן גדולים הן קטנים, הן הרבה הן מעט.

על בן גזרה החכמה העליונה לחלק הגמול, בין לשבר בין לענש,

בשני זמנים ובשני מקומות; והלנו - שהנה, כלל המעשים למחלק

לרב ולמעוט, ףודן הרב לבדו, במקום וזמן הראוי לו, והמעוט לבדו,

?מקום וץפלן הראוי לו.

ואולם הגמול האמתי ועקרו יהיה בעולם הבא, וכמו שזכרנו,: - T V : T י T T ־ ז : - •R - : • • -1 ד : : T ־

ויהיה השכר - השאר האדם הזוכה נצחי להתדבקות בו יתברך

לנצח, והענש - היותו נדחה מהטוב האמתי ואובד; אמנם הדין

לע?לן זה, לא להלה אלא על פי רב המעשה; אך למעשים טובים

אשר לרשע ולמעשים הרעים אשר לצדיק על צד המעוט, ימצא ו • • ־ ~ ~ ~. • ־ ־ . T T ־ T T T » ־ !

העולם הזה בהצלחותיו, וצרותיו, שבו יקבל הרשע גמול מעוט

הןכות אשר לו בהצלחותיו, והצדיק - ענש עוונותיו בלסורין שבו,

באפן שישלם המשפט בלל, וישאר הענין לעולם הבא כמו שראויT V T ־ T T * T : ״ T ״ ־ T ־ T ־* : : ־ ־ V I V I \ ! ״ ־

למצב השלם ההוא; דהינו, שישארו הצדיקים לבדם ?לי תערובות

רעים ביניהם, והם - בלי עכובים בעצמם להנאה המעתדת להם,V T v v \ : - ז -.—דד : - : • • • : - : v ״ - • T

והרשעים ידחו ויאבדו, בלי שישאר להם טענה כלל.T : T ־ :־־ V T ״ ״ T ־ V ־ : : : T י • T I T :

ד. ואמנם גזר עוד חסדו יתברך להרבות ההצלחה לבני האדם;T T T - : ד • ד : - - : • : I ז ־ : • ! - ־ T ז : T :

שלמצא עוד מץ צרוף אחר למי שלתכן בו הצרוף, דהלנו למי שג?ר

בו הרע תגברת גדול, אך לא כל כך שיהיה משפטו להאבידוT •־:־: : I ז • : « • T T I ־ • TT: R T

לגמרי, והוא כלל ענשים, שהיותר רשום בהם הוא הדין בגיהנם,

והבמה בו הוא להעניש החוטא כפי חטאיו, באפן שאחרי הענשו— - ז : : - v ו v • T T • : • • ־ - : ־ ! - ז : : ~ ־ ז


existencia de esa comunidad perfecta mas arriba mencionada. Pues encontramos incluso en un mismo hombre aspectos buenos y malos; y considerar solo una parte de los mismos y no la totalidad de sus aspectos personales, aun si se tratase de la mayoria, no seria un juicio correcto, pues un juicio apropiado implica que se juzguen la totalidad de las acciones del hombre, grandes o pequenas, aquellas que constituyen la mayoria o la minoria. Por ello, decreto la Suprema Sabiduria que la recompensa y castigo del hombre se dividan en dos periodos y lugares. Esto significa que, en general, las acciones del hombre se dividen en mayoria y minoria; la mayoria se juzga en forma independiente, en el tiempo y el lugar apropiados, y 10 mismo es valido para la minoria de acciones. Ahora, la retribution verdadera y fundamental se materializara en el mundo por venir. La recompensa eterna para el merito del hombre sera la permanente cercania de Dios, en tanto que el castigo real lo constituira su desplazamiento del bien verdadero, y la Perdition, perecimiento.. Empero la desicion a este respecto se determinant segiin la mayoria de sus acciones. Sin embargo, tanto las buenas acciones del malvado como las malas del hombre recto, que constituyen una minoria, hallaran en los padecimientos o las satisfacciones de este mundo la recompensa por esa minoria de merito que posee asi como el hombre recto padecera el sufrimiento por sus transgresiones, de manera que resulte de ello un juicio equitativo y su situacion llegue al mundo venidero con el equilibrio y la perfeccion que corresponden a este estado; o sea que los hombres rectos exclusivamente habitaran el mundo por venir, con la ausencia total de malvados entre ellos, y ellos, solos, existiran sin que nada obstaculice las satisfaction merecida.

En tanto que los malvados se exterminaran sin que le reste argumento alguno que esgrimir.

4] Sin embargo, en Su inmensa misericordia Dios incremento la posibilidad de prosperar en el hombre; la existencia de otro tipo de purification para aquellos que pueden beneficiarse de ella. O sea, para aquel que se halla sometido por la maldad, empero no de manera tal que merezca el exterminio total. Esta purification incluye un numero de castigos (espirituales) entre los cuales el mas

דרך ה׳ / ח״ב פ״ב 70

לא יהיה עוד חוב עליו על המעשה הרע שעשה, ויוכל אחרי כן| . . . . . . - : T T V ־־ T ¥ - : ־ T ־ ־ T V : •

לקבל הגמול האכלתי כפי שאר מעשיו הטובים; לגקלצא שעל ידי זז־•/

האובדים ממש יהיו מזער לא כביר, בי הנה לא יהיו אלא אותם• T: • : T . . . . . . T :• ־T T V : •

שגבר בהם הרע שעור בל בך גדול/ שאי אפשר שימצא להם מקום• T V T ״ T ־ V T : V • V T I T T י T T V T ־ T V

בשום פנים להיות נשארים בגמול האכלתי ובהנאה הנדחית.

והנה נבלצא הדין בלן1חלק לשלשה חלקים, כי עקרו הוא לעולם

שאחר הך1חלה ?מו שזכרנו, אך המעשים הראויים לגמל קדם לכן,

הנה .יש מהם שעמלו בעולם הזה, ל.יש בלהם שיגכללו בעולם

הנשמות.

אכן כלשפטי הדין הזה בפרטיו איננו נודע בי אם לשופט האכלתי

לבדו, כי הוא היודע אבלתת כלציאות המעשים ותולדותיהם, בכל

בחינותיהם ופרטיהם/ ויודע מה מהם ראוי שיגכלל בץבלן אחד ו?ךךך

אחד ובלה בזבלן אחר ובדרך אחר; וכלה שלדענו אנחנו, הוא רק כלל

דךבי ההנהגה הזיאת, על מה היא כליסדת ואל בלה היא סובבת,

והוא מה שבארנו, שתבלית בל הענלן הוא לקבץ קבוץ שלכלים

שיחיו ךאויים להקבע לנצח בהוזדבקותל יוזברך. ובדי שעמן זה

י^זתלם כראוי, הצךכו הענעים הקלדבלים האלה כלם, להכין

ולהזכלין הע^ן הזה התכליתי/ וכמו שזכרנו.

ה. והנה בשתעבליק עוד בענןן הזה, תךאה שבללבד היות ענין זה

נבלשך על פי הכלשפט להךין כמו שזבךנו, הנה הוא כליסד עוד על פי

היציאות הנברא. הה, בי הנה בבר בארנו שהכלעשים הטובים

מעציכלים הם באדם, בגופו לנפשו, קלציאות שלמות ובלעלה, להפכם

הכלעשים הרעים בלעציכלים בו כלציאות עכירות לחסרון, והבל בשעור


notorio es el Guehinam (Purgatorio). El proposito de estas penitencias es reprimir al transgresor de acuerdo a su conducta, de manera que tras dicha penalidad se libere de la responsabilidad que generaron sus actos y pueda posteriormente recibir la verdadera recompensa por sus buenas acciones. Debido a esto, el numero de personas que resulta exterminado es pequeno e insignificante, pues no seran sino aquellos a los que el mal los domina en tal grado que resulta imposible que posean alguna posibilidad de experimentar la verdadera recompensa y la satisfaction eterna. Por 10 tanto, el juicio del hombre se divide en tres etapas. El es juzgado fundamentalmente en el mundo futuro, aquel que existe tras la resurrection, como ya lo discutimos. Sin embargo, existen actos dignos de ser recompensados antes de ello, algunos en este mundo y otros en el mundo de las almas.

Empero los detalles del juicio al hombre no son conocidos sino por el Verdadero Juez exclusivamente, pues El es quien conoce la realidad de la conducta humana y sus implicancias y diferentes aspectos; que actos deben ser recompensados en determinado periodo y de que forma. Todo 10 que podemos comprender es la naturaleza general y los principios de dicho proceso asi como su objetivo. Entendemos que el proposito final gira entorno a la constitution de una sociedad perfecta cuyos miembros se hagan merecedores de permanecer etemamente apegados a Dios. Y para que esta comunidad alcance la perfecci6n deseada, todas estas previsiones son necesarias a fin de preparar y alistar al hombre para su estado final.

5] Y si analizas mas profundamente esta cuestion, observants que este concepto no solo se fundamenta en la idea de justicia y razon, sino que se halla implicito en la escencia de la creacion. Como ya 10 desarrollamos anteriormente, las buenas acciones incorporan en el hombre, en su cuerpo y su alma, la naturaleza misma de la perfeccion y la excelencia. Y por el contrario, la malas acciones materializan en la persona la deficiencia y la insensibilidad; y todo esto en una precisa medida que depende de la conducta humana. Y el hombre recto, que incremento en su persona una gran medida de excelencia y brillo espiritual, empero

, / ח״ב פ״ב 72 דרך ה

מדקדק כפי מה שהם המעשים, לא פחות ולא יותר. ןהנה האיש

הצדיק שהרבה ?ע^מו שעור גדול כלן הזהר והמעלה, אך מצד

אחר, בלפני ?לעוט מעשים רעים שעשה הנה נבלצא בו תערובות קצת

חשך ועכירות, כל זמן שיש בו תערבת הזה, איננו מוכן והגון

לדבקות בו יתברך, על כן גזר החסד העליון שימצא לו צרוף, והוא

כלל היםנךין, ששם יתברך שמו בסגלתם, להסיר מאותו האדם

העכירות ההוא, לישאר זך ובהיר מוכן לטובה בזבלן הראוי. וא?לנם

כפי שעור העכירות שקבל האדם במעשיו בך יהיו היסורין

שלצטךכו לצרופו, לאפשר שלא יהלה בבח היםורין הגופניים להסיר

העכירות כלמנו, ליצטךכו לל יסורין נפשיים, להכלל בלךנפרט לסרטים

הרבה, אי אפשר לשכל האדם להקיף על כלם.

ו. אכן הרשעים הגמורים, הם אותם שנתעלם בם בעצם רע

מעשיהם עכירות כל כך גדול וחשך כל בך ךב, עד שנשחתו בגופם

ונפשם באמת, ושבו בלתי ךאויים בשום יפנים להדבק בו יתברך.

והנה אפשר שימצאו בידם קצת מעשים טובים, אבל הם מעשים,־ • ־ T ־• ־ : ־ • • : T I ־ : : T T : : T • V T : V ~ ־ I

שבעלותם ?בגאץני צדקו יךנברך אינם מכריעים את בעליהם לצד

הטוב האמתי כלל, לא ?לצד כמותם ללא ?לצד איכותם, כי הרי אלו

היו מכריעים אותם לזה, בבר לא היו נחשבים רשעים גמורים, אלאV T T : V T T: • T : T ־ נ •I V • : • T

בלאותם שנלצטךפים להולכים עד שמגיעים אל מצב מוכן לטוב. אכן,

כדי שלא תךדה בלדת הדין לוקה, שלשארו מעשים אלה בלי גמול,

הוחק שינתן להם שכרם בעולם הזה כמו שזכרנו ונמצא הזכותt ־ : T ־ ! ־ T V : V T T T ־ T : T T I - T • * • -

ההוא כלה ואינו מגיע להעצים בהם שום מעלה אמתית.• • T - : - v T . . . . . . . ו : - . T ז

ז. לאנלנם עוד פרט אחד עקרי ?לאד לש בזה הענלן, והוא - כי הנה

?קבוץ השלמים שזכךנו שיהלה לעתיד לבוא, אין הבונה שידזיו בלם

במדרגה אחת ובמעלה אחת וישיגו השגה אחת, אך הדבר הוא,T T I ־ - * - - T T • ־ ־ ־ : ־ T ־ - : ־ : - T ־ : ״ :


por otro lado, debido a la minoria de malas acciones realizadas posee en el una portion de obscuridad y repulsion y en tanto exista en su persona esta mezcla, no podra considerarse dispuesto y preparado para el apego a Dios, por ello decreto la Misericordia divina que exista una purification. Esta se halla compuesta por la generalidad de los sufrimientos que instituyo Dios, Bendito Sea, con la finalidad de evitar la insensibilidad humana y hacerlo permanecer puro y limpio, preparado para recibir el verdadero bien en el tiempo adecuado. Y de acuerdo a la intensidad de la insensibilidad alcanzada sera la medida de sufrimientos que deba asumir para su purification. Y probablemente el sufrimiento fisico no se halle en capacidad de disipar dicha insensibilidad por lo que requerira de padecimientos espirituales. Los detalles que involucra este concepto son sumamente numerosos y se hallan fuera del alcance del intelecto humano.

6] El hombre totalmente malvado, es aquel que como resultado de sus malas acciones materializo en su persona una insensibilidad tan grande y una obscuridad tan inmensa que produjeron tal grado de corruption en su alma y su cuerpo que 10 convierten en indigno de apegarse a Dios. Y probablemente posea ciertas buenas acciones, sin embargo las mismas, al ser consideradas por la justa balanza de Dios, no alcanzan para conducirlo hacia el verdadero bien, ni por su cantidad ni por su calidad. Pues si dichos actos inclinarian su juicio hacia el bien, no serian considerados totalmente malvados, sino como aquellos que se hallan en proceso de purification hasta que alcancen el estado ideal de preparation para el bien. Empero para que el atributo de la justicia no sea defectuoso permitiendo que dichas buenas acciones permanezcan sin recompensa, fiie decretado que se les retribuya en este mundo, como ya lo citamos. Por 10 tanto, el merito adquirido desaparece y no alcanza a incorporar en la persona ninguna excelencia real.

7] Existe otro detalle sumamente importante en este concepto. En esa sociedad perfecta del mundo futuro, que citaramos mas arriba, no existira un solo nivel para todas la personas. Y previo la Inteligencia Superior el nivel inferior de apego a Dios que el


שהנה שערה החכמה העליונה עד היכן יכול להגיע המצה האחרון,

פרוש - השעור היותר פחות שבהתדבקות בו יתברך וההנאה

בשלמותו, וכנגד זה, םדךה שבל מי שמעשיו עיעו לפחות אל

השעור הקטן ההוא, כבר יוכל למנות בקבוץ הזה שזכרנו, ויךדה מן

הנשארים לנצחיות להתענג בו. אך מי שאפלו לזה לא עיע, הנה

זה יךזיה נךחה לגכלרי ואובד. ואמנם כל מי שיץכה יותר, הנה ידדה

בקבוץ עצמו יותר גדול ויותר עליון.

ןדדה מעמק עצתו יתברך שיהלה האדם עצמו בעל טובו לגמרי,

בין בכלל בין בפרט, פרוש - שלא די שלא יץכה לטוב אלא אחר

שהשיגו בעמלו, אלא אפלו פרט החלק שלתן לו, לא ידדה אלא כפי

מעשיו בדקדוק. ןנקלצא שלא ידדה האדם במדרגה, זולת מה שבחר

ושם הוא עצמו את עצמו בה, ובבר יכלצאו בקבוץ ההוא עליונים

ותחתונים, גדולים וקטנים׳ אבל לא יךדה לגבה פלעלת האדם

ןשפלותה, לגדלה ולקכזנותה, סבה אחךת אלא הוא עץמו, ?אפן

שלא ידדה לו תרעומות על אחר בלל.

ח. והנה על פי השרש הזה, תפלצא עוד הבחנה גדולה בדין

המעשים, לשנ*ט אותם שראוי שתגיע תולדותם לתת עלוי לאדם

בקבוץ השלנלים שזכךנו, (־שעור העלוי שיחנו; כי כבר יפלצאו

מעשים שבפי המשפט העליון המדקדק והישר לא יגיעו לתת לאדם

עלוי לזמן ההוא, אלא יגמלו בעולם הזה, ואז ישאר אותו אדםT T ״ T ־ ־T : V TV\ : : T T ־ I - : -

נלש?לי הנצחיים, בקטני הקבוץ ההוא. והנה זה דומה קצת לאותם

שזבךנו למעלה׳ שפלקבלים שברם בעולם הזה ונאבדים לעולם

הבא, אך נבדלים מהם הבדל גדול, והוא כי אותם שזכרנו שהם. . . . . . _ T ״ T . . f ״ . ״ V ״ * T : ־ I ־ T ־

הרשעים הגמורים, הנה כלה כל בח מעשיהם הטובים בשכר

שבעולם הזה ואינם מגיעים אל הנצחיות כלל, לאלו׳ הנה כבר

מעשיהם מגיעים אותם אל הנוחיות, ואפלו שיצטרך להם צרוף

נ?שי רב נלאד, הנה על בל פנים .יש להם חלק בהשארות הנצחי,

אלא שבלפני קלקול מעשיהם, אין פלצוותיהם פלגיעות אלא לתת


hombre puede alcanzar y en funcion del mismo decreto que aquellos que de acuerdo a sus actos alcancen por 10 menos este nivel basico, puedan incluirse en esa sociedad perfecta y se cuenten entre quienes permaneceran por la eternidad en dicha satisfaction. Sin embargo, aquellos que no alcancen ni siquiera este minimo nivel, seran desplazados totalmente y se eliminaran. Y los que se superen y alcancen un merito mayor, asimismo alcanzaran un estado superior en la citada sociedad.

La profunda planificacion divina determino, que el hombre sea el artifice absoluto de su propio bien, tanto en 10 general como en 10 particular. Esto siginifica, que no solo alcanzara el bien tras merecerlo con sus propios actos, sino aiin la minima recompensa que reciba respondera minuciosamente a su forma de actuar. Por 10 tanto, el nivel que alcance el hombre sera aquel que escoja personalmente. En esa sociedad perfecta existiran diferentes niveles, superiores, inferiores, grandes, pequenos, pero ningun nivel poseera otra causa para su estado que no sea la misma conducta humana, de manera que no existira critica posible.

8] De acuerdo a este principio, obtendras otro fundamento sumamente importante sobre la forma en que la conducta humana es juzgada la determination minuciosa de los efectos producidos por dichos actos asi como el nivel al que llevan a la persona dentro de la sociedad perfecta futura. Pues existen acciones las cuales de acuerdo a la rectitud y precision de la Suprema Justicia no son suficiente para brindarle a la persona una elevation en aquel periodo (del mundo futuro) sino son recompensadas en este mundo, y entonces esa persona permanecera en un estado inferior, entre los mas bajos de esa sociedad perfecta. Esto se asemeja en cierta forma a las personas arriba citadas, que reciben su recompensa en este mundo pero se eliminan del mundo futuro; sin embargo existe una gran diferencia entre ellos y es la siguiente: En aquellos que citamos mas arriba definidos como totalmente malvados, el beneficio de sus buenas acciones se limita a una recompensa en este mundo y no alcanzan para conducirlos a la eternidad. Empero el sujeto del que hablamos, sus acciones los conducen a la eternidad, y aunque requieren de una purification espiritual


להם עזם אותו החלק הקטן שאמרנו, ורבים מזכיותיהם שעמלוT\- V V \:t• • I V - - T V T ־ T V I T •T:- :־

בעולם הבא ולא בעולם הזה, כבר היו נמצאים האנשים ההם- T • T T : T - T T : T־ :T-:T • T T ־ T

. ם י מ ל ב במדרגה מן הגבוהות בקבוץ ה

ט. ואולם בכל מה שזכרנו עד הנה, הנה נתבאר ענין יסורי: ־ ״ T • ״ • : T ״ • : ־ • " T V ־־ T : T :

ת הרשעים, ובן הענשים הנפשיים, מצד א ש הצדיקים בעולם הזה ו. • י . . - - . T T . ן ... . T T I ־ V : ־ : ־ T : T י . . - ־ • -

מה של הכנה לגמול האמתי שלעתיד לבוא. אך טובת הצדיקיםי ־ ־ ־ 1 ־ ־ • T ־ T V V • • -: T : T ־ T ־ : V T

בעולם הזה נמשכת על דרך אחר, ונבארה לפנים בסיעתא דשמיא.• : • T : T-:T~ : • T - : T : • • ־ V V : • V - T T ־ I - . - V

וכל זה שבארנו, הוא כפי הקטב השני הכללי שזכרנו להכנה, אבלT V V T :־: - - ; T T -: - : - T V • T : - . . . - V I • :

עניניה כפי הקטב האישי הולכים מהלך שונה מכל זה, ונבארהו- - . . T V T ״T : v T: ־ • • T v r : •-:- v I T : .

עתה בפרק בפני עצמו בסיעתא דשמיא.T I V Y : T י : — : : - -:-• : - T ־


sumamente grande, de todas maneras poseen una portion en la eternidad de las almas, solo que debido a sus transgresiones sus buenas acciones no son suficientes sino para llevarlos a un estado inferior, como ya 10 explicamos. Y muchos de sus meritos son recompensados en este mundo, pues si 10 serfan en el mundo futuro ellos ocuparfan un sitial elevado entre las personas integras de la sociedad perfecta del futuro.

9] De acuerdo a todo lo desarrollado hasta ahora, podemos entender el sufrimiento de los justos y la prosperidad de los malvados en este mundo. Asimismo podemos comprender la forma en que los padecimientos espirituales se constituyen en la preparation digna para la verdadera recompensa en el mundo futuro. Sin embargo el bien de los hombres justos en este mundo involucra un concepto totalmente diferente, el cual ampliaremos mas adelante con la ayuda de Dios.

Todos 10 conceptos discutidos en este capitulo se refieren al segundo aspecto citado en la apertura del mismo, designado como la preparation del hombre para el objetivo final, que es el mundo venidero. Empero los conceptos que envuelven el aspecto individual difieren totalmente de todo esto y 10 desarrollaremos en el siguiente capitulo, con la ayuda de Dios.

דרך הי / ח״ב פ״ג 78

פרק שלישי

בהעזגחה האיעזית• T T T : ־ ־

א. הנה בבר הקדקלנו, שענלן העבודה שנבלסךה לאדם׳ תלוי במה

שנבראו בעולם ענלני ט1ב וענלני רע והושם האדם ביניהם ל?חר לו־

את הטוב. ואולם פרטי עניני הטוב רבים הם, ובז פרטי עניני הרע,T T ״ T : ״ ־ T I • ״ ־ ־ • ״ : ״ T I • ״ T : T :

בי הלא בל בלדה טובה בלבלל הטוב, והפך זה - בל בלדה רעה; דרך

משל: הגאות - אחד מעניני הרע, והענוה ־ מעניני הטוב; הרחמנותT ־ " ־ T ־ : T J ״ י T T ־ : T : T T ״ T : * ״ T V ־ •י T T

- בלענלני הטוב, והפכה האבץריות; הה?זת?קות והשבלחה בחלקו -

בלענלני הטוב, והנדבה - כלענלני הרע, וכן כל שאר פרטי הבלדות.

והנה שערה החכמה העליונה כל פרטי הענינים מזה המין -T : T T I V T T ״ T : * T י . ״ - . | I T " T ־ : י ״ ־ :

שראויים לבלצא ולפל א?שרותם בחק האנושיות לפי הת?לית

העקרי שזכרנו בקלקומו - ־ והבלציאה אותם ?בל בחינותיהם,

סבותיהם ובלסובביהם, וכל הבלתלוה להם, וחקקה אפשרותם באדם.

ואבלנם לשימצאו כל אלה הענעים, הצךבו בלצבים שונים בבני

האדם שכלם יהיו נסיון להם, במה שיתנו מקום לכל פרטי בחינות* : • י ד • : > T : * v T ־ : v T I T • : * T \ v T T T

הרע האלה, ומקום לאדם להתחזק כנגדם ולתפס בטובות, דרךI v v ־־ ; • : T : v : I ־ ״ : • : T T T I T V ״ T T T

בלשל: אם לא היו עשירים ועניים, לא הןה מקום לשיהלה האדם לא

בלרחם ולא אכזרי, אך עתה, הנה ינסה העשיר בעעזרו, אם יהאכזר

על העני הצריך לו, או אם ירחם עליו, וכן ינסה העני אם יקזתפק

בבלעט ויודה לד׳, או להפך. עוד יהיה העשר לעשיר נסיון, לךאות

אם לרום בו לבו, או אם ימשך בו אחר הבלי העולם ולעזב את

עבודת בוךאו יתברך, ואם עם כל עשרו יהלה ענו ונכנע, ומואס

בהבלי העולם ובוחר בתורה ועבודה, וכן כל כיוצא בזה.V T ״ T I •• : T —. ־ T ״ ־ T T ־ : ״ :


Capitulo 3

PROVIDENCIA INDIVIDUAL

1] Como ya 10 discutimos, la idea de la labor humana en este mundo depende de los conceptos del bien y el mal que fueron creados en el y entre los cuales fue colocado el hombre para que escoja el bien.

Los conceptos particulares del bien y el mal son extremadamente numerosos, pues cada virtud se incluye en el bien y 10 contrario se considera parte del mal. Por ejemplo: la soberbia es un rasgo negativo, en tanto que la humildad es una caracteristica positiva; la misericordia es una virtud, por otro lado la crueldad es maldad; la conformidad con 10 que se posee es parte de 10 bueno y 10 opuesto es un concepto malo y asi sucesivamente con los demas caracteres humanos.

La Suprema Inteligencia analizo cada uno de los distintos rasgos que pueden existir en la naturaleza humana, de acuerdo al proposito final mencionado mas arriba, y las creo con todos sus aspectos, sus causas y efectos y todo aquello que se involucre con ellos y decreto su existencia en la naturaleza intrinsica del hombre.

Sin embargo, para que estos rasgos existan se requieren de distintos estados en la vida de las personas, todos los cuales se constituiran en pruebas para el hombre, al permitir que estos rasgos negativos existan y asimismo permitirle al ser humano superarlos y escoger la virtud.

Por ejemplo: Si no existiesen pobres y ricos, no existiria la posibilidad de que el hombre sea piadoso 0 cruel, empero ahora, el rico probara por medio de su riqueza si sera indiferente ante la necesidad del indigente, o si aplicara su piedad. Asimismo sera probado el pobre si se conforma con 10 que posee y agradece a Dios, o actua a la inversa.

Otra prueba constituira la riqueza para el rico al demostrar si ella 10 convierte en soberbio o 10 arrastra tras los placeres mundanos, haciendole abandonar el servicio divino. Y si a pesar de su riqueza contimia siendo humilde, sumiso y rechaza la vanalidad y escoge la

דרך ה׳ / ח״ב פ״ג 80

י ש י ה בין א ל א ן ה ו י הנסי ע נ ת ע ה א נ ו י ל ע ה ה מ כ ח ה ה ק ל ם ח נ מ א וא צ מ נ ת; ו נאו י ו תו ראו ו ה הי ת צ ק ע מ ע רה ב ז , במו שג שי ו ן האנ מי

T T : T V : T T : ־ : ־ : I I71 • : I V : T I T V ״

, צר ת הי מ ח ל מ ב ד בנםיון ו ח י ק מ ל ם ח ד א י ה ש מבנ י א ש ו י ל א כ לv •• - I T • - T \ : I T • • T T T •• : • • T • T :

; א ו ה ה ש י מ ד בו כפ מ ע ך ל ה וצרי ז ם ה ל ו ע ו ב א ש מ ו ו ת ד ק א פ ו ה ו־ : ־ • T ־ T T T ־ I • T : V ־ ! \ : :

, ת מ א ו ב ר נתן ל ש א א ש מ נו יתברך כפי ה ת די ד מ ו ב י ש ע ויורנו מם ל כ ך ש ל מ י ה ד ב ע ה ב ה ז נ ה ק• ו ת הדקדו י ל כ ת , ב ו נותי ל בחי כ בה נ ה , ו ו ת ו ת מלכ ד ו ב ם ע ל ת ש ת ך ש ם צרי ל , ובין כ ו ת ע מ ש מ ם ל י ד מ ו על ו ב מ ל ת ש ם י ל ן כ ד שבי , ע ה ק מ ל ם ח ה ד מ ח ל א כ ק ל ל ח א מ ו הת מ ל ש ו ה י ל על ט ם מ ה ד מ ח ל א ה כ נ ה ם לו; ו י כ ר ט צ מ ם ה י ק ל ח ה

T T T \ V - T ־ : T ־ V T ״ • : • : T : • ־ T •1 - ־ :

. ך ל מ ו כן יגקגלהו ה ו בפקדת ת ל ע , וכפי ? ר נקלםר לו ש א א ו ה ק ה ל ח הו ר לנ ש פ אי א ו ו נ ת ג ש ה ד מ א ם מ ו נשגבי ה ודרכי ז ק ה ו ל ח ת ה ד ך מ א

T T : V ־ : " V - I : • T T ־ •TT-" : • T : - • I -

א י , ה ל כ ל ש כ ה מ ב ג ש נ , ה ה נ ו י ה העל מ כ ח ם ה , כי א הם י ד על מ ע לV ״ T * T T : • ־ T : V T T : T ־ • • V ־ ״ : - ־־ :

. תר שלם ו ן הי ם באפ ת ר ד א ם י ה ם ו ת ר ע ש

ת ו ל ש ל ת ש ה ם ב עתקי נ ם ו י כ ש מ ם נ ל ם כ ל ו ע ני ה י ב. להנה, בךזיות ענבמו ם בגשמלים, ו ת ו א י צ ד מ ם ע בדלי ם בנ ת ו א י צ מ ן לענלן, מ ן מענה - פרטי ל א ם ה י ע נ ע , בל ה ה ק א, פרק ה, הנ ל ח ל ב י ע ו ל כרנ שזם, ותם בנבדלי נ ש בחי ר ל ש י ח ת ו - מ כרנ ו שז מ ם כ ד א ל ה נסיונו ש

* T : * ־ T ־ I V ־ : ־ : ־ T V : T T T V : י

, ה ל ע מ י ל ת ב ת כ ל, במו ש ם בלתקון וקלקו ה ת השלך ב ו א י צ י לפי הת ו י מ ש ג ד ה ט ע ש פ ת ה ל א ו צ מ ה ים ונגזרים ל נ ם - נדו נם ש י וכפי ענ

. - " ־ - ־ : ־ : " T ״ : • T : * T T י ־ : T : ־ ־ :

ל פרטי ה יכנסו כ ז ק ה ו ל ח ל דין ה ל כ ב ד ש , ע ם ה ם ל י י ם הראו י ש י א ב T • ־ IT ־ V T ־ V • : ־ • I ־ • I ־ T : T : T • V ״

כפי , ו ה נ ו י ה העל מ כ ח ה ה פ י ק ש ם ה ל ל כ ע , ו הם תי ו ג ת למדר ו א י צ י הה ברור כפי ת להגון, ה ו א תר נ ו י ת ה ר א ז ם תג ת ו א י צ אפלתת מ

ם שהקדכלנו. י ר ק ע ה


Tora y el servicio a Dios, etc. Y distribuyo la Sabiduria Superior estos conceptos de prueba,

entre los distintos individuos del genero humanos, segun lo que determinara Su profunda comprension como adecuado y propicio. Por lo tanto, cada individuo posee una.vivencia particular en su batalla contra los instintos y esto consituye su proposito y responsabilidad en este mundo, por 10 que debe enfrentarlo segiin su propia constitucidn; y sus actos seran juzgados por el atributo de la Justicia Divina, de acuerdo a la responsabilidad particular que le fuera asignada realmente, con absoluta precision.

Es esto comparable a un reinado en el que cada uno de los servidores del rey cumple las ordenes que le fueron encomendadas.

Y entre todos deben complementar las labores del reino; para ello el rey distribuye la funciones de manera que entre todos complementen lo que se debe efectuar. Y de acuerdo al desempeiio de su labor sera la recompensa que reciban.

Empero la forma en que se efectua (el juicio de la conducta humana) esta mas alia de la comprension humana y no podemos entenderlo en su totalidad. Y solo la Inteligencia Superior, pudo establecer y estructurar estas cosas de la forma mas perfecta posible.

2] Como ya lo hemos visto anteriormente, cap. 1 sec. 5, todas las cosas de este mundo fisico son derivadas y transmitidas de un concepto a otro, nivel por nivel, desde su esencia en el piano trascendental superior hacia el universo fisico.

Los detalles del desaffo personal de cada individuo poseen su raiz en el mundo superior, conforme a los conceptos de perfeccion e inteligencia que desarrollaramos mas arriba. Y de acuerdo a su estado alii, es juzgada y determinada la forma en que se introduciran en el individuo apropiado en este mundo. Esta distribution esta determinada, por lo tanto, por todos los detalles y niveles espirituales de los individuos. Todo este sistema fue analizado por la Sabiduria Superior, la cual de acuerdo a la verdadera naturaleza de la existencia determind lo mas apropiado y efectivo; y todo esto est£ claro segun los principios que ya adelan tamos.

דרך ה״ / ח״ב פ״ג 82

ה נ י י ה ו ת תי ה וצרו ז ם ה ל ו ע ת ה ו ח ל צ ה ה, ש ש הז ר ש א לפי ה צ מ ג. נT T : V* ; T V ־ T T T : *־ V V *־ V ־ י ־T t :

ה נ ו י ל ע ה ה מ כ ח ה ה ר ע ש י הנסיון, ש ק ל ח ק מ ל ח ם ב ד א ה בם ה ס נ י ש ל. א ו ה ש ה י א ת ל ו א תו נ ו הי

T T V ־ !

ט פ ש מ ל פי דךבי ה ת להם, ע א צ מ ת נ ר ח ה א ב ד ס ו ם ע נ מ א . ו דה ש ע ת מ ד ל ו ת מ ן יוזברך, ש ו י ט העל פ ו ש ה גזר ה נ א, בי ה הו , ו ל מו הג ו, ו ת ת שלמו ג ש ו ה ל ל ק ה ו יתברך ל נ , יהלה העץרו ממ ו ם עצמ ד א האל א, די ישמר״ (שמו ׳ ״רגלי חסי אמר ן שנ מ ע , ב ם י ל ו כלן המכשו ל צ נ ה ו, ד ח א א צ מ ת .יש, כי י ו ג ר ה כלדךגות מד ם בז ג דאי ש ם ו ל ו א ב, ט). ול ו ד ותר ג , שלעץרהו עזר י ה ש ו שבבר ע ן בפי מעשי ת ן ת י ת הד ר ו ש שר י לעז ת רב; ואחר, שיהלה ראו ו ת קל ו מ ל ש ת ה ג ש ו ה יקל עלי וא ל י ש ן ידזלה ראו ל. ובן בהפך, בבר יכלצא כלי, שבפי הדי תר גדו ו היר ח א ; ו ת ו מ ל ש ת ה ג ש ו ה ה עלי ש ק א י ך ל ?עזרוהו כלן השבלים, אל ועבלל רב ו ד יצטרך לו חזק ג ם, ו בי שבלשפטו לצא שלרבו לו העבול דרכי ו כ י ןמו ^פנ ע גמור, שיסן ש ר א ה ו ה ר ש ח א ד שלשיגני; ו עם רבים ה פרטי פרטי ל א ם ה י ל הדבר ב . ויש ב ה ברעתו ח ד י ן ו ו התק

T : ״ T I V ־* T ־ T T : ״ T T : V T ־ I < <

ת ו ח ל צ ו ה י רו על עז , ו ם ד א ר שיץכה ה ש פ א ה נקלצא ש נ ה ?לאד. ות ו א ג ו השי קל ל ה נ חי ן י ע מ , ל דתו עו בעבו ה, לסי ם הז ל ו ע ב, ו דדה נגזר עלי ר שי ש פ א ו לו עבובים; ו א צ מ א י ל ת הכלבקש ו ו מ ל ש הקו בינו ובין ו תפסי ה לפני מ ו ח ת שלעקלדו ב צרו ם ו י ד ס פ בפי כלעשיו, הת הבלחצה ע א ק ב ח ל ר יותר ל ל ו מ ו יותר ע צטרך ל ד שי , ע ת ו מ ל ש הל ל כ ו ע ת ו מ ל ת ש ג א ת משי ו י ה ו ל תי ו ל טךד ם ב א ולהתאבלץ ע י ה ה

ו י ח לפנ ת פ , ל ת ו ח ל צ ו ה ר שיגזרו עלי ש פ , א ע ש ר ה ל ך ז הפ פנים. ו• T I: : T T ־ T T : : \ V T : V T T T V I V ״ : T ־


3] De acuerdo a estos principios, toda la prosperidad o el sufrimiento de este mundo existen como una prueba para el ser humano; y la naturaleza de este particular desafio es aquella que determinara la Inteligencia Superior como la mas adecuada para cada individuo.

4] Sin embargo, existe otra razon para todo 10 que acontece con cada individuo en el mundo, basada en los atributos de la justicia y la recompensa. Decreto el Juez Supremo que la ptopia conducta del hombre genere la ayuda que llega de Dios para alcanzar la perfeccion y evitar los tropiezos, como esta dicho: "[Dios] guarda el camino de sus devotos" (Samuel 1-2,9). Pero tambien en este caso existen distintos niveles; pues hay algunos a quienes el atributo de la justicia, en funcion de los actos que ya realizo, determina que reciba de El Creador una ayuda pequena. Otros, a quienes su juicio determina que Dios los ayude en forma mas intensa y les facilite alcanzar la perfeccion. Otros individuos se hacen merecedores de una ayuda aun mayor. Todo esto es asimismo aplicable para el caso opuesto. Pues hallaremos quien, de acuerdo a su merecimiento no sera digno de ser ayudado de los cielos, empero no se le dificultara el logro de la perfeccion. A otras personas su juicio personal les determina un incremento de obstaculos en el camino hacia la perfeccion, por lo que requerira de un gran esfuerzo para conseguirla. Otros, son absolutamente malvados y ante ellos se cierran todos los accesos a la perfeccion y los desplaza su maldad.

Existen en todos estos conceptos numerosos detalles. Algunos individuos, por ejemplo, ameritan que se decrete sobre

ellos prosperidad en este mundo, para ayudarlo en su servicio a Dios y asi facilitarle alcanzar la perfeccion buscada sin que se le presenten impedimentos. En otros casos, se decretan sobre el individuo, conforme a su conducta, perdidas y sufrimientos los cuales se presentaran ante el como una muralla que lo alejara de la perfeccidn, de manera que necesitara de grandes esfuerzos para derribar dicha muralla y para superar todas las dificultades que lo alejan de la perfeccion.

Lo contrario ocurre con el malvado, a quien posiblemente se le

דדך ה׳ / ח״ב פ״ג 84

ן ו מ ת ו ע א נ מ ת, ל ו צרו י גזרו על ר שי ש פ א ה בו, ו ח ד י ן ש ו ד ב א ח ה ת פ1 ־ ־ : T T ״ T : T * V T : V : V T ״ V I ־ ־ : T ־־ V

ן ו י ל ג הע י ה נ מ ע ה ד י ש ה יקרה, כ ז , ו ת ו ש ע ו ל ת ע ד ה ב י ה ע ש ש ר ה| : V T ־ : ־ ־ ־ •¥ : V ״ ־ V ־ : ־ : : V T ־ T T V : ״ : ״

ד ו ה ד י ה ה ש א מ ו ה ; ו ם מה ע ט ה מ ש ע י ע ש ש ר ו ה ת ו א י ל ן ראו י א ש V "־ • V T : T ־ V ״ V T ־ ־ ־ T : ־ T T T V ״

, ט). מ ם ק י ל ה ת ) ״ ק פ ת ־ ל ממו א ע ז ש י ר י ן ד׳ מאו ת ת ־ ל א זפלל: ״ מוו ת מ כ ח ה ב ל א ם ה י נ י ל הענ ה כ ש ו ו ע מ א יתברך ש ו ה ה נ ם ה נ מ א ו

I ־ T : T : V •• T • T : • T T V : T :t : • •• • T :

, ו ו שזכרנ מ ל בריותיו כ ל ת כ ב ו ט י ל ו ה שרא ל בפי מ ב , ה ה א ל פ נ ה: - T V : T • ־ : T : ־ : V ־ ־ T ־ : T : • -

י ש - כ . פרו ת מ א ם ב ה ה ש , בפי מ הם י ל מצב כ ת ב ו י ת הבר ן א א ד ו ה וי מ , ל ו ת ד ו ל מעב ש ר ת מ ח ו ו ך ב ה צ מ א ב ו ה ה מי ש מ ו ו ד נ ה אי נ הנם ה, די הנ ת חקו; ו א לשלים א ל ו ו צ ח ל ק ונקזרד ב ח ד ב ה צ מ א ב ו ה שג ג ם שו , א ת מ א א ב ו ה ה ש ד בפי מ ח ל א א יודן ב ל ה, א א להלה שו לדע ו ו י מ א יתברך ש ו ה ל בךצונו; ו ע ו ס לאם פ ו ם אנ ם מזיר, א א ו

. ם ת מ א ם ל ת ו דן א , ו ת ו ב ש ח מ ה ם ו י ש ע מ ם, ה ל הדברי ת כ ת מ אT • - : - T I T : T : ־ ־ T . : . . . - - _ . T - • - :

י ד - בענלן חיסורים. כ ח ף א ד ענ ו ה לצא ע ז ש ה ר ש ה. לאולם מן הל שקו ו בינוני ו ם, א דו חטאי ק, ובי ם צדי ד ה א י ה י ר ש ש פ ד א ו ע

I T ־ T ־ ״ ־ : : T : I • ־ T T V : ־ V T : V

ז ללסרוהו ה א נ ה , ו ה ב ו ש ח הו ל ךרו עו ו שי ה עלי ר ז ג ו לתךזלה ה במעשין . לאמנם אי ו ל לבל ליפעזפש במעשי , בדי שלשים א ם י מ ש מן הם ת י ל כ ת , ש ה ל ע מ ו ל כרנ ה שז ר פ כ ן יסורי ה י ה ממ ל א חיסורים ה

T ־ : ־ V T : ־ : : " T V T T — — - I • • V - T " • ־

ה הם, ר ע ה יסורי ה ל ל יסורים א ב , א ה ת בעללם הז ו נ ו ו ק הע ר מ לי T ״ T V ״ • • T־V" : V - T T ־ : T « " T :

ר ד ע ה א ב ל ם א י ש נ ע א נבראו ה ם ל ל ו , כי א ה ב ו ש ת ב ל ל ר ה י ע ה ל- : V : T V • T T : T : I • T • T : • - ־ T :

, ם ד א א ה ט ח א י ל א ש ו , ה ו יתברך שמו י ה לפנ צ ר נ ל ה ב , א ה ב ו ש ת הT- • .l T־TTT T W V V : l - T : • T T : V :


decretan Sxitos los cuales abren ante el los portones de la perdici6n; asimismo es posible que le decreten sufrimientos, con el fin de impedirle llevar a cabo la malda que deseaba realizar. Y esto ocurrira cuando entienda el Supremo Conocedor que aquella maldad no deba realizarse por algun motivo especifico; a esto se referia el rey David en su plegaria: "No concedas, oh Dios, los anhelos del malvado, suspensamientos no otorgues" (Salmos 140, 9).

Empero Dios, Bendito Sea, desarrolla toda esta actividad con Su infinita inteligencia y en funcion de lo que es beneficioso para sus criaturas, como ya 10 citaramos, juzgando a estas en todas las situaciones en su verdadera dimension.

Esto significa, que no es similar la situacion de la persona que se halla en la abundancia y descuida el servicio a Dios, a la de aquel que atraviesa un estado de apremio y debido a su dificultad no cumple con su obligation; el juicio de estas personas no sera identico sino que se juzgara a cada uno de acuerdo a su situacion real, si actuo en forma involuntaria o premeditadamente, si 10 hizo forzado o por propia voluntad.

Y Dios, Bendito Sea, conoce la realidad de cada ser, en sus acciones y pensamientos y los juzga segiin esta verdad.

5] Sin embargo, existe otro aspecto involucrado en el concepto general del sufrimiento.

El hombre puede ser considerado piadoso, empero haber cometido ciertas transgresiones o tratarse de una persona intermedia, sobre la que decretan ciertos sufrimientos a fin de que examine su accionar y motivarlo al arrepentimiento.

Empero estos sufrimientos, no pertenecen a la categorfa antes mencionada cuya finalidad es expiar las transgresiones humanas y purificar al individuo en este mundo. Estos sufrimientos de los que hablamos, tienen por objeto motivar al hombre y llevarlo al arrepentimiento.

Pues los sufrimientos fueron creados para el caso en que el hombre no asume su Teshuba (arrepentimiento), ya que lo deseable ante el Todopoderoso es que el hombre no peque y en caso de que cometa una transgresion se arrepienta. De no existir tal


ל ע ם, ו צטרף בענשי , י אבד א י ל א שב, בדי ש ם ל א א ישוב, ו ט ח ם י א ו• I-T1I ־ T T S : - V ־ - : T ־ : •T T V : V :

ז , א ם בהם ד א רר ה תעו א י ם ל א , ו ה ר ע ה ה יסורים ל ל ח או ת בו בן יT ¥ T T T T ־ * :״ י : T I: • • T • : T T T ״

ר ס ו מ ם ל נ : ״ליגל אז א הו י ר אל מ ה א יתלסר ביסודי הפלרוק, לעל ענלן זב לי, י). ו ״(אי ׳ ן ן מאו ר בי־ישובו מ א י ו

י לניחוחו שיהלה ת ד מ ל נתן לפלךשיע, ע ו ב ע שג ד ת ו. וצריך שא ה ל נ ל ה ו ב ג ו ה ת ו א , ובשלגיע ל ה ע ר רתו ה לך בבחי הו בלךשיע וו נ י ו חכמ א ר ה ה ש א מ ו ה , ו ה מ ד א ל פני ה ע ד מ מ ש י ל ו ל ו ב ו ל נ ימתית ו א ל מ ב ב: ״ ר הכתו מ א ה ש מ ״ (סימה מ) ו ה א ס י ה ה ״מלו כ ר ב זכרונם ל

: • ־ T ־ T T 1 ־ : •:T!TT • ־ ־

לך י ח ו ר שלצלי ש פ א א ו ה ד הזבלן ה ה ע נ ה . ו ( ב , כ ב כ ו י א ) ״ ו ש9קל לצר לה א מ ו ה / ו ן ו ח האבד ת ח לו פ ח פ א ל ו ה ו לבלעלח* ש בךנ ם שז ע ט כלן ה. א לח) מ ו י ) ״ ו ן ל א - פותחי מ ט א ל ב ה נם לברכה: ״ ו זכרו נ י ו חכמ ר מ א ש

| . . T ־ T T ! " T : ״ ״ ־ T ־ : : T V

ז לחךה ה א נ ה יאבד, ו ן ו ו ד ב א ע ל י ג ל, בבר ה ו הגבו ת ו א ך כשלגיע ל אד בה. מ ש י ה ש א ו ו ש י ל על פ ת ף ד׳ ו א

T : \ זד T T T ״ : I -

ם י ט ר פ ה ל פרט מ כ ה ב נ ו י ל ע ה ה ח ג ש ה ה ה נ ה , ש ת ע ד ך ל ד צרי ו ז. עT : ־ ~ T : T : T : V T T T : - T ־ • T ־ ־ V ־ ־־ -

ר בו בלן הקודבלים ומן הקלאחףים, לסלף דבר ש ק נ ל ה ל ב ת ע ח ג ש מה ל מ , בלצד ב ל כלו ל כ ל ה ל ב ל $ךט ע ת ב ח ג ש ה בלשגחת ב. ובלבלה ל ל כ ל ה ק לבנלנו ש ל ל ח ם ב ם ע י ק ל ח ל ה שבלתלחסים בו מ ד ק ה ש מ ו ובלצבו ב ת א מךרג ו , ה ם שי ש מהאי י ל א ו ש נ שלשקף בדיל ר 5 ח א , ו ה ו ?ני הח^ך ר, א ו בני העי ר, א ו בני הדו נ , דהי לו, ה ל ע מ ו ל ה ובנסי/ץ שזכרנ ד ו ב ע ק ב ל ח ו ה י , יגזר על ה ל א ת ה ו פ ק ש ה ה

T : - : : ־ T T I T ־ ־ T ־־: T I V ־ ״ T T ־־ T י V " T I T : - ־

ו רק ה ז ה ש א ו ך ר נ ואולם ה ו יתברך״ ( י ד לפנ ב ע א ל ש מ ולתן לו הק ל ח ו ה י ה שאבלרתי שלגזר על , להוא מ ה ם הז ל ו ע ל ה ן ש י בענלן הד


arrepentimiento y para evitar la perdicion del hombre,. Dios instituyo los sufrimientos con el fin de purificar al ser humano. Por ello, se presentan en principio los sufrimientos como un llamado de atencion y en caso de que el hombre no reaccione con ellos, entonces recibira los sufrimientos destinados a purificarlo; a esto se refiere Eliahu en su relato: " [Dios] abre sus oidos (del hombre) a la disciplina y los induce a arrepentirse de sus pecados " (Job 36,10).

6} Es necesario saber que existe un limite para el mal que al hombre le esta permitido realizar en su libre albedrio; y al llegar a dicho limite ya no le aguardaran y se exterminara de la faz de de la tierra. A esto se refirieron Nuestros Sabios con la expresion: "La medida se ha colmado " (Talmud Sota 9); asimismo 10 expresa el vers: "Al colmarse la medida el es aplastado "(Job 20,22).

Y hasta ese momento el hombre puede continuar prosperando debido al motivo arriba citado: le abren las puertas de la perdicion. Y a esto se refirieron N.S. al decir: "Quien decide impurificarse, abren las puertas ante el" ( Tal. Yoma 38). Llegar al citado limite significa la perdicion y por lo tanto el exterminio, pues entonces enfurece a Dios quien envia sobre el la catastrofe que 10 aniquilara.

7] Es asimismo necesario saber que la Divina Providencia supervisa cada detalle asociado con la historia personal de cada individuo, desde los anteriores hasta los posteriores; y finalmente controla en forma minuciosa a la sociedad toda, analizando todos los detalles que se interrelacionan en la estructura de la misma.

Cuando un individuo es juzgado, la Providencia toma en cuenta su estado y nivel con respecto a lo que 10 precedio, o sea sus padres; su continuidad, 10 que significa sus hijos, y todo aquello que se relaciona con el individuo, como las personas de su generation, su ciudad, su sociedad. Y tras todo este analisis se decretara sobre el el servicio que se le asigna, asi como el desafio particular en la vida y la responsabilidad especifica que le compete en el servicio a Dios.

[Es importante comprender, que todo 10 antedicho es valido en relation al juicio en este mundo. A esto me referi al hablar del servicio divino que se le asigna al hombre, o sea la situacion en la que se hallara en este mundo, de acuerdo a la cual se determinara


ו המיצב ת ו י א , שבפ ה ז ם ה ל ו ע א ב צ מ ב י צ ה מ ז י ו בא נ , דהי ה ד ו בעבT ־ ־ ־ : V V ־ T T ־־ T • T ־ V -• : : ־ : T ־ : T

י פ א ל ל ן א ם נדו ד ן א א אי ב ם ה ל ו ע ך ל , א ו י א שעל ש מ דדה ה ך י כא ש י ־ א ר הנביא: ״בן ל מ א ה ש א מ ו ה ה בו, ו ד ו י ב ש צ מ , בפי ה ו מעשיו ק ל ס פ ת ם ש ך ם יץבה א ה א נ ״ (יחזקאל יח, o) וזה, כי ה ב א ן ה בעום ענין ה י ל ש ע ד ח ת א י לדו עשירים/ לאם ל ו ה בניו י נ ה ועשר, ה ל ד גר ש ע ע ה י ג א ה ל / נבלצא ש , (יכן להפך דלה י ג בעל ם ו רי ו עשי - יהים ל ו א . ו ת ו ב א ם ה ת ו תם בני א ו י ד ה צ א מ ל ם א י ם הבנ ת ו א א ל ו ה הו נ ם שמ ה דברי ש מ ח ה ו ב י כה לבנ ו ם ז ד א ה , ש א ו ך ה ן כ י נ ת הע ת מ א

T V * T : T ־ ־ T T : V T T T V I T I : ־ : T I * T ־ * ־ :

ת ו ד הי צ בה, מ ם בטו ד לד א ו ר שי ש פ בבר א ; ו ו זברונם לברכה נ י חכמ־ ".* ־ T ״ י : T I V T : T T : * T ־.* י T ־* T : T T י :

ה ב ו ו ט ע ל י ג ו ת ד זבות אבי צ מ ו בבר •לחזק בה, לאפשר גם בן ש אביו ה א ל צ ק ה ס פ ת ר ש ש פ , א ו להפך; ובלצד אחר ם, א י מנ בזבלן כלן הזו ת ר ב ו ח ת כלבלנו; וכן בלצד קלקומו א א צ ד ל י ת ע ל זרע ש ה לו, ע ב ו ט

. ו ה ורעותי ז ם ה ל ו ה כלטובות ע ע ו ר ה א ב ו ו ט י ק על ס פ ת ר ש ש פ א

י י חלק נ ש ר נבלשך מ ח ד ענןן א ו ל זה, .יש ע ח. ואבלנם כללבד כה פ י ק ש ה ה נ , להוא, בי ה ת י ל הכל ת ו י י ש י א , ה ו ה שזכרנ ג ה נ ה הן ן המי , לתקו א צ מ י י ש ה ראו י ה ה ש ל בל מ ה ע נ ו י ל ע ה ה מ כ ח הI • ־ I I • ־ T : V T T : T ־ T ־ T • V T T T V ״ :

ן ה עני י ה ה ש ת א ר , ו ה ל ע מ ו ל כרנ ם שז י מ ל ש ץ ה ו קבו נ מ ה מ ש ע י ש:T : T: ־IT : * T T V T ־ : : ־ • V • V T — V1| . . . . - T V

ב להם; טי להי ם ו ת צ ק ל ל י ע ו ה ם ?לאד, שיהלה בבח קצתם, ל ה ת ל ו א נל ו א מ צ ו ע ל , שרק כלי שלגיע בבח ש ט הדבר ל ח א י ל פרוש - שא גם כלי ל , א ם הבא ל ו ע ץ בני ה ה בלן הנכלנים בקבו י ה , י ת ו מ ל ש הת ו נ ה ובל ל כאי כלמנו, י , ז ו באחר ת ו ל ת ה ב ו בלעשיו, ש ה ו ע י ר ע ב ב ש, ה נ ו ת ח א שיךדה בבלךרגה ת ל , א א ו ה ל ה ל כ ה יכנס ב נ , ה ת ו מ ל ש בי מר ת לג ו מ ל ש ה בלן ה ח ד א י ל ה בחברו; ונבלצא ש ל ת נ ת ה ג ר ד א מ י ה שא בלצד ל ו ו מ צ א בלצד ע ת בו ל ו נ ה י ל ה ראו הי א י ל א כלי ש ל אותר ה כלרבה, וירבו י ל צ ה ה ה ל ידי ז , ונבלצאת ע ו בזולתו ת ו ל ת התר ו ו הי ו יהי ל א י ש דא ם, ו ם ובלהנים לאחרי י נ ה ם הנ ל ו א ם. ו י הנ הנת בם להיו ו ל ת ם ל בי , והצרי ם , להם יחיו הראשי א ו ה ץ ה {דולים בקבו

. ם ה ם ל כי ם וצרי ה ם ל י ד ב ע ש מV T - : V T • T : \ :


su responsabilidad. Empero en el mundo venidero, el hombre es juzgado exclusivamente de acuerdo a su acciones; a esto se refirio el profeta al decir: "El hijo no cargard el pecado de su padre..." (Ezequiel 18,20)].

Esto significa, por ejemplo, que en caso de haberse decretado sobre la persona magnificencia y riqueza, su hijos naceran ricos y a menos que esta situacion se altere su hijos permaneceran ricos y destacados; y lo mismo ocurrira en caso contrario. Observamos que la riqueza les llego a estos hijos debido a su padre.

En este sentido, la verdad es que los hijos heredan de los padres cinco cosas ya ennumeradas por N.S. (Tal. Eduyot 2,9). Y es posible que el hombre nazca bajo un buen designio debido a ser hijo de determinado padre, asi como posiblemente amerite ciertos beneficios en alguna epoca de su vida, heredado esto de su padre. Por otro lado, es posible que se le decrete una salvation o beneficio en merito a la descendencia que en un futuro engendrara. Asimismo en funcion del lugar o la sociedad en la que se halla inserto es probable que decreten sobre el, el bien o el mal en este mundo.

8] A l margen de esto, existe otro concepto derivado del aspecto individual y del colectivo de la providencia divina que citaramos mas arriba.

Cuando la Suprema Inteligencia considero todo 10 que deberia exisir para que la raza humana alcance la perfeccion y por ende constituya la comunidad perfecta mas arriba citada,decidio como sumamente apropiado depositar en ciertos individuos el potencial de ayudar a otros y servirlos.

Significa esto, que no es determinante que solo aquellos que alcancen por merito propio la perfeccion se cuenten entre los integrantes del mundo futuro, sino aun aquellos cuya dependencia de alguien con mayores meritos los Ueve a tal nivel puedan disfrutar del mismo, empero, por supuesto, se hallara en un nivel inferior que es el que corresponde a quien llega por merito ajeno.

Por lo tanto, no sera totalmente desplazado de la salvation sino aquel que no sea digno de gozar del mundo futuro, ni por merito propio ni por su dependencia de alguien superior, por lo que es

דרך הי / ח״ב פ״ג 90

ם י ש י א ת ה ה כלומחלה א ר ש ה, ק ל הז ו ד ג ן ה ם לתקו י שיהלה מקו כד וו נ י כרו חכמ ה לזה״ שז ם ז ל ערבי א ך ש ם זה, לזה ע3לן ״כל י ה ע זם כלתקשךים י א צ מ ה נ ל ידי ז ה ע נ , כי ה ת לט) ה (שבועו כ ר ב נם ל כרו ןד י מ ה ת ב ו ה ט ד ה מ נ ה . ו ו מ צ ע ש ל י ם א א נפרדי ל ם ו ת צ ק ם ב ת צ ק

* T T T : :י ־־ T I י : • T T:TT• 1:

ל זה ה ע לו ז עי ו ל שבן שי , כ ה בחטא ל ז ה ע ם נןנפסים ז א בלךבה/ ו בזכות.

ק, ש צדי י א ת ויסורים ל סדר שלגיעו צרו ה נ ש ז ר ל פי ש ם/ ע אמנ וה ב ה א ל ב ב ק א ל ו ק ה י ד צ ב ה ו ה מחי נ ה ת דורו. ו ר פ כ ה ל ה ז הי י וה ב ה א ל ב ב ק ו שהלה מ מ ת דורו, כ ל ע ו ת ו ל ו ל דמנ ז סורים שי חירו ו ב לד טי ה מי ז ה ה ש ע מ ב , ו ו ד עצמ צ ם לו מ י י ו ראו י ה סורים ש חים י ש א ר ה בלן ה ש ע נ י גדול, ש ו ו בלךנעלה על מ ץ א ע ו ה , ו ו ש?לבפר עלי

. ו כמו שזכךנ א ו ב ם ה ל ו ע ץ בני ה בקבוו ת ל ע מ ה ב בו ותר ג , י ן אחר ד מי ו א ע צ מ ו י מ צ ג ע ו ה הס ז ם מ ל ו א ו

T ־ : ־ : - T *־ ״ ־ I י - T ־ : V ־ ־ : T ־

ה ק ל י א ש ו ו ה בךנ ה שז ; וזה, בי מ ו ה שזכרנ , בי מ ה ; ה ו בלאותל שזכרנל ב0*ד וקרובים לכללה דו ש ג נ ע ים ל י ו ראו י ל בני דורו שה ק ע י ד צ הל י ע מו ה ו ז ם ה ל ו ע ם ובלצילם ב ה י ל א ביסוךיו בלכפר ע ו ה , ו ן ו ו לאבד אם י ד ם לחסי י תנ ו ד יםירים שנ ו ; אבלנם לש ע א ב ם ה ל ו ע ם גם ל ה לך י ר לבלה שצר ז הם לע / ו ם מ צ ע לים הפלשלמים בבר ב תר {דו ו י הפרוש ת. ו א העזלמו ו ה ף ש ל הסו ה שלגיעו א ג ה נ ה לי ה ו ל גלג ל כ לם ל ו ע ת ה ג ה נ ה ן שהקזדר ל ו ש א ר ר ה ד ס ד ה צ ה מ נ הענלן/ כי הל כ א ו ו ע ה י ג ת צער, לשי צ סבל ק ם שי ד א ך ל ה צרי י , כבר ה ו וגלגולי

T T T ־־־־•־.•: : T T : T-•V T T T l: :I I : • :

ם ל ע ה משך מ נ ד ו ל י ת ה מ י ה ה ש א מ ו ה ; ו ת ו מ ל ש ל ה ו א מ ם ע ל ו ע ה. - . ״ . | T . . . ־ ״ : T T V ־ : - : ־ V * T T

ל ו ש ב צ ד בליםודות ענלני מ ח א ם ל ש ו ה תברך להסתר פניו, ש רו י אום ל ו ע ם ב י ל ו י שרבו הקלק ן אחר ל שכ כ ; ו ה ל ע מ ו ל כרנ ו שז מ ם כ ד א

V- - •1:1T T • •• ־ : - I - V T : T : ־ T V : T T ־ : :

ה ב ר ת ה נ נ ו בו, ה ש ע נ ם לעצובלים ש לי דו ם ג י א ט ל ח ם ע י א ט בלצד חל ורע, פ ב ש צ מ ם ובריותיו ב ל ו ע א ה צ מ נ , ו ב ם הטו ל ע נ ר ו ת ס ה ותר ה י

T T T T T ־ : T ־ : T T T : ־ ־ ־ : : v ״ : ־ : י ? - ~

ה א ל פ נ ו ה ת מ כ ל ח ג ל ג ת ם ש לי ו די גלג ל י ע ים ש ל פנ ל כ ך ע צרי וT T : ־ T ־ : T ־ ־ : ־ : V ״ : • " J • V ״ T T ־ I • T :

ו קבל , שי א ם הו לי ו לג ל ג ל יוקון; ובלעקךם ש ם א י ר ב ד ם לגיעו ה ל ו ע בסת; ן מפי י ת הד ד א מ צ מ ת ד ש ם ע ת ע ש י ר ד ם כ שי ם ענ ד א בני ה

I •:TTT: •TT-: -:TT ־ ? • ד - :\TT•-־ -


mayor la cantidad de individuos que de alguna forma u otra acceden a la salvation.

Empero aquellos que alcanzaron un nivel superior y ayudan a otros a que tambien 10 alcancen, seguro que se contaran entre los mas encumbrados en la sociedad futura y seran los lideres, y aquellos que necesitaron su apoyo estaran sometidos y dependientes de ellos.

Para que todo esto sea posible, [la Suprema Sabiduria] interrelation© a los individuos entre si, como lo expresaran N.S: "Todo israel es responsable uno por el otro" (Tal. Shebuot 39). Como resultado de esto, cada individuo se relaciona con su prqjimo y no es visto por separado. Y teniendo en cuenta que el atributo de Bondad divina es de continuo mas poderoso, si por los pecados de uno pagan otros, cuanto mas aun se beneficiaran por medio de los meritos personales.

Como resultado de este principio es que se estipula que al hombre recto 10 afecten sufrimientos y angustias, los cuales se constituyen en expiation por su generation.

Y es una obligation del hombre recto aceptar con amor los sufrimientos que se le presenten ya que son un beneficio para su generation, asi como recibiria con amor aquellos sufrimientos que hubiese merecido recibir por sus propios errores; y de esta manera beneficia a su generation expiando por ella y el mismo se eleva enormemente pues se convierte en lider del mundo venidero.

Sin embargo, esta misma categoria involucra otro nivel, mas elevado que el que citaramos anteriormente.

Hablamos del Tzadik (hombre justo) que asume el castigo de su generation, quienes se hicieron pasibles de un gran castigo y se hallan cercanos al exterminio, empero el, con su sufrimiento expia por ellos y los libra en este mundo y los beneficia en el mundo por venir.

Pero existe otro tipo de sufrimiento, que es el que reciben los hombres mas piadosos, que han alcanzado la perfeccion personal, Estan dirigidos estos sufrimientos a brindar la ayuda necesaria para que se cumpla el desarrollo del genero humano destinado a llevarlo a la perfeccion final. Esto significa, que de acuerdo al orden estructurado desde el comienzo para la conduction del mundo y su

, / ח״ב פ״ג 92 דרך ה

ה ב ר ת ה נ נ ו בו, ה ש ע נ ם ש מי עצו ם ו לי ם גדו י א ט ל ח ם ע י א ט ד ח צ מל ורע, פ ב ש צ מ ם ובריותיו ב ל ו ע א ה צ מ נ ב, ו ם הטו ל ע נ ר ו ת ס ה ותר ה יה א ל פ נ ו ה ת מ כ ל ח ג ל ג ת לים ש ו ל לדי גלג ע ל פנים ש ל כ ך ע וצריו קבל , שי א ו ם ה לי ו ל גלג ם ש ך ק ע מ ל תקון; ו ם א י ם לגיעו הדבר ל ו ע בסת; ן מפי י ת הד ד א מ צ מ ת ד ש ם ע ת ע ש ם בדי ר שי ם ענ ד א בני ה

V V ־־. : I • ״ • ־ ־ T ־ V ־ T T : • ״ : ״ I T ! T T T ״ :

ד ע ן ב וכלו לתק ם י בי החשו ם ו י מ ל ש ה א ש ו ן ברוך ה ו ד א ר ה ד ם ס ל ו א ול ל כ ה ב ע ג ת פ ח ן ת י ת הד ד ם מ ה , לת?גע ב ו כמו שזבךנ ם ו י ר ח א

. ם ל ו ע הT T

ם סרי ם מתי ה ש ב ו ים לטו י ם וראו י מ ל ם ש מ צ ע ם ב ה ם כיון ש נ מ א וט בהם, בבבלרבה ע מ ן ב י י שתתפלס בלדת הד א ד ם, ו ר אחרי רק בעבובחם תם נוסף ו כו ה ז ל ידי ז ע א ש ל ד א ו א ע ל ם עצבנם; ו טאי בחום; והלנו - תו האחרי ו ר ע ש ת א ן א ק ת ם ל לי כו ן שי ל שכ כ בלוזחזק, וה ל מ א גם לענלן כ ל י דורם, א ה שבבנ מ ו ל תקנ א די שי כי לה ל א דאי ש בו . ו ה ת ד ע ע ם ו י א ט ו בו ח , בלאז נהי ם ל ו ע קלקל ה נ ן שנתר קרובים ו הי ם ו י נ י הראשו ש א י בן בקבוץ השלבלים ר חר ו א הי י

. תברך שמו ו י י אל

ל ד ע ו ד הבלעזפט, בלוזבאר ע ל צ ה ע ת ד ע ו ע כרנ ה שז ל ז , ב ה הנ ט. ו, ה . בי הנ ל י ו לע כרנ ?מו שז ד הבלציאות כפי אכלתת קזדריו ו צרמת ו ג לם, ו בעו ם ו ד א א ובלתעצמת בבני ה מ ה ז ם בלתרבית ה י א ט ח בק ר מ ת , ובפי ה ם ל ע ל ה ם ע ל ע ם ה ל ע ת י םתר ו ו שי מ ו לךנברך ש ר לאוו מ תברך ש רו י ת בלבלנה, כן חוזר או ו ר הברי ה ט ה ת ו א ז א ה מ ה ז הא בין מ ה ז ם הבלמרקים ה ל גלוי, ואבלנם חיסורים ה ובלתגלה גלוי ע

Derej Hashem / Sec,2 Cap,3 93

desarrollo, ya el hombre estaba destinado a soportar cierto grado de sufrimiento para asi poder alcanzar, tanto el como individuo y todo el mundo, la perfeccion final; y todo esto se generaria y desarrollaria a partir de la ausencia de la luz divina y de Su presencia, lo cual constituye uno de los flindamentos de la situacion del hombre en el mundo.

Y mas aun tras haberse incrementado la corruption espiritual producto de las transgresiones del individuo, 10 cual produjo una mayor ausencia de iluminacion divina y un ocultamiento del verdadero bien, llevando al mundo y sus criaturas a una situacion baja y despreciable. Por ello es necesario que, por medio del desenlace histdrico que la Suprema Inteligencia determine que se produzca,se rectifique esta situacion del mal.

Este desenlace historico, fundamentalmente hace referenda a los sufrimientos que recibe el hombre en la medida de su maldad, a fin de satisfacer al atributo de la justiciaE instituyo Dios, Bendito Sea, que aquellos individuos perfectos y justos puedan expiar con su sufrimiento por otros y asi librar al mundo de pesar.

Sin embargo, debido a que ellos mismos son individuos perfectos y dignos de recibir el bien y solo sufren por los demas, el atributo de la justicia, de hecho, se vera satisfecho con una pequena medida de sufrimiento, de la misma forma en que requiere un pesar mayor para quienes pecan en realidad.

Mas aun, por medio de sus sufrimientos, estos hombres justos incrementan su merito y su poder espiritual. Por 10 que podran rectificar aquello que malograron otros; o sea que no solo rectificaran lo correspondiente a su generation, sino todo lo que se arruino del mundo desde que se initio el pecado y hasta la actualidad. Y obviamente estos justos y piadosos ocuparan en la comunidad perfecta de la posteridad, un lugar de privilegio muy cercano a Dios, Bendito Sea.

9] Todo 10 hasta aqui referido no es solo producto de la justicia, sino tambien del desarrollo del orden actual de las cosas, como ya lo discutimos. Pues como resultado de las transgresiones humanas la corruption se incrementa y se incorpora tanto en el hombre como en el mundo todo y provoca que la luz divina

, / ח״ב פ״ג 94 דרך ה

לכת ה בלחמרקת להו ל א ם ה י ב ל ידי יסורי החשו ע , ו ל ל בפרט בין בכל ה א ג ר ד ר מ ח ה א ג ר ד ם מ ל ו ע ב ה ר ק ת מ , ו ה בלה א י ר ב ל ה ל כ ה מ ל

T " : ־ - T ־ * * : : T T "*1 ־ T \ T ־ ׳ : ־ ־ : T ־

ת. למו העז

א ו ה / ו ה ם הז ל ו ע ה בענלני ה ג ה נ ה א ל צ מ ר נ ח ש א ר ד ש ו י. ע, ו ה במו שזכךנ ל צ ה ד ה ו ת ע ו ב ך ה ה סדרה/ ל נ ו י ל ע ה ה מ כ ח ה של ע ת בגופים שונים, ו ו נ ם שו י מ ע ה פ ז ם ה ל ו ע א ל ו ב ת ת ח ה א מ ש נ ש, ת ר ח ם א ע פ ה ב ל ק ל ר ק ש ת א ת א ח ם א ע פ ן ב ק ת ל ל כ ו ה ת נ ה ה לדי זן י ם, לד לי ו לג ל הג ם בסוף כ ל ו א . ו ה מ י ל ש א ה ל ה ש ם מ י ל ש ה ו ל אה מן י ל ר ע ב ע ה ש ל מ ה בפי ב י ל ן יחלה ע י ה הד נ , ה א ד לבו י ת ע ל שעו י ג ר שי ש פ ה א נ ה ם שחלתה בם. ו י ב צ מ ה וכלן ה ל ג ל ג ת נ ם ש י ל ו ג ל ג הה ד מ צ ה מ גרם ל ו כלגלגלת/ ק:פי כלה שי ת מ ש נ ם ש ד א ענלנים לי זה, וכפי ב כפ צ ם מ ל ו ע א ב ו ה ם ה ד א ל קודם, וינתן ל ו ג ל ה בג ת ש ע ש. ל י ו לע בךנ במו שז ו ו י ר לטל על ש א א ש מ ו יחלה ה תן ל נ ב שי צ מ הל כ א ב ו ה , לפי כלה ש ם ד ל א ל כ ו כלדקדק ע מ תברך ש ו י נ בבר די ול ם ע ל ו ע ס ל מ ע א י ל ן ש , באפ ו ל פרטי מצב ב ש - ב , פרו ו נותי בחי

T : ־ Tt T V I V : T ״ ־ T : I : - T ־ :

ל ב , א ת מ א ן לו ב י ב האכלתי, אשכיה שא ו ט א ה ו ה א ש ב ם ה ל ו ע ם ל ד אה מ כ ח ו ה ג ל ל פ ת ה ש ה בפי מ ז ם ה ל ו ע ה ב ד ק פ ה ו בלן הבלשא ו לגיע ל

. ו ה ידונו מעשי , ובפי ז ה נ ו י העלך יהלה , אי ל ו ג ל ל הג ת יבל^או בענלן זה ש ו ות רב נ ה, פרטי בחי הנ ו, ל אחר ו ג ל ם בג ד ק , ולפי בלה ש לו ו א בגלג ו ה ה ש י מ ן לפ ם נדו ד א הה נאמר: ל ז ל כ ע ל פי הבלשפט האכלתי והלשר, ו ל ע ב הלה ה לשין , ד); ואי ב ם ל ״ ובו׳ (דברי ו משפט ו כי כל־ דרכי ל ע ם פ י מ ר ת ״הצו

: T : T • ד : ד ד • : T • T

; ו ועבלק עצתו מ ו יתברך ש י ת ו ל מחשב ל כ ל ל כ ו ת ם לךיעה ש אי בברום ה י ר ק ת מ ו ר ו ד ממק ח א ם, ש י ר הכלל א ל ש כ ו ב דענ ה י ז ל ה ל כ רק ה

• I: V - I : • ־ ־ V ־ T : ־ T : T : : ־ T V ־ T : ־I ־

ם י ק ח ם ה ת ו ל פי א , ע ל ו ג ל א הג ו ה ה ז ם ה ל ו ע ם ב ד א ל בני ה ש : ״ T T T T T ־ V ־ • : ־ • T י \ •י

ה הענלן ו להשלבלת ז מ ו יךנברך ש י ו לפנ חק ו ם שה שרי והפלשפטים הי. כלו


progresivamente se oculte. Empero en la medida en que se elimine esta corruption y las criaturas logren purificarse de ella, volvera a revelarse la luz de Dios y paulatinamente ira incrementandose. Y por medio del sufrimiento de aquellos individuos importantes, se purifica en general toda la creacion y el mundo se acerca lentamente a la perfeccion.

10] Existe otro principio importante en relation a la providencia divina. Dios determino un aumento en las posibilidades del hombre de alcanzar su salvation, como ya 10 comentamos. Por ello, un alma llega a este mundo en distintas ocasiones y en diferentes cuerpos, pudiendo de esta forma rectificar en uno de ellos aquello que dano en la encarnacion previa, o alcanzar la perfeccion que no lograra anteriormente. Sin embargo, en el juicio final que se le efectue al finalizar su ultima encarnacion, se tomara en cuenta su accionar durante las diferentes reencarnaciones y los estados a los que se hallo expuesta.

Probablemente, la persona cuya alma se ha reencarnado se vea afectada por situaciones que resulten de su accionar en la vida anterior; y en funcion de esto se determinant el estado en que se hallara el individuo en este mundo. Y de acuerdo al estado que se le asigne le correspondent un responsabilidad personal acorde, como ya 10 discutimos mas arriba.

El juicio de Dios, Bendito Sea, sobre las personas es absolutamente preciso y toma en cuenta los distintos aspectos de la naturaleza humana, incluyendo todos los detalles de la situacion exacta en la que se halla. De esta forma, en el mundo futuro, el mundo del bien verdadero, no debera cargar con una responsabilidad que en realidad no le compete; empero enfrentara la mision y la responsabilidad en este mundo que le asigne la Inteligencia Superior, en funcion de la cual se juzgaran sus actos.

Son numerosos los detalles que envuelve el concepto de la reencarnacion, la forma en que cada individuo es juzgado en su vida actual y de acuerdo a la reencarnacion pasada, para que de esta manera se constituya un juicio real y equitativo; y sobre todo esto esta escrito: "El Creador, es perfecta su obra y todo sus senderos son justicia" (Deuter. 32,4). Y no existe en la creacion sabiduria

׳ / ח״ב פ״ג 96 דרך ה

י ת למקר ו פ ל ח ת מ ת ו ו נ ת שו ו ו - סב נ ה שבאר א לפי בל מ צ מ יא. נן מ ע ן ה טב. ואקלנם אי ם למו א ב ו ם לטו , א ה ז ם ה ל ו ע ם ב ד א בני הא ו ל הענלן ה ב , א ה ל א ת ה ו ב ס קרה יבלשך כלכל ה ל בלקךה שי ב שו א צ מ י לם, ו ם בעו ד א י ה ם לבנ ו מקרי משכ ת י ו ב ס ה ה ל ל א כ מ ש

: T ־ : T T T T T * * : ־ * < : * : 7 V ־ י ' " T * V

ה מ כ ח . ואכלנם ה ם כלםבה אחרת אחרי , ו ת ח ם בלסבה א י כ ש מ ם נ י ד ק מל ל ן ב ת לתקו ו א א נ ו ה ה ש ל מ ל ב ד ע י מ ת ת פ ק ש מ ת ו ע ד ו י ה ה נ ו י ל ע הם ביחד, לעל פי י ה בל הדבר ת צ ת בעבלק ע ל ק ו א ש י ה ה נ , ה ה א י ר ב הת ו ב ס ל ה ב ר ל ש פ ם אי א ל ו ל פרטיו. כי א כ ם ב ל ו ע ת ה ת א ג ה נ ה מ ז

ד • T : T : v • T ־ • ד ־ : T T V V V : ד :

ר ש ? ת א ו ב ה, כי ?עכלים ל ם תבליד בשו ה י ת ו ד ל ו דו ת לי ו ה שי ל א הי ץבות פ ר של ש פ , א ל ש ה, דרך מ / כי הנ ת חברתה ש א י ח כ ת ת ש ח א לק ו ל ח ו - עני, ולפי ה י ש ע ד עשר, ולפי מ ח ם א ד א גיע ל ת י ו ב א ה| * - . . T ־ : * • : V T V T T ־ • ־ T T

ש י א ו לפי הבלעשים עצבלם, בבר לעשה ה אפל ו עני; ו ר א ש י ע ל ל ב הה הי ר י ח , וכלעשה א ת ח ה א ב ו א לו ט ו ב ת ן בו ש י ה הד הי ד י ח נלעשה את ל ק ו ה ש נ ו י ל ע ה ה מ כ ח ם ה ל ו א ; ו א י ה הה ב ו ט ר לו ה ס ח ת ן בו ש י הדש י א ש ו י ל א ב תר טוב, ומזבלנת ל ו ד הי צ ל ה ל ע ב ת ה ת א ע ר כ מ ות, ת הסבו ח ר א ח ם נקלשכים א י נ ט ש - ע ם בדבלין אחר, פרו י נ מ ע, ם ד א ה ל ר ק קרה מ א י ם, ל . אמנ ה אחרת ב ר ס ח ם א י כ ש מ נים נ י וענ

T V V: • I : • V • : T T T v l ־ T ־ ־ : • :T : • • T•

ם ד א ר ל ש פ ם אי א , והחרטי ו ת שזכרנ ו ב ס ת בלן ה ח א יחלה בפי א ל שי הענלנים לבליניהם ל ל ו כ כבר לדעני חרבה, כשלדענ שלדעם כלם, ו

. ו כמו שזכרנ וי ם שנ ה ם לש ב ד א י ה ם לבנ רי , שהכלקרים הקו ע ד ת ך ש ם צרי ל ו א יב. ום - י י ת י ש תכל י אקלצעיים. פרו השנ ם, ו י תי ד כלקרים תבלי ח א בלינים: הת ח ו בלצד א ם ל י י ם ךאו ת ו י ה , ל ם ך א ל ה ו נגזרים ע הי בלקרים שיל ע י ש ד , ואבלצעיים ־ בלקרים שיקרו לו, כ ה ל ע מ ו ל כרנ ת שז ו ב ס ה מ


que pueda contener la magnificencia del pensamiento divino y la profundidad de su plan. Solo podemos entender un principio general, entre otros, que es el de la reencarnacion, la cual constituye una de las fuentes de las situaciones del hombre en el mundo, siempre de acuerdo a la justicia recta que legislo el Creador para la perfeccion del genero humano.

11] De toda esta discusion obtenemos que existen diferentes y variadas razones para todos los sucesos del hombre en el mundo, tanto para el bien como en otro sentido. Sin embargo, es importante saber que no todo lo que ocurre es resultado de la totalidad de estas causas. Existen situaciones derivadas de ciertas causas y otras derivadas de causas diferentes. La Divina Inteligencia, que sabe y entiende todo aquello que es apropiado para la rectification de la creacion toda, Ella analiza con la profundidad de su pensamiento todos los detalles en conjunto y de acuerdo a esto conduce el mundo en forma detail ad a.

[A pesar de que la creacion esta organizada de manera que se desarrolle en una relation de causa y efecto], estas causas no necesariamente producen en forma permanente sus efectos, ya que en numerosas ocasiones se contradicen entre si. Por ejemplo, probablemente le corresponda a la persona riqueza en funcion de los meritos paternos, empero segun su conducta merece pobreza. Y de acuerdo a su situacion general, riqueza o pobreza. Y aun en el caso de las propias acciones, existen algunas que el hombre realiza y por las cuales le corresponde recibir cierto bien, en tanto que por otras debe asumir una carencia de dicho beneficio.

Sin embargo, la Divina Inteligencia sopesa y decide cada factor de la mejor forma posible, creando las situaciones que afectan a cada individuo y que son producto de las diferentes causas. Por lo tanto, no le sucedera a la persona nada que no sea producto de alguna de las causas mencionadas; y los detalles es imposible que el hombre los conozca, y son numerosos los que ya conocemos, asi como las reglas generates de este concepto.

12] Y es necesario saber que las situaciones que afectan al individuo son de dos tipos: una la llamada situacion objetiva y la otra conductiva.

׳ / ח״ב פ״ג 98 ך ה ד ד

ת פ נ דך די בי א , להוא בענלן: ״או י לו ו ר שרא ח ה א ר ק ו מ לדם לגיע לל פרתו ה רג ר ב ש נ ו זכרונם לברכה: ש נ י ב, א) שפרשו חכמ ה י י ע ש י ) ״ י ב

• T:• T TT: : T T V V T : ־ T ״ • 5 - V :

י ו א ר , ש ה ר ק מ ט מ ל מ י ו ש ה (נדה לא); א י ת ח א ת מ י א ס צ מ , ו פלה נ וT • T TV- • • : :T * T T T:T־ :T V V I

, לך ה לי צ ו ה שהלה ר נ ך בספי ל א ה ל עכב ו נ ן א לגיע לו, בגון שנ ל שו מ צ ך ע ר צ ו ל הי ר שי ש פ , א ה ל ם א י י ע צ מ ה בים; וגם א נ י פ ס ה ה ע ב ט ו

: • ־ v T: :IT : זי • T- - v : זי - : ־ • T T־ : T : T :

ל ידי א ע ו ב ת ש ך זולתו, ל ר צ ו ל הי ר שי ש פ א ם שיקרו לו, ו ד א ל ה שv T :TV: T I • ־ •־: T v T T T: I • : זי : :

. ולתו ה לז ע ו ר ה א ב ו ה ט זT : T T T

עו י ג י שי , במו שר1שער הענלנים שראו ה נ ו י ה העל מ כ ח ם/ ה אמנ ול ב א ה צ מ י ד ש , ע גיעו לו דם י ל י ע ם ש י ע צ מ א ר גם כן ה ע ש , ת ם ד א ל

• - T - V ־ • T ־ T - V • T : * T I - ־ " ־ : T T T

. ת מ א ב ב תר טו ו י א ה ו ה ה ש מ , ל ק ו נגזר, בתבנלית הדקד


Las primeras, son aquellas situaciones que se decretan sobre las personas en funcion de alguna de las causas arriba mencionadas. Y las conductivas son las situaciones que afectan al individuo para que por medio de ellas Uegue a la verdadera situacion que le correponde. A esto se refiere el vers.: "Te agradecere Dios pues Te enfureciste conmigo" (Isaias 12,1) el cual comentaron N.S. en relation a quien se le rompe la pata de su vaca y al caer el animal halla escondido bajo el mismo un tesoro (ver Tal. Nidda 31). O si escapa de una situacion de peligro de la que no era merecedor, por ejemplo se retraso y no pudo tomar el barco en el que deseaba viajar y esa misma nave se hunde en altamar. Incluso estas situaciones conductivas es probable que ocurran en beneficio de la misma persona a la que le suceden o en beneficio de otro individuo al que debe sobrevenirle un beneficio o un perjuicio.

La Inteligencia Superior, asi como determina las distintas situaciones por las que atravezara el individuo, tambien determina los medios que 10 conduciran a las mismas. Presicion En Funcion De Lo Realmente Positivo.de manera que todas las cosas son decretadas con absoluta precision, de acuerdo a 10 mas conveniente en realidad.

http://Positivo.de

׳ / ח״ב פ״ד 100 דרך ה

פרק רביעי

ב7גבין ישראל ואמות העולם

ל א ר ש א ע^ין י ו , ה ו יתברך שמו ת ג ה נ ה ב ם ש י ק מ ע ם ה י ע נ ע א. מן ה, ת מ א ים ב תם שו ו י ה ה א ך י נ ש ו נ א ע ה ב , שמ־צד ט ם ל ו ע ת ה ו מ א וים מן1חלפים נ ם במי בדלי נ י גדול/ ו ו נים שנ ם שו ה ה ר ו ת י ה ע נ ד ע צ מ וו ה שב נפרש מ ר בלספיק, ו ו ה בא ן ז ן באר בענ ה נ ת ה ע נ ה . ו לגמרי

. ה ה מז ו נלתחלפים ז ה שב מ ה, ו ה לז ם ז י מ ד ת מ

א ו ה ה ש מ ד מ א ן מ ו ב עלי צ מ ה ב י ו ה א ט ם ח ד ן ק ו ש א ר ם ה ד ב. א: ־ » : * . * T ־ : T T I t V • » • T T T

ת ג ר ל מ ק א, פרק ג ־ ו ל ח ה ב ו עגלן ז ה - ו?:בר בארנ ת ם ע ד א ה, ךאולה ד א ת מ ד ב כ ה נ ג ר ד ה מ ת י א ה ו ה ב ה צ מ י ה ת לפ ו י ש ו נ א הה י , ה טא ה חו י א ה ו ל ל א . ו ו ו שזכרנ מ ת, כ צחי ה נ מ ה ר ל ע מ ל

T T ~ T T ־ : I ״ T V : : י T T T ־ 1 ־ 1

ב ו ט ב ה צ מ ו ה ת ו א ה, ב הנ ; ו י ל עלו י ע ו ד על ו , ומן1עלה ע ם ל ת ש מל פי , ע ו יתברך שמו ת מ כ ח ר מ ע ש ר מ פ ס , מ ת ו ד ל ד תו י ל ו ה ו ל ה ל י ה

: I ־ T : ־ T t T " T : T t " T ״ : T T

ם ל ו כ הי , ו ם ?:טובו יתברך שמו י הנ ת הנ ו מ ל ש י ל ה שראו אבלתת מ. א ו ה ב ה ו בטו מ ם ע י הנ נ

ו י נ ד, נגןרו ושערו מלפ ולי י שי ה שהלה ראו ל א ת ה ו ד ל ו ת ם ה נ מ א ום ה ו ב הי ש - שי ת ?ללחדות/ פרו ו ג ר ת בהד ו ר ע ש , מ ו יןגברך שמ, חד ר מי ד ס ה ב ר ז ח ה א ם ז י כ ש מ ם וענפים, נ י ש ר נטפלים, ש ךאשלים ור ע ש ל מ ב ם ה י פ נ ע מספר ה ת ו ו נ ל י א הם, ובלקזפר ה פי ענ ת ו ו נ ל י א כ

. ק ו ת הדקד י ל כ ת בת ו ר י העכ ך ו ש ח ה, 1יחטאו, לרד כגאד כלמדךגתו, ונ?:לל בו כלן ה הנ וד מ ע ו ו ת ג ר ד מ רד מ י י ש ו נ א ן ה י ל המ ל ב , ו ו כמו שזכרנ ל, ו ר גדו ו ע ש

T : T ־ " : - ־ • T ־ Vt T I • ־ ־ : : ־ T V : T

ת י ח צ נ ה ה מ ר ה ה ל ע מ ה ל י ו י רא , בלת ד א ה מ ל פ ה ש ג ר ד מ ב: ־ • T ־ T T T ־ : ־ ־ : T ־ : T : ־ T : T - : ־ :

ה ג ר ד מ א ל ל כן א מן ומו ר מז א ש א נ ל , ו ה נ ה בראשו ד ל ת ע ת ה שT ״ : ״ : T V I T I ־ : \ ז : • T : ״ T T ** ״ : ־ V

לם, ת בעו ו ד ל ו ד ת י ל ו ת ה א ה ז נ בבחי ת רב, ו ו ת י ח ה פ נ מ ה מ ת ו ח פ• T:TT T • T : י • : T V • T

. ו ת שזכרנ א ז ה ה ל פ ש ה ה ג ר ד מ ם ב ל ב: - T V ־ T T : T ־ ־ : ־־ T ־ \


Capitulo 4

I S R A E L E N T R E LAS NACIONES

1] Uno de los profundos conceptos que involucra la idea de la Divina Providencia, es la de Israel entre las demas naciones. Pues desde un punto de vista enteramente humano ambas son exactamente iguales, sin embargo bajo la perspectiva de la Tora son absolutamente diferentes y deben ser tratadas como dos especies de total di span dad. Y ahora nos explayaremos sobre este concepto ampliamente y explicaremos los puntos que ambas poseen en comun y aquellos en los que difieren.

2! Adam, el primer hombre, previo al pecado original se hallaba en un estado sumamente elevado, muy por encima del estado en que se halla el ser humano en la actualidad (ya hablamos al respecto en la section 1 cap. 3). El nivel del hombre en aquel estado era realmente un nivel digno de la excelencia eterna, como ya lo vimos. Y de no haber pecado, hubiese logrado la perfeccion y alcanzado una elevation permanente. En aquella situacion de excelencia debia de engendrar futuras generaciones, en una cantidad determinada por la Inteligencia Divina, en funcion de lo realmente necesario para la perfeccion de quienes se deleitan en la bondad de Dios; y todas esas generaciones hubiesen obtenido el verdadero placer junto a Adam. Y Dios determino y decreto que todas esas generaciones que vendrian se constituyesen con diferentes niveles. O sea, algunas de dichas generaciones serian primarias en tanto que otras secundarias; unas raices y otras sus ramificaciones. Las futuras generaciones derivarian de las anteriores asi como las ramas se originan en el arbol; y tanto el numero de arboles como el de ramas estaria determinado en forma precisa y exacta por la Inteligencia Divina. Cuando el hombre peco, cayo del alto nivel original en que se hallaba y atrajo sobre si un altisimo grado de obscuridad e insensibilidad, como ya 10 expusimos mas arriba. Y todo el genero humano bajo de su nivel a uno muy inferior, indigno del nivel etemo al que se hallaba destinado originalmente; y quedo

דרך הי / ח״ב פ״ד 102

ן י ת המ ג ר ד ל מ ל כ ל בלךזבלצא ב ד א ח ל פי בן, ל ף ע ם, א אמנ וה י ה ה ש נ י ח ב ה מן ה נ ו י ה על נ י - בחי ת מ א ו ה ש ר ד ש צ י - מ ש ו נ א ה

T T V T • : ־ I • T ! V T • : • • ־ ! T : T ־ V • ־ S T

א ל ן לגבלרי, ש ו ש א ר ם ה ד ה א ח ד א נ ל , ו לו ז בזמן קלקו ה א ז ן ה י המה ג ר ד מ ל ב ע פ א ב צ מ ל נ ב , א ה נ ו י ה העל ג ר ד מ ל ה ב א ו ש בל ל ו י

T - : ־ ־־ ־ ־ ־ : T : T ־ : V T T " ־ : ־ ־ V T ־

. ה נ ו י ה העל ג ר ד מ ל ה ת א י ה בחנ נ בבחי ה ו ל פ ש הT ו ג T T:-־ ז - • T T:T • T T ־ : •

ו ת ו א ו ב א צ מ נ ם ש ה ת ה ו ד ל ו ת , לנעי ה א ו ן ברוך ה ו ד א תן ה ה נ נ ה וה ג ר ד מ ת מן ה א ע ג ך ה ו ל ל ד ת ש י רה, שלן1חץקו, ו ת הבחי הץבלן, אם זמן לדבר, במו ה ח ל י הנ , ו ה נ ו י ה העל ג ר ד מ ם ב מ צ ם ע לשי ה ו ל פ ש ה

: T T - I - : V T ־ • • : T : V T T *־ ־ : ־ T : ־ • T : T T : ־

ל דרך ע ה - ו ז ת ה ו ל ד ת ש ה ת ל ו א תו נ ו ה הי נ ו י ל ע ה ה מ כ ח ה ה ר ע ש שI v v ־ : v : ־ ־ : ־ T vt T ־ : V T T : T ־ T ״ :־־ V

ה בקבוץ ג ר ד מ ה ת ו ו מ ל ש ם ה י ג ה לנו, לשנהלה משי ת ת ע ח נ מ ה ש מא ו ה ה ש ל מ , ב ה ל - בי הנ י ע ו ל כרנ ו שז מ . כ א ב ם ה ל ו ע בני ה

V ־ T ״ T ־ T v ; T ־ ; : - * ־ T — :

ו גבול. ך שיךזלה ל ת צךי ו ל ד ת ש ה

ת ו ל ד ת ש ה ה ה ז , ש י ת ראו ו י ה ה נ ו י ל ע ה ה מ כ ח ה ה ת א ה ר נ ה ג. וT ־ ״ : ־ : V T V: T ; V T T : T ־ T " T ״ *״ :

ת ו ל ד ת ש ה ה בר1חלה זבלן ה ן ה י ש - ש י, פרו י וענפי לחחלק לשךשין ם שבהם; והינו, כי המי פי ר כך לענ ח א , ו ת ו ד ל ם שבתו י ש ך ש ליתקן בלן י ו ו בראו ע נ קבע ע ן שי ך עדי , הלה צרי י בלו ש ו נ א ה, שלקבעו י ה הלה ראו נ , ה ה ג ר ד ה ם שנךזיו בו; ולפי םדר ה י ל ו הקלקה ג ר ד מ ד ב מ ע ם ל ד א ת ה ו ד ל ו ל ת ם ש ה י ש א ר ם ו ה י ש ר ה ש נ ו ש א ר ב

T •• : ־ : ־ " T T T : V V T : V ־ : I T T • T

ר ח ם יפלשבו תבליד א י פ נ הם, בי הע פי ענ ם ו ה ה בלתקנת, ולעמדו ב. ש ר ש ה

, שבלי שיץכה נלכלל ה י הז ש ך ש ת ה ו ל ד ת ש ה ן ל מ ז ל ה ב ג ה ה נ ה וע י ג ה ח והלה בלדם ל ת פ ה נ ר ז ע ם שהלה ש י מנ ם הז ת ו א הנכלצאים, בן כ ב ולקר, מו ד טו ח ש א ר ש קבע ל , י י ו בראו מ צ ת ע ה הע^לן, ולבין א ז לם ד א א ל ב, ו ב הטו צ מ ם ב ד א א ו ה י ש מ ה ל י ו א ר , ה ה מ ר ה ה ל ע מ ל

T T : ־ T ־ T ־ T T : T T T T T ־ ־ ־ :

ו ו הךאולים ל תי ו לד א תו י צ ו ה נתן לו ל בבלצב הפלקלקל, ובן לשיג שיא ו ג ה י ש ר ה ב כ ב ש צ מ ה ה ו ג ר ד מ ש ־ ?:אותו ה , פרו נתו ם בבחי ל ב

. תו ו בשרשי: T :


resignado y depuesto a un nivel sumamente inferior. Y bajo esa conception engendro las futuras generaciones del mundo, todas en esa categoria degradada de la que hablamos. Sin embargo, no dejo de contener el genero humano, debido a su raiz verdadera, un aspecto de la exclencia que poseia en el momento de su deterioro y no se desplazo al primer hombre totalmente de manera que no pueda regresar a su nivel de exelencia, empero de hecho se halla en un nivel indigno, aunque potencialmente posee el altisimo nivel original.

Y le proporciono Dios a esas generaciones descendientes de Adam, el albedrio, para poder superarse y elevarse desde su decadencia hasta alcanzar el nivel superior. Y les determino un lapso para lograr dicho objetivo, el que la Inteligencia Superior considero adecuado para alcanzar la meta propuesta; de la misma forma en que hoy nos permite a nosotros la posibilidad de alcanzar la perfeccion y el nivel que nos permita acceder al mundo por venir, como ya 10 citamos mas arriba, pues todo aquello que requiere un esfuerzo debe poseer limitation.

3] La Inteligencia Superior considero como apropiado, que el citado esfuerzo se divida en un periodo raigal y otro derivado del anterior. Significa, que originalmente existiria un periodo de esfuerzo para las raices y posteriormente uno para las ramificaciones de las mismas. Pues el genero humano en su totalidad debia recobrar su estado original y rectificar el dafio espiritual producido en el. Y segun el procedimiento instituido, 10 apropiado era que en principio, las generaciones de raiz, los principales descendientes de Adam alcancen el estado de elevation y rectification espiritual y al permanecer en dicho estado los descendientes de las mismas tambien lo harian, pues la ramas siempre poseen las caracteristicas de la raiz. El tiempo destinado para este esfuerzo de las generaciones raices, fue limitado a todos aquellos que pudiesen alcanzar en esos tiempos, la excelencia; y para ellos se abrieron los portones y la posibilidad de acceder a ese merito. Y quien se aprestase adecuadamente, seria determinado como una raiz apreciada y buena, preparado para el nivel de excelencia digno de quienes alcanzaron el estado del hombre

׳ / ח״ב פ״ד 104 דרך ה

ו ת ו ל א , כ ה הנ . ו ה ג ל פ ד זמן ה ן ע ו ש א ר ם ה ד א ה מ ז ן ה מ ז והלה הוך, ם - כגון: חנ ת לרבי מ א ם ה רשי ם דו קי י ו צד ל ד א ח ן ל מ ז ה, וכיון ם מ צ ת ע ם שלתקנו א ת ו עבר - ומזהירים א ם ו , ש ח ל ש ו ת מת ד מ ט ב פ , ש ה ג ל פ ו בזמן ה נ ת, דהי ו ל הברי ם ש ת א ה ס א ל מ ת נ ש

־ • 1 ־ ־ T T T ־ : ־ : : ־ ־ ־ : : י ־ T ז T : T : ־ : • V

, ת השךשלי ו ל ד ת ש ה מר ץמן ה ג י שי ת ראו ו י , ה ו יוזברך שמו ט פ ש מ, ם ת השךשי נ ע בבחי ב ק י ל ה שראו ם, שלקבע מ ל הדברי ם ש צ והלה ק

. א ו ה ץ ה ק ת ה ד ע ר נך1גלגל ונחלה ע ב ב ה ש י מ לפת ו ג ר ד מ ל ה ה כ א ר , ו ם ד א ל בני ה ל כ ו ע מ ח יתברך ש י ג ש ז ה א ו

" : ־ T T ־ T : T T T - : T ־־ : I ־ T : • ־ • : • T 2

ם בם, ע ב ק , ו ם ה י ש ע ם כפי מ ה ם ה י ש נ א ו בם ה קבע י שי ה ראו י ה שr T:־:--זי • T I : - I T • • • • T TTV:1 T • T - S T

ו הם, כן נגזר ח נ ה ה ש , כפי מ ה הנ . ו ו ת, במו שזכרנ י תם השרשי נ בבחי- : \ v ־• : _ ־ : : - T - TT:••: T V • : •

י ו ה רא י ה ר ש ע ר ש ב כ ה ש , בפי מ ת ו ד ל ו ת ם ה אי י צ ו ו מ הי ם שי ה י ל עT T T V ־ T : V ־ ־ : T ־ ־ : ־ ־ V ־ *׳ :

ד בדוקו ח ל א לם, ב ם בעו עי נים קבו ם מי ל ו ב א צ מ נ , ו א ו ה ש ה ר ש לם ה י ת ו ד ל ו א ת י צ ו ה ם ל ה ת, ונתן ל ו ם שבברי י נ ל שאר המי ב , ב וטבעו

ים. נ ר המי א ל ש ב נתם, כ בחקם ובחיT ־ ־ : T : T T ־ : H \ :

ה ג ר ד מ ר ב א ש ים ל י , ראו ן ו ט העלי פ ש מ י ה ו בלם, לפ א צ מ ם, נ אמנ וT •* : - ״ ־ ד : * : ־ י V T T : ־ : \ ד : ־ ־ : T ־ : T :

, א ט ח י ה ו מפנ תי לדו תו ן ו ו ש א ר ם ה ד ה א ו ל ע י ג ה ה ש ל פ ש ת ה י ש ו נ א ה: • • - • • : • T : :1 • T T T T • • V T T : — • V: T

קבע נ , ו ה ל ע ח נ ו ן בחר במעשי ו נ ד ב ם ל ה ר ב א ה בלל/ ו ז ם מ הי א גבו ל ו, ה נ ו י ו העל ת ג ר ד מ ת ב ו שי ו נ ת הא ו א י צ ה ויקר, בפי מ ל ע ן מ ל ת אי ו י ה ל

T : V T T - : ־ " •:•T 1 ־ : • : * I T : \ T T : V : ־ •

. ו בפי חקו א ענפי י צ ו ה ו ל נתן ל ו, עה ו ד ה י ג ר ד מ ן ב ה ת מ ח ל א , כ ת ו ם אמ י ע ב ש ם ל ל ו ע ק ה ל ח ת ז נ א ו

T : T ״ : ״ : I V •• ־ ־ \ • : • : T T I T •• ־ : • T :

ת ו י ש ו נ א ת ה נ ל בבחי א ר ש י , ו תו ת בשפלו ו י ש ו נ א ת ה נ ל בלן בבחי ב א. ו י בעלו

ל ו ג ל ג ל ה י ח ת ה ם, ו ר השךשי ע ם ש ת ס , נ ה ר הענלן הז ח ה א נ ה ול פי ף ע א מצא, ש נ ד לפי ענינו; ו ח ל א ע פים, ב ה ב ג ה נ ה ה ו

T : ־ ־ : V T : * : T ־ • V T ״ T ־ : ־ ־ : T T ־ :

ו כך, נ ת אי מ א ה, ב ם שו דמי ו ה וענלן הק ת ה ענלננו ע א ך ה נ ך ו א כ ל ש


previo a su decadencia. Asimismo lograria el merito de originar ramificaciones en su mismo nivel; o sea en el nivel de excelencia alcanzado por la raiz. Este periodo se extendio desde Adam hasta la generation de la disgregacion (en que intentaron construir la Torre de Babel). Y durante todo ese lapso no cesaron los Tzadikim (personas rectas), quienes manifestaban la verdad a las multitudes, por ejemplo Janoj, Metushelaj, Shem, 'Eber; ellos advertian a la gente que rectificacen sus errores. Empero al colmarse la medida limite para el error humano, en la citada epoca de la disgregacion, juzgo la Divina Justicia de Dios, Bendito Sea, que era apropiado culminar el periodo de esfuerzo raigal. Y es entonces que culmino el periodo de raiz y ya las cosas se determinaron en el nivel alcanzado por las raices hasta el momento de dicha culmination. Entonces, Dios escudrino al genero humano y percibio todos los niveles que alcanzarian aquellos hombres segun sus hechos y los determino como raiz. Y en funcion de lo alcanzado por ellos se estipulo el tipo de ramificaciones que generarian; todo segun lo que ya se habia instituido en las raices, de manera que todo 10 existente en el mundo (incluso el humano) posee las cualidades apropiadas a su naturaleza, generando una descendencia que permaneceria con esas mismas caracteristicas individuales.

Por 10 tanto, la Justicia Superior determino que el hombre ya permaneciera en el nivel de degradation en que cayera Adam, posterior al pecado original y no pudieran trascenderlo en absoluto. Solo Abraham fue electo por sus actos y por haber logrado elevarse a un nivel de excelencia superior y fue determinado como el gran arbol destinado a producir ramificaciones que poseyeran sus caracteristicas.

Y entonces el mundo fue dividido en 70 naciones, cada una de las cuales ocupo un nivel determinado, empero conservando el nivel de degradation humana conocido, en tanto que Israel continuaria con el nivel, aunque humano, empero de elevation.

Despues de todo este periodo, concluyo el lapso raigal y comenzo el proceso y desarrollo de las ramificaciones, como ya 10 adelantamos.

Por 10 tanto, aunque aparentemente nuestra situacion es similar a la anterior, en realidad no es asi; y hasta la epoca de la division del

׳ / ח״ב פ״ד 106 דרך ה

ם י ר ב ד ת, ונן1גל{לו ה ו שי ו י האנ ש ך ש מן ל ה הלה הז ג ל פ ד ה א ע ל אל / להתחי ט פ ש מ ר בפי ה ב ד קבע ה ע קץ זמן זה, נ י ג ה ש כ ה זו, ו נ י בבח

. ה ת ו בו ע נ ד ו ם, שע א זמן הענפי ו ה , ש זמן אחר

ר א י ש פ ו לענ ל פ ם א , גזר ונתן מקו ו יתברך שמו חסד בו ו מרב טו ד. וו פי , ולכללי בענ ם ש ך ש ם לעקרו ע^בלם מ ה י ש ע מ רתם ו , שבבחי ת ו מ א התברך ו י ה ש ע ה ש א, מ הו ם ירצו; ו ם, א ו ו השל ו עלי נ ם אבי ה ר ב ל א שו בך ב ך ב נ ר לו: ץ מ א ב לגרים, ו ם א ו ל ש ו ה ו עלי נ ם אבי ה ר ב א ו ל מ שו בזה, ל ד ת ש א י ם ל ם א ל ו א ת יב, ג); ו בראשי / ל בלשפחת האדבלה׳ ב

. י ם בפי ענלנם הטבע י הם השךשי תי ו נ ל י ת א ח ו ת ר א ש י

ת ו נ ל י א ם כלסחלק ל ד א ת ה ו ד ל ו ל ת ל ב ו ש מ כ , ש ע ד ת . וצריך ש ה, ו לן ב?ני עצמ אי ן ו ל , בן בל אי ו הם עכלהם במו שזבךנ פי ענ ם ו י שרשיר א ל ש ם כ י ט ך פ ת מ ם ו י משכ ם נ ה מ ם, ש י ם הראשי י פ נ ו בו הע יבחנ

ם. הפרטים, י לל ו ם - הכ ו ל ש ו ה ו עלי נ ם אבי ה ר ב ל א ו ש לנ ם, ענפי אי אמנ ות עשי נ ם שלצאו בלבלצרים, ו ת ו ם א ה ם רבוא, ש י ש ד ש ם ע ה ה נ הם י א ב כל ה ; ו ץ ישראל ר ה א ק ל ח ם נ ה ל , ו ת י שראל ה הי מ ם א ה מה נ ה . ו ה ל א ם ה י ל ל ו כ ם ה י פ ת הענ ו ד ל ו ת ם ו ם פרטי , נחשבי הם אחרי

ל פרקו. לן זה ע ד אי מ ע , ואז נקרא ש רה ה התו נ ת ה נ ל א לה ל ת , ש ת ו מ א ם בל ה א ע ו ש ברוך ה ו ד ק ה ה ש ל ע דו ד ג ס ם ח ל ו א ום ל ל כ ה ע ך ו ת ת ה ר א י , והחז רה ן התו ת ד זמן מ ד ע ו נם ע דיו ל ע ת י ם ש ה ר ל ש פ ן הלה א , עדי ה ת ו ם א י ו מקבל ם הי א ה, ו קבלו שיסתם נ נם לגבלרי, ו גמר די , אז נ א רצו ל , וכיון ש ה ל פ ש ם ה ת ג ר ד מ מש י ל א ב ר ל א ש ה נ אך ז , ו חה ן לו פתי ם שאי הם סתו י ר בפנ ע ש הת ח רתו ת יכנס בבחי ו ו מ ^ ע ם בפרטיהם, שיתגלר ב י פ נ ש בלן הע י א ו

ם אבינו. ה ר ב ל א ו ש נ ל אי

ה ת י ל ה ב , א ה ל א ת ה ו מ א ת ה ד א י ב א ה ךה ל ז ג ה ה ת י א ה לם, ל או ו. ו


hombre (Babel) se extendio el periodo de la raiz en la sociedad humana; y asi continuaron las cosas hasta llegar al final de dicho lapso momento en el cual se determinaron las cosas segun la naturaleza lograda y comenzo la otra epoca, la epoca de las ramificaciones en la que aun permanecemos.

4] Y en el amor y la dileccion que Dios siente por el hombre, determino que aun las ramificaciones de las demas naciones tuvieran la posibilidad, por medio de sus actos, de trascender sus raices y pudiesen contarse entre las ramificaciones de Abraham si asi lo deseasen. Por ello, 10 convirtio Dios a Abraham, nuestro patriarca, en el padre de los proselitos y Le dijo:

"Yse bendecirdn en ti todas las familias de la tierra" (Genesis 12,1). Empero para ello deben realizar esfuerzos, pues de lo contrario permanecerian sometidos a sus caracteristicas naturales.

5] Es asimismo necesario comprender, que de la misma manera en que colectivamente existe una division de raices y ramificaciones, en cada individuo se pueden observar raices de las cuales se proyectan ramificaciones con sus caracteristicas particulares. El arbol de Abraham, nuestro patriarca, incluye 600.000 ramificaciones. Ellos son los que salieron del cautiverio egipcio y se convirtieron en el pueblo de Israel y a ellos les fue entregada la Tierra de Israel. Y todos los sucesores son considerados derivados y detalles de dichas ramificaciones basicas. A ellos (600.000 judios salidos de Egipto) les fue entregada la Tora y entonces este arbol alcanzo su punto de maduracion. Sin embargo, una gran misericordia demostro Dios con los demas pueblos, al ofrecerles la posibilidad, en el mismo momento de la revelation de Sinai, de recibir la Tora; y de haberlo hecho, podian trascender su nivel inferior. Empero al rechazar esta oportunidad, se dictamino su juicio definitivamente y se cerraron las posibilidades ante ellos en forma irreversible. Sin embargo, posee cada individuo la posibilidad de convertirse -al judaismo- e ingresar por su libre desicion, a Formar Parte Del arbol de nuestro patriarca Abraham.

6] El decreto, sin embargo, no determinaba el exterminio de

דרך ה״ / ח״ב פ״ד 108

ה י ה ת ש ו שי ו ן אנ א מי ו ה , ו ו ה שזכרנ ל פ ש ה ה ג ר ד מ ו ב ר א ש י ה ש ר ז ג הT T V ״ VJ • : : ־ T V T T : * T ־ ־ ־־ : ״ : T ־ V T ־ : "

ו ו גרם ל א ט ח א ב ו ה , ו ן ם הראשו ד א א ט א ח ו ל ל א א צ מ א י ל י ש ראו• ־־ T T T T T1 : :T I V ־ * ־ T * V T

א י ה ל פי ש ף ע ת, א י ה אנושי נ י ם בח ה , כיון שלש ב ם אמנ שלבנצא; וי ו א ך ה ש ן מ י ם מע ה ה ל י ה י א ש ו ך ה ש ברו ו ד ק ה ה צ ?זפלה, רת בני ו מ ^ ן נ ה בעי מ ש ם נ ה ת האבלתית, והלנו שיחלה ל ו י ש ו נ א לם כל^וות יקנו ה ו ל , ויהי ם הךבה ה ה מ ל פ א ש י ה ל פי ש ף ע , א שראל יהן תם, ו נ י לבחי ו ה שרא ית ומשיית, גם בן בפי מ ה גופי ח ל צ בהן ה

ת בני נח. ו ו צ מם יהלה ם בך א ת ו י ח ם ל י ר ב ד ל ה ה נזבלנו ב א י ר ב ה בלתחלת ה נ ה ול הר1נאי, ם ע י ש נ ע ה ם ו י ק ר החז א ל ש ו ב ברא במו שנ ; ו ם ד א שלחטא ה

. ם זברונם לברכה ר מ א מ כ וT T:* : ־ :־־TT:• T

לנפש , ו שראל לת י ו ת ז ו מ ה א נ א צ מ א ת , ל א ב ם ה ל ו ע לם, ל או ז. וV : *־ T ! ־ ־ \ T V T ־ T ־־ T T T :

ל ת ע ח פ ס נ ספת ו ו ה נ נ ת - בבחי ו א י צ ם ינתן מ ל ו ע ת ה ו מ י א ד חסי :־ י \ T T י T ״ • : • י : * V V T : ־ : - -

ה זו נ בבחי , ו ם ד א ל ל פ ט נ ש ה ם בלבו ה ם ל טפלי ו נ , ויהי ם מ צ ל ע א ר ש יT • : * T T T T : * ־ : * • V T ־ T t ' t י I T : י : T ״ ־

. ל ותר בלזה כל ן בחקם שלשיגו י ב, ואי ה שלגיע כלן הטו ם מ ה לגיע ל

ם י ע ב א ש ו ש ברוך ה ו ד ק ם ה ם בך, ש ל ו ע ק ה ל ח נ ה ש ע ש , ב ה הנ ח. ו, ה ל א ת ה ו מ א ל ה ם הכלכלנים ע , שיךזיו ה ם בלםוג הכילאבי די פקיא ו ל מ תברך ש א י ו ה ניהם, ו י ל ענ ם ע חי י משג , ו הם י ם על פי ומשקים ה י ל א לשגיח ע ו ר ה ש ה , ן ת י ה כלל ח ג ש ה א ב ל ם א ה י ל לשגיח ער ב ל ד ע ל זה; ו א ע ו ן ברוך ה ו ד א ו ה ת, בכ^ח שפלסר ל ה פרטי ח ג ש ה בם לדעתי כלבל בלשפחות האדבלה״ (עמוס ג, ב); כ ת ה נאמר: ״דק א זהם, ו בפרטי מ תברך ש עתו י די ם י ו של ר חם ו ד ע ה ת י ז א מפנ , ל ם אמנ ו

•* T : ־ « : ־ T : ״ T T : ״ ־ T ־ : ״ ״ T : T I

, א ו ן ה י ל הענ ב , א לם ו ו מע מ תברך ש ו י י י לפנ י וגלו ל צפו ב בי ה< T : ־ T T - : T ״* i ־ T : T ־ T : T : T

, בבלה ש?באר נהו ה תבי דבר ז הם; ו ו בלשגיח ובלשפיע לפרטי נ י שא. א י מ ש א ד ת ע י ס ם ב י ד לפנ ו ע

ד י : : t • : • - : ד •


dichos pueblos, sino que permaneciesen en el nivel de degradation a que hicieramos referenda, o sea el tipo de ser humano que no debia existir de no haber pecado Adam, el primer hombre, quien con su transgresion genero dicho nivel inferior. Empero siendo que poseen un aspecto basico humano, aiin en un nivel inferior, fue voluntad de Dios proporcionarles cierta caracteristica, similar a la del ser humano real, o sea el alma, la cual poseen semejante a la del pueblo de Israel. Y aunque el nivel de dicha alma no alcanza el del alma de Israel sino que Es sumamente inferior, poseen Mitzvot (7 preceptos universales) denominados preceptos Noajicos (Shiv'a mitzvot bene Noaj), los cuales les permitiran adquirir el exito fisico y espiritual, siempre de acuerdo a su nivel. Todo esto fue instituido desde el comienzo de la creacion, previendo la eventualidad del pecado humano; asi como fueron creados todos los demas efectos Dafiinos y sufrimientos en forma condicional, como 10 expresaran N.S. de bendita memoria.

7] Pero en el mundo venidero no existiran otras naciones sino Israel. Y a las almas de los hombres justos entre las naciones se les proveera de una existencia adicional y agregada a la del pueblo de Israel; ellos seran secundarios al judio asi como la vestimenta es secundaria al hombre que la viste. Y en este sentido es que recibiran parte del bien ya que su propia naturaleza no les permite acceder a un grado mayor.

8] Desde el momento en que el mundo se dividio de esta forma, en 70 naciones, designo Dios 70 comisionados angelicales que debian supervisar a estas naciones y todo lo referente a ellas y D-s solo las observaria en forma generica, siendo citado el angel supervisor quien las controlaria de manera particular, con el poder que le entregara el Todopoderoso para tal fin. Sobre esto esta dicho: "Solo a uds. conoci entre todas las familias de la tierra" (Amos3,2).

Sin embargo, no por ello disminuye el conocimiento de D־s sobre la situacion de los demas pueblos, pues todo es evidente ante El desde siempre; empero esto significa que El no observa ni ejerce una influencia directa sobre las demas naciones y sus detalles.

Todo esto sera mas comprensible al explayarnos en la proxima

, / ח״ב פ״ד 110 דרך ה

ל ן כ א תקו ו ן ברוך ה ו ד א ה ה ל , ת ל ישראל ם ש ה י ש ע מ ם ב ל ו א ט. וו - ת ג ה נ ת ה ד בבלבול א ב ע ש , ו ו ו שזבךנ מ ה ועלוליה כ א י ר ב הל פי ם - ע ו ל ש ס ו ם ח ל ע ז ז ה ל ר ו ת ס ו ל , א ע י להשפ ר ו י א ה , ל ם ל ע פ לת ו א י צ מ גרעו ב א י ל א יוסיפו ו , ל ת ו מ א ה ה ש ע ך מ . א ם ה י ש ע מם מ צ ע ל לקןשיבו ל ב , א ו בהסתרו ו א מ ו יתברך ש י ה ובגלו א י ר ב הו ם א ה ל ר ש ש ח ב ם בנפש, ויוסיפו ב א ם בגוף ו , א ו הפסד ת א ל ע ו ת

. לחלישוהות ו מ ל א ח ע י ג ש א מ ו ש ברוך ה ו ד ק ן ה ל פי שאי ף ע וא?לנם, או ך לחיד א ר צ ם ל ה ם ב ה י ל ר שלשגיח ע ש ? ם - בפרטיהם, בבר א ל ו ע הו נ ך א ב ם ש י י ע צ מ א ם ה י ת המקר נ ה בבחי ם ז נ מ ; א ל א ר ש י ם מ רבי

דם. בפךק הקו


secci6n.

9] Empero en la conducta del pueblo de Israel hizo depender el Seiior del universo la rectification y elevation del mundo todo, como ya lo citamos. Y sometio -si es posible asi expresarlo- Su Providencia a la conducta del pueblo de Israel. La forma de actuar del pueblo de Israel seria la causa de la iluminacion y la prosperidad o la ausencia y obscuridad en el mundo.

Y el accionar de los demas pueblos no adicionaria ni restarfa en la existencia de la creacion y en la expresion de Dios, Bendito Sea o en su ocultamiento en el mundo. Solo se hallan en condiciones de atraer sobre si beneficio o perjuicio, tanto fisico como espiritual, agregando fuerza a sus cuerpos o debilitandolos. Y aunque Dios no controla en forma directa a las demas naciones en todos sus detalles, es probable que se involucre en la providencia de estas naciones si ello fiiese necesario para una persona judia o para la nation hebrea. Empero esto se realizaria en el contexto de las situaciones eventuales, citadas en el capitulo anterior.

דרך ה, / ח״ב פ״ה 112

פרק חמישי

באפן ההעזגחה

; ה ח ג ש ה ן ה פ א ב ה ש מ דבר ב ה נ ת , ע ה ח ג ש ה י ה ט פ ש ו מ נ ה באך נ א. ה, {־השני ו לתברך שמו ת פ ק ש ה ד ב ח א י עקרים, ה ה לן1חלק לשנ ן ז י וענ

. ו ת ע פ ש ה בT T I ־ :

דע בל, ו ו י מ א יתברך ש ו ה ו - בבר לרענו ש מ ו ימברך ש ת פ ק ש ה ב. בא בעבר; בי ל ה ו ו ו א בה ל ד ו י ת ע א ב , ל ן לדיעה בלל ו חסרו ל צ ן א אי ו

ו נ מ ם מ ל ע א נ ל ם ו ל ו ע ו מ י א לפנ ו י ה ה - בבר צפו הי י ה ו י ה ה ש ל מ בV • X : V : T ״ T T I T T : V : ־ I T T V ־ T

ל ב , ב , יתברך שמו ו דע אצל ו נ ו ו י א לפנ ו ה גלוי ה ו ו ה ל ה ב דבר; וT : : I - T : : ־ V T : T T : T v - : T T

ל ף ע א משקי ו ה קרא ש ו בלל; א?עם נ נ מ א נקזתר מ ל ו ו ותי נ בחיל בו ת בג ו ל ב ג ם גזרות מ ה י ל , וגוזר ע תם א דן או ו ה ה ש ם - מ י ר ב ד הם ש ר ה ים בעז ה לפנ ז דבר מ ד נ ו ע ם בהם, ו ש ך ח הץ-מן שלךצה ה

יתברך.

ו ת ו א ו ל3*על, ב מ חברך ש ו י נ א רצו צי ו ה שי א מ ו ו - ה ת ע פ ש ך ה ג. או בסדר ר בריותי ד ס ת ש ו ה, בהי הנ א חפץ. ו ו ה ה ש ג ר ד ה ה ר ו ד ס הה צ ר , במו ש ה , הנ ה ץ בסדר הז פ ח י ש , מפנ ת ו ל ש ל ת ש ה ה ו ג ר ד הת נ ה בו בבחי צ ו ם, בן ר ת הנבראי ו א י צ ת מ נ ה בבחי ת ז ו ל ש ל ת ש ה בל ב ם ב מ י ק ה ־ מ בסדר ז ניהם, ו י ל ענ כ , ב ם ה י ת א ע פ ם ו ת ד מ ת ה

T : T : :1־V V ־ : • . • ״ : : ־ : T T T: \ I V ד •

א ו ה ה נ ה ה בענלנם ולךוםיהם. ן צ ר ה ש מ ע בהם, ל י פ ש מ הם, ו ותי נ בחי

, ה ו במדרג י ת ח ת ך ש א ל מ ך - ל א ל מ ה ׳ ו ך א ל מ ו לשפיע ל מ יוזברך ש

ת, ו ל בגשמי ע פ ן י ו ך האחר א ל מ ה ד ש , ע ה ר מדרג ח ה א ג ר ד כן מ ו

ו יתברך נ ה שלץאה גזרת ךצו , כפי מ תו ש או ד ח ו ל לקלם דבר, א

. שמו

ו יוזברך נ א ממ ל נו א , אי א י ה שה ג ר ד ל מ כ ה ב ו ו ל ה , קיום כ ם אמנ ו

ל , כ ם ת ו ל ש ל ת ש ה ם ו בראי ו מקלם בבחו הנ מ תברך ש א י ו , בי ה שמו


Capitulo 5

COMO ACTUA L A PROVIDENCIA

1] Hasta aqui, desarrollamos las leyes que rigen la providencia divina, ahora hablaremos sobre la forma en que esta actua. En general, podemos dividir sus procedimientos en dos principios; uno involucra la Perception Divina y el otro Su influencia.

2] En relation a la Perception Divina, ya comprendimos que Dios, Bendito Sea, conoce absolutamente todo, siendo imposible que exista algo que ignore tanto en el pasado, como en el presente o futuro. Pues todo lo que sera o fue, ya se halla expuesto ante El desde siempre y no hay nada oculto a su vision. Todo el presente se halla ante El en todos sus aspectos sin que nada se le oculte. Nosotros denominamos perception de Dios, al juicio que El ejerce sobre el hombre, los decretos que emite sobre el ser humano y la forma en que los altera dentro de los limites del tiempo. Ya nos explayaremos sobre este punto en el proximo capitulo.

3] Empero al hablar de Su influencia, estamos hablando del sistema y el orden que El utiliza para transladar Su voluntad a la action. Dios, creo todo lo existente en un sistema paulatino y secuencial, pues El decidio este orden en la naturaleza de las cosas. Asimismo instituyo este sistema en el mantenimiento y las funciones de todo. Por medio de este sistema todos los detalles de la existencia son sostenidos e influenciados por Dios tal como El 10 decide.

Dios ejerce la primera influencia en un angel y este a su vez lo hace con otro por debajo de su nivel y asi sucesivamente hasta que el ultimo angel actua sobre la materia fisica, a fin de mantenerla o renovarla, segun la orden emitida por Dios, Bendito Sea. Sin embargo, la existencia de todas las cosas depende exclusivamente de Dios, Bendito Sea, ya que El es quien con Su poder sostiene todo lo creado y su desarrollo, en cada caso segun sus aspectos

׳ / ח״ב פ״ה 114 דרך ה

ם י א צ מ נ ר ה ד ת, כפי ס ו ת לגשמי ו ל ע פ ת ה א צ ו ל ה ב ד כפי ענלנו, א ח א. ו ה שזכרנ ג ך ך ה ה ב ש ע ה נ , ז ה ל ע מ ו ל בךנ ולחםיהם שז

ו ת ר מ ש ל מ ד ע מ ע ל פקיד, ל א בטבע כ ו ן ברוך ה ו ד א ם ה ה, ש הנ ד. וו ת ו א בא ל ו א ת ך מ ש מ ה מ ח ד א י ל ה שנקלסר בלדר, ו רה מ בו ולקלם בגל ד ת ש ת י ו נ ל י א . דרך משל: שר ה א ן ברוך הו ו ד א ר ה ד ס ר ש ד ס ה, ו יתברך שמו י רה מלפנ ז ת הג ו לם בהי או , ו ו ק אילנותי י ז ץ להח מ א ת י ות ו נ ל י א דחה שר ה י , ו ו גזר עלי ה שי ח בפי מ ו ר ת ה ח א ו ר ר ה יחזק ש

T ־ T ־ V T י I T T ״ T * V ־ * : T V T - ! ״ _ .

ה ל א ם ה ח. ויש בדברי ו בבח הרו תי ו לנ ה מאי יעקרו בפי ז בפי זה׳ ו, י ע הגשמ ב ט די ה ם פקי י כ א ל מ ות ךב; כי לש ה ה ופרטי ב ה ר ג ר ד הם שרי ה י ל ע ם, ו י ם בךוקותיהם הטבעי י י ל חלקי הגשמ ם ב קי י ז המחם לפי הגזרות; י נ ו ע , לסבב ה י הטבע כ א ל , הבלניעים מ ל מו ת הג ו ר ז ;

. ו יךנברך שמו ת ג ה נ ת סתרי ה חלאו ם, כפי נ ם לפרטי ה ?ךטי מ כ ו

ם, י נ ים ותחתו נ ו , עלי ל הבל ף ע ו משקי מ תברך ש א י ו ם ה ל ו א . ו הל ב ב ב ס ה מ לז , ו י ל ת הכל ו מ ל ש ל ה ד א י מ ן ת ם וענפים, ומכו י ש ר ש

T ״ * I V T : T : י ־.* : ״ ־ T I ־ ; ** ״ T ־ T T ־ ־ :

ה ל תם, א א בהכנ צ מ נ ה ש ה, בפי מ חלק הענלן בבךטי נ ; ו אה י הברה ד כפי מ ח ל א ה לנוח; כ ל א ה לצרף, ( ל ה לקרב, א ל א , ו ת ו ח ד ל

. ת ו מ ל ש ל ה ה ע א י ר ב ל ה ל ם ב י י שלגיע לו, להק ו שרא

ת ל ע כ ת ב י ש א ר ה סדרי ב נ ש נו מ , ברצו ׳ יןנברך שמו א י ה ה נ ה ו. וו - בדברים שונים, במו שיגזר צ פ ח ת כ ו א ל פ נ ה נסים ו ש ו ע , ו רצה שי

. , לפי הענלן ולפי הזמן אה י ת הבר ל ע ו ת ת ל ו א תו נ ו הי


particulares. Empero todo 10 que ocurre en este mundo fisico ocurre de acuerdo al sistema ya instituido para todas las cosas y el cual procede en forma paulatina, como ya 10 referimos mas arriba.

4] Dios, proporciono a la naturaleza de cada uno de esos angeles supervisores por El creados, el poder para permanecer en sus puestos y llevar a cabo con fuerza la funcion que le fuese asignada. Y no podra ser removido de su puesto sino por medio del sistema que determino Dios. Por ejemplo, el angel supervisor encargado de los arboles, se esforzara y tratara de mantener sus arboles; empero siendo que decreta Dios, Bendito Sea, que el encargado de los vientos incremente los mismos en la medida que se lo encomienda Dios, de esa forma se desplaza el angel encargado de los arboles y estos son arrancados por la fuerza del viento. Y existen en estas cosas numerosos detalles y muchos niveles, pues existen entre los angeles aquellos que se encargan de la naturaleza fisica de las cosas y supervisan y fortalecen los distintos aspectos y procesos de Neste mundo. Por sobre ellos se hallan los angeles de los dictamenes de la recompensa, quienes dirigen a los angeles de la naturaleza para presentar las situaciones en funcion de dichos dictamenes. Todo esto envuelve numerosos detalles, los cuales responden al grandioso misterio de la Providencia divina.

5] Empero Dios, Bendito Sea, observa todo, tanto 10 superior como lo inferior, raices y ramificaciones y 10 dirige en funcion de la perfeccion general; y toda la creacion gira en torno a este punto.

Este concepto general afecta a cada individuo de acuerdo a su particular estado de preparation. En funcion de esto, se decidira si sera apartado de las cercanias de Dios o se lo acercara, si sufrira para purificarse o se le permitira la serenidad; en cada caso de acuerdo al merito alcanzado, para que de esta manera se encamine el mundo hacia la perfeccion.

6] Esta en la voluntad de Dios, alterar el orden de la creacion cuando asi 10 decida, realizando milagros y maravillas que El considera necesarias para el beneficio de la creacion, de acuerdo al momento y las circunstancias.

דרך ה״ / ח״ב פ״ה 116

ה נ ז ו ם ה אי ו זכרונם ל^ךכה: ״תנ נ א זה שאבלךנו חכמי ו ה ה מ וא ת ה) ל י ש א ר רבה ב ת״ — ( ה בראשי ש ע ל מ ם כ א ע ו ש ברוך ה ו ד ק הל ב א ב ו ה ה נ ש י מ א ד , בי ו ה ת ע א דבר מ ו ש ברוך ה ו ד ק ה ה שנ א י ל שה א ר ה ה א י ר ב ת ה ע ב א, ש ו הו י ל הענ ב י גמור, א ו ה שנ צ ר י ת ש ע

T : V T ״ ־ : ־ : V I T : ־ T T ־ : T ־ V : * V

ת י ל כ ת ה , ו ם ת ו א י צ ם ענלנם ואבלתת מ י ברא ל שרשי הנ כ ע ל י ד ו ה וה ידדה מ הם, ו לי ו ו לקזבב בגלג ם הי י ד ל כלה עתי א , ו ה שנבראו מ לב האכלתי, ת הטו י ל כ ת ך ל ל ו ל הלה ה ב ה ו ולדעו, ש ג סוף ענלנם; והשיה כ ר ב ם ל ת ר כ ו ז נ ה שאכלרו חכמי א מ ו ה ו בדבר, ושבלחו בוי; ו תרצ נ וה יא, חולין נ ש ״ (ראש ה ם נבראו ת ע ד ת ל י ש א ר י ב ש ע ם אחר: ״כל מ במקוא אכלתת ענלנם ןךוקם ואבלתת ו ש ברוך ה ו ד ק ם ה ע י ד ו ה ש ואקלנם, כ, הלה ם ת ו מ ל ש ו כן, שבלמה שהלה כלצטךך ל מ ם כ א ר ולם, ה ל גלג כם ת ו א ם בלחם ב קי י ו לצד , א שראל ם הנסים, לי ת ו ם א ה ו ב ש ע י ש

ם. י מנ הזל ל פי כ י כן, ע אחר ם, ו י נ ו ם העלי ר בשרשי מ א ה נ ז ר ה ב ד ם ה נ מ א ו

T ־ ~ I ״ * * ־ : ־ : V T T T 1 ־ ־ V: V V ־ T T ־ T Z T J

, ם ה י ל ו ם בגשכליות כרא י נקבעו הדבר ת, ו ו בח^זתלשלו ל ש ל ת ש זה, נת ע ב , ו י ם בחקם הטבע ת ו ם א קי י ם המחז י ד ם הפקי ה י ל והעבלדי ע, ולעכלדו ה ל א ם ה די ל הפקי ר ע ז א, ע ש ברוך הו ו ד ק ה ה צ ו ר שרה. ז ם הג ה י ל , כפי בלה שתקלה ע י ו בלבלהלבם הטבע ישתנ ?לתפקידם, וש - ם שונים, פרו ם תחלה בדרבי ה רה ל ז ת הג ע ג ה ר ש ש פ ובבר א, עם ל שז ש ו ת מ ר ע ג ו ב הם, א : ככלצות בללך עלי ע דרך משל י ג ת שה צא בז ו י כ ם קו, ט), ו כר (תהלי ר בלם־םוף ולחרב״ ו ע ע ו כענלן שנאבלר: ״

י הענלן בזכלנו. ל לפ ב ם, ה בלן הדרבי


Esta afirmacion, aparentemente contradice la ensenanza rabinica que versa: "Dios instituyo condiciones especificas en toda la creacion " (Bersh. Rabba 5).

Esto no significa que no alteram nada en absoluto a partir de la creacion, pues de hecho puede alterar totalmente lo que decida en el momento que 10 crea conveniente; Sino significa, que en el momento de la creacion Dios mostro e informo a todas las raices de la creacion su verdadera naturaleza y el proposito por el que fueron creados, asi como el desarrollo de su historia y el destino final que les fiie determinado. Y comprendieron y asumieron que todo fue creado con un proposito benefico y genuino, por 10 que aceptaron y se sintieron satisfechos. Y a esto se refirieron N.S. al decir: "Todas las cosas fueron creadas con Su conocimiento" (Tal. Rosh Hash. 11).

Empero al mostrarles Dios a las raices su verdadera conception y sus efectos finales, les informo asimismo que para alcanzar la perfeccion se requiere involucrar en el proceso los milagros realizados a Israel o a los hombres justos de las distintas epocas.

Todo esto concierne a la Raices Superiores y־ posteriormente- a todo el desarrollo de las mismas, hasta su materialization en este mundo fisico y la designation de los angeles encargados de supervisar sus leyes naturales. Sin embargo, cuando asi 10 decida Dios, podra decretar sobre estos angeles que suspendan sus funciones y alteren su proyecto natural de acuerdo a Su decreto. Los decretos pueden llegar a ellos por distintas vias; por ejemplo pueden llegar como la orden de un rey o como la colerica disposition de un tirano, como esta dicho: "[Dios]" Se encolerizo con el mar Rojo y este se seco..." (Salmos 106,9). Todo esto y similar, dependiendo del momento y las circunstancias.

דרך ה׳ / ח״ב פ״ו 118

פרק ששי

בםדר ההעזגחהT T : ־ ־ V ״ :

, בין בלה שלבלשפט ה ו בל מ ל ו ת ע ג ה נ ה , ש א ו ן ברוך ה ו ד א ר ה ד א. סם ל ו ע ש ב ד ח ת ה י ל ו ה שרא מ , ובין ל רה ל בני הבחי ם ש י ש ע מ הו זברונם נ , וכן אקלרו חכמי ץ ר א ת ה ו כ ל ן מ י ר כע ד ס ובריותיו, לעשה ?נו - בבתי , וחי ״ א לאךעא ת ו כ ל ן מ ע כעי לברכה: ״בללבותא דךקיר בתי ד ה ס נ ה; בי ה הם לז תי חקו ם ו ה י כ ר ל ד ם כ , ע ת ו א ך ד ה נ ס נים ו דים ת ובסדרי עו ו ד ת י ו ג ם רוחניים, במדר י א צ מ ל נ נים שונים, ש די

- T : ״ • : : ־ : • • • V:T • T • • •

זרתם בג , ו ם לשפט י י ם הראו י נ י נ ל הע ו כ ערכ ם י ה י נ פ ל ידועים, ש : • •- T T : T ־ : T • • : T • T •• •:••דד

כר ן פתגבלא״ ו ר דנלאל: ״בגזרת עידי מ א ?מו ש ם, ו ל הדברי לקומו כיאל ד, יד). (דנ

, ונלשפיע ה ל א ת ה ו א ך ד ה נ ס ל ה כ ע ב י פ ו מו מ א יןזבךך ש ו ה ה נ ה ב. ון הענלן שבאבנת, שלצא הכלשפט לאכלתו. ולש כ ל ח בם, ומעכלידם ע, וכענלן שנאמר: ש א ר ם ל א ש ו ש ברוך ה ו ד ק ה ת ש ו א ך ד ז מ ס כלן הו נ מי ו מי י ד על מ ם ע י מ ש א ה ב צ ־ ל כ ו ו בםא שב על־ , י ד ־ ת תי א ״ראי

T T ־ • ״ T ־ T : T : : • ״ ־ V • T

ו פךשו זחככלינו זכרונם לבךכה: ״אל , יט), ו ב ם א כ ובלשמאלו״ (מלכית ירי), ואבלר ו מ א ש מ ו ח נ ת בה״ ( ו משכלאלים לחו אל ת ו ו כ ז בללבלינים לן תב וספרי א י נ י ק יובלין יתב... ד עתי ן ךבליו, ו ד די כךסו ע דנלאל: ״

ל ז, מ־י). א י נ ד ) ״ ו ח י ת פ

ה בלן מ , כ ה ל ע מ ו ל נ ר באך ב ה, כ ך הוא: הנ ר כ ב ד ר ה ק ואפלנם, עש כלן י ל א כ , ב ה בכלל נ ש ואיש; בי ה י ל בל א ו ש נ ק נבלצא ?די ו ד ק ד הש י א ן ה ת נדו ו י ה נות, ל ת שו ו ת רבות, לפי סב ו נ ע , למצאו ט ם שי האנה ש ע ל מ כ י הפלשפט; ובפרט גם בן, ב ב ך ד ם רבים מ י כ ר ד א ל ו ה הה מ כ , ו בה ה לחו נ בחי ת ו ו כ ן ה ל נ ה יבלצא בו בחי נ , ה ו ה ממנ ש ע מ ו, ת מ א ת ב ת רבו ו ב כ ר ה ם ב ם מרכבי ל ו ע ל עניני ה ם רבים; כי ב י ד ד צ

. . . . ! T • ־ • • T־: : • • T T\ : T • : ־ : T ־ ... .

ה ל א ת ה ו י ת מ א ת ה ו נ י ל הבח ם כ ל ו א ם שונים; ו ם בדרכי י משכ נ וV •• T• • ־ : T ־ : ־ : • • T T T : ־ • • I: T

א ב צ ד כלן ה ח ל א כ ה לאבלתן, ו ל א ם ה י נ ו י נים העל ת בבתי די ו ל ג ת מ


Capitulo 6

E L SISTEMA DE L A PROVIDENCIA

1] Intstituyo Dios, que la direction del mundo espiritual, tanto en 10 concerniente al juicio que se lleva a cabo al ser humano como a todo aquello que se generaria en el mundo y sus criaturas, se desarrolle en forma similar al gobierno del mundo terrenal. Y asi 10 expresaron N.S. de Bendita Memoria: "El gobierno de los cielos es similar al gobierno terrenal"', o sea similar a los tribunales y senados -terrenales- con sus legislaciones y procedimientos. Pues Dios organizo tribunales entre las distintas criaturas celestiales, con sus particulares sistemas y niveles, ante los cuales se presentan todos los casos que requieren ser juzgados y se emiten los decretos definitivos. Y asi 10 expreso Daniel en su vision: "Y lo decretado por lo angeles celestiales ".

2] Y Dios, Bendito Sea, se manifiesta en todos estos cuerpos deliberates y con Su influencia los encamina hacia un juicio verdadero. Existen ciertos tribunales en los que Dios ocupa el sitial de cabecera, como esta dicho: "Vi a Dios ocupando Su trono y todo el sequito celestial se hallaba par ado a su diestra y a su siniestra" (Reyes 1-22,19); esto 10 explicaron N.S. de la siguienta manera: "En los tribunales celestiales, la derecha representa la defensa en tanto que la izquierda el procesamiento" (Tanjuma Shemot 18). Y dijo Daniel (7,9-10): "El trono se halla ocupado y el Eterno de los dias tomo Su lugar...,.el juicio comenzard y los libros fueron abiertos ".

Sin embargo, la razon principal para todo esto es la siguiente. Ya nos explayamos anteriormente sobre la precision con que se juzga a cada individuo; pues en general, cada individuo posee numerosos y diferentes argumentos, basados en distintos motivos, en funcion de los cuales puede ser juzgado de diferentes maneras. Especificamente en cada actitud es probable hallar un aspecto

׳ / ח״ב פ״ו 120 דרך ה

ת, ו נ ן הבחי ת מ ח י ענלנו א ו לפ ה ל ל ג ת ת דין, מ י ב ו ה ת ו א א ב צ מ נ הז לשקל א ד דבר; ו ח כ א נ , ל ת בלן ו נ י ת הבח ו ל ג ת ם מ ל ן ב ד שבי ע. ת ו א נ ה בפי ה ר ז ג א ה צ ת , ו ת ההן ו י ת מ א ת ה ו נ י ל הבח י ב הענלן לפא ו ם ה א ; ו א ו ה ת דין ה ש בבי א א ר ו ה י ש ו מ ה ש ע ה י ז ר ה מ ג ם ה ל ו א ו

• : - T - »-:1 • : - v • - - - » : T ־

ף ה א נ , ה ש א ר ם ל יושב ש ה ו צ ו א ר ו ן ברוך ה ו ד א ה נים ש י די ת ב ה מו י א שלפנ ב צ ם - ה י ת ר ש מ ל ה ב , יניח ל ו י לפני ל צפו ב ה ל פי ש ע

T:•TT: T -v־ :TT:V T T - -•- •T: -

ר בפי ב ד , ויגבלר ה ת מ א ן ב י ת הענ ו נ י ם מבח ה ה ל ל ג ת מ י ה ו לפ נ טע שי. ו כמו שזכרנ , ו י הראו

: " T V : T T

ם ל ו ע ת ה ן א א ד ו ש ברוך ה ו ד ק ן ה י ש זה, שא ך ג. נקלצא לפי ש. ן י ה וםדר לענ צ ר ם ש י ר ד ס ת ה נ א בבחי ל , א דיעתו ת י נ בבחי

T T T •T: •-T - : 1 1 : ־ ־ • : • T V T • • : :־ •

ת ם בי ם בשו י נ י נ ן מהע ט עני פ ש א שליא ל ו ד בזה, ה ו ר ע ד ס ה ש מ מ ו־ : — ¥ : ־ ¥ ״ * I T : • : V V T — . T ־

, ד לענלן זה, וחינו י ק פ ה ם ש די ו מפקי י בא לפנ ו ד שי , ע ה ל א דין מו ח י שג , שי י כ א ל מ ג ה ם בלן סו די ו פקי מ ו לןנברך ש צ פ ח ד ב י ק פ ה ה נ ה שה ל ע ל מ ן ש ת די או לבי בו , י ה ל א לם, ו ם בעו י ו ו ם הה י נ י ל הענ ל כ ע

T V - : T T-: — V I • : T ־ ־ T T־:T•

. ט ם במשפ י נ י או הענ בו אז י , ו לה להם ג נ ו ו ג י ש ה ם ש י ר ב ד ל ה דו ע עי י ו• • V: •:TT T: • T T T: • T : * : :T• - ־:T ־T

ו עת י ד ר י ח ם א י כ ש מ ה נ ל א ם ה י נ י ן הענ י ם, שא ובבר זכרתי פעמיT ־ : ״ T* T •T-• T l: V: ״ ־ - T • T : • : ־ T T :

, ם לו כי ה צרי ל א ם ה י נ י נ ד מהע ח ם א ה שו י א ה , כי ל תברך שמו י־ : V - T ־ T ; ״ T - T V T T ־ : T-1:־

. ה א ל פ נ ו ה ת מ כ ח סדר ב א שבן גזר ו ל , א לם ו ו מע י י לפנ ל צפו ב ה שT T : ־ ~ T : T : " ׳ V T ״ T I ־ : V T — T T ; T ־ ־ V

ם י כ ר ד ה ה ל ל א ע ם באבלת. ו ל ו ע ם בלךזנהג ה י ר ד ס ה ה ל ל פי א ע ון שנאמר: ״וירד י הם; כענ תי צו י ם במל י ב ו ת כ ו ה רמז א שי ו ם ה י נ י הענ ו

V ״ - V ; V V I T : ־ : v ־ - : : ־ ־ : ־ : ־ v ״ T : ״ T :

כר (איוב ם להתלצב״ ו י ה ל א / ״ולבאו בני ה ת יא, ה י ש א ר ב בר ( ״ ו ת א ך , ל דר ש ה א ל , י), א ״ (זכריה ד ץ ר א , ו), ״עיני ד׳ הפנה קלשוטטים בבל־ ה א

ל ר ע מ א ל נ ב ; ה ה ל א ם כ אחרי ה א, י), ו י ר כ ז ) ״ ץ ר א ך ב ל ה ת ה ח ר׳ ל ל שם י כ א ל מ ם ה ת ו א , ו ם שסדר י ר ד ס , כפי ה ת א ז ה ה ג ה נ ה י ה דרכ

• T . V • T : - • : - T T ״־:~: T : ־ - - : ־

ד ?גליהם לקראו: ״עיני י ע ה ל ם ו ל ו ע ל ענלני ה ח ע י ג ש ה ם ל י ד ק פ מ ה


negativo y diferentes perspectivas, pues todo 10 que existe en el mundo puede ser juzgado de esta forma. Empero todos estos aspectos en su verdadera dimension se presentan ante Tribunales Celestiales; y a cada integrante de dicho tribunal se le expone uno de los aspectos, para que entre todos los integrantes lleguen a analizar la totalidad de los aspectos involucrados sin que exista omision posible alguna. Entonces, podra ser juzgada la cuestion en su verdadera dimension y por 10 tanto se emitira un juicio apropiado. Empero el decreto definitivo 10 emitira el superior de dicho tribunal.

Si se tratase de uno de los tribunales en que el mismo Dios, Bendito Sea, decidio ocupar la jefatura, aunque todo se halla en evidencia ante El, permitira a los integrantes de dicho tribunal celestial argumentar, de acuerdo a 10 que ellos alcanzan de la verdad de los distintos aspectos juzgados y determinar asi la cuestion en forma apropiada.

3] De acuerdo a todo 10 dicho, resulta que Dios no juzga al mundo desde Su conocimiento absoluto, sino en funcion de un sistema que El mismo decidio e instituyo.

Entre otrras cosas, establecio que ninguna situacion seria juzgada en alguno de estos Tribunales Celestiales, en tanto no se presenten ante ellos los angeles supervisores que fueron designados a ella. Pues El, en Su voluntad, decidio designar angeles encargados de supervisar cada situacion que se presenta en el mundo fisico, 10 cual llevaran ante un tribunal celestial como testimonio sobre aquello que les fuera revelado y solo entonces se procedera a juicio.

Y ya cite en varias oportunidades, que Dios no requiere de este sistema para obtener Su information, pues ninguna de estas cuestiones le es necesaria, ya que todo se halla descubierto ante El desde siempre, sin embargo asi 10 decereto e instituyo en Su divina inteligencia.

Y de acuerdo a estos sistemas se conduce el mundo y a ellos hace referenda la Biblia en sus metaforas. Como esta dicho: (en referenda al juicio de los hombres) "Ybajo Dios a ver... " (Genesis 11), "Y se presentaron los hijos de Dios (angeles)..." (Jobl), refiriendose a la supervision del mundo dice: "Los ojos de Dios

׳ / ח׳׳ב פו 122 דרך ה

ן י ט ענ פ ש ם ל י נ י ד כלבתי הד ח הברך שמו על א ו י ת ו ל בהג די״, ו״ ת א ך ל בזמנו, נאמר: ״וירד ד׳ ל ד ג מ בלהענלנים, בגון ענלן בוני ה

צא בזה. ו / ובן בל בי ו ב ת יא, ה) ו י ש א ר ב )

ם כלה ה הענלנים ע ל א ן הדכליון ב י ן שא נ ו ך שתתב ם צרי ל ו א ום, ת הדברי ו ש ע ך באפן ה , אלא בסדךים, א ץ ר א ה בבללבות ה ש ע נ שם ת ג ש ה ה ששלך בהם, ב ם בפי מ עשי ן הדבליון אכלתי, בי בגשבליים נ אי

ניהם. י ם ובענ ת ג ש ה ך בהם, ב ה ששי הם וברוחניים בפי מ י נ י בבל ענ וT T T: •::V•• ־ : V T I T ־ V ־ • : • • T T V :T : ״

, שנאבלר א השטן ו ה גור, ו ת הקטי א א ו ן ברוך ה ו ד א ם ה ה ש נ ה ד. ופקדתו לן1בע דין בבתי ן בתוכם״ (איוב א, ו), ו ט ש בו: ״ולבוא גם הבו יתברך . וכלכלדת טו ךרו הדלנים וישפטו חעו ע י ב ו א ת ו ה ש כ , ו ן הדיי א ט ח ף על פי ש א קטרג הבלקטרג, ו ד שי ן ע תבס בדי א י ל שמו ש

. ו א גלויים לפני ט ו ח ה

ו של ג ש - לקטרו סדר םדךים, פרו ם ו ק חקי ק ה ח ז ם גם ל ל ו א וו זברונם נ י יהלה, וכענלן בלה שאבלרו חכמי מת ך יהלה ו הכלקטרג, איה שאקלרו ״ (ברא״ר צא), וכן מ ה נ ת הסכ ע ש לברכה: ״השטן בלקטרג בת ו ב ר ב ם ( ד ל א ו ש ונותי ו זברונם לברכה: ״שלישה מזכירים עו נ חכמי

T T V T ־ ־ : • • : : • T T : T T : • ״ T —.

צא בזה. ו י ם ב ם רבי , ופרטי נה)


deambulan por toda la tierra " (Zacarias 1), y otros similares. Todo esta dicho en funcion del sistema de providencia disefiado por Dios. Y los angeles destinados a supervisar las cuestiones terrenales, son denominados "los ojos de Dios". Y al presentarse Dios, Bendito Sea, en alguno de los Tribunales a juzgar una cuestion, por ejemplo, a quienes construyeron la Torre de Babel en su momento, esta dicho: "Y bajo Dios a observar...", como 10 acabamos de citar

Sin embargo, es necesario comprender que la similitud existente con el juicio terrenal se refiere solo al sistema empleado; empero la forma en que se materializan las cosas no guarda un paralelismo real entre ambos. Pues en el mundo fisico, todo se lleva a cabo de acuerdo a la naturaleza de las cosas, segiin su perception y su escencia, en tanto que entre las criaturas espirituales, las cosas, toman una via diferente, tambien de acuerdo a su particular naturaleza y su escencia (por 10 tanto, el modo de operar en ellos es totalmente diferente).

4J Dios designo un fiscal, el Satan, sobre quien esta dicho: "Y llego el dia en que se presentaron los hijos de Dios ante Su presencia y se presento tambien el Satan entre ellos " (Job 1). Y su funcion es la de demandar ante las Cortes Celestiales y asi alertar a los jueces para que juzguen.

Como resultado de la bondad Divina, fue instituido que no se juzgue al pecador en tanto no sea acusado por el fiscal, aun cuando todos sus pecados son conocidos por Dios.

Tambien, en' este caso -de la acusacion del fiscal- instituyo reglamentos y un procedimiento, con el fin de circunscribir el accionar de dicho fiscal, como 10 expresaron Nuestros Sabios de Bendita Memoria: "El Satan acusa en el momento de peligro" (Bereshit Rabba 91). Tambien dijeron Nuestros Sabios: "Tres cosas recuerdan los pecados del hombre..." Y existen muchos ejemplos similares.

׳ / ח״ב פ״ו 124 דרך ה

הם, דוקים , בלנללם ובפרטי ה ל א ם ה י ט פ ש מ ל עניני ה כ ם ל ל ו א ה. וי המ7?זפט, מנ ; לז ו רה חקנבלתו יתברך #מ ז ו שג מ ם, כ ם לסדרי י דרכ וה ע ב ך א ב ו ןברונם לברכה: ״ נ ה שאכלרו חכמי ן מ ו , כג ו נותי ולבחיה ל ח ס ת ?נ : ״מלך נ ה שאמרו מ ה מז), ו נ ש ך (ראש ה ו ד ם נ ל ו ע ם ה פרקיי ה - תר א ו ב ת ה שאבלרו: ״ ן אף״ (שם), וכן מ ש חרו ו פ י ל , כלקפלי ד ן לדיר גזר ךץ, ח א ל ם גזר דין ו ד ן ק ם שבי ההפרשי ני ?לסדנא״ (שם), ו די

. ו א באל צ ו י ם כ י ם אחר ה פרטי מ כ ו. . ־ ״ T ״ . • T : T ־ :


5] Todos estos conceptos de justicia, tanto en 10 general como en 10 particular, poseen un procedimiento y un reglamento determinado por la inteligencia Divina.

Este sistema incluye tiempos especificos para el juicio, por ejemplo 10 expresado por Nuestros Sabios: "En cuatro ocasiones el mundo es juzgado (cada ano) " (Tal. R. Hash. 16.); asimismo 10 que dijeron: "El rey es juzgado en principio, antes de que se incremente el enojo divino" (Tal. Ib.); tambien dijeron: "El cereal, En Dos oraciones es juzgado". Asi como las diferencias que existen entre antes de la sentencia y despues de la misma. Y otros numerosos ejemplos similares.

דרך ה״ / ח׳׳ב פ״ז 126

פרק שביעי

העזפעת הכוכבים• T ־ T : י"

א ו ם ה ש ר ם, ש ל ע^יני הגשמי כ , ש ן ק ראשו ל ח ו ב ה/ בבר בארנ . הנ אל ב , ב ה ל א ם ה י ע נ ע ם ה י ש ר ת ש ם מ ם, ש אמנ ם, ו י בדל ת הנ ו ח ב בל ק ולבלשך א ת ע ם ל כי ף צרי ר כ ח א , ו ש ר ת ש ה ם ל י כ ם שצרי י כ ר ד הו נ כ ה הו ך ז ר צ ם לבלצא בו. ןךזנה ל בי ה שצךי ר ו צ , ב ת ו י הגשמם ת ו ל א ם כ עתקי נ ם ובםבוביהם, נבלשבים ו ה ב בובביהם, ש ם ו י ל ג ל ג הה ת פ ו י מ ש ג ל ה ות - א י ה ברוחנ ל ע מ ו ובזכלבד ל ש ר ת ש נ ם - ש י ע נ ע הם, כבי רה הךאולה. ןא?לנם כלנלן הכו ה בצו ם פ י מד ו ע , ו ה ט מ לה מ כ ח ה ה ת א ר ה ש ו 5פי מ , הי ם ה י ת ו ק ל ח ל מ כ הם ל תי ו ג מךר ו

. ו ה שזכרנ ז ק ה ת ע ה ל ה ת א או נ ך ו תו צרי ו ה הי נ ו י ל ע ה

ם י י מ ר ג ל העצכלים ה ם א ו ח הקי ם ב י כב ו ע מן הכ פ ש , נ ה הנ ול ם א ה בשךשי ל ע מ תו ל נ ם מבחי נ מ ק ע ת ע הם נ י ד ל י ע , ש ם ה י ת ח ת ש

. ה ט מ נתו ל בחיT T T ־ :

, ה ל א ם ה כבי הברך שמו בכו א י ך ו ב ק ה ק ד ח ח ד עבין א ו לם, ע או ב. וו נ כ ו י שה יהם, אחר ג ם ומשי י מ ש ג ם בן עניני מקרי ה ג א, ש הו ות ו ם לקר כי ה שצרי ר ו צ ה ה ת ו א , ב ה ט מ הם ל די ל י ו ע משכ , י ה ל ע מ לה ל ל א וצא, ב בי , ו רע , הז ה מ כ ח , ה ר ש ע ים, ה : החי ך משל ר . ד ם ה ל

V ״ T ־ : ־ ״ V ־ T : T ״ V T . - - T T I V V V T

רה ם בצו פי ה בענ ט מ ם ל עתקי נ ם, ו ה בשרשי ל ע מ ם ל י בנ ם מו י נ י הענ• T ־ T : T T:T" •TT: T : V־: •• ־ ־ : • • T! T • T

ם י חד צים מי ת ובקבו עו ו ד ת י ו ק ל ח מ ה - ב ז , ו כב ל ידי הכו ה ע י ו א ר ה• I T : - : V : T: : • 1• . . : T • ״: ־ - T : T

ם ידועים. כי ׳ וסבו ם ה ו ל ק ח ו ה שהם, י נ ם למי י מ ש ג ת ה ם א רי ם הקו י ר ק מ ל ה יהם ב נ ו בי ג תפל נ ום ה ש ב ד ח ת ה הם, ל ם בפי סדרי ת ו ט י ל ת ש ח ם ת ל ם ב נקשרו האשמי וש י ל א ה ב ר ב ש ק ת י ר ש ו ש ק , לפי ה ה כ ר ע מ ה שלשפע בלן ה בפי מ

ש. אי ן


Capitulo 7

L A INFLUENCIA DE LAS ESTRELLAS

1] Ya explicamos en la primera section ( 1,5,2), que todos los fenomenos fisicos poseen una raiz en fuerzas trascendentales. Al i i , en esas fuerzas superiores se originan estos fenomenos y todas sus raices necesarias y posteriormente se reflejan y transmiten a las cosas fisicas en la forma en que deben de hacerlo.

Con este proposito fueron creados los planetas y las estrellas. Por medio de esos cuerpos celestes y sus ciclos, todos los fenomenos originados en el mundo espiritual se transmiten y se reflejan en su contraparte fisica, adoptando su forma adecuada.

El numero de las estrellas asi como sus niveles en las distintas divisiones, file determinado por la Divina Inteligencia en funcion de lo que estimo necesario para el adecuado proceso de transmision que citamos.

La capacidad de existencia de todas las cosas terrenales, es transmitida por sus respectivas estrellas. Por medio de esas Estrellas, se refleja la escencia de esas cosas desde su raiz espiritual hacia la contraparte de la tierra.

2] Existe otra funcion con la que Dios, Bendito Sea, capacito a las estrellas. Todos los procesos que afectan a las cosas fisicas, tras haber sido preparados arriba, se transmiten al mundo fisico en la forma necesaria. Por ejemplo, la vida, la riqueza, la inteligencia, la descendencia, etc. todas esas cuestiones se inician arriba, en sus raices trascendentales, y se transmiten hacia abajo, a sus ramificaciones terrenales en la forma apropiada por medio de la estrella particular. Esto es resultado de la division y combination particular de las estrellas y el desarrollo de sus ciclos especificos.

Cada evento que ocurre en el mundo fisico es manejado por una estrella particular, dependiendo de su categoria especifica; quedando cada uno de dichos eventos limitados a la autoridad de su

׳ / ח״ב פ״ז 128 דרך ה

ם ה ש ב ד ח ת ה ם גם בו, ל ד ל בני א ר ב ד ס ה ה ז ו ל ד ב ע ת ש ה נ נ ה ג. ור שף1בטל ש פ . אקלנם, בבר א ה כ ר ע מ ם בלן ה ה ה שלפלשך ל י מ כפן ה אבלרו: ״אי ד ז סו ל י ע ן בלהם; ו ו י ק על ם, בלבח חז כבי ת הכו ד ל ו תו והופעתו גובר מ ח גזרתו להברך ש ת קנ׳׳י), כי ב ב ש ל ללקזךאל״ ( ז מה ע פ ש ה ה לפי ה ד ל ו ת ה ה י ה ת , ו ה כ ר ע מ ת ה ע פ ש ה ע ב ב ט מ ח ה ב ל ה ע

T T : ־ ־ • : T T ־ T T: •:I־ ־ ־ • ־ ־ \ : T : ־ : V־ ־ :

. ה כ ר ע מ ת ה ע פ ש י ה א לפ ל , ו ה נ ו י העלT T ־ : ־ • ־ : T ־ ־ : : T : V T

ם, בלי ם מנ ם גם ה כבי ו ל הכ ת ש א ז ה ה ע פ ש ה י ה ט פ ש ם, מ אמנ ד. ו• : T: • T : : •• : - - T T ־ v ־ ד• ד : \ •• -

דעים ו ה נ י כ ר ד ת מ צ ק ת; ו או ו נ ת ו י ה ה נ ו י ל ע ה ה מ כ ח רה ה ז ה שג כפי מ • • ־ :T V T : • I T V־ V T T : T: » T : T V ד

ל א כ ן ל ם; אב ם הוברי השמי י ג ה שמשי א מ ו ה , ו ם י לפי סדרי המבטא ל ם א כבי ם בכו י ז גו החו א ישי ל כן ל ת בזה, ע י ל ג ת ה מ י ר ד ת ס ת מ א

T V • T ־ ־ ־••TVT--!I•• - V T : ־ • ־ 1

ל ר לש בטו ב כ , ש ל שכן כ , ו ת ו א בשלמ ל , ו ם י ד ת בלהענלנים העתי צ קו זכרונם לברכה: נ ו חכמי ר מ ה א ל ז ע ו שזכרנו: ו מ , כ ם ת ו ד ל ו ת ל

T - : : T V"• :• T T V : T : t:- : ־TT!

ה פ׳׳ה ג). ב ת ר י ש א ר ב ״ ( לא בל אשר ו , יג) ״ ״ - (ישעיה םז ״מאשרV ־ : T : V - : -


estrella. Por 10 tanto, todas las cosas que ocurren son el resultado de la influencia de la emanation estelar, en funcion de la coneccion particular que exista en cada caso.

3] Todos los seres humanos estan sujetos a este sistema y todo 10 que les ocurre es resultado de la influencia astrologica.

Sin embargo, es asimismo posible que se anule la influencia estelar por medio de la intervention de un poder superior a ellas. Esto es aplicable por norma al caso del pueblo judio, sobre el cual dijeron: "No rigen las constelaciones al pueblo de Israel" (Tal Shabbat 156). Pues el poder y la influencia de Dios son superiores al poder destinado a las estrellas; por lo tanto, el resultado dependera de la influencia superior y no de la ejercida por las estrellas.

4] Esta influencia ejercida por las estrellas, tambien esta circunscripta a Las leyes y limitaciones impuestas por la Inteligencia divina como adecuadas. Alguno de estos fenomenos pueden ser comprendidos por medio de la observation, la cual constituye la ciencia de la astrologia.

Sin embargo, la naturaleza absoluta de ese sistema no puede ser alcanzada por medio de la observation. Por esta razon es que los astrologos pueden pronosticar solo un porcentaje pequefio de los eventos futuros y no todos. Mas aun teniendo en cuenta que dicha capacidad de prediction se halla reducida debido a la posibilidad de que la influencia astrologica puede ser revertida por la Providencia divina. Y sobre esto dijeron Nuestros Sabios: (comentando las palabras del profeta Isaias) "Hoy les fue permitido a los astrologos y observadores de las estrellas y buscafortunas, erguirse y decirte algo acerca de 10 que te ocurrira". Y comentan Nuestros Sabios acerca de esta expresion: respecto a 10 que ellos pueden predecir, algo, pero no todo. (Bereshit Rabba 85,3).

, / ח״ב פ״ח 130 דרך ה

פרק שמיני

בהבחנות פרטיות בהעזגחהד ד : - : - : T : ד י -

י ר ל סד ת כ ו י א ה ו , ה ו למברך שמו ת ח ג ש ה ד ב ו בחן ע ה שי מ א. מ. וכענלן שנאמר: ״שבט ן ט וקו הדי פ ש מ ה - ישר ה י דרכ ה ו ח ג ש ה הט לעמיד ארץ״ פ ש מ , ז), וכתוב: ״מלך ב ם מה י תהל ״ נ תך ו כ ט מל ב שר ש מי

, ד). ם (משלי ב

א ל א א ו ש ברוך ה ו ד ק ל ה ו ש צ ? ן ח י ת שא מ א ם, לרענו ב אמנ וא ל ת בנו; א ב א ה ו א ב ה א ו, ? ת ברואי ב א ה ו א א ו ה ה נ ה ב, ו טי להיו ב טי ת בנו, להי ב א א י שילסר ה ה ראו מ צ ה ע ב ה א ם ה ע ט מ שך י ה ל ו ד׳ א נ ב ש את־ י ר ללסר א ש א ; וכענלן שנאמר: ״בי ב תו באחריה ב ה א ר ה ו ו ממק מ צ ן ע ט והדי פ ש מ ה ם ח, הן; ונקלצא ש דברי בללםךך״ (ב וכלךננקם, י א בלבת או ו ש ברוך ה ו ד ק ל ה ן מוסרו ש א נובע, ואי ו ה

. ו ?מו שזכרנ בת בנו ו ה בטו צ ו ר ב ה סר א א מו ל אר ?:עצמו ס ו מ ה ד ש ח א י ענלנים, ה ם שנ לדי ו ה נ ם בלשךש ז ל ו א ון י ת הד ה בעץבלה תבלזג א ב ה א , כי ה , ואכזרי א קשה ל יהלה ?לכלתק ון ו ד א כה לכך, לעבר ה י ה ץר ע ש ה ש י - שלפעבלים, כ השנ ברחבלים, ונהג ברחבלים, ובענלן שנאבלר: י , ו ן לגמרי י רת הד ל שו א ע ו ברוך ה

, ים). ת לג ו מ ש ) ״ ם ח ר ר א ש א י ת ר איזן, לרחבלתי א ש א ־ ת י א ת נ ח ץ, ו ם במעשי ד א רת ה א בבחי ו ש ברוך ה ו ד ק ה ה צ ר ה, ברזיות ש הנ ו, בבלבול בלשעבד ה , הנ ו ה ש ע מ ש כ י א ם ל ל ש ל ל ו מ ג ובישר בלשפט הא ל רע לו א א י ל ו ו א ייטיב ל ל , ש ם ד א ה ה ש ע מ ו ל ת ג ה נ ת ה א א ו ה

T V ־ " T : ״ י V T T T ־ :־ •י : T T : ־

ם ו ש נו ?לשעבד ל א אי ו ן ברוך ה ו ד א ה ה נ , ה ת מ א ך ב כפי בלעשיו. אה צ ר י ש ל כן כ ע א בלתפעל בלשום דבר, ו ל , ו ולתו ך לז ו צךי נ חק, ואיו ח א ר כ ו בלי ה נ נהג בפי ךצו י ל ו ע פ ה י נ ש מרוכלמותו, ה מ ת ש ה לך , א ו ד שזכךנ ו ב ע ש נהג ?פי ה ת הבלשפט י ג ה נ ה ם ל ל ו א . ו ב בלל ו כ עש מ ת ש ה י נ , ה ן רת הדי ל שו ה ע ר ב ע ת ה ו א ת נ ו י ו ה ת מ כ ר ח ז ו ת ש כ

״ . . - ״ . | . - - - T T ־ T V: T ־ : I T : ־ V I

ם צ ע ל ב ו ל קלק , ויתקן ב ל פשע , ולעבר ע טתו ד שלי חו י מרובלמותו ו. בחו


Capitulo 8

DETALLES SOBRE L A PROVIDENCIA

1! Entre las cosas que podemos observar dentro del proceso y el sistema de la Providencia divina, cuenta la rectitud y la justicia; como 10 expresara el salmista: "Es cetro de rectitud, el cetro de Tu reinado" (Salmos 45,7). Y esta escrito : "El rey sostiene la tierra con Su justicia" (Proverbios 29,4).

Podemos comprender, sin embargo, que la voluntad real de Dios es hacer solo el bien. El ama a sus criaturas asi como un padre ama a sus hijos, solo que debido a ese mismo amor debe castigar como un padre al hijo, para finalmente beneficiarlo. Y asi esta dicho: "Como castiga un padre a un hijo, Dios, tu Dios, te castiga" (Deuteronomio 8,5).

Por 10 tanto, el juicio y la ley Divina se originan en el amor, por 10 que la disciplina de Dios no es una disciplina cruel y vengativa, sino la disciplina impartida por un padre que desea el bien de su hijo, como ya 10 citamos.

Este principio posee dos corolarios, primero, el castigo mismo es mesurado y no cruel y duro; pues el amor divino hacia las criaturas suaviza el juicio con Su merced.

Segundo, en ocasiones, cuando el momento 10 amerita, Dios suspende la aplicacion de la justicia totalmente y actua solo con Su merced. Como se 10 expresara Dios a Moises: "Otorgare Mi merced a quien le otorgue Mi merced, y mostrare Mi compasion a quien le muestre Mi compasion" (Exodo 33,19).

׳ / ח״ב פ״ח 132 דרך ה

ם לתברך, ש ט ה פ ש ת מ ח ג ש : ה ה ח ג ש י ה נ י מי ן שנ א ו כ א צ מ נו מ תברך ש ו י ד ו ח כב י ג ש ם מ י ב ך ך י ה ד, ובשנ חו הי ה ו ט י ל ש ת ה ח ג ש ה וט פ ש , ל ט פ ש מ ת ה ח ג ש ה ח ב י ג ש א מ ו ה ה נ . בי ה ו ל ברואי ד ע י מ תו , לקלם בבח ה ט י ל ש ת ה ח ג ש ה ח ? י משג , ו ה ש ע מ ל ה ת כ ד א י מ ת

. ם ד א י בני ה ל ל ע ע מ ר ב ? ר ח א ת ל , ו ה א י ר ב ת ה בלתו א י ו

י ק לשנ ל ח ו ת ת ע פ ש , גם ה ה נ , ?י ה ד ע עו ד ת ך ש י ב. וכלמה שצרף ו ג ה של מ פש. ל נ ה של מ י ל השנ ף, ו א לבלה שלגו ו ד ה ח א בלינים: הם ל ו ע תו ב ו של ם ו ד א ת ה ח ל צ ה ל ה ש מ ו ל נ י ה, דה נ י ו ענ בבר בארנ

T T T : ־ : T T T ־ T : - : T ־ : : ־ : T T : • : ־ ״ * T :

ם ד א בקרבת ה עה, ו די י ה ו ל כ ש ה ב ה ש מ א ב ו , ה ה מ ש נ ל ה ש מ . ל ה ז הT T T ־ : • • ד : י - T : - : ד ד • - •: : - •:-:דד :

. ת פשי ו הנ ת ל ע מ , ויקרו ו תברך שמו ו י י אלו בני הי א שי ו , ה ת מ א ה ב ז ם ה ל ו ע ב של, ה ו ט ב ה צ מ ה ה נ כי הי ת גלו מ א ת בוךאם, וירדה ה ד ו ב ע , ועוסקים ב ה מ כ ח ם ל ם דבקי ד א הא תבלצא ל התךבדת בישלך, ו ךדף ונ?נע, ו וברור, ויהלה הךשע נת ו ב ו ט ת ה ו ד מ ל ה ב , ו ו יתברך שמו י י אל ת ל ם ב ל ו ע ה ב ד ו ב ע

״ ־ T ״ : : l - T : T ־ ־ - : T ־ T T ־ :

ד זה, ג בנ , ו ה נ ס א מ ת ת ו ו ע ר ת ה ו ד מ ה ה נ ק ח ר ת ה, ו ה ותגברנ נ א צ מ תv v v : ד - • דד : • ד - : דI: ־ : ־.. : T : - : - : T v T •

ו יםורים ובלכאובים ונזקים׳ ויחלה א צ מ א י ל , ו ט ק ש ה ה ה ו ו ל ש ה ה ב ר ת, ו ל מעשי ח ע מ ש , ו למו י בעו ו בגלו ד ה כבו ר ש א מ ו ן ברוך ה ו ד א הם ד א ת בני ה ו י ל זה, בה ב ך ל פ ה ה ם לפניו; ו י עלז ם ו י ח מ ו ש מעשי ו

I v: • v T : : T T T •• - - : ־ ...... :דד . r־ : . . .

א פונים ל ה וךחוקים בלבלנה, ו מ כ ח ם ב אסי מו , ו ה ו א ת י ה ך ח ם א פי שטוע ש ר ה , ו ה צ ר ת [משלכת! א מ א ה ם, ו ו כלו ט א ע ם מ ה כי א ד ו ב ע ל

» r\ : v T : T : T v T . ־ י ־ : ״ : : ז:* •T

לם, ת בעו ו כרי ת נ ו ד ו עב , ו ת רבה ו ע ט ה ת ו י מ ר ת , ה ח י מצל גובר ו. : ־ ד - ד -:- ד : • ד ד . _ . ׳ - . . .

ד זה ג בנ , ו ד א ת מ ו א צ מ ת נ ו ע ת ר ו ר מ ה ת ו ו ר ד ע ת נ ו ב ו ט ת ה ו ר מ ה וv זו • T:1: : v • ־ v - • : ד : ־ :

א ו ן ברוך ה ו ד א ה זקים רבים, ו , והלםורין והנ ה ו ן של ט חסר, ואי ק ש ה הח ל ש מ ה ו ר ק מ ב ל עז ו נ ל א ך כ ל ו ם ה ל ו ע ה , ו ו מ ל ו ו מע ד ר כבו י ת ס מvl: \T:•- ד •nv • : I - T T : T ״ : ־ : •

ם ד א , (אין בני ה ו ל מעשי א שבלח ע ו ש ברוך ה ו ד ק ן ה אי , ו ע ב ט לי ת לפנ ו י א שבלחת הבר י דעים בלה ה ו י א בל?ירים ו ל , ו ו י ם לפנ י ח מ שה נ ה א ש צ מ נ ם. ו ם נשפלי בי הטו ם גוברים ו י ע ר ה ה ז בוראם, ובזמן כ

. . . . . . • T T r T I: • • נ ״T . . . . T : . . - : T :

י ם לגוף, בחלק י כ י ש ם ה י נ י ל הענ כ ב ה ש מ ו ל מ ו יתברך ש נ מ ע מ פ ש י• ־ : » • - — ד י«- : T : ־ • t:T T : T - : I - T • ־ : \

פש. נ ם ל י כ , השי ים שבו נ י ל הענ כ ב ה ש מ ל , ו ו ב שזכרנ צ מ הv v - •יד- v • T : - T T : T - : : ־ T r T ־ ־


Siendo que Dios decidio capacitar al hombre con el libre albedrio en sus actos, y asi juzgarlo y recompensarlo en funcion de su conducta, El, Bendito Sea, somete Su providencia, si es que asi es valido expresarlo, al accionar del hombre y no 10 perjudicara ni lo beneficiara sino de acuerdo a su accionar.

En verdad, Dios no se halla sujeto a ninguna ley y no necesita a nadie mas que a Si mismo, asi como nada ejerce presion alguna sobre El. Por 10 tanto, si Su deseo es utilizar Su grandeza, podra actuar segun Su voluntad sin ningiin tipo de apremio o presion.

Y aunque el sistema judicial que El mismo instituyera se rige por sometimiento al accionar humano que acabamos de citar, si Su suprema inteligencia decretara una exception a esta regla, Dios hara uso de Su grandeza y Supremacia para rectificar lo que sea necesario con su infinito poder.

Existen, por 10 tanto, dos tipos de providencia. La providencia de la justicia divina y la providencia basada en Su absoluta y exclusiva autoridad; y con estos dos sistemas supervisa Dios a sus criaturas. Pues El coordina el juicio a las criaturas con Su providencia de justicia y sostiene todo 10 creado con Su poder absoluto y Su omnipotencia a fin de que no se destruya debido a la maldad humana.

2j Otra de las cosas que es necesario saber, es que Su influencia se divide en dos categorias generales. Una, la concemiente al fisico y la otra al espiritu del hombre.

En 10 referente al fisico, ya nos explayamos sobre dicha influencia y es la que controla la prosperidad y el exito del hombre en este mundo..

En cuanto a la espiritual, incluye el intelecto humano y su razon, asi como el grado de acercamiento a Dios y sus virtudes espirituales y nobleza.

El estado Optimo real en este mundo es aquel que se alcanza cuando el hombre halla la senda del saber y del servicio a Su creador. De esta forma, la verdad le sera clara y evidente y la maldad se vera apartada y sometida, la mentira no existira. Todo 10 que preocupara en este mundo es la devotion a Dios; todas las virtudes existiran y se realzaran y las malas acciones seran

דרך ה״ / ח׳׳ב פ״ח 134

ה ד ז ג נ כ , ו ד א ת מ ו א צ מ ת נ ו ע ת ר ו ר מ ה ת ו ו ר ד ע ת נ ו ב ו ט ת ה ו ר מ ה וV V V l t T : ־ T ־ ־ ־ : T : V ־ * ־ :

א ו ן ברוך ה ו ד א ה , והלםירין ןהנץקים רבים, ו ה ו ן של ט חסר, ואי ק ש ה הח ל ש מ ה ו ר ק מ ב ל עז ו נ ל א ך ב ל ו ם ה ל ו ע ה , ו ו מ ל ו ו מע ד ר כבו מםתיVI: \ T : • ־ T V! V - : I - T T : T - : ־ : ־

ם ד א ן בני ה , ואי ו ל מעשי ח ע מ א ש ו ש ברוך ה ו ד ק ן ה , ואי ע ב ט לי ת לפנ ו י א ש?לחת הבך י ה ה ודעים מ י ם ו רי א מכי ל ו, ו שבלחים לפניה נ ה ם. ונבלצא ש ם נשפלי בי הטו ם גוברים ו י ע ר ה ה ז בוךאם, ובץבלן כי ל הענלנים השלבים לגוף, בחלק ב ב ה ש מ ו ל מ ע בלבלנו יוזברך ש פ ש י

ל הענלנים שבו, השלבים לנפש. כ ב ה ש מ ל , ו ו ב שזבךנ צ מ ה

ם ד א ל ה ו ש ב צ ם מ ל ו א ק א, פרק ד, ש ל ח ר ב א ב ת ה, בבר נ הנ ג. וT T T V T ־ T V I V V I V ״ • • : • T: T : ״ • :

ה ר א ה ה י בו, ו ך שרשי ש ח ה ת ו ו י ר מ ח ה ב ש צ א מ ו ה ה ז ם ה ל ו ע בT T V ־ * : ־ : T I V ־ : ־ : T • V T ־ V ־ T T

ת י ש א ר ה, ב חנ . ו ל כ ש ה ת ו ע ד ךבבת ובלשתתפת בו, שכלמנו ה נך ר כ ע נ , ובפי הן1גדל ה ט ע ו מ ת ע ד ו רב ו ת ו ל ם סכ ד א ל ה ו ש ת ד ל ו תו ת ע פ ש א ה י ה ה ל א ל הבלציאיות ה כ ה ל ב ס , ואכלנם ה ו ךבה דעת ים כן יבלצא בו כלציאות ד א ל ה ה שלשפע ע יןזברך שמו, כי כפי מו מ ת פניו יתברך ש ר א א ענלן ה ו ל ה ב ש ה ר ש ל וב^ךט׳ ו ל כ וע^לן, בש כלציאות ר א ש ו ה ק א, פרק ד, ש ל ח ה ב ל ע מ ו ל נ חםתךם, שבאך ות ך א ל פי ה ה ננלשכת ע ע פ ש ה ה ה נ ה . ו ל בלקום שהם כ ע ב ר ה ב ו ו ט הה; ובלהשפעת נ ו י ה העל מ כ ח ר ה ז ה שתג , כפי מ ם או הםתךם י הפנר יולד: ת ס ה ת ה ע פ ש ה מ ת והיקר; ו ו כ ז , ה י ה יולד: הךבו ר א ה ה

. ת ו השפל ת ו ו י ב ע ן ה ו החסרם כלרבבים ה לה ל ה הךאו ג ה נ ה ה ובדזיות שבלציאות הנקלצאים וי ו ה שרא מ ב ו ו מ צ ד ע ח א א צ מ נ ה רבה; כי ב ב כ ר ה ה ל א ם ה י נ י נ מהע

T V ־ I : ־ T V T : * I * T ־ T T I ־ V ״ T * T ! י T ״

נה י ךבוי בבחי ע נ ע , ו ת ח ה א נ ן בבחי א בו יהיו: ענלני חסרו צ מ ה ל

ל כן ת וע^לני יקר, ע ו ל פ , ע^לני עבניות וענלני זבות, ע^לני ש ת ר ח א


repelidas y alejadas. Ante esta situaci6n, prevalecer£n la seguridad y la tranquilidad y no prosperara el dolor, el sufrimiento 6 la injuria; y Dios, Bendito Sea, extendera Su honra abiertamente por el mundo y Sus criaturas estaran felices y dichosas ante El.

Lo opuesto a este estado optimo del mundo existira cuando los seres humanos se hallen inmersos en la lujuria y desprecien el saber y se alejen de el; seran escasos los que sirvan a Dios 6 no existiran, la verdad sera ignorada y la maldad prosperara y se incrementara, el embuste y el engano creceran; los falsos valores se expresaran en el mundo y las virtudes seran eclipsadas debido a la propagation de las malas acciones.

Como resultado de ello, no existira la felicidad y las criaturas careceran de tranquilidad; se incrementara el sufrimiento y el perjuicio en el mundo. Dios no estara conforme con Sus criaturas y estas no estaran felices ante El. Desconoceran la verdadera dicha del hombre ante el Creador. En una epoca asi, los malvados se impondran y los buenos seran sometidos.

Por 10 tanto en Dios, Bendito Sea, se origina toda la influencia que llega al hombre, tanto en lo referente a su mundo fisico como al espiritual.

3] Como ya desarrollamos en la section 1, capitulo 3, la obscuridad y el materialismo se hallan firmemente arraigados a la naturaleza humana de este mundo; sin embargo, combinado y asociado con ello, el hombre posee cierta iluminacion en la cual se originan el entendimiento y la razon.

Desde el mismo nacimiento, el hombre es un ser irrational y de poca inteligencia y paralelamente a su crecimiento ira incrementandose su capacidad intelectual.

La causa de todo esto es , sin embargo, la influencia Divina, pues como resultado directo de la influencia Divina en el ser humano, se formaran cualidades y caracteristicas, tanto en lo personal como en 10 colectivo. Y el origen de todo esto es, en cada caso, la iluminacion Divina 6 su ausencia, lo cual aclaramos mas arriba, (en la section 1 capitulo 4) y constituye la raiz de la existencia del bien y del mal en cualquier lugar donde se hallen.

En ambos casos, si bien existe la iluminacion Divina 6 si se

׳ / ח״ב פ״ח 136 דרך ה

ה י ה י ך ש א בם, צרי צ מ י ה ו ה שרא י מ ם לפ ה ע ל פ ש ת ה ש ע פ ש ה הT • TV-•••• I • T T :V ־ • : V T ־ \T T T: ־ - :

ד ל ו י י ש ו ה שרא , בפי מ ר ת ס ה ה ומד ה ר א ה ת מד ה ו ב ב ר בעניבה ה״ T ״ r T V ־ ־ : T1- T • ״ : - ־ ־ 1 T V : T ־ T : ־ :

ה ג ר ד ה ה ר ו ד ס י ר ש ד ס ש בה; ובפי ה ר ת ש י ה ש ם - ובפי מ י ע פ ש מ בT T : - ־ : - : \ • v: V . . . . - . . T - T ־ : • • T : \ -

ה תי ו נ ל בחי כ ה ב ד ל ו ת א ה צ , כן ת ה ע פ ש ה ם ב י נ י ו הענ ש ר ש י שT V ־ : T : T T ״ ״ ־ | . . T T : ״ ־ * T : ״ T : : \ ¥

ם ו ק ל מ כ ם ב המקרי ת ו ו י א י צ מ ל ה כ ל ל ו ד ל ג ל ה כ ה. ה תי לו גבו ו שהם•

ם שקרו י ר ק מ , כפי ה ו ז הבךא א , מ לם ו י הע ב צ ל נילל מ ט א בי ד. ?שנ, ת ו ע הדרג ב ר א בדבר א צ מ ם, נ אי ם הנבי ה י ל ו ע ד ע ד ה ע מ בו, ול ו ע ד מ ד ע ו ע ד ל ו ת ה ע ד מ ח ם א ד א , ב י בלו ש ו נ א ן ה חשב המי נ ו

: T ״ " • T : ־ ד V T T : X • V I T • • ־ : ״ :

. י פךקו כראות גדול, ך ב ג ך גבר בו ת ש ח ה ת ו ו ל כ ס ה , ש ד ח ב א צ א מ צ מ ה נ נ ה וו ת ו מ ל ש ב ו ו מ רא יתברך ש ת בבו י ת מ א ה ה ע י ד י ו ה נ מ ה מ ר ד ע נ ש

. . . . . . T - ן . . . - . . - . T T . . - . . . . T . . . . ...

ם י פ ל י א ה שנ כ ר ב ו זברונם ל נ ו חכמי ה ו א ר ק ה ש א מ ו ה ל, ו ר גדו ד ע ה. T .״ ״ _ T ד י 1 ד : • •* T ־ : T; - T I : v - : ־

ו זה; נ ב זמנ צ מ א ? ו ה / ו ה שזכרנו ז ב מ ב טו צ א מ ו י ה נ ש ב ה צ מ ר1הו. ה, תו עת ?*ציאותו יתברך ושלמו י ד ל - י א ו - ךנהלה ל ה 1 לנ נ ה שא בי ן נ ת ואי ו ן א ו עובדים; א?7נם אי חנ ו אנ י , ולפנ ו רת ד׳ אתנ תו ום ד א ה ה ש ם מ נ מ ח הקדש; כי א א רו י ה ת ש י ת מ א ה ה ל כ ש ה ה ה ר ס ח ו

T T T V ־ T I T V I • V • • ־ : T T T : ־ ־ T - ־ ־ 1

ל כ ח ש ל ברו י ? ^ מ ה ש , לגבי מ שי ו ל ידי עקזקו האנ ו ע ל כ ש ל ב י ? ש מ

, ה ב מז ב שלישי טו צ . מ ה מ ש נ ל ה ף א ו ך הג ר ע א כ ל ו א נ , אי נשפע


carece de Su revelation, ello origina la consecuente influencia determinada por la inteligencia Superior.

La influencia de la iluminacion Divina origina ciertas cualidades y beneficios, incremento (Ribbuy), claridad (Zacut) y valor (yakar). El ocultamiento de Su luz genera desventajas (jisarori), opacidad (aviut), vileza (shifjui).

Y para la existencia y direction adecuada de todo 10 creado se requiere de una combination de estos elementos, pues en cada cosa creada existen por norma, elementos de beneficio y otros de perjuicio, de claridad y de opacidad, de valor y de vileza, por ello la influencia que llega hasta ellos -de acuerdo a lo que en realidad deben de recibir- debe de contener en su naturaleza elementos combinados de iluminacion y ocultamiento de la luz divina. Y de acuerdo al orden instituido y a la canalization desde las raices trascendentales por medio de las cuales llega la influencia divina, asi se originaran los resultados de este proceso en todos sus aspectos y niveles. Y este es un principio fundamental en la relation a todo 10 creado y a los estados que 10 afecten en cualquier lugar en que se hallen.

4] Si analizamos el mundo en general desde su misma creacion, basandonos en la historia y las visiones profeticas, arribaremos a una importante conclusion. La humanidad, como un todo, puede ser clasificada en cuatro aspectos basicos. Repecto a esto, la historia del hombre en general es similar a la de cada individuo en particular.

El primer estado, es aquel en el cual prevalecio la ignorancia y la obscuridad en el genero humano. Aquel en que el conocimiento real de Dios y Su perfeccion estuvo ausente. Nuestros Sabios denominaron este periodo "Dos mil anos de desolacion ".

El segundo estado, es un periodo superior al que acabamos de citar y es similar al que nosotros xjvimos. Pues poseemos, gracias a Dios, conocimientos sobre Su existencia y perfeccion. Su Torah se halla entre nosotros y al El ofrecemos nuestro servicio.

Sin embargo, no disponemos de milagros y carecemos de profetas y de la sabiduria real de la profecia. Pues el alcance intelectual que la persona logra por medio de su capacidad

׳ / ח״ב פ״ח 138 דרך ה

אה ו ב נ ם ו פתי מו ת ו ו ת ו ו א ר הי ב כ ת הפלקדש/ ש ב זמן בי צ מ א ב ו הא ביחידים, ל , א ה כלךנפשט בבלו ז ע ה פ ש א ה צ מ א נ ך ל / א ם ד א ן ה במיב עי טו ב ךבי צ ה ועבוב. מ ע י נ ר מ ב ד א ל צ מ ם בקשי, בי בבר נ ה ם ל ג וא צ מ א י ל א, ש ד לבו י ת ע ם ל אי בי ו הנ י ו על עד ה שי א מ ו ה , ו ם ל כ מ

• T • V T ״ T V • • : ־ T T ־ : T V ־ : T \ •

א ל ? , שי ו ן האנ ל בל מי ך ע ש יחלה שפו ד ק , וריח ה ת בלל ו ל ? ס הם ש , בי מ שי ו ן האנ ל המי ו ש ע נ מר ? ג קרא - שנ ה אז י נ ה ; ו ל קשי כל

. ג ם יתענ צחי ח נ צ ד נ ע ו לו, ו ם יהי י י ה עלו א ל ה ו" ־ : • • T ־ : ־ • - : : • • • T : T T

נת ד גבולים, בבחי ו ו ע א צ מ , נ ו ה הנ?שית שזבךנ ע פ ש ה ת ה נ ה. בבחיא ו ן ברוך ה ו ד א סדר ה ה חקק ו נ ם; כי ה אי ר התנ א ש ם, ו ן והמקו מ ז הלת כלה ו ם ידועים, ז ם, בדרכי ם כלן העתי י ת ע ת נכלצא וכלתגלה ב ו י ח ל, ם אחר ה במקו ל ג ת י ה ש ולת מ ם, ובן בכלקום, ז ם אחרי י ת ע ה ? ל ג ת י ש, בפי ק ו ת הדקד י ל כ ת ת ו?ךטים, ?לשערים ב ת רבו ו נ ה ?בחי בל ז ות ו מ ו ק מ ה ת הלבלים ו ו ש ד ת ק ו ל ת ות; ובזה נ ל הברי ן ש נ י לתקו ו הראותר יקבלו י ע יותר גדול, ו פ ם ש ד א ם ישפעו בני ה ה ב ם, ש שי הקדו

ה הקלשעךת. ג ר ד ה , כפי ה ה ל ע מ / זכות ו ה ר א ה


humana, en relation a 10 que puede alcanzar por medio de la revelacidn Divina, (Ruaj hakodesh), es similar a la relation existente entre cuerpo y alma.

El tercer estado, es incluso superior a este. Es el estado que impero durante la existencia del Beit Hamikdash, durante el cual ya habian existido la profecia y los milagros en el genero humano; sin embargo dicha grandeza no se habia propagado entre los hombres sino alcanzaba exclusivamente a alguno de ellos, e incluso con dificultad pues ya se habian originado impedimentos y obstaculos.

El cuarto estado es el que supera todos los anteriores y el que los profetas predijeron para el futuro final. En dicho futuro, la necedad humana desaparecera y la inspiration divina se propagara entre el gtiiero humano sin ninguna dificultad. Y entonces se considerara concluida la mision humana, pues de alii en mas solo existiran superaciones hasta la eternidad.

5] En relation a la influencia Divina sobre el espiritu humano, esta se halla circunscripta a consideraciones de tiempo lugar y otras condiciones. Dios instituyo y ordeno las cosas de manera que se revele en cierto tiempo especifico y de determinada manera, 6 en otro momento. Lo mismo es valido para el lugar de la revelation y muchas otras condiciones y aspectos, los cuales son determinados con suma precision, de acuerdo a 10 adecuado para las criaturas.

De esto depende la santidad de ciertos dias y lugares en particular, los cuales transmiten a los hombres una gran influencia espiritual y alcanzan en ellos una elevada iluminacion Divina, merito y excelencia, de acuerdo a los niveles predeterminados.

דרך ה׳ / ח״ג פ״א 140

חלק ג

בנפש האדם, גרוה ה?|דש והנבואה, וגפעלוה של*א כדרך

הטבע

פרק ראשון

בענין הנפעז ופעלותיהה א בו מ צ מ נ / ש ם ד א ק א, פרק ג, ענין ה ל ח ר ב א ב ת , בבר נ ה נ א. הי ה - שנרבבו בו שנ ב כ ר ה ו ה נ ת דהי ח א א ר ב ם נ א בשו צ מ א נ ל ש

T T . . . . . . . . T I • V: • : T ־ ״ : ־ : ־ ־ : .

ה לש נ ף והאשמה. וזה, בי ה ו ה, הג ה מז ם ז בדלי נ ם ו קי ?לציאיות ךחוה ש ג ר ה ת ל ש מ ש ים, מ י החי ל ע ל ב ב ש ל י ו ש מ ש כ פ ת נ ו א י צ ם מ ד א ב

T T : ־ : V V ־ .— •• ־ ־ • : ־ T : ״ V : V V • : T T T

. ה בטבעו ק ו ק ח ה ה ל כ ש ה וק בלאד, ד ד ח א פלציאות א ו ם ה י י החי ל בעל ב ת ב א ז ש ה פ נ ן ה ועני, גדלו ז ו בלוזפשט בהו מ צ א ע ו ה , ו ו י הקלט ך הז-ךע אחר א בתו ב נקלשך וי ; בי בבעל א ו ה ן ה לה למי ה הךאו ל כ ש ה , ןכן ה ש ג ך ה י ה ו ובו תלם ד א ת בני ה ל כ ש ה , ו ם ת ל כ ש ה ל ב דו ש ג ר פ ם יש ה מ צ ם ע י י הח

T T T •• : ־ T : ־ : T T T : ־ : T •• : V ״ T : ־ . - -

ה בנפש ש ע ה נ ל ז לם, ב או ל גדול; ו ד ב ם ה ל ת כ ל כ ש ה ת מ ל ד ב נV V ־י V ־ * V Y I *• ־ : T ־ \ V T : ״* V T T : T ־־ :

ל בלין ב , ב ה ם הקלשפלשים ל י ל כ ת ה נ כ , וכפי ה י ה הטבע ק , בפי ח ת א ז הת, בגון: ת ןבחו ו נ ם יבחנו בחי ד א פש ה , ?נ ה הנ . ו א ו ה ה ש י מ ן לפ ומים לי בו ת בנפש, בל;בלים בי ו ח ם ב ל , כ ן / והרצו ל כ ש , ה ן הדכזיון, והזברו

ם. חדי ם מי ם בדרבי עלי פו ם, ו דועי י

ן ו ל ועלי ד ב ת נפשי נ ו א י צ ם מ ד א ד ב ו א ע צ מ ל זה, נ ד כ ב ל ם מ נ מ ב. א• : * . ־ : 1 ־ : ־ ׳ : * ־ : T T T T : ־ V T ־ ־ : T ־ : T

ם, י נ ו ם העלי א לקשרו בשךשי ל , א אתו באדם ת בבי י ל כ ת ן ה בלאד. ואי


SECCION 3

E L ALMA, LA INSPIRACION DIVINA Y LA PROFECIA

Capitulo 1

EL A L M A Y SU ACTIVIDAD

1] Como ya aclaramos en la sec. 1 cap. 3, el ser humano se diferencia de cualquier otra cosa creada. El posee una combination de dos elementos diferentes, opuestos: el cuerpo y el alma.

A l hablar del alma humana, debemos necesariamente diferenciar entre dos elementos distintos. Uno de ellos es el mismo espiritu que poseen otros tipos de criaturas vivientes. Es el espiritu vivo que controla los sentidos y la inteligencia natural del ser humano. Este tipo de espiritu existe en todas las criaturas vivas y es una entidad sumamente eterea. Es transmitido por via genetica en el momento de la conception y continua creciendo, hasta construir el cuerpo apropiado para cada especie. Asimismo, continua posteriormente desarrollandose y es el responsable de los sentimientos y el grado de inteligencia particular de cada una de las especies. Y aunque en el reino animal existen diversos niveles de inteligencia, sin embargo, el intelecto humano se distingue de ellos en grado sumo.

Todo esto es resultado del espiritu (basico), en su desarrollo natural y en funcion de los elementos con los que cuenta a su servicio, en cada especie de acuerdo a su caracteristicas particulares.

En este espiritu (basico) del hombre existen ciertas facultades y atributos que pueden distinguirse. Por ejemplo la imagination, la memoria, la voluntad, todas estas facultades pertenecientes al espiritu humano y que se hallan circunscriptas a ciertos limites y actuan en forma especifica.

2] Adem&s de este espiritu b&sico, sin embargo, existe otra

׳ / ח״ג פ״א 142 דרך ה

ת ו ח ב ם ב ת ו ד ל ו ם ת די לי ו מו ת מעשי ו י ה ר בם - ל ש ק ש לו ל י של ע א פ ש נ ע ה פ ש ה נקלשף ה ז ת ה ו א י צ מ ב ה גדול. ו ב ם ב י נ ו י העלה בגוף; נ מ מ , ו ו ו בנפש שזכרנ ממנ ם, ו י נ ו ת העלי ו ר ו ק מ , מן ה ם ד א הת ו ל ע פ ה ה עלת ב ו פ , ו ה נ ו ת ח ת ת ה ת א ג ה נ ה מ נ ו י ל ע ש ה פ נ ה ור ש ק ה א נלךנלךוס ו ו ה , לפי הלחס ש ם ד א י ה מנ , 1נבל ץבלן מז ת ו כ ך ט צ מ הת ר ש ק ת ת מ א ז ש ה פ נ ה ה נ ה ם. ו י נ ו ם העלי א מך1קשר ע ו ה שף ושתי ו ו הג א צ מ נ ם ו ד ב תר דק ש ו ק הי ל ח ה - ב נ ו ת ח ת ה , ו ה נ ו בתחת

ם זה. ה ע ם ז י ר ש ק ת ת מ ו מ ש נ ה

ש פ נ די ה ל י ת בגוף ע א פש ז ת נ ר ש ק נ ה, ש ר הז ש ק ה בלפני ה נ ה ג. ות פרטיים, ןנבלנע בלפלנה לו בו , נבלצאת בלגבלת בג ה נ ו ת ח ת הה ת ו י ל ץמן ה נבדלים, ב ם ו י י חנ ם הנבלצאים הרו ק ע ס ע ה ת ו ו פ ת ת ש ה ה; ובלספעלת בלמעשי ם ד א ל ימי חלי ה ו כ נ ם הגוף, דהי בלןנקשךת עת בלמנו ו ט נ ו ל , א א יוזבךף שמו ך ו ב ר ה ל לדם באו ף להן1קשר ע ו הגו ת הבלעתד א ו מ ל ש ה ל ע ו ב י ה ו ת הטבלאה. ובזה תל ו ח ב ק ב ב ד ל ו, ה נ ו ת ח ת ש ה פ נ ת ה ת א ג ה נ מ , ו ת באדם ל ע ו א פ י ה ה כלבלנו. ו ק ח ך ז ן הה ת ב ד ל ו מ , ו ה ת נ ב ה לפי ה ל כ ש ה ה ציורי ה קקת ב חו , ו ה ת כ י ר ד מ ו

ה לו. ט ר ת ש ד א צ ן כפי ה הבלחשבות והרצו

ה באבלת נ , ח ת ח פש א ל נ ל ל דךף ב ה ע ו נ א ר ק ל פי ש ף ע ד. ואקלנם, את ו ש פ נ כל לומר, ש ו כבר נ נות. ו ת שו ו מדרג ם רבים ו ת חלקי ל ע א ב י ה


entidad espiritual en el ser humano, sumamente distinta y superior. Y la unica razon por la que esta entidad forma parte del ser

humano, es para unir al hombre con sus raices celestiales, con las que debe asociarse para que sus actos produzcan en las fuerzas superiores un poderoso efecto.

Es por medio de esta entidad espiritual que llega la influencia superior divina al hombre. Desde el alma divina la influencia es transmitida al espiritu animal del hombre y desde alii al cuerpo.

Y el alma superior dirige el espiritu animal del hombre y por medio de ella se realizan las funciones necesarias durante todos los periodos de la existencia humana, siempre de acuerdo a la relation que el hombre crea con las fuerzas superiores.

El alma superior se asocia con el espiritu inferior y este con los elementos mas etereos de la sangre. De esta manera, el cuerpo y ambas entidades espirituales se hallan unidos entre si.

3] Debido a esta relation creada entre el alma superior y el cuerpo por medio del espiritu inferior, el alma se halla circunscripta a ciertas limitaciones, 10 cual hace que se vea sometida al cuerpo por medio del espiritu inferior.

Durante toda esta epoca de sometimiento del alma al cuerpo, o sea el periodo de duration de la vida humana, el alma se halla impedida de asociarse o funcionar con otras entidades espirituales o trascendentales.

En este periodo ella es afectada por el accionar del cuerpo. Como resultado de la conducta humana, el alma puede relacionarse con la iluminacion divina o alejarse de ella y apegarse a las fuerzas de la impureza; de ello depende su preparation para la perfeccion futura o el alejamiento de ella.

El alma divina funciona en el cuerpo humano y dirige el espiritu animal de este y 10 guia, formando las imagenes mentales acordes a su preparation. Ella tambien genera los pensamiento y deseos de acuerdo a la direction hacia la que fue inclinada.

4] Y aunque generalmente clasificamos a esta alma divina como una sola entidad, en realidad ella consta de distintas partes y niveles.

׳ / ח״ג פ״א 144 דרך ה

ת י בנ ן נ ל כ מ כמו ש , ו ת ל ש ל ש ת ה ו ע ב ט ת זו בזו כ ו קשר נ ן ן שמ ת ה ו ב רת ו פשי ת הנ ו ג ר ד מ ה ה ל ל א כ , כן מ ה י ל ו ו שרא מ א כ י ה ת ה ל ש ל ש ה

. . - - . . . . . v .. T . ן .. T T V : * ־־ V V : ־ ־

ה נ ו ר ח א ה ת זו בוו, ו רו ם קשו ל ב , ו ו ה שזכרנ נ ו י ל ע ש ה פ נ ל ה ל ה כ נ ב נT ־ : ״ T : : K T \ T V T ־ : : t V T V V ־ ־ : V : ־

. ו כמו שזכרנ ה - בדם, ו נ ו ת ח ת ה , ו ה נ ו ת ח ת ש ה פ נ - ב: ־ T V : T ־ T : ־ ־ : T : ־ - V V ־

ם, י מנ ה בזבלן מן הז ל א ם ה י ק ל ח ת בלן ה צ ר שלסתלקו ק ש פ כבר א וי כן, ר ח ם א ה ת וללבו ל ו ג ר ד ו יתוספו ]גליהם מ ר כף, א ח ולשובו את ו ש פ נ ת ה ל ע ן פ , כי בבר אי ל ה בגוף כל ל ז כ ם מ ש ה ר א ר א י ל ו

T ; ״ * : \ ־ ־ T : ־ T : * V T ־ V V T ~ J

א ל ת ו ו א בחי ו גורעים ל ם א פי סי נם מו אי ר מרגש, ו ב ה בגוף ד ל א היחסו , ו ו ם באמת ד א ל ה נו ש י א ענ ו ה ה ש מ ם - ב ת ל ע א פ ל ש, א בהרג

־ נ : • ־ : T ־ T T V T I • V ־ : T T \ J T V - : V :

ל ל כ ה מ נ ה ר בם. ו ש ק י ל א ראו ו ה ה ש ם, כפי מ י נ ו ם העלי י ש ר ש ם ה עT * : • ־ ״: T ״ T : » T : • : • - T • T V ־ ־

י א צ ו מ ה ב ת ל כ ל ו ה ש ו ד ת ק ב ש ה ב א ב ה ש ר ת ה י מ ש נ ן ה י א ענ ו זה, ה** T : T V V : V • - ־ : T T V T ־• : T T : - I ־ : ־ ¥

ם לגוף. אתה נךגשי א לצי ל ה ו ת א י ן ב אי / ו שבת, ונקראים: נפש, רוח, ה ש מ ח ק ל ל ח ת ה - מ מ ש נ י ה ק ל ל ח ל , ב ה הנ ו

..... T. . . |T . . . T T S — I־:־ ן . - : V . . . . . • • :

. דה חי ה, י , חי ה מ ש נT • : T ־ T T :

י ה כפ ים ל י ם ראו ת מקרי א ז ה ה נ ו י ל ע ה ה מ ש נ ש ל , י ם אמנ ה. ו* : T ־ י :1־ : ׳ T : V T T T : ־ - T : T :

ר א ש , נ ו ו שזכרנ ה בגוף ?מ ךי ת בקשו ר ש ק א נ י ה ל פי ש ף ע א ; ו ה ע נ עע כלבלנה; נ ו רה בגוף מ ן קשו ים, בלה שאי ם הרוחנ ת ע?ין ע צ ה ק לם ד א ל ה כ ש נכר ב ש ו ג ר ר מ ב ה ד ז לד מ ו נ ף ו ש מ ן נ , אי ם נ מ א

T T T • T I I T I • I.. • T J T ״T T T V •• : T • : T :

ה שאכלרו ךוכבלינו א מ ו ה ד הפלעוט; ו ל צ א לפעכלים ע ל ו - א ת ב ש ח מ וה ז), שבבר ל ג ט ) ״ י ז ה ח ל ז א חזי מ ו ל ה י א ל גב ד נם לברכה: ״אף ע זכרו

T : V • : T : ־־ • T: I - T T : ־

ה ב ש ח מ ל ה ה א נ מ ע מ י ג א ה ל , ו ה נ ו י ת העל א ז ש ה פ נ ן ל י נ ע הע י ג הT T : ־ ־ ••• T V • - . . . T : V T - V V ־ I T : - T • ־

א יותר. ל ת ו ו ר ר ו ע ת ת ה צ א ק ל , א ור שלם ל צי כ ש ה ו: : : • T T V - T V - - :

ד ח י חלקים: א מן לשנ ק הז ל ח ה ל נ ו י ל ע ה ה מ כ ח ה ה ת א לם, ר או ו. ו• T1TV ־ T —S T T: ־ I - : - I •• - : T : V T T : T • : ״ :


Podemos decir, que se trata de numerosas almas que se relacionan entre si como los eslabones de una cadena; y asi, como de la totalidad de eslabones surge la cadena, tambien de la suma de estos distintos niveles espirituales se origina el alma superior a la que nos referimos.

Todos estos niveles se hallan interrelacionados y el ultimo de ellos 10 esta con el espiritu inferior y este con la sangre, como ya 10 mencionamos.

Y es posible que algunas de estas partes del alma se retiren en algiin momento y posteriormente regresen; o que se agreguen niveles superiores en el alma los cuales despues desapareceran. Sin embargo ninguno de estos sucesos produce un efecto visible en el cuerpo humano. Esta alma divina no produce ninguna influencia detectable en el cuerpo humano; no adiciona ni sustrae vitalidad o sensation alguna, pues su actividad se remite a la escencia real del hombre y a la apropiada asociacion con sus raices superiores.

Este concepto, incluye el alma adicional (Neshama Yeterd) que ingresa en el hombre con el arribo de Shabbat y lo abandona con la salida de este; empero cuyo arribo y salida no son detectados por el cuerpo.

Estas partes en las que se divide el alma pueden ser clasificadas de la siguiente manera: Alma (nefesh), Espiritu (ruaj), Aliento (neshama), Chaya (escencia viva), Yechidah (escencia unica).

5] Esta alma divina posee ciertas experiencias relativas a su propia naturaleza. Y aunque se halla relacionada con el cuerpo, como lo referimos mas arriba, conserva cierta relation con 10 espiritual, 10 que no puede impedir su asociacion con el fisico.

Sin embargo, esta asociacion no origina ningun efecto notable sobre la mente humana y sus pensamientos, sino en muy pocas ocasiones.

A esto se refirieron N.S. al decir: "Aunque la persona no lo vea, su destino lo ve" (Tal. Meguila 7). Pues aunque el alma divina del hombre haya captado cierta information, empero la forma total no es transmitida al pensamiento o al intelecto humano, el cual capta un vaga sensation.

6J La Inteligencia Superior estimo apropiado dividir el tiempo en

דרך הי / ח״ג פ״א 146

א ו ם ה ו י , כי ה ה ל י הל ם ו ו , והלנו - הי חתם ו ד למנ ח א ת, ו ו ועל הברי לנו ישנ י החלים שי ל ג ע מ ב ט שם ב , ו ה ח ו נ ז ה זמן ה ל י ל ה , ו ה ש ע מ ץכלן הן לךוליף מ ז תו ה באו , ו ם ל מ ע ה מ ח ו נ הם מ תי חו לרו ם ו ה א ל ה ת בדי שם י ש ד ים, וישובו ח ם והנפשי י פנ ו ו הג ל חלקי כ ם בח, ב ת ו א י צ מ

T י ־ : T ״ : * : ־ ־ : * T l T T ־ : T ־ T ־ : :

. ה נ , כבראשו ם ת ד ו ב ע ם ל לבקריT • T : T T ־ : • ־ I T : -

, ת ו שקטו תי ו נחות, והרגשו תי ם לשן, בחו ד א ת ה ו י ה, בה הנ וה מ ד י ל וללך, ו ע פ ו י ד ב ן ל ו ה ושוקטת/ ורק הדמי ח ו גם בן נ ת ל כ ש ה ות ע ת כלה שנצטלר בו ב י ר א ש ה שיזדכלנו לו, מ ויצלר ענלנים, בפי מם ל הכ(ח, א ם א י ל ו ם הע י העשנ ם ו י ד א ו כלן ה י ה שלגיע אל מ ה ו צ י ק י הר ש ת א ו מ ו ל ח ה ענלן ה , ה ם י ל כ א מ ם כלן ה א ת, ו ו י ת הטבע ו ח ל כלן ה

. ם ד א ל בני ה ב לT T T ״ T :

, ו ה שזכרנ נ ו י ל ע ש ה פ נ ה ד, ש ו עו מ א יתברך ש ר ו ב ק ה ק ואבלנם/ חו נ ם כלפלנה ־ דהי חלקי ן כלקשוךיה הגופניים/ ו מ ז ו ה ת ת באו צ ק ק ת נ תא ו ה ד ש ח ק א ל ו בלוזעלים ובלתנתקים בלן הגוף/ ורק ח ח - יהי ו ר ד ה עם הבלנתקים י ק ל ח ה ה נ ה ; ו ה נ ו ת ח ת ש ה פ נ ם ה ר ע א ש פש, יהלה נ הנם ים, ע ם הרוחנ ק וע^לן ע ס ם ע ה , וידזלה ל ח להם נ ה ה ש מ לשוכזטו בם ו ע , א ה ל ב ח ם בללאכים בלמלאכי ה ו ע , א ע די הטב ם פקי י ד הפקיה כלהסבות; ולפעכלים תבלשך ב ה לפי ס מן ל דז ה שי , בפי מ ם י השדרר תעו י , ו ה נ ו ת ח ת ש ה פ נ ד ה ת ע ו ל ש ל ת ש ה , ב ה ג י ש ה ה ש הענלן מה ג י ש ה ר שהענלן ש ש פ , ובבר א ו ה הדקליון, ויצלר ציורים כפי דךבי ז מזה הע^לן / ו ו תה ג ל לדו השי ע י ש ע צ מ א ו כוזב, כפי ה לחלה אכלתי א


dos partes: una destinada a la actividad y la otra al descanso. o sea El dia y La noche.

Pues el dia es el periodo de actividad del hombre, en tanto que la noche fue destinada al descanso.

Y Dios proyecto la naturaleza de las criaturas de manera que deban descansar, a fin de que tanto su cuerpo como su espiritu recobren energias. Durante este tiempo -de descanso-, se recuperan las energias fisicas y espirituales, para despertar por la manana con nuevas fuerzas para el trabajo cotidiano.

Cuando el hombre duerme, sus facultades descansan, sus sentidos permanecen quietos y su mente se relaja y reposa. Lo unico que continua activo es su imagination y concibe e imagina distintas imagenes, de distintas vivencias ocurridas durante la vigilia. Otras, son resultado de algunas substantias u hormonas que activan en el cerebro o producto de determinados alimentos consumidos. A esto responden las imagenes oniricas de cada persona.

Asimismo fue decretado por Dios, que el alma divina de la que hablamos anteriormente, se desprenda levemente durante este periodo -de descanso- de sus ligaduras fisicas; y algunas partes de ella (hasta el ruaj -espiritu-) se elevan y se desprenden del cuerpo y solo la portion denominada Nefesh (alma) permanece con el espiritu inferior.

Estas partes liberadas del alma, fluctuaran en el reino espiritual alii donde le concedan hacerlo. E interactuaran y se asociaran con otras criaturas espirituales como los angeles supervisores de la naturaleza o con los angeles asociados a la profecia, con los Shedim (demonios), etc, dependiendo cada experiencia de una cantidad de factores.

En ocasiones, dichas experiencias son transmitidas paulatinamente hasta el espiritu inferior, estimulando la imagination y la creacion de diferentes imagenes (10 cual se puede presentar a la persona en un sueno).

Todas las cosas percibidas por el alma divina, sin embargo, pueden ser falsas o reales, dependiendo de los medios por 10 cuales fueron alcanzadas.

La idea misma, es transmitida y representada en forma natural;

׳ / ח״ג פ״א 148 דרך ה

ל ו ד ל ג ו ב ל ב ם ? י מ ע פ , ל ו ן ויצטלר בדרכי ו י ד הדמ ו יפלשך ע מ צ עם, לפעמי , ו ם י ד א ם הנבלשבים כלן ה י פסד ם הנ רי ו ת רב, כלן הצי ב ר ע ת ב ו

ותר ברור. ביה מ , מ ה ז י ה ע צ מ ל ידי א י אזן, ע ה וגלו ע ד ו ם ה ד א ע ל י ג כבר ת ו

• V־ - • T : V ־ : ״ T- •-IT • : T T T T T :

ר ב ד ע ה ד ו , שי ה בגזרתו יתברך שמו יקרה ז ; ו ו א עלי ו ב ד ל י ת ע שT T : ־ • T " I • V Vl־ T • V : l - T " I T T T ־ : T V

ר ב ד ה כלץ שיהלה, ויבלעזך ה ז י א ד בלן הבלשךתים מ ח די א ל י לנשפלה, ער ז ה שתג ו בברור, כפי מ ם א ד הנפעז, ויצטלר בדבליון, בסתו עה ל ג ז י . א . ם חזיון לילה. ה נאמר: ״בחלו ל דבר ז ע ; ו ה נ ו י ה העל מ כ ח ה

• T T: V : ״ • : V ־ T I V T TIT™1 ״ V: V V T T ־ ־ :

, טו־טז). וב לג ם״ (אי ן אנשי אזו בלצד פלה , א ו ד עצמ צ ת - ציורי הךפליון, מ ו מ ו ל ח ל ה ל א כ צ מ נ, ה ל ל א כ ל ב ע ו פ ן ה ם אי ל ו א . ו ג ה שתשי ה לפי מ מ ש נ ו ה ה ר ר ו ע ת ש

V ״ T : ״ - I •• T : • ־ V ־ • : T T : ״ ־ : : V

ת כ ש מ ה מ מ ש נ ה , ו ה מ ש נ ע ל י ד ו מ ים, ש ת הרוחנ ו ח ב ד מן ה ח א א ל אV V: ־ T T : ־ : T T : ־ - • • T T TV1-V • T T

, ידדה א מפלעזךתי הקדעז ו ה ח ה ב ם ה א ; ו ו ו שכתבנ מ ד הדקליון, כ עו ר מ א ה ש א מ ו ה ר כוזב; ו ב ד ה ה י ה , י ך פ ה ת ה ו ח פ ם מ א , ו ת מ ר א ב ד ה

: T V ־ : T ״ T l • : « ־ v ־ ־ ״ • : V V. T T ־

ת ו כ ר ב ״ ( ל ןךי שד ן ע א ך כ א ל ל ידי מ נם לברכה: ״כאן ע חכפלינו זכרו, ו ם עזל הדבליון עצמ י פסד ם הנ רי ו ל הצי ת ש ו ב ו ר ע ם .לש ת ל כ ב נ״ה); ום בלי ו ל ח ר ל ש פ ו זכרונם לברכה: ״אי א נ ו חכמי ר מ א ה ש א מ ו ה ו

־ : • : • T: T : V • T T • ־ : : .— T ״ T V ־ :

ת ו מ ו ל ם ח ה , ו ם י מצא ם נ י ר ח ת א ו מ ו ל ד ח ו ך ע ם״ (שם). א ם בטלי דברי- . • : T • : •• נ . . . . . : T • : - • - ן .

. א י מ ש א ד ת ע י ם , ב ם מ צ נם בפני ע י באר ענ נ , ו ה א ו ב נ הT — : ״ T : ־ ־ : T : ״ ־ : • T T : - ־ T : T : ־


en ocasiones esta information es sumamente confusa y se presenta en forma de imagenes distorsionadas, 10 cual es producto de las distintas substantias que acceden al cerebro, y en otras la information es percibida con mucha claridad.

Las personas, algunas veces, pueden recibir information y conocimiento, por este medio, de hechos futuros.

Esto ocurre como resultado de un decreto divino, el cual determina que esta information llegue al alma superior por medio de algunos de los servidores divinos, de cualquiera de los tipos que existen; y se transmite al espiritu y posteriormente es visualizado por la imagination en forma clara o confusa, dependiendo de 10 que decrete la Suprema Inteligencia.

Sobre esto esta dicho: "En un suenoy una vision nocturna...Dios abre los oidos de las personas" (Job 33).

Por 10 tanto, los suenos en general pueden originarse en la misma imagination o resultar de la estimulacion que ejerce el alma de acuerdo a 10 que percibe.

Sin embargo, en cualquiera de estos casos el movil se halla en alguno de los agentes espirituales que comunica la information a la Neshama y esta la retransmite a la imagination de la manera en que ya 10 describimos. Si esta fuerza espiritual es uno de los servidores de la santidad, la information transmitida sera real. Empero si se tratase de una entidad opuesta -a la santidad- 10 que transmite sera falso.

A ello se refirieron N.S: "Los suenos reales se originan en los angeles y los falsos en un Shed (demonio)" (Tal. Berajot 55).

Y en todos los casos, existe en el sueno cierta distorsion proveniente de las formas de la imagination humana. A esto se refirieron N.S. al decir: "Es imposible la existencia de un sueno que no contenga informacion vana" (Tal. Ib.) Sin embargo, existe otra categoria de suenos, la de los suenos profeticos. A ellos nos referiremos en un capitulo aparte.

׳ / ח״ג פ״ב 150 דרך ה

י פרק שנ

בענין הפזילה בשמות ובכשוף

ל ל א כ ו ם ה בראי ל הנ ת כ ל ח ת , ש ם שקדמו ו בחלקי א. כבר בארנם ה מ ת, ו עו דו ת י ו ק ל ח מ ה ב מ כ ם בסדר ח י ר ד ס ם, מ בחו־ת נבדלי

V ״ • : T : ־ : T : T V ״ : • • T: \ T : •

ת ו ח ץ ב נ ו ע ד בארנ ו יהם. ע נ ה הגעזמיים למי ג ר ד ה ם ב י ל ש ל ת ש מר ק ע , ש ו ד בארנ ו ם בגעזבליים. ע ל ת כ ו ע ר ם ה י ל ש ל ת ש ם מ ה מ , ש הרעה מ ם; ו ם הנבדלי י ש ך ש ב ה ש א מ ו א ה ר ב נ ת ה ו א י צ מ אפלתת הם ם ש ל ו א ש ונתלסד שם; ו ר ת ש נ ה ש מ , מ ך לבד ש מ א ה ו ם ה י י שבגשמת ו א י צ ט לפי אכלתת מ ש פ ז ו ה י ל ה שהלה ראו ט מ ש פ ת ה ר ל ד ס נת ו י ח י ל ה שראו מ ם ו ת בשךשי ו י י לח ה שראו , מ עם נ ע הנבלצאים ות ו ל ש ל ת ש ה ם ב ת הדברי ה א כ י ש ח ה ה נ ו י ל ע בענפים; והחבנלה הגבלו נ ו ו תקשר ד שנ רה, ע ם בלצוךה לצו ע נ ה ע ק י ת ע ה שהכלשיבה, ום י ש ך ש ת ה ל ש ל ד ש מ ו ם בלם ע י מ ש ג ל ה ע ; ו ת א ז ה הגשבלית ח ר ו צ בד מ ו ד ע ח ל א כ ם, ו י נ ת הראשו ו ח ב ד ה בה ע ל ג ע בה מ ם ג ה ל שתברך א י ר ו ב ע לו ה י ב ט ה ו וגבוליו, ?מו ש ת ג ר ד מ במעבלדו ובלוזקלם בהם, בפי פי ם לענ י ע י ם משפ ל ם ב השךשי א כלהם, ו צ ו ו י נ שמו ואי

. י בלל ע ב ט ם ה ל ו ב ג ם מ או צי ו י שי ל ב , מ ת ו ל ש ל ת ש ה ה

ם י ל ע ו פ ת ה ו ח ב ד ל ו ה ע י ה , שי ה נ ו י ה העל מ כ ח ם, גזרה ה אמנ ב. ו• — • : V T T I T " T : T T : T ־ ־ • V T : V :

ו ל ע פ י ו ש נ , דהי ת ו ל ש ל ת ש ה ר ה ד ס א כ ל , ש ה ל ע בגשכלים, ?לציאות ?ק הגשכליות, ח א ל ל ת כלתלחסות לחקם, ו ו ל ע ם בגשנליות פ מ צ ם ע ה

ם התבלידי. ע ב ט ו בם הגשכליים מ שתנ ת י ו ל ע ם ? ה ו

Derej Hashem / Sec.3 Cap 2 151

Capitulo 2

SOBRE L A UTILIZACION DE LOS NOMBRES SAGRADOS

Y L A H E C H I C E R I A

1] Ya explicamos en la section anterior, que todo 10 creado posee su origen en fuerzas trascendentales. Estas fuerzas estan organizadas dentro de un sistema logico que posee distintas divisiones; y es de estas diferentes categorias de donde derivan los fenomenos fisicos.

Asimismo nos explayamos sobre las fuerzas del mal que dan origen al mal existente en el mundo fisico.

Asi tambien, expusimos que la escencia primaria de toda existencia fisica es su raiz trascendental; pues todas las cosas existentes en el piano fisico son solo un reflejo de 10 que se origina y fundamenta alii.

Y es en aquel nivel donde se organiza la propagation de todo aquello que se desarrolla en este mundo, en funcion de su existencia real y de acuerdo a 10 que debe ser segun su raiz y sus ramificaciones.

Y la Inteligencia Superior translada estos elementos por medio de una secuencia por ella determinada, reflejando la escencia de una forma a otra hasta delinearlas y circunscribirlas en su forma fisica.

Por lo tanto, sobre cada uno de los elementos fisicos existe una cadena formada por sus raices y originada en las fuerzas superiores. Y cada una de ellas permanece en su propia position y se mantiene dentro de los niveles y el dominio ordenado por el Creador.

Todas las raices influencian a sus ramificaciones en el mundo fisico de acuerdo a este sistema, sin exeder en ningiin caso sus limitaciones naturales.

2] La Inteligencia Divina asimismo decreto, que dichas fuerzas achiantes sobre el mundo fisico posean otra forma de actuar ajena a esta secuencia; o sea que actuen en forma independiente sobre la

׳ / ח״ג פ״ב 152 דרך ה

, ה ז ך ה ר ד ל ה ת ע ו א צ מ נ ש מן ה מ ת ש ל ם לכלת ש ד א ה נתן ל נ ה וו הענלן ת באו , ו י ע ך הטב ר ד ל ה ם ע ה ש מ מ ת ש ה ו לבלת ל ן ל ת ו שנ מ בש מ ת ש ה ן ה י ו שא ש - בי במ , פרו ו הךזשתמש בטבעי ן ל ת ו שנ מ צ עם י א בדרב ל ש בו א מ ת ש ה ובל ל א י ם ל ל ו , בי א ו נ ט בךצו ל ח בטבנעי מן א בסכי ל כל לדזחך א ו א י ה ל נ ם מאחדים/ כי ה לי בגבו ם, ו עי דו יק ח ד בל ל ו א י ל ל ידי סלם, ו א ע ל ת א ו ל ע בל ל ו א י ל א בו, ו צ ו י כ ותן א נ י ל חנ ש הרו ו מ ש א בזה, כן ה צ ו י ל כ כ ם, ו ם הרכי י ר ב ד א ה ל א־ • • • T T . - ן • . V T - - T ״ ־ T • T : T ־ V

ה מ ב ח ה ה ת א ר ה ש ם מאחדים/ כפי מ בדרכי ם לרועים ו לי בו א בג ל ו א לת. או ו נ ת ו י ה ה נ ו י ל ע ה

T VI T : V T

ה ב כ ר ם ה ד א ת ה ו י , ה ו ה כבר בארנ נ , בי ה ד ה עו ז ן ה י ל הענ ל כ מ ג. וT T : T ־ T T ־ י V ־ * ** ; T ״ ״ : ד - I T : ־ T ־ : •

ם ה בחקי ך ש ק נ ה ן מ ש נ ה בו ה ל ב ג ה נ נ ה , ו נשמה ם, גוף ו י הפכי ל שנ שם ד א א ה צ מ נ , ו ו יתברך שמו ת מ כ ה ח י ל ר ע ז ה שג , כפי מ ה ר ש ק נ ש

T T T T : ־ T ־ 1 : : : T ־ : T T V T ־ T : I: •* T V : ־ V

ה ר ו ש ו ק נשמת , ו ר מ ח י ה משפט ף ו ו י בדוקות הג פנ ו ו הג ב צ מ ל ב ב ג מא שיחלה ו ן ברוך ה ו ד א ה ה צ ם ר ל ו א . ו ם ה א מ צ א ת ה ל ל ת א ו ת ו ב ע בה ז ת ה ו י פנ ו י הג ר ח ?:מקצת מקשו ת פ ת ה בל ל ו ם שי ד א ך ל ר דא ל ות, א י פנ ו ט הג פ ש מ א ב ל ו ענלנים ש , ולגיעו ל ו י ת ו א ל ש ל ש וים י ה ברוחנ ג ש ה ה ו ל כ ש ו ה ע ל י ג ה ת ל ידי ז ע ת, ו ו י חנ ט הרו פ ש מ כ

• • T T T T ־ : T T : ־ V ־ ־ ־ : - : • T T T : ־ :

, וכן ו י וגבולי מ ש ג ו ה ב צ י מ פ ו ל נ מ ר מ ד ע ה נ י ה ה ש יהם, מ נ י ענ ו״ • : T : ־ : ־ T ־ ־ ־ : V • T : V T T V ־ V - T : • :

ת ו א נ ב ה ו ט ב ה צ מ ל ה ם ע ל ת ב ו י א י צ מ ת ה ד מ ע דו יותר, ה ה בי ל ע תT T ־ - ־ T \ X ־ ־ • : " - T - S - - T : T ־ ־ :

ם. ם ובענפי ה בשרשי ט מ ל ה ו ל ע מ בהם, ל• T ־ : T • T T T ־ ־ : T : ־ : T T


materia fisica y bajo las leyes que les son propias, ignorando las leyes inherentes a la materia fisica. Por medio de esta forma de proceder, las leyes de la naturaleza son suspendidas y alteradas de su proceso ordinario.

Dios le dio al hombre la posibilidad de manipular la creacion de esta manera, de la misma forma en que 10 proveyo del poder para manipularla en forma natural.

Y asi como la manipulation que el hombre realiza de las cosas fisicas se halla circunscripta a las leyes naturales de la materia, lo cual significa que no puede actuar en forma absolutamente voluntaria, sino dentro de ciertos limites y respetando determinadas leyes; por ejemplo, no puede cortar algo sino por medio de un objeto filoso, no puede subir sino utilizando una escalera, no podra comprimir sino aquello que es comprimible, etc. Asimismo la manipulation espiritual es posible solo bajo ciertas normas y dentro de limites definidos, de acuerdo a 10 establecido por la Inteligencia Superior.

3] Posee asimismo la hechiceria otras funciones. Como ya lo desarrollamos anteriormente, el hombre se halla

compuesto de dos elementos opuestos, el cuerpo y el alma. El alma se halla limitada por el cuerpo humano y sometida a

ciertas leyes especificas, segun lo decretado por la Suprema Inteligencia.

El hombre mismo esta limitado por su estado fisico y las leyes que rigen la materia, y su alma esta circunscripta a dichas leyes sin poder evitarlas.

Empero fue voluntad del Todopoderoso que el hombre pueda trascender en cierta forma dichas restricciones fisicas, pudiendo alcanzar cosas resultantes de las leyes espirituales, las cuales superan las leyes fisicas. Y de esta manera, lograra una comprension y perception de la espiritualidad y sus cuestiones, lo cual normalmente se halla vedado por sus limitaciones fisicas.

Asimismo, se hallara en las mejores condiciones para elevar la existencia a su estado optimo, tanto en sus raices superiores como en las ramificaciones terrenales.

׳ / ח״ג פ״ב 154 דרך ה

י ל ו ב ם מג לי בו ל לג א בטו צ מ י ה ש נ ו י ל ע ה ה מ כ ח ה ה נ י כ ה ה נ ה ד. ו : • - •• • T ־ T • V T : V T T : T ״ • • ! ־ • :

ם בלן ד א ת ה ם א קי ה הפלבךילים ומרחי ז לם ה ו הע ר ( מ ח ע ה ב טל ם כלקשוריהם, ולרדצב ע ד א ניהם, ולתר ה י ם וענ י י חנ הנפלצאים הרום, י חנ ם הרו תן לו קשר וענין ע ד שי ב בלעלה פלפלצבו הגשפלי, ע צ מ

. ה בגופו החשך ז ם ה ל ו ע ו ב נ ד עו, ם ה ת מ צ א ק ל ׳ א ו בטל ק שי ח ו ע ה ב ט לות ה ל גבו א כ ם ל ל ו א ול ת ש י ל ל ב ה ח נ ו ת לב ו א ת נ ו י ה ה נ ו י ל ע ה ה מ כ ח ה ה ת א ר ם ש ת ו אם בלשעףים אי ה בתנ ל ׳ וגם א ן ק ראשו ל ח ו ב נ כמו שכתב ׳ ו ה ג ה נ ה ה

. ק ו ת הדקד י ל ב ת עים ב דו ם י דרכי ו

כל ו ם י ה ב , ש ם ד א ם ל י ע צ מ ו א מ ו יתברך ש ת מ כ ה ח נ י ק ת ם ה ל ו א ה. וV T V T T T • T : V I : • T : T T 1• : • T ־ T :

לי ל גבו ו ו - בט נ ל בם, דהי ד ת ש י רצה ו ם י ה א ז ת ה י ל כ ת ג ה י ש ה לי ו ם תל ע נ כל ע , ו ו ב שזכךנ צ מ ו ב מ ^ ב ע הצי ה כלפינו׳ ו ל א ע ה ב ט ה

. ה ת ו ע ה ש ך פ א ה ש מ בהם בפרטי ם ו ל ל כ ם ב ל ל הפלציאיות ב ום כ תבאר, שקי ה נ נ , כי ה דעל הנקלצאות וםדריהם, בין כ א; ןננלצא ש ן ברוך הו ו ד א א ה ל ו א נ אים נ ם הרוחנים, בין בגשפליים, אי ם, בין בנבראי י נ ו ת העלי ו ח ב ב ה ש מת בו. ו ל ת ה ם ל ה ו נ?לצא ל מ א יתברך ש ו ה א בפלה ש ל פלתקיפלים אל נפלצאיו; ופלשפיע בם כפי פלה ל כ א נפלצא ופלוזגלה א ו ה ה נ ה וי נות, כפ ת ושו ת רבו ו ע פ ש ה ו ה א צ מ נ ם ענינם. ו ו ם לקי ה י ל שראו

V T TV: • 1• : T T : • : ! ־ ־ : I• T : ־

ל חפלציאיות י פלציאות ב ו ן תל ה ת ה ו ע פ ש ה ב רבוי הקלקבלים ושנוץם; ול לדו כ ו ן י ה ת ה ו ע פ ש ה ניהם׳ וכשיפנשבו ה י ל ענ ב לפלחלקוחם וה ת הנפלצאות - בפי מ ו ל ש ל ת ש ת פלהן בבל ה ו ד ל ו נ ת ה ו ד ל ו ת ה


4J Y establecio la Inteligencia Divina que estas restricciones naturales del mundo fisico, que alejan al hombre y lo separan de las entidades espirituales y todo 10 relacionado con ellas, no sean absolutas y puedan ser suspendidas. De esta manera, el hombre alcanzaria un estado superior al estado material de este mundo, llegando a relacionarse e involucrarse con 10 espiritual, dentro de este mundo y en su obscuro cuerpo material. Sin embargo, no todas las limitaciones de la naturaleza son pasibles de ser anuladas, sino una parte de las mismas; aquellas que la Suprema Inteligencia considero como apropiado para la intention ulterior de la providencia divina. E incluso estas, bajo condiciones calculadas y procedimientos establecidos con absoluta precision.

5] La Inteligencia Divina instituyo ciertos medios, los cuales posibilitan al hombre alcanzar este proposito (trascender las limitaciones del mundo fisico) si asi 10 desea y se esfuerza por lograrlo. Todo dependera de 10 que explicaremos a continuation.

Debes saber, como ya lo adelantamos, que la existencia de todo cuanto fue creado, tanto en general como en particular, depende exclusivamente de Dios. Por 10 tanto, la existencia de todas las cosas asi como sus disposiciones, tanto en las esferas superiores como las criaturas espirituales o las fisicas, no es posible sino con la emanation que Dios, Bendito Sea, les otorga permitiendoles existir. Y El se expresa por medio de sus creaciones,; y emana hacia ellas de Su influencia, de acuerdo a 10 apropiado a la naturaleza de cada cosa.

Por 10 tanto, la influencia Divina es sumamente variada -asi como es variada la cantidad de recipientes de esta influencia- y de esta influencia depende la existencia de todo 10 creado en todas sus formas y divisiones; y al transmitirse estas influencias divinas, originan los efectos de cada cosa y las secuencias en que se desarrollan, segiin 10 que establecio Dios.

Y los angeles recibiran sobre si la iluminacion divina que se extiende sobre ellos. De dicha iluminacion recibida transmitiran a aquellas cosas que se hallan por debajo de ellos y estas a otras mas inferiores aun, hasta completar la secuencia integramente.

Fue decision de Dios ser designado por un Nombre, a fin de que

׳ / ח״ג פ״ב 156 דרך ה

ה ה ;גליהם/ מ ל ג ת מ ו ה מ תבךך ש ם מא1רו י י כ א ל מ יקבלו ה שסדר; ום, י נ ם לתחתו י נ ו התחת , ו ם ה ם מ י ג ו ם לתחת י ג ו עו העלי ישפי , ו שיקבלו

. ת כלו ו ל ש ל ת ש ה ד סוף ה עו י שיובלו ברואי קרא בשם, כד ת נ ו י ה הבךך ל ם י ש ה ה צ וא?לנם רד ח ה י נ ה , ו ו ב אלי ר ק ת ה ל רו ו כי , להז תו ו ולקרא או י ר אל ך ו ע ת ה לת ג, טי), כר (שטו ״ ן ם ל ע ר עליו: ״זה־שבלי ל מ א , ו ם הפדחד ש ו ה ד ו ב כ לא ר ק ה ל צ ר ה ש ד ?:עצמו, כפי מ ו ב כ ם ה ל ש א בו ע ר ק נ ם ש ש א ה ו ה ו

ת שונים. ו מ ש קךא ב נ ה ן צ , ר ו תי ל פרטי השפעו ם בפי ב נ מ א בשם״ וו נ ם ממ ה משך ל , י ת שמו ו א , גזר וחקק, שבהץכיר ברואי ה הנ ור את־שבלי כי ר אן ש ן שנאמר: ״בבל-הבלקום א מ ע כ , ו ה ע פ ש ה ה ו ר א הם שהזכירוהו ש לם כפי ה או , בא)• ו ת כ ך״ (שטו ך ובךכתי י ל א א ו ב א, א י ה ה ה ר כ ז ה ל ידי ה ה הנקגשכת ע ע פ ש ה ה ה ד ד ו בו, בך ת ה קראו י ול ע ה ש ע פ ש ה ה ה ת ו ן א ך תדזלה ממי ש מ ת ה ש ע פ ש ה י ה ש - כ פרוה ע פ ש ה ך ה ש מ ה ם ב נ מ א . ו א ו ה ם ה ש ו ה מ ו יתברך ש ם ל ח ד ן ה נ ד ו סל כ ן ב ן תפשט הענ י , ו ת לה ק ק ו ח מ ה ה ד ל ו ת ח ה ר כ ה ד ב ל ו תה ל י ב ג ה ה נ ה . ו ו כמו שזכרנ ד הסוף, ו ע ש ו א ר ת כלן ה ו ל ש ל ת ש ה הם, חדי ם מי אי בתנ ם ו עי דו ת י לו ן בגבו י ת הענ ה א נ ו י ל ע ה ה מ כ ח ה

• T -.. : • T : • • : : • I T : • T V T : T T T : T ־

ד ל ו ת ה חחיא ו ע פ ש ה ת בהם, תפנשך ה מ ל ש ה נ ר כ ז ה ה ה י ה ת ש כ שלת זה. ו א ז ל , ו ה ד ל ו ת ה

ר ד , ס ו מפלנו יוזברך שמו כ ש מ י זר ש ת שג ו ע פ ש ה ל ה ל ב ה, ב הנ ות ו ל ו כ ן לבלי שיקבלם, יבקזלו בבחן י ע י , שבהג ת ו ע פ ש ו ה כ ש מ י שם הנקלצאים א ע ו ה ש ה י א , ומתקשר ה ו ע ב:מו שזכרנ ב ט בלגבולות הה ל כ ש ה ה ה מ ל ע נ ה ו ה ו ב ה ג ל כ ש ה ה ו ע י ד ו י ע ל י תג ים, ו י הרוחנ

T T : - - " T ־ : ־ : T : T T : ־ : T • ־ : • ־ : • • T T

ח ו ר ת ה ו ג ר ד ן מ א עני ו ה ש זה, ו ר ם ענפי ש י נים אחר י , וענ ת שי ו האנT :-־•־: • : V V - : TST: • : T • ־ : • ־


las criaturas puedan clamarle y aproximarse a El nombrandolo. Para Su Gloria, Dios designo un Nombre Unico, sobre el que

dijo: "Este es mi Nombre por la eternidad" (Exodo 3,16). Y este es el Nombre Divino con el cual es designado para Su

Gloria, segun El lo decidiera. Sin embargo, en funcion de las distintas influencias ejercidas por

Dios, decidio destinar a tales efectos diferentes nombres. Y Dios decreto e instituyo que al pronunciar las criaturas Su

Nombre produzcan sobre ellas una iluminacion y una influlencia, como esta dicho: "En todo lugar donde recuerdes Mi Nombre Me presentarey te bendecire" (Exodo 20,21).

De acuerdo al Nombre que se pronuncie y utilice de Dios, se originara la emanation y la influencia correspondiente. Esto significa, que el tipo de influencia en cada caso estara relacionada especificamente con el Nombre que Dios, Bendito Sea, designo en virtud de los misterios de dicha influencia.

Cuando alguna influencia en particular es transmitida, origina necesariamente el resultado implicito en ella, extendiendose estos efectos desde el principio hasta el final en la secuencia que ya citaramos.

Todo este proceso, sin embargo, se halla circunscripto por la Divina Inteligencia a ciertos limites especificos y a condiciones determinadas, dentro de las cuales al ser pronunciado el Nombre especifico producira el efecto y la influencia correspondiente. En ningun otro caso la influencia se producira.

Entre las influencias que Dios decreto que se produzcan al ser utilizado los distintos Nombres, determino que las mismas otorguen el poder de anular las leyes naturales a quien las utilicen. Dichos individuos podran relacionarse con entidades espirituales y adquiriran un conocimiento y una information superior a la del ser humano normal, asi como otras ramificaciones que se producen de esta raiz.

Esto constituye la inspiration Divina (Ruaj HaKodesh) y la profecia (Nebud), como lo desarrollaremos en el proximo capitulo, Dios mediante.

Asimismo decreto que la transmision de la influencia se realice por los medios que citamos, o sea los Nombres Divinos

׳ / דדג פ״ב 158 דרך ה

, m m .ד בםלעתא לשכללא ו ם ע י ב לפנ ת ב א ?מו ש / ו אה בו הנ ש ו ד ק הל ידי האקלצעי ה גם כן תהלה ע ל א ת ה ו ע פ ו ה גזר שהכלשבת הת ו ע פ ש ם ה ל ש ו הכלתלךוסים לו ע מ ו יתברך ש י ת ו שמו נ , דהי ו שזכרנם בפה, או צרף ת ו ב או בהץביר א ל ת ה ב ש ח מ ם ב ה ן ב ו , בהכ ה ל אר א ב ן כמו ש ה, ו חבר לז ם כלה ש־צריך שי י א נ ת ם ה ם בדברים, ע ת ו א

ד בסלעתא דשבללא. ו ע

ו נ א, דהי ד הו ח ל זה הענלן א ל ב ל פי ש ף ע א ר לדוע, ש ב ד ה ה נ ה י. וה פרטי הענלן רבים, בפי סדרי כלציאיות נ , ה ע ב ט ה בלגבולי ה א י צ י הסלרם נותן, ע הנבלצאות ו ב ט ה ש הם; כי כפי מ תי ו הךךג הנכלצאות ו, ו ל בחינותי כ ר ב ב ד ת ה מ ל ש ה ם ל י כ ר ט צ מ ת ה ו ע פ ש ה ך יהיו פרטי ה כT־ ־ T • : T : T T : ־ : ־ : T : • ־ T : ־ ־ " • IT: :T

ה מ צ ת ע א ז אה ה צי י ב וזנאיהם; ו ה ירבו פרטי ההץבךה ו ובפי זם י ר ב ד י ה ל ל ר כ א ל ש כ , ב מצאו ת י ו ג ר ל מד , כללרגות ע ו שזכרנלים, ם ןהגבו רי הבלןנפךטים בסרטיהם; ויחלה בלי שלצא בלקצת הקשו

ים בסלעתא לשבללא. ד ?דבר כלזה לפנ עו ת יותר. ו צ ק וכלי שלצא מ

ש מ ת ש ה ם ל ד א ת ל ל ב י ה עוכלד הבלצא ה ז ד ח סו ל הי ה ע נ ח ז. ות ו ל ע ל פ ע פ ל ה - ו ל ע מ ו ל כרנ כמו שז י - ו חנ ש הרו ו מ ש בנבלצאות בה נ , כי ה ה ש הגשכלי. ת ו מ ש ת ה ו ר ש פ א ו ב נ ה שאי ת וחזקות, מ ו ל ו ד גך ר ד ה ה ל ז ותיהם ע י נ נ כו ן סדרי הבלציאות ו א הכי ו ן ברוך ה ו ד א הו מ ו יתברך ש י ת ו ם רגלויים בהשפע ל כ ה בזה, ו ם ז ם נקשרי ל ב שד ח ת א ר כ ז ל ידי ה ת ע ו ע פ ש ה ת בלן ה ח ן ש^שתבלשך א , באפ ו שזכרנד סוף ה ע ד ל ו ת ד בלזה ה ל ו ה ת נ , ה ו ו שזכרנ מ ו כ מ תברך ש ו י י ת ו מ ש מו השם, ת ו ו בא ו יבלצא לקוראי מ א יתברך ש ו ה ה נ ; בי ה ת ו ל ש ל ת ש ה ה, ה ע פ ש ה ה ה ת ו ר, ולשפיע א תו האו , ולאיר או ךצה ר ו ד ס ה ש בפי מ

ד סוף הענלן שבגשבליות. א הקלבקש, ע ו ה י כלציאות הענלן ה ו ה תל ב ש


relacionados con Dios y sus respectivas influencias. Todo esto se produce al mentalizarlos -dichos nombres- o pronunciarlos, o asociarlos con otras expresiones, siempre dentro de las condiciones requeridas, como 10 aclararemos mas adelante, con la ayuda de Dios.

6] Aunque en general este concepto conlleva una cuestion, que es trascender las leyes de la naturaleza, obviamente existen numerosos detalles involucrados, 10 cual depende de la organization particular y el nivel de cada cosa en cuestion. Pues en funcion de las propiedades naturales y el nivel de cada cosa, se producira la influencia necesaria para complementarla en todos sus aspectos; por ello es que son numerosos y variados los detalles y las condiciones que involucran la pronunciation de los Nombres Divinos. En relation a la trascendencia sobre las leyes naturales, que citamos mas arriba, existen muchos niveles asi como los poseen las demas generalidades que se dividen en distintos detalles. Y existira quien supere las limitaciones naturales en cierta medida y otros en una medida mayor. Todo esto 10 discutiremos mas adelante, con la ayuda de Dios.

7] Sobre esta base es que el hombre se halla en capacidad de utilizar la materia por medio de las fuerzas espirituales -como los citamos mas arriba- y realizar cosas con su palabra que le es imposible realizar por medios fisicos.

Todo esto es debido a que Dios determino los sistemas y patrones de la existencia de manera que se interrelacionen mutuamente, empero todos dependiendo de la influencia Divina; por lo que al transmitirse una influencia por medio de uno de Los Nombres Divinos, se producira un efecto que continuant hasta finalizar el proceso, pues Dios, Bendito Sea, respondent a quien 10 reclame por ese nombre, ya que asi El lo decidio e instituyo; e iluminara con la Luz particular y transmitira la influencia especifica de la que depende la existencia de cada cosa, hasta concluir el nivel fisico final.

Existe otro concepto instituido por Dios que funciona en forma similar.

דרך ה״ / דרג פ״א 160

, ך ר ד ה ה ל ן הבךך ?זמו ע א י ר ו ב ק ה ק ד ח ח ד ענלן א ו ם ע נ מ א וח ה נ?לסר בלדם ב נ הם, ה תי ו ל מדרג כ ם ב ל ם כ י כ א ל מ ה ה נ י ה , כ א הו וי א כפ ל ם בךנמידות, א י על ם פו נ ה אי נ ה , ן ל פן^לות שננלסרו להם ע פ לם לש נ מ לם; א ל העו ת הוזבלידית ש י ע ב ט ה ה ג ה נ ה ר ל ד ס ה ר ש ד ס הם י ל ע ו פ ותר בלמה ש א י י ח ה ח ל ע ? ן ה ל ממי ע פ בבחם, שלבולים לו פעל ך י ר ד בזה ה ר הן1בלידי; ו ד ס א כ ל ח וחזק, ש ותר ב בי בתבלידות, וו נ ם כפי ךצו ל ו ע חךשו ב , שי ת ו פלא נ ה ם ו סי ה הנ ש ע מ ת ב ו ב ם ך י מ ע פד ו ב נתן כ א ו ו ן ברוך ה ו ד א ה ה צ ךצה; ואבלנם ר ת שי ע ו ? מ לוזברך של בללאכי ו ע נ ר שסדר, דהי ד ס ל הפללאבים לפי ה ר ע כ ז י ש כ , ש ו לשמה ע פ ש ה ם ה ל ש ו ע מ ם שהוזלחס לו יך1ברך ש ש ת ה , א ת ח ה א ל ^ פח ב ו ה ת ו א ל ב ע פ ך ל א ל מ ברח ה ה י נ , ה א כלו ו ה ה הענלן ה ל ה ה נ ב שת ר א י כ חה המז כרי ה שי , בפי מ ה ל ע פ ה ה ת ו א דו ל ר בי ס מ נ ר ש ת י ה

־ V •• T • : ־ : T : T ־ : \ 1 : • ־ V ־ : • T ־ ־ : •

. ו ם עלי ש הT T .״ -

תברך , י א חץבךת שמו ו ן ה ו ש א ר ה שני שךשים: ה ז ונבלצאו בענלן ה, ה ע פ ש ה מכלבו ה ל ידי ז ו שלענהו, ולקלשיך ע ת ו א א ר ו ק ו ש מ , כ שמות ח א י ר כ י - ה ; והשנ ה שיחדשו ו ענלנים מ ש ד ח שבהבלשבה יל ל לתר ע ע פ ה שבלדם ל ו מ פעל ו יתברך, שי מ ל ידי ש הפללאכים ע

ר התכלידי. ד ס הל ו ש נ ל רצו ? ם ל י ט ל ח ה מ ל א ד בלן הענלנים ה ח ם א ן שו ואבלנם איגיע ן י כ ד הי ם ע י משער ם, ו ם ובתנאי לי ם בגבו י בל א מג ל , א ם ד א ה: • • T : T V TTT• ־ ״IT־ • ־ • • : • T : T

ר שתבלנע ש פ ה דרך לצליחו. וכבר א ז באי ש בהם, ו מ ת ש ה הלבלת לש מ ת ש ה תן ל ו שנ מ צ ר ע ו ע ש ו ה ת ו ו בא ל פ , א ל ע פ עכב ה י ה ו ד ל ו ת הם י גם בן ב1נזרתו יתברך, א ע ב ט ש ה ו מ ש ת ה ו ד ל ו בו, במו שתפלנע ת

ל זה. ר ע ז עך בלפלנו ש מ ה ו יתבךך ל מ א הץברת ש ו ה ן ש ו ש א ר ש ה ר ש ם ל ל ו א ול בלה כ ת בו, ו ו הדבק ו יך1ברך ו י ה אל ב ר ק צטרך ה י שי א ד , ו ה ע פ ו ה הה שיבלעט, ל מ כ , ו תו ה או ש ו ע ר בלד ה ב ד , לץלח ה ה רבה הענלן הז שי


Todos los angeles, en sus distintos niveles fueron provistos con el poder para cumplir la funcion especifica que les fuera encomendada; Y ellos no desarrollan permanentemente una actividad regular, sino que el nivel de la misma varia de acuerdo al orden establecido para el normal desarrollo del universo.

Sin embargo, estos angeles poseen el poder de desarrollar su actividad en forma mas intensa a la que habitualmente lo hacen, con mayor fuerza y poder. Y de esta manera es que producen en ocasiones milagros y maravillas en el mundo, de acuerdo a la voluntad de Dios.

Y fue voluntad de Dios, como una forma de honrar Su nombre, que al utilizar sobre los angeles el Nombre especifico de determinada influencia, segiin un orden preestablecido, ello obligue a dicho angel a actuar con ese poder superior con el que fue dotado para su funcion, de acuerdo a la presion que ejerce la persona que pronuncia el Nombre sobre el.

Existen, por lo tanto, dos tipos de influencia sobrenatural. La primera es la utilization del Nombre Sagrado y al llamar a

Dios El le responde transmitiendo la influencia que producira diversos efectos.

La segunda es la coercion de los angeles por medio de los Nombres Sagrados, para que actiien en forma supranormal.

Sin embargo, ninguno de estos procedimientos se halla librado totalmente a la voluntad humana, sino que estan circunscriptos a ciertas limitaciones y condiciones, asi como al alcance y la forma en que pueden ser empleados satisfactoriamente.

En ocasiones, el resultado puede no materializarce y el metodo no resultar efectivo, aiin en la medida de su alcance, asi como es posible que no se obtenga resultado del esfuerzo fisico, tambien en este caso debido a 10 decretado por Dios, Bendito Sea.

Para la utilization del primer metodo, o sea la transmision de la influencia divina por medio de la pronunciation de los Nombres Sagrados, es claramente necesario que se requiere un acercamiento a Dios y un apego a El. Y en tanto mas intenso sea dicho apego, mayor exito obtendra de este metodo quien 10 utilice, y por el contrario, en tanto disminuya se dificultara el objetivo.

Para el segundo metodo no es imperiosa esta condition, aunque

׳ / ח״ג פ״ב 162 דרך ה

ף / א ה מצטרך ן ף1נאי ז י אי נ ש . ולשרש ה ת י ל ג ת ת ה ג ש ו ה י לסקשה עלם ש ו ה י ש ר ח ה א נ , כי ה מצא ם י ו א זר ל ל פי שלא עידו מךזיותו עו עו גם ה שב נ כרתם, ה ם בהז י כ א ל מ ברחו ה ה שי ל א ת ה ו מ ש ת ה ל ג ס ב

T ״ • T T T : ־ : • T : ־ ־ : : \ V V ״ T ־ ־ ״ \ : •

ם , א נו ש בם בפי רצו מ ת ש מ ל בם ה ע פ י ם, ש י ם הטבעי י ל ב ל ה כ ם כ ה. י ם כראו ש ו מ ם בדרך ש ה לשתפלש מ

טו ש בשרבי מ ת ש י ט ש ו י ד ה ן ל ו י והג ו ו רא נ ר ברור, שאי ב ד ן ה כ אש מ ת ש א ד ו ו זכרונם לברכה: ״ נ ו חכמי ר מ ה א ר ז ב ל ד ע , ו ל מלך שו ם ל בי ם הקרו שי ו א לקד ל ר בדבר, א ת ן ה ת א, ינ), ואי ו ב א ) ״ ף ל א ח ג ת בו מ ש ש ו ד ו ק נ מ לד מ ו ה שי מ ה ל ו בז ש ב ת ש י ם בו, ש דבקי לתברך וא ל ל פי ש ף ע לת זה, א ו ז ד שיהלה, ו ה צ ז ו באי נ תברך ועשלת ךצו יש ו נ , ע י , בראו ש ו מ ש ר דךבי ה מ ש ם י , א ש מ ת ש מ ה ל ל ע פ ע ה נ מ תא ל , א ט ל ח ר מ ב ד ן ה ל פנים, אי ל ב ע , ש י כבר אמרת ל זדונו. ו ש ע ענ י

T V T T T - I •• •־ ד ד V : ־ T T : : ־ - T ״

ת, וגם או ת נ ו י ה ה נ ו י ל ע ה ה מ כ ח ה ה ת א ר ת בלה ש לו בו ל בג ב ג מ, ךצה ל זמן שי , כ ה ד ל ו ת תבךך תבלנע ה ו - גזרתו י מ ץ ו ה$בול ע ת ו א ב

תה. או נ ה ו י ו א ה ר ע י נ מ ת ה ו י ו ה ת מ כ ר ח ז ג ת ש כT : T ; T * : ־ v : T : T : ־ v ;

ב ורע, הלה ם טו ל ו ע ת $זרת חבבנתו שיחלה ב ו י י ה חר ה, א הנ ח. ו, א צ מ ו ל ר ל ש פ א ת ש ו ג ר ד מ ל ה כ ע ב ר ת ה מ א א ב צ מ י ר ש ו ד ס ה

. T : V V ־ T ״ . . - - T I T T V « V *״ T * V ־ *

ו ל דרכי כ , ב ה ל ע פ ה ה ו ט י ל ש ו ה נ ע ממ נ מ י ם ש ד א ה ל ד ו ב ע ה ה י ה ת וT T : T : T ••. : ־ : T • : ־ V • ־ : • V T T T T ־ : T V : • :

ה א ר ם ת ל ו א . ו ה בלה א י ר ב וסר ענלנו לגקלרי בלן ה ד שי ובלדרגותיו ען ן חסרו ל מי ל מבלנו כ ל ו ה אבלתת ענלנו ש נ , ה תברך שמו ן י ו ד א ה שר ש פ ם א אי ק א, פרק א, ורק בברו ל ח י ב ת ב ת כ ו ש מ שיהלה, ?ב ת טו ו ג ר ד בראו מ ר שי ו ה הסד י ה ה נ ה ת. ו הרעו ת ו ו נ ו ו החסר א צ מ י ש

- i ־ : T • V • ־ T T - ־ ! T T : : V ־ : T • V

א הבלציאות בלה ו ה , ש א הרע ו ה ך ש פ ה ם ה ה ברא ל י ם, ו אי לברוו ומן נ י ו ויסיר מענ דת ם בעבו ד א בוא ה י , ו ה לרע י ה י ר ש ש פ א שI • T : • •• • T : T - T T T T : T T V : • V T : V V ־ :

ח צ נ ב ל ו ט ת ה אה א בברי יקבע בו ו , ו ע בלו ר ת ה ה א ל ה כ א י ר ב ה ־ : • T T V T \ T\ : • : I ־ ־ V T• : ־ : ״ ־

, ו ענלן ךע ד ג נ ב יפלצא כ ל ענלן טו כ ר, ש ן הלה הסדו ל כ ע ם. ו נצחית ל ה ק ״ ( ם י ה האלק ש ־ זה ע ת מ ע ה ל ז ־ ת ב: ״גם א ר הכתו מ א ה ש א מ ו ה ו

V! T T T V' 1I ־־ \ : V V ־־ T ־ : TV"

ז, יד).


de existir se constituye en una ayuda positiva. Pues estos Nombres, tras haber recibido la propiedad de compeler a los angeles al ser pronunciados, se convierten tambien ellos en instrumentos naturales, los cuales pueden ser utilizados a voluntad, si se los aplica en las forma correcta.

Empero obviamente, no es digno ni correcto que un ser humano comun utilice el cetro Real; sobre esto dijeron N.S. de B.M: "Quien utiliza la Corona sera exterminado" (Abot 1,13). Este accionar le es permitido exclusivamente a quienes se hallan en un estado de elevation espiritual que los !leva a la cercania de Dios y se apegan a El; y entonces podran hacer uso de este metodo para todo aquello que genere salification del Nombre Divino y cumplimiento de Su voluntad, en la forma que sea. De otra manera, aunque quien 10 utilice obtenga un resultado positivo si 10 hace en la forma correcta, sera castigado por su osadia.

De todas formas, ya prologamos que esto no es definitivo y esta circunscripto a los limites que la Inteligencia Superior le determino como apropiados. Y dentro de esos mismos limites, el decreto divino impedira los efectos -derivados de dichos metodos- en tanto asi 10 disponga, debido a que el saber divino entiende que dicho impedimento es apropiado y conveniente.

8] Debido a que decreto Dios la existencia del bien y del mal en este mundo, instituyo que el mal exista en todos los niveles que pueda existir; y es el desafio del hombre impedir la influencia y el efecto -del mal- en todos sus niveles y formas, hasta eliminarlo totalmente de la creation.

Por su propia escencia natural, Dios excluye de Si cualquier tipo de imperfection, como ya 10 citamos en la sec. 1 cap. 1, pues solo en las criaturas pueden existir imperfecciones y el mal.

El diseno original de la creacion contempla distintos niveles del bien para todo 10 creado, asi como 10 opuesto que es la escencia potencial del mal. Y el hombre, por medio de su esfuerzo y servicio debe remover de si y de la creacion toda la existencia del mal e instituir tanto en el como en la creacion, el bien por la eternidad.

Por ello, el diseno original contempla que todo concepto del bien posea su contraparte en el mal. Y asi 10 expresa el vers: "Tambien

, / ח״ג פ״ב 164 דרך ה

ו ת ו מ ל א ש ו ו ה ש ר ב - ש ו ט ה , ש ל הרע ב ע ו ט תר ה ד י ח ורק בדבר א- : : T - :• ד T ־ - •• T T v ד ד : * - :

ן אי , ו בטל ר נברא, לשי ב א ד ל ו א נ ע אי ר ה , ו הנצחי ם ו ו ד ק יר1בךך ה. ה ל ע מ ו ל כרנ ם שז ד א ל ה ת ש ו ל ד ת ש ה ל זמן ה א כ ל ש א מ ש ו ל ל

T : T : : ־ T V T T T י? : ־ : ־ " • ־ : T T V ־־ ״ :

ג בו י ש ה ם דרך ל ד א ו שהוציא ל מ , כ ה ז ך ה ר ד ל פי ה ה ע נ ה ט. וך ר צ , כן ה י ע הגשמ ב ט ך ה ר ד א כ ל ש ש ד ק ה ורוח ה ל כ ש ה ה ו ר א הך י ש מ ה ם ל ד א ל ה כ ו י א ש ו ה , ו ך פ ה ה - ה ז ל ה ו ד ג ב ה ו א לט צ מ י שת א מ ן ט י א ענ ו ה , ו י ך הטבע ר ד א כ ל רוח טקואה ש ך ו/גבירות ו ש ח. וענלנם, ם ה ה מ ר ו ת ו ה קתנ ם, שהרחי ל המתי ה א ש י ר ד ה ף ו ו ש כ הה א מ ט ם לרועים, הופעות ה אי ת בתנ ו כר ל לדי הז ך ע י ש מ א ה ו הך פ , ה תברך שמו ו י נ מ ל מ ו ד תר ג ו ק הי ו א הרח ו ה ה ש , מ א מ ח הו ?:חלק בךנ ע שז ר ת ה ו ח ם ב ת ו א ך מ ש מ ר נ ב ד ה ; ו ש מ ת בו - מ ו ק ב ד הת, לזכרו בם, תברך - שמו ם - בגזרתו י ה ו ל מ ש ו ה , פרק ה, ש אך ר ד א כ ל ת לדועות, ש ו ג ר ד מ ך הטקגאה ל ש ם מ ה ה מ ל לדי ז משך ע י וה ש ע מ , כ ם י ם הטבע י ש ע מ א כ ל ם ש י ש ע ל לךיהם מ , וכן לעשו ע ע ב ט ה, ם ל9על ה ם ה י ל ע ו פ ם ב^ח ה ה ר ל ס מ נ ה ש ולתם/ כפי מ ז ם ו י מ ט ך ח הם י ש ע ם לעשו מ י ד ש ל ידי ה ; וכן ע ו להם מ ש ו ה ם ש י ל ו ב ם הג ת ו א ב ום ה לים ה ם שלעשו, ובגבו ר בלדם גם ה ס מ נ ה ש , לפי מ ה ל א כ, גזר ם הלבלת ל$על ה תן ל ר שנ ו ע ש ה, ?:אותו ה הנ . ו ם ה הקןלחךים לם עניני קי י ע המחז ב ט די ה ם פקי ה י נ פ ו מ דח א שי ו ן ברוך ה ו ד א הת בפי ו ע פ ש ה ם ה י א י ב מ ם ה י כ א ל מ ל ה כ , ו י ם הטבע ב צ ל מ ם ע ל ו ע ה


uno frente a otro creo Dios" (Eclesiastes 7,14). Solo en un aspecto es superior el bien al mal. El bien posee su

raiz en la perfeccion de Dios y su eternidad, en tanto que el mal no es sino algo que fue creado empero que eventualmente se eliminara; el linico proposito del mismo es existir durante el periodo de esfuerzo humano, como ya 10 discutimos anteriormente.

9] De acuerdo a esto, asi como le dio al hombre la posibilidad de alcanzar un alumbramiento superior y la inspiration Divina (Ruaj HaKodesh) en forma sobrenatural, necesito otorgarle la posibilidad de lo opuesto a todo este bien; esto significa, que el hombre pueda alcanzar la obscuridad, la polucion y el espiritu de impureza, trascendiendo las leyes naturales.

Estos son 10 conceptos de necromancia, hechiceria, etc, de los cuales nos alejo nuestra sagrada Tora.

Estos conceptos involucran el poder, por medio de la pronunciation de determinados Nombres y bajo ciertas condiciones, que alcanza un individuo para canalizar las fuerzas de la polucion y la impureza, todo 10 cual aleja al hombre de Dios, Bendito Sea, y es exactamente 10 opuesto al apego a El.

Esto es resultado de esas fuerzas del mal que citaramos en la sec. 1 cap. 5 y que por decreto divino les fueron designados ciertos Nombres, los cuales al ser pronunciados canalizan una transmision de impureza en ciertos niveles y en forma sobrenatural.

Asimismo, podran realizar por medio de estos Nombres acciones sobrenaturales, como las llevan a cabo los hechiceros, etc, de acuerdo al poder que les fuera otorgado y en las areas especificas de su action.

Tambien por medio de los duendes (Shedim) se pueden llevar a cabo actos de este tipo, siempre dentro de las limitaciones que les fueran impuestas en forma especifica a ellos.

Y en la misma medida que les fuera concedido el poder para actuar, decreto Dios, Todopoderoso, que se desplacen ante estas fuerzas los angeles supervisores de la naturaleza que mantienen el orden natural en el mundo, asi como todos los angeles que transmiten ciertas influencias de acuerdo al orden instituido. A esto se refirieron N.S. al decir: "Por ello fueron denominados

דרך ה׳ / ח״ג פ״ב 166

ם - ו זברונם לברכה: ״כשפי נ ו חכמי ר מ ה א ל ז ע ; ו ר ר המסד ו ד ס הT ״ : T T : : T ־ " ־ T - : : T V ־ : T \ : ־ ־ ־

ר ו ע ש א כ ל ה א א יךזלה ז ך ל ן ז), א י ל ו ח ) ״ ה ל ע ל מ ם פפלללא ש י ש י ח כ מ שם פלבח ר שלדחו ה ש פ ר בבר א ו ע ש תו ה גם באו א יותר; ו ל , ו א ו ה הד ו ל זה אפלרו: ״אין ע ע ם בגזרתו יתברך, ו ת ל ע ע פ נ מ ת / ו ם ה ק מ חזתו רב שפלן השפלים ו כ ה לפלי שז ז , ש ו כשפים״, ובארו אפל פללבדו - וי רבי ה שאנלרו: ״שאנ א מ ו ה ע לו, ו ר ה ם ל צי ת הרו דחו א י .יצילוהו ו

. ( (שם תה״ ו כ ש ז פי א דנ נ י חנ


hechiceria, pues contradicen la compania celestial" (Tal. Julim 7); empero siempre en la medida prevista y no mas. E incluso en dicha medida, existe la posibilidad de que sean desplazados por fuerzas superiores a ellos y su actividad sea impedida por decreto de Dios. Y sobre el vers. "[El Senor es Dios] no existe otro mas que £7" (Deuter. 4,35), comentan N.S: "incluso la hechiceria". Y explican que esto se refiere a quien posee grandes meritos y desde los cielos 10 protegen y rechazan aquello que pretende perjudicarlo; como esta escrito: "Rabbi Chanind es diferente" (y por ello no 10 afecta la hechiceria), pues posee grandes meritos" (Tal. Ib.)

דרך ה״ / ח״ג פ״ג 168

פרק שלישי

ב/גנין רוח הלןךש והנבואה

ן / שיחלה בלמלמד מבי ם ד א ל ה ו ש ו בטבע מ הברך ש א י ר ו ב ק ה ק ה ח נ א. הו י ה לפנ ל ג ה מ ה ש מ מ ותיהם, ו נ ל הנקלצאים ובחי ו ע פ ל בהשקי י כ ש מ וך ך זהו ך , ו ו ד שלשיגהו ולעמד עלי ו כלתגלה ע נ י ת שא דרש א י ן ו נ יתבו, ד א ו מ ה מז ל ע ה מ ל כ ש א לו ה צ מ י ד גזר ש ו ם ע נ מ . א ת י ה הטבע ל כ ש ה ה

: • T \ : ד ד : ד - • ד : ד ד- v • ד ״ - ד : - -

ל , ע ו יןןברך שמו נ מ ע מ פ , ןהינו שלשפע לו ש ת ע פ ש נ ה ה ל כ ש ה א ה י ה וקבע בו , י ו ל שכל א א ו ה ע ה פ ש ע ה י בהג ה. ו ן לז י ם שהכ י ע צ מ ה א ז י לדי אר ב ד , ולדע ה ת ו בבלתי טע , בברור, ?:בלתי ספק, ו ה לדיעת ע?לן מח א רו ר ק ה נ ן ז י , וענ תו , בל דבר במדרג ו תי ו ותולדו תי , סבו ת ו מ ל ש ב

• v IT: 'T : • : ד : - : •• ד ••: • • T : : ד ד ד

. ש ד ק ה

ך , א ת י ע ב ט ה ה ל כ ש ה דר ה ג ה שב ה לשיג ע?לנים מ ה, בדרך ז הנ ב. ודר ן בג י ה שא , ולשיג גם בן ענלנים - מ ו ו שזבךנ כמ ותר ברור ו בי

ת. נסתרו ת ו ו ד י ת ע ה ה ם, וכלבלל ז ג ת שתשי י ע ב ט ה ה ל כ ש ה ה

ע פ ש ת נקלצאו בדבר, בין ב:ענלן כ!ח ה ו ג ר ד ל מ ת ע ו ג ר ד לם, מ או ג. ום י ר ב ד ת ה ו ה מ ב ׳ ו ם ד א ל ה ו א ע י , בין בדרך הג ו ע הנעזפע, בין בןכלן השפך ר ך ה ^ ע פ ש ה ל ידי זה, א?לנם בבלן תחלה ה ם לו ע דעי ו נ ם ו י ל ג ת מ ה

ע בברור. פ ש מ ה ח שלךגיש ב


Capitulo 3

L A INSPIRACION DIVINA Y L A P R O F E C I A

1] Dios proveyo a la naturaleza humana con la capacidad para aprender, comprender y razonar con su intelecto a partir de la observation de todo 10 creado y sus propiedades. Y a partir de esta observation, el hombre podra inferir y entender aquello que no es evidente en forma inmediata sino tras el analisis; esto es el proceso natural del razonamiento humano.

Tambien fue decretado por Dios, que el hombre posea un nivel de comprension aun superior al De La observation. Es el denominado entendimiento iluminado, y es el que transmite al hombre una influencia Divina, utilizando ciertos medios destinados a tal efecto.

Y al llegarle dicha influencia a su intelecto, se fijara cierta information en el. El hombre percibira dicha comprension en forma clara, indudable e inequivoca; podra comprender el concepto en su totalidad, desde las causas hasta los efectos, todo en su nivel. Esto se denomina inspiration Divina (Ruaj HaKodech).

2 J De esta manera, comprendera conceptos accecibles a la razon humana, empero con mayor claridad, como ya 10 citamos.

Y alcanzara conceptos que trascienden el alcance del intelecto humano, entre los cuales se hallan la premonition y los misterios de la existencia.

3] Esta experiencia, sin embargo, posee distintos niveles, tanto en 10 referente a la influencia que se transmite, el tiempo en que esto sucede, la forma en que llega al hombre y la naturaleza de la information que se le revela y comunica al hombre por este medio. Y en todos los casos, la transmision se realizara de la manera en que el receptor la reciba con mayor claridad.

Es asimismo posible que dicha influencia se extienda sobre la mente del hombre empero el no 10 perciba, sino es como un pensamiento que aparece en su mente. Esto es denominado, en

׳ / ח״ג פ״ג 170 דרך ה

ן מ ל ר1כן ע , שלעבלידהו ע ם שפע ד א ע בלב ה פ ש י ד יקךה, ש ו ן ע אב, ה בלבבו ב ש ח פלת מ ו א במו שנ ל , א ע פ ש מ א ירגיש בו ה ד ל ם א י נ י נ מהע

T . ד — - : • ד v v ••• : T V T : \ ־ • : - • T: • T - I ••

ו נ י , בדברי חכמ ש ד ק ח ה ה - רי ב ח ר ל דרך ה ם ע י מ ע פ קרא זה, ל י וא ו , ה ת מ א , ב ש ד ק ח ה ל רו ב ה נסתרת. א ע פ ש , או ה ה ץכרונם לברכ

. ו כמו שזכרנ , ו ו נרגש בברור לבעלי כר ו שיהלה נ

א הבבואה; וענלנה י ה , ו ה אחרת ל ע ה בלבל זה לש מ ל ע מ ד. ואקלנם ל, ש מ ת מ ו ק ב תדבק בו ד י רא יתברך שמו ו יתקשר בבו ם ו ד א שלגיע הו ד ו א בלתדבק בו, דהלנו - כב ו ה ת ןלשיג בלה ש ו ק ב ד מ ה באפן שלרגיש הו ובלךגש ל צ ר ברור א ב ד ר לפנים/ ויחלה ה א ב נ ך ש ר ד ל ה , ע חברך שמו יו שה י רג סתפק בדבר גשבלי שי א י ל ך ש ר ד , כ בלבלנו בלי ספק כלל

. ו בחושיT :

ו בחיים, ד ו , ע ה הקשר הז ת ו ו ק ב ד ג ה שי א - ה/ ו ה ה א ו ב נ ר ה ק ה ע נ ה ום נ מ ת כי א ו ל כ ש ה ת ו עו די ה י ז ה ל ו ל ת ם י ל ו א ; ו ל ודאי ו ד ת ג ו מ ל ה ש ז ש

T : T • ד : - : V V : •־ T: • T - : V — •: : • ד

ל ו ש תי דו ם ?לאד, בלסהרי סו נכבדי ה ענלנים אבלתיים ו ל ידי ז לשיג ע, ו ת שזכרנ ע פ ש נ ה ה ל כ ש ה , ולשיגם בברור, בדךך ה א ש ברוך הו ו ד ק ה

. א ל מ ^ ד בסלעתא ד ו ר ע א ב נ כמו ש , ו ש ד ק ח כלבעלי רוח ה ותר כ ובי

ק ב ד ח א י ל ל ידי אקלצעים; ש א, שתהלה ע ת הי א ז ה ה ג ש ה ך דרך ה . א הא ל ו, א ה חברו לפני א ו ר ו במו ש מ ו יתברך ש ד ת כבו א לשיג א ל ם ו ד א הל לדם לשג ע ת לעין, ש י כ ו כ ש הז ו מ ה ש ג ש ה ל ידי בלשךתים, ישמשו ל עה נ ת ש ת א ש ל א אחר, א ל ד ו ו ב כ ך הבלשג - באבלת יחלה ה ; א ד הכבוה בלררגות: ת; ויבחן בז ו ה כפי שנוי האבלצעים, בראלה באספקלרי ג ש ה ה

תה. רו עכי ת האספקלרלא ו רו בהי ב, ו דזרחוק וחקרו


ocaciones, en forma generica, Inspiration Divina (Ruaj HaKodesh) o influencia oculta, en el lenguaje rabinico.

Empero la Inspiration Divina real es una experiencia clara y vivida para el que la recibe.

4J Sin embargo, por sobre la inspiration Divina existe otro nivel, la Profecia.

Este es un grado de inspiration en el que un individuo alcanza un nivel que lo liga a Dios Todopoderoso y 10 apega literalmente a El, de manera tal que percibe dicho apego y comprende con claridad su sometimiento a Dios, como 10 desarrollaremos a continuation.

Y sentira esta experiencia con absoluta claridad y no le quedaran lugar a dudas, asi como no posee dudas sobre los objetos materiales que capta con sus sentidos fisicos.

El concepto principal de la profecia es, por 10 tanto, el alcance de este apego y acercamiento a Dios aun en vida, 10 cual constituye de hecho, un elevado grado de perfeccion.

A esta elevation espiritual se, le sumaran una cantidad de conocimientos e information, pues por medio de esta iluninacion comprendera conceptos sumamente elevados y reales de los misterios y secretos de Dios Todopoderoso. Y los comprendera en forma clara, por medio del entendimiento transmitido al que hicieramos referenda mas arriba.

Por 10 tanto, la profecia se presenta con una intensidad muy superior a la de la Inspiration Divina (Ruaj HaKodesh), como lo continuaremos explicando, con la ayuda de Dios.

5] La experiencia de la profesia se alcanza por medio de ciertos intermediaries, pues el apego y el alcance de la Gloria Divina no se produce de la misma forma en que, por ejemplo, una persona observa a alguien que se halla frente a el. Empero esta perception se producira por medio de servidores divinos que actiian de la misma manera en que 10 hace el vidrio al ojo miope y de esta manera se experimenta la Gloria Divina. Sin embargo, el objetivo sera la Gloria Divina y no otro, solo que la perception que resulte sera en funcion de los medios que sirven a tal efecto, de la misma forma en que la imagen se presenta acorde a la lente que se utiliza para ello (Aspaklaria).

׳ / ח״ג פ״ג דרך ה

ו י ר על ב א, ע בי ל הנ ו ע ע פ ע ש פ ש ה ב ו ו מ ו ויתברך ש ת ו ל ג ה ה ב נ ה ו. ן, ך פ ה ת ה יחשבו ל עו ו דען ז י גופו י ל אבר כ ל, ובדד, חבלרו ו ת גדו ך ב ג תו ד י כבו ן גלו ל שכ ות, כ י ל גלוי הרוחנ ב ס א ל ל ר ש מ ח ק ה ח ה מ כי זו פעל א י ת ל ו חשי ו הנ י ת ו ׳ וגם פעל ו יבטלו תי ה הךגשו נ ה תברך ?זמו, ן יו ע בשפ ו ו מ חברך ש ת בו י ו י ו ן חל ה בל נ ך א ש ל ת ב , א ן מ ^ ע ל מ ל ב

. ע פ ש נ הT : ־ ־

ת ו א י צ ה מ ו נלתךבקת, יותוםף ב ת מ ש נ ת ש ו ק ב ד ת ה ד ה צ ה, מ הנ וה ה ב ל כ ש ה ה ה י ה ; כי ת ת לגמרי י ש ו נ א ה ה ל כ ש ה ל ה ר כ ד ג ץ מ ו ה ח ל כ ש ה

T t T : ־ - v : • • •• : ־ : • vi T ד ד ! - - : v v • I T T ד -

ר בה, ש ק ת ן מ ו י ש העל ר ש ת ה ו ד הי צ א מ ל , א ה מ צ ע א ב י ה ה ש ד מ צ א מ לד צ ה מ נ מ ג מ ש מ א ה ו ה ב בלמה ש ותר נשג ה בךךך י הי ג י י ש ת ה ש אז מ ות ג ש ה ו ב ל פ ש א ד ק ח ה ל רו ע ב א מ י ב ל הנ פה בחו ש ה י בז ; ו ה מ צ ע

- : ד V V T v T ־ T • ־ ־ ־ ־ ־ V :- • : - 1 1 ־

ר ש פ א ה ש ל כ ש ל ה כ ה מ נ ו י ה על ל כ ש ה ל ב י ב ש א מ ו ת, בי הרי ה עו י ד היT . . . . ... T R . - T * r : v ד ד : - : • : - . . . . . . . -

. ךאו יתברך שמו ר בבו תו קשו ו ת הי נ ה בבחי ל כ ש א ה י ה , ו ם ד א לא י ב נ ך ל ש מ י ה ש ל ?:כל מ ע ו פ א יחלה ה ו , ירנברך, ה דו י כבו , גלו ה הנ וא, ויצירו בו בי פש הנ ה הדבליון שבנ ב משך ? ה בלמנו י נ ה ; ו בנבואתו; ובלתוך ו בלל מ צ א כלצד ע ל , ו ן ו י העלי ו ל ם, בלה שלברח בו מ^ח הג עי ענד ו ב כ ח ה ב ה מ י ה ה ת ת ק י ק ח , ש ה ל כ ש ה ה ו ב ש ח ך בו מ ש מ ם ת ה ת ה ו נ ו י מ הד

T ־ V : T *T • ־ י : V T T : ־ : T T : ־ I ״ T ״ T : ־ ־

י ש ו נ א ו ה ב צ מ ר לשוב ל ש א ם ב ג , ש ע בשכלו ן קבו מ ע שאר ה י הבלתגלה; וה בו בברורה. ע י ד י א ה צ מ ת

T •• : T ד •• — : י •

במו ך פרטי הפלדרגות רבים, ו ם, א אי ל חנבי ב ה ל א ו ב נ ץ ח נ ל ע ל ה ב זו י ו על ל בלשה רבנ ו ש ת ג ר ד ל חבל מ ע ם, 1יסלעתא דשפללא; ו י ר לפנ א ב נ שה ש מ ל כ א ר ש י ד ב ו א ע בי לא־קם נ רה: ״ו ו התו י ה על ד י ע ה , ש ם ו ל ש ה

T T T T: • T l x : T¥ "־V: " T : •

, י). ד ם ל י ר ב ד ) ״ ם י נ פ ־ ל ים א ו ד׳ פנ ע ד ר י ש א• י T V • - T : V ד :


6] A l revelarse Dios o al transmitir Su influencia al profeta, se apoderara de este una fuerza superior y su cuerpo y cada uno de sus miembros temblaran y experimentara una sensation de vuelco interior. Pues se halla implicito en la misma naturaleza de la materia la imposibilidad de recibir una revelation espiritual, cuanto mas aun la revelation del propio Dios, Bendito Sea. Y todas sus sensaciones se anularan e incluso su actividad espiritual ya no continuara en forma independiente, sino que dependera de Dios y de la influencia que El le transmita.

Como resultado de este nexo del alma (Neshamd) con Dios, obtendra un comprension superior a cualquier otra que pueda alcanzar el razonamiento humano, ya que dicha comprension se origina en la Raices Trascendentales; y como consecuencia, todo aquello que comprenda lo hara en forma muy superior a la que lo hace el ser humano por sus propios medios.

Y se expresa la superioridad de la profesia sobre la Inspiration Divina aiin en la perception del conocimiento, pues el profeta percibe de una forma superior a la que tiene acceso el razonamiento humano ya que dicha perception se produce como consecuencia del acercamiento a Dios.

La revelation de la Gloria Divina es el origen de toda transmision profetica. A partir de alii se transmitiran al poder de imagination del alma del profeta, las formas e imagenes necesarias para la revelation; empero esta revelation no se inicia como un proceso propio.

Estas imagenes generaran ideas e information cuya conception es la revelation de la Gloria Divina. Y todo esto permanecera impreso en la mente del profeta y aun al regresar a su estado humano conservara dicha comprension con absoluta claridad.

Este es el concepto general de la profesia que atafia a todos los profetas y posee numerosos niveles, como lo aclararemos mas adelante, con la ayuda de Dios.

Empero por sobre todos estos grados de profesia se halla el nivel alcanzado por Moises, nuestro maestro, de quien testimonia la misma Tora: "No se yerguird otro profeta en Israel como Moises, quien conocid a Dios frente a frente" (Deuter. 34,10).

׳ / ח״ג פ״ד דרך ה

פרק רביעי

במקרי הנבואה

ע י ג מ ת בל ה , לשיג א ת ה בשלמו א ו ב נ ת ה ג ר ד מ א כשלגיע ל י ב נ ה, ה א. הני פ ל ל פי, ש ף ע . פרוש - כי א ה מ ל עה ש די בי רה ו ה ברו ג ש ה ו ב לל ע א י ר כף ע ח א ת, ו ו נ ו ו הדמי קדמו ל דם, י ו בפרק הקו ה שזכרנ ג ר ד ה ה, לשיג ל ברור נבואתו עו א י ה בהג נ , ה ו ם שזבךנ י כ ר ד , בפי ה ה ב ש ח מ התו יתברך ו הי תו מך1קשר בו יתברך, ו ו , פרוש - הי ת מ א א ב בי תו נ ו הית ו נ ו י מ ת הד ו , ולשיג הי ת ו ל ע פ תן ה ל או ל בו ב ע ו פ ו ו ה ל ל ג ת ו מ מ שו מ ו יתברך ש ע פ ש ם מ י ל ע ו ים נ ר נ^גזירו בו - דקליונות גבואי ש או זה, ע פ ל ידי ש ר יקבע - ע ש עת הענלן א רי ע בו י ב ק ה , ו ו ע עלי פ ו ש הת ו מ ד ו ק א ח נותיה, ל א בבחי ל , ו א בנבואתו ם םפק, ל ר לו שו א ש א י ל ו

. ת ו כ ש מ נ א ה ל וT : ־ י :

ה נ ו י ל ע ה ה ג ר ד מ ל ה א א בי ע הנ י א ע ה ל נ ה , ש ע ד ת ך ש ה שצרי מ מ ב. וה א ו ב נ ל ה עו א י ד הג , ע ה ל ע ר מ ח ל לעלה בלעלה א ב , א ת ח ם א ע פ בת ןהנללאכות, ו מ כ ח ר ה א ל ש ו כ מ . ולש בדבר התלבלדות, כ ה מ ל ש הה ענלן ״בני ל בךלן. ה ד שלעמד ע הן ע תי ו ם במדרג ד א שלעלה הם ב - ב, ג; ב, ה; ב, ז; ב, מו; ד, א; ד, לח; ה, י כ ל ם א - כ, לה, מ , (מלכי הנביאים״אה כלה א להתלבלד בדרבי הבבו בי י הנ ו עובלדים לפנ י ; ו, א; ט, א.) שה ב כ

ה. שהלה בל^טרך לז

א לביר א ל ו ה , ו ל אדם חברך שמו א ר שלגיע גלוי נלמנו י ש פ ה א נ ה ג״ וגבר ד שי , ע ת ו ש ג ך מ ם כלן ה א לחשבהו כי א ל א, א בי ו שלכיר הנ מ בו כ, ה ז ; וכלן הכלין ה א באמת ו ה ו ש מ אז לביר הענלן כ , ו אי בו ע הנ פ ש ו ה י על, ע פ ש ו ה י ע על פ א ש ל א בלתחלה, ו ב נ ת א ה ל , ש ל א ו מ ש ת ד׳ ל א י ר הלתה קר בך ח ל א ב ה יותר, א ג בז א השי ל ל מרגש, ו ל בקו ו קו י ה על ל ג נ א ש ל א

I T ־ - » •• v T- ••T נ T : % I : I T T T : - V T Y


Capitulo 4

L A E X P E R I E N C I A P R O F E T I C A

1] Cuando una persona alcanza el maximo nivel de profesia, todo lo percibira de una forma clara y con un entendimiento absoluto. Esto significa, que aunque de acuerdo a la evolution descripta en el capitulo anterior el concebira en principio imagenes, y posteriormente se transladara la idea a su intelecto, como ya lo explicamos, cuando logre la comprension clara de la profesia, 10 hara debido a haberse convertido en un verdadero profeta; o sea que se unira a Dios Quien se revelara a el y en su persona realizara todas las acciones que citaramos. El individuo comprendera que las imagenes que concibe son visiones profeticas, resultado de la influencia Divina sobre su persona. Y esta influencia fijara la information, contenida en la revelation, en forma permanente en su mente y no le quedaran dudas sobre su profesia y los aspectos contenidos en la misma, el origen o sus efectos.

2] Hay otra cosa que hace falta comprender y es que el profeta no alcanza dicho nivel de elevation de una sola vez, sino que paulatinamente se ir£ elevando hasta alcanzar el estado absoluto de la profesia.

Este proceso requiere de un aprendizaje, como en el caso de otras disciplinas o artes en los que la persona se supera paulatinamente hasta dominarlos en forma total.

Y este es el concepto de "los hijos del profeta" (bene haneviim en el Tanaj), quienes permanecian con el profeta para aprender 10 necesario sobre la profesia.

3] Es asimismo posible que la revelation divina le llegue al hombre y el no 10 perciba como una experiencia profetica, sino que lo considere una experiencia sensorial, hasta que se intensifique la influencia profetica sobre su persona y entonces reconocer£ la situacion en su real magnitud. De este tipo fue la revelacidn por

׳ / ח״ג פ״ד דרך ה

ה נ ס ת ה א ר כן מ ה; ו ה בדרכי א ו ב נ ג ה השי ר ו י הכ , ו ע פ ש ו ה י ע על פ שV : ־ ־ : ־ • " : • T!TVT ־ : • • : • • : - V - T T - T

ער ה בו נ ס ה ה א ר ת, ו א במרגשו ל ה לו א ל ג א נ ה ל ל ח ת , ב ה ש מ לT T T- \:v : - T T ; T : : ־ T • :v ־

ע פ ף ש ר כ ח ך א ה א י ב ל א לו ש א קראו בקו ו ש ברוך ה ו ד ק ה באשי ו. ה ת מ א ה ל א ו ב נ ג ה השי , ו ע פ ש ו ה י על

T • - : T ־ : • ־ ־ : - T - T T

ך משי ה שי ם - מ עי דו ם ן י ע נ ע אה - ב ו ב נ ם מזלנ?לדו הפלךנלקלךים ב ל ו א . ו דרו י או ר הגוף, ולבלשיך גלו מ ת ח ו ע י נ בטל מ י / ו ן ו ע העלי פ ש גליהם ה ; , ם שי ת הקדו ו מ כרת ש הז כללם/ בונות, ו ת בו, ו ו ק ב ד ת ה ה ?־תברך עזמו וו נ ך מ א כמו ש ם/ ו פי ת בדךבי הצרו ו מ ת - לצךפו בם ש ו ל ה ת ם ב י ל ו ל ה ודי ל י ם ע י כ ל ו ה ם ו י דככ מן / ו ם ה י ש ע מ ו זוכים ב י ה ה שי . ובפי מ ל י לע/ הם י ע על פ ש ה ע ל פ ש ל ה חי ז מו ו יתברך, ו י ך יןןקךבו אל / כ ה ל א ם ה י ע נ עק ה ב מ א ה י ב נ ה . ו אה ו ב ל הנ עו א י ג ד שי , ע ת ו ר השג ח ת א ו ג ש גו ה וישי• T : \ ־ • T ־ : T : - V - T ״ ־ V ־ - T • ־ ־ :

ה , מ ו ת נ י הכ ד לפ ח ל א ם כ ד מ ל ל נכון, י ה ע א ו ב נ י ה ר דרכ ב דע כ ו י וT T ־ : • : T V T " : ־ : • T ־ T : " ־ : T ־ : ־ ~ :

, הם י ם על י י ו ל ת הקגבקש, ובן כעדךנחילו הג י ל כ ת ת ה ג א י ש ה ו ל ש ע ! ם בלן ה ד ל ו ה שלחםר ע מ י הנלחגלה, ו ו ל י עגלן הג א כפ י ב נ ילפלדם הד עפלדם ו לקללמד וכלדךיך, ע צטרכ ה י נ ה ם כלבקשים. ו ר ה ש ת א י ל כ ת הים י ל בגלו ח ת ר י ב כ ל פי ש ף ע , כי א ת ו ה בשלמ א ו ב נ ל ה ה ש ל ברי ע

. T \ : ־ . : V • - I - • - : • T : V T ־ ! \

ן י נ ל סוף הע ם א עי י ו מג א צ מ ה י י ז א מפנ , ל ת ו ע פ ש ם ה ה י ל ע ע פ ש ה ו• T : ־ T | V . . . : T * V ״ : T ־ : ־ - V ־ ־ : ־ T ׳ :


medio de la cual llamo Dios a Shemuel, el profeta; y en un principio no experimento la profesia y no se pos6 sobre 61 la Influencia Divina, sino que simplemente se revelo ante el como una voz que lo llamaba y no mas. Sin embargo, posteriormente la influencia divina se poso sobre su persona y conoci6 y alcanz6 la profesia en toda su dimension.

Esto mismo ocurrio en la revelation de la zarza ante Moises. Y en principio no aparecio la Divinidad ante el sino como una experiencia sensorial y solo vio la zarza arder en llamas y Dios llamandolo con la voz del padre; y posteriormente lleg6 toda la influencia divina sobre su persona y alcanzo la verdadera profesia.

4] Estos discipulos de los profetas, deben estudiar ciertas disciplinas especfficas cuya finalidad es atraer sobre ellos la Influencia Divina y anular los efectos de la materia fisica. De esta manera se extiende la iluminacion Divina sobre ellos y logran el apego a Dios.

Entre estas disciplinas se incluyen distintas meditaciones, la pronunciation de Nombres Sagrados y alabanzas al Todopoderoso en las que se intercalan Nombres Divinos de una manera especifica, como ya lo citamos.

Y en la medida que vayan -estos discipulos- purificando sus acciones y continuen su proceso de purification por medio de estas disciplinas, se acercaran a Dios y Su influencia comenzara a transmitirse a ellos haciendo que se superen paulatinamente hasta alcanzar la profesia.

Y el profeta ya constituido, conocedor de las sendas de la profesia a la perfeccion, guiara a cada uno de estos discipulos de acuerdo a su grado de preparation, ensenandoles lo que deben hacer para alcanzar el objetivo deseado. Asimismo cuando comienze la revelaci6n sobre ellos, el profeta les indicar£ que tipo de revelation estan experimentando y los encaminar& hacia el objetivo final que persiguen.

Y ellos requieren de un maestro y un guia hasta alcanzar el verdadero estado de la profesia en toda su dimension, pues aunque ya hubiesen comenzado las revelaciones y la Influencia Divina a aparecer, esto no significa que alcanzaran su objetivo en forma

דרך ה׳ / ח״ג פ״ג 178

ד ח ל א ל נבון, כ ף ע ל הסו ע א י ג ה , ל ה יצטרכו ב ה ר כ ר ד ל ה ב במד, א. תו הכנ ו ו ת ל ע י מ לפ

ה ז ה מ ו המביאים ז , יבחנ אה ו ב ת הנ ל ע ם מ ג י ש י ה ׳ גם אחר ם אמנ ה. וא ב נ ת י ש - כי לש ש ת. פרו כו ת, ובין באי , בין בבמו ה מדרג ה ו ל ע מ ב, ה מ צ ה ע א ו ב נ ת ה ו כ י , וכן בא א מעט ל בא א תנ א י ל ת ולש ש ו ם רב י מ ע פת ו ל ו ד ת ג ו ל כ ש , ולשכיל ה ל בו יתברך שמו ו ד ת ג ו ק ב ד ח לש שלשיג הו ה ישו ם בז נ מ . א ו ת ל כ ש ל כך, וכן ה א יהלה כ ו ל ת ו ק ב ד ח ה , ולש ש ד א מי ם בו יתברך ^זמו, וגלו ה ת נבר ל ם דבקו ה , שיחלה ל ם י א ב נ ת מ בל הא ל א יסתלקו בו; א ל ם בברור, ש ה י ל ם - נבר א ה י ל תברך א ו י נ מ מ. ו ת שיבחנ ת הרבו ו ג ר ד מ , יבחנו ה ה ל כ ש ה ה י ו ו ובגלו מ צ ת ע ו דבק ז ו שבה

ו יסברך; נ ת ממ חו י ם בשל י ח ל ת ש תם מ ו י א ה ו ם, ה אי ו. ובלמה שלגיע לנביח ל ת ש י ו בלבךח ?:לל ?:נביא ש נ , ואי אה בו ם הנ צ א ע ו ה ה א ז והלנו, כי לק בו יתברך ב ד ת א ה ו ה , ש הו ו ה - בבר באךנ א ו ב נ ם ח צ ל ע ב ם; א לאחרי; וכלן ו ת שיתלו ו ל כ ש ה ה ת ו ו ע י ד י ה ה ז ו ל יחלו , ו ו ת יתברך אלי ו ל ג ה וכבר ם; ו ם לאחרי ח ל ת ש א ה ו ם, ה אי ת לנבי הבלקרים שקורים ?עכלים רבול דעם ע ו י ה ו א ו ב נ א בלבהק ובקי בלאד בדרבי ה בי ל נ ה א ר שלגיע ז ש פ אל בך בקי ובללבלד בזה, וכלצד א יחלה ב ל ל בלי ש ר שלגיע א ש פ א בךלם, וה מ א ב ל , א תנבאו ה שי מ א ב ת לנביאים, ל ו י ר שיקרו טע ש פ זה, א; תם, ויענשו חו י בשלי א לשלימו בלה שראו ל ם בלדעתם, ו שלעשו ה, ונבלשך ו ל דברי עצמ ר ע ב ע ם א, יג< ש ל לךבעם (מלכי א ש י ב נ יבבלעשה הר חבבלינו ןברונם מ א מ כ , ו אה ו ב ו ?להיותו בלתי קלדקדק בדרבי הנ ל

ן פ״ט). ה בש״ס (סנהדרי כ ר ב ל


inmediata, sino que requieren todavia de orientation y conduction para llegar a un final adecuado, en cada caso segun la preparation del alumno.

5] Incluso despues de haber alcanzado la profesia, se diferencian distintos niveles entre los profetas, tanto en la cantidad como en la calidad de las profesias; o sea, existen profetas que experimentan numerosas profesias y otros solo algunas pocas. Asimismo en cuanto a la calidad de la profesia misma, algunos alcanzan un grado sumamente elevado de apego a Dios y por 10 tanto experimentan revelaciones y conocimientos muy grandes. Otros no alcanzan un grado tan elevado de acercamiento a Dios y por lo tanto sus experiencias profeticas no seran tan elevadas.

Sin embargo, existe un comun denominador entre los profetas y es el apego evidente a Dios, Bendito Sea, y el alumbramiento de El que les llega con claridad y en forma indudable; solo que en el propio estado de alumbramiento asi como en la revelation existen distintos grados que se pueden diferenciar.

6] Y entre las funciones del profeta puede contarse la de ser enviado en una mision por Dios; o sea, ello no forma parte de la escencia de la profesia y no es imperioso que el profeta sea enviado a transmitir mensaje alguno. Empero la escencia de la profesia como, ya la aclaramos, es el apego del profeta a Dios y la iluminacion que parte de El hacia el profeta, todo lo cual es acompafiado por conocimientos y percepciones.

Es asimismo posible, con frecuencia, que los profetas deban ser portadores de mensajes a otros. Esto puede ocurrir con un profeta experimentado y conocedor absoluto de las sendas de la profesia, asi como es posible que ocurra con quien no es tan experto en la materia. Debido a esto, es posible que el profeta incurra en un error, no en la profesia misma sino en el mensaje que transmite por desicion propia; y por 10 tanto no cumplen el objetivo que les fuera trazado y es castigado.

Sirve de ejemplo el episodio del profeta del rey Jeroboam, quien fiie castigado por transgredir su propia profesia, lo cual le sucedio por no ser meticuloso en los caminos de la profesia (ver al respecto Tal. Sanhed. 89).

, / ח״ג פ״ד 180 דרך ה

, אתו בו י בנ ת מ א מן המביאים, שלשיג ענלן א בי ר לנ ש פ ד א ו ה ע נ ה . ו זל ו ש ת א ו ב ו בה. ךךך בלשל: נ ל ל ב נ ם ש י י ת מ א ל הענלנים ה א לשיג ב ך ל אי ת ה ש ז ר ה ל בדבו ל כ נ ר לו: ״ונינוה נךזפבת״/ ו מ א נ י ש ת מ נה בן א ו יה ת מ י נ ש ה , ו ם א ט ם בפי ח ה ד ל ת ע ה מ י ה ש ש נ ע ת ה ח ת: א ו ת אמתי ו נ ב ה

. . . . . ד . . - • • - - T T \ : T T V V T ״ . . . - ד : נ

; בה ה לטו ע ר ו שלהפבו מ נ ה בהם/ ךהי ר ק י תבךך ש ו י י י לפנ שהלה צפוה י ה ש , כ ש לבדו נ ע ן ה א עני ל ר א ת בדבו מ א ל ב ל ב ה נ י א ה ו ל ל לם, א או ו

T T V T • : ־ V T I : : ־ V • ־ • T T • T: V V : V T :

ם, אי בי ר לנ ב ד ה ה ל ג , הלה מ ה ע ר ל ה נחם ע ב ו א ש ו ש ברוך ה ו ד ק ה; אקלנם ה נ לת הראשו ו ם גזרה ז ה י ל ונה, שהלתה כלחחךשת ע בפרט לי וך ף צ א ה ת, ל ו נ י חהב ת ד ש ח א ר ה א בדבו ו ש ברוך ה ו ד ק ל ה ל כ ת ש ו בהיא ל ה השנלה ו נ ב ה ר ב ו א שנתקלם הדב ל , א הם י ש גזרה על ו ד חא ל ה ו נ ו ש א ר ה ה נ ב ה א ה ל ה א ל ח ת ג ב י ש א ה נה ל ו ן י , אב ה נ ו ש א ר ה ב

: T י T T T ־ : T ־ V T ־ : ״ ־ • T l " T T י T I

א ל ו ד ה י : ״יונה א ו זברונם לברכה נ ו חכמי ר מ א ה ש א מ ו ה , ו ה י השנT~• :• T:• T TT: T ־ : : ־ - : T : ־ T V

א ידע). ל ״ (לפנינו: ד אבחן

ת, ו י הבחנ ת ו ש ם יבחנ י א ב נ ת מ את ה ו ב נ ה ב נ ה , ש ע ד ת ך ש ם צךי נ מ א ח. ןה לש שלשיג נ , בי ה ה ת; ה ו המל ם ו י הךבך לה- השנ / ו ן ל נ הע ה־ נ הראשות ו ל מ א ב י ב נ דה ה י ג א י ל ת, א גבל לו במלו א י ל ם ו י נ י נ ן מהע י א ענ י ב נ ה

• • : T T T V ־ : • ־ : \ : • • T: T ״ • • T: I T ־

ל הם ש תי או ו ב , ולש שלשיגו ענלן כנגבל ?כללות גם בן, בגון נ ו נ כךצוה גגבלו נ ה ת, ש רו ת לדו ו ב ת כ נ ם - ה אי י ב לשעלהו, לךבללהו/ ועזאר הנה נ ת ש ה ת גם בז ׳ ו ד ח א ל ענלנים רבים כ ל ? אה, ל בו כללותיהם בנו נ ע לשו ב ט ה ל נ ת ש גם י , ו ו ו ודרכי מ צ א ע י ב נ ת ה נ כ , כפי ה ה צ י ל מ ה

־ : • ד : י .— T ־ ־ T • ־ : : T T : ־ ־ : ־ V : V ־ :

. ך דבורו ך תורו ן אז אתם, כגו בו ם נ ת בלעשים ע ו ש ע ם ל אי בי ת נתן לנ ופעכלים רבול לחזקאל (יחזקאל י), ורבים ה ש נ ב ל ם כז), ו ש ) ו ל ^ ל לךקללהו(ירמיה יג), ו ש


7] Existe tambien la posibilidad de que le sea revelada la verdad al profeta, empero este no la capte en toda su acepcion.

Por ejemplo: La profesia de Jonah ben Amitai, a quien le fuera dicho: "Y Ninive sera destruida" (Jonah 3,4). Esta frase posee dos interpretations posibles, una el castigo al que se hallaban destinados por los pecados cometidos, y la otra lo que ante Dios se hallaba expuesto, o sea que retornarian de sus transgresiones hacia la buena senda.

Y si esta frase solo hubiese incluido la idea del castigo, al decidir Dios no castigarlos lo hubiese comunicado a los profetas, especialmente a Jonah quien debia saber que un nuevo decreto anulaba el anterior.

Sin embargo, al incluir Dios ambas interpretaciones en una sola frase no requirio derogar el decreto original; y se instituyo el decreto de acuerdo a la segunda interpretation y no a la primera. Empero Jonah no entendio esta frase sino bajo una sola perspectiva, la primera (que hacia referenda al castigo) y desatendio la segunda.

A esto se refirieron N.S. al decir: "Jonah, el fue quien no comprendid" (Tal. Ib.)

8] Tambi6n es necesario saber, que en la profesia existen dos aspectos diferentes, uno el contenido de la misma y el otro su terminologia.

Algunos profetas reciben el concepto profetico sin que este se halle circunscripto a una expresi6n o palabra en especial. Otros 10 perciben dentro de un marco linguistico especifico, por ejemplo las profesias de Isaias, Jeremias y los demas profetas, que fueron escritas para la posteridad y se hallan circunscriptas a ciertas expresiones las que incluyen diferentes temas. Y aun en este caso variara la fraseologia en funcion de la preparaci6n del profeta y su estilo y formas de expresi6n.

En muchas ocasiones, el profeta es instruido para realizar ciertas acciones en conjunto con la profesia; por ejemplo, el profeta Jeremias quien fiie instruido sobre su faja de lino (Jeremfas 13), o, en otra ocasi6n sobre el yugo (ib. 27); o el profeta Ezequiel, quien fuera encomendado trazar un mapa de Jerusalem sobre un ladrillo

׳ / ח״ג פ״ד 182 דרך ה

ת ו ח ם ב י רר ו ו מתע ם הי ה ם ה י ש ע מ ל ידי ה ע ה, ש נם הי י ענ . ו ה ל א כ• : : • T - T י —. ~ - - : - T T 1 ז ז : • : V - T

ו דזיתה י ל ע ן - ש ^ ע ה שהלה בלצטרך לפי אבלתת ה ם, מ י נ ו בלבחות העליר ב ד א ה י צ ו ה נפקדים ל ם ו י דמנ ו מז ז הי א מ , ו ו ל בחינותי כ ה - ב א ו ב נ ה

T T • : • ־ I T : • : • : ־ : • T T - T ־ : T : T : ־

. י לו ו ל&על, בזבלן הרא

א ל א לאות א ק, ל א באבלת ובדקדו בי ר נ א ה ת נ , כי ה ע ד ת ך ש ד צרי ו ט. עו נ מ תו כלתנבא מ ו ו הי ל ברלה, ונוזברר ל ה ע א ו ב נ ג ה י ש ר ה ב כ לבלי שק פ ו ס א לשאר ל ה ל ז ע ל י ג ה , ובלי ש ה ל ע מ ו ל בךנ כמו שז יתברך, ו, ה ב ח ר ל דרך ה ם ע נ מ ; א ת בנבואתו ו ע פל בו ט א י ל , ו ל ל אתו כ בו בנ

T T : ־I V V ־ T : T: • T • :T : T T : •

ץ ו י ח ו גלו ע ל י הג ת ו ו אי בו ת הנ ו ג ש ה ל ב ה גם מי שלתחי ר ז א ח ר ב א ת יח ן בטו י ו עד נ , אי ה ל ת א ו ג ש א ה ל ג א י ש א ה ל ם מי ש ל ו א ; ו שי ו ר האנ ד ג ל

T I • ־ ־־ T - 5 - 1 ־ • V: T T • • T • T ! ז T V :

א ת ע י ס ם ב י ר לפנ א ב נ , ש ב א ח אי א ן נבי כעי , ו בשל ו שי ר ל ש פ א בענינו, וT : ־ • : • T : - T : V T : - ־ T ־ T T : V : T I • :

ל נכון, ה ע ל ז ם כ דעי ו ל ברים י ה ע א ו ב ם דרבי נ דעי ו י ם ה נ מ א ; ו א י דשמך ר ד ה הם, ו י מנ ם סי רי , ומכי ו מצא ר שי ש פ א ה ש ל א ת ה ו ל ו ש כ מ ם ה דעי ו י

I » v - : V - T • . . - . X . V ז : r ד T - T : • - • :

ת ו נ^לקלדים א ה הי ל א , ו ה א ו ב נ ת ה ת מ ל א ע א י ג ד ה ל בלהם, ע צ נ ה לם י ד י מ ע מ , ו ת ו י ם מן הטע ת ו ם א י ט ל מ מ , ו ל י ו לע כרנ ו שז מ , כ ם י ד י מ ל ת ה

• ־ : • T ־ T - I \ ־ : ־ : • * : ! - T T :

. ת מ א ל ה ם ע ת ו אV VS T ־ T

, שי ן פרק חמי ק ךאשו ל ח ו ב נ ך מ א ה ש א מ ו , ה ה ם עקר הענלן הז ל ו א י. ום ע ב ט ק ב ח ו ה ה ש ם כפי מ עלי פו לם ו ו ם בע י א צ מ נ ה ש א מ ט ת ה ו ח ם ב ת ו א מו י ו על ע י שפ ה שי מ , ב ם ד א ת ה ו א טע ם שי ח ב ש ב ה י נ ה נמסר בידם. ו ו

T T • : ־ V ־ : T T T t : ־ T T - ־־ : • : T T ־ : : • :

ו ענלנים, גלו ל י ה האבלתית, ו א ו ב נ י ה ן דרכ ם 5עי , בדרכי ת ו ע ב ש ה


(Ezequiel 4), y otros muchos ejemplos. La idea en estos casos, era que por medio de estas acciones se

estimulaban las Fuerzas Superiores en la forma requerida por la naturaleza del tema en cuestion en la profesia; y entonces, (al completarse dichos actos) las fuerzas eran designadas y transmitidas para convertir el concepto, en action, en el momento apropiado.

9] Debemos tambien comprender, que solamente puede ser catalogado como profeta aquel que alcanzo el estado de profesia en toda su dimension. Es el individuo que posee la certeza de que su profesia proviene de Dios, como 10 citamos mas arriba. Quien haya alcanzado dicho nivel, no poseera ambiguedad o duda alguna sobre su profesia y no cometera ningiin error.

Sin embargo, por extension, recibira el titulo de profeta aquel que se haya iniciado en ciertas experiencias profeticas y alcanzo algun tipo de revelation mas alia de las visiones normales de su condition humana.

Aun Asi, aquel que solamente haya logrado estos alcances, no posee una seguridad absoluta En su condition, ya que todavia puede tropezar en el pecado, como le ocurriera a los profetas del rey Ajab, 10 cual aclararemos mas adelante. Y aquellos que conocen los senderos de la profesia en profundidad, son concientes de esto asi como de los tropiezos que pueden presentarseles y conocen sus sintomas y la forma de evitarlos hasta alcanzar el verdadero nivel profetico. Y ellos, profetas experimentados, ensenaban a los alumnos y los orientaban previniendo sus errores y guiandolos por la senda correcta.

10J Sin embargo, el punto fundamental aqui es lo que citaramos mas arriba en la sec. 1 cap. 5 en relation a las fuerzas de la impureza que existen en el mundo y actuan de acuerdo a la naturaleza que se les otorgo y las propiedades que les son caracteristicas.

Dichas fuerzas, se hallan en capacidad de Uevar al hombre al error transmitiendo ciertas influencias de una forma similar a la de la verdadera profesia; y le revelaran conceptos, algunos verdaderos

׳ / ח״ג פ״ג 184 ך ה ר ד

ב ו ת כ ר ה מ א ה ש מ כ ם, ו ת ענלנים נפלאי צ חדשו א ק י אבלתלים ובוןבים, ופת״ המו ת ו ו א א ה ב פת, ו ו מו ת א ו ך א י ל א השקר: ״ונתן א בי ש בנ בפרור ש פ א , ו ו נ א ברצו ל ם ש ד א ה ל ר ק י ר ש ש פ ר זה, א ב ה ד נ ה (דברים יג ב-ג). ו

T : T : : • T T T T T l : - T T I T T T T - • :

ל ד ת ש א ה א ל ו ה ה ו ה ז ר ק ר שלקךה א מ ש פ א ו ברצונו; ודדנו ש שלקךה לו י ש ע מ ם ב ל ש א נ ל י ש ו זה, מפנ ע ל י ג ה , ו ל הפבו ל ע ד ת ש ו ה , א ו עלי

T ־ : ־ ־ : : : V־•־ : ~ :T • ־ ־ ־ ־ - ־ : • T T

, ו ג ל להשי ד ת ש ה , ו ו ה בו בךשע צ ר י ש מ ר שלגיע ל ש פ א ; ו ו ת ו ל ד ת ש ה וג י ש ה , ל ו נ ק בם כךצו ב ד ה ל ל ד ת ש ה ף ל א ת ה ו ח כ י ה ר ח והלנו, שללך אם ה ב ו - ש נ כך ו שז מ ו ענלנים כ ו ל ל ג , דהלנו שי ג ה שלח&ץ להשי ם מ ה מו לוזכבד ו שלח&ץ, א מ יסיתם כ א/ ו ם לנבי ך א י בני ה ו לפנ מ צ לחזיק עם י ל ד ת ש ו מ ה הי נ ה , ש ה ר ש א ה ל ו ע ב אי ה בי ו נ ה הי ז ץ ה מ יהם; וכלן ה נ בעים, ת דברי צ ם לדיעת ק י ג , ומשי ה ל א ת ה ו ח ב ו מן1ךבקים ב י ה ד ש בזה, ע, ת ו א ל פ ה נ ח ז ב ם ב י ש ד ח ם בם, ובן מ י נ י מ א מ ם ה י ת פ ו מ י הם ה י ד ל י ע ש

T : ־ T • I I ~ I T ־ : * : ־ ־ : T T - : - V

ן י א ם ש דעי ו ו י י ם ה מ צ ע ם ב ם ה נ מ א . ו ו כמו שזכרנ אתם, ו בו ל נ ת ע ו א ל• ־ ־ ־ = ־ ־ : T T : ־ : - T I T : : - T T : T T : ־ :

ם מ צ ע ם ב ו חושבי א הי ל , ו ם ה ו ל ה שבחר ה - מ א מ ט ד ה צ א מ ל ם א ה ה ל זT : ־ ־ : : T : T T - : T T - T : \ ־ ־ • T T T T T

א ל י ש מ ך גם ל ם כן. א שי ו עו ם הי ב ב ת ל ע ש ר א ב ל ם נביאים, א ה שV • : - I - I - T T T ־ : : ־ : T T • ־ : - T

כים ו צרי ן הי ל כ ע , ו ו ו שזכרנ מ ה כ ה ז ר ק י ר ש ש פ ה א י ה ה ל ז ל ע ד ת ש ה־ : T l ־ - : : ־ T T : T T l : ־ T T I T T T T ־ - ־ : •

ו דו הי ל י ע , ו ו ו שזכרנ מ ם כ ד מ ל י ק ש ה ב ד מ מ ל מ ה ל א ו ב נ ם ל י ל ד ת ש מ הT T ־ : ~TV I:- : ־ : I • T-"\ T r T S 1 •

ו ע י ג ה , כי ביון ש ת מ א ה ב א ו ב נ ת ה ג ר ד מ ע ל י ג ד שי ל זה, ע כ ם. ו לי נצו• • T T: • V V- T l T : ־ ־ י ־ : ־ 1 ־ ־ ־ T T 7 ־ :

ו ק סתפ ד שי ו ם ע ה ר ל ש פ י א א , ו הו רו ל והכי ו ד ג ש ה ר פ ה ו ה א ר ר ב , כ ה ל, : - : • V T T T I T • : • ־ : T ־ - : ־ T T ־ : T

. ו ו שזכרנ מ , כ ל ל ה כ ז ב: ־ ־ T T : T : T T


y otros falsos, presentando incluso algunos milagros para corroborarlos, como lo previniera el vers, respecto a los falsos profetas: "Y te vaticinara un signo o una maravilla y se cumple dicho signo o maravilla" (Deuter. 13).

Esto puede ocurrirle a la persona en forma voluntaria o de manera no intentional. Esto significa que puede ocurrirle este evento sin que el lo haya buscado o incluso contra su propia voluntad, debido a que alcanzo la perfecci6n en su conducta o en su esfuerzo personal. Asimismo, es posible que esto ocurra con una persona que busque estas fuerzas del mal en forma intentional y maligna y se esfuerce por manipularlas; o sea que se encamino tras estas fuerzas tratando de apegarse a ellas por propia voluntad, a fin de conseguir de ellas aquello que desea lograr. Lo que puede significar que le revelen cierta information, la cual lo presentard ante las personas como un profeta y entonces podra inducirlos a hacer lo que desee u honrrarse ante los demas.

A este tipo de profetas pertenecian los profetas del Ba'al y de la Ashera, quienes se esforzaban por apegarse a las Fuerzas de la impureza y lograban ciertos conocimientos sobrenaturales por medio de los cuales persuadfan a sus proselitos. Tambien lograban, utilizando estas fuerzas, realizar ciertos prodigios destinados a corroborar su profesia, como ya lo citamos.

Sin embargo, ellos mismos eran concientes de que dicho poder lo obtenian en las fuerzas de la impureza y no se consideraban a si mismos profetas verdaderos, sino que actuaban De Esa forma intentional y corrupta.

Incluso a aquellos que no los habian buscado podian ocurrirle dichos eventos erroneos, como ya lo citamos. Por ello, debian los discipulos recurrir a un profeta experto, como ya lo aclaramos, quien debia guiarlos por los senderos de la profesia y evitarles los errores.

Todo esto es aplicable hasta que el hombre alcance el verdadero nivel de la profesia; sin embargo, tras haber alcanzado dicho estrato, podrd reconocer la verdadera profesia y distinguird la influencia Divina real de aquella espuria y ya ser& imposible que dubite en absoluto.

דרך הי / ח״ג פ״ד 186

ם ת פ ח ש , ברו ב א ח אי א בי ה לנ ר ק ן ש י ה, הלה הענ ך הז ר ד ה כלן ה נ ה . ו א ית ו מ ר ו שללך ויפל ב י ה נגזר על י ש ע ה כלפני מ נ ; וזה, בי ה ם א בב) י (מלכ

ל ילף א ף י ש מ ל לדו י ע י חזק, ש י שיחלה לו פתו / והלה ראו לעד גי שיקלנעהו ו כלה שהלה ראו ה ל ר ק ף ש א יםוג בלבלנה, א ל , ו א י ח הכללחמה חר ב ד ־ ת ום א א כי נ ו באבלת, שאכלר לו יהושפט: ״דךש־ ע ל ר א - וכבלה שו יןנברף י י לפנ ל זה הלה צפו כ ם - ש ה את ה ו ב ק לו נ י א הספ ל ד׳״ וכר, וו בלקטךגים , הי ה ל ע ל מ י בית דין ש ערף לפנ ת הבלשפט נ ו י ה בה נ ה וח, ן ע?לן הרו ו תר הג ו , ןנבלצא הי תו וכללנ*דים ןכות, ונץבלנים ענלנים לפתול ו ובפניו ש י נ ו בלחנבאים לעי ר הי ק ש אי ה ם נבי ת ו א, בי בל א הו ול ע ם הענלנים, ש ת ו א ם וכלשתדלים ? י ש ע מ ם ה ו עושי י , והלנו שה ב א ח אא להבלשיך ל ו כלעזתדלים א א הי ם ל ה ה נ ה , ו אה ו ב י הנ הם נכלשך גלו י ד יו כלרכלים בפללף, י א שה ל א יותר, א ל ו למעלה• ו כרנ י הטבלאה שז גלוו ים הי ל פנ ל כ רו יחברך. א?לנם ע ם לו שמבלשיכים גלוי או י א ך מ וו ר הי ש י א ו ל ת הג מ א ם ב ה י ל ר ע ש מ ה נ י ה ה לפניו, ו כ ש מ ה ם ב י ל ד ת ש מ

T V ־ V V ־ ״ ! : V V ״ - : I T I י T T : T T : T T : ־ ־ * : * ־ : *

ה בם, נ ו מ א ותר ב ק י ז ח ת ה י הבללף ל נ ה לעי ש ע ה הלה נ דבר ז קלבקשים, וה שהלה ה מ נ ה ם כלךננבאים לפניהם״; ו אי בי ב: ״ןבל חנ א שאבלר הכתו ו ה וח ל ^ ה . ו . ת אלה: ״עלה. ו ל ו מ ה הפזכלאה, הי א ו ב נ ה ה ת ו א ם ב ה נכלשף להם; א קלדבר ?פי ו ה ח ה י ר ם שהלה ה ו הדברי ה הי ל , א נתן ד׳ בלד המלך״ וה הלה, ם מ ת ו ל ד ת ש ם ה דעי ו ו י ם הי ם בעצבלם, בי ה ם ה עי ו טו א הי ל ו, הו בי י מי ן לדבר י מ א א ה ל ד ש , ע ה ת פ ת מ ם ו ה ה ב ע ו ה ט י ב ה א ח א א ל א

: I • V I V V: • - : T ־־ V ־ : V T V T T T T V: ־ •

ר שלו. ואקלנם צדקלה בן ק ש אי ה ה בנבי א ו ה שהלה ר מ ו ב ת נ ו ב אמ ר מי שנמשך א כפ ל ם לא אבלרו א , כי ה ם ההם אי בי ף על שאר נ סי ה הו נ ע נ כם שי ו עו י ה שה ן מ ת כעי ו ש ע ף ל ך צדקלה הוסי ח, א ם בלאותו הרו ה לי ת מ תו א ו חשב הי , ו א ו ה י ה ן בגלו י מ א , וזה, בי בבר ה ת מ א נביאי ה

V —• • V V ־ • ־ T I ־ . I T • I: • V : I • V . V T

״ ובר, ה ל א ד לומר: ״בה־אבלר ד׳ ב י ן ה ד ש ונבלשך ?ללפניו יתברך, ען בין י , ולא הבח י ה האכלתית כראו א ו ב נ י ה א לא לבלד בדךכ ו ה ה נ ה ו


11] Esto que expusimos, es exactamente lo que ocurrio con los profetas del rey Ajab a quienes un espiritu los indujo al mal (ver Reyes 1,22).

Como resultado de sus malas acciones, fue decretado sobre el rey Ajab que se dirija a Ramot - GuiFad donde moriria -En una Guerra-.

Y debia someterse a una poderosa persuacion que 10 lleve a esa guerra y no la evite, aunque los sucesos, evidentemente, le indicaban que debia abstenerse de dicho combate. Y asi realmente sucedio, pues le advirtio Jeoshafat al rey Ajab: "Busca hoy la palabra de Dios" (Reyes 22,5). Sin embargo, esto no fue suficiente para el rey -ya que todo se hallaba previsto ante Dios-; y al ser juzgado Ajab en los Tribunales Superiores, existian argumentos que 10 condenaban y otros Que lo defendian, Pero finalmente fue decidido que se presente ante el un espiritu especial que lo persuada.

Y todos esos falsos profetas que "profetizaban" en presencia del rey Ajab, llevaban a cabo todo tipo de practicas dirigidas a obtener revelaciones profeticas por medio de las fuerzas de la impureza exclusivamente. Y de esa forma engaiiaban al rey haciendole creer que lograban una iluminacion Divina.

De todas formas, los esfuerzos que realizaban para alcanzar una vision los hacian ante el rey para persuadirlo de la fe en Ellos. A esto se refiere el vers, al decir: "Y los profetas profetizaban ante ellos" (Ib. 22,10).

Y de esta manera, esos falsos profetas alcanzaban ciertas experiencias profeticas. Y las expresiones que resultaban de dichas experiencias eran, por ejemplo: "Ve, sube (a Ramot-Guil'ad) y Dios los entregard en las manos del rey"; esto lo transmitia el espiritu impuro que ellos convocaban y hablaba por medio de sus bocas.

Y estos falsos profetas no se equivocaban Por simismos, pues ellos conocian el esfuerzo que realizaban para alcanzar dicha experiencia. Sin embargo, era el rey Ajab quien se equivocaba con ellos y era persuadido a no oir las palabras de Micaias (quien era un verdadero profeta), debido a la fe que tenia en los profetas falsos y sus visiones.

Empero Zedekiah, hijo de CanaJana, fue mas alia que los demas profetas, pues estos solo predecian aquello que les revelaba el

דרך ה״ / ח״ג פ״ד 188

ה ר מ מ א ו ש י ה על כ ר ב ו זברונם ל נ י ו חכמ ר מ ל בן א ע , ו ת מ א ה ר ו ק ש הה י ל ו עוד: ״אבע ר מ א , ו ״ תה י ת אטע בו : ״רוח נ כן אמרו . ו ע מ א ש ל ש

. . ־ T ־ : • : T ־ : ־ T l - : - T T

ן ו נ ם ?סג י א ב נ ת ם מ אי בי י נ ץ שנ א ״ ה שהץהירו להושפט ש , כפי מ למרק״י ו הץמן גלו ת ו ם בא ה ם ה אי בי ה לנ ר ת ק מ א ה, ב נ אחד״(סנהדרין ס״פ». תזד ו רגילים, ע י ה שה מ ה מ נ בךךף שו , ו ג ם להשי לי י ו ךג י ה שה מ ותר מ יל ף ע , א ת י ת מ אתו א בו ה נ ת י ם ה ע פ ה ה ת ו א ו ש ה ל מ ד נ , ו ה י ה צדק ע ט שת א ל ז ב , א ו ו שזכרנ מ ה כ א מ ט ד ה צ א ל ל ה א י א ה ם ל ת ו ל ד ת ש ה פי ש

T ־ T V : T ־ : : : \ ־ ־ : T T T T T : ־ : ־ T

. טב הבן הי , ו ו כמו שזכרנ / ו ת ד א ה מ ב ס ה נ ת י ה:1 - T I ־ T - : TtT~ : - T T


espiritu de impureza que se les habia presentado, sin embargo Zedekiah realizo lo que los verdaderos profetas, pues el creia que dicha revelation -alcanzada por lo falsos profetas- era real y se originaba en Dios, Bendito Sea, hasta que oso declarar: "Asi hablo Dios en ellos" (ib. 22,11). Y el -Zedekiah- no se habia instruido en los senderos de la profesia verdadera como corresponde, por 10 que no pudo distinguir entre la mentira y la verdad. Por ello, N.S. lo citaron como el ejemplo del profeta que anuncia aquello que no le fue revelado; y dijeron sobre el: "El espiritu de Nabot lo confundio"; y acotaron aun sobre Zedekiah: "Debia de haber sido mas meticuloso", como le habia advertido Jehoshafat sobre aquellos profetas falsos: "Dos profetas no utilizan en sus profesias identico lenguaje" (Tal. Sanhed. 89).

Y en realidad, los profetas de aquellos tiempos alcanzaron una revelation superior a la que se hallaban acostumbrados y su experiencia profetica era totalmente diferente a la usual, todo 10 cual hizo confimdir a Zedekiah y creyo que aquellos falsos profetas revelaban la verdad Divina, aunque toda su actividad estaba dirigida hacia las fuerzas de la impureza, como ya 10 citamos. Sin embargo esto tambien era una decision Divina, como lo referimos. Anteriormente.

Y debes entenderlo muy bien.

דג פ״ה 190 ׳ / ו דרך ה

פרק חמישי

בהבדל כל הנביאים ממעזה רבנו עליו העזלום

ת ח א ל לתחלק לשתלם: ה ל ל ךךך כ ת הבבואה ע ו ג ר ד , מ ה . הנ את ג ר ד ה מ י נ ש ה , ו ם ו ל ש ו ה י ל ה רבנו ע ש מ ץ מ ם חו אי בי ל הנ ת ב ג ר ד מק ו ם בחל ק ל ו ח מ צ ע א ב ו ש ברוך ה ו הקד ו השלום; ו כ*שה רבנו עליו י ה אל א ר מ , ב , ם ד כ א י ב ה נ הי , ככתוב: ״אכדי ם ל ד ב באר ה זה, ו

• T ־ T־• : j v-: v • ־ - : T - ד • : v - - »

. , ו-ז) ב ר י ב ד מ ב ) ר ב ״ ל ה ש י מ בן עבד נודע״ לכו׳ ״לא- אן

ם, ה וחלו א ר ל ידי מ ם ע ת א ו ב ם חוץ מנ*שה, נ אי בי ל הנ ל כ ל ב. כו נ ״; והי ם אדבר־בו ו ל ח ע ב ד ו ת ו א י ובמו שכתוב: ״במראה אל

. . . V * ־ ־ : : - T ־ : V T ״ T : ־ " T V :

י נ ב ל ם ש ע ב ט ק כבר ב ו ק ח ם ה ו ל ח ש מן ה מ ש א מ ו ש ברוך ה ו ד ק ה ש־ ־: : T V: T • « : ״ ־ Y T : • I!-:- ־ T IT ־ V

א ל א. ו בי ה לנ א ו ב נ דו ה ל י ך ע י ש מ ה , ל י ם לאמצע ה ת ל ו י , לה ם ד א ה: T ־ T ־ : - T ־ I ״ ! ״ : • T ! V : V T : - T T T

י ן לפנ ו ר הג ב א ד ו ם ה ו ל ח ה א ש ל , א ד ח ן א ם ממי ו ל ח ה ה ו א ו ב נ ה ש. . . . | T T T ־ : - T T V T T I ־ • ״ : ־ : T S ־ V

ו ר מ א א ל ל לדו; ו ה ע א ו ב נ י להקלשיך ה ע צ מ ו לתברך, שלדזלה א ת מ כ חאה״ (ברכות נ״ז), בו ם בנ י ש ש ד מ ח ו זברונם לברכה: ״חלום א נ חכמי

T " J ־T : • . . . T V - J T T : • T : •

ה ל י ג ר ה ה ע ד ו ה ר ה ד ג ה מ ל ע מ ה - ל ע ד ו ה ה ו ד ג ת בו ה ו י ד ה צ א מ ל אT * : T T T ־־ V V י T : ־ : T T : T T * •.־ ד T ־ T

. ה ל ע מ כמו שזברגו ל , ו ם כפי חק השכלתם ד א לבני הT : T : • * : TTT־;:-TT : T T T ־• : *

, ו ו וחושי י ת ו ש ג ר ה א, לצא מ בי ל הנ ה ע א ו ב נ ע ה פ בר ש ה, בהתג הנ ג. ואז ת הלשן וחולם, ו ב ש ח מ ו כ ת ב ש ח ר מ א ש ת ולשתקע במו בשנה, ות ע א ב י ב נ ל ה ה א ז ר ה ב ד גיע ה ר שי ש פ ; ואמנם, א אה בו ך לו הנ ש מ ת

v v ־ ד ־ : ״ v T : ד v - • ־ ־ T T ־ : T : T : - I ״ T ״

ל כלטתו, בחלום ר שבשובו ע ש פ א ך שזכרנו/ ו ר ד ל ה לקיצתו, עו ה ע י ג א ת ל פנים, ל ל כ ם ע נ מ אה. א בו ך לו הנ ש מ ה - ת ל י ל ה

. . . T ־ T T י . : T T ! T • T ״ I ־ : ־ -

; ה מ ד ר ת ה ה ת ו א ע ב ק ש מ , ו ו ץ מחושי ותו חו ר הי ח א א ל ה א א ו ב נ הו ב צ ל מ ף א כ ט זמן, וישוב ת ו קרה הדבר במע ר שי ש פ ם א נ מ א

T ״ v I v - ד : l ־ : * : T T ״ W: ״ v T : r ד : T

ה מ ד ך ת ע ב ק ת ש י ש ו ג ך ה ו לצא כלן ה בא ת הנ ע ^ א ש ל , א ן הראשוקבל הנבואה. ד שי , ע ה ע ש ל

T : ־ • I ־ " : V ־ T T :


Capitulo 5

MOISES COMO PROFETA

1] En general, la profesia puede dividirse en dos niveles totalmente diferentes. Uno es el nivel de todos lo profetas a exception de Moises y el otro es el nivel alcanzado exclusivamente por Moises. Y Dios mismo fiie quien realiz6 esta distincion, como 10 expresa el vers. "Pero No Sera Asi con Mi Siervo Moises". (Num. 12.7)

2] Todos los profetas, a exception de Moises, experimentan su profesia por medio de una vision onirica, como esta escrito: "En la vision en la que a el Mepresento [dice Dios], en suenos hablare con eF (Ib. 12,6). O sea que Dios utiliza el sueno, un elemento ya existente en el ser humano, como medio para transmitir la vision profetica.

Esto no significa que la profesia y el sueno pertenecen a una misma categoria, sino que el sueno es un vehiculo considerado adecuado por Dios para utilizarlo como medio de transmision profetica.

Y cuando los sabios dijeron: "El sueno es una sesenta ava parte de la profesia" (Tal. Beraj. 57b), se refirieron a que el mismo es solo un medio para transmitir cierta information y conocimientos en una forma superior a la que usualmente se halla acostumbrada la razon humana, como 10 citamos mas arriba.

3] Y al recibir el profeta su experiencia profetica, se ve privado de todos sus sentidos y emociones. Ingresa en un estado similar al sueno, en el que su mente permanecera desprovista de toda actividad, como el hombre que duerme y entonces experimentara su vision profetica.

Y es probable que tal experiencia le llegue al profeta en. estado de vigilia, como ya 10 citamos, o es asimismo posible que experimente su vision profetica al estar durmiendo en su cama y en tal caso la profesia se presentara durante su sueno.

De todas formas, no experimentara su profesia sino tras haber ingresado en estado de trance y hallarse en la inconciencia total. En

׳ / דרג פ״ה 192 ך ה ד ד

, ו י ת חברו לפנ ה א א ו ר ה במי ש נ י ם א אי בי ל הנ ם ש ת י א ם ר נ מ א ד. וT T : ־ ־ V T 1 1 זי ־ - ־ : T T ־ T • ! T : T :

א במי עזרואה ל , א ת ח א א מ ל ו בלאקזפקלךלא, ו ה א ו ר י ש מ א ? ל אה א ר נ ך ה ו לזו, א ז ר מ ו י ק בהן הצ ת ע נ ת רבות, ש ו י ר ל ק פ ס ך א ו ת מל פי ף ע , א ת ו י ך האספקלר ו ת ת מ ו א ר ו - נ תי עו ו תנ , ו דאי ד ו ח א א ו הא ל ן ךאלתם א י א שא ל ד, א א עו ל ח מישור. ו ר * ו 3 י ם אל טי ן מבי י שאת ו א ר ו ל ר ל ש פ י א א ת ש ח צ ח צ א בלתי מ י ר ל ק פ ס ך א ו ת ה מ א ו ר במי שר ח ו א ל פ ד - א ו ב כ ת ה ו א ר ם ל ה ר ל ש פ י א ך א א בברור גמור, כ ש ו נ ה- - T - . . V T T . V . | T T - : -

ם, אי ה שרו מ ל פי ש ף ע ו - בברור, א ל ל ם ה רי ו י הצי ק ת ע ל ה כה ל ז כ גם ב ם בלל; ו ל צ ה ספק א ץ בז א ו יתברך, ו ד א כבו ו ת ה מ א בו ל א, שלש שאקפקלךלא ש בי א לנ בי ץ נ ל ב ד ^ ה ת ו ו ב ת ר ו ג ר ד לש מל ג כ י ש מ א ה י ב נ ם ה ל ו א ותר ברור. ו ג בי משי , ו ל חברו ש ת מ ח צ ח צ מ1גלה ו שהמן ל צ ר א ר ב ת ה מ נ , ךהלנו - כי ה ו ת מ א ג הענלן ל י ש זה, מ, ג ענלן האספקלךלא משי , ו א יתברך שמו ר ו ב א ה ו ו ה י ובלתודע אלת מ א ו - ב ת ל ו ע פ ש נ ת ה ו ל כ ש ה ל ה י כ ש מ ג ו משי , ו ו וסודו ת ו א י צ מ

V V J V T : ־ ~ T : ־־ - * : ־ : * : ־־ ־

ע ד ו ת ה ו ש מ ם כ נ מ א . ו ה בפרק שלישי ל ע מ ו ל כרנ כמו שז ובברור, וT : : ־ - : T T נ י,% r T : ־ : : ־ J : ־ T V :

עות , כן הלדי ה ל א ר ה ו י י הצ ק ת ע ל ה ל לדי כ א ע ו ו ה י ד אל ו ב כ הא ו ה ם, ש ו ם, ובדרך החל ת ומשלי ו ד י ל לדי ח ם ע ת לו, ה ו ע י ג מ ה

. ה ל ע מ ו ל כרנ ו שז כמ , ו ת ע ג ה מ א ו ב נ דו ה ל י ע י ש ע צ מ א ה: :T:־ ־ T : T ־ ־ ־ : « • T:V« ־ T ־ t

ן ו ותר עלי א בדרך י י ם ה ו ל ש ו ה ו עלי ל פגשה רבנ אתו ש בו ך נ ה. או תי הרגשו ו ו שי ת מחו א צ ך ל ה צרי י א ה ל , ש ה נ ו ש א ר ל זה. והוא: ל כ מ

T - " T l - T T » » T • T I VT־T T : - 2

ו ב צ מ ו ב ד ו ו ע ת ל ע ג ה מ א ו ב נ ה ה ת י א ה ל , א ל ם כל ל ח א ל ל ו? ־ T ־ : : T ־ : T T V T ־ : : : ־

ו ה ל ל ג ת ה מ י ה ; ו ׳ ׳ ה אדבר־בו פ ־ ל ר בו: ׳׳פה א מ א נ זהו ש , ו י ד התמיv: • TT-:V ־ - - T v v:•• :־ : v t v v v

ה מ ^ א ע י ה , ו ת לבד ח ך אספקלךלא א ו ת ה מ א ו ר הענלן כבלי שת, דו ל לדי חי ו בברוךן, ללא ע ו פלגיעות ל עות הי קלצחצחת; וכן הלדיד ו ב כ ה ה י ו ה לם גם ל או . ו א בחידת״ ל ה ו א ר מ ו ר ״ מ א נ א ש ו ה ו

T ־ T T ־ T : : V : - " V S V V :

ך ו פלצטלר בתו וקנ , ובבלי שדי ו לקבל ר ל ש פ א ה ש מךגגלה, בפי מה י ל ה ב , א ת בוראו ג א ם שישי ד א ר ל ש פ י א ה א לת ז ו י ז , כ ה א ר מ ה

T T T ־ ! : T • ־ V T T T T : V • V ־ • T : ־ ־

ה א ו ר י ש מ ו ובברור, כ ו בל ג ה משי י א ה ו ה ר ה ו י ת הצ ו ח פ ל בדרך, שV V • : \ • T ־ T ־ ־ T ־ J V ' I V T I


profeta regresa a su estado normal; empero durante el periodo en que se extiende la experiencia profetica 61 se ve sumido en un estado de trance y privado de sus sentidos hasta que recibe la profesia.

4] La vision profetica no es similar a la visi6n ocular que experimentan los hombres, sino su vision es similar a la que se produce por medio de una lente (Ispaklaria); y no de una sola lente sino de una serie de ellos en los cuales la imagen se refracta de uno a otro. Y aunque lo que se obtiene es una visi6n indirecta y refractada, la noci6n es una sola.

Mas aun, la visi6n que obtienen es similar a la que se produce por medio de una lente falta de lustre, la cual es borrosa; de esta forma le es imposible observar la Gloria Divina -aun despues de todas las refracciones- con claridad, aunque poseen la certeza absoluta de que aquello que ven es realmente la Gloria Divina.

Incluso al respecto, existen diversas categorias entre los diferentes profetas, ya que algunos alcanzan su visi6n en una Ispaklaria mas clara que la de otros.

Sin embargo, el comun denominador en todos los casos es que el profeta que experimenta su vision logra un alcance real del concepto. E l comprende que la revelaci6n proviene del Creador, Bendito Sea, y recibe su particular visi6n de Ispaklaria con todas sus implicancias segun le son transmitidas, en forma clara y verdadera, como lo expusimos mas arriba en el capitulo tercero.

Y asi como la Gloria se presenta al profeta por medio de im&genes refractadas, asi tambien le es transmitida la informacidn con alegorias y met&foras, siempre utilizando el sueno como medio para la transmisi6n de la profesia, como ya lo referimos.

5] Sin embargo, la profesia de Moises ocupa un nivel sumamente superior a todos los citados.

Primero, 61 no necesitaba ser privado de sus sentidos y su conciencia en absoluto o ingresar en estado de trance, sino que recibia su visi6n profetica en su estado normal, como esta escrito: "Boca a boca hable con ef (Numeros 12,8). Y se presentaba la vision ante el como una Ispaklaria unica y nitida. Asimismo la information le llegaba directa y no por medio de met£foras, como

דרך ה״ / ח״ג פ״ה 194

ה נאמר: ל ז ע , ו ב לךאלתו ץ עבו א ?:אספקלךלא בלצחצחת וקיאיךה שנה, הלה גמו א הן ו ה ר הבלצטלר ש ו י ו הצ ת ו י א ת ד׳ לביט״, כ תמנ ו ״ו ת ו ו א ל פ א ם, ש אי בי ר הנ א ם כן ש נ י א ה ש ה יפה, מ פ ו י ת ו ט א י ב מ

־ ל ד י ־ : ־ T : I - T ** V - V T V T ־ ־

ר ו י ר הצ ו ת ה מ נ ה ו היטב; ו י ו על ד מ ע י ם ש ה ר ל ש פ ה א י א ה ר ל ו י הצ : •:־ ״ ־ • ו • TT:TT T « • ־ ~ ־

ל כ ותר מ , י ד ^ ה וברורה מ ל ו ד ה ג ל כ ש ל ה י כ ש ה מ י , ה ג ה משי י ה שי T : ** ־ ־ : T : ד ד : ־ - : ־ , T ־ T * T T V

. ו כמו שזכרנ ם, ו אי בי ר הנ א ש נ T ־ : • : T T ־ :

א ם ל אי י ב ר הנ א ש ם לבלשה, ש אי בי ר הנ א ץ ש ה ב י ל ה ד ב ד ה ו ע ו. ו• : T ־ : T T T T ־ ־ : : ־ - •:T ״ : V :

ו מ תברר ש א י ר ו ב ה ה י ה ה ש ע ש א ב ל , א ה ע ל ש כ א ב ב נ ה דם ל ה בי י ה: I ־ T : • ־ ״ T T T T T : T T T T T : - T • : T T : T T

ו י ו על ה רבנ ש ך מ ם/ א ם ומתנבאי ה י ל ו ע ע פ ה ש ר ש ה מ י , ה צה רוT T - V I ־ ־ - : ־ : • T *־ : • V : T ־ T V

ר בו ש ק ת ה דו ל ר בי ה מםו י ה , ו נו י ברצו ו ר תל ב ד ה ה י ם ה ו ל ש ה־ • ־ : • • T T T : : :T : T T T ־ T T T ־

. ך י הצך י כפ ו ל ו הג י להברך ולהקישיך אלה ם פרטיים, מ י ע נ א ע ל ם א י ג א דזיו משי ם ל אי בי , ששאר הנ ד עו וו י ה רבנו על ש ף מ ת להם, א ו ל ג ה ל צ ו א דדה ר ו ן ברוך ה ו ד א ה שת ר א ק ס ת ל ו ש נתן לו ך , ו אה ל סדרי הברי ו כ ו ל ל ג ה שי כ ם ז ו ל ש הם ד א נקלקזרו לבן א ל ת ש ו ח ת ב מ ל ה ש בבל, רנקלקזתר 5לדו ב פ ח ל ל ו ב ה, וכן נאמר: ן הוא״ אמ תי נ ב: ״בכל־בי ר הכתו מ א ה ש א מ ו ה , ו לם מעו

׳ יט). ג ת ל ו מ ש ) ״ ף י נ פ ־ ל ר בל־ טובי ע י ״אני אעב

ם ה ר שהלה כל^טלר ל ו ם הצי י ג ו משי ם בלם, במו שהי אי בי ה חנ נ ה ז. וש - ר ןענלנו, פרו ו ד הצי ו בלשיגים סו , ןהי ו ו שזכרנ , כמ ד בלן הכבוך בבלשך זה, ובלה אי ד מצטלר, ו ו ב כ ה הענלן - שיחלה ה ד הבלצא ז סוו דלת ת ג דו ת בסו י ת מ ה א ל כ ש ם ה י ג ו משי ל זה, ובן הי כ ה ב נ ו ב ה

T ־ • • \ : : : T : T T.. . ... | T T . . . T ־ ־

ו בלשיגים אכלתת הדבר, שבו ; בן הי א ו ה ר ה ו ל ידי הצי יתברך עא דבר ל א א ו ה ר ה ו ן הצי ם ציור בלל, ושאי ן שו יתברך באכלת אי

. ו ם הלדוע אצל ע ט ל ה ו יתברך, ע נ א ברצו י ב נ י ה נ ה לעי ש ע נולתי קול״ ם ז נכם ראי ד אי נ : ״ותמו ל דבר זה נאבלר לישראל ע וה שני נ ה״ דגי ב פס׳ ט0; כי ה נ ם בל־ תמו ת י א א ר ם ר, יב) וכן ״בי ל דברי )

ן ו יתברך אי ת ו א י צ ת מ ת מ א ה ש ל ח ו ת ג , השי ת מ א ו ב ג ם השי הדברי, ה הדבליונות לגמרי ל א בלשולל בלבל א ו ה ל לעקר, ו ל ם ציור ב בו שו


esta dicho: "Y en una vision y no con alegorias" (Ib.). Sin embargo, tambien ante Moises la Gloria Divina se revelaba

de acuerdo a lo que el podia recibir, ya que el tampoco veia la imagen en forma directa sino como aquella que se refleja en un espejo, pues mas que esto no le es posible al ser humano poder alcanzar de la presencia de Dios. Empero Moises experimentaba su vision en forma clara, como por medio de una lente nitida y brillante y sin distorciones; a esto se refiere el versiculo al decir: "El veia como la imagen de Dios" (ibid.), pues las imagenes que el recibia en su profesia las percibia en forma clara y nitida, lo que no ocurria con los demas profetas. quienes aun su vision no la percibian con nitidez.

Y en funcion de la naturaleza profetica experimentada por Moises, La Propia information obtenida era mas clara y superior que la de los demas profetas, como ya lo citamos.

6] Otra diferencia existe entre Moises y los demas profetas, y es que los demas profetas no podian experimentar su vision profetica cuando lo deseaban sino cuando decidia Dios transmitirles Su influencia.

Sin embargo con Moises, la vision dependia de su voluntad era el quien decidia cuando comunicarse con Dios y obtener la revelation necesaria.

Y mas aiin Tambien, los demas profetas experimentaban una revelation especifica, sobre el tema que Dios deseaba revelarles, en tanto que Moises, nuestro maep-trc, amerito que se revelacen ante el los misterios dt la creacion; y le fue concedido investigar y averiguar sobre todo y obtuvo las Haves del conocimiento que ningun otro ser humano obtuvo jamas, como esta escrito: "El es el fiel en toda mi casa" (Niimeros 12,7). Y Dios le anuncia a Moises: "Y Pasare todo Mi bien ante ti" (Exodo 33,19).

7! Y asi como los profetas percibian la vision que les presentaba la Gloria Divina, como 10 explicamos mas arriba, tambien comprendian los misterios y secretos de la existencia de aquello que la Gloria Divina les transmitia; y comprendian los origenes del concepto y sus implicancias asi como la comprension real de los misterios de la Divinidad, por medio de dicha imagen.

דרך הי / ח״ג פ״ה 196

ת ו נ מו ז ן הו ה מ נ מו ז ן ו ם גם כ ה , נרןגלית ל ת א ז ה ה ע י ד י ר ה ח א ו. לכר; ת כד) ״ (שמו י ישראל ק ל ת א ה נאמר: ״ויראו א י ל ע ת, ש ו אי בו הנ, ב ר י ב ד מ י ב ספר ה דבור״ ( א ר מ ו זכרונם לברכה: ״ נ ה חכמי ו א ר ה ק ז ל ו

TT T־ : ״ • : T: T T • ־ : ״ i : V T :

ר - ו ב ד ח ה ב ה שמ^טלר מ א ך א מ ל , א ת מ א ד ב ו ב כ ה ה א ך ו מ נ י ח), שאה - ל ע מ ו ל כרנ במו שז ר המתבדר באקזפקלךלא, ו ו י א בענלן הצ ו ה שאתו ברי ו יתברך ו ת ו ק ל ת א דו ם פרטי ענלנים בסו י ג ל לדו משי ע ש

. ו במו שבאךנ ו־חנהגתה ו


Pero tambi&i comprendian la verdad absoluta de que Dios, Bendito Sea, no posee imagen alguna, por lo que todas las imdgenes que percibian eran solo una transmision de Dios al profeta, segun motivos que El conoce.

Sobre esto lo fue dicho a Israel: "Y no ver an imagen sino solamente una voz" (Deuter. 4); y esta dicho: "Pues no verdn ninguna imagen" (Ib. 4,15).

El pueblo hebreo comprendi6 dos verdades de suma importancia en ese momento. La primera, entendieron que la esencia Divina no puede ser representada por ninguna imagen y se halla exenta de toda visualization posible. Posteriormente percibieron las visiones profeticas que se revelaron ante ellos, sobre las que la Tora dice: "Y vieron al Dios de IsraeF (Exodo 24,10). Por ello denominaron N.S. a esta vision como "La visualizacion de la palabra" (Sifre Numeros 12,8), pues no visualizaron la Gloria Divina en realidad, sino una imdgen originada en la palabra Divina. Este "poder de la palabra" es sumamente similar a la vision refractada de la Ispaklaria, de la que hablamos mas arriba y por medio de la cual percibian sus experiencias profeticas y conceptos especificos sobre la Divinidad, la creacidn y la direction del universo, como ya lo aclaramos.

׳ / ח״ד פ״א 198 דרך ה

חלק ד

?עבודת גוךאנו

פרק דאסון

בחלקי העבודה

י השנ , ו ד ו מ ל ת ד ה ח א י חלקים: ה ק לשנ ל ח ה ה מ ד ו ב ע ל ה ל . ב א

. ה ש ע מ הV ־ - ־־ 1

י ש י ל ש י יומי, ה , השנ י ד ד תמי ח א : ה ה ע ב ר א ק ל ל ח ת ה מ ש ע מ ב. ה

. י מקרי ע י ב ך זמני, ה

. יראתו ת ד׳ ו ב ה , בגון א ד י ם תמ ד א ב בו ה חי ה שי א מ ו , ה י ד י ג. התמ- : • : ד ־ : - • : • T T T T ־ \ : V ׳־ • • : ־

עבשו ת, ו ת בזמן הבי ו נ ל יום, והינו, הקךב ב ה שלחלב בו ? , מ ומי הין ה שיחלב בו בזמנים ידועים, כגו . הץבלני, מ ע מ את ש קרי ת ו ו ל פ ת הה שלגיע לו מן ה שלחלב בו ־ לפי מ , מ ת ועלים טובים. המקרי ו ת ב שד בלאלה ח ^כל א וצא. ו כי ׳ ו ן הבו ו , פדי מעשר , ו ה ל ם, כגון: ח המקריע ר ם םור מ ם ה ה , ו ן י ן ולאו י ו עשי נ ת, דהי הרו אז יים ו ו לפלצאו צו

ה טוב. ש ע ו


SECCION 4 E L SERVICIO A DIOS

Capitulo 1

L A DEVOCION EN GENERAL

1] La devotion, en general, consiste de dos elementos: el estudio y la observancia.

2] La observancia posee 4 categorias, a saber: una permanente, la segunda diaria, otra periodica y la ultima circunstancial.

3] La observancia permanente involucra todo aquello sobre 10 que pesa una obligation constante, por ejemplo el amor y el temor a Dios.

La observancia diaria incluye todas las cosas que deben realizarce cotidianamente. En la epoca del Bet Hamikdash (El sagrado Templo de Jerusalem) esto significaba los sacrificios diarios que se realizaban en el; en la actualidad, estos son suplidos por las plegarias y la lectura de la Shema'.

En cuanto a la observancia periodica, es todo aquello sobre 10 que se esta obligado en periodos determinados, por ejemplos los sabados y dias festivos.

Y la observancia circunstancial es aquella que debe realizarce segiin se presenten los hechos, por ejemplo el precepto de separar la ofrenda de la masa (Chala), el que se lleva a cabo solo si se prepara una masa. En forma similar el Maaser (diezmo del cereal) que se separa solo cuando la persona consume un producto de la Tierra de Israel. O el precepto de Pidion HaBen (rescate del hijo primogenito) que se cumple exclusivamente cuando nace un hijo primogenito; y otros preceptos similares.

Y cada una de estas observancias puede ser dividida en dos categorias en general. La primera consisten en aquello que el hombre debe hacer (Mitzvot ase) y la otra en 10 que no debe hacer (Mitzvot 10 Taase). Esto es usualmente conocido como preceptos positivos y negativos. Estas se hallan definidas por el versiculo de Salmos que recita."Apdrtate del maly haz el bien".

׳ / ח׳׳ד פ״א 200 דרך ה

ק ל ח ר ב א ב ת , נ ה בדרך בלל ל א ם ה י נ י ל הענ ר ב ק ם, ע אמנ . ו דT: "~lv:־ T : I ¥ V : V ** T ־ T : T T I - * TIT־:

, בפי ת קרבתו ש ק ב ו לחברך ו י א הפנלה אל ו ה , ש , פרק ךביעי ן ראשוה נ ה ם בו; ו י ק ב ד ה מ ו ו ת בלחקרבים ל ו י ה ו ל ק לנ ק ר ח ש ם א י ב ר ד הת ו י ר מ ח ך ה ש ח ק ב ב ד ע ה ר ת ה ו ע י נ ל מ ר ב י ס ה ל ל ד ת ש נ ך ש צרי

. . T - | ״ . | - T . T T T ־ T : - ־ : ־ ¥ l - T

ם ל ת ש נ דבק בו, ו ד שנ , ילחקגאמץ בהךנקךבות לו, ע ה ז ם ה ל ו ע ה ו, ה א י ר ב ת ה ת בראו א י ל כ ל ת כ ו יתברך, ו צ פ ל ח ה ב ז ; ש תו בשלמו

T • •V : T ״ : : V T V V: • :T: l ־ - T - : •

. ו כמו שזכרנ ו : T V ־ :

ם ל ו ע ה ת ו ו י ש ו נ א ת ה ו ק ו ח חק ו ה שה ך פרטי הענלנים הם, כפי מ . א ה, ת ו מ ל ש ם ב ל ת ש ה ם ל ד א ו ל תנ ם שנ י כ ר ד ה ותיהם, ו נ ל בחי ב ב

״ : T ־ T T : * ״ ¥ T : ־ ״ : V ״ " : T :

ה - י ת ו ק ל ח ל מ כ ה ב י ר ד ה - בפי ס ל ה כ א י ר ב ת ה ו א מ ם ע י ל ש ה ל וT T • : : ״ T : T ¥ T ־ : : T \ T ־ : : ־ 5 * ־ ¥ ־

ה. פי בענ ה ו י ש ר ש בT V T ־ : ־ V ד ־ T T :

ל כ ב ם ו ו ל מק ב והגים ב נ ם ו כי תר שי ו י ם ה ה ת מ צ ה ק ת באר ע נ ו» : r T T ״ : ־ : ; • T ״ ־* ¥ • T T ־ ״ ־ T :

זמן•


4] El punto principal de todo este concepto, en lineas generales, ya foe expuesto en la sec. 1 cap. 4, y hace referenda a la busqueda de la cercania de Dios, de acuerdo a los caminos que El implementara para tal fin. Para este prop6sito, el hombre debe tratar de remover todos los obstaculos que le coloca el mal y que 10 inducen al materialismo y obscuridad de este mundo y esforzarse por lograr el acercamiento y apego a Dios hasta lograr en dicho apego la perfecci6n, pues esa es la voluntad de Dios, Bendito Sea, y la finalidad por la que creo el mundo, como ya 10 aclarmos.

5] Los detalles de este concepto dependen de la naturaleza instituida para el hombre y el mundo, en todos sus aspectos; asimismo depende de medios con los que se proveyo al hombre para alcanzar la perfeccion y junto con el elevar la creaci6n toda, segun sus sistemas y divisiones, raices y ramificaciones. A continuacidn aclararemos algunos de los conceptos mas relevantes y usuales en todos los tiempos y lugares.

׳ / ח״ד פ״ב 202 דרך ה

פרק שני

בתלמוד תורהT : ־ :

ר ש פ י א לתו א ו , לפי שז א ענין מברח ו ה ה ר ו ת ד ה ו מ ל ה ת נ . ה אT : ¥ ־ IT:TV • : T : \ • •• - : T ־

ך א ?לצוה שלעשה, אי ו ה ה א לדע מ ם ל , כי א ה ש ע מ ל ה ע א י ג ה לל ו ש ת ו מ ל ש ל ל דו ת ג י ל כ ד ת ו מ ל ת ל זה, יש ב לת ב ו ם ז נ מ . א ו עשה י

V ־ : ״ T • : ־ ־ : ־ •• V T ־ T : T ־ ״ ־ :

ם נ מ , א , פרק ךביעי ן ק ךאשו ל ח ה ב ר צ ק ו הענלן ב כבר הזבךנ . ו ם ד א הך יותר. ה נארי ת ע

חברך לזלךך בריותיו/ לש ת בלמנו י ו ע פ ש נ ת ה ו ע פ ש ה ל ה ל כ ב. בתר יקר ו י א ה ו ה ה נ י נ , שע ת ו ע פ ש ה ל ה כ ה מ נ ו י , על ת ח ה א ע פ ש ה

• T *• ז ז T : - V T : ־ ־ T • T : V ־ ־ T T : ־

ת י ל כ א ת ו ה , והינו, ש ם מצאי א בנ צ מ י ר ש ש פ א ה ש ל מ כ ה מ ל ע מ ו : \ •י • T ־ V T : V T ־ T ״ ־ ־ : T • : ־ V I ־ : •

תבךך ו י ל ת האכלתי ש ו א י צ י ן ה י א בנבלצאות מע צ מ י ר ש ש ^ א בלה שה שבלחלק א מ ו א ה ו ה ו יהברך, ו ת ל ע ה בלעין אבלתת מ ל ע מ ויקר וא ר ו ב ל ברואיו. וא?לנם, קשר ה ו ?לכבודו ויקרו א מ תברך ש ן י ו ד א הת י ל כ ת ברא בלמנו יתברך ל ו זאת, בענלן נ ת ע פ ש ת ה ו א מ יתברך ש. ה ל כ ש ה ב ן ו ו . וענלן זה בלשתלם בשתי בחינות: בהגי רה א התו ו ה זה, ול כללות ל א כ ו ן ברוך ה ו ד א ה חבר ה נ ו שם, בי ה נ ה שבאר וזה, מ, ה ם במךךג ה י ר ח א רה, ו ל ךוכלשה חקלשי תו ל ם ב ה ם, ש מאמרי וו דבר ן שבשי , באפ ת א ז ה ה ע פ ש ה ם ה ה ם וכתובים, וקשר ב אי בי ני א בתנ ם - ו ת ו ר א ב ד מ ת ל א ז ה ה ע פ ש ה ך ה ש מ ם ת ה ם ה רי הדבו

י ־ T ־ ־ T ״ I ־ ־ : T T ־ ־ I ־ ״ T : ־

ים ו לפנ כךנ כמו שז ו לו, ו ל ^ ג ה ה בגבולים ש ז ן ה ו י שיחלה ההגם לפי ה ל בדבורים ה ל ב נ ה ש ת מ ל כ ש ה בםלעתא דשמלא - וכן ב

תם. ל או י כ ש מ ת ל א ז ה ה ע פ ש ה ך ה ש מ , ת ם י י ת מ א ם ה ה י כ ר דת ו ע פ ש ה ל שאר ה כ , כ את ה הז ע פ ש ה ת לש ב ו ג ר ד ואכלנם בללרגות מן ו י נתחלקו הכללרגות דזאלה בחלקי ההג והענלנים שבבלציאות, ןק ל ח ב ת, ש או תו נ ו ה הי נ ו י ל ע ה החקנמה ה ת א ר ה ש , כפי מ ה ל כ ש ה ה ור ח בחלק א , ו ה ע פ ש ה ת כלן ה ח ך כללרגה א ש מ ן ת ו י ד בלן ההג ח אא ל ה ש ר ו ת ק ?לתלמוד ה ל ך ח ן ל ך אי . א ה ל כ ש ה , וכן ב ת ר ח ה א ג ר ד מ


Capitulo 2

EL ESTUDIO DE L A TORA

1] El esudio de la Tora es algo absolutamente necesario, ya que de 10 contrario es imposible lograr la observancia; pues si la persona desconoce su obligation, como puede cumplirla? Aparte de esto, el estudio posee un importancia intrinseca para el logro de la parfeccion humana. Ya citamos esta idea en forma sintetica en la section 1 cap. 4 y ahora nos explayaremos.

2] Entre las influencias que transmite Dios hacia sus criaturas, existe una superior a todas las demas y cuya escencia es mas significativa y exelente que cualquier otra cosa que existe; o sea es la contraparte de la escencia Divina en la creacion y la mas elevada y exelente expresion de la grandeza Divina. Es precisamente el medio que utiliza Dios para transmitir Su Gloria y excelencia a las criaturas.

Y Dios relaciono esta influencia con otro concepto creado especificamente para este fin. Este concepto es la Tora.

Esta idea involucra dos aspectos: la recitation (Higaion) y la comprension (Hascala) de las palabras de la Tora, como nos explayaramos en la ya mencionada section.

Dios compuso una combination de palabras y frases, las cuales constituyen los cinco libros de Moises (la Tora) y posteriormente, en un nivel inferior, los profetas (Neviim) y los hagiografos (Quetubim) dentro de los cuales deposito la citada influencia, de manera que al ser recitadas estas palabras, esa influencia superior se transmita a quien las recita.

Esta simple recitation de la Tora esta destinada a causar un gran efecto, en tanto se realice dentro de las condiciones que discutiremos en este capitulo, con la ayuda de Dios.

Asimismo por medio de la comprension del contenido de dichas expresiones, dentro de los parametros verdaderos, se transmitira la influencia a aquellos que lo estudien.

Esta influencia, como todas las demas influencias y conceptos de la creacion, posee distintos grados. Estos diferentes niveles se hallan

׳ / ח״ד פ״ב 204 דרך ה

, אבן ת א ז ה ה מ ר ה ה ע פ ש ה ת ה ו ג ר ד מ ת מ ח ה א ג ר ד ך בו מ ש מ ת יש?לרו בו הך1נאים הכלצטךבים.

ת ג ר ד ותר מ ל י ד ג , ת ה ל כ ש ה ה שתר1עלה ה ל מ ב ט, ש ה פשו ה ז נ ה . ו גת ו א ר ק מ ן ה ה כלי שלשביל לשו שו א י ל ל לדה, ו ך ע ש מ ת ה ש ע פ ש ה הם ה ב ת ש י ח ט ש ה ה נ ו ב א כלי שלז^ביל ה ל ם כלי שלשביל בונתם, ו ד ע ב לם בלי ת ע צ ם ק ה א בלי שלעבליק ב ל ם בלי של/גבליק בהם יותר, ו עק בלן ל ל ח ב ב ם הךבה; אכלנם הלה בלחםדו יתברך, ש ה שלעבליק בה ל ב י ב ש ה ל מי ש כ ד ש , ע ה ע פ ש ה ה תפישך כללרגה בלן ה ל כ ש ה ה, ומי א י ה ה ה ל כ ש ה ה שנקשר ב ת מ א ז ה ה ל ו ד ג ה ה ע פ ש ה ירויח מן ה

. - T T : ־ ••••:1־ ־ ־ - T : ־ T T : ־ ־ I ־ י ־ : ־ו י ל ע צ מ ה א הי ד - כבר י ב ן ל ו י א להג ל ה א ל כ ש ם ה ו ש ע ל י ג א ה ל ש

־ ־ ־ TV T T: ־ : : י I I T: - • T : T : V V ־

ל א ר ש ל י ם ש ב , ונכלצא ך ת א ז ה ה ע פ ש ה ת כלן ה צ ק גם לו ק ל ח י ש ל, בלי כלעט וכלי יותר. זוכים לה

ם ד א ת בני ה ו ל ד ת ש ל ה ו מ ג ת ל א צ מ נ ה ה ג ר ד ה ת ה א לת ז ו ם ז נ מ א . ו דT T T י• : ! ־ : : ־ ״ * . . - T T : ־ ~ ־ T : T :

ך ה שצרי ק לפי מ חלו ה ו ג ר ד ה ה ד נקלצא ב ו ו האכלתי, ע ר ו בה, כשעל לדו א יתקן ע ל ק בלבלנה ש ל ן ח ד שאי , ע אה ל הברי ל ה ב ן ב לתקד לפני ב ע ה ל צ ו ר ה , ונבלצא, ש אה ל הברי ל ק כלחלקי ב ל ולשלם חה בפי לכלתו/ בדי י ק ל ל ח ב , צריך שלעםק ב ה מ ל ה ש ד ו ב בוראו עה אכלרו ז ך ח ר ד ל ה ע ה בלה. ו א י ר ב ל חלקי ה ן א שלגיע בלמני חתקוא ר ק מ ו שליש ב ם ימי ד ש א ל ש לם י ו זכרונם לברכה: ״לעו נ י חכמ

T l : * * * : T T T T " : * " T :־־• T :T : T T ־ :

ל ל זה, כ ל כ ב / ו מ דה זרה, י ו ש בגבלרא״ (קדושין ל, עב י ל ש בבלשנה ש י ל שא לניח לדו ל ז בבלם ו ח א ד ד ע ם ץמנו, ע ה ק ב ל ח י , ש רה י התו חלקי שיבלדד , ראו ד מהם ח ל א ב ר דזעסק שלעכיק ב ו ך שע . א ם ה ד מ ח א מ


implicitos en la recitacion (Higaion) y comprension (Hascald) del estudio de la Tora, de acuerdo a como 10 instituyera y considerara apropiado la Inteligencia Divina.Y cada area de la recitacion transmitira una influencia especifica y 10 mismo ocurre con la comprension; y no existe ningun area del estudio de la Tora que carezca de cierto nivel de esta elevada influencia, en tanto se guarden las condiciones requeridas.

3] Y es obvio que, en tanto el nivel de comprension sea mayor, correspondent un mayor nivel de influencia. Ya que no es similar el caso de quien comprende solo la traduction de los versiculos a quien entiende su mensaje; y no se asemeja el que comprende el mensaje superficial de estos a quien entiende los mismos en profundidad, y asi sucesivamente.

Empero Dios, en su amor por la criaturas, determino que cada parte del estudio de la Tora posea un cierto nivel de influencia, de manera que cada persona que estudie se beneficiara con lo que transmita esta gran influencia. Y quien no haya alcanzado ningun tipo de comprension sino solo la recitation, esta le servira de medio para alcanzar algo de la influencia Divina; y de esta forma la mayor parte del pueblo de Israel, en mayor o menor grado, ameritara recibir esta influencia.

4] Sin embargo, al margen de este nivel, producto del esfuerzo personal del hombre en su verdadera dimension, existe otro aspecto y nivel adicional en el estudio de la Tora y es la rectification de la creacion toda por su intermedio,de manera que cada area del estudio rectificara una parte de la creacion; y asi, hallamos en la Tora el poder para perfeccionar cada parte de la creacion.Por lo tanto, el individuo que desee servir a Su Creador con absoluta devotion, debera involucrarse en todos los aspectos de la Tora, segiin sus posibilidades, a fin de producir la rectification necesaria en el conjunto de la creacion.A esto se refirienron N.S. al decir: "El hombre debe dividir su tiempo de estudio de la Tora ־y dedicar- un tercio a Tora, otro a Mishna y otra a Guemara" (Tal. Kidushim 30). De esta manera, al distribuir su tiempo, incluye todos los elementos

ך ה״ / ח״ד פ״ב 206 ד ד

ו כבר ךבךנ . ו תו ם או רי ם הקו י ל המקר ם ולפי כ ד א א ה ו ה ה ש י מ לפץ שם. , ע ו י עצמ ר בפנ מ א מ ה ב ז מ

T I - ־ : ־ " : ־ T ־ : * : » •

ה הם: הלךאה נ ד ה ו מ ל ת ת ל ו ו ל ת ה ם ל י כ י ם הצך י א נ ת ך ה . א ה. ת ל ע כ ה ב ש ע מ ק ה ק ת , ו ו מ ד עצ ו מ ל ת ב

ה ל ת ר ו ש ק ה ש מ א ב ל ו א נ ה אי ר ו ת ל ה ה ש ה ל ב , כ ה וזה, כי הנ• T T T V - T: -TTV T X - • • t i ־

ה ל כ ש ה ה ה ו ר ב ו ב ד ל ידי ה ע ד ש קרה בה, ע ו הי ת ע פ ש ת ה תברך א יT T : ־ ־ : T ־ ״ ־ - ג v -־ T T H : T ־ T : ־ : T ״• V 1 ־

ה ר ב ו ב ד א הלה ה ה ל לת ז ו ך ז , א א י ה ה ה ל ו ד ג ה ה ע פ ש ה ך ה ש מ תר א ל ש כ ה ב ל כ ש ה ת ו ו מ כ ו ספרי ח ם, א ר העסקי א ש ר ב א כדבו ל אT: T:־ : T T : : T V• x ד • TT: X

א לךיעת הענלן ל ן בם א י יהם, שא נ י למי ע ב ט ת ה ו א י צ מ כלשכלות הא - ך ו ק פש ה ל בנ ל ה כ ל ע מ ת יקר ו ו מ צ ע ת ו ה נ ע ממ י ג ן מ , ואי א ו ה הת א ז ה ה ע פ ש ה ם ה נ מ א אה• ו ל חבךי ל ב ן ל א תקו ל , ו ל י כ ש מ ה ר ו ב ד מ הן ו תר עלי ו י א ה ו ה א ש ל ד א ו א ע ל , ו ו ו שזכרנ מ י כ ק ל ה א נ י נ ה ע נ הI : • - • V • - ־ I tl1: V T V : : " T V : י - •

ן ו ם. וכי אי ל הברו ו יתברך א נ מ ם מ עי י מג ם ו י כ ש מ נ ם ה י נ י נשגב שבענ וה, שנ?לצא ד בעסקו בענלן כז ע ך ל א ן ר י ם ל ד א ו ל י שלש ל א ד , ו שכן. ו ו אלי נ מ ל מ ו ד ג ר ה ו א ק ?:המשכת ה ס ע ת מ , ו ו י אלקי גש ל?נ א נ ו הו לך1ברך, ת ממו רעש מרו י , ו שי ו ך שלבוש ?לשפלותו האנ ה צרי נ ה ול ל כ נ / ו p ו מ ה כ ך ע ך ך ב ה, א ה לז ב ז ב ש ו ט ה לגל ?לאד פלחלקו ה נ ה וה א בדברי ג בזיון ל ה נ ם מ נהג שו א י ל , ו ש א ת ר ו א לשב בקל ל ה ש בזז ה בן א ש ו א ע ו ם ה א ד ומר1עםק. ו מ ו י ?לי ע א בספךיד•/ ולדע לפנ ל וה ע פ ש ה ל לדו ה ת באכלת, ותפלשך ע ו י ה י לו ל ה שראו ו מ ד ו מ ל יהלה תל כ ה ל ר א ה ן ו משך תקו י , ו י זעצם בו הלקר האלק ו י , ו ו שזכרנל לדו, ה ע ר א ה ך ה ש מ א ת ה לךזסר ?למנו, ל י ז א נ ם ת ל א ב . א ה א י ר ב הו - נ ו י ם, הג י ושי ם האנ רי ר בל הדבו א ש א ב ל ו א ו דברי א יהי ל ו

T T . . T V TT..- • VS T * : ״: :IV

א ב ר ד א , ו ם ל ו ע ב בדברי ה ש ו ח ו - כ תי רת, ומחשבו א אג ר ו ק כT ־ : ־ : T T ״ : ־ : ״ : T ־ V V י ־ ״ :

י ו לפנ ש א ל ר ק מ רא, ו ש בלי מו ד ק ל ה ב לו, שקרב א ש ח ה ת מ ז ק א לם בפי ל ו א ו יהברך. ו ו ו?לתעסק בקךשת י ו ?לדבר לפנ ד ו , ע בוראו


de la Tora sin omitir ninguno de ellos.Y el tiempo que dedique a cada area de estudio, dependent de la naturaleza personal de cada individuo asi como de la situacion. Y todo esto ya lo desarrollamos en un comentario aparte, el cual puedes consultar.

5] Las condiciones que deben acompanar A l estudio de la Tora son las siguientes: La reverencia por el estudio mismo y la rectification constante del accionar. La unica razon por la cual la Tora posee ese poder absoluto. es que Dios involucro su preciosa influencia en ella, de manera que por medio del estudio y la comprension de la Tora se transmita dicha influencia superior. Pues de otra manera, el estudio de la Tora no diferiria del de otras disciplinas que tratan los distintos aspectos de la creacion y no le transmitiria al lector y al estudioso de ella mayor significado y excelencia a su alma, ni poseeria el poder de rectificar absolutamente nada de la creacion. La influencia de la Tora es un concepto Divino, como ya 10 citamos; mas aun, es el concepto mas elevado y exelso entre aquellos que llegan al hombre desde Dios. Debido a ello, el individuo debe adoptar una reverencia absoluta A l estudio de la Tora puesto que el mismo 10 aproxiriia a Dios y le permite recibir Su iluminacion Divina.Y debe avergonzarse de su indignidad humana y temblar ante la magnificiencia Divina.

Y aunque debe alegrarse con el merito de poder estudiar la Tora, 10 hara con reverencia. Esto implica que no debe actuar con ligereza o frivolidad y no llevar a cabo actitudes despectivas tanto en el estudio de la Tora como con los libros de la misma.

Si actua de esta forma, entonces su estudio sera 10 que debe ser realmente y producira la influencia Divina a la que hicimos referencia e incorporara en su persona la excelencia Divina y producira rectification e iluminacion en toda la creacion.

Sin embargo, si esta condition se halla ausente, no producira la iluminacion, y la recitacion de la Tora sera considerada como cualquier otra lectura o razonamiento humano; y mas aun, se le considerara una transgresion acercarse a la santidad sin la reverencia pertinente y actuando en forma irreverente durante el estudio de la sagrada Tora de Dios.

׳ / ח״ד פ״ב 208 דרך ה

ר לקר ו ע ת בו, כן להלה ש רו הי הז ד ו ו ב כ ר ה ו שע , ו א ר ו מ ת ה ג ר ד מל ידו. ת ע כ ש מ נ ה ה ע פ ש ה ת ה ג ר ד מ ד ו ו מ ל ה

T ־ V V ; • ־־ T T : " - - - : ~ ־ *

ה מי שלךצה לה?לשיך נ , כי ה ה ש ע מ ן ה א תקו ו י ה נ ש י ה א נ ת ה ו. וא ו ם ה ן א כ כן להקגשיכה, א ן ומו ו א הג ו י שלךזלה ה , ראו ה ע פ ש הונה ז , ו ךאו ו מבו מ צ ק ע ם, ומרחי ת ופשעי ו מ ש א ו ב מ צ ת ע ?לטבלא אר מ לרשע א ו ר בו: ״ מ א י י ש א ד , ו הרע ה ו א מ ט ת ה ו ח י פ ר ח ו א י ר ח א מ

T T ־ T T t - T - V T T : T : \ T ~ : ־ ־ : ־ -

: נם לברכה ו זכרו נ ו חכמי ר מ ר חקי״ וכר, (יכן א פ ס ם פלה־לך ל י ק ל אן לבלךקוליס (חולין ו זוךק אב ל א ן כ ו ו הג נ י ד שא י מ ל ת ד ל מ ל מ כל ה ״ו נ כך ה שז ע פ ש ה א ת?לשיך מן ה ו ל ת ר ו ת י ש דא ה, ו ש כז י ה א נ ה , ו ״ ל ק

. ל ל ה כ ג ר ד ם מ שוT : T ־ : ־

א ו ל ל א . ש ה כ ר ב ו זכרונם ל נ י ו חכמ ל גלו לנ ו ד , ךז ג ל פי כן ף ע א וזךים ו חו י ה , סוף - ש ה ר ו ת ד ה ו מ ל ת ת ם עוץבים א י ע ש ך ו ה הים הבלשך ?ללפניו ך שו י ש מ ה ם ל ח ב ן ב י ל פי שא ף ע י א . כ טב למוה בע׳^םנם ?לקדשים ועובלךים, ר ו ת , כבר דברי ה ו ו שזבךנ מ למברך כם ע ר פ ח ם א ע ק בהם, לגיע בלחם פ ס ע ד ש^המ?ליד ה ?לצד ע־^בנם, עק ס ו ע ל ה ת, א ו ה שבקטנ נ ט ה - ק ר א ת ה ו מ במו ד , ו ת ו ךר ת התעו צ קה שאבלרו א מ ו ה . ו טב ה ומךזזירהו למו י ל ר ע ב ג ף סוף ת בם, שסור ו א מ ה , ש רתי שמרו תו תי עזבו ו אי או ו נם לברכה: ״הל ו זכרו נ י חכמ

T *־ V T T * T : : T ־ ־ : T ־ T : : T ״ ־ ־ ־ T ־ t

ן י , שא א ו ט ה . ואבלנם פשו א ב) ת ח י ת ה פ ב י ש א ר ד מ ) ״ ב ט ו מ ה כלםזיךן ל ב שה ת ב ו ל ג ו ל , א ל התו ק ו ו ח ה דרך ש ם ב?לי שלמעסק ב רי ם אמו י ך ב ך הר א ש ק ב ס ע ת מ ו ש ת כמ ו ח פ ה ל ק ב ס ע ת י א ש ל , א ה כ ל ה א כ ל פנים ש

T : ־ - : ~ r ־ • V T V T T- - : v - T : T I ־־ !־־ V • T

. ת ו מ כ ח הI T "

ו ד ו מ ל ת א לקישיך ב ו ׳ ה ו ו במעשי מ צ ם בלי שקלטהר וקלקדש ע ל ו א ז• וה נ ב ה רבה ב ר שי ו ע ש כ , ו ו ת עצמ מ א ב ה ה ש נ כ ה ר ה ו ע ש ה כ ע פ ש ה

T T ־ : r ־ : - V • ־ : : « ־ ! • " • » T T ־ • ־ : : T T : ־


Y de acuerdo al nivel de reverencia y respeto que exprese en el estudio, asi ser£ el nivel de excelencia en su estudio y la influencia que se transmita de el.

6] La segunda condition es la rectification de la conducta humana. Pues quien desee obtener dicha influencia Divina, debe ser digno de recibirla y hallarse apto para tal fin. Empero si el hombre se impurifica a si mismo con transgresiones y culpas y se aleja de Su Creador, corrompiendose ante las fuerzas del mal y la impureza, sobre el esta dicho: "Y al malvado le dice Dios: quien eres tu para hablar de mis estatutos" (Salmos 50,16). Y asi se expresaron N.S. de Bendita Memoria: "Todo aquel que le ensena a un discipulo indigno es -su actitud considerada idolatria- como si arrojara una piedra -como servicio al dios pagano- Mercurio" (Tal. Julin 133). Y una persona asi, de hecho su Tora no producira ninguna influencia ni nivel, como lo citamos mas arriba.

Aun asi, un gran misterio nos revelaron N.S, pues de no haber abandonado las personas transgresoras el estudio de la Tor£, finalmente hubiesen retornado a Dios. Pues aunque no se hallan en capacidad de obtener ninguna influencia de Dios, como ya lo explicamos, las propias palabras de Tora poseen un grado de santidad intrfnseco, de manera que al ser estudiadas en forma constante, produciran cierta motivation espiritual la cual paulatinamente crecera como las sombras de una luz y por ultimo 10 haran retornar al bien. A esto se refirieron N.S. al decir: "[Dice Dios] Ojala a M i me abandonaran y a M i Tora observaran, pues la iluminacion de ella los hard retornar al bien" (Midrash Eja Petij£ 2).

Y obviamente esto no esta dicho sobre quien la estudia en forma capciosa y frivola o buscando la manera de tergiversar la verdad, sino por lo menos la estudia con la seriedad que le dedica a las dem£s disciplinas.

7] Empero la persona que se eleva y se purifica a si mismo en su accionar, el transmitira con su estudio un grado de influencia proportional al de su conducta personal. Y en tanto mils se prepare a si mismo mayor sera la excelencia de su estudio y su fuerza.

׳ / ח״ד פ״ב 210 דרך ה

ם, י נ ם הקדמו י מ כ ח ר ב ע צ מ ה ש א, מ הו , ו ד ולחו ו מ ל ת ן לךבה לקר ה כה ה ויקר, מ ל ע ם מ ה תנת ל ו נ ל, ו ח גדו ם ב ת ר י ט ע ה מ ת י ם ה ת ר ו ת ש

- IT * T ־ V ־ : T V V : T *־ T T ־־ יS ־־ T : T T T V

ת ו ג כ ל ה ם ע ת נ כ י יתרון ה נ ם, מפ י נ ת האחרו רו א בדו צ מ א נ ל שה שהלה עוםק ע ש ב ל ש א י ז ל יונתן בן ע ו ע ר מ כבר א ם. ו י נ ו האחרא ר ת א ב ב , ב ח כה כ סו ו הלה נשרף ( י רח על ף שהלה פו ל עו ה - כ ר ו ת ב

. ו ד ל ידי למו ו ע י ה על ר ו ה ש ת י ה ה ש נ י כ ש ת ה א ר ש ם ה צ י ע נ קלי) מפ. . . - T T T T : T » T ־ ־ : ־ T : ־ » - : י •


Esto es lo que hallamos en los antiguos sabios a quienes el estudio de la Tora le otorgaba un poder inmenso y les brindaba dignidad y grandeza, lo cual se halla ausente en las generaciones posteriores; y todo debido al grado de preparation superior de aquellas generaciones antiguas.

Y asi comentaron sobre Jonathan ben Uziel: "Cuando el estudiaba Tora, el pajaro que volaba sobre su cabeza se incineraba" (Tal. Suca 28) y todo debido a la santidad que alcanzaba por medio de su estudio.

׳ / ח״ד פ״ג 212 דרך ה

פרק סלישי

במעלות אהבת ד׳ ויראתו

ה ב ה א י ה ע נ , ע ו ?:חלק ראשון, פרק ךביעי ר בארנ ב , כ ה א. הנה ךאו לתברך, ה ם בבו ד א ם הקלקךבים והפלדביקים ה ה דדךאה, ש וא ל ו יתברך ־ ו מ ת ש ב ה ם א ה , ש ת י ת מ א ראה ה י ה ו ב ה א ר ב מ א נ

: I - T : • : : - ־ V ־ - - : T T : ־ : T ־ " T ־ : V S T

. ש נ ע ת ה א ר א י ל ו - ו ת ממו ראת רו י , ו ר כ ש ת ה ב ה אV T ־ : ־ : : ־ : • : T T ־ : ־

תו ו ם מדושך חמרי ד א ת ה ת א ר ה ט א מ י ת ה א ז ה ה א ר י ה ה נ ה ו• : ! I V - T T T V V V - T ־ • : : • ־ - • :

ר הלךאה, כן ו ע ; וכפי ש ה נ י ת השכ א ר ש ו ה י ה על ר ש מ וגופניותו, ות א ראה ז י רא ב ת י ו י ה ע ל י ג מ , ומי ש ה א ר ש ה ה ה ו ר ה ט ר ה ו ע ה ש י ה י

T : • - T • TT- :־- • : T : ־ ־ ־ ז : ז י ־ ״ ז ! ״ : ז

ת ו מ ל ש א ב צ מ ה נ דבר ז ; ו ד ו תמי י רה על ה שו נ י כ ש ה ה י ה , ת ד י תמT T ־ :V TT' :T ־ : •* T T T V T י ־:׳: ־

א ת ל ה מ ש ו עליו: ״(יראה) לגבי מ ר מ א ם, ש ו השלו י ו על ה רבנ ש מ בT I י V T V T:• t T : T - TT־ : : T ־

ה בך1בלידות. נ י כ ש ת ה א ר ש ה ה ל כ ת לג<, ןכן ז ו כ ר ב ) ״ א י זטךתי ה

ם כפי נ מ , א י הו כראו ו ג ם שישי ד א ר בני ה א ש ה ל ש ר ק ב ד ה ה נ ה ו• : TT1 :T־V T T T - : T t • TW TT־ • - • :

. ובפרט ו , ?:מו שזכרנ ו וקךשתו ת ך ה ה ט ה כן להןה כ נ מ ה שלשיג מ מי ח ר כ י ה א נ ו ת א ל י ה ה נ , ה ד ו ו בתלמ ת א ו צ מ ת התעקזקו ב ע ב

. ו כמו שזכרנ , ו א י ה ו הפלצוה ה א א ו ה ד ה ו מ ל ת ת ה ו מ ל ש ל

, ופללפה בחו, ם בבוךאו ד א ת ה א הבלדבקת ופלקשךת א י / ה ה ב ה א ב. וב וךזחלהטות הנשפלה ל ר בש?לחת ה ק ע ה ת גדולות. ו ו ר ט ו ע ת ר י ט ע מ וסברך ו י מ ש ש ו ד ק ל נלאדו ל ם כ ם ע ד א , והפלםר ה ךאה י בו לפנן ה בקלקומם, ואי ל ם א י ע נ ו ע ר א ב ת ח לפניו. ובבר נ ו ת ר ח ולעשות נ

ך בם. י ר א ה ך ל צךין - ו ה בו יתברך, וביחוד הבטח נ ו מ א ה מתחבר: ה ז ק ה ל ח ה ל נ ה ורא יןנברך ו?לחץ-קים בו ם בבו ד א ם ה קי ם מדבי י ע נ וכיוצא, כלם ע

. ה ר א ה ה ה ו ש ד ק ה


Capitulo 3

E L TEMOR Y E L AMOR A DIOS

1] Ya aclaramos en la sec. 1 cap. 4 lo referente al temor y el amor a Dios. Ellos son los elementos que acercan e involucran al hombre con su Creador; y esto esta dicho en relation al verdadero amor que es el que se siente por el Nombre del Creador y no por la recompensa que otorga; y el temor real que es aquel temor reverential por Dios y no por el castigo que impone.

Este tipo de temor purifica al hombre de la obscuridad material y posa sobre el un espiritu de Divinidad. Y de acuerdo al grado de reverencia que sienta sera el nivel de pureza e iluminacion que alcance.

La persona que logra permanecer en un estado de temor reverential constante, la presencia Divina lo acompanara permanentemente.

Y este estado se pudo hallar en toda su dimension en Moises, nuestro maestro, sobre quien dijeron: "El temor a Dios para Moises es algo simple" (Tal. Berajot 33). Por ello amerito que la Divinidad lo acompanara siempre.

Esto es algo dificil de alcanzar para las demas personas; empero de acuerdo al grado de temor que alcancen, lograran cierto nivel de pureza y santidad, como 10 citamos mas arriba. Especialmente en los momentos de observancia de los preceptos o estudio de la Tora esta sera un condition imperiosa para la perfeccion de la observancia o el estudio.

2] El amor es aquello que une al hombre con su Creador, incrementa su poder espiritual y lo envuelve con un aura de grandeza.

El elemento principal del amor es la alegria del corazon y el entusiasmo interno del alma ante su Creador, asi como la entrega del hombre con todos sus bienes y su poder a la salification del Nombre Divino y al cumplimiento de la voluntad de Dios.

Y todo esto ya 10 explicamos en el lugar correspondiente por lo que no es necesario explayarnos aqui.

Este nivel involucra fundamentalmente la creencia en Dios y especialmente la confianza en El. Todos estos conceptos logran acercar al hombre a Dios y fortalecen en el la santidad y la iluminaci6n.

, / ח״ד פ״ד 214 דרך ה

פרק דכיעי

בקריאת עוכלע וברכותיה

, ןהן: ו לתבךך יום ביומו י ד לפנ ב ע ו ל נ ו עלי ל ט ת ה ו ד ו ב . שתי ע אם, ספי ם והמו י ר י מ ת : ה ש ד ק מ ת ה , ובץמן בי ה ל פ ת ה ע ו מ ת ש א י ך ק הדו חו ה - י ע נ ע , ו ע מ ש ת ה א י ר א ק י ה ה נ ת ה ח א . ה ן ע ר ענ א ב ה נ ת ע ו

. ו ת ו ל מלכ ת ע ל ב ק חברך ו ים שונים, י א צ מ ו נ נ ו הקלציא בךצו מ א יןגברך ש ר ו ב והענלן - כי הנתן ם שונים, ו סדרם בסדרי ים וגשמלים, ו י ם, רוחנ י נ ם ותחתו י נ ו עליל ג ל ג ת ה , ל ם ת מעשי ו ש ע ל ת ו ו ל ע ל פ ע פ ם ל ה ד מ ח ל א ק כ ח בו ת מ ? ה ח ג ל פ ה ש ם שונים, כפי מ בדרכי ם ובסבובים רבים ו לי ו לג בגה ב ס ה ש ו ר ש א יק1ברך שמו ה ו ה ה נ / ואקלנם ה אחד ד ו ח ל א כ יתברך לת נ בבחי ת ו ו א י צ מ נת ה נות: בבחי י ^חי ת ש בן ב ה מו . רענין ז לבלםך / אי ן ק ראשו ל ח ו ב ה שבבר באךנ ת - מ ו א י צ מ ת ה נ . בבחי ה ל ע פ הו נ י ה שא , מ ו נ ם מרצו י נמשכ ם בו יתברך ו י י ם תלו ל ת ב ו י א י צ מ ל ה כ, ולתו ה בז ל ת בלתי נ ו ו מ צ ד ע צ ח מ ך כ ת מ ו א י צ א י ו ה כן קןציאותו, שא ו ה ה ש ד מ צ א מ ל ת א ו א י צ ם י ה ן ל ות אי ר הקזציאי א ל ש ך ב א, א ו ה - ה ל ע פ ת ה נ מם ברצונו. בבחי מקי ם ו ה ה ב צ ו ר מ תברך ש י

T \ : ־ ־ ־ : : ־ T ־ : F • : V T T T : I ־ T : •

ם ת ל ב י ה ש ם מ י נ ט בעמ ל ש ם ל בראי ל הנ תן בחקם ש ל פי שנ ף ע א שה נ , ה ו ק פעלת ח ב ה ש ד בפי מ ח ל א ת כ לו ת *דו ו ל ע ם פ י על פו , ו ת פ ק מא ר ו ב ם ה ה ר ל ס מ ה ש א מ ל ה א ט י ל א ש ל ח ו ם ב ה ן ב ת אי מ א בם ה ה ש בל מ בל לבול, ו ט ו י ל ש י ה ת מ א ן ה ו ד א א ה ו ה , ש לתברך שמוח ם ב ה תן ונותן ל ו נ מ א יןגברך ש ו ה ה ש א מ ל ו א נ ם אי י על ו פבבל ת ו ל ע ב ו ב נ רע בךצו ג ל ף ו סי ם להו ה י ל ן ע ו א אד ו ה , ו ו פעל שי

. ה ע שT T

חברך ו י ת מ כ ה ח ר ד ס ם ש י ך ד ס י כפי ה , כי הר א ו ק הענלן ה מ ע מ וה לש ענלנים נ , ה ן ק ראשו ל ח ו ב כךנ ם/ במו שז ל הנבראי ם ש נ ו לתקל רתם ש ד בחי צ ם מ לם, א ם וסובבים בעו י ל ג ל ג ת מ ע ש ל ר רבים שה א ך נ . ו ם ש נ ע ם ל ה י ל גזר ע ה שנ ד מ צ ם מ א , ו ם י טא ם החו ד א בני ה


Capitulo 4

R E C I T A C I O N D E L A SHEMA Y SUS BENDICIONES

1] Dos tipos de obligaciones nos fueron impuestas diariamente, el recitado de la Shema y la oration. En la epoca del sagrado Templo de Jerusalem (Bet Hamikdash), asimismo debian de ofrecerse los sacrificios diarios correspondientes. Ahora aclararemos su significado.

La primera obligation diaria es la Shema, cuyo significado principal es la declaration de que Dios es Uno y la aceptacion del yugo Divino sobre nosotros.

Para entender esto, debemos comprender en principio que Dios, Bendito Sea, cre6 todos los tipo de entidad existente; superiores e inferiores, espirituales y fisicas, todos los cuales fueron organizados por Dios para funcionar y desempenar las funciones que les determinara Su Inteligencia Divina en cada caso. Y la raiz y causa de todas las cosas es solamente Dios.

Esto puede entenderse desde dos aspectos diferentes. El primero en relation a su escencia y el segundo respecto a su funcion.

En relation a la escencia de la existencia, ya nos explayamos en la sec. 1 sobre como todo lo creado deriva y depende de Dios. Sin embargo la existencia de Dios es intrinsicamente imperiosa e independiente en forma absoluta. Empero todo las cosas existen s610 pues El lo decidio asi y permanecen debido a Su voluntad.

Con respecto a la funcion, Dios les otorgo a los elementos de la creaci6n el poder de gobernar ciertas areas y efectuar determinadas cosas de acuerdo a la naturaleza de cada uno de ellos. Empero en realidad, no poseen sino el poder de hacer aquello que Dios les posibilita realizar, pues El es el Seiior absoluto y Todopoderoso y todo lo que cualquier elemento de la creaci6n pueda llevar a cabo no es sino aquello que Dios les concede hacer; y El es el Senor absoluto que puede incrementar o disminuir el poder de estos elementos en cualquier momento y lugar.

Todo esto supone un concepto mas profiindo. Los sistemas instituidos por la Inteligencia Divina para beneficio de las criaturas, incluyen ciertos conceptos del mal, como ya 10 citiramos en la sec. 1. Estos conceptos pueden expresar cierto efecto e influencia en el

׳ / ח״ד פ״ד 216 דרך ה

ו מ א לך1ברך ש ו ה ה נ ו לןנברך, כי ה נ ך ךצו פ ה ה ז ה ש ר ו א כ ר ל ב ד הל ל ה ת תברך מ ה קזמו י נ ה ב, ו טי ו להי צ פ ל ח כ ב, ו א בטו ל ה א צ ו ו ר נ איע ד ו י ם. א?עם ה לי ת והקלקו ו ע ר ם ובת^בךת ה י ע ש ך ת ה ט י ל ש בה ל ז ן כ ל פנים אי ל כ ק בענלנם - לדע כי ע י מ ע מ ו לתברך ו י בדרכת מ ל ש ים ל?קדת ה נ כו ז ם מו ל ך עב*ק, כ ר ד ת ב ו ב ס ב מ א סבו ל אש ו ד ק ה א ש צ מ נ ; ו ן ק ראשו ל ח ו ב כרנ ?מו שז ה מקזתלמים, ו ב ה ו א י ר ב הם, א תקו י ה ה ד ב ו ל ת צ ע , ו ת מ א ל ב ב ת ה ג א ה נ מ א ה ו , ה א ו ך ה ברוא ל ו שם, א כךנ במו שז , ו ו ל ברואי ו א ת ו מ ל ש בו ו ע טו י ג א ה ו ה של , ע ה ל ם א לי ו ג ל גלגל לג ם להךו י ר ב ד ם ה י ב י ר ת הענלן י ת מ י א פ ל של דע בסוף כ ו י . ו י ת מ א ב ה הטו ה ו א ל פ נ ה ה מ כ ח ת ה ו ד סו י י פ

T ־ : ״T־ • • ־ : T ־ : T : T" •:TT ־ :

ל ב ש ב ו ס א ה ו ה , ו חד מי ד ו חי ד י ח ו א מ תברך ש א י ו ם כי ה י ל ו ג ל ג ה« - : T \ : ״ T T V : • ־ T : : ״ ־ ״ ־ " ־ ־

ב ו ט א ה ו ה , ש י ת מ א ת ה י ל כ ת ל ה א א ו ב ם ל ה י כ ר ד ה ב ל א ת ה ו ב ס מ ה־ • • : T • : ־ • T T T - : - : V - T ־ : ־

. ו י שזכרנ ת מ א ה־ • ־ * T ־ : : T

דו יךןברך. חו ת י ת מ א גלוי א ו ה הע?לן ה ק ז מ ע ד ב ו ל ע ל כ נ ה ש מ מ ום ל ו ע ת ב ו ב ב ו ס ת ה ו ב ס מ ל ה ל כ ל כ ו ש נ , בבר באך ה נ י ה זה, כ ו, ם ד א הו בני ה רו ע לשלעבי ר ת ה א לתברך א ר ו ב א ה ר ה ב נ ה , ש א ו הם ם ושרשי ה דזקים רבי נ ה ב; ו ת הטו אה א בברי ם ו מ צ ע ולקבעו ב. כי ו ו ובחינותי ל חלקי כ ם ב ל ת ש י ש ה ל ז ו בענלן ה ש ך ש ם ה לי ו ד ג, אה ע בברי ר ל ה ו ש ת ו א י צ ן מ י ו בענ א צ מ ם י ם רבי ם פרטי ל ו א

T • : ־ T: : •T T V • : I " T ! T ־ ־ • • :

, ו ם עמ ד א ל ה ו כן בענלן לחםו ש מ ם כ , וסרטים רבי טתו ו ושלי י ת ו פ^לו י , ובע^לן הר1גברו על כו שם בתו מו ו ו י ת ח ן ת א נתו ו ה ה ש מ בב - הך1פשטו ו ט ת ה ו א י צ . וע?לן מ תו כבשו או ו ו ו ?גמאסךי ח ת פ ת ה ו, ע ר ת ה ו א י צ ל מ ש כ ר ם ש נ מ א ע והבבשר, ו ר ע ה נ כ י ה ו כפ ק ז ח ת ה ו

T T • : T V T : T : ! T • : T T ־ T ־ • : • : ־ : • :

ו נ י , שא ת יחודו תברך א א י ר ו ב ם ה י ל ע א ה ו , ה טתו ו ושלי י ת ו ל ע פח ר ב ו ע א ש ו ך ה ם כ ל ע ה ר ה ו ע כפי ש , ו ו לבל ת ת מ ם א צ ע מךנגלה ב

. ן ו ?:חלק ראשו בךנ במו שז , ו ע ר ל ה ?וציאותו שא ו ב - ה ה בטו א י ר ב ל ה ע כ ב ק ה ו ו ת ר ב ע ה ע ו ר ל ה ו ט ל ב ש כ ר ש ו

T • : - T - I T - : T T - : ־ : T T T T :

י ה כ ת ב: ״ראו ע ר הכתו מ א ה ש א מ ו ה ו יתברך, ו ד חו ת י ת מ י א לו גT י- T ־ " T V ־ • : ״י T ; ־ • •

י . לפנ . . ו נ ו ותאמי ע ד ן ת למע , וכתוב: ״ » , ל ב ם ל דברי ר ( כ ״ ו א ו י ה נ י א נ א


mundo; algunos de estos efectos son resultado de la libre election de los pecadores y otros consecuencia de los castigos decretados sobre ellos.

Esta idea, aparentemente contradice la voluntad Divina que no desea otra cosa que el bien de las criaturas y toda su intention es la de beneficiar, por 10 que Su Nombre se profana cuando el malvado tiene poder y las fuerzas del mal y la corruption prevalecen.

Sin embargo, quien conoce los senderos Divinos y profiindiza sus significados, comprendera el sentido profundo que involucra todo esto; una serie de causas que, de una manera profunda se hallan dirigidas hacia una meta especifica, la perfeccion de todo 10 creado; y es alii donde culmina el proposito de la creacion. Y sobre todo esto nos explayamos en la sec. 1: 3,4.

Por 10 tanto, Dios es en definitiva Quien gobierna realmente todas las cosas y su sola intention es la que prevalecera. Y Su bondad y Perfeccion llegaran al mundo, como 10 citamos alii, empero de acuerdo a la decision de Su Inteligencia infinita deben las cosas suceder de esta forma (por medio del mal). Y al final de todos los sucesos, comprenderemos que Dios es Uno en absoluta Unicidad (Echad, Yachid, uMeyuchad) y El es la causa de todas estas cosas, de manera que alcancen el proposito real, que es el bien verdadero que citamos.

Otro de los aspectos que implica la profundidad de este concepto, es la revelation de la verdadera unicidad de Dios.

Como ya 10 explicamos, todas las causas que afectan al mundo son resultado de una realidad creada por Dios y que incluye el mal, con el proposito de que el hombre 10 destierre e integre el bien en su persona y la creacion toda. Este concepto involucra diversos principios y fundamentos, que llevan al proceso de perfeccion del hombre y todos los aspectos de la creacion. Pues el mal posee numerosos detalles, efectos e influencias tanto en la naturaleza de 10 creado como en las interrelaciones del hombre, el medio en que se halla inserto y por el que esta sometido; y como debe superarlo y liberarse del mismo. Asimismo incluye esta idea el concepto de una realidad del bien, su expancion y crecimiento a partir de la superacion de las fuerzas del mal.

La base de la existencia del mal, su actividad e influencia es la realidad en la que Dios esconde Su real Unicidad y no se revela a Si

דרך ה״ / ח״ד פ״ד 218

ל ן כ ף תקו א שסו צ מ נ ׳ י<; ו א ידדה׳׳ (ישעיה מג י ל אחר ל ו ר א צ ו נ י א לד י מ ה ת הי י ה ו ו ו ה ה ו י א ה ו ה ה נ ה דו יתברך. ו חו י י י בגלו ו ה תל א י ר ב ה

• T י־V : T T :־:־.־: T T: • • •:I-T • : ־

ד י ת ע ל , ו י ל כראו כ ה ל ל ג ו מ נ ו אי ש כ ע א ש ל , א חד מי ד ו חי ד י ח א T TV: \ V T V T • ־ : TV: T T•T״ ־

א יהלה ו ה ו שזכרנו: ״ביום ה מ ם, כ אי ל הברו כ י ל מר ה לג ל ג ס א י ו ב לו ת ר ו ת בו ל , שז ם ישראל נ מ ׳ (זכריה יד, ס). א ׳ ו אחד מ ש ד ו ח ד׳ אT: • T T V : T V יT : T V •• T :

ה א מ ו ה ה נ ה , ו ה ת ו גם ע י ם על י ד מעי ה ו ז ת ה מ א ם ה דעי ו , י ת י ת מ א ה־ • • : ־ V vs T ־ V : ־ • T T ־ T T : • ״ : T

. ו ל לנ ו ד ה ץכות ג ז , יב), ו ה מג י ע ש י ) ״ ׳ ה ־ ם א י נ ד ם ע ת א ו ב: ״ ר הכתו מ א שם ו ת הי ג ה נ ח ת ל ק ל ח ת ה מ ז ם ח ל ו ע ל ה ה ש ג ה נ ה ל ה ל ה, כ הנ ול בקר כ ב . ו ן ק שלישי פרק ךאשו ל ח ו ב בךנ ו שז כמ , ו ה ל י ל ת ה ג ה נ ה וי דם, כפ ם לתפקי י כ א ל מ ת ה ו ר מ ש מ ם הקזדךים ו י ש ד ח ת ב מ ר ל ע כ ב ול ד ע י ע ה ל - נתחלבנו ל א ר ש ו בני י חנ ם אנ ל ו א . ו ה ג ה נ ה ר ה ד ס, ת ו א י צ מ ת ה נ ש - בין בבחי ות: פרו נ ל הבחי כ דו יוזברך, ^ חו אנלתת ים ובו י א צ מ ם נ ו ה נ מ ם - מ י א צ מ נ ל ה ב , ו ח ר ב מ י ה ו צ מ ו ה ד ב א ל ו ה ש

• V • • T- • :T : • ־ T : T : \ ־ T־ ־ :

ט הבללחד, י ל ש ו לתבףך ה ד ב א ל ו ה , ש ה ט י ל ש ת ה נ קנלויים; בין בבחית נ ו בלמנו; בין בבחי תן ל ת שנ ךשו א כלכ!ח ו ל ל א ע פ י ל ש ע ו לאין פן ת ועבלקות, אי ו ל ו ד ג ת ו ל פי שהפלסבות רבו ף ע א , ךהלנו ש ה ג ה נ ה הו מ א יתברך ש ו ו ה נ , דהי ד ח א א ל ת א י ל כ ת ן ה ד ואי ח א א ל ב א ב ס מ ה

: l ־ T : : ־ ־ : T V T V ־ : - - l ״ ־ ; T V T V - . -

ן י ל פי שא ת האכלתי. לאף ע ו מ ל ש ת ה י ל כ ל ת ל א ב ת ה הנלסבב אה ל ג , ובן י א ו ר בך ה ב ד ת ה ת מ ה א נ ת ה מ א , ב ה ת י ע ה גלו ר ז ב ד

. . I T TT.. . | . T ־ ־ • ־ • VVIV T־ - : T V T T

. ל ב ולודע בסוף ה


mismo con todo el poder de Su escencia Real. Y del grado de encubrimiento divino dependent la intensidad en la existencia del mal, como lo citaramos en la sec. 1.

La base de la aniquilacion del mal y su remosion asi como de la perpetuation del bien en la creacion, es, por lo tanto, la revelation de la Unicidad de Dios. A esto se refirio el ver: "Vean ahora que Yo, Soy El [y no existe otro Dios fuera de M i ] " (Deuter. 32,39]. Y esta escrito: "Para que entiendan y crean...[que Yo Soy El], previo a M i ningun dios ha existido y despues de M i no existira" (Isaias 43,10). Por lo tanto, la rectification final de cada criatura reside en la revelation de la Unicidad divina.

Y Dios Fue, Es y Sera solamente Uno y unico; solo que en el presente no es reconocido en forma universal; sin embargo, en el futuro final Se revelara ante todas las criaturas, como lo expresa el ver. "Y en aquel dia sera Dios Uno y Su nombre unico" (Zacarias 14, 9).

Empero el pueblo judio que amerito obtener Por parte de dios la sagrada Tora, reconocen esta verdad y la testimonian tambien ahora.

A ello se refiere el ver. "Y vosotros sois Mis testigos, dice Dios" (Isaias 43,12). Y este es un gran privilegio para Nusetro Pueblo.

En general, el ciclo de la providencia diaria se divide en el dia y la noche, como lo citamos en la sec. 3 cap. 1. Durante cada manana y cada atardecer el sistema se renueva y los angeles ocupan sus puestos para cumplir las funciones asignadas para el desarrollo normal de la actividad del mundo.

Sin embargo nosotros, los hijos de Israel, asumimos el compromiso de convertirnos en testigos de la Unicidad divina en todos sus aspectos. Esto significa, tanto desde la perspectiva de Su existencia, pues El es el unico y su existencia es intrinsicamente necesaria; y todo lo creado fue creado por El y de El depende. Como asi tambien respecto a Su autoridad, ya que El exclusivamente es quien gobierna y nada ni nadie realiza obra alguna sin recibir la autorizacion y la capacidad de Su parte; Y en el aspecto de Su providencia, 10 que significa que aunque existen numerosas causas, grandes y profundas para todo lo que ocurre en el mundo, sin embargo todo se origina en Dios, El es el proposito final; o sea que El es quien conduce todos los designios hacia la

׳ / ח״ד פ״ד 220 דרך ה

ה נ ו ה מ א יתבךך ש ך ו ב , כי ה א ו , ה ן ד להבחי ו ה שלש ע מ ה, מ הנ ב. ו. ו ל בריותי ל כ ך ע ל א מ ו ה

T • : T I V T

ר ב א ד ו ו יר1ברך ה ת ו א י צ ת מ ת מ ם א נ מ , כי א א ו ה ה ן ז מ ש ע פרו וי ו א מצ ו ה ה נ , כי ה ולתו ם לז ה י ת בלתי מ ל ו ל ולתו כ ה בז ל ת י נ ת ל ב

T ־ - • T • : ־ ״ : ! - • •I:TI T : V •

א , ל ל ר כל ח ם א ם לחוס ע ו שו ן ל אי ו ו מ צ ד ע צ ם מ ל ש ח ו ך כ מה ה ב ל ת י ה ש ב ו ס ן ל י ש - שא , פרו ו ה ממנ ט מ א ל ל ו ו נ מ ה מ ל ע מ ל

T V T • V T ־ I •• V •• V • T ־ : : V • T : ־ :

ה נ ה ; ו ו ם מצטךפ ף ע ר ט צ מ א כ ל , ו ם סבתו ב ע ב ו ס מ א כ , ל ל ל כח ך כ מ י ה ו צ מ ו ה נ , דהי א ו ם ברוך ה י ק ל ם א ש ו ב ה א ר ק ת נ א ה ז נ בבחים ל ב ם, ו ברא נבראי ה ו צ ר ת ש ו ם בהי נ מ א ; ו ו כמו שזכרנ , ו ו ד עצמ צ מTV: :"• T T T T V • • TIT!•־ :T\: • T

ה נ ו בבחי ה א ר ק , נ ו כמו שזכרנ נותם, ו ל בחי כ ב ם ו ת ו א י צ מ ם בו ב י י ו תלT • : • ״ T V : T • : T : T •Tl: • : - : • • :

. ו נ ל כרצו כ ט ב י ל א ש ו ה , ו ל שלו ב ה ה ו נ מ ל מ ב , כי ה ן בל ו זו אדם ת רו תו א ו ל בענ בו ל כבי י פ ש ה , ל בו וחסדו ה בטו צ ד ר ו ם ע ל ו א ו

V T : ־ : T : ־ • : ־ : : ־ : : T T T :

ם יחם ה ן ל ת אי מ א ב ל פי ש ף ע , א ו ל נבראי ס א ח י ת ת מ ו י ה ל ו ו ד ו כב... T | . ״ . . ״ . . . , . - | - T T : * T - ־ : • : • : :

ם ה ב ל ש ח י ל עם, ש ך א ל ת מ ג ר ד מ ם ב ה ת ל ו י ה ה ל צ ר , ו ל ו בל מ עV T ־ : ״ ־V V I V V ״ T ״ : T: • T T: V T :

, ובענלן ד בעמו ב כ ת מ ך ש ל מ ד בבלבול בם, כ ב כ ת ה ל ג ו י ה למנ ש ו א ר לו ה א ר ק ה זו נ נ בבחי , כח<, ו ר ׳ (משלי י ך ל מ ־ ת ר ד אמר: ״^ךב־עם ה שנד ב כ ת מ , ו ש א ר ו ל ב לנ ש ח א נ ו ה זו ה נ ה בבחי נ ה לם. ו ל עו ו ש כ ל מר לצוה, ש ל א כ ו ל י ע אל מ ש ל , ו דתו ד עבו ב ע ו חלבים ל חנ ם אנ ג בנו, ו

. ך בעמו ל מ כל יום, ולקים כ ו ב ר י ו להכ ם אנ בי ה זו גם בן חי נ ם בבחי ל ו א ו

T ו: : • ־ : T * T ־ ! :•T:T • ־ ״

ה , ח ם כ ל ל מ ם א י , בעבד ו ו ולגזרותי י ד אל ב ע ת ש ה ל , ו גו ו עלי ת ו כ ל מה ״^זמע ק ז ל ענלנה בפסו ל כ נ ׳ ו ם י ת שמ ו כ ל ל מ ת ע ל ב א ק ר ק נם י כ ל מ י ה כ ל ך מ ל א מ ו ה ה ש ה בדבר ז א ד ו ה ו - ה נ י ״ ־ דה ל שרא י

• T : • ־ • : I ־ v v v v T T : T T ־ : ־ : - T : •

, ו ת ו ל מלכ ל ע ם, וקבו י נ ם והתחתו י נ ו י ו העל ל בריותי כ ך ב ל ו מ. ו כמו שזכרנ , ו ו ד אלי ב ע ת ש ה ו

: - T V : T - - : - ! • :


perfeccion final y verdadera. Y aunque esto no es evidente hoy, en realidad esta es la verdad absoluta y asi se expresara y se conocera en el final.

2] Entre otras de las cosas que debemos entender, es que el Creador, Bendito Sea, es Soberano absoluto de todo cuanto El ha creado.

Lo explicaremos de la siguiente forma. La existencia de Dios no depende de nada ni de nadie mas y no se relaciona con nada fuera de El. Su existencia es intrinsicamente imperiosa y perfecta y no se relaciona con nada ajeno a El, tanto superior como inferior. O sea que no existe ninguna causa de la que El dependa, como los distintos efectos que se originan en una causa determinada, ni nada con 10 que pueda asociarselo.

En ese sentido es que 10 denominamos Dios, pues El es la unica existencia intrinsicamente necesaria por si misma, como lo explicamos. Y siendo que Dios decidio y creo todo 10 existente y la existencia de todas las cosas, en todos sus aspectos dependen de Dios, como 10 citamos, en ese sentido lo llamamos el Senor de todo, pues la existencia toda se origina en El, le pertenece y la gobierna segun Su voluntad 10 dispone.

Asimismo decidio, en Su amor y bondad, expresar Su humildad descendiendo a los niveles de Sus criaturas para asociarse con ellos, aunque no existe relation posible entre ellos y El. Y decidio relacionarse con ellos de la misma forma en que 10 hace un rey con sus subditos, a quienes dirije y gobierna y se enorgullece de ellos. Como 10 afirma el ver. "En la multitud del pueblo se honra al rey" (Proverbios 14,28). Y en este sentido es que 10 denominamos Rey del mundo y 10 consideramos nuestro Lider y El se honra con nosotros y nosotros debemos servirle y obedecerle, como un pueblo 10 hace con su rey.

Como resultado de esto, nosotros debemos reconocerlo diariamente en Su calidad de Rey del universo, sometiendonos a El y a Sus decretos, como 10 hacen los subditos con su rey; a esto se denomina "aceptar el yugo de los cielos" (Kabalat '01 maljut Shamaim). Este concepto se halla implicito en la recitacion del vers. Shema Israel, Dios nuestro, Dios es unico; o sea en dicho vers, reconocemos Su autoridad como Rey de reyes y de toda la

׳ / דדד פ״ד 222 דרך ה

ל ל ן כ ת לתקו ו ל ו ד ת ג ו ד ל ו ת ת צאו ו ו י ל א ם ה י נ י ל הענ כ ם מ נ מ א . ו ג־ : :•••: T : T- • T T : T : - T • T :

ם בדרך, ותיה מסדרי י נ נ ה וכו א י ר ב ם סדרי ה ל ו . וזה, כי א ה א י ר ב ל ה כ» v V : ־ T v: \ T ־ . . ; : T זד ״; י : - ־ ; ״ T T ־ : ־ T

א צ מ ו - נ אי ל לרו ה כ ם ב די מו ת ו ע ד ו ו נ מ ו יוזברך ש ת ו כ ל ר מ ש א ב שם מ ו ל ש ם ו ה ת ב י ב ר ת ה מ כ ר ב ה , ו ה ו ל של כ ב ו ל טו ם כ אי בברו

T : V T ־ ־ : • T T : ־ : ! : T ־ : T • : -

ו ת ו כ ל מ ם ב די מו ם ו י ד ב ע ת ש נם מ אי ם ו י ד ב ע ץ ה ר פ ת ה ב בלתגדל, וה נ ה לטת; ו ה שו ע ר ה ך בלוזגבר ו ש ח ה ב הסר, ו ל טו יתברך - כם, י נ ם והתחתו י נ ו י , העל ה א י ר ב י ה ל חלק כ ה ב ל ם דרבי ד׳ א י כ ש מ נת ו י ם ה ל ו א ; ו ן ק ראשו ל ח ו ב בךנ כמו שז ם, ו פעלי הנ ם ו י ל ע ו פ הם, י נ י התחתו ש ע מ דאי מ א נוךעת־־נקלשך ו ו ל ת א ע ד ו ו יתברך נ ת ו כ ל מ, ו נ נ י ע ה ל ת ך ע ה שצרי ך מ ת במקומם; א ו ד סו ה הי ל ו א תבאר ובבר נ, למו ל עו ו ףכללך ע ת ו כ ל מ א יתברך ב ר ו ב ע ה פי ו ם לשי ע ם ידדה ט א ש, ה ר א ה ה ה ב ך ת ה לנבראים, ן ל ו ד ג ה ה ו ל ש ה ב ו ר ב ה ו ט ה ה ז משך מ ים י ד ב ע ש מ ם ו ע יהיו נכפפי ר ת ה בחו ל דבר טוב, ו כ ה ו ך ה ט ה ה ו ש ד ק הר י ת ס א מ ו ש ברוך ה ו ד ק ה ה נ , ה א ם ל א לם; ו בת העו קלקלו טו א י ל ול ב ם, ו ם ושולטי י צ ך פ ת ע מ ר ת ה בחו , ו ו ת ל ש מ ה ביח מ ל ג ו מ נ פניו ואיל ל א ב ו ה ן שלבות שם, ו ם שה ל מקו ב ת ב ו ו ה - ה ז ת הענלן ה ו ד ל ו תל כ ם ב זחזקי ל מו א ר ש ה, בךזיות י הנ ת בעולם; ו ו א צ מ נ ת ה ו ע ר ל ה בה בלבם ובפיהם, ם ב די מו ו יתברך ו ת ו כ ל ם מ י מקבל ל דבר זה, ו יום עב, ת הטו ח ע נךפים ת ר ת ה בחו , ן למו א בעו ו ש ברוך ה ו ד ק ע ה פי מוו כרנ ל יחודו יוזברך ?:מו שז ד ע י ע ה ב לם. ו ה לעו כ ר ב ת ה כ ש מ נ וף , ומוסי דו ומחזיקו נשא ביחו נ מן , ו ה לנו נ ע ה נ ד ז ג נ ה כ נ ׳ ח ה ל ע מ לו י ל א , ש ו ן האכלתי שזכךנ ו נת התק ל תקון, בבחי ן ע ם תקו ל ו ע לא - העכליד י ה , ש ו , וקלקלם עצח ה ג ה נ ה כלתגלגלים בל ?לסבות ה

. ו במו שזכךנ , ו ם ל ש ב ה ו ל חט ה ע א י ר ב ה


creacion, superior e inferior. Y aceptamos el yugo de Su reinado y nos sometemos a El, como ya 10 explicamos.

3] De todos estos conceptos, resultan efectos sumamente positivos para la rectificaci6n de la creacion en general. Pues el modelo y los sistemas de la creacion fueron diseiiados de tal forma que, al ser la autoridad de Dios comprendida y reconocida por los seres humanos, todo tipo de prosperidad y bien existiran en el mundo. La Bendicion se incrementara y el mundo vivira en paz.

Empero cuando los subditos se revelan y no se somenten a la autoridad Divina ni la reconocen, el bien faltara, la obscuridad prevalecera y el mal dominant el mundo.

Estos senderos de Dios, en general, se transmiten a todas las partes de Su creacion, superiores e inferiores, incluyendo las criaturas activas y, por supuesto, las pasivas, como 10 citaramos en la sec. 1 (4:7).

Y el reconocimiento o no de la autoridad divina en el mundo dependent, obviamente, de la conducta humana en el mismo, como ya desarrollamos estos prncipios en el lugar correspondiente.

En 10 que respecta a nuestro tema, en tanto exista una razon valida para que el Creador se manifieste en todo Su esplandor y reine en este mundo, esto generara bendicion y prosperidad para la raza humana toda. Y se incrementara la pureza y la iluminacion Divina en el mundo asi como todo 10 bueno; y las fuerzas del mal se someteran y seran doblegadas y no perjudicaran el bien en el mundo.

De lo contrario, cuando Dios oculta Su presencia y no manifiesta el poder de Su autoridad, las fuerzas del mal se propagan y dominan. Como resultado de esto, el infortunio cundira en todo aquello que se relacione con dichas fuerzas, 10 que se expresa en todo 10 malo que existe en el mundo.

Cuando el judio fortifica este concepto diariamente, reconociendo la autoridad Divina y aceptandola intimamente y con la palabra, se manifiesta la presencia de Dios en el mundo y las fuerzas del mal son sometidas por el bien, produciendose bendicion en el mundo.

Y cuando el judio testimonia sobre la Unicidad Divina en la forma que citamos mas arriba, reciprocamente Dios le responde en forma similar; y exalta Su unicidad fortificandola, trayendo rectification

׳ / ח״ד פ״ד 224 דרך ה

ם י ר י מ ה א ל א ם ה י ל הדבר ן ב י , שא א ו ן בזה, ה י ך שתב י ך צ ה ש מ ום ל ו ; בי א ו י א מאל ל , ו ם ד א ד בני ה צ ה מ א י ר ב ן ה ה תקו י ה י ש א ל ל א

T • T״• ״ : T V : • V : T T T • • : T • : - I r • V

ה לי ו ג ל ל ג ב , ש ה ז ך ה ר ד ל ה ת ע ד מ ו ע א ו י ת ה ר ד ס ה בבר מ ג ה נ ה ה• T V v: ־ ־I v v־ T V T : T T: • V v x : ־ ־ :TV

בו ב בטו ב ס א מ ו ן ברוך ה ו ד א ה ה ש ל ה 3 ז / ו למה ל ההעז ם א י כ ל ו הדי בני ל י ה ע ש ע ה נ לדה ז ו שי ת מ כ ה גזרת ח ת י ה א ש ל לבחו, אה מ ל ש ה ה ה י ה ת , ו ה ר הז ב ד ו ה ש ע ם ש ד א ו בני ה מ ל ת ש ז י א , ש ם ד א ה

V ־ ־ : T י - T T - T V TTT: •:: : ••V־:• T V T T T

; ו ו שזכךנ ם ?מ ת ו מ ל י ש ם בעל מ צ ם ע אי ו ת הבר ו י , בה ת י ל ? ת ה ^ מ צ עא ו ן ברוך ה ו ד א ר ה ד ס ה ש מ , ש ה ל ם א ל דברי ם ש ר ק ה ע ז א ש צ מ נ ודי בני ל י ל ע ע פ א ל צ ם ף ל ש ו - י ת בריותי ם א י ל ש ת מ ו י ה ן ל הכי ו

י להם. ו א ר ת ה ו מ ל ש ם ב ו ה מ ל ת ש י ש , ל ם ד א הV T T T ״ ־ : ״ I ־ : • V : T T T

ה א י ר ב ל ה ת האכלתי ש ו מ ל ש ה , ש ן ק ראשו ל ח י ב נ ה, בבר באך הנ . ו דם גם ל ו א , ו ת ו מ ל ש ו ה ד ב א ל ו ו יהברך, כי ה ת ו מ ל ש ה מ ך ל ש מ א ה ו הם י ל דו ובךזיותנו תו חו ל י ו ע נ ד י ע ה ב , ש ת א ז ה ה ו צ מ ת ה ו ד ל ו ת ה מ זה א י ר ב ל ה כ ש לנו, לנמצא ל ר ד ו נ מ א ין1ברך ש ו ל בו, גם ה ב ת ה אי ת מ א ת ה ו א י צ מ ת ב ו י א י צ מ ל ה ים כ נסקנ , ו ו ת ם בשלמו ל ת ש ת ש

ו שם. כךנ ו שז כמ א קלציאותו יוזברך, ו ו ה , ש השךשי

ו לבלםר ת ע ד ומר ב ם ג ד א ת ה ו י ה , ל ת א ז י הכלצוה ה א נ ת ה מ נ ה . ו הל ה ע ת י ל יסירים וכליני מ ו כ י ל על ב ק ל דו יהברך, ו חו ל י נפשו על נהרג ע ל ו ע פ ר ב ב ד ה ה ש ו ע ל א ו ב נחשב ל ו יחבדך, ו מ ש ש ו ד קה א י ר ב ת ה ל ע ו ת ת ל ו ל ו ד ת ג ו ד ל ו ת ת ו א צ ו ה י גם מענלן ז . ו ם ש ש ה ו ד ק

. ל ל כ ן ה לתקו ו


al mundo. Esta es la rectification verdadera hacia la que se dirigen todos los sucesos con que la Providencia Divina maneja este mundo. Y de esta manera se concreta el proyecto de Dios para la creacion, que es llevar a la misma a un estado perfecto del bien.

Lo que es necesario comprender aqui, es que la rectification y perfeccion del mundo pueden ser producidas solo por el hombre y no se generan en forma espontanea. Pues aunque la evolution del mundo ya se halla planificada de tal forma que se dirige hacia la perfeccion, como resultado de la bondad y merced de Dios para el mundo, Su Divina Inteligencia decidio que dicho proceso se materialice por medio del hombre; y la perfeccion se logre en toda su dimension cuando las criaturas mismas alcancen la perfeccion, como ya lo discutimos.

Por 10 tanto, la escencia de todo esto es que el proyecto y la planificacion Divina de la perfeccion en el mundo, se materializara y expresara por medio del hombre, al alcanzar este la perfeccion apropiada.

4] Como ya 10 aclaramos en la sec. 1:2, solo Dios posee la verdadera perfeccion y por 10 tanto, toda perfeccion posible se origina al asociarse con El.

Este concepto se haya intimamente relacionado con la observancia del precepto de Keriat Shema (recitacion de la Shema'), pues al reconocer Su unicidad y el hecho de que todo en este mundo depende de Dios, El nos responde en forama reciproca. Como resultado de ello, toda la creacion se perfecciona por medio de Su perfeccion y la existencia toda se rectifica en la existencia real y basica que es la existencia de Dios, como 10 citamos en el mencionado capitulo.

5] Una de las condiciones relativas a este precepto es la siguiente, al recitar la Keriat Shema5 el hombre debe asumir mentalmente que se haya dispuesto a entregar su alma por la Unicidad divina y recibir sobre el todo tipo de sufrimientos y muertes por la salification del Nombre Sagrado. Y todo ello se le considerara como si 10 hubiese realizado de hecho, y entrego su alma por la salification del Nombre de Dios. Incluso de este concepto se originan resultados sumamente beneficiosos para toda la creacion y una rectification general.

ך ה״ / ח״ד פ״ד ר 226 ד

, א ו הם, ה תי ו אי מצי ם ו , בנבראי ה נ ו י ה העל מ כ ח י ה ר ד ס מ וזה, שV - \ ־ : • T : • ־ T I T T T : T • ־ • : • • T » :

ה מ כ ח ה ה ר ע ש ה ש עה, מ דו ה י ג ר ד מ ם ב ל ם כ י א צ מ נ ו ה א צ מ י שT : T ־ T ־ : V • ־ T : T - : ־ : • T\ T : • ־ : T • V

ה ג ר ד מ ל ה ל כ , ו ם ומצבו ל ו ע ה ב צ ר נ ת לפי ה ו א ת נ ו י ה ה נ ו י ל ע הT - : - - : T ־: ־ ז•- •.-:T T • ו ו T ו : V T

ט ש פ ת ה א ולטפלאה ל צ מ ה ך ל ש ח ם ל ו ק ת מ תנ ו ה נ ג ר ד א מ י , ה ת א ז הא ל ך ו ש ח א ה צ מ א י ל ו ש נ דע, דהי ו ר נ ו ע ש ה ב ל ז ם ב נ מ , א לפעל ו

: • V ** T * V : ־ : T : V T T I T : ־ :

ת - ו י ו הבר תקלקל י י ו מר ם לג ל ו ע א ל מ ט י ך ש ל כ ט הטבלאה כ ל ש תו מ , כ ת למחו ד ו ס פ ם ל ל ם כ כי ו צרי ה, הי ע לז י ג ר מ ב ד ה ה י ם ה א ש

I T • : - T • T ־ \ ־ : T V T - ־ T ־ T " T T • V

ל ב , א ם ל ו ע קלקל ה א י ל ה ש ר מ ו ך בשע ל - א ו ב מ ה בץפלן ה ר ק שה ך ך ה ס נ ה ם ללא בהירים. ו בי א קדש, חשו ל ל ו ו בו הענלנים ח שאר ית פ ס ו ך ת ר ד ב ת, אבלנם ש ת ועקךי י נ ו ש א ר ם ה ת ג ר ד ת תהלה מ א ז שה ג ר ד מ ה מן ה ו ב ל ע ת ת יקר - י ע פ ש ה ה ו ל ע ה מ ר א א בם ה צ מ ת

T ־:־I • T ־ ־ : ״ W T : ־ : T ־ : T V T - T: \ T ־

יע ג י שי ו ה שרא ש ובהירות, מ ד ן ק ם עני אי , ולגיע לברו ת א ז ה ה ל פ ש הל , כ ה א ל פ ה נ מ כ ח ם מעזערים ב ה הדברי נ ה / ו ם הזה, ל ו ע ם לפי ה ה לי ה ראו ר מ ע ו כי ש נ א יותר, והי ל ת ו ו ח א פ , ל י לו כראו ר בגבו ב ד

• T ־ ־ : ־ : TT:T T• : ״ T

ות ת פרטי ו ג מדר ם ו י ק לחלק ל ח ח ה נ גם ז ם בדרך עקר, ו ה שיחלה לם י ק ל ח א בוחלק ל ו ספת, וגם ה ם 1צךךך תו ה י שיהלה ל ה ראו מ נות, ו שום ה י שיחלה ל ם שראו י מנ ו הז נות, וכן שער ת שו ו וכלדךגות ?רטים ש רת ה ים בעז ד לפנ ו ר ע א ב נ כמו ש , ו ו תי ו ה למדרג ז ת ה פ ס ו ת ה

יתברך.ם ה בנבראי ר א ה ה ו ע פ ש ש ה ד ח ת י ך ש ל יום ויום צרי ב ה ב נ ה ו

T : ׳ T ־ T V : T T : ־ ״ ־ ־ ־ : • * . " I * T T T ־ : * • :

ש ו ד ם ק ה ת בהם, וירנן ב י ש ך ש ה ה ל פ ש ם בלן הבלדרגה ה ת ו ה א ל ע ת שה ?לציאות נ ו י ל ע ה החכפלה ה ר ד ם ס ל ו א . ו ו ו שזכךנ מ ת כ רו בהי וברת בו מג ם ו ל ו ע ל ה ך ש ש ח ת ופלעבךת ה ק ן ח ח מ ת - ה א ז ה ה ר א ה הה כ ש מ ה ה ת ל ת ו - ו כרנ ה שז ש ד ק ה ה ו ל ע מ ה קר ו ו הי ובברואי

T ־ : ״ T I T : : - T V T \ » : ־ : T ־ : ־ ־ : • 1 ־ : : T ־ ״


Uno de estos resultados es el siguiente. La Inteligencia Divina determino que todas las cosas creadas posean cierto nivel espiritual, de acuerdo a lo que dispusiera Su supremo saber como adecuado para el estado normal del mundo. Este nivel, en general, es un nivel que permite a la obscuridad existir y a la corruption desplegarse y actuar.

Sin embargo, todo esto es posible hasta un limite determinado. Pues ni la obscuridad prevalecera ni la corruption dominara el mundo de manera que lo impurifique y corrompa a las criaturas; pues si se llegaria a dicho estado, la humanidad seria destruida y borrada del mundo, como ocurrio con la generation del Mabbul (Diluvio universal). Empero existiran conceptos del mal y de la corruption en el mundo en un grado que no lo corrompa totalmente.

Y este fue institufdo como el nivel basico y principal. Sin embargo, es posible que el hombre supere este nivel basico y alcance una elevada ilumnacion y una exelente influencia, haciendo que llegue a la creacion santidad y brillo en la medida apropiada para este mundo.

Todo esto fue determinado por Dios en Su inalcanzable inteligencia, colocando cada cosa en su nivel adecuado, ni mas ni menos. El Todopoderoso determino el mal pasible de existir en el nivel basico asi como en los niveles superiores y los dividio en distintos subniveles. Asimismo fueron determinados los tiempos en que los niveles basicos pudiesen incrementarse, como lo desarrollaremos mas adelante con la ayuda de Dios.

Cada dia, la creacion toda debe recibir una renovada iluminacion e influencia que la eleve por sobre el nivel basico y la imbuya de santidad e iluminacion, como lo citamos.

Esta iluminacion, destinada a superar y eliminar la obscuridad que existe en este mundo fisico y fortificar en el mismo y en sus criaturas la excelencia y la santidad, la Suprema Inteligencia decreto que se produzca en funcion de la action humana, de la misma manera que las demas influencias y rectificaciones.

Empero el acto del que depende -la iluminacion en el mundo- es el sacrificio de la propia vida por santificar el Nombre de Dios.

Y tambien en este caso existen diferentes grados; pues el sacrificio que realiza el hombre con su propia vida de hecho, transmite una gran iluminacion en el mundo, provocando un efecto profundo y

׳ / ח״ד פ״ד 228 דרך ה

ה ש ע מ ם. לאקלנם ה י נ ת והתקי ו ע פ ש ה ל ה ר כ א ש ם, כ י נ ה התחתו ש ע מ בו לתברך; לגם מ ש ש ו ד ל ק פשו ע ת נ ם א ד א בלםר א ו לה בו ה ר תלו ש אם ש ש ה ו ד ל ק ו ע מ צ ם ע ד ה שימכיר א ר י ס מ י ה , כ ת ו ה יש מדרג בז

* ־ ־ • ־ : ־־ י : TT־ V T ־ V T - - : - ־ - : ,

, ם ו ן עצ ה תקי א י ר ב קה ?לאד, ויתקן ב חז ה ו ל ו ד ה ג ר א ל לבלשיך ה ע ב בה דהלנו ב ש ח מ ל, להקלםיךה ב י גדו ת רבו רו י הבה ש ו ו ד ק ה ה ולרבה בה בלפלין ע פ ש / לקישיך גם בן ה י ו שזבךנ כמ ר ?:לבו להפלסר ו מ ג לה מ ם ל אמג . ו ה מ ו צ ל בך ע ה כ י ה א שלא ת ל , א ת א ז ה ה ע פ ש ה

T : ־ I T : T ־ • V T V : : I t T V ־ T T : ־

, די הקלסיךה ה ג ה נ ה ל יום לפי םדרי ה כ ך ב ש מ ה ל ך להן1חדש ו י שצךא י ת ה א צ ו י ה ה ד ל ו ת ה , ו ה בפסוק ״שמע״ ש ע נ א ה ו ה , ו ה ב ש ח מ ב

" T T ־ ־ : : I T : V ־ : : T T : ־ :

ת צ ה ק ת ל ת , ל ה ה בל א י ר ב ת ב רו הבהי ש ו ו ד ק ת ה ע פ ש הבלשכת ה. ת י ש ך ש ם ה ת ג ר ד א בם בפי מ י ה ך ש ש ח ה ל ו ח י בלן ה ו על

ה א ד ו ה ה ת ו ו ד ע א: ה ל ״שבלע״ הו ן ש ק ראשו ל ענלן פסו ל ו. נקלצא כל ל כ ו והנלליכו ע ת ו כ ל ל מ ת ע ל ב , ק ו תי ו ל הבחנ ב תברך ב דו י חו ביל ת ב ו ד ל ו ת . ו ש שמו ו ד ל ק ר ע ם מ ה ו ל נ ת ע ד ר ב גמו ם כלם, ו אי ו הבר

T : : : 1• ד •• ־ • : T : T \ • : ־

ל הבריאה, ל כ דו ע ק בלבלשלת יחו י א מחז ו ן ברוך ה ו ד א ת ה ו י ה - ה זו א צ מ ה , ו ב לחחגברו ו ט ק ה ז ח ת ה , ו ת הרע ו ח ד ב ב ע ת ש ה ע ו נ כ ה וה ע פ ש ח , וךזפלשך ח תו ם בשלמו ל ת ש ת ה בו ו ל ת ת ה ש א י ר ב יוזברך לש קדו ת ו רו תן בם בהי הנ ר הבלצטרך, ו ו ע ש ם כ אי י לברו ו ת על נ ת ו נ ה

. ת ו א נ כפי הT ־ *

ח ב ש ל ב ל ב נ א ה ו ה , ו ן אחר חחבר תקו ה י ז ל ה ו ד ג ן ה ז. ואכלנם לתקו. ם ועד״ ל ו ע ו ל ת ו כ ל ד מ ו ם כב ר זה, ךהלנו: ״ברוך ש ח שאונלךים אם ו ה תי הארו ו יתברך ו י ת ו ע פ ש ל ה ל ב ל ב , ש ו ה כבר בארנ נ וזה, כי ה

T T V : I ־ T : ־ T T : ־ T ־ : V : ״ ־ T ! ״ ־ ״ V :

דו חו ם בי י הל נ ם ו ם נשךשי ל כ ות, ו נ ענלנים נקלשכים בכלסבות שוים נ ם שו לי ו ם נלתנהגים בגלג בראי ה הנ נ ה ו האכלתי; ו ת ו מ ל ש תברך ו י, שלגיעו א ל הו ב ה וקלםבותיהם, לסוף ה ל א ת ה ו ע פ ש ה ל ה ל י כ לפא ל ה, ש נ ו י ה העל מ כ ח ם גזרה ה ל ו , כי א י ת מ א ת ה ו מ ל ש ם ב ל ת ש ה ל

T : V T T : T ־ T I T T • • • " . T ־ - ־ : ״ : • :

ה ל א ל הבלםבות ה ל לדי ב א ע ל ם א אי ם לברו ל ת ש ה ך ללא לגיע ה ש מ י


una rectification en todo 10 creado, incrementando santidad e iluminacion en el mundo.

El sacrificio mental, o sea la resolution individual de entregar la vida por santificar el Nombre de Dios, como 10 citamos, asimismo produce un efecto similar, empero no de la misma magnitud.

Sin embargo, a los efectos de lograr la renovation que se requiere diariamente, es suficiente este tipo de sacrificio (el mental) y se lleva a cabo al recitar el ver. Shema' Israel (y durante la recitacion del mismo se piensa en la resolution de sacrificar la vida por Dios). Esto resulta en una gran transmision de santidad e iluminacion para todo 10 creado, y 10 eleva por sobre la obscuridad del materialismo fisico existente en su nivel basico.

6] El significado del primer vers, de la Keriat Shema' (Oye Israel, Dios, nuestro Dios, Dios es Unico) es, por 10 tanto, el reconocimiento y la declaration de Unicidad de Dios en todos sus aspectos, la aceptacion del yugo Divino y de Su autoridad sobre todo lo creado como asi tambien la decision personal de sacrificar la vida por la salification del Nombre Sagrado.

Como resultado de todo esto, Dios, Bendito Sea, reforzara Su autoridad y Su Unicidad sobre toda la creacion; y las fuerzas del mal seran sometidas y doblegadas. El bien se elevara y se extendera en el mundo, haciendo que la creacion toda dependa de Dios y alcance en El la perfeccion. De esta manera, se transmitira la Influencia Divina hacia las criaturas, elevandolas en la medida necesaria para que alcancen la plenitud de brillo y santidad.

7] Sin embargo, al margen del primer vers. -Shema' Israel-existe otro elemento involucrado en esta observancia y que posee destacada importancia, el segundo vers, de esta recitacion, que dice: "Bendito sea el Nombre de Su Glorioso Reinado, por siempre jamas" (Este parrafo originalmente no pertenece a la Biblia, fue adicionado por N.S. por las razones que se exponen).

Como ya lo aclaramos, todas las Influencias e Iluminaciones Divinas son transmitidas a traves de cierto proceso, empero todas estas secuencias se originan y dependen de la Unicidad

230 דרך ה״ / ח״ד פ״ד

ה ל ת , נ ד הו ה לי ט י ל ש ה ה ו ל ע פ ת ה ו י ה, בה הנ הם. ו לי ו ל גלג ר ב ח א ו־ • : י T ־ • : - : T \ : : ־ - - • י : : ז • T ־ ־ :

ך ר ד ה פי הלחוד, ו א ענ ל ן א נ , שאי ת ו ע פ ש ה ל ה ת ב דעו ו נ ל בו, ו ב הת ו ל ת ן ל ו ש א ה בפסוק ך נ ו ב ת ה ו י ה, בה הנ . ו ו ם אלי י א ו ר ב ע ה י ג ה לל ב ה ת בזה, ו ו ל ת ת נ ו ע פ ש ה ל ה ו ב א צ מ , נ ו ו שזכרנ מ ד כ חו ל בי ב ה

T:I V • ־ T : ־ ־ T : : T T ־ : • • : -

. ו י שזכרנ ת מ א ת ה ו מ ל ש ן ה י ל ענ ב א שם ק ב ב ד ת ת , ו הם י ו על מ א: שלשךה ש ם הו אי ה בברו ז ד מ ל ו נ ה ה נ ה וו א צ מ י , ו ד י ו תמ י ם אחר כ י ש מ ל, ולשלט בם, מ ת גדו דבקו ז ו הו ת ש ך קו ב - שלגיעו ל צ מ ו ה ה , ת תו ם בשלמו י מ ל ת ש מ ם בו ו י תל ם נ ל בו לתבךך צ ? תם כך, נ?גצא ח ו ה בהי נ ה ם. ו לי ו לג ל הג ת בסוף כ מ א בו אי א כלו1עטר בברו ו ה ה ש ר ט ע ר ה ק זה ע , ו ל ד ג ת דו מ כבו ה ו ש ע נא ל ם א ל ת ש ה מ ז ר ה ב ד ן ה ה אי ת ם ע נ מ א ל בם. ו ד ג ת ל מ כו כבי ו

T V - ־ : • V - T T I ־ - T T ־ : T : T " ־ : • T ־ :

ם ה י ל ה ע ר ו ם, ושמו לתבךך ש ם וקדושי רי ם טהו ה ה נ ברוחנים, בי הת ל ע כ ו ב ש אחרי מ ם מ י כ ש מ ם נ ה ל, ו ת גדו ו ר ש ק ת ר בם ה ש ק ת מ ור נשלם, ב ד ן ה ם אי י נ ך בתחתו ל בהם; א ד ג ת דו מ כבו , ו ה ע ל ש כ ב ו, ו ו ממנ ר ה ט א ה ל ם ו ה ב ב ר ע ת ע מ ר ה ם, ו ן שלמי י ם עד נ י א י ש מפנ

. . . . . . . . V T ״ • T T: T : • ״ T : - •1 ״ V - : •

, ם י כ א ל מ ה ה נ ה ; ו י ם כראו ה ל ב ך ג ת דו לתבךך מ ן בבו ובבלבול איו ת ו כ ל ד מ ו ב ם כ ח זה: ״ברוך ש ב ם בו, ?לשבחים ש ה ן ש ו ד התק צ מם נ , בי אי תו ח או ב ש ם ל ה ר ל ש פ ם אי א י נ ו ת ח ת ך ה ם ועד״, א ל ו ע ל

T • ־ ״ ־ : V T T : V ־ ־ : ־ ־ I ־ V T T

ד כלתגדל בם; ו ב כ א ה ל י ו ם כראו ה י ל ה ע ר ו ם ש ש א ה ל ה ו ז ם ל י י ךאורתו מן ת פטי ע ה ב ז בה כבר ל ם ז ו ל ש ו ה י ו על נ עקב אבי א י ל אI* T V T T : T: * ״: T T - T T י TV- ;-T I

ל, ם פסו ה ה ב י א ה ל ם םביביו, ש י ש ו ד ק ם בל בניו ה תו ע ו , בהי לם ו העI V T T T V T I־ : • T T: T T T • ־ :


Divina y de su verdadera perfeccion. Todas las criaturas son dirigidas por una cadena de sucesos y

eventos los cuales dependen de las distintas influencias y sus implicancias; pero en definitiva, todo llegara a la perfeccion verdadera, pues determino la Inteligencia Suprema que las criaturas no alcancen la perfeccion sino a traves de estas secuencias y sus implicancias.

Sin embargo, debido a que toda iniciativa relativa a la Unicidad de Dios en el universo nos lleva en ultima instancia hacia Su autoridad; por lo tanto, es obvio que todas las influencias citadas son solo ramificaciones de esta Unidad asi como formas por medio de las cuales el hombre puede alcanzar la perfeccion.

Este primer vers, de la Shema' es, por lo tanto, la aceptacion de que todo depende de la Unicidad Divina, como 10 citamos; y toda influencia posible depende de este concepto. Y todas las cosas se hallan destinadas a retornar a la perfeccion que hicimos referencia.

Con respecto a la humanidad, resultara de esto que Dios posara Su Nombre sobre ella y se apegara a la misma Su santidad; y Dios gobernara sobre ellos haciendo que permanezcan constantemente tras El, alcanzando en dicho apego la perfeccion. Y este es el estado al que accederan realmente al final de todos los ciclos. Y al llegar a este punto, se cumple la voluntad original de Dios y Su Honra se incrementa, todo lo cual constituye la corona con que lo entronan Sus criaturas y con ellas Dios se engrandece en este mundo.

Empero este concepto, en la actualidad, solo se materializa en las criaturas espirituales pues ellas son puras y sagradas; y el Nombre de Dios se posa sobre ellas y se relaciona profundamente con las mismas, haciendo que ellas literalmente se apeguen a El constantemente y Su honra se enaltece de esta forma.

Empero entre las criaturas mundanas este concepto no se halla completo, pues ellas mismas no lograron la perfeccion y el mal esta presente entre ellos y no se purificaron de el; por 10 tanto, el Nombre de Dios no se glorifica debidamente con ellos.

Los angeles, de acuerdo a su estado de rectification, pueden bendecir a Dios con propiedad utilizando la frase "Bendito sea

׳ / ח״ד פ״ד 232 דרך ה

ה הזקן: נ אז ע / ו ו ב ״ ו ו יוזברך, שאקלרו: ״שמע ישךאל ד חו ו בי ר ט ע ת נ וו ן אנ ו אי נ ד צ מ א ש צ מ נ ם ועד״; ו ל ו ע ו ל ת ו כ ל ד מ ו ם ?ב ״ברוך שו נ ל לעקב אבי ו ש ד צ ו מ ו נתן לנ נ מ ת מ צ א ק ל ה, א ם לענלן הז י י ראולת ביום ו , ז י ך בחשא , א ם אותו מרי ו או ל כן אנ ע , ו ם ו ל ש ו ה י עלר א ב נ במו ש , ו ם י כ א ל מ ת ה ג ר ד מ ל ל א ר ש ם בו י י ל ע ת מ ם, ש רי הכפו

. א י א דשמ ת ע י ס , ב מו במקו

ת הענלן, ונ?נלל הענלן מ ל ש ה הן ה נ ת ה ו ר הפרשי א ם ש נ מ א ח. ות ו ו צ ל מ ת ע ל ב , ק אהבתו ו ו ת ו כ ל ל מ ת ע ל ב בשלישה עקרים, והם: ק

ם. כירת לציאת מצרי ז וו יתברך ת ב ה א ק ב ז ח ת ה ם ל ד א ן ה ה יתבו ה - ב נ ו ש א ה ר ש ר פ ה

־ ן • : - T . . T־ : " ־ : י : • T T TTT"-:TTT I "

ך י ש מ ה ל , ו בכל מאךך״ ל נפשך ו בכ ו ״בכל לבבך ו נ , דהי ה י א נ ל ת ב ב, ו י א צ א ל צ ב ל ו ו י ו יתברך לבנ ת ו כ ל ל מ ע ו יתברך ו ת ש ד ת ק ר א ה

T T V I V T : T T : I ״ T i י I ־ I 1 ־ T : ״ T \ *1 ״ T V

ו נ , דחי ם ד א ל ה ו ש ב צ ות מ נ ל בחי ן 1י כ לתק ם לבניך״, ו ת נ נ ש והלנו ץ, והלנו ו ת של י ב ן 1^חינת ה לתק ״ ובו׳, ו בלכחך תך ו ״בשבתך בבי

כתבתם״ וכר. ״ו

ך ר כ ח א ; ו ת ב״והיה אם־ שמע״ ו ו צ ל מ ו ע י ל על ב ק ר בך מ ח ט. אI T • IT־: ־- - • T T •• I:• :T T T - -

ם ת מצרי א י צ ה י נ ת. והלנו, בי ה צי ת צי ש ר פ ם ב י ר צ ת מ א י צ ר י כי מז. צח ר לנ ב ד ר ה א ש נ , ו ל שנך1קנו בו ישראל ו ד ן ג הלה תקו


el Nombre de Su Glorioso Trono, por siempre jamas" (Baruj Shem quevod Maljuto, Le'olam vaed), empero las criaturas inferiores no pueden ensalzar a Dios de esta forma pues no son aptos para ello y Dios no se posa sobre ellos y tampoco su Nombre se glorifica con ellos. Solo Jacob, nuestro padre, amerito alcanzar dicho nivel (el mismo en que se hallan los angeles) cuando estaba abandonando este mundo y todos sus hijos se hallaban a su alrededor, descendencia sagrada entre la que no se hallaba ninguna ineptitud y quienes se enorgullecieron declarando la Unicidad de Dios ante su padre y entonces dijeron el ver. "Shema' Israel". Y a ellos les respondio su anciano padre (en el lecho de muerte):

"Bendito Sea el Nombre...." (Baruj Shem Quevod Maljuto...). Por lo tanto, resulta evidente que por nuestra parte no somos

aptos para expresar esta alabanza. Sin embargo, en cierto grado recibimos de nuestro ancestro, el patriarca Jacob, este derecho y por lo tanto recitamos dicho vers, diariamente; empero lo pronunciamos en susurro, a exception del dia de Kipur en que adoptamos la categoria de angeles y por 10 tanto podemos pronunciarlo en voz alta.

8] El resto de la recitacion de la Shema' complementa este concepto. Los tres paragrafos que la constituyen contienen tres principios basicos, a saber: La aceptacion del yugo celestial y el amor por Dios, la aceptacion del yugo de Sus preceptos y la evocation de la salida de Egipto.En la primera section [que continua al primer vers. Shema' Israel], el hombre debe asumir el amor por Dios en cualquier condition, como lo expresa el ver. "Y amaras a Tu Dios con todo tu corazon, tu alma y todos tus bienes" (Deuter. 6,5); y transmitir la Iluminacion de la Santidad Divina y el yugo celestial a sus vastagos y a todos sus descendientes, como 10 expresa asimismo el vers. "Y 10 ensefiaras a tus hijos" . Y debe asumir mentalmente la rectification de la situacion del hombre en general, como 10 declara el vers. "[Y hablaras de ello] al permanecer en tu casa y cuando te hallases en el camino" (Deuter. ib.). Finalmente, debe pensar en la rectification de su casa, como esta dicho: "Y las escribiras sobre las jambas de tu casa..." (Ib. 6,9).

9] Posteriormente, acepta sobre si el yugo de los preceptos Divinos

, / ח״ד פ״ד 234 דרך ה

ו ל ת כ ו י ש ו נ א ר ה א ש ן נ ו ש א ר ם ה ד ל א ו ש א ט ר ח ח א י מ והלנו, כד ו ע ל כ ע בלחגבר ^ ר , והלה ה ן ק ראשו ל ח ו ב ו שזבךנ מ / כ ל ק ל ק מברר ל פי שנ אף ע , ו ל ק כל ז תח ב שי ם לטו א מקו צ מ א הלה נ ל של כ ם מ י בדל ׳ נ ד זרעו ל א ו ו ת ה ו י ה ם ל ו ל ש ו ה י ו על נ ם אבי ה ר ב א•T- T : : ־ • ־ : : • TT:־ ־ T ־ T T T

ק ולהך1כונן ז ח ת ה בלו ל ו ם שי ם מקו ה א הלה ל ן ל י ה עד נ , ה ת ו מ א הע ר י ה , מפנ ם ה ת ל ו י ו ת הרא ו ר ט ע ת ל בו לז , ו ה מ ל ה ש מ ת א נ בבחי

T T ״ : • V T : T T ־ : T : ־ : T ״ : T \ ־ • : •

; ן ם עדי ה א לצאו מ ל , ש ה נ ם והזהפיא הראשו ה י ל ך ע י ש ח שהלה מד ו ב ע ש תו ה באו ו שם, ו שתעבד י ם ו י ר צ מ לו ל ג ך שי ר צ ל כן ה ע ו, י ן הראו מ ז ע ה י ג ה ש ה כ נ ה ; ו ר/ ויטהרו ב ב:תוך הכו ה ז ל ליצךפו כ ו ד ג הת ה א פ כ ל י/^ךאל/ ו ו ע ת ר א ה ת חשפעתו ו א א ו ן ברוך ה ו ד א ק ה ז חו י ת שה ו ל פ ש ם מן ה ת ו רומם א , ו ו ם ממנ ת ו ל א י ד ב ה הם, ו י ע לפנ ר ה

T V : - ־ I • T ״ : V • T • : • : • . ־ ״ : T T ־

ם ש מ לם; ו ת עו ל א ע ג ר ם מן ה י ל או ו ג א צ מ נ , ו ו י ם אל ל ע ה בו, וT • T ־ \ : T T I • ־ : : : • I T ־־ T V : V :

ת בו. ך ט ע ת מ ה בו יתברך ו ק ו ב , ד ה מ ל ה ש מ א ו ל קמ ה הו א ל ה ות ו ב ו ט ל ה כ , ו ו ו שזכךנ מ ם כ י מ ל ו ע ו ל ן שנתקנ ה תקו ה ז נ ה וו ת ו בר א ו לז נ י ל כן נצטו ע ת בו; ו ו י ו ן תל ו כל ת לנ ו ע י ו (שמג ע י ג ה ש, ו נ א עלי ו ה ן ח י ק התק ז ח ח ל לדי זה מ ע ד ולחץבירו בפינו, ש י מ ת

. א ו ה ן ה ו ת הנקלשך כלן התק ל ע ו ת ר בנו, ומתכליד בנו ה ו א וכלוזאמץ ה

א ו ה ׳ ו ה ל א ת ה ו ת הפרשי א י ר ל ק ל כ ל ב ל כ ד נ ח ן א ד תקו ו ם ע ל ו א . ו ין בו ק ת כן ל דו יהברך, ו ר יחו , באו ו נותי ל פרטי ^חי , ב ם ד א ן ה ק ת ל


en la lectura del segundo paragrafo de la Shema*, "Y sera cuando oigas..." (Vehayia im shamo'a, ver Deuter. 11,13-21).

Y tras el, en el tercer paragrafo, recuerda la salida de Egipto dentro de la portion que nos encomienda sobre el precepto de los flecos (Tzitzit). La razon por la que se reitera diariamente la salidad de Egipto, es que la misma constituyo la primera gran rectification del pueblo de Israel cuya influencia permanece por la eternidad.

Esto es debido a que tras el pecado original de Adam, el primer hombre, la humanidad se vio sumida en la degradation, como lo citamos en la section 1. El mal se expandio en el hombre sin permitir que el bien pueda expresarse. Y aunque fue electo Abraham, el patriarca, para que junto a su descendencia y entre todas las naciones se dediquen a Dios, ellos todavia no tuvieron la oportunidad para prepararse y reforzarse en calidad de pueblo y asi ameritar el encoronamiento digno de ellos, debido a la polucion oiriginal y el mal generado del cual no se habian librado.

Por ello fue necesario que sufran el exilio egipcio y sean sometidos alii; y dicho sometimiento los purifique de la misma manera en que se acrisola el oro. Y al llegar el momento apropiado, reforzo Dios, Bendito Sea, su influencia e iluminacion sobre el pueblo de Israel, el mal fue repelido y eliminado de ante ellos, y los elevo por sobre la degradation en la que se hallaban rescatandolos del mal eternamente. Y a partir de ese momento se convirtieron en un pueblo perfecto, apegado a Dios y ennoblecido en El.

Esa permanente rectification a la que hicimos referenda y todo el bien que llego y sigue llegando al pueblo de Israel, dependen de Dios. Por ello, fuimos encomendados de recordar -el Exodo de Egipto- permanentemente y pronunciarlo -diariamente- para asi fortalecer la rectification que genero dicho suceso y conservar el beneficio de esa rectification.

10] Existe otra rectification derivada de la recitacion diaria de estos paragrafos. Por medio de esta recitacion, todos los elementos de la existencia humana son perfeccionados a traves de la iluminacion de Su Unicidad. Asimismo se enmienda la creacion toda.

El hombre posee 248 miembros y paralelamente existen 248 conceptos que constituyen su escencia espiritual. La creacion

׳ / ח״ד פ״ד 236 דרך ה

ן רמ״ח, ם ה ד א ל ה ל בחינותיו ש ל ה ב נ , וזה, בי ה ה א י ר ב ל פרטי ה ב- : | . . T T T V T • ״ : - : • • V : T • 5 ־־ " 1 T ־

ותיהם י נ נ י כו ה גם כן לפ א י ר ב י ה ם חלק ל ו א , ו ם שלו ח אברי ם רמ״ ה וV •״ : \ ״ ; 1 • ־ : ״ T ־- ״ « ; ** v T : v • T : ״ ;

ו תקנ ך שי ו צרי ל א ו ו אל , ו ם ד א ה לךבל״ח אברי ה ל ב ק ה ם ךנל״ח, ב הת שפלע. א י ר ק ב ת ש ו ב ח ת ל ידי ךמ״ ה נתקן ע ז דו יתברך, ו חו ר י ו א ?

ל ת ש ו כ ר ב ה ה ז ן ה י ה חברו לענ כ ר ב ו זכרונם ל נ ה חכמי נ ה . ו א יT : ־ v ־ I T : ד • : ד ־ ד : : • •• .— ד •• • : ד •

ו ל ת כ ו א י צ מ ל ה ש ב ד ח ת , בבל יום מ ה / בי הנ ה ת שבלע. ה א י ר ק הם וההוזנלדה, ו נת הקי ת בבחי ח ה בשתי בחינות: א ז ?ללפניו יתברך; ול בלציאותו, ל - להתקלם ולהתבליד ע ב ע ב פ ש ז ה ע ה מתחד נ ה שם ל ה כ נ , ה ה י שנ פ ל ת א ש ש ל הלנלים נלינלי ה ה כ נ ת, כי ה י יחשנת והופעות, בלציאיות ו ר א ת ה נ גזורים ועונלדים ?ללפניו יתברך, בבחיל ה ולגיע א צ ך נ ב ה ם חםבו י ל ו ש ם ל ל ו ע ם, הפלצטךבים ל ומצביא י ה ה ה נ בבחי ה מפלש, ו ש ד ה ח נ ל יום ?חי , ונבלצא ב ת ו מ ל ש הל יום כ בו ב ה נאמר: ״בלחדש בטו ל ז ע , ו ל ה?לציאות בלו ?לתחדש כ

. ת״ ה בראשי ש ע מל ל ל כ ם, ע ת דזאלה והשבחי ו ו חבךב ה תקנ ז ש ה ר ש ל ה ה, ע הנ וה ל א ת ה ו ל חברי ל ה ב נ ה ם הבלתחךשים יום ביומו. ו ה ם ש ל ת ב ו י הברם, י נ ו ם והעלי י נ ו ת ח ת לם, ח ו ות הע ל ברי ד - כ ח א ?לתחלק לשנים: הה נ ה ם באכלת. ו ד א ם ?לין ה ה ל ש א ר ש נו י , והי שי ו ל ?לין האנ ל כ - י נ ש ה ודיהם, ת ובקי ו ל הברי ל ח ב ב ש ה ב נ ו ש א ה ר ב ר ל םךר זה, םךרו ב עה ו בז ל ל כ ה ו י ד בסדך ח ל א ה ב ל ע מ ם ל י כ א ל מ ה ה ו ט מ ת ל ו י ם הבר ה ול ח ע ב ש ת ? י השנ ם בהם; ו י ל ש ו מ ה וח3לאורות ה ל י ל ה ם ו ו ן הי י ענ; דתו ב שקרבם לעבו ם והקרו ב ה א ה ש ב ה א ה ל ו א ר ש ל י נם ש י ענר ח ם הא?לתיים; א ה י כ ר ד ם ? י נ ו ע ה ה ל ל א ה כ ל א ת ה ו ו בברכ בלל נ ו


toda, a semejanza del microcosmos humano, posee la misma cantidad de elementos; y ambos, el hombre y la creacion deben enmendarse por medio de la Iluminacion Divina, 10 cual se lleva a cabo a traves de las 248 palabras contenidas en los par&grafos de la Shema'.

11] En funcidn de este concepto, N.S, de Bendita Memoria, redactaron las bendiciones de la Keriat Shema' (bendiciones que preceden y continuan a la Keriat Shema').

La razon de esta institution rabinica es la siguiente. Cada dia la existencia es renovada por Dios Bendito. Esto supone dos conceptos basicos. El primero involucra la preservation y la existencia del mundo, pues Dios renueva diariamente la abundancia a fin de sostener el mundo y mantener la existencia.

El segundo concepto incluye la idea de que cada uno de los dias trasncurridos desde la creacion del mundo se hallan especificados y determinados ante El, en cada una de sus influencias, iluminaciones, entidades y estados requeridos por el mundo a fin complementar el ciclo que 10 lleva hacia la perfecci6n final. Por 10 tanto, cada dia representa literalmente un concepto nuevo en el cual se renueva la creacion toda. Y sobre esto esta dicho: "[Dios] Renueva en Su bondad, cada dia la creaci6n original".

Y en funcidn de estos principios fueron redactadas e instituidas las bendiciones de la Keriat Shema', refiriendose a la creacion toda que es renovada diariamente.

La creaci6n en general puede ser dividida basicamente en dos categorias: la primera incluye a todas las cosas creadas en general, superiores e inferiores; y la segunda, al hombre, o sea el pueblo de Israel que es considerado el objetivo final de la creacidn.

Y de acuerdo a este orden fueron organizadas las distintas bendiciones. La primera se refiere a todo lo creado y sus funciones. Se menciona a los Angeles en el piano superior y a las criaturas inferiores, junto a sus funciones y accionar. Y se incluy6 en esta bendicidn la idea del dia y la noche y los cuerpos celestes que rotan en el espacio.

La segunda bendici6n se refiere a todo 10 concerniente al

238 דרך ה׳ / ח״ד פ״ד

סים ל הנ ל ל כ , ע ת ך ח ה א כ ר ך סדרו ב ר כ ח א ת שמע; ו א י ך ך ק כם י ר צ ת מ א י צ א י ו ר ה ק ע ה , ו א ן ברוך הו ו ד א ו ה ה לנ ש ע ם ש י ל ו ד ג ה

־ ־ : ־ ־ י : H ־ ־ T : I T I T T T T T V ־ ; ־

. ו תי ו בל הבחנ ם ו י י ת מ א ו ה תי דו ל פי סו ר ע ד ס , מ ו בפרטיT T : : T ־ • • • ־ : : TT! \ T ־־ • T ד •

ו ת הקלציאות במ ו ש ך ח ח א ח י ז ה א ה בבקר, ש ר ענלן ז ק ה ע נ ה יב. ו׳ ה ל י ל י ענלן ה ם לפ ל ות ב ה נוסף ענלן בברי נ ה ה ל י ל ם ב ל ו א . ו ו שזבךנה זו גם כן נ בבחי , ו ו ת מ ל ש ה ם ו ו ל הי ו ש נ מ א במו גמר ע ל ה א ן ז ואיו נ , כי אי ותר בקצרה ך י ת, א ל עךבי ת שמע ש א י ר ת ק ו ו בךב סדרה - ג ה נ ה ש בסדרי ה ד ח ת מ ה ש י מ ם בקצור, כפ י ר ב ד ת ה ר ז א ח ל א

T T : ־ ׳־ ־ ״ : ׳ ״ : * ־ : ־ * . • ־־־ : T ״ :־1 : • ־ ־ T ־ : T V

ה ר מ ח ה ־ נקלשך א ג ה נ ה ש בםךךי ה ד ח ת מ ה ש ר מ ח נ?7שך אה נ ש ה ה ו ל י ל ת ה ח ו נ ל ענין מ ה ע כ ר פו ב סי ד הו ו ע ש ביום. ו ד ח ת נ ש

T ־ ״ : T : 1 : ־ ־ ־ • T ־ י : T - ־־ : • : " : • V

״. ת ״השכיבנו ב ך ה, והלנו - ב תי ו נ ל ?חי ב ב


pueblo de Israel; el amor de Dios por Su pueblo y la forma en que los acerco a Su servicio.

Por 10 tanto, estas bendiciones incluyen todos los conceptos de la existencia. Posteriormente se recita la Keriat Shema' y tras la misma instituyeron otra bendicion haciendo referenda a los milagros y maravillas que Dios realizo con Su pueblo, especialmente la salida de Egipto con todos sus detalles, 10 cual fue redactado segun los misterios verdaderos de dicho suceso en todos sus aspectos.

12] El concepto principal de las bendiciones 10 hallamos en las mananas, pues es entonces cuando se lleva a cabo la renovation de la existencia, como 10 citamos mas arriba. Empero en la noche, la creacion recibe una dimension adicional en funcion del concepto nocturno y lo cual constituye un complemento y una conclusion al aspecto diario.

Y es en este sentido en que fueron instituidas las bendiciones de la Keriat Shema' vespertinas, empero en forma mas sintetica pues se trata solo de una reiteration del concepto matutino en forma resumida, complementando la renovation ocurrida en el dia.

Asimismo, adicionaron N.S. una bendicion -posterior a la lectura de la Shema' nocturna- referida al descanso nocturno y al sueno en todos sus aspectos. Esta es la bendicion de "Ashquivenu" (Recuestanos, Padre nuestro en paz...).

׳ / ח״ד פ״ה 240 דרך ה

פרק חמישי

בענין התפלה

ה נ ו י ל ע ה הח?נלה ה ר ד ס ם ש ה מן הסדרי נ , כי ה א ה הו ל פ ת א. עבין הו ךר חעו ך שי ע נלבלנו ין1ברך, צרי פ ם ש י ם מקבל בראי ת הנ ו י ה ל א, ש הוך ש מ ו כן י ם ל ת ו ר ר ו ע ת ו ויבעןשו פניו, ו?פי ה יתקרבו ל ו ו י ל ם א ה

. ם ה משך ל א י ךרו ל חעו א י ם ל א , ו ם שפע ה י ל אל כ ו ב אי ת ברו ב ו ה ט ב ך ת צה ש רו ץ ו פ א ח ו ן ברוך ה ו ד א ה ה נ ה ום ה ך ל ש מ ל לדה י ע ה זו דבר יום ביומו, ש ד ו ב ם ע ה ן ל י הכ יהם, ו זמנה ם זה, בז ב צ ם לפי מ כי ם צרי ה ה ש , כפי מ ה הברכ ה ו ח ל צ ה ע ה פ ש

• I I •I T T ־ • : • : " V ־ • : T T : ־ : T T : ־ ־ ־ V

. ם ל ו העT T

א נתן ו ן ברוך ה ו ד א ה ה נ א, כי ה הו ותר .יש בענלן• ו ב. ואפלנם עפלק יס י מ ע ה ה/ ו נ ל ובתבו כ ש ו ? למ ו ו בע מ צ ת ?לנהג ע ו י ה ה ל ע ם ד ד א לי ל שנ ד ע ס י ה מ ז ן ה י ו בלם. והענ ל צרכי ח ע ק פ ת מ ו י ה ו ל י א על ש מ ה

. . v - I : ..־ ז - . T : • ד : T \ T T : ־ ״1 ־ : : • T T ־ ד -

ה ע ד ה ל ו כ ש ו ה תן ל , שנ ם וחשיבותו ד א ל ה ו ש ר ק י ל - ד ח א שרשים: הT ־ ״ : . . . . . . | - . . . . - . - T T T V « T V T T T

ם ל ו ע ק ב ס ת לו ע ו י ה ל - י נ ש ה . ו י ו כראו מ צ ת ע ל א ה נ ת מ ו י ה ת ל א ז הT T. . . - . • : T T I V •• : ־ V ־ ״: :י

, ה ל ע מ ו ל כךנ שי שז ו נ ו הא זה מבלה שפלקימו במצב ר ?ענלניה ו ש ק ל וו בץמנו זה, כפי ה שפלצטרך ל א מ ו ה א קדש, ו ל ל ו א דרך ח ו ה ש

. ה ג ה נ ה סדרי הדה רי א י י ל ה ב / א ו לעמנ דה לו ו רי ד י ח ת נלצד א מ א ה ב ה ז נ ה ו. ן ק ראשו ל ח י כן, בפלבאר ב נלצטךבת לו, וגוךכלת לו עללה אחרה כלצד נ , ה ה ם הז ל ו ע ו ב נ מ ה זו פלצטךבת לו לפי ע ד י ר ו שי מ ם כ ל ו א וה שלךבה ה ?פי מ נ , כי ה י ה יותר בלמה שראו ב ך א ת ל ך ש ר צךי ח א

ן וכלתחשך יותר. ו י ר העל ו א ק כלן ה ח ר מ , כך מ לם ו י הע נ י להקזתבך בעים ד א ה שלקדים ה א מ ו ה ה, ו ן לז ו תקו מ א יךגברך ש ר ו ב ן ה ה הבי נ ה וו יעזליף י על , ו ו ל צרכי ל כ א ש ו יתברך/ ופלפלנו י י קךב ולעמד לפנ ז ףור ד שכאעז , ע תו ל העזתךלו כ י ועקרי ל ל ל ת כ י ש א ה ר ידדה ז להבו, ות ו ל ד ת ש ה ם דרבי ה ה ת, ש ו תךל ר דרבי ההעז א ש ך ? ר כ ח לפלשך א

Derej Hashem / Sec.4 Cap.S 241

Capitulo 5

L A ORACION

1] Uno de los arreglos instituidos por la Suprema Inteligencia a fin de transmitir el Shefa' (sustento) Divino al hombre, es que el debe asumir la iniciativa de acercarse a Dios y requerir de El Su sustento; y de acuerdo al grado de motivacidn del hombre sera el sustento que reciba. Empero si el hombre no se motiva no recibira sustento alguno.

Este es el significado de la plegaria. Dios, Bendito Sea, Desea el constante beneficio para el ser humano

y por ello instituyo un servicio cotidiano por medio del cual atraigan sobre si el sustento, la prosperidad y la bendicion requeridos para su existencia en este mundo.

2] Sin embargo esta idea involucra un concepto mas profundo. Dios, doto al hombre con la inteligencia necesaria para

desenvolverse en este mundo, haciendolo responsable de controlar sus propias necesidades.

Esta idea se fundamenta en dos principios: El primero abarca la importancia y supremacia del hombre, el cual fue dotado con la inteligencia y razonamiento para cuidar de si mismo en forma apropiada.

El segundo principio esta basado en el hecho de que el hombre debe involucrarse con el mundo y todas sus cuestiones, lo cual se origina en la necesidad del hombre de mantener su estado humano natural, como 10 discutimos anteriormente. Todo 10 cual constituye su desarrollo mundano, no el sagrado, que es 10 que necesita para su periodo de existencia de acuerdo al orden general.

A l respecto, esto supone realmente una degradation para el hombre y su escencia. Sin embargo se trata de una degradation necesaria para su posterior elevation, como lo desarrollamos en la sec. 1.

Y asi como esta degradation le es necesaria al hombre para su elevation en este mundo, es imperativo que la misma no sea excesiva, pues en tanto mas se involucre en las cuestiones mundanas

׳ / ח״ד פ״ה 242 דרך ה

ר ב ב ות וחכלךיות, כיון ש י קרה שיקזתבך ף7?זתקע בגופנ א י / ל שי ו האנא ל דה ףבה, א ךי דתי י י ד א תחלה י ל ל בו יוזברך, ו ב ה ה ל ת ם ו י ד ק ה

. ה ם ל ד ק ה ש ז ן ה ו ל לדי התק ך ע מ ס ת

ו יוזברך, תקרב ל ם שי ם מקו ד א ת ל ת ו יתברך ל ד ס ח ה הלה מ נ ה . ו ג, ר ו?לשקע בחשך ו א ק בלן ה י נבלצא רחו ע ? ט ו ה ב צ י מ פ כ ל פי ש ף ע אה בלן ל ע ת ז י א , ו יקרא בשמו ו ו י ת שלעבלד לפנ ו ש תן לו ר ו שנ נ ןהיו י ך על י ל ש מ ו ו י ב לפנ ר ק א מ צ מ י , ו ה ע ו בחקו לפי ש ר ל ש ת א ו ל פ ש ה

T T I • : ־ T T : T» : ״ T • : T T • : י \ ! V - ־־ - : :

. ו ו שזכרנ מ להבו כה תו ב ו , כל$ני הי ה בלל ק ב י ס פ ה ר ל ו ס א ר חף1פלה ש מ ה ח ה ז נ ה ופה, ר בסו ט פ ה ה ה ר ב ד ו יתברך; וכן ס י ה אל ל ו ד ה ג ב ר ק ם ? ד א ה, י ד י ו התמ ב צ ל מ ם א ד א ב ה א שו ו ה ת, ו עו ש פסי ל ו ש י ר לך לאחו שי

־ : • T T ־T : • : V T T T ־ I •• •• V ־ :

ל ץמנו. ר כ א ש במו שבלצטרך לו ב

ם י ם הפרטי י א נ ת ה ה כ ר ב ו זכרונם ל נ ו חכמי נ עו די ם הו נ מ א . ו ד• י ד : ד - : ד י - ד : : ד ׳ ״ ״ * T ־ : * T : T :

ל ע א ג ו ה שג מ , בין ? ה ע נ ם ע י ל ש ה ל הך1פלה, ל ת א ו ו ל ן ן ם לה י כ י ך צ ה, ת ו ע פ ש ח ל חפלשכת ח ע א ג ו ה שנ מ , בין ב ו ת שזבךנ א ז ה ה ב י ר ק הה י נ י ל ד ו כ ה, וחקקו לנ תי ה בברכו ל פ ת ו ה ה סדרו לנ ל ז וכפי כ

T V T T • I ־ : T : T V I ־ : T ־ : ־ T : ־ V T ־ :

. ה תי ו הלכ ו

א ו ת שפלע ובךנפלה, ה א י ך ק ה ? נ ד ה ו ע נ ך א ב ת ש א ל ז , כ ה הנ . ו הו בלםךרי ו לנ ד סדר ו , אקלנם ע ה בפי בלה שהם ל א י ענלן הבלצוות ה פ ל


mayor sera el alejamiento que experimente de la luz Divina y la obscuridad que atraiga sobre si.

Empero Dios, Bendito Sea, prepare una enmienda para ello y es la iniciativa y el esfuerzo que realiza el hombre para acercarse y presentarse ante Dios y requerir de El sus necesidades mundanales. En el lenguaje de los Salmos (ver.55,23): "Arrojara sobre Dios sus preocupaciones".

Esta sera El inicio mas importante de todo esfuerzo que realice el ser humano. De manera que posteriormente, al embarcarse en cualquier tipo de actividad humana no se hundira en el materialismo y la mundanidad, ya que desde el inicio de su actividad subordino la misma a la voluntad de Dios; esta prevision constituye el soporte que le impedira degradarse desmedidamente.

3] Como un acto de amor por el hombre, Dios le otorga al hombre la posibilidad de aproximarse a El, aunque de acuerdo a su situacion natural se halla sumamente alejado de la luz e inmerso en la obscuridad. Esto significa que le permitio presentarse ante El y llamarlo por Su Nombre; entonces el hombre se eleva temporalmente por sobre la degradation natural, para lograr acercarse a Dios y requerir de El sus necesidades, como ya 10 citamos.

A esto se debe la estricta prohibition de interrumpir en medio de la Tefila (la Shemona Esre es tomada a tal efecto como paradigma de la plegaria), ya que el hombre se halla en las cercanias de Dios.

Y esta es la razon por la cual se instituyo al finalizar la plegaria que se retrocedan tres pasos, o sea que el hombre regresa a su estado natural en el cual permanecera todo el tiempo restante.

4] Nuestros Sabios, de bendita memoria, nos transmitieron una cantidad de condiciones especificas que acompanan a la plegaria de Para ser considara coippleta. Tanto en 10 referente al acercamiento a Dios, como 10 citamos mas arriba, como en 10 relacionado a las influencias transmitidas por medio de la plegaria; en funcion de todo lo cual nos instituyeron y redactaron las distintas bendiciones de la Shemona Esre y su reglamentacion.

5] Todo 10 que desarrollamos hasta ahora en relation a la Keriat Shema5 y la Tefila es parte de la naturaleza intrinsica de estas observancias.

׳ / ח״ד פ״ה 244 דרך ה

ה ר ס ח ת ה ו נ ת הסרב ד ו ב ד ע ע ם גם ב י ל ש ה י ל ו א ר ר ה ד ס ה ה ל פ ת הT " ־ : ־ - ־ T : H ־ ־ : : - • : ־ : T T V ־ *־ T ־ I ־

ל יום מהלמים, בפי ש ב ו ד י ח ך לפ ר ט צ מ ה ש א מ ו ה , ו ה ת ו ע נ מ מנו בסלעתא דשמלא. י א לפנ ב ׳ ויברר בפרק ה ו ל חלקי ב ן ב מ ז ת ה ו ק ח


Sin embargo, aquellos sabios redactores de la Amida (Shemona Esre) incluyeron asimismo el orden apropiado de los sacrificos rituales (llevados a cabo en el sagrado Templo de Jerusalem) como parte de la recitacion, a fin de complementar todo lo necesario para la renovation, diaria del mundo, de acuerdo a los requerimientos del tiempo en todas sus partes.

Sobre esto nos explayaremos en el capitulo siguiente, con la ayuda de Dios.

ך הי / ח״ד פ״ו 246 ר ד

פרק שסי

פרטי םךר היום והתפלה

, ה א מ ט ת ה ו ה ב ה עזליטה ל ל י ל ה ב י ה ת , ש ה נ ו י ה העל מ כ ח ה ה ר ד . ס אT : \ T : ־ • : T : ־ ־ ־ . ־ : ־ V T ! V T T : T - T : ־

ו ת ו א ב ה ש נ כו לם; ו הם בעו י פ נ ישוטטו ע , ו הם תי ל מךכבו כ ט ב ש פ ז ו ה לנחים ים ו הם ישנ תי ו ישכבו במט ם ו ה י ת ל ב ם א ד א ו בני ה אספ ן י מ ז ה

TV-T V T: ־•:* • T T - : :T~l: •: ::•- V ־ : ־

ל ב ק ם ו ה ת ה ו ח ב ה מן ה ט י ל ש ה ת ו ו ט ש פ נ ן ה ל ה ט ז נ א ד הבקר, ש עה א מ ו ה י ערב; ו ד ם ע ת ד ו ב ע ו ל צא י ם ו ד א הם, ולחץרו ?ני ה פי ענרח . תז . ך ויהי לילה. ש ח ־ ת ש ת ם: ״ ו השלו י ך על ל מ ד ה ו ר ד א ב ש

־ : T ־ I T ־ ־ I V V T T ־־־ T T I V V ־ * T ־־ ״ V

ים נ י ל הענ ם כ ל ו א כר (תהלים קד, כ־כג). ו ״ ו ו ם לפעל ד א א צ . י . השמש.־ T : - T T T : י T : י : T : T T v v -

דות סו ם בשרשי י י ש ך ת ש הם, מ ךי הם ושעו לי בו ל ג כ , ב ה ל א הל ב ם ב אי ת לברו ו ע פ ש נ , ה ת ו ע פ ש ה ת ה ו נ ח ב , כפי ה ה ג ה נ ה ה

, עלן שם. ן ק ראשו ל ח ו ב כרנ כמו שז , ו הם תי ו מדרגא ו ה ה ל י ל ה ר ש מ א ל נ ל ך כ ר ל ד ע ל פי ש ף ע א , ש ע ד ת ך ש וצריה ל י ל א בחצי ה ל ה א ן ז ת אי מ א ה ב נ , ה ה ל א ת ה ו ח ב ת ה ט י ל זמן שו י ן מלפנ ה וךצו ר א ת ה ע פ ש ת ה ע פ ש , נ ה ל י ל ת ה ו צ ח ך ב , א ה נ ו ש א ר ההם פי ענ , ו ת הרע ו ח ב ה מ ט י ל ש ת ה ל ט נ , ו ת ו מ ל ו ע ל ה כ תברך ב י

V ־ : ״ : T T * T * : ־ V V ־ : T T T : I ־ T I ־

ד , ע רר ו ום להתע ל הי ה ש ר א ה חלת ה נ מן ב, ו ם הישו ו ק מ ם מ גךשי נל ה כ ש ב ד ח ת מ , ו ה י ו ה הרא ע פ ש ה ת ה כ ש מ נ ם ו ו י ר ה י א מ ש

T T ־ י־ : * T ; T T T : ־ ־־ V V : ־ V ** ־ :

. ת ו א י צ מ הלה, ה בלי ל א ת ה ו ח ם ב י ט ל ו ש ת ש א ז ה ה ט י ל ש ן ה י ם ענ נ מ א ו

T : ־ ־ V ** T ־ : V ־ T ׳ : • ־ ־ : T ״ I T !

ם וקזדךיו, ל ו ע ע ה ב ט ר ?לחוקק ? ב א ד ו ה ה נ ם ביום, ה ךשי ג גרושם שנ וה ר ע ש זה ש . ו ם ד א ה ה ש ע מ ם ב ה ת ל ע ג מ ה ש ע נ ? ה ה ה ו ט י ל ש לת ה ו זא ו ה , ש י ת מ א ע ה ר ה ב ו ו ט ת ה ו א י צ ת מ ו י ה ל ה ש נ ו י ל ע ה ה מ כ ח ה

• ־ - : T T T ־ ־* : : : ־ v T : V T T : T ־

י ע ב ט ו ה ם ?חק ל ו ע ך שיךזלה ה , צרי רה הנקלשך בלמעשי בני הבחיע ר ת ה ו ט ש פ ת ה ת ל ו ר ש פ ך יחלה א ב ן ש ע בו, באפ ר ת ה ט י ל ש ל ל ו ל עהלה ם לשי ל ו א תו בהם; ו פשטו ז ר הו ד ע ה ו ל מ ם כלפננו, כ ה בחלקי ז הד ח ק א ל ו יהלה ח מ צ ן ע מ ן , ש? י ת ראו ו י ה ה נ ו י ל ע ה ה מ כ ח רה ה ז זה, ג, ה ט י ל ש ר שלנטל בלמנו ה ח ק א ל / ויהלה ח ם ד א י ה ש ע ו נלצד מ שלנתן ל


Capitulo 6

E L ORDEN DIARIO Y L A P L E G A R I A

1] Decidi6 la Inteligencia Divina que la noche sea el tiempo en que gobiemen las fuerzas de la impureza y se hallen en capacidad de proliferar por medio de todos sus vehiculos y sus ramificaciones se dispersen por el mundo.

Asimismo determino Su sabiduria, que en dicho periodo las personas se recluyan en sus casas, y se acuesten y duerman para descansar hasta la mafiana, que es cuando la autoridad de esas fuerzas en todos sus aspectos, es reprimida y las personas nuevamente regresen a sus ocupaciones hasta el atardecer.

A esto se refirio el rey David al exclamar: "Pones la obscuridad y se hace la noche....brillara el sol...y el hombre sale a sus labores..." (Salmos 104).

Todos estos conceptos, con sus dominios y limites, se originan en las raices de la conduction Divina del mundo, de acuerdo a los distintos aspectos de las influencias que afectan al hombre en todos sus niveles, como lo citamos en la sec. 1 cap. 5.

Es necesario asimismo saber, que aunque en general afirmamos que la noche es el tiempo en que gobiernan las fuerzas del mal, esto es real solo para la primera mitad de la noche; sin embargo en la medianoche, una influencia e iluminacion emanan desde Dios hacia todos los mundos y la autoridad de dichas fuerzas impuras es retirada, asi como todas sus ramificaciones son expulsadas de los lugares habitados por el hombre, y comienza la iluminacion -espiritual- del dia a despuntar, hasta que alumbra el dia totalmente y se transmite toda la influencia apropiada en la cual se renueva la existencia toda.

El hecho de que las fuerzas de la impureza gobiernen durante la noche y sean expulsadas con la llegada del dia, forma parte del orden natural del mundo, adicionalmente al sometimiento o gobierno de dichas fuerzas, resultante del accionar humano.

Para la existencia real del mal y del bien originados en las actitudes del hombre, determino la Inteligencia Divina que las leyes naturales que rigen el mundo le permitan al mal expandirse asi como prevenirlo.

׳ / ח״ד פ״ו 248 ך ה ר ד

ם הבה ש . ו ם ד א י ה ש ע ו מ גרמו ל ר שי ש פ א ה ש מ ה ל נ מ ז ה ה הי י ום י כ ש מ ם נ ה , ש החשך ר ו ו א ת חזקים/ ה ו י א י צ י מ ת א ש ו ך ה ן ברו ו ד א הק ל ם ח ה נתן ל , ו ן ק ךאשו ל ח ו ב נ ך א ב ם ש ל ע ה ה ה ו ר א ה ת ה נ י ח ב מה א מ ט ת ה ו ח ת ב ט י ל ם ש י כ ש ו ם נ ה י ר ח א ם והלללה, ו ו , והלנו הי בזמן

. ו כמו שזכרנ , ו ם י ש ע מ ת ה ו ד ל ו ת ה ל נ מ ז ל ה כ ה גרושם, ו ו ו כרנ שז! ' T V : ־ ־ ־ ־ : T T : : ־ ־ : : T ״ : : " T V

ם ט ש פ ה ב ה ו ל א ע ה ר ת ה ו ח ל פ ת א א ה ז ט י ל תן ש ם בהנ נ מ א ב. וT I T " T T •־ ¥ : T V T ״ : l ״ " T ־ : T : T :

א ו ם גם ה ד א ה ק; ו ה ומתחז ב ר ת ם מ ל ו ל ע ו ש כ ש א ח צ מ לם, נ בעוT T T : • - - : • V - : • T V : T T 8 • T T

ה א מ ט ת מן ה ו ט ש פ ת ט ה ש פ ת ו מ י , גם על ו ל מטת ב ע כ ו תו ש ו בהיT : \ ־ • ־ : ־ : I * T ־ ״ • T ־ T • - - : •

, ת ט ט ו ש מ ה ה א מ ט ן ה ת מ ו ט ש פ ת י ה , כפ ה ן ל ת ר שנ ו ע ש , ב ת ט ט ו ש מ הד צ ם מ ד א ל ה פו ש ו ה ?ג ר ל ש י השלכות א , כפ תן לה ר שנ ו ע ש בת ו י ר מ ד ח צ ם מ ד א ל ה ה בגופו ש ר ל ש ת א ו ב י ש ע ה ר צר ה י ת ו ו י המר

T:•• T ־ T T V : T V ־ : T ־ T:•-: T ־ T V

, שבךזיות ה ג ה נ ה ן בסדךי ה כ ל זה, שבבר הו ; ונוסף ע ע שבו ר יצר ה וו נ בך כמו שז ו ו נ מ ם מ י ק ל ת ס ם מ י נ ו י ו העל ת מ ש י נ ק ל ם לשן, ח ד א הו נ ו חכמי ר מ א ה ש א מ ו ה ה במקצת/ ו ת י ם מ ע ם ט ע ו ט , ו ק שני ל ח בז א א ש צ מ נ , ו ת מ) ו כ ר ב ״ ( תה ם במי י ש ש ד מ ח ה א זכרונם לברכה: ״שנ

T • : . . . x - T: •:1TV ״ T T • : T ־:

ל כן , ע תו ך או כ ז מ ה ה מ ש נ ר ה ר או ד ע ה , ב ך ש ח ותר בגופו ה מר1גבר יח ן רו א עני ו ה , ו ו ת עלי ו ר ש ה ל א מ ט ל ה ותר א סה י י נ ת כ ם בי א ש צ מ נ

ן - . . . T T : T ־ : \ V - T ־ ־ : - T T : ־

ת קט); ב ש ם ( י ד י ל ה ה ע ר ו ש ה ש כ ר ב ו זכרונם ל נ י ו חכמ ש ר פ ה ש ע ר ה• י ־ T : T: T V T T • - ־ * T ״ • : : - V T T T

זה ר ו ו ע ש ה ה י ז , כ א , הו ם אחר ו ק ל מ א ע ל ל הלדים ו ה ע ת ו ר ך ש א, ם ד א ל ה ה ע ר ש ת ה ש ה מ נ ו י ל ע ה ה מ כ ח ה ה ה ל ל י ב ג ה ל ש ו ב ג ה

T T T ־ V : * V ־ T : V T T : T T T ־ ׳ : ־ V : ־

א יותר. ל ת ו ו ח א פ לם, ל ו בעו ב צ י מ ת לפ ו א נ א ה ו ה ש** : T T T T ־ ־ : T ־


Para que esto sea posible, la Inteligencia Divina decreto que una parte del ciclo diario sea propicio para la expansion del mal, creando de esta manera el campo propicio para 10 que pueda generar la conducta humana. Asimismo determino que en la restante portion del dia se neutralice la autoridad del mal, propiciando el estado que las mismas acciones del hombre crearan. Dios, Bendito Sea, creo dos entidades sumamente poderosas, la luz -espiritual- y la obscuridad, las cuales son resultado de Su Iluminacion o la ausencia de la misma respectivamente, como 10 aclaramos en la sec. 1. Y dividio la capacidad de action de estos dos poderes en el ciclo diario, el dia y la noche, en los cuales las fuerzas del mal expresan su poder o son expulsadas, siendo todo esto una preparation para asimilar el producto del accionar humano, como ya 10 citamos.

2] A l otorgarseles a estas fuerzas del mal autoridad para gobernar y proliferar, la obscuridad espiritual se incrementa y se fortalece en el mundo; y la persona, al hallarse acostado en su cama se extiende sobre el la impureza circundante de la noche, en la medida que se le designa de acuerdo al grado de corruption en que se halle el cuerpo del individuo, debido al materialismo y las pasiones (Yetzer Hara') que 10 dominan.

Sumado a esto y como parte del orden general de la creacion, al hallarse el hombre durmiendo ciertos componentes de su alma superior lo abandonan, como lo desarrollamos en la sec. 2, y experimenta un grado de la muerte. Y asi 10 expresaron N.S: "El sueno es una sesenta ava parte de la muerte" (Tal. Berajot 57); y entonces se incrementa en su cuerpo la obscuridad al apartarse la luz espiritual que le transmite el alma purificandolo. Por ello, este estado es el propicio para permitir el ingreso de la impureza en el cuerpo; y este es el espiritu de impureza que se posa en la manos al que se refirieron N.S. (ver Tal. Shabbat 109).

Y la razon por la cual este espirtu impuro permanece en las manos y no en otro lugar, es que ese es el limite que le instituyo la Divina Inteligencia para permanecer en el hombre, en funcion de su estado en este mundo, ni mas ni menos.

׳ / ח״ד פ״ו 250 דרך ה

ל בו בב!קר/ ד ת ש י ה ש , מ ם ד א ה ל נ ו י ל ע ה ה מ כ ח ה ה נ י כ ה ה נ ה . ו ג•V ־ ״ : • V ־ T T T T : V T T : T ״ •• • ד ־ • :

, וכן ישוב א מ ט נ ה ש מ ר מ ה ט , ל ה ל י ל ב ה צ מ ל ב פ ש נ ה ש מ תרומם מ י וT I •״ : • v :T יד״ ־ ־T : ־ ־־ • v; - ; -T - י : ״ ־ :

. ך ש ח ה ך ש ש ח ו כלן ה ת , ולאיר או ו כלמה שנשפל ל ם כ ל ו ע וירופלם הת וכלן ו ל ע פ , כלן ה מה מן הקי ת לז ו נ ק ת נ ת ה ו ל בתקנ ל כ ו נ ל ה כ וענלן ז

ר בסלעתא ך/^זכללא. א ב נ ?מו ש ם, ו רי הדבו

ם שנטבלאו ם ה ה ה נ ת הלדים/ בי ה ר ה א ט ו ן ה ו ש א ר ל ה ע פ ה ה נ . ה דה נ ה לטהרם; ו ם ו ה ה מ ש ר ג ך ל ה צרי ז ל , ו ה ע ר ח ה ם רו ה י ל ה ע ר ש ו

ד ־ I ד ד : ד •: v •• T : r : I • T : ־ T : • •י ד :

, במו ה ן ו ה הךא ל י ט נ ל ידי ה ם ע ה ו שר1גרש מ מ א יותברך ש ר י ב חקק הר ה ט ם נ ד א ל ה ל גופו ש ; ונכלצא כ שלפלדונו ךוכבלינו זכרונם לברכהש הם; ף ה עלי ע ר ח ה ל רו ה ש ת א ך ש ח ו דזלה נטפלא מ ל כ ו ש מ בזה, כה ל י ל ר מטקלאת ה ה ט , ל ה ל ה כ א י ר ב ל ה כ ן ל ה גם כן תקו ז בענלן חת גופו ם א ד א ה גם־ בן נקות ה ז ה חברו ל נ ה . ו ה ת כ ש ח ת מ א צ ל ו

T T T I ־ I •• ־ V T : ־ ״ ־ : T I : V ״ ״ ד נ

ךאו יומברך י בו ב לפנ ר ק ת ה , ונכלצא בלו כלטהר וכלזדמן ל תו ו בהפנ

. שמו

ם בלכלל מ צ ע ם ב ר בבר ה ש י כלעשים, א ר זה לבואו שנ ח ם א ל ו א . ו הה ד ו ב ע י הף1פלה, להשלכלת ה נ ם תקו התךל״ג כלצוות, וכלחחברים ער ח א / ו באר בתךזלה ענלנם הפרטי נ ת והך1פלין, ו י צ י צ ם ח ה היוכלית/ ו

. ו ת שזכרנ מי ו ה הי ד ו ב ע י ה נ ם בתקו ת ג ר ד ך נברר מ כ־ T ־ T V ־ : : T ״ I ״ : T T ״ J ״ ־ T : I T

ל א ר ש ו י הי א שי ו ן ברוך ה ו ד א ה ה צ ה ר נ , כי ה א ת הו י צ י צ ו. ענלן הל כ ם בלצוות ל ה ל כן נתן ל ע , ו ה ש ד הם בענלני ק תי ו נ ל בחי ב בלתקנים בה ה בלבלל מ נ ה ו בכלם, ו תקנ י שי ד הם, כ ל מקךי הם ובפי ב י מנ ז


3J La Inteligencia Divina le preparo al hombre el proceso mediante el cual cada manana debe esforzarse para elevarse por sobre la degradation en la que cayo durante la noche y purificarse de la impureza nocturna. Y lo lleva tambien a elevar el mundo todo de la degradation en la que cayo y 10 iluminara con la luz espiritual que hara que desplace la obscuridad que 10 invadio. Todo esto se halla incluido en las regulaciones instituidas al despertar, tanto verbales como de hecho, como 10 aclararemos con la ayuda de Dios.

4] El primer acto es la purification de las manos (Netilat Yadaim), pues ellas se impurificaron y sobre ellas se poso la impureza nocturna y por 10 tanto se debe expulsar dicha impureza y purificarlas.

Y determino Dios que se expulse la impureza por medio de un lavado apropiado de la manos, como nos instruyeron N.S. de Bendita Memoria. Y de esta manera todo el cuerpo del hombre se purifica, tras haber contenido la impureza que las manos le transmitian.

Existe en esta idea una rectification para la creacion toda, al purificarla de la impureza nocturna y extraer su obscuridad.

Relacionaron a esto, asimismo, la higiene del hombre y la atencion de sus necesidades fisicas, de manera que se purifique y se prepare para presentarse ante su Creador, Bendito Sea.

5J Posteriormente continuan dos acciones que ellas mismas se cuentan entre los 613 preceptos y se relacionan con la plegaria, a fin, de complementar la rectification diaria. Estos dos preceptos son el Tzitzit y los Tefilin.

En principio desarrollaremos su significado particular y posteriormente el rol que desempenan en la rectification cotidiana que citamos.

6] El significado de los Tzitzit es el siguiente. Dios, Bendito Sea, deseo que el pueblo judio se santifique en todo aquello que se relaciona con el; por ello, les encomendo los preceptos que los rigen en todo momento y en toda circunstancia, para recti ficarse con los mismos. Y siendo que una de las cosas relacionadas con el hombre es la vestimenta que utiliza, a fin de que tambien ellas se

׳ / רדד פ״ו 252 דרך ה

ם לתקנו ן גם ה ע מ ל א לובש, ו ו ה ם ש י ש ו ב ל מ א ה ו ם - ה ד א ל שם בקדש. י ם נתקנ י א צ מ אז נ , ו ת י צ י ם הצ ה שם ב ו ה שי ו , צ ה ש ד ק ב

V l • ־ » • •T:T:־ ־T: . . . V T T v T T \ I : •

סמן ם נ ד א ת ה ו י א ה ו ה ה זי/ ו ו צ מ ד ב ו ל ע ל ב ה נ ז ק מ מ וענלן עד ב ע ת ש ה ו יר1בךך ו ל ת ע ל ב ל ק ל כ ה מ הרי ז , ו ו י נ ד לאדו ב ע ו ב י ק ל א לר א ב מ ה כ א י ר ב ל ה ת כ ת ?7תקן א ו י ח ם ל ד א ה נתן ל נ ה ו יתברך; ו י אלסק עו הברך ו א י ר ו ב ל ה ו ש ת ד ו ב ד ע ב ו א ע ו ה , ונ?לצא ש ן ק ראשו ל ח ? ה צ ר נ ב ה צ מ ל ה א ע ר ר ב ש ה א א י ר ב ד ה י מ ע א ה ו ה , ש ו ת כ א ל מ ב

V : ־ ־ T — ־ ״ T T V ־ : T • : ־ ־ ־ * : ־ : V ־ :

ל כפי ע פ י ו ש תי פעלו ם ו ד א ה ה ש ע מ א מ צ ו ה י ם ז ל ו א ו לתברך, ו נ מ מל ד ע מ ו ת ע א ז ה ה ד ו ב ע ל ה ל ב ל ם ב נ מ ; א ו ה שעלי ו צ מ ה ה ו ר ו ת ה

T T:־ T ־ : T-: •:T:T T T V T

ו ר ל ס מ נ א יתברך, ש ר ו ב ל ה ו ש ד ב ם ע ד א ת ה ו י א ה ו ה , ש ד ח ד א סו י. • : T ־ V I • : ־ . . v : ־ T T T vt V T V :

ה ז ר ה ב ד ל בן ה ע ד בלדו, ש ק פ ה ה ו א י ר ב ן ה ל תקו ה ש ז הענלן הל ל ם ב ל ו א ; ו ה ל ת א ו ד ל ו ד ת י ל ו ה ם ל עי י ו מג מעשי , ו ח בידו י ל צ מ

־ : T ! V " T • : . . - T ־ ״ : י ־ : T ־ :

ל ע , כ ו י תברך שעל ו י ל ם ־־ גקרא ע ד א ל ה ה ע א ז ש ת מ ו י ת ה ו א י צ מ: T T V l ־ ־ T : T \ ־ • : * VZ ־ V T ־ T T T ־ :

ו א ל ת ם לרועים ש ל לדי פרטי ק ע ז ח ת ה מ דבר ז ; ו ו ל עבד ן ע ו ד א הל ה ש ן ז ו ן בצי ו ם והצי ו ש ר ם ה ל ל ב מ , ו א ו ן ברוך ה ו ד א ם ה ה ב

. ת י צ י צ הו נ י ו חכמ נ מ ו מ ש ת, ע י ד ה תמי ו צ ה מ ז ר ה ב ד ת ה ו י ד ה ב ל ם מ נ מ א ו

. . T . . . T ־ : • V: T ־־ T T V Z י : ־ ־ T : T :

ת י ל ט ת מךןעטף ב ו י ה א ל ו ה , ו ה ל פ ת י ה נ ן מתקו ה תקו כ ר ב נם ל זכרוס פ ו ה ת ח ז ב ת ב ו י ח / ל ו ל שזכרנ ע ת ה ל ב א ק ו ן ה ו התק ל בו, ו ל פ ת ה ל

. ו במו שזכרנ , ו ם ל ו ע ן ה ז בקןלאכתו לןנבךך, דהלנו תקו ח או ותן א כי נ ו ה / ו ת הךבה י צ י צ ן ה ל מ ו ד ותר ג א י ו ץ ה ל פ ת ך ענלן ה ז. אש מ ך מ ש מ ם ה ה י ל ם ע י כ י ש מ ו מ הי ל שי א ר ש י תברך ל א י ר ו ב ה

T - I " : - V " ־ - ־:•• : I - T : •:T:•

ת ו י ש פ נ הם ה תי ו נ ל בחי ב ן ש ו לתברך ולסעטרו בו, באפ ת ש ך ק מא ו ה ל, ו ן גדו ו בו תקו יתקנ ה ו ז ל ה ו ד ג ר ה ו א ת ה ח ת לתלחםו ת ו י פ ו הג ו


rectifiquen en santidad, le encomendo al hombre que les coloque los Tzitzit y asi las eleve en santidad.

Existe otro concepto, mas profundo aun, que se relaciona con este precepto. Debido a que el hombre se halla sometido a su Creador de la misma forma en que el esclavo 10 esta a su amo, esta es una parte de la aceptacion del yugo Divino sobre si y el sometimiento a Dios, Bendito. Y le fue concedido al hombre el poder de rectificar la creacion toda, como 10 desarrollamos en la sec. 1 y al llevar a cabo su servicio a Dios y cumplir con 10 que le fue encomendado, esta manteniendo la creacion en el estado deseado por Dios; y todo esto resulta del accionar del hombre de acuerdo a 10 que le fue encomendado por Dios en la Tora. Sin embargo todo este concepto se halla fimdamentado en un principio unico y es que el hombre es un servidor del Todopoderoso a quien le fue encomendada la rectification de la creacion. Por esta razon, su accionar produce los efectos deseados en el mundo. Esta responsabilidad con la que debe cargar el hombre se denomina yugo divino, pues es similar al yugo que carga el esclavo de su amo. Esta rectification llevada a cabo por el hombre se refuerza por medio de ciertos aspectos de este yugo, determinados por Dios. Entre estos aspectos se halla la distincion e insignia que representan los Tzitzit.

Sin embargo, al margen de constituir esto un precepto permanente, N.S. 10 asociaron con las plegarias matutinas al encomendarnos investirnos con el Talit [que contiene los Tzitzit] durante el rezo. Este es otro aspecto de la aceptacion del yugo Divino, para que con este poder asuma y se aferre al servicio de Dios y de esta manera rectifique el universo, como 10 citamos.

7] Empero el concepto de las filacterias o Tefilin es sumamente superior al del Tzitzit;

Ya que es el poder que le dio Dios a Israel para que reciban sobre si la santidad divina y se coronen con la misma, de manera que todos sus aspectos personales, tanto fisicos como espirituales, se envistan de esta luz superior y experimenten una gran rectification.

׳ / ח״ד פ״ו 254 דרך ה

כר ך״ ו קרא עלי ץ כי עזם ד׳ נ ך א י ה מ ו כל־ ע א ך ב: ץ ר הכתו מ א ה ש מה. תי ה ופךטו י ת ו כ ל ל ה כ ה זו, ב ו צ מ ה ב ן ז מ ה ע ל ת , י), ו ח ם כ (דברי

ה מ ש נ בהם ה , ו ם ד א ם ב י א צ מ ם נ י ם ראשי י אברי ם שנ נ מ א וT T I י • • T • T1 : •• ״V T T T T • T : T J T I

ך ש מ י א יךנברך ש ר ו ב ה ה ו צ , ו הלב ח ו מ ם ה ת גדול, ה ך ב ג ת ת ר ב ג ת מה מ , ויתקן בו ה ש א ל ר ה ש ל פ ל ידי ת ח ף1חלה ע ו מ ל ה ה א ז ר ה ו א הד ל י ה ש ל פ ל ידי ת ב ע ל ל ה ך ע ר כ ח ט א ש פ ת י , ו ה שבו מ ש נ ה ו

T V T • : •־ - ״ ־־ : ־ I T ־ ־ V T T : - :

ל כ ו ב ל ם כ ד א א ה צ מ ל ידי זה נ ע א בו, ו ו , ויתקן גם ה ו ד ג שבנזקךש מו ר בה, ו ט ע ת מ ת ו א ז ה ה ש ד ק ך ה ש מ ת ה ח ל ת ל כ ו נ נותי בחיל כ ה ב ו צ מ י ה א ם בתנ י א צ מ נים נ נים שו י ם פרטי ענ נ מ א ה רבה. ו ש ד ק

T : T : • ״ ־ T : • ־ T : • • י T : • ״ : • I : T : T ־ T •.. 1:

ל ב ה ב צ ך נ ן ח י ת התק מ ל ש ה ם ל י ב ך ט צ ם מ י ע נ ם כלם, ע ה י ק ל ח. ם ד א ל ה נותיו ש ת בחי ו ק ל ח , בפי מ ו חלקי

, ש ד ק מי ה ץ מי ה בל חלמים, חו ר ז ר בעטו ט ע ח ה ו ל נ י ה נצטו נ ה י ו חהם רי ל בעטו א ר ש , וכלצךם מהעברים י שךאל ם ״אות״ לי מ צ ם ע ה שג י ש ה ר ל ש פ י א א ר הלכלים ש א ן בי ש י ה שא , מ ת אחר ו ל ד ת ש בלי הן ו אי מ צ ת ע ו ל ד ת ש ה ר ה ח גם א ה/ ו ת הז ו ל ד ת ש ה א ב ל ם א י ר ו העט, ש ד ק ו בימי ה י ר הנקלשך מאל ו ט ע ת ה ל ע מ ג בו ב ש מ ר ח ו ט ע ת ה ל ע מם י ר ע ש הם מ לי בו ל ג כ ם ב ל ם ב י ם הדבר נ מ . א ו הרבה נ מ ת מ ו ח א פ ל א

T T י V ־ : ״ T : - T : T ־ \ T : V I T : T י V

ת. תר נאו ו א הי ו ה ה ש ה בפי מ נ ו י ל ע ה ה מ כ ח מן הT ־ ״ V ־ • : T : V T T : T ־ I •

ו , נר1קנו ל ן ת וקןעטר בתפלי י צ י ץ בצ צ ם מ ד א ת ה ו י ר ה ח ה א נ ה ט. וה א י ר ב ד ה י מ ע ה , ל ה בכלל נ ו הב , ו ך ך ט ץ מ ן כפי ה ק ת סלרי הר1פלה ל


A esto se refiere el vers, al decir: "Y veran las naciones de la tierra que el Nombre de Dios se proclama sobre ti y te temeran" (Deuter. 28,10). Esta es la implicancia particular del precepto de los Tefilin en todas sus leyes y detalles.

Existen dos miembros principales en el cuerpo humano por medio de los cuales la Neshama -el alma- se expresa en forma mucho mas fuerte, el cerebro y el corazon. Y encomendo Dios que se transmita esta Luz en principio al cerebro por medio de la Tefila (sing. Tefilin) de la cabeza y asi se realice la rectificaci6n necesaria en el cerebro y la Neshama contenida en el y posteriormente se extienda al corazon por medio de la Tefila del brazo la cual se halla proxima al corazon.

Y de esta manera, el hombre se halla investido totalmente por la santidad que transmiten los Tefilin y se santifica enormemente.

Existen numerosos conceptos y detalles asociados a este precepto, los cuales son necesarios para realizar la rectification plena que debe experimentar el hombre en sus distintos aspectos.

8] Nos fue encomendado coronarnos con esta aura y colocarnos los Tefilin diariamente, a exception de los dias sabados y festivos los cuales ya son considerados una serial distintiva del pueblo judio y coronan al judio sin que requieran algun esfuerzo adicional. Esto no ocurre con los demas dias, en los cuales es imposible alcanzar esta aura sin la coronation de los Tefilin. E incluso tras esta realization, el aura que se alcanza es muy inferior a la que se logra en los dias sagrados.

De todas formas, todas estas limitaciones fueron determinadas por la Suprema Inteligencia, de acuerdo a 10 que considero mas apropiado.

9] A l estar el hombre distinguido con sus Tzitzit y coronado con los Tefilin, le fue encomendado proceder con un orden determinado de rezos, a fin de llevar a cabo la rectification plena requerida.

En general, el intento de este servicio es el de rectificar la

׳ / ח״ד פ״ו 256 דרך ה

, ן ו י ע העל פ ש ע בם ה פ ש י ש י ל ו א ר ב ה צ מ ת ב ו מ ל ו ע ל ה ה ־- כ ל כ• : V T - V - T ־ : \ » : T T T ־ ־ T T T T \

. ך ך ט צ מ י ה ם כפ ה י ל ו לוזברך א י נ ע מלפ פ ש ך ה י ש מ ה ל ו

ת, ו ן הקךבנ ו ש א ר ה חלקים: ה ע ב ך א ק ל ל ח ת ה מ ל פ ז ו ל ה ל ם כ ל ו א . ו יה, דזךביעי תי בךכו ע ו מ ת ש א י ר י ק ש י ל ש מךה/ ה קי דז י פסו נ ש ה

. ה י ר ח א ל ה ש מ ה ו ל פ ת ה- : • Y - T : ־ :׳־ v ד

ר להסי , ו ם בלו ל ו ע ר ה ה ט א ל ו , ה ם בכלל ה ה ב נ ו ב ת - ה ו נ ב ר ק ה• T T\ : T ־ ־ : T : ־ T : K ־ ־V T T T ־

ן בו. ו י ל ע הע פ ש ת ה א י ל ב ה א ע י נ מ ב ו ו כ א ע ו ה ה ש ל מ ו כ נ מ מל ר פניו למברך ע ת או ו ל ג ם בננלל, ל ה ה ב נ ו ב ה - ה ך מ ז י ד ק ו ם ןו א ל ן ת י ה ענ ז , ש ם בשבחו ם בו ומספרי י ל ל ה ת ו מ נ א ת ש ו ל ח ת ידי הא ע?ין: ו ה ל לפניו, ו ו ל ה , ךהלנו - ? ה ה הז ש ע מ א לךנברך ב ר ו ב ה

חר ?שירי זבלךה״. ״הבוה ד מ ב ל מ , ו ל נם בכל י ו ענ ה ־ כבר בארנ תי ברכו ע ו מ ת ש א י ר ק

T • : ד ..- T : • : ־ • • T : T T : ־ ־ : - • I :

ה א י ר ב ות ה י נ נ א, כי סדרי כו הו , ו ד ענין אחר ו ם ע ה ל ב ל כ ו נ נ ר א ב שT ־ : ־ ־ ־ ״ : : ־ ; ־ • ־ ־ * T : V ־ T T : v ״ - : ־

ם ל ם כ י א ך ב נ ם ה ל ו א , ש ן ק ראשו ל ח ו ב ר באךנ ב והשתלשלותה, ?ד ם ע י ת השרשי ו ח ב ן ה ה מ ג ר ד ר מ ח ה א ג ר ד ם מ באי ם ו י ל ש ל ת ש מ

• • I T ־ - T •1":־ ־ ־ T ־ : ״ • T • : : ־ : •

ם ל ם כ בראי ת הנ ו י ה ל , ש ה נ ו י ה העל מ כ ח זרה ה ם ג ל ו א ם; ו י הגשמיT \ • ! : • : ־ • V T : V T T S T - T : T T : . . . . .

ה בזה ם ז י ר ש ק ת ה מ ל ח ו יתברך/ לךזיו ה י נ ע מלפ פ ש ?לקבלים הם י נ ו ם בעלי י נ ו י העל , ו ם ה ים מ נ ו ם בעלי י נ ו ת ח ת , ה ה ל ע מ ה ל ט מ ל מ

: V T • : V T : V ״ • : V T • : ־ • . : ־ T : ־ : T ־ .

וזבךך ו בו י תל ם י ה ם, ו י ת השךשי ו ח ב ד ה ה ע ל דרך ז , וכן ע ה ל ע מ לל כ ה ב ט מ ה ל ל ע מ ל ע מ פ ש ט ה ש פ ת ך י ר כ ח א , ו ו ם שפע ה פע ל ש י ו

T : T ־ : » . . VT- ״ : "י :T...T | - . . . . . V - ~ . . . % .

ם ה י ת ו ג ר ד ל מ ם ע ל יתיצבו כ , וישובו ו י ה בראו א י ר ב ת ה ו ג ר ד מV ־ ־ : ״ T \ : ־ : • : T : T T T • : ־ : ״ ־

ת א י ר ל ק ה ש ל א ת ה ו כ ר ב ם ה ל ו א ר להם; ו ד ס ה ש י מ ם כפ ל ע פ ל• • : V V •• T T : ־ T : V T ־ \ V ז : • ־ ז ! ! !


creacion toda. Todo el universo es elevado a un estado en el cual puede recibir el sustento Superior y transmitir hacia el la influencia Divina de acuerdo a lo que necesita.

10] En general, la plegaria matutina se puede dividir en 4 secciones.

La primera (korbanot) se relaciona con el sistema de sacrificios del sagrado Templo.

La segunda (Pesuke DeZimrd) consiste de Salmos y diversos parrafos biblicos.

La tercera section esta constituida por la Keriat ShemaJ y sus bendiciones.

Y la cuarta abarca la Amida y demas plegarias finales. Con la lectura de los korbanot, se intenta purificar el mundo en

general y eliminar de el todo aquello que constituye un obstaculo para recibir el sustento Superior.

En los Pesuke DeZimra la intention es descubrir la Luz Divina por medio de las alabanzas que pronunciamos y las preces con que loamos a Dios. Pues Su alabanza Dios Deseo que sea expresada de esta forma, o sea por medio de plegarias y canticos; y esto se resume en la frase: "[Dios] Es quien escoge los canticos y plegrias..." (de las plegarias matutinas).

Sobre la Keriat Shema' y sus bendiciones ya nos explayamos anteriormente; empero sobre 10 que ya explicamos existe otro concepto a desarrollar, que es el siguiente.

El orden del sistema y la secuencia que existen en la creacion ya 10 explicamos en la primera section (1;5;3). Todo lo creado existe como una secuencia que se desarrolla paso a paso desde las Fuerzas Trascendentales hasta llegar al mundo fisico. Y decreto la Inteligencia Superior que, siendo que las criaturas todas reciben sus sustento de Dios, Bendito Sea, en principio deban relacionarse entre si, desde el piano inferior hasta el superior, las criaturas inferiores con las superiores y estas con las mas superiores aun y asi sucesivamente, hasta alcanzar las Raices Superiores las cuales se relacionan directamente con Dios y reciben su sustento y los transmiten desde arriba a todas las categorias de la creacion en la forma apropiada, a fin de que todo 10 creado alcance su nivel y asi funcione de acuerdo a 10 que les fue programado.

׳ / ח״ד פ״ו 258 דרך ה

ת ו ל ע ת ל מ ו ל ה ה ח ו ב ש תו ה באו , ו ה ל א ם ה י ל פי הרז ע סדרו ע מ שתר ו י ה ה ג ר ד מ ל ב ב ר ה ש ק ה ד ה , ע ה ל ע מ ה ל ט מ ל ה מ א י ך ב ת ה ו ג ר ד מל ב ע ל פ ש רו יתברך/ ונ?לשך ה לה באו ז ו נ ל ו ב אז נקשר ה ה, ו נ ו עלי

. ה ר ש ה ע נ ו מ ת ש ל פ ת ה ב ש ע נ ה ש א מ ו ה ם, ו אי הברו

ם י בלל ה נ י ת ח ה ה, ש נ ו י ה העל ע פ ש ה י ה ג , שסו ע ד ת ה ־צריך ש נ ה . ו א ים בשליש י רמז ם הנ ה ם שלישה, ו ת ופרטיהם, ה ו ע פ ש ה ני ה ל מי ב

. . . T . . - . . . T : ״ V - T : T : ״ ־ ־ • T

ה נרמז ל ה ב א י ר ב ת ה מ ל ש ה חד ל , וחבורם בי א ו ם ברוך ה ש ת ה ו תי אוT : T ־ \ T ־ - : ־ T : ־ : : T • : I T ״ -

, ר והנורא״ בו ל הג ו ד ים ״הג י ו ה הבנ ש ל גךם ש בנ , י ה נ ו בה׳ אחרצחק ולעקב, ם י ה ר ב ל א א ץבותם ש ו י ה ם בראו ת ו ך א י ש מ מ ה וך ל מ ד ה ו ל ד א ץבותו ש ו ךם ה ו ת מחב א צ ו י ה ה מ ל ש ה והמקלשיך ה

. שךאל ל י נם ש ם תקו י משל ת ו ו ב א ם ה ם, שבלהחבר ע ו י חשל י עלת ו נ ו ש א ת ר ש ברבו ל ה נוזקנו ש ל א ם ה י ג ד שלישה הסו ג נ ה, ? הנ ור בך באכלצעיות ח א ן ב?לל/ ו ו י ע העל פ ש ך ה ש מ בהם נ , ו ה ל פ ה ל ה שת בלהחזק ומה_ישב ו נ ו , ובשליש אחר ך ך צ ם בפי ה י נכלשך לפרטה ל פ ה ן ה ל תקו ל , וזה ב ו ם עלי י הנ ו ה שנ א ד ו ה ל ידי ה בקלקבלים, ע

בלה.

א ש ל ד ק ת ה מו בי ר זה. ו ד ר בפי ס ב ד ל ננלשך ה ח ת ה מו ם בי ל ו א . ו ב ים ו ה הי נ ע ברבות, בי ה ב ש ם ביותר מ ד א ת ה ם א י מ כ חו ח הטרי

. . . . T . - ״ . . . . T T T V ־ T ־ 1־ I י


Las bendiciones de la Keriat Shema' fueron estructuradas de acuerdo a estos misterios. Y por medio de esta liturgia y alabanzas se elevan progresivamente todos los niveles de la creacion desde el estado mas inferior, hasta conectarse con el nivel mas Superior y entonces todo se relaciona y depende de Su Luz y el sustento es transmitido a todas las criaturas, lo cual se realiza por medio de la Amida.

11! [A fin de comprender el significado de la Amida] es preciso conocer ciertos conceptos fundamentales.

La influencia Divina en general, se relaciona con todo 10 creado a traves del Tetragrama (las cuatro letras que integran el Nombre inefable, He, Vav Yod, He).

Esta Influencia Divina se divide en tres grandes categorias, las cuales a su vez incluyen todas las demas influencias y sus detalles.

Las tres categorias a las que aludimos se hallan implicitas en las tres primeras letras del Tetragrama (Yod, He, Vav). A fin de que la creacion alcance la perfeccion, estas tres letras se interrelacionan y esta interrelation se alude en la letra final, He.

Estas tres categorias primarias son aludidas en la description de Dios referida en el comienzo de la Amida, "Dios es Grande, Poderoso y Temible".

Esto se transmite en forma apropiada por medio del merito de los patriarcas Abraham, Itzjak y Jacob, todo 10 cual se complementa a traves del merito del rey David, el cual se asocia con los patriarcas y complementa la rectification del Pueblo de Israel.

Paralelamente a estas tres categorias, fueron instituidas las tres primeras bendiciones de la Amida, por medio de las cuales se transmite el sustento Divino en general. Y es a traves de las trece bendiciones intermedias que se transmiten los detalles del sustento necesario para el hombre.

En las tres ultimas bendiciones, finalmente el sustento Superior se fortalece y se integra con el recipiente (el hombre), por medio del agradecimiento que este efectua.

Este es el significado de la Amida en general.

12] Durante los dias de semana el orden se desarrolla como 10 hemos precedido. Y en los dias sagrados, sin embargo, N.S. no

׳ / ח״ד פ״ו 260 דרך ה

ם ד א די שלשתךל ה , ו ע פ ש זר בהקלשבת ה עו , ו ו מ צ ע מברך ? ש ו ד ק מה םוגים, ש ל ש ל ה ת ע ו נ ו ש א ש ר ל ע ברכות, ש ב ו ש נ , והי ל ל כ ל ה על ל ל כ ת ע י ע צ מ א ה , ו ה ל ע מ ו ל כרנ במו שז ת ו ו נ ו ר ח א ש ה ל ובן ש

T : ז ז ; ז י : : ־ : :-TT : ־ : ־ ־ T T I ״ :

ל ב ת ל מ ל ש מ ת ו ר ז ו ע א ה י ה , ו ל ש מ ת ר ו י א ת ק ו ז ח ת ת ם ש ו ת הי ש ך קם בסלעתא דשבללא. י דבר פלזה לפנ ד נ ו ע ם. ו הפרטי

: והלנו ה ע ב ך א ק ל ל ח ת ת מ ו מ ל ו ע ל ה ל ה ב נ ה , ש ע ד ת ך ש ד צרי ו . ע ג יקרא נ , ו י מ י ק השמ ל ח , שהם: ה ן ן ותחתו ו ו עלי י י חלק ה בשנ ז ם ה ל ו עם ה י נ ל ש ל כ , ו ל פ ש ם ה ל ו א ע ר ק נ א ה ו ה , ו די , והיסו ם י ל לג ם הג ל ו עם ל ו ו ע י על ; ו ם י כ א ל מ ם ה ל ו ה יש ע ז ם ה ל ו ע ל ה ע ; ו ד ח ם א ל ו גקרא ע

T T : * T : ־ ־ ־ - V - T T ־ : T V T T l : •

קרא נ / ו ן ק ראשו ל ח ו ב בךנ ת שז ו ם - שרשי הברי י נ ו י ת העל ו ח ב הו י ת ו ע פ ש ל ה ל , יבחן כ ה ה במדרג ז ה מ ל ע מ ה ל נ ה ; ו א ס כ ם ה ל ו עם ם ה ה ב , ו ת כלם ו י א י צ מ ל ה ם כ י ב ש ו ם נ ה מ רו ש יתברך, גלויי אוה ל א ש ל ךךך ה ה ע נ ה ק שלישי פרק שני, ו ל ח ו ? בךנ ו שז כמ ים, ו י תלום ל ו ו ע קראה נ , ו ד ח ם א ל ו ה ע ל א ת ה ו ע פ ש ה ל ה ל כ ל כ א ל ר ק נ

T ־־ l T : ־ ! V T V ״ T T : ־ ־ T ־ : • T I ! •

ל ךךך א ע ל ה א ם ז ן שלך בו ש ה שאי א ר ה ת נ ם ה נ מ א ; ו ת ו ק ל א הה ש ל ן כן ש י ה שא ם שנבאר, מ ע ט ל ה ע , ו ו ו שזכךנ מ ה כ ל א ש ה

. ת מ א ה ב ז ם ה ש ם לבון ה ה ב ם, ש דמי ת הקו ו מ ל ו ע הם, נים ?מקו ם שו י א צ מ נ ם ו ם ר?י י מ צ ץ ע קרא קבו ם י ל ו וזה, בי עה נ ה ם שונים, ו חסי ה ?י ז ה ל ת רבות, וכלהלךוסים ז ו ק ל ח מ ם ל י ק ל ח ה מ, ת מ א ה ב ים ־־ יתכן ענין ז י ו רוחנ ם א י ש ח ו ם - ידדה מ ל ת כ ו מ צ ע בו ם א י ל ץ גופים שפ תו קבו ו לם, בהי ה - עו ז ם ה ל ו א שלקרא ע צ מ ג ותו גם ו לם, בהי ם - עו י כ א ל מ ם ה ל ו נקרא ע , ו ד ח ם א ם במקו י מי שמי

: • T • T : ־ ־ ־ T י : • : T V I T : . . . . .

ם ל ו ע ה ששלך בם, ו ד בפי מ ח ם ?בלקום א ץ כללאבים ר?י א קבו ו הך ם ששלך בם. א ת ר?ים במקו ץ בחו תו קבו ו לם, ?הי א - עו ס כ ה, ל נים ?ל ם שו י מצא נ ן עצכלים בלך?ים ו נ ה אי נ ו לתברך ה י ת ו ע פ ש ה


requirieron del judio sino solo siete bendiciones, pues el mismo dia posee una santidad implicita, 10 cual colabora para transmitir el sustento Divino.

Para ello es suficiente con que el hombre se esfiierce solo en forma general, o sea pronunciando las. siete bendiciones de la Amidd de los dias festivos. Estas contienen las tres primeras y las tres ultimas bendiciones de la Amida semanal, las cuales desarrollamos mas arriba, y las siete bendiciones intermedias que hacen referenda a la santidad general del dia, la cual es convocada para que se fortalezca, alumbre y gobierne, y ella es la que ayuda y complementa todos los detalles.

Y nos explayaremos sobre esto mas adelante, con la ayuda de Dios.

13] Es asimismo necesario comprender que existen cuatro universos, en general.

El universo fisico, que esta integrado a su vez por dos partes, la astronomica y la terrenal. La astronomica es el dominio de las esferas celestiales y es denominado tambien "universo de las esferas". Y el mundo terrenal que es tambien llamado "el mundo inferior" y ambos conforman un solo universo, el cual se denomina universo fisico.

Sobre el mundo fisico se halla el universo angelical. Por sobre este, se encuentra el universo de las Fuerzas Superiores, al cual hicimos referenda en el cap. 1 y es denominado "universo del Trono".

Y en un nivel muy superior a los anteriores se hallan las distintas Influencias Divinas, la revelacion de Su Luz en la cual se originan y sostienen todas las cosas creadas, como 10 citamos en la sec. 3 cap. 2. Y en forma figurada podemos denominar a todas estas Influencias "universo" y son usualmente llamadas "Universo de la Escencia Divina''. Sin embargo, podras comprobar que dicha denominacion es solo figurada, como 10 adelantamos, de acuerdo a lo que a continuacion explicaremos. Empero los restantes (tres) mundos pueden ser designados como universos con propiedad.

La razon para esta afirmacion, es que se considera universo al conjunto de entidades y principios independientes e interrelacionados de diferentes formas, en un concepto especifico de espacio. Esta definicion de universo es aplicable tanto si las entidades intpanmtes fnpsp.n fisicas n p.sniritnalpis

׳ / דדו־ פ״ו 262 ך ה ר ד

ם אלא ע נ ן ע י ו יהברך, שא נ מ י גלוי אור מ נ הן מי ת הן, ו ו נ ח ב אבל הניהם; י ם בפי ענ ה א לבריותיו ובלשפיע ל צ מ ו נ מ א יתברך ש ו ה ה ש מה ה בפי מ ג ר ד ה ר ו ד ק ס ו ה חל ל ת א ו ע פ ש ה ן ב ת שנבחי ו ך בהי אל ם ש ה י ת ו ג ך ד ה ם ו ה י ר ד הם, ס קי ם נשךשים חלו ב ם, ש י י למקבל שראול ל כ א ל ר ק ל בן נ שי פרק שני, ע י ק של ל ח ו ב כרנ , במו שז ם י א צ מ נ הה בך ג ר ד ה ה בלבל השלישה, בי לפי ה ל ע מ ו ל חשבה נ לם, ו ה עו ל ז כם י ש ח ו מ ה זו: ה ג ך ד ח ה ב ל ו ת בלו ע ו ל ש ל ת ש ה י ח ר ה , ש א ו הא ובלדרגותיו, ס כ ו ה נ הם/ דחי י ה שעל מ ם ב י כ א ל מ בכללאבים, ה

. ש האכלתי לבל ר ש א ה ו ה ו ין1בךך ובגלולי אורו, ש י ת ו ע פ ו ה א ב ס כ ה ו

ם י ה חלק ש ל ו ש נ י הר1פלה, ךחי ו חלק ה נתקנ ר ז ד ל פי ס ה ע נ ה . ו ד ים ל ו , ע ם י כ א ל מ ם ה ל ו , ע ה ם הז ל ו ת: ע למו ן שלישה העו , לתקו ה ל ח ת בפלה ז ך ו ר כ ח את שבלע; א ת קרי ות׳ זמירות, ובךבו , בקרבנ ה , ה א ס כ הת לפי ו ע פ ש ח , לה?לשיך ח ח ו ק ל א ם ה ל ו ד ע ג נ א כ ו ה בלעובלד, וע פ ש ך ה ש ם, להכלשיך מ ם אחרי ר כך שלישה חלקי ח א , ו נותיהן בחין ם, ואי י ה דםדךא/ שיר הלו ש ד נו ק ר זה. לבסוף, וחי ח ה א ת ז ו מ ל ו ע ל


Por lo tanto, el "universo" fisico es denominado universo pues se halla constituido por distintas entidades, fisicas o astronomicas, en un espacio definido.

Asimismo, el universo angelical puede ser denominado de esta forma pues se halla constituido por distintas criaturas angelicales en un concepto especifico de espacio, de acuerdo a 10 que les es pertinente.

Y el universo del Trono podemos asimismo considerarlo "universo" pues se halla constituido por diferentes Influencias en el concepto de espacio que les pertenece.

Empero las Influencias Divinas no son numerosas entidades o criaturas diferentes segun lo que acabamos de explicar, sino son distinciones de la revelacion de la Luz Divina, diferenciadas exclusivamente por 10 que Dios les concede a sus criaturas y la influencia con que las sostiene, segiin sus diferentes aspectos.

La unica razon por la que estas Influencias son denominadas como "universo", es la division, el orden y la secuencia con las que se pueden distinguir, de acuerdo a 10 apropiado para cada recipiente de las mismas, pues en ellas se encuentran las Raices de todas las divisiones, ordenes y secuencias de todo 10 creado, como 10 desarrollamos anteriormente en la sec. 3 cap. 2.

Por ello podemos figuradamente denominar a todo esto como "universo''. Y se halla en un nivel muy superior a los tres universos anteriores pues asi se halla conformada la secuencia natural de los mismos. El mundo fisico se relaciona con el angelical, este con el nivel superior a el, o sea el Trono y sus diferentes niveles y el Trono, a su vez, con las Influencias Divinas y la revelacion de Su Luz, que es la Raiz verdadera de todo lo existente.

14] Y de acuerdo a esta division, fueron instituidas las cuatro divisiones diarias de la plegaria; o sea las tres primeras partes, los Korbanot, los Zemirot y las bendiciones de la Keriat Shema', como rectification de los tres mundos: el mundo fisico, el angelical y el mundo del Trono. Y posteriormente la Amida que pertenece al universo de la Escencia Divina, transmitiendo la influencia a este mundo en sus diversos aspectos. Y finalmente las tres partes finales que transmiten el constante sustento Divino a los [tres] mundos, uno tras otro progresivamente, o sea la Kedusha DeSidra, el Shir

׳ / ח״ד פ״ו 264 דרך ה

ו למברך ת ו כ ל ך מ י ל מ ה ל ר ו א לחז ו ה , ו ו נ ה עלי ל ז ר כ ח א ; ו ו נ באלקי. ו ו ממנ תברכ ר שנ ח ת א ו מ ל ו ע ל ה ל כ ע

• T: V - : T T T T ־ ־־

ם י מ ח ר רר ה ו ת ענלנים פךטלים לע צ ד ק ו ה ע ו א ר ב ח מ ה נ נ ה . ו טורה ת הפוליש עעי ר כ ז , ה י ל זה: ענלן הודו ל כ מ , ו ה כ ר ב ת ה ו ב ך ה ל וא ל ם פי הקלקטךגים, ו מ ס א ל ו י ה ו ד י הו לת אפלם. והלנו כ פי נ , ו ת ו המר, ת ו ה מד ך ^ לש ע ס ושלום; הץכרת ה?ז ו ח ת ל פ ה ת ח ד ת ו ש לגךמו לת ט י ל ש ב ת, ו ו א בבלדת רחמנ ו ך ה ן ברו ו ד א ם שלתפם ה ח ה ב זף לת אפלם א פי נ ר הץכות; ו ד ע ה ף ב , ולחן א ל פשע ו לעבר ע ת ממו רות ד ס מ י פ ת ת ש ל ל דו ה ג ח ר ב ש ו יתברך, א י ה לפנ ל ו ד ה ג ע י נ א כ י ה

• ־ T : T•-:•• : • TT:V: T T V -S l - T • :

. חה בךו י ו ע נקלשך בךבו פ ש ם, ויהלה ח י ל ו ד ם הג י מ ח ר , ולב?לרו ה ן הדים , ויש פרטי ה ל פ ת ה ה ד ס ו ו נ י ל ל שע ל ו ב ר ה ד ס א ה ו ה ה ם ז ל ו א ו

• T : ־ : » • : v ־ - T : T T V ־ ״ - v T :

ר א ש ב ם ו רי ר במזמו ד ס ם פרטי ה י י ו ם תל ה ב ל זה, ש ל כ ם ל רביT : • • : • ־ V •• ״ ־ : • • : V T V V T : • • ־

. מו ל דבר במקו ו כ תקנ ם שנ קי הפסו

י חלקים: ם למחלק לשנ ו י , ה ה ג ה נ ה ה בסלרי ה נ ה , ש ע ד ת . וצריך ש ז טק ל ח ת גם הלללה מ ם; ו א בין הערבי ו ה ת ש ו צ ר ח ח א א הבקר, ו ו ה וה ר א ך ה ש מ ת ; וא?לנם בבלם צךיך ש ה ל ע מ ו ל כרנ ?מו שז ם, ו י לשנה סךרו ל ז ע , ו א ו ה ן ה מ ק הז ל ת ח נ ת ננפי בחי ו מ ל ו ע ה ל ע פ ש ה ו. חה מנ ת ו י ר ח ת ש ל פ ו ה ום תקנ י הי ק י חל ה לשנ נ ה ת במנלנם. ו ו ל פ מ הר ד ס ו ה נ וס, מק ת הי נ ע בפי בחי פ ש ש ה ד ח ת א זמן ה ו ה ה בבקר, ש נ ה ור ח ך א ש מ נ ום ש ל הי י ש ק השנ ל ח ך ל . א ך ר ט צ מ ל ה י ב ה ?פ ב ר א בק ל ת הענלן בפי ח מ ל ש ה , ל ת ו ל ד ת ש ת ה צ א ק ל צטךך א א י ן ל ו ש א ר הת ו נ ת מ י ה ותר חרוש, מפנ . ובלללה ־ לךזיות בע^לן י א ו ה ן ה מ חזת כלהיום, בלמה פ ל ח נ ן א יותר מ י ה נת הלללה, ש ת, דהלנו - בחי ו נ הבחי


HaLeviim y En Quelohenu. Y como conclusion del servicio se recita Alenu Leshabeaj, que trata del Reinado divino y su establecimiento sobre todo 10 creado, tras haber recibido la bendictin de Dios.

15] Existen otras tres plegarias asociadas a las recitaciones diarias, que se hallan destinadas a despertar la merced divina e incrementar Su bendici6n. Ellas son la confesion (Vidui), los Trece Atributos Divinos (Shelosh Esre Middot) y la "caida de la faz" (Nefilat Hapaim).

El proposito de la confesi6n es prevenir las acusaciones y evitar que la plegaria sea rechazada.

La recitaci6n de los Trece Atributos de Merced Divina tienen el poder de hacer que Dios, Bendito Sea, asuma Su atributo de piedad, y a traves de su autoridad Superior, pase por alto los pecados aun cuando no existan meritos suficientes para ello.

La "caida de la faz" (Nefilat Hapaim) en el Tajanun, es asimismo un alto grado de sometimiento individual a Dios. Este sometimiento posee la capacidad de aplacar el atributo de la Justicia y despertar la Merced Divina y hacer que el sustento Divino se transmita con abundancia y bendicion.

Este es el orden general de las plegarias diarias. El orden preciso de los Salmos, pdrrafos Biblicos y demas pasajes, depende de numerosos detalles existentes dentro de la estructura general de la Plegaria.

16] Es preciso saber que el orden diario se divide en dos partes: la primera, la manana y la segunda la posterior al mediodia que se denomina "entre el atardecer" (ben ha'arvaim).

Asimismo la noche se divide en dos partes, como ya 10 discutimos anteriormente. Y en cada una de estas cuatro divisiones se debe transmitir la Influencia e iluminacion Divina a todos los universos, de acuerdo al aspecto particular del momento del dia y en funcion de este orden es que fueron instituidas las plegarias cotidianas.

Para las dos primeras partes del dia, la manana y el atardecer, fueron instituidas las plegarias matutinas (Shajrit) y la vespertina (Minja).

En la manana, que es el tiempo en que se renueva el sustento para todo el dia, se instituyo un servicio de plegaria mas extenso

, / ח״ד פ״ו 266 דרך ה

ל ש ה מ כ ר א ותר ב ר י ד ו ס ל כן תקנ ם מהבוקר, ע י ב ר ע א בין ה ו ה של י ע ל הבקר, כ ש ך קצר מ ת שמע, א א י ר ק ת ה ו ו - בברכ נ , וחי ה ח נ מל י ש נ ש ק ה ל ח ם ל ל ו א א מהבקר• ו ב ך ו ש מ ע נ פ ש ל פנים בבר ה בחו י ל הנ ב ר, א ת הצבו ח א י ר ט ה א ל ל , ש ר לבל ד א קבעו ס ה ל ל י ל הו ל פ כבר א ; ו ד כפי ידיעתו ח ל א ו ב נ ם שלקומו דר י ד ר לחסי ב ד הת ו כ ר ף ב ׳ ׳ י ר ) ״ ה ב ו ה ח ו א ״שקבע ל , א ה ת י ת ה ו ש ת ע־^מה ר י ב ך ת ע ל פ מ

. ה ל י ת הל ו צ ן ח ל שבן תקו פ׳׳ד), ב

ל ל ע ט ה מ ד ז צ מ ת תקנום, ו ו ב ת - א ו ל פ ש מ ל ש , כי ה ה א ך ה מ נ ה וד נזדרז בו, ו ה ד נ ו ר ח א ה ה ל י ל י ה ן חצ לם מקו או / ו ל לסדרן א ך ^ ל י כא ו ה ם קיט)׳ ו ת לך״ (תהלי ו ד ו ה ם ל ו ה אק ל י במו שזכךנו: ״חצות־ ל ול ב / א ה ל ע מ ו ל כךנ כמו שז ל ו א ר ש ל י ם ש נ ת מקו ו ב א ם ה ם ע י ל ש מ ההם, די ל חסי ם ע י א , כ ל ישראל ל כ ו ע ל י ן להט ^ ע קבע ה א נ ל

. ת ו ב א ה מן ה ט מ ת ל צ ה ק ג ר ד מ תו ב ו י לח

א י ה סף, ו גד קרבן המו , בנ ה ל פ ספת ת ו ש נ ך ק ה, בימי ח הנ . ו ז יו וענינו. ת ש ך ת ק נ א בפי ?חי ו ה וםף ביום ה ע הנ פ ש ת ה נ בבחי


segun este momento 10 requiere. En la segunda parte, la tarde, que complementa la primera parte, no requiere sino un esfuerzo menor a fin de completar el estado requerido en ese lapso. La diferencia existente entre el dia y la noche es mayor que la que existe entre el dia y el atardecer, pues la noche supone un concepto de cambio mucho mas grande. Por dicha razon fue instituido un servicio mas extenso en la noche (,Arvit) que en el atardecer, o sea la Keriat Shema y sus bendiciones (lo cual no se recita en Minja), empero menor que el de la manana pues de todas maneras el sustento diario se origina en esa parte del dia (Shajrit).

Sin embargo, en la segunda parte del dia no fue instituido ningun servicio, a fin de no sobreexigir a la comunidad. Empero 10 dejaron librado a los piadosos, quienes en ese momento de medianoche (Tikun Jatzot) se levantan y oran y claman, cada quien segiin su conocimiento. Incluso el servicio nocturno (,Arvit) estaba considerado opcional, y solo mas adelante fue asumido como obligatorio (ver R. Itzaj Alfasi Tal. Berajot 84), mas aiin el Tikun Jatzot no puede ser considerado una obligation.

Los tres servicios diarios de plegarias fueron instituidos por nuestros patriarcas y por ello constituyen una obligation universal para todo judio. Empero el servicio de rectification llevado a cabo en la medianoche fue el rey David quien 10 asurnio en forma voluntaria, como 10 declara el Salmo: "En la medianoche me levantare a agradecerte" (Salmos 119). Y asi, juntamente con los patriarcas, el rey David complemento la rectification de Israel, como 10 citamos mas arriba. Sin embargo no fue determinado como obligatorio para todo Israel, sino para aquellos devotos que alcanzaron un nivel especial.

17] En los dias sagrados fue agregada una plegaria adicional, la cual ocupa el lugar del sacrificio de Musaf (adicional) que se llevaba a cabo en dichas fechas. Esta plegaria es relativa al sustento adicional que se agrega en los dias sagrados de acuerdo a la santidad del dia.

׳ / ח״ד פ״ז 268 דרך ה

פרק שביעי

העבודה הזמנית T J T ־ : ־ ־

ים ידועים/ ופרטם: ו בו בזמנ ה שנתחל?נ א מ י ת ה י נ מ ז ה ה ד ו ב ע . ה אב ום טו ת הי ת י ב ר וענוליו, ש ו ש ע ת ה ת י ב , ש ת וקךשתו ב ש ת ה ת י ב שה ב פר בזמנו, ס ה בץבלנם, שו ע מ ה ץ ו מ ח , ה ד ע ל מו ו ש ל , ח וקךשתו

באר ענלנם. ה נ ת ע ש חדש, ךונבה, ופורים. ו א לב בץבלנם, ר ו ל ו

ה שענלן ל ע מ ו ל ה, בבר בארנ , בי הנ א , הו ו ת בכלל ב ש ב. ענלן הך גם ר צ א קדש, א?לנם ה ל ל ו ם בו ח י ו הדבר הי ה נותן שי ז ם ח ל ו ע הך ש ח א יגבר בם ה ל י ש ם, כד אי ש לברו ו ת קד צ ן ק ת ר ע ח ד א צ מ כן שת י ל כ ת ל זה ב ת כ ה א נ ו י ל ע ה חדוכמה ה ר ע ה ש נ ה ותר כללי׳ ו יש ו ד ק ה ה ג ר ד ו מ ז ה הדיל׳ ובאי י ה י ך ש ו בלדרגה צרי ז , באי ק ו הדקדת ו מ כ ת ה נ ם, בבחי תי או ם הנ י ל בו ה הג ל ז ב ה ל ל י ב ג ה , ו ה חגוםף הז

ת שלש לבחן בנכלצאות. ו נ ח ב ה כל ה , ו ם והזמן ו ק מ , ה ת ו כ י הא ול קדש, ובימי ש ל ו ל ח ה ענלן הלבלים ש ר ד מן ס ת הז נ ם בבחי ל ו א וב ר ה ש ר ד ה ס נ ה , ו ת ו א ה בלזו בפי הנ ל ע מ ם כללרגוח זו ל מ צ ש ע ד ק ה

ר הבלצטרך. ו ע ש א ח ל ש א ד א יהלה ק ל הלכלים יהלה חל, ו, ד ח ר א פ ס ר מ ו ם בשע י ל ג ל ג ת ם מ ל ם כ מי ו הי הי ם גזרה שי ל ו א ו

T V T : * : * : : ־ : : V T : T T י : ־ T י \ T ־

ה נ , כי ה ה ה לכלים, ה ע ב ש א בלספר ה ו ה ו בסבוב, ו ל בב בזמן כ סו שיל הולתו בבלםפר זה, ונבלצא בלספר בלל ב נ , ו ת בלו ו א י צ י ברא ה בם נל ך להולת כ ר ץ ו ה ל כ ר שלם, כיון ש ו קרא שע י שי ו ה שרא ה מ זל ההולה. , כי כבר נגקלךה בו כ ך כלל ר צ א ה יותר כלזה ל הבלציאות/ ול ד סוף כ ו ע לך, וחוזר בסבובי ה בלן1גלגל והו אקלנם ידזלה בלקזפר זם ישבלרו ו גם ה ם בל ל ו ע ל ה ת ב מו א שי ל א עוד, א ל ם. ו ת אלפי ש ש ה


Capitulo 7

OBSERVANCIAS PERIODICAS

1] La observancia periodica es aquella relativa a los preceptos que se llevan a cabo en ciertos dias del ano. Esto incluye la observancia y salification del Shabbat, la observancia del ayuno de Quipur, el descanso en los dias festivos y la salification de los mismos y de los dias que estos abarcan (jol hamo 'ed), el jametz (producto leudo) y la Matza (pan acimo) en Pesaj, el Shofar en Rosh Hashana, la Suca y el Lulav en su tiempo, Rosh Jodesh (luna nueva), Januka, Purim, etc y a continuation nos explayaremos sobre el significado de cada uno de ellos.

2] El significado general del Shabbat, podemos entenderlo basandonos en 10 que aclaramos anteriormente de que este mundo fisico no debia contener aspectos sagrados sino solo mundanos; sin enbargo se requirio introducir algo de santidad en las criaturas, a fin de que la obscuridad no los sometiera totalmente, todo 10 cual fue planificado por la Inteligencia Superior en forma sumamente precisa. E instituyo los grados de santidad y de materialismo asi como los limites apropiados que regirian a ambos en cuanto a calidad, cantidad, lugar y tiempo y todos los aspectos que afectan a lo creado.

En cuanto al tiempo, ordeno la Inteligencia Divina una division entre los dias mundanos y los sagrados. En los mismos dias sagrados fueron delimitados distintos grados de santidad. Y estimo Su Inteligencia que la mayor parte de los dias fuesen mundanos y solo una cantidad necesaria fuese sagrada.

Asimismo determino Su sagrada Inteligencia, que la periodicidad en los dias se reitere en forma constante, repitiendo el mismo ciclo con una cantidad especifica de dias. La cantidad designada fue de siete dias, pues en ese periodo fue creado el mundo y todo 10 que existe; por 10 tanto, este numero es el apropiado para determinarlo como un lapso integro, ya que no se requiri6 sino esa cantidad de dias para complementar la

, / ח״ד פ״ז 270 דרך ה

ר ח א ף ?לנוחה. ו ל א ם ו י פ ת אל ש נו ש , וחי ל ו ד ת הג ו מ כ ה ב ז ר ה ו ע ש הה מ כ ח ר בפי גזרת ה ח ת בסדר א ו א י צ מ ה ל י ו ה ש ה ד ח ת ך ת כ

T : T - - •• : • : •• - :• •• : • : ־ T T ־ I • : - •־ ־ : T

ב יךדה תבליד בקדש, ונכלצא זה ו ף הסב ה שסו נ ו , כ ה הנ . ו ה נ ו י ל העד כלשבע ח ק א ל ל ולק ח ל פי שרבם ח ף ע א ל דדכלים, ש כ ל ל ו ד י ג ו ל ע, אבלנם ו ו שזכרנ מ ה כ ז ם ה ל ו ע ה שבלצטו־ך ל , (־הוא מ ש ד ק א ה ו הו ל ב כ ו , נקלצא הסב מו ב ןחתו ו ה סוף הסב ז ק ה ל ח ת ה ו י ר בה ח נלצד א

ם בלתקךשים. ד א ת ה מו ל י ד שנבלצאים ב ל ידי זה, ע נתקן וכלרנעלה עת ו י ה א ליבראל, ל ו ש ברוך ה ו ד ק תן ה ה שנ ל ו ד ה ג נ ת ה זו מ נ ה ון ת בלל, שאי ו מ א ר ה א ש ה ל נ ת א נ ל ם קדוש, ו ה שלהיו לו ע צ ך ש

. ם ה ה ל ד ע י א מ ל ה ו י ו א ת ר א ז ה ה ל ע מ הT: : \ V T T T : ־ ־ :־־־T ־

י ה כן ראו ל ביום ז א ר ש ם י י ג ת שמשי א ז ה ה ל ע מ ם כפי ה נ מ א . ו גT I ״ : ״ T : • . . . . : T : T : • ־ ־ .— T ־ .

ה ל ע מ ו ל לם, בבר בארנ ק בעו ס ע ה ה נ ם ה ל ו א ם בו. ו ג ה נ ת ה ה י ה י ש: :T:־ ־ " T : T T I V ״ T ״ • T : T ־ : ־ : • • V: W

דו מן ל ענינו, ומורי י משפ ת, ו ו ם בחמרי ד א ר ה ש ק מ ה ש מ א מ ו ה שתק בשבת, כיון נ ך שי י לו, וכלזה צךי היקר שהלה ראו הפלעלה וי ו ו בערך הרא מ צ ק ע י , ויהלה מחז א בחל ו ה ו בלבלה ש ע נ שבלתעלה ע

. ת א ז ה ה ל ע מ לל ל ב ע , ש ת ועקזקו אי אפשר ו י פנ ו י בלן הג מר ק לג ת נ ה וא?לנם, לה מ כ ח ה ה ר ע ל ש ב . א ו ת עלי ו י פנ ו , וקשורי הג א ו ה ה ז ם ה ל ו ע ים ב פנ

T : T ־ T —. T - I T T • T ־ V : •1 ־ T T • T

ך י ה שצך ג ר ד מ ה ת ו ו י פנ ו נתק בלן חג י שי ה שראו ג ר ד מ ה ה נ ו י ל ע ה


creacion de todo cuanto fue creado. Por 10 tanto, este niimero de dias se reitera en un ciclo constante

hasta finalizar los 6000 anos [que constituyen la historia total del genero humano]. Mas aun, este ciclo, en una escala mas extensa se repetira; o sea que la existencia se dividira en dos periodos, uno de 6000 anos y el restante de 1000 de descanso y posteriormente se renovara la existencia en otro orden, segun lo planificado por la Inteligencia Divina.

Y determino Su Sabiduria que siempre la finalizacion del ciclo sea sagrado, 10 que eleva a los demas dias pues aunque la mayor parte de estos es mundana y solo una septima parte de estos es sagrada, o sea el Shabbat que es 10 necesario para este mundo fisico, como ya 10 aclaramos, sin embargo por otro lado, al tratarse de la parte final, la conclusion, todo el ciclo se eleva y rectifica de esta manera, haciendo que toda la existencia del hombre se santifique.

Y se trata de un obsequio supremo con que el Todopoderoso agracio al pueblo de Israel, pues deseo santificar a Su pueblo. Por ello no 10 encomendo a los demas pueblos, pues se trata de un nivel ajeno a ellos y no apropiado para su ser.

3] Y de acuerdo al nivel que alcanza el pueblo judio en este dia, debe ser la conducta que observen en el.

La forma de proceder del hombre, como 10 explicamos mas arriba, 10 somete al materialismo de este mundo y 10 degrada de la elevation y la excelencia que le son apropiadas. De todo esto debe desligarse durante el Shabbat, pues la santidad de este dia 10 eleva por encima de lo que pueda alcanzar durante la semana. Por lo tanto el hombre debe adecuarse a los valores necesarios para hacerse digno de este nivel.

Sin embargo, no le es posible desligarse totalmente del materialismo fisico que impera en este mundo, pues se halla inserto en el mismo e involucrado con el.

Y determino la Inteligencia Superior el grado de separation que debe existir de 10 fisico, y el nivel que debe conservar.

La medida apropiada de renunciamiento a 10 fisico que le fue encomendada al hombre, debe conservarla en forma permanente

׳ / ח״ד פ״ז 272 דרך ה

ה ר י ה ז ה ו שיבתק/ ו ה ל ת ו תק צ נ י שי ו ה שרא ג ר ד מ ה ר בה. ו א ש י ש¥ • V T T- 1 • :T•:*: I - T • » t ¥ • ־ : ־ ־ T • V״ ¥ :

. ו בשבת ר ס א נ ת בלן ש ו כ א ל מ ל ה ל זה כ , ו ק ת נ ה ל ל מ ד ח א י ל ש¥ - ; : V V V I T \ ¥ : ־ ־ : » : ! " ¥ • : ־ • : V ¥

ע ביום זה פ ש נ ש ה ד ק ד ה ו ם בבב ג פ א ל ל ר ש ס א נ ה ש ד מ ב ל מ . ו דל ל א ב ו ה ת הנ^זפעת, ו א ז ה ה ש ד ק ד ה ב כ ו ל נ י ד נ^טו ו , ע ו ו שזבךנ מ כל ר כ א ש , ו ה ל ד ב ה ב ש ו ו ד ק / ב בצאתו או ו , בבו דו ת וכבו ב ש ג ה נ ע

T T t T T : ־ ״ : : : T ־ ־

ת א לשכלר א ו ה , ש ה ד הז סו ל הי ם ע ל ל כ וסדים ב ים נ נ י ם ענ ל , כ ו פרטיV : ־ V V ־ ־ : ־ ¥ ¥ : • • ¥ • T : • ¥ \ ¥ ¥ :

ת א ז ה ה ל ע מ ד ה ב כ ל , ו ת לנו ע פ ש נ ה ה ש ד ק י ל ו א ר ו בערך ה נ מ צ ע¥ ־ : ־ • • ־ • ־ : T - - . . . T ^ ן . - ¥ ¥ I V ~ T " : ־

ת ךבקו ו לןנברך ו י ה אל ל ו ד ה ג ב ך ק - א ו ה , ש ה ע נ ד ע ו ב כ וללקךה, לה כזו. ופרטי ל ו ד ה ג נ ת ו מ ן לנ ת תברך שנ ה י תנ ו ד נ ו ב כ ל ל בו, ו ו ד ג

" T : T T : T T ־ T I ־ T * l ־ T : I T י T I I ־

ה י כ ר ה, ד ותי נ ת ובחי א ז ה ה ש ד ק ל פרטי ה ם א י נ ם מכו י נ י נ העT V T ; T V ־ T \ I ־ ; : - • ־ : * v ־ T \ ־ : T : ״ T

. ת מ א ם ב ה ה ש , בפי מ ה תי ו לד תו ו

ל קדוש, ש ע ו ד ל ק א ר ש י ף ל סי ה להו נ ו י ל ע ה ה מ כ ח רה ה ז ם ג נ מ א . ו ה- ־1 ־ ־1 T : ־ : : T : V T T : T T ־ : T T : T :

ת ו ג ר ד ל מ א ר ש ם יקבלו י ה ב , ש ת ב ש ד ה ב ל ש מ ד ם ימי ק ה ה ל נ ת נ ו. . . . . . T . . : : V ¥ V ¥ ־ ! ־ ־ ־ V • •• : V T T : ¥ :

ו ת ע פ ש , ה ת ב ש ת ה ג ר ד מ ה מ ט מ ם ל ל ם כ נ מ ש, א ו ת הקד ו ג ר ד מ מ¥ ¥ : ־ ¥ ־ _ ־ ״ . - . ¥ ־ : T \ T t . ־ •1 ¥ . . . .

. וקדושוק ת נ ו ל נ כ ר צ , כן ה ה ל א ם ה מי ל הי ם ש ת ע פ ש ת ה ג ר ד , כפי מ ה הנ וI ״ ¥ • : - : \ I ״ • . ־ • • . ־ : ¥ ¥ ¥ V ־ ¥ • ¥ . . . .

ו יום נ ת בהם, והי ו כ א ל מ ר ה ה אסו , וכפי ז י מ ל ו ק הע ס ע בלן הל ו ש ל ם ח ה י ר ח א ם עלים טובים, ו ה י ר ח א ה בלבלם, ו ל ע מ ם ל רי ו הכפם, א לנשי ל ל בללאכה א ן בו בטו , ואי ש ד ש ח א ם ר ה י ר ח א , ו ד ע ו מה א ד ו א ה ל , א ה כ א ל ל מ ם בטו ה ן ב י ה ופורים, שא כ נ ה ח ל ז ר כ ח א ו

¥ ¥ T"•¥•. ־־I V T־\T T V ¥ ¥ : • • :

ע פ ש נ ע ה פ ש ך ה ר ה כפי ע בל ז , וש?לחה גם בן בפורים, ו ה כ בחנ. א ו ה ר הבלאיר ה ו א ה ו


[durante los dias destinados a ellos]; y esta es la raz6n de las distintas actividades prohibidas en Shabbat.

4] Ademds de las prohibiciones existentes destinadas a evitar la profanation de la santidad del Shabbat, fuimos encomendados de honrar esta santidad que surge de el, lo cual constituye el honor y deleite del Shabbat, en su comienzo y al salir con la salification respectiva (kiddush y havdald) y dem&s detalles; todo lo cual se fiindamenta en este principio, que es cuidar de nosotros mismos, en la medida adecuada a la santidad que fluye sobre nosotros en este dia y honrar esta excelencia y apreciarla, ya que supone un acercamiento supremo a Dios, Bendito Sea, y una honra para El que nos entrego este preciado obsequio.

Los detalles de la observancia del sabado se hallan adecuados a la santidad del dia, en todos sus aspectos, procedimientos y resultados en su verdadera naturaleza.

5] Sin embargo, fue desicion de la Suprema Inteligencia proveer al pueblo de Israel con una santidad adicional, por 10 que les agrego otros dias sagrados (festivos) fuera del Shabbat, durante los cuales el judio asume distintos niveles de santidad, empero todos por debajo de la santidad sab&tica y su influencia.

Y de acuerdo al nivel de influencia de estos dias nos fue encomendada la abstention de actividades mundanas, lo cual se traduce en las prohibiciones inherentes a estos dias. [Los distintos niveles de santidad de los dias festivos se pueden clasificar de la siguiente manera]. El dia de Quipur se halla por encima de todos los dem£s y tras el continuan las fechas festivas (Yom Tov) y posteriormente los dias intermedios de los festivos (Hoi Hamo'ed), a estos los continua la santidad de la fecha de Luna Nueva (Rosh Jodesh) durante los cuales no existe prohibition de trabajo sino para las mujeres. Y por ultimo encontramos la santidad de Januca y Purim en los cuales no existe prohibition de trabajo, sino exclusivamente reconocimiento y alabanza en Januca, y alegria en Purim. Todo esto en funcidn del nivel de santidad que se desprende de estos dias y su particular Iluminacion.

, / ח״ד פ״ז 274 דרך ה

ת ש ך ו כפי בללרגת ק תי ו ר במדרג ע ש נ , ה ה ש הז ו ד ק ד ה ב ל ם מ ל ו א ו. וי ה כפ ל ם א י מנ ל זמן מז כ ם ל י חד נים פרטיים, מי י ד ענ ו ם, יש ע מי הין ל תקו כ , ש ה נ ו י ה העל מ כ ח ה ה ר ד ס א סדר ש ו ם ה ל ; ושרש כ עניני, א ו ה ן ה מ ז ת ה פ ו ק ב ת ם, בשו י מנ ר בץבלן מהז י א ה ל ש ו ד ר ג או שנוזקן וא ו ה ן ה ת התקו ד ל ו ש ת ד ח ת , ו ן ר הראשו ו א ן ה ר מעי ו או נ י לאיר על

. ו בכלי שקבלכר ז , ל ו נ י , ?:כל הענלנים שנצטו ג הפסח ח נו { י ה נצטו ל פי ז ה ע נ ה וו בו, נ חק ל בלאד שנ ו ד ן ג א תקו ו ה ן ה ו ת התק ו לציאת בלדרים; כי בחיו נ א לאיר עלי ו ה ן ה מ ב רנקופת הז ו ש ב ע ש ב ק , ה ה ל ע מ ו ל כרנ ו שז כמ ול בן ע , ו ן ו התקו ת ו ת א ד ל ו חדש בנו ת ז ו ר אז, ו י א ה ר ש ו א ר בלעין ה ו א

ם הענלנים כלם. ת ו א נתחלבנו בי נ ת לענלן ענ ו ב ס חג ה ; ו רה ת לביתן התו ו ע ו ב ש ה חג ה ל ךךך ז ע וה ר ו ת ה ה ע ^ ק א ש ל ן בפרט, א מ ז ו ה ת ו ו א נ ל פי שאי ף ע ד - א ו ב כ ה; ובן , בו ״ ו ת הושבתי ב: ״בי בסבו במו שכתו ן ענלן זה׳ ו ה לזברו ג ז ח

כן פוךים. , ו ה כ חנ

ו ל ט ב ת נ א ש ל ת (שבת ע), א י נ ע ל לבלי בלגלת ת ו כ ה הי ל ךךך ז ע ום שי נפטרו בלהיות עו ד בהם/ ו מ ע ל יבולים ל א ר ש ו י א הי ל בלפני שה בפני ל א ת ה ו ו צ מ ר ה א ב ה נ ת ע . ו ר י א מ ר ה ת או ו ר ר ו ע ת ה ם ל ה זכר ל

. : ־ T : T ״ ־ • : V •• T • : ״ . . . . . . . V T V ••

. ן עצמ


6] Ademas de la salification existente en diferentes grados, dependiendo de la santidad del dia, existen otros conceptos especificos relacionados con estos dias. Y la raiz de todos es el orden que impuso la Suprema Inteligencia a fin de que cada rectification que se realizo y Luz que ilumino en algun periodo especifico de la historia, se renueve al cumplirse el aniversario de dicho evento, asi como los resultados de esa rectification en sus receptores.

De acuerdo a esto,comprendemos porque fuimos encomendados en la festividad de Pesaj a realizar todo aquello que se nos encomendo a fin de recordar la salida de Egipto. Pues al haberse realizado en aquel momento una rectification sumamente grande para el pueblo de Israel, como ya 10 aclaramos, fue determinado que al cumplirse el aniversario de dicha fecha nos alumbre una Luz similar a la que nos alumbro en aquella ocasion y se renueven sobre nosotros los efectos de aquella rectification. Por ello fuimos encomendados de realizar todos sus rituales.

En forma similar Shabu,ot involucra todo 10 referente a la entrega de la Tora. Sucot, en relation a las Nubes Sagradas (Anane Cabod) que acompanaron al pueblo de Israel en el desierto; y aunque no se trate de la misma epoca del hecho, determino la Tora que se conmemore como recuerdo de dicho evento, como esta escrito: "Pues en Sucot hice morar a mi pueblo Israel..." (Levitico 23,43). Lo mismo es valido para Januca y Purim y las demas fechas mencionadas en el Rollo de los Ayunos (Meguilat Hata'anit), solo que fueron anulados pues los judios no pudieron soportarlo y por 10 tanto se los exceptuo de conmemorarlo y esimular la Iluminacion de dichos dias.

Y ahora aclararemos estos preceptos por separado.

, / ח״ד פ״ח 276 דרך ה

פרק שמיני

במצוות הזמנים

ל א ך ש ו י ם הי י ר צ ת מ א י צ ד י ה ע נ , כי ה א ה הו צ מ ה ץ ו מ ח . ענלן ה א. נבדלו ו ו אל ג אתם נ צי בי ת גוי בקרב גוי, ו ו מ א ר ה א ש ם ב י ב ר ע מ

ת ו כ ו ש ם ח ד א ת גופות בני ה ו נ ל בחי ו כ ו הץמן הי ת ו ד א ה ע נ ה ו, ונ?ל¥או ל א ך ^ ו י ?ךל אה נ צי י ב , ו הם י ך חהכלא שהלה בלךנגבר על ש ח בת ת ב ש ה ו ל ה נצטו ; ולע?לן ז דה לעבו ה ו ר ו ת ר ולהץדבלן ל ה ט פותם ל ו גם ד א ן לבלזון ה כ ו ה ם ש ח ל ה ח נ . והלנו - כי ה ה צ מ ת ה ל י כ א החפלץ וא ו ה ץ ש ו מ ח ה באדם/ וענלן ה צ ר נ ב ה צ מ ל ה ת א מ א ה ב תו א מ^ז ו הא ו ה גם ה נ , ה ם ע ט ל וטוב ה ו כ ע ל ה ה ק י ה י ש ם ל ח ל י ב ע ב דבר טע ר ך שיחלה בו הלצר ה א צרי ו ם ה ג י באדם/ ש ו ק הרא ח נקלשך לפי הל לךזמנע א ר ש ו י כ ך צ ר ה ע ש מ מן ?(לחד ו והנטלה החבלרית; אכלנם לזע ר ח הלצר ה ם פ מ צ ע ת ?למעטים ^ ו י ה כלן החבלץ ולזון כלבלצה, לם ל ו א ת; ו ו י חנ ל הרו ת א ו ב ר ק ת ה ר בעץבלם ה בי להג והנטלה ח?לרית, וך , א ה ז ם ה ל ו ע ה ב צ ר נ ה ה ן ז , בי אי ך ת?ליד אי אפשר זונו כ שיה לע?לדו ל לדי ז ע ה הע^לן, ש י שיש?לרו ז ה ראו ז הלמים ה?לשעךים ל

. ת ו צ מ ג ה ל ח נו ש י ה עקר ענ ה ז נ ה ; ו ה להם י ו א ר ה ה ג ר ד מ ב• : י• ־.־ ״ - I; V T • ־ ־־ ־־ V T T ; T T ־ ־ : ״

ם לי ים, מקבי נים פרטי י ם ענ ל ה כ נ ו ש א ר ה ה ל י ל ת ה ו ו צ ר מ א ש ו־ • : ־ ־ ־ ' T ־ : ד : * T \ T ״ T T : * ־ : T ־ :

. א י ה ה ה ל א ג י ה לפרט- : ד - - : \ T ־ •

ש ו ד ק ף ה י ק ה ד ש ו ב כ ה ע^ני ה נ , כי ה א ו ב ה ל ו ל ה ה ו ב ס ב. ענלן הך כ ס ם בגש?ליות, שהלה ל ת ל ע ו , ?ללבד ת ל א ך ^ ת י א א ו ברוך ה


Capitulo 8

PRECEPTOS TEMPORALES

1] El significado de la Matza esta relacionado con el Exodo del pueblo judio de Egipto. Pues hasta su salida de Egipto el pueblo judio se hallaba asimilado a las demas naciones, como una mas entre ellas, empero con el Exodo fueron redimidos y separados.

Hasta ese momento, todos los aspectos del fisico humano se hallaban inmersos en la obscuridad y la polucion los sometia. A l salir de Egipto, el pueblo judio fue escogido y se le brindo la oportunidad de purificar sus cuerpos para servir a Dios y compenetrarse con Su Tora. Para que esto sea posible, le file encomendado el precepto de eliminar los productos leudos (Hametz) y consumir Matza.

El pan, fue designado como el alimento primario del hombre pues el es precisamente 10 que requiere el hombre para alcanzar el estado que Dios le determino como apropiado. La levadura es el elemento natural del pan que le permite hacerlo mas digerible y sabroso. Esto, asimismo, es el resultado de la naturaleza original del hombre quien tambien debe poseer pasiones (Yetzer Hara') e inclinaciones hacia el materialismo.

Y durante un periodo determinado, al pueblo de Israel le fue encomedado evitar el consumo de levaduras y comer Matza, a fin de disminuir en ellos mismos el poder del Yetzer HaraJ y sus inclinaciones fisicas e incrementar su cercania con lo espiritual.

Sin embargo, le es imposible al hombre alimentarse de esta manera en forma permanente, pues ello no es 10 indicado para su estado en este mundo; empero durante los dias destinados a ello es apropiado que observen dicha alimentation, pues de esta manera podran alcanzar el nivel digno de ellos. Este es el concepto basico de Pesaj como festival de la Matza. Los demas rituales de la primera noche son asimismo detalles paralelos a los distintos aspectos de la redencion de Egipto.

2] El precepto de la Suca se halla relacionado, en tineas generales, con las Nubes de la Gloria Divina.

Esas Nubes Divinas con las que el Todopoderoso protegi6 al

׳ / ח״ד פ״ח 278 ך ה ר ד

י ם בדרכ ה ת מ ד ל ו ה נ ל ו ד ה ג ד ל ו ה ת ת י ד ה ו , ע ם ן בעד ג ה ל ם ו ה י ל עו נ?7צאים לשךאל ם הי ה ם ה י נ נ ל לדי הע ע ו ש מ א ב ו ה ת, ו ו י חנ הרות ו א י צ ם מ ה , כן הלה נ?7שך ל ץ ך א ם מן ה אי נשו ם ו ד ב ם ל י ל ד ב מם י א ש נ מ , ו ם י מ ע ל ה כ ם מ בדלי , נ ד ם לב ת ו ת א נ כ ש מ ה ה ר א ה

T T ־ ־ ! \ * ־ • ־ T I ־ • : T V V ־ : - T T V

; ץ ך א ל גולי ה ל כ ש ע מ ים מ נ ו , ועלי ו ה עץמ ז ם ה ל ו ע ן ה ם מ י טל מנ וה נ ו י ל ע ה ה ל ע מ ל ה ם א ע י ג ה , ל שראל ו לי ת ע ש ה ב ש ע ה נ דבר ז ו

v T T 2 ; T : - T ־ - :-•T:•1זו ־ ־ : T ־ v T T :

ר ו ד ל ל א ר ש י ד מ ח ל א כ ת ל א ו ז ת ד ל ו ת ת כ ש מ נ , ו ם ה ה ל י ו א ר ה• • T V T1- : : T : : V T T : T ־ • : T V

ק י ד ל צ ו לסברך ומקיף כ י נ ך מלפ ש מ ה נ ש ד ר ק ם או נ מ א דודים, ש, ם ה ה מ ל ע מ ו ל א ש נ מ , ו ם ד א ר בני ה א ל ש כ ו מ ל י מבד , ו ל א ר ש י מ

V T ־ : ־ : : ־ : T T T - : T : T ־ • : - • : T - ־

ל ת ע ו ב ם ג ה ל בח א ר ש י ה ב ר ז ב ש ד ד ח ת מ ל כלם; ו ן ע ו ו עלי מ משי ו\ ־ ־ - : - T T T ־־־T : • : : • T \ ־ I : V - :

. ה ב ס ידי הךם, מעטי ל ו א ר ש ל י ם ש ש א ל ר ר ע י א א מ ו ם ברוך ה ש ר ה או וב ל ו ל לת ה טי ל ידי נ ל אולביהם, ע ל כ פלת ע ו ם נ ת מ י ן שתהלה א באפ, ם ד ץ כי ש ר א י ה מ ע ־ ל ב: ״וראו כ ר הכתו מ א ה ש א מ ו ה ומיניו, ו

- • V T T 1 - T T : T ־ " ־ T T ־ : T *

ה הע^לן ם ז י ג ו משי כבר הי , י). ו ח ם כ דברי ״ ( ך ולךאו ממך י קרא על נים ל פנ ל כ ם ע נ מ , א תו ם או עי נ ם מו י א ט ח ו ה א הי ו ל ל ד, א י מי בגלו

- T : T ־ T T ־ : • T ־ : T T • T ־ :

, ב ל ו ת הל ו צ ת מ ו ל לדי פרטי ע ל בזמנו. ו ע פ ת ל א צ ר ל ב ד ן ה מ ד מזם ברוך ש ת ח ט י ל ק ש ז ח ת ה ם ענלן זה, ל ל ת ש , מ ו תי ו והקפו עי ו בנענם ע י נ כ ה ל הם ו י נ הם לפ בי י ל או י פ ח ל / ו ל ישראל ם ש ש א ל ר א ע ו הא הענלן ו ה ם; ו ם לעבדי ה ת ל ו י ה ם יבחרו ל מ צ ע ם ב ה ד ש , ע ם ת ח תך שחוח בני י הלכו אל ו ׳ וכי׳/ ״ ך ו ל ץ ישתחו ר ם א אמר: ״אפי שנו ישתחו ם ו ה ו ל ד ב ע ת ש ם י ל , יד), כי כ , בג; ס ס ך״ ובו׳ (ישעיה ם י מענהם; ה עלי ר ו ש א ה ו ם ברוך ה ש ר ה ו א ר מ ל לדם או ל ע ב ק להם, לל דם א ל י , וישובו ע ת ישראל ח עו ת כנ י ם ו ת ו א ל ג ל כ פ ש ה ת נ ה ו

T T ־ T : ״ T : ־ * ״ : T ־ :־־ T T : י T : ־ ־ י :


pueblo de Israel durante su peregrinaje por el desierto, no solo les brindo dicho beneficio fisico sino ademas les transmitio un importante beneficio espiritual. Las Nubes aislaban al pueblo judio de su entorno y 10 elevaban fisicamente, y de esta manera se transmitia a ellos una Iluminacion especial 10 cual resultaba de su separation de las demas naciones y de hallarse elevados y practicamente desligados del mundo fisico. Israel se hallaba en un nivel superior a las demas naciones de la tierra.

Todo esto fue realizado en su momento con el pueblo judio para elevarlos al nivel superior del que eran merecedores. Y los resultados de ello se transmitieron a todos los judios de las generaciones posteriores; pues dicha Iluminacion se origino en Dios Todopoderoso y por 10 tanto envuelve a cada hombre justo del pueblo de Israel, distinguiendolo de entre los demas individuos y elevandolo por sobre ellos. Este concepto se renueva en el pueblo judio durante la festividad de Sucot por medio de la Suca.

La Luz de Dios ilumina a cada individuo del pueblo de Israel y 10 corona, de manera que los hace temibles ante sus enemigos, por medio del precepto del Lulav y las demas especies asociadas al mismo. A ello se refirio el ver. al decir: "Y veran todos los pueblos de la tierra que el Nombre de Dios es convocado sobre t i y te temeran" (Deuter. 28,10).

Y todo esto 10 podrian alcanzar en forma inmediata de no interponerse sus pecados; sin embargo, existe este concepto [en forma potencial] y se halla dispuesto a transladarse a la action en el momento apropiado.

Este concepto se complementa por medio de varias observancias relacionadas con el precepto del Lulav, como los movimiento y la marcha [en la sinagoga] con el mismo. De esta manera se refuerza el gobierno de Dios sobre el pueblo de Israel y sus enemigos son derrotados y sometidos, de manera que ellos mismos [las demas naciones] escogeran convertirse en sus servidores.

Este es el significado del ver. del profeta que dice: "Con sus faces hacia la tierra se posternaran ante ti...Y hacia ti se dirigiran inclinados 10 hijos de quienes te sometieron" (Isaias 49,23). Pues todas las demas naciones se posternaran y someteran ante el pueblo judio para asi recibir la Iluminacion de Dios que de ellos emana. Y

׳ / ח״ד פ״ח 280 דרך ה

עבודתו לתבךך שמו; ולזה הולך בל ענלן הלולב בפרטיו וכמו שזכרנו.

T t ־ :

, בפי ם ה ר בלמים ה י א מ ר ה ו א ר ה י א ה א ל ו ה ופורים ה כ נ . ענלן ח גם בני לון, י ע ש ך ל ה ם ע י נ ת המה ך ב ג ת ה ־־ ? כ נ ם שנן1קנו בם. ח י נ ו התקל ע ם ו י נ ח ב קו ה נתחז / ו ת ד ד ו ב ע ר לשךאל מ י ס ה ם ל י נ ו ו מתכ י שהו י ה ה, ש י נ י תקו ה לפ ר ו נ מ ן ה בפרט עני ; ו דה לעבו ה ו ר ו ת ו ל דם שב י

T V T V • • • : T : ־ » ־ : « ״ : * T ־ : ־ ! T ־ T T T

ל בךלם. ופורים - לענלן ירום הכוהנים ע ד ענלנה, והחז ג ם נ י ג הקטרוו קבל ו ו ר , שחז ה ר ו ת ת ה ל ב רת ק חז ת בבל, ו ו ל ג ל ב א ר ש ל י ם ש ת ל צ ה

: : ־ » • T V T " T l ־ " T ־ : V TTT:VT T • ־ : - T "

ה ו ל ב ר ק ד ו זכרונם לברכה: ה נ ו חכמי ר מ א ו ש מ , כ לם ו ם לע ה י ל עT : 1 ־ ־ • : T T : • T : • - T ־ : : T V I T : ־ ״ :

. ן י פרטי התקו . ופרטי הענלנים כפ ש >שבת פח) ו ר ו ש ח מי א בי

ש ו ד ק ה ה , ביום ז ה , כי הנ א ו ה ה נ ש ש ה א ר ר ב פ ו ש ך ענלן ה . א דת נ י ת בבח ו א י צ מ ל ה ש ב ד ח מ , ו ם בלו ל ו ע ל ה ת כ ן א א ד ו ברוך ה

• : - T ־ - : s T T T V I T I T

ת ו א ר ד ה נ ס ה נםדרים ה נ ה , ו ה ש ד ח ה ה נ ש ו ה נ י , דה ש ד ח ב ה ו הסבT : V : ־ - • T T - l - T T - •TI־: ־ • : : T T V • ־

ו נ כך כמו שז , ו ן ו י ץ העל ד ל הלצור בפי סדרי ה ל כ ן ע י ערך הד נ ו, ם ד א ל בני ה הם ש תי ו נ ו ן לקטרג בפי עו מ ד ז ר מ ו הקטג ק שניי ו ל ח בה בו להכזשיך נ ו הב א לך1קע !•שופר, ו ו ש ברוך ה ו ד ק ו ה נ ה צו נ ה וא יקכזרג. ל ר ש ו לעךבב הקטג , ו ן ף הדי ק ח א ^ ל ם ו ה ברחמי ג ה ג ה הת שלגיע תנ ו ן נ י ת הד ד ן מ ו שאי מ כ ק שני, ש ל ח ו ב נ ה בבר באך נ ה ו, א ו ו ה מ צ ט ע פ ש מ ק ה ח , בן מ א יזכו לו ם ל ם א ד א י ה ב לבנ טוי ו א ר ל - ה ו מ ג ם ה ל מ ג ה , ב ם ד א עשו בני ה ם שי י ש ע מ ם מן ה י ש ע מ ב

T T : T ־ : T ־ : T T T • • ־ : : ~ V • - S - - I •

א ל ה ו ל מ ח ב ם ו נם ברחמי ל די ל כ ם ב ה מ הג ע נ נם - שי י ם לפי ענ ה ל:T : V : ־ • V T: • • : V T T : \ ־ ־ V T • : ־ • T : ־ :

Derej Hashem / Sec.4 Cap.8 2S1

toda su soberbia desaparecera al someterse al pueblo judio y retornaran a Dios. Este es el signifiado general del precepto del Lulav y sus detalles.

3] El significado de Januca y Purim es iluminar con la luz que emana de estos dias en funcion de la rectification que en ellos se realizo.

En Januca, la casta sacerdotal (Cohanim) prevalecio a las huestes del imperio griego, cuya intention era disuadir al pueblo de Israel de servir a Dios; y los Cohanim se impusieron y lograron revindicar la Tora y el servicio a Dios.

Aqui se involucra, fundamentalmente, el concepto de la Menora contra el cual se elevaron acusaciones (celestiales) y los Cohanim lo regresaron a su lugar.

En cuanto a Purim, se conmemora la salvation del puebo judio del exterminio durante el exilio en Babilonia. Y como resultado de esto reconfirmaron la aceptacion de la Tora, la cual volvieron a asumir sobre si por la eternidad, como 10 expresaron N.S: "Volvieron a recibirla [la Tora] en la epoca de Asuero" (Tal. Shabbat 88).

Los detalles de la observancia de estas fechas se relacionan con la particular rectification asociada con ellos.

4] El significado del sonido del Shofar en Rosh Hashana se relaciona con el juicio que Dios lleva a cabo sobre el mundo. Y Dios renueva la existencia como parte del nuevo ciclo que comienza, el nuevo ano.

En esta fecha la Corte de Justicia celestial se disponen a juzgar a todas las criaturas, segun las pautas de la Justicia Celestial, como 10 desarrollamos en la sec. 2. Y el fiscal [Satan] se prepara para acusar al ser humano por sus pecados. Y Dios nos encomendo tocar el Shofar de manera que invoquemos la Merced divina y no se nos juzgue con rigidez. Confundiendo -con dichos sonidos- al fiscal [Satan] para que no nos acuse.

Y ya aclaramos en la sec. 2 cap.8, que asi como el Atributo de la Justicia de Dios no permite que el individuo se beneficie si no posee los meritos suficientes, es parte de la propia naturaleza de la

׳ / ח״ד פ״ח 282 ך ה ד ד

ו ןכנרונם נ ו חכמי ר מ א ה ש ן מ כע^ ק גמור, ו ו ם בדקד ה י ל לדקדק ע״ (ראש ו ל פשעי ל כ ן לו ע רי ו מעבי תי ו ל מד ר ע י ב ע מ לברכה: ״כל ה

T T : T I • • - : - T • - . . . - _ T T T ; *

, ותרו לו ך י א ?זלתר כ ו ה ה בלדה (:נגד בלדה/ ?:מו ש י ז ה יז), כי הך נ ש ה

א ם ל נ מ א ת כלשפט; ו ד ו מ מ צ ם לזה ע ו ברחמי מ לגקלצא שבלחנהגים ער ז ה שתג ש ע ל מ ל ב ב ל ךךך זה, א מל ע ג ד י ב ה ל ז ה ה ש ע מ הה ל ז ל כ מ מל כך; ו ג ל כך, י מ ג י ל תו ראו ו ו הי י ה על נ ו י ל ע ה ה מ כ ח ה

•• T • IT11 • : T •• ד • -v: T T T V T T : T ד

ת בלקלשיבים ו י ח ל ל א ר ש ה י ו ב צטו ת שופר, שנ ע י ק ל ת מצלה זו שי ך פ ה יהלה ה י ז ו ה כרא ת ו ה ברחמים/ ובשלשקלרו א ג ה ^ ח ם ח ה י ל ע

ו בלבננה. לקט שית כ ש מ ם ה פר ע עת השו קי ז ר לו ש ט הע^לן - הלחס א ר לאבלנם, פם י י ת מ א ם ה ה כפי הדברי תי דו סו י ה ו ג ה נ ה י בשרשי ה ו ל ם ת י מ ח ר ה

• ד .— • • • T : • ־ : T V • T T : ־ ־ ־ : T : T ־ ־ T ־ :

ק בץכותם, ז ח ת ה ם ל ל ו ע ת ה ו ב רר א ו , לע ת מ א ה ב ה בז נ ו ב ה , ו ה ל ש• • : T T T : • : ־ : - : V Vt V V T T T ־ ־ : T V

, ע ר ל ה ב ע ו ט ר ה בי להג , ו ן , ולפלס בגדת הדי ם ת הרחמי רר א לעוש מ ת ש י ח מהקלקכזךגים, ולהן1כון ש ^ , ולטל ה ת הרע ו ח ת ב ו פ כ ל ול ד ע ב ע ל דו ו חו ת י ט י ל ש ג ב י ה נ ה , ל תו ממו א מרו ו ן ברוך ה ו ד א הל בתם ש זשו ה ו מ ר ע ב ח ח ת ש את, ב ל ידי בלצוה ז ה ע , לכל ז פשע

. ו ן בדרכי ל ענלן זה, כפי פרטי התקו . ופרטי כ י ל כראו א ך ש יא ו ן ברוך ה ו ד א ן ה ה הכי נ ה א, ש ם הו ךי ם ענלן יום הכפו נ מ . א הת ו נ ו ו הע , ו ל ב ק ת ה ה ל ל ה ק ב ו ש ת ה ה ד ד ו ת , שב ד ח ללשךאל יום אדיהם, ל י ו ע ש ע נ ם ש י ל ל הקלקו ן כ ק ת ו ל נ , ךהי ת ו ח מ קרובים לת ג ר ד ל מ ם א י ב ש ב ה להשי דיהם, ו ל י בר ע תג ך שנ ש ח ל ה ר כ להסי ו

- " : • ־ V • T ־ T : V - : ־ : • V I v ־ T • T :

די ל י ה ע נ מ תרחקו מ ו יךנברך שמו, שנ י ה אל ב ך ק ה ה ו ש ד ק הה הענלן, ל ז ם ב ל ש ו נ ח ב ב ר ש ר או י א ה מ חטאותיהם. להנה, ביום ז


justicia, que cada acto que realiza el hombre, y por el que recibe la retribution merecida, sea juzgado con la compasion y merced de Dios y no con la exactitud del Atributo de la Justicia divina. Y asi lo expresaron N.S de B.M: "Cuando la persona es tolerante [y no reacciona ante el agravio de los demas] Dios es tolerante con sus pecados" (Tal. Rosh Hashana 17). Pues el Atributo de la Justicia Divina 10 juzga con la misma medida con que el juzgo y por lo tanto, de la misma manera en que fiie tolerante, de los cielos 10 juzgaran con tolerancia y piedad, 10 cual en si mismo resulta, en definitiva, un acto de justicia.

Sin embargo, esto es solo un ejemplo de la forma en que la Inteligencia Divina decreto que deben recompensarse todas las acciones del hombre. Dentro de este concepto se halla el precepto del sonido del Shofar, el cual le fue encomendado al pueblo de Israel para atraer sobre si la Merced Divina y al observarlo apropiadamente, obtendran ese mismo resultado.

Sin embargo, la relation profunda entre el sonido del Shofar y la Merced Divina que este motiva, se halla en las raices de la conduction Divina del mundo y sus aspectos verdaderos. La intention real en esto es activar el recuerdo de los Patriarcas del mundo, cuyo merito atrae la Piedad Divina y suaviza el Atributo de la Justicia haciendo que el bien someta al mal y a sus fuerzas y remover el poder del Fiscal (Satan); y por ultimo, hacer que Dios utilice Su magnificencia para controlar directamente el accionar humano y asi dispensar los pecados. Todo esto por medio de este precepto, asociandolo con la Teshuba (el retorno al bien) apropiada del judio.

Los detalles de este concepto dependen de las distintas maneras en que se realiza la rectification particular del precepto.

5] La idea de Quipur se refiere al dia destinado por Dios para hacer mas facil la reception del arrepentimiento de los judios y hacer que sus pecados sean removidos con mayor facilidad. O sea que se lleva a cabo la rectification espiritual necesaria y se remueve la obscuridad causada por los pecados. Y los arrepentidos retornan al nivel de santidad y cercania de Dios que poseian anteriormente y que perdieron debido a sus pecados.

׳ / דדד פ-ח 284 ך ה ד ד

ו ו צט ה שנ ל מ א ר ש ך שלשמרו י ו צךי ת ו ל א ב ק ל ר ש א או ו וא?1נם הק תו ת נ ו י פנ ו ם מן הג נתקי נ ל לדו מן ע , ש י ו בפרט ענלן הענ ם זה, ו ו ליל פרטי . וקזאר ב ם י כ א ל מ ת ה נ ל בחי ם ?:מקצת א י ל ע ת מ ל, ו גדו

. ן ם כפי פךטי התקו י ך ב ך ה

ם אי י ב ם שבררו הנ י ל ו ד ם הג י נ ן התקו מ , ש ע ד ת ך ש ה צךי נ ה ו. ות ח א י בחינות: ה ה מבלל בשת ה בתורה, ה א י ר ק ן ה מ , הלה ע ל א ך ש י לך זה׳ ל ךך ה ע ל י ל , וחוזר ח ד תמו ר ע ד ס ל ה ה ע ר ו ת ת ספר ה א י ר קה ספר נ ם. וזה, כי ה ת בזמנים מיחדי ו ד ח י ת מ ו ת פרשי א י ר ת ק י השנ ו•T: • • • • V - V \ ־ : ־ : • T \ ־ : T T . . . . ־••: .

ם בו, י ג ו הו תנ ו ו יתברך לחי נ ו ממ ר לנ ס מ נ ה ש א נבלל מ ו ה ה ך ו ת הק ל ח ב ן ו ק ךאשו ל ח ו ב כךנ ?מו שז , ו ו ת ך א ו ה ך לנ ש מ ה ת ל ידי ז ע שו שנהלה ת תקנ ו ד י מ ת ה זו ב ר א ל ה ב ק ה ל נ ה ה גם כן פרק שני; ו זי ט ך ? ן ה ו י ד ההג ב ל ה מ , ה ל הסדר דות ע נמי ו בן נ י ת ו ם בו במקהל י ג הות י ד י מ ת ה ה א י ר ק ל ידי ה ה ע נ ה ד בפרטו; ו ח א ד ו ח ל א כ י ל ו הרא

־ : ־ T־ • T : • - ־ : ״ ־ : V T : T T: • TV: T

ים הקןלחךים, כפי ; וגם בזמנ ת א ז ה ה ש ד ק ר ה ד בנו או י מ ת ת מ א ז הק הא.רת ז ח , ל ם ה ת לענלנים ה ו ע ג ו נ ת ה ו י ש ך פ א ה ך ק נ י ש ענלנם, ראו

ש לנו. תר חזק שי ו ח הי ל א ה ו ה רה, ש ח התו ל לדי ל הלמים ע


En este dia, se genera una Iluminacion cuya fuerza posee la capacidad de rectificar todo este concepto, empero se trata de una Iluminacion particular la cual, para poder ser recibida, debe cada judio observar los distintos preceptos que les fueron encomendados en este dia, especialmente 10 relacionado con el ayuno, por medio del cual el individuo se divorcia totalmente de la materia y se eleva de alguna manera a la categoria de los angeles. Otros detalles de este dia se relacionan con la particular rectification del mismo.

6] Es necesario saber, que entre las rectificaciones mas importantes que los profetas seleccionaron para el pueblo de Israel, se halla el concepto de la lectura de la Tora.

La lectura de la Tora involucra dos conceptos basicos. El primero, la lectura de todo el rollo de la Tora desde el principio hasta el final, ciclo este que se reitera anualmente. El segundo, es la lectura de ciertas porciones de la Tora en epocas determinadas (las distintas festividades del calendario hebreo).

La razon de esto es que la Tora (los Cinco Libros de Moises), consiste en aquello que nos fuera entregado por Dios para estudiarlo y asi recibir Su Iluminacion Divina, como ya 10 citamos mas arriba en la sec. 1 y en la presente en el cap. 2; y para recibir esta Iluminacion en forma constante, fue instituido por los profetas que se estudie la Tora publicamente, de manera habitual y con determinado orden; todo esto no incluye el estudio personal, 10 cual es obligation de cada individuo. Y por medio de la lectura constante de la Tora, permanecera la Iluminacion de la santidad de Dios sobre el hombre.

Asimismo en las ocasiones especiales, la lectura de las porciones de la Tora relacionadas con el evento refuerza la Iluminacion de esos dias con la fuerza de la Tora, que es la fuerza mas poderosa que disponemos.

׳ / ח״ד פ״ט 286 דרך ה

י ע י ס פרק ת

ת ו כ ר ב ה ת ו י ר ק מ ה ה ד ו ב ע ה

ם ד א י ה ם שקורים לבנ ן גנפי המקרי ת ה ו י ת המקר ו ד ו ב ע ך ה . א א, הם שי , ?מלבו ם ה י ל כ א מ , ב ם ל ו ע ה ה ם בז ב צ ל ימי דדיהם, כפי מ כ ב

ם. י י נ הם המדי עסקי ם ו י שי ו ם האנ ה י כ ך ל צ ב בן א, שאי הו ם/ ו ם הקודמי ו בחלקי נ ה שבאר ל מ סד ע ו ן נ ל ל כ ל כ ו, ת ו א צ מ נ א מן ה צ מ ה נ ז ה באי ר ק ו מ ק א , ח לם ו ל עניני הע כ ך עבןן ב לת י ל ב ת ת לפי ה ו א צ מ נ א ב צ מ ך ל ר ט צ מ ה ש חק כפי מ הו ר ו ס ו א ה ל שת ו מ ל ש ו ב ת ו ג א י ש ה ל / ש ה ל ע מ ו ל כךנ ה שז א י ר ב ל ה האפלתי ש. ת מ א ם ב י בל ם מג ה ם ש ה ת ה לו בו ה בג ל א ם ה י ל הפרט ו כ כ ר צ ה

... .... ... • T : ־.. " V •• T : ־ V ״ T • T : י T : : \

ת ו א י צ י י ה ר חלק ח הם נקלשך א תי רו צו ם ו ל ם כ אכלנם, צרך הפרטיו כרנ ו שז מ הן כ תי ו מדךג ם לכליניהן ו ה י ל ת ע ו ע פ ש ה ה ו ו תי ו הדךג ו, ם ע נ ו בלץוות כפי ע ה נצטו ל א ם ה י ע נ ע ל ה כ ה ב נ ה לפלעלה. וד דזךע, שבשישכלרו ל צ א ע ל ב ו ו ט ד ה ל צ ם ע י ך ב ך לחעבליד הלד ו נ ב, והנקלשך ו ם לפי הטו ע נ ו ע ם יחי ה ם בגבולים ה ה ם ה י ש ע מ ה

ן. ב ותקו ם טו ה מל ט ע ש פ ס ת , ו ד הךע צ ה ישארו הפלעשים ל נ א ישקלרו - ה ם ל א ו, ה נ ו י ה העל ר א ה ל יחסר ה ו ד ג ך ה ש ח ה , ו א מ ה ז ה ה ו א מ ט הם ה י ד י

r : v T T T T " " י ־ I V - : T ־ T נ : ״ V ־ \ : T : ־ ..־ :

י ל כפ ב , ה ו ת שזכרנ ו ע ר ת ה ו ד ל ו ת ל ה ו כ ם ואחרי ל ע ה תרבה ה י ום ר לו ע ש ו, והלחם א א נשנלר בגבולי ל א ש ו ה קלציאות הענלן הל הנקלצאות, י ש ל ל ^ ל ה ו גלג ב ו ו בסבו ר ל ש ק א ל ח ה ׳ ו ם ד א ה

. ה ל ע מ ו ל כמו שזבךנ ת ו ו מ ל ש ע ב ב ק ם ל לכי הו הפלתגלגלים ו


Capitulo 9

L A OBSERVANCIA CIRCUNSTANCIAL Y L A S BENDICIONES

1] La observancia circunstancial depende de las diferentes situacionesq que ocurren durante la vida del individuo, asi como de distintas circunstancias. Esto se relaciona con la comida, la vestimenta y todas las necesidades humanas y su interrelation social.

Todas estas observancias se fundamentan en los principios que desarrollamos en los capitulos anteriores, o sea que no existe ningun concepto particular en el mundo, proceso o circunstancia que afecte a cualquier cosa creada, que no fue fundamentado y establecido de acuerdo a 10 que debe ser segun el proposito real de la creacion, como citaramos mas arriba, 10 cual para ser alcanzado en forma total, se requieren todos los detalles que se hallan comprendidos dentro de sus limites especificos.

Sin embargo, la necesidad de todos esos detalles asi como de las distintas formas que estos asumen, dependen de las divisiones y categorias de las cosas creadas, asi como de las Influencias en sus distintas formas que afectan a la creacion toda, como ya 10 citamos.

En relation a todos estos conceptos, fueron encomendados los distintos preceptos, dirigidos a ubicar el concepto en el sitio del bien y no en el del mal. De manera que al respetar dichas observancias dentro de los limites especificos [de estos preceptos], estos conceptos se desarrollaran por el lado del bien y transmitiran el bien y la rectification.

En caso contrario, o sea si los limites no son observados, la actividad permanecera en el lado del mal; y como resultado de ello la corruption y la polucion se esparcira en el mundo y la gran obscuridad ocultara la Iluminacion Superior. Dios ocultara Su presencia, 10 que conllevara todos los resultados negativos que anteriormente referimos; todo en funcion de la escencia intrinsica del concepto que fue descuidado y la relation del mismo con el hombre y el lugar que ocupa en el ciclo general de la existencia, que se desarrolla en forma natural hacia la perfeccion, como 10 refirieramos mas arriba.

׳ / ח-ד פ״ט 288 דרך ה

ו זכרונם נ ו חכמי נ ת שתק ו כ ר ב ד ענלן ה ם ו ה ה ך ז ך ה על פי ך נ ה ב. ו, ן ו ת המז כ ר ן ב ל ב ש ל ר ש ה ו י ת ו א נ ה ם ו ל ו ע ני ה ל עני ל כ ה ע כ ר ב ל

I T ־ ־ : • V : T T: \ I T ־ : : T T ־ : : • T T ־ T : •

ל כ , ש ו ר בארנ ב ה כ נ , כי ה א ו ה ה ן ז י . וענ רה ה בתו ו ב נ י שנצטוT V : ״ ־ T : T • ־ ״ : • : V I T ־ T • - : • *

ל ם א י נ ו ם מכ ם פרטי ל ם כ ה ה נ ע ה ב ט ם וחקוקים ב י א צ מ נ הענלנים הם ק ל ח , ו ת ו מ ל ש ל ה ו א ל ת כ ו א י צ י ע ה י ג א ה ו ה / ש י ל ל כ ת ה י ל כ תם ל ו א ; ו ם ת ו א י צ ת מ ת מ א ה ב ם ב ר ה ש ה א ג ר ד מ ה כפי ה ז בדבר ה

T : T • : . . . . - T •• V — . T ־ ־ : ״ • : V - T T ־

, ק לו ח ו ה ה ש ת כפי מ ו ל ע פ על ה ו פ ו ו ע ב ת ט ו ק ר ח ח ך א ש מ נ ם ה ד א הן ה ת ה ו ל ע פ א בלן ה צ ו י ה ש מ ל , ו ת בוךאו ד ו ב ע ד ל י מ ן ת ו כ ס ה ו ל לש לה - י ה י ה דרך ש ז ה באי הי ה ־־ י ז ת ה י ל כ ת ת ה ג ש ל ה ר א עז ת ו ל ע ו ת

V : • V I V V v ~ : v : • v - - T - V V V

ו ענינים הי ש ־־ כי בבר י ; פרו ת מ א ם ב י ר ב ד ו ה ר ד ם ה ש י מ כפ• vviv'-• : • T:• : T • - S \ V ־:T ־ :

ד ם, ע ם אחרי י ש מ ש מ ו ל ש מ ש ם י דברי ד, ו ה מי ז ר ה ב ד ם ל י ש מ ש מ־ • ־ ־ ־ : : ־ : • : ־ ־ : • T ד : v י T ־ T - • : ־ !

; ו ה לגיעו אלי ר ז ח ה א ם נקלשבים ז ל ענלנים רבי ל ש ו ד ל ג ו ג ל ר ג ח א שנטלו א י ל י ש ה ראו נ , ה ו ה שיהי ג ר ד ה מ ז ם באי י ר ב ד ו ה לם, יהי או ו

• T * V T ״ • : • V T ״ • T : ־ - : V ! : T • ״ I ־

ל ר א ת עז ו ג ר ד ר מ ש ר ע ח ו א ל פ ם א ה ע מ י ג מ ה ש מ ה זו, ל ג ו כ א ל ל אV V ־ : ״ ״ V V ־ • ־ ־ : . . . . . . . V - . T T - . T V

ה טי הנ , ו ת ו ו א ת ת ה נ ו ו כ נ , דהי ת ר ח ה א נ ו ב א ל ל , ו ת י ל כ ת ת ה ג ש הT • : ־ : ־ : ־ T - ד י ־ V - T T ־ : : • : ־ - ־ T -

ה ר ו ת ם ה ה ה ל ק ק ח ם בגבולים ש ל ישמרו ב , ו ת ו תר ל המו ת א י ר מ ח הT • V T I ! I : T v • : T ־ • T - v : • ד : \ : T -

י א נ ם ת ל יחשבו כ , ו ה ר הז ב ד ת עוזרים ל מ א ם ב ל ו כ ז יהי א , ו ת י ק ל א ה\ : T " : V - TT"T: T ־ • : V V J V T ז \ י : 1• W I T

ו תנ ו ושתי נ י ל ו במאכ נ י ר שנהנ ח א ה ש ר ו ת ו ה נ ת ד מ ה ל נ ה . ו ה ד ו ב ע־ • T: T •• ״ • : ״ ־ : ־ ! * V T ־ ־ V: V V ״ : ־ ! T

ת האכלתי י ל כ ת ל ה ר א ב ד , לנחךר ה נברך שמו ו ?הברך ו י ה לפנ ד ו נם ל כ א ב צ מ נ ד ש , ע ו י שזכרנ ל ל כ ת ה י ל כ ת ל ה ר א ז ע א ה ו ה שלו, ש

• V! T \ I T ־ : - T V • T : • ־ : ־ V V ״ T V * V ־

ל ל ו מתקלבלת, לזה כ ת צ ע ה ו ש ע ו נ צ פ ח ה ש מ ו לקנבךך, ב ד ו בלוזגדל כב. ה א נ ה ר ה ח א ן ש י הנ ת הנ ר בךבו א ל ש כן ב , ו ן ו ת המז ב ך ענלן ב

ם ד ן 1יךכות ק ה לתק כ ך ב ו זכרונם ל נ י פו חכמ סי ד הו ו לאולם עם כלן ד א ש ה מ ת ש י ם ש ד ם ק ג ה הענלן, להוא ש ל ז י ד ג ה , ל ה א נ ה הא תברך ב ו ליבךכהו, ללתכון שפלכלנו י י סבךך על ו י מ ם לץכיר ש ל ו ע הו ענלן גופני נ י , שא א ו ה ב ה ו ט ת ה ת מ א , ליתכון ב א ו ה ב ה ו ט לו ה


2] En funcion de este principio fueron instituidas por N.S. las bendiciones sobre todas las cuestiones mundanas y placeres, siendo la raiz de todas estas bendiciones la Bendicion posterior al pan (Bircat Hamazon), encomendada en la misma Tora. El significado de este principio, como ya lo aclaramos mas arriba, es que todas las cosas que existen en la naturaleza creada, son detalles de un todo general cuyo proposito es alcanzar la perfeccion. El rol que cada cosa juega en esto, dependera del lugar que ocupa dentro del esquema de la creacion, segiin su verdadera naturaleza.

Empero el hombre, que va tras sus tendencias naturales y actiia de acuerdo a pautas preestablecidas para el, debe permanentemente tratar de servir a su Creador y hacer que todas sus actividades -de cualquier forma en que las realice- se hallen dirigidas, como objetivo final a este proposito. Esto significa, que existen determinadas cosas que sirven a este proposito en forma directa en tanto que otras sirven de instrumento para las demas y asi, tras un desarrollo prolongado se alcanzar^ la perfeccion. Sin embargo, independientemente del nivel en que se hallen las cosas, sera apropiado que se utilicen en funcion de este proposito; y aun aquello que resulte tras el desarrollo progresivo hacia el objetivo final, y no se utilizara para un proposito extrafio, o sea la satisfaction de placeres mundanos e inclinaciones materiales y superfluas. Y se cuidaran todos estos conceptos dentro de los limites instituidos en la sagrada Tora y entonces todos ayudaran a alcanzar el objetivo final y seran considerados elementos de devotion.

La Tora nos enseno que tras disfrutar de la comida y la bebida debemos agradecer a Dios y bendecir Su Nombre, de manera que regresemos las cosas a su verdadero proposito, lo que significa ayudar a que se logre el objetivo final de la creacion, que citaramos mas arriba.

Como resultado de todo esto. la Gloria Divina se incrementa al cumplirse Su voluntad y verse materializada Su planificacion original. Este es el significado general de la Bendici6n de Gracias posterior a la comida y de las demas bendiciones recitadas tras la comida.

׳ / ח״ד פיט 290 דרך ה

ו למברך נ מ בן מ א ענלן מו ו ת ה מ א ב א ש ל , א ה חקזרית בלבד א נ ה ום י בהקך , ו ו ו שזבךנ י במ ת מ א ב ה ת לטו ל ע ו ו ת נ מ א מ צ ו י ה ש מ לד צ א ל ל ב ו ו ט ד ה צ ו ל א בל ו ה ה ה ש ע מ ה לשאר ה ש ע מ ה ל ז הענלן ה

. ו כמו שזכרנ א לתקלקל ולשפל/ ו ל ם וירנעלה/ ו ד א יתקן בו ה , ו ע ך ה

ה כ ר ב ו זכרונם ל נ ו חכמי ו לנ נ ת תק ו ו צ מ ה ה ש ע מ ם גם ב ל ו א . ו גT-• :• T :TT־: T I : • : • " ־ ־ : ־ : T ־ :

ו ה בנ צ ר תברך ש ת לו י ו ד ו ה , ל ה ו צ מ ל ה ה ש ב ו ב ח , ל ה ל ת א ו ברכT: • :T T T V l - T : : V T T ־ •

ה ש ע מ ה ה ל ע ת ה מ ל לדי ז א ע צ מ נ , ו ה ל א ם כ לי דו ם ג י נ ו תקו נתן לנ ו, כפי ה ד מ א ה י , בי כן ה ו יתברך שמו נ ם ממ ד א ר בו ה נעז יותר, ו

. . T ־ ־ • : I-T• - I : v ־ • T T T r •n v:

ן יחלה , כ ו יתברך שמו י ם אל ד א ם בני ה י ר ך ו ע ת מ ת ש ךרו ו ע ז ו ההל שלחלה ע ל פ כ ה - ב ב ר ם ה א ם קגעט ו ו - א נ מ ר שלעזרו מ ז ע ר ה ו ע ש

. ו טח בד׳ אשרי בו . ו א ו ה ה ש י מ כפל בורא עולם א תם ובעולם עזבה ל


Como una manera de ampliar este concepto, Nuestros Sabios instituyeron bendiciones previas a una satisfaction. Asi, previo a que el hombre usufructe cualquier cosa de este mundo, debe mencionar el nombre sagrado de Dios y bendecirlo y concentrarse en que de El, Bendito Sea, proviene el bien que esta disfrutando; debe asimismo considerar que la verdadera naturaleza del bien que esta disfrutando, no es meramente un placer fisico y material sino que se trata de un concepto emanente de Dios que conduce hacia el verdadero bien, como ya 10 discutimos mas arriba.

Y cuando el hombre inicia su accionar de esta manera, el acto permanece en el lado positivo y no se desvia hacia el lado negativo; y el hombre se rectificara en el y se elevara por su intermedio, evitando la degradation y la caida, como lo discutimos mas arriba.

3] Incluso en la observancia de varios preceptos nos instituyeron Nuestros Sabios bendiciones previo al cumplimiento de los mismos. De esta manera se le otorga mayor significado al precepto y le agradecemos a Dios por escogernos y habernos entregado estas vias de rectification. Y de esta manera, al bendecir un acto, el mismo se eleva a un nivel superior de excelencia; pues la ayuda que se origina con Dios -en mayor 6 menor medida- depende del grado de !motivation con que el hombre se acerca a el en cada uno de sus actos. jjQuien confia en Dios es dichoso!!

FINALIZADO Y COMPLETADO, ALABADO SEA D-S E L CREADOR.

' / ח״א פ״א דרך ה

ת ו נ ק ת ובנו ב רה ובין חי ת בתו ו ר א ב מ ת ה ו ו צ מ ו ב ובנ ש בין חי ך פ ה/ ושנהלה ו נ ר מצד ב ד ו שלבוא ה י ן לפנ ו ך הרצ ב גזרותיהם, ש ךל ו הךום הדוקים ת ו א ב , ו ךתו ל פי ךךך תו ו נלצוות ע נ ם עלי י ד י מ ע מ ו ה נ ח אנת ו ו צ מ ובנו ב ש בין חי ר פ ן ה ה אי נ ה . ו תן לדבר ם שנ לי בו הג וך ב גזרותיהם, ש ל ו ״ ת החז ו ה ובין חיובנו בתקנ ר ו ת ת ב ו ר א ב מ הבך , ו ה ל ת א ו שנעזמר א רה במ ת בתו ו ר א ב מ ר ה מ ש נ ו ש י ן לפנ ו הרצל ד ב ן ה אי , ו ה ל ל א בר ע ת בעו ו ר א ב מ ל ה ר ע ב ו ע ת פיו ה ה א ר מ מת ו ק פ ס ה ו ש נ ם, דהי לו ה הבדי כ ך ב ם ןברונם ל ה ה ש מ א ב ל ניהם א ביו מ , והרי זו כ ה ל ק , ובדברי סופרים יודנו ל ה ר מ ח ה יודנו ל ר ו ני ת בדיז נ ט ע שת ש לבי ת דין ו תת בי מי נה בכךת ו ת תהלי ו י ר ע ה ר ש מ א ח שן י ה מתר, שא הי חלב י ה ו א נ ה ר ב ה אסו הי ב י ל ח ר ב ש ב ש , ו ה ר ה ז א ב

• V:I •• V T \ V ״ : T T - I - T V • • T t t T T V : T T : ־ :

ת ו ו צ מ וב ה ם בענלן חי נ מ ו יתברך. א נ י רצו ם שכפ לי בו א הג ל ה א ל או א ש י ך ש ש מ ה נ ז מ . ו ל ה כל ל א ה ל ל ש בין א ר פ ן ה ׳ אי י ל ב ג ה ל ש בו בגי ר ב ד א מ ל ן א נ ת אי מ א ב ת ש ת וגזרות רבו ת רבו ו ך בתקנ ל כ ולתנו כו ו ש י ש ה מפנ ל ז ת, כ קו ו המחל ם ו ם הפרטי ה סופרים, וירבו ב

• V T I1"TV ־ ו ־ ־ : • T : V ־ T : • : • :

ת ו ו צ מ ר ה א ל ש ו כ מ ם כ ה ב ב ו נת החי ה בבחי ל א ם ה י ר ב ד הם ה י נ י בעש , פרו ד צ ה ה ל ז ו יתברך הלה שלבואו ע נ ם רצו נ מ א ה ש ר ו ת ב שת בין עינינו ו טפ ם טו ו שנשי נ ה שיצו ו ה חךבר ש נ ה . ו ו נ שלבואו מאתת ר ו צ ה ש ו צ , זו מ ת תורתו ר י מ ש ו גזרות ל נ זר עלי ג ו שנ נ צו ו שי אא ו ה , ש ד ח דרם א ג ו . , ה רת עשלתה באפן ז ן זה, וזו צו ה באפ ת ל ש ע

ו יתבךך וגזרתו. נ עשלת רצו, א ו , גם כן ה ת א ז ה ה ו צ מ ה בפרוש ה כ ר ב ו ןכרונם ל ל ב ק ה ש מ מ ות י ל כ ת ה ל י ה י ש ה כ ר ו ת ל דבר מן ה ט ב ת דין ל ד בי ה בח בי י ה י שם א בקו ל ה ו ש ע ל שיהלה בשב לאל ת בגבו , ו ה מ צ ה ע ר ו ת ת ה ר י מ שלב ביום שבת, בלו ה שגזרו בשופר ו ש גזרו מ ך ש ה ה ל פי ז ע , ו ה ש עת א ז ה ה ל ב ק ה 0ב), כפי ה כ ו ה כט, ס כפלבאר בבלשנה ו־ש״ס (ראש השנ

ה בידם. ת י ה שT T : T : T V

, / ח״א פ״א דרך ה

ה מ א ב ו ה ברוך ה ר ו ת ל ה ע ה בון ב ז ל ל ירצו ש ב , א א ו ה א ה ר ק מ הה צ ר ה ש ל מ , נוסף ע א בדךכי הרמז ו ה א ה ר ק מ ז 1ידךבי ה ה לרמ צ ר שה ל ז ה ב נ ה . ו א ת כ מ ס ם א י מ ע פ הו ל יקראו , ו ר בדרכי הפשט א ב לת ו ד ג ה ק ה ל ח ך ב נים, א ת והדי ו ו צ מ ק ה ל ח א ? ו ה ה ת ר ע ב ד י מ נ א ש

. ם בפני עצמו ך במקו ם ל י ת ך א ם, ב ם אחרי ד עקרי ו לש על פי אף ע ת כלן הךוז״ל, ו ו ם תקנ ה ם ש ד ענלנים אחרי ו ואנלנם לש ע. א ת כ מ ס נקרא גם זה א ק כלאד בכתובים, ו ם ךבלז רחו ה כן יבלצאו ל, ויכונו ו ה כלהראשונה שזכרנ ב ר ת ה י ח ט א אסכלכתא יותר ש י אכלנם הז ה רמו ו ז ל פ ת א ו ה גם כן הי ן בז א לחללי לבו ל ן לענלן, ו ה לזברו בד הצפלה ל צ א ע ו ה א ךפלז רחוק בלאד, ו ו ה ל פי ש רה, אף ע בתוא שרכלזו בדרך ל ל ךבלז, א ל ב ע ו יתברך/ ו י ל גלוי לפנ ב ה ת, ש ו ד בעתי. ואכלנם לש ק בלבאור הנלצוה בלל ל א ח ו ה ר ה ב ד ן ה י קה, כיון שא רחוי ה או בדרכ ר ב ס ם בדרבי ה או צי הו ם ו א קבלו ל ד פרטי דינים ש ו עה ר שלחלקי בם, וכפי הפסק שיהלה לבלחלקת כן תהל ש פ א הבלדות, ות, בלבלי שיהלה הכלךולקת שהלה בם לעשו ר ו מ ש ו ל נ ה עלי ב ו ח הת ק ל ח ת מ ו י ה ב , ש י יתברך שמו נ ם בך צי ל ו , כי א ל ק כל ס פ ה ל ש ל חה ישכלר ע ך כ ה א בלן ח צ י ה ש מ ה לכרע חךבר בבית דין, י ר ו ת י ה נ בדי

ל ייקף. כ בך ר אשר־לגידו ל ב ד ר כלן ה א תסו ל ד, שבלצות ״ י עו נ ל וכלכלה שקבא בכלצוה זו ו ן ברוך ה ו ד א ן ה ה שבי נ י ם יז, א), הב ״ (דברי ל א מ ש לנלין ון לתק ם לגזר גזרות י ה י מ כ ח ל ו א ר ש ח בלד בתי דיני י א, שיהלה ב הים ה י ך ב ל ד ר ע ב ע א ל ל ש ם ו ה י חלבים לשכ(ע ל נ ת, ונהלה כל ו תקנה ך ו ת ו לעזבלירת כלצוות ח י שיתקנ ל א ת ה ו נ ל התק כ דע ש נ , ו ל כלו מסככלת מ ו יתברך ש ת ע ה ד נ ו יתברך׳ ח י י לפנ ת הרצו ו ש ע ל עצכלה, וא ל ד, א א עו ל . ו ה מ צ ה ע ר ו ת ת ה ו ו צ ל מ ב ה כ ל ע ה מ ר י מ ו ש ר מ ש י שי ו א כבר הלה ר , ו רה ת סלגים לתו ו ש ע ה ל ל ב ק ה חכלצוה ב א ך ב ב שן ו א שהלה הרצ ל רה עצבלה, א ו בתו מ א יתברך ש י ם ה ה י ל ה ע שלציו כלצוות נ ו הבלעמיךים עלי חנ ר כלצךנו, ושנהלה אנ ב ד ו שלבוא ה י לפנן ה אי נ ה תן לדבר. ו ם שנ לי הגבו ם ו י ם החק ת ו א ב , ו ל פי ךךך תורתו ע

דרך ה׳ / ח״א פ״א

סבלו ר י ש א ם מספק׳ ב ך ו א ב ם ש בי ל כתו ל , כ א י הו נ ש ק ה ל ח הה בנלסךת. ע ך כ ה ה ה ר א ב ת נ ם שונים, ו פרושי

ת תהלה מ א ת ב ו ל מ י ה ם שלפ בי ל כתו ל , כ א י הו ש י ל ש ק ה ל ח הד כלהנךאה, א ף מ ל ח ת ה מ צ ר נ ת ה ו ר בכלסךת הי א ב ת נ , ו ת ח ה א נ ו ב ה״ (סוטה טז). א ר ק מ ת ה קבת א ה עו ב ל ה ו ןכרונם לברכה: ״ ר מ ה א ל ז ע וח ר ט ם ת א א ש ל ד א ו א ע ל ה רבים, ו ז ק ה ל ח ן פרטי ח ם אי נ מ אא ל ה ו כ ל ה ש לגמרי ה י ח כ ט מ ש פ א יחלה ה ל א ש צ מ ק בדבר ת י מ ע ת ו

ל ו ב ה ג ז באי ה ו נ ה בחי ז י ל יובן בא ב , א ה ד ל ג נ ת מם ל דרכי ה ע ב ת ו כ ה יתברך שמ ר ו ת ל ה ע ם ב נ מ א , ש ו ה שקבלנ מ מ ום ברוך ל חךבךי ע נת ב ן בו ה להבי צ ך נ ש כ ם בללחדים, ו ים וחקי פרטי, ם ה ם ה בדרכי ם ו ה ל פי הדוקים ה ם ע ה ך ב ל ח נ ה צריך ש נ , ה א ו הה נ ל ב ס ם ת נתן פרוש בדברי ר שי ש פ ל פי שכבר הלה א ף ע ה א לת ז ו ז ול ם ע נ מ , א חה ו ביותר הךו ה עלי נ רי ר שתו ש פ א ת היטב, ו ו ל מ ו ה ת ו אל ע ב ון ש , כי א אכלתי בדברים ההם ו ה ש ה ו ר פ א יחלה ה ל פנים ל כם י כ ר ד ה ה ו ל א ה כלזו. ואכלנם הדוקים ה נ ה שו נ ו ם כ ה ם בון ב י הדבר

. הן ל פרטי ם כ ם ע ה ת ב ש ר ד ה נ ר ו ת ה ה בלדות ש ר ש ־ ע ש ל ש ל ה ל ם כ ה

ה ש ה שבבלצוות ע ם כלם, מ י נ ה עקרי הדי נ ד, כי ה ע עו ד ת וצריך שו י ו על ם כלכלשה רבנ ם כלקבלים ה ל , כ ה ש ע ־ ת א וכלה שבכלצוות לם ים ה ז ה שדברי הכלסוךה רמו כ ר ב ם. אכלנם קבלו ץכרונם ל ו השל. ם ה ם ל עי ו ד י ל פי דרכי הךכליזה ה ב בךבלזים שונים, ע ת כ ב ה ש ר ו ת ב, ק ל ח ה ה ל גם בז מ ע נ ב בעיני ה׳ ש ם שטו ל צ ם א כ ס מ ם ו ס ר פ ה מ י ה ול ע ׳ ו ב ת כ ב רה ש ה בתו ל פ ע ב ה ש ך ו ת עת בלקום ךבלזי ה י ד י ש - ב פרוו ׳ כפי כלה שלךאה ל ה ל א ש הךמץים ה ק ב ם ל ה ד מ ח ל א כן יטרחו כש ק ב מתן ל ת בש״ס בלשא ו ה שתכלצא פעכלים רבו זה מ ותר נכון, ו י. ת ו י ל הךא ת ע ק ל ח ניהם מ כבר יהלה בי נים, ו ן כלן הדי י ת לד ו י א ךא לאותו ת ל י ט ש פ ה ח נ ב ה י ח ן שאכלנם לפי דךכ מ צ ת ע ו י א ך א ה צ מ ת ו, ם בקבלה ל צ ן א ה הדי נ ה י לך, ש ת ך מ א ה ש א מ ו ך הענלן ה לפה, או כרנ ש שז ר ש ל ה , ע רה שבכתב ז בתו ו הרמ ש ל ק ב טרחו ל ל י ב א

: - T V V - - T : - V T ־ V V T I•• ־ • : : • - T - I

ת הפלשך נ ו ת כ א ה ז ת י ה ם הפרושים, ש ת ו א א ירצו ב ה ל נ ח ; ו ה ל ע מ ל

דרך ft' / ח״א פ״א

דדה ף י תברך כ ו י י ם בקךבה אל ת ג ר ד , ובפי מ אה י ל הבר ם ע י ט ל ו שת. פלאו נ ל לדם נסים ו ם לשלעשי ע ח ב

ת ו מ ש א ב ר ק א ל ו ן ברוך ה ו ד א ה ה צ ה ך נ ה ה הענלן, ש ל ז ל כ מ וה ג ה נ ה ה ו ו מ ל ו ע ע ל י פ ש א מ ו ה ת ש ו ע פ ש ה י סתרי ה נים, כפ שו

T T : - ־ . ־ : T ־ ' : ־ ־ ־ V T S ־ : ־ ־ :

בךם - ם, בהז שי ו הקדו תי ח שמו ב ב חקק ש ה ו צ ם ר נ מ א , ו ג י ה שמנם י ר ב ד סדר ה ק ו ל ם ח ל ו א ת בעולם; ו ת רבו ו א ל פ ו גם כן נ ש ד ח ת י, ו ה חכמת ך ז ג שם במו ש ם ו ל ש כ ה ב ל ג שם ס , ו ה א ל פ ה נ מ כ ח בת ו א ל פ נ ו ה ש ד ח ת דיהן י ל י ע ה ש מ ה ת ה ו ע פ ש כרתו ה ך בהז י ש מ ה ל

ך • : • T ־ : T T ״ V T ־ : - V • • : - : ־ T : ־ : I • : - :

. ה ל א ה

ןעגץ התוךה עו^על ©ה והש״ס

ק ר מספי ה בבאו ך ו ת ת ה ב א ח כ ה ל צ א ר א ל ו ן ברוך ה ו ד א ה ה נ הם י מ ה סתו ב ך ה ךבךים ה ב ב ת ה כ ב ך ד א א ל ה פרוש, א צטךך ל א י ל שתם דזאמתית, נ ו ל כ ד ע מ ע לם ל ו ם בע ד ר בלד א ש פ א דזןה א ל , ש ד א מל ע א ב ו ה ו יתברך, ש נ א ממ ו ב ת ה ש ל ב ק ש - ב ו ר פ מסר ה י שי בלא ב צא בהם, ש ו י ב ה ו ז ו ת מז ו צ , מ ן ת תפלי ו צ , מ ל ש ם; ךךך מ הדברי, א ת הו מ א ם ה נ מ . א עם ה ענ ב מ ר בכתו א ב ת א נ ל , ו הם י י על ו ו הצ, ת י ת מ א ו ה נת דברי א בו ו ן ברוך ה ו ד א ם ה י ל ע ת ה נ ו כ ה מ נ ו כ ב שה נ ב ה ת כ ב רה ש ם בתו י ל ע ה ה ש ל ז ם כ נ מ א . ו ו ם אצל דעי ו ם נ י מ ע ט לת ך ס מ ך ה ש מ ו נ ממנ ל פה, ו ע ם ב ו ל ש ו ה י ו על ו לכ(שה רבנ ר ס מם י ב ו ת כ ת ח נ י ה כ ר א ב ת ה נ ז ת ה ך ס מ ה ב נ ה ר דור. ו ח ם דור א י מ כ ח לא ו ן ברוך ה ו ד א ה ו ש מ ת כ ו ו צ מ ה ה ש ע ת מ ת מ ו א דע לנ ו נ , ו ה ת מ א ל

ה בהם. צ ו ר

ש ו ר פ ם ה ם ע ת מ כ ס נת ה ב בבחי ת כ ב ה ש ר ו ת ו דבךי ה א צ מ ה נ נ ה וה חלקים. ש ל ש ם ל י ק ל ח ת ל מ ב ק מ ה

א ך ל ב, א ם בכתו ל ל א כ ם ב י ע נ ל ע ל א, ב ן הו ו ש א ר ק ה ל ח הם במםךת. ו הפרטי תבאר נ הם, ו 9ךטי

, / דדא פ״א דרך ה

ה ת ג ר ד מ ד ב ח ל א ר בנצחיות/ ב א ש ו הךאולים ל נ כ ו ר שה ח ה, א הנ ום י ו ולשוב מ ךת ד צו ס פ ת ה דהלנו ש ה ב ו ו ה ח ה לחזר ל ז ם ה ל ו ע ה ה נ הו מנ ם שז י ק י ך הצד ך ובין כ ו בתוחלת ה1יךיאה, ובין כ מ בכלים כ, בלי ת ך ש י ח כ א ל מ ו ב ר מ א מ א לעבלידם ב ו ש ברוך ה ו ד ק ת׳ ח ו צחי לנת י ת מ א ה ה ב ו ט ן ה י גו עד א ישי ם ל נ מ א . ו ה ם הז ל ו ע ו ל כ צטר י ש

־ ־ ־ T T * I 1 ־ - • ־ ן - T : T ! V - T T ; T ! ־ V

ה מ כ ח רה ה ז מן שג ו הז ה ם ת ל ו ע ד ה מ ע ר ש ח א א ל י להם/ א ו כראT t T T V V T T ־ ־ T V ־ T T ־ I ־ T : T V I ־ T

ה י ה י י ש ו ה שרא מ ה ל ת ו א , נ רה אחךת חדש בצו י ׳ לשוב ו ה נ ו י העלה ב ו ט ם ב י ׳ נהנ ח צ נ יתקימו בו ל ם ולשבו ו קי י ת/ ולשובו הצד ו לנצחי

ד כפי כלדךגתו. ח ל א האכלתית, כ

*ענין הנסים

ו נ ך גזר רצו כ י ש א מפנ ל ו א א נהי ם ל ל ם כ בראי ל הנ ה ב נ ה. - • t\ • :T I T V •• : - T V : • T י T

י א מפנ ל ם א ה חקו ב א הו ם ל ה ל לים ש ל הדוקים והגבו כן כ יתברך׳ וק ק ח ו ש מ ת בהם. ואכלנם כ ו א תו נ ו ך גזרה חבביתו יתבךך הי כ שת ל ע כ ו ב נ תם ברצו ו לשנ ם ו ל ט ב ל ל בו ה ברצונו, בך י ל א ם ה י ק ח ה

• T: : : ־T T : ־ : • V •• T: ־ \ ־ 'T I T

א ל ם ש ל ו ע ו ב מ הברך ש ש י ד ח י . ואכלנם הענלנים ש רצה זמן שי ון ו ד א ב ה ר ל ה ה ע נ ה א נס. ו ר ק נ א ה ו , ה ע ק לטב ק ח ק ש ח בךךך הו ה ש ע ר בו ו ח ב ע בדוקותיה בי ביון ש ב ט ה לקלם ה צ ו א ר ו ברוך הל פי ף ע ר שבפנים, אכלנם א ח ב מ ה ח ת ז ו י י שלדע ה א ד , ו א ו ה ת ש ו מ ב

. ו ל צ ם א דעי ו ךצה, לטעכלים נ תו בץמן שי א לחדל כללשנות או כן לר ש פ א כלתה ו י ו ו ת ח ג ש ת ה ת מ ע א י ד ו ה ה נם ל ש ע י ר ש ש פ ם א ל ו א ו

T : v : ! T T T ! ־ V ״ . ־ V T ־ 1 : V T :

ר ש פ , ואכלתת הדבר, א א ו ה ך לאות בבלעשה ה ב שלעשהו לפי שר ש פ א ה וענינו־ הכלפךסם׳ ו ש ע מ ט ה ש ת לפי פ גלי נ שתהלה בלשגת וד ו ר ע ש פ א ה שבו, ו ח ג ש ה ר שבדבר וסתרי ה ת ס נ י ה פ ה ל י ה י ש

T : v : V T T ! ־ ־ : v־TT •- V T J • ! ־ v

ר ב ה כ נ ה . ו ל ו כל ם לנ י ם רבים בלתי משג ם אחרי י מ ע ט ה ל י ה י ש1T ״ • ! T : T ־ T \ • ! • • . ־ ״ . , T . . v..v.

, ם לו בי ו הקרו י ל ידי עבד א נסים ע ו ש ברוך ה ו ד ק קךה שלעשה ה ים ת ו י ה ם ל ה סר ל ם בבח שמו ת ו ב א ב ח א מ ו ה ה ש ב ח ת ה ו א ר ה ל

׳ / ח״א פ״א דרך ה

ה ד ו ב ע ד ל י מ א ינטו ת ל ר בלל, א מ ח י ה ו אחר כ ש מ א י ל ן ש באפ וו א צ מ א י ל חה, ו הרו ה ו ו ל ש ה ה ב ר ה ת ד ז ג כנ יתגברו בה, ו ה ו ר ו ת ל ו

: ד • : T T : T : 1 : T ־ ־ : • v vv:V : ־ : • : T - :

א לרעו ל ו הנביאים: ״ ח י א בלה שהבט ו ה ם ו י ד ס פ א ה ל , נזקים ו ל בללם, ת בעו ו ל כ א יחלה ס ל ״ (ישעיהו יא, ט), ו ר קדשי ל ה ב ו ב ת י ח ש א ! ל ול ל ב ך ע ש ידדה שפו ך ק ו בללאי חבכלה׳ וריח ח ת יהי ו ב ב ל ל ח א כ ל אא: ר הנבי מ א ה ש א מ ו ה , ו , בלי קשי כלל ו חבל זכו ל ן שי בשר, באפה ישבלחו ולעלצו נ ה ל בל בשר״ וגו׳ (יואל ג, א), ו ת רוחי ע ״אש3*ך אה ד ו ב ו ע י ם לפנ בדי עו ךא יתברך ו ם כלתךבקים בבו ה , ו בה ברב הטועו י ג ד שי , ע י ל עלו י ע ו ם על י לכ הו ו בלתעלים ו ה יהי ל ידי ז ע שלבלה, ות 1יחדוש ו י ץח ל בלצב הנ ר בלפלנו א ב ע ך שלגיעו לו, ל ה שצרי מ ל

. ם ל ו ע הת ח ה א ע ת ש ו ח פ ר ל פ ע תו ויחזרו ל מו ם בלם צריך שי י ם, החי אמנ ום ו ק ם ל י י ם הראו ת ו ר בן לשובו ויחיו, א ח א ם תחלת חבלתים׳ ו ד ק

בתחלה.א ל ו ו א ט ח ם ש י ע ש ר ה ם ורשעים, ו קי , יקומו צדי ה ה בתחי נ ה ו

: , . I T T •TV • T : T : • T : 1• • - : ״ ־ • :

י ר ח ם א נ מ א . ו י להם ענשו אז כראו , י י ש הראו נ ע ם ה ה ם ב ל ש נT ־ 1־ ״ : T : V T T T T : T " T T V T V I ־ : •

ישפט , ו ת כלם א יתברך א ר ו ב ל, שלדין ה חתחלה יחלה יום חדין חגדוענשו ד י ב א ם ל י י . הראו ד ב א ם ל י י ת והראו ו צחי ר לנ א ש ם ל י י ו הרא

: T ״ ״ T: • : T ״ T - • • :T ** : ״ ־ ־ T • • : T

ו ר א ש , י ר א ש ם ל י י ו לגכלרי, והךאו אבד ף י , ולבסו י להם ו ה שךא י מ לפחדש. לם שי ם בפי חבלשפט, בעו ה ע ל י ג ת ה ש ג ך ד מ ב

ו ת ו א ו ב א צ מ י ם ש ת ו א ל ב דו ה ברור ג ש ע ם י ל ו ע ת ה ו מ א ה ב נ ה ו: : T • V T : T ״ V I " T T %. : ״ • :

ב ך ח ים לכללה׳ ישבלדו ב י ן יהיו ראו ו י י חפלשפט העל ם שכפ ת ו חץמן, או צל נ , י ל צ נ ה ים ל י ו ראו הי תם שי או ל מיני ענשים. ו כ ב בדבר ו ו

Z T • - T • : • : : • V T : • T T I - • 1 : V V :

׳ ויהלה ל א ך ש י ו ל שתעבד י ם ו ה י ל י ל ׳ ולעץבו א ת מ א ׳ ולכירו ב ישארו ור לכירו ולרעו ש א שרת אותם, ב ל ו א ר ש ת י ד א ב ת ע ר א פ ת ם ל ה לר או ה ו ש ד ק ר שיקבלו כלן ה ש פ א ה ש ם מ ה ה לגיעו ל די ז ל י ה ע נ ה שא ל א יתברך, ו ך ו ב ת ח ד ו ב ר ע ח ו נכלשך א ל ם כ ל ו ע ה יבלצא ה נ ה . ו ה׳ז א ז״ל, ״כי א י ב נ ר ה מ א ה ש א מ ו ה ל בעולם, ו ל ךה כ ה ז ד ו ב ה ע ל ה תה י ה א י ו ה ה ברורה״ (צפניה ג, סן; וכתיב, ״ביום ה פ ם ש י מ ע ־ ל ך א פ ה א

v j T : • - - ־ : T T • - v l j v

ה יד, ט). י ר כ ז ) ״ ד ח ו א שמ ד ו ח ה׳ א


נגאולהT : ־

ם הכלעתךים א ע ו ה , ו א ישראל ו שי ה ו נ ן הא ר המי ח ב ה מ נ הה ש ד רי ק ם בעטו ו מעטרי ם שיהי ה י ל ת בו יתברך, וראו ו ק ב ד לם ובלתדבקת בם, ה י ל רה ע תו יתברך שו נ , ותהלה שבי לה ו ד ג

ה האכלתית. ב ו ט זכו ל ד שי ו בזה, ע מ ל ת ש י שד ח ל א כ ית מ ה האבלתית נקנ ב ו ט ה ל פי ש ף ע א , ש ע ד ת ך ש וצריד ה כלשתלם ע א י ר ב ל ה ל , אכלנם אין ב ו ו בפי מעשי מ צ ד בפני ע ח א וה, ךי ם בבל עטו ל ת ש ת ת בסדר נכון, ו ך ח ב נ ה ח מ א ל ה ל ר כ ד ס ת ש, ויץכו ם ל ש ב ה צ מ ם ל ל ו ע ע ה י ר .כך ע ח א ה/ ו נ י ה השכ ק ב ב ד ת ת ו

. ו ה במעשי כ ז ה ש ד כפי מ ח א ד ו ח ל א ם כ הפרטי

ה, כי מלד ד הנ ע ה ו א י ר ב ם כלתךזלת ה ל ש א נ ן ל ה עדי ם דבר ז ל ו א ום י ת ונבלשבו הבנ ו ב א ו ה ל י ח ת ה ר כך ש ח א , ו ם חטא ד א א ר ב נ שר ב ך ם ח ל ש א נ ל זה כלעולם ל ם סגלה, עם כ ע ת ל ו י ה ם ל ה י ר ח א. ונכלצא ם ל ש ר כלחתקון ה ם, שנזורו בם אחו , כלפני כפלה חטאי י כראול כ ה ב ת ו מ ל ש ע לזה, שתהלה האפלה ב י ג ל פנים צריך שנ ל כ ע שקבע אז י , ו ה ת ו מ ל ה ש ל ה כ א י ר ב ׳ וך1קבל ה ה ם לז י כ ם הצרי י א נ ת הה חנצךזית׳ ותהלה א נ ה ם ל קי י ב הכלתקן׳ שבו לקבעו הצד צ מ ם ב ל ו ע ה

ד לפי בלעשיהם. ח ל א ה כ ם ב ת א נ ה

ת בני ד ו ב ע ה ל נ ו י ל ה החבבלה הע ל י ב ג ה ה נ י ש פ ל א א ת ה ש נ ח וה ך ו צ ם ב ל ו ע ש ה ד ח ת ר כך י ח א ׳ ו ת ו מ ל ש ל ה ם ע ת ו ל ך ת ש ח ם ל ד א הת י ח צ נ ה ה א נ ה , ה נו ה שלעשה בו אחרי כן, דהי מ , ךאולה ל אחרתה צריך שתעכלד נ ׳ ח ה ל ם א י ת אלפ ש . וטרם יבלו ש ה ם ל כי ו לזל ך א ר כ ח ם א ק חדברי ת ע כלו ל ו , שי ת בכלצבה השלם ר ח ב נ האפלה הל פנים. והאכלצעי ל כ ו שיחלה ע ו עלי נ ה כלה שהבטח ז ת, ו ו צחי הנה, ולעץרהו א לז ו ן ברוך ה ו ד א בחרהו ה ד שי ד בלזךע ךו ח ה יחלה א ז לל א ר ש ו י ל לדו יתקנ ע ה בןמנו ו נ ח א כללך חפלשיח. ו ו ה עזלצליח בו, ום, ולסור ל חצךךי כ ב ב רבה הטו הם׳ שי ה אחרי א י ר ב בל ה ל ו ו ד ן ג תקוב , ל ו נ ע לגוף, דהי ג ו פש ובין בכלה שנ נ ע ל ג ו ה שנ מ ע לגכלרי׳ בין ב ר הת, בו ם הנטלה לטו ד א בר בבני ה א שתג ו ה ן לעשה לב בשר, ו ב א ה

דרך ה״ / ח״א פ״א

י , מ ה , הנ אה ו ב נ י ה א בגלו י ב נ עות שלךויח ה ד חלדי ב ל ה מ נ ה וד ל, ע ת גדו ו ק ב א שיתדבןק בו יתברך ד ו ח ה ך כ ת נביא, מ ו י ה שלגיע לה ל ע ו מ ת ל ע ה מ י ה ה ת תו ז ד דבקו צ ם מ ל ו א , ו ה י הז ו ל ה לג כ ז י ש

, -T - ד ־ ! • V: V • ־ ־ - ־ : T : V ־ ־ V: V • ־

ת ו ק ב ד ת ה ג ך ד ת, כפי מ פלאו נ ת נסים ו ו ש ע ע ל י כבר ע , ו לה ו ד ג. ג שהשי

ת ו ל פ ן ש ל ן שבנביאים, כ ת כל ו ג ר ד מ ל ה כ , ש ע ד ת ך ש ם צךי נ מ א ול ד ^ ה ה נ מ ת מ ו ל בד נ , ו ם ו ו השל ה רבנו עלי ש ל מ ו ש את ו ב ת נ ג ר ד מ מה ש ת מ א ו ב ך נ זכה, א ם שי ד ל א ן כ ה ע ל י ג ר שי ש פ ן א ל כ ל, ש גדו

V - : I ־ • V T T T I ־ ז• זיV : • - v T : V I T \ V T

ר ח א ר ל ש פ י א ת שנתלחדה לו, א ח ה א ג ר ד א מ י ם ה ו ל ש ו ה י ו על רבנ. ל גה כל שלשי

, ש ד ק ח ה ת רו א ר ק ה לש נלךךגה נ א ו ב נ ת ה ג ר ד מ ה לפלטה מ נ ה וו י ל ו א ע י ג ה ב ם ש ד א ל ה כ ל ש ע נלפלנו יתברך א פ א ענלן שלשפע ש ו ה ור ב ד ת ולדע ה ו ע בבלתי ט ה בבלתי ספק ו עת ענלן מ י ד לקבע בו י

. ל דבר במדרגתו ו כ תי לדו תו ו ו תי , סבו ת ו מ ל ש בם שפלגךר ר שלשביל דברי ש פ ה, א ע הז פ ש ל ידי ה ם ע ל ו א ול י כ ש ם יתרון ה נ מ ל אותם; א י כ ש ה ת ל י ע ב ט ת ה י ש ו נ א ה ה ל כ ש ה הה ל ז ע א, ש שי הו ו נ ך הא ר ד ל ה ם ע ת ו ל א ך כיחשכי ך ך ה ה ל ז ם ע ת ו אה ר בם ספק, מ א ש א י ל ת, ו ו בלי עבלל, וישגו בלי טעו ך ישג ך ך הר שלשיג גם כן ענלנים ש ? א ; ו ושי ל ךךך האנ ע ה ש ל כ ש ה ן כן ב י א שת ו ר ת ס נ , ופלכללם ה לם י ת שתשכ י ש ו נ א ה ה ל כ ש ה דר ה ן בג י ה שא מ

. ת ו ד י ת ע ה וי , שהכלק1ילו לכיר בל ו י ג ךגש למשי א נ ו ה ה נ ה ה ש ז ד ק ח ה י ה ר נ ה וב ל ע ב פ ש ד ם, ע קךה לפעמי ד י ו ע מ?זפע לו. אבלנם ע פ א ש ו ה ק ש פ סא לרגיש בו ך ל ן ענלן בלהענלנים, א כ ל ת ע שלענלידהו ע פ ם ש ד אל דרך קרא ע נ , ו ה בלבבו ב ש ח ת מ ל פ ו נ י ש מ ו כ ע ל י ג א י ל , א ע פ ש מ ה

I v v ־ • tT:Tl:•: T : V ־ V V • : . . . f v T I \ ־

. ש ד ק ח ה ק - רו ו א בדקד ל ש ה ן ב ח ך ה ה


ל , וגוזר כ ל ת הכ , ודן א ל ל הכ ח ע י ג ש מ א, ה ן ברוך הו ו ד א ה ה נ ה וע י נ ה ו ל ד ד בתפקי ח ל א ם כ י ו ממנ י ם משרת ם ה י כ א ל מ ח ת. ן רו ז הגו מ ל כ ו מ ג ד ח ל צ ו ע י ם כדרכ ד א א ל י צ מ ה ם ל א , ו ו ל בגבילי כ ת ה א

. ה ל ע מ ו ל נ ר מ א ש, דע כל ו ת י מ א א ב ו ן ברוך ה ו ד א ה ל פי ש ף ע א , ש ע ד ת וצריך שת ג ה נ ה ה נ , ה ו כלל ל צ ת א ש ד ח ת עה מ י ד ן י ו דבר, ואי נ מ ם מ ל ע א נ ל ור ד ל פי ס א ע ל ל פי זה, א ם ע ת ו א לסד א ו ל י משפט ו ו מ ל ו עת דן א , ו ץ ך א ת ה ו כ ל סי מ ה בו, כלתךכלה לנמו צ ר ם ש י ט פ ש מ הל הענלנים, ם שלעידו ע ם, בעדי י ל מלאכ נים ש ם בבתי די י ר ב ד הם י כ א ל ם מ ל כ ם שלליצו ץכות, ו צי מלי ו דין, ו ע תב וקטגורים שיג ר ט ק ה ל ל ה בעולם, א ש ע נ ל ח ד ע י ע ה ה ל ל , א שמשיאם כלה שזכרנו

ן והלשר. ן בפי הפלשפט חנבו י נגמר חד , ו ץ י ל ה ה ל ל א ו

גןכואה וןכיאת מעוה

ל בני ן כלץ גלוי שיהלה כלתגלה בו א א והבי ו ן ברוך ה ו ד א ה ה צ רם עצלנים ה ם לגלה ל ה ה ל ל ג ת י ש כ ה, ו לם חז ים בעו ם בחי ד ו , ע ם ד א הל ה שלביא ע מ מ , ו ו חת , ומענלני השג ו ה שלחבץ: בלסתךיו וסודותי מ

אה. בו א נ ר ק ה נ ז ו, ו בריותיתברך ו י ת מ כ ה ח ת א ר ה ש ם מיחדים, מ ה בדרכי נ ה ה ז י ה ו ל הג

T T-ITV:• T: I * T ־ • •T: •:T \ ״ - -• -V

ל ל כ ך ה נות, א ת שו ו ג ל מדר ת ע ו ג ר ד ה, ויש בו מ ת לז ו א תו נ ו י הT : ־ I - " : ״ ־ ־ : י י : •־ - T T VJ ׳

ו ד ו א כב ו ה לו ה ל ג ת מ ה ת גמור, ש ו א ד ו א ב י ב נ תברר ל , שי בבלן. v j T.-;-v ־ : • T י - ! \ ז״! « • ו

ו את ו ב נ ם ספק ב ו שו ר ל א ש א י ל , ו ה לו ל ג י ה ש יתברך, ולשביל מ. ל ל כ

T :

ל כ ה ו ל ו ד ה ג ד ע ם לו ר ד ק ה ת נ א, ח בי ה לנ ע ענלן ז י ג ואכלנם בהז כלתוך א ש לשן, ו י א ישאר ב , ו ו יבטלו הרגשותי ברי גופו יזדעץעו, ו איי ג בם גלו , ישי ה שיתראו ת מ ו א ר ו מ י נ ו לעי תרא ת י א ו ז ת מ ד ר ת

T ־ ־ : • V T ־ : ־ : • T T " : I - , .

. ע לו ד ו ן שי ו י ן העל ה שיהלה הרצו , ולדע מ ו י ד אל ו ב ^ ה

דרך ה״ / ח״א פ״א

ו א ש א י ו ה ר ה ע צ ב , ו ג ו ל תענ ות ש נ ת שו ו ג ך ד ר במו שלש מ ע צו טהר ה י נ ר בך, ה ח ר א ב ש ם ל ים ה י ם ךאו א נם ו ו ת עו ם א י א ט ו ח הא ה ל ד אבדם; וךבר ז , לענשו ע א ם ל א , ו חה ו ם וללבו למנ א ט ח מ

. ט ע מ א בלעט בלן ה ל ל א א ך ש י ה ל ך ק י

נהעוגחהT T : ־ ־

ל בל בריותיו, וכלקיבלם ח תכליד ע י ג ש א מ י ן ברוך ה ו ד א ה ה נ הרו בראם. ת שבעבו י ל כ ת ובלנהלם בפי ה

י ש כפ נ ע ה ר ו כ ש ת בו ה ו י ה שי ל ו ן האנ ד המי ח י ת נ ת ש ו ם, בהי אמנ ו• . V T : T T * : v י ־ i T I ׳•' י : ־ ־ ־ ״ : T ־ : T :

ה ח ג ש ה ח י ה בו בלשכה כ ח ג ש ח , גם ח ה ל ע מ במו שאבלךנו ל בלעשיו, ום הבלין ו א לקי ו ר הבלינים ה א ש ה ב ח ג ש ה ר הבלינים. וזה, בי ח א ש בה לשגיח נ ח . ו ו יתברך שמו ה צ ך לים ש הגבו ם ו י ם חחק ת ו א א ב ו ה הא ך ל ל הבלין בלו, א ל ל כ ע בלהם א י ג ה שמ מ ל נלין ונלין ל בפךטי כת הבלין ו מ ל ש א ל ל ת בם א י ל כ ת ן ה ה אי נ ם אישים, כי ה ה ה ש מ לע י ג מ ש בלפלנד, כללבד כלה ש אי ש ו י , בל א ושי . אכלנם הכלין האנ י ל ל כ ה, ו א בפני עצמ ו ה ל בלה ש ד ע חו ח בי ה ישג נ ת הכלין, ה ו ל ל ל כ בלמנו את ו ט ך ו גזרוה ביחוד, כפי פ י ם ביחוד, ויגץרו על ל ו כ י ש ע ויורנו מ

. ו ע נ עד ח א י כלינים; ה ה לשנ נ ק ל ח ם ת ד א ת ה ו ל ע , שאכלנם פ ע ד ת ך ש וצריו ה בלצוה א ו שלעשה ב נ ו חובה, דהי ו זבות א א ל ו ה ה ש א מ ו הא לבלצוה ן ל ה עני ן ב א זה, בי אי ל ה ו א ז ו ל נ ה שאי י מ השנ ; ו עבךהד ה צ ז י , ץ־דדה בא ע לכלצוה או עבךה ג ו ה שנ ל מ ה כ נ ה . ו ה ר ב ע א ל ל ו, ל ל ו כ י חהו על כרי ו מי שי ן ל , אי ם ד א ל ה ר בידו ש ו ו מס ל שלהיה, כ

T : I T - • : - V • I - T T T V T : T \ V t ' V

לגזר ם ו ה ה ש ם כפי מ ת ו ן א ו , לד ן ו ט העלי פ ו ש ם לשקיף ה ל ל כ ע וה נ , ה א לעברה ל ה ו ו צ מ א ל ו ענין ל נ ר אי ש א . ו י ל הראו ו מ ג ם ה ד ג נ כ

- ״ ז • - : ־ ו • : I T : • •• v - 1 - IT: T : ־ T : v :

ו כלבה ה לבואו ל נ ה ר הפלינים בכלקריהם, ש א ם כענלן ש ה ם ב ד א ענלן הו ר א כ ע א ש י ג ה ו ל ת בלינו, א ם לשפלירת חקו , א ו ן שלנועעו אלי ו י על

. י לו ו ה שרא י מ ש כפ נ עT V - • J V


ם בין י ב ו , בין הט ם ם המעשי פש בלחד עושי הנ ף ו ו ג ה, במו שה הנ ום ד ל א ם 1יחטאו ש נ מ ך שיגכללו לחד. א ל צךי ו מ ג ם, בן ה הרעיע י ג ה בל ל ו א י ל ו בליחה, 1יאפן ש שי בל ו ל חפלין האנ ן נגזר ע ו ש א ר הב בגוף זהפלא א ש ה נ נ ה האנלתית בלי שלמות. והענלן, בי ה ב ו ט ל ה אה בו, ב ו א ת זהבלא זו ש ו ן בהי ו י ת העל ו ק ב ד ו שלגיע ל ר ל ש פ י א א ש, וישוב ה נ מ נקה מ אז י ת וישוב לעפר, ו מו ד שי ה ע נ מ א מ צ ו ו י נ אי ו

T ! T V • I V T • T : T T V T : T V - T V ־ •• - :

ב בו הנשכלה ויחלה, ולחדר אז תשו , ו ה בלי זהבלא בלל ר ה ט בנה ב י ום י ש ע מ ת בפי ח י ת מ א בה ה , ולהנו בטו צח ם לנ י ר החי לאירו באול ב ם הבלפךסם ב י ת מ ה ענלן תחלת ה ז , ו ה נ ו בנחליהם בךאשו ש ע ש

. שראל י ־ T I ־

, ה נ ו ש א ך ךתו ה בד צו או ך ו ל ו ף בעפר ־ ה ו מן שחג ל הז ואנלנם ב, ת ו מ ש נ ם ה ל ו ם זוכה, והלנו ע הנשפלה עוכלךת בפלקום כלנוחה אר התחלה, כפי ח א א ו ב ד ל י ת ע ג ל י ש ת ה ש ן מ ם מעי וכלשגת ש

ה בחליה. ת ש ע הבלעשים ש

3גן עדן וגיהנ5

ח בו - ו נ ד ל ח ן בלן הגוף, א ת א צ ת ב ו מ ש נ ו בלקומות ל נ כ ה הו נ ה וה ת ב ו נ ו ם עו ן, א ף בו בענשי ר צ ד ל ח א ד זבלן התחלה, ו כה - ע ו ם ז א, ולש בו א גן עדן ר ק ה בלקום הפלנוחה נ הנ . ו חה ו ה ממנ ת ו ם א י ע נ ו מ שת ושבו ן י ו ן עליון. בתחת ן וגן עד ו ן תחת ד נות. ולש גן ע ת שו ו ג ר ד מת ו א נ ם בבליני ה ות ש הנ נ ם שדזיו בם, ו פי ו ת הג ו מ ך ת ב ו מ ש נ הו לפנצא שם; חק ן שהו ה ת ה ו א נ ה בן לבליני ה ות, והפלקום מו י רוחנת ו א נ ת בנליני ה ו הנ נ , ו ש מ ת מ ו מ ש נת נ ת בבחי ו מ ש נ ת ה ושבו ן י ו ובעליף זפלנים ו ל ם ח ; ולש ש ן ת בלההנאות שבתחתו נשגבו ת ו ו ל ו ד ות, ג י רוחנם י הנ ת לנ ו נ ת שו ו מדרג ת וכלתחלפות, ו ו נ ת שו ו א נ ה ם ל י ת י ע ו ושנ

בהן•ר ע ן צ ה שם בלגיע ל ש, ו ת לענ ו י ו ת הרא ו מ ש נ ם ל א מקו ו ס ה נ ה י ג ה ול ת ש ו נ ת שו ו ג ך ד ה ששלך בהן לפי ענלנן. ולש מ ם כפי מ י ב ו א כ מ ו

דרך ה׳ / ח״א פ״א

ך ש מ ת ה ו ש ד ק ת ה ע פ ש ב ה תשו , ו ל ה לפע א מ ט ה ה ב ה ל ד כ ו ע. י בראו

T T

ב$מול

, רה ה לו הבחי נ ת נ נים, ש ר המי א ם נתלחד כלכל ש ד א ה נלין ה נ הן מ , ובלצד זה נוסף בו ע ו ח לנלעשיו להכלשיך הכלשבות שזכרנ ב וד ג נ ו בלדה כ י ש ע א, שלגבללו מ הו ד בלשאר הפלינים, ו ח ם א ו בשו נ י שאד ח א ה ה ו ז לם ה ו ד בע ח א י חלקים, ה חלק לשנ ה נ ז ל ה ו מ ג ה בלדה. ו

. א ב ם ה ל ו ע בT ־ T T

ה כן ז ם ה ל ו ע ה ב ש ע ו ש י ש ע י מ א, שכפ א הו ב ם ה ל ו ע ל ה ו מ גV T:• :T T־ I - V - T T T T V T - l -

ת בו יתברך, ולחנה ו ק ב ד א ה י ה בה האבלתית, ש ה בטו ג ר ד ו מ ע ל ב ק תת ו מ ש נ ם ה ל ו ע ם, ב י חלקי חלק לשנ א י ו ח נצחים; וגם ה צ נ ה ל בם ל ו ע ל ה מו ם בסלעתא ךשכללא. ג י ד לפנ ו ם התחלה, לבאר ע ל ו ע ב ות כלאיזה נלין ו ר ו צ ה א ח ל צ ו ה י ר על ז ו ע י ש ע י מ , שכפ א ו ה ה ז ה

. ה י ה שיv : • V

כו ז ת שי י ת מ א ה ה ב ו ט א ה ו ת ה מ א ר ב ב ש ר ה ק ע ע ש ד ת ך ש צרי ו• • V ־ ־ ־ T T1 ־ ־ " ! - • V V VI V T T ״ V ~ 1 * * 8

ד ו ב א א ו ם ה ו צ תר ע ו ש הי נ ע א, וכן ה ד לבו י ת ע ם ל י ק י ד צ ה ה בת ק ד ו צ ן ה י י בלדת הד ת, שכפ ו א לגנלךי; אכלנם, לש מצו י ה ה ה ב ו ט הה ז ם ה ל ו ע ת ה ו ח ל צ ה ה ב ז ם ה ל ו ע גם ב , ו ם הבא ל ו ע ו ב ל מ ג י י ש ו א ר

V - T T T J * I V - T T ־ : T ־ T T : ! \ ׳י• T

י שלענש , ראו ח ק ך ו צ ן ה י י כלדח הד ת, שכפ , וכן לש עברו ו וטובותיותן שעבללו ן נ י ת שהד ו ו צ , ולש מ א ב לם ח בעו ה ו ז ם ה ל ו ע ן ב ה י ל ען ה י ל ן נותן שלענש ע י ת שהד עברו ה, ו ם הז ל ו ע א ב ל א ו ב ם ה ל ו ע בו לגנלךי ל מ ע ן בהן ש י , ונלצוות שהד ה לם הז ו א בע ל א ו ב ם ה ל ו ע בן י ד ה ת ש עברו , ו א ב לם ה ם בעו ו ל ם כ ה י ל ע ב ר ל א ש ץ נ א ה ו ז ם ה ל ו ע בט פ ו ש ה ; ו א ב לם ה ו ם בע ו ל ם כ ה י ל ע א לענשו ב ל ה ו ז ם ה ל ו ע ן ל ה י ל עה ל ו י ע ה בישר, בל ש ע ל נ ב ה ן ש , באפ ת ל בשלמו ב ת ה ק ךן א י ד צ ה

ל ועקר. ל כ

, / ח״א פ״א דרך ה

ל ל ם כ ה , ו ע מהם נ מ ך הזהכלא, וצוהר ל ש מ ל לדם ת ע ם ש י ש ע ד מ ח ףם. רי האסו

• T

ה נ ה ת בו יתברך. ו ו ק ב ד א ה ל ה א נ י ה האבלתית א ב ו ט ם, ה אמנ ור או תברך ו ו י ת ש ך ע ק פ ם ש י כ י ש מ מ ם ה ה ו ש ת בבר באךנ ו ו צ מ הה האכלתית, כי ב ו ג ט ש ל לדם ת ע ם ש י ע צ מ א ם ה ה ה ל ל כן א , ע טובוק בו, ב ך ה י ל א ראו ו ו יתברך, ה ת ש ך ע ק פ ש ש ב ד ק ת ה ה ל ב ר ה כלי שא ו ו ה כרנ א שז מ ה ז א ב מ ט ה ל ב ר ה , ומי ש ת י ת מ א ה ה ב ו ט ת ב ו נ ה ל ו

: - T V T ־ 1 I T T•• ־ \ - • V • ••: T • T ־ T - :

ם י ר ב ד דחה כלכלנו. ואכלנם לש 1יכל ה י ק בו, ו ב ד י ל י ראו ת ל להלה ב, וכן ו ו הזהבלא שזבךנ ה א ש ך ק ע ח פ ש ה בלךךגות רבות, בין ב ל א הם ד א ה ה ח ד נ ם הטובים, והךחלה ש י ש ע מ ל לדי ה ת ע י קנ ה שנ ב ו ט בה ל ע מ ו ב ם לחבר ד ן א ש שבי ר פ ה א ה ו ה ם, ו ל ידי הרעי , ע ה נ מ מ

T - | ־ ־ ״ ־ T ־ 1 T I •• V • • : V - : • י T T - : - * T V •

. א א דשמי ת ע י ס ד ב ו ר ע א ב נ ו ש מ כ , ו ת י ת מ א הT : v : - • " I T : ״T* : -— : T

ו ה א ש ד ו ק מ צ ע ם שיהלה בלכלשיך ל ד א תן ל ו שנ מ כ ע ש ד ת ך ש צרי וה ש ד ק ה ה ל ה כ א י ר ב ל ה כ ו לכלשיך ב ח מעשי ב ב ו ש זהכלא, כן נתן לל לדי ו בלתקלקלת ע ה כלתקנת א א י ך ב ל ה , ונבלצא כ א מ ה ז ו ה אה ב ו ח ל , ו אה י ם לבר בי טי ם שמי קי י ת לצד ו כ ז ה ל , ולחשב ז ם ד א ה

ו לפנים. כמו שזכרנ ה ו ת ו ם א י ל ק ל ק מ ם ש י ע ש ר ל• T : : - T V : T • l : : l - : v * T : T

ה ל א ת ה ו ע פ ש ה ת ה ם א ד א י ה ש ע ם מ י כ י ש מ ך שבו מ ר ד ם ה נ מ א וV ~ T T : ־ ־ V T T T ־ ״ • ־ 1 • : T ־ V I V V ־ : T :

ם י ל פ ש ם ה י א צ מ נ ש בין ה , שי ה ל ע מ ו ל ה שזכרנ ל ב ק ה ח ה ב א ב ו ה• ״ : T ״ T : ־ - I " " V T : ־ : : " T V T t l : - : ־ ־

ד בלן הננלצאים ח עע א ו תנ ר י ש א ב ד ש ם, ע י נ ו ת העלי ו ח ב ובין הל ז ע א ו לבלעלה, ו ח הכלקביל ל ב ל ה ת א ו ר ך ו ע ת ה לגיע ח נ ה ה ט מ ל. כי ת ו ע פ ש ה בב בחכלשכת ה ה שתסו ך ל ו ת בב ח א תסו ו ה לדי הנ^ח הו י ל ךר הכ^ח שע תעו ק הכלצוים, י ל ח א יהלה מ ו ה ה ה ש ע מ ם ה , א ה נ הה בלמנו יתברך בפי ענלן ש ד ל ק ה ש ע פ ש ה ל לדו תבלשך ה ע ולתחזק, וק הנבלנעים לגרם ל ח ה מ ש ע מ ם יהלה ה א רר, ו ת שנתעו ו ר ך ו ע ת ה הה ד ז ג נ , ולהעלם כ א ו ע הה ר ה ה ש ע מ , כפי ענלן ה ן ו ח העלי ב ם ב ג פ, ה א מ ט ת ה ד בלן בחו ח ת זה א ח רו לתבךך ויתרחק, ויתעו״רר ת אוי א כפ מ ה ה שנתעלבלה, ולמשך בלפננו פלשך ז ש ד ק ת ה ע פ ש ה י ל כ פ ה הא להלה ל ה לסור הפגם, ו ב ו ש ת ל ךךך זה ב ע רר, ו ת שנתעו ו ר ר ו ע ת ה ה

דרך הי / ח״א פ״א

גתודה וגמעוות T ־ ־ :

, ם ד א א ה ר ב א יתברך ל ר ו ב ה ה צ ך א, ש ה הו ל ה ב א י ר ב ר ה ק על ידי שלהיי ה ע ז בה האכלתית, ו ה בטו הנ נ שלהלה בלתדבק בו יתברך, וה ז י א ר ב ת ב ה ל ו ב , ויהלה ל דרך הרע ב ו ו ט י דךבים, ךךך ה ו שנ י לפנן ת נ מאס ברע, אז ת י ו בטוב ו בחפצ ו ו ת ע ד , ובשלבחר ב רצה ם שי ה מו א ר ב א נ ם ל בראי ר הנ א ל ש ם, ב אמנ ת. ו צחי ה האבלתית חנ ב ו ט ו ה ל, ם ל ם ש ל ו א ע צ מ י ש ה צרך בם ל נ ו י ל ע ה ה מ כ ח ה ה ת א ר ש א ל ל א

•• T T ״ T ־ V : T l v T : V T T : T - T - I T V : T V

ו יתברך, ת ו ד א ב ע ובל ל י ה זו שאבלךנו, ו נ ם בבחי ד א א בו ה צ מ יש י ך ש ר צ א ה ו ה ה ם מ ל ו א . ו ת י ת מ א ה ה ב ו ט ה ה ל ידי ז ג ע י ש ה ל

v I v - T ״ ־ ־ ־ : v ־ T T ו ״ • ־ : ־ :

ו בלן נ ך בלה שקבל . א ו נ דע אצל ו ו נ נ נ ה אי ל א ם ה בךאי ל הנ כ ם ב ל ו ע לבראו רו נ , ושבעבו ם ד א ל ה ב ר ה ק ע , ש א ה הו כ ר ב ם זברונם ל י מ כ ח ה

: : • - l ־־ TTT1 v ־ ן - ״ v T T ; :T״ ״ * T ־ !־־

ה כ ז י ש א ל ל ה א נ י ם א ד א ל ה אתו ש ם, ושעקר ברי בראי ר הנ א ל ש כ• V : • T : • - T : T..״- V . T V T " T T T V T • : I

ג שי י שי ד כ ה ש נ ו י ל ע ה ה מ כ ח ה ה ת א ם ר ל ו א , ו ת י ת מ א ה ה ב ו ט לT־ V • • : v T : V T T : T ~ י ־ I T T-••: I T T

ה נ ה סה ולעמד בנסיון, ו נ ה שי ל ח ת י ב , ךאו ת א ז ה האכלתית ה ב ו ט חו שיהלה בו נ ת בו, דהי סו ם לנ ו ם שיחלה בו מק ל ו א לו ע ר ך זה, ב ך צ ל

לבחר בטוב. בל לבלאס ברע ו ו ד שי ב ובלציאות ךע, ע בלציאות טון ברור ו ד א ם ה ה ש נ ה , ש א י הו ת מ א ע ה ר ה ב ו ו ת הט ו א י צ ם מ נ מ א ו

I T I T T T .. . V • • ־ t l T T • ־ : : T : T :

ו י ל א כלציאות קרבה א י ה ה ש ד ה וטבלאה, פרוש - ק ש ד ם ק ל ו ע א ב ו הא י ה ה ש ד ק ו יתברך; ה נ ק ממ א בלציאוח רחו י לתברך, וטכלאה הה א ר ש ה ה, ו י לז ו ע במי שרא י פ ש א מ ו ן ברוך ה ו ד א ה ה ש ע פ ש ה

T T : ־ : V T T V • i ־ : י : T l T T V T T ! ־

א בלתרחק, ו ש ברוך ה ו ד ק ח ק ש א ךחו י ה ה א מ ט ו; ה ה עלי ר ו ש שא ו ן ברוך ה ו ד א א ה ר ה ב נ ה א, ש ת הו מ א ם ה נ מ . א ם ל ע ת מ ם ש ל ע ה ו

I T l T T T T ״ * V V V I T T I T " ־ : ' V " VI V :

ך ש שפע בלחם ח ת י ם בחו ה ך ענלן זה, ו ך צ יים ל ת רוחנ ו ח ה ב ז י או נ מ ת מ ק ח ר ת א מ י ה א ה מ ה ז ם ה א ש צ מ ת ם ש ל מקו כ ר ב ש , א א מ ה ז ו

V • lv V - : * T -־ ־ T1 -v I ־ T ״ T ־ \ 1 T T : V ־ : \ ו

ת הטבלאה. ו ח ם ב קךאי ה נ ל א רו יתברך, ו ם או ש ם מ ל ע ת י ה ו ש ד ק הת רר א ם לעו ד א י ה ש ע מ א בה ב ו ן ברוך ה ו ד א ם ה ם ש ל ו א ו

v ״ : T T T ״ - : ־ : - I T I T T T T ;

ו לתברך ת ש ך ע ק פ ר ש ם, והלנו שלהיו כלבלשיבים או י נ ו ם העלי י ש ך ש הם י ש ע ו מ ה לחד ל נ ה , ו א י ה ו הבלשך הזהביא והטבלאה ה ר טובו, א או ו. ת ו ו צ מ ל ה ל ם כ ה ד בהם, ו י מ ת ה ה ל ו צ , ו ה ש ד ק ך ה ש מ דם ת ל י ע ש

ן • ־ ״ ־ י V ו T ״ ! ־ l - T ־ T ; : - •\J T T ״ T ־ v


י השנ ותן בגוף, ו ן טרם הי ת ו א י צ ד מ ח א א בלשני מינים, ה ו ף ה ו ץ לג ו ח, בן ה ל א ם ה י ב צ מ ל ה ו בו; ובפי ב ר שבבר הי ח ף א ו ץ לג ו בלציאותן חנים ובלתחלפים, בפי בלה ם לבלקרים שו י ל ו ם על עשי נ ם ו לי בו ם בג י בל ג נתברר ו י ם משרתי ה ה נ ם ה ל ם ב י כ א ל מ ן בו. ה ה ב ש צ מ ת ל ו א י ש

I ־־ T I T : T ־ * ־ : ־ • T ־ \ T : ־ T ־ ־ v T-I • ־ V

, ב בין לרע הם בין לטו די ל י ם ע עשי ם נ ל ו ע ל דברי ה כ , ו שי דברו עוT : I •* V " ־ ־ : ־ T T *1 ״ : * T : T :

ש - ו ר ת .הרע, פ כ ב ו ת חטו ת, כ י כתו ת ש ה כלתחלקים ל ד ז צ מ ות, ו ת הנפשי ו ב ו ות בין הט י פנ ו ת הג בו ת, בין חטו בו הכלכלנים לטות ו ע ר ל ה ות, יחבלבלנים ע ת וחנפשי ו י פנ ו ת - הג ו ע ר והבלמנים ל

ה ומזיקין. ל ב י ח כ א ל ם מ נקראיא נלין אבלצעי בין גשבלי ו ה ם נכלצא, ש ל נבראי ר ש ח ן א ד מי ו עם וענלניו ובלשלל בלקצתם, ש ג ת ?לגבולי ה צ ורוחני, והלנו שלש בו קא ף ל ת גופניות, א צ ם, ולש בהם ק ם שדי ה נקראי ז שם הכלין ה וים בלכנש. א כרוחנ ף ל ת עניני רוחניות, א צ ם ק ה , ולש ב ו ות שלנ י פנ בגוף ת ובלינים שונים, וכפי בלךרגותיהם כ ו ג ר ד ת מ ו ג ר ד ם לש מ ה וגם ב

. ם ה ל ם ש לי בו חג ם הדוקים ו הא יבלצא ל ם בין בלקךה, ש צ , בין ע ן ם התחתו ל ו ע ף דבר ב ן ל איף דבר לבלטה ן ל ם, ובן אי ת חנבדלי ה - לבלץלה בבחו ו ענלן מ ד ג נ כתו וכלחדשים , שבלנהיגים או ם י כ א ל מ ת ה כ ו כלכלנים מ י ו על א יהי ל שם י ל ע ו פ . ובלה ש א ן ברוף הו ו ד א ה שיגזר ה בו ענלנים וכלקךים, כפי מ

. ה ע פ ש ו ה ה א ר ק ם נ י ם בגשמי י נ ו י העלT T : ~ " T l : • . : V T

ף ך ת ד ברו ם עו י נ ף התחתו ר צ ם ל י נ ו י ת כלן העל ו א ב ת ה ו ע פ ש ה ל ה כם, י נ ותר קרובים לתחתו ם הפלשפיעים חי י כב ו ם. ונכלצאו הכ כבי הכו

. ה ל ע מ ל ף בהם מ ש מ נ ה ש א כפי מ ל ה א נ י ם א ת ע פ ש ם ה ל ו א וT : - : V ־ T I T : ־ V ־ « • T V T T T T : * T :

ם י נ ל בתחתו ע פ ת ל ו ש א ר ו ן ברוף ה ו ד א ם נתן ה י י חנ ה הרו ל ל א כ לל לדי ם ע י נ ו ם התחת ת ו ררו א עו , כשי י ף הטבע ך ד א כ ל ת ש ו ל ע פד ח ם א ן בבח שו ם אי נ מ חדו לזה. א נתי ו ו נ ב עים שהו דו ם י י ע צ מ א

T V - : I - T : T V T י : * ד : : v • : ־ T : V

ל ב ג ה ה ש ד לש גבול מ ח ל א כ א ל ל רצה, א ה שי ל מ ת כ ו ש ע ם ל ה מכל ו ד שנבלסרו לו, י ב ל ם ב י תם הדךב באו ל ו ו ב ו הג ת ו ד א ע , ש לוה ל א . ולש בדברים ה ם ל ע י י ו ש ת שנבלםרו ל ו ל ע $ ן ה ת ו ל א ע פ לרה י צ א ענין ספר י ו ה ם לנו, ו רי ו ודברים אסו נ ם ל י ר ת ם מ דבריT: •T< -T • * : T•! v* « \ ־ ~ l - • • :

ע ב י פ ש ה כ ש ע מ ו


ברוחניים T T ־ •

א ך ת ב י ל כ ל ת ע י ב ת ל ב בלתו ה י ו שב מ , כ תברך שמו ן י ו ד א הם י ר ח ם א י א צ מ ברא נ ה ו צ ם עינינו, כן ר אי ים שרו י ם הגופנ י א צ מ נ הו מ כ . ו ו ם שלנ י ש ו ח ם מן ה מוחשי ם ו , בלתי מרגשי ה ל ל א כ ם מ י ל ע מ

. T •T!T. |. - ־ ־V- T ־:־TV \ :

ה גבולים בללחךים והקים, כן נתן דוקים ל א ים ה י ם הגופנ י א צ מ נ ן ל ת שנת ו י ו ה ת מ כ רה ח ז ה שג , כפי מ ה ל א ם ה י ל ע מ ם ה י א צ מ נ ם ל י ר ח א

T מ : T T : T V ־ • : V - T • T : • ־ • - ־ !

ם י ע ד ו נ ם ח לי ל בגבו ב ג ה ה ש מ ם, ל אמנ י ענלנם. ו ם לפ ה ת ל ו א נא ך ק , נ ם נרגשים מחדשנו ה ב ם ש י י ם הטבע לי בו ם הג ה , ש ו נ אצלה ו ורוקיו כפי מ לי א רוחני, וגבו ך ק ה נ ל ם א לי בו ל מג ל ש ה ש מ גופני, ו

. ו כמו שזכרנ י לענלנו, ו ו א ר שן י ף המ ל ח ת נים שונים, וכפי ה ו שבגופנים לש מי מ כ ע ש ד ת ך ש צךי וים נ ו בלינים שו א צ מ ם לו, כן ברוחניים י י חך ם המי י ו החק פ ל ח ת כן י. ר להם ש ו הדוקים א תחלפ ן י ף חמי ל ח ת ח ב , ו י ג הרוחנ ו ם מן הס ל כו א גבולי ל ו ו נ י ן ענ י , שא ג הרוחני ל הסו כ א ב ו ל ה ו ד ל ג ל ם כ נ מ את ענלנים צ ק ם ו ת ו א י צ ו מ ל ןךענ ב , א א ו ה ת ש ו מ ת כ מ א ו ב ג לנ ש ו מ

. ה כ ר ב ם זכרונם ל י מ כ ח ה ם ו אי בי ו הנ ו לנ ה שמסר הם, כפי מ י נ י מעני השנ ם, ו ת נבדלי קרא בחו ד נ ח א . ה ה ש ל ה ש ז ג ה י הסו נ ה מי נ ה וים י ם רוחנ י א צ מ ם נ ם ה י בדל ח הנ ו ח ב ת. ה י נשמו ׳ יחשליעז ם י כ א ל מל תר קרובים א ו הם הי , ו ד א ם מ י ל ע מ ת, זכים ו פו ו כלשללים מגת כפי ו מ ז י ם ב נקראי ה תכליד, ו ר ו א ש ו ם ה ה י ל ע ו יתברך, ו ת נ י שכם י א צ מ ם נ ם ה י כ א ל מ וצא. ה כי ם ו י פנ ו או , א א ס כ לי ח לג : ג תם מדרגה ל מ כ א יתברך, ב ר ו ב ל ה תו ש חו י ת של ו ש ע ו ל בךא רוחנלים שנן דזעליון, ו ו הרצ ה שבלסר ל ל ענןן מ ד ע ח ל א ם כ י שלח&ץ, ודזם ממנם ה ם לש ל ה ל כלךרגה מ כ ה נלזו, ו ט מ ת זו ל ו נ ת שו ו ג ם מךר ה ולש ב. ה נ ו י ה העל מ כ ח ל פי ה ם ע ה ת ל ו א נ ם כפי כלה ש לי גבו ם ו הקיר ב ח ת ה ל ת ו פו ו א בג ו ב ן נכלצאים רוחניים כלעתדים ל , ה ת ו מ ש נ הכפי ים בפי ענלנם ו ם דוקים פךטי ה ל ר גדול; ו ש ם ק ה ר ב ש ק ל בהם, ו, ת ו מ ש נ ם ל י א צ מ ם שונים נ י ה מצב נ ם שלהם: פרוש - בי ה י ב צ מ ה

T 1 ״ ־ • • •T: T - - • - • ־ ־ T י V T V ״

ך הגוף; והנלציאות ף וכלציאות בתו ו ץ לג ת חו ו א י צ ן מ ה י לש ל ר ה ש

דרך הי / ח״א פ״א

מאמר העקדימ

ננורא לתגדך

ל ן כ ו , אד ד ח י א א, שלש מצו , הו ל ת הכ ל ח ה ע ב ד ת ך ש י ה שצר מט ל ו ש רצה, ו ל חץמן שי , וכלקימם כ ת שרעה ע חנבלצאוח שחבלציאם ב

. ה יתברך שמו ל א א ה ו ה גמוךה, ה ט י ל ם ש ה ב

ם ו ן בו ש , אי ת ל מיני שלמו ם בכ ל י ש א מצו ו ה יתברך ה ז י ח ו צ מ הן ; אי ל ו כל לת ו ז ל מ ע פ ת א מ ל ולתו ו י בז ו ו תל נ ל ועקר; אי ל ן כ חסרו, ר ד ע ה ר ה ח ה א ו ה ת א נ ל ל פרוש ש ל א סוף כ ל ו ו ת ו א י צ מ ה ל ל ח ת הר ש פ ד יהלה, אי א י תמ ד הלה ו י מ ל ת ב , א ל ר כל ד ע ה ו ה אה ו ב א י ל ו, ת ך ח ה א ב ו ס ן עלי ים, ואי י ל ההו ת כ ב א ס ו ל ובלל; ה ל ו כ ר ד ע ה

. ת ו א י צ מ ו כלברח ה מ צ ע א מ ו א ה ל א

ה ב כ ר ם ה ן בו שו ו אי מ ה יתברך ש ז י ח ו צ מ ה , ש ע ד ת ך ש ד צרי ו ען שלך אי ת, ו טו ת הפשי י ל כ ת ט ב א פשו ו א ה ל ם פנים, א א רבוי בשו ל ול וגדר, ל גבו כ ל מ ל ש א מ ו ה ם ומקריהם, ו פי ו ם ענלן בלענלני הג בו שו

. ק טבעי כלכל לחס ובלבל ח

ה נ י , שאכלתת ע^לנו וכלציאותו יתברך א ע ד ת ך ש ל צרי ב ל ה ע ום אי ד בלן הענלנים שבברו ח ם א ם שו ן ע ו ה דמי ן ל , ואי ל ל בלשגת כן , ואי ל כ ש ל ה י כ ש מ ד בלהציוךים שפלךכלה הדבליון ו ח ם א ם שו ע ודבר בו ל נ ב ו באכנת, א י ם אל תי או נ ו ו ים ל י ו ךאו הי ם שי י ר א ת ת ו ו ל מן י שנבי , בד ה ק ת ע ה ה ה ו ל א ש ה ל ךךך ה דבר בכללות - ע ל כלה שנ בא ל ו א נ ת ן א ן בלענלנו יתברך. כי כיון שאי י ו להב ך לנ ר ט צ י ה ש מר ש פ י א ם, א ם בגבולי הנבראי מגבלי ם ו י נים טבעי י ל ענ ת יורו ע ו ל מנדבר ש ו ר ד נ ה ש ל מ ב ה ל ב א ר ע ד ו ל זו מ ב , א ה ל ח א ו ל א מ ל ר ב ב ד ל

- ־ ! : • V ־ T : T - T T T ־ J V " • : " ־ «

ל ו מתלךוםות ע ם והכללות הבלתלחםות ל י ר א ת ן ה בענלנו יתברך, שאי. ד א ה מ ר בז ה ז ה א זולת, ו , ל ה ל א ש ה ד ה ל צ א ע ל , א ת מ א ד ה צ

J V T " T • T ־ : T : ־ T ־ ־ ־ v ' v v t T ־

Documents

Derej haShem