1

הכנס הישראלי

הרביעי

לחקר רוחניות

עכשווית

0290במרץ 91-02, בתשע"הבאדר ו"כ-ה"כ

אוניברסיטת חיפה

2

הכנס של האקדמית הוועדה

:ר"יו

חיפה אוניברסיטת – מייזלס עפרה' פרופ

, המכללה האקדמית צפתחיפה אוניברסיטת – מדבר-רוח מריאנה ר"ד

:חברים

בירושלים העברית יברסיטההאונ – אידל משה' פרופ

אילן-בר אוניברסיטת –' גורביץ דניאלה ר"ד

בנגב גוריון-בן אוניברסיטת –' דוידוביץ נדב פרופ'

בנגב גוריון-בן אוניברסיטת – יונה יוסי' פרופ

הרצליה הבינתחומי המרכז – מיקולינסר מריו' פרופ

אוניברסיטת בר אילן –פרופ' אילנה סילבר

אביב תל אוניברסיטת – רז יעקב' פרופ

International Advisory Board members:

Prof. Eileen Barker (London School of Economics)

Prof. Harris L. Friedman (University of Florida)

Prof. Wouter Hanegraaff (University of Amsterdam)

Prof. Tobin Hart (University of West Georgia)

Prof. Paul Heelas (Erasmus University Rotterdam)

Prof. James R. Lewis (University of Tromso)

Prof. Lisa Miller (Columbia University)

ארגון הכנס

מר שי פררו –רכז הכנס

3

ספר תקצירים תוכן העניינים

51 פתח דבר

51 תוכנית הכנס

02 מושבי הכנס במבט על

תקצירי ההרצאות והסדנאות )בהתאם לסדר הופעתם בתוכנייה(

91.30.91מחקר תלסדנאו המוקדש( הכנס טרום) יום

Alternative Responses to Minority Religions 05 א'(5

Prof. Eileen Barker (London School of Economics)

Does Humanism Require Spirituality? 02 '(ב5

Prof. Paul Heelas (Erasmus University Rotterdam)

0) Kabbalistic Psychology 01

Prof. Les Lancaster (Liverpool John Moores University) and Dr. Menachem Kallus (University of Haifa)

2) Knowing When to Get Out of the Way: Research Musings on Transpersonal Therapies

Prof. Harris L. Friedman (Florida University) and Prof. Douglas MacDonald (University of Detroit Mercy)

22

4

13.30.91 יום הכנס שמוקדש להצגת הרצאות מחקריות

חלק מההרצאות תינתנה בעברית וחלקן באנגלית, בהתאם לתשומת ליבכם:

לכותרת ההרצאה המופיעה בתכניה

22 הרצאה: מליאת בוקר

Inner-Life Spiritual Humanism: Healing/the Therapeutic and the Cultivation of Humanity

Prof. Paul Heelas (Erasmus University Rotterdam)

תרבותי רב מבט: עכשווית רוחנית זהות 9מושב א'

5) Religion as Embodied Spirituality 23

Mr. Stuart Nelson (University of California – Santa Barbara)

23 דיאלקטית כחוויה רוחנית זהות (0

(חיפה אוניברסיטת) נצר-רוסו פנינית' גב

2) Corralling the Self, Transforming the Self: Mussar, Therapy, and Self-Discipline in the Lives of Jewish-American Adults

Ms. Arielle Levites (New York University) 20

חדשות עדויות: אחדותית ותפיסה במיידיות המתאפיינים חיים בין הקשר על (2

24 הודו-דרום של הגשם מיערות

תל אוניברסיטת, אילן בר אוניברסיטת, חיפה אוניברסיטת) נוה דניאל ר"ד (אביב

1) Spirituality, Authenticity and Truth 12

Ms. Francesca Montemaggi (Cardiff University)

ורוחניות משלימה רפואה 1מושב א'

10 הכשירה ברפואה רוחניות של שימושים (5

(חיפה אוניברסיטת) עברי ציפי ר"ד

5

13 בישראל סינית ברפואה פרופסיונאלי כמשאב רוחניות (0

( פהחי אוניברסיטת) זהבי אלין' גב

שילוב על איכותני מחקר? רפואי-ביו במערך הוליסטי טיפול ליישם ניתן האם (2 בחיפה חולים-בבית כירורגית במחלקה משלימה רפואה

אריה )הטכניון, -, ד"ר ערן בןד"ר יעל קשת )המכללה האקדמית גליל מערבי(

32 אוניברסיטת חיפה(, ד"ר אלעד שיף )המרכז הרפואי בני ציון(

למצוות ביקור חולים, על רוחניות קונקרטית בסיעוד caringבין (2

32 ד"ר שרה שחף )אוניברסיטת חיפה(

מושב הכולל חלק חוויתי - שמאניזם עכשווי 0מושב א'

5) Communicating Experiences with Nature and Creatures 34

Mr. Joel Jojola (A Native American Traditional Adviser)

Cultic Milieu 34 -ב פוגש מקומי קהילתי פולחן –' דיימי סנטו' (0

מר תום אורגד )אוניברסיטת תל אביב(

45 בשכול שמאני טיפול - הנפש ריפוי (2

(ניברסיטה העברית ירושליםהאו) פרופ' נחום מגד

2) Shamanism as 'Psychologized' Religion? Comparative Views between France and Nepal

Prof. Lionel Obadia (Université Lyon 2) 42

ות/עכשוויים ותופעות זרמים – יהדות 4מושב א'

43 המקובלים בישיבת טקסטואלי וריפוי תיקון פרקטיקות (5

(אילן בר אוניברסיטת) כרמלי-גוזמן שלמה מר

-לא ולוויה חתונה בטקסי ושינוי מסורת בין: יהודיים טקסים המצאת (0

41 בישראל אורתודוקסיים

(מערבי גליל האקדמית המכללה, אילן בר אוניברסיטת) פרשיצקי אנה ר"ד

6

15 באלוהים מאמינים שלא רבנים (2

(חיפה אוניברסיטת) הוכמן רעות' גב

2) 'As Ridiculous As Kosher Pork': Why is Messianic Judaism a

Special Case ? 13

Prof. Faydra Shapiro (Wilfrid Laurier University)

11 הפסיכותרפויטי והשיח יהדות, תורה -" פסיכותורפיה" (1

(אילן בר אוניברסיטת) שרלו סמדר ר"ד

30 אזוטריקה מערבית 5א' מושב

5) From Real to Mystical Biography (the Prophet Zor Alef's Case)

Prof. Ekaterina Anastasova (Bulgarian Academy of Sciences)

0) Breathing Together: Spiritual and Bodily Therapy in Late

Nineteenth-Century Palestine 32

Dr. Julie Chajes (Ben Gurion University in the Negev)

2) The Fall of Magicians: Magical Myth of Russian Symbolists 31

Dr. Uri Daigin (Bar Ilan University)

525 הפראבוסלאבית ובמסורת הרוסית בספרות הרשע כמקור רוחניות (2

פרופ' רינה לפידוס )אוניברסיטת בר אילן(

1) Professing Esotericism? Scholars, Students, Practitioners and the Idea of a Holistic Curriculum

Prof. Peter Forshaw (University of Amsterdam) 522

7

אמנות רוחנית 6מושב א'

ישראלית מטאל הווי להקת אצל קיום-ודו, זהות, רוחניות': לנד-אורפנד' (5

524 (מערבי גליל האקדמית המכללה) לרנר ברל ר"ד

אלוהים עם בדיאלוג ישראלי רוק (0

523 (לחינוך לוינסקי מכללת) ארליך אמירה' גב

2) Imaginal Resonance: Spiritual Awakening in Response to Mystical Poetry

112 Dr. Dorit Netzer (Institute of Transpersonal Psychology,

California)

יריפו, אימרסיה של כמתחם קולנוע: ונשמה גוף, צורה משנה נוף (2

551 ,הרצוג וורנר", הנשכחים החלומות מערת" בסרט - וטרנספורמציה

3D, 2010

האקדמית צפת, אוניברסיטת לונדון מטרופוליטן( ד"ר לילה מור )המכללה

1) The Spiritual in Postdigital Art: Creativity/Biofeedback/Kabbalah

Prof. Mel Alexanberg (Emunah College, Jerusalem) 553

502 הכללת רוחניות במוסדות חינוך 7מושב א'

5) Graduate Training around Spirituality and Psychology: Curricular, Pedagogical and Advisement

Dr. Aurelie Athan (Teachers College, Columbia University) and Ms. Marina Mazur (Teachers College, Columbia University)

" החדש העידן"ה ערכי כיצד - בישראל חינוכיות במערכות" חדש חינוך" (0 יכולות בפיתוח הכשרה באמצעות בישראל חינוכיות מערכות על משפיעים

504 יותרוחנ ואף חברתיות, רגשיות

מר יוני צ'ונה )האוניברסיטה העברית ירושלים(

8

525 החינוך במעשה הפועל ארוס על': ותושייה עוני' (2

(ירושלים העברית האוניברסיטה, ילין דוד מכללת) צבר בועז ר"ד

522 גוף מונחית כפדגוגיה היוגית התנוחה (2

(חיפה אוניברסיטת) ארגז אורן מר

רוחני-שיח טיפולי 9'במושב

521 בטיפול הרוח ושפת הנפש שפת - השפות בלבול (5

(יפהח אוניברסיטת, יזרעאל עמק מכללת) רז אלון ר"ד

525 הפסיכולוגי הטיפולי בשיח הרוחני הטיפולי השיח שילוב (0

(יזרעאל עמק מכללת) ארנון צחי ר"ד

בפסיכותרפיה דתיים וחלומות חוויות על": הזה במקום אלוהים יש אכן" (2

522 )מכללת סמינר הקיבוצים( רות נצרגב'

זן ראיה מזוית התבוננות - לטרנספורמציה הזמנה - כמורה פאהמר (2 בודהיסטית

524 (אביב תל אוניברסיטת) ץ"כ דותן איריס' גב

דת ורוחניות, בריאות וריפוי 1'במושב

5) Effect of Inquiry based Stress Reduction (IBSR) Intervention on

Health and Well-Being 512

Dr. Shahar Lev-Ari (Tel Aviv Sourasky Medical Center; Tel-Aviv University)

0) The Relationship of Religious Involvement to Chronic Disease Among U.S. Immigrants

Dr. Ephraim Shapiro (New York University) 510

9

2) Alternative Healing and Spirituality in Japan: A Glance at Fasting Training Centers

Mr. Girardo Rodriguez Plasencia (Ritsumeikan Asia Pacific

University, Japan) 514

נשים בתיאולוגיה עכשווית 0'במושב

5) Satan as the Liberator of Woman in Contemporary “Dark Spirituality”

Mr. Per Faxneld (Stockholm University) 530

הדיאלקטי ויחסה יתהפמיניסט התיאולוגיה: המפוכחת המאמינה פרדוקס (0 האקזיסטנציאליסטית לתיאולוגיה

532 (וושינגטון גבעת מכללת, הקיבוצים סמינר מכללת) קהת חנה ר"ד

של אישית להבניה כמודל בישראל אורתודוקסי פמיניזם - מהימן פנימי קול (2

533 קונפליקטואלי בעולם אמונה

(בנגב גוריון-בן אוניברסיטת, יזרעאל עמק מכללת) ונטורה ינאי גלית' גב

531 דאלי מרי של במשנתה פוליטית/מגדרית רוחניות: כפועל האלוהי (2

(ספיר האקדמית המכללה) להב הגר ר"ד

תאסיאתיו למסורות קבליות מסורות בין – משווה מחקר 4'במושב (במדיטציה התנסות הכולל מושב)

ר"האדמו של מדרשו מבית, טובות מידות ופיתוח מיינדפולנס התנסות (5 מפיאצסנה

545 (שיקגו אוניברסיטת) מייזלס ייקובסון'ג יימס'ג הרב

שינוי"ו ט"הבעש אצל" זרות מחשבות העלאת" של משווה לניתוח אסטרטגיות (0 טנטרה-טרה-אנו בכתבי" הכוחות תצור

545 (חיפה אוניברסיטת) קלוש מנחם ר"ד

11

משווה עיון: תiההודי והמודרות קשטיליה בקבלת האצבעות סוד (2

541 (אילן בר אוניברסיטת) וינר רחל-אורנה ר"ד

541 נצרות במפגש בין תרבותי 5'במושב

5) "Natural theology” of Arda: Christianity for Contemporary World?

Dr. Zoya Metlitskaya (Moscow Lomonosov State University)

0) The Narrative and Educational Philosophy of Saint James

Vicariate for Hebrew Speaking Catholics in Israel 515

Dr. Arie Kizel (University of Haifa)

2) Christianity in Korea: From antagonist and marginal to the center stage player

Dr. Alon Levkowitz (Bar Ilan University) 512

הכולל מושב) רוחניים היבטים – חברתית ופעילות צדק 6'במושב (חוויתי תהליך

513 חוויתי תהליך –? אדמות עלי עדן גן יוצרים איך (5

מר אייל סלונים )תנועת "מהפכה של אהבה"(

514 רוח המחאה (0

(ברל בית מכללת) שדמי אראלה ר"ד

532 רטורי ניתוח -בישראל החברתית והמהפיכה' אייג ניו (2

(הרצליה הבינתחומי המרכז) אביטל שרון ר"ד

2) Spiritual Aspects of Sustainable Development 532

Mrs. Kaidi Tamm (Justus Liebig University Giessen)

11

19-ה למאה רוחני כמורה בובר מרטין 7'במושב

531 מקרוב מבט: בובר מרטין (5

(ביבא תל אוניברסיטת[ )שריר] שרייבמן לימור ר"ד

022 בובר של מהתינוק ללמוד: או, האדם של הרוחני כאביו הילד (0

(עצמאית חוקרת) ויטלסון חני ר"ד

021 היום בישראל ואני אתה (2

(ירושלים העברית האוניברסיטה) פלשמן אהרון ר"ד

021 הטבע את פוגש כשההומניזם – שיחה, שפה, שכל (2

(ירושלים העברית האוניברסיטה) שוורץ אילון ר"ד

בחקר חידושים -( טרנספרסונלית) אישית-על פסיכולוגיה 9'גמושב עכשווית רוחניות

5) Self-Expansiveness Theory: A Transpersonal Scientific Approach

Prof. Harris L Friedman (University of Florida) 052

0) From Cognitive Neuroscience to Transpersonal Science: Expansiveness and Scale in the Human Construction of Self

Prof. Les Lancaster (Liverpool John Moores University) 052

2) The Study of Spirituality Using Quantitative Methods: An Evaluation of their Usefulness for Transpersonal Science

Prof. Douglas MacDonald (University of Detroit Mercy) 054

עצמי ותפיסת גוף, תודעה 1'גמושב

האפשרית והתפתחותו לעצמי ההקשר - לתודעה מימדי תלת מודל (5

002 (וויצמן מכון) אוחנה-ברקוביץ אביבה ר"ד

12

002 העצמי לגבולות הגוף גבולות בין הקשר על (0

(ירוושלים העברית האוניברסיטה) עתריה יוחאי מר

003 מוחי ותיפקוד קוגנטיביות יכולות על מוטורי-קוגנטיבי אימון השפעת (2

,Research Institute for Neuroscience) שושן-בן דותן טל ר"דEducation and Didactics, Rome)

עם והקבלה תיאורטיים מבנים שני בין הבחנה: ומיינדפולנס גופנית מודעות (2

022 רס'רוג של התיאוריה

גב' נגה צור, גב' אילת ברק וד"ר קרני גינזבורג )אוניברסיטת תל אביב(

רוחניות וריפוי בקרב נשים 0'גמושב

022 עכשוויתה ניותרוחשיח ה בהשפעת ולידה היריון (5

(אביב תל אוניברסיטת) גבע מיכל' גב

021 בישראל ערביות מסורתיות מרפאות –' יודעת לאישה אישה' (0

(ילין דוד האקדמית המכללה) גבעון-פופר אריאלה ר"ד

ציהדיסוציא, טראומה של היסטוריה בין הקשר? מצוקה או הסתגלות -תקשור (2

025 בתקשור שעוסקות נשים בקרב חיים ואיכות

'(השרון לב' הנפש לבריאות מרכז, חיפה אוניברסיטת) סטולובי טלי' גב

The Jewish Renewal) יהודית להתחדשות התנועה 4'גמושב Movement)

שלומי-שחטר זלמן' ר של חסידית-הניאו בהתחדשות רוחניים-פסיכו חידושים (5 קרליבך שלמה' ור

022 (ירושלים העברית האוניברסיטה) אופיר נתן ר"ד

0) Post Monotheistic Jewish Theology in Contemporary America: Zalman Schachter Shalomi and Arthur Green

Prof. Shaul Magid (Indiana University) 021

13

הודית למדיטציה יהודית מדיטציה בין: שלומי-שחטר זלמן רבי (2

015 (אביב תל אוניברסיטת) פרסיקו תומר מר

2) Practicing Devekut in Jewish Renewal: Learning to Experience God’s Presence

Prof. Chava Weissler (Lehigh University) 011

צופיות בעולם הגלובאלי 5'גמושב

5) Islamic Sufism in Response to the Contemporary Global 013

Mr. Stephen Schwartz (Center for Islamic Pluralism, USA)

032 הישראלית הבחבר צופית-הרוחנית הדרך של התחדשותה על (0

(האיסלאם לתרבות המרכז) מנאסרה סאן'ע מר

הלוקאלי, הגלובאלי: התיכון והמזרח הקווקז, קנדה בין קוסמופוליטית צופיות (2 'גלוקאלי'וה

031 (העברית האוניברסיטה, ליר ון מכון) ברם חן ר"ד

גלובליתה הצופית בזירה ומשיחיות רוחניות (2

031 (חיפה אוניברסיטת) וויסמן יצחק' פרופ

-ניאו טקס של הדגמה הכולל מושב) – עכשווי פגאניזם 6מושב ג' (פגאני

האביב ראשית, אוסטארה חג לכבוד פגאני טקס של הדגמה (5

045 גב' הדס גולדגייר וגב' אליזבת זוהר

בפסטיבלי פגאנית זהות של וביטויה עיצובה תהליכי על': האלה על מילה ואף' (0 ישראליות פגאניות נשים ידי על בישראל נשית רוחניות וסדנאות

040 (אביב תל אוניברסיטת) פררו שי מר

14

ר בקרב וויקאנים ישראלייםריטואלים וטקסי מעב (2

043 (ירושלים העברית האוניברסיטה) מזרחי סאלינס אורלי' גב

עצמית והעצמה רפוי כשיטת הפגאני הפולחן (2

012 (עצמאית חוקרת) חנקין ץ"כ יעל ר"ד

ורוח מהות – חינוך 7'גמושב

012 ביקורתית ותיאולוגיה ביקורתית פדגוגיה בין (5

( חיפה אוניברסיטת) חותם יותם ר"ד

013 ישראל( ארץ)ב מחנך להיות (0

( גורדון האקדמית המכללה, כנרת האקדמית המכללה) רייכל נירית ר"ד

013 רוחני הומניסטי ךחינו מהו (2

(אביב תל אוניברסיטת) מרגולין רון' רופפ

035 המימד הרוחני בחינוך (2

(אוניברסיטת בר אילן) מר שבתאי מג'ר

מבט –נה בשדה הרוחני העכשווי מעורבות המדי: מליאת ערב משפטי, פסיכולוגי וסוציולוגי

Chair: Prof. Eileen Barker (London School of Economics)

לדאגה סיבה יש האם: חדשות דתיות בתנועות החברים של הנפשי מצבם (5

030 פרופ' אלי זומר )אוניברסיטת חיפה(

כתות פעילות על פלילי איסור הטלת של החוקתיות (0

032 פרופ' אריאל בנדור )אוניברסיטת בר אילן(

( עמדת משרד הרווחה2

גב' יעל הרמל )מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה, נציגת משרד

032 הרווחה והשירותים החברתיים(

15

רוחניות לחקר רביעיה הישראלי הכנס בשערי – דבר פתח עכשווית

ברוכים הבאים לכנס הישראלי הרביעי לחקר רוחניות עכשווית

הכנס הישראלי לחקר רוחניות עכשווית הופיע לראשונה בזירה האקדמית

ב בין חוקרים לשל –, והביא איתו רעיון חדש 9002הישראלית בשנת

בכירים וצעירים, מתחומי מחקר שונים, שהמאחד את כולם הוא הכותרת

הכללית "חקר רוחניות עכשווית". התקבצו ובאו אנתרופולוגים ופסיכולוגים,

היסטוריונים וחוקרי יהדות, חוקרי אסיה ומבקרי אמנות, סוציולוגים

יבור בינינו הוא ורופאים. גילינו שיש לנו נושא עניין משותף, גילינו שהח

פורה ומעניין לכל הצדדים, וגם מאתגר וביחד יצאנו למסע המרגש הזה.

הכנס ריכז סביבו עניין רב מצד חוקרים ומצד אנשי שדה, הוא עודד הצגת

מחקרים חדשים, הצביע על המחקר הפורה והמרתק בתחומי רוחניות

ים שאכן ניתן עכשווית שמתקיים בארץ, סימן לסטודנטים וחוקרים צעיר

לחקור תחום חדש זה בכלים אקדמיים ואף משך חוקרים מהעולם כולו.

לאומי. -השנה אנו עולים מדרגה, והכנס הישראלי נעשה במידה רבה בין

הצעד לכיוון הזירה הבינלאומית נובע מרצון להתבגר, להביא את השיח

ם הישראלי לתוך ההקשר המחקרי הבינלאומי, לזכות להפריה מצד חוקרי

מהשורה הראשונה בעולם, וגם להציג בפניהם את פירות המחקר שנעשה

לאומית, ובה לשמחתנו מטובי החוקרים -כאן. נוסדה וועדה מייעצת בין

בעולם בתחומים השונים. הפנייה לזירה הבינלאומית קצרה הצלחה ולכנס

נקבצו ובאו חוקרים מרחבי העולם כולו, שגילו עניין להשתתף בכנס

16

מארה"ב, בריטניה, יפן, צרפת, הולנד, שבדיה, גרמניה, רוסיה –הישראלי

ובולגריה, כך שכשליש מהרצאות הכנס יינתנו ע"י חוקרים אלו.

השנה ביקשנו להתמקד במיוחד בשיח הטיפולי ברוחניות העכשווית,

וקיבלנו שלל הצעות בתחום זה. כמאה הרצאות יוצגו בכנס, בתחומים

רוחני. שני חידושים -בולט כמובן הנושא הטיפולי מגוונים ביותר, ובהם

משמעותיים של הכנס השנה יתמקדו אף הם בנושא זה: ראשית, הרצאת

, ובה ידבר 90/3/09המליאה המרכזית של הכנס, שתתקיים ביום שלישי

Prof. Paul Heelas מגדולי הסוציולוגים שחוקרים את תנועת העידן החדש

על החיים הפנימיים של רוחניות Rotterdam Erasmus University-מ

הומניסטית: ריפוי/טיפול והטיפוח של ההומניזם. . שנית, ביום טרום הכנס

( תינתן הזדמנות להעמיק בסדנאות מחקריות בנושאי 02/3/09)יום שני

פסיכולוגיה קבלית, פסיכולוגיה על אישית )טרנספרסונלית(, כמו גם

בשני ימים אלו נקיים גם מושבי מליאה בסוציולוגיה של רוחניות עכשווית.

בערב שפתוחים לקהל הרחב: ביום הכנס הראשון )יום הסדנאות( המושב

לימוד תוכניות -באקדמיה מוקדש לשאלת הכללת לימודי הרוחניות

והתנגדויות; וביום הכנס השני )יום הרצאות המחקר( אנו מתייחסים למישור

העכשווי, הרוחני בשדה המדינה ותהציבורי והמדיני דרך הנושא של מעורב

וסוציולוגי. משפטי, פסיכולוגי במבט

בשנה הבאה אנחנו מצפות להבשלת כיווני עשייה ופעילות נוספים בתחום

המחקר האקדמי של רוחניות עכשווית. ראשית, אוניברסיטת חיפה פותחת

שני מקבצים לתואר ראשון בלימודים הרב תחומיים בנושא "רוחניות

חוגי -שווית" ובנושא "תרפיה ורוחניות", שאותם ניתן ללמוד במסלול דועכ

פסיכולוגיה, מוסיקה, סוציולוגיה, אסיה, –לצד לימודים בכל מה שתבחרו

17

חינוך, מחשבת ישראל, כלכלה, ניהול ועוד... שנית, מוסדות וארגונים בינ"ל

ה של מחקר בתחום הרוחניות העכשווית הציעו בשנה הבאה לשתף פעול

ולקיים כנס משותף. ובעניין הכנס של השנה הבאה, מתוכננת נדידה

כי הכנס שייך לכולנו, באקדמיה הישראלית, ואע"פ –גיאוגרפית של מיקומו

שנהנינו להיות הרחם והחממה, בקרוב יגיע הזמן לפרוש כנפיים ולצאת גם

למחוזות אחרים. זו ההזדמנות להודות לאוניברסיטת חיפה על הסיוע

ירוח המסור במהלך השנים. והא

ם, על ההשתתפות, על חלקכם -כ-ל-ו-כיף לראות את הצמיחה, ותודה לכ

בכנס ועל השותפות ביצירת הקהילה האקדמית שעוסקת בחקר רוחניות

עכשווית.

להתראות, עפרה ומריאנה.

18

מחקר לסדנאות המוקדש( הכנס טרום) יום

5332230250 - ב"תשע אדר ה"כ' ב יום

חינוך( בניין, 232)ליד חדר הרשמהו התכנסות - 1:03 – 0:03

' א סדנאות מחקר, חלק - 91:33 - 1:03

צהרים הפסקת - 52:22 - 50:22

' ב סדנאות מחקר, חלק - 95:03 - 90:33

ההפסק - 53:22 – 51:22

(באודיטוריום הכט) מליאה - 90:33 – 96:33

וד והתנגדויותרוחניות באקדמיה: תוכניות לימ

)אוניברסיטת בן גוריון בנגב( פרופ' נדב דוידוביץ': ר"יו

פרופ' עפרה מייזלס (מנהל בית חולים שערי צדק) פרופ' יונתן הלוימתדיינים: (האוניברסיטה הפתוחה) ד"ר יקי מנשנפרוינד, (אוניברסיטת חיפה)

אות דנ ס של ם י ל י ב מק ם י ב ש מו שה שלו

0מושב

-על פסיכולוגיה ת אישי

טרנספרסונלית

מושב 1 פסיכולוגיה

קבלית

9מושב סוציולוגיה של רוחניות עכשווית

Knowing When to Get Out of the Way: Research

Musings on Transpersonal

Therapies

Prof. Harris L. Friedman (Florida

University( and Prof. Douglas MacDonald (University of Detroit Mercy)

Kabbalistic Psychology

Prof. Les Lancaster

(Liverpool John Moores

University( and Dr. Menachem

Kallus (University of

Haifa)

Alternative Responses to

Minority Religions

Prof. Eileen Barker (London

School of Economics)

חלק א'

Does Humanism Require

Spirituality?

Prof. Paul Heelas (Erasmus University

Rotterdam)

חלק ב'

19

ת ו י ר ק ח מ ת ו א צ ר ה ת ג צ ה ל ש ד ק ו מ ש ס נ כ ה ם ו י

ב " ע ש ת ר ד א ו " כ ' ג ם ו 1 -י 3 . 3 0 . 1 3 9 1

(ראשי בניין, הכט אודיטוריום)ב קל וכיבוד התכנסות - 0:45 - 7:45

(טהכ באודיטוריום) בוקר מליאת - 93:95 - 0:45

פרופ' משה אידל )האוניברסיטה העברית ירושלים(: ר"יו

ברכות

(חיפה אוניברסיטת)דיקן הפקולטה לחינוך, מייזלס עפרה' פרופ - פתיחה דברי

)פסנתר( אמיר ד"ר דנהו ) שירה( חלבני רותי מוסיקלי קטע

Prof. Paul Heelas (Erasmus University Rotterdam): הרצאה

Inner-Life Spiritual Humanism: Healing/the Therapeutic and the Cultivation of Humanity

הפסקה - 52:21 - 52:51

' א סבב – מקבילים מושבים - 91:45 - 93:45

צהרים הפסקת - 52:22 - 50:21

' בסבב – מקבילים מושבים - 95:95 - 90:03

הפסקה - 51:22 - 51:51

'גסבב – מקבילים םמושבי - 97:95 - 95:03

קל וכיבוד הפסקה - 54:22 - 54:51

(הכט באודיטוריום) ערב מליאת - 91:33 - 97:03

מבט משפטי, –מעורבות המדינה בשדה הרוחני העכשווי פסיכולוגי וסוציולוגי

(London School of Economics) פרופ' איילין בארקר: ר"יו

)אוניברסיטת חיפה( פרופ' אלי זומר

?לדאגה סיבה יש האם: חדשות דתיות תנועותב החברים של הנפשי מצבם

)אוניברסיטת בר אילן( פרופ' אריאל בנדור

כתות פעילות על פלילי איסור הטלת של החוקתיות

)מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה, נציגת משרד גב' יעל הרמל

(ותים החברתייםהרווחה והשיר

והשרותים החברתיים עמדת משרד הרווחה

21

על במבט הכנס מושבי

סבב מושבים א'

93:45

–

91:45

5מושב א'

רוחנית זהות: עכשווית

רב מבט תרבותי

0מושב א'

רפואה משלימה ורוחניות

2מושב א'

שמאניזם וויעכש

2מושב א'

יהדות: תופעות וזרמים

עכשוויים/ות

1מושב א'

אזוטריקה מערבית

3מושב א'

אמנות רוחנית

4' א מושב

הכללת רוחניות במוסדות חינוך

סבב מושבים ב'

90:03

–

95:95

5מושב ב'

-שיח טיפולי רוחני

0מושב ב'

דת ורוחניות, בריאות

וריפוי

2מושב ב'

נשים יאולוגיבת

ה עכשווית

2מושב ב'

מחקר משווה בין מסורות –

קבליות למסורות אסיאתיות

1מושב ב'

נצרות במפגש בין

תרבותי

3מושב ב'

צדק ופעילות –חברתית היבטים רוחניים

4ב' מושב

מרטין בובר כמורה רוחני

19-למאה ה

סבב מושבים ג'

95:03

–

97:95

5מושב ג'

פסיכולוגיהאישית -על

)טרנספרסונלחידושים -ית(

בחקר רוחניות עכשווית

0מושב ג'

תודעה, גוף

ותפיסת עצמי

2מושב ג'

רוחניות וריפוי בקרב נשים

2מושב ג'

התנועה להתחדשות

Theיהודית )Jewish

Renewal Movement)

1מושב ג'

צופיות בהיבט הגלובאלי

3מושב ג'

פגאניזם עכשווי

4ג' במוש

מהות –חינוך ורוח

21

ת ו א נ ד ס ב ש ו ' 9מ א ק ל ח

W o r k s h o p A ( 9 : 3 0 - 1 2 : 0 0 )

Alternative Responses to Minority Religions

Prof. Eileen Barker (London School of Economics(

This workshop will involve a series of short introductory

talks, each followed by discussion amongst participants about

some of the reasons why academics not only can but possibly

should contribute knowledge that can inform policy makers in

their reactions to minority religions in a pluralistic democracy.

Questions to be raised will include (a) the need for

scholarly information, when participants will be asked to

describe areas of ignorance and/or misinformation currently

evident in their respective countries; (b) methodological

alternatives available to scholars, giving concrete examples of

the different resources employed by various actors in the so-

called ‘cult scene’ (including a discussion on the use of

appropriate terms, selectivity of data and informants, the

comparative method and various statistical techniques); (c)

awareness of the limits of social science and the potential

dangers of ‘stepping outside the ivory tower’ (including the

limitations imposed by ‘methodological agnosticism’); (d)

consideration of the advantages and potential problems

involved in encouraging direct contact with the minority

religions themselves; (e) practical suggestions about how to

proceed (including the extension of an international network

of those with specialist knowledge, setting up reliable

information centers, and various other methods of challenging

ignorance and misinformation).

22

Eileen Barker, PhD, PhD h.c., OBE, FBA, is Professor

Emeritus of Sociology with Special Reference to the Study of

Religion at the London School of Economics, University of

London. Her main research interest is ‘cults’, ‘sects’ and new

religious movements, and the social reactions to which they

give rise; but since 1989 she has also been investigating

changes in the religious situation in post-communist countries.

She has around 300 publications (translated into 27 different

languages), which include the award-winning The Making of a

Moonie: Brainwashing or Choice? and New Religious

Movements: A Practical Introduction.

In the late 1980s, with the support of the British Government

and mainstream Churches, she founded INFORM, an

educational charity based at the LSE which provides

information about minority religions that is as accurate,

objective and up-to-date as possible. In 2000, Her Majesty

Queen Elizabeth II appointed her as an Officer of the Order of

the British Empire (OBE) in the New Year’s Honours list for

‘services to INFORM’.

She was elected to Fellowship of the British Academy (FBA)

in 1998, and in 2000, she received an Honorary Doctorate

from the University of Copenhagen and was the recipient of

the American Academy of Religion’s Martin E. Marty Award

for the Public Understanding of Religion. She was the first

non-American to be elected President of the Society for the

Scientific Study of Religion; she is Honorary Life President of

ISORECEA (International Study of Religion in Eastern and

Central Europe Association); an Honorary Research Fellow of

23

Institute of Philosophy, Academy of Science, Kiev; and in

2011 she was elected as an Honorary Fellow of the London

School of Economics.

She is a frequent advisor to governments, other official bodies

and law-enforcement agencies throughout the world, has made

numerous appearances on television and radio, and has been

invited to give guest lectures in over 50 countries.

ב ש ו ת מ ו א נ ד ק 9 ס ל 'ח ב

W o r k s h o p A ( 1 3 : 0 0 – 1 5 : 3 0 )

Does Humanism Require Spirituality?

Prof. Paul Heelas (Erasmus University Rotterdam(

Attributing a foundational role to naturalism or materialism,

and relying as much as possible on the exercise of reason,

secular humanists take great pride in the form of ethicality

which they so often hold dear. Having rejected supernatural or

metaphysical categories, religious edicts and god-given rights

have been replaced by the ethic of humanity. The Universal

Declaration of Human Rights, adopted and proclaimed by the

United Nations almost sixty years ago, is the single most

influential rendering of the ethic. The bedrock is human nature

or life; accordingly, the language is secular.

Despite church leaders and other public figures claiming

that the rejection of the moral frameworks of religion results

in moral chaos, secular renderings of the ethic of humanity

have become dominant in western countries. On first sight, the

24

secular ethic appears to work remarkably well. Empirically

based on what humans have in common, their nature, human-

centred values and sense of purpose in life certainly appear to

suffice for the ‘good life’. That most post-Christian of western

countries, Sweden, does not support the scare mongers. It is

one of the most peaceful of nations.

However, it would be rash in the extreme to conclude that

the ethic of humanity cannot benefit from spirituality. The

argument of the secular humanist, that spirituality is harmful

or a hindrance, can be reversed. In many circumstances,

spirituality – specifically what is commonly know in the west

as ‘New Age’ - can play an important role in buttressing or

reinforcing the humanistic worldview. Evidence from

Pakistan, for example, graphically shows what spirituality can

contribute to the ethicality of humanism. Whilst those of an

atheistic, humanistic persuasion will probably not be

persuaded to re-evaluate their own, personal rejection of

spirituality, the evidence suggests that it might be useful to

reflect on the value, the benefits of spiritual humanism. It

might be useful to move beyond the confines of exclusivistic

secular humanism to reflect on how spiritual humanism can

serve as a potent ‘source of significance’, motivation and

appeal: more potent, that is, than the relatively uninspiring

operation of the ethic of humanity in secular, legalistic mode.

If secular humanists want to ensure that what works relatively

well can work better, spirituality has to be taken seriously.

The very liberality of humanism, understood as a concern

for human wellbeing in all its aspects, means that spirituality

has to be taken into account when the ‘good life’ is understood

accordingly. The values which underpin or translate into

‘rights’ are then taken to be rooted in a substantial form of

25

human nature: the universal of the spiritual birthright. The

litmus test of sociocultural phenomena is here in place, the

birthright distinguishing between what works for the good or

the bad of what is taken to lie within. And when meaningful

reality proclaims that human rights are due to humans by

virtue of their ‘natural’ endowment, value lies with the

universal: not the sociocultural; not that which differs from

place to place, setting the stage for contestation.

Paul Heelas is a Professor in the Department of Religious

Studies at Lancaster University. His Spiritualities of Life. New

Age Romanticism and Consumptive Capitalism, which pays

greater attention to some of the themes addressed here, has

recently been published by Blackwell.

1 ת ו א נ ד ס ב ש ו מ - W o r k s h o p B ( 9 : 3 0 – 1 5 : 3 0 )

Kabbalistic Psychology

Prof. Les Lancaster (Liverpool John Moores University(

Dr. Menachem Kallus (University of Haifa)

This exploratory workshop is distinctive in bringing

together two eminent scholars with complementary interests in

the Kabbalah. Professor Lancaster has been working on the

psychological dimensions of Kabbalah, not only in terms of

the psychological insights that are intrinsic to kabbalistic

material but also in relation to recent advances in our

understanding of consciousness and the mind through

cognitive neuroscience, transpersonal, and depth psychology.

Rabbi Dr. Kallus is a noted researcher in the history of

26

Kabbalistic speculation and practice. The workshop will be

dialogic and exploratory in two senses. Firstly, the workshop

will distil the ongoing dialogue between Kallus and Lancaster

as they formulate the ‘kabbalistic psychology’ of the title.

And, secondly, participants will be encouraged to dialogue

with the presenters in relation to their respective

understandings of the ways in which traditional forms of

kabbalistic speculation and practice find expression in

‘modern’ terms. Both these authors believe that it is live

contemporary interaction that gives profound meaning to

spiritual enterprises, and intend the workshop as an

opportunity to move forward such interaction.

The presenters will introduce participants to psycho-

spiritual practices that integrate techniques promulgated in

diverse kabbalistic schools with recent thinking in

transpersonal psychology, and will convey their theoretical

formulations of contemporary ‘mind science’ as understood

through kabbalistic frameworks. Given features of the

historical development in Kabbalah—the effect of

encountering diverse systems of thought, and the progressive

emphasis placed on psychological aspects of the kabbalistic

worldview—this workshop is presented as a contemporary

expression of that creative spirit which has always coursed

through the living stream of esoteric Judaism.

The opening introductory session (30 minutes) will

contextualise the workshop in relation to both psychological

approaches to mysticism and the academic study of Kabbalah.

We will examine what may be best understood as a form of

esoteric psychology through which kabbalists grasped the

inner, generally unconscious, determinants of thought, and

practised techniques which effectively expanded the sphere of

27

conscious control over thought processes. Whilst these

practices were primarily oriented towards religious and

theurgic goals, our immediate focus will be their more

psychological effects.

In the main morning session, we will focus on the Hebrew

letter mysticism (2 hours) which underpins many kabbalistic

practices. In historical terms, the Hebrew letters were

reformulated (probably during the Babylonian exile) evidently

with the intention of investing them with core mystical and

esoteric value. Psychologically, the letters may be said to

convey archetypal meaning. Our objective in this session will

be to unpack such meaning, and to explore practices which

open deeper realms of mind to the symbolic value of the

letters. Techniques to be taught include visualisation,

movement and breath-work.

The afternoon session will take us into the hermeneutic

world of the Kabbalah (2 hours). The kabbalists developed

further the rabbinic view of Torah—with its emphasis on the

midrashic imagination—through their emphasis on a universal

pattern underlying all things, the Tree of Sefirot. The core of

mystical praxis in Judaism is the ‘hermeneutic encounter,’

whereby mystical experience and knowledge arise through the

distinctive process of interpreting the text of scripture. Again,

it is the psychological axis that our workshop seeks to explore;

we suggest that the dance of ‘revealing-and-concealing,’

which characterises the hermeneutic encounter, is at one and

the same time both theocentric—enabling the mystic to see the

divine pattern in Torah, world and soul—and psychological—

promoting the unfolding into consciousness of unconscious

content and bringing a higher integration of being. Both

morning and afternoon sessions will incorporate experiential

28

work, theoretical content and open discussion. A concluding

session (30 minutes) will explore more generally the value of

our approach to Kabbalistic Psychology, and the impact of

kabbalistic ideas for the development of consciousness studies

and transpersonal psychology.

Les Lancaster is Professor of Transpersonal Psychology at

Liverpool John Moores University, UK, Honorary Research

Fellow in the Centre for Jewish Studies at Manchester

University, and Adjunct Research Faculty at the Institute of

Transpersonal Psychology and the California Institute of

Integral Studies. He is currently Chair of the Transpersonal

Psychology Section of the British Psychological Society, and

President of the International Transpersonal Association. At

LJMU he co-founded the Consciousness and Transpersonal

Psychology Research Unit, through which postgraduate

programmes in these areas ran for some 15 years. He currently

directs a new Masters Programme in Consciousness and

Transpersonal Studies. In addition to various journal articles,

Les’ published works include Mind Brain and Human Potential,

winner of a Science and Medical Network Best Book Award,

The Essence of Kabbalah, and Approaches to Consciousness:

the Marriage of Science and Mysticism, about which Chief

Rabbi, Professor Jonathan Sacks commented: “With formidable

erudition and the widest of perspectives, Brian Lancaster has

written a challenging and potentially ground-breaking book on

the relationship between scientific and mystical ideas of human

consciousness. A humane scholar in the great tradition of

William James, his work deserves to be read and discussed

widely”.

29

Les’ career has included both research in cognitive

neuroscience and scholarship within the study of religious

mysticism, the latter focusing extensively on the Kabbalah and,

more especially, its psychological aspects. These twin spheres

of interest have come together in books and articles exploring

the interface between spirituality, mysticism, consciousness,

and the brain. In addition to research and scholarship, Les

teaches spiritual practices and leads international workshops on

Kabbalistic Psychology.

Menachem Kallus is currently the principal researcher of a

three-year Israel Science Foundation sponsored project to, for

the first time, compose a history of graphical representation of

Kabbalistic ideas, 1200-1900, together with Dr. Yossi Chajes

of Haifa University. Kallus has recently published "Pillar of

Prayer" [Fons Vitae Press, 2011] a bi-lingual edition of more

than three hundred teachings with commentary, on

contemplative prayer from the circle of R Israel Baal Shem

Tov. He received his Ph.D. from the Hebrew University in

2004 for a dissertation on the theurgy of prayer in Lurianic

Kabbalah. He was ordained Rabbi by R Zalman Schachter

Shalomi in 1998, and has been a close friend and student of

the late Rabbi Shlomo Carlebach. He has studied and

practiced various forms of Buddhist meditation with both

Theravada and Tibetan teachers over the past three decades.

Kallus was born into an Orthodox Jewish family of Holocaust

survivors and currently practices Judaism in a semi-

traditional-post-modern way, in Jerusalem Israel. He is maried

and has one son.

31

0 ת ו א נ ד ס ב ש ו מ - W o r k s h o p C ( 9 : 3 0 – 1 5 : 3 0 )

Knowing When to Get Out of the Way: Research Musings

on Transpersonal Therapies

Prof. Harris L. Friedman (Florida University(

Prof. Douglas MacDonald (University of Detroit Mercy)

Since its inception as a unique subdiscipline within

psychology in the late 1960s, transpersonal psychology has

been involved in the development of theories and

technologies, often derived from spiritual, mystical, and

religious systems, to be applied to the amelioration of human

functioning, both in terms of treating psychopathology and in

terms of facilitating optimal human well-being. There are

now a fairly large number of transpersonal therapeutic systems

available and practiced throughout the world, including

attentional (e.g., neurofeedback), biochemical (e.g.,

psychedelic), depth psychological (e.g., psychosynthesis),

existential (e.g., logotherapy), and somatic (e.g., holotropic

breathwork) approaches, to name just a few. This workshop

will provide an overview of extant transpersonal therapies, and

discuss the general state of their research status, especially in

terms of their effectiveness. It will also explore some of their

core commonalities. These include focusing on the following:

(a) immediate experience; (b) quality of self-representation

within experience; (c) identification of elements of experience

that permit one to reframe and experience self in a more

complex, complete, integrated, expanded, or sacred way; and

(d) that they do not have exclusive focus on treatment of

31

dysfunction, but can be growth oriented. Thereafter, it will

explore some of their fundamental underpinnings, both

philosophical and methodological. Participants will also have

the opportunity to engage in exercises to experientially, as

well as cognitively, better understand how to engage in

transpersonal therapy, either as a provider or recipient. The

workshop will conclude with a discussion of various ways

how therapy and assessment may be integrated.

Harris Friedman, PhD, is a clinical and

consulting psychologist, as well as supervises dissertations at

a number of universities. He recently retired as Research

Professor of Psychology at University of Florida and Professor

Emeritus at Saybrook University. He has over 100

professional publications, mainly in the area of socio-cultural

and transpersonal psychology, as well as on methodology. He

is a Fellow of the American Psychological Association, and

serves as Senior Editor of the International Journal of

Transpersonal Studies and Associate Editor of The

Humanistic Psychologist. He recently was President of the

International Transpersonal Association, and Chairs the

Transpersonal Interest Group of the American Psychological

Association (as part of the Society for Humanistic

Psychology). His most recent books, both co-edited with

Stanley Krippner in 2010 and published by Praeger, are

Mysterious Minds and Debating Psychic Experiences. He is

currently co-editing with others The Wiley-Blackwell

Handbook of Transpersonal Psychology, The Praeger Series

on Social Justice and Psychology (2 volumes), and Advances

in Parapsychological Research, Volume 9. Email

harrisfriedman@hotmail.com

32

Douglas A. MacDonald, Ph.D. is an Associate Professor of

Psychology at the University of Detroit Mercy in the United

States, and a practicing psychologist in Canada. He has been

actively involved in research in the areas of spirituality and

transpersonal psychology for over 20 years and is a recognized

expert in the area of the assessment and measurement of

spiritual and transpersonal constructs. He is Research Editor

for both the Journal of Humanistic Psychology and the

Journal of Transpersonal Psychology and Editor Emeritus for

the International Journal of Transpersonal Psychology. He is

also one of the founding members of the International Board

for the International Transpersonal Association. Email

macdonda@udmercy.edu or pneumaticscope@gmail.com

33

Prof. Paul Heelasאורח כבוד – הרצאת מליאת בוקר

Erasmus University Rotterdam

Inner-Life Spiritual Humanism: Healing/the Therapeutic and the Cultivation of Humanity

After something of a lull following the days of people Comte,

Durkheim, Julian Huxley and Tagore – all of whom used

expressions like ‘religion of humanity’, Sen, Nussbaum,

Bryan Turner and some other theorists of the cosmopolitan,

are among those who have reactivated interest in ‘the

cultivation of humanity’. (As has the Dalai Lama.) During

recent decades, the study of CAM (complementary and

alternative medicine) has flourished; for somewhat longer so

has the study of what the World Health Organization calls TM

(traditional medicine). On the one hand the body of literature

on the cultivation of humanity, largely couched in terms of the

more legalistic, human rights, entitlements, capabilities, and

so on. On the other hand, the body of literature on CAM/TM,

largely couched in terms of processes to do with healing-cum-

therapy and the person, the efficacy of such processes, and so

on.

The two bodies of literature remain relatively discrete.

To the best of my knowledge, Nussbaum does not write about

CAM/TM, let alone how practices of this variety might

contribute to the cultivation of humanity. The aim of my

34

presentation is to contribute to linking up the two spheres of

research.

The basic argument is that what I’ll call inner-life

healing (therapy) of spiritualities of life – specifically of a

great deal of CAM and TM - plays a major role in the

cultivation of humanity; and that this has a great deal to do

with the spiritual (inner-life) humanism of the modes of

CAM/TM under consideration. Most especially when spiritual

humanism is experienced as grounded in the sacred, the sacred

of humanity as a whole, it is ‘taken’ to be a powerful source of

healing/therapy: of the person, a sourced resource with regard

to humankind as a whole.

The ‘therapeutic’/‘psychological’ aspects of

contemporary spiritualities, to use the language typical of

nations with advanced economies, should not distract from the

fact that the therapeutic/psychological is frequently, perhaps

even typically, profoundly humanistic. If the language of

psychology/therapy is to be used in connection with, say, Sufi

inner-life healing of the Punjab of Pakistan, or, for that matter,

in connection with the CAM of the USA, it is best qualified:

as psycho-ethicality. The force, the flow, from within is taken

to emanate from the sacred human of humanity, at one and the

35

same time ethical and psychological. Sentiments as value

laden feelings; Maslow…

Two illustrations of the efficacy of psycho-ethical

spiritual humanism, re the cultivation of humanity, will be

provided: one from the sphere of CAM-UK, the other from the

sphere of Sufic TM-Pakistan.

36

זהות רוחנית עכשווית: מבט רב תרבותי: 9מושב א'

גרו )אוניברסיטת חיפה(-ד"ר טלי כץיו"ר המושב:

Religion as Embodied Spirituality :5הרצאה – 5מושב א'

Mr. Stuart Nelson (University of California – Santa Barbara)

Multiple definitions for both religion and spirituality have

been offered throughout the literature, but a general consensus

regarding these terms has remained elusive. Definitional

questions are important in establishing a functional framework

for both research and practice, and while this paper does not

attempt to provide all encompassing definitions for religion

and spirituality by any means, it does posit a relationship

between the two concepts in terms of a definition. This paper

identifies religion as embodied spirituality – the living out of

one’s private spiritual ideals. Understanding the relationship

between religion and spirituality this way has two major

implications with regards to links to health and well-being.

First, it allows both the layperson and the professional to

access “religion” in a way that accommodates complex

subjective spiritual life. Second, it makes salient the idea that

one’s spiritual ideals are “practiced” in the world in some

embodied way.

We must keep in mind that many describe themselves

as both religious and spiritual. It is therefore important to

37

identify a relationship between the two that accommodates

past and current assumptions about their differences without

polarization occurring. Viewing religion as embodied

spirituality may prove to be useful in healthcare environments

where many are wary of endorsing practices that carry

theological implications. By viewing religion as the ‘living

out’ of a particular spirituality through embodied action and

cognition, we allow an extension of the unique nature spiritual

life into the traditionally more “static” concept and practice of

religion.

This paper suggests further that religion and

spirituality are two components of an extremely complicated

and intertwining process that, while gaining its character from

neurophysiology, psychology, socio-cultural interactions, and

elsewhere, might also be consciously directed towards

spiritual goals. The present framework makes understanding

the possibility for this direction easily accessible for patients

and practitioners. Much of the literature regarding the causal

mechanisms between religion, spirituality and health identify

behaviors, cultivated mindsets, and practices that augment

health and wellness. Contemplative practice, gratitude,

community involvement, altruism, hope, forgiveness, and self-

expression, among others, are all practices that have been

positively correlated with both physical and mental health.

These are not vague ideals that exist in the abstract; rather,

38

they are practices - components of individual and communal

spirituality that are expressed through embodied religious

activity and cognition.

The present approach to understanding the relationship

between religion and spirituality has distinct drawbacks that

are discussed near the end of the paper. In light of these

drawbacks, future avenues for the evolution and employment

of this framework are suggested.

רשימת מקורות

Hill, Peter C., and Kenneth I. Pargament. "Advances in the

Conceptualization and Measurement of Religion and Spirituality:

Implications for Physical and Mental Health Research." Psychology of

Religion and Spirituality S.1 (2008): 3-17. Print.

Koenig, Harold G., Michael E. McCullough, and David B. Larson.

Handbook of Religion and Health. Oxford: Oxford UP, 2001. Print.

Lindblom, Jessica. Minding the Body: Interacting Socially Through

Embodied Action. Diss. Linköping University, 2007. Print.

Paloutzian, Raymond F., and Crystal L. Park. Handbook of the Psychology

of Religion and Spirituality. New York: Guilford, 2005. Print.

Paloutzian, Raymond F. "Purpose in Life and Value Changes following

Conversion." Journal of Personality and Social Psychology 41.6 (1981):

1153-160. Print.

39

Salsman, J. M., T. L. Brown, E. H. Brechting, and C. R. Carlson. "The

Link Between Religion and Spirituality and Psychological Adjustment:

The Mediating Role of Optimism and Social Support." Personality and

Social Psychology Bulletin 31.4 (2005): 522-35. Print.

Taves, Ann. Religious Experience Reconsidered: a Building Block

Approach to the Study of Religion and Other Special Things. Princeton,

NJ: Princeton UP, 2009. Print.

דיאלקטית כחוויה רוחנית זהות :0הרצאה – 5מושב א'

(חיפה אוניברסיטת) נצר-רוסו פנינית' גב

את האופן בו רוחניות נחוות בחיי שבחן מחקר הרצאה תציג ממצאי ה

מבוגרים בעקבות תהליך של שינוי רוחני מחוץ למסגרת דת ממוסדת.

ני שנחווה ( האם תהליך השינוי הרוח0המחקר התמקד בשאלות הבאות: )

( 9ידי המשתתפים עשוי להיות ממושג כתהליך הבניית זהות רוחנית? )-על

במידה ואכן תהליך זה מניב גיבוש של זהות רוחנית, מהם המאפיינים של

החוויה החיה של זהות זו?

החיפוש אחר חוויות רוחניות מחוץ לגבולות הפרקטיקה והמסורת של

מסגרת של רוחניות "העידן החדש", הדת המאורגנת, מקובל בתוך ה

;Bruce, 1996ממוקדת בעצמי" )-שלעיתים קרובות נתפסת כ"רוחניות

Heelas, 1996; Urban, 2000 תופעה זו צברה בולטות גוברת בעולם .)

,Houtman & Mascini, 2002; Roof, 1999; Taceyהמערבי )למשל

2003; Wuthnow, 1998ם מגדירים (, כאשר מספר גדל והולך של אנשי

עצמם כ"רוחניים אך לא דתיים", ומעריכים חוויה אישית וישירה על פני

מקורות סמכות ממסדיים. בדומה לכך, גם בתוך החברה הישראלית הולל

41

וגובר העניין ברוחניות "העידן החדש" אשר נתפסת כמובחנת מהמסורת

לים היהודית דתית, ומספר גדול של אנשים מתארים מסעות רוחניים שמויב

(. Ruah-Midbar, 2006לשינויים משמעותיים בחייהם )

בין אם השינוי עשוי להיחוות כפתאומי ודרמטי )כגון "המרה", קונברסיה;

,Paloutzian & Park, 2005; Rambo, 1993; Travisanoלמשל,

;Hartelius, Caplan, & Rardin, 2007( או הדרגתי ואיטי )1970

Kasprow & Scotton, 1999; Wilber, 2000 ,) בתוך או מחוץ לקונטקס

(. Hill, 2002, הוא כרוך בטרנספורמציה של העצמי )דתי

92המחקר כלל ניתוח פנומנולוגי של ראיונות עומק שנערכו עם

)גיל 66 -ל 92נשים, בין הגילאים 03 -גברים ו 09מבוגרים ישראלים,

ת ממוסדת. הממצאים מצביעים (, שחוו שינוי רוחני מחוץ לד32.3 -ממוצע

על כך שהתהליך ההתפתחותי שנחווה ע"י המשתתפים הניב גיבוש של זהות

חדשה. הזהות הרוחנית הזו נתפסת כמרכזית להגדרתם העצמית, כדרך חיים

או חלק ממנה. בה וכהגדרה מקיפה לזהותם הכוללת, ולא רק כהיבט מסוים

בת, המהווה מבנה שונה מזה המשתתפים מבטאים זהות רוחנית ברורה ומחוי

מודרניות )למשל התיאוריות של ן ההמוכר בהמשגות המקובלות של זהות, ה

מודרניות )למשל, "זהות ממוקפת"; -פוסטן האריקסון ומרסייה( וה

hyphenated identity .).

בתוך מסגרת הזהות הרוחנית הזו, זוהו שלוש תמות מרכזיות אשר ניתן

יאלקטיים. התמות האלו מבחינות את סוג הזהות להתבונן עליהן כמימדים ד

( Marcia, 1966הזו מסטטוסי הזהות של מורטוריום או זהות מושגת )

( מיקוד בעצמי 0את המשמעות של זהות זו עבור המשתתפים: ) ותומבנ

( "לדעת שהגעתי" אל מול 9ובאותנטיות אל מול ביטול העצמי והתמסרות )

תחושת שליחות. ( ניכור אל מול3תהליך והתהוות )

ההרצאה תציג גם דיון במשמעות הממצאים והשלכות להמשך מחקר בתחום.

41

רשימת מקורות

Giorgi, A. (1997). The theory, practice and evaluation of the

phenomenological method as a qualitative research procedure. Journal of

Phenomenological Psychology, 28, 235-260 .

Hodge, D.R. (2001). Spiritual Assessment: A review of major qualitative

methods and a new framework for assessing spirituality. Social Work, 46,

203-214 .

Josselson. R. (2004). The Hermeneutics of faith and the hermeneutic of

suspicion. Narrative Inquiry, 14, 1-28.

Kiesling, C., Sorell, G.T., Montgomery, M.J. & Colwell, R.K. (2008).

Identity and spirituality: A psychosocial exploration of the sense of

spiritual self. Psychology of Religion and Spirituality, S (1), 50-62 .

Lieblich, A., Tuval-Mashiach, R., & Zilber, T. (1998). Narrative research:

Reading, analysis and interpretation. Thousand Okes, CA: Sage.

Linzer, J. (1996). Torah and Dharma: Jewish Seekers in Eastern Religions.

J. Aronson (Northvale, NJ).

Maykut, P. & Morehouse, R. (1994). Beginning Qualitative Research: A

Philosophic and Practical Guide. London: The Falmer Press.

McDonald, D.A. (2009). Identity and spirituality: Conventional and

transpersonal perspectives. International Journal of Transpersonal Studies,

28, 86-106 .

42

Poll, J.B. & Smith, T.B. (2003). The spiritual self: Toward a

conceptualization of spiritual identity development. Journal of Psychology

and Theology, 31, 129-142.

Reimer, K.S., Dueck, A.C., Adelchanow, L.V. & Muto, J.D. (2009).

Developing spiritual identity: Retrospective accounts from Muslim, Jewish

and Christian exemplars. In: M . de Souza et al. (Eds.). International

Handbook of Education for Spirituality, Care and Well-being. Springer

Science & Business Media.

Stephen, J., Fraser, E. & Marcia, J.E. (1992). Moratorium-achievement

(Mama) cycles in lifespan identity development: Value orientations and

reasoning system correlates . Journal of Adolescence, 15, 283-300.

Wink, P. & Dillon, M. (2002). Spiritual development across the adult life

course: Findings from a longitudinal study. Journal of Adult Development,

9, 79-94.

Wink, P. & Dillon, M. (2003).Religiousness, spirituality, and psychosocial

functioning in late adulthood: Findings from a longitudinal study.

Psychology and Aging, 18, 916-924 .

Corralling the Self, Transforming the :2הרצאה – 5מושב א'

Self: Mussar, Therapy, and Self-Discipline in the Lives of

Jewish-American Adults

Ms. Arielle Levites (New York University)

Sociologists have long observed the ways in which

psychological theories of the self infuse post-modern civic

43

discourse, as “I believe” morphs into “I feel” (Rieff, 1968,

p.25). Some have bemoaned, in particular, how therapeutic

language inflects (and one senses, infects) religious language,

suggesting that the natural boundaries between religion and

therapy have been irrevocably breached (Bellah, 1984;

Wuthnow, 1994, 1998). Taken together this literature suggests

the emergence of a psychological man for whom self-

actualization trumps any obligation to others. Similar trends

have been noted in the Jewish community, where ideas about

spirituality are often link to self-healing, and the quest for

personal meaning replaces communal commitments (Cohen&

Hoffman, 2009; Cohen& Eisen, 2000).

My paper locates these concerns in the lives of American-

Jewish adult practitioners of mussar, an ethical-spiritual

practice that has become increasingly popular among non-

Orthodox American Jews (Claussen, 2010; Michaelson,

2008). Emerging out of a nine-month ethnographic study of a

synagogue-based mussar program, I explore how participants

co-construct the boundary between what they see as two

sometimes overlapping and, often times, competing domains

of mussar and therapy. The paper will focus on four interviews

with engaged participants and one interview with a program

drop-out. Interviews and analysis were guided by the

44

Listening Guided method of psychological inquiry (Gilligan,

2006).

In their accounts of their own experiences with mussar

practice, participants reveal anxieties about possible points of

contact and confusion between mussar and therapy,

particularly as related to interpersonal sharing, responsibility

to others, and the effectiveness of “treatment.” While group

members credited peer feedback as integral to mussar’s ability

to work on their lives, they simultaneously expressed

ambivalence about the sometimes explicitly social-emotional

features of the enterprise and their reliance on other group

members for their own ethical growth and spiritual

development.

The paper concludes by considering theories of the plastic

self that infuse psychotherapy and mussar. I suggest that

mussar’s appeal as a contemporary spiritual practice lies in its

implicit theology of the self as disciplinable. Certainly since

Aristotle’s Nicomachean Ethics, the question of man’s

potential for change, either through self-control (the continent

man) or self-transformation (the virtuous man) has animated

the study of the human psyche. These questions were taken up

in the mussar literature by Maimonides, in his Shemona

Peraqim, and later by Israel Salanter, the founder of the

Mussar movement. Freud’s theory of psychoanalysis also

45

addresses these questions, with his approach exerting great

influence on popular ideas of the self in American culture

(Heinze, 2002).

Finally, I consider the ways in which such theories of the

changeable self can be organized around discourses of self-

discipline or discourses of therapy, and how distinctions

between these two lenses on contemporary “technologies of

the self” (Foucault, 1988) held meaning for the consultants in

my project.

רשימת מקורות

Bellah, R. N. (1986). Habits of the heart : Individualism and commitment

in american life (1 Perennial Library ed.). New York: Harper & Row.

Cohen, Steven M and Hoffman, Lawrence A. (2009). “How Spiritual Are

America’s Jews? Narrowing the Spirituality Gap Between Jews and Other

Americans.” S3K Synagogue Studies Institute; Los Angeles, CA.

Claussen, Geoffrey (2010) “The American Jewish Revival of Musar.” The

Hedgehog Review. 12(2).

Foucault, Michel. 1988. Technologies of the Self. University of

Massachusetts Press .

Goldberg, Hillel (1982). Israel Salanter: Text Structure Idea: The Ethics

and Theology of an Early Psychologist of the Unconscious. Ktav:

NewYork, NY .

46

Heinze, Andrew. 2004. Jews and the American Soul: Human Nature in the

20th Century. Princeton University press. Princeton, NJ .

Jacobs, Jonathan . “Plasticity and Perfection: Maimonides and Aristotle on

Character.” Religious Studies, Vol. 33, No. 4 (Dec., 1997), pp. 443-454.

Michaelson, Jay (2008) “The Path Of the Just: Is Musar the ‘New

Kabbalah’?” The Jewish Daily Forward, February 28, 2008, issue of

March 07, 2008 retrieved at

http://www.forward.com/articles/12792/#ixzz1AMzlxzRP

Gilligan, Carol; Spencer, Renee; Weinberg, M. Katherine; Bertsch,

Tatiana. (2006) “On the Listening Guide: A Voice-Centered Relational

Method” in Emergent Methods in Social Research, Hesse-Biber, Sharlene

Nagy& Leavy, Patricia, eds .

Rieff, Philip (1968). The Triumph of the Therapuetic: Uses of Faith After

Freud. Harper and Row, NY, NY.

Weiss, Raymond L. & Butterworth, Charles E., Maimonides, Moses.

(1975) Ethical writings of maimonides [Selections.]. New York: New

York University Press.

Wuthnow, Robert (1994). Sharing the Journey: Support Groups and

America’s New Quest for Community. The Free Press; New York .

Wuthnow, Robert (1998). After Heaven: spirituality in America since the

1950’s. University of California Press. Berkley, CA.

47

על הקשר בין חיים המתאפיינים במיידיות :2הרצאה – 5מושב א'

הודו-תפיסה אחדותית: עדויות חדשות מיערות הגשם של דרוםו

(אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת תל אביב) ד"ר דניאל נוה

בעיה לפתור אפשר אי. לפותרה אפשר שיהיה כדי הבעיה את ואזהה הבה"

בעיה עדיין היא פתורה כבר בעצם היא אם אפילו. מהי יודע אינך אם

, הפירוד בעיית. העולם של מצבו זהו. נפתרה שהיא תבחין לא כי, ךבשביל

הפתרון את מזהים לא אבל. נפתרה כבר, והיחידה האחת הבעיה בעצם שהיא

" הבעיה את מזהים שלא מפני

(. 92 שיעור, בניסים קורס מתוך)

החוזר מוטיב המיוחדת בדרכו משקף, יחסית חדש שהינו, פה המובא הטקסט

אלו מתורות ברבות. שונות בתרבויות, עתיקות שחרור רותבתו עצמו על

משורשי כאחד והנפרדות הנבדלות, אשליית לחלופין או, תחושת נתפסת

כהתעוררות, בהתאם, נתפס השחרור. שבהם המרכזי לא אם – האנושי הסבל

חדשות בעדויות אדון בהרצאה. שאני מי ובהם הדברים אחדות בדבר להכרה

העולם את ולומדת הבוחנת החשיבה מערכת של למקורותיה באשר

נאספו פה שיידונו העדויות מרבית. ונפרדות נבדלות של מפרספקטיבה

של הגשם מיערות לקטים-ציידים חברת, הנייקה שבט בקרב עבודתי במהלך

. הודו דרום

ולא במשותף הממוקדת אפיסטמולוגיה בין הקשר על אעמוד בהרצאה

מזערית השפעה ולעתיד לעבר בו) במיידיות המתאפיין חיים לאורח במפריד

כן כמו(. הסביבה עם מתווכת בלתי היכרות אדם ולבני בהווה האדם חיי על

48

מאורח חדה היפרדות בחובו הטומן, לחקלאות ולקט מצייד שהמעבר אטען

אפיסטמולוגית למערכת בהתכנסות כרוך, במיידיות המתאפיין חיים

מהחברות ברבות. מזו זו רדותנפ-נבדלות מהויות בזיהוי המתמקדת

, במידיות מתאפיין חייהם שאורח באלו במיוחד, ולקט מצייד המתקיימות

-דבר של ההכרה. ונבדלת עצמאית מהות כבעלי נתפסים אינם בעולם-דברים

, כך. עמו יחסים כדי תוך נגלית, אדם של אישיותו להכרת בדומה, בעולם

מצויות( אנושיות-ולא אנושיות) ישויות שבו האופן בגילוי ממוקדת התפיסה

להקשר מחוץ - העצמאית מהותן את לגלות מנת על ולא, לתופס וביחס עם

חיים-בעלי וגידול זעירה חקלאות, התשעים שנות אמצע מאז. יחסים של

הקיום בכלכלת גדלה חשיבות בעלי מרכיבים להוות החלו קטן מידה בקנה

המאפשרת אתנוגרפית נהלבחי צוהר מאפשר זה שינוי. הנייקה אנשי של

בדיקה – ואפיסטמולוגיה מיידיות בין הגומלין יחסי של למדי מפורט מיפוי

. מעולם כה עד בוצעה לא מפתיע שבאופן

של רחב מגוון הכולל) בהרצאה שאציג האתנוגרפי החומר על בהסתמך

החורג כלכלי בניצול הכרוכות שפעולות אטען(, מקרה ותיאורי סיפורים

באופייה הוליסטית שהינה מאפיסטמולוגיה מעבר וצרותי ממיידיות

הנייקה שאנשי ככל. נפרדות נבדלות במהויות המתמקדת לאפיסטמולוגיה

אלמנטים ויותר יותר, מבויתים חיים-בעלי וגידול חקלאות על נסמכים

ההרצאה בסיום. ונבדלת עצמאית מהות כבעלי להיתפס מתחילים בסביבתם

את הבוחנת תפיסה למערכת היקלעותנו תהליך של משופרת הבנה כי אטען

ממש של תרומה לתרום יכולה ונפרדות נבדלות של מפרספקטיבה העולם

.בו ומקומנו העולם על מחדש להתבונן עצמנו ללמד נוכל בו למהלך

49

רשימת מקורות

A Course in Miracles. 1976. California: Foundation for Inner Peace.

The Bhagavad Gita : A New Translation / George Thompson (tr). 2008.

New York : North Point Press.

Bird-David, N., 1999a. "Animism" Revisited: Personhood, Environment,

and Relational Epistemology. Current Anthropology 40(Supplement), s67–

91.

Bird-David, N., 2006. Animistic Epistemology: Why Some Hunter-

Gatherers Do Not Depict Animals. Ethnos 71(1), 33–50.

Bird-David, N. and D. Naveh, 2008. Relational epistemology, immediacy,

and conservation: Or, what do the Nayaka try to conserve? Journal for the

Study of Religion, Nature and Culture 2(1): 55-73.

Heidegger, M., 1971 [1935]. The Origin of the Work of Art, In Poetry,

Language, Thought. New York: Harper & Row, 17-87..

Heidegger, M., 1978 [1943]. On the Essence of Truth, In Martin

Heidegger: Basic Writings, ed. D. F. Krell. London: Routledge, 113–141.

Ingold, T., 1996. Hunting and Gathering as Ways of Perceiving the

Environment, In Redefining Nature: Ecology, Culture and Domestication,

eds. R. Ellen & K. Fukui. Oxford: Berg, 117–155.

Ingold, T., 2000. The Perception of the Environment: Essays in

Livelihood, Dwelling and Skill. London and New York: Routledge.

Venkatesananda, Swami.1984. The Concise Yoga Vāsiṣṭha. Albany: State

University of New York Press.

51

Spirituality, Authenticity and Truth :1הרצאה – 5מושב א'

Ms. Francesca Montemaggi (Cardiff University)

Religion and spirituality are often seen as opposed. Religion is

seen as ‘organised’, dogmatic, and focussed on the

transcendent, whilst spirituality is fluid, rejecting dogmas and

institutionalisation. Spirituality is focussed on the spiritual

growth and wellbeing of the person whilst religion presumes

an external transcendent authority exercising sovereignty over

human beings. The paper delineates a distinction between

‘immanent spirituality’, which espouses a non-theistic

spirituality, and ‘transcendent religiosity’, which relies on

theistic assumptions. Thus, the immanent spiritual quest is

directed towards one’s inner life, whilst transcendent

religiosity is directed towards God. The ‘massive subjective

turn of modern culture’, as Charles Taylor described it, seems

to have led to a shift from traditional organised religion to

individual spirituality. The ensuing spirituality celebrates the

inner life of the individual and holistic wellbeing. The

individual is at the centre seeking to be ‘authentic’, in the

sense of being true to oneself. Spirituality thus becomes a way

of life, an exercise in heightening one’s consciousness and

appreciating the spiritual aspects of the immanent world. The

paper reflects on the impact of the subjective turn on

‘traditional’ religiosity on the basis of ethnographic research

51

in a Christian evangelical church. On a superficial level, the

church in the study appears to share many traits with

‘immanent spirituality’. The narrative of the church is about

proposing a ‘counterculture’ opposed to materialism, about

salvation in the ‘here and now’, and about ‘authenticity’

through self-transformation. However, these notions have a

substantially different perspective from similar notions found

in immanent spirituality. The paper explores these notions and

reflects on the tension between the attempt by the church to be

relevant to today’s society whilst remaining loyal to Christian

tradition. The church shows flexibility in its understanding of

ritual, worship, customs and action, however this is within a

transcendent framework. The paper reflects on the notion of

authenticity emerging from the findings and argues that the

conception of the individual within ‘transcendent religiosity’

implies a relationality with God which is expressed in relation

with others.

52

רפואה משלימה ורוחניות: 1מושב א'

)אוניברסיטת חיפה( ד"ר יובל יונאייו"ר המושב:

שימושים של רוחניות ברפואה הכשירה :5הרצאה – 0מושב א'

)אוניברסיטת חיפה(ד"ר ציפי עברי

הרצאתי בוחנת את השימושים, והשימושים לרעה של רוחניות בשדה רפואת

רבנים בישראל. הניתוח שאני מציעה מבוסס הפוריות הביומדיקאלית בתיווך

9006-9000על ממצאים מתוך עבודת שדה אתנוגרפית שערכתי בין השנים

בקרב זוגות דתיים מטופלי פוריות, הרופאים והרופאות שלהם, ובקרב

קבוצת רבנים השייכים לארגון המציע ייעוץ הלכתי למטופלי פוריות

יהודית. המשתייכים לכל גווני הקשת של דתיות

ממצאי מראים כי פציינטיות/ים, רופאים/ות ורבנים עושים שימושים

מגוונים ברעיונות רוחניים לשם מתן משמעות ופרשנות להתמודדות עם אי

פוריות. אך לטענתי לא ניתן להסיק משימושים אלו על שקיעתה של הדת

היפך הוא היהודית הממוסדת בישראל, או של הסמכות הרבנית. ייתכן אף שה

הנכון. ממצאי מראים על עלייתה של צורה היברידית חדשה של סמכות

רבנית אשר מנכסת ידע וסמכות ביומדיקאלית כדי להעצים את כוחה בקרב

רופאים/ות לא דתיים, פציינטים דתיים ולא דתיים, ובקרב קהילת הרבנים

הרחבה.

חבי העולם הכתיבה האתנוגרפית על טכנולוגיות מסייעות פריון בר

מדגישות את תפקידן של אמונות דתיות "לא רק בקרב הפציינטים הפונים אל

תיאודסיות דתיות כדי לתת משמעות לסבל, אלא גם בקרב קלינאים

(. מחקרי מבקש להסב Inhorn 2006המבקשים לתת תקווה למטופליהם" )

53

את תשומת הלב מאמונות דתיות אל רשתות יחסי הכוח שדת עשויה להכניס

אל מערך הריפוי.

מן הממצאים עולה מודאליות "כשירה" של רפואה שבה רבנים משתמשים

בשפה וידע רפואי כדי להתערב בטיפולי פוריות כדי לשאת ולתת עם

הרופאים על התאמות של טיפולים לסטנדרטים הלכתיים שונים. בתהליך

כלל בשם המשא ומתן עם הרופאים, הרבנים מדברים לעיתים רחוקות, אם ב

"אלוהים". הם מדברים כנציגים סמכותיים של חברי קהילות דתיות,

וכמומחים לחוק רבני אשר קנו להם שליטה בידע מדעי. אותם רבנים

משתמשים בשפת האמונה כאשר הם מייעצים ללקוחותיהם הדתיים.

באמצעות שפת האמונה הרבנים מבקשים לתת פשר לסבלם של מטופלות/ים,

הודאות האינהרנטית לטכנולוגיות עצמן, וכדי להעביר את -להסביר את אי

-האחריות על כישלונם של הטיפולים אל כתפיו של אלוהים )השוו ל

Bharadwaj 2006 ( . אלא שפעילותם העיקרית של הרבנים )על פי

הפציינטים הדתיים ועל פי תצפיותיי( היא להרכיב מסלולי טיפול

וססים על המיפוי של שירותים רפואיים ביומדיקאלי מקובלים הלכתית, המב

שהם מבצעים ללא הרף. הזוגות המתייעצים ברבנים אלו רואים בהם דמויות

סמכותיות הודות למומחיותם בהלכה וברפואה גם יחד.

חצי מן המטופלות ששוחחתי עימן, פנו ל"טיפולים אלטרנטיביים" שונים

מהן השיגה הריון כתוצאה מיד כשהחלו לחשוד בבעיית פוריות. אף לא אחת

מטיפולים אלו, ואחרי זמן קצר של ניסיונות הן פנו לטיפולים ביומדיקאליים

האפשרות הזולה ביותר במדינת ישראל. הרבנים שחקרתי היו חשדניים –

כלפי טיפולים שאינם ביומדיקאליים, והמליצו עליהם לעיתים רחוקות מאוד.

קאלית והדת היהודית הממוסדת עדיין מתוך ממצאי עולה כי הרפואה הביומדי

מחזיקים סמכות רבת עוצמה למרות עלייתן של תנועות הרוחניות העכשווית

ופרקטיקות ריפוי "אלטרנטיביות". אני מבקשת לבחון מחדש את טענות

54

מסורתיזציה", הטענות על "דת )ממוסדת( המפנה את מקומה -ה"דה

ידי הסבת תשומת הלב ( על Heelas and Woodhead 2005לרוחניות" )

אל הקשרים מחוץ לעולם הנוצרי שבהם כוחה של הדת הממוסדת שואב מן

כוח של מקום הרוחניות העכשווית בהקשרים כאלו -המדינה. ניתוח רגיש

עוצמה של דת ממוסדת, אשר מגייסות גופי -עשוי לחשוף צורות חדשות רבות

חזק את כוחן.סמכות נוספים, ביו רפואה במקרה של המחקר זה, כדי ל

רשימת מקורות

Bhadrawaj, Aditya. 2006. Sacred Conceptions: Clinical Theodicies,

Uncertain Science, and Technologies of Procreation in India. Culture,

Medicine and Psychiatry 30: 451-465.

Caplan, Kimi and Stadler Nurit. 2009. Manhigut Vesamchut Bachevra

Hacharedit Beyisrael: Etgarim Vechaluphot. [Leadership and Authority in

the Ultra-Orthodox Communities in Israel: Challenges and Alternatives.]

Jerusalem: Van-Leer Institute

Heelas Paul . 1996. The New Age Movement: The Celebration of the Self

and the Sacralization of Modernity. Oxford: Blackwell Publishers

Heelas Paul, Scott Lash and Paul Morris ed.1996.Detraditionalization:

Critical Reflections on Authority and Identity. Oxford: Blackwell

Publishers.

Heelas Paul and Linda Woodhead. 2005.The Spiritual Revolution: Why

Religion is Giving Way to Spirituality. Oxford: Balckwell Publishing

Inhorn, Marcia. 2003.Local Babies Global Science: Gender, Religion, and

In Vitro Fertilization in Egypt. New York: Routledge

55

Inhorn, Marcia. 2006.Making Muslim Babies: IVF and Gamete Donation

in Sunni Versus Shi'a Islam. Culture, Medicine and Psychiatry 30: 427-

450.

Latour, B. 1991. We Have Never Been Modern. C. Porter, trans. Harvard

University Press

Gole, Nilufer. 2010. Manifestations of the Religious-Secular Devide: Self,

State, and the Public Sphere. In Comparative Secularisms in a Global Age.

L.E. Cady and E. Shakman Hurd, eds. Pp. 41-53. New York: Palgrave

Macmillan.

Kahn, Susan Martha. 2000. Reproducing Jews: A Cultural Account of

Assisted Conception in Israel. Durham: Duke University Press.

Kahn, Susan Martha. 2002.Rabbis and Reproduction: The Uses of New

Reproductive Technologies among Ultraorthodox Jews in Israel. 283- 297

In Infertility Around the Globe: New Thinking on Childlessness, Gender,

and Reproductive Technologies. Marcia C. Inhorn and Frank van Balen

eds. Pp 283- 297. Berkeley: University of California Press.

Kahn, Susan Martha . 2006.Making Technology Familiar: Orthodox Jews

and Infertility Support, Advice, and Inspiration. Culture, Medicine and

Psychiatry 30: 467-480

Rabbinow Paul and Nikolas Ross biopower today

Kleinman, Arthur. 1988. The illness Narratives: Suffering, Healing, and

the Human Condition. New York: Basic Books.

Roberts Elizabeth. 2006. God's Laboratory: Religious Rationalities and

Modernity in Ecuadorian in Vitro Fertilization. Culture, Medicine and

Psychiatry 30: 507-536.

56

סינית ברפואה פרופסיונאלי כמשאב רוחניות :0הרצאה – 0מושב א'

בישראל

)אוניברסיטת חיפה( גב' אלין זהבי

יותבאתנוגרפ לרפואה רפואיים" מערביים" לא במודלים העיסוק ראשית

. קוסמולוגי \הדתי והעולם רפואה בין קשר בתיאוריהן שיצרו קלאסיות

להתייחס חוקרים החלו הקודמת המאה של השבעים בשנות, יותר מאוחר

" אלטרנטיבית רפואה" המונח במסגרת רפואה של" מערביות לא" לצורות

רפואה שירותי של היברידיים ומודלים רפואי לפלורליזם התייחסות תוך

הביו המודל ולצד יחד שהתקיימו מערביות לא רפואיות פרקטיקות שכללו

שירותים של וגוברת ההולכת הפופלריות ובעקבות, כך בתוך. ההגמוני רפואי

הפכה" אלטרנטיבית" רפואה הקטגוריה, המערבי בעולם הציבור מצד אלו

אפקטיביות של בסוגיות המדעי העיסוק במסגרת יותר" נורמטיבית"

של ופוליטיקה לגיטימיות של לסוגיות וביחס הללו הרפואיות הפרקטיקות

של טרנספורמטיבי תהליך לסמן ניתן כך בתוך.הרפואה שירותי כלכלת

", מסורתית" רפואה כגון לקטגוריות" אלטרנטיבית" רפואה הקטגוריה

עם. היגרו שאליהן לתרבויות" ביות" עברו אשר", משלימה" או" טבעית"

לרפואה ביחס בעינה נשארה ורוחניות אהרפו של הצימוד, זאת

. הרחב הציבור בקרב האלטרנטיבית

הסינית הרפואה של הביות תהליך את לבחון מבקשת זו ההרצאה

של המקומי השיחני למארג התייחסות תוך בישראל המקומי בקונטקסט

, פסיכולוגיה, יהדות כגון נוספים ושיחים רפואה לביו ביחס משלימה רפואה

את להציג אבקש בהרצאה. אייג לניו והצימוד שונות טיפול שיטות

תוך המדינה י"ע המשלימה הרפואה תחום של המיסוד תהליך של ההיסטוריה

57

העוסקים הפרופסיונאלים מצד השונות האינטרסים לקבוצות התייחסות

. מעניקים שהם בטיפול הרוחניות לסוגיית וביחס במקצוע

בקרב 9002-9000 השנים בין נערךש שדה מחקר על נשענת ההרצאה

למטפלים הכשרה במסגרת תצפיות כלל אשר, בחיפה סינית ברפואה מטפלים

ניתן מהמחקר שעולים ממצאים. מטפלים עם עומק ראיונות וכן בדיקור

שונות קטגוריות בין להבחנה סימבולי כאמצעי" רוחניות"ל היחס את לסמן

את למקם המנסים המשלימה הרפואה בתחום העוסקים פרופסיונאלים של

תהליך במסגרת. היברידיים רפואה שירותי של רחב מנעד במסגרת עצמם

הרפואה שירותי תחום מיסוד של הישראלי לקונטקסט ספציפי פרופסיונאלי

אינו ואלטרנטיבית משלימה רפואה בין ההבחנה" קונוונציונאליים" שאינם

של שונות שקבוצות משאב הינה" רוחניות" כי מראים ממצאי. בלבד סמנטי

. מקצועית נישה לעצם ליצור מנת על שונה באופן בו משתמשים מטפלים

של הפופולרי הדימוי בין חיץ ליצור מבקשים מנחקרי רבים כך בתוך

במובן) הרוחני המרכיב והוקעת תוך" רוחנית"כ המשלימה הרפואה

. שלה פסיכולוגיסטית \" הוליסטית" תפיסה לטובת( המיסטי

תוך גלובאלי בקונטקסט למקם אבקש הישראלי המקרה אודות הדיון את

פרשנויות של מנעד אציג כך בתוך. ואירופה ב"בארה דומים תהליכים סקירת

לצד ופסיכולוגיזציה מדיקליזציה כדוגמת בישראל מקבלת הסינית שהרפואה

.המיסטי היהודי בשיח המעוגנת" רוחניזציה"

המטפלים שמעניקים השונים הביטויים את לבחון אבקש ההרצאה במסגרת

לתפקיד התייחסות תוך", הוליזם" של בהקשר בעיקר", רוחניות"ל

אני, כך בתוך. טיפולית סמכות המכונן כמנגנון" הטיפולית האינטואיציה"

פרופסיונאליות של בסוגיות מעוגנת שלי בשדה" רוחניות" כי לטעון מבקשת

58

ותהליכים ידע של היררכיות אודות בשאלות געתונו מקצועית סמכות וכינון

.גלובאליים מרחבים של לאורכם ידע גופי והגירת" ביות" של גלובאליים

רשימת מקורות

השרון הוד, אסטרולוג הוצאת" סין נוסח בריאות. "9006, גדעון רון

באבי תל, פוטוסטייל הוצאת" סיניות בעיניים הגוף את להבין. "0220, אילן הורוביץ

ירושלים[,ל"חמו" ]וטיפול אבחנה, גישה: מסין תורה. "0223

א"ת, רסלינג הוצאת" לעולם הקסם והשבת משלימה רפואה. "9000,יעל קשת

. בישראל' החדש העידן' חזון בהגשמת פרדוקסים: הזרם נגד לזרום(. 9002) דלית, שמחאי

פרדס: חיפה

Appadurai Arjun. 1990, "Disjuncture and difference in the global cultural

economy" in Theory, Culture and Society vol. 7, 295-310

Appadurai Arjun. 0220 .Global Ethnoscapes: notes and quarries for a

transitional anthropology" in "Recapturing anthropology: working in the

present" SAR Press 191-210

Barnes Linda L. 2005, "Needles, herbs, gods and ghosts: China , Healing

and the West to 1848" Harvard University Press.

Barnes Linda L. 0221. The Psychologizing of Chinese healing practices in

the USA" In culture medicine and psychiatry 22:413-443

Barnes Linda L. 9003. The Acupuncture wars: the professionalizing of

American acupuncture- A view from Massachusetts" in Medical

Anthropology 22, 261-301

59

Fadlon Judith. 2004, "Meridains, Chacras and Psycho-Neuro-

Immunology: The Dematerializing Body and the Domestication of

Alternative Medicine". In Body & Society 2004 10:69

Frank Robert & Stollberg Gunnar . 2004, "Conceptualizing Hybridization:

on the diffusion of Asian medical knowledge to Germany" in International

Sociology vol 19 71-88

Hare Martha L. 1993. "The emergence of Urban U.S Chinese Medicine"

in Medical Anthropology Quarterly 7 (1) 30-49.

Murdock G. 1980, "Theories of illness: A world survey" University of

Pittsburg Press

Pritchard Evans E. 1937. "Witchcraft, Oracles and Magic among the

Azande". 148-182, 202-250. Oxford: Clarendon Press

Sharma Ursula. 1992 "Complementary Medicine today- Practitioners and

patients". Tavistock Routledge Publication London and New York..91-

200

Sharma Ursula. 0223. Contextualizing alternative medicine- the exotic, the

marginal and the perfectly mundane" in anthropology today vol 9 #4 1993.

15-18

Stollberg Gunnar. 2006, "Acupuncture in western Europe" an electronic

copy

http://www.uni-bielefeld.de/soz/pdf/AcuWestEur.pdf

Stoner Bradley P. 1986, "Understanding medical systems- Traditional,

Modern and Syncretic- health care alternatives in Medically pluralistic

societies ". In Medical Anthropology Quarterly 7(2) 44-48

61

Worsley Peter. 1982, "Non western medical systems" in Annual review of

Anthropology 1982, 315-348

-האם ניתן ליישם טיפול הוליסטי במערך ביו :2הרצאה – 0מושב א'

רפואי? מחקר איכותני על שילוב רפואה משלימה במחלקה כירורגית

חולים בחיפה-בבית

)הטכניון, אריה -ד"ר ערן בן, (מערבי גליל האקדמית המכללה) ל קשתד"ר יע

)המרכז הרפואי בני ציון(ד"ר אלעד שיף אוניברסיטת חיפה(,

בשנים האחרונות יותר ויותר ארגונים לטיפול בבריאות משלבים טיפולי

רפואה משלימה ומציעים אותם לפציינטים. למרות שילוב רפואה משלימה

.Adams et alרפואית ברורה )-מרת בהם דומיננטיות ביובארגונים אלו נש

2009; Coulter et al. 2010; Keshet, 2011; Shuval et al. 2002 .)

מטרת המחקר הייתה לבחון, מה המשמעות של "טיפול הוליסטי" ו"טיפול

משולב" עבור הקבוצות הפרופסיונאליות השונות המעורבות, כמו גם

אכן נעשה יותר הוליסטי כשרפואה משלימה לפציינטים, והאם הטיפול

חולים -משולבת. ביצענו מחקר איכותני במחלקה לכירורגיה כללית בבית

ציבורי ואקדמי בחיפה. נתונים נאספו באמצעות תצפיות במפגשים טיפוליים

ראיונות 30ובשגרה היומיומית במחלקה, ובאמצעות ראיונות עומק. בוצעו

תחים, אחיות בכירות, מטפלים ברפואה מנ-עומק עם מנהלים, רופאים

משלימה ופציינטים מאושפזים. מצאנו שרוב המנתחים, האחיות והמנהלים

שרואיינו סברו, שלטיפולי הרפואה המשלימה במחלקה יש ערך בטיפול

בצורכי הפציינטים, צרכים שאינם מקבלים מענה הולם במחלקה, בעיקר

מה וכמה מן הפציינטים, ראו צרכים פסיכולוגיים. המטפלים ברפואה משלי

61

בשילוב רפואה משלימה טיפול הוליסטי בתוך מחלקה ביו רפואית, טיפול

הוליסטי המערב אלמנטים כמו צ'י, אנרגיות, נשמה ורוחניות. בעוד שמרבית

רפואי ראה בטיפולי הרפואה המשלימה טיפול פסיכולוגי בלבד, -הצוות הביו

והפציינטים ראו בו טיפול המטפלים ברפואה משלימה וחלק מהאחיות

הוליסטי משולב. פרקטיקה הוליסטית זו הופנתה לקהל מתאים, דהיינו,

פציינטים ואנשי צוות רפואי שהסכימו ורצו להיחשף לטיפול ההוליסטי.

הפרשנות של הרפואה המשלימה כטיפול פסיכולוגי על ידי מרבית הצוות

ההפרדה בין –הגדולה" הקונבנציונלי של המחלקה היא ירושה של "החלוקה

(. Grosz 1994הפיסיולוגיה והפסיכולוגיה שנבעה מהדואליזם הקרטזיאני )

( בעוד הנפש Foucault, 1963הגוף נצפה באמצעות "המבט הרפואי" )

והרוח לא נראות. למרות שהמנטאלי והגופני הם אותו אדם, אנו נותרים עם

(. Changeux and Ricoeur 2000שתי שפות ללא יכולת למזג ביניהן )

שיח הרפואה המשלימה והאינטגרטיבית הוא ניסיון לשלב שתי שפות אלו

(Keshet 2010 מסקנות המחקר הן, שבין אם נסתכל דרך נקודת מבט .)

דואליסטית ובין אם דרך נקודת מבט הוליסטית, הטיפול בפציינטים הופך

מטפלים למקיף יותר. דרך פעולה קלינית שהיא מעבר ל"מבט הרפואי", ה

ברפואה משלימה במחלקה יוצרים איים של הוליזם בתוך ים של דואליזם.

למרות הדומיננטיות הביו רפואית, יש משמעות להצגת האפשרות של

פרקטיקה הוליסטית במערך הטיפולי הביו רפואי. השאלה האם תפיסות

ופרקטיקה הוליסטית יחלחלו ויובילו אחיות ורופאים לכיוון של שינוי

(. Keshet et al. 2012מאטי, נותרה עדיין פתוחה למחקר עתידי )פרדיג

62

רשימת מקורות

Adams, J., Hollenberg, D., Lui, C. and Broom, A. (2009). Contextualizing

integration: a critical social science approach to integrative health care.

Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 32(9), 792-798.

Changeux, J., and Ricoeur. P. (2000). What makes us think? A

neuroscientist and a philosopher argue about ethics, human nature, and

the brain. Princeton, NJ: Princeton University Press.

Coulter, D. I., Khorsan, R., Crawford, C., and Hsiao, A. (2010). Integrative

health care under review: an emerging field. Journal of Manipulative and

Physiological Therapeutics, 33(9), 690-710.

Foucault, M. (1963) 2003. The birth of the clinic: An archaeology of

medical perception. London: Routledge.

Grosz, E. (1994). Volatile Bodies: Toward a Corporal Feminism.

Indianapolis: Indiana University Press.

Keshet, Y. (2011) Network gatekeeping: Integrative complementary

medicine between commercialization and bio-medical scrutiny. Health: An

Interdisciplinary Journal for the Social Study of Health, Illness and

Medicine. Published online before print May 3, 2011, doi:

10.1177/1363459311403950 Health (London) May 3, 2011

Keshet, Y. (2010). Hybrid Knowledge and Research on the Efficacy of

Alternative and Complementary Medicine Treatments. Social

Epistemology, a Journal of Knowledge, Culture and Policy, 24 (4), 331-

347.

Keshet, Yael, Ben-Arye, Eran, Schiff, Elad (2012). Can holism be

practiced while integrating complementary medicine in a biomedical

63

setting? A qualitative study in a surgical department. Health: An

Interdisciplinary Journal for the Social Study of Health, Illness and

Medicine, (Forthcoming).

Shuval, J. Mizrachi, N. and Smetannikov, E. (2002). Entering the well-

guarded fortress: alternative practitioners in hospital settings. Social

Science and Medicine, 55, 0932-0922.

למצוות ביקור חולים, על רוחניות caringבין :2הרצאה – 0מושב א'

קונקרטית בסיעוד

()אוניברסיטת חיפה ד"ר שרה שחף

ברתית דתית, בבסיס האתוס המקצועי של הסיעוד, שצמח מתוך פעילות ח

ישנה מחויבות לטיפול ראוי ונכון בחולים. לצד העקרונות המנחים

והמיומנויות של הסיעוד, נבנה האתוס המקצועי כתפיסת הציפיות החברתיות

ממנו, ציפיות שנבנו בין השאר על בסיס המיתוס של פלורנס נייטינגייל,

ה בעקבות חילוני, שזכתה להוקר-"הגברת עם הפנס", אם הסיעוד המודרני

: דמותה המלאכית, השקטה 02פעילותה במלחמת קרים, במחצית המאה ה

והבוטחת, הנעה במעין ריחוף בין החולים ושומרת עליהם בדאגה רבה, היא

הדמות האידיאלית של האחות הרחמנייה1

.

התפיסה הארכיטיפית של הסיעוד כמקצוע מתבססת על הרעיון המרכזי של

. מבחינה care; caringה האנגלית מבוטא במושג טיפול מלא חמלה, שבשפ

nursingהיסטורית נחשב כמילה נרדפת ל 2

. במקורו נגזר המושג מהשורש

Cook, E. T. The Life of Florence Nightingale(1913) Vol 1, p 237מתוך: 12 .( 1) Journal of Advanced NursingMcFarlane, J. “A charter for Caring”.

87-96 ( 1976)

64

carian "..שבאנגלית עתיקה משמעו "להטריד עצמך ב3

, ואילו המילה

nursing נגזרת מהשורשnourish; nurture ,שמשמעותה היא להניק

ות לאימהות וטיפול בילדים רכים. לטפח. כלומר, מילים הקשורות ישיר

ככותרת חד nursingאת המילה השיח הפרופסיונאלי של הסיעוד מיקם

משמעית למקצוע הסיעוד המודרני בו עוסקות אחיות מקצועיות, ולמילה

caring את מהות המקצוע. לאמור, הcaring מגדיר את האתוס של ה

nursing.

לייצר סיטואציה בה החולה ומשפחתו אידיאל זה מוגדר כיכולת של האחות

חשים מצידה מחויבות ואכפתיות, דאגה וחמלה, המקופלים כולם במושג

caring מושג שהשיח4

הסיעודי האנגלו אמריקאי מבקש לנכס לעצמו.

ההרצאה תדון במרכיביו העמומים 5-, בפרשנות הנשיתcaringשל המושג

כות של פרשנות זו. אטען כי רוחנית שניתנה לו בשיח של הסיעוד וההשל

ובין caringאחת ההשלכות הבעייתיות היא המתח שנוצר בין אתוס של

הפרקטיקה הסיעודית שיש לה הגיון קונקרטי ביותר של מילוי משימות

וניהולן. אצביע על העובדה שמושג זה מעולם לא תורגם לעברית על מכלול

ה המכוונת באופן ייחודי משמעויותיו, הנגזרות מתפיסות קיומיות של הקרב

המאפשרת caringאל מול האחר החלש. בהמשך, אציע פרשנות יהודית ל

3 Journal of advanced Dunlop, M. (1986).” Is Science of caring possible?”

Idealised . 670. In: Kate Morrison and Sara Cowley-11, 661 .Nursing

The . In: Ian Norman & Sara Cowley.(ed). Caring: The heart of nursing

Blackwell Science Ltd. changing nature of nursing in a manageriak age.

United Kingdom (1999). 4 Gastmans, Chris. The care perspective in healthcare ethics. In: Davis

Essentials of teaching Tschudin, Varena.,& de Raeve, Louis.(ed.) Anne, J.,

. Churchill and learning in nursing ethics. Perspectives and Methods

Livingstone,, Elsevier. (2006). Pp135-148. 5 Paley, John. Past Caring. The limitations of one-to-one ethics. In: Davis

Essentials of teaching , J., Tschudin, Varena.,& de Raeve, Louis.(ed.) Anne

. Churchill and learning in nursing ethics. Perspectives and Methods

Livingstone,, Elsevier. (2006). Pp149-162.

65

כיון caringרוחניות קונקרטית לסיעוד: העברית לא נצטרכה לתרגם את

, אותו "מקצוע בו עוסקות nursingל שנבחר סיעוד,שבשם העברי

בין הערך האחיות", מקופלת הבהרה הערכית: בסיעוד יש הקבלה מלאה

המרכזי של המקצוע ובין שמו המורה על מתן מענה תומך לחולה באופן

מושכל ומכוון. מבט יהודי על הסיעוד יאמץ את מצוות ביקור חולים6

כעדשה: דרך מצוות ביקור חולים ניתן יהיה להראות "דרך אמצע" של

ם מחוייבות מוגדרת ושקולה אל מול האדם החולה. המצווה, שיש בה עיקרי

והלכות מדוקדקות מאפשרת רוחניות מדודה וקונקרטית, בבחינת "לא

בשמים היא", וההבנה שהיא בין המצוות ש"הקרן קיימת לו ]לאדם[ לעולם

הבא"7

תאפשר את אותה התעלות מתבקשת כאשר עוסקים בסיעוד.

רשימת מקורות

Cook, E. T. The Life of Florence Nightingale(1913) Vol 1, p 237

McFarlane, J. “A charter for Caring”. Journal of Advanced Nursing.( 1)

87-96 ( 1976).

Dunlop, M. (1986).” Is Science of caring possible?” Journal of advanced

Nursing. 11, 661-670. In: Kate Morrison and Sara Cowley. Idealised

Caring: The heart of nursing. In: Ian Norman & Sara Cowley.(ed). The

changing nature of nursing in a manageriak age. Blackwell Science Ltd.

United Kingdom (1999).

Gastmans, Chris. The care perspective in healthcare ethics. In: Davis Anne,

J., Tschudin, Varena.,& de Raeve, Louis.(ed.) Essentials of teaching and

–עמ' תעח הלכה קצג,. קיצור שולחן ערוך עם פסקי משנה ברורהגנצפריד, שלמה. 6

תשמ"ז(-7891תפ. בני ברק, ) ברכות השחר.סידור מאיר עיניים. נוסח ספרד. תפילת שחרית. 7

66

learning in nursing ethics. Perspectives and Methods. Churchill

Livingstone,, Elsevier. (2006). Pp135-148.

Paley, John. Past Caring. The limitations of one-to-one ethics. In: Davis

Anne, J., Tschudin, Varena.,& de Raeve, Louis.(ed.) Essentials of teaching

and learning in nursing ethics. Perspectives and Methods. Churchill

Livingstone,, Elsevier. (2006). Pp149-162.

תפ. –עמ' תעח הלכה קצג,. קיצור שולחן ערוך עם פסקי משנה ברורהגנצפריד, שלמה.

תשמ"ז(-0219בני ברק, )

ברכות השחר.סידור מאיר עיניים. נוסח ספרד. תפילת שחרית.

67

מושב הכולל חלק חוויתי – שמאניזם עכשווי: 0מושב א'

(העברית ירושלים פרופ' בני שנון )האוניברסיטה יו"ר המושב:

Communicating Experiences with :חלק חוויתי – 2מושב א'

Nature and Creatures

Mr. Joel Jojola (A Native American Traditional Adviser)

A full blooded Indian born and raised on The Isleta Indian

Reservation in the state of New Mexico, USA. He still resides

in Isleta. Joel was an apprentice in Mescaleo Apache medicine

ways for sixteen years. Have traveled extensively sharing

traditional ways.

Joel will share his personal experience directly with nature

(wind and rain) and relation with the Deer and Elk in the

wilds..Will share songs and prayers relate directly to these

experiences.

Cultic -פולחן קהילתי מקומי פוגש ב –'סנטו דיימי' :0הרצאה – 2מושב א'

Milieu

(תל אביב)אוניברסיטת מר תום אורגד

. הוא זכה 90-( התפתח בברזיל במהלך המאה הDaimeפולחן ה"דיימי" )

בשנים האחרונות לסיקור אקדמי ותקשורתי, בעיקר לאור אחד ממאפייניו

(, Ayahuascaם בו שותים משקה בשם "איוואסקה" )הבולטים: המשתתפי

המופק ממספר צמחים הנפוצים באזור אמזונאס, ולו השפעה פסיכואקטיבית

המזכירה "סם הזייתי". הרצאתי תציג את התהוות פולחן הדיימי והתפשטותו

68

כמקרה בוחן לאופן היווצרותה של תנועה דתית חדשה, ועיצובו המחודש של

והגלובליזציה. Cultic Milieu -י בהשפעת הפולחן קהילתי מקומ

ע"י ריימונדו אירינאו סהה 90 -של המאה ה 30 -הפולחן נוסד בשנות ה

(Raimundo Irineu Serra צאצא למשפחת עבדים מצפון מזרח ברזיל ,)

שהיגר לאזור האמזונאס לצרכי עבודה. הוא שתה את משקה האיאווסקה

ה "קיבל הנחיות" לייסוד דוקטרינה וחווה התגלות רבת עוצמה, במהלכ

נוצרי. בעקבות ההתגלות החל אירינאו -המעגנת את צריכתו בהקשר דתי

להגיש את המשקה במסגרת פולחן המשלב שמאניזם אינדיאני, קתוליות

ברזילאית פופולארית ואזוטריה אירופאית.

התאספה סביב אירינאו קבוצת מאמינים. הם ראו בו 30 -במהלך שנות ה

מורה רוחני נערץ ובלעדי, והאמינו כי המשקה "מרפא הכל, פרט לגזר דין

קהילה בפרברי העיר ריו -הוא ייסד את אלטו סנטו 0232אלוהי". בשנת

ברנקו שבאמזונאס, בה הוא ותלמידיו ניהלו חיים שיתופיים וקיימו את

הפולחן על פי לוח שנה דתי.

לה ללא מנהיג סמכותי. מאבקי ( נותרה הקהי0290לאחר מות אירינאו )

כוח בין כמה מחבריה הובילו לפיצול: אדם בשם סבסטיאו מוטה חווה גם הוא

התגלות תחת השפעת המשקה, שבעקבותיה הכריז על עצמו כממשיך דרכו

הוא פרש מהקהילה 0292של אירינאו, בניגוד לדעת ראשי הקהילה. בשנת

האמזונאס. המקורית והקים התיישבות משיחית במעבה יער

. הארגון הדגיש את כוחו CEFLURISמוטה ייסד ארגון רוחני חדש בשם

הגאולי של המשקה, פתח את הפולחן למבקרים ודגל בהפצתו ברחבי העולם.

בזכות השיפור באמצעי התחבורה והתקשורת )אותן נקשר במסגרת הדיון

ר מבקרים הנוכחי לתהליך ה"גלובליזציה"( התפרסם הפולחן והפך נגיש עבו

69

מרחבי ברזיל והעולם. התפשטותו הושפעה גם מתהליכי התיעוש

, 90 -של המאה ה 20 -והאורבניזציה המואצים שחלו בברזיל החל משנות ה

ועימו תנועת "מחפשים רוחניים" -אשר הביאו לצמיחת המעמד הבינוני

מבוססים כלכלית. כך, הוקמו עשרות כנסיות דיימי ברחבי ברזיל, ואף

ות כמו ארה"ב, הולנד וספרד. פולחן הדיימי הקהילתי הפך לדת במדינ

-"(, בעלת אלפי חברים Santo Daimeמתפשטת של ממש )שנקראה "

למורת רוחם של אנשי הקהילה המקורית המצומצמת, הסבורים שהפצת

הפולחן מעוותת אותו, ואף עשויה לסכן את המשתתפים.

רקע בקבוצות CEFLURIS-לרבים מה"מחפשים רוחניים" שהצטרפו ל

אייג' בולטים )בהתאם להגדרתו של -רוחניות שונות, חלקן בעלות מאפייני ניו

"(. Cultic Milieu" -החוקר קולין קמפבל, נתייחס אליהם כאל חברים ב

נוכחותם השפיעה במידה ניכרת על חברי קהילות הדיימי, והביאה גם

אמונות של חבריהן. הדבר להכנסת שינויים בפולחן עצמו ולעיצוב מערכת ה

יצר מצב מעניין: בעוד וקהילת הדיימי שייסד אירינאו עודנה קיימת, משמרת

-באדיקות את הפולחן המקורי ולא מכירה בלגיטימיות גרסאותיו המאוחרות

( מתפתחת NRGהפך הדיימי של ארגון סיפלוריס לתנועה דתית חדשה )

ודינמית בעלת מערכת אמונות אקלקטית.

מקורות: רשימת

Barker, Eileen. New Religious Movements: A Perspective for

Understanding Society. New York: the Edwin Mellen Press, 1982.

Campbell, Colin. "The Cult, The Cultic Milieu and Secularization". In: A

Sociological Yearbook of Religion in Britain 5. London: SCM Press, 1972.

pp. 119-136 .

71

Cemin, Arneide Bandeira. Ordem, Xamanismo e Dádiva: o poder do Santo

Daime. São Paulo: Terceira Margem, 2001.

Clarke, Peter. New Religions in Global Perspective. New York: Routledge,

2006.

Dawson, Andrew. New Era –New Religions: Religious Transformation in

Contemporary Brazil. Aldershot: Ashgate, 2007 .

Fernandes, Vera Froes. Historia Do Povo Juramidam: Introdução a Cultura

do Santo Daime. Manaus: Suframa, 1986 .

Hanegraaf, Wouter J. New Age Religion and Western Culture: Esotericism

in The Mirror Of Secular Thought. Leiden: E.J. Brill, 1996.

Katz, Steven, "Language, Epistemology and Mysticism". in: Katz, Steven

T. (ed.). Mysticism and Philosophical Analysis. Oxford: Oxford University

Press, 1978

Labate, Beatriz Caiuby. A Reinvenção Do Uso Da Ayahuasca Nos Centros

Urbanos. Campinas: Mercado De Letras, 2004

Miller, Timothy (ed.). When Prophets Die: the Postcharismatic Faiths of

New Religious Movements. Albany, N.Y: State University of New York

Press, 1991 .

Shanon, Benny. The Antipodes of The Mind: charting the phenomenology

of the Ayahuasca experience. Oxford: Oxford University Press, 2002.

71

טיפול שמאני בשכול -ריפוי הנפש :2הרצאה – 2מושב א'

(ירושלים העברית האוניברסיטה) מגד נחום' פרופ

מאוד, במיוחד כשאותו אדם מת קשה להתמודד עם מוות של אדם קרוב

בחטף ולא נותר זמן להיפרד ולהתרגל לפרידה וחשים אשם על המלה שלא

נאמרה, על השיחה שלא באה לעולם.

בשבט אחד במקסיקו, שבט הויצ'ול, השמאן, אותו איש רפואה, שהוא גם

מנהיג רוחני היוצר קשר עם הרוחות תוך שינוי מצב התודעה, בדרך כלל

ה של אקסטזה, פיתח שיטת ריפוי נפש תוך מתן יכולת לכואב לקבל בטכניק

בהשלמה את הפרידה. לאחר שלא הצליח לרפא את החולה, והחולה יוצא

כבר בדרך לעולם אחר, מחזיר השמאן את המת לביתו, שם ממתינה

משפחתו,זאת בטקס מורכב לאחר שליווה אותו בדרכו לארץ המתים. במסע

המתים, חוזרים פרקי החיים של המת. שמאן ומת זה לארץ המתים ומארץ

נפגשים עם האלים האחראים על חיי האדם, תוך ניסיון לברר מי הוא האל

ששלח את מחלת המוות או בלשונם: "חץ המוות", כי לכל תופעה בחיים

סיבה וכן גם לסוף החיים. כבר בעולם המתים לאחר שחולפים את השער

צליח השמאן ללכוד את המת ברחבת דרכו רק נכנסים ולא יוצאים, מ

ריקודים טקסית, וזאת בעזרת צייד הנפשות. כך נגד רצונו של המת,

השמאן, צייד הנפשות והאל הצבי, מחזירים את המת לביתו לאחר שהשמאן

מבטיח לשומרי הסף להחזיר את המת לארץ המתים לפני שהשמש תיתן את

ההחזרה לעולם המתים הצעד החמישי, זאת אומרת לפני שיעלה השחר.

תתרחש, לאחר שיח מרגש של לילה שלם עם בני ביתו וידידיו שנשארו

בינתיים בעולם החיים. בביתו, בלילה שלם אומרים זה לזה את הדברים

שלא נאמרו בהיותו בחיים, הדיבורים מלווים את הבכי של כולם, המתנצלים

72

האמרה הפשוטה ומבקשים סליחה על כל מה שלא נאמר עד לרגע זה, כולל

האומרת "אהבתי אותך", גם המת אומר מה שהעיק עליו לפני שעזב. בתום

הטקס הארוך שנמשך כל הלילה, בו השמאן בוירטואוזיות כמעט לא אנושית,

בתיאטרון אבסולוטי של איש אחד, כשהוא המת ומגרונו בוקע קולו של המת,

אן עצמו, סוגר את מלווים את הטקס, הוא הוא השמ–אלים המלווה -הוא האל

הפתחים המקשרים בין העולמות, ומאפשר סוף כל סוף את הפרידה. המועקה

והכאב נעשים זעירים יותר, ובמיוחד רגש האשמה של הנשאר חי, נעלם.

בטקס זה מתגלה השמאן בכל עוצמתו וגדולתו כרופא הנפש.

ההרצאה תביא את הטקס כשם שצפיתי בו.

רשימת מקורות:

שמאניזם מאגיה וכישוף בדרום ומרכז אמריקה, מודן -י תקווה ששערי אימהמגד נחום, שער

0221

9002מודן –הצעירה האינדיאנית שמוטטה אימפריה –מגד נחום, מלינצ'ה

Aguirre Beltran G. Medicina y magia, Instituto Indigenista, México 1980

Browman D.L. Schwarts Spirit Shamans & Starts, Mounton Publishers

1970

Furst Peter, The Flesh of the Gods, Georg Allen &Unwin LTD, London

1972

Huichol Conception of the Soul” ,Folklore American 27 1970 pp 39-106

Nahmad Salomon, Mitos y Artes Huicholes, Sepsetentas, Mexico 1972

Mayerhof Barbara, Peyote Hunt, Cornel University 1974

73

'Shamanism as 'Psychologized :2הרצאה – 2מושב א'

Religion? Comparative Views between France and Nepal

Prof. Lionel Obadia (Université Lyon 2)

The 2011 publication of the French Parliamentary Report on

“sects” in France has put the stress upon Shamanism, an

“exotic” tradition French society is unfamiliar with, as become

the latest fashionable alternative medicine, especially in the

case of moral or affective unbalance. Targeting an indigenous

audience (French natives) the shamans, newly arrived in the

spiritual and therapeutic landscape of France, are considered

but public institutions as ersatz of genuine traditional healers

and “dangerous” charlatans. Some of them are traveling

“native” Shamans from the Americas, others are white self-

labelled Shamans, owners of the legacy of a primordial

tradition. Their influence and clientele is growing. They

perform “healing rituals” and organize “well-being” or

“curative” sessions for an audience enduring ailments of

modern life: excessive social pressure, anxiety, moral and

physical discomfort…

While public powers aim at preventing the spreading out of

these unconventional and spiritually-based shamanisms or

“neo-shamanisms”, anthropologists of shamanisms called

attention upon the risk of an overemphasis upon the

therapeutic and above all the “psychiatric” competences of

74

shamans, while they are as well “priests” and “magicians”.

Strangely, then, the extensive psychologization of shamanism

in the social theatre of alternative medicines of a Western

society (with practical aims) is counterbalanced by the

cautious attempts of scholars from the same society to “de-

psychologize” the image of the antique tradition (for

theoretical purpose). “Therapeutic” psychologization and

“Theoretical” psychologization stand at the opposite poles of

the imagination and reinterpretation of shamanism in France,

but as well as the acceptance and reception of the ecstatic

tradition there .

Furthermore, and having said this, this paper aims at exploring

other faces of the waving “psychologization” and “de-

psychologization” of shamanism: based upon the comparison

between the practices of the overseas traveling Shamans or

self-labelled neo-shamans in France, and the tradition of

Nepalese shamanism I have been studying ethnographically

since the early 2000s. Yet, their cultural features might be in a

somewhat sharp contrast, given the fact that imported

shamanism in France is a Native American form, and that

locally observed shamanism in Nepal is an Asian – Himalayan

tradition (which did little to swarm in Europe). But in the

scope of a social anthropology of religion, the comparison

between morphological transcultural forms (the client-shaman

75

relationships, the aetiological categories, nosography and

techniques of curing…) offers a reliable multi-sited model for

the analysis of the modes, conditions and contexts of

psychologization of shamanism, and provides a more complex

model of this process, modulated by contextual elements.

Indeed, the Nepalese shaman is obviously a curer of mental

and moral disorders, just as is his/her Westernized counterpart.

But they understandably do not practice so similar

“psychology”, for not so comparable sources of psychological

troubles.

רשימת מקורות:

Casper Miller, Faith healers in the Himalayas, Delhi, Book Faith

India, 1997

Hitchcock, J T., Jones, R. (Eds), Spirit possession in the Nepal

Himalayas, New Delhi, Vikas Publishing House Ltd., 1976

Hamayon, Roberte (ed). Chamanismes, Paris:

PUF/Quadrige/Diogène, 2003

Van Eersel, Patrice, Dumas, Didier, Chamanisme et

psychothérapie,Paris, Albin Michel, 19973

Winkelman, Michael, Shamanism: The Neural Ecology of

Consciousness and Healing. Westport, Connecticut: Bergin &

Garvey, 20003

76

Harner, Michael, The Way of the Shaman. Harper & Row. San

Francisco, 1980

Cowan, Thomas Dale, Shamanism: As a Spiritual Practice for Daily

Life. San Francisco: Ten Speed / Crossing Press, 1996

Znamenski, Andrei, The Beauty of the Primitive: Shamanism and

Western Imagination. Oxford and New York: Oxford University

Press, 2007

זרמים ותופעות עכשוויים/ות –יהדות : 4מושב א'

(ד"ר זהר שגב )אוניברסיטת חיפה יו"ר המושב:

פרקטיקות תיקון וריפוי טקסטואלי בישיבת :5הרצאה – 2מושב א'

המקובלים

(אילן בר אוניברסיטת) כרמלי-גוזמן שלמה מר

הדקדקני העיון אל להוסיף המבקשת ימינו קבלת בחקר שינוי מגמת במסגרת

וההתרחשויות הקבוצות את הבוחנים שדה מחקרי הקבליים בטקסטים

של במשמעותן ולדון להציג ההרצאה מבקשת, זמננו קבלת על המשפיעות

בהקשר זאת, בישיבה שימוש נעשה בהן טקסטואליות פרקטיקות מספר

שונים בטקסטים השימוש בעזרת". בקדושה לפעול"ו" שהקדו" למינוחים

נטווית באמצעותם, פרקטיקות בישיבה נוצרו" קדושה של כאובייקטים"כ

מיוחסת למקובל. ולאל מטופליו -מאמיניו לקהל המקובל בין יחסים מערכת

זו השפעה. עליונים ובעולמות בעולמנו המציאות על רוחנית השפעה יכולת

על הנשענים טיפולים ליצירת קדושים טקסטים של לםתפעו בעזרת מושגת

77

של ככלים בטקסטים שימוש עושה המקובל. הפרט של התרבותיים משאביו

עם להתמודד למטופליו העוזרים אישיים סמלים יצירת לצורך קדושה

המספק עוצמה רב תרבותי כלי הינה זו יכולת. שונות אישיות מצוקות

. המאמינים לקהל ונחמה, תמיכה

ירושלמית מקובלים בישיבת שנה חצי בת תצפית על מבוססת ההרצאה

משתתפת תצפית; הישיבה תלמידי עם ראיונות; בשיעורים תצפית שכללה

וכן(; בצוותא תהילים פרקי לקריאת מאורגנת התכנסות) תהילים בחבורת

וקהל הישיבה עם המזוהים רבנים שני בין שנערכו אישיים במפגשים תצפית

.לפגישות הממתינים קהל עם ובשיחות מטופליהם וא חסידיהם

רשימת מקורות:

Bilu, Yoram, Eliezer Witztum and Onno Van der Hart. 1990. "Paradise

Regained: `Miraculous Healing' in the Psychiatric Clinic". Culture,

Medicine and Psychiatry 14: 105-127.

Obeyesekere, Gananathn. 1990. The Work of Culture, Symbolic

Transformation in Psychoanalysis and Anthropology. Chicago: Chicago

University Press.

Fish, Stanly. 1980. Is There a Text in This Class? : The Authority of

Interpretive Communities. Cambridge: Mass.

Garb, Jonathan. 2010. "Mystical and spiritual discourse in the

contemporary Ashkenazi Haredi worlds". Modern Jewish Studies 9 1:17-

36.

Giller, Pinchas. 2008. Shalom Shar'abi and the Kabbalists of Beit El.

Oxford: Oxford University Press .

78

Goldberg, Harvey E. 1990. "The Zohar in Southern Morocco: A Study in

the Ethnography of Texts". History of Religions 29 3: 233-258 .

Huss, Boaz. 2007. "Authorized Guardians: The Polemics of Academic

Scholars of Jewish Mysticism against Kabbalah Practitioners" pp 81- 103

in Olav Hammer & Kocku von Stuckrad, (eds), Polemical Encounters:

Esocteric Discourse and Its Others. Leiden: Brill .

Knorr Cetina, Korin. 1997. "Sociality with objects: social relations in

postsocial knowledge societies". Theory, culture & society 14(4): 1-30.

Austin, John Langshaw. 1978. How to do things with words. Harvard:

Harvard University Press.

Swidler, Ann. 1986. "Culture in Action: Symbols and Strategies".

American Sociological Review 51: 273-286.

המצאת טקסים יהודיים: בין מסורת ושינוי :0הרצאה – 2מושב א'

אורתודוקסיים בישראל-ונה ולוויה לאבטקסי חת

)אוניברסיטת בר אילן, המכללה האקדמית גליל מערבי(ד"ר אנה פרשיצקי

של החיים מעגל טקסי על האורתודוקסי הרבני הממסד של השליטה בצד

הישראלי הציבור בקרב היום נפוצים, ולוויה חתונה כגון, בישראל היהודים

שעוסקים הגופים ומתרבים שונים סוגיםמ אורתודוקסיים לא טקסים החילוני

המכונים, אלה שטקסים, לטעון אף ניתן. ובהנחייתם בעריכתם, בעיצובם

המעמד בקרב ומקובלת חדשה לאופנה הופכים", אלטרנטיביים טקסים"

האורתודוקסי מזה השונה טקס כל. החילונים הישראלים של גבוה-בינוני

טקס או - חתונה של במקרה - םהפני ומשרד הרבנות של הכרתם ללא ונערך

79

", אלטרנטיבי"כ זה במחקר מוגדר, קדישא חברת באמצעות שלא לוויה

גם זה במובן אך, עליו ומערער האורתודוקסי לטקס חלופה כמציע כלומר

מהווה הליטורגית היהודית המסורת. אותו ומשנה אותו מבקר, אליו מתייחס

הנשענים, החדשים סייםאורתודוק הלא לטקסים חשובה התייחסות מערכת

לעתים, המסורתיים היהודיים והטקסים הסמלים מאגרי על שונות בדרכים

. היהודי העם של התרבותית המורשת בהיותם ההכרה מתוך

ביותר מגוונת תופעה הוא בישראל האלטרנטיבי, אורתודוקסי- הלא טקס

יחד המתערבבים יסודות משישה לפחות שואבים הרעיוניים ומקורותיו

; הרפורמית בתנועה למשל ביטוי לידי שבאה כפי, ליברלית יהדות: במציאות

; הקיבוצית התנועה; החילוני הציבור של" היהודי הספרים ארון"ל חזרה

נישואין טקסי בעריכת, למשל, קשורה והיא אזרחית לכנותה שניתן מגמה

םומיסטיי רוחניים טקסים לעריכת הקשורות, החדש העידן תנועות; אזרחיים

הטקסיות של העמוקים שורשיה. לסבית-ההומו והתנועה שונים מסוגים

באירופה הליברלית וביהדות בישראל הקיבוצית בתנועה טמונים החדשה

מסד לשמש שנועדה, חדשה טקסית תרבותית מערכת של עיצובה. ב''ובארה

ללמד עשויה, בחייהם החשובות מפנה בנקודות חילונים ישראלים של סמלי

איך, היא השאלה. כיום הישראלית החברה על העוברים השינויים על רבות

טקס את, האורתודוקסי הטקס את שדחו, החילונים הישראלים חוגגים

על להצביע המאמר מטרת? יקיריהם קבורת את מציינים הם ואיך נישואיהם

. בישראל אורתודוקסים לא ולוויה חתונה טקסי של המרכזיים המאפיינים

המשלב, מודרני-ופוסט חילוני-פוסט פולחן של חדש סוגכ לראותם אציע

דת של העל קטגוריות עם המזוהים רכיבים, סתירה או קושי ללא, במסגרתו

ולא, האישית עם( שונים מסוגים) הקולקטיבית הזהות ורכיבי וחילוניות

דתיות תפילות של המגוונות שההכלאות, טענתי. באחרת האחת של החלפה

81

גוון כבעלי הנתפסים כאלה אף או, דתי גוון חסרי יביםרכ עם לאל ופנייה

אירועים של המרכזיים מהמאפיינים הם, חילוני קדיש כגון, מובהק דתי-אנטי

, אלתור תהליכי, היברידיות, קנון היעדר של במובן מודרניים-פוסט הם. אלה

חילוניים-ופוסט, המבצעים של חופשית ובחירה, והרכבה המצאה, שינוי

וחילון דתיות של העל קטגוריות בין והכלאה שילוב תהליכי לש במובן

היהודי המגזר של החדשה הטקסיות, אחרת בלשון. במסגרתם הנפוצים

, ומתהווה נוצרת, דינמית, גמישה, נזילה טקסיות היא בישראל החילוני

העצמי במימוש האדם של הרפלקסיבי המפעל את המסמנת, אישית טקסיות

ומנהלת המסורתית היהודית התרבות של לעוגן רהקשו גם אך, אחד מצד

מיטשטשים, אלה באירועים. שני מצד, השונים בטקסים שיח-דו איתה

בין, שונים בצירופים ומתקשרים משתלבים גם כמו, הגבולות ונמחקים

לזהות וזיקה אינדיבידואליזם של החברתיות והקטגוריות המגמות

זיקה, המזרחית המסורתיות רכיבי, ןחילו, רוחניות, דתיות בין, קולקטיבית

או הליברלית, האורתודוקסית היהדות, החדש לעידן או הרפורמית לתנועה

.האמריקנית הגלובלית או הישראלית התרבות; החילונית

רשימת מקורות:

-תל, 02-ה המאה בסוף וספרות תרבות: מודרניזם פוסט(3 5331) דוד, גורביץ

3 אביב

בדתיות ביקורתי דיון – הזהויות מערבולת3 0222) ןגודמ ויהודה יוסי יונה

וירושלים אביב-תל3 בישראל ובחילוניות

יהודיים נישואין טקסי בזירת קולקטיבי זיכרון הבניית(3 "0255) אנה, פרשיצקי

3 בדפוס 5 ח''מ מגמות", ואלטרנטיביים אורתודוקסיים

", בישראל החברה קרלח חילוני-פוסט למתווה הזמנה(3 "0221) יהודה, שנהב

535-511' עמ: 0221( 5)י: ישראלית סוציולוגיה

81

Ochs, Vanessa (2007). Inventing Jewish Rituals, Philadelphia

Casanova, Jose (1994). Public Religions in the Modern World, Chicago

and London

McLennan, Gregor (2007). “Towards Postsecular Sociology”, Sociology

41(5) : 857-870

Grimes, Ronald (2000). Deeply into the Bone: Re-Inventing Rites of

Passage, California.

רבנים שלא מאמינים באלוהים :2הרצאה – 2מושב א'

)אוניברסיטת חיפה(גב' רעות הוכמן

בחברה דשהח תופעה היא ההומניסטים החילונים הרבנים תופעת

תפיסת את מתאר זה גישוש מחקר. אקדמי במחקר נחקרה שטרם, הישראלית

סוציולוגיות תיאוריות מגוון באמצעות אלה רבנים של והתפקיד הזהות

ידי על נעשה הניבוי. הישראלית בחברה הצלחתם סיכויי את לנבא ומנסה

סטיההומני החילוני הרב בפני העומדים ההזדמנויות בצד החסמים תיאור

חוקרים, רבנים עם עומק ראיונות עשרים על מבוסס המחקר. בתפקידו

.במספר שמונה, בישראל ההומניסטים החילונים הרבנים כל ביניהם, והוגים

שאול הישראלית בחברה ההומניסטי החילוני הרב שתפקיד מצא המחקר

כיום מאיישים התפקיד ושאת, הברית בארצות הומניסטית ליהדות מהתנועה

כלכלי-חברתי ממעמד, חילונים, צברים, בממוצע ארבעים בני ונשים אנשים

ברורה אינה שלהם התפקיד תפיסת. קיבוצים ותושבי אקדמאים, גבוה

82

'. וכו לוויות, מצוות בר, חתונות טקסי בעריכת הוא עיסוקם ועיקר, וסדורה

.יהודיות תרבות קהילות להקים שואפים חלקם

רב של החדשה התופעה את להסביר עשויות אחדות סוציולוגיות תיאוריות

תיאוריות בשתי שימוש נעשה זה במחקר. הישראלית בחברה חילוני

והאחרת, חדשה חברתית תנועה מעין בתופעה רואה הראשונה: עיקריות

של המחודש הפירוש גישת את המאמצת חדשה אזרחית לדת ביטוי בה רואה

נותנים אינם, הציונות כמו, מוסדותיהו המדינה, התיאוריות שתי לפי. היהדות

, ישראל בארץ החילונים של יהודית-הישראלית לזהות מספק מענה עוד

החילוני הישראלי ליהודי לסייע שמטרתו, החילוני הרב נכנס זה ולתפקיד

.יהודיים תרבות חיי ולחיות הישראלית זהותו את לעבות המבקש

שלחברה עלה בישראל צליחלה החילונים הרבנים של סיכוייהם מבירור

אינו החילוני הרוב שבישראל משום, זה בתפקיד אמיתי צורך אין הישראלית

, זאת עם. המדינה לו שמספקת אלה על נוסף היהדות בנושא למתווכים זקוק

הצורכים העמים מחבר יהודים הלא העולים בקרב להימצא עשוי זה צורך

, המדינה של תיווכה על וסףנ בתיווך ומעוניינים חילונית כתרבות יהדות

בצד נוספים רבים חסמים מציג המחקר. כשרים יהודים בחלקם רואה שאינה

בחברה להצליח ההומניסטי החילוני הרב של ליכולתו הקשורות הזדמנויות

קצרה גישוש מחקר היותו מעצם. בה אמיתי צורך על ולענות הישראלית

לתופעה בהתוודעות אהי תרומתו כן ועל, זו בסוגיה מלהכריע היריעה

יחסם חקר כגון, בתחום המשך מחקרי ובהצעת הישראלית בחברה החדשה

הרבנים של היעד קהל של יותר טובה הבנה, לתופעה דתיים זרמים של

בחברה הצלחתם בסיכויי נוספת העמקה וכמובן, ההומניסטים החילונים

.הישראלית

83

רשימת מקורות:

הממד הארגוני. חיבור לשם קבלת תואר מוסמך -חילונית (. זהות יהודית 9000אזולאי, נ' )

במדעי היהדות בטורו קולג', ארצות הברית.

דתיות -(. מבית מדרש לבית תפילה: התפתחויות תרבותיות9001אזולאי, נ' ותבורי, א' )

-www.panim.org.il/pמתוך 9001באוקטובר 0-במרחב החילוני בישראל. אוחזר ב

10_a-137

(. התפתחות ההגות והתנועה ליהדות חילונית הומניסטית. בתוך י' מלכין 9002)באואר, י'

. תל אביב: כתר. 62-33)עורך(, תרבות היהדות החילונית הגות חדשה בישראל, ע"מ

(. האם מתהווה חברה אזרחית בישראל? פוליטיקה וזהות בעמותות 0222אליעזר, א' )-בן

. 29-20(, 0החדשות, סוציולוגיה ישראלית, ב)

(. התחדשות קהילתית יהודית. ירושלים: מכון שכטר. 9000בן יוסף, ש' )

(. זהויות יהודיות בעידן רב מודרני. תל אביב: 9009בן רפאל, א' ובן חיים, ל' )

האוניברסיטה הפתוחה.

(. הרב החילונית הישראלית הראשונה מחפשת תחליף לתואר רב. הארץ, 9003ברקת, ע' )

.9003בינואר 9מגזין ספרים,

(. החזרה בתשובה וזהויות דתיות חדשות בישראל בשנות האלפיים, נייר 9009גודמן, י' )

. תל אביב: המרכז לפיתוח על שם ספיר ליד אוניברסיטת תל אביב.02-9009דיון מס'

אפשרויות מבט אחרות. בתוך י' -(. דתיות וחילוניות בישראל 9003גודמן, י' ויונה, י' )

(. ירושלים ותל אביב: מכון ון ליר 32-2יונה )עורכים(, מערבולת הזהויות )עמ' גודמן וי'

והקיבוץ המאוחד.

(. פרשנות של תרבויות. ירושלים: כתר. 0220גירץ, ק' )

(. הדילמה של תרבות מסורתית במדינה מודרנית: תמורות 0213יחיא, א' וליבמן, י' )-דון

. 312-360(, 3מות, כח)והתפתחויות ב"דת אזרחית" של ישראל, מג

84

.2, 09-00(. בידיים ריקות. יהדות חופשית, 0229דן, י' )

(. חילוניות הומניסטית יהודית של דור מצליחנים מתבוללים. יהדות חופשית, 0222ויין, ש' )

02 ,30-32.

(. מדינת כל אזרחיה, מדינת לאום או דמוקרטיה רב תרבותית? ישראל 0221יוסי, י' )

.963-931, 06קרטיה הליברלית. אלפיים, וגבולות הדמו

(. בראש גלוי: עיקרים של חילוניות יהודית. חיפה: אוניברסיטת חיפה.9000יצחקי, י' )

יהודים: זהות יהודית ישראלית ואתגר הרחבת הלאום היהודי -(. יהודים, לא9006כהן, א' )

בישראל. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.

ארץ, מדינה: יהדות, היסטוריה ואקטואליה. ירושלים: כתר. (. עם, 0229ליבוביץ, י' )

.006-29, 03(. יהדות חילונית וסיכוייה. אלפיים, 0229ליבמן, י' )

(. המוטיבציה להתנהגות דתית בקרב יהודים 9003פרידריך, פ' )-לזר, א', קרביץ, ש', וקדם

(, . 9בעלי זהויות דתיות שונות, מגמות, מג)

(. התגבשותה החברתית והתרבותית של הקהילה הרוסית 9000) לשם, א' וליסק, מ'

בישראל, בתוך מ' ליסק וא' לשם )עורכים(, מרוסיה לישראל: זהות ותרבות במעבר. תל

.99-99אביב: הקיבוץ המאוחד,

. 30-32, 01(. רב חילוני. יהדות חופשית, 0222מלכין, י' )

ה הומניסטית ביהדות החילונית. ירושלים: עיקרי אמונ –(. החילוני המאמין 9006) -----

ספריית היהדות החילונית.

מתוך 9001בדצמבר 0-(. מהו מכון תמורה? אוחזר ב9006מס, ס' )

www.tmuraisrael.org.il/53609.

לזהות יהודית ותרבות ישראלית", סמינר 00(. הרצאה בפסטיבל "הקהל 9009סמוחה, ס' )

.9009בספטמבר 30ות תשס"ח, יום ראשון, אפעל ברמת אפעל, חול המועד סוכ

85

.20-36, 09-06(. ייחוד החילוניות כזרם ביהדות. יהדות חופשית, 0222פוזן, פ' )

יהדות כאן ועכשיו. –(. אנו היהודים החילונים: מהי זהות יהודית חילונית? 0222צוקר, ד' )

תל אביב: ידיעות אחרונות וספרי חמד.

תרבותיות. אלפיים, -אלים החדשים: ריבוי תרבויות ללא רב(. הישר0221קימרלינג, ב' )

06 ,301-963.

, 03ציונית? אלפיים, -(. דתיים וחילוניים בישראל: מלחמת תרבות פוסט0229רביצקי, א' )

26-10 .

, 3(. מהותה ומצוקותיה של "יהדות חילונית". יהדות הומניסטית חילונית, 0220שביד, א' )

93-63 .

2. היהדות החילונית יוצאת מגיל ההתבגרות. הארץ, מגזין ספרים, (9009שלג, י' )

. 9009בספטמבר

09(. האם יש בכלל תרבות יהודית חילונית. הארץ, מגזין ספרים, 9009שנהב, י' )

. 9009בספטמבר

(. הזמן של ה"פוסט": לאומיות והפוליטיקה של הידע בישראל. תל אביב: 9006רם, א' )

רסלינג.

Acherman, A. (2008). David Hartman and Eiezer Schweid on educating

toward culture and faith. Jerusalem: The Schechter Institutes .

Berger, l.(2000). The sacred canopy elements of a sociological theory of

religion. Garden city, New York: Anchor Books.

Cohen, S. M. & Eisen A. M. (2000). The Jew within: Self, family and

community in America. Bloomington: Indiana University Press .

Cohen-Sherbok, D. (1996). Modern Judaism. London and NY: Macmillan

and St. Martin's Press.

86

Diamond, J. (2004). The post-secular: A Jewish perspective. Crosscurrents,

53(4), 580.

Jobani, Y. (2008). Three basic models of secular Jewish culture. Israel

studies, 13(3), 160-169.

Susser, B. & Liebman, C. (1998). Judaism and Jewishness in the Jewish

state, The Annals of the American Academy of Political and Social

Science, 555(1), 15-25.

פרקטיקות תיקון וריפוי טקסטואלי בישיבת :2הרצאה – 2מושב א'

המקובלים

Prof. Faydra Shapiro (Wilfrid Laurier University)

As with many religious traditions, it is difficult to date the

emergence of Messianic Judaism with any clarity due to

definitional difficulties. Certainly the movement itself strives

to emphasize a grounding in the earliest church, with its blend

of Gentile and Jewish followers of Jesus, and prior to any self-

consciously “Christian” identity. The 19th century witnessed

the emergence of a Hebrew-Christian movement, in the form

of congregations, missions and organizations aimed

specifically at Jewish believers in Jesus. But inspired by late

1960s trends in America that emphasized ethnicity and

“roots”, youth in the Hebrew Christian movement began to

87

forefront their Jewishness as the cultural context for their

religious convictions .

There is, today, no consensus even within mainstream

Judaism on the matter of what constitutes “Jewishness” or

acceptable Jewish practice. The notion that an individual

needs to do certain things or believe certain propositions has

receded quickly in the face of a modern, pluralistic reality.

There is now secular humanistic Judaism, queer synagogues,

and Jewish Buddhists to add to the already wide theological

and observance divides present in the major denominations of

Judaism. Even the basic question of “who is a Jew”–who is a

member of the house of Israel–is not as straightforward as it

once was .

Thus contemporary Judaism is deeply divided on both this

matter and questions of Jewish belief and practice. While

modern Jews might freely choose from among an abundance

of ideas and cultural practices to incorporate into their

Judaism, the gospels are strictly disqualified. Yet interestingly,

despite this range of response to the question of what

constitutes Jewishness, all four major denominations agree

that Messianic Jews are not acceptably Jewish, and that

Jewishness is utterly incompatible with belief in the divinity

of Jesus Christ .

88

This is, in fact, one of the few things that all four major

denominations of Judaism do agree on. In this paper I use the

case of the unambiguous Jewish rejection of contemporary

Messianic Judaism as a platform for thinking about the

construction of heresy and its study. What makes Messianic

Judaism a special concern for modern Judaism . ?

At first glance the issue appears to be a straightforward

theological rejection of “wrong belief” asserting itself to

constitute “right belief”. I use case studies from Israel and

North America to help understand that heresy and apostasy are

not an issue of belief—it is not “what you think”—but rather

they are a form of discipline that speaks from and to particular

social locations, historical relationships and distribution of

power.

והשיח יהדות, תורה -" פסיכותורפיה" :1הרצאה – 2מושב א'

הפסיכותרפויטי

)אוניברסיטת בר אילן(ד"ר סמדר שרלו

"מאז מעולם ידע האדם, שהוא עצמו הנהו נושא עיונו החשוב ביותר, אבל

גם חושש הוא למצות את העיון בו, כלומר לדרוש בכלל הוויתו עצמו

(. בובר סקר באכזבה את החמצותיה של ותכליתו" )בובר, פני אדם

האנתרופולוגיה הפילוסופית לדורותיה בהתמודדות עם השאלה החשובה

89

ביותר 'מהו האדם', ולבסוף הציע את האנתרופולוגיה הדיאלוגית כדרך

לתפוס את הישות האנושית.

האם ייתכן שדווקא הרוחניות החדשה, זו שנתפסת במידה רבה של צדק

ת או נרקסיסטית, נושאת עמה את הבשורה שבובר חיפש כשטחית, מפונק

אחריה? בלב התרבות החדשה ניצב לדעתי מפנה קופרניקאי: זהו מפנה משיח

פילוסופי לשיח פסיכולוגיסטי ופסיכותרפויטי. השיח הזה הוא תוצר של

מפגש בין הפסיכולוגיה המדעית שלידתה לפני כמאה ושלושים שנה )וענפיה

תפיסות שמקורן בדתות המזרח. חזון השינוי העצמי העומד היישומיים( ובין

בלב האתוס של העידן החדש רתם את השפה הפסיכותרפויטית המשלבת

מזרח ומערב על מנת להעניק כלים לאדם בתהליך השינוי הפנימי. האם ייתכן

שהיינו זקוקים למפנה הקופרניקאי הזה כדי לגעת סוף סוף בהווייתנו

אמצעי? דומה שהשיח החדש עוזר לנו לגלות יבשת האנושית באופן בלתי

חדשה ומרתקת שבה המיתולוגיה של הפסיכולוגיה מחליפה את המיתולוגיות

הישנות ומסייעת בידינו לחולל שינוי בעצמנו ובסביבה.

החיים הדתיים והשיח הפסיכותרפויטי של הרוחניות החדשה

בשת החדשה והרוחשת דתית הצטרפה אף היא לגילוי הי-החברה היהודית

חיים. השיח הפסיכותרפויטי האופייני לרוחניות העכשווית חדר לחברה

הדתית והוא מביא להבניה מחדש של מכלול החיים הדתיים: מוסדות, חברה,

אתוס, מסגרות לימוד, קנון הלימוד, הרמנויטיקה, טקסים וריטואלים, חיי

ם השפה הדתית עצמה התרבות וגם העולם הרעיוני עוברים שינוי מקיף. ג

והתפקיד שהיא ממלאה בחיים הדתיים משתנים. היסוד המכונן של השינויים

דתי בעקבות המפגש עם תרבות העידן החדש -המתרחשים בעולם היהודי

מצוי לדעתי בהסטת מרכז הכובד של השיח הדתי מן הפילוסופיה והתאולוגיה

91

פסיכותרפיה. במידה אל הפסיכולוגיה, ומהפרקטיקות של החיים הדתיים אל ה

רבה ניתן לראות את חילופי השיח הללו כיסוד המכונן של התמורה. בהרצאה

אמוד על התופעות הללו ואדגים אותן. אראה כיצד השיח הפסיכותרפויטי,

שנקודת המוצא שלו בסובייקט ובתהליכי הצמיחה הרוחנית שלו הוא עתה

טקסטים דתיים, נקודת המוצא לעיצוב האתוס הדתי, להרמנויטיקה של

לעיצוב הקנון, לעיצוב הקשרים בין הרב לקהילה, לדרכי לימוד התורה

ולרעיונות מרכזיים כגון הרעיון המשיחי המשתלב עתה בחזון השינוי האישי

והצמיחה הרוחנית. כאמור, גם השפה הדתית עצמה משנה את תפקידה והיא

רות שאינן נרתמת לתהליך התרפויטי. בתפקיד זה היא משמשת גם במסג

קשורות לחברה הדתית והנזקקות לאלוהים כעוגן של משמעות בתהליכים

של טיפול או שינוי פנימי. יחסי הגומלין בין שתי התופעות מעצימים את

הקשרים הענפים בין השיח הדתי לשיח הפסיכולוגיסטי. לצד סקירתן

והדגמתן של התופעות הללו אתייחס בהרצאה גם לחילופי השפות בין

ילוסופיה לפסיכולוגיה, אבחן את גבולות הרדוקציה משפה אחת לשנייה הפ

ואצביע על התועלת העשויה לצמוח לפי דעתי מהפרדת רשויות בין השפות.

רשימת מקורות:

ירושלים, העשרים המאה בקבלת עיונים –" לעדרים יהיו הסגולות יחידי" ,יהונתן גארב

.ה"תשס

השיח השתלטות לנוכח' הבודהיסטית המוסר ספרות' -למקומם הכסאות את להחזיר',ל"הנ

' עמ, ו"תשס ירושלים, כאן ועד מהודו(, עורך) ניר אלחנן: בתוך', המיסטיקה על הפסיכולוגי

099¬-039.

9000 אביב תל, מברסלב נחמן רבי של לקברו הישראלי המסע – אומן ,משה וינשטוק

.9003 אביב תל, אלוהים לדרוש יאיר כספי

91

, למערב מזרח בין מפגש טרנספרסונלית פסיכולוגיה -האגו שבקצה האדם, ימת ליבליך

9002 ירושלים

.ד"תשכ אביב ותל ירושלים, חדש ומוסר המעמקים פסיכולוגית, אריך נוימן

9009 אביב תל, פסיכותרפיה מדיטציה, בודהיזם – בעולם טוב להרבות אסתר פלד

.9002 אביב תל, לדעת ושיתהאנ היכולת על – ובודהיזם פסיכואנליזה, ל"הנ

' ר של המודרניים ממשיכיו בקרב' התבודדות'ב המיסטיקה ואיבוד עיבוד, 'תומר פרסיקו

.להתפרסם עומד', מברסלב נחמן

", הרעיונית הרשת"ו מתודולוגי מבוא: בישראל החדש העידן תרבות, מריאנה מדבר רוח

.ו"תשס אילן בר, דוקטור תואר קבלת לשם חיבור

חיפה, בישראל' החדש העידן' חזון בהגשמת פרדוקסים – הזרם נגד לזרום, יתדל שמחאי

ע"תש

.9000, הגלובלי בעידן ומשמעות אינדיבידואליות – מיתוג פרויקט, אני, קרלו שטרנגר

" להתחדשות המדרש בית" של האינטרנט אתר

Heelas P. The new age movement. Cambridge 1996

Hanegraaff W. New age religion and western culture. Leiden 1996

92

אזוטריקה מערבית: 5מושב א'

(ד"ר דניאלה גורביץ' )אוניברסיטת בר אילן יו"ר המושב:

From Real to Mystical Biography (the :5הרצאה – 1מושב א'

Prophet Zor Alef's Case)

Prof. Ekaterina Anastasova (Bulgarian Academy of Sciences)

One of interesting transnational new religious teachings in

Bulgaria is the Unitarian teaching of the Teacher Zor Alef

(with secular name Anatoly Rudenko). The mystical school of

Zor Alef (without a huge number of followers) is presented in

many countries of the post-Soviet realm (Russia, Ukraine,

Latvia, Bashkortostan, etc.), and in the countries of the

European Union (Bulgaria, Cyprus, France). The Teaching of

Zor Alef has eclectic character (its concepts refer or appeals to

ancient hermetic doctrines, esoteric Christianity (?), Cabbala,

Sufism, Hinduism, esoteric Buddhism, Daoism, etc.) and this

is one typical example of such philosophic-religious

conceptions in post-modern societies.

Zor Alef started his career very young (12 years old), and he

proved to be both: a spiritual writer and a charismatic teacher.

Aged fourteen, he wrote his first book under the pseudonym

that had to become his ‘spiritual name’ (Hebrew beam of

light). A year later, he established his spiritual school in

Moscow. Now Zor Alef is the author of more than 15 books.

93

Eight of them are published in Russia and Bulgaria in both

languages.

Now he is a transnational spiritual teacher, who has

constructed a coherent system of training (and special mystical

school); A healer, creator of a special mystical therapy (Holy

therapy), and a very fruitful spiritual writer.

The paper is dedicated to the interesting correlations

between the real (Anatoly Rudenko”s biography) and the

mystical (Zor Alef’s) biographies of the Teacher, and how

they are presented to different national audiences (mainly in

Bulgaria and Russia), in the context of the traditional and the

post-socialist society. It is interesting, that the real biography

is much more secret, than the real one. The relations between

nationalism and trans-nationalism in Unitarian teaching are

subject of analysis as well .

The text is prepared on the basis of interviews with Zor Alef

and his adepts), and published and Internet data, as well.

רשימת מקורות:

Anastasova, E. 2006. Ethnicity, tradition, and Power. Essays on Transition

[In Bulgarian]. Sofia, Academic Publishing House ‘Marin Drinov’

Atanasova, I. N. 2004. Ljudmila Zhivkova and the Paradox of Ideology

and Identity in Communist Bulgaria, East European Politics and Societies,

vol. 18, 2, 278-315.

94

Benovska-Sabkova, M. (ed.) 1993 The paranormal. Special Issue of

Bulgarski folklor, N 5 [In Bulgarian.]

Krasztev, P. & Kerényi, S. 2001. Spirit Awakening at Sunrise. Petăr Dănov

and the White Brotherhood: Attempting Interpretation, Ethnologia

Balkanica 5, 79-100 .

Lindquist, G. 2001. In search of the magic flow: Magic and Market in

contemporary Russia, Urban Anthropology, 29, No 4, 315-357.

Panchenko, V. 2006. New Religious Movements in modern Russia [in

Bulgarian], Bulgarski Folklor, 3-4, 47-57.

Valtchinova, G. 2004. Constructing the Bulgarian Pythia: Intersecting

religion, memory, and history in the seer Vanga, In: D. Kaneff, Fr. Pine, H.

Haukanes (eds.), Memory, Politics and Religion. The Past Meets the

Present in Europe, LIT Verlag: Münster, [Halle Studies in the

Anthropology of Eurasia, 4], 179-198.

Zor Alef 2001. Answers to the non-initiated. Sofia, Vol. I, ANHIRA (in

Bulgarian(

Breathing Together: Spiritual and :0הרצאה – 1מושב א'

Bodily Therapy in Late Nineteenth-Century Palestine

Dr. Julie Chajes (Ben Gurion University in the Negev)

My paper focuses on the unusual teachings of the celebrated

British travel writer and diplomat Laurence Oliphant (1829-

1888) and his wife Alice Le Strange (1846-1886), as

95

presented in their works Sympneumata: or, Evolutionary

Forces Now Active in Man (1885) and Scientific Religion

(1888). Laurence and Alice moved to Haifa in 1882 following

an acrimonious split with Thomas Lake Harris (1823- 1906),

the leader of a Spiritualistic Christian community, the

'Brotherhood of the New Life' based first in Brocton, New

York and later in Santa Rosa, California. Laurence had been

under the powerful influence of Harris for seventeen years.

After leaving the community, he and his wife established their

own group in Haifa, where they lived in the German Templar

colony and in the Druze village of Dalia. They brought with

them a practice known as 'breathing together' which they had

learned from Harris, in which one re-connected with their

'counterpart' by breathing in close proximity with another

person. The counterpart was said to be a being of the opposite

gender which was the 'other half' of the practitioner, and

encountered internally. In conjunction with celibacy,

'breathing together' was offered as an alternative to normative

sexual relations and the means by which humanity would

return to its pre-lapsarian androgynous state.

In this paper, I consider the theology behind 'breathing

together' as well as the experiences of those who undertook it,

basing my account on archival materials as well as the

Oliphants' published works. I contextualise the practice in the

96

upsurge of communities practicing sexual mysticism that

arose during the second half of the nineteenth century in the

burned-over' district of upstate New York, from which Harris

hailed. Although inextricably linked to a theology that seems

at first to be both anti-sexual and anti-somatic in its insistence

on celibacy, I argue that 'breathing together' was not simply

emblematic of Victorian prudery, but rather was a form of

sexual therapy that aimed at the transmutation of both the self

and the world at large. Its transmission by the Oliphants forms

a fascinating and unusual chapter in the reception of

alternative American religious ideas in late nineteenth century

Palestine.

רשימת מקורות:

Basham, Diana: The Trial of Woman: Feminism and the Occult

Sciences in Victorian Literature and Society (Basingstoke:

Macmillan Professional and Academic, 1992)

Hanegraaff, Wouter, and Jeffrey J. Kripal ed., Hidden Intercourse:

Eros and Sexuality in the History of Western Esotericism, (Leiden

and Boston: Brill, 2008)

Oliphant, Laurence: Symneumata, or, evolutionary forces now

active in man (Edinburgh and London: William Blackwood and

Sons, 1885)

97

Harris, Thomas Lake: Hymns of the Two-in-One; for Bridal Worship

in the Kingdom of the New Life (Brocton, Brotherhood of the New

Life, 1876)

Harris, Thomas Lake: The Lord: the Two-in-One, Declared,

Manifested and Glorified (Fountain Grove, 1876)

Oliphant, Laurence: Masollam, a problem of the period (Edinburgh

and London: William Blackwood and Sons, 1886(

Oliphant, Laurence: Haifa, or life in Modern Palestine (Edinburgh

and London: William Blackwood and Sons, 1887)

Oliphant, Laurence: Scientific Religion, or the higher possibilities of

life (Edinburgh and London: William Blackwood and Sons, 1888)

Owen, Alex: The Darkened Room: Women, Power and Spiritualism

in Late Victorian England (London: Virgo Press, 1989)

Owen, Alex: The Place of Enchantment: British Occultism and the

Culture of the Modern (Chicago: University of Chicago Press, 2004)

Schneider, Herbert and George Lawton: A Prophet and a Pilgrim:

Being the Incredible History of Thomas Lake Harris and Laurence

Oliphant; Their Sexual Mysticisms and Utopian Communities Amply

Documented to Confound the Skeptic (New York: Columbia

University Press, 1942)

Willburn, Sarah: Possessed Victorians: Extra Spheres in Nineteenth

Century Mystical Writings (Aldershot, Hants: Ashgate Press, 2006)

98

The Fall of Magicians: Magical Myth of :2הרצאה – 1מושב א'

Russian Symbolists

Dr. Uri Daigin (Bar Ilan University)

נוצר הרוסית בספרות הסימבוליסטי הזרם בקרב העשרים המאה בתחילת

של דמיונם מפרי אגדיות דמויות לא היו שלו הגיבורים כאשר, מאגי מיתוס

אשר מהמשוררים חלק, אחרות במלים. עצמם הם הם אלא, הזרם חברי

ובכמה, בעצמם ראו הרוסי הסימבוליסטי בזרם המרכזי המקום את תפסו

עשויה השבעות שפת - הפואטית ובלשונם עוצמה רבי מאגיקונים, מחבריהם

יש הזה למיתוס. כולה המציאות על ואפילו האנושית התודעה על להשפיע

בתופעה מדובר. מהסימבוליסטים אחד כל של ההשפ לתפיסת הדוק קשר

, שמחקרה, הזמן בציר אלינו הקרובה בתקופה מאגי מיתוס יצירת – נדירה

.העכשווית המיסטיקה לחקר הרבה לתרום אמור, ספק בלי

בעיקר מוצאים אנו הזו המקורית המיסטית התפיסה את כי, לציין חשוב

ליצירות המוקדשים הרוסים הסימבוליסטים של ובנאומים ביקורת במאמרי

אין, א"ז. הרוסי הסימבוליזם של הכללי המצב אחרי להתחקות או חבריהם

יסודות עם מהותי בקשר נמצא המאגי המיתוס: מקרי או שולי נושא זה

. ברוסיה הסימבוליסטית והיצירה המחשבה

, טראגי מיתוס היה הסימבוליסטים אשר שהמיתוס הוא נוסף חשוב דבר

על, וגאולה עוצמה אחרי במסעם המאגיקונים של כישלונם את המתאר

כוחות עם הן, שלהם הפנימיים הדמוניים הכוחות עם הן להתמודד כישלונם

מחקר תחום להיות אמור הסימבוליסטי המיתוס שכזה ובתור. העולמי הרוע

.פנומנולוגית או הפסיכולוגית מבחינה גם מעניין

:הגורמים שלושת בין השילוב תוצאת ואה הסימבוליסטי המאגי המיתוס

99

אשר המיסטית התסיסה מאותה חזק הושפעו הרוסיים הסימבוליסטים. 0

.המהפכה ואחרי לפני בתקופה הרוסית ובאומנות ברוחניות שררה

כתבי, קבלה, במאגיה, למדי והאקלקטית, הכללית ההתעניינות עם יחד. 9

הפולקלור בנושא רציניים ריםמחק פורסמו התקופה באותה', וכו גנוסטיקאים

הללו המחקרים. העממיות בהשבעות השירה ביסודות עסקו אשר הרוסי

.המכשף עם המשורר את המזהה הסימבוליסטית הגישה בפני רחב פתח פתחו

את, הצרפתית הדקדנטית מהתנועה, מקודמו ירש הרוסי הסימבוליזם. 3

הרוסי המאגי מיתוסה. עצמו היוצר מחיי מיתוס יצירת של החשוב הרעיון

.הזה בכיוון, אסטטי מאשר מיסטי יותר צעד, אחד צעד עוד, בעצם, הוא

(, 0110-0290) בלוק אלכסנדר: המשוררים בשלושת בעיקר תדון ההרצאה

(.0110-0233) ביילי ואנדריי( 0166-0232) איוונוב סלב'ויאצ

המכשפים של והשבעות הלחשים שפת היא השירה שפת בלוק בשביל

של כישלונם סיבת את ראה הוא. האפל הכאוס שפת, העממיים

לשלוט לרצון, שרירותי לכישוף נטייתם בין בקונפליקט הסימבוליסטים

שבמהותם העובדה לבין, היקום את ומעצב המאזן נשי כוח, העולם בנשמת

ביילי שאנדריי, מעניין. תיאורגיות יכולות בעלי ומיסטיקנים נביאים הם

.בשירתו קונפליקט אותו על בלוק של ליצירתו המוקדשים ריובמאמ הצביעה

האלוהית האידאה את בתוכו המגלם מיסטיקאן גם במשורר ראה איוונוב

האלוהי העולם לבין הרגילים האנשים בין המקשר, מנהיג-מאגיקון וגם

, קצב י"ע עצמו העולם ועל יכולותיהם על ומשפיע הסימבולית שירתו בעזרת

הרמזים לפי, איוונוב של כישלונו. התקופות בכל קביר מאגי יכל ראו שבו

הפרדה של התוצאה היה, למעלה נזכר אשר ביילי של מאמרו ולפי עצמו של

111

. נשמתו בתוך יצירתיים כוחות לבין הכאוטיים הרגשות בין מלאכותית

הכאוס כוחות בפני המכשף של הפחד בגלל נעשתה הזו המאגית ההפרדה

קבור אותו השאיר הזה המאגי המעשה. שלו האישיות לע השליטה ואיבוד

נהפכו בהם הדמונים י"ע מוקף הוא כאשר, שלו היבש השכל פירמידת בתוך

.רגשותיו

עצמו ביילי אצל הסימבוליסטית השירה של המאגית השפה תיאוריית

קשר לה שאין קנטיאנית מאגיה זוהי, האנושית התודעה בתופעות מתרכזת

נתינת י"ע כאוס כובש מאגיקון הוא לפיו המשורר. יקטיביתאובי למציאות

שמות

רשימת מקורות:

W. F. Ryan, The Bathhouse at Midnight, Pennsylvania 1999.

The Occult in Russian and Soviet Culture, Rosenthal B.G. (Ed.), Ithaca

1997.

Avril Pyman, A History of Russian Symbolism, Cambridge 1994.

A. Williams, Mallarme and the Language of Mysticism, Athens 1970.

Kristin Pfefferkorn, Novalis:A Romantic’s Theory of Language and

Poetry, New Haven and London 1988.

Uri Daigin, ‘Magical and theurgical language theories of Russian

Symbolists’ in Kabbalah; Journal for the Study of Jewish Mystical Texts

14 (2006)

Maria Carlson, ‘Ivanov - Belyj - Minclova: The Mystical Triangle’ in

Cultura e memoria, Firenze 1988

111

G. Obatnin, Ivanov mistik. Okkul’tnyie motivy v poezii I proze

Viacheslava Ivanova (1907-1919) [Ivanov - Mystic. The Occult Motifs in

poetry and prose of Viacheslav Ivanov], Moskva 2000.

Lena Syllard, ‘Novel of Andrei Bely between Masonry and

Rosicrucianism’ in Russia, 7 (1991.)

Stefan Zweig, Le combat avec le démon, Paris : Belfond 1983

ספרות הרוסית ובמסורת רוחניות כמקור הרשע ב :2הרצאה – 1ושב א' מ

הפראבוסלאבית

)אוניברסיטת בר אילן(פרופ' רינה לפידוס

מהותה של הפעילות הגשמית של האדם ברורה ומתבקשת. היא נדרשת

לשם הישרדותו הגופנית, נובעת מאינסטינקטים הבסיסיים ביותר ואיננה

לם מהותה של הפעילות הרוחנית סתומה, מקורותיה ניתרת לעירעור. ואו

ויעדיה מעורפלים. עם זאת, הפעילות הרוחנית מעוררת את האדם, מפעימה

ומלהיבה אותו וגורמת לו סיפוק והנאה עילאיים. הרוחניות מקרבת את האדם

לאלוהים ומדמה אותו אליו.

ק אם ההתעלות הזאת לרמה של אלוהים מתקבלת על הדעת אך ור

האדם מודע גם מודע לכך שאיננו אלוהים באמת ועובד את האלוהים האמיתי.

כגון פעילות אינטלקטואלית, –ואולם אם הפעילות הרוחנית של האדם

אמנם מעלה אותו לרמה של אלוהים אך בו בזמן אין –יצירתיות, מחקר עיוני

וכית הוא עובד את האלוהים האמיתי אלא נהנה מהתעלות הזאת הנאה אנ

אלוהית, נובעת מסיטרא אחרא. -לשם עצמו, הרי הרוחניות שלו היא אנטי

112

רוחניות האדם לכשעצמה היא רעה, יצרית ומשחיתה. אפשר לנטרל את

מידותיה הרעות האלה ולייעל אותה למטרות חיוביות אם מכוונים אותה

ם, כלפי עבודת האלוהים, שאם לא כן היא תוביל למעשי שטן, לגיהנו

להתמוטטות גשמית, מוסרית ורוחנית של העולם כולו.8

משני הרומנים המרכזיים של פיודור דוסטויבסקי, "החטא ועונשו"

( עולה בבירור כי הרוחנית שאיננה 0110( ו"אחים קרמזוב" )0166)

מכוונת למטרות של עבודת האל הפראבוסלאבי.9הרוחניות שאינה בבחינת

יאיזם, לשלילת ערכי המוסר, להתרת כל האיסורים עבודת האל מביאה לאת

בתחום החברה, החוק והסדר הטוב. בסופו של דבר מביאה רוחניות חילונית

שכזאת לביצוע מעשי רצח מזוויעים ביותר מבחינה מוסרית )לא מבחינה

פיזית(, כגון רצח של אב על ידי בנו. ומכיוון שהאלוהים נמשל לאב הרי

רצח האל על ידי האדם, דבר שמביא לקריסה של שמבחינה סמבולית זהו

החברה והאנושות כולה.10

כל הנאמר נכון כאשר המדובר בחברה מתוקנת, פראבוסלאבית ומוסרית,

דתית -המושתתת על חוק וסדר בסיסיים. ואולם אם המדובר בחברה אנטי

8 Davidson Pamela, “Divine Service or Idol Worship? Russian Views of Art

as Demonic”, in: Davidson Pamela, ed., Russian Literature and Its Demons (New

York and Oxford: Berghahn Books, 2000), pp.125-157.

9 Pattison, George and Diane Thompson, eds., Dostoevsky and the Christian

Tradition, Cambridge: Cambridge University Press, 1991.

10 Solov’ev, V.S., "F.M. Dostoevsky as a Preacher Ecumenical Slavic Orthodoxy,”

in: Anthony (Khrapovitsky), Archbishop, Solov’ev, V.S., F.M. Dostoevsky as a

Preacher of the Christian Revival and Ecumenical Slavic Orthodoxy, Moscow:

Publication by the Authors, 1908: 37-59.

113

פראבוסלאבית(, שהיא בעצמה עובדת את השטן, כמו החברה -)אנטי

טית, אז דווקא עבודת השטן על ידי הפרט תוביל אותו לתוצאות הקומוניס

חיוביות, בבחינת הפוך על הפוך. לדוגמה, ברומן "האמן והמרגריטה"

( של מיכאיל בולגטוב, השלטון הסטאלינסטי מתואר כשטני 0230-0291)

מכל הבחינות האפשריות. אשר על כל כאשר האמן כורת ברית עם השטן

וא זוכה לגאולה המיוחלת.ומשתף עמו פעולה, ה11

,Professing Esotericism? Scholars :1הרצאה – 1ושב א' מ

Students, Practitioners and the Idea of a Holistic

Curriculum

Prof. Peter Forshaw (University of Amsterdam)

In a recent conversation with a Jungian therapist and student

of the kabbalah teacher Halevi, I was told that 'Scholars read

Mystics, but Mystics don't read Scholars'; rather than feeling

crushed by this revelation, I had to stop and wonder what had

given rise to such an antagonism, to such a simple binary

opposition between 'those who write' and 'those who know'.

My paper discusses the status of Western Esotericism in the

Academy in relation to this perceived gulf between scholars

and practitioners. During my years of teaching on the MA in

11 Ludwig, Jonathan. 2002. "The Master and Margarita: A Fantasy of Redemption".

Journal of the Fantastic in the Arts, 2002 (13), pp. 153-68. Also: Stenbock-Fermor ,

Elisabeth, “Bulgakov’s The Master and Margarita and Goethe’s Faust”, The

Slavic and East European Journal, 1969, vol. 13 (3), pp. 309-402.

114

Western Esotericism at the University of Exeter's Centre for

the Study of Esotericism and the MA in Mysticism and

Western Esotericism at the University of Amsterdam's Center

for History of Hermetic Philosophy and Related Currents, I

have encountered many students who come from a practitioner

background and who, in varying degrees, have experienced

difficulties in coming to terms with the strictures of academia.

Some gain greater insight into the background of their

practices, discovering new depth and support for their beliefs;

others become disillusioned, either with previously cherished

beliefs which no longer look convincing when put under close

scrutiny, or with the whole academic system, which asks for

approaches that require students to adopt what may seem to be

an unduly critical perspective to deeply held values, perhaps

giving the impression of over-emphasising reason in

opposition to imagination or intuition .

Needless to say, this does not lead to all participants seeing

eye-to-eye and there can be lively confrontations, with

impassioned voices on all sides, accusations of 'religionism',

'reductionism', 'narrow-mindedness', and so forth flying

around, and at times exasperation and incomprehension from

all concerned. The academic study of Western Esotericism,

however, is still relatively young, so perhaps this should be

seen as a perfectly natural stage in its development. It is,

115

however, very much a growing field: the Sorbonne has had a

chair for 'History of Esoteric Currents in Modern and

Contemporary Europe' since 1966, the Amsterdam Center has

been running since 1999, Exeter's Centre since 2005, and a

new MA program in 'Concealed Knowledge: Gnosticism,

Esotericism, and Mysticism' will be starting at the University

of Groningen in 2012. A learned society, ESSWE, the

European Society for the Study of Western Esotericism was

established in 2005 and INASWE, the Israeli Network for the

Academic Study of Western Esotericism in 2011. We now

also have the Scandinavian Network (SNASWE) and the

Center for the Study of Western Esotericism of the Union of

South American Nations (CEEO-UNASUR).

In my talk I'm going to give you some idea of what we

engage with on our courses, some sense of the varied

backgrounds of those teaching in the field of Western

Esotericism, or, perhaps more clearly, those teaching the

history of this rather scholarly construct, but also some sense

of the backgrounds and expectations of the students, the

difficulties and triumphs that they encounter during their

studies, and what they go on to do with the fruits of their

research. Fortunately, it is in no way a simple story of scholars

versus mystics, each 'professing esotericism' in an entirely

antithetical way, but an account of a broad and healthy

116

spectrum of attitudes and approaches, embracing bookish

scholars, students of religion, inspired artists, curious writers,

committed therapists and a growing number of occult scholar-

practitioners .

רשימת מקורות:

Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture:

Esotericism in the Mirror of Secular Thought, Leiden: Brill, 1996

Antoine Faivre and Wouter J. Hanegraaff (eds), Western Esotericism and

the Science of Religion, Leuven: Peeters, 1998

Kocku von Stuckrad, Western Esotericism: A Brief History of Secret

Knowledge, London: Equinox Publishing, 2006

Arthur Versluis, Magic and Mysticism: An Introduction to Western

Esotericism, Plymouth: Rowman & Littlefield Publishers, 2007

Henrik Bogdan, Western Esotericism and Rituals of Initiation, New York:

SUNY Press, 2007

Nicholas Goodrick-Clarke, The Western Esoteric Traditions: A Historical

Introduction, Oxford: Oxford University Press, 2008

Antoine Faivre, Western Esotericism: A Concise History, New York:

SUNY Press, 2010

117

אמנות רוחנית: 6מושב א'

(פרופ' איתן שטיינברג )אוניברסיטת חיפה יו"ר המושב:

אצל קיום-ודו, זהות, רוחניות': לנד-אורפנד' :5הרצאה – 3מושב א'

תישראלי מטאל הווי להקת

(מערבי גליל האקדמית המכללה) לרנר ברל ר"ד

של אלמנטים המשלבת ישראלית" מטאל וויה" להקת היא" לנד-אורפנד"

שירה וסגנוני, כלים, מנגינות עם"( מטאל' דת" כולל" )מטאל הווי" מוסיקת

. דתי אופי בעלות הן לנד-אורפנד שירי של המילים. התיכון המזרח של

: דתיים ונרטיבים לרעיונות ישירה התייחסות יש הלהקה של לאלבומים

. המקראי המבול ספור של מחודשת רסהג מספר, למשל, מבול האלבום

The Never Ending Way of, הלהקה של האחרון האלבום

ORwarriOR וכוחות האור כוחות בין מלחמה של העתיק הרעיון על מבוסס

ממקורות לקוחות או מקוריות הן לנד אורפנד שירי של המילים. החושך

מדתות נטיםאלמ של יחד שילובם. מהיהדות ובעיקר, הנצרות, האסלאם

את לקדם הלהקה של המוצהרת מטרתה את משרת שונות ותרבויות

של הצלחתה. שונים ודתות עמים בני בין קיום-והדו, הדדי הכבוד, הסובלנות

בהשגת הצלחה של מסוימת מידה על מעידה האסלאם בארצות הלהקה

.אלו מטרות

, כל שיתרא. לנד-אורפנד לתופעת הקשורות שאלות במספר תדון ההרצאה

כדי רק דתיים-רב ומוטיבים במילים משתמשת הלהקה אם לקבוע עלינו

לנד-אורפנד של דתית-הרב מגמתם שמא או תרבותיים מחסומים לפרק

ידי על זו סוגיה לברר ניתן. אותנטית דתית/רוחנית אוריינטאציה מבטאת

במפורש העסקות נוצריות מטאל הווי ולהקות לנד אורפנד בין השוואה

118

הנפוץ הרעיון את בחשבון לקחת גם יש. המונותיאיסטי האל ודתבעב

מוזיקאלי תחליף מין פיתחו שהם מטאל ההווי קהילת של מסוימים בחלקים

הממשלה את שידלו מטאל ההוי שאוהדי כך כדי עד – דתי חיים לאורח

נגיד אם. אוכלוסין מפקדי לצורך דת בתור מטאל בהווי להכיר הבריטית

עלינו האם, מובהקת רוחנית זיקה בעלת להקה באמת היא לנד שאורפנד

היא שמא או, מונותיאיסטית לפחות או כיהודית שלה הרוחניות את להגדיר

ההווי קהילת של החדשה הרוחניות של ישראלית לווריאציה דוגמה מהווה

של ואתנית, לאומית, הדתית זהותה של בשאלה נסיים. עולמית-הכלל מטאל

היא אם, גיסא מחד. דיאלקטי סבך במין נתקלת לנד רפנדאו כאן. הלהקה

באמינות יפגע זה, היהודי והעם ישראל מדינת עם אקסקלוסיבי באופן מזדהה

בזכות דווקא זה, גיסא מאידך. אוניברסאלית בשורה כמבשרת הלהקה של

שלה שהפופולאריות היהודי והעם ישראל מדינת עם הלהקה של הזדהותה

מסר לבטא יכולות וטורקית בערבית שירים לבצע ונכונותה המוסלמי בעולם

אתגרים עם מתמודדת לנד אורפנד, לכאורה. הדדי וכבוד סובלנות של חשוב

של הישראלית זהותה על פומביות הכרזות המשלבת אסטרטגיה ידי על אלו

מופיעה הלהקה כאשר במיוחד) היהודית זהותה להבלעת נטייה עם הלהקה

.יהודים אכן הם הלהקה חברי שכל העובדה מרותל וזאת( ל"בחו

רשימת מקורות:

Kahn-Harris, K. (2002) “I hate this fucking country”: Dealing with the

Global and the Local in the Israeli Extreme Metal Scene. In R. Young (ed.)

Music, Popular Culture, Identities, Rodopi [pp. 119-136.]

Kahn-Harris, K. (2010) How Diverse Should Metal Be? The Case of

Jewish Metal, Overt and Covert Jewishness. In N.W. R. Scott & I. Von

Helden (ed.s), The Metal Void: First Gatherings, Inter-Disciplinary Press

[pp. 95-104.]

119

Kahn-Harris, K. (2010a) 'A Tango Between God and Satan’: Heavy Metal

With a Hippy Peace Message for the Middle East. The Forward Feb 5,

2010. http://www.forward.com/articles/124448/

Levine, M. (2009) Heavy metal Islam: rock, resistance, and the struggle for

the soul of Islam. Three Rivers Press.

Moberg, M. (2009). Faster for the master: exploring issues of religious

expression and alternative Christian identity within the Finnish Christian

metal music scene. Åbo Akademi University Press.

Moberg, M. (2010).Turn or Burn? The Peculiar Case of Christian Metal

Music. In N.W. R. Scott & I. Von Helden (ed.s), The Metal Void: First

Gatherings, Inter-Disciplinary Press [pp.367-380].

Moore, B. E .(2010) (pdf). Metal Missionaries: The Assimilation of

Extreme Christian Music into Mainstream Consciousness (e-book).

Australia: Undark.net.

Phillips, W. & Cogan, B. (ed.s) (2009) Encyclopedia of Heavy Metal

Music. Greenwood Publishing Group.

אלוהים עם בדיאלוג ישראלי רוק :0הרצאה – 3מושב א'

(לחינוך לוינסקי מכללת) ארליך אמירה' גב

וזיקה הישראלית באה לידי ביטוי, בין היתר, ההתעוררות הרוחנית במ

בתופעה שמרבים לתאר כגל השיבה של זמרים ויוצרי מוזיקה פופולרית

והכוונה היא כמעט תמיד לחידוש ולעיבוד –בישראל אל המקורות היהודיים

של פיוטים וניגונים מן העבר. מנגד, עולה וצומחת תרבות ה"רוק" היהודי

111

תר ויותר טקסטים מקוריים, ולעיתים גם אישיים, של המגזר הדתי המשלב יו

אך ספק אם מבחינה סגנונית ואסתטית מדובר כאן במוסיקת רוק.

-singerמבצעים ) -על רקע שתי התופעות הללו, מעניין להתבונן ביוצרים

songwriter של מוזיקת רוק מחוץ למגזר הדתי, שבחרו לבטא את חיפושם )

דית ביצירה מקורית שכולה משלהם. הרוחני ואת זיקתם למסורת היהו

(, 9002אביתר בנאי, בתקליטו 'לילה כיום יאיר' )הד ארצי, –ארבעה כאלו

(, קובי אוז ב'מזמורי 9002אביב גדג' באלבומו 'תפילה ליחיד' )התו השמיני,

( 9000( וברי סחרוף ב'אתה נמצא כאן' )נענע דיסק, 9000נבוכים' )הליקון,

ות להצלחה מסחרית שחצתה מגזרים. בין היוצרים זכו בשנתיים האחרונ –

הללו יש פער ברור על הציר שבין פופולרי )בנאי, אוז( לאלטרנטיבי )גדג',

סחרוף(, אך לארבע האלבומים משותפת היותם דיאלוגים ישירים ואישיים

עם האלוהים.

אצל יוצרים אלה בולטת המקוריות והחופשיות של הטקסטים ושל המנגינה

את התכנים. בהקשר של הרוק, סגנון המקדש את האותנטיות, יש התואמת

כאן אמירה חשובה. רוק יהודי אמיתי, רומזים יוצרים אלו, לא די שיהיו בו

מרכיבים 'יהודיים' ומרכיבים רוקיסטיים, אלא על מושג זה להיות מכלול

שאין להפריד בין מרכיביו. מסורת ההדבקה של טקסטים מן המקורות לגרוב

י עם סולו גיטרה אינה יכולה לספק את הסחורה בעולם סגנוני הדורש קצב

הגשה אישית וישירה של תכנים כנים, נועזים ואף מתריסים בביצוע אותנטי

ונוקב. הצלחתם של בנאי, גדג', אוז וסחרוף לעשות זאת מסבירה את

הצלחתם חוצת הגבולות המגזריים.

מיקומם עמוק בתוך מסורת פן נוסף המשותף ליוצרים אלו, והמעגן את

אינדיבידואליסטית של יצירותיהם, העולה בקנה -הרוק, הוא הנימה האישית

111

דתי. אמנים אלו -אחד עם התפיסה הרוחנית המתחזקת של בהקשר היהודי

חושפים חוויות אישיות ומדברים אל אלוהים בגילוי לב. אצל כולם יש

מציאות לבין השלווה התייחסות גלויה לפער שבין החוויה האישית הקשה ב

שכביכול מובטחת לאדם המאמין. הם חושפים פצעים, ולעתים אף מתריסים

נגד הכאב, האלימות והצרימה של המציאות. האמונה כנושא והמסורת כדרך

חיים נשזרות בשיריהם, ומכל אחד מהאלבומים אפשר לחלץ מסר העולה לא

מהרצועות הנפרדות אלא מהמכלול שלהן.

תכלול דוגמאות מוקלטות מארבע האלבומים, תסקור את ההרצאה, אשר

המוטיבים הטקסטואליים והמוסיקליים העיקריים בכל אלבום, בדגש על

קווים מקבילים ועל סתירות. הניתוח יעמיד את האלבומים אל מול

העקרונות האסתטיים של מוסיקת הרוק )לפי הגדרותיהם של ד"ר מוטי רגב,

וק את מידת האותנטיות של היצירות הללו ואת אורי ברייטמן ועוד(, ויבד

נאמנותן לסגנון. בניתוח נפרד והשוואתי יוצגו האלבומים הללו כאלטרנטיבה

כהתחדשות –אותנטית לגל ה"התחדשות" במוסיקה היהודית הפופולרית

וכהצעה למיקומה –שאכן מחדשת, ולא רק משחזרת או מדשדשת במקום

מנותי אמוני.של אסתטיקת ההתרסה בתוך שיח א

רשימת מקורות:

02213, מפה3 מתקדם רוק'3 א, ברייטמן

02233, הקשרים ומכון דביר3 וולך יונה אחרי ורוק שירה על: שני יום'3 נ, קלדרון

53313, דביר3 ותרבות מוסיקה רוק'3 מ, רגב

Regev, M. & Seroussi, E. Popular Music and National Culture in

Israel. University of California Press, 2004.

112

Imaginal Resonance: Spiritual :2הרצאה – 3מושב א'

Awakening in Response to Mystical Poetry

Dr. Dorit Netzer (Institute of Transpersonal Psychology, California)

The role of the imagination in spiritual development has

been the subject of much research in the fields of psychology

and religious studies. The focus of this paper is the presenter’s

inquiry and application of participants’ imaginal response to

mystical poetry in psychotherapeutic settings, to inspire

recognition of the relationship between the visible and

invisible realities, and support their desire for a conscious

connection with a universal mystery. The imaginal realm is

seen as a bridge between Spirit and human cognition for both

the mystic poet and those who seek healing, spiritual growth,

and personal transformation.

Drawing from the works of seminal scholars and mystics,

whose writings address imagination and its contribution to

self-knowledge and spiritual development (e.g., Achterberg,

1985; Assagioli, 1969; Corbin, 1998; Epstein, 2004; Hillman,

1979; Merton, 1967; Rumi, 13th century/2004; Sartre,

1940/2004; Sheikh, 1983; Underhill, 1910/1993), I have

developed the framework for a multidimensional, creative

process that I named imaginal resonance, in which individuals

benefit from responding to the guiding wisdom of mystical

poetry by imaging the poems and engaging in creative

113

expression to embody the imagery’s inspiration. After the

initial introduction, this process can be utilized independently

toward increased self-awareness and the actualization of one’s

life’s purpose. As a singular experience, imaginal resonance

is, indeed, inspirational, but only as an ongoing practice, does

it provide opportunities to examine one's own analogical

imagery, and how it can provide guidance in terms of one's

direction and actions.

In this presentation, I will share findings from past and

present research, which reveal recurring themes of

participants’ symbolic expression of their desire for spiritual

awakening and development; images, which depict

developmental directions, such as introversion and expansion;

and the visualization of actions, such as healing connections

with others, and self liberation. I will address various

concerns that arise during the imaginal resonance process,

such as participants’ tendency to rationalize spiritual

experiences, prior to establishing trust in the value of imagery

as nonverbal Knowing. Similarly, some participants

experience self-judgment and detrimental comparison to

others, when their creative expression in response to the

mystical poems does not match their inner vision. Such issues

are addressed in the therapeutic setting through contemplative

reflection on how these challenges mirror similar dynamics in

114

everyday encounters, as obstacles on the path of spiritual

development.

Of further concern is the challenge of ongoing practice

outside the therapeutic setting for lasting integration of the

initial awareness of the relationship between spirituality and

the fulfillment of one’s human potential. The return to the

imagination as the antidote for material and emotional

attachments is proven useful in its immediate effect on one’s

mindset, and its transformative power, which is not bound to

time and space. In conclusion, the presenter affirms the value

of imaginal resonance in group settings, where participants

share their unique responses to the recitation of mystical

poems, learn from each others’ expressions, and appreciate

community building around their shared experience of

imagination and a spiritually inspired life.

רשימת מקורות:

Achterberg, Jeanne. (1985). Imagery in healing. Boston: Shambhala.

Assagioli, Roberto. (1969). Symbols of transpersonal experiences. The

Journal of Transpersonal Psychology, 1(1), 33-45.

Corbin, Henry. (1998). Alone with the alone: Creative imagination in the

Sufism of Ibn ‘Arabi. Princeton, NJ: Princeton University Press. (Original

work published 1969)

Epstein, Gerald. (2004a). Mental imagery: The language of spirit.

Advances, 20(3), 4-10.

115

Hillman, James. (1979). Image-Sense. Spring: An Annual of Archetypal

Psychology and Jungian Thought, 130-143.

Merton, Thomas. (1967). Selected Poems. New York: New Directions.

Rumi, Jalal al-Din. (2004). The essential Rumi (C. Barks, Trans.). New

York: HarperCollins. (Original work published 13th century)

Sartre, Jean-Paul. (2004). The imaginary. New York: Routledge. (Original

work published 1940)

Sheikh, Anees A. (Ed.). (1983). Imagery: Current theory, research, and

application. New York: Wiley.

Underhill, Evelyn. (1993). Mysticism: The nature and development of

spiritual consciousness. Oxford, England: Oneworld Publications.

(Original work published 1910)

נוף משנה צורה, גוף ונשמה: קולנוע כמתחם של :2הרצאה – 3מושב א'

בסרט "מערת החלומות הנשכחים", -אימרסיה, ריפוי וטרנספורמציה

3D, 2010 , וורנר הרצוג

)המכללה האקדמית צפת, אוניברסיטת לונדון מטרופוליטן(ד"ר לילה מור

In this paper I will develop a series of ideas relating to

cinema as an immersive locale utilised for individual and

collective healing and transformation on the basis of three

topics of exploration. The first topic is based on observations

made by filmmakers and film theorists who identify an

underlying relationship between the modern experience of

116

cinema and the performative, audio-visual elements of ancient

rituals. Nathaniel Dorsky, for example, identifies a conceptual

connection between rituals practised in the dream temples of

ancient Greece, and the dreamlike immersive experience of

cinema. He suggests that cinema's powerful impact on the

viewers' metabolism and state of mind could be utilised for

healing.

To demonstrate the links between the structure of primeval

rituals and contemporary cinema I will focus on the cave as a

locale and archetypal image with special reference to Werner

Herzog's 3D film:"Cave of Forgotten Dreams", 2010. In

Herzog's film the cave is metaphorically and poetically

perceived as the "great mother" of the modern human soul

which emerged alongside the impulse to image-making, music

and ritual magic. In the cave the human spiritual and creative

impulse took the form of "proto cinema" integrating the

interplay of darkness and light, motion, image, and sound.

This happening induced inner, visceral and external

experience of enchantment that millennia later found its most

powerful expression in the modern cultural medium of

cinema. I will illustrate that Herzog's 3D portrayal of the

Chauvet cave, that contemplates the origins of religious

sensibility and art alongside reflections on the future of

humanity, blends Paleolithic creativity and immersive

117

technology to transform the actual cave into a virtual 'sacred

space'.

The second topic explores the concept of cinema as an

immersive, dreamlike experience which has been developing

alongside the evolution of technology. I will stress the

importance of cinema as a locale, e.g., cave, temple, theatre,

cinema, immersive dome, or the shifting landscape through

which postmodern people move with their mobile screens.

The third topic employs a method for the analysis of screen

texts that express the inner life through filmic style which

enables the depiction of metaphors, symbols and archetypal

images that mediate between the conscious and the

unconscious bridging the invisible and the visible. I will

exemplify this method by analysing the filmic treatment of the

cave's image as a locale for ritual in Amy Greenfield's film:

"Antigone: Rites of Passion", 1990 along with a Jungian

reading. The reading will elaborate on the cave as a metaphor

of the "sacred feminine", and a transformative site of rebirth

and liberation.This, I suggest, adds further support to the use

of film as a setting and medium for the exploration of

transcendental and transformative aesthetic experience and its

impact on the body and psyche across a range of media

platforms from classical film viewing to multi sensory

immersive cinema and media.

118

רשימת מקורות:

Biles, J. "Cave of Forgotten Dreams", Journal of Religion and Film,Vol.15,

No.1, April, 2011

Dorsky, N. Devotional Cinema, Tummba Press, 2005

Griffiths, A. Shivers Down Your Spine: Cinema, Museums, and the

Immersive View, Columbia University press, 2008

Hauke, C. Alister, I. (Eds.) Jung and Film, Post-Jungian Takes on the

Moving Image, Brunner-Routledge, 2001

Lyden, J. Film as Religion: Myths, Morals, and Rituals, New York

University Press, 2003

Neumann, E. The Fear of the Feminine and Other Essays on Feminine

Psychology, Princeton University Press, 1994

McCallum, K. "Visions from the Techno-Mystic Edge", Shift, September-

November, 2008, pp. 27-32

Pipolo, P. "Making Antigone Rites of Passion: An Interview with Amy

Greenfield", Millennium Film Journal, No. 26, Fall, 1992, pp. 34-55

Tucker, M. Dreaming with Open Eyes: The Shamanic Spirit in Twentieth

Century Art and Culture, HarperCollins, 1992

Youngblood, G. Expanded Cinema, E. P. Dutton, 1970

Filmography

Antigone: Rites of Passion, Amy Greenfield, 1990

Cave of Forgotten Dreams, Werner Herzog, 2010

119

:The Spiritual in Postdigital Art :1הרצאה – 3מושב א'

Creativity/Biofeedback/Kabbalah

Prof. Mel Alexanberg (Emunah College, Jerusalem)

In his book Concerning the Spiritual in Art, Kandinsky uses a

triangle moving forwards and upwards towards a spiritually

elevated abstract realm of color and form as a metaphor for

modern art. Postdigital art in our networked world turns the

triangle around so that its movement downwards and outwards

creates an earthbound spirituality that sanctifies all aspects of

everyday life while reaching out to all humanity in a

circumglobal embrace. It locates spirituality in the

humanization of digital technologies.

This paper integrates my research on psychology of creativity

in art and science with my mind-body-spirit biofeedback

research and my research on kabbalah as a model of creative

process at the interface between art, science, technology and

human consciousness. My research on the psychology of

creativity at New York University and Columbia University

led to the development of a conceptual model of aesthetic

experience in creative process derived from analysis of my in-

depth interviews of prominent artists and scientists. My

research at MIT's Center for Advanced Visual Studies led to

the creation of biofeedback-generated visual imaging systems

through which people form dynamic digital self-portraits

121

through internal body changes detected as brain waves by

electroencephalograph and blood flow in capillaries by

plethysmograph. At Bar-Ilan University and Ariel University

Center, my research focused on kabbalah as a symbolic

language and conceptual schema that facilitates understanding

creative process as a choreography of the interplay between

mind, body and spirit.

I applied this kabbalistic model in tracing the creative process

in developing my Inside/Outside: P'nim/Panim biofeedback

artwork that creates a flowing feedback loop in which internal

body processes trigger changes in digital self-portraits and

these self-portraits, in turn, trigger internal body changes.

This model is a metaphorical way of thinking that reveals a

progression that draws inspiration down into the material

world from a higher source where originality emanates, from a

place that no "bird of prey knows, nor has the falcon's eye

seen" (Job 28:7), "that no man has passed, nor has any person

dwelt" (Jeremiah 2:6). Kabbalah explores SPIRiTuality as

inSPIRaTion drawn down in physical reality through ten

stages called SPhIRoT. The first stages "Wisdom,

Understanding, Knowledge" are derived from two parallel

biblical passages, one describing human creation and the

second describing divine creation. "God selected Betzalel son

of Uri son of Hur of the tribe of Judah, and filled him with a

121

divine SPiRiT of Wisdom, Understanding, Knowledge and

artistic skills." (Exodus 35:31) "God founded the earth with

Wisdom, established the heavens with Understanding; through

Knowledge the depths were cleaved and the heavens dripped

dew." (Proverbs 3:19). The next seven sphirot are presented

in I Chronicles 29:11: "Yours, God, is the Compassion,

Strength, Beauty, Success, Gracefulness, everything in heaven

and earth (Foundation). Yours, God, is the Kingdom [of time

and space]."

רשימת מקורות:

Alexenberg, M. The Future of Art in a Postdigtial Age: From Hellenistic to

Hebraic Consciousness. Bristol, UK and Chicago: Intellect Books/

University of Chicago Press, 2011.

Alexenberg, M. "Concerning Down-to-Earth Spirituality in Art

Education", NAEA News, National Art Education Association Caucus on

the Spiritual in Art Education, February 2009.

Alexenberg, M. Educating Artists for the Future: Learning at the

Intersections of Art, Science, Technology, and Culture. Bristol, UK and

Chicago: Intellect Books/University of Chicago Press, 2008.

Alexenberg, M. Dialogic Art in a Digital World: Four Essays on Judaism

and Contemporary Art. Jerusalem: Rubin Mass House, 2008. (in Hebrew)

. אמנות דיאלוגית בעולם דיגיטלי: ארבע מסות על יהדות ואמנות בת זמננואלכסנברג, מ.

ירושלים: בית רובען מס

122

Alexenberg, M. "Ancient Schema and Technoetic Art," Technoetic Arts:

Journal of Speculative Research, Vol. 4, No. 1, 2006.

Alexenberg, M. and Piene, O. LightsOROT: Spiritual Dimensions of the

Electronic Age. Introduction by Rudolf Arnheim, Cambridge, MA: Center

for Advanced Visual Studies, Massachusetts Institute of Technology (MIT)

and New York: Yeshiva University Museum, 1988.

Alexenberg, M. "Art with Computers: The Human Spirit and the

Electronic Revolution," Visual Computer: International Journal of

Computer Graphics, Vol. 4, No. 1, 1988.

Alexenberg, M. Aesthetic Experience in Creative Process, Ramat Gan,

Israel: Bar-Ilan University Press, 1981.

Kandinsky, W. Concerning the Spiritual in Art. trans. M. T. H. Sadler.

New York: Dover, 1977 (originally published in 1911).

Kook, A. I. Abraham Isaac Kook: Lights of Holiness, translated by Ben

Zion Bokser. New York: The Classics of Western Spirituality, Paulist

Press, 1978.

123

הכללת רוחניות במוסדות חינוך: 7מושב א'

ברק )אוניברסיטת חיפה(-פרופ' לילי אורלנד יו"ר המושב:

Graduate Training around Spirituality :5הרצאה – 4מושב א'

and Psychology: Curricular, Pedagogical and

Advisement

Dr. Aurelie Athan (Teachers College, Columbia University) and Ms.

Marina Mazur (Teachers College, Columbia University)

Teachers College, Columbia University offers a Master of

Arts in Clinical Psychology to a highly culturally and

religiously diverse group of over 100 students per year. The

program is a world-renowned training ground for researchers

and clinicians, particularly known for innovation in pedagogy

and clinical practice. Students are recent undergraduates who

are seeking to pursue doctoral degrees, mid-life career

changers called to become healers, experts wishing to

integrate psychological principals into their field of origin, and

international colleagues who leave familiar ground to infuse

newly-obtained knowledge back into their homeland. Our

students are not of one voice, mind, or body. This chorus of

perspectives is necessary to solve the very real-world

problems they will encounter upon graduation. In order to

meet their professional and pedagogical needs, in turn, the MA

Program offers opportunity for specialization in four areas:

Underserved Populations, Child and Family, Research

124

Methods, and, the topic of this presentation, Spirituality and

Contemplative Practices .

The past 10 years have been marked by growing student

interest in spiritual approaches within psychotherapy,

research, and pedagogy initiated by the groundbreaking work

of Lisa Miller, PhD and her original class on Psychotherapy,

Spirituality, and Religious Diversity (Miller, 2011), which

received among the highest student course ratings at the

College. The program has expanded to 5-6 spiritual

psychology courses per year, taught by healers and scientists.

Students are also offered related research and practicum

opportunities through fieldwork in New York City and

beyond .

We feel that our MA Program is emblematic of the reality

that a spiritually-oriented training can exist in a highly

rigorous and mixed secular/religious setting. Spirituality is a

well researched source of alleviation of suffering and support

of growth. Through a carefully crafted MA program, a

spiritual context was created by which students could begin to

connect the mind to body, intuitive to rational, self to other to

transcendent, and see that the seemingly mundane is in fact

sacred. We explicitly welcome Spirit into the bedrock of our

institutions and programs, to guide, and transform student

awareness. This ontological stance dictates an evolved

125

pedagogy. If a spiritual frame or attitude permeates education

then any subject matter has the potential for revelation and

awakening. It is through personal awareness of Spirit as

foundational that students build professional insight and

vision .

From the perspective of academic advising, advisors are

supervised to channel a mode of counseling that allows the

power of love and spiritual guidance to identify what is of

‘ultimate concern’. Student response has been overwhelmingly

positive. They feel heard and cared for, embedded in

community, and intellectually free. This sacred enclave within

a greater academic landscape while developed with intention,

now prospers organically with every passing year. “Education

is the lure of the transcendent” (Huebner, 1999, p.360). This

ontologically expanded pedagogical stance is readily

understandable, and vigorously pursued, by a generation of

students raised within a quantum reality, connected globally

by the internet and acutely aware that they will need to forge a

new paradigm for political, social and ecological

sustainability.

רשימת מקורות:

Aponte, H.J. (1998). Love, the spiritual wellspring of forgiveness: An

example of spirituality in therapy. The Association for Family Therapy and

Systemic Practice, 20, 37-58.

126

Astin, A.W. (2004). Why spirituality deserves a central place in higher

education. Spirituality in Higher Education Newsletter, 1(1), 1-12.

Beitel, M., Genova, M., Schuman-Olivier, Z., Arnold, R., Avants, S.K. &

Margolin, A. (2007). Reflections by inner-city drug users on a Buddhist-

based spirituality-focused therapy: A qualitative study. American Journal

of Orthopsychiatry, 77(1), 1-9.

Csikszentmihalyi, M. (2008). Flow: The psychology of optimal experience.

New York: Harper Perennial Modern Classics.

Hage, S.M. (2006). A closer look at the role of spirituality in psychology

training programs. Professional Psychology: Research and Practice, 37(3),

303-310.

Huebner, D.E. (1999). The Lure of the Transcendent: Collected Essays.

Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates, Inc., Publishers .

LaMothe, R., Arnold, J. & Crane, J. (1998). The penumbra of religious

discourse. Psychoanalytic Psychology, 15(1), 63-73.

Langer, E.J. (1997). The Power of Mindful Learning. Cambridge, MA: A

Merloyd Lawrence Book, Lifelong Books, Da Capo Press.

Mayes, C. (2003). Seven Curricular Landscapes. Lanham, MD: University

Press of America, Inc.

Miller, Lisa (2011). An experiential approach for exloring spirituality. In

J.D. Aten, M.R. McMinn & E.L Worthington, Jr. (Eds.), Spiritually

Oriented Interventions for Counsleing and Psychotherapy (p. 325-343).

Washington, DC: American Psychological Association .

127

Miller, L. & Athan, A. (2007). Spiritual awareness pedagogy: The

classroom as spiritual reality. International Journal of Children’s

Spirituality, 12(1), 17-35.

Palmer, P.J. (1993). To Know as We are Known: Education as a Spiritual

Journey. San Francisco: Harper & Row .

Schafer, R.M., Handal, P.J., Brawer, P.A. & Ubinger, M. (2009). Training

and education in religion/spirituality within APA-accredited clinical

psychology programs: 8 years later. Journal of Religion and Health, 50(2),

232-239.

Tolliver, D.E. & Tisdell, E.J. (2006). Engaging spirituality in the

transformative higher education classroom. New Directions for Adult and

Continuing Education, 109, 37-47.

כיצד - בישראל חינוכיות במערכות" חדש חינוך" :0הרצאה – 4מושב א'

בישראל חינוכיות מערכות על משפיעים" החדש העידן"ה ערכי

רוחניות ואף חברתיות, רגשיות יכולות בפיתוח הכשרה באמצעות

(ירושלים העברית האוניברסיטה) ונה'צ יוני מר

בהשפעתם לחזות ניתן ינוךבח זאת ובכלל החברתיים החיים תחומי בכל

, אושר, הוליסטיות, העצמי והשיפור הצמיחה צווי. החדש העידן תפיסות של

מבקשים הערכים. נפש-גוף איזון, אופטימיות, יצירתיות, חוויה, אכפתיות

עקיף פיתוח או ישיר לימוד באמצעות החינוכיות במערכות לביטוי לבוא

. חברתיים רגשיים כישורים של תרגול משולב

128

, הניכור, האלימות, הייאוש, בחינוך המשבר לצד משגשגות אלו תפיסות

החינוך מוסדות של והבדידות התכנים של רלוונטיות חוסר, הדיכאון

אפס" ומדיניות שאבדה הסמכות להשבת דרישה מניע המשבר. התעשייתיים

ומקדם, מהפכני חינוכי בשינוי בצורך להכיר רבים מניע גם אך", סבלנות

". חדש חינוך"ב של תגבשותוה

, משלימה-מונעת רפואה: מקבילים לתחומים חודרות החדש העידן תפיסות

תחומים על השפעה. החדשים העבודה שוק לצרכי כמענה וכן, רוחניות, פנאי

, בהוליסטיות הוחלפו מודרניסטי-הפוסט והפירוק שהתמחות בכך נתמכת אלה

בין מיזוג מתגבש זאת בכלל. החדש דןהעי מעיקרי שהם ומיזוג אינטגרטיביות

החדשה הדת תחומי ובין; החינוך לבין הנפשית הרווחה, הרפואה בין תחומי

(.המודרך והדמיון החיובית החשיבה כוח) חינוך לתחום ובניהם והפנאי

המידע של העבודה שוק צרכי בין חפיפה מתגלה, העבודה לשוק ביחס גם

חינוך בתוצרי המופיעה חפיפה. החדש ידןהע ערכי לבין השירותים ונותני

למידה, לחץ עם התמודדות, עמיתים ניהול, מוטיבציה חדשים רצויים

. מחויבות, יצירתיות, יוזמה, עצמאית

בהערכה, החדשות לשיטות חדשה הערכה בפיתוח לוותה לחינוך זו חדירה

האם ;אלטרנטיבית או מסורתית הערכה: ומחלוקות ובריבוי, דלה אמפירית

או שחרור; ביטחון וחוסר מצוקה או אישית וצמיחה פריחה בקידום מדובר

זניחת או העצמי שיפור; רווחים צמיחת או רוחנית צמיחה(; פוקו) משטור

הכשרה, ביקורתיות העדר או חיוביות; המדינה וחובות החברתי השינוי

או" סגולה יחיד"-כ האדם, החדשה האקלקטית לדת חינוך או חברתית רגשית

(.האלוהי האדם) נרקיסיסטיות

129

הממלכתית החינוך במערכת תכניות של רחב במגוון נעשית זו חדירה

בתי ועד עירוניים מודלים דרך, בודדים מורים של מיוזמות החל) לה ומחוצה

נועדו ודומיהם אלו". וייס ברנקו" ורשת אנתרופוסופי כחינוך ייחודיים ספר

לחיי פרקטיקות, נפשית רווחה: פטטיביתור ארוכה מטרות רשימת לקדם

. משמעות, הידע מקורות הרחבת, החיוניות חידוש, הישגים שיפור, יום-היום

תכני אחת תיאורטית במסגרת לאגד יוצע, שציינו והיכולות הערכים להשגת

אשר( אמפטיה תרגול, כעסים ניהול, מודרך דמיון, יוגה) ופרקטיקות לימוד

, החינוך את מחדש להגדיר עשוי זה איגוד. האחרונים בעשורים לחינוך חדרו

רגשית הכשרה שבליבו חדש חינוך אל ומקצועי אידיאולוגי, עיוני מחינוך

. רוחנית ואפשר חברתית

המקובלת בהגדרתו שימוש נעשה, חברתית רגשית ההכשרה הגדרת לשם

:עיקריים תחומים משלושה מורכבת casel מכון של

מבוסס עצמי ביטחון תחזוקת גם הכוללים: רגשות וניהול עצמית מודעות

לעבר התקדמות, מכשולים עם התמודדות, שליטה דחפי, מתח) מציאות

(.מטרות

יכולת כמו: חברתיים יחסים וניהול חברתיות בסיטואציות מודעות כישורי

של ומתגמלים בריאים יחסים תחזוקת; אחרת מבט נקודת עם והזדהות זיהוי

חיפוש; קונפליקטים ניהול; הולם לא חברתי ללחץ התנגדות; פעולה שיתוף

.נדרשת עזרה

תוצאות; חברתיות נורמות; אתיקה: ובמסגרתה: אחראית החלטות קבלת

.אחרים רווחת; אפשריות משוערות

131

למערכות החדש החינוך חדירת תבחן, שנסקרו התכניות מאות מתוך

נרחב באופן יושמו אלו. יצגיםמי מקרה חקרי בשישה בישראל החינוך

משרד יוזמות, הראשון המקרה חקר. החינוך משרד בשיתוף לרוב בישראל

גישה המייצג( אקלים, להנחיה מהוראה, הלב שפת, חיים כישורי) החינוך

מובילים אקדמיה חוקרי של עירוניים מודלים, השני; להכשרה צרה ישירה

פרקטיקות, השלישי; הרחב ישירה גישה המייצג"( אכפתית קהילה)"

(; ל"מיכא) העצמי של טכנולוגיות, הרביעי(; טרנספורמטיבי גישור) מועילות

טרנספורמטיבי מקרה חקר השישי(; קרב) מדיטטיבי מקרה חקר, החמישי

קבועים לקריטריונים בהתאם ינותח המקרה מחקרי אחד כל(. הומניקשיין)

תכניות, התכנית מורי ,העברה אופן, ויישומם מוצהרים ערכים ובניהם

.בחינוך ומדיניות לפרקטיקה בהשלכות בציון יסתיים המחקר. דומות

רשימת מקורות:

3 כרמל: ירושלים, המיסטית החברה3 30224 פיליפ וקסלר 53

המאה בקבלת עיונים - לעדרים יהיו הסגולות יחידי3 30221 יהונתן גארב 03

3כרמל: ירושלים, העשרים

: אביב תל?3 עליהם להתגבר נוכל איך: הרסניים רגשות3 30221 דניאל גולמן 23

3מודן

אלימות עם התמודדות3 30222 אבי רון י'מארצ, רמי אסטור, רמי בנבנישתי 23

3החינוך משרד הוצאת, החינוך במערכת

, בישראל החדש העידן - קוצים בשדה רוקדים3 0224(3 עורך) עידו תבורי 13

3המאוחד הקיבוץ הוצאת

מכון, ומעשה תיאוריה: חברתית אנטי כתופעה אלימות3 30222 תמר ביץהור 33

3סאלד הנרייטה

131

3 להערכה המחלקה - הפדגוגית המזכירות - החינוך משרד(, עורך) גיורא רוזן 43

3 ירושלים", ניסוי סיכוי – חיים כישורי3 "0224

1. Self-Help, Inc: Makeover Culture in American Life By Micki

McGee Published by Oxford University Press US, 2005.

2. www.casel.org - collaborative for academic, social and emotional

learning

3. Bar-On, R. (2006). The Bar-On model of emotional-social

intelligence (ESI). Psicothema, 18 , supl., 13-25

החינוך במעשה הפועל ארוס על': ותושייה עוני' :2צאה הר – 4מושב א'

(ירושלים העברית האוניברסיטה, ילין דוד מכללת) צבר בועז ר"ד

אף ולעיתים טבעי כלא החינוך אל ארוס של קישורו נראה בימנו למחנכים

גרידא מיני ככוח נתפסים, הארוטי והדחף, ארוס. הדעת על מתקבל כבלתי

תפיסה. החינוכית להתקשרות מפוקפק כמניע הפדגוגי וןהדי מן נדחה וזה

רב ואת המושג של עושרו את חושפת ארוס של יותר ועשירה מורכבת

ויסודי ראשון מניע כאל ארוס אל להתייחס אבקש בהרצאה. תכליותיו

לו הנאה ששמו, אחרים מיצרים אותו לגזור שאין, עצמאי יצר" - בחינוך

הוא ארוס כי, לטעון אבקש בהמשך(. בובר'" )דבר לחולל יצר' שיהיה ראוי

המורכב, פעולתו טבע וכי וההוראה הלמידה בתהליך מהותי יסוד

. בכלל החינוך מעשה של בטיבו מעמיקים רבדים חושף, והפרדוכסלי

אל בהרצאתי אדרש בחינוך ארוס של המיוחד מעמדו את להבהיר מנת על

כמסגרת עבורי ישמש במערה האסיר של סיפורו. אפלטון של המערה משל

הלמידה בתהליכי ארוס של המכוננת בחשיבותו לדיון ורעיונית נרטיבית

132

הבלתי הגיונה את: הלמידה פרדוקס של הגיונו את אציג תחילה. וההוראה

הפועל הגיונו ואת( 16) מנון) יודעים שאין מה אחר החתירה של רציונאלי

" ותושייה עוני של בנם, "זה ארוס". ללמידה מניע"כ בצורתו ארוס של

של לקיומו מודעות בין פנימית בדיאלקטיקה מאופיין(, 96' עמ, המשתה)

הנטייה מפני הזהרה לנסח אבקש לכך בהמשך. למלאו התשוקה ובין המחסור

, אטען כך, זו מעין רומנטית עמדה- בחינוך ותכלית כמהות ארוס את לתפוס

מתוכו ולייצר לפרוץ המסוגל טבעי ספונטני כוח בבחינת ארוס את תופסת

משום בעייתית שכזו ארוס תפיסת. התנגדות ונטולת אורגנית חינוך פעולת

, הפוליטיים מתנאיו ארוס של התפתחותו את מנתקת שהיא ומשום פשטנותה

ההשלכות אל אתייחס בהרצאתי. הפרקסיס של והתרבותיים הכלכליים

.זו מהזהרה הנובעות והפוליטיות הפדגוגיות

האתית עמדתו את שמאפיין ההוראה פרדוכס של הגיונו את אציג זה שלבב

מדוע, לשאלה ביחס מתנסח זה פרדוקס. החינוכית לפעולה ביחס המחנך של

חבריו לו ילעגו חזרתו עם שהרי? המערה חשכת אל לשוב האסיר שירצה

ספר, פוליטאה" )מקולקלות בעיניים למעלה מעלייתו שחזר עליו ויאמרו"

יכול מה? שיסתכן למה. בו יפגעו להתירם ינסה ואם(. 393' עמ, שביעי

פתרון? לו שזרה אובייקטיבית מחויבות עצמו על לקבל לסובייקט לגרום

הכוח הוא ארוס". אהבה"כ בצורתו ארוס של בדמותו טמון זה לפרדוקס

הוא, עצמו על זולתו טובת את ולהעדיף עצמו את לסכן באסיר שדוחף

שאדון לאחר. ומתסכלת קשה מציאות מול אל ועקביות דהתמ כוח שמחולל

הנטייה מפני להזהיר אבקש הזה ארוס של הפדגוגיות בהשלכותיו

אומניפוטנטי כוח איננו, אטען כך, ארוס. להוראה הארוס של לרומנטיזציה

. הגבלה וכל מחסום כל לפרוץ המסוגלת פלאית אנרגיה איננו והוא מופשט

הנטייה מן לפיכך להימנע יש. תנאיו גרתובמס בפרקסיס פועל ארוס

133

יפתרו, החינוכית למערכת ארוס את שנחדיר מרגע כי לסבור האידיאליסטית

כי לזכור יש הרומנטיזציה של הפשטנית נטייתה כנגד. תחלואיה וירפאו

הוא ואם, מוכרע להיות ארוס יכול הערכה וחוסר קושי, מחסור תנאי בהינתן

. ולהעלם להישחק יכול הוא, ונאהב מטופח ואיננו להערכה זוכה איננו

של עבודתם על זו הזהרה של הפדגוגיות השלכותיה אל אתייחס בהרצאתי

. ומחנכים מורים

של הדיאלקטית מורכבותו, מקווה אני כך, תתברר שיתפתח הדיון מן

משמעותית פדגוגית פעולה של לניסוחה היסוד קווי ויתבהרו החינוך מעשה

.מפעילה שארוס

רשימת מקורות:

.9000אפלטון, המשתה, תל אביב: חרגול,

(, כתבי אפלטון, )תשכ"ז(. תרגם י"ג ליבס, ירושלים ותל אביב: 201אפלטון, "פוליטאה" )

.9שוקן. כרך

–(, "הלחץ החינוכי וההתנגדות לחינוך", בתוך: לחץ והתנגדות בחינוך 0262לם, צ. )

מאמרים ושיחות,

.2-93(, עמודים 9000ריית פועלים )עורך: יורם הרפז, ספ

(.0210פרירה, פ., פדגוגיה של מדוכאים, תל אביב : הוצאת מפרש, )

פרירה, פ. ושור, א., פדגוגיה של שחרור, דיאלוגים על שינוי בחינוך, תל אביב : מפרש,

(0220.)

Burch, K., T., Eros as the Educational Principle of Democracy, New York:

Peter Lang Publishing, 2000.

134

Freire, P., “Cultural Action for Freedom, Monograph Series No. 1”, in:

Harvard Educational Review and center for the study of Development and

social Change, Cambridge, Massachusetts, (1970).

Hull, K., "Eros and Education: The role of desire in Teaching and

Learning", The NEA Higher Education Journal, Fall, 2002. pp 19-31

Scolnicov, S. Plato and modern education. In: Plato’s Philosophy of

Education and Its Relevance to Contemporary Society, ed. by J.D. Gericke

and P.J. Maritz (Pretoria, The South African Society for Greek Philosophy

and the Humanities, 1988) , pp. 457–46.

גוף מונחית כפדגוגיה היוגית התנוחה :2הרצאה – 4מושב א'

(חיפה אוניברסיטת) ארגז אורן מר

שבין בממשק וגובר הולך אקדמי לעניין עדים אנו האחרונים בעשורים

לידי בא זה ענייןWexler, 2000), (Alexander (2001 . ) ינוךוח רוחניות

mindfulness פרקטיקות של שילובן את להמשיג שונים בניסיונות ביטוי

(Kabat-Zinn, 1994, Hanh, 1975 )י'צ-וטאי מדיטציה, יוגה כדוגמת ,

& Hooker & Fodor, 2008, Napoli, Krech. )הקוריקולום בתוך

Holey, 2005, Hattam, 2004 .)המכונה זה הקשר בתוך מצויה זו הרצאה

(. Miller et-al, 2005, Ergas, 2011' )ההוליסטי חינוך'ה שיח לעיתים

מיינדפולנס פרקטיקות של המשגה הוא זה בשיח החסרים התחומים מן אחד

'? ל"הנ הפרקטיקות מן לומדים מה רק לא המבהירים פדגוגיה של במונחים

מפורם לומדים כיצד – פשוטות במילים או? ןמה לומדים איך גם אלא

(form )שכחלק היא זו הרצאה של ההנחה? למשל יוגית מתנוחה או י'טאיצ

יותר טוב שנבין הכרח הלימודים בתוכנית מיינדפולנס להצדיק הניסיון מן

135

זאת וכל במיינדפולנס האימון בזמן המתרחשים החינוכיים התהליכים מהם

פיזיים-פסיכו תהליכים להמשיג בניסיון מונההט הפרדוכסאליות אף על

. במילים

ובהדגמתה היוגית התנוחה של הפדגוגי כוחה בתיאור זו הרצאה של מוקדה

שיוגדר למה הנגדתה רקע על תיעשה זו הדגמה. מיינדפולנס כפרקטיקת

'. הקונבנציונלית החינוך במערכת השולטת שכל-מונחת פדגוגיה'כ

מעוגן, הקונבנציונלי הספר בית'ב בפדגוגיה לטהשו החינוכי המודל

,Eisner, 1996, kincheloe & Steinberg) הקרטזיאנית העצמי בתפיסת

, ודאות אחר בבקשו. לגוף עליון השכל בה ברורה היררכיה הקובעת( 1993

) 0211) ההגיונות בחיבורו דיקארט קיבע, החושי הידע קבלת כנגד ובטיעוניו

מן אותו והפריד כאובייקט הציבו ובכך, לאמון ראוי איננו הגוף בה עמדה

אינו הגוף בה' שכל מונחת פדגוגיה'ב זו תפיסה של התגלמותה. החושב השכל

בחזקת הוא בו במקרים ורק אך התייחסות ומקבל, החינוך בתהליך מהותי

חינוך שיעורי(. Ergas, forthcoming) השכלי הלימודי לתהליך" מפריע"

להם המוקדשות השעות בין היחס מבחינת זניחים שהם בדבל זו לא גופני

את אכן מלממש רחוקים גם שהם אלא', שכלי' ללימוד המוקדשות שעות לבין

' גוף מונחת פדגוגיה' תציע זו הרצאה. בגוף הטמון החינוכי הפוטנציאל

. ס.ק.ב ידי על מנותחת שהיא כפי היוגית התנוחה של פרשנות על בהתבסס

פדגוגיה'ל ביחס מהפכני מהלך יוצע בכך(. 9002, 9009 ,0266) איינגאר

להפוך מהגוף מבקשת היוגית שהתנוחה משום, למעלה שתוארה' שכל מונחת

מהלך מטפורי באופן. כאובייקט במיינד מתבוננים אנו דרכו אשר לסובייקט

מעמד לגוף ומעניק(, היוגית התנוחה ברוח) ראשו על דיקארט את מעמיד זה

.ךבחינו מרכזי

136

שהפדגוגיות חינוך בכינון הצורך על להצביע תבקש זו הרצאה כסיכום

הוא שכלי שחינוך מכאן. נשמה-שכל-גוף כאל לאדם תתייחסנה בו המוצעות

מונחות פדגוגיות ידי על מאוזן שיהיה הכרח, מאידך אך, מחד נדרש בהחלט

והתלו ההרצאה(. זו בהרצאה פחות נתייחס שאליה) נשמה ומונחות, גוף

.המוצעת הפדגוגיה של פיזיות הדגמות במספר

רשימת מקורות:

Alexander, Hanan A., (2001), Reclaiming Goodness, University of Notre

Dame Press, Indiana

Descartes, R. (1988), Meditations, in Cottingham John, Stoothoff Robert

& Murdoch Dugald (Translators and Editors), (1988) Descartes Selected

Philosophical Writings, Cambridge University Press, Wiltshire.

Eisner, E. W., (1996), Cognition and Curriculum Reconsidered, Paul

Chaoman Publishing Ltd., London.

Ergas, O. (2011) "Spirituality as a Pragmatic Science - Towards the

Establishment of a Holistic Educational Rationale", Journal of Religion

and Education, 38:2, Pp. 165-178.

Ergas, O. (forthcoming) "Overcoming the Philosophy/Life, body/mind rift:

Demonstrating Yoga as embodied-lived-philosophical-practice",

Educational Philosophy and Theory

Hanh Thich Nhat, (1975), The Miracle of Mindfulness, Beacon Press,

Boston.

Hattam, R., (2004), Awakening-Struggle: Towards a Buddhist Critical

Social Theory, Post Pressed, Flaxton.

137

Hooker, K. E., & Fodor, I. E. (2008). Teaching Mindfulness to Children.

Gestalt Review, 12, 75-91.

Iyengar, B.K.S., (1966), Light on Yoga, Schocken, New York

----------------------, (2002), The Tree of Yoga, Shambhala, Boston.

----------------------, (2005), Light on Life, Rodale, Chatham.

Kabat-Zinn, J., (1994), Wherever You Go There You Are, Hyperion,

New York

Kincheloe, Joe & Steinberg, Shirley R., "A Tentative Description of Post-

Formal Thinking: The Critical Confrontation with Cognitive Theory",

Harvard Educational Review, Vol. 63, No. 3, Fall 1993.

Miller, J., (2005), Holistic Learning and Spirituality in Education, Ed.

Miller J., Karsten S., Denton D., Orr D. & Kates I.C., State University of

New York Press, Albany.

Napoli M., Krech P.R., Holly L.C. (2005) Mindfulness Training for

Elementary School Students: The Attention Academy, Journal of Applied

School Psychology, 21:1, Pp 99-125

Wexler, P., (2000), The Mystical Society, Westview press, Boulder.

138

רוחני-שיח טיפולי: 9' במושב

(פרופ' פרימה אלבז לוביש )אוניברסיטת חיפה יו"ר המושב:

בטיפול הרוח ושפת הנפש שפת - השפות בלבול :5צאה הר – 5' במושב

(חיפה אוניברסיטת, יזרעאל עמק מכללת)ד"ר אלון רז

בהרצאה אני מבקש להציע את נקודת מבטי על תופעה עימה אני נפגש

בלבול של שפות, שפת הרוח ושפת –יותר ויותר במסגרת עבודתי הטיפולית

ם "שפת הרוח ושפת הנפש" אינם הנפש, במעשה הטיפולי. השימוש במונחי

מושגים שאולים ממודל תיאורטי כלשהו אלא ביטוי של התחושה ההולכת

ומתגבשת בי כי לעיתים המפגש הטיפולי דומה למפגש שבין שני אנשים

הדוברים שפת אם )או שמא שפת אם ושפת אב..( שונה: שפת הרובד הרוחי

לבול שפות" מקורו ושפת הרובד הנפשי. הדבר אותו אני מכנה כאן "ב

במורכבות השיח הטיפולי במנעד שבין שפת הרוח ושפת הנפש כפי שהן

נוכחות ובאות לידי ביטוי בקרב כל אחד מן השותפים למעשה הטיפולי

בנפרד, ובמפגש ביניהם.

כשבחרתי להרצאה זו את השם "בלבול השפות" עשיתי זאת מתוך דיאלוג

ואנליטיקאי שנדור פרנצי: "בלבול עם כותרת המאמר המפורסם של הפסיכ

השפות בין הילד והמבוגר: שפת הרוך ושפת התשוקה". אפשר שהמאמר

ההוא עסק במידה רבה בבלבול שבין שפת הגוף ושפת הנפש בעוד שאני חש

זה של שפות הנפש -שהעת הזו קוראת להתבוננות משלימה על בלבול נוסף

והרוח.

הקושי לזה בו אני מבקש לעסוק הוא המונח התיאורטי הנפוץ לתיאור

"מעקף רוחני". עם זאת, ההתייחסות למעקפים רוחניים היא לרוב

139

כאלטרנטיבה לפסיכותרפיה בעלת גוון יותר מסורתי המתמקדת בתהליכים

התפתחותיים וברבדים נפשיים בעוד שבהרצאה זו אני מבקש להתמקד

ל וכחלק מהגוון מטופל על רקע בלבול השפות הנ"-במורכבות השיח מטפל

הייחודי של המעשה הטיפולי בעידן המכונה "העידן החדש".

בהקשר זה ומתוך התבוננות על תהליכים טיפוליים אני מבקש להציע

שלושה מקורות מרכזיים לבלבול השפות: האחד נוגע למורכבות הדיאלוג

האפשרי בין הנפש והרוח בפני עצמו; השני נוגע לפערים האפשריים

בתפיסות הנוגעות לדיאלוג זה בקרב השותפים לטיפול; השלישי נוגע

להתאמת דרך הטיפול לרובד אליו מתייחס המעשה הטיפולי בנקודת זמן

נתונה.

מתוך ניסיוני אני מבקש להציג כיצד הזמינות של ידע נפשי ורוחי בעת הזו,

מעכב וחוסם ויותר מכך אופי הידע הזמין, עשויים להביא מחד לבלבול שפות

תחת שיהיה להזדמנות להתפתחות שלמה, ומאידך לפתוח פתח לצמיחה

אישית עמוקה ומלאה.

רשימת מקורות:

Masters, R.A. (2010). Spiritual Bypassing: When Spirituality

Disconnects Us from What Really Matters. California: North atlantic

books 3

Aten, J., & Leach, M. (Eds.). (2009). Spirituality and the therapeutic

process: A comprehensive resource from intake to termination.

Washington, DC: American Psychological Association3

141

Aten, J., McMinn, M., & Worthington, E. (Eds.). (2011). Spiritually

oriented interventions for counseling and psychotherapy.

Washington, DC: American Psychological Association3

Cashwell, C., & Young, S. (2005). Integrating spiritual and religion

into counseling: A guide to competent practice. Alexandria, VA:

Amerrcan Counsellng Association3

Corbett, L., & Stein, M. (2005). Contemporary Jungian approaches

to spiritually oriented psychotherapy. In L. Sperry, & E. Shafranske

(Eds.), Spiritually oriented psychotherapy (pp. 51-73). Washington,

DC: American Psychological Association3

Elkin, D. (2005). A humanistic approach to spiritually oriented

psychotherapy. In L. Sperry, & E. Shafranske (eds.). Spiritually

oriented psychotherapy (pp. 131152). Washington, DC: American

Psychological Association3

Josephson, A., Larson, D., & Juthani, N. (2000). What's happening

in psychiatiy regarding spirituality? Psychiatric Annals, 5, 533-541

Barnett, J.E. & Johnson, W.B. (2011). Integrating spirituality and

religion into psychotherapy: Persistent dilemmas, ethical issues,

and a proposed decision-making process. Ethics & Behavior, Vol

21(2), Mar 2011, 147-164 3

Plante, T. G. (2009). Spiritual practices in psychotherapy: Thirteen

tools for enhancing psychological health. Washington, DC:

American Psychological Association3

Hathaway, W. L., & Ripley, J. S. (2009). Ethical concerns around

spirituality and religion in clinical practice. In J. D. Aten & M. M.

141

Leach (Eds.), Spirituality and the therapeutic process: A

comprehensive resource from intake to termination (pp. 25-52).

Washington, DC: American Psychological Association3

Cashwell, C.S., Glosoff, H.L., & Hammond, C. (2010). Spiritual

bypass: A preliminary investigation. Counseling and Values, Vol

54(2), 162-1743

Trungpa, C. (2002). Cutting through spiritual materialism. Boston,

MA: Shambala

הטיפולי בשיח הרוחני הטיפולי השיח שילוב :0הרצאה – 5' במושב

הפסיכולוגי

(יזרעאל עמק מכללת) ארנון צחי ר"ד

מהו השיח הטיפולי, מה קובע את השיח הטיפולי, האם ניתן לשלב בין שיח

טיפולי פסיכולוגי לבין שיח טיפולי רוחני?

ן אנשים יכולה להכיל שיח טיפולי הוא מושג המשקף רעיון לפיו שיחה בי

אפקט מרפא ומיטיב, ולכן מוגדרת כטיפולית. את האפקט המרפא ניתן לתאר

את דבריו של המטופל, (reframing)כתהליך בו המטפל ממשיג מחדש

באופן שהמשמעות החדשה תאפשר בניית מערכת מושגים חיובית יותר,

הגישה שתגרום להטבה רגשית אצל המטופל. על בסיס הבנה זו פועלת

לפיה האופן שבו האדם מספר לעצמו את סיפור (White 2007)הנרטיבית

Whiteחייו, הוא שיקבע את המשמעות הקוגניטיבית והרגשית שלו. על פי

אנשים תמיד מגדירים אירועים בחייהם, נותנים להם משמעות, אולם יש

142

חיים סיפורים דומיננטיים יותר )בדרךכלל השליליים( המעצבים את ניסיון ה

של הפרט והופכים למוקד קושי.

( מתארת כיצד 0229הגישה הקונסטרוקטיביסטית )הבנייתית( )ברוקס

תהליכי הלמידה שתיאר פיאז'ה )אסימילציה ואקומודציה, הטמעה והתאמה(

מהווים מסגרת לבניית קונסטרקטים )מבנים( פסיכולוגיים מתוכם אנו

משמעות. השיח הטיפולי נגזר קולטים ומפענחים את העולם ונותנים לו

מתפיסת העולם, המודעת והבלתי מודעת, של המטפל. הפסיכולוג מקיים שיח

טיפולי פסיכולוגי על פי תפיסת העולם הפסיכולוגית שלו, והמטפל הרוחני

מקיים שיח טיפולי רוחני על פי תפיסת העולם הרוחנית שלו. אלא ששני

ש רובד רוחני בין אם ברמה המודעת הדברים קיימים בו זמנית: לפסיכולוג י

ובין אם ברמה הלא מודעת, ולמטפל הרוחני יש רובד פסיכולוגי בין אם

ברמה המודעת ובין אם ברמה הלא מודעת. כדי לשלב את השיח הטיפול

הרוחני בשיח הטיפולי הפסיכולוגי חייב המטפל להגביר את המודעות

י.העצמית שלו לשני הרבדים, הפסיכולוגי והרוחנ

( קיים 9000, יאלום 9000, 0213על פי הגישה האקסיסטנציאלית )מיי

קונפליקט מובנה בין העולם שאדיש לקיומו של האדם ואחת היא לו אם

האדם קיים אם לאו, לבין האדם הזקוק למשמעות בעצם קיומו בעולם הזה.

קונפליקט זה מעורר את החרדה הקיומית, וכתגובה לנוכחותה "ממציא"

ם משמעות. על פי גישה זו מהווה ההיבט הרוחני )לכאורה( של האד

המשמעות פתרון פסיכולוגי לחרדה קיומית, ותו לא.

( אכן 0212, 0219, 0210מאידך גיסא, על פי גישת הלוגותרפיה )פרנקל

קיימת משמעות טרנסנדנטית לקיומו של האדם. הדחף לחיפוש המשמעות,

143

א סותר את עצם קיומה בעולם. המשמעות הצורך הפסיכולוגי במשמעות, ל

היא מעבר לחיים הנוכחיים, ומכאן שהיא בעלת תכנים רוחניים.

מתוך תפיסת העולם של המטפל, ומתוך השילוב האישי שלו בין הרובד

הרוחני לרובד הפסיכולוגי, נגזר השילוב של השיח הטיפולי הרוחני בתוך

דגם באמצעות דוגמאות מהקליניקה, השיח הטיפולי הפסיכולוגי. שילוב זה יו

אצל שני מטופלים שפנו לטיפול פסיכולוגי "קונבנציונאלי" ונחשפו לשיח

הטיפולי הרוחני, וכיצד השפיע הדבר על שינוי בתלונות המקוריות בעטיין

פנו.

רשימת מקורות:

נה.לקראת הוראה קונסטרוקטיביסטית. בחיפוש אחר הב(. 0229ברוקס ז.ג. וברוקס מ.ג. )

החינוך התרבות דשיבה והאגף לתכניות לימודים במשרהוצאת מכון ברנקו וויס לטיפוח הח

והספורט.

כנרת. מתנת התרפיה. מכתב גלוי לדור חדש של מטפלים ומטופלים.(. 9000ילום ד. ארוין. )

. הוצאת נוצה וקסת. תל להתהלך בין העולמות. האלכימיה של הנפש(. 9002לוין דפנא )

אביב.

הוצאת שמעוני. נתניה. הזעקה למיתוס.(. 9000מיי רולו )

רשפים. גילוי ההוויה. על הפסיכולוגיה האקסיסטנציאליסטית.(. 0213מיי רולו )

דביר. השאיפה למשמעות. (.0212פרנקל א. ויקטור )

דביר. הזעקה הלא נשמעת למשמעות.(. 0219פרנקל א. ויקטור )

דביר. מחפש משמעות. מבוא ללוגו תראפיה.האדם (. 0210פרנקל א. ויקטור )

Corsini R. J. & Wedding D. editors (2008). Current psychotherapies.

Belmont, CA. USA : Thompson Brook/Cole

De Shazer S. (1991). Putting Difference to Work. W.W. Norton &

Company. New York. London

144

De Shazer S.(1984). The Death of Resistance. Family Process, 23. 11-17.

Lajoie, D. H. & Shapiro, S. I. (1992). Definitions of transpersonal

psychology: The first twenty-three years. Journal of Transpersonal

Psychology, 24.

Nelson-Jones R. (2006). Theory and practice of counseling and therapy.

London: Sage Publication

Thompson R.A. Ed (2003). Counseling techniques. Improving

relationships with others, ourselves, our families, and our environment.

New York & Hove: Brunner-Routledge.

White M. (2007). Maps of Narrative Practice. W.W. Norton & Company.

New York, London.

חוויות על": הזה במקום אלוהים יש אכן" :2הרצאה – 5' במושב

רפיהתבפסיכו דתיים וחלומות

)מכללת סמינר הקיבוצים( רות נצרגב'

חלומות דתיים קיימים יותר ממה שאפשר היה לחשוב. בחלומות דתיים

יסודות אנרגטיים עזים בטבע כמו רוח, אש ומים, מופיעים בתי תפילה,

דמויות מוכרות כאנשי דת )כהן, רב, כומר, שמאן, צדיק, גורו, מורה רוחני(

, דמויות מיתיות דתיות בהתאם לכל תרבות דתית )כגון אליהו הנביא,

המשיח, ישו, מריה, בודהה(, קטעי תפילה, סמלים של שלמות רוחנית של

145

מוכרים, טקסים דתיים, ואמירות דתיות מפורשות הנפש, סמלים דתיים

בעלות אופי של ידע מוחלט. הסמלים והדמויות שמופיעים בחלומות הדתיים

מושפעים מהצביון התרבותי של החולם.

פרויד חשב שהמוטיבים המרכזיים בנפש האדם הם מיניות ותוקפנות. יונג

האדם, כשכל אלה ראה בנפש גם את היצירתיות, הרוחניות והדתיות של

מבוטאים בחלומות משום שהנפש משתוקקת להתוודע אל עצמה במלואה.

מבעד גרעין העצמי האדם פוגש את שורשו האלוהי. חוויה דתית אינה

משחררת מקונפליקטים נפשיים ואינה פוליסת ביטוח לחיים שלווים, אולם

חיוני היא מעניקה לחיים תשתית עומק רוחנית משמעותית, והיא חלק

מתהליך האינדבידואציה אצל אנשים רבים. חלומות דתיים מסייעים לאדם

הקוסמי ) יונג, קוהוט(.-להתחבר לעצמי הגדול

יונג אמר שמתוך הצורך הרוחני של מטופליו נאלץ להתייחס ברצינות

דתית של סמלי החלום ולמגמתם. בהתנסותי שלי -למשמעות הרוחנית

מטופלים אכן נתקלתי בחלומות דתיים לא בחלומותי שלי ובחלומות של

מעטים, והם חלומות בלתי נשכחים. לפעמים אדם נוטה להסתיר חלומות

דתיים מהמטפל משום עוצמתם היחודית ואפילו מתוך פחד שלא יובן, לא רק

על ידי הסובבים אותו אלא גם על ידי המטפל שלו. מטפל שאינו מכיר

ומות דתיים מנפשו שלו, גם הוא עשוי בחשיבות הממד הדתי ואינו מכיר בחל

לזנוח או לבטל אותם, או לתת להם פרוש אחר לגמרי, כאילו שהמשמעות

הדתית אינה אלא הסתרה למשמעות אחרת. למשל, בגישה פרוידיאנית, האל

עשוי להתפרש כמסמל את האב והיחסים איתו.

ת וזלזול, העלאת חוויות רליגיזויות בטיפול כרוכה בבושה ובחשש מבקור

ולחילופין, קבלתם על ידי המטפל כרוכה בהכרת תודה עמוקה.

146

בעולמו של האדם המערבי המודרני האל נדחה מהמקדשים, והודחק אל

מודע חוזר ומופיע אל האדם בחלומותיו. הרגש הדתי, -מודע. האל הלא-הלא

לפי יונג הוא טבעו המולד של האדם, והדחקתו היא מקור לנוירוזות. גם

הפסיכולוגים ויקטור פרנקל וויליאם ג'ימס מדגישים את הממד הרליגיוזי

המקורי של הנשמה. אתמקד כאן בחלומות שנועדו להשיב את החולם לחוויה

הדתית שאבדה לו ואת הקשר לעצמי. נתבונן כאן במספר חלומות דתיים

ונראה בכל חלום את פשרו ואת משמעותו היחודית לכל חולם.

רשימת מקורות:

אביב. מודן. -סמלים ומיתוסים. תל –אלכימית הנפש –. מסע אל העצמי 9003נצר רות.

יג: העצמי והאינדבידואציה כמשימה דתית.-פרק יב

Edinger Edward. 1985, Anatomy of the Psyche, Ilinois. Open court.

Hillman James. 1979. Insearch Psychology and Religion. Spring

Publications. Dallas.

James William.[1902] 2010. The Varieties of Religious Experience. New

York: Cosimo Classics.

Jung Carl Gustav .1953., Psychology and Religion. Princeton University

Press.

Jung Carl Gustav. 1953. Answer to Job. In C.W 11. Bollingen Series.

Princeton University Press

Jung Carl Gustav. 1962. Modern Man in Search of a Soul. London.

Harvest HJB Book.

Jung Carl Gustav. 1972. The Transcendent Function. In C.W.8. ;.

Princeton University . Bollingen Series

147

Kluger Rivka Sharf. 1974, Psyche and Bible. Zurich, Spring Publications.

Matthews John. 1981. The Grail – Quest for the Eternal. London: Thames

and Hudson.

- לטרנספורמציה הזמנה - כמורה המרפא :2הרצאה – 5' במושב

בודהיסטית זן ראיה מזוית התבוננות

(אביב תל אוניברסיטת) ץ"כ דותן איריס' גב

נה בחינה של אפשרות קיומו של ממד ההוראה והאימון ימטרת ההרצאה ה

בתהליך הריפוי הנפשי, בעיקר מתוך התבוננות בתפישה הבודהיסטית.

הריפוי הנפשי מובחן כאן מטיפול נפשי )פסיכותרפיה( ומושווה לאימון

הבודהיסטי.

ההתייחסות תהיה אל תפישת התפקיד של המרפא ושל המורה,

ראקציה שלהם עם המתרפא או התלמיד, תהליכי הריפוי והאימון, האינט

מטרותיהם ותוצאותיהם.

–אתאר הגדרה כללית של ריפוי, הגדרה כללית של הוראה או אימון

בעיקר מתוך הזן בודהיזם, אביא דוגמאות ממשנתו ופועלו של הבודהה.

מעורבת.בהמשך אביא דוגמאות מהפרקטיקה של תהליכי ריפוי בהם הייתי

ריפוי נפשי מכוון בראש ובראשונה להתמודדות עם מצוקה נפשית. מצוקה

אשר -נחת, לחוסר סיפוק, להפרעה, לאובדן, לסבל כלשהו -הקשורה לאי

מקורותיהם הנם בתחומים הרגשיים, הרוחניים או המנטליים. לפעמים

המקורות הם גם בתחומים הבין אישיים.

148

פול נפשי )פסיכותרפיה(, מכוון לשינוי בסיסי בכך ריפוי נפשי, בדומה לטי

ש"פוגש" את המצוקה בשלב ראשון ומנסה להקל עליה. מאידך, ניתן לומר

כי טיפול נפשי ממוקד בעיקר בהתמודדות עם הבעיות תוך כדי התייחסות

לאבחנה, פרוגנוזה, התערבות טיפולית והערכת תוצאות. למטפל יש תפקיד

ע והסמכות. לעומת זאת אפשר לראות את המטרה ברור בתהליך כבעל היד

המרכזית של ריפוי נפשי כמכוונת לשינוי צורת ההסתכלות על תופעות,

קשיים, צרכים, מצוקות, בעיות. המרפא הוא שותף לתהליך מתוך גישה

מערכתית ותפישה מעגלית וחוויתית.

ריפוי ניתן לראות את האימון הבודהיסטי כהרחבה והעמקה של תפישת ה

הנפשי. ההשקה שלו לריפוי היא קודם כל בכך שיעדו הראשוני היה והינו

הקלה וריפוי של הסבל. אבל מעבר לכך, האימון מכוון לשינוי

טרנספורמטיבי, שאינו ממוקד או מיועד לפתרון הבעיה. הוא מכוון לשינויים

בהיקף רחב הכולל את אורח החיים, מבנה התודעה, תפישת המציאות ודרכי

החשיבה.

המורה, שאינו בהכרח נוכח תמיד פיזית, הוא כלי או ערוץ למידה. המורה

משתמש באופאיות שונות. הוא מכוון למדיטציות, לפרובוקציות, שואל,

משיב, מהווה מודל, מזמין לשינון ולהרחבת החכמה. האימון הוא בכל תחומי

לכל. האימון הוא החיים, החל בהתנהלות מוסרית עד פיתוח הריכוז והקשב

ברמה האישית והפנימית, ובאותה מידה הוא נעשה ברמת ההתייחסות אל כל

הסובבים את הפרט: בני האדם בדרגות קרבה וריחוק שונות, בעלי חיים וכל

יתר האובייקטים בטבע. התלמיד אחראי על התהליך האישי אותו הוא עובר.

וא משפיע ומושפע ממנה, לאימון ולתוצאותיו יש יחסי גומלין עם הסביבה, ה

על כל מרכיביה. האימון ויעדיו אינם נבדלים זה מזה. האימון הוא הדרך, הוא

המטרה, המטרה היא האימון )דוגן(.

149

נראה כי ניתן למצוא הקבלה בין תהליכי ריפוי ותהליכי הוראה בבודהיזם.

אלו של פעמים רבות דומים ל –מאפייני המורה, תפקידו, יחסיו עם התלמיד

המרפא. בתהליך הריפוי יש הוראה והדרכה, בתהליך ההוראה יש ריפוי.

המרפא הוא מורה הדרך. והדרך היא השינוי, שהוא המטרה.

בעקבות התייחסות ראשונית זו, מעניין יהיה להתבונן בצורה מעמיקה

ושיטתית במערכות יחסים שונות בין מרפא ומתרפא, בעולם הריפוי הנפשי

ף בעולם הריפוי בכלל, ולחקור את תפקידו ותפקודו של המרפא ואולי א

כמורה, על היבטים שונים הבאים בהן לידי ביטוי.

רשימת מקורות:

.9006אידו טל יובל, בודהיזם, מבוא קצר. מפה הוצאה לאור,

9003, חיים אחרים –ראהולה ואלפולה, מה שלימד הבודהה, כתר, רימון

.9006לוסופיה ואסתטיקה. משרד הביטחון, פי –רז יעקב, זן בודהיזם

רשימת סוטרות

(. MN I 160-175ניקאיה ,)-הדרשה על החיפוש האצילי, מג'הימה

(. SN V 421-424ניקאיה, )-הדרשה על הנעת גלגל הדהמה, סמיוטה

ניקאיה-מהא סאטיפטהאנה סוטא, מג'הימה

Boeree, C. george, Towards a Buddhist Psychotherapy, Shippensburg

University, http://webspace.ship.edu/cgboer/buddhapsych.html.

De-silva Padmasiri, Twin Peaks: Compassion & Insight. Buddhist

Research Society, 1991

151

Epstein Mark, The Buddha Goes to Therapy, Psychology Today,

http://www.psychologytoday.com/articles/pto-701.html.

Hart William, The Art of Living: Vipassana Meditation, Vipassana

Publications, 1987.

Nissnka Hss, Budhist Psychotherapy, Buddhist Cultural center, 2002.

O’donoghue Mark, A Buddhist Middle Way Approach in Therapy, Journal

of FamilyTherapy, Vol 23, November 2002, pp 196-201

דת ורוחניות, בריאות וריפוי: 1' במושב

ד"ר ערן בן אריה )הטכניון, רפואת המשפחה חיפה( יו"ר המושב:

Effect of Inquiry based Stress :5הרצאה – 0' במושב

Reduction (IBSR) Intervention on Health and Well-Being

Dr. Shahar Lev-Ari (Tel Aviv Sourasky Medical Center; Tel-Aviv University)

Mind-body therapies are defined by the NIH-NCCAM as

‘interventions designed to facilitate the mind’s capacity to

affect bodily functions and symptoms". Meditation, imagery,

and yoga are the most commonly used mind-body therapies.

Recent research has shown promising data on the

effectiveness of meditation in alleviating stress, reducing

151

anxiety, depression, and improving fatigue and general well-

being in a variety of chronic diseases including cancer.

The IBSR (Inquiry-based stress reduction) intervention,

developed by Byron Katie, is a novel meditative practice used

widely in the USA and Europe. This meditative process,

named "The Work", enables the participants to identify and

question the stressful thoughts that cause their suffering.

Participants train to reduce their perceived level of stress by

self-inquiry of their thoughts and beliefs connected to stressful

circumstances or symptoms. The core of IBSR is simply four

questions and a turnaround, which is a way of experiencing

the opposite of what the participant believes. This process is

simple, powerful and provides skills for identification of

stressful thoughts and self-inquiry and that can be easily

implemented in daily life.

The IBSR-BRCA intervention is a 12-week program

adapted for consideration of BRCA carriers' health status.

During the process, participants are encouraged to identify and

inquire about their stressful thoughts, regarding: relationships

with others, Beliefs that prevent them to promote their health,

Judgments regarding their body, cancer related stressful

thoughts, self judgments, suffering in the future and death.

Through the use of self-inquiry practices participants are

152

taught to increase awareness of their thoughts and feelings, to

observe their emotional and physical responses during

situations perceived by them as stressful, and allow their mind

to return to its true, peaceful, creative nature. Through the

process of self inquiry, participants take an active role in

investigating their stressful thoughts, and enabling them to

cope better with the distress related to the possibility of

cancer.

We will show results of two studies we have conducted on

the effect of IBSR intervention on psychological and physical

symptoms and quality of life on breast cancer survivors

(observational study- NCT01244087) and on BRCA1/

BRCA2 mutation carriers (randomized clinical trial -

NCT01367639). We will demonstrate the advantage of

combining methods of research (quantitative and qualitative).

The Relationship of Religious :0הרצאה – 0' במושב

Involvement to Chronic Disease Among U.S. Immigrants

Dr. Ephraim Shapiro (New York University)

Background:

Immigrants may face unique social and psychological

stressors that can affect their health. While studies have more

153

often examined the impact of stresses on mental health, they

can also affect body as well as mind, in particular chronic

diseases, a growing concern for immigrants; each additional

year living in the U.S. is typically being associated with

worsened immigrant health.

Religious involvement, however, has been associated with a

range of better health outcomes, especially for chronic

diseases. Religious communities play an especially important

role in many aspects of immigrant lives while integrating them

into society, including health-related ones. A range of

religion/spirituality dimensions have been used in chronic

disease research but the strongest evidence of an association

with better chronic disease outcomes is religious community

participation as measured by congregational attendance.

Further, religious involvement has also been linked to

improved mental health outcomes associated with less chronic

disease. Therefore, religious involvement may serve as a

protective factor for chronic diseases as immigrants integrate

into society.

However, there is inadequate research on the relationship

between religious involvement with immigrant health,

including chronic diseases. To help address this gap, this study

examines the intersection of three areas: religious

involvement, immigrants, and chronic diseases, specifically

154

whether religious involvement is associated with positive

outcomes among Latino-American immigrants, by far the

largest U.S. immigrant group. Theoretical mechanisms

underlying such a relationship are hypothesized to include

social resources, psychological resources and religious capital.

Research Aims:

(1) Describe the incidence of chronic diseases and related

levels of emotional/psychiatric and health-behavior issues

among immigrants.

(2) Analyze the relationship between religious

involvement, as measured by congregational attendance, and

chronic disease outcomes.

(3) Examine whether any relationships found between

religious involvement and chronic disease outcomes varies by

denomination.

(4) Determine whether emotional/psychiatric problems

mediate any relationships found between religious

involvement and chronic disease outcomes.

Methods:

Adult immigrants from Mexico and Central America were

surveyed as part of the New Immigrant Survey

155

(nis.princeton.edu), a random sample of all newly legalized

immigrants in 2003. A multivariate analysis was performed

using measures of religious involvement as well as extensive

immigrant, socioeconomic and other demographic variables.

Outcome measures included number of chronic diseases

overall as well as incidence of hypertension, diabetes,

respiratory problems, cancer, and nerve/pain problems.

Moderator analyses involving denomination and mediator

analyses involving emotional/psychiatric problems were

performed.

Results:

Over 1500 adult Christian immigrants from this region

participated in the survey, representing a wide range of health,

religious, immigrant and demographic measures. Mulitvariate

analysis results for associations found between level of

congregational attendance and chronic disease outcome

measures will be discussed as well as variations by

denomination and whether stress/mental health may

potentially explain any relationships found.

Conclusion:

Analyzing the relationship between religious involvement

and chronic disease that may be related to stress has important

policy implications. Opportunities may exist to leverage the

156

important role that congregations play for immigrants by

creating interventions to buffer stress and reduce chronic

disease burden for immigrants and potentially counteract the

observation that health often declines with longer residency in

their new country.

רשימת מקורות:

Arredondo.E. Is church attendance associated with Latinas’ health status

and self-reported behaviors. American Journal of Health Behavior. 29:502-

511. 2005.

Berkman, L. and Kawachi, I. Social Epidemiology. Oxford University

Press. New York. 2000.

Ellison, C. and Levin J. The religion-health connection: Evidence, theory

and future directions. Health Education and Behavior, 25:700-720. 1998.

Hill, P. and Pargament, K. Advances in the conceptualization and

measurement of religion and spirituality: Implications for physical and

mental health research. American Psychologist, 58: 64-74. 2003.

Koenig, H. McCullouch, M. and Larson, D. Editors. Handbook of Religion

and Health. Oxford University Press. New York. 2001.

Lara M, Gamboa C, Kahramanian I, Morales L, Bautista D. Acculturation

and Latino health in the United States: a review of the literature and its

sociopolitical context. Annual Review of Public Health. 26:367-397.

2005.

Patten SB, Williams JV, Lavorato DH, Modgill G, Jetté N, Eliasziw M.

Major depression as a risk factor for chronic disease incidence:

157

longitudinal analyses in a general population cohort. Gen Hosp Psychiatry.

2008 Sep-Oct;30(5):407-13.

Powell, L., Shahabi, L., Thoresen, C. Religion and Spirituality: Linkages to

physical health. American Psychologist. 58:36-52. 2003.

Trinitapoli, J., G. Ellison, and Boardman, J US religious congregations and

the sponsorship of health-related programs. 68: 2231-2239. 2009

Viladrich, A and Abraido-Lanza, A. Religion and Mental Health Among

Minorities and Immigrants in the U.S. Chapter 8. Springer. 2009.

Warner, R. and Warner, G. Editors. Gatherings in Diaspora: Religious

Communities and the New Immigration. Temple University Press.

Philadelphia. 1998.

Alternative Healing and Spirituality in :2הרצאה – 0' במושב

Japan: A Glance at Fasting Training Centers

Mr. Girardo Rodriguez Plasencia (Ritsumeikan Asia Pacific University,

Japan)

Since the Taisho era (1912-1926), a number of centers and

facilities have appeared throughout Japan offering therapeutic

services focusing on fasting as their main practice. Some of

these facilities have been founded by individuals who had

suffered from serious illness for which modern Western

medicine did not provide any cure. After exploring diverse

medical treatments, they usually discovered some solution to

158

their health impasse by digging in Japanese/Oriental

traditional religious cultures and therapies, such as breathing

techniques, energy-channeling exercises, fasting, meditation

and the chanting of Buddhist texts (sutra). However, rather

than following the path of establishing religious organizations

in the likeness of the Japanese New Religions –which were

then raising quickly, these individuals designed healing

methods through the selection of specific traditional practices,

very often divested from the original religious appearance,

rearticulating them in the rationale of modern Western

science.

Some of them and their students have even published books

introducing their therapeutic views to a larger audience.

Instead of building temples or churches, they established small

modern clinics with accommodation spaces for those who

temporally become their patients or students. Unlike the new

religious movements, these people are not followers or

believers who must keep some commitment to the religious

institution and spiritual leaders, but rather clients who pay for

their treatment. Yet, the fasting training centers and their

alternative healing methods remain outside of the mainstream

Western-based medical system in Japan, being regarded as an

expression of “folk medicine”.

159

Fasting training centers as a phenomenon of contemporary

spirituality in Japan called the attention of the author while

joining a fieldwork during the summer of 2009, conducted by

the Kinki area-based Association for the Sociology of

Religion (Shūkyō Shakaigaku no Kai) in Mt. Ikoma. Located

between the borders of Osaka and Nara prefectures, Mt. Ikoma

has since ancient times been a mountain range regarded as a

sacred place, accommodating a large number of Buddhist

temples and Shinto shrines. In the modern period, more recent

religious expressions have also established their facilities

there, such as Japanese New Religions, yoga rooms and the

fasting training centers. The aim of the mentioned research

group was then to grasp the present conditions of the religious

landscape of Mt. Ikoma, in order to update a previous study

published about 25 years ago (Shūkyō Shakaigaku no Kai,

1985).

I noticed that the two fasting training centers functioning in

Ikoma share many features with what Shimazono (1999;

2004) calls “new spirituality movements and cultures”, also

known as “New Age”. Furthermore, this analysis applies to

other fasting training centers in Japan. This paper explores

their therapeutic doctrines, practices, client-oriented structure

and the transformation of the discourse and representation of

their therapies according to the social changes dealing with

161

religion and spirituality in contemporary Japan. The analysis

is based upon the contents of their websites, publications by

therapists, and some interviews with the centers’ staff.

רשימת מקורות:

Barker, E. & Warburg, M. (Eds.). (1998). New Religions and New

Religiosity. Aarhus, Denmark: Aargus University Press.

Heelas, P. (1996). The New Age movement: The celebration of the self

and the sacralization of modernity. Oxford: Blackwell.

Heelas, P., & Woodhead, L. (2005): The spiritual revolution: Why religion

is giving way to spirituality. Religion and spirituality in the modern world

series. Oxford: Blackwell.

Itō, M. (2002). New spirituality in contemporary societies: A comparative

view on the Japanese “spiritual world”. In I. Prohl, & H. Zinser (Eds.),

Zen, Reiki, Karate: Japanische Religiositat in Europa (pp. 91-109).

Hamburg: Lit-Verlag.

Kemp, D. & Lewis, J. (Eds.). (2007). Handbook of New Age. Brill

handbooks on contemporary religion. Leiden & Boston: Brill.

Kuroda, K. (1985). Gendai shakai ni okeru minkan iryō. Danjiki iryō no

jirei. Soshioroji, 29(3), 57-81.

Lewis, J., & J. G. Melton (Eds.). (1992). Perspectives on the New Age.

Albany, New York: SUNY.

Lynch, G. (2007). The new spirituality: An introduction to progressive

belief in the twenty-first century. London: I.B. Tauris.

161

Reader, I. (1991). Religion in contemporary Japan. Honolulu: University

of Hawaii Press.

Rodríguez Plasencia, Girardo. (2010). “The globalization of the new

spirituality and its expression in Japan: The case of Mt. Ikoma”. Paper

presented at the 5th Asia Association for Global Studies Conference: (En-

)Countering Globalizations: Religion in the Contemporary World. National

Chung Cheng University, Chiayi, Taiwan.

Shimazono, Susumu. (1993). New Age and new spiritual movements: The

role of the spiritual intellectuals. SYZYGY: Journal of Alternative

Religion and Culture, 1(1- 2), 9-22.

__________________ (1999). “New Age movement” or "new spirituality

movements and culture”?. Social Compass, 46(2), 121-133.

__________________ (2004). From salvation to spirituality: popular

religious movements in modern Japan. Japanese society series. Melbourne:

Trans Pacific Press.

Shūkyō Shakaigaku no Kai. (Ed.). (1985). Ikoma no kamigami: Gendai

toshi no minzoku shūkyō. Osaka, Sōgensha. Kyoto: Gyōrosha.

162

נשים בתיאולוגיה עכשווית: 0' במושב

(אוניברסיטת חיפה) ד"ר שרון הלוי יו"ר המושב:

Satan as the Liberator of Woman in :5הרצאה – 2' במושב

Contemporary “Dark Spirituality”

Mr. Per Faxneld (Stockholm University)

The paper analyzes what I have designated ”Satanic

feminism”, from its early beginnings in nineteenth century

texts and – more in-depth – its manifestations in contemporary

times. For the present-day part of the paper, my material

consists of numerous Satanic homepages, journals and books,

as well as interviews with about thirty female adherents of

Satanism and the Left-hand Path, most of them during two

field trips to New York.

A view of woman as Satan’s chosen one has been present in

Christian culture from a very early date. Frequently, it is

legitimized with reference to Eve being the one who was first

tempted by the serpent into eating the forbidden fruit in the

Garden of Eden. The Latin Church father Tertullian (c. 160 –

c. 220 AD), for example, talks of woman as “the gate of the

Devil” in his De cultu feminarum, blasting her as “the one

who unseals the curse of the tree” and admonishing her as “the

first one to turn your back on the divine law”. As this paper

163

will demonstrate, this is considered a very pleasant

compliment indeed by Satanist women in our own time .

Keywords in this context are reclaiming and counter-myth,

as the Satanic feminists today counter-read and subvert

Christian myths, like for example the Eden narrative. This

tactic is, I would contend, descended directly from the late

eighteenth century Romantic Satanists and their literary heirs

in the Decadent movement. One mediating factor between the

two is feminist literary criticism. The strategies used, for

example, when making modern feminist heroines of the

vampire ladies in Bram Stoker’s novel Dracula clearly go

against the intentions of the conservative Stoker himself. But

to scholars who do not attempt a contextual understanding of

literary works, but rather want to unlock a subversive potential

more or less inherent in them, this is of little concern. The

similarity to how the Romantics handled Milton’s depiction of

Satan is striking. Many propagators of Satanic feminism have

been exposed to feminist literary scholarship of the

aforementioned kind during college or university studies. As

will be shown, academia with its feminist counterreadings

thus helps shape the antinomian section of alternative

spirituality.

164

התיאולוגיה: המפוכחת המאמינה פרדוקס :0הרצאה – 2' במושב

האקזיסטנציאליסטית לתיאולוגיה הדיאלקטי ויחסה הפמיניסטית

(וושינגטון גבעת מכללת, הקיבוצים סמינר מכללת) קהת חנה ר"ד

לתיאולוגיה הפמיניסטית התיאולוגיה בין פרדוכסלי קשר יש

וההתחברות הרציפות את מאפשר מיהקיו הרוח הלך, האקזיסטנציאליסטית

התיאולוגיה. ואובייקטיבית קרה לוגית לאקונטוביליות חובה ללא

את המאפיינת הטרנסצנדנטלית התיאולוגיה את דחתה הפמיניסטית

. גברית מתפיסה כנובעות", אברהמיות"ה הדתות שלושת של המונותאיזם

חשיבה ינתשמאפי הלינארית, הלוגית התפיסה מן התרחקו גם כך מתוך

, הפמינינית התיאולוגיה של האימננטי אופייה לעומת. פאלוצנטרית

.והווה מחוברת, רציפה, אמהית כנוכחות האלוהות תפיסת על המבוססת

יש אכן אם רציונלית הכרעה פי על חיה לא מאמינה שפמיניסטית כך

דתנקו. הקיומית החוויה מידת לפי אלא. הדת חוקי את ציווה והוא אלוהים

. רציונאלי שיח לא זה. קירקגור של לתיאולוגיה דומה והיא קיומית המוצא

זהותה את בונה הדתי הפמיניסטית, האותנטיות אחר בחיפוש, לכך בנוסף

הכפירה אם. וקהילתה מורשתה עם, הדתית זהותה עם והתפייסות מרד מתוך

של הבחירה הרי, קר – לוגי ניתוח של תוצאה היא משפינוזה החל

והן למשפחה הן, לאלוהות הן והחיבור מונהאה היא מאמינות ניסטיותפמי

.למסורת

התיאולוגיה. הגישות שתי בין משמעותית מחלוקת יש, שני מצד

ובלתי כנועה עמדה כנגד ובביקורתית בפיכחון מצטיינת הפמיניסטית

, האקזיסטנציאלית האמונה שאבי בעוד. המסורתי לאלוהים ביחס ביקורתית

165

להקריב הנכונות ואת, הניתוק, העצמי הביטול את נס על העלה, ירקגורק סרן

שנובעת כתפיסה בתוקף זאת דוחה הפמיניזם, הבן את אפילו הכול

ההתחברות לעומת, קרבן ודורש ניעכמ, כשולט, האל של גברית מקונצפציה

ולריב להבינה שאפשר, אם שהיא הפמיניסטית בתיאולוגיה האלה לדמות

אלא היררכית בשליטה ביטוי לידי באה ולא מכילה מחוברת יאה כי, אתה

. והזנה בהולדה

של ביחס מברור באופן ביטוי לידי בא הזה האמביוולנטי היחס

האמונה אביר של לסמל שהפך יצחק עקידת של לאתוס דתיות פמיניסטיות

המשוררת של התייחסויות להראות ארצה בהרצאתי, קירקגור של במשנתו

עקידת של ובקרבן בכלל בקרבנות שמתבטאת הגברית לגישה כהן פנחס חוה

כהן פנחס מתריסה העקידה מעשה של נס על העלאה לעומת. בפרט יצחק

ומעלה ואש דם של, שכאלה משחקים, משחקים לא אימהות שעם, האל כנגד

היומיומית האימהית בפרקטיקה לדעתה המתגשם, הנשים הפולחן את נס על

:רשימת מקורות

02213 הבטחון משרד הוצאת, להתחדשות מהתנגשות - ויהדות פמיניזם

המרכז', ביהדות האשה' סדרת –; ומשמעות אידאה – נשים של תורה תלמוד

02213 אילן בר אוניברסיטת, ביהדות האשה לחקר

עורכת, )יהודיה אשה להיות", חברתי פולמוס או דתי פולמוס – מגדרי שויון"

31 - 21' עמ ג"תשס ירושלים, אורים - קולך בהוצאת', ב כרך(, שילה מרגלית

מכון הוצאת, 2 רבגוני", שונות אורתודוקסיות בקבוצות בפמיניזם ומגמות זרמים"

43 - 40' עמ3 ס"תש ליר-ון

', א כרך(, שילה מרגלית עורכת, )יהודיה אשה להיות", ומציאות דמויים אשה

023 - 50' עמ ג"תשס ירושלים, אורים - קולך בהוצאת

166

Adler, Rachel :

ngendering udaism: An nclusi e heology and thics Jewish

Publication Society, Philadelphia-Jerusalem, 1997

" he ew Who Wasn’t here Halacha and the ewish woman" in:

Response 18, (1973), pp: 77-823

Plaskow, Judith:

Standing Again at Sinai, Judaism from a Feminist Perspective,

Harper San Francisco, 19903

"The Jewish Feminist: Conflict in Identities", in: Elizabeth Koltun

(ed.), the Jewish Woman: New Perspectives, Schocken Books, New

York, 1976, pp. 3-103

Søren Kierkegaard, Fear and Trembling (Frygt og Bæven 1843

בישראל אורתודוקסי פמיניזם - מהימן פנימי קול :2הרצאה – 2' במושב

יקונפליקטואל בעולם אמונה של אישית להבניה כמודל

(בנגב גוריון-בן אוניברסיטת, יזרעאל עמק מכללת) ונטורה ינאי גלית גב'

פמיניזם דתי הוא תפיסה אישית, אידיאולוגית המחויבת בעת ובעונה אחת

. מחויבות זו, המבקשת לקבוע הדדיות בין דרי ואורתודוקסיהלשוויון מג

ערכים של פמיניזם ודת מזמנת לפמיניסטית הדתית אתגרים שונים. עליה,

למשל, להתמודד עם השאלה מדוע מוצגת האישה לעתים באור שלילי

במקורות המקראיים; מה מבטאות דעות אלה על סמכותם של הכתבים ו/או

ם, בעיניה, כרועים רוחניים? כיצד ייתכן למשל, על קדושתם של הפוסקי

167

שהתורה, המגלמת את האמת, היא בעיקרה פטריארכאלית; האם פירושו של

דבר שזהו הרצון האלוהי? אם כן, כיצד תוכל להתמודד עם אמת כזו על הדת

היהודית כאישה וכאישה דתית? נוסף על הצד הקוגניטיבי, כיצד תוכל

וצרות בהתנהלותה היומיומית: מדוע היא יושבת להסביר לעצמה סתירות הנ

בבית הכנסת ב'עזרת הנשים' על אף התנגדותה למשמעות המפלה העולה מכך

כלפי נשים. יוצא, שבבואה של פמיניסטית דתית להבנות את השקפת עולמה

היא עלולה להימצא במצב מורכב: עליה לענות לעצמה באופן מהימן על

ת מבלי לערער או לשנות דבר מה מהותי הסתירות השונות בעולמה וזא

באורתודוקסיה.

על כן, הרצאתי, שתתבסס על עבודת דוקטורט שביצעתי 12

, תתמקד

בדרכים הייחודיות והמגוונות13בהן נשים מייצרות תפיסת עולם במציאות

רווית סתירות. דרך שבע זהויות אותן חילצתי מהראיונות: מסורתית,

ת, להטוטנית, רבנית ואמביוולנטית אדגים מגוון פורשת, קרייריסטית, מפרש

אשר בהם "קול פנימי מרכזי". אדגים מהו אותו 'קול פנימי משאים ומתנים

מרכזי' השונה מאישה לאישה ואשר המשמש כצוהר להבנת הזהות הכוללת

שלה. אראה, כיצד אותו קול פנימי )או רציונאל אישי מרכזי בהשקפת

אולוגי המגדיר את גבולותיה של הזהות ומעצב החיים( משמש לה כסמן אידי

תוך כך את תפיסותיה ביחס לרבנים, חיי קהילה, משפחה וחידוש טכסי

החיים לנשים.

העבודה נעשתה בהנחיית פרופ' ניצה ינאי, במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, 12

נגב.גוריון ב-אוניברסיטת בן13 Butler, J. (1990). Gender trouble. New York: Routledge.

168

סיפורן של המרואיינות במחקר הנוכחי נוגע אפוא בעצם המסע. בחיפוש

התמידי של הסובייקט אחר השקפת עולם קוהרנטית במציאות רווית תורות

ת. ה'שכינה', כך ראיתי, אפיינה יותר את הנשים ששכן בתוכן ואידיאולוגיו

'. קול זה היה קול מרגיע, עמוק, שלם, שהעניק להן מהימן'קול פנימי

משענת רחבה למגוון בחירות שעשו, התאים לחיי המשפחה שלהן והיה

מחובר קשר רציף למציאות חייהן היומיומית. השכינה, נבעה מכך שלכל

( שעשו שימש להן הקול הפנימי עוגן פסיכולוגי הבחירות )והפשרות

ותיאולוגי מקיף. בכך, עשוי הפמיניזם הדתי להוות מודל מעניין ללמידה

אודות הבנייתו האישית של הפרט אחר אמונה אישית בעולם רווי דתות,

אידיאולוגיות וערכים מתנגשים.

טיתפולי/מגדרית רוחניות: עלוכפ האלוהי :2הרצאה – 2' במושב

ידאל מרי של במשנתה

(ספיר האקדמית המכללה) להב הגר ר"ד

אחת היא( Daly Mary, 1928-2010) דאלי מרי

. 90-ה במאה ביותר החשובות הפמיניסטיות תיאולוגיות/הפילוסופיות

הם האנושית בחברה מגדריים יחסים כי תפיסה על מבוססת הרוחנית משנתה

ביחסים מתמקדת היא, זו תפיסה מתוך .פוליטיים יחסים כלומר, כוח-יחסי

במערכת( שמות מתן) השיום תהליך של ובחשיבותו לנשגב נשים שבין

תפיסת שבמרכזה, רדיקלית תיאולוגית התבוננות מציעה היא. זו יחסים

תהליך(, Verb of Verbs) הפועלים פועל, כפועל( האלה/האל) האלוהות

תפיסתה(. Be-coming) תנטיתאו ונוכחות התהוות של פוסק ובלתי דינאמי

בשפה בספריה שעשתה הרדיקלי והשימוש, המורכבת פוליטית-הרוחנית

169

הפמיניזם של העיוני בזרם המרכזיות ההוגות לאחת אותה הפכו, האנגלית

. ב"בארה הרדיקלי

בניגוד. הישראלי לקהל מוכרת ואיננה כמעט דאלי מרי, זאת למרות

לוס, קריסטבה וליה'ג, בובואר-דה כסימון", צרפתיות"ה לעמיתותיה

נלמדים שאינם וכמעט לעברית תורגמו לא כתביה, ואחרות אירגראי

לעומת) בלבד התייחסויות כחמש מעלה בעברית בגוגל שמה חיפוש. בישראל

(. באנגלית התייחסויות מיליון 3-כ

ולדון, דאלי מרי של הגותה עיקרי את להציג מיועדת המוצעת ההרצאה

ובחשיבה הרוחנית בחשיבה הגותה שבשילוב ובאתגרים נותביתרו

באופן; דאלי של האלוהות בתפיסת תתמקד ההרצאה. בישראל הפמיניסטית

השימוש באופן"; רוחניות"ו" אמונה", "נשיות"ו" נשים" מבינה היא שבו

(; פטריארכלית-וטרום) מונותיאיסטית-טרום ובמיתולוגיה במטאפורות שלה

". עולם שינוי"ל ככלי בשפה השל השימוש ובאופן

תרגומה על מאוד מקשה האנגלית בשפה דאלי של שהשימוש אף כי אציע

בכמה בישראל לשיח לתרום עשויה שלה העולם תפיסת, לעברית הישיר

:מרכזיות נקודות

בחשיבה פוליטיים כוח וליחסי המגדרי למרכיב המודעות הגברת •

.רוחנית

את המנסחות הן נשים שבו יךהתהל לחשיבות המודעות הגברת •

.שלהן בלשונן רוחניותן

הגדרה" של האתגר בפני השפה שמציבה לחסמים המודעות הגברת •

.נשים של" עצמית-רוחנית

באמצעות" חילוניות"ל" דתיות" בין הדיכוטומית ההבחנה טשטוש •

. פוליטית ברוחניות השימוש

171

פמיניזם"ל קוד מלת" )פמיניזם"ה שיח בין ההבחנה טשטוש •

לא אבל, בעיקר", דתי פמיניזם"ל קוד" )יהודי פמיניזם"ה שיח לבין"( חילוני

שיח של לקיומו אופציה ליצור שעשוי, בישראל( אורתודוקסי, רק

.חילוני/דתי לדיכוטומיה נכנע שאינו, רוחני/פמיניסטי

רשימת מקורות:

Beverley Clack, "Just dare to care: Mary Daly 16 October 1928 - 3

January 2010," Feminist Theology 18/3 (2010): pp. 254-266

Mary Daly, The Church and the Second Sex (Harper & Row, 1968).

Beyond God the Father: Toward a Philosophy of Women's

Liberation (Beacon Press, 1973). -

- Gyn/Ecology: The Metaethics of Radical Feminism (Beacon

Press, 1978).

Pure Lust: Elemental Feminist Philosophy (Beacon Press, 1984). -

- Websters' First New Intergalactic Wickedary of the English

Language (with Jane Caputi) (Beacon Press, 1987).

- Outercourse: The Bedazzling Voyage (HarperSanFrancisco,

1992).

Lucia Hoagland and Marilyn Frye (eds.), Feminist Iinterpretations

of Mary Daly (Pennsylvania State University, 2000)

171

בין מסורות קבליות למסורות אסיאתיות –מחקר משווה : 4' במושב

)מושב הכולל התנסות במדיטציה(

(אוניברסיטת חיפה) ר גד ישיד" יו"ר המושב:

ופיתוח מידות טובות, מיינדפולנס התנסות :התנסות חוויתית – 2' במושב

מבית מדרשו של האדמו"ר מפיאצסנה

)אוניברסיטת שיקגו(הרב ג'יימס ג'ייקובסון מייזלס

הפרקטיקות הבודהיסטיות הנפוצות ביותר במערב הן וויפאסאנה

(mindfulness,ומטא ) ד מלווה במנטרות. במקביל, בתורת ר' תירגול חס

קלונימוס קלמיש שפירא )המכונה האדמו"ר מפיאצסנה( נמצאית פרקטיקה

mindfulnessהמכונה "השקטה", שמהווה מעין שילוב בין פרקטיקה של

לבין פרקטיקת המנטרות המיועדות לפיתוח מידות טובות. בסדנה, נתנסה

שפירא, ונוכל לחוש ולשער באופן כולנו באופן חוויתי בפרקטיקה של ר'

סובייקטיבי את הדמיון בין הטכניקה הקבלית הזו לבין הטכניקה הבודהיסטית

המוכרת של ויפאסנה )אותה נתאר בע"פ(.

העלאת" של משווה לניתוח אסטרטגיות :0הרצאה – 2' במושב

-אנו בכתבי" הכוחות צורת שינוי"ו ט"הבעש אצל" זרות מחשבות

טנטרה-טרה

(חיפה אוניברסיטת) קלוש מנחם ר"ד

As anyone who has taken up the vocation of meditation

knows, one perennial problem faced by all, is how to deal with

distracting/disturbing thoughts. Most traditions advise that one

172

either ignore such thoughts so that they dissolve by

themselves, or to intentionally suppress or excise such

thoughts or dispositions. There are however, at least two

meditation traditions that devised alternative approaches,

involving attempts to derive insight into the nature of the

distractions/disturbances, and effect the transformation of the

‘negativity’ in them. These practices arose independently,

under two completely different cultural conditions: I refer to

the “Raising of Foreign Thoughts” exercises developed by the

Baal Shem Tov and his circle in Jewish [Monotheistic-

intentional-Creationist] eastern-Europe in the mid 18th

century, and the Indo-Tibetan [neutral-Monist (though

represented by personified Tantric deities)-Eternalist

cosmology of] the Tantric “Path of Transformation [and

Antidote]” practices in the Maha and Anu Yoga of the

Annutara-Tantra, as these were taught in the 13th century

works of Lonchen Rabjam, and applied by contemporary

Tibetan masters of the dZog-Chen [Great Perfection] tradition,

such as Namkhai Norbu Rinpoche. In both cases, these

practices aim to provide insight into the meaning of the

distraction/disturbance to aid the practitioner in devising

strategies to overcome them. The specifics of some of these

techniques may even be counter-indicated by the ideological

biases of the given tradition although; the deeper forms of

mentation that they bring the practitioner may be nearly

173

identical. Also, on the surface, the modes of division of the

psychical-field seem disparate: the Hasidic practice consists of

a three-fold process of: 1. Hachna’ah – subduing self-interest

and identifying one-self with the Divine Presence; 2. Havdalah

– distinguishing positive elements and negative elements in

the disturbing thought – identifying the legitimate psychical

need that was fulfilled by the transgressive thought, and

Hamtakah the insight to fulfill such needs in non-transgressive

ways. This process takes place in a three-fold field of

emotional disposition – Hesed - Generosity, Din –

Judgment/Limitation, and Rahamim – Compassion [the

mixing of generosity and judgment], where each of these

fields manifest both negative and positive elements [Hesed

can be totally self-directed as lust, Din can be violent anger,

and Rahamim can be pride]. The purposes of this kind of

exercise are both, the growth of awareness, and the

concomitant liberation of the psychic energy of the thought,

understood as a “spark of the Divine Presence [that was] in

Exile”. In the Tantric Buddhist practice, the psychical field is

seen as the “five essential Buddhas” each of whom represent

the path from the “five poisons” to the “five antidotes” which

embody these very energies in their enlightened state

[anger/mirror-like wisdom; pride/equanimity; attachment/-

discriminating-awareness; jealousy/accomplishment;

ignorance-insight]. Do these traditions operate in different

174

fields? My lecture, employing the principle that distinguishes

essential and incidental characteristics, will examine what it

may take to bridge issues such as differences in ontological

and teleological orientation between Jewish and Buddhist

ideologies, which also yield differences as to the purposes of

“thought transformation” practices, and asks what aspects

would or would not impact on adaptations of techniques

devised in the different religio/cultural contexts.

רשימת מקורות:

התורה על טוב שם בעל ספר

זוהרה ספר

[ ויטל חיים' ר] חיים עץ ספר

[ל"הנ] חיים עץ פרי ספר

[ל"הנ] קדושה שערי ספר

[מקומרנו יצחק' ר מאת] הברכה היכל חומש

ryyai f ialli - 1lna sle Payyth nh rual ilhh 0255

sl ia ur l f tc r sln - b nr sln naL ae Ln o br n

tLyr aur nh 5313

sl L ililrrn eyy- ilaurnr 1rnr -tairlal K3P3 yltearl-tairla

L9y1 ilhh 5330

sl anuir aus f tirfr aur n - baea 1lhsl - rhr e

tLyr aur nh, n hu n 5331

175

והמודרות קשטיליה בקבלת האצבעות סוד :2הרצאה – 2' במושב

משווה עיון: תiההודי

(אילן בר אוניברסיטת) וינר רחל-אורנה ר"ד

מציע, הכהן יעקב' לר האורה בספר הנמצא', האצבעות סוד' החיבור

של קיומו עצם על מכך ללמוד כדי שונים במצבים ובאצבעותיה ביד להתבונן

השם של ייחודו. ביד המשתקף" המיוחד השם סוד לדעת"ו ומהותו הבורא

המשמשות מאותיות כלומר, בלבד מנקודות מורכב והיות הוא המיוחד

הוא' האצבעות סוד' החיבור של ייחודו. ו"יה הניקוד אותיות, קריאה כאימות

. לאצבעות הנקודות של בקישור איפוא

נקודות, אותיות וסמלי גימטריה רמזי של בדרך נעשה היד מן הלימוד

היד כף תנועות, מותיהועצ היד כף למבנה הדוק קשר מתוך, המרכבה ומלאכי

הקשורים והשמאל הימין מושגי גם. הידים כפות שתי של תנועות ושילוב

את מסמלות הנקודות. ומלאכים כרובים עם בהקשר לדיון זוכים לידים

, אחרת תנועה אצבע כל, נקודות מסמלות האצבעות. שונים במצבים הכרובים

ביחד אצבעותוה הנקודות. התנועות חמש בת הספרדית להגיה בהתאם

.ממנו הנובעות ההיפוסטזות ואת הבורא את מסמלות

לביטוי מוצא כנקודת הניקוד משמש זו מתקופה נוספים קבלה כתבי כדרך

קבליות תפיסות של וחיזוק לאישוש וכן שונים מתחומים קבליים רעיונות

. בהן מחזיק שהמקובל, ייחודיות

מוטיב התפתחות את צמוע' האצבעות סוד'ל בנוסף אסקור בהרצאתי

הידיים וכפות אצבעות, והלשון האצבעות: ג"הי המאה עד בקבלה האצבעות

. הרחוק המזרח מן המודרות לתחום השוואה תיעשה כן כמו. ועוד במדיטציות

. למודרות הדומות ידיים מחוות של חיות בהדגמות תשולב ההרצאה

176

, ההינדי והדתי המסורתי ההודי בריקוד שמקורן, ידיים מחוות הן המודרות

, תו היא מודרה המלה של המקורית המשמעות. הבודהיזם אל עברו ומשם

להורדת מאגי כחותם המודרה פועלת הקדום האזוטרי בבודהיזם. חותם

באצבעות מסוימות ומחוות יד תנועת ידי על מבוצעת היא. קוסמיים כוחות

הוא המודרה של עיקרה. מקודשות הברות – מנטרות בהשמעת המלוות

כלומר, לזכירתן לעזור לכתחילה נועדו היד ותנועות, המושמעות ההברות

. המקודש הטקסט של וזכירה לשינון מנמוטכני אמצעי הן במקורן המודרות

המלוות והאצבעות היד תנועות לציון מודרות של המשמעות התגלגלה מכאן

. המנטרות את

; אזוטריים בטקסים המשמשות אלו: מודרות סוגי בשלושה להבחין ניתן

בדומה החזותית ובאמנות בפיסול הבודהה של באיקונוגרפיה המופיעות אלה

.יוגה כתרגילי כיום המשמשות ואלה, הנוצרית באיקונוגרפיה לנהוג

האוריינטליות המודרות לבין האצבעות בסוד הנזכרות המחוות בין הדמיון

מסויימות לאצבעות נגינה תווי או ניקוד סימני שיוך: תחומים בשלושה מצוי

והעלאתם אלוהיים כוחות סימול; הגוף כוחות הזרמת; מנמוטכנית כשיטה

מלאכיות וישויות והבורא, הטקסיות במודרות הבורא מודרת כגון, לתודעה

'.האצבעות סוד'ב

רשימת מקורות:

דוקטור אברמס, דניאל. ספר האורה לר' יעקב בן יעקב הכהן, חיבור לשם קבלת תואר

לפילוסופיה, ניו יורק תשנ"ג.

בהט, נעמי. נעמי בהט רצון ואבנר בהט, 'טעמי המקרא כמרכיב בתנועה: תנועות ידים של

לימוד טעמי המקרא כאחד המרכיבים בשפת התנועה אצל הגברים יוצאי תימן בישראל',

. 03-01(, עמ' 0210מחול בישראל )

177

אצל יהודים במאות הראשונות לספירה', תרביץ בר אילן, מאיר. 'חותמות מאגיים על הגוף

.390-20נז, א )תשמ"ח(, עמ'

69תעודה מ'אבן השהם' של יוסף אבן צייאח, פעמים –גארב, יוני. 'האצבעות והחושים

.090-093)תשנ"ו(, עמ'

קסטיליאנית במאה הי''ג, עבודת דוקטור, -וינר, אורנה רחל. סודות הניקוד בקבלה הספרדית

אילן, רמת גן תשס"ח.-יטת בראוניברס

ליבס, יהודה. תורת היצירה של ספר יצירה, ירושלים ותל אביב תשס"א.

שלום, גרשם. קבלות ר' יעקב ור' יצחק, ירושלים תרפ"ז.

M. Eliade, The Encyclopedia of Religion, New York-London 1987.

A. P. Hayman, 'Sefer Yesira and the Hekhalot Literature', in International

Conference on the History of Jewish Mysticism, 1st : Early Jewish

Mysticism, ed. J. Dan, Jerusalem 1987, p. 71-85.

M. Idel, 'On talismanic language in Jewish myticism', Diogenes 170

(1995), p. 23-41.

Sir J. Woodroffe, Shakti and Shakta, Madras 0220.

Gerschom Scholem, Major Trends in Jewish Mysticism, New York,

1941.

178

נצרות במפגש בין תרבותי : 5' במושב

(אוניברסיטת חיפה) ז'ני הורוביץד"ר יו"ר המושב:

Natural theology” of Arda: Christianity" :5הרצאה – 1' במושב

for Contemporary World?

Dr. Zoya Metlitskaya (Moscow Lomonosov State University)

J.R.R.Tolkien’s statements about his adherence to Tridentine

Catholicism give rise to the temptation to scrutinize his works

looking for the ideas and practices distinctive for this branch

of Christianity. I argue that the “natural theology” (Letters.

Letter 165 to the Houghton Mifflin Co.) of Arda reflected in

Tolkien’s Legendarium should be analyzed as complete and

self-sufficient system of historical facts and inner beliefs; and

that such an analysis may reveal some features that differ

dramatically from Christian doctrine, though morals, virtues

and ethical values of Arda entirely coincide with the Christian

ones.

Initially Men had to be co-creators of Eru in the creation of

Arda Healed (See Morgoth’s Ring. Athrabeth Finrod ah

Andreth), but they fell. The essence of the Fall is not

disobedience or distrust, but explicitly declared change of

loyalty (Morgoth’s Ring. The Tale of Adanel). This Fall was

redeemed by the heroic declaration of Hurin (the man, not

God-man) who had said to the Enemy: “You are not the Lord

179

of Men, and shall not be” (The Children of Hurin. The words

of Hurin and Morgoth) and by the sufferings of Hurin and his

kinsmen. Thus, from the time of Hurin Men are not fallen,

thought fallible, due to genuine fallibility of all nature in Arda

Marred. Men faces with incarnate Evil dwelling in earthly

world; they have no other means to communicate with God

but the voice in their hearts, and no other means to withstand

the Enemy but their free will. (Cf. Letters. Letter 156 to

Robert Murrey, S.J.). But Evil has no power over Men after

they died, because they leave the circles of Arda and there are

no ideas of after-death punishment or reward at all.

To sum up: the “natural theology” of Arda implies far more

immediate and intimate relations between Men and God based

on the personal and communal loyalty to the Lord. What God

wants from Men are not submission, obedience and trust in the

future reward, but deeds to make the world better. In the

absence of “religion” as a system of commandments and

rituals, Men have more freedom and much more

responsibility. In the absence of “grace”, transmitted through

the Church, the only weapon for withstanding Evil in the

world and in the human heart is free will.

One may notice the striking parallels (such as men’s

responsibility for the world; priority of the deeds and inner

faith over the rituals and obedience; trust in the good free will)

181

between such theology and some elements of contemporary

ecumenical and syncretic spirituality. Meanwhile, “theology

of Arda” is entirely free of philosophical conceptions and

social agendas, which influences theological reflections of

contemporary liberal religious thinkers. It reveals spiritual

ideas that are in accordance with our contemporary experience

and at the same time applies to the audience that needs the

personal “God of Abraham, Issac and Iacob”, and not “the

God of philosophers”. Doesn’t the overwhelming success of

Tolkien’s books arises to some extent from this fact? Doesn’t

he create the version of Christianity we now need?

רשימת מקורות:

Carpenter, Humphrey; Tolkien, Christofer (ed). Letters of J.R.R. Tolkien.

(London: George Allen and Unwin, 1981).

Tolkien, Christofer (ed). Morgoth's Ring (London: HarperCollins,1993).

Tolkien, Christofer (ed). The Silmarillion (London: George Allen and

Unwin, 1977).

Tolkien, Christofer (ed). Unfinished Tales of Numenor and Middle-earth

(London: George Allen and Unwin, 1980)

Tolkien, John Ronald Reuel. The Lord of the Rings (London: George

Allen and Unwin, 1977).

Madsen, Catherine. “Light from an Invisible Lamp”: Natural Religion in

the Lord of the Rings, Mythlore 1988 Spring (14 (53):43-47)

181

Flieger, Verlyn . Splintered Light: Logos and Language in Tolkien's World

( Kent State University Press, 2002).

Caldecott, Stradford. Secret Fire: The Spiritual Vision of J.R.R.Tolkien

(London: darton, Longman&Todd, 2003).

Holder, Arthur (ed). The Blackwell Companion to Christian Spirituality

(Oxford: Blackwell Publishing, 2007)

Lynch, Gordon, The New Spirituality: an Introduction to Progressive

Belief in the Twenty-first Century (London: I.B.Tauris &Co LTD, 2007)

Kung Hans (transl. by John Bowden). Tracing the Way: Spiritual

Demensions of the World Religions (London: Continuum, 2002).

The Narrative and Educational :0הרצאה – 1' במושב

Philosophy of Saint James Vicariate for Hebrew Speaking

Catholics in Israel

Dr. Arie Kizel (University of Haifa)

0222הקהילות הקתוליות דוברות העברית נוסדו כגוף קתולי מרכזי בשנת

דיק שהיה ראש קהילת המאמינים בישוע ונקראו על שמו של יעקב הצ

בירושלים בימי השליחים.

מפעל זה המהווה נציגות בתוך הפטריארכיה הלטינית של ירושלים מאגד

בתוכו כיום מספר קהילות דוברות עברית בערים הגדולות בישראל.

הקהילות הללו מורכבות מפסיפס אנושי רחב ומקיים פעילות דתית, קהילתית

נרחבת במקביל להיותם אזרחים ישראלים פעילים השותפים לחיי וחינוכית

המדינה על כל חובותיה.

182

נציגות יעקב הצדיק שמה לה למטרה לייסד ולקדם את קהילות המאמינים

הנוצרים הקתולים דוברות העברית שאינם ערבים, אינם צליינים או עוברי

רוב יהודי. חלק אורח וכן לקיים חיים קתולים בעברית במדינת לאום עם

מפעילות הנציגות מתמקדת גם בקהילות של ילדי העובדים הזרים וכן ילדי

הפליטים והיא מציבה אתגר בפני הממסד הכנסייתי בישראל כמו גם בפני

דתית עם קבוצות הצעירים.-כוהני הדת העוסקים בפעילות חינוכית

למנות את קהילות אלה מתמודדות עם אתגרים מורכבים. ביניהם ניתן

אמונתם בערכי השלום, הצדק, הסליחה והפיוס בהקשר של אלימות ומלחמה

וכן את ההתנגשות הנרטיבית האישית, המשפחתית והקהילתית עם הנרטיב

היהודית החילונית על -הציוני ועם המציאות הישראלית-ההגמוני היהודי

המגוון שלה ואפשרויותיה.

הקהילות הקתוליות דוברות ההרצאה תפתח בסקירת תולדותיהן של

העברית במדינת ישראל ותתמקד בתמורות שחלו בהן לאורך השנים

ובאתגרים השונים שניצבו בפניהן.

בהמשך נתמקד במחקר מקיף אודות הנרטיב הממוקף, המתנגש והמגשר

של הקהילות במפגש ביניהן לבין לחברה הנוצרית הערבית, לחברה היהודית

רה היהודית החילונית וכן למקומן בממסד הכנסייתי החרדית והדתית ולחב

הכללי ובממסד הכנסייתי בישראל.

חלק מרכזי בהרצאה יעסוק במחקר אודות הממדים הפילוסופיים

והתיאולוגיים של העבודה החינוכית המתבצעת בקרב הדור הצעיר של

הקהילות הנוצריות דוברות העברית וההתלבטויות הנרחבות בקרב הוריהם

כוהני הדת שלהם. במסגרת זו יוצג ניתוח של ספרי הלימוד הייחודיים ו

שנמצאים בשימוש קהילות אלה אשר מאתגרים את ספרי הלימוד בהם

183

לומדים חברי הקהילה הצעירים בהיותם תלמידים במערכת החינוך

הממלכתית בישראל.

רשימת מקורות:

הכנסייה הקתולית בת ימינו. (. קתוליות עכשיו: מבוא להבנת 9000מרינברג אביתר )

ירושלים: כרמל

(. הכר את הכנסייה. ירושלים: 9000נציגות הקהילה הקתולית הדוברת עברית בישראל )

הפטריארכיה הלטינית בירושלים.

(. הכר את המשיח. ירושלים: הפטריארכיה הלטינית בירושלים9002פבלובסקי גרגור )

Karplus Rivka (2008). "Revue catholique international". COMMUNIO,

XXXIII, 3

Neuhaus David M. (2002). "Kehilla, Church and Jewish People". Mishkan,

36, 78-86.

Neuhaus David M. (2005). "New Wine in Old Wineskins: Russians, Jews

and Non-Jews in the State of Israel". Journal of Eastern Christian Studies,

57/3-4, 207-236

Christianity in Korea: From antagonist :2הרצאה – 1' במושב

and marginal to the center stage player

Dr. Alon Levkowitz (Bar Ilan University)

הנצרות עברה תהליך ארוך וקשה בחצי האי הקוריאני. מדת שולית

ות שנרדפת ע"י השלטון המרכזי לשחקן חשוב בזירה הפוליטית, למר

שהנצרות איננה "דת פוליטית" בדרום קוריאה. כניסתה של הנצרות

184

לוותה בקשיים רבים. אלפי נוצרים הוצאו להורג 01-02-לקוריאה במאות ה

ע"י שושלת צ'וסון הקוריאנית. למרות זאת, הצליחה הנצרות לתקוע יתד

בקוריאה ולהגדיל את מספר מאמיניה בחצי האי הקוריאני למרות האיומים

הבינו הכנסיות 02-ומיים על המתנצרים החדשים. בסוף המאה ההקי

הנוצריות שאחד האמצעים היעילים ביותר לבסס את מעמדם בקוריאה

ולהקטין את החשש והאנטגוניזם מפניהם הוא באמצעות חינוך ורפואה.

הארגונים הנוצריים הקימו בתי ספר, אוניברסיטות ובתי חולים אשר שמשו

הנוצרי לקוריאנים ברחבי חצי האי. אחת הדוגמאות אמצעי להעברת המסר

, הנחשבת לאחת היוקרתיות Yonseiהבולטות ביותר היא אוניברסיטת

ע"י 0112-בדרום קוריאה. בית החולים של אוניברסיטת יונסאי הוקם ב

מסיונר פרסביטריאן מארה"ב, ושימש כלי להעברת המסר הנוצרי למאמינים

(, הצליחו 0200-0232הכיבוש היפני ) הקוריאנים החדשים. בתקופת

הכנסיות הנוצריות לבדל את עצמן מהמערב ש"נטש" את קוריאה בתקופת

הכיבוש היפני ואף לסיוע למאבק הלאומי כנגד הכובש היפני. בידול זה

והסיוע למאבק מול היפני היווה נדבך נוסף בביסוס מעמדה בחצי האי.

0קוריאה מהכיבוש היפני ) נוצרים רבים השתתפו בהכרזת עצמאותה של

( וחלקם נהרגו ונפצעו ע"י כוחות הכיבוש היפני. עמידתם של 0202במרץ

הנוצרים לצידם של הקוריאנים בעת מאבקם מול הכיבוש היפני, הגביר את

הרגשות החיוביים כלפי הנצרות. במלחמת קוריאה ניצב הצבא האמריקאי

(. 0220-23מלחמת קוריאה ) בפני בעיה מול מיליוני הפליטים שנדדו במהלך

99הצבא האמריקאי פנה לארגונים אזרחיים במטרה לסייע לו. מתוך

מהם היו ארגונים נוצריים. הכנסיות 06ארגונים אזרחיים שסייעו לצבא,

Christianסייעו לפליטים ואף הרחיבו את מעגל המאמינים באמצעות

Rice לא נטשו את קוריאה , מזון ודברי האל לנזקקים. הכנסיות הנוצריות

לאחר מלחמת קוריאה והמשכו לסייע במאבק מול עוולות השלטון הדרום

185

קוריאני. מעמדן של הכנסיות בקוריאה התרחב עם השנים ומעגלי ההשפעה

של הנצרות חדרה אף לאליטה הפוליטית והכלכלית הקוריאנית. קהילות

השפעה פנים נוצריות החלו לפעול כרשתות חברתיות וכלכליות והיוו גורם

קהילתי ואף חוץ קהילתי. נשיאה הנוכחי של דרום קוריאה, לי מיונג באק,

מהווה דוגמא להצלחתה של הנצרות בקוריאה מדת שולית ונרדפת לגורם

חשוב ומרכזי בהוויה הקוריאנית המודרנית..

רשימת מקורות:

Baker Don (2008). Korean Spirituality. Honolulu: University of Hawaii

Press.

Buswell E. Robert (ed.) (2007). Religions of Korea in Practice. Oxford:

Princeton University Press.

Buswell E. Robert and Timothy S Lee (ed.) (2007). Christianity in Korea.

Honolulu: University of Hawaiʻi Press.

Clark N Donald (1986). Christianity in Modern Korea. Lanham: University

Press of America

Grayson James Huntley (2002). Korea – A Religious History. London:

RoutledgeCurzon.

Kang Wi Ho (1997). Christ and Caesar in Modern Korea. New York: State

University of New York Press.

Kim C H Sebastian (ed.) (2008). Christian theology in Asia. Cambridge:

Cambridge UP.

Man-gil Kang (2006). A History of Contemporary Korea. Folkestone:

Global Oriental

186

הכולל מושב) רוחניים היבטים – חברתית ופעילות צדק: 6' במושב

(חוויתי תהליך

גוריון בנגב(-פרופ' יוסי יונה )אוניברסיטת בן יו"ר המושב:

תהליך –איך יוצרים גן עדן עלי אדמות ? תהליך חוויתי : – 3' במושב

חוויתי

)תנועת "מהפכה של אהבה"(מר אייל סלונים

מזהים שהיא 9009ם בהכללה על התודעה הקולקטיבית בשנת כשמתבונני

מרוכזת בעצמה ואנוכית. בסך הכל האדם עדיין אלים והתרבות חומרנית

מאד. זו מנטליות אגואיסטית שרבים סובלים ממנה ושמביאה דיכאון רגשי

הדת שפעם היוותה מקור למוסר נדחתה מבחינה .ובלבול מבחינה קיומית

-, וחסרה מסגרת רוחנית וערכית. המבנים החברתייםקונסרבטיבית ובצדק

סביבתיים משקפים את האנוכיות הזו, ומשקפים כתרבות -פוליטיים-כלכליים

מה שברור יותר מכל הוא פלנטרית את הפתולוגיה שבנפש האדם.

אלא ,שהאתגרים הגדולים שלפנינו קוראים לנו לשינוי. לא שינוי קטן

.מהפכה

ריכה להיות ראשית מהפכה תודעתית, כזו ששמה כל מהפכה בימינו צ

זו לא צריכה להיות מהפכה צרכנית ואפילו לא מחדש את הלב במרכז החיים.

חברה שחיה בתודעה אנושית היא אזרחית, זו צריכה להיות מהפכה אנושית.

כשהלב חברה כמעט אידיאלית שבה הנתינה לכלל באה לפני הדרישה לקבל.

ומר במרכז החיים, יגרום לכך שכל שאר החלקים נמצא במקומו הטבעי, כל

.של החיים ימצאו בצורה ספונטנית את מקומם הנכון

187

ישן עתיק כחיים עצמם -בהרצאה נבין ונחווה את התמסרות לחזון חדש

השכל לא יכול לתפוס חזון זה, .שכולו שיבה לגן העדן שמעולם לא עזבנו

.אך החוויה הרגשית לא יכולה לחלוק עליו

איש חזון, פסיכותרפיסט הוליסטי, חבר ועד בעמותות -אייל סלונים המרצה:

הוא אחד ממייסדי "מהפכה .שונות הפועלות לשינוי פני המציאות של כולנו

.מחברת מאות אנשים וקבוצות וקהילות לעשייה משותפתה ,של אהבה"

כשיתאחדו לקבוצה אחת גדולה כרשת גלובלית אדירת מימדים תהיה זו ל

.לתי ניתנת לעצירה ותברא בעצם קיומה סדר עולמי חדשב

:www.LoveArtist.netהאתר של אייל

:www.LoveRevolution.co.ilהאתר של המהפכה

המחאה רוח :0הרצאה – 3' במושב

(ברל בית מכללת) שדמי אראלה ר"ד

, מה שמכונה "תחושת הוואוו", בפעילותי מותפעמיים חשתי התפע

כפמיניסטית: עם בוא ההבנה כי לא בי האשם אלא במערכת החברתית ועם

הופעת תחושת המשמעות שהאקטיביזם נוטע בנו. אך התעלות, התחושה

גם אחרים( רק לנוכח מחאת ההמונים בקיץ הרוחנית, חשתי )וכנראה כמוני

: לראשונה חשתי את ה"ביחד" העצום הזה, את השייכות למשהו גדול 9000

ממני.

לרוחניות הגדרות שונות, אך זו המדברת אלי ביותר אומרת, בפשטות, כי

היא "סוג מסוים של התנסות רגשית עצמתית, כגון ההתעלות שאפשר לחוש

188

יקה יפה, או חום היחד שאפשר לחוש בו במהלכה של בה בעת האזנה למוס

(.Schuman, 2005חוויה קהילתית חזקה" )

תחושת ההתעלות הזו פירושה התחברות עם העולם שסביבי, התפעמות

ובעיקר, מול היחד החדש הזה. חיבור זה, רוחני –מול הפלאי, הבלתי מובן

בעולם –בעיקר בעיקרו, חסר היה בארץ )אך לא באירופה ובארה"ב, ו

השלישי( בתנועות לשינוי חברתי עד כה.

אך רוחניות המחאה היא יותר מרגע אחד של שינוי: היא תהליכית

(. כתהליך התנסותי רוח המחאה הולכת Hinterkopf 1998והתנסותית )

מעבר לתחושת ההתעלות בהיבטיה השונים. מאמר זה יסקור כמה מהם,

וניה, סמל האוהל, יכולת ההכלה של התנועה, כולל: השאיפה לאיזון והרמ

(, שייכות interconnectednessחזון של חברה אחרת, המחוברות )

וקהילתיות וכלכלת הנתינה.

מאמר זה מיועד, מהצד האחד, להרחיב את הדיון המקובל בארץ על

מעבר להיבטים –ובכלל זה מחאת האוהלים -תנועות חברתיות,

פוליטיים כך שיכלול גם היבטים רוחניים . אך שימוש חברתיים,כלכליים ו

של הפעילים wellbeingבמושגים כמו העצמה, שחרור וריפוי וכיום גם

רומזת על כך שתמיד היו אלמנטים רוחניים שלא לדבר על אקו פמיניזם, –

פאגניזם וכישוף )לפחות בתנועות אמריקאיות ואירופאיות(.

כי גם פעילי מחאת האוהלים מתעלמים או למזער, אינם מהצד השני, נראה

מודעים, להיבטים הרוחניים של פעולותיהם. מאמר זה מנסה להאיר נקודות

אלו בתקווה כי יובילו לכך שהמחאה לא תסתפק בהמלצות הכה חשובות של

יונה אלא תחזק ותשמר את רוח המחאה: את האמפתיה, -ועדת ספיבק

עלות והנתינה. כך תגיע מחאת האוהלים לאיזון הקהילתיות, השייכות, ההת

ה והתפעמות, בין תבונה ראוי בין חברה לרוח, בין התבוננות, פעול

לרוחניות.

189

רשימת מקורות:

-(, רפואת הצ'רוקי : הרמוניה ואיזון ביחסי אנוש, הוצאת אור0229גרט, ג"ט וגרט מייקל )

עם.

http://j14.org.il/articles/8135 טרה,האוהל הוא סמל, העדפה או המ (,9000נוי, דרור )

Bodhi, Bhikkhu. The Noble Eightfold Path: The Way to the End of

Suffering http://www.accesstoinsight.org/lib/authors/bodhi/waytoend.html

Retrieved on Nov. 4, 2011.

Faver, Catherine A (2000), To Run and Not Be Weary: Spirituality and

Women's Activism. Review of Religious Research 42 (1): 61-78.

Goldstein, Carla. Spiritual Activism: Co-creating The World We Seek

http://www.feminist.com/activism/spiritualactivism1.html Retrieved on

October 30, 2011.

Hinterkopf, Elfie (1998). Integrating Spirituality in Counseling: A Manual

for Using the Experiential Focusing Method, published by the American

Counseling Association. Chapter 7.

Prothero, S. (1991). On the Holy Road: The Beat Movement as Spiritual

Protest. Harvard Theological Review 84 (2).

http://thebeatgeneration.net/wordpress/wp-content/uploads/2008/06/on-

the-holy-road.pdf

Schuman, Joseph , Self or Other? Spirituality or Social Justice?

http://www.ethicalfocus.org/dr-joe-chuman/chuman-platforms/132-self-or-

other-spirituality-or-social-justice

191

Shane, Paul G ,Secular Jewish Spirituality

http://www.vcn.bc.ca/outlook/library/articles/secular_humanism/p05spiritu

ality.htm Retrieved on Nov 1, 2011.

Welch ,Christina (2010), The Spirituality of, and at, Greenham Common

PeaceCamp, Feminist Theology January 18( 2): 230-248.

Von Werlhof, Claudia (2010), The Interconnectedness of All Being: A

New Spirituality for A New Civilization, New Paradigm 4(1 (.

Vaughn, Genevieve (1997), For-Giving: A Feminist Criticism of

Exchange, Austin, Texas: Plain View Press.

Von Werlhof, Claudia (2009), Social movement, society, education and

science today, study conditions, practical consequences

http://emanzipationhumanum.de/downloads/studentmovement.pdf

Retrieved on July 1 2010.

ניתוח -בישראל החברתית והמהפיכה' אייג ניו :2הרצאה – 3' במושב

רטורי

(הרצליה הבינתחומי המרכז) אביטל שרון ר"ד

This paper investigates the influence of New Age discourse

on the social protests that took place in Israel over the summer

of 2011 and is a part of a larger book project that analyses the

rhetoric of the social protest in Israel in their global context. It

is inspired by my own scholarships in Rhetoric, religion and

social justice as well as by my own spiritual practice and

191

activism. Journalists and academics have so far focused on the

sociological and economical context that inspired and fueled

the social protests and have tended to ignore the major

influences of the contemporary spiritual and popular

discourse. However, this paper claims that the spirit and

rhetoric of contemporary spirituality had been a major source

of influence as can be reflected by examining the rhetoric used

in the recent revolutionary uprisings. I begin with an

explanation of the method of rhetorical analysis and continue

with a more concrete description of the presentation .

A rhetorical approach in the context of religious rhetoric and

human rights discourse considers the connections between

form and content, the implications of language and symbolism

by examining the hierarchical significance of words,

definitions, re-definitions, symbols designating social

groupings, myths, rituals, symbolic images, and the like. In

other words, a rhetorical approach to human rights documents,

debates, and artifacts scrutinizes symbolic actions constructing

identifications and divisions among individuals and social

groups (burke, a rhetoric. Xiii-xiv), and it examines the

development and reproduction of hierarchies—political

power, economic resources, social privilege (Bourdieu).

Rhetorical inquiry into human rights discourses examines the

politics of representation in establishing, maintaining, and

transforming hierarchies in social, political, and economic

192

forums. Concerned with how language is adapted to

circumstances, rhetorical inquiry examines how audiences

identity with both rights themselves and the individuals or

communities whose rights have been violated. Most

significantly, rhetorical analyses of human rights attend to

rhetorical processes, forms, and concepts in representing or

portraying human rights concerns—exemplified by double-

binds, performatives, enactment, narrative and myth,

rhetorical appeals such character (ethos), emotions (pathos)

and reasoning (logos), argument, expert, and lay testimony, as

well as the nature of embodiment and otherness .

In this presentation I employ methods of close readings and

rhetorical inquiry to analyze the discourse of the social

protests focusing on the websites and activities of a few

important groups: “revolution of love,” “Arvut,” and אוהל זה ב“

My analysis so far reveals that although notions of spirituality

and the influence of various teachers are directly mentioned,

these groups often use rhetorical forms that are homological to

the ones used in contemporary spiritual discourse. Among

these different forms are nonviolent communication and

positive thinking, embodiment, and the strong focus on

individual empowerment at the same time that the

interconnectivity of the individuals and their mutual

responsibility are stressed. I claim that in spite of the

resurgence of Marxist and socialist writings, and in spite of

193

the undeniable importance of new technology, the Israeli and

the global social protests cannot be understood if we ignore

contemporary spiritual discourse.

רשימת מקורות:

Aune, James Arnt. Rhetoric and Marxism, Polemics Series. Boulder:

Westview Press, 1994.

Bach, Richard. Illusions : The Adventures of a Reluctant Messiah. [New

York]: Delacorte Press, 1977.

Brummett, Barry. Rhetorical Homologies : Form, Culture, Experience,

Rhetoric, Culture, and Social Critique. Tuscaloosa: University of Alabama

Press, 2004.

Burke, Kenneth. A Rhetoric of Motives. Berkeley: University of California

Press, 1969.

Byrne, Rhonda. The Secret. New York, Hillsboro, Ore.: Atria Books;

Beyond Words Pub., 2006.

Cloud, Dana L. "The Affirmative Masquerade." American Communication

Journal 4, no. 3 (2001): 1-1.

Dean, Jodi. Cultural Studies & Political Theory. Ithaca: Cornell University

Press, 2000.

Eagleton, Terry. The Ideology of the Aesthetics. Cambridge, MA, USA:

Basil Blackwell, 1990.

194

Hanegraaff, Wouter J. New Age Religion and Western Culture :

Esotericism in the Mirror of Secular Thought. Leiden ; New York: E.J.

Brill, 1996.

Heelas, Paul. The New Age Movement : The Celebration of the Self and

the Sacralization of Modernity. Oxford ; Cambridge, Mass., USA:

Blackwell, 1996

Spiritual Aspects of Sustainable :2הרצאה – 3' במושב

Development

Mrs. Kaidi Tamm (Justus Liebig University Giessen)

Since the mid 20th century, grassroots initiatives in the

North have contributed greatly to rising environmental

awareness. However, it was only during the last two decades

of the 20th century when the policy makers and public opinion

began to accept sustainable development as a necessary goal

and, next to ecological and economic aspects, understand the

importance of social changes in creating a turn towards a more

sustainable society. But the environmental crisis we are facing

today is not merely about economical, political, technical or

even personal choices as has been long perceived. It is also a

crisis in culture and meaning. Thus, the question about the

dominant values in contemporary industrial societies arises. At

the core of this crisis seems to lie the relationship between

man and nature – are we to rule and use its resources to our

195

advantage or are we to co-exist in it in a sustainable way?

Although the cultural, worldview-related aspects of

sustainability have received little attention on the governance

level and in the media, the civil initiatives have been aware

and active in developing these areas for decades. This paper

discusses the spiritual aspects of sustainability as seen and

practiced by two growing ecological grassroots initiatives:

Global Ecovillage Network (GEN) and Transition Town

Network (TTN). Both of these networks are relatively new,

stem from Europe and have spread all over the world in a pace

that can be called viral. Their popularity gives evidence of

significant interest in the population towards alternative

approaches to rearranging our lifestyles. Community-

centeredness, holistic worldview and inventive, do-it-yourself

(DIY) attitude towards finding alternative solutions to

everyday needs characterize the 541 communities belonging to

GEN and the 382 official plus 458 candidate groups belonging

to TTN around the globe.

This paper examines the spiritual underpinnings as well as

practices and discourses of these movements that sometimes

call themselves ,laboratories of mankind“. Different groups of

people belong to these networks, some with a spiritual

dominant, such as ashrams like Krishna Valley in Hungary or

196

Lilleoru in Estonia, some ecologically-centered such as Sieben

Linden in Germany, or socially-oriented such as Tamera in

Portugal. They share a general metanarrative: the view that we

as people are but a small part of the living Earth-system and

not the rulers of it; that we as intelligent beings have the

responsibility for healing ourselves and thereafter healing the

planet (often referred to as Gaia); that we should not rely on

the outdated power structures of the nation states etc, but rely

on ourselves for developing new systems not based on

hierarchy and fear, but on love and understanding of the

intricate unity and interconnectedness of all.

Using GEN and TTN as examples I will be exploring the

role of spiritual practices and beliefs in the Great Turning that

is seen to lay before us by many green civil initiative groups.

רשימת מקורות:

Bang, Jan-Martin 2007. Growing Eco-Communities: Practical Ways to

Create Sustainability. Edinburgh: Floris Books.

Brand, Karl-Werner 1982. Neue soziale Bewegungen. Enstehung,

Funktionen und Perspektive neuer Protestpotenziale. Opladen:

Westdeutscher Verlag.

Campbell, Colin 1999. The Easternisation of the West. In: New Religious

Movements, B. Wilson, J. Cresswell (eds.), London & New York:

197

Routledge.

Cohen, Anthony Paul 1992. The Symbolic Construction of Community.

London; New York: Routledge.

Giddens, Anthony (ed.) 2001. The Global Third Way Debate. Cambridge:

Polity.

Gross, Matthias 2000. Classical Sociology and the Restoration of Nature:

The Relevance of Émile Durkheim and Georg Simmel. In: Organization

and Environment 13 nr 3, pp 277-291.

Heelas, Paul 1996. The New Age Movement. The Celebration of the Self

and the

Sacralization of Modernity. Oxford; Cambridge, Mass.: Blackwell

Publishers.

Macy, Johanna, Fleming, Pat, Naess, Arne, Seed, John 1989. Denken wie

ein Berg. Ganzheitliche Ökologie: Die Konferenz des Lebens. Freiburg im

Breisgau: Edition Pax im Verlag Hermann Bauer .

Naess, Arne 1989. Ecology, Community and Lifestyle: Outline of an

Ecosophy. Cambridge: Cambridge University Press.

Vaisey, Stephen 2007. Structure, Culture, and Community: The Search for

Belonging in 50 Urban Communes. In: American Sociological Review. 72,

no. 6, pp 851-873.

York, Michael 1995. The Emerging Network – a sociology of the New

Age and neo-pagan movements. Rowman & Littlefield, Lanham, MD.

198

19-מרטין בובר כמורה רוחני למאה ה: 7 'במושב

(פרופ' רון מרגולין )אוניברסיטת תל אביב יו"ר המושב:

מקרוב מבט: בובר מרטין :5הרצאה – 4' במושב

(אביב תל אוניברסיטת) [שריר] שרייבמן לימור ר"ד

מרטין, ספרי. בובר מרטין הדעות הוגה אודות על נכתבו רבים ספרים

הגותו דעותיו, ומשפחתו האדם בובר מרטין את מתאר, ובמקר מבט: בובר

במבט: הספר של כשמו ביתו מתוך ממש – אחרת ראיה מזווית ומחקריו

. מקרוב

של נכדתו לבין ביני המתנהלות שיחות ועל מחקר עבודת על מושתת הספר

: מיוחד חיים סיפור נחשף שבמהלכן אגסי בובר יהודית' הפרופ בובר מרטין

וינקלר פאולה ורעייתו בובר מרטין סבה של בביתו נולדה אגסי בובר דיתיהו

לצד ילדותה עליה עברה הוריה גירושי לאחר ושם שבגרמניה בהפנהיים

בובר משפחת בבית נמשכו והתבגרותה נערותה ימי כאשר ברברה אחותה

.נישואיה עד בירושלים

ראשון ממקור היסטוריות עדויות הן, אגסי בובר יהודית עם שיחותיי

את, חבריו את, בחייו הנשים את, משפחתו את, בובר מרטין את המאירות

רקע על מתואר זאת וכל דופן יוצא באור האמין בהם העקרונות ואת הגותו

ישראל וארץ אירופה גורל על חותמם את שהטביעו היסטוריים מאורעות

יריעה רחבי לנושאים התייחסות תוך 0262 עד 0191 השנים שבין

על, נאציזם על שוחחנו. היום ועד מאז העולמית החברה את המעסיקים

, הציונות על. החסידות ועל דת על. פמיניזם ועל סוציאליזם על, מרקסיזם

על, בובר של ויריביו עמיתיו על. ישראל ארץ לערביי הגישה על

199

על בובר של העצומה השפעתו על, עמו המורכבים יחסיהם ועל השקפותיהם

.בתחומו איש -איש נודעים שהיו ביםר אישים

הפילוסופיה על המתבססת הבובריאנית לאסכולה רבה חשיבות רואה אני

המופתי בספרו לראשונה בובר מרטין תיאר אותה" אתה אני: " הדיאלוגית

לתחומי ייחוסה תוך בעולם גלים והכה 0293-ב שפורסם זה לשם העונה

. ורבגוניים שונים חיים

-רופא ביחסי הבובריאנית בתיאוריה לשימוש ליחס ניתן יוחדתמ חשיבות

ואכן בפסיכוטרפיה מטופל -מטפל ביחסי ובפרט בכלל הרפואה בעולם חולה

תלמידו טריב הנס על ביניהם רבים פסיכותרפיסטים על השפיע בובר מרטין

. הבובריאנית בדוקטורינה ודבק מורו את שנטש יונג קרל של

", והסכיזופרניה והלז אני: "במאמרו כתב פרבר. ה ילסל הפסיכיאטר

של הפילוסופיה כי" מקרוב מבט: בובר מרטין:"בספרי מצוטט ממנו שקטע

בחולי ובמיוחד, הפסיכיאטריה במקצוע שונות להבהרות לתרום עשויה בובר

בבדידות מוגזם באופן להבחין נוטים אלה בחולים, לטענתה. סכיזופרניה

היכולת לחוסר מוקדשת מדי פחותה לב מתותשו, לאחר בקשר

או קדוש אפוא הופך הסכיזופרני החולה". לז"ה בעולם האינטלקטואלית

לטענתו". לז"ה של בעולם גם מעונה וקדוש –" אתה"ה של בעולם משורר

, אישיים בין ביחסים ככישלון רק לא להיראות עשויה הפסיכוזה, פרבר של

ושל שיפוט של, ידע של כישלון הוז המידה באותה אלא", אתה"ה בעולם

". לז"ה בעולם ניסיון

חוסר של קיצוני מצב להיחשב יכולה סכיזופרניה, פרבר טוען, כן על

" אתה-אני" היחס חשיבות את מדגיש פרבר. ואלה אלה יחסים לקיים יכולת

לסכיזופרניה זו טיפולית התייחסות כי וטוען המטופל ובין הפסיכותרפיסט בין

רצון משביע טיפול להשיג אפשר אי זאת ועם, הצלחה מבטיחה ינהא אמנם

.בלעדיה

211

: הבאים בנושאים ארחיב הרצאתי במהלך

חשיבותה ;הפילוסופית משנתו להבנת בובר מרטין של ביוגרפיה של התרומה

על בובר מרטין של השפעתו; שונים בתחומים הבובריאנית התיאוריה של

משנתו את יישם בובר מרטין האם אלהלש אתייחס; נכדתו של השקפותיה

במיוחד) -לימנו בובר של הרלוונטיות; בובר לבית הנשים; האישיים בחייו

(החברתית במשנתו

רשימת מקורות:

.ו"תשט עובד םע, ומגוג גוג. ןמרטי, בובר

.ז"תש עובד_ ע, באוטופיה נתיבות. ן מרטי, בובר

. 0263 ביאליק מוסד, שיח בסוד. ן מרטי, בובר

. $0263 שוק, משה. ן מרטי, בובר

.0262 ה"תשכ ביאליק מוסד, פגישות. ו מרטי, בובר

. $0261 שוק, הגנוז אור. ן מרטי, בובר

הספרייה, היהדות ענייני על םמאמרי': א, ויעוד תעודה. ן מרטי, בובר

. 0263 הציונית

הספרייה ,השעה ענייני על םמאמרי': ב, ויעוד תעודה. ןמרטי, בובר

. 0263 הציונית

. 0219 ביאליק מוסד, שנה םשבעי ךבמש אגרות חילופי. ן מרטי, בובר

פול: והערות מבוא+ והוסי, ער) םעמי לשני ץאר. ן מרטי, בובר

. 0211, ן שוק(, פלור מנדס

. 0226 עובד םע, מילנה. מרגרט, ן נ וימ בובר

. 0293 ביאליק מוסד, גיתהדיאלו הפילוסופיה. הוגו שמואל, ן ברגמ

. 0222 ןשוק?, הכפירה גיבור או האמונה אביר. יעקב, גולומב

םע, זמננו ןב םהקומוניז ביקורת: החדש המעמד. ןמילובא, ילאס'ג

. 0220 עובד

אוניברסיטת, והגות ספרות – םפני רבת יהדות. רבקה, ץ הורובי

. 9009 ן ג וריו ןב

211

ןבי הפולמוס על": ןבארו םמונחי לוחות ריושב הלוחות_. " נע+, זדו

האוניברסיטה(, א"מ) גמר עבודת. םשלו וםוגרש קורצווייל ךברו

. 9002 העברית

מקורות בגרמנית:

Buber, Martin. "Zur Aufklärung: Herzl und die Histoire", jüdiche.

Rundschau 9, no. 48. dec 2, 1904.

Buber, Martin. Beiträge zur Geschichte des.

Individuationsproblems, 1904.

Buber, Martin. Die Legende des Baalschem, Rütten und

Loening 0201.

Buber, Martin. "Die hebräische Sprache und der Kongress fur

hebräishe Kultur", Jüdische Rundschau 15, no. 2 (Jan. 21), 1910.

Buber, Martin. Der Mensch und sein Gebild, Neue Rundschau

Schneider, 1955.

Buber, Martin. Der Jude und sein Judentum. Gesammelte .6

Aufsätze und Reden 1963.

Buber, Martin. Nachlese, Lambert-Schneider 1965 .7

Buber, Martin. Briefwechsel aus sieben Jahrzehnten, 1897-

1918, Lambert Schneider 1972.

Buber-Agassi, Judith., Platten Janine. Plädoyer für Freiheit

und Menschlichkeit, Hentrich 1999.

Buber-Neumann, Margarete. Schiksale meiner Zeit, Ulstein,

1976.

Buber-Neumann, Margarete. Von Potsdam nach Moskau,

Ulstein. Hohenheim, 1981[1957]

Munk, Georg (J. Buber, Paula). Muckensturm: Ein Jahr im

Leben einer kleinen Stadt, Lit-Verlag 2008.

Mezendorf, Wilhelm. Geschichte und Geschickte der .

212

Heppenheimer Juden, Geschichtsblatter Kreis Bergsrasse,

Sonderband 5, 1980.

Mendes-Flohr, Paul & Schäfer, Peter (eds.). Fruh Kulturkritische und

Philosophische Schriften 1891-1921, vol

A 1, Gutersloher 9000.

Mendes-Flohr, Paul & Schäfer, Peter (eds.). Martin Buber .15

Werkausgabe, Gütersloher Verlagshaus, 2001.

מקורות באנגלית

Bender, Hilary Evans. The Philosophy of Martin Buber,

Monarc Press 1974.

Buber, Martin. Two Types of Faith, New York 1961. .2

Buber, Martin. A Land of Two Peoples: Martin Buber and the

Arabs, Oxford University Press 1983/1982.

Buber, Martin. A Land of Two Peoples: Martin Buber on Jews

and Arabs, Peter Smith 1994.

Buber-Neumann, Margarete. Under Two Dictators, Prisoners

of Stalin and Hitler, Pimilco 1949.

Buber-Neumann, Margarete. A Story of Remarkable Friendship, Saver

Books 1977.

Buber, Judith. "Introduction: The Redesign of Working Time: Promise or

Threat?" in: The Redesign of Working Time: Promise or Threat? Judith

Buber Agassi & Stephen Heycock (eds.) sigma 0212 , pp. 11-21. "The

Design of Working Time and the Status of Women", pp. 249-255

213

ללמוד: או, האדם של הרוחני כאביו הילד :0הרצאה – 4' במושב

בובר של מהתינוק

(עצמאית חוקרת) ויטלסון חני ר"ד

מתחילת המאה העשרים, בנימוס אירופאי, ובקורטוב של אירוניה יהודית

של דקיקה, החל מרטין בובר להפוך על פיהם כמה ממושגיה המרכזיים

המודרניות, ובהם האמונה בכוחם המיטיב של המדע, הטכנולוגיה, הכלכלה

והמדינה.

אחד ההיפוכים הקונספטואליים, שטרם זכו למחקר ראוי בכתיבתו של

בובר, הוא הצבת התינוק כמודל לאדם הבוגר, והצגת המצב הבוגר כמדולל

של התינוק ומדולדל ביחס ל"שפעת העצמיות" של הילד הרך. מהי עליונותו

ביחס למבוגר, ומה הקשר של היפוך זה לרוחניות במאה העשרים ואחת?

תורתו של בובר נסבה על הבחנה בין שני סוגי יחס של האדם לסובב אותו:

אתה" -(. "אניI-You vs. I-Itלז" )-אתה" לעומת יחסי "אני-יחסי "אני

-ואילו "אני מאופיין בזיקה בה שני השותפים לקשר נוכחים במלוא הווייתם,

לז" מאופיין בשכלתנות ותועלתנות )"ידיעה ושימוש"(. שני סוגי הקשר

חיוניים לתפקודו של האדם הבוגר, אך חיי רוח, לפי בובר, נמצאים רק "בין

האני ובין האתה". הרוח אינה מצויה בחלל האוויר, או בתוככי הנפש, אלא

מעוגנת במציאות הקונקרטית של הזיקה.

וה תורה התפתחותית, בה השאיפה לזיקה היא הכוח המניע את בובר התו

פעילות התינוק. בתקופת הינקות, ה"לז" עדיין לא קיים, וכל המפגשים הם

עם "אתה". מכאן ואילך, צפוי ריבוי ה"לז" והתמעטות הזיקה. בובר מפנה

את תשומת ליבנו לכך שלימוד, שכלול ופיתוח כישרונות, חשובים ומועילים

214

היו, שייכים לעולם הלזים, ולכן מרחיקים את האדם מחיי רוח, שכן ככל שי

"רק בכוח כוחה של זיקה בלבד יש בידו של האדם לחיות ברוח."

מקורות השראתו של בובר היו רבים ושונים. הוא גדל על ברכי תורת

החסידות, היה בקיא בתורות המזרח, בסוציולוגיה, ובפילוסופיה מערבית. יש

פיסתו ההתפתחותית של בובר מהווה מעין תגובת נגד לתיאוריה אומרים שת

ההתפתחותית של בן דתו, בן ארצו, זיגמונד פרויד. במקום התינוק התלותי,

הכפוף ל"עקרון העונג" של פרויד, מציג בובר תינוק פעיל, המארגן את

יכולותיו סביב "התשוקה לאתה". ה"אני", גולת הכותרת של ההתפתחות לפי

נתפס על ידי בובר כיציר מנותק, מעין "לז" פנימי המאפשר קשר עם פרויד,

הלזים שסביבו.

לפי בובר, המבוגר יכול להסתכל בערגה על התינוק והילד החיים בזרימה

של מפגשים עוצמתיים עם כל אשר סביבם. אבל החברה המערבית דוקא

ם" עושה ככל יכולתה כדי "לקדם" ו"לגרות" את ההתפתחות, ה"הישגי

"לז ולז ולז" בשפתו של בובר. -והידיעות בגיל הרך

"היאך מחנכים אותנו התינוקות" אומר בובר. האומנם ניתן ללמוד רוחניות

מפי עוללים ויונקים? בהרצאה נבחן מהו האיזון הרצוי בין כוחו התוחם

והמפריד של ה"לז" לכוחה המאחה של הזיקה, ומהן ההשלכות היישומיות

תפתחותית של בובר לתחומים כמו הורות, חינוך, טיפול ושיקום.מגישתו הה

רשימת מקורות:

.0222אני ואתה" בתוך: "בסוד שיח" מאת מרדכי מרטין בובר. מוסד ביאליק, ירושלים, "

0229דרכו של אדם על פי תורת החסידות" מרדכי מרטין בובר. מוסד ביאליק, ירושלים, "

215

היום בישראל יואנ אתה :2הרצאה – 4' במושב

(ירושלים העברית האוניברסיטה) פלשמן אהרון ר"ד

בספרו בובר מרטין הדעות הוגה דברי של לרלוונטיות להתייחס מבקש אני

בעיקר אבהיר. חדש עברי בתרגום בקרוב אור שרואה" ואתה אני" הקלאסי

לדברי(. Geistigkeit) ורוחניות( Geist) רוח בין בובר של הבחנתו את

יש בובר פי-על לכן. בתוכו שוכנת הרוח אין, הרוח בתוך עומד אדם בובר

קשר של בקיומו לדבריו. הרוח בתחום וחברו אדם בין לקשרים מרכזי מקום

", הרוח בתוך" פנים אל פנים עומדים אנשים שני שבו, הזולת עם" אתה-אני"

ןובי אלה דברים בין אחבר. אלוקים עם" אתה-אני" קשר זמנית בו מתקיים

עם קשר בתוך תינוקות של ההתפתחות למשל, המוח במחקר העדכני המחקר

תפקוד של הממשי במבנה רעהו אל איש שמחברים מראה ונוירוני, האם

" אתה-אני" במישור המפגש רגעי של הרוחנית המשמעות על אעמוד. המוח

THE PRESENT בספרו שטרן דניאל של האחרונות ההגדרות לפי

MOMENT אבדוק. בטיפול שינוי מנגנוני שחוקרת בבוסטון הקבוצה ושל

" הביניים תחום" כמו מושגים להבהרת בובר דברי של החשיבות את

"(transitional space )"זולת"ה, ויניקוט. ו. ד האנגלי האנליטיקאי לפי-

האנליטיקאי, העצמי של הפסיכולוגיה מייסד לפי"( self-object" )"עצמי

" הכלל בתוך הפרט מובחנות"ו קוהוט היינץ אמריקאי-הווינאי

"(differentiation of the self in the system )"התיאוריה לפי

אצביע. בואן מארי המשפחתי הטיפול מאבות אחד של מערכתית-המשפחתית

. התפתחותית משמעות עם כמושג" אתה-אני" המושג את להבין הדרך על

האנשים ששני ככל צמוחול לגדול יכול אנשים שני בין" אתה-אני" הקשר

. הקשר בתוך לחשיפה עצמם של רגישים חלקים ויותר יותר מביאים

216

של לכאורה הבעייה את פותר" אתה-אני"ה בתוך גדילה של האפשרות

השני מתרגמו כולל, בובר של ממבקריו חלק שהטריד דיכוטומיזציה

התפתחות של הרוחני הפן את ארחיב. קואפמן רוולט הפילוסוף, לאנגלית

של, בימינו אור שרואות, הרצאותיו ובמיוחד המאוחרים כתביו לפי אישית

γνοθι" )עצמך את דע" המושג של המשמעות בין שהבחין, פוקו מישל

σεαθτου )לעצמך לב שים" והמושג( "επιμελια ‘εαυτο .)הבין פוקו

זאת עם יחד; פנימית תנועה קיימת כאשר קיימת" רוחניות"ש מותו לקראת

אוסיף. אנשים בין הדדי קשר של ההקשר בתוך הזאת התנועה את רתיא הוא

, קשר בתוך הפרט של התפתחות, הפרט של התפתחות של המושגים בדיקת

הביקורת של לתרומות התייחסות תוך עצמו קשר של והתפתחות

. טיפול ועל פסיכואנליזה על הפמיניסטית

על אצביע. בארץ היום" רוחני"ה מצבנו את להבין רקע משמש ל"הנ כל

קשרי של בחשיבות ההכרה בתחום צמיחה המציינות חברתיות התפתחותיות

האישי הניסיון על אצביע. והרווחה הנפש בריאות של בתחומים" אתה-אני"

בסוף אתייחס. סוציאליים ולעובדים לפסיכולוגים בקורסים זה חומר בהוראת

אבדוק. לאדם ליתהישרא התרבות של ביחס והמתפתח הקיים" רוח"ה למימד

תהליכים בין ההבדל ואת, המכשולים את, לצמיחה ההזדמנויות את

.כתוכן" רוחניות" ובין כתהליך" אתה-אני" בקשר ומכירים שמקיימים

רשימת מקורות:

מוסד:ירושלים, פלשמן. א בידי לעברית חדש תרגום, ואתה אני, בובר מרטין

.בהכנה, ביאליק

", 90-ה במאה ופסיכותרפיה בובר מרטין: וואנחנ אתה אני, "פלשמן.א

buber-http://alanflashman.wordpress.com/martin/.

:שמן-בן מושב, קלר-זיסקינד יעל תרגמה. תינוקות של הבינאישי עולמם( 9002, )סטרן. ד

.מודן

217

The Boston Change Process Study Group (2010). Change in

Psychotherapy. New York: Norton.

A.Flashman, (in press )."Almost Buber."

A. Flashman (1992). "The Moment of Recognition". Psychoanalytic Study

of the Child 47:351-370.

M. Foucault (2005). The Hermeneutics of the Subject: Lectures at the

Collège de France 1981-1982.. Trans. G. Burchell. New York: Picador.

E. Paras (2006). Foucault 2.0. New York: Other Press.

G. Rizzolati & Craighero (2005). “Mirror neuron: a biological approach to

empathy.” In Changeux, et al., Neurobiology of Human Values. Berlin:

Spinger.

D. Stern (2004) The Present Moment. New York: Norton.

Elisabeth Young-Bruehl( 2003). Where Do We Fall When We Fall in

Love? New York: Other Press.

218

את פוגש הומניזםכשה – שיחה, שפה, שכל :2הרצאה – 4' במושב

הטבע

(ירושלים העברית האוניברסיטה) שוורץ אילון ר"ד

מאז קאנט, אם לא קודם לכן, אנו מניחים שדיאלוג ייתכן רק בין יצורים

בעלי תודעה חושבת, עם שפה הבנויה על היסודות הרציונליים שלנו. אנו

ות נהנים ממעמד מוסרי בעולם משום שאנו יצורים חושבים, בעלי חיר

ההומניסטית בנויה על ההנחה הזאת.ותבונה. תפיסת העולם

אחד המקומות המרכזיים בהם מתבטאים הכשלים של התפיסה הזאת היא

יחסנו אל יצורים חיים אחרים. ההבחנה הדואליסטית של דקארט בין נפש

לחומר, שכל וגוף, רוחני וגשמי, מביאה אותנו לראות בבעלי החיים מכונות,

ן להם תודעה חושבת, לא נפש ולא רוח. קאנט קבע אף הוא שהרי אי

שהאחרונים נעדרים זכויות ויכולת רציונלית. ההומניזם העלה על נס את

האנושיות ועיגן את הזכויות שחברותנו בקהילת בני האנוש מעניקה לנו.

הזכות למוסר היא תלוית יכולת רציונלית. האנושיות שלנו מוגדרת מחוץ

בניגוד אליו.ו –לעולם הטבע

המשבר הסביבתי, בין היתר, הוא תוצר של הכישלון של ההומניזם ושל

החינוך ההומניסטי לראות את החיים האנושיים בתוך הקשרם הגדול של

הדברים. מאז הרנסנס, הפרויקט ההומניסטי התמקד בייחודיות האנושית:

ועל כן כל התבונה, המדע והתודעה כסגולות שהופכות אותנו לבני אנוש,

כולנו לשאוף לפתחן. השקפה זו העניקה לנו תובנות ועקרונות שיצרו מהפכה

בחיים האנושיים, ואל לנו להמעיט בערכם חלילה. אך לתהליכים הללו היו

מחירים בלתי פשוטים עבור המין האנושי. השבר האקולוגי, הרס משאבי

מהפכה הטבע ומקורות המחיה, הוא המחיר הבולט לעין ביותר של ה

219

ההומניסטית. אך הוא אינו היחיד. באופן גלוי פחות, אך לא חמור פחות,

המשבר של רוח האדם. –משבר נוסף נתלווה לשבר האקולוגי

והנה בא בובר, ומציע לנו דרך אחרת להבין את השיחה בעולם, שאינה

מבוססת על השכל ועל השפה המדוברת. בזה בובר בעצם מגדיר לנו מחדש

האדם. לא רק מה שמייחד אותו בעולם הוא החשוב, אלא דווקא מה מי זה

שמחבר אותו. חורבן המערכות האקולוגיות הוא החורבן שלנו, ומכיוון שאנו

יותר מישויות חומריות, חורבן הסביבה מאיים על שרידותנו הרוחנית, כפי

, שהוא מאיים על חיינו הפיזיים. כשאנו מחזירים את עצמנו לתוך העולם

ביתנו, יש לנו סיכוי למצוא את עצמנו מחדש בתוך הסיפור העתיק של

החיים: לשמוע את שירת העשבים, את רחש העצים, ואז, כפועל יוצא מכך,

זה שיכול להיות -לחזור ביתר שאת אל הסיפור שלנו, הסיפור האנושי

מסופר רק בדו שיח עם זולתנו.

211

בחקר חידושים -( טרנספרסונלית) אישית-על פסיכולוגיה: 9' גמושב

עכשווית רוחניות

ד"ר ליאורה בירנבאום יו"ר המושב:

Self-Expansiveness Theory: A :5הרצאה – 5ג'מושב

Transpersonal Scientific Approach

Prof. Harris L. Friedman (University of Florida)

Self-expansiveness theory is predicated on the inherent

malleability of the self-concept, which is seen as capable of

differing on a continuum from being constricted to expanded

in terms of how much of the cosmos with which one might

identify as being one’s self. Viewing material reality in terms

of space and time, one’s ordinary sense of self is usually

restricted to the present, both temporally and spatially (i.e., the

here-and-now). But one can expand this sense of self through

identifying with aspects of reality that go beyond the present

sense of self. On a temporal dimension including past and

future, one can identify with one’s past childhood or one

possible future self, both of which are ordinary expansions of

self-concept beyond the present. On a spatial dimension

including micro to macro, one can identify with parts of one’s

body (e.g., one’s heart) or one’s family (e.g., children), both of

which are also ordinary expansions of self-concept beyond the

present. However, there is also a capacity to identify in vastly

211

self-expansive ways. One can expand one’s spatial sense of

self to the macro-level by encompassing other beings (e.g., a

sense of oneness with all of humankind), as well as to the

micro-level by identifying with energetic processes. One can

also temporally identify with the distant past (e.g., one’s

ancestors) or future (e.g., the fate of the world many

generations to come). Such extreme self-expansiveness is

seen as transpersonal, as it goes considerably beyond ("trans")

any ordinary sense of the self as an isolated monad existing

only in the present. Such self-expansiveness can also be seen

as spiritual in the sense of involving a profound sense of

interconnectedness of the individual with the cosmos. Self-

expansiveness can also involve an identification that

transcends material reality, such as with the cosmos beyond all

limitations of time (e.g., a sense of eternity) and space (e.g., a

sense of infinity), including with transcendent religious

notions (e.g., of identification with a divinity). Empirical

evidence supporting the scientific validity of self-

expansiveness theory will be presented. Various applications

employing self-expansiveness theory, such as in furthering

peace through promoting an expanded sense of self (e.g., in

ethnic reconciliation in Zimbabwe), and in helping resolve

perplexing mental health issues (e.g., differential diagnosis of

higher spiritual development from psychosis), will be

presented. An integrative theory of all psychological

212

interventions based on self-expansiveness will be discussed.

Finally, the utility of delineating among the concepts of

religiosity, spirituality, and transpersonality will be presented,

emphasizing that transpersonal perspectives, such as self-

expansiveness theory, avoid many of the problems that inure

to using religious and spiritual concepts across cultural

divides.

רשימת מקורות:

Hartelius, G., & Friedman, H. (2010). Transpersonal psychology. In I. B.

Weiner & W. E. Craighead (Eds.), Corsini encyclopedia of psychology

(4th ed., pp. 1800-1802). Hoboken, NJ: John Wiley & Sons.

Friedman, H. (2009). Xenophilia as a cultural trap: Bridging the gap

between transpersonal psychology and religious/spiritual traditions.

International Journal of Transpersonal Studies, 28, 107-111.

MacDonald, D. & Friedman, H. (2009). Measures of spiritual and

transpersonal constructs for use in Indian research. International Journal of

Yoga, 2(1), 27-37.

Johnson, C., & Friedman, H. (2008). Enlightened or delusional?

Differentiating religious,spiritual, and transpersonal experience from

psychopathology. Journal of Humanistic Psychology, 48(4), 505-527.

Pappas, J., & Friedman, H. (2007). The construct of self-expansiveness and

the validity of the Transpersonal Scale of the Self-Expansiveness Level

Form. The Humanistic Psychologist, 35(4), 323-347.

213

Friedman, H., & Pappas, J. (2006). The expansion of the personal self and

the contraction of the transcendent self: Complementary processes of

transcendence and immanence. Journal of Transpersonal Psychology,

38(1), 41-54.

Friedman, H. (2004). Frameworks for peace: Reframing the conflict in Fiji.

International Journal of Transpersonal Studies, 23, 118-124.

MacDonald, D., & Friedman, H. (2002). Assessment of humanistic,

transpersonal and spiritual constructs: State of the science. Journal of

Humanistic Psychology, 42, 102-125.

MacDonald, D., Gagnier, J., & Friedman, H. (2000). The Self-

Expansiveness Level Form: Examination of its validity and relation to the

NEO Personality Inventory-Revised. Psychological Reports, 86, 707-726.

Friedman, H. (1983). The Self-Expansiveness Level Form: A

conceptualization and measurement of a transpersonal construct. The

Journal of Transpersonal Psychology, 15, 37-50.

From Cognitive Neuroscience to :2הרצאה – 5ג'מושב

Transpersonal Science: Expansiveness and Scale in the

Human Construction of Self

Prof. Les Lancaster (Liverpool John Moores University)

The sense of self-expansiveness is a measurable and

seemingly common feature of spiritual and mystical states. As

such it presents a distinctive focus for the challenge for

transpersonal psychology to offer explanations of temporary

214

mystical states and the more long-lasting transformations

observed in advanced practitioners of spiritual practices.

Critical to this challenge is the recognition that a transpersonal

approach must emphasise a pluralism of explanatory levels.

Thus, experience of an expanded sense of self can be

attributed to activity in circumscribed brain regions, yet of

more interest for the psychological understanding of

transformation are those long-lasting changes in the sense of

self that may best be conceptualised in neurocognitive and

psychodynamic terms. As far as the latter is concerned, the

expanded self may be understood as one having greater access

to previously unconscious or archetypal content. In this paper

I will focus primarily on the neurocognitive approach to self,

exploring in particular certain themes in the kabbalistic

tradition that may inform an understanding of its expansive

quality. A secondary focus concerns the ways in which

transpersonal psychology might integrate the different levels

of explanation.

The 13th-century kabbalist, Abulafia writes that “Man is

[tied] in the knots of world, year and soul [i.e., space, time and

persona] in which he is tied in nature, and if he unties the

knots from himself, he may cleave to He who is above

them….” Abulafia, I would suggest, presents a profound grasp

of the schematic structuring of self—to put it in modern,

215

cognitive terms—and of practices which may enable the

individual to re-align the self. As I have argued over a number

of publications, a cognitive model of self constitutes the

central focus of mundane consciousness—a notion supported

by extensive neurological and experimental evidence. This

model is critical for indexing events as they become stored in

memory. Thus the personality coheres around this “I-tagging”

system. Practices such as those advocated by Abulafia have

the potential to restructure this tagging system, expanding its

scale beyond an egocentric, to a more “God”-centric, frame.

The scale of the expanded self is therefore dependent on the

practitioner’s concept of the divine. ‘Idolatrous’ images

impose limits on the indexing capabilities of the self; a sense

of infinite mystery, by contrast —as conveyed, for example,

by the term ain sof (‘without end’) employed by kabbalists to

convey the transcendent divine essence—liberates the

indexing self.

This neurocognitive approach may be seen as providing a

bridge between the simple identification of brain regions

correlating with spiritual experiential states and

psycho¬dynamic explanations of the process of

transformation. Such ‘bridge-building’ I see as central to the

role of transpersonal science. The paper concludes with further

analysis of correspondences across level of explanation and

216

their implications for ontological issues confronting

transpersonal psychology.

רשימת מקורות:

Ferrer, J.N. (2022). Participatory Spirituality and Transpersonal Theory: A

Ten-Year Retrospective. Journal of Transpersonal Psychology, 43, 1-34.

Ferrer, J. N., & Sherman, J. H. Eds. (2008). The participatory turn:

Spirituality, mysticism, religious studies. Albany: State University of New

York Press.

Friedman, H. (1983). The Self-Expansiveness Level Form: A

conceptualization and measurement of a transpersonal construct. Journal

of Transpersonal Psychology, 15, 37-50.

Friedman, H., & Pappas, J. (2006). The expansion of the personal self and

the contraction of the transcendent self: Complementary processes of

transcendence and immanence. Journal of Transpersonal Psychology, 38,

41-54.

Idel, M. (1988a). The Mystical Experience in Abraham Abulafia.

Translated by J. Chipman. Albany, NY: State University of New York

Press.

Lancaster, B. L. (2000). On the Relationship Between Cognitive Models

and Spiritual Maps: Evidence from Hebrew Language Mysticism. Journal

of Consciousness Studies, 7, 231-50.

Lancaster, B. L. (2004). Approaches to Consciousness: The Marriage of

Science and Mysticism. Basingstoke, UK: Palgrave Macmillan.

217

Lancaster, B. L. (2010). Cognitive Neuroscience, Spirituality and

Mysticism: Recent Developments. In I. Clarke (ed.), Psychosis and

Spirituality: Exploring the New Frontier. 2nd edition. Wiley.

Lancaster, B. L. (2011). The hard problem revisited: from cognitive

neuroscience to Kabbalah and back again. In H. Walach, S. Schmidt, & W.

B. Jonas (eds.), Neuroscience, Consciousness, and Spirituality. Springer.

Lancaster, B. L. (In press). Kabbalah and science. In N. P. Azari, A.

Runehov & L. Oviedo (eds.) Encyclopedia of Sciences and Religions.

Springer Reference.

The Study of Spirituality Using :2הרצאה – 5ג'מושב

Quantitative Methods: An Evaluation of their Usefulness

for Transpersonal Science

Prof. Douglas MacDonald (University of Detroit Mercy)

Spirituality has garnered increasing attention by

academicians and health practitioners over the past three

decades and the burgeoning research now suggests that it

should be viewed as an essential aspect of human functioning

which needs to be taken into account when trying to facilitate

health and well-being. With that in mind, there has been

considerable debate and controversy regarding how

spirituality is defined/conceptualized and whether or not it can

be meaningfully studied using conventional empirical

quantitatively oriented research methodologies. This paper

218

will overview the endemic problems to the study of

spirituality and attempt to provide responses to longstanding

criticisms of quantitative methodologies arising from

humanistic, existential, and transpersonal psychologies. In so

doing, efforts will be made to delineate the assumptions of a

philosophy of science which would permit for an integration

of natural and human science methodologies into a unified

paradigm that would provide a place for both quantitative and

qualitative approaches to the study of spirituality.

רשימת מקורות:

Friedman, H. L. & MacDonald, D. A. (1997). Toward a working definition

of transpersonal assessment. Journal of Transpersonal Psychology, 29(2),

105-122.

Friedman, H. L. & MacDonald, D. A. (2002). Using transpersonal tests in

humanistic psychological assessment. The Humanistic Psychologist, 30,

223-236.

Friedman, H. L., & MacDonald, D. A. (Eds.) (2002). Approaches to

transpersonal measurement and assessment. San Francisco, CA: The

Transpersonal Institute.

Friedman, H.& MacDonald, D. A. (2006). Humanistic testing and

assessment. Journal of Humanistic Psychology, 46(4), 510-529.

MacDonald, D. A. (2000). Spirituality: Description, measurement and

relation to the Five Factor Model of personality. Journal of Personality,

68(1), 153-197.

219

MacDonald, D. A. (2009). Identity and Spirituality: Conventional and

transpersonal perspectives. International Journal of Transpersonal Studies,

28, 86-106.

MacDonald, D. A. (2011). Spiritual identity: Individual approaches. In S.

J. Schwartz, K. Luyckx, & V. L. Vignoles, (Eds).Handbook of Identity

Theory and Research, Vol. 2-Domains and Categories (pp. 531-544). New

York: Springer.

MacDonald, D. A. (2011). Studying spirituality scientifically: Reflections,

considerations, and recommendations. Journal of Management, Spirituality

and Religion, 8(3) 195-210.

MacDonald, D. A., & Friedman, H. L. (2001). The scientific study of

spirituality: Philosophical and methodological considerations. Biofeedback

Newsmagazine, 29(3), 19-21.

MacDonald, D. A., & Friedman, H. L. (2002). Assessment of humanistic,

transpersonal, and spiritual constructs: State of the Science. Journal of

Humanistic Psychology, 42(4), 102-125.

MacDonald, D. A., & Friedman, H. L. (2009). Measures of spiritual and

transpersonal constructs for use in yoga research. International Journal of

Yoga, 2(1), 2-12.

MacDonald, D. A., Friedman, H. L., & Kuentzel, J. G. (1999). A survey of

measures of spiritual and transpersonal constructs: Part one- Research

update. Journal of Transpersonal Psychology, 31(2), 137-154.

MacDonald, D. A., Kuentzel, J. G., & Friedman, H. L. (1999). A survey of

measures of spiritual and transpersonal constructs: Part two- Additional

instruments. Journal of Transpersonal Psychology, 31(2), 155-177.

221

MacDonald, D. A., LeClair, L., Holland, C. J., Alter, A. & Friedman, H. L.

(1995). A survey of measures of transpersonal constructs. Journal of

Transpersonal Psychology, 27(2), 171-235.

תודעה, גוף ותפיסת עצמי: 1' גמושב

ילן(א-פרופ' יוסי גליקסון )אוניברסיטת בר יו"ר המושב:

לעצמי ההקשר - לתודעה מימדי תלת מודל :5הרצאה – 0 ג'מושב

האפשרית והתפתחותו

(וויצמן מכון) אוחנה-ברקוביץ אביבה ר"ד

& Damasio, 1999; Damasio) דמאסיו אנטוניו והפילוסוף המוח חוקר

Meyer, 2009 )תודעה"ו" גרעינית תודעה: "תודעה סוגי שני בין מפריד

העצמי או הגרעיני לעצמי תואמת, גרענית תודעה, הראשונה". מורחבת

ואשר, שפה או חשיבה, בזכרון תלוי שאינו, תדיר שמתחלף עצמי, החווייתי

מתקשרת, המורחבת התודעה, השנייה. זהות או אישיות תחושת משולל

זכרונות ביצירת לגמרי תלוי אשר, הנראטיבי העצמי או האוטוביוגרפי לעצמי

הזהות הוא שלו נמנע הבלתי והתוצר, ושפה קשב, משכייםה חווייתיים

, יותר עוד ראשוני מעצמי נובעים לעיל שפורטו העצמי סוגי שני. האישית

, רגע אחר רגע, הממפים עצביים דפוסים של אוסף, בגוף המעוגן עצמי-הקדם

, הפנימיים איבריו, הפנימית וסביבתו האורגניזם של הגופני המצב את

מוח חוקר של גישתו עם בחוזקה מהדהד זה כל. שרירית-תהשלדי והמסגרת

תופעה בתודעה ראה לא אשר, וורלה פרנסיסקו, אחר נודע ופילוסוף

,Varela' )קיצוני באופן בגוף מגולמת' אלא, בלבד למוח המוגבלת

Thompson, & Rosch, 1991 .)

221

השד בידי מוגדרים שגבולותיו, ככדור מתוארת התודעה, שלנו במודל

הוא הראשון. מימדים הששלו יש תודעה למצבי. האורגניזם של התפישה

, רגש הוא השני. לתנאים קוגנטיבית ולהגיב, לחוש, לתפוש היכולת, מודעות

, זמן הוא והשלישי, וחיצוניים פנימיים למאורעות רגשית להגיב היכולת

יםבזמנ הסובייקטיבית לחוויה מודע ולהעשות מנטלי באופן לייצג היכולת

שמוכח כפי(, embodied) בגוף מגולמים המימדים שלושת כל. שונים

. מוח מחקרי באמצעות

התודעה תופעת של דינאמי תאור מהווה אלא(, סטאטי) נייח אינו זה מודל

של תדיר המשתנה מהמצב ונוצרת מופיעה התודעה. תדיר כמשתנה הנחווית

הפנימית הסביבה םע באינטראקציה הנמצאות, רחבות נוירונים רשתות

אדם של התודעה מצב בעוד(. Varela, 1999) החיצונית והסביבה הגופנית

, הכדור בתוך נקודה בכל חווייתי באופן ממוקם להיות יכול מסוים ברגע

התנהגות של דינאמיות נטיות, באטרקטורים כ"בד להימצא נוטים אנשים

לשם יוצג רהכדו בתוך שכיחים תודעה מצבי כמה של המיקום. המערכת

בגבולות המאופיינים, חריגים תודעה מצבי של מיקומם גם כמו, השוואה

בתחושת ושינוי ביצירתיות עליה, ומרחב זמן בתפישת שינויים, נמוכים עצמי

(.Glicksohn, 1993) המשמעות

התודעה התפתחות של לאפשרות באשר תובנה מאפשר זה מודל, בעיקר

פרסונלית-וטרנס הומניסטית פסיכולוגיה של התחום. מכוון אימון בעקבות

המטרה היא( self-transcendence) לעצמי-מעבר-שהתעלות מציינת

,Csikszentmihalyi, 1988; Jung) האנושית ההתפתחות של הסופית

Jaff, Winston, & Winston, 1963; Maslow, 1968, 1971 .)המודל

המבט מנקודת רק לא, לעצמי שמעבר אנושית להתעלות הדרך את מראה

ולכן, המוח חקר של מפרספקטיבה גם אלא, והפנומנולוגית הפסיכולוגית

222

יובאו, לבסוף. המוח וחקר פסיכולוגיה, התודעה של פילוסופיה בין מגשר

שנעשה שלנו ממחקר המודל של ההתפתחותי להיבט תומכים ממצאים

,Berkovich-Ohana) (Mindfulness) ויפאסאנה מדיטציית במתרגלי

Glicksohn, & Goldstein, 2011a, 2011b .)

רשימת מקורות:

Berkovich-Ohana, A., Glicksohn, J., & Goldstein, A. (2011a). Temporal

cognition changes

following mindfulness, but not transcendental meditation practice.

Proceedings of the 27th annual meeting of the international society for

psychophysics.

Berkovich-Ohana, A., Glicksohn, J., & Goldstein, A. (2011b).

Mindfulness-induced changes in gamma band activity – implications for

the default mode network, self-reference and attention. Clinical

Neurophysiology, In press.

Csikszentmihalyi, M. (1988). The flow experience and its significance for

human psychology. In M.Csikszentmihalyi & I. S. Csikszentmihalyi

(Eds.), Optimal experience: Psychological studies of flow in consciousness

(pp. 15-35). Cambridge: Cambridge University Press.

Damasio, A. R. (1999). The feeling of what happens: Body and emotion in

the making of consciousness. New York: Harcourt Brace.

Damasio, A., & Meyer, K. (2009). Consciousness: An overview of the

phenomenon and of its possible neural basis. In S. Laureys & G. Tononi

(Eds.), The neurology of consciousness: Cognitive neuroscience and

neuropathology (pp. 3-14). Oxford: Elsevier Academic Press.

223

Glicksohn, J. (1993). Altered sensory environments, altered states of

consciousness and altered-state cognition. Journal of Mind and Behavior,

1-12.

Jung, C. G., Jaff, A., Winston, R., & Winston, C. (1963). Memories,

dreams, reflections. Collins London.

Maslow, A. H. (1968). Toward a psychology of being. New York: Van

Nostrand.

Maslow, A. H. (1971). The farther reaches of human nature. New York:

Viking.

Varela, F. J. (1999). Neurophenomenology: A Methodological Remedy for

the Hard Problem. Explaining Consciousness: The Hard Problem, 337.

Varela, F. J., Thompson, E., & Rosch, E. (1991). The Embodied Mind:

Cognitive Science and Human Experience. Cambridge, MA: MIT Press.

העצמי לגבולות הגוף גבולות בין הקשר על :0הרצאה – 0 ג'מושב

(ירוושלים העברית האוניברסיטה) עתריה יוחאי מר

אך גם –הקשר בין תחושת העצמי לבין הגוף נבחן רבות ובתחומים שונים

אנחנו רחוקים מהבנת הסוגיה. בפרספקטיבה מדעית ברור כי לא ניתן היום

לדבר על נפש/תודעה ללא גוף, ובאופן דומה, לא ניתן לדבר על עצמי ללא

;Lakoff & Johnson, 1999תחושת העצמי מגולמת בגוף ) -גוף

Thompson & Varela, 2001; Varela, Thompson, & Rosch,

1991 ,.)

224

ים כי תחושת העצמי איננה נמצאת רק בגבולות הגוף ברגיל אנו חש

-Merleauהממשיים אלא מתפרסת אל מעבר לגוף אל העולם שבחוץ )

Ponty, 1962; Gibson, 1986( כפי שיום ,)Hume, 1739/2007, p.

( טען, הסובייקט מגלה את העצמי רק עם האובייקטים הנתפסים ולא 232

מחוצה לנו ולכן גם העצמי נמצא באופן נפרד. והרי אנו חשים שהעולם

אנחנו לא מרגישים שאנחנו רואים –למעשה יחד עם האובייקטים מחוץ לגוף

את הקהל בתוך ראשנו אלא איפה שהם "באמת" נמצאים.

שאלתי אפוא נוגעת לאופי היחסים שבין גבולות הגוף לגבולות תחושת

צמי מפוזרת העצמי. בחינה פשוטה של מצב העניינים מגלה שתחושת הע

פונטי מגדיר כשדה פנומנולוגי -לחלוטין לכל אופק התפיסה, מה שמרלו

(Merleau-Ponty, 1962 תחושת העצמי יוצאת אל העולם, אל .)

האובייקטים. ובכן, איפה נמצא הגבול שביני לבין העולם, איפה "אני" מתחיל

מצב (? התשובה מפחידה, נראה כי דווקא הNoë, 2004ואיפה "אני" נגמר )

בו הגבולות מוגדרים הוא המצב הטראומטי ביותר, למשל כאשר יד נקטעת

אני מרגיש בברור את סופו של הגוף ואת תחילת העולם, כך במצבים של

כוויות. הגבול מתחבר לכאב ולסבל.

ההצטמצמות של תחושת העצמי לגבולות הגוף הממשיים קשורה ליסודות

רב, למשל, התחושה היא שהגוף הופך הטראומטיים בחיינו, במצב של הלם ק

להיות כלא, לפתע כל אופק התפיסה מצטמצם לחלוטין, הסובייקט לא נמצא

הוא כלוא בו. רואה את העולם מבלי יכולת –בשום מקום מחוץ לגופו

(. מתוך ראיונות שערכתי עם פדויי שבי Herman, 1992לעשות דבר )

(Ataria & Neria, in press מתברר שהיסוד ) הטראומטי בחוויית הבידוד

החושי קשורה לעובדה שהשבוי פשוט מאבד את גופו לחלוטין, גופו אינו

שלו עוד, תחושת העצמי מתנתקת לחלוטין מהגוף בעוד הגוף הופך להיות לא

225

"הנפש היא שלי והגוף היא של השובים" ולכן, הקרב על -יוצר מחפץ פסיבי

טמצמת לגבולות הגוף ולכן יש השפיות הוא בראש. בשבי תחושת העצמי מצ

צורך אדיר להתנתק, העצמי פשוט לא יכול לסגור את עצמו בגבולות הגוף.

התמוטטות השדה הפנומנולוגי )שכולל זמן, מרחב תפיסתי, מימד רגשי

ותחושות גוף( לגבולות הגוף, העובדה שאין שום אופק חללי, זמני ורגשי

ומה חמורה ביותר, לתחושת )בהתאמה עם המודל של אביבה( מובילה לטרא

כהות חושים, לפאסיביות, לחיים ללא שום תחושה של חיים. הסיבה

לטראומה הקשה היא דווקא הצטמצמות תחושת העצמי לגבולות הגוף מבלי

יכולת ליצר שום אופק. מכאן שהשאלה על היחסים בין גבולות העצמי

את היסוד לגבולות הגוף היא לא רק מורכבת אלא גם מהותית להבנתנו

הטראומתי בחיינו והרי הטראומה היא חלק בלתי נפרד מהחיים היום.

רשימת מקורות:

Herman, J. L. (1992). Trauma and recovery. New York: Basic Books.

Hume, D. (1739/2007). A Treatise of Human Nature. (D. F. Norton, & M.

J. Norton, Eds.) Oxford: Clarendon Press.

Lakoff, G., & Johnson, M. (1999). Philosophy In The Flesh: the Embodied

Mind and its Challenge to Western Thought. Basic Books: New York.

Ludwig, A. (1966). Altered states of consciousness. Archives of general

Psychiatry , 15 (3), 225-234.

Merleau-Ponty, M. (1962). Phenomenology of perception. (C. Smith‎,

Trans.) London: Routledge and Kegan Paul.

Merleau-Ponty, M. (1968). The visible and the invisible‎. (C. Lefort, Ed., &

A. Lingis, Trans.) Evanston: Northwestern University Press.

226

Shanon, B. (2002). Entheogens - Reflections on 'Psychoactive

Sacramentals'. Journal of Consciousness Studies , 9 (4), 84-95.

Thompson, E., & Varela, F. (2001). Radicalmbodiment: neural dynamics

and consciousness. Tremds in Cognitive Sciences , 5 (10), 418-425.

Varela, F., & Shear, J. (Eds.). (1999). The View from Within: First-Person

Methodologies in the Study of Consciousness. London: Imprint Academic.

Varela, F., Thompson, E., & Rosch, E. (1991). The Embodied Mind:

Cognitive Science and Human Experience. Cambridge: MIT Press.

יכולות על מוטורי-קוגנטיבי אימון השפעת :2הרצאה – 0 ג'מושב

מוחי ותיפקוד קוגנטיביות

Research Institute for Neuroscience, Education and) שושן-בן דותן טל ר"ד

Didactics, Rome)

מצבי תודעה וקוגניציה קשורים זה לזה ברבדים שונים; באופן ספציפי, נטען

' וחוויות שיא, וליצירתיות ישנה 'flow חלופיים, כגון כי למצבי תודעה

התבטאות מוחית דומה. בנוסף, שיפור תפקודים קוגניטיביים, כגון יצירתיות

וגמישות מחשבתית, הוא מטרה חשובה להתפתחות הפרט והחברה. בעוד

שמחקרים מראים כי אימון גופני, כגון ריצה, יכול לשפר תפקודים

ולשנות מצבי תודעה, לא כל המחקרים מצאו זאת. חוסר קוגניטיביים שונים

אחידות בממצאים בנוגע להשפעה של אימון גופני על קוגניציה נובע משתי

סיבות מרכזיות: המדדים קוגניטיביים שונים אשר נבחנו ודרגת המורכבות

של האימון. דרגת המורכבות של האימון הגופני עשויה להיות משתנה מרכזי

שהיא משפיעה על עוצמת הסינכרוניזציה העצבית. לנוכח העובדה

227

סינכרוניזציה עצבית היא תהליך שבו כמות גדולה של נוירונים יורה בו

זמנית במטרה לעבד אינפורמציה וליצר תגובה הולמת. עיבוד מידע במערכות

הקוגניטיביות והגופניות מבוסס על פעילות עצבית מסונכרנת. כך נמצא כי

שובה לתפקודים קוגניטיביים מרכזיים, כגון, קשב סינכרוניזציה ח

ויצירתיות. בנוסף, נמצא שבעקבות אימון גופני עולה הסינכרוניזציה

העצבית. יחד עם זאת, המאפיינים העומדים בבסיס האימון המוטורי אשר

פיזיולוגית טרם ידועים. -מתווכים את השינוי ברמה הקוגניטיבית והאלקטרו

נוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של מאפיינים של על כן, מטרת המחקר ה

מורכבות האימון על תפקוד קוגניטיבי וסינכרוניזציה עצבית. על מנת לבחון

-את חשיבותם של משתנים אלו על תפקוד קוגניטיבי ומוחי, נבחר אימון ה

Quadratoגופני בו הנבדק זז במרחב בהתאם להנחיה -, אימון קוגניטיבי

ורבלית.

פיזיולוגיים של עוצמת הסיגנל -מון נבחנה על מדדים אלקטרוהשפעת האי

ומידת הקוהרנטיות של הסיגנל בין אזורים שונים במוח באמצעות

אלקטרואנצפלוגרף. המטלות הקוגניטיביות שנבחנו כללו מטלת זמן תגובה

ומטלת שימושים חלופיים הבוחנת יצירתיות וגמישות מחשבתית. התפקודים

פיזיולוגיים נבחנו לפני האימון ואחריו. סטודנטיות -יטיביים והאלקטרוהקוגנ

אילן צוותו לאחת משלוש קבוצות אימון:-לתואר ראשון מאוניברסיטת בר

כיווני תנועה ותנועת גוף מלאהQuadrato (3 .)-. קבוצת אימון ה0

מבחינת מידת Quadrato-. קבוצת אימון מוטורי שהיה זהה לאימון ה9

ת המוטורית, אך בעל דרגת מורכבות נמוכה יותר )כיוון תנועה אחד הפעילו

בלבד(.

228

מספר כיווני Quadrato-. קבוצת אימון מילולית שהיה זהה לאימון ה3

כיווני תנועה(, 3התנועה האפשריים )

אך בעל מידת התגובה המוטורית הייתה נמוכה יותר )מילולית בלבד(.

השתפרה באופן משמעותי בגמישות Quadrato-בעקבות האימון קבוצת ה

המחשבתית במטלת השימושים החלופיים, בשונה מהקבוצות המוטורית

-והמילולית. בנוסף, הסינכרוניזציה העצבית והקישוריות המוחית בקבוצת ה

Quadrato .עלתה באופן משמעותי

וגמישות לסיכום, המחקר הנוכחי מצא כי אימון גופני יכול לשפר זמן תגובה

מחשבתית. בעוד ששתי קבוצות האימון הכוללות מרכיב מוטורי חזק שיפרו

השתפרה בגמישות Quadrato -את זמני התגובה שלהן, רק קבוצת ה

מחשבתית. עובדה זו מדגישה את החשיבות של ההשפעה הדיפרנציאלית של

סוגי אימון שונים, ואת החשיבות של אימונים גופניים מובנים. כשם

נכרוניזציה עצבית חשובה לתפקוד קוגניטיבי תקין וללמידה, היא לוקה שסי

בלקויות למידה שונות. אימון גופני מובנה יכול להגביר סינכרוניזציה עצבית

ותקשורת יעילה בין אזורים שונים במוח. המחקר הנוכחי תומך בהשערה כי

ה שיקומית טכניקות המבוססות על פעילות גופנית מובנת יכולות להוות תרפי

ללקויות למידה שונות, ובמקביל אף לייצר מצבי תודעה חלופיים, כגון

flowחווית שיא ו

רשימת מקורות:

Colcombe, S., & Kramer, A. F. (2003). Fitness effects on the cognitive

function of older adults: a meta-analytic study. Psychological Science, 14,

125-130

229

Csíkszentmihályi, Mihály (1990), Flow: The Psychology of Optimal

Experience, New York: Harper and Row.,

Crabbe, J. B., & Dishman, R. K. (2004). Brain electrocortical activity

during and after exercise: A quantitative synthesis. Psychophysiology, 41,

563-574.

Dietrich, A. (2004). The cognitive neuroscience of creativity.

Psychonomic Bulletin & Review, 11, 1011-1026.

Dietrich, A., & Kanso, R. (2010). A review of EEG, ERP, and

neuroimaging studies of creativity and insight. Psychological Bulletin, 136,

822-848.

Dotan Ben Soussan, T., Glicksohn, J., Berkovich Ohana, A., Donchin, O.,

& Goldstein, A. (2011). Step in time: Changes in EEG coherence during a

time estimation task following Quadrato motor training, Fechner Day

2011: Proceedings of the 27th Annual Meeting of the International Society

for Psychophysics.: International Society for Psychophysics.

Glicksohn, J., Berkovich Ohana A., Balaban Dotan T., Goldstein A., &

Donchin O. (2009). Time production and EEG alpha revisited.

NeuroQuantology, 7, 138-151.

Rizzolatti, G., Fabbri-Destro, M., & Cattaneo, L. (2009). Mirror neurons

and their clinical relevance. Nature Clinical Practice Neurology, 5, 24-34.

Sauseng, P., Klimesch, W., Schabus, M., & Doppelmayr, M. (2005).

Fronto-parietal EEG coherence in theta and upper alpha reflect central

executive functions of working memory. International Journal of

Psychophysiology, 57, 97-103.

231

Travis, F., Haaga, D. A. F., Hagelin, J., Tanner, M., Nidich, S., Gaylord-

King, C., Grosswald, S., Rainforth, M., & Schneider, R. H. (2009). Effects

of Transcendental Meditation practice on brain functioning and stress

reactivity in college students. International Journal of Psychophysiology,

71, 170-176

שני בין הבחנה: ומיינדפולנס גופנית מודעות :2הרצאה – 0 ג'מושב

רס'רוג של התיאוריה עם בלהוהק תיאורטיים מבנים

)אוניברסיטת תל אביב(גב' נגה צור, גב' אילת ברק וד"ר קרני גינזבורג

רקע: חשיבות המודעות של הפרט לחוויותיו הסובייקטיביות, הן הגופניות

והן הנפשית, הודגשה זה מכבר על ידי גישות הומניסטיות. מספר חוקרים

כמידת הרגישות לאותות גופניים בתחום המשיגו את המודעות הגופנית

המשקפים מצבים פיסיולוגיים ורגשיים וכמידת תשומת הלב שהאדם מקדיש

לסקירה של גופו בחיפוש אחר אותות אלו. על אף שהמשגה זו מכוונת

לבחינה אמפירית, תכונה זו, ובעיקר מידת האדפטיביות שלה, לא זכתה

ם ניתן לזהות התעניינות לבחינה שיטתית. מאידך, בשני העשורים האחרוני

(. Mindfulnessמחודשת בנושא, בין היתר, דרך הפריזמה של מיינדפולנס )

מבנה תיאורטי זה מוגדר כיכולת להסב את הקשב אל המתרחש ברגע

הנוכחי, מתוך כוונון המתאפיין בפתיחות, קבלה וחוסר שיפוטיות. על אף

ה וההבחנה בין מודעות העלייה בעיסוק בנושא, עדיין לא ברורה מידת החפיפ

גופנית לבין מיינדפולנס. מחד, יש הכוללים את המודעות הגופנית כחלק

ממיינדפולנס, ואילו אחרים רואים את שתי התכונות כמשקפות תהליכים

שונים. כמו כן, בעוד שמידת האדפטיביות של מיינדפולנס בקידום רווחה

ונליות של מודעות ואיכות חיים הודגמה במספר מחקרים, מידת הפונקצי

231

גופנית עדיין שנוייה במחלוקת. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר

בין מודעות גופנית ומיינדפולנס, ואת המידה שבה הם מנבאים חרדה, תוך

התייחסות להבדלים בין המינים.

. המשתתפים 01-62משתתפים, בגילאים 061שיטה: במחקר השתתפו

יווח עצמי שבחנו את מידת הרגישות לסימנים התבקשו למלא שאלוני ד

,BAQ; Shields Mallory & Simonגופניים המשקפים מצבים גופניים )

(, וכן את מידת Price & Thompson, 2007(, מצבים רגשיים )1989

& Schmidt, Lerewתשומת הלב המוקדשת למעקב אחר סימנים אלו )

Trakowski, 1997ס )(. כמו כן נבדקו מיינדפולנMAAS: Brown &

Ryan, 2003ו ,- FFMQ: Baer,Smith, Hopkins, Krietemeyer &

Toney, 2006( וחרדה )Spielberger, Gorsuch, & Lushene, 1970 .)

ממצאים: נמצאו קשרים מובהקים אך חלשים בעוצמתם בין מודעות גופנית

נמצאה למיינדפולנס. הפניית קשב במטרה לעקוב אחר סימנים גופניים

קשורה בקשר חיובי לחרדה, ואילו מיינדפולנס נמצאה קשורה בקשר שלילי

לחרדה. מודעות גופנית, כפי שנמדדה באמצעות רגישות לסימנים גופניים

המשקפים מצבים גופניים ורגשיים לא נמצאה קשורה לחרדה. בעוד שנשים

בין גברים דיווחו על רמה גבוהה יותר של מודעות גופנית, לא נמצאו הבדלים

ונשים בנוגע למידת המיינדפולנס. מאידך, נמצאו אינטראקציות בין מין,

מודעות גופנית ומיינדפולנס בניבוי חרדה. ביתר פירוט, נמצא כי אצל נשים,

רמות גבוהות יותר של מיינדפולנס מנבאות חרדה נמוכה יותר, בעוד שאצל

קפים מצבים רגשיים גברים לא. יחד עם זאת, מודעות גופנית לסימנים המש

נמצאה קשורה בקשר חיובי עם חרדה אצל גברים, אך לא אצל נשים.

232

מסקנות: ממצאי המחקר מחזקים את ההבנה כי מיינדפולנס ומודעות

גופנית הן תכונות מובחנות, כלומר, הרגישות של הפרט לחוויותיו הגופניות

ממצאים עומדים אינה קשורה בהכרח באוריינטאציה שלו כלפיהן. כמו כן, ה

בהלימה עם מושג החוויה האורגניסטית שהוטבע במסגרת התיאוריה של

רוג'רס, ומחזקים את ההבנה כי החוויה האורגניסטית מובחנת מהפתיחות לה,

וכי שתיהן מהוות חלק מתהליכי ידע עצמי. באשר למידת האדפטיביות של

ה כי איכויות אלה מודעות גופנית ומיינדפולנס, עולה תמונה מורכבת, המדגיש

מתפקדות אחרת בהקשר של ניבוי חרדה אצל גברים ונשים. כלומר, נשים

וגברים שונים בשימוש שהם עושים בחוויותיהם הסובייקטיביות, קרי,

במודעות להן ובאוריינטאציה כלפיהן. ממצאים אלה מדגישים את הצורך

אודות בהמשך בחינה של המנגנון המסביר תכונות אלו והעמקת ההבנה

ההבדלים בין גברים לנשים.

רשימת מקורות:

Baer, R. A., Smith, G. T., Hopkins, J., Krietemeyer, J. & Toney, L. (2006).

Using self-report assessment methods to explore facets of mindfulness.

Assessment, 13, 27-45.

Bekker, M. H. J., Croon, M. A., van Balkom, E. G. A. & Vermee, J. B. G.

(2008). Predicting individual differences in autonomy-connectedness: The

role of body awareness, alexithymia and assertiveness. Journal of Clinical

Psychology, 64, 747-765.

Brown, K. W. & Ryan, R. M. (2003). The benefits of being present:

Mindfulness and its role in psychological well being. Journal of

Personality and Social Psychology, 84, 822-848.

233

Craig, A. D. (2009). How do you Feel-Now? The anterior insula and

human awareness. Nature Reviews Neuroscience, 10, 59-70.

Daubenmier, J. J. (2005). The relationship of yoga, body awareness, and

body responsiveness to self objectification and disordered eating.

Psychology of Women Quarterly, 29, 207-219.

De Berardis, D., Campanella, D., Gambi, F., La Rovere, R., Sepede, G.,

Core, L., Canfora, G., Santilli, E., Valchera, A. Mancini, E., Salerno, R.

M., Moschetta, F. S. & Ferro, F. M. (2007). Alexithymia, fear of bodily

sensations, and somatosensory amplification in young outpatients with

panic disorder. Psychosomatics, 48, 239-246.

K. Ginzburg, A. Barak, N. Tsur, R. Defrin (2011, September). Somatic

awareness: Differentiating between body awareness and somatization.

Paper presented at the meeting of The 25th Annual Conference of the

European Health Psychology Society. Hersonissos, Crete, Greece.

Kabat-Zinn, J. (2003). Mindfulness-based stress reduction (MBSR).

Constructivism in the Human Sciences, 8, 73-107.

Mehling, W. E., Gopisetty, V., Daubenmier, J., Price, C. J., Hecht, F. M. &

Stewart, A. (2009). Body awareness: construct and self report measures.

Plos One, 4 (5.)

Price, C. J., & Thompson, E. A. (2007). Measuring dimensions of body

connection: body awareness and bodily dissociation. Journal of Alternative

and Complementary Medicine, 13(9), 945-953.

Rogers, C. (1959). A theory of therapy, personality, and interpersonal

relationships, as developed in the client-centered framework. In H.

234

Kirschenbaum & V. L. Henderson (Eds.), The Carl Rogers reader (pp. 409-

420). Boston New York: Houghton Mifflin Company .

Rogers, C. (1961). A therapist's view of the good life: The fully

functioning person. In H. Kirschenbaum & V. L. Henderson (Eds.), The

Carl Rogers reader (pp. 409-420). Boston New York: Houghton Mifflin

Company .

Rogers, C. (1964). Toward a modern approach to values: The valuing

process in the mature person. In H. Kirschenbaum & V. L. Henderson

(Eds.), The Carl Rogers reader (pp. 409-420). Boston New York:

Houghton Mifflin Company.

Shields, S. A., Mallory, M. E. & Simon, A. (1989). The body awareness

questionnaire: Reliability and validity. Journal of Personality Assessment,

53, 802-815.

Spielberger, C. D., Gorsuch, R. L., & Lushene, R. E. (1970). Manual for

the State-Trait Anxiety Inventory. Palo Alto, CA

רוחניות בקרב נשים: 0' גמושב

חיפה(אהרני )אוניברסיטת -ד"ר אמנה בריק יו"ר המושב:

עכשוויתה רוחניותשיח ה בהשפעת ולידה היריון :5הרצאה – 2 ג'מושב

(אביב תל אוניברסיטת) גבע מיכל' גב

לשינויים העכשווית הרוחניות בין תיאורטי קישור מציעה הרצאהה

לדיון הפתח את ופותחת, בישראל והלידה ההיריון של החברתית בהבניה

. בנושא נוסף ומחקר מעמיק

235

עוסקות היום של בישראל נשים של וגדל הולך מספר כי, לומר תןני

פרקטיקות באותן העיסוק במהלך. עכשווית רוחניות של בפרקטיקות

תפיסת בתוכו המשלב לשיח סוציאליזציה תהליך ועוברות הנשים נחשפות

שונים אשר וסמלים אסטרטגיות, שפה, מחשבה עקרונות, היגיון, עולם

העידן שיח -ההגמונית, המערבית, הרציונאלית יהמהאידיאולוג במהותם

.החדש

ההיריון של החוויה על אותו מחילות, זה תהליך עברו אשר נשים אותן

לבחון באים כאשר החדשה לרוחניות בהתייחסות החשיבות מכאן. והלידה

. בישראל והלידה ההיריון של החברתית ההבניה את

תהליך עברו אשר נשים בו האופן את להציג ברצוני, בהרצאה

על מדברות, ומיילדות דולות, יולדות, החדש העידן לתרבות סוציאליזציה

חדש שיח חושף והלידה ההיריון את מתארות הן בו האופן. ולידה היריון

של שילובם את מאפשרים אשר חשיבה ועקרונות שפה, מיתוסים לו אשר

הוצבו הלידה של לוגיההאנתרופו של התיאורטי בשדה, כה שעד שיחים שני

. זה מול אל זה

מדיקאלי הביו השיח, הלידה של האנתרופולוגיה של התיאורטי בשדה

ליולדת כי והתפיסה המיילדותי השיח מול אל הוצבו הרציונאלית והמחשבה

לגוף החיבור או שלה האינטואיציה זו אם, ידע של אותנטי למקור גישה ישנה

הביו השיח את מקבלות מחד אשר נשים איםרו אנו, בפועל. שלה ולעובר

אלטרנטיבה ולייצר לשנותו מבקשות ומאידך והלידה ההיריון של מדיקאלי

התפיסה עומדת לשינוי דרישתן במרכז. הלידה של המיילדותי השיח בדמות

אשר ולגיטימי אוטנטי למידע גישה יש ליולדת, קרי' ללדת יודע הגוף' כי

החסמים את ולהסיר לקיומו מודעות לפתח ועליה ומהותה גופה ידי על מיוצר

236

מעקרונות אחד עם מזוהה זו תפיסה. מידע לאותו נגישותה את החוסמים

הפרט של ליבו בלב כי שגורסים החדש העידן בשיח המרכזיים החשיבה

, לעצמו להתחבר, הרוחני השינוי מתהליך כחלק, ועליו אוטנטית אמת מצויה

שהפרט אזי, בפרט מצויה האמת ואם. וכושבת ולאמת לעצמו מודע להיות

לאידיאולוגיה מנוגדת זו תפיסה אולם. העליונה השיפוט סמכות להיות הופך

או, לחולה) לפרט שיש הידע את מציבה אשר, הרפואי ולידע הרציונאלית

המכשור ידי על שמיוצר הידע תחת, הידע היררכית בתחתית( ולגופה ליולדת

.הרפואי והצוות הרפואי

העולם לתפיסת החדש העידן שיח של העולם תפיסת בין הניגוד למרות

האידיאולוגיה את מוחלט באופן דוחות אינן הנשים כי רואים אנו הרציונאלית

ומיזוג השהייה כגון, שונות אסטרטגיות בעזרת, מצליחות אלא הרציונאלית

איהרפו הידע: כסותרות נראות אשר ידע מערכות שתי להכיל, שיח שדות

גופה, היולדת ידי על שמיוצר והידע רפואית סמכות בעלי ידי על שמיוצר

הסמכות מתערערת בו תהליך לראות ניתן, נשים אותן עבור. שלה והעובר

פיתוח עם בבד בד הרפואית הרציונאלית האידיאולוגיה של הבלעדית

.היולדת של חוויתית הגופנית הסמכות

רבות נשים עבור לידה היריון של שונה חוויה מייצר, תהליך אותו

ומכאן. החדש העידן לשיח רבות נשים ומחברת חושף שהוא כפי, בישראל

ההיריון של החברתית ההבניה בחקר החדש העידן לשיח להתייחס שיש

הרוחניות בחקר והלידה ההיריון לשדה להתייחס שיש כפי והלידה

.העכשווית

237

רשימת מקורות:

דה קוצים. הקיבוץ אניזם, רציונאליות ונשיות בישראל. רוקדים בש(. שאמ9009יבלברג,י' )

המאוחד.

(. טבעי ללדת, הוצאת כתר.9003' )רונאל ג', כהן ורדי ע' וארצי פדן מ

לידה וללדת בתנועה. הוצאה עצמית.(. לנוע ב9009רייפמן לויצקי, ש' )

Anspach, R.R. (1988). Notes on the sociology of medical discourse: The

language of case presentation. Journal of health and social behavior ,92 )

December), 357-375.

Davis-Floyd, R., & Davis, E. (1996). Intuition as authoritative knowledge

in midwifery and homebirth. Medical anthropology quarterly .

Henegraaff, W.J (1996). New age religion and western culture: Esotericism

in the mirror of secular thought. Leiden: E.G.Brill.

Heelas, P. (1996). The new age movement: The celebration of self and the

sacralization of movement. Oxford: Oxford university press.

Jordan, B (1997). Authoritative knowledge and its constriction, in

Childbirth and authoritative Knowledge. Davis – Floyd & Sergeant (Eds).

University of California press.

Morton, H. C. (2002). Doula Care: The (Re)-Emergence of Woman-

Supported Childbirth in the United States, Ph.D. dissertation, University of

California, Los Angeles.

Zaidman, N. Goldstein – Gidoni, O. & Nehemya, I. (2009). From temples

to organizations: the introduction and packaging of spirituality.

Organization articles, vol 16 :597-621.

238

מסורתיות מרפאות –' יודעת לאישה אישה' :0הרצאה – 2 ג'מושב

בישראל ערביות

(ילין דוד האקדמית המכללה) גבעון-פופר אריאלה ר"ד

בשני העשורים האחרונים, יותר ויותר שיטות של "רפואה משלימה"

טיפול שיטות . רפואיים-משולבות בארגוני הבריאות הממוסדים הביו

בשולי הממסד ואף נותרות יות", לעומת זאת, עממיות" או "מסורתהמכונות "

רפואי ולא חלק ממנו. -מחוץ לו. הן מהוות אלטרנטיבה לממסד הביו

טענה זו נבחנת כאן באמצעות התבוננות בפעילותן של מרפאות מסורתיות

ערביות בישראל. המרפאות נותנות מענה לבעיות גופניות ונפשיות, בעיות

להן לא נותנת הרפואה המקצועית מענה. הן כרוניות או פסיכוסומאטיות

מטפלות גם בקשיי חיים שונים, כמו עוני, עקרות ורווקות, בעיות שסיבתן

נעוצה בעולם העל טבעי, כעין הרע וכישוף, הפוגעות ברווחה ובתפקוד.

מגלה את ניתוח סיפוריהן של נשים ערביות הפונות לריפוי מסורתי

יות מרחב הביתי ותלורבות עדיין מוגבלות ל :המסורת תשהיא תוצאן פגיעות

ת המפגש שלהן עם העולם תוצאגם א ן היבקרוביהן הגברים. ואולם, פגיעות

: קשיי ההשתלבות בשוק העבודה המודרני, הקושי המודרני והמערבי

המתח בין הערכים ושבערעור המסגרת המשפחתית, המורחבת והגרעינית,

בעיות אלו, המעיבות על יות, אהבה ומין. המסורתיים והמודרניים בסוגיות זוג

צעירות ערביות רבות בישראל כיום, אינן מוצאות מענה במוסדות הקיימים.

מכינות המרפאות המסורתיות הערביות בישראל כדי לטפל בבעיות אלו

קמעות, כישופים וכישופי נגד, קסמי אהבה ושיקויי צמחים. הן מעסות את

ליהן, מנחמות אותן ומייעצות להן בקשיי החיים. הפונות לעזרתן, מתפללות ע

בהיבט הראשון, :הטיפול שנותנות המרפאות מתקיים בשלושה היבטים

239

. בהיבט השני, ותיהןבמשפח ותלשלב מחדש את הפונ ותת המרפאופועל

בתפקידים , כאימהות ורעיות,להשתלב ותאת הפונ ותת המרפאומכוונ

ותלשילוב הפונ ותת המרפאוורמהמגדריים המסורתיים. בהיבט השלישי, ת

ת לשרש את גילויי ותפיסה קולקטיביסטית, ופועל ותמנחיל ןבתרבות. ה

, ולבסס את ןוקרוביה ותהאינדיבידואליזם, שיתכן וגרמו לקרע בין הפונ

ערכים הפטריארכליים. ה

רפואי. במקום לצאת -המרפאות, אפוא, מהוות אלטרנטיבה לממסד הביו

כפי שמצטיירת –ערבי, היהודי, המודרני והחילוני ה"חוצה", לעולם המ

הן מהוות –לעתים מערכת הרפואה הציבורית בישראל בעיני המיעוט הערבי

אלטרנטיבה "פנימית", מסורתית, לוקלית ומוסלמית.

צעירות ערביות לאור טשטוש הזהויות ומשבר הערכים, הפוגעים בעיקר ב

היהודית, נמצאות המרפאות ממלאת במגע הדוק עם החברה ותהבאעירוניות,

קונסנזוס, המעודדות את יישומם של פתרונות הת ותפקיד חשוב כסוכנ

נתיבי התמודדות אלו, . העולים בקנה אחד עם ערכי התרבות המסורתיים

יציאה שנשים – המערביהמודרני לעולם "יוצאים החוצה"כאמור, אינם

נכנסים "אלא דווקא -דים ערביות משלמות עליה לעתים מחירים אישיים כב

נתיבי התמודדות אלו אמנם ממוקמים למסורת ולתרבות המקומיים. "פנימה

רפואי, ואולם, אף שהם נותרים סמויים -מחוץ לממסד הרפואי המקצועי הביו

לעתים מעינם של חוקרים, הם מהווים לו אלטרנטיבה משמעותית.

רשימת מקורות:

ות ואהובות. סיפוריהן של נשים בדוויות משכילות.מודר(. 9001קווידר, ס. )-אבורביעה

ירושלים: מאגנס.

241

. הוצאת מעשה בקמע: מרפאות מסורתיות ערביות בישראלגבעון, א. )בכתובים(. -פופר

הספרים של אוניברסיטת חיפה.

Aburabia-Queder, S. (2008). Excluded and loved: Educated Bedouin

women's life stories. Jerusalem: Magnes Press. [Hebrew]

Popper-Giveon, A. (in press). A Tale of an Amulet: Traditional Arab

Healers in Israel: Haifa: University of Haifa Publishes. [Hebrew]

Abu Baker, K. (1999). Acculturation and reaccurlturation influence:

Multiplayer contexts in therapy. Clinical Psychology Review 19(8): 951-

967.

Aimee, M. & Lucas, H. (1993). Women’s struggles and strategies in the

rise of fundamentalism in the Muslim world: From entryism to

internationalism. In H. Afshar (Ed.), Women in the Middle East (pp. 180-

200). London: Macmillan.

Al-Krenawi, A. & Graham, J. (2005). Marital therapy for Arab Muslim

Palestinian couples in the context of reacculturation. The Family Journal:

Counseling and Therapy for Couples and Families 20(10): 1-11.

Cohen, L. & Markman, M. (eds.)(2008). Integrative oncology:

Incorporating complementary medicine into conventional care. Totwa,

NJ: Humana Press.

Kleinman, A. (1980). Patients and healers in the context of culture.

Berkeley: University of California Press.

241

בין הקשר? מצוקה או הסתגלות -תקשור :2הרצאה – 2 ג'מושב

שעוסקות נשים בקרב חיים ואיכות דיסוציאציה, טראומה של היסטוריה

בתקשור

'(השרון לב' הנפש לבריאות מרכז, חיפה אוניברסיטת) סטולובי טלי 'גב

לבין נטייה מחקר חלוץ זה חקר את הקשר בין היסטוריה טראומתית

לדיסוציאציה, אבסורציה )השתקעות חוויתית(, נרקיסיזם ואיכות חיים בקרב

אוכלוסיה העוסקת בתקשור, בהשוואה לאוכלוסיה בעלת היסטוריה

טראומתית דומה, שלא עוסקת בתקשור.

( הוא מצב בו בני אדם מתארים עצמם תחת השפעה Channelingתקשור )

כ"מדיום", בתהליך של העברת מידע של ישות אחרת ש"מתקשרת" דרכם

ממקור במימד אחר של המציאות, שאינו המימד הפיזי המוכר, אל בן אדם.

תקשור מתרחש בטווח של מצבי תודעה ובצורות שונות: בקול, בכתב, דרך

(. תקשור נתפס כיום כמצב Klimo, 1987ראיית תמונות או שמיעת קול )

,e.g. Moreira- Almeida, Lotufo Neto & Greysonשל דיסוציאציה )

2007; Seligman, 2005 דיסוציאציה מוגדרת כהפרעה בתפקוד .)

האינטגרטיבי הרגיל של המודעות, הזיכרון, הזהות או תפיסת הסביבה

(DSM-IV, APA, 2000 התפיסה הקלאסית של דיסוציאציה היא .)

& Janet, 1889; Van der kolkכתגובה פתולוגית לטראומה פסיכולוגית )

Van der Hart, 1989) אך כיום ההגדרה של דיסוציאציה התרחבה ,

סימפטום של מצוקה וגםתהליך, מבנה, ליקוי, מנגנון הגנה וכוללת

(Nijenhuis & Vn der Hart, 2011.) ישנו סוג של דיסוציאציה שנתפס

. (Dalenberg & Pulson, 2009כנורמלי בכל רמה, וזוהי האבסורציה )

דרת כנטייה לחוות אפיזודות של קשב טוטלי, שמערבות את אבסורציה מוג

כל המשאבים הייצוגיים של האדם )תפיסה, חשיבה, דמיון(, ומובילות

242

לתחושת מציאות מוגברת לגבי האובייקט שבמרכז תשומת הלב, אדישות

(.Tellegan & Atkinson, 1974למסיחים ותחושת מציאות ועצמי שונה )

אך גם( Almagor & Erlich, 1990נפשית )אבסורציה נקשרה לרווחה

(, וכך גם הנטייה Dalenberg & Pulson, 2009יסטוריה טראומתית )לה

(. Howell, 2003לנרקיסיזם )

מקובלות חברתית לאור התפיסה הרווחת כיום שהתנסויות רוחניות

ההנחה ,(e.g. Koenig & Larson, 2001עשויות לתרום לאיכות החיים )

תקשור הינו שימוש פונקציונלי בנטייה לדיסוציאציה ש קר הייתהבבסיס המח

(Castillo, 2003; Seligman & Kirmayer, 2005 וגם בנטיות ,)

לאבסורציה ולנרקיסיזם, שעשויות אף הן להיות אדפטיביות.

בקבוצת 92-בקבוצת המתקשרות ו 92נשים, 020המחקר כלל מדגם של

ההיסטוריה הטראומתית שלהן )דיווחו על , אשר הותאמו במשתנה השוואה

Vranaטראומות בעוצמה דומה, בהתבסס על שאלון אירועים טראומתיים,

& Lauterbach, 1994 .)

ממצאי המחקר העידו שבקרב המתקשרות יש אחוז גבוה יותר של נשים

למרות ההתאמה במשתנה ההיסטוריה הטראומתית, נמצא גרושות ואלמנות.

בנוסף נמצא ו ליותר אירועי מוות של אדם קרוב בילדותן.שמתקשרות נחשפ

שלמתקשרות ישנה נטייה גבוהה יותר לדיסוציאציה, אבסורציה ונרקיסיזם

לעומת קבוצת ההשוואה. עם זאת, קבוצת המתקשרות הציגה בריאות

פסיכולוגית גבוהה יותר. התוצאות העידו כי הנרקיסיזם של המתקשרות

כולוגית.דיסוציאציה התגלתה כסימפטום של מצוקה מעצים את בריאותן הפסי

בקרב כלל המדגם, לעומת האבסורציה, שהתגלתה אצל המתקשרות

243

המגלמת את היכולת של המתקשרות לשלוט כדיסוציאציה בעוצמה נמוכה, ש

. בדיסוציאציה שלהן ולמקד אותה בתקשור

את ההרצאה תרחיב את הדיון על הדרך הייחודית של מתקשרות להעצים

איכות חייהן באמצעות דיסוציאציה, אבסורציה ונרקיסיזם. הדיון יתייחס

להתמודדות שלהן עם אבל ואבדן באמצעות התקשור, שמהווה תוצר של

מסע חיפוש אחר משמעות בעקבות טראומה מוקדמת או מאוחרת.

רשימת מקורות:

Almagor, M. & Erlich, S. (1990). Personality correlates and cyclicity in

positive and negative affect. Psychological Reports, 66 (3), 1159-1169.

Castillo, R.J. (2003). Trance, Functional Psychoses and Culture.

Psychiatry, 66 (1), 9-21.

Dalenberg, C.J. & Pulson, K. (2009). The cast for the study of "Normal"

Dissociation. In: P.H., Dell & J.A., O'Neil (Eds.) Dissociation and the

Dissociative Disorders: DSM-V and beyond. New York: Routledge .

Howell, E.F. (2003). Narcissism, a Relational Aspect of Dissociation.

Journal of Trauma & Dissociation, 4 (3), 51-71 .

Klimo, J. (1987). Chanelling. CA: Jeremy P. Tarcher, inc .

Koenig, H.J. & Larsson, D.B. (2001). Religion and mental health:

Evidence for an association. International review of Psychiatry, 13, 67-78.

Nijenhuis, E.R.S. & Van der Hart, O. (2011). Dissociation I trauma: A new

definition and comparison with previous formulations. Journal of Truama

& Dissociation, 12, 416-445 .

244

Seligman, R. & Kirmayer, L.J. (2008). Dissociative Experience and

Cultural Neuroscience: Narrative, Metaphor and Mechanism. Culture,

Medicine and Psychiatry, 32 (1), 31-64 .

Tellgan, A. & Atkinson, G. (1974). Openness to Absorbing and Self

Altering experiences ("Absorption"), A trait related to hypnotic

susceptibility. Journal of Abnormal Psychology, 83 (3), 268-277 .

Vrana, S. & Lauterbach, D. (1994). Prevalence of traumatic events and

post traumatic psychological symptoms in a non clinical sample of college

students. Journal of Traumatic Stress, 7 (2), 289-302.

The Jewish Renewalהתנועה להתחדשות יהודית ): 4' גמושב

Movement)

י חיות )אוניברסיטת חיפה(ד"ר יוס יו"ר המושב:

-הניאו בהתחדשות רוחניים-פסיכו חידושים :5הרצאה – 2 ג'מושב

קרליבך שלמה' ור שלומי-שחטר זלמן' ר של חסידית

(ירושלים העברית האוניברסיטה) אופיר נתן ר"ד

ואוטר האנכראף הגדיר את "הפסיכולוזציה של הדת והקדשת

,Hanegraaffנים לתנועות העידן החדש )הפסיכולוגיה" כאחד המאפיי

(. האם אפיון זה בא לידי ביטוי גם בעידן החדש היהודי? 1996

שלומי ור' שלמה -בהרצאה זו אבחן את פעילותם של ר' זלמן שחטר

חסידות. ר' זלמן נחשב לאב הרוחני של "התנועה -קרליבך, חלוצי הניאו

ך רוחנית חדשה ונתן להתחדשות יהודית" בארה"ב, ור' שלמה יצר דר

245

השראה לתופעת ה"קרליבכיזם" או "חבקו"ק" )חב"ד, ברסלב, קוק

וקרליבך(. אבקש לבדוק את החידושים הפסיכולוגיים של ר' זלמן ור' שלמה.

מה הייתה מגמתם הפסיכולוגית בפרשנותם למקורות היהדות ובעיצובם

צתית, בשיח הדתית? כיצד נעזרו בדינאמיקה קבו-החדש את החוויה הרוחנית

טיפולי, בסיפורים חסידיים, במוזיקה, בריקודי טרנס ובייעוץ רוחני?

על מנת להשיב לשאלות אלה, ראיינתי כמה עשרות מחסידי ר' שלמה ור'

זלמן, ואף שוחחתי מספר פעמים עם ר' זלמן עצמו. בחלק הראשון של

ההרצאה אתאר את הרקע של ר' זלמן בפסיכולוגיה מעשית. השכלתו

באוניברסיטת בוסטון שם למד "פסיכולוגיה 0222האקדמית התחילה בשנת

של הדת" ואף השתתף בקורס שכלל תרגול מעשי בשיטות מדיטטיביות של

השתתף ר' זלמן בניסוי של סמים 0269פרופ' הווארד תורמן. בשנת

פסיכדליים בהדרכת פרופ' טימותי ליירי, אז מרצה בפסיכולוגיה

וורד ותומך נלהב של הסמים, כדרך להגשמה עצמית באוניברסיטת האר

, סיים ר' זלמן את הדוקטוראט שלו על ייעוץ 0261והארה רוחנית. בשנת

רוחני בחסידות חב"ד בהבריו יונין קולג'. ר' זלמן גם הושפע מהמיסטיקה

רוחנית של ד"ר קלאודיו נאראנג'ו. כמו כן, הוא -הצופית ומהתרפיה הפסיכו

סיכולוגיה החיובית, כגון מושג "הזרימה" של פרופ' אימץ יסודות מהפ

מיהאלי צ'יקסנטמיהאי. ר' זלמן יצר דגם חדש של תפילה עם כוונות

(davenology תרגילי מוסר לתיקון הנפש ויישומים תרפויטיים בשימוש ,)

מוטיבים קבליים.

רוחניים שר' -בחלק השני של ההרצאה אתאר את החידושים הפסיכולוגיים

יצר בעזרת שיריו, סיפוריו ופעילותו החווייתית. הוא למד פסיכולוגיה שלמה

החדש למחקר חברתי בניו יורק, ואף -באוניברסיטת קולומביה ובבית הספר

שלא התמיד בלימוד אקדמי, ר' שלמה השתמש באופן אינטואיטיבי ביסודות

246

ר תרפיים כדי לקרב לבבות ולהחזיר בתשובה. בהופעותיו כזמר ומספ-פסיכו

סיפורים הוא הושפע לא רק מחסידויות כמו חב"ד בובוב, ומודז'יץ, אלא גם

מחבריו בוויליג' גרין, כמו פיט סייגר, נינה סימון ובוב דילן. הוא ידע ליצור

דתית. חידושיו -דינאמיקה קבוצתית בקונצרטים, בהופעות ובפעילותו הבין

ניו אייג' כגון טימותי חסידיים נוצרו תוך כדי אינטראקציה עם אישים ב-הניאו

לירי, סוואמי סאטצ'יטאננדה ויוגי בהג'אן. המצאותיו לבשו צורה ייחודית

בתפילות אקסטאטיות, סיפורים דרמטיים, חגיגות ייחודיות, שיחות נפש

ודינאמיקה קבוצתית. מאות משיריו הפופולאריים התאפיינו ביסודות

מדיטטיביים מובהקים.

הראה פרופ' בועז הוס, מאפיינים של הניו איג', כפי לסיכום, כפי שכבר

שתיארו אותם האנכראף, הילאס ואחרים, באים לידי ביטוי בקבלה ובחסידות

העכשווית, ובמיוחד אצל ר' זלמן ור' שלמה. לפי הוס יש להבין זאת על רקע

(. אכן מצאנו 9009מודרני של תרבות העידן החדש )הוס, -ההקשר הפוסט

ר' שלמה השתמשו בידע הפסיכולוגי שרכשו, ובחוויות האישיות שר' זלמן ו

הנגד -שעברו, כדי ליצור דרך חדשה שתתאים לרוחניות של תרבות

האמריקאית בסוף המאה העשרים. שניהם העניקו הסמכה לרבנות ולתפקידי

מנהיגות לעשרות מחסידיהם. שינהם יצרו דגם אישי בשילוב בין חסידות,

חסידית המהווה גורם -. הם חידשו פסיכולוגיה ניאורוחניות ותורת הנפש

מעצב בזרמיו השונים של העידן החדש היהודי.

רשימת מקורות:

(. סוד הטיפול היהודי: ריפוי הנפש ברוח הקבלה )תרגמה לינדה 9002פרנקל, אסתר )

פניאס(, ירושלים.

247

ולם ועל תיקון הלב, על תיקון ע –(. קרבת אלהים 9006שלומי, זלמן וגן קגן, רות )-שחטר

אביב.-תל

Ariel, Yaakov (2011). "From Neo-Hasidism to Outreach Yeshivot: The

Origins of the Movements of Renewal and Return to Tradition," in Boaz

Huss (ed.), Kabbalah and Contemporary Spiritual Revival, Beer-Sheva,

2011, pp. 17-37.

Garb, Jonathan (2011). Shamanic Trance in Modern Kabbalah, Chicago .

Green, Arthur & Schachter-Shalomi, Zalman (2007). "A Dialogue on the

Beginnings of Neo-Hasidism in America," Spectrum: A Journal of

Renewal Spirituality, vol. 3, no. 1, winter-spring, 2007, pp. 10-18.

Hanegraaff, Wouter (1996). New Age Religion and Western Culture:

Esotericism in the Mirror of Secular Thought, Leiden (Albany, N.Y., 1998)

Heelas, Paul (1996). The New Age Movement, Oxford.

Huss, Boaz (2007). "The New Age of Kabbalah: Contemporary Kabbalah,

the New Age and Postmodern Spirituality," Journal of Modern Jewish

Studies, vol. 6, no. 2, July 2007, pp. 107-125 .

Magid, Shaul (2005). "Jewish Renewal Movement", Encyclopedia of

Religion, (2nd edition, Farmington Hills, Michigan), 7, pp. 4868–4874.

Ophir, Natan (2011). Reb Shlomo Carlebach: Teachings, Songs, Stories

and The Neo-Hasidic Renaissance, Jerusalem.

Schachter, Zalman (1960). "How to Become a Modern Hasid," Jewish

Heritage 2, 1960, pp. 33-40.

Schachter, Zalman (1991). Spiritual Intimacy: A Study of Counseling in

Hasidim, Northvale, New Jersey.

248

Weissler, Chava (2011). "Performing Kabbalah in the Jewish Renewal

Movement," in Boaz Huss (ed.), Kabbalah and Contemporary Spiritual

Revival, Beer-Sheva, 2011, pp. 39-74.

Werczberger, Rachel (2011). "Self, Identity and Healing in the Ritual of

Jewish Spiritual Renewal in Israel," in Boaz Huss (ed.), Kabbalah and

Contemporary Spiritual Revival, Beer-Sheva, 2011, pp. 75-100

Post Monotheistic Jewish Theology in :0הרצאה – 2 ג'מושב

Contemporary America: Zalman Schachter Shalomi and

Arthur Green

Prof. Shaul Magid (Indiana University)

Two of the more well-known radical Jewish theologians in

contemporary America, Zalman Schachter-Shalorni and

Arthur Green, have developed what I call "post-monotheistic"

Jewish theologies that grow out of an adaptation of New Age

religion in conjunction with strong readings of classical

Jewish mystical sources. These pantheistic and panentheistic

theologies hold great promise but also pose seriously

challenges to Jewish thinking on matters such as divine

election, halakha, Jewish nationalism verses Diaspora identity,

and the "myth" of Judaism's having invented monotheism,

which is the template of Western religions to this day.

The underlying assumption of many Jews and non-Jews

alike is that Judaism's great contribution to world religion is

249

the idea of monotheism. While scholars have shown that, in

fact, the monotheistic idea existed in pre-Israelite Ancient

Egypt, it was lost and then reconstituted (knowingly or not we

do not know) in Israelite religion cum Judaism. Of course, our

use of the term "monotheism" to define Ancient Israelite

religion is somewhat anachronistic given that our view of

monotheism was an idea that developed slowly over time in

Israelite society. In any case, once that maturation took place –

likely around the time of the Deuteronomic reforms - Judaism

became unequivocally identified with monotheism. Resistance

to "pure," perhaps, Maimonidean, monotheism continued in

kabbalistic literature albeit the Kabbalist's mythic construction

of the godhead already. assumed a monotheistic foundation

(even as it often subverts it). In this paper I argue that the

contemporary Jewish theology of Zalman Schachter-Shalomi

and, to a lesser extent, Arthur Green breaks the monotheistic

grip on Judaism. This "rupture" known in Jewish Renewal

circles as a Paradigm Shift potentially impacts many practical

dimensions of Jewish through and practice. Who do we pray

to? How do we differentiate ourselves from others? How can

commandment survive? With whom did Jews make a

covenant? Using Jan Assmann's theory of "the Mosaic

distinction" in his books Moses the Egyptian and Of God and

Gods I argue that Schachter-Shalomi and Green offer an

alternative theological template that circumvents what

251

Assmann considers the occupation hazard of Mosaic

monotheism, believing in a creator who chooses one people to

the exclusion of all others. I further argue that this post-

monotheistic turn is very much in concert with American

religion from Ralph Waldo Emerson to William James and

beyond suggesting that radical Jewish theology in America is

as much or more a product of the American religious

imagination as the classical Jewish texts that serve as its

foundation.

רשימת מקורות:

Jan Assmann, Of God and Gods (Madison, WI: University of Wisconsin

Press, 2008)

------------------Moses the Egyptian (Cambridge, MA: Harvard University

Press, 1997)

----------------- The Price of Monotheism (Stanford: Stanford University

Press, 2010)

Arthur Green, Schachter-Shalomi, «Thinking Through the Metaphors of

Deep Ecumenicism: A Dialogue," Spectrum: A Journal of Renewal

Spirituality (Summer-Fall 2007)

Arthur Green, EHYEH: A ,Kabbalahfor Tomorrow (Woodstock, VT:

Jewish Lights, 2003)

---------- "New Directions in Jewish Theology in America," re-printed in

Contemporary Jewish Theology: A Reader, E. Dorff and L.E. Newman

eds. (New York: Oxford University Press, 1999),4586-493

------------Radical Judaism (New Haven: Yale University Press, 2010)

------------Seek My Face, Speak My Name: A Contemporary Jewish

Theology (New Jersey: Aronson, 1992)

251

Shaul Magid, "Jewish Renewal- A New American Religion?" Tikkun

Magazine (January/February)

----------------- "Jewish Renewal, American Spiritualism, and

Postmonotheistic Theology," Tikkun Magazine (May/June)

Zalrnan Schachter-Shalomi, "God Hidden, Whereabouts Unknown -

Variations on a Kabbalistic Themes (part I)," Spectrum 2-1 (Winter-Spring

2006) 2

------------------------------ "God Hidden: Part II" (unpublished manuscript)

-------------------------------:-------Paradigm Shift (New Jersey, Jason

Aronson, 1993)

-------------------------------------"Renewal for All," Tikkun Magazine

March/April 2008

-------------------------------------- Yishmaru Da 'at: Chassidic Teachings of

the Fourth Turning (Boulder, CO, OHALAH Rabbinic Fellowship, Aleph

Alliance for Jewish Renewal, n.d.)

Zalman Schachter-Shalomi and Arthur Green, "Thinking through the

Metaphors of Deep \Ecumenicism: A Dialogue," Spectrum 3-2

(SummerlFall 2007)

: בין מדיטציה יהודית שלומי-שחטר זלמן רבי :2רצאה ה – 2 ג'מושב

למדיטציה הודית

(אביב תל אוניברסיטת) פרסיקו תומר מר

Jewish-אם יש לרוחניות היהודית המתחדשת בארה"ב, לתנועת ה

Renewal 'ששוטפת את ארה"ב מאז סוף שנות השישים, נביא, הרי שהוא ר

שלומי -אחרונות היה שחטרשלומי. משך חמישים השנים ה-זלמן שחטר

בצמתים המרכזיות של התנועה, התווה את הכיוון אליו היא תלך ואף ניסח

252

את המסגרת התיאורטית שתאפשר לחבריה לפרש לעצמם את דרכם ותתן לה

לגיטימציה תיאולוגית.

שלומי שקיים בקרב יהודי ארה"ב צמא -כבר בתחילת דרכו הבין שחטר

לכך צורך בלמידת פרקטיקות מדיטטיביות לחוויות רוחניות, ובהמשך

למיניהן. ברחבי הקמפוסים אליהם נשלח בסוף שנות הארבעים למשימות

"קירוב" על ידי רבו, אדמו"ר חב"ד השישי, הוא פגש צעירים יהודים שכבר

אז גילו עניין בתורות המיסטיות של דתות המזרח. מול החיפוש אחר מקורות

שלומי לתת תשובה -יזם, היה חייב שחטררוחניים בהינדואיזם ובבודה

מדיטטיבית.-יהודית

שלומי להעניק ליהודים -בהרצאה אעמוד על תוצאות ניסיונו של שחטר

הרוח בארה"ב כלים רוחניים מדיטטיבים. כחסיד חב"ד בעברו היה -מחפשי

שלומי רפרטואר נאה של פרקטיקות מדיטטיביות אותן למד -לשחטר

שלומי עיבד והנגיש בספרי הדרכה שהוא -ר שחטרבחסידות, פרקטיקות אש

כתב. במקביל, עם נטישתו האיטית הן את החסידות והן את השקפת העולם

שלומי לשלל השיטות המדיטטיביות -אורתודוקסית, נפתח שחטר-היהודית

שפרחו סביבו באווירת "תרבות הנגד" של שנות השישים, אשר מהם לא

ת, ליבא פקרטיקות שלמות.היסס לקבל השראה, כמו גם, בפשטו

שלומי אינו מעוניין בדילול המסורת היהדית, -, שחטר11גם כיום, בגיל

אלא בהחייאתה. הוא מתעקש על תרגול בעל אופי יהודי, הנאמן לעקרונות

שמבחינתו הם המהותיים ליהדות. מצד שני, אין ספק שהוא ותלמידיו

הם מצאו סביבם בארה"ב, הושפעו רבות מהמסורות הרוחניות המזרחיות ש

ולא פעם, כאמור, אימצו חלקים מהן בשלמותן. יש לשאול, אם כן, כיצד

253

שלומי לעצמו ולתלמידיו מה הופך טכניקה מדיטטיבית -מגדיר שחטר

ל"מדיטציה יהודית", מהו התהליך דרכו עיבד, ולמעשה "גייר", טכניקות

מו ולתלמידיו הן את מדיטטיביות שמקורן אינו ביהדות, וכיצד הוא מנמק לעצ

הצורך והן את האפשרות ליבא ליהדות טכניקות מדיטטיביות זרות.

רשימת מקורות:

מקור –בבליוגרפיה

"A First Step: A Devotional Guide", Zalman Schachter-Shalomi, in

The Jewish Catalog: A Do-it-yourself Kit, Siegal, Richard &

Strassfeld, Michael & Strassfeld, Sharon, eds., The Jewish

Publication Society of America, Philadelphia,1973, pp. 296-317

"For They Bow down to Emptiness and the Void", Zalman

Schachter-Shalomi, in Zen and Hasidism, Heifetz, Harold, The

Theosophical Publishing House, Weaton, 1978, pp. 157-160

The First Step: A Guide for the New Jewish Spirit, Zalman

Schachter-Shalomi & Donald Gropman, Bantam, New York, 1983

Fragments of a Future Scroll: Hassidism for the Here and Now, Reb

Zalman Schachter, Philip Mandelkorn & Stephen Gerstman eds.,

B'nai Or Press, Mount Airy, 1982 (1975)

Gate to the Heart: An Evolving Process, Zalman M. Schachter-

Shalomi, ALEPH, Philadelphia, 1993

Paradigm Shift Schachter-Shalomi, Zalman,, Jason Aronson, New

Jersey, 1993

254

Wrapped in a Holy Flame: Teachings and Tales of the Hasidic

Masters, Rabbi Zalman Schachter-Shalomi, Miles-Yepez, Nataniel

M., ed., Jossey-Bass, San Francisco, 2003

The Gates of Prayer: Twelve Talks on Davvenology, Rabbi Zalman

Schachter-Shalomi, Albion, Boulder, 2011

מחקר –בבליוגרפיה

Ariel, Yaahov, "From Neo-Hasidism to Outreach Yeshivot: The

Origins of the Movements of Renewal and Return to Tradition", in

Kabbalah and Contemporary Spiritual Revival, Huss, Boaz, ed.,

Ben-Gurion University of the Negev Press, Beer Sheva, 2011, pp.

17-37

Ariel, Yaahov, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love

and Prayer in San Francisco, 1967-1977", Religion and American

Culture, Vol. 13, No. 2, Summer 2003, pp. 139-165

Magid, Shaul, "Rainbow Hasidism in America – The Maturation of

Jewish Renewal", in The Reconstructionist, Spring 2004, pp. 34-60

Magid, Shaul, "The necessary Heresy pf Translation: Reflections on

the Hebrew Writings of Reb Zalman Schachter-Shalomi" in

Spectrum: A Journal of Renual Spirituality, vol. 3, No. 1, Winter-

Spring 2007, pp. 19-37

Posen, Marie-Josée, "Beyond New-Age: Jewish Renewal's

Reconstruction of theological meaning in the Teachings of Rabbi Z.

Schachter-Shalomi", in New Age Judaism, Rothenberg, Celia E. &

Vallely, Anne, eds., Vallentine Mitchell, London, 2008, pp. 73-94

255

:Practicing Devekut in Jewish Renewal :2הרצאה – 2 ג'מושב

Learning to Experience God’s Presence

Prof. Chava Weissler (Lehigh University)

In her study of evangelical Christians in the United States,

the anthropologist Tanya Luhrmann writes about how

congregants “learn to hear God.” Members of the churches

she has studied learn new linguistic practices, including terms

to describe inner states, such as “peace,” or “falling in love

with Jesus,” and new ways to tell the story of their lives, such

as “learning to walk with God.” They are taught to develop a

relationship with Jesus through particular practices of Bible

study in which the Bible comes to seem to them like “a love

story” written to each of them individually. Most centrally,

they develop a relationship with God through prayer, “[T]he

taught practice asks the congregant to turn inwardly with great

emotional attention… [T]he practical theology invites the

congregant to assume that truth is found inwardly and not

from external experts. God is to be found in personal

experience...”

A God found by personal experience, or “going

inward,” is also sought by members of ALEPH – Alliance for

Jewish Renewal. Unlike the personal God who becomes

known to Evangelical Christians as “Jesus as pal,” the God

whose presence is sought in Renewal is apprehended in

256

Hasidic terms, rooted in classical Kabbalah: Ein Sof, the

sefirot, reached through the Four Worlds, a divinity both

immanent and transcendent. The experience of the divine

presence is called, using Kabbalistic and Hasidic terminology,

devekut, “cleaving [to God].” In Hasidism and the Neo-

Hasidim of Jewish Renewal, the worlds are the ladder by

which one can ascend from this material existence to the

higher spiritual planes, and to devekut. Finally, the deep truth

conveyed, stemming from the thought of certain acosmic

Hasidic masters, as mediated by Jewish Renewal leaders such

as Zalman Schachter-Shalomi, is that there is nothing but God,

in the Hasidic phrase, ein ‘od milevado.

All of these theological concepts are learned by

participants in Jewish Renewal through conversations with

other participants, formal teachings, and study of Jewish texts,

but they become real to them even more through a set of

bodily practices, including chanting, meditation, prayer,

movement, and art. Luhrmann shows that, for the Evangelical

Christians, much of this learning takes place through a process

she calls metakinesis, “a term [taken] from dance criticism to

describe the way in which a dancer experiences an emotion in

her body.” In metakinesis, the feeling and the movement

become fused through the dance. “Words like ‘peace,’

257

‘grace,’ ‘falling in love with Jesus,’ and ‘being filled with the

Holy Spirit’ model specific ways of experiencing the body.”

How does one learn to encounter God—to experience

devekut—in Renewal? How does one travel through the Four

Worlds? How does one come to know deeply that God fills

all the worlds? As in evangelical Christianity, Renewal Jews

learn new categories, vocabulary, and interpretations of their

lives and of Jewish teachings. And as in Christian

congregations of the sort studied by Luhrmann, metakinesis is

one of the major processes through which this happens. This

paper examines two cases, an instance of congregational

prayer, and a class on “embodied kabbalah.” Each case will

demonstrate the way in which specific movements and chants

enable participants to internalize and embody specific

kabbalistic concepts. In a small Renewal in the Midwest, I

observed the worshipers chanting Elekha Adonai Ekra with

bodily movements. Watching the absorbed faces of the

worshipers and their rabbi, I saw them learning to experience

the presence of a God who is both transcendent—out at the

horizon far away--and immanent—within their hearts. At a

retreat of ALEPH: Alliance for Jewish Renewal in 2009,

Rabbi Diane Elliot offered a course entitled “Dancing in the

Light of God,” in which participants were taught specific

258

movements and techniques for experiencing each of the Four

Worlds.

רשימת מקורות:

Thomas Csordas, “Somatic Modes of Attention,” Cultural Anthropology

(1993) 8:135-156

Thomas Csordas, Body/Meaning/Healing. New York: Palgrave

MacMillan, 2002

Tanya Luhrmann, “How God becomes intimate in contemporary U.S.

Christianity,” American Anthropologist: September 2004; v. 106, 518-528

Tanya Luhrmann, “The Art of Hearing God: Absorption, Dissociation,

and Contemporary American Spirituality,” Spiritus 5 (2005): 133-157

T.M. Luhrmann, Howard Nusbaum, and Ronald Thisted, “The Absorption

Hypothesis: Learning to Hear God in Evangelical Christianity.” American

Anthropologist Vol. 112, Issue 1, 2010: 66-78.

Zalman Schachter-Shalomi, with Daniel Siegel, Credo of a Modern

Kabbalist. Victoria, BC: Trafford Publishing, 2005

Zalman Schachter-Shalomi, with Joel Segel, Jewish with Feeling. New

York: Riverhead Books, 2005, especially chapter 3

Rachel Werczberger, “Self, Identity and Healing in the Ritual of Jewish

Spiritual Renewal in Israel,” in Kabbalah and the Contemporary Spiritual

259

Revival, ed. Boaz Huss. Be’er Sheva: Ben-Gurion University of the Negev

Press, 2011, 75-100

http://rabbishefagold.com/ Website of one of Jewish Renewal’s most

important creators of meditative chants, often with accompanying

movement

http://www.whollypresent.org Website of Rabbi Diane Elliot, pioneer of

spiritual dance in Jewish Renewal

ופיות בעולם הגלובאליצ: 5' גמושב

ד"ר אברהם אלקיים )אוניברסיטת בר אילן( יו"ר המושב:

Islamic Sufism in Response to the :5הרצאה – 1 ג'מושב

Contemporary Global Crisis

Mr. Stephen Schwartz (Center for Islamic Pluralism, USA)

My paper would present a survey of Islamic Sufi responses

to the contemporary world crisis. It would summarize the role

of Sufism in various forms as a social movement, citing as its

main examples the Bektashi Sufis of the Albanian lands, the

Alevi-Bektashi movement in Turkey and Kurdistan and in the

Turkish and Kurdish diaspora, and the Iranian Kurdish Ahl-e

Haqq phenomnenon. It would also examine the parallel

experiences of Albanian and Bosnian Sunni Sufis in their own

261

countries and in their diasporas, the politicization of Sufism

in present-day Turkey, the position of Sufis as oppositional

trends in the crisis of the Iranian state, the conflicts affecting

Sufis in Pakistan with relation to political and social issues,

the contrasting position of Indian Sufis in relationship to the

minority status of Indian Muslims under Wahhabi and other

radical pressure, and the mobilization of Sufis as a counter-

force to Wahhabism in Egypt today. It would sketch out ways

that Sufis may contribute to the amelioration and resolution of

political and social conflicts now observable in many

countries, not simply the lands of Islam, caused by collective

anxiety. It would concentrate historically on established Sufi

tariqats and movements in the Islamic lands while also calling

attention to the involvement of and appeal to other established

religious traditions in the emergence of social movements. It

would compare the social role of Islamic Sufis with the similar

functions assumed across time by Catholic orders, Jewish

Kabbalistic movements, and Buddhist protest activities, as

well as with the historic links between Protestantism and the

trade union movements and socialist movements in Northern

Europe and the U.S. and Canada, Jews and the trade union and

socialist movements in Europe and the Americas, Catholics

involved with “liberation theology” and responses to it, and

spiritual aspects of indigenous American (“Indian”) resistance

efforts in the U.S. and in Latin America. It would finally take

261

up social protest movements in Europe and Asia as

progenitors and milieux for the emergence of theosophical and

esoteric spiritual expressions, and the curious but stimulating

issue of the relations between anarchosyndicalism and various

“New Age” phenomena such as naturism, vegetarianism, and

Esperantism in Spain before the Civil War of 1936-39. All of

the material would be empirically based and reflect original

research, inspired by the model of Sufism within the context

of “Islamic pluralism” as defined by the late Prof. Shmuel N.

Eisenstadt of the Hebrew University of Jerusalem.

רשימת מקורות:

Abd el-Kader. Écrits spirituels. Trans. Michel Chodkiewicz. Paris: Éditions

du Seuil, 1982.

Abu-Manneh, Boutros. Studies on Islam and the Ottoman Empire in the

Nineteenth Century, 1826–1876. Istanbul: Isis Press, 2001.

Alemanya Alevi Birlikleri Federasyonu. “Kerbela’dan Sivas’a: Agittan

Amuda” [From Grief Toward Hope], Cologne, 2006.

Bencic-Rimay, Tea, ed. Vlado Gotovac. Zagreb, Croatian Writers’

Association, 2003, with verse trans. by Stephen Schwartz. [See

commentaries on Hallaj and Rumi.]

Bension, Ariel. The Zohar in Moslem and Christian Spain. London:

Routledge, 1932.

262

[Beqiri], Baba Rexheb. Mistiçizma Islame dhe Bektashizma. Shtëpia

Botuese “Urtësia,” Tirana,

2006.

———. The Mysticism of Islam and Bektashism, vol. 1. Trans. Bardhyl

Pogoni. Naples, Italy: Dragoti, 1984.

Birge, John K. The Bektashi Order of Dervishes. London: Luzac, 1937.

Erguner, Kudsi, trans., Le livre des derviches bektashi (Villayet name),

L’Isle-sur-la-Sorgue: Le Bois d’Orion, 1997. Translation of the

Vilayetname of Ferdowsi [i.e. the chronicler “Ferdowsi the Tall.”]

Frashëri, Naim. Bagëti e Bujqësia, Lulet e verës, Vjersha të tjera. Tirana:

Dituria, 2001. Includes the Sufi collection Lulet e verës (Summer

Flowers), of which an English translation by Agim Morina and Stephen

Schwartz is forthcoming.

———. “Bektashi Pages.” In Christianity and Islam Under the Sultans, by

F. W. Hasluck. Oxford: Oxford University Press 1929.

———. Qerbelaja. Bucharest: Dituria, 1898: Reprint, Tetova: Teqe

Harabati Baba, 1996.

263

ופיתצ-הרוחנית הדרך של התחדשותה על :0הרצאה – 1 ג'מושב

הישראלית בחברה

(האיסלאם לתרבות המרכז) מנאסרה סאן'ע מר

היתר-בין המשמשת עולמית תנועה להיות הפכה זמננו בת הרוחניות

בישראל הצעירים בין רבים של עיניהם. ולפילוסופיות לדתות תחליףכ

תרבויות אל, אסיאתית-המזרח הרוחניות אל האחרונים בעשורים מופנית

. ועוד יפן, טיבט, הודו כמו, רוחניות חוויות של הגדול מגוון להציע להם שיש

דווקא להתעשר שמבקשים הישראלית בחברה רוחניים זרמים קיימים ואולם

– באסלאם המיסטיים מהזרמים ולינוק תיכונית-הים הרוחניות מתוך

. הסופיות

של' החדש העידן' בנוף חדשה תופעה אינה הסופית למיסטיקה הנהירה

הזרם של והיחלשותו מבית לסופיות ההתנגדות רקע על. המערב תרבות

בארצות הסופיות של שגשוגה בולט, סבירי שרה טוענת, באסלאם המיסטי

' החדש העדין' לכנות שנהגו התרבותית לתנועה ביטוי הוא זה שגשוג. המערב

וניכוס שונים ממקורות מיסטיים בזרמים התעניינות הוא ממאפיינה אחד אשר

ובארצות אירופה במערב. במזרח שמקורן כאלה בעיקר מיסטיות פרקטיקות

כאלה קםחל, רבים סופיים מרכזים קיימים אירופה במזרח גם וכיום הברית

שהחברים כאלה וחלקם האסלאם דת בני עצמם רואים בהם שהחברים

דתם את המירו לא אך הסופית הדרך של ובאמונות בפרקטיקות אמנם דבקים

אלא אירופה מזרח או מערב, ב"לארה רק ייחודית אינה זו תופעה. לאסלאם

.הישראלית ברוחניות חשוב מקום לה ותופסת הולכת היא גם

בישראל ובאסלאם ביהדות מיסטיים חוגים של הניסיונות במסגרת

בשנים הוקמה למוסלמים יהודים בין מפגש מצבי וליצירת הדדית להתקרבות

הקרויה, וליהודים למוסלמים המשותפת, רוחנית אחווה – טריקה האחרונות

264

בעיני המסמל אברהם אבינו של שמו על(, اإلبراهيمية الطريقة) אברהם דרך

יצחק של המשפחות איחוד את, כאחד ומוסלמים יהודים, וההאחו חברי

הרוחנית דרכו לפי ללכת אחריו לבניו שהעניק ההשראה ואת, וישמעאל

דרך של לדרכה עיקריים קווים לשרטט אבקש זו בהרצאה. המונותיאיסטית

. בישראל העכשוויים הרוחניים הזרמים של הפסיפס בתוך ולייחודה אברהם

של חדש מנוף להוות אברהם דרך של שאיפתה במרכזה כי אומר עתה כבר

בין. הישראלית הרוחניות בתוך האסלאמית-היהודית הסופית הרוחניות

? שלה המפגש מקומות מהם? הקבוצה חברי הם מהי: בהם שאדון הנושאים

מבחינת הן, הרוחנית הפעילות אופי מה? והיחד היחד מבחינת מטרותיה מהן

חניכה בה יש האם? שלה המיסטיות פרקטיקותה מבחינה והן תיאורטית

מה? וירדן מצרים, בתורכיה הסופים למרכזים שלה הקשר מה? רוחנית

?הישראלית בחברה זולתה רוחניים זרמים לעומת ייחודה

רשימת מקורות:

אייל גיל, הסרת הקסם מן המזרח: תולדות המזרחנות בעידן המזרחיות, ירושלים תשס"ה.

סאן מנאסרה, אור על גבי אור: מסע בעקבות הסופים, קיבוץ ענבר תשס"ו.בן אריה זאב וע'

.9001סבירי שרה, הסופים אנתולוגיה, תל אביב

Lobel, Diana, A Sufi-Jewish Dialogue: Philosophy and Mysticism in

Ba ya Ibn Paqūda s Duties of the Heart, Philadelphia: University of

Pennsylvania Press, 2007.

Trimingham, J. Spencer, The Sufi Orders in Islam, Oxford 1971.

Weismann Itzchak, ʽSufi Brotherhoods in Syria and Israel: A

Contemporary Overviewʼ, History of Religions, vol. 43 (2004), pp. 303-

318

265

והמזרח הקווקז, קנדה בין קוסמופוליטית צופיות :2הרצאה – 1 ג'מושב

'גלוקאלי'וה הלוקאלי, הגלובאלי: התיכון

(העברית האוניברסיטה, ליר ון מכון) ברם חן ר"ד

בהרצאה זו אראה כיצד תורה רוחנית השואבת השראה מהצופיות פועלת

בו זמנית בזירות שונות מאד זו מזו, תוך שילוב מרכיבים גלובאליים

כשתוך כדי כך נוצרים שילובים "גלוקאליים" חדשים. ומקומיים,

The Essence of Sufism"המהות של הצופיות לאור תורת הקבזה" ) "

in the light of Kebzeh( הוא ספרו האחרון ,)"של מוראט יגאן 9002 )

(Murat Yaganמורה רוחני שמוצאו ממשפחת אצולה אבחזית ,)- .צ'רקסית

ן יוסוף, רואה עצמו כ"סופי יהודי", ומעורב במעגלים עורך הספר, יעקוב אב

מגוונים של "רוחניות חדשה" בישראל. יגאן, ואבן יוסוף, שותפים למעגלים

של "צופיות גלובאלית" אך קיימים הבדלים גדולים בגישתם לצופיות,

שקשורים לרקע השונה שלהם וגם להקשרים המקומיים השונים שבהם הם

פועלים.

-וספת שבה מופצים ומתבטאים רעיונותיו של יגאן קשורה באתנוזירה נ

–מדובר על קשרי גומלין בין יגאן לאבחזיה -לאומיות הצ'רקסית והאבחזית

–פקטו" שפרשה מגיאורגיה, וגם לתפוצה הצ'רקסית –מדינה "דה

בטורקיה, ובקהילות נוספות בעולם. תורתו של יגאן פונה גם לקהל

עות ספריו של יגאן ופעילות באינטרנט היא מגיעה אוניברסאלי, ובאמצ

לאחרונה לקהלים חדשים במקומות שונים בעולם.

. הוא הוכר כשיח' 60-והיגר לקנדה בשנות ה 0202יגאן נולד בטורקיה ב

( בקוניה שבטורקיה, Mevlevisצופי בונקובר ע"י ראשי המסדר המוולני )

תלמידים שיצרו קהילה פעילה אך יצא לדרך עצמאית משלו וגיבש סביבו

קבזה" ) -בקולומביה הבריטית.. יגאן פיתח את תורת תורת ה"אהמסטה

266

The knowledge of the art of living, Ahmessta- Kebze- שם ,)

המתייחס למסורות צ'רקסיות עתיקות. לצד מסורות אלו השיטה קושרת יחד

אייג'. -צופיות, נצרות ו"רוחניות חדשה" של הניו

במרכז השיטה עומדים ערכים של עבודה רוחנית להתפתחות אישית

וקהילתית בסביבה המדגישה צניעות, ערבות הדדית, כבוד וחמלה. יגאן קשר

ערכים אלה לאתוס עתיק היומין של הרי הקווקז, שאותו ביקש להחיות

מחדש ולהפכו לחזון אוניברסאלי.

( בנעוריו, ומאוחר Bekteshi) יגאן עבר חניכה במסגרת המסדר הבכתשי

יותר גם התנצר, אך בקנדה התרחק מהנצרות הממוסדת. אופי תורתו הושפע

גם מסביבה קוסמופוליטית שבה התחנך כבן לאצולה צ'רקסית בטורקיה, ולא

תרבותית הקנדית שבה פותחה תורתו. השפעות -מהסביבה הרב --פחות מכך

תרבויות בעידן של -מפגש ביןאלה איפשרו לו להציב מודל אקומני של

"התנגשות בין ציווליזציות" וניכור גובר.

הקבוצה שנוצרה סביב יגאן בקנדה יצרה בהמשך תשתית אנושית

וארגונית להפצת שיטת הקבזה. כתביו של יגאן תורגמו לשפות שונות,

ומעניינת במיוחד הקשר המחודש שנוצר בין יגאן לבני עמו באבחזיה

רקסית . ובפזורה הצ'

השילובים השונים שנוצרים בזירות שבה פועלת תורתו של יגאן הם בעלי

אופי שניתן לראותו כ"גלוקאלי" )שילוב בין הגלובאלי ללוקאלי( אך הם

דומים רק בחלקם להבנה הקיימת של "גלוקאליזציה" במחקר הסוציולוגי

וסמופוליטית והאנתרופולוגי של גלובליזציה. בשילובים אלה מציעים גישה ק

שבו בזמן מאפשרת הכרה בזהויות פרטיקולאריות תוך השלמה הדדית. עם

זאת, מאפיינים אלה מביאים למתח בין השורשים האסלאמיים של הצופיות

לבין מרכיבים קשורים במסורות אחרות המהוות מקור השראה )כגון

סביבה –המסורות הקווקזיות(, וגם בהקשר המקומי של הפעולה )למשל

267

נוצרית במערב קנדה(. אלה משליכים על השיח הבין דתי מהמתקיים בתורתו

של יגאן , ועל הפרשנויות השונות שניתנות לקבזה בזירות שונות.

המחקר מבוסס על עבודת שדה אנתרופולוגית בקנדה, בקווקז ובקרב

הפזורה הצ'רקסית לצד ניתוח של כתבי יגאן וההקשרים ההיסטוריים,

וההשוואתיים הקשורים בתורתו, בביוגרפיה שלו ובזירות השונות הרעיוניים

.בהן היא פועלת

רשימת מקורות:

Appiah, Kwame Anthony. Cosmopolitanism:‎ Ethics in a World of

Strangers. New York: Norton, 2006.

Bram, Chen, Hatina Meir (forthcoming) Cultural Exchange and

Cosmopolitan Vision: Murat Yagan and the Teaching of the Kebzeh

Chirikba Viacheslav A. Between Christianity and Islam: Heathen

Heritage in the Caucasus (forthcoming (

Hermansen, Marcia.. “In the Garden of American Sufi Movements:

Hybrids and Perennials”, in New trends and developments in the world of

Islam, P. Clarke (ed. ), London: Luzac Oriental Press, 1997. pp. 157-178.

Inal-ipa, Sh.D. Voprosy etnokul’turnoj istorii abkhazov (Questions of the

Ethnic and Cultural History of the Abkhazians). Sukhum: Alashara,

1976.

Karpat, Kemal. "The Hijra from Russia and the Caucasus: The Process of

Self-definition in the Late Ottoman State." Muslim Travels. Eds. Dale F.

Eickelman, and J. Piscatory. London: Routledge, 1990. 131-152.

Sedgwick, Mark.. “European Neo-Sufi Movements in the Interwar Period.”

Islam in Inter-war Europe. Eds. Nathalie Clayer and Eric Germain.

London: Hurst 2008. 183-215.

Verter, Bradford. "Spiritual Capital: Theorizing Religion with Bourdieu

and Against Bourdieu." Sociological Theory 21/2 (June 2003):150-174.

268

Webb, Gisela. “Sufism in America.” America? Alternative Religions. Ed.

Miller Timothy. Albany: SUNY, 1995.

Yagan, Murat. I Come from Behind Kaf Mountain: The Spiritual

Autobiography of Murat Yagan, Putney, Vt.: Threshold Books 1984.

Vernon, Ca: Kebzeh Publications, 1997.

הגלובלית הצופית בזירה ומשיחיות רוחניות :2הרצאה – 1 ג'מושב

(חיפה אוניברסיטת) וויסמן יצחק' פרופ

השם המקובל –הצופיות רוחניות ומשיחיות בזירה הצופית הגלובלית

נתונה מזה זמן רב למתקפה צולבת. בעיני –ם למימד המיסטי של האסלא

המודרניסטים שאימצו את רעיונות הקדמה, המדע והרציונליזם המערביים

היא מסמלת את הפיגור המוסלמי, בעוד בעיני הדתיים הפונדמנטליסטים,

הקוראים לחזור לדת השורשית ברוח כתבי הקודש ודרך האבות, היא

ם בידי המערב. עקב כך, איבדה הסטייה והחטא שגרמו להשפלת האסלא

הצופיות את מעמדה המוביל בהפצת האסלאם לטובת התנועות האסלאמיות,

שבשם האומה חותרים לשלב בין דת ומדינה, הלכה ופוליטיקה. אולם דווקא

בעידן הגלובלי שבה הצופיות ומרימה את ראשה. שיח'ים צופים שונים נענים

תורות מיסטיות המשתלבות בזרם באופן יצירתי לתנאים החדשים בפיתוח

הרוחניות העכשווי של "העידן החדש", הופכים את המסדרים שלהם

חברתיות המתפשטות בעולם המוסלמי אך גם באירופה -לרשתות רוחניות

ובארה"ב, ועושים שימוש נרחב באינטרנט ובשאר אמצעי התקשורת לגיוס

מוסלמים. -חברים ולהטפה בקרב הלא

269

בולטים בזירה הצופית הגלובלית של ימינו הוא השיח' נאזם אחד הנציגים ה

חקאני. נאזם נמנה על המסדר הנקשבנדי, מסדר שבמשך מאות שנים -אל

שילב בין דבקות אורתודוכסית בשריעה )ההלכה המוסלמית( ובין מעורבות

תורכי שהצטרף למסדר -פעילה בענייני החברה והמדינה. הוא קפריסאי

דרכת שיח' שהגיע מהקווקז. את פעילותו הגלובלית הנקשבנדיה בסוריה בה

וכיום יש לו חסידים ברוב מדינות העולם. ממלא 0293-החל נאזם בלונדון ב

המקום שלו יושב בארצות הברית. נאזם מקבל תלמידים לא רק מוסלמים

והוא מרבה לנסוע לבקר את חסידיו, עושה שימוש נרחב באינטרנט ומנסה

אסלאמי הפונדמנטליסטי העולמי.להוות כוח נגד לזרם ה

בהרצאה זו אני מבקש לעמוד על הפן המשיחי אפוקליפטי בתורתו של

חקאני, פן המייחד אותו מקרב כלל השיח'ים הצופים ומעיד -שיח' נאזם אל

יותר מכל עד כמה הפכו חשיבתו ואופן פעילותו לגלובליים. כמעט מראשית

טי ההתרחשויות העומדות לעטוף דרכו טוען נאזם כי קץ העולם קרוב. פר

אותנו משתנים בהתאם להתפתחויות הפוליטיות העכשוויות וגם התאריך

נדחה מפעם לפעם, אבל -המחושב גם לפי לוח השנה הנוצרי! –המצופה

הבסיס נשאר. על פי חקאני סוף העולם יתחיל במלחמת עולם )מלחמת גוג

גרמניה בצד מדינות ומגוג( שבה ישתתפו מדינות מערביות כאנגליה ו

מזרחיות כתורכיה וערב. הוא בטוח כי המלחמה תחריב את אויבי האסלאם

בכלל, והזרם הצופי בפרט: תחילה היה זה הקומוניזם, אח"כ המערב

המטריאליסטי, והיום זהו במיוחד האסלאם הפונדמנטליסטי. או אז יופיע

זה יכונן את המהדי )המשיח המוסלמי(, עמו כבר יש לנאזם קשר רוחני, ו

שלטון האסלאם הרוחני ורודף השלום על העולם כולו.

271

רשימת מקורות:

David Cook, Contemporary Muslim Apocalyptic Literature (Syracuse:

Syracuse University Press, 2005).

Jorgen S. Nielsen, Mustafa Draper and Galina Yemelianova,

“Transnational Sufism: The Haqqaniyya,” in Jamal Malik and John

Hinnels (eds.), Sufism in the West (London and New York: Routledge,

2006).

Muhammad Hisham Kabbani, The Naqshbandi Sufi Way: History and

Guidebook of the Saints of the Golden Chain (Chicago, Kazi Publications,

1995).

Itzchak Weismann, The Naqshbandiyya: Orthodoxy and Activism in a

Worldwide Sufi Tradition (London and New York: Routledge, 2007).

Tayfun Atay, “Naqshbandi Sufis in a Western Setting” (D. Phil. Thesis,

University of London (SOAS), 1995).

Ali Köse, Conversion to Islam: A Study of Native British Converts

(London and New York: Kegan Paul International, 1996).

Ian K.B. Draper, “From Celts to Kaaba: Sufism in Glastonbury,” in David

Westerlund (ed.), Sufism in Europe and North America (London and New

York, 2004).

Annabelle Böttcher, “The Naqshbandiyya in the United States,”

www.naqshbandi.net.

Damrel, David, “Aspects of the Naqshbandi-Haqqani Order in North

America,” in Jamal Malik and John Hinnels (eds.), Sufism in the West

(London and New York, 2006).

271

Muhammd Nazim Adil al-Haqqani al-Naqshbandi, Mystical Secrets of the

Last Day, (Los Altos Ca., 1994).

Nazim al-Haqqani, Secret Desires (London: Zero Publications, 1996).

Hisham Kabbani, The Approach of Armageddon? An Islamic perspective

(Washington DC.: Islamic Supreme Council of America, 2002).

Ron Geaves, “The Haqqani Naqshbandis: A Study of Apocalyptic

Millenialism within Islam,” in Stanely E. Porter, Michael A. Hayes and

David Tumbs (eds.), Faith in the Millennium (Sheffield: Sheffield

Academic Press, 2001).

-)מושב הכולל הדגמה של טקס ניאו –פגאניזם עכשווי : 6' גמושב

פגאני

ד"ר אורנה אליגון דר )המרכז האקדמי כרמל( יו"ר המושב:

הדגמה של טקס פגאני לכבוד חג אוסטארה, :הדגמת טקס – 3 ג'מושב

ראשית האביב

ת זוהרגב' הדס גולדגייר וגב' אליזב

אוסטארה, יום השוויון האביבי מציין האיזון בין יום ולילה אך עם זאת מסמל

את התגברות האור, שהולך ומתחזק כלל שמתקדמת השנה, על החושך

בחג זה שמסמן את תחילת האביב, אנחנו מברכים על התחלות הנסוג.

הי זו בחיינו ובאים לחזק אותו. השוויון חדשות בחיינו וחוגגים גם את

התקופה בה האל גדל ומתחזק לכדי גבר והאלה חוזרת לדמות הבתולה

272

הצעירה. הטקס יכבד את האלים המקושרים לתקופה זו ולאנרגיות הרעננות

שאיתן אנו מתחילים את השנה החדשה.

הטקס יכלול העלאת אנרגיה בתנועה וקול וכן מדיטציית דמיון מודרך

האישית שלנו בתקופה זושתעביר אותנו בפריחה של הטבע והפריחה

שנים, 9-(, חיפאית במקור, הולכת בדרך הפגאנית כ90) הדס גולדגייר

בעיקר תחת המסורת הדרואידית אך גם משלבת מספר מסורות מרחבי

B.A העולם, כולל מסורות מאזור המזרח התיכון. סטודנטית

.ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים בארכאולוגיה

שנה. בימים אלו מלמדת 09( היא וויקאנית אקלקטית מזה 93) זוהר אליזבת

התפתחות אישית ועבודה מאגית טיקסית .לומדת נטורופתיה בסמינר

בקיבוצים

וביטויה עיצובה תהליכי על': האלה על מילה ואף' :0הרצאה – 3 ג'מושב

ידי על בישראל נשית רוחניות וסדנאות בפסטיבלי פגאנית זהות של

ישראליות פגאניות םנשי

(אביב תל אוניברסיטת) פררו שי מר

במסגרת הרצאה זו בכוונתי לנתח את תהליכי עיצובה וביטויה של זהות

פגאנית נבדלת בפסטיבלי ובסדנאות רוחניות נשית בישראל על ידי נשים

פגאניות ישראליות.

מטרייה המשקף את הניסיונות-הינו מעיין מונח"פגאניזם מודרני"

המודרניים במערב להחייאתן של מסורות אתניות ומאגיות שונות, בדרך כלל

נוצרי.המאפיינים המשותפים למסורות הפגאניות -מן העולם האירופאי הקדם

273

השונות כוללים בין השאר התנגדות לקיום מבנים רשמיים של ארגון, דוגמה

ותר ואורתודוקסיה; הסתמכות על מערכות יחסים ישירות עם האלוהות י

מאשר על התגלות או על כתבי קודש; דתות טבע הכוללות הכרה ברוחניות

פגאנים . מתן כבוד לאדמה ולמקוםואימננטית )במקום טרנסנדנטאלית(,

מכירים בקיומם של –מודרניים במערב הינם בדרך כלל פוליתיאיסטים

אלים ואלות שונות, ופעמים רבות מתקשרים לאחד או יותר מאלים אלו, או

פנתיאונים שלמים, במסגרת הפולחן שלהם.ל

קיימת חפיפה ברורה בין דתות אלו ובין תנועת הרוחניות הפמיניסטית,

של המאה הקודמת. בדומה לפגאנים 90-אשר ראשיתה בארה"ב של שנות ה

מבקשות הפמיניסטיות הרוחניות לשקם את המודעות המודרנים המערביים,

ם הטבעי ואת הערכתם את העיקרון של בני אדם לקשרים שלהם עם העול

ניתן לחלק את הפמיניסטיות הרוחניות לשלוש קבוצות: (. Feminineהנשי )

( ליבה גדולה המורכבת מנשים אשר מזהות עצמן דתית כמכשפות 0

( נשים 9וויקאניות ופועלות במסגרת קבוצות כישוף או כיחידות.

ם הדת הוויקאנית. המשתייכות לקבוצות לימוד וטקסים אשר לא מזדהות ע

(. חלק מהנשים Goddess Feminismאלה )-כאן אגדיר אותן כפמיניסטיות

הללו רואות את האלה כמטאפורה משחררת, או כסמל לאנרגיות האישיות

והפוליטיות שלהן. נשים אלו אינן מפגינות מסירות דתית במובן המסורתי של

ז בחיפוש רוחני המילה, אך אף על פי כן מוצאות עצמן מרגישות צורך ע

במובנו הרחב יותר. בנוסף לכך, ישנן נשים אשר רואות את האלה ככוח

( פמיניסטיות רוחניות אשר 3אמיתי ועצמאי בעל אספקטים ויסודות שונים

שמרו על השתייכותן לדת היהודית או הנוצרית שבה גדלו, ומנסות להביא

מת חפיפה לשינוי פמיניסטי בתוך המיינסטרים היהודי/נוצרי. קיי

274

ואינטראקציה בין קבוצות אלה, ולמרות שאינן זהות זו לזו, כולן מספקות

הבנה פמיניסטית של האלוהות.

בישראל, רובן המכריע של הפמיניסטיות הרוחניות משתייכות לקבוצה

אלה. את ה'תוצרים' -השלישית, ומיעוטן מגדירות עצמן כפמיניסטיות

ן השאר במסגרת פסטיבל שאקטי השנתי, התרבותיים של נשים ניתן לאתר בי

, ובמסגרת סדנאות ומעגלי נשים המתקיימים 9009המתקיים ברציפות מאז

ברחבי הארץ.

לצד פריחתו של הפמיניזם הרוחני בישראל, ניתן בבירור להצביע על

נוכחות קבועה ומתגשבת של קהילה פגאנית ישראלית החל מסוף שנות

אשר נעות בין -נשים פגאניות ישראליות התשעים. ברצוני לבדוק כיצד

המעגלים החופפים )אך השונים( של פגאניזם מודרני ורוחניות פמיניסטית

בעצבות ומבטאות את זהותן הפגאנית במהלך השתתפותן בפסטיבלי וסדנאות

רוחניות נשית בישראל. לכאורה, הדגש המשותף בשתי התנועות על הפן

ניסטיים לא אמור לייצר סתירה בין זהותן הנשי של האלוהות ועל ערכים פמי

הפגאנית של המשתתפות לבין מטרות הפסטיבלים והסדנאות והתיאולוגיה

והערכים הבאים לידי ביטוי בהם. טענתי היא כי הקשרים הייחודיים בין דת

ומדינה בישראל ואופייה היהודי המובהק יוצרים מצב שבו נשים פגאניות

לבטא את זהותן הייחודית בעת מגע עם ישראליות מתקשות בדרך כלל

תנועת הרוחניות הפמיניסטית הרחבה יותר, וכי מצב זה תורם אף הוא בו

אייג' עבור פגאנים ישראלים.-בזמן לגיבושה של זהות נבדלת מ'סצנת' הניו

רשימת מקורות:

. דרך הקסם: המדריך העברי הראשון לדת הקדומה, אומנות הכשף, 9006קסם, רינה.

, ותנועת האלה. הוד השרון: אסטרולוג.וויקה

275

. לזרום נגד הזרם : פרדוקסים בהגשמת חזון "העידן החדש" בישראל. 9002שמחאי, דלית.

חיפה: פרדס.

. "קולקטיב של אינדיבידואלים": סולידאריות והאינדיבידואל בקהילת 9002תבורי, עידו.

הריינבוו. עבודת תיזה. תל אביב: חמו"ל.

Adler, Margot. 2006 [1979]. Drawing Down the Moon: Witches, Druids,

Goddess-Worshipers, and Other Pagans in America Today. New York:

Penguin Books.

Davy, Barbara Jane. 2007. Introduction to Pagan Studies. Lanham:

Altamira Press.

Eller, Cynthia. 1993. Living in the Lap of the Goddess: The Feminist

Spirituality Movement in America. Boston: Beacon Press

Griffin, Wendy. 2002. "Goddess Spirituality and Wicca". In Her Voice,

Her Faith: Women Speak on World Religions. Eds. Arvind Sharma and

Katherine K. Young. Boulder: Westview Press. 243-283.

Hutton, Ronald. 1999. The Triumph of the Moon. Oxford: Oxford

University Press.

Pearson, Joanne. 1998. "Assumed Affinities: Wicca and the New Age". In

Nature Religion Today: Paganism in the Modern World. Eds. Joanne

Pearson, Richard H. Roberts and Geoffrey Samuel. Edinburgh: Edinburgh

University Press. 45-56.

Pike, Sarah M. 2002. Earthly Bodies, Magical Selves: Contemporary

Pagans and the Search for Community. Berkeley: University of California

Press

276

ריטואלים וטקסי מעבר בקרב וויקאנים ישראליים :2הרצאה – 3 ג'מושב

(ירושלים העברית האוניברסיטה) מזרחי סאלינס אורלי' בג

This lecture aims to explain the significance of the seasonal

holiday rituals and life-cycle celebrations of a whole hidden

community who are adherents of a religion named Wicca in

Israeli society, with the assistance of folkloristic multi-

disciplinary approach; consisting of personal narratives and

ethnographic field work as a participant observer. Being both

an insider and a researcher my ethnographic perspective is a

blend of personal experience and research constantly dealing

with the shift from one to the other and benefitting from both

positions.

I intend to relate to examples of these various private and

public rituals, all the while discussing their specific functions,

themes related to their symbolism and presenting the

interpretations, reasoning and motives of the participants using

their personal narratives. As a folklorist I will also relate to the

performative, creative and expressive aspects of the Wiccan

rituals to enhance the in-depth elucidation.

Wiccans follow the wheel of the year and celebrate its eight

festivals known as Sabbats. Four of these, the cross-quarter

days, are greater festivals identified with the Goddess,

coinciding with old Celtic fire festivals. These are Samhain,

Imbloc, Beltane and Lammas or Lughnasadh. The four lesser

277

festivals, that are identified with the God are; the summer and

winter solstices, named Midsummer and Yule and the spring

and autumn equinoxes named Ostara and Mabon. Holiday

celebration rituals, of the Greater and Lesser Sabbats are

mostly celebrated in public within the bounds of the diverse

Israeli Wiccan communities. All Wiccan rituals can be

performed either privately or publicly with the Wiccan

community. These rituals are comprised of many options such

as holidays, lifecycle celebrations and various healing spells

for certain individuals or nature. Making magic for various

personal purposes that are actions performed generally

privately and sometimes publicly amongst the community to

ensure and magnify the power of a specific spell that is geared

toward a certain goal to which all the participants agree.

The various lifecycle rituals, being; the metaphor of birth,

development, death and regeneration are an essential part of

the Wiccan worldview. They represent the changes of the

natural world around them and symbolize the stages of the

individual life cycles of the Goddess and the God and by

association the women and men who celebrate them. Wiccans

use the circle and the spiral to symbolize the never ending and

ever renewing cycle. For individuals who have decided to

convert to Wicca and ‘walk the Wiccan path’ there are self

initiation rituals performed by certain traditions (branches),

278

while public ones for those who belong to covens of other

branches that are bound by certain conventions. Handfasting is

the commonly used term for weddings. Infants in Wiccan

families are involved in a ritual named ‘Wiccaning’, which is

analogous to Christening in Christianity and circumcision in

Judaism. There are also first blood rites for the daughters and

coming of age rituals for the sons to celebrate if they wish to

do so. Because of the Craft’s belief in reincarnation, death is a

time of celebration rather than grief, for death signifies the

completion of a learning period, meaning that the individual

has graduated and will be going on to other things. Status

changing rituals are preformed mainly for women when they

move from the stage of maiden to mother and from mother to

crone. These rituals too, are based on the natural physiological

cycles of women that correspond to the three faces of the

Goddess based on the natural lifecycles of the women

themselves.

רשימת מקורות:

Bell, C., Ritual. Perspectives and Dimensions, Oxford, 1997, pp. 3 -22, 93-

169

Crowley V., Wicca – A comprehensive Guide to the Old Religion in the

Modern World, USA 2003

Myth, Rites, Symbols: A Mircea Eliade Reader, 2 vols, ed. by Wendell C.

Beane and William G. Doty, USA 1975

279

Falassi, A., "Festival: Definition and Morphology", Time Out of Time:

Essays on the Festival, A. Falassi (ed.), Albuquerque 1987, pp. 1-5

Grimes, R. L., Beginnings in Ritual Studies, South Carolina1995, pp. 24-

74

Ivakhiv A., “The Resurgence of Magical Religion”, Magical Religion and

Modern Witchcraft, J. R. Lewis (ed.), Albany 1996, pp. 237-265

Magliocco S., Witching Culture, Philadelphia 2004

Moore, S. and Myerhoff, M. “Secular Ritual: Forms and Meanings”, in

Sally F. Moore and Barbara G. Myehoff, eds. Secular Ritual , USA, 1977,

pp. 3-24

Rappaport, R. A., “The Obvious Aspects of Ritual”, in Ecology, Meaning

and Religion (1979), 175-180 reprinted in Readings in Ritual Studies, R.

Grimes (ed.), Prentice Hall, 427-440

Schechner, R., The Future of Ritual: Writings on Culture and

Performance, Routledge 1993

Smith, J. Z., To Take Place: Toward Theory of Ritual, Chicago1987, pp.

96-117

Starhawk, Spiral Dance – A Rebirth of the Ancient Religion of the Great

Goddess, 20th Anniversary Edition, San Francisco 1999

Turner V. W., “Betwixt and Between: The Liminal Period in Rites de

Passage”, The Proceedings of the American Ethnological Society

Symposium on New Approaches to the Study of Religion, J. Helm (ed.),

USA 1964, pp. 338-347

281

--------------, The Ritual Process. Structure and Anti-Structure , Cornell

1969

Tambiah, S. J., “A Performative Approach to Ritual”, in Proceedings of the

British Academy, vol. 65 (OUP, 1979)

Van Gennep, A., The Rites of Passage (University of Chicago Press,

1960), extract from Readings in Ritual Studies, ed. Ronald L. Grimes,

Prentice Hall 1996

אביב -ספיר נ', עיצובם של תרבות וחינוך עירוניים: סיפורי הטקסים והחגיגות בתל-אריה

(9006בשנותיה הראשונות, דור לדור, כו )

עצמית והעצמה רפוי כשיטת הפגאני הפולחן :2הרצאה – 3 ג'מושב

(עצמאית חוקרת) ןחנקי ץ"כ יעל ר"ד

קושי שקיים אידל' פרופ טען עכשווית רוחניות לחקר השלישי בכנס

יציבות בחוסר מתאפיינות שהן מכיון יות'אייג-ניו חברתיות תופעות לחקור

-ב עצמה את הגדירה חוקרת אני שאותה הקבוצה, ואמנם. תדירים ושינויים

, השתנתה ההגדרה אחדים חודשים לאחר", מכשפות" של כקבוצה 9002

למרות". פגאנים"כ מוגדרת הקבוצה היום". ניאופגאנים" עצמם את כינו והם

.ממש של שינוי חל לא, אפיסטמולוגית מבחינה, בהגדרות השינויים

שאני הדיון. בריטואל מתמצה ההתנהלות עיקר דתית התארגנות בכל כמו

פגאנית צהקבו בקרב מתקיים שהוא כפי, הפגאני בריטואל עוסק מציעה

.בישראל

, לה ייחודי במרחב, בפעולה מתבטאת אשר שפה של סוג הוא הריטואל

ניחן שהאדם כשם(. Tambiah, 1968 185-188) לכך המוקדש זמן ובפרק

281

,Bourdieu ) ריטואלים לייצר ביכולת גם ניחן הוא כך, שפה ליצור ביכולת

לה ויש, מצורך עתנוב הריטואלית ההתנהגות. (. 156 ,120 ,106 ,1977

תיקון השגת היא המרכזיות המטרות שאחת סבורים החוקרים מרבית. מטרה

מאפשר הריטואל. להשתבש עלולה או, שהשתבשה מציאות של וריפוי

בין ואיזון לכידות ולכונן, החברה של המשותף האתוס את לחוות לחברה

.Durkheim, 1994, 104,112-117מה )עול בתפיסת השונים הזרמים

Gorman, 1990, 17-25. Bell, 1992, 109. Valeri, 1985, 344.

Douglas, 1973, 42-3 . .0220, גירץ. 23-003, 12, 9003, טרנר ,

. (ועוד. 093

מעדיפה אני, מסתמכת אני שעליהן ומגוונות שונות ריטואל תיאוריות מבין

לפעילות יטויב הוא הפולחן כי טוען אשר גרינוולד איתמר של גישתו את

בעשייה אלא במילים מתבטאת אינה אשר, מילולית לחשיבה הדומה, מוחית

(Gruenwald, 2003, 3, 12 .)ולא ממשי הוא הריטואל שמחולל התיקון

בטרנספורמציה מתבטאת השינוי של הממשות(. 06, 03, שם) מטפורי

. רוחניות כתופעות נתפסים הללו התודעתיים השינויים. תודעתית

שכן, מיתית בידיעה מותנה הריטואל של מטרתו השגת כי טוען ינולדגר

סוג(. 33, ד"תשס גרינולד:ראה) המיתוס מן תקפותו את מקבל הריטואל

בהכרח ואינו, מילולי באופן מודע שאינו חשיבה מסוג נובע המיתית הידיעה

המוגדר התהליך ביסוד העומד הוא, זה חשיבה סוג, לעמדתי. רציונאלי

".החדש עידן"ה מחשבת ברוח" רוחני"כ

של במושגים הרוחנית לפעילות מתייחסים' אייג-הניו בעידן הניאופגאנים

מחוללת הפולחנית הפעילות לגישתם". אנרגטית פעילות" או", אנרגיות"

מותנית הריטואלית שהטרנספורמציה היות. אנרגטיות והשפעות תקשורת

( , 33, ד"תשס גרינולד:ראה) תפתמשו מיתית לידיעה הפולחן בין בקשר

282

ביסוד עומדת העצמי ועל היקום על האנרגטית ההשפעה ביכולת האמונה

. הפגאנית הפולחנית הפעילות

הקודש תחושות עם, והתיאולוגיים המיתיים תכניהן עם הדתות כל, לגישתי

, האנושי המוחי מהמבנה כולם נובעים, הריטואליים המנהגים ועם, והייראה

מעגלי באופן האדם בני של הרוחניות והאנרגיות האמוציות על פיעיםומש

. והדדי

האמוציות על הפגאני הטקס משפיע כיצד להדגים בכוונתי בהרצאתי

התחושה את לחייהם שמעניק באופן הפולחן בעלי של הרוחניות והאנרגיות

.לחיותם הראויים חיים של

רשימת מקורות:

רשנות של תרבויות, תרגום: יואש מייזלר, ירושלים: כתר. פ – 0220גירץ קליפורד,

האם אפשר לנפץ מיתוסים?", המיתוס ביהדות: –גרינולד איתמר, "מיתוס ואמת היסטורית

היסטוריה, הגות, ספרות, עורכים: משה אידל ואיתמר גרינולד, ירושלים: מרכז זלמן שזר

. תשס"ד 02-23לתולדות ישראל, עמ'

-מבנה, תרגום: נעם רחמילביץ', תל-התהליך הטקסי, מבנה ואנטי – 9003 טרנר ויקטור,

אביב: רסלינג.

Bell Catherine, Ritual Theory, Ritual Practice, Oxford University Press,

1992.

Bourdieu Pierre, Outline of a Theory of Practice, Cambridge University

Press, 1977.

Douglas Mary, Natural Symbols, Random House, 1973.

Durkheim Emile, "The elementary forms of the religious life: the totemic

system in Australia", in: Durkheim on Religion, ed. W.S.F. Pickering, The

American Academy of Religion, 1994, pp.102-166.

283

Gruenwald Ithamar, Rituals and Ritual Theory in Ancient Israel, Brill,

2003.

Gorman Frank H., 1990 – The Ideology of Ritual: Space, Time, and Status

in the Priestly Theology. Journal for the Study of the Old Testament,

Supplement series 91, Sheffield: Sheffiels Academic Press.

Valeri Valerio, Kingship and Sacrifice: Ritual and Society in Ancient

Hawaii, University of Chicago Press, 1985

מהות ורוח –חינוך : 7' גמושב

(מר עמיר פריימן )התנועה להעצמת הרוח בחינוך יו"ר המושב:

ביקורתית ותיאולוגיה ביקורתית פדגוגיה בין :5הרצאה – 4 ג'מושב

(חיפה אוניברסיטת) חותם יותם ר"ד

מהות ורוח" מנקודת מבט -מטרת ההרצאה להציע קריאה של הספר "חינוך

. הספר מאגד (Critical Theology)חדשה של "תיאולוגיה ביקורתית"

מאמרים הבאים מכיוונים שונים, ותחומי עניין רבים, שעוסקים בשאלות של

לטעון כי איגודם של מאמרים אלו רוח ורוחניות בחינוך. מטרת ההרצאה

יחדיו מזמין תפנית מחקרית של ממש, שאותה יש להבין במונחים של חקירה

תיאולוגית ביקורתית. ההרצאה תציג את משמעות ה"תיאולוגיה הביקורתית"

בהקשר של חקר החינוך, ואת הרלוונטיות של הפרספקטיבה הזו לשאלות על

מדו במרכז אסופת המאמרים המונחת המהות החינוך החילוני מודרני, שע

לפנינו.

284

מושג של "תיאולוגיה ביקורתית" אינו שגור במחקר החינוכי. במובן

העיוני הרדיקאלי הוא מבקש להחליף את ה"פדגוגיה הביקורתית" שנהוגה

בביקורת החינוך. ה"פדגוגיה הביקורתית" נשענת על מושגי היסוד של

קשת לחשוף את המנגנונים של חלוקת "התיאוריה הביקורתית". היא מב

הכוח בחברה. אלו מקבלים ביטוי בחינוך למשל בהקשרים כמו שוויון,

מעמד, או מגדר. בתוך כך קוראת ה"ביקורת" ליצירת מודעות למנגנונים

הסמויים הללו, על ידי חשיפתם, ומבקשת להניע את השינויים המתבקשים

גיה הביקורתית" חושפת את מה בעקבות חשיפה זו. ניתן לומר כי ה"פדגו

( כינה ה"לא מודע הפוליטי" המבצבץ מכל מעשי 0220שפרדריק ג'ימסון )

ידינו הפדגוגיים, כבסיס לשינוי עתידי. מבחינה היסטורית גישה זו הזינה את

הדיונים הפילוסופיים בתחום החינוך מזה כמה עשורים. ה"תיאולוגיה

את מה –באותו אופן –לחשוף הביקורתית", כפי שאציג אותה, מבקשת

שניתן לכנות ה"לא מודע התיאולוגי" הפורץ גם הוא בין חגווי תפישותינו

הפדגוגיות. היא קוראת לתשומת לב רבה יותר לסוגי האמונות, והתפישות

עולם המקבלים ביטוי בחינוך. עבור ה"תיאולוגיה -אל-לגבי יחסי האדם

א יסודות הפדגוגיה שיש לחקור. פוזיציות, אל-הביקורתית" אלו אינם סופר

היות וכך ה"תיאולוגיה הביקורתית" מבקשת לחשוף את המאפיינים

תיאולוגים" הסמויים שמניעים את תפישת העולם החילונית ואת -ה"חילונים

הפדגוגיה שהיא מייצרת. כפי שאסופת המאמרים שלפנינו מראה, חשיפת

הפדגוגי הקיים היום. מנגנונים אלו רלוונטית לכל קריאה לשינוי המצב

( 9001( והברמס )9009הקריאה הזו מהדהדת את מה שהוגים כמו טיילור )

חילוני" של תקופתנו. כוונתם של הוגים אלו אינה -כינו כמצב ה"פוסט

לקריסת העולם החילוני מודרני, אלא לכך שאנו חיים במרחב חברתי

ים ראשיים ותרבותי מסוג חדש שבו דת ומחשבה דתית שבו להיות שחקנ

במרחב החילוני וכיוצא בזה עבור ההגדרה העצמית החילונית. על הרקע

285

הזה, במרכזה של הביקורת התיאולוגית מונחים אפוא תפישות של רוח

האדם ושל מקומה למול עצמה, למול העולם שסביבה, וכנגד מה שמעבר לה,

אולוגית המוטמנים בתוך פדגוגיה הפועלת בעידן "פוסט חילוני". גישה "תי

-ביקורתית" מתבקשת במסגרת דיון חינוכי המחויב בערנות ל"פוסט

חילוניות", וכיוצא בזה לדיון במימדים הרליגיוזיים שבחינוך כבסיס לכל

שינוי עתידי.

רשימת מקורות:

Hotam, Y. (2011). In the Eye of the Storm: Education and Religiosity in

our Era. Studies in Education, Number 4, 12-31. (Hebrew).

Bauman, Z. (2000). Liquid Modernity. Cambridge: Cambridge University

Press.

Habermass, J. (2008). A post secular society – What does it mean?

http://www.resetdoc.org/story/00000000926

Heelas P. 2008. Spiritualities of Life: New Age Romanticism and

Consumptive Capitalism, Malden, M.A.: Wiley-blackwell.

Horkheimer, M. and Adorno T. W. (1972). Dialectic of Enlightenment.

Translated by John Cumming. (New York: Herder and Herder).

Taylor, C. 2007. A Secular Age. Cambridge: Cambridge UP.

Weber, M. 1968. On Charisma and institution building. Chicago: Chicago

UP.

Wexler P., Hotam Y., & Fischer, S. (2011). Beyond the Secular/Religious

Divide: Liberalism, the Sate, and Education in a Post Secular Age.

286

Comparative Education Review, Volume 55 Number 1, 134-137, Joint first

authorship.

Wexler, P. (2009). Social Theory in Education. (New York: Peter Lang).

ישראל( ארץ)ב מחנך להיות :0הרצאה – 4 ג'מושב

(גורדון האקדמית המכללה, כנרת יתהאקדמ המכללה) רייכל נירית ר"ד

הרצאה זו מתמקדת במחנך הישראלי ובעמדותיו ביחס למהות החינוך

ולייעודו ומכאן, בתפקיד המוטל עליו כדי לממשם.

מערכת החינוך העברית, להבדיל ממערכות חינוך רבות בעולם, הבחינה

ובחרה במחנך כמוביל חינוך –ושג מורה למושג מחנך באופן ברור בין המ

ישראלי.-דור הבנים ה)ארץ(

הדיון במחנך העברי, בתפיסתו את מהות החינוך ובדרכו לממשה יתחלק

לארבע תקופות מרכזיות:

תקופה המכונה 'יסוד – 0290-0110תקופת היישוב עד החלוקה לזרמים,

ב ולהפיץ את התרבות העברית. המעלה' בה המחנך נוטל על עצמו לעצ

תקופה זו מאופיינת בעבודה יחידנית וייחודית של כל אחד מבתי הספר

העבריים ומחנכיו ובהתמודדות אישית של כל מורה ומורה עם חזון כמעט

טיפוס בלתי מוכר, עם -לעצב את דור העתיד העברי על סמך אב -אוטופי

כולים הנובעים מגודל מחסור באמצעים בסיסיים לחינוך והוראה ותס

עיצוב בנים שיהיו שונים בתכלית השינוי -האחריות שהם נטלו על עצמם

מהמורה עצמו ומהאנשים המוכרים לו.

287

, המתחלקת לשתי תקופות משנה: 0223-0290תקופת הזרמים בחינוך,

-0231-ועם הקמת מדינת ישראל 0290-0231תחת שלטון המנדט

המחנך, לצד יתר תפקידיו, להיות מנהיג בתקופה זו נוטל על עצמו0223

אידיאולוגי ומודל לחיקוי מאפייני האידיאולוגיה במסגרתה הוא מחנך. עם

הקמת מדינת ישראל הופך המחנך, לצד תפקידיו האחרים לקולט עלייה

ולמייצג המדינה בעיני תלמידיו שזה מקרוב הגיעו לישראל.

לטה על רפורמת האינטגרציה התקופה שבין חוק חינוך ממלכתי לבין הח

. תקופה זו, המתחלקת לשני תקופות 0210-0223עד לניצני הביזור בחינוך,

משנה: מחקיקת חוק חינוך ממלכתי ועד לרפורמת האינטגרציה ומרפורמת

האינטגרציה ועד לניצני הביזור בשנות השמונים. בחלקה הראשון של

לאומי. תפקיד זה מתבטא התקופה נוטל המחנך על עצמו להוות סוכן חברות

בעיצוב וחינוך לאור ארבעה רכיבי זהות בסיסיים: הקשר עם הטריטוריה

הלאומית ; הזהות היהודית מזווית ראייה ציונית; ערכים הומאניים

אוניברסאליים והעשרת ההשכלה כללית. בחלקה השני של התקופה נרתם

מערכת החינוך הפיכת -המחנך הישראלי לרעיון שעמד מאחורי הרפורמה

לכלי שיסייע בצמצום הפערים החברתיים שגדלו בעקבות העליות ההמוניות,

והקטנת הניכור בין קבוצות חברתיות בנות תרבויות שונות. ללא הכשרה

מתאימה וללא תוכניות לימודים מתאימות ניצב המחנך, בחטיבות הביניים

משנה ועשה ככל -שזה עתה נוצרו, מול כתה רבת גוונים, רמות ותרבויות

יכולתו כדי לבנות גשר יציב בין הפערים, השונות התרבותית והסטיגמות.

התקופה של פיתוח אוטונומיה בחינוך ותהליכי ההפרטה עד ראשית

. תקופה זו מאופיינת במספר רב של 9000-0210המילניום השלישי

חירה דיוקנאות מחנכים מחד גיסא ומאידך גיסא עולה דיון בהתאמת הב

288

במחנך כמוביל דור הבנים ובאפשרות שמורה מקצוען הוא התשובה הנכונה

לתקופה ..

רשימת מקורות:

דרור, ר'. )תשמ"ו(. החינוך העברי בארץ ישראל, )א''(. יד יצחק בן צבי, ירושלים, -אלבוים

092עמ'

דיוקן. תל אביב: עם עובד. —(. הצבר 0222אלמוג, ע' )

.00-3אים תלמידי כיתה ח? מגמות, י, (. מה קור0222לנגמן, ש' )

(, שורשים או אופקים: 0229התש"א ,אצל רייכל, נ' ) -יודלביץ ,ד' , ראשון לציון התרמ"ב

.6926-22, עמ' 13. קתדרה, 0233-0112ישראלי הרצוי בשנים -דיוקן התלמיד הארץ

ה של מערכת ( סיפור9001ב' בטבת תרנ"ה, אצל רייכל, נ' ) 1-פרוטוקול אסיפת המורים ה

החינוך הישראלית: בין ריכוזיות לבין ביזור; בין מוצהר לבין נסתר; בין חיקוי לבין ייחוד.

63ירושלים ותל אביב: מאגנס ומכון מופ"ת. עמ'

-0233ישראלי הרצוי בשנים -(, שורשים או אופקים: דיוקן התלמיד הארץ0229רייכל, נ' )

(. אמונת המורה בכוחו לעצב יהודי חדש 9009) רייכל, נ'26-22, עמ' 13. קתדרה, 0112

(. דור לדור, יט, 0203-0119ככוח כמניע מרכזי בראשית החינוך העברי )

( סיפורה של מערכת החינוך הישראלית: בין ריכוזיות לבין ביזור; בין 9001רייכל, נ' )

ופ"ת.מוצהר לבין נסתר; בין חיקוי לבין ייחוד. ירושלים ותל אביב: מאגנס ומכון מ

. מכון 0266-0223(. שיעור מולדת חינוך לאומי וכינון מדינה 9002שמעוני, ט' )-תדמור

גוריון לחקר ישראל והציונות. -בן

Ravitch, D. (2000). Left back: A century of failed school reforms. Simon

Schuster.

289

רוחני הומניסטי חינוך מהו :2הרצאה – 4 ג'מושב

(אביב תל אוניברסיטת) מרגולין רון' רופפ

תפיסה חינוכית הומניסטית כפי שהגדירה מרטין בובר היא תפיסה שנקודת

המוצא שלה היא ההכרה בייחודו של האדם למול עולם הטבע, ייחוד שמקורו

בערכים המוספים שבקיום האנושי. כל חינוך השואף להעצמת הרוח באדם

ית זו. חינוך הומניסטי רוחני כיום חייב חייב להישען על נקודת מוצא הומניסט

לכלול מודעות עמוקה לצורך בתיאום בין מחויבותו של היחיד לחייו

ולמשמעותם, בין אחריותו לחברה שבה הוא חי ובין נתון נוסף, והוא כלל

האנושות והדאגה לעתיד החיים על פני כדור הארץ, בעקבות תהליכי

ארץ הכרוכים בטכנולוגיה המודרנית. הגלובליזציה והסיכונים לקיום כדור ה

חינוך מסוג זה חייב להכיר בחיוניותם של כל אחד מהנתונים השונים האישי,

החברתי והעולמי ולשאוף לחזק את נקודות ההשלמה והחיבור שביניהם

ימינו כבלתי -ולצמצם את ההתנגשויות הנתפסות לעתים רבות בחברה בת

פתירות.

ההומניסטי מותנית בכך שמורי העתיד יוכשרו הצלחתו של חידוש החינוך

בצורה שונה מזו שהייתה נהוגה בעבר. עליהם ללמוד להבחין בין היסוד

ההוראתי ליסוד החינוכי, בין הוראת ידע ומיומנויות לבין העיסוק בחינוך

לחיים ראויים ומשמעותיים.

אי. חשיבה מכיוון שחינוך הוא עיסוק בראוי, מן ההכרח שיהיה בו ממד איד

אידאית יוצרת פער עמוק בין המצוי לראוי. העוסק בחינוך חייב להכיר בפער

זה ולפתח בתוכו ובהמשך בתלמידיו הבנה לכך שהעובדה שלא ניתן לבטל

פער זה אלא רק לצמצמו במעט איננה מבטלת את ערכה של האידאה או

משמעה האמונה בה. הראוי הוא הבסיס לאמונתו של האדם המחונך, אמונה

הכרה בפרדוכסליות שנובעת מן המרחק שבין המצוי לראוי, שהרי טיבה של

291

אמונה שאין היא מותנית בקיים אלא משקפת את השאיפה לעבר מה שראוי

שיתקיים. תלמידים העוסקים בראוי וחושבים שמדובר במצוי מגיעים בקלות

סופי של לאובדן אמון ולציניות לנוכח הפער שבין השניים. בצד לימוד פילו

סוגיית הערכים, האמונות והמשמעויות, יש חשיבות רבה לעיון במקורות

דתיים וקלאסיים, שיכלול הבחנה בין הראוי למצוי ובין הידע והמיומנויות

המקצועיות הנדרשות לשם הבנתם והוראתם, לבין הדיון הערכי

במשמעויותיהם.

ת אישית, מי ששואף לשינוי כזה חייב לכלול בהכשרת המורים התנסו

שבמסגרתה יתעמתו הלומדים עם תפיסותיהם האישיות ועם המשמעות של

המקורות הנלמדים בעבורם. מורה המכוון להוראה משמעותית איננו יכול

להסתתר מאחורי העיסוק בהיבטים היסטוריים, לשוניים או אמנותיים של

מיות הטקסט הנלמד; עליו לפתח את היכולת לדון במשמעויות הערכיות והקיו

של הטקסטים במהלך הכשרתו להוראה. ההרצאה תלווה בדוגמאות שונות

מתחום החינוך.

רשימת מקורות:

בובר, מ' )תשי"ז(. דרכו של אדם על פי תורת החסידות. ירושלים: מוסד ביאליק.

(. ירושלים: מוסד ביאליק.003-3(. אני ואתה. בסוד שיח )עמ' 0210בובר, מ' )

מסות על יהדות. תל אביב: רסלינג. –חירות קשה (. 9009לוינס, ע' )

רות, ח"י )תשכ"א(. החינוך וערכי האדם: פרקים בהשתלשלות הרעיון ההומניסטי

בחינוך. תל אביב: דביר.

Jonas, H. (1984). The imperative of responsibility: In search of an ethics

291

for the technological age. Chicago, Il: University of Chicago Press .

Tolstoy, L. (2005). A Confession. Mineola, NY: Dover Publications.

המימד הרוחני בחינוך :2הרצאה – 4 ג'מושב

(בר אילן אוניברסיטת) מר שבתאי מג'ר

יסוד החינוך טבוע בנו ומחכה להתפתחותו הטבעית הבריאה. לשם זה

סבלנות והבנה מצד המבוגרים, שאמורים לקלוט ולטפח את הילד, נחוצות

ולאפשר תנאים לגדילה והתפתחות תקינה. מה קורה לחינוך כאשר לוקחים

עליו בעלות אנשים שרואים עצמם כמקצוענים והופכים את החינוך לעיסוק

מרכזי ומפרנס? האם תיאוריות ושיטות מסייעות להעמקת העבודה החינוכית

בין מורה לתלמיד? האם אפשר לדמיין מעשה חינוכי שבו קשוב ולקירוב

המורה לפעימות נפשו של התלמיד ולומד ללוות אותו בלי לחנך אותו?

חיפוש הממד הרוחני בחינוך מפנה מבט לאפשרות שרוחניות היא מושג

שנועד לבטא את מה שלמעשה איננו, והחיפוש אחריו הוא פרדוכס שעומד

שה החינוכי. בתשתיתו של המע

292

מבט –מעורבות המדינה בשדה הרוחני העכשווי : מליאת ערב

משפטי, פסיכולוגי וסוציולוגי

Prof. Eileen Barker (London School of Econimics)יו"ר המושב:

יש האם: חדשות דתיות תנועותב החברים של הנפשי מצבם :5הרצאה

?לדאגה סיבה

ת חיפה()אוניברסיט פרופ' אלי זומר

השימוש במונח "כת" מקפל בתוכו התייחסות ייחודית לקבוצה

אידיאולוגית השונה מהתייחסות לקבוצות אחרות בקונוטציות השליליות

המשוייכות אסוציאטיבית לקבוצה, לחבריה ולחבריה בעבר. בתחילת הרצאה

זו תערך אבחנה בין כתות לקבוצות אידיאולוגיות ותנועות דתיות חדשות

תד"ח( לפי משתנים כמו התנהגות הקבוצות, מידת ההשפעה החברתית )

. (Woody, 2009) שלהן, הפעלת תרמית בתוכן וניצול לרעה/התעללות

הנחה שכיחה גורסת כי חברים בתד"ח סובלים מבעיות נפשיות. הרצאה זו

תבחן הנחה זו לאור ממצאים מספרות המחקר האמפירי. ממצאי המחקר

ל שבהשוואה לאוכלוסיה הכללית, חברים בתד"ח שנסקרו מצביעים ע

מדווחים על בעיות בעברם, בעיות הבאות לביטוי ביחסי זיקה )התקשרות(

בלתי בטוחים ובנטיות דכאוניות. יחד עם זאת, חברים בתד"ח מדווחים על

הווה חיובי הבא לידי ביטוי בהשקפות עולם חיוביות, יחסי זיקה בטוחים

. מספר מחקרים הסכימו שהצטרפות (Buxant et al., 2007)והיעדר דיכאון

לתד"ח באה, בדרך כלל, בעקבות משבר )המדווח רטרוספקטיבית( וכי

הרווחה הנפשית של המצטרפים נוטה להשתפר בעקבות מעורבות בקבוצות

אלה. ההסתגלות הנפשית במהלך המעורבות בתד"ח נראית דומה לזו הנמדדת

& Namini) מרת יציבה לאורך זמן בקרב האוכלוסיה הכללית ונש

Murken, 2009) הספרות המחקרית מלמדת גם כי האפקט התמיכתי של .

מפני הערעור ח"התד את שעוזבים אלההקבוצה אינו מצליח לגונן על

לשעבר -ביציבות שחוו בקבוצה לאחר הפרידה ממנה. יחד עם זאת, חברים

ר על נטיותיהם נוטים להמשיך לדבוק באדיקות באמונותיהם ולשמו

. בדיקה (Buxant & Saroglou, 2008a)הרוחניות, גם לאחר העזיבה

מעמיקה יותר של מרכיבי החוויה שנראה כי החברות בתד"ח מעניקה

293

לחבריה, מגלה כי הרווח שבחברות בקבוצה כזו מגיע עם תג מחיר: בהשוואה

וטים למשיבים מהאוכלוסיה הכללית שאינם חברים בתד"ח, חברים בתד"ח נ

לשאול שאלות ביחס לאמונותהם הדתיות, מעריכים פחות את הערך פחות

של אוטונומיה, נוטים יותר לתמוך בעמדות המשמרות את הסדר ההחברתי

החלק (.Buxant & Saroglou, 2008b)ונוטים יותר לציית לסמכות

האחרון של ההרצאה יבחן את שאלת התוצאות הנפשיות של חברות בתד"ח

Person-Environment fitסביבה )-וריה של התאמת אדםלאור התיא

theory )(Namini et al., 2010 לסיכום, הראיות המדעיות מצביעות על .)

כך שתד"ח עשויות למשוך מצטרפים מדוכדכים עם צורך בקשרי זיקה

בטוחים, וכי קבוצות אלה נוטות לספק את צרכי המצטרפים המפיקים תועלת

צות אלה.נפשית מהשתתפותם בקבו

רשימת מקורות:

Buxant, C., & Saroglou, V. (2008a). Joining and leaving a new religious

movement: A study of ex-members' mental health. Mental Health, Religion

& Culture, 11(3), 251-271.

Buxant, C., & Saroglou, V. (2008b). Feeling good, but lacking autonomy:

Closed-mindedness on social and moral issues in new religious

movements. Journal of Religion and Health, 47, 17-31.

Buxant, C., & Saroglou, V., Casalfiore, S., & Christians, L.L. (2007).

Mental Health, Religion & Culture, 10(3), 219-238.

Namini , S ., & Appel , C . (2010 ). How is Well-Being Related to

Membership in New Religious Movements? An Application of Person–

Environment Fit Theory . Applied Psychology , 59 (2 ), 181 -201 .

Namini, S., & Murken, S. (2009). Self-chosen involvement in new

religious movements (NRMs): well-being and mental health from a

longitudinal perspective. Mental Health, Religion & Culture,12(6), 561-

585.

Woody, W.D.(2009). Use of Cult in the teaching of psychology of religion

and spirituality. Psychology of Religion and Spirituality, 1(4), 218-232.

294

כתות פעילות על פלילי איסור הטלת של החוקתיות :0הרצאה

(בר אילן)אוניברסיטת פרופ' אריאל בנדור

ההצעה להטיל איסור פלילי על פעילות של כתות מעוררת מספר בעיות

ה אם הטלת איסור כזה פוגעת חוקתיות. בהרצאה תידון, ראשית, השאל

יסוד: כבוד האדם וחירותו. שנית, ככל שהתשובה -בזכויות הקבועות בחוק

לשאלה הראשונה היא בחיוב, תידון השאלה אם חוק כזה יהיה חוקתי, כלומר

היסוד.-יקיים את הדרישות הקבועות ב"פיסקת ההגבלה" שבחוק

אילן הוא פרופסור -מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אריאל בנדור

מן המניין ומופקד הקתדרה למחקר משפטים על שם פרנק צ'רץ'; לשעבר

דיקן הפקולטה למשפטים ודיקן הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה. כתב

שלושה ספרים ומספר רב של מאמרים, בעיקר בתחומים של משפט חוקתי

ומשפט מינהלי.

עמדת משרד הרווחה :2הרצאה

הלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה, נציגת משרד הרווחה מנ) גב' יעל הרמל

(והשירותים החברתיים

נציגת משרד ו מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה הינה גב' יעל הרמל

הייתה חברה בצוות שמינה השר לשעבר היא .הרווחה והשירותים החברתיים

לגיבוש קריטריונים ובחינת פעילות כתות לצורך קביעת יצחק הרצוג

, ועזרה בגיבוש מסקנות דו"ח משרד הרווחה והשירותים מדיניות משרדית

החברתיים לבחינת תופעת הכתות בישראל.

ניתן לעיין בדו"ח בקישור הבא:

http://www.molsa.gov.il/News/Documents .9000 מאי - בישראל כתות דוח/ doc

295

רשימת דואר אלקטרוני של מרצי הכנס ויו"רי המושבים

שם משפחה שם פרטי אלקטרונידואר

rhetoricavital@gmail.com ד"ר אביטל שרון

Meorot.info@gmail.com ד"ר אופיר נתן

tomorgad@yahoo.com מר אורגד תום

lilyb@construct.haifa.ac.il פרופ' ברק-אורלנד לילי

idelm@mscc.huji.ac.il פרופ' אידל משה

freemae@construct.haifa.ac.il פרופ' לוביש-אלבז פרימה

melalexenberg@yahoo.com פרופ' אלכסנברג מנחם

Orna_a@carmel.ac.il ד"ר דר-אליגון אורנה

Avraham.elqayam@biu.ac.il ד"ר אלקיים אברהם

Oren.ergas@mail.huji.ac.il מר ארגז אורן

tipehamusic@gmail.com גב' ארליך אמירה

zahia@yvc.ac.il ד"ר ארנון צחי

liorachannel@gmail.com ד"ר בירנבאום ליאורה

eranben@netvision.net.il ד"ר אריה-בן ערן

Ariel.bendor@biu.ac.il פרופ' בנדור אריאל

Omna10@gmail.com ד"ר אהרני-בריק אמנה

chenb@mscc.huji.ac.il ד"ר ברם חן

avivasan@yahoo.com ברקוביץ אביבה- ד"ר

296

אוחנה

gevashyo@gmail.com גב' גבע מיכל

Shlomo-good@barak.net.il מר כרמלי-גוזמן שלמה

h.goldgeier@gmail.com גב' גולדגייר הדס

gurevid@mail.biu.ac.il ד"ר גורביץ' דניאלה

jglick@bgu.ac.il פ'פרו גליקסון יוסי

nadavd@bgu.ac.il פרופ' דוידוביץ' נדב

irisdo@netvision.net.il ד"ר כ"ץ-דותן איריס

research@fondazionepatriziopaoletti.

org

גב' דותן בן שושן טל

uridaig@gmail.com ד"ר דייגין אורי

reutttenator@gmail.com גב' הוכמן רעות

horowitz@research.haifa.ac.il ד"ר הורוביץ ז'ני

shhalevi@research.haifa.ac.il ד"ר הלוי שרון

YaelH@molsa.gov.il גב' הרמל יעל

Weismann@research.haifa.ac.il פרופ' וויסמן יצחק

Hani.vitelson@gmail.com ד"ר ויטלסון חני

Orwner48@gmail.com ד"ר וינר רחל-אורנה

elinezehavi@gmail.com גב' זהבי אלין

Magick333@gmail.com גב' זוהר אליזבת

somer@research.haifa.ac.il פרופ' זומר אלי

297

juliechajes@gmail.com ד"ר חיות ג'ולי

chajes@research.haifa.ac.il ד"ר חיות יוסי

henka@zahav.net.il ד"ר כ"ץ-חנקין יעל

yyonay@soc.haifa.ac.il ד"ר יונאי יובל

yyona@bgu.ac.il פרופ' יונה יוסי

yhotam@gmail.com ד"ר חותם יותם

gality@yvc.ac.il גב' ונטורה-ינאי גלית

gisay@research.haifa.ac.il ד"ר ישי גדי

tkatz@soc.haofa.ac.il ד"ר גרו-כץ טלי

levarishahar@gmail.com ד"ר ארי-לב שחר

levko@smile.net.il ד"ר לבקוביץ' אלון

hagarla@012.net.il ד"ר להב הגר

Rlapidus2011@gmail.com פרופ' לפידוס רינה

bdlerner@gmail.com ד"ר לרנר ברל

nmegged@mscc.huji.ac.il פרופ' מגד נחום

Shabtaim@mta.ac.il מר מג'ר שבתאי

Lila_mor@netvision.net.il ד"ר מור לילה

ofram@construct.haifa.ac.il פרופ' מייזלס עפרה

Ghassan.manasra@gmail.com מר מנאסרה ע'סאן

rmargo@post.tau.ac.il פרופ' מרגולין רון

298

Naveh.d@gmail.com ד"ר נוה דניאל

netzerr@bezeqint.net גב' נצר רות

enchantresso@hotmail.com סאלינס אורלי-

מזרחי

גב'

talist@lev-hasharon.co.il גב' סטולובי טלי

Utopia.center@gmail.com מר סלונים אייל

Tsipy.ivry@gmail.com ד"ר עברי ציפי

Yochai.ataria@gmail.com מר עתריה יוחאי

arielapo@netvision.net.il ד"ר גבעון-פופר אריאלה

aflashman@gmail.com ד"ר פלשמן אהרון

amirfreimann@gmail.com מר פריימן עמיר

tomerpersico@yahoo.com מר פרסיקו תומר

shaiferaro@gmail.com מר פררו שי

ana_prashizky@yahoo.com ד"ר פרשיצקי אנה

boazrush@gmail.com ד"ר צבר בועז

yony@soscenter.org.il מר צ'ונה יוני

nogatsur@gmail.com גב' צור נגה

hanakeh@gmail.com ד"ר קהת חנה

akizel@gmail.com ד"ר קיזל אריה

yaelk@wgalil.ac.il ד"ר קשת יעל

299

m.ruahmidbar@gmail.com ד"ר רמדב-רוח מריאנה

Pninit.russonetzer@gmail.com גב' נצר-רוסו פנינית

alonr@yvc.ac.il ד"ר רז אלון

niritr@013.net ד"ר רייכל נירית

zsegev@research.haifa.ac.il ד"ר שגב זוהר

Erella46@gmail.com ד"ר שדמי אראלה

eilon@heschel.org.il ד"ר שוורץ אילון

Shachaf6@gmail.com ד"ר שחף שרה

steie@research.haifa.ac.il פרופ' שטיינברג איתן

msshanon@pluto.mscc.huji.ac.il פרופ' שנון בני

Limor.sharir@gmail.com שרייבמן לימור

]שריר[

ד"ר

Sem02@walla.com ד"ר שרלו סמדר

Ekaterina_anastasova@yahoo.com Ekaterina Anastasova Prof.

e.barker@lse.ac.uk Eileen Barker Prof.

perfaxneld@gmail.com Per Faxneld Mr.

p.j.forshaw@uva.nl Peter Forshaw Prof.

harrisfriedman@hotmail.com Harris L. Friedman Prof.

heelas@fsw.eur.nl Paul Heelas Prof.

jamesmoshejm@gmail.com James Jacobson-

Maisels

Rabbi

311

mkallus@gmail.com Menachem Kallus Dr.

b.l.lancaster@ljmu.ac.uk Les Lancaster Prof.

ariellevites@hotmail.com Arielle Levites Ms.

macdonda@udmercy.edu Douglas MacDonald Prof.

smagid@indiana.edu Shaul Magid Prof.

Marina.mazur@gmail.com Marina Mazur Ms.

metlitskaya@gmail.com Zoya Metlitskaya Dr,

montemaggife@cardiff.ac.uk Francesca Montemaggi Ms.

Stuzi56@gmail.com Stuart Nelson Mr.

dnetzer@itp.edu Dorit Netzer Dr.

Lionel.obadia@univ-lyon2.fr Lionel Obadia Prof.

Plasro10@apu.ac.jp Girardo Rodriguez

Plasencia

Mr.

Eas97@caa.columbia.edu Ephraim Shapiro Dr.

fshapiro@wlu.ca Faydra Shapiro Prof.

karastjepan@yahoo.com Stephen Schwartz Mr.

Kaidi.tamm@gcsc.uni-giessen.de Kaidi Tamm Mrs.

Lew1@lehigh.edu Chava Weissler Prof.