2017 אסטרטגיה לצמיחת המשק

*ואביחי ליפשיץ צבי אקשטיין

2017.02מדיניות נייר

2017ספטמבר

סדרת ניירות המדיניות של מכון אהרן למדיניות כלכלית הינה תוצר של מחקרים והצעות מדיניות אשר מדות המובאות הוזמנו ומומנו על ידי המכון ואושרו לפרסום על ידי הוועדה המדעית של המכון. הע

בניירות המדיניות הינן באחריות הכותבים ואין לדירקטוריון המכון אחריות על המדיניות המוצעת בהם. פרטים על מכון אהרן למדיניות כלכלית מופיעים בעמוד האחרון של נייר מדיניות זה.

מכון אהרן למדיניות כלכלית ודיקן בית ספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי פרופ' צבי אקשטיין הוא ראש *

בכיר במכון אהרן למדיניות כלכלית, הוא חוקר ד"ר אביחי ליפשיץ . zeckstein@idc.ac.il ,הרצליהavihai.lifschitz@post.idc.ac.il.

2

2017 אסטרטגיה לצמיחת המשק

וגודל הפער ,אינו נסגר OECD-ב אל למדינות המובילותהפער ברמת החיים )הנמדדת כתוצר לנפש( בין ישר

2003. עיקר העלייה בצמיחה במשק מסוף האינתיפאדה השנייה בשנת 70-נותר בעינו כבר מתחילת שנות ה

מנועי צמיחה שקרובים ,הגיע מהעלייה המרשימה בשיעור התעסוקה ומעליית הפריון בענפים המייצאים

לא לוותה בעלייה מקבילה ברמת ההון הציבורי והפרטי במשק למיצוי. העלייה בשיעור התעסוקה

וכתוצאה מכך הצמיחה בפריון )התוצר לשעת עבודה( איטית. ,רכי השוקוובהתאמת כישורי העובדים לצ

לספק רמת חיים ישראל וללא עלייה ברמת הפריון לא תצליח ,הפריון הוא כיום חסם הצמיחה של המשק

החברתיות. גבוהה לאזרחיה ולטפל בבעיות

שתאפשר למדינה את קפיצת המדרגה ,ברורים בעלת חזון ויעדים ,המשק זקוק לאסטרטגיה כלכלית

בפריון הנדרשת על מנת להציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות. גם העלייה בשיעור

ה לא התרחש ,ההישג הכלכלי המשמעותי של העשור האחרון ,OECD-התעסוקה לרמות המקובלות ב

ה על עצמה. אנחנו סבורים קיבלשהממשלה ,מגובה ביעדים ,אלא הייתה תוצאה של שינוי מדיניות ,מעצמה

אסטרטגיה שבמרכזה ,שעל הממשלה לנקוט באסטרטגיה כלכלית לצמיחת המשק דרך העלאת הפריון

במשק. ,הפיזי והאנושי ,הגברה משמעותית של ההשקעה בהון

ישראל לבין קבוצת מדינות מובילות )"מדינות הסמן"( מעלה שלושה ניתוח של מקורות פער הפריון בין

ובפרט תשתיות ,( רמה נמוכה של הון ציבורי1גורמים מרכזיים לפער הנמצאים באחריות הממשלה: )

בעיקר ,( מחסור בהון אנושי2פחות ממחצית רמת ההון הציבורי לנפש מממוצע מדינות הסמן; ) ,תחבורה

( נטל בירוקרטי כבד על המגזר העסקי.3) פונים ללימודים אקדמיים;שאינם של אותם פרטים

כנית הכוללת תוספת ועל הממשלה לנקוט מדיניות נחושה לטיפול בשלושה גורמים אלו. אנו מציעים ת

ובעיקר בתשתיות ,תוצר לשנה( בהון הציבורי 2%תוצר )מעל הרמה הנוכחית של 1.5%-השקעה של כ

כנית זו תמומן באמצעות ול מנת לסגור את הפער ברמת ההון הציבורי לנפש. תע ,שנה 15למשך ,התחבורה

לשנה לרמה 3%מרמה של ,תוצר. העלייה הצפויה בקצב הצמיחה 3.5%-עד ל ,רעוןיהעלאה זמנית של הג

ל שתי רפורמות עהאסטרטגיה מבוססת ,בנוסף תוצר ברמתו הנוכחית.-תותיר את יחס החוב ,לשנה 4%של

ורפורמה לקידום ,מקצועיתוהטכנולוגית ה הגבוהה רפורמה בהכשרה :יהן כתבנו בעברעלשמרכזיות

. כמו במסגרת הגידול השנתי הרגיל של התקציבאשר היקפי התקציב מאפשרים את מימונן ,עשיית עסקים

אין אנו חושבים שהגדלת תקציבים מעבר למסגרת לתחומי ,תניכרבהינתן הצורך בתקופת השקעה ,כן

.הבריאות והרווחה צריכים להיות היום בעדיפות ראשונה ,החינוך

3

תוכן העניינים

4 ......................................................................................................................... . סיכום ומסקנות1

9 ........................................................................................................... . אסטרטגיה כלכלית למשק2

12 .............................................................................. . המקורות לפערים בתוצר לנפש ובשיעור העוני3

13 ....................................................................................... מסגרת אנליטית לניתוח פער הפריון 3.1

14 ................................................................................................................................. נתונים 3.2

16 ............................................................................................................................... תוצאות 3.3

19 ......................................................................................................... . מימון ההשקעה בתשתיות4

21 ............................................................................................. שתיות כמקור לצמיחה. השקעה בת5

21 ............................................................... התועלת מהשקעה בתשתיות תחבורה: סקירת ספרות 5.1

23 ........................................................................... תוכנית לאומית להשקעה בתשתיות תחבורה 5.2

25 ................................................................................... . רפורמות לטיפול במקורות הפער הנוספים6

25 ................................................................... רפורמה בהשכלה הגבוהה הטכנולוגית והמקצועית 6.1

26 ..................................................... רפורמה לקידום עסקים באמצעות הפחתת הנטל הבירוקרטי 6.2

27 ................................................................................................................... . ההוצאה האזרחית7

31 .................................................................................................................. נספח א: ריבית ההיוון

36 ....................................................................................................... נספח ב: פיתוח נוסחת הפירוק

37 .................................................................................................. נספח ג: חישוב ההשקעה הנדרשת

4

סיכום ומסקנות .1

,שאינו מצטמצם זה שנים רבות ,OECD-ראל לבין המדינות המובילות בעל רקע הפער ברמת החיים בין יש

זה אסטרטגיה כלכלית לישראל שמטרתה לצמצם לאורך זמן את הפער בתוצר לנפש נייר מדיניותמוצגת ב

כלכלי לזיהוי הגורמים המרכזיים לפערים בין -ובשיעור העוני. אסטרטגיה זו מתבססת על ניתוח מקרו

מכיוון שהן בסדר הגודל של ישראל וו )"מדינות הסמן"( נבחראללות שנבחרו. מדינות ישראל למדינות מובי

ומבחינת אופי בינלאומיהן דומות לישראל מבחינת רמת הפתיחות למסחר ו ,מבחינת האוכלוסייה

ולכן מתאימות להוות נקודת ייחוס כבסיס לזיהוי נקודות חוזק וחולשה ,הנשען על הון אנושי ,הצמיחה

אלו של מ רמת תוצר לנפש ופריון גבוהים יותר שואפים להגיע. לקבוצה זווכיעד שאליו אנו ,בישראל

,הולנד ,אירלנד ,דנמרק ,בלגיה ,ושיעורי עוני נמוכים יותר. מדינות הסמן כוללות את אוסטריה ,ישראל

וון שהוא מושפע מכי ,אינו היעד הנכון לשאוף אליו OECD-ממוצע ה ,פינלנד ושוודיה. אנו סבורים כי ככלל

ישראל ;צריכה להשפיע על השאיפות של ישראל אינהשהנוכחות שלהן במדד גם ממדינות עניות יחסית

.צפון אמריקהבהמובילות במערב אירופה ו מדינותדמות לילהלשאוף הצריכ

1,היעד שאנו מציעים הוא להשוות את רמת התוצר לנפש ולקרב את היקף העוני בישראל למדינות הסמן

שוויון" מכיוון שלדעתנו -שנה. אנו מתרכזים בהפחתת העוני ואיננו משתמשים במושג של "אי 15-תוך כב

המטרה הראויה היא לספק לכלל האוכלוסייה רמת חיים סבירה ביחס לרמת החיים המקובלת במדינה.

ייצגים מ ,הנמדדים במספר האנשים שהכנסתם הפנויה נמוכה ממחצית ההכנסה החציונית ,שיעורי העוני

הכנסה גבוהה. בעליהיטב שאיפה זו מבלי לפגוע במשקי בית

יש לנתח את המקורות לפער בתוצר לנפש ובהיקף ,על מנת לנקוט במדיניות יעילה למימוש האסטרטגיה

והפער בפריון ,70-לשנה מקום המדינה עד תחילת שנות ה 7%-העוני. התוצר בישראל צמח בקצב של כ

תוצר לנפש הלך ונסגר בין ישראל לבין המדינות המפותחות. התוצר לנפש )התוצר לשעת עבודה( וב

מהתוצר לנפש בארה"ב 65%-עלה לכ ,50-מהתוצר לנפש בארה"ב בתחילת שנות ה 35%-שהיה כ ,בישראל

כך שפער ,. אך מאז חלה האטה משמעותית בצמיחת הפריון30%-ופער הפריון הצטמצם ל ,1974בשנת

מסתכלים על מדינות הסמן. . התמונה דומה כאשר 44%על 2015"ב עמד בשנת הפריון בין ישראל לארה

ופער התוצר ,נותר כיום בגודל זהה 1994בשנת 30%לנפש בין ישראל למדינות הסמן שעמד על פער התוצר

שהיה נמוך ביותר בישראל עלה בעשור ,. שיעור התעסוקה41%-ל 38%-מ ,לשעת עבודה התרחב מעט

ארה"ב. בהינתן העלייה זה של וגבוה יותר מ ( מזה של מדינות הסמן2%-ט נמוך )בכוהוא מע ,האחרון

עליית הפריון בענפים לפער ברמת התוצר לנפש. הפריון הוא כיום המקור המרכזי ,בשיעור התעסוקה

אך הפריון בענפים אלו כבר גבוה בהשוואה ,המייצאים הייתה מנוע צמיחה משמעותי בעשור האחרון

כך שיקשה על מנוע זה להמשיך ולמשוך ,דווגם צמיחת שותפות הסחר של ישראל הואטה מא ,בינלאומית

שחלקם גם ,ניסיון מועט בעליהמכניסה למעגל התעסוקה אנשים ,העלייה בשיעור התעסוקהאת המשק.

,אחת הסיבות לגידול האיטי בפריון בעשור האחרוןכמובן היא ,בעלי כישורי עבודה נמוכים מהממוצע

. אך נקודה זאת רק מדגישה את פרט כשעובדים אלו הצטרפו בעיקר לענפי השירותים בעלי הפריון הנמוךוב

על מנת לאפשר להם רמת שכר נאותה ,אלו העובדים בענפיםבעיקר בקרב ,הצורך לפעול להעלאת הפריון

ולהמשיך את המגמה החיובית של עליית שיעור התעסוקה.

אנו עובדים כעת על קביעת יעדי עוני, והם יפורסמו בנייר המשך של מכון אהרן. 1

5

והשנייה בגובהה מבין מדינו ,בהשוואה למדינות העולם ה מאודתחולת העוני בישראל היא גבוה

OECD-במדינות ה 11.5%לעומת ממוצע של 18.6%עמדה תחולת העוני בישראל על 2013-. בOECD-ה

הפערים בהכנסה ,כמו בעולם ,. בישראל19.6%-עלתה תחולת העוני ל 2015-וב ,במדינות הסמן 8.2%-ו

הן בשל פערים ,השוויון בהכנסה הפנויה של משקי הבית-י העוני ולאימעבודה הם מקור מרכזי לשיעור

הגורמים העיקריים שלושתשיעורי התעסוקה והן בשל פערים הולכים וגדלים בהכנסות משעת עבודה. ב

ורגולציה תהליכי הגלובליזציה ,שיפורים טכנולוגיים מוטי הון אנושילגידול המתמשך בפערים אלו הם

מעותיים בישראל, ובחלקם כל שלושת הגורמים הללו מש. אכיפה של חוקי עבודה איהמתבטאת ב חלשה

מאפיין ייחודי נוסף של ישראל הוא שיעור . ף יותר מכפי שהם במדינות אחרות, ומתעצמים עם השניםא

מאפיין זה ,ילודה גבוה ביותר. מכיוון שקיים מתאם חיובי וברור בין גודל משקי הבית לבין תחולת העוני

ובפרט משום שמשקי הבית הגדולים מתרכזים ,מרכיב משמעותי במגמות של העוני בישראל הוא

הרכב התעסוקה ,בעשירונים התחתונים. אפיון של האוכלוסייה הענייה בישראל על פי הרכב המשפחה

וההשתייכות החברתית מספק עדות נוספת לכך שתחולת העוני עולה עם מספר הילדים ויורדת עם מספר

ים. ההשפעה של כל אחד מהגורמים האלו בנפרד מועצמת עוד יותר בשל המתאם השלילי בין גודל המפרנס

המשפחה לבין מספר המפרנסים ורמת השכר. על מנת לצמצם את העוני ולשפר את מצבה של האוכלוסייה

החלשה נדרשת אסטרטגיית מדיניות המתמקדת לא רק בהגדלת התעסוקה והניסיון אלא גם בהעלאת

בעיקר של אוכלוסיות בעלות מיומנות והשכלה נמוכות. ,ון והשכרהפרי

על מנת להבין את הסיבות 2לשעת עבודה. 22$-על כ 2013עמד בשנת פער הפריון בין ישראל למדינות הסמן

כלכלי -אנו מבצעים ניתוח מקרו ,ובפרט את הגורמים המושפעים על ידי המדיניות הממשלתית ,פער זהל

יצור וצמיחת המשק בשיטה המקובלת. בשיטה זו מייצגים את ים המרכזיים של ההמבוסס על הגורמי

יצוריצור( ויעילות היההון הציבורי )גורמי הי ,ההון הפרטי ,ההון האנושי ,התוצר לנפש הנובע מהתעסוקה

. על בסיס זה אנו עורכים השוואה של הפערים בין ישראל לבין ("שארית סולו"הנקרא גם , )הפריון הכולל

כמות שמאחר ,דינות הסמן על מנת להבין את מקורות הפער בתוצר לנפש ובתוצר לשעת עבודה. כאמורמ

הרי שכל הפער בתוצר לנפש נובע מרמת התפוקה לשעת ,שעות העבודה בישראל דומה לזו של מדינות הסמן

י לשעת יצור מתקבל כי רמת ההון הפרטיגורמי ה ם שלנתוניה! מהשוואת 41%-עבודה שהיא נמוכה ב

55%-ורמת ההון הציבורי לנפש נמוכה ב ,( מהרמה במדינות הסמן50%עבודה בישראל היא כמחצית )

ונמוכה אף ,ממוצע מדינות הסמן 11%-רמת ההון האנושי בישראל נמוכה בכ ,ממוצע מדינות הסמן. כמו כן

3יותר לגבי פרטים חסרי השכלה אקדמית.

לשעת 22$כלכלי שמצביע על הגורמים הכלכליים לפער הפריון של -על בסיס נתונים אלו ערכנו ניתוח מקרו

עבודה ממדינות הסמן:

יצור אפשר לחשב ימשימוש בנתונים על רמת גורמי ה – בהון פרטיתהאפקטיבי להשקעה מחיר ההון •

גורם זה מסבירשהוא המחיר שמצדיק את רמת ההון הפרטי בפועל. ,את המחיר המשתמע של ההון

להערכתנו המחיר הגבוה להשקעה בהון המתקבל עקב לשעת עבודה. 10.5$-כ – וןמפער הפרי 48%

כמות ההון הנמוכה בישראל מושפע בעיקר ממס חברות גבוה על עסקים לא מייצאים ומהנטל

אנו עובדים כעת על מודל מפורט יותר שיאפשר לבדוק את הגורמים הספציפיים הבירוקרטי הכבד.

רטי.למחיר ההון הגבוה למגזר הפ

אנחנו משתמשים בה כבשנת בסיס. .היא השנה האחרונה שבה יש נתוני הון על כלל המדינות 2013 2 .OECD ,PIAAC-על פי סקר המיומנויות של ה 3

6

הגורם המרכזי בתרומת ההון ןהמחקר הכלכלי מראה כי תשתיות התחבורה ה – רמת ההון הציבורי •

לשעת עבודה. 5.1$-כ – מפער הפריון 24%גורם זה מסביר (.Aschauer, 1989ך )הציבורי לפריון הנמו

21%יר גורם זה מסבכפי שהיא מיוצגת במיומנויות של פרטים בגיל העבודה. ,רמת ההון האנושי •

לשעת עבודה. 4.5$ – מפער הפריון

( של הפער ברמת 93%גורמים מרכזיים אלו מסבירים את רובו המוחלט ) הניתן לראות מהתוצאות ששלוש

כך ,(2$הנותרים ) 7%והפריון הכולל )השארית( מסביר רק את ,התוצר לנפש בין ישראל למדינות הסמן

המקור המרכזי לפער. גורמים השקעה במחקר ופיתוח אינם מושברור שיעילות הייצור ופערים בגורמים כ

עקביים ,המסחר והשירותים ,היהבני ,המכבידים בעיקר על ענפי התעשייה המסורתית ,אלו לפער הפריון

ובענפים הסחירים ,עם הממצאים הרבים המראים שעיקר בעיית הפריון היא בענפים לא סחירים

עם ההמלצות הקודמות של מכון אהרן להשקיע עקביותאלו גם המייצרים בעיקר לשוק המקומי. תוצאות

ושהפריון והשכר בהם ,שרובם מועסקים בענפים אלו ,בעיקר בהעלאת הפריון של העובדים החלשים במשק

,ישפר גם את מצב העוני ,לצמיחת המשקשיש בו מלבד התרומה ,נמוכים. מכאן שאימוץ צעדי מדיניות אלו

ריון ובשכר יגיע לחציון התחתון של העובדים במשק.מכיוון שעיקר הצמיחה בפ

לכלי אנו מציעים אסטרטגיה לטיפול בשלושת הגורמים העיקריים המשפיעים על כ-קרובעקבות הניתוח המ

הקמת מערכת ,ובפרט בתשתיות תחבורה ,השקעה בהון ציבוריפער הפריון בין ישראל למדינות הסמן:

וקידום עסקים באמצעות הפחתת הנטל ,מקביל למערכת האקדמיתב ,השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית

הבירוקרטי.

מיליארד ש"ח רק על מנת 470-על ישראל להגדיל את מלאי ההון שלה בכ –השקעה בתשתיות ציבוריות

השוואת מלאי ההון לנפש שנה לרמת ההון הציבורי לנפש הקיימת היום במדינות הסמן. 15-להגיע בעוד כ

מיליארד ש"ח. סגירת פער 600-כ שנה תדרוש תוספת הון ציבורי של 15-ת הסמן בעוד כהצפויה במדינו

בתקופת אחוזי תוצר בשנה 3.7-לכ ,דרוש עלייה משמעותית בהיקף ההשקעה הממשלתיתתגדול שכזה

מתוך המקורות כמובן אינה יכולה לבוא תוצר לשנה. תוספת כזו 2%-מול השקעה נוכחית של כ ,ההשקעה

ולכן אנחנו ממליצים על מימון ההשקעה הנוספת ,בתקציב תחת הכללים הפיסקליים הנוכחיים קיימיםה

רעון יתוצר מעל יעד הג 0.6%של ,שנה. תוספת זו 15למשך ,אחוזי תוצר 3.5-רעון עד ליבאמצעות הגדלת הג

ים כאשר חלק משמעותי מהפרויקט ,תממן את העלייה הנדרשת בהשקעה ,(בפועל יותר מזההרשמי )ו

,כך שתוספת התקציב מממנת בעיקר את הריבית על ההשקעה. לפי חישובנו BOT-ו PPPבוצע בשיטות י

צמיחה ריאלית לשנה. 4%לתוואי של ,1%-הצמיחה הצפויה בפריון יכולה להעלות את קצב הצמיחה בכ

כחצי נקודת עלייה של ,רעון תהיה מינימליתיתוצר כתוצאה מהגדלת הג-חוב העלייה ביחס ,תחת תוואי זה

שהן ,תחבורהרעון תוקצה להשקעה בתשתיות ישנה. יש להקפיד שכל תוספת הג 15אחוז בלבד בתום

,די. המחקר הכלכלי מראה כי השפעת תשתיות התחבורהימיבאופן ויחסית ,מעלות פריון בצורה מרבית

,ויתרונות לגודל( Agglomeration effectsבאמצעות הגדלת הצפיפות האפקטיבית של המטרופולינים )

תועלת סטנדרטית בהתבסס על קיצור זמני -יכולה להיות גבוהה משמעותית מתוצאה של הערכת עלות

(.Venables, 2007הנסיעה )

7

על התוכנית הלאומית להשקעה בתחבורה להתבסס על העקרונות הבאים:

ובוסים בקווים כולל הגדלה משמעותית של תדירות האוט ,העדפה לתחבורה הציבורית –ידי ישלב מ •

שיפור הנגישות לתחנות הרכבת באמצעות קווי הזנה יעילים. לצורך זה יש להקים ו ,הנדרשים ביותר

או להעניק למשרד התחבורה את הסמכויות הנדרשות.ו/רשויות תחבורה מטרופוליניות

וע.לביצ תוכניותשל התשתיות הציבוריות על מנת ליצור צבר של העלאה משמעותית בהיקף התכנון •

בקיומן של תוכניות זמינות לביצוע.כמובן הקצאת המשאבים הנוספים תלויה

ערך גבוה של מקדם ההיוון פוגע בהשקעות – 4%–3%-ל 7%-מ מקדם ההיוון של ההשקעות הפחתת •

ואינו ,הוצאה ראשונית נמוכה וזרם תועלות מוקדם בעלותהציבוריות ומטה פרויקטים לטובת חלופות

ת ואת רמת הריביות הנוכחית בשוק.מדינות המפותחותואם את המקובל ב

כניות התחבורה הפרטית והציבורית ויש להתאים את ת – כניות התחבורה והדיורוסנכרון בין ת •

הסעת המונים לגיון בהשקעה מסיבית בבניית מערכת יכניות הפיתוח העירוני. אין שום הולת

את האוכלוסייה למגורים בפריפריה.סות לדחוף ובמקביל לנ ,ובעיקר בגוש דן ,במטרופולינים הגדולים

מכלל 40%-גם אם היקף הנסיעה בתחבורה הציבורית יגיע ל – המשך השקעה גם בתשתיות כבישים •

מספר הנסיעות ברכב פרטי לא יפחת ממספר הנסיעות היום עקב גידול ,שנה 20הנסיעות בעוד

וה לרכב פרטי.האוכלוסייה והביקוש הגב

לאומיות בעלות פריון גבוה ניש לאפשר לחברות בי – תי מהתשתיות החדשותבוא חלק משמעויי •

דבר שישדרג את איכות הענף ,ח האדםולהשתתף במכרזי התשתית תוך כדי הבאת כל הציוד וכ

צעד זה יתרום גם להפחתת יבוא הון וחומרי בנייה.יבישראל. כמו כן יש להסיר חסמים המפריעים ל

יסוף שער החליפין.יהלחץ ל

בנושא תחרותיות בתחבורה ציבורית ותחבורה שיתופית וכן שחרור בירוקרטיה ,שילוב אגרות גודש •

ת בעומס התנועה תוך כדי מיידיעל מנת להביא להקלה ,תחבורה ציבורית ופתרונות תחבורה שיתופית

בניית התשתיות החדשות.

י במערכות השכלה טכנולוגיות מחקרים כלכליים מראים כ –טכנולוגית ומקצועית מערכת השכלה גבוהה

זהה לתשואה לשנת השכלה אקדמית. ,לפרט ולמשק ,ומקצועיות איכותיות בעולם התשואה לשנת השכלה

אנו ממליצים על הקמת מערכת השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית אשר תתרום לפיתוח המיומנויות

בצמיחת המגזר העסקי והציבורי. ותתמוך ,וההון האנושי של הפרטים שאינם בוחרים במסלול האקדמי

השכלה כללית ותחושת מצוינות ,המערכת צריכה להתבסס על עקרונות הכוללים מתן מיומנויות תעסוקה

,כניות הלימודיםושיתוף המגזר העסקי והציבורי בת ,התפתחות מקצועית לאורך הקריירה ,למסיימי תיכון

לביקושים ולמיומנויות הנדרשות בשוק העבודה. ת בתעסוקה והתאמה מיידיהשתלבות ,בחניכות ובהוראה

התקצוב לסטודנט צריך להיות זהה לזה שבמכללות האקדמיות המתוקצבות.

תיתן ,תוך שילוב עם המכללות האקדמיות ,הקמת המערכת על בסיס התשתית של המכללות הטכנולוגיות

ית החינוך הטכנולוגי והמקצועי תבטיח יתרונות לגודל ותעלה את תדמ ,מענה לצורך במתן הון אנושי כללי

תוך ביטול תקרת הזכוכית לבוגרים. היעד הוא להגיע לכך שלפחות רבע מהשנתון יפנה ללימודים

לבוא מתוך ,שיגיע עד לכמיליארד ש"ח בשנה ,שנים. על התקציב למערכת 10טכנולוגיים ומקצועיים תוך

הגידול השוטף בתקציב.

8

ירוקרטי הוא מטרד לעסקים ומהווה חסם כניסה ליזמים ומס על הנטל הב –צמצום הנטל הבירוקרטי

בעיקר של עסקים קטנים ובינוניים. המצב בישראל מבחינת קלות ,הפעילות העסקית ועל התחרותיות

ומעמדה היחסי של ישראל הולך ומידרדר. מדינות רבות ,עשיית העסקים והנטל הבירוקרטי אינו משתפר

ומבחינת הניסיון הבינלאומי ניתן לראות ,לצמצום הבירוקרטיה והרגולציה בעולם ביצעו רפורמות מקיפות

צמצום משמעותי של הבירוקרטיה עשו זאת על ידי הקמת יחידות ממשלתיות כי מדינות שהצליחו ב

בוצעו צעדים מינוריים בלבד. בעקבות ,לעומת זאת ,בעלות סמכויות ויעדים ברורים. בישראל ,ייעודיות

ההמלצה המרכזית היא להקים בישראל יחידה ,עולם בנושא קידום עשיית עסקיםהניסיון הרחב ב

היחידה לקידום עסקים בישראל. מטרות היחידה תכלולנה את זיהוי הבעיות – ממשלתית ייעודית

והערכת הנטל העודף מרגולציות קיימות וחדשות. ,הבירוקרטיות המשפיעות ביותר ותיאום הטיפול בהן

( בנושאי פתיחת one stop centersסוק בהקמה ובתפעול של מרכזי שירות לעסקים )היחידה תע ,בנוסף

שבהם ירוכזו כל הגופים הממשלתיים הנחוצים במקום אחד. ,רישיונות יבוא וכו' ,רישוי עסקים ,עסקים

ללא הקמת יחידה ייעודית לנושא לא תתקיים מחויבות ארוכת טווח של הממשלה לצמצום הבירוקרטיה

יוך הארגוני המתאים ליחידה זו הינו במשרד האוצר או במשרד הכלכלה. טיפול הרגולציה. הש ולשיפור

במחיר האפקטיבי של ההון בישראל. משמעותי בנטל הבירוקרטי יכול לסגור חלק ניכר מהפער

הקוראים להגדלה משמעותית של ההוצאה החברתית על ידי ,וגם בקרב כלכלנים ,ש קולות בשיח הציבוריי

לרמות המקובלות במערב אירופה. אנו ההוצאה הממשלתית במונחי אחוזי תוצר סים והעלאת ית מהעלא

נתן גודל הוצאות יובה ,שהיא נמוכה משמעותית ממדינות הסמן ,בורים כי ברמת התוצר לנפש בישראלס

על נושא זה אינו נמצא בעדיפות ראשונה. לדעתנו החזון של צמיחה )הגדלת העוגה( תוך דגש ,הביטחון

צריכים להיות הבסיס של ,פריון ושכר נמוכים בפרט בעליובענפים ,עליית הפריון לשעת עבודה בכלל

,ה הביטחונית הריאלית )וכתוצאה מכךאיחד עם קיבוע גודל ההוצ ,אסטרטגיה הכלכלית. גורמים אלוה

לשיפור השירותים ייצרו את המקורות ,השנים האחרונות( 10-כפי שהיה ב ,ירידת חלקה בתוצר לאורך זמן

על הממשלה לשמור ,ובמיוחד בתשתיות תחבורה ,החברתיים בעתיד. פרט להשקעה בתשתיות ציבוריות

תוך המשך הירידה בחלקן של הוצאות ,מהתוצר 40%-של כבשיעור כעת על היקף ההוצאה הנוכחי

המתמקדת לממשלה להגדיל את ההוצאה החברתית ביטחון והריבית מהתוצר. מדיניות זו תאפשרה

וכן בתמיכה באוכלוסייה שאיננה בכוח ,מיומנויות תעסוקה ובריאות לכלל הציבור ,בשיפור החינוך

העבודה.

9

. אסטרטגיה כלכלית למשק2

פעולה המבוססת על ניתוח תוכניתוכן ,על אסטרטגיה כלכלית למשק לכלול יעדים וחזון כלכלי ברור

לקרב ד שאנו מציעים הוא להשוות את רמת התוצר לנפש והיעשל הבעיות המרכזיות במשק. כלכלי-מקרו

.שנה 15-כ בתוך ,לממוצע של קבוצת מדינות מובילותהעוני בישראל שיעוראת

מכיוון שהיא מייצגת את היקף המקורות הקיימים ,רמת התוצר לנפש היא מדד מקובל לרמת החיים

ן ציבורי. אנו פופן פרטי ובין אם באובין אם בא ,במשק על מנת לספק מוצרים ושירותים לאוכלוסייה

" מכיוון שלדעתנו המטרה הראויה היא שוויון-אימתרכזים בהפחתת העוני ואיננו משתמשים במושג של "

שגם הוא ,לספק לכלל האוכלוסייה רמת חיים סבירה ביחס לרמת החיים המקובלת במדינה. שיעורי העוני

,ם שהכנסתם נמוכה ממחצית ההכנסה החציוניתהנמדדים במספר האנשי ,מדד יחסי ולא אבסולוטי

יכולים להיות ,לעומת זאת ,כדוגמת מדד ג'יני ,השוויון-אים נפוצים למייצגים היטב שאיפה זו. מדדי

מוטים כלפי מעלה על ידי רמת ההכנסה של הפרטים העשירים ביותר )שאינה משפיעה על החציון( ועלולים

במקום בעזרה מיומנויות גבוהות והכנסה גבוהה בעלתלוסייה באוכלמשוך למדיניות שמתרכזת בפגיעה

.דבר שיכול לפגוע בתמריצים של אוכלוסייה זאת ובצמיחת המשק ,לחלשים

מכיוון שהוא מושפע גם ממדינות עניות ,אינו היעד הנכון לשאוף אליו OECD-האנו סבורים כי ממוצע

על לדעתנו צריכה להשפיע ינהת אלו במדד א. הנוכחות של מדינו1כפי שניתן לראות באיור ,יחסית

צפון אמריקה. בהמובילות במערב אירופה ו דמות למדינותילהלשאוף הצריכישראל ;השאיפות של ישראל

שאלו מדינות בסדר הגודל של ישראל מבחינת ,(benchmarkלכן הגדרנו קבוצה של מדינות סמן )

דומות לישראל מבחינת ו ,רונות לגודל האוכלוסייהת של יתעל מנת לנטרל השפעות אפשריו ,האוכלוסייה

רמת שיש בהןאבל כמובן ,הנשען על הון אנושי ,ומבחינת אופי הצמיחה בינלאומירמת הפתיחות למסחר

קבוצת מדינות זו וההשוואה תהיה אליהן. ,ושיעורי עוני נמוכים יותר ,תוצר לנפש ופריון גבוהים יותר

שלכולן רמת תוצר לנפש הגבוהה ,פינלנד ושוודיה ,הולנד ,אירלנד ,רקדנמ ,בלגיה ,כוללת את אוסטריה

וכן שיעורי עוני נמוכים. ,OECD-ממוצע ה

(PPP ,2010)אלפי דולרים קבועים של OECD, 2015-: תוצר לנפש במדינות ה1איור

ועיבודי מכון אהרן. OECDמקור:

10

בדה שישראל נותרה ברמת חיים נמוכה יחסית והעו ,למרות שנים טובות מפעם לפעם ,הצמיחה האיטית

ת לגיבוש אסטרטגיה וקורא ,מדינות המובילות ואינה מצליחה לצמצם את הפער כבר עשרות שניםל

אולם נראה כי ,המבוססת על טיפול במקורות הפריון הנמוךכזו ,לצמיחת המשק שתוכל לשנות מצב זה

ומאופיינת בגירעונות ,של הממשלה שמרנית תכלכלי-מקרולממשלה אין אסטרטגיה כזו. המדיניות ה

עשור ( ב)ההוצאה הממשלתית במונחי אחוזי תוצר גודל הממשלהבירידה מתונה של ,)בפועל( נמוכים

תוצר. הירידה הנמשכת בהוצאות -תוצר ובתוואי יורד של יחס חוב 40%-שהגיע למעט פחות מ ,האחרון

שמור על הוצאה אזרחית כאחוז מהתוצר זהה ביטחון והריבית כאחוז מהתוצר מאפשרת לממשלה לה

. למדיניות זו 2כפי שניתן לראות באיור ,בגודל הממשלהאחוזי תוצר 3-למרות ירידה של כ ,2005לשנת

אך לדעתנו לא תוכל להתמודד עם האתגרים של המשק בטווח ,בפרט בתחום היציבות ,ישנם הישגים

באיטיות. ,כאמור ,והפריון צומח ,שיעור העוני גבוה ,דוהארוך. בישראל רמת ההון לשעת עבודה נמוכה מא

גם כאחוז מהתוצר ובוודאי אבסולוטית. בהינתן ,רמת ההשקעה בהון פיסי ואנושי נמוכה ,למרות זאת

מדיניות כזו לא תאפשר לישראל את קפיצת המדרגה הנדרשת על מנת ,החוסרים המשמעותיים במשק

המדינות המובילות.להעמיד את רמת החיים בשורה אחת עם

2015–1995טחון וריבית יהרחבה עם ובלי הוצאות ב גודל הממשלה: 2איור

מקור: בנק ישראל ועיבודי מכון אהרן.

שערכנו. לפי כלכלי-מקרואנו ממליצים כאן על אסטרטגיה שונה לצמיחת המשק המבוססת על הניתוח ה

ל המשק הישראלי הן העלות האפקטיבית הגבוהה הבעיות המרכזיות ש ,הניתוח המופיע בנייר המדיניות

רמה נמוכה ,הנובעת ממיסוי גבוה על עסקים לא מייצאים ומבירוקרטיה מכבידה ,של ההון למגזר הפרטי

בעיקר של עובדים חסרי השכלה ,ורמה נמוכה של כישורי עבודה ,של הון ציבורי ובפרט תשתיות תחבורה

,המסחר והשירותים ,היהבני ,ל ענפי התעשייה המסורתיתהמכבידות בעיקר ע ,אקדמית. בעיות אלה

ובענפים הסחירים ,עם הממצאים הרבים המראים שעיקר בעיית הפריון היא בענפים לא סחירים עקביות

עם ההמלצות הקודמות של מכון אהרן להשקיע עקביותשמייצרים בעיקר לשוק המקומי. תוצאות אלו גם

החלשים במשק. בעקבות זאת אנו ממליצים על השקעה מסיבית בעיקר בהעלאת הפריון של העובדים

בשילוב ,מיליארד ש"ח( 20-אחוזי תוצר לשנה )כ 1.7-הכוללת העלאה של ההשקעה ב ,בתשתיות הציבוריות

בין ישראל למדינות המובילות עקב גודלו של הפעררפורמות בהשכלה הטכנולוגית ובמאבק בבירוקרטיה.

ומשך הזמן הארוך הדרוש לחלק מהרפורמות )ובפרט בניית ונחי הון ציבורי נקי(מיליארד דולר במ 100-)כ

שנה. 15-משך הזמן המוקצה לתוכנית הוא כ ,תשתיות(

11

הירידה בשנים האחרונות בהוצאות הביטחון ובתשלומי הריבית כאחוז מהתוצר אפשרו לממשלה לקבע

פרט להגדלת ,. לדעתנודלה של הממשלהגואת ההוצאה האזרחית בישראל כאחוז מהתוצר למרות הקטנת

כאשר המשך הקיטון ,ברמתה הנוכחית גודל הממשלהיש לקבע את ,ההוצאה לתשתיות ציבוריות

3.5-הגירעון עד לרמה של כבהוצאות הביטחון יאפשר את הגדלת ההוצאה האזרחית. ניתן להגדיל את

פריון. תספת התקציב להשקעה מגבירויש להפנות את כל תו ,תוצראחוזי

ההוצאה והעלאת סים ייש קולות הקוראים להגדלה משמעותית של ההוצאה החברתית על ידי העלאת מ

לרמות המקובלות במערב אירופה. אנו סבורים כי ברמת התוצר לנפש הממשלתית במונחי אחוזי תוצר

שהיא מיוצגת על כפי ,רמת החיים בישראל ,3ל אין זו העדיפות המרכזית. כפי שניתן לראות באיור בישרא

אינה נמוכה יחסית לרמת הפריון במשק. לפריון ולרמת החיים קשר ,ידי כוח הקנייה של השכר הממוצע

ולא ניתן יהיה לתת תשובה אמיתית לבעיות החברתיות של ישראל בלי להעלות תחילה את הפריון ,הדוק

במשק.

2014 ,יהיח קנומתוקנן לכ ,OECD-: הפריון והשכר במדינות ה3איור

.ועיבודי מכון אהרן OECDמקור:

והיא גם סובלת מעיוותים ,ההוצאה החברתית בישראל נשארה קבועה בעשור האחרון כאחוז מהתוצר

ברבות ממדינות אירופה ההוצאה הפנסיונית רשומהבהשוואה הבינלאומית עקב מערכת הפנסיה השונה.

ד לפנסיה )בוודאי לאחר החלת ולאומי גבוה מאסכון ילמרות ח ,אך בישראל ,במלואה בהוצאות הממשלה

שהיא מנדטורית. אף על פיתוצר( אינה רשומה כהוצאה ממשלתית 3%ההוצאה )מעל ,חוק פנסיה חובה(

והפנסיה ,גרות החוב המיועדות )כחצי אחוז תוצר( רשומה כהוצאת ריביתיהעלות העודפת של א ,בנוסף

יטחונית.התקציבית במערכת הביטחון נרשמת כהוצאה ב

ביחד עם ,ביחס לתוצר גודל הממשלהתוך שמירה על ,י השקעהל ידצעדים להעלאת התוצר ע ,לדעתנו

שימור הרמה הריאלית של הוצאות הביטחון והריבית שיביא להקטנת חלקם בתוצר ולפינוי משאבים

הוצאה ולא הגדלת ה ,הם הפתרון ארוך הטווח למשק הישראלי ,בתקציב המדינה להוצאות אזרחיות

השוטפת בזמן שישראל עדיין רחוקה ברמת התוצר לנפש וברמת החיים מהמדינות המובילות.

12

. המקורות לפערים בתוצר לנפש ובשיעור העוני3

יש לנתח את המקורות לפער בתוצר לנפש ,על מנת לנקוט במדיניות יעילה למימוש האסטרטגיה הכלכלית

קום המדינה שנת לשנה מ 7%-מדינת ישראל צמחה בקצב של כ ,4ובשיעור העוני. כפי שניתן לראות באיור

ובתוצר לנפש הלך ונסגר בין ישראל לבין והפער בפריון )התוצר לשעת עבודה( ,70-עד תחילת שנות ה

,50-מהתוצר לנפש בארה"ב בתחילת שנות ה 35%-שהיה כ ,המדינות המפותחות. התוצר לנפש בישראל

בלבד. אך מאז חלה האטה 30%-ופער הפריון הצטמצם ל ,1974בשנת מהתוצר לנפש בארה"ב 65%-עלה לכ

וקצב הצמיחה ,70-החל מ"העשור האבוד" בשנות ה ,ובפרט בצמיחת הפריון ,משמעותית בצמיחת המשק

,שהיה נמוך בישראל ,לא חזר לרמות שאפיינו את ישראל לפני מלחמת יום הכיפורים. שיעור התעסוקה

ארה"ב. פער מזה שבוגבוה יותר ,OECD-ת מעל השיעור הממוצע במדינות העלה בעשור האחרון והוא כע

מסתכלים על . התמונה דומה כאשר 44%על 2015עמד בשנת ,לעומת זאת ,הפריון בין ישראל לארה"ב

,נותר בגודל זהה 1994בשנת 30%לנפש בין ישראל למדינות הסמן שעמד על מדינות הסמן. פער התוצר

הפריון לשעת ,. בהינתן העלייה בשיעור התעסוקה ושעות העבודה41%-ל 38%-מ ,מעט ופער הפריון התרחב

עבודה הוא כיום המקור לפער ברמת התוצר לנפש.

2014–1950 ,פריון ושיעור התעסוקה בין ישראל לארה"ב ,: יחס תוצר לנפש4איור

.ועיבודי מכון אהרן PWT מקור:

והשנייה בגובהה מבין מדינות ,בהשוואה למדינות העולםתחולת העוני בישראל היא גבוהה מאוד

OECD-במדינות ה 11.5%לעומת ממוצע של 18.6%עמדה תחולת העוני בישראל על 2013-. בOECD-ה

ם בהכנסה הפערי ,כמו בעולם ,. בישראל19.6%-עלתה תחולת העוני ל 2015-וב ,במדינות הסמן 8.2%-ו

הן בשל פערים ,השוויון בהכנסה הפנויה של משקי הבית-ולאי מעבודה הם מקור מרכזי לשיעורי העוני

בשיעורי התעסוקה והן בשל פערים הולכים וגדלים בהכנסות משעת עבודה. שלושת הגורמים העיקריים

תהליכי הגלובליזציה ורגולציה ,לגידול המתמשך בפערים אלו הם שיפורים טכנולוגיים מוטי הון אנושי

ובחלקם ,להגורמים הללו משמעותיים בישרא שלושת של חוקי עבודה. כלאכיפה אי המתבטאת בחלשה

הוא שיעורי ילודה מאפיין ייחודי נוסף של ישראל 4ומתעצמים עם השנים. ,אף יותר מאשר במדינות אחרות

מאפיין זה הוא ,גבוהים ביותר. מכיוון שקיים מתאם חיובי וברור בין גודל משקי הבית לבין תחולת העוני

ובפרט משום שמשקי הבית הגדולים מתרכזים בעשירונים ,משמעותי במגמות של העוני בישראלמרכיב

הרכב התעסוקה וההשתייכות ,התחתונים. אפיון של האוכלוסייה הענייה בישראל על פי הרכב המשפחה

(.2016) שטיין ולרוםאק לניתוח המלא ראה 4

13

החברתית מספק עדות נוספת לכך שתחולת העוני עולה עם מספר הילדים ויורדת עם מספר המפרנסים.

פעה של כל אחד מהגורמים האלו בנפרד מועצמת עוד יותר בשל המתאם השלילי בין גודל המשפחה ההש

לבין מספר המפרנסים ורמת השכר. על מנת לצמצם את העוני ולשפר את מצבה של האוכלוסייה החלשה

נדרשת אסטרטגיית מדיניות המתמקדת לא רק בהגדלת התעסוקה והניסיון אלא גם בהעלאת הפריון

ות בעלות מיומנות והשכלה נמוכות.בעיקר של אוכלוסי ,רוהשכ

מסגרת אנליטית לניתוח פער הפריון 3.1

אנו מעוניינים להבין רמת הפריון במשק משמעותית גם לפער בתוצר לנפש וגם לשיעור העוני הגבוה. לכן

נמצאות ובפרט את הסיבות ש ,את הסיבות המרכזיות לפער הפריון בין ישראל למדינות המובילות

על מנת לקבוע את צעדי המדיניות המומלצים. המתודולוגיה שאנו נוקטים היא שימוש ,באחריות הממשלה

שהיא המסגרת המקובלת לניתוח בספרות הכלכלית ,המבוסס על חשבונאות צמיחה כלכלי-מקרובמודל

ער הפריון וננסה המודל נבחן את הגורמים המרכזיים לפ (. באמצעותHall and Jones, 1999ה למשל )רא

לכמת אותם.

גורמי ייצור: 4עם הבאה ייצורהפונקציית את ניחנ

(1)

,(H) רמת ההון האנושי ,(L) מספר שעות העבודה ,(K) רמת ההון במגזר הפרטיהם: ייצורכאשר גורמי ה

(.Aהפריון הכולל ) –השארית ו (י לנפש )רמת ההון הציבור

י ל ידההון במשק מתחלק להון ציבורי ולהון פרטי. ההנחה היא שרמת ההון הפרטי נקבעת אופטימלית ע

בעוד ,הפירמות תחת אילוצים שאותם הן לוקחות כנתונים )למשל מחיר ההון ורמת התשתיות במשק(

בספרות שאף בתהליך פוליטי שאינו נובע משיקולים כלכליים בלבד. שרמת ההון הציבורי והרכבו נקבעים

ספרות יש ,שאינה מבחינה בין סוגי ההון ייצורלהשתמש בפונקציית ללכרך מקובל בדת כלכלי-מקרוה

שניסתה להבין כיצד רמת ההון הציבורי והרכבו משפיעים על הפריון בסקטור הפרטי ובעקבות כך גם על

ואנחנו משתמשים בספרות זו להעריך את תרומת המחסור בהון ציבורי ,פטימליתרמת ההון הפרטי האו

,0.4ד ע ,דוחלקם גבוהים מא ,(β) יבורייש בספרות טווח רחב של ערכים עבור מקדם ההון הצ. לפער הפריון

,Aschauer) 50-שנבנתה בארה"ב בשנות ה interstate highways-שנמצאו במחקרים על תרומת מערכת ה

(.Baxter and King, 1993) 0.1 –(. בחרנו בערך שמרני בחלק התחתון של הטווח המקובל 1989

על פי מדד ההון האנושי מבוסס שנות בדרך כלל מודדים הון אנושי בהסתמך על מספר שנות הלימוד.

ממוצע מדינות מ 10.7%-רמת ההון האנושי בישראל גבוהה ב ,Penn World Table (PWT9.0)-לימוד של ה

בודקת ינהוא ,בסוג הלימודיםומתחשבת ברמת הלימודים ינהזאת מדידה בעייתית מכיוון שהיא אסמן. ה

האם באמת נלמדו כישורים רלוונטיים. אנחנו משתמשים במדד שמבוסס על סקר המיומנויות של

סביבה מתמטיקה ופתרון בעיות ב ,קריאה –שמודד באופן ישיר מיומנויות קוגניטיביות OECD, PIAAC,5-ה

על פי סקר זה רמת המיומנויות בישראל נמוכה במדגם של כלל האוכלוסייה בגיל העבודה. –מתוקשבת

.11%-מזו של מדינות הסמן בכ

5 http://www.oecd.org/skills/piaac/.

14

נתונים 3.2

שרמת ההון ניתן לראותלשעת עבודה. )פרטי וציבורי( הכוללהנקי רמת ההון ניתן לראות את 5באיור

. רמת ההון לשעת עבודה בישראל אינה מממוצע מדינות הסמן יכחצ ,דומאלשעת עבודה בישראל נמוכה

שלא לוותה בהשקעות ,ונשחקה עם העלייה הגדולה בשיעור התעסוקה בעשור האחרון ,עולה לאורך השנים

רמת שזאת בעוד ,2003לשמור על רמת ההון לשעת עבודה ששררה במשק בשנת על מנת הנחוצות אפילו

ינות הסמן המשיכו לעלות )למרות ירידה קלה מאז המשבר העולמיההון לשעת עבודה בארה"ב ובמד

(.2008-ב

2010מחירי PPP ,2013: רמת ההון הפרטי והציבורי לשעת עבודה 5איור

.למ"ס ועיבודי מכון אהרן ,OECDמקור:

עים במחירים קבו ,בארה"ב ובמדינות הסמן ,בישראל ,את רמת ההון הציבורי לנפש ניתן לראות 6באיור

ורמת ההשקעה הנמוכה של הממשלה הביאה ,דורמת ההון הציבורי לנפש בישראל נמוכה מא 2013.6של

,. רמת ההון הציבורי לנפש בישראל1995מאשר בשנת 2013לכך שרמת ההון לנפש נמוכה יותר בשנת

ות הסמן.היא כיום פחות ממחצית הממוצע במדינ ,1995שהייתה כשני שליש מהרמה במדינות הסמן בשנת

רוב התרומה מגיעה מתשתיות התחבורה. ,לפי הספרות הכלכלית שעוסקת בתרומת ההון הציבורי לפריון

זמן כגון ,אבל יש גם מדדים ישירים לתשתיות התחבורה בישראל ,בין מדינות היא בעייתית מדידת הון

ם מראים שמצב תשתיות וכול ,LPI ,ומדד לשירותי תשתיות לוגיסטיות של הבנק העולמי ,נסיעה לעבודה

.טוב אינו ,עם נתוני ההון עקביבאופן ,התחבורה בישראל

במסגרת זו המדד להון הציבורי הוא ערכו לנפש עקב כך שהוא בוחן את מכלול ההון הציבורי בשירות כלל 6

האזרחים, ובמיוחד בשירותי התחבורה.

15

2011מחירי PPP ,2013–1995 ,: רמת ההון הציבורי הנקי לנפש6איור

.למ"ס ועיבודי מכון אהרן ,IMFמקור:

,64–25בגילאים 77.1%ועומד כיום על ,שיעור התעסוקה במשק עלה בצורה משמעותית בעשור האחרון

;. עליית שיעור התעסוקה לוותה כמובן בעלייה מקבילה בשעות התעסוקה במשקOECD-בדומה לממוצע ה

יותר ,OECD-שיעור הגידול הרב ביותר בקרב מדינות ה ,35%בכמעט 2014–2000עלו בין השנים אלו

בית העלייה בלבד. מר 7%שעמד על עלייה של OECD-וצע המוהרבה יותר ממ ,ילה ומקסיקו'צ ,יהקורטמ

ששיעור שעות העבודה בהם מכלל המגזר העסקי הגיע ,בתעסוקה התרחשה בענפי השירותים והמסחר

(. העלייה בשעות 1995בשנת 23.1%בלבד בתעשייה )ירידה משיעור של 13.7%לעומת ,2015בשנת 60.3%-ל

גורם משמעותי בצמיחה וזהו ,הפרטי או הציבורי ,העבודה לא לוותה כאמור בעלייה מקבילה ברמת ההון

הנמוכה בפריון.

להון אנושי מדד אנו מגדירים ,Hanushek et al. (2015)-ו( 2017בדומה לחזן וצור ) ,עבור ההון האנושי

:PIAACהמבוסס גם על שנות לימוד וגם הציון הממוצע במבחן

(2)

מייצג את התשואה לסטיית w ,מייצג את מספר שנות הלימוד S ,מייצג את התשואה לשנת לימוד r כאשר

מתוקננת לסטיית התקן 7,מייצג את רמת המיומנויות במדינה T-תקן אחת מהממוצע ברמת המיומנויות ו

במיומנויות נלקחה והתשואה לסטיית תקן אחת ,10%מהממוצע. התשואה לשנת לימוד שנלקחה היא

וצע מממ 11%-ההון האנושי בישראל נמוך בכ ,לרמת ההון האנושי לפי מדד זה. 10%לערך שמרני של

השיטה שאנחנו בחרנו בה ;. יש שיטות שונות להעריך את הפער מתוך הנתונים(7 )איור מדינות הסמן

נשתמש במדד הזה כמייצג להון ו ,והיא כנראה חסם תחתון לפער ,נותנת הערכה של פער נמוך באופן יחסי

8.האנושי של העובדים

.PWTמעשה מדד שנות הלימוד של הוא ל 7 לתוצאה הממוצעת במבחן ,כאשר מסתכלים על הקורלציה בין ההון האנושי לבין רמת הפריון של המדינות השונות 8

PIAAC קורלציה עם הפריון.בלבד למעשה אין ולמדד מבוסס שנות לימוד ,יש קורלציה גבוהה עם הפריון

16

בסטיות תקן מהממוצע ,PIAAC: ממוצע תוצאות מבחן 7איור

.ועיבודי מכון אהרן OECD מקור:

תוצאות 3.3

את נהקבעתמניחים כרגיל שפירמות פרטיות שממקסמות רווחים ,כדי לחשב את התרומה של כל גורם

(:1על פי ביטוי ) ,י השוואת התפוקה השולית של ההון לעלות ההוןל ידלי ערמת ההון שלהן באופן אופטימ

(3)

אפשר לחלץ את העלות ,ומרמת ההון הפרטי בנתונים ,נתן הביטוי לרמת ההון האופטימלי של הפירמהיבה

מתוך רמת ההון שהפירמות בחרו ( שנגזרתimplicit cost)המשתמעת הוא העלות r.9 r ןהשולית של ההו

24.1%-בארה"ב ו 21.9% ,במדינות הסמן 21.3%לעומת ,36.9% ,בישראלמאוד . עלות זו היא גבוהה בפועל

שיעור מס ,הפחת ,כגון הריבית ,רבים עלות ההון נובעת מגורמים .OECD-הממוצע הפשוט של מדינות ה

במדינות שיש בהן יותר פעילות 10וגם מהמבנה הענפי. ,גאופוליטיהסיכון ה ,יית העסקיםעלות עש ,החברות

ראה גבוהה.יעלות ההון בנתונים האגרגטיביים ת ,פרטי הוןעתירי בענפים שאינם

,(3ם את החלטת הפירמה הפרטית לרמת ההון לשעת עבודה )מבודדי ,לאחר שחישבנו את עלות ההון

את החלק של כל ולקבל (רוק סולויפבשיטה מקובלת )לפרק עת ניתן . כורייצומציבים בפונקציית ה

ים מבחינת הפירמה הפרטית )ראה נספח ב לשלבים האלגבריים של הפיתוח(:אקסוגני ים שהינםמרכיבה

(4)

.חר החילוץ הוא: התקבל לעלות ההון המשתמעת לאשהביטוי 9

רכיבים אלו היו במשך שנים, מלבד הפחת, גבוהים בישראל מכפי שהיו במדינות הסמן. היום בולטים ביניהם עלות 10 .2004עשיית עסקים וכן מס חברות, אף שמס זה ירד במידה ניכרת מאז

17

ומקדם α=0.3 וצר הואכאשר חלק ההון בת ,( ובערכים מקובלים במחקר הכלכלי4שוואה )נשתמש במ

ומתקבלות התוצאות הבאות: ,β=0.1 תרומת ההון הציבורי בפריון הוא כאמור

תרומת הגורמים האקסוגניים לפער הפריון מול מדינות הסמן :1לוח

Hההון האנושי rעלות ההון Gההון הציבורי Aהפריון הכולל פער הפריון ממדינות הסמן

21.72$ = 1.59$ + 5.11$ + 10.48$ + 4.53$

100% = 7% + 24% + 48% + 21%

של לגורמים האקסוגניים לפער התפוקה לשעת עבודה כלכלי-מקרומרכז את תוצאות הניתוח ה 1לוח

אילו פריון העבודה בישראל היה ,בין ישראל לממוצע מדינות הסמן. על מנת להמחיש 41%פער של ,(21.7$)

ניתן 1. מלוח 2013מיליארד ש"ח בשנת 600-ל היה גבוה יותר בכהתוצר בישרא ,זהה למדינות הסמן

רמת ההון הציבורי ו ,לראות כי שני הגורמים המשפיעים ביותר הם עלות ההון הגבוהה למגזר הפרטי

,אחוזים ממדינות הסמן 11-שהוא נמוך רק ב אף על פי ,. ההון האנושיבעיקר תשתיות תחבורה ,הנמוכה

,אחוזים מהפער 7-השארית מסבירה כ ,שהתחשבנו בכל גורמי הייצור לאחר. עראחוזים מהפ 21-מסביר כ

ברור שהפריון הכולל הוא לא המקור כך ש ,יעילות וכו' ,חשיפה ליבוא ,תחרותיות גוןמגורמים כ כתוצאה

11.שלושתם משמעותייםו ,המרכזי לפער ממדינות הסמן אלא שלושת הגורמים הראשונים

מראה את 2 כנראה הבעיה בישראל מרוכזת. לוח היכןלראות הענפיים ניתן הנתוניםכאשר בוחנים את

,בישראל ובמדינות הסמן. יש ענפים ,היחס בין הפריון בענפים השונים לבין כלל הפריון במגזר העסקי

גבוה. ,באופן יחסי למשק ,שהפריון בהם ,תקשורת ומידע ,תעשייה ,חקלאות כגון בעיקר ענפים מייצאים

,יה בפריון בשנים האחרונותיטק הפריון גם צומח מהר. גם בענף הבנייה הייתה על-עילית ובהייבתעשייה ה

חריג לרעה ביחס לכלל המשק לעומת ענף הבנייה במדינות הסמן. בעיית הפריון מרוכזת אינווהיום הוא

תי ניהול רויש ,תחבורה ,הסעדה ,מסחר –מקצועיים שפונים בעיקר לשוק המקומי -בענפי השירותים הלא

זו תוצאה שהתקבלה גם במחקרים . וגם בענפי התעשייה המסורתית )שאינם מופיעים בלוח בנפרד( ,וכו'

אלה גם ענפים שהפריון בהם לא צמח כבר (. 2015)וברנד למשל רגב ,רבים אחרים על הפריון בישראל

שמעסיקים בעיקר את ,התקופה ארוכה. לכן גם ההמלצות שלנו מתרכזות במדיניות שתומכת בענפים האל

צור,) העובדים חסרי ההשכלה האקדמית. במחקר של בנק ישראל ,החצי התחתון של המועסקים במשק

ענפים בלתי –נמצא גם כי שיעור העובדים הבלתי מיומנים גבוה בעיקר בענפים בעלי פריון נמוך (2016

עם המלצתנו לטפל בעיקר תעקביסחירים או ענפים סחירים שפונים בעיקר לשוק המקומי. נקודה זו

שרובם עובדים בענפים אלו. ,בהשכלה המקצועית והטכנולוגית של העובדים חסרי ההשכלה האקדמית

יש ש מכיוון במידה רבה,אבל לא ,התוצאות מול מדינות הסמן רגישות במידה מסוימת לבחירה של המדינות 11

המדינות שהיינו רוצים להיות כמותן.בישראל פיגור בכל שלושת הגורמים האלו מול כל

18

2013 ,: היחס בין הפריון הענפי לפריון בכלל המגזר העסקי2לוח

מדינות הסמן )ללא אירלנד( ישראל ענף

1 1 מגזר עסקי

0.50 0.70 חקלאות

1.35 1.43 תעשייה

0.76 0.76 בינוי

0.83 0.60 רותי הסעדהימסחר וש

1.11 0.87 תחבורה ואחסנה

1.53 2.19 תקשורת ומידע

1.28 1.52 שירותים מקצועיים ופיננסיים

0.56 0.47 רותי ניהול ותמיכהיש

0.76 0.38 בריאות ואחרים ,רותי חינוךיש

.ועיבודי מכון אהרן OECDמקור:

משלה המהפעולה של יכולת תחומי מזהים שלושה גורמים מרכזיים הנמצאים באנו על בסיס הניתוח לעיל

עלות את הפריון:הל במטרה

שתיות לתחבורה ציבורית ופרטית. הפער שנמצא לגבי מלאי ההון הציבורי ובעיקר ת ,הון ציבורי •

בה והוא דורש חשי ,והתוספת הנדרשת כדי לשנות את התוואי של הצמיחה במשק הוא גבוה ביותר

מחודשת על היקף ההוצאה הציבורית.

והיא מהווה גורם ,עלות הבירוקרטיה הממשלתית בישראל היא יוצאת דופן ביחס למדינות הסמן •

מס ,היא נמוכה ביותר. בנוסף ,במיוחד בענפי המשק המקומיים ,מרכזי להערכתנו לכך שרמת ההון

אנו ענפי המשק המייצאים.לת הסמן והחברות לענפי המשק המקומיים הוא עדיין גבוה יחסית למדינו

,הבירוקרטיה ,עובדים על מודל מפורט יותר שיאפשר לבדוק את היקף הפער הנובע מעלות המיסוי

חוסר התחרותיות וחסמי היבוא.

.במיוחד רמת המיומנויות של העובדים ללא הכשרה אקדמית היא נמוכה •

השקעה בהון אנושי והפחתת ,יבוריבהמשך אנו מציגים את המדיניות המומלצת להשקעה בהון צ

היקף ההשקעה הנדרש בהון הציבורי הוא גבוה במיוחד ולכן אינו יכול להתבצע ,כאמור הבירוקרטיה.

ובו נתמקד תחילה. שתי הרפורמות ,נתן הכללים הפיסקליים הנהוגים כיוםימתוך התקציב השוטף בה

יה ורפורמה בהשכלה הגבוהה הטכנולוגית רפורמה להפחתת הבירוקרט ,האחרות שאנחנו ממליצים עליהן

כחלק ותצריכות ויכולות להיות מתוקצב ,שעליהן כתבנו כבר בהרחבה ניירות מדיניות בעבר ,והמקצועית

התקציב השוטף. סקירה קצרה והפניה לניירות המדיניות הרלוונטיים לשתי רפורמות אלו מופיעים מ

בהמשך. 6בסעיף

19

. מימון ההשקעה בתשתיות4

לנפש 19,600$-מממוצע מדינות הסמן שהוא כ 55%-נמוך ב ,לנפש 8,800$-כ ,בורי בישראלי ההון הצימלא

(PPP, כלומר2010במחירי .), ( 8הציבורית )איור ההשקעה 12.מיליארד דולר 90-מ המעללפער של

ן אך בהיקף השקעה זה רמת ההו ,מהתוצר 2%-ועומדת על כ ,התאוששה בשנים האחרונות לאחר כעשור

רמת ההון ,לעומת זאת ,לשנה. במדינות הסמן 1.8%-האוכלוסייה גדלה בכשלנפש כמעט אינה עולה מאחר

,לשנה לפי הערכת הלמ"ס( 1.6%-לשנה! יחד עם קצב הגידול השנתי הצפוי בישראל )כ 1%-עולה בכ לנפש

את רמת שנה 15תוך מיליארד ש"ח על מנת להשוות 600-יש להעלות את רמת ההון הציבורי בישראל בכ

ההון הציבורי לנפש עם מדינות הסמן. סגירת הפער בזמן כזה תדרוש את העלאת ההשקעה הציבורית

מהמדינות המובילות בהשקעה הציבורית ואחת המדינות ,בדרום קוריאה ,תוצר. לשם השוואה 3.7%-לכ

דומה לממוצע שיעור ,תוצר לשנה 5.5%-ההשקעה הציבורית היא כ ,OECD-שצומחות בקצב הגבוה ב

.70-בישראל עד תחילת שנות ה

1970–2013 ,(PPP-באחוזי תוצר )מתוקנן ל ,: היקף ההשקעה הציבורית8איור

.ועיבודי מכון אהרן IMFמקור:

מתוך המקורות הקיימים בתקציב תחת הכללים הפיסקליים כמובן אינה יכולה לבוא תוספת כזו

,הרבה מעבר לזמן הבנייה שלהן ,המדינה במשך עשרות שניםאת נהשרתתתשתיות תחבורה הנוכחיים.

ולכן נכון וראוי לנצל את הריבית הנמוכה השוררת כיום בעולם על ,וצפויות לתת למשק תשואה משמעותית

המימון להתבסס על העקרונות הבאים: תוכניתמנת לפרוש את עלויות הבנייה. על

,תוצר 62%-והוא עומד כיום על כ ,ה משמעותיתתוצר בצור-ישראל הצליחה להפחית את יחס החוב •

בהינתן סביבת הריבית ,מהנמוכים במדינות המפותחות. המצב הפיסקלי של ישראל מאפשר לה

ךרעון לצוריניתן להעלות את יעד הגתקופה של השקעה משמעותית בתשתיות. ,העולמית הנמוכה

עם העלייה ,לשנה( 3%של נוכחי האחוזי תוצר )בהינתן תוואי צמיח 3.5-השקעה בתשתיות עד לכ

תוצר הנובעת מכך.-המתונה ביחס חוב

ובפועל יותר מזה( יש ,רעון הרשמייאחוזי תוצר מעל יעד הג 0.6-על מנת למנף את תוספת המשאבים )כ •

1.7וכך להגיע לתוספת השקעה בפועל של ,שניתן לעשות זאת במקום BOT-ו PPPלהשתמש במנגנוני

.בעיקר את הריבית על ההשקעה הנוספתרעון משלמת יבפועל תוספת הגכאשר ,צראחוזי תו

מיליון נפש. 8.6לנפש כפול 10,600$פער של 12

20

ויכולה להגיע להאצת ,ת תהיה משמעותיתכתוצאה מתוכנית ההשקעו להערכתנו הצמיחה בתוצר •

כך שחלק גדול ,לשנה )כלומר עלייה בקצב הצמיחה של נקודת אחוז( 4%הצמיחה עד לקצב של

.(9)איור במשקמהמימון יבוא מהגברת הפעילות הכלכלית

ללא ,מימון התשתיות אם הם בוחרים בכךיש לדאוג שהגופים המוסדיים במשק יוכלו להשתתף ב •

מגבלה רגולטורית. כמובן יש לאפשר לחלק משמעותי מהמימון להגיע מהשווקים הבינלאומיים על

דחיקה החוצה של השקעות מקומיות בשוק הישראלי.מ להימנעמנת

מול מדינות הסמן בתרחישים שונים : צמיחת הפריון9איור

.ועיבודי מכון אהרן OECDמקור:

רכי השקעה )במקרה זה השקעה בתשתיות תחבורה( היא שהלחץ ולצ גירעוןטענה נפוצה כנגד הגדלת ה

תופנה לצריכה שוטפת ולצרכים פוליטיים שאינם תומכים בהגדלת גירעוןהפוליטי יביא לכך שהגדלת ה

ולא לצריכה ,רכי השקעה מגבירת פריון בלבדולצ גירעוןשאנו תומכים בהגדלת הלציין . חשוב התוצר

שהוא לדעתנו החלטה שצריכה ,שוטפת. איננו נכנסים כאן לוויכוח על ההיקף הרצוי של הוצאות הרווחה

מחליטים על הגדלת הוצאות הממשלה לצרכים שוטפים יש לממן זאת אם אבל ,תהפוליטי זירהלהתקבל ב

גירעון. יש לקבוע עם תחילת התוכנית שהעלאת הגירעוןעלאת מיסים ולא באמצעות העלאת הבאמצעות ה

עדיף ,סיםיוכל סכום שיופנה להוצאה שוטפת ימומן בהעלאת מ ,תופנה להשקעות מגבירות פריון בלבד

לפריון המשק לטווח הארוך ,סים לא מעוותים כגון מע"מ. להערכתנו התועלת מההשקעהיבאמצעות מ

היא גדולה יותר מהאלטרנטיבה של הגדלת ההוצאה השוטפת המיידית. ,טים בשיפור זמני הנסיעהולפר

21

. השקעה בתשתיות כמקור לצמיחה5

רוב הפעילות הכלכלית בה מתרכזת במטרופולינים הגדולים. ו ,מדינת ישראל היא מדינה קטנה וצפופה

לות. יזים עירוניים הוא תשתיות תחבורה יעפעילות כלכלית בעלת פריון גבוה במרכלהיתכנות תנאי הכרחי

הוא נמוך. ,המתבטא הן בתשתיות כבישים והן בתשתיות תחבורה ציבורית ,בישראל היקף הון התחבורה

קמ"ש 16כתוצאה מכך מהירות הנסיעה הממוצעת של התחבורה הציבורית במטרופולינים בישראל היא

שרד התחבורה(. גם היקף הנסיעה בתחבורה הציבורית ש במדינות מפותחות )נתוני מ"קמ 25לעומת ,בלבד

50%–30%לעומת רמה מקובלת של ,בלבד מכלל הנסיעות במטרופולינים 20%בישראל נמוך ועומד על

במטרופולינים מרכזיים במערב.

הוא תוצאה של הזנחה רבת ,גם בכבישים וגם בתחבורה ציבורית ,המחסור בתשתיות תחבורה בישראל

שנפלה מהמקובל במדינות ,השקעה בהון ציבורי כאחוז תוצרהרמת ,6יתן לראות באיור שנים. כפי שנ

הביאה ,והרבה יותר מכך בסכומי ההשקעה ,אחוזי תוצר לשנה בעשורים האחרונים 2–1-המפותחות בכ

92-פער של כ ,המקובלת במדינות הסמן א פחות ממחצית הרמהיהציבורי בישראל הלכך שרמת ההון

מערכת מסילות ,התחבורה כולל רמה נמוכה של כבישים יחסית לנסועה לר. הפער בתשתיותמיליארד דו

מטרופולינים. הערכת משרד התחבורה בוכמובן מחסור חריף במערכות הסעת המונים ,עירונית חלשה-בין

העמידן מיליארד ש"ח בתשתיות תחבורה ציבורית בלבד כדי ל 250–200-היא כי יש צורך בהשקעה של כ

13.ברמה המקובלת בעולם המערבי

אבל עולה ,קורא לגידול בהשקעה הממשלתית בתשתיות ,ובפרט בתשתיות תחבורה ,המחסור בהון ציבורי

שבדק תשואה OECD,14-השאלה האם באמת תתקבל תשואה ראויה על ההשקעה הזאת. מחקר חדש של ה

ההון הציבורי הנמוכה בישראל התשואה מצא שברמת ,להשקעה בהון ציבורי במתודולוגיה אקונומטרית

5-כאת התוצר ב יכולה להעלותעלייה של אחוז תוצר בהשקעה השנתית ,הצפויה היא גבוהה. לפי המחקר

. מחקרים בעולם הראו שבמקרים רבים בוצעו אם ההשקעה בוצעה בצורה נכונה ,אחוזים בטווח הארוך

וחשוב שתהיה מתודולוגיה לבחינת ,תשואה גבוהה שלא נתנו ,השקעות ציבוריות משיקולים לא ענייניים

כדאיות של השקעות ציבוריות שמתחשבת גם בהשפעה שלהן על הפריון במשק. גם אם רמת התשתיות

ולכן אנו מציעים ,שקעה הציבורית לא תועילהיתכן שיש חסמים נוספים שמונעים צמיחה ואז הי ,נמוכה

אבל לא תספיק לבדה לתמוך בצמיחה. ,היא נחוצהטיפול רוחבי בכמה חסמים. ההשקעה בתשתיות

התועלת מהשקעה בתשתיות תחבורה: סקירת ספרות 5.1

תרומת ההון ציבורי 5.1.1

התפתח בעשורים האחרונים ,ל העלות והתועלת של השקעות בתשתיותשכלכלית -להערכה מיקרובמקביל

תועלת רגילים. -פסות בניתוחי עלותמחקר הטוען כי להשקעה בתשתיות יש השפעות חיצוניות שאינן נת

ים את ההשפעות כלכלי-מקרומנסה להעריך באמצעות מודלים ,Aschauer (1989)שהחל עם ,מחקר זה

של המאה הקודמת יכולה להסביר את 70-הירידה בהשקעה הממשלתית בארה"ב בשנות ה ,האלו. לטענתו

מצרפית הכוללת עבודה ושני סוגי ייצורת אמד פונקציי Aschauerהירידה בקצב עליית הפריון שנצפתה.

תוצאה הנחשבת לגבוהה ,0.39ומצא כי המקדם של ההון הציבורי הוא ,הון בעלת תשואה קבועה לגודל

התחבורה )שהן רוב יבורי למרכיבים ואמד את הגמישות של תשתיות ביותר. הוא גם פירק את ההון הצ

תשתיות מים וביוב וכו'(. לפי ,בתי ספר ,)בתי חולים של הון ציבורי ההון הציבורי( ושל סוגים אחרים

13 tahaz.pdf-DF/HE_TRAFFIC_PUBLIC/pituahhttp://media.mot.gov.il/P, 10עמוד. 14 -entialpot-on-investment-public-of-effect-positive-finance/The-http://www.oecd.org/eco/public

growth.pdf

22

מצאו Bom and Ligthart (2009)ית מגיעה מתשתיות התחבורה. גם ממצאיו כמעט כל התרומה החיוב

תוצאה דומה.

טען כי ההסבר Fernald (1999 )ה גם ביקורת. עוהוב ,ות אלו נעשו מחקרים רבים בנושאבעקבות עבוד

50-מדינתית בשנות ה-א התרומה הגדולה לפריון של בניית מערכת הדרכים הביןוה Aschauerלתוצאה של

אולם לדעתו בהינתן המערכת הקיימת לא ניתן למצוא תרומה משמעותית ,של המאה הקודמת 60-וה

,The interstate system was highly productive"בנתונים לפריון בהשקעה נוספת בתשתיות )לדבריו

but a second one would not be" .)Devarajan, Swaroop and Zou (1996 ) משווים בין מדינות

ומוצאים כי במדינות מתפתחות שבהן ההשקעה אינה נעשית משיקולים ,מתפתחות ומדינות מפותחות

מקצועיים התשואה שלה נמוכה לעומת מדינות מפותחות. מחקרים נוספים מצאו כי ההשקעה בתשתיות

אה גבוהה במיוחד במדינות בעלות רמת הכנסה בינונית שעדיין לא בנו מערכת תחבורה תחבורה נותנת תשו

הרומז שהתשואה בישראל תהיה ,(. ממצא זהNadiri and Mamuneas, 1996בדומה לישראל ) ,מקיפה

בדק את התשואה מחקר זה .OECD (Fournier, 2016)-שערך ארגון ה מחקרעם עקבי ,גבוהה במיוחד

והגדלת ההשקעה ,להשקעה בהון ציבורי ומצא שהתשואה הצפויה להשקעה ציבורית בישראל גבוהה

.בטווח הארוך 5%-תוצר תעלה את התוצר בכ 1%-שנתית בתשתיות בהממשלתית ה

תרומת תשתיות התחבורה 5.1.2

גם בהשפעות החיצוניות ,מלבד בהפחתת זמן הנסיעה ,המחקרים על תרומת תשתיות התחבורה מתרכזים

השפעות שמטבע ,מלא ( בשיווי משקלTFPשל מערכת התחבורה הבאות לידי ביטוי בהעלאת הפריון הכולל )

ות:הדברים לוקח להן זמן רב יותר להתממש. השפעות אלו כולל

של הפירמות עקב ירידה ייצור( הכוללת שיפורים בפונקציית הGains from tradeחר )תרומה מס •

שיפורים בתחרותיות במשק בעקבות אפשרויות לפירמות רבות יותר ,ייצורבעלות השולית של ה

.Fujita etכך )לגודל בעקבות עקב ירידת עלויות התחבורה וניצול יתרונות להתחרות בשווקים חדשים

al., 2001), הגדלת ,דשיםכולל כל היתרונות הנלווים של הגברת אפשרויות הכניסה של עסקים ח

ההתמחות של פירמות והגברת היצוא של פירמות יעילות.

( המתאפשרת בעקבות שיפורים במערכת התחבורה: Agglomeration effectsתרומה מהצטברות ) •

במשק מודרני מתבצעת בערים. העיקרית כלית ספרות ענפה המסבירה מדוע הפעילות הכל קיימת

והספרות הכלכלית ,ייצורב Agglomeration effect-הפעילות הכלכלית הגבוהה בערים ניזונה מ

הכפלת הצפיפות בעיר תביא לעלייה מצאו כי Ciccone and Hall (1996)מצאה השפעות חזקות לכך.

בפריון. 6%של

י איכות גבוהה יותר של ל ידרוניים שאינה מוסברת עיש תשואה משמעותית לשכר באזורים העי •

לאחר התחשבות ,יותר 33%מצאו כי עובדים בערים מרוויחים Glaeser and Mare (2001 )העובדים.

כלומר ההשפעה נובעת מפריון גבוה יותר בערים. נמצא גם שהשפעת העבודה בעיר ,במאפייני העובדים

עוזבים את העיר. גם התשואה להון אנושי בערים גבוהה אפילו כאשר העובדים ,נמשכת לאורך זמן

.(Eaton and Eckstein, 1997יותר )

23

,לקוחותלספקים ול ,קרבה לעובדים ,הפירמות באזורים צפופים יעילות יותר עקב ניצול יתרונות לגודל •

(.Ellison et al., 2010ועלויות נמוכות של הובלת סחורות ואנשים )

הכוללת בחירה של פרטים לצאת לעבודה שנמנעו ממנה עקב עלויות ,העבודה משיפורים בשוקתרומה •

בחירה של פרטים לעבוד שעות ,נסיעה גבוהות )למשל נשים ערביות באזורים חסרי תחבורה ציבורית(

מידע ואיגום שוק העבודה ו( טובה יותר של פרטים למקומות העבודה Matchingהתאמה ) ,רבות יותר

(labor market pooling) (Rosenthal and Strange, 2001).

לאומית להשקעה בתשתיות תחבורה תוכנית 5.2

לאומית להשקעה בתשתיות. על תוכניתעל מנת להתגבר על הפער העצום ברמת התשתיות אנו מציעים

:מספר התוכנית לכלול מרכיבים

עוד לפני ההרחבה על בסיס מערכת הכבישים הקיימת. העדפה לתחבורה הציבורית – מיידישלב .1

ניתן לשפר את התחבורה ,הן תשתית הכבישים והן התשתית המסילתית ,הנדרשת של התשתית

הציבורית על בסיס התשתית הקיימת. לצורך כך יש להגדיל משמעותית את תדירות האוטובוסים

,ם ומעלהנתיבי 3ים בעלי עירוני-ביןלהפקיע נתיבים לצורך נת"צים בכבישים ,בקווים הנדרשים ביותר

ולשפר את הנגישות לתחנות הרכבת באמצעות קווי הזנה יעילים. יש להקים רשויות תחבורה

או להעניק למשרד התחבורה את הסמכויות הנדרשות לצורך כך. ,מטרופוליניות

להשקעה בתשתיות שמטרתה סגירת הפער עם מדינות הסמן במהלך של תשנתי-רב תוכניתבניית .2

אחוזי תוצר. המשמעות 2-ורית במשק עומדת בשנים האחרונות על כשנה. ההשקעה הציב 15-כ

אחוזי תוצר 1.7-ת כזו היא העלאת ההשקעה בתשתיות ציבוריות בכשנתי-רב תוכניתהתקציבית של

במהלך הדרגתי של העלאה ,מיליארד ש"ח( לשנה יותר מההשקעה הממוצעת בשנים האחרונות 20-)כ

מפורט של ההשקעה הנוספת הנדרשת.הההנחות ואת החישוב נספח ג מציג את שנים. 4–3לאורך

קצב צמיחת תחת התרחישים השונים. ,מול מדינות הסמן ,ממחיש את צמיחת הפריון בישראל 9איור

אינו נסגר. ,40%-העומד על כ ,כך שהפער ,מדינות הסמןזה שבהפריון בישראל בעשור האחרון דומה ל

וותר בעינו. יניתן לראות בגרף שהפער י ,ברמתו הנוכחיתבתרחיש שבו קצב צמיחת הפריון נשאר

,מהפער הנובעים מרמת ההון הציבורי 25%בתרחיש שבו ההשקעה בתשתיות עוזרת לסגור את אותם

לשעת עבודה מהתרחיש הראשון. המשמעות 7$-יהיה גבוה ב 2030הפריון לשעת עבודה בישראל בשנת

2013.15במחירי ,מיליארד ש"ח 250-של תוספת זו היא הגדלת התוצר השנתי בכ

של תוכניות ודאי של התשתיות הציבוריות על מנת ליצור צבר ת בהיקף התכנוןמשמעותיהעלאה .3

ח ולביצוע עבור העוסקים בענף. תוכנית השקעה בהיקף שכזה תדרוש הגדלה משמעותית של היקף כ

טים כדי לנצל ביעילות את ויש לוודא צבר מתאים של פרויק ,ק בבניית תשתיותהאדם וההון העוס

המשאבים בתחום.

לפי זהה לקצב צמיחת האוכלוסייה בתקופה זו ,לשנה 1.6%תחת ההנחה שמספר שעות העבודה יצמח בקצב של 15

תחזית הלמ"ס.

24

תשתית ציבוריים משתמשים בהיוון של זרמי מיזמיתועלת של -ניתוחי עלות – עדכון מקדם ההיוון .4

העלויות והתועלות על מנת לקבל החלטות השקעה ובחירה בין חלופות. אופק הזמן הארוך שבו

ית ההיוון לקריטית בתהליך קבלת הופכת את ריבבדרך כלל מתקבלת ההתועלת מפרויקטים כאל

בחלק העליון של הערכים המשמשים מדינות ,7%ההחלטות. ריבית ההיוון בישראל עומדת כיום על

מפותחות. ריבית היוון גבוהה כזו פוגעת בהשקעות הציבוריות ומטה פרויקטים לטובת חלופות שלהן

הסובלת מרמת הון ציבורי לשעת ,אלהוצאה ראשונית נמוכה יותר וזרם תועלות מוקדם יותר. על ישר

,ושבה התשואה הצפויה להשקעות ציבוריות גבוהה ,עבודה הנמוכה ביותר מקרב המדינות המפותחות

ו של טווחים בזו ,בכללעל מנת לתמוך בהשקעה הציבורית 4%–3%-להוריד את ריבית ההיוון ל

קדם ההיוון הנהוגות בעולם משל הבחירהרוט נוסף על שיטות ימשק. פובצמיחת ה ,ארוכים בפרט

מלצת נמצא בנספח א.ווחישוב הריבית המ

על מנת לוודא ניצול יעיל של התשתיות החדשות. אין הדיור תוכניותסנכרון בין תוכניות התחבורה ל .5

,ובעיקר בגוש דן ,גיון בהשקעה מסיבית בבניית מערכות הסעת המונים במטרופולינים הגדוליםישום ה

יור המנסה לדחוף את האוכלוסייה למגורים בפריפריה. המרחב המטרופוליני של במקביל למדיניות ד

ופולינים מרכזיים באירופה. כפי שצוין בנייר אזור המרכז אינו צפוף באופן מיוחד ביחס למטר

נת במודל של עיר יישראל מאופי ,(2015)אקשטיין ואחרים, המדיניות של מכון אהרן בתחום הדיור

תל –חירי הנדל"ן למגורים בכל הארץ נגזרים מזמן הנסיעה למרכז העירוני מרכזית אחת כאשר מ

אביב. בניית מערכת הסעת המונים יעילה בתל אביב תאפשר תכנון ובנייה של פתרונות דיור

תוך שיפור הניצולת של התשתית החדשה. לצורך כך יש לבצע ,לאוכלוסייה בתל אביב ובמחוז המרכז

מחוזות תל אביב והמרכז ולהקצות את המשאבים הדרושים לתוכניות הגדלה משמעותית בתכנון ב

תשתיות ,מלבד הפגיעה בפריון. הדיורהמדיניות העוסק בתחום ניירכפי שמומלץ ב ,התחדשות עירונית

מכיוון שהמחסור בתשתיות מונע את האפשרות להרחבה ,התחבורה הן גם מעצור לפתרונות הדיור

בים.משמעותית של הדיור במקומות ר

מנם בתשתיות ועיקר המחסור בתשתיות התחבורה הוא א – המשך השקעה גם בתשתיות כבישים .6

אך יש להמשיך ולהשקיע גם בתשתיות הכבישים. גם אם היקף הנסיעה ,התחבורה הציבורית

גידול ,מכלל הנסיעות 40%בתחבורה הציבורית יגיע לשיעור המקובל בערים אירופאיות של

ועל פי התחזית ,י מספר הנסיעות ברכב פרטי לא יפחת ממספר הנסיעות היוםהאוכלוסייה יבטיח כ

', עמ2016)משרד התחבורה ואחרים, 2040עד שנת 10%-האופטימית יגדל במטרופולין תל אביב בכ

. מכאן שבנוסף להשקעות בתחבורה הציבורית יש להמשיך ולהשקיע בכבישים על מנת לאפשר זמני (5

על סמך התחזית ,אמורלהתקיים ברכב פרטי )כ מהנסיעות שימשיכו 60%תם נסיעה סבירים גם באו

האופטימית(.

העודף הנמשך במאזן התשלומים בישראל והלחץ על שער – יבוא חלק משמעותי מהתשתיות החדשות .7

החליפין קוראים לשימוש מסיבי ביבוא במהלך בניית התשתיות הציבוריות. יש לאפשר לחברות

פריון גבוה וטכנולוגיות מתקדמות להשתתף במכרזי התשתית תוך כדי הבאת כל ות בעלות בינלאומי

דבר שישדרג את איכות הענף בישראל. כמו כן יש להסיר חסמים המפריעים ליבוא ,ח האדםוהציוד וכ

הון וחומרי בנייה.

נת בנושא תחבורה ציבורית ופתרונות תחבורה שיתופית על מ שילוב אגרות גודש ושחרור בירוקרטיה .8

.ת בעומס התנועה תוך כדי בניית התשתיות החדשותמיידילהביא להקלה

25

. רפורמות לטיפול במקורות הפער הנוספים6

על הממשלה להתרכז גם בשני הנושאים האחרים המהווים חסם ,פרט להשקעה בתשתיות התחבורה

ים הם:הבירוקרטיה ורמת ההון האנושי הנמוכה. הצעדים המומלצ –משמעותי לצמיחת המשק

16רפורמה בהשכלה הגבוהה הטכנולוגית והמקצועית 6.1

הגורם העיקרי ההון האנושי של העובדים הוא הבסיס ליכולת ההשתכרות ולקידום המקצועי של העובד.

,לשיעור העוני במשק הוא פערי השכר בין בוגרי אוניברסיטאות ומכללות לבין אלו שהשכלתם היא תיכונית

ינוי ברמות הפריון והשכר של בעלי השכלה ומיומנויות נמוכות בשנים האחרונות. ואלו התרחבו עקב אי ש

ההשקעה הממשלתית ברכישת ההון האנושי של קבוצה זאת נמוכה מאוד. התמיכה בסטודנט ,למרות זאת

והתמיכה ,אחוזים בלבד מהתמיכה בסטודנט במכללה אקדמית מתוקצבת 40-במכללה טכנולוגית מגיעה ל

שאינם פונים להשכלה אקדמית נמוכה עוד יותר. מחקרים כלכליים מראים כי במערכות בשאר הפרטים

זהה לתשואה ,לפרט ולמשק ,השכלה טכנולוגיות ומקצועיות איכותיות בעולם התשואה לשנת השכלה

שבה מערכת ההשכלה הגבוהה הטכנולוגית והמקצועית הוזנחה לאורך ,לשנת השכלה אקדמית. בישראל

פים כי התשואה עם הקמת מערכת כזו תהיה גבוהה עוד יותר.אנו צו ,שנים

הפריון והשכר ,נו ממליצים על הרחבה משמעותית בתמיכה לרכישת הון אנושי אשר תעלה את התעסוקהא

של פרטים אלו. החזון הוא להקים מערכת השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית אשר תתרום לפיתוח

ותתמוך בצמיחת המגזר העסקי ,ים שאינם בוחרים במסלול האקדמיהמיומנויות וההון האנושי של הפרט

השכלה כללית ,והציבורי. המערכת צריכה להתבסס על עקרונות הכוללים מתן מיומנויות תעסוקה

שיתוף המגזר העסקי והציבורי ,התפתחות מקצועית לאורך הקריירה ,ותחושת מצוינות למסיימי תיכון

ת בתעסוקה והתאמה לביקושים ולמיומנויות מיידיהשתלבות ,בהוראהבחניכות ו ,הלימודים תוכניותב

הנדרשות בשוק העבודה. התקצוב לסטודנט צריך להיות זהה לזה שבמכללות האקדמיות המתוקצבות.

תיתן ,תוך שילוב עם המכללות האקדמיות ,מת המערכת על בסיס התשתית של המכללות הטכנולוגיותהק

תבטיח יתרונות לגודל ותעלה את תדמית החינוך הטכנולוגי והמקצועי ,כללימענה לצורך במתן הון אנושי

תוך ביטול תקרת הזכוכית לבוגרים. היעד הוא להגיע לכך שלפחות רבע מהשנתון יפנה ללימודים

שנים. 10טכנולוגיים ומקצועיים תוך

המועצה –קה ייעשה על ידי הקמתה של מסגרת מוסדית חדשה בחקיהצעד הראשון במימוש הרפורמה

ל"ט תהווה את גוף העל האחראי על התוויית מדיניות ופיקוח על להשכלה טכנולוגית )"המל"ט"(. המ

מתחילתה יהיה בידי גוף תוכניתמערכת ההשכלה הגבוהה המקצועית והטכנולוגית. חשוב שניהול ה

ולבצע את ,המוסמך לכך והיכול לקבוע את הקריטריונים הנחוצים לפעילות ואת הנהלים הדרושים

התיאום הנחוץ בין כל הגורמים הרלוונטיים.

,אנו ממליצים על בחירת מספר קטן של מכללות לשלב הראשון ,עקב ההיקף הרחב של הרפורמה המוצעת

לאחר הפקת הלקחים הדרושים. אנו סבורים כי הקמת מערכת איכותית להרכשת הון תוכניתוהרחבת ה

האקדמי היא חיונית להקטנת הפערים ולהגברת הצמיחה במשק. אנושי לפרטים שאינם בוחרים במסלול

ולקדם את המשק ,למערכת כזו יש פוטנציאל לתמוך בשינוי חברתי וכלכלי מקיף בחברה הישראלית

.לרמות תוצר ופריון דומות לאלו של המדינות המובילות בעולם

ב(.2016אקשטיין ואחרים )לפירוט הרפורמה המוצעת ראה 16

26

17רפורמה לקידום עסקים באמצעות הפחתת הנטל הבירוקרטי 6.2

ירוקרטי הוא מטרד לעסקים ומהווה חסם כניסה ליזמים ומס על הפעילות העסקית ועל הנטל הב

בעיקר של עסקים קטנים ובינוניים. המצב בישראל מבחינת קלות עשיית העסקים והנטל ,התחרותיות

ומעמדה היחסי של ישראל הולך ומידרדר. בשנה האחרונה ירדה ישראל למקום ,הבירוקרטי אינו משתפר

מקומות מהשנה הקודמת וירידה מצטברת 3ירידה של ,ד "עשיית העסקים" של הבנק העולמיבמד 53-ה

קיימת הסכמה רחבה בספרות הכלכלית לגבי ההשפעה הרבה של הסביבה . 2006 מקומות משנת 24של

ומחקרים רבים שהשתמשו במגוון מדדים למדידת ,החוקים והרגולציה על הפעילות הכלכלית ,העסקית

מראים כמעט תמיד על ההשפעה החיובית של ,וביניהם המדד של הבנק העולמי ,ת עסקיםקלות עשיי

2003מאז שהחל להתפרסם המדד בשנת . הצמיחה והתעסוקה ,שיפור קלות עשיית העסקים על הפריון

ביצעו מדינות רבות בעולם רפורמות מקיפות לצמצום הבירוקרטיה והרגולציה. מבחינת הניסיון של

ת ניתן לראות כי מדינות שהצליחו בצמצום משמעותי של הבירוקרטיה עשו זאת על ידי הקמת מדינות שונו

בוצעו צעדים ,לעומת זאת ,בעלות סמכויות ויעדים ברורים. בישראל ,יחידות ממשלתיות ייעודיות

מינוריים בלבד.

בניגוד למרבית ,דיאלוג בנושאי עשיית עסקיםכלל בין ישראל לבין הבנק העולמי לא מתקיים ,בנוסף

על ידי קידום התחרות ,אנו מציעים רפורמה שבמרכזה קידום המשק הישראלי והפריון. המדינות האחרות

וזאת באמצעות צמצום הרגולציה העודפת והקטנה למינימום של ,החופשית ושיפור קלות עשיית העסקים

וצרת כתוצאה מהרגולציה ההכרחית.העלות הבירוקרטית הנ

ההמלצה המרכזית היא להקים בישראל יחידה ,הרחב בעולם בנושא קידום עשיית עסקים בעקבות הניסיון

,קלרוס-היחידה לקידום עסקים בישראל. המלצה זו הוצגה גם ע"י ד"ר אוגוסטו לופז – ממשלתית ייעודית

בפגישה עם אנשי משרד ,מנהל המדדים הבינלאומיים בבנק העולמי אשר אחראי על מדדי עשיית העסקים

וה"מ ונציגי משרד האוצר העוסקים בנושא. מטרות היחידה תכלולנה את זיהוי הבעיות הבירוקרטיות ר

הערכת הנטל העודף מרגולציות קיימות וחדשות וניהול הקשר עם ,המשפיעות ביותר ותיאום הטיפול בהן

שירות תפעול של מרכזיבהיחידה תעסוק בהקמה ו ,עשיית עסקים". בנוסףושא מדד "הבנק העולמי בנ

רישיונות יבוא וכו' שבהם ירוכזו כל ,רישוי עסקים ,( בנושאי פתיחת עסקיםone stop centersלעסקים )

מרכזים כאלו הוכחו כיעילים במיוחד לקיצור תהליכים . הגופים הממשלתיים הנחוצים במקום אחד

.מורכבים המערבים רשויות שונות

יבות ארוכת טווח של הממשלה לצמצום הבירוקרטיה ללא הקמת יחידה ייעודית לנושא לא תתקיים מחו

למרות הרצון הטוב והניסיון לשיפור הקיימים כיום. טיפול נקודתי באמצעות ,ולשיפור הרגולציה

המשרדים השונים שיעדיהם אינם כוללים את קידום העסקים בעדיפות הראשונה אינו יכול להביא את

מרובה בנושא במשך שנים מצבה היחסי של ישראל למרות ההשקעה ה –ולראיה ,התוצאות הרצויות

השיוך הארגוני המתאים ליחידה זו הינו במשרד האוצר או במשרד הכלכלה.. מוסיף להידרדר

א(.2016ואחרים ) לפירוט הרפורמה המוצעת ראה אקשטיין 17

27

. ההוצאה האזרחית7

נקודות האחוז מממוצע מדינות הסמן )בולטת 9-נמוך בכ ,תוצר 40%-כ ,גודל הממשלה הרחבה בישראל

כגודל המוגדרת ,אחוזי תוצר(. ההוצאה האזרחית בישראל 30-כ של גודל ממשלהעם ,כאן אירלנד

ובוודאי נמוכה בהרבה ממוצע ,OECD-היא מהנמוכות ב ,הרחבה ללא הוצאות ביטחון וריבית הממשלה

,תוצר )גם כאן בולטת אירלנד 46%-תוצר לעומת ממוצע מדינות הסמן של כ 31%-כ –מדינות הסמן

.(25.1% –עם הוצאה אזרחית נמוכה משל ישראל ,מדינות הסמןהמדינה עם הצמיחה המהירה מבין

ברבות ממדינות אירופה גם ההפרשה לפנסיה וגם ההוצאה הפנסיונית –אולם ההשוואה אינה מדויקת

,מהתוצר 9.3%-כך ששיעור ההוצאה לפנסיה במדינות הסמן עומד על כ ,מועברת כחלק מתקציב המדינה

שהחיסכון לפנסיה הוא מנדטורי מאז אף על פי ,בישראל. אולם בישראלוא כפי שהאחוזי תוצר יותר מ 5-כ

ששיעור ההפרשה הנוסף אף על פי ,ההוצאה אינה רשומה כחלק מתקציב המדינה ,נחקק חוק פנסיה חובה

. OECD-ושמחקרים מראים שיחס התחלופה הצפוי לאזרחי ישראל הוא מהטובים ב ,תוצר 5%-כ עומד על

כחצי אחוז ,באמצעות הריבית הנוספת שהן נושאות ,גרות החוב המיועדותימה באההטבה הגלו ,בנוסף

הפער בין ,אינה נספרת כהוצאה אזרחית. כאשר מסתכלים על ההוצאה האזרחית בניכוי הפנסיה ,תוצר

ישראל למדינות הסמן מצטמצם משמעותית.

והתוצר לנפש לרמות דומות ישראל היא מדינה ענייה משמעותית מממוצע מדינות הסמן. העלאת הפריון

טחונית )כלומר המשך ינמוך ורמה ריאלית של הוצאה ב תוצר-חובתוך שמירה על יחס ,למדינות הסמן

5-יאפשרו לממשלה להגדיל את ההוצאה האזרחית בכ ,הורדת ההוצאה הביטחונית כאחוז מהתוצר(

גודל תוצר מתוך 35%-של ככלומר הוצאה אזרחית –תוך שמירה על נטל המס הנוכחי ,נקודות אחוז

תוצר הוצאה אזרחית כאשר כוללים את ההפרשות המנדטוריות 40%-וכ ,תוצר 40%של רחבה ממשלה

של צמיחה תוך שמירה על גודל הממשלה והקטנה של גודל הוצאות הביטחון כאחוז ,לפנסיה. מסלול זה

שראל לעומת מסלול של הגדלת לבעיות החברתיות בירבים הרבה יותר יאפשר הפניית משאבים ,מהתוצר

תוך העלאת נטל המס והאטת הצמיחה. לכן אנחנו חושבים שאין זה נכון ,ההוצאה האזרחית הנוכחית

רב ויש להקדיש את מ ,את ההוצאה החברתית כאחוז מהתוצר ,ברמת הפריון הנוכחית במשק ,להגדיל כעת

ל הבירוקרטי ובהון האנושי. הצמיחה הפחתת הנטב ,ובפרט בתשתיות ,המשאבים להשקעות תומכות פריון

תוך קידום ,המואצת כתוצאה מהשקעות אלו היא שתאפשר את הקצאת המשאבים לתחומים החברתיים

משמעותית את נהעלתרפורמות אלו ,רמת החיים בישראל לרמה המקובלת במדינות המובילות. בנוסף

ה נהוות ןם ומשקי הבית בישראל. בכך ההפריון ובעקבותיו את השכר של העשירונים התחתונים של העובדי

תרומה משמעותית להקטנת העוני.

28

מקורות

(, "רפורמות בענף 2015צבי, אפרת טולקובסקי, דרור אבידור, דניאל גרף ותמיר קוגוט ) ,אקשטיין .1

גלוב לחקר הנדל"ן.-הדיור", מכון אהרן למדיניות כלכלית ומכון גזית

א(, "רפורמה 2016ליפשיץ, אריאלה מוזדן ותום טרילניק ) צבי, אסתי גולדהמר, אביחי ,אקשטיין .2

לקידום עסקים באמצעות הפחתת הנטל הבירוקרטי", מכון אהרן למדיניות כלכלית.

ב(, "השכלה גבוהה טכנולוגית 2016צבי, אביחי ליפשיץ, קרן שגיא ותום טרילניק ) ,אקשטיין .3

ומקצועית", מכון אהרן למדיניות כלכלית.

מכון אהרן , "העוני בישראל: סיבות ומדיניות בשוק העבודה"(, 2016) וטלי לרום ,צבי ,אקשטיין .4

.למדיניות כלכלית

מתוך ,"2014–1995 ,בישראל העבודה ופריון כלכלית "צמיחה ,טרם פורסם( ,2017צור ) יוש ,שהמ, חזן .5

האחרונות". השנים בעשרים ישראל "כלכלת

(, 2016ע ומשרד האוצר )"לתחבורה ציבורית, נתצית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, הרשות האר .6

דו"ח -אביב תל נוסעים במטרופולין עתירת תחבורה ציבורית מערכת לפיתוח אסטרטגית "תכנית

מסכם".

", מתוך סקירה הפריון בענפי המשקמיומנויות היסוד של העובדים בישראל ו(, "2016שי ), צור .7

פיסקלית תקופתית ולקט סוגיות מחקר, בנק ישראל.

: השוואהOECD-ל ישראל בין הפריון פערי להתרחבות הגורמים" ,(2015ברנד ) לעדוג, יתןא, רגב .8

המדינה. מצב דוח ,טאוב מכון ,"שנתית-רב ענפית

9. Arrow, Kenneth J., and Robert C. Lind (1970), "Uncertainty and the Evaluation of Public

Investment Decisions", The American Economic Review 60.3, 364–378.

10. Aschauer, David A. (1989), "Is Public Expenditure Productive?", Journal of Monetary

Economics 23.2, 177–200.

11. Baxter, Marianne, and Robert G. King (1993), "Fiscal Policy in General Equilibrium", The

American Economic Review 83.3, 315–334.

12. Boardman, Anthony E., Mark A. Moore, and Aidan R. Vining (2008), "Social Discount

Rates for Canada", John Deutsch Institute Conference: Discount Rates for the Evaluation

of Public-Private Partnerships, Kingston, ON. Accessed September. Vol. 22.

13. Bom, Pedro RD, and Jenny E. Ligthart (2009), "How Productive is Public Capital? A Meta-

Regression Analysis", Andrew Young School International Studies Program Working

Paper 09-12.

14. Burgess, David F. (1988), “Complementarity and the Discount Rate for Public

Investment", The Quarterly Journal of Economics 103.3, 527–541.

15. Ciccone, Antonio, and Robert E. Hall (1996), "Productivity and the Density of Economic

Activity", The American Economic Review 86.1, 54–70.

29

16. Devarajan, Shantayanan, Vinaya Swaroop, and Heng-fu Zou (1996), "The Composition of

Public Expenditure and Economic Growth", Journal of Monetary Economics 37.2, 313–

344.

17. Eaton, Jonathan, and Zvi Eckstein (1997), “Cities and Growth: Theory and Evidence from

France and Japan”, Regional Science and Urban Economics 27.4, 443–474.

18. Ellison, Glenn, Edward L. Glaeser, and William R. Kerr (2010), "What Causes Industry

Agglomeration? Evidence from Coagglomeration Patterns", American Economic

Review 100.3, 1195–1213.

19. Evans, David J., and Haluk Sezer (2004), "Social Discount Rates for Six Major Countries",

Applied Economics Letters 11.9, 557–560.

20. Feldstein, Martin S. (1964), "The Social Time Preference Discount Rate in Cost Benefit

Analysis", The Economic Journal 74.294, 360–379.

21. Fernald, John G. (1999), "Roads to Prosperity? Assessing the Link between Public Capital

and Productivity", American Economic Review 89.3, 619–638.

22. Fournier, Jean-Marc (2016), “The Positive Effect of Public Investment on Potential

Growth”, OECD Publishing No. 1347.

23. Fujita, Masahisa, Paul R. Krugman, and Anthony J. Venables (2001), The Spatial

Economy: Cities, Regions, and International Trade, MIT Press (Cambridge, MA).

24. Glaeser, Edward L., and David C. Mare (2001), “Cities and Skills”, Journal of Labor

Economics 19.2, 316–342.

25. Hall, Robert E., and Charles I. Jones (1999), "Why do Some Countries Produce So Much

More Output per Worker than Others?", The Quarterly Journal of Economics 114.1, 83–

116.

26. Hanushek, Eric A., Jens Ruhose, and Ludger Woessmann (2015), “Human Capital Quality

and Aggregate Income Differences: Development Accounting for US States”, National

Bureau of Economic Research, No. w21295.

27. Harrison, Mark (2010), "Valuing the Future: the Social Discount Rate in Cost-Benefit

Analysis", Visiting Researcher Paper, Productivity Commission, Canberra.

28. Lind, Robert C. (1990), "Reassessing the Government's Discount Rate Policy in Light of

New Theory and Data in a World Economy with a High Degree of Capital

Mobility", Journal of Environmental Economics and Management 18.2, S8–S28.

29. Nadiri, Ishaq M., and T. P. Mamuneas (1996), "Contribution of Highway Capital to

Industry and National Productivity Groups", Report submitted to the Federal Highway

Administration, Washington, DC.

30

30. Parker, Chris (2009), The Implications of Discount Rate Reductions on Transport

Investments and Sustainable Transport Futures, NZ Transport Agency Research Report

392.

31. Ramsey, Frank Plumpton (1928), "A Mathematical Theory of Saving", The Economic

Journal 38.152, 543–559.

32. Rosenthal, Stuart S., and William C. Strange (2001), "The Determinants of

Agglomeration", Journal of Urban Economics 50.2, 191–229.

33. Sen, Amartya K. (1961), "On Optimising the Rate of Saving", The Economic

Journal 71.283, 479–496.

34. Venables, Anthony J. (2007), "Evaluating Urban Transport Improvements: Cost–Benefit

Analysis in the Presence of Agglomeration and Income Taxation", Journal of Transport

Economics and Policy 41.2, 173–188.

31

נספח א: ריבית ההיוון

רקע

כאשר ההכנסות והוצאות ,דרך כלל זרמי הוצאות והכנסות לאורך שנים ארוכותהשקעה כוללים ב מיזמי

תועלת של פרויקטים כאלו היא לבטא את -מתרחשים בנקודות זמן שונות. השיטה הנהוגה לניתוחי עלות

ריבית ההיוון מהווה מרכיב מרכזי בכל ,(. כתוצאה מכךNPVזרמי ההכנסות וההוצאות במונחי ערך נוכחי )

י תשתית ארוכי טווח. מיזמובפרט ב ,דאיות כלכלית של פרויקט או בבחינת חלופות אפשריותניתוח כ

באמצעות בין אםריבית ההיוון מבוססת על עלות גיוס ההון )בין אם באמצעות חוב ו ,במגזר הפרטי

אך במגזר הציבורי עלות גיוס ,הקצאת הון(. עלות ההון של הממשלה מבוססת על עלות גיוס החוב שלה

החוב אינה מייצגת בהכרח את שיעור ההיוון המתאים. שיעור ההיוון המתאים לפרויקטים ציבוריים

על מנת להבדיל אותו משיעור ההיוון במגזר הפרטי. ,מכונה "שיעור ההיוון החברתי"

יש להוון זרמי הכנסות והוצאות. הנימוק הראשון הוא שצרכנים מעדיפים לכך שיש שני נימוקים מקובלים

סברים הנפוצים להעדפה זו הם )א( הל אותה כמות של מוצרי צריכה מוקדם מאשר מאוחר. שני הלקב

ולכן הם מעדיפים ,ה תרדשהצרכנים צופים שרמת הצריכה תעלה בעתיד ולכן התועלת השולית מצריכ

בין ,)ב( שיש לצרכנים העדפת זמן "טהורה" גם אם אינם צופים עלייה ברמת הצריכה-ו ,צריכה מוקדמת

בגלל ההסתברות שלא יהיו בחיים בתקופה מאוחרת יותר. לפי נימוקים בין אםאם עקב חוסר סבלנות ו

– Social Rate of Time Preferenceשיעור ההיוון הנכון הוא השיעור החברתי של העדפת הזמן ) ,אלו

SRTP), ית.י החברה כדי לדחות צריכה נוכחל ידכלומר שיעור הפיצוי הנדרש ע

ומשאבים שיש להשקיע ,הון הוא פרודוקטיבי ,וון מגיע מכיוון צד היצרנים. לפי נימוק זהישני לההנימוק ה

ולכן יש להם עלות ,עבור פרויקט כלשהו לא יהיו מושקעים בפרויקט אחר שיכול להניב תשואה

שואה כדי שיהיה כדאי להשקיע בפרויקט כלשהו עליו להניב ת ,(. כלומרopportunity costאלטרנטיבית )

כלומר התשואה מהשקעה אחרת הטובה ביותר הקיימת. לפי ,גבוהה לפחות כמו העלות האלטרנטיבית

Socialשיעור ההיוון הנכון הוא התשואה השולית שניתן להשיג על השקעות במגזר הפרטי ) ,נימוק זה

Opportunity Cost – SOC.)

ינואבל במציאות זה כמובן א ,י שיטות אלוללא עיוותים בשווקים לא היה הבדל בין שיעורי ההיוון משת

ויש להחליט על סמך איזו שיטה קובעים את שיעור ההיוון. הבחירה המתאימה ביותר של ריבית ,המצב

הן ,60-החל משנות ה ,נושא לוויכוח כבר זמן רב יאעבור השקעות ציבוריות ה תועלת-עלותההיוון לניתוחי

יש הבדלים משמעותיים בשיעורי ריבית ההיוון הנהוגים 18ניות.בספרות הכלכלית והן בקרב קובעי המדי

להשתמש בריבית היוון גבוהה יותר מאשר ללכרך במדינות שונות בעולם. מדינות מתפתחות נוהגות בד

הבדלים הנובעים משימוש בשיטות אנליטיות שונות לחישוב שיעור ההיוון וכנראה גם ,מדינות מפותחות

גבוהה ,7%העומדת על ,מון במערכת קבלת ההחלטות. ריבית ההיוון בישראלמשיקולי זהירות וחוסר א

-וזה אחד הגורמים לתת ,משמעותית מהמקובל בקרב המדינות המפותחות ובפרט מדינות מערב אירופה

ההשקעה בתשתיות ולהעדפה לבחירת פרויקטים הנותנים תשואה מוקדמת על פני פרויקטים הנותנים

מסלול ארוך טווח יותר.תשואה גבוהה יותר אך ב

בהקשר של התחממות גלובלית. ,ד של דורותוית ההיוון המתאימה לטווח ארוך מאיש לאחרונה עיסוק רב בריב 18

זה אינו עוסק בנושא זה כלל.מדיניות נייר

32

י תשתית בשיטה המקובלת במדינות מערב אירופה. מיזמזה ממליץ לקבוע את ריבית ההיוון למדיניות נייר

ובמיוחד ברמת ההון ,לישראל פער משמעותי מול יתר המדינות המפותחות ברמת ההשקעה הציבורית

לפי מחקר שנערך לאחרונה ,גבוההוהתשואה על השקעה ציבורית צפויה להיות ,הציבורי לשעת עבודה

,(. כל אלו קוראים להגדלה משמעותית של ההשקעה בתשתיות ציבוריותFournier, 2016) OECD-ב

ת היוון ראויה היא שלב משמעותי הדרוש על מנת לאפשר את הגדלת ההשקעה.וקביעת ריבי

שיטות שונות להערכת ריבית ההיוון

ת ריבית ההיוון:טות מרכזיות לקביעשי כמהיש ,כאמור

( Social Opportunity Cost – SOCהעלות האלטרנטיבית החברתית ) .א

מכיוון שעלות ההון מייצגת במקרה ,היוון המתאימה היא עלות ההון למגזר הפרטיהריבית ,לפי שיטה זו

מבהיר מדוע שער הריבית ,במאמר מוקדם חשוב בנושא ,Feldstein (1964)את כלל העדפות הפרטים. זה

גם משיקולים נורמטיביים ,של השוק הפרטי אינו מתאים לשמש כריבית ההיוון לצורך השקעות ציבוריות

אפילו אם היא מייצגת נכונה את ,וגם משיקולים מעשיים. עקומת הביקוש להשקעות של המשקיע הפרטי

משק. אינה מייצגת את התשואה של ההון לכלל ה ,התשואה השולית של ההון עבור המשקיע הפרטי

אבל מייצגת ,ההשקעה מגדילה את הפריון של המשקיע הפרטי ולכן מגדילה את זרם ההשקעות שלו

העלייה בהשקעה יכולה להיות יתרון. ,הוצאה של המשקיע הפרטי. אבל עבור המשק

על ,יש להשתמש בשער הריבית בשוק הפרטי נובע מהעלות האלטרנטיבית. לפי טענה זוש לכךנימוק נוסף

שכן הפרויקט ,הציבורית לספק לציבור לפחות את התשואה שהשקעות פרטיות מספקותההשקעה

הציבורי דוחק החוצה השקעות פרטיות.

ויתור עליה ,ולא תועלת. לכן ,הון עבור המגזר הפרטי מהווה עלותבעיה מרכזית בטיעון זה היא שעלות ה

Arrow and Lindי ל ידיכוח בנושא עאינה מהווה עלות אלטרנטיבית. טענה זו הושמעה כבר בתחילת הוו

לממשלה אין א שהוא מתבסס על מודלים של משק סגור שבו י. בעיה מרכזית נוספת בטיעון זה ה(1970)

ועליה לגייס את כל החוב שלה ,מימון לפרויקטים ציבוריים ךיכולת לפנות לשוקי ההון הבינלאומיים לצור

כותב כי ניידות ההון Lind (1990)למשל ,גד נימוק זההועלו טענות נ 90-בשוק המקומי. כבר בשנות ה

שהיה המוקד של ,בשוקי האשראי הבינלאומיים הפכו את הטיעון של דחיקה החוצה של השקעות פרטיות

ללא רלוונטי. חולשה עקרונית יותר של טיעון זה היא שהעלות ,היוון המתאימהההדיון על ריבית

ל הוצאה ציבורית( איננה נמדדת בתשואה הנדרשת על ה של כתית של ההשקעה הציבורית )ולמעשיהאמ

ההון אלא היא השווי )במונחי שווי נוכחי( של זרם התצרוכת שאבד עקב הצורך ללוות או למסות כדי לממן

את ההשקעה הציבורית.

כאשר החל שימוש בריבית היוון להערכת ,60-הייתה השיטה המקובלת החל משנות ה SOC-שימוש ב

וכן ,לת של פרויקטים ציבוריים. זו עדיין השיטה המקובלת במרבית המדינות המתפתחותתוע-עלות

בגופים הבינלאומיים המספקים להם הלוואות לפרויקטים ציבוריים )כגון הבנק העולמי והבנק האסייתי

ככל הנראה עקב הפשטות והאינטואיטיביות שלה. אבל בעקבות ,(Asian Development Bank –ח לפיתו

השיעור החברתי –שיטה גבר השימוש בשיטה השנייה של הערכת ריבית ההיוון המתאימה היקורות על הב

של העדפת הזמן.

33

(Social Rate of Time Preference – SRTPהשיעור החברתי של העדפת הזמן ) .ב

ר העדפת הזמן של החברה הוא שער הריבית שעבורו החברה מוכנה לדחות יחידה אחת של צריכה שיעו

וכחית בתמורה למספר רב יותר של יחידות צריכה בעתיד. השימוש בשיעור העדפת הזמן של החברה בתור נ

מבוסס על הטיעון שהשקעה בפרויקטים ,Sen (1961) יל ידשנתמך בין היתר ע ,מקדם ההיוון החברתי

שקעה לות של ההתועהולכן זרמי העלויות ו ,ציבוריים צורכת משאבים שיכלו לשמש לצריכה נוכחית

שתי הוצעו הציבורית הם למעשה זרמים של תצרוכת שדוחים )העלות( או מרוויחים )התועלת(. בספרות

תי של העדפת הזמן.שיטות אלטרנטיביות כדי לאמוד אמפירית את השיעור החבר

של גרות חוב ממשלתיות או יבאמצעות התשואה )אחרי מס( של א SRTP השיטה הראשונה היא להעריך את

אבל החשש הוא שהפרטים אינם מבטאים בשוק ,רך בסיכון נמוך אחרים. זו שיטה פשוטה לביצועניירות ע

השפעה רבה של משקיעים זרים על שוק זה במרבית המדינות. גם שוכן שי ,את העדפת הזמן הנכונה שלהם

אלו ההעדפות שלהם ,אם משקיעים פרטיים כן מבטאים את העדפת הזמן שלהם בשוק האג"ח הממשלתי

ולא ברור שהעדפות אלו זהות להעדפות שלהם כשהם רואים את עצמם כחלק ,כמשקיעים פרטיים

מהחברה.

. בהינתן מודל צמיחה סטנדרטי Ramseyסת לכלכלן הבריטי השיטה השנייה מבוססת על נוסחה המיוח

י מגבלת התקציב:שבו פרט מייצג ממקסם תועלת תחת אילוצ

של תועלת שולית המקיימת את ההנחות הרגילות ,יית התועלת שאינה משתנה בזמןהיא פונקצ כאשר

פונקציית ,tהתצרוכת בזמן tc ,הוא שיעור העדפת הזמן "הטהור" ρ ,(0U<’’) ופוחתת( 0U<’) חיובית

.tההשקעה הנקייה בזמן -ו ייצורה

מהמקסום מקבלים:

או:

היא הגמישות של התועלת השולית מצריכה )או ,סכוןיעור התשואה על החהוא שי r כאשר

שיעור הצמיחה של הצריכה לנפש. משוואה זו היא למעשה -המקדם של שנאת הסיכון היחסית( ו

השיעור החברתי של העדפת הזמן הוא הסכום של שני ,המוכרת. לפי נוסחה זו Ramseyמשוואת

המרכיב הראשון הוא מקדם היוון המייצג את שיעור העדפת הזמן הטהור של הפרטים והמרכיב :ביםמרכי

הגמישות של התועלת השולית של הצריכה ושיעור הצמיחה של –מכפלה של שני גורמים השני הוא

(. המרכיב השני בנוסחה מייצג את העובדה שכאשר הצריכה Ramsey, 1928הצריכה הריאלית לנפש )

הפרטים יהיו מוכנים פחות לחסוך בהווה כדי להגדיל את התצרוכת ,אלית לנפש( צפויה לגדול בעתיד)הרי

34

דפת שלהם בעתיד בגלל התועלת השולית הפוחתת של התצרוכת. לכן במדינות הצומחות מהר שיעור הע

הזמן החברתי יהיה גבוה יותר.

ממוצע משוקלל –השיטה המשולבת .ג

סובלת מכך ,נמוך יותר ללכרך שבה שיעור ההיוון בד ,SRTP-ונות. שיטת הלשתי השיטות שתוארו יש חסר

אלא צריכה בלבד. שיטת ,שהיא מניחה שהשקעה ציבורית אינה דוחקת החוצה השקעה פרטית כלל

סובלת מכך שהיא מניחה שההשקעה הציבורית דוחקת ,גבוה יותר ללכרך שבה שיעור ההיוון בד ,SOC-ה

. שיטת הממוצע המשוקלל מנסה לשלב בין שתי שיטות אלו )למשל אצלמלא השקעה פרטיתבאופן

Burgess, 1988.)

י השקעה ציבוריים המגיעים גם מיזמתומכי שיטה זו טוענים שיש להתחשב במקורות השונים להון הנחוץ ל

,במקרה של משק פתוח ,גם מדחייה של תצרוכת מקומית וגם ,ממקורות שדוחקים השקעה מקומית

ולכן ,בחו"ל. העלות החברתית של מקורות אלו היא שונה בשל קשיחויות ועיוותים קיימים מהלוואות

משוקללת לפי החלק היחסי של ההון המגיע ,ריבית ההיוון המתאימה היא ממוצע של העלות מכל מקור

היצע הון מחו"ל גמיש לחלוטין ,מכל מקור. במקרה הקיצוני של משק קטן ופתוח עם ניידות הון מלאה

וריבית ההיוון צריכה ,צריכים להיות אפס SOC-ו SRTPושער חליפין קבוע ניתן לטעון שהמשקולות על

,להיקבע לפי עלות גיוס ההון של הממשלה בחו"ל )שבמקרים רבים נמוכה יותר משתי השיטות האחרות(

י ל ידע מתקיים ובאופן כללי ההשקעה הציבורית ממומנת בחלקה ינוא ללכרך אך כמובן שמצב זה בד

י צמצום ההשקעה הפרטית. ל ידי הגדלת החיסכון הפרטי ובחלקה על ידבחלקה ע ,הגדלת החוב החיצוני

ולכן שיטה זו אינה בשימוש נפוץ. ,ברור כי במציאות קשה להסכים לגבי המשקולות המדויקים

צוניות של בחשבון מלבד עלויות המימון את הסיכון ואת ההשפעות החיכמובן על ריבית ההיוון לקחת

י תשתית יש כמובן סיכון שהפרויקט לא יספק את התועלת החברתית המצופה )למשל מיזמהפרויקט. ב

כפי ,ויש לקחת בחשבון את הסיכון בקביעת הריבית ,יסעו פחות אנשים(ייתכן כי בכביש המתוכנן י

תשתיות התחבורה אך למרות זאת אנו סבורים כי במצב ,על ידי העלאה מתאימה ,שעושים יזמים פרטיים

י תשתית ציבוריים יש השפעות חיצוניות שיזמים פרטיים לא מיזמל ,בישראל הסיכון הוא נמוך. בנוסף

,אווירההפחתת זיהום ,דת גודש הכבישיםרהו –יקחו בחשבון כאשר הם שוקלים מימון פרויקטים י

ת מעלה את ויצוניפתיחת אפשרויות תעסוקה ומגורים חדשות לציבור וכו'. התחשבות בהשפעות הח

.ולכן מורידה את ריבית ההיוון הראויה ,התועלת מהפרויקט

ריבית ההיוון הנהוגה בעולם

ריבית ההיוון המקובלת במדינות דתי( יש מגמה של יר2008בעשורים האחרונים )ועוד לפני המשבר של

כבר בתחילת שנות בארה"ב 7%-ל 10%-הופחתה מ תועלת-עלותניתוחי ךרוהמפותחות. ריבית ההיוון לצ

וכיום גופים 19,( Office of Management and Budget –OMBי המשרד לניהול התקציב )ל ידע 90-ה

5%–3%כאשר שיעור ההיוון המקובל לתשתיות תחבורה הוא ,שונים משתמשים בריבית היוון שונה

רב ם מעבר של מ בהתבסס על ריבית החוב הממשלתי. במערב אירופה התקיי ,יקטים ארוכי טווחולפר

בגרמניה בשנת 3%-ל ,2005בצרפת בשנת 4%-כאשר ריבית ההיוון הופחתה ל ,SRTPהמדינות לשיטת

,.Boardman et alבספרד ) 6%–4%-ול 1998בנורבגיה בשנת 3.5%-ל ,2001באיטליה בשנת 5%-ל ,2004

גרות החוב יית על א(. בחלק ממדינות הגוש המזרחי לשעבר )הונגריה וצ'כיה( משתמשים בריב2008

ומדינות ,8%-כ ,SOCשיטת יפל קנדה ואוסטרליה נותרה גבוהה ע ,זילנד-הממשלתיות. ריבית ההיוון בניו

19 A94.pdf-Circular-https://www.wbdg.org/FFC/FED/OMB/OMB.

35

וקיים בהן דיון ציבורי ער לגבי ריבית ,סובלות מרמת השקעה נמוכה בתשתיות ציבוריות אומנםאלו

.(Parker, 2009; Harrison, 2010; Boardman et al., 2008ההיוון הראויה )

חישוב הריבית עבור ישראל

השימוש בנוסחה של . SRTP-ה ,אנו ממליצים על מעבר לשיטת החישוב המקובלת במערב אירופה ,כאמור

Ramsey ( דורש הערכה אמפירית על שיעור העדפת הזמן הטהורρ), הגמישות של התועלת השולית

הערכות רבות לשני יש בספרות .(g) פשושיעור הצמיחה השנתי הריאלי של הצריכה לנ (θ) מצריכה

Evans andערכים מקובלים לפי נובחראבל למעשה הן נמצאות בתחום צר למדי. ,המרכיבים הראשונים

Sezer (2004), 1.5= הטהור הוא כך ששיעור העדפת הזמןρ, גמישות של התועלת השולית מצריכהה

אך ,g=1.8היה 2015–1995פש בישראל בשנים שיעור הצמיחה השנתי הריאלי של הצריכה לנ. 1.3θ= היא

תחזיות בינלאומיות לגבי שיעור הצמיחה העולמי( סביר כי שיעור הצמיחה ולפי תחזית בנק ישראל )

ולכן אנו ממליצים על קביעת ריבית היוון ,אחוזים לשנה 1.5–1הריאלי לנפש בעתיד צפוי לרדת לרמה של

.4%–3%בשיעור של

36

ת הפירוקנספח ב: פיתוח נוסח

של המשק היא: ייצוראנו מניחים כי פונקציית ה ,כאמור

:או במונחי תוצר לעובד

( ונקבל:3נציב בביטוי לתוצר לעובד את הביטוי לבחירה האופטימלית של הפירמה ברמת ההון לעובד )

או:

ער:את הפער בין מדינות הסמן לישראל ונקבל שניתן לפרק את הפ -נסמן ב

37

נספח ג: חישוב ההשקעה הנדרשת

חישוב ההשקעה הנדרשת על מנת לסגור את הפער בהון הציבורי נעשה בשלבים הבאים:

2013מלאי ההון במדינות הסמן בשנת – 2030מלאי ההון הנדרש כדי לסגור את הפער עד שנת חישוב .1

ל. הלמ"ס מעריך כי שיעור לנפש בישרא 8,800$( לעומת 2010במחירי PPPלנפש ) 19,900$עמד על

מיליון 10.2-כך שמספר הנפשות בישראל יהיה כ ,לשנה בתקופה זו 1.6%-גידול האוכלוסייה יואט ל

ישראל ,אחוז לשנה 1-שאר כינפש. תחת ההנחה שקצב עליית ההון הציבורי לנפש במדינות הסמן י

מיליארד $. 160-ל כת הון שפאו תוס ,לנפש 23,000$-צריכה להעלות את מלאי ההון שלה לכ

פחת 3%-כ –הפחת הממוצע של ההון הציבורי בישראל ובמדינות הסמן יפל שוב הפחת נעשה עיח .2

רונות היה גבוה יותר.שיעור הפחת בישראל בשנים האח ;לשנה. יש לציין כי זה חישוב שמרני

יכולה להביא את סגירת פער ההון הציבורי ,על פי החישוב שהוצג לגבי הפער הנובע מההון הציבורי .3

לשנה. 2.4%פריון ממוצע של קצב צמיחת ,2030בשנת עבודהלשעת 50.7$של פריון ישראל לרמת

מדובר בקצב צמיחה שנתי ,שאר קבועישיעור התעסוקה יותחת ההנחה ש ,בתוספת גידול האוכלוסייה

.4%של

בשנה על 4%-לה בתחת ההנחה שהיקף ההשקעה עו ,מכאן נותר לחשב את אותה רמת השקעה נדרשת .4

מיליארד $ לרמת הון 69-שיביא את המשק מרמת הון ציבורי של כ ,מנת לשמור על יחס קבוע מהתוצר

תוספת השקעה של ,תוצר לשנה 3.2%מיליארד דולר. לצורך כך נחוצה השקעה של 205ציבורי של

תוכניתציבורי תחת מדגים את העלייה ברמת ההון ה 10מיליארד ש"ח בשנה. איור 20-כ –תוצר 1.7%

תוצר לשנה. 2%כ –ההשקעה המוצעת ותחת המשך ההשקעה הנוכחית

תוצר 3.7%-סימולציה של רמת ההון הציבורי במשק בהינתן עליית ההשקעה ל: 10איור

.ועיבודי מכון אהרן IMFמקור:

38

מכון אהרן למדיניות כלכלית

על שם אהרן דוברת ז"ל

לית הוא לתמוך בצמיחה כלכלית ובחוזק חברתי בישראל על ידי עיצוב חזון מכון אהרן למדיניות כלכ

מעודכן. בינלאומימפורטות למדיניות כלכלית המבוססות על ידע תוכניותאסטרטגיה והצעות ל

,צמיחה כלכלית הנובעת מגידול בתעסוקה והעלאת הפריון לעובד היא היעד המרכזי של כל המשקים

התעסוקה ,התוצר לנפש –קיימא -ים המרכזיים לצמיחה כלכלית בתובכללם של המשק הישראלי. המדד

נמצאים עדיין ברמה נמוכה מזו המקובלת במדינות המובילות בעולם המפותח. חזון –והפריון במשק

המכון הוא לערוך מחקרים כלכליים אשר יניבו הצעות הן לכלי מדיניות חדשניים והן לרפורמות במשק

והפריון. מטרת מחקרי המדיניות להשפיע על המדיניות המוניטרית התעסוקה ,לקידום הצמיחה

ארוכות טווח שתתמודדנה עם מכלול הבעיות הכלכליות והחברתיות תוכניותתוך גיבוש ,והפיסקלית

לעורר ,מטרתם להשפיע על השיח המקצועי ,ותתרומנה לצמצום פערים וחיזוק החברה והכלכלה. כמו כן

חברתי ובסופו של דבר להקנות כלים שיתמכו בתוואי של -ועל מחקר כלכלי דיון המבוסס על מידע אמין

.צמיחה ובחוסן החברתי של ישראל

היעד העיקרי הוא בגיבוש אסטרטגיות מדיניות כלכליות אשר מזהות את נקודות החוזק והחולשה של

נפים שונים כדי וכן מחקר המתמקד בע ,הכלכלה בישראל. על בסיס זה נבנות רפורמות בנושאים רוחביים

לבחון ולהמליץ על שימוש מושכל בכלי מדיניות וסדרי עדיפויות שיגרמו לגידול התעסוקה והפריון בכלל

וכן על ,ענפי המשק. במסגרת זו ניתן דגש על חיזוק היתרונות היחסיים של ישראל בחדשנות טכנולוגית

הסקטור הציבורי. כל זאת נעשה על ענפי השירותים ו ,העצמת ההתייעלות והחדשנות בענפים המסורתיים

.בסיס מחקרי מוצק והצבת יעדים כמותיים כדי להשיג את חזון המכון

דירקטוריון:

גב' דיתה ,פרופ' צבי אקשטיין ,פרופ' מרטין אייכנבאום ,מר שאול שני )סגן יו"ר( ,מר שלמה דוברת )יו"ר(

ד"ר טלי ,מר יואל קרסו ,ל צידוןפרופ' דניא ,לניקפרופ' רפי מ ,פרופ' אמיר ירון ,מר ארז ויגודמן ,ברוניצקי

מר חיים שני. ,גב' עפרה שטראוס ,רגב

ראש המכון:

פרופ' צבי אקשטיין.

ועדה מדעית:

פרופ' רפי ,פרופ' עומר מואב ,פרופ' צבי הרקוביץ ,פרופ' מרטין אייכנבאום ,פרופ' צבי אקשטיין )יו"ר(

גב.ד"ר טלי ר ,פרופ' דניאל צידון ,מלניק

פרטי התקשרות:

4610101 ,הרצליה 167ת.ד. ,המרכז הבינתחומי הרצליה

aiep.idc.ac.ilאתר: ,aaron.economics@idc.ac.ilדוא"ל: ,2431960-09טלפון: