מקומה של הכלכלה בתיאוריה

הפוליטית של הטוטאליטריות

דניאל רוזנברג

המוגשת כמילוי חלק מהדרישות( תיזה)עבודת גמר מחקרית

"מוסמך האוניברסיטה"לקבלת התואר

אוניברסיטת חיפה

הפקולטה למדעי החברה

בית הספר למדעי המדינה

0202 ,אוגוסט

תיאוריהמקומה של הכלכלה ב

הפוליטית של הטוטאליטריות

דניאל רוזנברג8 מאת

ר גל גרזון"ד8 בהנחיית

המוגשת כמילוי חלק מהדרישות( תיזה)עבודת גמר מחקרית

"האוניברסיטה מוסמך"לקבלת התואר

אוניברסיטת חיפה

הפקולטה למדעי החברה

בית הספר למדעי המדינה

0202 ,אוגוסט

________________תאריך __________________________ _מאושר על ידי

(מנחה העבודה)

_________________תאריך ____________________________ מאושר על ידי

(א"ר הוועדה החוגית למ"יו)

הוקרת תודה

שחלק עימי מאוצרות הידע שלו על, מנחה עבודת המחקר, ר גל גרזון"רב לב לדמק ברצוני להודות

. במהלך המחקר וכתיבת התזה, ועל הדיאלוג וסיעור המוחות המפרה והמרתק שקיימנו

על , כן שלוחות תודותי לסגל ההוראה והמינהל של בית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה

.א זו"המסגרת האקדמית לכתיבת עבודת משאפשרו לי את

לי מלגת ההצטיינות שסייעה לי רבות על שהעניקה, תודותי מסורות לרשות ללימודים מתקדמים

.בזמן המחקר וכתיבת העבודה

על הענקת מלגת שהות ומחקר באוניברסיטת , Erasmus Mundusאני אסיר תודה לתכנית

. פינלנד, הלסינקי

ת לחברי קבוצת המחקר לכלכלה פוליטית בפרויקט הלקסיקון הפוליטי של ברצוני להודו, לסיום

הדיונים והחומרים שהועברו במסגרת הקבוצה סייעו רבות בפיתוח . כיחידים וככלל, אוניברסיטת תל אביב

.המחשבות והרעיונות שהובילו לכתיבת עבודה זו

II

תוכן העניינים עמוד

IV ..............................................................................................................תקציר

0 .................................................................................................................מבוא

6 .........................................................עצמית-פולאני והשוק המווסת קארל . 1

6 ..........................................................................."שלום מאה השנים" 0.0

00 ...................................................חברתית-משוקעות כלכלית 0.0.0

01 .......................................................................ת השוקחבר 0.0.0

05 ........................ .........................................................בקעים במערכת 0.0

05 ....................................ברתיתהגנה עצמית ח -בקעים במערכת 0.0.0

02 ..................................האירופאי שינוי הסדר -בקעים במערכת 0.0.0

00 .........................................................................משבר המאה העשרים 0.1

04 ...................................................................יזם והשוקפאש 0.1.0

10 ..............................................................................................סיכום 0.2

11 ..............................................כלכלה וטוטאליטריות, ממשליות, מישל פוקו . 0

12 ..........................................................................................ממשליות 0.0

16 .................................................................................... פוליטיקה-ביו 0.0

20 ...........................................................................אוכלוסיה 0.0.0

22 ............................................................................אמת ושלטון, כלכלה 0.1

26 ......................................................................................טוטאליטריות 0.2

26 ............. .........................................................הגנה חברתית 0.2.0

30 ..................................................................מותה של המדינה 0.2.0

31 .......................... ......................................................................סיכום 0.3

45 ........................................החברתי וגורלה של המדינה, הפוליטי, חנה ארנדט . 3

35 ..............................................................................הפוליטי לפי ארנדט 1.0

40 .....................................................................יית החברתיעל 1.0.0

41 ..................................................................החברתי והכלכלי 1.0.0

44 ................................................................אימפריאליזם –טוטאליטריות 1.0

45 ...........................................................אימפריאליזם והמדינה 1.0.0

47 ..............................................................אימפריאליזם וחברה 1.0.0

50 .......................................................אימפריאליזם ובירוקרטיה 1.0.1

72 .........................................................ליטריתאמהותה של הפוליטיקה הטוט 1.1

72 .................................חברה- ית ליטראמהותה של הפוליטיקה הטוט 1.1.0

74 ............................ה מדינ -מהותה של הפוליטיקיה הטוטאליטרית 1.1.0

55 ................................................................................................סיכום 1.2

57 ......................................................................................................סיכום . 2

66 ..............................................................................................רשימה ביבליוגרפית

מקומה של הכלכלה בתיאוריה הפוליטית של הטוטאליטריות

דניאל רוזנברג

תקציר

יטית שנסובה סביב מושג עבודה זו מתכוונת לבדוק את המקום אותו תופסת הכלכלה בהגות הפול

של המאה 02-משנות המושג זה שיחק תפקיד מרכזי במחשבה הפוליטית האירופאית החל . הטוטאליטריות

ושאף להסביר את עלייתם והתעצמותם של המשטרים הדכאניים , ובמשך רוב תקופת המלחמה הקרה הקודמת

משטרים ית עומדת הנחת היסוד כיבמרכז התיאוריה הטוטאליטר. לאורך המחצית הראשונה של אותה מאה

וכי לא ניתן לתפוס ולנתח אותם בכלים הרגילים של , מהווים תופעה היסטורית שונה ובמידה רבה חד פעמית

.המחשבה והתיאוריה הפוליטית

חנה , קרל פולאני -עבודה זו מציגה את הגותם של שלושה מהמנתחים החשובים של תופעת הטוטאליטריות

העבודה מתמקדת באופן שבו הם תפשו את מקורותיה ההיסטוריים והאינטלקטואליים של . וארנדט ומישל פוק

תוך שימת דגש על המקום אותו הם מייחדים לכלכלה ולספירה הכלכלית בין מקורות , התופעה הטוטאליטרית

עת כי תשומת הלב הניכרת אותה מעניקים כותבים אלה לספירה הכלכלית נוב, העבודה מבקשת לטעון. אלה

וכי תוך העמדה של תורותיהן זו אל , מקווי דמיון וממסקנות משותפות אליהן הם מגיעים בהתייחסותם לכלכלה

.מול זו ניתן לבסס תיאוריה אחידה אודות הקשר בין הספירה הכלכלית לבין התופעה הטוטאליטרית

תב אחד מבין השלושה כאשר כל אחד מבין שלושת פרקיה מוקדש להצגת כו, העבודה בנויה באופן השוואתי

כל אחד מהפרקים מציג דיון בהגותו ובאופן שבו ההוגה מתייחס לספירה הכלכלית ולקשר בינה . המוזכרים

תוך , סיכום העבודה מציג סינתזה ודיון מסכם בהגותם של שלושת ההוגים הנידונים. לבין הטוטאליטריות

של הכלכלה בשינוי ההיסטורי לכיוון התואמות לכלל תזה אחידה בנוגע למקומה הםשילוב של תורותי

.הטוטאליטריות

IV

1

מבוא

כפי שקשר זה משתקף ,חברתייםת לבין מבנים כלכליים וטוטליטאריעבודה זו תעסוק בקשר שבין פוליטיקה

דבר זה יעשה תוך התייחסות . הם של מספר הוגים נבחרים מן הזרם של ביקורת הטוטליטאריותבכתבי

קארל 8 במוטיבים דומיםבמידה רבה אשר עסקו ו ,השייכים לזרם הזה 02-המאה הלושה הוגים נבחרים מלש

העבודה תציג את רעיונותיהם של (.Foucault)ומישל פוקו ( Arendt)חנה ארנדט ,(Polanyi)פולאני

ואת הקשר שהם מציגים בין כלכלה פוליטית לבין אופן , את גישתם לגבי הטוטליטאריות, ההוגים האמורים

.יקה אשר בא לידי ביטוי במשטרים הטוטליטאריים המודרנייםהפוליט

השימוש הראשון במושג נעשה על ידי עיתונאי . 0701ות מתוארכת בשנת טוטליטארילידתו של מושג ה

. בהקשר של מדיניות המשטר הפאשיסטי החדש באיטליה, (Amendola)ובני אמנדולה 'איטלקי בשם ג

רוח זו לא תתיר . תטוטליטארייותר של התנועה הפאשיסטית הוא רוחה ההמאפיין הבולט ב"אמנדולה כתב כי

ממש כפי שהיא לא תתיר לעידן הנוכחי לחלוף מבלי , ליום חדש לעלות מבלי שישתחווה בהצדעה הפאשיסטית

כפי שנראה , פאשיסטי-מושג זה נכנס במהרה לאוצר המילים האנטי ."'מאמין אני'8 שירד על ברכיו ויתוודה

נהפכות ... הכוחות המזוינים... החוק, הפרלמנט, הכתר, כל זרועות המדינה8 "ל פרטיזן סוציאליסטימציטוט ש

." מובחנת-ות בלתיטוטליטאריאו , לכליה של מפלגה בודדת אשר הופכת את עצמה למפרשת של רצון העם

(.Gleason, 1995: 15-מצוטט ב)

מההוגים , (Gentille)נטילה 'ובני ג'יטלקי גהפילוסוף הא. מושג זה אף אומץ על ידי הפאשיסטים עצמם

מפלגה אשר ... טוטליטאריהמפלגה החמושה מובילה למשטר "כותב כי , המרכזיים של התנועה הפאשיסטית

, מוסוליני(. Isaac, 2003-מצוטט ב)באומה חדשה היא עובדה היסטורית חדשה טוטליטארישולטת באופן

מחוצה ;כל-התפישה הפאשיסטית של המדינה הינה חובקת8 "זה אימץ גם הוא את מושג, המנהיג הפאשיסטי

, באופן זה. ל וחומר להיות בעלי ערך כלשהוק, לה לא יכולים כל ערכים אנושיים או רוחניים להתקיים

מפתחת ומעצימה את חיי העם בשלמותם, מפרשת... כאשר המדינה הפאשיסטית, טוטליטאריהפאשיזם הוא

"(Gleason, 1995: 19.)

אך ניתן למצוא , המשתנות במידה מסוימת ממקור למקור, ות ישנן מספר הגדרות דומיננטיותטוטליטאריל

2

להגדיר כצורה , אם כן, ות ניתןטוטליטאריאת ה. מספר סממנים המשותפים לרוב הגדול של התיאוריות הללו

בניגוד לשליטים , טוטליטאריהשליט ה. של שלטון מדיני אשר משעבדת לחלוטין את הפרט לכוח הפוליטי

אלא , לא מסתפק בסגירת המערכת הפוליטית ובחיסול המנגנונים הדמוקרטיים, במשטרים רודניים אחרים

דבר המושג , מבקש לכפות את כוחו על כל אספקט של החיים האזרחיים ועל כל תחום חברתי ותרבותי

השלטון . בחיים הכלכלייםבגופי החברה האזרחית ו, באמצעי התקשורת, באמצעות שליטה במקורות המידע

ובשאיפה שלו לכפות על הנתין , "טוטאלי"מופרד מצורות אחרות של דיקטטורה בהיותו , אם כן, טוטליטאריה

ת לא רואה בשלטון המדיני טוטליטאריהמערכת ה. השלטון ועם החלטותיו םהחי במדינה הזדהות מוחלטת ע

בין אם , ה על מנת להשיג מטרות אחרותאלא לעתים קרובות מחפשת להשתמש במדינ, את סיבת עצמה

ות הוא שיטה השייכת באופן מבוהק טוטליטארי, בנוסף לזאת. מעמדיות ואחרות, גזעיות, אתניות, היסטוריות

-לאוסף מקורות בנושא )הדמוקרטיה והתנועות הפוליטיות שלה , על פוליטיקת ההמונים, לעידן המודרני

Menze, 1981; Friedirch, 1964; Isaac, 2003.)

המשטרים המוגדרים . 02-ות תופעה השייכת לחצי הראשון של המאה הטוטליטארינהוג לראות ב

. ליניסטיאים הם לרוב גרמניה תחת שלטון המפלגה הנאצית וברית המועצות תחת השלטון הסטטוטליטארי

איטליה תחת הינם , תטוטליטאריבאופן מלא או חלקי תחת ההגדרה ה אשר נמצאים לעתים ,משטרים אחרים

אך באופן כללי נראה כי . ומשטרים פאשיסטים וקומוניסטים שונים באירופה, שלטון המפלגה הפאשיסטית

ובגלל שימוש יתר שנעשה בו 02-בגלל המציאות המשתנה של סוף המאה ה, המושג איבד מכוח ההסבר שלו

שימוש במושג הפילוסוף עשה, כך למשל(. Isaac, 2003)על ידי חוקרים והוגים משמאל ומימין כאחד

בזמן שקארל , בניתוחו של החברה הקפיטליסטית האמריקאית, (Marcuse)המרקסיסטי הרברט מרקוזה

הציבו דיכוטומיה חדה בין , ת ואוטוקרטיהטוטליטארידיקטטורה בספרם , ינסקי'ז'פרידריך וזביגנייב בז

והאחרונים , תטוטליטארייקטטורה הכאשר הראשון מייצג את הד, המשטר הסובייטי לבין מדינות המערב

(. Friedrich and Brzezinski, 1956)מייצגים את העולם החופשי

החל מקרל שמיט , ות ובהקשרים ההיסטוריים והפוליטיים שלהטוטליטארירבים מההוגים הפוליטיים עסקו ב

(Schmitt ) וכלה בקרל פופר(Popper ) ופרידריך האייק(Hayek .)ות טוטליטאריורת ההפילוסופיה של ביק

3

יצא " ות הדמוקרטיתטוטליטאריה"בדברו על , כך למשל8 מכילה לעתים קרובות אמירה פוליטית נחרצת

בזמן ;( Marcuse, 1991)חוד בדמוקרטיות הליברליות יבי, הרברט מרקוזה נגד הסדר הקפיטליסטי הקיים

כל תזוזה הרחק מן השוק החופשי וכי , טוען כי רק סדר כזה הינו אפשרי הדרך לשעבודבספרו , שהאייק

(.Hayek, 1994) טוטליטאריעלולה להסתיים בשינוי פניו של השלטון והחברה ובעליית משטר

אסכולת . ות בנבכי תרבות המערב ובפילוסופיה שלהטוטליטאריהוגים רבים גם חיפשו את שורשי ה

הדיאלקטיקה של הנאורותם בספר( Horkheimer)והורקהיימר ( Adorno)ובעיקר אדורנו , פרנקפורט

(Dialectic of Enlightenment )ובאופן ספציפי את , ות את המודרניותטוטליטארימאשימים בעליית ה

הנאורות כיוונה לשחרורם 8 "ההיגיון האינסטרומנטלי אשר ליווה את החשיבה המערבית מאז הוגי הנאורות

ר עבר באופן מלא את הנאורות מקרין האסון מעולם אש, עם זאת. של האנשים מפחד ולביסוס של ריבונותם

טען קארל פופר בספרו , מן הצד השני של המנסרה הפוליטית(. Adorno, Horkheimer, 1997: 3" )המנצח

המהנדסים "כי היתה זו מורשתם של , (The Open Society and its Enemies) החברה הפתוחה ואויביה

האחראית לנפילתה , הגל ומרקס, קדוש של אפלטון-ש הבלתיובעיקר השילו, מבין הפילוסופים" החברתיים

, זאת בזמן שיעקב טלמון(. Popper, 1963)ולעליית המשטרים הדכאניים באירופה " החברה הפתוחה"של

ים נמצאו בהגות טוטליטאריטוען כי זרעי המשטרים ה, תטוטליטארימקורותיה של הדמוקרטיה הבספרו

ובאופן ספציפי במהפכנים אשר ניסו להביא את , (Rousseau)ל רוסו במיוחד בזו ש, המדינית הקלאסית

והביאו לשפיכות דמים ולטרור פוליטי נטול אבחנה , תורתו למישור הפוליטי בתקופת המהפכה הצרפתית

ות בזרם הדתי טוטליטאריאת מקורותיה של ה( Voegelin)מצא אריק וגלין , בנוסף לזאת(. 0734, טלמון)

ת עם טוטליטאריזיהה את המחשבה ה( Faul)ו על הפילוסופיה המערבית וארווין פול ובהשפעת, הגנוסטי

.04-בן המאה ה( Machiavelli)ההוגה הפוליטי ניקולו מקיאוולי

כך למשל יכול 8 מתייחסים במשנותיהם לתחום הכלכלי המבקרים את הטוטליטאריותכותבים החלק ניכר מ

כתנאי מקדים הכרחי , נטול המעורבות הממשלתית, ק החופשילהתייחס לשו, כלכלן בהכשרתו, היה האייק

רואה בחברה לא , הכלכלן והמשפטן האוסטרי, האייק .לקיומה של חברה חופשית ומערכת פוליטית ליברלית

גוזר , מכאן ;אשר כל אחד מהם עומד בצורה חופשית לחלוטין ביחס לאחר, יותר מאשר אוסף של פרטים

4

התכנון (. Hayek, 1976)ולה לשמר ולהבטיח חירות זו היא כלכלת שוק האייק כי השיטה היחידה היכ

אשר מופיע בשלב מאוחר יחסית וכתוצאה של לחצים פוליטיים וחברתיים של קבוצות אינטרסים , הכלכלי

נדה הכלכלית 'כוחות אלה מצליחים לכפות על המדינה את האג ;כגון מונופולים ואיגודים מקצועיים, מסוימות

במובן של שוויון כלפי )ועל ידי כך לרוקן מתוכנה את מדינת החוק הניטרלית והשוויונית , להםהמסוימת ש

מתנצח האייק עם ההגות הסוציאליסטית , (The Road to Serfdom) הדרך לשעבודבחיבורו (. החוק

דן וטוען כי כל התערבות כלכלית משמעותית עלול להוביל לאוב, דמוקרטית על סוגיה השונים-והסוציאל

רים המרקסיסטים של גם המבק (.Hayek, 1994)ולהגיע לבסוף לטוטליטאריות , הדרגתי של חירויות הפרט

אסכולת הכותבים השונים של 8 ראו אותה כנעוצה בהתפתחויות שונות בספירה הכלכלית הטוטליטאריות

קבעו כי ,ואחרים( Neumann)פרנץ נוימן , (Pollock) פרידריך פולוק, הורקהיימר, כגון אדורנו, פרנקפורט

, מייצגות את הקפיטליזם בדרגות שונות של ריקבון( ובפרט הפאשיזם והנאציזם)ות טוטליטאריהשיטות ה

authoritarian state" )קפיטליזם ממלכתי סמכותני"ולשם כך פיתחו את התיאוריה הרואה במשטר הנאצי

capitalism). אשר הושתת על מנגנון תחרותי ושוק , קדםמבקרים אלה טוענים כי בניגוד לקפיטליזם המו

ולכן דורש צורות התערבות חדשות מצד , הינו ביסודו מונופוליסטי ומתוכנן" בוגר"הקפיטליזם ה, חופשי

אשר בקונסטלציות פוליטיות מסוימות עלולות להתגלות כברוטאליות וסמכותניות במיוחד , המדינה

(Thornhill, 2007 .)המבנה הכלכלי לבין צורות שונות של פאשיזם למרות שהקשר בין ,לסיכום

נראה כי תיאוריה פוליטית , (Kalecki, 1972; Turner, 1985 -למשל)ות נחקר בעבודות שונות טוטליטאריו

. אחידה המסבירה קשר זה אינה בנמצא

ונפרד ות רואים את הכלכלה כתחום אוטונומיטוטליטאריכי מירב הכותבים העוסקים בתופעת ה, אם כן, נראה

, מיסוי, דרך מהלכי הלאמה, ת מטילה עליו רגולציה קשיחהטוטליטאריכאשר המדינה ה, מן הפוליטיקה

פוליטי אשר עובר פוליטיזציה על ידי השלטון -כך שהכלכלה היא ביסודה מרחב א', אינפלציה יזומה וכו

פוקו , לגבי פולאני8 השל מחקר ז תתפישה זו אינה מתיישבת עם התזה המרכזי, כפי שנראה. טוטליטאריה

. רי ממנההכלכלה משחקת תפקיד מרכזי בהשתתה של המערכת הפוליטית ומהווה חלק אלמנטא, וארנדט

הםבאופן השונה בו , מהניתוח המרקסיסטי של תופעות אלה ההוגים הנידוניםשל םנבדל ניתוח, באופן דומה

5

מערכות הכלכליות ל יםמייחס שהםת ובפרט בקונטינגנטיו, את הקשר בין החברה לבין הכלכלה שיםתופ

החלוקה . תוימית מסוופוליטי ותימים ועל מנת למלא פונקציייים מסותוך תנאים היסטור ואשר נולד ,השונות

, עותילא משחקת כאן תפקיד משמ, המחשבה המרקסיסטיתשל יםאשר שגורה בחלק, "מבנה על"ו" בסיס"ל

.ר הפוליטי והחברתי על פני הכלכלילמישו ים ההוגים הנידוניםבגלל הקדימות שמעניק

לייצר תיאוריה , תוך עבודה השוואתית וסינתזה, סקרו מספר תיאוריות נפרדות אשר תאפשרנהיבעבודה זו י

אשר , התיאוריה הראשית. טוטליטארישל הקשר בין הספירה הכלכלית והחשיבה הכלכלית לבין שלטון

כי , באופן כללי מאוד, אשר טוען, (Polanyi)ל פולאני היא זו של קאר, תהווה את החוט המוליך לתיאוריה

הכתיבה . המבנה הכלכלי המבוסס על השוק החופשי הוא זה שהוביל לצמיחת המשטרים הדכאניים באירופה

מבין . אלא בנושאים כלכליים וחברתיים, בנוגע להגותו של פולאני לרוב לא עוסקת באספקט זה של תורתו

או ( Stanfield, 1986)גרידא -עוסקים רובם בנושאים כלכליים, פולאניהספרים החשובים שנכתבו על

חלק גדול מן המאמרים שנכתבו עליו עוסקים בעניינים ;(Baum, 1986)בנושאים צדדיים יותר של הגותו

,Ozveren -למשל)מתודולוגיים ו( Rodrigues, 2004; Sercy, 1993; Servet, 1993 -למשל)כלכליים

2007; Block & Somers, 1984) , זאת בזמן שטקסטים העוסקים במימד ההיסטורי בעבודתו מתמקדים

Silver)או תוך רדוקציה של אמירותיו לתיאוריות אחרות (. Katznelson, 2003)במוטיבים אחרים לחלוטין

& Arrighi, 2003 .)תחת האספקלריה של ביקורת , יהיה בהתמקדות בתחום זה, אם כן, החידוש במחקר זה

.ותטוטליטאריה

וחנה ( Foucault)מישל פוקו ביניהם בעיקר , הוגים אחריםסקרו גם מספר מכתביהם של יי, בנוסף לזאת

את התזה אודות מקורותיה של הטוטליטאריות בחברת השוק זאת על מנת להשלים ;(Arendt)ארנדט

הכלכלית סיפקה את אמצעי ען כי המחשבה והפרקטיקהאשר ט הינו ההוגה הפוליטי פוקו. ובכלכלה הפוליטית

שבאמצעותם המשיכה , 06-וה 05-של התקופה המודרנית החל מהמאות ה( governmentality)ת הממשליּו

-ביו"והביאה לצמיחה של אמצעי שליטה אותם פוקו מכנה , המדינה לנתב את הנתינים החיים בשטחה

-ות במאה הטוטליטאריניתוחה את הב, בזמן שארנדט. ;Foucault, 2007, 2008)0221, פוקו" )פוליטיים

כמבטאת , באופן פראדוקסלי למדי, ותטוטליטאריהציעה לראות את ה, ובחלק ניכר ממחשבתה הפוליטית 02

6

לטובת שלטון המתבסס על חוקים , את שיאו של תהליך הסתלקותה של הפוליטיקה וגוויעתה של המדינה

,Arendt, 1945, 1994)שמבינה אותה ארנדט הזרים לפוליטיקה הדמוקרטית כפי , טבעיים והיסטוריים

1998; Canovan, 1992: 31-36 .)

, מתארים פוקו וארנדט ןכי כתביו של פולאני עוסקים בטווח שבין שתי התופעות אות, ניתן לראות אם כן

לכפות על החברה , נסיון זה ;07-במאה ה" חברת השוק"כאשר הוא שם במרכז כתביו את התופעה של עליית

נעשה באמצעות המדינה והיה תלוי בסדר הפוליטי והדיפלומטי של אירופה , כלה את מערכת השוקוהכל

, הפך לתלוי במערכת הכלכלית 07-מדינתי באירופה של המאה ה-פולאני מתאר כיצד הסדר הבין –בתקופה זו

,התאם לכךב, השוק הבינלאומי. בו בזמן שהמערכת הכלכלית הפכה לתלויה ביציבות הפוליטית והחברתית

והזין בדרכו את הלגיטימיות של , ביטא את הסדר המדיני החדש של לאחר המלחמות הנפוליאוניות הוא

הוביל למשברים ששיחקו תפקיד מרכזי , על הסתירות הפנימיות שבו, סדר זה. מערכת הכוח האירופאית

. 12-ות בשנות הטליטאריטוולבסוף בהופעתה של ה, בהכחדתה של החירות הפוליטית ובעליית האימפריאליזם

יש לחזור לאנגליה של , על מנת להבין את הפאשיזם הגרמני"כי , כך בא לידי ביטוי טיעונו של פולאני

פולאני אף מתאר את הפאשיזם במספר מקומות כהמשך (. Ricardo( ")Polanyi, 1945: 30)ריקארדו

ואף מציע ניתוח תואם של , והחברתי שלוזאת מבחינת אופן הארגון המדיני , "מנטליות השוק"אינטגרלי של

. הפילוסופיה הפאשיסטית

דגש יושם על . על המימדים ההיסטוריים והפוליטיים שבה, הפרק הראשון בעבודה יציג את הגותו של פולאני

אשר נסתיימו בסגירת הדמוקרטיה ובעליית , האופן בו הוא רואה את התהפוכות שעברו על החברה האירופית

זאת בתשומת לב , 07-דרך המרוץ האימפריאליסטי של שלהי המאה ה, 02-ת של המאה הוטוטליטאריה

ובאופן ספציפי , הוא הכלכלה הפוליטית, מיוחדת לציר המרכזי שאותו רואה פולאני כמניע המרכזי של השינוי

לאני הפרק ייקח כמושא בעיקר את ספרו של פו. הקשר המורכב שבין הכלכלה למדינה באירופה של תקופה זו

ומספר מאמרים וטקסטים נוספים , 0722-מ( The Great Transformation) הטראנספורמציה הגדולה

בהם יסקרו אספקטים רלוונטיים של , פרקים-הפרק יחולק למספר תת. עטו מתקופות מוקדמות יותר-פרי

היסטוריה מדינית ,למרות שרעיונותיו של פולאני עומדים במידה רבה על הקו שבין היסטוריה כלכלית ;כתביו

7

.מבנה הפרק יבטא את חלוקה זו. ניתן לזהות מספר צירים סביבם נעים רעיונותיו, וחשיבה חברתית

בכתבים אלה 8 52-מסוף שנות ה ,ובאופן ספציפי בכתביו המאוחרים יותר, הפרק השני יעסוק בהגותו של פוקו

. ת בחברות הליברליותור טכניקת הממשליּומפתח פוקו את רעיונותיו בנוגע לכלכלה הפוליטית ותפקידה בביצ

שנעשה בכלכלה " פוליטי"של השימוש ה, בדגש על התהליך אותו מתאר פוקו, הפרק יעסוק בתיאוריות אלה

הפרק יעסוק בעיקר בכתביו . על מנת לבנות את מנגנוני המדינה ולפתח פרמטר חדש להתנהגות הריבון

אשר יצאו , 0757עד 0755-מ( College de France)ס דה פראנ' ביניהם ההרצאות מהקולג, המאוחרים

פוליטיקה-לידת הביוו( Security, Territory, Population) אוכלוסיה, טריטוריה, בטחוןתחת הכותרות

(The Birth of Biopolitics) ,פרקים-הפרק יחולק למספר תת. יחד עם כתבים ומאמרים אחרים מתקופה זו ,

-הביו, (governmentality)ת כגון עקרון הממשליּו, גותו המאוחרת של פוקויוסברו מושגי מפתח בה םבה

.פוליטיקה והאוכלוסיה

ות ולקשר בינה טוטליטאריבמיוחד את רעיונותיה הנוגעים ל, הפרק השלישי יציג את הגותה של חנה ארנדט

שלה עם מדינת במספר מכתביה עוסקת ארנדט בתופעת האימפריאליזם ובקשר . לבין הפוליטיקה המודרנית

כאשר היא רואה את תופעה היסטורית זו כאחד מהאלמנטים , (כפי שהיא מבינה את מושג זה)הלאום

הפרק יציג את התיאוריה של ארנדט בנוגע . ות באירופהטוטליטאריהמרכזיים אשר הביאו לעליית ה

הפרק יחולק . דינהבדגש על התהליך המוביל לגוויעתה ההדרגתית של המ, ותטוטליטארילאימפריאליזם ול

8 ות המודרניתטוטליטאריניתוח המורכב אשר מציעה ארנדט להזאת על מנת להסביר את , למספר חלקים

המבטא לדידה סוג חדש של התפשטות , הפרק יראה כיצד רואה ארנדט את תופעת האימפריאליזם

. ותטוטליטארילביסוס ה וכיצד תופעה זו הובילה לנפילתה של מדינת הלאום ולבסוף, טריטוריאלית ומדינית

ועל 0730-מ( The Origins of Totalitarianism) ותטוטליטארימקורות ההדגש יושם בעיקר על ספרה

הפרק יציג גם את הגותה הפוליטית הכללית . מספר מאמרים נוספים שפרסמה בנושא זה ובנושאים סמוכים

זאת , ותטוטליטארין שבו היא תופשת את העל מנת לעמוד על ייחודיותה והרלוונטיות שלה לאופ, של ארנדט

.ומאמרים נוספים( The Human Condition)המצב האנושיעל סמך טקסטים כגון

8

עצמית-פולאני והשוק המווסת. 1

אליבא . את התהליך שהוביל לעליית הטוטאליטריות באירופה פולאני רואה פרק זה יציג את האופן שבו

ל תהליך אשר ראשיתו בתצורה הכלכלית אשר שלטה באירופה החל הטוטאליטריות היא שיאו ש, דפולאני

כפי שהוא מכנה ( self-regulating market" )השוק המווסת עצמית"או , היא השוק החופשי, 07-מהמאה ה

וטבעה את הלגיטימיות השלטונית , תצורה זו דרשה בנייה מחדש של החברה והפוליטיקה האירופאיות. אותו

הוא לא היה יכול , "אוטופי", לדידו של פולאני, מכיוון ונסיון זה היה. שוקית היעילהבהתנהלות הכלכלית ה

הביאו לחורבן הסדר המדיני ולעליית , בגלל התצורה המוזכרת לעיל, אשר, אלא במשברים כלכליים להסתיים

ת זו התהליך שמתאר פולאני כולל גם הסבר על תפקידה הספציפי של הכלכלה במערכ. המשטרים הדכאניים

.כל והרסנית-ניתוקה מהמוסדות החברתיים אשר קבעו וויסתו אותו בעבר והפיכתה למערכת שוק חובקת

"שלום מאה השנים" 1.1

החברתי והכלכלי אשר שלט , הוא הסדר המדיני הטראנספורמציה הגדולהמוקד עניינו של פולאני בספרו

פולאני מכנה את התהליך ההיסטורי אשר עבר . ועד למלחמת העולם השניה 07-באירופה בין ראשית המאה ה

בעידן זה חלה תמורה , משום שלדידו, "הטראנספורמציה הגדולה"על אירופה ועל העולם בתקופה זו בשם

07-ציוויליזציית המאה ה8 "כפי שפולאני מודיע בפתיחה של ספרו ;קיצונית בדרכי החיים בעולם המערבי

כמו גם בתמורה הגדולה אשר , פוליטיים והכלכליים של ארוע זהעניינו של ספר זה במקורות ה. התמוטטה

(.Polanyi, 1945: 13" )ליוותה אותו

מתאר פולאני כנשען על ארבעה , "שלום מאה השנים"המכונה על ידי המחבר בקיצור , את הסדר הנידון לעיל

כל מלחמה ארוכה אשר במשך מאה שנים מנעה את התרחשותה של" ,מערכת מאזן הכוחות8 מוסדות מרכזיים

, אשר היווה את הסדר המוניטארי ההגמוני, בסיס הזהב הבינלאומי, (שם" )והרסנית בין הכוחות הגדולים

פולאני רואה את . והמדינה הליברלית, שהיה צורת הארגון הכלכלית של עידן זה, עצמית-השוק המווסת

-ציוויליזציית המאה ה"אשר אפיין את , פוליטי יחיד-כמבנה כלכלי, ארבעת מרכיבים אלו כתלויים זה בזה

פולאני . הדבר הוביל בסופו של דבר לנפילתם של שאר המרכיבים, כאשר אחד ממרכיבי המערכת נפל". 07

9

ממש כאילו כוחות השינוי היו ", של מערך זה" פתאומית"אשר הובא על ידי נפילתו ה" אסון"מתאר את ה

(.802 שם" )ל המין האנושיפרץ של ארועים נשטף ע, עצורים במשך מאה שנים

תופעה אשר לא נשמעה עד כה בקורות "מאפיין פולאני כ 07-את מאה השנים שמזהה פולאני עם המאה ה

פולאני מציין כי מלבד מספר עימותים צבאיים (.803 שם" )שהינה שלום של מאה שנים, התרבות המערבית

דבר , ידעה תקופה זו שלום חסר תקדים, ותספורים אשר נסתיימו במהירות והרפתקאות קולוניאליות ספור

, זאת. מהתלקחויות מקומיות להפוך למלחמות יבשתיות האשר מנע, אותו מייחס פולאני למערכת מאזן הכוחות

הריאקציונרית אשר כוננה " ברית הקדושה"מה8 07-למרות השינוי באסטרטגיה הפוליטית אשר ידעה המאה ה

ועד לחצי השני של , לשמור על השלום במחיר החירות הפוליטיתוהיטיבה 07-בחצי הראשון של המאה ה

(. 804 שם" )נכפו על שליטים בלתי יציבים ובנקאים בעלי נטיה עסקית[ אשר]חוקות "אשר התאפיין ב, המאה

.נעשה הכל בשם שימור השלום והסדר, כך

סטוקרטיה מסורתית את הפוליטיקה של תקופה זו מתאר פולאני כמאופיינת על ידי שלטון של מעין ארי

נסיגת המהפכה הצרפתית תגברה את הגאות העולה של המהפכה התעשייתית בביסוסם 8 "לאומית-ועסקית א

הכריז כי הדבר בו חפצים ( Metternich)מטרניך . שלום בתור האינטרס האוניברסאלי-של עסקים שוחרי

הכנסיה ". הברברים החדשים"כינה את הפטריוטים ( Gentz)גנץ . חירות אלא שלום ואינעמי אירופה

נימוקיהם מצאו תמיכה באכזריות הצורות החדשות של . נאציונליזציה של אירופה-והמלוכה החלו בדה

גם ההרכב המדיני (. 805 שם" )המלחמה העממית ובערכו היקר ביותר של שלום תחת הכלכלות המתפתחות

ועד הקונצרט מהברית הקדושה, ם באירופהוהשלו של אירופה בתקופה זו נועד לשמור על היציבות הפוליטית

עידן (. 807 שם" )תוך שימוש לא תכוף בכוח"אשר השרירו סדר ובטחון , (Concert of Europe)האירופאי

החל מאימוצה של . 0672לבין 0640דהיינו בין , היה בשיאו בתקופה הביסמרקיאנית, כפי שמציין פולאני, זה

לא ידעה גרמניה אף עימות , להתפטרותו של ביסמרק ממשרת הקנצלרותועד 0650-גרמניה את בסיס הזהב ב

ובאופן כללי , למרות לחץ ביתי מסוים, ביסמרק אף התנגד לשאיפות התפשטויות של גרמניה ;צבאי משמעותי

(.806 שם)אוסטריה ואף צרפת , בעיקר ביחס לרוסיה, תרם ליציבות מערכת הכוחות

היה הכלכלה הפיננסית הגבוהה 07-שלום זה בחלק האחרון של המאה ההגורם החברתי המכריע בביסוסו של

11

אליה חוזר המחבר מספר , (haute financeבביטוי האידיוסינקרטי יפולאנמשתמש כדי לסמן מושג זה )

וותה טג זה מדובר ברשת הפיננסית אשר ניבמוש. פעמים כדי להגדיר את הכוחות מאחורי שלום מאה השנים

ומרכזי סחר ( banks of issue)י תריסר מרכזים לאומיים הרוחשים סביב בנקי הנפקה חצ"בין , באירופה

haute-ה. גופים עסקיים למען השגת מימונםכמו גם תלויות ממשלות אשר בו היו , (800 שם" )במניות

finance באמצעות מיקומה האסטרטגי בין , 07-מילאה תפקיד מפתח במערכת האירופאית של המאה ה

פישר ואף מנע , לאומי אשר מיתן-שימשה ככוח אינטר haute finance-ה. בין הכוח הדיפלומטיהכלכלה ל

.קונפליקטים גדולים בין מדינות

הכוחות 8 ידה של הכלכלה לא הייתה על העליונה, פולאני מציין כי למרות מיזוג זה בין הכלכלה לפוליטיקה

לכוח ניתנה 8 "לא פחות מאשר להיפך, רופהלפחות לאלה החזקות של אי, הפיננסיים הזדקקו לממשלות

בסופו של דבר היתה זו מלחמה אשר קבעה , עד כמה שממלכותיה חדרו אחת לרעותה. הבכורה על רווח

אשר בתורו , הכלכלה הפיננסית שיחקה תפקיד מרכזי במשחק הפוליטי(. 800 שם" )מסמרות בנוגע לעסקים

אלא גם תרם לאינטרסים , א רק בתוך אירופההשתקף ל זהדבר .חזר לשרת את האינטרס הכלכלי

City of)בסיס הזהב והחוקתיות היו הכלים אשר אפשרו לקולה של הסיטי של לונדון 8 "קולוניאליים שונים

London ) ה. סמלים של דביקה בסדר הבינלאומי החדשהלהשמע במדינות קטנות רבות אשר אימצו את-Pax

Britannica אך לעתים קרובות , ייצב מבשר הרעות של תותחי ספינות כבדיםהחזיק בשלטון באמצעות המ

המערכת (. 802 שם" )יותר הוא גבר באמצעות משיכה בזמן הנכון של חוט ברשת המוניטארית הבינלאומית

ארגון הסחר נהג , בעבר8 "היוותה סוג מסוים של מיזוג בין הכלכלה לבין הפוליטיקה, אם כך, 07-של המאה ה

הסחר היה . עתה כל זאת נשכח... לשודד לשיירה החמושה, הוא היה סמוך לפיראט ;מלחמה-ילהיות צבאי ודמו

והמעצמות , הוא דרש שלום. תלוי במערכת מוניטארית אשר לא הייתה מסוגלת לתפקד בעת מלחמה כללית

(.803 שם" )הגדולות שאפו לשמר שלום זה

צורת הארגון החדשה של החיים "ך שכ, תפקידה של הכלכלה היה מוגדר בתוך מערכת הכוח המדיני

היתה [ הכלכלית]מאחר והמערכת ", יתר על כן(. 805 שם" )הכלכליים סיפקה את הרקע לשלום מאה השנים

אינטרס השלום היה , ללא המערכת הכלכלית. מאזן הכוחות נהפך למשרתה, זקוקה לשלום על מנת לתפקד

11

ככל , ואף לא אפשרות לשמור עליו, לכזה אינטרסלא היה לא סיבה מספקת , מלבדה. נעלם מן הפוליטיקה

והיה , מצרכי צורת הארגון הבינלאומית החדשה של הכלכלה ההצלחת הקונצרט האירופאי נבע. שהתקיים

(.806 שם" )נעלם באופן בלתי נמנע עם התפרקותו של זה

, של הכלכלהעוסק בכישלונה הטראנספורמציה הגדולההנראטיב המרכזי של , ואכן כפי שיוצג בהמשך

.ובמשברים החברתיים והפוליטיים שנגרמו עקב כך

חברתית-משוקעות כלכלית 1.1.1

נידוןזה רעיון(. embeddedness" )משוקעות"מושג חשוב בתפישתו ההיסטורית של פולאני הוא מושג ה

ונחשב לחדשנות התיאורטית , (Lie, 1991; Granovetter, 1985) אודותיו המחקרית בספרות רבות

מושג המשוקעות עוסק באופן שבו מתנהלים המוסדות הכלכליים . המרכזית שהכניס פולאני למחקר החברתי

מו משתמש פולאני עצ. ובתלות שלהם במוסדות חברתיים אחרים ובחברה כולה, בתוך החברה האנושית

ערכות מ"תחת הכותרת , באחד הנספחים של העבודה טראנספורמציה הגדולהלראשונה ב משוקעותבמושג ה

-הפצה של טובין חומריים מובטחת על ידי מניעים לא ;משוקעות ביחסים החברתיים, ככלל, כלכליות הן

ומשתמש , (Thurnwald)פולאני מביא בנספח זה ציטוט של האנתרופולוג תורנוואלד (. 8041 שם" )כלכליים

ים כחלקים של השלם העוסק במספר אנש, עניין חברתי"הכלכלה הפרימיטיבית היא "בו כדי לטעון כי

(. שם("" )interlocking whole)המחובר

,(reciprocity)הדדיות 8 פולאני מזהה שלושה מודוסים מרכזיים בהם מוטבעים יחסים כלכליים בחברה

(. (householdingקיום משק בית ו( redistribution)חלוקה מחדש

כאשר המחליפים מחויבים זה לזה , ים שוויםהיא בבסיסה החלפת מתנות הנעשית בין קבוצות ויחידהדדיות

היא חלוקה מחדש((. Mauss)רבים למושג המתנה אצל מוס ובניםמושג המקביל במ) מכוח חוזה חברתי

סדר , סחורות וכסף על ידי גורם מרכזי וחלוקתו מחדש לפי סדר עדיפות חברתי מסוים, ניכוס של משאבים

מבטאות סוג משוקעותשתי צורות אלו של . ו שוויוני באופן יחסיא, עדיפות שיכול להיות היררכי ואף עריצי

שלא למטרות ייצורבא לתאר , לעומת זאת, קיום משק בית(. nonmarket exchange)של המרה ללא שוק

מינון צורות ההטבעה בה עושה . אלא לשם שימוש של משק הבית או של קבוצה מצומצמת אחרת, המרה

12

כך למשל הדדיות נפוצה יותר בתנאים של –להשתנות מחברה לחברה נוטה, שימוש כלכלה מסוימת

(. 840-31 שם)בזמן שחלוקה מחדש דורשת סמכות מרכזית דומיננטית , בחברות שוויוניות יותר, סימטריה

פולאני . הדבר החשוב הוא שיחסי חליפין במסגרת שוק כמעט ולא קיימים בחברה האנושית הפרימיטיבית

בחברות , כך למשל)מקומם בדרך כלל נותר שולי ומצוי תחת פיקוח קפדני , ווקים קיימיםכותב כי גם כאשר ש

וזאת , בהם הורשו להיסחר רק סחורות מסוימות, רבות קיום שווקים הותר רק באזורים גיאוגרפיים מסוימים

(.רק על ידי פרטים וקבוצות מסוימות בקהילה1, הכלכלית אודות מקומו התלוי של השוק במערכת, רעיון זה

-אשר מבוססת על הקיום האוניברסאלי וחובק, קלאסית-משמש לו כנקודת משען לתקיפת התיאוריה הניאו

.הכל של השוק

-לפולאני תיאוריה מורכבת על המקום אותו מילא הכסף בכלכלה המוטבעת הקדם, מבחינה מוניטארית

כסף משמש 8 היא פונקצית החליפין שרק אחת מהן, הוא מזהה מספר פונקציות שאותן מילא הכסף. מודרנית

. ושל חליפין מול סחורות ומטבעות אחרים, (standard)של תקן , של תשלום, כמערכת של אגירת עושר

מודרניות בדרך כלל לא -וחברות קדם, ל"מערכות שונות של כסף מילאו כל אחת מן הפונקציות הנ, בנוסף

.(Polanyi, 1997: 97-100." )שימושי-רב"הכירו כסף

אריסטו מגלה את במאמר . פולאני נתלה באחד ממאמריו באריסטו על מנת להוכיח את התיאוריה הכלכלית שלו

הכלכלה , לפי אריסטו, כותב פולאני כי בחברה העתיקה (Aristotle Discovers the Economy) הכלכלה

והרצון ( koinonia) וקשורה למושגים כמו הקהילה, (autarkeia)הייתה כפופה למושג ההסתפקות העצמית

כאשר הוא מבטיח את הישרדותה של הקהילה ואת " טבעי"המסחר הינו ", כותב פולאני, מכאן(. philia)הטוב

פיתח גם תורת מחירים , לפי פולאני, אריסטו(. Polanyi, 2002: 93" )השמירה על ההסתפקות העצמית

מהווה מחיר שוק שמוכתב על ידי היצע אשר אינו , "המסחר הטבעי"המלווה את " מחיר הצודק"העוסקת ב

פולאני גם מדגיש את ההפרדה שמבצע אריסטו בין . אלא מחיר קבוע הנקבע במשא ומתן חוזי, וביקוש

kapelos לביןchrematistike ,והוא מוקע על , כאשר רק המושג הראשון מהווה מסחר לשם עשיית רווחים

)8022 שם)ידי אריסטו ומהווה אובייקט לביקורתו האתית

. Rosemary (1957)'ר, להדגמה של רעיון זה 1

13

חברת השוק 1.1.1.

במובן זה , ברת שוקשל הפיכת החברה לח זה הוא טראנספורמציה הגדולהתאר פולאני בהתהליך הכלכלי שמ

העיקרון שלפיו פועלת חברת השוק מוגדר לפי . הופך לתלוי מבחינה כלכלית במנגנון השוק שכולה או רובה

על ;ת הממון להיות כפופה למכניזם אוטומטיעל יציר ;על עבודה למצוא את מחירה בשוק8 "פולאני כך

" בסיס זהב וסחר חופשי, שוק עבודה, בקצרה ;סחורות להיות חופשיות לזרום מארץ לארץ ללא התערבות

מאחר ועל מנת להכפיף את החברה כולה להגיון , התהליך הזה נזקק לשינוי מוסדי גדול בחברה(. 8015 שם)

אך מאחר והחברה קמה להגן על . ים אשר מנעו את המהלך הזההיה צורך בהרס של מוסדות קודמ, השוק

אשר מעמידה מוסדות הגנה אלטרנטיביים במקום , המהלך הופך לתנועה כפולה, עצמה מפני מנגנון השוק

.הישנים שנהרסו

self-regulating)עצמית -שהוא מכנה השוק המווסת, הדיון של פולאני עומד השוק החופשיבמרכזו

market) ,או , ושולט בלעדית, ממשלתי או אחר, ר השוק אשר לא נתון להתערבות של אף גורם חיצוניכלומ

עצמית היה לדידו של פולאני אירוע -ביסוס מנגנון השוק המווסת. על הקצאת המשאבים בחברה, קרוב לכך

כגון , םלא היה תקדים בעולם המערבי להפיכה של גורמים חברתיים מרכזיי. בהיסטוריה הכלכליתדופן יוצא

גם בתקופת המהפכה המסחרית . לסחורות אשר ניתן להחליף ולשנע ללא הפרעה, אדמה וממון, עבודה

או אף למנוע כליל את המיסחור של , האנגלית בראשית העידן המודרני התקיימו מנגנונים שנועדו להגביל

( Tudor)ת של בית טיודור ואת המדיניו 0420-פולאני מציין את חקיקת חוקי העוני באנגליה ב8 גורמים אלו

ליצור המשכיות תפקידיהן היהר אש פעולותכ( enclosures)אשר נועדה להגביל מאוד את תהליך הגידור

עצמית דורש הפרדה לוגית ומוסדית בין -מנגנון השוק המווסת, לפי פולאני(. 852 שם)מבנה הפיאודלי ל ביחס

(.שם( )fallacy" )פרכה"הווה דבר אשר לדידו מ, הפוליטיקה לבין הספירה הכלכלית

. או של רעיון שאינו בר מימוש, עצמית במונחים של אוטופיה-פולאני מדבר במספר מקומות על השוק המווסת

בעיקר דיוויד –עצמית אצל הוגי הכלכלה הקלאסית -הוא מתחקה אחר שורשיו של רעיון השוק המווסת

וזף 'ג, (Mandeville)ר גם שמות כמו מנדוויל אך מזכי( Malthus)וס תותומס מל( Ricardo)ריקארדו

למרות ההבדלים המשמעותיים , כל ההוגים האלה(. Bentham)רמי בנתהם 'וג( Townsend)טאונסנד

14

עצמית וממלאים תפקיד חשוב בתנועה האינטלקטואלית -למסורת השוק המווסת, לפי פולאני, שייכים, ביניהם

ולכן שיחררו , "חוקי טבע"לו החלו לדבר על האדם במונחים של הוגים א. ההיסטורית לכיוון השוק החופשי

אותם ראו כטבעיים , הם ביקשו לכפוף את החברה לחוקי השוק. דתית או אחרת -אותו מכל מסגרת מוסרית

ולכן פעלו בחלקם לביטול הסדרי הרווחה הממשלתיים והאחרים ששררו עד אז באנגליה ולהחלת , ונצחיים

ניגשים אל הקהילה האנושית מן ", לפי פולאני, חוקי הכלכלה. על המבנה החברתי כולוחוקי ההיצע והביקוש

טאונסנד ;חיות כמו טען לטובת הצורך בשליט עריץ מאחר ואנשים הם( Hobbes)הובס ... הצד החייתי

(.8006 שם" )יש צורך במינימום של ממשל, ושבדיוק בגלל סיבה זו, חיותלמעשה התעקש שהם הינם

( A Dissertation on the Poor Laws)דיסרטציה על חוקי העונימעניק פולאני מקום מיוחד ל, לכך למש

טאונסנד חיבר משל . האנגליים אשר עניינה היה הצבת טיעונים בעד רפורמה בחוקי העוני, 0564-לטאונסנד מ

של כלב וכלבה מה שהוביל להוספה, העזים התרבו בקצב גבוה ;מצאו מספר עזים עזובות על אי בודדנבו

עד שהמחסור במזון הוביל להשבת , הלך מלאי העזים ופחת, לאחר שהאחרונים התרבו בקצב מסחרר. לחבורה

.הטבעי שיווי המשקל

אשר נגזרת מאותם עקרונות טבעיים של , הקישו הכלכלנים הקלאסיים את שיטת הממשל הרצויה, מכאן

לא laissez faire-לפוליטיקאי ולאיש המינהל היה ה8 "פולאני כותב בהקשר של הטיפול בבעיית העוני. השוק

, בהינתן והשוק יהיה ממונה על הטיפול בעניים. בעלות מינימאלית, יותר מאשר עקרון להבטחת חוק וסדר

הפכה לעקרון אדמיניסטרטיבי מנחה ביחס הכלכלה הפוליטית (.8120 שם" )הדברים יסתדרו מעצמם

, אם הרעב ימלא את העבודה. מניעה-ברהעונג לא דרש הסבה של אף כאב חישוב הכאב ו8 "למדיניות חברתית

... הסנקציה הפיזית שלו היתה רעב ;עוני היה הטבע אשר שרד בחברה... היה צורך באף סנקציה אחרתילא

אך הכלכלה הפוליטית לא שימשה רק לבסיס (. שם" )בעניים" מדעי וכלכלי"כל שהיה בו צורך הוא טיפול

אלא אף לבנייה מחדש של האדמיניסטרציה האנגלית בתחומים , לרפורמה במערכת הרווחה האידיאולוגי

שיחקה תפקיד מרכזי , יחד עם המחשבה התועלתנית, הכלכלה הפוליטית8 "כפי שמתאר זאת מחקר אחד ;רבים

אשר עוצבו כך שיצמצמו את 0622מנהליות ופיננסיות אחרי , בהתמודדות המחודשת של רפורמות חוקיות

:Clarke, 1988" )אלמנט השרירותיות והשיקול האישי בישומם של החוק ושל האדמיניסטרציה הממשלתית

15

ופנתה , חלקים מהאצילות וכדומה, של בעלי קרקעות, הלכה המדינה והתנתקה מאינטרסים פרטיים כך (.69

פרדה הקשיחה של בכפיית סמכותה על כל האינטרסים הפרטיים על בסיס הה", זאת, לייצוג האינטרס הכללי

הייתה זו הכלכלה ", בדומה לרפורמה במערכת הרווחה, אף במקרה זה(. שם) "כוחות ציבוריים מפרטיים

היו ... העקרונות המהותיים של המינהל הציבורי... הפוליטית אשר נתנה לעקרונות אלה את תוכנם המהותי

השוויון . ים של הכסף והחוקחות המופשטוכאשר הוסדר על ידי ה, גיה של השוקמבוססים על האנלו

" היו ניתנים לחיזוי ובצורה זו, כל האזרחיםלגבי ופן שווה הפורמאלי של השוק הבטיח כי חוקיו ייושמו בא

כי הכלכלה הפוליטית היוותה אבן יסוד חשובה בבנייתה של המדינה , ניתן אם כן לומר(. 852-47 שם)

הבירוקרטיה והגופים השיפוטיים והביצועיים , בוריעל השירות הצי האנגלית של התקופה הוויקטוריאנית

.כל אלה היו תלויים בצורות שונות בכלכלת השוק. שלה

תנועות שנועדו ליצירה -מורכבת משלוש תת, בה נעה החברה לכיוון השוק החופשי, התנועה שמתאר פולאני

אדמה וממון , דההן עבו אלוסחורות שלוש (. fictitious commodities" )סחורות פיקטיביות"של

(money .) מאחר והם לא מיוצרים למען השוק או למען " סחורות פיקטיביות"פולאני מכנה גורמים אלה

עבודה ואדמה הם חלק . אלא משוקעים בחברה וממלאים פונקציות חברתיות לשמן, מערכת חליפין כלשהי

נוצר לרוב על ידי המדינה או בעוד שממון הוא אמצעי לכוח קניה אשר, מהווייתו האינטגראלית של האדם

משמעי -פולאני לא טוען כי הגורמים הללו עוברים קומודיפיקציה ההופכת אותם באופן חד. מוסדות פיננסיים

אלא מתאר את המתח הדיאלקטי הנשמר בין , (בניגוד למקובל במחשבה המרקסיסטית)לא -לסחורות ותו

בתהליך זה של שינוי למדינה . במסגרת חברת השוקמהותם המקורית לבין הניסיון להפוך אותם לסחורות

פולאני מתאר את ההתערבות האקטיבית של המדינה בחברה ובכלכלה על מנת לכפות את הגיון 8 תפקיד מרכזי

הדרך אל השוק החופשי נפתחה ונשארה 8 "כפי שפולאני מנסח זאת. האדמה והממון, השוק בתחומי העבודה

ההכנסה לפעולה של שווקים ... ההתערבות הממורכזת והמאורגנת פתוחה על ידי גידול עצום ביכולת

למעשה הגדילה בצורה עצומה את , הסדרה והתערבות, אשר הייתה רחוקה מנטולת צורך בבקרה, חופשיים

דבר זה מתבטא בעיקר בטיפולן של הרשויות בשלושת הגורמים המרכזיים אשר (. 8020 שם" )היקפן של אלה

.אדמה וממון, עבודה –עצמית -מרכזו של מנגנון השוק המווסתב, לפי פולאני, עומדים

16

ראשית . 07-פולאני מייחס את החלת הגיון השוק לשינוי במערכת הרווחה שחל במאה ה, בתחום העבודה

המהלך . 0612-ו 0610-על ידי הפרלמנט ב( Poor Law" )חוקי העניים"התהליך נמצא ברוויזיה המבוצעת ב

באמצעות ביטול מערכת הסעד הקהילתית שהיתה נהוגה עד אז ברמת תחום העבודהעד ליצור שוק חופשי בנו

מערכת ספנהמלאנד (. Speenhamland Law)שנודעה בשם חוקי ספנהמלאנד , (parishes)המחוזות

ועל ידי כך מנעה את היווצרותו של פרולטריון עירוני , הבטיחה לכל אדם הכנסה ברמה הצמודה למחיר הלחם

הצעדים שננקטו להפיכתה לסחורה כללו -בתחום האדמה . המהווה את הבסיס לחברת השוקמהסוג , רחב

ר אפשרו בעלות וסחר וסדרה של חוקים אש, בעיקר אדמות כנסיה, ביטול הסדרי בעלות מסורתיים על אדמות

ר תהליך המסחו, הממון -באספקט השלישי . יצוא המודל למדינות מחוץ לאירופהיחד עם ,חופשי באדמה

תקן הזהב היווה סוג של . התאפשר באמצעות כינונו של תקן הזהב הבינלאומי לאחר המלחמות הנפוליאוניות

כך שתיסוף או , אשר קיבע את משקלה של הלירה הבריטית בזהב, (commodity money)ממון סחורתי

ולפתוח שוק מהלך זה היה הכרחי על מנת לפתח את הסחר העולמי. פיחות שלה כמעט ולא היו אפשריים

אשר אפשר , "מכאניזם אוטומטי"תקן הזהב נראה כ8 בכך שביסס הסדר תשלומים בינלאומי, גלובלי

ניסיון להרחיב את מערכת השוק הדומסטית "הוא היווה , בכך ;סירקולציה של מטבעות שונים בארצות שונות

, דים שהובילו לחברת השוקבדומה לשאר הצע, קיבוע המטבע דרך בסיס הזהב(. 801 שם" )לשדה הבינלאומי

מציג כך את הבעיות שהעלה המעבר ( Hobsbawm)אריק הובסבאום ;לא היה נטול מעורבות ממשלתית

כיצד לשלוט בהנפקת המטבע או הבנקנוטים ולהימנע מערעור או , ראשית8 "07-לבסיס הזהב באמצע המאה ה

ללא הזדקקות , ובתוך ארץ נתונה ץמחו, אלד להשפיע על זרימת הזהב כיצ, ומורכב יותר, שנית ;יתר-מהנפקת

-convertibility( ")Hobsbawm, 1969: 199)להגבלות על חליפין או השעיה של יכולת המרה לזהב

דבר , הכנסת אלמנטים רגולטיביים מסוימים לכלכלה המוניטרית, כאמור, הפתרון לבעיות אלה היה(. 200

אשר העניק לבנק המרכזי של אנגליה , 0622של ( Bank Charter Act)אשר התבטא בעיקר בחוק הבנקים

(Bank of England )דבר זה הגדיר . והבטיח כי כל הנפקה תהיה מגובה בזהב, סמכויות הנפקה בלעדיות

וותר על תפקידים עליו ל מכאן היה, כבנק מרכזי בלבד Bank of England-למעשה את תפקידו של ה

צורת הפתרון השנייה להתמודדות עם . ת המכוונת לרווחיםמתחום הבנקאות הפרטי שהחזיק בהם קודם

17

אשר קבע את השיעור בו , (Bank Rate)הבעיות המובנות בבסיס הזהב היה שימוש בשער הריבית הבנקאי

כך הגן הבנק המרכזי על ;"מלווה של מוצא אחרון"ועל ידי כך שימש כ, הלווה הבנק כסף לבנקים פרטיים

דבר זה הסתמך במידה רבה על מעמדה של הסיטי . שערי ריבית אטרקטיביים באמצעות קביעת, מלאי הזהב

(.8022 שם" )מיתוס אדוק"דבר אשר אותו מגדיר הובסבאום כ, של לונדון כבירת הפיננסים העולמית

אשר פולאני רואה כהתפתחות חדשה בהיסטוריה הכלכלית של , ניתן לומר כי מערכת השוק, לסיכום הנושא

אלא באמצעות שמירת ואף הגברת השפעתה , לא באמצעות הסתלקותה של המדינה מהכלכלהנעשתה , אירופה

. במודל השוק אף נעשה שימוש כדי לבנות ולהעצים את כוחה של המדינה הליברלית. במוקדים אסטרטגיים

על , בתורה, ושל הכלכלה, מודל זה הביא להסתמכות רבה של הפוליטיקה על הכלכלה, כפי שיוצג בחלק הבא

דבר אשר היה למדינה לרועץ בתקופה של המשבר הכלכלי שפקד את העולם , עצמית-מנגנון השוק המווסת

.07-הקפיטליסטי לקראת סוף המאה ה

בקעים במערכת 1.1

הגנה עצמית חברתית –בקעים במערכת 1.1.1

. ציה המדוברפולאני לא חוסך מילים בתיאורו את האפקטים הכלכליים והחברתיים של תהליך הקומודיפיק

-של השוק המווסת" אוטופיה האפלה"בו הוא מדבר על ה, התיאור התמציתי ביותר נמצא בתחילת הספר

היא 9 לא תוכל להתקיים לפרק זמן ללא שתשמיד את המצע הטבעי והאנושי של החברה"עצמית ככזו אשר

רואה במספר מקומות את פולאני אמנם (. 02-01 8שם" )תהרוס פיזית את האדם ותהפוך את סביבתו לשממה

אך מבחינה , בחישוב של שכר וכוח קניה, השיפור המסוים שהביאה חברת השוק לאדם מבחינה כלכלית גרידא

, משנזרק החקלאי8 "אדירה במרקם החיים ובהוויה האנושית( dislocation)חברתית היא גרמה להפרעה

לשעבר לתוך ביצת ייסורים קרה ( copyholder)קרקע -ובעל( yeoman)המהגר או אפילו האיכר העצמאי

גם מבחינה כלכלית לא היה דבר זר יותר למשק (. 8021 שם" )הפך הוא במהרה לחית פרא חסרת יחוד, זו

לירידות , פולאני מתאר כיצד גרמה הדבקות בבסיס הזהב להרס כלכלי8 עצמית-המדינה מאשר השוק המווסת

18

-8074 שם)רה לאבטלה ולשיתוק חלק ניכר ממנגנון הייצור שגורמת בתו, מחירים המביאות לדפלציה כרונית

073 .)

אשר הובילה להטבעה , (double movement" )תנועה הכפולה"אל מול זאת מתאר פולאני את תהליך ה

( re-embed)מחדש השקיעמנת לעל . בחברה –אדמה וממון , עבודה –מחודשת של האלמנטים הכלכליים

בזמן , בהקמה של איגודים מקצועיים רחבים וחקיקת חוקי עבודה שוניםהיה צורך , את העבודה בחברה

מה שהעביר הלכה למעשה את הסדרת הממון לתחום , שהכפפת הממון היה בעיקר עניינם של בנקים מרכזיים

כפי שפולאני (. 8073-070 שם)וכך פגמה קשות במנגנון האוטומטי של בסיס הזהב ששרר עד אז , המדינה

" סד הבנק המרכזי הותיר מן האוטומטיות של בסיס הזהב לא יותר מאשר יומרה נטולת כיסוימו8 "מגדיר זאת

(.8073 שם)

של המאה 52-תנועת הנגד החלה לפעול במרץ החל מהמשבר הגדול אשר הכה בכלכלה האירופאית בשנות ה

הובילה בתורה אשר , הוביל לצניחת מחירים, 0651בספטמבר " פאניקה הגדולה"שפרץ עם ה, המשבר. 07-ה

ההיסטוריון הכלכלי פיטר . לתקופה דפלציונית ארוכה אשר נסתיימה רק יותר משני עשורים מאוחר יותר

-אחת התקופות הגדולות של הערכות"כותב אודות המשבר האמור כי הוא היווה את ( Gourevitch)גורביץ

אשר הוביל , (Gourevitch, 1987: 74" )בכלכלה הבינלאומית( structural readjustment)מחדש מבנית

(.850-54 שם)למפנה מכלכלה מבוססת על סחר חופשי אל פרוטקציוניזם

גולציה ולהגבלת השוק היה כי המהלך לר ,הוא "התנועה הכפולה"של פולאני אודות האלמנט המרכזי בטיעונו

להשליט במערכת הכלכלית כל כוח פוליטי ספציפי ומאורגן אשר נועד יומבחינה זו שלא עמד מאחור ספונטני

אלא הייתה , פולאני מציין כי תנועת הנגד לא הייתה יוזמה של מעמד ספציפי זה או אחר. רגולציה ותכנון

תגובת הנגד הייתה . עצמית-תגובה קולקטיבית של החברה כולה כנגד האפקטים ההרסניים של השוק המווסת

אנשי כמורה וחלקים מן , ם מזו של בעלי הקרקעותאך ג, מורכבת מפעילות פוליטית של איגודים מקצועיים

פולאני דוחה את התזה אודות (. 814 שם)כפי שפולאני מכנה אותם " ריאקציונרים נאורים", המעמד הבינוני

מזימה של אינטרסים פרקטיקולרים שעשו יד אחת על מנת לחנוק את –" הקונספירציה הקולקטיביסטית"

מעמדי תגובה אורגנית כמעט המבטאת הגנה עצמית חברתית -עולה הביןורואה בשיתוף הפ –השוק החופשי

19

אך הפניה לעבר , היתה מתוכננת laissez faire-יצירת ה8 "כפי שהוא מנסח זאת(. 8036-041 שם)ותרבותית

(. 8020 שם(" )laissez-faire was planned, planning was not[ )מתוכנן]לא היה [ הכלכלי]התכנון

לא רואה פולאני , (Hayek)ובראשם פרידריך האייק , ים שונים של המעבר לתכנון כלכליבניגוד למבקר

אלא תגובת נגד של הסדר , בתופעה זו תוצר של התגבשות קואליציה פוליטית בעלת אינטרסים פרטיים

. החברתי כולו אל מול כוחות ההרס של השוק

התפישה אשר רואה בפרוטקציוניזם תופעה מבטל פולאני מכל וכל את לנושא זהכולו בפרק שלם המוקדש

פולאני טוען כי (. גישה המשותפת למרקסיסטים ולליברלים כאחד)אשר התחוללה בידי פעולה מעמדית

גורלם של מעמדות נקבע ביתר תכיפות על ידי צרכיה של החברה מאשר גורלה של החברה נקבעת על ידי "

ואף לא כוונותיהם או המידה שבה הם ממלאים , מדותלא לידתם ולא מותם של מע... צרכיהם של מעמדות

פעולה ביניהם ואף לא הסתירות ביניהם יכולים להיות מובנים במנותק מהאינטרסים של השיתוף לא ;אחריהן

וטוען כי , הוא אף דוחה את רעיון האינטרס הכלכלי(. 8032 שם" )הנתונים על ידי מצבה ההוליסטי, החברה

כך למשל ;ציה אשר הופיעו בתקופה המדוברת לא היו בעלי צד כלכלי מובהקחלק ניכר מפעולות הרגול

דברים אשר , או העברת תקנים לכבלים ועוגנים באוניות, הועברו חוקים למען שמירה על ניקיון במאפיות

( 8034 שם" )אשר איתן שיטות השוק לא מסוגלות להתמודד, צרכיה של ציוויליזציה תעשייתית"נוגעים ב

. ר עם אינטרס כלכלי ספציפי כלשהויותר מאש

בעיקר מכיוון שהנזק החברתי , לא נבע מאינטרסים סקטוריאליים, אם כן, המפנה לכיוון כלכלה מתוכננת

פולאני מביא את מחזור העסקים האכזרי שהיווה חלק ;שגרם מנגנון השוק לא היה מוגבל לסקטור כזה ואחר

דרך אבטלה גבוהה וירידת , י דבר זה פגע במעמד העובדיםומראה כ, מווסת כדוגמא-ממערכת השוק הבלתי

אשר , הסיבה לכך הייתה הטוטאליטיות של חברת השוק(. 8026 שם)אך גם בתעשיינים ובבנקאים , שכר

האבטלה לא , כך ;דרשה קומודיפיקציה של כל המרכיבים הכלכליים על מנת שתוכל לתפקד בצורה קוהרנטית

מגבלות תקציביות הקשורות בשל, ויקטי עבודות ציבוריות מצד הממשלהיכלה להיות מטופלת על ידי פר

. לטובת בסיס הזהב, בצורך לשמור על מאזן תשלומים יציב

על פי הם היוו למעשה את סופה של חברת השוק - לצעדים אלו הייתה השפעה כלכלית גדולה מאוד עם זאת

21

אלא התגלגלה הלאה , רק בספרה הכלכלית הטראנספורמציה הגדולה לא עצרה. 07-מודל ששרר במאה הה

משום שהאופן בו הפוליטיקה האירופאית הייתה בנויה נהפך לתלוי , זאת ;לתחום הפוליטי הלאומי והבינלאומי

.ביותר בתפקוד הנאות של מערכת השוק

שינוי הסדר האירופאי –בקעים במערכת 1.1.1

, ה החל מרפורמות השוק הייתה הצד המוניטאריהחוליה החלשה בסדר הכלכלי ששרר באירופ, לפי פולאני

וגם לא הייתה , ההפרדה הפורמאלית בין הפוליטיקה לבין הכלכלה לא התקיימה. אשר נבנה על גבי בסיס הזהב

היה להבטיח את בטיחותם ויציבותם , גם תחת בסיס הזהב, תפקידה של המדינה. במישור זה, מסוגלת להתקיים

המשחקים תפקיד מרכזי בוויסות , נתגלתה עם הופעתם של בנקים מרכזייםהסתירה . של מטבעות לאומיים

מבצרים בלתי חדירים של , תחת המגן של העקרונות הבינלאומיים8 "ובשליטה על המטבעות הלאומיים

(.8076 שם" )לאומיות חדשה נבנו מבלי דעת בצורתם של בנקי הנפקה מרכזיים

. 02-י ולבסוף לקריסתו במהלך החלק הראשון של המאה המהלך זה הוביל בהדרגה לשחיקת הסדר הפוליט

היה הופעתה של מדיניות , 52-אשר ארע בתחילת המשבר של שנות ה, השלב הקריטי בתהליך זה

צעד אשר הוביל לשינוי , פרוטקציוניסטית אשר מנעה במידה רבה קיום שוק חופשי בתחומי העבודה והאדמה

הביעה את זהותה "אשר (" crustacean)המשוריינת , החדשההלאומיות "ברוח הלאומית ולהופעתה של

אשר נשמר בידי סוג של ריבונות אשר הייתה קנאית ואבסולוטית יותר מכל דבר , באמצעות מטבע לאומי

אשר , שינוי זה נסתר מבינתם של רבים מהכלכלנים הליברלים של אותה תקופה(. 8020 שם" )שנודע עד אז

, מבחינתם של הכלכלנים הליברלים(. שם" )נים האמיתיים של העולם שבו חיוהחמיצו בעקביות את המאפיי"

ובוודאי שאין להם משמעות מעבר , הלאומי של מטבעות הנסחרים בשוק העולמי" צבעם"אין כל משמעות ל

חשיבותם המכרעת של מטבעות במיסוד האומה בתור היחידה הכלכלית 8 "להיותם אמצעי חליפין מקובל

(. 020, שם..." )דית של התקופה נעלם מעינם של הכותבים במסורת הנאורות הליברליתוהפוליטית היסו

הוויסות העצמי . פוליטי בכיוון שמתאר פולאני-מתח זה היה בדיוק מה שהוביל לשינוי הפוליטי והכלכלי

בצורך בשמירה על מטבעות ומחירים יציבים ועל המדיניות הפרוטקציוניסטית התנגש שהובילה" פגום"ה

21

כאשר הם משפיעים , ים אשר נבעו מהשוק נעו בין השוק ותחומים מוסדיים אחריםחהמת8 "שווקים בטוחים

..." לעתים על זה של בסיס הזהב או על זה של מערכת איזון הכוחות, לסירוגין על תפקודה של הממשלה

לבין צרכי , ן אוטומטיאשר לא היו תלויים עוד במנגנו, על מנת למלא את הפער בין צרכי השוק(. 8027 שם)

שיטות פוליטיות נכנסו לשימוש 8 "היה צורך במעורבות הולכת וגדלה של המדינה, החברה ההולכים וגוברים

היה זה חסר טעם לצפות ממדינה אשר [...] מושלם של השוק-על מנת להחליף את הוויסות העצמי הבלתי

או שצרכיה , לייצב את מאזן התשלומים שלהוכך , שער מטבעה צנח להגביר באופן אוטומטי את היצוא שלה

העולמיים לא יכלו לקחת השווקים ... בהון זר יכריחו אותה לפצות מדינות זרות ולהמשיך לכבד את חובותיה

בין אם באופן כוזב , והממשלה המשתמטת מחובה, אוניות תותחים נשלחו באופן מיידי, במקום זאת. סיכון כזה

אף שיטת אחרת לא הייתה בנמצא על . י הבחירה בין הפצצה לבין פירעון החובנאלצה לעמוד בפנ, ובין אם לא

(.8024-025 שם" )להימנע מהפסדים גדולים ולהמשיך את קיומה של המערכת, מנת לכפות תשלום

הצורך בשווקים . מדיניים הולכים וגדלים-למתחים בין, אם כן, ביסוס הסדר הבינלאומי על כלכלת שוק הוביל

נאים של משבר כלכלי ושל צורך ביציבות במאזן התשלומים הוביל מדינות לחפש שווקים בת, בטוחים

על רקע זה מתאר פולאני את הופעת . חלשות יותר מבחינה פוליטית וצבאית, לאומיים אצל ארצות אחרות

, לאומיות ליברלית התפתחה לליברליזם לאומי8 "07-בשליש האחרון של המאה ה" החדש"האימפריאליזם

8 שם" )ל ושמרנות מונופוליסטית במישור הביתי"נטייתה המודגשת לפרוטקציוניזם ולאימפריאליזם בחו עם

החלה הופכת למדינה 07-המדינה הליברלית של שני השלישים הראשונים של המאה ה(. 076

אי המאורגנת באופן היררכי תוך שיתוף פעולה מעמדי והתבססות הולכת וגדלה על כוח צב, "קורפורטיבית"

פחות ופחות ניתן היה לתאר את השווקים כמכאניזמים אוטונומיים ואוטומטים " :וכפיה פנימית וחיצונית

[ אשר], תואמים הביאו למתח חברתי-מבני מחירים ועלויות בלתי [...] המורכבים על ידי אטומים מתחרים

(. 8004 שם" )ליטייםלאיזון להיות מושב על כנו באמצעים פו[ ומותיר], מתעלה מעבר לתחום הכלכלי

, בבנייתה של אוטופיה ליברלית 07-כאשר בדמיונה עסקה המאה ה8 "ואף ללאומית, הכלכלה הפכה לפוליטית

(. 8027 שם" )במציאות היא העבירה את השליטה במצב העניינים למספר מוגבל של מוסדות קונקרטיים

לא היה יכול להוביל אלא לעימות , יסטי בהםואופן הטיפול הפרוטקציונ, המתחים הכלכליים ההולכים והגואים

22

פולאני רואה קישור בין מדיניות כלכלית זו לבין התקופה האימפריאליסטית בחלקה האחרון של . מדיניים

לטעון אחרת משמעו לראות באופן " –פולאני טוען כי מדינות לא בהכרח נוטות להתפשטות . 07-המאה ה

מבחינה היסטורית הקפיטליזם לא , טוען פולאני, למעשה(. 8002 םש" )שגוי חוק כללי במצב טיפוסי כלשהו

בזמן שהתנופה האימפריאליסטית החלה בשלב , (contractionism)אלא אף להתכווצות , נוטה להתפשטות

. מאוחר יחסית שלו

ומה השאירה במק, של פרוטקציוניזם ומונופוליזם, פוליטית החדשה-מציין פולאני כי הצורה הכלכלית ,עם זאת

" של המתח המשבש [...] מקורו"דבר אשר היווה את , את ההפרדה המוסדית בין הכלכלה לבין הפוליטיקה

ויהווה את הרקע לעליית 02-מתח אשר יוביל למשברים הפוליטיים והכלכליים של המאה ה(. 8004 שם)

.הטוטאליטריות

משבר המאה העשרים 1.3

-ילו בסופו של דבר לכישלון מערכת איזון הכוחות הביןהוב, המתחים האימפריאליסטים שמתאר פולאני

מכתביו להבנת המצב ניכר חלקש פולאני מקדי. דבר אשר בתורו הוביל למלחמת העולם הראשונה, מדינתיים

תקופה אשר חלק גדול ממנה , הראשונההחברתי והכלכלי ששרר באירופה אחרי מלחמת העולם , הפוליטי

. ונאיותתיעד בזמן אמת בעבודותיו העית

מנתח פולאני את הנסיבות , 0711אשר התפרסם בשנת , "המכאניזם של המשבר הכלכלי העולמי"במאמר

המשבר נוצר כתוצאה מהאופן הבעייתי בו נבנתה , לפי הנאמר במאמר. 0707אשר הובילו למשבר הגדול של

-רעיון השוק המווסתדבר הקשור ישירות ל, אמריקאית לאחר מלחמת העולם הראשונה-הכלכלה האירופאית

(. Polanyi, :2002130-115( )מושג אשר עדיין לא מופיע בכתביו של פולאני מתקופה זו)עצמית

אלא רק , לא נפתר מעולם[ מלחמת העולם הראשונה]המשבר של השנים הראשונות של אחרי ", לפי פולאני

, נראים כאחרים, בתורם, דשיםכך שסקטורים כלכליים חבשווי המשקל לא הוחזר אלא . הותק במקום ובזמן

(. 8115 שם" )כאחראים לתמיכה בגרעון של כלכלה אשר איבדה את שווי משקלה, באופן מודע או לא במודע

8 פולאני ממשיך ומתאר את טבעו הפוליטי והחברתי של הסדר שנוצר אחרי מלחמת העולם הראשונה

הסקטור הפיננסי –שלם את מחיר המלחמה המעמדות החברתיים אותם מונה פולאני לא הסכימו בשום אופן ל

23

, והאיכרים, העובדים לא הסכימו לפגיעה בשכר ולפיטורים, לא הסכים לפגיעה באשראי וביציבות המטבע

וקי התוצרת ולא הסכימו לספוג ירידת מחירים בש, מעצור האחרון מפני מהפכהלפה זו נחשבו אשר בתקו

הדמוקרטיה אשר נולדה זה מקרוב בחלק גדול מארצות בעיה זו קיבלה נופח מיוחד בעקבות . החקלאית

הדמוקרטיה .ואשר אפשרה למגזרים החברתיים השונים להביע ולממש את דרישותיהם באופן פוליטי, אירופה

, אפשרה לחלקים השונים בחברה להתארגן באופן פוליטי על מנת לפתח מנגנונים של הגנה עצמית חברתית

הצורך .ה ובעזרת הכנסת צורות שונות של רגולציה למערכת הכלכליתדבר הנעשה לרוב באמצעות המדינ

ובאמצעים הפוליטיים בחברה, 07-כפי שהיה במאה ה, ם כןא האיזון הכלכלי במסגרת השוק נתקלבהשבת

המבנה החברתי לא היה מסוגל 8 "כפי שפולאני מנסח זאת. השונים שהיא מפעילה על מנת להגן על עצמה

(.8116 שם) [ר.ד, הדגשה במקור] "כפוי של שיווי המשקל הכלכלימחדש ה-לתמוך ביסוד

ה בשכבות החברתיות המוזכרות פולאני מתאר את האופן שבו שוקם מנגנון השוק תוך הימנעות מרבית מפגיע

. דבר אשר היה אמור לאפשר יציבות כלכלית וחברתית, על מנת שיוכלו לשמור את רמת החיים שלהן לעיל

פוליטיזציה "ב, לפי פולאני, תקופה זו אופיינה8 ובראשונה באמצעות מנגנון החוב הלאומיהדבר נעשה בראש

מנגנון החוב ;(121 :שם" )של מנגנון האשראי אשר לא הייתה כדוגמתה מאז לידת הקפיטליזם המודרני

דינה אחת בין ממשלות למגזר הפיננסי ובין מ, הלאומי יצר תלות של בנקים מרכזיים בבנקי הלוואות פרטיים

. למשנתה

אפשר לכלכלות אירופה , מיליארד דולר בתקופה זו 03-אשר הגיע ליותר מ, החוב הלאומי הכללי של אירופה

חוב זה אילץ . שהלך והורע, למרות המצב הפיננסי הכללי, לחזור לבסיס הזהב אחרי המלחמה ולשמור עליו

לנהל מדיניות , (בעיקר כלפי אנגליה) חובשהייתה המנפיקה הגדולה של אגרות , את ממשלת ארצות הברית

תוך תמיכה במדינות האירופאיות וביכולת שלהן לנהל מטבע יציב תוך , (cheap credit)של אשראי זול

כללה שמירה על שער ריבית נמוך בתקופה זו המדיניות האמריקאית. שמירה על רמת החיים של תושביהן

ההעדפה לריבית נמוכה . (0706לפברואר 0705פה שבין אוגוסט במיוחד בתקו)במיוחד על ידי הבנק המרכזי

נקודה היסטורית זו ביטאה את שיאו . נבעה מצרכים פוליטיים הקשורים בניהול החוב האנגלי לארצות הברית

בה הפכו המנגנונים הפיננסיים , ונמשך לכל אורכה 07-של התהליך אשר החל בחצי הראשון של המאה ה

24

בתנאים המשבריים המתמידים שהתפתחו בין מלחמות העולם היה צורך ;ידי המדינהלתומכים ונתמכים על

ותוך כך שימוש במנגנונים הכלכליים האמורים על , בהגברה עצומה של מעורבות המדינה בשווקי האשראי

. וודאות הולכת וגוברת-מנת להשיג יציבות פוליטית בתנאים של אי

דהיינו ירידה בערך המטבע אשר לא , "אינפלציה-קריפטו"י מכנה לתופעה שפולאנ לבסוף הובילתהליך זה

נפילת .0707באוקטובר האמריקאית סוף לקריסת הבורסה ואשר הובילה לב, מגיעה למישור המחירים

הובילה לקריסה של בנקים אירופאים והיוותה את יריית הפתיחה של המשבר הגדול שהמשיך עד שערים זו

. 0711-תקופת כתיבת המאמר ב

8 עצמית לקיצן ההיסטורי-את הגעתן של חברת השוק ומנגנון השוק המווסת, אם כן, המשבר הגדול מייצג

הניסיון לכפות על החברה את מנגנון השוק באמצעים בירוקרטיים ופוליטיים הסתיים לבסוף במשבר ובסיום

החברתי והפוליטי דבר אשר סיפק את הרקע ;הפרויקט של השכנת השלום באמצעות הליברליזם הכלכלי

.לעליית הפאשיזם

את . במקומות רבים אחרים מתאר פולאני את המצב הפוליטי אשר שרר באירופה בזמן המשבר הגדול

, "הכלכלה"לבין " דמוקרטיה"רואה פולאני כקונפליקט בין 12-הדינאמיקה הפוליטית שהתרחשה בשנות ה

באירופה , מזכיר פולאני כי חברת השוק קמה הטראנספורמציה הגדולב8 שניהם תוצרים מודרניים מובהקים

, כך למשל ;במהלך שהיה מלווה בדמוקרטיזציה ובהרחבת זכות הבחירה, היבשתית כמו גם בבריטניה

האחרונה ) 0610באה בסמוך לרפורמה בזכות הבחירה של 0612הרפורמה בחוקי העוני האנגליים של

הפרויקט הכלכלי של חברת השוק נאלץ ((. Polanyi, 1945: 220" )מהפכה שקטה", לפי פולאני, השיגה

, (Chartist)ארטיסטית 'פולאני מתאר כיצד התנועה הצ. להתמודד מיומו הראשון עם פרויקט הדמוקרטיזציה

היוותה גורם מפריע ומזיק לפרויקט , 07-אשר פעלה למען דמוקרטיזציה פוליטית באנגליה של אמצע המאה ה

8 כולל כמה מהליברלים הבולטים של זמנם, ן נתפשה על ידי פוליטיקאים רביםוכך אכ, הליברליזציה הכלכלית

, עם המתודות המדעיות של העינוי המנטאלי, היה זה אקט של טירוף להעביר את ניהול חוקי העוני החדשים"

גינה את תנועת ( Peel)סר רוברט פיל [...] לנציגיהם של אותם האנשים אשר למענם עוצב טיפול זה

כך הם זעקו בעיקשות , אבל ככל ששוק העבודה עיקם את חייהם של העובדים. ר כהדחה של החוקהארט'הצ

25

הייתה מקורו הפוליטי של ( popular government)הדרישה למען ממשלה פופולארית . למען זכות ההצבעה

הה פולאני אשר את מקורותיה הפטריציים מז, היה זה אם כן אתגר לדמוקרטיה הפוליטית עצמה(. שם" )המתח

בצורה אשר מגוננת על , ועם ההפרדה הנוקשה שעשה בין ממשלה לבין רכוש פרטי( Locke)ון לוק 'עם ג

, מאה שנים לאחר מכן לא רכוש מסחרי אלא רכוש תעשייתי היה אמור להיות מוגן8 "האחרון מפני הראשונה

(.שם" )לא מפני הכתר אלא מפני העם

מבטא את צורת הניתוח 0710-מ( Wirtschaft und Demokratie" )כלכלה ודמוקרטיה"מאמרו של פולאני

ר עומדים בסתירה האחד למשנהו אש, והדמוקרטיה הכלכלה –החברה מחולקת לשני מחנות יריבים 8 הזו

כפי שהיא , או הפוליטיקה)ההאשמה שנושאת הכלכלה כנגד הדמוקרטיה ", כך. ונמצאים בקונפליקט חריף

תמיכה , מדיניות מוניטארית מגושמת, יוניזם-טרייד, סובוונציוניזם, ינפלציוניזםא8 היא כזו( מכונה לעתים

, באירופה 02-דבר אשר מתגלם באינפלציה הפרועה של שנות ה, (Polanyi, 2002: 354" )וסובסידיה יקרה

בתמיכה התאגידית בגרמניה ובמדיניות המכסים , מדי באנגליה-בשכר הגבוה ובתכניות הרווחה הנדיבות

, נהפכה הפוליטיקה", כותב פולאני, כך. וקפנית אשר מקודמת על ידי כל מדינה אירופאית באשר היאהת

עומדים , משמאל כמו גם מימין, ההמונים. הדמוקרטיה נפלה לחוסר אמון. הפרלמנטרים לחשודים, המפלגות

-פוליטי ולא-לא אשר נקבע באופן, הדבר נעשה בעיקר בגלל אופן ההתנהלות הכלכלי(. שם" )בניגוד אליה

ולא , שאלה של צורה"כ י הכלכלנים ואלה העוסקים במדע הכלכלההדמוקרטיה נתפשת על יד8 דמוקרטי

.(8135 שם" )כביטוי הגבוה ביותר של התודעה המוסרית בהקשר של המדינה המודרנית

, ת השגשוגכאשר היא תלתה א, תפסה את המקום המוסרי שאמור להישאר בידי הפוליטיקה ,אם כן, הכלכלה

, הדמוקרטיה עצמה גם אשמה במצב זה. וביתר דיוק בסחר החופשי, השלום ואף הזכויות האנושיות בכלכלה

האופן שבו המנהיגים הפוליטיים מתגלים ובכלל זאת גם בשל, (שם) "חסרת תרבות כלכלית"בגלל היותה

אשר במסגרתה ניתן ( 8134 שם)" קומדיה של טעויות"דבר זה מוביל ל. כבורים בכל הנוגע לתחום הכלכלי

, הפוליטיקה. כלכלי ומשבר פיננסיל לעשות זאת במחיר של כשלון אב ,לפוליטיקה לנצח את הכלכלהאמנם

של הכלכלה " בליעתה"מנסה לשמר את תחומה האוטונומי דרך , אשר הופרדה באופן אבסורדי מהכלכלה

8 רת הניכור שמזהה פולאני ברגע היסטורי זהדבר אשר מתבטא בצו, המופרדת מהפוליטיקה, בצורתה הקיימת

26

, הכלכלי והפוליטי, זמנית בשני הצדדים-נוכחותו הבושל כי ב, האינדיבידואל נהיה מודע באופן מפתיע לכך"

כך מאבדת הפוליטיקה את אופייה (. 8135 שם" )הוא נאלץ לעתים תכופות להלחם באופן אבסורדי בעצמו

פנה את הדרך לאובדן הדמוקרטיה ובכך מ, ובירוקרטית יותר ויותר נעשית טכנוקרטית, הדמוקרטי העממי

.סטיתפאשיבתנועה הלם ושמג

פאשיזם והשוק 1.3.1

לבין המצב הכלכלי אשר שרר , פולאני רואה מתאם חזק בין עלייתו של הפאשיזם ככוח פוליטי מאורגן

. תנאי מערכת השוק8 גורם אחדהתפקיד אשר מילא הפאשיזם נקבע על ידי 8 "כפי שהוא מתאר זאת. באירופה

הדבר הספיק 8 השתמשו ממשלות בפאשיזם על מנת להחזיר את החוק והסדר 0701-ל 0705בתקופה שבין

כאשר , 0707-ל 0702בתקופה שבין . מפותח-הפאשיזם נותר בלתי. על מנת לשמר את מערכת השוק

הייתה כלכלת השוק 0712אחרי . הפאשיזם נמוג ככוח פוליטי, הרסטורציה של מערכת השוק נראתה בטוחה

הפאשיזם נתפש על ידי (. Polanyi, 1945: 236." )תוך מספר שנים היה הפאשיזם כוח עולמי8 במשבר כולל

לשמר את מערכת שנועד אלא כאמצעי פוליטי, בעלת מצע מסודר, פולאני לא כתנועה פוליטית הומוגנית

כי , (Benjamin)ת באמירתו של וולטר בנימין ניתן לסכם גישה זא ;השוק מפני התקפותיה של החברה

, פולאני מצביע על ההטרוגניות הגדולה של התנועות הפאשיסטיות". פאשיזם מורה על מהפכה כושלת"

ועד הפאשיזם ( 8013 שם" )לאומיות עד מידה של בגידה-בלתי"שהיו , מהתנועה הנורבגית וההולנדית

סקסיות בהן היה הפאשיזם קשור במדיניות -ת האנגלווכלה במדינו, האוסטרי בעל הסממנים הקתוליים

מדינות אשר בהן הכוחות הפוליטיים לא הסכימו להתנער , כך. ואפילו בפציפיזם( appeasement)הפייסנות

נפלו טרף , דבר אשר אותו רואה פולאני כמתבטא בתקופה זו בעיקר כהסתלקות מבסיס הזהב, ממנגנון השוק

, כך למשל ;הוצג ככוח היחידי שיכול היה לשמור על מערכת השוק במקומההפאשיזם . לפאשיזם המאורגן

ראוי להזכיר בהקשר זה כי גם )מזכיר פולאני כי מוסוליני קיבע את ערך הלירה בזהב ונשבע להגן עליה בחייו

וגם לאחר , ה מדיניות מוניטארית שמרנית מבחינת שמירה על ערך המטבעבתחילגרמניה הנאצית ניהלה

ערך המארק נקבע באמצעות צווי הקפאת , השנים וביצועה על ידי גרינג-החלטה על תכנית ארבעקבלת ה

New) "ניו דיל"כגון ארצות הברית בתקופת ה, זאת בזמן שמדינות אשר פנו נגד מוסד השוק(. מחירים

27

Deal) ,אה פולאני רו ;נשארו דמוקרטיות, 0710-לאחר שהפסיקה את אפשרות ההמרה לזהב ב, ובריטניה

לשמר את הדמוקרטיה והיציבות אשר הצליחה , בניו דיל של רוזוולט צורת של הגנה עצמית חברתית

מאחר ולמרות שהיתרונות . ירדה מבסיס הזהב בזמן ארצות הברית"בדיוק בזכות העובדה כי הפוליטית

ירידת . צעד זה סטריט היווה את התוצאה של-הנישול הפוליטי של וול [...] הטכניים ממהלך כזה היו מעטים

" שלושים הצילה את ארצות הברית מקטסטרופה חברתית מהסוג הקונטיננטליסטריט בשנות ה-קרנה של וול

תחת ממשלתו 0714למרות הרפורמות של 8 הדוגמא של צרפת עומדת בדיוק בניגוד למהלך זה(. 8002 שם)

ואפילו הגבילה יצוא של זהב על , צרפת לא חיסלה את הביסוס של מטבעה על זהב, (Blum)של ליאון בלום

לניו דיל צרפתי מעולם לא היה סיכוי מאחר וממשלתה הייתה "פולאני כותב כי . מנת להגן על יציבות המטבע

הסתלקותה של אנגליה מבסיס 8 הדוגמא הבריטית מורכבת יותר(. שם" )כפותה בשאלה הקריטית של המטבע

שלא היו , כולל ממשלת לייבור, חיסל מספר ממשלות באה לאחר משבר פוליטי אשר 0710בספטבמר , הזהב

לזה של קיצוץ במשכורות ופגיעה בשירותים חברתיים או לכיוון של בין אם, מסוגלות להכריע לשום כיוון

האקט של סילוק הסטרלינג מבסיס הזהב נאלץ לבוא במחיר של השעית . פגיעה בשער החליפין הבינלאומי

היא עדיין , שתיים עשרה שנים מאוחר יותר"ופולאני מעיר כי , לחמהמפלגתית עד פרוץ המ-השיטה הדו

(. 8001 שם" )הייתה בדעיכה

The Essence of) מהות הפאשיזםאת ההשראה לביקורת של פולאני על הפאשיזם ניתן לראות במאמרו

Fascism) ר הוגים מנתח פולאני את הנחות היסוד הפילוסופיות של מספ במאמר זו. 0713-אשר פורסם ב

במאמר זה (. Rosenberg)ורוזנברג ( Spann) שפאן, (Klages)ובעיקר של קלאגס , פאשיסטים מרכזיים

. המטאפיזיות והתיאולוגיות של ההוגים הפאשיסטים השונים, מתקיף פולאני את הנחות היסוד הפילוסופיות

התוכן של "ב כי הוא כות ,"הסוציולוגיה של הפאשיזם"כותרת תחת ה, בחלקו האחרון של המאמר

הסוציולוגיה הפאשיסטית היא הסדר החברתי המבני המשמיד את התלות של הכלל ברצונם של הפרטים

, המוסדות החברתיים השונים מבטלים את יכולת הביטוי העצמי של הפרטים(. 8172 שם" )המרכיבים אותו

דורש ארגון של החברה זה דבר(. שם" )וכיצרנים בלבד, רניםכיצ"אשר אליהם מתייחס המבנה הפאשיסטי

ההופכות (... corporations)בענפי התעשייה השונים כקורפורציות [...] הכרה"דרך , על בסיס קורפורטיבי

28

" הביצועיים והשיפוטיים אשר בעבר השתייכו למדינה הפוליטית, הכוחות החוקיים כמעט כללמאגרים של

כך שהסטאטוס הפוליטי , צוגית של המשטר הפאשיסטיהקורפורציה הופכת לאבן הבסיס הפוליטית והיי(. שם)

. של האינדיבידואל נקבע לפי מקומו בסדר התעשייתי

מרקס ו טקסט נוסף פרי עטו של פולאני אשר מייצג את ביקורתו על הפאשיזם הוא כתב היד של מאמר

. סםואשר לא פור 0715-0714אשר נכתב בשנים ( Marx über Korporativismus) והקורפוראטיזם

Zur" )ביקורת פילוסופיית המשפט של הגל", 0621-במאמר זה מתייחס פולאני לטקסט מוקדם של מרקס מ

Kritik der Hegelschen Rechtsphilosophie) , בו הוא טוען כי מרקס חזה במידת מה בטקסט זה כמה

פולאני מזהה אצל .פוליטי-בעיקר מן התחום הכלכלי, 02-מהאלמנטים הפשיסטים החשובים שהופיעו במאה ה

מבוססת על ההפרדה המוסדית בין הספרה הפוליטית לבין הספרה "מרקס את האבחנה כי החברה המודרנית

, עם זאת(. Polanyi, 2002: 439" )הפרדה שהינה הסממן האמיתי של הקפיטליזם הליברלי [...] הכלכלית

דבר , והיא מאפשרת דמוקרטיה פוליטיתמאחר , הפרדה זו נתפשת כמהלך חיובי, פולאני מציין כי אצל מרקס

מבקר את , לפי פולאני, מרקס. אשר בו מרקס תמך באופן נלהב למרות הזיהוי שלו עם הקפיטליזם והשוק

מראית "מבטא ה" תפקיד ריאקציונרי" לה הוא מייחסאשר , התפישה הקורפוראטיביסטית שמציע הגל בספרו

מבקש להטמיע את האינדיבידואל בחברה , ורטיביסטית שלובתפישה הקורפ, זאת מאחר והגל, "עין של פתרון

החיים הכלכליים ", כותב פולאני, בצורה כזו. בתור יחידה כלכלית ולא בתור אזרח או בתור פרט כשלעצמו

בו בזמן , כך שההפרדה בין הספרה הכלכלית לספרה הפוליטית נשמרת, (8222 שם" )הופכים למדינה עצמה

הכלכלה נהפכת , אשר פולאני רואה בפאשיזם, בתפישה הקורפורטיביסטית, כך. שהאחת מטמיעה את משנתה

המדינה מאבדת את הסגולות הדמוקרטיות שלה והופכת 8 מעלימה אותה תחת המסך האוטוקראטילפוליטיקה ו

.ללא יותר מאשר מצבור אינטרסים כלכליים ומעמדיים

, 0712-אשר התפרסם ב( ?What three-fold state) ?משולשת מדינהאיזו , במאמר מוקדם יותר של פולאני

המאמר התפרסם בכתב העת של . הוא נוגע בנקודת המבנה החברתי הפאשיסטי ומבקר אותו על סמך דפוס זה

אשר פעלה קביעת חוקה בריטית אשר תארגן מחדש את 12-תנועה פוליטית משנות ה, New Britainהתנועה

כי מדובר ברעיון אשר מזכיר במידה ,וטוען עיון זה במאמרורר פולאני מבק. יס מוסדי משולשהכלכלה על בס

29

[ המדינה המשולשת"]במאמר הוא טוען כי . רבה את הארגון הכלכלי המוצע על ידי הפאשיסטים האירופאים

זוהי הדרך שמובילה 8 חיים על חשבון החירות-יכולה להיות מאומצת למען המטרה של הפיכת הקפיטליזם לבר

התכנית 8כי הבעייתיות ברעיון זה נמצאת בדמיונו לחברה הקפיטליסטית מצייןפולאני (. 8176 שם" )לפאשיזם

משמרת , בית כלכלי ובית תרבותי, בית פוליטי -( chambers" )בתים"בה ישנה חלוקה לשלושה , המוצעת

תיים פוליטיים וא, בכך שהיא יוצרת הפרדה מלאכותית בין אלמנטים כלכליים, את הגיונה של חברת השוק

( chamber" )בית"התכנית מעניקה סמכויות רחבות ל, יתר על כן. בכל הקשור לניהול החיים הכלכליים

הקשור לדמוקרטיה , הפוליטי" בית"על חשבון ה \המערכת הכלכלית י על תפקודאשר אחרא, הכלכלי

ת של שפאןהאוטופיה הפאשיסטיפולאני חוזר על אספקט זה של ביקורתו במאמרו )ולהשתתפות פוליטית

(Spann's Fascist Utopia )במאמר זה הוא מבקר את רעיונותיו של ההוגה אותמר . שנכתב באותה שנה

, בצורה כזו(. )8201-207 שם)הכלכלי על הפוליטיקה ועל החברה " בית"בדיוק על בסיס שלטון ה, שפאן

כאשר הוא מגבה , אותה ואף מעצים, הפאשיזם משמר את ההפרדה שיוצר השוק בין הכלכלי לבין הפוליטי

.אותה בכוחה של המדינה האוטוקראטית

. עוסק פולאני בקשר שבין פאשיזם למרקסיזם, New Britain-בטקסט נוסף מסדרת המאמרים שנכתבו ל

טוען , (Fascism and Marxist Terminology) פאשיזם וטרמינולוגיה מרקסיסטיתשכותרתו , במאמר

ו אלא התוצאה של חוסר התאימות בין הדמוקרטיה לבין הקפיטליזם של הפאשיזם למעשה אינ"פולאני כי

וטוען כי מאחר והדמוקרטיה נהפכה , פולאני ממשיך בניתוח בעל גוון מרקסיסטי חזק(. 8204 שם" )זמננו

המעמד השליט שואף לחסל אותה על מנת לשמר את זכויות היתר , לכלי לשינוי מעמדי 02-במהלך המאה ה

ולאני ממשיך ומדגיש כי הפעילות הדמוקרטית מזיקה ביותר לאו דווקא לפריווילגיות פ, עם זאת. שלו

עצמית לשגר מחדש את מחזור הייצור-מהמכאניזם המווסת מונעהב [...] מכונה הכלכלית"אלא ל, מעמדיות

כפי שהוא נתפש , כלומר לאו דווקא לאינטרס כזה או אחר אלא לשוק עצמו, (8205 שם" ).לפי המחירים

.ישות מופשטת המכוונת את עצמהכ

בפרק העוסק בהתפתחויות הפוליטיות . נוגע פולאני גם במשטר בברית המועצות טראנספורמציה הגדולהב

היו הבולשביקים הססנים לגבי השלטת , הוא מציין כי בשנים הראשונות למהפכה ברוסיה 02-במאה ה

31

,Polanyi" )כסתירה פנימית[ מהפכנים הרוסים]נראה ל סוציאליזם בארץ אחת8 "וכלשונוהקומוניזם ככתבו

;0705פולאני מזהה את הקולקטיביזציה הגדולה בעידן של סטאלין כחלק נפרד מהמהפכה של (. 241 :1945

אשר התבססה על יצוא , המוקדמות 02-בשנות ה NEP-היא נבראה כתוצאה מכישלון מדיניות השוק של ה

לאחר הכניסה של הכלכלה העולמית . של אוכלוסיית האיכריםדבר שנעשה על גבה , ל"של חומרי גלם לחו

נאלצה רוסיה לעבור למודל כלכלי סגור המבוסס על הסתפקות עצמית ועשתה זאת , 12-למשבר בשנות ה

סוציאליזם בארץ אחת נוצר על 8 "כפי שפולאני מסכם זאת. באמצעות הקולחוזים והניצול הגובר של האיכרים

מה שנראה כאוטרקיה רוסית היה למעשה ;ת השוק לספק קישורים בין כל המדינותידי חוסר היכולת של כלכל

את ההסתמכות , אם כן, פולאני מאשים (.8020 שם" )לכתו מן העולם של אינטרנציונליזם קפיטליסטי

.בצורך הגובר בקולקטיביזם שנוצר בעקבות זאת, ועל קריסתה של זו, הסובייטית על כלכלת השוק

אשר מצויה במספר מקומות , הלך הסטליניסטי ממשיך את ביקורתו של פולאני על מרקסניתוח זה של המ

מלטוס והכלכלנים האחרים , באופן דומה לריקרדו, פולאני רואה במרקס הוגה של כלכלת השוק8 בכתביו

מואשם על ידי פולאני , בשל תמיכתו ברפורמה בחוקי העוני ובסחר חופשי, מרקס ;המוזכרים על ידיו

קרבתו של מרקס לריקרדו ולמסורת "אשר נובע מ, בכלכלה הפוליטית" נטורליסטי"יכות לזרם הבהשתי

, אשר ביצעו בו פופולריזציה, פולאני מבקר במיוחד את ממשיכיו של מרקס(. 007, שם" )הכלכלה הליברלית

ח של קומץ לחץ להשגת שווקים ואזורי השפעה מיוחס למניע הרוו[ אשר בה]תיאוריית מעמדות גסה "ויצרו

מודל המבוסס על התורה , ניתן לראות כי מבחינת פולאני, בהתאם לזאת(. 8031 שם" )אינדיבידואלים

מאחר ;אלא פיתוח ואף העצמה שלה באופן אחר, המרקסיסטית אינו מהווה התנערות מחברת השוק

, ה הפוליטיוהמרקסיזם בעיקר מבוסס על התורה הכלכלית הליברלית אשר פותחה והתרחבה אל עבר השד

חברה המבוססת על , תוך שמירה על הנחות היסוד הפטישיסטיות והדטרמיניסטיות של מדע הכלכלה

אלא תשמור על אותה , המרקסיזם לא תבטל את ההפרדה הקלאסית בין הספירה הכלכלית לבין שאר החברה

הכלכלית ממש כפי שהפאשיזם מתיימר לחסל את הספירה, דיכוטומיה אך תפעיל אותה באופן שונה

המרקסיזם קיבל . אך למעשה עושה הטמעה של הנחות היסוד ושל הפרקטיקות המאפיינות אותה, העצמאית

כך שלמרות תחזיותיו , את הנחות היסוד של הכלכלה הפוליטית הריקרדיאנית ואף שיפר ושיכלל אותה

31

.הקודרות לגבי התמוטטותו של הקפיטליזם הוא חולק איתו את ההגיון הפנימי שלו

סיכום 1.4

בשלב 8 ל ניתן לראות בניתוח ההיסטורי של פולאני שלושה שלבים עיקריים"לאחר סקירה של הטקסטים הנ

על מנת להגדיל . מנגנון השוק מכונן תוך שיתוף פעולה עם כוחות פיננסיים בכירים ועם המדינה, ראשון

שבה נתפש אזרח המדינה , טוניתהשוק הופך לצורה חדשה של לגיטימיות של ;ולהעצים את כוחה של המדינה

תפישה זו מבוססת על מדע הכלכלה הקלאסי ועל . 'בעל הון וכו, בעל אדמות, עובד, כצרכן -באופן כלכלי

בשלב ;בעקבות צורכי ההגנה העצמית של החברה, מנגנון זה נקלע למשבר, בשלב השני. פרשניו הפוליטיים

בשלב זה . יכולתה של הכלכלה לתפקד באופן נאות בגלל חוסר, זה מופיעים בקעים במערכת הפוליטית

דבר אשר מעמיד , המדינה נאלצת לפנות למדיניות כלכלית פרוטקציוניסטית המלווה במדיניות חוץ תוקפנית

חוסר התפקוד . שווקים חופשיים וליברליזם פוליטי, שמבוסס על שלום, בסכנה מוחשית את הסדר הקיים

בה עמדה הכלכלה , כפי שנראה בתקופה שבין המלחמות, המדינה בכלכלההכלכלי מביא למעורבות גוברת של

זה אשר מסתיים בעליית משטרים , השלב השלישי. העולמית על הסדרי חוב שהיו בעיקרם פוליטיים

בעוד החברה מבקשת 8 אשר בעקבותיו מתפצלת הפוליטיקה לשניים, הוא המשבר הכלכלי, הטוטליטריים

מדיני הקלאסי אשר מעמיד -ובאופן ספציפי ההסדר הכלכלי, הכלכלה, קרטיהלשמר את עצמה באמצעות הדמו

. נדחפת אל עבר ביטול הדמוקרטיה ואל עבר הפאשיזם, בבסיסו את ההפרדה בין הכלכלי לבין הפוליטי

–אימפריאליזם וטוטליטריות , כלכלת שוק –פולאני אם כן מחבר בין התופעות השונות אשר אותן הוא סוקר

שהיא , וכולן מתופעה אחת, האחת מרעותה, גם אם בצורה מורכבת ואף סותרת, תן כנובעותורואה או

מאחר והוא רואה את השוק עצמו , דטרמיניסטי-פולאני עם זאת לא מסתפק בהסבר כלכלי. אוטופיית השוק

בשדה , הן כלפי חוץ, אשר אמורה לבסס מחדש את כוחה של המדינה המודרנית, כפונקציה פוליטית

התפקיד . תוך שכלול ופיתוח האמצעים הבירוקראטיים העומדים לרשותה, והן כלפי פנים, לאומיהבינ

שמשבר בתחום הכלכלי התפתח , הספציפי אשר שיחקה כלכלת השוק בבנייה של הממשל המדיני הוביל לכך

שיטת למשבר פוליטי אשר העמיד בספק את עצם הלגיטימיות של , למעשה באופן כמעט סינכרוני, במהירות

32

זה של , כי למרות המוטיב שליווה לפי פולאני את המעבר לכלכלת השוק, ניתן לומר אפוא. הממשל הליברלית

אלא במדינה , אך לא בספירה החברתית, הכלכלה שיקעה עצמה מחדש, (disembeddedness)המשוקעות -אי

.ובכוחה הפוליטי והאדמיניסטרטיבי

וטוטאליטריות כלכלה ,ותממשלי, של פוקומי. 1

זאת תוך . והמדינה, השוק, פרק זה בא לבחון את הגותו של מישל פוקו הנוגעת לתחומי הכלכלה הפוליטית

33

, טריטוריה, בטחון ביניהם בעיקר ההרצאות, התייחסות בעיקר למספר מהטקסטים האחרונים שפרסם

חרים פרי עטו העוסקים בנושאים בנוסף למספר הרצאות ומאמרים א, לידת הביופוליטיקהו אוכלוסיה

.מקבילים

אשר לדידו מהווים חלק , מטרת הפרק היא להראות כיצד תופש פוקו את הכלכלה הפוליטית ואת מנגנון השוק

פוקו רואה בהתפתחות מנטליות השוק . של העידן המודרני( governmentality)חשוב במנגנון הממשליות

אשר תהליכי השליטה שלה התפתחו ממנגנוני , הריבונית המודרנית החופשי תהליך חופף לבנייתה של המדינה

אמצעי , לפי פוקו. התואמת את המערכת החוקית הליברלית, שיטור ישירים אל שליטה עקיפה על החברה

אלא השפעה על הסביבה , השליטה של המדינה הליברלית אינם עוד איום ישיר בהפעלת כוח ואלימות

השוק משמש, במסגרת זו .בעיקר הסטטיסטיקה והכלכלה, ברה החדשיםהאנושית בעזרת כלי מדעי הח

בסיום .חוקיות אשר לפיהן מתפקדת המדינה-תוך קביעת נורמות שלטון חוץ, לתפעול של החברה האזרחית

תוך שימת דגש על התייחסותו למושג , הפרק יסקר האופן בו רואה פוקו את המשטרים הטוטאליטריים

.הממשליות

הוא כי הכוח שמפעילה המדינה בעידן . ייר פוקו במרב הטקסטים העוסקים במושג הממשליותהנראטיב שמצ

הכוח אמנם לוקח . מדינתיים-להסתמכות הולכת וגוברת על אמצעים לא, באופן פראדוקסלי, המודרני נזקק

המכונן בטקסט. אך גם נפרד ממנו ופועל במנותק מאמצעי השליטה הרגילים של המדינה, חלק במבנה הריבוני

, "הצהרת כוונות"מציג פוקו מעין 0753-4-מ( Society Must be Defended) יש להגן על החברהשלו

בפרק . העוסקת ביחסים המורכבים שבין יחסי השליטה המתוארים בכתביו המאוחרים והמדינה הריבונית

;יותר מאשר בריבונות( domination)מודיע פוקו כי כוונתו היא עיסוק באופני שלטון השלישי של ההרצאה

והיסודות אשר קיימים ( או אפילו הסובייקטים)דבר זה משמעו שבמקום להתחיל עם הסובייקט "הוא טוען כי

עם יחסי , יש להתחיל עם יחסי הכוח עצמם, (localized)באופן קודם ליחסים ויכולים להיות ממוקמים

ה קובעים את היסודות אשר מוצאים לפועל ולראות כיצד יחסים אל, השליטה הממשיים או האפקטיביים

פוקו מציין מספר אלמנטים נוספים אשר ממסגרים את התייחסותו לסוגיית (. Foucault, 2004: 45" )לגביה

האחדות הכוללת "הוא מציין כי ניתן להתייחס למנגנוני כוח ספציפיים בחברה תוך קריאתם אל מול 8 השלטון

34

עלינו לראת את מבני הכוח כאסטרטגיות גלובליות אשר עוברים ]...[ ות האחדות המדינתית של הריבונ]...[

(traverse )הצד החשוב ביותר , בנוסף לכך(. 824-23 שם" )ועושים שימוש בטקטיקות מקומיות של שליטה

איננו מנסים לאתר 8 הוא ההתרכזות בטכניקות ובפרקטיקות השליטה הפוליטיות, באופן הניתוח הפוקודיאני

, עלינו לנסות. אחורה אל מה שמעניק להם את הלגיטימציה הבסיסית[ של יחסי השליטה]תיהם את מקורו

במקום להתבונן בשלושת התנאים ]...[ לזהות את הכלים הטכניים אשר מבטיחים את תפקודם , בניגוד לכך

לינו לאמץ ע –ההופכים את הריבונות למקור הכוח ולבסיס המוסדות -אחדות וסובייקט , המקדימים שהם חוק

אפקטים –( subjugation)ההטרוגניות של הטכניקות וההכפפה , את ההשקפה המשולשת שהיא הטכניקות

יצור . אשר הופכים את טכנולוגיות השלטון לחומר האמיתי של יחסי השליטה כמו גם של מנגנוני הכוח

(.824 שם" )זוהי התמה הראשית שלנו, הסובייקטים יותר מאשר בריאת הריבון

ממשליות 1.1

והיא , מושג זה בא לתאר תופעה יחודית מאוד. מושג מפתח בהגותו המאוחרת של פוקו הינו מושג הממשליות

פוקו (. Foucault, 2008: 4" )הרציונליזציה של הפרקטיקה הממשלית בישומה של הריבונות הפוליטית"

אשר " אוסף של עקרונות"כאל או" טכניקה"כאל , "אמנות הממשל"מתייחס במספר מקומות לממשליות כאל

הממשל מגדיר שדה שיחי "הממשליות יכולה להיות מוגדרת כאופן שבו . לפיהן מתנהלת המדינה הריבונית

(discursive field ) דרכים שבהן דבר זה מתרחש כוללות ". רציונליזציה"אשר בו עובר השימוש בכוח

מאפשר הממשל , בדרך זו. ה של טיעונים והצדקותואספק, מיפרט של אובייקטים וגבולות, הגדרה של מושגים

(. Lemke, 2007" )פניה לבעיה מסוימת ומציע אסטרטגיות מסוימות לפתרונה

הממשליות אינה בפשטות אופן ההתנהלות של 8 העיסוק בממשליות מתחם את הגותו המאוחרת של פוקו

אלא הדרך שבה המדינה , וצמהשאיפה להתפשטות ורצון לע, אינטרסים, התנהלות המבטאת כוח, המדינה

מערכת הניהול שלה והדרך שבה , אזרחים\כלומר אופן הטיפול שלה בנתינים, יכולה לפעול באופן לגיטימי

מציע פוקו שלוש הגדרות ממשליות במאמרו . היא מייצבת את הפרקטיקות השלטוניות השונות ביחס לאמת

8אשר יובאו כאן בניסוחן המקורי, חופפות למושג זה

35

החישובים , (reflections)והרהורים (analyses)ניתוחים , הליכים, הכלל הנוצר על ידי מוסדות .1

אשר רואה כמטרתה , מורכבת-כי-והטקטיקות אשר מתירים את ההפעלה של צורת הכוח הספציפית אם

נגנוני וכאמצעיה הטכניים את מ, כצורת הידע העיקרית שלה את הכלכלה הפוליטית, העיקרית את האוכלוסיה

(.apparatuses of security)הבטחון

אשר הובילה לעליונותה של צורת הכוח , שהתפרשה לאורך תקופה ארוכה ועל פני המערב כולו, הנטיה. 0

התבטאו בהקמה של סדרה שלמה של מנגנונים , מצד אחד, אשר תוצאותיה, "ממשלה"אשר ניתן לכנות

(.knowledges, saviors)ל מכלול של תחומי ידע בפיתוח ש, ומן הצד השני, ממשליים ספציפיים

של ימי ( state of justice)מדינת הצדק נהפכה גינותוצאתו של התהליך אשר ב, למצעראו , התהליך.1

והפכה בהדרגה , במאות החמש עשרה והשש עשרה( administrative state)הביניים למדינה המינהלית

(.Foucault, 2000: 219-220) (governmentalized" )ממומשלת"ל

אלא גם ממושגים משניים , הינו בלתי ניתן לניתוק לא רק ממושג המדינה המודרנית, אם כן, מושג הממשליות

המוגדרת , הממשליות. הכלכלה הפוליטית ובראש ובראשונה המדע והידע, המומחיות, לו כגון האדמיניסטרציה

עוסקת , (conduct of conduct( )Foucault, 2007: 389" )ניהול ההתנהלות"על ידי פוקו במקום אחר כ

או האינטרס הטהור שנהוג לראות " עירום"בקרה וניתוב של הנשלטים באופן הזר לחלוטין לכוח ה, בניהול

.בפוליטיקה המודרנית

הוא רואה את ראשיתה של טכניקת 8 עוסק פוקו בשאלת הממשליות באופן היסטורי, בכתביו הרלוונטיים

, "כוח פאסטורלי" ;( 8126 שם" )כוח פאסטורלי"וסף הנורמות והפרקטיקות המכונה על ידו הממשליות בא

כפי שהדבר מסוקר בטקסטים , מבטא את אופן ההתייחסות של הרועים אל צאנם, במובנו הפשוט ביותר

הכוח , ראשית8 אשר מאפיינים את הכוח הפסטורלי, ישנם מספר עקרונות שמונה פוקו. מהעידן העתיק

. ככזה הוא לא תלוי בתיחום גבולות מסוים, אלא חל על העדר עצמו, טורלי מתרכז לא בטריטוריה מסוימתהפס

אחראי , הוא ערב לשלומו ולביטחונו של העדר8 הכוח שמאפיין את הרועים הוא במהותו כוח מיטיב, שנית

בהקשר זה מן הדוגמא פוקו מצטט רבות )לאיתור מקורות מזון ולהזנת בעלי החיים אשר עליהם הוא מופקד

, הרועה הוא אף אלטרואיסטי(. המופקד על ישראל כשם שרועה מופקד על צאן מרעתו, המקראית של משה

המאפיין החשוב , שלישית(. 8005-006 שם" )מפנה את טיפולו כלפי האחרים ולא כלפי עצמו"מאחר שהוא

כלומר כזה המכיר כל אחד , (individualizing power" )כוח פורט"ביותר של הכוח הפסטורלי הוא היותו

אלא , ככלל, הרועה ערב לא רק לשלומו של העדר. סופר אותם ודואג לכל אחד באופן יחידני, מהפרטים בעדר

פוקו מכנה אופן זה של ;אפילו עד הקרבה של עצמו למען הפרט, גם לכל אחד ואחד מהפרטים המרכיבים אותו

36

omnes et singulatim( ""each and all".)"השפעה

אשר נשאה את , עתיקה השתמר במערב בעיקר על ידי הכנסיה הנוצרית" ממשליות"פוקו טוען כי אופן זה של

מציג את , מישו אל הכמרים והבישופים"אופן הארגון הנוצרי 8 אופן הממשל הפסטורלי במשך מאות שנים

גנים ומוצדקים בתור כוח הרועה ביחד כלומר מאור, הכוחות השייכים לכנסיה ניתנים. עצמו כארגון פאסטורלי

, פוקו מתאר את המוסדות הדתיים השונים המגדירים את יחס הכנסיה אל עדת המאמינים(. 8031 שם" )לעדרו

קשר זה התקיים אך ורק , באותה תקופה". רועית"כמבוססים על המטאפורה ה, הכפרה והשיפוט, מהקומוניון

, אשר היתה מופקדת על נשמותיהם של המאמינים, רק הכנסיה ;יטיולא במישור הפול, במישור הכנסייתי הדתי

(.8032 שם)היתה ערוכה באופן פאסטורלי

04-החל מהמאה ה. חזרה לדפוס הפסטורלי ביחסים הפוליטיים, לדידו של פוקו, ראשית העידן המודרני מהווה

בתקופה זו מתחילים לצוץ ;ימאמצים הריבונים הפוליטיים באירופה מוטיבים הלקוחים מתוך השדה הפסטורל

הנתינים הפוליטיים באופן הדומה לזה שבו הכנסייה מארגנת את חיי ( conduct)רעיונות העוסקים בניהול

זו הנקודה שבה . זוהי הנקודה שאותה מזהה פוקו עם הופעת הממשליות המודרנית. המאמינים ואת נשמותיהם

, אינו מסתפק בניהול של כוח הריבון אל מול הנשלטיםאשר , ניהול והנהגת המדינה הופכים למדע של ממש

בודק ומציע כיצד לפתח ולהאדיר , של המדינה( governmental reason" )ההגיון הממשלי"אלא מנתח את

אינטרס "או " האינטרס הלאומי"בתקופה זו מופיע על במת הפוליטיקה המושג . את כוחה על בסיס אותו הגיון

אשר מציין שדה חדש של מחשבה , "(הגיונה של המדינה" -מילולית , 8raison d'État בצרפתית" )המדינה

, ובאותו אופן הידע אשר מאפשר לנו לעקוב, הוא מהותה של המדינהraison d'État 8 "ופעילות פוליטית

המדינה אינה עוד כלי בידי אינטרסים (. 8035 שם" )ולציית לו raison d'Étatאחר השזירה של אותו , כביכול

אלא מכונה אשר ניתן להבינה , מוסריים או דתיים, שושלות מלכותיות או אידיאלים נשגבים, פארטיקולריים

אן בודין 'רעיונותיו של ז ;נעשית סיבת עצמה, יותר מהכל, המדינה. על ידי התבוננות בה וניתוח שלה

(Bodin) ,את הריבונות הפוליטית כ 04-אשר מגדיר בסוף המאה ה" la puissance absolue et

perpétuelle d’une République "– "ולא דבר יותר מכך , "העוצמה המוחלטת והמתמידה של רפובליקה

.מתאימה למגמה זו, או פחות מכך

37

טכניקות ממשל 05-על מנת להאדיר את כוחה של המדינה ולציית לאותו הגיון ממשלי מפותחות במאה ה

אשר , Cameralism)והקאמרליזם ( Mercantilism)זם שתיים מאותן טכניקות הן המרקנטילי. חדשות

אך , תורות כלכליות בלבד, על פניו, טכניקות אלה היוו ;(למעשה היה אימוץ ופיתוח גרמני של המרקנטיליזם

, המרקנטיליסטים, (846 שם" )דרך חדשה להציב את בעיות הממשלה""אלא סיפקו , למעשה לא הסתכמו בכך

ושליטה על כל , הערכה, מדידה, פוליטי אשר עסק בכימות-פיתחו מדע כלכלי, םובאופן ספציפי הקאמרליסטי

מדע "או " מדע המשטרה"דהיינו , Polizeiwissenschaftמדע זה כונה . אשר נמצא בתחומי הממלכה

פוקו מונה מספר ;"מדינת משטרה"או " police"אם כי פוקו מתייחס אליו תחת השם הכולל , "המדיניות

בדאגה לאיכות החיים ולבריאות , העוסקים במדידת האוכלוסיה ובהרחבתה, ם למדינת המשטרהיעדים השייכי

המשטרה היא (. 8104-101 שם)ובסירקולציה של סחורות ובני אדם בתוך גבולות הממלכה , התושבים

, בעיקר דרך הרשות המבצעת, והמדינה, למעשה ראשית התהליך שבו מקבל הכוח סממנים אדמיניסטרטיביים

[ במדינת המשטרה]סוג זה של התערבות בפעילויות האדם "פוקו כותב כי . ופכת לרשות מנהלית וביצועיתה

זאת מאחר ומדינת המשטרה מהווה (. Foucault, 2000: 319" )יכולה בהחלט להיות מוגדרת כטוטאליטרית

יים נוספים תפקידה הוא לספק להם ח[ אשר]התערבות רציונאלית המשתמש בכוח פוליטי על האנשים "

(extra life )לספק למדינה כוח נוסף , ועל ידי כך(extra strength( ")שם.)

זאת על ידי ניהול , הדבר החשוב הוא כי מדינת המשטרה עוסקת בניהול של חיי האדם באופן פרטי וציבורי

ניהול הוא הפרמטר המרכזי לבדיקת איכותו של ה. ישיר שלהם ושל החיים הכלכליים והחברתיים של הפרטים

פוקו מקשר (. בכמות מטילי הזהב באוצר הנסיך, במרקנטיליזם, למשל, דבר המתבטא)כוחה של הממלכה

ובאופן ספציפי עם הסכם ווסטפליה , 05-אופן ממשליות זה עם המערך הפוליטי שנוצר באירופה במאה ה

(Westphalia )ובין השאר הניח את , סדרשהיה מבוסס על יציבות ו, אשר ביסס סדר חדש באירופה, 0426-ב

סדר זה דחף את פיתוח מדינת (. 8124-075 שם)היסודות לאחדות פוליטית ומסחרית של היבשת האירופאית

ובשמירה על , תוצר של עליית מדינת הלאום הריכוזית, המשטרה בעקבות הצורך בצבאות קבע גדולים ויקרים

אשר היה מבוסס בעקרון על שמירה על , דר זהס, בנוסף(. 8124 שם)גבולות ומאזן הכוחות הדיפלומטי

ביקש לפנות את הפוטנציאל לקונפליקט מהשדה הפוליטי , גבולות שלווים בין המדינות השונות שהרכיבו אותו

38

דבר אשר אפשר את המעבר לצורת הממשליות השניה שמזהה פוקו , ולהעביר אותו לשדה הכלכלי

(Foucault, 2008: 14.)

אשר הובילה להסתכלות חדשה על היחסים בין הריבון לבין , טת ממשליות חדשההופיעה שי 06-במאה ה

נבעה מתוך המנגנון raison d'État -הביקורת על מדינת המשטרה ועל ה. לזכויותיהם ולהתנהלותם, הנשלטים

. שנתפשו כסובייקטים משפטיים, ותקפה אותו על היותו מפר את זכויות היסוד של אזרחי המדינה, החוקי

כיצד להגדיר את הגבולות המשפטיים להפעלת הכוח ""ק הליברלי החדש תפש את הבעיה במונחים של החו

הביאו , אשר ביקרו את הסדר הפוליטי והמשפטי הקיים, הליברלים(. 839 שם" )על ידי הרשות הציבורית

. לי חדשוהביאו להקמה של סדר ממש, קאמרליסטית-המרקנטיליסטית, לסיומה של שיטת הממשליות הקודמת

החברתית , כפי שזו מתבטאת בספירה הפוליטית, הסדר הליברלי החדש שם במרכזו את חירות הפרט

.אלא את מנגנון השוק, ומעמיד במוקדו לא את המדינה ואת כוחותיה הפוליטיים והצבאיים, והכלכלית

פוליטיקה-ביו 1.1

שמעות המושג נגזרת מהמלה היוונית מ. פוליטיקה-בהגותו המאוחרת של פוקו היא הביו נוסף מושג מפתח

הניסוח המהותי של מונח זה על ידי פוקו ". ה של חייםפוליטיק"כך שמשמעותה הכללית היא , bios –לחיים

הכוח להמית "שכותרתו של החיבור בפרק האחרון, (0754) הרצון לדעת – Iתולדות המיניות בספרו נעשה

מהתבססותה על הזכות , התהליך שעברה הריבונות הפוליטיתבפרק זה מתאר פוקו את ". והזכות על החיים

ועד לביסוסה מחדש , דרך זכויות היתר של השליט ושל המדינה( או לאפשר להם למות)לקחת את חיי נתיניה

כותב , מודרני-במנגנון הכוח הקדם. מםלהעציו םלפתח, לשמר אותם, הסובייקטיםעל חובתה לדאוג לחיי

הוא הגיע ;על החיים, ולבסוף, על הגוף, על הזמן, על הדברים ;כל הזכות לשים ידהכוח היה לפני ה", פוקו

זאת לעומת הכוח בעידן המודרני (. 870-70 0221, פוקו" )מנת לחסלם-היתר להפקיע אותם על-לשיאו בזכות

רה הגב, השגחה, פיקוח, חיזוק, תפקידי שידול 8אשר מייחס לעצמו, (דיר אותו פוקוכפי שמג, "הקלאסי)"

, להגדילן ולארגנן יותר משהוא מוקדש לחסימתן, כוח שמיועד לייצר חוזקות8 וארגון החוזקות המוכפפות

, אלימות והריגה, הכוח הפסיק להיות גורם אלים השולט באמצעות טרור(. 870 שם" )לכיפופן או לחיסולן

39

עוד להרוג אלא לשקע את כוח שתפקידו החשוב ביותר כנראה אינו 8 "מגדיל ומעצים, אלא הפך לכוח מפתח

(.872 שם" )לאחריתועד עצמו בחיים מראשית

פוליטיקה "עם העלייה של מה שפוקו מכנה , 06-וה 05-פוקו מאתר את ראשיתו של תהליך זה במאות ה

מאופיינת בהתייחסות אל צורה זו של הסתכלות . ושל ההתייחסות הביולוגית לאדם" םאנטומית של גוף האד

הלידות , השגשוג8 משמש משענת לתהליכים ביולוגיים[ו]וף החדור במכאניקה של החי ג"הפרט האנושי כ

(. שם" )וכל התנאים שיכולים לגרום בהם לשינויים, אריכות הימים, משך החיים, רמת הבריאות, והתמותה

ל משטרי המשמעת של הגוף ופעולות הוויסות ש"באמצעות ת לנהל את החיים הביולוגיים האלהעל הכוח לדע

(.שם) "שני הקטבים שסביבם נפרש ארגון הכוח על החיים"אשר מהווים את , "האוכלוסיה

יותר , נטילת האחריות לחיים" 8אפשר לכוח גישה ישירה לגופו של הפרט ,המתואר על ידי פוקו ,תהליך זה

כדי " טיקהפולי-ביו"צריך לדבר על ]...[ היא שפותחת בפני הכוח את הגישה עד לגוף, מאשר האיום במוות

ידע לסוכן -לציין את מה שמכניס את החיים ומנגנוניהם אל תוך תחום התחשיב המפורש והופך את הכוח

מהווה עקיפה של החוק ושל המנגנונים זוצורת שליטה (. 874 שם" )המחולל תמורות בחיים האנושיים

ושאר " זכות לבריאות" ,"טבע"היא מסתירה את עצמה מאחורי דיבור אודות שמאחר , הפוליטיים הרגילים

.הקשורה לגוף ולתהליכיו התקינים והנורמאליים רציונאליות מדעית מדויקת גורמים המוצגים באדרת של

והיא חופפת את , את עליית הקפיטליזם התעשייתי המודרני ,לפי פוקו, פוליטיקה חופפת-הופעת סוג של זה ביו

"רה להתאמת תופעות האוכלוסייה לתהליכים הכלכלייםהכנסתם המוּוסתת של הגופים למנגנון הייצור ובתמו"

אשר , פוליטיקה-טכניקות השליטה החדשות של הביו. עליית הקפיטליזםדבר אשר היה נחוץ ל, (873 שם)

כל אלה אפשרו את התהליך ;בית הספר והקליניקה, הצבא, שפחהאורגנו במוסדות שונים ומגוונים כגון המ

(.שם" )ל ההיסטוריההכנסת החיים א"אשר פוקו מכנה

אך במובן , תולדות המיניותשניתנה שנה לפני של כתיבת הכרך הראשון של יש להגן על החברהבהרצאתו

. פוליטיקה-מציע פוקו דיון נוסף במושג הביו, פוליטיקה-מסוים מציעה התייחסות מפורטת יותר לנושא הביו

,Foucault" )אך הפעם שונה מהכוח הממשמע, טכנולוגיה חדשה של כוח"כוח -פוקו רואה בהופעת הביו

פוליטיקה הינה תהליך החופף למדיקליזציה של האוכלוסיה ולהשרשתן של -השררתה של הביו(. 242 :2004

41

פרקטיקות כאלה כללו ;בעיקר כזה בעל ההשפעות הכלכליות, פרקטיקות שנועדו להתמודד עם סיכון גופני

השליטה "פוליטיקה פועלת באמצעות -הביו(. 8022 שם" )'חות וכואמצעי בטי, חסכון אישי וקיבוצי, ביטוח"

לבין , במידה והם יצורים חיים, (species)במידה והם מין , או בני האדם, על היחסים בין המין האנושי

פוליטיקה מסמנת את התהליך אשר בו -הביו, בנוסף(. 8023 שם" )שבו הם חיים( milieu)המיליה , סביבתם

ובמידה הולכת וגוברת הזכות להתערב על מנת ליצור , ה הולכת ופוחתת הזכות לקחת לחייםהכוח הוא במיד"

, "מוסדות-משמעת-אורגניזם-גוף"האחת של , "סדרות"במסגרת תהליך זה נוצרות שתי ;(8026 שם" )חיים

ות אשר לעתים קרובות מתקיימ, "מדינה-מכאניזמים מסדירים-תהליכים ביולוגיים-אוכלוסיה"והשניה של

(.8032 שם)פוליטי אחד -אחת לצד השניה ומהוות אופן ממשליות ביו

לידת הרפואה פוליטיקה נמצאת במאמרו של פוקו-דוגמא חשובה נוספת לשימוש שעושה פוקו במושג הביו

אשר בו מתאר פוקו את ההליכים השונים אשר הרכיבו את , (The Birth of Social Medicine) החברתית

פוקו רואה ברפואה קודם . 07-באירופה והועצמה במאה ה 06-אשר החלה במאה ה, "ציהמדיקליז"תופעת ה

כך למשל 8 הקשורה במוסדות חברתיים שונים ובראשם המדינה והשוק הקפיטליסטי, "פרקטיקה חברתית"כל

,Foucault" )של כוח עבודה, גורם של כוח פרודוקטיבי"כ 06-נתפש הגוף בשיח הרפואי בסוף המאה ה

מופע זה של הגוף בשיח הרפואה החברתית מהווה את שיאו של תהליך אשר החל בראשית (. 137 :2000

להעריך את הכוח האקטיבי של האוכלוסיות "אשר בה החלו המדינות האירופאיות השונות , 06-המאה ה

ים נתונים רפוא, דבר אשר דרש את הופעתו של ידע מסודר אודות חייהם של האזרחים, (8017 שם" )שלהן

אשר הופיעה בעקבות ההתרכזות , "רפואה האורבנית"שלב הביניים שמתאר פוקו הוא זה של ה. 'שונים וכו

הערים ;הגדולה של האוכלוסיה בערים והתפתחויות כלכליות שונות אשר היוו את ראשית השוק הקפיטליסטי

אשר ציינו לפי פוקו "סדרה של פאניקות"אשר הוביל אפילו ל, נתפשו על ידי הרשויות כאיום של ממש

אשר דרך פיקוח , "תכניות חירום"הפתרון לכך היה החלה של (. 8022 שם" )סניטארית-חרדה פוליטית"

ואכיפה באמצעות צווים ומוסדות ממשליים שונים הצליחו לנתב ולארגן את האוכלוסיה ולשים אותה תחת

אשר היוו למעשה צורה של , מגפה עירוניתפוקו מציין את הפרוצדורות שהופיעו בתקופה זו לטיפול ב ;השגחה

מהותה של הרפואה האורבנית הייתה שליטה במרחבים ציבוריים העלולים להיחשב כמסוכנים כגון . סגר כולל

41

הופעת הרפואה האורבנית ציינה גם (. 8027 שם" )אזורי סירקולציה"בתי מטבחיים ובאופן כללי , בתי קברות

על מנת ליצור מדע מאוחד של האורגניזם , בעיקר כימיה, י ידע אחריםאת החיבור של מדע הרפואה עם תחומ

הדבר הנוסף שמציינת הופעה הרפואה האורבנית הוא . ולהבין את תגובותיו והתפתחויותיו באופן נסיבתי

המונח שבו פוקו נוטה להשתמש הוא המיליה )מעבר מהשפעה על האינדיבידואל להשפעה על הסביבה

[milieu] ,תוך תפישה של האינדיבידואל כתוצר של סך , (ך לתחום הביולוגיה האבולוציוניתמונח השיי

, זה של החיבור של הרפואה עם המערכת הקפיטליסטית, את השלב השלישי. ההשפעות הסביבתיות עליו

הראשי שבהם הוא תחילת 8 ורואה אותו כמורכב ממספר מוטיבים מרכזיים, 07-מתארך פוקו לתחילת המאה ה

מגפות , אשר נתפשו כמצבור בלתי נדלה של מחלות, כגון עובדים ועניים, רפואי באוכלוסיות חלשותהעניין ה

ריכוז של , מספר קמפיינים למען חיסון האוכלוסייה הענייה 07-נעשו לאורך המאה ה, כך ;וסיכונים שונים

(.8032 שם" )תהשמדה של אותם מרבצים של גורמי מחלו"ואף , החולים והנוטים לחלות מאוכלוסיה זאת

ובעיקר , פוליטי ממדרגה ראשונה לאינטגרציה ולהטמעה של האוכלוסייה-אמצעי ביו, אם כן, הרפואה שימשה

-האוכלוסייה היא האובייקט המרכזי המהווה את הציר סביבו נעה הביו. במנגנון השוק הקפיטליסטי, העובדים

היא ;או בין היחיד לכלל, ין כלל הגופותהיא המיליה אשר מבצעת חיבור בין הגוף היחיד לב ;פוליטיקה

.במהותוomnes et singulatim -מבטאת את רעיון ה

אוכלוסיה 1.1.1

עם . אשר נעה סביב הציר של האוכלוסיה, פוליטית המוקדמת-פוקו מקדיש מקום נרחב לצורת השלטון הביו

התפתחה צורת ממשליות 06-ירידת קרנו של הסדר המרקנטיליסטי במהלך המחצית הראשונה של המאה ה

פוקו מזהה את השיח של צורת ממשליות זו עם הזרם הפיזיוקראטי בכלכלה . אשר פעלה בצורה שונה, חדשה

-אשר הורכב מההוגים הכלכליים אשר כונו אז ה, זרם זה ;06-אשר צמח לאורך המאה ה, הפוליטית

économistes ,של מספרם של נתיני הממלכה ביקר את אופן התפישה של האוכלוסייה אשר ראה בהגדלה

במקום זאת הציעו הפיזיוקראטים תפישה אשר רואה ;סימן לכוחה ולהצלחתה של מדיניותו של הריבון

(. Foucault, 2007: 71" )סוג של תופעה טבעית עבה ביחס לוולנטריזם הלגאליסטי של הריבון"באוכלוסיה

42

אוסף "אלא כ, י שמאופיין במחשבה המרקנטיליסטיתכפ, האוכלוסייה לא הייתה עוד אובייקט לתפעול ולניתוב

(. 852 שם" )של תהליכים אשר עליהם להיות מנוהלים באותה רמה ועל הבסיס הטבעי בתהליכים אלו

אשר מצוי מעבר למבנה הפוליטי וההיסטורי , האוכלוסיה מהווה חוק טבעי אשר אותו הריבון לא יכול לשנות

. הנתון

על הריבון לעקוב אחר התפתחותה 8 פוליטית-הדפוס הראשון של ממשליות ביולמעשה מהווה האוכלוסיה את

בעניין הגובר בשיעורי , דבר המתבטא למשל, והתנהלותה של האוכלוסיה באמצעי פיקוח ובקרה מדעיים

וזוסמילש ( Graunt)גראונט , (Quesnay)כפי שניתן למצוא בכתביהם של קניי , ילודה ותמותה

(Sussmilch .)עבודה ומסחר נתפשו לראשונה , יחד עם שאר תהליכים אנושיים כגון הגירה, ילודהתמותה ו

במחשבה החברתית כתהליכים טבעיים המונעים לפי כוחות שנמצאים מחוץ להישג ידה של המדינה ומושפעים

(. שם)סביב חומרית וכדומה , מגורמים כגון אקלים

התשוקה היא הכוח המכונן . הוא התשוקה, לפי פוקו, אלמנט מרכזי במחשבה הפיזיוקראטית של אותה תקופה

כפי שקניי . לא ניתן לעשות דבר נגד תשוקה. כל אינדיבידואל פועל מתוך תשוקה8 "של החוקים הטבעיים

( desire)לא ניתן למנוע מאנשים לגור היכן שהם יפיקו את הרווח הגדול ביותר והיכן שהם רוצים 8 אומר

, (individualizing)התשוקה מהווה את הכוח הפורט (. 850 שם" )רווח מאחר והם רוצים באותו, לחיות

. כמו גם של האוכלוסייה כולה, אשר באמצעותו ניתן לתאר את התנהלותו של כל פרט ופרט באוכלוסיה

. פעולה מתוך אותו דחף ספונטני מביאה בסופו של דבר למילוי הרצונות של כל הפרטים בחברה

אשר לפיו , כלומר העדר של פריט או משאב מסוים, (scarcity)זו היה הנדירות גורם מרכזי נוסף בתפישה

נדירות ;נגע בעיקר בנדירות של מזון 06-הדיון סביב הנדירות במאה ה. מתארגנת צורת ההתנהגות האנושית

של מחסור במזון נחשב לתוצאה , בעבר. זו נבחנה בעיקר דרך מקרים של מחסור בסחורות בסיסיות כגון מזון

, כפי שכותב פוקו, אשר גורמיו, במובן הרחב" מזל רע"הוא נחשב ל ;שמקורו דתי או נטוע בגורל, אסון טבע

או , פוקו מביא את בהקשר של את השיח של מקיאוולי אודות המזל. מוסר וקוסמולוגיה, נוגעים בפוליטיקה

לכה של הטבע האנושי הרע מחסור נחשב להש. אוכלוסייתית זו-על מנת להדגים גישה קדם, "פורטונה"ה

ושאר תופעות ( hoarding)אגירה , מונופולים ;אשר אותו בא המחסור להעניש ולהביא על גמולו, מנעוריו

43

(. 810 שם" )אופיו האגואיסטי, להרוויח עוד יותר, להרוויח[ של האדם]צורכו "המלוות מחסור הן תוצר של

ובמיוחד על הזכות להחזיק , פיקוח על מחירים8 "ת מיידיתמחסור ונדירות הביאו ליישום של מדיניו, בעידן זה

8 שם) "הגבלת הכמות של האדמה המושמת תחת עיבוד]...[ הגבלים על יצוא ]...[ איסור על אגירה ;מלאי

התמקדה אם כן במניעת כשלים ובעיות נקודתיות 06-השיטה למניעת מחסור שהתקיימה עד למאה ה(. 10

, ולצורך כך הפעילה אמצעי חירום מיידיים של איסוף, פקה של מוצרי יסודאשר צצות בסירקולציה ובאס

.פיקוח וחלוקה מחדש ממשלתית

. הביא לדרך שונה להתמודדות עם נדירות ומחסור, לעומת זאת, 06-המפנה הפיזיוקראטי במאה ה

הדרך הטובה אלא גם, הפיזיוקראטים טענו כי הסירקולציה החופשית של דגן הינה לא רק מקור טוב לרווח

הדגנים ינותבו למקום שבו הם , בעזרת הסירקולציה החופשית8 ביותר לגרש את רוח הרפאים של המחסור

של 42-אשר מאמץ בשנות ה, הצעה זו אכן זוכה לאוזן קשבת בממשל הצרפתי. זוכים לביקוש הגבוה ביותר

(.813 שם)הממלכה הצעות הנוגעות לסירקולציה החופשית של דגנים בתוך גבולות 06-המאה ה

, אשר בה משתמש פוקו כדי להדגים את אופן הממשליות החדש באירופה של העידן המודרני, הדוגמא השניה

לכזו ( discipline)פוקו מתאר את המעבר מצורה של ממשליות המבוססת על משמעת . היא זה של המגפה

, בראש ובראשונה דרך הצבת מודלפועל ", כותב פוקו, המודל הממשמע ;(security)המבוססת על בטחון

תנועות ופעולות להתאים , הבאת אנשים]...[ ושל , מודל אופטימלי אשר נבנה במונחים של תוצאה מסוימת

הוא זה אשר ( abnormal)נורמלי -והבלתי, כאשר הנורמלי הוא מה שמתאים בדיוק לאותו מודל, למודל זה

האלמנט המרכזי של מנגנון זה הוא , מציין פוקו, חרותבמילים א(. 835 שם" )בלתי מסוגל להתאים לנורמה

8 פועל בצורה שונה, זה של הבטחון, המודל השני שמציג פוקו. ההתאמה אליה-ומידת ההתאמה או אי, הנורמה

הוא עובד דרך חישוב של רמת סיכון סטטיסטית מסוימת לכלל האוכלוסיה והשמה שלה לכל פרט ופרט בתוך

לוקח את החולים ואלו שאינם חולים [ מנגנון הבטחון"], שאותו מתאר פוקו, המגפהבמקרה של . אוכלוסיה זו

, באוכלוסיה זו( ]...[ probable mortality)ומזהה מתאם לתמותה מסתברת , כאוכלוסיה, כלומר, ככלל

מחושבת רמת , מכאן ;(840 שם" )כלומר את הצפי הנורמאלי של האוכלוסיה להידבקות במחלה ולמות ממנה

" נורמאלית"אשר משוקלל לתוך ממוצע סטטיסטי מסוים וקובע התפלגות , ון לכל פרט ופרט בקהילהסיכ

44

דרך , למשל)יפעל הממשל באופן השואף לצמצם את הקיצוניות הבלתי רצויה של התפלגות זו , מכאן. כלשהי

אופן ממשל זה (. טיפול מונע וחיסון של אוכלוסיות המועדות לחלות על מנת שיגיעו לממוצע התחלואה הכללי

, מאחר והוא לא קובע נורמה קשיחה אשר אוכפת את עצמה על הכלל, פועל באופן שונה מהממשל הממשמע

ותוך ציפייה מכל פרט ופרט בקבוצות השוליים להתאים עצמן אל אותו רף " נורמאלי"אלא דרך קביעה של

על , מנגנונים הקודמים שמזכיר פוקובניגוד ל, הדבר החשוב הוא כי במנגנון הבטחון לא מדובר. הסתברותי

אלא על ניהול תועלתני של חיי האוכלוסיה באופן שתואם מדגמים סטטיסטיים , מישמוע מוסרי או אתי

".נורמאליים"מסוימים המקובלים כ

בכך שהיא מסמנת את תפקידו של הריבון , לצורת ממשליות חדשה, אם כן, תפישה זו של האוכלוסיה מביאה

אלא , כגוף פוליטי העומד מחוץ ומעל לחברה, ל לבטל ולאסור פעילויות חברתיות מסוימותלא ככזה המסוג

על הריבון להשתמש בהליכים 8 "לזהות ולכבד את ההתנהלות הטבעית של האוכלוסיה, ככוח האמור להכיר

ל כל פעולותיו ש ;(853 שם" )בעזרתו של טבע זה וביחס אליו, [של האוכלוסיה]ממשליים בתוך טבע זה

מדובר . להילקח ולהיות חשופות לביקורת לפי אוכלוסיה זו והחוקים המניעים אותה, הריבון אמורות להימדד

-זהו ראשית המהלך הביו, ולפי כך, (שם" )כניסתו של הטבע אל תוך השדה של טכניקות הכוח"ב, אם כן

.פוליטי

אמת ושלטון, כלכלה 1.3

. עיתפוליטית המד-את ראשית המחשבה הכלכלית, קוואכן כך עושה פו, ניתן לראות בפיזיוקרטיה

הביאו ללידתה של התיאוריה , בדגש ששמו על תהליכים טבעיים הניתנים לכימות ולמדידה, הפיזיוקראטים

של העידן המודרני המוקדם נעשה " ניתוח העושר. "הכלכלית אשר תבוא לידי ביטוי במאות השנים לאחר מכן

יאוריה ולפרקטיקה חדשה והופך לת, כאן מנותק מהפוליטיקה אשר עמדה בבסיסו בכתיבה המרקנטיליסטית

.לחלוטין

על , במקום לעודד באופן אקטיבי צמיחה כלכלית8 מדע חדש זה הוביל ליצירתה של מדיניות ממשלית חדשה

על ', ארגון של שוק העבודה וכו, חוקי צריכה, סובסידיה, ידי מעורבות פוליטית בכלכלה באמצעות מכסים

45

-8laissez "06-אשר נטבע בפראזה המפורסמת של המאה ה רעיון, הריבון להניח לדברים להתנהל כפי שהם

faire, laissez-passer( "הנח לעבור, הנח לעשות .) בצורה זו הופכת הכלכלה הפוליטית לקו המנחה של

ועל מנת להגביל raison d'État -הכלכלה הפוליטית לא פותחה כנגד ה8 "כפי שכותב פוקו ;אופן הממשליות

raison d'État -יא נבנתה בתוך מסגרת היעדים אשר אותה קבע לאופן הממשל הה, לעומת זאת]...[ אותו

התאמה של -הדדית ובת, זמנית-גדילה בו]...[ היא קבעה לעצמה את היעד של העשרת המדינה ]...[

אם , הכלכלה הליברלית החדשה לא הייתה(. 802 שם" )ואמצעי המחיה מן הצד השני, האוכלוסיה מצד אחד

אלא להעצים כוח זה בדרכים שונות תוך שימוש בצד הכלכלי לצורך , הגביל את כוחו של הריבוןאמצעי ל, כן

. כך

פוקו מתאר מספר אספקטים נוספים של הכלכלה הפוליטית אשר ממסגרים אותה כצורת ממשל ריבונית

אשר ( "ראטייםבעיקר הפיזיוק)הוא מציין כי ראשוני הכלכלנים הפוליטיים 8 ובוודאי לא חתרנית או מהפכנית

נגד חיצוניים ומכל הגבלים מלבד -ממשקלי, הסיקו כי על הכוח הפוליטי להיות משוחרר מהגבלות חיצוניות

הכלכלה הפוליטית לא , בנוסף לכך(. שם) (."despotism)ולכך הם קראו עריצות , עצמו-אלו הנובעים ממנו

בתחומים , ת של אקטים ממשליים שוניםבמהותה היא דרך להבין תוצאו ;עוסקת כלל בלגיטימיות פוליטית

, הכלכלה הפוליטית היא מדע שאינו יודע טוב ורע ואינו עוסק בכוח פוליטי כשלעצמו. 'מכסים וכו, כגון מיסוי

פוקו ממשיך וטוען כי . אזרחיות או אחרות, ללא התייחסות לזכויות פוליטיות, אלא עוסק רק באפקטים

כלומר רק תופעות , מזהה שייכות באופן בלעדי לממשליות עצמההתופעות הטבעיות שהכלכלה הפוליטית

הכלכלה הפוליטית לא מגלה זכויות טבעיות הקודמות 8"הנתונות להשפעה ולניהול של מנגנוני הממשליות

מסוימת הקיימת באופן ספציפי לגבי הממשליות ( naturalness)היא מגלה טבעיות ;להפעלת הממשליות

(. 803 שם" )עצמה

קובעת פרמטרים מסוימים שלגביהם יש לבחון את ההתנהלות , הפוליטית הפועלת כאופן ממשליות הכלכלה

אופן ממשל זה מציע . ובמידה רבה מכתיבים אותה, פרמטרים אלה עומדים מחוץ לפוליטיקה ;של הממשל

די מחדש של כל השאלות אשר בעבר הועדו על י-אשר לו האפקט הבסיסי של הכוונה, משטר חדש של אמת"

04-כפי שהיה נהוג במאות ה, במקום ראיית הפוליטיקה והמדינה כסיבת עצמה(. 806 שם" )אמנות הממשל

46

בין המקסימום ]...[ האם אני מושל "התפישה השלטת של הממשליות הליברלית הינה , 05-ובעיקר ה

(. 807 שם" )?והמינימום אשר נקבעו בפני על ידי טבע הדברים

כלומר הממלאת את תפקיד הפרמטר לפיו תקבע איכות , "משטר אמת"ת אותו הזירה המרכזית המשמשת א

פוקו מתאר את הטראנספורמציה אשר עבר השוק מצורת הממשל . הוא השוק, ההתנהלות של הממשל

במובן זה , (site of justice)השוק היה זירה של צדק [ 04-במאה ה8 "]הקודמת אל צורת הממשל הנוכחית

או , (just price)כמחיר צודק , הן על ידי תיאורטיקנים והן בפועל, נתפש, ק למכירהשהמחיר אשר נקבע בשו

, כזירה של צדק, פוקו מתאר כיצד השוק(. 812 שם" )בכל מקרה המחיר שהיה אמור להיות המחיר הצודק

, כלומר שימש לחלוקה נאותה של משאבים בקרב נתיני הממלכה, כהגדרתו" צדק חלוקתי"היווה אמצעי ל

צורך כך הוחלו עליו צורות שונות של רגולציה אשר נועדו להביא לחלוקה צודקת של סחורות יחד עם ול

(.810-12 שם)מרמה ופשע , העדר גניבה

הוא , במקום זאת". אתר של צדק"השוק איבד את תפקודו הקודם כ, בצורות הממשליות החדשה, לעומת זאת

"אתר של אמת"הופיע כ2

הטובה אינה עוד בפשטות הממשלה אשר מתפקדת השוק קובע כי הממשלה 8 "

השוק צריך לומר את ]...[השוק קובע כי על הממשלה הטובה לתפקד בהתאמה עם האמת ]...[ בהתאמה לצדק

היה נקודת החיבור , אם כן, השוק(. 810 שם" )הוא צריך לומר את האמת ביחס לפרקטיקה הממשלית ;האמת

דה שאפשרה בהמשך את החיבור למושגים שונים נוספים הנובעים נקו, של הממשל המודרני עם מושג האמת

.ענישה ועוד, מיניות, כגון טירוף, מהאמת

מתאר פוקו את השפעת השיח החדש סביב הכלכלה והאמת על תפישת המדינה באירופה של המאה , בהמשך

מאבות , ם סמיתמכתביו של אד, הוא מציע ניתוח של שדות רעיוניים שונים, על מנת להדגים זאת. 06-ה

פוקו רואה ברעיונותיו הכלכליים של סמית . ועד נושאים הקשורים לצבא ולחוק, הליברליזם הכלכלי והפוליטי

המשחק . כלומר שגשוג דרך שיתוף פעולה כלכלי, "העשרה קיבוצית"או " העשרה הדדית"כמבטאים שאיפה ל

או מחשב את העולם , בעו הוא בלתי מוגבלאלא שיתוף פעולה כלכלי שמט, הכלכלי אינו עוד משחק סכום אפס

;"אמירת אמת"מילולית - verdictusמקורה באטימולוגיה של veridictionהמלה הצרפתית"site of veridiction 8"במקור 2

שדה משמעויות זה יכול להעשיר את . במובן המשפטי" פסיקה"או " הכרעה"שמשמעה , verdictממנה נגזרת גם המלה האנגלית

.השימוש שעושה פוקו במונח

47

הים נתפש בתקופה זו יותר ויותר , פוקו מתאר כיצד גם בתחום כגון המשפט הימי. כולו כזירת פעולה אפשרית

וכתוצאה מכך כאחד התנאים לארגון של שוק , של סירקולציה ימית חופשית, מרחב של תחרות חופשית"כ

פוליטית -אמצעי לאינטגרציה הפוליטית והגיאו, ו של פוקו את סמיתבקריאת, השוק מהווה(. 834 שם" )עולמי

השוק הקפיטליסטי מהווה את המשכו של התהליך אשר את תחילתו מזהה פוקו , מבחינה זו ;של אירופה

הכלכלה , לאחר האינטגרציה הפוליטית שהובילה לריכוזיות כלכלית ולתחרות8 0426בהסכם ווסטפליה של

.המדינית ולאפשר אותהחוזרת לתמוך במערכת

. 06-אשר נכתב גם הוא בסוף המאה ה, השלום הנצחי( Kant)פוקו מתייחס גם בהרחבה למאמרו של קאנט

על מנת להביא לכינון יחסי שלום בקנה מידה עולמיים ולשמר אותם יש קודם כל צורך בכינון , לפי קאנט

אשר מבטא את סדר הדברים , של חוק בינלאומייש צורך בכינון , שנית ;יחסים מסחריים בין האומות השונות

מבוססים על התפישה כי , לפי פוקו, עקרונות אלה. אשר בו האדם מיישב את פני כדור הארץ כולו, הטבעי

והבטחה זו מוגשמת באוכלוסיית העולם כולו וביחסים המסחריים בעולם , השלום הנצחי מובטח על ידי הטבע"

של הכותבים " החוק הטבעי"רו של קאנט מהווה את המשך רעיונות מאמ, מבחינה זו(. 836 שם" )כולו

במקום מסגור פעולותיו של הריבון על ידי הטבע ושיפוט 8 לאומית-אשר מגיע כאן לדרגה בין, הפיזיוקראטים

דבר אשר יבטיח שלום ושגשוג ארוך , על העולם כולו להתנהל לפי אותם חוקים, שלהן לפי החוקים הטבעיים

.טווח

אשר ( Congress of Vienna)בהסכם של קונגרס וינה , לפי פוקו, ות אלה התמלאו בסופו של דבררעיונ

קונגרס זה לקח לעצמו את התפקיד של כינון שיווי המשקל . 0603-נחתם לאחר סוף המלחמות הנפוליאוניות ב

ינה לאחר מלחמת כיבוש הרסנית שמקורה הייתה במד 07-בין הכוחות האירופאים בתחילת המאה ה

פוקו מדגיש את 8 פוקו מראה כיצד עקרונות הממשליות החדשה באו לידי ביטוי בהסדר זה. אימפריאלית

ככזו שאמורה למנוע מכל מדינה לגדול ולהתחזק עד דרגה , תפישת מאזן הכוחות ששלטה בקרב מנסחי ההסכם

פשטות של המדינות שאיפות ההת, יחד עם זאת. ובכך למנוע מהמקרה של נפוליאון להישנות, של מעצמה

שיווי המשקל האירופאי התבסס על העיקרון של אירופה [ של]חישוב [ה8 "]השונות נותבו לספירה הכלכלית

(.842 שם" )עולם אשר חייב להפוך לשוק שלו, או בתוך, כאזור כלכלי ייחודי העומד מול

48

טוטאליטריות 1.4

הגנה חברתית – טוטאליטריות 1.4.1

ביחוד המשטר הנאצי , 02-וקו בהתהוות המשטרים הטוטאליטריים של המאה הת עוסק פבמספר מקומו

אשר אליהם הוא מתייחס בדברו על הטוטאליטריות , ניתן לאתר ולבודד מספר מוטיבים מרכזיים. והקומוניסטי

.פוליטיקה השגורים בכתביו מאותה תקופה-ולקשר אותם לנושאי הממשליות והביו, בכתביו המאוחרים

מתאר פוקו את המיתוסים המכוננים של הלאומיות , יש להגן על החברהצאות המתועדת בבסדרת ההר

לפי . ומראה את האופן שבו הם תפשו את החברה ואת המדינה, 05-אשר התפתחו במהלך המאה ה, המודרנית

יח ש"דגלה בהשקפה אשר פוקו מכנה , אשר עסקה בכינון מדינת הלאום, ההיסטוריוגרפיה של תקופה זו, פוקו

פוליטיקה היא "מסתכם באמרה , לפי פוקו, שיח זה(discourse of perpetual war 8" )המלחמה המתמדת

, לפי פוקו. המהווה היפוך של אמרתו הידועה של פון קלאוזוביץ, "המשכה של המלחמה באמצעים אחרים

עיקר לצרפת ובמידה פוקו מתייחס ב)הכותבים אשר ניתחו את זכויותיהם ההיסטוריות של העמים האירופאים

אם ""אשר ניתן לסכמה במחשבה כי , הניהיליסטית כמעט, דגלו בהשקפה הצינית( מועטה יותר לאנגליה

מתחת למדינה ולמנגנוני , מתחת לסדר השליו של הנחיתות, ולסמכות, לעושר, לסדר, נסתכל מתחת לשלום

:Foucault, 2004" )יטיבית ומתמדתאנו נשמע ונגלה סוג של מלחמה פרימ, וכולי, מתחת לחוקים, המדינה

יחסית וסיום -אשר צמחה באופן פראדוקסלי דווקא לאחר כינון הסדר האירופאי היציב, תפישה זו(. 46-47

תשתית בלתי ניתנת לעקירה לכל היחסים , יחס חברתית בסיסי"רואה במלחמה , המלחמות היבשתיות הגדולות

אשר , (830 שם" )מבנה בינארי העובר דרך החברה"זו רואה תפישה (. 827 שם" )והמוסדות השייכים לכוח

אך , לעתים מגיעה קבוצה אחת לשלטון ;בו ישנן שתי קבוצות חברתיות הנאבקות לחיים ולמוות אחת בשניה

המלחמה , מכאן ;ותוך שימוש במנגנון המדינה כדי לדכא אותה, זאת תוך הכפפה מוחלטת של הקבוצה השניה

ושום , האויבים אשר נעמדו מולנו עדיין מהווים כלפינו איום8 "עולם לא נפסקהיא מצב של קבע אשר ל

, חשוב לציין כי למרות הדמיון הרב ביניהם(. שם" )השלמה או פיוס לא יוכלו להביא את המלחמה לקיצה

-לבין ההגות הפוליטית בת המאה ה, העוסק במלחמה המתמדת, מבדיל פוקו באופן מוצהר בין סוג זה של שיח

השיח אליו . אשר רואה במלחמה מצב בראשיתי המאפיין את הקיום האנושי( Hobbes)בנוסח הובס 05

49

אשר התחיל ונפסק בנקודה , מתייחס פוקו רואה במלחמה לא מצב טבע תיאורטי אלא אירוע היסטורי של ממש

לידים באנגליה למשל מדובר בסיפור העוסק בי8 ומאז מקבל ביטויים היסטוריים ספציפיים, מסוימת

בזמן שבהיסטוריוגרפיה הצרפתית מדובר בנראטיב ארוך ומורכב , הסאקסונים אל מול הכובשים הנורמאנים

המנצחים במלחמות העבר זכו לצקת . המתיישבים הרומאים והעמים הגרמאנים, המקיף את הילידים הגאלים

נון המדינה והזכויות ובכך הסתירו את כוחם באמצעות מנג, את היסודות עליהם בנויה החברה הנוכחית

בראש ובראשונה לשרת את , לפי כותבים אלה, היומרה האוניברסאלית של המדינה באה. החוקתיות

אשר התמירו את החרב והאש בניטרליות המעושה של , האינטרסים הפרטיקולאריים של הכוחות המנצחים

בכך , ים כגון הובס או מקיאווליסוג זה של חשיבה הינו שונה באופן מהותי מהשיח של הוגים פוליטי. החוקה

אלא כהמשך אלמנטרי , שהוא לא רואה את המדינה הרפובליקנית כפתרון שבא לשים קץ למצב הטבע האלים

הפוליטיקה אינה "8 הפוליטיקה היא המשכה של המלחמה באמצעים אחרים"מכאן מגיעה האמרה כי ;שלה

.גזע בגזע ומעמד ומעמד, של עם בעם, אלא השלכה של מאבקים חברתיים עתיקים, שדה אוטונומי

והחלה להיות , הדבר החשוב לגבי פוקו בתהליך זה הוא האופן שבו המלחמה חדלה להוות עניין של מדינות

, (867 שם" )כלי לניתוח יחסי הכוח"אשר החלה להוות , שיח המלחמה ;עניין המקיף קבוצות חברתיות שונות

הסתדר "בכך ש" ערף את ראשו של המלך"הוא , וקו מנסח זאתכפי שפ8 שיחק תפקיד היסטורי מסוים מאוד

בו הוא רואה סוכן של קבוצה , שיח זה מבקר את המדינה ואת השליט(. 837 שם" )ללא ריבון וגינה אותו

במקום ;חברתית מסוימת המשתמש ברטוריקה אוניברסאלית על מנת להסתיר אינטרסים פארטיקולריים

מעמיד שיח המלחמה את האמת , ור המוקד המשמעותי היחידי של הכוחהתפישה האחדותית של המדינה בת

שיח זה רואה את האמת באופן אינסטרומנטלי , עם זאת. ההיסטורית המוצקה אשר ניתנת לחשיפה וללימוד

האמת היא כוח נוסף ", האמת נכנסת למשחק בנקודה מסוימת על מנת לשרת יחסי כוחות מסוימים8 לחלוטין

(additional force), מאז ימי הפילוסופיה ]...[ והיא יכולה לבוא לידי שימוש רק על בסיס יחסי הכוחות

תחת שיח המלחמה ]אך כעת , משפטי עבד תחת הנחת האוניברסאליות השלווה-השיח הפילוסופי, היוונית

(.831 שם" )מהווה אובייקט להתעלמות צינית, או בפשטות, היא עומדת לביקורת[ המתמדת

המימדים האתניים החזקים של שיח . יח המלחמה המתמדת את שורשי השיח הגזעני המודרניפוקו רואה בש

51

8 רצוים-אשר טוען להגנה על החברה מפני גורמים בלתי, המלחמה מהווים את הבסיס עליו עומד השיח הגזעני

אמיתי אלא על ידי גזע המתואר כגזע ה, יהפוך לשיח של קרב אשר ניטוש לא בין גזעים[ השיח הגזעני"]

נגד אלו המציבים איום , ונגד אלו הסוטים מנורמה זו, הגזע אשר מחזיק בכוח וזכאי להגדיר את הנורמה, היחיד

אלא עלינו להגן על החברה , עלינו להגן על עצמנו מפני החברה"האימרה אינה עוד ]...[ למורשת הביולוגית

( subrace, counterrace)הנגד -הגזע וגזע-תת, מפני כל האיומים הביולוגיים המוצבים על ידי הגזע האחר

כך הופך שיח המלחמה המתמדת משיח (. 840-0 שם" )מביאים לידי קיום, בניגוד לאינטרסים שלנו, אשר אנו

אסטרטגיה גלובלית של שמרנות "שביסודו נועד לשרת מהפכה ושינוי חברתי ראדיקלי לשיח שבא לשרת

אשר רואה במוסדות השלטון לא יותר מאשר כסות , המלחמההציניות היסודית של שיח (. שם" )חברתית

לשיח של , לפי פוקו, הופכת, מפוברקת לקבוצה החברתית אשר עמדה בצד המנצח של המלחמה ההיסטורית

היא מחפשת את אויביה תחת מעטה . העוצמה השליטה המבקשת לחסל את אויביה ולא להותיר מהם זכר

המוגדר על , "אויבים אובייקטיביים"ושפת אותם תחת הכותרת של החברה האזרחית הניטראלית ומאתרת וח

.ידי הגזע והפונקציה הביולוגית שלו

כוח רצחני וכוח "מציע פוקו ניתוח של תופעה זו באופן הרואה בה , יש להגן על החברהבניתוחו את הנאציזם ב

מצב זה אינו . מצב המלחמה המאופיינת על ידי, (8037 שם" )משוחררים ברחבי הגוף החברתי[ אשר]ריבוני

סוג של שלב החלטי ", אלא מהווה מטרה כשלעצמה, מתוחם ככלי פוליטי למען השגת מטרות מסוימת

ומלחמה הייתה השלב , פוליטיקה הייתה צריכה להוביל למלחמה –ואולטימטיבי בכל התהליכים הפוליטיים

לא הייתה השמדתם של גזעים , טועןפוקו , מטרת הנאציזם(. שם" )הנחרץ האחרון שאמור להשלים הכל

שלו -אשר האספקט השני שלו היה חשיפת גזעו, אספקט של הפרויקט"אלא היוותה , אחרים באופן מובהק

דרך , אזרחים לרמות הולכות וגוברות של סיכון-דרך חשיפת הנתינים ;(שם" )לאיום האוניברסאלי במוות

החברה . ע ולשלוט באוכלוסיה שנמצאה תחת שלטונהביקשו הנאצים למשמ, השמדה ורדיפה פוליטית, מלחמה

ושילבה אותם , פוליטיים אשר סמוכים על הבטחת החיים-הנאצית שכללה והשלימה את המנגנונים הביו

מציין , דבר אשר מגיע לסיכומו ולהשלמתו8 באפשרות לקחת את אותם חיים באופן מיידי ובקנה מידה עצום

ה נתן היטלר את הפקודה להשמיד את תנאי החיים של העם הגרמני אשר ב, 0723באיגרת של אפריל , פוקו

51

(.8042 שם)עצמו 3

התנועות 8 "]הוא מציין כי8 פוליטית-פוקו אינו פוטר גם את הסוציאליזם השמאלי מאשמת הגזענות הביו

(. 8040 שם" )מחדש ועיצבו אותה תחת אופנים מסוימים-ישמו, פיתחו, לקחו על עצמן[ הסוציאליסטיות

הטוענת כי תפקידה המרכזי של המדינה הוא שליטה , פוליטית הבסיסית-וציאליסטים אימצו את הגישה הביוהס

ובהתאם לכך גם שליטה בלעדית על הסמכות לקחת אותם כאשר היא , עיצובם והגברתם, בחיים של נתיניה

( של המאה העשרים 52-אמצע שנות ה)פוקו מוצא כי גם המדינות הסוציאליסטיות של זמנו . מוצאת לנכון

אלא גזענות , לא גזענות אמיתית מן הסוג האתני"מהסוג אשר מבטאים , מתפקדות לפי קווי אופי גזעניים

דבר אשר ניתן לראות באופן הטיפול של מדינות אלה , (שם" )גזענות ביולוגית, מהסוג האבולוציוני

חשוב . אך גם דיסידנטים פוליטיים, עיםכגון חולי נפש ופוש, "סוטות"או כ" חולות"באוכלוסיות המוגדרות כ

או עיוות מסוג כזה או " אברציה"כי פוקו אינו רואה בגזענות הסוציאליסטית סוג של , יחד עם זאת, לציין

הוא מציין ;אלא המשך ישיר של הגזענות אשר הייתה טבועה במפעל הסוציאליסטי כמעט מראשיתו, אחר

ואת הסוציאליזם הפוליטי אשר הדגיש את מוטיב ( Blanqui)בהקשר זה את הסוציאליזם בסגנון בלאנקי

שיח זה מבטא את . 'וכו" הגורמים החשאיים", "האויבים הפנימיים"במיוחד מלחמה אל מול , המאבק והמלחמה

.במערב אירופה 05-המשכו הישיר של שיח המלחמה המתמדת שאת ראשיתו מאתר פוקו במאה ה

ינהמותה של המד –טוטאליטריות 1.4.1

מציע פוקו זווית הסתכלות נוספת על לידת הביופוליטיקהאשר מאוגדת בספר 0756-7-בסדרת הרצאותיו מ

אשר בו הוא מתפלמס עם מספר תפישות של , הוא עושה זאת בפרק בודד. התופעה הטוטאליטרית

. ומציע במקביל תפישה אלטרנטיבית, הטוטאליטריות אשר לדעתו הינן שגויות

אשר חודר , וקו את סוג ההסבר הרואה בטוטאליטריות התעצמות אינסופית של מנגנון המדינהמבקר פ, ראשית

פקודת נירו הידעהו גם בשם , ת כל התשתיות העומדות בגרמניה הנאציתהפקודה שבה ציווה היטלר להרוס א, למעשה 3

(Nerobefehl) , והיוותה המשך למדיניות האדמה החרוכה שאימצה גרמניה החל מהפלישה לברית המועצות, 0723ניתנה במרס .

נושאי תפקידים בכירים ושל שעליו הוטלה המשימה( Speer)בעיקר תודות לסירובו של אלברט שפר , הפקודה לא הוצאה לפועל

.אחרים

52

הרעיון כי המדינה מחזיקה בעצמה ודרך הדינמיקה שלה עצמה 8 "לכל מקום בחיים החברתיים ומשתלט עליהם

אשר ( endogenous imperialism)אימפריאליזם פנימי , נטייה פנימית להתפשט, סוג של כוח התפשטות

עד הנקודה שבה היא תשתלט ( subtlety)בעומק ובעידון , דוחף אותה להרחיב את שטח פניה ולגדול ברוחב

החברה 8 דהיינו, המטרה שלה והמושא שלה, החוץ שלה, לחלוטין על מה שהינו בו בזמן האחר שלה

ואף מכנה , שלו על הנחות היסוד, פוקו דוחה לחלוטין את הסבר זה(. Foucault, 2008: 187" )האזרחית

אשר , פוקו רואה באופן ניתוח זה ;"אינפלציוני"ומגדיר אותו " פוביה מן המדינה"אותו במספר מקומות

, סממן של זרם מחשבה מסוים מאוד, מותח קו ישר בין מערכת הביטוח הלאומי לבין מחנות ההשמדה, כדברו

.ואחרים( Röpke)ווילהלם רפקה , יך האייקאותו הוא מזהה עם הוגים כמו פרידר, ליברלי-שהינו הזרם הניאו

פוקו מוצא את מקורה של הטוטאליטריות במה . אל מול זאת מציע פוקו תזה שונה לגבי עליית הטוטאליטריות

ממשליות של "שהיא בעקרון , ("non-state governmentability)מדינתית -ממשליות לא"שהוא מכנה

אשר שייך לפאזה היסטורית שונה , ליטריות עם מנגנון המפלגהפוקו מזהה את הטוטא(. 8070 שם" )המפלגה

המפלגה הינה צורת ארגון חדשה 8 06-וה 05-מזו של מדינת המשטרה או המדינה הטוטאלית של המאות ה

קיצוץ בממשליות "פוקו אף רואה בטוטאליטריות . 07-אשר צמחה כצורת ארגון דומיננטית בסוף המאה ה

נשלה את עצמנו אם נייחס למדינה עצמה "מכאן , (שם" )בממשליות המפלגתיתהמדינתית באמצעות הצמיחה

(. 8070 שם" )את התהליך של ההפיכה לפאשיסטית אשר הינו למעשה אקסוגני

המבנה : בהמותגרמני פרנץ נוימן בספרו -ניתוח זה מזכיר באספקטים רבים את הניתוח שמציע החוקר היהודי

Behemoth: The Structure and Practice of National) םסוציאליז-והפרקטיקה של הנאציונל

Socialism )החברתי והמשפטי של , הכלכלי, בניתוחו את המבנה הפוליטי, נוימן. לתופעת הנאציזם, 0720-מ

ואת מקומה תופסת , מציע כי המדינה הגרמנית נמצאת למעשה בתהליך של התנוונות, גרמניה תחת היטלר

על שם ספרו הנודע של תומס בהמותספרו של נוימן נקרא . שבראשה הפיהרר, ליטיתאו התנועה הפו, המפלגה

לפי נוימן , אשר מהווה, בו הוא מתאר את אנגליה בתקופת מלחמת האזרחים, 05-הובס מראשית המאה ה

" מצב המאופיין בחוסר חוק, (non-state)מדינה -לא", ובניגוד לפרדיגמה של המדינה המודרנית

(Neumann, 1942: 459); באשר השלטון הנאצי מאופיין , נוימן מפקפק בעצם קיומה של מדינה נאצית

53

דבר התואם , (8252-245 שם)בשליטה באמצעים מבוזרים והטרוגניים וחסר מרכז כוח אחד ומונופוליסטי

מדינת החוק הליברלית, ואל מול, במידה רבה את הרעיון הפוקודיאני אודות הממשליות אשר צמחה במקביל

נראה כי הוא , למרות שפוקו אינו מתייחס באופן מוצהר לנוימן בשום שלב. ותוך ביזור של מוקדי השליטה

.מכיר את רעיונותיו וככל הנראה גם מושפע מהם

סיכום 1.5

, התהליך שמתאר פוקו בכתביו מהתקופה המובאת מתואר כתהליך ההשתכללות של מנגנוני הכוח המודרניים

אימצה פרקטיקות שלטון חדשות וחדרה לתחומים רבים בחיי , חה המדינה המודרניתתהליך שבו הלכה וצמ

מתאר פוקו את היווצרותה של רציונליות , במקביל. הציבור והפרט אשר העיסוק בהם היה בעבר זר לה

אותו , את האינדיבידואל המופשט, אשר לוקחת כנקודת ההתייחסות העיקרית שלה את הפרט, שלטונית חדשה

. כפוף להליכים הממשליים באמצעות איתור של תהליכים ביולוגיים ונפשיים סדירים והשפעה עליהםניתן ל

לפי , 02-לבסוף מתאר פוקו את היציאה של סדר ממשלי זה משליטה ואת התפרצותו הטוטאליטרית במאה ה

ם אלא של ההליכי, פוקו הטוטאליטריות לא היתה צמיחה אקספוננטלית של המדינה במובנה הפשוט

פוקו מתאר את האלמנטים ;את המדינה במובנה החוקי והפוליטי" לעקוף"אשר תמיד ידעו כיצד , הממשליים

כשייכים לאותה סוג של , ביניהם המנטליות הגזענית כמו גם מוסד המפלגה, המרכזיים של הטוטאליטריות

הגייניים וחברתיים , ולוגיםאשר מעניקה לכוח את יכולתו לדבר במונחים בי, פוליטית-מדינתית וא-ממשליות א

.ועל ידי כך להעניק לגיטימציה לצורות חסרות תקדים של ברוטאליות פוליטית

כמכשיר לווידוא 06-השוק צמח במאה ה8 בתהליך זה ההתפתחות של השוק כמנגנון שלטוני הינה קריטית

השוק . ריבון לצייתאשר לה אמור ה" זירה של אמת"באמצעות ביסוס עצמו כ, אסטרטגיית השלטון הנכונה

כלומר את ההתייחסות לאדם , "פוליטי-ביו"היה אחד הכלים המרכזיים אשר אפשר לשלטון לבסס את כוחו ה

. כמכונה ביולוגית ולא כסובייקט משפטי ופוליטי

הטקסטים הנידונים של פוקו יכולים לספק הבהרה חשובה על האופן שבו תפקדה הכלכלה ביחס למערכת

פוליטית המודרנית -לכלה הייתה כלי השינוע המרכזי אשר דרכו נבנתה הריבונות הביוהכ. הטוטאליטרית

54

היה , בזמן שהממשליות נעשתה לעקרון המנחה של ארגון הכוח במדינות האירופאיות. וזכתה ללגיטימיות שלה

נה אשר מבטיח הגבלה של כוחות המדינה והג, לה צורך באמצעים שונים על מנת לעקוף את המבנה החוקתי

פוקו מונה את האמצעים השונים אשר בהם נעשה שימוש על מנת לעקוף את אותו . על זכויותיו של היחיד

יש להגן על שתפקדה כאמצעי למישטור החברה ועד לשיח הגזעני המתואר ב, מהרפואה8 ליברלי-מנגנון חוקתי

, אך האמצעי המרכזי. אשר גרם לכך שמנגנון האזרחות הליברלי יצא מתוקפו בתנאים מסוימים ,החברה

אשר , הוא בראש ובראשונה הכלכלה הפוליטית פוליטיקה-לידת הביווב טריטוריה ואוכלוסיה, בטחוןהמתואר ב

פוליטיות אשר הינן תואמות למנגנון האזרחות הליברלי ותוך שמירה -אפשרה למדינה לאמץ אסטרטגיות ביו

אשר לו צריכה המדינה לתת דין , "אתר של אמת"כך נהפך השוק למה שכנה פוקו . עקרונית על זכויות הפרט

אלא עליו לכבד את המגבלות , הריבון לא יכול היה לעשות ככל העולה על רוחו ;וחשבון ולפיו עליה להתנהל

את אופן התפקוד של השוק הפיננסי טראנספורמציה הגדולהכך למשל מתאר פולאני ב. אשר הניח בפניו השוק

נעשה השוק לרגיש יותר [ 06-לקראת סוף המאה ה8 "]ית סדר ציבוריאשר שימש כסיבה וכאמצעי לעשי

ממשלות טיודור הסתמכו על התפרעויות . מאשר כל מערכת כלכלית שאנחנו מכירים( rioting)להתפרעויות

אך מעבר לכך לא , מספר מנהיגי כנופיות היו עלולים להתלות ;על מנת להביא לתשומת לב לתלונות מקומיות

חדלו 0575אחרי ;עליית השווקים הפיננסיים הביאה לשבר מוחלט עם גישה כזו. עהנעשתה כל פגי

לפחות באופן , כשאת מקומן תפסו פגישות אשר בהן, התפרעויות מלהיות תכונה פופולארית בחיי לונדון

נהפך , אם כן, השוק(. Polanyi, 1945: 187" )נספרו ידיים אשר אלמלא כן היו מורידות חבטות, עקרוני

, במקום הרצון הישיר של הנתינים. ולא להפך, לו הייתה אמורה להתאים המדיניות, אובייקט שלטוני מרכזיל

.הריבון החל להתייחס יותר ויותר לכלכלה בתור אמת המידה שלפיה נמדדת פעילותו

נות אשר הובילה להתנוו, פוליטיים-את הטוטאליטריות מבין פוקו כיציאה מפרופורציה של המנגנונים הביו

לא ניתן להבין , כפי שנראה בפרק הקודם. כוחה של המדינה ולעלייה פוליטית של מנגנוני הפיקוח והשליטה

אשר היווה גם משבר פוליטי אדיר , 12-את תהליך זה ללא המשבר הכלכלי אשר פקד את העולם בשנות ה

כפי . טיות שנלוו לכלכלהבדיוק בגלל הקשר המוכתב בין מוסד השוק לבין המדינה ובגלל המשמעויות הפולי

המעמידה במרכזה את היסגרותה של הספירה הפוליטית המלווה , הגותה של ארנדט, שיוצג בפרק הבא

55

.היא החלק החסר של סיפור זה, ומאפשרת את עליית הטוטאליטריות

הפוליטי וגורלה של המדינה, החברתי, חנה ארנדט. 3

, "החברתי"ובעיקר בכתביה אודות מה שהיא מכנה , זה יסקור את כתביה של ההוגה חנה ארנדטפרק

56

The Human)המצב האנושי שהינם בעיקר , וכתביה אודות האימפריאליזם והטוטאליטריות" הפוליטי"

Condition) יסודות הטוטאליטריותו (Origins of Totalitarianism .)ארנדט עסקה רבות בקורותיה של

אשר , 02-ותחילת המאה ה 07-ובעיקר בתהליכים שעברה בתקופה של סוף המאה ה, המדינה בעידן המודרני

. הביאו לבסוף לעליית המשטרים הטוטאליטריים

בעיקר בהתייחסות , מטרת הפרק היא להראות כיצד תופשת ארנדט את התהליכים ההיסטוריים הנידונים

ההבחנה בין החברתי לבין הפוליטי ובין הפרטי לבין הציבורי בתור לצירים המרכזיים שסביבם נעה הגותה של

אשר מהווה מרחב שבו מתבצעים תהליכים , הספירה הפרטית. הספרות החשובות של החיים האנושיים

אשר מהווה , עומדת בניגוד לספירה הציבורית, ולכן מאופיין על ידי כורח דטרמיניסטי, ביולוגיים וגופניים

ולכן מייצגת מרחב חופשי ומשוחרר , ל אינטראקציה בין בני אדם הבאים זה בזה כשוויםמרחב של דיון וש

מהווה סוג של מרחב פרטי אשר עולה , אשר מהווה תופעה חדשה למדי לפי ארנדט, הספירה החברתית. מכפיה

, החברתי מסמן את עלייתם של התהליכים הפרטיים לספירה הציבורית ;ומקבל קדימות בספירה הציבורית

, אשר בהגדרתה הקלאסית מאופיינת בחירות ובפעולה חופשית, ואת הכתמתה של הספירה הציבורית

אלא גם שינה מעבר , לא רק טשטש את הגבולות בין הפרטי והפוליטי"החברתי 9 בדטרמיניזם של משק הבית

על ידי (. Arendt: 1959: 35" )לחייו של הפרט ושל האזרח[ של אלה]להכרה את משמעותם ואת חשיבותם

אשר אפשרה לאדם להפוך לפרט נטול חופש בחירה בקובעה אותו תחת חוקי המדע , טראנספורמציה זו

.החברתי החדש

בכך שתפקדה כמעין , בתהליך ההיסטורי שהביא להחלפת הפוליטי בחברתי מילאה הכלכלה תפקיד מרכזי

היא , בכתביה הרלוונטיים של ארנדטברוב האזכורים של הכלכלה 8 מוליך בין הספירה הפרטית לבין החברתי

החל . מופיעה כסדרה של חוקים חברתיים אשר שייכים באופן עקרוני למשק הבית ולהתנהלות הפרטית

כאשר הם מופנים למצרפים , חוקים אלה הופכים לעקרון החברתי המכונן, מעליית מדע הכלכלה הפוליטית

. לרשום ולנבא, לצפות, לחזות, באופן עקרוני ,גדולים של אנשים כאובייקטים אשר את התנהלותם ניתן

(. 820 שם(" )behavior)בהתנהגות ( action)החלפה של פעולה "השימוש במדע הכלכלה הפוליטית היווה

אשר היה טבוע בשאפתנות ההולכת והגוברת לייצר מדע , המדע הכלכלי היווה מדע חברתי ראשון במעלה

57

זאת תוך התבססות על תפישה של האדם , ההתנהגות האנושיתאחד כולל אשר יאפשר לחדור לנבכיה של

(.שם" )חיה מותנית ומתנהלת"כ

שאיפה מדעית זו לייצר ידע מקיף אודות האדם כאובייקט , כפי שניתן לראות בכתביה אודות הטוטאליטריות

רטית ולבסוף לקצה של המדינה הדמוק, מחקר הביאה בסופו של דבר לסגירתו הגוברת של המרחב הפוליטי

אותה רואה ארנדט כצורה של אלימות מאורגנת אשר אינה חבה דבר לדיון , ולעלייתה של הטוטאליטריות

הפרק יסקור כיצד תהליך זה התבצע . כהיפוכה של הספירה הפוליטית, או במילים אחרות, ציבורי חופשי

ננת של היחסים אשר הפכה למערכת המכו, ומהו החוב שהוא חב למערכת הכלכלית, לפי ארנדט, בדיוק

.הטוטאליטריות-האנושיים בתקופה הקריטית של קדם

לפי ארנדט הפוליטי 3.1

במקומות בהם מגדירה ארנדט את הספירה הפוליטית היא עושה זאת לרוב תוך התייחסות לקונספציה

המצב בספרה . כפי שבא לידי ביטוי בערי המדינה היווניות של התקופה ההלנית, הקלאסית של מושג זה

. ועושה זאת תוך התייחסות מקיפה לתפישה היוונית, מקדישה ארנדט מספר חלקים חשובים לנושא זה האנושי

שהיא צורת הארגון היחידה , (polis)ארנדט רואה בפוליטי אלמנט המתקיים בראש ובראשונה בעיר המדינה

. אשר אפשרה בעולם העתיק דיון ציבורי בעל משמעות

ובראש , וליטית הן באמצעות עיון בטקסטים של כותבים יווניים שוניםארנדט מנתחת את הספירה הפ

וגם דרך התייחסות למצב ההיסטורי ששרר באתונה ולעמדה היוונית התרבותית כלפי , ובראשונה אריסטו

היא אינה עושה זאת מתוך , כי למרות שארנדט נוקטת בגישה היסטורית למדי, חשוב לציין. מעורבות פוליטית

פנומנולוגי של המצב האנושי ועל ידי כך " מיפוי"אלא על מנת לבצע , ורי או ארכיאולוגי גרידאעניין היסט

.לרדת למהותו של האדם4

האדם מתקיים במספר , היא כותבת, לפי היוונים. ארנדט מתחילה בתיאור של התפישה היוונית את האדם

,8Hinchman & Hinchman ל גישתה המתודולוגית של ארנדט ועל יחסה לזרם הפילוסופיה הפנומנולוגישמפורט ניתוחל 4

1984.

58

דבר זה בא לידי ;'קורת גג וכו, שינה, זוןאשר נצרכת למ, האדם היה חיה ביולוגית, ראשית8 מימדים בו זמנית

משק . המאופיינת על ידי הדטרמיניזם האילם של התהליכים הביולוגיים, oikos-ה, סיפוק בספירה הביתית

והכורח שלט בכל הפעולות אשר בוצעו , נולדה מתוך כורח[ אשר]ההתאגדות הטבעית "הבית הוא מקומה של

של ;החיים במובנם הביולוגי והמוות, של הלידה, א זו של משק הביתהספירה הפרטית הי(. 807 שם" )בתוכו

8 פוליטי וכפרטי-בדיוק מכיוון שהוגדר כלא, זהו גם המרחב שבו שרר שלטון רודני. המחלה ושל הבריאות

-מפקד ה, החסרים את יכולת ההשתתפות הפוליטית, כאשר על העבדים, בספירה הביתית התקיימה העבדות

paterfamilias ,הייתה גדולה בהרבה מזו של כל , במרחב הביתי והמשפחתי, אשר סמכותו, אב המשפחה

כי הפילוסופים היוונים לא ראו כל בעיה בעניין , ארנדט כותבת בהקשר זה. רודן פוליטי בעולם העתיק

-כי כורח הוא תופעת קדם, ראו כמובן מאליו כי החירות ממוקמת במרחב הפוליטי בלבד"מאחר והם , העבדות

וכי השימוש בכוח ובאלימות הינו מוצדק בספירה זו מאחר והם לא , פוליטית המאפיינת את ארגון משק הבית

דבר זה התאפשר על ידי , (812-07 שם" )ולהיעשות חופשיים]...[ יותר מאשר אמצעים לשלוט בכורח

ולכן מונעים ממנו ,התפישה היוונית אשר ראתה בעוני ובעבדות כאלמנטים החושפים את האדם לכורח פיזי

8 חסרים במידה רבה, ראתה בחיים הפרטיים חיים נכים, לגבי ארנדט, התפישה היוונית. מלהיעשות חופשי

, ככל שהדבר נוגע להם ;נעוץ בהעדר האחרים( The privation of privacy)המחסור המגולם בפרטיות "

שהאדם הפרטי עושה נשאר ללא חשיבות כל9 ולכן היה הדבר כאילו לא התקיים כלל, האדם הפרטי לא מופיע

(.832 שם" )וכל מה שמשנה לו נשאר ללא עניין לאחרים, ותוצאה לאחרים

אשר סומנה על ידי גבולות המרחב הציבורי של עיר , לעומת זאת האדם התקיים גם בספירה הציבורית

ינה רק שונה אלא אף עומדת היכולת האנושית לארגון פוליטי א, לפי המחשבה היוונית", לגבי ארנדט ;המדינה

הספירה הפוליטית הינה (. 803 שם" )והמשפחה( oikos)ביחס הפוך להתאגדות הטבעית שמרכזה הוא הבית

אשר כונתה )זאת באמצעות התנתקות מהספירה הפרטית , המקום היחידי בו יכול היה האדם למצוא את חירותו

', מגן על רכושו האישי וכו, שבה עושה האדם לביתו, שבה מתנהלים ענייני הפרט, (idionעל ידי היוונים

המאופיינת , (koinonאשר אותה מסמנת ארנדט במושג היווני )הקהילתית , ומעבר לספירה הקולקטיבית

the" )המשותף"לבין , ארנדט יוצרת זיהוי בין הפוליטי או הספירה הציבורית. ברגשי קרבה וסולידריות

59

common) ,המשותף מבחינת ארנדט :משיתוף בתנאי חיים כלכליים וחברתיים מושג הנלקח במובן שונה

כל מה שמופיע בספירה הציבורית יכול להיראות ולהישמע על ידי כולם וזוכה לפרסום "מבוסס על ההנחה כי

, מחשבות הנפש, תשוקות הלב"כגון , רגשות ותחושות סובייקטיביות(. 823 שם) "האפשרי הגדול ביותר

מופקעים מחזקת , עוברים טראנספורמציה"אלא אם , לא קיימים במרחב המשותף( 824שם)" תענוגות החושים

לרגשות חזקים מסוג זה אין אם כן כמעט קיום בספירה הציבורית (. שם" )הפרטי ונלקחים מהפרט הבודד

ברגע שבו היא מוצגת , או לפחות מכובה, נהרגת, להבדיל מחברות, אהבה"ארנדט כותבת כי ;המשותפת

, פוליטי-רגש בלתי פוליטי או א, במשמעות הפיזית החזקה שלו, ארנדט גם רואה בכאב(. 825 שם" )בורבצי

דבר זה מביא לכך כי בספירה ;במובן זה שהוא אינו יכול להיות מועבר באופן אפקטיבי בספירה הציבורית

על מנת שיוכל באמת .אשר שייך באופן עקרוני לחיים הפרטיים, הציבורית אין למעשה מקום לגוף האנושי

להתעלות מעל השיקולים האישיים והדטרמיניזם הגס המאפיין את החיים הפרטיים על הפרט להוציא את גופו

.מהמרחב הפוליטי

שתי התכונות המאפיינות אותה הן 8 הספירה הפוליטית מאופיינת לפי ארנדט בדגש המושם בה על תקשורת

ארנדט מייחסת לפעולה . מבוסס המרחב הציבורי והפוליטי כולושעליהן , (lexis)ודיבור ( praxis)פעולה

חושפים את "המעשה והמלה 8 ולדיבור מקום מרכזי במהות האנושית בכלל וביחסה עם העולם בפרט

את עצמם במקום להיהפך ( distinguish)דרכם אנשים מייחדים . האנושית( distinctness)הייחודיות

לא כמושאים פיזיים אלא , הם האופנים בהם בני האדם מופיעים האחד לשני ;באופן פשוט( distinct)ליחידים

אשר בה , הפעולה והדיבור הן אספקט קיומי של האדם. )8034 שם[ )הדגשה במקור(" ]qua man)כאנשים

הכנסה זו אינה ]...[ כאשר הכנסה זו היא כלידה שנייה , אנו מכניסים את עצמנו אל תוך העולם האנושי"

(. 8035 שם" )כמו עבודה, והיא אינה מעוררת על ידי תועלת, כמו עמל, ינו ככורחנכפית על

בהלכי רוח , ולא בכוונות)נטתה המחשבה היוונית לראות את מרכז האנושיות בפעולה האישית , בהתאם לכך

שג המו8 ועל כן ראתה בדיבור ובמעשה את האלמנט המרכזי של החיים הציבוריים, (או בנטיות פסיכולוגיות

zoon logon-עומד בסמוך להגדרה היוונית של האדם כ"( חיה פוליטית)" zoon politikonהאריסטוטלי של

ekhon "(חיה בעלת יכולת דיבור .)"באשר הוא מבוסס על השתתפות פעילה של הפרט, מהמרחב הציבורי ,

61

וכדי , לבין הציבורי על מנת לשמר את ההבחנה בין הפרטי, (שם" )נדחית כל פעילות הכרחית או מועילה"

מאחר והכניסה לספירה . להסדר את המרחב הציבורי כמרחב שבו עניינו של הפרט מכוון אל הקהילה וטובתה

נשמרת ההפרדה בינה לבין משק הבית , הציבורית לא נעשית מתוך עניין אישי או מתוך צורך כלכלי כלשהו

אפשרת לאינדיבידואל גם לבטא את עצמו לא ההפרדה בין הביתי לציבורי מ. והכפייה הטבעית הכרוכה בו

או , אנשים המשועבדים לצרכיהם ;אלא בתור אדם מלא, כלומר לא באופן ביולוגי פשוט, באמצעות גוף

כלומר למיצוי יכולותיהם במרחב , אינם יכולים להגיע לאושר אמיתי, (כגון נשים ועבדים)נתפשים ככאלה

(.812 שם)לולים להיות מאושרים ושמחים בסטטוס הנוכחי שלהם למרות שבאופן סובייקטיבי הם ע, הציבורי

, הפוליטיקה. אינה אם כן רק אמצעי למימוש אינטרסים של פרטים בודדים, מבחינת ארנדט, הפוליטיקה

, מהווה מבחינת ארנדט סוג של אספקט אקזיסטנציאלי, בזהותה עם המרחב הציבורי וההשתתפות האנושית בו

במסגרת , הפוליטיקה מאפשרת לאדם לממש את עצמו בתוך קהילה אנושית ;המלאהקשור לקיום האנושי

Einleitung: der Sinn von) משמעות הפוליטיקה: הקדמהבמאמרה . תנאים מקומיים והיסטוריים מסוימים

Politik( )נידון ב-Canovan, 1992: 112-113 )כי הפוליטיקה לא אמורה להיות מובנת רק , טוענת ארנדט

אלא כחירות , המאופיין בזכות של כל אינדיבידואל אטומיסטי לבטא את עמדותיו, לא-ותו" ביטוי חופש"כ

אשר מתוכן תופשים האנשים הרבים את , לתפוש את המציאות על ידי תנועה מבין הפרספקטיבות השונות

העוסקת , (Heidegger)תפישה זו טעונה מבחינות רבות בפילוסופיה של מרטין היידגר . עולמם המשותף

הפוליטיקה לפי ארנדט היא פעילות . של היש" גילוי"או " חשיפה"בחירות האנושית כדבר המושג באמצעות

-מאחר ורק שם מסוגלים הפרטים להתכונן לפי היות, שונה מבחינה איכותית מכל שאר הפעילויות האנושית

ל החירות האנושית בתור במקום אחר מתייחסת ארנדט א. האחר ולכן לזכות בחירות אנושית אמיתית-עם

למרות ההשפעה הגדולה של 8 "תכונה אשר נלקחה במובן אחד עם הפעולה הפוליטית ועם השדה הפוליטי

הדבר נראה בטוח כי האדם לא היה יודע דבר , על מסורת המחשבה, פוליטית-הבלתי, מושג החירות הפנימית

,Arendt" )כחירות ארצית וממשית חופשי-אודות החירות הפנימית אלמלא היה מתנסה במצב של היות

בנוסף לשחרור , החירות נזקקת8 "אלא של הקהילה, החירות אינה תכונה אישית של הפרט(. 148 :1968

–והיא נזקקה למרחב ציבורי משותף על מנת לפגוש אותם , לחברתם של אחרים אשר היו במצב דומה, פשוט

61

ליו יוכל כל אדם חופשי להכניס את עצמו על ידי מלה אשר א, במילים אחרות, עולם המאורגן באופן פוליטי

(.שם" )ומעש

החברתי עליית 3.1.1

על חשבון הספירה " החברתי"כמתאפיין בעליה של , במספר מקומות, את העידן המודרני מתארת ארנדט

כך המרחב , כשם שהפוליטיקה נגסה במרחב הפרטי על מנת לכונן את עצמה. או הפוליטיקה, הציבורית

. ובמידה רבה היסגרות שלה, חברתי מהווה טראנספורמציה של הספירה הפוליטיתה

החברה . ובאופן ספציפי במשק הבית הקדום, את הספירה החברתית מזהה ארנדט כבר בספירה הפרטית

ניהול משק – oiko-nomia)במובן היווני של המלה , מתאפיינת על ידי הבאה של התהליכים הכלכליים

במובן זה של הכפפת האדם במרחב הציבורי לתהליכים הדטרמיניסטים , חיים האנושייםלקדמת ה( הבית

.את חייו הפרטיים ואת ניהול הספירה הביתית, בעולם העתיק, שהכתיבו

ואשר , אשר את ניצניו ניתן לראות כבר בתקופה הרומית, את עליית החברתי מתארת ארנדט כתהליך ארוך

כל אחד משלבים היסטוריים אלה היה חשוב להבניית . ה והעידן המודרניהעת החדש, עבר דרך ימי הביניים

הוסיף והמיר את הקודים התרבותיים הקלאסיים המוקדמים בקודים , בכך ששינה, החברתי בספירה הציבורית

כי ארנדט לא רואה את , עם זאת, חשוב לציין. בעלי התייחסות שונה להפרדה בין הפרטי והציבורי, שונים

אלא ככזו , (בזאת היא שונה מהיידגר)ההיסטורית ככזו של אובדן והשכחה של העולם היווני ההתפתחות

.המערבת בנייה ושינוי אקטיבי של נורמות והחלפתן בנורמות אחרות

חיה )" zoon politikonאת ראשית התהליך מתארת ארנדט כמצוי בתרגום של המושג האריסטוטלי

"(. חיה חברתית)" animal socialis-כ, האדם בספירה הציבורית אשר בא לתאר את פעילות, "(פוליטית

החלפה בלתי מודעת זו של הפוליטי בחברתי חושפת את האופן ", לפי ארנדט. תרגום אשר הופיע בעידן הרומי

, מכאן מתארת ארנדט את המשך התהליך בימי הביניים(. 802 שם" )שבו אבדה ההבנה היוונית של הפוליטיקה

בהשתתפות , פוליטי-בו רואה עצמו האדם חלק מגוף אזרחי, ההשתתפות הציבורית במדינה אשר בה הומרה

המאופיין , המבנה הפוליטי של ימי הביניים. בה רואה עצמו האדם כחלק מעדת מאמינים, הדתית בחיי הכנסייה

62

משולל כל ציין את הפיכת הספירה הציבורית לדבר קרוב מאוד לספירה הפרטית בהיותו, בסגירות פיאודלית

, ארנדט מתארת את השלטון הפיאודלי כדומה במובנים רבים למשק הבית העתיק -צורת השתתפות שוויונית

זאת בעוד הספירה הפרטית . בכך שבו מתפקד השליט כראש משפחה אשר משליט סדר וצדק בתחומי שלטונו

עה של כל הפעילויות אל היה ההטמ[ של הפיאודליזם]חותמו 8 "קודמה כמכשיר להשגת ישועה בעולם הבא

וכתוצאה מזאת היעדר מוחלט של , היכן שהן קיבלו משמעות פרטית בלבד, תוך הספירה של משק הבית

(.810 שם" )ספירה ציבורית

את הפיכתו של החברתי בעידן המודרני לאלמנט המכריע של ההתנהלות הציבורית מזהה ארנדט במספר

אן 'בהקשר זה מזכירה ארנדט את ההוגה הצרפתי ז. מוקדמתתהליכים חופפים אשר ראשיתם בעת החדשה ה

הממלכה שייכת "כי , בתיאורית המפורסמת שלו לגבי הריבונות, אשר טען, 04-מן המאה ה( Bodin)בודין

באופן כזה שחובתם של המלכים הינה לשלוט תחת האינטרס של רכוש , למלכים בעוד שהרכוש שייך לנתינים

התקיימה למען העושר המשותף 'כפי שהדבר הוצג לאחרונה ( commonwealth" )הרפובליקה. "נתיניהם

(common wealth)'( "842שם .)כלומר השלטון , את התפישה כי הרפובליקה, לגבי ארנדט, דבר זה מציין

ובכך מהווה , קיימת מתוך דאגה לאלמנטים אשר בעבר השתייכו אך ורק לספירה הפרטית, הפוליטי הציבורי

ר דאגה לענייניהם של הפרטים כפרטים ללא תחושת השיתוף אשר התקיימה בעולם העתיק לא יותר מאש

.ואפיינה את הפעולה הפוליטית בתקופה זו

מן , (Locke)ובאופן ספציפי בזו של לוק , ארנדט מזהה את המשכו של תהליך זה בהגות הליברלית המוקדמת

ונאלץ לפנות לספירה , הבית הפרטי שלוהאדם חי בראש ובראשונה במשק , מבחינת לוק. 05-המאה ה

רק על מנת לשמור את אותן זכויות שנמצאו בידיו ( באופן ספציפי למדינה ורשויות החוק והסדר)הציבורית

עם הגוף ועם הבעלות הפרטית , כלומר את יצירת העושר, תפישתו של לוק מזהה את העבודה. במרחב הפרטי

אשר הינו הגורם הראשון במעלה של , רדה שעשו היוונים בין הגוףועל ידי כך תורמת לחיסול של ההפ, עליו

ורק , לוק ראה באדם בראש ובראשונה חיה צוברת רכוש. לבין המרחב הציבורי הפוליטי, הספירה הפרטית

המהלך של ההפקעה מן הכלל הינו אינהרנטי ;יצור החי בשיתוף כלשהו עם בני מינו, אם בכלל, לאחר מכן

כמיותר , בכך מסמן לוק את המשותף כחסר פוריות(. 840 שם)ת כל חברה אנושית לאדם ועליו מבוסס

63

תתכן התקדמות ( 800 0766, לוק" )עירובו עם עבודתו והוספה עליו משהו משלו"מאחר ורק ב, וכבזבזני

מהווה לפי ארנדט פניה גמורה של האדם , אם כן, הליברלים המוקדם. דבר הכרוך בניכוס מן הכלל, כלכלית

ומכאן גזירה של מהותה ואופן התפקוד הרצוי של המדינה , וון של הספירה הפרטית והתרכזות בהלכי

כפי , מדובר, באופן פראדוקסלי. כמאורגנת סביב שימור והגנה על אותו מרחב פרטי מקודש ואף העצמה שלו

ל משטר בצעד הראשון לקראת סגירתו של הליברליזם הדמוקרטי והחלפתו בסוג ש, שיוצג מאוחר יותר

.אם כי ארנדט לא מצביעה בשלב זה על הקשר המתבקש לעבודתה על הטוטאליטריות, טוטאליטרי

החברתי והכלכלי 3.1.1

ובעיקר הכלכלה , בניתוחה את החברתי מקדישה ארנדט מקום מיוחד למקומה של המחשבה הכלכלית

בורית ובהחלפתה במשק הבית לה היא מייחסת תפקיד חשוב בסגירתה של הספירה הצי, הפוליטית הקלאסית

כהתפתחות חשובה , המציינים את העידן המודרני, ארנדט מציגה את עליית מדעי החברה. בקנה המידה הלאומי

אשר , הכלכלה8 "מכאניים כמעט, בהפיכת האדם ללא יותר מאשר חיה הפועלת לפי אינסטינקטים ביולוגיים

ב במיוחד של תחומי האתיקה והפוליטיקה המבוסס על עד העידן המודרני לא הייתה יותר מאשר חלק לא חשו

הייתה יכולה , ההנחה כי אנשים פועלים ביחס להתנהגותם הכלכלית כפי שהם מתנהגים ביחס לכל תחום אחר

העוקבים באנונימיות ( social beings)להשיג את אופייה המדעי רק כאשר אנשים נהפכו ליצורים חברתיים

כך שאלו אשר לא שמרו על , שבו הם עוקבים אחרי תבניות התנהגות מסוימות אחרי תבניות התנהגות באופן

(. Arendt, 1959: 39" )חברתיים או כבלתי נורמאליים-הכללים האמורים יכלו להיות מתויגים כבלתי

, הפרט אינו עוד בן אדם מלא ;כופה התנהלות אחידה על מספרים גדולים של אנשים, אם כן, המבט הכלכלי

אקזמפלר , אלא דוגמא, בחיפוש אחרי החיים הטובים ומבקש לממש את עצמו באופן קהילתי אשר עוסק

האחידות הסטטיסטית אינה מהווה כלל וכלל אידיאל 8 "כפי שארנדט מציינת. מתמטי וסטטיסטי מסוים

בהיותה מוטמעת בשגרה של , עוד של חברה אשר-סודי-היא האידיאל הפוליטי הבלתי ;סטטיסטי בלתי מזיק

(. 822 שם" )מקיימת יחסי שלום עם העמדה המדעית האינהרנטית העומדת בבסיס קיומה, יי היום יוםח

כי המבט הכלכלי גורם בסופו של דבר לטשטוש הבדלים פוליטיים , בניתוחה את החברתי, ארנדט אף מציינת

64

בדות מדעיות המגובה בעו, וחברתיים משמעותיים ביוצרה מראית עין של חברה פונקציונלית והרמונית

ההתנהגות האחידה 8 "בניסוחה של ארנדט ;התועלת-המעמידות במרכזן את האינדיבידואל הרציונאלי ממקסם

לא יכולה להיות מוסברת באמצעות הנחת ]...[ המתירה לעצמה להיות מנותחת בידי קביעות סטטיסטיות

לפי ". נטול המעמדות"הכלכלה אשר הינה הבסיס למדע, טבעית" הרמוניית אינטרסים"היסוד הליברלית של

הפיקציה "לא היה זה קארל מרקס אלא הכלכלנים הליברלים עצמם אשר הכניסו לשימוש את , ארנדט

אשר , "יד נעלמת"דהיינו את ההנחה כי ישנו אינטרס אחד שבו מחזיקה החברה כולה יחד עם , "הקומוניסטית

ארנדט אף טוענת כי (. שם" )ניהם הסותריםמנחה את פעילותם של האנשים ומייצרת הרמוניה בין עניי

דהיינו מצג של , (820שם"" )פיקציה קומוניסטית"הניצחון המוחלט של החברה ייצר תמיד סוג כלשהי של "

אשר רואה בהתנהלות , הדטרמיניזם היסודי הטמון בגישה הכלכלית הקלאסית. אחדות אינטרסים מלאכותית

, פוליטי-עלולה להוביל לאופי שלטוני א, בלתי משתנים ותו לא "חוקי ברזל"האנושית כמורכבת מאוסף של

או בניסוחה של , (שם" )הפיכה של כל מה שאנו מכנים ממשל ומדינה לאדמיניסטרציה טהורה"המאופיין ב

מושג אשר מופיע כבר בעבודתה על הטוטאליטריות על מנת לסמן את שלטון " )שלטונו של אף אחד8 "ארנדט

(.את הטוטאליטריות המודרנית הבירוקרטיה המאפיין

העבודה מהווה מייצג מובהק של 8 מזכירה ארנדט מספר פעמים את מושג העבודה, במרכזו של מושג החברתי

בחברה המודרנית עלתה העבודה , עם זאת. אשר כפוף לדטרמיניזם הביולוגי של החיים, הקיום במשק הבית

היא מגדירה את . ס לפעילויות אנושיות רבות אחרותוזוכה לקדימות ביח, לסטאטוס מרכזי במרחב הציבורי

( laborers)חברות של עובדים "כמאופיין ב, שעבר טראנספורמציה לאחר עליית החברתי, העידן המודרני

דבר המציין את הדומיננטיות של העבודה במחשבה ובהלך הרוח , (820שם(" )jobholders)ומועסקים

ייה של העבודה למרכז הספירה הציבורית לא הפכה את העבודה העל, מציינת ארנדט, עם זאת. המודרני

במובן של הדטרמיניזם הביולוגי , יותר" ביתית"גרמה לציבוריות להפוך ל, אלא להפך, יותר" ציבורית"ל

(.subsistence)והכלכלי המאפיין את מלאכת הקיום

אה באדם בראש ובראשונה אשר רו, מזכירה ארנדט את מרקס ואת הפילוסופיה המרקסיסטית, בהקשר זה

homo faber , אשר רואה באדם כעושה , להבדיל מהתפישה היוונית". אדם מייצר"או " אדם עושה"כלומר

65

, רואה באדם כמונע בראש ובראשונה על ידי דחף ההישרדות homo faber-תפישת ה, "מעשים גדולים"של

בין אם , העבודה נהפכה למקור לכל ערך .חברתיות ואף פעולה פוליטית, מלאכה, דבר המניע אותו לעבודה

דרך )ובין אם במובן החברתי והתרבותי ( דרך תיאורית הערך של העבודה)במובן הכלכלי הפשוט

, העבודה המשיכה להיות מובנת ככורח, עם זאת(. האפותיאוזה של העבודה והעובד בתורות הסוציאליסטיות

שר נמצא במשותף הן אצל המרקסיסטים והן אצל דבר א, כדרך לאפשר את החיים ואת הקיום הביולוגי

.הליברלים הכלכליים

הפיכה של האחרונה אל דבר , אם כן, הייתה, האפקט שיצרה הכנסה זו של העבודה אל הספירה החברתית

בעוד בעידן העתיק רק העבדים נאלצו לאמץ את גופם . הקרוב יותר לספירה הביתית בקנה מידה גדול במיוחד

העידן המודרני , ולכן הוגבל בכניסתו לספירה הציבורית, דבר אשר נחשב בזוי במיוחד, םבעבודה לשם קיו

דבר זה מבטל למעשה . הנאלצת להשיג את לחמה בזיעת אפה, רואה בכל אדם בראש ובראשונה ישות עובדת

פך את והו, כל סוג של דיון ציבורי מהסוג אשר נתפש על ידי היוונים כמימוש של המהות האנושית החופשית

.של חסרי יכולת דיבור חופשית, במובן היווני, החברה כולה ללא יותר מאשר אוסף של עבדים

הדיון אודות החיים והעבודה הינו הנקודה בה מציגה ארנדט את ההבדל החשוב בין שני מושג החיים ששלטה

, ים במובן הביולוגיכאשר המושג הראשון מסמן את החי, biosלבין zoeהפרדה זו הינה בין . אצל היוונים

, חיים אשר מהווים בסיס לעשיית מעשים מסוימים, בעוד שהשני מסמן חיים בעלי אופי, הפשוט של המלה

מתייחסת לסדרת , גרפיה למשל-המלה ביו)ולהתפתחות במובן התרבותי והחברתי שיכול להיות למלה זו

הבחנה נוספת שעושה ארנדט בין (. וגייותר מאשר לעצם הקיום הביול, אירועים המתרחשים בחיים האנושיים

zoe לביןbios , היא כיzoe בעוד , מבטאה תפישה מחזורית של קיום אנושיbios עוסק בתהליך הליניארי של

בעוד , )865 שם" )תנאי הקיום של החיים האנושיים"מהווה את zoeניתן גם לומר כי ;התפתחות אנושית

bios מהווה את החיים עצמם.

להיות "ארנדט מציינת כי על מחזור החיים . zoeשל , שייכת למושג הראשון של החיים, תאם לכךבה, העבודה

העבודה ;(864 שם" )כאשר הפעילות אשר ממציאה את אמצעי הצריכה היא העבודה, מוזן באמצעות צריכה

אשר לא מהווה יותר מאשר תא קטן, החברתית מאופיינת בתפישה אורגניסטית של החברה ושל האדם

66

נגד התהליכים אשר דרכם פולשת הטבע אל , הבלתי מסתיים, מאבק המתמיד"החשוף ל, במנגנון כולל

(.865 שם" )מאיימת על קיימות העולם וכושרו לשימוש אנושי, האנושית( artifice)המיומנות

אל המובילה מהפוליטי " רצועת תמסורת"לסכם את תפישה את ארנדט את הכלכלה הפוליטית כ, ניתן אם כן

המאפשרת מרחב ציבורי , הכלכלה הפוליטית מביאה לשינויה ולהחלפתה של הספירה הפוליטית8 החברתי

בספירה , ועל ידי כך מספקת מקום בו יכולים בני האדם להתבטא באופן חופשי, חופשי מכורח ומכפיה

עקב . יניסטיםאשר נשלטת על ידי הכורח הקשה של משק הבית ושל התהליכים הביולוגיים הדטרמ, החברתית

, והמסוכן ביותר, הביטוי הפוליטי המובהק ביותר. כך איבד האדם את יכולת הביטוי והשתתפות החופשית שלו

טקסט זה . מקורות הטוטאליטריותוהוא זה אשר ארנדט סוקרת בספרה , של תופעה זו הוא הטוטאליטריות

דט לגבי היעלמות הפוליטי ועליית אשר מפתח את התזה של ארנ, המצב האנושימבטא למעשה את המשכו של

.02-ותחילת המאה ה 07-ומנתח אותו על רקע אירועי סוף המאה ה, החברתי

אימפריאליזם - טוטאליטריות 3.1

מפענחת ארנדט את התהליך אשר הוביל לעליית מקורות הטוטאליטריות בעבודתה ההיסטורית הגדולה

ועוסקת בתהליכים אשר עברו , ו היא בעיקרה היסטוריתעבודה ז. המשטרים הנאצים והסטליניסטים באירופה

לפי הנראטיב . 02-של המאה ה 12-וכלה בשנות ה 07-על החברה והפוליטיקה האירופאית החל מהמאה ה

שווים אשר פשטו באירופה החל מהמהפכה -תהליכי המודרניזציה המהירים והבלתי, שמציעה ארנדט

לקריסתן של מדינות , נבדלות במדינות אירופאיות שונות הביאו לדרכי התמודדות, התעשייתית השנייה

למהפכות פוליטיות וחברתיות אשר הביאו את החברה , בהן האימפריה הגרמנית והרוסית, "המשטר הישן"

. ולבסוף למשבר אשר הסתכם בעליית הפאשיזם והשלטון הריכוזי הסטליניסטי, לאובדן נקודת המרכז שלה

שאינה סותרת ואף משלימה את הצורה , בצורה נוספת ות הטוטאליטריותמקורניתן להבין את , עם זאת

, הטוטליטריזם מהווה את שיאו של תהליך הסגירה המוחלטת של הספירה הפוליטית והציבורית8 הראשונה

.תהליך אשר שורשיו נמצאים במעמקי התרבות הפוליטית האירופאית כפי שהתממשה בעידן המודרני

האנטישמיות 8 רכיבים היסטוריים אשר הובילו לטוטאליטריות המודרניתארנדט רואה בספרה שני מ

67

כאשר את דיונה אודות האימפריאליזם מחלקת ארנדט לאימפריאליזם קולוניאלי , והאימפריאליזם

לאומיות אשר החלו לקום באירופה בסופה של -אותו היא מייחסת לתנועות הפאן)ולאימפריאליזם קונטיננטלי

ובתוכו בעיקר באימפריאליזם , מחקר זה יעסקו בעיקר בגורם האימפריאליסטיפרקי (. 07-המאה ה

בחירה זו תיעשה מכיוון והתופעות האחרות שמתארת ארנדט אשר הובילו לדידה לעליית . הקולוניאלי

העוסק באלמנטים , נמצאות מעבר להיקף מחקר זה, רלוונטיות וחשובות ככל שיהיו, הטוטאליטריות

פוליטיים של -ביקורתה של ארנדט על ההיבטים הכלכליים. ם של ביקורת הטוטאליטריותהפוליטיי-הכלכליים

, "חיצוני"הפוליטיקה המודרנית נמצאת באופן המובהק ביותר בעיקר בדיונה של אודות האימפריאליזם ה

.לחיפוש אחר שווקים להון ולמוצרים ולמערכת הכלכלית העולמית, הקשור לקפיטליזם בשלביו המפותחים

אימפריאליזם והמדינה 3.1.1

את גישתה של ארנדט לגבי האימפריאליזם ניתן לסכם בקצרה כאופן שבו נוטה המדינה לגווע ואת מקומה

תופסים חוקי התפשטות מופשטים אשר חבים את קיומם להצבר קפיטליסטי מחד ולאינרציה בירוקרטית

07-אשר מתוארך לערך מסוף המאה ה, "שאימפריאליזם החד"ארנדט מתייחס בכך בעיקר לתקופת ה. מאידך

( ובמידה מסוימת ארצות הברית)ובמסגרתו תפסו מדינות אירופאיות , ועד למלחמת העולם הראשונה

במספר מקומות מתחילה ארנדט את ניתוחה את . בעיקר אפריקה ואסיה, טריטוריות רבות ביבשות אחרות

Expansion is"" )התפשטות היא הכל"( Rhodes)האימפריאליזם בציטוט אמרתו של ססיל רודס

everything") , דבר אשר תואם את השקפותיהם של הכוחות האימפריאליסטית לגבי מקומה של המדינה

(Arendt, 1994: 124 .) ארנדט מתארת את הססנותם של המנהיגים הפוליטיים האירופאים לגבי התפשטות

אשר ראו , (Gladstone)וגלדסטון (Clemenceau)קלמנסו , בעיקר ביסמרק, אימפריאליסטית

המנהיגים הפוליטיים הללו התנגדו (. 8003 שם" )הרפתקנות מעבר לים"באימפריאליזם סוג של

ארנדט מצטטת את רודס 8 לאומית-פטריוטית ובלתי-לאימפריאליזם מכיוון שנתפס על ידיהם כתופעה בלתי

להרוס את הגוף "וטוענת כי הוא עלול , "רינכס מסח"אשר טוען כי הדגל נתפש על ידי האימפריאליסטים כ

(. שם" )הפוליטי של מדינת הלאום

68

, לבין האימפריאליזם, אשר מבטא ריבונות והגדרה עצמית, ארנדט מנגידה במספר מקומות בין הגוף הלאומי

ומתמצה , (שם" )מושג חדש לחלוטין בהיסטוריה הארוכה של המחשבה והפעולה הפוליטית"אשר מהווה

עם זאת האימפריאליזם לא מבטא את האינטרס (. 8007 שם" )הגס של נכסים מעבר לים למען האומה ניצול"ב

אלא יוצר בעקרון זיהוי בין אינטרסים מסחריים של קבוצות פרטיקולאריות לבין , הלאומי בכל מובן משמעותי

הטריטוריות ארנדט מציינת כי התעקשותו של קלמנסו על השארת . האינטרסים של מדינת הלאום כולה

בידיים צרפתיות על מנת לשמור בידיה את האפשרות לגיוס של הילידים לא מנעה את התוקפנות הגרמנית וגם

אשר מחדד , ארנדט אף מזכירה בהקשר זה את המקרה הנפוליאוני(. שם)קטלה אפשרות לאימפריה צרפתית

בכך שהוא , ים באופן צבאי ופוליטילטעמה את הניגוד בין מדינת הלאום לבין כיבושים טריטוריאליים הנעש

כיבוש בידי אומה לא הוביל אלא להתעוררות שאיפותיהם הלאומיות של העמים הכבושים ולמרד "מדגים כי

מסוגלת להשליט , מאחר והיא לא דורשת כל הסכמה, ולמרות כי רודנות. או לרודנות, העוקב נגד הכובש

ק כל עוד היא תהרוס את מוסדותיהם הלאומיים של עמה היא תוכל להישאר בשלטון ר, עצמה על עמים זרים

(.8006 שם" )שלה

היא 8 ארנדט מדגישה את טבעה טראנסגרסיבי של ההתפשטות הטריטוריאלית ביחס למדינת הלאום המודרנית

השינוי לטובת (. 012" )שוברי החוק בהודו"את הכובשים הבריטים 06-מזכירה כי אדמונד ברק כינה במאה ה

אשר הפכו מהרפתקנים ומחפשי אוצרות כאלו ואחרים , מעבר לים דרש שינוי של אותם כובשים ההתפשטות

כפי , לאנשי עסקים לגיטימיים אשר יכולים להפעיל את המערכת הפוליטית על מנת לתמוך באינטרסים שלהם

לי הדבר אותו האימפריאליסטים חיפשו למעשה היה התפשטות הכוח הפוליטי מב8 "שארנדט מנסחת זאת

ארנדט אף מציינת כי התפשטות אימפריאליסטית שונה (. 8013 שם" )של גוף פוליטי( foundation)כינונו

בעוד השאיפה האימפריאלית נעשית 8 מודרני-המאפיין את העידן הקדם, באופן מהותי מכיבוש אימפריאלי

הוא נולד ;טרומנטלי למדיהאימפריאליזם עושה במנגנון הפוליטי שימוש אינס, מטעם ועל ידי הכוח הפוליטי

, (8004 שם" )המעמד השליט ביצור הקפיטליסטי נתקל בגבולות הלאומיים להתפשטותו הכלכלית"כאשר

פגש בכוח הפוליטי והחל , אשר ראה את העולם דרך המשקפת הצרה של החוקים הכלכליים, וכאשר הבורגני

ועד הפועל של "הופכת המדינה ל, פי ארנדטל, כי רק תחת האימפריאליזם, ניתן לומר אם כן. להשפיע עליו

69

זאת בגלל שילובה של ההתפשטות הכלכלית בהתנהלותה המערכת , כפי שניסח זאת מרקס, "המעמד השליט

כי יש להבין את האימפריאליזם , ובפראפרזה על כותרת חיבורו של לנין, ארנדט טוענת בהקשר זה. המדינית

8 שם" )הבורגנות יותר מאשר בתור שלב האחרון של הקפיטליזםהשלב הראשון בשלטונה הפוליטי של "בתור

016.)

אימפריאליזם וחברה 3.1.1

אשר שונה מהגרסא הפרשנית הרגילה של , כלכלי של תופעת האימפריאליזם-ארנדט מציעה גם ניתוח חברתי

ן בעלי ההון ארנדט טוענת כי האימפריאליזם מבוסס בראש ובראשונה על ברית בי"8 הצבר ההון המונופולי"

לראשונים הציע האימפריאליזם אופן השקעה להון עודף ולהשקעות רנטביליות מחוץ ;(mob)לבין ההמון

ארנדט כותבת כי . בזמן שלאחרונים הוא הציע מפלט מחיים של עוני וניכור, לגבולות הכלכלה הלאומית

באופן קבוע כמו גם בעלי ההון האנשים אשר נהפכו לבטלים "האימפריאליזם נתפש כפתרון אופטימלי לגבי

ריפוי הקונפליקטים הביתיים "ההיפטרות מאותם גורמים מיותרים נתפש כאמצעי ל(. 8032 שם" )המיותר

אך הדבר החשוב מבחינת , מעמדיים-וכדרך לשיכוך מתחים חברתיים בין( שם" )באמצעות הרפתקאות זרות

המבוססים , הרואה זהות בין אינטרסים כלכלייםכי מהלך זה היה מבוסס על התפישה הבסיסית , ארנדט הוא

באופן , זאת ;לבין האינטרס הלאומי של הגוף הפוליטי כולו', רווחיות וכו, השקעה, תעסוקה, על התפשטות

בעלי ההון המיותר ובעלי 8 "כפי שארנדט מנסחת זאת. דווקא באמצעות עזיבת גבולות המדינה, פראדוקסלי

(.Arendt, 1945: 453" )ם ועזבו את המדינה יחדכוח העבודה המיותר שילבו ידיי

ארנדט מתארת כיצד פוליטיקאים . הפך האימפריאליזם לעקרון הלאומי המאחד החדש, על ידי כך

כוחות 8 אימפריאליסטים נטו לבוז למשחק הפוליטי המפלגתי ולנושאים פוליטיים פנימיים בפרט

ונטו לחזק את הכוחות המבצעים על , "מעל המפלגותהמפלגה ש", לפחות בעיני עצמם, אימפריאליסטים כונו

, האימפריאליזם נטה למשוך פקידי ציבור וממשל רבים באופן יחסי. חשבון הכוחות הפרלמנטאריים הנבחרים

הם היו הקבוצה . נבעה מהיותם משרתים של האומה כולה]...[ כבודם המקצועי והערכתם העצמית "אשר

" לתמוך בתביעתה היסודית של האומה לעצמאות ממעמדות ומסיעותהיחידה אשר החזיקה בעניין ישיר

71

(Arendt, 1994: 154 .)למרות היותו מונע בעקרון על ידי כוחות פרטיקולריים, אם כן, האימפריאליזם ,

.נתפש כניטראלי מבחינה פוליטית

, זאת ;ניתהמערכת האימפריאליסטית מבטאת לגבי ארנדט שלב חדש לגמרי בפילוסופיה הפוליטית המודר

, המערכת האימפריאליסטית. במידה רבה בזכות המקום המרכזי שהיא העניקה לאלימות ככלי שלטוני לגיטימי

נאלצה להגיע לעתים תכופות לשימוש , אשר נוהלה במישורה המעשי על ידי דרג אדמיניסטרטיבי בלתי נבחר

. ל האימפריאליזם להתפשטותדבר אשר נעשה בצורה כמעט עיוורת בגלל נטייתו האינהרנטית ש, בנשק

וכוח תמיד היה , של הפעולה הפוליטית הטיעון הסופיאלימות הייתה תמיד "ארנדט טוענת בהקשר זה כי

אך אף אחד מאלה לא היה מעולם המטרה המודעת של הגוף הפוליטי או . הביטוי הנראה של שלטון וממשל

הפסיקה תחת האימפריאליזם , אם כן, לימותהא(. 8015 שם" )המטרה האולטימטיבית לכל מדיניות מוגדרת

. לשם נרדף לשלטון פוליטי, והפכה לדבר עצמו, לשמש ככלי נוסף בארז הכלים המדיני

זאת לא בגלל סמיכותו ההיסטורית לתופעה , ארנדט רואה בתומס הובס את ההוגה הפוליטי של האימפריאליזם

של הבורגנות והקביל אותה לשאיפה לכוח אלא בגלל האופן שבו הוא ביטא את שאיפת ההתפשטות, זו

בין אם הכלכליות או , הובס רואה בכוח את המניע המרכזי לכל פעילויות האדם, לפי ארנדט. פוליטי

נגזר לא "אפילו שלטונו של אלוהים על האדם "הטוען כי , ארנדט מביאה ציטוט מדברי הובס8 הפוליטיות

, ההקבלה בין הצבר כלכלי לכוח פוליטי(. 8021 שם" )ט עליואלא מכוחו המוחל... ,מהיותו בוראו של האדם

. ללא כל תכלית מאשר הכוח עצמו, מובילה לכך שהגוף הפוליטי יחתור להשגת עוד ועוד כוח, אצל הובס

הופך , כך. )8017-021 שם)הוא מביא לתוצאות הרסניות , כאשר מנגנון זה משתלב עם שאיפה כלכלת לרווח

למוטבע באופן בלתי הפיך , הגיבור הבלתי מעורער של הספירה הפוליטית, הלוויתןבשלב האימפריאליסטי

.בספירה הכלכלית ובחוקי הברזל שלה5

אשר היא עצמה אינה , אזכורו של הובס מעניק לרעיונותיה של ארנדט לגבי תפקידו ההיסטורי של האימפריאליזם איכות נוספת 5

, מעניק לפוליטיקה ובפרט למדינה מעמד נעלה, בתור אחד התיאורטיקנים החשובים ביותר של המלוכה האבסולוטית, ובסה8 מעלה

. דבר המתאפשר באמצעות המונופול של המדינה על הפעלת האלימות, אשר מטביע את הספירה הפוליטית בחותם האוטונומיה

כאשר את מקומה של המדינה האוטונומית , בספרה על הטוטאליטריותמונופול זה היא למעשה הדבר שאת אובדנו מתארת ארנדט

.Hayes, 1998' לדיון בתיאוריה של ארנדט את הובס ר. מעמדות ומפלגות, תופסות קבוצות חברתיות

71

בירוקרטיהאימפריאליזם ו 3.1.3

ניהולית בתוך המערכת -ארנדט מדגישה את מקומה של המערכת האדמיניסטרטיבית, כפי שהוזכר

ת ממלאת לגבי ארנדט תפקיד חשוב בהיותה אופן חדש הבירוקרטיה האימפריאליסטי. האימפריאליסטית

כגון , הסוכנים האימפריאליסטים, לפי ארנדט. לגמרי להוצאה לפועל של אלימות מאורגנת בקנה מידה גדול

במובן , (dragon-slayers" )קוטלי הדרקונים"השתייכו לדור , (Cromer)ססיל רודס או הלורד קרומר

נטו לערב רגשות " קוטלי הדרקונים. "למונח זה( Kipling)כגון קיפלינג שאותו סיפקו משוררים רומנטיים

רגשות אלה היו במידה רבה מנותקים מהסטטוס . גבורה אישית יחד עם תרומה לאומית, ותהילה( duty)חובה

, אצילות, אבירות"כגון , רגשות אלו, כפי שמציינת ארנדט, ואכן, האדמיניסטרטיבי של אותם פקידים

8 שם)של נכסי המעצמות האימפריאליסטיות " לחלוטין לא במקומם במציאות הפוליטית"נראו " גבורה[ו]

027.)

בדיוקנה הפסיכולוגי של קציני האימפריאליזם מתארת ארנדט במספר מקומות את הרגש הדומיננטי של אותם

למלא את תפקידם רגש זה אפשר לאימפריאליסטים(. aloofness" )סיוג"או " ריחוק"סוכנים לגבי תפקידם כ

בגלל המרחק שהוא , (8000 שם" )מסוכן יותר מאשר עריצות או שלטון שרירותי"באופן שארנדט מגדירה

הריחוק של האימפריאליסטים אפשר להם לבצע מעשי . יוצר בין המושל בפועל לבין האוכלוסייה המקומית

גיש יותר לנתיניו מאשר היו אי פעם בלתי אנושי ובלתי נ"והפך את הממשל המקומי ל, אכזריות יוצאי דופן

(.שם" )השליטים האסיאתים או הכובשים הנמהרים

אשר היוותה למעשה שלטון , ארנדט מתארת את האופי השלטוני שנשאה הפקידות האימפריאליסטית

שלטון זה היה מחויב אך ורק . אשר לא היה מחויב כמעט לאיש במתן דין וחשבון, חוקתי-בירוקראטי בלתי

, היווה תופעה חדשה במסגרת היחסים הבינלאומיים, אשר כפי צוין לעיל, התפשטות האימפריאליסטילחוק ה

-האלימות הבירוקרטית מתוארת על ידי ארנדט כאלימות א. גם ביחסי המעצמות הגדולות ונכסיהן מעבר לים

, המציאות שנתפשת על ידי מבצעיה כלא יותר מאשר כורח ;ניטראלית מבחינה מוסרית ואתית, פוליטית

(. שם" )המגע הכוחני עם אנשים אשר חיים במישור קיום נמוך יותר"כפרקטיקה אשר מתחייבת בעקבות

במובן זה שהוכתבה , הדבר המרכזי לגבי ארנדט הוא כי האלימות האימפריאליסטית היא מיסודה לא פוליטית

72

מרי מעיניו של הדרג הפוליטי ולעתים קרובות נעלמה לג, על ידי תנאי השטח ועל ידי יחס הפקידים עצמם

כי על מנת לבצע את , לורד קרומר, בהקשר של המושל הבריטי במצרים, ארנדט כותבת. במדינת האם

, בין אם הפרלמנט, של כל המוסדות הציבוריים]...[ על הבירוקרט להרגיש עצמו חופשי משליטתם ", תפקידו

רטיה או אפילו התפקוד הפשוט של מוסדות כל צמיחה של הדמוק. או העיתונות, "מחלקות האנגליות"ה

על –על עם באמצעות עם אחר "מאחר ויהיה זה בלתי אפשרי למשול , דמוקרטיים קיימים עלול להוות סכנה

(.8002 שם" )העם ההודי באמצעות העם האנגלי

מהווה למעשה את צדו השני של, שמתארת ארנדט, הצמיחה המפלצתית של הבירוקרטיה האימפריאליסטית

האימפריאליזם מהווה למעשה הפיכה של הפוליטיקה 8 דחף ההתפשטות האימפריאליסטי הבלתי ניתן לשובע

במידה והיא נקבעת על , פוליטית-שהינה ביסודה א, עצמה לפונקציה בתוך המערכת הכלכלית הדטרמיניסטית

גם התנהלותו של , אןמכ. לדיון ולניהול באמצעות הקהילה האנושית, ידי כוחות שאינם פתוחים לדליברציה

תהיה נגועה באותו דטרמיניזם , ובוודאי אלו שאינם זוכים להגנה חוקתית, הגוף הפוליטי ביחס לנשלטיו

. ברוטאלי

ליטריתאמהותה של הפוליטיקה הטוט 3.3

חברה - ליטריתאמהותה של הפוליטיקה הטוט 3.3.1

בדברה על כך ארנדט ". טולת מעמדותחברה נ"את החברה הטוטליטרית מגדירה ארנדט במספר מקומות כ

אלא לאופן הארגון החברתי והכלכלי , אינה מתכוונת כמובן לסוג של אוטופיה סוציאליסטית מכל סוג שהוא

החברות . שום חלוקה פנימית בתוכן, לפחות באופן מוצהר, אשר לא הניחו, של המדינות הטוטאליטריות

אלא על חלוקה פשוטה בין אליטה פוליטית , ית מסוג כלשהוהטוטאליטריות לא היו מאורגנות על ריבוד מעמד

ארנדט מרחיבה בנושא תפקידם של אותם . מהצד השני( the masses)מפלגתית מצד אחד לבין ההמונים

תנועות טוטאליטריות הינן אפשריות "היא מציינת כי 8 המונים והמקום שניתן להם בתעמולה הטוטאליטרית

ההמונים אינם מוחזקים יחד . רכשו תאבון להתארגנות פוליטית, ה כזו או אחרתבכל מקום שבו ההמונים מסיב

73

המתבטאת ( class articulateness)והם חסרים את הבהירות המעמדית , על ידי תודעה של אינטרס משותף

(.8100 שם" )השגה-מוגבלים וברי, ביעדים קבועים

הם לא –ארגון או אפילו כת , תנועה, אינם מפלגההם –אינם כוח פוליטי באשר הוא , לגבי ארנדט, ההמונים

ההמונים אינם מאורגנים באיגודים מקצועיים או . יותר מאשר ערב רב נטול יכולת ביטוי פוליטית אמיתית

, אלא מהווים מצבור של אינדיבידואלים בודדים, במוסדות חברתיים אחרים המבטאים אינטרס קולקטיבי

בניתוחה של ארנדט את תופעת ההמונים מהדהדות תפישות . נטיתמנותקים מכל מסגרת חברתית קוהר

( Lumpenproletariat" )פרולטריון הסחבות"האריסטוטלי וכלה ב ochlos-החל מה, היסטוריות שונות

הדבר המשותף לכל אבחנות אלה היא כי הן מציינות שכבה חברתית רחבה למדי אשר נשארת . המרקסי

כך למשל בניתוחו של )מביאה למשבר ולעריצות , מגיעה לשלטון לבסוף וכאשר, מנוטרלת מבחינה פוליטית

ובניתוחו -אשר נמצא בשורה אחת עם עריצות אוליגרכית , שלטון ההמון – ochlogarchia-אריסטו את ה

[(.Hayes, 1988' ר] 0630של מרקס את ההפיכה הבונפרטיסטית של

מאחר וההמונים לא 8 הוא אדישותם הפוליטית, אם כן, הדבר המאפיין ביותר את ההמונים לפי ארנדט

ארנדט מציינת כי . הם ביסודו של דבר אינדיבידואלים פרטיים, מאורגנים בשום מסגרת פוליטית משמעותית

מחוץ ומנגד "השיח והתעמולה שבהם השתמשו התנועות הטוטאליטריות הדגישו את היותן של תנועות אלה

בידי המערכת " התקלקלו"מעולם לא "בהן היו כאלה אשר וכי החברים, "למערכת המפלגתית כולה

למרות דמיונם הרב , 07-של המאה ה( mob)ההמונים אף מובדלים מן האספסוף (. 8100 שם" )המפלגתית

אלא משקפים ובמידה מסוימת , הערכים והגישות של המעמד השליט"בכך שהם לא מאמצים את , האחד לשני

בכך ההמונים אינם . )8102 שם" )כל המעמדות לגבי ענייני הציבורמעוותים את הערכים והגישות של

.רוח כלליים השייכים לחברה כולה-אלא מבטאים הלכי, משקפים אינטרסים של מעמד מסוים

ככזו שנוצרה בעקבות ההתפוררות , אשר קדמה לעליית הטוטאליטריות, ארנדט מתייחסת לחברת ההמונים

ארנדט מציינת כי בעקבות הזהות שנוצרה בהדרגה בין . המוקדמת 02-המעמדית שחלה באירופה עם המאה ה

קריסתה של החברה המעמדית הביאה בסופו של דבר , כלומר בין החברתי לבין הפוליטי, מעמד לבין מפלגה

נפילתם של קירות המגן הפכה את הרוב הרדום מאחורי כל המפלגות 8 "לכישלונה של הספירה הפוליטית

74

לתי מאורגנת ונטולת מבנה של אינדיבידואלים זועמים ביניהם לא היה להם דבר ב, למאסה אחת גדולה

(.8103 ארנדט) "במשותף מלבד ההבנה המעורפלת כי התקוות של חברי המפלגה היו אבודות

היא חברה שבה הפרט 8 פוליטיזציה שיטתית-היא במהותה חברה שעברה דה, אם כן, החברה הטוטאליטרית

תהליך זה הופך אותו ללא יותר מאשר פונקציה נטולת . פשט נטול הקשרים הפוליטייםנהפך לאינדיבידואל מו

באווירה שליוותה את קריסת החברה המעמדית התפתחה 8 "כפי שמנסחת זאת ארנדט ;עצמאות וניתנת לחישוב

טיפוס אשר קיים הן בחברה הנאצית , איש המונים זה(. שם(" )mass man)הפסיכולוגיה של איש ההמונים

זאת דרך המנגנונים של התעמולה ההמונית ושאר , הוא אובייקט הניתן לתפעול, והן בחברה הבולשביקית

על , המדינה הטוטליטרית שואפת להאחדה ולהומוגניזציה של החברה בדיוק מסיבה זו ;מנגנוני הגיוס הכללי

הן ברוסיה הסטליניסטית , ארנדט מתארת איך פעל הגיון זה. מנת למנוע כל התגבשות של מוקדים פוליטיים

, אינדיבידואלים מבודדים""על מנת להבטיח כי החברה לא תתקיים אלא על בסיס , והן בגרמניה הנאצית

(.8101 שם" )מפורקים

מדינה - ליטריתאמהותה של הפוליטיקה הטוט 3.3.1

" ה הטוטאליטריתמדינ-הכביכול"העוסק במדינה תחת הטוטליטריזם קרוי מקורות הטוטאליטריותתת הפרק ב

(The So-called Totalitarian State) , זאת על מנת לציין כי למרות הסממנים החיצוניים שליוו את

ארנדט מציינת מספר אלמנטים . במובן המהותי של המלה, "מדינות"הם לא היוו , המשטרים הטוטליטריים

מהבוז הגלוי שרחשו משטרים החל, המדינתיות של המשטרים הטוטאליטריים-חשובים אשר מהווים את אי

וכלה בהיותן של ממשלות המשטרים הטוטליטריים למעשה רשויות שהשתייכו , אלה לחוקותיהם התואמות

כאשר הגופים אשר , ולא הממשלות המוכרות באופן חוקי, למפלגה או היו מסופחות אליה בדרכים שונות

.ההמפלגתיות האל" ממשלות הצללים"החזיקו בפועל את הכוח היה

בעל נטיות ספונטניות , יציב-בלתי, קבוע-ארנדט מתארת את אופן השלטון הטוטאליטרי כשלטון בלתי

המדינה , של הרשות הכפולה( או הקונפליקט)הקיום -דו"כך למשל מציינת ארנדט את . ואקראיות אפילו

75

מציינת גם את היא. כאשר הכף נוטה באופן ברור לכיוון המפלגה במשך רוב הזמן, (8173 שם" )והמפלגה

מערכת הבולשביקית לא -הכביכול"ומצטטת חוקר אשר טוען כי , "של הממשל הטוטאליטרי" חוסר הצורה""

(.שם" )הייתה מעולם מבוססת על דבר מעבר להעדר מערכת

על תפישתה של ארנדט את היחס שבין השיטה הטוטליטרית לבין המדינה ניתן ללמוד מן הפרק האחרון

אשר רואה את , בניגוד לתפישה הרווחת. העוסק באידיאולוגיה הטוטאליטרית ריותמקורות הטוטאליטב

הטוטליטריות כצורה של שלטון פוליטי מקיאווליסטי אשר הגיע לדרגות חדשות של חוסר מעצורים

, מציגה ארנדט ניתוח שונה של הטוטליטריזם, ואופורטוניזם אישי תוך שימוש ציני בטכנולוגיה ובתעמולה

כאלה , ש דווקא את היותם של המשטרים הטוטליטריים משטרים אידיאולוגיים במלוא מובן המלהאשר מדגי

תחת . המבוססים על אמונה איתנה בגורמי סדר חברתיים וטבעיים אשר לפיהם אמור השלטון הפוליטי לתפקד

, ליטריותמאמין הפוליטי של הטוט-מציגה ארנדט את האני צורת ממשל חדשה: ראידיאולוגיה וטרוהכותרת

אשר כמותו לא נראה במהלך הפילוסופיה הפוליטית , אשר בעיקרו מהווה דרך חדשה לחלוטין להפעלת כוח

ואפילו , האידיאולוגיה הטוטליטרית מהווה כוח שלטוני שלא נסמך על כל צורה חוקית קבועה. המערבית

ואף במקרים קיצוניים , בימתנגדת לכל חוק פוזיטי[ הטוטאליטריות8 "]מתנגד לצורה כזו באופן עקרוני

, עם זאת(. 8240 שם" )ואף כאלה שהיא אינה טורחת לבטל]...[ מתנגדת לחוקים אשר היא עצמה קבעה

מאחר והיא מצייתת להגיון פנימי הנובע מתוך , מערכת המחשבה הטוטאליטרית אינה נטולת חוקים לחלוטין

מאחר והיא מתיימרת לציית , א באופן שרירותיאינה פועלת ללא הנחייה חוקית ול[ הטוטאליטריות8 "]עצמה

משמעי לחוקי הטבע או ההיסטוריה אשר מתוכם היו אמורים לנבוע כל אותם חוקים -באופן קפדני וחד

(.שם" )פוזיטיביים

כי לגבי ארנדט האידיאולוגיה הטוטליטרית מייצגת את שלטונם של העקרונות על פני שלטון , ניתן אם כן לומר

ובמקומם פונה לעקרונות מופשטים אשר לפיהם אמור , יטריות בזה לחוקי המדינה הכתוביםהטוטל. החוקים

אם יוצאו "אשר , "חוקי תנועה"החוקים בהם דוגל המשטר הטוטליטרי הם . להיות מאורגן הגוף הפוליטי כולו

מטרתם . (8240 שם" )את המין האנושי כתוצרם הסופי( to produce)אמורים לייצר , לפועל בצורה נכונה

מקריבים "וככאלה , (species)כמין , אלא כגזע, הסופית של אותם חוקים אינה בני האדם כפרטים או כקבוצה

76

החוקים הפוזיטיבים של הגוף המדיני הופכים לייצוג של אותם חוקי (. 8243 שם" )את החלקים למען השלם

את מהותם של הטבע ושל , הדבריםאלא את טבע , חוקים אשר מאפיינים לא החלטה ריבונית כלשהי, תנועה

, כאשר הנאצים דיברו אודות חוקי הטבע או כאשר הבולשביקים דיברו אודות חוקי ההיסטוריה8 "ההיסטוריה

הם הופכים לתנועות ;לא הטבע ולא ההיסטוריה מהווים עוד כוח מאזן של סמכות למעשי האדם בן התמותה

קים מסוג זה הן את הדיאלקטיקה המרקסיסטית והן את ארנדט מביאה כדוגמאות לחו(. 8241שם" )כשלעצמם

שתי תורות אשר בדרכים שונות נוסו להיות מוטמעות בגוף הפוליטי , תורת ההתפתחות הטבעית של דארווין

.במשטרים הטוטאליטריים המוכרים

והוא , חוקי התנועה המאפשרים את האידיאולוגיה הטוטליטרית נבדלים מן החוק הפוזיטיבי בדבר חשוב נוסף

בניגוד לנדרש , קבועים-משתנים ולא, חוקי התנועה הם מטבעם בלתי יציבים8 שהם אינם ניתנים לצפייה

ושל החברה האזרחית , ככאלה הם מבטלים את אפשרות חופש הבחירה של הפרט. מחוקי המדינה הפוזיטיביים

מקומם של , משלה הטוטליטריתבגופה הפוליטי של המ8 "ומעצימים את כוחו הביצועי של הגוף הפוליטי, בכלל

אשר מעוצב בכדי להיתרגם למציאות של חוק התנועה , החוקים הפוזיטיביים מתפרש כטרור מוחלט

(. 8242 שם" )וההיסטוריה או הטבע

מבוססת על הרס של המדינה כגוף פוליטי הפועל מטעם עצמו , אם כן, האידיאולוגיה הפוליטית הטוטאליטרית

וככזו מבטלת , ות הופכת את המדינה לכלי במימוש חוקי הטבע או חוקי ההיסטוריההטוטליטרי8 ולמען עצמו

מאחר ויישומם של חוקים אלה לא יכול להיות נושא לדיון . בראש ובראשונה את הספירה הפוליטית העצמאית

" יתידענ"אלא עליו להיות מוכרע בידי כוחות מבצעים ובירוקרטים המונהגים בידי אליטה , פתוח ודמוקרטיה

.האידיאולוגיה הטוטליטרית מהווה שלילה של האפשרות הפוליטית עצמה, כלשהי

סיכום 3.4

ניתן לראות את רעיונותיה של ארנדט לגבי הפוליטיקה הטוטליטרית , לפי סקירת הטקסטים שנעשתה לעיל

ת המודרנית פולאני ופוקו מניחה גם ארנדט כי בחשיבה הכלכלי, כמו שני הכותבים שהוזכרו8 בהקשרם הרחב

של החברה ושל , או הנורמאלי, אשר אינם מתיישבים בהכרח עם התפקוד הרצוי, ישנם אלמנטים בעייתיים

77

אשר מניחה , הטבעיות של הציביליזציה הכלכלית-מניחה ארנדט את אי, בדומה לפולאני. המערכת הפוליטית

קניה וחישובי , מכירה, סחר כי בני האדם הם בראש ובראשונה יחידות כלכליות אשר מהותן מבוססת על

שנגררה החל מימי הביניים המוקדמים אל העת , מעין השלכה שגויה, היא רואה ברעיון זה טעות לוגית. רווח

ושם הוא מקומה , היוונית oikos-ה, הכלכלה שייכת במקורה לספירה הביתית. החדשה ולחברה המודרנית

היא המקום , קידו לנתב ולהסדיר את מנגנוני החייםמאחר והכלכלה היא גורם דטרמיניסטי אשר תפ8 הראוי

, הספירה הביתית היא זו אשר בה מתקיימת העבדות. לא-שבו בני האדם מתקיימים כמשרתים של צרכיהם ותו

אינם מוקד לדיון ציבורי מסוג כלשהו , מאחר והתהליכים הביולוגיים הטבעיים שבארגונם עוסקת הכלכלה

מאחר וחייו , האדם המתקיים בספירה הביתית בלבד אינו ממצה את עצמו. ואינם אובייקט לבחירה חופשית

, לפי ארנדט וההוגים היוונים, אדם העוסק בהתקיימות בלבד. בלתי שלמים, הינם במידה רבה חיים חייתיים

.קרוב יותר במהותו לבעל חיים מאשר לאדם

מבצעת שגיאה קריטית , אנושיהמצב האותה מבקרת ארנדט בחלק נכבד של חיבורה , המחשבה הליברלית

שהתפתח באירופה בראשית העת , הליברליזם הקלאסי8 בתפישה את הפוליטיקה ואת הספירה הכלכלית

כך מנתחת . כלומר של החיים הכלכליים, ראה במדינה לא יותר מאשר איבר של הספירה הפרטית, החדשה

תחילים את טיעוניהם בהנחת קיום של אשר מ, ון לוק ושל הוגים ליברלים שונים'ארנדט את חיבורו של ג

וממנה גוזרים את נחיצותה של המדינה ושל הפוליטיקה בכלל, ספירה ביתית בלבד6

.

האימפריאליזם הוא ביסודו שיאו של 8 באור זה ניתן לראות את מהותו של האימפריאליזם המודרני לפי ארנדט

ו מאבדת את הסגולה ההשתפותית וככז, התהליך בו הופכת המדינה לכלי שרת של כוחות כלכליים

, והופכת ללא יותר מאשר מנגנון בירוקרטי אדיר, המדינה מפסיקה להתקיים למען עצמה ;והדמוקרטית שלה

מאחר . בצורה של אוכלוסיה או של הון, אשר תפקידו מתמצה בסילוק של עודף כלכלי מסוגים שונים

הרי שהיא מסוכנת וקטלנית יותר , בירוקרטית והאלימות האימפריאליסטית נעשית באותו אופן של אדישות

6

את הרואה האבסולוטית במחשבה בולט ביטוי מקבלת, לליברלים שאופיינית, זו תפישה, פראדוקסלי באופן

כך למשל מקבל רעיון זה ביטוי בולט דווקא . ומכאן גוזרת ציות מוחלט של הנתינים, משפחההמדיני כאב ה השליט

מגן ( Patriarcha) פטריארכהאשר בחיבורו , (Filmer)הרי הוא רוברט פילמר , ון לוק'הפלוגתא של ג-בכתביו של בר

.ל הפניות אליואינו מכי המצב האנושיו, ארנדט לא מזכירה את פילמר, עם זאת. על טענה זו בדיוק

78

, בנצלם את המדינה, הכוחות האימפריאליסטים. מכל צורה של התפשטות מדינית שנראתה עד אותו שלב

.למעשה חותרים תחתיה ומביאים אפילו להריסתה

ין מאחר ולמרות השוני הרב בינו לב, מהווה את המשכו של תהליך זה, בהתאם לזאת, השלב הטוטאליטרי

. הוא מבוסס על גרעין החתירה תחת המדינה אותה מנהלים כוחות חברתיים שונים, האימפריאליזם המודרני

, הטוטאליטריות לא מהווה נקודת שיא בכוחה של המדינה8 בנקודה זו ארנדט ופוקו הינם בהסכמה מוחלטת

-מושג הביו. חריםאלא דווקא את גוויעתה של המדינה ואת תפישת השלטון שנעשית על ידי גורמים א

מאחר והוא מסוגל , משחק כאן תפקיד מרכזי, למרות שנהגה במנותק מהגותה של ארנדט, פוליטיקה של פוקו

.להסביר את הקשר הפוטנציאלי בין המחשבה הכלכלית המודרנית לבין הפוליטיקה הטוטליטרית

סיכום

When fascism builds itself a totalitarian State, it is not in the

sense of a State army taking power, but of a war machine

taking over the State.

[…]

A war machine that no longer had anything but war as its

object and would rather annihilate its own servants than stop

the destruction. All the dangers of the other lines pale by

79

comparison. (Deleuze & Guattari, 1988: 230-231)

בפרקי המחקר נסקרו רעיונותיהם של שלושה הוגים מרכזיים אשר ברעיונותיהם משחק מושג הטוטליטאריות

כל אחד מהוגים אלה מתייחס באופן מוצהר למושג . מישל פוקו וחנה ארנדט, קארל פולאני8 תפקיד מרכזי

שלושה הוגים אלה . אלא תפישה רעיונית מסוימת, בו הוא רואה לא רק שיטה פוליטית גרידא, טליטאריותהטו

ורואים בה , מאתרים את מקורותיה של הפוליטיקה הטוטליטרית בנדבכים שונים של הציביליזציה המערבית

כל אחד . ת ארוכותאו התגלמות של תהליכים שונים אשר ליוו את החברה האירופאית במשך תקופו, התגלות

בקשר שבין מבנים כלכליים ומחשבה כלכלית לבין , כל אחד מהם בדרכו, מההוגים האמורים עוסק

כל אחד מהם מדגיש את המקום ההיסטורי אותו תפסה החשיבה הכלכלית 8 אידיאולוגיות הטוטליטאריות

ואת , ליטארייםהשנים שקדמו לעלייתם בפועל של המשטרים הטוט 022וההתפתחויות הכלכליות של

02-באופן כזה שהוביל למשברים של ראשית המאה ה, האפקטים השונים שהיו להופעת הכלכלה הפוליטית

סיכום העבודה יעמוד על יחס . אשר הסתיימו לבסוף בנפילתן של מדינות שונות בידי תנועות טוטליטאריות

ויראה כיצד הם מתלכדים , האמוריםיסביר כיצד הוא מתפקד ברעיונותיהם התואמים של שלושת ההוגים , זה

-פרקטיקה כלכלית ואידיאולוגיות פוליטיות אנטי, לידי תיאוריה אחידה העוסקת בקשר שבין מחשבה כלכלית

.דמוקרטיות מהסוג הטוטליטארי

במערך ההיסטורי שטווה קארל פולאני בולט מקומה של הכלכלה בצורה שאינה משתמעת לשני , ראשית

-הוא חיבור אשר פותח בעלייתה של כלכלת השוק בבריטניה של סוף המאה ה הגדולה הטראנספורמציה8 פנים

בחיבור זה ובמאמרים , כוונתו המוצהרת של פולאני. ומסיים בנפילתה של גרמניה לידי המפלגה הנאצית, 06

הוא להציג את כלכלת השוק ככזו שהובילה באופן בלתי נמנע , האחרים אשר נסקרו בפרק המוקדש לו

הוא מכיל 8 כיווני-התהליך אותו מתאר פולאני איננו לינארי וחד, עם זאת. ית המשטרים הטוטליטארייםלעלי

אנגליה של "החיבור הפרובוקטיבי שעושה פולאני בין 8 היפוכים והתפתחויות מורכבות למדי, סתירות

סטורית שבה דן ניתן לסכם את ההתפתחות ההי. אינו שביל ישר ופשוט" גרמניה של היטלר"לבין " ריקרדו

;הביאה לאסון חברתי שכמותו לא נודע, כסוג של ניסוי חברתי חסר תקדים, כלכלת השוק8 פולאני כך

81

והחלה להתנהל לפי חוקים , (disembedded" )מוטבע-בלתי"לראשונה בהיסטוריה זכתה הכלכלה למעמד

וצרכיה החומריים מוסדותיה , על ערכיה, אובייקטיביים העובדים באופן תלוש מהחברה האנושית

8 לא יכול היה לקרם עור וגידים ללא המדינה ומוסדותיה, "חברת השוק"של עליית , תהליך זה. והפסיכולוגיים

זכה למעמד , בתורו, השוק. אבטחה אותו ובמידה רבה אפשרה אותו, המדינה הבריטית היא זו שתמכה בשוק

עצמה נדרשה לבסס את הלגיטימציה שלה על המדינה ;שכמוהו לא נראה עד אז, מיוחד בספירה הפוליטית

כך נהפך . בירוקרטית ופוליטית באופן הכפוף לו, ובנתה את עצמה מבחינה אדמיניסטרטיבית, מוסד השוק

השלב הנוסף בתיאורו של פולאני מציג את האירועים אשר התרחשו . השוק למודל המרכזי של הפוליטיקה

ה הכלכלה לקשיים ונאלצה להשתמש בצורה תוקפנית יותר אשר בה נקלע, 07-במחצית השנייה של המאה ה

אשר במסגרתו נאבקו המעצמות למען , שלב זה מתאפיין באימפריאליזם המדיני האירופי ;בכוחה של המדינה

מקורות מובטחים לחומרי גלם ועדיפות מסחרית בימים וביבשה באמצעות , השגת שווקים למוצרי תעשיותיהן

ב זה הביא לירידת קרנו של השוק החופשי ולעלייתם של משקים של. הפגנת עליונות צבאית

ובאינטגרציה ( trustification)בטראסטיפיקציה , המאופיינים בריכוזיות הולכת וגדלה, פרוטקציוניסטים

השלב . בין אם ממלכתיים או אחרים, הולכת וגדלה של הכלכלה הפוליטית אל תוך מוסדות קולקטיביים

בעוד הכלכלה הפכה ונהייתה מתוכננת ומנוהלת יותר 8 על ידי פולאני כפראדוקסליהאימפריאליסטי מתואר

-נשאר מאחור בשלב השוק החופשי הויקטוריאני, או ההגיון המוסדי הכלכלי, האידאה הכלכלית, ויותר

אשר בתקופת השוק , זה הוא סטנדרט הזהב( lag)המוסד אשר מגלם בצורה מושלמת עיכוב . המוקדם

אך בשלב , ליציבות מחירים ולאינטגרציה כלכלית של שווקים לאומיים בשוק העולמיהמוקדמת תרם

בכך שכפה על ממשלות מדיניות צנע , ולמעשה, האימפריאליסטי הוביל להחרפת המשברים הכלכליים

סתירה . אשר אפיין את תקופה זו, תרם להחרפת הצורך בהסתערות על השווקים החיצוניים, ויציבות מחירים

הובילה לבסוף למתחים , של הכלכלה" אידיאליים"לבין הצדדים ה" מטריאליים"ן האלמנטים הבי, זו

.ששיאם היה במלחמת העולם הראשונה 02-הפוליטיים של ראשית המאה ה

מנתח פולאני כהמשכה ההיסטורי של אותה סתירה בין החברה , הוא הפאשיזם, את התוצר של תהליך זה

התורות הפאשיסטיות . שבתקופה זו כבר לא היה יותר מאשר אוטופיה ריקה ,והפוליטיקה לבין מנגנון השוק

81

כאשר הן , על ההפרדה האידיאולוגית בין הספירה הכלכלית לבין הספירה הפוליטית, לפי פולאני, מבוססות

לעתים קרובות הן עושות זאת בדרכים שכמעט אינן נראות על פני . מכפיפות את האחרונה לזו הראשונה

זאת לעתים אפילו תוך דחייה ', וכו" עם"ל, "חברה"ר הן מתייחסות לא לכלכלה עצמה אלא לכאש, השטח

עצם ההמשגה של אותם מושגים על ידי , טוען פולאני, אך למרות זאת. מוצהרת של הליברליזם הכלכלי

פולאני מבקר במיוחד את . הכותבים הפאשיסטים נעשית תוך קבלה מלאה של הנחות המחשבה הכלכלית

" כלכליות"וחושף את הנחות היסוד ה, שות הקורפורטיביסטיות של כותבים כגון אותמר שפאן ואחריםהגי

רואה פולאני את הפאשיזם בתור הביטוי הסופי וההחלטי של סגירת , בכך. שעומדים בבסיס רעיונותיהם

על ידו נתפש ש, התהליך אשר החל עם הליברליזם הכלכלי ;החברה החופשית על ידי האידיאולוגיה הכלכלית

מסתיים בהכפפה המושלמת של הפוליטיקה להנחות , האדם כלא יותר מאשר אורגניזם המגיב לכאב ועונג

.דבר המוביל לסגירתה של הדמוקרטיה הליברלית ולעליית הטוטליטאריות, היסוד הכלכליות

ו אודות הממשליּות ובאופן ספציפי את רעיונותי, הפרק השני במחקר מציג את הגותו המאוחרת של מישל פוקו

על ידי מושג הממשליּות בא לתאר פוקו את . כמו גם את ניתוחו את המשטרים הטוטליטאריים, פוליטיקה-וביו

תהליך המתרחש במקביל , האופן שבו החלה המדינה בעת החדשה לקבל יותר ויותר סממנים של ניהול מדעי

אלא , כלומר שלטון לא באמצעות כוח עירום, על ידי השלטון הפוליטי" כוח פאסטורי"לאימוץ אלמנטים של

באופן המזהה אותם הן כפרטים והן כקולקטיב , באמצעות טיפול פרטני של כל אחד ואחד מן הנתינים

"(omnes et singulatim".) עם 8 נהפך כוח השליטה הריבוני לישיר פחות ולמעודן יותר, טוען פוקו, כך

לנתח ולפקח על התנהגותם של , החלה המדינה לבקר, ים בני אדםאיתור וזיהוי של חוקים אשר לפיהם מתנהל

. ועל ידי כך לתפעל אותם ולבסס את הלגיטימציה שלה שלא באמצעות כוח פיזי ישיר, נתיניה

מושג האוכלוסיה החל להכנס לשיח הפוליטי במאה . גורם מפתח אשר מזהה פוקו במערכת זו הוא האוכלוסיה

האוכלוסיה מורכבת . ם הפיזיוקרטי ושל סטטיסטיקאים וכלכלנים שוניםבעקבות כתיבתם של הזר, 06-ה

חוקים הנוגעים בעיקר , מפרטים מבודדים אשר התנהגותם ניתנת לחיזוי באמצעות חוקים קבועים מראש

כמו גם לנושאים אשר זכו לחותמת הכלכלית באותה ', עבודה וכו, השקעה, לצריכה8 להתנהגות כלכלית

ההיגיון של שיטה זו התבסס על משילה באמצעות הכרת אותם . הגירה וכדומה, ילודה ,כגון תמותה, תקופה

82

כלומר באופן שאינו כפוף להקשרים , אשר תקפים לגבי בני האדם באשר הם כאלה, חוקים כלכליים

.פוליטיים וחברתיים שונים, היסטוריים

. פוליטיקה המתייחסת לניהול החיים כלומר, פוליטיקה-בנקודה היסטורית זו מזהה פוקו את ראשיתה של הביו

אך עם צמיחת . המדינה כוננה את סמכותה באמצעות היכולת להרוג את נתיניה ואת אויביה, מציין פוקו, בעבר

בגילוי החוקים המאפשרים והמאפיינים את החיים , פוליטיקה החלה המדינה לעסוק בחיי נתיניה-הביו

פוקו רואה התפתחות זו כחופפת . צים את כוח החיים שלהםובעיצובם ובשליטה בהם על מנת להגדיל ולהע

וקושר אותה עם הצורך הגובר באספקה יציבה של , במידה רבה למהפכה התעשייתית והקפיטליזם המוקדם

-הביו. כוח עבודה בריא וחזק אשר יוכל להגדיל את כוחה של המדינה המודרנית ושל השיטה הכלכלית העולה

אשר צמחה באופן אקספוננטלי בעידן המודרני , של האדמיניסטרציה הממלכתיתפוליטיקה מהווה את בסיסה

.והביאה ליצירה של צורות חדשות של שליטה חברתית ופוליטית

עם הופעת , 06-במאה ה8 ובפרט למוסד השוק, בכל התהליך המתואר לעיל מייחס פוקו תפקיד מרכזי לכלכלה

"אתר של אמת"ל( site of jurisdiction" )תר של צדקא"הופך השוק מ, מדע הכלכלה הפוליטית המודרני

(site of veridiction .)מהווה השוק את הפרמטר המרכזי אשר לפיו נמדדת יכולת המשילות של , ככזה

באם המדינה של העת החדשה המוקדמת נאלצה להסתמך על הסדר הציבורי בתור המדד העיקרי . המדינה

. פוליטית רואה בהתנהלות התקינה ונטולת החיכוך של השוק את מדד זה-המדינה הביו, לשלטון הנכון והראוי

וכך יוכל להכיר ולדעת את רצונותיהם של , השליט הטוב הוא זה שיציית לחוקים הכלכליים וימשול לפיהם

מבקר , הכלכלה הופכת לאמצעי אשר מודד. ולהתאים את הפעלת הכוח המדיני ביחס אליהם, הנשלטים

.שר אקטים של מדיניות ציבוריתובמידה רבה גם מאפ

פוקו רואה במשטרים הטוטליטאריים של 8 על רקע זה ניתן להבין את הטוטליטאריות המודרנית על פי פוקו

פוקו מזהה דפוסים שונים אשר ליוו את הממשליות . פוליטיקה אשר יצאה משליטה-את הביו 02-המאה ה

הדפוסים אשר התפתחו , כך. ישמיות המודרניתפוליטית אשר הביאו ליצירתה של הגזענות והאנט-הביו

לראייתו כלא , במקביל להתפתחות מדע הריבונות המודרני הביאו בסופו של דבר לחתירה תחת מוסד המדינה

. או מעמד חברתי כזה או אחר, בין אם גזע או קבוצה מסוימת, יותר מאשר נציג של כוחות היסטוריים שונים

83

פוליטיים היה מאופיין בהשמדה -רקותה של המדינה לגורמים ביוסוג הפוליטיקה אשר הגיע עם התפ

הפרדוקסלי של , השמדה אשר פוקו רואה כהיפוכה הדיאלקטי, הטוטליטארית הנחרצת של אוכלוסיות שלמות

הופכת להשמדה , בעיצובם ובהגברתם, אשר מטכניקה המתאפיינת בהענקת חיים, פוליטיקה-מהות הביו

".החולים"מפני החיים " הראויים"של שמירה והגנה על החיים , אותם עקרונות הנעשית בדיוק בשם, ולהמתה

החברתי, הפוליטי של טבעו סביב וברעיונותיה ארנדט חנה של בהגותה עוסק המחקר של השלישי הפרק

הפוליטי את ארנדט של התתפיש. המודרנית ותטוטליטאריה של האינטלקטואליים ההיסטוריים והמקורות

של מרחב כמאפשרת מזהה היא אותה אשר, המדינה עיר, polis-ה של היווני מודל על רבות נשענת

לבין הציבורי המרחב בין המדינה בעיר מתקיימת כי רואה ארנדט אשר האבחנה. וחופש שוויונית השתתפות

על המבוסס, הפרטי המרחב8 המדינה עיר של הדמוקרטית הפוליטיקה של היסוד אבן היא הפרטי המרחב

. גופני כורח מאותו בחופש מתאפיינת אשר, הציבורית הספירה ולעומתו, והגופניים הביולוגיים הצרכים קסיפו

פעילות בהיותה אלא לשמו עמל בהיותה לא מוגדרת אשר, עבדות מתקיימת בו אשר זה הוא הביתי המרחב

כי טוענת נדטאר. הציבורית בספירה ההשתתפות זכות את מנושאיה מונעת ולכן הפרטי למרחב השייכת

להתבסס יכולה אינה זו והשתתפות מאחר, החופשית הפוליטית ההשתתפות את מאפשרת זו מוסדית הפרדה

.וכלכלתו הגוף על

לה שהיה המובחן מהסטטוס הפוליטית הספירה של עלייתה את מצייר ארנדט שמתארת ההיסטורי התהליך

הפרטית הספירה של השלכתה את המבטא, יהחברת את ולצדו, הפרטי המרחב עליית ואת, העתיקה בחברה

בעת לשיאו הגיע, הרומית בתקופה כבר שורשיו את מאתרת ארנדט אשר, זה תהליך. כולו האנושי הכלל על

בליברליזם בעיקר מתבטאת שהיא כפי, המודרנית הפוליטית הפילוסופיה עליית עם המוקדמת החדשה

הציבורי המרחב את למעשה מבטלת הליברלים יםההוג של המדינה תפישת כי טוענת ארנדט. הפוליטי

הבית משקי כלומר, הפרטי המרחב הבטחת מאשר יותר כלא תפקידה את רואה שהיא בכך, הפוליטי

בפוליטיקה נעוצה שהייתה וההשתתפותית החופשית הפעולה את מאפשרת אינה זו תורה .המשפחתיים

זה תהליך. הבית משק ולהתנהלות הפרטית ותלבעל הפוליטיקה של רדוקציה עושה והיא מאחר, הקלאסית

של התגלמות מאשר יותר לא הציבורי במרחב רואה אשר, המודרנית הפוליטית הכלכלה עליית עם ממשיך

84

קבועים וכלכליים פסיכולוגיים חוקים ידי על מונעים אשר מבודדים אינדיבידואלים מאוסף המורכב, החברתי

, דטרמיניסטים שהם זה במובן, "סגורים" הם הציבורי המרחב מתנהל שלפיהם הכלכליים החוקים. מראש

ההיקבעות-ולאי לחירות בסתירה עומדים הם, ככאלה9 לשליטה ואף לבקרה, לחיזוי ניתנים, צפויים, מדעיים

.הפרט של ובמעשיו בחופש תלויה אשר, הפוליטית הפעילות את המאפיינת

את מבטאת תטוטליטאריה האידיאולוגיה8 קו תואו את ממשיכה ותטוטליטאריה על ארנדט של ביקורתה

התהליך. פרטיים כוחות עם, המדינה, הפוליטי הגוף של הטמעתה ואת הציבורי המרחב של הסופית סגירתו

סוף של האימפריאליזם הוא בהם העיקרי כאשר, גורמים מספר של התמזגות משלב טארנד מתארת אותו

כלכליים וחוקים כלכליים גופים הופכים שבמהלכו כתהליך ארנדט מתארת האימפריאליזם את. 07-ה המאה

השיקולים את לא שלו הפוליטית המוצא כנקודת לוקח האימפריאליזם. והתנהלותה המדינה עם למזוהים

ההצבר חוקי את אלא, הציבורית הקהל דעת את לא וגם, "הכוח פוליטיקת" בסגנון, הריאליסטים המדיניים

עם סתירה מייצגת זו פעילות. וכדומה תעסוקה, השקעות, יצוא, ברווחיות טאיםמתבהם ש כפי, הקפיטליסטים

מטבעם הינם הכלכליים והחוקים מאחר, פוליטי כגוף ואף, וציבורי דמוקרטי כגוף המדינה של מהותה

מתאפיינת האימפריאליסטית הפוליטיקה, ככזו". הבית משק" של לתחום שייכים כלומר, פרטיים

היא זו בירוקרטיה. שלמות אוכלוסיות על אדמיניסטרטיבית בשליטה שלה מהצורך הנובעת, בביורוקרטיזציה

ולשלוט לדכא מנת על רחב מידה בקנה אלימות להפעיל מסוגלת והיא, פוליטית-הדה הפעילות של סממן עוד

.הכבושות באוכלוסיות

, תטוטליטאריה אלימותה של כמבשרת האימפריאליסטית הבירוקרטיה שמפעילה האלימות את רואה ארנדט

כדי אלא, האויב את ולהצמית להכניע מנת על, ישירים פוליטיים ממניעים נעשית שלא אלימות בתור

הגוף את ולטהר לנקות השואפת אלימות זו. במערכת משתלבים אינם אשר גורמים ולהוציא רעלב, להשמיד

.היסטורי רגע אותו עד ונרא לא אשר במימדים טוטאלית להשמדה מסוגלת היא וככזו, הפוליטי

ניתן לייצר מתוכם רעיון אחיד , לאחר סקירה של רעיונותיהם המרכזיים של שלושת ההוגים הנידונים לעיל

התהליך אשר הם מציירים הוא זה . לגבי היחס שבין כלכלה פוליטית לבין טבעה של הטוטליטאריות המודרנית

85

יחד עם ההפיכה של הספירה הזו לנקודת , הכלכלית של החלפתה ההדרגתית של הספירה הפוליטית בספירה

עם הנטייה הכלכלית למשברים סבלה גם נקודת המשען הזו ממשברים . המשען העיקרית של הממשל המדיני

של " ממשל הישיר"עד אשר לבסוף הביאה לסילוקה של הדמוקרטיה הפוליטית ולהחלפתה ב, חוזרים ונשנים

ניתן לראות את התהליך כמורכב . הוא הטוטליטאריות, שיים עצמםאשר כוון הפעם לחיים האנו, הכלכלה

:אשר כל אחד מהם מייצג שלב אחר בעליית הספירה הכלכלית, ממספר קטעים היסטוריים עיקריים

בו צמחה והושלטה הפוליטיקה במובנה , שלב אשר משויך לעידן המודרני המוקדם – עלייה והתייצבות

הרואה במדינה גוף , צגת את השלב בה התפתחה תורת המדינה המודרניתנקודה הסטורית זו מיי. המודרני

. בהיותו יציר אדם, "טבעיים"אשר עומד מעל ומנגד לתהליכים החברתיים והכלכליים ה, ריבוני עצמאי

השוק מתרחב ומתחיל להקיף ;המחשבה הכלכלית המאפיינת את שלב העלייה וההתייצבות היא המרקנטיליזם

הכלכלה מוגדרת . בד בבד עם הפיכה שלו לאלמנט פוליטי מן המעלה הראשונה, ולואת הגוף המדיני כ

ניתן לשייך שלב זה . ונעשה בה שימוש להשגה והגדלה של כוח פוליטי וצבאי, באמצעות המדינה הריבונית

, האבסולוטיזם, והוא חופף במידה רבה להופעת המחשבה הפוליטית המודרנית, 05-וה 04-למאות ה

בשלב זה הכלכלה אינה משחקת את . מושג המדינה הריבונית כשחקן בינלאומי והחוק הטבעי, הליברליזם

הכלכלה . והיא בעקרון נותרת כפופה לגופים הציבוריים השונים, התפקיד הפוליטי שייוחס לה מאוחר יותר

נה זוכה אך היא אי ;ולהשלטת הכוח המלכותי על נתיניו, מקורות חומריים, משמשת כמכשיר לגיוס צבאות

כתושב המהווה , ההתייחסות לפרט היא בראש ובראשונה התייחסות פוליטית. למעמד של חוק טבעי ונצחי

.וככזה היודע ומכיר את מקומו בסדר הפוליטי, חלק של מדינה בירוקרטית ההולכת ומתפתחת

הריבונית בשלב זה הופכת הכלכלה לבעלת יכולת קביעה אקטיבית יותר ביחס למדינה – תקהוההחלפה

8 הכוח הריבוני מתחיל להישען בצורה קריטית על הספירה הכלכלית, בשלב ההחלפה. ולפוליטיקה בכלל

. אט בריבונות כלכלית-הריבונות האזרחית מוחלפת אט ;הכלכלה הופכת למוקד הלגיטימציה הפוליטי העיקרי

אשר ממלא את מקום הקביעה , שלב זה מתאפיין בהתפתחותה של התורה והפרקטיקה ובעליית השוק החופשי

הופך , פוליטי של המרקנטיליזם-במקום סולם הערכים האתי. הפוליטית אודות מקומם של הפרטים בחברה

משפטי בעל -כך נתפש הפרט לא כסובייקט פוליטי ;החוק הכלכלי המופשט ליסוד של החיים החברתיים

86

מופשט של מיקסום " אינטרס"אפת לאלא כחיה כלכלית השו, חובות ויכולת השתתפות פוליטית, זכויות

, שואב את הצדקת קיומו מהציות והפעולה לפי אותם חוקים, באשר הוא לגיטימי, הריבון. תועלתו הפרטית

ניתן למקם את שלב זה לערך מן המחצית השנייה . ואף תכנון של מנגנון המדינה עצמו בהתאם לדפוס הכלכלי

, מהפכני-עם כינון הסדר האירופאי הבתר, 07-מאה הועד סוף המחצית הראשונה של ה 06-של המאה ה

הופעת תורת הפיזיוקרטיה ולאחר מכן הכלכלה הפוליטית הקלאסית והמהלכים הפוליטיים שהובילו לכינון

. השוק החופשי בבריטניה ובמערב אירופה

אשר שלב זה מתאפיין בעיקר על ידי כניסה של המערכת הכלכלית למשברים קשים – משבר והתפשטות

משברים אלה מובילים לתגובה פוליטית . אינם באים על פתרונם באמצעים הרגילים של שיטת השוק החופשי

של התערבות " הישן"אך פעולה פוליטית זו אינה נעשית על בסיס ההגיון הפוליטי , של השליטים הריבוניים

, מהתערבות ישירה בכלכלה מאחר והמדינות מנועות8 הכלכלי" נומוס"אלא באמצעות ציות ל, מדינית במשק

הפתרון שניתן לבעיית המשבר הוא לא הכחדת הסדר . פוליטית-הן עושות זאת דרך פעולה פוליטית ואף גיאו

. דבר אשר מתבטא בתופעה האימפריאליסטית, אלא הפרעת הסדר הפוליטי של השלום הליברלי, הכלכלי

המאופיין בראייתם , אזרחים-פי נתיניה הלאהאימפריאליזם מאופיין באכזריות חסרת תקדים של המדינה כל

.המאופיינת בביורוקרטיזציה הולכת וגדלה, למערכת הכלכלית Bestandאו , כלא יותר מאשר חומר גלם

התקופה של ראשית המאה . הוא עליית המשטרים הטוטליטאריים, שלב זה מהווה את ההקדמה לשלב האחרון

. ובהרחבה של המנגנונים הממשלתיים מאידך, ה הכלכלי מחדאופיינה בריכוזיות הולכת וגדלה במבנ 02-ה

וקביעת משכורות ומחירים באמצעות משא , השוק החופשי חדל מלהתקיים בסקטורים נרחבים של הכלכלה

על רקע זה התפתחו התנועות . הפך לדבר שבשגרה, במקום באמצעות מנגנון המחירים התחרותי, ומתן פוליטי

ראו חברה המתנהלת כולה לפי החוקים , כל אחד בדרכו, והקומוניסטיםהפאשיסטים 8 הטוטליטאריות

או בכלכלה המתוכננת לפי ( במקרה הפאשיסטי)כאשר הם תולים זאת במבנה הקורפורטיביסטי , הכלכליים

שתיהן , למרות הדגש ששמו תנועות אלה על פעולה פוליטית(. במקרה הקומוניסטי)עקרונות המרקסיזם

.ברמה כזו או אחרת, פוליטית כמתנהלת לפי אותם חוקים כלכלייםלמעשה ראו במערכת ה

ניתן לראות את עליית המשטרים הטוטליטאריים כפתרון היחיד של מערכת פוליטית אשר , באופן כזה

87

סגירת הדמוקרטיה והחופש הציבורי שמהווים המשטרים הטוטליטאריים הם 8 במערכת הכלכלית" הוטבעה"

מאחר והפוליטיקה כולה . פכה את הכלכלה למושא הלגיטימיות העיקרי שלהתוצריה של פוליטיקה אשר ה

, רווחים וכיוצא בזאת, שכר, בין אם בתחומים של צמיחה כלכלית, נועדה להשגת יעדים בתחום הכלכלי

וכגודל האסון הכלכלי כך גודל הנזק המוסב כלפי , משבר כלכלי לא יכול אלא להפוך למשבר פוליטי

.יות האזרחיותהדמוקרטיה והחירו

אשר נמצא , כגוף אזרחי אוטונומי, עומד בתור היחס שבין המדינה, הקשר בין כלכלה לטוטליטאריות אפוא

לבין המדינה כגוף אשר מופקד על מילוי , מעל האינטרסים הפרטיקולריים של גופים ופרטים שונים בחברה

ה ובהומוגניזציה שכופה השיח הכלכלי בהאחד. אשר באים לידי ביטוי במישור הכלכלי, הצו של חוקי הטבע

.נמצאים יסודותיה של החברה הסגורה, ובזאת על הפוליטיקה, על ההתנהלות האנושית כולה

ותביבליוגרפירשימה

מקורות ראשוניים

.הקיבוץ המאוחד8 תל אביב,, הרצון לדעת Iתולדות המיניות , (0775)מ , פוקו

Arendt, H. (1945), Imperialism, Nationalism, Chauvinism, The Review of Politics, 7 (4)

441-463.

88

Arendt, H. (1950), The Imperialist Character, The Review of Politics, 12( 3), 303-

320.

Arendt, H. (1994), The Origins of Totalitarianism, Orlando: Harcourt.

Arendt, H. (1998), The Human Condition, Chicago: University of Chicago Press.

Foucault, M. (2000), Power, New York: New Press.

Foucault, M. (2004), Society must be Defended, London: Penguin Books

Foucault, M. (2007), Security, Territory, Population. Lectures at the Collège de

France, 1977-78. New York: Palgrave.

Foucault, M. (2008), The Birth of Biopolitics. Lectures at the Collège de France,

1978-79. New York: Palgrave.

Polanyi, K. (2002). Cangiani, Michele & Maucourant, Jérôme (Eds.), Essais de Karl

Polanyi, Paris: Seuil.

Polanyi, K. (1977). The Livelihood of Man. New York: New York Academic Press.

Polanyi, K. (1945). Origins of Our Time: The Great Transformation. London:

Gollancz.

Polanyi, K. Arensberg, C. A., & Pearson, H. W. (Eds.). (1957). Trade and Market in the

Early Empires: Economies in History and Theory. Glencoe, Ill.: Free Press.

מקורות משניים

.דביר8 תל אביב, ראשיתה של הדימוקרטיה הטוטאליטרית, (0734. )י, טלמון

Adorno, T., Horkheimer, M. (1997), Dialectics of Enlightenment, Verso, London.

Ankarloo, D. (2006). Some notes on the economic theories of Karl Polanyi, in: The

annual meeting of International Working Group of Value Theory Conference,

Boston, Mass.

Baum, G. (1996). Karl Polanyi on Ethics and Economics. Montreal: McGill-Queen's

University Press.

Becchio, G. (2005). Two Heterodox Economists: Otto Neurath and Karl Polanyi,

Working paper, Centro di Studi sulla Storia e i Metodi dell’Economia Politica

"Claudio Napoleoni" (CESMEP), Torino.

Block, F. (2003). Karl Polanyi and the writing of "The Great Transformation", Theory

and Society, 32 (3).

Block, F., Somers, M. R., (1984). Beyond the Economistic Fallacy: The Holistic Social

Science of Karl Polanyi, in: Vision and Method in Historical Sociology,

Cambridge, Mass.: Cambridge University Press.

Canovan, M. (1992), Hannah Arendt: a Reinterpretation of her Political Thought,

Cambridge University Press.

89

Carlson, A (2006). The Problem of Karl Polanyi. The Intercollegiate Review, Spring

2006.

Clarke, S. (1988), Keynesianism, Monetarism, and the Crisis of the State, Vermont:

Gower Publishing Company.

Deleuze, J, Guattari, F. (1988), A Thousand Plateaus: Capitalism and Schizophrenia,

London: The Athlone Press.

Friedrich, C. (1964) (Ed.). Totalitarianism, Grosset & Dunlap, New-York.

Friedrich C, Brzezinski, Z. (1966). Totalitarian Dictatorship and Autocracy, F. A.

Praeger, New-York.

Gleason, A (1995). Totalitarianism: The Inner History of the Cold War, Oxford.

Gourevitch, P. (1987), Politics in Hard Times: Comparative Responses to International

Economic Crises, Cornell University Press.

Granovetter, M. (1985), Economic Action and Social Structure: The Problem of

Embeddedness, American Journal of Sociology 91.

Hayek, Friedrich A. von (1959), The Constitution of Liberty, Routledge and Kegan

Paul.

Hayek, Friedrich A. von (1976), Individualism and Economic Order, Routledge and

Kegan Paul.

Hayek, Friedrich A. von (1994), The Road to Serfdom, University of Chicago Press.

Hayes, P. (1988), Utopia and the Lumpenproletariat: Marx's Reasoning in "The

Eighteenth Brumaire of Louis Bonaparte", the Review of Politics 50.

Hayes, P. (1998), Hobbes's Bourgeois Moderation, Polity 31.

Hobsbawm, E. (1969), Industry and Empire: The Birth of the Industrial Revolution,

New Press.

Isaac, J (2003). Critics of Totalitarianism. In Ball T., Bellamy R. (Eds.), The Cambridge

History of Twentieth-Century Political Thought, Cambridge University Press,

2003.

Kalecki, M. (1972), The Last Phase in the Transformation of Capitalism, New-York:

Monthly Review Press.

Katznelson, I. (2003), Desolation and Enlightenment: Political Knowledge after Total

War, Totalitarianism, and the Holocaust, New-York: Columbia University Press.

Kindleberger, C. P. (1974). The Great Transformation by Karl Polanyi, Daedalus, 103

(1).

Lemke, T. (2007), An Indigestible Meal? Foucault, Governmentality and State Theory,

Distinktion: Scandinavian Journal of Social Theory 15.

Lie, J. (1991), Embedding Polanyi's Market Society. Sociological Perspectives 34.

91

Marcuse, H. (1994), One-Dimensional Man, Routledge, London.

Maucourant, Jérôme, Polanyi, lecteur de Marx , working paper in Centre Walras

(CNRS), Novembre, 1999

Mendel, M. & Salée, D. (Eds.). (1991). The Legacy of Karl Polanyi, Market, State and

Society at the End of the Twentieth Century, Houndmills, UK: Macmillan.

Menze, E. (1981) (Ed.), Totalitarianism Reconsidered, Kennikat Press.

Munck, R. (2002). Globalization and Democracy: A New "Great Transformation"?, The

ANNALS of the American Academy of Political and Social Science.

Neumann, F. (1942), Behemoth: The Structure and Practice of National Socialism,

Oxford University Press.

Ozveren, E. (2007). Karl Polanyi and return of the "primitive" in institutional economics,

Journal of Economic Issues, 41.3 [783(26)].

Polanyi-Levitt, K. (June 1989). The origins of market fetishism - critique of Friedrich

Hayek's economic theory, Monthly Review.

Polanyi- Levitt, K. (1995). Toward alternatives: re-reading The Great Transformation.

Monthly Review, 47 (2).

Polanyi-Levitt, K. (2004). The Transformation of the World System: Some Insights from

the Work of Karl Polanyi, International Conference on Development and

Regionalism. Karl Polanyi’s Ideas and the Contemporary World System

Transformation.

Popper, Karl R., (1963), Open Society and its Enemies, Routledge, London.

Riain, Ó. S. (2006). Time–space intensification: Karl Polanyi, the double movement, and

global informational capitalism, Theory and Society, 35 (5- 6).

Rodrigues, J. (March 2004). Endogenous Preferences and Embeddedness: A Reappraisal

of Karl Polanyi, Journal of Economic Issues.

Sercy, D. R. (1993). Beyond the Self-Regulating Market in Market Society: A Critique

of Polanyi's Theory of the State. Review of Social Economy, 51 (2).

Servet, J. M. (1993). L'institution monétaire de la société selon Karl Polanyi, Revue

économique, 44 (6).

Silver, B. J. & Arrighi, G. (2003). Polanyi's "Double Movement": The Belle Époques of

British and U.S. Hegemony Compared, Politics and Society 31 (2).

Stanfield, J.R (1980). The Institional Economics of Karl Polanyi. Journal of Economics

Issues, Vol XIV, No.3, September 1980.

Stanfield, J. R. (1986). The Economic Thought of Karl Polanyi: Lives and Livelihood.

Houndmills, Basingstoke , UK: Macmillan.

Turner, H. (1985), German Big Business and the Rise of Hitler, Oxford University

Press.

91

Vogt, S. (2000), Gibt es einen kritischen Totalitarismusbegriff, in Theorie des

Faschismus - Kritik der Gesellschaft, Jour-Fixe-Initiative Berlin, Unrsat.

Wippermann, W. (1980), Faschismustheorien, zum Stand der gegenwärtigen

Diskussion, Wissenschlaftliche Buchgesellschaft Darmstadt.

Wippermann, W. (1997), Totalitarismustheorien, die Entwicklung der Diskussion von

den Anfängen bis heute, Primus Verlag.

ECONOMIC ASPECTS IN THE

POLITICAL THEORY OF TOTALIARIANISM

By: Daniel Rosenberg

Supervised by: Dr. Gal Gerson

THESIS SUBMITTED IN PARTIAL FULFILLMENT OF THE

REQUIREMENTS FOR THE MASTER DEGREE

University of Haifa

Faculty of Social Sciences

School of Political Sciences

August, 2010

Economic Apects in the Political Theory of Totalitarianism

Daniel Rosenberg

ABSTRACT

The aim of the research is to examine the importance of the economy and the economic

sphere in the political theory revolving around the concept of totalitarianism. This

concept played a major role in the European political theory since the 1920s and during

most of the Cold War era, and was aimed to axpalin the rise of oppressive regimes which

occurred throught the first half of the twentieth century. In the core of the totalitarian

theory lies the assumption which states that those regimes embody a different and to a

large extent a unique phenomenon , and therefore cannot be analyzed by traditional

methods of political thought.

The study introduces the ideas of three of the major scholars of the totalitarian

phenomenon - Karl Polanyi, Hannah Arendt and Michel Foucault, and focuses on the

way in which those thinkers grasped the intellectual and historical origins of the

totalitarian phenomenon, emphasising the role which they attribute to the economy and

the economic sphere. The thesis’s main allegation is that the significant attention which

the thinkers granted the economic sphere stemed from cetain parallels and similarities in

their treatment of the topic, and that a juxtaposition of their theories could furnish us

with a general theory concerning the relationship between the economic sphere and the

totalitarian phenomenon.

The research is a comparative study, examining in its three chapters each of the

aforementioned thinkers’ relevant theories. Every one of the chapters explores the ideas

of each of the scholars, focusing and analyzing their treaties about the economic sphere

and its connection to the totalitarian phenomenon.

The final chapter presents a synthesis and a summary of the ideas of the three

reserachers placing their theories into a general thesis concerning the place of the

economy in the historical transformation towards totalitarianism.

ECONOMIC ASPECTS IN THE

POLITICAL THEORY OF TOTALIARIANISM

DANIEL ROSENBERG

THESIS SUBMITTED IN PARTIAL FULFILLMENT OF THE

REQUIREMENTS FOR THE MASTER DEGREE

University of Haifa

Faculty of Social Sceinces

School of Politiacal Sciences

August, 2010