צילומים: תומר אפלבאום, עופר וקנין, שרון וגנר

”2. יש לוודא כי החברה החדשה מקבלת על עצמה ובעיקר ההתחייבות ב.פ. דיור כל התחייבויות את למחוק את המשכנתא אין כן, כמו הדיירים. כלפי

אלא לרושמה לשם החברה החדשה.“

מערך החלטות, מינהל מקרקעי ישראל, 1988

1961

1987

שטר משכנתא משנת 1966 בתוקף עד היוםפינוי ”בהסכמה“ בגבעת עמל, ינואר 2014

1961

1987

דנקנר השקעות נרכשה ע“י תשובה ב-2004א.מ.ת.ש השקעות נרכשה ע“י תשובה ב-2011

שחור על גבי לבן. המדינה מתנה את מכירת הקרקע בגבעת עמל בפיצוי התושבים הגרים במקום בדיור אקוויוולנטי. כמו כן היא מתנה את המכירה בבניה של שכונת מגורים במקום תוך 5 שנים. הקונה מפר את החוזה. מדוע המדינה לא החזירה את הקרקע לבעלותה? מדוע המדינה הרשתה לו למכור את הקרקע לידיים אחרות בשנות ה-80? מדוע המדינה הפקירה את תושבי גבעת עמל?

שחור על גבי לבן. המדינה מתנה את מכירת הקרקע בגבעת עמל בפיצוי התושבים הגרים במקום בדיור אקוויוולנטי. כמו כן היא מתנה את המכירה בבניה של שכונת מגורים במקום תוך 5 שנים. הקונה מפר את החוזה. מדוע המדינה לא החזירה את הקרקע לבעלותה? מדוע המדינה הרשתה לו למכור את הקרקע לידיים אחרות בשנות ה-80? מדוע המדינה הפקירה את תושבי גבעת עמל?

פינוי ”בהסכמה“ בגבעת עמל, ינואר 2014פינוי ”בהסכמה“ בגבעת עמל, ינואר 2014

יועדו מהן כשכמחצית בלבד, דיור יחידות 440 כללו השישים משנות עיר בנין תוכניות יבנה ע"י נוסף ומגדל יוקרה יצחק תשובה עומד לבנות בשכונה 6 מגדלי כיום, לתושבים. משפחת כוזהינוף. סה"כ מדובר בכ-1200 יח"ד. על פי הערכות שמאיות יצחק תשובה עומד

לגרוף 3.6 מיליארד דולר לא כולל הכנסות מ-15,000 מ"ר של שטחי מסחר ומשרדים. זכויות הבניה המופלגות התקפות כיום על הקרקע הן תוצאה של לחץ מתמשך מצד היזמים על גורמי התכנון כאשר "הצורך לפצות את התושבים" מהווה את הטיעון המרכזי לצורך בהגדלת

הזכויות. תושבי גבעת עמל הפכו לבני ערובה לקבלת עוד ועוד אחוזי בניה.

למרות זאת, יצחק תשובה רוצה לסלק את התושבים מהקרקע בלי פיצוי, כשבידו צווי פינוי, פירות מלחמת התשה משפטית, מלחמת דוד וגולית, הנמשכת שנים מצד היזמים נגד תושבי גבעת עמל. בזמן שהמדינה לא הסדירה את מעמדם של תושבי גבעת עמל ולא אכפה את החוזה, ניצלו היזמים את המצב והגישו תביעות משפטיות כנגד התושבים. לתושבי גבעת עמל המחזיקות הענק חברות של הדין עורכי סוללת מול משפטית להתגונן האמצעים היו לא

בקרקע.

בכל אותן שנים מדינת ישראל עומדת מהצד, עיריית ת"א מצידה מגבה את תשובה בשתיקה ומפנה גב לתושביה הוותיקים, רואה בתשובה שותף וקבלן פינויים וממתינה לקבל את חלקה

בעוגה – 12% מהקרקע וזכויות הבניה.

מימין כנסת חברי עמל. גבעת בנושא אינטנסיבי דיון בכנסת התנהל האחרונים בחודשים ומשמאל – מירי רגב, דב חנין, אילת שקד, ניצן הורוביץ, זבולון כלפה- התאחדו למען תושבי גבעת עמל והכירו בלגיטימציה של המאבק שלנו. הם הכירו במחדלים של המדינה והעירייה לאורך השנים שהביאו את התושבים למצב ללא מוצא, הם הבינו והצהירו שלמדינה אחריות

על גבעת עמל.בדיון ב-23/1/14, סיכמה יו"ר ועדת הפנים, ח"כ מירי רגב: "עכשיו הכל ברור. המדינה התחייבה בשנות ה-60 לדאוג לדיור לתושבי גבעת עמל אך לא קיימה התחייבותה"."הצעת חוק גבעת עמל" ע"י ח"כ מירי רגב, וחתומה ע"י הח"כים: בימים אלה הוגשה

איילת שקד, דב חנין וזבולון כלפה. מצ"ב הצעת החוק. מטרת חוק זה להבטיח את זכויות המפונים ממתחם גבעת עמל בתל-אביב.

התהליכים המתנהלים בכנסת ישראל נותנים לנו תקווה אך הם תהליכים שמטבעם הם ארוכי

טווח וכן נתונים ללחצים חזקים מצד תשובה בתוך הכנסת ומחוצה לה.

על אף בקשות חוזרות ונשנות מצד ועדת הפנים של הכנסת מיצחק תשובה להימנע מצעדים בימים בשלו: וממשיך הכנסת על מצפצף תשובה הוגן, להסדר להגיע במטרה צדדים חד הקרובים הוא עומד לפנות בכח 14 משפחות. 14 משפחות עומדות להזרק לרחוב בלי פיצוי.

אחריהן יבואו עוד משפחות עד החיסול הסופי של השכונה.

מייסדי גבעת עמלפינוי ”בהסכמה“ בגבעת עמל, ינואר 2014

גבעת עמל היא שכונה בצפון תל-אביב, דרומית לבבלי וצפונית למגדלי יו. אוכלוסית השכונה מונה כ-130 משפחות יוצאות ארצות ערב.

השכונה הוקמה בשנת 1947. ארגון ההגנה שלח את המשפחות הראשונות ליישב את הכפר הערבי הנטוש ג'מוסין כדי להגן בנוכחותם על גבולות תל-אביב. ב-1948, נשלחו לשכונה גם

פליטים מאזורי קרבות בתל-אביב (שבזי, נווה צדק).אלה "כל הבטיח: גוריון בן 1949 בשנת הוסדר. לא מעולם בקרקע המשפחות של מעמדן ישוכנו עד במקומם להשאר יוכלו המוסמכים, המוסדות בהסכמת בג'אמוסין שהתיישבו

במקומם הקבוע".

החיים בגבעת עמל היו ועודם קשים – מאז קום המדינה עירית תל-אביב מתייחסת לשכונה כמפגע שיש לסלקו. בכוונת מכוון השאירה את התושבים לגור בתנאי כפר ערבי נטוש – הבתים ולא הותקנה תאורה ראויה. נסללו דרכים ומים, לא ביוב כמו לא חוברו לתשתיות בסיסיות התושבים הראשונים הקימו בכוחות עצמם את תשתית מים ודאגו לנקיון הסמטאות. משפחות

מרובות ילדים חיו בחורבות עם תוספות מאולתרות, ארבעה ילדים במיטה.בשנות החמישים ביקשו התושבים לקנות את הקרקע ולבנות את ביתם כראוי. המינהל סירב ואף הסתיר מהם מידע בדבר החובה של המדינה להציע ליושבים בנכסי נפקדים לקנות את

הנכס כזכות ראשונים.

בשנת 1961, המדינה מכרה את שטח השכונה על תושביה לחברה הציבורית "ב.פ. דיור" ללא דיור ובמחיר של 19% מערך הקרקע. מטרת המכירה המוצהרת: הקמת שיכון שיכלול מכרז חלופי ראוי לתושבי המקום. בחוזה המכר התנתה המדינה: הקונה צריך להקים שכונה במקום

תוך חמש שנים ולפצות את התושבים בדיור חלופי - דירה תמורת דירה במקום. על מנת להבטיח כי הקונה יספק דיור חלופי כפי שהתחייב בחוזה, הוצא שטר משכנתא לטובת

רשות הפיתוח להבטחת הקמת בנינים שבתוכם ישוכנו משפחות גבעת עמל ב'.

הקונה לא עמד בתנאי החוזה, אך המדינה לא ביטלה אותו ולא החזירה לעצמה את הקרקע, ובכך למעשה הפקירה את תושבי גבעת עמל.

תוך ואמת"ש דנקנר השקעות הפרטיות לחברות מכרה את הקרקע ב.פ. דיור ,1987 בשנת התחייבות הקונות לעמוד בתנאי ההסכם משנת 1961, כולל אי מחיקת המשכנתא אלא לרושמה לשם החברות החדשות. המכירה אושרה בדיעבד ע"י מינהל מקרקעי ישראל, כאשר היועצות שטר ההסכם. בתנאי עמדה לא ב.פ. דיור שחברת העובדה אישרו המינהל של המשפטיות

המשכנתא בתוקף עד היום.

בשנת 2004 רוב הקרקע הגיעה לידיו של יצחק תשובה, כאשר חלקים ממנה רשומים על שם עיריית ת"א ובעלים אחרים.