ר פ ס הועתק והוכנס לאינטרנט

www.hebrewbooks.org ד עולם ע"י חיים תשס״ט יסו

ד הרא״ש דל. י מ ל ה ת ל ו ט י ל ו ט י מ ל א ר ש י וסף ה ו יצחק בן י נ י ב י ל

כולל

ת מדידה ומשלשים ותכונה וסוד העבור בדיוק ובשלימות רב מאוד יסודות חכמו

אשר כמוהו לא היה עוד בישראל

נעתק בשליכות מחדש כתוך כ״י ישן, ובונה בתכלית הדיוק

דלר. ראשון • / כילל מאמר ראשר שני ושלישי.

ן י ל ר ב נדפס ב

כהשתדלות אנשים שוחרי «וב ותושיה הלא המה בער גאלדבערג ירעי אריה ליב ראןענסראנץ מילידי פולין• בשנת תר״ח לפ״ק

L I B E R

8EV

v v \ 1) i ו ו f \ t v ו ז 1 , r ו \ 0 ! ,

© P I S A S T R O W O M I C i J M C K J L K I I K I t I t !

A U C T O R E

H . ISAAC ISRAELI, H I S P A N O .

EX

C 0 D I C E MANUSCBIPTO DENUO EDIDERUNT, TEXTUM EMEND A RUNT, NOTAS ADJECERUNT,

NEC אON

VBRSIONEM EPITOMARIAM VERNACULAM ADDEJVDAM CURAVERUNT

/?. GOLDBERG k L. ROSEN KRANZ,

_ .;>£ P O L O N J .

g L M T I B l S E D I T O R V M ,

MDCCCXLVIII.

T VP IS K O R N K C G I I .

יהי לובר עולם ססר יםוד עולם

ד ו ב כ ל השר והטפסר המרומם והנעלה בישראל גדול שמו מלחמת שלום הראה לעמו, כבוד מורינו הרב

משד מוגטיפיורית ר ד ה ל ו

רעיתו הגבירה המפורסמת והמחוללה נודעה בשערים לשם ולתהילה

מרת יךןףךיךן מבת ז מאת

המוציאים לאור״

Dem

hochherzigen Kampfer fur Menschenrecht und Glaubenstreue,

Sir M o n c n Hontefiore*

und seiner hochverehrten Gemahljju,

l iaily Judi th ifloiitefiore/ N

in Hochachtung und Verehrung gewidmet

von M

den Merauagebern.

E i n l e l t n n g .

^Jeber die Lebensschicksnle unseres Autors haben wir nur sehr wenig mitzutheilen. Zwar geht aus dem Werke selbst hervor, dass es in Toledo 1310 verfasst worden; allein das Geburtsjahr des Verf. ist ganz unbckannt, und der Angabe im Juchasin, dass Israeli 1312 gestorben, widerspricht die dem Buche angehangte Notiz von einem Streit Israelis 1330 mit einem Apostaten, an deren Echtheit zu zweifeln kein Grund vorhanden ist. — Von naheren Lebensumstanden Israeli's wissen wir nur, dass er aus der mehre Jahrbunderte hindurch bekannten Pamilie Israeli abstammte, dass seines Vaters Name Joseph war, und sein Bruder Israel als besonderer Kenner der arabischen Sprache, auch als Exeget gcriihmt wird. Die Abfassung des vorliegenden Werkes ist zunachst der Auffordcrung des R . Ascher b. Jechiel, des 1306 aus Deutschland nach Toledo gekommenen grossen Talmudgelehrten, mit dem also Israeli in freundschaftlichen Beziehungen stand, zu rer -danken; geradc vvie auch, 177 Jahre Miher, Abr. b. Chija auf den Wunsch se ines Lehrers sein Zurath ha-Arez verfasste. Indess wird in der Ausfuhrun^ des Planes nicht gerade auf das Bedtirfniss jenes Einzelnen Riicksicht genommen, sondern auf jeden gerechnet, der Neigung hatte, sich init der jiidischen Chronologie zu beschaftigen.

Das Buch ,Jesod Olam" a. h. Grundlage der Welt, setzt sich zur Aufgabe: die Darstellung der jiidischen Zeitrechnung in ihrem ganzen Urafange, und hat diese seine Aufgabe vollstan-diger als irgend eines dieser Art gelost. So weit demnach nun einerseits das Gebiet war, welches von einer solchen Arbeit umuisst werd«n musste, so bestimmt war andrerseits der Ver-fasser der Grenzen $ich bewusst, iiber die hinaus er seinem Plane gem ass nicht zu gehen brauchte. Zum Verstandniss der Jiidischen Zeitrechnung ist die Kenntniss der Bewegungen der Sonne und des Mondes unumganglich nothwendig, aber auch hinreichend; die der iibrigen P l a -neten gleich^iiltig. E i n geniigendes Wissen von dem Verhaltniss jener beiden Gestirne zur Erde setzt aber eine Kenntniss der letztern in astronomischer, weniger in geographischer oder gar physischer Beziehung, voraus; als Grundlage Jedes astronomischen Stuaiums sind, wie naturlich, mathematische Kenntnisse erforderlich. Der Plan des Ganzen war hiermit gegeben.

Das Werk zerfallt in fiinf Abschnitte. Davon enthalt der erste eine concise Darstellung der Hauptsatze aus Planimetrie, Stereometrie und Trigonometric, in Fassung und Anordnung die Anlehnung an Euklid deutlich bekundend, und sofort zur Anwendung dieser Satze auf das Welt-system hineiiend. Der zwcite Abschnitt geht nach einigen philosophischen und theologischen fdeen iiber Weltsch&pfung zur allgcmeinen Besdireibung des Weltsystems, hauptsachlich nach ptoleraaj-scher Ansicht, iiber, spricht von geogr. Lan^e und Breite auf der E r d e , von Aequator, Men-dianen, Horizont, von der Lage der Ekliptik gegen den Aequator, von den Bewegungen der Himmelskorper im Allgememen, von T a g und Nacht, deren A b - und Zunahme nach den ver-schiedenen Eangen und Breiten und allem was damit zusammenhiingt. Von Interesse ist die Darstellung des Weltsystems eines ungenannten arab. Astronomen (wahrscheinlich Petrongi), demzufolge z. B. Merkur und Venus sich um die Sonne bewegen. Der dritte Abschnitt geht speciell auf die Bewegungen der Sonne und des Mondes ein; er bespricht die Lange des Son-nenjahres, die im Laufe der Sonne bemerkliche Anomalie, die Berechnung derselben und das Verhaltniss von mittlerer zu wahrer Zeit, Noch ausfuhrlicher ist die Darstellung der dem Monde zugeschriebenen Spharen und der Bewegungen derselben, so wie der durch dieseliervorgebrachten U n g l e i c h h e i t e n des (Vfondlaufes, deren der Verf. im Namen des Ptolm. dre i aufzahlt (—worauf in letzter Zeit durch franzos. Gelehrte hingewlesen worden.) Die Untersnchung erstreckt sich weiter auf die Dauer des Mondmonates, auf den Unterschied zwischcn wahren und mittleren Conjunctionen und Oppositionen, und wie in Folge aller der damit verbundenen Umstande die Bestimmung des Neumondes durch den Gerichtshof in Jerusalem geschah. Nach einer kurz-gefassten Beschreibung des Herganges bei Mond- und Sonnenfinsternissen werden anbangsweise Grossen und Entfernungen der andern Himmelskorper angegeben und mit einer Betrachtung iiber das Verhaltniss des religiosen Bewusstseins zu den astronomischen Studien geschlossen.

Der vierte Abschnitt behandelt mit erschopfender Griindlichkeit und Ausfiihrlichkeit das System der jadischen Zeitrechnung. E r spricht zunachst vom Mondmonate und iMondjahre, von dem 19jahrigen Cyclus und dessen Beschaffenheit, von der Berechnung des Molad, erzahlt, wie die^ Bestimmung des Neumondes in alten Zeiten vermoge der Beobacljlung, nicht aber — w i e einige behaupten — von jeher durch Berechnung geschah; beweist, nir welchen Meridian die

traditionellen astronomischen Data berechnet siud und erklart auf Grund dieses Bewei«es einiffc schwierige talmudische Stellen. Ilierauf verbreitet er sich uber die Satze der jiid. Chron welclie der BesSmmunjf der Festtage u. 8. w. zu Grunde liegeu, und zeigt, Hie aus dem eraten Molad eines CycJoa afle diese Bestiramungen fur den ganzen Cyclus erkannt werden. tfach JfZpm werden die Tekufot (Samuel s und Adas) besprochen, und die gegen dieselben zu erhebe״den Einwiiude beseitigt. Die vier letzten Capitel beschaftigen sich mit der Berechnung des wahren aus dem mittleren Orte der Sonne und des Mondes, mit der Berechnung der Sabbat- und lobeljahre, mit der Darstellung der verschiedenen Aeren, besonders der christl. und der muhamed endlich mit einer kurzgefassten Zeittafel der jiidischen Geschichte.

Der ftinfte Abschnitt enthiilt Tabellen nebst Gebrauchsanweisungen.

D - י ~ — a ״ 1 | h | e der Astronomie in Bibelversen wiederzufiiiden, und auffaliende Zeit gemiiss neucrc Kesuu* . f ״ b d a h i n einschlagende Gegenstande — nicht ohae Angaben der t a b n u d " " ^ doch, wo cr nicht erne ganz unbezweifelte Tradition Glflck - deutentl zu ^chtfert.feen, u ״ b ekummert , ob von Judcn oder nicht - den uber-hat, die Kcsultate neuerer l or b ^ ^ ^ ן ן ״ ^ i 8 t 1m Ganzen auf eine musterhafte lieferten Aogabcn J[^^^.C j a d as Bestreben, allseitig und vo !standi* verstanden z ,werden ״Weise lichtvoll und ve«tandl.cn, J a

y f d e r W e i t s chweif igke1t zuz.elien. Jedcnfalls 1st der konnte de«״ Verf.. zuwc Icn ^ . h u ״ n d d a s k | a r e Bewusstsem von dem, was und wie er zu Verfasser .lets sen es b * £ 8 € [ 1 * ״ ^ Anordnung nur von forderhchstem Einfluss se ״, . D e r liefein babe, konn£ • «J e , | ״ [Entstehen verd^kt, b ״,dem das Ganze se י 1 ckt an meh-dem reli״ii>sen v»e1״c te , , . , . _ _ • > -1 ״

dem Verf. eines uegcisicnuu, <••• - —•״ - - .—...0 ״Der Jesod Olam ist in zahlrotchen Ilandschriften in o/Feiilfichcn und Privalbibliothcken vor-

handen. Aber obglcirh er schon in dem Jahrhundert seines Entstehens vielfach benulzt und slets wenn aiich nicht nach Gcbiihr— anerkannt worden, gelangte er erst im Jahre 1778 durch Baruch Sklov in Berlin zur Verolfentlichung Dieser durch mehrere mathemat. Arbeiten bekannte Herausgeber benutzte dazu zwei Ilandschriften, hat sich aber dabei einer fast unverzeihlichen Willkiir in Betreff der Te\les schuldig geinacht. Nit fit nur die unkritische Einschiehung eigener Noten, von denen beso! die \ reduci Bed* script* S c ^ f n T n ' n i c h t verstiimmelten Parthieen zeigt, fiihren indeas mit sicherheit zu der Annalime, dass vom VPi-f selbst eine doppelte Recension seiner Arbeit ausgegangen, was auch durch Abschn. a 4 1 >- A hA-t:;ti־״t wird Da dies Manuscript ebenfalls an Uncorrectheit und Unvollstan-diffke t; ( S fehlen of fast ganze Capitel, z. B. im 6. a. 12 Cap. des 3. und im 3 - 6 . Cap. des Uigkeit Ces leh en ok 1«w j f c ^ ^ ^ . R e d a c { j o n d e s T e x t e s d e r dre. ersten Abschnitte der

cedruckte Text n i , V blo.«s ein berathendes, sondern auch nothwendiges oft das einzige Moment sein wHhrend k»h niich bei indifferenten Abweichungcn gewohnlich an die Lesart des Manuscripts S . ^UtM^^ habe ich bei der kritischen Wchs1cht des 4. u. a. Abschn.ttes, deren Resultate dem Werkc bei^nigt sind, befolgt * D i e auszuglicLe Uebl״rsetzung konnte sich naturlich nur auf die Y'tf^tl^t^ MomenCe beschrlinken/ und hat solche Leser im Auge gehabt wekhe mit Lnkunde des hebr. Textes Kenntniss des Gegenstandes verbinden, und daher an der oft nur mit Andeutungen sich beendffenden Kiirze keinen Anstoss nehmen konnen. ,

g Vieles, was hier zu sagen erspriesslich und forderlich geschienen, musste aus Mangel a״ Raum ftir eine andere Gelegenheit aufbewahrt werden.

B e r l i n , den 17. Februar 1848. MP. CttSSei.

Yorbemerkung des Mitherausgcbers.

Nicht ohnc Zagen iibergebe ich liiermit das cndlich vollendetc Werk der Oeflentlichkeit, da ich mir wohl bewusst bin, wie klein der Kreis ist, innerhalb dessen eine neue Erscheinung im Gebiete der jiidischen Literatur freudig begriisst wird. Ich wiirde mich indess fur die mannigfacheii und long-wierigen Bemuhungen, welche mir die Herausgabe verursacht hat, hinlanglich belohnt fiihlen, weim jener Kreis in dem Geleisteten irgendwie eine Bcroicherung der jiidischen Wissenschaft und einen Fortschritt in der Kenntniss unseres Alterthums crkennen wollte. Indem ich dieses Urtheil unpar-theiischen und sachkundigen Richtern iiberlasse, habe ich hier nur, was zur Geschichte dieser Ileraus-gahe gehort, anzuhihren. — Zu Anfang des Jahrcs 184G verband ich mich mit Herrn B. Goldberg zur Herausgabe des Jesod Olam, wobei Hcrr Goldberg die Redaction des Textes u. s. w, ich die \ eroffentlichung des Werkes iibernahm. Wir fingen mit dem 4. und 5. Abschnitt an, wcil wir diese fur die interessantesten und dem Werke mehr Abnebmer verschaffenden hielten. Dieser erste

Theil des Werkes mit einer ausziigliehen LVbersetzung des 4. Abschnittes durch Herrn Dr. D. Cassel erscliien im April 184G. Umstiinde, deren niihere Auseinandersetzung nicht hierher gehort, waren Veranlassung, dass ich im Einverstiindniss mit Herrn Goldberg Herrn Dr. Cassel ersuchte, bei dem noch iibrigen Theile des Werkes die Functionen, welche bisher Herr Goldberg versehen, mil zu uberuehmen, und da ^r Vollendung des Druckes Herr Goldberg Deutschland verliess, so machte sich Herr Dr. Cassel auch daran, die zum Jesod Olam gehbrenden Tabellen, die von Herrn Gold-berg nicht berechnet waren, auszuarbeiten. Es gehbren daher Herrn Dr. Cassel: die Redaction des Textes der drei ersten Abschnitte, sammtliche Tabellen (mil Ausnahme der drei ersten, die von Herrn Goldberg bind), die ausziigliehen Uebersetzungen, die dem Werke beigcfiigten kritischen Noten, die Vorrede and die Zeichnung der theils als Lithographieen, theils als Holzschnitte beigegebe-nen Figuren; alles Uebrige r'uhrt von Herrn Goldberg her. Was die Holzschnitte betrifft, so habe ich nur das, Bedauern auszusprechen, dass durch die Unkenntniss der bebraischen Buchstaben von Seiten des Holzschneiders diese Buchstaben oft undeutlich gedruckt erscheinen, zuweilen auch ganz fehlen; der sachkundige Leser wird diesen Mangeln leicht abhelfen kbnnen.

Wiihrend mir iiber den innercn Werth der Arbeit kein Urtheil zusteht, darf ich doch die Hoffnung aussprechen, dass die mannigfachen Miihen und die nicht unbedeutenden Opfer, welche die

4

Verofrentlichung verursacht, eine Anerkennung finden diirflen. Es ware mir aber auch trotzdem nicht geiungen, das Ziel zu erreichen, hatte ich nicht an vielen Orten und besonders in Berlin allsei-tige Unterstiitzung und Aufmunterung erhalten. Vor Allem aber fiihle ich mich gedrungen, dem Manne mcinen tiefgefuhltesten Dank darzubringen, dessen Weltruf nur von seiner Humanitat iiber-troflen wird: HerrnFreiherrn A l e x a n d e r v. H u m b o l d t E x c , dessen vielbedeutender Fiirsprache wir die Theilnahme unseres a l l ergnadigs ten M o n a r c h e n , S r . Majesti it F r i e d r i c h W i l h e l m des V i e r t e n , so wie mehrerer Mitglieder des Koniglichen Hauses verdanken. Moge er noch lange Jahre die Zierde seiner Mitwelt bleiben, Segen und Dank urn sich her verbreiten.

Bei der Durchreise unseres hochverehrten Glaubensgenossen Sir Moses Montefiore durch

Berlin im Sommer 1846 hatte derselbe die Gewogenheit, unsere Bitte, ihm unser Werk widmen zu

diirfen, zu erfullen, wofiir ihm sowohl als alien denen, die dem Unternehmen ihre Theilnahme ge-

schenkt, der ergebenste Dank hiermit abgestattet wird.

B e r l i n , den 18. Februar 1848.

L• Rosenkran%.

i

Verzcicliniss der Iiinzugekommeneii Subscrlbenten.

Sein Majestat der Komg von Prcosseu, u Exemplare• •Seine Konigliche Hoheit der l'rinz von Preussen . . 1 Exemplar.

Seine Konigliche Hoheit der Prinz Waldemar . . . ״ 1 .Seine Konigliche Hoheit der Prinz Adalbert . . . ״ 1 .

Altona. Hr. Jacob Ettlioger, Rabbiner.

- Dr. Enoch. - S. W. Warburg. - Conferenz - Rath Prof. Dr.

Chr. Heinr. Schuhmacher.

Berlin. Se. ExcelL der Hr. Minister der

geistlichen, Unterrichts-u. Medicinal-Angelegenh. Eichhorn, fur die Konigl. Preussischen Bibliothe-ken G Exemplare.

Se.Excell.Hr. Geh. Rath Freih. A. v. Humboldt 3 Exempl.

Hr. Geh. Rath Dr. v. Schellmg. .Geh. Hofrath Professor Dr ־

Griison. - Prof. Dr. Dirichlet. - Prof. Dr. P. Erman. - Ober-C.onsistorialrath Prof.

Dr. A. Neander. - Prof. Dr. C. R i u e r . - Dr. M. Veit. - Dr. J . Jacobson. - Dr. Holdheim. - Dr. Braun. .Dr. F. G. Behrend ־

Hr. Burg, Major der Arlillerie. - A. Mendelsohn. - A. H. Heyman. - J. Hirschfeld. - Gebr. Arons. • W. Nathan. - J. Jaques. .W. Maass ־- Heinrich Ezechel. - W. Brose. - Paul Mendelsohn Bartholdy. - U. P. Veit. - M. Magnu3. - Adolph Meyer. • Liebermann. - P. Liebermann. - Goldschmidt. .H. Gerson ־- Joseph Lehmann. - Heilborn. L ־ . Steinthal. - B. Jolles aus Warschau. - \V. Wolfenstein. - Lipmann Wulflf. .Adolph Rosenberg ־- F. M. Lande. - Lion M. Cohn. - M. J. Hanff. .Adolph Cohn ־- Julius Bamberger.

Hr. Hertz, Apotheker. - M. H. Feinberg.

Breslau. Hr. M. B. Loewy.

- B. L. Schweitzer.

Cassel. Hr. Dr. Pineas.

• A. Philippsohn. .Gebr. Goldschmidt ־- Ph. Seel. Goldschmidt. - H. S. Friedmann. - L. Mansbach. - Feidel. - Gebr. Kaufmann.

Corlio. Hr. J. Abel.

Coslin• Hr. Dr. Jolowiz/Rabbiner.

- Dr. Pinkson. - Dr. Moser. - Behrend. - Moses Michaeiis.

1 Hr. Pror. Miiller, fiir die grosso Bibliothek.

Copenhagen.

Hr. Dr. A. A. Wolff. • Ph. J. Eichel. - D. Rubin. .B. M. Goldschmidt ־- Halberstadt u. Comp. J ־ . Lewisohn. • L . Salmonsen. Jacob L ־ . Melchior. • Ludwig Melchior. - N. L . Dehn. - M. N. Kalker. - M. M. Goldschmidt. .M. J. Goldschmidt ־ .M. H. Bing ־ .W. M. Goldschmidt ־ .J. Brandes ־ .M. R. Henriques ־ .W. P. Heyman ־- L. M. Melchior. - J. W . Heyman. .M. u. Sg. Melchior ־ .Dr. Melchior ־ .Ph. Hartwig Ree ־- S. A. Eybeschitz.

\

Hr. Profess. Werloff, fur die grosse Koni'gl. Bibhothek.

.Prof. Herniansen ־- P. J . \V. Madwig, fur die

(Jniversilats-Bibliothek. - Conferenz-Hatli und Prof.

H. Oersted. - Prof. Olufsen. - Prof. Abrahams. - M. JV1. Ruben. - J. P. Dessauer.

Bernburg. - P. Herz. - A. Berendt. . M. Lewy. . Nathan Lewin. . A. Bendix. - J. Bendix. . S. Salomon. - B. J. Barnch. - J . M. Jacobsen. - W. Mirkin. - M. L . Nalhansen. - Adolph Fraenkel. - M. L. Nathan. - Ludwig Trier. - II. Cohn. - C. F. Coppeller. . Hart L e w . - Enke fru'lleilbulh. - N. Gerson.

Danzig. Hr. J. Lipschiz, Rabbiner.

- Professor Anger. - H Fiirstenberg. .Elkan Mankiewicz י- Ilzig Goldstein - N. N. - A. M. Perls. - S. Morwilz. - E . Friedman. - Hermann Weinberg. - W. d. Mormlz. .L. Auerbach ־ .goldschmidt ־ .M. Zuckerman ־- N. N. - Ober י Burgerraeister von

Weickhman, fur die Stadt-Bibliotbek.

S. F ־ . .Or. Braun ־

־ 3 . Norman.

Dresden. Hr. Dr. Z. Frankel.

- Dr. Beer. - Falkcnstein. f«r dieoffeBt•

liche Konigl. Bibliolhek. - Jonas A. Bondy.

Hr. Josua Schie jun. - S. G. VVallerstei'n. - Dr. Hirschel. - Consul Kaskel. - Michaelis Schwarzauer,

Theolog. - Dr. W. Landau.

Frankfurt a. M. Hr. A. Fold.

• B. Adler. Dr. J ־ . M. Jost. • Dr. Leopold Stein. - Dr. S. Scheyer. .Dr. M. Hess ־ .Dr. Schwarzschild ־• Ph. A. Cohn. • Weiler Sohne. - B. H. Goldschmidt. j

- M. B. Goldschmidt. j - B. Niederhofheim. j - H. H. Goldschmidt. - R. Moses. - N. M. Oppenheim. - M. B. Oppenheim. - Gebr. Bass. - Gebr. Rindskopf. - G. L . Getz. - Louis Lotmar. - L . A. Haler. - M. J . Herz. - S. von Haber. - A. S. Halle. - En. J. Halle. - J. S. Scheyer. • J. M, Kulp. - J. Jacobsohn. - Rap u. Hechberg. - H. N. Kulp Sobn. • Gebr. Reis. .Moses Isaak Oppenheim ־- Baruch Bonn. - L . u. S. Halle. - Morilz Edenfeld. - Is. D. Leiter. - L . J. Kohn Speyer. - Jacob Haas. • Ludwig Loewenslcin. - Ph. Kann. - S. S. Furth. - Oppenheimer u. Schlosser, - L.J.Hackenbruch aus Coin - H. Geiger. - Jacob Geiger. - Moritz Gelz. - Leopold Beer. - Max von KaulJa.

Hamburg.

Halberstadt. Hr. Aron Hirsch.

.Wolf Nathan י

Hr. Isaak Bernays, Rabbiner. ן ' .Prof. Dr. Calmberg ־- Dr. G. Salomon. - Dr. N. Frankfurter. - Or. M. Fraenkel. 1

- Dr. Isler. ! - Dr. G. Riesser. .M. L. Samuel ־- Ludwig Meyer. - David Hailperin. - L. B. n. S. - Elias Warburg. - W. J. Salomon. - Sicgm. Robinson. - Moses Mendelsohn. - Laz. Sams, f.obn. - Ed. Arnhold.

Salis Josua. - Hermann Bloch. - Gottlieb Moses. . J. Ph. Ree. - Jacob Mass. . M. Wolfsohn. - Lion. - Prof. Ch. Petersen, fur die

Sladt-Bibliothek. - Professor Dr. Redslob. . A. L. Warburg. . W. J . Hess. - Mad. Lorette Leo. - J . A. Israel. - J. L . S. Polack-

Hannover. Hr. Dr. Sam. Meyer, Rabbin.

- S. Frensdorf, Oberlehrer. - Alexander Cohn. - J. L . Cohn. - H. L . Cohn. - Michael Abraham. - Simon CoppeL - Heinrich Cohn. - Hermann Cobn. - Salomon Cohn. - D. Pirilz. - Cohen Deitelzweig. - L. Rosenthal.

Hannovers-Munden. Hr. L. Madelong.

- S. Madelong.

Konigsberg in Pr, Hr. Dr. Buscb, fiir die Kbm'gl

Sternwarte. - Dr. Saalschiitz. - Professor Nesselraann. - Dr. Th. Goldsticker.

Hr. Dr. Julius Rupp. - Bensemann. - H. Hirschfeld. - Dr. M. Freystadt. - D. Pollack.

E . Pollack. - Berliner.

Konitz. Hr. Berend Cohn, Rabbiner.

- P. S. Fordon, Lehrer.

Landsberg a. W. Hr. J. J. Lipschitz. Rabbiner

- Geh. Rath Niirnberger. - Abraham Boas. .Aron Boas ־- Joseph Treitel.

Leipzig. Hr. Dr. Julius Fiirst.

- Ad. Jellineck. - Arn. Witkowski aus Posen. - Israel Bodek. - Heilpern u. Frankel. - E.Mandelstam aus Sagarcn. - Chalzkel Sapiro a Sagaren. - Leon Segalle aus Brody. - Isaac Schorr aus Brody. - Mayer Kallir aus Brody.

UniversiUits-Bibliothck zu Leipzig.

- Isaac Elias.

' Linden b, Hannover. Hr. J. Benjamin.

I - J. Reiss. .H. Kann ־

Ludwigslust. Hr. L . Michaelis.

.S. Ascher ־

Prenzlau. Hr. Louis Itz'g•

- S. Hirschberg.

g&chwerin in Meek-lenbarg.

Hr. M. Marcus. . L. J . Jaffe.

Siettin. Hr. H. Moses.

J E § O D OI1AM.

IE f n 1 © 1 Widmang an R. Aaclicr, der aim Deutschland nach

Toledo gekommen, und auf dessen Wunsch dies Werk verfasst worden. — Gott liess aus dem Nichts den Ur-«toff entstehen; die eigentliche Schopfung bestnnd darin, dass dieser Urstoff Form and Begrenzung annahm. Das A l l des GeschafTenen zerf.illt in drei Welten: a) Die hohere Welt , die der Engel und geistigen Wesen iiber-haupt, ohne Kiirper, ohne Hewegung, ohne Tod ; sie setzen die Sphiiren in Bewejfung, wie die Sphiiren wie-

1 t u 11 g*. der die Seelen im menschlichen Kiirper. 6) Die mitt-lere Wel t : Sphiiren und Himmelskorper, lebendig, rein> erkennend ihren Schopfer, mit Bewusstsein und nn-

; vergiinglicher Kraft umlnufend. Diese Welt heisst H ן i mm e l . c) Die niedere Welt , nlles, was !inter dem | Hinimel ist, Thiere, PRanzen, Steine, iiberhaupt die vier

Elemente; begriinzt von der innern Flache der Moiul-sphiire und dem Mittelpunkt der Erde, vergiinglich und

.veriinderlich י

Eintkellung des Werkes in fiinf Abschnitte.

E r s t e r Abschni t t . Von den mathemathischen Siitzen, deren wir in die-

•em Werk bediirfen. C a p • 1 . Gegenstand dieses Werkes ist die Lehre

von der jiidischen Kalenderrechnnng, und dem, was zum Verstiindniss dersellten aus der Astronomie erforderlich ist. Auf eigentliche Beweise dessen, was aus der Astro-nnmie beigeliraclit w i r d , werde ich mich nur in wenl-gen Fallen einlasscn, und denjenigen, der sich mit dem von mir Gegebenen nicht begniigt, auf die fiber diese Wiasenschaft verfassten Werke verweisen. — Von jeber war die Astronomie j n j 8 r a e l e j n e angesehene und be• liebte Wissensclinft, woriiber sich im Talmud zahlreicbe Belegstellen finden. Ihren Ursprung nalun diese Wissen-«chaft bei den Jsraeliten z u r Zeit des Kiinigs David, und war besonders die Be8chiiftig U g des Stammes Jiss^chnr״( I d i r . l>, 32); in Folge der babylonischen Verbannung breitete 8ich diese Wissenschaft aus zu den Chaldiiern, Aegyptern, Persern, Griechen uud Roraern. Etwa 70 Jabre nach Zerstorung des Tempels lebte Ftolemaus, der das grosse Werk Almagest verfasste. — Zum Eintr i t t in 488 Gebiet der Astronomie sind Vorkenntnisse aus der Mathematik anentbehrlich.

C a p . 8 . Von den fiir dieses Werk nothwendigen mathematischen Vorkenntnissen. Der P u n k t ist etwas Untheilbares und Ausdehnungsloses. Die L i n i e hat eine Ausdchnung: Liinge; es giebt a) g r a d e Liuien, 6 ) K r e i«־ linien, c) kriMtnne Linien; mit letzteren haben wir bier nichts zu tbnn. — Die F l i i c h e hat Ausdehnung in Liinge und Breite; sie ist G r e n z e , aber nicht T l i e 11 des Korpers; es giebt grade Flt'ichen, runde Flaclien, wie bei der Kugel u. 8. w. Der K o r p e r bat drei Aus-dehnnngen, Liinge, Breite, Tiefe. Punkt, Lime nnd Fliiclie finden sich in der Wirkl ichkei t nur am Korper, fur sich nur als Gedacbtes.

Der Durchschnitt zweier Linien Iiildet einen Winkel ; rechte, spitze, stumpfe Winkel. Nebenwinkel = 2 Recli-ten, Scheitelwiukel einander gleicl!• — Parallele L i -nien. — Was von Linien hier gesagt iat, Hndet auch seine Anwendung auf Flaclien.

Unendliche Theilbarkeit der Linien, Flaclien, Win-kel, Kiirper und auch der Zeit, — Die zu einer Gattung geborigen Grossen konnen zu einander in einem Ver. haltniss stehen, nicht aber zwei ungleichartige. Doch kann das Verhaltniss zweier gleichartigen mit dem Ver.

I I

haltniss zMuier aaderen, ebenfalls unlet •ich gteichartt-gea Grossen verglithen werden. — Primzahlen, zusatu-*oengesetzte Zahlen. Faktoren. — Bei drei in Propor-

1 lion atehenden Zahlen ist das Product der ersten and dritten = dem Quadrat der zweiten; bei vier in Propor-tion •tchcnden Zahlen ist das Produkt der ersten and vierten = cleio der zweiten und dritten. Wie man im ersten Fal l aus zwei Zahlen die dritte, im zweiten Fall aus dreien die vicrte finden kann. Wenn a: b = c: d, •o ist auch n : c = b : d; und a - f ־ b : a = c - f ־ d : c . Das Verhaltniss zweier zusamrnengesetzten Zahlen ist sunammengesetzt aus den Verhnltnissen der beiderseiti-gen Fakturcn. 8: 15 = ( 2 : 8). (4 : 5). Haben beide Zahlen cinen Fnktor geineinschaftlich. so verhalten sie eich wie die nicht gcmeinschaftlichen Fnktoren.

Fliiche, Linie nnd Kiirper konnen bis 18י1ו Unend-Dchc. aiisgedchnt g e d a c h t werden, sind aber in W i r k -l i c h k e i t stets 1n1r hegrenzt vorhnndcn. Ebene Fiachen werden von gulden Linien (Seiten) orfer von kruuunen begren/.t. Wi r werden bier nur init F i g u r e n , die von 3 und 4 Seiten eingeschlossen sind, 11ns be^cbiiltigen. Der K r e i s ist eine Ebene, eingeschlossen von e i n e r krumiiien Linie, in deren Mitte ein Punkt sich befin-det, der von alien Pnnkten jener krummen Linie gleieh weit absteht. Mittelpunkt, Sehuen, Durclimesser, Peri-pherie, Bogen. — Gleichseitige, gleichschenklige, tin ־־־1gleichseitige; rechtwinkiige, stuuipfwinklige, spitzwink-lige Dreiecke. Quadrate, schiefes Viereck, langliches Viereck, liinglich-schiefes Viereck. Mi t andern Vier-eeken und Vielecken beschaftigen wir uns weiter nicht. 1 • (F ig . 8). Kin gleichseitige* Dreieck zn beschreilien.

2 - (Fig. «). Ein gleiclischenkliges Dreieck zu beschrei-ben. 3. (Fig. 10)• An einen Punkt eine einer gegebe-n e n Linie gleiehe Linie anzntragen. 4. (Fig. 11). Von einer Linie eiu einer gegebenen Linie gleiches Stiick abzuschneiden. 5. (Fig . It.) Wenn in zwei Dreiecken awei Seiten und der von ihnen eingeschlossene Winkel In einem Dreieck so gross sind, als in einem andern, so •ind auch die andern Sliicke in beiden gleieh, und die Dreiecke decken sich. Dasselbe findet statt, wenn alle drei Seiten des einen gleieh den drei Seiten des andern «ind. 6. (Fig. 13) Weon in einem Dreieck zwei Sei-ten einander gleieh sind, no sind die an der dritten Seite liegenden Winkel einander gleieh. T. (Fig• 11). Sind »n einem Dreieck zwei Winkel einander gleieh, so •ind

es aach die die.en Winkeln ffegenuberliegenden Seiten. 8. (F ig 15). Einen Winkel zn hnlbiret,. 9 > ( F J g ן , 6 ו . Eine grade Linie so halbiren. 10• (F ig . !7) ^ a f e ;_ ner Linie in einem gegebenen Punkte eine Senlcrechte zu errichten. I I . (F ig . 18). Wenn bei einem Dreieck eine Seite verlangert w i rd , so ist der entstandene aas. sere Winkel grosser als jeder der beiden innern entge-gengesetzten. 12. (Fig. 19). Je zwei Winkel eines Dreiecks sind kleiner als zwei Rechte. 13. (Fig . 20) In jedem Dreieck liegt der grossern Seite ein gros B erer Winkel gegenQber. 14. (Fig. 21 ) In jedem Dreieck liegt dem grosseren Winkel elae griissere Seite gegen-uber. 15. (Fig. 22.) In jedem Dreieck 8ind zwei Sei-ten zusammen grosser als die dritte. 16. (Fig. 23). Ein Dreieck zu zeichnen, dessen Seiten gleieh sind dreien gegebenen Linien. 17. (Fig. 24.) An einen gegebenen Punkt einer Linie einen Winkel za zeichnen, der einem gegebenen Winkel gleieh sei. 18. ( F i g . 25.) Wenn zwei Linien von einer dritten geschnitten werden, und der innere auf der linken Seite liegende Winkel dem ihm gegeniiber auf der rechten Seite liegenden Winkel gleieh ist , so sind I) die beiden geschnittenen Linien einander parallel; 2) die auf derselben Seite liegenden Winkel , von denen der eine ein ausserer Winke l , der andere ein innerer 1st, einander gleieh (woraus dann auch schon die Parallelitiit der geschnittenen Linien folgt). 3) Die beiden innern auf derselben Seite liegen-den Winkel = 2 Rechten. Umkebrungen dieser Satze. 19. (Fig. 25.) Durch einen gegebenen Punkt eine Linie zu ziehen, die einer gegebenen parallel 8ei. '20. (Fig. 26) Wenn bei einem Dreiecke eine Seite verlangert wird, so ist der entstandene nussere Winkel so gross, als die beiden innern entgegengesetzten zusammen gen״>mmen; und daher in jedem Dreieck alle drei Winkel zusammen gleieh zwei Rechten. 21. (Fig. 27.) Ein jedes der vier oben gedachten Vierecke wird durch die Diagonale in zwei Dreiecke getheilt, die gleieh und alinlich •ind 22. (Fig. 28־.) Zwei sole-he Vierecke, die auf einer ge« meinschaftlichen Seite ruhen und zwischen parallelen Linien eingeschlossen sind, haben gleicben Flachenin• halt. 23. (Fig. 29). Das in 22 Gesagte findet auch statt, wenn die Grundlinien nur einander gleieh •ind 24. (Eig. 80.) Zwei Dreiecke, die auf gemeinschaftlichen Linien ruhen, and von parallelen Linien eingeschlossen sind, haben gleichen Flacheninhalt. 25, (F ig . 81.) Das

i n

in U Geaagte findet auch • tat t , wenn die Grundlinien nor • ionder gleieh •ind. 26 (Fig. 32.) Wenn ein Vier-eck and ein Dreieck auf derselben Linie ruhen, und •on parallelen Linien eingeschlossen werden, •o ist die• Dreieck die Ilalfte des Viereck•. 27. (Fig . 42). Ueber eine gegebene Seite ein Quadrat eu zeichnen. 28. (F ig . 83.) Bet einem jeden reehtwinkligen Dreieck iat das uber der dem rechten Winkel gegeniiber liegenden Seite errichtete Quadrat •einem Fliicheninhalte nach •o gross, wie die anf den beiden andern Seiten errichteten Qua-drate zusammengenonimen. 29. (Fig . 34). Wenn bei einem Dreieck da• uber der einen Seite errichtete Qua-drat gleieh ist den beiden uber den andern Seiten errich-teten Quadrnten zusammengenonimen, •o ist der jener Seite gegein'iberliegende Winkel ein rechter. 30. (Fig. 35.) Wenn in zwei Rechtecken eine Seite in dem einen 80 gross ist, wie in dem andern, so verhalten sich die nicht gleichen Seiten wie die Rechtecke, also auch wie deren lltilften (die Dreiecke). Vierecke oder Dreiecke also, welche gleiehe Hohe haben, verhalten •ich wie ihre Grundlinien, und umgekehrt. 31. (F ig . '66). Zieht man in einem Dreieck eine mit einer Seite parallele Lime, 80 schneidet diese die beiden andern Seiten pro-portionirt, d. h. so, dass die Stiicke der einen Seite •ich zu einander verhalten, wie die Stiicke der andern Seite; ferner, dass die ganzen geschnittenen Seiten sich ver-halten, wie entsprechende Stiicke derselben. Des dnbei entstandenen kleineren Dreiecks Winkel sind denen des gegebenen Dreiecks gleieh; solehe Dreiecke heissen ahn-l i c h . 3 i . (Fig. 87•) In zwei iihnlichen Dreiecken ste-hen die den gleichen Winkeln gegenuberliegenden Sei-ten in Proportion. 33. (F ig . 38.) Umkehrung des in 32 Ge9agten. 34. (Fig. 8f»). \ n einem gegebenen Kreise den Mittelpunkt zu finden. 35. (Fig. 40). Eine Sehne, die von einem Durchinesser halbirt wird , steht senkrecht anf diesem und er nuf i h r . 86. (Fig . 41). - Wenn eine Linie einen Kreis beruhrt, so steht die vom Mittelpunkt nach dem Beriihrungspunkt gezngenc Linie auf der be-ruhrenden Linie •enkrecht. 37. (Fig. 42). Verbindet man ' die Endpunkte einea Bogens, der kleiner als die Ilalfte der Peripherie ist, mit dem Mittelpnnkte und mit irgend einem Punkte der Peripherie durch grade Linien, so ist I der am Mittelpunkt entstandene Winkel noch einmal ! •o gross, als d e r a n j e r p e r i p h e r i e ; und •o •ind je

.zwei Winkel, &Iittelpunkt8- oder Peripheriewinkel, die |

8«f demaelben Bogen ruhen, einander gleieh. — 39. (Fig. 44.) Bogen, die zu gleichen MiUelp»nkt«wi«fc«1n gehSren, •ind einander gleieh, and umgekehrt. G l e i e h konnen ubrigens Bogen nur genannt werden, wenn sie zu demselben oder zu gleichen Kreiaen gehiiren; ahn-l i c h , wenn •ie, zu verachiedenen Kreisen gehiirend, der-•elbe Thei l von der Peripherie sind; zu iihnlichen Bo-gen gehiiren (Fig. 45) stets gleiehe Mittelpunkts- und Peripheriewinkel. 40. (Fig . 46). Ein rechter Winkel ruht anf einem Halbkreiae, und umgekehrt. Darausfolgt, daas die dem rechten Winkel eines reehtwinkligen Drei-ecks gegeniiberliegende Seite der Durchinesser des uni dieses Dreieek besohriebenen Kreises, die Ilalfte dersel-ben also dessen Radius ist. 41. (Fig. 47.) Einen Bogen zu halbiren. 42. Die dem sechsten Thei l der Peripherie entspreehende Sehne ist gleieh dem llalbraesser.

Die Astronomen pflegen jeden der an den Ilimmels-sphiiren und Kiirpern befindlichen Kreisperipherien, gross wie kle in , in 860 gleiehe Theile zu theilen und jeden dieser Bogen G r a d zu nennen. Die lfcO Durchinesser, vermitteht derer diese Theilung gesehieht, bilden am Mittelpunkt 360 W i n k e l , deren 90 auf einen Rechten kommen. Eben 80 theilen sie den Durchinesser in 120 Theile, deren jeder auch Grad hei««t, so das• man sag(, die Liinge eines Bogens habe 80 und 80 viel Grade nuch dem Masse, da der Durchinesser 120 Theile hat. Der Grund, weswegen man die Peripherie in 360, den Durch-messer in 120 Theile theilt , liegt nicht etwa darin, dass jene dreimal 80 gross 8ei, als diese; dean dies Vei -haltniss ist eigentlieh wie 3 :1י oder noch genauer 1 : 3}£. — Der Grad (sowohl Winkel, als Sol»«« ״ < l e r B ־ 0

gen) wird wieder in 60 Minuten, jede Minute in 60 Se-kunden, Tertien, Quarten u. 8. w. gethtilt•

Zieht man durch den einen Endpunkt eines Bogens, der kleiner iat als die halbe Peripherie, e>״en Durch-messer, und ftiLit auf dieseu von dem andern Endpunkt des Bogens einen Perpendikel, 80 hei««t dieser Perpen-dikel der S inus des gegebenen Bogens; [und auch des ihn zur halben Peripherie erganzenden Bogens]• Der Sinus jedes Bogens ist duher die Il i i lf te der zu dem doppelt grosseren Bogen gehiirigen Sehne. So wie der Durehmeaser die grosste Sehne ist , = r : 0 ° , 80 ist der Sinus des Viertelkreiaes der g n W e , = 60°. Unter Ergiinzungsbogen versteht man den Bogen, uin den em gewiaser Bogen grosser oder kleiner ist, als ein Viertel-

* M i • . Man hut nno die Sinaa jede• Bogen• (ani Er- I Rnhe verbleibenden Pnnkte hei.aen P i ganzungsbogen•) berechnet und in Tabellen gebracht, bindende grade Linie A x * *** inimer den llalbmesser zu 60° angenommen.

Um alle Stiicke eines rechtwinkl. Dreiecks berech-ncn zu liiinnen, muss man wissen: entweder «) 2 Seiten, oder b) 1 Seite und deren Verhaltniss zu einer zweiten, oder c) noch 1 Winkel. a) Weiss roan zwei Seiten, 80 wird die dritte mittelst des ohigen Satzes 28 gefunden. b) Weiss man eine Seite und deren Verhaltniss zur zwei-ton, no berechnet man erst durch dieses Verhaltniss diese Seite, find verfiihrt dann wie vorhin. Weiss man nnn nlle drei Seiten, also auch ihr Verhaltniss zu einander. 80 berechnet man ihre Griisse, wenn innn die dem rech-ten Winkel gegeniiber liegende Seite = 120°, und die •I'itzen Winkel , wenn man den rechten Winkel = !)0° niinint. c) Weiss man e inen spitzen Winkel, 80 weiss "inn auch den andern, also auch deren Sehnen (mittelst gednchter Tabelle) und nun braucht man nur die Lange einer Seite nach einem gegebenen Mansse zu wissen.

So wie Ebenen von graden oder krummen Linien, 80 M'erdcn Kiirjier von Ebenen eingeschlossen; mit die-•en huben wir nichts zu thun; es giebt jednch einen von e i n e r krummen Fliiche eingeschlossenen Kiirper, in dem •i«.h ein von alien Punkten dieser Fliiche gleieh we i t entfernter Punkt befindet; K u g e l . Es giebt ge• achlossone und hohle Kugeln. Die geschlossene hat nur eine Granzflaehe, die aussere Wolbung. Solcher kann es nicht mehr als eine um denselhen Mittelpunkt geben. j Die hohle Kugel hat zwei parallele Grenzflachen , die | fiussere Rundiing und die innere Wc'ilbung, wie die, j Welche wir nn der Hiinmelswolbung sehen; der dnzwi- ' 'chen liegende Raum ist die Dicke der Kugel. Solcher kann es unzi'ihlige um denselhen Mittelpunkt geben.

Jede Ebene, die eine Kugel •chueidet, schneidet sie in einem Kreise; geht sie dabei durch den Mittelpunkt, 80 theile 8,־e die Kugel in zwei Halften; ihr Durch-achnitt ist der grdsste Kreis der Kugel, dessen Halb-messer dem der Kugel gleieh ist. Alle griissten Kreise •ind einander gleieh. Jeder grosate Kreis theilt einen kleineren, den er aenkrecht schneidet, in zwei gleiehe Thei le , wird aber von ihm stets in ungleiche Theile getheiit. Es kiinnen nicht mehr als drei griisste Kreise aufeinander senkrecht stehen.

Eine sich um sich wnlzende, dabei ihren Ort nicht *erlasaende Kugel heisst Sph / i re ; die zwei dabei in

Jeder P a ״ k t der Kugel-I Oberflache, mit Aasnahme der beiden Pole,,f>e8chreibt

bei dieser urawalzenden Bewegung auf der Oberflache der Kugel einen Kreis. Vergegenwiirtigt man sich diese Bewegung des Ilimmelsgewolbes von Osten nach We-sten, 80 beschreibt ebetifalls jeder Punkt an demselben einen Kreis — R i n g ; alle diese Ringe •ind eiuander parallel, und werden immer grosser, je weiter sie sich von den Polen entfernen; der mittelste unter ihnen heisst der Gleichheitskreis — A e q u a t o r — ; je awei von die-sen nach beiden Seiten bin gleieh weit entfernte Ringe sind gleieh. Die Himmelspole sind auch Pole des Aequa-tors und aller Ringe; (mehr dariiber im folgenden Ab-schnitt). Man kann fiir jeden die Dimmelskugel schnei-denden Kreis zwei Pole annehmen, nnmlich diejenigen Punkte, von denen man lauter gleiehe grade Linien nach der Peripherie dieses Kreises ziehen kann und deren Verbindungslinie auf der Ebene dieses Kreises senkrecht steht. Es ist oben gesagt, dass nicht mehr als 3 griisste Kreise auf einander senkrecht stehen konnen; in solchem Falle geht einer iminer durch die Pole des andern. Denkt man sich als einen dieser Kreise den Aequator, so ist der andere auf ihm senkrecht stehende von Nor. den nach Siiden durch die Pole des Aequators gehende der M i t t a g s k r e i s , der dritte der H o r i z o n t des Aequators; 8. den folgend. Abschnitt. (Fig 51.)

j Wichtig ist 08, die Gesetze der durch drei Bogen | griisster Kreise gebildeter (Kugel-) Dreiecke

Kennen zu \ lernen. Denkt man sich jene drei griissten Kreise (Fig.

5>) einander durchschneidend, 80 sind durch sie 13 Drei-eeke entstanden; von diesen haben 12 mindestens e i -nen rechten Winkel . Viele der bei diesen Winkeln atattfindenden Gesetze stiramen mit denen der ebenen Winkel iiberein. Jede der Seiten eine• Kugeldreieck• muss kleiner sein als ein Halhkreia; eine solche, die grosser ist als ein Viertelkreis, heisst g ross ; kleiner, k l e i n . — Der Bogen eines Kugelwinkels (Fig. 53) ist der zwischen den beiden Schenkeln des Winkels einge-schlossene Bogen des Kreises, d e n d e r Scheitel des Winketa ein Pol 1st. Die oben unter 5, G, T angefukr-ten Satze finden auch hier Anwendung.

Hier haben wir es nur mit einem Kugeldreieck zu thun, welches aus Bogen dreier griisster Kreise besteht und e inen rechten Winkel hat. Hierbei linden folgende.

V

ceehi Geaetie statt: a) Iat jeder der Schenkel (de* Rech-ten) ein Viertelkreis, •0 ist es aach die dritte Seite, und jeder der beiden andern Winkel auch ein rechter. b) 1st jeder der Schenkel g r o • • , •o ist die dritte Seite kle in , die beiden andern Winkel atumpf. c) 1st jeder der Schenkel klein , •n ist die dritte Seite auch klein, die beiden ubrigen Winkel spitz, d) 1st ein Schenkel gross, einer ein Viertelkreis, dann ist die dritte Seite ein Viertelkreis; dera Viertelkreis liegt ein rechter, dem grossen ein stumpfer Winkel gegenuber. e) 1st ein Schenkel klein and einer ein Viertelkreis, so ist die dritte Seite ein Viertelkreis; dem Viertelkreis liegt ein rechter, dem kVeinen ein apitzer Winkel gegeniiber.

/ ) Ist ein Schenkel gross, der andere k le in , dann ist die dritte Seite gross; dem grossen liegt ein stumpfer, dem kleinen ein spitzer Winkel gegenuber. — Dem Rechten liegt also •teta ein Viertelkreis, dem apitzen ein kleiner, dem atumpfen ein grosser Bogen gegenuber.

Zur Berechnung •on Kugeldreiecken sind folgende drei Satze •on der hochsten Wichtigkeit: a) Bei jedem aus Bogen grosster Kreise bestehenden Kugeldreieck mit einem rechten •erhalten aich die Sinus zweier Sei• ten wie die Sinua der Bogen der jenen Seiten gegen-uberliegenden Winkel• b) Der Sinua dea Ergnnzungs-bogena der dem rechten Winkel gegenuberliegenden Seite verhalt aich zum Sinua dea Ergiinzungabogens der zweiten Seite, wie der Sinus dea Erganzungsbogens der dritten Seite zum Sinus dea Bogena dea rechten Winkels

(welcher Sinua bekanntlich = 60.) c) Der Sbaa des Bogens dee einen der beiden andern Winkel •erhalt aich 1am Sinua dea Bogens dea rechten Winkel• w { e

der Sinua des Erganiungsbogenp des dritten. Winkel• zum Sinus des Erganzungsbogen• der dieaetn Winkel gegenuberliegenden Seite. — Mittelst dieser Satze las-sen • ich , wenn ausser dem rechten Winkel •ech zwei Stiicke gegeben •ind, die ubrigen Stiicke berechnen.

Zwei Kugeln •erhalten •ich zu einander wie die Kuben ihrer Durcbmesser. — Ausser der Kugel ist • o n

den Kiirpern noch der Kegel hier iaa Auge zu faaaen. — Kein Korper kann durch sich selbst zwei Bewegungen zu gleicher Zei t , wenn auch nach derselben Richtung, nusfiihren, geschweige denn nach verschiedenen Rich• tungen; wohl aber ist dies raoglich, wenn beide oder eine Bewegung dem Korper •on auasen kommen, z. B. die Bewegung eines auf einem fahrenden Schifle gehen-den Menschen. Die daraus entstehenden Gesetze sind leicht zu entwickeln, insofern beide Bewegungen nach einer oder verschiedenen, und mit gleicher oder mit •erschiedener Geschwindigkeit vollfuhrt werden.

Wenn vier Linien in Proportion stehen (Fig . 57), so ist das aus der ersten und der vierten gebildete Rechteck gleieh dem aua der zweiten und dritten. Ste-hen die Linien in Proportion, ao ist das aua der ersten und dritten gebildete Rechteck gleieh dem Quadrat, dessen Seite die zweite Linie ist.

Zweiter Absclniitt. C a p • 1 • Bei unaeren Untersnchangen uber den

Bau der Welt, and das, was damit •uaammenhangt, ha-ben wir auf die Eatatehungsgeschichte derselben, u. ». w. nicht einzugehen, welche Forschung uberhaupt zu den •chwierigsten gehort, nur in so weit es zam Versland-ni«8 dea Folgenden niithig Ut , werde ich der Vollatan* digkeit wegen Einigea hervorheben.

W e l t heisst in der Astronomie der I l immel , die Erde und alle ihre Heere, die hochste Sphare and alles d«trin Etithaltene an SphSren uud Gestirneu. Wie der menschliche Korper ein aus vielen outer sich in Ver-bindung •tehenden and einander bediirfenden Gliedern bestehendes G a ״ 1 e i a t s 0 a a c h die W e l t . Sie ist ein

1 *

l ebendes Weaen , bewegt sich um ihren Mittelpunkt, ihre beiden Pole und ihre Axe von Morgen nach Abend und vollendet eine •olche Umwalzung in e i n e m Tage.— Die Welt zerfalU in zwei Theile, E r d e und I l i m m e l . Unter Erde vcrstehen wir hier nur da• eigentliche Ele-ment Erde, nicht wie man wohl spnst pflegt, alles, was unter dem Himmel iat (also alle vier Elemente) uitd das daraus Entstandene (Gen. 2, 4). — j ) i e £ r d e ist eine geschloaaene Kugel, befindlich im Mittelpunkt der Welt, der auch ihr Mittelpunkt is t , in Bezie-hung auf Grosae wie ein Punkt gegen den •ie von al-len Seiten umachliesspnden I l i m m e l , unverandert auf ihrem Platze •erharrend (P 8 . !04, 5). Dieaea ruhige Ver-

V I

*trkeddeh A*14teHtfti£, AnSer* der ffbtftitt ־ gtetchen A i ' -•UssitAj^Bei'HfrttWeh fcu£eachT׳ef>en j doch iat dha 116-*rwlea^n; dter fcraiitf, das• die W i l t *0 Ut, wife Atfe Ut, Ist der, da** es so dm beaten Fur den Best&nd deh Welt ist.

Vort *er Erdkngfel i«t die HfUfce IH das Wasser dea «ie *oh all£tt Seiten ftmgebenden Oceans versenkt. — Der Hiiiunel zerlallt in zwei Theile: Sphnren und Ge-atrrne. Beide sind kugelfiirmig, aber die Sphiiren hohl, die Gestirne geschlossen; die Sjihnren klnr und durch-• i ch t ig , urti die Llehtsfr,lhlen durclv/ulassen, die Ge-•tirne ttndurehsichtig, um die tichtstrahlen nufzufangen. Die Sphiiren bewe'geri •itfh into sich selbst in verschle-denen Kiel!tt!׳n£־׳e11, die Geatirnfe' haben keine eigene Be-wegnng, stihdern nut elrte sclicinbnre, die der Sphnren, -denen ale wie ein Nagel eingefdgt •ind und mit de «יnen sie •Ich fftrtbewegeh.

E» giebt n.ich PtoleraSa• 3 Arten van Sphnren. 1) kleine Sphiiren, welche die Erde nicht umrfcftlies-•en, sondern die in einer andern grossen Sphare ein-gefiigt sind. und sich !hit dieser bewegen} Solehe Spha-ren heissen Epie y׳ fee l . Mehrerea davon im 3. Abschnitt. 2) Sphnren, welche die Erde •or! rillen Seiten umgeben, ohne dass die Ede sich in ihr^nl Mittelpunkt befande, JExcent r l sche S p h a r e n ; bei rannchen dieser bewegt sich der in ihr befindliche Stern om den (excentrischeri) Mittelpunkt dieser Spliare, bei andern um den Mittel• punkt der| We I t . 3) C o n c e n t r i s c h e Spharen; die alle einen Mittelpunkt — den der Wel t , also der Erde —-haben; deren sind nicht weniger als 9, und awar 7 in folgender Ordnung von unten nach oben (nach dem T a l -nind Ptolemaus and den meisten Astronomeir): M o n d , K«n:hnb,arab. Atrad (M erk 11 r ) , Nbgah(Venus), Sonne, Mandim (Mars) , Zedek ( J u p i t e r ) , Schabtai (Sa ta rn) . ' «e*e heissen׳ Wandelsterne, >*eil jeder eine erkennbare eigene Bewegutig saflh Osten hat; der schrietlste ist der Mond, def •einen Laof mn den Weltin'ittelpankt in ett*a *7* Tagen voDerfdet; Sattfrn brancht dazu 30 Jrthre we-niger 41 Tage, Jupiter 12 Jahre tfeniger 38 Tage, Mttrs 2 Jahre weniger 3ל< T a ״ e die Sonne 1 Jahr (also etwa =

Tage),- Venus and Merktir beinahe einf Jafnf. Zwi-•chen diesen Spharen befinden sich die beiden ersten Arten ?oh Sphffren. In der aeh ten die Saturnsphare umschliessendea Spliare befinden stch alle ubrigen Sterne,

^ ^ ^ ^ ^ M ft;m &e innire ^o lhn r ig dieser Spli^rfe fn zwolt gfetctie Theile ein, 8e-

I Ven jed^r S t e r n li 1 Itl ,und daher diese Spfiaretfie S p l i a r e I de r S i f e rhBi lde r Kelssl. Die durch diese £ $ i g r e Voii

Oaten h&ch Westen gehende, jedes Stenibild inxwe i t l a l f -ten theilende, also durch sie ebenfalls in 12 Theile («a ?0°) getheilte Kreislinie, deren Pole die Pole der Sphare •ind, heisst der Gurtel der ISternbilder (Thier i re is) , zu-weilen auch selbst Sphare 4er Sternbilder. bieae selbst befinden •ich auf ihr in folgender Orduung •on Westen nach Osten: Widder, Stte*, Zwillinge, Krebs, Lowe, Jungfraa, Wage, Skorpion, Schiitze, Steinbock, Wasser-mann, Fische, Natnen die vuri der Aehnlichkeit der Za-8ammenstellung der Sterne mit diesen Geatalten herge-nommen sind. Den Widder nennt man den Anfang der Sternbilder. Die Kreislinie, die durch die Ebene des Thierkreises, welche j»׳de Sphare schneidet, gebildet wird, heisat lie! den Astronomen auch Thierkreia, (Ekl i -ptik) oder die scheinbare Spliare der Sternbilder. — Die achte Sphare bewegt sich langsam von Westen nach Oaten, je einen Grad in 100 Jahren, w״r״her •pater. Ausser die-ser eigenen ostlicheri bewegung der acht Spharen haben sie noch ;eine nridere entgegengesetzte, welche ihnen durch die alle Sphare^ umfassende neunte Sphare, die h o c h s t e Sphare mitgetheilt wird . Diese dreht sich In einem Tage von Oaten nach Westen um sich selbst Und fuhrt alles in dieser Bewegung mit sich fort. Die beide Pole derselben verhindende Linie heisst Weltaxe (nach Einigen i«t diese Hiob '26, 13 gemeint).

Die innere Wiilbung der Mondsphare heisst in der h. Schrift ,,Aittdehnung" (Rakia); und wenn es heisst, dass Gott die Himmelskorper in diese Ausdehnung ge-8etzt, 80 siiricht die Schrift eben nur der viilgaren An• aicht geinS***, watcher alle Himmelskorper in einer Sphnre in liegert stheinen. Ueberhnapt sind durch die falsche At»ff«*8ting de« Wortes Rakia grosse Bibeler-klnrer, >Vie Saadta, Abr. ben Esra, za Irrthumern ver-leitet wordew.

Der griisste Krei4, der mitten i»rr^ die hochste Sphare geht, und dessen Pole die der Sph3re sind, heisst, wie schohgesagt, A e q u a t o r , und die mit ihm parallelen, nach denPolen zu iniine!* kleiner werdenden, R i n g e . — Die Lange der Weltaxe i»t ein \Veg Von mehr *Is 14000 Jahren (SO MeHen auf einen Tag gerechnet, woraas sich der Pnifang der Sphare und die Kraft be-

V I I

rechnen lasat, welche diese Sphare taglich mu waist. Dabei konnen wir nur von der innern Wiilbung dieser hochsten Spliare etwaa wissen; was auf ihrer ausseren Kundung, nnd ausserhalb derselben is t , gehort zu den Dmgen, die dem menschlichen Fnssungsveruiiigen uner• reichbar und deren Forschung daher von unsern Weisen aatersagt ist.

C a p . 9. Gedachte neun Spharen folgen in steti-ger, keinen Zwischenrauui zulnssender Reihe anf ein-ander. So schlieast sich unmittelbnr an die Mondsphiire die Sphare des (elementaren) Feuer•, and miisste •ich eigentlich folgerecht an diese die Sphare der Luft, an diese die Wasser-, und dann die Erdsphiire ansehlieasen. Allein dann ware die Erde auf alien Seiten von Wasser unigeben, wie dies in der That am 1. und 2. Schiipfungs-tage war• Aber durch den Willea Gottes sammelte sich das Wasser an einen O r t , und gab die eine Seite der £ r d e der Luft frei, so dass nun die Erde auf der einen Ilalf te von Luft, auf der andern von — durch das Wort Gottes getragenem - Wasser unigeben wird. In die-ser Bildung sowohl, wie in dem ganzen Oau der Schii-pfung zeigt sich einerseits der Wil le Gottes, die Erde zu einem bewohnteu, bebauten, fur Menscben geeigneten AufeuthalUort zu machen, anderseit* liegt hieria der Dowels von der iiber den Gesetae der Natur stehenden Macbt Gottes, womit auch zugleich der richtige Stand-punkt fur das Verstandniss der Wunder gegeben ist.

C&P• 3• Denkt man •ich jene, die Erde um• •chliessende KreUlinie, welche die Greiiae des Fest-landea und des Wassers bildet, und zieht sich zwei Vliilftea grosster Kreise, die auf einander und auf der Ebene dieser Scheidelinie senkrecht stehen, so nennt man die von Oaten nach Westen gehend* den L ting en-k r e i s , (auch Aequator) und die xweite v011 Siiden nach Norden den B r e i ten k r eis. Der Punkt, wo sie sich •chneiden, heisst Mittelpunkt des Festlandes, und der ihm grade entgegengesetzte Mittelpunkt des Meeres. Von den beiden Halften, i n welche der Aequator also das Festland theilt, ist nur die nordliche, und auch diese nur bis zum 66° bewohnbar und bewohnt. Die Liinge de• Aequators des Festlandes ist 12000 M«ilen, die Breite des bewohnten Festlandes 133 Tagereisen; (and man hat nun j e n e Ausdehnung Lange, diese Breite genannt, weil jene grosser ist als diese). Also der Halbmesser der Erde, den man in der Astronomie gemeinhin als

Masseinheit gebraaeht, 3818 Meiten. Aussefthm tat mah das bewohnte Land der Liinge nach in sielien Sftreffen (Klimate) getheilt , deren •iebenter an der Nrttdgrenze des bewohnten Landes ausgeht; so liegt « B• PalSstintt u. a. w. iiu vierten, Aegypten im dritten, Toledo, K01"-sika und Sardinien im funften Klima. Vm die Lage eine• Ortes naher za bestiinmen, zieht man dureh ihn einen dem Aequator und einen dem Breitenkreis parallelen Kreis, und ziihlt danach die Grade ab. So liegt Jeru-salem 6 6 } ° vom westlichen Ende des Festlandes, Baby-Ion 800, Toledo 28°; ferner liegt Jerusalem 32°, Baby-Ion 83°, Toledo 40 Grad niirdlich vom Aequator, oder es hat •o viel Grade Breite. Es kiinnen also Oefter gleiehe Liinge und verschiedene Breite (wenn sie auf demselben Breitenkreis liegen) oder verschiedene Lange und gleiehe Breite (wenn sie aaf demselben Liingenkreis liegen), oder verschiedene Ldnge und verschiedene Breite haben.

Aus der verschiedenen Lange und Breite folgt dann auch der Unterschied der Tags- und Nachtlaagen, der Anfange der Tage and Niiehte a. «.. w. — Einige Ge-lehrte behaupten, das Festland sei auch noch 16° siid-li«.h vom Aequator bewohnbar; andere alter bestreiten dies, iudein einerseits, wenn die Sonne im Stiden sich bewegt, sie zugleich in der Erdnahe sich befindet, also die Hitze dort fur Thier und Pflanze unertraglich ist, andercrscits, wenn die Sonne sich im Norden bewegt, sie zugleich in der Erdferne ist, also die Kalte dort d»p-pelt so gross i«t. Das Entgegengesetzte findet Kir die Nordhalfte der Erde •tatt , w« daher sowohl Hitze als

| Kalte geiuassigter und ertraglieher sind. C a p . 4 . H o r i z o n t heisst die Ebene des Kreises,

dessen Mittelpunkt der Stnndort is t , und der sich big la r Wiilbung der Ausdehnung erstreekt, die er in einer Kreislinie — Horisnntliuie — •chneidet. Jeder Stand-ort hat also einen andern Horiaont. D*«־ Horizont theilt jeden Ring in zwei Halften, die obere — Tagesbogen, die untere - Nachtbogen. — Die Lime, welche den ־Mittelpunkt de« Horizonts rait dem Scheitelpunkt ver-bindet, heisst Perpendik«l«r l* n J e » die nun foiglich auf der Ebene des Horizonts senkrecht steht. Der dem Scheitelpunkt entgegengesetzte Punkt heisst Fusspurtkt. Seheitel- nnd Fusspunkt sind die Pole des Horizonts. Alle durch die Pole des Horizonts gehenden and also auf ihm •enkrecht stehenden grossten Kreise heissen

Hohcakreise, aach Scheitelkreise; ein solcher iat aach der Mittagskreia. — Ea giebt keinen grossten Kreis am H i a m e l , den wir atete ganz sehen, als den H o r i -*ont; ron alien andern aehen wir ateta nur die eine I lalf te . — I n den K l i m a t e n werdea alle Ringe vom Horizont in angleiche Bogen getheilt, wortiber *pater.

Der Mittagakreis ist derjenige grosste Kreis am I l i m m e l , der von Suden nach Norden durch die Pole der Welt und dea Horizonts geht, und mit seiner Ebene auf der Ebene des Horizonts, auf der des Himmels-aequators und aller Ringe senkrecht steht. Er theilt alle Tages- und Nachtbftgen in zwei Halften, eine nord-liche und eine sudliche. Gelangt die Sonne am Tage in den Mittagakreis, an iat (an dieaem Ort) Mittag, und gelangt sie an seine antere Hii lf te , Mitternacht. Alle Oerter, die gleiehe Lange haben, haben e i n e n Mi t -tagskreia, also auch za gleieher Zeit Mittag und Mit• ternacht. Weder Horizont noch Mittngskreia nehmen an der Umwtilzung dea Himmelsgewiilbes Thei l .

Von Wichtigkeit iat ea, die Mittagslinie, d. h. die Linie , in welcher der Mittngskreia den Horizont durch. schneidet, «u finden. Daa Verfahren dabei ist folgendes: Man ntm(tit eine aorgfiiltig gegliittete marmorne oder metnllene Platte, zieht darauf einen Kreis, ateckt einen •pits zulnufenden metallenen Stift, der etwas kleiner ist, nla der Halbmesser des Kreises, mit dem breiten Ende in den Mittelpunkt des Kreises so, dass ft• genau senk-recht auf der Ebene der Platte steht, und befesttgt letz-tere so, dass sie genau und feat die horizontale Lage bewahrt. Man beobachtet nun zu irgend einer Mor-genstunde den Schatten des Stiftea, der nach Westen zu * • i t uber den Kreis ragen w i r d , mit dem Vorruckcn des Tages sich aber immer mehr kurzt, und endlich in den Kreia hineintritt. Der Punkt, da er die Peripherie betritt, wird bezeichnet, und eben 80 wenn er wieder hin-auazutreten im Begriff ist; beide Punkte werden darch eine grade Linie verbunden, diese halbi r t , and darch den Halbirungspunkt ein Durchmesser gezogen. Dieser »*t die Mittagslinie; ein auf dieser senkrecht stehender Durchmesser ist der Durchachnitt dea Horizonts mit dem Aequator. Sobald nan der Schatten des Stiftea jeden Tag die Mitaagslinie trifft, hat dieser Ort Mi t tag , was Unter Andern auch dazu dient, die Aeqninoctien genau zu beatimmen.

C a p . 5 • In der E k l i p t i k , •on dem oben die

Rede war, bewegt sich die Sonne. Nut falle• die Pole der Sphare der Sternbilder, B l a o j ! e p 0 1 e der Ekl ip t ik nicht mit den Weltpolen zasatninen, sondera weichen •on ihnen um beinahe 24°, so dass der Aequa-tor und die Ekliptik einander halbiren, and zwar in den beiden Punkten, Widder und Wage. So liegen also die aechs ersten Sternbilder ni irdl ich, die sechs letzten sudlich vom Aequator: die weiteate nordliche Abwei-chung ist die dea Krebses, die weiteste sudliche die des Steiabocks. — Um nun di» Grosse dieser Abwei• chung zu berechnen, hatte Ptolemaus ein folgender-massen beschaflenes Instrument: In einem sehr grossen and dfinnen kupfernen Ring war ein kleinerer ahnlicher 80 angebracht, dass letzterer sich frei !in dem gro-8en am aich bewegen konnte. Beide warden so aufge-stellt, daaa ihre Ebene grade in die Mittagslinie fiel. An dem innern Ringe waren zwei 8 e h r dunne Zeiger in der Ebene desselben als zwei Halbmesser, ange-bracht und zugleich in der Mitte des einen Zeigers ein wie eine Nadel feiner Stift senkrecht befestigt. Dieser Stift sollte den Stand des Sonnenmittelpunkts im Au-genblick des Mittags, d. h. dessen sudliche Entfernung von dem an der obern Seite des aussern Ringcs bezeich-neten Scheitelpunkte angeben. In Mitten des aussern Ringes hatte er einen Kreis gezogen — Mittagskreis —, und ihn in 360 Grade, Minaten etc. getheilt. Einige Tage nun, ehe die Sonne in das Zeichen des Steinbocka trat, drehte er den innern Ring nach Norden und Suden, bis der untere Zeiger in den Schatten des obern trat, und also der an dem obern Zeiger befestigte Stift den Stand der Sonne am aussern Ringe nach ihrer Entfer-nung von dem an ihr bezeichneten Scheitelpankt an-zeigte. So that er am Mittage einea jeden der genann-ten Tage, bia er sich uberzeugt hiel t , dass die Sonne am Mittag dieaes Tages ihre grosste Entfernung vom Scheitelpunkt erlangt. Der Stift gab am aussern Ringe die Anzahl der Grade der Abweichung an. So erfuhr er auch wieder, wenn die Sonne im Zeichen des Kreb-•es stand, die grosste Annaherung derselben an den Scheitelpunkt. Von dem Bogen, der zwischen der grossten Entfernung und der grossten Annahernng lag, nahm er die Halfte und betrachtete diesen als die grosste Abweichang des Thierkreises vom Aequa-tor nach Norden und nach Sfiden. Ptolemaus giebt sie zu 23° 51£' an, und sagt, dass auch Hipparch sie so

gefunden: die arabischen Gelehrten fanden •ie geringer, und Albatani giebt sie auf 85° 8.V an, woraus za achlies-•en, das• diese Abweichung niebt imnier •ich gleieh bleibt. Nach ietzterer Angabe ware der Sinus = 24° 26". — E« ist nun nicht schwer, die Abweichung irgend eines Theiles der Ekl ip t ik vom Aequator zu berech-oen, da diese Abweichung eine Seite eine• Kugeldn i -eck• ist, dessen beide andere Seiten ein gegebener Tbeil der Ekliptik und ein Bogen ist, der zwischen dem1 An fang der Ekliptik und einem vom Weltpol nach dem andern Ende des gegebenen Theiles der Eklipt ik gezo-genen Viertelkreis liegt.

C a p . 6 . Die tiltesten Aatronoraen, von denen Zeit und Name vergessen sind, beltaupteten schon, dass der Thier-kreis nach der Folge der Zeiten fortriieke, ohne •ich hieruber anders als in Bildern und Riilhseln zu aussern. So •o i l Hermes seinen Schulern befohlen haben, anf das in der Luft hangende Schiff zu achten, das 401) Jahre auf- und 400 Jahre absteigt. Hipparch und Ptolemaus Miitersnchten die Sache •elbst, und fanden, dass der Thierkreis in etwa 100 Jahren e inen Grad zun'icklege, iudein er •ich nach Oaten bewege. Albatani zeigle nach, dass diese Bewegung alle hundert Jahre l\° be-trage. Die Meinung einiger, dass gar keine Bewegung statt finde, ist keiner Beachtung werah. Um den Streit «u beendigen, naterzogen sich arabische Astronomen z. B. Abraham ha Sarkeli und seine Gefahrten in Toledo und andern Orten Spaniens einer ernenten Untersuchung, und kamen zu dem Resultate, dass wohl eine Bewegnng statt finde, aber nicht stets vorwiirts, wie Ptolemaus behauptet, sondern diese Bewegung gehe eine lange Zeit vorwiirts nach der Folge der Zeichen und dann wieder eine Zeitlang riickwtirts gegen die Folge der Zeichen. E8 i*t daher ein Untersehied zwischen dem Thierkreise, imofern man ihn unverriiekt an der innern *Wiilbung der I1<>< hiten Sphare befestigt, oder insofern man ihn in untrennbarer Verbindung mit der Sphare des Thierkreise• denkt. Jener und dessen Zeichen veriin-dern nie ihre Lage gegen den Aequator uud heissen daher f e s t e r T h i e r k r e i s — feste Z e i c h e n ; d ieser andert stets •eine Lage gegen den Aequator, bald vor-wart• bald ruck warts sich bewegend, and heisst daher b e w e g l i c h e r T h i e r k r e i s — b e w e g l i c h e Z e i -chen ; letztere •ind die eigentlichen, wirkli<:hen Zeichen, die erstern n Q r ״ ^ ^ ן , ^ Nach deui beweglichen Thier-

2 *

kreis rich ten • ich die Astrologer, nach dem festea richtet man •ich bei Beatiranmng der Jahreazeiten. Wenn namlich die Sonne in ihrer ostliehen Bewegung ia das (feste) Zeichen dea Widders t r i t t , 80 i«t iiberall Tag und Nacht gleieh, und die Astronomen nennen diesea Moment: F r i i h I i n g s g 1 e iehe (Tekufath Nisan); kom&H sie in das Zeichen des Krebses, •0 ist in den Klimaten der liingHe Tag und die kiirzeate Nacht: S u m m e r -w ende (,Tekufath T animus); i r i t t sie in das Zeichen der Wage, so i״t wieder iiberall Tag uiid >aeht gleieh: l i e r b s t g l e i c h e (Tekufath T i schr i j ; t r i t t sie in da• Zeichen des Steinbocks, so ist in den Klimaten der kiir-zeste Tag uud die liingste Nacht; W i n t e r w e n d e (Te-kul'.ith Tcbet). Um alien Inthiiiuern vor/.ubeugen, er-kliire ich hieriuit, dass iiberall , wo ich von Thierkreis oder von Zeichen •chlechthiu spreehe, die festen und nicht die beweglichen gemeint sind. Ueb'igens befindet sich jetzt der Anfang des Widders (des beweglichen Zeichens) am Ende des zehnten Grades der festen Zei-chen, und dagegen der Anfang de• Widders (des festen) am Ende des zehnten Grades des Zeichens der (heneg-lichen) Fische, wiihrend vor 7j0 Jakren etwa beiderlei Zeichen zusammen Helen. Aber, wie schon gesagt, fin-det diese Bewegung nicht fortwiihrend nach einer Rich-tung statt, sondern geht auch nach einer langen Zeit wieder zuriick. Ptolemaus freil ieh, der nur die Beob-achtungen des Hipparch benutzte, konnte wegen de• kleiueii Zeitraumes, den diese uuifassen, diese bin- und zuriickgehende Bewegung nicht heme! ken. Nach de• Ptole111iiu4 Ansicht iniisste in uralter Zeit die Friihling•-gleiehe in da* Zeichen des Steinbocks gefallen sein; alleiu Hippokrates, dessen Zeit man nicht kennt, da er zu alt ist , giebt schon an, dass der Friihling zu Ende i.st, wenn die Fixsterne, welche am Ende das Zeichen der Zwillinge sind, besonders der grosse gliinzende Stern Achor (24° 18׳ im Zeichen der Zwillinge) des Mnrgens friih aufgehen; ein Beweis, dass in jener uralten Zeit die Friihlingsgleiche vom Zeichen de• Widders •ich nicht sehr entfernt hatte.

Durch die Bewegung der Sonnensphare nach der Folge der Zeichen beschreibt der Mittelpunkt der Sonne i n der Ebene der Eklipt ik eine (imaginare) Kreis linie, die wir fortan: Sonnenbahn nennen wollen. D ' e

grade Linie , welche den Weltmittelpnnkt mit dem der Sonne verbindet, uud von da bis an die Ekliptik ver-

langert das Sterubild ansei#t, Ut dem (dem gegenaber) die Sonne sich befindet, heisst: Z e i g e r ; dagegen die grade Lin ie , welche den Mittelpunkt der Sonnenbahn mit dem der Sonne verbindet, und letztere gleichsam in den verschiedenen Theilen der Sonnenbahn herura l e i -}fit: T r a g e r (Radius Vector).

C a p . 7 . <>as ganze Heer des Hiinmels hat — wie schon besngt — zwei Rewegimgen, eine westliche (nach Westen) und eine ostliche. Die westliche entsteht durch die t/tgliche Umwiilzung der hiichsten Sphare um ihre Axe, vermiige deren wir alle Tage die Sonne am ost-lichen Horizont heraufkommen, den Tageshogen irgend eines Ringes durchlaufen und am Abend am westlichen Horizont nntergehen selien, um den Nachtbogen dieses Ringes zu durchlaufen, mid am nachsten Morgen nahe an dem Punkte, wo sie den Tag vorher erschienen, auf-zugehen, und so acheint die Sonne inuuer von einem Ring naihdemanderniiber/.uspringen. DieselbeBewegung konnen wir dea Nacht* am Mond und an jedem Planeten wahrnehmen. Auch die Fixsterne legen einen solclien Weg zuruck, veriindern aber den Ring, welchen sie durchlaufen, nicht, aondern gehen jeden Tag an dem• aelben auf und unter.

Jeder Planet hat aber ausserdem noch eine ostliche

den Horizont merkt, nnd mi t der In der nachsten Nacht vergleicht; man bemerkt dann, dass dessen ostliche Hohe jeden Tug zu, die westliche abniinmt, weil die Sonne (um 1°) nach Oaten zu gegangen. Dass w i r ubrigens keine Bewegung an den Fixsternen bemerken, i , j $er ausserordentlichen Langsamkeit derselben zuzuschreibea.

Snhen wi r den Umlauf dieser Planeten nicht , so hatten wir glauben mussen, dass alle Sterne, Planeten wie Fixsterne, sich in e i n e r Sphare befinden, die mit ihnen sich von Osten nach Westen dreht, oder das• die Sterne in iibereinanderliegenden Spharen befestigt seien, deren Pole alle in der Weltaxe liegen, und die sich alle in gleicher Weise um den Weltmittelpunkt drehen; zur Annnhine einer hochsten Sphare ware dann kein Grund vorhanden gewesen. Uebrigena hat man zwar, weil man an den Fixsternen keine gegenseitige Veranderong ihra Lage wahrnimmt, angenommen, sie befanden sich alle in derselben Sphare (der 8.); es ist aber eben so gut moglich, dass sie sich jeder in einer besondern Sphare befinden, die alle e inen Mitttelpunkt haben uud deren Pole in e i n e r Axe liegen.

C a p . 8• Alles was in der niedern Welt besteht, ist das, was es ist, und was es von andern Dingen un-terscheidet durch das Mass der Warme oder Feuchtig-

steht am ersten Abend nach dem Neumond bald nach Sonnenuntergang am westlichen Horizont nahe deinsel-ben als eine schmale Lichtsiche], und geht bald nach der Sonne unter. Schon am nnch.steii Abend ateht er um etwa I<J° holier utu Horizont und weiter nach Osten; 'ndeiii er utu diese 12° der Sonne auf seiuem nach Osten gerichteten Lauf vorangeeilt ist; auch hat schon das ^ 'cht an ihui ziigenonniien, nnd er geht etwa £ SlanAen spiiter nnter, und so imnier weiter, bis er in der Mitte dea Monats utu \fOa von der Sonne entfenit 1st, auf geht wenn sie uutergeht, nnd im Vollichte strahlt. Von die-aer Zeit an geht er wieder nach der Folge der Zeichen der Sonne inuuer iiaher, verlieit tiiglich etwa j r seiner Oberflache an Licht, und errricht wieder die Sonne am Ende des Mouat•, wo er sein ganzea Licht eingebusst hat. Dieselbe wenn auch 1 tings am vor sich gehende Bewegung ist an jedem Planeten wahrzunehmen, wenn man die Stellung desselben zu irgend einem Fixstern in's Auge fasst; so audi bei der Sonne, wenn man beiin Untergang derselben sich die Hohe eines Fixsterna iiber \

Bewegung, am leichtesten crkennbar am Mond; dieser | keit, die es vermoge des Lichts, das ihm zu Thei l wird , erhalt; und dieses Licht ist, wie bekannt, nach der Lage derGegenden, die wieder mit derNeigungderSonnenbaha gegen die Ekliptik zusammenhangt, verschieden. Wie die Einfliisse, die von den Himmelswesen ausgehen, sich andern, andern sich auch die Wirkungen an den irdischen Bildungen, und diese Einfliisse mat.hen sich durch die ostliche und die westliche Bewegung, von der in! v o r i -gen Capitel die Rede war, kund. Ware bloss die ostliche Bewegung, so wiirde das! Himmelsgewolhe stets in derselben Lage verharren, jeder Ort wiirde ein 11 allies Jahr Tag und eben so lange Nacht haben, es giibe keine Jahreszeiten, kein Wachsthum u. s. w. Eben so wiirde jeder Planet am Westhori*o»t aiifgehen, die halbe Zeit seines Umhiiif* sichtbar, die andere Hal ft« unsichtbar sein. Ware nur die weatliche Bewegung, so ware kein (Tnterschied zwischen Planeten und Fixster• nen, keine Vviriinderung der Jahreszeiten oder der Ta-geslangen, kein Mondumlaaf; die Sonne wiirde stets gegen jeden Ort der Erde dieselbe Lage behalten, und auch so alles der Veraichtung anheim fallen Gslobt

X I

• e i , der durch •eiaea Willen Al le• auf• Beste •iuge-richtet hat.

C » p . 9 . Um das Jahr 4800 d. W. (1040) erhob •ich ein arabischer Astrunora gegen da» System de• Ptdlemaui und der Anhanger deaselben. Er leugnete zuvorderst, dass die im Laufe der Planeten bemerkbare Ungleichheit einer Excentricitat ihrer Babn oder einem Epicykel zuzuscbreiben sei, und behauptete, alle Spba-ren ohne Ausnahme hatten nur eine westliche Bewegung. Es gabe nur 9 Spharen, deren aller Mittelpunkt der Mittelpunkt der Welt sei, sieben fiir die Planeten, die achte fiir die Fixsterne und die neunte die sie alle um-achliesaende. Diese letzte lege ihre Umwiilzung in e inem Tage zuriiek; die andere Spharen um so lang-sainer, je weiter sie sich von der hiichsten Sphare eat-fernen. Die achte Sphare bleibe daher nur um ein weniges zuriiek, und vollende ihre Bewegung in beinahe einem Tage; die dieser niichste Saturnsphiire bleibe nur um ^V 0 taglich zuriiek, die Sonnensphare beinahe 1°, die Mondsphare als die allerentfernteste 13° (dabei nimint er an, dass Merkur und Venus sich um die Sonne be-wegen). Die ostliche Bewegung, die Ptolemaus den Planeten znschrieh], •ei nur scheinbar, und vielmehr nur die Folge des Zuruckhleibens der unteren und folg-lich langsameren Spharen, was man sich •ehr leicht ver-•innlichen kiinne, wenn man sich in einer Ebene neun Pferde mit versehiedener Kraft neben einander laafend denkt; das langsamere scheint zuriickzulaufcn, liiuft aber in der That nach derselben Richtung, nur langsaraer. Jede Sphare hewege sich zwar um denselhen Mit te l -punkt, habe aber ihre eigene Axe und Pole. Es nehuie z. B, die achte Sphare ausser ihrer eigenen Bewegung noch an der neunten sie uraschliessenden und forttra-genden Thei l , und der Pol der achten Sphare beschreibe dabei einen kleinen King um den Pol des neunten, eben •o der der siebenten u ! n den Pol, der achten 11. •. w. Mit dieser Bewegung der Pole •tehe die Neignng der Planeten gegen den Aequator in Verhindung, und weil die Pole der Sonnensphare denen der Sphare der Stern-bilder (Thierkreises) gleichliegen, weiche die Sonne nicht von der Ekliptik. Damit glaubt jener Mann alle Schwierigkeiten mit excentrisehen Bahnen, Epieykelu u. •. w entgangen zu •ein, wie es ihm uberhaopt •on-derbar erscheint, dass auf die neunte Sphare, die ihre Bewegung i a einem Tage vollendet, eine andere folge,

welche daza 36000 Jahr hraucht und da•• die von der hochaten entfernteaten Mondsphare wieder so rasch sei, dass sie ihre Bewegung in weniger als einen Monat beendige. — Ich fuhle mich nicht beffihigt, hier eia Urtheil zu fallen, da eine solehe Untersuchung iiber die Grenzen der eigcntlichen Astronomie in ein dem inensch-lichen Verstand un/.uganglichea Gebiet fiihrt. Hatte jedoch jener Mann sein System vollstandig durchgefiihrt, alle Himmelserscheinungen damit in Verhindung gebracht und danach erkli i r t , ihre Berechnung gezeigt u. 8. w.» so hatten wir seine Ansieht einer bcsondern Untersuchung wiirdig halten miissen. Dn er dies nicht gethnn, cut-weder weil sein System falsnh ist, oder er es nicht aus-fiihren konnte, es sei nun aus welchem Grunde, so sind wir im Recht, wenn wir ea ganz bei Seite legen, und bei den Lehren der nltern Astronomen, die noch daza durch den Augenschein bestatigt werden, verharren.

C a p . 10. Unter T a g versteht man — n!>ge8ehen von andere, una hier nicht angehenden Bedeutungen — ers tens die Zeit zwischen einer Tageszeit und der Wiederkehr derselben Tageszeit, also Tag und Nacht, niimlieh die Zeit , wahrend der das Himmelsgewolbe einen Umschwiing geraacht, was in (nicht genau 84 Stunden geschieht. Demnach hat der T a g keinen ab-solut nothwendigen Anfang; doch verdienen 4 Moment* mehr als die andern als Anfang betraehtet zu werden: a) Sonnenuntergang fiir jedweden Ort. Demnach ware also Tag die Zeit von da an, wo der Mittelpunkt der Sonne den Westhorizont beriihrt , bis wieder dab in. Dieser Moment heisst in der Schrift , , A b e n d " und mit ihm fangt nach unserer Gotteslehre der Tag an. Mit -ternncht, dann ware Tag die Zeit von da an, wo der Mittelpunkt der Sonne den untern Theil,' des Mittag•-kreises bei u|»rt, bis wieder dahin. Uiesen Moment neh-men manche Astronomen als den Anfang des Tages an. c) Sonnenanfgang. Diesen Moment nehmen manche Volker, die nach der Sonne rechnen, als ersten an; auch unsere Gotteslehre bei Beatimmung uber den Genua• von Opferfleisch. d) Mit tag; ihn uehiuen die meisten Astronomen als den Anfangspunkt des Tages, — Z w e i -tens heisst T a g im Gegensatz zur N a c h t die Zeit, d« ea licht ist; d i eae r Tag hat einen nothwendigen An-fang in dem Augenblick des Sonnenuufgangs. Nacht ist also die Zei t , wahrend der die Sonne unter dem HotU zont verweilt. M i t ihrem Eintri t t zieht e'm Schatten-

fcegel uber die Erde, dea*•• Grondflaehe der Horizont, und dessen Hohe die Perpendikularlinie 1st, (wovon oben). Dieser Schattenkegel zieht am die Erde, j e

nachdem die Sonne um dieselbe (vermiige ihrer west-lichen Bewegung) geht, aber stets auf der eatgegenge-aetzten Seite. Die Hohe dieses Kegels fallt mit dem Durchmeaser der Ekliptik zusammen, welcher durch den Mittelpunkt der Erde and den der Sonne geht. In der Zcitaasdehnung des Tages and der Nacht finden folgende Ingleichheiten atatt. In den Klimaten ist nur an beiden Aequinnctien Tag and Nacht gleieh, sonst imroer versehieden; die Tage selbst sind an Zeitdauer ungleieh, und eben so die Nachte. Morgen und Abend, Mittag und Mitternacht treten nicht iiberall zu gleicher Zeit ein. Auch der Tag in der erstgedachten Beziehung ist genau genoiumen nicht immer gleieh gross. Ueber alles dieses in den folgenden Capp.

Cap• I t • i ) e r Hrdiiquator, vnn dem schon die Rede war, befindet sich in der Ebene des Ilimmel*-iiquntort, mit welr.hem wie auch bekannt, die Ekliptik 11m beiiuhe 24° des auch durch die 4 Pole beider ge-gendeti grossten Kreises abweicht. Da nun die Sonne stets in der Ekliptik sich bewegt, 80 leuchtet von •elbst ein, dass sie iiber den Liindern, welche 24 oder mehr Grade nordlich vom Aequator liegen, nie senkrecht stehen kann. Dazu kommt, dass die Sonne sich in einer excevtrlachen l iulin 11 m die Erde be-wegt, sich daher zuweilen von der Erde ent- , fernt und dann langsaraer, bald sich ihr nahert und : achneller geht, uud dass sie von ihrem oatlichen j Lnufc tiiglich ikx auriicklegt, endlich, dass nnch die indern Planeten, besonders der Mond sich in noch gro-sern Ungleicliheiten bewegen. Aus allem diesen folgt, daaa das Weltgebiiude sieh in fftrtdauernder Bewegung "nd Vernndemng befindet, nnd die Lage des Ganzen, wie sie einmai ist, entweder nie oder nach vielen tau-send Jahren wiederkehrt; doch geht uns solche Unter-sachung hier nichts an. — Den auf dem Aequator lie-genden Oertern, zu denen auch der Mittelpunkt des Festlandes gehort, liegen die Weltpole! im Horizont; alle Horizonte derselben haben die YVeltaxe und alle Mittagskreise gemeinschaftlich, stehen daher auf dem Himinelsaquator und auf alien Ringen senkrecht, und theilen beide in zwei gleiehe Theile, (Tages und Nacht-bogen); es sind daher auf dem Erdaquator alle Tage

und Naehte ohne Aasnahrae einander gleieh. Aaf dem ganzen Aequator sieht man alle Sterne des Hi«nmel«, aogar die am Sudpol befindlichen allniichtlich aufgehen and untergehen; an den beideneAequinnctien hat ein au der Ebene des Horizonts senkrecht stehender Stab kei-nen Schatten; von der Friihlings- bis zur Herbstgleiche fallt der Schatten am Mit tag nach Siiden, die Gbrige Zeit nach Norden. Zwiechen der Friihlingsgleiche and der Sommerwende und von der Herbstgleiche bis zur Winterwende wird der Schatten des Stsbes taglich lan-ger, und erreicht in den beiden Wenden seine grosste Lange; in den andern Zeiten wird er tiiglich kiirzer bis er an den Gleichen schwindet. Niiuint man die Liinge des Stabes als 60 an, so ist die L״ n e des Schattens-״am Mittage der beiden Wenden etwa = 23}. Da man noch zweifelhaft ist , oh der Aequator bewohnt i s t , so hiitle ich gar nicht von ihm gesprochen, wenn nicht der Mittelpunkt des Festlandes, der auf dem Aequator liegt, nach meiner Meinung der Ort ware , fiir den unsere Weisen die Berechnung der Molade und Tekufoth ein-gerichtet haben, woriibeT 8. Abseh. 4.

C a p . 1*. Aus der im vorigen Capitel nngestellten Betraehtung, dass unter dem Aequator alle Ringe auf dein Horizont senkrecht stehen, und von diesem halhirt werden, ergiebt sich schon von selbst, d.188 in den K l i -mnten diese Ringe, und iiberhaupt die Axe des tiigliehen Umschwiinges des Himmelagewolbes einen achiefen Win-kel mit dem Horizont bitden, und die Ringe in nicht

i gleiehe Tages- und Nachtbogen getheilt werden. Dieser j schiefe Winkel 1st gleieh der Breite eines jeden Ortes,

weil der Bogen des Mittagskreises zwischen dem Schei-telpunkt des Ortes und dem Himmelsaquator iihnlich ist dem auf der Erde in der Ebene de8 Mittagskreises zwischen dem Ort und dem Erdaquator gezogenen Bo-

i gen, da beide Bogen zu gleichen Mittelpunktswinkeln gehoren; eben 80 gross ist ferner die Hohe des Nord-pols uber uud die Tiefe des Siidpols. unter dem Hori-zont; daher ist Polhdhe und Breite eines Ortes gleieh-bedeutend- Es ist nun leieht einzusehen, dass eben diese Neigung des Aequators (und der Ringe) gegen deu Ho-rizont in den Klimaten Ursache i«t> dass mit Ausnahme der beiden Gleichen, nie im Jnhre der Tag 80 gross ist wie die Nacht, da die Ringe, in denen die Sonne jeden Tag lauft, in nngleiche Theile (Tages- und Nacht-bogen) getheilt werden. Das Stuck, um das ein solcher

X I I I

Bogen grSsser oder kleiner als cin Viertelkreis ist, wollen wir Differenttalbogen nenncn; 8. Ende dieses Cap. Denkt man sicK die Ueihe dieser 80 gethcillen l i inge 7.u beiden Seiten des Aequators, so wird man leicht ersehen, dass auf derselben Seite des Aequators nicht zwei Bogen gleieh gross sind, daher auch nie zwei auf efhander folgende Tage (und NSchle) gleieh gross sein k&nnen; ferner dass auf der nttrdlichen Seite die Ta-gesbogen stets grftsser, auf der siidlichen Seite stets kleiner sind als die Naohtbogen; daher sind alle Tage des Sommers grfisser, die des Winters kleiner als die NSchte, der Tag der Sommerwende der grbaste, der Tag det» Winterwende der kleinste; endlich dass, da •uf jeder Seite des Aequators je ein Ring einem auf der andern Seite gleieh und durch den Horizont also auch gleieh getheilt wird, auch ihre Theile gleieh sein wer-den, also von den zwei Tagen, die gleieh weil von der HerLst• oder Friihlingsgleiche enlfernt • ind , die Nacht des einen gleieh dem Tage des andern und umgekehrt •ein mass. Alle Lander, welche unter gleicher Breite liegen, haben auch dieselbe Tages• und Nachllangen, da die Differentialbogen ffir sie dieselben •ind.

Um die Grtisse dieses Differenlialbogens, also die Hauer des Tages (und der Nacht) fiir irgend einen Ort hcrecknen zn kfinnen, deiike man sich den Miltngskreis und den halben Horizont irgend eines Ortes von ge-geheucr nftrdltcher Breite, und nehme nun irgend einen ntirdlichen und •udlichen Ring an, die wie alle Ringe von dem Mittagskreis halhirt werden. Nun ist der Differentialbogen derjenige Theil dea Ringes, welcher zwischen den Durchschnittspunkten des Ringes (des Tagesbogen davon) mi l dem Mittagskreis und mit dem Horizont (c und d) liegt, und ist die eine Seite (erf) eines Kugeldreiecks, dessen beide nndere Seiten die Stiicke des Mittagskreises und des Horizon(• von da,

.wo sie den Ring schneiden, bis dahin, wo sie einander •chnoiden (A) (und zwar senkrecht), •ind (ch und hd). Mao lege •ich nun durch den Nordpol z und durch d einen Viertelkreis, welch en der Aequator in a •chnei-det. Nuu ist in dem aus Bogen grfisster Kreise be-stehenden Dreieck dha die Seite da, also der Winke l dhs, bekannt, weil sie der ErgSnzungsbogen zur Pol-hfihe (und dies© i 8 f , weil die Breite des Ortes gegeben ist, bekannt) 1st, und es verhalt •ich nun sin da t sin dhs ss tin dh : aim dha, oder

2 *

sin da. fiO. , , . , am dh ess - (dsn 1st ein .rechter W i n -

sin dhs \to\y W e i • • man nun dh, so berechnet man den Bogen A * , welcher dem cd Shnlich i s t , und zwar auf folgendo Weiso : sin dh : sin Ergb. v. hs •*־

sin Ergb. ds%

sin Ergb. ds : GOj also sin Ergb. hs = — — " 6 0 * Wissen wi/׳ nun den Differentialbogen, 80 addiren wir ihn zu 9 0 ° , wenn der bewusste Tag zwischen der Frfihlings- und Herbstgleiche, oder Ziehen ihn von 90° ab, wenn der Tag zwischen der Herbst- und Friih-llngsgleiche liegt. Die Suinmc oder BifFerenz ist die Atizati! der Grade des halhen Tagesbogen•.

Man pflegt Win te r (und die zweite Hfilfle der Nacht) mit der Kindliei t , Fri i l i l ing und erste Tages-halfto mit der Jugend, den Sommer und die zweite Tngeshalfte mit dem Manuesaller, den Herbst und die erste Nachlhalfle mit dem Greisenalter zu vergleichen.

C a p . 18. Das Nachdenken daruber, was die Zeit sei, hat viele Forscher beechKfligt und zu manchen I r r -lliiimern Anlass gegeben; Einige bahen ihr das Dasein ganz abgesprochen. In der That ist die Zeit, oder wird vielmehr erkannt, durfth den von der t ig lichen Umdre-hung des Himmelsgewtilbes verursachten Lauf des Ae־ quators durch den Mittagskreis oder durch den Hori-zont; danach ktinnen wir dio Zeit messeu und cinthei-len. Gleiehe Zeiteu sind also die, in welchen gleiehe Theile vom Aequator den Mittagskreis durchlaufen. Da man nun, wie bekannt, allgcmeiu dio Zait des gau-zen Umlaufs des HimroelsgewSlbea in 24 Stunden theilt, 80 ist eine Stunde der Zeitraum, in welchem 15° vom Aequator den Mittagskreis durchlaufen, ao dass zu je-dem Grade ך ^ Stunde erforderlich iat. Die nichtjudi-schen Gelehrtcn theilen die Stunde in 60 Minuten (also 4 Minuten auf 1'•), die Minute in 60 Sekunden, die Se־ kunde in 60 Terticn n. 8 w. In der jiidischen Kalen-derrechnung theilt man die Stunde in 1080 gleiehe Theile, deren also 18 auf eine Minute, und einer auf 3 Sekunden und 20 Tertien kommt. Die Astronomen theilen nun das ganze Jahr hindurch Tag und Nacht in gleieh grosse Stunden, nJimlich solchc, in denen 15? des Aequators durch den Mittagskreis geben; demzufolge, hat jeder Tag des Sommers mehr Stunden, als die Nacbt u. s. w. g l e i e h e S tunden . So hat z. B . in Toledo der ISngste Tag and die lftngste Nacht 15 gleiehe

Stunden. — Zuweilen theilt man aber jeden Tag im Jahre fiir sich in 12 gleiehe Theile, der Tag sei lang oder !curs: u n g l e i c h e S t u n d e n ; auf soldie lommen im Sotnmer mehr als 15 °, im Win te r weniger; so kom-men in Toledo am lungs ten Tage oder in der laiigston Nacht IS* 33׳ auf die Stunde, am kiirzesten Tage 11°

des Tages ,7׳ Eine ungleiche Stunde ist iiherhaupt .27׳oder der Nacht, wenn vom tirade die Rede (ist. Ad dirt man eine ungleiche Stunde des Tages mi l einer un-gleichen der dazu gehcirenden Nacht, so erlii'lt man zwei gleiehe Stunden. Nimmt man die Anzahl der Grade des Tagcsbogens eines Tages und dividirt sie durch 12, so weiss man die ungleiclien Stunden, M i • nulen u. 8. w., dividirt man durch 15, so erhSlt man die gleichen Stunden. Da nnn in der tiberlieferlen Kalen-derrechnung nie auf die Wandelbarkeil der Sluuden-lange oder der Tageslange Rucksicht genommen war-den, sondern iiberall die Voraussefzung, dass Tag wie Nacht 12 gleiehe Stunden haben, zu Grunde liegt, so ist mzuuehmen, dass jene Reclinung auf einen Ort im Aequator gegrundet ist, woriiber spater.

Cap. 14• Unter Sonnenh&he versleht man bei den Landern, welche 24° oder mehr nordiich vom Ae-quator liegen, die also nie die Sonne senkrecht iiber ihrem Haupte sehen, den siidlichen Bogen des Mitlags-kreises, von da, wo der Mittelpunkt der Sonne am Mi t -tag steht, bis zum Horizont. A n den Gleichen ist die Sonnenhohe der Ergiinzungsbogen der Breite des Or-tes an alien andern Tagen des Sommers die Summe dieser Sonnenhohe und des Neigungswinkel des jedes-maligen Ringes, an den Wintertagen die Differenz die• ser beiden Stiicke. Oerter mit gleicher Breite haben daher gleiehe Sonnenhohe. Man sieht nun leicht ein, dass die Sonnenhohe ein Miltel abgiebt, die Breite der Oerter zu bestimmen; z. B. die Brfeite von Toledo. Man fand durch die angemessenen Instrumente, dass an dem Tage , wo der Mittelpunkt der Sonne in den Anfang des ersten Grades des Zeichens der Z w i l -Jinge Irjrt, die Sonnenhohe 70° 5 6 2 ׳ 0 " war; davon zog man 20° 5 6 2 ׳ 0 " a| 8 das Maass des Bogens der Kei-gung jenes Gestirntheiles gegen den Aequator ab, und erhielt 50° als den Ergiinzungsbogen der Breite, diese aelbst also ala 40° fur Toledo. — Da fur j e ״ e LSnder die Sonne Mitlags stets im Suden steht, so lallt der Schatten des Cap. 4 gedachlen Stifles stets nach Nor-

xrv den, ist am T.ge der Winterwende am Hngslen, am Tage der Sommerwende am kiirzeslen; Oberbaupt findet fur jeden Tag cin bestimmtes V e r h « | , n ; z ״ w j s c | 1 e n

dem Stifle und dessen Schatten stall , und xwar iSsst sich dies auf folgende Weise berechnen. Denkt man sich den Mittagskreis und den vom Scheitelpunkt t auf den Slandort b gefallten Perpendikel, der nun auf der Mitlagslinie bk senkrecht steht. Schneidet man sich nun vom Mittagskreis vom Scheitelpunkt t aus nach Suden einen Bogen ta ab =־ der Breite des Ortes, so ist a der Stand der Sonne an den Aequinoclion, die zu beiden Seiten v*bn a gleieh wei l enlfernten Punkte m und 5 die Standorler der Sonne an den Winter ־ resp. Sommerwenden, indem die Bogen am und as die Ab-weichung der Sonne vom Aequator sind. Hat man nun in b einen senkrechlen Slab errichtet (6A), dessen End-punkt h als mit dem Mittelpunkt der Erde zusammen-fallend gedacht werden kann (weil die g»oze Erde gegen die grosse SonnensphSre wie ein Punkt ist), und beobachtet den in dor Miltagstunde der Sommerwende (von t aus), der Fruhlings- und Herbstgleiche (von a aus) und der Winterwende (von 5 aus) iiber h nach d, g, z auf die Mitlagslinie bdgzk fallenden Schatten, so 1st das Verhaltniss dieser Schaltenlinie zu dem des Sta-bes genau beslimmt, indem z. B. im (ebenen) Dreieck hbc (hb ist der Stab, he der von der Spitze des Sta-bes bis zur Mitlagslinie gleilende Sonnenstrahl, bg der Schatten von hb [zur Zeit der Gleichen]), zwei Winkel (4 — Rechten, bhg a=s der Breite des Ortes ^= Bogeu at) und eine Seite (hb), der Stab bekannt, also das Dreieck vOllig beslimmt ist. Geographischc Breite (Polhohe), Differenlialbogen. Tagesljinge, Sonnenhohe, Schatlenlange sind also Dinge, die durch einander ge-geben und beslimmt sind.

Cap. 1*• Oft haben die Astronomen noting, die A u f s t e i g u n g irgtnd eines Bogens der Ekliptik, d h. das Maass des Bogens des Aequators, der mit jenem Bogen zugleich durch den Mittagskreis oder durch den (ostlichen oder wesllichen) Horizont geht, kennen zu lernen; aus diesem Maasse des Hogen des Aequators

W eis man dann auch die Zeit, die jener gegebene Bo-

g e n braucht, um durch den Mittagskreis oder Horizont in kommcn. Diese Berechnung geschieht auf folgende Weise. Die Ekliptik und der Aequator schneidc• sich im Punkte h (Friihlingspunkt), und es sei die Aufste«־

X V

gung des StBckes hk der Ekliptik zu bestimmen. Man lege durch k und den Pol einen auf dem Aequator senkrecht stehenden Kreis, der den Aequator im Punkte / schneidet, so ist ht die gesncbte Aufsteigung, und aus dem Kugeldreieck hkt, in welchem htk als rech-«er, kt als Maass des Winkels der Eklipt ik mit dem Aequator, und hk als gegeben bekannt, zu finden, iu-dem sin Ergb. hk : sin Ergb. kt s= sin Ergb. ht : 60,

1 v . *י* Ergb. hkt. 60 י ,~ ״ also «m Lrgb. ht = Auf Grund

• *«* Ergb. kt. der Angabe A l b a t a n T s iiber das Maass des Winke ls der Ekliptik mit dem Aequator habe ich gefuuden, dass die Aufsteigung eines jeden der Zeichen Widder , Jungfrau, Waage , Pische 27• 53", S l i e r , Lfiwe, Skorpion , Wassermann 29 » 5 4 ' , und Zwil l inge, Krebs, Schulze und Steinbock 32• 13׳ ist; jeder Grad ist ־־= t ' j Stunde. Dies vom Durchgang durch den Mittagskreis. Nun zur Uerechnung des Aufsleigens eines jeden Zeichens oder Theiles eines Zeichens durch den Horizont; denn nicht alle Theile der Ekliptik stei-gen mit derselben Geschwindigkeit auf, weder am Ho-rizont noch am Mittagskreis, weil die taglicbe Umwal-aung des HimmelsgewSIbes nicht um die Pole der Ekliptik, sondern um die der W e l t (des Aequators) geht. W i r nehmen irgend einen Ort mit nfirdlicher Breite, dessen ostliche HorizonlhSlfte von der Eklipt ik im Punkte k, vom Aequator im Punkte h geschnilten w i rd ; die Eklipt ik trifft deu Aequator im Punkte h; nun werde die Aufsteigung des Bogens der Ekliptik hk, d. h. das Stuck th des Aequators gesycht. Man lege sich wie-j e r durch den Nordpol und k einen auf dem Aequator senkrecht stehenden und ihn in m treffenden grossten Kreis, berechne das Stuck tk (8. vor. Cap) , dann mt}

aus sim Ergb. tk : tin Ergb. mk as sin Ergb. tnt : 60j zie-hen wir jetzt mt von mk (der Aufsteigung des Bogens hk durch den Mittagskreis) ab, so erhalten wir ht, das wir gesucht. — Zwei gleiehe Bogen der Ekliptik von beiden Seiten des Widders oder der Waage sind fiir einen bestimmten Horizont dieselben; bei zwei gleichen Boge n der Ekliptik von beiden Seiten e i n e r Wende ist die Summe der Aufsteigungen am Horizont = der Summe der Aufsteigungen durch den Mitiagskreis; die Aufsteigung i , g « n d e i n e 8 z e j c hens fiber den Horizont eines Ortes ist gleieh der Aufsteigung des entgegeage-setzten Zeichens u n t e r den Horizont desselben Ortes.

Widder und Fisohe brauchen aru ihrem Untergang un־

ter den Horizont von Jerusalem etwas uber 2$ Stunde, Jungfrau und Waage ebendaselbst nur i£ . Vergl.

Abschnitt 5. Cap. 16 u. 17. Cap. IS. A n alien Oertern, die gleiehe LSnge,

also denselhen Mittagskreis haben, ist zu gleicher Zeit Mittag und Milteraacht, an den beiden Gleichen auch zu gleicher Zeit Sonnenaufgaug und Sonuenontergang. Bei verschiedener LSnge ist das nicbt der Fal l , sondern an den Gleichen hat jeder 6811 ich e Ort fruher alle Ta-geszeiten als der westliche, und zwar nach Verhaltniss der Grade, um die er ostlicher liegt. So hat z. B. an den beiden genannten Tagen Jerusalem, welches 38^* ostlicher liegt als Toledo, alle Tageszeiten um 2 ^ Stunden fruher. Fur die andern Tage des Jahres sind folgende Bestimmungen festzuhalten. Von alien Oer־ tern mit gleicher Breite hat der ostlicher Iiegende fr i i • her Sonnennufgang und -Untergang als der westliche nach Verhaltniss des zwischem ihuen liegenden Bogens (des Ringes). Man diirfte nun glauben, dass dasselbe auch fiir die Oerter der Fall sei, die nicht gleicbe Breite haben, z. B. Jerusalem, Babylon, Damaskus und Toledo, und so scheint in der That A b r a h a m b. C h i j a angenommen zu haben, da er bei der Darslel-lung des fruheren Eintrelens der Tageszeiten fur die ostlichen Lander gar keine Riicksicht daranf nimmt, ob 8ie gleiehe Breite haben oder nicht. Und dock ist eine solche Annahme faisch, da Oerter mit gleicher LSnge zwar zu derselben Zeit Mittag und Mitternachl, aber nicht Sonnenaufgang und Untergang haben; bei den nSrdlichen Oertern geht die Sonne im Sommer vielmehr fruher auf, als bei den siidlicheu, um den Ueberschu8s des Differentialbogeus des nfirdlichen gegen den des siidlichen Ortes, und um eben so viel geht sie dem siidlichen Orte friiher unter. Im Winter findet das umgekehrle Verhaltniss statt. Bei Oertern, die weder gleiehe Lange noch gleiehe Breite haben, ist ein Unterschied zu inachen, 1. ob die nordliche die ost-liche ist (z. B. Babylon — Jerusalem), oder 2. ob die sudliche die Ostliche ist (Jerusalem — Toledo). Bei dem ersten Fall findep folgende sechs Gesetze statt: a) A n alien Sommertagen, bei denen dieDifferenz ihrer Tageshalften gleieh ist der Diiferenz ihrer LSuge, geht die Sonne dem ostlichen Orte um die doppelte Diffe-renz ihrer Liinge fruher auf, und in beiden zugleich

X V I

unter. b) A n alien Wintertagen, wo die Differenz ihrer Tageshalften gleieh. iat der Differenz der Ortsliingen, geht die Sonne heiden zu gleicher Zei t auf, aber der oatlichen um die doppelto DiiFerenz ihrer Langen fruher unter. c) An alien Sommertagen, an denen die Diffe-reoz der Ortsiangen griisscr ist, ais die Differenz ihrer Tageshalften, geht die Sonne dem ostlichen Orte um die Summe der Differenz ihrer Tageshalften und der DiiFerenz der Ortsiangen fruher auf, und in der 6st־ lichen um die Differenz der Ortsiangen friiher uuter. d) An alien Wintertagen, an denen dio Differenz der Ortsliingcii grosser ist, als die Differenz der Tages-hiilflen, geht die Sonne dem ostlichen Orte um die Dif-ferenz der Ortsliingen weniger der Differenz der Ta-geahaifton fruher auf, und in dem ostlichen Orte um die Summe der Differenz der Ortsiangen und der Diffe-renz der Tageahalfleu frfiber unter. *) An alien Som-mertageu, an denen die Differenz der OrtslKiigen kleiner ist, als die Differenz der Tageshalften, geht die Sonne dem osllichen Orte um die Summe der Differenz der Tageshlilften und der Differenz der Ortsliingen frOher auf, und in der westlichen um die Differenz der Ta-gcshulften weniger der Differenz der Ortsiangen friiher unter. / ) An alien Wintertagen, an denen die Diffe-renz der Ortsliingen kleiner ist , als die Differenz der TageshSlften, geht die Sonne dem westlioben Orte um die Differenz der Tageshalften weniger der Differenz der OrlslSngen fruher auf, und dem ostlichen Orte um die Summe der Differenz der Tageshalfton und der Differenz der Ortsiangen fruher uuter. Gerade umge-Icehrt sind alle diese Verbaltnisse, wenn der nordliche Ort der westliche ist. Aus dem Vorhergehenden kann man daher berechnen, wenn eine Begebenheit, es sei • m ffimmel oder auf der Erde, in dem Ort zu der und der Stunde gewesen, welche Stunde, Tageszeit u. 8. w. an einem andern Ort gewesen. Nimmt man dabei Mi t -tag oder Mitternaoht als die Zeit an, von der aus die Bestimmuag getroffen wird , so hat msn dabei nur die Differenz der Ortsllngen in Betracht zu Ziehen,• geht man aber vom Sonnenaufgang oder -Untergang aus, so muss man sich nach jenen sechs Regeln riehten, und hat eine schwierige, mannichfachen IrrthSmern leicht anterworfene Rcchnung vor sioh, daher die Astrono-men stets von Mittag oder von Mitternackt ausgehen. W i r wissen a. B . , dass der Mond eine Slande vor

Milternacht in Toledo verfinslert z u werden anGngt, so tr i t t dieselbe Erscheinung in B a b y l o n > j a 8 5^0 a ״ t . licher liegt als Toledo, 2 T ' S Stunden nach Milternacht, in Jerusalem 11£י Stuuden nach Milternacht, am west-lichen Ende 3 T

J

5 Stundeu vor Milternacht ein; die Be-wohner des Ostlichen Endes sehen diese Mondfinster-niss nicht, da bei ihnen schon Tag und der Mond schon untergegangen. — Umgekehrt hat man wieder durch die gleichzeitige, an verschiedenen Orlcn vorgeoommene Bcobachtung von Hiinmelserscheinungen die Orlslai^en berechnet.

Cap* H ׳ • Eine der schwierigsten und den man-nichfachsten Irrthiimern ausgesetzle Untersuchung ist die, an welchem Punkt der Erde eine jede Tageszeit ihren Anfang nimmt, iiberhaupt iiber welchem Punkt dio Sonne ihren hBchsten Stand halle, als Golt sprach: Es werde Licht. W i r wollen hier der Sache eine na ׳here Betrachtung widmen. Deuken wir uns um deu Welluii l lelpunkt h den Erdaquator gelegt, von dem atb die dem Festlande gebdrende Ilalfte ist (a ausserste Osten, b ausserste Westen, t Mittelpunkt des Festlan-des); ferner a mit b durch einen Erddurchmesser ahb verbunden und den Durchmesser ihm (m Mittelpunkt des Meeres) senkrecht errichlet; denken wir uns ferner diese heiden Durchmesser bis zum Himmelsgewdlbe vcrlfingert, so dass c der Scheitelpunkt von a und der Fusspunkt von A, a der Scheitelpunkt von t und der Fusspunkt von m, d der Scheitelpunkt von b und der Fusspunkt von a, k der Scheitelpunkt von m und der Fusspunkt von t ist, so ist der durch c und d gehende Mittagskreis den Punkten a, b 'gemcinschafllich, und zugleich der Horizont von t und m, so wie der durch t und m gehende Mittagskreis der Horizont von a und

.b ist. Da zeigt sich nun die sonderbare Erscheinung, dasa a mit seinen Fussen deu Fussen von b gerade gegenuber steht, der eine immer auf dem andern unter demselben Horizont, und die Einbildungskraft wuudert sich, dass nicht beide fallen. A l l e i " der Verstand 8agt, dass man in solchem Fall nicht das Verhaltniss beider zu einander, sondern einen jeden far •ich mit seinen Fussen auf dem Boden gegen den Erdmiltelpunkt und mit dem Kopf gegen den Himmel gerichtet zu letrach-ten habe. — Man sieht nun leicht ein, dass der Mo-ment de» Sonnenaufgangs fur m der des Mitlags fur b, des Sonnenuntergangs fiir t und der Milternacht fiir

a,

X V I I

a iat. l a dem Augenblick, da die Somie senkrecht iiber m steht, is( auf dem ganzen Fesliande Nacht; von diesem Augenblicke an beginut aie heraulzusleigen, zuerst nach a und dann weiter. Dieser Augenblick ist daher jedenfalls derjenige, von dem die Schcipfung be-gonnen, und iiber dem Mittelpuukt des Meeres staud die Sonne senkrecht, als Gott *.prach: Es 'werde Licht, eben so am Anfang des 4. Tages, als die Gestirne ih* ren Lauf beganuen, und iiberhaupt in jedem der Mo-mente, von denen es heisst: ״ E 8 ward Abend (im aus-sersten Westen) uud Morgen (im aussersten Osten)

der Tag" , also auch in dem Moment, als die Schiipfung beendigt war, und dio Feicr des (ersten) Sabbats begann. Niihme man den Beginn des Sabbat fruher an, so ware ja in den wesllichen Theilen uoch Tag gewesen, und wie konnte cs hcissen, dass Gott erst mit Eintrit t des siebenten Tages sein W e r k voll-cndet, uud niihme man !1111 spater, so war j a schon 1u den ostlichen LSudern Sabbat, als das Schdpfungswerk noch inimer fortdauertc. Daher nenne ich jeueu Au-geublick die G e b u r t der W e l t ( W e l t - Molad). — Dagegen hehauptel. A b r a h a m b. C h i j a , der Anfang der Schcipfung sei so gewesen, dass die Sonne gerade iiber dem Mittelpunkt des Festlandes gestanden, also fur den Osten im Untergang, fiir deu Westen im Auf-gang begriffen gewesen sei. Es ist nicht schwer, die Ilaltlosigkeit dieser Ansicht nachzuweisen, die sich denii auch schon zum grossten Theil aus dem Vorbergelicn-deu ergiebt. Da die Schrift die eiustige Ausdehnung palastina's bis an den ausserslen Westen verspricht, uud die Haupliibung der Gotteslehre an Palastina ge-kniipft ist, so ist es gauz folgerecht, dass die Lehre den Tag mit dem Abend (fiir den Westen) beginut; womit dann ferner zusammeuhangt, dass unsere Monate Moudmonate sind, die Sichel des neuen Mondes aber . am Abend zuerft gesehen wird ; mit dem Beginn des \ Monates am Abend hangt auch der Begiun aller fol-genden Festtage zusammen.

Denken wir nun die Sonne iiber dem Mittelpunkt des Meeres (m) stehcnd, uud zwar sei dies fiir den Westen (b) der Untergang ^ e r * * o n n e a m Ende des sechsten Tages, womit gleichzeitig fiir den Osten (a) Morgen eintritt, B O j s t man im Zweiiel, ob dieser Mor-gen des a der des Freitag oder des Sabbat 8ei. Viele Sltere Forscher, als Hassan , der Richler, I s a a k b. :

3

B a r u c h , A b r . b. C h i j a , auch nichljudische Gelehrte, sagen, dieser Morgen sei der des Sabbat, und iiber-haupt fange die Bencuuuiig jtfdes Wochentages vom Osten an, uud von da weiter nach Westen zu Die Bewohncr von b hatten daher jedes Woclicnlagcs ״ c ־ginn 12 Stunden splilcr als «. — Andere, wie der "V er-fasser des Kusari und S e r a c h i a h a - L e v i (im Com-mentar zu einigeii schwierigen Stiicken des Traktats Uosch Ilaschana), nelimen an, jener Morgen sei der des Freitag, und die Benenuung der Wochentagc fange an von Palastina (Jerusalem), das sic fiir deu Mittel-punkt des Fcsllaudes haltcn. Damit w i l l Serachia den Ausspruch R. Sera's (Rosch Hascbaua 20b): ״ E s muss Tag und Nacht zum Monat gehoren", beispicls-weise so erklaren: Neujahr wird auf Sabbat nur dann be!>ti111ml, wenn der Molad in Jerusalem am Sabbat vor Mittag eiugelreten, in welcher Zeit am ostlichen Ende Sabbat-Aiifang ist , und der Sinn der Salzung: Tr i t t der Molad vor Mittag ein, so wird er gewiss nahe dem Sonnenuntergang gesehen, ware also: Tr i t t der Molad vor Mittag ( in Jerusalem) ein, so wird cr nahe dem Sonnenuutergang (im Osten) gesehen. — Aber diese Ann a 11 me verwickelt sich in unltisbare Wider-spriiche. Nehinen wir den Moment, wo die Sonne am Sabbat iiber dem Mittelpunkt des Festlandes steht, und fragen die Bcwolmer der (westlichcn) Ilalfte des Ostens, welchen Tag sie haben. Sagen sie SahLat und zwar Nachmiltag, so widerlegen sie ihre eigene Ansicht, dass der Osten imnier 18 Stunden spater die Wocbentage he-komme; sagen sie Freitag Nachmittag, so haben sie j a ihre eigene Ansicht, dass im Aussersten Osten jeder Wochentag aufhtfre, widerlegt. Noch mehrj wie kann man sagen, f, der im Mittelpunkt des Festlandes wohnt, habe jetzt Sabbat Mittag, und x, sein Nachbar, der ein weuig weiter nach Osten wohnt, habe jc lz l erst Frei-tag? — Aliein es ist unmiiglich, dass der Tag, wahrend dem die Sonne das ganze Festland bescheint, von dem einen so, von dem andern so genannt werde. Die Sache 1st vielmehr so. Deukt man sich die Sonne ge-rade iiber der Mil te des Festlandes slehend. so ist dies der erste Augenblick, an welcbern deu Bewohuern des Festlandes, namlich denen des Oslcns, Nacht wird, und es ist daher folgerecht, dass die Benenuung der Tage von dem Osten aufange. I den hierauf folgenden 12 ״Stunden geht die Sonne keinem Theil der bewohnten

X V I I I

Erde auf, vielmehr einem nach dem andern, von Osten nach Westen gerechuet, unter, zuletzt dem Westen, der also zuletzt Abend hat, daher es folgerecht ist, dass dort jeder Wochcntag aufhore. Steht z. B. am Freitag die Sonne iiber der IVlitlc des bewohnten Erdkreiscs, so geht fiir den Osten der Sabbat an, wahrend die ubrigen Lander noch Freitag haben u. s. und wenn die Sonne iiber dem Mittelpunkt des Meeres steht, hat man auf der ganzen (bewohnten) Erde Sabbat, niimlich die Rcwobner des Oslens haben Morgen, die des Mit-telpunkts des Festlandes Milternacht zu Sabbat, die des Westcns Anfang des Sabbat; von diesem Augen-hlick an goht die Sonno kcinem Orte der hewohn• ten Erdo mehr auf, sondern nur der Reihe nach unter, zuerst deu Bewohrteru des Oslens, wo auch zuerst der Sabbat aufhiirt u. 8. w. Es geht also daraus hcrvor, dass iiberhaupt 36 Stunden lang jeder Wochentag auf der Erdo als solcher benannt wird. — Man glaube abor nicht, dass die hiermit durchgefiihrte Wahrhei t , dass die Benenuung dor Tage von dem Augenblick der Cul-miuation iiber dem Festlande anfange, mit dem friiher aufgestcllten Satze, dass am Anfange jedes (Schopfungs-also auch folgenden) Tages die Sonne iiber dem Mit -telpunkt des Meeres culminirt habe, in Widerspruch stehe. Dem ist nicht so, sondern der friiher aufge-

stellte Satz ist Folge des Widens Gottes. der es so eingerichtet; der zweite ist Folge einer von unseren Weisen getroffencn Einrichtung, die keine naturgemasse Nothwendigkeit, sondern nur den Zweck hatte, fiir alle unscre nach Ost und West zerstreuton Glaubensbroder auf g.eiche Weise zu sorgen. So hat z. B. P t o l e -m;i us seinen Tag vom Mittag Alexandriens. A l b a -t a ri i von dem in Ilakkah. A b r a h a m a 1 - S a r k e I i von dciu in Toledo angofangen, und so also unsere Weisen von ׳<lem Mittag des Westens. Hiermit sind auch die Satze Bereschit Rabba gleichbedeutend: . , f t . S i m o n eagle: ״Es ward Abend, es war Morgen der seehste Tae. Bis hierher zahlt man nach der Wellschopfmig; von da an eine andere ZShlung"• und ferner: .,Gott segnete den siebenten Tag; womit segnete er ihn? mit dem Licht. Als die Sonne am Abend zum Sabbat un-tergegangen, fing das Licht an, sein Amt zu verrichten, uud alle Wesen stimmlen den Lobgesang fiir Gott an,

w i e es auch heisst (Hiob 37, 3) : Unter dem ganzen Him-mel besingen sic i h n , weil — sein Licht ist a deu ״Enden der Erde. R. Sera im Namen R. Lev i ' s sagte : 36 Stunden verrichtete jenes Licht seinon Dienst: 12 Stunden am Freitag, 12 Stunden in der Nacht zum Sabbat, und 12 Stunden Sabbat", was mil dem obigen Satz der 36 Stunden Sabbat zusammenhangt.

Drifter Albsclinitt Cap* 1• Die Bewegung einer jeden SphSre um

ihre Axe ist in der A r t gkichfdrtnig, dass in gleichen Zeilen gleiefce Raiime zuriickgelegl werden. Diese Be- vegung nun der Sonne in einer gewissen Zeit um den׳Mittelpunkt ihrer Spliare heisst d ie m i t t l e r e Be-w e g u n g der Sonne in dieser Zeit, und die Krei*linie, die man sich von dem Mittelpunkt der Sonne durch <>ie8e mittlere Bewegung in der Ebene der Ekliptik he-schrieben denkt, heisst B a h n der S o n n e , bei Vielen der ex c e n t r i 8 c h e K r e i s . •Der Mittelpunkt dieses K r e i s e s wird mit dem Mittelpunkt der Sonne durch den B e w e g e r verbunden. Denkt man sich nun den Erd-mittelpunkt (k) mi l dem Mittelpunkt der Sonnensphare (m) verbunden, und diese Verbindungslinie km nach beiden Seilen bis an die Sonnenbahn verlangert, so heisst der eine der beiden Punkte, in denen diese Bahn

getroffen wi rd , der Hoc 11 p u n k t (r). der andere der T i e f p u n k t (s) Wenn die Sonne im Hoehpunkt steht, ist sie von der Erde am entferntesten, wenn sie im Tiefpunkt steht, der Erde am nachsten. Steht nun z. B. die Sonne im Punkte s ihrer Bahn, s o ' s t m i der Beweger, hzk (d. h. die his an die Ekliptik ver-langcrte ht) der Zeiger. Die Bewegung der Sonne, welche mittelst des Zeigers in der Ekliptik sichtbar wird , heisst d ie w a h r e (oder veranderliche) Be w e -g u n g der Sonne. Zieht man sich nun durch h eine Parallele mit mk, welche die Ekliptik in n schneidet. so zeigt diese Parallele Ait den mittlcren Ort der Sonne, wie mk den wahrenj der zwischen k und « liogendc Bogen heisst A n o m a l i e h o g e n , uud der Winke l kzm. der dem jenen Bogen messenden Wiukel 1 hn gleieh ist, A n o m a l i e w i n k e l Hieriiber spHter mehr.

X I X

Cap. » . Die Lange de• Sonnenjahres zu beslim- J men, ist eine der wichligslen Aufgaben fiir unsere ge־ genwSrlige Untersuchung. Unter J a h r versteht man im Ailgemeinen die Zei t , inner halb deren die Sonne vermoge ihrer ostlichen Bewegung einen Umlauf am Ilimmelsgewdlbe zuriickgelegt, und an demselben Ort angekommen ist , von dem sie ausgegangen. (Daher kann man von einem M o n d e n j a h r nur in uneigent-licher Bedeulung sprechen, woriiher spSler.) 1* l o l e -mans nun definirt das Sonnenjahr als die Zei t von da an, wo die Sonne an irgeud einem Punkt der Ekliptik gestanden, z. B. an dem Punkt der Friihlingsgleiche (und zwar der festen Ekl ip t ik) , bis sie, uachdem sie alle 12 Sternbilder durchlaufon, wieder an demselbeu jcnen Punkt der Ekliptik ankommt, worauf genau Alles wieder so vor sich gehe, wie vorher, die Sonne an denselhen Punklen des Horizonts auf- und unter-, an denselhen Puukten durch den Meridian gehe, dieselbe Miltagshohe habe u. 8. w. Da es nun ihm darauf an-kommt, die Lange des solchergestalt nngegeheneu Jah-res zu bestimmen, berichtct er, dass H i p p a r c h , der etwa 300 Jahre vor ihm gelebt, und den er als eiuen fleissigen und verstandigeu Beobachter ruhmt, Korschun-gen iiber die Lange des Jahres angestellt habe. H i p -p a r c h bediente sich eines kupfernen Ringes gleieh jenem 8ehr grossen flachen kupfernen Ringe. der fruher in Alexandricn war. D e r Ring stand genau in der Ebene des (Himmels ) Aequators, so dass im Sommer nur die nordliche, im Win te r nur die sudliche Ilalfte, in dem Augenblicke der Friihlings- oder Herbstgleiche aber beide Seiten zugleich erglanzten. H i p p a r c h be-obachtele nun genau die zwischen zwei solchen Tagen verflossene Zeit, u!n so die Lange des Jahres zu e j -fahren, und giebt als Uesultat an, dass diese Dauer stets kleiner als 3f>5[. Tage war; di«se Differenz fand er einerseits ( f u r ikn) unmessbar klein, andererseits sich nicht gleiehbleibend; daher Hess er sie ganz un-heachtet, uud nahm die Dauer des Jahres auf 365^ Tage an, worin iltm auch die nach der Sonne zahlen-den Voider Tolgleu, indem sie inamer 3 Jahre von 3G5 und eta vierles als Schaltjahr von 3G6 anuahmen. P t o -I ema us dageg e n stellte neue und ausserst genauo Be-obachlungen an, f a n d den Uuterschied seiner und H i p -pa rens Resultate, theilte diesen Untersehied durch 285 (so viele Jahre waren zwischen den Beobachtun-

gen Beider verflossen), und fand, dass die Dauer eines Jahres ^h* Tag zu 365[ Tage fehlten. Dasselbe l i e -sultat ergah sich ihm, als er seiue Bcobachtungen mit denen verglich, welche elwa 666 Jahre vor ihm ge-schehen warcu. Also ergab sich ihm die Liinge des Jahres = 365 T. 5 St. 551 M i n . , welche Minuten ־=־ 993$ Chelakim sind. Dividirte er nun mit dieser Zahl in 360°, so ergah sich ihm als der m i t t l e r e Lauf der Sonne: 5 9 3 8 ׳ 13•• 12* 1 1 ״ 7 ״ ׳ " ; multiplicirte er fer-nor diese Angabe mit einer gegebenen Anzahl von Ta-gen, Monaten, Jahren, und zog vom Produkt sovielmal 3G0° ab, als darin entkaTten war, so hatte er die An-gabe des mittleren Laufes der Sonne in jener gegebe-nen Zeit iiber 360°. Es war nun leicht, die mittlere Bewegung der Sonne fiir eine Stunde u. s. w. zu finden.

Die arabiscben Astronomen slim men mit des P t o -!emai l s Ansicht vom Jahre niclil {!herein. Hmen zu-folge giebt es dreierlei Ansichten iiber das Jalir: a) die des Ptolemaus, welche auch dio der Talinudisten ist, Bowie auch sein Maas mit dem des Ada (8. untcn) fast iibereinkommt. Dieses Jahr wollen wir das t r o p i s c h c (Wendenjahr) nennen; b) die der Astrologen, namlich die Zeit , in welcher die Sonue ihren Lauf in der beweg-lichen Ekliptik zuriickgelegt, oder mit andern Wor tcn in dieselbe Stellung zu irgend einem Fixstern g e ־kommen, wie damals , da sie ausging; c) die der arabischen Astronomen, namlich die Z e i t , in wel-cher der Mittelpunkt der Sonne einen vollstandigen Umlauf auf der Sonnenbahn mittelst des Bewegers ge-macht hat. — P t o l e m a u s hielt die Dauer seines Jah-

mit dem unter c) gedachten fiir identisch, und ver-ft b) ganz, weil die Fixsterne auch eine, wenn auch

langsame, doch stets gleichfciruiige Bewegung nach der Folge der Zeichen haben, also ein Jahr nicht dein au־ dem gleieh sei, was er vom seinigen glaubte. Allein die Spateren zeiglen, dass auch das tropische Jahr kaum merklichen Veranderangen unterworfen sei, ferner dass die Fixsterne nicht, wie P t o l e m a u s glaubte, die-selbe Gcschwindigkeit und dieselbe Richtung bei ihrer Beweguug beobachteten, sondern bald vor- , bald rtick-warts,, bald schneller, bald langsamer gehen. P t o l c -ma us Irr thum kam namlich daher, dass er glaubte, der Hochpunkt de* Sonne bleibe stets an derselben StelJe (wie zu seiner Zeit in der Mit te des sechslen Grades der Zwi l l inge) , wahrend die Spateren durch ihre

res wir

Beobachtungen erwiesen haben, dass dieser Hochpunkt in ungclahr 260 Jahren um 1° nach Oslen rticke, wozu noch das Vorrficken der Zeichen selbst komme, 80 dass vermoge dieser doppelten Bewegung der Hochpunkt der Sonne je tz l am Anfang des (festen) Krebses ist. Es folgt nun daraus, dass das tropische Jahr immcr kleiner wird, indem jene beiden Bewegungen zusammen Veranlassung sind, dass die Sonne in jedem Jahre ih־ ren Umlauf durch die (festen) Zeichen scbneller vol!-endct. So soil lange vor H i p p a r c h das Jahr meh als 3(151 gchahl h.iben; T h a l e s und H i p p a r c h fanden es = 3G5׳, P t o l e m a u s ^J, Tag kleiner, A l b a t a n um 1GH Chelakim kleiner als 365}, und die kurz vor uns lehcndcu Gelehrten 234 CUoiak'nu kleiner als 365' Diese Abnahme wird 80 fort gehen, bis cinnial wieder das Gegenthcil eintritt, die Zeichen wieder langsam zu ruckriicken, das Jahr wieder grosser wird als 365[ 1 1 • 8. f. in aller Ewigkeit.

Dieses tropische Jahr nun haben unsere Vorfabren unsercm fCalenderaystcm und dem 19j3hrigen Cyclus zu Grundo gelegt, und zwar das Jahr nach der Angabc I t . Ada's 365 =־ T . 5 St. lJ!)7 Chelakim 48 Regain! Sollle man hicrgegen einwenden, dass ja auf diese Weise unsor Kalendcr auf olwas basirt ist, was sich nicht immer gleieh bleibt, so ist darauf zu erwiedern, dass man das Mil te l zwischen den beiden aussersten Grenzen, innerhalb deren die Dauer des tropischen Jah• res schwankt, angenommen habe. Diese Grenzen stehen um etwa 704 Chelakim auseinanderj man nahm hiervon die Ilalfte 352, und zog sie vom grossten Maasse (6} Stunde) ab, wie man sie zum kleinslen Maasse (5 St. 646 Chelakim) addirte; man erhielt 998 Chelakim, was sich von dem oben angegebenen Maasse um horhst wenig unterschcidet. Auf cine Shnliche Weise sind wohl unsere Alten auch zu dem Maasse des Mond-umlaufg, der sich auch nicht immer gleieh bleibt, ge-langt, und haben so deu 19jahrigen Cjclus gebildet, indem 6939 T . 16 St. 595 Chelakim = 19 Sonnenjah• ren «= 235 Mondmonaten (zu 29 T. 12 St. 793 Chela• kirn) sind. <

Cap. 9. Der Lauf der Sonne hietet in 80 fern eine Ungleichheit dar, dass sie bald scbneller sich zu bewegen scheint, als ihre mittlere Bewegung (taglich ,n. s. w.), bald langsamer, bald ihr entsprechend 8״ '59iiberhaupt gleiehe Bogen von Zeichen in ungleichen

Zeiten zurucklegt. So bezeugt z. B. P t o l e m S u s , er habe beobachtet, dass die Sonne das Vier tel der Ekl ip-l ik vom Widder bis Zwill inge in 94+ T a g e , das von der Waage bis zum Schiitzen in 88• Tagen zurttcklegt. Die Folge davon ist, dass die Sonne in Bez ie l» u n g a u f ihren mitlleren Stand bald ruckwSrts, bald voran i u

stehen scheint. Eine ahnliche, aber noch bedentendere Ungleichheit nimmt man am Monde und auch an den andern Planeten wahr, ohne dass man sie dem Laufe der jenen Stern tragenden SphSre zuschreiben konnte; da jene SphSre in ununterbrochener Regelmassigkeit in gleichen Zeiten gleiehe Raume zurucklegt. Vielmehr ist der Grund der Ungleichheit des Sonnenlaufes darin zu suchen, dass der Mittelpunkt ihrer Sphare nicht der Mittelpunkt der Erde (der W e l t ) , sondern ein anderer, in der Ebene der Ekliptik liegendcr Punkt ist. Da man nun den Slandort eines Beobachtcrs auf der Erde mit dem Erdmittelpunkt als cins annchmen kann, 60 ist leicht einzusehen , woher die schcinbarc Ungleichheit des Sonnenlaufes komuit; s c h e i n b a r , weil sie nur in Beziehung auf die Eklipt ik stattfindet, wahrend die wahre Bewegung der Sonne, namlich die in Beziehung auf ihre Sphare, auf der Sonnenbahn stets sich gleieh bleibt. Die Ungleichheit des Laufes des Mondes und der andern Planeten wird iibrigens nicht durch eine Excentricitat, sondern durch Epicj-kel erkliirt , worubcr spater.

Cap• A. Um zum gehorigen Verstandniss dieser ExcenlricitSt zu kotnaico, denke man sich zwei Spha-ren der Sonne; die eine, welche man die der Fixstern-phiire a h n l i c h e Sphare nennt, weil sie mit dieser

concentrisch ist, mit ihrer Aussenseile an die Marsspbare, mit ihrer Innenseite an die Venussphare stosst. Die6e Sphare hat nach P t o l e m a u s gar keine Bewegung,

ohl aber nach der Ansicht der SpSteren, namlich die, vermoge der der Hochpunkt der Sonne fortruckt (s. Cap. 2.). Die andere Sphare ist die, in welcher die Sonne wie ein Nagel eingefiigt ist , uud die sich um h r e n Mittelpunkt einmal im Jahre herumschwingt;

die letzlere ist eben die excentrische oder eigentliche Sonnensphare. Zur Zeit des P t o l e m a u s war der Mittelpunkt der letzleren von dem Mittelpunkt der Ekliptik um ^ des Halbmessers dieser letzteren ent-fernt, und zwar nach der Mitte des 6ten Grades des Zeichens der Zwillinge, ist aber nach den Beobach-

X X I

tungen Spaterer nach Os(cn zu geriickt. und hat den Hochpunkt der Sonne | , j s j,>tzt his zum Zeichen des Krehses milgenommcn. Die excentrisehe Sphare hat audi zwei parallele Ilundungen; mit der Susscrcn (rifl'l mc die Marssphare und in deinselheii Punkt mit dor ahnlirhen Sphare, niimlirh dem Hochpunkt zusammen, wahrend sie wieder mit der innern Seite die V e n u s -frphiire und zwar an e i n e m Punkte mit der ahnlichen Sphare, dem Tiefpunkl e, zusamnii-nstiisKt. Die exceii-trische Sphare hiingt daher gleichsam an diesem Punkte in der ahnlichen. Die gerade Linie, welche die Mittel-punkte heidcr Sphiiren verliindet und Ms an die Ek l i -ptik verlangert wird, also auch den Hoch- und Tiefpunkt schneidet, heisst die (! I e i c h h c i I s I i 11 i e. Man sieht nun, wie die excentrisehe Sphare durch ihre Hewegung die Sonne bjdd his zum Hochpunkte hchl , wo sie an <iie Sphare des .Mars stiisst, hald wieder henmter, der Erde niiher, fiihrt, wo sie am Tiefpunkt die Venus-sphiirc trilH. Es ist nun schon friiher angedeutet wor-clou, dass dieser Abstain! des JMillclpuiiklH der Sonnen-tphare von dem der Erde, und die daraus hervorgehende Entfernung der Sonne von der Erde 1111 Somnier und Naherung im Winter , die Ursache davon ist, dass we-der im Sommer die Hitze, noch im Winter die Kalte zu gross wird. Die vier Ilundungen der heiden Son-nensphiSren heschreihen also in der Ebene der Ekliptik vier Kreise, wozu noch der vom Sonnenmiltelpunkt heschriehene, die Soniicnhahn, als fiinfler kommt.

Cap, ft. Denkt man sich nun um den Mittelpunkt der Erde h die Shnliche Sphare, inn m die excentrisehe Sphare, amhh die Gleichhcilsliuic, welche die Hhnliche Sphare in « u ° d 6, die excentrisehe in s und z trifft, so ist 5 der Hochpunkt, * der Tiefpunkt. Steht nun z. B . die Sonne im Hochpunkl * (ms Beweger), also gegenuber dem Punkte «, so ist kein Unterschied zwi-schen ihrem wahrcn und^mittlercn Orte, da Beweger und Zeiger ha in eine Linie fallen. Dasselbc findet statt, wenn die Sonne im Tiefpunkt z steht, wo eben-falls Beweger (mz) und Zeiger (A6) e ine gerade Linie hitden. So wie aber die Sonne diese beiden Punkte verlasst, so geben beide Linien auscinandcr und bllden an der Sonne einen spilzen Winkel . Hat sich z. B. die Sonne von dem Punkte a der excentrischen SphSre (a der ahnlichen) u m 60 Tage entfernt, und steht nan im Punkte * der excentrischen, so ist die bis an den

3*

Punkt k der excentrischen verlangerte hn. also hnk der Zeiger, der Bogen ak das Maass des von dor Sonne in diesen 60 Tagen zuriickgelegten Weges in ihrem wahrcn Lanfe. wShrond sn (Bogen der Sonnenbahn) das Maass ihres mittleren Laufes ist. nk ruht auf dem Mittelpunktwinkel nhk, sn auf smn: letzterer ist nm grosser als ahk, so dass der Winke !/׳»!/ l hnm den Unterschied der wahrcn und der mittleren Bewegung angiebt, daher er Auomaliewinkel (8. oben) heisst. Um nun den mittleren Ort der Sonne in der Shnlichen Sphiire (oder was dasselbc in der Ekliptik) zu finden, muss Bogen ak in ebon dem VerhSllniss grfisser ange-nommen werden, wie smn grosser ist als ahk, d. h. um einen Bogen, der auf einen Mitlelpuiiklwinkel ruht, welcher = hnm ist; einen solcheti erhalt man, wenn man durch h eine Parallele mit mn legt und his an die Ekliptik verlangert, hg; hier ist khg=shnm; auf khg ruht Bogen kg, daher ist g der mittlere Ort der Sonne in der Ekliptik. Man kann sich nun leicht uherzeugen, dass auf dem Wegc vom Hochpunkt zum Tiefpunkt der mittlere Ort dem wahrcn voraneilf und umgekehrt Man verliingere nm von m aus his t der excentrischen (Sonnen-) Bahn, eben so hg bis d der Ekliptik, ver-binde h mit t und verliingere ht bis / der Ekliptik• Jel/.t denke man sich die Sonne vom Tiefpunkt s 60 Tage Jang gehen, so wird sie in dieser Zeit den dem Bogen sn gleichen tz zurflcklegcn. weil die Sonne in gleichen Zeiten gleiehe Bogen der Sonnenbahn zuriiek-legt. / wird daher ihr wahrer Ort in der Eklipt ik , d ihr miltlerer sein, ihr wahrer W > g den mittleren um dl (welcher auf dhl = dem Anomaliewinkel htm ruht), uherlreflen, nnd sich also ergeben. dass auf dem Wegc vom Tiefpunkt nach dem Hochpunkt der mittlere Ort immer hinter dem wahrcn zuriickHleibt. — Denkt man sich in der ahnlichen SphSre einen Durchmesser khl gelegt, welcher auf der Gleichhfrilslinie asmhzb senkrecht steht, und die excentrisehe in n und t schnei-

^ det; ferner einen mit diesem Durchmesser knhtl pa--rallelen Durchmesser pmr in der excentrischen gezo ן

gen, n und t mit m verbunden, und durch h Parallelen hg und hd mit mn und mt gezogen, so ist g der mitt-lere Ort der Sonne, wenn k ihr wahrer ist, und eben d ihr miltlerer, wenn / ihr wahrer ist. Hierbei nennt man den Punkt k den e r s t en und / den z w e i t e n m i t t l e r e n D u r c h g a n g s p u n k t de r Sonne Man

sieht nun leicht, dass die Sonne in der oheren (zu Lei-deu Seiten des Hochpuaktes gelcgenen) Ilalfte langsa-nicr 2u geben schcint, weil dies ibre mittlere Bewe-Rung in der Zeit is t , da ihre wahrc Bewegung durch den Dogen tsn geht, welcher um 2fr (2pn) grosser ist,

j dike! bf, welcher, verla

gleich, dass der Mittelpunkt der Il« • , r , , r , " 8 ^ e g u n g der Sonne

awischen af «1״d bf liegen m u « . M a ! • ״. . ״ , . , . J l a n *'eht nun durch It eine Parallele eg mit ar, welche mit U • , mentritrt, und eben so durch h eine Parallel

als die Ilalfte der Sonnenbahn; dieser Bogen tr ist j bd, welche ac in n schneidet. ־ e e mk mit D׳e Diagonale h f A

eben der, welcher auf dem W i n k e l tmr ruht, der dem Ileclilccks hlfn ist nun die Exceiilrioitat d י י

er Sonne. und bis an die P* Anomulieuinkel htm gleieh ist. Daher ist auch die״ י י ־ - - •Zeit der mittleien Bewegung durch die obere Halite der ahnlichen Spliare grosser als ein balbes Jahr 11111 die <J0j>|>ellc Ze i t , die zur Durchlatifung des Bogens tr (pn) gebraucht wird. Um eben so viel ist die Be-wegung Uer Sonne zu beiden Seiten des Tiefpunkts (scheinbarj scbneller, und die Zeit, die sie dazu braucht,

kiirzer. An deu beiden mittleren Durchgangspunkten | iin reehtwinkligen Dreieck h fn die beiden Sei findet die mittlere Bewegung statt. Es bedarf nun erst keines ferueren Beweises, dass auf dem Laufe vom Hochpunkt zum ersten mittleren Durehgangspuiikt, und vom Tiefpunkt zum zweiten mittleren Durehgangspuiikt die Annmalicwinkel immer grosser werden, an den Durchgangspunkten ihre grosste Hohe erreichen, an dem Hoch- und Tiefpunkt vcrschwinden, und dass an je zwei Orten der Ekl ip t ik , die vom Hoch- oder Tief-punkt gleich wei l entfernt sind, auch die Anomaliewin-kel gleich sind.

Cap. ft. Unter C o r r e c t i o n der S o n n e ver-steht man die Auffindung ihrcs w a h r e n Ortes in der Ekliptik fiir eine gegebene Zei t , was vermiltelst des Anomaliewinkels geschieht. Hierzu sind aber zwei Vorbestiminungcn nolhig: a) das Verhaltniss der die Mittelpunkte beider Spharen verbindenden Linie Am zum Halbmesser der excentrischen; h) die Kenntniss dos Zeichens und des Theiles des Zeichens, auf wel-choin sich der Hochpunkt der Sonne in jener Zeit be-findet. P t o l e m a u s schlug hierbei folgenden Gang ein. Zwischen der Frtihlingsgleiche und der Sommerwende liegen 94$ Tage, zwischen dieser und der Herbstgleiche 921 Tage, woraus sich ergiebt, dass der mittlere Ort der Sonne zur Zeit der Sonnenwende 93° 9', zur Zeit der Herbstgleiche 910 H ' ist; d. h. wenn wir in der Sonnenbahn, deren Mittelpunkt h ist, den Punkt der Eruhlingsgleiche a, den der Sommerwende b, den der Herbstgleiche c, den der Winterwende d nennen, so ist der Bogen ab = 93* 9', der Bogen be = 91° 11'. Zieht man nun ac, und ftllt von b auf ac den Perpen-

eripherie verlangert, jo die Hohe. Da nun Bogen abc (= ab -}- be) == 1S4» 20׳, s o J s t U m

= y 2 ° 1 0 '< a ' s o grosser, als der Viertelkreis em

um oe ׳10 2° =־, wovon hn der Sinus, also bekannt

ist. Eben so ist der Bogen ״b grosser als mm um bm

lessen Sinus fn bekannt ist. Nun weiss man• ,59׳ .=

ten hn und fn, also auch hf, und deu W i n k e l fhn = ohm, also auch den Bogen om, auf dem ohtn ruht , also ao, der die Entfernung des Hochpunktes von der F r i i l i -lingsgleiche auzeigt. P t o l e m a u s /and a a = 65 A °, wie sie auch nach seiner Angabe H i p p a r c h gefundeu, und setzlc daher den Hochpunkt in die Ilalfte des sechslen Grades der Zwil l inge; so fand er auch das Verhaltniss vou fh zum Radius = 2 i : 60. A l b a -t a n i fand dasselbe =s 2° 5' : 60°, und den Hochpunkt 23° 17' der Zwil l inge. Rabbi I saak b. S i d unterwarf im Jahre 1240 den Gegenstand einer nochmaligen U11-tersuchung, und fand den Hochpunkt sehr nahe an der Sommerwende. Diese Angabe, dass der Hochpunkt in den Anfang des Krebses, der Tiefpunkt in den des Steinbocks, die beiden mittlereu Durchgangspunkle i«> den des Widders und der Waage fallen, habe ich bei meinen Bercchiiungen. zu Grunde gclegt. Es geht aus dem Gcsagten nun zugleich hervor, dass bei der Son!• mer- und Winterwende (Tekufa des Tammus uud Te-bet) die mittlere sich vou der wahren Tekufa um nur sehr wenig entfernt, bei der Herbstgleiche (Tekufa des Tischri) die wahrc der inilderen nachfolgt und zwar um das Maximum der Correction der Sonne, namlich beinahe 2״, also etwa 2 Tage j uad endlich um ebenso-viel die wahre Friihlingsgleiche (Tekufa des IVisan) der mittleren vorangeht. Die Entfernung des mittleren Or-les vom Friihlingspunkt nach der Folge der Zeichc" werde ich von nun an m i t t l e r e n O r t de r Sonne fur diese Zeit, dagegeu den Bogen der Entfernung des Hochpuuktes vom Fruhlingspuukt (jelzt etwa 90°) die

X X 1 I 1

H o h e der Sonne , und die Enlfcrnung des mittleren Ortes der Sonne von dem Hochpunkt nach der Folge der Zeichen (initlJerer Ort weniger Sonnenhohe) A n o -m a l i c der Sonne nennen.

Uni nun die Correction der Sonne aus dem -gege-beneu mittleren Orte zu bcrechnen, denken wir uns den Beweger win, wobei n der erste mittlere Durchgangs-puukt und hpm der Anomaliewinkel, uud a war in sei-nem Maximum ist; hier ist mhp s 9 0 -das Verhalt ,־= °niss hm : mn bekannt, also hpm zu finden j P t o l e -mi ius fand ihn «= 2° 22'5 jetzt ist e r s 1° 58 j ׳ , wozu die Sonne etwa 2 Tage braucht. 1st ein Bogen der Sonuun - Anomalie, z. B. ng־ gegeben (n ist Hochpunkt, c Tiefpunkt), so ziehe mau mz und As (Beweger und Zeiger) , und hat nun hzm als Anomaliewinkel in fol-gender Weise zu berechnen: Man falle von h auf die ( verlSngerte) m i den Perpendikel ht, uud hat nun im Dreieck mth bekannt: mth als Rechten, hmt = *An (der auf dem gegebenen Bogen zn ruht) , also auch mht. Nimmt man nun mh (nach A l b a t a n i ) «=s 2° 5', so ist mt und ht bekannt. Im Dreieck htz ist nun A tz als Rechter, und das Verhaltniss ht : tz gegeben, also a zu finden. Bei dieser Gelegenheit 1st auch die Ent-fernung der Sonne von der Erde gefunden (Ax) , nam-lich iusofern mz = 60 ist.

Man hat nun die Anomaliewinkel fiir alle Bogen der Sonnenbahn berechnet und in Tabellen gebrachl. 1st nun der mittlere Ort der Sonne (also auch die Ano-malie) gegeben, so zieheu wir den Anomaliewinkel von dem mittlern Qrt ab, wenn die Auomalie < ISO 0, oder addircn sie dazu, wenn sie >־ ISO0 ist. Rest oder Summe geben die Entfernung der Sonne vom Fruh-lingspunkt.

Clip• V o q der kleinen Differenz des Zeitrau uies zwischen denselhen Tageszeiten; ein Gegcnstand, der fur unsercn Zweck hier von keiuer be60nderen Wichtigkeit i s t , und daher nur andeu'lungsweise be-sproclieii werden 60H• — M a n glaubt gcwohnlich, jeder Tag (in der weilercn Bedeutung des Wortes Tag und Nacht) s e j dem andern vollkoinmen gleich, weil er chen die Zeitdauer eines Umschwunges des Himmels-gewolbes sei; aber dem ist nicht so, wie folgendes Beispid anschaulich machen wird. Denken wir uns, die Sonne stehe am Anfang irgend eines Tages in To-ledo im Anfang des Zeichens des Stiercs, so wird sie

am Ende dieses Tages ungefahr im zweiten Grade die-ses Zeichens stehen. Der Tag wird also d i e Zeit «ein, in der das Himmclsgewblbe einen Umschwung vollendet, dazu gethau die Zeit, in der der erste Grad jenes Zeichens durch den Westhorizont gegangen, d. h. ungefahr , י Stunde. Die mittlere Zeit des Tages 1st ןalso ausser der des Umschwunges des Hiimnclsgewol-bes noch die, in welcher die Sonne ihre tagliche Bo-wegung zurucklegt, d. b. T ^ Stunde; von dieser millle־ ren Zeit ist die wahrc Zeit um etnas verschieden, wie die wahre Bewegung der Sonne von ihrer mittleren. Auch dieser wirkliche Tag ist iiberall nur dann zu al-len Zeiten des Jahres derselbe, wenn wir seinen An-fang vom Mittag oder von Milternacht an rechnen, nicht vom Sonnenaufgang oder Sonnenunlergang; am Aequator (also auch am Mittelpunkt der Erdobcrflache) macht das keinen Unterschied. Daher sind denn auch die Astronomen ubereingekommen, die Tage, sofern sie auf Bewegungen von Gestirnen Bczug haben, von ei-nem Mittag oder Mitternacht zur andern zu zahlen Am meisten hat man nach des P t o l e m a u s und ande-rer Astronomen Ansicht auf diese Differenz bei dem Laufe des Mondes Rucksicht zu nehmeu, da der Unter-schied hier bis auf I Stunden hetragen kann. Von ganz be60nderer Wichtigkeit sei das bei Berechnung von Moudiinsternissen. Wenn man nSmlicb den mitt-leren Lauf des Mondes in 15 wahren Tagen aus den Tafelu ersehen wolle , miisse man diese wahrcn Tage erst in mittlere verwandeln, weil die Tafeln eben nur fur mittlere Tage berechnet seien. A u f die Berechnung der Molad und Tekufa ,s hat dies keinen Einfluss, daher ich auch hier nicht weiter darauf eingehe. Vergl. in-dess Abschnitt 5.

Cap. 8. Eine leichle Beobachlung crgiebt, dass der Lauf des Mondes etwa 13mal geschwinder is t , als der der Sonne J letztere legt in einem Monat noch nicht ein voiles Zeichen zuriiek, wShrend der Mond in dieser Zeit alle Zeichen und aueh dieses selbst, in dem die Sound steht, durchliiuft. Weiter wird man bemerken, dass die Geschwindigkeit des Moiidlaufes sich nicht immer gleich bleibt, j a viel anomaler ist, als die der Sonne; die Sonne geht nur zu heiden Seiten des An-fangs des Krebses langsam, zu beiden Seiten des Stein-bocks schnell, in mittlerer Geschwindigkeit am Widder und an der Waage; der Mond aber geht au jedcin

X X I V

TliciJe des HimmelsgewClLes bald scbneller, bald Jang-*amcr. Endlich wofcht die Bahn des Mondes von der Eklipt ik nm etwa 5 ° des durch die vier Pole beide ge-benden Kreises ab, was man durau hcmerkcn kann, dass der Mond zuweilen um Milternacht der Mitte des Tebct

un8erem Scheitelpunkt um .יי' nahcr kommt, als die Sonne nm Mittage der Soinincrwende. Als nun P t o l c i n K u s daran ging, die Anomalieen im Laufe des Mondes zu berechnen, fand e r , dass seine Vorgange nicht hemcrkt, dass der Mond ausser der crwahnten Anomalie, die in gewisser Beziehung mit der des Son nenlaufes zu vergleichcn ist, noch zwei andere darbielc. die nur in gewissen Zeiten und nie ohne jene slatt/in den. Die spaloren Forscher beslaliglen P t o 10 1113us Ansicht darin, und fiberzeuglen sich durch Bcobachlun-gen, dass zur Zeit der Neumondc und Vollmonde nur die einfaebe Anomalie stattfinde, von den andern aber keine Spur da sei, dass sie aber im Laufe des Monals hervortreten. Da unsere Absicht hier nur die ist, den wahrcn Ort des Mondes zur Zeit des Neil- und des Vollmondes kennen zu Icrnen, so haben wir uns nur mit der einfachen Anomalie zu beschaftigen. — Um die einfaebe Anomalie zu erklJJrcn, nabmcn P t o l e m S u s und seine AnhSngcr nicht eine Excenlr»cit3t, wie bei der Sonne, an, sondern ein Epicykel. Der Mond hat nlmlich cine grosse SphSre, die alle seine Spharen umschlicsst.genannl die (Thierkreis-) ?! h n 11' c h c S p 11 a r e , weil «i« niit dieser Sphare concentrisch ist. M i l ihrer Kusseren Rundung stosst sic an die Wii lbung der Mer-knrspliSre, mit ihrer inneren Wfilbung an die Rundung der niederen Wel t . Diese grosse Sphare ist in ihrer Dicke in zwei "Spharen getheilt, die, in einander ge• fi igt , denselhen Mittelpunkt, den Weltmittelpunkt, ha-hen,* die Susserc davon ist unendlich duun, hat mit der Ekliptik dieselben Pole, und heisst daher a u c h die ahnliche Sphgrej die zweite, innere hat eine bedeutende Dicke, und ihre Pole Sind von denen der Eklipt ik (also auch der a h n l i c h e n ) um 5° des durch die 4 Pole beider gehenden Kreises enlfcrnt, so dass der sie hal-hirende Kreis , der mit ihr einerlei Pole hat — die M o n d b a h n — die Sbnliche Sphare unter einem W i n -kcl von 5° schneidet und sfch nach Norden und nach SSden n e i g t , daher diese zweite SphSre und auch die Mondbahn selbst die g e n e i g t e Sphare (Kreis) heisst. Man Latin sich nun die Ebenen der gcdachfen Kreise

bis an die Ekliptik crweiterl denken, und nennt die Punkte, in welchen die beiden Kreise sich schneiden. die K 11 o t e 11 p u nk t c. Und zwar heisst der Punkt, von dem aus der Mond den nach Norden von der A e h n -l i c h e n geneigten Thei l seiner Rahn durchlauft, der I v o p f des D r a c h c n s , der andere d e r S c h w e i f d e s D r a chen 8, und der Durchmesser der A c h n l i c h e n , der beide Punkte verbindet (und also durch den Erd-mittelpunkt geht), D r a c h c n . Man sieht, dass das Verhaltniss der beiden einander schneidenden Kreise hier dem der Ekliptik mit dem Aequator, die sich im Friihlings- und Herbsipunktc schneiden, iilinlich ist; da aber hclragt die Neigung LeinaKe 24°, hier « 1 1 r 5 ° ; da hehallen die Durchschnittspunktc stets dieselbe Stelle, aber die beiden Knotenpunklc dor Mondbahn weichen ISglich um etwa 3' zuruck, so dass sie in etwa IS Jah-ren und 7 j Mouatcn sich ganz herum bewegt haben. Dort sind die einzelnen Neigungsbogcn von den Mit -tagskreisen hergenommen, hier aber von andern, durch die Pole der Ekliptik gehenden Kreisen, und heissen Breilenhogcn des Mondes. (Unter Breite des Mondes versteht man namlich den klcinen Bogen der gedachten Kreise, der zwischen dem Mittelpunkt des Mondes und dem gegenuberliegenden der Aehnlichen liegt, oder auch den Perpendikel, der von dem 3 I i l t e l p u n k t des Mondes auf die Aehnlichc gefallt wi rd ; die Breite ist bald nord-lich, bald sudlich, wenn der Mond an den Knotenpunk-ten ist = 0.) Nun hat aber der Mond mit Bezug auf die einfaebe Anomalie noch eine drille kleine Sphare, welche nicht die Erde umschliessl, sondern nach der Meinung der vor P t o l e m a u s lehenden Gelebrten an einem Ort der Dicke der geneigten Sphare cingefugt ist, mit der er die Erde umliiuft; insofern heisst die geneigte SphSre die t r a g e n d e Sphare, j c n e kleine Sphare E p i c y k e l . Die Lange des Durchniesscrs des Epicykel ist die Dicke der tragenden Sphare nach der Meinung der Allen. An einem beslimmlen Ort des Epi-cjkels ist nach Al ler Meinung der Mond wie ein Nagel eingefugt, und der sich um sich walzende Epirvkel tr3gt den Mond um sich herum- D««־ Epic jkel stosst mi l einem Punkte seiner Oberflache an die Merkur-sphSre — H o c h p u n k t ; hier erreicht der Mond seine griisste Entfernung von. der Erde; mit einem andercn an die niedere W e l t — T i e f p u n k t ; die beide verbin-dende Linie heisst GI e i c 11 h e i t s 1 i n i e. Die tragende

X X V

berechnetc Gesichtsunterschied in der Liinge crgab 13' 11", dazu ך י -gethaii und die sttiudlichc Bewegung be ןrechnet, giebt als Abslandszeit 25 Min ; dies zu der waliren Conjunction addirt (wie immer, wenn sie Nach-mitlags eintritt), fand er die Mittc der Finsterniss um 2 St. 32 Chel. nacb Mittag, oder 9} St. nnch Sonnen-aufgaug in Toledo (wo jener Tag damals 13 St. 53 Miu. dauertc). Der GesichUuntcrschied in der Breite ergab sich als 2V 12". Um das wahre Argument der Breite fiir die Milte der Finsterniss zu finden, nahm er den Gesichtsunterscbied in der Liinge, addirle זיך davon dazu, und die Summe 14' 16" zu dem wahren Argu-ment 172* 7' h ״ , also 172° 21'25"; zu diesem thut man das ll^fache des Gesichtsunterschiedcs in der Breito, also 177° 45' 43", der Mond war also vom ahsteigenden Knolen, zu dem er bin eil lc, 2• 1 4 1 ׳ 7 " . Mi t diesem Bogen geht man in die ersten Verlikalspalten der ahn-lich wie X X X V . eingerichtctcn Tab. X X X V I I I . , nimmt aus beiden die Angabe der Zolle und der Vciwetlungs-zeit, zieht je das kleinere vom grossern ab, geht damit nnd mit der Anomalie in die llcctificationstabelle, und erhiilt 7[ Zo l l als Grosse der Verfinstcrung, als Ver-weilungszeit 1 St. 3 i Min. Demnach h&tte der Anfang der Finsterniss S\ St. und das Ende 10 St. IS Min. nach Anfang des Tages sein mussen; die geuaue Beobach-tung durch I saak b. S id ergab, dass Anfang wie Ende

i St. friiher eintraten. Vergl . C 18.

Taf. XXX1X. cnthielt Verwandlung der mittleren in die wahre Zeit, vergl. C. 10. S. 41c. C. 18. S. 46 a.

Taf. X L . giebt an, auf welches Datum des Sonnen-monats jeder erste des jiidischen Monats trifft. Diese Tabelle entspricht der X I I I . uud gilt auch fur sie das daselbst in Bezug auf Correction durch X I V . Gesagte. Vergl. C 13 S. 42 d.

Taf. X L l • U>el>t die Berechnung der christl. Ostern und des Aschermitlwooh nach Sonnendalum in den 19 Jahren des Cyklus- Man hat namlich zuerst nach Tab. XIV. zu berechnen, auf welchen Wochentag der 1. Ja n « a r trifft, und geht dann in die mit diesem bezeichnete Spalie, wShreud die llorizontalreihe rechts das Jahr des (jiidischen) Cyklus angiebt. Auch hier ist nicht zu iibersehen, dass man nur julianisches Datum hat.

T a f X L I I . i s t nirgends im Manuscript erwahnt. Da, was C. 13. S. 43 a der Taf. X I X . zugeschrieben wird, dort nicht stehen k^nn (8. daselbst), so haben wir dies,

4

namlich dio Angabe der Tageslangen in Toledo, hierher geslellt. Dio Tafel ist aus dem Manuscript cntuommeu.

Taf. X L I I I , X L I V . , X L V . und XLV11I . behandeln *usammen die Reduction des muhamedan. Kaleuders uf den jiidischen. Nirgends hat dio arge Corruption׳»des Textes der Wiederlierstellung der Tabellen solcho Schwierigkeitcn in den W e g gelegt, als hier, wahrend zugleich Manuscript und iiltere Ausgabe keine Spur der Tabellen selbst zeigen. V o n diesen 4 unter sich 1» Zusammenbang stehenden Tabellen en tha l tXLVII I . (v«»־ C. 14. S. 43 6c) in ihrer 1. Spalie oine Zusammcnstel-lung dorjenigen Jahre, an welchen der Tischri mit dem Moharrem zusammentrifft, was alle 12. 19 = 228 Jahre gesclueht (wie man sich an Taf. X I . veranschaulichen kann); dio daneben stebende Spalte enthalt dio ent-sprechenden Jahre der muhamedan. Aera (Doppelcyklen — muhamedan. Jahre); die 3. Spalte enthalt die Viel -(bis 12־)fachen von 19, und die 4. die einem jeden Viel-fachen entsprechende Zahl muhamedau. Jahre und Mo-natej die 5. Spalte endlich enthalt die cinzelnen Jahre eines Jiid. Cyklus und die einem Jeden entsprechende Zahl muhamedan. Jahre und Monate. Hierau* ergiebt sich leicht der Gcbrauch derselben. Es sei z. B. zu suchen, welcher muham. Monat in welchem muhara Jahre dem Monat Ab 5080 entspricht. Man sucht nun 5079 in der 1. Spalte auf, und wenn man die Zahl da-selbst nicht findet (hatte man sie gefunden, so batte man daraus crsehen, dass der Moharrem des daneben stehenden Jahres dem Tischri dea gefundenen enlspricht), so nimmt man die nMcbst kleinere 4864, neben welcher 497 in der 2. Spalte steht. Man zieht nun 4864 von 5079 ab und sucht den Rest 215 in der 3. Spalte auf; fande man ihn da, so wusste man, dass die dabei 8te-hende Zahl der 4. Spalte zu 497 addirt werden muss, um das Jahr und den Monat zu erhalten, die dem ge• gebenen Jud. Datum entsprechen. Da man 215 dort nicht findet, so nimmt man die nachst kleinere 209 und addirt dio dabeistehende Zahl der 4. Spalte, namlich 215 Jahre und 5 Monate zu 497, also 712 Jahre und

5 Monate. Nun zieht man 209 von 215 ab, sucht 6 in der 5. Spalte auf, und addirt das in der 6. Spalte dabeistehende 6 J . und 2 Mon. zu 712 J . und 5 Mon., also 718 J . und 7 Mon.; dazu komtnen endlich noch 5 Mon. vom J . 5080 (Tischri, Cheschvan, Kislev, Tebet, Schebal), Summa 719 J . ; d. 11. wenn nach j i i d . Aera

5079 J . u. 5 Mon., sind nach tnuham. 719 J . verflossen, °der Moharrem 720 entspricht Adar 5080. Regniigen wir uns vorlaufig mit d iescm Resultat, ohgleich wir damit uoch nicht wissen, dass der 1. Adar wirklich dem 1. Mo-harrem entspriclit, vielmehr hierin eine Differenz von einigcn Tagcn enlstehen kann. woriiher spatcr.

Dasselbe Resullat wie durch X L V I I I . erhalt man durch X I . , X L I I I . u. X L I V . Aus X I . namlich erfahrt man, welcher muham. Monat dem Tischri des 1. Jahres eines Cyklus entspricht; aus X L I I I . welcher muham. Mo-nat dem Tischri eines jeden Jahres des Cyklus ent-spricht, von dessen 1. Tischri man dies weiss. W e n n man z. It. weiss, dass dem Tischri 5074 (1. Jahr des 208. Cyklus) der Monat G'amadsi I I . des J . 713 entspricht, und man w i l l wissen, welcher muham. Monat dem Tischri 5080 (des 7. im Cyklus) entspricht, so gehe man in die Vertikalspnllo von X L I I I . , in deren 1. Zeile Gamad. I I . steht, und fahre in derselben heruntcr his in die 7. Zeile, wo man Schahan als den den* Tischri entsprechenden Monat findet. Zwischen Tischri 5074 u. Tischri 5080 liegen die 6 ersten Jahre des Cyklus, also 4. 12 -f• 2. 13 = 74 Mon. oder 6 muham. J . nnd 2 Mon., also ist jener Schahnn der von 719; aus X L I V . endlich erfahrt man, welcher einzelne j i i d . Monat im Jahre dem muh. ^ptspricht, wenn man dies von Tischri weiss; wenn man z- B. weiss, dass Tischri 5080 mit Schahan 719 zusam-menkommt, und wissen w i l l , mit wem Adar 5080 zusam-mentreffeii w i rd , so geht man in X L I V . in die Vert i -kalspallc, i» deren 1. Zeile Schahan steht, und fahrl hiu-unter his in die Horizontalreihe, die links mit Adar he-zeichnet ist; dort findet man, dass Moharrem dem Adar entspricht. Durch Hinzuuahme der 5 Mon. ist auch das •T. 719 voll geworden und !Moharrem gehort 720 an. Man hat also hier bei den Jahren des Cyklus darauf zu ach-ten, d8ss das muham. Jahr stets nur 12 Mondmon. hat, und demgemass meist ein Ueberschuss von einigen Mon. bei Vergleichung einiger Jahre des j i id . Cyklus mit deu muham. Jahren auf Seilen der letztcrn bleibt. Endlich

X X V I

welchen Wochentag 1. Ramazan 725 trifft. Man .uche 725 unter den in der 1. Vertikalsp. l ; n k s b e f i n d l i c h e n Zahlen, und da man cs nicht findet, nebme man die nachst kleinere 720 und ziehe sie von 725 a b ; den Rest 5 sucbe man in der 2. schinalen Sp. unter den Zahlen 1—30 auf, und gehe in dieser Horizontalreihe bis in die mit Ramazan uberschrichene Verlikalreihe; die hier ge-fundene 1 addire man zu der bei 720 stehenden 6, und die Summe 7 giebt an, dass der 1. Ramazan auf Sabbat IrifTt; findet man die gesuchte Zahl selbst, S o nimmt man die bei der daruberstehenden Zahl befindliche Zif-fer und geht in die mit 30 signirte Horizontalspalte.

Taf. X L V I . ist nirgends in unserm Text genannt; vielleicht war sie die, in welcher die Herrschaft der Planeten in den verschiedenen Tagesstunden angegeben war. C.-19. S. 47a.

T a f X L V I I . enthalt die mittlern Conj. und Oppos. nach muham. Ucrechnung, zugleich auch das mittlere Argument der Breite fiir dieselhen Zeitpunkte, nach toletanischer Zeit . W i r hatten dieselbe nicht herstellen konnen, wenn 8ie nicht zufaliig im Manuscript enlhal-ten gewesen. C. 19. S. 47c.

Taf. X L V I I I . s. bei X L I I I .

Taf. X L I X . enthielt nach C. 19. S. 47c ,,die Maasse der SpbSren und ihre Entfernung in der Maasseinheit des Erdhalbmessers." Ich habe diese Tabelle nach Mog-lichkeit aus den Angab en in Abschn. 2. C, 1. S. 16<z und Abschn. 3. C. 18 S. 60ab herzustellen gesucht.

Taf. L . , L IL , L I V . , L V L , L V I I I . enthallen Langen-bestimmungen; die andern 5 sind fiir die Anomalie• Die Einrichtung ist fiir beide Artcn ganz dieselbe, mit dem in der Sache selbst liegenden Unterschied, dass in den Anomalietafeln Sonne und Mondknolen, in den Langenlafeln Merkur und Venus fehlen, weil , wie die Ueberschrift sng«, die Lange dieser mit der der Sonne fast ubereinstimme. Bei Taf. L . , welche die Langen von Sonne, Saturn, Jupiter, Mars, Mond u. Mondknolen (aufsteig.) am Anfang von 20 Cykfe" zu 25 J . nach

munam. oanren aut aenen ״«•• . ,

« » . » r d . S . I . . ״ . * * * * * * J'"1• • ״ ״ « • ' ־ - j A " ־ ״ ' Z » f ' 8 " , 1 ' י 3 1 • i s t i m » 1 " ׳ » " ־ ־ « " " ׳ ׳ ' " " ־ י " . auf das muham. Taf X L V . , indem man aus dieser den Wochentag kennen lernt, auf welchen jedes muham. Datum trifft; da man dasselbc vom jiid. Datum weiss, und der Unterschied der Monatsdata nur 2 oder 3 Tage betragen kann, so ist eine Rectification mittelst des W o

dass dieser Anfang vom Sonnenaufgang Sonntags 1. J a -nuar des betreffenden Jahres zu Toledo gezahlt werde; diese Aera ist (Abschn. 4. C. 17. S. 316) um 3S Jahre alter als die chrislliche, so. dass der erste in der Ta-belle befindliche Cyklus mit Sonntag 1. Jan. 1301 (20.

oeiragen k « ° !!•״ — — 1 . ״c W ־ g e 8 .ehr . i . f « h . N ״ n sei ־ . B. ־ I ״ M . . . - f ' ScheU, MOD ״ * ״ 8 י •

J E § O D O l i A I f l . • • • • —

Y ierter Abschnitt. Cap. 1. Chodesch (Monat) heisst eigentlich

*•rneuerung — der Gestnlt des Monde•, und be-zeichnet daher atreng genommen nur den Mondmonm, w , e Schanah (Jahr) eigentlich nur das S o n n e n jahr, die Zeit, nach der die Sonne •wieder bei demselben Sternbilde anlangt. Ej״ Sonnenmonat ist nnr imaginar — der zwiilfte Theil eines Sonnenjahres, der ungefahr einen Monat ausmacht, und ein Mondjahr ist ebenfalls nur die Summe von zwiilf Mondmonaten, die wieder beinahe einem Sonnenjahre gleich kommt. Die heil . Schrift, in welcher Chodesch bald fiir den Neumond (1 Sam. 20, 5. 18. Ezech• 4fi, i , Ps. 81, 4) bald fdrden Monat (Richt. I I , 8T. 1 Kim. 5, 38) gebraucht wird, kennt — ausser Abib (Friihlingsmonnt) — nur Mondmo-"ate; deren Namen sind: Nisan, l j a r , Sivnn, Tammus, A b , E lo l ; Tischr i , Marchesvan, Kislev, Tebet, Sche-l>at, (1 . u . 2.) Adar. In Beziehung auf die Feste (kirch-liches Jal, r) w i r d I ״ ; t N i 8 a n > i n flezug auf Zeitrechnung (biirgerliches Jahr) mit Tischri angefangen. — M o l a d heisst die mittlere Conjunction des Mondes mit der Sonne; von ihm fangt der Monat an; von einem Molad zum andern vergehen 29 Tage 12 Stunden 793 Theile• Die judische Kalenderrechnung heisst I b b u r . Ihr zu-folge hesteht jeder Monat aus ganzen Tagen, wenn auch der Molad in die Mitte eines Tages t r i f f t ; der Tag wird von Abend zu Abend gerechnet. Wegen des Ueberschus-ses von 12 Stunden haben die Monate abwechselnd 29 nnd 30 Tage ן ein Monat von 29 Tagen heisst m a n g e l -ha f t , einer von 30 Tagen heisst v o l l . Wegen des Ueberachus8es von 793 T h . ist die Anzahl der mangel-haften und der vollen Monate nicht in jedem Jahre die-«elbe. Ein Jahr, das mehr als 6 mangelhafte Monate hat, heisst ein mange l h a f tes ; eines, das 6 voile und 6 mangelhafte Monate hat, heisst ein a r d e n t ! i c h e s ; eines, das ך v o U e u n d 5 m a n ge lhBf t e hat, heist ein v o l -les . Da das Sonnenjahr ungefahr 11 Tage mehr hat

als das Mondjahr; do dem biblischen Gesetze zufolge die Mondmonate immer in dieselbe Jahreszeit fallen raiissen, also das Sonnenjahr mit dem Mondjahr ansge-glichen werden muss; da ferner jedcs Jahr aus ganzen Monnten bestehen muss, so wird durch die Kinschaltung' des aus dem Ueberschusse gebildeten Monats manches Jahr aus 13 Monaten hcstehen; der eingeschaltete Mo-nat erhalt seine Stelle hinter Schebnt und heisst der erste Adar; der ihm folgende der zweite Adar• Ein Jahr von 12 Monnten heisst ein g e w o h n l i c h e s ; eines von 13 ein S c h a l t j a h r • Es giebt also secbs Arten von Jahren: 1) gewohnlich und ordentlich (354 Tage); 2) gewohnlich und voll (355 Tage); 3) gewohnlich uitd mangelhaft (353 Tage); 4) Schaltjahr und ordentlich (384); 5) Schaltjahr und voll (385); 6) Schaltjahr und mangelhaft (383). E8 hat ein gewohnliches (Mond-) Jahr 354 T . 8> St. 876 T h . ; ein Schaltjahr 383 T . 21 St. 589 T h . — Dem Ibbur zufolge haben Nisan, Sivan, Ab, Tischri, Schebat u. 1. Adar immer 30} ljar, Tain-111 us, E tu i , Tebet und 2. Adar immer 29 Tage; Mar-chesvan und Kislev wechseln. Zu Ende eines vollen Mo-nuts wird der 30. Tag eben 80 wie der erste dea folgen-den Monats als Neumondstag gefeiert; dies heruht auf der alten, langst aufgehobenen Bestinunung des Nen-mondstages nach der Erscheinung, wortiber 8. Cap. a.

Cap. 2. Der Ueberschuss des Sonnenjahres iiber ein gewohnliches Mondjahr betriigt genau 10 21 St. 12I | | • T h . , also in 19 Jahren: 206 T . 17 St. 151 T h . , oder die Dauer von 7 Mondmonaten. Um daher das Mondjahr mit dem Sonnenjahr auszugleichen, werden in je 19 Jahren 7 Schaltjahre angesetzt, und zwar sind Schattjahre das 3., 6., 8., 11., 14., 17. f !9, Um zu wissen, ab ein Jahr der Wellara Schaltjahr sei oder nicht, dividirt man es durch 19, nnd sieht ob der Rest eine Nummer der Schaltjahre ist.— Ohne solche Ein-schaltungen wiirde — wie dies in der That bei den lsina-

I I

eliten der Ful l Ut — Pesach und jede• Fe8t nnch ein. under alle Jahreszeiten durchlaufen, entgegen dem Ge• set* Dent 16, 1, das Fesach im Monat A h i h , d. h . i n

dem mit dem Friihlingsaquinoetium beginnenden Sonnen-monat (also an oder nach dem Aequinoctiuni) zu fei-ern; vgl . Rosch ha Schana 21 b. Von einem Volke, das ein .iluiliches Gesetz gehabt, erzahlt P t o l e m n u s, dass es die Ausgleichung zuerst durch einen Cyclus von 8 J• m i l 3 Schaltj., dann durch einen von I I J• mit 4 Schaltj. versticht, his es durch Combination den Cyclus von 19 J• mit 7 Schaltj. fand und behielt. — Den Grund fiir die Annnhine der oben angegebenen Nuinmern der Schalt• jahre giebt A b r a h am b. C h i j a auf folgende fiir das \ erhi i t tn i a v x u m Aequinoctium benchlungswerthe Weise an: Insofern die Ausgleichung durch religiose Gebote gtfordert wird, konnte eine solcbe erst von da an, wo eine \ erpflichtung auf diese Gebote eintrat, d. 11. von der Befreiung aus Aeg-ypren tin in Detrachtung kommen. Nun fand die Befreiung statt iui J . d. Welt 2448 (v . d• Geburt Isaaks his zur Befreiung werden 400 J. gerech-net) d. 11. im 1G. J. des 129. Cyclns, und zwar um Ae((uinocti111n selbst (die Berechnung des R. Ada Kit Grunde gelegt); Ende Adar des folg• 17. Jahres waren ן Mniidmonnte seit I י . Nisan, aber noch kein Sonnen-jahr verllossen; der 13• Neumond war utu I I Tage ]tin-tcr der Sonne zuriickgeblieben, und uin so Tage hiilten sie das IV8a׳h entgegen dem Gt-bot der Schrift zu frit 11 gefeiert; daher wurde in dies 17. Jahr ein >1״-nat einseschaltet, und das Pesach erst im 14. Monat imch der Befreiung, fast 19 Toge nach Ablauf des Sonnen-jahres gehalten. Das 3. J. der Befreiung. das 18. im Cyclus blieb ein ge\1 ohuliches, weil das Pesach 7 T . I י St. 550 Th . nnch dem agyptisehen Pesach (Aequin.) f raf; ftber im 4. J. der Befreiung oder im 19. des Cy-I08 betrug der Ceberschuss des Sonnenjahres 3 T־» . 2 St. 652 Th . , um die snriickgeblieben waren; nenn nun ein Monat eingeschaUet wurde, so hatten sie 2h־ T. W St. 141 T h . vor, und brnuchten daher weder in! 5• (1 . im Cyclu . ) , wo'aie noch 15 T . 13 St. 20 T h . , noch im <i. der Befreiung ( j . | m Cvclus) wo sie noch 4 T . 15 St. 978 TI1. vor hatten, einzuschnlten; wohl aber im 7 <3. im Cyclus), wo sie 6 T . 5 St. 223 T h . zuriiek ge- 1 blieben waren u. 8. w. Nimmt man das Jahr der Be-freiung• als I , so waren Schaltjahre 2, 4, 7, 10, 12, 15, lb. - lebtigens sind auch fiir andere FesU Bestiui-

mungen gegeben worden, dnrch « ; ״ r t e n J c h t n u r ״ , b e _ stimmte T a g e des Mondmonats, •andern auch an be-stimmte durch das Sonnenjahr bedingte J a h r e s z e i t e n geknupft werden. S. Exod. 23, 16. 34, 22. - A u 9 d e m

Talmud ergiebt sich, dass zur Zeit der Sanhedrin nur die Ansetzung von 7 Sfchaltjahren in 19 Jahren maasge* bend, die Reihenfolge derselben aber von anderweitigen Utnstanden abhfingig war. Mi t dem obigen Gesetz iiber das Verhaltniss des Pesach zum Aequinoctium steht das andere, das man nur dann einschaltet, wenn das Herbst-iiquinoctium im folgenden (biirgerlichen) Jahre nach 21. Tischri treffen wiirde, in engem Zusanimenhang.

Cap. 3 . Brei Voraussetzungen: 1) Alle An^aben des Ibbur beziehen sich auf den Mittelpunkt der Erde, nicht wie Hassan derRichter, Isaak b- Rekufiel und Abraham b. Chija, welche 8ie auf das ostliche Ende des Aequators and nicht wie Isaak b. Baruch, Jehuda ha-Levi und Serachia ha Levi, welche sie auf Jerusalem oder Mitte Palastina's beziehen. (Cnp. 7.) 2) Die mittlere Dauer eines Mondmonats betragt 29 T . 12 St 793 T h . 3) Nad , der Ansicht, dass im Nisan die Welt erschaffen worden, war der Molad des I . Nisan 9 St. 642 Th . in der Nacht zum 4. SchiipfungNtage (4° 9' 642") und der erste Sehupfangs-ta׳״ demnach 26° 3151 ׳ " nnch dem Molad des vorherge-henden imnginiiren Adar; nach der Ansicht, dass im ךך_ schri die Welt erschaffen worden, fiel der Molad des I . Tischri auf das Ende der 14. St. des 6. Schopfungstage• irn 22״793 ׳ und der erste Schopfungstag 23° (14׳ 6°)vorangehenden imaginaren E1111. Dieses vorangehende imaginare Jahr heisst das Chaos •Jahr. Rechnet man zuriiek, 80 findet man, dass der Molad Tischri dieses Chaos-Jahres in der Nacht zu Montag 5 St. 204 Th . (2° 5 2 0 ׳ 4 " ) eintrat. Von diesem Granddatum 2° 5' 204" — und ein solches muss bei alien Kalenderbestimmun- en angetiouimen werden —, das ,,Baharad" heisst, wird״bei alien Berechnungen ansgegangen.

Cap• * • Einen Molad berechnen heisst: angeben auf welchen Wochentag, welche Stunde und welchen Thei l der Molad trifft. Bei alien •olehen Berechnungen lnaucht man immer nur die Zahl Tage in Rechnung zu bringen, welche als Rest bleibt, wenn man die Tage durch 7 dividir t , z. B. von der Zeitduuer des Moad-Monats (Cap. 3) nur l 7 9 ״ 12' 3 " ; einen solchen Rest nennt man Wochenuberscbuss. Um zu wissen, um wie

v i e l von einem gegebenen Molad aus der nachste M״-

I l l

lad in den Wochentagen fortgerucfct iat, brnucht mnn nur zn dem gegebenen Molad 1° 1 2 1 1 •addiren ׳ 793" *Ein Molad-Datum heisse 3° 18' 3 3 2 8 ist das Datum ״, 0des nachsten Molad 5° 7' 45". Bei einem ganzen gew. Jahre betragt der Wochenuberachusa 4° 8' 876", bei ei-nem Schaltjahre 5° 81' 589", bei eiuem ganzen Cyclus ׳ 16595 2° " . Um uberhaupt den Molad eine• Jahres (d. h. des ersten Monat1• diese• Jahres) zu finden, addirt man zu dem Grunddatum 2° 5204 ׳ " | ) das Produkt aus der Zahl aller vorangegangenen Cyclen mit 2° 16' 505; das Produkt aus der Zahl der in demselben Cyclus (2־vorangegangenen gcwohnlichen Jahre mit 4° 8' 876: 3) das Produkt aus der Zahl der in demselben Cyklus vor-angegangenen Schaltjahre mit 5° 21' 589". So findet man dea Molad des Jahres 5070 = 6° 19' 619". — Zu fernerer Erleichterung der Rcchnung merke man, dass in je 90 gew. Jahren der Wneheniiherschuss 1° 1׳, in je 10 Cyclen 5° 21550 ׳ " , in je 50 Cyclen 1° 11' 590־', in je fcO Cyclen 7 y 9 6 ׳ 0 " , in je 100 Cyclen 2° 23' 100", in je 200 Cyclen 5° 22' 200" betragt; Niiheres werden im Folgenden Tabellen angeben.

Cap. 5. Bis gegen das Ende der talmudischen Epoche, so lange promovirte Geriehtshofe hesianden, wnrde von diesen der Eintri t t des Neumondes nach der Erscheinuug bestimmt. E• •ollte z. B. der Molad Tischri bestimmt werden. Der Gerichtshof berechnete schou vorhev, ob der neue Mond am Vorabend des '0. Elul in der Mitte Pnliistina's gesehen werden konne; in diesem Falle wurde schon vorher angeordnet, den 30. E lu l als Festtag zu betrachten. Trafen nun am Ende des •29. Elnl beglaubigte Zengnisse iiber das Erscheinen des Neuraonds ein, so wurde sofort der JO. Tag fiir Neu-jahr erklart, U n d von ihm als I . Tischri an geaahlt; war es aber, ehe man die Zeugen g^hiirig vernommen, Nacht geworden —• a u c ^ m e i 8 t geschah, — so wurde ain andern Morgen der Tag fiir deu Festtag erklart. War am Vorabend den SO. Elul der Mond noch gar nicht gesehen worden, so wartete man dea ganzen •A) Tag — d«־n man der Ungewissheit halber jedenfalls als Festtng heging _ auf Zeugenaussagen; kamen solche vor Abend, dass man am Abend vorher den Mond gesehen, so hlieb der 30. Tag ! . Tischri . In solchem Falle hatte man am Orte des G*richtshofe8 nur e inen Festtng, wahrend die umliegenden Ortschaften, selbst wenn sie .!en M״nd am Abend zum c T ^ ״Wellen״. 8 f l g e ( ; i a ״ 0 J )

Kamen aber am 30 gar keine glnubhaften Zeugen, oder ergab die Rechnung, dass der Mond am Ende de• 29. Tages gar nicht gesehen sein konnte, 80 wurde 31. E lu l als I . Tischri hestimiut. Die Ortschaften, zu denen Bo. ten gelangen konnteii, feierten dann auch nur einen T a g ; die entfernteren der Ungewissheit wegen awei Tage. Ueherhaupt hatten die anaserpalastinischen Juden nicht das Recht, den Neumond nach der Erscheinung *11 bestimmen; •ie herechneteu vielmehr, ob der Molad Tischri vor Mit tag (vor der 18. Stunde des Tage•) eintrete ( j u n g e r Molad); war die• der F a l l , •o war dieser Tag 1. T i schr i ; traf aber der Molad nach der 18 Stunde ( a l t e r Molad) 80 wnrde erst der folgende (31.) Tag 1. Tischri . Alle Feate, mit Ausnahme des Versohnungstttges, wurden von ihnen doppelt gefeiert. Auf welchen Wochentag die Feste trafen, war damals gleichgultig; eben so ob die ausserpalastinischen mit den paliistinischen Juden die Feste an demselben Tage feierten, •ie muss ten denn eine heatiininte Nachncht dariiber haben. Eiuzelnes hieriiber 8. Traktut Roicli ha-Schana 19 b — *5 a.

Cap. 6. Entgegen dem, was im vor. Kiip. gesagt warden, behauptete Suudia, der Gaon, und Andere nach i h m , von jeher habe man den Molad nach der Berech-nung bestimmt, uud eben so seien alle Bestlminungen des Ibbur iiber die Reihenfolge der Schaltjahre, Verle• gtiugen 11. s. w. als traditionelle Ueberlieferungcn von Moses her in Kraft gewesen und befolgt worden; erst seit den Zeiten der Sadducaer habe man, uiu diesen ent-gegen zu wirken, die Bestimmung nach der Erscheinung in den Vordergrund treten las«en. Nun hat schon Isaak b. Bnrucli die Argumente Snudia's widerlegt, und aus dem Talmud selbst erwiesen, dass alle Collisionen c| e s

Tempeldienstes und der Festfeier ihre Erledignng | , ; ״ . den, auch hervorgehoben, wie es sonderbar sei, das* l l ״ ״ l

um des Gegensatzes gegen die Sadducaer willen Ue׳»ti1n. mungen eiagefuhrt, die Verletzungeii des Sabl , u t ״ , n r f Feste aor Folge haben. Und in der That — | , j g e j ( h

lunzu — mass man erstaunen, dass Saadia so ausdruck-liHie und nnwiderlegiiche Zeugnisse des Talmud, die nicht als Theorie, wie Saadia tneint, gegeben werden, sondern auf wirkliche F*kta sichgrunden, uad alle fiir die Bestiniiiiung nach der Erscheinung 6prechea, uhersehen konaie. — Andere meiaen, man habe bis zmu Aufhiiren des Proiiiotiaasrechtes sich an 4ie Ibbur-Regt-ln und

IV

die Erscheinung zugleich gehaUen. Aber auch das ist nicht iniiglich. Wenn a. B. Molad Tischri Freitag Nach mittag eintrat, wie wollten sie es mnchen? Freitag konnte Neujahr nicht sein wegen י Adu (Cap. 9), U nd weil der Molad a l t war (Cap. 5 u. 9 ) , Sabbath nicht weil der Molad nicht am Abend vorher gesehen werden konnte (Cap. 5 u. 8 ) , Sonntng nicht wegen Adu, Mon-tag nicht, weil •onat E l u l 31 Tage gehabt. Offenbar mussten sie ea nm Sonntag haben, wahrend es nach dem Ibbur (heut) am Sabbat ware. Hielten sich ja die aus-•erpalastinischen Juden, die doch nur Rechnung hatten, auch nicht an die Verlegungen (Cap. 9 ) , obgleich es ihnen sehr unlieb war, wenn Neujahr anf Freitag oder Mittwoch traf. Diese Verlegungen sind erst viel spnter, nach dem Erloschen des Proraotionsrechtes eingefiihrt worden.

Cap. 7. Schon oben habe ich angedentet, dass man wissen miisse, auf welchen Punkt der Erdoberflnche sich die astronomischen Daten beziehen; d. h. wenn man nach dem Ibbur gefunden, dass ein Molad 1° 8 3 3 ׳ 2 " (Nacht zum Sonntag, 2^0 Stunden nach Milternacht) eintrete, fiir welchen Ort das gelte, da doch die Him-inelserscheinungen nicht fiir jeden Ort der Erde zugleich eintreten• Im Talmud ist dariiber nichts Bestimm-tea angegeben; nur daraus, dass er immer 12 St. Tag und 12 St. Nacht annimmt, ist zu schliessen, dass er einen Punkt des Aequators annimmt. Der unhaltbaren Meinungen alterer Astronomen iiber diesen Punkt im Aequator ist schon oben (Cap. 3) gedacht worden. Zu einem richtigen Resultat bin ich durch die Vorarbeiten Abraham Sarkils, der aus einem Verfertiger astronomi-scher Instruiuente selbst Astronom wurde, und seiner Ge-fiihrten, die durch die Unterstiitzung des gelehrten b. Zad (um 4900 d. M ) sich besonders der Himmelskunde beflissen, gekommen. Ich habe nun zuerst viele Con-junctionen nach diesen Arbeiten b. Zad's nnd Sarkils fiir den Mittelpunkt der Erde berechnet, und dann eben 80 nach unserer auf Baharad beruhenden Rechnung und nur ganz geringe, naderweitige Erklarungen zulassende Ab-weichungen gefunden. Damit nicht znfrieden, herech• nete ich eine Mnndfinsterniss Mitte E lu l 5069, und fand die wahre Conjunction 2' 663" vor Mitternacht zu Frei-tag 15• E l ״ l 1 n Toledo, die mittlere also Donnerstag 3.1 St. nach Mittag, also in! Mittelpunkt 6° 1 2 3 ׳ 4 " , da Toledo (nach Sarkil) 62 Grad westl. vow Mittelpunkt

entfernt 1st, was 4° 144" ansraacht. Die Rechnung Ba-harnd (Cap. 4) ergiebt 6° 1' 222" f ״ r d i e m i ״ l e r e Con-jiuietinn, also einen Unterschied von nur 12". Waren die Ibbur-Rechnuagen nuf das ostliche Ende des Aequators bezuglich, so hatte die mittlere Conjunction far Toledo 5° 15' 78" eintreten muasen, da Toledo 10 St. 144 ! h . westlich vom ostlichen Ende liegt. — Noch w i l l ich dies durch 3 Mondfinsternisse erharten, die Isaak ha-Chasan ibn Sid auf Befehl des Konig Alfons in Toledo berechnete nnd beobachtete: 1) Tebet 5026; Molad Tebet (nach Ibbur) 4» !8 also die Conjunction ,366״ '5" 12' 762", die .Mitte der Finsterniss (wahre Conjun-ction) war 3£ St. nach Mitternacht zu Donnerstag 15. Tebet; also die mittlere Conjunction 2 | St. nach Mi t -ternacht in Toledo, i m Mittelpunkt 5° 12' 864". 2) Tammus 5026. Molad Tammus ( n a c h ibbur) 6° 22׳ 804", also die mittlere Conjunction 7° 17' 120". Nun war die Mitte der Finsterniss (also wahre Conjunction) 3׳ -nnch Mitternacht zu Sabbat IS. Tammus in To "צ13ledo, die in i t t l . ebendaselbst beinahe 7 St• nach Mitter-nacht und im Mittelpunkt 7° 1 7 ׳ 304". 3 ) Tebet 5027. Mitte der Finsterniss Montag 13. Tebet 6 6 6 ׳ 6 " nach Mittag, also mi t t l . Conj. etwa 702" vor Mittag in Toledo, nlso im Mittelpunkt 2° 21504 ׳ " ; nach dem Ibbur 2° 21׳ 558", da Molad Tebet 2° 3' 162" Derselbe Isaak ibn Sid beobachtete eine Sonnenfinsterniss Ende Ab 5023. Mitte derselben Toledo Sonntag 28• Ab, 2 St. nach M i t -t a ״ , also Molad Elul fiir Toledo 1 1 3 ׳ 2 " vor Mitternacht zu Montag, fiir den Mittelpunkt 2° 9 1 ׳ 2 " , nach dem Ibbur 2° 9 4 ׳ 9 " . — Beituni beobachtete eine Mondfin-8terni8s in Rakkat (das 1 St. 126 Th . westlich vom Mi t -telpunkt liegt) und fand die wahre Conjunct. Dienst. 14• Maram 270 d. Hedschra (14. Ab 4643), nach Mittag 5׳ 108", also die mi t t l . etwa r \ St. nach Mit tag , also fiir den Mittelpunkt 1' 709", nach dem Ibbur 3° »9' 712". Die Astronomie ist nun einnial eine Wissenschaft, die nicht auf blossen Verstandesschlussen beruht, wie die Mathematik, sondern auch die Erfahrung, und nicht bloss die eines Menschenlebens zu Hulfe nehmen muss. So fusste Ptolemaus auf den Erfahrungen Hipparchs, so * ie des Aftiman und Aktiinan, die 600 Jahre vor i | ״ ״gelelvt haben sollen; und endlich stimmen ja die Anga-hen des Talmud, denen wir folgen, mit denen gedachter Astronomen im Wesentlichen iiberein.

Cap 8• Durch meine Annahrae endlich werden

V

auch 3 Stellen im Talmud Rosch ha-Schana 20 b. nm besten erklart. 1) R. Sera liess den babylonischen Juden sagen: ״Es muss Nacht und Tag vom Monat sein." Die ausserpalastinischen Juden, die sich nur an die Hech-nung hielten, dabei aber doch sich bcraiihten, ihre Fe-8te ubereinstiinmend mit den paliistinischen zu feiern, sollten festhalten: dass sie nur dann crwurten konutcn, dass man in Palastina den 30. Tag als 1. Tug bestimmt, wenn die Renhnnng ergeben, dass der Neumond schon am Vorabend des 29. fur Palastina eingetreten, also diese Nacht und der 29. Tag eigentlich schon nach dem Neu-mond liegen. 2) , ,T r i t t Molad vor Mittag ein, so wird er bald nach Sonnenuntergang gesehen; 8011st nicht", die-8er Satz g i l t nur vom Molad Tischri. Dei diesem geht die wahre Conj. dem Augenblick, wo der Mond in Pa-liist. gesehen werden kann, um wenigstens 2 i 5 4 ׳ 0 " , dem Augenblick des Molad uber iiberall 11111 hochstens 14' voran. Wenn also Molad Tischri 29. Elul 7 648״ 6 1 ׳ 2 " vor Unterg. der Sonne eintritt, 80 kann er in Palast. £ St. (80 viel wenigstens muss der Mond noch nach Sniinen-untergang iiber dem Horizont stehen, um iiberha11|>t ge-sehen zu werden) nach Unt. d. Sonne gesehen werden. Nun liegt die Mitte Paliist. 2Z\ Grad westlich vom Mit-telpunkt, also t r i t t der Molad, der nach dem Ibbur (also am Mittelpunkt) 7° 612' vor Unt. d. Sonne eintrit t , in Palast. 6St. vorS.U. ein. Daher: , ,Tr i t t Molad (Tischri im Mittelpunkt) vor Mittag ein (giebt das Molads - Datum fur Tischri weniger nls 18׳), so kann er bald nach Son-nenuntergang (־ m Paliist.) gesehen werden. 3) R. Nach-man 8a«t: 2! St. ist der Mond hedeckt; Kir 11118 6 vom alien, 18 vom neuen; fiir j ene 6 >01u iieucn, 18 vom alien- Dieser Satz, der, eben so wie der vorige R• Hai und Chananel unverstandlich und unriehtig schien, u. den auch Raschi!, Abr. 11. Chija, Serachia h a - L e v i u. A. nicht verstanden, ist 60 zu fassen, dass unter dem

f,nn8" das ostliche Ende, unter dem ,,jene" das w estliche Ende des Aequator's zu verstehen. ( I I . Nachniiiu ist bnbylonischer Lehrer, lebt also iistlich von Palastina). .,Uns" (A) liegt 90 Grad oatlich, ,,Jene" (B) 90 Grad vet t l ich vom Mittelpunkt (C). Man weiss, dass 24 St. v o r und 24 St. nach dem Neumond der Mond hedeckt bleibt. Nun trete z. B. Neumond Tischri in C zu An-tang des Sabbat (Freitag Sonnenuntergang) ein; in C dauert die Bedeckung von Anfang des Freitag bis Ende Sabbat; dieselbe Zeit ist fiir A die von Mitternacht zu

Freitag bis zu Mitternacht zu Sonntag, und fiir B die von Donnerstag Mittag bis Sabhut Mittag. In A war Neumond Mitternacht zu Sabbat, und von den 24 St. die-8es Sabbat, in denen alien der Mond hedeckt war, gcho-ren 6 dem alten, !8 dem neuen Mond. In B war Neu-mond Freitag Mittng und gehorten von diesem Freitag 18 St. zum alten 11. 6 zum neuen Mond.

Cap. O. Von 8!)!iteron Bestiminungen uber Ibbur, als die Bcstimmung nach der Erscheinung liingst aufge-hiirt, sind besonders hervorzuheben die Verlegungen: 1) Adu; d. h , Neujahr kann nicht sein am Sonntag, Mi t t -woch, Freitng, sondern wird in solchem Falle auf den folgenden Tag verlegt. Daraus folgt, dass der Versiibnungs-tag nie an Sonntag, Dienstag, Freitag; Purim nie an Sabbat, Montag, Mittwoch; Pesach nie an Montsig, Mi t t -woch, Freitag; Schahtiot nie an Dienstag, Donnerstag, Sabbat sein kann. Die Griinde dal'iir liegen im j i i d i -schen Ritual ; was Muimon. Kiddusch hn-Chodesch Cap. 7 Ende angieht, ist unriehtig, wie schon Abraham ben David bemerkte. 2) Wenn Molad Tischri , es sei audi Montag, Dienstag, Donnerstag oder Sabbat, nach Mittag eintr i t t , so ist erst der folgende Tag Neujahr ( a l t e r Molad Cap. 5), und wenn dieser ein Sonntag, Mittwoch, Freitag ist, erst der dritte. 3) F i i l l t in gewiihiil. Jah-ren Molad Tischri 2° ((15' 5b9" oder etwns mehr, 80 ist Neujahr Dienstag (s. Cap. 10). 4) Ist im gcwiihnl. Jahr Molad Tischri 3" 9 2 ׳ 0 ! " oder mehr, 80 ist Donnerstag Neujahr. Die Verlegung Adu ist Vernulassung, dass manche Jahre-voll, manche mangelhaft, manche ordent-lich sind; sonst hatten wir meist ordentliche und nur einige voile, wie die Ismaeliten, welche Cyclen von 30 Jahren haben, davon 19 ordentliche und 11 voile; denn der Ueberschuss des mittleren Mnndjahres iiber die Zahl gaazer Tage des ordentlichen Jahres — 8' S7b — b i l -det in drei gewiihnlichen Jahren etwas iiber einen Tag und in 30 Jahren etwas iiber 11 Tage. So war Molad Tischri 5067: 6" 4 4 3 ־ 8 " und SOW: 3° 1 3 5 0 6 ׳ 234". 6war voll und 5067 mangelhaft; denn Neujahr ^!)67 wurde wegen Adu auf Sabbat verlegt, der Freitag also noch zum Jahre 5066 gezahlt; 5068 war ordentlich, da keine Verlegung weder zu Anfang noch z1׳ Ende statt gefunden. Dass gerade Marchesvan und Kislev die Monate sind, deren Lange in vollen, ordentlichen und mangelhaften Jahren »echsel t (oben C. 1), l ״ l t g e i n e , 1 Grand darin, dass man es zu verhindern audit , dass das Fasten des

V I

10. Tebet nuf einen Sabbat falle, was eintreten miisste, so oft S.ibbnt nuf Neujahr triflTt, und Marchesvan immer •uangellmft und Kislev immer vol l ware• Man verlegt namlich diesen Fasttag nicht wegen fciiech. 24, 2. Die von Ahr• b. Chija und Isaak b. Itckufiel beigebrnchten Ursnr.hen "ind unriehtig.

Cap. l O . Die bisher gegebanen Regeln, dass, wenn Molad Tischri an .Montag, Dienstag, Donnerstag oder Sabbat vor Mittag: t r i f f t , dieser Tag selbst, und wenn der Molad nach Mittag t r i f f t , der folgende (oder wegen Adu der dritte) Tag Neujahr sei; ferner, dass, wenn in einem gew. Jahre der Molad 3° 9' 204" oder dnriilter ist, Neujahr an Donnerstag, uud wenn in einem auf ein Schaltjahr folgenden Jahre der Molad 2° 10' 089" oder daniber ist, Neujahr an Dienstag, reichen bin, um Neujahr, Versohnungstng, Succot, und 1. Marchesvan au hestimineu, nicht aber fiir Pesach, Scluihuot, die Fasten, Chanuka und Purim, da diese davon abhnn-gen, ob das Jahr voll oder ordentlich oder mangelhaft 1st• Um dies zu wissen, berechne man den Molad ( T i -•c l i r i ) desselben und des folg. Jahres und bestimme die Wochentnge, anf welche die Neujahrstage beider Jahre fallen. 1st das Jahr ein gew. und zwischen beiden Neu-jahrstagen 3 Tage (z. B . Montag — Donnerstag), so ist das gegebene Jahr mangelhaft; sind vier Tage, 80 ist es ordentlich; sind 5 Tage, so ist es voll . 1st das Jahr ein Schaltjahr, und zwischen beiden Neujahrstagen 5 Tage, s« »st es mangelhaft; sind 6 Tage, ordentlich; treflen beide auf dcnselbeu Wochentag, so ist es vol l . Folgende Zusanunenstelliing lehrt alles aus dem Neu-jahrstag oder dem Molad des gegebenen Jahres be-stimmen.

I . Gewohnliches Jahr. 1) Neujahr an Montag: a) roan-gelhaft and Pesach an Dienstag, (Bechag), wenn Molad zwischen 7° 1S׳ und 1° 9' 204״ b) voll und Pesach an Donnerstag (Beschab), wenn in einem nuf ein Schaltjahr folgenden Jahre Molad zwischen 1° 9' 203" und 2° 15׳ 588" oder i n jedem andern gew. Jahre zwjschen 1° 9' 203" und 2° !71079 ׳ . "

2. Neujahr an Dienstag: immer ordentlich, Pesach an Donnerstag (Gekah); Molad zwischen dem von Be-schah und 3 2 0 9 י׳ 3 ׳ " .

3. Neujahr an Donnerstag: a) ordentlich, Pesach an Sabbat (Hekas), wenn Molad zwischen 3° 9 2 0 ׳ 4 " und 5° 9 ׳ 204"; 6 ) vol l , und Pesach an Sonntag 1 Heschoh),

wenn Molad zwischen 5° 9' 204" und 5° 17' 1079". 4) Neojahr an Sabbat: a) mangelhaft und Pesach

an Sonntag (Secho), wenn Molad in einem gewohnl. vor einem gewohnl. zwischen 5° 18׳ nnd 6° 407" oder in einem gewohnl. vor einem Schaltjahr zwischen 5° 18' und 6° 9' 20.1". b) voll und Pesach an Dienstag (Seschag) wenn Molad in einem gewohnl. vor einem gewohnl. zwischen 6° 408" und 6° 17' 1079", oder in einem ge-wohul. vor einem Schaltj. zwischen 6" 9' 204" und 6° .״1079 '17

I I . Schaltjahr. 1) Neujahr an Montag: a) mangel-haft und Pesach an Donnerstag (Bechah), wenn Molad zwischen 7° 18' und 1° 20״190• ׳; b) voll und Pesach an Sabbat (Beschas), wenn Molad zwischen 1° 20490 ׳ " und ׳ 17107 2° ! * " .

2. Neujahr an Dienstag: stets ordentlich, Pesach an Sabbat (Gekas); Molad zwischen 2° 8׳u.8° 171079 ׳ " .

3. Neujahr an Donnerstag: a) mangelhaft, Pesach an Sonntag (Ilechoh), wenn Molad zwischen 3° 18' und 4° 1 1 ׳ 694"; 6 ) vo l l , Pesach an Dienstag (Ileschag), wenn Molad zwischen 4° 11' 695" und 5° 17' 1079".

4. Neujahr an Sabbat: a) mangelhaft, Pesach an Dienstng (Sechag), wenn Molad zwischen 5° 18' und 6° ׳ 20490 " b) voll , Pesach an Donnerstag (Seschah), wenn Molad zwischen 6° 20490 ׳ " und 7° 171079 ׳ " .

Die Grenzen, innerhalb deren die das Jahr charak-terisirenden Molade fallen, lassen sich in 7 Gin !,pen zu-saiimienslellen: A ׳ 9204 1° — '18 7° . " in gew. u. - 1° • ! 0צ in Schaltj. — B. 1° 9' 204" — 5 20׳490 ׳ 5 ׳ S g ״wenn ein Schaltjahr vorhergeht und — 2° 1 7 1 0 7 ׳ 9 " , wenn ein gew. vorangeht, in Schaltjahren i ׳ ° 2 0 4 9 l " — ׳ 171079 20 " . — C. 2° 15' 589" — 3° !1203 ׳ " in gew. nach einem Schaltj. 2° 1 8 2 0 9 3° — ׳ 3 ׳ " in gew. nach einem gew. nnd — 3° 171079 ׳ " in Schaltj. — D. 3° 9 2 0 9 5° — ׳׳204 ׳ 3 ׳ " in gew. und 3° 1 8 6 9 1 4° — ׳ 4 1 ׳ " in Schaltjahren. IS .in gew 9״1079 ׳17 5° - "204 ׳ 5° .und 4° H 1 0 7 1 5° - "695 ׳ 9 7 ׳ " in Schaltjahren. F 5״ .j g 6 0 6 __ ׳ 7 ג " in einem gew• vor einem gew. nnd — 6° 9 2 0 ׳ 3 " vor einem Schaltj., an 1 — 6° 20490 ׳ " in einem Schaltjahr. « - "GflS י'6 . 7 ׳ 171079 ° " in einem gew. vor einem gew., 6° 9 1 0 7 1 7° — "204 ׳ 9 7 ׳ " vor einem Schaltj., 6° 2 0 1 0 7 7 — "491 ׳ 9 1 י 7 ׳ " in einem Schalt-jahr. Die 19 Jahre eines Cyclus lassen sich in 4 Grujipen zusammenstellen: a) nach einem Schaltj. und vor einem gew. (1 , 4, 9, 12, 15); 6) nach einem gew.

V I I

und vor einem Schaltj. (2, 5, 10, 13, 16); c) vor und nach einem Schaltjahr (7, 18); d) Schaltjahre (3, 6, 8, I I , 14, 17, 19). _ Hiernach ist der obere Thei l der TabelleS. 21 gehildet, wo die in den Horizontnlreihen B, C, u. 8. w , hefindlichen Daten immer den terminus a quo des Molad fiir die in der letzten Spalte links he-findlichen Jahre des Cyclus angeben, wahrend die der Reihe nach folgende Spalte den terminus ad quern an-giebt Aus dem Molad de• Cyclus lassen sich nach Obi-gem (Cap. 4.) die Molade aller 19 Jahre des Cyclus hestimnien; so ist audi aus dem Chnrakter A, B, C u. 8. w. des (ersten Jahres des) Cyclus der Chnrakter aller fol-genden 18 Jahre zu bestimmen. Dies ist der Zweck des unteren Theils der Tahelle S. 21, welche aus 19 Hnr i -zontalreihen und 7 senkrechten Reihen, also aus 133 Fel-dem bestcht. Die erste Horiz. Reihe der u. T . ist gleich der ersten I I . R. d. o. T., da Molad des Cyclus ideiitisch ist mit Molad des ersten Jahres des Cyclus. Die zweite I I . I t . der u. T . ist die Differenz zwischen 4° 8 8 8 ׳ ( 7 6 ' ׳ . C. 4.) und den Daten der 2. I I . R. der o. T . , nnd lehrt also, welchen Charakter das zweite Jahr hat, wenn der Molad des Cyclus einem ihrer Daten entspricht; so hat, Menu Molad des Cyclus 4° 408" ist, das 2. J. des Cyclus deu Charakter B. Die 3. H . R. der 11- T . giebt die Differenz zwischen der 4. I I . R. der u. T . und !0 1 7 8 7 ) "672 ־ 6 = 2. 4° 8 ׳ " ) , und lehrt alsc, daas, wenn der Molad des Cyclus einem ihrer sieben Daten entspreche, der Charakter des 3. Jahres durch den iiber der Verticalreihe stehenden Buchstaben bezeich-net werde 11. 8. w. — Uebrigens trifft der Molad eines Cyclus anf denselhen Moment im Wochentage erst nach

'86288 Cyclen oder 689472 Sonnenjahren.

Cap. 11. Bekannt sind aus dem Friihern die 4 Punkte der kreisfSrmigen Sonnenbahn, die man beson-ders bezeichnet; im Ilebraischen heissen sie Tekufa (Umlauf), niiher bestimmt durch den Mondmonat, in den sie (gewohnlich) treffen. So ist Tekufa des Nisan das Friihlingsaquinoctium u. 8. w. Ferner ist schon fruher •on dem Unterschied der wahren und der mittlern Te-kafa die Rede gewesen und angegeben worden, dass die wahre Tekufa des Nisan der mittleren etwa 2 Tage vor-angeht, die wahre des Tischri der mittleren um eben 80 viel nachfolgt. Wichtig fiir den Ibbur w a r die Kennt- ! niss der Tekufa. um nach ihrem Verhaltniss zu Pesach' das Bedurfniss des Einschaltens zu bestimmen (C. 30 , I

80 lange man nicht die hestimmte Reihenfolge der Schaltj. beobachtete, wie wir sie jetzt haben. Ich be-gauge mich daher, nur auf einige auf 8ie beziigliche IliuipiHiitze niizufiihren. 1) Die iibertieferte Angabe der Tekufa bezieht 8ich auf den Mittelpunkt der Erdober-fliiche und muss daher fur jeden andern Ort rectifizirt werden. 2) Der Zwischenraum zweier Tekufa's betragt nach Samuel 20 17321 ׳ " iiber 3 Mondmonate, nach Ada 2° 17' 300*^" fiber 3 Mondmonate, also der Wochen-uherschiiss nach Samuel = 3. 1° 12' 793" - 2°׳17 ׳ -|

7 — "321" =s 7$• Stunde; nach Ada 3. 1° 12' 7 9 3 2 ״ -(- °St. 519 Th ׳17 300" — 7° = 7 . — Samuel hat offenbar

die Rechnung vereinfachen wollen, gleich wie die Chri-sten das J.ihr zu nur 1165 Tagen annehmen, obglcich alle cOOJ. ein Tag sich ausamtnelt. Die Samuel'sclie Te-kufa war offiziell angenommen. 3) Die Tekufu dea N i -8an im Schopfungsjahre war nadi Samuel in der Nacht zu MittMoch, 22° 3 1 5 ׳ 1 " nach dem Molad des vorher-gehenden iinaginaren Adar, also die Tekufa des Tischri im Chaosjahr (Cap. 3.) in der Nacht zum Dienstag 1<>° ׳ 16589 " nach Molad E lu l ; ein dem Baharad analoges Grunddatum. Nach Ada war die Niaan-Tt kufa des Schc'i-pfungsjahres in der Nacht zu Mittwoeh (4. Schopfungs-tages) 29 n 3 1 5 ׳ 1 " nach Molad Adar, also die vorher-gehende Tischritekufa 23° 16׳/ל 630 ׳ nach Molad E lu l , also beinahe 7 Tage spiiter als die Samuelsche, ein in der That hochst befremdliches Resultat. (5. Cap. 14)׳

Cap. 18. Um den Monatstag, auf den eine Tekufa trifft, zu bestimmen, brnucht man nur von dem Grund-datum 16° 1 6 5 8 ׳ 9 " Elul des Chaosjal ires anzufangen, um in Betracht, dass jede Tekufa 2° 17' 321" iiber 3 Mondmonate betragt, durch fortgesetzte Addition nuf ahnliche Weise wie bei der Moladbereclmung zum Ziele zu komiuen. Die Sadie wird einfacher, wenn man be-denkt, dass 19 Sonnenjahre (nach Samuel) nur 1׳485 ׳/ Wocheniiher8chuss iiber 19 Mondjahre geben, also nur um so viel der Augenblick der Tekufa in 19 Sonnenjahren zuriickbleibt. Wir haben jetzt 5070 d. W-, das !6• Jahr des 2f>7. Cyclus. W i r multipliciren V 485״ X 266 = 16ג

490 1 ׳ " , dies zu dem Griinddatuiii 16° 16״ "089 ׳iebt 32° nach Monat Elul 1079׳׳ '17 , oder (320

ן ״לן __ 2 0 7 9 ״ t j o nach Molad Tischri des I 12״286 '5 3° ("793 ׳ . Jahres

des 267. Cvclus. Da/.u uddirt man endlich die Ueher-schiisse von 15 Jahren (JO gew. u. 5 Schaltj) , «o ist ׳ 19461 18° " nach Molad Tischri das Datum fiir die Te-

V I I I

kufa de* Tiscliri• Noch einfacher wird dee Sadie, wenn man bedenkt, dass nach je 28 Jahren die Tekufa •wieder auf denselhen Augenblick trifft . Siehe die Tabellen im folgenden Abschnitt. — 60 Tage nach der Tekufa des Tischri fangl das Regcngebet an.

Cap• 13• Auf ahnliche Weise lassen sich die Te• knfa's nach Ada's System berechnen. Bei ihm ist die Zwischenzeit von einer Tekufa znr andern 2° 173003 ׳ - J " , also zwischen der 1. 11. 5. (in einem Jahre) 10° 21' 125-i-A", in 19 Jahren 206° 17151 ׳ " , gleich den 7 Schalt-tnonaten des Cyclus. Es fallen daher die Teknfa's in den entspredienden Jahren eines jeden Cyclus immer gleich, und man braucht nur die des ersten Cyclus zu wissen, um sie fiir alle Cyclen zu wissen.

Cap. 14. Viele, Melche das Aequinoctium aus dem Schatten zu bestimmen pflegen, wuudern sich, dass dasselhe mit der Berechnung nach Samuel nicht iiber-cinstiiuiueiid gefunden wi rd ; eben 80 behaupten Manche, das 5. 11. das 16• J. des Cyclus miissten Schaltjahre sein, da sonst Pesach vor dem Friihlingsuquinoctiuni und der 21. Tischri vor dem Herbstuquinoctiuin eintrete, was heides doch zu vcrmciden sei. I l ierauf ist zu erwiedern, das nicht nuf das Samuel'sclie System, sondern auf das des I t . Ada die Calenderreclinung basirt, und dass die Itechnung nicht dio wahre, sondern nur die mittlere Te-kufa aiiKieht, und desswegen oft nicht mit der Erschei-nung stiinnit. — Andere finden es sonderbar, dass die Morgenl.'iuder cine andere Reihenfolge der Schalf j״ | , re beobachten, iiideiii bei ihnen 2, 5, 7, 10, 13, !6, | S

Schaltjahre sind. Indessen zerfiillt dieser Einwand in Nichts, da die Morgenliinder chen dieselben Jahre inter-<:aliren, wie w i r , und nur in der Zeitrechnung von uns

sofern dilferiren, 1118 sie, wenn wir 5070 zahlen, erst 50119 haben, und dies hat wieder seinen Grund darin, dass wir das Chaosjahr niitziihleii. — Der Grund zur Differenz der Saimid'sche.1 Tekufa von der Ada's, (er-sterc t r i t t jetzt 9 T• spiiter ein, als letztere, und ist dies Verhaltniss im Zunehmen begriffen, so dass nach einer langen Zeit die Diff. 15 T»ff«־ betragen wird , wahrend, Wenn man zurruckrechnet, es sich ergiebt, dass vor 2000 d. W. Samuel's IV-kufa der Ada's vorherging), liegt darin, dass Samuel das Sonnenjahr = Zfo T . 6 St. an• nahm, wahrend in der T h a t , und nach It• Ada S2f£ T h . daran fehlen. Diese Differenz miisste von der Schop-fung bis jetzt 16° 161 ׳ i T ״ h . ausuiachen, wenn beide

von einem Monat aus gerechnet werden; am aber diese grosse Differenz zu vermeiden, hat man angenommen, dass nach Samuel die Grundtekufa 7 Tage friiher (22° 3 1 5 ׳ 1 " im Adar) als die des Ada (29° 3' 15!״ Adar) die auch die wahre ist, eingetreten, daher man aagt, dass nach Samuel die Sonne bei der Schopfung dem Monde 7° 9' 642" voran war, da e8 doch eigentlich nur 9 6 4 ׳ 2 " waren. Es ergiebt sich nun, dass im Jahre der W. 2203 die Tekufa nach Samuel 7° 8' i»S6" (27• Nisan) u n d nach Ada 7° 8' 909" also fast iihereinstimmend war. Einen andern Grund habe ich in einem arab Briefe an meinen Brnder Israel anseinandergesetzt. Andere meinen, man habe jene 7 Tage desswegen angenommen, weil man gewohnlich aagt, die Welt 8ei 25. Elul erschaffen wor-den, und in der Nacht zum 4. Schopfungstage haben die Gestirne ihren Lauf begonnen, die Sonne im Zeichen der Wage, lndess ist auch dagegen, so wie besonders gegen das, was Moses a. Coney in seinem ,,Biich der Gebote" angiebt, Manches einzuwenden Was ich oben gesagt, dass die eigentliche Kalenderrcchming auf der wahren Tekufa (Ada) fusse, wird audi von Abr. b- Da-vid und Isaak b. Baruch bestatigt. Nach der Annahme des Richter Hassan in Kordova waren es die Angaben

Beitunis, die mit der j i id . Knlenderrechnuug • 1 n B e t r e f f

der Tekufa's stirainten, und glaubt er gefunden zu ha-

ben dass «nr Zeit KSnig Davids diese Berechnung ge-

macht worden; index lassen sieh ilun •chwere Reel,-nungsfehlernachweisen, abgerechnet den schon oben be-

, ״ ״ ! , . aben seien fur dasiist-merkten, dass er glaubt, Hie-״n\ ״.ן, . *» ס ״

liche Ende berechnet. C a p . 1 5 . Da im folg. Abschnitt von der Berech-

nung des Standortes des Mondes u״d der Sonne gespro-chen werden soil, so wi l l i d i hier einige Giundsatze vorauschicken: 1) Es muss irgend woher der mittlere Standort eines jeden zu einer bestimmten Zeit nach Liinge und Breite bekannt sein. 2) Die Grosse ihrer Bewegung in irgend einer Zeit• Nun schreibt Abr. Sarkil in seinem ,,Buch der Sonne", dass er init sehr genaucn Instruinenteu in Toledo gefunden , da«8 die wahre Tekufa Tischri des J. 468 d. Iledsdira (4836 d. W.) 4 St. 824 Th . nach Mitternacht zu Donnerstag ein-sretreten (4. Tischri) , das ware fiir den Mittelpunkt 2 St. 4S4 T>>. zu Freitag (Toledo liegt nach ihm 4 St. 162 T h . •voin Mittelptinkt). Molad Tiscliri war nacb dem Ibbur 1 6' 677", also die wahre Tekufa nach dem Molad 4׳

19" S89" und fiel die mittlere Tekafa damals A\ St. fru-her als die wahre, und nach dem Ibbur findet sich, dass die Tekufa Tischri am Mittelpunkt 8° 23' 619" nach dem Molad war; das bestatigt auch Isaak b. Sid ha-Cha-san, der die Tekufa Tischri 5025 d. W . beobachtete. Also kann man anuehmen, dass die Tekufa Tischri im 10. Jahre des Cyclus 2° 25״619 ׳ nach dem Molad ist. Nun trifft die mittlere Tekufa des 10. J . nach I t . Ada 12' 94" •pater. Da nahm ich das Datum 2 3 ° 6 3 ־ 16' 0 " ( i m Elul) , das nach dem Ibbur als das Datum der Te-kufa Tischri im I . Jahre des Cyclus feststeht, zog da-•on die 12' 94" ab, und fand also die mittlere Tekufa Tischri 23° 4 5 3 ׳ 6 " nach Molad E l u l , also 6° 8 2 5 ׳ 7 " •or Molad Tischr i ; die mittlere Bewegung der Sonne in dieser Zeit 1st 6 Grad 15 Minuten 20 Sekunden, also ist der Standpunkt der Sonne und des Mondes zu An-faog des Cyelus (Molad Tischri) 186 Gr. 15 Min. 20 S$-fcunden. — Fiir die Bestiramnng des Standpunktes des Mondes sollen im folgenden Abschnitt besondere Tabel-len nebst Gebrauchsanweisung gegeben werden.

Cap. 16. Da die auf Sabbat- und Jobeljahre be-suglichen Gesetze fast ganz aufgehort haben, so w i l l ich nur Weniges zur Berechnung derselben geben. Im J. d. W. 2488 nahmen die Israeliten Besita von Pala-stina, flngen aber erst nach Unterwerfung und Verthei• lung dea Landes an, Sabbat- und Jobeljahre zu zahlen, d. h. 2503, ao dass das 1. Sabbatjahr 2509, und 2552 das erete Joheljahr war. Jobeljahre f e i e r t e man (nach Arachin 32) bis zur Vertreibung der transjordaniachen Stamme, z a h l t e sie aber noch bis zur Zerstorung des 1. Tempels (3338 d. W . ) ; das Jobeljahr fing rait dem Versohnungatag an, und die Zerstorung des 1. Tempels fand 14 J. vor dem Jobeljahr statt (Ezech. 40, 1). In den 70 Jahren dea Exila wnrde kein Jobeljahr gezahlt, wohl aber nach der Ankunft Eara'a, aber nicht gefeiert. Nachdera Titus den 2. Tempel zerstort (3829) im 14. Jabre des 9. Jobel wahrend des 2. Tempels, horte das Zahlen der Jobeljahre ganz auf, und es warden blosa Sabbatjahre gezahlt und zwar von 3829, als 1. Jahre an; so ist also das Jahr 5070 das 3. in der Jahrwoche. "Will man von einer Jahreazahl ihr Verhaltniss zum Sab• hatjahr wissen, 80 vermehre man sie um 1, dividire aie durch ד ; bleibt kein Rest, so ist aie selbst ein Sabbat-jahr.

Cap. l». n i e a e r a c o n t r a c t u u m , oder die nach

dem Reiche Alexanders fing an Montag 26. Tiachri 3450 d. W . , 41 J. nach Erbauung des 2. Tempels; die Aera A l —Zafr (christliche) fing an Sonntag 1. Januar (29• Tebet 3722), also 273 J• and 3 Monate nach jener. Den 2. Tempel fing man an zu banen 8409 d. W . , und er stand 420 J., von welchen 34 auf die peraische|, 180 auf die griechiach-(syrische), 103 auf die haamonaiache, 103 auf die herodaische Herrschaft kamen; zerstort 3829. Die Aera der Ismaeliten, Hedschra, fing an Donnerstag 1. Mobaram (2. Ab) 4382 d. W . , oder 933 contract., oder 660 Alzafr., 554 nach Zerstorung des heil. Tempels. Die Weltara hat also vor der Hedschra 4381 Jahre 10 Mondmonate 16 St. 968 T h .

voraus; denn der Molad des gedachten Ab war 4° 7 1 1 ׳ 2 " . — Die Chri-sten rechnen ihre Monate und Feste nach der Sonne, nur bei einigen Featen bediirfen aie auch des Mondes; ihr Jahr hat 365£ Tage, die in 12 Monate vertheilt sind, von denen siebenSI Tage, vier 30, und einer 28! T . haf. Ihre Tage zahlen •ie von Morgen zu Morgen; alle 4 J• hat Februar 29 T . , also das Jahr 366. Alle Zahlen der W. Aera, .die •ich durch 4 ohne Rest theilen lassen, und alle Zahlen Alzafr, die durch 4 getheilt den Rest2las8en, sind bei den Chriaten Schaltjahre. Al le 28 J. trifl't je-der ihrer Monatstage auf denselhen Wochentag. In je-dem ihrer Schaltjahre trifft die Tekufa T ischri (nach Samuel) 25 Septemb., also der Anfang dea Regengebe-tea (Cap. 12 ) 23. November; in den 2 ersten J. nach dem Schaltjahre fallt die Tekufa Tebet (nach Samuel) 24. Dezember, in den beiden andern Jahren 25• Dezem-ber a. 8. w. — Der 1. Januar im Chaosjahr war Mit t -woch 28. Kislev. — Einige christl. Feate fallen anf beatimmte Monatstaget Natale den 25. Dezember; an diesem Tage soil der Stifter ihrer Religion geboren aein, und zwar Sabbat 9. Tebet 3761 d. a'«0 18. J . des Cyclus 198; aber aie fangen schon vora 17. J. a n 2 U

zahlen. Gewtss sind sie iiber das Datum ubrigena nicht. — 1. Januar heiast in ihrer Sprache Ungefahr: Beschneidungatag. 2. Februar heisst: Kalendria; der 25. Mara ist der Tag , da jener Mann e n i p f a n g e n w o r . den; 25. Apr i l S. Marcus, der 3. Mai S. Cruz, wei l man das Kreuz da gefunden; 24. Juni S. Simon, 29 Juni St. Peter Paul, ' 11 . Jul i S. Benitol, 10. August St. Michel, 15. August: Maria A. , 8. September St. Maria N. , 4. Sep-tember St. Cyprian, 29. St Michael, 28. October S. Simon Judae, 80. November St. Andreas, 6. Dezember S. Nico-

las. u. a. w . Andere Feste •ind TOO dem nach Sonne >n Mond sugleich berechneten Osterfeste abhangig. Sie haben die Ueberlieferung, daaa der Todestag Chriati am Freitag, Tag vor Peaach 3793 d. W. und deaseu Auferstehang am folgenden Sonntag stattgefundeo. Bei der Bestimmung dieses Feste• haben sie 3 Grondbedin gungen: 1) es aie Tor dem 1. Tage nach dem Fr i ih lingsaquinoctium (21. Marx), also immer vom 22. Mara an zu feicrn 2) ea nie vor dem 17. nnd nie nach dem 22. des Mondmonat* zu feiern. Dieser iat gewohnlich Nisan, im 5• und 16. J. dea I9 jahr l . Cyclus aber ljar. Sie feiern es zwar zuweilen am 23., aber nur nach un •erer Rechnung, nicht nach der ihrigeu. 3) ihr Feat immer an Sonntag zu feiern. Nun ereignet ea sich sei-ten, dasa die 3 Bediogungeu in einem Jahre zusammen treffen, und gewohnlich muss man warten, 1• B. wenn 22. Mars vor dem 16׳ dea Mondwonats iat , (wean 16. Nisan an Sonntag den 21. Mars iat) , •0 kann ihr Ostern bis sniu 25. A p r i l •crachoben werden. Beson-der• wichtig aind die zwei ersten Bedingungen. Die dritte ubergehen wir vorliiufig. Sie haben nun auch ei-nen 19j. Cyclus mit 7 Schaltjahren in derselben Reihen-folge wie wi r ; sie nehinen den Tag, an dem Ostern ein-mat gewesen, und ziehen 11 Tage ah; ist der Rest der 22. Marz oder mehr, 80 iat an diesem Tage Ostern; iat der Rest aber ein Tag vor dem 22. Mars, •o addiren nie 30 Tage, und haben also Ostern im Apr i l . Nun neh-men sie an, die Geburt Christ! habe im J. d. W. 8760 •tattgefunden; ea v ar dies das 17• J. des 198. Cyclua; das 8. Jahr (19. nach unserin Cyclus) intercalirten sie! eben •o das 6 . (3) ; hierln stiiumten sie mit uns iiberein, da in jenem Falle Ostern am 14., in diesem am 11. Apr i l ansusetzea war; dagegen intercalirten sie das 8. Jahr (das 5. bei uns), da Ostern auf den 19 Apr i l (14 l j a r ) anzusetzen war ; und 60 fort, das 11. (8), das 17 (!'•)» das 17 (14), wo Ostern dea 10. A p r i l , und das 19. (16.). Sie stiainien nlso mit uns nur in dem 5. und 16. J. (anserea Cyclus) nicht iiberein, obgleich sie die-selbe Reiheafylge, wie wir beobachten, und dies komiut daher, dass die wahre Tekufa des Nisan im 1. J. i h -rer Zeitrechnung « m 21. Marz traf und sie daraaf bin heschlossen, ihr Fest nie vor dem 22. Mifrz za feiern, ohne xu bedenken, daaa die Tekafa um das, was daa J. weniger ala 365£ Tage hat, jahrlich snruckweicht, ao dasa also die wahre Tekufa jetzt den 15. oder 16 Marz

tr i f f t . - I m folgenden Abschnitt • o i l e i a e Tabelle uber daa Oaterrest der Christen konmien. $0 Tage nach Ostern feiern sie Pfingsten. - Die l.maeliten zahlen blosa nach dem Monde, haben abwechseind J0- and 29-tagige Monate, namlich: Moharram (30), Zafr (20) u>a_ bia I (30), Rabia I I ( -9) Gaiuad I (30), Gamad 11(29; Ragab (30), Schaban (29), Ramazan (80), Schavval (29) Dsulchag (30), Dsulkit (29); dieser Monat ist zuweilen vol l , und dann heisst das Jahr Schaltjahr. Die mittlere Dauer des Monats betragt nach ihrer Annnhme 29° ! 2׳ *also die des Jahres 354° 8' 864"; daher sind unter ,״79280 Jaliren 19 gewohnliche (zu 354 T . ) und 11 Schalt-jahre (zn 305 T ) ; und zwar in folgender Reihe: %t $ ׳

29 ,27 ,24 ,21 ,18 ,15 ,13 ,10 ,7; •ie richteteiraich aach Anfang blosa nach der Erscheinung, die sie spiiter tuit der Rechnung verbnnden. l b r Neumondstag trifft ge-wohnlicb am Tage nach dem Molad, wie ihn der Ibbur ergiebt.

C u p . 1 8 • Kurze chronologische Ueberaicht der jiidischen Geschichte: Von Adam bia zur Siindfluth 1656 J., bis zu Abraham'• Geburt 1948, 2048 bis za Iaaak ,s 2108 bia zu Jucob'8; 2288 bis zum Zuge nach Aegypten, 2448 bis zum Auszuge, 2488 bis zur Eroberung Palii-stina's; von da bis zu Saul 434 Jahre; von Saul, der 2 Jahr regiert, bia zum Tempelbau Saloiuo's 46 Jahre; von da bis Nebukadnezar 410 J.; das Ex i l dauerte 70 Jahre; Nebukadnezar regierte nach der Zerstorung noch 22 J . , Ewilmerodach 22 J. , Belt8chazar 8 J . , Darja-wesch 1 Jahr = sieben Jahrwochen des Daniel. Nun stand der Tempel unvollendet 21 Jahr, namlich 3 ua־ ter Cyras, 17 unter Achasveroa (Ester), dessen Sohn Darjavesch den Tempelbau vollenden lieas. Er regierte 82 J. und wurde von Alexander dem Macedonier ge-tiidtet und sein Reich zerstort. Die ganze Zeit des 2. Tempels und bis nach der Zerstorung waren Neaiim (Fureten), numlich: Schealtiel, Pedajah, Serubabel, Meschullam, Chananjah, Berechjah, Chasadjah, Jeacha-jah, Obadjah, Schechanjah, Schemajah, Nearja, Chiakia, de/nach einigen mi t Hi l le l identisch 1st. Nach H i l l e l sein Sohn Simon, Ga.nliel d. Alle C™'« 8 0 Schulern, woruater Jonatan h. Usiel und Jochanan b. Saccai, Zeit-genosse des Titus), Simon, endlich dessen Sohn, Iehuda der Hei l ige , Verfasaer der 31i8chna (Abschlns. derael-ben 3949 d. W• 500 Contract, und 120 nach Zerstorung des Tempel•.) Nach ihin war R. Chanina b. Chama

A t

Oberhaapt der AkaHemie, seine Zeitgenossen Samuel und Rab, der Sifra und Sifre verfasste, R. Hoschaja a. Rar Kappara, welche die Boraita's zusainmenstellten, und R. Jochanan, der den jerusulemischen Talmud re-digirte. R. Asche, der den bahyloniachen Talmud zu redigiren anting, atarb 4187; und fand die Abschliesaung 4265 statt• Auf dies Geachlecht der Amon'ier folgt das Geachlecht der Seboriier (bis 444נ), auf diese die Geo-nim, zu Pumbedita und za Sura; Simon Kaira verfasste Halachot Gedolnt 4501, der Blinde Jehudai die Hala-<hot Pesukot 4533, Aniram eine Gebetordnung, die er nach Spanien schickte. Saadia atarb 4702, Hai , der letiteGaon 4798• Etwas fruher war R. Mosea nach Spanien gekommM; deasen Schiiler Joeef iiberaetzte den Ta l -mud auf Befehl daa Kalifen in'a Arabische; der Sohn des R. Moaea, R. Chanoch at. 4775, Samoel ha-Nagid, 4815, «"d dessen Sohn Josef Sabbat 9• Tebet 4827• Funf beriilimte Isaake in Spanien: Iaaak b. Baruch b. Albalia a. Kordova (4829), Isaak b. Giat, Isaak b. Mo-sea, Iaaak b. Ruben aus Barcellona, und Iaaak aua Fea, der grosste unter Allen, der in Lucena 4883 atarb.

Deasen Schiiler Josef ha-Levi st. 4901. Abraham b. David , Neffe des Isaak b. Baruch verfasate daa Sefer ha-Kabbala (Buch der Ueberlieferung), und Akida al-Rafia (erhabener Glaube). In Frankreich war Sa-lomo b. Iaaak a. Troyea, der die ganze 11. Schrift and den ganzen Talmud coramentirte und 4S65 atarb, in Aegypten Moses b. Maimen, das groaae Licht, der einen vortrefflichen Commentar zur Miachna (4938) and daa Mischne Tora (4948) •chrieb, nnd 5004 at. Abraham b. Eara at. 4925, 75 J. alt. In unaerer Zeit kamen nach Toledo unter anderen Gelehrten: R. Jona a. Girona, R. Meier ha •Cohen a. Narbonne, die im Marcheavan 5024 atarben; dann Aaron ha-Levi , der 5046 auf kurie Zeit nach Toledo ham, und bald nach Barcellona su-riickkehrte. In letsterer Stadt lebte R. Salorao b• Ad-deret und dessen Schiiler Salomo Ainiel , und David ha-Cohen. Im Jahre 5065 kam R. Aacher b. Jechiel mit seiner ganzen Fnmilie aus Deutschland nach Toledo, far den ich dieses Buch verfasat; zu seinen bedeutend-sten Schiilern gehiiren Isaschar ha •Levi b. Jekutiel und mein Bruder Israel.

Fiinfter Abschnitt. Die Tabellen.

V 0 r b c m e r k u n g d e s B c a r b c i t e r s.

Dei der ausziigliehen Bearbcilung dieses Ahschnil-les hat die Beschaffenheit des Texles mich veranlasst, einer. andereii W r g als hei den vier ersten Ahschnillen eiuzuschlagen, und in der Darstellung des Gegebenen selbststandiger aufzulreten. "Was namlich den Text belriift, so ist zu bemcrken, dass nur ein kleiner Theil der hier abgedruckten Tabellen aus dem Manuscripte oder aus der fiiihcreu Ausgabc hat enlnommen, viel-mehr bei der Mehrzahl sogar die Anlagc der Tabellen erst aus der Gebraiichsanweisiing hat crrathen werden miissen. Dabei ist diese Anwcisung selbst in der iilte ren Ausgabe noch uiigebiihrlicher verkiir/.t, als der vierte Abschnitt; unil das Manuscript leidet an derarti-gen 31;ingeln, dass bei inanchen Tabellen nur mi l W a i n -schcinlicbkeit, bei einigen gar nicht hat erratheu wer• den konnen, was sie enfhalten haben. — So ist z. D. aus dem Manuscript, (lessen Text ziemlicb getreu der hiermit abgedrucklc wiedergiebt, wahrend von der K u • inerirnng der friiluren Ausgabe als einer rein wi l lk i i r -lichen ganz abgesehen werden miissle, nicht zu er-sehen. was Tabelle 7, 8, 42 und 46 enthaiten haben, wahrend fiir drei in Cap. 19 angegebene Tabellen die Rummer fehlt Was Cap. 13 S. 43a oben den Tabel-len 16 und 19 zugeschricben w i r d , ist etwas ganz an-deres, als was Nr. 16 nach Cap. 5 S. 39 c ff. und Nr. 19 naeh Cap. S S. 40c enthaiten sollen (wir haben uns lieber an die zweite Angabe gehallen, als an die erste); eben s o ergiebt sich aus Cap. 13 S. 43a, dass Cap. 8 S. 40c Z. 7 v. u. statt א ״ wie in ,י־י׳א zu lesen sei מder That Z. 1 v s .״ . t e h t . Was endlich die bei uns die Rummer* 50 — 59 fiihrenden Tabellen belrifft, so findet sich i m Texte gar nichts, was auf sie hinweist,

2 *

und lasst es sich sogar mit Uecht vcrmulhcn, dass sie nicht zum Jesod Olam geboren, da an mehreren Stelien des Werkes ein naheres Eingehen auf den Lauf der Pla-nete'n abgewiesen wird. Indess ist aus den Umstanden, dass sie sich in der Handschrift bei mehreren wirklich zum Werke gehorenden Tabellen befinden, und dass die Anlagen derselben ganz denen dieser Tabellen ent-sprecben, wohl zu vermutben, dass sie, wenn auch nicht zum Jesod Olam gchorig, doch von Israeli scicn, Grund genug, sie von der Veroifcntlichung nicht aus-zusehliessen. Ich gehe hier nun zuvorderst ein Ver-zcichniss aller 59 Tabellen, wobei ich bemerke, dass die in Parenthese geschlossenen nicht wiederhergestellt werden konnten, und dass ein der Angabe beigcsetz'«-־s Fragezeichen meinen Zweifel an der Hichligkeit der Angabe hezeichneu soli.

1. Wochenuberschiisse der Molade fur dio Monate eines (gewohulichcn undSchalt-) Jahres, liir die 19 Jahre des Cyklus und fur 19 Cyklen; endlich die Molade von 13 zu 13 Cyklen, vom 6. Cyklus der W e l t an gerechnel-

2. Wocheiiubcrschiisse der Molade und Tekufot fur eine grosse Anzahl von Cyklen.

3. Molade der ersten 1060 Monate der Welt .

4. Bei welchen Moladen der Wocheniiberschuss nur Tage und Slunden, aber keine Chelakim enthalt.

5. W i e aus dem Molad des Jahres alle Fest- und Fasttage, Keumoudstage u. s. w. bestimmt werden.

45. W i e aus dem Molad des Cyklus der Charakter

eines jeden der 19 Jahre bestimmt wird. (7. Negative VVochenuberschusse der Molade fiir Mo-

nate, Jahre, Cyklen?)

Ueberschuss des Sonnenjahres iiber das Monden-jahr in jedem Jahre des Cyklus? *) W"ochentag, Stunde und Sonnendatum der Sa-niuerschen Tekufa im 2Sjiihrigen Cyklus.

.1" Auf welchen Moment im Mondmonat des 19jahri-gen Cyklus die A d a'sche Tekufa trifft.

'1 Angahe der Molade, Tischri Tekufoth und Ano malic des Mondes, ferner Reduction des chrisl-lichen und muhamedanischen Kalenders fiir den Anfang der Cyklen 220 — 299.

^2. Charakter jedes einzelnen Jahres von 5055 — 5704. 13 A u f welches Jiidische Datum der 1. jedes Sonnen-

monats im lOjahrigen Cyklus trifft. 14. Auf welchen Wochentag der 1. jedes Sonncnmo-

nats im 2^jghrigen Cyklus trifft. (15, Tageslangen verschiedener Breitengrade ) l f i . Die Mamuel'sclie Tekufa im ersten 19jahrigen

Cyklus der Wel t . 17. Liinge der Sonne an den 235 Moladen des Cyklus. 18. Wochenubcrschusse der 235 Molade des Cyklus. 19. LSngenbcwegung des Mondes in Mondmonatcn und

Jahren des Cyklus. 20. L8ngenbewcgung der Sonne, des Blondes und Ano•

malic des Mondes in Tagen. 21. Dasselhe fiir Stunden und Chelakim. **) (22. Verhiillnis8 der Tageszeiten in verschiedenen Me

ridianen.) 23. Correction der Sonne (und des Mondes).

(24. Slundenlheil des Mondes ) (25. Theilung des AbstainUbogens nach dem Stunden-

theil des Mondes.) (26. Gesiehtsunterschied des Mondes.) (27. Aufsteigung des Meridians.) (28. Aufsteigung des Horizonts von Toledo.) 29. Verwandlung von Chelakim in Minuten u. s. w. (30. Neigung der Zeichen der Ekliptik gegen den Ae-

quator.)

31. Anomalie des Mondes an den 235 Moladen des

Cyklus.

32. Argument der Breite des Mondes an den 235 Mola-

den des Cyklus (33. Sinustafeln des Bogens des Halhkreises.)

(34. Breite des Mondes.)

(35. Mondfinsternisse in Erdniihe nnd Erdferne.) (36. Rectifications-Tabelle.) (37. Noch cine Tabelle fiir Mondfinsternisse.) (38. Tabellen fiir Sonnenfinsternisse.) (39. Verwandlung der mittleren Zeit in die wahre.)

40. Auf welches Sonnendatum der jiidische Neumonds• lag trifft im 19jiihrigcn Cyklus.

41. Faslnacht und Ostern nach Sonnendatum. 42. Tageslangen in Toledo?

1 Zur Reduction der muhamedanischen Zeitrech-4 4. > 4 j J nung auf die jiidische. (46. An welchen Stunden und Wochcnlagen welche

Planeten agiren?)

47. Conjunclionen und Oppositioneu des Mondes nach muhamedanisclier Zeitrechnung.

4S. Zur Reduction der muhamedanischen auf die j i i d i sche Zeitrechnung.

49. Grosse der Sphiiren und Planeten. 50. Epoche der Planeten nnd des Mondknotens an An-

fangen von zwanzig 28j3hrigen Cyklen. 51. Anomalie der Planeten fiir dieselbe Zeit. 52. Liingcnbewegung der Planeten und des Mondkno-

tens in den 28• Jahren dieses Cyklus. 53. Anomalie der Planeten in dieser Zeit. 54. Langenbewegung der Planeten und des Mondkno-

tens in den 12 Monalen eines Sonneujahres. 55 Anomalie der Planeten in derselben Zeit. 56. Langenbewegung der Planeten und des Mondkuo-

lens in Tagen. 57. Anomalistische Bewegung der Planelen in dersel-

ben Zeit. Langenbewegung der Planelen und des Mondkno• tens in Stunden und Stundenlheilen. Anomalistische Bewegung der Planeten in dersel-ben Zeit.

5S

*) Durch <>in Verseben ist die^e klrin• Tabell* erst bei Tafel X L V I I I . •bgeilruckf worsen. **) Fi-bleihaft bezeichnct mit כ״ב

Es diirfte hier auch am Orte sein, die Gesichts-punkte anzugeben, denen ich bei der Wiederherslel lung, resp. Berichtigung der Tabellen gefolgt bin, Es waren dies einerseits der Wunsch, das von den Unbil-den der Zeit so arg mitgenommene W e r k mtiglichst in seiner urspriiugl ichen Gestalt wiederherzustellen, ande-rerseils das Bewusstsein, dass der W e r t h der nieisten

X V

Tabellen nur ein historischer, kein absoluier sei. Von den astronomischen wird das ohue Hedenken zugestan-den werden konnen, von den chronologischen sind die auf die jiidische Zeitrechnung beziiglichen !war noch jetzt praktisch branch bar, indess sind dio Aufgaben, die sie sich gestellt, der Art , dass sie durch eine grosse Aneahl anderer iibnlichcr Werke und iiberhaupt durch die Einfacbbeit, die diesen ttechnungen zu Grunde liegt, entbehrt werden konnten. Nur die den muhame-danischcn Kalender behandelnden cliirfen als in dieser Beziehung originell betrachtet werden und den Vorzug vor manchcn andern Anleilungen zur Berechnung des muhamedanischen Kalenders verdienen. Aus dem Ge-saglen ergiebt sich, dass nicht der praktische Gebraueh, der von den Tabellen zu .machen ware, sondern die kritische Sichlung und Herstellung des von dem Verf. Gelieferten י die v o r z u g s w e i s e leitenden Gesichts-punkte waren, und dass, wo eine solche Herstellung von dieser Seite aus nicht moglich war, die betreffende Tabelle lieber ganz nusgolassen, als das Machwcrk ei-

nes SpSteren eingeschoben wurde. Es gelangten daher nur solche Tabellen zur Aufnahmc, welche entweder im Manuscript, oder ffir die in Betreff der Anlagen und Data hinreichende Angaben im Texte sich vorfanden; die Hltere Ausgabe, in der mit sehrankenloser Wi l l k f i r verfahren worden, konnto in dieser Beziehung keine Bcriicksichtigung erfahren. Das Nahere bei der Ge-brauchsanweisung fiir die einzelnen Tabellen : eine solche konnte naliirlich nur fiir diejenigen gegeben wer-den, die wirkllch geliefert sind; fiir die andern soli das, was der Verfasser iiber sie und deren Aufgaben sagt, auszuglich mitgetheilt werden. Noch sei bier bemerkt, dass von den Tabellen folgende von Herrn G o l d b e r g berechnet worden: Nr. 1 und 2, zwei Drillhcile von Nr. 3 und die Anlage zu Nr. G. Die gleichfalls von demselben bearbeitcten Nrn. 9, 11 , 17 und 32 musste ich, da sie mit meinen Hesullalen nicht ubcreinstimm-ten, zurucklegen. In unserem Manuscript sind enthal-ten ( in folgendcr Ordnung): Nr. 50•— 59, 14, 42, 11, 47, 23.

Gebrauchsanweisung zu dea Tabellen.

Der Verfasser erinnert an die im Abschnitt I V . gegebenen Regeln iiber Addition und Subtraction be-nannter Zahlen, ferner daran, dass der Anfang des Zeichens Widder Anfang der Ekliptik ist , wobei man sich nur nach den festen (imaginareu) Slernbildern zu richten habe, endlich daran, dass die Data der Molade uud Tekufolh, so wie der wahren Conjunclionen und Oppositioncn u. dergl. Hechnungen auf den Anfang des Abend am Mittelpunkt der Erdobcrflache berechnet sind.

Taf. 1• u n d 1י• ( J i e n t z u r Berechnung des Molad (d h zur Beslimmung des Chelek, der Stunde und des Wochentages, an welchem der Molad eintritt). Der erste Molad der W e l t war 2 2 0 ״ 5' 4 " , d. h. er trat ein: Montag, 5 Stunden und 204 Chelakim nach Beginn des Tages (der von G Ubr Abend an gezShlt wird), "der 11 U | I P 11 Minuten 20 Sekunden Abends W i l l man n U n den Molad eines Jahres (d. h. des 1. Monats desselben. des Tischri) finden, so sucht man dies Jahr in der zweiten Spalte (von links nach rechts); findet man es da, so i s t i n der dritten Spalte derselben Zeile der dazu gehorige Molad enthaiten; findet man es aber

nicht, so nimmt man die nachst kleinere ( a ) , und schreibt den zu dieser gehorigen Molad aus (A); dann zieho man a von der gegebenen Zahl ab (Best = c); ist c nicht grosser als 19, so suehe man es in dem uu-teren Theil der siehenten Spalte auf, und addire den in derselben Zeile in der funften Spalte enthaltenen Molad zu b; die Summe ist der verlangte Molad des gegebenen Jahres. Z . B. man habe fur 4S03 den Mo-lad zu suchen*, a ist hier = 4789, also c = 14, bei 14 steht 5° 19' 29", bei 4789 1° 0 2 ׳ 4 " , Summa = 6° 19' 53". Ist aber c grosser als 19 (z. I I . wenn die gege-bene Jabreszahl 5055, wobei c = 26G), so suchc man es unter den in der zweiten Spalte der Taf. I I . ent-hallenen Zahlen auf, und addirt, wenn man c da ge-funden, den rechts daneben stehenden Molad zu b, hier also 2° 15' 770" uud 1° 0' 24" = 3« 15' 794". Findet man c an der augegebenen Stelle nicht, so nimmt man die nachst kleinere Zahl (d), z i e h t r v*>n d ab, und sucht den Rest in der letzten Spalte rechts unten der Taf. I . , und addirt den dazu gehorigen, in der funfleu Spalte befindlichen Molad zu dem von d und zu b.

So ist der Molad des Jahres 5070 e= 1״2 + "24 '0 ״ 619 15' 770" + 3« 3' 905" = 6° 1 9 ׳ " . — W i l l man

nun, nachdem man den Molad des Jahres weiss, den eines bestimmten Monats wissen, so suche man den Monat in der Taf. I . Spalte 4 (wenn es ein gewohn-liches Jahr ist) oder Spalte 7 (wenn es ein Schaltjahr ist), und addire den in derselben Zeile der funftcn Spalte stehenden Molad zu dem Biol ad des Jahres. — Die Grtiude dieses Verfahrens sind leicht einzusehen, wenn man weiss, dass die dritte Spalte der Taf. I . die Molade der Cyklen 6, 13, 26 u. s. f., die der dritten Spalte der Taf. I I . die Wocheniiberschusso einzelncr (in der ersten Spalte daselbst bezeichneter) Cyklen, die fiinftc Spalte de? Taf. I . (unlcn) die Woeheniiber-sch iisse der einzelnen Jahre des Cyklus und dieselbe Spalte obeu die Wocheniiberscbiisse der einzelnen Mo• 1>ate des Jahres enthaiten. — Weiss man ubrigens die Zahl der Cyklen, die vor dem Cyklus, der das gege-bene Jahr enthalt, verflossen sind, so kann man fiir diese Cyklen den W . U. aus Taf. I I . , Spalte 1 und 3 leicht finden, denselhen zum Grunddatum 2° 5' 204", und dazu die W . U. der Jahre und Monate, die in dem Cyklus bis zum gegebenen Monat ver/lossen sind, addiren. — Vergl. Taf. X I . und X V I I f . — Die Spalte 5 der Taf. I I , enthalt die Stunmcn, um welche am Ende von Cyklen das Sa inuel ' sche Sonnenjahr die 235 Mondmonate iibertrifft, und wird ihr Gebrauch bei Taf. X V I . gelehrt werden.

Eine Vcrgleichung des Textes Cap. 2 S. 37d — 38c zeigt, dass Taf. I . und I I . , beide von Herrn G. be• arbeitet, in einigen aber nicht weseutlichen Stiicken nicht ganz der durch den Text gegebenen Anweisung geinass gcarbcitet sind. Bei Darstellung der Gebrauchs

anweisung konnte uatiirlich uur auf die Tabelle, wie sie hier gcdruckt ist, Biicksicht genammen werden. Nur das ist zu hemerken, dass fiir Einreihung der \ Taf. I . Spalte 6 uud Taf. I I Spake 4 uud 6 enlhaltenen negative!! W . IT. gar keine Vcraiilassuug im Texle lag. Vergl. hieriiber ineine Bemerkungen zu Taf. V I I I .

Taf. I I I . und I V . Ichren aus einem gegebenen Mo-lad-Datum den da<eu gehorigen Monat finden. Eine einfache Bet1«chlung namlich zeigt, dass dasselbe Mo-lad-Datum erst nach 7. 24. 1080 = 151440 Alondmo-nafen = 14669 Jahren 8 Monaten = 772 Cyklen 1 J. & M. wiederkehrt (derselhc CH-klus-Molad kebrt da-

gegen erst nach 36288 Cyklen « , 689472 Jahren wie-der). Nun enthalt Taf. I I I . die 1080 ersten Molade der We l t , in denen derAntheil an Chelakim alle mtiglichen Zahlen durchlaufen, 10S0 Monate = 9 gewobnlichen ־ 0Jahren haben also zum Wocheniiberschuss 1° ! W ׳ i e -der 1080 Monate haben zum W . U. 2° 2׳ u. s . w. bis 7° 23'; und diese Zeiten alle enthalt dig Taf. I V . , fcei welcher die iiber den Spalten bcfindlichen Zilfern die Tage und die in der ersteu Vertikalspalte die Stunden des W . U. hezeichnen; da wo ein bestimmler Tag mit einer bestimmten Stunde zusammentrifft, findet mau, wie viele Cyklen, Jahre und Monate seit Erschaffung der We l t verflossen sein mussen, damit der W . U. je -ner beslimmte Tag und Stunde sei. So bezeichnet z. B. die in der 13. Zeile in der mit 4 bezeichneten Spalte stehende Zahl 390 12 2, dass, wenn 390 Cyklen 12 Jahre (worunler 4 Schaltjahre) und 2 Monate seit Erschaffung der W e l t verflossen sind, der W . U . 4° 13' betragt (1° 24' ist dabei = 2° u. 8. w., 7° 24' = 1°). Um nun den zu einem gegebenen Molad gehiiri• gen Monat zu finden, sche man zuerst, ob man das gegebene Datum in Taf. I I I . findet; ist dies der Fall , so braucht man nur zu zahlen, wie viel Monate seit Erschaffung der W e l t bis dabin verflossen sind; fiudet man das Datum aber nicht in Taf. I I I . , so suche man ein Datum, das dieselbe Zahl von Chelakim hat, ziehe dessen Stunden und Vage von den Stunden und Tagen des gegebenen Datums ab (ist lelzteres kleiner, so ver-mehre man die Zahl der Tage um 7) , und suche den Rest nach oben angedcutcter Weise in Taf. I V . aufj die aus Taf. I I I . gefundene Anzahl Monate addire roan zu der aus Taf. I V . gefundenen Zahl von

Cyklen, Jahren und Monaten. Z. B . : Welcher Monat hatte zum Molad-Datum 6" 16' 977"? Antwort : I« T a f • I ״ ־(S. 4, in der 22. Zeile der nut 680 bezeichneten Sp.) findet sich das Datum: 4° 3 9 7 ׳ 7 " , ein solches Datum trat ein 702 (G80 + 22) Monate (2 Cyklen, 16 Jahre und 10 Monate) nach Erschaffuug der Wel t 6° 18׳ — 15 2° = '3 4 ° ' . In Taf. I V . steht in <*er 15. Zeile der mit 2 bezeichnelen Spalte 289 10 2; dazu 2 IS 10 = 292 Cyklen, 9 Tagen und 11 Monaten, d. h. der ge-suchte Monat ist der 11. des 10. Jahres des 293. Cy־ klus, oder Monat Ah 5557. — Oder: Welcher Monat hatte zum Molad-Datum 3° 0 4 ׳ 6 ( o " ? Antwort: I» Taf. I I I . (S. 5, 25. Z der mit 960 iiberschriebeuen Sp.)

X V I I

ist 4° 20' 469" der Molad des Monat 960 (9G0 + 20) der W e l t (985 Monate 4 =־ Cyklen, 3 Jahren und 8 Monaten); 3° 0' 469" oder 10° 0' — 4° 20' = 5° 4'. In der 4. Zeile dor mit 5 bezeichneten Sp. der Taf. I V . steht 238 18 6, zusammen also 243 Cyklen, 3 Tage und 4 3Ionale = Monat Tebet 4620. — Sollte der go-gebene Molad bloss Tage und Stunden oder bloss Tage enthaiten, so ziehe man 6° 14' (Molad des 2. Jahres der W e l l ) von ihm ab, suche die entsprechende Zahl in Taf. IV. und vcrgrossere diese um 12 Monate. — Bei alien diesen Rechnungen ist die Folge der Schalt-jahre im Cyklus nicht ausser Augen zu lassen. Vergl. Cap. 4. S. 39 a — 39c (Absch. 4. Cap. 4. S. 7 d )

Taf. V . Charakter eines Jahres (1קביע1ו) heisst bekanntlicb die Angabe der Data, von denen die Be-stimmung der Wochentage, auf die jeder Tag des Jah-res fSllt (abgesehen davon, ob es Schaltjahr ist oder nichl), abhiingt. Dieser Data sind 2: 1) der Wochen-tag, auf den Neujahr trifft, also Montag, Dienstag, Don-nerslag oder Sabbat; 2) die Angabe, ob das Jahr or-dentlich, mangelhaft oder vol l sei; die entstchenden Combinalionen werden im Hebraischen durch die den Wocheutag bezeichnenden Buchstaben 3, נ ה , und י ,die Anfangsbuchstaben von r r f iCO, חסרה und שלמה, also כ ״ ב u. s. w. bezeichnet; die ubliche I כ״ש , l i n -zufiigung des Wochentages, auf den der erste Tag Pesach trifft, ist nicht wcsentlich zur Erkennung des Charaklers. W i e aus dem Molad des Jahres der Cha-rakler sich entwickele, ist Abschn. 4. Cap. 10 gczeigt worden; die Taf. V . giebt nun an, auf welchen Wochen tag alle irgend wie ausgezeichnclen Tage des Jahres Je

n a c h den verschiedenen Charakteren fallen, wobei die W rochentage mit A, B, C u. s. w. bezeichnet sind; wo ein einzeln slehender Buchslabc in Parenthcse steht, heisst dies, dass der betreffende Fasttag vcrschoben worden (weil er auf Sabbat treffen sollte), und wo nc ben noch einem Buchstaben ein solcher in Parenlhese eleht, bezeichnet lelzlerer den ersten (noch zum alten Monat gehoreuden) Neumondstag. Bei den 4״ Sabba-1*a'' war naturlich der Monatslag (des Adar oder N i -s a n ) . auf den sie treffen, das zu Bezeichnende. Das Uebrig e i 8 l k J a | > Vergl. Cap. 3. S. 38<*.

Taf. v i . t V O Q d e m Verfasser לוח בעל ם״א ראשים (die Tabelle der 61 Haupldateu) genannt, und mit gros-ser Sorglichkeit i D Abschn. 4. Cap. 10 behandelt, wah-

rend der betreffende Text im 5. Abschn. ganzlich fehlt, und wir ohne S. 38c Z . 3 v. u. die Nummer dieser Tabelle gar nicht wiissten. Die Grundidee dieser Ta-belle ist folgende: W i e aus dem Molad des Jahres die Molade der einzelnen Monate des Jahres zu bestimmen sind, weil sie von ihm abhangen, so miissen sich auch die Molade, also auch Charaktere der einzelnen Jahre des Cyklus aus dem Molad des Cyklus bestimmen las-sen. W i e bei den Charakteren der Jahre gewisse Grenzen gefunden wurden, der A r t , dass alle Jahre, die innerbalb derselben Grenze fallen, (mit wenigen Au8nahmen) dcnsclben Charakter haben., so sollen auch Grenzen gefunden werden der Ar t , dass alle Cyklen, deren Molade in eine gewisse Grenze fallen, in alien ihren Jahren denselhen Charakter haben. Nun giebt es fiir jedes der 19 Jahre des Cyklus 7 Grenzen, d. h. Molad-Data, bei deren Erreichung (durch Molad Tischri) das Jahr seinen Charakter Sndert; diese Grenzen sind nicht fiir jedes Jahr dieselben, vielmehr zcrfallen diese 19 Jahre in dieser Beziehung in 4 Klassen (s. Cap. I ' 1

S. 21 in der kleinen oberen Tabelle). Rechnet man nun zuriiek, wie der Molad des Cyklus beschaffen sein musse, wenn irgend ein Jahr, z. B. das dritte, gerade das Grenzdatutn eines Charaklers hat, so ergiebt sich fiir den Molad des Cyklus das Grenzdatutn, in Folge dessen das z. B. dritte Jahr den bewussten Charakter haben muss. Da man von 19 Jahren fiir 7 Charaklere zuriickrechnct £von dem ersten Jahre des Cyklus ist naturlich 0, vom zweiten 4* 8' 876", vom dritten das Doppelte, vom vierten der W . U. zweier gewflhnlicher und eines Schaltjahrs abzuziehen, vergl. Taf. I ) , so er-halt man die 133 Cyklus-Molad-Data, bei deren Errci-chung in irgend einem Jahre des Cyklus der Charakter •ich anders gestaltcn muss, als er es war, ehe der Cy-klus-Molad diese Grenze erreichte. Diese 133 Data, welche den unteren Theil der Abschn. 4. S. 21 befind-lichen (nicht ganz fehlerloB gedrucklen*)) Tabelle bil־ den, reduciren sich aber auf 61 , indem 17 davon drei-mal, 38 davon zweimal und nur 6 einmal vorkommen. Man findet diese 61 Data nach ihrer GrSsse in Taf. V L geordnet. Es ist nun leicht aus jedem dieser 61 Cy-klus-Molad •Data die Molade, also Charaktere der zu

*) So ist Z. I I v. n. 5 9 227 st. 6 9 227 und 2 2 922 8t. 2 3 922 za lesen.

jedem gehorigen 19 Jahre zu bestimmen und daraus d'e Taf. V I . zu vollonden. Man gewahrt nun sofort, dass die Charaktere zweier aufeinander folgenden Cy-klen sich in mindcstens einem Jahre und-in hdchstens drei Jahren unterschciden, ersleres wenn der betreiFende Charakter in der Tabelle der 133 Zahlen nur einmal, letzteres, wenn er dreimal vorkommf, und zwar in den-jenigen Jahren, in denen die betreffenden Zahlen in jener Tabelle vorkommen. So unterscheiden sich z. B. die beiden ersten Charaktere nur im 8. und 9. Jahre, in welchen beiden Jahren, und zwar unter den Cha-rakteren 8 und g, das Molad-Datum 1° 5״333 ׳ vor-kommt u. s. w. — Der Gebrauch der Tabelle selbst ist sehr einfach. Weiss man den Molad des Cyklus, so sucht man ihn unter den Daten der Taf. V I . auf; findet man ihn, so geben die rechts forllaufendeu Buch-staben den Charakter der durch die dariiber stehenden Zahlen bezeichneten Jahre an; findet man ihn nicht, so halt man sich an das nachst kleinere Datum.

Was Taf. V I I . und V I I I . enthaiten haben, ist aus dem vorliegenden Text nicht zu ersehen. Doch liegt die Vermuthung nahe, dass Taf. V I I . die Tabelle sei, von der Abschn. 4. Cap. 4 S. Id und hier Cap. 19 S. 47 A gesagt wird , dass sio die W . U. der Molade ruck-wlrfs gercchnet enlhalle. Hierunter ist ohne Zweifel das verstanden, was wir bei mehreren Gelcgenheiten negative W . U . genannt haben, namlich die Differenz eines W . U . und 7. Diese nega l iven«W. U. dienen aur Erleichterung der Rechnung, indem man statt ei• nen W . U . abzuziehen ihn negaliv dazu addiren kann. So ist x. B, 1° 12' 793" negaliv 1° — ״7 =־־

287 12' 793" = 5» 1 1 ׳ " und also 2° 5' 204" — 1° 12' 793" = 2° 5' 204" + 5° 11' 287" (—7) . Dergleichen negative U . fiir Tekufoth werden durch Subtraction von 29» !2' 793" gebildet. Es sind deren den Taf. I und I I . beigefiigt. — 1st die uber Taf. V I I . ausge-sprochene Vermuthung rlchtig, so ist es wohl noch eher die iiber Taf. VI I I . , dass es die sei, von der Cap. 19 S. 476 gesagt ist, dass sie die U. des Sonnenjahres iiber das Mondjahr i m 19jabrigen Cyklus enthalte, und die wohl identisch ist mit der Cap. 5 S. 39rf hesproche-

X V I I I

ist, berechnet und als Taf. VI I I . eingefuhrt, da Taf. I X . und X. sich ebenfalls mit den Tekufoth beschafligen. Der Gebrauch derselben wird bei Taf. X I . beschrieben werden. Dass durch ein typographisches Versehen die-ses Tabellchen nicht am gehorigen Orte abgedruckt worden, habe ich schon oben bemerkt.

Taf. I X . giebt den Tag und die Stunde an, i n die die Tekufolh nach S a m u e l im 28jiihrigen Cyklus tref-fen. Die lateinischen Buchstaben bezeichnen die W o -clientage, die beigesetzte Zahl die Stunden (von 6 Uhr-Abend an gerechnet); jeder Tekufa ist das Datum nach dem Sonnenjahre heigesetzt. Vergl. Abschn. 5. Cap. 5. S. 39crf und Abschn. 4. Cap. 17. S. 31 c.

Taf. X . dient zur Berechnung der Tekufa nach A d a . Die daselbst hefindlichen, fiir jeden Cyklus geltenden Data siud vom Molad des betreffenden Monats an gerechnet in Tagen, Stunden, Chelakim und Regaim. W i l l man nun noch den Wochentag wissen, auf den die Tekufa tr i f f t , so addire man zu dem aus der Tabelle entnom-menen Datum das des Molad, dividire von der Summe die Tage durch 7, und behalte nur den Rest. Man erinnerc sich hierbei, dass das Datum immer nur die mittlere, nicht die wahre Tekufa bezeichnet, und dass, um die wahre Tekufa zu finden, zu dem hier gefunde-nen Resultate bei der Tekufa des Tischri 2 zu addi-ren, bei der des Nisan 2 Tage zu subtrabircn seien. Vergl . Cap. 6. S. 46a.

Taf. X I . , vom Verfasser ל ל ו כ ח ה ו -General-Ta) לbelle) genannt, ist eine der wichtigsten im ganzen Werke. — Die erste Spalte zahlt die C y k l e n £ 2 0 — 299 (dem Texle nach nur bis 260), die zweite enthalt die entsprechenden Zahlen der Weltaera, so dass z. B. 4162 das e r s t e Jahr des 220sten Cyklus bezeichnet. Die dritte Spalte enthalt die Jahreszahl der obrisllichcn Aera (bei dem Verfasser eigentlich die Aera al-Zafr, wofiir wir des praktischen Gebrauchs wegen die christ-liche gesetzt haben); die dabei befindliche Zahl giebt das Datum des Tebet an, mit dem der 1׳ Januar des bemerkten Jahres zusammentrifft; von 1599 an habe ich das gregorianische Datum beigefiigt. — Die vierle Spalte enthalt die entsprechenden Daten nach muha-

nen und daselbst als Taf. X V I I . (im Manuscript Taf. i medanischem !Calender in der Ar t dass die Jahreszahl

X V I . ) bezeichneten. Bei der Unzuverliissigkeit beider-seitiger Texte ist eine Entscheidung nicht mSglich; ich habe eine solche Tabelle, wie sie S. 39d beschrieben

der Hedjra und der mit dem Tischri des jedesmaligeu Jahres zusammeutreffende muhamedauische Monat an• gegeben wird. — Die fiinfle Spalte giebt den Molad

X I X

des jedesmaligen Cyklus, und die sechste den U . der SamueTschen Tekufa fiber die am Anfang dieses Cy-klus verflossenen Cyklen anj die siebente endlicb die Anomalie des Mondes im Augenblick des Molad des Cyklus. Eine achte Spalte sollte nach des Verfassers Angabe auch das Argument der Breite in derselben Zeit angebcn, konnte aber aus Mangel der gehorigen Angaben im Text nicht berechnet werden (vergl. Taf. X X X I I ) . — Man sieht leicht, dass diese Tabelle die Grundlage zu den vorziiglichsten chronologischen und astronomischen Rechnungen fur den Zeitraum von 1500 Jahren (41G2 —5G63) bildet. Die Beslimmung des Mo-lads ist ungemein erleichtert, indem zu dem hiermit gegebenen Molad des Cyklus nur die W . U. der he-treffenden Jahre und Monate im Cyklus zu addiren sind. Die Beslimmung des VerhaltnisSes des Sonnen-(christlicben) Jahres ist wenigstens angebahnt und fur das erste Jahr des Cyklus wirklich gegeben, da man weiss, mit welchem jiidischen Datum der 1. Januar zu-sammentrifft. Ein Gleiches ist mit dem muhamedani-schen Kalender geschehen (vergl. Taf. XLI I I ) . Die Be-stimmung der Tekufa ist ebenfalls sehr erleichtert, in-dem (ausser dem bei Taf. X V I . anzugebenden Verfah-ren), wenn diese Tekufa fur ein gegebenes Jahr und zwar zunachst fiir Tischri gesucht wird, das in Tabelle V I I I . bei der Zahl , die das gegebene Jahr im Cyklus einnimmt, befindliche Datum zu dem hier bei dem be-treffenden Cyklus angegebenen nur addirt zu werden braucht. Es sei z. B. die Tekufa Tischri des .lahres 5070 zu bestimmen. Es ist dies das 1G. Jahr des 2G7. Cyklus. Bei 16 steht in Taf. V I I I . 1 5 1 7 ״ 14' 5 " , bei 267 in unserer Tabelle 3° 5' 2SG", zusammen also 18° 19' 461" ( n a c h Molad Tischri). Nur bei dem 9. Jahre des Cyklus hat man das in Taf. V I I I . bei Jahr 8 be-findliche Datum von dem in Taf. X L abzuziehen. Weiss man die Tekufa des Tischri, so findet man durch Hin-*ufiigung von 3 Monaten 2 Tagen 17 Stunden 321 Che-lakim die des Tebet u. s. w. (Vergl . noch Taf. X V I . ) — Die in Spalte 7 in Graden, Minuten und Sekunden a ngegebeno Anomalie des Mondes dient zur Grundlage fiir die Taf. X X X I . v. m. 8. — Die Einrichtung der Tabelle, ־wi0 w i r s ; c gegeben liaben, geht aus Abschn. 5. Cap. 2. und 3. S. 38c, Cap. 5. S. 39cd, Cap. 8. S. 40crf, Cap. U . S 4 1 < / j C a p !3. S. 43a, Cap. 14. S.

436 c hervor; die im Manuscript theil weise erhaltene

weicbt in einigen Stiicken ab. Taf. X I I . lehrt die Charaktere der Jahre von 5055

— 5704. Die mit C bezeichneten Spallen geben Nnm-mer des Cyklus und der Jahre des Cyklus, die mit J bezeichneten die Jahre der W e l t und die mit Ch den Charakter des Jahres an. Vergl . Cap. 19. S. 476.

Taf. X I I I . lehrt , auf welches jiidische Datum der erste jedes Sonnenmonats im 19jahrigen Cyklus trifft• Die Tabelle gilt nur fiir das Jahrhundert des Verfas-sers, und auch fiir diese kann leicht ein Unterschied von einigen Tagen eintreten, da der Umstand, ob ein Jahr ordentlich, vol l oder mangelhaft ist, nicht von dessen Stelle im Cyklus abhiingt. Indcss l&sst sich eine solche Abweichung controllircn und resp. rectifi-ciren, wenn man aus Taf. V . den Wochentag sucht, auf deu das jiidische Datum, und aus Taf. X I V . den, auf welchen das Sonnendatum trifft, und mit einander vergleicht. — Dass fiir den praklischen Gebrauch in jetzi-ger Zeit das julianische auf das gregorianische Datum zu reduciren 8ei, bedarf keiner Erinnerung weiter. Vergl . Cap. 13. S. 42 d.

Taf. X I V . giebt die Wochentage an, auf welche die ersten der Sonnenmonate treffen. Um also fur ein gegebenes Jahr den Wochentag zu wissen, auf den der erste z. B. Ju l i trifft, dividirt man diese Zahl (der We l t -aera) durch 28, sucht den Rest in der ersten Spalto links auf, und verfolgt diese Zeile bis in die mit Ju l i bezeichnete Spalie, wo der Buchslabe den Wochentag angiebt. Auch hier ist nur julianisches Datum zu Grunde gelegt. Cap. 13. S. 42d und 43a.

Taf. X V . soli nach Cap. 12. S. 42d Tageslfingen verschiedener Breitegrade in verschiedenen Jahreszei-ten enthaiten haben, wie eine derarlige Tabelle fiir Toledo schon Abschn. 2. S. 30c versprochen wurde. Eine Restauration dieser Tabelle lag ausser meinem Plane, da mir nichts angab, welche Breiten und Ge-genden die Tabelle umfassen und welcherlei Angaben sie hat enthaiten sollen; daher mussle diese Tabelle ausbleiben.

Taf. X V L enthalt nach Cap. 5. S. 39c die Entfer-nung der Samuel 'schen Tekufa vom Molad des ent-sprechenden jiidischen Monats im ersten 19jahrigen Cyklus der W e l t . Auf Grund dieser Beschreibung und

der Augaben in Abschn. 4. Cap. 11 habe icb diese Ta-belle hcrgestellt, und ergiebt sich deren lienulzung einfacb aus der Betrachtung, dass die Samuel'sclie Tekufa jeden 19j8hrigen Cyklus um 1 Stunde 485 Che-lakirn iibertrilTt, also sich nach jedem solchen Cyklus um so viel weiter vom Molad des betreffenden Mouals entfernt. Um also den Stand der Samuel'schen Te-kufa fiir irgend ein Jahr zu wissen, z. B. der Tekufa Tischri fiir 5070, berechnet man sich erst, das wievielte Jahr im wievielten Cyklus das gegebene Jahr 1st, also kier das 16. des 267. Cyklus. Im 16. Jahre des 1. Cy-klus der W e l t war die Tekufa Tischri vom Molad des Tischri 2° 1 7 1 0 5 ׳ 1 " ©nlfernt (trat nm so viel spater ein, als der Molad), nach 266 Cyklen wird sie 266 X 1 Stunde 485 Chelakim = 16° 1' 450" spater eintreten, als in! ersten Cyklus, also 2• 1 7 4 9 ׳ 1051" + 16° 1' 0 " «™ 461 '19 1 8 ° " nach dem Molad Tischri des Jahres 5070. Zur Erleichterung der Rechnung entbalt Taf. I I . (in der 5. Spalte) die Vielfachen von 1 Stunde 485 Chelakim fiir die in der 1. Spalte der resp. Zeilen 8te־ henden Faktoren, so dass man fiir den in Rede stehen- i den Fall den Ueberschuss von 200 Cyklen (12° 1׳ !

60 ,("880 Cyklen (3• 14' 1020") und 6 Cyklen (0° 8׳ \ 750") zusammen• und zu 2° 17' 1051" zu addiren hatte. j Erhalt man bei dieser Addition ein Datum, welches gleich J oder grosser ist als 29° 12' 793", so zieht man dieses j von dem Datum ah und weiss, dass die Tekufa um I den Rest nach dem Molad des folgenden Monats trifft. — Eine andere A r t , die Tekufa zu berechnen s. oben bei Taf. X I . , und wenn man bios den Wochentag wis-sen w i l l , ohne Rucksicht auf den Molad, oben bei Taf. I X . , deren Angabe sich stets ergeben muss, wenn man [ da8 aus Taf. X I . oder X V I . gefundene llesultat zum *esp. Molad addirt, und von den Tagen die Vielfachen von 7 (voile Wochen) auslasst. — Dio Angabe Cap. 13. S. 43a oben, dass Taf. X V I . TageslSngen verschie-dener Gegenden enlhalte, beruht wahrscheinlich auf einer Verwechselung mit Taf. X V . (s. d.) ( ז ״ .(mit V'E ט

Taf. X V I I . giebt die Epoche der Sonne zur Zeit der 235 Molade in jedem Cyklus an. Da der Molad eben der Augenblick ist, in welchem Sonne und Mond dieselbe mittlere Lange haben, so ist hiermit auch die Lange des Mondes gegeben, und da 19 Sonnenjabre vdllig gleich sind 235 (synodiscben) Mondmonaten, so *nuss die Sonne nach 19 vollen Umlaufcn mit dem

e in on an

Monde, der unterdess 235mal 1'״״ j h r ״ n d der Erd Conjunction gestanden, bei der 236. Conjunclf demselben Punkt der Ekliptik W i e Lei d e r e r s U j n s l e h e n

Es kam nur darauf an, die (mittlere) Lange der Sonne zur Zeit des ersten Molad des Oyklus zu finden. um durch fortw&hrende Addition von 29° 6' 23" (miltlerer Lauf der Sonne von einem Molad bis zum andern) ihre Lange an jedem beliebigen Molad zu finden (wo-bei immer, wenn die Zahl der Grade 360 erreicht hat, 360 von ihr abgezogen wird). Dass aber die Epoche der Sonne zur Zei t des Molad eines Cyklus 186° 15' 20" sei, ist Abschn. 4. Cap. 15. S. 30a entwickelt wor-den. Es ist iibrigens dabei zu bemorken, dass die An• nahtne 29° 6' 23" um ein Weniges zu gross angenom-men, daher in Folge dieser Berechnung die Epoche der Sonne am 2. Cyklus = 1S6« 15' 25" sein wiirde. — Die Einrichtung der Tabelle ist leicht zu begreifen, da die Ueberschriften der Spalten die Monate, die Zahlen der ersten Spalte die Jahre des Cyklus angeben. V g l . Cap. 7. S. 40a* und Cap. 10. S. 416. — Dass die A n -gabe Taf. X V I I . Cap. 5. S. 39 d falsch sei, leuchtet von selbst ein, vergl. oben zu Taf. V I I I . — W i e iibrigens die Laogo der Sonne und des Mondes zu andern Zei-ten des Monats bestimmt werde, siehe bei Taf. X I X . und X X .

Taf. X V I I I . dient zu noch bequemerer Beslimmung der Molad-Data. Sie enthalt nSmltch die W . U . der 235 Monate des Cyklus, so dass, wenn der Molad des Cyklus (z. B. aus Taf. I , I I . oder X I . ) bekannt ist, der betreffende W . U . fiir einen gesuchten Monat nur 1u jenem Molad addirt zu werden brnucht. Es ware z• B• der Molad Nisan 560S zu suchen. 5608 ist das 3. Jahr des 296. Cyklus. Der 296. Cyklus hat (nach Taf. XI . ) zum Molad 4 7 6 ״ 15' 9 " ; dazu das Datum addirt, das sich in Taf. X V I I I . in der links mit 3, oben mit Nisan bezeichneten Spalte findet, namlich 5° *0' 823", giebt 3° 2' 512" als den gesuchten Molad. Verg l . Cap. 2. S. 38e.

Taf. X I X . Als Gegensland derselben wird Cap. &. S. 40c die Bnomalistische Bewegung des Mondes in Jahren, Cap. 13. S. 43a dagegen die Tageslangen zu Toledo angegeben. W i r haben lelztere in Taf. XLU. behandelt (s. d.), obgleich wir gestehen, dass beim Da-sein von Taf. X X X I I . die Taf. X I X . ziemlich iiberflus-si״ erscheint. Genug, wir haben in Taf. XIX. d , e

X X I

anomalistische Bewegung des Mondes in 13 Monaten und 19 Jahren bis auf die Quarte nach den Angaben des Verf. in Abschn. 3. C. 12. S. 49c zusammengestellt.

Taf. XX. giebt die mittlere Langenbewegung der Sonne und des Mondes, und die anomalistische Bewe-gung des letzteren in 1 — 30 Tagen an. V o n letzterer s• Taf. X X X I . Was die erstere betrifft, so bat man, wenn fiir einen bestimmlen Chelek einer bestimmten Stunde eines bestimmten Tages eines bestimmlen j i i d i -schen Monats die Lange der Sonne gesucht wi rd , zu-erst die Lange der Sonne fur den Molad aus Taf. X V I I . zu suchen; dann die bei der Anzahl der Tage in der mit ,,Lauge der Sonne" bezeichneten Spalte der Taf. X X . befindliche Angabe dazu zu addirenj aus Taf. X X I . findet man die Langenbewegung der Sonne fur jede Zahl von Stunden und Chelakim, die nun zu je-ner Summe zu addircn sind. Aehnlich verfahrt man, wenn die Liinge des Mondes gesucht w i r d , wozu die-selben Tafeln dienen. A rergl. C. 7. S. 406. C S. S. 40e/.

Taf. X X I . (im Druck ist die Tabelle fehlerhaft mit כ ח כ bezeichnet). Vergl. Taf. X לו X . und X X X I .

Taf. X X I I . hat nach C. 12. 4. S. 426d die Anga-ben der Langen und Breite verschiedener Oerter und die davon abhangigen relative!! Tageszeiten enthaiten. Da die Tabelle im Manuscript fehlt, so konnteu wir sie nicht herst ellen, weil es an den nothigen Daten mangelt.

Taf. X X I I I . dient zur Correction der Sonne, d. h. Verwandlung der mitlleren LSnge in die wahre; weiss man namlich die mittlere Lange der Sonne (vergl. Taf. X X ) , so ziehe man 90° davon ab (ist jene kleiner als 00°, so vermehre man sie um 360), und suche den Rest in den die Zahl der Grade cnthallenden Spalten von Taf. X X I H . auf; ist dieser Rest (Anomalie der Sonne) kleiner als 180°, so zieht man die dabei befiudliche Angabe von der mittleren Lange ab; ist sie grosser als 180°, so addirt man sie dazu. W o die Anomalie = 3 6 0 0 ° ״ ( ) oder 180°, die Lange also == 90° oder 270° (in der Sonnenferne oder Sonnennahe) ist, wie aus der fHiheren bekannt, die wahre vou der mittleren Lange nicht unterschiedeu. Da der Text nicht die hinreiehen-den Angaben zur Berechnung dieser Tabelle enthalt, so hatten wir sie nicht aufnehmen konnen, wenn sie nicht im Manuscript enthaiten ware, aus dem wir sie, nur mit Verbesserung offenbarer Schreibfehler, also ohne Veraniwortlichkeit fa r die sonslige Richtigkeit der An-

gaben entnommen haben. Es stimmen auch wirkl ich die C. 9. S. 41a gegebenen Beispiele nicht mit dem, was die Tabelle giebt, iiberein, indem in diesen Bei-spielen die Correction fur 154° Lange (64° Anomalie) = 1° 45' 23" und fur 73° Lange (343״ Anomalie) = 0° 33 ' 41" angegeben wird. Bei der Kleinheit der Cor-reclionen begniigt sich die Tabelle mit Angabe der Cor-rectionen fur voile Grade. Noch enlhielt die Tabelle nach C. 9. S. 41a die Correction des Mondes, zu deren Herstellung aber das im Manuscript Enlhaltene nicht geniigte. Auch hatte der Verf. bei dieser Correction des Mondes nur auf die einfaebe (erste) Ungleichheit Rucksicht genommen, weil es ihm nur darauf aukant, den wahren Ort des Mondes in den Syzygieu (zum Zwcck der Berechnung von Sonnen- uud Mondfinstcr-nisseu) finden zu lehren.

Taf. X X I V . , die aus mehrfach angegebenen Griii i-den bei uns fehlt, soil nach C. 10. S. 416c die s t i i n d -l i c h e B e w e g u n g des Mondes enthaiten haben. Unter dieser stiindlicheu Bewegung wird namlich die wahre Bewegung des Mondes in einer Stunde verstauden, wcl-che Bewegung nach der Anomalie des Mondes in jeder Stunde verschieden ist, und uberhaupt zwischen 30' und 36' (jenes in der Erdferne, dieses in der Erdnahe) scbwankt. Vergl. Taf. X X V .

Taf. X X V . , ebenfalls bei uns ausgelassen, enthalt die Berechnung der A bs t a n d s z e i t aus dem A b -s t andsbogen . Es haugt dies namlich mi l der Bestim-mung der wahren Conjunction und Opposition zusam-men, zu welcher der Verf. C. 10. folgende Anleilung giebt Um Ort und Zeit der wahren Conjunction zu finden, also deren zeitliches und raumliches Verhalt-niss zur mittleren Conjunction (Molad) zu finden, be-recline man die Zeit des Molad und den Ort der mitt-lern Conjunction in der Ekip t ik , also den mittlern Ort beider Geslirue zur Zeit des Molad (8. Taf. X V I I und XVHI . ) , uud berechne dann den wahren Ort jedes der beiden Gestirne zur Zeit des Molad (nach Taf X X I I I ) * ist dieser wahre Ort fur beide derselbe, so geht daraus hervor, dass mittlere und wahre C o n j u ״ c l l o u 2 u s a m . menlreffen, was seiten genug ist; UWt der wahre Ort beider nicht zusammen, so sehe man zu, wie gross ihr Abstand ist (uie mehr als 7«), addire dazu T 4 davon (als mittlere Bewegung der Sonne in dieser Zeit) und nenne die Summe A b s t a n d s h o g e n . Es kommt jetzt

״ u r darauf an, zu wissen, wie lange der Mond in seiner wahren Bewegung zu gehen hat, um die Sonne zu er-1"eichen, und wShrend uns nun Taf XXIV. lehr t , wie gross die wahre Bewegung in einer gewissen Zei t sei, ' c h r l Taf. XXV. , wie viel Zeit der Mond hrauche, um (nach wahrer Bewegung) den Abstandsbogen zu durch-'anfen. Daher enthaiten in Taf. XXV. die Ueberschrif-• en der einzelnen Spallen die verschiedenen stiindlichen Bew egungen , die Seitenschriften die Abstandsbogen, und die FScher, in denen Horizontal- und Verlikalspalte *usammenlreffen, die gesuchle Anzahl von Stunden und Stundentheilen. Das heisst nun die A h 81 an d 8z e i t. 1st nun die (wahre) Liinge der Sonne zur Zeit des Molad grosser als die des Mondes, so giebt die Summe der Zeit des Molad und der Abstandszeit die Z e i t der wahren Conjunction, so wie die Summe der wahren Lange des Mondes und des Abstandsbogens den O r t der wahren Conjunction in der Ekliptik. Ist aber die wahre LSnge des Mondes zur Zeit des Molad grosser, als die der Sonne , so giebt die Differenz der wahren LSnge des Mondes und des Abstandsbogens den O r t der wahren Conjunction, uud die Differenz der Zeit des Molad und der Abstandszeit die Z e i t der wahren Con-junction. Z e i t bezieht sich hier, wie immer bei diesen llecbnungen, auf den Mittelpunkt der ErdoberflSche. — Achnlich verfahrt man bei Beslimmung der wahren Op-position, mit dem Unterschiede, dass hier der Mond gerade der Sonne gegenubersteht, d. h. beide Geslirne die Endpunkte desselben Durchmessers einnehmen. Z. B . : Wann und wo findet die wabre Opposition des Elul 5087 (des 14. Jahres des 26S. Cyklus) statt? Der Molad dieses Monats ist 4 1 0 2 ״ 8' 1 " , die LSnge der Sonne zur Zeit der mittlern Opposition (nach Taf. XVII . und X X ) 167° 6' 28", also die des Mondes zu derselben Zeit um 180° grosser, also 347° 6' 28", die Anomalie des Mondes 20° 48' 33",־ daraus ergiebt sich die wahre LSnge der Sonne zur Zeit dieser mittleren Opposition 1 6 5 1 ״ 11' 8 " , und die des Mondes 3 4 2 1 ״ 3 ' 25"; also ist die Sonne ausser 180° noch 2 5 5 ״ 3 7 ׳ " dem Monde voran; dazu gethan X V davon, giebt als den Abstandsbogen 3° 12' 42", woraus die Abstandszeit etwa = 6 Stunden folgt; diese zur Zeit der mittleren Opposition addirt, giebt die Zeit der wahren Opposition 14 St. 841 Chel. nach dem Anfang der JVacht zu Mi l t -woch; ferner ist der wahre Ort des Mondes 345° 26'

X X If

23" und der wahre Ort der ihm gegeniih erstehenden Sonne 1 6 5 2 ״ 26' 3 " . Soli hierbei noch eine Finsterniss berechnet werden, so muss man nach Taf XXXIX die mittlere Zeit in wahre Zeit verwandeln und die hier aus gefundenen Stundenlheiie, uud ausserdem noch ? Stun-den zur Zeit der wahren Conj. oder Oppos. addiren Dass diese £ St. addirt werdeu inussen, haben dem V e r f viele Beobaehtungen vou Mondfinstcrnisseu durch *di e

Gelehrten der Vorzeit gelehrt. Taf. X X V I . , bei uns ausgelassen, enlhielt die Ge-

sichtsunterschiede in Lange und Breite des Mondes und zwar fiir Toledo, zunachst zum Zweck der Berechnung von Sonnenfinstemissen. Die Tabelle bestand nach C. 18. S. 45 d aus 12 Blallern nacb den 12 Zeichen der Eklipt ik; jedes Blatt enlhielt so viel Horizonlalspalten, wie der Tag in Toledo Stunden enlhalt, an welchen die Sonne in das Zeichen t r i l l , in welchem die Conj. slatl-findet, und zugleich 2 Vertikalspalten; i n den Feldern der ersten sland die Zahl der Stunden, die jeder be-sagte Tag in Toledo hat, und in denen der 2ten die Gradlheile des Gesichtsuulcrschiedes nach der Liinge am Ende dieser Stunde. Bei der Anfertigung dieser Tabelle ging der Verf. davon aus, dass der Mittelpunkt des Mondes zur Zeit der Conj. am Anfange des Zei -ehens stand , dass die Anomalie des Mondes 44° oder 266°, und dass die Zeit der Conj. keine Slundentheile iiber die in der 1. Verlikalspalte enlhallenen Angaben enthalle. Dies muss beitn Gebrauch der Tabelle fiir jeden einzelnen Fall herticksichtigt werden, woriiber ein Mehreres bei Taf. XXXVIII .

Taf. X X V I I und X X V I I I . , beide bei uns ausgelas-sen, enthielten die Aufsteigung der Zeichen der Ekli-plik durch den Mittagskreis und den Horizont T״ Ie -do's, d. h., wie schon fruher erklart worden, der Bogen des Ilimmelsaquators, der zugleich mit jenem Zeichen durch deu Mittagskreis oder den Horizont g<*ht, oder wenn 15° des Aequators s= 1 Stunde, wieviel Zeit ein solohes Zeichen oder eiu Theil desselben hrauche, um iiber den Horizont oder durch den 3Iittagskreis sich z u

schieben. Jede der beiden Tabellen war in 12 Felder nach den 12 Zeichen nnd in 30 Horizonlalspalten nach den 30 Graden jedes Zeichens getheilt, wozu noch eine Verlikalspalte fur Grade und Minuten der Aufsteigung kam. Die Aufsteigung durch den Meridian in Taf. XXVII . ging von Anfang des Zeichens Sleinbork bis zum Ende

X X I I I

des Zeichens Fiscbe. W i l l man also z. B. die Auf-steigung irgend eines gegebenen Bogens der Ekl ipt ik durch den Mittagskreis, z. B. des Endes der 10• Stier wissen, so sucht man diese in der Vertikalspalte auf, und findet in derselben Horizontalspalte im Felde Stier 127° 34', d. h. der Bogen der Ekl ipt ik vom Anfang des Steinbocks bis 10• Stier braucht, um den Mittagskreis «n durchlaufen, 8 St. und etwa 5 Chel. Umgekehrt soli zu einer gegebenen Aufsteigung das entsprechende Zeichen ge funden werden, z. B. zu 100° 6׳, so sucht man diese Angabe in den Feldern der Taf. X X V I I . und findet bei Widder 11*• A u f gleiehe Weise findet man die Aufsteigung Uber den Horizont eines gegebenen Ortes aus Taf. XXVI1I.; ein Beispiel: Aufsteigung vom Ende des 10° L8we fiber den ostlichen Horizont von Toledo; man gehe mit dem Gegebenen in die Ver t i -kalspalle von Taf. XXVIII . und findet in derselben Zeile des Feldes Lowe 114° 2', d. h. der Bogen der Eklipt ik vom Anfang des Widder bis 10° Lowe steigt in 7 St. 670 Chel. fiber den fisllichen Horizont von Toledo. — Um die Aufsteigung fdr ein Stuck zu finden, das nicht vom Steinbock oder Widder anfangt, z. B. von 15° Lowe — 5• Skorpion, sucht man sic zuerst fur 15° Lowe und dann fur 5° Skorpion, und zieht erstere von letzterer ab (ist sie kleiner, thut man 360 dazu). Aus dem Gesagten geht hervor, dass man mittelst dieser Ta-bellen wissen kann, zu welcher Zeit irgend ein Theil der Ekliptik fiber den Horizont aufsteigt, wenn er den Mittagskreis durchschreitet, und wenn er unter den Horizont sinkt, und dass also auf diese Weise die Ta-gesldngen fiir Jeden Ort gefunden werden konnen, wor-fiber C 1ל• ausffihrlich handelt.

Taf- XXIX. lehrt die Verwandlung von Chelakim in Minuten, Sekunden und Tertien, und umgekehrt; iiber die Einrichtung ist nichts zu sagen. C. 19. S. 476.

Taf XXX., hei uns ausgelassen, giebt nach C. 19.

S 476 die Neigung jedes Theiles der Ekliptik gegen

den Aequator an. Taf XXXl. lehrt die anomalistische Bewegung des

Mondes in einem 19jahr. Cyklus von Molad zu Molad. Um also die Anomalie des Mondes fiir irgend einen Monat der Jahre 4 bis 56 *zu linden, nehme man aus T a f XI. das Datum der Anomalie fur den ersten Molad des betreffenden Cyklus, und addire dazu das sich aus Taf. XXXl. oder XIX. fQr die noch fehlenden Jahre und

Monate ergebende Datum. Sucht man sie fiir einen andern Zeitpunkt des Monals, so sehe man erst, wie viel Tage, St. und Chel. dieser gegebene Zeitpunkt vom letzlen Molad entfernt sei, und suche aus Taf. XX. und XXI. die anomalistische Bewegung fiir diese Zahl von Tagen, St. und Chel., die man nun noch zur Anomalie des Molad addirt. C. 8. S. 40c.

Taf. XXXII. enthalt das mittlere Argument der Breite von einem Molad zum andern durch einen gan-zen Cyklus hindurch, Mhnlich wie Taf. XXXl. die ADO-malie. Eben so sollte auch Taf. XI. eine Spalte fiir das Argument der Breite an dem ersten 3Iolad des Cy-klus haben, wenn uns nicht hier das Manuscript ver-lassen hatte und die Angaben Abschn. 4. C. 15. S. 306 und Abschn. 5. C. 11. S. 42a nicht unsicher erschienen. Die Verwandlung des miltlern in das wahre Argument der Breite gescbieht nun nach C. 11. S. 41 d und 42a auf folgende Weise , und zwar fiir eine wahre Conj. oder Oppos. Man suche die mittlere und die wahre Conj. oder Oppos., ziehe das Kleinere vom Griisscren ab und addire, wenn die wahre grosser ist als die mit t-lere, den Rest zum miltlern Argument der Breite, sub-trahire ihn dagegen davon, wenn die mittlere grosser ist als die wahre. Summe oder Rest geben das wahre Argument der Breite. Weiss man etwa die Lange des aufsteigenden Knotens fiir diese Z e i t , so hat man sie nur vom wahren Orte des Mondes fiir diese Zeit abzu-Z i e h e n , um das wahre Argument z u erhalteu. Z . B . : Welches ist das wahre Argument der Breite fiir die Conj. des Sivan 5093? Das mittlere Argumeut ist 2° 43' 48", der mittlere Ort des Mondes (nach Taf. X V I I . ) 59° 6' 24", der wahre Ort 60• 56' 55", die DifTerenz also 1° 50' 31" , dies zum mittleren Argument addirt, giebt 4° 3 4 1 ׳ 9 " als das wahre Argument.

Taf. XXXIII . enlhielt die Sinus und Cosinus fiir die Bogen des Halbkreises C. 19. S. 476.

Taf. XXXIV. enlhielt die Breite des Mondes, zu-

nachst an Taf. X X X I I . anschliessend. C. 11 S 42a.

Taf. X X X V — X X X V I I . beschaftigen sich mit der Berechnung der Mondfinsternisse. Da wir die Tabellen selbst nicht herstellen konnen, so wollen wir wenigstens kurz das Verfahren des Verf. angeben. Zuv5rderst muss man sich naoh dem wahren Argument der Breite zur Zeit der wahren Oppos. umthuii, um sich iiberhaupt von der Moglichkeit der Finsterniss Kenntniss zu ver

•chaffen. 1st dies Argument mindestens 7°, so kann e ׳ u e halbe, weun es 4° , eine ganze, aber als solche n ' c b t dauernde, und bei weniger als 4° eine ganze, dauernde Finsterniss eintreten. Ferner muss man wis-' en , ob der Mond zur Zeit der Finsterniss iiber dem Horizont steht. Vergl. iibrigens Abschn. 3. C. 17. Von den dort (S. 57a unten) fiir die ganzliche dauernde finsterniss angegebencn 4 Zeiten ist dio erste = der 4., Und beide hcisscn Vcrweilungszeiten, und ebenso die E ,*י S der 2., und beide heissen halbe Dauer. In Bezug

die Stellung des Mondes zur Erde zerfallen die Mondfinsternisse in 3 Klassen: 1) in der Erdferne (Ano-ttalio 360° =־ oder 0 < in der Erdnahe (Anomalie (׳); 2a! 180°); 3) w־ c n n die Auoinalie grosser oder kleiner

ganzo Dauer der Finsterniss Qherhaupt an. Bei eine* Finsterniss mit Dauer zieht man die Summe der Ver-weilungs- und der Dauerzeit von der Mitte der Finster-niss ab, um den Anfaug der Finsterniss z U erhalten, und addirt sie dazu, um das Ende zu haben; das Dop-pelto jener Summe giebt die Dauer der ganzen Finster-niss. Eben so giebt der Rest der Dauerzeit vou der Mitte den Anfang der Finsterniss u. s. w. Es versteht sich von selbst, dass fiir solche Argumenle der Breite, die keine ganzliche Finsterniss erwarten lassen, die Tafeln auch nichts was auf die Dauerzeit sich bezieht, enthaiten. Z. B . Mondfinstemiss in der Nacbt zu Frei-tag 15. E lu l 5069 (22. August 1309). Die Rechnung soli nicht ganz genau gefuhrt werden. Wahre Oppo-

als ISO'. Man bestimme nun den Moment der wahren I sition, also Mitte der Finsterniss, zu Toledo 2 St. 667 Conj. auf die oben (bei T a f X X I I I ) fdr Finsternisse ! Chel. vor Mitternacht, wahres Argument der Breite gegebenen Methode uud fur die Zeit des Beobachlungs- 17S° 46' 36", der Mond also 1° 13' 24" vom absteigen-ortes. Dieser Moment ist die Mitte der Finsterniss; ! den Knoten, Anomalie 87°, stiindliche Bewegung 32' desgleichen berechue man das wahre Argument der 1 35". Zieht man die in beiden Feldern von Taf. X X X V . Breite, die Anomalie und dio stiindliche Bewegung. I bei 1° 13'24" befindlichen dreicrlei Data von einander Nun hat Taf. X X X V . 2 Felder, das rcchle fiir die Fin- ! ab, so hat man als Rest 1 | Z o l l , 2' 57" Dauerbogen sternisse in der Erdferne, das linke fiir die in der Erd- ן und 2' 9" Verweilungsbogen. Bei 87° Anomalie giebt nahe. In jedem dieser Felder findet sich neben dem j Taf. X X X V I . 27' 8". Dies auf oben angegehenc Weise Argument der Breite die Anzabl der Zolle, die verfin- j reclificirt, giebt 19$ Z o l l , 33" Verweilungsbogen und slert werden, die Grosse des Verweilungsbogens und des Bogens der Dauer angegeben. Fi ir die weder in der Erdnahe noch in der Erdferne stattfindenden Fin-sternisse nimmt man die benannten 3 Data aus Jedem der beiden Felder, und zieht je das kleinere vom griis-seren ab. 3111 der Anomalie des Mondes geht man nun in die beiden ersten Vertikalspalten der Taf. X X X V I . (Reclificationstabelle), nimmt das dabei in der 3. und 4. Spalte stehende, das Verhaltniss der Anomalie zu 60' bezcichnendc Datum und zieht es von jedem jener 3 Reste ab, und addirt dies zu dem aus dem Eelde rechts Enlnommenen. Z u jedem der 2 auf diese Weise er-haltenen (resp. reclificirten) Bogen, nSmlich Verwei-lungshogen und Bogen der Dauer, thue man T ' 7 davon, bringe es nach Taf. X X V . in Verhaltniss zur stiindli-chen Bewegung, und nenne das Resultat Verweilungs-zeit und Dauerzeit. Zieht man nun die Verweilungs-zeit von der Mitte der Finsterniss ab, so hat man den Anfang der Finsterniss ohne Dauer, und addirt man die Verweilungszeit zur Mitte der Finsterniss, so hat man das Ende,' das Doppelte der Verweilungszeit giebt die

24' 5" Dauerbogen; zu jedem der letzteren wird T V da-von addirt, aus Taf. X X V . gefunden, dass die Zeit der Verweilung l x " f f Stunde, die Zeit der Dauer f St. sei, die Finsterniss also in Toledo 4 St. 505 Chel. vor M i t -ternacht angefangen und im Ganzen 3 St. 756 Chel. gedauert; die vollige Verfinsterung dauerte 14 St. — Einige spSlere Astronomen haben auch eine kleinere Tabelle ( X X X V I I . ) hergestellt, durch die hi 08 aus dem Abstand vom Knotenpuukt Grosse und Dauer der Ver finsterung sich ergiebt, ohne dass hierbei dieselbe Ge-nauigkeit wie im ersteren Fall erzielt werde.

Taf. X X X V I I I . dient zur Berechnung der Sonnen-finsternisse. W i r geben hier bios das BeJspiel, durch das der Verf. die Sache heleuchlet; hierzu wShlt cr eine von I s a a k h a - C h a s a n b. S i d am 28. Ab 5023 (5. August 1263) fur Toledo berechnele und beobachtete Finsterniss. Molad dieses Ab 2 4 ״ 9' 9 " , wahre Con-junction 19° Lowe, Anomalie des Mondes 321°, wahres Argument der Breite fur die wahre Conjunction 172° 7' 8". Die wabre Conjunction trat ein 1 St. 54 Min . nach Mittag Sonntag; der nach Taf. X X V I . u. X X X V I .

K X V

SphSre schwingt sich um den Mittelpunkt der W e l t und ihre Pole nach der Folge der Zoichen in gleich-hleibender Bewegung — den Epicykel nach der Mei-nung der Alten mit sich forltragcnd — und vollendet einen solchen Umschwuog in etwa 27 Tagen 61, Stun-deu, so dass sie in einem Tage 13° 43״40 ״45 ׳' zu-ruck/egt; nm so viel entfernt sich der Mittelpunkt des Epicykel taglich voin Kopf des Drachens, und diese Bewegung heisst: d ie m i t t l e r e B r e i t c n b e w e g u n g des Mondes . Die Kreislinie, welche der Mittelpunkt des Epicykel in der Ebene der Geneigten beschreibt, heisst bei den Alten der K r e i s , der den E p i c y k e l t r i i g l , •weil nach ihrer Meinung auf dieser Linie der Mittelpunkt des Epicykel nach der mittleren Breiten-bewegung hinlauft; P t o l e m a u s und die Spateren sind hieriiber anderer Meinung, woriibcr spater. Darin slim-men aber Alle iiberein. dass der Epicykel sich und mit sich den in ihn eingefiigten und als ein Theil von ihm zu beirachtenden Mond um sich selbst schwingt, und zwar legt er einen solchen Umschwung in. 27 Tagen 13^ Stunden zuriiek, so dass auf jeden Tag 13° 3' 20" 1 5 3 v kommcn. Die Kreisliuie, die der Mond dabei<׳" 0in der Ebene der Geneigten beschreibt, uennl man 1ns-besondere Epicykel, weil auf ihr und um ihren Mit te l -punkt der Aloud' in Folgo der Bewegung hinlauft, wel-che man die a n o m a l i s t i s c h e M o n d b e w e g u n g nennt. Da sich nun die ohenhesagte ahnliche Sphare ebeufails um ihren Mittelpunkt und ihre Pole — die auch die der Ekliptik sind, — schwingt, und alle in ihr befindlicben Spharen, so wie auch die Knotenpunkte taglich um 3' zuriickwalzt, so ist leicht einzusehen, dass die Bewegung des Mondes langs der Zeichen um eben so viel taglich vermindert wird. Unter der A n o m a l i e des .Mondes versteht man die Entfernung des Mittel-punkts des Mondes von dem llochpunkte auf seinem Umlaufe יי״י d e n Epicykel; unter Breite des Mondes — wie oben gesagt — den Perpendikel, der von sei-nem Mittelpunkt auf die Ekliptik gefallt w i r d ; der Punkt, den der Perpendikel trifft, heisst der w a h r e La 11-g e n o r t des M o n d e s . Denkt man sich vom Mit-telpunkl der Ekliptik aus in der Ebene derselben eine gerade Linie gezogen, welche bis an den wahren Langenorl verlangert wird , um eben diesen wahren Lan-genort stels anzuzeigen, so heisst die Bewegung der Spitze dieser L i l l U s i n d e r Ekliptik die w a h r e L a n -

g e n b e w e g u n g des Mondes . Dagegen heisst der m i t t l e r e L & n g c n o r t des M o n d e s der Punkt, den der vom Mittelpunkt des Epicykel auf die Ekliptik ge-faille Perpendikel trifft , und m i t t l e r e L i i n g e n b c -w e g u n g des M o n d e s die Bewegung der geraden Linie, welche den mittleren Liingenort mit dem Mittel-punkt der Ekliptik verbindet, in der Ekliptik. Der wah r e B re i t eno r t des Mondes wird durch eine Linie angezeigt, die vom Mittelpunkt der Ekliptik nach dessen jedesnialigem Standort in dem Epicykel gezogeii wird, 60 wie auch der m i t t l e r e B r e i t e n n r t durch eine Linie, die den Mittelpunkt der Eklipt ik mit dem Mit te l -punkt des Epicykel und dem Hochpunkt desselben ver-bindet; die Bewegung dieser letztcren Linie in der Ebene der Geneigten ist die m i 111 er e B r e i te n b e we -g u n g des M o n d e s . Die Entfernung des wahren Breitcnortes vom Drachenkopf heisst das w a h r e A r -g u m c n t der B r e i t e , die des mittleren Breitcnortes vom Drachenkopf das m i t t l e r e A r g u m e n t de r B r e i t e . So oft das wahre Argument der Breite klei-ncr ist als 180°, befindet sich der Mond nordlioh von der Ekl ipt ik , 1st es grosser als 160°, sudlich von der Ekl ipt ik , ist es 360°, so ist er am Kopf des Drachen, ist es 180°, so ist er am Schweife desselben.

Cap. O. Denken wir uns die tragende Sphare 1 (deren Mittelpunkt h der der Ekliptik ist) als a i e , j auf dessen Peripherie nach der Meinung der A l -

ten der Epicykel nach der mittleren Bewegung in der Ekliptik hinlauft, und a als den Kopf des Drachen; der Mittelpunkt des Epicykel hefindc sich nun an dem Punkte b, dem Schweife des Drachen, der Hochpunkt des Epicykel heisse g, der Tiefpunkt *; in g befinde sich der Mond zu einer bestimmten ZeH. Nun bewege sich der Mittelpunkt des Epicykels in fiinf Tagen auf der Peripherie der Tragendeu nach der mittleren Brei-tenbewegung, und stebe jetzt in Punkt m der Tragen-den, so wird unlerdess auch der Mond den Hochpunkt verlasscn haben und sich etwa in z befinden; der Bo-gen gi ware nun die Anomalie des Mondes fur diese Zeit (etwa 210 65° =־, und der Bogen btn der Tra-genden die milllere Bewegung des Mondes in dieser Zeit, der Bogen abm das mittlere Argument der Breite. Verbindet man h mit ni und verlangert Am von m aus bis zur Ekliptik, also bis J, so ist d der mittlere Brei-

tenort des Monde•, wShrend die von h nach z gezogene ^ * j wenn sie h i • an die Ekliptik (k) gezogen wird deasen wahren Breitenort in k zeigt. Der wahre Brei-• enort ist also um den Bogen kd gegen den mittleren *Urlickgehliehen; der Mittelpunkfswinkcl dhk (mhz) der auf kd ruht, ist der Anomaliewinkel fiir diese Zeit Man nicht die Aehnlichkeit dieser Verhiiltnissc mit de nen hei dem Sonncnlauf leicht ein. Der wahre Ort ist vom mittleren nicht untersehieden, so oft der Mond im Hoch- oiler Tiefpunkt steht. d. h. wenn die A n o m a l i e s 180° oder 3R()0 1st; der wahre bleibt hinter dem mitt lercn zuriiek, wenn der Mond vom Hoch- nach dem Tiefpunkt, geht ihm voran, wenn der Mond vom Tief-nach dem Hochpunkt liiuft. Weiss man daher den mittleren Ort des Mondes, so wie dessen Anomalie, so kann man den Anomaliewinkel berechnen*, diesen W i n kel zieht man vom mittleren Orte ah, wenn die Ano-malic 180° >־, addirt ihn zum mittleren Orte, wenn die Anomalie > 180° ist, und erhSlt so den wahren Ort. Eine einfaebe Betrachtung ergiebt ferner, dass an 2 Punkten des Epicykel — den m i t t l e r e n D u r c h -g a n g s p u n k t e n — der Anomaliewinkel sein gross-tes Maasu errcicht, und dass , so wie der Mond vom ersten Durchgangspunkt nach dem Tiefpunkt oder vom zweiten Durrhgangspunkt nach dem Hoch-punkt eilt , die Anomaliewinkel immer kleiner werden, his sie am Tief- und Hochpunkt verschwinden, wahrend andererseits, wenn der Mond vom Hochpunkt nach dem ersten Durcbgangspunkt, oder vom Tiefpunkt nach dem zweiten Durehgangspuiikt ):•iufl, jene Winke l immer grosser werden, his sie an den Durchgangspunkten ihre R«־ossle Hohe erreichen. Jetzt sieht man auch ein, w ie so der Mond rascher zu gehen sehei'nt, wenn er־"ich zu beiden Seiten des Tiefpunkles befindet (indem •eine wahre Bewegung der mittleren voraneilt), weil dann der Lauf des Mondes auf dem Epicykel nach der-•elhen Il iehlung geht, wie die des Epicykels selbst, seine Geschwindigkeit also aus Beider Bewegung zusammengeselzt erscheint, was Alles zu heiden Seiten des Hnchpunkles umgekehrt ist. — Als nun P t o l e -maus daran ging, diesen Lauf des Mondes zu berech-nen. sah er alsbald ein, dass hierzu die Kenntniss des Verhallnisses des Radius des Epicykel zu dem Radius der Tragenden noting sei. Aus Mondfinsternissen, die -selbst beobachtete. und die seine VorgSnger beobach ־»*

X X V I

tet halten, herechnete er dann auf eine h3chst •charf-sinnige WTeise, dass dies V e r h a l t ״ 1 W ״ 1 > 5 6 .sei ׳ : 0woraus er dann weiter fand, dass der Anomaliewinkel hocbslcns das Maass von 5° 1' erreichen konne (dass dies also der grosste Unterschied zwischen dem wall-ren und dem mittleren Orte des Mondes sei), ״ ״ d dass die Entfernung des ersten Durchgangspunktes vom Hoch-punkt 94° sei. Es ist nun nicht schwer, den Anomalie-winkel fiir jede Anomalie zu berechnen. lliesse der Ilogen der Anomalie gz, der Mittelpunkt des Epicykel m, so ziehe man vom Mittelpunkt der Ekliptik h die Linie hm his zum Hochpunkt g, und verbinde a mit h und m. Nun wird der Anomaliewinkel mhz (ghz) g e -funden, wenn man von z auf tng den Perpendikel zt fallt. Jetzt ist namlich im Dreieck mtz der W i n k e l zmt bekannt ( = der gegebenen Anomalie), mtz = 1 R., also wenn mz nach Obigem 5• 0 , י 8 1 d ; e Lange der anderen Seiten gegeben, also auch das Dreieck htz be-stimmbar und Winke l ft gefunden. — So hat man denn nun die Anomaliewinkel fiir Jede einzelne Anomalie berechnet und in Tabellen eingetragen.

Cap* 1©• D°r 01י4־ an welchem sich der Mond vermoge seiner wahren Bewegung befindet, der also von der Spitze des Zeigers angczeigt wird, ist in etwa* verschicden von dem Ort, an dem der Mond gesehen wird , der also von dem Ende der Gesichtslinie (d. h. der von dem Auge des Beobachlers nach dem Mit tel-punkte des Mondes gczogenen und his an die Ekliptik verlangerten Linie) angezeigt wird. Diesen Unterschied nennt man den Gesichtsunterschied fiir die Zeit. Nennt man den Weltmittelpunkt /*, und agb den Viertelkreis eines durch den Mittelpunkt des Mondes gehenden Schei-telkreises eines Orts, wobei a den Scheitelpunkt he-zeichnet, b im Horizont liegt; denkt man sich ferner in derselben Ebene einen Viertelkreis von der Gcneig-ten des Mondes kzm, der durch Z, der Mii telp« n kt des Mondes, geht; denkt man sich endlich in derselben Ebene auf der Erde den Viertelkreis / / gezogen, wobei das Auge des Beobachters und hfo die Hohenlinie יst, so ist die Linie hzg der Zeiger, welcher anzeigt,

dass g der wahre Ort des Mondes ist, so wie tzd die Gesichtslinie, die den Mond an dem Punkte d des Him-mels erseheinen lasst; d ist um den Dogen gd dem Horizont naher, und heisst daher der Bogen des « e -sichtsunterschiedes. Man sieht leicht ein, dass dieser

X X V I I

Unterschied immer grSsser wird, j e mehr sich der Mond dem Horizont nahert, bingegen gSnzlich schwindet, wenn der Mond die Hohe von 90° erreicht hat, weil dann Zeiger und Gesichtslinie

zusammenfallen. — Auch fur diese Gesichtsunterschiede hat man , vorziiglich zum Behuf der Beohachtuug von Finslernissen, Ta-hellen ausgearbeitet, wobei es auf die verschiedenen Brciten der Lander, auf die verschiedenen Anomalieen, auf die Stellung des Mondes am ostlichen oder west-lichen Horizont, nordlich oder siidlich von der Ekliptik ankommt. Desgleichen ist die Kenntniss des Gesichts-unterschiedes wichtig bei der Beslimmung, ob der neue Mond am Ende des 29. Tages des ahlaufenden Monats in einer gewisscn Gegend gesehen werden kann, und dergleichen Rechnungen waren es wohl, vermoge deren der hohe Gerichtshof wusste, ob der neue Mond des Tischri oder Nisan am Ende des 29. Elul oder Adar gesehen werden konnte oder nicht, und ob man also auf Zeugen warten solle oder nicht (woruber mehr im folgenden Abschnitt). Dass man iibrigens nur beim Monde, nicht aber bei der Sonne und den andern Ster-nen auf den Gesichtsunterschied Riicksicht zu nehmcn hat , kommt daher, dass der Mond der Erde so nahe ist, dass zwischen seiner Entfernung von der Erde und dem Erdbalbmesscr noch cin Verhaltniss staltfindet. was bei den so sehr weit entfemten Sternen nicht der Fall ist, sondern vielmebr hier Zeiger und Gesichtslinie zusammenfallen.

Cap. 1 1 . Es ist bereils oben gesagt worden, dass der Mond eine etwa 13mal grosserc Geschwindig-lecit hat, als die Sonne, und dies ist Veranlassung da-

dass am Anfang eines jeden Monats der Mond in Linie mit der Sonne, unterhalh derselben, steht,

dann sofort nach Osten ihr voraneilt, his er sie nach einem Monat wieder erreicht u. s. w. Dieses Zusam-mentreffen mit ihr heisst die C o n j u n c t i o n b e i d e r L i c h t c r und zwar giebt es davon eine zweifache Ar t . Trifft namlich der mittlere Langenort des Mondes mil dem mittleren Ort der Sonne zusammen, so heisst dies die m i t t l e r e C o n j u n c t i o n , bei den Chronologen M o l a d . i s t aber die Conjunction vermiige ihres wah-ren Ortes eingetroffen, so dass der Perpendikel der wahren Mondbreite den wahren Ort der Sonne trifft, so heisst dies die w a h r e C o n j u n c t i o n . Es giebt daher m i t t l e r e M o n a t e (Zeitraum von einem Molad

von, einer

zum andern) und w a h r e M o n a t e (Zeitraum von einer wahren Conjunction zur andern). Die mittleren Mo-nate sind alle gleich lang, die wahren nicht; ein sol-cher, der grosser ist als ein mittlerer, heisst ein langer, einer der kleiner ist, ein kurzer (und das meintc auch R. Gamliel, als er sagte, er wisse aus Ueherlieferung, dass der Neumond bald nach ISngerer, bald nach kiir-zerer Frist wiederkomme). Ein kurzes Nachdenken lehrt, dass der Monat dann lang ist, wenn der wahre Lauf der Sonne wMhrend dessen langsam war, so dass der Mond unterdessen elwas mehr als einen Umlauf zuriickgelegt hat, und umgekehrt'. Eben wegen dieser Ungleichheit der wahren Monate haben unsere Alten und mit ihnen die meisten Astronomen ihrer Chronolo-gie die mittleren Monate zu Grunde gelegt. —. Es er-giebt sich nun aus dem Gcsagten, dass die mittlere Conjunction (Molad) um eine Anzahl von Stunden und Chelakim der wahren nachfolgt oder vnrangeht, oder auch mit ihr zusammentrifft, wenn namlich die Ano-malie beider Gestirne dieselbe ist, oder bei beiden gar keine da ist. Aus dem Folgenden wird sich ergehen. dass zwischen der wahren und der mittleren Con-junction immer weniger als 15 Stunden liegen mussen.

S i c h t b a r e C o n j u n c t i o n heisst der Moment, in dem die beiden Gestirne vermoge der Gesichtslinie in Conjunction zu stehen scheinen, und ist deshalb fiir eine jede Gegend der Erde eine andere; ein Gegen-stand, der vorziiglich bei Berechnung vou Sonnenfin-sternissen genau zu erwagen ist.

Der Moment, in dem beide Gestirne wieder in ei-ner Linie stehen, aber an den entgegengesetzten Endcn eines Durchmessers der Ekliptik, heisst, wenn man auf die mittleren Orle der Gestirne Riicksicht nimmt, m i l l , l e r e O p p o s i t i o n , hetrachlet man aber dabei ihre wahrcn Slandorte, w a h r e O p p o s i t i o n . Dieser Durch-messer, an dessen heiden Enden die beiden Gestirne zur Zeit der wahren Opposition stehen, ist eigentlich die Hohe des Schaltenkegels der Erde, und man sieht jetzt schon ein, dass der Mond verfinstert werden miisse. wenn er zur Zeit der wahren Opposition etwa an oder nahe bei den Knotenpunkten steht, woruber spStcr mehr; da soil auch gezeigt werden, dass die Mitte ei-ner 3Iondfinslerniss der Moment der wahren Opposi-lion, die Mitte einer Sonneufinsterniss der Moment der wahren Conjunction ist. Ich erwahne das hier nur

deawegcn, um darauf hinzudeulcn, dass der Zeitraum *'•ischen einer Mondfinsterniss und der andern, so wie *W18chen einer Sonneufinsterniss und der andern eine y ol le Zahl von wahren Monaten enthalt. Hieraus fojgt aun, dass die wahre Langenbewegung des Mondes in der zwischen zwei Mondfinsternissen liegenden Zeit, wie fern 8ie der Ueherschuss iiber voile Umlaufe טיdes Mondes is t , gleich ist dem Laufe der Sonne in derselben Z e i t , in so fern er ein Ueherschuss uber v ol le Umlaufe ist, da an jedem Eudpunkle dieser Zeit der wahre Ort der Sonne genau dem wahren Orle des Mondes gegeniiberstand. Die Bewegung der Sonne fiir jeden Zeittheil ist aus dem Friiheren bekannt.

Cap, 19. Als P t o l e m a u s daran ging, die Be-wegungen des Mondes zu berechnen, sah er sofort ein, dass er hier nicht den W e g einschlagen konne, den er kei der Sonne gewaklt, weil beim Monde der Gesichts-unterschied eintri t t , und wahlte daher nicht Sonnen-, sondern Mondfinsternisse zur Grundlage seiner Beob-achtungen, indem er bei den lelzteren den wahren Slandort des Mondes in der Mitte der Finsterniss nicht durch sich selbst, sondern durch den Stand der Sonne bestimmte, wobei er auf den Gesichtsunterschied keine Riicksicht zu nebmen hatte. In einem seiner Biicher erziiblt P t o l e m a u s , die alien Volker hatten daraus, dass der Mond bald am Ende des 20., bald an dem des 30. Tages erschien, geschlossen, dass 2 Monate zusam-men 59, jeder also 2IM Tage hatten, daher sie j e einen Monat zu 29 und j e einen zu 30 Tagen annahmen. Da sie nun fanden, dass dieser Annahme zufolge der Mond alle 36 Monate um einen Tag oder mehr zu spat er-echeine, so nahmen sie an, dass der Monat um noch $ Stundeu vergrcissert werden inBsse, his endlich die Kundigeren unter ihnen fanden, dass die Zeit des Mo-nata um noch f5 Stunde vergrossert werden miisse. Demnach war also der Monat = 29 Tagen 12 Stunden 44 Minuten (792 Chelakim). Von diesen Resultaten nicht hefriedigt, schlugen P t o l e m S u s und seine Ge-nos8en folgenden W e g ein. Sie untersuchten die Mond-finsternisse, die zu ihrer Zeit stattfanden und friiher stattgefunden hatten, und wahlten sich zwei Moudfiu-sternisse, Jwischen denen eine sehr lange Zeit lag, die voile (anomalistische) Uml&ufe des 3Iondes auf dem Epicykel ergab. Es waren daher die darin enthaltenen w ahren Monate = den mittleren Monaten. Daraus

X X V H I

schlossen sie, dass die wahre Langenbewegung des Mondes in dieser langen Zeit gleich war dem Ueber-schuss der Sonncnbewegung iiber voile Umlaufe. Diese Betrachtung ergab ihnen 3 Resullale: 1) j j e !,angen-bewegung des Mondes fiir eine jede gegebene Zeit j 2) die anomalistische Bewegung des Mondes fiir jede Zei t ; 3) die Grosse des mittleren Monats; lelztere beide, indem sie jene lange Zwischcnzeit durch die Anzahl der Umlaufe, so wie der Monate theilten. So bezeugt H i p p a r c h , dass jene Zeit 126007 Tage und 1 Stunde betragen, die Zahl der Monate 4267, die Zahl der Umlaufe auf dem Epicykel 4573, die Zahl der LSngenumlaufe 4612, weniger 7+ 0 , die der Sonne zu 345 UmlSufen fehlten. Also umfassen 251 mittlere Mondmonate ( = 7412 Tage 4 Stunden 325 Chelakim) 269 voile Umlaufe auf dem Epicykel , wovon man sich iiberzeugen kann , wenn man bedenkt , dass 4267 4573

= 251, und ——- = 269 1st. Diese Angaben des 17 1 7

H i p p a r c h fand P t o l e m a u s durch eigene Beobacb-tungen bestatigt und ferner, indem er die Zahl jener Tage u. s. w. durch die Zahl der Monate theilte, dass der mittlere Monat = 29 T. 12 St. 1 Tagminute (s=

Tag) 50 solcher Sekunden, 8'" 9>v 20• = 29 T . 12 St. 792 J J Chelakim. Addirte er nun 360« ( a l s ein voller Umlauf) zu dem mittleren Laufe der Sonne in einem mittleren Monat, wobei er 389° 6' 23" V" 131' 32 v erhielt, so wusste er, dass dies die LSngenbewe-gung des Mondes in dieser Zeit sei, dass also auf einen Tag 13° 1 0 3 3 "׳35 "34 ׳ 0 3 " ׳ " kommen: zieht man hiervon die mittlere Bewegung der Sonne in einem Tage ab, so ergiebt der Rest = 12° 11' 26" 18'" 20' v

18* als das Maass dessen, um wie viel der Mond der Sonne jeden Tag voraneilt. In Belreff der Angabe H i p p arch's iiber die Umlaufe auf dem Epicykel fand sich P t o l e m a u s zu einer kleinen Berichtigung veran-lasst, wonach er fand, dass das Maass dieses Umlaufes an einem Tage (Anomalie des Mondes) = 13° 3' 53" 5 7 1 ׳ 7 ״ ! r 52* sei. Nun gait es noch die mittlere Brei-tenbewegung des Mondes zu erforschen, um das Argu-ment der Breite fur jede Zeit bestimmen zu konnen: man wahlle sich dazu zwei genau beobachtete und in alien Elementen (derselbe Knotcnpankt, dasselhe Maass der Verfiusterung am Monde u. s. w.) gleiehe Mondfin-sternisse, zwischen denen voile Umlaufe auf dem

X X I X

Epicykel lagen, welche Umsiltnde die Gewissheit gaben, dass die dazwischen liegeude Zeit voile Breitenumlaufo enthalte. Dieser UmlSufe waren 5583 und der Monate dieser Zeit 5458. Nach dem P t o l e m a u s auch hier el-was berichligl, fand er, dass das miltlere Argument der Breite eines Tages 13* 13' 45" 39"' 4 8 " 56* 3 > • ״ e i ; zog er hiervon die milllere LSnge fiir einen Tag ab, so fand er , dass das Maass des Zuriiek-weichens der Knotenlinie an eineiri Tage 3' 10" 51" ' 5 " bclrug. Alles dieses wurde dann fiir alle Zeit-theile, grossere wie kleinere, berechnet und in Tabel-len eingetragen. Die spateren arabischen Gelehrten bestSligten diese Berechnungen des P t o l e m a u s und setzten also fesl, dass die Zeit des mittleren Monats = 29 T. 12 St. 4 4 5 ׳ 3" 15'" 2 « v , die des Mondjahres 354 T . 8 Si. 48' 39" 1 ( ) ei$ diese Stundeulheile״' 24" 8in Chelakim verwandelt geben beinahe 876. So weil die Berechuungen jener Gelehrten. Als die genauesle und unzweifelhafte Beslimmung des Monats hat man nun die von I I . Garni i e l als von seinen Vorcllern uberliefert gegebene Beslimmung (BOBCII Haschana) = 29* T. ^ St. und 73 Chelakim. Nun sind 72 Che-la l im t ל = ! Stunde; der noch gebliebene 73. Chelek זist aber der 1080ste Thei l einer Stunde, daher die Ein-theilung der Slunde in 1080 Chelakim. Ob die Vor-ellerti des H . Gam I i e l dieses Maass durch genaue Beobachtungen gefunden oder ob es ihnen durch Ueber-lieferung von den Propheten her bekannt war, ist un• enlschieden. Vjelleicht lehrte sie die prophetische Ueberliefernng, dass 6939 T . 16 St. 595״Chelakim so-wohl 235 mittlere Mondmonate, als auch 19 voile Son-nenjahre umfassen, und sie fanden nun durch Division mil 235 das Maass des Monals, durch Division mit 19 das des Sonnenjahres.

Cap• **** ' * e p Mond hat kein eigenes Licht, son-dern der Glanz, den wir ihn ausstrahlen sehen, und der hald-zu-, bald abnimmt, knmml nur von den auf ihn fal-lenden Sonnenslrahlen her. Der Korper des Mondes •»t nicht so klar und durchsichlig, wie die Spharen, *ftndern undurchsichtig, s « dass die Strahlen, die die der Sonne zugewendete Seite treffen, nicht bis zur an-dern Seite durchdriugen kSnnen. Eine einfaebe Be-trachtung zeigt, dass der leuchtende Theil immer die der Sonne zugewendete HSlfle seiner Oberflache ist, so wie auch wieder von der Erde immer nicht mehr

als die Halfte seiner Oberflache gesehen werden kann. Zur Zeit der wahren Conjunction steht nun der Mond in derselben Hichtung mil der Sonne, und zwar unter ihr, hat also seine erleuchlele Seite nach oben, abwSrt• von der Erde, seine finstere nach union der Erde zu-gewendet; er ist daher am N e u m o n d fur die Bewoh-ner der Erde unsichtbar. So wie der Mond aber sich von der Sonne trennl, und ihr nach Osten zu voran-eilt, so wendet sich allmSlig die erleuchlele Ilalfte von der oberen Seite ab und der Erde zu , bis sie sich in der Mitte des Monats — zur Zeit der Opposition, des V o l l m o n d e s — ganz der Erde zu wendet; sowie sich der Mond wieder in der letzlen Halfte de• Monats der Sonne iiithert, nimmt auch das Licht in der der Erde zugewendeten Seite ah, bis es am Neumond ganzlich verschwindet. Denkt man sich die der Erde zugewen-dete halhe OberflSche des Mondes in 12 Theile ge-theilt , die man Zolle ncunt, so ergiebt sich, dass das Licht auf dem Monde jeden Tag um $ Zo l l zu- oder abnimmt, so wie er andererseits in der erslen Halfte des Monals jeden Abend um $ Stunden spfiler unlergeht (im Vollmond also erst gegen Morgen), in der letzteu Halfte um eben so viel spSter aufgeht.

Cap. 14• Die wahre Conjunction aus der mill־ leren und umgekehrt wird auf folgende Weise gefun• den. Man deuke sich einen Bogen der Ekliptik abe (Folge der Zeichen von a nach b nach c), und den mittleren Stand beider Gestirne ii i b. Nun nehme man an, dass der wahre Ort der Sonne in d sei, tistlich von 6, und der wahre LBngenort des Mondes in *, westlich von 6; ein leichtes Nachdcnken wird nun zeigen, dass die wahre Conjunction spater als die mittlere erfolgen wird um die Zeit , in der der Mittelpunkt des Mondes vermiltelst der wahren Langenbewegung vom Punkte 2 aus den Bogen zbd und den kleinen Bogen dk (ax der Bewegung der Sonne in der Zeit zwischen der mittleren und wahren Conjunction) durchlauft; dk ist dabei etwa T ' T zbk (1. Fig. S. 516). Hier ging die mittlere Conjunction der wahren voran; denkt man sich d westlich von b, z ostlich von ihr, so ist das Verhi l t -niss umgekehrt. Beide Gestirne batten iibrigens •uoh zur Zeit der mittleren Conjunction auf derselben Seite von b (dem Orte beider Gestirne zur Zeit der mitt-leren Conjunction) stehen konnen; nun ist aus dem iiber die beiderseitigen Anomalieen Gesagten ersiohl-

Itch, data, wenn diese Anomalie das htichste Maass erreicht hat, die Anomalie des einen Gestirns zu dem * , Uleren Orte zu addiren, die des zweiten von ihm ah-*Uaiehen sei. Zur Zeit eines solchen Molad ware ' nach P t o l e m a u s — die Entfernung beider Gestirne '*24' , wozu noch ןיך (uud ך | T ) davon kommt, also zu-•atnmen etwa 8° 4', die der Mond in 14 St. 648 Che-'*lam durchlSuft. So ware denn die Entfernung des Molad von der wahren Conjunction etwa 3° (Bogen bk in ohiger Figur). — Um also die Slelle der wahren Conjunction in der Ekliptik fiir einen gegebenen Molad *u berechnen, 6uche mau zuvdrderst den wahren Stand »>rt beider Gestirne in der Ekliptik zur Zeit des Molad findet sich dieser Standort fiir beide iibereinstimmend was seiten genug ist, so hat man auch den Ort der wahren Conjunction j •limmen sie nicht — was gewohu lich ist — so sucht man die Grosse des Bogens, um deu sie entfernt sind (diese kann zu unserer Zeit nie grtisscr sein als 7° , wahreud sie zur Zeit des P t o l e mSus wohl 7 2 י 4 ' sein konnte), und addire dazu ך י ןund -rJi derselben; die Summe heissc der Corrections bogen (zbk in ohiger Figur) ; dann untcrsuche man nach der Anomalie des Mondes, wie viel Zeit nach der wahren Bewegung der Mond hrauche, um diesen Cor-rectionshogen zu durchlaufen — Abstandszeit. Ist nun der Mond,noch westlich von der Sonne, so addirt man diese Zeit zur Zeit des gegebenen Molad, und erhalt die Zeit der wahren Conjunction,' ist der Mond schon ostlJcb vou der Soune, so wird die Abstandszeit vom Molad abgezogen; eben so giebt die Summe oder Dif-fereuz der Correctionsbogen uud des wahren Ortes des Mondes don Ort der wahren Conjunction. Auf ahnliche Weise verfiihrt man in Betrelf der Opposition. Uebri-«ena findet man die Zeit der mittleren Opposition, weun man zum Molad 14 T. 18 St. 396| Chelakim, und den Ort der Sonne oder des Mondes zur Zeit der mittleren Opposition, wenn man zum Ort derselben zur Zeit des Molad 14• 33' 12" resp. 180• addirt

Um nun zu einer Bestiminung iiber die Sieht bar-keit des neuen Mondes ajn Anfang des Tischri in .Ie-rusalem zu kommen, wollen wir aunehmen, dass z. B. im 6 oder 17. Jahre des 19jahrigen Cyklus die mi l l -lere Conjunction des Tischri im 11. oder 12. Grad des Zeichens der Jungfrau stall fand. Nacb den Forschuu gen der Neueren uber das Fortrticken des Hochpunktes

X X X

der Sonne in der Ekl ip t ik , und die dadurch bewirkte VerSnderung der Anomalie der Sonne fur jede Zeit, lasst sich berechuen, dass zur Zeit der Talmudlehrcr die Anomalie der Sonne in diesem Thei l der Jungfrau 2 ' 22' (abzuziehen von dem mittleren Ort) betrug. Ileissc nun dieser mittlere Ort — wie in obiger F i -gur — A, und der wahre Ort der Sonne (der westlich von b gelegene und 2° 22' entfernte Punkt) d, ferner sei der wahre Ort des Moudes * von b 5° 1' nach Osten entfernt, so wiire der Correctionsbogen kbz et-was uber 8° 2', welche der Mond in 14 St. 648 Che-lakim durchlauft. Um 14 St. 648 Chelakim also konnte bochslens zur Zeit der Talmudlebrer die wahre Con-Junction irgend eines Tiscliri dem Molad vorangehen: an einem Nisan konnte diese Differenz nie 6 Slunden betragen, wo dann der Correctionsbogen 2° 55' betragt.

C a p . * * • D " e Unsichlbarkeit des Mondes zur Zeit der wahren Conjunction beschrankt •ich nicht auf den Moment der wahren Conjunction, sondern ftngt nach einer auf vielfallige Beobachtungen gegrfindeten Anuahme unserer Weisen schon 18 Slunden vorher an und dauert eben so lange nachher, da er in dieser Zeit noch nicht die Breite von $ Zo l l (8. oben Cap. 13) erreicht, also fur Niemand sichtbar ist, wozu noch kommt, dass die Strahlen der Sonne, in deren Nahe der Mond sich dann befindet, ihn den Augen der Men-schcu verhiillen, daher er auch dann nur zur Zeit des Sonnenuntergangs sichtbar wird. Ursachen, von denen spiiler die Rede sein w i r d , lassen den Mond oft erst 30 Slunden nach der wahren Conjunction sichtbar wer-den. Man hat daher allgeinein angenommen, dass ,,Nacht und Tag dazu gehoren", um den Mond sichtbar werden zu lassen, enlsprechend den Aussprticben 11• Sera's und R. N a c h man's in Rosch Haschaiia 206, woruber mehr im Abschnitt 4. Cap. 8. Jedenfalls muss man diese 18 oder 24 Stunden von dem Moment der wahren Conjunction fur den Ort der Beobaclyung rechuen, und diese Frist muss nahe dem Sonnenunter-gange des 29. Tages des ablaufenden Monats enden; fiilschlieh zahlen manche Chronologen dieso Frist von dem Molad an uud gerathen so in Irrtbiimer und Feh-ler. Z u einer B e o b a c h t u n g des neuen Mondes findet man sich daher nur am Abend nach dem 29. Tage ver-nlasst, da fruher es g a « unmoglich ist, die Mond-

sichel wahrzunebmen, am Abend des 30. Tages aber

X X X I

das Mondlicht schon so lugenommen hat, dass erst keine Beobachlung nothig i*tj a u c h hat kein Mondmonat mehr als 30 Tage.

Zu den jene Frist abkiirzenden Ursachen, vermoge deren also der Mond vor 24 Stunden sichtbar wird, gehort 1) die, dass die Sonne zur Zeit dieses Neumonds langsam und der Mond schneli gehe, sich also in kur-zer Zeit von ihr enlfernen und hinreichend Licht ge-winnen kann, wozu noch kommt, dass sich dann die Sonne an ihrem Hochpunkt, der Mond an seinem Tief-punkt befinde, welche Entfernung ebenfalls zur raschen Lichtzunahme beitr&gt; 2) die, dass der Ort der wah-ren Conjunction in eines der langsam untergehenden Sternbilder (z. B. Fische oder Widder) falle, der Mond also spater der Sonne nach untergehe, zugleich auch der Ort seines Untergangg von dem der Sonne weiter am Horizont abstehe, und das sich iiber ihn verhrei-tende Licht besser erkannt werden konnc; 3) dass der Mond seine grosste nordliche Breite (5°) erlangt, also einen grosseren Tagesbogen habe, als die Sonne, spater als die Sonne untergehe, und auch in der Breite von der Sonne abstehe. Bei allem dem muss dio Luft kfar und der Beobachler auf einem hohen, freien Berge sein. Bei andern, ans dem Gesichtsuulerschied des Mon-des hcrkommenden Ursachen w i l l ich mich hier weiter nicht aufhallen. Durch diese Ursachen nun kann man wohl den Mond in etwa 20 Slunden nach der wahren Conjunction sehen, aber nicht in weniger. Denn ein leichtes Nachdenken zeigt, dass die zweite Ursache nie mit der ersten, und die dritte seiten mit der ersten oder zweiten zusammentrifft, so wie dass die Uinkeh-rungen dieser Ursachen den Mond erst spat, oft erst nach 28 Stunden und mehr sichtbar werden lassen. Diese Gesetze erleiden nun noch manche Modificatio-nen nach der verschiedenen Breite der Lander, nach den Orten der Ekl ip t ik , wo die wahre Conjunction stattfindet, nach der Anomalie des .Mondes, nach seiner verschiedenen Breite, nach seinem Gcsichtsunlerschiede « 8 . w . , was alles jiidische wie ismaelitische Gelehrte hinreichend beschaftigl hat, und auch wphl dem grossen Gerichtshofe zur Ueberzeuguug, ob der neue Mond am Abend des 29. Tages sichtbar sein kounc oder nicht, verhalf.

Nach der von mir auf Grund ohiger Gesetze an-gestcllten Berechnung habe ich nun gefunden, dass der

neue Mond des Tischri in Palastina am Ende des nach der Beobachlung gcz&hlten Elul am Abend des 29. Ta-ges 22+ Stunde nach der wahren Conjunction gesehen werden kann; d. h. die wahre Conjunction irgend eines Tischri kann 1$ Slunde nach Anfang der Nacht zum 29. Elul dort stattfinden, und der neue Mond A Stunde nach Anfang der Nacht zum 30. sichtbar sein, und der neue Mond Tischri kann unter keiuer Bedingung dort am Abend zum 30. gesehen werden, wenn die wahre Conjunction spater als I f nach Beginn der Nacht zum 29. eintrat. Was ich oben von einer Frist von 20 und 18 Stunden gesagt, gilt von andern Monaten als Tischri ; denn die ersle Ursache kann hierbei nie stattfinden; die zweite findet gar in ihrer Umkehrung stal l , da Jungfrau und Waage rasch untergehen. Das hiermit gefundene Resultat ist fiir die im folgenden Abschnitt vorkomtnende Erklarung mehrerer schwierigen talmudi-schen Stellen von grosster Wichtigkeit . Aehnliche Be-stimmungen lassen sich iibrigens fur alle Monate auf-stellen, haben aber fiir uns hier keine Bedeulung.

Bedenkt man nun, dass, wie ich oben gezcigt, zur Zeit der Talmudlchrcr die wahre Conjunction Tischri dem Molad um 14 S t 648 Chelakim vorangehen konnte, so findet man, dass der neue Mond am Abend des 29. Tages dort gesehen werden konnte, wenn der Molad Tischri auch nur 7 St. 612 Chelakim vor Sonnenunter-gang des 29. Tages eintrat. Denn 22$ Stunde = 7 St. 612 Chelakim + 14 St. 648 Chelakim + i א » יdass er also nicht gesehen werden konnte, wenn der Molad spater als 16 St. 46S Chelakim vom 29. Elul eintrat.

C a p * l t t . Es ist schon fruher angedeutet wor-den, dass P t o l e m a u s durch uuausgesetzte Beobach-tung der Bewegung des Mondes fand, dass derselbe ausser der einfachen Anomalie noch zwei Anomalieen habe, die sich aber weder zur Zeit der Conjunction noch der Opposition zeigen, uud daher ffir unseren Zweck hier ohne Bedeulung sind. Nur wegen der Vollstandigkeit in Betreff der Kenutniss der Mondhe-wegungen w i l l ich hier etwas daruber sagen. Was nun zuerst die z w e i t e Anomalie betrifft, so fand P t o -l emaus stels ausser an der Conjunction und Opposi• tion deu Anomaliewinkel grosser, als er sein sollte. Diese VergrBsserung nahm vom Molad und von der Opposition nach dem ersten und dritten Viertel bin zu,

X X X I I

*on da ab, erreichte also in den Vierleln ihr httchstes I punkt dea Excentrischen auch t n z. • ^ j ״ . ! ״v • * * ן _ . n so 1st der Mittel-

punkt n in m (einem Punkt de• M«.1u 11 \ י ^ י Halbmessers nka). Maass. So fand er z. I I . den Anomaliewinkel zur Zeit des 1. Vicrtels , wo der Mond auf dem Durchgangs Punkt des Epicykels •ich befindet, 7° 40' (einschliesslich der einfachen Anomalie von 5° 1'). Er schloss daraus dass der Lauf des MiUelpuukts des Epicykel zwar um den Mittelpunkt der Ekl ip t ik , alter nuf der Peripherie eines von der Ekliptik excentrischen, in der Ebene der Geneigten liegenden Kreises geschehc; auf dieser Pe *iphcrio laufe der Epicykel zweimal in einem Monat W n i , wahrend er in dieser Zeit um den Mittelpunkt nur uen Umlauf und 29° zurucklegt. Zur Zeit der׳»mittleren Conjunction und der Opposition befinde •ich der Mittelpunkt de« Epicykel auf dem Hochpunkt jenes excentrischen Kreises, hat da• grosste Maas• seiner Entfernung von der Erde erreicht, und fallen die bei den Anomaliewinkel zusammen; von da bis zum Vie r *el niibert •ich der Epicykel immer mehr der Erde und der Anomaliewinkel wSchst an u. 8 . w. Dabei ist zu hedenken, dass der Epicykel, wenn er vom Hochpunkt des excentrischen Kreises auf der Peripherie der Ge-neigtcn um don Mittelpunkt der Ekliptik lauft, an jedem Tage des Monats zuruckweicht um das Zweifache des Voraneilens des Mondes vor der Sonne an einem Tage weniger der miltlern Ifreitenbewegung des Mondes an ei-nem Tage (die• Voraneilen = 12° l l ׳ ) . Demnach steht der mittlere Ort der Sonne stets in der Mitte zwischen dem Ort des llochpunkts des Excentrischen in der Ekliptik und dem Mittelpunkt des Epicykels, d. h. die Entfer-nung des mitlleren Ortes der Sonne vom Hochpunkt des Excentrischen nach Osten ist gleich der Entfernung desselben Ortes vom Mittelpunkt des Epicykels nach Westen. Daraus folgt, dass der Mittelpunkt des Epi-cykels zur Zeit der mittlern Conjunction und Opposi-»ion auf dem Hochpunkt des Excentrischen, zur Zeit der Viertel auf dem Tiefpunkt desselben sich befindet, also in jedem Monat den Excentrischen zweimal durch-lauft. Man denke sich z. B. um den Mittelpunkt A der Eklipt ik die Geneigte, und um den etwas von A enl-fernten Punkt p den Excentrischen, welcher jene in seinem Hochpunkt g berobrt, wShrend * der Tiefpunkt ist. Man nehme nun an, dass an einem Molad der mitt-lere Ort beider Gestirne der Punkt a der Ekliptik, also der Mittelpunkt des Epicykels • u f den entsprechenden Punkt k der Geneigten s e i ; befindet sich nun der Hoch-

Nun habe die Sonne nach ihrer ,nitlleren Bewegung an einem Tage den Bogen a x , zuriickgelegt (as ac 59' S"); die Ebene der Geneigten ist durch das Zuriiek-weichen der Knotenlinie 3' 11" zuriickeegangen und der Mittelpunkt des Epicykels von k bis a gegangen. so dass also der Winke l k h a = 13° 13' 45". Der Hochpunkt der Excentrischen ist von k aus um den Winke l k h g zuriickgewiehen, so dass k h g = U« 9', also s h g ׳23 ״24 =־. Nach Obigem ist also W i n k e l mAg־ (die rGckschreitende Bewegung des Excentrischen auf der Peripherie der Geneigten) = a h z — m h s (mittlere Breitenbewcgung des Mondes in einer Zeit) So finden denn nach P to ) em it us Ansicht in der Flache der Geneigten zwei Bewegungen statt, 1) die des Mit-telpunkts des Epicykels (nach der miltlern Breitenhe-wegung des Mondes) nach der Folge der Zeichen, und 2) der Lauf des Hochpunktes des Excentrischen auf der Peripherie der Geneigten in umgekehrter Richtung. Das VerhSltniss der Linie h p oder Am (Absland der Mittelpunkt des Excentrischen von dem der Eklipt ik) zum Radius der Geneigten fand P t o l e m a u s als 10° 19' : 60•, und den Radius des Excentrischen gleich 49« 11'.

Um nun einzusehen, wie der Lauf des MiUelpuukts des Epicykel auf der Peripherie des Excentrischen die Vergr58serung der Anomaliewinkel bei dem Laufe de# Epicykel vom Hochpunkt des Excentrischen nach des-sen Tiefpunkt bewirke, denke man sich z. B. den Excentrischen um den Mittelpunkt m , in ihm einen Durchmesser c m t , der auch durch A, den Mittelpunkt der Ekliptik, so wie durch c , den Hochpunkt, und durch , den Tiefpunkt des Excentrischen geht; endlich des

Epicykels Mittelpunkt einmal in c und dann in t• Von en Peripherieen beider Epicykel schneide man sich ie gleichen Stiicke g z (am Hochpunkt) und g k am

Tiefpunkt ab, und ziehe c z , h z , t k , h k • Dann ist rA* er Anomaliewinkel fiir die Anomalie g z z u r ^ e ' t der

mittlern Conjunction oder Opposition, und tkk der Anomaliewinkel fiir die gleiehe Anomalie gk zur Zeit

er Viertel. t h k ist aber >־ c h z . Denn schneidet man von c aus vom Durchmesser c t das Stuck a l = t h ab und zieht d z , so ist dcZ ^ : h l k , also Winkel t h k = c d z , welcher grSsser ist als d h z .

XXX111

Ausser diesen beiden Anomalieen fand P t o l e -mfius noch eine 'dritte, die sich weder in den Syzy-gieen noch in den Vierteln zeigt. Nttmlich in der Zeit zwischen dem Neumond und dem ersten Viertel oder zwischen dem Vollmond nnd dem dritten Viertel zeigt die Beobachlung den Mond weiter vorgeruckt, als die Berechnung nach den beiden ersten Anomalieen ergiebt, wihrend in der Zeit zwischen dem ersten Viertel und dem Vollmond oder zwischen dem dritten Viertel und dem Neumond das umgekehrte Verhaltniss slaltfindet. P t o l e m a u s fand die Ursache dieser Anomalie darin, dass der Epicykel nicht um den Mittelpunkt der Ekli-ptik, sondern um einen andern, von diesem etwas ah-stehenden Mittelpunkt laufe. Denkt man sich nSmlich wieder den Excentrischen um den Mittelpunkt m (A Mittelpunkt der Ekliptik), mit dem durch dessen Hoch• punkt c uud Tiefpunkt 6 gehenden Durchmesser cmhb, den Epicykel einmal in d, dann in a (die Folge der Zeichen sei a, b, d), und a mit d, ferner A mit a und d verbunden, und ha und hd bis an die Peripherie des Epicykels verliingert, wo sie im Punkte / oinlreffeu, so wHre / von h aus gesehen der Hochpunkt des Epicy• kcls. Nimmt man nun an, dass etwa am 5. oder 20 des Monat• der Mond sich im Punkte 8 des Epicykels (dieser selbst in a) befinde, nahe am Hochpunkt, so zeigt die Berechnung nach den beiden ersten Anoma-Been den Mond in p, einem weiter ala s zuriickliegen den Punkt (der Anomaliewinkel wurde durch ph und 8h gebildet, also = phs), wfihrend, wenn sich der Mond iu k (nahe dem Tiefpunkt) befindet, er nach der Berech nung sich erst in z befindet. Dagegen zeigt die Beob-achtung am 10. oder 25. des Monats, wo der Epicykel sich in d befindet, das Umgekehrte. Nimmt man nun an, dass * der Punkt sei, um den der Epicykel laufe, und zieht durch t eine durch a und d gehende gerade Lin ie , 60 ergiebt die VerlSngerung von dta bis an die Peripherie des Epicykels (g) den festen Hochpunkt in g (wahrend / der veranderliche i s t ) , von dem an die Epoche zu zfihlen sei. In den Syzygieen und den v >erteln, wo der Epicykel in b oder c steht, fallen •her die Linien hal und hdl, so wie tag und tdg mit bhe, i ן•״״ g zusammeii, ist also keine Anomalie sichtbar; i j ״ e n a n ( j e r n Zeiten des Monats trennen sich diese Linien und bilden W i n k e l wie phs, khz u. 8. w. — P t o l e m a u s f«,d iibrigens, dass th s= hm sei, also

der Mittelpunkt der Ekliptik von dem dea Excentrischen und dem der Bewegung des Epicykel gleich weit ab-slehe.

Da ein weitercs Eingehen auf diesen Gegenstand ausser dem Plane des Werkes l iegt , so wi l l ich nur an einem Beispiele die Berechnung des Mondes nach alien drei Anomalieen zeigen: Sei wieder m der Mi t -telpunkt des Excentrischen, a Hochpunkt, b Tiefpunkt, h Mittelpunkt der Ekliptik, m Mitlolpuukt des Umlauf* des Epicykels, dieser in c, und der Mond selbst im Punkte z desselben. Man ziehe׳A», a , cm, hcl, teg• Jetzt kommt es darauf an, dea W i u k e l ghz, in dem sich alle drei Anomalieen vereinigen, z U finden. In™ Dreieck chm ist Winke l chm als das Doppelte der mittleren (aus den Tafeln zu ersehenden) Entfernung beider Gestirne, uud cm durch sein Verhaltniss zu hm bekannt, also auch hg gefunden. Im Dreieck cht ist W i u k e l cht (aus chm) und eben so die beiden ihn ein• schliessenden Seiten ch und ct hekannt, also W i n k e l hct gefunden; hct as gel; gel + gcz (der Anomalie des Mondes) 3n Igz, hct s 2 R — lg*>', also das Drei-eck cht durch den W i n k e l Ac,J& und die ihn einschlie-ssenden Seiten 0* und ch gegeben. Bei dieser Gele-genheit ist auch As, die Entfernung des Mondes von der Erde fiir die angeuommene Zeit gegeben, immer am = 60 gesetzt.

C a p . 19• Nach den Andeulungen iiber Mond-und Sonnenfinsternisse, die ich schon friiher gegeben, werde ich auch hier etwas ausfuhrlicher dariiber spre-chen, wenn ich auch, da die Saohe fur das !Calender-wesen von nicht grosser Bedeulung ist, wegen •ollslan-diger Anweisung uber die Berechnungen derselben auf die hieriiber verfasslen Werke und auf das von mir im funften Abschnitt Gesagte verweisen muss. — p e r

Schatten der Erde bildet einen Kegel , dessen Hiiheir-perpendikel in der Eklipt ik und zwar in einem (zwischen der Erde uud der Sonne gezogenen) Durchinesser der-selben liegt. Ein Slumpf dieses Schattenkegels befindet sich slets in einem Ort der Mondsphare, und das VerhSlt-niss der Stelluug des Mondes zu demselben ist stets beslimuibar. Wenn nun Sonne und Mond in derselben Ebene ihren Umlauf bewerkslelligten, z. B . in der Ekl i -ptik, so miisste der Mond bei jeder wabren'Opposilion, wo er in den Punkt jenes Durchmessers der Ekliptik t r i l t , zugleich auch in den Schattenkegel treten, und

durch die zwischen ihn und die Sonne fre(end« Erde •eines IwchU faeraubt, gin* l i c h v e r f i n s t e r t werden; unter gleicher Vorausseizung miisste bei jeder wahren 60ajunc<ioa der Mond die Sonnenetrahlqn hiudern, zu zu gelangen, also eine So n n en f •מיי i n s t era 18s ein-'reten. Da nun aber Mondbahn uud Sonnenbahn mit einander einen W i n k e l (von etwa 5•) machen, und ihre Peripherieen nur die beiden Knotenpunkte gem ein-*chaftlich haben, 8 0 entgeht der Mond jenem Schatten-kegel, wenn er zur Zeit d e r Opposition eine gewisse Breite hat, wahrend, wenn ihm diese fehlt, e r noth-gedrungen in den Schattenkegel eintreten muss; und eben so bei der Sonnenfinsterniss.

Die mit der Grundlliiche de« Schattenkegel• (dem Horizont) parallel gehenden, den Kegel •chneidenden Ebenen bildeten Kreise, genannt Schatten- oder Finster-kreise, die alle ihre Mitteipankte in dem H&henperpen-dike] haben und immer klein«r werden, je weiter •ie •ich von der (•raadflifche eutfernen. Den mit seiner Ehene den Mond im Mittelpunkte •chneidenden, mit dea Horizont parallelen Kreis wofien wir M o n d -k r e i s , und denjenigem SchaMenkrei•, do* zur Zeit der wahren Opposition mit dem Mond• in einer Ehene ge-daeht werden k a n n , F i n s t e r k r e i s neanen. Beide Kreise haben zur Zeit der wahren Opposition gleiehe Entfernung von d e r Erde, d e r Mondkreis in der Ge-neigten, der Finsterkrei* in der Aehniichen; derAbstand ihrer Mittelpunkte i«l von dem Breitenbogen d o s Man-d*« die Stbne. Man sieht sun leicht ein, dass in *Hen Fallon, wo die Breite des Mondes grosser ut , als die Summe der Halbmesser des Mmd-es »nd dea Finsterkreises, der Mend nicht gexwongen ist, in den Hrkattenkegel elnzugehen, dass fiherhaupi von die •er Breite und dem Halbmesser des Fmsterkroises d a s Maass der Verfinsterung abb»«gt. Um hierubor ein Geset* aufstellen zu kon inHi , beobachtete P t o l e m a u s awei Mondfinsternisse, bei denen der Mond sich im Hochpunkt des Epicjke), a l s o in der grfissten Erdferne hefand; er sab nun, dass die Verfinsterung im ersten Fall | , im zweitew + des Dwrchmessers betrug; bei der ersten Verfinsterung war die Breite des Mondes = 48' SO", bei der zweiten 40' 40". Also war bei einer Dif-Cerenz der Breite von 7' 50" eine Differenz der Ver-fihsteren״ von \ d e • Durchmessers, der Durchmesser dee Mondes also 4. 7' 60" « 2 ־ 31' 0 " , d. h. eine

X X X I V

Sehne zu 30' 20" von diese* a-x. j n •״ meser Crrosse rou dem Breiten• bogen, •o wie da•• der D»r»11,». י . • ° " r *a״ '«««e r de* enlsprechen•

den Finsterkreises eine Sehn* von 10 21' 20" des Brei-tenfaogeus, dio Summe beider H * l b » . s s e r a J g o M 5g/ 20". Ein Bogen der Mondbahn. der 56' 20" Breite hat, ist nach den Tafeln 11° ־־־ ungefiihr. B , a o M l j € r . Beobachlung zweier Mondfinsternisse, bei denen der Mond sehr nahe am Tiefpunkt stand, zeigte, das• die Verfinsterung hei dem ersten Falle 7 Z o l l , be! dem zweiten 3 Z o l l betrug; die Vergleichung der Breite er-gab, das• der Monddurehmesser in der grossten Erd-nfihe 35' 20", und der Durchmesser de« entsprechenden Finsterkreises 1• 32', die Summe der Halbmesser also 1• 3' 40", der entsprechende Breitenbogen 12<> 12' be-trug. Hiermit war ausser dent Verhaltniss des Mond-halbmesser• zu dem Halbmesser des Finsterkreises also 12 : a1> oder 1 : 2», auck feslgeaeUt: bei jeder wahren Opposition, wo der Mond weni«er als 110 v o ״ | K u o t e n . punkte entfernt ist, muss eine Mondfinsterniss, wo er zwischen 11° und 12° 12׳ vom Knotenpunkt entfernt ist. k a n n eine kleine Mondfinsterniss, wo er mehr als 12• 12' entfernt is t , k a n n keine Finsterniss eintreten.

Nimmt man hierzu die 3°, um welche die wahre Opposition von der mittleren ahstehen kann, ao weiss man, dass, wenn der mittlere Breitenort dea Mondes zur Zeit der mittleren Opposition 15• 12' oder mehr vom Knotenpunkt entfernt ist, anf keinen Fall e i a e

Finsterniss eintritt , d. h. wenn die Epoche der Breite zur Zeit der mittleren Opposition zwischen 0• und 15° 12', oder zwischen 164° 48׳ und 195• 12' oder zwischen 344• 48' und 360° ist.

Es lassen •ich die Mondfinsternisse iiberhaupt in 5 Klassen bringen: 1) Wenn die Verfinsterung weni-ge* als den Halbmesser belrifft; dann ist die wahre Breite zur Zeit der wahren Opposition grosser als der Halbmesser de• Finsterkreises, aber kleiner als die Summe beider Halbmesser. 2 ׳ ) Verfinsterung bis aaf den Halbmesser; dann ist die genannle Breite as Halb-messer des Finsterkreises, 3) Verfinsterung von mehr als der HSlfte, aber nicht des Ganzen, wenn die g e -nannte Breite kleiner ist als der flalbmesser des F in-sterkreises, und grosser als die Differenz beider Halb-messer. 4) Ganzliche Verfinsterung, die aber in diesem Umfange nur einen Moment dauert, indem soforl nach dem Eintritt des wesllichen Theiles der ostliche beraus-

t r i t t Dana ist der Mitlelpuakt des Mondes vom Kno-tenpnnkt etwa 5° entfernt 5) Aehaltende gUnaliche Verfinsterung, wenn die genaante Breite kleiner ist als die Differenz beider Halbmesser, am grossten und dau-erndsten, wenn der Mond gar keine Breite hat, und gar, wenn die Anomalie des Mondea g e g « 1 8 0 ,betragt ״ °weil daun der Mond durck einea sehr grossen Finster-kreis geht, und zwar durch einen Durchmesser, w2h-rend bei einer theilweisen Verfinsterung der Weg . den der Mond (Mittelpunkt desselben) nimmt, nur eine Sehne eines solchen Kreises ist. An der unter 4) ge-daohten F insternisa aind nur 2 Zeiten bemerkenswerlh, nSmlich . . vom Eintri t t des Mondea in den Schatten-kreis bis zur Mitte der Finsterniss; von da bis zum Ende der Finsterniss ן bei der Finsterniss a d 5) sind 4 Zeiten: m. r a m Eintritt des Mondes, d. h. von da an, wo der W»nd den Schattenkreis von aussen beruhrl (am SstHchen Theile) his zur ganzlichen Verfinsterung wo er den Schattenkreis von innen an dessen westli-cher Seite heruhrt; von da bis zur Mitte der F i n . sterniss; e . von da, bis der Mond den Finsterkreis von innen an der ostliche* Seite bernhrt , und wieder zu leuehten anfangt; d . von da bis zum Ende der ganzen Finsterniss, da der Maad ganzlich aus dem Finsterkreis heraustritt, und don Schattenkreis an der wesOichen Seite von aussen bartihrt, — Von Breite und Anomalie des Mondes hAngen also Grosse und Dauer der Finsterniss ab. Man hal iibrigens berechnet, dass zwischen zwei Fiosternissen sowohl der Sonne als des Mondes minda&lens fiinf Monate liegen mussen; wohl aber kannen beide Geslkue in einem Mnnat verfinstert werden. der Mond in der Mi t t e , die Sonne am Ende desselben, frailich aber nicht an demselben Kno-tenpunkt.

Um «u einem Vetstandniss in das Wesen der Son-nenfinsterniss Z H kommen, bat man zu bedeuken, dais daa S e h e u der Eindruck ist, den die Geetalt des Ge-•akenen auf das Auge des Scheuden inaeht, und zwar geschieht dies duroh die Seh-Strahlen, die man sick -vom Mittelpunkt des sehenden Auges nach dem gesehe-nen &eg* a a tand gezogen denkt, so dass diese Strahlen einen Keg*! bilden, dessen Spilze das Auge und des-sen GruttdfWohe der gesehen* Korper j * t , G e s i c h t s -k e g e l . Den wirklichen Nameu eines Kegels verdicut disaer Kiirper, wenn der gesehene Gegenstand kugel-

f*r«aig ist, T r i t t nun ein undurchsichtiger Korper 1A dsn Kegel, so «fird er, wonn auch klein, doch den ge• •ebenen Gegenstand verdecken, wenn er nur nabe dem Awge •ich befindet. M i l 4•* IJand kann man ••'««» grossen Berg verdecken, indem beide den Gosicbtskegel ausfullen. — Nun fand P t o l e m f t o s durch seine Beob-achtung s at einem rohrfdriuigen Gerathe , dass d i • scheinhare Grfeso der Sonne mit der des Mondes ul»«f* einkomme, wenn der Mond sich in der Erdferne befi•-det, dass also die Moglichkeit gegeben sei, dass bei ei-nsr s i o h t b a r e u (s. oben Cap. 11) Conjunction beide denselhen Gesicbtskegel ausfullen kOnnen. In solchem Falle gelangen die Sonnen strahlen nicht an uns, d i • Sonne ist v e r f i n s t e r t ; eine solche Stellung •etzt »u• gleich voraus, dass die Mittelpunkte beider Gestirne mit dem der Erde in e i n e r geradon Linie liegen, u u d hat eine ganzliche Verfinsterung der Sonne zur Folge* Eine solche, die sehr seiten ist, trat in Toledo Ende Sivan 4990 (Juni 1239) ein. — Man kann sieh die Saohe auch noch so vorstellen: Man denkt sich in je-des (bei Tage stsMfindendea) Conjunction zwei Ge-sichtskegel, den einea nach der Sonne, deu andern nach dem Monde, die also sckeinbar gleich sein werde•; beide stehen. in derselben Hicblung von Osten n*«h Westen, und getrennt durch die Breite des Mondes *u* ZeU der Conjunction. Die Stellung solcher zwei Kegel zu siAaftder ist zu vrrgleiohen mit der des Finsterkrei-ses !um Mondkreisn ht i der Opposition, nu* daa• h«e־״ der Finslerkreis grosser ist als der Moudkrei•• Man sieht nun ©in, dass wenn die sicbtbaro Breite des Monr des zur Zeit der sichtbaren Conjunction o= dem Durch-messer des Mondes = 3 1 2 ׳ 0 " ist, oder gar mebr, die beiden Kegel sich nach Nord uud Slid zu von einander abwsnden, wie denn dies auch in der That bei den weisten Conjunctionen der Fal l i s t 1st ab«r die g©. nsnnte Breits < 31' 20״, so tritt der Mond in den Ge-sichtskegel der Sonne und verbirgt einen Thei l dersel-hen unserem Ange, welcher Theil um so grOsser j e kleiner die Breite des Mondes; eine gau&liche Ver־ finsterung t r i t t e in, wenn der Mond im Knotenpunkt steht, was freilich seiten ist, wozu noch kommt, <!»«• viftle Conjunctionen bei Nacht stattfinden, wo alfco von keiner Sow!enfinsterniss die Rede sein kaun, 84» weuig wia von ein»r Meadfiusteroiss bei Tage.

Nun denke man sich einen Reohachter in a, deas

Mittelpunkte der ErdoberflMche, einen in 4, dem'nSrd-lichen Ende, und c in der Mitte zwischen beiden, z. B. *1*Jerusalem; nenne den Mond hd (finster, wie zur Zeit der Conjunction) mit kleiner sSdlicher Breite, wahrend ^ * die Sonne bezeichnet. Man ziehe nun von a, 4, c die Gesichtslinien nach der Sonne, wodurch die drei f ege l azk, c<zk, bzk entstchen, und nehme an, dass fiir a eine totale Sonnenfinsterniss eintritt, weil fur des-•en Lage der Mond in gerader Linie mit der Sonne *teht, die Breite sehr klein ist, der Mond also den gan-•en Gesicbtskegel nach der Sonne ausfullt. F i i r c wird die Sonne nur so viel verfinstert, als vom Monde in •einen Gesicbtskegel t r i t t , wahrend b gar nichts von der Verfinste rung gewahrt. — Dieser Umstand, dass die fflr den einen Ort totale Finsterniss einem andern partial, einem dritten gar nicht sichtbar ist, ist zugleich aiti Beweis, dass die Sonnenfinsterniss nicht etwas ist, Was der Sonne selbst begegnet, wie dies bei der uber• •11 gleich siohlbaren Mondfinsterniss geschieht, da der Mond selbst finster w i r d , vielmehr werden nur w i r gehindert, die Sonne zu sehen, wfibrend sie selbst un־ gehindert weiter leuchtet und strahlt. Die Berechnung der Sonnenfinsternisse 1st fiberhaupt mit viel mehr Sehwierigkeiten verknupft, als die der Mondfinsternisse, indem beim Monde nur seine Nahe am Knotenpunkt und seine Anomalie, bei der Sonne die sudliche oder niirdliche Stellung, die Lage der LSnder, die Tageszeit u. s. w. zu hcrflcksichtigeu ist. Man hat iibrigens be-rechnet, dass die Sonne verfinstert w i r d , wenn die Epoche der Breite zur Zeit der Conjunction weniger als 10• 16' oder mehr als 349° 44', oder zwischen 169« 44' — 190° 16' betragt.

In der Ueberzcugung, dass unseren Weisen keine Wissenschaft unbekannt uud dass es bei ihnen ge-hrluchlich war, das Wissen in Cleichnisse und Rathsel zu kleiden, mdchle ich in der Weise, wie es M a i m o -n ides in More Nebuchim mit den prophetischen Visio-nen getban, den Ausspruch unserer Weisen (Sukkah 29a): ״Aus vier Ursachen wird die Sonne verfinstert: W e n n ein Torsleher des Gerichlsbofes stirbt und nicbt gehorig belrauert w i r d , wenn das Blu» zweier BrSder zugleich vergossen w i r d , wenn PSderastie getrieben, wenn ein verlobtes MSdchen hezwungen wi rd , ohne Hiilfe zu finden" folgendermassen erklaren: der Vor-•teher des Gerichtshofes ist der Mond, der zur Zeit

XXXVI

der Conjunction sein Licht verl ier t , atirbt (man pttegle in alten Zeiten die Sonne K « n i g u n d den Mond Vice-konig zu nennen), und der nicht gehflrig betrauert wird, weil er seinem Vorgesetzlen, der Sonne, ( a m Knoten-punkte) in den W e g trat, und nicbt rechts oder links auswich, wie an den andern Neumonden. — Zwei Bru-der, deren Blut zu gleicher Zeit vergossen w i r d , sind die beiden zu der Zeit verfinslerteu Gestirne. — Pj». derastie 1st die widernatiirliche, aussergewohnliche Stel- * lung beider Gestirne. — Das bezwungene Madcheu ist die vom Monde verfinsterte, bezwungene Sonne. — Noch ist zu bemerken, dass sowohl Sonne als Mond verfiustert auf- oder uutergehen konnen, ferner dass eine totale Sonnenfinsterniss stets als solche nur einen Moment dauert, weil der Mond kleiner ist als die Sonne.

C a p * 18• Um auch zu einer Beslimmung der Grossen und Entfernnngen der Himmelskorper zu ge-langen, maassen die Astronomen zuvorderst die Grosse des Erdhalbmessers, und nahmen diesen als Maaasstab, so dass also, wenn man sagt, der Halbmesser der Sonne sei 5$ StUbe, dies heisst, er sei gleich 5$ Erdhalbmes-sern t= 5.J. 3818 Meilen. — Auf folgende Weise maass P t o l e m S u s die Entfernung des MiUelpuukts des Mon-des von dem der Erde. Man denke sich einen Schei-telkreis (fur Alexandrieu), nenne k den Erdmittelpunkt, a den Ort des Beobaohters und m den Ort des Mondes in seiner Bahn; die von h nach m gezogene und bis an die Fixslernsphare verl&ngerte hmz zeigt den Ort des Mondes in k, wahrend er dem Beobachter a in dem Endpunkte k der amk scheint, so dass k% der Bogen des Gesichtsunterschiedes ist. Nun weiss man im Dreieck ahm ak als Erdhalbmesser, W i n k e l mmh = Arms, der vom Bogen kz gemessen wird , und ahm, der von tz, dem Scheitelabstande des Punktes * , also ist m/i gegeben. Demnach fand P t o l e m S u • diese Ent-fernung zur Zeit der mittleren Conjunction in der Erd-ferne 64+ Maasse 244000 =־ Meilen, zur Zeit des Vier -tels und in der Erdnahe 3 3 | § Maasse « 1 2 8 0 0 -Mei ־* 0len, also die grosse Mondsphare von einem Durchuies-ser von 30} Maassen «= 117000 Meilen. — Die Ent-fernung der Sonne, bei der kei״ Gesichtsunlerschied helfen kann, fand er auf folgende hfichst scharfsinnige • W^ise: Der Mittelpunkt der Sonne heisse d, ihr Durch-messer adct » derMillelpunkt der Erde und km deren Durchmesser; zieht man jetzt ak und cm, so treffen

X X X V I I

diese hinlSnglich verlangert in s , der Spilze des Schat-tenkegels der Erde zusammen, dessen Hohenperpendi-kcl n s ist, den man sich bis d verlangert denkt. Von dieser Linie d n a scbneide man sich von beiden Seiten von n die gleichen Stiicke nf und n t , jedes = 64 J-Maasse, ab, so dass p der Mittelpunkt des kleinsten Finsterkreises ist. Durch p ziehe man g q , und durch t die r z parallel mit a c (und k m ) , verbindc n mit a und c, wobei die r z von n c in e , von a n in h geschnit-ten wird. In t und p denke man sich den Mittelpunkt des Mondes in der Opposition und Conjunction; in je-nem Falle stellt die Figur eine Sonnenfinsterniss vor (anc Gesicbtskegel nach der Sonne), in diesem cine Mondfinsterniss. Nun ist im reehtwinkligen Dreieck * t e der W i n k e l e n t durch Finsternisse messbar 15 =־' 40", t n = 64£ Maass, also t e (Halbmesser des Mon-des) = 17' 33" (wenn man sich das Maass auch in u. s. w. getheilt denkt); desgleichen wird p 60׳ q (der Halbmesser des Finsterkreises) == 4 5 3 ׳ 8 " Maasse sein; also ist der Halbmesser der Erde 3 *־־? Mondhalhmes-scrn, und der Halbmesser des Mondes und des Fin-sterkreises = 1° 3 1 ׳ 1 " Maassen. t Z -f- p q = 2 מ m ; denn zieht man p z , welche die nm in v schneidet, so ist tz = 2nr, weil p t = 2pn, p q 2 =־vm, also tz -f-p q = 2 (nv + tnv) = 2»m. tZ -f- p q — (pg +

= e z = 2 Maass — 1° 3 1 ׳ 1 " Maass ״49 ׳56 =־ Maass ־= e z \ n c : c e e= n m : e Z = n d : t d , also n d : t d = 6 0 4 5 : ׳ 9 6 ׳ " , und n d : n t 11 3 : ׳60 =־ ׳ " = c d : t e , Nun ist n t (die Entfernung des Mittelpunkts des Mondes von der Erde im Hochpunkt des Epicykels) = 64£ Maass, also n d (die Entfernung des Miltclpunktes der

64J Maass. 60׳ Sonne von dem der Erde) = 3"1!6יי""־* ״ י~י "

fahr) 1210 Maass, und c d (der Halbmesser der Sonne)

= 51- Maass, und der Halbmesser des Mondes 1 7 3 ׳ 0 " Maasse. Die Hohe des Schattenkegels der Erde n s wird aus n s : p s = nm : p q = 3 6 ־ : 45' 8 0 ׳ " , wobei p s =

.Meilen ־= gefunden, = 268 Maass 1023224 ,'״, _ 64ein W e g vou 93 Jahren und 91 Tagen. So ist denn die Entfernung der Erde von der Sonne == 4619720 Meilen (421 Jahre 11 Monate), und der Durchmesser Her Sonne = 42000 Meilen (3 Jahre 10 Monate), die Entfernung des Mondes von der Erde = 245000 Mei-len (22 Jahre 4 Monate), der Durchmesser des Mondes

,Meilen (74 Tage). Daraus ergiebt sich ferner ־= 22275*

dass der Erdball 309| mal grosser ist als der Mond, die Sonne aber 166£ mal grosser als die Erde. und b649± mal grosser als der Mond. — Und so hat man auch die Enlfernungen und Grossen der ubrigen Pla-nelen berechnet, wie sie in deu Tabellen des 5. Ab-schnitts zu finden sind. Dagegen hat man von dem Geheimniss der ohersten Sphare, diesem gcistigen Ge-biete, nichts erfahren konnen, und selbst von der Fix-sternsphare kenut man nur 1022 Sterne; unter alien der kleinste ist Merkur, und unter alien der grosste die Sonne. Der Schattenkegel der Erde geht durch die Mond- und Merkursphare und reicht noch 60 Maass in die Venussphare hinein. V o n den Fixsternen ist der kleinste 18 mal und der grosste 109 mal so gross als die Erde. Der Umfang der Ekliptik ist = 46336260 Meilen, und noch etwas mehr als das wird von Jedem Punkte des Himmelsaquators bei der tagliche'n Urn will-zung des Himmelsgewolhes durchlaufen!

C a p . 19. Es gebuhrle wohl den Gelehrten audi-rer Nationen Dank und Lob, dass sic sich so sehr be-muht haben, die Zeichen und Wunder des Hiinmels z«> erforschea und zu erklaren, ware nur ihr letzter Zweck nicht der gewesen, an Gottes Vorsehung zu zwcifcln, und das Verlrauen auf ihn zu vernichlen. Ihre Haupt-absicht war, Horoskope zu stellen, die Constellationen der Himmelskorper kennen zu lemen, um die Zukunft zu erforschen und den Geslirnen eine gdttliche Vcrehrung zu widmen, wie bei den alten Chaldaern, Aegyptern u. s. w., welche die einem jeden Gestirne einwohnende Kraft zu kennen behauplelcn, jedem einen hesonderen Gotlesdienst widmelen, j a sogar liucher dariiber ver-fasslen, wie das Buch der ,,agyptischen Gottesvereh-rung" und das Buch der ,,sieben Planeten." Gelobt sei Gott, der uns von ihnen abgesondert, durch unsern Lehrer Moses seine Lehre milgetheilt und uns verbolen bat, in den Wegen jener Volker 211 wandeln. Uns, die wir feslhallen an der gottlichen Lehre, diene die Kenntniss des Wcllgebaudes, der Grosse, Bewegungen und Stellungen der Sterne u. s. w. nur dazu, um iiber Gottes unergriindliehe Weisheit nachzudenken und da-bei stets die Ueberzeugung 2 U behalten, dass alle Spharen und Sterne Werke von Gottes Handen sind, Diencr seines Willens und gegen ihn dem Nichts gleich gcachtet, wie es denn unser Vater Abraham

X X X V I I I

War, ()er zuerst diese Lehre vcrbreitete uud Jehrte. Ausserdeut soil uns die Kenntniss des Laufes der ,,bei-den Lichter" u. 8. w. dazu diencu, Tekufot und Moidot *u berechnen; denn wenn uns auch dies Alles von un-*ercn Vorfahren Qberliefert worden, sollen wir doch *ur Verherrlichung des giiltlichen GeseUes dariiber

forschen und uns von der Wahrhei t desselben iiber-zeugen, wie auch die Aeltesten des hohen Gerichts in Jerusalem, wenn auch der Monat nacb der Erschei-nuug beslimmt wurde, doch sich viel m j t j e r Qerech-nung des Mond- und Sonnenlaufes beschaftigten.

ר ^ ב ח מ ה

$m ומאור תעלומיו ומימיו ביד חולו ואם הם עמוקים, במולדות ואיך דוחים קובעים, והתקופות כסי דתות וחוקים, לבב יצחק לשם יוצרו הכינו תעודה שם בישראל והקים, ?1?1מר סוד יסור עולם בדתות םדוייקים, ומכל סיג מנוקים, לעין משכיל צסוניו הם גלויים •מרעיון קשה לב הם רחוקים אשר טבעו בבור סכלות וגיאות ונושקים את ידי כסלם וחובקים, אוילים מבלי דעה חכמים להרע גם בכל מראה אזוקים, במכמרותם יצודון הפתאים לרמותם לשונם מחליקים, נבונים הם אבל הולכים חשכים ימי הבלם עשוקים הם ועושקים במהתלות זמן שגו וטעו ביין תאוה ובו המה נמוקים, ידידי אל תהיו מהם ובהם נעורים מדבר חכמה ודקים קנו חכמה וזכו עין מומה ביד בינה הי* נא מחזיקים, ולב לראות המון דגלי צבאות תנו ובואת תהיו כאל דבוקים, והוא חיבור בסוד עיבור יעורר לבבכם אך בראשי הפרקים, אמריו מפנינים המה יקרים וגם מצוף דבש מיליו מתוקים ומוסתיו מיד כושלי התכוננות וטעמי דברותיו אור מפיקים, ואף אמנם למשכיל היא כסולם בשכלו יעלה לשחקים, לרב אשר נשיא

אל הוא למנה יכונן בו אשורי בין ויקים: לעד ולאות בישראל

נפלא בדת האל מופתיו להבין יואל

אדא וכשמואל חכם לב

מכרוהו ואין ערום הוא

כאיתיאל גואל כאל

ומתגאל

לישראל לכל שואל והאריאל

נתיב יושרר ש לרב א

ואתאשר ידעו פשר אמת וישר

הוקם יםוד איש כרב

כל חנם

פתאים אליו

בו נואלו חכמי בני יון אף כי בני עשו וישמעאל והוא מגיד חקיו ומשפטיו

יאמרו כי הוא םפר בבוא גואל לראות

וכאלו הספר ידבר ומילין יחבר:

אנוש נלאה

יקר נדרש מכון מקדש

ןין חכמים מילי, ויודעים האזינו לי שמעו כי נגידים אדבר ומפתח שפתי משרים, הט אזניך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעת, יושר לב אמרי ודעת שפתי ברור

מללו אליכם אישים אקרא וקולי אל כני אדם : ראו ספר יספר סוד שחקים, ואותותם ברוצם על ארקים ובו תבנית גלילי המסיבה ואופני תנועתם חקוקים, יעידון כי אלהי׳ חיים יצרם וכי המה במוצקו יצוקים עלי מעגל מהרה קל ירוצון בכוכביהם כמראה הברקים, ירוצון מבלי ילאו לעומת כרוביהם כםוסי׳ בעמקי' ואיך ילאו והם רכב אלהים אפיקים מראי מוצק חזקים, ומזוהר יקרו הם חצובים וכן זוהר עלי יציר מריקים, מקום רגלם בלכתם לא ימירון וחיש רצים ואינם נעתקים, כבור האל בטוב לחשם מחוים מגידים ורם מחשים ושותקים, ודין סהר וחמה בו יסופר ומשפטם כשרצים ודולקים, ואיך נרו יתר וילקו כשיהיו במקום צר דבוקים, ומדת לילה ויום בו תביטון ביען לזמן המה הלקים, הכי דין מועדים וימים ושנים לפיהם הוא וחלוף הפרקים, ובעבור יחוון לכם פלאים ביר שכל ועט הם מחוקים,

אמר המחבר כמתפאר במעלות יסוד עולם ומהלל

כליל יופי ככוכבי אל בלב מתי שכל לידע

עלה על במתי שחק כל יסוד עיבור

נביאים ירעו כסיל ולץ

הוא ברום חביון

ישכיל םודו גם מאנוהו

ונתעלם מעין לבל יגש

ספר יעיר

־ בו י ובמפלאות

כלה־ אך כל

לכן כנעלם נםגר

אשורי על אני נרצע

חללה לעד ומנהו בדרך

מעגל עבד את־ למו

עסאל

והוא פלם ואומר• כי הכי בשמו

וסוד ימתיק ודין חכמה

לבן נכר מביניו

יזכו

הכיני ואלי אשיב יקר הוא לי

חריו יעיר ברץ תורה

נעלםp על

כל לומדיו

יצחק אך ש־,

נזר לב שרי

כאשר

קץ נרשם שרשי צפונותיו השתגעו. על טעינות ההבמה נטעתיהו לזאת גבהו ענפיו עד זבול יגעו םסר יםוד עולם קראתיו כי עלי מופתי אמת אדניו הטבעו, נחמד כעדן גן אלהים הוא הכי• שיחיו ידי המחקר נטעו, טורים ממולאים בברקת אודם ופטדה בסדרו ונקבעו, למדו יסודותיו ואז יעלי אליכם שחר אוריו ויתבקעו, לקטו בדולח בין ערוגותיו ארי בשמי תבונותיו והשתעשעו, בו תמצאו דעת מיוסדות אשר לא נודעו עד כה ולא נשמעו, סוד מלאכי עליון יביעו יחדו

יתחברו להם ובם יפגעו •

ככתוב מי כהחבם יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועוז פניו ישונה: וכתיב החכמה תעוז לחכם וכוי

ם המחבר לא נכרו חכמות ולא נודעו עד כי מזמות סופתי ו א נ הוצעו, היו כגן נעול ומעין נחרב לא נגרו מימיו ולא נבעו, תעו מביני עם בספריהם שוא עמלו כולם ולריק יגעו, עד עוררה רוח ה׳ מחשב שכלי ונגלו לי והתוודעו, שימו פתאים לב להבין מפלאות שחק קחו מושר ואל תפרעו, וראו מסילותיו לרוח גבהם ואיך יםעו למסעיהם ויתנועעו רצים בכוכביהם במצות יוצרם לא יחליפו חק ולא יגרעו באו לגן בינות לאין

ר מ ו א ר ו א פ ת מ ה ו ז ר ה פ ס א ב ש נ ת ה מ ר הז ב ח מ ו ה נ ד ו ע ו

ושבלי ודגלי

שבילי והפליא

פלילי ופלאי

ואלי ולילי עמלי

יהי לי

מדגי מכון שחק

לחוקק נפ־ נתיב יושרל כ לעין ס באורזותיו עזוז חכמה כחותם על לבד מאל

צהלי נפשי

אלהים ל־ להבין םוד

וציוני והנחני

ואם נעלם למען כי

אצלתי מ־ ימי חלדי וזה יהיה

חדי בו

מנעורי והעיר מח־ שב דעי והריכם עלי כל מעלה נםי

ת לאותיו עלי םפר ופלם א^ יסוד עולם ס ל יקי כ י ד ג ה ל

א בעיני יודעיו ספר־* הלא הו יבינו אמתיו כל יםוד נשגב

לתתו תר־ומד־ז לשים מלכי לבבי גתתיהו וחוק יומי

מנתי וחלקי ב־ אמת מכל הכי כל ימי עולם לזכר טוב

ל לבבו נשאהו ראות צבאות מחנות קדושים, ואיך יסעו עלי דגלם, אל יחשוב כי פניהם לא יגלו עד ישקוד עליי »י י ש מ

י י0וד עולם בצדק כל אמרי פי, אין בהם נפתל ועקש כולם נכחים למבין וישרים למוצאי דעת • י 'שערי ספ

ברכות נסוכים ערוכות לעם אל ומחלליו, על מי מנוחות ישלתי תנובות יבכר לחדשיו לא יתום פריו לעד ולא ר פ ו ו י ש ר ש

ל עץ בגן אלהים לא דמה אליו מאשכינז הריחי , כ ו י ^ ע

בשמיו והאירו טורי לשמיו, טוב טעסו וסופריו יעידוהו וחכמי ספרר יהודוהו, ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך דיי צבאות הוא לא בא כבושם ההוא אליהם, אור נגה עליהם׳״ קרוש כולם יביעו, יגידו ישמיעו, כי אין על עפר םשלו יאמר לו המשכיל, הנעים, אביר הרועים סחזיק הבדק, רודף צדק, עמוד הימיני, הוא עדני העצגי, מגדל היושר ומבצר״ מכפיל ו ר ן ע ו ב י ו הכושר, יודע כל פשר הר״ר אשר יהי צ שכרו, ויתמיד הדרו, ועליו יציץ גזרו ותדב גדולתו, ותגדל מעלתו ויאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל

מאת הצעיר הנבזה, מחיק סכלותו חווה, מעודו עד היום הזי1׳ ועיניו מתרפק דופק דלתותיו כדל ק כ א ת ב מ ר *י ה י יג ס ע כ

שואל, יצחק בן ישראל; ועתה ידידי ורעי, גבירי ושועי במה אקדם פגיי ואיך אעמוד לפניו ואני נעור ורק סן החכמה פתי ובל יודע מה, עפר מן האדמה לא קריתי ולא שניתי אף אמנם שגיתי ואדוני חכם כס^אךאלהים לדעת כל ומשכיל כהיםן ודרדע וכלכל, וכשבאתי לערוך ולספר קצת ממהלליי וראיתי שכל העולם כללו• כדי הוא לל וכאילו הוא נברא בשבילי

!u« ו!ו» וננניו ותלמידיו וכל אשר• ׳••- ־ • פתח ואמר, שלום רב, כממזרת י י — ׳•״י״ ׳ למערב, ומעגלה לעקרב, לכבוד הרב״ איש חמודות, מדובר בו נכבדות, הר השכל והמזימה נחל נובע מקור חכמה, אהוב ונאמן עם קדושים תחכמוני ראש השלשים, יועץ וחכם חרשי' טוב עם ה׳ ועם אנשים אבי המקרא ונר תורה ואור המשנה והגמרא, מסרק ומהדק הרי תושיות, מוציא וממציא נהרי בינה בציות, אדמת מזימה, יפתח לישדד, ושמי מדומות בשכלו ימדד חיילי בין יחבר יגבר וכארי יתגבר לשבר לדבר גאים תחת רגליו וכל לבב ילבב ינובב ונפש כואב דובב בפיליו ישובב. עיים נשים יגשו, גחלים מים עד ים ישיחון מחלליו, התיר דבריו יכונן וכושר מפעליו, כי הוא כרוב ממשה, רוח אלהי׳ נחה עליו מאיץ להליץ להמליץ ומתמיד להעיד להגיד זית רענן נטוע בצל אל יתלונן, שליו ושאנן יען חכמי ומזימה ותומה המה שתיליו, סוד אל ימתיק ושמן יריק, מפיו מספיק להדליק שפעת שבעת הנרות, מאירות מזהירות, נוכח פני חמה מחנה חונה לפני אדני גלגליו, להמשיך ולהטות

ב כי כולם ישנים״ ויהי בשמעי דבריהם, אזין עד תכונותיהם אש הקנאה אכלתני, וחמתי היא תמכתני, ואמרהאלכה ואראנו ויום יום בחדות אנסנו, אדברה ולא איראגו, ואעירה כיו׳ כבוד והנה חרש עמדי,לשוב כימי בחורי, לחדש כנשר נעורי, ונפשי תשיחני, ורוה מבינתי יענני, קום כי עליך ;הדבר, כי הנר• הסתיו עבר, אז התחזקתי, חשתי ולא התמהמתי, ודלתי שכלי דפקתי, ועל אלהי ישראל סמכתי, ואכתוב זה הספר אמרי שסר, לא יסולה בכתם אושירו בשוהם יקר וספיר, מזוהר השכל חצבתיהו, ובכור החכמה יצקתיהו, ובחרט מזימותי צרתיהו, אני היום ילדתיהו, ולאיש חמודות שלחתיהו, לבא להשתהות לרגליו, אולי יטה מחסדו אליו, וישים עיניו עליו, יפתח שעריו, ויבא חדריו, יגלה סתריו, ויראה סדריו, ויבין דבריו, יעמוד ויתבונן נפלאות אל וידע כי יש עוד נביא בישר׳ אמנם הביאותיו כדרך קצרה, על פי שקול דעת וסברה, כאשר הורוני זקני, גבורי וקציני הנצבים על ה׳, המה למדוני ומים הסכלות המשוני, ועוררוני והרשוני, לכתוב זה המעט לנצור אורחות משפט לעורר לב התלמידים, לשמוע בלימודים אביעה להם משלים, אחבירהעליהם מילין, אדריכם בדרך נכונה ואורם במחקרי התכונה, מעט קט מחכמת התכונה, אחת הנה ואחת הנה אולי ילמדו ויועילו וישימו לב וישכילו ועתה כדי לתקן הענין, ולחזק יסוד הבנין, ולשאוב מים מראש המעיין, ראיתי להקדים לפני, זה השער לה' נתתיהו בענינו

בדל, ועל כל, יתגדל, השומע ישמע, והחדל יחדל: אשכילכם

אטעימכם אך לא מיינכם

מאור אשכנם כוס ושכם

תדעו םודכםם כ פן יפרוץ ב

ובדרכי האל ודגן שמים

אתכם יין הטוב דרת לוקח לא

העת מנהו תקחו אך הנורו עד

אל תהרסו

מצאתי נפשי לחוצה, מחוצה ורצוצה, מבוא בסוד המליצה למתיק עצה, ודעתי צרה ורוחי עצורה, ולשוני קצרה על כן זחלתי ואירא, ואשב משמים, זה כמה ימים, עד כי העירני כבודי כי יש לאל ידי, והלא בימי חרפי, בחכמה פתחתי פי ולפני חכמים עמדתי, ובמושב זקנים ישבתי, ומעט דבש בקצה המטה טעמתי, ואבן חכמת התכונה, ארשתי לי באמוגח אהבת נפשי אהבתיה, ועל לוח לבי כתבתיה, ואומר אגלה מסתרי צפונותיה, אבא ער תכונותיה, עטרת לראש אענדנה לילה ויום אנצרנה אשימנה על זרועי כצמיד, באהבתה אשגה תמיד, ואחי כאשר הואלתי, כמעט לא עמדתי, עד כי קמו כני אדם עלי, ויתרגזו בפחזם אלי, זמני הביאני, במסגר יגוניד כלאני, עד עתה הלאני, יום יום ירוץ לעות נתיבתי, שאגה, לכדתני תבל בהבלי׳, ותשיתני בחבליה, ואקרב א י ב ל לי כ אלי<״ אף כי טבעתי ביון סכלי, ולא בינת אדם לי, יגעתי

ולא מצאתי מנוחה, כלו ביגון חיי ושנותי באנחה, ואני אמרתי לריק יגעתי, לתוהו והבל כוחי כליתי, אכן משפטי את ה׳ ופעולתי את אלהי 5 ויהי היום עתירות שאלתי על דברי איש חמודות, ויספרו לי קצת מחלליו, וטוב טעמו ומעלליו וכי. מרוב חכמתו, וגדולת מעלתו נדבה רוחו אותו, לבוא בסוד התבונה, ללמוד וללמד בחכמת התכונה! וישאל את אנשי מקומו, אם יש£איש משכיל, ילמוד עמו, ולא מצא אותם נכונה, ולא רעת ולא תבונה, את מי יורה דעה, ואת מי יבין שמועה, אחדי כי אבדה עצה מבנים, ואין רואה ואין מקיץ

בני כיום מלאו ידכם משך חכמה אמשיך לכם

חכו לי עד אשקה אור יפיס ולהב כי מאש

זוהר הוא רב הזהרו לשתותו אל ר־זאיצו

לראות ח־ ביון עז עליון וה השער לה/ צדיקים יבואו בו

r מניעת המציאות ואסיסתה לגמרי, וזהו החילוק שיש 3 הנברא מצד שהוא נברא ובין האין המוחלט׳ יענין היצירה הוא שקבל היסוד הגבול והצורה הראשונה שבה יצא הכל מדין האפשרות, לענין המציאות וההויות ובהצטרף לדהיכח העשייה יחולו הצורף האחרונות שהם כצורת החי הזה והצומח הזה והאבן הזאת או הכלי הזה, ובצורות הללו תהיי מציאת הכל בפועל, הא למדתה שהבריאה היא קודמת ליציתזאבל לא בזמן והעשיה היא מתאחרת לשתיהן, וכן הוא אומר כל הנקי כשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, ורע כי הבריאה והיצירה כעין שאמרנו לא תאות אלא לאלהי, ושתיהן היו א ו האלהים ואדני האדונים, וזה כי יוצר הכל ה לא ממן ולא במקום ילא ע״י כלי, הואיל וגם אלה הם נבראים

שעף• מחשב השכל יודה, ומי כמוהו מורה, כי הבורא ית׳ ברא, בתחילה יסוד דק פשוט וצלול ושלול מכל צורה ותואר וגבול מוכן ממוצע לקבל הצורה הראשונה, שכוללת הכל, והוא ית׳ היסוד הזה המציאהו מאין המוחלט ר״ל לא םיש כי אםיש, אז לא ימלט יש זה מהיותו פשוט, כמו היסוד ר מ מ א ת או שיהי׳ בעל צורה וגבול, וא״ת פשוט אז יהי' הוא עצמו היסוד, כי מה הפרש יהי׳ אז ביניהם! ויהיה או כאומר כי היסוד היה נמצא קודם שנמצא. והמוגבל כמו כן אינו אלא היסוד עצמו שקבל הצורה והגבול הרי שיש לנו להודות ביסוד ראשון פשוט נברא מאין ומאפס מוחלט, והבריאה הזאת שאמרנו איננו מציאות לגמרי כעין מציאות התיכה והכסא אבל היא בנברא ענין אפשרות המציאות, כמו שהאין הוא

המתהסך בתחבולותיו כל היום מצורה לצורה ומענין לעני? וזה טעם לעשות כלומר שלא נתן לו מתחילה כל שלימותי לעמוד על צורות ידועות כמו שנתן לעולם העליון והאמצעי אלא בראשונה כשנעשה הי׳ על מנת לעשות ולחדש בו בכל יום תמיד מעשה בראשית ושיעור העולם השפל הזה הוא מעקמימות גלגל הלבנה ועד מוצק האדמה יתברך גדול העצר׳ ורב העליליה הנה זכרנו מענין הכל וסודו בטפה מן הים אולי ידבנו לבו איש אשר רוח בו ללמוד על הסדר, ולבא חדר בחדר להגיע למקום חביון ולדעת דעת עליון ומעתה אתחיל לסדר החיבור הזה כאשר יעדתי וכפי שיורוני מן השמים וראיתי לחלק אותו מתחילה להמשה מאמרים, וכל מאמר מהם כפי

רוב עניניו אחלקנו לפרקים : המאמר הא׳ אסדר בו ואציע כל ההקדמות וההצעות שאנו צריכין להם בחכמת התשבורת וזולתה בביאור

עקרי יסוד הלימוד בם׳ הזה ודרכיו: המאמר הב׳ אספר בו ואודיע תבנית העולם, וסדר מחנותיו ומנהג מרוצת הגלגלים על דרך כלל ונםיעתם בבוכביהם וסדר מרוצת הרקיע וסיבובו על מקומות הארץ והמתחייב מזה מחילוף הימים והלילות במדותיהם בבל פרקי״השנר, במקומות הארץ וגם התחלפם בהם ברגעי תחילת'

ן וסופם ושאר עתותם כל מה שצריך לזה ובא מחמתו : המאמר הגי אסדר בו ואודיע תבנית גלגל השמש והירח ומנהג מרוצתם בהם ונסיעתם וענין תקופות החמה וחדשי הלבנה ולקיותיהם ושאר ענינים והאותות הנמצאות לחמה וללבנה בהתיחסם זה לזה ולארץ, וכיצד הי׳ דרכי ביקור

חכמי התכונה ומחקרם על כל זה : המאמר הד׳ אבאר בו ואודיע הלכות העיבור וטעמיהן וסדר חשבנותם המסורים בידינו מקרמונינו ז״ל

ופי׳ קצת ההלכות חמורות שבאו בתלמוד בזה הענין. המאמר הה׳ יחדתיו לעריכת הלוחות הראוים לחיבור זר׳ ואבאר בו ואודיע כיצד יאות שתחינה דרכי החישוב והתיקון על פיהם, ואחר שנתיסד זה אתחיל עתה לסדר טעמי

המאמר הראשון והלכותיו: המאמר הראשון בהצעת העיקרים וההקדמות מחכמת התשבורת וזולתה שאנו צריכין להם בבירור דרכי הלימוד בחיבור הזה והוא מתחלק לב׳ פרקים הפרק האי בפתיחת החיבור, כדי להודיע כוונתי מה היא ודרך הלימוד בו כיצד תהיה והפרק השני אסדר בו ואציע כל ההקדמות וההצעות שראיתי לשדרן מחכמת התשמרת הולתר• כדי ליישר דרכי הלימוד בספר הזה ולבררן והפרק הזה

נחלק לשערים ולהרבה למודים וכמה עיקרים : פרק א׳ בפתיחת החיבור כרי לגלות את דעתי ולהודיע כוונתי בס׳ הוד, ודרך הלימוד בו כיצד תה* דע כי כוונתינו בזה החיבור היא ללמד ולהודיע חכמת יסור' העיבור וסוד חשבונותיו והלכותיו ומה שצריך לזה מחכמי*

ונוצרים כמי כי והכלל שנאמר בו כי יוצר הכל הוא מתחלק לשני חלסים, א׳ מושכל ואי מורגש

אלה הם מורגשים ומעמד השרפים והכרובים, ושאר הנמצאים הרוחניים כעין השכל והנשמה, והעולם הזה אין בו גוף וגויה אף כי לא הפסד והויה ולא יקרנו מקרה ולא יסע ולא יחנה, אף כי איננו רחוק ולא נגש עין השכל יראנו, ובאור מחשבותיו יעידנו, ולא יוכל לכחש בו, כי הנה בשמים עדו, ובמחיצת המרומים סהדו ווה העד הנאמן עליו, כי אין הגלגל מצד שהוא גוף מתנועע מאליו, כי באמת לכל נע יש מניע, ולמניעומניע עד שיתגלגל הדבר ויניע למניע הראשון שאינו נע ולא נוסע והא לך דוגמא מזה תנועת גוף החי כנשמה ומניעה גלגלי השמים ומניעם הם המלאכים שאליהם רמז;הכתוב באמרו (תהילים ק״ג כ׳) ברכו ה׳ מלאכיו גברי כח עשי דברו,

א השמים ואליהם רמז הכתוב באומרו ברכו ה• כ י וכל ציו"משרתיו עושי רצונו וכולם הם מפז' טהורים ברורי א ^ב

גבורים, כתפוח הזה עגולים ברום עולם נצבים וכולם הם חיים ומשכילים׳ ויודעים ומכירים מתרוצצים לדעתם הולכים ושבים וחוזרים חלילה, במרוצה רבה ועצומה ככח שאין לו קץ ותכלה לא יעפי ולא יגעי ולא ילאו ולא יזקינו לעד לא יבלו ולא יכשלו במרוצתם ולא יעבטון אורחותם ולא יסבו בלכתן, כי לעבר פניהם תמיד תנועתם, טסים ומעופפים בכנפיהם, רצים וחשים לא ימירון מקום רגליהם, וכולם הם רבי הפעלים, בהוד המשרה כלולים, והם קציני הממלכה, הרודים בעם העושים במלאכה, כי שם צו־ ה׳ את הברכה ששי׳ ושמחי׳ לעשות רצון קוניה׳ ומספרים כבוד אלבמעניהם והדיבר אין בהם והעולם הזה יקרא ע״ד כלל שמים, ושיעורו מהגלגל העליון, המקיף את הכל, ונוסע בו כלפי.המערב,

קל מהרה עד עקמומית גלגל הלבנה : והעולם השפל, השח והאפל, הוא כל מה שתחת השמים מבעלי חיים למיניהם, והצמחים והמתכות, והאבנים והעצים, ועל דרך כלל ד׳ היסודות שהם האש והרוח והמים והעפר וכל המתהוה מהם* ולאלה רמז הכתוב באומרו כרכו ה׳ כל מעשיו, וזהו שגא׳ בפי ויכלו מכל מלאכתו אשר עשה שתי פעמים כנגד עולם העליון והעולם האמצעי שכבר נעשושךו על שלימותם ותכלית צביונם בלי חילוף ובלי שינוי, ע ן

מהעולם ועד העולם והוא שאמי עליהם הכתוב(תהיל׳קמ״ח וי) ויעמידם לעד לעולם :חק נתן ולא יעבר ולבסוף אמר מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות כנגד העולם הזה השפל

ססרי הקדמונים אליו נתונים נתונים, ישתדל ויקרב אל המלאכה וילמוד אותם משם כהלכה אע״פי שבכאן ימצא מזה מה שיספיק לו עד שתנוח דעתו עליו ובלימו׳דרכי החשבונות העיבור והלכותיו אנהג כמנהג מחברים מבעלי מלאכת העיבור שהיו לפני ואשתדל עם זה לתת לכל הלכה ולכל חשבון מהם טעם נכון וענין אמיתי אחר שאברר ואציע כל ההקדמות וההצעות הראויות לאותו דבר כסי דעתי הצרה ולשוני קצרה ועוד דעתי לפרש ולברר במקומו הראוי לו מהספר הזה טעמי מקצת הלכות חמורות שבאו בתלמוד בענין יסוד העיבור וסודותיו ואביא לשם ע״ז המופת ואוכיח שכולן הן הלכות מדוייקות באו לפי האמת ולפי נוהג העולם והוצרכתי מפני זה להביא בחיבורי זה כמה ענינים נפלאים ונוראים מחקמת תכונת השמים שמא שום אדם ירמה לו בתחילה ולפי עיונו הגם ויחשוב שאין בהם שום תועלת לחכמת יסודי העיבור וסודותיו ולא לפירוש ההלכות החמורות שאמרנו כשישכיל ויתבונן הטיב וידע את טעמיהן מיד יראה תועלתן ויכיר וידע כי לא על חים באו בכמה מקומות עוד מהספר הזה אצטרך להסתייע בדבר חכמי האומות ולסדר ולהודיע אמית׳ סברתן בדבר פלוני ופלוני מזאת החכמה ואיך ובאיזה דרך היתה חקירתם עליו ואין לשום משכיל ומודה על האמת להאשימני על זה כי הש״ית יודע ועד כי לא עשיתי כ״ז כדי לשבח אותי ולא כדי לתת להם חן אלא כוונתי בזה לברר טעמי יסודי העיבור והלכותיו המסורים בידינו מקדמונינו ז״ל ולהוכיח 'בראיות ברורות ולהודיע שכולם הם עקרים אמיתים- מדוייקים ונכוחים עד מאוד יודו עליהם ויעידו

האותות והמוסתים האמיתיים:ה הוי יודע כי חכמת התכונה היתה באמנה אצלחבמ• ז עי ו ישראל הקדמונים וע״ז יש לגו עדים יאמגים והוא כי זה הנמצא מסור לנו בקבלה מפיהם ממדת שנת החמה ותקופותי׳ ומדת חודש לבנה האמצעי ותיקון המחזור של י״ט שגה שלא נתחלף ממנהגו ולא נשתנה מבראשית ועד הנה. והנה לקיות הלבנה והחמה המתוקנות על עיקרי יסודי העיבור וחשבונו מעידות על אמיתת דבר זה ומגירות כפי שיתי הכל כמקומות הראוים להם, מם׳ הזה בעזה״שי ונמצא בתלמוד מזה כמה ענינים נפלאים מפוזרים ומפורדים בו כ״א לסי מקומו כי הא דתניא (ר״ה כ״ה אי:) פעם א׳ נתקשרו שמים בעביםי הא נשם כיב׳) כ ' ו ו ש כ ד י ח ט ל ״ י ה כ נ ב ת ^ י מ ת ד י א ר נ ו דאמר ר״ז צריך לילה ויום מן החודש וכי הא (שם) דאמר רב נחמןכ״ד שעי מכסי׳ סיהרא וכי הא(שם כ״ה א־) דאמר להם ר״ג לחכמים כך מקובלני מבית אבא שפעמים בא בארוב' ופי וכוי וכי הא (שם כ״א אי) דשלח ליי רב הונא בר אבין לרבא כד חזית דמשכת תקופת טבת עד שיתסר בניסן לא תחוש עברי לההוא שתא, וכי הא (סנהדרין י׳׳ב בי) דאמר ר׳ יהודה אין מעברין את השנה אלא א״כ היתה התקופה חסירה רובו של חודש וכוי, וכמה הלכות אחרות יש עוד

A2

התכונה לאיש משכיל ומכין שנשאו!לבו לידע עיק׳ כל זח ושרשיו כשנשא ונתן בתלמוד תורתינו הקדושה וחפש בחדרי מצפונותיו, וביקש ללמוד משם ולידע טעמי יסודי העיבור וסודותיו ונסתמו מעיני החכמה ממנו ומצא דלתותיו סגורות לפניו וזה כי מימיו לא חנך את נפשו בחכמת התכונה ולא חלק לה בבינה עד כי נתייאש מפגי כן וחדל להשכיל בטעמי ההלכות ההן שבאו בתלמוד בזההענין ונסתפק בפירושן ולא

ידע אם הם מדוייקות ובאות לפי נוהג העולם או לא ואני כדי לייפות את כתו וליישב את דעתו עליו וללמדו ולהאיר מחשב רעיוניו וכדי לחנכו בזאת החכמה מעט מעט ולהרגילו בו לאט ולהראות ולהודיע שכל ההלכות ההן וכמה שמועות שבאו בתלמוד בזה כגון הברייתא שאומרת נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה וכוי וכמה הלכות אחרות זולתן כפי מה שית׳ זה במקומו הראוי לו בזה הספר כולו הם מרוייקות עד מאוד ובאות לפי נוהג העולם והנני מתחיל עמו מנקודה הראשונה ומשלים הבונה באחרונה ולא אעמיק כ״כ באלו הענינים הנפלאים והשלמים אפיי בתכונת גלגלי השמים ושני המאורות ומנהג מרוצתן בהן ונסיעתן שכל הענין הזה תלוי בהן כ״ש בשאר עניני חכמת התכונה שהם זרים אצל חכמת העיבור וסודו של ענין הזה ראיתי שלא לדבר בו כלל בספר הזה ובמה שאנו צריכין לו מחכמת התכונ' לחכמת העיבור וביאור טעמי יסודות של ההלכות אביא הדברים כפשטן ואבאר הענין דרך נקלה וקרובה לדעת התלמידים ר״ל שלא אכנס בו עם התלמיד ההוא בביאור מופתי אלא בקצת מקומות וזה לפי שהבאת הראיות וסדר הסברות הן באות מחמת חכמת שלא הכיר התלמיד ההוא בהן ולא שם לבו מימיו אליהן ואמרו המשכילים כי לכל חכמה יש כ׳ לימודים הלימוד הא׳ מהן הוא כגון שישאל התלמיד לרב לאמור מהו הדבר הזה הנק׳ כדור אז יאות לרב לאמור לו כי הוא תמונה הגופניות שתכניתה כך וכך ותשובתו זאת הוא הלימוד הראשון ויקרא לימוד ציורי וזה לסי שעל ידו יבין התלמיד וידע צורת הדבר ששאל עליו ובזה הלימוד יש על התלמיד קל לקבל מן הרב ואין לו רשות לטעון ולחלוק ןלא לבקש ממנו שיתן לו ראי׳ וחיזוק לדבריו, והלימוד הבי כגון שיאמר לו הרב אח״כ דע כי לזה הכדור ששאלתו ןלענולות החקוקות על גבו כך וכך משפטים וסגולות י ל ע

ובזה הלימוד אין על התלמיד לקבל מן הרב עד שיביא לו ראייות ברורות ויתן טעם לדבריו ויש על הרב להביא לו ראייות ברורות ולסדר סברות עד שיתאמת בלבו הענין ויבוא להודות בו להסכים עמו עליו והבאת הראיות ההן וסידור הסברות הוא הלימוד השני ויקרא לימוד ביאורי וזה לסי שכוונתי בוה החיבור כמו שאמרתי היא לחנך את התלמיד ולהרגילו ראיתי להביא הלימוד בספר הזה ע״ד הראשון ובמקצת מקומות אביאנו נם לפי הלימוד הבי ואח״כ אם תשתוקק נפשו לרוות צמאונו ולמלאות מחסורו, הנה לפניו

3

ועתה ראה שהאיש ההוא אע״פ שסר רעבונו פעליו ומלא אי< בטנו איך תנוח דעתו עליו והוא לגן לא בא ולא אבל בטובה ולא שלטו ידיו באילניו, ולא ארה מראשי בשמיו, ולא שתה מהיין המשומר בענביו, וכן המשכיל הזה המשל הלומד בם׳ הזה, ר״ל שממנו יבין בטעמי יסודי העיבור ויעלו בידו וממני ילמוד וידע נפלאות סודו, אבל לא ידע מאין, ואיך באו אליי

ולמי אלה לפניו י. סרק ב בסידור ההקדמות וההצעות מחכמת התשבורי1 וזולתה שאנל צריכין להם בחיבור זה, והוא נחלק לחלקים לשערים, ולעקדים וכמה לימודים, ואחר שגליתי דעתי והודעתיך כוונתי בזה הספר מה היא ודרך הלימוד בו כיצי תהיי הנני בא לערוך בשערי פרק הזה מחכמת התשבורי*ג י וזולתה מהקדמות והצעות ישרות נכוחות נצורות מכל ס ברורות כי םאור השכל מחצבן ובכור החכמה היתה יציקתן ספיר גזירתן, ואיתן מושבן מהן הקדמות מושכלות ומובנות מעצמן ומהן שאתה צריך להתבונן.בעגיניהם, ולהשכיל ורירע

את טעמיהן ומהן הקדמות שלא באו אלא לפרש שמות ומלוי1 נכריות אשר לא ידעתן, ומהם הקדמות שיש לך לשמע? ולקבלן מסי אשד ידע וראה אותן בעין שכלו במקומו ומהן שבאו כדי לישב דרכי הלימוד בחיבור הזה ולפנותו ולייפותו ועתה הכן רעיונך ולטוש עין מזימתך ושים את לבך אליהן והתבונן והשכל במשפטיהן ודיניהן ובכל ענין וענין מהם על לוח לבך כתבהו ובאישון בת עין שמרהו כי לא דבר רק הוא ומאשר היתה טובתו על כל שופעת והוא מקור החכמה והבינה מאתו נובעת המלמד לאדם דעת ממנו אשאל עזרתי, כי הוא תקותי, והנד, הואלתי, להבין ולהורות לפקוח עינים עורות, ואתחיל מהנקודה מפני שהיא לזה העיין, כמו היסוד לבנין

וכמו שהוא האחד שורש ועיקר המנץ : שער א דע כי הנקודה הוא דבר שאינו מתחלק כלל ואפי' במחשבה לא מפני דקותה בלבי אלא מסגי שאינה ראויה לכך הואיל ואין לה שום מרה ולא שיעור ולא שום התפשטות ולא ממשות אבל היא תכרית הקו וקצהו ואיני׳ חלק ממנו כמו שחשבו הטסשים באמרם שהקו הוא מחובר מנקודות רצופות ודבוקות זו לוו ווה אינו אמת אלא הוי יודע כי אלף אלפי אלפים נקודות אם תחשוב אותם מחוברותי איך יתחבר ממה שאין כאי אינם אלא נקודה אהת בלבי כ לו מדד, ושיעור דבר כמו הקו שהוא בעל מרה ושיעור והתפשטכ ולא בעומק שום ח ו ר הקו הוא נמשך באורך בלבד ואין לו ב התפשטות ולא שיעור אפילו כחוט השערה והוא תכליתלל הוא ג׳ מינים יש השטח ואינו חלק ממנו, והקו על דרך כ קו ישר וסגולתו הוא שכל הנקודות הרצופות עליו במחשבהו לזו, ויש קו עגול והוא כולן הן במראית עין מקבילות ז המקיף שטח העגולה ומגביל אותו או קצת מההקיף הזה ויקרא קשת, ועוד יתבאר זה להבא, ויש קו הולך עקלתון ואין לנו שום עסק בו בכאן, השטח הוא מתפשט באורך וברוחב ואין

בתלמוד כגון אילו שכולן מעידות ומגירות על טוב טעם ר״זל ועל שלימות דעתם בזאת החכמה ושירדו.לסוף עומקה ווה לסי שהי׳ לבם רחב ושכלם זך ונקי ושמעו בקבלה מפי הנביאי' שצפו ברזן״ק וראו מראות אלהים ובימי דה״עה נתפשטה זאת החכמה בישראל ורבו המעיינים בה כמו שכתוב (דה״א י״ב ל״ב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה בישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם וכתיב (שם כ״ה ו׳) ויפילו גורלות משמרת לעמת משמרת כקטן כגדול מבין עם תלמיד וביהושםט כמו כןכתוב(דה״בי״זז׳)ובשנת שלש למלכו שלח לשריו לבן חיל ולעובדי׳ ולזכרי׳ ולנתנאל ולמיכיהו ללמד בערי יהודה וכן היו דברי התורה והחכמה מתרבים ומתפשטי׳ בישראל כל זמן בית ראשון עד שחרב בעו״ה וגלו החכמים ונתפזרו בין העמים ונתקעו בבבל ובארץ עילם ובשארי ארצות ונתדלדלה החכמה מפני כן וכבה מאורה ואז נתעוררה רוח כשדים ולודים ופרסיים ויוונים ורומי' ללמוד מחכמים ח ן ה ר ק ב נ ישראל ולשאוב ממעייייהם ואולם תשש כחם ו ולא נסתייעו מן השמים שתעלה בידם עד שנבנה בית שני והזרה עטרה ליושנה והחכמ׳ לאכסני׳ שלה וחזרו או חכמי איה ללמוד מהן ולשאת ולתת בחכמה הזאת ושארי החכמות עמהם כי הא דאמרינן(פסחים צייד בי) חכמי ישראל אומרי׳ גלגל קבוע ומזלות חוזרין וחכמי א״ה וכוי, וכי הא דאמרינן (שם) חכמי ישראל אומרים חמה ביום מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן התהום וכוי ואחר חורבן בכמו ע׳ שנה עמד באומות בטלמיוס החכם ובזמן מועט היה לפני רבינו הקדוש זללה׳ה והוא השכיל מאוד בחכמת התכונה והוציא לאור תעלומה וחיבר בה ספרו הגדול הנק׳ אלמגיסטו קלע בו באבן שכלו לא׳ א׳ מעניני החכמה הזאת אל השערה ולא החטיא ומאז ועד עתה כל שבא אחריו למד מספרו כל אדם חזו בו אבל לא יוכל להבין את דבריו ולבא בחדרי מצפוניו אלא מי שנשתדל ולמד תחילה והשכיל בחכמת התשבורת ובחכמת החשבון אמנם מי שנתעצל ולא זכה ללמוד ולהשכיל בבי החכמות הללו ונשאו לבו לידע בחכמת התכונה כדי מה שיספיק לו להבין ולהשכיל בטעמי יסודי העיבור וסודותיו ימלא כיוס ידו ויכין את לבבו ללמוד ולהשכיל במה שאציע ואסדר כספר הזה ובו ימצא כל צרכו ויצליח דרכו אכן יהיה כמו האיש שהיי תועה בשדה רעב וצמא וכה וכה מתהלך עד שהגיע לגן המלך, ויהי הוא נבהל לאכול ולמלא את בטנו מפירות הגן ומעדניו קמו השומרים והשוערים אליו, ויסגרו שערי הגן לפניו ויבהילוהו באף ובחימה משם הדפוהו כי לא הכירם ולא הכירוהו ואפי' לראות לא הניחוהו ויסב משם עצב ייעף וירץ אליו א׳ מאנשי הגן מהרה, ויאמר שלום לך אל היראי עמוד על עמדך אני אתן מעדנים לנפשך, וישב אל •הגן וימלא חצנו מכל פרי מגדים, חדשים וגם ישנים, ויתן לי ויאכל ויבא לו וישת ולא סר מלאכול סירות ומחביא לו וטטעימו ומאכילו עד שהשביע נפש השוקקה ותחשב לו לצדקה

ן ה ת ש ח ו ר מ ה ו ר צ ו פל א ו נ ו ה י ק ר י י צ נ ש ת מ ו ב צ י ת נ ו י י ז ׳ ב ו אי ת ל ש י כ ה כ ז ד מ ו מ ל ל ל כ ו ה ת ת א , ו ת ו ב צ ת נ ו י ו י ז ת י ש ד כת ל ב ק מ ה ב ה ית ד ו ז ג ו ה א ן ת י ו ץ ז ע ת זו לזו כ ו ל י ב ק מ ות ה י ו זת י ו ש ע ה הן נ מ צ ע ׳ ב ה א י ט ת זו לזו ועל נ ו ו לם ש ן לעו ה ה לר ת ו ו י ם א י ר ש ם י י ו ו י ק נ ת ש ו י ה ל ל כו י א ו ו ר ה ש פ עיקר אם זה י ל י ב ק ת מ ו י ה ם ל ל ו ם כ י ל ו כ י ׳ ו ח א ט ש ם ב י ע צ ו מו ל י פ ה א ב ש ח מ ם ב ה י ר ב י ע ב ו מ כ ש מ ם י א א ש י ם ה ת ל ו ג ס ה ו לזלא ו ו ר י ב ת ח ש א ו ג פ ל ל כו ן י ה ׳ מ ם א ו ן ש י ת א י ל כ ן ת י ד א ע

ן ו ג ם כ ק ח ר ם מ י ר מ ו ם ש לם ה א לעו ל ק בו כלל א ב ד ה ל א 4

6 ב - ג •8

12 . - ו

ה ל א ן ה י ל י ב ק מ ם ה י ו ו ם יש לק י ט פ ש מ ם ו י נ י ה ד מ כ ב ג ו י א ו קון י ע י כ ע כ ד ו י י ה הו ת ל ע ב א א ב ה ן ל ה ת מ צ ך ק ע י ד ו ד א ו ע שם י כ ת ו ח ה ו ם ז ה ע ם ז י ש ג פ נ ם ה י ר ש י י ה ו ו בקו נ ר מ א ה ש ל ז כו ת א ו ב צ י יות נ ו ב ז ״ י ץ ע ש ו ע ת ו פ ת ו ש ׳ מ ה א ד ו ק זא״ז על נן ט פ ש ו מ נ ר א י ב ׳ זה לזה ש י ל י ב ק מ ם ה י ו ו ק כן ה ת ו ו ח ו ו ר מ ת ו ו ר צ

: ן זא״ז י ל י ב ק מ ו ה ם זא״ז א י ש ג פ נ ם ה י ח ט ש ן ב י ד א ה ו ן ה כף ו ג ן ה כ ם ו ה י נ י מ ם ל י ח ט ש ה ם ו י ו ו ק ה ׳ מ ל א י כ ע כ שער ג׳ דם י ק ל ח ׳ ל ב ש ח מ ק ב ל ח א נ ו ט ה ו ש פ ם ה ע ב ד ט צ ן מ מ ז ה ת ו ו י ו ז ה וב ש ח ת ם ש ה ק מ ל ם ה ו ן ש י א ן קץריי׳ל ש י ר א ם ע י ק י ד ק ד ל ם ו י ק דם י ק י ד ק ד ה ל ב ש ח מ ד ב ו חלק ע ו נ נ י א ם ש י ק ד ב ק ש א ד ו ה בו שע י צ ת ש י כ א כ ו ה ה ת על ז ו א ה ת ו י ל כ ן ת י א ד ל ם ע י ק י ד ק י ד ק לד וד ם ע י ק י ד ק ד ו ה ל א ר מ ת ו ו י ם א י ק ם ד י ק ל ך ג׳ ח ת ב ש ח מ בי א כ צ מ ה ת ה בז ם ז י ק ו ב ד ם ו י פ ו צ ם ר ת ו ב א ו ש ח ת ד ו ו א מש ג ו ו פ נ י א ה ש מ ו האי ב ד ל צ י ש א ה ה ת ז ש א ג ו ן פ ה ב ע ש צ ו מ מ הם י ב ו ש ז ה ם א ל ו ו כ י ה ן י א כ ם ל א ׳ ש ו הב ד ל צ ׳ ש א ה ה ת ז א

ר י• ק ה ש ז ם ו ל ו ע ה ל מ ו א ן מ ה ר מ ב ה ת לא י ק א׳ ו ל ח כך ר ו ע ל א ם ה י ר ב ד ת ה ש מ ן ח ת בי ו י ה ל ל כו י א ו ו ר ה ש פ עיקר אר מ א נ ן ש ו ג י כ נ ו ר פל פ ס ל מ צ י א נ ו ל ר פ פ ס ך מ ר ע א כ ו ה ע ש ו ד יר פ כ ך מ ר ע א כ ו ה ה ז ר ה ש י ו ה ק ל ה צ ה א ז ר ה ש י ו ה ק ך ה ר י ע כך ר ע ה מ י ה י ד ש ח ך א ר ה ע ז י ו א ל א ש ר הז׳ ע״י מ פ ס ל מ צ ׳ א ההו ר א ש י ח ה מ ש י ה ק ל ך ח ר ע ן ב י ד ן ה כ ה ו ל ז צ ה א ם ז י ר פ ס מ ה

ם ה ם _ י ק ל ה ם ה ס ח י ת ה ן ב מ ז י ה ק ל ו ח ת א ו י ו הז ף ו ו ג י ה ק ל חו מ ך כ ר ת ע ו י ה לא יכול ל ר ו ש פ ו א נ י ל א ב ה א ה לז ן א׳ ז ה י ת שך ר י ע ר כ מ ו ן ל י י א זה כ ם ו י נ י ת ב׳ מ ה ם ת י ר ב ן ב׳ ד זה ביר פ ס ל מ צ י א נ ו ל ר פ פ ס ך מ ר ע ה כ ז ח ה ט ש ל ה צ ה א ז ו ה ק הי ן שג ו בי ל י פ א א צ מ ו נ נ י ה א ז ך כ ר ע א ש ל ד א ו לא ע , ו י נ ו פלי עגול׳ נ ש ה ר ו ש ן י ה ה אי מ י ה י ם ש י ח ט י ש נ ן ש ו בי ם א י ו ו קן י י מ ם ד ו ם ש ה י נ י א ב צ מ י ת ש ו י ה יבול ל א ו ו ר ה ש פ ם א נ מ אר ש י ו ה ק ל ה צ ה א ז ר ה ש י ו ה ק ך ה ר י ע ר כ מ א נ ד ש ך ע ר ע בא ו ה ר ה ש י ח ה ט ש ^ ה ן צ # ה ז ר ה ש י ח ה ט ש ך ה ר ע א כ ו א ה ו ה חא צ מ ך י ר ע ן ה ו י מ ד ת ו י נ ו ל ת פ י ו ל ז צ ת א י נ ו ל ית פ ו ך ו ר ע ו ב אן ו ג ה כ ו ת מגי ו ו ח פ א ב ל ל ב ׳ א ן א י ת מ ח ן ת ה ם ש י ר ב בג־ ד

ת י ל כ א ת ו ה ה ו ר ע ש ה ט ! ו ח ו כ ל י פ א ק ו מ ו ע ר ב ו ע י ם ש ו ו ש לה מ ל כ ך כל ר ח על ד ט ש ה ם ו י נ ם פ ו ש ו ב נ מ ק מ ל ו ח נ י א ף ו ו ג ה׳ ן ה ו בגי מ א בבי א ל ן א א כ ם ב ק ב ס ם ע ו ו ש ן לנ י א ם ש י נ י מם י ו י ק נ ו ש ם עלי י ע צ ו ת מ ו י ה ר ל ש פ א א ש ו ה ר ו ש ח י ט ש ש ית פ ת ו ש ו מ נ מ ' מ ה א ד ו ק ל נ ם זה ע ה ע ם ו י ש ג פ ר נ ת ו ם אד י י ר ש יו י ד ד ל צ כ ל מ ו ל עג ג ו ע יש שפ»ח מ ת זה, ו ת זה א ו כ ת ו ח ם ו ה לו א א ב ה , ל ר א ב ת י ו ש מ ם כ י נ ו צ י ח ן ה ר ה ו ד כ ת ה י ל כ א ת ו ה וך ר ו א ם ר״ל ב י ק ח ר ט בגי מ ש פ ת מ א ה ו ף ה ו ג ה ם ו י מ י נ פ הף בעל ו ג א ה ו ך ה כ י פ ל ר ו ח ק א ח ר ן לו מ י א ק ו מ ו ע ב ב ו ח ו ר ב ון י א , ו ר ו אח ם ו י נ ל פ א מ ש ן ו י מ ה י ט מ ה ו ל ע ן מ ה ת ו ו ו צ ש ק שה ד ו ק נ כ ל ״ ש כ ׳ ו ה י נ י מ ם ל י ו ק ד ל ח א ל ׳ ו ה י נ י מ ם ל י ח ט ש ה ד מ ח א לל כו י א ו ו ר ה ש פ ם א נ מ , א ף ו ג א ב ל ל א ע ו פ ת ב ו א י צ ם מ ו ש

; ו מ צ י ע נ פ ד ב ר פ ה נ ב ש ח מ ם ב ה ד מ ח א כל א צ מ י ת ש ו י ה ל

ם ל ו ע ב ת ש ו ד ו ק ל ב׳ נ כ ש ע ד ת ו ך ר ל א ב ת ן י ו ט עי ע מ שער ב׳ בן ו כ מ כ ה ו ב ש ח מ ם ב ה י נ י ך ב ש מ ה א יכול ל ו ר ה ש קו י, ם י ר ש ם י י ו י ק נ ל ש ן כ ה בי ב ש ח מ ך ב ש מ א נ ו ר ה ש ח י ט שם י ר ש ם י י ו י ק נ ר ש ש ח י ט ש ם ב י ע צ ו ת מ ו י ה ל ל כו י א ו ו ר ה ש פ א ום ה ת מ ח ה א ד ו ק ה על נ ת ו ה א ם ז י כ ת ו ח ה ו ם ו ם זה ע י ש ג פ נך זה ע״ז ו ת י ן זו ר״ל ע״י ח ת ש י ג ן פ י נ ע , ו ן ה ת לשתי פ ת ו ש מם י כ ת ו ח ד ה ב ג ם א י ו ן ב' ק י ע ג כ ^ ^ אם ה ת ה מ ד ו ק ת זה על נ \ זה א ה / ת ו ד ל ג׳ מ א ע י ה ות ו י ו א ז ר ק > ת / \ ם י ש ג פ נ ם ה י ו ק י ה ו שג י ה ש שי ב י / \ דה י ט ם ה ו . ר״ל בלי ש ד ו מ ו ע מ ה כ ל ז ה ע ם ז י ב צ י ם נ ה ה

ח ט ב ט י ז ו ן ב׳ ק י ע א כ ל י א נ ש ם על ה ה ד מ ח א מת ם זה א י כ ת ו ח ד ו ו מ ו ע מ ם זה על זה כ י ב צ נ ה

יות מ ו י ז ד ת מ ח י א א ם ו ה י נ ש ה מ מ ד ו ק ה על נ זת ן' •י ב צ וית נ א ז ר ק ת מ ת ד ו ק י נ ד י ׳ צ ד מ הללו ש

ת ו ב צ נ ת ה י ו ז ל ה ן כ כ ן ו ת ע ב ר א ע ש ד ת ך ו ר ל א ב ת ן י ו ט עי ע מ ב וה ב ש ח מ ת ב ו פ כ ן נ לן ה כו ל ו י א ו ת זו לזו ה ו ו ן ש ם ה ל ו ע ב שת ר ס ו לא ח ה ו ת ר ב ת על ח פ ד ו ן ע ה ת מ ח ם א ו ן ש י א זו ע״ג זו ון י ע ה כ ה על ז ם ז י ב צ נ ה ה ל א ם ה י ו ו י ק נ ש ל אי מ כ ם ו ו ל ה כ נ מ מו י ה י ש כ , ו ו ר י ב ד על ח ו מ א ע ו י ה ו כ ר עלי מ א י א ו ר ק ו י נ ר מ א שי ו ט ר נ י ו ק מ ם זה על זה כ י ו ט ה נ ל א ם ה י ש ג פ נ ם ה י ו ו ב׳ הקי א ת ה י ו ז ה ה י ה ׳ אז ת ה הא ר ו צ ה ד מ ב ג י א ו י קו ן שנ י ע ר״ל כה נ ט ב ק ה ו ד ג א ה ית א ו ן ז י ע א כ י ה ה ש י ט ה ד ה ל צ ן ש ה מה ר״ל ד צ ב ה ש ת ו ח ר א א ש ת ה ו ר ת צ י ו א ז ר ק ת ת ו ב צ י ת נ י ו ז מה ל ו ד ה ג ת ל ל ב ק מ ב ה ה ית ג ו ו ז ד א ה ית א ו ן ז י ע א כ י ה שט ע מ ב ת ו ח ו ו ר ית מ ו ך ז כ י פ א ל ר ק ת ת ו ב צ י ת נ י ו ז ם מ נ ה ו ג מ הת ח ו ו ר מ ה ה ת ו ח א ה ו ר צ ת ה ו י ו ן ר״ל הז ה י ת י ש ך כ ר ל א ב ת ן י ו י עה י מ ד כ י ב ה כ ז ת ו ו ב צ י ת נ י ו י ז ת י ש ד ב ם ב ל ו ע ן ל ה ה ד צ ב שא י ה ה י ז ד כ ת ב ב צ י י נ ד כ ה מ ר ס ה ח ר צ ה ג ה ת א י ו א ז י ה שר ו מ ת א ב צ י ת נ י ו י ז ד ל כ ת ע פ ד ו ת ע ח ו ו ר מ ה ה ת ו ח כ א ה ת ג י ו זן ת ש י ג ו ע״י פ ש ע ׳ י ר א ש ו י ל על ק פ ו נ ר ה ש ו י י כל ק ה כ ת ע מ

ר פ ס ל מ ב ע ש ד ת ך ו ר ל א ב ת ן י ו י ט ע ע מ ב ת ו ט ש ו מ ו ה מ ט כ ו ש ס היעלי ז ו ך א א ל צ ו י י ע ל י צ ת ש ׳ מ ל א י ע ת ו לוק א ת כשתרז ט ש ו מח ת ו ק א ו ל ח ם ת ׳ א י ר ה ש כ ן מ ו ג זה כ ע ו ו ד י י ה ע הב ל ך צ ד י בא צלע ו ה ׳ ש ה ם שר ה ך מ ד י ה ב ל ע י ך ו א ל צ ׳ י ב ר ה ס ס ל מ ע

ה : א בז צ ו י ל כ ן כ כ ה ו י נ ש ה

ר הא* ש ב ך מ ר ע ם ר״ל ש י כ ר ע ם נ י ר מ ס ל ג׳ מ י כ ע כ עיהר דם ה ש ל י י ש י ל ש ל ה צ ר הבי א פ ס ך מ ר ע א כ י הו נ ש ל ה צ אא ב ת ה ט ש ו מ ר ה פ ס מ ה א ש ו ה ך ו ב ו ל י ם אל י ה ש א ל פ ה נ ל ו ג סת ל י פ ב א מ ב ע ה ב ו ר מ י ה ד א כ ו י ה ש י ל ש ן כ ו ש א ר ת ה ל י פ כ מט ח ן מ ו ש א ר ר ה פ ס מ ה ה י ה י ן ש מ ד ז י ש ך כ כ ל ו ה מ צ ע י ב נ ש הי מ צ ע י ב ת הב ל י פ כ א מ ב ע ה ב ו ר מ ה ה ו ק ת ו ע א ד י ה ל צ ר ת ם ו ל ע נו כ ע י ד י ת ל ש ק ב ן ש ו ש א ר ך ה ד י ה ב ל ע י י ו ש י ל ש ו על ה הלקה וו כ צ ע ר הבי ב פ ס ת מ ל י פ ק כ ל ח ם ת ל ע נ א ה ו י ה ש י ל ש ה ה י ה ם י א ה ה י ה י ש כ ם ו ל ע ה נ י ה י ש ר הג פ ס ך מ א ל צ י ׳ ו ר הא פ ס על מ

י י ד קח ג י ו ׳ בג א ת ה ל י פ כ א מ ב ח ה ט ש ו מ ן ל י ו ו כ ת ם ה ל ע נ א ה ו הן הגי ב י ו ש י ל ש ל ה צ ן א ו ש א ר ך ה ר י ע ע כ ד ם ו ל ע נ א הבי ה צ י ול כי ה י ת א ׳ ו ב ל ה צ ו א כ ר ל ע פ י כ ד כ לם ב ו א לע ו ׳ ה א ל ה צ אם י ר פ ס ן ע״י מ נ ו ב ת ם ת ת בו א ו ד ו ה ל ו ו ת ו ע א ד י ל ה ו ל ז ן כ י ב ה ל

׳ : ל ט ך ו׳ א ר ע ׳ כ ל ו ׳ א ך ד ר ר ע מ א ש ת

ן ו ג ם כ י כ ר ע ם נ י ר פ ס ׳ מ ל ד י כ ע כ ד ו י י ו ן ה ו כ מ כ עיהר וו ב ה ט ע ד י י צ א ן ש ל א

ל צ י א ך הג ר ע י כ ל הב צ ׳ א א ד ה פ ס ך מ ר ע ן ר׳יל ש ה א ב צ ו י כ וך ר ט צ ה ת ב ר י ה ך כ ב ו ל י ם אל י ה ש א ל פ ה נ ל ו ג ם ס ה ש ל י י ד הם ל ו ע ה ל ו ׳ ש ד ז ב ת הא. ל י פ כ א ם ב ר ה פ ס י מ א כ ו ה א ו ב ה ו ל י ל את ח א ה ה י ה י ן ש מ ד ז י ש ך כ כ ל ה י ג י ב ב ת ה ל י פ כ א מ ב ר ה פ ס מ לו על הד׳ ה ק ל ח ׳ ו ג ׳ ב ב ת ה ל י ס כ א מ ב ר ה פ ס ח מ ם ק ל ע ן ג ה מח ם ק ל ע ׳ נ ד ך ה ה ל י ה ם י ן א ו כ מ כ ם ו ל ע ה נ י ה ׳ ש א ך ה א ל צ י וך הדי א ל צ י ׳ ו א ו על ה ה ק ל ח ׳ בג׳ ו ב ת ה ל י ס כ א מ ב ת ה ט ש ו מ׳ ברי א ל ת ה י פ כ א מ ב ת ה ט ש ו ח מ ם ק ל ע נ א ה ו ׳ ה ב ה ה י ה ם י א ות ם ק ל ע נ א ה ו ׳ ה ג ה ה י ה ם י א ׳ ו א לך הב צ י י ו ל הג ו ע ה ק ל ח ו' ג ך ה א ל צ י ׳ ו ב ו על ה חלקה ׳ בדי ו א ת ה ל י פ כ א מ ב ח ה ט ש ו מו נ ע צ ה ה ש ר ו צ ר ה פ ס מ ת מ א ל ז ן כ י ל להב כ ו ה ת ת א ם ו ל ע ה נ י ה ן ש

: ם ה ן ב נ ו ב ת ם ת א

ם י ר פ ס מ י ה ד י ל ע כ ו ד ת ו ע א ד י ך ל י ר ה צ ת א ד ש ס ו יסיר מה מ ש כ ה י ר ב ע ה ש ר ו צ ו כ נ ע צ ה ה ש ל א ם ה י כ ר ע נ הן נ ו ב ת ה ת ת א ן ו א כ ן ב ה ת מ צ ר ק ו כ ז י א נ ת א ו ל ו ג ס ם ו י ט פ ש מן י ד י מ ר כ מ ו א ל ו י ח ת א ה ו ר ב ע ה ש ר ו צ ן עי׳י ה ה י נ י ד ל ב י כ ש ת וח י ה י א ש ו ה ד ו ח ט א פ ש ף מ ו ל י ח ד ה ב ע״ י י ח ת ר י ו מ א ך ה ר ע הע ד י ו ע י ב ר ל ה צ י א נ ש ך ה ר ע י כ ש י ל ש ל ה צ ן א ו ש א ר ך ה ר עה ב כ ר ה ד ה ״ ו ע נ מ ב מ י י ח ת ד י ו ם ע י ח ט ש ו ם ס י ר פ ס ל מ י כ כם י ר ב ו ח ׳ מ ב ה ׳ ו א ך ה ר י ע ר כ מ א נ א ש ו ה ו ר ! ח ט א פ ש מם י ר ב ו ח ׳ מ ד ה ׳ ו ג ך ה ר ע ך כ כ י פ א ל ו ו ה ד ב ן ל ו ש א ר ל ה צ ד א ח יי ו ש ז ז ם ת ך א ד י ה ב ל ע ה י ר ו ר י ב ה ו ל ז ת כ ת י מ א ׳ ו ל הג צ ד א ח ים י ח ט ש ו ם מ י ר פ ס ל מ י כ ע כ ד , ו ה ר ו צ י ה ר פ ס מ ב

4

ך ר ע א כ י ו ב ה ל ק צ ו א א ך ק ר י ע ה ג כ ר ו ן צ י י , ע ר מ א נ שת ח ם ת ה ם ש י ר ב ׳ ד ן ד י ה ב ז ך כ ר א ע צ מ ן י כ ו ג ו ל ק צ ו ב א קל צ ו ג א ך ק ר ע ו ב כ ל ק צ ו א א ך ק ר י ע ר כ מ א נ ח ש ז ן א׳ ו י מן ו י מ ם ד ה י נ י א ב צ מ י ו ש ל א ם ה י ר ב ד ה ה ו ז א ב צ ו י ל כ ן כ כ ו ד ו קך ר ע ר ה ק י ע ם ו י כ ר ע נ ם ה י ר ב ו ד א ר ק ו י נ ר מ א ו ש מ ך כ ר ע ה, ם ר פ ס מ ת ב מ א י ה פ א ל צ מ א נ ו ו ה נ ר מ א ך ש ר ע ן ה ו י מ ד ה וו : נ ר מ א ם ש י ר ב ד ה ׳ מ ׳ א י א ק ל ן ח א בי צ מ א נ ו ך ה י כ ד על י ור ב ו ח א מ ו ר ה פ ס ל מ י כ א כ ו ע ה ד י ך ל י ר ה צ ת א ד ש ס ו יסוד מם י ר פ ס ה מ מ ש כ ם י י נ י י מ נ ד ש צ ה ה ז א מ ו ה , ו ם י ד ח א מר פ ס ן מ ו ג ו כ ד כ ׳ ל א א ע״י ה ל ה א נ מ ן נ ה ׳ מ א ם ה ו ן ש י א שה מ כ ״ט וכ״ג וכוי ו י ר י״א וי״ג וי״ז ו פ ס ן מ כ ו ז׳ ו ו ה׳ א ׳ א גל ׳ ה ר ו ז מ ר כ פ ס כל מ ם ו י ד ר פ נ ם ה י ר פ ס ר מ א ש ה מ ל לתי א ו זן י מ ה ט ו ו ש ר פ פ ס א מ ר ק ו י ד ב ׳ ל א י ה ד א על י ל ה א נ מ ו נ נ י א שה נ מ ן נ ה ל א' מ כ ם ש י ר פ ס מ ם ה ו ה נ ר מ א ר ש פ ס מ י ה נ י מ ה ׳ מ ב הן ו ג זה כ ם ו י ר ח ם א י ר פ ס ו מ ר א פ ס ם מ ו ם ע״י ש ג ׳ ו א ע״י הר הו׳ פ ס ו מ ם א י י נ ש ד ה פ ס ם מ ם ע ה ג נ מ א נ ו ה ׳ ש ר הד פ ס מר פ ס מ ר הגי ו פ ס ם ע״י מ ג ם ו י י נ ש ר ה פ ס ה ע״י מ נ מ א נ ו ה ש׳ ם הי ע ם הוי' ו ע ׳ ו ם הה ע ׳ ו ם הד ע ׳ והגי ו ם הב ה ע נ מ נ ׳ ה ס הם י ר פ ס מ ה ׳ מ כל א ׳ ו ם הל ע ׳ ו ך ם ה ע ו ו ״ ם הט ע ״ב ו ם הי ע וא ר ק ם י י ר פ ס ו מ ר א פ ס ם מ ו ה ע״י ש נ מ א נ ו ה ה ר׳־־ל ש ל א הי ר ה ר ו פ ס מ ר ב פ ס ת מ ל י ס כ א מ א ב ו ה י ש נ פ ח מ ט ש ו ר מ פ ס מה ז ו ו ה ו מ חב כ רו ך ו ר ו א בעל א ו ה ח ש ט ש ה ל מ ו ן ד י כ נ פ א מ ו הי ר כ מ א ׳ י ה על ג׳ י ׳ ו ׳ בה ג ה ת ל י פ כ א מ ב ו ה ״ ר הט פ ס ן מ ו ג כם נ ״ב ו ר הי פ ס י מ ע ם צל ׳ והרי ה הג ו ו ״ ט ר ה פ ס י מ ע ל ם צ הר פ ס י מ ע ל צ . ם ו והכי והדי ה י י צלע נ ן ש ו כ מ ם כ ׳ ה הו ׳ ו ב הא ו ו ה נ ר מ א ח ש ט ש ו מ ׳ ד ־ פ ס מ ה ה ו א בז צ ו י ל כ כ ן ב י ד ן ה כ ׳ ו ה הע ב ו ר ר מ פ ס א מ ר ק י ו ו ב ח ר ו כ כ ר א ם יש ש י נ י ל ב׳ מ ד כל ע״ן ו ג ה כ ז ו ו מ צ ע ע ב ו ד ר י פ ס ת שוש מ ל י פ כ א מ ב ר ה פ ס א מ ו ה ות ל י ס כ א מ ב ע ש ב ו ר ר מ פ ס א מ ו י ה ו כ ר עלי מ א י נ ד ר ה פ ס מא א ב ו ה ע ש ב ו ר ר מ פ ס א מ ׳ הו ט ר ה פ ס ן מ כ ו ו מ צ ע ׳ ב ב הן כ ע ו ב ו ר ר מ פ ס א מ ו ״ו ה ר הי פ ס ן מ כ ו ו מ צ ע ׳ ב ג ת ה ל י פ כ מד ו ש ע ם י י ר ח ם א י ר פ ס ה מ מ כ ט ו המ״ ה והל״ו ו ״ כ ד ה פ ס מח ט ש ו מ ר ה פ ס מ י ה נ י י מ נ ש ׳ מ ב ן ה י המ ה ו ל לת א ו ם ז י ע ב ו ר מר ח ר א פ ס ם מ ו ש ע ב ו ד ר י פ ס ם מ ו ת ש ל י פ כ א מ ב ר ה פ ס א מ ו הם ה א ב צ ו י ו כ ״ב א ו הי ׳ א ו הי י א ח ו ה ׳ א ר הו פ ס ן מ ו ג ולתו כ זר ד א ג ו י ה ן הג כ ׳ ו ד ר ה פ ס ר מ ד א ג ו י ה ר כ מ א ועל הב׳ יס ו ן ש י א ע ש ד ע ו ב ו ר ר מ פ ס ל מ ע כ ל צ ן ב י ד ן ה כ י ו ט ר ה פ ס מ׳ י ח ט ש ו ׳ מ ל ר כו א ש ה ׳ ו ב ה ר פ ס לת מ ו ט ז ו ש ׳ פ י ה ג שי ו ר הז פ כ מך ן ל י א ל ו י א ו ו ה ת י ש א ר ר ו פ ס מ ת ה ל י ח ם ת ׳ ה ב י ה ע כ ד ם ו הן י ס ר ר״ל מ פ ס מ ה ו מ נ י י א א י ה ו כ נ מ ת מ ו ח ר פ פ ס ם מ ו שי ד כ ו ע ר ו פ ס ל מ ו כ מ ם כ י ד ח א ר מ ב ו ח ו מ נ י א ל ו י א ו ר ה פ ס מ הו מ לתה כ ו ז ן ב ו ה מ צ ע ן ב ו ה ת ו ל א ו ס כ ת ש ה כ ב ר ת ו מ נ נ י ׳ א א הלת׳ ו ו בז ם א מ צ ע ם ב ת ו ל א ו פ כ ם ת ם א י ב ר ת מ ם ה י ר פ ס מ ר ה א של י א ו ת ה מ א י ה פ ו ל ר ק י ע ר ו פ ס מ ש ה ר ו א ש ו י ה א ם ה נ מ אן ד ה פ ס ל מ ה כ נ מ א נ ו ו ה ד על י ר ו פ ס ל מ ר כ ב ח ת ו י נ מ מ ו

־מאמר דאשין סדק .ב

אג בגיכמרכן יאםרכי הם החופפים וויה ג וכי צלע אג הוא יתרה וכעין m ה״ה במשולש דהן ובכל משולש שבעולם וכמה דינים וסגולות יש למשולש שעוד אודיעך הרבה מהם בקרוב ולהתמונה שהיא בעלת ד׳ צלעים היא כמה דינים יש־ שדי צדעיה הם שווים זה לזה וכן ארבע זויותיה הם שוות זו לזו כל אחת מהם נצבת וזה יקרא ע״ר סרט מרובע נכון ויש שדי צלעיו שוים זה לזה אבל זויותיו אינן שוות זו יזו כלומר אינן נצבות דגה יקרא מרובע נפתל ויש מרובע שזויותיו הם שוות זו לזו כל אתת מהן נצבת אבל ד׳ צלעיו אינם שווים זה לזה אבל כל שניים מהם נגדיים הם שווים זה לוה וזה יקרא מרובע ארוך ויש מוח נפתל כגון זה ועם אלה יש לנו מעט עסק וכן עם השאר ר״ל שארבעת צלעיו וכן ארבע זויותיו הם מתחלפים וה מוח כמדתם אין לנו עמהם שום עסק בספר הו־ ולא עם אחת משאר התמונות השטחיות שצלעיהן הם יותר מארבעה וידוע הוא כי שני קוים ישרים לא יגבילו תמונה ואחר שהצענו כל זה הנני מתחיל לברר ממשפטי התמונות השטחיות האלו שזכרנו

וסגולות• פה שיספיק לסי כוונתנו׳. (עיין צורח א — ז) לימוד א (עיין צורה ח) נרצה להקים על קו אב זה הישר ולעשות משולש שיהיו שלשת צלעיו שווים זה לזה כמדתם וזה יאות שיהיה על הדרך הזאת נשים נקודת א ממנו מרכז ונרחיק עד נקודת ב ונחוג עגולת ר הימנית וכמו כן נשים עוד נקירת ב ממנו מרכז ונרחיק עד נקודת א ונחוג עגולת ה השמאלית והנה שתי העגולות האלה יפגשו על נקודת ג משתיחם ועתה נמשיך קו אג וקו בג כמו שהם בצורה ונאמר כי הנה נעשה אבג זה מהצורה שוד. הצלעים כפי מה שרצינו לעשותו והמוסת על זה הוא שקוי גא אב הם שוים זה לוה הואיל ושניהם יצאו ממרכז עגולת ד ועד ההקף שלה וכן הם קיי בא בג כמו כן הם שדם זה לזה הואיל ושניהם יצאו כמו כן ממרכז עגולת ה ועד ההקף שלה הרי שקו אב הוא שוה לכל אחד מקד אג בג הלכך שלשתן

לפי כך הם שמים זה לזה כמו שאמרנו:

וי אב זה ה ^ ל צ ר ד נ ו ע ) ר ה ־ י י ן צ י י ע ד ב ( י מ י ל האחד המוצע ולעשות משולש אחד שיהיו שני צלעיו בלבד הנשארים שווים זה לזה במדתם וזה יאות שיהיה על הדרך הזאת נשים א ממנו מרכז ונרחיק עד נקודת ב ונחוג עגולת בג הימנית ונשים עוד נקודת ב מרכז ונרחיק עד־א לוי אב מפה ומםח י צ י נ ת ד י ל א כ ש ; ת אי י ל ו ג א ונחוג ע ונמשיכם עד נקודת ג ועד נקודת ד ואחר זה נשים עוד נקודת א מהצורה מרכז ונרחיק עד נקודת ד ונחוג עגולת דהז הימנית ונשי׳ נקודת ב מרכז ונרחיק עד נקודת ג׳ ונחוגה נפגשו י ל ע עגולת גהח הגדולה השמאלית ונתכוון לנקודתך־, שי קווים בא נ ה ש שתי העגולות האלה הגדולות ונמשיך ממגלעיו ד.א הב ממנו הב ויהי׳ אז משולש אהב מהצור' שגי צ שדם זה לוה כי לפי ששלשת קוי גא אב בר הם שוים זח

B י

עגון מספר שמונה ומספר המשה עשר אוי־איזתםםם־רים מושטחים אחרים שיהיו יש להם סגולדו והיא שערך האחד ־מהם• אצל חברו הוא י מחובר מערך צלעו •האחד אצל צלע האחד של חברו ומערך צלעו השני אצל צלע השני של חברו ואתה תכין את זה כמו כן אם תתבונן ותחשוב בצורה הזאת ואם יהיו שני המספרים המושטחים ההם משתתפים בצלעו האחד כגון דזט״ו והכ״א וכלציא בהם אז יהיה ערך זה אצל זה כערך צלע השני'מזה אצל צלע השני מזה ר״ל שערך

הכיייא אצל הט״ו כערך הז׳ אצל הה׳: שעד די ידוע הוא שהשטח והקו והגוף הוא יוכל להמשך במחשבה אפילו עד אין חקר אכל אין. שום אחד מהם נמצא בפץעל אלא בעל תכלית ותמונה ותמונות השטחיות יש מהן שהן מוגבלות בקדם ישרים והם רבות כגון המשולש ובעלת ר׳ צלעות או ה׳ או ו׳ או יותר ואנו אין לנו בכאן שום עסק אלא עם המשולש ועם המרובע מהן בלבד ועוד יש תמונה שטחית שמגביל אותה קו אחד עגול׳ והיא התמונה שנדע באמונה כי יש בתוכה נקודה אחת מכוונת באמצעה וכל הקוים היוצאים ממנה מפה ומפה עד שפת התמונה הזאת כולם הם שווימ זה לזה במדתם והתמונה הזאת תקרא עגולה ועסק רב יש לנו עמה והנקודה האמורה המכוונת באמצעה היא מרכזה וכל הקדם הישרים הנמשכים משסה עד שפה כל אחד מהם יקרא יתר אלא שהעוברים מהם על מרכוה כל אחד מהם יקרא אלכסון וכולם הם שווים זה לוה וכל אחד מהם הוא חולק העגולה לשני חצאין וכל אחד משאר היתרים שאינם עוברים על המרכז אינם כולם שוים זה לוה והקו העגול המגביל את העגולה ומקיפה אקרא אותה ע״ד סרט עגילה קוית ובל אחר מחלקיו יקרא קשת והקשתות על דרך כלל הם על גי מדות יש קשת'שהיא חצי עגולה ויתרה הוא האלכסון ויש קשת שהיא יותר מחצי עגולה ויש שהיא פחות וכל אחד מהיתרים היא יתר משותף לשתי הקשתות הרוכבות עליו שהאחד מהם הוא יותר מחצי עגולה והשני הוא י פחות הואיל והיא בכרי הנשאר מההקף כולו והרכה משפטים וסגולות יש לעגולה וקשתותיה ואלכסונית ויתריה שעוד אודיעך קצת מהם בסרק הזה ואשוב למשולש ואומר כי כל משולש שבעולם ידוע הוא וברור שהוא בעל שש פנות והם ג׳ צלעותיו וגי זויותיו והמשולש מצד צלעותיו הוא על שלש סרות עייר כלל יש משולש ששלשת. צלעיו הם שוים זה לזה במדתם ויש ששנים מהם בלבד הם שווים זה לוה ויש ששלשתם הם מתחלפים זה מזה במרתם וכן הוא המשולשד יויןתיו על שלש מדות יש משגלש שהוא בעל זוית צ עוד מ נצבת כגון־ א בג זה שזוית ב ממנו היא נצבת ויש שהוא בעל זוית מרווחת כגון משולש דהז שווית ה ממנו מרווחתן ודע ל ויש שכל אחר מזדותיו היא צרה כמו משולש כבג יאמר כי הם שני צלעיו החופפים כי יעל צלעי אב ו זזות ב ממנו ועל צלע־אנ יאמר שהוא יתר זוית ב ועל צלעי

מאמר ראשון פרק בו לפינו י ה ה ושניהם י זח חחיח לפיכך שוה לחברתח הזויות ז

! ם זה לזח ח ט ש ם ב י מ עו ב׳ צלעיי י ה י ש ל משולש כ י כ ) דע כ ג ה י ר ו ן צ י י ע ) לימוד ןי נ ם ע אב ם ל צ ש אבג ש ל ו ש ן מ ו ג ה כ ז ה ל ם ז י ו ו שה ב׳ נ י י ה ת ב ש י י ח ת ן י י כ נ פ מ ז ו י א ע אג כ ל צ ה ל ו א ש ו הי ה ספנ י ה ת ב ת י ו ז ו ר״ל ש ז ת זו י ו ו ו הגי ש ע ל ל צ ע ו ש ותי י ו זם ר * א ב ת ה י ע ת צ ו מ ה ה ש א בג ז ל ו ש מ ת נ מ י ו ז ה ל ו ן ש כת ד ו ק ד נ ו ע נ כ י ש מ נ ת ג ו ד ו ק ד נ צ ו מ שר ו ל י ו אג ע א ק י צ ו נד ו ע ג כ י ש ם נ ת ב ו ד ו ק ד נ צ ו מ שר ו ל י י אב ע א ק לצי ן נ כ ה וי1י ו בה ז ך ק י ש מ נ ו אה ו ק ה ל ו ו אד ש ת ק ו ר כ נ ת ד ו ד ו ק נש ל ו ש מ ע אד מ ל צ ע גא ו ל ו צ ׳ א רי ויהי ם בצו ה ו ש מ גד כר ח ל א ש באה כ ל ו ש מ ע אה מ ל צ ע בא ו ל צ , ל י ו ארג שות פ ת ת ש מ ה ה מ צ ע ת ב ח א א ו ת א ה י ו ה ז נ ה ו ו ר י ב ח ה ל ו שר ב ע ד ש ו מ י ל ׳ ב ת נ ה ש י מ פ ך כ כ ל ש אדג באה ה ל ו ש מ לס א ה ו ז ר כ א ש נ ע בח ה ל צ ה ל ז ה ש ז ר מ א ש נ ע גד ה ל ׳ צ יהיי ע ל צ ד כ ח ד א ח י א ה כ א ר ש בדג גהב ת ל ו ש מ ן ב נ ו ב ת תד ו מ י ל ו ב נ ר מ א ו ש מ ך כ כ י פ ל ה ו ז ו מ ר י כ ה ה ל ו א ש ו ה ה זת י ו ז י ש ר ה ה ז ה מ ת ר ב ח ה ל ו ת זה ש י ו ז ת מ ח ה א׳ א נ י י ה ר ת ב ע שת ו ר ז ה ל ו ש אגב ש ל ו ש מ ת ב מ ו י ו ת ו ו ח א א י ה ה ש ל ו דבג כך כ י פ ׳ ל י תה ש אבג ו ל ו ש מ ת ג מ ו י ו ת ז ו ח א א י ה ה ש ל ו הגב כו נ ר מ א ו ש מ ו כ נ מ ת ג מ ו י ו ז ה ל ז ש אבג ש ל ו ש מ ת ב מ ו י ו זם ו ר ג ה י ה לז ש ז ל ו ש מ י ה ע ל ׳ צ ת ב א ו ו ש י ה ר כ א ב ת י ה ר ה

: י ש י ק ש ו ה ע ל ל צ ע ו ש ותי י ו ת ז א ו ו ש ח ה ר כ ה בת ב י ו ת ז א ו ו ש י ה ׳ כ ת ן י ו כ מ כ ) ו ד ה י ר ו ן צ י י ע לימור ן (ת א ו ש ם ה ו ר ג ע י צ ו מ ה ה ש אבג ז ל ו ש מ ת ג מ י ו ז לר מ א ת ק ו ש ת ם ם ת א ם ו ה י ר ת ם י ה ע אג ש ל צ ו ל נ מ ע אב מ ל צו קו נ מ ת מ ו ר כ נ ח ו ק ע אג נ ל צ ל מ א גדו ו ע אב ה ל א צ מ שז ׳ א הי י ך לוי דג ו י ש מ נ ר ו ש פ א א ו ם ה ו אג א בר שוד• לקע בר ל צ ע בג ו ל י אבג דבג הללי צ ש ל ו ש י מ נ ך ש י ר ב ד לר׳ ו ר הצענ ב ת ב כ י ו ז ה ו ז ע בג מ ל צ ע אג ו ל צ ה שוויי ל ז מב ל ו ש מ ר ש מ ו ב מזר׳ ל י י ח ת י ש אבג ו ל ו ש מ ת ג מ י ו ו ה ל ו שי ך א כ ל ו ה נ מ ל מ ו ד ג ש אבג ה ל ו ש מ א שוד. ל ו ן ה ט ק בדג הי ו כ נ מ ת ג מ י ו ה לו ו ש א בג ש ל ו ש מ ת ב מ י ו ת ז ו י ה ר ל ש פ א

: ה ו ה ל ם ז י ו י אג ואב שו ע ל ן צ ה ן ש ה י ר ת ך י כ י פ ו ל י ה י ם ש אה י ה ת ת ש י ו ה ז ז י ק א ו ל י חי ע כ ) ד ו ה ט ר ו ן צ י י ע לימוד ח (ס י פ פ ו ה ת ש א ז ה ה ר ו צ ה ת א מ י ו ן ז ו ג ן כ י א צ י ח נ ש ל

כי הנה חלקנו זוית א המוצעת כקו אז זח לשני חצאין כמילעי משולש אד: הוא י צ ג < מ ׳ א א א ש ו , ז ר ״ שרצינו והמוסת ע שוה לחבית ממשולש אהז מהצורה הלכך זוית א מצד וה היא שוד, לזוית א מזה: ^י חילוק איזה קו ישר שיחץ ) דע כ ן לימוד ט (עיין צורה ט׳ על הדרך הזאת גבטז ע? י י ך י ת ש ו ו | ן י י א צ לב. ח

ה לקו גב השוה י ך הוא קו חשיוז לקי אה ש כ י ס לזה לע בה ל צ ה ל ו א ש ו ש אהב ה ל ו ש מ לקי בה הלכך צלע אה מע אב ל צ ל מ ו ד א ג ו ם ה ה י נ ש ל אחד מ י כ ךץע הוא כ י ו ן נ מ פה ש ע מ ע ע׳׳י ה צ ו מ ה ה י אב ז ל ק י ע נ ם ק ר הרי ה א ש נ ממנץ הה ו א ש ו ו ה נ מ ע אה מ ל צ ה ש ר ו צ ה ה םשולש אהב זה מ ז הה מצלע אב ת ר מ ת ב פ ל ח ת ם מ ה י נ ש ל אחד מ כ לצלע בה ו

ו • נ י צ ר ו ש מ ע כ צ ו מ י ה ש י ל ש ו ה נ פ מת א ד ו ק נ א מ י צ ו ה ה ל צ ר ד נ ו ע ה יי) ו ר ו ן צ י י ע למיד ג׳ (ו בג ק ו ל ת ד מ ה שרה ב י ה י ר ש ש ו י ך ק ו ש מ ל ע ו ו ד י הו אב ה ק ל ח ך ת י ש מ ת נ א ז ך ה ר ד ל ה ה ע י ה י ת ש ו א ה י ז ע ו צ ו מ ה

י ך ק י ש מ נ ם ו י ע ל צ ה ה ו ש ש ארב ה ל ו ש ו מ י ל ם ע י ש נ וד צ ו ל ר ש ו ל י ב ע ו ר ך ק י ש מ ן נ כ ת ה ו ד ו ק ד נ ו ע ר ש ו י

כ ר ל מ י י י י —״ד צ ו ל שר ו ל י רב ע

ת ד ו ק ד נ ק ע י ח ר נ ז ו כ ר ה מ ר ו צ ת י י!יי ל " י ק ד ג י ע ר ש ל מ עז כ ר ה מ ר ו צ ה ת ד מ ד ו ק ד נ ו י / , L ת ? ד י ק ם נ י ע ג ת ז י ד ו ק נו נ כ ש מ ה ה : א ו ה

ה המש! נ י ה ר כ מ א נ ת טהז ו ל ו ג י ע ו ז , י : : ת ח ל י ג ג ע י ח נ ג י

ת ו ו א ה ע ו צ ו מ ו בג ה ק ה ל ו י אה ש ר

ת י י ק י נ ק ע י ח ר נ י

ז כ ר מ ם מ י א צ ו ם י ה ל ו י א ו ה ה ז ה ל ם ז י ; ע ^ י י * א ח ר ^ * ו ק ה ל ו א ש ו ן ה ו כ מ ן דה כ כ ה ו ל ף ש ק ה ה

n Q » I י ק שם י ו ש י דא דב ה ו ם ק ש ך מ י ל ש נ ש כ ו ו כ צ ם ע ע טו אה ה לק ו א ש ו ו בג ה ק ה ל ו ש ו בז ה ק - ש א ש ? י א ס ז , ד

• ע צ ו מ ו בג ה ק ה ל ו א ש י , ד , ^ ו אב ק ת מ ו ר כ ה ל צ ר נ ש ה כ ת ע ) ו א ה י ר ו ן צ י י ע £r־ij ך, (ר ת ו א י ו ה ע ש צ ו מ י ג ה י ק ד כ ה ב י ה י ו ש ל ק ו ד ג ה ה זו ג ק ה ל ו ו אד ש ת א ק ד ו ק נ ך מ י ש מ נ ל ו י ח ת ו נ נ מ ן מ ט ל

ג ו ח נ ת ד ו ד ו ק ד נ ק ע י ח ר נ ז ו כ ר ת א מ ד ו ק ם נ י ש נ ע ו צ ו ^ ר

ה ו ו א ש ל ק ו ד ג ו אב ה ק ו מ נ ת ר ר כ ב ז כ ה א י ה נ ת דהז ו ל ו ג ע• ו נ ע צ ה ו ש מ ו אב כ ק ן מ ט א ק ו ר ו ג ש ק ל

י נ ן ש ו ג ם כ י ש ל ו ש י מ נ ל ש י כ ע כ כ) ד ה י ר ו ן צ י י ע למוד ה׳ (ע ל ת צ ו י ה ן ל מ ד ז י ש ה כ ר ו צ ה ם אבג דהן מ י ש ל ו ש מן ו כ מ ע אג כ ל צ ה ו ז ע דה מ ל צ ו ל ת ר פ ה ב ו ה ש ז אב מה ת ו ם א י פ פ ו ח ת א ש י ו ד ז ו ה ע י ה ת ה ו ז ע n מ ל צ סוד׳ שור, לי ע ל ה צ ת ו ם א י ס פ ו ת ה ש ז ת ד מ י ו ה לז ו ה ש ז י אב אג מ ע ל צ׳ ת מג ח ת א ח ה א י ה ת ב ש י י ח ת ן י י כ נ פ מ ז ו י א ה כ ז דה n מת ו ר א ש נ ת ה ו נ ש פ ו ל ש ה ה מ ת ר ב ח ה ל ו ה ש ז ת מ ו ר א ש נ ת ה ו נ פר א ב ת ה י ז ש דהז ו ל ו ש מ ה ל ו ש אבג ש ל ו ש ה אז מ י ה י ה ו ז מע דה ל ה על צ ז ע אב מ ל ה צ ב ש ח מ ה ב פ כ נ ש ה כ ר ה מ ו ב נ לע דן ל ה על צ ז ע אג מ ל ן צ ו כ מ ד כ ו ה ע ס כ נ ה ו ז ה לו מ ו ש הות ד י ו ת על ז י פ כ ר נ ב ה כ ז ת א מ י ו ד ז ו ז ע ה א י ה ת ה ו ז םד כ ל ה מ ז ר מ א ש נ ע בג ה ל ף צ ל א ו פ ך י כ י פ ל ה ו ז ה מ ה ל ו ש הד כ ל ת ה ו ז ת ב מ י ו ל ז ו פ ך ת כ י פ כן ל ה ו ז ר מ א ש נ ע הז ה ל על צ' ר א ש נ ת ג ה ו י ו ה ז ו ש ן ת ו כ מ כ ה לה״ ו ו ש ת ה ו ז ת ה מ ו ר ל ז עש אבג על ל ו ש ח מ ט ז ש ל א פו י ה ו ו ת מ ר א ש נ ת ז ה י ו ה לז ז 0 ר ו א י ב ! ה ם כ ב ו ו נ ר מ א ו ש ס ש דהז וישדה לו כ ל ו ש ה מ ע שש ל ו ש ם מ ו י ש ע ל צ ׳ מ ׳ א ת א ו י ה ן ל מ ד ז י ש י כ ד כ ו ת׳ ע ה י ג הת ו י ו ז ׳ ם ת א ח י א ר כ ח ש א ל ו ש י מ ע ל צ ד מ ח ׳ א א ו ל ד ת ס ז ב ז »

I מאסר ראשת סרק ב•

ש ל ו ש מ ות ב ג מ י ו ׳ ז ך כ כ ל ת ה ו ב צ י ת נ ו י ו ׳ ו י כ ד כ ן ב ר ב ח ת ה בר ו א י ב ה ה ו ז מ כ ב ת ו ו צב י ' נ י ב ר כ ת מ ו ח ן ס ר ב ח ת ה ן ב אבג הי ת ש ת 0 ו ח ן פ ש א בג זה ה ל ו ש מ ת א ב מ ו י ו י ז ת י ש ׳ כ ת י

ה נ מ ת א ג מ ו י ו ן בבי ז י ד ן ה כ ת ו ו ב צ י ת נ ו י ו זע ל צ לם ה ו ש שבע ל ו ש ל מ כ ע ש ) ד ה כ ר ו ן צ י י ע לימוד יג (׳ ג ב ה ש ל ו ד ג ת ה י ו ר ז ת ח י ר כ ה א ב ו ו ה י ע ל צ ב ל ש ו ד ג הש אבג ל ו ש מ ע אב מ ל צ ע ש י צ ה נ ת ז ר א א ב י ל ד כ ו ו ותי י ו זר מ א נ ו ו מ צ י ע נ פ ם ב י ר א ש נ ו ה י ע ל ׳ צ ב ד מ ח ד א ח א ל מ גדו' הי ת ע׳׳ז י פ ו מ ה ת ו ו י ו ו ה שב ל ו ד ג א ה י ך ה כ י פ ו ל נ מ ת ג מ י ו י ז כי אז ו גר ותהי ך ק י ש מ נ ו אג ו י ק ד כ ו אד ב ת ק ו ר כ ם נ אא ל ו א נ מ ת ד מ י ו ז ה ל ו ש אגד ש ל ו ש מ ת ג מ ו י ו ן ז י כ נ פ מ ות י ו ך ז כ ל י ה ח נ ו ש מ ת ב כ י ו ז ה מ ל ו ד ר ג ת ו א י י ת ד זו ה י ו שזש אבג ל ו ש י מ ע ל צ ב ל ש ו ד ג ע אב ה ל א צ ו ה ה ר ת י ה ש ל ו ג כו נ ר מ א ו ש מ ו כ נ מ ת ב מ י ו ז ד מ ו א ה מ ל ו ד א ג י ו ה נ ע צ ה ו ש מ כש אבג ל ו ש מ ת מ א ת ג ז י ו ר שז א ב ת ו י מ צ ע ן ב י ד ה ה ו ז מ ב ב ו

• , ם היא ו ג נ מ ת א מ י ו ז ה מ ל ו ד ר ג ת ו א י י הת י ו ו ר ה ת י ע ש ד ו י י ו ן ה ו כ מ כ ) ו ה ב ר ו ן צ י י ע לימוד יד (ל ו ד ג ע ה ל צ ח ה ר כ ה א ב ו ש ה ל ו ש מ ב ה ש ל ו ד ג הש דהז ל ו ש מ ת ה מ י ו ע שז י צ ה נ ת ז ר א א ב י ל ד כ ו ו י ע ל צ ב שה ר ת א י ו ה ו ש נ מ ע רן מ ל צ ר ש מ א נ ו ו תי ו י ו ז ה שב ל ו ד ג א ה י הע ל צ ר ש מ א ם נ י א ה כ ז ו ו י ע ל צ ב ל ש ו ד ג ע ה ל צ ך ה כ י פ א ל ו הה ו ג ע צ ה ת ן ש י ו ו ה ל ו ת ה ש י ו ז ז י א י ה ע דז ת ל צ א שוד• ל ו דה הע ל צ ר ש מ א ם נ א ר ו ש פ י א ה א ז ו ו נ מ ה מ ל ו ד ׳ ג ת ו א י י י ה כת י ו ז ה מ ל ו ד ר ג ת ו ת ן י י ו ז ז ה א י ה ע דן ת ל צ ל מ דו א ג ו דה הן ו כ מ כ א ג׳׳כ ו ה א״ ז ה ו נ מ ה מ ל ו ד , ג ר ת ו א י י י ה ו כ נ ע צ ה ה שא י ת ן ה י ו ע ז י צ ג ש ע הז כ ל צ ל מ ו ד א ג ו ה ה ע דה ז ל צ ת׳ ש י

: ו י ת ו י ו ז ה שב ל ו ד ג ה

ם י ע ל צ י ה נ ך ש ר ו ת א ד י מ ע כ ) ד א ה כ ר ו ן צ י י ע לימוד טו (א י ם ה ר ב ח ת ה ו ב י ה י ן ש ה ה מ ז י ם א ל ו ע ב ש ש ל ו ש ל מ כ מן ג ס ר מ א ש נ י ה ש ל ש ע ה ל צ ך ה ר ו ת א ד ח על מ ר כ ה ת ב פ ד ו עו י ל ד ע י ע ן ה י ת ע י א ר מ ס ש ״ ע ה א ת ז ו א ר ה י ל ד כ ו ו מ צ י ע נ פ בו י ע ל צ ב ל ש ו ד ג א ה ו ו ה נ מ ע אד מ ל צ ה ש ש אדג ז ל ו ש ע מ י צ נא י ם ה ר ב ח ת ה ׳ ב י ר א ש נ ו ה י ע ל י צ נ ך ש ר ו ת א ד כ מ ״ פ ע א ר ש מ א נ וך י ש מ ם נ ר א א ב ת ה י ז ל ו ו ד ג ה ה ע אד ז ל ך צ ר ו ת על א פ ד ו עו אג ק ה ל ו ו בג ש ה ק י ה י ד ש ו ע ר ש ו ל י ה ע ר ו צ ן ה ו גד מ קה ו ש יבא ש ל ו ש מ ת ב מ י ו ך ז כ י פ ה ל י ה ת ו בא ו ך ק י ש מ נ ור ת ו א י י ש אבד ה ל ו ש מ ת באד כ י ו י שו ו ו ה נ מ ת א מ י ו ז לי גד ע ל י צ נ ש ה ל ו ש ך ,קו בד ה כ ל ו ה נ מ ת ב מ י מ ה מ ל ו ד גע אד ל צ ל מ ו ד ר ג ת ו א י ו ם ה ר ב ח ת ה ש ארג ב ל ו ש מ אג מע צ ו מ ש ארג ה ל ו ש י מ ע ל צ ב ל ש ו ד ג א ה ו ה פ ש ״ ע ר א א ש נ ו ה נ מ מם ר ב ח ת ה ו אד ואג ב י אד וגר א ע ל י צ נ ש ר ש א ב ת ן י ו כ מ כ ו

: ר א ש נ ע ה ל צ ך ה ר ו י א ר ל כ ם ע י פ ר ו ם ע הו ג י ה י ש ש ל ו ש ת מ ו ש ע ה ל צ ר ) נ כ ה כ ר ו ן צ י י ע לימוד ען (פ י ע צ ו ם ה ה ל י א ב ג א ו ת ק ש ל ש ם ל מ ו ש י ע ל צ

ת ג י ו ק ו ל ח נ ת ו ו ע ל צ מ שדה ה ש א ל ו ש ע מ צ ו מ ה ה ו אב ז קש ל ו ש מ ת ה ו נ י פ ת מ ת ת א ח ז א י א י ה ת י גד ו ק ו ב י א צ ו לבי ח נ מ מא ו ה ה ז ע אד מ ל ך צ כ ל ש בדג ה ל ו ש מ ה מ ת ר ב ח ה ל ו אדג של ן ע י א צ ה לבי ח ו ו אב מ ו ק נ ק ל י ח ר ה ה ו ע דב מ ל צ ה ל ו ש

ז ו נ י צ ר ו ש מ ת ב כ ד ו ק נן ו ג ע כ צ ו ר מ ש ו י ם ק ו ו ש ׳ לג י ה י ש ) כ ה מ ר ו ן צ י י ע לימוד י (ו נ מ ה מ ע ו ד ה י ד ו ק ם נ ש א מ י צ ו ה ה ל צ ר נ לוי אב וו י ד על ו מ ׳ ע י ה ר שי ש ו י ו ק י ם על י ק ה ל ת ג ו ד ו ק א נ י ו ה ל א כ ום גד י ו ו ת ג ב׳ ק ד ו ק י נ ד י י צ ב ו אב מ ק ׳ מ ו ר כ נ ת ש ו א ד י את ו ע ל צ ה ה ו ש דוה ש ל ו ש ו דה מ ל ק ה ע נ ב נ ה ו ו ה ל ם ז י ו ו גה שת ד ו ק ל נ ל ע י פ ה ו ל נ י צ ר ד ש ו מ ע ׳ ה י ה א י ו ה ו גן ו ך ק י ש מ נ וש דוג ל ו ש ת מ ו נ י פ ' מ ת א ח א א ש ו ת ע״ז ה ס ו מ ה ו אב ו ק ג מא י ה ה ז מ ה ו ז ת ג מ י ו י שז ר ש הזג ה ל ו ש מ ה מ ת ר ב ח ה ל ו א ש י ה

ו אב $ ל ק ד ע ו מ א ע ו קו זג ה ת ו ב צ י נ׳ א א צ י ש ש כ ל ו ש ל מ י כ ע ב ח) ד ה י ר ו ן צ י י ע לימוד יא (ש אבג ל ו ש מ ע בג מ ל ן צ ו ג ו כ ר ש ו ו על י י ע ל צ מת ו ד ו ה ה ל י ז נ פ ב מ י י ח ת ת ד י ד ו ק ד נ צ ך ל ש מ נ ו ו ר ש ל י א ע צ י שת ע׳׳י י ש ע נ ש אבג ר״ל ש ל ו ש מ ת מ א צ ו י ת אגד ה י ו ז ר ש מ ו ל ות א י ו ו ל מ ו ד ר ג ת ו ח י ר כ ה א ב י ו ה נ ע צ ה ו ש מ י בג כ ת ק א י צ יה ו ה ו מ צ י ע נ פ ה ב ש אבג ז ל ו ש מ ת ב מ י ו ז מ ה ו מ צ י ע נ פ בת ה ד ו ק ל נ ן ע י א צ ו אג לב• ח ק ק ל ח ת נ א ז ד ה ך ע״ ר ל א ב ת יו בה ה לק ו ו הן ש ' ק י ה י ד ש ו ע נ ב י ש מ נ ו בה ו ך ק י ש מ נ וש ל ו ש ת מ ו נ י פ ת מ ח ן א׳ א י כ נ פ ז מ י א י ה ת ו זג ו ך ק י ש מ נ ות א י ו ו י ש ר ה ה ר ו צ ה ש זהג מ ל ו ש מ ה מ ת ר ב ח ה ל ו אהב שת י נ ו צ י ח ת אגר ה י ו ך ז כ ל ש הגז ה ל ו ש מ ת ג מ י ו ז ה ל ו א ש י הק ל ח ם נ ן א כ ו ו נ ר מ א ו ש מ ת א כ י ו ז ה מ ל ו ד ר ג ת ו א י י ה ה ל ו כד ת א ע ד ו ק נ ו מ ך ק י ש מ נ ת ה ו ד ו ק ל נ ץ ע א צ ו בג לכי ח קה נ ה ו גט ו א ק י צ ו נ ו חט ו ק ה ל ו ו אח ש ׳ ק י ה י ד ט ו ע ח וש גחט ל ו ש י מ ע ל ל ג צ ם לכ י ו ו ש אהב ש ל ו ש י מ ע ל ל ג׳ צ כלה י ג א ל ״ ה כ ש ז ל ו ש ות מ י ו ת לז ו ו ה ש ש ז ל ו ש ן ודיות מ כ ות י ו ן שז ו כ מ ר כ א ב ת ה י ר ו צ ה ת ב מ ד ו ק ד נ צ ך קי אג ל י ש מ מת ב י ו ו לה מ ו ד ר ג ת ו א י י ש אבג ה ל ו ש מ ה מ נ ו צ י ח בגב הל י א ו ת אגד ה ו י ו א שוד, לו י ה ה נ ו צ י ח ת בגב ה י ו א שז ל ו א יסמנר ת ו א י י ת ה י נ ו צ י ח ת אגד -זאת ה ו י ו ך ז כ ל ה ה ת ל ל ב ק א מ הי ו .

: ו נ ר מ א ו ש מ ש אבג כ ל ו ש מ י ג מ ת ב א ו י ו ז ל ב ן ך ןש ל ו ש ה מ ז י א ח מ ו ד ל ב׳ ו י כ ע ב ) ד ם ה י ר ו ן צ י י ע לימוד יב (ת ו ח ן פ ם ה ר ב ח ת ה ה ב ג י ה ת ן ש ת ש ל ש ה מ ז י ' א חי שיש אבג ל ו ש ע מ י צ ה נ ת ז ר א א ב י ל ד כ ת ו ו ב צ י י בי !זיז ת נ ד כ ב׳ אז י תה ת ד ו ד ו ק ד נ צ ו ל ר ש ו ל י ו ע נ מ ו בג מ א ק י צ ו נ *ה ות א י ו ז ה מ ל ו ד ר ג ת ו ש אבג י ל ו ש מ ת מ י נ ו צ י ח ת אגד ה י ו וד ו מ י ל 4 כ ת נ ו ש מ ה כ מ צ י ע נ פ ת ב ב י ו ז מ ה ו מ צ י ע נ פ ו ב נ מ עת י ו ו ה ל ת ו ף א ר צ ת ת י מ י נ פ ת ג ה י ו ה ו ק ם נ ה א ת ע ־שעבר וה נ ו צ י ח ת אגד ה ר ז ן ל ו כ מ ה כ ת ו ף א ר צ נ כ Lממשדלש אבג וש אבג ל ו ש מ ת ב ג מ ו י ו ז ב ז ה א נ י י ה ת ה ו ד צ ב תה ש אחו • ן ה דת ג ש י •נקו ר י י צ נ ש מ ת ש ו ר י ז ת ש ת מ ו ח ן פ ־בהתחבר

.מאמר ראשק סבמ־בG

ת ו ב צ ׳ נ ת ו ר י ז ת • ש י ׳ בכד 7 חפ־ מ ר « ב ע - ל ׳ ש ת י מ י נ פ ת ח ה י ו ז! ל להבי ב ו ה ת ת א ו גד ו ק ל ל י ז אב !מקב ת ק ו י ם ה ו ר נ ה י ו ו* י ו אב ה י ק ע כ י צ נ ש כ ל ש י ד : ה ז . ל ך כ ס ה ה ל ז כ ד מ ו מ ל ל ות ד ו ק ל נ ה ע ת ו ך א ת ח ו הט ו הם ק י פלדעל ג ו ד • ג ו ק ל ל י ב ק מב י י ח ת ה י י נ נ פ י מ ה כ ר ו צ ם ב ה ו ש מ ת ח כ ד ו ק ל נ ה ע ת ז א ן ו׳ ד נ י י שתה ז ו ז ת זו ל ו ו ת ש ו י ד ג הג ת ח־ י ו ז ת ן ו י ו ה ז נ י י ה ת ח ש ר כ ה בח ב ח ת ה ד ב ח ר א ב ל ע ׳ ש י מ י נ פ ת ח ה י ו ת ה י מ י נ פ ת ן ה ר ד ז ו עות י ו י ז ת י ש ד כ ב . י ר כ א ב ת ה נ נ ת ה ו ב צ ת נ ו י ו י ז ת י ש ד כ בי שנ ל • כ ה ו ו • זה ל י ל י ב ק ם י מ י ו ו י ק נ ל ש ם כ י א צ ו ם י ת ה ו ב צ נם י ל י ב ק ם מ נ י ת א ו ב צ ת נ ו י ו י ז ת י ש ד כ ת מ ו ח פ ם מ י א צ ו י ם ש י ו ו ק

: א ו ה ר ה ב ע ם זה מ ם זה ע ם ה י ש ג פ ם נ ל ה א ה לז זה ע ו ד י ת ג ה ד ו ק נ ך מ י ש מ ה ה ל צ ר ) נ ה ה כ ר ו ן צ י י ע לימוד יט (ת ו א ה י ע ה צ ו מ ה ה ו אב ז ק ל ל י ב ק א מ ה י ר ש ש ו י קו ל א כ ו אב ו ק י ב י ה ת ה ש ד ו ק ה נ ז י א ן ל י ו תב ת נ א ז ׳ ע״ד ה י ה י שי נ מ ת מ א ת ג ז ד ו ק ם על נ י ק נ ו דג ו ך ק י ש מ נ ת ד ו ד ו ק א נ י הת לגל י ו א ז י ה ת ו י נ מ י ת ד ה י ו ז ה ל ו י ש י ה ת ית ש ו ה ז ש ע נ וי ה א י ה נ ת ד, ו ד ו ק ד נ ו ע שר ו ל י ו דג ע ך ק י ש מ נ ת ו י ל א מ ש הו אב ק ל ל י ב ק ו הגז מ ע ק ו ד י ת ג ה ד ו ק נ ו מ נ כ ש מ ר ה ב כו־ת י ו ג ד הנגדי ל ובי וויי׳ אל י א ו ך ה י ש מ ה ו ל נ י צ ר ו ש מ ע כ צ ו מ ה

: ו ז ת זו ל ו ו ש

ש ם י ל ו ע ב ש ש ל ו ש ל מ י כ ע כ ) ד ו ה כ ר ו ן צ י י ע לימוד ב (ו נ מ ע מ ל ם צ ו ך ש ש מ ס י א א ש ו ה ה ו א ל פ ה נ ל ו ג לו סל א ע צ י ה ו ש אבג ז ל ו ש מ ך •צלע בג מ ו ש מ נ ו ש מ ו כ שר ו ל י עת י ו ת ז ו י ה ן ל י כ נ פ ב מ י י ח ת ה י ר ו צ ה ת ד מ ד ו ק ד נ צ ו ל שר ו ים י ר ב ו ח ת ב מ י ו ז ת א ו י ו י ז ד כ ש ב ל ו ש מ ה ת מ י נ ו צ י ח אגד הל י ידיות כ א שג ו ה א ו ל ס ט ג פ ש ה מ ז ב מ י י ח ת ד י ו ע ד ו ח א כות י ו י ז ת י ש ד כ ב ם ׳ ד ה ח ן י ר ב ח ת ה ן ב ת ש ל ם ש ל ו ע ב ש ש ל ו ש מו גה ת ג ק ד ו ק נ ה מ ר ו צ א ב י צ ו ה נ ת ז ר א א ב י ל ד כ ת ו ו ב צ י נר ו ת ש י נ ו צ י ח ה זוית׳הגד ה י ז פ ׳ אז ל י תה ו אב ו ק ל ל י ב ק מה ו ה ש ר ו צ ה ת אגה מ י ו ן ז י כ נ פ ר מ ה עו י ה ן ת כ ת ב ו י ו ^ ת י נ ו צ י ח ת אגד ה י ו ך ז כ ל ה ה ת ל י י ר ג א נ י ה ל ו אי ת א הו י ו לזו נ ר מ א ו ש מ ש כ ל ו ש מ ה ב מ ת א ו י ו י ז ת ש ה ל א שו י ה ה ל ו כח ת ל ף א ר צ נ ש ו ל ו ש מ ן ה ת מ ר א ש נ ת ג ה י ו ח ז ק ם נ ה א ת ע ות י נ ו צ י ח ת אגד ה י ו י ז ד ב ן ב ת ש ל ו אז ש י ה ת א ולזדית ב י י ו ז ל, י ב ד כ ם כ ה ה ל י א ת ש ש אבג ש ל ו ש מ ת ג מ י ו ם ז ת ע ר ב ו ח מי ב* ד כ ן ב ש אבג ה ל ו ש מ ות ה י ו ת ז ש ל ך ש כ ל ת ה ו ב צ י יות נ ו ז

: ת ו ב צ י ת נ ו י ו ז

ע ב ו ר ש מ י י ה כ ל י ח ו ת נ ר מ ר א ב ) כ ז ה כ ר ו ן צ י י ע לימוד בא (א " כ ו : ה ז ה ל ם ז ר ן ש ו ה י ׳ צלע ד א ש הו ן ו ו כ נה ט ח ו י ע ל י צ ד א ש ו ה ל ו ת פ ע נ ב ו ר ש מ י ת ו ב צ י א נ י ו ה תי ו י ו מז׳ ד ך ש ו ר ע א ב ו ר ש מ י ת ו ו ב צ י ם נ נ י י א ותי י ו ז ה ו ז ־שווים זה לל ת פ ך נ ו ר ע א ב ו ר ת ולש מ ו ב צ י ו נ יתי י י ז ם י י ו ם ש נ י ו א י ע ל צ' י ע ב ו ר מ ה ׳ מ ל א כ ע ש ר ו י י ו ה ה ת ע ת ו ו ב צ י ם נ נ י ו א תי ו י ו א שו ו ה ו׳ ב ו ל ת ו ק א ל ו א ח ו ו • ה נ ו ס כ ל א א ; ש ו ה ת ו ו ל ו ש לו סג ה י ל א הה ו ה ל ם ז י מ ו ד ם ו י מ ם ש ה ם ש י ש ל ו ש י מ ר לשנ מ ו ל ן כ י א צ ח

ו ך ק י ש מ ת נ א ז ד ה ׳ ׳ ע׳ י ה י ת ש ו א ה י ז ה ו ז ה ל ם ו י ו ו ם ש נ י א שה ע ו ד ת י י ל כ י ת ד ד כ • ן ע ד צ ד מ ו ע ו ה ב י ש מ נ ו א ו ק n שוד, לו ו ק נ מ ד מ ו ת ע ו ר כ ן נ כ ע ו צ ו מ ו ב ה ק ה ל ו ו זךן ש ת ק ו ר כ נ וק י ח ר נ ז ו כ ר מ - ה ר ו צ ה ת ן מ ד ו ק ם נ י ש נ ע ו צ ו מ ו ג ה ק הט שוד, לת ד ו ק ם נ י ש ד נ ו ן ע ו כ מ כ ת בדל ו ל ו ג ג ע ו ח נ ת ך ו ד ו ק ד נ עת ש ג פ נ ת טב ה ל ו ג ג ע ו ח נ ת ט ו ד ו ק ד נ ק ע י ח ר נ ז ו כ ר ה מן ה י ת ש ת ב מ ד ו ק ל נ ת זו ע ת זו א ו כ ת ו ח ת בדל ו ל מ ם ע ער מ א נ ה קי בל יקי בה ו נ מ ך מ י ש מ נ ת ו א ת ב ז ד ו ק נ ן ל י ו כ ת נ וו ת ו ש ע ו ל נ י צ ר ו ש מ ה כ ר ו צ ה ה מ ש בזה ז ל ו ש ו מ נ י ש ה ע נ י ה כו ה ו נ ש י פ ו ה נ ח נ א ו דן ש ק ה ל ו ש . ו נ מ ע זב מ ל צ י ש פ ה ל ז וה ו ו ש ה ו נ ש ר פ ו ה נ ה נ ו א נ מ ע זה מ ל צ ע ו צ ו מ ו א ה ק ה ל ו שך כ ל ו ג ה ק ה ל ו ש ו הט ה ק ה ל ו ע בה ש ל צ ע י צ ו מ ו i ה ק לי אבג ו ם לג׳ ק ם ה י ו ה ש ש ע נ ה ה ש בדה ז ל ו ש י מ ע ל ׳ צ גה ל א ׳ מ י א ה לא ו ו ש מ צ י ע נ פ ה ב ז ד מ ח ד א ח ם א י ע צ ו מ ה

ו ו מ צ י ע נ פ בת א ד ו ק ל נ ת ע ו ש ע ה ל צ ר ד נ ו ע ) ו ג ה כ ר ו ן צ י י ע לימוד יו (ת דגה י ו ז ה ל ו א ש ה ת ת ש י ו ע ז צ ו מ ו אב ה ק מש דגה' ל ו ש ך מ ו ש מ ת נ א ז ך ה ר ל ד ה ע י ה י ת ש ו א ה י ז ת ו ע צ ו מ הו י ע ו ג צל י ה י י ש ד ש אחן כ ל ו ש ה מ ש ע נ ה ו ר ו צ א ב ו ה כמ1 ש' ׳ א ה לא ו ה ש ז ' מ ׳ א ש דגה רי׳ל א ל ו ש י מ ע ל ׳ לגי צ י ו שוה ו ש אחז ש ל ו ש מ ב ת א ש י ו ו ז נ י ש ר ע ב ז כ א א צ מ נ ה ו ז מ

: ו נ י צ ר ו ש מ ש דגה כ ל ו ש מ ת ג מ י ו ז לת ל ו ג י ס ה כ ל ח ו ת נ ע צ ר ה ב ) כ ד ה כ ר ו ן צ י י ע לימוד יח (ה ב ש ח מ ו ב א צ ם י א א ש י ה ה ז ה ל ם ז י ל י ב ק מ ם ה י ו ק הם י ר מ ו ן ש ם ה ל ו ע י ל ם כ ה י ר ב י ע נ ש ת מ י ל כ ן ת י א ׳ ער. ל י פ אד ו מ י ל ך כ י נ פ ר ל ד ס ה א נ ה ה ו ם ז ה ע ם ז י ש ג פ ם נ נ י א ם ו ק ח ר מה ׳ ז י ל י כ ק מ ה ר״ל ה ל א ם ה י ו ק י ה ט פ ש מ ך מ י ר צ ה ש הזד, מן ה ה י אב גד ו ו י ק נ ל על ש פ ו הט נ ק ע ש י צ נ ל ו י ח ת נ ה ו ז ל

ת ד ו ק ל נ ת קי גד ע ך א ת ח ו ו נ מ ת ן מ ד ו ק ל נ ו אב ע ק ת ה אל ת ש י מ י נ פ ת בזה ה י ו ה ו ז ך ה ו ת י ח רי ה ה על י ש ע נ ו ו נ מ ה מת י ד ג א נ י ה ן ש י מ ר י ל צ ת ש י מ י נ פ ת ח ה י ו ו ה ל ו ל ש א מ ד ש צו נ ת ו ב א י י ח ו י ו זו לז ת הל ו י ו ו ת ב׳ ה א ו ו ש י ה ר כ מ א נ ה ו לו הי ן י א כ ם ל א י גד ש ק ל ל י ב ק א מ ו ו אב ה ק ר ש מ ו ל ת ו ו ד ו ה לכ ״ י ה ע ש ע נ ת ל ו ד ו ק ל נ ו ע ל א ׳ כ א ר ה ב ע ה ם מ י ש ג פ ז נ אר מ ו ב ל י י ח ת ז נ א י ש נ פ ם מ י נ ם פ ו ש זה א א ב ש זלה ו ל ו ש מת י ו ו לה מ ו ד ר ג ת ו א י י ש זלה ה ל ו ש מ ה מ נ ו צ י ח ת בזה ה י ו ז שן ה י ת ש ו ש נ ע צ ר ה ב ו כ נ ח נ א ש זלח ו ל ו ש מ כ ת ש י מ י נ פ ח הו ת ו ו י ד נ נ ו ה ל א ת זח מ ו י ו י ז ת ת ש א ו ש ך ה כ ל ת זו לזו ה ו ו » ו גד ק ל ל י ב ק ו אב מ ת ק ו י ה ת ל מ ר ו א ג י ו ה נ ע צ ה ו ש מ ו כ לזת א ו ש י ה ע כ ד ת ן ו ו י ט ע ע מ ך ב ר ל א ב ת ד י ו ע ו ו נ ר מ א ו ש מ כת הזב י ו ת ז א ו ש ם ה ו ר ג ה י ת ל י י ד ג נ ת ח ח י ו ו ה ל ר ו מ א -זרת ז הי ת ת ש א ו ו ש ך ה כ ל ה ה ר ב ע - ל ת ש י מ י נ פ ת דחן ה י ו ו ת ל י נ ו צ י ח הת ו י ם ה ו ר ג ד י ח ר א ב ל ע ת ש י מ י נ פ ה ' ו ת י נ ו צ ח ות אלו ר״ל ה י ז זו זו ל ת א ו י ו ת הז א ו ו ש ם ה ו ר ג ד י ו ע ו גד ו ק ל ל י ב ק יקי אב מם ת ע ר ב ו ח ת מ י מ י נ פ ת זי. ה י ו י ז ר כ מ א ; ל ו נ ת ו ב א י חי י ו . ו לז •

:.מאמר רממיןמחמ־ג

O. ך קי בח המקביל»>קי אב דקי י ש מ נ ה ו נ מ ו בג• מ ק לע ב ו ר ׳ מ ד כ״ב •יהי מו תי בלי ה שנ י מ פ ל ו בד ו ק ל ל י ב ק מ הא שחמשולש-־אבג ל ה א ר ו צ ה ע דבגז מ ב ו ר מ ה ל ו אחבג שש דגב ל ו ש ן הדא מ ע אהבג ב ב ו ר י מ צ א ח ו ה ו ש מ ע כ צ ו מ הם אבג י ש ל ו ש מ י ה נ ך ש כ ל ע דבגן ה ב ו ר י מ צ ע ח צ ו מ י ח נ ש הס ח י ש נ פ ־ מ ם ה ה׳ ל ׳ ז י ה ה ו ז ה ל ם ז י ו ׳ שו י ע צ ו מ ה ה ל דבג אן קו בג ם בי י ר ו צ ם ע ה ש ם ו ח ף ל ת ו ש מ ע בג ה ל ל צ ם ע י י ו נ ב; י י י ה ז ה ל ם ז י ל י ב ק מ יקי אד ה

י םשדלשי־אבג נ ע ש י צ י p נ מ ) כ א ה ל ר ו ן צ י י ע לימוד כה נה ז ע בג מ ל צ ת ש א ז ת ה ר ח א ה ה ר ו צ ה דגו מם קי י ע צ ו מ ה ה ל ן א י ם כ י ר ו צ ם ע ה ה ו ז ע גל מ ל צ ה ל ו א ש ו הש אבג ל ו ש י מ ר כ מ א נ ה ו ם זה לז י ל י ב ק מ אד יקי בן הה ו ם זה ל י ו ו י זה ש נ פ ם מ ם ה י ע צ ו מ ה ה ל ש דגן א ל ו ש מ וה ־עד פ ה מ ר ו צ ה ו אד זה מ ך ק י ש מ ה נ ת ז א 1 ר א ב י ל ד כ וו ד& ק ה ל ו ם קו אח ש י ש נ ד נקודת־ ט ו ה ע פ מ ת ח ו ד ו ק נל ילקו גד י ב ק מ קו טן ה ו אג ו ק ל ל י ב ק מ ' קי בח ה י צ מ ו׳ אהבג דטגו י ע ב ו ר מ ה • י ח ט י ש נ ן ש י כ נ פ מ ז ו ׳ א י ה ד שי עו מ כ א שמשולש־ אבג - ל ח א ל ע מ י ל ת נ ו ש מ ה כ ם זה לז י ו שוי צ י ח נ ש ש דגן ה ל ו ש א מ ו ן ה ע אהבג כ ב ו ר י מ צ א ח ו ה שם ה ה ל י אבגידגן א ש ל ו ש י מ נ ך ש כ ל ע דטגן ה ב ו ר מ הי י 2לעי נ ש י ל ם ע י י ו נ ם ב ה י ש נ פ ם מ ה ה ל ה ז י ה ה ו ם זה לו י ו שום י ר ו צ י שהם־ ע נ פ מ ע גד ו ל צ ע הג ו ל ם צ ה ה לזה ו ם ז י ו שו

• : ה ז ה ל ם ז י ל י ב ק מ ז ה ב י אד ו ו י ק נ ן ש ביע ב ו ר ׳ מ י ח י ן ש מ ד ז י ש י כ כ . ע ה לב) ד ר ו ן צ י י ע לימוד כר(ו הי י ם ו ה ף ל ת ו ש ע מ ל ם על צ י י ו נ ש ב ל ו ש מ וא ו ה ע ה ב ו ר מ י ה ה כ ה לו ם ו י ל י ב ק מ ם ה י ו ׳ ק ן ב י ם ב י ר ו צ עה ז י ח ר א א ב י ל ד כ ו א • ו ה ש ה ל ו ש מ ל ה פ כ י • ד כ א. ב ך הו כ י פ לם י י ו נ ם ב ה ה ר ו צ ת ש הבג מ ל ו ש מ ע •אבגד ו ב ו ר מ ע ש י צ נן י ב - ם י ר ו צ ם ע ה י נ ש א קל בג ו הו ם ו ה ף ל ת ו ש ' מ ע א ל על צי •מרובע, ר כ מ א נ ה לוח• ו ם ז י ל י ב ק מ ו בג ה ו ק י ב קו אה וה ע ר צ ו מ ש הבג ה ל ו ש ל מ פ י כ ד כ א ב ו ע ה צ ו מ ה ה אבגר זש אבגשהדא ל ו ש מ ־ ז ׳ א הי י י אג ו ר ק י ש מ ם נ ת׳ בקל א יש הבג״ >:מיישנתי ל ו ש מ ו ל ח ט ש ה כ ו ע אבגד ש ב ו ר מ י ה צ ח^ כ - ע צ י מ ה ה ע אבגך ז ב ו ר ך מ כ ל ר ה ב ע ד ש ו מ י ל זה בה השנ . ש הבג ל ו ש ל מ פ א כ ו ן ה ש אבג כ ל ו ש ל מ פ א כ ו ה שע ל ם על צ י י ו נ ם ב ה י ש נ פ ם מ ה ה זה ל י ה ו ו נ ר מ א ו ש מ לו כ

ן י כ י אח ו ^ ק י ם ב י ר ו צ ר ע י ם וכיפגיorv ע ה ף ל ת ו ש מ בג הה: ם זה לז י ל י ב ק מ ו בג ה ק

ת על קי אב-הסמע י נ ב * א י ל ה ק ) נ ה ד ר ו לימוד כז (עיי! צא ו ה ש ה ר ו צ ב ע אבגד ש ב ו ר ן מ ו ג ן כ כו ע נ ב ו ר מת ד ו ן - ק ; ם ^ י ק ת נ א ז ד ה ׳ ע״ זה יהי ת ו ו י ו ת ושוד, הז ו ע ל צ ה ה ו שד בר- ו*שים ו מ ו ע נ מ ת ב מ ד ו ק ד אג ועל נ ו מ ו אב ע ק א מה ג ח ך קו גר ו י ש מ נ ע ו צ ו מ ח ה ו אב ז ק ה ל ו ם ש ה ׳ מ ל א כה ם ז י ו v ^ שו ^ . ^ ר ם ה ^ ע אבגד ז ב ו ר ו מ נ י ש ר ע ב כ

: ״ ת ב צ י א נ י ו ה תי ו י ו כל א׳ מז ה ו ו ל

ת ו י ד ג נ ו ה תי ו י ו ז י ה ושתי ז ה ל ם ז י ל י ב ק ם מ ם ה י י ד ג נ ו ה י ע ל י צ נ ש ות ו ר ו צ ן ב נ ו ב ת ת ש ן כ ו י ט ע ע מ ך ב ת׳ ל ה י ל ז כ ו ו ת זו לז ו ו שה נ ן ה ה ע מ ב ו ר ל מ ל כ ם ש י ש ל ו ש מ י ה ב ׳ מ כל א ל ו י א ו ו ה ל הלו תי ו י ו ז ׳ מ ׳ א א ו ו ר י ב י ח ע ל ׳ צ ג ' מ ׳ א א ה ל ו ו ש י ע ל ׳ צ ג ׳ מ ' א אא י ש אגר ה ל ו ש מ ת א מ ר ו ה ר״ל ש ז ה מ ת ר ב ח ה ל ו א ש י הת ג י ו ה לו ו ן ש ו כ מ ת ב כ ר ז ש ארב ו ל ו ש מ ת ד מ י ו ו ה ל ו שם י ו ן שו ה ו ש מ ע כ ב ו ר ל מ כ ם מ י י ד ג נ ם ה י ע ל צ ם ה ך ה כ י פ ל ו

ה: ה לז ם ז י ל י ב ק ן מ ך ה ה כ ז ה ל זם על י י ו נ ב ם ה י ע ב ו ר מ י ה ע כ ) ד ח ה כ ר ו ן צ י י ע לימוד כב (ם י ו י ק נ ן ש ם בי י ר ו צ ם ע ה ם ו ה ף ל ת ו ש ׳ מ ע א ל צן אעפיי׳י ה י ח ט ש ה ב ז ה ל ם ז י ו ו ך ש כ י פ ן ל ה ה ו ה ל ם ז י ל י ב ק מהם תי ו י ו ו ז א ב ל ם ו ל ו ם כ ה י ע ל צ א ב ה ל ה לו ם ו י ו ו ם ש נ י א ש' י י ו נ ע הבגן הב ב ו ר מ ע אבגד ו ב ו ר ע מ י צ ה נ ת ז ר א א ב י ל ד כ וי בג ק י אז ו ו ק י ם כ י ר ו צ ע ה ם ו ה ף ל ת ו ש מ ע בג ה ל ל צ עו ח ט ש ה ב ו א ש ו ע אבגד ה ב ו ר מ י ה ר כ מ א נ ה ו ן זה לז י ל י ב ק מ הו ה לק ו א ש ו ה ה נ ו הז ה ק א ש ו ת ע״ז ה פ ו מ ה ע הבגז ו ב ו ר מ לם ה י ל ף א ר צ נ ש ב ו בג ו ק ל ה ו א ש ו ן ה ה ד מ ח בל א ל ו י א ו אר הש ל ו ש מ ע אה מ ל צ י ש ר ו רז ה ה לק ו ו אה ש ק ז ' א י ה ו רה י קה ז ד מ ו ע אב ע ל צ ש דזג ו ל ו ש מ ע דן מ ל צ ה ל ו א ש ו אבה הה ו א ש ו ה ה ז ׳ מ י ש י ל ש ד ה ו ע הב ע ל ם צ ג ה ו ז ע דג מ ל צ ה ל ו שש ל ו ש מ ה ל ו א ש ו ש אהב ה ל ו ש ך מ כ ל ה ה ז י מ ש י ל ש ע גן ה ל צ לל כ ו מ נ כ י ל ש נ ה ו ר ו צ ה ש הדח מ ל ו ש מ ן ל י ו כ ת ם נ ה א ת ע דזג ום ה י נ ש ף ל ת ו ש א מ ו ה ל ו י א ו י אהב רןג ה ש ל ו ש ׳ מ ב ' מ או נ מ ח זהחג • מ ט ש ה ל ו ה ש ר ו צ ה ח אדחב מ ט ו ש ר א א ש י׳ . לאי א ו ת ו ף א ר צ נ ן ו ט ק ש חגב ה ל ו ש מ ד ל ו ץ ע ו כ ת נ וח ת י ע ת ו שנ מ ה כ ז ה ל ם ז י ו ש ו ה ל י אדבח והחג א ח ט ש מע ב ו ר מ ו ל ח ט ש ה ב ו א ש ו ע אבגד ה ב ו ר ם ו ש נ ד י ז ב ו א נ א ל צ יע ל ם בברי׳.־ על צ ה י ש נ פ ם מ ה ה זה ל י ה ו ו נ ר מ א ו ש מ הבגז כו ן ק ו אן ובי ן ק י ׳ ב י ר ו צ ם ע ה י ש נ פ מ ם ו ה ף ל ת ו ש מ בג ה

: ה ז ה ל ם ז י ל י ב ק מ בג ה

י ע ב ו ר ' מ י ב דע כ ו י י ן הו ו כ מ כ ) ו ט ה כ ר ו ן צ י י ע לימוד כג (ה לצלע ו א ש ו ה ה ז ע בג מ ל צ אבגד הזחט שה לוה ן ז י ל י ב ק מ י אן בח ה ן קו י ם ב י ר ו צ ם ע ה ה ו חט •מזי בה גל ך קו י ש מ נ ש ר כ א ב ת ה י ז ה ו ׳ זה לז י ו ן שו י כ נ פ ן מ הם י ע צ ו מ ה ה ל א י אבגד הזחט ה ע ב ו ר י מ ב ד מ ח י אן כל א י ה י ו

ד ו מ י ל ר ב א ב ת נ ו ש מ ע בהגן כ ב ו ר מ ו ל ח ט ש ׳ ב ם •שוויי בל א הו מ ה כ ה לו ם ז י ו י אבגד הזהט ש ע ב ו ר ר •הלכך ב׳ מ ב ע שע ל צ ה ל ו ה הוא. ש ז ע בג מ ל צ י ש נ פ ם מ ה ו והי• זה ל נ ר מ א מ: ה ז ם זה. ל י ל י ב ק מ י אט בח ה ו ן ק ם בי י ר ו צ ם ע ה ש ה ו ז חט מם אבג דבג י ש ל ו ש י מ ע כ ה ל) ר ר ו ן צ י י ע ך ( לימוד כף ת ו ש מ ע בג ה ל ם על צ י י ו נ ב ת ה א ז ה ה ר ו צ ה מה ה לו ם ז י ל י ב ק מ ו בג ה ן ק בי י אד ו ו ק ן י ם ב י ר ו צ ע ה ם ו ה לת ס ו מ ד ה ת׳ ע״ ה י ו ה ו ה לו ם ז ה י ח ט ש ם ב י ו ן שו י כ נ פ ם מ הת ד, ד ו ק ר נ ה ע פ • מ ו נ כ משי נ ושרו ו י י אד על . א ק י צ י u נ * ה ו ה ש ר ו צ ה ל א׳ מקר אה דן מ ם כ י ש נ ת ן ו ד ו ק ד נ ה ע פ מ ו

-מאמר דאשק ערק־ב7

ע מ ל ל צ י ע ו ש ע ׳ ה ן ו כ נ ׳ ה ע ב ו ר מ י ה ע ב י צ נ ת ו ר ח א ת ה א ז הי ח א ם כ י ר ב ו ח ם מ י ע ב ו ר מ י ה נ ש ו ל ח ט ש ה ב ו א ש ו ו ה נ מ מי ר כ מ א נ ו ו נ מ ע אג מ ל על צ ע אב ו ל ם על צ י י ו נ ב הת זד׳ ר א א ב י ל ד כ ח ו ר כ ה ת ב ב צ י א נ י ך ה כ י פ ו ל נ מ ת א מ י ו זל על י פ א ע אג ו ל צ ן ל ו ו כ ת ר א ב ע ד ש ו מ י ל ך ה ס א ה ו ה שי ת ו ם א י ש נ ׳ ו ר ו צ א כ ו ה ו ש מ ד אד כ ו מ ו ע נ מ ת א מ ד ו ק נר ב ע ד ש ו מ י ל י כ ת נ ה ש לסי מ ו גד ו ך ק י ש מ נ ב ו י א ק ה ל ו סו ח ט ש ה ב ו ש גאד ש ל ו ש מ ע גד מ ל י על צ ו נ ב ע ה ב ו ר מ ׳ ה הי יי גא איי ע ל צ ד אי מ ח ם על א י י ו נ ב י ה א ם כ י ע ב ו ר מ י ה נ ש לה י א ש ו ע בג ה ל י על צ ו ש ע ע ה ב ו ר מ י ה ו כ נ ע צ ר ה ב כ ו ו נ מ מם י ם שו ה א אב ש ו ג ל ק ם ע י י ו נ ב ם ה י ע ב ו ר מ ו לבי ה ח ט ש בת ח ת א ח א ו בג ו ק ה ל ו א ש ו י גד ה ך ק כ ל ו אג אד ה ק לש ל ו ש מ ה מ ת ר ב ח ה ל ו א ש י ע ה צ ו מ ש אבג זה ה ל ו ש ת מ ו נ י ס מה ז ה מ ד צ ב ת א ש י ו ז ה ל ו א ש י ה ה ז ת א מ י ו ז י ש ר ארג הי = ת כ ב צ י א נ ו ש אבג ה ל ו ש מ ף א מ י י ז ה ש ת ע ר מ ו מ אה ר ת ע בג שך,ןא י ל ע צ ב ו ר מ י ש נ פ ה מ ה לז י ז הי 1 ו נ ר מ א שי ב ׳ מ ל א׳ א ם ע י י ו נ ב ד ה ח א ם כ י ע ב ו ר מ י ה ה לשנ ו ו ש ה ו נ ע צ ה

: ו נ מ ת א מ י ו ם ז י פ פ ו ח י אב אג ה ע ל צי אהבג אןדג ע ב ו ר ע ב׳ מ י צ ) נ ה ה ל ר ו ן צ י י ע לימוד ל (י ך קו י ש מ נ ת ו א ז ר ה ו צ ם ב ה ו ש מ ׳ כ י כ ו ר א הגם ה ו ל א ׳ ה י ע ב ו ר מ י ה נ ם ש ה ל ש י ב ש י ב ׳ כ ם א נ אב אד וא הו ׳ בעצם• ו ה א מ ו י ק ל ע ם ב ל ו י אגד אגב כ ש ל ו ש י מ נ שו בג ך ק ר ע ר ש מ ו ל ׳ ו ו ד ב להו י י ח ת ם נ ה ף ל ת ו ש מ י אג ה קך ר ע ם כ ג ל אוגד ו צ ע אהבג א ב ו ר ך מ ר ע ל לוי גד הו• כ צ אך י ש מ ה נ ת ו ר א א ב י ל ד כ ש אגד ו ל ו ש ל מ צ ש אבג א ל ו ש מ' ׳ א ש א י ר פ ג ה ו ע ו ד ת י י ל כ ן ת י א ר ל ה ע פ מ ה ו פ ס לוי בר •י דכ בל ש ק י ר פ ן נ ^ כ כ י בג ו ק ה ל ו י בח חט ש ו ק מ, אב אל י י אט אח ולו ו ך ק י ש מ נ ו גד ו ק ה ל ו ם ש ה ׳ מ ל א כי ש ל ו ש ו מ י ה ה י ל ע מ ר ל א ב ת נ ה ש י מ פ ל ה ו ר ו צ ם ב ה ו ש מ כם י ר ש ם ע ה ל ו י א ו ה ה ה לז ם ז י ו ה ש ר ו צ ה אטח אבג אחב מס ה ה ו ה לז ם ז י ו ם שו ו נ ש ר פ ו ה נ ח נ א י טח חב בג ש ע ל ל צ עו מ ב י ו י ה ד ם זה לז י ל י ב ק מ י טג ה ק ו הא י ן ק ם בי י ר ו צ עי ר ה ה ה"לו ם ז י ו ם ש ם ה י אלב אבד ארג ג ש ל ו ש ם מ ן ה כח ט ש ש ב ך י י לוי בג כ ל פ כ ך לוי טג מ ד י א ש כ י ה ש י מ פ כ ש

ר ו מ א* ל א ע א מ ו ן ה י גל כ ל ק ף ע י , גט שח ל א ש ת י ו ק י ה נ ם ש ס ה א ש אגל ו ל ו ש ף על ס ד ו אגט עה ז ה ל ש ז ו ן ש ה לשי ב ל א ם ה י ש ל ו ש מ ם ה ן ה ה כ ם זה לז י ו שש ל ו ש א מ ו ן ה י כ פ ל ו גל p ו ק ת מ ו ח ו גט פ א ק י ם ה א ום י כ ר ע ה נ ל א ם ה י ר ב ד ך .ר׳ ה כ ל ש אגל ה ל ו ש מ ת מ ו ח א גט פם ל ו ש מ י דג ו ק ו בג י ם ק ה ם ו י ר ב ׳ ד ו ד נ י נ פ ה ל נ ה ה ת ע ס ו הם ת?ם י ע ו ד ם י י ל פ ו כ לאל ו ו ל א ו ל נ ח ק ל ש אגד ו ל ו ש מ אבג וי א ק ו ם ה א ׳ ש ת ר נ ב כ י טאנ לאג ו ש ל ו ש מ י טג גל ו י ק

א ו ה ש ש ל ו ש ל מ י כ ע כ 0 . ד ה ל ד י ח (עיין מ ד כ י מ ו לו נ מ ת א מ י ו ז ש אבג ש ל ו ש ן מ ו ג ת כ ב צ י ת נ י ו ל ז ע בה ב ר י ה ך כ ב י ל ם אלי י ה ש א ל פ ה נ ל ו ג ז ס ת ל ב צ י ^ ני ו ג כ ן ה ו כ נ ע ה ב ו ר מ י ה א כ ו ה ה ו נ ו כ ת ת ה ס כ ו ־ תצ^-ך ^לי״ •ע בג ל ן צ י ע א כ ו ה ת ש ב צ י נ ת ה ר ר ז ת א י ו ה י ש א על צלעו הד ח א י כ ע ב ו ר מ י ה נ י ש ח ט ש ו ל ח ט ש ה ב ו א ש ו ה ה ר ו צ ה מם וויתר י פ פ ו ח ם ה י ר א ש נ ו ה י ע ל י צ כ ׳ מ ׳ א ם על א י י ו ג ב חר א ב י ל ד כ ה ו ר ו צ ה ע אב מ ל צ ע אג ו ל ן צ י ע ן כ ה ת ש ב צ י נ הן ו כ נ ע בדהג ה ב ו ר ע בג מ ל ה על צ ש ע ת נ פ ו מ ד ה ״ ה ע ת ו אן ו כ מ כ ן ו ו כ נ ע אבחן ה ב ו ר ע אב מ ל ן על צ ו כ מ ה כ ש ע נ וי ר כ מ א נ ן ו ו כ נ ע אגכט ה ב ו ר ע אג מ ל ל צ ד ע ו ה ע ש ע ני אבחן ע ב ו ר י מ נ י ש ח ט ש ו ל ח ט ש ה ב ו א ש ו ע בגהד ה ב ו ר מו אנל א ק י צ ו ה נ ת ז ר א א ב י ל ד כ ד ו ח א ם כ י ר ב ו ח אגבט מו ך ק י ש מ נ ם ללוי גה ו ג י בד ו ק ל ל י ב ק ה מ ר ו צ א ב ו ה ו ש מ כו באט ק א ש ו ע ה ו ד י י ב ר כ מ א נ ל ו י ח ת נ י חג ו ס ק ג אד ות א י ו ז א ש ו ת ע׳׳ז ה ו א ה י גאן ו ק ן ב י ד ן ה כ ר ו ש ' י י א א ק י הש הבג ל ו ש מ ן ב נ ו ב ת ם ת ה א ת ע ת ו ב צ י א נ י ה ה י ד ד ׳ צ ד סת זי ו נ י פ ת מ ח ת א ח י א א כ צ מ ה ת ר ו צ ה ש אבד מ ל ו ש מ ב וע חב ל צ א שור, ל י צלע אב ה ל ו אי י הו י ה מ ת ר ב ח ה ל ו א ש י הת י ו ו ה ו ז ע בג מ ל צ ל י ה ו ן ש ו כ מ א כ י ה ה ז ע בד מ ל צ ה ו ז מ

ה ] ז ת מ ח ו ו ר מ ת חבג ה י ו ז ה ל ו א ש י ה ה ז ת מ ח ו ו ר מ אבר הה ר צ ת אבג ה י ו ז ת ו ב צ י א נ י ם ה י ע ב ו ר מ י ה ת ב בשנ י ו ז ל ז י א ו הה מ צ ע ת ב ח א א י ת ה ח ו ו ר י מ ד כ ת ל ב צ י נ ם ה ו ל ש א ת י ה שת ח ת א ח ה א י ה ת ב ש י י ח ת ן י י כ נ פ מ ו ו י א ם כ ה ת ל פ ת ו ש מו מ ה כ ז ת מ ו ר א ש נ ת ה ו נ ה לג׳ פ ו ה ש ז ת מ ו ר א ש נ ת ה ו נ י פ מגה ו א ש ו ש הבג ה ל ו ש מ י ה ר י ה ש י מ ד ח ו מ ל ל ב ר לעי א ב ת נ שא ו ע אבחן ה ב ו ר מ ה א ש ל ו א נ י מ א ו ש מ ש אבד כ ל ו ש מ לע א׳ ל ם על צ י י ו נ ם ב ם ה ה י נ ש ל ו י א ו ש חבג ה ל ו ש ל מ ס כה ה לו ם ז י ל י ב ק מ י חב ןאג ה בי קו ! ן ם בי י ר ו צ ע י בח ו א ק ר ה י

ש אבד ל ו ש ל מ ס ן ב ו כ מ א כ ו ׳ ה ר ו צ ה ע בגלד מ ב י ח ושטח מם ה ו בד ו א ק הו ' ו ע א ל ם על צ י י ו נ ם ב ם ה ה י נ ש ל ו י א י הע ב ו ר ך מ כ ל ה ה ' זה לז י ל י ב ק מ ר בך אל ה ו ן ק י ם ב י ר ו צ ע׳ ו א י ב ה ה ו ז מ כ ע בגדל ו ב ו ר מ ה ל ו א ש ו ן ה ו כ נ אבחן הה ו ו ש ח ט ש א ב ו ן ה ו כ נ ע אטכג ה ב ו ר מ ר ש א ב ו •נוכל ל מ צ עי אבחן אטפג ע ב ו ר י מ נ ש י ש ר ך ה ו ר א ׳ גנלך, ה ב ו ר מ לש אבג ל ו ש מ ע אג מ ל צ ע אב ו ל ם על צ י י ו נ ב ם ה י נ ו כ נ הם ה י ח ט ש ם ב י ו ו ם ש ו ה נ מ ת מ ב צ י נ ת א ה ר ' ז י פ פ ו ח ע ה צ ו ם הי ו ש ע ל ה ו ד ג ע בגהד ה ב ו ר מ ת ה ט ד לכל ש ח א ם כ י ר ב ו ח מא י ה ו ש נ מ ת א מ י ר « ת א י ו ה ש אבג ש ל ו ש מ ע בג מ ל ל צ עש ל ו ש ל מ כ ה ש פ ר י א ת ב א ז ה ה ר ו צ ר ע״י ה א ב ת ה נ נ ת ה ב צ י נד ח א ו ה ע ל ל צ ן ע ו כ נ ע ה ב ו ר מ י ה ת כ ב צ ית נ ו א בעל ז י ה שם י ע ב ו ר י מ נ ש ו ל ח ט ש ה ב ו א ש ו ת ה ב צ נ יתו ה ו ר ז ת א י ו ה • ם ה ם ש י ר א ש נ ו ה י ע ל י צ נ ש ר מ ח ד א ח ם על א י נ ב נ ד ה ח א פ

ו הנצבת*. ת ר ם ז י פ פ ו ח

ה ר ו צ ש א3ג ב ל ו ש ד גחוג מ ו ) ע ד ה ל ר ו ן צ י י ע ט ; למוד כ

I

מאמר. ראשון מדק׳כ ח

ל י א ו ה ה ז ת ב ם י ו א שוח לז ו ח ך ו ת *מניחם-מוית• ד מ מ ת ש סה ת ו י ו ן היא ו לפי כ ן ו כ ־ בג ו ו ל לק י ב ק וקו דח חוא • מש ל ו ש ת מ ו י ו ו ת מ ח ת א ח א ל חרי ש ו ד ג ה ת ג מ ו י ו ה לו ו ן ש ט ק ה מי נ ש אבג וכל ש ל ו ש ת מ ו י ו ו ה מ ת ר ב ח ה ל ו א ש ו אדה הה מ צ י ע נ פ ן ב ה ת מ ח ל א ת זה כ ו י ו ר שז ת ו ו י ם א י ש ל ו ש מר על מ א ה י מ צ י ע נ פ ת ב ח ל א ת דה כ ו י ו ת לו ו ו ן ש הה ם ז י ו ם ש נ י א י ש י ׳ ה אעפ ז ם זה ל י מ ו ם ד ה ם ש ה ם ה י ש ל ו ש מ הם י ו ם ש נ י א ה ו ז ה ל ם ז י מ ו ם ד י ש ל ו ש ש מ י י ה כ ת ע ר מ ו מ ה א לזם י ש ל ו ש י מ נ ן ש ו ג ם כ י מ ו ם ד נ י א ם ו ד ש ש י ה ו ל ן א ו ג ה כ ו ה ל זם ג ה ו ז ה ל ם ז י מ ו ם ד ח ש מ י ד כ״ו ו ו מ ת ל ר ו צ אבג בדג מד ח ד א ח א ה ו ז ה ל ם ז י פ כ ם נ ח א ש י ם ה ת ל ו ג ס ה ו ז ה ל ם ו י ו שה מ ד כ ו ש ע י ר ו ח א י ה ע ל צ ו מ ר י ב ח ח ל ו ר ש ח א י ה ע ל צ מה ן ז י ע כ ה ו ו ם דה ל י ו לא ש ה ו ה לז ם ז י מ ו ם ד נ י א ם ש י ש ל ו ש מ

: ם י ע ל ׳ צ ן ד ת ו ם א י ל י ב ג מ ה ש נ ו מ ת ן ב י ד א ה ו הם ה ם ש י ש ל ו ש י מ נ י כל ש ע כ ) ד ז ל ה ר ו ץ צ י ע לימוד לב נה ו ש א י ת זה ה ו ר ז ת מ ח ת א ח א ם ש ה ה ו ז ה ל ם ז י מ ו דם ה ם מ י ע ל צ ה א ש י ה ה ו א ל פ ה נ ל ו ג ם ס ה ש ל ה י ז ה מ ת ר ב ח לר א ב ל י • ד כ ן ו י כ פ ם ל י כ ר ע ס נ ם ה ה ת ה ו ו ת ש ו י ו י הז ר ת ם י ה שה ו א ש י ש אבג ה ל ו ש ת מ ו י ו ז ת מ ח ת א ח א ע ש י צ ה נ ת ז את י ו ח לו ו א ש ו ת א מדה ה י ו ז ש דהג ר״ל ש ל ו ש מ ה מ ת ר ב ח לה ז ת ג מ י ו ז ה ו ז ח ג מ י ו ז ה ל ו א ש י ה ה ז ת ב מ י ו ז ה ו ז ד מי ר כ מ א נ ש דהג ו ל ו ש מ ת ח מ י ו ה לז ו א ש י ש אבג ה ל ו ש מ מך ר ע ה כ ז ע דג מ ל ל צ צ ע אב א ל ך צ ר ת ע ו י ה ם ל ו ר ג ה י זע י צ ת זה נ ר א א ב י ל ד כ ה ו ז ר מ א ש נ ע דה ה ל ל צ צ ע א ג א ל צי בא דה ו ך ק י ש מ נ ו בג ו ר ק ש ו ל י ך ע ש מ ו גה נ ת ק ו י להו בן ק י ש ר ה ה ר ו צ ם ב ה ו ש מ ת ז• כ ד ו ק ל נ ד ע ח ו י ש ג פ י ד ש עה ע ו נ צ ש דגה ה ל ו ש מ ת ג מ י ו ז ל ו י א ו ו גד ה ק ל ל י ב ק א מ ו הת י ו ז ל ו י א ו ו .לה ה ק ל ל י ב ק ו אג מ א ק י ן ה כ ת ב ו י ו ה לז ו שי ר כ מ ו ת א א צ מ ת ה נ י ו ו ה ל ו ה ש ו נ ע צ ש אגב ה ל ו ש מ ג מה ז ה ל ם ז י ל י ב ק ם מ ם ה י י ד ג נ ו ה י ע ל ע אז-דג צ ב ו ר ח מ ט שך י ש מ נ ל ו ו ד ג ש בהז ה ל ו ש ו מ נ י נ פ ה ל נ ה ה ת ע ה ו ז ה ל ם ז י ו ש וד ו מ ל ר ב א ב ת נ י ש פ ל ו ו נ מ ע ז־ה מ ל צ ל ל י ב ק ע אג מ ל בו צו ו בג אצל ק ק , ך ר ע ע אז• כ ל ל צ צ ו בא א ך ק ר ' ע י ה ר י ב ע שא צ מ ר נ א ב ת נ ו ש מ ו גד כ ק א שוד• ל י ו אז• ה ק א ש ל גה אל צ ו א נ מ ת ג מ ר ר ז ת א י ו ה ש אבג ש ל ו ש מ ע אב מ ל ך צ ר ע שת י ו ו ה ל ו ש ו ה נ מ ת ה מ ר ר ז ת א י ו ה ש גדה ש ל ו ש מ ו גו* מ קא יתר ו ה ש א בג ש ל ו ש מ ך בג מ ר ע א כ ו ש א בג ה ל ו ש מ ג מו נ מ ת ד מ י ו ר ז ת א י י ה ש דגה ש ל ז ש מ ו גה מ ל ק צ ת א א י ו זו קי א ב צ ד י ו ל ע ו ד ג ש ב«ה ה ל ו ש מ י ש פ ל ת א ו י ו ה לז ו ש הו די ל ק צ ' ערך קו הד א י ה ך י כ י פ ו ל נ מ ו בז• מ ק ל ל י ב ק דג מר א ב ת י נ ר ן ^ ה ל ק צ י הג א ך ק ר ע ה כ ו ש ו אג ה ל ק צ ו א אם ערך י כ ר ע ם נ ם ה י ע צ ו מ ה ה ל י אבג דהג א ש ל ו ש י מ ע ל צ שע בג כמה ל ך צ ר ע א כ ו ה ה ז ע דג מ ל ל צ צ ה א ז ע אב מ ל צע דה סזה ל ל צ * ה א ז ך אג ם ר ע ם כ ג ה ו ז ע גה מ ל ל צ צ אma ד ! י ר ז ה ל ז ה ש ע ו נ צ ה ה ז י שמית א מ נ פ ם מ ה י זה ל והי

ן כ י ס ל ז ן ה כ ו או פחות סמנ ל קי גל או שוח ל ף מ ד ו טג עי ש ל ו ש י בג גד ובי מ ו ק ש לאג ש ל ו ש ש טאג אצל מ ל ו ש הוא םו בג אצל ך ק ר ע ר ש מ ו ל ם כ י כ ר ע ם נ ם ה ת ע ב ר אבג אדג אא ו ן ה י כ פ כ ן ו כ ש ארג ו ל ו ש ש אבוי. אצל מ ל ו ש ך מ ר ע גד כל צ ע אהבג א ב ו ר ך מ ר ע ו גר כ ל ק צ ך קו בג א ר עי אבג ש ל ו ש ל מ ס א כ ו ע אהבג ה ב ו ר מ ל ו י א ו ע אזדג ה ב י ר סר א ב ת י נ ר ש ארג ה ל ו ש ן כסל מ א כמו כ ו ע אורג ה ב ו ר מ וה מ ו י ק ל ע ם ב ה ם ש י ש ל ו ש מ ן ה כ ם ו י ע ב ו ר מ ם ה י ח ט ש י ה כד ח א ע ה ב ו ר מ ך ה ר י ע ע אג כ ל צ ם ב י פ ת ת ש מ ר ה מ ו ל ת כ ח אא ו הו ר י ב ל ח צ ם א ה ד מ ח א ש ה ל ו ש מ ו ה ו א ר י ב ל ח צ ם א ה מל לזה ש מ ה ו ו ר י ב ל ח י ש נ ש ע ה ל צ ל ה צ י א נ ש ו ה ע ל ך צ ר ע כת ו מ ה י׳ א ר ו צ ה ה מ י אג ז ך ק ר ו י א הי ן שי ו ג א כ ו ר ה פ ס מ ן ה מך ר ע י ש ר ת ה ו מ ך גר ה׳ א ר ו ו א ת ו מ ש א ו בג ש ך ק ר ו ם א י ש נ וא ו ה ח דז-א ש ט ש ו ל מ צ ת א ו מ א ם׳ א ו ה ח אהבג ש ט ש ו מל קר גד צ ת א ו מ א ו׳ א ו ה ו בג ש ך ק ר ע א כ ו ת ה ו מ ם א י ש מ הש אבג ל ו ש ך מ ר א ג״כ ע ו ן ה כ ו ו נ ע צ ה ו ש מ ת כ ו מ א דו א ו ה שא ו ן ה כ ת ו ו מ א כ״ה א ו ה ש אדג ש ל ו ש ל מ צ ת א ו מ א לי א ו ה ש

: ה ז א ב צ ו י ל כ כ ן ב י ד הן ו ג ם כ ל ו ע ב ש ש ל ו ש י כל מ ע כ ) ד ה לו ר ו ן צ י י ע לימוד לא (ד ח א ו ה ע ל צ ר מ ש ך קו י ש מ י ש ה כ ש אבג ז ל ו ש מי ש י ל ש ו ה ע ל לצל י ב ק א מ ו ה ך ה ו ש מ ו ה ק ׳ ה הי י י ו נ ש ו ה ע ל ל צ אי ה כ ש אבג ז ל ו ש מ ע בג מ ל צ ל ל י ב ק ו דה מ ך ק ש מ נ ן ש י ע כי ת ך ש ת ו ך ה ו ש מ ו רה זה ה ' ק י ה י ב ש י י ח ת ה י י ז נ פ מ ז ו או ל ק צ ו אד א ך ק ר ע ר ש מ ו ל ר כ ח ך א ר ל ע י אב אג ע ע ל צ

ך ר ל ד ה ע ת ז ר א א ב י ל ד כ ו הג ו ל ק צ ו אה א ך ק ר ע דב כש דהב ל ו ש ז מ ׳ א הי י י דג הב ו ו ה ק ר ו צ ך כ י ש מ ת נ פ י מ הא ל ד כ״ז א ו מ י ל ם ב ע ט ר ה א ב ת נ ו ש מ ש הרג כ ל ו ש מ ה ל ו שך ר ע א כ ו ש הרב ה ל ו ש ל מ צ ה א ר ו צ ה ש אדה מ ל ו ש ך מ ר ע שה ה לז ם ז י ו ם ש ו ה נ ר א ב ו ש מ ם כ ה י נ ש ל ו י א ו ש דה ב ה ל ו ש מר א ב ת נ ו ש מ ש רהב כ ל ו ש ל מ צ ש אדה א ל ו ש ך מ ר ע וה ז ע דב מ ל ל צ צ ה א ז ע אד מ ל ך צ ר ע א כ י ר ה ב ע ד ש ו מ ל בי פ כ ן ו כ ו דה ו א ק ו ה ת ו ח ה א מ ו ק ם ב י פ ת ת ש ם מ ה ל ו י א ו הך ר ע ש הדג כ ל ו ש ל מ צ ה א ש אדה ז ל ו ש ך מ ר ד ע ו א ע ו p הא ו ו רב ה ל ק צ ו אד א ך ק ר ך ע כ ל ו הג ה ל ק צ קו אה אם ה ה ל י ז ו והי נ ר מ א ו ש מ ו הג כ ל ק צ י אה א ך ק ר ע י כן כ ס לר ד ס ף ה י ל ח ם נ ה א ת ע י בג ו ק ל ל י ב ק ך מ ש מ נ ו דה ש י ק ע״ו אה ל ק צ ה א ר ו צ ה ו אד מ ך ק ר ע ו ש נ י ד י עלה ב ר י ו מ א ה ה ז הך ר ע ב ה י כ ר ם נ א ו הג ו ל ק צ ו רב א ך ק ר ע א כ ו ה ה ממנא ו ו ה נ מ י אד מ ל ק צ ו א ל ך קי אב כ ר י ע ר כ מ א ן נ ו ש א ר הך ר ד ע ו ׳ ע י ה ן י כ ו ו נ מ ל קו אה מ צ לו א ו אג כו ך ק ר ע כו ל ק צ לו א ך קי אג כו ר ע ו כ נ מ ו דב מ ל ק צ ו א ל ו קי אב כת כל זה ו נ ו י מ ק ד ר פ ת ה ל י ח ת ך ב י ת י א ר ר ה ב כ ו ו נ מ הג מה א ר ת ת א ז ה ה ר ו צ ן ב י י ע ם ת ה א ת א ם ו י כ ר ע נ ם ה י ר ס ס מ ה םה ת ר ב ח ה ל י א ש ו ן ה ט ק ש אדה ה ל ו ש ת מ ו י ו ז ת מ ח ת א ח א שה מ צ ע א אתת ב י ת א ה ר ז ל ו י א ו ל ה ו ד ג ש אבג ה ל י ש ת מ ו ר ז מ

פאמד־ראעאןפדקבST

ליסח־״לו(עי? צווזזג׳מ*0 זזזמ־העמלה הזאת סביבסרנזדז ונציע שקו אב. פוגש אותה ונוגע בה־על בקולת ג מקו

י ונמשיך קו הג ונאמר כי בהברה עמוד על קי אב יזיל 3 א״א שיפול מנקודת ה על קו אב שום •קו שיהיה עמוד אליי זולתי קו הג זה וא״ת ׳שהוא אפשר נציע שיהי׳ ־קו ידיד׳ ההויתך את העגולה על 5ק*דת ן הוא עמוד הנופל מנקודת י^ צ על קו אב ויוז»יי אז לפ״ז צלע הג ממשולש גהד גדול מ הד־ הואיל וווית ד ממנו היא הגדולה ווה שקר הואיל יקי הז• ממנו היא שוה לקו הג הלכך קד הג הוא בהברה עמיר על קו אב ואץ אחד עמוד עליו ובמעט עיון יתבאר לך הפלמ : ן ו פ זה ר׳יל כי היות הג עמוד על קי אב הנוגע בעגולה ה אותו על נקודת ג יגרום שיהיה העמוד הזה הנופל על סי

אגב עובר בחכרה על מרכז העגולה: לימוד לז (עיין צורה מב) נחוג זאת עגולה שביב מרכז ה ונפריש ממנה קשת בג פחות מחצי׳ ונמשיך י!יא י הב הג ונתכוץ לאיזה נקודה שתהי׳ מההקיף ןבאלו ה נקודת א ונמשיך ממנה קי אב אג עד שתהיי קשת בגג ה ב ת י ו שהפרשת רוכבת על זוית באג אצל ההקיף ועל ז אצל המרכז ונאמר שזוית בהג ואת שאצל המרכז היא בפי באג שאצל ההקיף ובדי לבאר את זה ע״ד המופת נמשיך אלכסון אהד ויהי' צלע אה ממשולש אהב שוה לצלע הב מעיו ולפיכך היא זרת א שוד. לווית ב ממנו וכן הדיז בזוית א וזוית ג ממשולש גהא הרי שזוית אהב היוצאת ממשולש אהב היא כפל וויה א ממנו כמו שנת׳ כלימוד כי וכן היא זוית אהב היוצאת ממשולש אהג כפל זריז א ממנו הלכך זוית בהג כולה שעליה רוכבת קשת בג זאת אצל המרכז היא כפל זוית באג כולה שעליה רוכבת הקשת

הזאת אצל נקודת א מההקיף כמו שאמרנו: לימוד לח (עיין צורה מג) נחוג עוד עגולה אחרת, סביב מרכז ה ויפריש ממנה קשת בג פחות מחצי, בכדי שנרצה ונתכוין לנקודת א וגם לנקודת ד כההקיל* ונמשיך מהם קיי אב אג יקרי דב רג ונאמר כי זוית באג לס"? הוא שוה לווית בדג וזה יתבאר אם נמשיך עוד קוי הב הג ויעשו זוית בהג שעליה רוכבת קשת בג זאת אצל המרכז ולפי מה שנתי בלימוד שעבר היא זדה בדג זאת בסל כל א׳ מזוית א וזויות ד מהם הלכך זוית באג היא שדה לזוית

בדג כמו שאמרנו: לימוד לט (עיין צור־ מד) הקשתות מענולה־ א׳ סעגוליי־ז שוות הרוכבות על זרות שוות הן אצל המרכז או אצל.איזה נקודה שתהיה מההקיף כולן הן לפיכך עוות זו לזו וכדי לבאר אח זה נציע העגולה האחת מהן סביב נקודת ה והשנית סביב נקודת ד ונעשה בזו זוית בהג שעלP מרכז שוה לזוית זדה מהשנית שהיא על מרכזה כמו ונאמר כי קשת בג מזו היא לפי כן שוה לקשת ל-ח מזו ויה יתבאר כשנמשיך יתר בג בזו ויתר זח בזו השוים..זה לית

em•• ב סזזדשיהלזו•* «׳mar ־-r^r י נ מזה שוה לווית ד י זהזה וכן היהככ$ עזבי משולשים או •יותר כשהם דוסים זה לזה-לימוד «5ייךצודד.-׳לח) ־ וכדי לבאר. הפך משפט הלימודז נציע שצלעי משולשי אבג דחן• מהצורה * - A ::- • הם. .׳נפדבזם־ כעין־ שאמרנו למעלה כלומר שערך צלע אב צלע ח־ז מזה כערך צלע בג מזה אצל צלע חן-מזה וגם.כערך צלע אג מזה אצל צלע דז מזה ונאמר כי אז ומפני כן הם ב׳ המשולשים האלה דומים זה לוה כלומר שזוית א מזה תהי• מפני כן שוה לווית ד ־מזה וזוית ב מזה תהיי %וה לזוית ה מזה וזוית ג מזה הוא שוה לווית י מזה וברי לבאר את והנעשה על נקודת ה מקי הן• זוית ן־הט שדה לזוית ב ונעשה עוד על־ נקודת ן• ממנו זוית ז-הט שוה לווית ג ותןצאר אז זוית א שדה לווית ט ממשולש להט ויהי׳ אז משולש טהן• דומה למשולש׳ אבג ויהי׳ לפיכך ערך קו בג אצל קי הזי ?TV קי אב אצל קי טה וכבר הצענו שערך קי בג אצל- קי הן כערך קי דה הרי שערך א׳ בעצמו הוא לקי אב אצל כל אחד מקיי הט הן הלכך קד חט הוא מפני זה.שוה לקי הזי וכמו זה יתבאר שקו זט הוא שוה לקו דג הרי שצלעי משולש דהן• הם שווים לצלעי משולש ןהט כל אחד לחבירו לפיכך הם דומים וה לוה נמצא שאחת אחת מוויות משולש דהן חמוצע היא שוה לחברתה ממשולש אבג כמר שאמרנו והי׳ זה להם מפני שצלעיהם נערכים:

לימוד לד (עיין צורה לט). נחוג זאת העמלה ונציע שמרכזה הוא נעלם ממנו ונרצה להכירו וזה יאות שיהי׳ על הדרך הזאת נמשיך בה יתר אב כפי מה .שיזדמן ונתכוון שיהי׳ פחות מאלכסונה ונחלקנו לשני חצאים על נקודת ג ונקים על נקודת ג ואת עמוד וגמשיכגו מפח ומפה עד נקודת ה ונקודת ד משפת העגולה ונחלק קו דה זה לב׳ חצאיםו ונאמר כי נקודת ד• זאת היא מרכז העגולה על נקודת ן- ממנ הואת שבקשנו להכירו והמופת על זה היא שאי אפשר שיהי׳ מרכז הנקודה אחרת זולתי נקודת ן• זאת וא״ת שהוא אפשרר חא חב חג נציע-שתהיי נקודת ח היא המרכז ונמשיך ק כמו שהם בצורה ולפי ההצעה הזאת יהי׳ קו אח שוד, לקו בח ויהי. משולש אגח לס״ז שוה ודומה למשולש הבג ותהיי אד זוית ג מזה שוה לווית ג מזה ותהי׳ כ׳׳א מהן לפיב׳

ניצבת וזה שקר גדול הואיל וקו גד הדא עמוד על נקודת ג מקי אב ולא אחר הלכך נקודת ן היא מרכז העגולה הזאת

בהכרח כמו שאמרנו. לימוד לה יעיין צורה מ) נחוג עגולה םביב מרכז ה ונמשיך בה יתר גד ונציע שאלכםון אהב חולק אותו לב׳ חצאין על נקודת ן םמנג ונאמר שהאלכםון והיתר האלו הם לס״ז עמודי׳ זה על זה וזה יתבאר אם נמשיך בצורה קו־ הג וקו הד ויהי׳ אד שני.משולשי הזג הזד אלו שרם ודומים זה לזה הלכך זויח ד מזה שוה לווית ן• פוה ולסכך הם ניצבות ויתר מד

חיא עמוד־ על אלכסון אהב כמו שאמרנו:

מאמר ראשון סרק ב ט

ר ת א י ו ה ה וקו בהג ש ל מ י ע צ ם ח ה י ת ש ת מ ח ל א ך כ כ ל הש ל ו ש מ ת מ ב צ נ ר לוית ד ה ת י ש אבג ו ל ו ש מ ת מ ב צ נ ת א ה י ו ול כו י ו ו נ ר מ א ה אבדג ככזו ש ל ו ג ן ע ו ס כ ל א א ו ן ה ו כ מ בדג כו נ י ד י ה כ ל ה ע נ ם ה י ר ח ם א י נ ה ס מ כ ן מ י י נ ע ר ה א ב ת י א ש ו הן י כ י ר ו צ נ א ד ש ס ו ד מ ו ס ת י ב צ ת נ י ו ל ו א בע ו ה ש ש ל ו ש מ ה ב ז מא ו ת ה ב צ ת נ י ו ר ז ת י א ש ו ה ה ו נ ו כ ת ת ה מ כ ח ה ב ב ר לו הך כ י פ ל ו ו ותי י ו ש ז ע בשלו ג ו נ ו ו ת ו ף א י ק מ ה ח ל ו ג ע י ה צ ן ח ו ס כ ל אש אבג ל ו ש ן מ ו ג ת כ ב צ ת נ י ו ל ז ע ש ב ל ו ש ם מ ו ו ש נ ה ל י ה י ש כו י ג על ה לחו צ ר נ ת ו ב צ א נ י ו ה נ מ ת א מ י ו ז ת ש א ז ה ה ר ו צ ה מי בג ן לק ו ו כ ת נ ת ש ו א ו י תי ו י ו ע בז ג ו נ ו ו ס י ק מ ה ה ל ו ג ע י ה צ חו ל א ן כ י א צ י ח נ ש ו ל ת ו חלק א נ ת ו ב צ נ ת א ה י ו ד ו ת א י ו ה שית ו ה ו ז י ת א ד ו ק ד נ ק ע י ח ר נ ז ו כ ר ה מ ת ו ם א י ש נ ת ה ו ד ו ק ל נ ע

: ת ו ת ש ק א ה צ מ נ ו ו י ת ו י ו ז ה מ צ ר נ שע ו ד ת י ש ה ק ז י ק א ל ח א ל ו ל ה ק ) נ ז ה מ ר ו ן צ י י ע לימוד מא (ה ק ו ק ח ת ארב ה ל ו ג ע ת אב מ ש ן ק ו ג ה כ י ה ת שי אב ק ק ל ח ת נ א ל ז י ל ד ם ע י א צ י ח נ ש ז ה ל כ ר ת מ ב י ב סה י ל ם ע י ק נ ת ו א ת ג ז ד ו ק ל נ ו ע ל א ן כ י א צ ה לבי ח ר ת א י ו ה שה ו ת רב ו ש ק ה ל ו ת אד ש ש ה אז ק י ה ת י גד ו ד ק י מ עי נ ש י דב ו ת ש י ק ר ת ם י ה ש ב ו אד ד ך ק י ש מ ם נ ר א א ב ת יה ו א ש ו ש אגד ה ל ו ש מ ל ו י א ו ה ה ם זה לו י ו ה שו ל א ם ה י ו ק הר ת י ה ל ו א ש ו ת אד ה ש ר ק ת י י ש ר ש רגב ה ל ו ש מ ה ל מ ו ד ול כ ו ו ת זו לז ו ו ו ש ל א ת ה ו ת ש ק י ה ת ן ש ן ה י כ פ ל ת דב ו ש קן ו ס כ ל א ה ש ז ד מ ו מ ל ה ת ת ע ת אב ו ש י ק צ א ח י ם ה ה ת מ ח אד מ ו א ע ו ה ש ן כ י א צ י ח נ ש ת ל ש ל ק ר כ ת לק י א חו ו ה ו ש מ כ

: ן י א צ א לבי ח י ה ת ה ש ק ת ה ק א ל ו ן ח י כ נ פ א מ ו ך ה ו כ עליא ו ה ה ל ו ג ע ת ה ו ת ר ש ת י ע ש ) ד ח ה מ ר ו ן צ י עי לימוד מב (ג ו ח ה נ ת ז ך א ת ו א ר ה י ל ד כ ה ו נ ו ש כ ל י א צ ח ה ל ו שת ו י ה ע ל י צ א ן אהב ו ו ס כ ל א ז ה ו כ ר ב מ י ב ת ס א ז ה ה ל ו ג י ע צ חל ף ע ק ה ת ה ו ת י ש ד ר כ מ ו ל ו כ ש י ל י ש ד ה כ נ מ ת אג מ ש קי אה ק ה ל ו א ש ו י ה ר כ מ ו א ר אג ו ת א י י צ ו א ה ו ל ו ה כ ל ו ג ע הת ב צ י י נ ש י ל י ש נ י ש ד ת אהג כ י ו י ז י תה ן ו ו ס כ ל י א צ א ח ו ה שת ב צ י יות נ ו י ב׳ ז ד ל כ ב ע ב ו לה ר ו ג י ע צ ף ה ק ה ש ו מ י כ זה כ ול ב ע כ ו א ר ו ת אג זה ה ש א ק ו ה שו ש י א של ו ך ה ז כ כ ר מ ל ה צ א׳ ל ו ש מ ת מ ו ר א ש נ ו ה ותי י ו ה א״כ ב׳ ז נ י ה ת ת ו ב צ י י נ ש י ל י ב' ש ד כם י ו ת ג שו י ו ז ת א ו י ו ה ו נ ה ת ו ו ב צ י י נ ש י ל י ב' ש ד אגה כף ק י ה ל ה ז א כ ר מ ה ם מ י א צ ו י ם ש י ו ע הא הג שו ל צ י ש נ פ מת ש ל ה ש נ י ה כ ת א״ ם ו י ו ש אגה שו ל ו ש מ ות ה י ו ת ז ש ל א״כ ש וע בא ל ך צ כ י פ ־ ל י ה ת ו ה׳ ו נ י ד ו מ י י ל פ ם כ י ו ו ג״כ שו י ת ו ע ל צ

: ו נ ר מ א ו ש מ ן כ ו ס כ ל י א צ א ח ו ה ע הא ש ל צ ה ל ו שם י קר י ע ם ו י ר ו א י ב כל ה ם ו י ד ו מ י ל ו ה ו אל נ ר ד ס ר ש ח א שער וי^יורע ה הו ת ר ע פ ס ת ה נ ו ו כ ם ב ה ל ן י כ י ר ו צ נ א ה ש ל א הה ב ש ח מ ק ב ל ח ו ל א ם ר ה ה מ מ כ ס ה ה ב נ ו כ ת ת ה מ כ י ח ל ע ב שם י מ ש י ה ל ג ל ג ת ב ו ק ו ק ח ת ה ו ל ו ג ע ן ה ו מ ה ה מ ל ו ג ל ע ף כ י ק הת ו ת ש ם ק י ש ש ר ו א ש מ ל ש ה ל נ ט י ק ה א ל ו ד ן ג ם ה ת ו א ב צ וק לו החי ה ו ל ע ן מ ה ת מ ש ל ק כ ו ל א ר ק י ו ו ת זו לז ו ו ת ש ו ק ד

׳ י תה ש דוח ו ל ו ש מ ה ל מ ו ד ה ו ו א ש ו ש הבג ה ל ו ש מ ל ו י א ו הי ת ך ש כ י פ ל ו ו ז ת זח מ ש ת על ק פ כ ו נ ז ת בג מ ש ה ק י ז נ פ מר א ב ת ה י ך ו פ ה ו ו נ ר מ א ו ש מ ת זו לזו כ ו ו ן ש ו ה ל א ת ה ו ת ש ק הח ר כ ה ו ב ת זו לו ו ו ש ת ה ו ת ש ק ה ת ר״ל ש א ז ה ה ר ו צ ד ע״י ה ו עה ד ו ק ל נ צ ן א ה ן ו ה י ז כ ר ל מ צ ן א ת ה ו ב כ ו ן ר ת ה ו ו ות ש י ו על זה ל ו ג ע ו מ א א ל ת זו לזו א ו ו ת ש ו ת ש ן ק י א ע ש ד ן ו ה ל ף ש ק י ה ה מת ו מ ו ת ד ו ת ש ה ק מ ל יש כ ב ת ןו לזו א ו ו ת ש ו ל ו ג ע ו מ ת א ח את ו מ ד ת ן ה י י נ ע ו ו ת וו לז ו ו ם ש נ י א ת ש ו ל ו ג ע י מ י פ זי לזו אף ק ה ה מ ק ל ח ת ו א ת ז ש ר ק ו ע ה ש י ה י א ש ו ת זו לזו ה ו ת ש ק הה ת ל ו ג ע ה מ ק ל ח ה ו ה ל מ ו ד ת ה ר ח א ת ה ש ק ר ה ו ע י ש ה כ ת ל ו ג ען ת זו לוו ה ו ו ות ש י ו ם זו לזו על ו י מ ו ר ת הללו ה ו ת ש ק כל ה וה ד ו ק ל נ צ ו א ם א ה י ת ו ל ו ג ז ע כ ר ל מ צ ן א ת ה ו ב כ ו ן ר י כ פ לה ז ל ב י כ ש ה ך ל ש ל י ו ש מ ה כ ך ז פ ן ה כ ן ו ה ל ף ש ק ה ה מית ו ל ז צ ת ז א ל ו ג ע ית ה מ ו ך ז ר י ע ת כ א ז ה ה ר ו צ ע״י הא ו ן ה כ ת ן ו ל ו ג ע ע י ב ל ר צ ת אב א ש ך ק ר ע א כ ו ת ה ב צ י נ

( ה ה מ ר ו ן צ י י ע ת ח: ( ל ו ג ע ע י ב ל ר צ ת גד א ש ך ק ר עב כ ו א ר ו ה ה ל ו ג ע י ה צ י ח ע כ ) ר ו ה מ ר ו ן צ י י ע לימוד מ (ן ו כ מ ת כ ב צ ת נ י ו ז ף ו ק ה ל ה צ ת א ב צ ית נ ו על זי צ י ח ד ו כ פ י ק ה ה מ י ה ת ה ש ד ו ק ה נ ז י ל א ל כ ל ע י ב ק א מ ו הז כ ר ב מ י ב ת ס א ז ה כ ל ו ג ג ע ו ח ת זה נ ר א א ב י ל ד כ ה ו ל ו ג ע הו ל א כ ף ו ק ה ה ה מ י ה ת ה ש ד ו ק ה נ ז י א ן ל ו ו תכ נ ן בהג ו ו ס כ ל א ה ות א ת באג ז י ו י ז ר כ מ א נ י בא גא ו ו ך ק י ש מ נ ת א ו ד ו ק א נ י הל י ב ק מ א ש י ה ת ו ב צ א נ י ת בדג ה ל ו ג י ע צ ב ח כ ו א ר ו ה ה י ל ע שך י ש מ ת נ ס ו מ ד ה ת זה ע״ ר א א ב י ל ד כ ן ו ו כ מ י כ נ ש ה ה פ ק על הל ס ש אהב כ ל ו ש מ ת מ י נ ו צ י ח ת ה ה י ו ז ו ה א י ה ת י אה ו קת ו ר ב ו ח ית ב מ ו ו ת א ו י י ץ ד א כ י ה ל ו י א ו ו ה נ מ ת א מ י ו זה ד צ ב ה ש ת ו ח ת ה א י ו ה ז י ה ן ת ו כ מ כ ו ו ו לז ת ו ו ו ם ש ה שי ת ך ש כ ל ו ה נ מ ת א מ י ו ל ו פ ש אהג כ ל ו ש מ ת מ י נ ו צ י א ח י ה שיות ו י ז ת י ש ר ן כ ר ב ח ת ה ם ב ה ת ה ש ד ו ק י נ ר י צ נ ש מ ת ש ו י ו הזי א שעלי י ה ׳ באג ו י י ה ש״מ שז ל ו כ א ת י ו ל ז פ י כ ד כ ן כ ר ה ב צ ני צ ׳ ח ל ב י ה שק ת ו א א י ה ' ו ב צ א נ י ' בדג ה ל ו ג י הע צ ב ח כ ו א ר ו הה ל ח ע ת י צ נ ה ר״ל ש ך ז פ ר ה א ב ת ר י עו ו ו פ ק ת באג על ה ל ו נ עת ב כ ו א ר י ה ת בדג ש ש י ק ר כ מ א נ ת ו ב צ א נ י ת באג ה י ו שזה ל ו ג ע י ה צ ם ח ה ת מ ח ל א ה כ ת ו ה א ל ב ק ת באג ש ש ה ובן ק י ל עו אה ך ק י ש מ ה נ ת ז ר א א ב י ל ד כ ן ו ו ס כ ל א א ו ו בהג ה ק ש וה ת ע א לויי בד דג ו צי ו נ ף ו ק ה ה ת ד מ ד ו ק ר נ ת ע ש ו ל י עות ב י ו ה ז נ ר א ש ך ת כ י פ ת ל ב צ ה נ ו נ ע צ לה ה ו ת א כ י ו י שז ס לת ב י ו א שז ל ת א ב צ י נ ד כ ת ב ו ר ב ו ח ש אבג מ ל ו ש מ ג מת ח ל א כ י ש נ פ ש אדג מ ל ו ש מ ת ד מ י ו ו ה ל ו א ש י ת ה א זש ל ו ש מ ת ג מ י ו א ז י ן ה כ ת אג ו ש ת על ק ב כ ו א ר י ם ה ה מא י ם ה ה י ל ע י ש נ פ ש אדב מ ל ו ש מ ת ר מ י ו ה לו ו אבג שיות ו י ז ת י ש ד כ א ב י ה ה ל ו ת ך כ י ו א שז צ מ ת אב נ ש ת ק ב כ ו רי ד ם כ ה ר ש א ב ת ר נ ב י כ ן כ ר ב ח ת ה ש אבג ב ל ו ש מ ג ב מה ו א ש י ת באג ה ש ת ק ב כ ו א ר י ה ה י ל ע ת ד ש י ו ו י ש ר ת ה ב צ נף ק ה ם ה ו ל ש ת ה ל ר א ש י ת בדג ה ב כ ו ה ר י ל ע ת א ש י ו ו ל

מאמר ראשון פרק כ

ת ד ת מ ע ד ל ה ו ל ק ך נ ר ד ו ב י ל פ ב ע ו ש ח ן ל ב ו מ ד ו י ת ׳ ע י ה י שת ו ע ו ד ו י י ה י ש ן כ ה י ת ו ת ש ת ק ו ל ע ר מ ס מ ת מ מ ח ם מ י ר ת י ך ה ר ו אם י ע ו ד ם י ו ה י ה י ש ן כ ה י ר ת ת י מ ח ת מ ו ת ש ק ת ה ו ל ע ר מ ס ש ו מ אי ת א ו ת ש ק ן ה ה ה ב ש ח מ ת כ ח ה א ל ע ק מ ו לחלו מ י ב ס ד ה ו ע וי א ר ק י ה ן ז ה ל ם ז י ו ם ש י ק ם ד י ק ל י ח ת לס ו י ו ז ו ה ם א י ר ת י הח ם ו י ו ם ש י ק ם ד י ק ל ע לסי ח ג ר ו ה ק ל ח ר י ו ע ם ו י ע ג ם ר ת ו אם י י נ ש ה ד מ ח ל א ד כ ו ו ע ק ל ח ן י ו כ מ כ ם ו י י נ ם ש ת ו ו א א ר ק י ה ו לזי ; ל ן ה ו כ מ כ ם ו י י ש י ל ם ש ת ו ו א א ר ק י ם ו י ק ם ד י ק ל ׳ ח ס לו כ ר ט צ ם י ר א ת ו ו י ס א י י ש ש ל ם ו י י ש מ ח ל ׳ ו י י ע ב ר ה ל ז ק ה ו ל י ח כה ל ו ג ע ף ה י ק ו ה י ק אל ל ח ם ל ״ ש ר ה ס ס ו ם ר ח ב ה ש ז כ ו ״ ק כ י י ד ל' ל א ש לכ י י ש נ פ ן מ ו ס כ ל א ך ה ר ו ו א י ק אל ל ח ך ל ״ ק ד ה פ ס מ וש י ל ש י ו צ ן ח ו ג ל כ ע ו פ ם ב י ק ל ה ח ב ר ה ה ל א ם ה י ר פ ס מ ה מר ח ר א פ ס מ ן ל ץ כ א ה ש לתם מ ו ז ת ו ו ת ש ה ש ו מ ו ח ע ו י ב ר ו

: ם ה ת מ ו ח פז ד, כ ר ב מ י ב ת ס י ו ה ק ל ו ג 8עתה ע ג ו ) אח ט ה מ ר ו ן צ י י ע עיקר (ה צ ר א י ש ד כ ׳ ב י צ ח ת מ ו ח ת אב פ ש ה ק נ מ ש מ י ר פ א וך אלכסון,בדזז י ש מ א ה ו ל ׳ ש א ׳ ה צ ק א ה ו ה ׳ ב ש ד ו ק נ א מ י צ ו א ול פ ו נ ו אן. ה ך ק י ש מ א ה ו ל י ש נ ש ה ה צ ק ה י א ו ה ש ׳ א ד ו ק נ א מ י צ ו א וא י י ה ר כ מ א י אג י ל ק י ע י כ מ ו א ן בהן ו ו ס כ ל א ל ה ד ע ו מ ע• א יתרי ו ר ה ש י ו אב ה ק ו ש מ ת כ ע צ ו מ ת ה א ת אב ז ש ע ק ק בת אב ש ם ק ו ל ש א ת ו ה ת אן• ש ש ע ק ק ן ב ו כ מ א אג כ ו ן ה כ ון ו ב מ ת כ ש ל ק ע כ ק י ב ר כ מ ו ל א ל ׳ד כ ה וע׳ ל ו ג ע י ה צ י ח ד כ לל ד ע ו מ פל ע ו נ ה ו ל ר ש ח א ה ה צ ק ה א מ צ ו י ר ה ש י ו ה ק א ה ו הא ו ן ה ו כ מ ת כ ש ל ק ע כ ק ב ה ו ל י ש נ ש ה ה צ ק ה א מ צ ו י ן ה ו ס כ ל אר ת א י ו ה ו אד ש י ק צ ו אג ח י ק ר ה ה ש ל ס ר כ ת י י צ י ח ד כף ת ו ש ר א׳ מ ת י ו ש מ כ ת אב ו ש ל ק ס א כ ו ה ת אבד ש ש קף ת ו ש מ ר אגד ה ת ן י ו ג ו כ ל ו ף כ ק י ה י ה ד כ ן ב ה ת ש ו ת ש ק לבי הה ב ו כ ל ו ף כ ק י ה י ה ד כ ן ב ה ת אלד ש ש ק ל ת אבד ו ש ק לן ה ת ר״ל ש ו מ י א ת ת מ ו ת ש ל ב׳ ק א לכ ו ף ה ת ו ש ׳ מ ע א ק בו מ ב ת אן ו ש ק ת בא ו ש ן ק ו ג זה כ ה ו ל ו ג ע י ה צ ן ח ר ב ח ת ה בה ז ה ל ם ז י ו ו ך ש כ י פ ן ל ן ה ה י ר ת ו י ת זו לז ו ו ש ת ה ו ת ש ק ה שה ז ה ל ם ז י ו ם ש ך ה כ י פ ן ל ה י ע ק ת זו לזו ב ו ו ש ת ה ו ת ש ק ה ה כ כי ג ר מ א ו ש מ ו כ ת ד מ ם ו י ר ת י כ ל ש ו ד ג א ה ו ן ה ו ס ב ל א ה ו ש מ כ ו

י מ כ ת ו ע צ ו מ ת אב ה ש ם ק ו ל ש ת ת ש א ק ו י ה ר כ מ א אח ית ש י ק ר כ מ ו ל א ל ך כ ר על ד ת אל ו ש ם ק ו ל ש ת ת ש א ק ו ן ה כע ו ד י ת ה ש ק א ה י ה ה ב ת ש ש ק א ה ו ע ה ו ד ת י ש ל ק ם כ ו ל ש תד מזרי ו מ ל ה ת ת א י ו ו נ מ ת מ ר ס ו ו ח ה א ל ו ג ע ע ה י ב ל ר ת ע ס ד ו עם ו ל ש ת ת ש ל ק ב ש ם ו ו ל ש ת ת ש ם ק ו ה ש ל ו ג ע ע ה י ב ר ץ ל א שא ל ה א נ י ע א ק ת ב ל ע ת ב ש ל ק ב ה ו ל ו ג ע ע ה י ב ר ת מ ו ח א ס י הי י כ ח ו ה כ ר ע ת ש ו ח ו ל פ ה ״ י ע ע כ ד ה ו ל ו ג ע י ה צ ח ת מ ו ח פ

י פ ם ו ם נ ו ו כ ד ו ו ו ע ב ש ו ח נ ר מ א ו ש מ ה כ ל ו ג ע י ה ת ש י ק ד ת י ל

9

ה ב ש ח מ ה ב ל ו ג ע ח ה ט ש ו ב א י צ ו ה * ש י נ ו ם אלכס ״ ק כ

ו נ י כ ה ה ו ז כ ר מ ה כ ם ז ה ע ן ז ת ש י ג פ ה ב ל א ם ה י נ ו ס כ ל א ו ה £ £ ק ל י ח ד א כ ו ם ה ה ד מ ח ל א ו כ ז ו ל ת ז ת שדו ו ק ה ד ו י ם « ׳ £ ת ו ל ע מ ת מ ח ת א ח ת א א צ מ ת נ ב צ ת נ י ו ז י ה ק ל ם ח י ע ש ח ך ס ח א

ן ב ז ו כ ר מ ל ה צ ם א ה ת מ י ו ת ז י ו ל ז ת ע ב כ ו ו ר נ ר מ א הה!קף שא ה ת ד ש ב ל ב ף ו ק ה ה ה מ ע ו ד ת י ש ק ת ו ש ל ק א כ י ן ה י כ ס ל ות ר ב ו ח ז מ כ ר מ ל ה צ ת א י ו ל ז ת ע ב כ ו ה ר ל ו ג י ע צ ח ת מ ו ח םת ש ק ת ה ו ל ע ר מ פ ס מ א כ ו ם ה י פ ס מ ו ש ל א ת ה ו ק ד ת ה ו י ו ו ה מת א ז ה ה ב ש ח מ י ה פ ו ל ל ף כו ק ה ע ה י ב א ר צ מ א נ י ה ה ה ע ו ד י הות י ו ם ז י ע ש ת ת מ ר ב ו ח ת מ מ א א ב י ה ת ש ב צ ל ווי ת נ ב ע כ ו רת י ו ל ז ב ע כ ו ה ר ל ו ג ע ש ה י ל א ש ו ן ה ו כ מ כ ת ו י ק ד ת ה ו י ו ז ה מת ר ב ו ח ת מ ב צ ש נ י ל ש ת ו ב צ י נ ד א כ י ה ז ש כ ר מ ל ה צ ת א ח ו ו ר מא ו ו ה נ ר מ א ו ש מ ה כ ל ו ג ע ת ה ו ת ש ת ו ו ק ות ד י ו ם ו י ש ־ ע ה ו א מ מת ר ב ו ח ת מ ב צ י נ ש י ל י ש נ י ש ד א כ י ה ה ש ר וית צ ב על ז כ ו רע ב ר י א ד ב על כ כ ו ו ר ל ף כו ק ה א ה ו ן ה כ ת ו ו ק ם וויות ד י ש ש מף ק ה ל ה צ ׳ א צבו ות נ י ו י ז ת י ש ד על כ ז ו כ ר מ ל ה צ ׳ א ו צב יות נ ו זת ק א ל ח ו ל מ י כ ס ן ה ו כ מ ב ה ו י י ה למע ם ו ע ע ט ד ו נ ו ש מ כו מ ן כ ה ל חלק מ ו כ א ר ק ם ו י ו ם שו י ק ם ד י ק ל ך ח ן לק״ ו ס כ ל א הר ת י ר ו ת ך כל י ר ו ו א ס ח ו י ל א ן ה ו ס כ ל א י ה ק ל ח ל ה ו ל ע ן מ כת ש ר ק ת ך י ר ו י א ו כ ר מ א י ד ש ה ע ל ו ג ע ת ה ו ת ש ר ק ת י מן ו ס כ ל א ך ה ר ו א א י ה ה ב ה ש ר מ ת ב ו ל ע ך מ כ ך ו א כ ו ת ה י נ ו ל פר פ ס ש מ י ל י ש ד כ ׳ ל ל ו ן העג ו ס כ ל ת א ו א ק ל ח ה ש ז ת ו ו ל ע ך מ ״ קף ק י ה ה ש מ י ל א ש ו ן ה ו ס כ ל א ה י ש נ פ ו מ נ י ף א ק י ה י ה ק ל חם ס ח י ת ה ם ב י ר ת י ך ה ר ו ן א ו ב ש ח ל ב ק ה י ל ד ה כ ו ז ש ם ע א ה ל אה ד מ ת ב מ א י ב ם כ י ב ש ח מ ת ה ע ד ו ל ב י ר ק ה ן ל ו ס כ ל א ך ה ר ו אט ש פ ת ו נ ל א ו כ ת ו ב א ו ש ח ם נ ה שיים א ל ו ג ע ך ה ר ו א א ו ה ה ב שו ס א כ ל א א י ה ה ה ד מ ן ב ו ס כ ל א ך ה ר ו ן א י ר א ש ו י ה ק ש ע נ ות זה ו א ר א ב ו ו נ ר א ב ו ש מ ט כ ע ת מ ו ח ד פ ב ל ם ב י ק ל ו ח ״ ט קף ק י ה ך ה ר ו י א ו כ ח י כ ו ה ם ו י ת י מ ת א ו ת ו א ם ב ה י ר פ ס ׳ ב י מ ב ח הע י ב ש י ו י מ ע ש פ ל ו ש מ א כ ו ר ה ש ו י א ק ו י ה ו כ ת ו ב א ו ש ח נ ש כה ז ק כ י י ד י ש ש מ י ב ו ו ר י ק ד ה ״ ן ע ו ס כ ל א ך ה ר ו א ם מ ע פם י מ ע ש פ ל י ש ד א כ ו ה ה ל ו ג ע ף ה י ק י ה א ב צ מ ר ו ת ו ב י ו ש י ח הב ו ר י ק ד ה ן ע״ ו ס כ ל א ך ה ר ו א ם מ ע א פ ״ ע ד מ ו ם ע י ק ל ' ח י י מ כ ום ו ם ש י ר ת י ה ת ו ו ת ש ק ן ה י ן ב י א י ש נ פ ב מ ו ר י ק ד ה י ע״ ת ר מ א ון ו ר ס ח ו ל ש ש א ח ם ל ה ם ו י נ י י מ נ ם ש ה ל ו י א ו ם ה צ מ ו צ ך מ ר עו א ר י ש נ פ ף מ ק י ה ש ה י ל י ש ד כ ן מ ו ס כ ל א ך ה ר ו ר א ס ו ח ה ש ז הי ר ת ס י ח ן י ו ב ש ח ד ב י ר ו א מ ל ה ו ל ע א מ ל ל ו ל ק כ י ז ו מ נ י ה א ז שו מ ם כ ת מ י ז י מ ר ק ח מ ו ב נ י י ע ש כ ז ו ו ס כ ל א ל ה ו ת זה לז ו ל ו ג ע הל צ ה זו א ל ו ג ע י ה ת ש ך ק ר ן ע י א ו ש א צ מ ם ו ה י ר פ ס ש ב ר ו פ מ שת ר ח א ך ה ר ד ר מ ו ק ח ׳ ל ו כ ר צ ו ה ה ל ז צ ה א ן ז ה י ר ת ך י ר ע זו כם ס ח י ת ה ה כ ל ו ג ע י ה ת ש י ק ר ת י ד מ ח ד א ח ך א ר ו ת א ד ל מ עד ם ע ת ע ה ד ר ר ק ת א נ ל ה ו ו ו כ ח ר ה ט ב ר ה ן ו ו ס כ ל א ך ה ר ו א לם ה י ר פ ס ר ב א ו ב מ ג ה ה נ מ ן על ה ו ב ש ח ה א ו ר ב ס ו ע״ס ה נ ו ו שכף במדד, ק י ה ת ה ש ק י ר ת י מ ד ח א ד ח ך א ר ו ת א ו ל ע ר מ פ ש דעו מ י וי ד ב ן ה ו ת ח מ ו ל ב ו ת ו א ד ע כ ק ׳ י ו ך מעל ״ ק ן י כ כ ל א ך ה ר ו א א ו ה ה ב ש

מאמר ראשון פרק ב

ע ל ת צ ר ן מ ו ו כ ו אז מ נ י ד עלה בי י ן ו ו ס כ ל א א ו ה ל ו י א ו י ה ל ע י מת אב אג ש י ק תר ם י ה ד ש צ ר מ מ ו ל ת כ א ז ה ה ר מ ב ג אב את י ו ז א ה י ה ה ב ה ש ר מ ת ג ב י ו ז ת ב ו י ו ת ז ד ע מ ד כ נ ״ עי וא ל ו א ע לנ ד ו א נ ה ל ל י ח ת י מ ע כ י צ ד נ ו ע ת ו ו ל ע ת צ׳ מ ב צ י נע ו ד ן י ת כ מ ח ׳ מ הי ר י א ש י ה ר כ מ א נ ד ו ב ל ת ב ב י ו ת ז ד מם ו ל ש י ת ד א כ י ה ל ו י א ו ה ה ע ו ד ז י ו א נ ר ל א ש ת ג ת י ו ז זה ש ות אג ש ק ת אב ו ש ת ק ו ע ו ד י י ״כ הי עי ת ו ב צ י י נ ד כ ת ב ל י ו זם ה י ר ת ם י ה ד ש צ ם מ י ע ו ד י אב אג ג״כ י ע ל ן צ י כ פ ו ל י ה י וך ר ו ע א ו ד ו י ׳ לנ י ה י ן ש מ ד ו ם י ן א י כ ר ח א ר ו ו מ א ח ה ו פ ל ״ עב לכי ו ש ח נ ז ו ב א ו ש ת נ ר ח ה א ר ם מ ו ש ם ב ה ע מ ל ס צ ו שן ו ג ה כ ל בז ש מ ה ת ו ר ח א ת ה א ז ה ה ר מ ם ב כ ד ע א ד נ ם ו י ר א ש נ הך ר ו א ו ש ע לנ ד ו נ ת ב ו י ו ת ז ד ו מ נ י ת ע י ד פ י ו ע״ נ י ד י ה ב ל ע שך בג קי־׳ך ר ו א א ו ה ה ב ה ש ד מ ת ב ו ל ע א ע״ב מ ו ר wSג ח ת ין מ ד ז נ ת ו ו ל ע ו מ א צי ו ה ״כ ש ו עי נ ע ל ד ו ר אב נ ת י ת ו ו ל ע מם י פ ל ׳ א ך קר אב ח ר ו א ר ש ח ד א ם צ ו ש ע מ ו ד ו י נ ׳ ל י ה י שא ו ו אג ה ך ק ר ו י א ע כ ד נ ב ו ו ש ח ה נ ל וע״י ז ש ד כ ת ע״ ו מ אזה ת ו ו מ ם א י פ ל א י׳ א ו י בג ה ך ק ר ו א ת ו ו מ ׳ א י פ ל ה א ש שך ר ע א כ ו ם ה י פ ל ה א ש ש ל ה צ ם א י פ ל ר הח׳ א פ ס ך מ ר י ע כא ו ם ה י פ ל ׳ א ל ח צ ם א י פ ל ך י' א ר ע ל ע׳יב ו צ ו א ״ ר הצ פ ס מה ז ן ל י ד א ה ו ן ה כ ו ו ר הצ״ פ ס ל מ צ ך א ״ ק ר ה פ ס ך מ ר ע כה ר ב ס ב ע״ס ה ו ש ח ד נ צ ו כ נ ר א י ה ב נ ה ה א בז צ ו י ל כ כ ב כ ו ש ח הו ת א ב צ י ת נ י ו ל ז ע א ב ו ה ש ש ל ו ש מ י ה ע ל צ ת א׳ א׳ מ ד ע מ ד נ ון י נ ע ה ה ו ר ו מ א ד ה ׳ ע״ ו ר א ש נ ו ה תי ו י ו ׳ ז ב ת מ ח ת א ח ת א ד מך ר ט צ ה ת ב ר י ה ך כ ב ל ק ב ו חק ך ו י פ ר ב ו ד ' ס י ח י ך ש י ר ה צ ז ה: ה ה בע״ ר ז פ ס ל ב כ ר ה א ב ת י ה ש י מ פ ה כ נ ו כ ת ת ה מ כ ח ו ב י ל א

ט פ ש מ ו מ י ׳ אל י כ י ר ו צ נ י י ה ה ש ז ט ה ע מ ו ה נ ר א י ב ר ש ח א שער וב ו ש ה א ת ו ע נ י ת נ ו י כ פ ן ל ה תי ו ל ו םג ת ו ו י ח ט ש ת ה ו נ ו מ ת הם י ל י ב ג מ ר ש פ ס ן מ י ד א ת ע ו י ח ט ׳ ש ו נ ו ש תמ י ו ש מ י כ ר כ מ ו א וד ח ו א ה ק ת ו ל א י ב ג מ ת ש ח ה א נ ו מ ש ת י ם ו י ר ש ם י י ו ם ק ת ו אה י ת ו ל ו ג ס ה ו י ט פ ש מ ת מ צ ו ק נ ר ד ר ס ב כ ה ש ל ו ג ע א ה י ה ל ו ו עגם י ר ש ם י י ח ט ם ש ת ו ם א י ל י ב ג מ ת ש ו י נ פ ו ת ג ו ב ת ר ו נ ו מ ש ת ן י כת י נ פ ו ' ג ה א נ ו מ ן יש ת כ ם ו ה מ ק ע ס ם ע ו ן ש א כ ו ב נ ן ל י א ול ו ג י ע א כ ל ה ו צ י ב ל ה ו ג י א כע ל ל ג ו ע ח א׳ מ ט ה ש ת ו ל א י ב ג מ שע ד נ ה ש נ ו מ ת א ה י ה ו ו י ד ד ל צ כ ה מ ו ל ש ו ג י א ע ל ה א ש ד ע הה ל ל ע ח צ מ א ת ב נ ו ו כ ת מ ח ה א ד ו ק ה נ ב ר ק ש ב י י ה כ נ ו מ א בל כ ם ל י כ ש מ נ א ו י ה ה ה ד ו ק נ ם מ י א צ ו י ם ה י ר ש י ם ה י ו ק ל ה כ וא ר ק ה ת נ ו מ ת ת ה א ז ה ו ז ה ל ם ז י ו ם ש ם ה ל ו ה כ ת י ל כ ד ת ד ע צס י ו ק ה ה ו ז כ ר א מ י ה ה ל ל ע ח צ מ א ב א ש י ה ה ה ד ו ק נ ה ר ו ו ד כי ז כ ר ם על מ י ר ב ו ע ה ו פ ש ה ל פ ש ם בחללו מ י כ ש מ נ ם ה י ר ש י הא י ר ה ו ד כ ה ה ו ה לז ם ז י ו ם ש ם ה ל ו כ ע ש ו ד י ו ו י נ ו ם כ ל ם א הן לי י א א ש ו ה ח ו ו ס ו ת מ ם כ ו ט א א ו ה ר ש ו ד ש כ ם י י ג י י מ ב מה נ ו צ י ח ו ה ת י ל כ א ת י ה ת ו ל ג ו ע ת מ י ח ט ת ש ח ת א י ל כ י ת ת ל בו נ מ ם מ י נ ת ש ו י ה ר ל ש ס ו א נ י א א ש ו ו ה לת ו סג א גבט־נית ו י ה וו ש ל י ל ש ו ל ח ^ ר ו ר ש כ י ׳ ו ז א כ ר ל מ ם ע י ק ו ק ר ח ת ו כ״ש י ו

ע ק ם ב ג ה ו ל ו ג ע י ה צ ח ת מ ש ק ת ו ש ל ק ע כ ק י ב ע ג ר ת ו ו ל ע מת ו ל ע ׳ מ ן ם ו ס כ ל א י ה צ א ח ו ה ה ב ה ש ר מ ה ב מ ו ל ש ת ת ש קן ו ר ח א ר ה מ א מ ם ב ת ו ה א א ר ת ו ש מ ן כ ק ו ת ח מ ם בלו ת ו ו א ע ב ק ות ד ת מ ע ר ס ל ״ ב ע ו ש י ח ך ה ר ד ד ו מ ל ם ת ש מ ה ו ז ר ה פ ס ה מה ל ם ש ו ל ש ת ע ה ק ת ב ר ת ס ע י ד ם י ג ע ו ו ד ת י ש ל ק ע כ ק בו נ ם ל י ע ו ד ם י ו ה י ה י ש ם כ י ע ק ב ת ה מ ח ת מ ו ת ש ק ת ה ד מ וה ת ז מ ח ה מ ת ז ו ת ש ק ה ם ו י ר ת י ת ה ד ת מ ע י ד ם י ג ה ו ל י ח תי ת י ו ש מ ה כ ל ז ת כ ע י ד י ה ב נ ו כ ת ת ה מ כ ח ש ב ל י ו ד ך ג ר ו צ ו

: א ב ר ה מ א מ ה ב ל ז כו נ מ ת א מ ר ז ש אבג ש ל ו ש ע מ י צ ה נ ת ע ) ו ה נ ר ו ן צ י שער(עיה ר ו מ א ד ה ו ע״ ת ו ת א ס ק מ ל׳ ה י עגו צ ח ו י ל ג ע חו נ ׳ ו ב צ י א נ י הה נ ו כ ת ת ה מ כ ח ת מ ו מ ו ק ה מ מ כ ם ב י מ ע פ י ל ר כ מ א נ ה ו ל ע מ לן י ו כ א ל ל ם א ש ה ל נ ו כ ת ה י ל כ ׳ ת י ה ת - א א ל ב ה ה ל י ז ת ו שי מ כם ו ך ש ר ו ת א ד ת מ ע ד ל ׳ ו ת ה שי י מ פ ן כ ו ב ש ח ה א ו ר ב ס פ ה ״ ע

ת ו ר א ש נ ׳ ה ב ו מ י ת ו י ו ו ת מ ח ם א ו ת ש ד ו מ ו א י ע ל צ ע מ ל צם ה י ר פ ס ש ב ר ו פ מ ו ש מ ם כ ת מ י ז י מ ר ק ח מ ו ב ר ק ם ב י מ כ ח ה ום יהי* א א ל ן א כ ת א י ל ם ו י נ ם פ ו ש ׳ ב י ה א י י זה ל ו כ א צ מ ו׳ ׳ א ת א ד ן מ מ ד ז י ר ש ח ד א צ ו מ ן א ו י ע ד ה צ ם מ ד ו ע ק ו ד ו י נ ל׳ ב ל ה צ ו א כ ר ע ו ו ד ב ן ל ה ד מ ח א ת ה ד י מ י פ ו א ו א י י צלע ב מכל ו ״ב נ אז עי ת ו ו ר א ש נ ו ה ותי י ו י ז ב ת מ ח א ת ה ד ו מ ל י פ ו א או י ת ו נ י ר פ א ש ת מ ח ת א ח ת א ד א מ ר ב ס ע ע״ס ה ד י ל ץ ו ו ב לה ל י ח ת ו מ ע לנ ד ו י נ ם כ י ש ת נ א ז ך ה ר ד ה על ה צ ר נ ם ש ה ה מ ז י אע׳ דו ה י ד ם מ ו ש ע אג ב ל ך צ ר ו א ע אב ו ל ך צ ר ו ת א ד מר א ש נ ע בג ה ל ך צ ר ו ת א ד ה מ ל י ח ה ת ת ז מ ח ע מ ד י ה ל צ ר נ ור פ ס מ ן ל ו ו כ ת ה נ ז ג ה ה נ מ ל ה ה ע י ה י ת ש ו א ה י ו א ו י ה ח ה ד מ בח ק נ ם ו ר ב ח ת ה ם ב י ע ו ד י ה ה ל ע אג א ל צ ע אב ו ל י צ ע ב ו ר מע ד י ו ל נ ש ק ב א ש י ה ה ה ר מ ע בג ב ל ך צ ר ו ' א י ה א י י ה י י ר ד גע ל ך צ ר ו א ת ה ד ה מ ל י ח ת ו מ נ ע ל ו ד י ׳ ה י ה ם י ה א ש ע ה נ ן ז י ע כ וא י ה ה ה ר מ ע אב ב ל ך צ ר ו ע א ד י ה ל צ ר נ ע אג ו ל צ בג יע י ד י ע בג ה ב ו ר ם ו מ ת ו ת א ו ח פ נ ע ו ו ד י ע אג ה כ ו ד ם ן ל י ו כ ת נא י ה ה ה ר מ ע אב ב ל ך צ ר ו ׳ א ר והוא] יהי א ש נ ר ה ד ח ג ק נ וע אג ל ך צ ר ו א א ו ם ה ל ע נ ם ה ה א ש ע ן נ כ ע ו ד י ו ל נ ש ק ב שע ל ל צ צ ו א כ ר ע ע אב ו ל ך צ ר ו ו א ע לנ ו ד י ׳ ה ם יהי י מ ע פ ל וך ר ו ם א ג ע בג ו ל ך צ ר ו ת א ד ן מ ת כ מ ח ע מ ד י ש ל ק ב נ אג ול ש מ י ה פ כ ת ו א ז ך ה ר ד ה על ה י ה י ת ש ו א זה י ע אג ו ל צו כ ר ע ש ת ו ו מ ו אב ח׳ א ך ק ר ו א ו ש נ ע ד י י ם כ י ש ע לו נ ו צ נ ש

ע ל ך צ ר ו א י ש ר ש ה ל ש ל ה צ ע א ב ר א ך ה ר ע א כ ו ע אג ה ל ל צ צ את ו מ ד א ״ א ס ו ה י אב ש ע ק ב ו ר ר מ ב ח ם נ ך א כ ל ׳ ה ם א אג ור מ א ה נ א מ ר ה ד ע ג ק נ ת ו ו מ א לייו א ו ה ו אג ש ע ק ב ו ר ם ס ע׳ הי ם י ה א ש ע ה נ ן ז י ע כ ת ו ו ס א יי א ו ע בג ה ל ך צ ר ו י א כ׳ הי ם י ו א ו בג א ל אב א צ ו א כ ר ע ע אג ו ל ך צ ר ו ע א ו ד י הי אג ע אב א ל ל צ צ י א כ ר ע ע בג ו ל ך צ ר ו א א ו ע ה ח י הם ו ש ה ב ז ש ה ל ו ש ס י ה ע ל צ ׳ מ ׳ א ך א ך ו ו א נ ע ל ך ו י ר ש ח א וב ו ש ח ב נ ו ש ז נ ה א ל ז צ ה א ם ו כ ר ע ע ד ן ג ת כ מ ח מ ה ש ד מך ׳ ע בג ק׳ ל ך צ ר ו א א ו ה ה ב ה ש ר מ ל ב ״ ת ר ר ח ה א ר מ ס ב ה

מאמר ראשון סרק ב

ן זי ה י ח ט ש ח ב ו ט ו ן נ ת ה ו נ ט ק ן ה כ ת ו ו ל ו ד ג ת ה ו ל ו ג ע ב ה ו ר ו: י ו ט ר נ י ו ק מ ל זו כ ע

ט ק ש ח ו ת נ ו י ה ף ל ו א ג ו ה ד ש צ ר מ ו ד כ א ב ו ר ה ש פ שער אן להיוי* ו כ מ א כ ו ר ה ש פ א ם ו מ ו ן ד ב ו א מ ו כ מ ו ק מ ב* ד גלגול ל א ע״ ה ת א ש ו ר ה ש פ ת א א ו ז ת ע ו נ ת ד ו נ ע ו ע ו נ ת מא ל ו א מ ו ק ת מ ר א י מ מ ע בו ו ס ו א נ ו ה ה ש ל ג ע ן ה פ ו ל א ג ל ג כלד ו הו מ ו ק מ ב ב ב ו ר ס ו ד כ ׳ ה י ה א שי ו ה ר ו ח ן א י י נ ל בע ו גלגר ת ח ב ו שו א ו ו צ ו ר ז כ ר ב מ י ב ב ס ב ו ס ו ו מ צ ל על ע ג ל ג ת מ ות א ז ה ה ב י ס מ ה ו ו מ ו ק מ ח ב ו נ ז כ ר מ ם ו ע ר ס ח ם א ע לה פ י חלת ת ל ו ג ס ן ו א כ ה ב מ ו ע ש לנ ב י ק ר ס ע ת ו י ר ו ד ה כ ע ט א ת ר ק תא יזוז ש ל י ח מ ו ו ר ו א ל מ כ ץ ב א ר ו י ה ס ה א ע ב ע ו נ ת מ ה א ש י הר ו ד כ ת ל ו א ן י א ו ו 1 ל צ ו ב מ י ב ס ש מ י מ לא י לם ו ו לעו מ ו ק מ מר מ א א נ ו ל ה לג ם הג ש ס ש ׳ א גלגל אע׳ ר ק י א ש ו ה ע ה ע ו נ ת מ הי מ צ ב על ע ב ו ס ל ה לג ת הג ל י ג ע ה מ ל ו ג ע ל ה ם על כ י מ ע פ לל לג א הג ו , ך ד י ה א א ר ך ו ל כ ן ש י ע ט ב ב ה ה ת ע ח ו ו נ ז כ ר מ ות ו ט ק ו ש ת ו ו ח ו נ נ מ ת מ ו ד ו ק י נ ת ו זו על ש ת ע ו נ ת ך ב מ ס נד ג ב ת זו כ ו נ ו ו כ מ ת זו לזו ו ו ל י ב ק ם מ ה ו ש י ת ו צ י ק ת ש ת ב ו ע ו ב קל א ע מ ש ן י בלשו ן ו ד ד ס ו מ ל ת ן ה א בלשו ר ק ן ת ה ת מ ח זו וכל א- ט ו ק ה מ ב ש ח מ ך כ ש מ נ ר ה ש י ו ה ק ה ב ו ט ו ת ק א ר ק א נ י הח י ר א ב ר ק ל י לג ז הג כ ר ר על מ ב ו ן ע י כ ס א ל ו ה ב ו ט ו אל קן נ ו ב ת ה ה ו צ ק ל ה ה א צ ק ן ה ח בו מ י ר ב א מ ו ה י ש פ זה ל ות א ו ז ת ב י ס מ ל ב ג ל ך הג מ ס א נ ו ה ה ז ח ה י ר ב ל ה ע ה ש א ר ום ו ל ש לג ח הג ט ש ן ב י א ה ש א ר ד ו ו ב ע שו ח ו ח נ י ר ב ה ך ו מ ת נ ור א ש ה ד ו ב ל ו ב ו אל י ב ט ו י ק ת י ש ת ל ת גלגולו ב ע ה ב ח ה נ ד ו ק נה ב ש ח מ ת על גבו ב ק ק ו א ח ו ן ה ה ת מ ח ל א ו כ י ל ת שע ו ד ו ק גת ו ד ו ק י נ ת ל ש כ א ש ו ע ה ו ד י ת ו י ו ה ק ל ו ג ת ע ר א ת מ פ גלגולו ו ע ׳: ה ב ש ח מ ה ב ל ו ד ה ג ל ו ג ן ע ה י ל ר ע י ב ע ה א ל ו ר ה ש ס ל א לג ח הג ט ש מם י ט ס ש ה מ מ ת בו כ ו ק ו ק ח ת ה ו ל ע ע ל ל ו לג ש לג י י ודע כת צ ן ק א כ ך ב ע י ד ו י א נ ת א א ז ה ה ב י ס מ ת עיי ה ו ת ו א וו ל א ב כ ו ש ח ך ו מ צ ת ע ך זרז א ם ל ת ו ר א ד ס א ם ש ד ו ק ן ו ה מי ב ט ו ו ק ה ב י ה י ד ש ו ע ז כ ר ם מ ו ק מ ל ב לג ך הג ו ת שב ב ו ה י ת אב י ב ד ס י מ ל ת ג ל ג ת א מ ו ה ך ו ל א מ ש י ל נ ש ה ך ו נ י מ י ן ל ו ו כ ׳ מ א הר ז חו ל ו ג ל ג ת מ ו ו ת י בר ו ו י ב ט ו י ק נ ך על ש מ ס ך נ ת מ ו ע ו ל ז כ ר מב ב ו ך ס י נ ת ס א פ ו מ י ק ל ח לה ב ו ב ע ו כ י ק ובלי ע ס פ ה בלי ה ל י ל חץ י א ך מ ר ח א ל א מ כ ע ו ק י ש ן ו ו כ מ ו כ י ק רד בחל ו י ה ו ו ה ש צ ו ר מ בר ו ז לח ו ו י ק י לשבב בחל ד ך כ י ת ח ת ו מ כ ר ד ב כ ו ת לסב א ו ע ה י ק ר בט ב ה ז ו ך א נ י ת ע א א ש ך ו י נ ת פ א פ ח מ רו לז ו ו ג ה נ מ ת כ ו לעל וז ו מ ר ת ו ש נ מ ׳ מ ד קו נ ד ו ו ק ל נ ך הו׳ כ י ה א א ר ו ו ת ו מ י מ ק עי ב י ס מ ׳ ע׳׳י ה ב ש ח מ ת לשש ב ק ק ו ך עליי ח י נ י ת ע ם א י ש ת י ו אליה מ ה כ ב ש ח מ ם עי״ז ב ת ש ו ק ו ק ה ח נ י ה ת ד ש ת ע י ו ת ק ו ל ו ג ען ה ת ה ו ד ו ק נ ר ה פ ס מ א ב ו ׳ ה ר פ ס מ ת ש ו נ ט ת ק ו י ו ת ק ו ל ו ג ען ה מ ת ו י נ מ ם י ה ן מ ה י ל ך ע י נ י ת ע ה א ת מ ש ן ו ה י ה על ת ז מ ר שת ו ל ו ג ע ן ה י ע כ ן זו לזו ו ה י ח ט ש ת ב ו ל י ב ק ם מ לן ה כו ׳ ו י ל א מ שת ו ק ו ק ח ת ה ו ל ו ג ע ן ה ו מ ן ה ו ה ת זו לו ו ל י ב ק מ ו ה ל א ת ה ו נ ט ק הא ב ר ה מ א מ ב ת ש י ב ר ע מ ו ה ת ב י ס מ ם ב י מ ש ע ה י ק ר ה ב ב ש ח מ ב

10

ן זו לזו ה י ח ט ש ת ב ו ל י ב ק ן מ ו ה ל א כ ור ו ד כ ה ל מ ו א ד ו ה ה ב ת ש י נ ו צ י ח ״ ה ^ f י " ת ש

ה נ ט א ק י ה ת ש י מ י נ פ ת ה ר ח א ו ה ת י ל כ ז « ת ' י ת ס ח א ה

ע י ק ח ר ט ש ו מ ה לנ א ר נ ן ה י ע א כ י ה % שו י ב א ע ו ו ה ו אל י ת ו י ל כ י ת ת ן ש ע בי צ ו מ מ ל ה ל ח ה ״ ו 1 . ° ה מ ו כ נ מ ת מ ו י ה ם ל י ל ו כ י א ש ו ל ה ר החלו ו ד כ ה ה ת ז W ת ו י ה ל ה ו ך ז ו ת ה ב ם ז י נ ו ו כ ד מ ה ז א כ ר ם על מ י ק ו ק ח a ™ ר ת ו א י ו ה ם ש ז כ ר ל מ ם ע ז ט ר א ו ד ה כ ת י ע צ מ א ע ב ו ב ד ק ו ע

ם י• ל ו כ ן מ ט קם י ר ב ו ע ם ה י ר ש י ם ה י ח ט ש ן ה ו מ ה ן כ נ ו ב ת ה א ו ו ועתה בד ר ע ל צ כ ׳ מ י כ ש מ נ ר ו ו ד כ ך חלל ה ו ת ה ב ב ש ח מ כ׳ ב ש ח מ ק ב ק ו ם ח ה ח מ ט ל ש א כ ו ך ה י ה א א ר ׳ ו י נ ו צ י ו הח ת י ל כ תד ת ע י ו לה ק ו ג ר ע א ת מ ו ו ת י מ ו מ ק ח ע ט ש ם ב ג ר ו ו ד כ ב ה ל ג ען ה ת מ ו ר ת ק לו ו ה עג מ ה כ ב ש ח מ כ ב ״ ם עי ש ת ל ו ק ו ק ה ח נ י ח ת שם י ח ט ש ר ה פ ס מ ת כ מ א ׳ ב ם הו ר פ ס מ ת ש ו נ ט ן ק ה מ ׳ ו גדולוף ו ת ג א חולק א ו ם ה ה ח מ ט ו וכל ש ו ב ר ב ע ם ש ה ם ה י ר ש י ה׳ י ח ט ש ה ל א׳ מ ם כ נ מ ת א ו כ י ת י ח ת ש ה ל ב ש ח מ ן כ י כ פ ר ל ו ד כ הן י כ פ ר ל ו ד כ ת גוף ה לק א א חו ו ר ה ו ד כ ז ה כ ר ל מ ם ע י ר ב ו ע הו ת ו מ י מ ק ח ע ט ש ם ב ג בו ו קק על ג חו ן ו י א צ י ח ת ש ה ל ב ש ח מ בד ח ר וכל א ו ד כ ז ה כ ר א מ ו ה ה ז כ ר מ ת ש י ו ה ק ל ו ד ה ג ל ו ג עי נ פ א מ ו לה ה ו ד י ג ת ר מ א ר וזה ש ו ד כ ן ל ו ס כ ל א א ו ה ה נ ו ם כ ל א מה ל ו ג ם ע ו א ש ו ה ר ה ו ר ב ה ב ק ח ת י ת ש ו י ה ל ל כו א י ל א ו » א ע

א ב ת ה ו ז ד מ ו מ ל ה ת ת א ה ו נ מ לה מ ו ד ר ג ת ו א י י ה ת ש ר ח אל י א ו ת זו לזו ה ו ו ן ש לן ה ו כו ת האל ו ל ו ד ג ת ה ו ל ו ג ע ה ת ש ו ד ו ה לן לן ה כו ו ו מ צ ר ע ו ד כ ן ה ו ס כ ל א א ו ן ה ה ל א׳ מ ן כ ו ס כ ל א ום י ת כל ש ל ו אי ן הו י א צ ח ו ל ז ת זו את- לקו חו ם זו ו ת זו ע ו כ ת ח נם ה ף ל ת ו ש ד מ ח ן א ו ס כ ל א ם ?ו ב ם זו ע י פ ת ת ש ם מ ן ה ה מה בחלל ב ש ח מ ד ב ו ם ע י כ ש מ נ ם ה י ר ש י ם ה י ר ח א ם ה י ח ט ש ה ו

ת ו ל ו ד ג ה מ ' ת ח ל א כ ה מ נ ט ר ק ת ו א י י ה י ש נ פ ה מ נ ט י ק ת ר ס א ור פ ס ן מ י ד א ת ע ו ב ם ר ו ה ת האל ו נ ט ק ת ה ו ל ו ג ע ה ו ו נ ר מ א שן י ן א ה ת ב ו נ ט ק ן ה י ד ת ו ו ל ו ד ג ו ה מ ת זו לזו כ ו ו לן ש ן כו נ י א ום א א ו ב ה ר ל א ב ת י ו ש מ ג כ ה נ מ ר ו ד ש לו ס ל י ב ה א ב צ לו קה מ ם כ ה ת מ ו י ה ל ל כו י א ו ו ר ה ש פ א ה ש א ר ן ת ב צ מ ן ב נ ו ב ת תת ו ל ו ד ג ה ב ר ז ש פ ו א נ י א ה ש ן זו לזו מ ה י ח ט ש ת ב ו ל י ב ק ה מ מ כ ות ו ב צ י ת נ ו ל ו ד ת ג ו ל ו ג ה ע מ ת כ ו י יכול לה א ו י ר ה ש פ א ול כ ן ו ה ׳ ה ו ל י ת המקב ו נ ט ק י ה ח ט ד על ש ו מ ו ע מ ן כ ה י ח ט ש בא ו י ה ה כ א ר ה ת ן ו ב צ מ ן ב נ ו ב ת ס ת ו א ל א ת ה ו ל ו ד ג ה ת מ ח את ו ל י ב ק מ ת ה ו י ט ק ה ת מ ח ת א ת ז א כ ר ל מ ה ע ח ט ש ת ב ר ב ו עה נ ט ה ק ל ו ג ן ע י א ן ו י א צ י ח נ ש ן ל י כ פ ה ל ת ו ת א ק ל ו ח ן ו ה הה ז ה ל ם ז י ו ו ם ש י ק ל י ח נ ש ה ל ל ו ד ה ג ל ו ג ם ע ו ק ש ל ח לה ל ו כ יר ת ו א י ל ת ו ו ל ו ד ת ג ו ל ו ג ה ע ש ל ת ש ו י ה ל ל כו י א ו ו ר ה ש פ א יה ז ח ב ק ך ל פ י ס ו ד א ו ע ד ו ו מ ו ע מ ל זו כ ן זו ע ה י ח ט ש ת ב ו צב י נ

מאמר ראשון פרק ב יא

ב ט ו ק ם מ י א צ ו י ם ה י ל הקו ב ל ש ׳ ה ר ו ה מ ב צ מ ח ו ב ח ר מ ה כ ז מה ם ז י ו ם ש לם ה ד שסתר, כו ד ע ל צ כ ם מ י כ ש מ נ ה ו ז ו מ זה אי א ב ה ט ו ק ה ה בחלל הגלגל מ ב ש ח מ ך ב ש מ נ ר ה ש י ו ה ק ה ה ו לזן נ ו ב ת ה ה ויש לך ל ח ט ד על ש ו מ ו ע מ ב כ צ י א נ ו ׳ ה ב אל הלא לות ו ת גדו לו ו י ג׳ עג ו כ נ ר מ א ה ו ל ע מ ו ל נ ע צ ה ה ש מ ה ב ת עות! ר להי ש פ א א ו ל ה ג ל ג ת שב ו ל ו ד ג ת ה ו ל ו ג ע ן ה ו מ ה ר מ ת ו יל א כ ו ך ה י ה א א ר ד ו ו מ ו ע מ ל זו כ ן זו ע ה י ח ט ש ם ב י ב צ י נו מ ה כ ת ר ב ח ה ו ת ר ב י ח ב ט ו ת על ק ר ב ו ה ע י ז פ ן ל ה ת מ ח אן ה ת מ ח א ת ה ו י ה ע ל י צ ה נ ת ע ׳ ו י ב ט ו ל ק ת ע ר ב ו א ע י ן ה כל ג ל ע הג צ מ א ר ב ב ו א ע ו י ה ת כ ע ד ר י ב כ ר ו ו ש י מ גלגל הן י מ ד י צ ת מ ר ב ו ע א ה י ה ה י ז פ ת ל י נ ש ׳ ה י ה ת ב ו ר ע מ ח ל ר ז מ מי גלגל ב ט ו ת על ק ר ב ו ה ע י ז נ פ א מ י י ה ר ה ל ו א מ ד ש צ לת י ב ט ו ר על ק ב ו א ע ו ן ה י כ פ ל ר ג״ב ו ו ש י מ גלגל ה ר ו ו ש י מ הא אופן חצי היום ר ק ת ת ש ו א ת י א ז ת ה י נ ש ה ה ל ו ג ע ה ול ע ר ו ו ש י מ י גלגל ה ב ט ו ת על ק ר ב ו ע א ה י ת ה י ש י ל ש לה ה ו ג הע וה ל ו ד ג ׳ ה ל ו ג ן הע י ע א כ י ה ׳ ו י ב ט ו ם על ק ה ן ו פ ו א י ה ב ט ו קא אופק קו השיח ב ר ה מ א מ ה ב ת ו א א ר ק א ע ש י ק ר ת ה ל ו ג ע ם• ס ו ל ל א ת ה ו ל ו ד ג ׳ ה ו וג׳ העגולו ת נ ו כ ת ו ו מ ע ת ט ך א ע י ד ו ם א ש ל ול ב א ט ו ק ם מ י כ ש מ נ ׳ ה י ר ש י ם ה י ו ק ם וג׳ ה ה י ב ט ו ת ק ש ש ׳ ו מ א הה ז ן ה פ ו א ת ה י נ ב ן ת נ ו ב ת ם ת א ל ו לג ר הג ק י ם ע ם ה ה ב מ ט ו ן ק׳ ג ל ו גלי ל ו ל גלי ם כ י ק ל ו ם ח ה ה ש א ר ׳ ת לי ׳ לגלי ס ח י י ת ה ק ב פ ו א ה ) ו

ל ׳ ע י ר ב ו ם ע ה ל ו י א ו ס ה ה י ע ב ת ר ע ב ר ר על א ו ש י מ ת גלגל ה j אך ב ח ל ל לו ו ע ה ב ת ר כ מ ו א ה ש כלל ז ר ו ו ש י מ י גלגל ה ב ט ו קן ו כ מ ה כ ת ר ב י ח ב ט ו ל ק ת ע ר ב ו ע ה ש ל ו ד ה ג ל ו ג ל ע כ א ש הו ון ה י ח ט ש ת ב ו ב צ י ן נ ן ה ה י ת ש ' ו י ב ט ו א על ק י ת ה ר ב ו ן ע י כ פ ל | וא ו ה ה ת פ ש ן מ ה ׳ מ ל א ב כ ט ו ק ק ח ר מ ד ו ו מ ו ע מ | זו על זו כ

׳ ן י כ ט ו ה על ק ר ב ע א ש י ה ח ה ת ר כ ע ח י ב י ר ד כ ב

ת זו ו ב צ י נ ו ה ל א ת ה ו ל ו ד ג ת ה ו ל ו ג ב ג׳ הע צ ן מ י ב ת י ש ד ועתה כה נ מ ת אבגר מ ל ו ג ע ) ש א ׳ צו׳ נ י ע ) ' א ׳ הז ר ג הצו ו ח ל זו נ ער ו ש י מ ל ה לג י הג צ ת ח ו מ א ד ו ת בהר ה ש ק ק ו פ ו א ת ה ו מ א ד ו ה׳ ו צב י ן נ ן ה ת ש ל ש ר ו ו מ א ן ה פ ו א י ה צ ת ח ו מ א ד י ת אהג ה ש ק ות ו י ו ן ז כ ה ו י ד ד ׳ צ ד ת ה מ י ו ר שז מ ו ל ל וו כ ד זו ע ו מ ו ע מ כ׳ י ד ע ל צ ד מ ח ד א ח א ת ו ו ב צ י ן נ ן ה ל ה כו ר ו צ ה א ב ג ד מי גלגל ב ט ק ה ו ל ו ג ע ע ה י ב י ר ר א כ ו ו ה נ מ ה מ ל א ם ה י ש ל ו ש מ הת ד ו ק ם נ ן ה פ ו א י ה ב ט ו ק ת ג ו ד ו ק נ ת א ו ד ו ק ם נ ר ה ו ש י מ הי נ ש ה ׳ ה ו ד ו ק א נ ו ם ה ה ד מ ח א ק ה פ ו א י ה ב ט ו ק ' ד ו ד ו ק נ ב ות י נ פ ו ח ג נ י נ ע א ב י ה ת ו י ח ט א ש י ה י ש נ פ ר מ ת ם ה נ ר ו צ א ב ו הן נ ו ב ת ם ת א ל בו ו י כ ש ת ד ש ה ע ן בו נ ו ב ת ה ך ל ש ל ה י ב ר ה ות ברו ן עו ר ה פ ס ן מ י ד א ע ת ל לו ו ד ת ג לו ו ה עג מ י כ ה כ א ר תח י בבר ן ו פ ו א א ר ק ן י ה ׳ מ כל א ה ו ב ש ח מ י גלגלך ב ב ט ו על קם י ט ו ס נ ם ה ב ו ר ה ו ם ז ה ע ם ז ה י ח ט ם ש י פ ת ת ש ם מ ל ה ג ל הגד ח ם כל א י ל י ל ג < ה ק א ל ו ׳ ח ה ל א׳ מ כ ה ו ם ז ה ע ם ז ה י ח ט ש בם ד ה ח ך א ר 1 ע , ע י ן כ ר ע ך ס ח א י ן ח ך ן ך מ ח ן א י א צ ן ך

ת ו ת ש ק ה ל ש ה לוה ד ם ו ס ח י ת ה ם כ י ל י ל ג ת ה ם א י ק ל ו ם ח י נ פ ו א ה

ן גלילי ת ו א א ר ק ׳ א י מ ע פ ל ם ו י ל י ל ן ג ת ו א א ר ק א ם ו ת ו ע א ד תא ע הו ו ד י גליל י ה כ א ר ן ת י נ ע ה ה ו ן ב נ ו ב ת ם ת א ה ו ב י ס מ הא י ו ה י ר על ש ע א י ק ר ת ה ו מ י מ ק ח ע ט ש ה מ ד ו ק נ ה ו ד ו ק ל נ כ לב ר ע מ מ ב ו ר ע מ ח ל ר ו מ ת מ כ ל ו ם ה ל ו ע א ל י ה ה ה ד ו ק נ ת ה ב ב ו סלם ו לעו ת ו ר א תמי נ , לא ה ו ק ו ף ח י ל ח א ת לה ל י ת חל ר ו ו ח ח ו ר ז מ לת ל ב ק ה מ ל ו ד ד ג ב ל ׳ ב לח א ו ג ש ע ל י לג ת הג ו ע צ מ א ב א ש ל אי נ מ י ב ה ט ו ק ה מ ק ח ר מ א ש י ה ם ו י ל י ל ג ח ה ט ש ח ל ח ט ש בת ו ל ו ג ן הע ו מ ה ת מ א ו ה ה ל ו ג ע ן ה י ע כ י ו ל א מ ש ב ה ט ו ק ה מ ק ח ר מ כא ר ק א א ש ו ה ה ב ש ח מ ם ב י מ ש ע ה י ק ר ת ב ו ק ו ק ח ת ה ו ל ו ד ג הו א ר ק ם י י ר ח א ס ש ״ ע ה גלגל המישור א ז ר ה פ ס ה ' מ ו ק ל מ כ בה ב א ת ע ׳ ו ע ט ך ה ע י ד ו ר א ח ם א ו ק מ כ ם ו ו י ה ה ו ש ו גלגל מ ת ו אל ג ל ג ל מ א מ ל ש ו ש ן א י מ ל י ם ש י ל י ל ג ה ר מ ח ד א ח א ן ב נ ו ב ת ה ום י ו ו שו י ה י ר ש ת ו כ״ש י ם ו ה ם מ י י נ ם ש ו ן ש י א ה ש א ר ר ו ו ש י מ הד ה ע א ל ה ר ו ו ש י מ ל ה נ ל ג ה לם מ א לעו ל ה א ה לו ם ז ת ד ס בר ר״ל ד ס ל ה ם ע י י ט ק ת מ ם ו י כ ל ו ם ה י ל י ל ג ן ה י ה נ מ י ב ה ט ו ק הר ת ו א י ו ה ה ו ב ה ט ו ק ב אל ה ו ר ר ק ת ו א י ו ה ם ש ה ל גליל מ ב שד ה ע ם בו ט פ ש א מ ו ן ה כ כ ו ״ ב כ ו ר ו ק נ י א ו ש ר י ב ח ן מ ט קב ו ש ח ת ד ש ו א ד מ ו א ן מ ט ל ק ם לגלי ה ת ב ו נ ט ק ן ה י נ ע ע י ג י שה ע ו ב ב ק ט ו ק ת ה ד ו ק ו נ ל א כ ו ו נ מ ר מ ת ו ן י ט ם גליל ק ו ן ש י א שם של י ל י ל ה בכל הג ז ן ה י ד א ה ו ן ה כ ז ו כ ר ו מ מ ה כ ת י ע צ מ א בם י ל י ל ג ה ע ם ו ד ל י גלי ל ו ל גלי כ ם ל נ מ ר א ו ש י מ ל גלגל ה א מ שו ת ד מ כ ו ו ת י נ ב ת ל כ א מ ד ש צ ו ב ה ו מ ר כ ח ש גליל א ם י י נ מ י הר ו ש י מ ל ה ג ל ג ו מ ק ח ר מ א ש הו ו ו מ ו א ו ת י ח א א ו ו ה ל א כ ול ב ש ט ו ק ה ם ר ו ו ש י מ ל ה ג ל ג ו מ י ח ק א ח ר מ ו כ ד ל צ ב ש ט ו ק ה מ ו׳ י מ ו א ם ת י ח ה א ל א ס כ לי לי י ג נ ל ש א כ ר ו י ק נ ה א ל ז י כשב ו ו ד צ׳ י נ מ י ן ה ם ה ל ו ם כ ה י ז כ ר מ ה ש א ר ׳ ו לי ב הגלי צ מ ד ב ו ן ע נ ו ב ת ה וו מ ב כ צ י א נ ו ה ל ו ג ל ח חג י ר ל ב ם ע י פ ו צ ס ר ם ה י ל א מ ש ו ה מ כ

: ר ו ש י מ ח גלגל ה ט ל ש ם ע ג ן ו ה ׳ א׳ מ ח א ט ד על ש ו מ ע

י גלגל ב ט ם ק מ צ ם ע י ה ם כ ה י ל ר ע מ א ל י לג י הג ב ט ו י ק ורע כוה ו ו י ד ד י צ נ ש מ ם ש י ל י ל ג ה א מ ״ י כ ב ט ו ם ק ג ר ו ו ש י מ הו מ ה כ ב ו ט ו ק ה ה מ ג ו ח מ ם ב י ק ו ק ש ח ו ה ל א ם כ ל ו כ י ש נ פ מה ב ש ח מ ם ב י א צ ו י ם ה י ר ש י ם ה י ו ק ל ה ם כ י זה ה נ פ מ ה ו ז מת גלגל פ ד ש ל ע לג ם בחלל הג י כ ש מ נ י ו א ב ה ט ו ק ת ה ד ו ק נ מע ל צ ה ל ו א ש ו ם ה ה ו מ ל ק כ ה ו ז ה ל ם ז י ו ד ש ל צ כ ר ל ו ש י מ הר ו ש י מ ח גלגל ה ט ש ה ב ב ש ח מ ק ב ו ק ח ס ה י ע ל צ ה ה ע שו ב ו ר מב ט ו ק ה ם מ י כ ש מ נ ן ה ת ו א ה ב ן ה״ה בו כ ו ו ותי י ו ׳ ז ד ע ב ג ו א נ ו ה ו׳ י ה ע שי ו ד ה גליל י ז י ת א פ ד ש ה ע פ מ ה ו פ ם מ י כ ש מ נ ׳ ו האה ם ז ס ח י ת ה ם ב י ל י ל י הג ט פ ש ך מ י ת ע ד ו ה ה נ ה ה ה לו ם ז י ו שד ו ע ה ו נ ו ו כ י ה פ ן ל א כ ק ב י פ ס י ה ש ר מ ו ש י מ ה ולגלגל ה לז: ם ש ת ה ר ז ע א ב ב ר ה מ א מ ה ב ל ז ן בכ י נ ח בזה חע ק ך ל פ י ס ו א

ה ב ש ח מ ת כ ו ק ו ק ן ח ת ה לו דו ת ג לו ו ה עג ב ר ה ה ש א ועתה רל א מ ש ן ל י מ י ת מ ו ר ב ו ע ן ש ה ש מ ל י לג ת הג ו מ י מ ק ע בי נ ם ש ש ם ל ה ש ל ם י ה ׳ מ ב וכל א ר ע מ ח ל ר ז מ ן מ י ר ב ו ע יש ש וה ב צ מ ה ו ק ח ר מ ה ו י ד ד י צ נ ש ד זה מ ג נ ה כ ם ז י נ ו ו כ ם מ י ב ט ו ק

א לעיל ו ן ר>׳ל ה י - . א מ _ ה ה ו = ה ן ן = א = ו ד ה ו מ י מ ז ל ן ג ל ג י :

pc ר ןוהא׳ ו מ י ש ל , ג « , ג י ע נ פ ה ס ן . ו , ה ^ ל י , ת ה ש ק ה ל ן צ

י - ת כ ו ל ת ג ת ה ו ל ו ג ע כל ה ת ו ו ל ו ד ־ ג

ג מ שוה

־ • • ׳ W ן I I 1 1 1 / ׳ ! ״ ; < . ׳ עגולות J>-7 ן ם כ נ י י נ ע ם כ הי ^ ח ב ק ך ל פ י ס ו ד א ו ע ן ו י א צ ח ת זו ל ת וו א לקו ן חו ו ה נ ר א ב שא ו ב ת ד ש י ע ו א ר ת כ ו נ ו מ ת ת ו ו ר ו ע צ ב ק א א ו ב ר ה מ א מ ה ב ו

: ו י ל ם ע י כ ס ה ל ת בו ו ו ד ו ה לם י ד ק ה . ל ם י כ י ר ו צ נ א ל ש ו ד ג ר ה ק ע י ה ע כ ד ד ס ו ד מ ו ס יי ט פ ש ע מ ד י א ל ו ה ה נ ו כ ת ת ה מ כ ח ע ל י צ ה ל ן ו א כ בי י - י ט ב ל ג ו ע לך א לג ע ג י ק ת ר ו מ י מ ק ע ה ב ק ח ת מ ש ה ל ו ש מ ה^ י ׳ י ד ג ת ה ו ל ו ג ע ן ה ו מ ה ת מ ו ל ו ד ת ג ו ל ו ג ׳ ע ג מ ת ש ו ת ש י ק ג מן י ^ י ח ח ת י ב ש ה י ל ד כ ה ו ב ש ח מ ם ב ת ש ו ק ז ח ם מ י ה ו כ נ ר מ א שת ט - ע א ר ת ו ו ! ב ע ת ע י א ו : ת - ש ה ע ז ש ה ל ו ש מ ן ה י נ ע ב

ה נ מ י ין י י י ־ ׳־ י

, - * - ת א ל ו נ ע ) ש כ ה נ ר ו ן צ י י ע ת ( א ז ה ה ר ו צ ע ה י צ א, ו* ו י ^ 0 י י / ל א ז 7 / י ״ ך ך י ב ב ש ע ן י י ה צ ן ן ך פ ן ת א ן כ א ך ן ה

^ ׳ א ׳ ד ת ב כ ד ו ק נ ת א ו ד ו ק נ ו ב כ ש ע ג פ נ ר ה ו ש י מ כלכל הב ה~־ צ מ י ה פ א ל ו ה ר ש מ ו ל ה כ ט ו נ ק ה פ ו י א צ ר ח י ב ע א ו

י נ ז ת ג ״כ ד ו ק נ ן כ פ ו א ם ה ש ע ג פ ה נ נ ה ה ו ל ע מ ו ל נ ר כ ו ה שת י ו ק ל נ ר ע ו ש י מ ם גלגל ה ש ע ג פ א נ ו ה ל ו א מ ש ת ד מ ד ו ק נ ו' י מ ו א נ י ה ת זטז־ן ש ל ו ג י ע צ ה ח ר ו צ ד כ י ב ע ד א ו ע ק ו פ ו א ה ה מת ד ו ק ל נ ר ע ו ש י מ ל ה לג ם ג ש ע ג פ א נ הו ן ו ת ש ל ש ׳ מ ל א ל כ עק פ ו א י ה צ ם ח ע ת ח ו ד ו ק נ ת ג ו ד ו ק נ ק כ פ ו א ם ה ע ו ו נ מ ט מו בצוררי ק ה ת ך נ י ה א א ה ר ת ע ו ו נ מ ת ט מ ד ו ק נ ש ב ג פ א נ ו הת ש י ג ו ע״י פ ש ע נ ת ו י נ פ ו בה ג י א בענ י ה ת ש י ח ט ש ת ה א ז הת ו ת ש ׳ ק ג י מ ו ש ן ע ה ׳ מ ל א ם כ י ש ל ו ש ״ג מ ו י ל א ם ה י נ פ ו א ה£ ת ו מ ש ם ב ת ו א א ו ר ק ל ם ו ר י כ ה ך ל ש ל ת י ו ל ו ד ת ג ו ל ו ג ע מ שי מ ד כ ב ל ׳ ב ן א ת ה ו ב צ י ת נ ו י ו ל ז א בע ו ן ה ה ב מ ״ י ה ׳ ם ל א כ ות א י ו ז ש גאח ש ל ו ש ו מ ש זאד א ל ו ש ו מ ש ואט א ל ו ש מה פ ו א ה ל ו י א ו ת ה ו ב צ י ם נ ה ה ז ת ג מ י ו ז ה ו ז ת ד מ י ו ז ה ו ז מה אי ל ז ח ע ם ז י ד מ ו ס ע ק ה פ ו א ה ן ו פ ו א בן ה ר ו ו ש י מ וגלגל הK ת י ו ז י גהב ש ש אהג א ל ו ש ן מ י ת בג ו ב צ י ות נ י ו ׳ ו ל ב ע בז י ן הר ב ת ו ו ב צ י ם נ ה ה ז מ ה ו ז ת ג מ י ו ז ה ו ז ת ב מ י ו ז ה ו ז מש ל ו ש מ ת ט מ י ו ה ז נ ה ש דהב ו ל ו ש מ ב ש אהד ו ל ו ש מ בא לוית ה י ן ה כ ת ו ח ו ו ר א מ י ש אטה ה ל ו ש מ ו מ זטב אש וטי• ל ו ש יות מ ו ז ת ו ח ו ו ר י אהד מ ש גהה א ל ו ש מ מר י ה ע ק ח ת י ד ש ו א ע ו ר ה ש פ א ה ו ר א צ י ן ה ה ׳ מ ל א י כ נ ו כ י ת הן י ע א כ ו ה ת ו ב צ י ו נ ותי י ו י ז ת מג ח ל א ה כ י ה ת ש ש ל ו ש ל מ לג בגי ן ל י ת א א ז ה ה ר ו צ ל כ ב ה א ל ע מ ו ל נ ע צ ה ה ש ר ו צ ש ה ל ו ש מח ל ו ג ע ע ה י ב א ר ו ו ה י ע ל אי מבי צ ד ו ח ל א כ ש ש ל ו ש ש מ י ן ו ו י מ די לט ש ממו י ת ו א ז ה ה ר ו צ ה ו דהב מ ש אהג א ל ו ש ו מ מ כת ל ו ג ע ע ה י ב ר ד מ ת ו י ת ד א מ י ד ה ב ל ו כ נ מ ד מ ח ע א ל צ שד י& ו ע ל ו ו ד א ג ו ו ה נ מ ע אד מ ל צ ש אהד ש ל ו ש ו מ מ כב ו ר ק י ב ת י ה ש י מ ס ת כ ו ר ח ת א ו ד ה מ ז ש ה ל ו ש מ י ה ע ל צ לא ו ן ה ה י ט ס ש ה מ ב ר ה ן ב א כ ב ו ש ל א ת ה ו י ו ן הז י ד ה ש א ה ר ת ע ול ב ל ש ׳ ו ר ת ע ד ר י ב כ ם ש י ר ש ם י י ו ק ת מ ו ש ע נ ת ה ו י ו ן הז י ע כ

c A ־ ; r . : : ״ י ־ ~ " T*' 1 ז = 4 י ־ י = = י ר ן ה ת ה ו ת ש ק הל ע ־ ו - ע ם ה י נ פ ו א ה ׳ מ א ה ם ו ה ה ל ס ו ן ר י כ נ פ ם ^ י י ים ש ה ל ד ו ק נ על ה ל ו ע כ ך מ ד ק ד ח ק כ ו נ ע ש י ק ד ז מ י ! . " -ט ר ד ס ״ א ע ר ק י א ש ו ד ה מ ו ה ע ת א ש ך כ י ל ג ף ר ח פ פ ו נד ו ן ע נ ו כ ת ם ת א ם ו ע ט ע ה ד ר ת ח ם א ו ק מ ב ם ו ו י י ה צ ן ח פ ו אי ב ט ו ם ק ה ה ת ו ע נ ר כ ז ו ש ל א ת ה ו ד ו ק נ י ה ת י ש ה כ א ר תה ח ו ט ש ה ו ח ו ת א מ י ת ה א ז ' ה ל ו העג ל ו י א ו ך ה ק פ ו ת א ל ו ג עך כ ר ע מ ל ך ו נ י מ י ך ל ח ר ו ם ר ס ב ו א ע ו ה ה ל ף ש ק י ה ה ׳ ו י ת ח תא ו ם ה ו י י ה צ ן ח פ ו א א ו ה ו ש מ ך כ ח ר ז מ ת ל ר ז ו ח ך ו ל א מ ש לת ד ו ק נ ל ך ו ל א מ ש ל ק ו ד ק ד ח ק כ ו נ ה ש ד ו ק נ ך ל נ י מ י ר מ ב ו עא י ך ה ק פ ו ת א ל ו ג ע ה ש א ר ך ו נ י מ י ד ל ע ך ו י ל ג ף ר ח כ כ ו נ ש

ה ו א ר א נ ו ם ה ה ׳ מ א ם ה י ק ל ם לבי ח י ל י ל ג ה ד מ ח ד א ה ת א ק ל ו חם י ז י ת ה צ י א ק י / ל י ל י ע מ ע גלגל מ י ק ת ר ל כ י מ ק ע ע כ ז ך ה ב י ל אא ו ה י ש נ פ ך מ י נ פ ר מ ת כ א נ ו ל ה י ל ג ה ר מ א ש נ ׳ ה ב ק ה ל ח ה וה ס ו כ ך מ כ י פ א ל הו ת ו ח ת מ לך ש לג י ג צ ת ח ו מ י מ ק ע ע ב ו ב קק ל ח ל נ א הגלי צ מ ה נ ל י ל ת ה ש ך ק כ י פ א ל ר ק י ך ו ק ס ו ח א ט ש כת ש ק ה ׳ מ א ם חלק ה י ק ל ׳ ח ק לד פ ו א ה ם ו ו י י ה צ ן ח פ ו ע׳יי אם זה י ו ן שו ן ה ה י נ ש י ו ב ר ע א מ ו י ה נ ש ה י ו ח ר ז א מ ו ם ה ו י הת ש ק ת יש ל לו ו סג ם ו י ט פ ש ה מ מ כ ה ו ל י ל ת ה ש ק ן ב י ד ן ה כ ה ו ז לת מחם־. צ ך ק ע י ד ו ה א י ז ר ח א ר ש מ א מ ב ה ש ל י ל ת ה ש ק ל ם ו ו י הה א ר ך ו י ל י ע ת ב י ש מ לך ב לג ב ג צ מ ן ב נ ו ב ת ה א ו יעחה בב ב ו ו ס נ מ ר מ ו ש י מ ת גלגל ה ו י ה כל ל ו י א ו ו ר ה ש פ א שעל ך ו ד ק ד ח ק כ ו נ ה ש ד ו ק נ ר על ה ב ו ע ב ו ר ע מ ח ל ר ז מ ו מ י ק ל ח בי פ ב ל י י ח ת אז י ך ו י ל ג ף ר ח כ כ א נ י ה ה ש ד ג נ כ ה ש ד ו ק נ הך ק פ ו ו א ם על ק י ע ו ב י גלגלך ק ב ט ו י ק י ת ש ו י ה ת ל א ז ה ה ע צ ה הך ק י ח ל ב ט ו ך מ ק ס ו ח א ט ב על ש כ ו ל לפ״ז ש ג ל ג ח ה י ר ויהי־ בו י ר י צ נ ש מ ם ש י ל י ל ג ל ה כ ' א׳ מ ו א ר א ו ש י מ ל ה לג ' ג י ה י וק ל ו ח ם ו ה י ל א ג״כ ע ו ה ך ו ק ש ו ח א ט ד על ש ו מ ו ע מ ם כ י ב צ י נם א ת זו לזו ו ו ו לה ש ת לי ש ק ל ם ו ו ׳ י ש ק ך ל כ י פ ן ל ה ד מ ח ל א כ

ם י ר ו מ א ׳ ה י י פ ו א ה א א׳ מ ל ו א נ י ה א ך ז ק פ ו א ה ש א ר ן ה תתכדגו ת ב י ס מ לך ב לג ב ג צ ׳ מ ו ל לחי כו י ן ו ו כ מ א כ ו ר ה ש פ א ה ו ל ע מ לא ה י ר ש מ ו ל ד כ ח ד א צ ה ל ט ו א נ ל ו א נ ר מ א ה ש י ז ס י לא כ י ל עד ח ד א צ ה ל ט ו נ ך ו י ד ק ד ח ק כ ו נ ו מ לו ו נ נ מ ר מ ו ש י מ ל ה לג גם י ל י ל ג ה ׳ מ כל א א ו ו ׳ ה הי ן י י כ י ש מ ן ו י מ ד י צ ר ל מ ת א א ה ד מ כר י ו ק מ ך כ נ י מ ד י צ ך ל ק פ ו ח א ט ן על ש י כ ד כ ו כ ח ט ש ה ב ט ו נך ק פ ו ו א ל ק ה ע בו ה ג א ר י נ ל א מ ש לך ה לג ב ג ט ו ' אז ק הי י י ו ו ט ני ד כ ך ב ו מ ה נ י ז פ י ל נ מ י ב ה ט ו ז ק ׳ א י ה י א ו י ה ה : ^ 1 r י ד כ בא ה ל ו ב ה צ מ ל ה י בשב ך ו מ ר מ ת ס נ ה ו ך ז ק ס ו ח א ט ש ו מ ת י ט נם ו ת י ש ק א ל ל ם א י ל י ל ג ה ׳ מ ם א ו ה לחלק ש ך ז ק פ ו כל א ו ים י ל י ל ג ה ם מ ו י ת ה ש ׳ ק י ה ח ו ו ת זי לו ו ו ם ש נ י א ה ש ל י ת ל ש ק ל ו׳ י ה ן י י ד ה ה ף ז ו ל י ח ו ו נ מ לה מ י ת ל ש ק ה מ נ ט ר ק ת ו ם י י נ מ י ה

« ל ש ׳ ו ד ת ע ד ר י כ כ ם ש י ר ש ם י י ו ק ת מ ו ש ^ • ״ ״ , * - ה . מ ו ם ד ו י י ה ת ש ק ת מ ח ם א ו ׳ ש י א תה ל ם ו י ל א מ ש ם ה י ל י ל ג בת זו לזו ו ל י ב ק מ ת ה ו י ו ז ה ה ו ה לז ם ז י ו ו ם ש ת ה ו ב צ י נ ת ה ו י ו ם ׳ הז ו י ת ה ש ם ק נ מ ה א ל י ל י ה ת ש ק ה ב ז ן ב י ד א ה ו ן ה כ ה ו ת ר ב ח ל

מאמר ראשון פרס ב יב

ל ה ע ל ה האי ש צ ק ה ל מ פ ו נ ד ה ו מ ע א ה ו ח ה ש ל ק ע כ ק ב שף ת ו ש א מ ו שבקע א׳ ה ה ו ל י ש נ ש ה ה צ ק ה ך מ ש מ נ ן ה ו ס כ ל א׳ ל ו י העג צ י ח ד ן בב ר ב ח ת ה ן ב ה ת ש ו מ י א ת מ ת ה ו ת ש לכל ב׳ קי צ ח ת ס ו ח א פ ל ה א י י ע א ק ת ב ל ע ת ב ש ל ק כ ת ש ע ד ן י כ וי צ י ח ד א כ הו ה ו ל ו ג ע ע ה י ב ע ר ק א ב ו ם ה י ע ק ב ב ל ש ו ד ה הג ל ו ג עת ש ל ק ם כ ו ל ש ת ת ש ק ת ש ע ד י ת ו ו ל ע ר ם׳ מ מ ו ל ן כ ו ס כ ל א הי ד ת על ב פ ד ו ת ע ע צ ו מ ת ה ש ק א ה י ה ה ב א ש י ע ה ק ה ב ל ע בי ה כ ת דע ע ו י י ן הו ו כ מ כ ו ו נ מ ת מ ר מ ו ו ח ה א ל ו ג ע ע ה י ב רא ה הו ל א ם ה י ש ל ו ש מ ה ׳ מ י ח י ש ש ל ו ש ה מ ז י א ית מ ו ל ז ם כ ו ל ש תוית י ז ד ת על כ פ ד ו א ע י ה ת ה ע צ ו מ ת ה י ו ז א ה י ה ה ש י מ ד כ כ

: ה נ מ ת מ ר ש ו ו ח ת א ב צ י נם א ע ל ו א נ י ן א א כ ו ב נ ק ס ב ע ו י ר ה כ ת ע ע ד ו י י וכמו כן הוש ל ו ש ן מ ו ג ) כ ד ה נ ר ו ן צ י י ע ח ( ז ש ה ל ו ש מ הו נ מ ת ב מ י ו ו ת ו ו ל ו ד ת ג ו ל ו ג ע מ ת ש ו ת ש י ק ג י מ ו ש ע א בג הן י ה א נ ו כ ת ת ה מ כ ח ת מ ו מ ו ק ה מ מ כ י ב זה כ ת ו ב צ י א נ י הן ו ו לכ ן ו ו ב ש ח ה א ו ר ב ם ע ע״פ ה ד י א ל ל ם א ש ה ל נ ו ו כ ת ה י ל כ תו ותי י ו י ז ת ש ת מ י ו ם ז ו ת ש ד ו מ ו א י ע ל צ ע מ ל ם צ ו ת ש ד מם א ה ו י ז ר ח א ר ש מ א מ ה ב ז ת מ צ ר ק א ב א ו ש מ ת כ ו ר א ש נ הא ו י ה ה כ א ר ת ת ב צ י וית נ א בעל ז ו ה ה ש ז ש ה ל ו ש מ ן ב נ ו ב ת תך ב ם על לוח ל ב ת כ ל ן ו נ ו ב ת ה ך ל ש ל י ת ש ו ד הג ע״ס ששי מ ו ני ד ת כ ב צ י נ יתו ה ו ם ז י פ פ ו ח ו ה י ע ד מב׳ צל ח ה כל א י ח י יש שי ש י ל ש ע ה ל צ ה ה י ה י ב ש י י ח ת ן י י כ נ פ ז מ א ' ו ל ו ג ע הע י ב ר׳ ו ר א ש נ ו ה תי ו י ו ת מז ח ל א י כ י שתה לה ו ו ג ע ע י ב י ר ר ר ג״כ כ א ש נ הם י פ פ ו ח ו ה י ע ל י צ ב ד מ ח ל א ה כ י ה י ש ש י ת ו ב צ י ן נ ו כ מ כי ש י ל ש ע ה ל צ ת ה ו י ה ב ל י י ח ת אז י ם ו י ל ו ד ם ג ה י נ ת ש ם צ י נ תו ה י ו ול ה כ י ה י יש ש ת ו ו ח ו ו ר ת מ ו ר א ש נ ו ה ותי י ו י ז ת ח ש נ י ה ת ש ן ו ט קב י י ח ת ם ואז י י נ ט ם ק ה י נ ת ש ב צ י נ תו ה י ו ם ו י פ פ ו ח ו ה י ע ל י צ א׳ מכ׳ ו ר א ש נ ות ה י ו ׳ ז ב ה נ י ה ת ש ו ן ט ק כ ״ י ג ש י ל ש ו ה ע ל ׳ צ ו ן להי י כ נ פ מז א ע ו י ב י ר נ ש ה ל ו ם גדו י פ פ ו ח ת ה ו ע ל ׳ צ ב ה ׳ מ ׳ אח י ה ש שי י ת ו ו ר צח כ ו נ ע ו י ב בח ר ו ת נ ב צ י ת נ ו י ה ל ע ו י ב י ר ש י ל ש ו ה ת צלע ו י ה ב ל י י ח ת ים י פ פ ו ח ה ה ל ו א י ע ׳ צל ׳ מב א ה ה י ה י יש ש ת ו ח ו ו ר ם מ ה ל מ ו ד הגע ל צ ת ה ו י ה ב ל י י ח ת ז י א ע ו י ב י ר נ ש ה ן ו ט ת ק ב צ נ יתו ה ו זו י י י " - צל חי יש שי ן ו ט ק ח ה כ ו ת נ ב צ י ת נ ו י לה ע ו י ב י ר ש י ל ש הו א ן ו ט ־ ה ח א ל ו די ן ג ה ד מ ח א ת ה ב צ י נ יתו ה ו ם ז י פ פ ו ח ה ה ל א^ ן ד ג ח ה ב ו ת נ ח ו ו ר ת מ ו י ה ל ל ו י גדו ש י ל ש ו ה ע ל ת צ ו י ה ב ל י י ח ת יה ל א ם ה י ב ו י ח ל ה ם כ י מ כ ו ח ר א י ר ב ב כ ן ו ט ק ח ה ב ו ה נ ר צ ום י ת פ ו מ ב ת ו ו ת ו א ו ב ח י כ ו ה ה ו ז ר ה ע ש ו ב נ ר ד ס ה ש ר מ א ש ון י ב י ר צ י ש נ פ ן מ א כ ם ב ר ד ס י ל ת י א א ר ל א ש ל ם א י ת י מ אה ר ו מ א ה ה נ ו ו כ ה לצא׳ מ ת ו ו כ י ר י א ד י א ל י ב ה מ ה ז י ה ת ו ו ב ת ר ו ע צ הש ל ו ש מ ן ב א כ ו ב נ ר ד ס ו ש ל א ׳ ה ו ד מ ׳ ה ו י נ י ד ד מ ו מ ל ה ת ת א ה ו ל ח ת ב׳ ן א ב ו * ת כ א ו ה ם ת ו לל א ו ן הכ י ד ה ע ש ד ת ת ו ב צ י ת נ י ו ל ו א בע ן ה שה ר׳יל ר ת א י ו ה ע ש ל צ ם ה ת ע ו ר א ש נ ו ה ותי י ו י ז ת ש ׳ מ ׳ א א א ל ו ה׳ י ה ת ת ח ו ו ר א מ י ס ה א ע ו י ב ה ר ר ת ׳ י י ת אז תה ב צ י י נ י ה ׳ ת א j שן ט ך ק כ י פ ה ל ר ת י י י ה תה ר א צ י ם ה א ע ו י ב ר ל מ ה גדו ר ת j ית י ו ז ש אבג זה ש ל ו ש ג מ ו ח ) נ ה ' ; ה ; ר ו צ ת זה ( ר א א ב י ל ד כ | ו

ת ו ש ע ת נ ח ה א י י ט י נ על פ ל ו י א ו ו ה ת וו לו ו ו ם ש ן ה ו כ מ כש רהב ל ו ש מ ת ה מ י ו ז ש אהד ו ל ו ש מ ת ה מ י ו ן ז ו ג ה כ ז ו' י ב ד כ ן ב ה ה ד צ ב ת ש ח ו ו ר מ ה ה ת ו ח ם א ה ע ר צ ת ה י ו ו ה וי ר כ מ א ש אהג י ל ו ש מ ע אה מ צל ע אג ו ל על צ ת ו ו ב צ י נן י ד ן ה כ ה ו ר ת א י ו ע גה ה ל צ ש ו ו נ מ ת א מ ו י ו ם ז י פ פ ו ח ם ה הת ו י ה ר ל ש פ ו א נ י א ע ש ד ת ך ו ׳ ל ת ן י ו ט עי ע מ ב ה ו א בז צ ו י כה ל ו ג י ע צ ח ת מ ו ח א פ ל ו א ל א ׳ ה י ש ל ו ש מ י ה ע ל צ ' מ ם א ו שא ו ה ש ל ו ו גדו ת ו א א ר ק ה א ל ו ג ע ע י ב ר ר מ ת ו א י י ה ע ש ל צ ה ו

ן 5 ט ו ק נ א ר ק ע א י ב ר ת מ ו ח פת ו ת ש י ק ג ש אבג מ ל ו ש ג מ ו ח ) א ג ה נ ר ו ן צ י י ע ועיזה (ו נ מ ת א מ ד ו ק נ ן ל י ו כ ת א ת ו ו ל ו ד ת ג ו ל ו ג ע ם שא ו ה ו ש מ ת דה כ ש ר ק א ת א ה ו נ מ ג מ ו ח א ב ו ט ו ה ק ת ו ם א י ש א ות ש ר פ נ א ה י ה ה ו נ ט ו ק ה א ל ו ד ת ג א ת דא ז ש ק ן ה י ח ן ת ה ה ר ו צ בת א ת דה ז ש י על ק ר כ מ ו א ע אג ו ל ן צ בי ע אב ו ל ן צ י כה א בז צ ו י ל כ כ ן ב י ד א ה ו ן ה כ ת א ו י ו ת ז ש א ק י ר בי ה מ א יי ת ן ש , בי ת ש ר פ נ א ה י ה ת ה ש ק א ה י ת ה י ו ל ז ת כ ש ק ך־-׳ל שא י ה ת ה י ו ו ת ה ד ו ק ה נ י ה ת ש א כ י ה ת ה י ו ז ת ה ו פ ס ו ה ת ה ו ת ש ק הא י ת ה א ת דה ז ש י ק ד כ ה ש ן בז י י נ הע ת ו ש ר פ נ ת ה ש ק ב ה ט ו קל צ ת א א י ו ך ו ר ע ר ש מ ו ל ת אג כ ש ת אב על ק ש ת ק י ט נה ל ו ג ע ע ה י ב ל ר צ ת א א ת דה ז ש ך ק ר ע א כ י ת ה ב צ י ת נ י ו זה ל ו ג ע ע ה י ב א ר י ת ה ב צ י נ ת ה י ו ו ת ה ש ק ר ש מ ו ת א א צ מ נת ש ק ה ע ו י ב ר לה מ ו ד ר ג ת ו א י י ת ה ח ו ו ר ית מ ו ל ז כ ל ת ש ש ק ה וי ט פ ש מ ה מ ב ר י ה ע כ ד ע ו י ב ר ה מ ת ו ח א פ י ה ה ר של בל זדי׳ צי ו ש ע ש ה ל ו ש מ י ה ט פ ש ן מ י ע ם כ ו ה תי לו ו סג ה ו ז ש ה ל ו ש מ הע ל ה צ י ה י ן ש א כ ן ב מ ד ז י ש ו וזה כ תי לו ו סג ם ו י ר ש ם י י ו ק מי נ פ ת ה מ י ו י ז ו כ נ מ ע דן מ ל צ ש דהן זה שור, ל ל ו ש מ דה מת ה י ו ת ז ו י ה ן ל מ ד ז י ש ך זה כ פ ם ה ג ת ן ו י ו ה לו ו ה ש י ה ן ת כבן ע דן ו ל צ ה שדה ל י ה ח י י ו נ פ ע דה מ ל י צ ת ן כ י ו שדה לוה ו י זה ש ע ל צ ד מ ח ד א ח ה א י ה י ש ר כ ת ו ו י ם א י ש ל ו ש י מ נ שו ותי י ו ש ז ל ש ת מ ח ת א ח י א ר כ ח א י זה ה ע ל צ ר מ ח ד א ח א לה נ כל פ ל ו אי י הו נ ש ש ה ל ו פ מ ות ה י ו ת לו ו ו ו ש ה א נ י י ה תל י כ ר כ מ ו ן א ו כ מ כ ה ו ת ר ב ת על ח י פ כ א נ י ה ה ז ה מ נ פ וע ל ־ צ ה י ה י ש י אבג דחן כ ש ל ו ש י מ נ ן ש ו ג ם כ י ש ל ו ש יי מ ע׳ע ל צ ה ל ו ה ש ז ד מ ו ע אג ע ל צ ה ו ז ע דה מ ל צ ה ל ו ה ש ז אב מ' א׳ י א ה כ ז ת ד מ י ו ה לז ו ת א ש י ו ד ו ו ־ ע י ה נ ה ו ז ד" מה ז ה מ ת ר ב ח ה ל ו ן ש י כ נ פ ה מ י ה ה ת ז ת מ ו נ י פ ר ה א ש כו י ה י ש כ ה לו ו ו ש ש ו ל ו ש מ ה על ה פ כ ן נ י כ נ פ ה מ י ה ש י ל ו ש מ ה וו ר י ב ח ם ל ה ד מ ח ל א ה כ ז ם מ י ע ל י צ נ ש ם ל י י ה ש ז ש מ י צלעי נ שי נ ה ש ת ו ם א י פ ש ו ח ה ש ז ת מ י ו ז ה ה י ה ת דמן ש ז י ו ו נ ר מ א ו ש מ כס י פ ס ו ח ר ש ח א ש ה ל ו ש מ ת ה י ו ז לה מ ו ד ר ג ת ו ם י ה ם ה י ע ל צה ז י מ ש י ל ש ע ה ל צ ה ה י ה ז י ם א ה ם ל י ו ש ם ה י ע ל צ י ה נ ה ש ת ו אר ח א ה י מ ש י ל ש ע ה ל צ ף על ה ר ו ח ע ל ו ד נ ת ה י ו ז ר ה ת א י ו ה שש ל ו ש מ ב ה ש ל ו ד ג ת ה י ו ז ר ה ת א י ו ה ע ש ל צ ן ה א כ ם ב ג ע ש ד וע ל צ ה ה ג״כ ר״ל ש ך ז פ ה ו ו י ע ל צ ב ל ש ו ד ן הג י כ נ פ א מ ו הה ח ע ד ר י ב כ ו ו ב ה ש ל ו ד ג ת ה י ו ז ר ה ת א י ו ש ה ל ו ש מ ב ל ש ו ד ג ה

12 מאמר ראשון סרק ב

ת באד• י ו ם ז י ש נ ה ו ר ת א צ י ו ת ז ו י ה ע ק י צ ד נ ו ע ה ו ל ז ם כ ר ג שת י י ה ן ו ט א ק ו ע בג ה ל ך צ כ ל ע ה י ב ע בה ר ל ה צ י ה י ת ו ב צ י נת ג י ו ן ן כ ו ת ׳ ש ת ה י ו ז מ כ ה ו ל ז ם כ ר ג א ש ו ה ה ר ת א צ י ו זו נ ר מ א ה ש י מ ס א כ ו ה ה ר ת א י ו ה ע אב ש ל ם צ ת ע י נ ש הת ב צ י ת נ י ו ל ז ע ה כ ז ש ה ל ו ש מ ת ה ו ד ש מ ה ש נ י ה ת י ש ד ה כ ת ע ות י א ר מ ה ל ז ן ה ט ח ק ו ם בל ת ו ך א ו ר ע ך נ ב ב ל ב ך ו י ס ם ב י ר ו ד ס

: ו נ ר כ ז ה ש י מ ס ך כ י נ י ע

ת ב צ י ד נ ו ת א ע י ו ת ז ו י ה ה ל ל י ח ע ת י צ נ ת ו ב צ י א נ י ו ה נ מ ב מל י א ו ה ה ל ו ג ע ע ה י ב א ר י ה ה ר ת א י ו ה ע בג ש ל י צ ר כ ס א נ ות א ב ו י ו י ו ת ש י ש נ פ ע אב מ ל ב צ ט ו ח ק ר כ ה א ב י וית ג ה דזן ה ׳ מ ל א ע אג כ ל ו צ מ ע בג כ ל ן צ י כ ס ה ל י ה י ת ו ו ב צ י ן נ הע ל ת צ ו י ' ה ת יחייב, ב צ י ת א נ י ו ת ז ו י י ה ר כ א ב ת י נ ר ע ה י ב רת ח ו ו ר ת א מ י ו ה ז י ה ת ע ש י צ ד נ ו ע ע ו י ב ה ר ר ת א י י ה בג שו נ ר א י ב ו ש מ ה בר כ י ה י ת ו ב צ י י נ ד כ ד ב א ב ת י ו ה ז נ מ ש מ י ר ס נ וא ו ת ה ח ו ו ר ת א מ י ו ת ז ו י ה ל ו ו ד א ג ו ע בג ה ל ך צ כ ל ע ה י ב ר

לוח לידע שש מרות המשולש העשוי מקשתות שמעגולות גדולות כשהוא כעל זוית ניצבת.

ע ל ן צ כ ו תי ש י ל ש ה

ת ו ר א ש נ ות ה י ו י ז ת ש א׳ א׳ מת י ו ם ז י פ פ ו ח ו ה י ע ל י צ נ ן ש כ ו ת

ת ב צ נ ה

רביע ורביע שתיהן לפי כן הן נצבות רביע

גדול וגדול שתיהן לפי כן הן מרווחות קטן

קטן וקטן שתיהן לפי כן הן צרות קטן

גדול ורביע בצבת גוכח רביע ומרווחת גוכח הגדול רביע

רביע וקטן גצבת גוכח רביע וצרה נוכח הקטן רביע

גדול וקטן מרווחת נוכח הגדול וצרה נוכח הקטן גדול

ם ה י מ א ו ה ו א י ע י צל ד מב ח ד א ח ת א ד ו מ ת א ו ר א ש נ ו ה ותי י ו זב ו ר ק ר ב א ב ת י ג ש ה נ מ ד על ה ו מ ל כל אז ל ו ״כ נ עי ת ו ח ית א ו ז וה ב ר ה ת ו ו ר א ש נ ו ה י ת ו נ י י פ ה מג צ ר נ ה ש ז י ת א ד ע מ ד נ ן ו ו כו נ וו א י צ ו ה ו ו ת ו ו א ר ר ב ד ש ו בו ע נ ת נ ו ו א ש נ ן ו י י נ ע ה ה ז ו ב ח ר טם ד י ה ב ל ע • ו ה ה ל ל ג ת ה נ ב ה ר ר י ק י ח ר ח א ר ו ו א ו ל י ט פ ש מ׳ י מ ו צ ם ע י ר ק י ה ע ש ל ש ו ל נ י נ ע ק ב ל ח א נ ו ה א ש ל פ י נ ת י מ ד א ו ס יו כ ר ח ד י צל י ו ו צ פ א ח ו צ מ ל ל י כ ש מ ע ה י ג ם י ה ' מ ׳ א פ א ע״ך י ר צ ה ש ל א ה ם ; י ר ק ע ׳ ה ג ה ה ת ר ע ד ס י מ נ נ ה ו ו נ ר מ א ו ש מ כת ו י י ה פ י כ ך כ י פ ם ב י ר ו ד ס ך ו ב ח ל ל לו ם ע י ב ו ת ם כ ת ו י ה לל י כ ש ן י ם כ ה ם ל י מ ו ד ה ם ו י נ י נ ע ו ה ד באל מ ו ל מ ל ו י ג ם ר ד א הו ת ו ל ש ר ת ה ! ' י פ כ ם ו ת ו ת ו א ם ו י מ ש ת גלגלי ה נ ו ב ׳ ת ם כ ח ח ב י ל צ י ו

ו י• נ מ ה מ י נ ת פ ר א י ת ס ת ם ו ל ע ת ן ת כ

• • — —י ־ — • • I w y u i I U I I W I U 11 »»י• —

י נ נ ה ה ת ת ע ו ל ו ד ת ג ו ל ו ג ע מ ת ש ו ת ש ק י מ ו ש ע הך ש ל ה י ב ר ה ן ו ה ב מ י י ח ת מ ה ו ו י ת ו כ ל ה ת מ צ ך ק ע י ד ו ה א ל בו נ ר ד ס ה ש ל מ י כ ם כ ה י ל ם לב א לשו ך ו ת מ י ז ן מ י ש ע ו ט ל ה ל ת עש ל ו ש מ ם ה ע ט מ ן ו ה י ע ק ב ת ו ו ל ו ג ע ת ה ו ת ש י ק ג י ג ע ה מ ז ק ה ר פ בה י ה על פ ח ו כ ך נ ר ע ד י צ ה י ל ד א כ ל ה א י א ה ו ל י ט פ ש מ ה ו ז הב ו ר ק ר ב א ב ת י ה ש י מ פ ן כ ו ב ש ח ה ה ו ר ב ס ב ע׳־ס ה ו ש ח נ א ו ו ב נ׳ ו ה כל ז ש ה ל ו ש ת מ ו י ו ז ה מ י ה ת ית ש ו ה ז ז ת אי ד ע מ ד נ ן ו ו ו כ נ וה י ה י ה ש ז י ת א ד ו מ ת א ב צ י וית נ ל ז צ ה א ש ל ך י ר ה ע ז י אם י מ כ ח ה ת ו ו ל ע ' מ ה צ ל ו ג ע ע ה י ב א ר י ה ה ב ה ש ר מ ו ב י ע ל צ מד ה ע י ה א י ל ן ו כ ת א י ה ל י ז ו כ א צ מ ם ו ת מ י ז י מ ר ק ח מ ו ב ר ק בא בעל ו ה ש ש ל ו ש מ ד ב ם צ ו ש ה מ ל י ח ו ת נ ה ל ע ו ד ה י י ה ת ש׳ מבי ת א׳ א ד ן מ ו ה ס א ע י ן ה א כ ו כ נ י ק ס ל ע כ ת ש ב צ י ת נ י ו ז

ויי מאמר ראשון סרק ב 4*

ע אג ל ע צ ק ך ב ר א ע ו ן ה ו ש א ר ר ה ק י ע י ה פ י ל ר כ מ א נ שת ב י ו ת ז ש ע ק ק ל ב צ ׳ א א , ר ד פ ש ן מ א כ ה ב י ה א י ו ה ע ו ו ד י הע ל ע צ ק ך ב ר ע י כ נ ש ר ה פ ש ה מ י ה א י ו ה ת ו ו ל ע ' מ א ס ו ה שה ש ע ק ק י אצל ב ש י ל ש ר ה פ ס ה מ י ה א י הו ע ג״כ ו ו ד י אב הו ג ד ם י ו ש מ ך כ כ י פ ל י ו ע י ב ר ר ה פ ס א מ ו ה ם ו ל ע נ ת ג ה י ו וקה ם נ ם א י כ ר ע ם נ י ר פ ס ן כל־ ר׳ מ י ד ה מ ו ק ה ר ס ת ה ל י ח ת בר הבי שהוי פ ס מ ו ב ת ו ל א ו ס כ נ ע ו ו ד א י ו ה י ש ש י ל ש ר ה פ ס מ הת ד ו מ א לנ צ ן י ו ש א ר ר ה פ ס ץ על מ ב ק נ חלק ה נ ת ו ו ל ע ׳ מ םכל ו ם נ י ע ק ב ח ה פ לו ע״ ם ו ל ע ׳ נ י ה ת ג ש י ו ת ז ש ע ק ק ת ב ו ל ע מי נ ש ר ה ק י ע״ס ע ע ו ד י ו ל נ ש ק ב ת ג ש י ו ז , ת ד ע מ ד י ל ן ו ו לכור מ א נ א ש הו ה ו ז ג ה ה נ מ ע בג על ה ל ת צ ד ע מ ד נ ד ו ו ב ע ש ח נן ו ש א ר ר ה פ ס ׳ מ ע והו ו ד י ע אג ה ל ם צ ו ל ש ת ת ש ע ק ק ב ל ו אי הור פ ס א מ ו ה ן ו ו כ מ ע כ ו ד י ע אב ה ל ם צ ו ל ש ת ת ש ע ק ק ל ב צ אא ו ה ש ו ק ו ב מ ע בג ה ל ם צ ו ל ש ת ת ש ע ק ק ך ב ר ע א כ ו י ה נ ש הא ו ה ת ש ב צ י נ ת ב ה י ו ת ז ש ע ק ק ל ב צ ם א ל ע י נ ש י ל ר ש פ ס מי א ד ה פ ס מ ל ה ו פ ב ג ש ך כ כ י פ ע ל ו ד ר ד׳ י פ ס א מ ו ה ת ו ו ל ע ם׳ מק ל ח נ י ו ע י ב ר ר ה פ ס מ ן ה א כ ה ב י א ה ו ה ׳ ש ס ר ה פ ס מ ה ב ז הי י ד מעל פ ס ן מ ו ו כ ו מ א לנ צ ע י ו ד י י ה נ ש ר ה פ ס מ ץ על ה ב ק נ ה' י ע ק ב ח ה ע״פ לו ע ו ד י ו ל נ ש ק ב ע בג ש ל ם צ ו ל ש ת ת ש ע ק ק בת א י ו ב לו ש ח י זה נ ר ח א ו ו מ צ ע ע בג ב ל ת צ ד ע מ ד נ ן ו י ו כ נה ר ת א י ו ה ע בג ש ל צ ל ו י א ו ׳ ה ר הא ק י ע ה ע״פ ה ת ד ע מ ד נ וע ל ע צ ק ל ב צ ם א ל ע נ ה ה ל ת ש ש ק ע ה ק ך ב ר י ע וה כ ע ו ו ד יע ל ע צ ק ל ב צ ׳ א ר הם פ ס ך מ ר ע א כ ו ה ה ר ת א י ו ה ע ש ו ד י בג הת ד ו מ ע לנ ו ד ה י י ה ה ת ג הז ה נ מ על ה ו ו נ ר א ב ו ש מ ע כ ו ד י אג הע ד ך נ י ר א ר ב ת ה נ נ א ה י ם ה ת ג ר א ש נ ת א ה י ו ת ז ש ע ק ק בע בג ל ת צ ד מ ת ו ו ר א ש נ ת ג ה י ו ז ת א ו י ו ת ז ד א מ ר ב ס פ ה ע״ע אג: ל ת צ ד מ ע אב ו ל ת צ ד ה מ ל י ח ת ו מ ע לנ ו ד ה י י ה ע״י שה ש אבג ז ל ו ש ת מ ו נ י פ ה מ ל י ח ת ו מ נ ע ל ו ד י ה ע ש י צ ועתה ני ר כ מ א נ ת ו ב צ י נ ת ב ה י ו ם ז י פ פ ו ח ע בג ה ל צ ע אב ו ל ה צ י הו נ ׳ ל ע ו ד ן י ת כ מ ח ה מ נ י ה ת ת ו ר א ש נ ו ה י ת ו נ י ׳ פ ג ת מ ח ת א ח אי נ ש ר ה ק י ע ט ה פ ש י ע״פ מ ר כ מ א נ א ש הו ח ו ז ג ה ה נ מ על הר פ ס א מ ו ה ע ו ו ד י ע בג ה ל ם צ ו ל ש ת ת ש ע ק ק ך ב ר א ע ו הת ו ל ע ׳ מ א ם ו ה ת ש ב צ י נ ת זדי ת ב ה ש ע ק ק ל ב צ ן א ו ש א ר הם ל ע נ ע א ג ה ל ם צ ו ל ש ת ת ש ע ק ק ך ב ר ע י כ נ ר ש פ ס א מ ו ה וע ו ד י ם צלע אב ה ו ל ש ת ת ש ע ק ק ל ב צ י א ש י ל ר ש פ ס א מ ו ה וי ע י ב ר ה ה ז , ב ן ו ש א ר ל ה ו פ כ נ ש ה כ ת ע י ו ע י ב ר ר פ ס א מ ו ה וע ק ת ב ד ע מ ו ד י י א לנ צ ע י ו ד י י ה נ ש ר ה פ ס ץ על מ ב ק נ חלק ה נ ות ד ע מ ד נ ב ו ש ח ׳ נ ר הא ק י ע פ ה ״ אז ע ם ו ל ע ה נ י ה ע אג ש ל צ

: ת ר א ש נ ת ג ה י ו ע ז ק ת ב ד ם מ ג ת א ו י ו ע ז ק בד ב ל ת ב י ו ת ב׳ ז ד א מ ו ה ה ל י ח ת ו מ ע לנ ו ד י ה ע ש י צ ועוד נת א ז ך ה ר ד ע על ה ו ד ן י ת כ מ ח ה מ י ה ר י א ש י ה ר כ מ א נ וע קשי* ק ך ב ר א ע ו ר ה ו מ א י ה ש י ל ש ׳ ה ק י ע י ע״ם ה ר כ מ א נ א ש הו ו' צ י נ ת ב ה י ו ת ז ש ע ק ק ל ב צ ן א ו ש א ר ר ה פ ס א מ ו ה ע ו ו ד י א הם ו ל ש ת ת ש ע ק ק ך ב ר ע י כ נ ר ע פ ס א מ ו ה ת ו ו ל ע א ם׳ מ ו ה שע ל ם צ ו ל ש ת ת ש ע ק ק ל ב צ ע א ן ך י ו ש י ל ר ש פ ס א מ ו ה ת ג ו י ו ז

׳ פ ו מ ה ת ו ו ת ו א ם ע״י ה י מ כ ח ו ה ר א ב ה ש א מ ו ׳ ה א העיקר הי ו כ ר מ א ו ו ח י כ הו ם ו ה י ר פ ס ם ב י ר ד ו ס מ ם ה ה הת ו ת ש ק י מ ו ש ע ש אבג ה ל ו ש ן מ ו ג ) כ ד ״ ה נ ר ו צ ש ( ל ו ש לכל מע ק ך ב ר ע א ש ו ה ה ו א ל פ ה נ ל ו ג ש לו ס ת י לו ו ד ת ג ו ל ו ג ע מ שת י ו ת הז ש ע ק ק ל ב צ ה א י ה י ם ש ה ה מ ז י ו א י ע ל צ ׳ מ א ע ה ל צו נ מ ׳ מ ע הב ל צ ע ה ק ך ב ר ע ם כ ל ו ע ה ל ר ת א י י ה ו ש נ מ א מ י ה הע ק ך ב ר א ע ו ך ה כ ש ה ו ר ת א י ו ה ת ש י ו ו ת ה ש ע ק ק ל ב צ אה ר ת א י י ה ת ש י ו ו ת ה ש ע ק ק ל ב צ ר א א ש נ י ה ש י ל ש ע ה ל צ הה ו ש ה ל ו ש מ י ה ע ל צ ' מ ד א ח א ו ל מ צ ע א ב ו ' ה ך א ר ע ר״ל שע ק ל ב צ ע בג א ל ע צ ק ך ב ר ע ה ר״ל ש ר ת א י י ה ת ש י ו ז ל ה צ את י ו ת ו ש ע ק ק ל ב צ ע אג א ל ע צ ק ך ב ר ע א כ ו ת א ה י ו ת ז ש קל צ ר א א ש נ ע אב ה ל ע צ ק ך ב ר ד ע ו א ע ו ן ה י כ פ כ ו ו נ מ ב מ

; ם ה ת מ ר א ש נ ת ג ה י ו ת ז ש ע ק ק בת ח ת א י ו ל ו ע א ב ו ה ה ש ז ש ה ל ו ש מ ג ב ה ו א נ ו והעיקר הבי הא י ו ה נ מ ת ב מ י ו ש אבג זה שז ל ו ש ו מ מ ת כ ב צ י נך ר י ע ו כ ח י כ הו ו ו נ מ ׳ מ י מ כ ו ח ר א י ב ו ש מ א כ ו ו ה נ י נ ע ת ו ב צ י נל צ ו א נ מ ת מ ב צ י נ ת ה י ו ר הז ת א י ו ה ע ש ל צ ם ה ו ל ש ת ת ש ע ק ק בע ק ך ב ר ע לם כ א לעו ו ת ה י נ ש ע ה ל צ ם ה ו ל ש ת ת ש ע ק ק בא ו ה ת ש ב צ י נ ת ה י ו ו ת ה ש ע ק ק ל ב צ י א ש י ל ש ע ה ל ת צ ש ם ק ו ל ש תם ו ל ש ת ת ש ע ק ק ך ב ר ע ר ש מ ו ל ה כ ת ע ד י ו ש מ ת כ ו ל ע ם׳ מע ק ך ב ר ע א כ ו ע אב ה ל ם צ ו ל ש ת ת ש ע ק ק ל ב צ ע אג א ל צר ה ת ש ב צ י נ ת ב ה י ו ת ו ש ע ק ק ל ב צ ע בג א ל ם צ ו ל ש ת ת ש ק

: ת ו ל ע ׳ מ פא בעל ו ה ה ש ו ש ה ל ו ש מ ן ב ו כ מ הג כ ו א נ ו ׳ ה ג והעיקר הו נ מ ת ב מ י ו ש אבג זה שז ל ו ש ן מ ו ג ת כ ב צ י ת נ י ו זי ת ש ׳ מ א ת ה י ו ת ז ש ע ק ק ך ב ר ע א ש ו ו ה נ י נ ע ת ו ב צ י א נ י ה׳ א ם ו ה ת ש ב צ י נ ת ה י ו ת ז ש ע ק ק ל ב צ ת א ו ר א ש נ ו ה תי ו י ו זל צ ת א י ש י ל ש ת ה י ו ז ם ה ו ל ש ת ת ש ע ק ק ך ב ר ע א כ ו ת ה ו ל ע מע ק ך ב ר ע ר ש מ ו ל ה כ ר ת א י ו ה ע ש ל צ ם ה ו ל ש ת ת ש ע ק ק בת ו ל ע א ם׳ מ ו ה ת ש ב צ י נ ת ב ה י ו ת ז ש ע ק ק ל ב צ ת א א י ו ת ז ש קע ק ל ב צ ת א ר א ש נ ת ג ה י ו ם ז ו ל ש ת ת ש ע ק ק ך ב ר ע א כ ו הא מ ג ו ך ד י ת י א ר ה ה נ ה ה ר ת א י ו ה ע אב ש ל ם צ ו ל ש ת ת ש ק

: י ה ל א ם ה י ר ק י ע ת ה ש ל י ש ט פ ש מ מם י כ ו ר ם ע י ט פ ש מ ה ו ל א ם ה י ר ק י ע ו ג׳ ה י ה י ר ש ח א ד ו ס ו יסור מש ל ו ש מ ן ב נ ו התב א ו ו ך ב י פ ם ב י ר ו ד ס ך ו ב ב ל ב׳ ׳ א פ א ״ ע ה ש א ר ת ו ב צ י א נ י ו ה נ מ ו מ ד ב ת ב ל י ו אבג שזע ד י ל ן ו ו ה ולכו ר ב ס י ה ב על ס חשו כל ל ו ה נ ל א ם ה י ר ק ע ׳ ה ג מה צ ר נ ן ש ה ה מ ז י ת א ו ר א ש נ ו ה י ת ו נ י ׳ פ ג ת מ ח ת א ח ת א ד מת ח ת א ח ת א ד ד מ ם צ ו ש ן מ כ ם ל ר ו ו ק ע לנ ו ד ה י י ה י ן ש מ ד ז י ש כ לי ת ש ת מ ח ת א ח ן א ת ה ב צ י נ ת ה י ו ס הז ו ע נ מ ת מ ו נ י י פ מבד ח ע א ל ת צ ד ו מ ו א י ע ל י צ נ ש ר מ ח ד א ח ו א ת א ו ר א ש נ ו ה ותי י ו זו נ ע ל ר ו נ ע ש י צ ת א א ז ה ע״ד ה י ה ה י ו ת ו ת ת א י ו ז ו ו נ מ מו נ ש ק ב ת ב ו י ו ר ז ת א י ו ה ע אג ש ל צ ע אב ו ל ת צ ד ה מ ל י ח ת מי ג ת מ ח ת א ח ת א ד ה מ ל א ם ה י ר ב ד ן ע״ם ה ת כ מ ח ע מ ד י לא ו ה ה ו ז ג ה ה נ מ ל ה ה ע י ה י ת ש ו א ה י ו ת ו ו ר א ש נ ו ה י ת ו נ י פ

מאמר ראשון פרק ב13

ע י צ ם נ ן א ב ר ב ו ו ד ו כ מ ם כ י ר ו ד ז כ ו קב״ו מ ל כ כי א יר ^ ו ד ן כ ו ס כ ל א ה מ צ ח מ י ג״ם ו ד א כ ו ר א ה ו ד ן כ ו ס ב ל א שת ו ח ם פ י מ ע ג פ ׳ י מ׳ ד א כ ו ר א ה ו ד כ ן ש י ב פ ר ל מ ו ב ל י י ח ת נה בעצט& צ ח מ ה ו ש ל ש ל ה ו פ ו כ ה ז ר ב׳ ש ו ד כ ׳ מ ׳ פ י נ י מ ש* * ר ו ד ן ב ו ס כ ל א ד ש ו ע ע י צ ם נ בן א ה ו צ ח מ ב ו ו ל ש ץ ב ב ק נ ה ור ו ד כ א ש צ מ נ ב ו ש ח ו נ ר ב א ו ד ן כ ו ס ב ל א ׳ מ ש פ א י״פ ושלי ו הע י ש ש ת י ל ש ם ו ע ש פ י ל ש ם ו י מ ע ה וגי פ א מ ף ו ל ו א מ א כ ו א הה ושליש ר ש ע ר ה פ ם ל מ י פ כ נ ש י כ זה כ ר ב ו ו ד כ ד מ ו ם ע ע פם ע ע פ י ש ת ׳ ו ש פ י ל י ש נ ש ם ו י מ ע ש פ ש ה ו א מ ה ל ל ע ו י מ צ ע כן ו ב ש ח ה ה ל ע ש י י ל ש ה ו ר ש ע ר ה פ ס מ ה ב ו ד ה פ ס מ ל ה י פ כ נ ש כ ור ק י , ע ״ ״ ה ן ן א = צ ן י ל כ כ ן ב י ך א ה ו י ה כ ו ו נ ר מ א ה ש מ ל

- ד מ ח ף בל א ו ך ג י ה ע נ ו כ ת י ה מ כ ו ח ב ש ה ח ז י ה ת י מ א ה£ ' ו ע נ ו ו כי ו ו ע ר י ש ב ץ ל ר א ר ה ו ד ל כ צ א ל זה ו צ ת זה א ו ר ו א מ הל ר כ ע ״ ו עי ב ״ . ם ח ג ה ן 1 ז ״ ה א ם ז ה י נ ו ס כ ל ך א ר ם ע ר ק ח מל ר ו ע ע ר י ש כ ץ ל ר א ר ת ו ד ל כ צ ם א י ב כ ו כ ר ה א ף ש ו גך העניו א ר א ו ש מ ץ כ ר א ר ה ו ד ן כ ו ס כ ל ל א צ ם א ה י נ ו ס כ ל א

: ח ה בע״ ז ר ה פ ס ה י לו מ ו א ר ו ה מ ו ק מ ו כ ט פ ש מ ה ו ז הא ת ל ל ג ו ע ת מ י נ פ ו ת ג ר ח ה א נ ו מ ד ת ו ש ע י י ע כ שער דה צריו ת א ר ו ח ל א ו א עג ל ר א ו ד כ ל ה ו ג ע כו ת ו ו א א ר ק ם י י מ כ ח ה ה ש נ ו מ ת א ה י ה ה ו ב צ ע מ ד י ל ו ו ר י כ ה לי ו ט ל נ ה ו א ו ל ב צ מ ו ו ת י נ ב ת ה ב מ ו א ד ו ה משופע עגול ום ש מ ת ו י ח ט ה ש ל ו ג א ע י ה ה ז ל ה ו ג י ע הע פ ו ש מ ע ה ק ר ק ות ו י ע לה י ג י ד ש ר ע צ ך ו ל ו ל ה ו ג ך עי ר ה על ד ל ו פו ע ו א ג ו הת ד ו ק ן נ ה בי ב ש ח מ ך ב ש מ נ ר ה ש י ו ה ק ה ט ו ח י מ פ ק כ ו ד ש א רד ו מ א ע ו י ה ו כ י ר על מ א ו י ע ק ר ת ק ל ו ג ז ע כ ר ן מ בי ו ו ש א ר

ה: ע הז פ ו ש מ ה

ע פ״י ע ו נ ת ה ל ל כו ו י נ י ׳ א א ף ה ו ג ה ר ש ו ר ב א ו ו ע ה ו ד שער ית ח ח א ו ר י ל י פ ת א ח ת א ב ת ב ו ע ו נ י ת ת ו ש מ צ עה נ א צ מ ת ת ש ו י ה ל ל כו י א ו ו ר ה ש פ ל א ב ת א ו ח ו י ר ת ש וכ״ש מ' הי ה י ו ו ו ד ו ג נ ת וו כ ו ח ו ׳ לבי ר י פ ת א ח ת א ב ת ב ו ע ו נ לו ב׳ תר מ ו ל ת לו כ י ר ק ן מ ה ת מ ח ׳ א י פ ו א ן א ה י ת ו ש י ה י ן ש מ ד ז י ש כה ע בו ה ס ו נ ו ו ה ו א א ש ו ג ד ש ה ת לי ע־׳י גוף א א צ מ א נ ה ת ש׳ י ו כשה י ל ה על רג נ י פ ס ך ב ל ה מ ם ה ד א ה ל א ר נ ך ה ל ה מ ן ה ו ג כת ה ת א ב ת ב ו ע ו נ י ת ת ז ש ן לו א ־אי י ה נ נ ם ה ה בו בלב י צ רה נ י פ ס ת ל י מ צ א ע י ה ת לו ו י ר ק א מ י ה בו ה נ י פ ס ת ה צ ו ר מ א ש ל אהג ו ת נ ו י ה ן ל כ ת ו י ת אל ו ע ו נ ר מבי ת ב ו ח ה מ א ר נ ך ה ל ה מ ה ור ב ע ת ל ו צ ו ר מ י ה ת ה ש נ י י ה ת ש י כ וה כ ׳ ו ו ד ת א ו ד ! ע״ש ג׳ מ

ה נ י פ ס ש ה א י ר פ ל ו כ י ל לך על רג ם הו ד א א ה ה י ן ש ו ג א׳ כי ר ב ו ב י נ י פ פ ל ה כ ב ר ת מ ך ו ל ו ה ה א ר ו נ כ ו ל ז הי ה א צ א ר י ה ש כר ב ע ת ל ח א ה ה י ה ם ת א ד ו ח א ת כ ו ר ב ו ח ן מ ה ת ה ו צ ו ר מ ו ה י ה י שו על ת צ ו ר י מ י ה ת ן ש ו ג ו כ ד ג נ כ ר ש ח ר א ב ע ת ל י נ ש ה ה ו זת ו י ה ט מ ל מ א י ז ל ה א צ א ר י ה ש ה כ נ י פ ס י זנב ה פ ל ו כ י ל רגי י ה ת ש ש ת י ו ר י מ ג ת מ ח ת א ח ג ע״ס א ה ו ה נ א ר א נ ו ה ו ה כ ל ה מן י כ פ ז ל א ת ו י ר ק מ ה ה מ ש י ח מ ה ה ו ל ק א ה י ת ה י מ צ ע ה ה ע ו נ ת הי ר כ ה ב ב ר ת מ ך ו ל ו ו ה י נ י פ פ ל ה לו כ א ר נ א ה ו ה ך ה ל ה מ ה ה י ה י

ל ו פ כ נ ש ה כ ת ע ם ו ל ע י נ ע י ב ר ר פ ס א מ ו ה ה , ר ת א י ו ה א^ שה י ה ן ש ו ש א ר ץ על ה ב ק נ ק ה ל ח נ ׳ ס׳ ו ס ם מ י ב ש י ל ש ר ה פ ס מע ל ם צ ו ל ש ת ת ש ע ק ק א ב ו ה ע ו ו ד ה י ז י ה ע י ב ר ו ה נ א ל צ ע י ו ד יי ר ח א ו ו ת ו ע א ד נ ב ו ש ח ם נ י ע ק ב ח ה ו פ ל ׳ ם וע׳ ל ע י נ י ה אב שע ל צ ע אג ו ל ת צ ד ע מ ד נ ן ו ו ש א ר ר ה ק י ע י ה ״ ם ב ע ש ח ה נ זת ד ה מ י ה ה ל י ח ת ו מ ע לנ ו ד י י ה ע כ י צ ד נ ו ע ם ו י ר א ש נ בג הן ת כ מ ת ו מ ' לנ י ה ר י א ש י ה ר כ מ א נ ת א ו י ו ת ז ד מ ע א ג ו ל צג ה נ מ ב על ה ש ח ׳ נ א ר ה ק י ע י ע״ס ה א כ ו ה ת ו א ז ד ה ע ע״ ו ד יו נ ר א ב ו ש מ י כ ר הב ק י פ ע ע״ ע בג ו ל ת צ ד ע מ ד נ ר ו ו מ א הן ו ש א ר ר ה ק י ע ע אב וע״ס ה ל ת צ ר ע מ ד נ ב ו ש ח ה נ ל ע מ לו ע לנ ו ד י י ה ע כ י צ ר נ עו ה ו ר א ש נ ת ג ה י ו ת ז ר ע מ ד נ ב ו ש ח נר מ א נ ה ו ר ת א י ו ה ע אב ש ל ת צ ד מ ת ג ו י ו ת ז ד ח מ י ה ה ל י ה ת מי זה כ ה ו ו ג ה ה נ מ ע׳ על ה דו ן י ת כ מ ח ו מ הי ת י ו נ פ ר ה א י ש כר ק י ע ע״פ ה ע א ג ו ל ת צ ד ע מ ד נ ב ו ש ח ן נ ו ש א ר ר ה ק י ע פ ה ״ עם ו ל ש ת ת ש ע ק ק ך ב ר ע ל ו י א ו ע בג ה ל ת צ ד ע מ ד נ ב ו ש ח ׳ נ ב הם ו ל ש ת ת ש ע ק ק ל ב צ ן א ו ש א ר ר ה פ ס א מ ו ה ע ו ו ד י ע א ג ה ל צת ש ע ק ק ך ב ר ע א כ ו י ה נ ר ש פ ס א מ ו ה ע ו ו ד י ע אב ה ל צה ב לז ו ש ה נ ש ב ׳ ו ס ר ה פ ס ל מ צ ש א ק ו ב מ ע בג ה ל ם צ ו ל ש תת ש ק ו ב מ ע בג ה ל ת צ ד ע מ ד נ ן ו ר כ ה נ ל ע מ ה ל ר ו מ א ע״ד הר ק י ע ט ה ב ש ה ע" פ מ ת ו ע א ד נ ת א ו י ו ז ב ל ש ח ה נ י ז ר ח א וא ו ב ך נ י ה א ר צ ק י ב ת ע ד ו ה ה נ ר ה א ב ת נ ה ש י מ פ ן כ ו ש א ר הא ו ה ו ש ל א ש מ ל ו ש ם לכל מ י ר ו מ א ם ה י ר ק י ע י ה ״ פ ב ע ו ש ח נ ו^ ה ממנ נ י ה פ ז י ע א ד נ ן ו י ד ובכי ב ל ת ב ח ת א ב צ י ת נ ר ל ז ע בו ז ו אי י ת ו נ י ת ג׳ פ ד ה מ ל י ה ת ו מ ת לנ ו ע ו ד ה י נ י ה ת ש כ ה ל צ ר נ שו נ ר פ י ך זה ש ה ל ש ק ם י א ת ו ב צ י נ ת ה י ו ז ף ה ו ר י צ ב ו ו י ה י שן ה י ע ק כ ה ו ל ו ג ע י ה ת ש י ע פ לוח ק ו כ נ ר מ א ה ו ל א ם ה י ר ו א י ב בה י ע ק ה ב נ י ה ת ש כ ת ל י ו ת הז ר מ ע ו ל צ ת ד ר ע מ ד נ ב ו ש ח נא י זה ל ר כ מ א ת ם ו י ר ו מ א ם ה י ר ק י ע י ה ט פ ש ת ע־׳פ מ ו ע ו ד י׳ מ י א ת מ ת ה ו ת ש ק ף לב׳ ה ת ו ש א מ ו ד ה ח ע א ק ב ל ו י א ו ק ה י פ ס ין ו׳ י ה ד ל ע מ ך ל י ת ע ד ו ה י ו ת מ ד ק ל זה ה י י בשב ך כ ר ל מ ו א׳ ו ל ו ג ע מ ת ש ו ת ש ׳ ק ג י מ ו ש ע ה ה ו ש ה ל ו ש מ ת ה ו נ פ ש ל י ת ש ו ר מ הן ה ו ש מ ה כ ה לו ם ו ס ח י ת ה ת ב ב צ י ת נ ח ת א ר בעל ז גל־ולות וך בכל ר ל א ב ת ו י י ל פ ע ה ש ל ע מ י ל ת כ ר ע ן ש ט ת בלוח ק ו כ ו ר עת ש ק ו ב מ ת ה ש ק ר ה י ב ת ת ו ב צ י ית נ ו ל ז ע א ב ו ה ה ש ל א לש מ משוה ע״ד נ ט ק ו ה ה א ל ו ד ג ם ה ת א ו מ י א ת מ ם ה י י ת ש ה א מ י ה ה ז י א

: ו נ ר מ א ש

ך ר י ע ו כ ח י כ הו ת ו פ ו מ ד ה ו ע״ ר א י ם ב י מ כ ח י ה ע כ שער ים ה י נ ו ס כ ל ך א ר ע א כ ו ה ה ל ז צ ה א ם ז י ר ו ד כל כ׳ כע י צ נ א ש ו ה ה ל בו ש מ ה ם ו י מ ע ה פ ש ל ל ש ו פ ל זה כ צ ה א זש י ל י ש ד ן כ ט ק ר ב ה ו ד ן כ ו ס כ ל ת א ו י 0 לה ״ ־ נ י י ן צ י עי ) י ד א כ ו ר ב' ה ו ד כ ר ש מ א נ ו ו נ ט י ל כ דו ר א הג ו ד ן כ ו ס כ ל אל י כ ר א י ו ד כ ר ש מ ו ל ר א כ ו ד תו של כ שי י ש של י ש של י ל שן ו ס כ ל א ע ש י צ ם נ ן א כ ר ב׳ ו ו ד כ ם ל י ו ם שו י ר ו ד ו בי׳ז כ מ כר ב ו ד כ ר ש מ א ר א נ ו ד ן כ ו ס כ ל ש א מ ו י ח ד א כ ו ר ב ה ו ד כר ו ד כ ר ש מ ו ל ר א כ ו ד ו •של כ ת י ש י מ מש ח חו ש י מ ו י ח ד א כ ו ה

מאמר ראשון פרק ב יו

ה ו א ש ו י ה ע י ב ר ן בקו אג ה ו ש א ר קו אב ה ז א נ ב אבגד הו אח ק י ב נ ש ו אה ה ק א מ ו ה ע אהטח ש ב ו ר ח מ ט ש לו מ כ ם ו י כ ר ע נ ם ה י ר פ ש ה מ ע ב ר א ן ב י ד ה ה י ה ו ש מ י כ ש י ל ש הה ש ל ל ש ן כ י ד ק מ ר פ ת ה ל ח ת י ב ת ד ס י ה ש י מ פ י כ ר כ מ ו ן א כן ו ש א ר ת ה ל י ס כ א ס ב ר ה פ ס ל מ י כ ת ר מ א ם ו י כ ר ע ם נ י ר פ ס מם ה י מ נ ש ת ה ל י פ כ א מ ב ע ה ב ו ר מ ם ל ל ו ע ה ל ו א ש ו י ה ש י ל ש בכרי ם ו י כ ר ע ם נ י ר ש ם י י ו ל ג׳ ק כ ה ג״כ ב ן בז י ד א ה ו ה ה כ כך ר ו ת א ו י ה ע ל י צ א ת ו י נ ש ת ה א ז ה ה ר ו כ צ ה אחו ם ז ך ג ת ו א ר ה לך ר ו א ת ו ו ע ב צ ׳ א ו ט נ מ ך מ ו ר א ע אבדג ה כ ו ר מ ע א ג מ ל צי ד כ ו אה ב ש ק י ר פ א ת ו ו ע ב צ ׳ א ת ד י נ ש ו ה ע ל א צ ו ה ו אב ש קי ר ת ה ו ע ל צ ה ה ו ן ש ו כ נ ע אהטח ה ב ו ר ם מ י ק א ת ז ו ע ב צ ו• או אה ל ק צ ן א ו ש א ר ד ה פ ס ן מ א כ ה ב י ה א י ו ה י אב ו ך ק ר ע שי ש י ל ש ו אג ה ל ק צ י א ג ש ו אה זה ה ך ק ר ע י ב נ ש א ה ו ה ות ל י פ כ א מ ב א ה ו ה ך ו ו ר א ה ה ע א בגד ז ב ו ר ח מ ט ש ר ש מ ו א ום י ע ל צ ה ה ו ש ע אהטח ה ב ו ר מ ה ל ו י הוא. ש ש י ל ש ן ב ו ש א ר הך ר ע א ש ו ת ע״ז ח פ ו מ ה ו ו מ צ ע י ב נ ש ו אה ה ת ק ל י פ כ א מ ב הה ז ע אה מ ל ך צ ר ע א כ ו ח ה גד ן ה ט ח אהזב אצל־ ש ט שי הג ק ' ו ד ל ו מ י ל ם ב ע ט ר ה א ב ת נ ו ש מ ה כ ז ע הג מ ל ל צ צ אח ט י ש צ י ח ד א כ ו ח הזרג ה ט ך ש כ ל ו אה ה י ק צ א ח ו ה

ח ט י ש צ י ח ד ח בזטח כ ט ע ש ד ו ת מ צ ע ה ב ם ז ע ט מ אהזב וה ת ע ח אוטח ו ט ש ה ל ו א ש ו ח הזרג ה ט א ש צ מ אהזב נע ב ו ר ח מ ט ה ש י ה ח 'אהוב י ט ם ש ה ׳ מ ף לכל א ר צ ם נ אע ב ו ר מ ה ל ו י ש ש י ל ש ן ב ו ש א ר ת ה ל י פ כ א מ ב ך ש ו ר א אבדג הו מ ו כ מ צ ע י ב נ ש ו אה ה ת ק ל י פ כ א מ ב ן ש ו כ נ אהטח הן י ד א כ ו ם ה י כ ר ע נ ם ה י ר ש י ם ה י ו ק ן ה י ד ר ש א ב ת י נ ר ו ה נ ר מ א ש

: ק ר פ ת ה ל י ה ת ר ב א ב ת נ ו ש מ ם כ י כ ר ע נ ם ה י ר פ ס מ ה

ה ל ק א ה י ת ה י ר ק מ ה ה י ה ת ש ש י ת ו י ר ק מ ת על ה י מ צ ע ת ה ס ס ו תך ל ה ת מ ה ה א ר א נ ו ן ה י כ נ ס מ אז ו ת ו י מ צ ע ה ה מ ש י ח ר מ ת ו י ות פ ס ו י ת ר כ ת ב י נ ר ו ח ר לו א ז חו ו ו י ר ו ח א כ ל א ש ו ו ה ל א א כ ו ה הם ה י נ ו ש י ה י ן ש מ ד ז ם י א ת ו י מ צ ע ל ה א ע י ה ת ה י ר ק מ ת ה צ ו ר מו מ ו ק מ ח ב נ ט ו ק ו ש ך כ ל ה ת מ ה ה א ר ה נ י ה ז י ו א י לו ת ו ו ו שן י י ע מ ה ה ו פ צ מ ה ה א ר ם י ה א ב צ ו י כ ו ו ל ת הל ו ר מ ן ה י ע כ ום ה ן ב נ ו ב ת ה ם לבו ל י ש ם י ם א ת צ ו ר מ ם ו י מ ש א ה ב ת צ י נ ב ת בת מ ג ו ך ד א ר א א ב ר ה מ א מ ב 6 ו ה י נ י ר ב י כ ה ל ן ו י ת להבח ו א ז י א ו

I : ת כ י ל ב כ ו ר ז׳ כ א ש ח ו ר י ה ש ו מ ש ת ה צ ו ר מ ה כ ז הן ן י ק ד ר פ ת ה ל י ח ת ך ב י ת ע ד ו ר ה ב ה כ ז ר ה מ א מ חתימת הי י ת ר מ א ם ו י כ ר ע נ ם ה י ר פ ס ׳ מ ש לכל ד י ה ש ל ו ג ס הj א ו ם בדי ה ה ן מ ת [הראשו ל י פ כ א מ ב ח ה ט ש ו מ ר ה פ ס י מ כי ; ע כ ד ו י י ה הו ת ע ׳ ו ם בג ה ת הבי מ ל י פ כ א מ ב ר ה פ ס מ ה ל ו שי | ם ר־־יל כ י כ ר ע ם נ י ר ש ם י י ו ׳ ק ן בכל ד י א הר ו ה ה ן ז י ע כי | ע י ב ר ו ה ק ה ן ו ו ש א ר ו ה ק י מ ו ש ע ן ה ו כ נ ך ה ו ר א ע ה ב ו ר מ הך ! ו ר א ע ה ב ו ר מ ו ל ח ט ש ה ב ו א ש ו ם ה ה ם ה י כ ר ע נ ם ה י ו ק ׳ ה ד מך י ת ו א ר ה י ל ד כ י ו ש י ל ש הקו ה ם ו ה י מ נ ש ו ה ק ה ה מ ש ע נ ן ה ו ב נ הך 1 ו ר א ע אבגד ה ב ו ר ) מ ו ״ ה נ ר ו ן צ י י ע ה ( ר ו צ ג ב ו ח ה א ת ו א

ה ש ל ש ש ד מ א ע״ ו ו ה נ מ ע אג מ ל ך צ ר ו א ע ש י צ א ן ו ו כ נ הת ו ע ב צ י א נ א ש ו י ה נ ש ו ה ע ל א צ ו ה ע אב ש ל ך צ ד ו א ת ו ו ע ב צ אה ע ב ר ו אח א ך ק ר ו ה א י ה י ד ש ו ע שר ו ל י י אב ע ך ק י ש מ א וי הזט א ק י צ ו א ת ה ו ד ו ק נ ו ב י צ ל ח ו אג ע ק ק ל ח א ת ו ו ע ב צ אה ו ש ו אה ה ק ל ל י ב ק ו חט מ ק ה לו ו שו ו אח ו ק ל ל י ב ק מא ו י אה ה ל ק צ ו אב א ך ק ר ת ע א ז ה ה ע צ י ה ס י ל ר ה לו ו׳ י ע ב ו ר מ ם ה י ח ט ש ת ה ש ל ש ו אג ו ל ק צ ו הט א ו אח א ך ק ר ע כ

ע ; ב ו ר ח מ ט ך ש כ ל ה ה ה לז ם ז י ו ם ש ה ה ר ו צ ה ה מ ל א ם ה י כ ו ר א ה

I ר שני מ א | ייסור עולם מ |

ו י כב ו ו בכ ת ע י ס נ ת ו ו ל ז מ ל ה לג ת נ ע ו נ נ ת ה נ מ י ב ש י ק ש ר פת צ ו ר י ו א י ב ה ו נ ו ב ת י ה מ כ ח ם מ י נ ו ר ח א ה ם ו י נ ו ש א ר ת ה ע ר ל

: ל ל ך כ ר ל ד ן ע ה י מ ע ט ה ו נ ש ת ה ו ס ו ק ׳ ת י ד ג י נ ע מא ב ת צ צ ו ר ת מ ו ל ל ו כ ת ה ו ב י ס מ י ה ת ג ש ה נ מ י ב ע י ב ק ש ר ס

: ם ל י ח ׳ ו י מ ש ה

ן ר ב ח ת ה ו ב ל א ת ה ו ב י ס מ פ ב׳ ה ״ ע ר ש ו א י ב י ב נ י מ ק ש ר פו מ ו י ק ל ו פ ש ם ה ל ו ע ת ה ג ה נ א ה י ה

ת צ ו ר מ ו ב ת ע ד ש ו י ע ר מ ש ה י א ת ה ר ב ס ה ב ע ש ק ת ר פ: ם י מ ש גלגלי ה

ר או בי ם ו ר ד ג לה ו י הל ם ו ו י ן ה י נ ר ע ו א י ב י ב ר י ש ק ע ר פ: ם ה י ת ו ל ו ג ס ת מ צ ק

ה תי לו לי ה ו נ ש י ה מ ג י ה נ ר מ ו א י ב ר ב ש ד ע ח ק א ר ס; ה ו ש ו ה ם על ק י ע ו ב ק ת ה ו מ ו ק מ ב

הם תי ו ל י ל ה ו נ ש י ה מ ף י ו ל ם ח ע ר ט ו א י ב ר ב ש ם ע י נ ק ש ר פ: ו ג ה נ מ ם ו י מ י ל ק א ת ה ו מ ו ק מ ם ב ת ד מ ו

ת ו ע ש ה ל ל י ל ה ם ו ו י ה ׳ מ ל א ק כ ו ל ר כחי ש ה ע ש ל ק ש ר פ; ה י ק ל ח ה ל ע ש ק ה חלו ת ו ו ו ן ש נ י א ש ל ת ו ו ו ש

ד ו מ ע צל ה ה ו מ ח בה ה ו ט ג פ ש ר מ ו א י ב ר ב ש ה ע ב ר ק א ר פ: ם ו י ת ה ו צ ע ח ג ר ץ ב ר א ו על ה ל פ נ ב

ם ר ב ע ת ב ו ל ז מ ; ה י ד ע צ ר מ ד ו ס א י ב ר ב ש ה ע ש מ ק ח ר פ: ח ר ז מ ו ה ק ם מ ת ו ל ע ב ם ו ו י י ה צ ן ח פ ו על א

ט מ ת ש ה י ר ף ו ו ל י ת ח ב ר ס ו א י ב ר ב ש ה ע ש י ק ש ר פ: ב ו ש י ת ה ו מ ו ק מ לה ב לי ם ו ו י י ת י ר ע א ש ה ו ת ע י ק ש ו

ם ו י ת ה א י ר ר ק ד ג ש ה נ ר מ ו א י ב ר ב ש ה ע ע ב ק ש ר פ: ה ז ם ב י ל ת ם נ ה ם ש י ל ו ד ם ג י ר ק ע ב ו ו ש י ת ה ו מ ו ק מ ו ב מ ש ב

ה ז ה מ ם ז ת י ט נ ם ו ת ע י ק ש ה ו ר ז ח ה א ץ ז ר א ׳ ה ו מ ו ק על םה ם ז ק ח ר ת מ ד מ ם ו ה ב ם ג צ ו ע ם ו ת ד מ ה ו ת ז ה א ם ז ת ק י ב ר וו צ מ א ת ם ה ת ו ת ו א ם ו י מ ש א ה ב י צ ת פ ו ר מ א ש ץ ו ר א ה מ ה ו ז מו י ת ו ת ל ם ד ל כ ד ש י ו כ ק פ ד ע ו י ק ר ד ל ם ע ת ו ב ש ח ם מ ל ו ס ו ב על ום ה ו ל ח ת פ ו ו צ ר ת נ ד ש ם ע י ר מ ו ש ו ה ד ח י ש ם ו י ר ע ו ש ו ה ס י י פ ור ש א ם כ ש ו ל כ ל ה ת ה ם ו י נ פ ם ל ו ס י נ כ ה ם ו ו א י ב ה ם ו י מ ש י ה ר ע שה ר ד ס כ א ר ל צ ח ם מ י ל א על ה ם ו י א ת ם על ה י ט ט ו ש ו מ כ ל ה ת יס י ט ש ם ו ת ו מ י ז י מ פ נ כ ם ב י ש פ ו ע ת מ ם ו ל ו א י ה ר ד ח ה ל ר ד ש כ א מ וע י ק ר ת ה ו י ל י ע ת מ ם על ב י ל ע ת מ ם ו י כ ל ו ע ה י צ ל י ע א י צ י מת י נ ב ם ת ב ת ל ל לו ק ע לחו ב ו ו ת כ ם ל ה י נ ת מ ר כ פ ו ס ת ה ס קת ו נ ו מ ת ת ו ו ל כ י ה ה ם ו י ר ו ב ד ת ה י נ ב ת ת ו ו כ ש ל ה ה ו ר י כ ה ה ו י י נ ב הר בו ולמה״ ע ש ם ל ד י , ב ד ד מ ה ה נ ק ם ו ת ר ו צ ת ו ו י ל ע ה ם ו י ע י צ י ה

ו י ת ו נ ח ר מ פ ס מ ו ו ת ר ו צ ם ו ל ו ע ת ה י נ ב ע ת י ד או ו אספר בו ׳ל זה צ ם זה א ב צ מ ם ו י מ ש ן גלגלי ה כ תו ם ו ר ד ס ו׳ ת ד מ ה ו נ מ ב מ ש ו י מ ק ה ל ץ ח ר א ת ה י נ ב ת ץ ו ר א ר ה ו ד ל כ צ א וע י ק ר ת ה ע ו נ ג ת ה נ מ ן ו ב ח ר ת ו ו נ י ד מ ך ה ר ו ן א י נ ע ה ו ת ר ו צ ום י ב כ ו כ ת גלגלי ה ו ע ו נ ג ת ה נ מ ב ו ר ע מ י ה פ ל ו כ י א ב צ ו ב ת צ ו ר מ ו׳ י כב הכו ח ו ר י ש ו מ ש ח׳ ה רי י ז ט פ ש מ ח ו ר ז י מ פ ל ן כ ה ן ב ת צ ו ר מ ון י ד ם ו ש ם ל ת ע י ק ש ב ו ו ש י ת ה ו מ ו ק ם על מ ו ע בכל י י ק ר י ה ק ל ח וף לו חי ם ו ה ם ב י ת י ע י ה ו נ י ש ו מ י ה אל לו נ ה ו ל ז כ ן ס ה ב מ י י ח ת מ הם ג ה נ מ כ ם ו ת ד מ ם ב ש ם ל ה י ת ו ל י ל ה ו נ ש י ה מ ף י לו חי ׳ ו י נ מ ו הם ו ל י ת כ א י ר ט ק פ ש מ ם ו ת ו ת ר ע א ש ם ו פ ו ס ם ו ת ל ח י ה ע ג ר ום י נ י נ ה ע מ כ ב ו ו ש י ת ה ו מ ו ק מ ו ב ג ה נ מ ו ו מ ש ע ב ו ב ש י ה מ י ם מ ו י ול זה ת כ מ ח ם מ י א ם ב ה ם ש י מ ו צ ע ם ו י א ל פ ד נ ו ם־ ע י אחרו י נ י נ ב ע י רו פ ה ל ז ר ה מ א מ ה ד ו ד צ צ ם בו מ י ל ת נ ו ו י ם אל י ו ל נ ו

: ם י ק ר פ ם ו י ק ל ק לי״ז ח ל ח א י ו ה

ו י ת ו נ ח ר מ ד ס ו ו ת ר ו צ ם ו ל ו ע ת ה י נ ב ת ן ב ו ש א ק ר ר פ: ו ת מ ח א מ ב ה ו ו ה ל ו ל הג ם ו ר פ ס מ ו

ה ש ב י ת ה ו ל ג ת ן ה י נ ע ה ו ע ב ר א ת ה ו ד ו ס י ר ה ד ס י ב נ ק ש ר פ

: ו מ ע מ ות ד דע מ י ל ה ו ש ב י ה ב מ ו ש י ם ה ו ק ר מ י כ ה י ל ש י ל ק ש ר פ

: ן ב ח ר ת ו ו נ י ד מ ך ה ר ו ן א י ענ ו ו ב ח ר ו ו ב ר א

ם ב צ מ ם ו ו י י ה צ ן ח פ ו א ק ו פ ו א ת ה נ ו כ ת י ב ע י ב ק ר ר פ: ה נ ב ל ח ה ט ש ם ב ו י י ה צ ת קו ח ו ע י ב ק ו

ל ג ל ג ר מ ר ד ל ן ו ו פ צ ת ל ו ל ז מ ת ה ר ו ג ת ח י י ט נ י ב ש י מ ק ח ר פ: ת א ז ׳ ה י ט נ ת ה י ל כ ת ת ד מ ר ו ו ש י כ ה

ר ד ס ו ו רת ו ם ?צ ל ו ע ת ה י נ ב ע ת י ד ו א ר בו ו פ ס פרק ראשון אם ה ש ם ' י ר ב ד ד כלל ו ם ע״ ר פ ס מ ו ו י ת ו נ ח מי ת מ י י ס ר ש ח א ד ו ם צ ו ש ו מ י ם אל י ו ל נ ן ו נ ע ה ה ם כז י ל ת נן ר ד ס י ל ת י א ר ת ש ו ע צ ה ה ת ו ו מ ד ק ה ל ה ך כ ו ר ע ר ל ב ע ר ש ם א ם בר י א ה ל ר ו ק ח מ י ה כ ר ך ד ת ו ח נ ה ך ל י נ פ ק ל ו ל ר ד נ ז כ ו נ י י שתה ד כך י נ ז א ב ך ו י נ י ע ה ב א ר ך ו ת מ י ז ן מ י ש ע ו ט ה ל ת ך ע נ ו י ע י ר כ ש ח מי ת א צ ה י נ י ה ך כ ת ו ה א א ר י מ נ ר א ש א ם לבך ל י ש ע ו מ שת ו א ל ס נ ם מ י ר ב י ד ש א ר ט ו ט ק ע ך מ ת ו א ר ה ל ה ו נ י ך ב ל י כ ש ה לו ר ר ו ע ת י ש ׳ כ ל ר מעו ש ׳ א י מ כ ח י ה ר כ מ ו א ל ו י ח ת א ם ו י ע ס ר י מ תו י ת ו נ ח ר מ ד ס ו ו ת ר ו צ ם ו ל ו ע ת ה י נ כ ת ת ע ד ל ר ו ו ק ח ם ל ב ו ל מ ש ום ה י ב כ ו כ ם ב ת צ ו ר ג מ ה נ מ ם ו י מ ש ת גלגלי ה נ ו כ ת ם ו ר ס ם מ ום ת ח י ר י ז ט פ ש מ ם ו ת ו ר מ ש מ ע ב י ק ר י ה ב כ ו ת כ כ ר ע מ ם ו ת ע י ס נ ו

מאמר שני סרק א טו

ד ח א ו כ א ר ב ארץ נ ם ו י מ ש ם ז״ל ש ה ו מ נ ד מ ה ל נ ה ה ד ז נ ב כי מ ו י ק ם ב י כ י ר ם צ הם ה י שנ ד זה ו ג נ ה כ ם ז י ל ו ק ם ש ם ה ה י נ ש וה ד י מ ע ם ו ו י ת ןלא ק ו א י צ ם מ ה ד מ ח א ן ל י א ר ש מ ו ל ה כ ו זה לם ה י נ י נ ע ת מ צ ר ק ר ב ל ר ו ד ם י ל ת י א ה ר ל ז י ב ש ב י ו נ ש י ה ת ל בד ח ת א ו י הל לה ת האו ר א ב ח ד ל ח י ה ב ז ק ה ר פ ם ב ת ו ת ו א וץ ר ה א ש ו לה ע ו ד ת הג ו א ד ת ב ר לו ל ש ה א ל י ל א ע ר ו ת נ א מ ות ח ת א ב ב ר ו מ א מ ל ב כ א ה ר ו ב ח י ה ש ם מ ד א ד ל י ג ו מ ח ו בכ

: ר מ ו א ר ו ז ל ע א ש ר א מ ג ו ו ת כ א ל ל מ י ח ת הם ועל י מ ש ה על ה נ ו כ ת ת ה מ כ ח ר ב מ א לם נ ו ם ע י ש דע כר א ש ו מ כ ו ת ב ה ש מ ן ו ו י ר העל ו ד על כ ם ו # ב ל צ כ ץ ו ר א הם ה י ל ר ע ש כל א ץ ו ר א ה ם ו י ב כ ו כ ה ח ו ר י ה ש ו מ ש ה ם ו י ל ג ל ג הר ב ו ח ד מ ח ם א ד א ף ה ו א ג ו ה ו ש מ כ ם ו ה ר ב ש ל א כ ם ו י מ י ה וה ה בן ם ז י ו תל ה ו ה בז ם ז י ר ו ש ם ק ם ה ל ו כ ם ש י ר ב ה א מ כ מף ו א ג ו ו ה א ו ל מ ו ו ל לם כו ו ה הע כ ה כ ה לו ם ז מ ו י ק ם ב י כ י ר צ ום י ר ו ש ם ק ם ה ל ו כ ם ש י ר ב ה ד מ כ ר מ כ ו ה ם מ ל ש י ו ד ח ח אם י ר ו ר ב ת ה ו ת ו א ה ם זה לזה ו מ ו י ק ם ב י כ י ר צ ה ו ו ה כ ם ז י י ו תל ות ו ד ו ה ם ל י מ כ ח ל ה ת כ ו א ח י ר כ ם ה י ת י ם א ם ה י ת פ ו מ ה וד ח ר א ו ד א כ ו י ה ו כ ת ר ו צ ם ו ל ו ע ת ה י נ ב ם על ת י כ ם ה ל וה ע ו נ ע ת ע ו נ ת י מ א ח ו י ה כ ם ו י ר ו ר ה צ מ ו כ ב ר ק ם ב י ע ו ב קי פ ל ב כ ב ו ב ס ב ו ו ם ח י בר ו ו י ב ט ו על ב׳ ק ו ו ז כ ר ב מ י ב ת ס י ר ו ד כם י ל ש א מ ו ה ד ש ה ע מ ו צ ע ה ו ב ה ר צ ו ר מ לה ב י ר חל ז חו ב ו ר ע מ הא ו ם ה ל ו ע ה ר ו א ב ת י ה ש י מ ס ם כ ו ל י כ ת ב ח ה א פ ק ה ה כם ה ת ש ו נ ח י מ נ ש ר ל מ ו ה ל צ ר ם ת א ם ו י ק ל ה לבי ח ל י ח חלק ת נת ח ת ה ש ל מ ר על כ מ א א נ ו ם ה י מ ע פ ץ ל ר א ם ה ש ם ו י מ ש ץ ו ר או מ ם כ ה ה מ ו ה כל ה ה ו ע ב ר א ת ה ו ד ו ס י ם ר״ל על ה י מ ש הם י מ ש ץ ו ר ם א י ה ל ׳ א ת ה ו ש ם ע ו י ) ב ׳ ת בי ד י ש א ר ב ר ( מ א נ שד ו ס י א על ה ל ץ א ר ם א ר ש מ א א י ה ל נ ו כ ת ת ה מ כ ח ב א ש ל א׳ פ ו ם ב ת ו ו ת ו א ם ב י מ כ ח ו ה ח י כ ו ר ה ב כ ר ו פ ע א ה ו ה ה ש נ ו כ י ת הם ל ו ע ע ה צ מ א ע ב ו ב ם ק ו ט ר א ו ד א כ ו ץ ה ר א ה ם ש י ת י מ אק צ ו מ ר ל פ ת ע ק צ ר ב מ ו ב א ו ת כ ה א ש ו ו ה ז כ ר ם מ ו ק מ בו מ צ ם ע ל ו ע ו ה ב ר א מ ו ץ ה ר א ז ה כ ר מ א ש צ מ ו נ בק ו ד ם י י ב ג ר וץ ר א ר ה ו ד כ ן ל י א ם ש י ד י ג מ ם ו י ד י ע ם מ י י נ ו י ע ם ה י ת ס ו מ ה ום צ ו י ע נ פ זה מ ך ו ר ם ע ו לא ש ר ו ו ע י ם ש ו ן ש ו י ל גלגל העל צ את ד ו ק נ ו כ ל צ ת א ב ש ח ה נ ל ו א כ י ה ד ש ב גדלו ע ו ל ר צ ה א ת נ ט קם ם ה י מ ש ה ף ו ק י ה ל ה צ ר א ו ד כ ז ה כ ר ו מ ה א ל ו ג ע ז ה כ ר מ

ר מ ו ל ה כ י ת ו ח ו ל ר כ ה מ ת ו ם א י פ י ק מ ץ ו ר א ת ה ם א י פ פ ו ח הם י ל ג ל ג ת ל מ א מ ש מ ן ו י מ י מ ר ו ו ח א מ ם ו י נ פ ל מ ה ו ט מ ל ה ו ל ע מ ל מת ט ק ו ש ה ו ח א נ י ה א ו ב ה ר ל א ב ת י ה ש י מ פ ם כ י צ ר ד ו י מ תלם ט לעו ו מ לא ת ם ו ש א תזוז מ ל ל ב ע ה צ מ א א ו ה ה ש מ ו ק מ בת צ ק ד ו ע ם ו ל ו ט ע ו מ ה בל ת י נ ו כ ץ על מ ר ד א ס ב י ו ת כ כה ת ו ם א י ח י ר כ ם מ ם ה י מ ש י ה כ ר ב ש ם ח י נ י נ ע ו ה ם באל י ר ב ד מ הד י מ ה ת מ ו צ ע ם ה ת צ ו ד מ ם ו ת ב י ס מ י ב ו כ ר מ ע א צ מ א ן ב ו כ לשה פ ח ד נ ד בישוזז ו ל צ כ ם מ ה י נ פ ת לה מ פ ד ה א נ י ה ה ב י ב סם מ צ ע ה ל ת ו ם א י כ ש ו ם מ ה ה ם ב ת ב ה א י מ ע וי״א כ צ מ א לם י ר מ ו ם א י ר ח א ם ו ת י ע צ מ א ה ב ו נ י כ ש ה ד ש ה ע ו ש ד ב ל צ כ מ

ן כ ר ה א מ ע כ ד י י ל ר ן כ ה י פ נ כ ן ו ה י ב ג ת ו ו י ח ל ה ג ת ר י נ כ את ת' י ק י ו ח ה מ ל ז כ ה ב ס ה ם ו ה י ת ו ם ו ת ק ד ר מ ו ע י ש ן ו ב ח ה ר מ כ ום ה ו ל ל ג ד ש ה ע מ י ז מ על ה ׳ ו י ש ו ת ל ה ם ע י ק ס ר מ ה ו ס כ מ ד ה י בם ש ם ל ו ק י פ ה ת ו ו ר צ ו א ת ה ם א ו א ר ה ם ו ו א י ב ה ת ו כ ו ר פ את הב ת כ ם ב ד ל י ל ע כ ה ם ו נ י ה ע ת א ר ר ק ל י כ ם ו נ ו צ ר ו כ ש ם ע מ מ זא ב ת צ נ ו ב ת ת מ כ ר ח ק ם י ת ו א ר ב ו ו ל י ד הג ו ו פ י ס ו ה ו ו ל י כ ש הל י כ ש ה י נ מ י מ כ ה ו ת ר א פ ד ת ו ם ה צ ו ע ה ו ת ל ע ת מ ל ו ד ג ם ו י מ ש הכה ז ה י ד ל י י ע כ ו ו א ר ו ת ב ר א י כ י ו ו ל כ ן ש י ע ה ב א ר י ם ו ד א הת ו א ד מ ם ח י כ א ל מ ה ה נ ח מ ם ב ש ד ו י ם ו י כ ל ה ו מ ת ל ו י ה ע ל ג י לד ו מ ל ם ל ב ת ל ו א מ ש ם ו מ ו י לה ו ה לי ת ב ה ו א ג ש ם ו כ ב ל ה ב י פ יה י ט ר פ ה ו י ל ל ן כ ו כ ל נ ד ע י מ ע ה ה ל י ת ו ת ו י א נ ו פ י צ מ ע ד ט מ ל ל ות ו ת ו א ה ע״י ה י ט פ ש ר מ ו א ו ל א י צ ו ה ר ש ם ע ח ו ה ר ח א נ ל וו ב ך ר ל כ ם כ נ מ ם א ה י ר פ ס ם ב י ר ד ו ס מ ם ה ה ם ה י ת ס ו מ ה וה י ד מ ו ש ל פ ם נ ה ה ב צ ק ד ש ה ע י פ י ע י ס ד ו ב ג ר ת ש ה ה ו י נ י נ עת לישב א ם ו ח ו ת כ ת א ו פ י י ל ד י כ נ א ה ו י ל ת א ש ג ו מ א ר י וד ג נ ' ל י ת מ לם ש י ג להר ם ו ד מ ל ל ם ו ח ו ת ר א ם ו ה י ל ם ע ת ע דת נ ה מ נ מ ם מ ה י ל י ה לה׳ תה מ ו ר ה ת ב ל ל ח כ ש מ י ר פ א י ו נ י עה נ מ ו מ הג ה י ם ב ק ו ם ח ח י הי׳ ל ו כ ל כ א ה י ת ו ם א ק ל ח ם ו ס ו כה ת ו ן א ה להבי ר ו ס ו ב ד מ ע י ר ו ו ב י ע ת ה כ א ל ת מ מ כ ו ח ד מ ל יא ו י חול ה ת ד פ ק לא ה י ו ת ש א ח ה ל נ מ ר מ א ש ה ה ו ד ע ס ל ו

ו ן י ו לבעל ל כ א ין מ ו א א ו ה ד ש צ ף מ ר ו צ ן על ה י א ו ש מ י כ ע כ ד ו י י ועתה הוף ס כ ה ב ו ה ו ר ה סו ל י ר ע ו ק ח ו ל ה ש ע מ י ל ל א כ י צ ו מ ות ר ב ח ה מ ת י ך ה ר ה ע ז י בא ך ו י א ו ו א ר ב ר נ ב ה ד ז י א ע מ ד י לר ו ק ח ו ל ן לנ י ה א כ ם כ ת י י ר ת ב ל י ח ת ם ב ה ה ב ע ב ר א ת ה ו ד ו ס י הע ד י ץ ל ר א ם ו י מ ת ש א י ר ר ב ק י ה על ע נ ו כ ת ת ה מ כ ח ש ב ו ר ד ל וה נ ו ש א ו ר צא י ה ו ל י ח א ת ר ב ן נ ה ה מ ז אי ו ו א ר ב ן נ כ י ה מ ד ו צ י כלא ה ו מ כ ח ת ה א ז ה מ נ י ה א ר י ק ח ת ה א י ז ה כ ל ו ע פ ת ה י ל כ ת לה ק ו ח ם ר י י נ מ ה ו ק ו מ ל ע ו א ש א מ י ה ד ש ו ע ה ו מ ו א ה מ ל כ עי תון י ש ר ו ן ד י ׳ א ו בס ר מ ר א ח ר א צ ה מ ו על ז ש ר א שרז״ל ד ל אר מ א נ ץ ש ר כ א אח״ ה ו ל י ח ו ת א ר ב ם נ י מ ם ש י ר מ ו ת״ר בייש אם י ר מ ו ץ וב״ה א ר א ת ה א ם ו י מ ש ת ה ם א י ה ל א א ר ת ב י ש א ר בם י מ ש ץ ו ר ת ה׳ א ו ש ם ע ו ר בי מ א נ ה ש ל י ח ת ת א ר ב ץ נ ר א הת י כ ב אח״ ׳ ו ה עלי נ ו ם ב ד ם א כ י ר ב ד ם ב״ה לב״ש ל ה ו ל ר מ או ר מ ה א ד ס ץ י ר רתו על א ו אג ו ו תי ו י ם על י מ ה ש נ ו ב ר ה מ א נ שא ס ף ואח׳יכ כ ר פ ר ה ש ש ו ם ע ד ם א כ י ר ב ד ם ריש לב׳׳ה ל ה לם י ר מ ו ם א י מ כ ח י ו ל ם רג ו ד ץ ה ר א ה י ו א ס ם כ י מ ש ר ה מ א נ שי נ י מ י ץ ו ר ה א ד ס י י ד ף י ר א מ א נ ד ש ח א ו כ א ר ב ה לזה נ זא ל א ד כ י י ה ו כ י חד ו י ד מ ע ם י ה י ל י ע נ ם קוירא א י מ ה ש ח פ טר מ ו י א חא ו ן י ן ב ו ע מ ד ש ו ו ע ר מ ר א ח ם א ו ק מ ב י ו פ ל ת ש לם י מ ת ש א י ר ב ם וב״ה ב״ש ב ל ו ע ת ה ו ב ו א ק ל ח ך נ י י א נ ה מ תר מ א נ ה ש י ו ס כ ס ו פ ל א א כ ל ו א א ר ב א נ ם ל ה י נ ש א ש ל ץ א ר א ון ו ע מ י ש ב ר ר ב ז ע י ל ׳ א ר ר מ ו א י חד ו י ד מ ע ם י ה י ל י ע נ א א ר ו ק׳ י מ ע פ ץ ו ר א ס ל י מ ם ש י מ ע ם פ י ד ק א מ ו ה ה מ א ל ב ת א ע ד אם לה ם ז י ל ו ק ם ש ה י נ ש ך ש ד מ ל א ל ל ם א י ס ש ץ ל ר ם א י ד ק א מ ו ה

15 מאמר שני פרק א

י ר מ ם א י ב כ ו כ ה ח ו ר י ה ש ו ם ש ה ד ס ח כל א ם ו י ל ו ל ם ח י ר ו ד כר ח ל א ם כ צ ע ד ש ו ע ם ו ו ט ר א ו ד ו כ מ א כ ו י ה ם כ י מ כ ח הו ב כ ע א י ל ו ע ך ה כ ז ם ו ה ה ש א ר מ ל כ צלו ך ו א ז ו ם ה י ל ג ל ג ה מר ברים ו ב ע ל ש ו ל ס ל ם מ ה י ר ה ז ם ו י ב כ ו כ ר ה ו י א צ ו צ י ת נ אי ד ב כ א ע ו ם ה י ב כ ו כ ה ד מ ח ל א ם כ צ ע ץ ו ר א ל ה ר ע י א ה לע י פ ש י י ש ד ש כ ט ו ל א מ הו ו ו ה נ ר ב ע לא י ר ו ו א ם ה ה ז ב ח א י של ג ל ג ת א מ ו ם ה י ל ג ל ג ה ד מ ח ל א כ ד ש ו ע ולתו ו ל ז ל ע צ א י ו ו ר ה ז מק ס פ בלי ה ט ו ק ש י ה ל ה ב ו ה ש צ ו ר מ ו ב י ב ט ב על ק ב ו ד ס י מ תי ן לי ה ב מ ר ע י מ ס ל ם כ ה מ ח ו ר ז י מ ס ל ם כ ה ב מ ו כ י בלי ע וו ת א או ש ו נ ר ש ח ן וע״י גלגל א מ צ ן ע״י ע ה מ ד ו ב ל ן ב מ צ עת ו נ י ת מ ם ב ה מ ת ו ו ר י ה מ ם ב ה ו מ מ ו ק מ ׳ ב ת י ה ש י מ ס ע בו כ ס ו נ וי ד ו א ש בבל מ י ח מ ו ו ת ו ע נ ת ץ ב א ר ו ן ה ה ד מ ח א ר ו ח ם כל א נ מ אן ו כ נ א ה ו ה י שצור, לו ו ס ו כ ׳ א ת ו י צר ו ן לו י ת נ ו ש ח י כ ס כל כ י ו ת י ו ם צ א ב כל צ ׳ ו י מ ו ש ט י נ ד ף י ר א מ ו ב א ו ת כ ה א ש ו הו ן ל י י א ם כ י מ כ ח ו ה ר מ ם א י ב כ ו כ ה ח ו ר י ש ו מ ש ה ד מ ח א ד ו ח אי מ ע כ ו ק ת ם ו ה ד מ ח ל א א כ ו ע ה ו ב א ק ל ה כלל א ע ו נ ו ת מ צ ע מו נ א ה ש י ז ו כ ר מ א י גלגלו ו ב ו ל ע ל ח י לו מ ו א ר ו ה מ ו ק מ ר כ מ ס מם ת ע י ק ש ם ו ת ח י ד ז ע ו י ק ר ם ב ת צ ו ר מ ם ו י ב כ ו כ ת ה ב י ס מ ם מ י א ו רת ע ו נ א ע״י ת ל ו א נ י ם א ו ר ד ם ל ע ס ן ו ם לצשו ע ם ס ת י מ נ וו ג י נ ע ה ב מ ו ד ם ה ה ם ב י ב ש ם ו י צ ר ם ו ת ו ם א י א ש ו נ הם ה י ל ג ל ג' י ת ו ר מ ם מ ה ג כ ו ת ם ב י ב ש ו י ם ה י ש נ א ם ב ב י ל ה כ נ י ס ס ת ה צ ו ר מ ל

: ה ם ב י ע ו ק ת ה

ם י נ י ׳ מ ם ע״ד כלל ג ו ה י ר ב ח ס ו ו י מ ל ט ת ב ע ר והגלגלים לת ם א י ש י ק ם מ נ י א ם ש י נ ט ם ק לי ש גלג יא ל ם א ה ד מ ח ב שוש א ר ק ה ב ע ו ב ה ק נ י ץ א ר א ה ץ ר״ל ש ר א הי ו א ר ו ה מ ו ק מ ו ב ל א ם ה י נ ט ם ק י ל ג ל ג ה ד מ ח ל א א כ ו ע ה ו ב קץ ר א ת ה ף א י ק ל מ ד גדו ח י גלגל א ב ו ל ר׳יל בע ג ל לו בחלל הגי נ מ ק מ ל ח ב כ ו ש א ח הו ל ו י א ו ושע בו ה הנ ו ו ת ו א א ש ו נ א ה ו הא ב ר ה מ א מ ב א גלגל ההקפה ו ר ק ה י ו ן ה ט ק הגלגל ה וא ו ה ה ו ה ה ש ק ה ל ה ג ל ג ב ך ש א ר א ו ו ב י ה ט מ ו ו מ ע ת ט ך א ע י ד ו אך ל ו ו ה י ב ט ו ל ק ן ע רד י ל בו ו ג ל ג ת י י ש ד ו כ ע ב ו ק ב ת כ ו כ הל ג ל א הג ו ה ו ש מ י כ ה כ ז ה ו ס ק ה ז גלגל ה כ ר ב מ י ב ו ס ע ב ס ו נ וו ף ב י ק ה מ ס ק ה ע בגלגל ה ס ו ה נ פ ק ת א לגלגל ה ש ו נ ל ה ו ד ג הל ג ל ג ת א מ ו ם ה ה ג ש ק ה א גלגל ה ו ן ה ו כ נ ר מ א ו ש מ ם כ ל ו ע ת ה אי ו כ ר ב ם י ב בב ס סו ך ו ל ו ע בו ה ו ב א ק ו ה ו ש מ ו ק מ ו ב מ צ ל ע עע ס ו נ ך ו ל ו ו ה ע ב ו ק ת ב ה כ ו כ ל ב ג ל ג ת ו מ ח י ר ב ו ו י ב ט י ק נ על שר ב ו ח ע מ ו ד ך י ל ה א מ ו ה ב ה כ ו כ ה ל א ר א נ ה י י ש ד ה כ ז ם ו ש בו לם י ל ג ל ש ג י ו ו מ ו ק ם ה ב ז ן ה י נ ע ר ה א ב א ו ש מ ן כ ה ת ה ו ע ו נ ׳ ת ב מד ח ם א ו ן ש י $ א - ה א י ד ב ל ע כ ץ מ ר א ת ה ם א י פ י ק מ ם ש י ל ו ד גא צ ו א י ו ה ר ש ח ז א כ ר ב מ י ב א ס ל ה א ז כ ר ב מ י ב ק ס ו ק ן ח ה מד ח ד א צ ה ל נ מ ב ס ו ר ק ד ו ח ד א צ ה ל נ מ ק מ ו ח ץ ר ר א ז ה כ ר מ מם גלגל יוצא המרמ ש ם ב ה ד מ ח ל א א כ ר ק א נ ו ך * כ י ס ל וא ו ב ה כ ו כ ה ש ש ם י י ל ג ל ג ה ם ו ו ב י ת ט ך א ע י ד ו א א ב ר ה מ א מ ב וף י ק ה ל א ו ו ה א ה צ ו י ו ה ז כ ר ב מ י ב ע בו ס ו ס נ י ל ר ע בו כ ו ק תע י ק ר ה ב ה ל א ר נ ש ה מ ש ן בגלגל ה י ד ן ה כ ם ו ל ו ע ת ה י א ב

ך ו ת מ ם ו ע ב ט ך מ ש א ה י ה י ש ס ה ל ת ו ם א ם ה י א נ ו א ש ל י א א כ לק ח ר מ ת ה י ל כ ד ת ה ע ו ש ד כ ל צ כ ה ס ת ו ם א ה ם מ י פ ח ו ם ד ך ה בר ת ו ף י ק י ה ה ק מ ו ה ם ר ו ק ה מ ל ו ג ע ו ב ר א ו ד כ י ב ן ן ל י א ם ו ה מי א ב י ה ר ב ת ד ו ר ב ס ו ה ל אל י כ ת כ ע ד ך ל ש ל ה י ת א ז ו כ ר מ ה מא ו ק ה ס ו ס ן ב י א ה ש ו ת ב מ א ה ל ו י ע ו ם מ ן ב י א ל ו ב ם ה הא ה ת א ש ו ו ה ת ב ו ט ם ו ל ו ע ת ה א נ י ה ס ה ל י ל ו א ר ה ה מ ו ק מ שו ר מ ו א נ ע צ ה ו ש מ ם כ ש ת ל ט ק ו ש ה ו ח ל נ כ ע ה צ מ א ה ב ע ו ב קן ו צ ת ר ו ש ע ה ל ת צ ר י ש פ ץ ל ר ה א מ א ש ר ק ה נ מ ר ל ״ ב בת נ ו כ ת לו ו ם כו ל ו ע ת ה י נ ב ת ן ב י ד א ה ו י ה ר כ מ ו י א נ א ה ו נ ו ק׳ ת צ ו ר מ ׳ ו ת ב י ס ג מ ה נ מ ם ו ב צ מ ם ו ר ד ס ם ו ת ד מ ם ו ר פ ס מ ו ו גלגלים ל ו ע י ה ק ל י ח נ י נ ר ע א ש ם ו ת ו ל י ס מ ם ב י מ י ש ב כ ו ת כ כ ר ע מ וא ם ל ה ד מ ח א ד ו ח ל א כ ם ר״ל ש י ט ד ק ע ם ו ל ו ד ג ם מ ל ו כו ת ב ו ט ס ו ר ת ע א נ י ה פ י לו ל ו א ר י ה פ א כ ל ן א ק ת א נ ל ה ו ש ע נה נ ה ה ו ש ד ע ש ל א ת כ ם א י ה ל א א ר י ר ו מ ו ב א ו ת כ ה א ש ו הת י ל כ י על ת נ י כ ה ל ו כ ה ה ש ׳ ע ת א י ו ה ר ש מ ו ל ד כ ו א ב מ ו טא ר ב ו נ ת ע ה ב מ ו ח נ ר ר׳ ת מ ו בב׳י־ר א ר מ א י לו ו ו א ר ת ה ו מ י ל ש הל כ ת ה ר א מ א נ ן ש כ ם ל ד ו א ק ר ב ה י ל ו א ה ר י לא ה ם ו ל ו ע הה נ ו ה ב ה הקב״ י ה ן ש א כ ו מ ה ב ׳ א ר ר מ ו א ת ע ר ב ב ה ד פ ה י ש ען לי י י נ ן ה י ר ד מ א ו ו ת אל א א ר ב ה ו נ ב ד ש ן ע ב י ר ח מ ת ו ו מ ל ו עב י ת כ ו ד ה ב ׳ א א דר מ ע ס ט ח נ ׳ פ ר ר מ ן לי א י י נ א ה ן ל ו ה ת ין י ר ד מ ד א ו א ב מ ו ה ט נ ה ה ו ש ר ע ש ל א ת כ ם א י ה ל א א ר י וב לו ש ח א מ ה הו ל י ח ן ת י ר ט ל ך שבונ^ז פ ל מ ל ל ש ן לי מ י י נ הת ח א י ס א מ ו ה ה פ י ם על ה י כ ם י ש מ ת ו ו נ ו מ ת ת ו ו ר ו ה צ מ כד ו א ב מ ו ה ט נ ה ב ו ו ת כ ר ה מ א ה ש מ י מ ר ר״ל כ א ש ה ו מ ת ע דו ת ושעל ו מ י ל ש ת ה י ל כ ת ם ב ם ה ל ו ע י ה ט ר ס ו ש ה ב ׳ א ד ר מ לן א נ ו כ כאל ן ו ח י ס ה ה ו מ כ ה ו מ ת כ ו נ ו מ ת ת ו ו ר ו ה צ ב ש ח מ ו ב לן י ר ד מ א ן ו ד י מ ע ה ן ו ה בה צ ר ו ו ת אל א א ׳ י צ מ ה ד ש ן ע ב י ר ח ה וו ה ב ׳ א ת ר ע ד לא ש ת ו מ א י ה ס ר ל מ א מ ׳ ה י הו פ ו י [ ן ל י הבין ב י ר ח ה ה ו ש ע י מ ד י ו ל צא י ׳ ו ו ר י ח ת א ו מ ל ו א ע ר ה ב ״ ב ק ה א ש י ה

: [ ו ת ע ת ד ן א ו י א כ ל י ש ו מ י ב על ש ח ו ש ס כל ת כ ע ר ץ ל ר א ר ה ו ד ר כי כ ס ו א ו ו נ ל ח ת ה ן ש י י נ ע יאשיב לל כ ע ה צ מ א ע ב ו ב א ק ו ם ה י מ כ ח הן י ס י ק ם מ ס ה ו נ י ק ו ם א י י מ ו ו נ ר מ א * ש ו מ ז כ כ ר ם מ ו ק מ בע ו ב א ט ו ר ה ו ד י כ צ ח ה ר״ל ש י צ ו ח מ ה כ נ מ ם מ י ס כ ס ה ו ת ו אח ו ר ה ם ו ל ו ע ר ה י ו א ה ל ל ו ג א מ ו י ה נ ש י ה צ ח ם ו ו ג קי י או ס י ס בם י מ כ ח ב ה ו ת ר ע ד ש ל א ד ה ו ס י ה ו ל ע מ ל ת מ ס ח ר מ ת ו ב ש נ מם י ר ח א ו ח [ ר י ת גלגל ה ו מ י מ ק ע ק ל ו ב ב ד ם שבי ל כ ה מ ל ע מ א ל ו הה גלנל ל ע ס ש ל י י ו כ ר מ א ה ש ו ם ב ת ו ם א י ש י ח כ ם מ מ י ע נ א ות י ש א ר ה ב ש ע מ ה ב ר ז כ ז לא נ ו ו י ד על ן ע אי ל י אי ש הו ל א שה מ ד א ט ע״ם ה ש פ ת מ ש ה מ ש ם ה חו א ו ר ק מ ה ר מ ח ם א ו ק מ א ב ל ום י ק ל ח ם נ ם ה י מ ש ה ] ו ת ו ד ל ו ת ם ל י ק י פ ס ת מ ו ד ו ס י ר ה א ם ש עד ע ם ו ל ד ג ם מ ל ם כ י ל ג ל ם הג ׳ ה א ק ה ל ח ם ה י ק ל ה לב׳ ח ל י ח ת בד ח ם ובל א י ב כ ו כ ה ח ו ר י ה ש ו מ ש ם ת י ה נ ש ק ה ל ח ה ם ו נ ט קם י ת פ ו מ ו ה י ל ו ע ר י ע ר ה כ ו כ ל א ם ה י ק ל י ב׳ ח ט ר פ ד מ ח אם ם ה ב ו ו ר ם א ל ו ם כ י ל ג ל ג ה א ש ל י א ר ו ד א כ ו י ה ם כ י נ ו י ע ה

מאמר שני סרק א טז

ת ע ש ת י ב נ י מ ש ה והגלגל ה ז ר ה ו ב י ח ה ב נ ו ו כ ת ה י ל כ ו ת ה ז שבו ך לו ו ו מ ס י ו ת ב ף לגלגל ש י ק א מ ו ו ה נ ר מ א ם ש י ל ג ל ג הם י מ כ ח ה ע ו ו ד ר י פ ש ם מ ה ן ל י א ע ש י ק ר י ה ב כ ו ר כ א ם ש י ע ו ב קי נ א ם ו י ד מ ו ע ם או ה י ט ק ו ש ו ה ם א י ח נ ם ה י ב כ ו ם כ ת ו ו א א ר ק יו על ם ישב ל ו ע מ י ש פ זה ל ם ו י ב ש ו י ם ם ח י ב כ ו כ ם ה ת ו א א ר ק אק ח ר ת ל זה ולא נ צ ה א ם ז כ ר ע מ ם ו ת ר מ ש ת מ ו א ר מ ש ם ו ב ש ו מה מ כ ס ה ה ב נ ו כ ת ת ה מ כ י ה ל בע ל זה ו צ ב זה א ר ק ת לא נ ה ו ז זה מם ת ב ש ח מ י ב נ י מ ש ל ה לג ת הג ו מ י מ ק ח ע ט ק ש ל ח ו ל א ם ר ה מל ם מז ה ו לכל חלק מ א ר ק ה לדה ו ם ו י ו ם ש י ק ל ר ח ש ם ע י נ ש לר ו מ א ק ה החלו ת ו ו ל ו מ ה גלגל ה ז א הגלגל ה ר ק א נ ו ה ה י ז נ פ מ ון י מ י ו מ י ב ט ו ל ב׳ ק ו ע ר ב ע ת ש לו דו ת ג ו ל ו ש עג ש ה לו ב י הו י ב ט ת ק מ ו ע ו ל נ י כ ה ם זו ו ן זו ע ת ש י ג פ עשו ב ו ו ל א מ ש ם ל ל ו ע הע צ מ ת על א ר ב ו ע ה ה ל ו ד ג לה ה ו העג ת זו לזו ו ו ו ית ש י ו י״כ ז' י ב ט ו ק א ש י ה ב ו ר ע מ ח ל ר ז מ ה בו מ ק ו ק ח ה ה ז י ה נ י מ ש ל ה לג הגן י א צ ׳ ח ב ו ל י ת ו ל ז מ ל א׳ מ ת כ א ו ו ת ו ת א ק ל ו ח ו ו י ב ט ו ם ק הי פ ה ל ז ם חגורת המזלות ו ו ק ל מ כ ה ב ת ו א א ר ק א א ש י הת א צ מ ו נ י נ ת ה על מ ר כ ו ג ו ח ל א ו כ י ת ו ל ו מ ׳ מ כל א ל ו ג ל שהגת ו ל ו ג ע ש ה ן ש ת ו א ת ב ק ל ח ה נ ב ש ח מ י ה פ ת ל א ו ה ה ר ו ג ח הת ד ת זו לוו מ ו ת שו ו ת ש ת לי״ב ק י ב ט ו ו על ק ר ב ע ת ש ו ר ו מ א הה ר ו ג ח ף ה י ק א ה ו ה ה ב ה ש ר מ ת ב ו ל ע ם מ י ש ל ם ש ה ד מ ח ל א כל י בשב ן ו ו כ מ ל כ ז א מ ר ק ן י ה ת מ ש כל ק ת ו ו ל ע ס מ ת ש״ א ז הת כ ר ע ר מ ד ס ת ו ו ל ז מ ם גלגל ה י מ ע פ ת ל א ז ה ה ר ו ג ח א ה ר ק זה תל ח ע ר ז מ ב ל ר ע מ ע מ י ק ר ר ב ו ד א ס ו ה ה ו ב ת אל ו ל ז ״ב מ הים טלה שור תאומים כרטן אריה ת ו ם ש ה ב ז ר ה ד ס ה

ו קב נ בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים ות ר ב ח מ ה מ א ר א נ ו ם ה ה ל מ ל מז כ ב י ש פ ו ל ל א ת ה ו מ ש בל כ א ו י ה ה ה ר ו צ ת ה ו מ ד ם בו כ י ע ו ב ק ם ה י ב ש ו י מ ם ה י ב כ ו כ הא ו ר ק ל ה ו ל ל ט ז ש מ א ם ר ו ש ו ל א ם ר ה ה מ מ כ ס ה ם ב י מ כ ח הר ד ס ם על ה ת ו נ מ ו ל ל י תח ו י נ מ מ ר ש מ ו ל ת כ ו ל ז מ ש ה א ו ר ת ו או ת ק ת ע ג ה ה נ מ ת ו ו ל ז מ ר גלגל ה ב ד א מ ב ה ך ל ע י ד ו ד א ו ע ר ו ו מ א הת ו מ א לך(צויני־׳ת) ד ה ר ו פ ס ת ה נ ו ו י כ פ ק ל י פ ס י ה ש ו מ י ב כ ו כ בו נ ר מ א ם ש ה ת ה ו ל ו ג ש הע ׳ על ש י ת ו ל ו מ ב ״ י ת ל ק ל ח ו ה מ ר ו ג ח הן י י ע ם לב ל לשו ן ו נ ו ב ת ה ש לך ל ה י ב ר ה ה ו י ב ט ת על ק ו ר ב ו ע הע י ק ר ׳ ב ה ולחלקי ' ל י ה י ב ש צ מ ן כ נ ו להתב ת ו א ז ה ה ר ו ג ח הר א ש ת ו ו ר ו א מ ׳ מבי ה ל א ת כ צ ו ר מ י ש פ זה ל ת ו ע ת ו ל ע כ בת ל ג ל ג ת ה מ ח ט ש י ב ד כ ו ע ת ו כ ר ע ם נ ה י ל ם א י מ ש א ה ב צה ת ע א ו ב ה י ל ת י ה ש י מ פ ה כ נ מ ר מ ו ס א ת ד ל י מ ה ת מ ח הח ט ש ה ב ר ו ג ח ח ה ט ק ש ק ו ח ת ש ר ק ה ה ל ו ג ע י ה ע כ ד ו י י הוי ר ב ע בו ב ל ג י ע ת א כ י ל ב כ ו י כ ל ג ל ר ג ׳ מ ד א ח ת א ו מ י מ ק עב ו ר ק ב ו ש ל ל ע מ מ ן ש ו י ת חגלגל העל ו מ י מ ק ח ע ט ש ם ב ג ם ו ה י ל על י א ו ת ה ו ל ז מ ת ה ר ו ג ן ח ו כ מ ם כ ש א ל ר ק ו ת מ ע ת ט ך א ע י ד ו אם ל ו ע ז ה כ ר א מ ו ה ' ש ז א כ ר ב מ י סב ו ו מ צ ע ח א• ב ט ש לם ב כו ום ש ך ב כ י פ ן ל ה ל א׳ כ ו כ א ר ק ה י נ ו כ ת בעלי ה ר ו ק ן ק ן ח הה מ ו ד ם גלגל ה ש ה ב ת ו ו א א ר ק ם י י מ ע פ ל ת ו ו ל ז מ ל ה ג ל ג

לגלגל המזלות׳•

א ב ר ה מ א מ ר זה ב א ב ת י ה ש י מ פ ו כ י ר י חב ס ו ו י מ ל ט ת ב ע ד לא ב הו כ ו כ א ה ל ן א ן בו כ י ד ן ה י א ה יש ש ל א ם ה י ל ג ל ג ה מ ה ו בע״לם ו ת הע ף א י ק ה י ל ד ז כ כ ר א מ צ ו י י גלגל ה ב ע בחלל עו ו ק תו כ ר ב מ י ב א ס ל א א ו ה א ה צ ו י ו ה ז כ ר ב מ י ב א ס ל בו ל ג ל להתג וה י מ פ ם כ ת מ כ ס י ה פ ח ל ר י ן בגלגל ה י ד א ה ו ן ה כ ם ו ל ו ע הר מ א מ ה י לו מ ו א ר ו ה מ ו ק מ ו ב ט פ ש מ ה ו ז ם ה ע ט ל ה ר כ א ב ת י שק ו ק א ח ם הו ה ד מ ח ל א כ ם ש לי ו ד ם ג י ר ח ם א לי ש גלג י א ו ב הם ל ו ם כ ך ה כ י פ ל ם ו ל ו ע ז ה כ ר א מ ו ה ץ ש ר א ז ה כ ר ב מ י ב סץ ר א ה ן ו פ ו א ך ה ו ת ן ב פ ו א ה ה י ה ר י ש א ה כ ך ו ו ת ם זה ב י נ ו ו כ מם י ל ו ד ם הג לי לג הג ו ו נ ע צ ה ו ש מ ם כ ת י ע צ מ א ה ב ע ו ב א ק י הם ר ד ס ה ו ע ש ת ת מ ו ח ם פ נ י ם א י מ כ ח ב ה ו ת ר ע ד ה ל ל א הי מ כ ב ח רו ס ו ו י מ ל ט ת ב ע ד ן ל כ ת רז״ל ו ע ד ה ל ל ע מ ה ל ט מ ל מא גלגל ו ו ה נ י ל ב א ו ר ק ן ה ו ש א ר ר ה מ ו א י ש פ א ל ו ה ה נ ו כ ת הא ו ו ה ב י ש נ ש ל ה לג ך לו הג ו מ ס ם ו ל ו כ ב ן ש ט א ק הו ח ו ר י הר ג ן ה א בלשו ר ק א נ הו ו ב [ כ ו ט כ ר ד פ ״ א ע ר ק נ ב ה כ ו כ גלגל הי ש י ל ש הגלגל ה ה ו מ ב ח כ ו ו כ ת ו ו א א ר ם ק י ר ח א ] ו ד ״ א ר ט עי בו ע י ב ר הגלגל ה א נוגה ו ר ק נ ב ה כ ו כ ע ה ו ב ו ק ב א ש ו הב מאדים כ ו ו כ ב א ש ו י ה ש י מ ח הגלגל ה ה החמה ו ע ו ב קי בו ע י ב ש ב צדק והגלגל ה כ ו ו כ ב א ש ו י ה ש י ש ל ה לג הג ום י ב כ ו ה כ ע ב ש ה גלגלים ל ע ב י ש ר ב שבתי ה כ ו ע כ ו ב קר מ ו ל ן שצ״ם ח״ן כ״ל כ מ י ס א ב ו ה ה ט מ ה ל ל ע מ ל ח מ ן ז ר ד ס ו שבתי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה וזהי ד א כ ו ו ח נ ר מ א ן ש י ע ם כ ה י נ י ת ב ע צ ו מ ה מ מ ח ה ה ע ב ק נ שד ח א ם כ י נ ו ת ח ת ה ם ו י נ ו י ל ל על הע י צ א ת ה ו ר ו א ע מ י פ ש ת שד ח י שלכל א פ וה ל ת ו כ י ל ב כ ו ו כ א ר ק ה י ל א ם ה י ב כ ו כ וז׳ הך ו כ נ י ח א ר ז י מ פ ל ר כ כ י נ ע ו ו ד ך י ל ה ה מ א ר א נ ו ם ה ה מא ו זה ה ה ו ז תר מ ו א י ו ה ו ה כ ל ה מ ר ב ה מ ה מ ז ולתו ר״ל ש לזם ה י נ ר פ ב ע ה ו ו ך ה ל ה מ ם ב ל ו י כ נ ת פ מ ג מ ה ו ז ר מ ת ו ן בו י ו ת מם ל ו כ ש מ י ח מ ה הקל ו ח ו ר ז ר מ צ א ל ו ו ה י ר חבי ס ו ו י מ ל ט ת ב ע ד לם י ל ש א מ ו ה ד ש ח ע ר י א גלגל ה ו ם ה ת ע י ד ס ת ל א ז ה ה ע ו נ ת בש ע״ד ם ושלי ו ו כ״ז י מ כ ם ב ל ו ע ז ה כ ר ב מ י ב ת ס ח ה א פ ק ה ה בם ל ו כ ר מ ת ו ן י ו ת מ ה ו ו ת ע ו נ ת ד ב ב כ א ה ו י ה א ת ב נלגל ש ב ו ו ר י קי ר ד כ ם ע ל ו ע ז ה כ ר ב מ י ב ת ס ח ה א פ ק ם ה י ל ש ו מ נ י א ד ש ען ו ג ת כ ח ה א פ ק ם ה י של ק י ד ם וגלגל צ ו ד י ״ ת מ ו ח ה פ נ ל׳ שי ת ש ה ב ת ו ם א י של ם י י ד א ם וגלגל מ ו ת ל״ח י ו ח ה פ נ י״ב שת ה ה א נ ש ו ב ת פ ק ם ה י של ה י מ ח ם וגלגל ה ו ת ל״ח י ו ח ם פ י נ שת ו א א שלוש מ ו ה ס ה ג ן ה ו ב ש י ח פ ה ל י מ ר י פ ס מ ה ש מ י מ תמו י של ב י כ ו ן גלגל כ כ גה ו ו י וגלגל נ ע י ב ר ם ו ו ם י י ש ש ה ו ש מ ח ום י ל ג ל ג ב ז' ה ר ק ב ב ו ו ר י ד ק ת ע״ ח ה א נ מ ש כ ם ב ת ס ק הם לי לג י ג נ י י מ נ ם ש י ע ו ב ם ק ם ה י ב ה ר״ל בחלל ע ל א ם ה י ל ו ד ג הה צ ו ר מ ג ה ה נ מ ן זה ו י נ ך ע ע י ד ו א ו ש מ ה כ ל ע מ ו ל נ ר כ ז ם ש י ר ח א הל ב ה א א בע״ ב ר ה מ א מ ת ב ו ר ו א מ י ה נ ש ה מ י ת ו ל ו ג ס ת ו א ז הר א ש ם ו ת צ ו ר מ הם ו י ל ג ל ת ג נ ו כ ת ת ו ב י ל ב כ ו ר כ א ו ש י נ ע בו נ י א י ש נ פ ה מ ז ר ה פ ס ר בו כלל ב ב ד י ל ת ע ן ד י ם א ה י נ י נ עו י ת ו ד ו ס ר ו ו ב י ע י ה ד ו ס ת י מ כ ח ת ב ל ע ו לא ת ה ו ב ו ם ט ו ק ש י ז ח מ

16 מאמר שני פרק א

ת ו ח ת ש ה ל ם ו ל ו ע ת ה ף א י ק ה י ל ד ה כ מ ו צ ע ו ה ת צ ו ר מ ו ב מ עו ם ל י מ ש א ה ב צ ד ו ״ ה ט ה פ ש מ ם כ ו ל י כ ו ב צר ו י י נ פ ו ל מ עת ו ו ח ת ש ה ל ו ק י ח ב ן מ ו א ל כ כ כל ה ט סו י י פ ר ה מ ו א ׳ ועלי י ו ח ת ש מגלו ם נ י ש ו כ ק ש ד ח י ד ב י ר ע מ ם ב ל ו ו א ק ו ח ו כ מ ם ע ו ת א פה תי ו ל ו סג ת ו א ז ה ה צ ו ר מ ן ה י ד ך מ ע י ד ו ד א ו ע ם ו י ה ל א ו ה י אל

: ק י פ ס י ה ש מ

א ר ק א נ ו ח ה ר י ת גלגל ה ו מ י מ ק ח ע ט י ש ע כ ד ו י י ועתה הום י מ ך ה ו ת ע ב י ק י ר ה ב י ו ת כ ר ה מ ו א י ל ע ע ש י ק רם י מ ע ש י ק ר ׳ ל י ה ל א א ר ק י ר ו מ א נ ם ש י מ ו ש א ר ואלהים• קע י ק ר ם ב י ה ל ס א ה ו תן א י ר י מ א נ ם ש י מ ש ע ה י ק א ר ר ק ן נ כ ום ע ן ה ו מ ם ה ר ע ב ד ב מ ו ת כ י ה ץ כ ר א ר על ה י א ה ם ל י מ ש הם ם בו ה י ב כ ו כ ה ח ו ר י ה ש ו מ ש י ה ם כ ה ה ל א ר נ י ה פ ׳ ל י שב החוה ם ז י ל ג ל י בג ם כ י מ כ ח ע ל ד ו ר נ ק ח מ פ שע״י ה ״ ע א ם ו י ע ו ב קי מ צ ס ע י נ כ ה ב ל ו ת כ ה ה צ א ר ם ל י ע ו ב ם ק ה ה ז ה מ ל ע מ לר מ א ם ו ה ה לכל מ א ר נ י ה ס ם ל ה ר ב ב א ד ל ה א ז ק ה ח ו ד בי נ י ה א ן ז י נ ע ס ש ״ ע א ם ו י מ ש ע ה י ק ר ' ב י ה ם אל ת ו תן א י ום ל ו ם כ י ש ר פ מ י ה ר כ מ ו א ו ו ת ו ר א א ב י א נ ר א ס ס ן ה י נ ע מם י ר ב ו ד ו ב ר מ א ם ו י מ ך ה ו ת ע ב י ק י ר ה ש י ו ר י פ ם ב ח ו נבקר. רע י ק ר י ה ר כ מ א ד י ח א ר ה ח ם ש ה ן ל י א ם ש י מ ע ט ן ו א כ ר ל ש אה ש בז י י ב כ ש ח ם ו ל ו ע ר ה י ו ע א צ מ א ע ב ו ב ף ק ו א ג ו ה ה ו הא ו ע ה י ק י ר ה ר י מ ו ד א ח א תו ו לו ה לג צ א ר ל ל ש ד גדו ו סל ה א ע כ י ק י ר ה י ר ש מ ן א י א ו מ א ר ב ה ש ל י ח ת ח מ ו ח ר ה מ ו ח הר מ ן א ה ד מ ח א ם ו י מ ם ל י ן מ ל בי י ד ב ' מ הי י ם ו י מ ח ב ו ת מם י ר ב ד כל ה ת ו ר א ס ת ן ה ו כ מ א כ ו ה ד ו ס ח א ה ו ע ה י ק י ר ה י שר מ ו א ר ה ב ד ד ב כ ה נ מ ר ו מ ו ם א ה ם מ כ ח ה ם ו י ל צ ב גלדי הק ז ח ת ד ה ש א י כ ס כ ו נ י י ק ו י א מ י ת מ ו ו צ ם ק ם ע י מ ש ת ה ו ו צ ק שה ש ע נ ט ו ה ל ך ה פ ה ץ נ ר א ה ש מ ב ח י ו ר ה ץ ו ר א ר על ה ד א הה ש ע ק נ י חז ר ו ד ף כ ו א ג ו ה ה ז ע ה י ק ר י ה ר כ מ ן א ו א הג ע ו י ק ר הי כ ם ו ל ו ע ר ה י ו ע בחלל א צ ו מ ע מ ו ב א ק ו י ה י כ נ ש ם ה ו י ם ב י מ ה מי נ ב א ש ל ו א י ת ח ת ׳ מ י ר ח ם א י מ ו ו ' עלי י ע ו ב ם ק ש ה מ ם מ י מי ו הבל פ י ס ו ה ו ו י ר ח ו א כ ש מ ם נ י ר ח א ם ו ם ב י ש י ג ר ם מ נ י ם א ד את מ א ה ל ו ו ת ה ה ל ז י כ ע כ ד ו י י ו ה ה ת ע ו ו י ר ב ם על ד י ל ב הש ע ב ר ו ת כ ר ה מ ו א י ל ע ע ש י ק ר י ה י כ ת ר מ א ו ש מ א כ ו בזד. הת ל מ ה ו נ ב ל ת גלגל ה ו מ י מ ק ח ע ט א ש ו ע ה י ק ר ת ה ם א י ה ל אם י ש ר פ ב ו כ ש לו ר ע ו ר מ ה כ נ כ ן ה י נ ע א מ ו ן ה א כ ש ב ע י וב ש ו ח ו ש מ ש כ מ ם מ י ם מ נ י ה א ש ר פ ם ב י ר ו מ א ם ה י ל מ כ ום א ב צ ם ו י מ לל ש ו ד שכ ו ס י א ל ו י ה ו נ י ם כ א ש ל ו א י ר י חב ן ו ו א ג הו מ ט כ ל ח ו מ ף ב ו ג א ה ו ה ם ו ה ה מ ו ה כל ה ה ו ע ב ר א ת ה ו ד ו ס י וד ו ס י ב ל ו ת כ א ה ר ק ה על ש מ ת אל ת ו ו נ ת מ ד ק ה ו ב מ ע ת ט ע ד י שו א צ ה י ד ו ה י י מ מ ר ו ח ם א ו ק מ ר כ מ ו ה א ל ז י ע ם כ י ה מ ז הו מ ם כ י ר ח ם א י ר ב י על ד ו נ י ר בב מ א ם נ י מ ם ה א ש ו ד ה ו ע ום י ל ו ד ג ר ה ה נ י ה ם מ כ י ל א ע י ב י מ נ נ ן ה ו פ צ ם מ י ל ם עו י ה מ נ הר ח ן א י נ בע ם ו י נ ו ד ו ם ה י מ ב ה י ת כ ר ו ו ש ך א ל ת מ ם א י מ ו צ ע ה וו ב ז י ע ת ו ך א ר ו ב ם מ י ה מ ת ם ש י מ ו ל כ א ל מ ל צ י כ ר הו מ א נם ל ל כ ה ש ל א ם ה י א צ מ נ ל ה כ ע ש ד ו י י ו ה ה ת ע ם ו י י ם ח י ר מ ו ק מ

' י ב ט ו ל ב׳ ק ל ע ג ל ג ת א מ ו י ה נ י מ ש ל ה ג ל ג י ה ע כ ד ו י י ו ועתה הס ו י מ ל ט ת ב ע ד ם ל ל ו ע ח ל ר ז י מ פ ל כ ״ ח ב ת ר ו ד י ב כ בי פ ה אי ל פ ק ם ה י ל ש י ד ש ם ע י נ ה ש א י מ ד כ ת ב ח ה א ל ע ו מ מ כ׳ י נ ו ר ח א ל ה ב ה א נ ף ש ל ו ל״ו א מ ת כ ו ל ז מ ר ה ד ל ס ת ע א ז ת ה ע ד הה ז ו לו כ ד ו א ה ס ל ו י מ ל ט ר ב ח ו א ד מ ע ה ש נ ו כ ת י ה מ כ ח מל ג ל ג ת א מ ו ם ה ע י ס ו כ א ר ה ם ו י י נ ו י ע ם ה ת ו ת ו א ו ב ח י כ ו ה וי ס ל ל כ ג ל ג ת מ ר ו ז ו ת ח ר ח ם א ע ס ח ו ר ז י מ ס ל ה כ ל ז ג ל ג הד לו ח ו י ׳ מ ו בס י ט פ ש מ ה ו ן ז י ר ד א ב ת י ה ש י מ ס ב כ ר ע מל כ ת ל י א ר א נ י ר ה ו י ע ע כ ד ו י י ו ה ה ת ל ע ב ה א ו ר ה מ א מ ה מא י ה ב ש ר ע מ י ה פ ל ה כ מ ו צ ת ע ר ת ה א צ ו ר ו מ ל א ם ה י ל ג ל ג ה ' מ אד ׳ ע ת י ה ש י מ ס ׳ כ ב א צ ק ת ו ת ה א ד ם על מ ל ו כ ת ל א צ ם גל כ ת ה ע ד ת ל כ י ל ב כ ו ה כ ע ב י ש ל ג ל ג ׳ מ א לכל א צ מ א נ ו ה שם ה ת מ ח א ת ה ו צ ו ר י מ ת ם ש ו י מ ל ט ת ב ע ד י ל נ י מ ש ל ה לג ם לג ג ון ת צ ו ר א מ י ת ה א ז ת ו ו ל ז מ ר ה ד על ס ח ו ר ו מ י ה ס ל א כ י ההם י ל ג ל ת ג ע ו נ פ ת ם ע״ ה ת ל א צ מ נ ו ר׳יל ה נ ר מ א ת ש י מ צ ע ה • ע י ק ר ת ה צ ו ר א מ י ׳ ה הב ם ו ה ם ב י ע ס ו נ ם ו ת ו ם א י א ש ו נ הת א ז ת ו ו ל ז ר המ ד א על ס ל ב ש ר ע מ י ה פ ל ה כ ר ה ל מ ם ק ה בם ה ת ל א צ מ ה נ נ י א ם ר״ל ש ה ת ל י ר ק א מ י ה ה צ ו ר מ הם ה ר חוץ מ ח א ע׳׳י גלגל א ל י א נ י מ ש ל ת ו כ י ל ב כ ו לי כ לגלגת ו ר י ה מ ס ב ע כ ס ו נ ם ו ת ו ג א י ה נ מ א ה ו ם ה ס י ק מ ם ו ת ו ף א ם ו ח שת ח ה א פ ק ד ה ח א ם כ ל ו כ ם ב י ל ש א מ ו ה ר ש ה ע מ ו צ ע ה ו ב רה ז א והגלגל ה ב ה ד ל ו ׳ ע ת י ו ש מ ם כ ל ו י ע מ י ם מ ו י ם ו ו ל י כ בא ו ו ה נ ר מ א ו ש מ ב כ ר ע מ י ה פ ל ם כ ע ב ס ו נ ם ו ת ו ג א י ה נ מ הי ת ע י ד פ ל ׳ ו ל הגלגלי כ ן מ ו י העל ל ו ו ד ג א ה ו ה ׳ ש ט ל ה ג ל הג׳ ה ב הן ל ו ת כ ת כ ו מ ו ק ה מ ס כ ׳ ב י מ ש י ה מ ב ש ו ת כ ו ה א ר ק א ש ו הא ם ל י מ ש י ה מ ש ם ו י מ ש ב ה י ת כ ם ו י מ ש י ה מ ש ׳ ו י מ ש ך ה י ה ל את י ש ה ע ת ב א י ת ד כ ו ע ם ו י מ ש י ה מ הו ש ב הללו י ת כ ך ו ו ל כ ל כ ית ו ב ר קי ע א הנ ו ם וי״א ה א ב ל צ כ ם ו י מ ש י ה מ ש ׳ ו י מ ש ת ה אם י א צ מ נ ן ה א מ ל ו א נ י ת רז״ל א ע ד ת ל ו ב ר י ע ה כ ז ן ו ו כ ו נ נ י א ון י א י ש נ פ ק וזה מ ל ח ו גלגל ה ת ו ו א א ר ק ם י י ר ח א ם ו י י נ ח ו ר הא ו ל ה כ ש א ה ל ש א ג ר ו נ נ י ך א כ י פ ל ע ו ו ב ב ק כ ו ם כ ו ו ש בל ע י וזה ש מ ו י א נק׳ גלגל ה ו ד ה ו ע ׳ ו ת י ו ש מ ו כ י ה על ר ו מ שם ע לו פ ם כו ל ו ע ת ה ף א י ק א מ ו ה י ש פ לה ל י הל ם ו ו י ׳ ה י יהי י ס

ן י א י הגלגל העליון ו ת ו א א ר ק ה א ז י ה בס ם ו ו ל י כ ת כ ח אד י מ ל ת ג ל ג ת א מ הו ע ו ו ד ן י י נ ע ׳ ה י ה ר שי ח ת א ו מ ש ד כ י פ ק ה לז כ ר א מ ו ה ו ש ז כ ר ב מ י ב ה ס מ ו צ ע ה ו ב ה ר צ ו ר מ ב ב ר ע מ ח ו ר ז מ לא ו ה ם ו ל ו ע ו ה ב ר א מ ר ק נ ת ו ו ל ז מ ז ה כ ר ן מ ו כ מ א כ ו ה ץ ו ר א הע ו ב א ק ו ן ה ה ד מ ח א ה ו ש י ב ט ו ת על ב׳ ק א ו ז ת צ ו ר מ ך ב מ ס ני ב ט ו ם ק ה ו ו ל א מ ה ש צ ק י ב נ ש ה ם ו ל ו ע ן ה י מ ה י צ ק ו ב בל ר ע ב ו ע ב ו ט ל ק ב א ט ק ו מ ל ך בחל ש מ נ ר ה ש י ו ה ק ה ם ו ל ו ע הו י ו על ר מ א ת י ו ד ו ס י ה בעל ם ו ל ו ע ח ה י ר א כ ר ק ם י ל ו ע ז ה כ ר מו ח ו ר ו ב ר מ ו א ב ב ו ת כ ז ה מ ו ר י ח שאל י ר ש ב ח תן נ י ו א ל ו י ה כל ו ד ג ו ה ח כ ה ב ז ל ה לג הג ח ו י ר ש ב ח ו נ ד ה י ל ל י ה ח ר פ ם ש י מ שש מ ש ה ם ו י ל ג ל ג ל ה ת כ קו א א בחי ש ו א נ ו ׳ ה ת ו י צר ו ן לו י ת נ שם י כ ס ה ם ל ת ו ח א י ר כ מ ם ו י מ ש א ה ב ל צ ם כ י ב כ ו כ ה ח ו ר י ה ו

V מאמר שבי פרק א

ה ש ר פ ת ה א ז ם ב י ר ו מ א ם ה י ל מ י כ ה כ ל י ח י ת ת ר מ א א ש ו הם י נ ו י ל ע א ליםוד שכולל ה ו י ה ו נ י ם כ א ש ל ש א מ ם מ י ם מ נ י אה נ ב ל ת גלגל ה ו מ י מ ק ח ע ט א ש הו ם ו י מ ש ע ה י ק ר ם ל י נ ו ת ח ת ה ום א ב ם וכל צ י מ ש ם ה צ ן ע ל בי י ד ב א מ ו ם ה י מ ו ש א ר ה ק ב ״ ק ה שם י ו ה ם ה י ל פ ש ם ה י פ ו ן ג ל לו לבי ע מ מ ם ש י נ ו י ל ע ם ה י מ ם ה ה של זה ת לו [ובשבי ח ת מ ם ש י נ ו ת ח ת ם ה י מ ם ה ה ם ו י ד ס פ נ ה ול ע ו פ א בו ל צ א י ל י ש נ פ ב ר״ל מ ו י ט י כ נ ם ש ו ר בו בי מ א א נ לד ר פ ר נ ב ו ד נ י ע א י ק ר י ה ץ כ ר א ם ו י מ ת ש כ א ל מ ר מ ב ם ד ו ש

: [ ן ו ש א ם ר ו י א ב ר ב נ ם ש י מ ש ם ה צ ע מה ע ו ב ק ה ה ל ו ד ג ה ה ל ו ג ע י ה ר כ מ ו א ק ו ר פ ן ה י נ ע ב ל ו ש ועתה אח ר ז מ ת מ ר ב ו ן ע ו י ל העל ג ל ת הג ו מ י מ ק ע ע צ מ א ב׳ ס ס ה ם מ ו ק ל מ כ ה כ ת ו א א ר ק א א ש י ה ה י ב ט ו ו ק י ב ט ו ק ב ו ר ע מ לה ו ש ה גלגל מ ת ו ו א א ר ק ה י נ ו כ ת י ה מ כ ח ר ו ו ש י מ ה גלגל ה ז הת פ ו ק ם ת ו י ה ב י ה זה י ה ו י ל ה ע מ ח ל ה ג ל ג ת ת ש י כ פ ה ל ו ם ו ו י הו ת ד מ ה ב ו ת ש ו י ה ם ל ו י ע ה י ג ו י ן א ס י ת נ פ ו ק ם ת ו בי י ו ר ש תא ב ה ם ל ע ט ר ה א ב ת י ה ש י מ פ ם כ ו ק ל מ כ ך לו כ ו מ ס לה ה ללין ה ה ו ת זה ל ו ל י ב ק ן הן מ ל ו ו שכ י ר י י צ נ ש מ ת ש ו נ ט ק ת ה ו ל ו העג וו א ר ק ם י י ר ח א ה ו ב י ס מ ו גלילי ה ם א לי לי ם ג ת ו א א ר ק א שת ך א י ת ע ד ו ר ה ב כ ת ו ו ל י ב ק מ ת ה ו ל ו ג ו ע ן א מ ו ת ה ו ל ו ן עג ת ו אע ו ד י גליל י י כ ת ר מ א ם ו ת ל ו ג ס ע ו י ק ר ם ב ת י י ו ו ך ה ר ד ן ו מ ע טע ו ד ה י ד ו ק נ ה ו ד ו ק ל נ ב כ ב ו ס ת ד ו י מ ל ת ג ל ג ת ו ה י ם על ה מע ו ב ק ש ל ת י א ו ת ה ו מ י מ ק ע ב ן ו ו י ל העל לג ת הג ו מ י מ ק ע מם ו ק ל מ ק של כ פ ו א י ה ת קו לו ו עג ם ו ו י י ה צ ן ח פ ו ה א ב ש ח מ בד ו ע ר ו ו ש י מ לגלגל ה ו ו ן זו לז ס ח י ת ה ן ב ב צ ה מ ת ע ד ר י ב כ ש

: א ב ה ה ל ח בכל ז ק ך ל פ י ס ו א

ן ו י ל העל לג ם הג צ ו ל ע ם ע ר ק ח מ ו ב ר ק ם ב י מ כ ח י ה ודע כם ל ו ע ח ה י ר א ב ו ה ו ש ח י ר ך ב ר ו א ו ש א צ מ ה ו ז הם ד א י ל נ ו נ י ך הב ל ה מ י ה ס ה ל נ ף ש ל ך י״ד א ל ה מ ר מ ת ו א י ו הה ך ז ר ו י א ל י ר מ פ ס ב מ חשו א ו ה צ ת ע ם ו ו י ן ב י ל י א ל׳ מ ו ה שך ו ת מ ר ו ו ש י מ ף גלגל ה ק י ה ש ב י ן ש י ל י מ ר ה פ ס מ ח ו י ר ב הת ל ג ל ג מ ה ש ק ו ח ד ה י ה ״ ת ר ו ב ג ן ו ו י ל העל לג ם חלל הג צ ו ע ע ד ך ת כה ב ב ו ש ח ם ת א ו ש נ ר מ א ה ש מ ו צ ע ה ה צ ו ר מ י ה פ ד כ י מ ו ת ת ו את צ ו ר א מ י ה ה נ ת ש ו א ף וח׳ מ ל ך א ל ה מ ר מ ת ו א י י י ה ה כ א ר תך ש ל י ת ו ח ה א ע ש ר ב ו ש י מ ף גלגל ה ק י ה ה מ ד ו ק נ ה ו ד ו ק ל נ כח ט א ש ל ן א י י ל ל הע ג ל ג ה ם מ י ג י ש מ ם ו י ע ד ו ו י נ ן א י א ת ש ע ד לא ו ה ה מ ה כ ב ש ח מ ת ב ו ה ת ל ר ו ה ר ה ן ל י א ד ו ב ל ו ב ת ו מ י מ ק ען י א ל ו י א ו ה לו ה צ ו ש ח ה י מ ו ו ת י נ ו נ ב ח ג ט ן ש י ג ו בע ו א י עבו חז״ל נ ו ר י ה ז ה לו ה מ ו ד ה ה ו ו על כ ו ו ג י ש ה ם ל ד א ת ה ע ד ח ב כר ו ק ח ל ת ך א מ ה מ ס ו כ מ ב ש ו ו ר ד ל ת ך א מ א מ ל פ ו מ ו ב ר מ א ול א ב ש י ת כ ת ו ו ר ת ס נ ק ב ס ך ע ן ל אי ן ו נ ו ב ת ך ה י ת ש ר ה ה ש מ בם על ר ם א י ה ל א א ר ר ב ש ם א ו י ן ה מ ם ל י נ ו ש א ר ם ה י מ י א ל נם י מ ש ה ה צ ק ו מ ר מ ם א י מ ש ה ה צ ד ק ע ם ו השמי ה ו צ ק מ ל ץ ו ר א הל א ו ה ש ת ץ א ך א ל י א ן ו א כ ל מ א ו ה ש ת ם א י מ ש ה ה צ ד ק ע וד ו ב ע ק ע ר י א ב ח , א ך ך מ א א י נ ת ל ו ו א ש ת ל ן ש ך ר ן ,< י א ן

ש א ת על ר ו מ ר ר ו מ א נ ת ש ו י ח י ה ש א ר ה מ ל ע מ ש ל ד י ח ע א י ק ר

ם ר מ א ם ב י ס ר ו ק ס א ו ה ב ש ח ו ש מ ' ב ם א צ ם ע נ י ה א ו ד ה ו ס י הם י נ ו ת ח ת ם ל י נ ו י ל ע ן ה י ק ב ו ל י ם ח ו ן ש י א ד ו ח ו א נ י נ ע ל ב כ ה שו נ י ד מ ל ת ל א ז ה ה ש ר פ ה ה א ם וע״ז ב צ ע לא כ ם ו י ר ק מ א ב ל אף ו ג ה י ש נ פ ד מ ח ם א צ א ע ו ל ה כ ה ת ש ע ד ה על ה ל ע ה ש ז שד ח ם א צ ם ע ם ה א ב צ ם ו י מ ש א ה ל ן א ו כ נ י ם א ת ו לל א כום י נ ו ת ח ת ה ם מ י ל ד ב ו ם מ ה ו ש מ כ ד ו ח ם א צ ם ע י נ ו ת ח ת ה ום ת א י ש נ ם ו ת ל ע מ ו ב ל בד ה נ כ ם כ מ ו ק בה מ ו ג ם ו ת ו מ מ ו ר בל ם ע י ד מ ו ם ע י מ י י ק ם ו י י ם ח י ר ו ה ט ם ו י כ ם ז ם ה י נ ו י ל הע וו ע ג א י ל ו ו פ ע י א י ם ל ל ו ע ד ה ע ם ו ל ו ע ה ם מ ת ו מ ל ת ש י ל כ תד י ע ה ו ש מ ו כ נ ת ש א י ל ו ו ל כ לא י ד ו ע ו ל נ י ק ן לא י ו ו חל א י לר ו ב ע א י ל ן ו ת ק נ ם ח ל ו ע ד ל ע ם ל ד י מ ע י ב ו ו ת כ ם ה ה י ל עם י מ ש ע ה י ק ר ם ו י ד ס פ נ ם ו י ו ם ה י ת ם מ י פ ו ם ג ם ה י נ ו ת ח ת ה ון גלגלי ו מ ן ה י ל ב י ד ב מ א ה ה הו נ ב ל ת גלגל ה ו מ י מ ק ח ע ט ר״ל שם י ד ס פ נ ם ו י ו ה ו ה ן אל בי ל לו ו ע מ מ ם ש י מ ם ה ה ם ו א ב צ ם ו י מ ש הע י ק ר ל ל ע מ ר מ מ א ן ש ע וחלוק יש בי י ק ר ת ל ח ת מ ם ש י ו ם הו ה ול ר ע ש ם א י מ ר ה מ ו א ל א ע ש י ק ר ר על ה ש ר א מ ו א ן אל י ב ל

ר , ח ף א ו ו ג ף ועלי ו א ג ו ה ה ו ע ה י ק ר י ה ר כ מ ו י א ת י י ע ה י ק ר הלא ע ו י ק ר ל ל ע ב מ ו ת כ ר ה מ א ה ש ת ע ם ו י ב מ ו ת כ ו ה א ר ק שם י נ ו י ל ם ע י ם מ ה ה ל ע מ ל ו ו נ מ מ ח ו ט א ש ו ה ר ש מ א ר על נ מ אם ה ם ו י נ ו ת ח ת ם ה י מ ם ה ת לו ה ח ת מ ם ו א ב צ ם ו י מ ש ם ה ה ום י ר ו מ א ם ה י מ ל ה ר ע מ ו א י ה ר ב ד ן ו ו ת ח ת ם ה ל ו ע י ה ט ר פה ו ן ועל כ ו ע ג א ש ל ו א נ י ש א מ ם מ י ם מ י ה ה כ ש ר פ ת ה א ז כם י ע י ג ם מ ת א ש ם כ ה ר ל מ א ו ו י ד י מ ל ת ר ב ע ו א ג ב י ק ' ע ה ר י הב י ת ן כ כ ן ש א ש כ ם י י ם מ י ו מ ר מ א ל ת ר א ו ה ש ט י י ש נ ב א לה ז ו ש ב ש ח ר אל ת מ ו ל י כ נ י ד ע ג נ ן ל ו כ א י ם ל י ר ק ר ש ב ו דם י מ ן ה ל בי י ד ב מ א ה הו י ו נ ם ש ו י ה ב ש ע נ ע ש י ק ר ר על ה מ א נ שא ו י ה ו נ י ם כ א ש ל ש א מ ם מ ם ה י נ ו ת ח ת ם ה י מ ם ל י נ ו י ל ע הי י ע שה ש ו ה ה בר׳ י ש ע ר מ ״ ו ת ר מ ה א ג י ג ד ח ו מ ל ת כ ש ו ״ מ כו י נ פ ד מ מ לא ע א ו מ ו ו בן ו ה א ר ת ו י ב ר ה ה ה ב ל ע ד ע״ג מ מ ו עם י נ ו י ם על י ן מ י ן ב י א י ו ת י י ה ה פ ו ן כ״ו אייל צ י א ל ן ו י א ואייל מם י ה ל ח א ו ר ר ו מ א נ ת ש ו ע ב צ א ג' א ל ם א י נ ו ת ח ת ם ה י מ לת ע ג ו בה נ ת על קי פ ח ר מ ה זו ש נ ו י ם כ י מ י ה נ ל ס ת ע פ ח ר מץ ו ח ב ן ב״ז מ י י ד ו ע י ד י מ ל ת ע ל ש ו ה ם ר׳ י ה ר ל מ ת א ע ג ו ו נ נ י א ום ו י ב ב י ת ת כ מ י ם א י מ י ה נ ת על פ פ ח ר ם מ י ה ל ח א רו י ו ד כ מ

ם | י ן מ ל בי י ד ב הי מ י ב ו י ת כ א ד ו ם ב׳ ה ו י ה ב ל ד ב ה ן ו ו ש א ר הי ר ר ה כ א ו מ י א נ ל מ ב כ ק ע א ב״ר י ח ר ר׳ א מ ה א מ כ ם ו י מ לם נ י ע א י ק הי ר ם כפ• י י ר ו מ א ם ה י מ ש ה ע ש ש ו ה י ד י ר ב ד ת מ ד מ לי ב ם עו ו י ש ב כ ש ח ס על ב״ו ש ס ת ן ו ו ש א ום ר ם של י ת ו ן א י ע מו ר ע י ך ש כ י פ ל א ו ו ל ה י ד ב ח מ ט א ש ל ן א ו כ נ אי ע ו י ק ר ש ל יא ל ל ש ו ובשבי נ מ ת מ ו ח ך פ ן ל י א א ש מ י א נ ל מ א כ ח ב א רת ם א י ה ל ש א ע י ל ו ם ע ל ו ע ת ה ש א י ע ר ה מ י ל כ״ו ה י כ ש הא ה ו ת ו ו ת ב ש ח מ ה ב מ ה ת י ה א ש ו ן ה א כ ה ב ש ע ר ה ן ה י י ע ע ו י ק ר הן מ ם י ל ב י ד ב ה י ל נ ום ש ה בי ש ע נ ף זה ש ו ה ג ז י ע א ד ו א י ל ום י א צ מ נ י ה ט ר ב ס ש ח ׳ מ י כשה ם ו י נ ו ת ח ת ם ה י מ ם ל י נ ו י ל ע הה ז ת כ מ א ה ל ו ה ב ת מ ה ו מ ה ת י ה ה ז ר כ ב ם ד ה א ב צ ו ה מ י א ה ל ו

מאמר שגי פרק ב17

ה זריעיי* נ ג כ ח ו ר פ ת ת ו ו נ ל י י א נ י מ ב ו ש ע ם ו י א ש א ד י צ ו הן על ד י מ ע ה י ל ד ן כ ת י ח מ ם ו י י י ח ת בעל ל ע ו ת ה ל ז ח ו י מ צ תדי כבו ם ו ד ת א א נ ה ל ל כ ה ם ו ת ו י י ה ד ם מ ת ו מ י ל ש ן ו ת ו א י ר ב׳ י ם עלי ד א ץ ו ר י א ת י ש י ע כ נ כ א י ת כ ד ו כ ד ה י א צ ר מ י ב י כ כם ד א ץ היתר, ה ר א ת ה י י ש ע ח כ נ ו ו כ ת ה י ל כ ת ר ש מ ו ל י כ ת א ר בך כ*ן כ י פ ל ף ו ו ס ב ה ל ש ע נ א ה ו ן ה י נ ל ע כ ה ב ב ש ח מ ת ה ל י ח י ח כו רו״ל נ ו ו כ ת ה נ ז י ל ל ו א ה ו נ ו ר ח א ת ב י ש א ר ה ב ש ע מ ם ב ד א הא ח ל ת א ב ש ץ ד ר א א ה צ ו ת ן ו י ל א חו ר מ ג ו ב ר מ א ה ש מ בי ל ע מ ץ ופו׳ ב ר א ה ב י ה ם י ר ה ט ד ש ח ה י כל ש ב ו י ת כ י ו א כ ש בא ל ע ו ק ר ק ח ה ת ל פ ו ע ד מ ע ם ו י א ש ו ד א צ י ד ש מ ל י מ א ב שם ה י ל ו ע ד ר י ם ן י ם ח ם ר ה , ל ש ע ן ל י כ ^ ו ד א א ב ד ש ו ע ח מ צם י ק י ד ל צ ן ש ת ל י ס ת ה ל ו א ת ה מ ״ כ ק ה ד ש מ ל ו מ ח מ צ ם ו י מ ש גה ל ו ע מ ם ה ד א א ו ה ם ו י מ ע ל ה כ ה מ ל ו ג ל ס א ר ש ר י ח ב ם נ ד א ה מ וי ח בך ב ב ו י ת כ ם ו י מ ע ל ה כ ה מ ל ו ג ם לי ס ת י י ה ר ו מ א נ ה ש מ כם י מ ע ן ה ם מ כ ת ל א י ד ב א ב ו י ת ד כ ו ע ה ו ל ו ג ם ס ע ת לו ל ו י ה ׳ ל הי רי ל תו ה ש ר ת כ ר ב ט ע ת ה י ל ד א כ ל ה א מ ל ל א ר ש י י ו ת ל ו י ה לי ש ך א ב ו ב ט ה ר ר מ מ א נ ה ש ב צ ן לו ק י א ר ש כ ה ש י ל ל ע טו לי ו1 י י כ ז א ב ל א א ר ב א נ ם ל ל ו ע ה ה ש ת ד מ א ל ך ה י א ר י ה ל ת נ ס צו ל** א ו ל מ ו ו ל ו ם כ ל ו ע ׳ ה י י ש ר׳ בנ ש ו בבי׳ר ב ד מ ה א ר ו ת הץ ר ד א ס ה י מ כ ח ׳ ב ר ה מ א נ ה ש ר ו ת ת ה ו כ ז א ב ל א א ר ב נא ה ב ת ע ל ו כ ה ל מ ד ל ק א ר ש ל י ן ש ת ב ש ח מ ם ש ש ה ל ו מ ק ו א ות ו ל ג ת ן ה י ע ה מ ל ע מ י ל ת ב ת כ ה ש מ ן ב נ ו ב ת ה ך ו ל כ ן ש י ע בי נ פ ף מ ד ה נ ע ו ב ט ה לו ה ח ד ך נ י ה א א ר ה ו ש ב י ת ה ו א ר ה ץ ו ר א הם אל י מ ש ת ה ח ת ם מ י מ ו ה קו ר י ז ג ש ו כ ר מ א מ ו ׳ [ ת ל י א ן ה ו צ רץ ר א ה ל ו י א ו ר ה מ ו ש ל י י ה כ ז ] ו ה ש ב י ה ה א ר ת ד ו ח ם א ו ק מו נ ר פ י ו ש מ א כ י ה ט ו ו ש ף ס ו ל ג ן כ י ד א ה ו ך ה כ ת ש י ר ו ד א כ י הי ם בטבע ה ה ו ם ל י כ ו מ ם ס י ד ו ס י ל ויהמים ה כ ע ה צ מ א ע ב ו ב ק* ל ח ו מ ע ה ב ט ן ה י ד ן ה ה מ י ם ה י ד ג נ ׳ ו י לב ׳ הו נמשי ם ו י ח לל ב ה מ ת ו ם א י ש כ מ ם ו י פ ש ו ה ח ח ט ל ש ׳ על כ י ט ש פ ת ם מ ת ו י ה לה ר י צ ל י י ש נ ש ן ו ו ש א ר ם ה ו י ה ב ת י ן ה כ ו ש מ ה כ ו ש ה ב י ד ד צו ו ק נ ד ש ו ע ע ב ט ו מ א י צ ו ה ה ו ז ט ה ו ש פ ל ה ב ד ה ה נ י י ש ה מ ת ע ] וה ל ג ת נ ד ו ו נ מ ם כ ש ו ל ש ע נ ס ו ו נ י ק ו ם א י ו ב מ ר ע נ ם ו ה ם ה י מ 1 ה

ל א ן ה ו צ לתי ר ו ה ז ש ב י ת ה י א ר נ ר ו י ו א ץ ל ר א י ה צ ״כ ח | עיא ו ה ד ש ח ם א ו ק ל מ ו א קו נ ו ו י נ פ ו מ ד ר ח ם ו י מ ר ב ע ג ו ש ר מ א מ ) ו

י ר צ ת י ב ש ה ל א ר ו ב ה ו א ת ר ל מ א נ ה ש ם מ י י ק ל ל ו ד ג ם ה י : הי ס ת כ י ר ו ד א כ י ץ ה ר א ה ן ש ו י ן כ ו כ מ ר כ מ ו ו ל ש לג ד י ו ע וה ח ט ש מ ן ״ ו ש א ר ק ה ל ח ט ב ל ח ו מ ע ה ב ט ן ה י ד ה מ י ו ה נ ר מ א שט פ ש מ ו כ ל ו ג י ר בע ו א ד מ ה ע ו ל ש ג ו ע ת מ ו י ה ה ל ש ב א י ר ק נ הה לוה ם ז י מ ו ד ם ו י ו ח שו ר כ ה ם ב ם ה ל ו כ ר ש ו ד כ ת ה י ל כ י ת ק ל חא יבשר• ר ק נ ץ ה ר א ר ה ו ד כ ה מ ז ק ה ל ח ה ה נ י ש ה מ ת ע לם ו ו ג בעת ו ע ק ב ם ו י ר ת בו ה ו י ה ה ל ש ע ט ו ו ש פ ה ה ו ז ע ב ט ו מ א י צ ו ה וי צ פ י ח פ ל כ כ ה ה י ה ר ו מ א י ש ן מ ו צ א ר ל ת א ו א י ג ם ו י ק י פ א וע ב ט ה ל י א ה ל ה ש ת ד מ א ל ה לו ה י ו א ר ה ה ב ו ט ת ה ו מ י ל י ש ס כ ו״ ח ב ת ל י א ן ה ו צ י ר ג פ ר ל מ ע ם מ ו לא ש ח ו ם כ ו ה ש ל ח ת ב

ם ובארץ}* י מ ש ה ב ש ׳ ע ץ ה פ ל אשר ח ו [הו*׳ד כ ר צ ע מ ו

ה ל ע מ ל ם מ ה י ש א ל ר י ע ו ט א נ ר ו נ ח ה ר ק ן ה י ע ע כ י ק ת ר ו י ח חת ו ש ך ר ן ל י ך א ל י א ן ו א כ ר מ ב ד ת ל ו ש ך ר ש ל ן י א ר כ עת י ל כ א ת י ת ה מ א י ה פ ת ל ו י ח י ה ש א ל ר ע ח ש ז ע ה י ק ר ה ו ] ת גלגל י ל כ ת ו ש מ ל כ ג ו ע ח מ ט א ש ו ה י ו ג ו צ י ח ן ה ו י ל ע גלגל הת ו מ י מ ק ח ע ט א ש ו ם ה י מ ש ע ה י ק א ר ר ק נ י ה מ י נ פ ן ה ו ת ח ת הם י מ ש ם גלגלי ה י ל י ב ג מ ם ה ה ה ל א ם ה י ע י ק ר י ה נ ש ל ו ג ו ע מל כ ת ש מ ל ה ו רז״ל כ ר מ ד א ו ע ם] ו י נ ו י ם העל י מ ם ה ה ם ו א ב צ וא ל ו ש י ל ו א ר ר ו ח א ה ל ם מ י נ פ ה ל ה מ ט מ ה ל ה מ ל ע מ ה ל מלא ה ו י ו ג ף ו ו ם ג ו ן ש י א ת ש ו י ל כ ת ש ו ת ו א ר כ א י ם ב כ ח ה א ו ר ב נת ו ט ש פ ת ק ולא ה ח ר ם מ ו לא ש א ו ל לא מ י ו ו נ ם פ ו ק ם מ ו שם ה ת ה ו ת ו א ח ב י כ ו ל ה כ ן א ו י ל ל הע לג ץ לג ו ח ר מ ו ע י לא ש וה ל ו כ ת ב״ו י ע ן ד י א א ש ל פ ו ר מ ב הו ד ו ל ו ץ כל ו ן לו ח י א שד א צ הו ל ו אי ם הו ו ר א ד ר ק ם נ ל ו ע ן ה י מ י י ע כ ד ו ו י ד על ו מ ע לה י ה ם י ל ו ע ל ה א מ ש ח ו ר ו י מ נ ם פ י ל י ב ק ך מ י נ ו פ י ה י ש ך כ נ י מ י

: ם ל ו ע ל ה א מ ן ש ו פ ד צ א צ ר ק ך נ כ ל ן ו ו פ ד צ ז צ א

ת ו ל ג ת ו ה י נ ע ה ו ע ב ר א ת ה ו ד ו ס י ר ה ו ד ר ס ו א י ב פרק שגי ב׳ י ט ע כ : ד ו מ ע ט ה ו ש ב י ת ה ו א ר ה ץ ו ר א הם י ק ו ב ד ם ו י כ ו מ ם ס ם ה ל ו ו כ נ ר מ א ה ש ל א ם ה י ל ו ד ג ם ה י ל ג ל ג הם ה י נ י י כלל ב ו נ ם ס ו ק לא מ ח ו ו י ם ר ו ן ש י א ה ר״ל ש ו ה ב ז

ח | ט ש ע ב ג ו נ ת ו ו מ י מ ק ח ע ט ש ש ב ג ו א פ ו ם ה ה ן מ ו ל עלי א כ ל אל י ת גלג ו מ י מ ק ח ע ט א ש ו ן ה כ ך לו ו ו מ ס ן ה ו ת ח ת ת ה י נ ו נ ב ג

ט ל ח ו מ ע ה ב ט ן ה י ד ה מ י ה ש ו א ת גלגל ה י נ ו נ ב ד על ג ו ב ח ל ר י הר י ו א ר וגלגל ה י ו א ם גלגל ה ש ע א ט גלגל ה פ ש ן מ ת כ ו י ה לם ה ם ה י מ ט ה פ ש ן מ ה כ י ה י ש ם ו י ד ו ס י ם ה י מ ם ה א ע ו ם ה גה ס ו כ ה מ ב ש ח מ ת ה א י ז ס ץ ל ר א ה ה י ה ת ד ש ץ ע ר א ר ה ו ד ם כ עד ה ע י ר ב ל ע כ ה מ ת ו ם א י פ י ק מ ם ו י ש פ ו ם ח ה ם ו י מ ה ב ל ו כך כ ו ש מ ם כ ל ו ע ר ה י ו א ה ל ל ו ג ה מ נ מ ה מ ד ו ק ם נ ו ה ש י ה א ת ל שה א ר נ י ה פ ה ל ר י צ ל י י ש שנ ן ו ו ש א ם ר ו ה בי ז ה ב ד מ ה ה ת י הר ב ד ה ו ו ה מ ו ו ה ו ה ת ת י ץ ה ר א ה ר ו מ א נ ם ש י ב ו ת כ ט ה ש פ מו ה ו א ת ו י ה ו כ י ר על מ א י לו י ו א ר י ה פ ן כ ק ו ת ו מ נ י א ב ו ר ח הם ו י ב הו ו בו ו ו ה ו ה ת נ ה ץ ו ר א ת ה י א ת י א ר ר מ א נ ו ש מ ובוהו כ׳ ת א י ר ו ב ת ה א ן מ ו צ ט היה־ ר ש פ י ה פ ה ל ר י צ ל י י ש ש י ל ש הר ח ם א ו ק מ ו כ קו נ ם ו י מ ר ב ע ג ש ו מ ו מ ה ו ת ן ב י י א ו כ ת ו א ר ב

ם י י י ה ד מ נ ס כ נ ו ר כ מ א נ ס ש ו נ י ק ו ם א י ד ב ו נ מ ו כ מ ר ע נ וב ו ת כ ה ה ש ש ב י ת ה א ר נ ר ו י ו א ץ ל ר א ר ה ו ד י כ צ ״כ ח ה עי ל ג ת נ ון י ע י כ נ ו נ ב א ג ו ה ה ש ב י ח ה ט ש י ש ר ט ה ר ץ ע״ד ס ר ה א א ר קא ו ן ה כ ם ו י נ ו י ע ם ה י ת ס ו מ ם ה י ד י ע ם מ ה ה על ז ר י ו ד י כ צ חו נ י ת ו ב ש ח י מ ס ה ל י ת ח ת ץ מ ר א ם ל י כ ו מ ס ס ה ו נ י ק י או מ ן ב י ד הף פ ו ר ח י ו א א ה ו ה ו ש מ כ ר ו מ א מ ם ב י ו ל ם ת ה ת ש ת ע ר מ ו מ את ף א פ ו ה ח נ מ י מ נ ש ק ה ל ח א ה ו ך ה ל כ ע מ ה מ ש ב י ת ה אל א ן ה ו צ ר ה ב י ה ה ל ז כ ת ו ח ת ם מ ה י ל ד ע ס ולבו ו נ י ק ו י א מ י מם נ ח א ל ם ל נ מ א י ה ו כ ת ב ו ט ם ו ל ו ע ת ה א נ י ה ס ו ל ת ר י ח ב ב וב י ת כ ד ת כ ב ש ו ץ נ ר ה א ת ו י ה ם ל י א ת כ א ר ב ץ נ ר א ו ה ה תו וה ר צ ת י ב ש ח ל א ר ו כ ח ו * ח ה ל נ נ י יא כ י ה י ש י ע ץ י י * י ר צ ו י

rr מאמר שני פרק ב

ו נ י ד י ה כ ל ה ע נ י ה ר כ מ ו א ק ו ר פ ן ה י נ ם ע י ל ש ה ב ל ו ש ועתה אי נ ש ץ ל ר א ר ה ו ד ק כ ל ח ם נ י מ ו ה ו ק ר י מ א מ י ב ובתי כץ ר ו א א ר ב ק ו ת כ ה ה ו ש ב י א ה ו ה ר ו י ו א ה ל ל ו ג ר מ ח א ן ה י א צ חי ת י ו ש מ ב כ ט הישו ש פ ת א מ ו ו ה נ מ ע מ ו ד ק י בחל ו ו נ ר מ א ו ש מ כע ו ב ם ט י ד ו ס י ם ה י מ ה ב ס ו כ א מ ו י ה ב ו ה י צ ח ז ו ״ י שאח ס בב י ב ה ס ש ב י א גבול ה ו ל ה ו ד ג ם ה י ת ה פ י ש ה כ ת ע ר מ ו מ ם א ה בץ ר א ר ה ו ד ג כ ה ע״ ב ש ח מ ה ב ק ו ק ת ח י ו ה ק ל ו ד ה ג ל ו ג א ע י ה וה ח ר ז מ ד ל ע ו ו מ ו ר ד ב ו ר ע מ ו ל נ ו פ צ ם ל ל ו ל ע ו ש ח ר ז מ ת מ ר ב ו עבר על ו ע ח ו ת מ ה נ ת ו ב א ש ח נ ש ת כ א ו ת ה י ו ק ה ה ל ו ג ע ח ה ט ש וו נ ר מ א ו ש מ ן כ י א צ ה לבי ח ב ש ח מ ה ב ת ו לק א חו ץ ו ר א ז ה כ ר מה ב ש ח מ ל ב י ד ב א מ ו ה י ש פ ש ל י ר פ ח מ ט א ש ר ק י ת ש ו א יי נ ש ה ה י צ ן ח י ב ה ל ש ב א י ר ק נ ן ה ו י ר העל ו ד י כ צ ן ח י ש ב י ר פ מ ול כ ה ה מ ט מ א ל י ה ס ש ״ ע ץ א ר א י ה ה כ א ה ר ת ע ם ו י ע ב ו ב ט הה ע ו ב ט ה ו ס ו כ א מ ו ו ה י חצ ה ו י ל ם ע י ד ו כ ם ל ם ה י ר ו ס י ם ח י מ ה ום י ר ד ס ה ר י א נ י כ ה לשנ ת ו ם א ח י נ ש י כ ו כ נ ר מ א ו ש מ ם כ ה בם י ע ב ו ב ט א ה י ה ה ה י צ א ח ו ה ו ש מ י כ ר כ מ א נ כ ו ו ש ו נ י עלה ב ש ח מ י ה ס ה ל נ י ה י ל ג ת ר ח ן ת ו ו כ ו מ נ מ ה מ ט מ ע ל ו ב קם י ה ס כ ו נ י ק ו ם א י ב ם ש ה ם ה י ר ו ס י ם ח י מ ר על ה מ א ת נ א ז הת א ז ה ה ב ש ח מ י ה ס ז ל א א י ה ה י ה ת ץ ו ר א ה מ ו ו נ מ ה מ ט מ לא ה ׳ ו ה י ת ח ם ת י נ ו ו כ ם מ ה ם ו ה ם ה י מ ה על ה ע ו ב ק ה ו ע ו ק רב ו ת כ ל ם ו י מ ץ על ה ר א ע ה ק ו ר ק ל ו ס ס ן ב ו כ י נ ת י מ ' א י ך פ ל

: ה ד ס ם י י מ ל י א ע ו י ה ד כ ו ר ע מ ו א ר ש ח אה מ כ ה ו ש ב י ה ב מ ו ש י ם ה ו ק ו מ ה ז י ר א ו א י ב פרק שלישי בו ב ח ת ר ד מ ו ו ב ר ת א ד א מ ו הג ו ח ה א ת ן ז ר א א ב י ל ד כ ן ו ב ח ר ת ו ו נ י ד מ ך ה ר ו ן א י נ ר ע א י ב ו

א

ה ל ו ג ע ת ה ו מ א ד י ה ה נ מ ת שעגילי* אכגד מ א ז ה ה ר ו צ ה ה ת עב י ב ב ס י ב ה ס ש ב י א גבול ה י י ה ר כ ב ע ש ו ב נ ר מ א ת ש י ו ק ה

ו ש ע נ * ש פתי המו ת ו ו ת ו א ה ן ל כ ן ב י ד א ה ו ה ה כ כ ואני אומר ש׳ ר״ל י נ ו ש א ר ם ה י ד י ס ח ה ם ו י א י ב נ ם ע״י ה ד ק מן ו צ י ר נ ס א מ י ה ת ה ע ע ב ב ט ה ה ח ד ם נ ה ד מ ח א ד ו ח ל א כ ב שה ״ ב ק ה ה נ ת ם ה י א נ ן ת חנ ו ׳ י ר ר מ ר א ו כב״ ר מ ו א ר מ א מ י״י וו נ ת י א ם ל י ב ה ש י ד ו ״ ה ל ה א ר ש י י נ פ ע ל ר ק א נ ה י ם ש י ם ה עם י ם ח א ע ה ל י מ ר ׳ י ר ר מ ם א י ם ה ה ע ״ ב ק ה ה נ ת ה ו ש א נ ת לת י ש א ר י ב מ א בוי י ר ב ה ש ל מ ם כ א ע ל ה א ״ ב ק ה ה נ ת ד ה ב ל בם י ת ה י א ת י ו י צ ת י ו ם צ א ב כל צ ם ו י מ ו ש ט י נ ד ף י ר א מ א נ שע ש ו ה י ו ל ד מ ע י ח ש ר י ה ש ו מ ש י ה ת י ו ל צ א ר ש י י נ פ ע ל ר ק א נ ה י שו קו ר י מ א ר ו ז ם ג ל ו ל ע ו ש ת א י ר ת ב ל י ח ת ר מ ז ע י ל ר ר׳ א מ אף ו ם ס ת י ע י ר ן ק י ה ב ז ד ה י ס ח ה ה ו ש ך ה י ה א א ה ר ת ע ם ו י מ הע ב ט ה ה ש ת ע ר מ ו מ ם א י מ ו ה קו ר י מ א ן מ ל לבי א ר ש י י נ ס לד ב ע ו כ י נ ס ץ ל רו י ו ו נ ו צו ו י י ת ר ש מ ל ו א י ה ד ב ע ד מ ח א א ו הס נ י ה ו א ם ר י ר ה מ א נ ן ש י ע ו כ י נ ס ץ מ רו י ה ו ח ד ו י ר ב ע ג י ש כ וו נ ת י א ב ל ישו ד ו י ר מ ו חו ו י נ מ ף מ ר י ש כ ר ו ו ח א ב ל םו ן י ד ר י הי י נ ו ת ח ת א ב י ל ע כ ד ו ו נ ת י א ר ל ק ו ת ב ו נ פ ם ל י ב ה ש י ר ו מ א נ שו ר מ א מ ל ו א ן ה ו צ י ר פ ד ל מ ע ע מ ב ט ה ל י א ה ל א ש ו ד ה ב ל בב ו ת כ ה א ש הו ן ו ת י י ר ת ב ל י ח ת ך ב ע לו כ ר י ' א י נ ו י ם בעל א ג ל אם ל ו כ ר ש מ ו ל י כ א ב ל צ ו כ י ח פ ו ר ב ו ו ש ע ם נ י מ ׳ ש ר ה ב ד ר ב מ ו א' י ש י ח כ מ ו ה ב ש ח ו ש מ ע כ ב ט י ה פ לא ל ו ו ש ע ו נ צ פ ח ו ו נ ו צ י ר פ לט ו ש א פ ו ל ה לג ף הג ו ג ר ש ח א י י״ל מ ת וזה כ ו מ ו א י ה מ כ ח מם בעביבם י ם ושו י מ ו ם ד ו לם״ו ה י ק ל כל ח י ו ר ו ד א כ ו ך ה כ י פ ל וט פ ש מ ה כ י ה י ך ש י ר ם צ ה ד מ ח א ק ה ל ח ט ה פ ש מ ה ר״ל ש דה לזב כ ו כ ו ה ע א ו ב ה ק ז ב ה ט ק ת ה ו י ם לה ר ג י ש ו מ ה ז י א ר ו א ש הה כ ה ז י מ ג פ ר מ מ ו ל ר כ א ש לא ב ל ו ג ל ג ה ה מ ק ז ל ח ע ב ו ק ה ת ז הר א ש ר מ ת ו ב י כ ו כ ר ב ח א ק ה ל ח ה ב ו ט ק ו ב ב מ ה מ ז ק ה ל ח הע ב ה ט ז ד אי ו ע ם ו ע ב ט ה ב ה לז ם ז י מ ו ם ד לם ה ו כ ל ו י א ו ו ה י ק ל חולתו לא בז ה ו ו ע בגלגל ה ו ק ב ת כ ו כ ת זה ה ו י ם ה ר ג א ש ו הם ל ו ע ו ה ה א ו ל ה ג ל ג ו ה ה א ז ב ה כ ו כ ה ה י ה ה מ ל ם ו י ל ג ל ג ר ה א ש מלה ו ד לתה ג ו ת ז ר ח ה א ר מ לא ב ו ו י א על י ה ת ש א ז ה ה ר מ לו ב כור ב ע ת הגלגל ל צ ו ר א מ ה ת ם ש ר ע ג ב ה ט ז אי ה ו ג ש ו ק ה א נ מ סח ר ו מ ת הגלגל מ צ ו ר ה מ י ה ה מ ל ו ו ד ג נ כ ר ש ח ר א ב ע לא ל זה ום ו ר ד ו מ ם א ו ר ד ן ל ו פ צ א מ ו ל ח א ר ז מ ב ל ־ י ע ס לא מ ב ו ר ע מ לם ה ע ב ב ט ן ל י א ו ש ו אל מ ד כ ו ן ע א ש כ ם י י נ י נ ה ע מ כ ן ו ו פ צ לה צ ע ל גדול ה א ן ה ו צ ת ר ר מ א א ב ל ן א י נ ם ע ו לא ש ם עסק• ו ו שו צ פ י ח פ ל כ כ ת ה ו י ה ר ל מ א א שצדה ו ו ו ה ת ר י ח ב ה ו י ל י ב העל ר ון לי י י נ ן ה י ו ד נ ר מ א ו ש מ ו כ ת ב ו ט ם ו ל ו ע ת ה א נ י ה פ ב ו ו נ ו צ ר וה מ כ ח י ח נ ו ל ח ד מ ח ן א ך חלו י ל ת ח ת ה פ נ ן לי ה י י ג א ה ן ל נ י אר והיי מ א י ש ר מ י כ ת ה ו כ ז ם ת ץ א י צ ת ח ו י ג ש ו ת נ מ ה מ נ ו י ל ע הת ג א י ה נ א מ ו ם ה ה ב ו ש י ת ו ד חלק מ ו ו י ר ב ת ד צ ע ק ד ת ם ו ל ו ע הם י מ ר ת ו צ ר ה מ א נ ה ש י מ פ ט כ פ ש מ ה שר ו ו י ו ה ו על ק י ר י צ יה ב ר י בו ה ת כ ר א ה ה ו ל ז י כ ת א ב ה ט ו פ ש ו מ י כ ר ל ד י כ ו כ ל ע פה ב ו ק ט י ז ח א מ ו י ה י כ ת י א ר י ש פ ר ל פ ס ת ה נ ו ו כ י מ נ י ם א א ו

: ה נ ו מ א רש ה שו ת ו ד ר ה ק י ע ת ב ל ע ו ת ו

מאסר שניי פרק ג18

י ר ס ן א ו פ ע צ ו צ ק מ ת ב ו ר א ש נ ת ה ו ל ע ן וזזב״ד מ ו ס ת צ א ס ולהלן לי י ם ם ת א ש צ מ נ ר ה ו ק ק ה ז ו י ח נ ס ב מ ו ש ם י ו ם ש ה ן נ י א שם י החו מ י י ב ם ואשי ו ר ד ד צ ה ל ב ר ם ה ש ה מ מ ח ת ה ז י ל ת נ מ ח מל י ז ב א ר ע מ ח ל ר ז מ מ ב ש ו ש י י ק ה ח ר מ ו ל א ר ק ר ו א ב ת י ו ש מ כם י ר ד א ס ו ה י ש נ ש ו ה ק ז ו ר מ ו מ ת ד מ ל ב א גדו ו ה י ש פ ב ל ו ש י י הרה ך בצו ת ו א ר ה י ל ר כ ב ו ו ש י י ב ה ח ו ן ר י כ פ א ל ר ק נ ן ה ו מ ע לי ן לקשי ו ו כ ת ן א י ת ע י א ר מ ה ל ל ו א לי גבו ב ו ו ש י י ת ה נ ו מ ת ת א ז הז י ת צס א פ ה ל א ל ה ת ט ו ד ו ק נ ה מ נ מ ש מ י ר ס א י ו נ ו פ צ טג הי מ ב ב שו י י ב ה ח ו ן ר ח ת ש ו ל ע י הסי׳ו מ ד כ ת טל ב ש ל ק י ד ב א וה צ ד ק ע ח ו ר ז ה מ צ ק ר מ י ב ע א ה ו ש ב י ו ה ל ק ם ע י ק א ו ו נ ר מ א שו אט^ ק ל ל י ב ק מ ה ה נ ט ה ק ל ו ג ע מ ת זלח ש ו ל ו ג י ע צ ב ח ר ע מו השיר• ק י ה ך כ י נ י ע ה ב א ו ך ר נ י ה ר כ מ ו א ה ו ו ש ו ה ק א ה ו ה שב ו ת ר ע ר ם ל ו ר ת ד א פ ב ב ו ש י י א גבול ה ו ת ה א ז ה ה ע צ י ה פ ל* י ל ח כ ת ה ע ד ה ל ר ו צ ה ת זלח מ ש ק ו ו נ ר מ א ו ש מ ם כ י מ כ ח הי י ב ת ך,וא ג י ח ר ו ם ם ה י ת ה ש ש ת אן מ ש ק ן ו ו פ ת צ א פ גבול לת ש ק ה ל ו ש י ה ב ר ע מ ם ה י ת ה ש ש ת בה מ ש ק ח ו ר ז ת מ א פ בה ב ש ח מ י ה פ ב ל ו ש י י א ה צ מ ב נ ר ע ת מ א ס א גבול ב י אז הה ש ב י י ה צ ו ח ה על ק ח ו ת ה מ ע ו צ ר ה ל מ ו א ד ו י ה ת כ א ז הן ו ם לצפ ו ר ד ה מ ב ח ר ב ו ר ע מ ח ל ר ז מ ך מ ש מ ה הוא נ כ ר י א נ ו פ צ הה נ ה ח ר ו צ ה ח אבהל מ ט ת ש ו מ א כ ו ה ו ו נ ר מ א ה ש י מ ד כ כה ל ו ב ג ו ו ת ד מ ו ו ת נ ו מ ה ת ע ד ו נ ה ו ש ב י ה ב מ ו ש י י ם ה ו ק ע מ ד ו נ

ר ם ע ח ו ה ר ר ר ק ת א נ ד ל ו ם ע ר ק ח מ ה ב ל ז ו כ ע ד י ואחר שך ר ו י א ו כ א צ מ ם ו ל כ ד ש י ו ב ד ד מ ם ו נ ו י ע ו ב ר ע י ש שה ר ו צ ה ו אטב מ ץ ק ע א כ ו ה ה ש ו ש ך על קו ה ש מ נ ב ה ו ש י הם ו ת י ו א ׳ מ ך ד ל ה י מ ד א כ ו ה ן ש י ל י ף מ ל י י״ב א ד א כ ו הי ר ן כ י כ ס א ל ו ה ה ר ו צ ה ו טל מ ן ק י ע א כ ו ה ו ש ב ח ת ר ד מ וי ד ה כ י ז ס ץ ל ר א ן ה י אלכשו צ ך ח ר ו ה א י ה י ום ו ך קל״ג י ל ה מי ו בחצ נ ו ו כ ת ם נ ה ה מ מ כ ש ה לם ב ו כ ן ו י ל י ח מ ״ תתי ם ו י פ ל ג׳ אר ו ד מ ל ו ו ר ב ע ש ה ל ר מ ה ה נ ו ק מ ו כ ת ו ו א מ ש ץ ו ר א ן ה ו ס כ ל אם ה ב ג ם ו י מ ש א ה ב ת צ ר מ ו מ צ ר י ה ש ל מ ו כ וליחש עליא ב ר ה מ א מ ה ב ו ת מ צ ך ק א ר א ו ש מ ץ כ ר א ז ה כ ר מ ם מ ק ח ר מ ות ו ע ו צ ה בזי ר כ ר א ב ל ו ש י ת ה ו ע ו צ ק ר ל ח ו ל א ם ר ה ה ו י ע בם י מ י ל ק ן א ת ו ב יקי־או א ר ע מ ה ה צ ד ק ח ע ר ז ה מ צ ק ת מ ו כ ש מ ני א ן ב י כ ר ח א ן ו ת צשו א פ ב מ ו ש י ף ה ו ם ה ב ל ן כ ה י מ ע י ב ש הי צ ר ה ש נ י ד מ ה ו נ י ד ל מ ב כ ח ו ו ר ע ד י ו ו נ ו כו ן ו ו י ם הע ׳ ם ע ה לך ע י ד ו א ן ע״ד ש ו פ ד צ צ ה ל ו ש ו ה ק ה מ ק ח ר ת מ ד ר מ מ ו ל כה ע ו ב א ק י ם ה י ל ק ה א ז י א ו ב רע י ו ו ר י כ ה ה ד וע״י ז ח ם א ו ק מ בבבל ש ו ד ו ק ר ה י ם ע י ל ש ו ר י י ל כ ש ה ע״ד מ נ י ר מ ה ו נ י ד כל מי ע י ב ר ם ה י ל ק א ת ב ו ע ו ב ם ק ד ה ו ת ע ו צ ר ה א מ כ א ו ק י ר ש ץ א ר א ות נ י ד מ י ו ש י ל ש ם ה י ל ק א ן ב י ע ו ב ם ק ד ה ו ת ע ו צ ר ה א מ כ ם ו י ר צ מ וא ק י ז ר א י ק ם א ג ד ו ר ש ם ת ם ו ר ח ת א ו נ י ד ־ מ א וכמי ל י ט ל ו טר א ש ו ב ש ן ע כ י ו ש י מ ח ם ה י ל ק א ת ב ו ע ו ב ם ק א ה י נ ״ י ושרד

; ב ו ש י ת ה ו מ ו ק מ

ל ר ע י ב ע א ר ו י ש האמו י ר פ מ ח ה ט א ש י ה ה ש ח ט ם על ש י ק א וו מ ת זו על זו כ ו ב צ י ת נ ו ל ו ד ת ג ו ל ו ג י ע א צ ה ר ח ש כ י ל ה ן ב ג

ת אטב ל ו ג י ע צ א ח י ם ה ה ' מ ש א י ר פ מ ח ה מ ש על ה ד ו ו מ עה ש ב י ר על גב ה ב ו ע ח ו ר ז ח מ ו ע ר צ מ א ב ת א ש ו ר ו ק א מ צ ו י הא ר ק ה י ז ל ה ו ג י הע צ ח ב ו ר ע ח מ ו ע ר צ מ א ב ת ב ש ד ו ק ד נ עח ר ז מ ב מ ו ש י ך ה ר ו ך על א ש מ א נ ו ה י ש פ ו האורך ל קד ו ע ב ו ו ר ק ה ב ׳ ז ב ת י ו ש מ ו כ ת ד ת מ ה א א ר מ ב ו ר ע מ לו ם עלי י ע ו ב ק ת ה ו מ ו ק מ ת ה ל ו ג ס י ש נ ס ה מ ז ה ו ו ש ו ה א ק ר ק יל ה כ ו א ש ו ם ה ד ב ׳ ל א שבה ו ה ה ו ש ו ה ב על ק ו ש י ך ה ר ו א בה ז ן ה י נ ע תי ה ו שי מ ך לו כ ו מ ס לה ה ה ללי נ ש י ה מ י ם מ ו י ם ו ו יי נ ש לה ה ו ג י הע צ ח ה ה ו ז ר ה מ א מ ה ר מ ח ם א ו ק מ ו ב מ ע ט וה צ ק ב ת ד ש ד ו ק נ ר מ ב ו ע ה ה ר ו צ ה ת דטג מ ש א ק ו ר ה ו מ א הזה א קו הרוחב ו ר ק י ן ו ו פ ה צ צ ק ב ת ג ש ד ו ק ד נ ע ם ו ו ר דב ו ר ק ׳ ב ת י ו ש מ ב כ ו ש י ב ה ח ו ת ר ד ח מ ק ל ו ת נ מ מ י ש ס לה ם ז לקי חו ה ו ה לז ם ז י ש ג פ ה נ ל א ה ה ל ו ג ע י ה א צ ו ב׳ ח א צ מ נה ש ב י ע ה צ מ א ע ב ו ב ק ם ה ה ת ט מ ד ו ק ן על נ י א צ ח ת זה ל אץ ר א ר ה ו ב ה ט ז ר ה פ ס ה ם מ ו ק ל מ כ א ב ר ק ת ת א ז ה ה ד ו ק נ ה וק ס י ע ו כ ר י להכ ב ו ו ש י ה ה מ ז ם ה ו ק מ ם לב ל ו ש ך ל ש ל ה י ב ר ה וא י ה ה ש ד ו ק נ ה ו ו מ ו ק מ ׳ ב ת י ו ש מ ה כ ז ר ה פ ס ו ב מ ו ע נ ש ל ב י רץ ר א ר ה ו ד י כ צ ע ח צ מ א ה ב ע ו ב ק א ה י ה ץ ו ר א ר ה ו ב ד ט ג נ כא י ה י ש ס ה טבור הים ל ת ו א א ר ק ם א י ה ב ס ו כ מ א ה י ה הב ח ו ר ו ה ק ת לפ״ז כ ק ל ח ה נ ש ב י ת ה א צ מ ו נ ת י ע צ מ א ע ב ו ב קם י ע ב ץ לד׳ ר ר א ר ה ו ב א ט ו ה ת ט ש ד ו ק ל נ ה ע ו ש ו ה בק וי ב ר ע י מ נ ו פ ך לו צ ו מ י ס נ ש ה י ו נ ו פ י צ ח ר ז א מ ו ם ה ה ד מ ח א ה שת ע ד ב ל שו א הי ו ד ה ב ל ה ב ל א ם ה י ע ב ר י ה נ ש ע מ ו ד ק י ל ח ב וא ו שי ה י ע השל י ב ר ה ב ו ו ר ק ר ב א ב ת י ו ש מ ׳ כ י מ כ ח ב ה ו רם י ע ב ר י ה ן בשנ י א י ו מ ו ר י ד ח ר ו ך לו מ ו מ ס י ו מ ו ר י ד ב ר ע מד ח ל א א כ ו ך ה י ה א א ר ם ו י מ כ ח ב ה ו ת ר ע ר ב ל שו ם י ו ה ש ל א הת לו דו ת ג לו ו י עג ע י ב ת ר ש ל ש ל ב ב ג ו ה מ ל א ם ה י ע י ב ר ׳ ה ד מה ש ב י א ה י ה ה ל י ח ת ם ב נ מ ם א ר י כ ה ך ל ת ל ו א י ה ש ר ו צ ה מב ו ש י א ה ו י ובו ה נ ו פ א צ ו ׳ ה א ן ה י א צ ה לב׳ ח ו ש ו ה ק ת ב ק ל ח נק ל ח ה ב ו ו ר ק ר ב א ב ת י ה ש י מ פ כ ו ו נ ר מ א ו ש מ ט כ ש פ ת מן בקו ו כ מ ת כ ק ל ח א נ י ן ה כ ב ו שו י ן בו י י א י ו מ ו ר א ד ו י ה נ ש הר ס י י ת נ ר ש ח א י ו ב ר ע י והב׳ מ ח ר ו ׳ מ א ן ה א י צ ב לב׳ ת ח ו ר הד ח ה א ו פ מ י כ ס ם ה י ר ק ו ח ם ה י מ כ ח ב ה ו י ר רע כ ו י י ה הו ת זה עה ש ב י י ה צ ת ח ע ו ד ק י ל ח ט ב ש פ ת ב מ ו ש י ן ה י א א ש ל י א ר מ א וולתי ם ז י מ י ן ו ו מ מ ש ת ו ו ר ב ד א מ י ה ה ש ב י ר ה א ש ה ו י הז נ ו פ צ הץ ר א ת ה ר ו ו בסי צ מ ע ט ה ו ז ן ה י י ע ׳ ה ת נ ו ש מ ל כ ו ד ם הג י הת ו י ק י ל ת י פ עיון; ע ״ ה ע ר י ק ח י ה ד כ ו ו ע ר מ א ם ו ה י ר פ ס מב ו ש י י ה ם כ ה ה ל ד י ע א ה ב ה ה ל ז ת מ צ ך ק א ר א ו ש מ ה כ נ ב לד ע ח ו ר ו מ ה ה צ ק מ ק ש ח ר מ ל ה כ ך ב ר ו א ט כ ש פ ת ן ט ו פ ד צ צ כל ו ד ג ם ה י ת ה פ ש מ ת ש ו ל ע ף מ ק ר לכל ה מ ו ל ב כ ר ע מ ה ה צ קא ל ט א ש פ ת ו מ נ י ב א ח ו ר י ב כ ת ו י ב ר ע מ ו ה ת פ ד ש ע ת ו י ח ר ז מ הה ו ש ו ה ק ת מ ו כ ל ו ב ה ח ו ר ו ה ק ת מ ו ח ו ק ת בלבד ל ו ל ע י ם״ו מ ד כ

מאמר שגי סרק ג יט

ן ס ח י ת ה ת ב ו נ י ד מ ת הן ה ו ד ל ג׳ מ י ע ה כ א ד ה • ת ע ה ו ז ה י ר פ ס ה מה ו א ש ו ן ה כ ר א ו ש נ מ ה מ מ ש כ ן י ב ח ר ן ו כ ר ן א י נ ע ה ב ה לו זר מ א י ב ו ח ו ר י ה ו ו מק מ צ ו א׳ ע ל ק ת ע ו ע ו ב ק הן ה ה ו ה לז זת ו נ י ד ן מ ו כ מ יש כ ק ו ר א ן ב י פ ת ת ש ס מ י ה ן כ י כ פ ם ל ה י ל עו מ צ ע ׳ ב ו א ת על ק ו ע ו ב ק ם ה ה ן ו ב ח ר ת ב ו פ ת ת ש מ ת ש ו ר י ח אא ת ל ו פ ת ת ש ן מ נ י א ת ש ו ר י ח ת א ו נ י ד ה מ מ ש כ י ך ו ר ו א י ה ו ק מ' א על קו א ת ל ו ע ו ב ן ק נ י א ת ש ו נ י ד מ הן ה ב ו ח ו ר לא ב ך ו ר ו א בת ו נ י ד מ ן ג' ה י ע ם כ ה ב ו ח ו ר י ה ו ק ' מ ו א ל ק לא ע ך ו ר ו א י ה ו ק מל כו ך י כ י פ ל ב ו ו ש י ת ה ו נ י ד ב מ ו ם ר ג ע ה נ מ א ה ו ך ה כ ו ו נ ר מ א שת י ב ר ע מ ׳ ו ה א נ י ר מ ת ל י ת ר ו ה מ מ צ ע ת ב ח א ה המדימ־ז ה י ה ת שת י ב ר ע מ א ו ל י ט ל ו ט ת ל י ח ר ז ם מ י של רו א י ו ה ו ש מ ת כ ר ח א לת י נ ו פ ת צ ח א ה ה נ י ד מ ה ה י ה ת ת ש ו י ה ל ל כו א י ו ן ה כ לבבל ות י נ ו פ א צ י ה ל ש כ ו כ מ ת כ ר ח ה א נ י ד מ ת ל י מ ו ר ד ת ו ח ה א נ י ד מ לא י ם ה י ל ש ו ר י ר ש מ ו ת א א צ מ א נ ל י ט ל ו ט ת ל י מ ו ר ד ם ו י של רו י לה נ ה א ו ל י ט ל ו ט ת ל י מ ו ר ת ד י ח ר ז א מ י ה ת לבבל ו י מ ו ר ת ד י ב ר ע מם ל ו ע ת ה ו נ י ד כל מ ן ו ה י ת ש ת ל י נ ו פ ת צ י ב ר ע א מ ל י ט ל ו א ט י הת ו י ח ר ז ן מ ל ו ן כ ן ה כ ח ו ר ז מ ה ה צ ק ב ת ש ו מ ו ק ל מ צ ת א ו י ב ר ע ן מ הס ן ה ו כ מ ת כ ו נ י ד מ כל ה ב ו ר ע מ ה ה צ ק ב ת ש ו מ ו ק מ אצל הת ו י מ ו ר לן ד כו ה ו ו ש ו ה ם על ק י ע ו ב ק ת ה ו מ ו ק מ ל ה צ ת א ו י נ ו פ צר ת ו מ ה ל ת ם לב ע ו ש ך ל ת ל ו א י ן ו ה צפו צ ק ב ת ש ו מ ו ק מ ל ה צ אא ו ה ר ה ת ו מ ת ה ד דע מ י ל ם ו ה י נ י ב ב ש ח ו ר ר ה ת ו מ ל ך ו ר ו א הם י ל ש ו ר ך י ר ו ן א י ב ה ש צ ח מ ת ו ו ל ע ן הל״ח מ ו ג ה כ ז ו ו ר מ ש ל וב ר ע מ ה ל כ ו ש א מ ל י ט ל ו א ט י ה ה י ז ד כ ב א ש ל י ט ל ו ך ט ר ו ן א לביל א ע ל י ט ל ו חב ט ף רו ד ו ע ת ש ו ל ע ו החי מ מ כ ם ו י ל ש ו ר י ר מ ת ו יר ת ו ן י ו פ צ ה ל כ ו ש א מ ל י ט ל ו א ט י ה ה י ו ד כ ב ם ש י ל ש ו ר ב י ח ו רה ל א ת ה ו ר מ ם ב ל ו ע ת ה ו נ י ד ת מ ו נ ת ש י ה ס וה כ ם ו י ל ש ו ר י מה תי לו לי ה ו נ ש י ה מ ל י ף כ ו ל ן חי י ן ד ה כ ״ ה נ ת ש א מ ו ך ה ו כ זו מזם ת ו ת ר ע א ש םן ו י םו ע רג ן ו ת ל ח ת י ה ע ג ר ם ב ג ף ו ן ו ד מ ה ב ז זה מר מ א מ ן ה י לו מ ו א ר ם ה ו ק מ ו ב י ת ו הלכ ן זה ו י ר ד א ב ת י ו ש מ כם י מ כ ח ן ה ת מ צ ש ק י י ע כ ה ד ל ו ר כ א ב ת נ ר ש ח א ה ו ז הח א פ ה ב א ל ה ה ו ו ש ו ה ק ט מ ש פ ת ב מ ישו ש י ד י ו י ע ם כ י ר מ ו א שם ה י ל ם ע י ק ל ו ם ח ם ה י ם כ ח ר ה א ש ת ו ו ל ע ו י״ו ס ס ם כ ו ר דת מ ח ר מ ש פ ו א נ י י זה א ם כ י ר מ ו א ה ו ם בז ת ו ם א י ש י ח כ מ ום ו ר ד לה ב ו ה ע מ ח ה ת ש ע ם ב ש ה ל י ה י ת ש ו מ י מ ח ף ה ק ו תב ו ב ס ה ל צ י א מ ת ו ד מ ת א מ י ה ה ז ן ה מ ז בכל ה אז ו ל ו י א ו הש א ר ח ה כ ו ה נ ת ע ע ו ב ק ה ה ל פ ת ש מ ו ע ת ל ל ג ל ג ת א מ י ואז הה ב ר ו ת ק י ל כ ת ת ב ד מ ו י זה ע נ פ א מ י אז ה ב ו ו ר ק ו ב י א ד ל ג מזי נ ש א מ ב ם ה ה ש א ל צ מ נ ה ה ז ב ה ו ר ק כל ה ם ו ה ת ה ו צ ר א ה ן מם מ ח ת י ת ש מ ר ו ה ג ל ו ד עלה ג ה ו ב א ס ו ו ה נ ר מ א ל ש א ם ה י כ פ j הם ש ה ל מ ד י א נ ף פ ר ו א ש ו ה ד ש ם ע ש ד ל ו א ר מ ו א ר אז מ י ו א הי י לא ע ח ו מ לא צ י ו ם ח י ם ש ת ש ו ן לחי ת כ מ ח ל מ כו לא י ום ה ת מ ק ח ר ת א מ י ן ה ו פ צ ה ל ת ו ל ע ה ב מ ח ר ה ו ז ח ת ש א כ ל אם ו ת ר מ ו ע ה ל ה ל ת ל ר ע ב ה כ ן הז מ ז בכל ה ז ו א א י ה ה ו ב ר הל ה כ י ה י ר ש ה ע ד ו א ל מ כ ה ב מ ד א ן ה ה מ ה ל ק ח ר ת נ גלגלה וי ג ש א ס ב ם ה ה ם ח י י מ ו ר ד ת ה ו מ ו ק מ ז מ ה א א ל צ מ נ ה ה ה ז ק ו ח ר

ה ר ו צ ג ה ו ח ן א ב ח ר ת ו ו נ י ד מ ך ה ר ו ן א י נ ך ע ת ו א ר ה י ל ד ועתה כב ו ש י ה ם מ י ל ש ו ר ם י ו ק ס ד כלל ש ע ע״ י צ א ת ו י נ ש ה

< • גת ד ו ק ה ומקום בבל ממנו היא נ ר ו צ ה ת ש מ ד ו ק כאלו היא נת ו מ ו ק מ ת ה ש ל ך על ש י ש מ א ת ם ו ד ו ק א נ י א ה ל י ט ל ו ם ט ו ק מ ע ות זו ו ל י ב ק ת מ ו נ ט ת ק לו ו י עג א צ ה ג׳ ח ש ב י ו ה ו ק י ר על י ב ע א ום ה ח ו ר ז מ ד קצה ה ע ב ו ר ע מ ם מקצה ה י כ ש מ ה נ ו ש לקו ה ו ו לזך ר ו א י ה ו קו א ר ק ׳ י ה י ח א ה ו ל א ם ה הקדי י נשמקעצ פסח ו י קב ו ר ק ר ב א ב ת י ו ש מ ה כ נ י ד מ ך ה ר ו ת א ש ח ק ק ל ם ת ה מ י ש ס לת ו ת ש ר ג׳ ק י ב ע א ה ו ל א ת ה ו מ ו ק מ ת ה ש ו ל ל ש ך ע י ש מ ה א ת ע וע צ מ א ת מ ו כ ו ש ה מ ש ב י ן ע״ג ה ו כ מ ת כ ו ק ו ק ת ח לו ו ד ת ג ו ל ו ג ע מ שה ר ו צ ה כ מ ם י געי גשה ג ם קו ה ה ו ו ש ו ח ק ד ה ע ן ו ו פ ח צ ו רם י ו ק ה ה ו ו ש ו ה על ק ך ו ר ו א י ה ו ד על ק ו מ ו ע מ ם כ י ב צ י נ הת ש ח ק ק ל ם ת ה מ י ש פ ב ל ח ו ר י ה ו קו א ר ק ם י ה י ח א ה ו ל א הש ל ש י ש פ ל ל י ח ת א ר ו מ ו א ב ו ו ר ק ר ב א ב ת י ו ש מ ה כ נ י ד מ הב ו ש י ה י מ ב ר ע מ ק ה ל ח ת ב ו ע ו ב ן ק י ה ת ר כ ז ו ש ל א ת ה ו נ י ר מ הת שנ ש ן ק י ע א כ ם הו י של רו ך י ר ו א ר ש מ ו ת ל ו א ך י כ י פ לה צ ח מ ת ו ו ל ע ה ס־י׳ו מ ת ד ו מ א צ מ ו ו ר ק ם ב י ר ק ו ח ה ה ו ר ו צ ה מת קע ש ק ב ו ר ע ת מ א פ ב מ ו ש י ה ה צ ק ם מ י ל ש ו ר ק י ח ר הו מ ז וו ה ו א צ מ ו ו ק ד ם ב ה ה ת ד ם מ י ר ק ו ח ה ך בבל ו ר ו א א ו מהצורה הו א צ ם מ ה א ו ל י ט ל ו ך ט ר ו א א ו ת םס ה ש ת וכעין! ק ו ל ע פ׳ מן י ע א כ י ם ה י של רו ב י ח ו י ר ר כ מ ו ן א ו כ מ כ ת ו ו ל ע ה כ״ח מ ת ד מא י י זה ה ד כ ב ת ו ו ל ע ה לי׳ב מ ת ד ו מ א צ ם מ י ר ק ו ח ה ת חש ו ש קא י ת עי ה ש ק ן ו ו פ ת צ א פ ה ל ו ש ו ה ק ה ה מ כ ו ש ם מ י ל ש ו ר יב ח ו א ר ו ת כס ה ש ץ ק ע כ ת ו ו ל ע ה ל״ג מ ת ד מ ב כבל ו ח ו רה נ י ד מ ך ה ר ו ר א מ ו ת וע״ד סלל א ו ל ע ׳ מ ה מ ת ד מ א ו ל י ט ל ו טא י ה ה נ י ד מ חב ה רו ב ו ר ע ת מ א פ ב ב ה הישו צ ק ה מ ק ח ר א מ ו הד ו ע נ ו ו י ם כ י מ כ ח י ה ע כ ד ן ו ו פ י צ פ ל ה כ ו ש ו ה ק ה ה מ ק ח ר מן ב ח ם ר ג ו ו צ ר ה ש נ י ד מ ך ה ר ו רעו א י ר ו ח ם א ו ק מ ך כ ע י ד ו א ש׳ חו ר הלו מ א מ ר ב ו ד ו ס ת ו ה א א ר ת ו ש מ ך כ ו ר ח ע ל בלו כ ו ה ע ב ק ו

מאסר שבי סרק ד19

ת ח א ת ו ח ל א כ ע ש ד ץ ו ר א ו ה כ ר ר על ס ב ו א ע ו ה ח מ ו ק ו ה על קן ה ק ו פ ו א י ה ב ט ו ת על ק ו ר ב ו ע ת ה ו ל ו ד ג ת ה ו ל ו ג ע ן ה ו מ ה מה לפי ב ו ג ת ה ו ל ו ג ו ע א ר ק ו י ח ט ל ש ד ע ו מ ו ע מ ך כ כ י פ ת ל ו ב צ י נל עת כ ם ב י ב כ ו כ כל ה ח ו ר י ה ש ו מ ש ה ה ב ו ת ג ש ה ק ק ל ם ת ה מ שם ת ו ו א א ר ק ם י י ר ח א א ו י ה ת ה ע ק ב פ ו א ל ה ם ע מ ו ת ר ד מ ת ו ע וי ק ד ק ח ה כ ו ת נ ד ו ק ל נ ת ע ו ר ב ו ן ע ה י ש פ ת ל י ח כ ו נ ת ה ל ו ג עם ו י י ה צ ן ח פ ו י א ה כ א ר ן ת נ ו ב ת ם ת א ם ו י י ל ג ר ח ה כ ו ת נ ד ו ק נ ו

: ן ה ת מ ח א א ו ה

ט ו ח ו ל ת י א ר מ ה ב מ ו ר ד ו מ א ק ה פ ו א ו ה א ק ו ך ה י ה א א ועיזה רי ל א ב ם ו ו ר ד ל ב ו ר ע מ ן ל ו פ צ ח ל ר ז מ ב מ ב ו ס ך ו ל ו הץ ר י א ו צ ם ק ם ע י ק ו ב ד ו ו ם ב י ר ב ו ם ח ם ה ה י ל ו ש ם ו י מ ש י ה ו צ קל ׳ ז ר א ם ש ל ו ע ת ה ף א י ק מ ק ה רו ו י י זהו ק י״א כ ה ו א ר נ י ה ס לש מ ש ת ה ן א י א ו ו ר נ ו א ח ר ז ת מ א פ י מ א כ י ק ה פ ו א ו ה לת ק ו ג ס ום ו ם י ו ם י י ח ר ו ם מ י ח מ ו ם צ י ב כ ו כ ה ד מ ח ד א ח א ח ו ר י ת ה א וב ר ע ת מ א ס ב ו ש מ ל כ ע מ מ ע ש י ק ר ץ ב לרו ב ו ו ב ס י ל ד ם כ לי עו וץ לרו ם ו כ ר ד ב כ ב ו ס י ל ד ם כ י א ב ם ו י ע ק ו ם ש ת ו ן א י א ו ו ר נ אה י נ ם ש ה ו ל ח מ צ י ח ו ר ז מ ו ה ק ו ל ע י ג י ד ש ת ע ח ת מ ע ש י ק ר בק פ ו א ת ה ל ו ג ע ש ל ד י ו ע ם ו ל ו י ע מ ל י ם כ ע ר ס ח ם א ע ן ס כ ולה ו ם עג ו לא ש ן ו ם ו ם א ו ם ש י ט ש ן ב י א א ש י ה ת ו י נ ה ש ל ו ג סו ן אג י ר א א ש ה ת ו א לתי ז ו ה ז ל ו ת כ י א ר א נ י ה ת ש ר ח לה א ו ד גא ו י ה נ ש י ה צ ח ד ו ב ל ה ב י צ א ח ל ן א ה ת מ ח ם א ו ש ן מ י א ו רת ו מ ז ק מ ק ב פ ו ם א ו ן ש י א ע ש ד ם ו ל ו ע ק ל ס ו א ת ה ח ת ר מ ת ש גם ו ת י ש ק א ל ל ם א י ל י ל ג ה ד כ ח ד א ח ק א ל ו א ח ו ה ם ש י מ י ל ק א הו ט פ ש מ ה ו ם ו ע ר ט א ב ת י ו ש מ ת זו לוו כ ו ו ן ש נ י א לה ש ת לי ש ק ל ו

: ה ה כע״ ו ר ה מ א מ ה ד לו מ ח ו י י מ ו בס נ מ ב מ י י ח ת מ כל ה ום ו י י ה צ ן ח פ ו ן א י נ ע ע י ד ו ה ל ן ו ו כ מ ר כ א ב ה ל ת ואשוב עה ל ו ד ל ה ד ל ו ג ע א ה י י ה ר כ מ ו א ו ו י ת ל ו ג ס ו ו מ ע ט וי ב ט ת על ק ר ב ו ן ע ו פ צ ם ל ו ר ד ע מ י ק ר ת ה ו מ י מ ק ע ה ב ק ו ק ח הי מ ו כ ח ט ש כ ב צ א נ ו ך ה כ י פ ל ק ו פ ו א י ה ב ט על ק ם ו ל ו ע הח ט על ש ר ו ו ש י מ ח גלגל ה ט ל ש ע ק ו פ ו א ח ה ט ד על ש ו מ עי ת ש ק ת ס ח ת א ח ם א ג ן ו ה ת מ ח ל א חולק כ ם ו י ל י ל ג ה ד מ ח ל א כת א צ מ י נ ב ר ע י ואי מ ח ר ז ' מ ן א י א צ י ח נ ש לה ל י הל י ׳ ת ש ק ם ו ו י הן פ ו ל א ת ע ו נ ח ם ל ו י ם ו ו ל י כ ה ב מ ח ז ה כ ר ע מ י ג ה י ב ר כ מ ו אל י ב ש ב א ו ו ה ם ה ו ק מ ם ב ו י י ה צ ע ח ג ז ר י א ה כ ל ע מ ם מ ו י י ה צ חו י ל ע א י ג י ש ה כ ז ג ה ה נ מ ל ה ע ם ו ו י י ה צ ן ח פ ו א א ר ק א נ ו ה ה זת א ע ו ז ה ת א ח ת מ ע ש י ק ר לה ב לי לה ו י ל ל כ ה ב מ ח ז ה כ ר מא ו ר ה ש פ א ה ש א ר ן ת נ ו כ ת ם ת א א ו ו ה ם ה ו ק מ לה ב י ת ל ו צ חר ב ו ת ע ו מ ו ק ה מ מ כ ף ל ת ו ש ' מ ם א ו י י ה צ ן ח פ ו ת א ו י ה ל ל כו י ור ב כ ם ש כ ר א ם ב י פ ת ו ש מ ת ה ו מ ו ק מ ם ה ה ם ו ה י ק פ ו י א ב ט על קו לבי ל י פ ף א ת ו ש ד מ ח ן א פ ו ה א י ה י ר ש ש פ י א א ם ו ת ע ד יו נ ר מ א ה ש ז ד מ ו מ ל ה ת ת א ו ו נ ר א ב ו ש מ ר כ ת ו י כ״ש ל ת ו ו מ ו ק מם ו י ם ו ו ל י ת כ ו צ ע ח ג ל ר א ח ו ת ה ח ת א ב י ב ת כ ו ד ו ה א ל כ ת וה ל א ת ה ו מ ו ק מ לה ב לי ה ו ל י ל ל ת כ ו צ ע ח ג ן ר כ ם ו ל ו י ע מ י מם ו ל י כ ה ב מ ח ת ה ח י ר ן ז י ן ד ו כ ג אי ן ו כ ר א ן ב י ם ת ת ש ס הח ר ז א ב ת י ו ש מ ש לו כ ר י ח ט א ס ש א ם ל ם א ה ה ב ת ע י ק ש ו

ר אז מאוד מאוד לשם ו ק ק ח ז ח י ם האל כמו p גורם ש י כ ס הו ר מ א ה י י ז נ פ מ ו ו בל ח לסו מ עד שאין >amkt&a חי או צה א ל ה ה ו ו ש ו ה ק ם מ ו ר ד ד צ ט ב ש פ ת ן aw יישוב מ י א ו ש ל אן ו ס ת צ א ס ה ל א ל ה ה ו ו ש ו ה ק מ ה ש ל א ת ה ו מ ו ק מ ן ב ן כ י ד ן ה י א וז א א י ה ה נ ם ה ו ר ד ה ב ת ו ל ע ם ב ח כ נ ה מ מ ח ק ה ח ר ת ה ה כי ב ז ול ב א ר ק ת ה ה ל צ י א לה מ לג ל ג ס ת ש מ ו ע ב ל ו ב ס ר ל ת ו כביר יי נ ס ז מ ר א ו ק ן ה ה מ מ ד א ת ה ת א ר ש ס מ ה ו ד ו א ל מ כ ה ב מ ד א הו נ י ש א ח ר כ ו נ ׳ ל ב ר ק ת א מ י ה ש כ ן ו ו ס ת צ א פ ל ב ׳ ן ר א כ ן ב כת מ ו ע ה ל ת ל ר ע ב ו כ א א י ה ה נ ה ה מ ח ת ה ו מ ל י ן כ ו פ צ ה ב ת ו ל ע בם ו ח ר ה בו ג א י ך ל כ י פ ל ה ו מ ד א ה ה מ ה ל ק ח ר ת נ לה ו לג ם ג ו רר כ ע ם ר״ל מ ש י ל ר כ מ ו ל א ל ן וע״ד כ א כ ד ב ו א ד מ ו א ז מ אם ה ת מ ב ר ק ת ה מ מ ח א ה י ה ש ם כ ו ר ת ד א פ ה ב א ל ה ה ו ו ש ו ה ק לי נ ש ר מ מ ו ל י כ ר מ ג ת להם> ל ב ר ק ת א מ י ם ה ו ר ד ה ב ת ו ל ע בי נ ש ר מ מ ו ל י כ ר מ ג ן ל ו כ מ ם כ ה ת מ ק ח ר מ א מ י ה ש כ ם ו י כ פ הא י ה ש א כ ל ן א ו כ נ י ן א ו פ ת צ א פ ן ר״ל ב א כ ל ב ב ם א י כ פ ה. י ד דשנ צ ה ו מ נ י ת אל ב ר ק ת א מ י ד ה ח א ד ה צ ה ו מ נ מ ת מ ק ח ר ת מם י מ ש ג ת ה ו מ י ר ב ו ק ה ה ו מ ח ת ה ו מ י ו ב נ ל צ ם א ו ח ר ה ש פ ת ה י ז ב וב שו י ן י י א ו ש ר מ ד א ע ה ם ו ה ל ב עי להו ם ו ל ב ו ס ל ל כ ו נ ד ש ע: ם ש א מ כ ו ש ע עלי מ ש לא נ ם ו ד ה א א ר א נ ם ל ל ו ע מ ם ש ו ר ד ד צ כך ר ד ן ו ב צ מ ם ו ו י י ה צ ן ח ס ו א ק ו ס ו א ת ה נ ו כ ת סרק רביעי בה נ י ב ל ח ה ט ש ו כ ת ע י ב ק ם ו ו י י ה צ ו ח ת ק ו א י צ מק פ ו א ת ה נ ו כ ת ר ל ב ע ם ש ו ק מ ך ב י ת ר ר ו ר ע ב ם כ ו ק ם מ ו ק מ כי ר כ מ ו א ה ו ח בו ק ך ל פ י ש ו ן א א כ ב ן ו ב צ מ ם ו ו י י ה צ ן ח פ ו א וף ת ו ש ו מ נ י ץ א ר א ת ה ו מ ו ק מ ד מ ח א לאי א ו ד ה ח ו י ק מ פ ו אך י ת ע ד ו ה ו ש מ ך כ ק פ ו י א זה כ ת ו ו מ ו ק מ ר ה א ש ולתו מ ם ז בו עה בחלל ח ו ת מ ה ת ו ע צ ו מ ה ה ל ו ד ג ה ה ל ו ג ע ח ה ט א ש ו ם ה שת ח ע ת ו ב א ק ו ו ה ז כ ר מ * ו ם ו ה ע ת א ש ך כ י ל ג ת כף ר ח ת . ם ל ו ע הד ת ע ח ת מ נ ף ו ן ל ו ת ה א ז ק ה פ ו א לת ה ו ג א ע י ם ה ש מ ך ו ל ג כף רת ר כ ו ה ע ל ו ד ת ג י ו לה ק ו ג ם ע ש ת ל ק ק ו ח ע ו י ק ר ת ה ו מ י מ ק ע לה ל ו ג ע ה ך ו ח ר ז מ ד ל ע ך ו מ ו ר ד ך ל ב ר ע מ ך ל נ ו פ צ ך ל ח ר ו מ מק פ ו א א ה ו ה ה ח ט ש ק כמו ש פ ו א ו ה א ק ר ק ת ת א ז הקוות הך י ת ח ת מ ע ש י ק ר י ה צ ע על ח צ ו מ ח ו ו ת ה מ ס כ ו מ מ א כ ו ה >3צסו שם י ר ב ח מ ה ת מ צ ו ק א ר ק י זה י נ פ מ ך ו מ ו מ ר י ת ס ה ל ו ו ת ו ס כ כדי לל י ד ב מ ש ו י ר פ א מ ו ה ר ש מ ו ל ש כ י ר פ ן מ פ ו ה א ז ק ה פ ו א ת ה אן כ ת ו ח ת ע מ ו ב ק ר ה ח א י ה צ ן ח י ל לב ע מ מ ם ש י מ ש י ה צ ן ח י בד ח ת כל א ק ל ו א ח י ק ה פ ו א ת ה ל ו ג ד לשם כי ע ו ך ע י ת ע ד ו הא ר ק ת ל לו ו ע מ ת מ י א ר ת היא נ ח א ם לשני קשתות ה י ל י ל ג ה םה ל י ל ת ה ש א ק ר ק ת ך ו י ת ח ת ת מ ר ת ס ת היא נ י נ ש ה ם ו ו י ת ה ש קר ן ועתה ה מ ע ט ן ו ב צ מ ם ו י ל י ל ג ן ה כ ו ה ת ת ע ד י ר ש ח א הה לר ו מ א ק ה פ ו א ז ה כ ר ן מ י ה ב ב ש ח מ ך ב ש מ נ ר ה ש י ו ה ק ע כי ה ד ו יא ו ה ה ו מ ו ק ו ה א ק ר ק ד נ ק ד ק ח ה כ ו נ ע ש י ק ר ה ה מ ד ו ק נ ן ה י ב וע י ק ר ה ה מ ד ו ק נ ה ד ו ו מ ק כמו ע פ ו א ח ה ט ן על ש נצב לפי כת ח ת מ ע ש י ק ר ע ה צ מ א ה ב ע ו ב ק ד ה ק ד ק ח ה כ ו ת נ ד ו ק ד נ ג נ כ שת ו י ד ג נ ת ה ו ד ו ק י נ ת ש א ש י ע ה י ד י ל י ג ר ח ה כ ו ת נ ד ו ק א נ ר ק תד ו ב ה ל ב ש ח מ ם ב ה י נ י ך ב ש מ נ ו ה ק ה ק ו פ ו א י ה ב ט ו ו הם ק ל א ה

מאמר שני פרק ד כ

ע ״הולך ג ר ע ל ג ר ן מ י כ ר ח א א הו ה ו ל ו ג ץ לע ו ח א מ צ ו ו י ש א ר וס נ כ י ם ש ד ו ק לה ו ו ך העג ם לתו נ כ ה ו ל ש א ץ ר ו ו תכ נ ר ו צ ק ת מ ול ו ע ל א ת כ ו ו לחנ ש א ת ר ד ו ק ע נ י ג ת ד ש ו ע י ך על נ י ם ע י שד י ן מ ף לכ כ ת ת ו א ז ה ה ד ו ק נ ן ה י י צ ה ו ל ו ג ע ת ה ס ש ת א מ ד ו ק נכ ״ ח ע א נ ר ע ל ג ר ו מ נ ד עו ה ו ל ו ג ע ך ה ו ת ס ל נ כ ל נ צ ש ה א א ר ו הת ו צ ע ח ג ד ר • ע ו ט פ ש א מ ו ן ה כ ץ ו ו ו כ ת נ ר ו צ ק ת מ ך לו ו ל ו הך ש מ ה ר ל ו חז י ל ו צ ך לו ה ס ה ת ך י ל י א ז ו א מ א ו ו ה ם ה ש ם ל ו י הך ש מ נ ך ו ר א ת מ ך ו ל ו ע ה ג ל ר ע א ג ר א מ הו ח ו ר ז מ ד ה צ לו ש א א ר צ י ם ש ד ו ק ה ו ל ו ג ע ץ ל ת חו א צ ה ל צ י א ו מ ש א ת ר ד ו ק נ ות ב ד ו ק ו על נ ל א ת כ ו נ ח ע ל י ג י ד ש ו ע ך עלי נ י ם ע י ה ש נ מ מא ו ה ו אב ש ך ק ו ש ן ואחי׳כ מ ו כ מ ה כ ת ו ן א י י צ ה ו ל ו ג ע ת ה ס ש מר ב ע ה ת ג ו ד ו ק ל נ ו ע ל א ן כ י א צ ו לבי ח ה ק ל ח ת אב ו ש ר ק ת ית ש ק ב ם ש ו י י ה צ ן ח פ ו ו א ת ק מ א ה ב י ה א י ו ה ן גהר ו ו ס כ ל אד ו מ ב ע צ י נ ן זהח ה ו ס כ ל ה א ל ו ג ע ד ב ו ר ע י ב ע ם ת א א ו ו צ מ לו ק א ה ו ה ה ו זהח ז ה ק י ה ו אב י ל לק י ב ק על קי גהר מף ת ת ש א מ ו ו ה ב ך ש ב ר ע ע מ צ מ ך ועל א ח ר ז ע מ צ מ ל א ר ע ב ו ע הך ח ל ר ז ת ן ת ד ו ק נ מ ר ו ו ש י מ ח גלגל ה ט ם ש ך ע ק ס ו ח א ט של ע י ו ר ש ת ת ס ו ק ם ת ו י ב ת ו י ת י מ א ן ה ס י ת נ ס ו ק ם ת ו י ה ב מ ח ה

: א ו ה ם ה ו י ע ב ק ש ת ח ת ד ו ק נל ב ע צ ו מ ה ה ז ד ה ו מ ע ש צל ה א ע ר י ג י ש י כ ע כ ד ו י י ו ועתה הי מ י ם מ ו י ם ו ו ל י כ ו ב נ ר מ א ו ש מ ה כ נ ב ל ח ה ט שא ו ז ה י א ם כ ו י י ה צ ו ח ק ה לו מ ע ו ד ה י ד ו ק ת על נ ו נ ח ה ל נ ש הר א ש ד מ ח ד א ח א ם ב ג ך ו מ ו ק מ א ב ו ה ם ה ו י ת ה ו צ ע ח ג רש ע י ו ד ה י נ ח ת מ מ א י ב ך כ ר ו א ו ב מ ם ע י ס ת ת ש ם ת ה ו מ ו ק מ הת ו צ ע כל ח ג ר ה ב ו גהד ז ק ה מ ך ז ד ו מ ש צל ע א ת ר ד ו ק נ לף ל ח ת ו מ נ מ ה מ ז ה ה נ ח מ ם ה ו ק מ ה ש נ ש י ה מ י ם מ מ ו י ם ו מ ו יל פ ו נ ה ה ז ד ה ו מ ע א לצל ה י ה ה ע ו ד ה י ד מ ם ר״ל ש ו י ם ל ו י מם ו י ו ו1צי ה ן על ק ו ס ד צ צ ט ל ש ס ת מ ום ו י ם ו ו ל י ת כ ו צ ע ח ג ר בת פ ל ח ת מ ה ו ת ד מ ם ב ו י ם ל ו י ה מ נ ת ש א מ י ת ה א ז ה ה ד מ ח שת נ צ ל ח ה ש ו ל ה צ א ה ו ם ה ע פ ר ש מ ו ל ה כ ג ה נ מ ן כ מ ז ן ל מ ז מם ו י ו מ ת ו י ה א חוגר ל ו ם ה ע פ ט ו ע ט מ ע ך מ ר א ת מ ך ו ל ו ם ה ו י הן ו ו כ מ ע ו ו ד ר י ד הכל על ס ט ו ע ט מ ע ר מ צ ק ת מ לך ו ם הו ו י לה ז ר ה מ א מ ה ר מ ח ם א ו ק מ ן הזדי ב י נ ע ח ב ק ך ל פ י ס ו ד א ו ע וה ז ד ה ו מ ע ש צל ה א ת ר ד ו ק ד נ מ ע ל שעיים מ י ה ד ל ז י בשב וה א ר מ ר כ י כ ה ם ל ל א וכל ה ם י ו ת י ו צ ע ח ג ר ם ב ו י י ה צ ו ח ק מת ח ת א ח א ת מ י ת י מ א ה ה פ ו ק ת ם ה ו ע י ד י ל ת ו ו ד י ח לא כ וע ר י ן ו א ע״י כ ו ה ן ה י י ע מ ן ה י בח ד שי ה ע נ ש ת ה ו פ ו ק ע ת ב ר אי ו ו ז״ל בנ נ י נ ו ס ד ד ק י ר כ ו ס מ ת ה ו פ ו ק ת ן ה ו ב ש א ח ו ם ה אהחלק ה ו ע ש ם ה נ מ א א ו ל ן א ו כ י נ ת י מ ר א ק י ד על ע ס ו י מ וו ע״ס ר י כ ה ן ל י י ע מ כל ה ו א י ה ל פ ו ק ת ע ה ג ו יחול ר ב ם ש ו י ה מר מ א מ ך ב ע י ד ו א ו ש מ ר כ ח ן א ק ו ת י מ ל ס כ א ע״ ל ה א ז י ה ל כ הפ ״ ו ע ע ר י ד ש ה ע נ ו כ ת י ה מ כ ת ח ר י ק ה ח ת י ד ה צ י ך כ א ר א א ו ב ה: ה י ת ו פ ו ק ת ת מ ת ת א ת מן א ז ה ו מ ח ה ה נ מן ש ת ז ד ו מ נ ו כו ן ו ו י העה י ק ל ח ותה ב ז נלי ת ו ו ל ז מ ת ה ר ו ג ת ח י ט ג פרק חמישי בו ע ד ך י י ר א ו א י ב ס ו ו ר ר ל ן ו ו פ צ ר ל ו ש י מ ל ה ג ל ג מ

ן י א ה ש א ר ן ת ג ו ב ת ם ת א ה ו ז ר ה מ א מ ה י לו מ ו א ר ו ה מ ו ק מ בת ב י ס מ לא גלגול ב ה ו ע ו נ ם ת ו ק ש ס ו א לא ל ם ו ו י י ה צ ן ח פ ו א לו נ ו כ ד על מ מ ו ח ע נ ט נ ק ו א ש ו ם ה ה י נ ש ד מ ה ל א א כ ל ע א י ק ר ה

: ד י מ ע ת י ק ר ו ב ת ר מ ש ר מ ו מ ש ו ל ב צ מ ור מ ו א ק ו ר פ י ה נ י נ ל ע ם כ י ל ש ה ב ל ו ש ה א ל ז ר כ א ב ת נ ואחר שם ה ה י ת ו ד ו ס י ה ו נ ו כ ת ת ה מ כ י ח ר ק ב ע ו ר י ש ס י ל כך א ר א ו ש מ ך כ כ ם ל י נ ק ו ת מ ם ה י ל כ ד ה ת א ן ב ו י ע ד ה צ ם מ י ח ו ק לן ו י ט הע ס ש מ ק ו ו ה ח י ה ה ו ז ר ה ס ס ה ת מ ו מ ו ק מ ת ב ז ת מ צ קל ם ש ו י י ה צ ן ח ס ו ח א ט ש ב ב צ ו ן מ ק ו ת מ ו ה ת ט ת ש ו י ה ו ל בן ו י י הע ם בעל ה ו ל ררו ז ך נ כ י פ ן ל ו י ה הע י ה ט י א ש ו ה ם ה ו ק מ הן י כ ה ל ו ו מ ו ק מ א ב ו צ מ ם ל ה ד מ ח ל א ל כ ד ת ש נ ה ו נ ו כ ת י ה מ כ ח מר ב ו ק ע ס ו א ח ה ט ש ק ב ו ק ח ר ה ש י ו ה ק א ה ו ה ם ו ש ם ל ו י ו ה קם ק ע ס ו א ח ה ט ף ש ת ת ש א מ ו ו ה ב ם ש ו ר ד ן ל ו פ צ ו מ ז כ ר ל מ עו ק א ה ו ה ן ה י י ע מ ה ל י ה י י ש ד ה כ ז ם ו ש ם ל ו י י ה צ ן ח פ ו ח א ט שו מ ן כ ו י י הע ל י כ נ ח פ ט ו ש ד עלי י מ ע ה ן ל כ ו מ ד ו י ת ה ע ז ה

ר זה? ח א ק ש ר פ ה ב ז א מ מ ג ו ך ד א ר א שו ת ו ת א ו א ר ה ל צ ר ם ת ך א מ ו ק מ ה ב ז ו ה ק ת ה א י צ ך מ י ץ ך ןת ש ו ח ו של נ ש א י ה של ש נ י ב ח ל ך ק ה כ י ה י ת ש ו א יה ר ג מ ה ב ת ו ר א ו ר ג ד ו ח א ה ה ח ט י ש נ ה פ ו ש ל ו ל ברז ו ש אד ו א ד מ ה ע ו ר ש ש ח י ט א ש ו י ה ע כ ד ת ן בו ו י מ א ת ד ש ב ע י ט י הג בו ו ח ת ם ו ו ק ם ע ו א ש ל ב ל ו ו ם עק ו ר בלי ש מ ו ל ו כ שר ו י בה ק ו ק ח ה ה ל ו ג ע א ה י ו ה ל א כ ה ו צ ר ת ה ש ר ה מ ז י א ת ב י ו ה ק ל ו ג עת ש ו ח נ ן מ ט ד ק ו מ ך ע ן ל כ ה ת ה ו ד ו ק ב נ י ב ת ס א ז ה ה ר ו צ ב

>

ו

ה י ה ת ש ל ו ו ע עג ס ו ש ן מ י מ י כ ה עשו י ה י ך ש י ר צ ו ברזל ו או ת ו ע א ק ת ה ו ל ו ג ע ן ה ו ס כ ל י א צ י ח ד ב ט מ ע ת מ ו ח ו פ ת מ ו קק ו י ד ן ב ו ו כ ל ו ה ושקו ט מ ו ל נ כ ה ו ל ע מ ק ל ד ו ה ש א ז ר כ ר מ בר מ ו ל ד כ ו מ ו ע מ ה כ ל ו ג ע ח ה ט ב על ש צ ו א מ ה י ה ש ש ע ל ו דו גה נ י ב ל ה ה י ה ת ך ש י ר צ ן ו א כ לא ל ן ו א כ א ל ה ל י ט ם ה ו בלי ש ' ד ל ע ו ד ן ג ו י ן בב ו כו ל ו ך ושקו ק ס ו ו א ה לק ל ו ג ם מ ו ק מ ע ב ו ב קד ג נ ן כ ו ו כ ע מ ו ק ה ת ת ג ק ת א ש ו ה ר ה ש י ה ה ח ט י ש נ ם פ י ש ת שת ק א חו ן ו א כ לא ל ן ו א כ א ל ה ל י ט ם ה ו ר בלי ש מ ו ל ך כ ק פ ו אה י ה י ש כ ה זה ו ב צ מ ש מ י מ לא ת א תזוז ו ל י ש ד ם ב ש ה ל נ ב ל ן ה י נ בה ז י א ר ב ק ו ב ת ה ע ד ב ו מ ו ע נ ר מ א ו ש מ ן כ ב מו ך ו ו ר ה ע ל ז ך כ לח ט ח על ש ו ת ל מ פ ו נ ה ה ז ד ה ו מ ע ל ה צ ט כ ב ה ה ו צ ר ת ם ש ו יב ר ע ד מ צ ך ל ש מ ד נ ו א ך מ ו ר א א ו ז ה ה א ג ה ה ו א ר ה ו נ ב ל ה

20 מאמר שני סרק ה

ם י ר ד ד צ ה ל נ מ ה מ ת י ט ת נ י ל כ א ת י ת דכ ה ש ה ק י ה ת ן ו ו פ צ לה סגלגל ר ו ג ח ה חלק ס ק ו ל ל ח ת כ י ט ה נ י ה ה ת ו ג ה ה נ מ על ה וא ם הי ם א ו ר ד ו ל ם א י נ ו פ צ ת ה ו ל ז מ ה א מ ו ם ה ן א ו פ צ ן ל הי ן חצ פ ו א ה מ נ ט ק א ה י ה ת ה ש ק א ה י ם ה י מ ו ר ד ת ה ו ל ו מ ה מר ו ש י מ ן גלגל ה י א לב ו ה ק ה ל ח ת ה ד ו ק ן נ י ת כ ש ר פ נ ם ה ו י הש א ת ר ד ו ק נ ר ב ו ש י מ ם גלגל ה ת ע ר ש ק ה נ ר ו ג ח א ה י ה ו ש מ כ וי פ כ ן ו ו כ נ ר מ א ו ש מ ם כ י י נ ז א ל ם ש מו א ת ר ד ו ק נ ב ה ו ל ל ט מזע לי ו ד ם גליל י ר ע ש ק ם נ י נ ו פ צ ם ה י ק ל ח ד מ ח ד א ח א א ו ן ה כא ו ה ק ה ל ח ב ה ב ו א ס ו ה ל ה י ל ל הג ע ם ש י י נ ו פ צ ם ה י ל י ל ג ה מר ח ד א ח א ן ב י ד א ה ו ה ה ן ז י ע כ ד ו י מ ל ת ג ל ג ת מ ב ו ב ו ת ס ו ל ז מ ה מה ז ח ב ק ך ל פ י ס ו ד א ו ע הם ו י ל י ל ם ג ם ע י ק ו ב ד ה ה ר ו ג ח י ה ק ל ח מ: ה ז ר ה מ א מ ה ר מ ח ם א ו ק מ ו ב נ מ ב מ י י ח ת מ ה ו ו מ ע ת ט ך א א ר א ו1 י ד ן מ י ע ולכו ד י ו ל ב ם ל ש ש ס כ ו י מ ל ט י ב ע כ ד ו י י ועתה הוא ה ל י ז ה כ א ר ו ו ל א ת ה ו י ט ר פ ת ה ו י ט נ ה ת מ ח ת א ח את ר ן מ י בו י ן ו ו י ע פ ה ״ ה ע ל י ח ן ת ו ד י ד ש ׳ ע הי ן ולא י כ ת יה ר ו צ ה ז גט מ ת דכ א ש ן ק י ע א כ י ה ת ש א ז ׳ ה י ט נ ת ה י ל כ תא ו ה י ה ל כ ן ב י י ע ד ו מ ת ע א ז ו ע״ר ה נ ו י ׳ בע ר עלי ק ח ז ו דר ז נת ו ל ו י ת ג ו י ח ט ת ש ש ו ח ת נ ו ע ב י ט ב ר מ ב ו ח מ י ו ו ש ה ע י ה ש' י נ ש ה ה מ ק ה ד נ ט ר ק ת ו ה י ת י ן ה ה ת מ ה א ה ת ו ו ק ד ד ו ו א מל כ ו ת י ש ד ה כ ח ט ש ה ב מ ת ע נ ו ו כ ה מ ב ר ק ה ב נ ו ת נ ה ו ע ו ב קן בלי א כ ל ן ו א כ ה ל ל ו ד ג ק ה י ח ל ב ׳ ם ד ש ה ל ם צ ב על ע ו לסבת ו ד ב ו ן ע ב י צ ה ר ש ח ם א ו ר ד ם ל ע ן פ ו פ צ ם ל ע ב פ ו כ י ם ע ו שר לו ר ב ת ה נ ו ו ו מ ו ק מ ב ם ש ו י י ה צ ן ח פ ו ח א ט ש ת ב ו נ ו ו כ מ וי צ ו ח ד על ק ו מ ו ע מ ב כ צ ן נ ק ו ת מ ן ה ח ט י ש נ ד פ י מ ע ה י ש פ לר וב׳ ב ע י ש ו בפ נ ר מ א ו ש מ ג כ ה נ מ ה על ה נ ב ל ק ב ק ח ם ש ו י הי נ פ ת ב ו ע ו ק ו ת י ת זו לוו ה ו ל י ב ק ד מ ו א ת מ ו ק ד ת ו ו נ ט ת ק ו ד ית ו צ ! על ב׳ ק ק ו ת מ ה ה ח ט ת על ש ו ד מ ו ה ע נ ו כ י ת ת ה ע ב ט הי ס ה כ ק ד ד ו ו א ה מ נ ט ד ק ת ן י י ע כ ה ו י נ ו ס ב ל א ׳ מ ן א ו ם ב ל אה ח ט ת על ש ב צ י ן נ ה ת מ ח א ד ה ע י צ מ א ה ב ע ו ק ה ת ת י ט ה ח מר מ ע ה על מ ד י ע מ ה ו א ר ת מ א ו ד ה ת א י ה ת י ש ר ד כ ו מ ו ע מ כם ו ר ד ה ל ק ח ר ת מ ד ם ר״ל על מ ו י י ה צ ע ח ג ר ת ב מ ח ז ה כ ר מר ב כ ת ו י נ ו צ י ח ת ה ע ב ט ע ב ו ב ק ש ה א ר ר ה ק ר ח ק כ ו ת נ ד ו ק נ מה ת י ע צ מ א ק ב ק ח ת ו א ז ה ה ל ו ד ג ת ה ע ב ט י ה נ ח פ ט ש ן ל י ו כ ת נחלק ם ו ש ם ל ו י י ה צ ן ח פ ו א א י ו ה ל א כ ת ו י ו ה ק ל ו ד לה ג ו •עג

ה ן ן לר ^ ה ק ח י ש כ ה ו י ע ג ר ׳ ו י ת ו ל ע ן לש״ס מ ו י ה בכ ת ו אר פ ס ם מ י מ י ז ב ר ד ז ה מ י ר ה ו מ א ו ה נ ו ממ ו ו ב צ ו על מ ד י מ ע ה וה נ ט ק ת ה ע ב ט ל ה ג ל מג י ו ד ל ג ש מז א ר ה ל מ ח ע ה י ג ת ם ש ד ו קה א ו ׳ ר ר שהי ה ע נ ו צ י ח ב ה ר ם ק ו ר ד ל ן ו ו פ צ ה ל ת ו ב א ב ס מ וה ת ל ל ב ק מ ה ה נ ו י ל ע ד ה י ת בצל ה נ נ ו ל ת ה מ נ ו ת ח ת ד ה י ת ה אד י ע מ ה ו ר ו ה מ נ ו י ל ע ד ה י ה ב ע ו ק ת א ה ו ה ד ה ת י י ה ז ס ה א י ה ן וי פ ת כ י נ ו צ י ח ת ה ע ב ט ת ה ל ו ג ע ה כ מ ח ז ה כ ר ד מ מ ע על מה ש ו ה ע י ן ה כ ה ו ע ב ו ב ק ד ה ק ד ק כח ה ו ת נ ד ו ק נ ו אז מ ק ח ר מע ד י ה ו א ר ר ש ם ע ה ם ה י מ י ה ם מ מ ו י ם ו מ ו ת י ו צ ל ח ע כ ג ר כם מ ו י ת ה ו צ ע ח ג ר ה ב מ ח ז ה כ ר ע לו מ י ג ר ה ב י כ ר כ ו ר י ב בא לו ב ם ו ש ד ל ק ד ק ח ה כ ו ת נ ד ו ק נ ו מ ק ו ח י ת ר י ל כ ת א ל ו ה ה

ר ו א י ב ת ו א ז ה ה י ט נ ת ה י ל כ ת ת ד ו מ נ ו ו כ ן ו ו י ע ם ע״ס ה י ר ן * ח הך י ת ע ד ו ר ה ב ד כלל כ ן ע״ ו ב ש ח ס ה ׳ ׳ ע ר י ט ר פ ז ד ן ״ י ט נ ה ן ו ק * ת ת דא י ה ה ח ט ש י ב י כ ת ר מ א ה ו מ ע ט ת ו ו ל ז מ ת ה ר ו ג ן ח י נ ר ע ב ע ש כו מ ך כ י ת ע ד ו ר ה ב כ ה ו נ מ ר מ ו ס לא י ד ו י מ ב ת ב ו ה ס מ ח ז ה כ ר מו י ר י י צ ב מ ה ש ב י ס מ לי ה ן גלי ו מ ה ר ו ו ש י מ ן גלגל ה י ג ן ע כם מ צ ם ע ה ת ש ו ל ז מ י גלגל ה ב ט ו ק ע ש ד ו י י ו ה ה ת ע ם ו מ ע ט ום מ צ ם ע ה ם ש ל ו ע י ה ב ט ח ק כ ם נ י נ ו ו כ ם מ נ י ה א ר ו ג ח י ה ב ט ו קי ד כ ה ב ז ה מ ם ז י ז לו י נ ם ו ם ה י ק ו ח א ר ל ר א ו ש י מ י גלגל ה ב ט קד על מ ו ע א ה ו ה ן ה פ ו א י ה ק ל ח ט מ ע ת מ ו ח ת פ ו ל ע ד מ ״ כם י ק ו ק ה ח ר ו ג ח ה ר ו ו ש י מ ז גלגל ה ה לפ״ י ה י ד ש ם ע ת ע ב ר אם י ר ש ק נ ן ו י א צ ח ה ל ם ז ה ע ם ז י ק ל ח ן נ ו י ל העל לג ת הג ו מ י מ ק ע בת ח א ת זו לוו ה ו ל י ב ק ה מ ר ו ג ח ה ת מ ו ד ו ק ם זה בבי נ ה ע ם ז ש לא י ה ם ש י י נ ז א ל מ ז ש מ א י ר נ ש ה ו ו נ מ ה מ ל ל ט ז ש מ א א ר י הד ר ע ד ס ה על ה ל ש ט א ר מ ת ש ו ל ז ת מ ש ו לס״ז ש הי י ה ו ד ג נ כן ו פ ד צ צ ר ל ו ש י מ ל ה ג ל ג ן מ ה י ק ל ח ם ב י ט ו ה נ ל ו ת ל ב ז ף מ ו סם י י נ ז א ל מ ש מז א ר מ ם ש י ר א ש נ ת ה ו ל ז מ ה ה מ ש ו ש י ה י ם ו ל ו ע לת י ל כ ה ת י ה ת ם ו ו ר ד ד צ ן ל ה י ק ל ח ם ב י ט ו ם נ י ג ל ד ו ף מ ו ד ס ע ון ט ר ל ס ש מז א ר ת ב ד מ ו ן ע ו פ ל צ ׳ ש א ז ה ת לפ״ א ם ז ת ו ט נך ת ו א ר ה י ל ד כ י ו ד ל ג ש מז א ר ת ב ד מ ו ם ע ו ר ד ד ל צ ת ש י נ ש ה וה נ מ ת אבגד מ ל ו ג ע ת ש א ה ז ר ו י צ ת ק ק ן ח י ע ת ה י א ר מ ה ל ת ז א

ן ו י ת גלגל העל ו מ י מ ק ע ע ב ו ק ר ה ב ק ו ק ח ה ה ר ו ג ח ת ה ו מ א ד ו הה נ ה ם ו ש ה ל ק ו ק ח ר ה ו ש י מ ת גלגל ה ו מ א ד י ת אטבכ ה ל ו ג ע וא ו ה ה ש נ מ ת א מ ד ו ק נ ה ב מ ר ע ש ק נ ה ו ר ו ג ח ת ה ך א ת ו א ח ו הם י י נ ו א ל מ ש מז א א ר ו ה ה ש נ מ ת ב מ ד ו ק ה ועל נ ל ל ט ש מז א רעל ם ו ל ו ע ב ה ט ו א ק ו ה ה ש ר ו צ ה ת ן מ ד ו ק ל נ ג ע ו ח ם א א ון טגזחכר פ ו ר א י ב ע א ת ו ו ל ז מ ב ה ט ו א ק ו ה ה ש נ מ ת ח מ ד ו ק נם ו ר ד ת ד ב ד ו ק ן ועל נ ו פ צ ת ג ב ד ו ק ל נ ה ע ר ו ג ח ת ה ך א ת ו ת הה ד ג נ כ ת ד ש ד ו ק נ ן ו ט ר ל ס ש מז א א ר י ת ג ה ד ו ק ז נ ה א י ה תד ש י מ ם גלגל ה ש ע ג פ ה נ ז ן ה פ ו א א ה ו ה ה נ ה י ו ד ל ג ש מז א א ר י הי ד ג נ כ ת ד ש ד ו ק על נ ן ו ט ר ש ס א ת ר מ ו ע ל ה ש נ מ ת ט מ ד ו ק ל נ עת ש ק א שוד! ל י ה ז ש ת גט לם״ ש ה ק י ה ת י ו ד ש ג א ת ר מ ו ע ל שר ו ש י מ ל ה ג ל ג ה מ ר ו ג ח ת ה י ט ת נ י ל כ א ת י ת כד ה ש ק ם ל ג חל ו

מאמר שגי ערק ה בא

כל אחת מקשת גט וקשת דכ מהצורה שהן שוות זו לזו היא קשת תכלית הבטיח הזאת שכבר נודע מדתה ע״פ העיון כמו שאמרנו ואפריש קשת אנ מן החגורה ידועה בכדי שארצה ואוציא מנקודת ן שהוא קוטב העולם ואעביר בצורה רביע זמנ החותך את גלגל המישור על נקודת מ ממנו ואשים הכוונה לידע מדת קשת מנ שהיא קשתנטית נקודת נ מהחגורה ווה יהיה כמו שלמךתיך בהקדמות שםז־־רנו במאמר הראשון ע״ד הזאת והיא שנאמר כי הואיל ומשולש אנמ זה מהצורה העשוי מגי .קשתות שמעגולות גדולות הנה צלע א נ ממנו אנחנו הפרשנוהו ידוע ולפיכך הוא בקע שלו ידוע ע״פ לוח הבקעים וקשת זוית א ממנו כבר היא ידועה מדתה ע״פ העיון ואורך בקעה כמו שאמרנו כ״ד מעלות כ״ו שניים רווית מ ממנו שהיא ניצבת אורך בקעה כמו שידעתה הוא ם׳ מעלות'ולפיכך ע״ס משפט העקר הראשון שהודעתיך בהקדמות יהיה ערך בקע קשת אנ הידוע והוא יהיה בכאן המספר האחד אצל בקע קשת ווית מ הניצבת שהוא ס׳ מעלות והוא יהיה בכאן מספר שני כערך בקע קשת מנ המבוקש לידע והוא יהיה בכאן מספר שלישי אצל בקע קשת זוית א הנודע בי הוא כ״ד מעלות כ״ו שניים והוא בכאן מספר רביעי ועתה כשנכסיל מספר הראשון במספר הד׳ ונחלק הנקבץ על מספר הס׳ שהוא המספר השני כלומר שנקח מהנקבץ ההוא חלק מם׳ יצא לנו מכוון ויעלה בידינו מספר מעלות אורך בקע קשת מנ הנעלם המבוקש לידע שהוא היה מספר הג׳ ועל פי לוח הבקעים נכווין ונדע מדת קשת אב המכוקשה ככה וכעין וה עשו החכמים וכוונו וירעו מדת נטיית אחת אחת מחלקי הרביע האחד מהחגורה וקבעו אותו בלוח מתוקן כמו שתראע אותו ערוך במאמר הלוחות ובמעט עיון יתבאר לך jftrn!* שדין חלקי שלשת רביעי המזלות הנשארות הם בזה הענין כדין הרביע האחד מהם הידוע ר״ל שנטית ראש מזל שור וסוף אריה וראש מזל עקרב וסוף מול דלי ארבעתן הם שוות זה לזה וכן הדין בכל כיוצא בזה וע״ד כלל אומר שכל ד׳ נקודות מהחגורה שמרחקן מראש מזל טלה או ממאזנים שוה זה לזה כי קשתי נטייתן לסי כן»הן שוות וו לוו הואיל וארבעת המשולשים שמעגולות הגדולות הנעשין ע״י כך שהן כעין משולש אנמ מהצורה הם כולם שווים ודומים זה לזה ואתה יכול לקבוע לזה צורות ותמונות אשר על פיהם תדע עיקר

דבר זה על בריר. פרק ששי בביאור דין המחלוקת שיש בין החכמים הראשונים והאחרונים מחכמי התכונה במנהג תנועת גלגל המולות ונםיעתו בכוכביו וביאור דין החילוק וההפרש שיש בין החגורה הקבועה בעקמימות הגלגל העליוןי הצורות ל ע לבינה כשנחשוב אותה חקוקה בגלגל המולות ב וביאור קצת םעניני ד׳ תקופות השנה וטעמיהן דע כי מחלוקת גדולה היה בין החכמים הראשונים מחכמי התכונה

ומנה על פי מעמד היתד ההוא לידע מספר מעלות הקשת שמעגולה שחקק הנפרשת בין מעמד מרכז החמה אז לשם ובין נקודת נוכח הקרקד הקבועה לשם כשיגיע מרכו החמה נוכח ראש מזל סרטן ועשה כפי המעשה הראשון עד שירע כמו כן מספר מעלות הקשת ההוא מעגולת הטבעת החיצונה הנפרשת בין נקודת נוכח הקדקד לשם ובין תכלית קירובה ממנו וכשנודע לו ואת ע״ד ואת כלומר שכוון וידע מדת כל הקשתות ההיא מהטבעת הנפרשת בין תכלית מרחק מרכז החמה מנקודת נובח הקדקד לבין תכלית קירובו ממנה לקח את חציה וגור עליו ואמר שבכדי כן היא תכלית נטית החגורה לצפון ולדרום מגלגל המישור והעיד כי הרבה פעמים חקר בעיונו על וה בדיוק גדול ומצא שמדת הקשת הואת שהיא כעין קשת גט או דכ מהצורה הוא כ״ג מעלות וכמו כ״א רגעים [וכגון שליש רגע] עוד ואמר כי בכדי nai מצא אברכס החבם אשר היה לפניו בכמו ג׳ מאות שנה וכל החוקרים אחרי בטלמיוס מחכמי ישמעאל העידו שהם מצאו מדתה פחות מעט מוה והורו מפני כן ואמרו שהבטיח הזאת אייה עומדת על מדה אחת קצובה בכל זמני העולם והחכם מהם הבקרא כתבי העיד שהוא חקר על פי עירבו כדיוק גדול ומצא מדת הקשת הזאת כ״ג מעלות וכמו ל״ה רגעים ובדי הוא האיש לסמוך עליו בוה ובכיוצא בו ולפי הדעת הזאת יהיה אורך בקעה כ״ד מעלות כ״ו שביים עוד: ואחר שבודע זה ע״ד ואת היה בקל לכל משכיל מפבי כן לחשוב מחמת כן עיים הסברה ולכוין ולידע מדת אחת אחת מקשתי הבטיות משאר חלקי החגורה מגלגל המישור על המבהג הזה שאזכור ועל המשל הזה שאציע לו אחוג בצורה הזאת דמות שאופן שאמרבו חעובר

ל קטבי גלגל המישור וחצי החגורה ע ה ו ר ו ג ח י ה ב ט על ק הנפגש עמו על בקורת ט שהוא ראש סרטן ועל בקודת כ ,שהיא ראש מול גדי ממנה וחצי גלגל הנפגש עם החגורה על נקודת א ממנה שהיא ראש מזל טלה והוא נפגש עם האופן על נקודת ג מפה ועל נקודת ד מפה עד שתהיה

מאמר שני פרק ו

וטעם נכון ותכונח מדוייקת נתנו האחרונים האלהלסברתם וו ואמרו שזחו מנהג הגלגל הזה ונסיעתו ככוכביו לפי האמת שאליה רמזו הקדמונים ההם כתידתם וקודם שאודיע ואבאר ענין סברתם זו וסדר התכונה שאמרו כי היא גורמת יאותת אציעה תחילה ואומר כי הסרש וחילוק גדול יש בין חגורת המזלות כשנחשוב אותה קבועה בעקמימות הגלגל העלייוה ובנקודת ל ם ונקשרת עמו בנקודת ראש מזל ט ש חרותה לן ם לבי ל ו ע ק ל ת י ר שאינו נ ש ש מזל מאזניים ממנה ק א רה עליו ודבוקת כ ו ר ת כ ו ל ז מ ה ע״ג גלגל ה ק ו ק ב אותה ח ו ש ח נ שא י ה י מה ש ד כ י ו ס ה כ י ק ל ח ן ומתגלגלת ב ת עמו לסי כ ל ס ט מת האלי ייז ו ר ו ג ח י ה ת ש ו ואעפ״י ש י ב כ ו כ ע ב ס ו נ ל ו ג ל ג ת מד ההפרש ח ז א כ ר ב מ י ב ת בשטח אחד ס ו ק ו ק ת זו לזו ח ו כ ו מ סה בגלגל ע ו ב ק ה ה ת ו י א ש ביניהם ר״ל כ ו י נ ר מ א ה ש ז ל ה ו ד ג הם ח י ת ה ה ב ח א נ י ן שאמרנו ה י ע ר כ ו ש י מ ה בגלגל ה ר ו ש ן ק ו י העלא גלגל לי* ה # ע ו נ ם ת ו ה ש ן ל י א ר ש מ ו ל ר כ ו ש י מ לגלגל הר ו מ ש ה ל ב צ ל מ א ע י ת ה ד מ ו א ע ל ב א ר ע מ ח ולא ל ר ז מ לר ח ם כל א ע ו ו מ ה ע ק ל ח ל ה ו ש ל י ס ש ח י ה ן ו כ ו ת ה ה ו ת ר מ ש מלם ו לעי ת ו ר א י מ לא ת ו ו נ פ י ל ח י צידיו לא ת נ ש מ ם ש י ל י ל ג ה מה דבויו ם ב י ר ו ד ס ה ה י ק ל ח ע מ ו ד חלק י ק ו ל ל ח א כ י ועי״ז הא ל ן א ו כ מ ד כ ע ו ל נ פ י ל ח א י ל ל ידוע ו י ל ר כג ו ש ק ם ו ל ו ע לל כל ג ל ג ת מ ך ו ל ו ו ה מ ר ע ש ק נ א ה ו ה ק ה ל ח ב ה ב ו א ס ו ו ה י עלר ב ע ש ו כ ג ר מ א ה ש מ ו צ ע ן ה ו י ל ל הע ג ל ת הג צ ו ר ס מ ס ע״ ל ו י ע מ יר ו ש י מ ל ה ג ל ג תם מ ו ז י ל נ ה ו ל א ת ה ו ל ז מ ה א מ ו ה ק ה ל ל ח ת כ י ט נ וא ו ם ה ם א ו ר ד ם או ל י נ ו פ צ ת ה ו ל ז ם ה א מ ז ם ה ן א ו פ צ ל ן ו התו מגלגל ו י ל נ א ו ו ה ת גלילו ה י י ט י נ פ ן כ א לפי כ י ם ה י מ ו ר ד ה מח ר ו נ ח ם ה ש ת ב א ז ה ה ר ו ג ח א ה ר ו י ק נ ה א ל ז י ב ש ב ר ו ו ש י מ הת ו ל ז ם מ ת ו א א ר ק ה א ם ב י ר ו ד ס ה ה י ת ו ל ז ן מ כ ה ו ע ו ב ק ה־ובה על גבי גלגל ה ריייל הקי ב ר ק ב ת ש י נ ש ה ה ר ו ג ח ה ם ו י ע ו ב קר י ש י מ ס גלגל ה ן ע ה כ נ י ן ד י ו א נ ר מ א י מהי ש פ ת כ ו ל ז מ הה י ק ל ח ת ב ג ג ו מ ת ת מ ו ל ז מ ם גלגל ה ת ע ל פ ו ט מ ל ו י א ו ם ה י ל י ל הג וי זיי נ פ מ ג ו ג ו מ ת מ ו ו י ב כ ו כ ל ב ג ל ג ת א מ ו ה י ש פ ה כ ם כ י ר ו ד ס הם י ר מ ו ה ע י ק ל ח ר מ ח ק א ל ם ח ו לא ש ת ו א ז ׳ ה ה הב ר ו ג ח ן ה י אה י ה י ס ש ח ו י ב א צ ם מ ו ם ש י ר מ ו א ש ל לם ו ו ר לע ח ן א כ ו ל ת עה ע ו ב ק ה ה ר ו ג ח ם ה לא ע ו ו לי גלי ר ו ו ש י מ ם גלגל ה ם ע ה ל

מן ז ן ל מ ז ה מ ת ו ן א י פ י ל ח מ ן ו ן ה י ר י מ א מ ל 1לקיה אם י ג ג ו מ ת מ ת ה ו ל ז מ ה ה מ ל ל ט ש מו א ן ר י א ר ר״ל ש א ב ת יו מ חלק כ ו

ש

ו ח ב ן נ ו ו כ ד מ מ ו א ע ל ר ו ו ש י מ ר בגלגל ה ו ש ק ק ו ו כ ה ד ל א הג ג ו מ ת א מ ל ם א י ע ו ב ק ם ה ה ת ה ו ל ז מ ה ה מ ל ל ט ש מו א ח ר כ לא נ וי י ב אל ר ק ת מ ר ו ז חו ם ו ע ו פ נ מ ק מ ח ר ת מ ך ו ל ו ו ה נ מ ז מ א ונלו ו הא ו ן ה כ ם ו י נ ו ר ח א ה ה ל ת א ר ב י ס פ ב ל ר ע י מ פ ל ת כ ר ח ם א ע פן י א ה ש י לו מ מ ו ר ם ד ע פ ר ו ו ש י מ י לגלגל ה נ ו פ ם צ ע ה פ י ז פ לי נ י ם א ל ו ע א ל ל ם א י ע ו ב ק ת ה ו ל ז מ ה ה מ ל ל ט ש מז א ן ר י ן ד כ

• י ב ר ע לא מ י לו ו ח ר ו א מ ל י ו מ ו ר לא ד ר ו ו ש י מ ל ה ג ל ג י מ נ ו פ צלם ו ק לע ת ו נ נ י א ר ש ש ר ק ו ש ק ו ו מ ק ע ו ב א ד ו ה ל ו אי הו

: ו נ ד פ י ו ש מ כ

יבין האתרוגים >5הם במנהג תגועת גלגל המזלות בכוכביו יI יזה כי הקדמינינ* מהם שכבר נשכח זכרם ולא נודע זמנם

א ו אבל ל י ב כ ו כ ה ב ו ה יש לגלנל ה ע ו ד רמזו כי העתקה ין אלא י ג ע ה ה ז ו ב ר ב ו מדתה ולא ד ע י ד ו בררי>!גהגה ילא הן ו ש א ר ן ה מ ז ם ב י מ כ ח ה שכך היה מנהג ה ד י ח . רמז ו דרךה ז ם כ ת נ ו ו כ ת ומשל ו ו ד י ר בהם ע״ד ח ב ד ל ת ו ו מ כ ח ר ה י ת ס ה לם ת ו ס כ ל ם ו ר י ת ס ה י ל ד כ ם ו ר א פ ל ת ו ו ק כ ח ל ה י ר ג ה י ל ד כ י ז ל ת י הז י מ ר ו י ה ה כ ז ם ו<*מרו ב ה ם ל י נ ו ג ם ה נ י א ם ש ד י א נ ב מ

ה ! ו י צ ו ו י ב כ ו כ ו ב ת ע י ס נ ת ו ו ל ז מ ת גלגל ה ק ת ע ה ן רמז ל ו ש א ר הא י ה ר ש י ו א ה ב י ו ל ת ה ה נ י ס ם ו ב ר ה ז ר ה מ א ה ו י ל ו ע י ד י מ ל ת לו ד מ ע ם ש י מ כ ח ה ה נ ת ה ו א ת ד׳ מ ד ר ו י ה ו נ ת ש ו א ה ד׳ מ ל ו עם י מ כ ח ס ה ו י מ ל ט ב ס ו כ ר ב ן א ו ג ה כ ב ו ר ן מ מ ז ו ב י ך ח אם כ ה ם כ״ ת ו ר י ח ם ו ה ם ה י נ ו מ ד ק י ה ר ב י ד ו כ ר מ ם א ת ע י י ס וו רע לא י ם ו ת ו ן א י ס להב ו ה כל ו א י ל ד ש ם ע י מ ו ת ח ם ו י מ ו ת סה ם לב לו ו ש ך ל כ י פ ם ל ו ה כ ר צ ו ה ה ו ז ם ב ת נ ו ו ה כ ת י ה ה מם ה י ד ו י פ ר א ה ם ל ה ו ש ר מ א ם ו נ ו י ע ו ב י ל ר ע ו ק ח ל ן ו י נ ע הי ה כ א ר נ ם ו ה ה ל ל ג ת נ ד ש ם ע ת ל ו כ י י פ ש על זה כ ו ר ד ל מו י ב ט ו י ועל ק ז כ ר ב מ י ב ד ס י מ ל ת ג ל ג ת א מ ו ה . , ת ו ל ז מ גלגל הו מ לם כ ם לעו י נ י פ פ ל ו כ י ב כ ו ע בכ ס ו נ ך ו ל ו ה ה ב ת ר ו נ י ת מ בו מ כ ם ב ו י מ ל ט י ב ר ח א ה ו נ ה ש א ל מ כ ד ב ב ל ת ב ח ה א ל ע מה ר ו ה ו ו נ ו ר על זה בעי ק ח י ו נ ת ם ב כ ח ד ה מ ה ע נ ם ש ״ ש תו י ב כ ו כ ה ב ז ל ה לג ת הג ק ת ע ג ה ה נ י מ ר כ מ א ה ש מ ם ב ו ל מ י ט ב לם ה ם ה י נ ו י ע ו ה י ת ו ת ו א ח ב י כ ו ה א ש ל ם א ל ו ע ח ל ר ז י מ פ ל א כ ו הל כ ת כ א ז ה ה ק ת ע ה ת ה ד א מ י ה ה צ ה מ ה ו ל ע ו מ מ י כ ה כ א ר ה וי ו כ ר ו ה ל ו כ ש ו בלי ה ר מ א ם ש י ש נ ו א י ו ה ד אל ג נ כ ה ו נ ק׳ שי פ ל לא כ ח ו ר ו י מ פ ל א כ ל ל ל ה כ ק ת ע ן לו ה י ה א ז ל ה לג לגה ת ו נ י ת ם מ צ ו י ע נ פ מ ה [ ו ב ש י ג ר א ה ל י ש נ פ ה מ ז ב ו ר ע מם ש ה ב ז ל ה לג י הג ב כ ו ו כ א ר ק ה נ ל ז י י בשב ו כ ר מ א ] ו ה ת ו ק ד ום •אחר ע ט י מ ה כ ת ע ד ר י ב ה כ ת א ם ו י ט ק ו ש ה ם ו י ח נ ם ה י ב כ ו כ הי מ כ ח ם מ י מ כ ם ח י ש נ ו א ד מ ה ע ל י א ר ח א ן ו ו כ א ר ק א נ ו הא ל י ט ל ו ר ט י ע ו ב י ה ו ש י ר ב ח ו אברה׳ הזדקאלי ו ס ל כ א ע מ ש ין ש בי י ת ש ק ו ל ח מ ל ה ו כ א ר ש כ ד ו ר פ ס ם מ י ר ח ת א ו מ ו ק מ וא ב ש ה ו ב ש ה ל ו הבלבו ו ו י נ ע ה ה ז ם ב י נ ו ר ח א ה ם! ו י נ הראשול כ ת ב ו ל ז מ ה ם מ ה י נ ת מ ם ו י ב כ ו כ ם ה ו ק ן מ ו ב ש ח ן ב ת כ מ ח מל דו ק ג ו י ד ה ב ו על ז ר ק ח ם ו מ ע ב ט ו ט ם ב ה ו ל ת בא ע ת ו ער א ש ם ו כ ר ב א ם ו ו י מ ל ט י ב נ ו י ם לע נ ו י ו ע ר שלו ח א ד ו ו א מן ו י י הע ו כ ר מ א ו ו ר ו ם ה ה י ר ח א ל ה ד ל י א נ פ ו ל י ם שה י נ י י ע מ הש ה י ע י ס נ ה ו ק ת ע י ה ה כ א ר ה ם ו ה ד ל י ע י ה ת י מ א ב ה ו ש י ח ה ום י נ י פ פ ל ו כ נ י ל א ב ה א ב ת ר ו ד י ב כ ו ב י ב כ ו כ ת ב ו ל לגלגל המזב ן ר מ ז ם ו ע א פ ל ו א י ר י חב ס ו ו י ם ל ט ב ב ש ח ו ש מ ם כ ל ו ע לם ע פ ת ו ו ל ז מ ר ה ד על ס ם ו י נ י פ פ ל ו כ ת ק ת ע א ה י ה ה ע ו ד יו י ב כ ו כ ע ב ס ו נ ק ו ת ע נ ר ו ז ו א ח ו ע ה ו ד ר י ח מן רב א ז ת ו ר ח אם לגלגל ס ח י ת ה ה ב ז ת ו ו ל ז ס ר ה ד ר ושלא על ס ו ח י א פ ל כת ד מ ן ב ס ז ן ל מ ז ת מעמדו בכוכביו מ ו נ ת ש ר כפי ה ו ש י מ הב ו ר ק ו ב ם ע ט ן הזה ו י נ ע ר ה א ב ת י י םה ש פ ו כ נ ס ם מ ק ח ר מ

מאמר שני סדק ו כב

י ת י ן י ^ ט י י 7 ק י י ר שה ח ך לו א ו מ ס ם ה ו י ת שוה ל ו י ה הלילה לם השראת י י נ כ ו ת ו ה ת ו ו א א ר ק ה י ו ע ה ג ר ה ו ו נ מ ן מ ט קת תשרי פ ו ק ו אותה ת א ר ק ר י ו ב י ע ת ה כ א ל י מ בעל החורף ות בחודש ל פ ו ת נ א ז ה ה פ ו ק ת א ה י ם ה י נ ש ב ה ו ר ב י ש פ זה ל י וף ובהגיע ר ו ח ם ותחילת זמן ה ו ח ף ימי ה ו א ס ו ז ה א י ו ר ש תת האלה ו ל ז מ ה ש מול נדי מ א ח ר כ ו ת נ ו נ ח ה ל מ ח ז ה כ ר מט י ב ה ה ל י נ ת פ ב א ס ת ת ו י נ ה ש ס ח ך ה פ ה ת ם אז ת י ע ו ב ק הם י נ כ ו ת ה ר ו ו ק ן ה מ ת ז ל ח ת ף ו ר ו ח י ה מ ף י ו א ס ו אז ה ן ו ו פ ל צ אי א ר ק ר י ו ב י ע ת ה כ א ל י מ בעל ע הפוך הקור ו ג ר ו ה א ר ק ית א ז ה ה פ ו ק ת ם ה י נ ש ב ה ו ר ב י ש פ ת וזהו ל ב ת ט פ ו ק ו ת ת ו אה תי ו ל למז ה ו ע ו ב ק ה ה ר ו ג ח ש ל ד י ו ע ת ו ב ש ט ד ו ח ת כ ל פ ו נא ל ם אליה ו ס ח י ת ה י כ א כ י ה ת ו ר ח ה א ל ו ג ה ס ם ב י ר ו ד ס הך ב ך ו כ ד ב ע ו א צ ו י ה נ ו ל סל ז מ ר ש מ א נ א ש ו ת ה ג ג ו מ ת מ לד לי ח ו י ק מ ר ס ן הזה ב י נ ע ך ה ע י ד ו ד א ו ע ם ו י ע ג ר ת ו ו ל ע מי ממזל נ ו ק ־סל ל בה ח ו י ג ר כ מ א ן כן! נ א ה כ י ל ם א ס ח י י ת ה ב ות ו ל ע ך מ כ ך ו א כ ו ת ה י נ ו ל ה ס נ י ד מ ם ב ו י ת ה ו צ ע ח ג ר י ב נ ו ל פם ה י ל ה ע לו נ ן ו י נ ע ה ה ה בז ל ת נ ל ה כ ן כ י ד א ה ו ן ה כ ם ו י ע ג ר וה ר ו ג ח י ל ר כ מ ו א ה ו ת ד ע ס י י מ נ ה א ל ז י בשב ם ו ת מ ח בא מ וה י ה ם ת י ג ג ו מ ת מ לא ל ה ו ם ב י ע ו ב ק ו ה תי ו ל למז ת ו א ז ה ה ע ו ב ק הה ר ו ג ר ח מ ו א ם ש ו ק ל מ כ ך ב ל י א ן ו א כ ר מ פ ס ה ה ז י כ ת נ ו ו כש א ר ם ו ת ת ס ו ל ז ו מ י א נ ו ל סל ז ו מ ת א ו ל ז מ ת ה ר ו ג ו ח ם א ת סת ו ל ז מ ש ה א ך ר ל י א ן ו א כ ו מ ת ו א א ר ק א א ש ו ם ה ה ה מ ל ל ט מזם ו ק ס מ ח י ו א ם ואלי ת ו מ ש ר ב ד ס ם על ה ת ו נ מ ל ל י ח ת ו א נ מ מ שן א כ ה זה ב נ ת י מ נ א ה ו ו ר ה ס ם ה ם ם ו ק ל מ כ ח ב ר י ה ש ו מ ש הש מ ש ה ה נ ח ר מ מ ו א ש כ י [ ל ע ק מ פ ס ר ה י ס ה ל ר ו ר ב י ל ד כת מ א י ב ] כ י נ ל פלו ז מ י מ נ ו ל ק פ ל ח א ב ו י ה נ ו ל ת פ ע ח ב ר י ה ום ה י ק ל ח ה ו ל א ת ה ו ר ו ג ח ׳ ה ן ב י ש ב י ר ש ו מ א ף ה ו ל י ח ל ה י בשבם ה י נ ח מ ם ו י ב כ ו כ ם ה ו ק ן מ ו ב ש ח ש ב י ' ש ק ו ל ח מ ה ש ו ו ב י ש א ה בו ר מ א י ם ו ת ם ס ד י א נ ה ב ז ו ל ב ש ח י ש ת כ ע ת ו ל ע כ ת כ ו ל ו מ ה מל סלוני ז מ י מ נ ו ק פל ל ח א ב ו י ה נ ו ת סל ע י י ב נ ו ב סל כ ו ם כ ו ק מ שת ו ל ז מ ם אל ה ם ח י ת ה ם ב ו א ר מ א לא י ם ו ה ו ל ר ר ב לא י ום ולפיכך י ע ו ב ק ו ל ם א ת נ ו ו א כ ו ת ה ו ר ו צ י ה ם בעל י ת י מ א חן ההסרש י נ ע ל ל י כ ש י ע ו ד י ם ש י ב כ ו כ ם ה ו ק מ ב ל ש ח ת לכל מ ו א ית דעתו גלה א י ו ו ל א ת ה ו ל ז מ י ה נ י י מ נ ן ש ש בי י ר ש ו מ א ה ה ז הם או י ע ו ב ק ם ל ו א י ת ו נ ו ב ש א מייחס ח ו ן ה ה ה מ ז י א ר ל מ א י ות מעליו ו נ ע ט ר ה י ס י ת ו ו ק י פ ס ר; ה תי ה י בז ם ו י ג ג ו מ ת מ לת זו לזו ו כ ו מ ס ת ה ו ר ו ג ח ת ב׳ ה ר ו ת צ י א ר מ א לך ל ה ום היא הקבועה ה ת מ י נ ו צ י ח ה ז ה ש כ ר ת סביב מ ו ק ו ק חא ראש המזלות ר ק נ ה ה ל ש מזל ט א א ר י ה ה נ מ ת א מ ד ו ק נ וא מחנה מרכז החמה ברגע ו ה ץ ש י ק ת ה א ו ו ש ת ה ד ו ק א נ י ה וש מזל סרטן שעליח א ת ג ממנה הוא ר ד ו ק נ ן ו ס י ת נ ס ו ק תת תמוו ונקודת ב ממנה פ ו ק ז החמה ברגע ת כ ר ה מ נ ח א מ ו הם שהיא נקודת השוואת החורף ועליח י י נ ז א הוא ראש מזל מ הוא מחנה החמה חונה ברגע תקופת תשרי ונקודת ד ממנהו החסה ברגע תקופת הוא ראש םזל גדי והיא מחנה סרב

ו נ ר ס א ו ש ס ה כ י ק ל ח ת ו י נ ש ה ה ר ו ג ח ת ה ו ג ג ו מ ת והעד על הה נ מ ה מ ל ל ט ז ש מ א א ר ו ו זה ה נ י נ מ ז י ב ר ה א ש ו הת י ר י ש ע ה ה ל ע ף מ ו ח ס כ ו ן נ ו ו כ ר מ ו ש י מ י לגלגל ה נ ו פ ד צ מ ו עע ו ב ק ה ה ל ל ט ש מז א ר ו ש מ ם כ י ע ו ב ק ת ה ו ל ו מ ה ה מ ל ל ט ז מ מת י ר י ש ע ה ה ל ע ף מ ו י ס ד ח כ כ ו ן נ ו ו כ ך מ כ י פ ה ל ת ה ע א ר א נ ו הם ד ו ה ק נ ן ש ו תש״ מ ם כ ו הי ם ו י ג ג ו מ ת מ ת ה ו ל ז מ ה ם מ י ג ל ד ז מ מו י א ה ו ה ן ה מ ו ו ב י ה ם ש י ר ק ו ח ם ה י ד י ע מ י ש ס ה ל ו ז נ י נ מ ול לג ם בג י ע ו ב ו ק ל א ו מ מ ו כ ל א ה מ ל ל ט ז ש מ א ם ר״ל ר ה י נ שת ו ל ז י מ ש א ר ר א ש ם ו י י נ ז א ל מ ש מז א ה ר י ן ה כ ר ו ו ש י מ הו י ח ח א כ ו ן נ ו ו כ ׳ מ י מר ו ם ע י ג ג ו מ ת מ ת ה ו ל ז מ ה ם מ ה י ק ל ח ולא ש ו ר פ ם ה ו ז לס״ז ש ה א י לא ה ם ו י ע ו ב ק ה ו מ מ ש ו כ מ ש שב ו ש ח נ ת ש ו ל ז מ ה ם מ ה י נ ח מ ם ו י ב כ ו כ ם ה ו ק ן מ ו ב ש ח ק ב לו חיה ר ו ג ח ת ב ו ר ו ד ס ת ה ו ל ו ם י ה ע כ ד ו ו ו לאל ו א ת אל ו ל ז מ ם ל ת ו אם י ג ג ו מ ת ת מ ו ל ז ם מ ת ו א א ר ק ת א ג ג ו מ ת מ ת ה א ז ת ה י נ ש הם ה ב ת ש ו ר ו צ י ה ם בעל י י ת י מ א ת ה ו ל ז מ ת ה מ א י ה פ ם ל ה ות גלגל ו מ י מ ק ע ה ב ע ו ב ק ה ה ר ו ג ח י ה ת כ ו ל ז מ ת ה ו מ ו ש ב ק נם גלגל ] ע ם י י נ ז א מ ה ו ל ל ט ו ש מ א ר ב ה [ ר ו ש ק ן ה ו י העלם ש ה ל ת ש ע ה ש א ו ב ו ב ם א ש ו ן ר י ע א כ ל ה א נ י ר א ו ש י מ הי א כ י ת ה ג ג ו מ ת מ ה ה ר ו ג ח לת ה ו ג ס ת ו ג ג ו מ ת מ ה ה ר ו ג ח הי נ ו ל ב ס כ ו ם כ ו ק י מ ר כ מ א ת י ר ח א לא ב ה ו י ל ס א ח י ת ה בם ה ה י ל א י ו נ ו ל ל פ ז מ י מ נ ו ל א בחלק פ ו ם ה י ב ש ו י מ ה י מ נ ו ל פ ות ל ע ב ן ב י ו ם לכ י ב כ ו כ ם ב י ז ו ם הח י מ ש י ה ר ב ו ם ה י נ ו ו כ ת מם ה ם ו ל צ ת א כ י ל ב כ ו ת ז׳ כ כ ר ע א אז מ י ך ה י ע א ד י ל ת ו ע ות ר י ז י ג ט פ ש מ ם ב ת נ מ ו י א פ כ ם ו ת נ מ ו ך א ר ו צ ם זה ל י ש ו עה ר ו ג ח לת ה ו סג ה ו ז ם ב ה מ ק ע ס ם ע ו ו ש ן לנ י א ם ש י ב כ ו כ הם י ב ש ח ם נ ה ה י ל א א ש י ה ה ם ב י ר ו ד ס ׳ ה תי לו ה ומז ע ו ב ק הה ו ן ה י נ ע ר ה א ב ת י ו ש מ ה כ י ת ו פ ו ק ת ה ו מ ח ת ה נ י ש ק ר סז כ ר ע מ י ג ה י ב ע כ ד ת ר בע״ה ו פ ס ה ה ז ר מ ח ם א ו ק מ ו ב מ ע ט וח כ ו ת נ ו נ ח ה ל נ ע ד ד ת ו ע ׳ ש י ח ר ז מ ה ה ת ב י ס ס מ ה ע״ ס ח הע י ג ז י ת א ו ל ז מ ש ה א א ר ו ה ה ש נ מ ה מ ל ל ט ז ש מ א ת ר ד ו ק נך ו מ ס לה ה ו ללי ת ד מ ה ב ו תו ש ו י ץ לה ר א ת ה ו מ ו ק ל מ כ ם ב ו י הו מ ם כ י מ י ל ק א ם ב ו י ה ל מ ן גדו כ ם ל ד ו ה ק ל י ל י ה י ר שה ח לו אא י ה ה נ ש י ה נ מ ז ה מ ז ע ה ג ר ה ר ו ח ם א ו ק מ ם ב ע ט תי ה שי

ע השראת הקיץ ! ג פ ר ש ה ב נ ו כ ת ת ה מ כ י ח ל ע ו ב א ר ק י שב ו ר ב י ש פ ה ל ז ן ו ס י ת נ פ ו ק ה ת ת ו ו א א ר ק ר י ו ב י ע ת ה מ כ י ח בעל ות• ו שי מ ן כ ס י ש נ ד ו ח ת ב ל ס ו ת נ א ז ה ה ס ו ק ת א ה י ם ה י נ ש הה מ ח ז ה כ ר ע מ י ג ה ב ץ ו ת זמ! •הקי ל י ח ת ר ו ו ק ף ימי ה ו ,וא ס ז ד א ו

ה אז ! ל א ם ה י ע ו ב ק ת ה ו ל ז מ ה ן מ ט ר ל ס ז ש מ א כח ר ו ת נ ו נ ח ללה י הל ו ו דל ת ג י ל כ ת ם ל י מ י ל ק א ה ם מ ו ק ל מ ם בכ ו י ע ה י ג יי מ כ ה ח ת ו ו א א ר ק ה י נ ש י ה נ ס ז ע הזה ס ג ר ה ו ו ת ו נ ט לתכלית קב ס ת ה ו ס ח ך ה ס ה ת י כי אז ת ס התכונה הסרך החום מה לר ו ב י ע ת ה כ א ל י ס בעל ם ו ו ר ט אל ד י ב ה ן ל ו פ צ את סניה מה הזאת פ ו ק ת ם ה י נ ש ב ה ו ר ב י ש פ ז ל ו מ ת ת פ ו ק יקראי אותו תת זמן החום ל י ח ת ף ימי הקיץ ו ו ש תממ ואז הוא ס ד ו ח נופלת ב ובהגיע מרכז החמה לחנות נוכח ראש מזל מאזניים w יגיע

(Of מאמר שני פרק ו

1 י ל י א עג י ם ה ל ו ע י ל כ ג ו ג ו מ ת מ ה ה ל ש מזל ט א א ר ו ה ט שה שיי׳ ע ו נ ת ה ב ז כ ר ב מ י ב ה ס מ ו ק מ ת ב ב ב ו ת ס א ז ב ה ו ב י ס הת ק ת ע מ ו הט ו ק ה לס״ז ב ת ל כ ל ו ה ה י ג ר פ ב ע ה ל ב ת ר ו ר י ב ב וה ו וע״י ז נ ר מ א ו ש מ ה בו כ ק ו ב ד ה ו ב ו ח א ת י ה ל ו י א ו ו ה ת ו את א ד ו ק י נ ר י י צ נ ש ה מ ת ל ר ב ו ע ו ו נ מ ת ט מ ד ו ק ת נ ק ת ע א נ י הי מ ו א ה ש ז ג ה ה נ מ ל ה ר ע ו ח י א פ ל ם כ ע פ ם ו י נ י פ פ ל ם כ ע פע י ג ו ה נ ר מ א ו ש מ ה כ ו ז נ נ מ ם ז ד ו ה ק נ נ ש ״ ש ם ת ו י י ה ם כ י ש את י נ ח ה ל נ מ ב מ ו ח ת ב ה ו ב י ס ת ה ל ו ג ע ע מ ו ד י ת ה א ת כ ז ד ו ק ה נ לח י ו ת נ נ ו ו כ ת ט מ ד ו ק ז נ ך היתד! א כ י פ ל ן אהב ו ו ס כ ל על אן ו ס כ ל ל א ד ע ו ב > , | ל י ת ע ס ן טך,£ ה ו ס כ ל ז א ה א י ה ת א ו ד ו ק ני פ ן ל ם היך, א י ג ג ו מ ת ם ת ה ו ל ז מ י ה ק ל ח ד מ ח ד א ח א אכב ום י ע ו ב ק ת ה ו ל ז מ ו ב מ ש ו כ מ ש ו ש י ח ח א כ ו ן נ ו ו כ ד מ מ ו ן ע כת ו ל ז מ י ה פ ן ל ו ב ש ח ן ה ש בי ר פ ם ה ו ן ש י כ פ ז ל ה א י א ה ל ות ע א ה ר ק ת ת ש ו א ה י ל ז י ב ש ב ם ו י ע ו ב ק י ה ס ז ל ם א י ג ג ו מ ת מ ה

. ו ת האל ו י ו »ב י החן נ ם ש ה ו ל ק ד ל ובו צ י א ו ק ה ו ד צ ת ה א ע י ה הי י ת כ ל ד ו ק ה נ ה ל ד ר י ה ש י מ פ ה כ ת ד ע ע ז ו א מ ד ו ח א כי ת ב ע ס ו נ ו הט ו ק ה ל מ ת ע ק ת ע מ ת ו כ ל ו ר ה ו מ א ב ה ו ב י ס הע ג ו נ ב ו ו ב י ס ת ה ל ו ג ת ע ת א ש ג ו ת פ ו י ה ה ל ת ו ע ׳ כ ע י ג ה ד ש עת י£ בבל ד ו ק ה נ ה ל ע ס ן נ י כ פ ל ץ ו ו ח ב ה מ ר ו צ ל ה א מ ש ה מ כה ע ו ב ק ה ה ר ו ג ח ה ת אס מ ש י ק ק ל ח ח כ ו ה נ ה ל ר ב ע ה ו ו ן ה מ ז הת כ ל ו ת ה ו ל ע ן י' מ ו ג א כ י ן ה ו י ע ד ה י ע מ ה ש י מ פ ה ל ת ד מ שה ת ו י ה ה ל ע י ג ה ד ש ם ע י נ י פ פ ל ר כ ו ש י מ ל ה ג ל ג ת מ ק ח ר ת מ ות י ר י ש ע ה ה ל ע מ ף ה ו א ס ו ה ת ם ש ד ו ק ח נ כ ו ת נ ד מ ו ה ע ו ו נ י נ מ ז בם ו י ה כ ת ה ע מ ח ת ה ם א י א ו ו ר נ ך א כ י פ ל ה ו ע ו ב ק ה ה ל ל ט ז מ מה ל ע מ ף ה ו ח ס כ ו ת נ נ ו ו כ ת מ ד מ ו ת ע י ת מ א ן ה ס י ת נ פ ו ק תי ס ך ל ל י א ו ו נ י נ מ ת ז ע מ ג ו ג ו מ ת מ ם ה י ג ל ד ז מ ת מ י ר י ש ע הת ל ו ג ה ע״י ע ת ל ד ר ו ת כ י ד ו ק א נ י ה י ש פ י כ ם ר״ל כ ת ר ב םה ט מ ל ן אהב מ ו ס כ ל ה על א נ ח ת ע ו י ג ת ד ש ר ע ו ח ב א ו ב י ס הן אהב ו ס כ ל ל א ד ע ו ב ו ל ת ו י ה י זה ל פ ו הט ל ז ק ע לי א י ג י ום י י ת נ ך ב י ש מ י ן ש מ ז ל ה ב ת ט ב ד ו ק ה נ ר ל ו ז ח ן ת י כ פ ל ת ו י נ שת ב ר ק ת מ ן ו י כ פ ת ל ר ז ו ר ח ו ח א ת ל ל ג ל ג ת ה מ ת ו י ה ב ל ו ש ת ון ו ז לחשב ה א י ה י ה ו ח כ ד נ ו מ ע ף ל ו ס ב ע ל י ג ת ד ש ת א ע ד ו ק נ לי פ ך ל ל י א ז ו א מ ן ו ו ש א ר ן ה י ע י כ נ ק ש ו ד י ם צ י ב כ ו כ ם ה ו ק מה ע״י כ ר ד לה כ ו ת כ ע ד ו ק ח נ י ה ת ה ש י מ ס ת כ א ז ה ה ר ב ס הי ם ל ד כ ו ה ע ת ל ל ג ל ג ת ת ט מ ד ו ק ה נ י ה ן ת ר כ ו מ א ב ה ו ב י ס הו ע ק י ג י ד ש ן ע כ ב ו ר ע י מ פ ל ת א כ ד ו ק נ ת מ ק ח ר ת מ ר ו ו ח אר צ ו מ ע ב ג ו נ ב ו ו ב י ס ת ה ל ו ג ש ע ג ו ת פ ו י ה ה ל ת ו ק א י ת ע מ הט הת א ד ו ק נ ה מ ק ו ח י ת ר י ל כ ת ת ט ל ד ו ק ה נ ע ל י ג אז ת ן ו י מ יא ו ה ת פ ש ד ו ק ח נ כ ו ת נ נ ו ו כ ה אז מ ת ל ד מ ו ב ע ר ע מ ד ה צ לך ל י א ז ו א מ ה ו ע ו ב ק ם ב י ג ל ד ז מ ת מ י ר י ש ע ה ה ל ע מ ף ה ו ן ס י ע כי פ ל ל כ ג ל ג ת ה ל ר ו ו ת ט לחז ד ו ק ח נ ל ל י ח ת ת ת א ז ה ה ר ב ס י ה פ לן כ ת ו ו ל ז מ ש ה א ה ר י ה ת א ש ד ו ק נ ת ל ב ר ק ת מ ת ו כ ל ו ם ה י נ פר ח ן א ו ש א ק ר ו ד י ז צ ר לן א ו ן ח י ה ו ח כ ד נ ו מ ע ע ל י ג ת ד ש ער ו מ א ב ה ו ב י ס ת ב ע״י ה ד ו ק ה נ ע ל י ג ת ש ה כ י ה ה י ז ו ו ג ה נ מ כה לח ל כ ז י א ת ו י נ ם ש ע ה ס ל ע מ ל ן אהב מ ו ס כ ל ת על א ו נ ח ל

ם ה י ח ט ש ם ב י ס ת ת ש ם ם ו ה ב א ש ו ן אהב ה ו ס כ ל א ת ו ב טי נ ו כ י ת ה ה ר ו ג ח ה ם ו ל ו ע ת ל א ז ה ה ע ו ב ק ה ה ר ו ג ח ה ר ו ו ש י מ גלגל הא י ה ה נ מ ת ט מ ד ו ק נ ת ו ג ג ו מ ת מ ה ה ר ו ג ח א דנממ ה י ה ח ר ו צ ה מל ז ש מ א א ר ו ה ה ד ג ג כ ת מ ש ד ו ק נ ג ו ג ו מ ת מ ה ה ל ל ט ז ש מ א רן ו ס כ ל א ה ו ו ז נ י נ מ ז ה ב ב צ י מ ס כ ה [ נ מ ג מ ג ו מ ת מ ם ה י י נ ז א מח גלגל ט ם ש ה ע ח ט ה ש ת א ע ו ף ה ת ת ש ו מ ב א ש ו טהמ הם י ר ק ו ח י ה ה כ ל ע מ ו ל נ ר מ א ו ש מ א כ ו ה ה ז ן ב י נ ע ה ] ו ר ו ש י מ הה א מ ה ה מ נ ם ש י ר ש ו ע מ ם כ ו י י ה ו כ ר מ א ו ו ד י ע ם ה י נ ו ר ח א הת ט ד ו ק ת נ י א ר ה נ ת י ה ה ר י צ י י ל ש י מ ח ף ה ל א ה ת מ י ע י ב ר הכח ו ת נ נ ו ו כ ן מ ו כ מ ת מ כ ד ו ק נ ת א ו ד ו ק ח נ כ ו ת נ נ ו ו כ מת ד ו ק נ ת ט ו ד ו ק ם נ ה ו ל ל ג ל תג ה נ ת ד ע ע ו ו א מ ת ב ו ד ו ק ח נ כ ו ני פ ל ה כ ב ת ר ו ד י ב כ ן כ ת ו . א ע י נ ה ן טהמ ש ו ס כ ל מ ע״י את ב ד ו ק נ מ ת א ו ד ו ק נ ת מ ו ק ו ח ה ר ת ם ע י א ר ם נ ה ם עד ש י נ פת גלגל ק ת ע י ה ה ע״ י ה ה ז ת ו ו ל ז מ ר ה ד ת על ס ו ל ע ׳ מ ן י ו ג כ: ה י ז ד כ ם ב י נ י פ פ ל ה כ ת ר ע ע ז ו א ו מ י ב כ ו כ ו ב ת ע י ס נ ת ו ו ל ז מ ה

א

ג ה נ ע מ י ד ו ה ל ר ו ר ב ה ל ת ל ע י ח ת ל זה א ו כ נ ע צ ב ואחר שש ר פ א ו ו נ ר מ א ם ש י נ ו ר ח א ת ה ע י ד פ ת ל א ז ה ה ק ת ע הם ה י ת ו ר ב י ס ס ה ל ת ו ת א מ ר ו ג ה ש נ ו כ ת ר ה ד ן ס ו כ מ ע כ י ד ו א ות ק ת ע ג ה ה נ מ ו ש א ר ה ם ו י נ ו י ע ם ה ת ו ת ו א ו ב ח י כ ו ם ה י ה ר כ מ ו א וו מ לם כ ם לעו י נ י פ פ ל ה כ נ י ו א י ב כ ו כ ו ב ת ע י ם נ ת ו ו ל ז מ גלגל הם י נ י ס פ ל א כ י ם ה ע א פ ל ו א י ר י חב ם ו ו ל מ י ט ב כ ש ה שם ו י מ ל ט י כ מ י ם ב ג ה ו ל ע מ ו ל נ ר מ א ו ש מ ר כ ו ח י א פ ל א כ י ם ה ע פ ומן ל בז ב ם א י נ י פ פ ל ת כ א ז ה ה ק ת ע ר ה ד ה ם י ן ה ם לכ ד ו ם ק ג וי פ ל ת כ א ז ה ה ק ת ע ה ר ה ד ה ס י ן ה כ ם ל ד ו ה ק י ה ן ש ו ש א ר ה׳ ג ת מ ח ת א ח פ א ״ ג ע ה ו ו נ ת ו י ה ן ל כ ת ה י י ז ו כ ר מ א ר ו ו ח אא י ה ת ש א ז ה ה ר ו צ ן ב ה ת מ ח ר א ד ך ס א ר י א נ ת א ו נ ו כ תת א ז ה ה ר ו צ ה ב ת ם ע י ש א א ש ל ה א י ת ו י ת ו א כ ה ו נ ו ש א ר ן ה י ע כא י ו ה ל א כ ה ו ר ו ג ח ח ה ט ש ח ב ק ו ק ש ח ד י ו א ח מ נ ט ה ק ל ו ג י ע כן ו ס כ ל א ת ש מ ד ו ק ב נ י ב ה ס ר ו צ ך ה ו ת ה כ ק ו ק ח ת כ ה ל ו ג עז ו מ ר ת כ ה ד ו ק נ י ב ם כ י ש א כ ו ו ב י ם ת ה ל ו ג תקרא ע י אהב ־ת ד ו ק נ ק ל י ת ע מ ן טהמ ה ו ס כ ל א לם כ ו ה לע ב ו ח א ת י ח ה נ מ לה מ

מאמר שני פרק ו כג

ה י נ י נ ד ע א ש ה ו ת ו ת א מ ר ו ג ה ש נ מ ת ר ה ד ה ס א ר מ ה ו בו ת נ מ ם נ ת ו ו ל ו מ ת גלגל ח ק ת ע י ה ן על כ מ א נ ד ה ע י ה ה כ י ת ו ת ו א וו י ר י ב ח ס ו ו י מ ל ט ב ב ש ח ו ש מ ם כ ל ו ע ם ל י ג י ס פ ל ה כ נ י ו א י ב כ ו כ בא ו ה ה ו י ר א א לב ה ר ק נ ם ה י ב ש ו י מ ם ה י ב כ ו כ ה א מ ו ה ב ה כ ו כ ה של ו מ ת מ י ר י ש ע ה ה ל ע מ ן ה ה מ ע ו ד ק י ל ח ע ב ו ב ל ק כ ת ה ע ד לו י ם שה י ר ח ם א י ר ק ו ה ח מ כ ם ו י מ ו ר ה ה נ ג ה ג ו מ ת מ ה ה י ר אה א ר ם נ נ ו י ע תו ב ו או א צ מ ו ש ד י ע ם ה כ ר ב י א נ פ ה ל ב ו ר ן מ מ ז בה מ ר מ ת ו ת י ו ל ז מ ר ה ד ץ על ם י ק ת ה א ו ש ת ה ד ו ק נ ק מ ו ח רג ה נ י מ ה על פ ר ו ר ת ב ו ד ד ע י ע זה י ם ו ו י מ ל ט ו ב ת ו א א צ מ שר עו ם ו ו י מ ל ט ן ב מ ם ו ד ו ר ק ו ח י א פ ל ה כ ת ו י ת ה א ז ה ה ק ת ע ה הר מ ו ב ל י י ח ת ם י כ י ר ב ד ו ל ר מ א ו ו י ר י חב ם ו ו י מ ל ט ו על ב נ ע טת ו י מן ה ה בז ל ץ ח י ק ת ה א ו ש ת ה ה ע י ן ה ו ש א ר ן ה מ ו י ב כם י י ת י מ א ת ה ו ל ו מ ה ו יאחר מ י א ד ל ג ש מז א ר ה ב נ ו ה ח מ ח הת א ז ה ה א ו ש ה ל ה ה תחו ו ז נ י נ מ ר ז ח א י ל כ ת ו ו ר ו צ י ה בעלא ר ב ם י ה פ ל ן ו ט ר ו ס ם א י מ ו א ל ת ו מ ה ב נ ו ה ח מ ח ת ה ו י ה בו נ י ה א ו ת ו ו ל ז מ ר ה ד ס ן ל י נ לא ע ם ו ע ם ט ו ה ש י ה א י ת ל א ז הו ת ו מ ד ם ק צ ו ע ו מ נ מ ע ז ד ו א נ ל ם ש כ ח ט ה א ר ק י ב ר ה ת ש מ אב ו ר ק ם ב ה ו ל ח ר ז י ש א כ ו י ה ר כ מ ץ א י ק ן ה מ ף ו ו ל ס י ב ג ה ש כל ו ף מ ו ס ם ב י ע ו ק ת ם ה ה ם ה י ב ש ו י מ ם ה י ב כ ו כ עלו ה י ר ו ק ו ב לר ו ח ב א כ ו א כ ר ק נ ר ה י ה ז מ ה ל ו ו ד ג ב ה כ ו כ ן ה י ע ם כ י מ ו א תם י מ ו א ל ת ז מ ם מ י ע ג ״ח ר ת י ו ל ע ד מ ״ ו כ מ כ ל ב כ י ה ר ב ד א ל ו ה ש ] ש א ק לו ר ח ר ת א נ י ל ד כ י ע י רה ו ו זה י ] ו ם י י ת י מ א ת ה ו ל ז מ ה מא ו ה ן ה ו מ ד ק ן ה מ ו ץ ב י ק ת ה א ו ו ש ת ה ד ו ק נ י מ ת י מ א ה ה ל ל ט ו מא ו ה ו ש מ ו כ ל א ג ל ג ת ה מ י ה ה ת מ ו ע ל ה ו נ מ ב מ ו ר ק א ב ל כ א כ״ם י נ ו ר ח א ו ה א י ב ד ה ו ת ע ו ר ח ת א ו ר ו ר ת ב ו י א ה ר מ כ ה ו ו ן ה מ ו בה ו בו י ר י כ ח ס ו ו י מ ל ט ת ב ר ב לבטל ס ם ו ת ר ב ק ס י לחו ד ה כ ל א הה ר ו מ א ם ה ת ר ב פ ס ״ ה ע ת ד ע ע ה ו ל א ם ה י נ ו ר ח א י ה מ י מ ן ו י נ ע הת ו ל ו מ ה ם מ י מ ש א ה ב ת צ ו נ ח ן מ ו ב ש ח ל ב י כ ש ה כל מ ש ו א ע ו הת ו ל ז מ א ל צ מ נ ה ה ז י ה ו נ השי ף ו ו ל י ח ל ה י בשב ת ו ע ת ו לכל ער פ ס ה ה ז ם ב ה י מ ת ע ח ד י ס ה י ל ת י א ר א ש ו ם ה י ג ג ו מ ת ם הם ה ך ל ר ט צ א ם ש י נ ו ק י ת ה ת ו ו נ ו ב ש ח ל ה ד כ ס י י ל ת מ כ ס ה ום י ר מ ו ם ע ם ה ל ו ע ל ם ש י ע ו ב ק ת ה ו ל ז מ י ה פ ם ל ע ב ק ל ן ו א כ בם ה א ל צ מ נ ם ה תו הי ן ו כ ו ת ה ם ו ת ר מ ש ת מ ר א ל מ ש ם ל ב צ על מו סרב ה שי י מ פ ה כ ב י ס מ ר וגלילי ה ו ש י מ ם גלגל ה ע ע י ק ר בא מ י ש ת ר מ י א י כ ל ע ה מ נ ע ט ה ק ו פ ס ר ה י ס ה י ל ד י זה כ ת י ש ע וח ר י ה ש ו מ ש ם ה ו ק ן מ ר בי כ י ף נ ו ל י א ח צ מ י ב ו ש ח ם מ ו א ש ב יד ס י ד ל י ת י ע נ א ן ש ו ע ע״ס החשב ו ד ת י ם ע ו ש ם ל י נ ק ו ת מ הפ ״ א ע י ה ת ה ע ם ב ה ן ל כ ו ת מ ם ח מ ו ק ן מ י ב ה ו ז ר ת פ ס ם ב ה ל׳ י ג ג ו ט ת מ ת ח ו ל ז מ י ה פ ם ל י ר ח ם א י ש ג ה א ו לז ד ס י ר ש ת ן א ו ב ש חס נ י ה א ז ר ה פ ס ת ה ו נ ו ב ש ח ר ש מ א י ך ו כ י פ ו ל ב ה על ל ל ע י וי ת נ ת ה א ש ו ה ה ל ז י בשב ן ו ו כ י נ ת י מ ר א ק י ם על ע י ד ס ו י מא ל ן ו ו ל העלי לג ת הג ו מ י מ ק ע ם ב י ע ו ב ק ת ה ו ל ז מ י ל י כ ת ר מ א וש ח י י מ נ ת א ו ר ו צ י ה ל ע ם כ י י ת י מ א ם ה י ג ג ו מ ת מ ם ח י ר ת א לה ז ז ר ה פ ס ם ב ה ב ל ש ח א ל ש כ ת ב ו ל ז מ ה ת מ ר י ש ו מ ש ם ה ו ק מ

ת ככה ח ם עגולת הסיבוב• הקפה א י ל ש ח החילוף הזד, ו*תום בג בזה ה ו ה נ ז ן ה י ד ה ה י ה י ה ו י י ה ם כ י נ ו ר ח א ה ה ל ו א ר מ א יל ו ד ן הג מ ז ל ה כ ר ש מ ו ת א א צ מ ה נ ל י ל ר ד ז חו ך ו ל ו ן ה י נ ע חל ו ה מ י י ה נ ש ק ה ו ד צ ת ה ד ע ע ן ו ו ש א ר ק ה ו ד צ ת ה ע הנמשך מש א ר ר ו ו ש י מ ת צפוני מגלגל ה א ז א ה ר ב י ס ס ג ל ג ו מ ת מ ה ה ל טד ע ק הבי ו ו ד צ ת ה ע מ ר ש ח א ן ה מ ו ב י לו ו מ ו ר ם ד י י נ ז א ל מ מז

: ו פ ו ג בחל ה ו ן נ י ד ה ה י ה ו י י ר ח א א ב ן ה ו ש א ר ה

ו עת בםי ת ו ו ל ז מ ת גלגל ה ק ת ע ג ה ה ב ה מ ר צ ק ך ב י ת ע ד ו ח ה נ הד ב ע ר ע י מ פ ל ם כ ע פ ח ו ר ז י מ פ ל ם כ ע ו פ י ב כ ו כ בם י י ב ו א ל מ ז ש מ א ר ה ו ל ל ט ז ש מ א ן ר י כ פ ה ל א ר א נ י ה שי מ ו ר ם ד ע פ ר ו ו ש י מ י לגלגל ה נ ו פ צ ם ׳ ע ם פ י ג ג ו מ ת מ ת ה ו ל ו מ ה מם ע פ ח ו ר ז י מ פ ל ו כ נ מ ק מ ח ר ת מ ך ו ל ו ם ה ע פ ו ו [ נ ר א ב ו ש מ ו כ לא ל ם ש ע פ ו ו י ב אל ר ק ת מ ר ו ד ס ך על ה ל ו ם ה ע פ ב ו ר ע י מ פ ל כי פ ו כ י ת ו נ ו ב ש ח ר זה ו ב ר ד ו א י ב י ב ת ק ד ק לא ד ] ו ר ד ס ל ה עה ב ר ה ר ו פ ס ת ה נ ו ו כ כ כ ״ ה כ ב ו ק ט י ז ח בו מ י שאי פ י לו ל ו א ר הו מ ה כ י ת ו כ ל ה ת ו א ז ה ה ק ת ע ה ט ה פ ש מ ם ב י ב ו ר ח א ו ה ל ו א א ש נת א ולתי ז ת ז ר ח ה א ב ו כ ה ת ו ל ע ב ק ם ו ה י ר פ ס ש ב ר ו פ א מ ו ה של ע ם ש י ב ק ו ת ת מ חו ו ו ל ו ל כ ר ע ה ו נ ו ק ך ת ר ו ד א ר ה ו ו כרב שזה ק ת ע ה א ה י ם ה ע א ר י ן ו מ ז ן ו מ ל ז כ ה ל צ ר י י ש ב מ ש ח ם י ה י פל ו ש מ א ק ר ח ר ת מ ד מ ר ו ו ח י א פ ל ו כ ם א י ב י פ פ ל ת כ א ז הו ל ו א ר מ א ם ו י ע ו ב ק ת ה ו ל ז מ ש ה א ר ז מ ג א ג ו מ ת מ ה ה ל טה ל ז ו ע ת ר י ק ח ך ב מ ס י ש ג פ ה מ ש כ י ג ר א ה ס ל ו י מ ל ט י כ כת ו ח פ ו 2 ב מ ו ב מ ו ר ה ק י ה ש ד [ ב ל ם ב כ ר ב י א נ ו י ל ע ו ע נ ו י ע בר ד ה ס י ו ה נ י ב ו ל נ י ה ב י ה א ש ו ה ן ה מ ז בכל ה אז ו ׳ שניים] ו ש מא ו ך ה י כ ה כ י ז נ פ ב מ ש ח ם ו י נ י פ פ ל ג כ ה ו ת נ א ז ה ה ק ת ע ה הו י ה ם ש י נ ו מ ד ק י ה נ ו י ע ו ל י נ ו י ף ע ר צ ה מ י ו ה אל ם ו ל ו ע ה ל נ ה ב םה ד ו מ ת ו ר י כ ה מ י ם אז ־ ה ו ה ש ע ך ש ר ד ה כ ב ו ר ו ־בזמן מ י נ פ ל

I

ם י ה בבל י מ ו ק ׳ מ ת החמה לפי י ט נ א ו ב ח ר ל א ב ת י ה ש י מ ס כי ר ר ן ל ן ה ו פ צ ן ל ר ה ו ש י מ ל ה ג ל ג ה מ ת ו י ל ג ת ו ו ל ז מ ל ה ג ל ג מו ז י ם ה ו י ה ב מ ו ק א מ ו ה ת ש ו ל ז מ ה א מ ו ה ק ה ל ח ת ה י ט א נ י ה

' ^ ם ח ת ה י ט ם נ י ה ת כ ו ל ז מ י ה ק ל ת ח י ט ל נ ר ע מ א ה י ל ז י ב ש ב ול אח׳ י ל ג ם ם ן י ם ^ ן י ג מ £ , ך א מ ן ם ה ח נ ך י א ה ן ן ה כ ה ן ס צ ע

א ב ת י ו ש מ ו כ ב ו ת ע י ס נ ת גלגלו ו צ ו ר ך לו ע״י מ ו מ י ס נ ל ש לגלי: ו י ל ו א ר ו ה מ ו ק מ ה ב ז ל כ

* ב ת צ צ ו ר ת מ ל ל ו ב ת ש ו ב י ס מ י ה ת ר ש ו א י ב סרק שביעי בי כ א נ י ה ה מ ב ך ו י ר א ו א י ב ם ו ל י ח ם ו י מ ש ה

ח ז ר ה מ א מ ה ן מ ו ש א ק ר ר ס י ב ת ע צ ר ה ב ע כ ״ ס ן ב ה ת מ ח ל א כע י ק ר י ה ב כ ו כ ת ל ו א ר ן נ ד זו ה ג נ ת זו כ ו ב י ס י ב׳ מ י כ ת ר מ א ו5 י צ ו ר מ ג א׳ ב ה נ ל מ ב ע ר ע מ י ה ס ל ת כ י א ר א נ י ן ה ה ת מ ח א י ה כ ות כ ל י ה ב כ ו י כ ׳ מז ׳ א א ת ל י א ר ת נ י נ ש ה ה ו מ ו צ ע ה ו ו ה ש ב רע י ד ו ה ל ה ו ז י ה ר בס א ב ה ל ת א ע י ב נ א ח ו ר ז מ י ה ס ל ו כ ת ל ד ח ו י מל י אתח ׳ ו ה תי ו ל ו סג ם ו ה ד מ ח ל א י כ ט ס ש ת מ צ ק ם ו ה י נ י נ ע* י י רח ת מהמז מ ס ר ו ס מ ת ו ר כ י ר נ ת ו א י י ה י ש ס ה ל ז ת ו י כ ר ע מ ה מר א ב ת י ה ש י מ פ כ ו ו נ ר מ א ו ש מ ג א׳ כ ה נ א על מ י ה ל ו י א ו הא ב ל צ כ ת ל י א ר א נ י ת ה י ב ר ע מ ת ה א ז ה ה ב י ס מ י ה ר כ מ ו א ול לג הג ת ׳ צ ו ר י מ ב עי ר ע מ ח ל ר ז מ ם מ ו י ם ו ו ל י כ ם כ י מ ש הב י ב ה ס מ ו צ ע ו ה ת צ ו ר מ ם ב ע ב ס ו נ ם ו ת ו ג א י ה נ מ ן ה ו י העלם י ל ש מ ו ו ח י ר ב ו ו י ב ט ו י ק נ על ש ם ו ל ו ע ז ה כ ר א מ ו ה ו ש ז כ ר מה א ז ה ה צ ו ר מ ת ה א ר ק א נ י י זה ה נ ס מ ם ו ו ל י כ ה א׳ ב ס ק ה ה בלה י הל ם ו ו י ה ה י ה ל סיד• י ע י ש ג פ ם מ ג ת ו י מ ו י ה ה ב י ס ם מ ש ברחת ו ז ת ו ח מ ו ה צ מ ח ת ה ם א י א ו ו ר נ ר וע״ס א א ב ת י ו ש מ כם ש ח מ ו כ ר ה לו מ ל ו י ע ח ר ו מ ו ה נ ק ס ו ו א ק ם מ ו י ם ז ז ל י כ כם גליל ו ת י ש ל על ק ג ל ג ת מ ך ו ל ו ע ה י ק ר ה ה ב ו ג ט ב ע ט מ ע מי צ ן ח ס ו ל א ת ע ו נ ח ע ל י ג י ד ש ן ע כ ה ו ת ב י ס י מ ל י ל ג ע מ ו ד יר א ש ם ב ג ו ו נ י מ ו ק מ ם ב ו י ת ה ו צ ע ח ג א ר ו אז ה ה ו ל ע מ ל ם מ ו י הב ר ע ה ל ט ו א נ ו ם ה ש מ ך ו ר ו א ו ב מ ם ע י פ ת ת ש מ ת ה ו מ ו ק מע י ק ר י ה ל ו פ י ש ט ב ע ט מ ע ב מ ר ע מ י ה פ ל ד כ ר י ל ב ו ו ב ס ה ל נ ו סל י ל ב הג ר ע ת מ ד ו ק ה על נ ז כ ר ה מ ע ל ק ש י א ו כ ת ד ש ן ע כ ות הלילי״ ל י ח ת ו ו נ י מ ו ק מ א ב ו ה ס ה מ ו י ף ה ו א ס ו אז ה א ו ו ה הה כ ר ד ב כ ו ב ס ל ד ו ר י ת ל ק מ ע ד מ ו א ע י ם ה ש מ ך לו ו ו מ ס הלה לי ת ג ש ל ק ה ע ל י ל ל ה ם כ ש ת ל ל ג ל ג ת ו מ נ י ת ח ת מ ע ש י ק ר בר ב כ ת ו י נ ח ש ר ז מ ו ה ה לק ל י ל ף ה ו ס ע ב י ג ת ד ש ן ע כ א ו ו ה הי ד כ ת ב א ז ה ה ב י ס מ ת ע״ס ה ח ה א ס ק ע ה י ק ר ה ה ם ב י ל ש הו נ י ם ו ק מ א ב ו ה ה ה ל י ל ף ה ו א ס ו ן ואז ה מ ז ה ו מ ר ב ע ת ש ו ע ד ש ״ כם חשגי ו י ת ב ח ר ו ז ת ו ח מ ו א צ י ה ה ו ך ל ו מ ס ם ה מ ו י ת ה ל ח ת וה ד ו ק נ ה א מ ל ל ב י א ח ר ז מ ו ה נ ק פ ו א ק ה מ ז כ ר ה לה מ ל ו ע וה ב ו ר ה ק ד צ ה ל נ מ ת מ ר ח ה א ד ו ק נ א מ ל ל א י מ ת ה ממנה א ל ע שי ב ר ד ה כ ל ו ע ו כן סובב ו ה לה והוא כס נ כ ש ה ו נ מ ד מ ו א מל על קשת יום גליל אחר קרוב ג ל ג ת מ ך ו ל ו ע ה י ק ר ה ה ב ו ג בל לו ועובי י ב ק מ ן לו ו כ ש ל ו ו מ ת ו א ל שסבב עלי י ל ג ה ד מ ו א מד ושבגח ו א ה מ ב ו ר ת סאופן חוגי היום ק ר ח ה א ד ו ק ביום על נת משפ חזלו ל ג ל ג ת א מ י ה ל ו ו מ ת ה שעבר עליה א נ מ ה ט ד ו ק נ ל

מאמר שני סרק ז

ת ל ו ג ע ת ש א ה ז ר ו ג צ ו ח ק א ר פ י ה נ י נ ם ע י ל ש ה ל

23

ועתה כדי

^ ח \

יי

ז כ ר א מ ו ה ז ה ש כ ר ב מ י כ ה ס ק ו ק ח ה ה נ ס אגבר מה נ מ ת א מ ד ו ק נ ה ו ע ו ב ק ה ה ר ו ג ח ת ה ו מ א ד ו ת ה ו ל ז מ ל ה לג גת א ו ש א ה י ה ה ד ג נ כ ת ב ש ד ו ק נ ו ץ [ י ק ת ה א ו ש ת ה ד ו ק א נ י הר ו ק ך ה ו ס ה ה ד ג נ כ ת ד ש ד ו ק נ ם ו ו ח ך ה ו פ ת ג ה ד ו ק נ ] ו ף ר ו ח הא ו ה ה ר ו ג ח ח ה ט ש י ב י כ ת ר מ א י ו ת ע צ ה ה ש ם מ ע י ט ר כ ס ו א ות גלגל צ ו ר י ס א שע״ ו ד ה י מ ל ת ג ל ג ת מ ב ו ב ו ה ס מ ח ז ה כ ר מל ת ע ו ל ז מ י ה ק ל ח ח כ ו ה נ ה כ ת ע י ס נ ה בו ו ע ו ק א ת י ה ה ש מ ח חר ח ם א ו ק מ ו ב י ט ס ש מ ה ו ז ן ה י נ ע ך ה א ר א ה ש י מ ס ר כ ד ס הה ל ו ג ה ע ר ו ג ח ח ה ט ש ה ב ב ש ח מ ק ב ק ו ה ח מ ח ף ה ו ז ג כ ר א מ ו הת ד ו ק ב נ י ב ה ס ק ו ק ח ה ה ר ו צ ת והטל ב ל ו ג א ע י ו ה ל א כ ת ו י ו קר ס ס ה ב ת ו א א ר ק א א ש י ת ה א ז ה ה ל ו ג ע ה ה ו ר ו ג ח ח ה ט ש מ מב י ב ס ו ו ס י ק ל ה ע ל ו י א ו ך מםלול החמה ה ל י א ן ו א כ ה מ ז הה ר ו ג ח ח ה ט ש ל ב ג ל ג ת מ ד ו י מ ב ת ב ו ה ס ס ח ז ה כ ר א מ ו ו ה ז כ ר מד ם ע ל ו ת כ ו ל ז מ י ה ק ל ח ח כ ו ר ג ב ו ע ם ו ו י ם ל ו י ה מ ד״ילך ל

ק ב ד ת ו ו ל ז מ ז ה כ ר מ ה מ ב ש ח מ א ב צ ו י ר ה ש י ו ה ק ה ם ו ת י ל כ תת ו ר ו ה ה ל ר ו ג ח ם ב י א ר נ ת ה ו ל ו ם ר ל ך ע ש מ נ ה ו מ ח ז ה כ ר ס בה ז י ח א כ ו ע נ י ד ו ה ל ה ו ע ו ד ת י ל ע כ י ב ת י ם א ה ה מ ת ם ה ו ק ל מ עם ו ק ם א כ ר ק א א ש ו א ה י ה ת ה ע ן ב ו ו כ ה מ ז כ ר א מ ו ס ה ה ק ם ל חז כ ר מ א מ צ ו י ר ה ח א ו ה ק ו ש ק ר הוה קו המורה כ פ ס ה ר מ ח אה ב ש ח מ ה ב ת ו ע א י נ ה י ל ד ד כ י מ ה ת מ ח ז ה כ ר מ ר ב ב ו ע ל ו ו ל ס מ הו הקן ת ו א א ר ק א א ש ו ל ה ו ל ס מ ף ה י ק י ה ק ל ל ח ה ע ר י ב ע ה ל וי ת י מ א ה ה מ ח ם סרכז ה ו ק א מ ו ה י ש ה כי כפ א ה ר ת ע המניע וק ל ח ר מ ב ו ע ה ו ר ו מ ם ע״י הקו ה ו י ם ל ז י ל לו מ ג ל ג ת ת מ ו ל ו ס כג לו ל ד מ ה כ ז ם החמה ה ו ק ם כן ילסי כן הוא מ ה לחלק סה לגליל שגי מהם ב י ס מ י ה ל י ל ג סיום ליום מגליל אחד מת הם גלילי ו ל ז מ ת חלקי ה ב י ס יד לו הלכך גלילי מ 0 0" ב החמה ותרוץ בכל ימות השגה ב ו ס ם ת ה י ל ע ת החסה ש ב י ס מ

מאמר שני סרק ז כד

ת גלגל זה על גלילו כלפי ש כי בכל זמן אחד קצוב הוא קה על גלילו בזמן ההוא מערב דומה ע״ד קירוב לקשת גלגל זם הקפה א׳ בכל יום י ר מ ו ג עד שהם משלימים כולם כאחד ו וזה יעיד שעל בריח אחד בעצמו והוא בריח העולם וסביב קוטבי העולם וסביב מרכזו היא הממיבח הזאת לכל צבאת י ב ר ע מ ר ענין המסיבה ה א ב ת ם כלסי מערב הגה ג י מ ש ה

. , ב י ט ה באר ה ג ה נ מ ת ו א ז הן י נ ע ע י ד ו לה ב לבא״ר כמו כן ו ו ש א ל ו י ח ת י מ נ נ ועתה ה׳ י ת ו ל ו ג ם ת מ צ ק ה ו ג ה נ מ ת ו י ח ר ז מ ת ה ר ח א ה ה ב י ס מ הה צ ו ר ת מ כ י ל ב כ ו ן כ ד מ ח ד א ח א א ל י ת ה י א ר ד נ ו י ע ר כ מ ו א ות ר כ א נ י ח ה ר י ב ר ו מ ו א ו ש מ ח כ ר ז מ י ה ס ל ת כ ד ח ו י ת מ ו ח אר א ש ה ר מ ת ו ש י י ח מ א ו ר ב ה מ א מ ו ה י ש ס ה ל ז ם ו ל ו כ ר מ ת ו יש י ל ן ש ו ג כ ם ו ו ו כ׳יז י מ כ ׳ ב ה א ס ק ה ה ם ב י ל ש א מ ו ה ל ו י א ו הי ל פ כ ה ב ת ו ר א מ ו ו ג נ י ר א א ש ד מ ח ד א ח א ו ו נ ר מ א ו ש מ ם כ ו יע ס ש ו מ ר ה ו א א ה ו ל פיה ה ע י ש פ ד ל ו ע ה ו ז ן ה מ ז ה ם מ י י ל פ כש א ר ה מ ז ם ו ו י ם ל ו י ף מ ר ו ע ו ו ט ב ש פ ת מ ך ו ל ו ם ה ע ה פ מ ח ה מך ל ו ם ה ו י ם ל ו י ו מ ת ו י ה ר ל ז ו א ח ו ם ה ע פ ו ו י צ ד ח ע ש ו ד ו ח הם ע ך ט ע י ד ו א ו ש מ ו כ פ ו ד ס ע ש ו ד ו ח י ה צ ת ח ע ה מ ז ר ו ס ח וה ת א א ו ב ר ה מ א מ ה י מ י ל ו א ר ו ה מ ו ק מ ו ב ג ה נ מ ו ו ת ב י ס ר ו ב דת א ז ד ה ח ע״ ר י ת ב א ו ת ה י ח ר ו מ ה ה ב י ס מ ר ה י כ ה ל ל כ ו תה נ ה ו ו ש ו ד י ח ן ל ו ש א ר ת ה ל י ל ו כ ת ו ן א י י ע ד ו ו מ ה ע צ ר ם ת אך ק ס ו ו א ל ק ט ע ע ה מ ו ב ה ג מ ח ת ה ע י ק ש ך ל ו מ ס א ב ו הת ש ק י ן י ע ת כ ו א ר ה ל ה ו ד ב ל י י ת ה ל ל י ח ת ר ה ב ר כ ו א ה י ו ב ר ע מ הל ג ל ג ת ה ה ל מ ת י ח ר ח א א ב ע לו ו ק ו א ש ו ד ה י מ ר ו ה ו ל ז ה ש ק דת י ח ר ז ז מ א א ו ר ה ב כ ת ש י ב ר ע מ ה ה ב י ס מ ת על ה ח ת מ ע ש י ק ר בה י נ פ ה לו ל נ פ ה ו מ ו ע ת ק י ב ד ד לו מ ר פ ת ר נ ב כ ר ש מ ו ל ה כ לה נ י ב ו ל נ י ב ק ש ח ר מ ת ה ש י ק ד כ ה ב נ מ ק לו מ ח ר ת נ ח ו ר ז מ ד ה צ לה א ר ו ת ש ו ד י ח י ל נ ש לה ה י ת הל ל י ח ת כ ע ו י ק ר ה ב א ר נ י ה פ לי י״ב ד ש כ מ בהו של א ל ג ר ע ת ו ך י ק פ ו ו א ה על ק ו ב ו ג ת ו או ל ו ק כ ח ר מ ה ו מ ״ ט ׳ מ ק א ל ם ח ה ב ש ו ר י ך ק ר ה על ד ל ע מן ו ה ת הלל ו ל ע י הי״ב מ ה כ ת ע ר מ ו מ ח א ר ז מ ב ל ר ע מ מ שה מ ח ה ר מ ת ו ה י ר ז י מ פ ל ם כ ו י ר לו ה חז ח ו ר י ם ה ת ו ל א ג ל ג ת נ שו ה ב א ר ת ו ו ת ו ר א י כ ת ה ו נ ע ד ב ת ו ר ק ב ת ש א ז ה ה ת צ ו ר פ מ ע״ה ז ה ה ל י ת הל ל י ח ת ט בו ב ש פ ת ה ר ל ו א ף ה י ס ו ר ה ב כ ד ש ו עה י ה ה ל ז כ ו ו פ ו ח ג ט ש ו מ ״ ט ד מ ח ק א ל ן ה ו ג ש כ מ ר על א ת ו ית ל י ח ת ע כ ו ק ש ל ר מ ח א ת א מ הו ת ו י ח ר ז מ ו ה ת צ ו ר לו ע״פ. מי ש מ ו ׳ ח ן ד ו ג ש כ מ ר על א ת ו כ י כ ע ת ס ה ו ת הז י נ ש לה ה י חלד ע ש ו ד ו ח ת ה ל ח ת ם מ ו י ם ל ו י ו מ נ י א ד ו ן ה כ ב ו ו ר ה ע״ד ק ע שק מן ח ר ת ה ף ל י ס ו מ ת ו ר ז י מ פ ל ם כ ו ל י כ ר כ ו ז ו ר״ל לח י צ חר ו א ה ו ו נ ר מ א ת ש י ח ר ז מ ו ה ת צ ו ר א מ י ת ה א ז ת ו ו ל ע ה י״נ מ מ ח הד ח ק א ל ן ח ו כ מ ם כ ו י ם ל ו י ט כו מ ש פ ת ה ן ל ף ע״י כ י ס ו א מ ו הה מ ש כ ר ח י ה צ ח ע כ י ג י ג עד ש ה נ מ א ה ו ס ה סט*ו משטח גופו וד צ ה ל מ ח ה ק מ ו ח ו ר ת ו י ה ו ל נ מ ל ט״ו מ ת לי ל ח ת ת כ ר מ א דה צ ד ק ע ב ו ר ע מ ה ה צ ק מ ת ש ו ל ע ס מ ״ ק י כל ה ר כ ח ב ר ז מ הן פ ו ח ג ט ל ש א אז כ ל מ ת ת וכבר נ ע ק ו המזרח זורח כשההסה ש

כדרכה ויורדי! על תשלוס קשת יום הגליל הזה וכן עד שישקע מרכוח על נקורח אחרת מקו אפקנו המערבי קרובה מאוד ושכונת לנקודה ששכן עליו אתמול ומיד היא באה החמהו מאיצה לסבוב כמו בן ברקיע ומסתתרת תחת אפקנ שתחתינו הולכת כדרכה ומתגלגלת לה כל הלילה הזה על קשת ליל הגליל ההוא עד שתזרח בבוקר מנקודה אחרת מקום ו י מ ם ר״ל ש י מ י ן עוד משסטה כל ה כ י ו ח ר ז מ ו ה אפקנן פ ו ל א ה ע ב ר ע מ ה ו ח ר ז ת מ ד ו ק נ לה ו לי ה את ג ר י מ ם היא ה ו י לם ו י ם ל ו י ת מ ל ג ל ג ת מ ת לס״ו כ י א ר א נ י ה ד ש ם ע ו י י ה צ חל י ב ק מ ד ו ו א ב מ ו ר ו ק ד צ י מ נ ל ש ד לגלי ח ל א י ל ג ת מ צ פ ק מ ול גלילי ל כ ה ע ב ו ב י ם ם י ל ש ת ד ש ן ע כ ו ו נ ר מ א ו ש מ לו כד י ן מ י כ ר ח ר א ו ז ח ת ה ו מ י מ ה ת נ ש ם ב ת ו ר א ו מ ג ת ה ו ת ב י ס מח ק ך ל פ י ס ו ר א עו ה ו נ ו ש א ר ב ת כ ר ח ה א נ ש ם ב ה י ל בב ע ו לסה ב י ס מ ה שעיים ה א ר ת נ לו ה בלי פ צ ם נ א א ו ב ה ן ל י נ ע ה ה ו בל יום כ ח ב ר ו ת ז כ ל י ה ב כ ו ד מד כ ח ד א ח א ח ו ר י א ה ו ת ה א ז הי ומתגלגל ח ר ז מ ו ה נ ק פ ו ו א ק ה מ ד ו ק נ ח מ מ ו צ ה ו ל ו ן ע ו כ מ כת יום גליל ש ע על ק י ק ר בה ה ו ט מעט בג ע לה לו מ עו ו ו ז כ ר מב ר ע ת מ ד ו ק ע על נ ק ש י ד ש כן ע ה ו ב י ס מ ן גלילי ה ו מ ה ד מ ח את ח ן ת ו כ מ ר כ ת ת ס מ ן ו ו כ מ ד כ י א לו מ ב א ו ו ה ל ה לי הגח לו ר ו י ד ש כן ע א ו ו ה ל ה לי ת ליל הג ש ב על ק ב ו ס ק ל פ ו א הה ב ו ר ת ק ר ח א א מ ל ל א ו מ ת ה א נ מ ח מ ר ו ה ש ד ו ק נ ה א מ ת ל י נ שם ו י ם ל ו י א מ ו ן ה כ ת ו ח ע הקסה א י ק ר ו ה ם ב י ל ש ר ה ב כ ה ו לג ל ד מ ך לו ו ל ו ו ה ב ר ע ת מ ד ו ק נ ו ו ח ר ו ת מ ד ו ק ם נ ו ק ת מ ר א י ס מל לו י מקב ך לו ו ו מ י ס ה לגליל שנ ב ־ * מ ל ה י ל ג ם מ ו י ם ל ו י מל לג להתג בב ו ו ת לס י נ ור לו ש ו וחו ת ב י ס ר גלילי מ ו מ ג י ד ש ן ע כ וד ו ה ע פ צ ם נ ה א ז ג ה ה נ מ ר ועל ה ו מ א ה ה מ ח ן ה י ר ה כ נ ו ש א ר ב כם י ב ש ו י מ ם ה י ב כ ו כ ם ה ת ה א ז ה ה ב י ס מ י ה ל פ ע ה ש א ר ת נ לו י בלהם לי י ל ל ג ם ע י ל ג ל ג ת מ ם ו י ח ר ו ם ויום מ ו ל י ם בכ י ב ב ו ם ס ס ה גן ו כ מ ת כ ח ה א פ ק ם ה י מ י ל ש מ ם ו י ב ש ם ו ו ל י ם בכ ה י ל ם ע י צ רה ד ו ק נ ח מ מ ו ו צ ת ו ה א א ר ם נ ה ד מ ח ד א ח א ת ר״ל ש ו ע ד ש בכ״ט ע ט מ ע ה מ עולה ל ן ו ו כ מ ל כ ג ל ג ת ח מ ר ז מ ו ה ק ה לו מ ע ו ד יל ע בכ ק ש י ד ש ן ע כ ע ו ו ד ם גליל י ו ת י ש ע על ק י ק ר בה ה ו בגר ת ת ס מ ד ו י א לו מ ב א ו ו ה ל ה לי ב הג ר ע ת מ ד ו ק ום על נ י יום וש י ר ש א עו ו ה ל גלילו ה ת לי ש ב על ק ב ו ס י ל ר ק כ פ ו א ת ה ח תל ו מ ת ה א נ מ ח מ ר ו א ש י ה ה ה ד ו ק נ ה ת מ י נ רח ש ז י ו ו נ י מ י לא ו ה ע ה ו ד י לו ה ת יום גלי ש כ על ק ו ב ס לה ל עו ו ו כ ר ד ל כ ג ל ג ת מא ו ה ל ו ו מ ת ה א י ל ע ע ק ש ו ש ב ר ע ת מ ד ו ק ל נ ע ע ק ש י ק ער ש וו מ ת כ ו ע ה בכ״ר ש ת ו ר א מ ו ג ת בו ו ח ה א פ ק ן ה ו כ מ משלים כד מהכוכבים ח א ם ולא מכירים ל י א ו ו ר נ ן א י א ה ו מ ח הה מ ח ם ל י א ו מ נ א ו ש מ ל לגליל כ י ל ג מג לו ם די ו המיושבים שו על גליל ידוע הוא כל כוכב ל א א כ ל ת א כ י ל ב כ ו ולשאר כן נראה י ע ל תמיד ואס נטיב ל לג מתג ב ו כ םהםיושבים םולי מסיבת גלי ל הכוכבים הםיישכים ו לי מסיבת כ שהמין גליה לוה ועל החמה ושאר כוכבי לכת הם מקבילין בשטחיהן ו מדה אחת וקצב אחד הוא גילגולם הכל ממזרח למערכ ר׳׳ל

מאמר שני סלק ז

י ל אחר זולתי א לג ם ג ל ו ע ו ואין ב נ ר מ א ת ש י מ ו י ה ה ב י ש מ הם י ן ל ו ק ה ח ך ז ו ה ת ם ז י נ ו ו כ ה גלגלים מ מ כ ם ב י ע ו ק ם ת ה שח י ר ם על ב י פ ו צ ם ר ם ה ל ו ם כ ה י ב ט ו ק ם ו ל ו ע ז ה כ ר ב מ י ב םת י ב ר ע מ ת ה א ם ז ת צ ו ר מ ם ב י כ מ ש ם נ ל ו ם כ ו ה עלי ם ו ל ו ע הש גלגל ר י ו י ע ר כ ם ו ל ו נ ח י ר כ י ר ש ב ם ד ו ז ש ז לפ״ ה א י לא ה וע בם ס ו נ ם ו ת ו ג א י ה נ מ א ה ו ם ה ת ו ף א י ק ם מ ה ץ מ ר חו ח אי אנ ל ו אי ה הו ת ע א מ ל ת א י ב ר ע מ ה ה צ ו ר מ י ה פ ב כ ר ע י מ פ ל כת לו ד ח ו י ת מ י נ ה ש צ ו ר ת מ כ י ל ב כ ו ׳ כ ר מז ח ם לכל א י א ו רר בת ה מ ה מ א ז ל ם א ל ו כ ד ב ח ב א צ ה על ק נ י ח א ר ז מ י ה פ ל כג לו ל ד מ ם כ ת ע ב ש ד מ ח ל א ה כ א ר א נ ו ה ה י על פ ה ו ו ר מ ת ו ית י על פ ו ו נ ר מ א ו ש מ ל כ ל לגלי י ל ג ץ לו מ פ ק מ ם ו ו י ם ל ו י מו נ ן א י א ם ו ו ר ד ם ל ע ן פ ו פ צ ם ל ע ע פ י ב ר ב ה ח ו ר ה ב ט ו א נ ו הם י ב כ ו כ ׳ מ ם א ו ש ה ל ז ר מ ב ם ד ו ם ש י ר י כ לא מ ם ו י א ו רא ו ד ה ח ו י י גלגל מ ר כ מ ו ל ת ו ו ד ו ה ו ל נ ש ל ך י כ י פ ם ל י ב ש ו י מ הי י ב ט ו ל ב׳ ק ל בו ע ג ל ג ת מ א ה ו ת ה כ י ל ב כ ו י כ ׳ מו ׳ א א לא י ה א ו י ה ת ה י ח ר ז מ ם ה ת צ ו ר י מ פ ת כ ו ל ז מ ר ה ד ר על ס חו ברי ום י ב כ ו ל ן ה ו מ ה א ל ו ן ה ם כ י ג נ י מ ש ת ושגלגל ה י מ צ ע ו ה ת ע ו נ תי פ ם ה ת ו ק א י ת ע מ ה ו ב ת ר ו נ י ת מ ם ב ע ב ס ו נ א ה ו ם ה י ב ש ו י מ הת א צ מ נ ת ה ר ח א ה ה ב י ס מ ה ה י ה ת ר ו ב ע ׳ ש ס ד ב ס י ת נ ה ש מת על א צ מ א נ י ה ל ו י א ו ם ה ל ו כ ת ל י ר ק ב מ ר ע מ י ה פ ל ם כ ל ו כ לת א צ מ א נ י ה ר ש מ ו ב ל י י ח ת ה נ ל ז י בשב ם ו ל ו כ ד ב ח ב א צ קג י ה נ מ א ה ו ם ה ת ו ף א י ק מ ם ש ה ן מ ד ר ה ח ף א ו י ג ד ל י ם ע ה לל ג ל ג ת י ד ש ח ף א ו ג א ל י א״ ב כ ר ע מ י ה פ ל ם כ ע ב ס ו נ ם ו ת ו אן ב ת כל ש ח ח א ו ר ׳ ל י » ת א ח ת א ב ת ב ו ע ו נ ו ב׳ ת מ צ י ע ד על יר ח ם גלגל א י נ ל פ א על כ ל ו א ו אל מ ת כ ו י י ד ג נ ת [ ו ח ו לב׳ רר ] ע ו נ ר מ א ה ש י מ פ ם כ ע ב ס ו נ ם ו ג י ה נ מ א ה ו ם ה ה ץ מ חוע י ק ר ך ה ר ו א ת ב כ י ל ב כ ו כ ה ל א ר נ ה ה ז ך ה ל ה מ ן ה י ׳ ד י ח שיה א ר נ ך ה ל ה מ ה ל מ ו ו ד ל א ת ה ו י י ד ג נ ת ה ו צ ו ר מ ׳ ה ב ר מ ב ו ח מ הר ו ע י ובבה ב פ ל ה כ נ י פ ס ם ב ה י ל ג ם על ר י כ ל ה מ ם ה ה ם ה י ש נ א לי פ ו כ ו א ח ו י כ פ ם כ ה ד מ ח ם כל א ם בלב י ה ה ב צ א ר י ה שר ב כ י ש פ ל ר ו ב ע ר ש מ א מ ה ב ז ן ה י נ ע ך ל י ת ר ר ו ר ע ב כ ו ו נ ו צ רת י ר ו ד א כ י י ה ר כ כ י נ ת ו א ז ת ה י ב ר ע מ ה ה צ ו ר מ ת ה ל ו ג ס ע מ ד ו נר ו ש י מ ם גלגל ה י מ ש ע ה י ק ר ה ב ק ח ת א מ י ה ה י ה על פ נ י ה כה ם ז ל ו ם כ י ל י ב ק ר מ פ ס ן מ י ד א י ע י ד ד י צ ב ה מ ב י ס מ לי ה גלי וך ל ו א ה ו ת ה ו נ ט ק ן ה י נ ע ם ו י נ ט ם ק ה ש מ ר י ו ש י מ ה ולגלגל ה לזר הן ת ו ק י י מ ע מ ם ה ה ל מ י ל ג ע ר״ל שה ו ד ר י ד ם על ס ה בק לצר י מ ע א ה ל ו ש י ח א ן מ ט ר ק ת ו א י ו ם ה ו ר ד ן ל ן ה ו ס צ לב ט ב ק י ב ה ס ו ה ש צ ו ר מ ם כ מ צ ם על ע ל ו ם כ י ב ב ו כ ס ״ ההוא כם ת ס ק ם ה י מ י ל ש ם מ ם ה ל ו כ ם ו ת י ע צ מ א ע ב ו ב ד נראה ק ח את א ז ת ה י ב ר ע מ ה ה ב י ס מ י ה ר כ מ ו ב ל י י ח ת ך נ כ י פ ד ל ח א כת א צ מ ה נ נ י ב א ר ע מ ם לצד ה ו ת ל^ל צבא בכל י י א ר נ הם כולם ת ו ף א י ק מ ם ו ל ל ו ב י ש ר ו ד י גוף כ ד א על י ל להם או ת צ ו ר מ ן ב י כ ס ו ל מ ם ע י ל פ ט ת ך חללו מ ו ת ם ב י ע ו ב הם קם ל ו ת כ א א ש ו א נ ו י ה ו בשעבר כ נ ר מ א ן ש ו י וזהו הגלגל העלא ו צ ב ר ר ע מ י ה ס ל י הולך ורץ ונוסע בם קל מהרה כ ק י ח י ב

ק י מ ע ם מ ו י ם ל ו י ו מ נ ד ו י ע ס ו ד ס ע ש ד ד ו ח י ח צ ת ח ע מ ר ו ו אק ל י ח ד כ ן ב י כ ס ך ל ל ו ת ה ו ל ז מ ד ה ר ל ם ל ע ד ג ת ה לש ד ו ח ף ה ו ס ה ב מ ח ק ב ב ד י ד ש ן ע כ ו ו פ ו ח ג ט ש ו מ ״ ט ד מ ח או נ מ ר מ ו א ה ה ח ד י ה ו ח כ ן נ ו ו כ א מ י ה ת ה ע ד ב ו מ ע ע לו ל י ג י וה ר ו ח ה ל ו ו לג י הג ה כ ת ע ר מ ו מ י א ר מ ג ר ^ ד ע י ן ו י כ נ פ ז מ או ת צ ו ר א מ י ח ה ר ז מ ד ה צ ם ל ו ל י כ ח ב ר י ת ל י א ר נ ת ה א ז הו ת ע י ם נ ת גלגלו ו צ ו ר ס מ ת לו ע״ א צ מ נ ה ה ר ו מ א ת ה י ח ר ו מ הת א ז ה ה צ ו ר מ ם ה ע ט ך מ ע י ד ו א א ב ר ה מ א מ ב ח ו ר ז מ ד ה צ ו ל בק בע״ה י פ ס י ה ש ה מ ת ו ת א מ ר ו ג ה ש נ ו כ ת ר ה ד ס ה ו ג ה נ מ וד ח א ה כ ר י כ ה ל ת ו א ז ת ה ד ר ר ז מ ה י ' ה ב י ס מ ן ה י ח ב ה ל ל ב ו ן ת כ וד ו מ ת ע א ז ך ה ר ד ה על ה מ ח לתי ה ו ת ו כ ל י ה ב כ ו ר כ א ש ר מ ת אלה ה לי ז י א ת מ ה ע ז י א ם ב ה ה מ צ ר ת ה ש ז י א א ו ה ב ה כ ו כ ן ה י י עם י ב כ ו כ ה ר מ ת ו ו י ד א ח ב א כ ו ל כ ך ע נ י ם ע י ש ה ו צ ר ת שת ד ר בלבבך מ ו מ ש ך ו ם ל י ע ו ד י ה ו ו י ל ם א י ב ו ר ק ם ה י ב ש ו י מ הח ר ז מ ב ל ר ע מ ע מ י ק ר ך ה ר ו א ׳ ב ה י ע ב ו ל נ י ז ב ת א י א ר נ ק ה ח ר מ הא ו ה ב ה כ ו כ י ל ח ר ז ת מ כ י ל ב כ ו כ מ א ש ו ה ב ה כ ו כ ה ה י ה ן י הם ת ו ן א י עי ב ו י ושו ב ר ע ו מ ו א י ך על נ י ת ע ת א מ ש ב ש ש ו י מ הת ר מ ש א ש ו ה ק ה ח ר מ י ה ה כ א ר ת ם ו י פ ו צ ת ר ו ל י ל כ כ ״ ח אי ב כ ו כ ד מ ח ב א כ ו כ ס ה ף א ד ו ע ם ו ו י ם ל ו י ך מ ל ו א ה ו ך ה ב ל בו ס ו ן בחל י ד א ה צ מ ת ב ו ש ו י מ א ה ו ה ב ה כ ו כ י ל ח ר ז א מ ו ת ה כ ל הב ש ו י מ א ה ו ה ב ה כ ו כ ה ר ש מ ו ל ל כ ו לא ת י לו ו ב ר ע א מ ו ם ה אי פ ל ץ לו כ פ ק ת ו ו ל ע בו במז ו ק א ת ו ה ע ש י ק ר ה ו מ מ ו ק מ זו מא ל ם א ה י נ י ה ב נ ת ש ב נ ו ר ק ו ה ק א ו ח ר ה זה ה י ך ה כ י פ ל ב ו ר ע מא ו ה מן ה ל לו בז ג ל ג ת נ א ש ו ת ה כ י ל ב כ ו כ א מ ו ה ב ה כ ו כ ת ה מ א בך וזו ר י ה כ ל ע א ש ו ה ק ה ח ר מ ף ה ו ל י י ח ד ח כ ר ו י מ פ ל ע כ ס נ וו ת ע י ס נ ת גלגלו ו ע ו נ פ ת ת לו ע״ א צ מ נ ת ה י ח ר ז מ ו ה ת צ ו ר א מ י הה מ ח ת כ א ז ה ה צ ו ר מ ר ה י כ ה ל ן ו י ח ל להב כ ו ד ת ו ע ח ו ר ו י מ פ ל כה צ ר ת ו ש ו ה אי ל י ׳ הל ל י ה ת ב ד ו מ ר ע מ ו א ת ש א ז ך ה ר א על ד י ם ה גם י ב ש ו י מ ם ה י ב כ ו כ ה ר מ ת ו ו י ד א ח ב א כ ו ן על כ ך א י י ם ע י ש וק פ ו א ו ה ל ק ו אז ע בה ת ג ד ך מ ב ב ל ר ב ו מ ש ך ו ם ל י ע ו ד י הכ ״ ח ם א ת ו ן א י י ע ב ו שו ב ו ר ע מ ר ה צ א ל ו ם ה י א ב ר ע מ הא ו ם ה ה י מ ח ר ו מ בה ה ו י ג ה כ א ר ת ם ו י פ ו צ ת ר לו י ת ל ל י ח ת כן ו ג ת כ ח פ נ ך ו ל ו ם ה ה י מ ב ר ע מ בה ה ו ג ף ו ד ו ע ך ו ל ו ם ה ו ם לי ו י מב ש ו י מ ב ה כ ו כ ה ר ש מ ו ן ל י א ם ו ו ל י ט כ ע ת מ ו ח ה א׳ פ ל ע מא י ה ה מ ח ת ה מ א א ב ל ב א ר ע י מ פ ל א כ ו ה ן ה מ ז ץ לו ב פ א ק ו ה הא י ת ה א ז ח ו ר ז מ י ה פ ל ם כ ו ל י כ א כ י ה ה ה ל ע מ י ה ד ה לה כ ע ס נ שת ע ו נ ס ת ״ ת ע ו ל ז מ ר ה ד ה על ס ת ל י א ר נ ת ה י ח ר ז מ ה ה ת צ ו ר מו מ ח כ ר ז מ ד ה צ ו בו ל ת ע י ם נ ו ו ה ב ע ו ק א ת י ה א ש ו ה לה ה לג גה י ת ו ל ו ג ס ה מ ב ר ה ח ו ר י ב ה ו ת ב א ז ה ה צ ו ר מ ג ה ה נ ך מ ע י ד ו א שג ה נ ן מ י ר י כ לא מ ן ו י ש י ג ר ו מ נ ן א י א זה ש א בע״ה ו ב ר ה מ א מ ב

: ה ת ו נ י ת ם מ צ ו י ע נ ס א מ ו ם ה י ב ש ו י מ ם ה י ב כ ו כ ת ה ע ו נ תת א ז ה ה צ ו ר מ ה ל ו ג ל ג ם ה י א ו ו ר נ י י א ה ו ל ל א ה ש א ועתה רו נ ר מ א ו ש מ ת לו כ ד ה ו י ת מ כ י ל ב כ ו ד כ ׳ מ ׳ א א לם ה ם ה י ב ש ו י מ ם ה י ב כ ו כ ה ם ו ל ו כ ז ש ר א מ ו ם ל י ל ו כ ז י נ י י הי פ ב כ ר ע י מ ס ל ם כ ע ב ס ו נ א ה ו ד ה ח ו בגלגל א ד ח ם י י ע י כ ק

מאמר שני סרה ח כה

י התחלפות פערכתן ומצבן בגטותם ת לעת ומתחלף כפ ע מ פעם לצפון וסעס לדרוס ומרוצתם למזרח ולמערב והתרוססותם בגובה גלגליהם ושפלותם בהם ובפי השתנות התוכן והיחס שיש להם זדי אצל זה ואצל מערכת הכוכביםת לעת וגם- &ןחםת השתנות דין שסע ע הסיושבים הסתחלף ס ניצוצי האור והפעולה והסמשלה הנאצלים על היצורים םחסתת לעת כפי השתנות ע הסון הכוכבים הםיושבים הסתחלף ם סערכתם בזריחתם ושקיעתם שע״פ כל החילוף הוה האמור והנלוהאליו והבאסכחו הסשתנה מעת לעת בסערכת העליונים הוא סתחלף בתחתונים ומשתנה משקט הממשלה והכח והפעולה הנאצלים עליהם ונסשכים אליהם סהעליונים שע׳׳ס כן וכפי כן יתחלפו היצורים למיניהם וישתנו בטבעיהם ובתכונת סוגיהם ויתחדשו הצורות והתםונות בהם וישתנו סרטיהם םעת לעת ויתחלפו בסקוסותיחם ועניניהם כסי השתנות העיתים וחילוף הזםנים הוא שהכתוב אוסר לכל זםן ועת לכל חפץ תחת השמים וכתיב כי לכל חפץ יש עת וםשפט ועוד כתיב כי עת לכל חפץ ועל כל הסעשה שם וכל החילוף והשינוי הזה שסדרנו הנמצא במערכת העליונים מעת לעת איגו גוהג אלא ע״ס משפט המסיבה המזרחיתי אלו היתה הססיבת והםערבית בהתחברם זו עם זו וזה כ המזרחית נוהגת לבדה מבלי הסערבית או היה הרקיע נח לעולם ושוקט בכוכביו הסיושבים עומד לו בהם על םצב אחד לעולם בסקוסות הארץ מבלי שיזרח אחד סהם לשם ולא שישקע ולא שיתגלגל כלל והיה להם אז לפ״ז כוכבי הרקיע שממעל במקום האחד ממקוסות הארץ נראים לשם שוקטים על סצב אחד לעולם מבלי שישבעו ושיסתתרו סהם כלל והיו כוכבי חצי הרקיע שסתחת נסתרים םהס לעולם והיה או דין היום והלילח ועניינם בטל לגמרי כי לא היה האור אז סתגלגל לפני החושך ולא החושך לפני האור והיתה החסה לס׳׳ז צוסחת לה בתחילת השנה ועולה םקו האופק הסערבי בםקום םקום הולכת לה וסתגלנלחת להתדדות על סקום אחד אורה וחימומה ד ס ת כלפי הסזרח ס סתסשט עליו כל זםן חצי השנה סבלי שתשקע לשם כלל ר״ל סבלי שיהיה לשם שום לילה כל הזסן הזה והיתה כסוףת ר ת ת ס זמן חצי השנה שוקעת ובאה בקו האוסק הםורחי ס מהם כל זמן חצי השנה השני מבלי שתוסע עליהם כלל כלומר מבלי שיהיה לשם שום יומם בכל הזמן הזה ער שתהיה אז לס״ז זסן השנה כולו בכל סקום ומקום ממקומות הארץ כפי יום אחד ארוך חציו יום וחציי לילה ואן לא יהיה שום ענין לחלוף זמני סרקי השנה ולא יהיה זרע ןלא.קציר ולא תתן הארץ יבולה ולא יצסח דשא ולא ימצאו בעלי חיים מחייתם ותועלתם וכל צרכם וכעין זה שאסרנו בחסה היה הדין בירח ושאר כוכבי הלכת ר״ל שכל אחד מהם היה זורח בתחילת הקפתו וצומח מקו המערב והיה נראה ומתגלגל ברקיע כל חצי זמן הקפתו מבלי שישקע ויםתוצ־* כלל ולבסוף

ושוב סביב מרכז העולם ועל ב' קוטביו ובריתו הולך ומקיף בהם את העולם פעם אחת בכל יום כסו שאםרנג כשעבר ובשביל זה אני אוסר שהגלגל העליון הזה הוא העבד הנאסן הםסוגה על פתיחת דלתות שערי מזרח בכל יום להוציא את חחמה םנרתקה ככל בוקר להאיר על הארץ וסנלנל אותה עלינו כל היום עד שסכניס׳ בערב וםחביאה בסחבואי הרקיע וסוגר שערי הסערב לסניה וםסתיר אותה מםנו כדי להעריב ערביםי חושך לילה ועל דרך כלל אוסר ולגלגל האור ולהעבירו ספנ שהגלגל הזה הגדול במצות בוראו וסגהיגו יתברך הוא גולל האור סהחושך והחושך ספגי האור שעי״כ יהיו היום והלילה הולכים ומתגלגלים על §קומות הישוב ועל סיו היא זריחת החסה והירח ואחד אחד סהכוכבים בכל יום מקו הסורח בסקום מקום ושוקעים ובאים בקו הםערב לשם ואודיעך בסי מיוחד מהמאמר הזה ענין היום והלילה וגדרם הנכון ועתה הוי יודע כי לפי שלא נםצא לכוכבים הםיושבים שום חלוף בםערכתן ובתוכן וביחס שיש להם זה אצל זה ברקיע םהעולם ועד העולם כמו שהוא נראה חילוף ניכר במערכת כוכבי לכת בהתיחםו זה אצל זה בכל עת ועת ואצל צבאות הכוכבים המיושבים לסיכך הסכיסו החכםים להציע ולומר שכל הכוכבים הסיושבים הס תקועים בגלגל אחד והוא גלגל השםיגי אע״ס שאסשר הוא ויכול להיותם קבועים! בכמה גלגלים מכוונים כולם זה תוך זה חקוקים על מרכז אחד והוא םרכז הםזלות וקוטביהם סכוונים זה כנגד זה רצוסים על בריח אחד עליו הם כולם נםסכים ונתסכים עליו בגלגולם

והעתקתם האסורה בסרק שעבר: סרק שמיני בביאור שע״פ ב׳ הססיבות האלו כלומר המערבית והסזרחית בהתחברן היא הנהגת העולם השסל וקיוסו דע כי הנהגת העולם השסל הוה וקיומו וחלוף יצוריו זה מזה בטבעם וצורתם ושאר עניניהם וםקריהם ורוב תעצוסותם וגם התחלסות כל אחד ואחד מםרטיהם והשנותו מעת לעת ומזמן לזמן בםקריו והרבה סשאר עניניו אינו אלא כסי שיקבל כל אחד מהם במדה ומשורה ממרת החום והקור והליחות והיובש הבאים מחמת האור והחושך המתגלגלים על מקומות היישוב שאינם לעולם על שעור אחד ועל מנהג אחד ולא על סדר אחד בכולן אלא מתחלף הוא ןן; במקומות הישוב ומשתנה כסי התחלםות הימים והלילות QTQ ןבכל אחד ואחד מהם במדתם הבא כל זה מצד נטיתליןותה ברקיע סעם לצסון וסעם לדרום שבשביל נ החמה ו זה היא םעם הולכת ומתקרבת לנוכח הראש במקום מקום סהם •פעם אחרת היא הולכת וםתרחקת ממנה וסעם היא מתרוממת בגובה הרקיע ומתהלכת אז במתינות ופעם היא יורדת להתקרב אל האדמה ומתהלכת אז במרוצה כמו שיתבאר זה"במאמר הבא בע״ה וזה םחמת התחלפות מנהג שפע גיצוצי אור והכח והפעולה והםמשלההנסשכים לסקומות הישוב ושופעים עליהם מהירח ושאר כוכבי הלכת המשתנה

25 מאמדישנייפמףט

ם י ב כ ו כ ן ה ו ס ח א ל ו י ה נ י מ ש ה ת ו כ & י ו פ כ ו ם לוי כ ם ה ה הוי מל י צ א מ ע ו י פ ש מ ם ו ת ו ל א ל ו כ ן ש ו י ל ע א ה ו י ה ע י ש ת ה ם ו י ב ש ו י ס הם ל ו ע ז ה כ ר ב ם י ב א ס ו ם ה ה ל גלגל מ ת כ צ ו ר ם ו ו ח כ ם ם ה י ל עה ב י ס מ ג ה ה נ מ ב כ ר ע מ ד ה צ ה ל מ ו צ ע ה ו ב ה לו ר ו ה ש ע ו נ ת בת ר ח ה א ב ס ם ם י ם ש א ה ב צ ד ס ה ם א ו ש ם ל ל ו ע ץ ב א ת ו י ס ו י הו צ פ ח ה ו ל א ם ה י ל ג ל ג ת ה נ מ ש ד מ ח ל א ת כ נ ו ו כ ת ו א י ו ת ל בוכל י י ל ה או מ ו צ ע ו ה ת צ ו ר מ ן ב ו ת לעלי ו מ ד ה א ל ו ת לבו ה ו א ת ום י ר צ ו ם ע נ י א א ש ל ו א ה ו ס ת כ ח ה א ס ק ם ה ו ל י ם בכ י ל ש ה לת ב א ב ס ם ם ה י ה ל ח א ו ר ד ו ו ה ה ה ו כ ה י ש ס ו ל ת ו מ כ כ ״ ח כ כי נ מ מ ו ה [ ל י ח ן ת ו י ל ל גלגל הע ע ע ס ו ש ל ו צ א א נ ו ו ה ג י ה נ מ ל ו כ הד סדים ח ל א ה כ מ צ ע ה ו הכ& ו ב ר ק ב ם ש י ל ג ל ג ׳ ה ם ח י ק ג ו ם י הד ו א ץ מ י מ י א נ י ס ש ל ה לג ה הג י ה ה ל ז בשבי ] ו ו נ מ ו מ ב ו ר י י ק ס כם י ל ג ל ג ׳ ה ל א׳ מז כ ב מ ר ע מ י ה ס ל ו כ ת צ ו ר מ ש ב י ח מ ל ו ר ק ת ו יו מ ם כ ו ל י כ ת ב ח ה א ס ק ה ה £ ב י ל ש א מ ו ה ד ש ו ע ב ר ק ב שע ג ר ו נ נ י א ר ש י ע ז ט מ ע א מ ל ו א נ מ ת מ י ח ס ו מ נ י א ן ו ו י העלב ו ר ק א ה ו י ה א ת ב ל ש ג ל לסי שג ו ו ת ו ק ב ד ו ר ר מ כ י לא נ וו ב ר ק ב ה ש ע ב ש ר משא«ר ה ת ו ו י נ מ ח מ כ ל ה ב ק מ ה ן ו ו לעליר ת ו ב י ר ע מ י ה ס ל ו כ ת צ ו ר מ ש ב י ח מ ה ל ו ק א ה ו ה ה י ך ה כ י ס לו מ ם כ ו י ם ו ו ת בכל י ח ה א ס ק ה ת ס י ח ס ו ס נ י א ד ש ם ע ה סום ל י כ ת ב ח ה א ל ע ת מ ו ת ש ש מ ו ו ח מ א כ ל י א נ י מ ש ו ה ן א ו י העלי ע י ב א ש ו ה ד ש כ ע ״ ן כ ו י ל ע ה ק לו מ ח ר נ י ש ס ש ל מ ש גלגל ה וא ו ה ה ג ו ב ג כ ו י גלגל כ ר כ מ ו א ה ש ז ש ח י א ת ה ר ב י ס פ ו ל לח ו ר ה י ו ה ל א ח ה כ ר לו ה ש ס ת ך ג כ י ס ש ל מ ש ף לגלגל ה י ק מש מ ש ר ר׳׳ל גלגל ה צ ק א מ ו ה ד ש ן ע ו י ל העל ג ל ג ה ו מ י סע על ו ו ה^ר מ א ן י כ ה א׳ ו ל ע מ ב מ ו ר ו ק ה ו מ ם כ ו ל י כ ת ב ח ה א ס ק ם ה י ל ש מם י ל ג ל ר הג א ש ט ב ע מ נ ר ו ש ס ת מ ך ו ל ו י ה ה ל א ה ה כ א ה ו י ה כק ו ח א ר ו ה י ש ס ח ל ר י י גלגל ה ד כ ן ע ו י ל ע ה ם מ ק ו ח י י ר ס כת ח ה א פ ק ם ה י ל ש ה ו מ ד ה י ר צ ך ק כ י ס ם ל ל ו כ ר מ ת ו ן י ו י ל ע ה מי ס ץ ל ר א ה ת ו ו ל ע ו י״ג מ מ ת כ י ח פ ה ן ו ו י ל ו הע מ ם כ ו ל י כ בם ו ה ש ן ל י ך א כ י פ ן ל ו י ל העל לג ן הג ק מ ח ר מ ת ה י ל כ ת א כ י ה שד ח ד א ח ק א ו ח י ר ס י כ ר כ מ א ל י ל ע״ד כ לא גלגול ו ה ו ע ו נ תי ב צ מ ן ו ו י ל ם הע ו ק מ ן מ ו י ב העל ר ק ב ה ש ל א ם ה י ל ג ל ג י ה ח מל ל ו ו ה נ מ ם מ ה י ל ל ע צ א נ ה ע ו פ ו ש י ה ה ל ח א ו ר ה א הכדו ו ו ך ה כא ו א ה ו ה ר ה ד ס ן ועל ה י כ לס ן ו כ ט ו ע מ ת נ ר ו ד ס לו על הך לי ל ו ם ה ו ל י כ ת ב ח ה א פ ק ם ה י ל ש ה ם מ ה ד מ ח ל א ר כ ו צ י קי ת צ ו ר מ ש ב י ח מ ה ל ו ק ה ה י ה י ד ש ה ע ב ר ת נ א ו ו ה ר ה ד ס על הם י ב כ ו כ א גלגל ה ו ן ה ו י ר העל ח ם א ל ו כ ר מ ת ו ב י ר ע י מ פ ל כח ר י ל ה ג ל ד שג ר ע ד ס ן על ה כ י ו א ת ב ר גלגל ש ח א ם ו י ב ש ו י מ הן ו י ל ן הע ק לו ס ח ר ת ג י ש ס ם ל ל ו כ ר מ ת ו ה י ל ב ש ר ת מ א ה ו הה י ז ה כ א ר ה ה ו ב ר ך בו ה י ר א ה ל זה ו ע כ י צ ה ר ש ח א כ ו ״ כר א ש ס ו ו י מ ל ט ת ב ע ד ר מ ת ו ת י ע ד ל ה ב לשקו ו ר ק א ה ו הה ז ו ל ר ר ו ע ת א נ ה ל ל א ם ה י מ כ ח י ה ־ כ ו ה אמ נ ו כ ת י ה מ כ חי ת ב ש ח מ ם ב ל ו ו כ ע א ט ל ו א י ם אל ב ו ל מ לא ק ו ו נ ר מ א ן ש י נ ע הי ל ג ל ג ד מ ח ל א ע כ ר ו ג ר ו צ ק מ ן ש ו ע ר ג ה ר ו ו צ ק ו ה א ר ש כי ב ש ן ח ו י ו העל מ ם כ ו ל י ת בכ ח ה א פ ק ם ה י ל ש ה ם מ י ב כ ו כ ה

ן הקפתו מ א ^ *10^ וטםתתר כל חצי ז ג •היה שוקע וד שלא ו ם ע ר ו ר הזה ג ב ד ם חיה ה י ר ח !•זשגית וכמהמיםוכ-ים את י כ ר ע ס ה ה כ י ס ם י אלו היתר, ה ן כ ! וכמו כ * ^ ך י ר א ה י ל ת י א ר

ת לעולם כסה ו א ז ב ת היו א י ח ר ז ם נוהגת לבדה מבלי הר ס ו א ך קצת מהם בקדירה ו ר ל פ ס ת אגי * ו ר י ח * ר ת ו ; צ ו פ ה תת כ י ל ב כ ו ר כ א ש ד ם ח ד א ח א ח ו ר י ה ה ו ס ח ן ה י ה ד י ז ה י א כם ת ע כ ש ד ם ח ז א ה א י א ה ל ם ר״ל ש י ב ש ו י מ ם ה י ב כ ו כ ן ה י ד כב ב ו א ס ל ם א ו ר ד לא ל ן ו ו פ צ א ל ה ל ט ו לא נ ע ו י ק ר . ב ו מ ו ק מ זז מה י א ה ל ד ו ע ו ל נ פ י ל ח א י ע ל ו ד ד י ח ל על גליל א ג ל ג ת מ ד ו י מ תח ל ז צ ה א ם ז ב צ מ ם ו ת כ ר ע מ י ב ו נ ם שי ו א ש צ ס ז לס״ז נ אן י נ ו ע ם א ע ם ט ו ז ש ה א י א ה ל ם ו י ב ש ו י ס ם ה י ב כ ו כ ל ה צ א וק ר ק אל ס ר פ ה ם נ ת ש מ ן ־ מ ז ה ה י א ה ל ה ו י ת ו פ ו ק ת ה ו מ ח ת ה נ ש לת ד מ ת ה מ מ ח ה ה ת י ה ו ו מ ו י ק ם ו ל ו ע ב ה שו ך לי י ר צ ו ש ג ה נ מ כם ו ק ח ם כ ו לא נ לם ו ו י ע מ ל י ד כ ב ל ד ב ח ם א ו ק ח ס כ ו ב נ ו ב ס לת כ י ל ב כ ו ר כ א ש ח ו ר י ג ה ה נ ה ם י ן ה כ ב כלל ו ו ש י ה ר י מ ח אם על י מ י ל ק א ת ה ד מ ם כ י ס ל ח ת מ ם ו י כ ל ו ה ה נ ש י ה מ ו י י לא ה וש ד ו א ח ח ל ר י א ל צ מ ה נ י לא ה ם ו ה י ל ו א ר ג ה ה נ מ ה ר ו ד ס הר ז ו ח לך ו ם הו ע ל בו פ ג ל ג ת ר מ ו א ה ה י לא ה ש ו ו ד י לא ח ות י ש א ר י ב ר ד י ס ו נ שי ם ו ל ו ן ע ב ר ו ה ח ל ז כ ה ב י ה ו ו ט ס ש מ כת א נ י ה ס כ א ו ר ו ב נ ו צ ר ו ו צ ס ח ל כ כ ה ה י ה ר ו ס א י ש ך ס ר ב ת יל ע ל ס ב כ י ת כ ו ו ת ע ה ב ס ה י ש ל ע כ ת ה ב א ו ת כ ו כ ת ב ו ט ם ו ל ו ע

. , ו ה נ ע מ הי לג ה נ מ ש ב י ע ר מ ש ה י א ת ה ר ב ר ס ו א י ב סרק תשיעי בה א מ ש ה א ו ר מ י כ ע כ ם ד י מ ש א ה ב ת צ צ ו ר מל י כ ש ש מ י ל א א ע מ ש י ד ב מ ה ע ר י צ י ׳ ל ד ף ה ל ת של א י ע י ש ת הם י מ ש ת ה צ ו ר ג מ ה נ מ ו ב י ר ב ד ו ו ת ר ב ס ם ב ל ו ע ש כל ה י ע ר ה שב ש ח ו ו י נ פ ו ל י ה ה ש נ ו כ ת י ה מ כ ר ח א ש ם ו ו י מ ל ט ד ב ג נ ם כ ק ו׳ ג ב ה נ מ ו ב ר ר ב ו ו ד ס י ה ש ל מ ר כ ו ק ע ל ם ו ה י ר ב ל ד ט ב לא ב ת צ צ ו ר ת מ ו לל ו ם כ י ה ו כ נ ר מ א ר ו ב ע ש ו ב נ ר כ ז ש , ת ו ב י ס מ הף ו ל י ת ח ב ם ו ש ר מ א ו ו ע י צ ה ה ש מ ש ב ח כ א לו ו ם ועוד ב י מ ש הם ת צ ו ר ס ת ב כ ל י ה ב כ ו ח ולו׳ כ ר י ל ש ו מ ש ה ל א ר נ ך ה ל ה ס חז כ ר מ ק מ ו רח ז ו כ ר א מ צ ו ל י פ גלג ״ ג ע ה ו א נ ו 1זעצםית ה ' ר מ א ר ו ז ג א ו ב ה ר ל א ב ת י ה ש י מ פ ה כ ס ק ו ע״פ גלגל ה לם א העוא ל ה א צ ו ר מ ה ו ב י ס ם מ ו ם ש י מ ש י ה ל ג ל ג ד מ ח ם א ן לשו י אי כ

ר א ש ת ו ו ר ו א מ י ה נ ת גלגלי ש מ ג מ ב בלבד ו ר ע מ י ה פ ל כם ה י נ ר פ ב ע ם ו י ב ש ו י מ ם ה י ב כ ו כ ל ה ת כ ס ג ו ס מ ת כ כ ל י ה ב כ ו כל ל ח כ ר ז מ י ה פ ל א כ ם ל ל ו ע ב ל ר ע ם י ה פ ל א כ י ת ה י מ צ ע התו נ ו ו כ ם ו י מ ש י ה ל ג ל ד מג ח א ד ו ח ת כל א מ ג מ ר ש מ ו ל כץ לרו ם ו ל ו י ע מ ל י ל כ ג ל ג ת ה א ל י ו ה נ ו רצ ו ו צ פ ת ח י ל כ ת ום ו ש ן ל י א ת ו י ס ו י ה ה צ ו ר מ י ה פ ו כ מ צ ה ע״ס ע ר ה ל מ קר מ א ה ו נ ו כ ת י ה מ כ ו ח ב ש ח ו ש מ ח כ ר ז י מ פ ל ה כ ע ו נ גלגל תו מ ז כ כ ר א מ צ ו א י ל ה ו ס ק ה ם גלגל ה ו לם ש ן בעו י י א ד כ ו עם י ע נ מ נ ם ה י ר ב ד ן ה ו מ ה ר שז מ י א ה כ נ ו כ ת י ה מ כ ו ח ב ש ח שד ב ל ם ב לי ׳ גלג ט ר ש מ א ת ו א ו ז ת ר ב י ס ס ע ל י צ ה י ו ע ב ט ד ה צ מם ל ו ע ז ה כ ר א מ ו ה ד ש ח ז א כ ר ב מ י ב ם ס ל ו ם כ י ק ו ק לם ח ו ם בע ה

פוה ו ב ה הסבג ל הגלגול ו ת כ מ ח י מ ר כ מ א י א \ ו ה גם ה ו השני- הב י ב ת ס כ י ל ב כ ו לי כ ד -מגלי ח ד א ח י א ב ט ק א ל צ מ נ ר ה ו מ א הת• הוזמן* י טי ן נ י בב ד א סו ו ת ה ו ל ז מ י ה ב ט ב ק י ב ס ם ו ל ו ע י ה ב ט קם ג ר ו ו ש י מ ל ה תם מגלג ו ז י ל נ ת ו כ י ל ב כ ו ר כ א ש ה ה ו נ ב ל ה וי גלגל ב ט ק ם לד15ם אלא ש ע פ ן ו ו ס צ ם ל ע ת פ ו ל ז מ ל ה ג ל ג מה ג י ך * כ י פ ל ת ו ו ל ז מ י גלגל ה ב ט ח ק כ ו ם נ י נ ו ו כ ם מ ה ה מ ח הה ז ל ה ו פ ט י ע״י ה ר כ מ א ד י ו ע ת ו ו ל ז מ ת ה ר ו ג ה ח ט ש זה מ זם ל ו ע י ה ב ט ב ק י ב ת ס ב י ל ב כ ו לי כ י גלי ב ט ת ק ע ו נ ת ר ו ו מ א הת ח ה לכל א א ר נ ף ה ו ל ל ח ן כ י ג ד ה ו א נ ו ת ה ו ל ז מ י ה ב ט ב ק י ב ס ור מ ו ך ל ר ט צ א נ ר ל מ א ה י ז כ ת ו ו ל י במז ת י מ א ו ה כ ל ה מ ם ב ה מם גלגל ו לא ש ל ו ל ה כ פ ק א גלגל ה ל ז ו כ ר א מ צ ו ל י לג ש ג י י כה ב ר ן ה ע ו א ט ו ה ה ז כ ם ו י ר ו מ א ם ה י ל ג ל ת הג ע ש ולתי ת ר ז ח אי ו א ר ן ו ו כ ר נ ת ו י י ר כ מ ו א ם ו ל ו ע ו מ י ה ה ש נ ו כ ת י ה מ כ ל ח עי ט ו ה י ה י י ש ה ל א ן ה ו צ ר ה ץ ו פ ח ה ל ו כ ש י ה פ ל ת ו מ א י ה פ א ל ו הו י ה שי ע ו י ק ר ת ב ו א ר ן נ ה ת ש ו ע ו נ ׳ ת ר ט פ ס מ ד כ כ ל ם ב גלגליב י ב ס ת ו ח ר א ב ע ה ל ט ו ש ת פ ח ה א ע ו נ ם על ת י ר פ ס ם מ ל ו כר ש ם א י ר ב ם ד ה ב ב ו ש ח ל ל מ כ ז ה כ ר א מ ו ה ע ש ו כ ד ק ח ז א כ ר מי ם כ י ר מ ו א ו ש מ ר כ ק י ם ע ו ם ש ה ן ל י ר א ש ם א י ג ה נ מ ן ו א כ לם י ל ג ל ה ג מ ל ע״י כ ג ל ג ת ה מ י ת ה כ י ל ב כ ו כ י מ נ ו ל פ י ו נ ו ל ב פ כ ו כז כ ר ב מ י ב א ס ל ר ו ת ג א ה נ ל מ א ע ל ד ו ח ר א ב ע ם ל י צ ם ר נ י א שם ל ו ע ר ה י ו א ה מ ז ל ו מ ה ר ד ו ק ה נ ז גלנל ז כ ר י מ כ ע ו ו ק תר ח ל א ג ל י הג ב ו ה מחלל] ע ד ו ק א נ י ר ה ח ז גלגל זה א כ ר מ ול לג ג ו ו י ב ט א על ק ל ל ב ו א ז כ ר ב מ י ב ב ס ב ו א ס ו ה ה ושגלגל זד ו א ע ל ו ו ז כ ר ב מ י ב א ס ל ל ב ו א י ב ט ב על ק ב ו א ס ו ר ה ח ה א זזה ע ו ע ו נ ת ף מ ו ס ג ו ש . א ל ש ב י י ו כ ע י צ ת ה ו ע ו נ ה ת מ כ א ש ל אר ח א ר מ מ ו א ם ו ה י ל ן ע ו ע ט ד י ו ע ם ו י נ ם פ ו ש ר ב ש פ ו א נ י אר ת ו ו י ת צ ו ר מ ש ב י ת מ ה ל ו ק א ה ו ל ה כ ת ה ע ד ן ל ו י ל העל לג שגת ח ה א פ ק ה ה ם ב י ל ש א מ ו ה ד ש ו ע ב ר ק ב ם ש י ל ג ל ר הג א ש מך לו ו מ ס ת ה ו ל ז מ ל ה ג ל ר שג מ ו ם ל ה ת ל ו א ך י י ם א ו ל י כ בכל ו ו י נ י א ד ש ו ע ת צ ו ר מ ל ב ש ר ת מ ה ו א ל נ ד ו ב ך כ ל כ א כ ו הס ו י מ ל ט ת ב ע ד ה ל נ ף ש ל י ל״ו א ד ד כ ת ע ח ה א פ ק ה ה ם ב י ל ש ה לם ל ו ן כ ר מ ת ו ן י ו י ל ע ה ק מ ו ח א ר ו ה ח ש ר י ה גלגל ה י ה י ו ו י ר ב ח ום י ל ש א מ ו ה ד ש ה ע ב ר ו ה ת צ ו ר מ ש ב י ח מ כ ו ״ ץ כ י מ א א ו הן כו א נ ו י ה ר כ מ א ך י כ י פ ד ל ח ש א ד ו ן ח ת מ ו ח ס ו ב ת פ ק הי ר כ מ ו א ר ו ב ו א ס ו ה ה ש ם מ י מ ש ת גלגלי ה ו ע ו נ ת ר כ ו ב ס לם י ל ג ל ג ר ה א ש ר מ ת ו ו י ת צ ו ר מ ש ב י ת מ ה ץ ו י מ א א ה ו גלגל הה׳ הה א ל א נ ו ן ה ן כ ו י ן העל ו מ ק ו ח י ר פ ם כ ה ד מ ח ו וכל א כ ו ת ב שה י ה י ד ש ב ע ר ע י מ פ ל ם כ ו ל י כ ת ב ח ה א פ ק ם ה י ל ש ה ר מ צ ק מ ון ו ת מ ה ה ו א ל נ ה ד ו ב כ א ה ו ן ה ו י ו מהעל ק ו ת רח מ ח ח מ ר י גלגל הם י ל ש ה ר מ צ ק א מ ו ה ד ש ם ע ל ו כ ר מ ת ו ת י י ב ר ע מ ו ה ת צ ו ר מ בר ו ע תר ו ו י ת ו ו ל ע ו י״ג מ מ ע כ ר ו ג ד ו ח ם א ו י ת ב ח ה א פ ק ה! ובן גלגלי ב ר מ י ה צא ו ם י י ל ג ל ת הג נ ו כ ת ו ש י ת ו י א ר ה ב א ר הם נ י א ם ש י ר ב ד ה ן מ ו ה י ר ב ח ם ו ו י מ ל ט ך ב ר ט צ י ה ש פ ק ה הר מ א י ה ו ז ש ה י א ר ה ו ז ג ה לו י מ ו ד ה ה ו ל ז י בשב א ו צ מ ה ם ל י ל ו כ יע י צ ה ה ש מ ן ב י מ א י ת ש ם א ה על ה ד ו מ ל ו י כ ש ם מ ן לשו י י א כ

ם י ל ג ל ג ר ה א ש ב ו ר ע מ ל ב ג ל ג ת מ א ה ו ו ה ד ב ן ל ו י ל ע ל ה לג י ג כי פ ל ם כ ד ג נ ם כ י צ ר ם ו מ צ י ע ם על פ י ל ג ל ג ת ם מ ו ה ב ר ק ב שי פ ה כ ר ה ם קל מ ע ב ס ו נ ה ו ם ז ו ע ת ו ע א י ר כ א מ ו ה . ו רח מזם י ל ש ה ם מ ה ד מ ח ל א ר כ צ ק מ ר ש ו צ ק ה ה ו ר ש מ ו ל ו כ ת צ ו ר מא ל ר א ו צ ו ק נ י ם א ת ע י ד פ ב ל ר ע מ ד ה צ ם ל ו ל י כ ת כ ח ה א פ ק הי פ ל א לו כ י ת ה י מ צ ה ע ע ו נ ת ת מ א י ה פ ל ל ב ה א א ר נ י ה פ לא ו ר ה ו צ א ק ל ה א נ ו כ ה נ נ י ם וו א ת ר ב י ס ר כ מ ו א א י ה ח ו ר ז מם ו ה ב ש ח ו ש מ ח כ ר ז י מ ס ל ה כ ע ו נ לא ת ם ו ה ד מ ח ל א כ מת ח ת א ב ך ב י נ ס ל ו מ א צ י ם ש י ס ו ה ס ע ש א ת ו ו ה ת ר ב ס ל ל ש מ ה וי ס ץ כ ל לרו ד ת ש ם מ ה ד מ ח כל א ת ו ח ח א ו ר ק ל מ ע ץ ב לרום ה לך ב ה י מ ד ך י מ ו מ ק ח ר ת י ש ה כ נ ה ו ו ר ב ח ח כ ו כ נ י א ו ש ח כלסי ר ו ו ח א ר ל ו ו א ח ל ו א נ י ר א צ ק מ ה ם ו ה ח מ א ל נ י ה ב כ ו ש ח ת וש י ח מ ה ל ו ק ו ה מ ם כ י נ ס ך ל ל ו א ה ו א ה ל ו p א נ י ת א מ א הד ח א ת ל י א ר נ ה ה ר ז ח ן ב י ד ן ה כ ו ו נ מ ר מ ת ו א י י ה ו ה ת צ ו ר מ בר צ ק מ ר ש ו צ א ק ל ו א נ י ח א ר ז י מ פ ל ם כ י ב כ ו כ י ה ל לג ד מג ח אי ל ג ל ג ד מ ח ל א ת כ נ ו ו כ ר ש מ ו ל ב כ ר ע מ י ה פ ל ו כ ת צ ו ר מ בד צ ו ל מ צ י ע ו על ס ד ו א ה בכל מ ר ה ץ קל מ א לרו ו ם ה י ב כ ו כ הע י ג ה כל ל ו י י ל ן או ו י ל העל ג ל ג ה ו מ ל עלי צ א נ ו ה ח י כ ס ב כ ר ע מום ל י ת בכ ח ה א ס ק ת ה י ב ר ע מ א ה י ה ו ה ת צ ו ר מ ם ב י ל ש ה לו ח ת כ ו ש י ל י ת נ ס ם מ י ל ש ה וכל ל ד י ח ם א ו ן ש י ו אבל א ה ו מ כו ל א ה כ א ר א נ ו ן ה י כ פ ל ן ו ו י ל העל לג ח הג ל כ צ ה א ט ו ע י מ וא ו ה ר ה ו צ ק י ה ד כ ח ב ר ו י מ ם ל ל כ ג ל ג ת מ ר ו ו ח א ר ל ז ו א ח ו הן ו י העלי ד כ לם ב ב לעו ר ע י מ ס ל ל כ ג ל ג ת מ לך ו א הו ל ו א נ י א וד ח ל א ם כ לי לג ׳ ג ט ת ה צ ו ר א מ ו י ה ה כ ז ש ה י א ב ה חשו ה י כ כם נ י א ם לו ש י ד ח ו י מ ו ה ח ברי ו ו י ב ט י ק נ על ש ו ו מ צ ע׳׳ס עלא זה י ו נ י מ ש י ה ב ט ח ק כ ו לא נ ן ו ו י י העל ב ט ח ק כ ו ם נ י נ ו ו כ מא ו ה ר ש ח ו א כ ר ב מ י ב ם ס י ב ב ו ם ס ם ה ל ו כ ס ש ״ ע ה א ח ז כ ו נל ג ל א להתג ו ם ה ל ו ת כ נ ו ו כ לם ו ו ף לכ ת ו ש מ ם ה ל ו ע ז ה כ ר מד ו ע ת ו י מ ו י ה ה ב י ס מ י ה פ ב כ ר ע י מ פ ל ה כ ר ה ל מ ץ ק לרו וא ו ן ה ו י ב העל ר ק ב ם ש לי נ ל ד מחי ג ח ל א כ ס ש ״ ע י א ר כ מ א יב ר ע י מ פ ל ו כ ח י ר ב ו ו י ב ט י ק נ ל ש ר ע מ ו ל ו כ מ צ ל ע״ס ע ג ל ג ת מן ו י ם העל ל ע פ ו ט א מ ו ד ה ו ו ע נ ר מ א ו ש מ ה כ ר ה ל מ ו ק ה י כ פ כו כ ו ת ע ב ו ב א ק ו ה ל ו י א ו ו ה ל ש ה מ ל ר ק ת ו א י י ה ו ש ת צ ו ר מ בם ה ד מ ח ל א ה כ י ו פ א ל צ מ א נ ו ה ד ש ו ו ע נ מ ק מ ל ח ב כ ש ח נ וב י ב ב ס ר ע י מ ס ל ת כ ו ש י ת מ ד ו ו א ת מ ו ל ת ק ח א ת כ ו צ ו ר י מ ת שו י ב ט י ק נ על ש ו ו מ צ פ ע ״ ת לו ע א צ מ א נ י ת ה ח א ם ה ל ו ע ז ה כ ר מת לו א צ מ א נ י ת ה י נ ש ה ם ו ל ו ע י ה ב ט ח ק כ ו ם נ י נ ו ו כ ם מ נ י א שו י ב ט ע בו על ק ס ו נ ו ו ת ו ג א י ה נ מ ן ה ו י ת הגלגל העל צ ו ר ע״י מם ל ו ע ב ה ט ק ק ק ו ו ח ת מ ח מ ה ו ז ל ה ו פ ט ם וע״י ה ל ו ע י ה ב ט ם ק ה שן גלילי ו מ ה ן מ ט ה גליל ק נ י י נ ע א ב י ה ת ש י ו ה ק נ ט ה ק ל ו ג עה ז ג ה ה נ מ ם ועל ה ל ו ע ב ה ט ם ק ת מ ו ע ל ם ש י נ ט ק ה ה ב י ס מ הל פ ו ט ת מ כ י ל ב כ ו י כ ל י ל ג ד מ ח א ד ו ח א כל א ו י ה ד כ ו ר ע מ א יי ס ו ל כ ט קק ק חו י ו נ ל ש ו פ ו ט ת צ ו ר מ י ב נ י מ ש ם גלגל ה ד ע ו עא ו ה ה י ל ע ו ו ב י סב י ו נ י מ ש ב הגלגל ה ט ת ק מ ו ע ת ל י ו ה ק ל ו ג ן ע כל ו פ ט ד ע״י ה י מ ל ת ג ל ג ת מ לך ו ה הו ב ש ח מ א ב ו ה ב ה ט ק ב ה ב ו ס

26 מאמר שני פרקן יז י י נ י הע פ ם ל ו י ת ה ד מ ת ו י ב ר ע מ ו ה ת צ ו ר י מ ל ס ה ע מ ח ת ב ח אי י ו כ מ ץ כ ר א ת ה ו מ ו ק ל מ כ ה ב נ ש י ה ק ר ל ס כ א ב י ה ה ו הם נ י א י ש נ פ ת מ ו ע ד ש ״ ו כ מ ו ואמרתי כ ת זו לז ו ו ת ש ו ע שי ד ל ח ו י ק מ ר ס ה ב ן ז י י נ ו שיתבאר ע מ ם כ ל ו ע ת ל ו מ צ ם ו צ מח ל ח ת ו ה ן ל י ה א ו ן ה י י נ ע י ה פ ל א ש ו ה ה ו ׳ א בע׳ ב ר ה מ א פ ח סם י ז ו ה ת ו ב ב ו ס ה ש ל ו ג ע א דוםה בעניינו ל ו ה י ש נ פ ת מ ח ר כ ו מי ת ל ח ו ת ת ו ם א ו ש ו תוכל ל י ע ג ן ר ד ס ח ל א כ ה ר״ל ש ל י ל חי י א א ר ו ו שכל א׳ םהם ה ש ב ם י י ע ג ׳ ר וראשיתו [אסגם ד* ו האחי י ע ג ו תחלתו] וראשיתו יותר םשאר ר ת ו וכדאי לשום א* י ז לשם ר א םהם הוא שקיעת החסה בםקום מקום ידוע וי פ ם ל נ כ נ ת היום ה ל ח ת סוף היום שעבר סיסי השבועה ור מ א ם ח ם כםקום אחר ם ע ט הסבסת תורתנו כסו שיתבאר הע ג ר א הזסן הנםשך מ ו ה ה הזה עד שיהיה היום האחד לסי זע רי ל קו האופק הסערבי בםקום מקום י היות מרכז החמה ע ועד שיחזור לשם ע״יהםסיבה>היוםית ובמקומות הרבה במקרא נקרא רגע התחלה ערב כענין שנאמר מערב עד ערב ובתי- בנרות המערכה יערוך אותו אחרן ובניו מערב עד בקרך אחר ש ם נ נםצא היום לסי הססיבח הזאת כי הוא הולך ו הלילה והרגע הבי מד״ רגעי היום חוא חצות הלילה במקום סקום עד שיהיה גדר היום לס״ז הוא הזמן הנמשך םרגע היות סרכז החסה על אופן חצי היום סלסטה בסקום םקזם ידוע ועד שישוב לשם שנית ועל זה הסכימו קצת החוקרים על מהלך הכוכבים לשום אותו רגע תחילת היום בחשובם וראשיתו ואמרו לסי שמאז התחיל החמה לסבוב ולעלות עלי שהוא גלילה כדי לזרוח ולהאיר על אנשי המקום הד*א על ס דומה בענינו לעת ההריון וחרגע הג׳ מד׳ הרגעים שאמרנוס ידוע ועל זה הסכימו הוא עת זריחת החסה בםקום סקו האומות חמוניס לחמה ואסרו כי זה יאות לשום אותו תחלת היום וראשיתו יותר מהשאר לסי שאו יתחיל האור להתילי ולהראות והוא דומה מענינו לעת הלידה ויהיה גדר היום לפי זה הענין הוא הזמן הנמשך מרגע היות מרכז החמה על קי האופק המזרחי במקום מקום ידוע ועד שישוב לשם שניתי לפ נמצא הלילה לסי הדעת הזאת הולך ונמשך אחר חיום ו הסברה הזאת הוא נחשב היום הזה כתורה גבי אכילת בשר שלמי תודה כדכתיב ובשר זבת תודת שלמיו ביום קרבנית חצות יאכל לא רותירו ממנו עד בוקר והרגע הד׳ הוא ע היום בםקום סקום ידוע כלומר משיגיע מרכז החמה לתנות על אופן חצי היום ממעלה ועד שישוכ שנית לשם וע״ז חםכיםי רוב המחשבים למהלך הכוכביס לשום אותו תחילת כל יום מימי השבוע וראשיתו כלומר שיום שבת ע״ד םשל לסי ! סברתם יחשבו אותו מרגע חצות יום ששי במקום מקוםי מ I ידוע ועד רגע חצות יום שכת לשם וכן ה״ה בשאר יו אותו בחשוב זה םרגע ל י ח ת השבוע ר״ל שכל יום מהם יר אודיעך טעם כוונתם בזה ח ם א ו ק מ ב ו ן ל ן מ ת ם א ו ת י ו צ ח

0 י י א ח ו והענין השני שעליו •אמר שם היום בלשוננו ה

י ל נ ל ת נ ו נ ו כ ת ת ב ס י ה ו נ ו כ ת במלםיו9 ^ פעלי הל י ל א ר ו ק ל ש כ י ה ר כ מ א י ע ו י ק ר ם ב ת צ ו ר © * ן נ ס ם ו י ב 2 מ * זו ובינם נ י ע ב י ר כ ה ל ל כו א י ל י י א ד י כ נ י ואני חמח^ך אכ סענין ו מ נ י ה לו א מ ו ד ה ר ו ק ח מ ה ה ו כי ז ל א ם ה י נ י נ ע בה ושמא דבר נ מ ה מ א ל פ ד נ ה ו ה י מ כ ה א מ ל ה א נ ו ג מ ת ה מ כ חל האנושי כ ש ח ב ן כ י א ים ש א מהדברים ז?אלהי ו י ה ו ו ע י ך פ ח ל ז להגיע אליהם כסו שנאסר אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לגגד ה׳ וכתיב השסים שםים לה* כלוסר הוא לבדו יודער בזה הוא כי אלו מ ו ח שאגי א ס םהותם וצורתם וטבעם ו היה האיש חזה כבר סיים לנו סדר התכוגה הזאת שעלתהו והיה סגיע לתכלית הכוונה כלוסר ליסד ת ע על דר לסי סברתו ותכונה סדוייקת ת ב אותה לתת טעם נכון וד ואחד סהחלוסיס והשנויים וסיני ח ל א וחשבון סכוון לתקון כ התסורות כולם הנראים בסנהג סרוצת הכוכבים באורך הרקיע וברחבו וסיבת שפלותם פעם אחרת ושינוי מראה סדתם ומקומם מסני כן מעת לעת ומזמן לזמן כסי גבהם בכל עת ועת ממרכז הארץ וסבת לקיות כל אחד משני המאורות לסי הנראה להם בלקות לקות ותבונה מדוייקת ותשבץ נכון וםרוייק לתקון כל זה וצדקו כמו שעשה כטלמיוס ושאר חכמי התכונה שבררו את כל זה והדומה לו והנלוה אליו ויסדו ונתנו לכל טעם נכון ותכונה מדוייקת וחשבון אםתי וסבואר על פיו נבא ונחשב ונתקן ונדע םקום כל אחד משני המאורות ושאר כוכבי לכת ומחניהו באורך הרקיע וברחבו לכל עת ועת שנרצה וכסו כן נחשב עוד ע״י כן ונדע עתי הלקיות ומדת הלוקה בשטח השמש והירח באחת אחת מלקיותיהם ושאר ענייני צבא השםים ואותותם ואס נחקור כל זה ונבדוק ונםצא אז העיון והתקון שוים כאחד םעידיס זה על זה אז היה לנו לשמוע לאיש הזה ולחקור לסברתו אם נרצה אלא מעתה הואיל וקצרה ידו מהשלים כל זה שאמרנו ft מפני שאין העניין כסי מה שסבר או מסני שלא ידע לבררו ולהשלימו כסי הראוי או מסני שלא הספיק ולא סייעוהו מן השמים להשלימו לפיכך יאות לנו שנסיח את דעתנו מסברתו האמורה מכל וכל ונשוב ונשמע מבעלי חכמת התבונה כמו שיסדו לנו ובררו מסדר תכונת גלגלי הכוכבים ומצבם ומנהג מרוצתם ההם ונסיעתס ולעשות לחשב במקומם ע״פ עקרי החשוכים והתקונים שיסדו לנו הואיל והעיון שאין בעולם עד נאמן כמוהו הוא מסכים עסהס וסעיד על סברתם כמו שיתבאר קצת מזה בתכונת גלגלי שני המאורות במאמר

הגא בע״ה:

סרק עשירי כבאור ענין היום והלילה וגדרם הנכון ובאור קצת מסגולותם דע כי שם היוזם הוא נמצאר פ ס בכתבי הקודש על כמה עניינים שאין לגו שום עסק כ הזה אלא בשנים בלבד האחת םהם הוא היום שמעת לעת והוא כולל היום עם הלילה הםסוך לו כעניין שנאמר ויהים הרקיע הקפה י ל ש ערב ויהי בוקר יום אחד והוא הזמן שבו י

מאמר שנ* סרק י כז

ח ס ח ז ה כ ר ם מ ו ק א מ ו ה ה ס ה מ ז ן ה ו ס כ ל א ת ה צ ק ל ש ״ א ד ו ח חי נ ש ו ה ה צ ק ת ו א ז ה ה ר ו צ ה ת א מ ד ו ק ן נ י א מ ו ה ת ש ו ל ז מ ב

מפה שהוא כעין נקודת ב מהצורה הוא מקוס נקודת ראש צל הארץ ומתניהו אז במזלות בעת ההיא והדבר הזה שימהו כחותם על לבך עד שתצטרך אליו להכא ואשוב לענין ואומר כי ככל יומם ויוםם הוא אוהל האופל הזה מוצב מהופך תחת שטח האופק הולך וסתגלגל בחלל העולם ובכל לילה ולילה הוא חוור ומתהפך להיותו שטח האופק מלמעלה כדי שנתלוגן בו כל חלילה כמו שאמרנו והאוהל האופל חזה אס תחשוב בענינו תראה כי יש לו כמה סנולות אני אזכור בכאן קצת םהן ואוסר כי יריעותיו חם זכות וצחות כדי שלא •עכבונו סראות כוכבי הרקיע בלילה בסשילותם ובתחילת כל לילה אנו נכנסים אליו דרך הפתח המערבי ובחצות ו^ילח נגיעו דרך סתתו לעסוד אצל עסודו ובסוף הלילה אנו יוצאים סםנ הםזרחי לאור היום והאוחי* הזה לפי האםת אינו שוקט ונח אפילו רגע אחד אלא נוסע הוא וגולה בכל רגע בתנועת עסודו ע׳׳• חססיבה היומית הולך לו כל הלילה ועוכר עלינו ואנחנו יושבים תחתינו ולא נזוז ממקומינו עד שנצא ממנו לאור הכוקר הנה נתבאר ענין היום לפי שגי עניניו וענין

הלילה ג״כ וגדרם הככון האר הימב: ועתה הוי יודע כי היום שלפי הענין הזה הנקרא יומם וכן הלילה אינו עומד על מדה אחת ולא על מנהג אחרי השנה הוא היום ק י כמקומות האקלימינן אלא לעילם והכל ? ככל סקיס מקום מחם וכן הלילה הולך לו מיום ליום ומתחלף במדתו משני צדדין האי הוא שאפי׳ כמדינת אתת בגין ירושלים ע״ד משל או טולטיל* לא ימצאו לשם שני ימיםו עזרים זה לוה י ה י ר ש ח ן כ י « ש ה ה ן ו י ל*ל נ רצופים ןלא שס ©ימי השפה לשס ם ו m ד v ל א כ ו בםדתם אלא לעולס ה

ך יום א ישבתו ל ה ל ל י ל ם ו ו ץ שנאסר י נ ע ה כ ל י ו ל ד נ מ שת ע ח ד ו ח לה יעלילה י לי ר ו ס ע א י ב ם י ו י ם ל ו ד י לו ד לי * ל ו * י פ ל ם ש ו י א ה ר ק ורבים כאלה ובכסה סקוםות םהםקרא הוא *ש עמוד הענן יומם י ם א י ם כענץ שנאסר ל מ ו ה י ז הענין חש מ ר ה׳ נותן ש מ וכתיב יומם יצוה ה׳ חסדו וכתיב כה אי זח הענין יש התחלה פ לאוד יומם ורבים כמו אלה וליום ל םוכרחת בכל מקום והוא עת זריחת החמה לשם וכמו כןת שקיעתה לשם והיום לסי חעגין יש לי סיף םוכרח והוא עם וזסן ו חזה הוא וסן האוד דכתיב ביה רקרא אלהים לאור י החושך הוא שיקרא לילה שנאסר ולחשך קרא לילה וסגולתח וכן הלילה הוא שבכל פרקי השנה סיום היום שלפי ענין ז ליום מתחלף בםדתו במקומות האקלימים כמו שיתבאר טעם זה והלכותיו ומשפטיו בסרק מיוחד לו מן המאמר הזה נמצא שזמן היום לס״ז הענין הוא משיחיה מרכו החמה במקוםם על קו האופק המורח ועד שיגיע לקו האופק המערבי ו ק מ

ביום ההוא לשם וזמן הלילה היא משתשקע החמה בקו האופק המערבי ותסתר תחת האופק ההוא מאיצה לסבוב כל הלילה ולרוץ ברקיע שמתחתיו עד שתגיע לבסוף לקו המזרח ותתחיל לזרוח נמצאת אומר שענין הלילה הוא שתבא החמה ותסתר תחת האוסק ויקום לו אז מיד על הארץ מסני כן ויתיצב על שטח האופק כמין משופע עגול של אופל קרקעיתו הואר עד שיגיע להיות צ שטח האופק ההוא וסשם הוא עולה וט ועמוד הםשופע הזה ח ראשו נכנס בחלל הרקיע דק כסי מ בחצות הלילה הוא קו הקוסה שכבר ידעתו והמשופע הזה של צל הארץ הוא דוםה בםראיתו לאוהל או שסריר של אוהל עגול נטוי עלינו כדי להתלונן בצלו כל הלילה והיתה תבנית צל הארץ ומצבו כפי מה שאסרנו בשביל שגוף החסה הוא גדול סאוד םכרור הארץ כסה סעסים כמו שיתבאר לך זה במאמר הכא וטעם היות משופע צל הארץ בלילה מאפיל ומחשיך הוא לפי שזהרי החמה וניצוצי אורה אינס יכולים להתפשט בכל עת ועת על הארץ ולשאט על יותר מכדי חצי גופה העומד לו אז מכוון נכחה ורואה את םניחר הארץ הוא אז יומס ת כ בעת ההיא ובחלק הזה י לבדו מ וישאר לפי כן חצי כדור הארץ השני מתלונן בצל עצמו ומחשיך ועתה ראה כי כפי שהיא החמה ביום מתגלגל עלת יום גלילה ע״ס המסיבה היומית כן הוא אורה מהעבר ש ק ההוא וחושך צל הארץ מהעבר הכי שכנגדו מתגלגלים על שטח גופה עומדים מכוונים זה כנגד זה בורחים להם בכל עת ועת ונהדפים להם זה מפני זח הלכך חצי שטח כדור הארץ הרואה את פני החמה הוא הסאיר ולשם ובכל המקומות שעליו אז הוא יומם וחציו הב׳ שאינה רואה את סניה אז הוא אסל ולשם ובכל המקומות שעלין או היא לילה ובא והתכונן בעמוד משופע צל הארץ האמור ודאה איך הוא לבוד לעולם ובכל עת ועת על אלכסון ההוא מאלכסוני חגורתו גוף החמה בעת המזלות חעובר על מרכז הארץ ועל סרכ

-מאמד־שבי׳־סףוךיא 27

י שיחיו* ר כ ת ו ר ח ו מעם א ק ממנ ח ר ת ת ם ו ע ־ פ ש א ר ד ה ז כ ו נ מל ל י ם ח ע ח ס י ז ר ח א ק ש ד ר מ א ב ת י ו ש מ ם כ י ס י ל ק א ם ב ו י הר צ ק ת מ ם ו ש ו ל ו א ך ל ל לה ת י הל ך ו ר א ת מ ם ו ו י ם ל ו י לו מא צ ו ה י ס ח ז גלגל ה כ ר ן מ ת נ א ש ל ד א ו לא ע ו ו מ ו ם בחל ע פ וי ר ה כ ז ם ו ל ו ע ז ה כ ר א מ ו ה ה ש ר ו ג ח ז ה כ ר מ ק מ ו רח ר ו ח ד א צ לי ך א ל ה ת מ ץ ו ר א ן ה ת מ ק ח ר ת מ ם ו ע ה ס ל ע ת ה מ מ ח ה ה י ה ת שת ב ר ק ת מ ה ו ת ל ד ר ו ת י ר ח ם א ע ה פ י ה ת ת ו ו נ י ת מ ן ב י כ נ פ מן י ר י א ב ת י ה ש י מ ס ת כ ו ר י ה מ ן ב י כ נ פ ז מ ך א ל ה ת ת ץ ו ר א לל גלגל חמר׳ ׳ ע ת ר י צ ו י ד ה ק ד פ ו ע א ו ב ר ה מ א מ ו ב י ת ו כ ל ה ה ו זי י ב ט ו ועל ק ז כ ר ב מ י ב ץ ס לרו ד ו י מ ה ת ל ב ג ל ג ת ה ו ל ת ו ה א ו צ ון ר מ ח ק א ל ן ח ו ג א כ ל ע א י ק ר ת ה צ ו ר י מ ס ל א כ ח ל ר ו י מ פ ל כי נ מ ש מ ב ו ש ר מ ת ו י ו ו ל ו ה כ ז ף ה ו ל ח ן ה ו כג ו ו ת צ ו ר מ ה ב ״ ס שת כ י ל ב כ ו ר כ א ש ר מ ח ד א ח א ם ל ג א ו ו ם ה ח ג ר י א ל צ מ א נ ו הם ת ע ו נ ת ם ב י ב כ ו כ י ה ל לג א לג צ מ נ ה ה ז ף ה ו ל ח ה י ו ו נ י ש ל ה כ ור א ל ש צ א ה ו ל ז צ ה א ם ז ב צ מ ם ו ת ו כ ר ע י מ ו נ שי ם ו ת י י ט נ ם ו ה בם י נ מ ז ו ה פ ל ח ת י ם ו י ת ע ו ה נ ת ש י ם ש ר ו ג א ש ו ע ה י ק ר ת ה ו א ב צת ח ת א נ ו כ ת ל מ ה ע ז ל ה פ ש ם ה ל ו ע ד ה ו מ ע א י ל י ש ד זה כ ות נ ת ש מ ת ו ע ת ל ע ך מ ל ו א הוא ה ל ד א ח ע א ג ו ר ל י פ ה א ע ו ד ית ו ל צ א נ ת ה ו ח ו כ ה ת ו ל ש מ מ י ה ר ד ת ס ו ג ת ש י ח ס ו כ י בחלקי ם כ ת׳ ו ל י ץ א פ י ח פ ג כ ה ו ל ג כ ה ה י ה י ה עד ש ל ע מ ם מ ה י ל עי ד ח ר א ז ג י ש ם מ ל ו י ע מ כ ח ש מ י ל ו כ י ל ו א ר ה ה ב ו ט ת ה ו מ י ל שם י נ ם פ ו ש כל ב ו א י ל ר ו ש פ ו א נ י א ר ש מ א ה ו ב ה ר ר י ק ח הם י נ ו ת ח ת ת ה נ ו כ ת ם מ ו ו ש ם א י נ ו י ל ע ה ה מ ע ו ד ת י כ ר ע מי ש מ י ם ו י מ ל ו ע ד ל ע ם ל ו צ מ צ א ב ו ה ה ה ג ה נ מ ב ל ו ש ת ה ו נ ת ש ת שם י פ ל ף א ל ה א מ ר כ ח א ת ל ר ז ו א ח י י ה ר כ מ ו א ר ו פ ו כ שק ס ם ע ו ו ש נ ן ל י א ל ש דו ק ג י ך ע י ר ה צ ז ם ו י ע ו ד ם י י נ ת ש ו ב ב רת ו מ ו ק מ י על ה ר כ מ ו א ק ו ר ס ן ה י ג ע ב ל ו ש א ה ו ז ר ה ס ס בו בד םד.ם ח א א ו ץ ה ר א ר ה ו ב ט ה ש ו ש ו ה ל ק ם ע י ע ו ב ק ם ה ה הת כתיקונר• י ב ר ע מ ו ה ת ע ו נ ת ע ב י ק ר ת ה צ ו ר א מ י ת ה ע ד י ו ש מ כם ו ר ד לא ל ן ו ו פ צ א ל ו ל נ מ ה מ י י ט ם ה ו א ש ל ר ב מ ו ל ה כ ת כ ל ה כ ום ל ו ע ח ה י ר ב ם ו ק ס ו ו א ל ק ם ע י ע ו ב ם ק ן ה י כ פ ם ל ל ו ע י ה ב ט ק ום ה י ק פ ו י א ח ט ם ש ו ה כ ם ו ק י ח ל ב ט ו מ שב ו ו י ב ו ב ו א ס ו חת ו מ ו ק ל מ ל כ ם ש ו י י ה צ י ח נ פ ו ם א ע ם זה ו ם זח ע י פ ת ת ש מלי ל גלי כ ד מ ח ד א ח א ר ו ו ש י מ ל זה גלגל ה י ב ש ב ב ו ו ש י הל ׳ כ פ ח או ט ד על ש ו מ ו ע מ ׳ כ ה י ח ט ש ב ' י ב צ ו נ י י צר נ ש מ י ש ב י ס מ הע י ק ר י ה ל י ל ג ר מ ח ד א ח ך א ת ו ך ח ק ם ו א א ו ך ה כ י ס ל ם ו ה ם מ ו ק מת ש ק ר ל מ ו ל ן כ י א צ י ח נ ש ו ל ת ו לק א חו ר ו ו ש י מ ו לגלגל ה מ כת ו ל ע ן ק״ם מ ה ת מ ח ל א ת זו לוו כ ו ם שו ה לה ש ת לי ש ק ל ם ו ו יה ל א ת ה ו מ ו ק מ ה ד מ ח ד א ח א ב ר ש מ ו ל ת ו ו ד ו ה ב ל י י ח ת ך נ כ י ס לם י ו ה ש נ ש י ה מ י לה מ לי ה ו ל י כל ל ם ו מ ו י ם ו מ ו ל י א כ ו ם ה ד ב לת פ ו ק ת ו ב ל י פ ת א ו ו ת ש ו ע ם י׳׳ב ש ה ר ם ח ל א ם כ ח ד ם ה ב ה לו זך ת ו א ר ה י ל ד כ י ו ר ש ת ן ו ס י ת נ פ ו ק ת ו ב מ ת כ ב ת ט פ ו ק ת ז ו ו מ תו י ל ם א נ כ ה ל ת בו ו ו ד ו ה א ל ב ת ן עד ש י ת ע י א ר מ ה ל ז ן ה י נ ע הן פ ו ת א ו מ א ד ו ו ה נ מ ת אחבז מ ל ו ג ע ת ש א ז ה ה ר ו צ ג ה ו ח או השור• ל ק ם ע י ע ו ב ק ה ה ל א ת ה ו מ ו ק מ ה ד מ ח ל א ם ש ו י י ה צ ח

ם ש ת ל ו ל י ל ץ ה א ד ו ן ה כ ו ו נ מ ר מ ס ו י ח ל אתמ& * ף ע ד ו עה י ה י ם ש מ ו ם י ו ם ש ה ם ם ו ק ם מ ו ש א ב צ מ ו ג נ י י א עד כד ב ל י ב ר ש ת ן ו ס י ת נ ס ו ק ם ת ו לתי י ו ו ז ך ל ו מ ס לה ה י ה לל ו של א כ ו ם ה ו ק מ ם ו ו ק בכל מ ם ו ל ו ע ל ם שחת. ש ה ם מ מ ו י א ה ו הו מ ו כ ך ל ו מ ס ה ה ל י ל ו ל ת ד מ ה ב ו ש ה ' ל א ה ם . י מ י י ב ד ס ח אן כ ו ו מ צ ע י ב א ם ה מ ו י ׳ ה י ס א א ש ו י ה נ ש ר ה צ ה ר ו א ב ת י שה ז ם ה ו ק ם ה ב י תי ן סדו י ה א תי לו לי ה ו נ ש י ה מ ל י כ ׳ מ א ה ה ל י ל הא ל י ט ל ו ט ו ב ת ד י מ ס ם כ י ל ש ו ר י ר ב ס ו ת א א ה ד מ ם כ י מ י ל ק א ה מה י מ ס ד כ ב ל י ב ר ש ת ת פ ו ק ם ת ו י ן ו ס י ת נ פ ו ק ם ת ו י י לת ו זב ו ש י ת ה ו מ ו ק מ ם ל ס ח י ת ה לה ב ללי ם ו מ ו י א ל ר ק ד י ו ע ו ו נ ר מ א שר ק ו ב ת ה י ע א כ ו ה ר ו ח ן א י נ ע א ב ל ם א ת ד מ א ב ר ל ח ף א ו ל י חן כ לה ו י ת הל ו צ ע ח ג ן ר כ ם ו ו י ת ה ו צ ת ח ן ע כ ב ו ר ע ת ה ן ע ב ות ח ת א ב א ב צ מ ן נ י לה א י הל ם ו ו י י ה ת י ר ע א ש ד מ ח ד א ח אף ו ל י ם ח ה ה ב ז ן ה י נ ע א ה ו ף ה ל ח ת א מ ל ץ א ר א ת ה ו מ ו ק מ בה ן ז י ר ד א ב ת י ו ש מ ן כ ב ח ר ם ב ג ם ו כ ר א ם ב ס ל ח ת י ה ס ל כ ו ד גא ו ה ד ש ה ע ה בע״ ו ר ה מ א מ ה ו מ ר ל א ר ו ה מ ו ק מ ו ב י ת ו כ ל ה וה י ה י יכול ש ך ו ש מ נ ן ה מ ז ה ו מ מ צ ע ד כ ח ע א ג ר ר לפ׳יז ב ש פ אא ו ה ם ו י ל ש ו ר י ר ב מ ו ת א א ה ד מ ד כ ח ם א ו ק מ ר כ ק ו ב ת ה ז ע אי ח ר ז מ ב ה ו ש י י ה צ ח י מ ש י ל ם ש ו ק מ ב א ו ל י ט ל ו ט לה ב י ז ל ן א י י ד עי צ ח ' מ ם א ו ק מ ב ם ו ש ו ל ש י ל ו ש ם א ס ו י ע ה י ב ר ר ב ז כ א א ו הו א א ו ה ם ה ו י ת ה ו צ ת ח ז ע א א ו ה ה נ ה ה ז י ה ח ר ז מ ב ה ו ש י הה ר ק ד י ו ע ו ו מ ו ק מ ה ב ל ז ר כ א ב ת י ו ש מ ר כ ב ת כ ו צ ם ת ד ו קה ז ם ה ו י ה ו ר״ל ש ת ד מ ק ב ף ד ו ל י א ח ו ם ה ת ג ע ת ל ע מ ם ש ו י לה נ ש י ה נ מ ל ז ת בכ מ צ מ ו צ ת מ ח ה א ד ד על מ מ ו ו ע נ י א א ו ם ה גא ו ף ה ל ח ת א מ ל ם א ד י א נ ב ב ו ן ר י ב ש ו ח ו ש מ ם כ ו ק ם מ ו ש ב; א ב ר ה מ א מ ה ב תי ז ו שי מ ש כ ג ר ו נ נ י א ד ש ד ע ו א ק מ ף ד ו ל י חלה הלי ם ו ו י ן ה י ג ד ה ו א נ ו ד ה צ י ר כ ו א י ב פרס אחד עשר בי ע כ ה ד ו ש ו ה ם על ק י ע ו ב ק ת ה ו מ ו ק מ בה צו ה ו ר י צ י ת ה ל ח ת ע ב י ק ר ד על ה ק ם פ ל ו ע ה ה י ה ר ו מ א י ש מכח ו ל נ ג ל ג ת מ ר ו י מ ב ת ב ו ו ס נ מ ר מ ו ש י מ ת גלגל ה * ה ו ל ת ו אם ה ת ה ו מ ו ק מ ה ד מ ח י א ש ג ש א א ח ר כ ו ר נ מ ו ל ה כ ש ב י ע ה צ מ אע צ מ ק על א ו ק ח ו ה א ק ו ה ו ו ת ע ד ר י ב ב ה ש ו ש ו ה ם על ק י ע ו ב ק הא גבול ו ה ו ו ב ר ע ה מ צ ד ק ע ב ו ו ש י ח ה ר ו ה מ צ ק ר מ ב ו ה ע ש ב י הה ז ה ה ו ש ו ה ק ה ר ו ב ע ש ר ב א ב ת נ ו ש ס ם כ ו ר ת ד א פ כ ב ו ש י הח גלגל ט ש ק ב ו ק ת ח א ז ה ה ב ש ח מ י ה פ א ל ו ו ה ת ע ד י ו ש מ כה ט ו א נ י ך ה י א ה ו ב צ מ ת ו ו ל ז מ ת ה ר ו ג ן ח י ת ד ע ד ר י כ כ ר ו ו ש י מ הט ע ת מ ו ח ת פ ו ל ע ד מ ״ י כ ד כ ם ב ו ר ד ל ן ו ו פ צ ר ל ו ש י מ ל ה ג ל ג מה ס ח י ה כ ם ו ה י ב ט ת ק ע ב ר ר על א ב ו ע ל ה ו ד ן הג פ ו א ק ה ל ח מך ש ל ל זה י בשבי ה ו ר ו ג ח ח ה ט ש ד ב י ס ת ח ל ג ל ג ת מ ת ו ב ב ו סר ו ב ע ל ם ו ע ם פ ו ש ב ב ו ב ס ת ל ל ו כ ה י ס ח ה ל נ י א ר ש מ ו ל ת ו ו ד ו ה לה ו ש ו ה ק ת מ ו ק ו ח ר ת ה ו י נ ו פ צ ת ה ו צ ר א ה ם מ ו ק ם מ ו ח ש כ ו נל א ר ש ץ י ר ן א ו ג ה כ ז ר ו ת ו ו י ת א ו ל ע ן כ״ד מ ו פ ת צ א פ ה ל נ ה ו

i ם ה ה ש ל לתי א ו ר ז ו ת ע ו ר ח ת א ו צ ר ה א מ כ ד ו ר פ ס בבל ו וה מ ח א ה י ז ה ו מ ת ת ס ו ק ת ו ב ל אסי ם י ל ו ע א ל ל ם א ה ת ל ו י נ ו פ צ

ב 1 ר ק ת ת י ש ד ת כ א ז ה ה י ט נ ה ה מ ח ן ל ת י נ ם ו ה ת ם י מ ו ר ד

מאמר שניי פרק יא כח

ם י ל י ל ג ר ה א ש כן ה״ה כ ו ו נ מ ה מ ל י ל ת ה ש י ק צ א ח ו ה פג שך ו מ ס לה ה י ל ו ל ת ד מ ה ב ה שו נ ש י ה מ י ד מ ח ת כל א ו י ם ה ע הו ט ו וש ה י ל א ת ה מו למקו ה ו ו ש ו ה ם על ק י ע ו ב ק ת ה ו מ ו ק מ ל ה כ ו ב לר י כ ז י א נ א ב ו ת חישו ו מ ו ק ר מ א ש לתם מ ו ז ם ל נ י א ת ש ו ל ו ג ה ס מ כם ל ו ד ג ע מ י ק ר י ה ב כ ו ם כל כ ם ה ד ב ם ל ה ב ר ש מ ו א ם ו ה ת מ צ קם רחי ו י ז נ ו ס צ ו ה מ י כ מ ו ר ד ב ה ט ו ק ת ה מ ו ע ל ׳ ש י אס ם ו נ ט ד ק ע ות ל י ח ת ם ב ה לה מ ו הע ם ו י א ב ם ו י ע ק ו ש ם ו לי עו ם ו ו ל י כ ם ב ה י ל עע ג ר ל ב ם צ א שו צ מ א י ם ל ד ב ם ל ה ב ו ו ס ו ס ע ב ק ו א ש ו ה ה ל י ל הב על צ י נ ד ה ו מ ע י ל ר ש ת ן ו ס י ת נ ס ו ק ם ת ו ל י ם ש ו י ת ה ו צ חן ו ו כ ד מ מ ו ה ע מ ח ז ה כ ר א מ ו ז ה א י ש נ ס ה מ ו ם ו ק ס ו ה א ט שא ו י ה ר ש ת ת פ ו ק ם ת ו ד י ע ן ו ס י ת נ ס ו ק ם ת ו י מ ם ו ש א ה ר כ ו נא י ה ה מ ח ה ם ו ו ר ד ד צ ם ל ו י ת ה ו צ ע ח ג ר ל ב פ ו ד נ ו מ ע צל הם ו ד י ע י ו ר ש ת ת פ ו ק ם ת ו י מ ם ו ה ת מ י נ ו ס ה צ ז ן ה מ ז ל ה כ בן מ ז ל ה כ ב ל ו י א ו ם ה ה י ם נ ו ס ד צ ו מ ע ל ה א צ ו ן ה ס י ת נ ס ו ק תד ע ן ו ס י ת נ ס ו ק ם ת ו י מ א ש ל ם א ה ת מ י מ ו ר ה ד מ ח א ה י ה ה ז הת פ ו ק ם ת ו ד י ע י ו ר ש ת ת פ ו ק ם ת ו י ן מ כ ז ו ו מ ת ת פ ו ק ם ת ו ית ו צ ע ח ג ר ץ ב ר א ל ה ד ע ו מ ע ל ה ת צ ו ט ש ס ת ת ה ד א מ י ת ה ב טת י ל כ ת ע ל י ג י ד ש ן ע כ ת ו פ ר ו ע ם ו ו י ם ל ו י ת לו מ כ ל ו ם ה ו י הת פ ו ק ום ת ת י ו צ ע ח ג ר ן כ כ ז ו ו מ ת ת ם ו ק ום ת ת י ו צ ע ח ג ר ו ב כ ר את ס ו ק ם ת ו י ן מ כ ן ו ס י ת נ פ ו ק ד ת ע ת ו ב ת ט פ ו ק ע ת ג ר מ ת ו ב טם ו ת י ו צ ע ח ג ר ה ב ו ל ה א צ י י ה ר ש ת ת פ ו ק ם ת ו ד י ע ז ו ו מ תת פ ו ק ם ת ו י ם ב ו ת י ה ו ל כ י ד ש ן ע כ ר ו צ ק ת מ ם ו ו י ם ל ו י לך לו מ הוה ב ה ש ד מ י ב ע כ ד ו ו נ ר מ א ו ש מ ן כ ס י ת נ ס ו ק ם ת ו בי י ו ר ש תח ט ה על ש ל א ת ה ו מ ו ק מ ב ב צ נ ד ה ו מ ע ת ה מ ו ך ק ר ו ה א י ה יץ ר א ל ה ל ע פ ו נ ך צל ה ר ו ה א י ה ה י ם ב י ק ל ם ח י ש ם ש ק ם ו אג ״ ם כ ש ת ל ב ת ט פ ו ק ם ת ו ו י ז א ו מ ת ת פ ו ק ם ת ו ת י ו צ ^ ח ג ר בה תי לו י ל ה ו נ ש י ה מ ן י י ר ד א ב ת י נ ר ב ה ו ר י ד ק ״ ה ע צ ח מ ם ו י ק ל חד ו מ ע ל ה ד צ ו מ ג ע ה נ מ ה ו ו ש ו ה ם על ק י ע ו ב ק ה ה ל א ת ה ו מ ו ק מ בם י מ כ ח ן ה א בי י ת ה ק ו ל ח מ ב ו ט י ר ה א ה ב נ ש י ה ק ר ם בכל פ ש לם ש ה ל י ה י ת ק ו מ י מ ח ב ה ו ר א מ ו ל ה א ל א ת ה ו מ ו ק מ ב כ שו ם י אל י ב ש ב ם ו ח כ נ ב מ ו ר ק ו ב ם א ח כ ב נ ו ה לסב מ ח ת ה ד מ ת ת ה מ ח מי ת ע ד לא ש ם כלל לו ה ר ב ב ד א מ ל ם ו ת ו ר א כ ו י ז ת י י א ה ה ל זם י מ ע ו פ נ ר מ א ו ש מ ם כ ה ד מ ח א א ו ה ץ ש ר א ר ה ו ב י על ט א כ ו הת ו פ ו ק ת ה ו נ ב ל ת ה ו ד ל ו ן מ ו ב ש ו ח ע ב ק ו ז״ל ו נ י נ ו ס ד ו ק ו לנ ד ס יו י ח על י כ ו ה ל ר ו ק ע ת ה ת ם ר א א ב ד ל י ת י ע נ א ו ש מ ה כ מ ח הה מ ח ה ה ו נ ב ל ת ה ו י ק ן ל ו י ד הע צ ת מ ו ח ו ק ת ל ו ר ו ר ת ב ו י א ר ב

ר בע״ה: ו א ו ל ט פ ש א מ י צ ו א ד ש עם י פ ל ח ת ה מ נ ש י ה מ ת י ו י ם ה ע ר ט ו א ב פרק שניס עשר כם י מ י ל ק א ת ה ו מ ו ק מ ם ב ת ד מ ה כ ז ה מ זד ו ם ע י ר ח ם א י נ י י נ ה ע מ כ ו ו ת ב ס ה ו ז ף ה ו ל ח ג ה ה נ ר מ ו א ב ות ד מ ל ר ש ח א ד ו ם צ ו ש ו מ י ס אל י ו ל נ ן ו י נ ע ה ה ז ם ב י ל ת ם נ ה שי ת ש ק ס ו ו י י ה ת ש ן ק י נ ע ה מ ז ה . ר ס א מ ם ב ג ר ו ב ע ר ש מ א מ בק ר פ ר ב ס י י ת נ ו ו ע ת נ ו ו י כ ס ק ל י פ ס י ה ש ם מ ה י מ ע ט ה ו ל י ל הה י ה י י ש ר א כ ו ץ ה ר א ל ה ו ע ת צ ו ר מ ע ב י ק ר ב ה צ מ ר ש ב ע שם ה ת ה ו מ ו ק מ ח ה כ ל נ ג ל ג ת מ ד ו י מ ו סובכ ת נ מ ר ס ו ש י מ גלנל ה

ת ש ה ק י ה ת ם ו ש ש ל א ר ח ה כ ו ת נ ד ו ק א נ י ו ה נ מ ת א מ ד ו ק נ וי נ ו פ צ ם ה ל ו ע ב ה ט ו א ק י ת ן ה ד ו ק נ י ו ח ר ז ס ו ה ק פ ו י א צ חהז חי גלגל צ ת אהב ח ש ה ק י ה ת י ו ס ו ר ד ו ה ב ט ו א ק י ת ח ה ד ו ק נ ום ו ע ש ג פ ם נ ה י נ ה ש נ ה ה ו ר ו ג ח י ה צ ת להפ ח ש ק ר ו ו ש י ס הה י ה ת ע ש י צ א ו ו נ מ ת ה מ ד ו ק ל נ ו ע ת ו י א כ ת ח ק ו פ ו א ו ה קת ד ו ק ה נ י ה ך ת כ י פ ל ה ו ל ל ט ש מז א א ר ו ת ה ו ל ז מ ה ת ה ם ד ו ק נל ש מז א א ר י ם ה ה ת ס ם ד ו ק נ י ו ד ל נ ו ש מ א א ר י ם ה ה ל מה גליל נגל י ח י ד ש ה גליל נגל פגמ ע ר ו צ ר ב י ב ע א ן ו ט ר סם י מ ו ר ד ה ה מ ח ת ה ב י ס לי מ לי ל ג כ ן מ ו ר ח א ל ה א גלי ו ם ה ה סא ו ו ה י על ל ו י א ו ת ה ב ת ט פ ו ק ם ת ו י ה ב ת צ ו ר א מ י ו ה י ל ע שה י ה ה י ו ג ה ה נ מ ל ה ע ם ו ל ו י ע מ ל י י כ ד ל ג ז ש מ א ל ר ג ל ג ת מל גלילי כ ן מ ו ר ח א ל ה לי א הג ו ו ה מ ו א ו ת י ח א א ו ה ל פגמ ש י ל ג

ת ס ו ק ם ת ו י ה ב ת צ ו ר א מ י ו ה י ל ע ם ש י נ ו ס צ ה ה ס ח ת ה ב י ס מם ל ו י ע מ ל י ן כ ט ר ל ס ז ש מ א ל ר ג ל ג ת ו מ י על ל ו י א ו ז ה ו מ תם ו י ב ן ו ס י ת נ ס ו ק ם ת ו י לת ב ו לג א ג ו ר ה ו ש י מ ל גלגל ה ע ו ש מ כש א ר ה ו ל ל ט ש מז א ל ר ג ל ג ת ו מ ל ועלי י א ו י ה ר ש ת ת ס ו ק תל ר גלי י ב ע א ת ו א ז ה ה ר ו צ א ב י צ ו ד א ו ע ם ו ל ו ע ם ל י י נ ז א ל מ ז מ

F i n

ם י י נ ו ס צ ם וגליל כגצ וגליל עגס ח י י ם ו ר ד טנק וגליל תגר הת ד ו ק ק על נ פ ו א ת ה ם א י כ ת ו ם ח ג ה ם ו ה ם ל י מ ו א ם ת י ח ם א ה שה מ ר כ י ב ע ה ל ת ו א ז ה ה ר ו צ ד ב ו ג ע ה לי לחו י ן ה כ ו ו נ מ ג מה מ ח ת ה ב י ס ר גלילי מ ם ם מ ם מ י י נ ו ס צ ם ו י י מ ו ר ם ד לי לי גה ת צ ו ר מ ת ו י מ ו י ה ה ב י ס מ ולה ע״י ה א גלג ו ם ה ה י ל ע ם ש ל ן כ

ם י ה ת ק ק ח ה ש ל י א י כ ת י א ר א ש ל ה א נ ש י ה מ ל י כה א ה ר ת ע ר ו א ש א ל מ ג ו ד ד מ ל ח ה ק ם י ה מ ם לזה ו י ק י פ ס מו ת ו לק א חו ם ו י ל י ל ג ה ד מ ח ל א ך כ ת ו ח ח ק הז פ ו א א ה ו ך ה י את ש ק ל ם ו ו ת י ש ק ר ל ם ו ל ו כ נ מ ת ג מ ד ו ק ם על נ י ק ל לבי חם ה י ב ט ו ם ק ה ת ז ש ד ו ק נ ת ח ו ד ו ק ר על נ ב ו א ע ו ה ל ו י א ו ה ה ל י לם ו י ת ה ש י ק צ א ח י ה ת גל ש ש ה ק י ה ת ן ש י כ נ פ ב ס י י ח ת נ וא י ן ה כ ו ו נ מ ם ה ל י ל ה ת ש י ק צ א ח י ה ת נג ש ש ק ה ל ו ש ל ג ל נ י ל ג מת ש ק ל פגם שוד. ל י ל ם מג ו י ת ה ש י ק צ א ח ו ה ת גם ש ש ק

מאמר שבי סדק יב

ס מ ו א שגורמת שלא מזיח שום י י שמכר והסגולה הזאת הלה י השנה בשום מקום מהאקלימים שוח הסרתו ללי ס י ס הסמוך לו אלא האחד מהם הוא לעולם עודף על־השגי והשני פחות זולתי יום תקופת ניסן ותקופת תשרי שלעולם בבל סקום םהארץ הוא היום שוה במדתו ללילה הסםוך לזר לסי שםרוצת החמה בכל אחד סהם הוא על גלגל חסישור עצסו הנחתך עם כל אופק כעולם לכי חצאין הואיל וכל אחי הוא עגולה גדולה םעגולת הרקיע וכל העגולות הגדולות ה! נחלקות זו עס זו לתצאץ כמו שנתבאר במאמר שעבר הלבד קשת היום מגלגל הסישור הזא שזה לקשת הלילה ממני

בכל מקום ומקום: ועתה בא והתבונן כצורה הזאת וראה שבכדי קשת יגד סכל גליל וגליל הוא חצי קשת יוסו וכן חצי קשת לילו עודפת על רביע עגולח או חוםרת סםגו ובשביל זה אני קורא קשת גד זאת מכל גליל קשת היתרון והרבה יש לך לשום לב אליה ולהכירה ולידע את טעמה הואיל ובכדי םדתהס םימות הוזמה והוא הזמן ו הוא מה שיותר חצי כל יום דסת ניסן ועד תקופת תשרי וכן חצי כל לילה הנמשך סתקוסת תשרי ולילה מימות הגשמים והוא חוסן הנסשך סתקו ועד תקוסת ניסן ויעדיף על כדי ששה שעות כמו שבכדי םדתה ג״כ הוא מה שיחסר חצי כל יומם ויוסם מימות הגשסים ות חצי כל לילה םיסות החסה וימעוט מכרי ז' שעות שוות כן תוכל להבין דבר זה מעצמך אם תיטיב לעיץ בקשתי היום וקשתי הלילה מהצורה ועוד אשכילך באחרית הסרק הזה ואראך דרך ידיעת מדת קשת יתרון כל גליל וגליל םגלילי םםיבת החסה שתרצה ע״ס הסברה והחשבון באחת אחת מהמקומות הישוב הידוע לחכמים אבל עתה ב** והתבונן בצורה הזאת עוד וראה שאין בקשתי היום מתחלתם ועד םוסם אלא שתי קשתות לא יותר םהם שהן דומות זי לזו וכן ה״ה בקשתי הלילה גם הם בהתייחסם זו לזו והנד• קשתי היתרון סהצודה הם הם מעידות על דבר זה והמגולח הזאת היא שגורמת שלא יהיו בשנה שני ימים רצוסים וכיש יותר שווי׳ זה לזה בםדתןבשום םקום מהאקליסים אלא האחד מהם הוא בהכרח עודף על חברו וכעין זה ה״ה בלילותיה ג״כ ועוד התבוגן בצורה הזאת וראה שקשת היום סכל גלילים הצפוניים היא גדולה םקשת הלילה של גליל ההוא ועורסת עליה בכדי קשת יתרון אכל בכדי כפל כפלה ובאחר מהגלילים הדרוסיים ה״ה זה נוהג בחלופו ר״ל שקשת הלילה מסגו היא גדולה מקשת היום םמגו ועודפת עליה ככדי קשת יתרון הגליל ההוא אכל בכדי כסל כסלה והםגולה הזאת היא שגורמת שיהיה כל יומם ויוםם מימות החסה גדול בסדתי

ו ס ם כ י ב צ ו ם מ ה ה ב י ס מ י ה ל י ל ל ג כ ש ה ו ו ש ו ה ם על ק י ע ו ב ק הך מ צ ע ר מ ר ו ע ת ה ך ל ש ל ה הלא י ת ם ע ה י ק פ ו י א ח ט ל ש ד ע ו ש מו ת צ ו ר מ ע ב י ק ר א ה ו ם מהאקליםים ה ו ק מ ! ו י ך ^ ^ ע ש ד י *לה נ י י ה ת ד ש ם ע ל ו ע ל מקום מהם ל כ ה ל*ד דרום ב מ ת מ י מ ו י הו י ד י צ נ ש מ ם יסכל גלילי הםםיבה ש ו י ם מגלגל ה ו י י ה ת ש קק אחד אחד פ ו ח א ט * בשטחיהם לצד דרום על ש ו טו ו ןן ולפי p קשתי הלילה כ ו קיר נטוי ו ס 0הםקוסות האקליםים כן נוטות בשטחיהם עליו ככדי כן מתחת לו מצד צפון ל ו כ ו!םרת הנטייה הזאת במקום מקום מהם הוא. בכדי רוחב המקום ההוא כלומר בכדי מרחקו מהקו השוה לצד צפון הואיל והקשת ההיא הדרומית מאופן חצי היום לשם הנפרש׳ם מהאקליםים וכן ו ק ת נוכח הראש של מקום ס ד ו ק בין נ הגקודה ההיא ממגו שעליה הוא מעבר גלגל המישור לשםא דומה לקשת רוחב המקום ההיא החקוקה על גב הארץ י ה בשטח אופן חצי היום הואיל ועל זדת אחת כעצמה אצל מרכז הארץ הס רוכבותשתי קשתות האלה כאחד ואתה ישה ממה שבארנו בסאםר שעבר וכן יש לך לך להבין את ז להבין עוד ולידע כי בכדי וה חיא מדת גבה הקטב הצפוניל קו האופק וכי בכדי זה כמו כן היא מדת נמיכות הקטב ע הדרוםי תחתיו לשם ר״ל שארבעת הקשתות האלה שהשלוש מהם הן מאופן חצי היום והרביעית היא קשת רוחב הםקום ההוא הן דומות זו לזו ובשביל זה יקראו החכמים מדת נכה הסטב הצפוני על קו האופק םקום רחב המקום ההוא ואחר שנתברר כל זה ונתייסר עתה הנני בא בפרק הזה להראותך שסחסת נטייה הזאת שיש לגלגל חסישור וגלילי סםבת החמה על שטח אופקי םקומות האקלימים מצד דרום ממעל ולצדת כסו שאמרנו הן נמצאו כמה סגולות ומשפטים ח ת צפון ם לקשתי היום ולקשתי הלילה לשם שעיים כן הם משתנים ימי השנה וכן לילותיה ומתחלפים זה מזה במדתם במקום מקוםי התחלסותם זה מזה במרת רחבם כפי מה שיתבאר פ ם כ ה מה דין הענין הזה ומשפטי* ע״ם הצורות ותמונות שאקבע ת ע לך בכאן ואע״פ שכבר הודעתיך קצת מזה במאסר שעכר אשוכ עתה ואחוג לו תחלה כעין הצורה שחקקתי בפרק שעבר וכאותמתיה אלא שאציע בכאן להיות עגולת אחכז דמות אופן חצי היום של אחד המקומות שרתבן יותר סכ״דא נקודת גוכח הראש י מעלות ושתהיה נקודת ס ממנו ה לשם ואשים גקודת ן קוטב ואחוג ע״פ הצורה הזאת קו האופק המזרחי של םקום וה והוא נפגש עם האופן בנקודת ל בדרום ונקודת ס בצפון ונפגש עם גלגל הסישור על נקודת ה ממנו עד שיהיה גלגל המישור לפי כן נוטה על שטחת אס הדומה והשוה לקשת ש האופק הזה לצד דרום בכדי ק

זפ ולקשת לח וססגי זה הוא האופק הזה חותך אחד אחד ן סן הלילה הסמוך בכדי קשת יתרון גליל היום ההוא אבל מגלילי הצורה על גקודת ד טסנו לקשת יום ולקשת לילה , בכדי כפל כפלה ושוב עוד והתבוגן בצורה וראה שקשתי היום שאיגם שוות זו לזו בםדתס והעד הגאםן על זה שאופק זהח םתחלתן וער סוסם כשתקח אותם על הסדר שמצפון לדרים םהצורה הוא החולק אותם בחצאין כמו שגתבאר זה בפרק ן הן הולכות להן על הסדר וםתקטגות םהיותם דומות זו לזי

מאמר שני סרק יב כט

י נ מ י לש הדש ה ה למשו ו שו ותי י ו בז ו ו י ע ל צ א ב ו י ח ל א מ ש הת ש י ו ז ה ו ו ת לה מ ל ב ק מ ת ה ה י ו ו ה ל ו ה ש ו ת ה מ י ו ו ל ו י א ו הה ז ה לצלע דש מ א שו י ה ה ז ע דש מ ל צ ת ו ב צ י א נ י ם ה ה י נ ש מא ו ך ה כ י פ ל ר ו ו ש י מ ל ה ג ל ם מג ק ח ר מ ם ו ת י ט ת נ ש א ק י ה ל ו י א ו הה שור, לצלע הש ת מ ו ע ל ת גד ש ש ק ה ל מ ו ד ה ה ז ע הש מ ל צי מ ת גד כ ש ק א ש ל ה א ת מ ו ע ל ת גד ש ש ק ה ל מ ו ד ה ה ז מי םגד טגד ת ש ק ת מ ח ל א כ ן מ ו ר ת י ת ה ש א ק י ו ה נ ר מ א שת ש ק ה ל ו ת דם ש ש א ק י ך ה כ י פ ל ו ת וו לזו [ ו ו ם ש ם ה ג שי נ ל ש כ ת ב מ ר ו ג א ש י ת ה א ז לה ה ו הםג ו ו נ ר מ א ו ש מ דט] כי ר ש ת םן ו י ת נ פ ו ק י ת ד י י צ נ ש ה מ ה זה לז ו ם ש ק ח ר מ ש . ם י מ ים ש ה ל ז לה מ י ו לל ת ד מ ה ב ו ה ש ז ם מ מ ו י ה ה י ה י ת ש ב י י ח מ וח כ ו ה נ מ ח ל ה ו ח ו ת ב ם ש ו י ה ם מ מ ו י י ה ר כ ס ו ל א ש ע״ד מ וח כ ו ל נ ו תחו ב ם ש ו י ה לליל ה ו ו ש ת ד מ א ב ו י ה ל ל ד ש מו א רם זה ע ט מ ה ו ל ו א מ ם כ י מ י י נ ל ש כ ן ה״ה ב כ ר ו ו ל ש ז ף מ ו םע ו ד ם י ו ק מ ם ו ו ק ז בכל מ ו מ ת ת פ ו ק ם של ת ו י ה ה י ה ו י מ צ ע בת פ ו ק ם של ת ו י ה ת ו ב ת ט פ ו ק ו לליל ת ת ר מ ה כ ו ם ש י מ י ל ק א ה מל כ ר ש מ ו ן א ו כ מ כ ז ו ו מ ת ת פ ו ק ו לליל ת ת ד מ ה כ ו ת ש ב טד ח ך א ו פ י ה ר י י צ נ ש ה מ ו ה ל ה ז ו ם ש ק ח ר מ ם ש י מ י י נ של כ ה ר״ל ש ם זה לו י מ ו ן ד י כ פ ם ל ה ם ה י מ י י ה נ י ש ו כ מ צ ע בל כ ה לליל זה ב ו א ש ו ה ה ם זה וליל ז מ ו י ה ל ו א ש ו ה ה ם ז מ ו יל ו ח ו ת ב ם ש ו י ה ם מ ס ו י א ש ו ה ה ל לז ש מ ע ו ו ד ם י ו ק ם ם ו ו ק מם ו ק מ ו ב ת ד מ ה ב ו א ש ו ל ה ש ר ע״ד מ ו ל ש ז ש מ א ח ר כ ו ה נ מ ח הש א כח ר ו ה נ מ ח ל ה ו תחו ב ם ש ו י ה ם מ ש א ל ו ה ם ה מ ו י ד ל ח א הם ה ה זה ל י ה ה לליל זה ו ו א ש ו ן ה ו כ מ ה כ ל ז לי ה ו ל ו ת ל ב ז מם י מ י י ה נ ש ה ב מ ח ת ה צ ו ר א מ ו ו ח מ צ ע ר ב ח ל גליל א ע י ש נ פ מר ש ה א נ ו ש א ר ה ה ר ו צ ה ה מ ת ו ן א י ל להב כ ו ה ת ת א ה ו ל א הם ו י ם מ ס ל ח ת ה ת ב לו הלי ם ו י מ י ג ח ה נ א מ ו ד ה צ י ך כ י ת י א ר הם ועתה י מ י ל ק א ה ע מ ו ד ם י ו ק מ ם ו ו ק ל מ כ ם ב ת ד ם ם ב ו י לה ל ז ת כ ב י ס ו ו נ ר א ב ה ש ל מ כ ח ב ק ך ל פ י ס ו ה ב ל ו ש אם ו י י ה צ ן ח ס ו י א ר כ א ב ת ר נ ב י כ ר כ מ ו א ש ו א ר ל מ י ח ת א ו ו מ ע ט וו מ ם כ י ל י ל ג ה ד מ ח ד א ח לק א א חו ו ב ה ו ש י ה ם מ ו ק מ ם ו ו ק ל מ כק ס ו א קו ה י ו ב ר ע ד מ ח א י ו ח ר ז ד מ ח ן א י א צ י ח נ ש ר ל ו ש י מ גליל הלה י ת ל ש ק ל ם ו ו ת י ש ק א ל ל ם א י ל י ל ת הג לק א ו חו נ י ם א י מ י ל ק א בל ל גלי כ ם מ ו י ת ה ש י ק צ א ח ו י זה ה פ ל ת זו לזו ו ו ו ן ש נ י א שי ד כ ו ב נ מ מ ה ש ל י ת הל ש י ק צ ם ח ת ע ר ב ו ח ם מ י מ י ל ק א וגליל בק ל ח נ ר ה ו ש י מ ל גלגל ה ע י ש לפ ת ו ו ע ם י״ב ש ה ה ש ל ע ק״ס מע י ג ת ש ה כ מ ח ת ה צ ו ר א מ י ם ה י א צ ח ם ב ל ו ע ב ק ש פ ו ל א ם כ עך כ י פ ם ל י י נ ז א ל מ י ש מ א ר ע ל י ג ת ש כן כ ה ו ל ל ט ש מו א ר לר ו מ ס לה ה י שוד. ללי ר ש ת ת פ ו ק ת ן ו ס י ת ג ס ו ק ל ת ם ש מ ו י ה ה י הז ת תםי פ ו ק ד ת ע ן ו ס י ת נ ס ו ק ע ת ג ר מ ם ו ו ק מ ם ו ו ק לו בכל מי ר ס ם על ח ל ו ם כ י י נ ו פ צ ם ה לי לי ה על ג ג דלו ה ו מ ח א גלגל ה ו הרף על ץ עו י | ל י ה ם ל י כ ם כ מ ו י א ה ו ך ה כ י פ ל ן ו ו פ צ ם ל ו ר ד מל כ ום ב ם לי ו י א מ ן ן ן ן ן ן ך ת י ת ה ש ( ל ל ס י כ ך ב ת ב ן ע ב ש ״ י י ך כ

ק י מ ע ה ה ל צ י א ר מ ו ש י מ ן ה , ג : , ג ת מ ק ח ר ת מ ת ו כ ל ו ה ה ו ן ה מ ו הכח ו נ ת ל ב ר ק ת מ ת ו כ ל ו ה ה י ן פ א ל י ה ה ו ד ו א ל מ כ ן ב ו פ צ ב

ן ה י ל ת ע ו כ ל ו ן ה ה ה ז ר ה ד ס ת על ה ו ח ו ק ל ן ה ל ה כו ל י ל י ה ת ש ק ות ש ה ק י ה ת ד ש ת זו לזו ע ו מ ו ם ד ת ו י ה ת מ ו ל ד ג ת מ ר ו ד ס על הא י ת דק ה ש ק ם ו ו י י ה ת ש ל ק כ ה מ ל ו ד ג א ה י ה ה ר ו צ ה סד מה על ל י ל י ה ת ש ק ם ו ו י י ה ת ש ת ק ק ם ת א ן ו ל ו כ ה מ נ ט ק א ה י הה ל ז כ ן ב י ד ו ה א א צ מ ם ת ו ר ד ן ל ו ס צ מ ר ר״ל ש ח א ר ה ד ס הה מ ח א גלגול ה ו ן ה ו ש א ר ר ה ד ס ל ה ע י ש ס ה ל ת ע ו ו ס ו ל ח בת ב ת ט פ ו ק ם ת ו ד י ע ז ו ו מ ת ת פ ו ק ם ת ו י לה מ לי ל ג ה ע ג ו ל י ד ו׳ י ר צ ק ת מ ר ו ד ס ם על ה ה ם ל י כ ל ו ה ה ו ן ה מ ו ל ה כ ם ב י מ י ך ה כ י פ לם ר״ל ש ם ל י כ ר א ת מ ר ו ד ס ם על ה ה ם ל י כ ל ו ת ה ו ל י ל ו ה י ה ור ת ו י ל ו ו מ ת א ן מ ט ר ק ת ו א י ו ה ה ו ן ה מ ו ה ם מ מ ו י ם ו מ ו ל י כ שי ס ה ל י ה י ד ש ו ע ס ו ל ח ה ב ל ז כ ת ב לו י ו הל הי ו ו ת ר ח ס ל מ גדוה נ ש י ה מ ל י כ ר מ צ ק ה ן ו ט ק א ה ו ת ה ב ת ט פ ו ק ל ת ם ש מ ו י ה ה זו ל י כ נ ש ר ה ד ס ל ה ע י ש פ ל ת ו ו ל י ל הל כ ב ל ש ו ד א הג ו ולילו הם ו י לה ס י ל לה על ג ו גלג ה ו מ ח ג ה ו ל א ד ו ם ה ו ר ד ן ל ו פ צ מ שם י מ י ן ה י ה ד י ך ה כ י פ ז ל ו מ ת ת פ ו ק ם ת ו ד י ע ת ו ב ת ט פ ו ק תי ת ש ה ק נ ה ו ו פ ו ל ח ה ב ז ן ה מ ז ל ה ו בכ נ ר מ א ה ש ת בכל מ לו י הל ול כ ן כ נ ו התב ב ו ל זה ושו ת על כ ו ר ו מ ת ו ו ר י ע ה מ ר ו צ ה ן מ ו ר ת י הל ו גלי מ ם כ י מ ו א ם ת י ח ם א ה ם ש י ל י ל י הג נ ל ש כ ה ב ר ו צ ה ה ב זה נ מ ם גליל עדם מ ו גליל טרק ע ם א ם גליל ג נגל ען כ ה ו ר שוד, זה לז ו ש י מ ל ה ג ל ג ם מ ק ח ר ת מ ו י ה ן ל א כ ע ב י צ א שם ו י ת ה ש י ק ה כ א ר ן גליל תדר כדצ ו י א ד ו ה ם ש י ש אי מ ו ר ד ו ה י ח א לה מ י ת הל ש ק ח ל ר כ ה ה ב ו א ש ו ם ה ה י מ נ ו פ צ ה מי נ ו פ צ ה לה מ י ה לקש׳ הל ו י ש מ ו ר ד ה ם מ ו י ת ה ש ך ק כ י פ א ל ו ן ה כ ון כ ה ו נ מ ת דט מ ש ק ה ל ו א ש י ה ה ר ו צ ה ת םד מ ש ק ר ש מ ו ל כך ת ו א ר ה י ל ר כ ר ו א ש ן ה״ה ב כ ת דע ו ש ק ה ל ו ת קד ש ש א ק י הן י ע ת כ א ז ה ה ר ו צ ג ה ו ח ן א י ע ת ה י א ר מ ר זה ל ב ת ד ת י מ א

ם ל ו ע י ה ב ט ו ם ק ה ת ח ש ד ו ק נ מ ת ך ו ו ו ק ג m מ m

ת ד ד ו ק י ועל נ מ ו ר ד ל טרק ה י ל ג ת ף מ ד ו ק ל נ ר ע י ב ע א ו

£ ^ r י ״ א ל י ה י ש נ י פ צ ן מגליל״עדס ה ו כ מ כש הדש ל ו ש י מ ר כ מ ו א רה ו ם בצו ה ו ש מ ע חדש כ י ב ר ו

2 מאמר שבי פרלן יב 9

לה י ה הל י ה ר ו צ ק ת ה ף ל י ס ו מ ם ו ו י ם ל מ ך לו מ ל ו ה ה ו ן ה ם ו הר ב ע ת ו מ ג מ ו ש מ ך כ ר א ת ה ף ל י ס ו מ ם ו ו י ם ל ו י ך לו מ ל ו בו הת ועי ב ת ט פ ו ק ת ה רי׳ל מ ל ג נ ב ר ש ח א ה ה נ ש ן ה מ י ז צ ח ה ב י נ פרת ז חו ה ו ז ן ה מ ז ל ה כ ה ב ת ל כ ל ו ן ה ו פ ד צ צ א ל י ז ה ו מ ת ת פ ו ק תם ו י ך מ ל ו ה ה ז ן ה מ ז ל ה כ ם ב ם ו י ה ה י ך ה כ י פ ל ו ו נ י ל ב א ר ק ת ה לל זת י ב ש ב ר ו צ ק ת מ ו ו ך ל ל ו ה ה ל י ל ה ך ו ר א ת ה ף ל י ס ו מ ם ו ו י לו ל ר ד ו נ ש ה ז ך ל ה ל ו ל י ש מ ה ׳ ו ו לררו ת ו נ פ ש ב מ ש ת ה ב א ו ת כ ה ה מ י דל ך א ל ו ו ה י ל ר ע מ א ו ו מ ו ק מ ק מ ח ר ת מ ח ו ר ו כ ם ו ו י ם ל ו י ו מ לר ה א ח ו ר ה ח א ן ה מ י ז צ ח ב י ש פ ל ן ו ו פ ל צ ב א ב ו ס ם ו ו ר דם ש ל ן ש ו פ י צ ס ל א כ י ה ה ז ן ה מ ז ל ה כ ו כ ת מ ג מ ו ו נ י ל ב א ר ק ת מ וא ו ה ן ש ו פ ב אל צ ב ו ס ו ו ר עלי מ ך א כ י ס ט ל ש פ ת ב מ ו ש י א ה ו הה מ י ו נ מ ח ר ב ה ו ש ת י ו ל ה א נ ס ר ת מ ו ל ו כ נ מ ח נ ב ת ס ת ן ו ו ש ל מת ו ר ו ה א ל ו ה ן ש כ ת ח י ו ר ך ה ל ו ב ה ב ו ב ס ב ו ן ס י כ ר ח ר א מ א שר ש פ א ו ש מ ר כ ש ך י ר ל ד ו ע נ י ן א ו פ צ בו ל שו ם ו ו ר ד ו ל כ ו ל י ה שר ב י פ ר ל ב ד ב מ ו ת כ א ה ו ם ה ה מ ע ם ש ע ן ה ו מ ת ה ע ה על ד ל ע י שת ל ה מ י ה ת ו זה ו כ ו ל י א ה ו ב ה ו ב י ד ס ם ע״ ע י ד ו ה ב ו ו ת כ א ה כו ו א ד ד ת מ ו ח ו ע ר ב ר א ן ו ו פ ח צ ו ת ר ד א ד ן מ ו ש ל ן מ א כ ח ב ו רר מ א ן ו י נ ע ה ל ס ך כ כ י פ ל ת ו י מ ו י ו ה ת ב י ס מ ח ל ן בז מ ו ב ר ו ת כ א ה מ שר ת ו ר י ח ש א ו ר י ה פ ז א ה ר ק מ ש ל ד י ו ע ח ו ו ר ב ח ו ש י ת ו ב י ב ל ס עך אל ל ו ן ה י ר ב ע ד ס צ י ׳ כ ס ו ב ר ס ת רו״ל א ע ד א ל ב ה ש ז ן מ ו כ נר א ב ת נ ה ש ה מ ז ן ב י נ ע ה ה ו ל י ל ן ב ו ס ל צ ב א ב ו ס ם ו ו י ם ב ו ר דת י י ט נ ם ו י מ י ל ק א ת ה ו מ ו ק מ ד ב ר ד ר צ ם ל ו י י ה ת ש ת ק י י ט נ ה מ ל ע מ לה ת ע״ ו ד י ע ו מ ר ב ע ת] ש רו י הצו נ ה ש נ ה ן ו ו ם צ ם ל ה ה ב ל י ל י ה ת ש קן הי׳לרות מ ז ה ל נ ש י ה נ מ ז ר מ ו ק ן ה מ ו ז מ ד ם י י מ כ ח י ה ודע כח ו מ צ ם ל ו י ל לו ה י ח ת ז י א מ ל ו י א ו ם ה ד א ת ה ו נ ש מו ב ן ש ו ר ח א ה ה ל י ל י ה צ ח ו ל ת ו ו א מ ד ם י ו י י ח ת ע ם ל ו ד ג ת ה ל וץ ר א ר על ה י א ה ל ח ו רו ז לה ל י ל ל ג ל ע ג ל ג ת ה ה ל מ ח ל ה י ח ת תן ו ש א ר י ה ם לחצ ו י י ה ת ע מ ת ו ו ר ח ב י ה מ י ו ל ת ו ו א מ ד ץ י י ק מן ה ז וי ת ע ם ו ת [ ו ש י ש י ן ה מ ז ו ל ת ו ו א מ ד ם י ו ח מן ה ז ר ו ו א ך ו ל ו א ה ו ה שה נ ק ז י ה מ י ו ל ת ו ו א מ ד ף י ר ו ח מן ה ז ן ו ו ר ח א ו ה י צ ח ם ל ו י ח! ר ד ו ק ך ו ל ו א ה ו ה ] ש ן ו ש א ר לה ה י י הל צ ח ם ל ו י י ה ת י ע מ וך ש ל י ק ש ר ס י ה נ י ג ע ד מ ח ן א י נ ר ע ר ב ל ד ו מ ל ב ל ו ש ועתה אל גליל כ ן מ ו ר ת י ת ה ש י ק ר כ מ ו א ן בו ו נ ו ב ת ה לת ו נ י ד מ ה ב ת ד מ ה כ ל ו ד א ג י ה ה מ ח ת ה ב י ס י מ ל י ל ג ל מ גלי ו׳ ת ה י ז ה ו ת ל ו י מ ו ר ד ת ה ו נ י ד מ ל ה כ א ב י ה ה ש מ ת מ ו י נ ו פ צ הם ו י י ה צ ן ה ס ו ת א ו מ ת ר י ש י ל ש ת ה א ז ה ה ר ו צ ג ב ו ח ת א א ד ז ע״ת ט ד ו ק ה נ י ה ת ה ו ל א ת ה ו י נ ו ס צ ת ה ו נ י ד מ ה ה מ נ י ד ם מ ל שו שת ש ה ק ק ס י א צ ה ח י ה י ם ו ש ש ל א ר ח ה כ ו ת נ ד ו ק א נ ו ו ה נ מ מש ג פ א נ ו ה ה נ ה ת ה ו ד ו ק ר על נ ו ש י מ ם גלגל ה ש ע ג פ נ דהצ הם ת ו ך א ת ו ח י ו נ ו פ צ פ גליל עדם ה ע י ו מ ו ר ד ם גליל גדל ה עת ד ו ק א נ י ן ה פ ו א ה ת ו מ ד ו ק י נ ם כ י ש א ו ו נ מ ת ד מ ד ו ק ל נ עה ל ק ש פ ו י א צ ח ש ה ו ת ל י מ ו ר ת ד ר ח ה א נ י ד מ ש מ א ר נוכח. הת ש ד ו ק ל נ ה ע ל א ם ה י ל י ל ג ת ה ך א ת ו ח ת קהת ה ש א ק י הת ך א ת ו ח ן והה ה פ ו י א צ ת ח א ז ה ה ר ו צ א ב י צ ו ד א ו ע י ו נ מ מך ג י ח ר כ מ ו א ה ו ת ע ר י ו ש מ ן כ י א צ ח ת ג ל ד ו ק ל נ ם ע י ל י ל ג ה

ת ו ל ע ד מ ׳ ׳ ר מכ ת ו א י ו ן ה ב ח ר ת ש ו צ ר א ל ה כ ן ב מ ז ל ה כ ש ב א ר הת פ ו ק ם ת ו י ן כ ט ר ל ס ז ש מ א ר ע ל י ג ת ד ש ט ע פ ש מ א ה ו ן ה ל ום י ל י ל ג ן מ ו ר ח א ל גליל ה א ע ו ה ם ה ו י ח ב ח למ ה ם י ה ת ח ו מ תת ש ק ה ו נ ו ש א ר ה ה ר ו צ ה ל פדס מ ן גלי י ע א כ ו ה ם ש י י נ ו ס צ הה ר ו צ ב ם ש ו י י ה ת ש ל ק כ ה מ י ת ו ל ע ר מ פ ס מ ה ב ל ו ד א ג י ה ה מ ו יך כ י פ ל ה ו ל י ל י ה ת ש ל ק כ ה מ נ ט ק א ה י ן ה ו כ מ ו כ ל י ת ל ש ק ו ש מ כר צ ק א ה ו לו ה ה לי י ה ה ו נ ש י ה מ ל י כ ך מ ו ר א ה ה ו ס ה ם ו י ה ה י הה מ ח ך ה פ ה ת ד ת י ז מ ו מ ת ת ס ו ק ם ת ו י ף ל כ ת ה ו י ת ו ל י ל ל כ מת י נ ל ש ג ל ג ת ה ה ל ב ל ו ש ת ר ו ו ז ח ת ם ו ו ר ד ד צ ה ל י נ ת פ ב א י ש ת ור ד ס ל על ה ב ם א ו ח י ה מ ל י ם כ מ צ ם ע ה ם ה י י נ ו פ צ ה ה י ל י ל ל ג עת ח ר ו ב ה ו ז ן ה מ ז ל ה כ ם ב ו י ם ל ו י ה מ ת ל כ ל ו ם ה ו ר ד ן ל ו פ צ מ שי מ ל י כ ם ב מ ו י ה ה י ה י ב ש י י ח ת ן נ י כ נ ס מ ם ו ו ר ד ד צ ו ל נ מ מה ל י ל ת ה ו י ה ע ל י ג י ד ש ט ע פ ש מ א ה ו ן ה כ ה ו ל י ל ה ל מ ו ד ם ג ו ח הף כ ת ו ו נ ר א ב ו ש מ ך לו כ ו מ ס ם ה מ ו י ח ל ו י ש ר ש ת ת פ ו ק ם ת ו י בה צ י א מ ו ו מ ו ר ד ר ל ו ש י מ ן גלגל ה ו פ צ ה מ מ ח ה ה נ פ ד ת י ן מ כ לם ל ו ם כ י י מ ו ר ד ה ה לי לי ל ג ץ ע לרו ף ו ר ו ח י ה מ ל י ל כ ג ל ג ת ה לה צ י א מ ם ו ו י ם ל ו י ה מ ת ל כ ל ו ם ה ו ר ד ן ל ו פ צ מ ר ש ד ס ל ה על כ ם ב מ ו י א ה ו ך ה כ י פ ל ם ו ו ר ד ד צ ו ל נ ש א ח ר כ נ ק מ ח ר ת ה לך ל ו ם ה ו י ם ל ו י ו מ נ ד ו ע ך לו ו ו מ ס ה ה ל י ל ה ת מ ו ח ף פ ר ו ח י ה מ יע י ג ת ד ש ן ע כ ן ו י כ ד כ ך ב ר א ת מ ך ו ל ו ה ה ל י ל ה ר ו צ ק ת מ ו ו לם ו ר ד ה ב ק י מ ע ה ה ש ת מ י ל כ ת ת ל ב ת ט פ ו ק ם ת ו י ה ב מ ח הה י ל י ל ל ג כ ן מ ו ר ח א ל ה י ל ל הג ה ע ז ם ה ו י ה ב ת צ ו ר ה מ י ה ת ות ש ק ה ו נ ו ש א ר רה ה מהצו דל- ל נ ן גלי י ע א כ ו ה ם ש י י מ ו ר ד הא י לו ה ת לי ש ק ו ש מ ם כ ו י י ה ת ש ל ק כ ה מ נ ט ק א ה י ה ה מ ו יא ו ה ה י ז נ ס מ ה ו ל י י הל ת ש ל ק כ ה מ י ת ו ל ע ר מ פ ס מ ה ב ל ו ד ג הן ט ק א ה ו ם ה י ם י ל ק א ה ם! מ ל מקו כ ת ב ב ת ט פ ו ק ל ת ם ש ם ו י הת פ ו ק ת ף ל כ ת ה ו י ת ו ל י ל ל כ ל מ ו ד ג א ה ו לו ה ה ולי נ ש י ה מ ל י כ סן ו פ ת צ א פ ה ל י נ ת פ ב א ש ת ת ו י נ ה ש מ ח ך ה פ ה ת ד ת י ת מ ב טם י י מ ו ר ד ה ה י ל י ל ל ג ץ ע לרו ר ו ו ק י ה מ ל י ל כ ג ל ג ת ה ב ל ו ש ת ון מ ז ל ה כ ה כ ת ל כ ל ו ן ה ו פ צ ם ל ו ר ד מ ר ש ד ס ל ה ל ע כ ת א י נ שי מ ל י כ ם ב מ ו י א ה ו ך ה כ י פ ל ר ו ו ש י מ ל ה ג ל ת לג ב ר ק ת מ ח ו ז חך ר א ת מ לך ו ם הו ו י ם ל ו י א מ ו ה ה ו ל י ל ה ן מ ט ו ק נ ד ו ר ע ו ק חע י ג ת ד ש ה ע ד מ א ה י ן ה כ ן ו י כ ד כ ר ב צ ק ת מ ך ו ל ו לה ה י הל וץ ו ר ת ה ו ל י ח ת ב ה כ ל ל ט ש מז א ר ן ל ס י ת נ פ ו ק ם ת ו י ה כ ס ח הה ו ם ש ו ק ל ם כ ת ב ו י ה ך ל כ י ם ם ל ו י ע ה י ג י ר ו ו ש י מ ל גלגל ה עת צ ו ר א מ י ה ה ז ג ה ה נ מ ה ועל ה כ ה כ נ ו ש א ר ב ך לו כ י מ ס ה ה ל י ל לי נ ה ש נ ש ת ה ו מ י ם ב י י נ ו פ צ ה ה י ל י ל ה על ג ת ב י ס ם ה י ס ח הת י נ ש ן ו ו פ צ ם ל ו ר ד מ ר ש ד ס על ה ץ ו י ק י ה מ י ת ב ח ם א י מ ע פת ל ג ל ג ת ם ן ו כ מ א כ י ה ם ו ו ר ד ן ל ו פ צ מ ר ש ד ס ם ועל ה ו ח י ה מ י בי מ י ת כ ח ם א י מ ע י פ נ ם ש י י מ ו ר ד ה ה לי לי ם על ג י מ ש ג ת ה ו מ י בעל ר ו ו ק י ה מ י ת ב י נ ש ם ו ו ר ד ן ל ו פ צ מ ר ש ד ס על ה ף ו ר ו ח הר ב ע ה ו מ ח ת ה מ ג מ ה ש ת ע ר מ ו ט ן א ו פ צ ם ל ו ר ד מ ר ש ד ס הת ב ת ט פ ו ק ד ת ע ו ו ו פ ת ת פ ו ק ת ה מ נ ש י ה צ י ח מ ל י כ ה ב י נ סח ז ן ה מ ז ל ה כ ו ב נ ח כ נ ת מ ח ר ו ב ה ו ת ל כ ל ו ם ה ו ר י ד פ ל א כ ו הל כ ם ב י ם י ל ק א ם ב מ ו י ח ה י ך ה כ י פ ל ם ו ו ר ד ו ל נ מ ת מ ק ח ר ת מ

מאמר שגי פרק יב ל

ל ן כ ו ר ת י ת ה ש ת ק ד ת מ ע י ד ך י ר ן ד ת ו א ר ה ל ך ו ד מ ל ועי[רז לת א ו ה ה ר ו צ ג לוה ב ו ח ן א ו ב ש ח ה א ו ר ב ס ס ה ל ע״ לי ג ל ו גלית ח ל א ק ש ס ו א י ה חצ ם ו ו י י ה צ ן ח פ ו ת א ו מ ת ד י ע י ב ר הת ט ד ו ק ה נ י ה ת ם ו ב ח ע ר ו ד י ה ה ל א ת ה ו י נ ו פ צ ת ה ו נ י ד מ הי גלגל צ ת אהב ח ש ק ש ו א ר ח ה כ ו ת נ ד ו ק א נ י ן ה פ ו א ה מו וגליל נדל נ מ ת ה מ ד ו ק ל נ ק ע פ ו א ם ה ש ע ג פ נ ר ה ו ש י מ הל ק ע פ ו א ם ה ם ע י ש ג פ ם נ ה י ש נ ו פ צ ל ערס ה גלי י ו מ ו ר ד הו ט פ ש מ ן ןהח כ פ ו א י ה צ ה ח ר ב י ב ע ן א ו כ מ כ ו ו נ מ ת ד מ ד ו ק נו מ ן כ י א צ ו לבי ח נ מ ת ג מ ד ו ק ל נ ם ע י ל י ל ג ת ה ך א ת ו ח הי ג ן ש ו ר ת ת י ש א ק י ה ת גד ש ש ת ק ד י מ ר כ מ ו א ו ת • ע ד י שו נ ת ע י ד ת י מ ח א מ ר ב ס פ ה ״ ׳ ע ע ו ד ו י א לנ צ ה ת ל א ם ה י ל י ל ג הה ב ו א ג י ה ה ש ר ו צ ה ת זצ מ ש ק ה ל מ ו ד ה ה נ י ד מ ב ה ח ו ת ר ד מל י ל ת הג י י ט ו נ נ ת ע י ד ת י מ ח מ ק ו ס ו א ו ה ל ק י ע נ ו ס צ ב ה ט ו ק הע זדש י ב ה ר ר ו צ א ב י צ ו ת א א ו ך ה ר ה על ד י ה ה י ו א ו ו ה הש דהש ל ו ש מ י ש ס י ל ר כ מ ו א ה ו ר ו צ ם ב ה ו ש מ ע חדש כ י ב ר וא י ו ה נ מ ע דש מ ל ה צ נ ת ה ו ל ו ד ת ג ו ל ו ג ע מ ת ש ו ת ש ׳ ק ג י מ ו ש עק פ ו א ב על ה ט ו ק בה ה ו ם ג ו ל ש ת ת ש י ק ד כ א ב י ה י ש נ פ ה מ ע ו ד יר מ א מ ו ב נ ד ם י ן ש ו ש א ר ר ה ק י ע ט ה פ ש ך ע״ס מ כ י פ ע ל ו ד א י ו ה שב ח ו ת ר ש א ק י ה ת דה ש ש ת ק ד ע מ ד נ ה ו ל ח ב ת ש ח ר נ ב ע שי פ ר ל מ א נ א ש ו ה ת ו א ז ה ע״ד ה ו נ ש ק א ב ל ׳ס ש ל אעי י ל ח הג ר ז מל צ ן א ו ש א ר ר פ ס א מ ו ה ע ו ו ד א י ו ה ע רש ו ל ע צ ק ך ב ר ע שי נ ר ש ס ס א מ ו ה ע ו ו ד י ה ה ז ש ה ל ו ש ן מ ת ה מ ר ת ז ש ע ק ק בע ק ל ב צ י א ש י ל ר ש ס ס א מ ו ה ם ו ל ע נ ע דה ה ל ע צ ק ך ב ר ע א כ ו ה׳ ד ר ה ס ם א מ ו ה ת ו ו ל ע ׳ מ א ם ו ה ת ש ב צ נ ית ש ה ו ת ז ש קק ל ח נ א ם׳ ו ו ה י ש ע י ב ר ה ה ן בז ו ש א ר ר ה ס ס ל מ י פ כ נ ש ך כ כ י ס לע ק ת ב ד ע׳ מ דו ז י ו א נ א ל צ ר ת ו מ א י ה נ ש ר ה פ ס ץ על מ ב ק נ הת ש ק ב ל ש ח כ נ אח״ ם ו ל ע ה נ י ה י ש ש י ל ש ר ה ס ם א מ ו ה ע דה ו ל צפ ״ ה ע ת ו ע א ד נ ה ו ת ד ע מ ד י ש ל ק ו ב מ ת גד ה ש ק ה ל מ ו ד הש הד ה ע״ י ה ה י ז ן ו ו כ מ ת כ ו מ ד ק ה ו ב נ ד ם י י ש נ ש ר ה ק ע ט ה ס ש מע הד ל ם צ ו ל ש ת ת ש ע ק ק ך ב ר ע ל ו י א ו ר ה מ א נ א ש ו ה ת ו א ז הת ש ע ק ק ל ב צ ן א ו ש א ר ר ה פ ס מ ן ה א כ ה ב י ה א י ו ה ע ו ד ו ר נ ב כ שא ו י ה נ ר ש פ ס ה מ י ה א י ו ה ע ו ד י ש ל ק ו ב מ ע הש ה ל ם צ ו ל ש תר ס ם ה מ י ה א י הו ע ו ו ד י ע דש ה ל ם צ ו ל ש ת ת ש ע ק ק ך ב ר ע כל י פ כ נ ש ך כ כ י ס י ל ע י ב ר ר ה פ ס א מ הו ׳ ו ס ר ה ס ס ל מ צ שי א י שלז ו א נ א ל צ י י ש י ל ש ר ה פ ס מ ם ה ץ ע ב ק נ חלק ה נ ן בם' ו ו ש א ר הע הש וע״י ל ם צ ו ל ש ת ת ש ע ק ק ת ב ד ו מ נ י ד י ה ב ל ע י ן ו ו ו מכת חש ש ת ק ד ע מ ד נ ן ו ו ו כ ת נ ו ת ש ק ה ם ו י ע ק ב ח ה ע״פ לו ן ו כן ו ר ת י ת ה ש א ק ו ה ה ו ה ל מ ו ד ת גד ה ש ת ק ד ע מ ד ׳כ נ ועי׳ם ת א ו ל ע ה על צ מ ת ו ף א ס ו כ נ אח״ ע ו ד י ו ל נ ש ק ב שי צ ת ח ר ו מ ה א מ ח ת ה ו מ י י מ נ ו ום פל י י צ ת ח ד ע מ ד י ש ל ק ב נש ק ב ם נ ת א ן £ , ע , מ צ ע מ ר ג ו נ ם א י מ ש ג ת ה ו מ י י מ נ ו ל ליל פלה י י הל ת חצ ר ו מ ם א י מ ש ג ת ה ו מ י י מ נ ו ם פל ו י י צ ת ח ר ע מ ד י ל™ P 2 ° ? j א ? י ר ה א ש נ ו ה ץ א ב ק נ ז ה ה א הי י ה ו מ ח ת ה ו מ י מ

לה ת חלי ש י ק צ ת ה ו ל ע ר מ פ ס ו מ ם א מ ו י ת ה ש י ק צ חי ח על פ ג ו כ ת ל ה י ו בע ב ש ה ח כ ע כ ד י ו ל נ ש ק ב ש

ת גד ש ת הי$* ק י נ ו ס צ ה ה נ י ד מ ן ב ו ר ת י ת ה ש י ק ך כ נ י ע ה ב א ו רת דש ש י ק ד כ ה ב נ מ ה מ נ ט ק ת גש ה ש א ק י ת ה י מ ו ר ד ב ו

ה ר ו צ ב ה צ מ ן ב נ ו ב ת ם ת ה א ז ד מ ו מ ל ה ת ת א ת ו א ז ה ה ר ו צ ה מה י ה י ת ש מ ר ו א ג י ת ה א ז ה ה ל ו ג ס ה ר ש מ ו ל ת ו ו ד ו ה א ל ו ב ת ולה לי ה ו ל י ל ל ן כ כ ה ו מ ח ת ה ו מ ל י כ ו מ מ צ ע ד ב ח א ם ה מ ו י הה מ ת מ י נ ו פ צ ה ה נ י ד מ ו ב ת ד מ ל ב ם גדו י מ ש ג ת ה ו מ י ד מ ח א הת דש ש ל ק פ ת כ י מ ו ר ד לה ב י ו הל א א ו ה ם ה מ ו י א ה ו ה שם מ ו י א ה ו ן ה י כ פ ל ן ו כ ן ו ו ר ת י ת ה פ ס ו ת ת ש א ק י ה ה ש ר ו צ ה מת ו מ י ו מ מ צ ע ד כ ח א לה ח י הל ם ו י מ ש ג ת ה ו מ י ו מ מ צ ע ד ב ח א הת דש ש ל ק פ י כ ר כ ת ב י נ ו פ צ ו ב נ מ ת מ י מ ו ר ד ל ב ה גדו מ ח הם מ ו י א ה ו ת ה ח ה א ד ל מ ע ע ש ד י ל ד ו ו מ ל ך ל ש ל ן י כ ת ג״כ ו א ול כ ה כ תי לו לי ה ו נ ש מי ה ל י כ ו ב מ צ ע ד ב ח א לה ה י ן הל כ ד ו ח א הן ה א ב י ת ה ח ה א ד על מ ל ו אי ן הו ב ח ר ם ב י פ ת ת ש מ ת ה ו מ ו ק מ הם י מ י י ה ט פ ש מ ו מ נ ר ד ה ס נ ל ה גלי ל ו ל גלי ן כ ו ר ת ת י ש קם י מ י ל ק א ת ה ו מ ו ק מ ם ב ת ד מ ם ב פ ל ח ת ה ם ב ת ל ו ג ס ת ו לו הלי ו: ב ט י ר ה א י לו ב ת ק ק ח ת ש ו ר ו צ ל ע־י ה כ ר ה א ב ת נ ק ו י פ ס י מה ש

א ו ה הה ר ב ס ה

30 מאמר שגי פרק יג

ת זי ו ו ת ש ו ע ש ם ל ע ה פ ל י ל ן ה כ ם ו מ ו י ק ה ל ח ה ל נ ו כ ת י ה מ כ חו מעלרי ״ ם ט ה ד מ ח ל א כ ת ש ו ע ש ן ה ה ה ו נ ש י ה ק ר ל פ כ לזו בת משעור* ח ת א ח ה א י ה ת ד ש ו ע נ ר מ א ו ש מ ר כ ו ש י מ ל ה ג ל ג מה פ ו ק ם ה ו ל י ו ש ל א ש ד מ ז ע״ ו מ ת ת פ ו ק ל ת ו ש ל י פ ם א ו י הז א ך לו ו ו מ ס ה ה ל י ל ת ה ו ע ש ת מ ח ת א ח א ה ל ת ד מ ה ב ו ת ש ב טמם ו י ס ו מ ו ל י ת כ ו ע ר ש פ ס ה מ י ה ת י א ז ה ה ב ש ח מ י ה פ ל ור פ ס מ ב ו ״ י ר מ ת ו ם י י מ י ל ק א ה ם מ ו ק ל מ כ ה ב מ ח ת ה ו מ י מת ו מ י ה ב ז ן ב י ד ה ה י ה ב ו ״ ת מי ו ח ה פ ז ן ה מ ז ה ה מ ל י ל ת ה ו ע שת ו ח ת פ ו ו ת ש ו ע י ט׳׳ו ש ו דיים כ ר מ א ד ש ו ע פ ו ל ת ם ב י מ ש ג הת ב ת ט פ ו ק ו בליל ת ז א ו מ ת ת פ ו ק ם ת ו ל י ם ש מ ו י ש ב ת י ו ת שם ו ק מ ה ב נ ש י ה מ ר י א ש ה ב ז ה ה״ה ב ן ז י ע כ ה ו ל ט י ל ו ר ט י ע בע ״ פ ה ב נ ש י ה מ י ד מ ח ל א ו כ חלק ם י ע פ ם ו י מ י ל ק א ה ם מ ו ק מל ו כ א ר ק י ר ו צ ו ק ך א ו ר ם א ו י ה ה י ה ן י ם ה י ו ם שו י ק ל לי״ב חלם ו הן לע ל ו י א ו ת ה ו ת ו ו ע ו מ ת א ו נ ת ש ת מ ו ע ם ש ה ק מ ל חו הי ם ולס״ז י י מ י ל ק א ת ה ו מ ו ק מ ם ב ו י ם ל ו י ם מ ת ד מ ת ב ו ס ל ח ת מם י מ ש ג ת ה ו מ י ם מ מ ו י ם ו מ ו ל י ת ש א ז ה ה ע ש י ה ק ל ר ח פ ס מל ש ע״ד מ ה ו ל ע ו מ ת ט״ ו ח ה פ מ ח ת ה ו מ י לה מ לי לה ו י ו של ל או ליל ז א ו מ ת ת ס ו ק ם ת ו י ב ת ש י ג ת ש ם ה ה ע ש ת ה ד י מ ר כ מ ו אם י ע ג ו ל״ג ר מ כ ת ו ו ל ע ה י״ח מ ל ו ט י ל ו ט א ב י ת ה ב ת ט פ ו ק תת ס ו ק ו ליל ת ת א ב ת ט פ ו ק ס ת מ ו י ב ת ש א ז ה ה ע ש ת ה ד מ ד ו ו עד וע״ר ו ם ע י ע ג ו כ״ז ר מ כ ת ו ו ל ע ״א מ ן י י כ ס א ל ו ם ה ש ז ל ו מ תי צ א ח י ת ה ו נ ת ש מ ת ה ו ע ש ה ת מ ח ת א ח א ר ש מ ו כלל א׳ ת ן י ו י ט ע ע מ ב ת לו ו ס ח י ת א מ י ה ה ש ל י ל ו ה ם א ם ו י ת ה ו ת שה י ה י ם ש מ ו ה י ז י ל א ן ש ה ת מ ח ה א ע ת ש ד מ ע ש ד ת ך ו לת ו ע י ב׳ ש ד ן כ ך לו ה ו מ ס ה ה ל י ל ה ת מ ח ה א ע ם ש ת ע ו ר ב ו ח מר ס ח ת ת ו ל ע ו מ ף זו על ט״ י ד ע ת ה ש י מ ר כ י כ ה כ ז ת ו ו ו שע ד י ל ה ו י ה י לה ש י ו ל ם א ו ה י ז י א ב ל ו ש ח א ל ו ל ה ק נ ת ו ר ת א הו י ת ו ע ש ת מ ח ה א ע ש ש כ י ד ש ו ם ע י ע ג ר ה ת ו ו ל ע מ ר ה פ ס מ' י ה י ם ש י ע ג ר ה ת ו ו ו ש ת ה ו ע ש ר ה פ ס ד מ ו ע ע ד י ם ל ג ת ו ו נ ת ש מ הא ו ה ה ה ל י ל ו ה ס א מ ו י ת ה ש ת ק ו ל ע ר מ פ ס ה מ ע ו ד ה י י ה י ש כ לם י א זה כ ר ו ב ע ש ו ב נ ר א ב ה ש י מ ס ן כ ו ר ת י ת ה ש ת ק ע י ר ע״י יר י״ב ס ס ו על מ ת ו ק א ל ח נ א ו ו ה ת ה ש ת ק ו ל ע ר מ פ ס ח מ ק נם מ ו י ב ם ש ה י ע ג ר ת ו ו נ ת ש מ ת ה ו ע ש ר ה ס ס ן מ ו ו כ ו מ נ א ל צ j ית ו ע ש ו ה נ א ל צ ו י ו על ט״ ת ו ק א ל ח ם נ א א ו ו ה לה ה י ו בל א א ו ה הא ו ע ה ו ד י א ו ו ה לה ה ו בלי א א ו ה ס ה מ ו י ב ם ש י ע ג ר ה ת ו ו ו ש הם י ע ו ב ק ת ה ו מ ו ק מ ת ב ו נ ת ש מ ת ה ו ע ש ן ל י נ ם ע ו ן ש י א ר ש ו ר ב וא ר ל ו ב י ע ת ה כ א ל י מ ו בעל נ א צ מ י ש ס ה ל ת ע ה ו ו ש ו ה על קה נ ב ל ת ה ו ד ל ו מ ו ל ב ש ח ס ש ת ו נ ו ב ש ח ן מ ו ב ש ם ח ו ש ו ב ש ש חא ל ן ו ת ד מ ת ב ו ע ש ת ה ו נ ת ש ו על ה ד י פ ק לא ה ה ו מ ח ת ה ו פ ו ק ת וף ו ל י ח פ ן כ ת ד מ ה ב ז ה מ ת ז ו ל י ן הל כ ם ו י מ י ת ה ו נ ת ש על הב ם ל ת ו נ ו כ ש ח ו ב מ א ש ל ם ו י מ י ל ק א ת ה ו מ ו ק מ ה כ ; ש י ה ק ר פהם תי ו ל י ל ה ו נ ש י ה מ י ד מ ח ל א ו כ ל א ו כ ש א ע ל ף א ו ל ח ה ה לזת ו ע א י״ב ש ו ן ה ה ד מ ח ל א כ ר ש מ ו ל ס כ ת ד מ ה ב ה לז ם ז י ו ו שת ו מ ו ק מ ה ע מ ו ד ם י ו ק ל מ ע ר ש ו ר ב ע ב ד י ש ל ך י כ י פ ת ל ו ו שת ו ד ל ו מ ן ה ו ב ש ו ח ע ב ק ו ז״ל ו נ י נ ו מ ד ו ק ו לג ד ס ה י ו ש ו ה ל ק ע ש

י מ ן י ם מ מ ו י ם ו מ ו ל י ת כ ש ת ק ו ל ע ר מ פ ס ו מ ע ר י ן ו ו ב ש ח ה ום ו ק מ ם ו ו ק ל מ כ ם ב ה לה מ לי ה ו ל י ל ל ח כ ש ן ק כ ה ו נ ש הה מ ח ם ה ו ק ד מ מ ע י מ ס ה כ ז ו ו ב ח ו ר ע ד י ו ו צ ר ם ש י ם י ל ק א ה מת ו ו ש ת ה ו ע ש ר ה פ ס ו מ ע ד ן י ם וע״י כ ו י ם ו ו ל י כ ת ב ו ל ז ם ה מם ה לה מ לי לה ו ׳ ל לי כ ב ם ו מ ו י ם ו מ ו ל י כ ד ב ו ה ע ע ש ם מ י ק ל ח ה ור מ א מ ר ב ד ס א ל ו י ה ת ע ד ה ו ר ז ח א ק ש ר ס ך ב א ר א ד ש ״ עת ו ע ש ר ה ס ס ס ן ל ק ו ת ח מ ו ך ל ו ר ע ל ה ו ז ר ה ו ב ח ה ת מ ו ח ו ל הה ל ו ט י ל ו ר ט י ע ה ב נ ש י ה מ י ם מ מ ו י ש ב י ם ש י ק ל ח ה ת ו ו ו ש הת ו ו ש ת ה ו ע ש ר ה ס ס מ ר ל ח ח א ם לו ש ך ל ו ר ע ד א ו ע ות צ ק מ ת ב ב ת ט ס ו ק ו ליל ת ת א מ ת ת ס ו ק ם ת ו י ש ב י ם ש י ק ל ח ה ו

ן ת ו ל ע ד מ י ׳ ר מכ ת ו א י ו ן ה ב ח ר ם ש י י נ ו ס צ ת ה ו מ ו ק מ הת ו ו ת ש ו ע ש לה ל י הל ם ו ו י ק ה ו ל פרק שלשח עשר בחיה י ק ל ח ה ל ע ש ק ה לו חי ת ו ו ו ן ש נ י ^ ש ל זו עד. נ י נ ע י ב א ל א פ ו ם ה א ב בו ו ו ש ח נ ש ן כ מ ז י ה ע כ ה ד י ע ג ר ל ום ה ת מ צ ק מ א ו ו ה ה ו מ ע ד א י ל ם ו ל ו ע י ה מ כ ב ח ו ו בו ר ה ת שר ב ע י ה ם כ ר מ ה א ז ת ו ו א י צ ם מ ו ץ לו ש י א ו כ ר מ א ו בו ו ר פ כ

ם 1 ו ה ש ה לז ן ז י ן ב י א ת ו ו א י צ ם מ ו ם ש ה ן ל י ד א י ת ע ן ה כ ו ו נ מ מן מ ז ן ה י ג ע ו כ נ ח נ ב א ו ש ח נ ש ם כ נ מ ר א ו ע י ם ש ו לא ש ת ו ו ה שו ר כ ע ר כ ו ש י מ ת גלגל ה צ ו ר י מ פ א כ ו י ה א כ צ מ ת נ מ א י ה פ לם ו ק ם מ ו ק מ ק ב פ ו א ו ה ו על ק ם א ו י י ה צ ן ח פ ו ו על א י ק ל ל ח ע

i ן מ ז ד ה ו ד מ ל ר ו ע ש כל ל ו ן נ פ כ ״ ע ת ר״ל ש י מ ו י ה ה ב י ס מ ס ה ״ עה י מ ס ם כ י ק י ד ק לד ם ו י ק ם ד י ק ל ח ו ל ת ו לחלק א ו ו ל י ב להג ום ה ב ם ש ה ה ה לז ם ז י ו ו ש ם ה י נ מ ז ה ר ש מ א ״כ נ עי ו ו נ י צ ר שם ו י י ה צ ן ח פ ו ו על א ר ב ע י ר ו ו ש י מ ק גלגל ה ל ח ם מ ה ו ל ל ג ל תג ית ע מ ם ש ו י ה ע ש ד ו ר נ ב כ ו ו ת זו לז ו ו ם ש ה ו ש נ מ ת מ ו ת ש קר ו ש י מ ע ע״ד כלל וגלגל ה י ק ר ם ה י ל ש ו י ב ן ש מ ז א ה ו ת ה ע לי מ כ ן ח כ ל ו א ר ש י י מ כ ח ת ו ח ה א ס ק ר ה ו מ ג י ט ו ר ד ס ״ ו ע נ מ מם לכייר ת ב ש ח מ ה ב ז ם ה ו י ו לחלק ה א ם ר ה ה מ מ כ ס ה ת ב ו מ ו א הת א צ מ ת נ ו ע ם ש ה ק מ ל ו לכל ח א ר ק י ה ו ז ה ל ם ז י ו ו ם ש י ק ל חו י ר ט ו ש י מ י גלגל ה ק ל ח ו מ ר ב ע ו י ב ן ש מ ז א ה ו ה לס״ז ה ע ש הו נ מ ת מ ח א ה ה ל ע מ ה ה י ה ת ד ש ם ע ו י י ה צ ן ח פ ו ל א ת ע ו ל ע מת לסי ח ה א ע ש ק ה ל ח ו ל א ת ר ו מ ו א י ה מ כ ח ה ו ע ש ש י ל ש ש מ ו חה ע ב ר ה א ל ע מ ת ה א צ מ ם נ י ע ג ם ר ת ו ו א א ר ק י ם ו י ו ם שו י ק ל חם י י נ ם ש ת ו ו א א ר ק י ם ו י ק ל ע לס׳ ח ג ר ו ה ק ל ח ד י עו ם י י ע ג רן כ ם ו י י ש ל ם ש ת ו ו א א ר ק י ם ו י ק ל ם לס׳ ח י י נ ש ה ד מ ח בל א ור ו ב י ע ת ה כ א ל י מ בעל ם יצטרכ־ו ו ם א י י ר י ש ע ד ה ה ע ק הז ו ל בחיף ״ ר ת ן ת מ י ס ה ם ו י ק ל פ׳ ח ף ו ל א ה ל ל י ח ה ת ע ש ו לחלק ה א רז י לפ״ נ ו ב ת ע ה ג ר א ה צ מ ר נ ח ם א ו ק מ ה ב ם ז ע ך ט ע י ד ו ד א ו ע וה ש ל א ש ו י ה ר ו ב י ע ק ה ל ח ו ש מ ם כ י ר ו ב י ם ע י ק ל א י״ח ח ו הם י ב ו ש י ח ך ב׳ ה ס ה א ל ו קל ה נ ם ו י י נ ו ב ם ת י ש י ל ם וכי ש י י נ שר מ א מ ח ב ו ה ל ו ך ל ו ר ע י ל ת ע ד ה ו ם זה לז ר י ז ח ה ל ה ו ל א הר לע״ו ו ב י ע ק ה ל ח ק ה ל ח ד ל ו ו ע כ ר ט צ ם י י מ ע פ ל ת ו ו ח ו ל הה ת ה ע ד ז ם י ת נ ר ש ח א ר ו ח ס א ו ק מ ה ב ע ז ד ת ו ש מ ם כ י ע ג רה ז ה מ ס ז י ס ל ח ת ה ם תי לו לי ה ו נ ש י ה מ ם י ה י ש ס י ל ע כ ד ו י י ו הו א ר ר א ב ת נ ו ש מ ה כ נ ש י ה ק ר ף ס ו ל י ח פ ם כ י מ י ל ק א ם ב ת ד מ ב

מאמר שבי סרק יד לא

ם ו י ע הצרת ה ג ר ת לעולם ב י מ ו ר ה ד מ ח א ה י ו ה נ ר מ א ת ש ו צ ר אע ג ר ד ב ו מ ע א צל ה ו ך ה ב י ס ו ל נ ר מ א ו ש מ ם כ ה ם ם ו ק ל מ כ בד על ו ב ן לעולם ל ו ד צפ צ ץ ל ר א ל ה ל ע פ ו ם נ ו י ם ו ו ל י ת כ ו צ ח׳ ק ד ר פ ו ב נ ר מ א ו ש מ ה כ נ ב ל ח ה ט ש ק ב ו ק ח ם ה ו י י ה צ ו ח קת ו צ ד ח ו מ ע א צל ה ו ן ה א כ ר ב ו כ ז א ל ש ל צ כ ה ו ו ר ה מ א מ ה מא ו ת ה ב ת ט פ ו ק ום ת ת י ו צ ת י ב ה כ א ר ן ת נ ו ב ת ם ת א ם ו ו י הע י ג י ד ש ר ע צ ק ת מ ך ו ל ו ז ה א מ ו ו כ ר ת א י ל כ ת ד ב מ ו ל ע צ הלך י א ז ו א מ ו ו ר ו צ ת ק י ל כ ת ד כ ו מ ע ז ל ו מ ת ת פ ו ק ם ת ו ת י ו צ ח בה ר מ ך ו ר א ת מ ך ו ל ו ם ה ו י ם ל ו י ת מ ו י ה ר ל ז ו ת ח ב ת ט פ ו ק ד ת על צ ם א ו ק ם מ ו ק מ ד ב ו מ ע ת ה מ ו ק ש ל ה י ע ו ד ך י ר ע ש ו ה י ע ו ד יו נ ו ו ד שכ ו ע״ז ע ר ק ם ח י ל י כ ש מ ה ץ ו ר א ט על ה ש פ ת מ ו ה צלם ו י י ה צ ן ח פ ו ת א ו מ ת ד א ז ה ה ר ו צ ג ב ו ח ת א א ז ד ה ה ע״ ת ו א

ה י ה ת ת ה ו ד ו ק ב נ י ב ו ם נ ר כ ז ם ש י נ ו פ צ ת ה ו מ ו ק מ ד ה ח ל א שך י ש מ א ן טהב ו ו ס כ ל א בו א י צ ו א ש ו א ר ח ה כ ו ו נ נ מ ת ט מ ד ו ק נד ו מ י ע מ ב כ צ י נ ו בח ה ק ק ם ו א ח ה ט ש ן ב ו פ י צ צ ת ב ל ד ו ק נ מל ד ע ו ב ל ב כ ש ח ה נ ו בח ז א ק ו ה ד ש ן טהב ע ו ס כ ל ל א ער ו ד כ י ש פ ל ם ו ש ק ל ם ו א ח ה ט ש ק ב ו ק ח ם ה ו י י ה צ ן ח פ ו ו א קש ר פ ן ה א ה כ י ה א י ה ל מ ל גלגל ח צ ן א י א ב כ ש ח א נ ו ץ ה ר א הא ו ה ם ש ש ב ל צ י נ ד ה ו מ ע ש ה א ן ר בי ץ ו ר א ז ה כ ר ן מ ר בי כ י נב ן ! ! ן י ר ד כ ן ב פ ו א ה ת טא מ ש ש ק י ר פ א ה ו ר ו צ ה ו בה מ ן ק י ע כז כ ר ה מ נ ח א מ ו ן ה ס ו א ה ת א מ ד ו ק ה נ י ה ת ד ש ה ע ז ם ה ו ק מ הר עו ם ו ש י ל ר ש ו ת ן א ס י ת נ ס ו ק ם ת ו ת י ו צ ע ח ג ר ה ב מ ח הת אס ש ק ה ו י ל נ ו פ צ ת אמ ה ש ן ק ס ו א ה ת א מ ד ו ק י נ ר י י צ נ ש מת י ט ת נ י ל כ י ת ד כ א כ י ן ה ה י ת ש ד מ ח ל א ת כ ד מ ה ש י ל מ ו ר ד הת מ לם״י ד ו ק ה נ י ה ת ד ש ן ע א כ ל ן ו א כ ר ל ו ש י מ ל ה ג ל ג ה מ מ ח הם ש ז ל ת תמו פ ו ק ום ת ת י ו צ ע ח ג ר ה ב מ ח ז ה כ ר ה מ נ ח א מ י הת ב ת ט פ ו ק ם ת ו ת י ו צ ע ח ג ר ו כ ה י נ ח ו מ נ מ ת ם מ ד ו ק ו נ מ כא י ה ת ה ש ד ו ק ל נ ר ע י ב ע א ן ו ת ש ל ש ד מ ח ל א כ א מ י צ ו א ם ו ש לה וחש ר ו צ ם ב ה ו ש ם י אחג מהד םהן כ ו ד קו ו מ ע ש ה א ר

ר א ב ד ל י ת י ע נ א ו ש מ כ י ו ת ע י ד ס ח ל ז ם ה ו ק מ ח ת ש ו פ ו ק ת ה וא ו ת ה ו ר ו ר ת ב ו י א ר ם ו י י ת מ ם א י ת פ ו מ ו ב י ח על י כ ו ה ל ה ו ת ו אל ה ע לק בו ו י ח נ ם א ש א ו ח לא ת ם ו ה ץ מ ר א ר ה ו ב ם ט ו ק מם ב ה ו ש י ח ה ר ז ה מ צ ל ק י ע ם כ י ר מ ו א ם ש י ר ב ח מ ב ה ו ר

: ם ל ו ר כ ו ב ע ת ה ו נ ו ב ש ם ח י ד ס ו י מע ג ר ה ב מ ח ה ה ב ו ט ג פ ש ר מ ו א ב סרק ארבעה עשר כל צ ת ה ד ג מ ה נ מ ה ו נ ש ת ה ו מ ל י כ ם מ ו י ת ה ו צ חם ו ק ם מ ו ק מ ק ב ס ו א ח ה ט ב על ש צ ו מ ד ה ו מ ע ן ה ז מ ל א ס ו נ הל א ר ש ץ י ר י א ע כ ת ד ו ל ע ד מ ״ כ ר ם ת ו ס י ב ח ר ת ש ו מ ו ק מ ן ה מב ו ר ז ו נ כ ש א ת ו ס ר צ ד ו ר פ ס ם ו י ר צ ץ מ ר א בבל ו ה ו י ת ו ב י ב ס ות ו ק ו ח ן ר ו ה ל ו א נ תי לו ן ג ו מ ו ה ר ז פ ת ן נ ה ב ת ש ו מ ו ק ר מ א שה מ ח ן ה י ה א ל ז י בשב ת ו ו ל ע ד מ ״ כ ר מ ת ו ן י להל ה ו ו ש ו ה ק מם ו י ת ה ו צ ח ז כ ו מ ת ת פ ו ק ת ״ ב אפי ם ו ש א ח ר כ ו ב נ ב ס ה ל ל ו כ ית ו צ ע ח ג ר ה ב מ ח בה ה ו י ג ר כ מ ו ך א כ י ס ל ם ו ה ת ל י מ ו ר א ד י הא י ו ה ל א ת ה ו צ ר א ה ם מ ו ק ם מ ו ק מ ה ב נ ש ת ה ו מ י ם מ ו י ם ו ו ל י כן י ז ב ש א ר ס נ ם ה ש ם ל ו י י ה צ ן ח ס ו א ת מ י מ ו ר ד א ה י ה ת ה ש ק הע ג ר ה ב מ ח בח ה ו ך ג כ ל ם ה ש ק ל פ ו א ו ה ן ק י ה לב מ ח ז ה כ ר מת ו צ ר א ה ם מ ו ק ם מ ו ק מ י ב ר ש ו ת ן א ס י ת נ פ ו ק ם ת ו ת י ו צ חי ד כ ב ו ש מ א כ ו ה ם ה ו ק מ ב ה ח ו ם ר ו ל ש ת ת ש י ק ד כ א ב ו ל ה א הם ש ה ל מ ח ה ה ב ו א ג ו ה ה ם ז ר ע ב ו ח ה מ מ ח ת ה י ט ת נ י ל כ תה מ ח ת ה י ט ת נ י ל כ י ת ד כ ב ו ש מ כ ז ו ו מ ת ת פ ו ק ם ת ו ת י ו צ ח בם ו י ם ב ש ל ה י ה ב א ג ו ן ה ס י ת נ פ ו ק ם ת ו י ם כ ש ה ל ה ב ג ת מ ו ח פת ו צ ח ם ב ש ה ל ה ב י ג ר כ מ ו ה א ז ג ח ה נ מ ת ועל ה ב ת ט פ ו ק תו י ל ע א ש ו ה ם ה ו י ל ה ת גלי י י ט י נ ד כ א ב ו ה ה מ ח י ה מ י ם מ ו י ם ו ו ים ש ה ל ה ב ת ג ד מ ת ל ר ב ו ח א מ ו ה ם ה ו י ה ב מ ח ת ה צ ו ר א מ ו הם ו י ם ו ו ל י ת כ ו צ ח ן ב ו כ מ ה כ ה ב ג ן ו ס י ת נ פ ו ק ם ת ו ת י ו צ ח בם ש ם ל ו ר ד ר ל ו ש י מ ל ה ג ל ג ה מ ה ב י ג ד כ א ב ו ם ה י מ ש ג י ה מ י מא ו ה ל ה לי ת הג י י ט י נ ד ו כ נ מ ת מ ו ח ן ס ס י ת נ פ ו ק ם ת ו ת י ו צ ח בת ו צ ח ה ב מ ח בה ה ו א ג ו ה ה ע ו ד ת י ח ה א ר ל מ ע ר ש מ ו ת א א צ מ נר א ש ב ן ו ב ח ר ן ב י פ ת ת ש מ ת ה ו מ ו ק מ ה ב נ ש י ה מ י ם מ ו י ם ו ו יח ו ד מ ו מ ל ה ת ת א ם ו ב ת ר ם ב ס ל ח ת י ה ס ה כ ף ו ל ח ת ת מ ו מ ו ק מ הת ו צ ע ח ג ר ה כ מ ח ה ה ב ו ן ג ו י י ע ״ פ י ע ר כ מ ו ל ת ו ו ד ו ה א ל ב ת וו ע ד י ם ו י ר ק ו ח ם ה ה ו ל א ך ב כ ם ל י נ ק ו ת מ ם ה י ל כ ד ה ח א ם ב ו ית א ז ך ה ר ד ה על ה י זה ה ו ו צ ר ה ש נ י ד מ ה ו נ י ד חב כל מ ת רו ר מן ו לכו ן ו ו י ע ע עיים ה ד י ה ל ת י ם ח ת נ ו ו י כ ר כ מ ו א ל ש ש מ י ה פ כ וד ח א ו ב נ י י ע ו ו ז ר ד ז נ ה ו ל ח ת ם מ ל ע ה נ י ה א ש ל י ט ל ו חב ט ת רו ד מם ו י ת ה ו צ ע ח ג ר ה ב מ ח בה ה ו י ג ו כ א צ מ ם ו י נ ק ו ת מ ם ה י ל כ הל ז מ ה מ נ ו ש א ר ה ה ל ע ף מ ו ח ס כ ו ת נ ו נ ח ה ל ז כ ר ע מ י ג ו ה ב ה ש ו הע ג ש ר י ל ו ש מ כ ם ו י ע ג ת והי ר ו ל ע ל היה ע״ז מ ש ם ע״ד מ י מ ו א תא ו ה ע ש ג ש ר י ל ש ם ו י ע ג ת נ״ו ר ו ל ע ם מ י ר ש ן ע ה ו מ א י צ ו ד ה ו עם ו ל ש ת ת ש ק ם ש ד י ה ב ל ה ע ז ק ה ל ח ת ה י י ט ת נ ש ת ק ד י מ ד כו ר מ א ן ו י כ נ פ ו מ ר ו ה ת ו ו ל ע ם מ י ש י מ א ח ו א ה ל י ט ל ו ב ט ח ו רה כ ו ש א מ ל י ט ל ו א ט י ה ה י ז ד בכ ת ו ו ל ע ׳ מ א מ ו ה ה ב ח י ר כך ע ל ד ו ו י ט פ ש מ ה ו ז ב ה שו ם החי ע ט ן ו ו פ ד צ צ ה ל ו ש ו ה ק מל כ ב י ש פ ל ק י״ב ו ר פ ה מ נ ו ש א ר ה ה ר ו צ ם ה ן ע״ י י ע כ ל י ט ם ת א

מאמר שני סרס טו31

ם י ם י ל ק א ה ע מ ו ד ם י ו ק ס מ ו ל ש י ש ב ר ע ו מ י א ח ר ו מ ק ה ס ו ו א קת ע צ ו מ ו ה ת ו ר א ו ב ע ת ד ו ע צ ו ת ב ו ש מ ו ת ה ד ו מ ע ד ה י ו ב וה ם תחל ו י י ה צ ן ח פ ו י א ד ע צ מ ה ב ך ז ת ו א ר ה י ל ד ב ת ו ו ל ז ם ה מום י הי צ י ה נ פ ו א א מ ו ה ן ה פ ו א ת ה ו מ ת ד א ז ה ה ר ו צ ג ב ו ח א

ר ואחו* ו ש י מ י גלגל ה ב ט על ק ה ו ר ו ג ח י ה ב ט ל ק ר ע ב ו ע דם י ש ג פ נ ה ה ר ו ג ח י ה צ ת ח ו מ ד ר ו ו ש י מ י גלגל ה צ ת ח ו מ ה ד בה ר ו ג ח י ה צ ח ת ו ו ל ז מ ש ה א א ר י ה ת ה ש ד ו ק ל נ ה ע ם ז ה ע זה ד ו ק נ ב י ו ד ל ג ז ש מ א א ר ו ה ת ב ש ד ו ק נ ן ב פ ו א ם ה ש ע ג פ א נ י הר הי*1 ו ש י מ י גלגל ה צ ח ן ו ט ר ל ס ז ש מ א א ר י ה ה ש ד ג נ כ ד שת ^ ד ו ק ת נ מ ו ע ל ק ש ס ו א ה ת א מ ד ו ק ל נ ק ע ס ו א ם ה ש ע ג ס נת היי ש ש ק י ר פ א ת ד ו ד ו ק ת נ מ ו ע ל ק ש פ ו א ה ת ג מ ד ו ק נ ב וב ט ו א ק ו ה ת ז ש ד ו ק נ א מ י צ ו א ה ו צ ר א י ש ד כ ע ב ו ד ת י ו ל ז מ ה מםן ע או י ב ת ר ו ל ז מ ה ת מ א ת ח ז ד ו ק ל נ ר ע י ב ע א ר ו ו ש י מ גלגל הת ש י ק ר ע צ א מ י ר ה ו ש י מ ל ה ג ל ג ת הט מ ש ק ר ש מ ו א לחט ות ל פ ו ט מ א ה י ת הט ה ש ק א ש ו ה ן י נ ע ה ד ו ל ו מ ה ׳ מ ע צ ו מ ת ה א הח זי נ פ ו א ד מ ח א א ו ה ן זחט ש פ ו ת הח על א ש ם ק ת ע ר ב ו ע ה ו לת ש י ק ד ע צ א מ י ה ת ש א ת הט ז ש ק ע ש ד ו י י ו ה ה ת ע ם ו ו י י ה צ חי נ ד ס י י ש נ ש ר ה ק י ע ס ה ה ע״ ע ו ד ו י נ א ל צ ת ת ע צ ו מ הח הה ר ו צ ה ש הטח מ ל ו ש י מ ר כ מ א נ א ש ו ה ה ו ז ג ה ה נ מ ל ה ע י ו מ ד ק ה בא י ו ה נ מ ת ט מ י ו ז לות] ש ת גדו ו ל ו ג ע מ ת ש ו ת ש ק י מ ו ש ע ה ] א הו ע ו ו ד י ע הח ה ל ם צ ו ל ש ת ת ש ע ק ק ך ב ר ה ע נ ת ה ב צ י נא הו ע חט ו ל ם צ ו ל ש ת ת ש ע ק ק ל ב צ ן א ו ש א ר ר ס ס ן מ א כ בע הפ5 ל ם צ ו ל ש ת ת ש ע ק ק ך ב ר ע י כ נ ר ש פ ס ן מ א כ ה ב י ה ים י ש ר ש פ ס ל מ צ י א ש י ל ר ש ס ס ן מ א כ ה ב י ה א י ו ה ש ו ק ו ב מ הק הנקב^ו ל ח נ ן בסי ו ו ש א ר ל ה י ס כ נ ש ך כ כ ל י ה ע י ב ר ר פ ס א מ ו ה וע ה& ל ם צ ו ל ש ת ת ש ע ק ק ת ב ד ע מ ו ד ז י ו א נ א ל צ י י נ ש על הי מ א מ ד כ ו מ ל ת ד ש ״ ם ע י ע ק ב ח ה ו ע״ס ל ם ו ל ע ה נ י ה י ש ש י ל ש הי ע בכי ד י ו ל נ ש ק ב ה ש מ צ ת הט ע ש ת ק ר ע ס ד נ ן ו ו ו כ ת נ ו ח ו ל הת ו ל י המז ק ל י ח ד ע צ ת מ ד ו מ נ ו ו כ ש ו ר ה ד נ ו כ ת י ה מ כ ו ח כ ש ח

ל ם ש ו ת י ו צ ע ח ג ר ה ב נ מ ם מ י כ ש ס נ ה ח ס ח ר ה ו י א ו ת ק ו ם דם ו י י ה צ ו ח א ק ו ה ו בה ש ל ק ם ע י ל ס ו נ ה ו נ ש ת ה ו פ ו ק ע ת ב ר אה נ מ ך מ ש מ נ ה ה מ ח ר ה ו ו א ת ק ו מ א ד ו ם ה ה ו אהג מ ל ל ש ׳ רה ר ו צ ה ו בג מ ק י ו ר ש ו ת ן א ס י ת נ ס ו ק ם ר ו ת י ו צ ע ח ג ר ץ ב ר א לת ו צ ע ח ג ר ו ב ל א צ ו ו בר ה ק ם ו ש ז ל ד א ו מ ע א צל ה ו לס״ז הם ו ת י ו צ ע ח ג ר ו ב א צל ו ו בן ה ק ם ו ש ז ל ו מ ת ת פ ו ק ם ת ו יל על י להס ת ו ו ש ע ם ל י ל ו כ ו י נ י י ה ה ן ז י ע כ ם ו ש ת ל ב ת ט פ ו ק תה נ ש ת ה ו מ י ם מ ו י ם ו ו ל י ת כ ו צ ד של ח ו מ ע י ה ה צלל ו ^ח ז קא מ ג ו ד ד מ ו ל ח ה ק ם י ה מ ם ו י ק י ס ס ם מ ו ה ל א י ש ת י א ר א ש ל אה ל א ם ה י ל ל צ י ה ד מג ח א ד ו ח ל א ך כ ר ו ת א ד מ ע ש ד ו ר י ה ה ת ע וך ר ו ת א ד ו מ ה לנ י ה ה ת ב , ש א במדד ר ב ס ע ע״ס ה ו ד ו י נ א ל צ תי א כ ו ה ר ו מ ו א ה ש ז ג ה ה נ מ ׳ על ה ע י ר ה י ד בה ז ו מ ת ע מ ו קו נ מ ת ב מ י ו ה ז נ ם ה י ר ש ם י י ו ו ק י מ ו ש ע ש הבג ה ל ו ש מת ש י ק ד כ א ב י ה ל ו י א ו ע ה ו ד א י י ו ה נ מ ת ה מ ר ז ת ו ב צ י א נ י הן י כ ס ה ל י ה ת ו ו ב ח ע ר ו ד י א ה ו ה ם ה ו ק מ ב ה ח ו א ר ו ה אט שת ה י ו ם ו י ל ש א ת י ה ל ו י א ו ה ה ע ת ת י ר א ש נ ו ה נ מ ת ג מ י ו זה ש בהג ז ל ו ש ה על מ ב ש ח מ ר ב י ב ע נ ש ה כ ת ע ת ו ב צ י י נ ד כ לה י ה ת ת ו מ ד ק ה ה ב ת ד מ ל ה ש י מ ס ו כ ת ו ת א ס ק מ ה ה ל ו ג י ע צ חך ר ו א א ו ה ה ב ה ש ד מ ה ב ע ו ד ר הב בג י ק ד מ ח ת א ד ו אז מ נ לה ר ו מ א לה ה ו ג י הע צ ן ח ו ס כ ל א א ו ה ל ו י א ו ת ה ו ל ע כ מ ו הג ק״ קת ד ה מ ע ו ד ו י ה לנ י ה ה ת ב ה ש ר מ ם ב ת ו ב א ו ש ת נ ב ו ו ש ם נ א וה ר מ י בג ב י ק ר ו ת א ד ה מ ע ו ד ו י ו א נ א ל צ ד בה י ו מ ך ע ר ו אע ד נ ב ו חשו ה נ ז ג ה ה נ מ על ה ע ו ד י ו ל נ ש ק ב ו ש מ א כ ו ה א ו י ה הב ו ש ח ת נ א ז ע״ד ה א ו י ה ה ה ד מ ם ב ם ה ו בן ג ק ו בר ו ך ק ר ו אל ת כ ו צ ע ח ג ר ד ב ו מ ע י ה ל ל צ ת מ ח ת א ח ך א ר ו ת א ר ע מ ד נ וו נ ר כ ו ת ש ו צ ר א ה ה מ י ה י ם ש ו ק ה מ ו י א ה ב י ה י ה ש ז י ם א ו יה ת ו ע נ ד ס י ה ש מ מ א ו ו ה ם ה ו ק מ ב ה ח ו ו ר נ ע ל ו ד ה י י ה י ש כחב רו ה ו נ י ד מ ב ה ח ו ר ע ש ד י ל ד ו ו מ ל ך ל ש ל ו י ר ב ע ם ש י ק ר פ ב

ן \ ו ר ת י ת ה ש ת ק ד מ ם ו ש ת ל ו ל ז מ ה ע מ ו ד ק י ל ח ק ו ל ל ח ח כ ר ו כת ד מ ם ו ש ה ל נ ש י ה מ י ם מ מ ו ל י ת כ ד מ ם ו ש ל ל גלי ל ו ל גלי כת ע ד ב ו מ ע ך צל ה ר ו א ם ו ש ס ל מ ו ת י ו צ ע ח ג ר ה ב מ ח ה ה כ ו נל ק נ ה ו ת ו מ ח ה מ ם ז י ר א ב ת מ ה ו ה על ז ם ז י ר י ע ם מ ם ה ל ו א כ י ה ה: ר ב ע ש תי כ ג שנ ה נ מ ל ה ע ע ו ד ם י ה ד מ ח א ם ה ם א ה ב ל א לחשו י הם ר ב ע ת ב ו ל ו מ י ח ק ל י ח ד ע צ ר מ ו א י ב פרלן חמשה עשר בק פ ו א ו ה ל ק ם ע ת ו ל ע ם ב ג ם ו ו י י ה צ ן ח ס ו על אן מ ז ת ה ו ק ל ח ת י ה ו כ נ ר א י ר ב ב ם כ י מ י ל ק א ת ה ו מ ו ק מ י כ ח ר ז מ הם ה ו ל ל ג ל ג ת י ה ש י מ ד כ ב י ו ס א כ ל ו א נ י ם א עי לרג ת ו ו ע ש לו ל ק ו ע ם א ו י י ה צ ן ח ם ו ל א ו ע ר ב ע י ר ו ו ש י מ י גלגל ה ק ל ח כע ד ו ר י ה ה ת ע ת ו י מ ו י ה ה ב י ס מ ׳פ ה ם ע׳ ו ק ם מ ו ק מ ק ב פ ו א הו כ ר ט צ ם י י מ ש ת ה נ ו כ ת ת מ כ ח ת מ ו מ ו ק ה מ מ כ ב ם ו י מ ע פ י ל כע ו ד י י נ ו ל ת פ ש י ק ד ע צ ע מ ד י ל ן ו ו י כ ה ל ג י כ ץ ת ^ ם ב ה לו ק ה מ ת ו ל ע ו ב ם א ו י י ה צ ח ן ס ו ה על א י ק ל ח ה ב ר ב ע ת ב ו ל ז ם ח םת ד ן מ ו ב ש ח פ ה ״ ע ע ד י ר ל ס ו ל ע כ ו ד ם י ו ק ם מ ו ש ק ב פ ו א חא י ה ת ה ש ק ם ה ה ע מ ת ע ל פ ו ט מ ר ה ו ש י מ ל ה ג ל ג א מ י ה ת ה ש קל ו ע ם א ו י י ה צ ן ח פ ו ו א ל ק ה ע מ ת ע ר ב י ע ת ו ו ל ז מ ה ע מ ו ד י ה

מאמר שגי פרק טו לב

ת ו ל ו מ ה ה מ ה ל ל פ ט נ א ש י ת ה א ת הט ז ש ק ל ו י א ו ת ה ע צ ו מ הה ק ז פ ו א ו ה ה על ק ת ל ע ה ו ר ב ע ת הח ו ש ם ק ק ע פ ו א ל ה ע שא י ה ת ז ש ד ו ק נ א מ י צ ו ת א א ו ד ה ה ע״ י ה ה י ז י ו ח ר ז מ םטע הו מ ן והמ כ פ ו ע א י ב ת ה ר ד ו ק ל נ ר ע י ב ע א י ו נ ו פ צ ב ה ט ו ק הת ו מ ד ק ה ת ב ד מ ל ן ש ו ש א ר ר ה ק י ע פ ה ״ י ע ר כ מ ו א ה ו ר ו צ א ב י ה שת ד ו ק ח נ ר ז ב מ ח ו א ר ו ה ה חט ש ש ת ק ד ע מ ד נ ה ו ל ח ב ת ו ש ח נב נחשו ב ו שו כ נ אח״ ר ו ב ע ק ש ר פ ת ב ד מ ל י ש פ ע כ ו ד י ח הת ש ע ק ק ך ב ר ע ל ו י א ו י ה נ ש ר ה ק י פ ע ע מט ע״ ל : צ ת ד ע מ ד נ ות ש ע ק ק ל ב צ ן א ו ש א ר ר ה ס ם א מ ו ה ע ו ו ד י ע טח ה ל ם צ ו ל ש תת ח ד ו ק ת נ י ט ת נ ש א ק הו ל ו י א ו ע ה ו ד י ע מח ה ל ם צ ו ל ש תם ו ל ש ת ת ש ע ק ק ך כ ר ע א כ ו י ה נ ר ש פ ס ה מ י ה א י ו ה ת ו ו ל ו מ ה מר פ ס ל מ צ י א ש י ל ר ש פ ס ה מ י ה א י ו ה ה ו ת ש ע ק ו ב מ ע מט ה ל צי ס ן ב ו ש א ר ד ח פ ס ל מ י ס כ נ ש ה כ ת ע י ו ע י ב ר ר פ ס א מ ו ה הם׳ וע ק ך ב ר ו ע א ו ד ז י ו א נ א ל צ ר הבי י פ ס ץ על מ ב ק נ חלק ה נ וח ע״ס לו כ ו ״ י ע ם ו ל ע ה נ י ה י ש ש י ל ש ע ימט ה ל ם צ ו ל ש תת י ח פ נ ש כ ה ו ש ק ו כ מ ת ה א ת מט ז ש ת ק ד ע מ ד נ ן ו ו ו כ ם נ י ע ק ב הת ש ק ה מ ת ו ך א י של נ ה ו ר ו צ ע ב צ ו מ ל ה ש מ י ה פ ה ל ת ה ע ת ו אם ו י י ה צ ן ח פ ו ה על א ר ב ע ת חח ב ש י ק ד ע צ א מ י ה חמ שת חט ש ו ק ר לנ א ש ה ת ל ע מ ה ל ר ו מ א ד ה ״ ע ע ו ד א י י ה שם ה ו ל ב ש ת ה א ז ך ה ר ד על ה ה ו כ ה כ ע ו ד ה י ל ח ת ה מ ש ק ו ב מ הי פ ם כ ל ו ת כ ו ל ז מ י ה ק ל י ח ד ע צ ו מ ע ד י ו ו נ ו כו ה ו נ ו כ ת י ה מ כ חו צ ר ם ש ו ק מ ם ו ו ק ל מ כ ר ל ד ס ת על ה ו ל ז מ ש ה א ר ם מ ק ח ר מת חו ו ם בל ת ו ו א ע ב ק ם ו ש י ל ח ר ז מ ך ה ק ם ו ו א ל ק ם ע ר ב ע בר מ א מ ה ב ל ו ט י ל ו ר ט י ך על ע ו ר ו ע ת ו ה א א ר ת ו ש מ ם כ י נ ק ו ת מם י ד ע צ מ ה ב מ ו ש ח ך ה ר ך ד א ר ם א ש ל ה ו ו ר ה ו ב ח ה ת מ ו ח ו ל הם ת ל ע ו א ת י ה ה מ ם ו ם ה ם ג ו י י ה צ ן ח פ ו ל א ם ש י ד ע צ מ ה ה ו ל א הת לו ו סג ם ו י ט פ ש ה מ ב ר י ה ע כ ד ו י י ה הו ת ע ת ו א ז ה ה מ כ ח בי ר כ מ ו א ן ו ה ת מ צ ן ק א כ ר ב ו כ ז י א נ א ה ו ל א ם ה י ד ע צ ם ש ל יל ז ש מ א י ר ר י י צ נ ש ת מ ו ח ו ק ו לזו ל ת ז ו ו ת ש ו ת ש ק ל ב' ה כם י ו ם שו כ ה ״ פ ם ל ם ה ה י ד ע צ ם מ י י נ ז א ל מ ז ש מ א ר ו מ ה א ל טל ב׳ כ א ש י ה ת ו י ג ה ש ל ו ג ד ס ו ע ע ו ו ד ק י פ ו ל א כ ה ב ו ה ל זד ח ך א ו פ י ה ד י ת מבי צ ו ח ו ק ת זו לזו ל ו ו ש ת ה ו ל ז מ ה ת מ ו ת ש ק

ע ו ד ק י פ ו ל א כ ה ב ל ם א ה ע ל ם א י ר ב ו ח ן מ ה י ד ע צ ו מ מ צ ע ב

c M ה ל ם א י ר ב ו ח ם מ ו י י ה צ ן ח פ ו ל א ם ע ר ב ע ן ב ה י ד ע צ י מ פ כל ז ל מ י כ ד ע צ י מ א כ י ה ת ו י ש י ל ה ש ל ו ג ד ס ו ע ן ו ו כ מ ה כ ל אע ו ד ם י ו ק מ ם ו ו ק י בכל מ ח ר ז מ ק ה פ ו א ו ה ל ק תו ע ו ל בעל מז וד ע״ א ו ו ה ק ה פ ו א ו ב ת ע י ק ש ו ב ר ג נ כ ל ש ו מ י ה ד ע צ י מ פ א כ ו הח ר ז מ ק ה פ ו א ו ה ו על ק ת ו ה בעל ל ל ט ז י מ ד ע צ י מ ר כ מ ו ל א ש מן כ ם ו ש ו ל ת ע י ק ש ם ב י י נ ז א ל מ ז י מ ד ע צ מ ם ל י ו א שו ל ו ט י ל ו ט בד זה ג נ ה כ ת ו ו נ ו ו כ מ ת ה ו ל ז מ י ה ת ש ר ק א ש ה ב ן בז י ד א ה ו הס ת י ל ע ם ב י ר ה מ מ ם ה ם ה ה י ק ל ח ם ו י ג ל ד ה ומז ל ל ט י מז ע כ ד וה י ר ל א ז מ ו ש מ ם כ ת ע י ק ש ם ב י ב כ ע ת מ ן ה י כ ס ם ל ה ם ו ת ח י ר ז וי ע כ ד ם ו ת ע י ק ש ם ב י ר ה מ מ ס ו ת י ל ע ם ב י ב כ ע ת ם מ ב ה ר ק ע ום י ל ש ו ר ק י פ ו א ו ב ת ע י ק ש ב ב כ ע ת א מ ו ם ה י ג ל ד ז ן מ כ ה ו ל ל ט מזן כ ה ו ל ז ת ל ב מז ט ו ע ת מ ו ח ד פ ו ע ה ו ע ש ש שלי ת ו ו ע ו כ׳ ש מ כ

ע ו ד ם י ו ק מ ם ו ו ק ל מ כ ב ם ש ו י י ה צ ן ח פ ו ם על א ר ב ע ם ב ל ו כר מ א מ ך ב ו ר ו ע ת ו ה א א ר ת ו ש מ ן כ ק ו ת ח מ ו ל ל ם ע ת ו ו א ע ב ק ות ר מ ו ב ת ר ב ס י ו ב ת נ ת ה ע י ד ס ם ל ה י ל ת ב ש ח ש י כ נ א ת ו ו ח ו ל הד ח י א ד ע צ מ י ש ת א צ ר מ ו ש י מ ל ה ג ל ג ה מ ר ו ג ח ת ה י י ט ת נ י ל כ תי צ ן ח פ ו ל א ם ע ר ב ע ם ב י ג ד ם ו י י נ ז א ה מ ל ו ת ה ב ל ל ט ז מ ד מ ח אל ז מ ד מ ח ד א ח י א ד ע צ מ ד ו ו ם ע י ע ג ת ונ״ג ר ו ל ע ס כ״ז מ ם ה ו י הי ד ע צ מ ד ו ו ם ע י ע ג ת ונ״ר ר ו ל ע ט מ ״ ס כ י ה ל ב ד ר ק ה ע י ר ר א ו שת ו ל ע א ל״ב מ ו י ה ד ג ת ו ש ן ק ט ר ם ס י מ ו א ל ת ז מ ד מ ח ד א ח אי ת ע ד י י ו ת ב ש ה ח ל ע מ ה ל ר ו מ א ך ה ר ד ועל ד ו ם ע י ע ג וי״ג רת ה ד ו ק נ ה מ ק ח ר י מ ס ע חד כ י ב י ר ת ש ק ת מ ח ת א ח י א ד ע צ מד ח ד א ח י א ק ל ט ח פ ש א מ ו ה ה ו ע ה י ב ר י ה ט חלק פ ש י מ ס כ ום י ד ע צ מ ה ה מ ל ע ל מ י כ ע כ ד ם ו י ר א ש נ ת ה ו ל ז מ י ה ע י ב ת ר ש ל ש מו נ ר מ א ו ש מ ך כ ש מ נ ן ה מ ו ח ה מ ע ש ש י ל ש ש מ ו ה ח נ י י נ ע א ב י הו ת ע י ד ך י ר ד ק ו פ ו א י ה ד ע צ ן מ י נ ן ע ו כ מ ר כ ר ב ב ל ו ש ה א ת ע ום י ע ג ר ת ו ו ע ה ש מ כ ע ב ד י ל ״כ ו ן עי ק ת ל ל כ ו נ י ש ד א כ ר ב ס ע״ס הד ר ו י עלה א י ת ו ו ל ז מ ה י מ נ ו ת סל ש ו ק י א נ ו ל ל פ ד לו מז ע צ ין י ת א מ א י ב ם כ י מ י ל ק א ה ע מ ו ד ם י ו ק ה מ ז י ק א ס ו א ע ב ק ש י ו ו לם י ו ו ם ש י נ מ ז ם ב לי ז ו נ ם ו י ד ע ו ה צ ה לז ם ז י ו ו ש ת ה ו ל ז מ י ה ק ל ל ח כה צ ו ר מ ה י ש נ ס ם מ ו י י ה צ ן ח פ ו לא על א ק ו פ ו א א על ה ה ל ה לז זו ס ם כ ל ו ע י ה ב ט א על ק ל ת א ו ל ו מ י ח ב ט ה על ק נ י ת א י מ ו י הם ת ע י ד ך י ר ד ה ו ל א ם ה י ד ע צ מ ם ה ע ך ט ת ו א ר ה י ל ד כ ת ו ע ד י שם ו י י ה צ ן ת פ ו ת א ו מ ת ר א ז ת ה י נ ש ה ה ר ו צ ג ב ו ח א א ר ב ס עיים ה

ה קיסטעאופק י ה י ו ו נ ר מ א ם ש י נ ו ס צ ת ה ו מ ו ק מ ד ה ח ל א שת א ד ו ק נ ן ב פ ו א ם ה ש ע ג פ א נ ו ר ה ו ש י מ י גלגל ה צ ה י ו ח ר ז מ הי גלגל צ ח ת ט ו ד ו ק ל נ ק ע ס ו א ם ה ש ע ג פ א נ ו ה ת ג ו ד ו ק נ ב ות ד ד ו ק נ ב ה ו ס ת ב מ ד ו ק נ ן ב פ ו א ם ה ש ע ג פ א נ ו ת ה ו ל ז מ הש א א ר י ה ת ה ש ד ו ק נ ר ב ו ש י מ ם גלגל ה ש ע ג פ א נ ו ה ה ו ס מת ד ת מ ו י ה ע ל י צ נ ת ח ו ד ו ק נ ק ב פ ו א ם ה ש ע ג פ א נ ו ה ת ו ו ל ז מ הא ר ב ס ב עיים ה ש ח ה ל נ ו ו כ ם ה ו ש א ע ו ו ד ת י ו ל ז מ ה ת חח מ ש קת חח ש י ק ד ע צ א מ י ה ר ש ו ש י מ ל ה ג ל ג ת חט מ ש ת ק ד מ

32 מאמר שני פרק טז

ב ת י כ ר כ ו כ ע ת ה כ א ל מ ר ב ו ב ח ד ב ס י ה ש מ י ז״ל מ ד ר ם ם הא י ח ה ר ז ת מ א ה ס צ ק ת ב ח ר ו ז ה ו ל ו ה ע מ ח ש כ ר וו״ל ו מ א ם ו ש לת ע ה ה י ה י ץ ו ר א ח ב ר ז ת מ א ת ס ל ח ת ם ב י נ כ ו ש ל ה ל כ ת ע י א ר ני נ פ ם ל י נ כ ו ש ת לכל ה י א ר ה נ נ י א ם ו ה ם ל ו י ת ה ל ח א ת י ה הלה ן לי י י ד א ע ו ם ה ה א ל ו ה ת ה ע ל ה ב ץ א ר א ך ה ר ו א ש ב י ה ש מ? ר א ה על ה ה ו ב ת ג י א ר א נ י ה ד ש ח ע ר ו ת מ א ס ה מ ל ו ה ע מ ח ש כ ות ו מ ו ק מ ל ה כ ת ב י א ר א נ י ת ה ו ל ע ו מ ח ט״ ר ז ת מ א ה פ צ ק בם ה י ל ת ע ח ר ו א ז י ה ש ם כ י ק ל ו ח ח ט״ ר ז ת מ א ש פ א ר ת מ ו ק ו ח ר הם ו י ת ה ל ח ן ת י ה ב י ה י ם ו ה ם ל ו י ת ה ל ח א ת י ת ה א ז ת ה ע ה וה מ ח ש כ ת ו ח ה א ע ח ש ר ו ת מ א פ ו ב ת ל ח ן ת בי ה ו ו ם ה ו ק מ בם י ק ל ד ל׳ ח ח ע ר ז ת מ א פ ץ ב ר א ה על ה בו לג ת ו ו ל ע ת ל פ ם ו מת א פ ם מ י ק ו ח ר ת ה ו מ ו ק מ ם ב י נ כ ו ש ת על ה ח ר ו ז ז ת א י א ר א נ י הת י ר ח א ה ב ז ם ה ו ק מ ם ב ו י ת ה ל ח ז ת ה א י ה י ם ו י ק ל ח ל׳ ח ר ז מם י ק ל ל מי׳ה ח ה ע ת ו ל ע ן ב כ ח ו ר ז ה מ צ ק ם ב ו י ה ת מ י נ ה ש ע שח ר ז ה מ צ ק ת מ ו ק ו ח ר ת ה ו מ ו ק מ ל ה ת ע ח ר ו א ז י ח ה ר ז ה מ צ ק בח ר ז ה מ צ ק ו ב ת ל ח ת ם ו ה ם ל ו י ת ה ל ח ן ת ה בי י ה י ם ו י ק ל ה ח מ״ת ל ח ן ת ה בי י ה ם י י ק ל ח ם׳ ח ר ז ה מ צ ק ם מ י ק ו ח ר ן ה כ ת ו ו ע ג' שם ע״ה י ק ו ח ר ה ת ו ו ע ׳ ש ח ד ר ז ה מ צ ק ו ב ת ל ח ת ם ו ה ם ל ו י הם ה ם ו י ק ל ' ח ם צ י ק ו ח ר ה ת ו ו ע א ש ״ ם ה ה י נ י ה ב י ה ם י י ק ל ח׳ ח ו ר ז מ ה ה צ ן ק י ב ם ו ה י נ י ה ב י ה ץ י ר א ת ה י ע צ מ א ם ב י נ כ ו ש הת ו צ א ח ו ץ ה ר א ת ה י ע צ מ י א נ כ ו ש ם ל ו י ש ה א ה ר י ה י ת ו ו ע שא ו ב י ד ש ך ע ל ו א ה ו ה ה ז ן ה י נ ע ח ועל ה ר ז ה מ צ י ק נ כ ו ש ם ל ו י הל ח כ ר ז ת מ א פ ת מ ק ח ר ת ה מ מ ח ה ה י ה ת ב ו ר ע ת מ ו צ י ק נ כ ו ש לא י ה ת ה ע ה ב מ ח ה ת ו ו ע ם י״ב ש ה ע ו י ק ר ת ה ו צ ח ם מ י ק ל ק״ס חל ת ע ח ר ו ז ם ו ה ה ל ל י ל ת ה ל ח א ת ו ה ח ו ר ז מ ה ה צ ל ק ע ת מ ע ק ו שי ש נ א ם ל ו י א ה צ מ נ ם ו ה ם ל ו י ת ה ל ח א ת ו ה ב ו ר ע מ ת ה ו צ י ק ש נ או ם לאל ו י א ה ו ם ה ש לה ל י הל ב ו ר ע י מ ש נ א לה ל י א ל ו ח ה ר ו מה ו מ ת ה יש ל ב ר י ה ר כ מ ו י א נ א ן ו י י נ ע ה ה ו ז״ל בז י ר ב ם ד כ ח ע״ו י ה ן שי י ק כ ל לא ח ט ו ל ח ו מ ה ב ל ז ר כ מ ך א י ו א י ^ על ס ת ל ״ ות ו מ ו ק מ ת ה מ א י כ א כ ו ל ם א ב ח ר ם ב י ס ת ת ש ה מ ל א ת ה ו מ ו ק מ הת ח י ר ן ז י א ד ו ם ה ת ל ו ז לא ב ם ו ד ב ם ל ה ם ב ב ח ר ם ב י פ ת ת ש מ הר א ב ת נ ה ש י מ פ כ ר ו מ א ה ש מ ם כ ש ם ל ת ע י ק ם ש ג ה ו מ ח הם ב ח ר ה ב ז ה מ ם ז י ק ל ח ת ם מ ה ת ש ו מ ו ק מ ר ה א ש ל כ ב ה א ל ע מ לר א ב ת נ ו ש מ ת כ ח ת על מדד. א ו ל י לא הל ם ו ה ם ב י מ י ן ה י א ל ו אי הון י ה ד י ה י ן ש כ ת א י ל ם ו י נ ם פ ו ש ם ב ה ר ב ש פ י א ק י״ב א ר פ בם י נ י ד ם ו י ט פ ש ה מ מ א כ ל ר א מ א י ש פ ם כ ה ג ב ה ו ה נ מ ח ת ה ח י ר זה י מ ס ה כ ז ה מ ם ז י נ ו ש ם מ ה ן ש י י נ ע ה ה ז ם ב ה ש ל ם י י ר ח אש י ג ר ם ה א ם ו ה ה ב ו ב ה ר ש ה י ג ר א ה א ל מ ש ב ו ו ר ק ר ב א ב ת י שת ו מ ו ק מ ה ר ש א ב ת ב י ו ר ק ה כ נ ם ה ר ר ב ל ם ו ה ש ל ה לו לחו י הת ב י ב ע ק ש לא ת ם ו ה ה ב מ ח ח ה ר ז א ת ם ל כ ר א ם ב י פ ת ת ש מ הי ר ש ת ן ו ס י ת נ ס ו ק ם ת ו י ולתי ב ה ז נ ש . ה מו ם מי ו ם י ו ש ת ב ח אע ו לשק ם ו ה י ל ח ע רו ה לו לז י ד ה ס י ו ז״ל ש י ר ב ד ל ו ו נ ר א ב ו ש מ כא ל ד א ו לא ע ה ו נ ש י ה מ י ם מ ו י ם ו ו ל י כ ת ב ח ת א ב ם ב ה י ל ע מת ו י ב ר ע מ ת ו ו י ח ר ז ת מ ו נ י ד ה מ מ ש כ י י ב כ ו ר ק ר ב א ב ת ד י ו ע שה שוקעו* נ י א ת ו ח ת א ב ם ב י ע ו ד ם י י מ י ן ב ה ה כ מ ח ח ה ר ז ת ש

ש י ל ש ה ו ע א ש ל ם א ש ו ל ת ע י ק ש ב ב כ ע ת ו מ נ י ם א י י נ ז א ל מ ז מר מ א מ ם ב ב ו ש ך ח ר ך ד א ר א ם ו י נ י י נ ע ו ה ל א ח ב ק ך ל ס י ס ו ד א ו ע וק ס ו א י ה ד ע צ ו מ נ ת ע י ד ת ע״ס י ע ד ל ל כ ו ך ת י ך א ד מ ל א ת ו ו ח ו ל הן כ ה ו צ ר נ ם ש מ ו י ם ו מ ו ל י ת כ ד ה מ י ה י ע ש ו ד ם י ו ק ה מ ז י א ב

: א ו ה ע ה י ק מ ה ב נ מ לה מ י ל ה ו ל י ל ל ת כ ד מת ע ה ו מ ח ת ה ת י ר ף ז ו ל י ת ח ב ר ס ו א י ב פרק ששה עשר בת ו מ ו ק מ לה ב י ת ל ו צ ח ם ו ו י ת ה ו צ ת ח ע ה ו ת ע י ק שם י נ י נ ר ע ו א י ב ם ו ה ה ב ז ף ה ו ל י ח ן ה י ג ד ה ו א נ ו ך ה י א ב ו ו ש י הי ת ע צ ר ה כ ד כ ם צ ו ש ו מ י ם אל י לו נ ה ו ם בז י ל ת ם נ ה ם ש י ר ח את ו מ ו ק מ ד ב ו א ע צ מ א נ ו ד ה ח ף א ו ל י ח י כ ת ר מ א ר ו ב ע ש כא ו ה ר ו ח ן א י נ ע א ב ל ם א ת ד מ א ב ת ל לו ן ללי כ ם ו י מ י ב ל ו ש י הת ו צ י ח ע ג ן ר כ ם ו מ ו ל י ת כ ל ח ן ת כ לה ו ל לי ת כ ל י ח ע ת ג ר שת ב ב ב שו י י ת ה ו מ ו ק ל מ כ א ב צ מ ו נ נ י ם א ת ו ת ר ע א ש ׳ מ א ד ח א ול ו ד ף ג ו ם חל ה ה ב א ז ו ה ה נ ת ש מ ף ו ל ח ת א מ ל ם א ל ו כ ת כ ח אר א ב ת נ ה ש י מ פ ם כ ב ח ר ם ב ג ם ו כ ר א ת ב ו מ ו ק מ ת ה ו פ ל ח ת י ה פ כ

I ה ז ף ה ו ל ח ם ה ע ך ט ת ו א ר ה י ל ד ה כ ו ק ה ר פ י ב נ א ב ו ו ר ק בי ר כ א ב ת ר נ ב י כ ר כ מ ו א ל ו י ח ת ת א ו נ י ד מ ו ב ג ה נ א מ ו ד ה צ י כ ות ו צ ע ח ג כן ר ה ו נ ש י ה מ י ם מ מ ו ל י ת כ ו צ ע ח ג ת חל ר ח ת א ב בם כ ר א ם ב י ו ם שו ה ל ו י א ו ם ה י פ ת ת ש מ ת ה ו מ ו ק מ ם ב ה לה מ ל לי כן י ד א ה ו ן ה כ ם ו ל ו כ ף ל ת ו ש א מ ו ד ה ח ם א ו י י ה צ ן ח פ ו א ל ו י א ו הי ר ש ת ת פ ו ק ת ן ו ס י ת נ ס ו ק ם ת ו ת י ל ח ת ם ב ש ג ג״כ ל ה ו ה נ ז בו נ י ם א כ ר א ם ב י פ ל ח ת מ ת ה ו מ ו ק ר מ א ש ב ם ו ה י ת ו ל י ת ל ל ח ת ב ולה י ל ל ת כ ו צ ע ח ג ר ם ו מ ו ל י ת כ ו צ ע ח ג ם יחול ר ד ו א ק ל ן א כי ר ש ת ן ו ס י ת נ פ ו ק ם ת ו י ה ב ת ע י ק ש ה ו מ ח ת ה ח י ר ת ז ע לה ו לי ות י ב ר ע א מ י ה ה ש נ י ד ל מ כ ל ב חו ה שי מ ת מ י ח ר ז מ ה ה נ י ד מ בם ד ו י ק ר כ מ ו ל א ש ע״ד מ ם ו ה י נ י ב ך ש ר ו א ק ה ח ר י מ ד כ ח ב לה מ ח ת ה ח י ר ז ה ו ל י ל ל ת כ ו צ ח ם ו מ ו ל י ת כ ו צ ע ח ג יחול רה מ ם מ י ל ש ו ר י י ב ר ש ת ת פ ו ק ת ן ו ס י ת נ פ ו ק ם ת ו י ה ב ת ע י ק ש וא ל״ח ו ה ם ש ה י נ י ב ך ש ר ו א ק ה ח ר י מ ד א כ ל ו ט י ל ו ט ל ב ו ח שיד ו ה ע ע ש ש י ל ש ש מ ו ח ה ו צ ח מ ת ו ו ע ם ב׳ ש ה ה ש צ ח מ ת ו ו ל ע מל כל ה ש ל י ל ת ה ו צ ח ם ו ו י ת ה ו צ ע ח ג ר ה ב ו ן ה י ד ג ה ה ו ה נ כ כל כ י ב ר ש ת ן ו ס י ת נ ו ס ו ק ת ה ב ת ע י ק ש ה ו מ ח ת ח ח י ר ע ז ג ר ם ו ו יו ה א ו ש ו ה ת על ק ו ע ו ב ק ן ה ם ה כ ר א ם ב י פ ל ח ת מ ת ה ו מ ו ק מ הא ו ד ה צ י ע כ י ד ו ה ל ר ו ר ב ב ל ו ש ה א ת ע ם ו י מ י ל ק א ת ה ו מ ו ק מ בלה י ל ה ו ל י ל ל ת כ ל ח ת ם ו מ ו י ם ו מ ו ל י ת כ ל ח ן ת י ג ד ה ו נם ב ח ר ם ב י פ ת ת ש מ ת ה ו מ ו ק מ ה ל מ י ח ת א ב ו ו ש י י ת ה ו מ ו ק מ בת ו צ ח ם ו מ ו ל י ת כ ו צ ת ח ע ם ב נ י ד א כ ו ה ה ז ם כ נ י י ד ר כ מ ו א ום ד ו ק ם ו ו י ם ו ו ל י כ ה ב מ ח ח ה ר ז ם ת ד ו ק ם ר״ל ש ה לה ב ל לי כת נ י ד מ ע ב ק ש ו ת ח א ר ז ת ה ש מ ם מ ה ת מ י ח ר ז מ ה ה נ י ד מ ע ב ק ש תל ע ל ו י א ו ם ה ה י נ י ב ך ש ר ו א ק ה ח ר י מ ד כ ת לה כ י ב ר ע א מ י ה שת ו מ ו ק מ ע ב ו ד ה י ל י כל ל ע ו ו ד ם י מ ו ל י א כ ו י ה מ צ ע ת ב ח ה א ר מך כ ת ש ע ד ה על ה ל ע ו י אל ק י׳׳ב ו ר ס ר זה ב א ב ת נ ו ש מ ה כ ל א הם י ת ס ת ש ם מ נ י א ת ש ו מ ו ק מ ר ה א ש ם כ ג ג ה ו ה נ ן ז י א ד ו הם ה א ב צ ו י כ א ו ל ו ט י ל ו ט ק ו ש מ ד ם ובכל ו י ל ש ו ר ן י ו ג ם כ ב ח ר בא י י ם בר׳ ח ה ר ב ׳ א ל ר ו ש ת ר ב ס ו ו ת ע א ד ו ה ה ש א ר א נ ו ן ה כ ו

מאמר שגי סדק טז לג

ס ו י י ח צ ת ח פ ס ו ן על ת ה י נ י א שב ו ה ך ה ר ו א ק ה ח ר ף מ ד ו א ע ו ה שם ד ו ת ק י ח ר ז מ א כ ו ה ם ה ו י ת ג ע ק ו א ש י ה ן ו ה י נ י ב א ש ו ה הי צ ת ח פ ס ו י ת ד כ ב ם ו ה י נ י ב ך ש ר ו א ק ה ח ר י מ ד כ ת ב י ב ר ע מ הי ע י ב ט ר פ ש ה מ נ ה ה ם ז ה ע ם ז י צ ב ו ק ן מ ה י נ י ב א ש ו ה ם ה ו י הי ד כ ת מ ו ח ן פ ה י נ י ב א ש ו ה ך ה ר ו א ק ה ח ר ה מ י ה י ן ש מ ד ז י ש כ ות ו מ י א מ ו ה ם ה ו י ם ה ז א ם א ה י נ י ב א ש ו ה ם ה ו י י ה צ ת ח פ ס ו תי ד ב ת ב י ב ר ע מ ם ה ד ו ת ק י ח ר ז מ ה כ מ ח ח ה ר ז ת ב ש י י ח ת ה י מ ח הא ו ה ק ה ח ר י מ ד כ ב ם ו ה י נ י ב א ש ו ה ם ה ו י י ה צ ת ח פ ס ו ף ת ד ו עא ו ה ם ה ו י ת לה ב ע ק ו א ש י ה ה ו ם ז ה ע ם ז י צ ב ו ק ם מ ה י נ י ב שם ו י י ה צ ף ח ס ס ו ה ת י ה י י ש ד כ ת ב י ח ר ז מ ם ה ד ו ת ק י ב ר ע מ בה נ ם ה ה י נ י ב א ש ו ה ך ה ר ו א ק ה ח ר י מ ד ל כ ף ע ד ו ם ע ה י נ י ב שו ם א י מ ש ג ת ה ו מ י א מ ו ה ם ה ו י ה ה י ה ם י א י ו ש י מ ט ח פ ש מם ד ו ת ק י ב ר ע מ ה ה נ י ד מ א ב ו ה ם ה ו י ה ב מ ח ה ה ח ל ר ז ת ב ש י י ח ת ית פ ד ו ן ע ה י נ י ב א ש ו ה ם ה ו י י ה צ ת ח פ ס ו א ת י ה י ש ד כ ת ב י ח ר ז מ הת י ח ר ז מ א כ ו ה ם ה ו י ת ב ע ק ו ש ן ו ה י נ י ב א ש ו ה ך ה ר ו א ק ה ח ר על מק ח ר י מ ד כ ב ן ו ה י נ י ב ם ש ו י י ה צ ת ח ס ס ו י ת ד כ ת ב י ב ר ע מ ם ה ד ו קט ששו ס ש ה מ נ ה ה ם ז ה ע ם ז י צ ב ו ק ן מ ה י נ י ב א ש ו ה ך ה ר ו א הת ו מ ו ק מ ר ב ק ו ב ה ב ו ר ע ה ה א ר ף מ ו ל י ח ט ס ש ם מ ת ה ל אה ר״ל נ ו ש א ר ה ה ד מ י ה ס ן כ ה ן ש ב ח ר ב ן ו כ ר א ם ב י פ ל ח ת מ הת י ב ר ע מ א ה י ת ה י מ ו ר ד ה ת ו י ח ר ז מ א ה י ן ה ה ת מ י נ ו פ צ ה שם ה ם ש ה ת מ ו מ ו ק מ ג ב ה ו ן נ י נ ע ה ה ז כל ה״ה ב ל ו כ ה מ ך ז פ ה ב ות י מ ו ר ד ה ת ו י ב ר ע מ א ה י ת ה י נ ו פ צ ה ר ש מ ו ל ת כ י נ ש ה ה ד מ י ה פ לס ם א ה י ט פ ש ת מ ש ר ש ר ב ל ר ו ד ס ל ל כ ו ה ת ת א ת ו י ח ר ז מ א ה י הל כ ת ל ו ר ו צ ם ו י ל ש מ ת ו ו נ ו י מ א ד י ב ה א ל ו קל ה נ ה ו צ ר תר ב ע ש ו כ נ ד ם י ו ו נ ר ר ב ה ש מ ן מ י נ ע ם ו ע ת לכל ט ת ל ה ו ל א הי פ ו ב נ ד פ י ה ש מ ן מ י ב ה ת ת א ו ו ך ב י ר א ה י ל ת י א א ר ך ל כ י ם ל וע ו י ך י ה ל י ה י ש ב כ ו ש ח ת א ו ב ך ת י ד א ו מ ל ת ר ו ב ע ש כ ה ו ז הת ו ע ה א נ ב ל י ל נ ו ל ד פ ל ו י מ ר כ ח ד א ם צ ו ש ו מ ן א ו י ד הע צ מת ו ע ת א י נ ו ל ה פ פ ו ק ת ת ו ע ה א י ת ו י ק ל י מ נ ו ל ת פ ו ק ל ה ב א ו בי נ ו ל ם פ ד ד א ל ו ת נ ׳ ע י פ ו א ר א ח ב א כ ו כ ב ב כ ו ם כ ו ק ש ו ב דע ג ר ל ב חו ו י ל א א ח ו י ה ה כ י ה י ר ש ח ה א ר ק ת ס ה ע ז י ו א אה נ י ד מ ת כ י נ ו ל ל פ י ל ו ס י א נ ו ל ם פ ו י ס ת ש י נ ו ל ה פ ע ש י מ נ ו ל פד ״ א ע ל ו ט י ל ו ט ר ב מ ת א א ה ד מ ה כ ב ח ר ה ו כ ר ע א ו ד י ת ה י נ ו ל פה ע ה ש ז י א ע מ ג ה ר ז י א ב י ו ת ע מ ד ת ן ו ת כ מ ח ן מ ק ת ת ל ו ש מה נ י ד ם מ ו ש א כ ו ה ה ה ר ק מ ת ה ו יחול ע א חל א ו ה ם ה ו י ה מו ל א ש ד מ ם ע״ י ל ש ו ר י ר ב ס ת א א ה ד ס ה כ ז כ ר ע ס ו ד ת י ר ח אם ל ו ע ה ב י ה י ה ש ר ק ל מ כ א ש ו ה ה ז ן ב י נ ע ה ק ו ש מ ו ד בבל אר ש פ י א ב א ו ש י י ת ה ו מ ו ק ל מ כ ת ב ח ת א ב ל ב א ח ו ה י ש ״ פ ע א? י א ת ה ו מ ו ק ל מ כ ה כ ו א ש ו ה ה ל י ל ה ו מ ם א ו י ה ת מ י ע ר כ מ ו לחס י תי א ו ב ם ת ר א מ ו א ה ש י מ פ א כ ו ה ה ן בז י ד ל ה ב ד א ח א כ* ם י ה לה ב י ת ל ו צ ו ח ם א ו ת י ו צ ע ח ג ר א ל ו ה ה ה ר ק מ ת ה עת י ב ר ע מ ה ה נ י ד מ ם ב ד ו א ק ו א ה ו ה ה ה ר ק ם ת ה י ע ר כ מ ו ך ל לת ב ש ח י ש י ד ה צ י ם כ ה י נ י ב ך ש ר ו א ק ה ח ר י ס ד כ ת ב י ח ר ז ם על הד ל ו ע מ נ י ר ת ג א צ מ ר ו ח ם א ו ק מ ד ב ו מ ל ת ל ע״ד ש ש ד מ ע״ע מ ש י ה מ י י מ נ ם פלו ו ת י ו צ ע ח ג ר ו יחול ב ה חל א נ ב ל י ל נ ו ל פ

ה נ י א ך ר״ל ש פ ה ת ב ו נ י ד ש מ י ת ו ח ת א ב ם ב ה ם ה י מ י ם ב ש לם י ע ו ד ם י י מ י ם ב ה י ל ת ע ע ק ו א ש י ה ת ו ח ת א ב ם ב ה י ל ת ע ח ר ו זש י י א כ הו ר ו א ב ת י ו ש מ ד כ ו ש ע ה י ו א מ ל ר פ ת ו י ת ו ח ת א ב בם ד ו ת ק י ב ר ע מ ה ה נ י ד מ ם ב י ע ו ד ם י י מ י ה ב מ ח ה ה ר ו ת ת ש ו נ י ד מא ו ד ה ס י ה ש י מ ס א כ ל א ש א ב ו ה ה ל ז כ ת ו י ח ר ז מ ח כ ר ז ת שי ר ח ה א ך בז ש מ א י ל י ש ד ו כ י ב ת כ ר א ה ה ו ל ז י כ ת א ב ה ז״ל וי נ י י נ ם ע י ל ש ה ב ל ו ש א ת ו מ א ך ה ר ד ה מ ע ט י ן ו י י ע ם מ ו ו ש ת ר ב סם ה ם ש ה ש מ ם י ב ח ר ם ב י פ ל ח ת מ ת ה ו מ ו ק מ י ה ר כ מ ו א ק ו ר ס הי ו ק ו מ מ צ ע ד ב ח ו א ל ק ם ע י ע ו ב ק ם ה ה ם ו כ ר א ם ב י ס ת ת ש מם ש ה ל ת ע י ק ן ש י ד ה ו מ ח ת ה ח י ר ן ז י ד ת ו ע ד י ו ש מ ב כ ח ו ר הם ה ת מ ו י נ ו ס צ ת ה ו נ י ד מ ך ב א כ ו ה ה מ ח ת ה ו מ י ם מ ו י ם ו ו ל י כ כי ת ש ת ק פ ס ו י ת ד כ ה ב ת ל י מ ו ר ד ח על ה רו ת לז מ ד ו א ק י הא י ה ה י ו ד כ ב ת ו י מ ו ר ד ל ה ת ע י נ ו פ צ ם ב ו י ם ו ו ל י ן ש ו ר ת י הת ו מ י ם מ ו י ם ו ו ל י כ ב ת ו י נ ו ס צ ב ת מ י מ ו ר ד ע ב ו ק ש ת ל מ ד ו קו ס ו ל ח ה ב ע י ק ש ב ה ו ח י ר ז ם ב ה ן זה ב י ג ד ה ו א נ ו ם ה י מ ש ג הת ו מ ו ק מ ג ב ה ו ה נ ז ף ה ו ל ח ן ה י א ד ו ו ה נ ר מ א ה ש י מ פ ב ה ו כ כם ש ה ל ת ע י ק ש ה ו מ ח ת ה ח י ר ז ם ב כ ר א ם ב י ס ת ת ש מ ה ה ל א הג ה ו א נ ו ד ה צ י ע כ י ד ו ה ל ר ו ר ב ב ל ו ש ה א ת ע ה ו נ ש י ה מ ל י כ בר א ש ה ב נ ש י ה מ י ם מ ו י ם ו ו ל י כ ה ב ת ע י ק ש ה ו מ ח ת ה ח י ר ן ז י דו מ ן כ ב ח ר לא ב ם ו כ ר א א ב ם ל י פ ת ת ש ם מ נ י א ת ש ו מ ו ק מ הר ב י ב ר כ מ ו א ב ו ו ש י ת ה ו נ י ד ב מ ו ר א ו ל ו ט י ל ו ט בבל ו ם ו י ל ש ו ר יל ס ע ה ה ל א ת ה ו מ ו ק מ י ה ה כ ו ר ה מ א מ ה ק ג׳ מ ר פ ר ב א ב ת נה ס ח י ת ה ן בבל ב ו ג ת כ י ח ר ז מ א ה י ת ה י נ ו ם צ ה ת יש ש ו ד ב׳ מם י ל ש ו ר ן י ו ג ת כ י ח ר ו מ א ה י ת ה י ם ו ר ד ה יש ש ם ו י ל ש ו ר י לה נ ת ש א מ ו ו ה ט ס ש מ ה ו ו ף ה ו ל ח ן ה י ד א ו ל ו ט י ל ו ט ה ל ם ח י ת ה » בל י ח ת א ו ו ל א ת ה ו ד י מ ת ש ם ב פ ל ח ת י ה פ ה כ ל א ת ה ו מ ו ק מ בג ה ו ה נ ז ף ה ו ל ח י ה כ ר מ ו א ה ו נ ו ש א ר ה ה ר מ י ה פ ם כ ה ת ש ו נ י ד מ ה מום ל י כ ב א ש ו ן ה ה ד מ ח א ם ה י ט פ ש מ ת ה ש ש ד מ ח ם ע״פ א ח בן י ב ם ש ו י י ה צ ת ח פ ס ו ת ת ד א מ ה ת ו ש ל א ת ה ו נ י ד מ ן ב מ ד ז י שה י ה ם י ב א י י ח ת ז י ם א ה י נ י ב ך ש ר ו א ק ה ח ר י מ ד כ ה ל ו זו לזו שת י ח ר ז מ א כ ו ה ם ה ו י ה ב מ ח ח ה ר ז ת ה ש מ ח ת ה ו מ י א מ ו ה ם ה ו י הן ה י נ י ב ך ש ר ו א ק ה ח ר ל מ ס י כ ד כ ת ב י ב ר ע מ ח ב ר ז ת ם ש ד ו קד ח ט א פ ש ה מ נ ת ה ח ת א ב ן ב ה י ת ש א ב ו ה ם ה ו י ת ב ע ק ו א ש י ה וח ר ז ת ז ש ב א י י ח ת ם י י מ ש ג ת ה ו מ י א מ ו ה ם ה ו י ה ה י ה ם י א ום ר ו ת ק י ח ר ז מ א כ ו ה ם ה ו י ת ב ע ק ו א ש י ה ת ו ח ת א ב ה ב מ ח הט פ ש א מ ו ן ה ה י נ י ב ך ש ר ו א ק ה ח ר מ ל ה פ י כ ד כ ת ב י ב ר ע מ הא ו ה ך ה ר ו א ק ה ח ר ת מ ד ה מ י ה ת ו ש ל א ת ה ו נ י ד מ ן ב מ ד ז י ש כ י ו ג שם ז א ן א ה י נ י ב ם ש ו י י ה צ ת ח פ ס ו י ת ד ת על כ פ ד ו ן ע ה י נ י ב שה מ ח ם ה ה ח ל ר ז ת ב ש י י ח ת ה י מ ח ת ה ו מ י א מ ו ה ם ה מ ו י ה ה י ה ית ס ס ו י ת ד כ ת ב י ב ר ע מ ם ה ד ו ת ק י ח ר ז מ ה ה נ י ר מ א ב ו ה ם ה ו י בן ה י נ י ב א ש ו ה ך ה ר ו א ק ה ח ר י מ ר כ ן ו ה י נ י ב א ש ו ה ם ה ו י י ה צ חם ד ו ת ק י ח ר ז מ א כ ו ה ם ה ו י ת ב ע ק ו א ש י ה ה ו ם ז ה ע ם ז י צ ב ו ק מט ס ש ה ם נ ן ה ה י נ י ב א ש ו ה ך ה ר ו ק א ח ר י מ ד כ ת ב י ב ר ע מ הב י י ח ת ז י ם א י מ ש ג ת ה ו מ י א מ ו ה ם ה ו י ה ה י ה ם י א י ו ש י ל שי ד כ ת ב י ב ר ע מ ם ה ד ו ת ק י ח ר ו מ א ב ו ה ם ה ו י ה ב מ ח ח ה ר ז ת ש

33 מאמר שני פרק טז.

ם י י ב ר ע מ ן ה ו י ן ע י ב ם ל י י ח ר ז מ ן ה ו י ן ע י ב ת ש ו ע ׳ב ש ׳ ם הי ה שם ק ח ר י מ פ ת כ ו נ י ד מ ך ה ר ו ם א ת ע י ד ך י ר ד ב ו ו ש י ט ה ש פ ת א מ ו הו לבי א ש נ א ש ו ה ש ה י א ז ה ר ד ז ך נ ה כ י ב ה ו ש י ך ה ר ו א ו ב ז זו מם ח ת ה ו נ י ד מ ה ת מ ח ת א ח א ם ב י ז י ר ם ז י נ י י ע ד מ י מ ע ה ר זה ו ב ד לן ו יכו ם ו ה ד ם ח ל א ן כ י י ע י ם ש ה י ל ה ע ו צ ם ו כ ר ע א ד י ש ל ק ב שר מ ו ל ה כ י ת ו י ק ל י ס נ ו ל ת פ ו ק ל ה ב נ ב ל א ה ת ב ע ע ד י ל ו ו ד ן ג ו ו בכת ו ת שו ו ע ה ש מ ע כ ד י ק ו ד ב י ו ו נ ו י ם ע״ס ע ה ד מ ח ל א ר כ ק ב י שה ס נ כ ו נ מ ו ק מ ת ב ו צ ר ח ח ו א א א ו ה לה ה י ת ל ו צ ם ח ד ו ם ק י ע ג ר ול ב א ה ב ש כ ו ו ת ו צ מ ו ב ש ם ע ה א ו ו ה ה ה ת ו ק ל ה ב נ ב ל ה ה לן פ ו ק א ח ר ת מ ד ״כ מ ע עי ד י ב ו ש ח א לו ו ו ב ד י ש ל ר ו פ ב מ ת כ בח ר ו א ו ב ז ן זו מ ק ח ר ש מ ״ ם א כ ו ן ה י כ ד כ ב ה ש ז ה מ ם ז ו י י ה צ חה א י ר ר ק ד ג ס ה ו א נ ו ד ה צ י ר כ ו א י ב פרק שבעה עשר כץ על ר א ת ה ו מ ו ק מ ו ב מ ש ע ב ו ב ש י ה מ י ם מ ו ל י כם י נ י נ ר ע ו א י ב ת ו י ש א ר י ב מ ת י ש ש ם מ ה ה ל ד ס נ ר ש ד ס הר ם צ ו ש ם לו מ י ו ל נ ן ו י נ ע ה ה ם בז י ל ת י ם נ ה ם ש י א ל פ ם נ י ר ח אע ״ ל ע מ ם ש ו י ן ה י נ ה ע ז ר ה מ א מ ה י מ ר י ש ק ע ר פ י ב ת ר א י ר ב ב כא ו ם ה ה ד מ ח ל א כ ש בו ש ם י י ע ג ה ר ע ב ר י א י כ ת ר מ א ו ו מ ע ט ום י ע ג ר ר א ש ר מ ת ו ו י ת י ש א ר ה ו ז ם ה ו י ת ה ל ח ו ת ת ו ם א ו ש י ל ו א רה מ ח ת ה ח י ר ת ז ם ע ם ה ו ק ם מ ו ק מ ו ב ל ם א י ע ג ת ר ע ב ר י א כ ום ש לה ל י ת ל ו צ ת ח ע ה ו מ ח ת ה ע י ק ת ש ע ם ו ו י ת ה ו צ ת ח ע ום ו י ל ה ש ל א ם ה י ע ג י ר ד ד מ ח ם א ו ן ש י א ר ש ב ע ק ש ר פ י ב ת ר א ב ום ה ד מ ח א ל ב חו ם י ד ו ל ק ב ת א ח ת א ב ת ב ו מ ו ק מ ל ה כ א ב צ מ נה ו י ע א ד ו לא נ ן ו י י ד ו ע נ ר ל ר ב ת י נ א ל ל ב י א נ ש ל ב חו ה שי מ מ

ע י ו ב ש י ה מ י ם מ ו י ם ו ו ל י ל כ י ח ת ו י נ מ ב מ ו ש י ה ח מ א ז ו ם ה ו ק מר כ ר לו ז א ש לא י ם ו ש י ל ר מ ג ו ל מ ק ש ל ת ם ם י ו ק ה מ ז י א ב וא ו ה ה ז י ר א כ א נ ל ן ו י י ד ע לגו ע ד ו א נ ן ל כ ם ו ד ם א ו י ש פ ל ב כלה ר י צ י ת ה ל י ח ת ה ב מ ח ז ה כ ר ע מ ב ק ו נ ח כ נ ץ ש ר א ת ה ן מ ו ק מ מה ש ב ת ש ן נ א בה צ ו י כ ה ו ל א ם ה י נ י נ ע ב ר ו ו י א ה ׳ י • ה * ט א ש כם ר ו א י ב ל ב כ ש ך ה ר ד ו מ ע ם ת י ר ב ח מ ה ם ו ד י א נ ח ב ע ב ד ו רו שב לא י ו ו י כ ר ו ד ר י כ לא ח ר ו ו י א ד ר ו מ ו ב י ם ה פ ה ג י ש נ פ מת ו מ ו ק ה מ מ כ ם ב ת צ ה ע ע ל ב נ ם ו ח ו ה ר ק ב ה נ י ז ג ס מ ו ו י ת ו ב י ת נ בן ה ת ה ו כ ל ה ה ת ו ו ע ו מ ש י ה מ ע ש ט ר פ ו ל א ב ש ם כ י נ י נ ה ע ב ר ה ב ום ר ה י ר צ ק ו ו לא נ ו ו י ת ו ד ו ס ר ו ו ב י ע י ה נ י נ ע ד ב ו מ ל ת ו ב א ב שו מ ם כ ל ו ע ג ה ה נ י מ ס כ ת ו מ א י ה ס ן כ ט פ ש ר מ ו א א ל י צ ו ה ל מי לו ו א ר ו ה מ ו ק מ ו ב מ ע ת ט ך א א ר א ה ו ל ז כ ך ב ל י כ ש א שת ו ט נ ל ת ו א צ ה ל ז י ב ת כ ר צ ו ך ה כ י פ ל ה בע״ד. ו ז ר ה ו ב ח ה מך ל י כ ש ה א ל י ב נ נ ה ה ת ע י ו א ד ר מ ת ו ו י ך פ י ר א ה ל י ו ת נ ו ו כ מג ע״ג ו ח א א ו ל פ נ ה ה ז ן ה י נ ע ך ה ת ו א ר ה ל ד ו ס ו ד מ ו ס י ה ב נ י בה ו ש ו ה ת ק ל ו ג ר ע י ב ע א ר ו ו ש י מ ח גלגל ה ט ש ב ץ ו ר א ר ה ו ד כא ו ה ה פ מ י אטב מ צ ח ם ו ל ו ע י ה כ ד א מ י ה ת ה ש ד ו ק ב נ י ב סה ח ר ז ה מ צ ק ה מ ש ב י ו ה ע ק צ מ ק על א ו ק ח ו ה מ צ ה ע ו ש ו ה ק הת ד ו ק נ ך מ ש מ נ ן אהב ה ו ס כ ל ה א א ב י צ ו א ה ו ב ר ע ה מ צ ד ק ע ום ג ב ו ר ע ה מ צ ק ב ת ב ש ד ו ק ה נ צ ד ק ע ח ו ר ז ה מ צ ק ב א שת ט ד ו ק נ ך מ י ש מ א ד ו ו מ ו ע מ ו כ י ל ב ע צ י נ ן מהמ ה ו ס כ ל א

ר ח א ל ל חו ם י י ל ש ו ר י ב ר ש מ ו ר א ו ו נ ך ל ש ל ך י כ י פ א ל ל ו ט י ל ו ט כא ו ה ם ה ו י ת ה ו צ ח ד מ ו ה ע ע ש ש י ל , ש ש מ ו ח ה ו צ ח מ ת ו ו ע י ש ת שם ל ו ע ל ה כ ם ב ג ם ו ה י ת ש א חל ב ו ת ה ח ת א ב ב י ש ״ ס ע ם א ש לה ם ז י פ ל ח ת מ ת ה ו מ ו ק מ ב ב חשו ש ל ו י נ ר מ א ה ש ן ז י ע כ ה ו כ כ

׳ ה מ ח ת ה ח י ר ת ז ע א ל ו ה ה ה ר ק מ ת ה ס ע ח י י נ ש ם כ כ ר א ה ב ז מן ו לכו ב ו ו ש ח ך ל ש ל ו י ם א ה ה ב ת ע י ק ת ש ע ו ל א א ו ה ם ה ו י בל ח גדו ר ו ט ה ו ל ע מ ו ל נ ר ד ס ם ש י ט פ ש מ ת ה ש פ ש ״ ה ע את ז • ם ע ם ט ו ש ם מ ג ה ו ל ז י ב ש ב ת ו ו ע ע בו ט ר א ם י י מ ע פ ל ש בו ו יי ת ס ע ח י ה ל נ ו כ ת י ה מ כ ו ח א א ר ב ר ה מ א מ ו ב נ ע ד ת ר ש ח או א לא ר ת ו ו מ ו ק מ ה ב ל י ל ת ה ו צ ו ח ם א ו י ת ה ו צ ע ח ג ר ם ל י י המקרך י ל א א י ב י מ נ א ם ו ה ה ב ל י ל ו ה ם א ו י ת ה ל ח ת ם ל ת ו ס א ח י לה ת ק ה ל נ ב ל י ה ם כ י ל בו ש י ג א ר ה ת י ש ד ב כ ו ש ח ה ה ז ל מ ש מא י ה ת ה ו ק ל ת ב ס נ כ ה נ נ ב ל ה ן ש ו י ע פ ה ״ ו ע נ ע ד י י ו נ ו ל ל פ בליה ל י ל ת ה ו צ ם ח ד ו ת ק ו ו ש ת ה ו ע ש ה ת מ ח ה א ע ו ש מ ן כ א כ בה ל י ל ה ז מ ה א י ת ה ה ע ז י ע א ד י ה ל צ ר ת א ו ל ו ט י ל ו ט א ב ו ה הר ת ו ב י ר ע מ ד ה צ ה ל כ ו ש א מ י א ה ל ו ט י ל ו ט י ש פ ל ל ו א בבב ו ה הש מ ו ח ה ו ע י ש ש מ ו ת ובי ח ו ע ם ג׳ ש ה ת ש ו ל ע ו נ״ב מ מ ל כ ב ב מר ח א י ל ר כ מ ו ל ר ו ו ז ש לג ך י כ י פ ת ל ע ד י ו ש מ ה כ ע ש ש י ל שע ג ר ד מ ו ה ע ע ש ש י ל ש ש מ ו ח ה ו ע י ש ש מ ו ת ובי ח ו ו ת ש ו ע גי שת ב ב פ ש ״ ע א א י ה ה ה ת ו ק ל ה ב נ ב ל ה ה ס נ כ ל נ ה בבב ל ז ת לי ו צ חה צ ר ם ת א ו ו נ ר מ א ו ש מ ם כ ל ו ע ל ה כ ב ן ו ה י ת ש ה ב ל ז ת ח ח את ליל זה ו צ ר ח ח א ה ל י חל ז א כ צ מ ם ת י ל ש ו ר י ה ב ז ב ל ו ש ח לל י א ו ר ה ו ה ע ע ש ש י ל ש ש מ ו ח ה ו צ ח מ ה ו ע י ש ד כ ם ב ש לו ל״ח מ ם כ י ל ש ו ר י ר מ ת ו ב י ר ע מ ה ל כ ו ש א מ י א ה ל ו ט י ל ו ט וב ר ע מ ה ה צ ק ב ר ש מ א נ ב ו ו ש ח ה נ ז ג ה ה נ מ על ה ה ו צ ח מ ת ו ו ל ע מה ע י ש ש מ ו י ח ש י ל ת וב׳ ש ו ת שו ו ע ש ש ל י ש ד כ ה חל ב ע ז ג ר הם ה י ל ם א י ב ו ר ק ה ח ו ר ז מ ה ח צ י ק נ ב ם ו ש ה ל ל ז ת לי ו צ ם ח ד ו קח ת י ה ם ו ה ם ל מ ו ת י ו ע ה א י ר ה ב כ י ש ס ת ל א ז ת ה ו ק ל ו ה א א ר לן ו ב ש ח ן ה ו ג ת כ י מ ו י ה ח ב י ס מ ם ע״ס ה ה ה ל ע ק ר ש ב ה כ נ ב ל הם ו ש ם ב י ר ק מ י ה ת ע ע ד י ה ל צ ר נ ל ש כ ת ב ו ש ע ו ל ש לנ ה י ז הר ןןןןך ח ם א ו ק מ ו ב ת ו ו א נ ע ד י ת ש מ ח ו מ כ ר ע א ו ד ם י ו ק מה ת ע ה ו ה כע״ ז ר ה פ ס ה ן מ ו ר ח ר א מ א מ ר ב ת ו ה י ת ו ר א ר ב או כ פ ל ה ב ו א נ ר מ א ה ש ז ב ה ו ש ח ה ה ו ש ע מ י ה פ י כ ע כ ד ו י י הוך ר ו ת א ע י ד י ב ו ו ל ב כו ו ש י ך ה ר ו ת א ע י ר י ם ב י ר ק ו ח ו ה ג ה נם י ת ע ה ל נ י י ב ע ד ו י ם ו י ז רי ם ז י ח ו ל ו ש ח ל ם ש י ה ת וזה כ ו נ י ד מ הן א ן כ י י ע י ל ד ב כ ר ע מ ה ה צ ק ד ל ע ח ו ר ז מ ה ה צ ק ד ל ו ע א צ יו ד י ע ה ה ו י ת ו י ק ל ה מ ע ו ד ת י ו ק ל ה ב נ ב ל א ה ת ב ן ולכוון ע א כ וה ם נ פ א נ י ה ו ש א ר ו ו נ י י ם ע י ה ח כ ר ז ה מ צ ק ו ל א צ י ם ש ת ו אה צ ק ו ל א צ י ם ש י ר ח א ה ם ו ש י ל נ ו ל ל פ י ר מל ק י כ ך ל ו מ ה ס ת ו ק ל בה נ ב ל ה ה ס נ כ נ ו ש א א ר י ה ה ה ל י ל ת ה ל ח י ת ו פ ד י ע ב ה ר ע מת ו צ ח י ב ו כ ד י ע ב ה ו ש י ע ה צ מ י א נ פ ם ו מ ו ק מ א ב י ה ה ה ת ז ק ל בא י ה ת ה ו ק ל ה ב נ ב ל ה ה ס נ כ נ ם ש ו ה א ם ר מ ו ק מ א ב י ה ה ה ל י ל הו ד ו ה י ו א ד ו ו ו ב ע ד ם י י ר ק ו ח ל ה צ ת הללו א ו י ר ע ו ה מ י י ק ת נ ש ה וב ר ע מ ה ה צ ד ק ע ח ו ר ז מ ה ה צ ק מ ת ש ו ל ע פ מ ״ ק ל ה י כ י 3כר כ

מאמר שני סרק יו לד

ל י ב ק א מ ו ן ה ב ו א ת רגלי ר ו פ ח כ ט י ש ר כ מ ו ה ל י ז נ פ ו מ נ ש ל י שי נ מ י ף ה ה כ י ה י ו ש מ ם כ י ד מ ו ם ע ה ש ן כ ו ע מ ת ש ו ס ח כ ט ש לן י כ ״ פ ע א ן ו ת ק או ו פ ס ת ש ת כ י ל א מ ש ך ה ד ח י ט ף ש כ ל ל י ב ק מד מ ו ו ע ת ו י ה ה מ ט לא י ל ו סו א י ל ם ו ה י נ ש ד מ ח ט א ו מ א י ה ל נ הת ח ת ל לו וזה מ ע מ ה מ ה ז ז ק ה פ ו א ח ה ט ה על ש פ ו ק ה ז מ ו ק בה מ ו ק ן ב ו כ מ ד כ מ ו ע י ה ט לו ו מ א י ל ו ש מ ו כ נ ר מ א ו ש מ לו כר ש פ י א א א י ר ה ב ד ל ו א גדו ל ה פ ז ו ץ ר א ר ה ו ב ם ט ו ק מ ה ב פ ו ק זן מ ו א לא י ו ו ת ו א י צ מ ש ב י ח כ א מ ו י ה ד כ ן ע ו י מ ד י ה 0 ש ח י מ נ י ע בן ו ע מ ש ן ו ב ו א ר ן כ כ ת ך י י ר א מ א י ו ו ת ב ש ח ה מ י ה ת ר ו פ ו ס י י בו כא ל ה ו ו ט ו מ לא י ם ו ת ר מ א י ש ס ה כ ל ו צ ה א ם ו ב צ ה מ י ה י שו ש א ה ר פ ו ק ה ז מ ו ק ק ב פ ו א ח ה ט ב על ש צ ם נ ה ד מ ח א ת ה ו י ה בו ל א ה אז כ י ה ו י י ו אל ס ח י ת ה י ב נ ש ה ה נ ה ה ט מ ו ל י ל ה רג ל ע מ לם ת ר מ א ה ש י מ ס ם ל ב צ מ ל ו אי ה הו ט מ ו ל ש א ר ה ו ל ע מ ו ל י ל רגת ו ס כ ו מ י ל ג ת ר ו ס כ ה ב ל ת א נ ו ם ה ה י נ ש ד מ ח ל א ו כ ל א א כ ו הו י ל ג י ר ו כ ב ב ו ש ח נ ש ם כ ה ד מ ח א ל ה םו א י ך ל י א י ו נ ש י ה ל רגה ל ע מ ו ל ש א ר ד ש ח א ו ל ס ח י י ת ה ה ב ט מ ו ל ש א ר ה ו ל ע מ ם ל הי ם ללו ס ח י ת ה ם ב ה י ג ו ש ט ו ם א י ך ל י ר א מ א ל י ב ה א ט מ ו ל י ל רג ות ו ל י ב ק ם מ ם ה ה י ל ו א ס ח י ת ה ה ב ט מ ו ל י ל ג ת ר ו פ כ ל ו י א ו הב ש ח ו מ נ י ן על ע ה ט ו כ ח ו ו ן כ ץ ה ר א ר ה ו ב ח ט ט ש ם ל ה י ח ט ש בו נ ת ו ו א א י הב ו ו נ ו ע ת ט ה ע מ ד כ ו ע נ י ש ובלבל על ב ן ש ו י מ ד הו ד ג ד נ מ ע ל ש כ ש ב ה ש ח לא מ ו א ל צ מ נ ר ה ב ד ר ב ו פ כ ל ש ו ח כ לד ח ט א ו מ י י ב כ ו ש ח נ ה ו ה ת ה נ ה ו מ ל ר לו ו מ א ר בו ו ע ג וו מ ו ק ל מ ד ע מ ו ו ע מ צ ך על ע מ ס נ א - ו ה ה נ ה ם ו ה י נ ש מח י ו ג ס מ ם ו י מ ש י ה ס ל ו כ ש א ר ה ו ז כ ר י מ פ ל ץ כ ר א ה א מ ו ה הן נ י א ל ו י א ו ה ה ה לז ן ז ו ע מ ש ן ו ב ו א ס ר ח י י נ ו ו נ ת ב ש ח מ ה ב ע ת נן י כ מ ם לא נ ץ ו ר א ה ם מ ת ו מ ו ק ם על מ ת ד י מ ע ה ב ן זה לז י כ י ר צא צ מ נ ץ ו ר א ל ע ו י ק ר ם ל ת ו חם א י י נ ב ו שו ה נ ת ע א מ ל ה א ה בז זה מ ו ק ץ ב ר א ה א מ ו ה ו ה מ ו ק ל מ ב ע צ א נ ו ם ה ה ד מ ח ל א כ שו ש א ר ה ו ז כ ר י מ פ ל ו כ נ ר מ א ו ש מ ו כ י ל ו רג מ צ ך על ע מ ס ה נ פ ו ק זן י י נ ע ה ה ז , ב ם ה ד מ ח ל א ט כ ס ש מ ל לו ו ע מ מ ע ש י ק ר י ה פ ל כה מ כ ץ ו ר א ל ה ם ע י ד מ ו ע ם ה ד י א נ ר כ א ש ט לוי ו ס ש מ א כ ו הן ו י מ ד ב ה ש ח א לו מ ה ו א ת ו ולתה ה ז ה ו מ כ ח ת ה א ז ד 5 ו ת ע ו ע ו מ שו מ ע ב ט ו ט ל ב כ ש ב ה ש ח דרז לו מ ז י ו ו ת ו א ר ו מ נ י ה ע ה כ י ה ו א ל י ול ל ה ת ל מ כ ש א ה ו ן ה ל כ ע ו ו ת נ ו כ ד ת א ע ב י ץ ו ת לו ק ש י ו

מלל 5 ת י ו ר ו ב ג ו

ל ו ד ג ה . ם י ר ה ו ב ט ה ב ע ו ב ק ת מ ה ד ו ק ד נ ץ ע ר א ר ה ו ב א ט ו ה שם על א י צ ו א ה ו ס מ ה ו ס ה מ ל א ם ח י נ ו ס כ ל א י ה נ ך ש י ש מ א וא ה ת ד ש ע ע י ק ר ת ה ו מ י מ ק ע ק ב ו ק ח ת גלדח ה ל ו ג ע ד ל ם ע ר ש ים א ו ק מ ן ב כ ו ש ן ה ב ו א ש ר א ר ח ה כ ת נ ד ו ק ו נ נ מ ת ג מ ד ו ק נו י ל ח רג כ ו א נ י ו ה נ מ ת ד ס ד ו ק נ ו ש מ ב כ ו ש י ח ה ר ז ה מ צ ק ב שו מ ב כ ר ע מ ה ה צ ק ן ב כ ו ש ן ה ו ע מ ש ש א ח ר כ ו ו נ מ צ א ע י ה ו

ת ן ד ו ק ה נ י ה ה ת ז ג ה ה נ מ ל ה ע ו ו י ל ג ח ר כ ו א נ י ת ג ה ד ו ק נ שר ו כ א ט י ה ם ט ש ו ק מ ן ב כ ו ש ש לוי ה א ח ר כ ו א נ י ע ה י ק ר ה מן פ ו א ה ה י ך ה כ י פ ל ו ו י ל ג ח ר כ ו א נ י ת ח ה ד ו ק ה נ י ה ת ץ ו ר א הי צ ן ח פ ו א א ו ת גד ה ו ד ו ק ל נ ר ע ב ו ע ם ה ו י י ה צ י ח נ ס ו א ה מ ז הת ו מ ו ק מ ה ד מ ח ל א כ ם ל ג ן ו ו ע מ ש ן ו ב ו א ר ף ל ת ו ש ם מ ו י הק פ ו א א ו ה ב ו ר ע ב ועל גבול מ ו ש י ח ה ר ז ל גבול מ ם ע י ר ו ד ס הם ת ו ח ה ו ד ו ק נ ל ו י א ו ם ה י ר ה ו ב ט ל ץ ו ר א ר ה ו ב ט ף ל ת ו ש מי צ ן ח פ ו ת ן ח א ו ד ו ק ל נ ר ע ב ו ע י ה נ ש ן ה פ ו ה א י ה י ו ו י ב ט ו קת ו מ ו ק מ לכל ה ם ו י ר ה ו ב ט ל ץ ו ר א ר ה ו ב ט ף ל ת ו ש ם מ ו י הן ב ו א ר ף ל ת ו ש ק מ פ ו ו א מ צ א ע ו ה ב ו ו ש י ע ה צ מ ל א ם ע י ע ו ב ק הז א לפ״ צ מ ו נ י ב ט ו ם ק ת ד ה ד ו ק נ ת ג ו ד ו ק נ ל ו י א ו ן ה ו ע מ ש ל וה ז ק ה פ ו א ח ה ט ל ש ד לו ע מ ו ן ע ו ע מ ש ן ו ב ו א ר ד מ ח ל א כל ה ע פ ו ק ה ז מ ו ק ו ב י ר ב י ע נ ש ו מ י ם על י ב צ ם נ ה ף ל ת ו ש מ הד ו ע נ י ת ו ב ש ח י מ פ ת לו ל ח ת ה מ ו . ו ל לו ע מ ה מ ו ז ח ט ש

יה למדני בין.וכל הראני אך לחזות עוזו מאד הלאני צבאות שמי שחק בידי שם ומהם האמירני והסליאני אבין צפוני תעלומותם ואדעם והם לא ידעו -מי אני אשוב ואבוא לחדריהם ואראה כל יצור מהם ולא יראוני

ת ח ם ןןיא א י { , ג י ח ה כ ן ת נ ך ן ק ן נ כ ם ו ל ו כ : ת , ח א א ו ן ש ך א ף ה

ד ח א א ו , ה ח ר ן מ ק ה פ ן א ן ה ן ק , כ D t , ן , כ ם ן ^ כ ן ה , מ צ ע ב

ת ש ק ן ב י ן הר כ , ו ב ר ע מ ז ם ן ק פ ן ו א ק ן ב י ד ן ה כ לם ו ו ו לכ מ צ ע בו נ מ ת מ ש ק ן ב ב ם ו ה ה מ £ , ע מ מ ם ש ו י י ה צ ן ח פ ו א א מ י ה ה

ן שאנו בו ואומר כי השתתפות ראובן י נ ע ה ה ר ו ר ב ואשוב לם ובאופן חצי היום איני כעין זה ק פ א ב ^ ב י ש א י

ת ™ ד ? ״ ו ו י ל , 1 " * ז י ד ם י נ ת הואיל ונקודת נוכח שמשתתפין כ ח א ה ה נ י ד מ י ה נ ה ב ל י א ^ כ

34 מאמר שגי׳ &רמ ין נוכח טבור חים חוקבע מרכז החמה בתחילת היצירה כשאמר אלהים יהי אור וגם בתחילת ליל רביעי מששת ימי היצירה כשנתלו המאורות כדי לקיים מה שנאמר להאיר על הארץר כדי שיהי האור מאו ואילך הולך ומתפשט על מ כאלו א הארץ ר׳ל על היבשה ולשם ר״ל נוכח טבור הים היה כמי כן מעמד מרכזה בסוף כל יום ויום מששת ימי בראשית כשנאמר בו ויהי ערב ויהי בקר יום פלוני שענינו לפי זאת המחשבה ויהי ערב בקצה מערב ובוקר בקצה מזרח ובאמת נוכח טבור הים היה כמו כן מעמד מרכז החמה בסוף יום הששי כשנגמרה ןמלאכת שמים וארץ וקדש היום ונאמר ויכלו השמים והארץ וכל צבאם וראה כי אין לסבור ולומר בלתי זה כי איך נוכל לומר שקודם הרגע הזח היה גמר מלאכת שמים וארץ הואיל ועדיין היה היומם של יום ששי מתפשט בארצות המערב וא״כ מה אני מקיים ויכל אלהיםה ביום השביעי מלאכתו או איך נוכל לומר שלאחר רגע ז עת גמר מלאכת שמים וארץ וכבר היה היומם של יום השביעי מתסשט כארצות המזרח וא״כ מה אגי מקיים וישבת ביים השביעי מכל מלאכתו אשר עשה אלא, בהכרח שנצטרךר הים היה אז מעמד מרכז החמה להודות ולומר שנוכח טבו בסוף יום הששי כשעמדה מלאכת שמים וארץ ונאמר ויבלו השמים והארץ וכל צבאם ואז היה תחילת שכת בקצה חמערב וכבר נסתלק לו שם יום הששי לגמרי מעל האדמה ויהי ערב ויהי בקר יום הששי וכבר השלים לו הרקיע שש הקפות שלימות בחמה והחזיר אותה והעמידה נוכח שבור הים כבתחילת היצירה ובשביל זה אני קורא הרגע הוה מכל יום ויום רגע מולד העולם הואיל ובו יצא העולם מתחילה מדין האסיפה והשלילות לענין המציאות והזיות וכרגע הזה לפי האמת מכל יום ויום ולא בזולתו יתמו הימים שלימים לעולם וראוי היה הרגע הזה להיות כו מולד העולם הואילט החשך על האדמה כולה וכרגע פתאום ברצון ש פ ת ובו מ האל ית׳ כשאמר יהי אור התחיל האור להתיילד ולהראות עליה כמו שבארנו ווה כדי ללמד ולהודיע כי מתושך ומאסםה ואי? י ה ואין נברא הכל וכבת אחת יצא לתכלית הפעולה ו לתמוה אם היא הסברא הזאת באה שלא כדעת ר׳ אברהםי ר חייא זיל כמה שיסד בחבור שלו ואמר בזח הלשון נ כ המאורות נתנן הקב״ה בעת בריאתו בענין שהיה אור החמה פושט על הארץ כולה ואין הענין הזה נמצא אלא בעת היות מרפז החמה באמצעות קשת השמים שעל הארץ והוא החלק שנזכה אמצעות הארץ ותמצא החמה בעת ההיא מאירה על כל הארץ שוכני מזרח ייאין אותה כשחיא שוקעת שוכני קצת מערכ רואין אותה כשהיא זורחת ושאר מקומות רואין אותה מש3י צדדיןמכאן ומכאןוהיתוז חחמה מאירה על ראשם ואורחי שהיא פושט על כל היישוב אנל על הארץ ממזרח למערב מפנ באמצעית המרחק שכיניהם ומצפוןלדרום מסנישהיא על גלנ* המישור כרקיע כראש מזל מלה לדברי ר יהושע או בראש מיל

ת הרקיע הנראה אחד בעצמו היא לכולם י צ ח מ 0 ן ת ח ת ס ש

ם לפיכך עת זריחת החמה ועת ה סתר ם וכן הדץ בחציו הנל יום ויום וכן עת חצי היום ועת חצות לילה כ שקיעתה 3 ושאר עתים נמצא ככת אחת לכולם כאחד אבל ראובן ושמעון אלו המשחתפין באופקן ובאופן חצי היום כעין שהצענו ואמרנו כי נקודת נוכח ראש זה ברקיע היא עצמה נקודת נוכח רגלי השני אינו כן אלא דין כל זה בהם לפי האמת הוא בהפך דין אותם כני המדינה האחרת ר״ל כי בשביל שנוכח ראש זה הוא נוכח רגלי זה לפיכך היה בהכרח קו האופק המזרחי לזה הוא בעצמו קו האופק המערבי לזה והחלק ההוא מהרקיע שממעל בכל עת ידוע לזה הוא הרקיעת לזה האחר ומפני זה כשתזרח החמה בכל יום ויום ח ת אז ם לזה אז וכרגע ההוא עצסו היא שוקעת ביום ההוא לזה האחרם לזה הוא כעצמו רגע חצות ליל ורגע חצות מכל יום רו היום ההוא לזה האחר וזמן כל יומם ויומם מימי העולם מתחלתו ועד סופו לזה הוא בעצמו זמן הלילה מתחלתו ועד סופו לזה כסו שיתבאר בקרוב כי ליל שכת כולו בקצה מערכ הוא היוסס כולו בקצה םזרח וכן הדין בכל כיוצא כזה ככה הוא דין המקוםות שבקצה מזרח אצל המקומות שבקצה מערב וכעין זה בעצסו הוא דין טבור הארץ עם טבור הים אלא שאין ישוב בטבור הים ועתה כדי לכרר משפט עניני הסרק הזה והלכותיו כפי הראוי כא והתבונן כצורה שהצענו וראה כי עת וריחת החסה ככל יום כאסצע הים הוא עצמו עת חצות היום בקצה מערב והוא עצסו עת חצות לילה כקצה מורח כמו שאז הוא עת שקיעתה בטבור הארץ ככה וכמשפט הזה הם מתגלגלים עיתי היום והלילה בכל יום ויוס בארבע מקומות האלה מעגולת קו השוה ואתחיל עתה ואקח מרכזCO החסה ואעמידנו תחילה נוכח טבור הים כאלי על נקודת מהצורה ואומר כי כמעט עיון יתבאר לך ותדע שברגע הזה מכל יום ויוס מימי חעולס הוא חושך הלילה מתפשט על היכשה כולה עד שאין לך כרגע הזה מכל יום שוס מקזם טמיבשה שיהיה אז לשם יומם וזה לפי שאז הגיע לה החמה לתכלית מה שהעמיקה הרקיע והורידה סטה מטה ע״ס המסיבה היומית' כדי להחביאה ולהסתיר׳ אז מכל בני הישוב כאחד ומרגע הזה מכל יום ויום תתחיל לעלות על גלילה להאיר על הארץ ובקצה מזרח אז היא זורחת תחילה ואחרך היא בן כסי מה שהיא החסה עולה כדרכה על הסדר כ זורחת על מקומות הישוב זה אח״ן על הסדר באורך הארץ ממזרח למערב וכן עד שיגיע בה הרקיע להעמידה נוכחא כי ברגע ©עמד מרכז הח3׳ה מכל צ מ אמצע הישוב נ יום ויוס נוכח אמצע הים אז יתחיל אורה להתילד ולהראות באדמת עד שהוא הרגע הזה מכל יזם וייס בהתיחסו למקימיתר עולם ממעי אמו ובשביל ו א ד ל ל ו חישוב דוסה לעת צאת ה זח אני אומר כי ראוי הוא ובודאי הוא הרגע הזה סכל יום ויום להיותו מתק האמת ולפי הטבע תחילת היום וראשיתו ובאמת

מאמר שבי פרק ין לה

ו סעם וזהו ענין ולהבדיל בין האור רבץ סעם ולהסתירו סמנ החשך וכזח יתבשלו דבר• המכחישים במציאות גלגלי השמים ואוסרים כי הכוכבים עצמם טסים ורצים באדר העולם או בתהו כעוף זח הפורח באויר זה שאמרנו הוא הפירוש הנכוןם לא יאבה הרב ז״ל בזה הפירוש א לאלו המקראות לפי דעתי ו ויסרב ויאמר כי הם לא באו אלא להורות על החלק מהרקיע שעליו נקבעו המאורות כעת תליתם לסי סברתו אז נאמר לו כי זה לא יתכן לומר מסני שהם לא נתנו יחדיו בחלק אחד ממנו ידוע אלא רחוק היה אז חירח ונזור מהחמה לצד המערב יותר מל״ג מעלות לדעת ר' אליעזר והרב עצמו הודה בזה ולדעת ר׳ יהושע כבר חיה אז הירח כלומר בתחילת ליל ב' נמחק האוד מעל שטחו ואיך יאמר הכתוב להאיר על הארץ ואם לא יקפיד הרב על כ״ז ויאמר כי הכתוב לא חשש אלא למאור הגדול בלבד אעפ״י שאמר ויתן אתם שמשמעו לשוןך ילמור הוא שנוכח טבור הארץ כמו שסבר רבים ומתוך כ ניתן מרכז החמה בתחילה אז אשוב ואומר לו כי משמעות להאיר על הארץ הוא בא נכון לפי מה שיסדתי שהוא כאלו אמר כדי שיהא האור מאז ואילך הולך לו ומתסשט על הארץ .והחושך ברח לו וגס וסר מעליו וכן הוא משסטו מרגע מולד העולם ואילך ר׳ל הי ברגע הזח בכל יום הוא שיתחיל האור להתיילד ולהראות באדמה והוא מאז ואילך הולך ומתפשט וכן עד שיגיע מרכז החמה לעמוד נוכח טבור הארץ ומאז הוא הולך האור ומתגלגל כורח לו ונס וסר מעל האדמה והחושך הללך לו ומתפשט ונמתח עליה ואיך יתכן שיאמרו יתחייכ ת ר י הכתוב על כזה להאיר על הארץ ועוד שלפי ס לומר שיום רביעי שבו נתלו המאורות וכן אחד אחר מששת ימי בראשית לא. היה שוס אחד מהם שלם בםדתו כשום מקום זולת בקצה מזרח ויהיה לפי כן סוף יום הששי שבו נגמרה מלאכת שמיס וארץ חל בטבור הארץ ברגע חצות היום לשש ובקודם חצות היום הזה בכל ארצות המערב וזח

לא יתכן לומר כשיס פניה כמו שבארנו; ואחר שנתיסד כל זה בא והתבונן בסוד הזה הנתתם ושימהו על לבך כחותם והוא כי כעבור היות רגע מולד העולם מכל יום ויום הוא עת שקיעת החמה בלןצה המערכ ששוכני א״י יחשבו מהם הואיל ועד לשם הבטיחנו הקב״ה שיומשך גבול א״י שנאמר ועד היס האחרון יהיה גללכם וכתיע ועד הים הגדול מבוא השמשיהיה גכולכס והיה עיקר התורה ועשיית כמה מצות תלויות בארץ כרכתיה ראח למדתי אתכם חקיס ומשפטים כאשר צוני ה׳ אלהי לעשות כן בקרהי ב הארץ זה;ה הרגע הזה היא תחלת היום וראשיתו הואיל יו לפיכך הסכימה התירח מ א ב יתמו ימיס שלמים לעולם כמו שס וראשיתו לשמירת השבתית י י והאמת לשוס תחילת ו

ר ב ח ת א ע א מ * ה י מ ח ת ה ע י ק ת ע ע ט מ וממדיד^ י ח י שמתחיל קדושת כל ייס מהם ותחול מתחליז ^ דיף

י «חר««ני פ א ל ו ה ה טעם ויסוד אחר נ^לא י א

מאזניים לדברי ר׳ אליעזר ע״כ הם בדבריו ז׳׳ל בענין הזה ואבי אומר כי סברתו זאת אינה נכוניוהואלא חקרעלוהמדרך האמת והסברא ופשט המקראות כמו שעשיתי אני ושמא לא עלה על לבו ולא יחשב בזה כסו שחשבתי אלא אמר שהוא ילמודת זה שסבר ממשמע הכתוב שאמר והיו למאורת ברקיע א השמים להאיר על הארץ ולפי דעתי הכתוב הזה לא בא לדייק כ״כ כלומר לברר ולהודיע שנוכח טבור הארץ נקבעו המאורות בעת תלייתן ברקיע כמו שהרב ז״ל סובר אלא מתחילת אמר הכתוב יהי מארת כרקיע השמים להאיר על הארץ ושם מאורות הוא כולל השמש והירח ושאר כוכבי הרקיע ובאמת בתחילת יום ראשון כשאמר אלהים יהי אור נבראו כולם אלא שהמתין בוריחתן עד שנראית היבשה כדי שתהא תועלתן ניכרת ולקיים כמו שנאמר להאיר על הארץ כלומר על היבשה שנק׳ ארץ ווהו ענין מה שאמרו ר״זל הן הן המאורות שנבראו כיום ראשון ולא תלאן עד יום רביעי ומה שאמר להכדיל בין היום ובין חלילה הוא לסי שע״י ססיבת הרקיע ונסיעתו בכוכביו הן היום והלילה ניכרים ונבדלים זה מזה הואיל והשמש לבדה היא שמאירה יומס והכוכבים והירח הן מזהירים בלילה ואחרי כן אמר והיו לאחת ולמועדים ועניו לאותות כאלו אמר לסימן כסו איש על דגלו כאתת הואיל ואלמלא הס לא היינו מכירים חלקי הרקיע ולא היו מרגישים בו כלל ולמועדים כלומר לפרקים מלשון למועד אשר יעדו הואיל ועל ידיהם ר*ל ע״י מרוצת גלגליהם וגשיעתם בהם על המנהג שאמרנו הוא מתחלק הזמן למרקים ולעיתים ידועים ומה שאמר ולימים ושנים הוא כמשמעו או יהיה מלשון ימים תהיה גאלתו ולשנים כמשפטו ואתרים אומרים ימים אלו שנות הלבנה ושנים אלו שנות החסה ויש אוסרים לאותות אלו שבתות וכן היא אומר כי אות היא ולמועדים אלו סועדי הי סקראי קודש [אמרו ככ״ר אמר ר יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד מארת כתיכ חסר אלא מ׳יט נבראת לבנה אלא לחדש בו חדשים שנאסר עשה ירח לסועדים] ואחרי כן חזר לו הכתוב ואסר על כולם והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ללמד ולהודיע כי לכך נבראו ואחרי זה הזר הכתיכ ודברט בשביל גודל סעלתס ואמר רעש סר על השמש והירח ב אלהים את שני המארת הגדלים ללמד כי השמש ניתן לממשלת היוס והירח והכוכבים נתנו לממשלת הלילה וענין ממשלת בכאן הוא משפט גיצוצי אור והכח והפעולחם ^ ושופעים על התחתונים כסי שאמרו ז״ל אין י כ ש ט ג ה

ן לו מזל ברקיע שסכה אוחו ואומר לו י א 1 ש - ץ מ ס ל ב מ מ ך ע לץ כת איש לא י ס א ם ר י נ י גדל ועליהם אמר הכתוב מרכ אעדר ולבסוף אמר ףתן אתם *לחים ברקיע השסים להאיר נ על האר* לסי שאמר כי לממשלה נתנו חזר ואסר כי גם להאיר על הארץ נבראו וזה שאמד ברקיע השמים ללמד הוא שרים תקועים בו והוא הנוסע בם כרי להשפיע אורם עלינו

35 מאמר שגי סרק׳ ין

ה הבוקר י ה י י ת י מ א ה ולפי היסוד הזה ה נ ו ש א ר ח ב ר ז קצה מם השב.0 ו ר של י ק ו א ב ו ו ה י ם על י ר ק ו ח ם בו ו י ר ב ד מ ו * נ א ה ש ו הן י י ד ו ע נ י ח א ר ו ה מ צ ק ה ב ז ר ה ק ו ב א ה מ ו ש ח א ר ו ה מ צ ק בם י ר ב ד מ ת ה צ ו ק ב ש ח ם כמו ש ש י ל ש ם ש ו ל י ר ש ק ו א ב ל או ח ב ש ר ב פ ס ו ל ר ס ם ע ב י ג י ש ר כ ת כ ל ה ע ן ב ו ג ם כ י נ י י נ ע ו ה ל א בלא ר ו מ א א ו ר ר ב ג ג ן א י נ ע ה ה ז ם ב ש ר ל ב ל ד א ר ש ץ י ר ל א שן מ ה ה ד ר ם י ש י ש נ י ס א ב ל ו א מ ש א ב ר ק ה ת ל ב ש ם ה ו ל י י ח ת יי ר ח ה א מ ח ה ה לו - ע ק ש י ש מ א ל ל ת א ב ש ם ה ו ס י נ כ א י ל ה ו ל ח תת נ י ד מ ץ ואחייב ל ר א ת ל ח ת מ ל ב ו ר ע ה מ צ ד ק ר ע ד ס י על ה נ י סי ר ח ץ א י צ נ ב ת ל ב ש א ה ר ק נ ב עד ש ו ש י י ח ה ר ז מ ב ן ש י צה ע ו ב א ק י , ! י ״ י א ה כ ן ת ן ו ע ח ש ״ י י ד כ ל ב א ר ש ץ י ר א א ב ר ק נ שלה י ת ל ו צ א ח י ם ה ש ה ל מ ח ת ה ע י ק ש ב ו ו ש י י ע ה צ מ א ו ב מ כה מ ח ת ה ע י ק ת ש א ע י ל ה א ר ש ץ י ר א ם ב ו ת י ו צ ת ח ע ן ו י צ בד ל ו ו נ ר מ א ו ש מ ת כ ו ע ל י״ח ש י ע ו נ ב ע ה ו ב ק ד ה ו זהו ס ן ו י צ בלד ו א נ ה ל מ ח ת ה ע י ק ש ך ל ו מ ה ס א ר נ ע ש ו ד י ת ב ו צ ם ח ד ו קר ח א ה ו ס ח ת ה ע י ק ש ך ל ו מ ה ס א ר א נ ל ע ש ו ד י ת ב ו צ ם ח ד ו קה נ י י ה ת ה ש ז ב מ י י ח ת י י ר כ מ ן א י נ ע ה ה ז ד ב ו א ך מ י ר א ה שי ה כ ו ע ו ו ב ש י ה מ ת י א י ר ק ר ב ק ע ד ו ו ס ה י ל א ת ה ו ע הי״ח שה מ ח ן ה בי ה ו נ י ם ב י מ י ת ה א י ר ת ק ל ח ת ם ה ו ק א מ ו ה א״י של ל ע ש ד מ ת ע״ ב ם ש ו ה י י ה י ד ש ת ע ו ע ה ו׳ ש ח י ר ז ת ה ל י ח ת בה ת ו ה א א ר ב ו ר ע ה מ צ ק ב מ ו ב ס ה ל מ ח ה ה ל י ח ת ו ה נ מ מ ם ש ו ק מא ו ר ק ל ל י ח ת ה ל ו א ר ש ץ י ר א א ב ו ה ת ו ע ק ו ן ש ו ש א ר ם ה ד אן א ת ו ו ע י י״ח ש ר ח ו א ש א ח ר כ ו ד נ ו מ ע ע ל י ג ה ד ש ת ע ב ש הף ו ה ס ה ז י ה ת ו ב ז ליל ש ם א ה ה ל י ה ן ו י י צ נ ב ה ל מ ח ה ה ע ק שי א צ ו ת מ י ע ר כ מ א ן־ ו ה העני ם ז ת ף ח ו ס ב ל ה ו א י ר ק גבול הי ע״כ ן בא״ ו ש א ם ר ו ת י ו צ ת ח ר ע ב א כ ו ח ה ר ז ה מ צ ק ת ב ב שה היא ז ד מ ו א ב מ ו ר ו ק ה א ן ז י ע כ ן ו י י נ ע ה ה ז ו ב י ר ב ם ד הי ר ו ב ח ע ב י ג ה ש י כ זה כ ן ו י י נ ע ה ה ז ר ז״ל ב ו א מ ל ה ע ת ב ר ב סה נ ש ש ה א ד ר ו מ ל ת ו ב א ב ת ש ו ר ו מ ח ת ה ו כ ל ה ן ה ת ו ש א ר פ לי פ ן ל שב י י ל ן ו נ ק ת ל ן ו ת ו ש א ר ם ר ל ב ס ר ש ו כ ע ד ה ו י ס נ י י נ ע מת ו מ ד ק ה ן ה ת ו ל א ע כ י צ ה ל ם ו י ד ק ה ך ל כ י פ ך ל ר צ ו ה ם ו ל ו ע ג ה ה ו נא ו ו ה ת ל ח ם ת י מ י ן ה ו ב ש י ח ן דע כ ו ש ל ה ה ז ר ב מ ם א ש ר ל ד ס של י ח ת י ש א מ ו ה ה ל בז ש מ ה ל ו א ר ש ץ י ר א א ו ה ץ ו ר א ר ה ו ב ט מי קצת נ כ ו ש ל ל י תח א י ם וא״י ל י ל ש ו ר י י נ כ ו ש ן ל ו ש א ם ר ו יא יתחיל ם ל י ר ה ב ע ב ן ו א כ ר מ ח א ת ל ו ע א עד ו׳ ש ל ב א ר ע מ הל עד אחר י ח ת א י ח ל ר ז ת מ ו צ י ק נ כ ו ש ן ל א כ ת מ ו ע ד יי׳ב ש עד מזה כי יש ו מ ל ת לם ו ו ם לע ר ו ד א ס ו ן ה כ ן ו א כ ת מ ו ע י״ח שי נ כ ו ש ך י ם ב ת א י ר ק ע ו ו ב ש ן ימי ה י י נ מ ת ב ו ע ה י״ח ש מ ד ק הם הם י ל ש ו ר י י נ כ ו ש ש ־ ח ר ז י קצה מ נ כ ו ש ם ל י ל ש ו ר י י ס ו שן המרחק י א ח י״ח שעות אעפ׳׳י ש ר ו י קצה מ נ כ ו ש ם ל י מ י ד ק מל מקצה י ח ת נ ש ה ם כפי מחלך הגדול אלא ר שעות בלבד כ נ י בך הוא הסדר שנסדר סימי ן ימי השבוע כ י י נ מ ל ל ב א . ח ר ז מ

א לפרש.מה. שאמר ד זירא (ראש השנה׳ ב ש כ ת ו י ש א ר ו ב ן כ׳ ב׳) צריך לילה ויום מן החדש אמר בזה הלשון והסשל ! ראש.השנה לא נקבע אוסנ ביום השבת עד שיה?ה הסולר

ה ש ד ח ה ה נ ב ל ת ה י א פ ר ״ ם ע ש ד ק ל ם ו ע ב ק ו ל נ ר ט צ נ ה ש נ ב לה נ י ה א ש ד ח ה ה נ ב ל ה ה ת י ה ר ו ח ם א ו ק מ ה ב ר ז א ב ת י ה ש י מ פ כו מ ה כ ל י ל ת ה ל ח ת א ב ל ה א ת ו ק ת ד י ל כ ת א ב ל ה ש ת כ י א ר נה ז ר ה ס ס ה י לו מ ו א ר ו ה מ ו ק מ ו ב י ת ו כ ל ה ה ו ל ז ן כ י ך ך ע י ד ו א שת ו נ ת ש ה ם ל י ל י ח ת ש מ ד ו ח י ה מ ת י ו י ה ן ל י ר ן ה ה מ י ך ה כ י פ ל וא ו ם ה י ד ע ו מ י ה מ י ד מ ח ד א ח ל א כ י ש פ ל ־ ו ל י ל ת ה ל י ח ת מש ד ח ב ב י ת כ ד ו כ נ מ ה מ נ מ נ ו ו ת ל ח ת ב ש ו ד ו ח ש ה א ר ה ב ל ת נה ו ש ה ד ח ם ל ו ר י ש ה ע ש מ ח ב ב ו י ת כ ר ו ש ה ע ע ב ר א ן ב שו 1 הראך כ י פ ש ל ד ח ר ל ו ש ע ן ב כ ש ו ד ח ד ל ח א י ב ע י ב ש ש ה ד ה ן ב כ וה ל י ת הל ל י ח ת ל מ י ח ת ת ד ו ע ו מ ת ה ש ו ד ל ק ו ח ת ב ש י י ח ת נר א ש ד מ ח ד א ח א ת ו ב ש ת ה ו י ה ו ל מ ך ע ש מ י ה ו ם ז ב ע י י ח ת י ות ו נ מ ה ל ם ו ו ק מ ם ו ו ק ל מ כ ו ב מ ש א ב ר ק ה ל ל י ח ת ע מ ו ב ש י ה מ יל בי הג ב ו ו ת כ א ה ה ב ל ז י ב ש ב ה ו ל י ל ת ה ל י ח ת ה מ ר ו ן ת י י ד פ לת ו ת ב ש ב ל ן א י נ ו ב ת ו ה א ש ע ה ו ע ז ג ר ו ב פ ו ס ב ו ו ת ל י ח ת ה״כ ב ו יו ת ב ש ב ת ר ד ע ע ב ו ר ע ר מ מ א ש ו ד ו א ק ר ק י מ מ ר י א ש ום ו ר י ש ה ע ע ב ר א ן ב ו ש א ר ת ב ו צ מ ג ה ח ר ב מ ן א כ ם ו כ ת ב שש ד ח ם ל ז ם י י ר ש ע ד ו ח א ם ה ו ד י ת ע ו צ ו מ ל כ א ב ת ר ע ש ב ד ח לל י ח ת ה ה ל ת ד ע ע ה ו ר ו ן ת ת מ ל מ א ר ש ו כל, י ג ה ן נ כ ב ו ר ע בקבלו ה ו ל י ת הל ל י ח ת ש מ ד ו י ק א ר ק י מ מ ר י א ש ת ו ב ש ת ה ש ו ד קה ר ו ב ג י ה פ ו ע״ה מ נ י ב ה ר ש מ ש מ י א ש מ י א ר ו ו ד ר ל ו ד ה מ ת ז אן ו ב ש ו ח ע ב ק ו ו נ י נ ו מ ד ו ק נ ו ל ד ס ה י ו ן ה ו כ נ ר ה ק י ע על ה י

: ר א ב ת י ה ש י מ פ ה כ מ ח ת ה ו פ ו ק ת ה ו נ ב ל ת ה ו ד ל ו מת א י ר ר ק ד ג ס ה ו א נ ו ד ה צ י ת כ ו א ר ה ל ר ו ר ב ב ל ו ש ועתה אה צ ק מ ב ש ו ש י ת ה ו מ ו ק מ ע ב ו ב ש י ה מ י ם מ ו י ם ו ו ל י כח כ ו ו נ נ ד י מ ע א ה ו מ ח ו ה כ ר ח מ ק א ב ו ר ע ה מ צ ד ק ע ח ו ר ז מי ש ם ש ו ל י ה ש מ ת ח ע י ק ת ש ז ע ה א י ה י ע ש י צ א ם ו י ר ה ו ב טר ו ב ט ה ב ת ז ב ת ליל ש ו צ א אז ח ו ר ה ב ת כ מ א ב ב ו ר ע ה מ צ ק כר מ ו ל ח כ ר ו מ ה ה צ ק ה ב מ ח ת ה ח י ר ת ז א אז ע ו ה ו ש מ ץ כ ר א הה ז י ע א ד ו לא נ ן ו י י ד י ע נ ר ל ר ב ת א נ ל ל ב ם א ש ר ל ק ו ב ת ה עו מ ת כ ב ש ם ה ו ר של י ק ו ר ב ב א כ ו ם ה ם א ש ה ל א ז ו ר ה ק י כר ק כ ח צ ׳ י ב ר ר ה ן ז״ל ו י י ד ן ה א ס ם ר' ח י ל י כ ש מ ו ה ר מ א שד ו ם ע י ר ח ה א מ כ א ז׳־׳ל ו י י ם ב״ר ח ה ר ב ב ר׳ א ר ה ך ז״ל ו י ר כע ד י ם ל ב ו ל מ ש ת ש ו מ ו א י ה מ כ ו ע״ז ח מ י כ ס ה ו ש כמ ולתם ו זם י מ ש א ה ב ת צ ו ת ו ר א א ש ת ו ו ק ל י ה ת י ן ע ו ם ולכו נ ו י פ ע ׳ עם י ר מ ו א ד ו ח א ם כ מי י י ם מסכ ה ה ל ל א ב ץ ר״ל ש ר א סות ה י במלוו מ ש א ב ר ק ה ע ל ו ב ש י ה מ י ם מ ו י ם ו ו ל י ל כ תחי ח י ר ז ה מ צ ק _ שה על ר ז ח ה א ת ז ו מ ו ק מ ר ה א י ש ג י ב פ א כ ר ק ו י י אחר ־ ו ל ח תן י ל י ח ת ו מ נ א ו ש נ י ת מ כ ם י ה פ ן ל ב ה ר ע ה מ צ ד ק ר ע ד ס הת ו מ ו א ת ה מ כ ס י ה פ ו כ ו א נ ד פ י ו ש מ לה כ ת הלי ל י ח ת ת מ ו נ מ לי נ ה ב צ י ק פ א ב ר ק א נ ו ה ד ש ר ע ק ו ב ה ת מ ו נ מ ן ל י ל י ח ת מ שא ר ק ה ל ל י ח ת ה ש ת מ ו ע ר יי׳ב ש ח א ר ל מ ו ל ה כ נ ו ר ח א ב ב ר ע מ הו ל ל א ת כ ע ד ח ל ר ז ה מ צ ק ם ר״ל מ ש מ ה ו ל י ח ת ח ב ר ז י מ נ י ב פ בי נ ר ב א ו על ש מ ש א ב ר ק ה ל ל י ח ת מ ם ו ו י ם ה ל ש ג ל ג ת א מ ו ה . ב ר ע י מ נ י ב פ א ב ר ק א נ ו ח ך ש ר ע ד ס ה על ה ר ז ח ה א כ ז ו ש י יי נ י ב פ א ב ר ק ה ל ל י ח ת ה ש ת מ ו ע ר י״ב ש ח א ר ל מ ו ל ה כ נ ו ר ח א כ

מאמר שניי &w יו לו

ד ח א ה כ מ ח ת ה ם א י א ת ד ו ח ם א מ ו י ם ב ל ו ם כ י ד מ ו ע ם ה ד אם ת צ ק מ ע ו ו ב ש י ה מ י י מ נ ם סלו ו ם י ש ם ב י א ר ו ם ק ת צ ק ה מ י ה י שת מ ב ם י ה פ ו ולא ל נ ת מ כ ס י ה פ א ל ו ל ת ר ח ו מ ו א ל ו מ ת ם א ו י בח ר ו י מ נ ו ב הי ר שי ש פ ם א נ מ ב א ר ד ע ע ר ו ק ב ם מ ת ו ם א י נ ו מ הל מם ש ו י ם ב י ד מ ו ב ע ר ע י מ נ ו ב ו א הי י ת ו ב ל ש ם בלי י ד מ ו עד ח ע א ג ר ו ב אל ו ו ל א ן ש ו כ מ א כ ו ר ה ש פ א ן ו י י ד י ע ש ש ם ה ו ים י ר מ ו ח ע ר ו י מ נ ו ב ו א הי י ת ו ב ש ם ה ו ם י ש ם ב י א ר ו ם ק מ צ ע בה על ו מ ת ה יש ל ב ר ה ו ו ל ל ש ם בלי י ד מ ו ב ע ר ע י מ נ ב ם ו מ ו י בם ת ר ב י ס פ ן ל ו כ ר נ ד ת ס ת ו ל ל ד ת ש ך ה י ה א ל א ם ה י ש נ א הה ר צ ק ך ו ל כ ו כ א ל נ ע ו ו ב ש י ה מ ת י א י ר ק ל ב ו ד ג ם ה י י ה ג ד לש ו ב י ש ם וכל ה ל ו י כ ח ר ז מ ב ה ו ש י י ה צ י ח נ ב ו ל ת ו ת א ת ם ל ד יל ת כ א י ר ת ק ל ח ת י ה ו כ ר ב ס י ש פ ם ל ה ע ל ר י ה א ז ל ה ו הבלב וף ו ס ח ש ר ו מ ה ה צ ק לתי מ ו ר ז ח ם א ו ק מ א מ ו ע ה ו ב ש י ה מ י ם מ ו י

: ב ר ע ה מ צ ק ולתי ב ד ז ח ם א ו ק מ ם ב ת א ו ו ו ה ת א י ר גבול קח ק ו א ט & ש ר מ ו א א ל י צ ו לה ה ו ו ן ה י נ ע ת ה ת מ ר א ר ב וכדי לר מ ו א ב ו ו ש י ע ה צ מ ח א כ ו ו נ נ ד י מ ע א ה ו מ ח ז ה כ ר מב ו ש י ת ה ו מ ו ק מ ע ב ו ק ש ה ל מ ח ל ה י ח ת ה ת ז ע ה ג ר ה מ י ש ס י ל כה י ה י ד ש ה ע נ ו ש א ר ז ב ת א ע ק ו ח ש ר ז מ ח ה צ ק ב ם ו ו ל י כ בם ו ל י ה לכ י ה י ב ש ר כל ע ן ו ו ש א ר ב ה ר ע א ה ו ם ה ש ה ל ו ב ה ר ע הת א י ר ת ק ל ח ת א ה ה ת ב ש י י ח ת ך נ כ י פ ב ל שו ע בי ו ב ש י ה מ י ום מ י ום ו ק מ לא מ ח ו ר ז מ ח ה צ ק ו מ מ ש ע ב ו ב ש י ה מ י ום מ י ם ו ו ל י כן י ת א ו ע ף י״ב ש ו ד ס ע ך ו ל י א ת ו א ז ע ה ג ר ה מ לתו ו ו ר ז ח אל כ א ב י ת ה כ ל ו א ה ל ב כלל א ו ש י ה ם מ ו ק ם מ ו ש ת ב ח ר ו ה ז מ ח הן א״ ב ז ו ש י ת ה ו מ ו ק מ ת ב ע ק ו ש ו ו ל א ת ה ו נ ו ש א ר ת ה ו ע הי״ב שע ק ש ת ד ש ן ע כ ב ו ר ע ה מ צ ד ק ע ח ו ר ז ה מ צ ק מ ר ש ד ס על הא ו ם ה ש כ ל ״ פ ה ל ו ב ה ר ע ה ה י ה י ה ו נ ו ר ח א ב ב ר ע ה מ צ ק בב שיחי* י י ח ת ך נ כ י פ ב ל שו ה בי י ה י ב ש ר ן לכל ע ו ר ח א ב ה ר ע הי פ ם ל ת ה ו ל ו כ מ ש ע ב ו ב ש י ה מ י ם מ ו ל י ת כ א י ר ף ק ו םה ו ע ה ג ר ה ולתו ש ר ו ח ם א ו ק מ לא ב ב ו ר ע מ ה ה צ ק ו ב נ ת מ כ ס הע י ג ת ש י כ א כ ו ה ה ל לו ש מ ה ם ו ל ו ע ד ה ל ו ע מ ג א ר ו ו ה מ צ ע בת ע ק ו א ש י ב או ה שו ע הי צ מ ח א כ ו ד נ ו מ ע י ל ש ש ם ה ו י ח ב מ ח הו מ ש א ב ר ק ה ת ל ב ש ם ה ו ם י ש ל ל תחי י ח ו ר ו ה מ צ ק ה כ ז ם ה ו י בו ם א י ד מ ו ם ע ם ה ל ו ב כ ו ש י י ה נ ר ב א ש ו ו נ י ת מ כ ם י ה פ ה ל ל י ח תד ך ע ל י א ז ו א י ־ י

ר מ ש ם ב י א ר ו ק י ו ש ש ם ח ו ל י ם ש מ ו י ן ב י י ד עא ל א ב ו ש י ה מ ם ו ק ם מ ו ש ת ב ח ר ו ה ז מ ח ן ה י ן א מ ז ה ת מ ו ע ף י״ב ש ו סע ק ש ת ד ש ר ע ד ס ב זאח״ז על ה ו ש י י ה נ ב ת ל ע ק ו ש ה ו ת ל כ ל ו הק ל ת ס מ ך ו ל ו י ה ש ם ש ו א י ו ן ה י כ פ כ ב ו ר ע מ ה ה צ ק ה ב נ ו ר ח א בל י ח ת י ד ש ם ע ה י פ א ב ר ק נ ם ו ה ם ל נ כ ת נ ב ש ה ם ו ה י ס ו מ מ שר ח א ר ל מ ו ל ה כ נ ו ר ח א ב ב ר ע מ ה ה צ י ק נ א בפי ב ר ק ה ת ל ב ש הה י ח י ר ו ה מ צ י ק נ י ב ס א ב ר ק ה ל ל י ח ת ה ה ש מ ת מ ו ע י״ב שס ו נ י י ק ם או י ע ה צ מ ח א כ ו ת נ ו נ ח ה ל מ ח ז ה כ ר ע מ י ג י ש ה כ י ה יר כ ר לו ז « ש א י ל י ר ר מ ג י ל ש ש ם ה ו ם י ם ש ש ק לו ל ל ת ס ואו• ים ו ם י ש ם ב י ד ו 3 מ ו ש י י ה נ ן ב י א י ה י « ו ם ד פ א ן ן > ע ס ב

ם י ר מ ו ח ע ר ו ה מ צ י ק ג ם ב ן ה א א ש ל ת א ח א ם כ ל ו ת כ ב ש חת י י נ ת ש ו ע ף י״ב ש י ך ם ך ע ל י א ע ״ ן ג ף מ י ן ל ר ש ק ן ב ^ ה

בירושלים ביום השבת קודם חצות היום ואז הוא בקצה מורחם ד ו א של נולד ק ת י י ר ב ר ה ו ע י ש ר כ מ א ת ו ב תחלת ליל שת ו צ ם קודם ח י ל ש ו ר י לד ב ו ם נ ר א מ ו א ל א א כ ו ת וכוי ה ו צ חת ע י ק ש ך ל ו מ ת ס ב ם ש ו ע הוא שהוא נראה י ו ד י י ב ת כ ב יום שה ו ו ו״ל ב י ר ב א בו הם ד צ ו י כ ה ו ן ז ו נ ח כ ר ז ח מ צ ק ה מ מ ח הם י ש נ א י ה נ . ש ן ותשים לבך לדברי נ ו ב ת ם ת ה א ת א ן ו י י נ ע הם ת ע ד ה ש א ר ן ת י י נ ע ה ה ז ם ב ה י ר ו ב ח ו כ ב ת כ ה ש מ ה ב ל א הל ת כ א י ר ת ק ל ח ת א ה י ץ ה ר א ר ה ו ב ו ט ם א י ל ש ו ר י י א כ י הה צ ק ה ב ל א כ ו ו ה ת א י ר ף ק ו י ס ו כ מ ש ע ב ו ב ש י ה מ י ם מ ו י ם ו ו יו ם א י ל ש ו ר י י נ י לב ת כ כ ם ש ו א י ו ם ה ת ר ב ס ל ל ש מ ה ח ו ר ז מ הר וי ח א ל ה ו נ ו ש א ר ת ב ב ש ם ה ו ם י נ כ א נ ו ץ ה ר א ר ה ו ב י ט נ ב לת ו ע ה ש ש ר ש ח א ל ב ו ר ע ה מ צ י ק נ ב ם ל נ כ א נ ו ן ה א כ ת מ ו ע שת ו י ש י ל ת ש ו ע ה ש ש ר ש ח א ל ם ו י ר ה ו ב ט ם ב נ כ א נ ו ת ה ו ר ח אח ר ו ה מ צ ק ם ר״ל ב ש ל ח ו נ ו ר ח א ח ב ר ו ה מ צ י ק נ ב ס ל נ כ א נ ו ה

: ם ו ת י ם ו ו י ם ה ת ש א י ר ה לו ק ל כ ין י א ל ו י א ו ו ה י ל א ת מ ר ק ע ם זו נ ת ר ב א ס ו ך ה י ה א א ועתה רום ת י ו צ ע ח ג ר ת ב מ א י ב זה כ ר ו ק ו ע ם א ע ם ט ו ה ש לב ו ש י י ה נ ל ב ם כ י ד מ ו ם ע ו ה ם א מ ו ת י ע ץ ב ר א ר ה ו ב ט ת ב ב שם ת ר ב י ס פ ת ל כ ל ש ת לי ל י ח ם ת ה א ל ו ח ה ר ז ה מ צ י ק נ ולתי ב זת מ א י ה פ א ל ו ן ה כ ם ו ה י ר ב ד י ל ב ר ע מ ב ה שו י י צ י ח נ ל ב כ ום ל ו ו כ ם א י ד מ ו ם ע ו ח נ מ ת מ ו צ ם ח ד ו ק ת ו ב ם ש ו ל י ם ש מ ו י בי ח ר ז מ ב ה ו ש י י ה צ ל בני ח ם ע ת ו ל א ו א ש ה ל ת ו אד ע י ת ל או י ום ו י י ב ו כ ר מ א ם י א ו ו ם א י ד מ ו ם ע ם ה מ ו ה י ו י א ו ב נ ו ל ר מ א י שא ו ך ה כ ם ו ל ו ם או כ י ד מ ו ם ע ו ה נ מ ם מ ו י ת ה ו צ ר ח ח א ל ת ו ב שת ו ע י י״ח ש ד כ י ב ו כ ד ס י ה ש מ ם ב מ צ ו ע ש י ח כ ה י נ ת ה מ ^ הם ד ו ם ק י ל ש ו ר י ו ב ץ א ר א ר ה ו ב ט ו ב מ ש א ב ר ק ה ם ל ו י ל ה י תח יה מ ח ם ה ה ה ל ח ר ם ז ד ו ק דו ש ו ם י ה ל ו י א ו ח ה ר ו ה מ צ ק א ב ר ק י שי צ ת ח ו מ ו ק מ ה ב ח ר ו ש ח מ ר ז ה מ צ ק ם ב ו ל י כ ן ב כ ם זה ו ו ביו ר מ א ה ש מ ם ב מ צ ת ע ץ א ש י ח כ ם מ ד ה ו ע ה ו ו י ה ח ר ו מ ב ח ו ש י הם ו י ת ה א י ר ת ק ל ח ת א ה י ם ה י ל ש ו ר י ו מ ץ א ר א ר ה ו ב ט י מ כז ם א י ד מ ו ם ע ה ה ז י ה ח ר ז מ ב ה שו י י צ י ח נ ב ל ו י א ו ו ה מ ש בת ו צ ע ח ג ר ם ב י ד מ ו ם ע ר ה ו ב י ט נ ב ת ו ב ום ש ת י ו צ ר ח ח א בל ם ש מ ו י י ב ר כ מ ו ו ל ר חז ם י א ת ו א ז ה ה ע צ ה י ה פ ת ל ב ום ש יו ל א י ה ח ר ז מ ב ה ו ש י י צ י ח ז כל בנ ם א י ד מ ו ם ע י ה ש ם ש ו ים ה ס ל נ כ ת לא י ב ש י ה כ ם ו ת ר ב י ס פ ר ל מ ו ם ל ה ת ל או ןכך ים מ צ ו ע ש י ח כ ם וקפה י ה ם מ ו ק ם מ ו ק מ ה ב מ ח ע ח ק ש ת ד ש עם ו ת כל י א י ר ו כי בקצח מזרח יכלה לו ק ר מ א ן במה ש כמו כס נ כ ת לא י ב ש ה ם או יאמרו ש ו ת י ו ו מ ש ע ב ו ב ש ויום מימי הי לא קודם שיכנס בטבור הארץ ולבני ח ר ז מ ב ה ו ש י ו צ י ח נ ב לל גדול ועוד יש ו הת ו שקר ו ה ז ן ו א כ לא לאחר מ ירושלים יה לוי השוכן במקום טבור י ה י ן ש כ ת ך י י ך א ^ ל ה ן ן ן ב ר ע ט לת יום שבת ויכפור בו יהודה שכנו ו צ ח הארץ עומד עתה בם של מ ו י ח ויאמר לא כי אלא ב ר ז ט לצר מ הרחוק מעט ק אתמול אני עומדים היש בעולם התול ושגעון כמו וה ובאמת ע״ד כלל אומר כי אינו אפשר בשום פנים ולא יתכן לבני

36 0אמר שני סדק מה מענין ל י ח נפרדים זה מזה בענמם וזה כי מה שבררנו תו מ י כ ש ה י ש נ פ א מ ו ל מ צ ד ע צ י מ ת י מ ם הוא ישר א ל ו ע ד ה ל ו מה מ י ו ה ל א ץ ה פ ח ה ה י ך ה כ י ש א מפנ ל ו א י ם על ד י א נ בה בכל מ ח ז ה כ ר ד מ מ ע ע הישוב מ צ מ ח א כ ו ה כי נ ת ו ע נ ר מ א שו נ י ת מ ב ס י ה פ ה ל נ ו ש א ר ו ב מ ש א ב ר ק ה ם ל ו י ל ה י ח ת י ש ם כ ו יו נ מ כ ס ה י ש פ א ל ל ו א מ צ ד ע צ א מ ל ל ב י ג״כ א ת י מ ר א כ א ד ו הל ן ש ו ש א ר ב ה ר ע ה ה י ה ב ו ר ד ע ב ע ר ע ע מ ו ב ש י ה מ ת י ו נ מ לה נ ה י ו ת ר א ב ו ש מ ה כ נ ו ש א ר ח ב ר ז ה מ צ ק ל ב ם ח ו י ם ו ו ל י כו נ י ת ע ד ם ל י מ י כ ס מ ם ו י נ ו כ ה נ ל א ם ה י ר ק ע י ה נ ם ש י א ם ב הה א י ר ק ל ה בו ת ג ל י ח ת ת ב ו מ ו א ת ה ע ד ל ה ו א י ר ק ל ה ף גבו ו ס כו נ י ג ח ת ב ו נ מ ל ו ו נ ת מ כ ס י ה פ ם ל ל ו ע י ה מ ר י ד ם י ל ו א ה ר י ה ום ת ו ס א ח י ם ר״ל ל ל ו ע ד ה ל ו ע מ ג ר ת מ ו פ ו ק ת מ ת ו ו ד ל ו מ הן י ה ד ל ט ב ה א״י ו ב ר ח ש א כ ל ב א ר ע ה מ צ ק ה כ ל י ל ת ה ל י ח ת לו כ ר צ ו ה ה ו ש ו ד י ח ה ב ג ב ל ת ה י א פ ר ״ ת ע ו ד ע ו מ ה ת ר״ח ו ע י ב קם עיים ת ו ע א ו ב ק ל ר ו ו ז ח ו ל י קנ ז א ו ו ה ן ה ו ר ח א ר ה ו ד י ה ש נ אם ת ע ז ר ו א מ י כ ס ו ה מ ו ק מ ר ב א ב ת י ה ש י מ פ ת כ ו ד ל ו מ ן ה ו ב ש חה ל י ל ת ה ל י ח ת ם ל ת ו ס א ח י ל ת ו ו פ ו ק ת ה ת ו ו ד ל ו מ ן ה ו ב ש ד ח ם י לם ה א ש ל ר א ח ם א ו ק מ ם ל ת ו ס א ח י ו ל י ם ה י ל ו כ י ץ ו ר א ר ה ו ב ט בן י ב ח ו ר ז מ ת ה ו צ ר ן א ע בי צ ו מ א מ ו ה י ש נ פ ה מ ת ז ו א ר ח בש ה י ג ה ו ו נ תי ו י ל ן ג ו מ ו ה ר ז פ ת ן ג א כ ל ן ו א כ ל ב ש ר ע מ ת ה ו צ ר אם ו ת י ו צ ע ח ג ר ם ל ל ו ע י ה מ ן י ו ב ש ם ח י ס ח י מ ת ש ו מ ו א י ה מ כ ח מא ו ה ם ש ש לה ל י ת ל ו צ ע ח ג ו על ר ד ס י ש ש י ץ ו ר א ע ה צ מ א ב ] ש י ח ו ר ז ה מ צ ק ם ב ו י ת ה ו צ ע ת ג ש על ר י ם ו ל ו ע ד ה ל ו ע מ ג רו י ת ו נ ו ב ש ד ח ס ם י ו י מ ל ט ב ב ר ע ה מ צ ק ] ב ם ו י ת ה ו צ ע ח ג על רל עיר ם ע ד ס י י נ ת ם ב כ ח א ה י ר ד נ ס כ ל א ם ב ו י ת ה ו צ ע ח ג ר בם ת ו ד א ס י י ל ק ר ז ם ה ה ר ב א ם ו י ל ש ו ר ל י ד ע ס י י ש ש מ י ת ו ק רו נ י ה א ז ר ה ב ד ה ך ש ד מ ל א ל ל ו ט י ל ו ר ט י ע ם ב ו ת י ו צ ע ח ג על רהו ז ו ו ג ו צ י ר ס כ ם ו ה ' מ ל א ם כ ד י א נ ת ב מ כ ס ה א ב ל י א ו תלהי י ב ו ר הי ע י ן ו ו מ י ׳ ס ר א א ב ת ר י ש א ר ב ו ב ר מ א ה ש ן מ י נ עך ל י א ן ו א ב לם מ ו ו של ע נ י נ מ ן ל י נ ו ן מ א ד כ י ע ש ש ם ה ו ר י ק בי מ ת י ש ש י מ ש ש ום ה ף י ו ס י ב ר כ מ ו ל ר כ ח ן א י נ מ ן ל י נ ו מם י מ ת י ש י ש מ ץ ת ר א ם ו י מ ת ש כ א ל ה מ ר מ ג נ ש ת כ י ש א ר בה מ ח ת ב ו פ ק ש ה ע ש י ק ר ר ה מ ז ג א ל ו י א ו ם ה ל ו ע ן ה י נ מ לר מ א ש ה כ ל י ח ת ב ם כ י ע ה צ מ ח א כ ו ן נ ו ש א ר ה ה ד מ ע מ ה ל ר י ז ח ה ום י מ ו ו׳ י ר ב א ע ו ה ה י ש ש ם ה ו ף י ו ס י ב ר נמצא כ ו י א ה י ם י ה ל אם שלמים י מ ו י מ ת ה י ו ז מ ע כ ג ל ר כ ב ם ואעס״י ש ל ו ע ם ל י מ ל שת הימים ל ח ת ם ה ד י א נ ו ב מ י ש י ח ש ר כ ה ו ב נ י ם א ל ו ע ן ה י נ למא למנותם י ם ה ד ל א ד כ י ת ב ו ש ר א ה ל ה א ז ם מרגע ה נ ו ב ש ח בו י ת ו נ ו ב ש ם שיסכים ליסד ח ו ק ה מ ז י א ה רגע אחר שירצה ב ז י א מע ו ב ש ן ימי ה ו ב ש ו ז״ל ליסד ח נ נ ו ס ד ו ק ם י כ ס ה ו ש ס ו כ י עלר הארץ ו ב ט ה ב ל י ל ת ה ל י ח ת ן המולדות ולייחס אותו! ל ו ק ת בב כמו ר ע ה מ צ י ק נ ה נוכח ראש ב ס ח שאז הוא מעמד הן לסניינו של י נ ו כ ם ׳ ו ע ר ס א ן ר' סיסון ב ו ו כ ת ו ולזה נ נ ר ס א שי זה שאמר הכתוב ר כ ס ו ל ם מכאן ואילך למניין אחר כ ל ו ע ויהי ערב ויחי בקר יום סלוני עד שאמר ויחי ערב ויחי

א י ת ה כ ל ו א ה ל ב א ו ש י ה ם מ ו ק ם מ ו ש ל ב ל ת כ ע ק ו ה ש מ ח ן ה י אל ז ע ה אח״ ב ז ו ש י י ה נ ב ת ל ח ד ו ו ה ל ת א ו י נ ת ש ו ע ל י״ב ש כ בה צ י ק נ ב ף ל ו ס ב ע ל ו ק ש ל ל י ח ת ת ד ש ב ע ר ע מ ו ל רד ר שםםז ד ס הה נ ו ש א ר ם ב ה י ס ת מ ב ש ם ה ק ש ל ת ם ן ר ו כ מ ה כ נ ו ש א ח ר ר ז מם ן ה י י ד ע ה ו נ ו ש א ר ת ב ב י ש א צ ו ם ליל מ ש א ב ו ר ק ו ל ל י ח ת י ום י א ר ו ק ת ו ב ש ם ח ו ל י ם ש מ ו י ם ב י ר מ ו ב ע ו ש י י ה נ ל ב ו כ אם י ד מ ו ן ע י י ד ז ע ם א ב ה ר ע ה ס צ י ק נ כ ו ו ש י ם א ל ו ו כ מ ש בת ו י ש י ל ף י״ב ש ו ד ס ע ך ו ל י א ז ו א מ ת ו ב ום ש ו ר״ל.של י ר של ק ו ב בא בכל י ת ה כ ל ו א ה ל ב א ו ש י ה ם מ ו ק ם מ ו ש ת ב ח ר ו ה ז מ ח ן ה י אב ר ע ה מ צ ק ע ב ק ש ת ד ש ר ע ו מ א ר ה ד ס ם על ה ה ת ב ע ק ו ש ה ו זר א ש לא י ה ו נ ו ר ח א ם ב ה י פ ת ב ב ם ש ק לו ש ל ת ס ו י א ה ו נ ו ר ח א בם ש ם ב י א ר ו ד ק ח א ם כ ל ו ז כ ו א י ה י ם ו ד ל א י כ פ ר ב כ ם ז ו ו ש לא ר ק ה ת ל ב ש ם ה ד ש י מ ת א מ ו ת ה ו ע י ל״ו ש א כ צ מ ן נ ו ש א ם ר ו יד י מ ת א מ ו ה לא ש ד ו ח א ם כ ל ו י כ פ ר ב מ ו י א נ י ב א שו ם בי ש בי א כ ו ר ה מ ו א ה ש א מ ל כ א ״ ם כ ה ם מ ו ק ם מ ו ש א ב ר ק ה לה נ ו ש א ר ח ב ר ז ה מ צ י ק נ י ב פ ת ב ב ם ש א ש ר ק ה ל ל י ח ת ה ש מו נ ר א ב ו ש מ ה כ נ ו ר ח א ב ב ר ע ה מ צ י ק נ י ב פ ו מ מ ק ש ל ת ס י ד ש ע וה צ י ק נ ס לב ם ח י ת ה ן ב ה ך ש ש מ נ ן ה מ ז ה ת מ ו ע ם ל״ו ש ה ו ל ר ב עי א צ ו ד סוף. ליל מ ע ם ו ש ת ל ב ת ליל ש ל י ח ת ת מ ו ב ש ח ח נ ר ז מ הע ג ר ת מ ו כ ש מ ן נ ב ה ו ש י ע ה צ מ י א נ ב ן ל ס ח י י ת ה ב ם ו ה ת ל ב שם ש ת ל ב י ש א צ ו ל מ ת לי ו צ ע ח ג ד ר ע ם ו ש י ל ש ם ש ו ת י ו צ חי ש ם ש ו ל י ר ש ק ו ב ת ס ו כ ש מ ם נ ב ה ר ע ה מ צ י ק נ ב ן ל ם ח י י ת ה ב וג ה ו ה ג ז ן ה י ד א ה ו ן ה כ ם ו ש ת ל ב י ש א צ ו ת מ ל ח ד ת ע ם ו ש לה א ר ה ו ל א ת ה ו מ ו ק מ ׳ ה ע בג ו ב ש י ה מ ר י א ש ד מ ח ד א ח א בו מ ש ע ב ו ב ש י ה מ י ם מ ו י ת ה א י ר ג ק ה נ מ ו ב נ ר מ א ה ש ן ז י ע כ שן ה״ה ב כ ר ד ע ב ע ר ע ע מ ו ב ש י ה מ ן י י נ ו ו מ נ א ו ש נ י ת מ כ ס י ה פ לי ס י ב ר ר׳׳ל כ ק ו ד ב ר ע ק ו ב ם מ י נ ו מ ת ה ו מ ו א ת ה ע ד ם ל ה ג ז בי ס ב ה ו נ ו ש א ר י כ מ ש א ב ר ק ה ם ל ו י ל ה י ח ת ח מ ר ז ה מ צ י ק נ בר ל״ו ח א ה ל ז ה ו נ ו ר ח א ו ב מ ק ש ל ת ס א מ ו ב ה ר ע מ ה ה צ י ק נ בר ק ו ב ה א ש ו ן ה ו כ מ ה כ ז ם ב ע ט ה ך ו ש מ נ ן ה מ ז ה ו מ ר ב ע י ת ש ו ע שם ו י ה ל י ה י ן ש ו ש א ר ר ה ק ו ב א ה ו ח ה ר ו ה מ צ ק ם ב ו י ם ו ו ל י כ סה צ ק א ב ו ה ום; ה ה לי י ה ר ש ק ו ב ה ב ו ו ש י ת ה ו מ ו ק מ א ב ו ^ חא ל ת א ו מ ו ק ל מ כ ה לו ב י ה י ן ש ו ר ח א ר ה ק ו ב א ה ו ב ה ר ע מי ס ה ל נ ו ש א ר ם ב ו י ת ה א י ר ת ק ל י ח ת ה ב מ ח ז ה כ ר ד מ מ ע מ שת ו מ ו א ת ה מ כ ס י ה פ ו ל ד מ ע מ ץ ו ר א ע ה צ מ ח א כ ו א נ ו ו ה נ ת מ כ ס הו נ ת א ו ע י בי״ב ש א כ צ מ ס נ ו נ י י ק ו ם א ע י צ מ כח א ו ן נ ה הו מ ש ע ב ו ב ש י ה מ י ם מ ו י ם ו ו ל י ת כ א י ר ק ם ב ה י ל ם א י מ ד ו קה ל י ל ר ה ח ך א ש מ א נ ו ו ה נ י ת מ כ ס י ה פ ם ל ו הי ם ו ו ק ם מ ו ק מ ב

: ם ו י ר ה ת ך א ש מ א נ ו ם ה ת מ כ ס י ה פ ה ל ל י ל ה וה ת ו ע נ ר ר ב ה ש י ז ב כ ו ש ח ת ך ו ת ע עלה על ד א י מ ועתה שת ו צ ע ח ג ר ה ב מ ח ז ה כ ר ד מ ם ע י מ ו כ נ כח הו ה ו ת עח כ ו א נ ו ו ה נ ת מ כ ס י ה פ ה ל נ ו ש א ר ם כ ס ו י ת ה א י ר ת ק ל י ח תח כ ו י נ ו כ נ ח כ ו ה ה ו ל י ח ו ת נ ר ר ב ה ש ר מ ת ו א ס ו ב ה ו ש י ע ה צ ס אל ם א מ ו ל י ת כ ל י ח ע ת ג ר ה ב מ ח ז ה כ ר ד מ מ ע ם מ י ע ה צ מ אה ל א ם ה י ת י ם ם א י ר ק י ע - י ש ׳ י ע ה ד י י י ו א ה ל ן א ב כ ו ש ח ת

מאמר שבי פרק יז לז

ם ד י א נ י ב פ ו ב מ ש א ב ר ק ה ת ל ב ש ם ה ו ד י י מ ת א מ ו ת ה ו ע שה נ ו ש א ר ח ב ר ז ה מ צ י ק ל בנ צ ת א ב ש ס ה נ כ י ש י מ ר כ מ ו ל כה ל׳׳ו נ ר ו ב ע ב ת ר ע ה מ צ י ק נ ב ה מ נ ו ר ח א ק ב ל ת ס י ד ש ע וע ו ב ש י ה מ ר י א ש ן בזה ב י ד א ה ו ן ה כ ך ו ש מ נ ן ה מ ז ה ת מ ו ע שא ר י ס ר׳ ו ח י א מ ו ב ה ר ע ה מ צ י ק נ ב י ל ה כ א ר ן ת נ ו ב ת ם ת א ות ו נ ו ש א ל וי״ב ר י א ו ר ה מ א ת ש ב ש ם ה ו ל י ת ש ו ע ו ל״ו ש ל אי ש ש ום ה ל י ם ש מ ו א י ו ה ת ש ב ב ש ר ם ע ש ם ב ת ו א א ר ם ק ה מח והי״ב ר ז ה מ צ ק ת ב ב ל ליל ש ן ש מ צ ן ע ה ב ו ר ע ה מ צ ק מה י ו ה אל ב ו ר ע ה מ צ ק ם ר״ל כ ש ת ל ב ל ליל ש ן ש ת ה ו י נ של ת וי״ב ש ב ל ש ל לי ״ב ש ר י מ ו ה א י ח ה ר ז ה מ צ ק ! ל ס ח י מא ר י ר ר׳ ז מ א ה ש ר ו א ש ה ו מ ש ת ו ב ם ש ו ל י ת וי״ב ש ב י ש א צ ו מת ו י ע צ מ א ב ב ו ר ע ה מ צ ק ה ב י ת ה ו נ ו ר ח א ב ת ו ו נ ו ש א ר ה ב י ך ה כ

רח5 ה מז צ ק ב

ה י ת ה מ א י אדם אלא ב נ ת ב מ כ ס ה ה ב י א ה י ל ש י ל ם ש ו ר י ק ו בר ה׳ מ ו א ב ן ש ו ש א ר ע ה ג ר א מ ו ן ה ת ל ח ת ם ש ל ו ע ן ה י י נ מ ך ל כו נ מ י ם ש ד ד כל א י ה ב נ ו ת ת נ ו ש ר ך ש ל י א ן ו א כ ל מ ב ר א ו הי א ים י ש ם ת א ם ו ו י ה ו מ צ ר י ר ש ח ע א ג ה ר ז י א ם ל ת ו ו א חס י י ם ו י מ י הע ו ב ש י ה מ ל י כ ם מ ו י ם ה ל ש ו ג ל ג ו מ נ ר ר ב ל מה. ש כ ב ל לל י כ ש ז ת ו א נ ר מ א ד ש ב ע״ ו ש י י י ה נ י ב פ א ב ר ק ה ו ל ת ד מ ת ה ום ו ת י ם א י ה ל ך א ר ב י א ו ב ת ר י ש א ר ב ד ב ו ו ע ר מ א ה ש מ ד ב ו על ה בלי מ ח ה ה ע ק ש ן ש ו י ה כ ר ו א ו ב כ ר ו ב כ ר ה ב מ י ב ע י ב ש הה ן להקב״ י ם ל ק ל מ כ ו ה ל י ח ת ת ה ש מ ש ה מ ר ו א ה ה נ י ת מ ת ה ב שו על ר ו א י ש נ פ ה מ י מ נ פ מ ו ו ה ר ש ם י י מ ש ל ה ת כ ח ד ת ״ ה הח ש מ ת ש ו ע ר ל״ו ש מ ו י א ' לו ם ר ש א ב ר י ׳ ו ץ ר ר א ת ה ו פ נ כת וי״ב ב ל ליל ש ת ש ו ע ת וי״ב ש ב ב ש ר ת של ע ו ע ה י״ב ש ר ו אל י ח ת ת ה ב י ש א צ ו מ ה ב מ ח ה ה ע ק ש ן ש ו י ת כ ב ום ש ל י ת ש ו ע שי ל״ו ת ב ל ע מ ר ל א ב ת נ ה ש א מ ו ה ה ז ן ה י י נ ע ה ש וכוי ו מ ש מ

תם ונשלם מאמר השבי:

K

סוד עולם מאמר שליש

ה פ ק ה ת גלגל ה נ ו כ ד ת צ י ר כ ו א י ב ט ב ו ש פ י ה ע י ש ק ת ר פע י ק ר י ב ת י מ א ו ה מ ו ק מ ב ו ו כ ל ה מ ח ב ר י ה א ל צ מ נ ף ש ו ל י ח ת ה מ ר ו ג

: ן ו ב ש ח ה ע׳יס ה ו ף ה ו ל י ח ן ה ו ק י ך ת ר ר ד ו א י ב ות ר מ א לו ב צ מ נ ח ה ר י ה ה א ר י מ ו נ י ר ש ו א י ב י ב ר י ש ק ע ר ס

: ו ב ח ר ב ע ו י ק ר ך ה ר ו א ב ק ו ס ו א ו על ה ה ב גם ת ל ב ק ה ת ו ו ר ו א מ ץ ב׳ ה ו ב י ן ק י נ ר ע ו א י ב ר ב ש ד ע ח ק א ר פ

: י ת י מ א ה י ו ע צ מ א ה ה נ ב ל ש ה ד ו ן ח י נ ע וי מ כ ת ח ר י ק ה ח ת י ד ה צ י ר כ ו א י ב ר ב ש ם ע י נ ק ש ר סע י ק ר ך ה ר ו א י ב ע צ מ א ה ה נ ב ל ש ה ד ו ת ח ד ה על מ נ ו כ ת הי ל ת ת ה צ ו ר ת מ ד מ ו ו ת פ ק ל ה לג ו בג ת צ ו ר ת מ ד מ ו ו ב ח ר ב ו

: ב ו צ ן ק מ ל ז כ ם ב י נ ו ר ח א ת ה ע ד לם ו י ח מ ר י ר ב ו א ת ה ס ס ו ם ת ע ר ט ו א ב ר כ ש ה ע ש ל ק ש ר ס

: ו ג ה נ מ ו ו נ ו ר ס ח ש ו ד ו ח ן ה מ ם מ ו י לש י ש ש ר פ ה ה ף ו ו ל י ח ן ה י ר ד ו א י ב ר כ ש ה ע ע ב ר ק א ר פך ר ד ם ו י ת י מ א ן ה י ב ם ל י ע צ מ א ת ה ו ל ב ק ה ה ם ו י צ ו ב י ק ן ה י ב

ת י וה מ ח ה מ ן ז ו ק י תה נ ב ל ׳ ה י א י ר ט פ ש מ ת מ צ ר ק ו א י ב ר ב ש ה ע ש י מ ק ח ר פ

: ם י ש ל ת ליל ש ל י ח ת ה ב ש ו ד י ח ב

י ש י ל ש ה י ו נ ש ף ה ו ל י ח ן ה י נ ר ע ו א י ב ר ב ש ה ע ש ק ש ר פ׳ ם ת ו ׳ א מ ר ו נ ה ה נ ו כ ת ר ה ר ס י ו ת י מ א י ה כ ל ה מ ח ב ר י ה ד ל ו ש ע י שי נ ת ש ו י ק י ל נ י נ ע ת מ צ ר ק ו א י ב ר ב ש ה ע ע ב ק ש ר פ

; ן ה י ת ו ל ו ג ס ת מ צ ק ן ו ה י מ ע ט ת ו ו ר ו א מ הי ב ד מ ח ל א ת כ ד א מ י ה ה מ ר כ ו א י ב ר ב ש ה ע נ ו מ ק ש ר פי ח ת א ד מ ץ ו ר א ע צל ה פ ו ש בה מ ו ג ם ו ה ב ת ג ר מ ת ו ו ר ו א מ ה

: ת כ י ל ב כ ו ר כ א ש ד מ ח א

: ר מ א מ ת ה מ י ת ח ר ב ש ה ע ע ש ק ת ר פ

י נ ת גלגלי ש נ ו כ ר ת ר ב ל ר ו ד ס ל ו י ת ד ח המאמר השלישי ים ת צ ו ר מ ם ו ה ם ב ת ע ו נ ג ת ה נ מ ת ו ו ר ו א מ הי ת י מ א ה י ו ע צ מ א ם ה כ ל ה ת מ ל ו ג ס ו מ ת מ ח א מ ב ה ו ז ה ל ו ל נ כל ה ום י ד ח ו י מ ם ה י נ י נ ע ה ת ו ו ת ו א ה ת מ צ ר ק ו א כ ע ו י ק ר ם ב ה ה ל א ר נ הה ה לז ם ז ם ח י ת ה ם ב ה ם ל י א צ מ נ ה ם מ ג ם ו ה י נ ש ד מ ח ל א כ ל

: ר ד ס ם על ה י ק ר ט פ ״ י ק ל ל ח א נ ו ה ץ ו ר א ל ור ד ר ס ו א י ב ן לו מ י כ י ר ו צ נ א ה ש ת מ ע צ ה ן ב ו ש א ק ר ר ס

: ל ל ך כ ר ם על ד ג ה נ מ ת ו ו ר ו א מ י ה ב ד מ ח ל א ת כ ו כ ו ל ה תת ו ק ו ל ח מ ה ו נ מ ת ז ד מ ה ו מ ח ת ה נ ר ש ד ר ג ו א י ב י ב נ ק ש ר סר ו א י ב ן ו י נ ע ה ה ם בז י נ ו ר ח א ה ם ו י נ ו ש א ר ם ה י מ כ ח ן ה ש בי י שו נ י ד י ה ב ר ו ס מ ה ה ד י מ א ה י ת ה ק י י ו ד מ ה ה ו נ ו כ נ ה ה ת ד מ שם הי י מ ה י ״ ס א ש י ה ה ו ב ה ר א א ב ד ב א ם ר ש ו ן״ל ב נ י נ ו מ ד ק מ

: ם י ק ל ז ח ׳ ׳ ת תתקצ ו ע של כ א ל צ מ נ ד כלל ה ף ע״ ו ל י ח ת ה ב ר ם ו א י ב י ב ש י ל ק ש ר פ: ע י ק ר ה לו ב א ר נ י ה ת י מ א ו ה כ ל ה ג מ ה נ מ ת ב ו ר ו א מ ד מבי ה ח א

ה מ ח ז ב כ ר א מ צ ו י ן גלגל ה י נ ת ע נ ו כ ר ת ו א י ב י ב ע י ב ק ר ר פ

ה י ת ו ל ו ג ס ת מ צ ק וז כ ר א מ צ ו י ת גלגל ה נ ו כ א ת י ך ה י ר. א או י בבי ש י מ ק ח ר פ

: י ת י מ א ה ה מ ו ק מ ב ה ו כ ל ה מ ה ב מ ח ה ל א ר נ ף ה ו ל י ח ת ה מ ר ו נת ע צ ה ה ו מ ח ן ה ו ק י ת ן ל ו ב ש ח ך ה ר ר ד ו א י ב י ב ש ק ש ר ס

: ן י נ ע ה ה ז ם ב ה ן ל י כ י ר ו צ נ א ת ש ו ד ו ס י ם ה ם ע י ר ק ע הם י מ י ן ה ש בי י ק ש ד ף ה ו ל י ח ת ה ב י ר ס ו א י ב י ב ע י ב ק ש ר > פ

: ה ז ף ה ו ל י ח ג ה ה נ ר מ ד ס ם ו ת ד מ ׳ע ב ־*מעל׳ן י כ י ר ו צ נ א ת ש ו ד ו ס י ה ם ו י ר ק ע ב ה ו ת ר ע צ ה י ב נ י מ ק ש ר סר ו א י ב ו ו ן גלגלי כ ו ת ח ו ר י ת ה ו כ ו ל ה ג ת ה נ ת מ ע י ד י ם ל ה ל

: ה בו מ ע ט ה ו ס ק ה ת גלגל ה נ ו כ ן ת י נ ע

ן מ ל ז כ ה ב מ ח ת ל א צ מ נ ת ה א ז ה ה צ ו ר מ י ה ע כ ד ו י י ו ה ה ת ע וא צ ו א י ל ת א ו ל ז מ ז ה כ ר ו מ נ י א לגלה ש ז ג כ ר ב מ י ב ב ס ו צ ן ק מ ז וא מהלך ר ק ת א ש ו ׳ ה ת י ה ש י מ ס ר כ ח ד א צ ך ל ש מ ו נ נ מ א מ י הק ק ו ח ת ש י ו ק ה ה ל ו ג ע ה א ו ו ה ב ה ו צ ן ק מ ז החמה האמצעי בי ע צ מ א ך ה ל ה מ י ה ה ע״ ר ו ג ח ח ה ט ש ה כ ב ש ח מ ה ב מ ח ז ה כ ר מה ז ר ה ס ס ה ם מ ו ק ל מ כ י מסלול החמה ב ת ו א א ר ק א א ש י הה מ ח ל ה לג ז ג כ ר א מ ו ה ו ש ז כ ר ב מ י ב ס ו ו ס י ק ל ה ע י ש ג ס ה מ ז ות ו ל ז מ ר ה ד ל ס ד ע י מ ׳ ת ל ג ל ג ת מ ׳ ו בב ה סו מ ח א ה י ז ה כ ר א מ צ ו י הה ז ל ה ו ל ס מ ה ו ו נ ר מ א ו ש מ ם כ ל ו ע ה ל ו ש י ה ע צ מ א ה ה כ ל ה י ס ס כ

ר ד ר ס ו א ב ן לו כ י כ י ר ו צ נ א ה ש ת מ ע צ ה פרק ראשון בד ו ע״ ג ה ג מ ת ו ו ר ו א מ י ה ב ד מ ח ל א ת כ ו כ ו ל ה תל ת כ ו א ח י ר כ ם ה י ת י מ א ם ה י ת ס ו ם ה ת ו ו ת ו א י ה ע כ ל ד ל כם י ס ש י ה ל ג ל ג ד מ ח ל א ת כ ע ו נ ת מר ש ו ל ת ו ו ד ו ה ם ל י מ כ ח הו י ב ט ו י ק נ ל ש ע ו ו ז כ ר ב מ י ב ת לו ס א צ מ נ ת ה י מ צ ע ם ה ת צ ו ר ס ום י ו ו ם ש י כ ל ה י ס ף ר״ל כ ו ל י י ח ה כל ו ח ש צ ו ר א מ ו ו ה ח י ר ב ור מ א מ ו ב נ ד ס ר י ב כ ה ו ז ה ל ס ז י מ ם ש י נ מ ז ם ב ה ש ל ה י ז ה ל זך י ו א ת ע ד ר י ב כ ת ש ו ל ז מ ת ה ר ו ג ח ח ט ש י ב ו כ נ ר מ א ר ו ב ע שת י ח ר ז מ ו ה ת צ ו ר ד ע״י מ י מ ל ת ג ל ג ת מ ב ו ב ו ה ס מ ח ז ה כ ר א מ ו ה

מאמר שלישי פרק א לח

י מ א מהלך המתחלף כ ר ק א נ ו ד ה ו ע א ו ו ה ב ה ו צ ק ן ה מ ו בת א ז ה ה ר ו צ ד ב ו א ע י צ ו ם א א ר ו ח ם א ו ק מ ם ב ע ט ר ה א ב ת י שא י ת ה ו ל ז מ ה ת ט מ ד ו ק ה נ י ה ע ת י נ מ ו מן ה ק ל ל י ב ק ו הט מ קי ת י מ א ה ה מ ו ק מ ו ש מ א כ י ה ת ה ע ם ב ש י ל ע צ מ א ה ה מ ח ם ה ו ק מל ת ע ב כ ו ר ה ה נ ט ק ת חט ה ש ו ק ה לס״ י ה ת ת ח ו ד ו ק א נ י הת ו מ ד ק ה ם ב ע ט ת ה ע ד י ו ש מ ת הזמ כ י ו ה לו ו ש ת זהט ה י ו זם ו ק ן מ ש בי י א קשת החילוף ש י י ה ה כ י ל ר ע מ א י א ש ו הת א ש הזמ ז ל ו ש מ ת ן מ י ו ז י ו ע צ מ א ן ה י י לב ת י מ א ה ה מ ח הה בכל מ ח ה ל י ה י ה ש נ ח מ ה ו נ ח ל מ כ ה ב א כ צ ו י כ ה ו ר ו צ ה מו ה א י ל ע י ש נ פ ז זוית החילוף מ א לפ״ ר ק ת א ש י ת ה ע ת ו עת ש ת ק א ת טח ז ש ת ק ב כ ו א ר י ה ה ה ל ו ש ת זהט ה י ו ל ו עו י ת ו כ ל ך ה א ר א ה ו ל ז כ ח ב ק ך ל פ י ס ו ד א ו ע ו ו נ ר מ א ף ש ו ל י ח הה ל א ם ה י ו י ק נ ן ש י ע י כ ע כ ד ו י י ו ה ה ת ע ר ו מ א מ ה ו מ מ ו ק מ בו לי א בגלג ו ם ה ח ג ר י ש ל ה י ל א ה ה ר ו מ ו ה ק ה ע ו י נ מ ו ה ק ר״ל הר א ב ת י ו ש מ ע כ י ק ר י ב ת י מ א ה י ו ע צ מ א ו ה מ ו ק ם על מ י ד י ע מ ש

: ם ש ת ה ר ז ע ה ב ז ר ה מ א מ ה ו מ י ל ו א ר ו ה מ ו ק מ ה כ זת ק ו ל ח מ ה ו ת ד מ ה ו מ ח ת ה נ ר ש ד ע ג י ד ו א ו ו ר כ פ ס פרק שני אר א ב א ה ו ז ם ב י נ ו ר ח א ן ה בי ם ו י נ ו ש א ר ן ה י ש ב י שב ו ש ח ש ל ה י י ל ע ה ש נ ו כ נ ה ה ת ד ם ח ש י כ ו א ת ו ו ר ו ר ת ב ו י א ר בו נ י נ ו מ ד ק ו מ נ י ד י ה ב ר ו ס מ ה ה ד מ א ה י ם ה ת ו נ מ ל ם ו ל ו ע ת ה ו נ שו צ ״ ק ת ת ת ו ע ם ה׳ ש ו ה י ״ ס א ש י ה ה ו ב ה ר א א ב ד ב א ם ר ש ז״ל בי א ד כ א ו ו י ה ו א י ר ע כ ק ד ל ח ו ב ״ ם מע י ע ג ח ר ״ ד מ ו ע ם ו י ק ל חה ז ק ה ר פ ו ב י ט פ ש מ ו ו י ת ו כ ל ר ה ר ב ה ל ת א ע י ב נ א ה ש ו ן ה י י נ ע הו י נ י י נ ב ע ו י ר פ ה ל ז ו ו מ צ י ע נ פ ל ב לו ר ג פ ר ס ד ס ל ו ו ר ב ב ח לו ם כ י ו ל ם ת ו ה י ת ו ד ו ס ר ו ו ב ע י ה ד ו ס י ל ו י א ו ם ה ת ל ע דל מ ו ג וא ל ו ו ת ו ו א ר ר א ב ם ל י ר ב ח מ ה י ש פ ל ו ו מ ו ק מ ר ב א ב ת י ו ש מ כו ך ב י ר א ה י ל ת כ ר צ ו י לו ה ו א ר י ה פ ר כ ו א ו ל י ט פ ש ו מ א י צ ו הת ו מ ו א י ה מ כ ל ח ם ש ת צ ה ע ע ל ב ך נ י ך א א ר א ד ש י ע א ד ר מ ת ו יף ו ס ך ב ל י כ ש א ה ו ת ד מ ן ו ו כ נ ה ה מ ח ת ה נ ר ש ד ל ג ם ע ר ק ח בם ו ק י מ ר כ מ ו א ל ו י ח ת א ה ו ז ו ב ש ר ש ת ו מ א ך ה ר ך ד ע י ד ו א ום כ ל ה מ ת ו ע ת ו ל ע כ ת ב ו ל ם במז ה י נ ח מ ת ו כ י ל ב כ ו ר כ א ש ח ו ר י הד ר ע כ י לא נ ם ו י מ כ ח ע ל ד ו א נ ב ל ו צ מן ק ז ן ו מ ל ז ע בכ י ס ר בב ו צ ן ק מ י בכל ז ע צ מ א ה ה מ ח ך ה ל ה ו מ נ ו ה וכו ל י ח ו ת ע ד י שת ד ת מ ע י ד ך י ו ת א מ ל ו א ת ע י ד י ך ל ר ן ד י ה א ה ז כ ל ה ת מ ד מ וו ב ן ש מ ז ת ה ד ן מ ו י ולכו נ ו י ר הע ק ח ע ע״ס מ ד י ר ל מ ו ל ה כ נ ש הך כ י פ ל ת ו ו ל ז מ ר ה ד ע על ס י ק ר ת ב ח ה א פ ק ה ה מ ח ם ה י ל ש תת ל מ ה ו מ ח ת ה נ ת ש ד ה על מ ל י ח ר ת ו ק ח ם ל י מ כ ח ו ה כ ר צ ו הר מ ו ל ו כ נ ש י ו ו נ ר ש מ א י ן ו ו ש ל ת מ ר ז ג א נ י ו ה נ נ ה בלשו נ שת פ ק ה ה מ ח ם ה י ל ש ו ת ב ן ש מ א ז ו ה ה מ ע ט ה ו מ ח ת ה נ ן ש י נ ע שה מ ו ק מ א ל ב ת ה ו נ ש ת ת ו י ח ר ז מ ה ה צ ו ר ע ע״י מ י ק ר ת ב ח אה מ ח ת ה נ מן ש ר ז ד זהו ג ב ו ב ס ה ל ל י ח ת ו ה נ מ מ ן ש ו ש א ר הת מ א ר ב מ א ו נ נ י ה א נ ש ם ה י ש ר כ מ ו ת ל ו א ך י כ י פ ל ל ו ע״ד כלר מ א נ ה ש מ ה בלבר ו מ ח ת ה נ א על ש ל ה א ל מ ת ה ו ע מ ש י מ פ לם ו ק מ ב ן ו ת הלשו ב ח ר ה א ו מ ג ו ך ד ר א ד ל ו א נ י ה א נ ב ל ת ה נ של ב ה א מ ע ט ה ו נ ת הלב נ ן ש י נ ך ע ע י ד ו ה א ז ר ה מ א מ ה ר מ ח א

א צ ו י ם גלגל ה ש ה ב נ ו כ ת י ה מ כ ח ם מ י ב ו ר ת ו ו א א ר ק י א ש ו הו מ צ א ע צ ו י ל ה ג ל ז הג כ ר ם מ ו ה י ב ט ו ן ק כ ו ו ז כ ר מ ל ו י א ו ז ה כ ר מז כ ר מ ה מ ב ש ח מ א ב צ ו י ר ה ש י ו ה ה שעיים ק א ר ן ו נ ו ב ת ה ו ו י ב ט ו ק וו על ר י ב ע ה ל לו ו י לגלג ד ה כ מ ח ז ה כ ר מ ד ב י מ ק ת ב ד ל ו ו ל ס מ הר ו מ א י ה ע צ מ א ה ה מ ח ך ה ל ה ן מ י ג ד ה ו א נ ו ל ה ו ל ס מ ף ה י ק הי פ ה כ מ ח ע ל י נ א מ ו י ה ע כ י נ מ ו ה ק ה ה ז ו ה ק א ה ר ק ך י כ י ס ל ות א ז ה ה ר ו צ ג ה ו ח ה א ת ז ך א ת ו א ר ה י ל ד כ י ו ע צ מ א ה ה כ ל ה מ

*

ו כ ר א מ י ה ת ה ש ד ו ק ב נ י ב ה ס ק ו ק ח ה ה נ מ ת אחט מ ל ו ג ע שה ח ט ש ק ב ו ק ה ח מ ח ל ה ו ל ס ה מ נ ה ה ו ר ו ג ח ת ה ו מ א ד י ת ה ו ל ו מ הם א ו ו כ ר א מ צ ו י ה ה מ ח ו גלגל ה כ ר א מ ו ה ת מ ש ד ו ק ב נ י ב סל ב׳ ר ע ב ו ע ה ה ר ו צ א ב ו ה ו ש ס ן תמהר כ י ם כ ל א א י צ ו או ת ו א א ר ק א א ש י ה ה נ מ ת ת מ ד ו ק ה נ י ה ה ת ל א ם ה י ז כ ר מ הה מ ח ו ה כ ר ע מ י ג י ש כ י ש פ ח ל ז ת ו ו ל ו מ ם רום החמה ב ו ק מה ע י ג ר ה ב ה כ מ ח ה ' א י ו ה ה א ח כ ד נ ו מ ע ת ל י ע צ מ א ו ה ת צ ו ר מ בת ד ו ק ה נ י ה ת ה ו מ ד א ה על ה ה ב ג ה ו ק ח ר מ ה ו ת ו מ מ ו ת ר י ל כ ת לד ו מ ע ה ל מ ח ע ה י ג ת ש ה ר״ל כ מ ח ל ה ס ם ש ו ק א מ ו ה ה ד ג נ כ ד שה ב ו ר י ק ה ו ל פ ת ש י ל כ ת א ב י ז ה ל א ו ל ס מ ה ת ד מ ד ו ק על נר מ א מ ה ר מ ח ק א ר ס ו ב י ט פ ש מ ם זה ו ע ך ט ע י ד ו ד א ו ע ה ו מ ד א ה מה מ ח ך ה ל ה ף מ ו ל י ן ח י ד ו מ נ מ ; מ ב י י ח ת מ ל ה ך כ א ר א ה ו ז הה ת ל ע ב ת א ו ל ז מ י ה ק ל ח ח כ ו ה נ ר ב ע ם ב ו י ם ל ו י ה מ ה ל א ר נ הו נ ד י מ ע א ה ו מ ח ז ה כ ר ח מ ק ה א ז ט מ ט ק ע ך מ ת ו א ר ה י ל ד כה ת ו ע א י נ ה ו מן ש ו ק י ך על י ש מ א ל ו ו ל ס מ ה ת ן מ ד ו ק ל נ ו ע ל א כי הוה ר ק ו ו ע י ך על י ש מ א ת ן ו ד ו ק ל נ ה ע ד י מ ע ה ה ו ב ש ח מ בך ש מ נ צא ו ו י ה ו מ ח ז ה כ ר ר על מ ב ו ע ה ו ר ו ג ח ז ה כ ר מ א מ צ ו י הם ו ק ה מ א ר א נ ו ה ה י ל ע ת ש ו א ר ה י ל ד ת כ ו ל ז מ ה ת ח מ ד ו ק ד נ עו ק א ה ר ק ך י כ י פ ל ת ו א ז ת ה ע ם ב ש ד ל מ ו י ע ת י מ א ה מ מ ח הת ו ל ז מ ו ב ש א ת ר ד ו ק נ י ש נ פ ר מ מ ו ל ה כ ר ו מ ו ה ם ק ש הזח כת ו ל ז מ י ב ת י מ א ה ה מ ח ם ה ו ק ה על מ ר ו מ א ה ו י ה עת ת ו ל ע כ בה ר ו מ ו ה ק פ ה ״ ת ע ו ל ז מ ה ב מ ח ה ל א ר נ ך ה ל ה מ ה א ו י ה ת ה ע ב׳ מהלך החמה האמיתי קר א שי ו ב ה ו צ ן ק מ ז ן ו מ ל ז כ ה ב ז ה

38 מאמר שלישי פרה כך היה דק מאוד עד שלא היום מהיותו שלם אמר כי כל כ היה יכול לכוון אותו ולצמצם ולידע ע״ס העיון ולא עוד אלא כשהיה מתכוון לצמצם ובודק עליו בדיוק גדול לא היה מוצא אותו על מדה אחת קצובה בכל השנים ומפני כן וגם מפגי עוצם דקותו לא חשש לו ולא הקפיד עליו והורה לבני דורי וציוה אותם לםדר שנות העולם ולעשותם משם׳יה יום ורביע יום שלם בלי תוספת ומגרעת ולפי זה נהגו האומות הסונים לחמה לסדר השנים ולעשותם שלש שנים רצופות משס״ה יום כל אחד םהם ויקראו אותם פשוטות והרביעית יעשו אותי משם״ו יום ויקראו אותה כבושה ונשאר הוא עם זה מסתפק בדעתו ולא ידע אם זמן השנה עומד על םדה אתת קצובהו ס תסס עליו בזה ואמר כי לא ל מי ט ב בכל השנים או לא ום שיעלה בדעתו ויחשוב שיש כ ר ב יאות לאיש משכיל כמו א חילוף במדת זמן השנה בין שנה לחברתה ויותר נכון היה לו לתלות הספק הזה בחשבונותיו או בתקון הכלי שעיין בו אי במצבו ויאמר שמא אני לא כוונתי יסה עתי העיון כמשפט או שמא הכלי הוה שעיינתו בו אינו מתוקן ולא מוצב כפי הראוי לו או שמא מיום ליום ומשנה לשנה הוא משתנה ומתקלקל בתקונו ומצבו וממני זה הוא שאינו מוצא זמן השנה עומד על מדד, אחת קצובה בכל השנים ממה שיתלה הספק הזה בזמן השנה עצמו הנוהג עיים מרוצת גלגל החמה ותנועתו השוה לעולם ועוד תמה על שלא הקפיד על המעט קט ההוא שהוא מפחית זמן השנה מהגיע לכדי רביע יום שלם יותר על שס!׳ה יום אעס״י שהוא דק מאוד ואמר איך לא השגיח בו ולא חשש אליו והוא נקבץ משנה אל שנה ונתרבה עד שיתקבץ ממנו בשנים רבות כמה שעות וימים ואח״ז באם כ ר ב ם ואמר כי החילוף הדק הזה שהיה מוצא א ו י מ ל ט בי שיש חילוף בזמן בזמן השנה בין שנה לחברתה אינו מפנ השנה כלל ולא מפני שדרך חקירתו ע״ז לא היתד. כסי הראוי וגם לא מפני שחשבונותיו לא היומדוייקים כסי יכולת האדםי שאין לך שום מעיין בעולם אפילו זריז שבזריזים אלא מפנ ומשכיל עד מאוד במלאכת העיון שיוכל לתקן כלי העיון ולהציבו כפי הראוי כלומר עד שיהיה כתקון הגלגל ומצבי וגם עתי העיונים שיוכל לכוון אותם כמשפט בלא שוםם בשכלו ו י מ ל ט קרוב זה אי אסשר בשום סנים ואח״ז בא בם בםךת זמן כ ר ב הזך ועמד על הקרוב הזה שהיה מוצא א השנה בין שנה להכרתה והערים עליו ופחתו והמעיטו בחלקור שנים רכות עד שבטל במיעוטו ולא נשאר ס ס אותו על מ לו שום חששא ובא לו עי״כ וכוון מדת זמן השנה עה״ד הזאת עיין בדיוק עצום וכוון על דרך האמורה למעלה רגע תקופת תשרי האמיתי ולקח רגע העיון ההוא וצירף אותום המדוייק מאוד בתקופת תשרי שהיה לפני כ ר ב לעיון א עיונו וקודם לו ברס״ה שנים וחשב וידע מרת הזמן הנמשךר השנים האלו ומצא שהפחית ס ס בינתיים וחלק אותו על מ הזמן ההוא הגסשך בינתיים מהגיע לכדי רביע יום שלם

ס יחשוב כמו שמפרש בספרו ויאמר כי ו י ס ל ט י ב הוי יודע כ גדר שנת החמה הנכון שממנו יודע מדת מהלכה האמצעי בכל זמן קצוב ושעליו יש לחשוב שנות העולם הוא משיחיה החמה עומד נוכח נקודה ידועה מהמזלות כמה דאת אומר נוכח נקודת השוואת הקיץ או השוואת החורף או נוכח איזה נקודה אחרת שתהיה מהמזלות הקבועים ותתגלגל משם ותעבור נוכח חלקי הי׳׳כ מזלות כולם וישנה וישוב ויחנה שניתת החמה הנכון גוכח הנקודה ההיא ויאמר כי הוא גדר שנ הואיל ואז ישנה לו הזמן וישוב כצמצום למנהגו הראשוןי השנה שהיה לו בתחילה ק ר ס כבתחילה כלומר לרגע ההוא ם מהקיץ או חורף או קור או חום ואז ולפיכך ישנה לו מרכז החמה וירוץ על הגלגול ההוא שסבב בתחילה וישוב לנקודה מזרחי ומערבי בכל אופק ואופק וגם לנקודת מעברו על אופן חצי היום שהיה לו בתחילה בכל מקום ומקום ידוע ולפיכך ישנה לו היומם והלילה וגובה החמה ברגע חצות ומדת צל העמוד רחזור וישוב הכל למנהגו שהיה לו בתחילה כצמצום וכשהסכים דעתו על כי זה הוא גדר שנת 'החמה הנכון ובא לחקור ולידע מדתה על פי העיון התחיל ואמר כי אברכס החכם שהיה לפניו] בכמו ש׳ שנה ששבח אותו ואמר עליו כי הוא היה יותר זריז ומשכיל במלאכת העיון מכל החוקרים שהיו לפניו חקר על מדת השנה ע״ד האמת עמד ועיין כעגולת נחושת ההיא העשויה כמין טבעת שטחית גדולה מאחר שהיתה מקדם במדינות אלכםנדריא מכוונת ומונחת קבוע לשם בכיון ודיוק גדול מוצבת בשטח גלגל המישור ובשביל המצב הוה שהיה לה היה בכל יומם ויומם מימות החמה עבר פניה הצפוני לבדה מאיר ומוהיר מאור החמה השופע עליו אז כמו שבכל יומם ויומם מימות הגשמים היה עבר פניה הדרומי הוא המאיר והמזהיר אבל נרגע תקופת ניסן האמתית ורגע תקופת תשרי האמיתית כשיזדמן להיות העת הזאת לשם יומם היתה אז הטבעת 1»ן8ית מאירה ומזהירה מבי עבריה פתע פתאום בכת אחת י^סוגי והדרומי והיא אז כל חוף עקמימותה עומד ומתלונן כצל עצמו וזה לסי שאז וברגע ההיא מרכז החמה עומדם היה ממתין לרגע הוה בין כ ר ב א ד גב הטבעת ו מכיין ע בתקיפת ניסן ובין בתקוסת תשרי ר״ל שבו האירה הטבעת משני עכדיה וידע כודאי והכיר שאז חל רגע התקופה ההוא ועומד ומחשב לרגע ההוא וידע איזה רגע הוא מאיזה שעה מהיום ההיא מאלכסנדריא ושומר ויושב וממתין לו עד סוף השנה ייודע כמו כן וע״י כן וסביר את התקופה ההיא לשם וגוזר על הזמן ההוא הנמשך בינתיים ואומר עליו כי הוא זמן שנת החמה האמתי ואחר שחקר על זה פעמים- שנה ע״ד האמורה העיד ואמר כי מעולם ח רבות שנה אה לכדי רביע יום יותר על שס״ה ז לא מצא כי הגיע לו הזמן הס ובכל מחקר ממחקריו היה בודק ומוצא אותו ר ע יום אלא ל רביע יום פחות משהוא אלא שהמעט הזה מפחית רביע

מאמר שלישי פרק כ לט

נוכח השוואת החורף או נוכח השוואת הקיץ או נוכח איזח נקודה אחרת שתחיה מהחגורה הקבועה בעקסיםות הגלגל העליון ועד שישנה לו וישוב לחנות נוכח הנקודח ההיא עצמה שנית וזמן השנה הזח ר״ל שלפי דעת הזאת אקרא אותו בכאן לפי זה זמן השנה התקופי והדעת השנית היא דעת החוזים בכוכבים שאומרים כי טעם שנת החםח הוא הזמן שבו ישלים מרכזה הקפה אחת במזלות האמיתים בעלי הצורות שכבר הכרתם וידעתה דין הפרש שיש ביניהם לבין המזלות הקבועות בעקמימות הגלגל העליון ר״ל שזמן השנה לפי דעת אלה הוא משיחיה למרכז החמה שום יחם ידועה עם נקודה ידועה מהמזלות האמתיים האלה או עם כוכב מיושב ידוע הן דבוק או איזה יחס שיהיה ועד שישנה לו מרכז החמה וישוב לו להיות לשם כמו היחס ההוא שנית ואמרו כי זה לבדו הוא זמן השנה הנכון שיש לחשוב לוי שבו תשגה החמה לחיות לה עם צבאות כוכבי המזלות מפנ כגון המערכת שהיתה לח עמהס בתחילה הואיל ואז ומסני כן ישוב לה להיות בתחתונים כעין הממשלה והכה והפעולה שהיה לה בתחילה והאנשים האלה עשו כסי סברתם כמשפט גזירת הכוכבים והדעת הגי הוא דעת החוקרים שעמדו באחרונה מחכמי ישמעאל האומרים כי זמן השנה לסי האמת כלומר בלי להתיחס לשוס דבר כעולם הוא הזמן שבו ישלים מרכז החמה הקפה אחת במסלולתלע׳ים הקו המניע ואמרו כי זה לבדו הוא הזמן הנכון הואיל וסביב מרכז המסלול ולא סביב נקודה אחרת היא סיבובה ומהלכח האמצעי ועוד לסי שבזמן הזה ישוב לו חילוף מהלכה במזלות ויחוור למנהגו ולמדתו בצמצום כסי מה שהיה בתחילה ואלה גם הם הורו כסי אומנותם בתיקון מנת החמה ומקומה האמיתי לכל עת

ועת ידועה;אחר שסדרנו טעס שלש הדעות האלה עתה הוי יודע כי ו העיון האמיתי העיד שזמן השנה שלפי אחת אחת מהג׳ דעות אינה כסי המדה של דעת האחרת אע״ס

ס יחשוב כי זמן השנה לפי דעתו הוא כפי זמנח• ו י מ ל ט ב ש שלפי דעת השלשי׳ כלומר שעל מדה אחת הן לעולם ובשביל זה הוא שלקח וכיון ממנו מדת המהלך האמצעי שקבע בלוחותיו כמו שאמרנו ויאמר שזמן השנה שלפי דעת השנייה אין לחשוב לה ולא לשום לב אליו הואיל ולעולם הוא גדול במדתו מזמן השנה שלפי דעתו ועודף עליה ככדי תנועה הכוכבים המיושבים שהיא מוח ולעולם על סדר המזלות לפיד שעבר והחוקרים האלה הס תפסי ם א ז סברתו שהוירעתיך מ עליו בכל זה והראו כי ומן השנה התקוסי אינו עוטר עלא אלא מתחלף ו מדה אחת קצובה ככל השנים כמי שחשב ה ©וסן לזמן ומשנה לשנה חילוף דק מאוד שאינו ניכר אלאים רבות וכמו כן הוכיחו שהעתקת הכוכבים לאחר-שנ המיושבים אינה שוה ילא על סדר המזלות המו שחשכם ופעם אחרת י ג 5 ) י ש ל כ א ן מ ה ע 5 ס ן ף ם ן א מ ל ס א י י ם ל ט ב

יותר על שס״ה לכל שנה והמעיט כדי יום אחד פחות כגון חלק אחד משי חלקים כיום וכעין זה עשה בתקופת ניסןי זה אז ידע מחמת כן והכיר האמיתית ומצא החסרון כפ שומן השנה המדוייק הוא שס״ה יום ורביע פחות כדי חלק אחד מש׳ חלקים ביום אמר מאחר שכקירוב שיוכל להמצאר פ ס במרת זמן השנה שבא מצד העיון חנה נתחלק על מר כ ם כ כ ר ב השנים הרבות האלו שהוא בין עיונו לבין עיוני א בטל במיעוטו ולא נשאר שום חששא כי מה זה יהיה מנת השנה הא׳ וחלק ממנה אלא דבר שאין לו שיעור ועוד לא נתקררה דעתו בזה עד שלקח אחד מעיוניו המדויקים וצרף אותו לעיוני החוקרים שהיו לסניו ככמו תייר שנה וחשבר ס ס למססר ימי הזמן הרב ההוא הנמשך ביניהם ואמר כי מ ימיו החסיר מהניע לכדי רביע יום שלם יותר על שם״ה יום ולכל שנהממנווהמעיטבכדיביימיםאו גמרבדעתווגזרשמדת השנה היא שס״ה יום ורביע פחות חלק אתר מגי מאות ביום שוחו שס״ה יום ה' שעות ונ״ה רגעים סס׳ בשעה וחומש רגע א׳ מהם עוד אשר הם תתקצ״ג חלקי תתר״ס וכגון ג׳ חומשיר השס״ח יום ה׳ פ ס חלק אחד עוד וכשנתברר לו וה לקת מר ש״ס מעלות של פ ס שעות ורגעים שאמרנו וחלק עליו מ הקפה אחת ויצא לו כי מנת היום האחד ממהלך החמה האמצעי וחלקו הוא נ״ט רגעים ח' שניים י״ו שלישיים י״נ רביעים י״כ חמישים ל״א ששים ואח״כ כסל המנה הזאת ככל מספר ימים וחדשים ושנים שרצה והשליך מחנקבץ כלר פ ס ההקפות השלימות והחזיק בנשאר ועלה בידו מבת מ הימים והחדשים והשנים ההם ממהלך החמה האמצעי יתר על הקפות שלימות ידועות ומכוונות ועוד לקח מנת היום הא׳ !הלק אותה על כ״ד והיה הוא מנת השעה האחד וחלקה ממהלך החמה האמצעי וכשעלו בידו כל המנות האלו ידועות מכוונות עה״ד הזאת קבעם בלוחות מתוקנים כדי שיהיו עתידין למי שירצה לחשב על פיהם ולידע מדת מהלך החמה האמצעי יותר על הקפות שלימות לכל ומן וזמן קצוב שיהיה ודעתי לערוך במאמר האחרון מהספד הזה לוחות מתוקנים לזםן מהלך החמה והירח האמצעיים כפי הראוי לפי חשבוננו!ה אשוכ ואשמיעך בזה הענין חרשות ונצורות שלא ת ע ו הרגישו חכמי קדם ואודיעך בו נוכחות שלא הכירום המחברים בחכמת סוד העיבור ולא ידעום ותחילה אומר כיס ו י מ ל ט חכמי ישמעאל המדקדקים לא רצו להם בסברת ב במה שאמרנו לעיל דעתו בגדר שנת החמה וחקרו ע״ז בדיוק יותר גדול ממנו והציעו תחילה ואמרו כי שגת החמה לסים עצמה ו ל מ י ט אחת אחת מגי דעות האחת היא דעת כאה לרעת קדםונינו ז״ל ומדת השנה לסי שאסרגו והיא נ דעתו האמורה היא קרובה מאוד לדעת ר אדא כסו שיתבאר זה במקום אחר וטעס גדר השנה לפי דעתו כמו שאמרנו היא הזמן שבו ישלים מרכז החמה הקפה אחת ברקיע עי׳י המסיבה המורחית כלומר משיחיה מרכז החמה עומד מכוון

39 מאמר שלישי פרק ב

ד ם ע ת ו ת ו י א ס ה ל ג מ ה ו ן נ י ד ה ה י ה ן י כ ר ו ד ה י א פ ל ם כ ה לע י ב י ר ר כ ם ב ו י ע ה י ב י ר ד ל כ ת ע פ ד ו ו ע ת ד ה מ י ה ת ר ו ו ז ח י שה ג בז ה ו ך נ ה כ י ה י ה ו י ה ה ז ן ה י ד על ה ט ו ע ר מ ת ו ו י ה א ע ש

: ם ל ו י ע מ ל י ה כ ל י ל ר ח ז ו ח ך ו ל ו הן מ פ ז ״ י ע ע כ ד ו י י ו ה ה ת ד ע ס י ת נ ה ו ל ז ר כ ר ב ת נ ואחר שי נ ר כ ז ת ש ו ע ד ר ה א ש לתו מ ו ל ז לא ע ה ו ז י ה ס ו ק ת הי י ל ה שע נ ״ט ש ל י ה ש נ ב ל ר ה ו ז ח ו מ ע ב ק ו ו נ י נ ו מ ד ו ק נ ו ל ד ס יי מ ן כ י כ ו שע״ י ת ו כ ל ה ר ו ו ב ע ת ה ו נ ו ב ש ל ח ם כ י ד ס ו י ם מ הן י ב ש ו ו ח נ ה א ז ר ה ס ם ה י לו מ ו א ר ו ה מ ו ק מ ה ב ל ז ר כ א ב ת י שת ד על מ ם ו י ש ד ו ק מ ה ה נ ש י ה ד ע ו מ ם ו י ש ד י ח ש א ת ר ו ע י ב ק לו נ י ד י ה ב ר ו ס מ ת ה ק י י ו ד מ ה ה ו נ ו כ נ א ה י ה י ה ס ו ק ת ה ה נ ש ן ה מ זם י ב ש ח ו מ נ ו א נ ע ד ב ת ו ר ק ב ה ש ב ה ר א א ב ד ב א ם ר ש ״ל ב מרזע ד ת ר ו ח ם א ו ק מ ך ב ר ל א ב ת י י ו כ י ת ו שנ ם ו ל ו י ע מ ם י י נ ו מ וך ה כ נ ב ל ד ה ל ו מ י ב ו ם תל י ד ע ו מ ה ח ו ע ר״ ו ב א ק ו ה ו ש מ י כ כר ה ל ש ק ם ת ה א ת ע ה ו מ ח ת ה ו ס ו ק ת ר ב ח ד א צ י מ ו א תל ו הי נ י ה א ז י ה ם ו ק ת ה ה נ ש מן ה ז ל ו י א ו ר ה מ א ת ת ו א ז ה ה נ ק ס מ הר י ע ה ו ש מ ם כ ל ו ע ת ה ו נ ל ש כ ה ב ב ו צ ת ק ח ה א ד ד על מ מ ו ער ו ב י ע ת ה ו נ ו ב ש ל ח ו כ נ ב ו ז״ל ו נ י נ ו ם ד ו ק נ ו ל ד ס ך י י ן א ו י הער ס י ת ה נ י ל ע א ש י ה ע ו ו ד ה י ת ד ם מ ו ה ו לנ ע ב ך ק י ד א ו ע ו ו י עלר מ ו ל ה ו ז ם ז״ל ב ה י ל ן ע ו ע ט ש ל כ י אח״ ה ו נ ב ל ר ה ו ז ח ן מ ת נ ום י ד ע ו מ ה ע ר״ח ו ו ב ק ם ל ה ו ם נ י ד י ר ב ו ס מ ה ה ז ן ה ו ב ש ח ל ה כ שך ו מ ס ש ל י ן ש ו כ י נ ת י מ ד א ו ס ד על י ס ו י ו מ נ י ם א י נ ש ן ה י נ מ ור י ס ה ל ה ו ל א ת ה ו י ש ו ק ץ ה ר ת ך ל י ר צ ה ו ב ה ר ע ר ה ו ב ו ר ו ה י עלי ר כ מ ו א ר ו ב ה ד ו ן ה ע ו ט ב ה י ש ן א לכ ם ו ה י ל ע ת מ א ז ה ה ב ר הה נ ש ן ה מ ף ז ו ל ח ר מ א ב ת נ ה ש ו ר ב ו ס כ ל ש ו ח כ ל ל כ ו א נ ת ל מ א בל י א ו ן ה מ ו ן ל מ ו מ ה ו נ ש ה ל נ ש ו מ ת ד מ ה ב ו י ה ס ו ק ת ה ה נ ש הא ל ו א נ י ה א ז ר כ ב ד ש ב י ת כ מ י ה ו כ י ד על י ע מ ה ו ר ו ן מ ו י הע ור פ ו כ ו ו ש א ה על ר כ א מ י ה ה ו מ ח ר ה ו א ד כ מ ו א ע ו ה ו ש מ ככל ו א נ ל ד ו מ ו א ע ו ז ה ה א ל י פ א לה ו י ן ל ו ש י א י ב ר כ מ ו א ה ו בך ר ם ד ה ם מ ל ע ת נ ר ש מ ו ל ו ז״ל ו נ י נ ו מ ד ד ק ג נ ד כ ו מ ע ן ל ו כ מ כו נו בי ע ת ה ו ו ת ו ו א ע ד ם י י ה ם כ ה י ל ר ע מ ו ל ה ו ו ת כ מ א הה ת ר״ ו ע י ב ק ר ב ו כ ע ת ה ו נ ו ב ש ל ח ו כ נ ו ל ד ס י ו ו ד ו ו ס מ י ר ע ה ול ה ע ה ז ל ע ך י י א ל ח״י ו אלי ר ו ק ו על ש ת ו ו א נ ב ת ו ו ד ע ו מ ה וי ת ו ו א קבל ר ו ו כ ע ד ה ו ר ס ס מ ת נ מ א ם ב ה ל ל ו י כ ש כ מ ת ל ע דה נ ה ו ו י ר ל על ב כ ו ה ע ד י ו ו א ר ש ו ד ו ק ח ה ו ר ו ב ס צ ם ש י א י ב נ ה מי ג י ד י ר ב ו ס מ ה ה נ ש ן ה מ ת ז ד ד ע יס מ ס ו י א מ ו ה ה נ ב ל ר ה ו ז ח מת י ש א ר ב ה מ נ ת ש לא נ ו ו ג ה נ מ ף מ ל ח ת א נ א ל ד ׳ א ם ר ש ם ב ה מת ו ד י ע ם מ ר ה א ב ת י ה ש י מ ס ה כ נ ב ל ה ה ו מ ח ת ה ו י ק ל ה ו ת ד ע ע ות א ץ ו ו ר ת י ב ת י מ א ם ה ע ט ה ה ו נ ו כ נ ה ה ב ו ש ת ה א ש ל ל זו א זו עה נ ש ן ה מ ף ז ו ל ח ר מ א ב ת נ ה ש י מ ר כ מ א נ א ש ו א ה י ש ו ק הק פ ו ס ן ב י א י ש ת י מ ר א ב א ד ו ן ה מ ז ן ל מ ז ו מ ת ר מ י ב פ ו ק ת הר ד ס ה ו ו ג ה נ מ ו ש נ ר מ א ו ש מ ו כ י ד על י ע א מ ו ן ה ו י הע ל ו י א ו הה נ ש מן ה א ז ו ב ה ן ר מ ז ב ם ו ע י ם א כ ו ר ה א ב ת נ ו ש מ שלו כת י ל כ ת ע ל י ג י ד ש ט ע ע ט מ ע ן מ ט ק ת מ ך ו ל ו ה ה ז י ה ס ו ק ת : הי נ מ ת מ ו ח ו פ ע א י ב ר ם ו ו ה י ״ ם ז ש ו א ת ד ה מ י ה ת ו ו ת ו נ ט I ק

ת ן ו נ י ת מ ם ב ע פ ת ו ו ר י ה מ ם ב ע ר פ ו ח י א פ ל ר כ ח ב א ן ר מ ז ב ור מ א מ ו ב ש ר ש ה ו ל ז ר כ ק ע ע ד ו ר נ ב כ ה ו ב כ ר ״ א כ ל ל ב אן י כ נ פ מ ה ו ז ש ב י ג ר א ה ם ל ו י מ ל ט י ב ו כ ר ס א ר ו ב ע שם ו ם ר ו ק מ ר ש ב ס י ש נ פ ם מ ג ה ו נ ש ן ה מ ת ז ר מ ש ב ב ת ש נק ת ע לא נ ם ו ל ו ע ו זז ל נ י ת א ו ל ז מ ו ב ה י נ ת מ ה ו מ ח הה ל ע ע מ צ מ ו א מ ה כ ת י א ה י ה ו ש נ מ ז ו ב י ל ה ע נ ו ח ה ש ד ו ק נ ה מה ד ו ק נ י על ה ב כ ש ח ר ו א ב ת י ו ש מ ם כ י מ ו א ל ת ז מ ת מ י ש ש הם י נ ו ר ח א ה ם ו ל ו י ע ם ל י ו כ ת ו נ ח ם ת ו ק ה מ י ה י ה ו י ת ה א ז הן מ ז מ ם ו ל ו ע י מ ו כ א ר ה ם ו י י נ ו י ע ם ה ת ו ת ו א ו ב ח י כ ו ה ה ל א הי פ ל ה כ כ ת ר ו ד י ב כ ת כ ו ל ז מ ה ב מ מ ם ה ו ם ר ו ק ק מ ת ע א נ ו ן ה מ ז לם י י ת י ס א ת ה ו ל ז מ ה ה ו נ פ ש ״ ך ר ש מ ת ב ח ה א ל ע י מ ד כ ח ב ר ז מר מ א מ י ב ת ה שנ י מ פ ם כ י ג ג ו ם ת מ ם ו י ק ת ע ם נ ם ה מ צ ה ע ל א הד ע ט ו ע ן מ מ ז ן ב כ ם ל ד ו ם ק ג ם ו כ ר ב י א מ י ה מ נ ה ר ו ב ע שך ל ו ה ה מ ח ם ה ו ם ר ו ק א מ ו ה ה נ ף ות״ן ש ל ו א מ א כ ו ה ה ש ת עת ו ר ב ו ח ה מ ל א ת ה ו ק ת ע ם ע״ס ב׳ ה י ע ו ב ק ת ה ו ל ז מ ע ב ס ו נ ק ו ת ע נ ום י נ י פ פ ל ת כ ו ל ז מ ש ה א א ר ו ה ץ ש י ק ת ה א ו ו ש ה ק מ ח ר ת מ ך ו ל ו הם ל ו ע ן ה י נ מ ם ל י ע ב ש ם ו י פ ל א ה׳ א ו ה ה ש ו ז נ י נ מ ז א ב ו ה ד ש עה ע ו ב ק ן ה ט ר ל ס ש מז א א ר ו ה ם ש ו ח ך ה ו פ י ה ה ד ו ק ה על נ נ ו חה ד על ז י ע י מ ת מ א ה ר ו י ע א ה ו ה ו ש מ ה כ נ מ ד מ ו א ו קר־וב מ אם ר״ל ג ה נ מ ה ו ל א ת ה ו ק ת ע י ה ת ר ש ד ס ן ב נ ו ב ת ם ת ה א ת א וה י מ פ כ ו ו מ ם כ י ת י מ א ת ה ו ל ז מ ה ב מ ח ם ה ו ם ר ו ק ת מ ק ת ע הה א ר ר ת א ב ת נ ו ש מ ם כ מ צ ם ע״ם ע ם ה ם ג ת ק ת ע ה ו ו נ ר מ א שי מ י מ ה ש ז ב ה ר ן ה מ ז ל ה כ ן מ מ ז ן ל מ ז מ ה ו נ ש ה ל נ ש י מ כת ח פ נ לך לו ו י הו פ ו ק ת ה ה נ ש ן ה מ א ז ו ה ה ת ד ע ע ם ו כ ר ב אן ן ה ר ב ח ת ה ה ב ל א ת ה ו ק ת ע י ה ת ש ל ו י א ו ט ה ע ט מ ע ו מ ת ד מ בו ת פ ק ם ה י ל ש י ת ש ו מ ר ו ג ת בו ו ו ש י ת מ ה ו מ ח ז ה כ ר ת מ ו ר ה מ מא ל ה א י נ פ ל ה ש נ ש ה ט מ ט ק ע ת מ ו ח פ ם ב י ע ו ב ק ת ה ו ל ז מ בד ש ע ג ר ו נ נ י א ד ש ד ע ו א ק מ א ד ו כ ה ״ ה כ ז ט ה ט ק ע מ ה שא ו י ה פ ו ק ת ה ה נ ש ן ה מ ז ה ב ז ן ה ו ר ס ח ד על ה ע ה ת ו ו ב ם ר י נ שם ה י ר פ ס ש ב ר ו ס מ ו ש מ ה כ ל א ם ה י נ ו ר ח א ם ה י ד י ע מ ה ש מת ר ה מ ת י ם ה כ ר ב ם ל א ד ו ק מ ו ש א צ מ ו ו ק ד ם ב ה ו ש ר מ א ו ׳ה ע ע ש י ב ן ר י ע כ ם ו ו ע י י ב ר ם ו י מ ה י ״ ס ה ש ז י ה פ ו ק ת &"״שנה הכ ״ ח ה א ת ו א א צ ו מ י ר ח ם א כ ר ב ן א כ ם ו כ ח ל י ש ה ט עח־ וה ת ו א א צ ס מ ו י מ ל ט ב ן ו ו ע ד ג ת ו ס ס ו ע בלי ת י ב ר ם ו ו ה י ״ ס שי ג ת ב ם ה כ ח ה ם ו ו י ם ב י ק ל ׳ ח ש ד מ ח ק א ל ו ח מ כ ה ב ז ת מ ו ח פה ע ש פ ב ״ ר ת ת י מ צ ח ם ו י ק ל א ח ״ ס י ק ד כ ה ב ז ת מ ו ח ה פ ת ו א א צ מה ו ז נ י נ מ ב ז ו ר ק ו ב י ה ם ש י נ ו ר ח א ה ו ו ר פ ס ש כ ר ו פ מ ו ש מ כי ר כ ם ב ו ע י י ב י ר ר כ ת מ ו ח ו ס א צ מ ל ו ק גדו ו י ו בד י ו על ק ד בי פ ל ם ו י י ר ו ב י ם ע י ק ל ם רל׳יר ח ה ה ש ע ש ׳ ב ס ם מ י ע ג י״ג רד י ע ר כ מ ו ב ל י י ח ת ם י ה י ר פ ס ם ב י ר ד י ס מ ם מ ה ם ה ת ו ת ו אט ע ט מ ע ר מ ס ח ך ו ל ו י ה ס ו ק ת ה ה נ ש ה ה י ו זה ה נ י נ מ ז ב ל ו ר קב י י ח ת ך י ל י א ה ו ת ע מ ו ו ת ו נ ט ת ק י ל כ ת ה כ ת ד ע מ ו א ע ו ה ר ש עת ו י ה ה ל ו י ה פ ו ק ת ה ה נ ש מן ה ר לו ז ו חז י ה ו ז ן ב י ר ך ה פ ה ת י ־ שם י ת י מ א ת ה ו ל ז מ ת ה ר ז ה ע״י ח י ה ט וזה י ע ט מ ע ף מ ד ו ע ך ו ל ו הם י ע ס ו נ ה ו ב ת ר ו ד י ב כ לך ב י א ן ו א כ ם מ י ק ת ע נ ם ו י כ ל ו ם ה ת ו י ה ל

מאמר שלישי פרק כ מ

ו ע ד י ז ז׳׳ל ו נ י נ ו מ ד ק לה ל תג ה נ ו ד ה ״ ה י ע ת ע י ד פ ל ה ו ז ן ה מ ז הב ?זדשי ו ש ח ו יש ל י שעלי ע צ מ א ה ה נ ב ל ש ה ד ו ן ח מ ת ו ד מת ח ה א ד ד על מ מ ו ו ע נ י י א ת י מ א ה ה נ ב ל ש ה ד ו ח ל ו י א ו ם ה ל ו ע הת י ע צ מ א ו ה ת ד י מ ר ף על כ ד ו ע ך ו ל ו ם ה ע א פ ל ר א א ב ת י ו ש מ כר פ ס ת מ מ א ך ה ר ד ן מ ו כ מ ו כ ע ד ם י ה ר ו ם ח ך ו ל ו א ה ו ם ה ע פ וור לו ו יחז ד שב ו ם ע י ק ל ח ה ת ו ו ע ש ה ם ו ה ם ה י ב ר ם ה י מ י הו י ש ד ר ח פ ס ן •יוחלקוהו על מ ו ש א ר ו ה ג ה נ מ ב ל ו ש י ה ו ז ף ה ו ל י ח הה נ ב ל ש ה ד ו ן ח מ ם ז ד י ה ב ל ע ם ו ה א ל צ י ה ו ו ב ה ר ן ה מ ז ל ה ל ו כ שם ל ו ע י ה ש ד ב ח ו ש ח ש ל ו י י ל ע ק ש י י ו ד מ ה ן ו ו כ נ י ה ע צ מ א הב ו ר ק ב ם ז״ל ש ה ו מ נ י ד י ה כ ר ו ס מ ה ה ד מ י ח פ א כ ו ם ה ת ו ג מ ל וה ל ג ת ו נ ו ר כ ך שע״ א ר ה א ז ר ה מ א מ ה ר מ ח ם א ו ק מ כ ה ו נ ע ד תי ע צ מ א ה ה נ ב ל ש ה ד ו ן ח מ ו ז נ ו ו כ ם ו י ר ק ו ח ר ה א ש ם ו ו י מ ל ט ב לם י נ ו ר ח א ם ו י נ ו ש א ת ר ו מ ו א י ה מ כ ם ח ה ו ל ח ר ה ט מ ה כ א ה ר ת ע ור מ ו ה א ן ז ו כ ד נ ו ע א ה ולא ב מ ח ת ה נ ן ש מ ת ו ד ם על מ ר ק ח בא ו ה ה ב ו צ ת ק ח י על מדר. א ו כ ב ש ם ח ה ת מ צ ה ק כ ה ב ו ה ו כ בם י ר ח א ו ו ת ד מ ה ב ם ז ה ע ם ז י ק ל ו ם ח ה ם ו ל ו י ע מ ל י ד כ מ ו עם ל ו ע מ ם ו ו צ מ צ ו ב ת ד לא מ ו ו ה נ ו מ ע ר א י ל ר ו ב ד ו ב ק פ ת ם נה נ ש מן ה ת ז ד מ ן ב ר זה ה ב ת ד ת י מ א ע ל י ג ה י ש א מ צ מ א נ לא ל י א ע צ מ א ה ה נ ב ל ש ה ד ו ת ח ר מ ן ב ו ה נ ר מ א י ש ע צ מ א זה הה נ ב ל ר ה ו ז ח ו מ י ל ו ע ד ס י ה ו ד ז ו ה ס ל ג ת ם נ ד ב ם ל ה ל רז״ל שע ש ת ם ו ו ם י י פ ל ת א ש ן ש מ י ז ו כ נ ו ע י ד ו ה ו ו ד ו ו ס נ ו ל ר ס מ וא ו ד ה ו ם ע י ק ל ה ח צ ״ ק ת ו ת ו ע ו ש ״ י ם ו ם י י ש ל ש ה ו ע ש ת ת ו ו א מח ת ל ע כ ו ת ת ש ק י י ו ד מ ה ה ד מ י ה פ ה ל מ ח ה ל נ ״ט ש כולל ים י ק ל ח ו ו י ת ו ע ש ה ו ז ן ה מ ז י ה מ ר י פ ס ח מ ק ם ת י א ה כ ת ו ע א ד י לם י ש ד ח ר ה פ ס ל מ ל ע כ ק ה ל ח ת ם ו י מ י ר ה פ ס ם על מ י ר ת ו נ הה נ ב ל ש ה ד ו ן ח מ ת ז ד מ ך ש ד י ה ב ל ע י ך ו א ל צ א רל״ה י ו ה שי מ כ ח ם ו י ק ל ג ח ״ צ ש ת ת ו ו ע ם וי״כ ש ו ט י ״ א כ י ת ה י ע צ מ א הא ל ם א ל ו ע ו מ ה ו ע ד א י ל ה ו ד ז ו ם ס ה ה ל ל ג ת א נ ת ל ו מ ו א הו י ר ב ד ד י נ ר מ ס א נ ה ש ם מ י י ק ו ל ד ו ס ו ב ד מ ע ו ו ע ד ס י רו״ל ה

: ל א ר ש י ו ל י ט פ ש מ ו ו י ק ב ח ק ע י לד משני ח ל א כ א ל צ מ נ ף ה ו ל י ח ת ה כ ר ס ו א ב פרק שלישי בם ה ה ל א ר נ י ה ת י מ א ם ה ת כ ל ה ג מ ה נ מ ת ב ו ר ו א מ הת ד ל מ ם ע ת ר י ק ך ח ו ת ם מ י מ כ ח י ה ע כ ם ד ו י ם ל ו י ע מ י ק ר בף ו ל י י ח ה כ א ר נ ם ו ה ה ל ל ג ת ה נ י ת ו פ ו ק ת ה ו מ ח ת ה נ מן ש זי פ ל ם כ ו י ם ל ר י ה מ ה ל א ר נ י ה ת י מ א ה ה מ ח ך ה ל ה מ ש ב ר י כ נה ז ג ה ה נ מ ל ה א ע ו ה ה ז ף ה ו ל י ח ה ת ש ו ל ז מ י ה ק ל ח ח כ ו ח נ ר ז מז ת א י א ר א נ י ת ה ו ל ז מ ה ע מ ו ד ק י בחל ת ו ח ם א ע ר פ מ ו א שי ד ב ר מ ת ו ר י מ ו ל ת כ ו ר י ה מ ם ב ש ך ל ל ה ת ה ת ל ז פ ח א נ י ו ה ל א כר ת ו י ם ו י י נ ׳ ש ם ח י ע ג ט ר ״ א נ ו ה ה ש ו ש י ה ע צ מ א ה ה כ ל ה מע רי ר י ח ק א ל ח ב ת ו ר ח ש א ע פ ו ו נ ר א ב ו ש מ ס כ ל מ כ ט ב ע מי ר כ ת מ ו ח ר פ מ ו ל ת כ ו נ י ת מ ת ב כ ל ה ת ת בו מ י א ר א נ י ם ה ה מא ו ם ה ה ע מ ו ד ר י ח ק א ל ח ב ם ו י מ ע ס ל ר ו ו מ א י ה ע צ מ א ה ה כ ל ה מו נ מ ב מ ו ר ו ק י א ע צ ם א ה ר כ מ ו ל י כ נ ו נ ך בי ל ה ם מ ש ה ל ה ל א ר נם ו ה י מ ח ת ה א ן י י ע ו ל ד י מ ת ה ש ם כ י ר ק ו ח י ה ר כ מ ו ל א ל ד כ ע״ וי ו כ א צ מ ו ו ק ד ך ב כ ס ל י ו ש ע ם ה י נ ק ו ת מ ם ה י ל כ ם כ ו ר י ח א

ר ח ב א ן ר מ ז ב ת ו ר ח ם א ע פ ה ו ו ז נ נ מ ז א ב ו ה ו ש מ ט כ ע מז ו א ל ד ת ג י ל כ ת ע ל י ג י ר ש ט ע ע ט מ ע ל מ ג ל ג ת מ ר ו ו ו א ח ו חה י ה ו ש מ ט כ ע ר מ ת ו ו י ה א ע ע ש י ב ר ם ו ו ע י י ב ר ם ו ו ה י ״ ס שם י י נ ו י ע ת ה ו ת ו א ה ה ל ז ו ע ר י ע ה ו ש מ ם כ כ ר ב י א מ י ם ל ד ו ק מף לו ש לחי ע י ו ד ג י ה נ מ ן ו ו כ ר נ ד י ס ר כ מ ו ל ר ו ו ז ו לג נ ש ל ך י כ י פ לל ן כ י ד לם ב ו י ע מ ל י לה כ י ר חל ז ו ח ב ו ב ו א ס ו ו ה י ל ה שע ז ה . ם י מ ש א ה כ ת צ ו כ ו ל ה ג ת ה נ מ ת ב ו א צ מ נ ם ה י ס ו ל י ח ה ד מ ח או י ו על ח י כ הו ן זה ו י ם ד ע ם ט י מ כ ח ו ה ר א י ב ו ש מ ם כ ת צ ו ר מ ור ו ו ח י מ ו כ ר מ א ו ו ר הו ם ו י ת י מ ם א י ת פ ו מ ת ב ו ר ו ר ת ב ו י א ר בב ב ו א ס ו ו ה י ם על ה ף מ ו ל י ח ף ו ו ל י ל ח כ ו ל ש ל ע י ו ד יר מ ו ת ל ו א ך י כ י פ ם ל ל ו י ע מ ל י ה כ ל י ל ר ח ו ו ח ל י ג ל ג ת מת ר ף מ ו ל י ג ח ה נ מ ה ב ז ד ה ו ס ם ה ה ה ל ל ג ת נ ש ו ן״ל כ נ י נ ו מ ד ק שק י י ו ד מ ם ה ר ק ח פ מ ר ע״ ו ר י ב ו ב ת ו ו א ע ד י י ו פ ו ק ת ה ה נ ש ן ה מ ום ה ו ל א ם ע״ה ב י א י ב נ ה ם מ ד י ה ב ת י ה ה ש ל ב ק ר ה צ ו מ אה נ ש ן ה מ ף ז ד ו א ע ו ם ה ה ב ם ש י ק ל ו תשייר ח ל א ו ל נ ו ו תכ נ ות י ל כ ת א ב ו ה ש דלו על כ ת ג י ל כ ת א ב ו ה ש ה כ ו י ה פ ו ק ת הם ת ו ו א ת ח פ ם ו י ק ל ״ב ח ם שנ ה ם ש ת י צ ח לקחו מ ו ו ת ו נ ט קא ו ה ש ו כ ת ד מ ו ל ת ו ו א פ ר צ ל ו ת גדו י ל כ ת א כ ו ה ש ה כ נ ש ן ה מ ז מה נ ש ן ה מ ת ו ד מ ם ש ד י ה ב ל ע ם ו ה א ל צ י ו ו ת ו נ ט ת ק י ל כ ת בב ו ש ח ש ל ה י י ל ע ה ש נ ו כ נ ה ת ו ק י י ו ד מ ת ה י ע צ מ א י ה פ ו ק ת הם וי״ב י ק ל ז ח ״ צ ק ת ת ת ו ע ׳ ש ם ה ו יה י א שס׳ ו ם ה ל ו ע ת ה ו נ של ר ש ו ו ח ד מ ס י ת נ ״ ה י ל ע א ש י ה ק ו ל ח ם ב י ע ג ט ר ״ י ד מ ו ם ע י ע ג רח ק נ ש ה כ ו א ו ב ה ר ל א ב ת י ו ש מ כ ו ו נ ר מ א ו ש מ ה כ נ ט ש ״ יף י ס ו ו נ ה א ע ע ש י ב ר ת ו ו ע ש ש ש ם מ ת ו ת א י ח פ נ ם ו י ק ל ״ב ח השנת ״ צ ק ת ו ת נ י ד י ־ ב ל ע ם י י ק ל ו ח ״ מ ר ת ת ו ע ם על הי ש ת ו אר א ב ד ב א ם ר ש ה ב ר ו מ א ה ה ד מ ר ל ו א ב מ ו ר ם וזה ק י ק ל חר ש פ א א ש ש ש ן לו ח י א ט ש ט ק ע א מ ל ם א ה י נ י ן ב י א ה ו ב ה אץ ב ק ת לא י ם ו י ר ק ו ח י ה נ ו י ל א ב צ מ נ ב ה ו ר י ק ד ה צ א מ א ב ו ה שד ו ע י ת י ע י ב׳ ש ר כ ת מ ו ח א פ ל י א ל ו ם כ ל ו ע ן ה מ ז ו ב נ מ מע י ג ו מ דל ת ג י ל כ ת א ב ו ה ש ה כ ז י ה ס ו ק ת ן ה מ ו ר ש ז ו י ג נ ן א י או ת ו נ ט ת ק י ל כ ת ע ל י ג א מ ו ה ש י כ כ ם ו ו צ מ צ ע ב י ב ר ת ו ו ע ה ש ש ש לי נ א ה ש א מ ל ם א ו צ מ צ ם ב י ק ל ו ח ״ מ ר ת ת ו ע ם והי ש ו ה י ״ ס ש א ו הם י ק ל ח ר ה פ ס ו מ ע ד י ם ו ה ה ל ל ג ת נ ש ל כ ״ ז ו נ י נ ו מ ד ק י א כ ו ה ר מ ו את י ל כ ת א ב ו ה ש י כ פ ו ק ת ה ה נ ש ת ה ר ן מ ש בי י ד ש ו ם ע י ע ג ר ה וו ד י ע ה ו ש מ ם כ י ק ל ד ח ״ ש ם ת ו ה נ ט ת ק י ל כ ת א ב ו ה ש ן כ בי ו ו רל גו ל ד ת נ י ל כ ת א ב ו ה ש כ ו מ ת ח ם ם ו ת י צ ח ו מ ח ק ט ל ע ר מ ת ו ו י אם ה א ל צ י ו ו ת ו נ ט ת ק י ל כ ת ע ל י ג מ ש ו כ ת ד ו על מ פ י ס ו ו ה אה י ל ע ת ש י ת ם א י ה ס ו ק ת ה ה נ ש ן ה מ ת ז ד מ ם ש ד י עלה ב ן ו ו ו כ מו נ י ד י ה ב ר ו ס מ ה ה ר מ א ה י ן ה ת ו נ מ ל ם ו ל ו ע ת ה ו נ ב ש חשו ש ל יה ת ז ו א נ ו כו ם ו ה ו ל ב ש ת ח ר ח א ע״ד א מ א או ש ד ב א ם ר ש בר פ ס ו מ רע י ת ו מ א ך ה ר ד ם מ ה ה ל ל ג ת נ ש י כ ר כ מ א נ א ש ו ה ור לו ו חז ו י ב ם ש י ע ג ר ה ם ו י ק ל ח ה ת ו ו ע ש ה ם ו י ב ר ם ה י מ י הל ו ע ה חלקו ו ו לקח ן ו ו ש א ר ו ה ג ה נ מ ה ל ג ש ן ה מ ת ו ד ף מ ו ל י ח הד נ ר מ א ה ש נ ש ן ה מ ת ו ד ם מ ד י ה ב ל ע ם ו ה א ל צ י ו ו י ת ו נ ר ש פ ס מ

I ת ד ע מ ד י ם ו ו ם י ל א ב ט ת ב א ז ך ה ר ד ל ה ע ר ש א ב ת ד נ ב כ ו

40 מאמר שלישי סרק ג

ם י ו ם ש י כ ל ה מ ה ו צ ו ר ם מ ה ל גלגל מ כ ש ל ם י ת ד מ ה ב ו ה ל וי ח ל א כ א ל צ מ נ ר ה ו מ א ה ה ו ף ה ו ל י ח י ה כ ם ו ת ד מ ה ב ז ה ל זי ת י מ א ם ה מ ו ק מ ב ם ו כ ל ה מ ת ב כ י ל ב כ ו ר כ א ש ת ו ו ר ו א מ י ה נ ש מת צ ז ר י מ פ א ל ם ל ה ו מ ה לנ א ר נ י ה ס א ל ל ו א נ י ע א י ק ר בח ז ף ה ו ל י ח ם ה ע ט ם ו ה ם ב י שע ו נ ם ו ת ו ם א י א ש ו נ ם ה ה י ל ג ל גא ו ה לה ש לג ז ג כ ר מ י ש ס א ל ו ט ה ר ה ע״ד ס מ ח ב ל ו ד כל ם ע״ ה בת ע ר ל ה ה ע ל ע י ר ש ש ס א ו ש מ ת כ ו ל ז מ ו ה כ ר ו מ נ י ע בו א ו ק תח ר ו ג ח ה ח ט ש ת מ ר ח ה א ד ו ק ע על נ ו ב ו ק נ מ ז מ א ונלו ו ק ה ו ח א ר ל אי ת ק ק ח ן ש ו י מ ד ה ו ר ו צ ן ה י ע ת כ ו ל ז מ י ה ד צ ת מ ר ח ד א צ ה ל כ ו ש מז ק שאח״ ר ס ן ב י נ ע ר ה א ב ת י ה ש י מ ס כ ן ו ו ש א ק ר ר ס ה ב לזב ו ר ד ק ב ע״ ש ח א נ ו ץ ה ר א ז ה כ ר א מ ו ה ת ש ו ל ז מ ז ה כ ר מ י ש ם ל ום ד י א נ י ב נ ו ש י ם א ו ק א מ ו ו ה ל א ם כ י מ כ ח ת ה מ כ ס י ה ס לח ו ב נ י ת ט ב ו ה ק ר ש מ ו ל ה כ ם ב י ט י ב מ ה ו מ ח ת ה ם א י א ו ר הר ר ע ב ו ע ה ו ב ש ח מ ה ב נ י ב ו ו נ י נ י ן ע ו ש י ן א ך בי ש מ נ א ה ו ה ום ש ז ל ה א א ר נ י ה ת י מ א ה ה מ ו ק ל מ ת ע ו ר ו ה י ל ד ת כ ו ל ז מ הר על מרב* כ ו ע ץ ו ר א ז ה כ ר מ א מ צ ו י ו ה ק ד על ה ו ב ל ם כ י מ כ ח לח ם ח ש ז ל ה א מ ו ק ל מ ה ע ר ו מ ת ו ו ל ז מ ד ה ך ע ש מ נ ה ו מ ה הה נ ו ם כ ל י א צ ך ח ר ו ט א ו ע י מ ץ ו ר א ף ה ו ת ג ו נ ט ב ק ו ר ו מ ר מ אי ס ה ל י ה ת ד ש ץ ע ר א ה על ה ק ח ר מ ה ו מ ח ה ה ב ו ם ג צ ו ל ע צ אץ ר א ז ה כ ר מ א מ י ו ה ל א ת כ ב ש ח ץ נ ר א ב ה ל ג ע ו מ נ י ת ט ב ה ה זא י ה ה ש מ ח ו ב נ י ת ט כ ה ל ו י א ו ה ה ת ע ת ו ו ל ז מ ז ה כ ר א מ ו ה שז גלגל כ ר ם מ ו ק מ ו מ נ י ת א ו ל ז מ י ה ק ל ח ח כ ו ת נ ר ב ו ע ת ו ע ם ו נר ח ם א ו ק מ א מ ל ה א ו ש ו ב ס ק ת על ה ע ס ו נ ה בו ו ע ו ק א ת י ה שב ו ר ד ק ת ע״ ע ת ו ל ע כ ה ב ו ב נ י ת ט ב א ה י ת ה ו ל ז מ ז ה כ ר א מ ו ה ות כ ל ה ת א מ י י ה ה כ ב ב ו ש ח נ ו ו נ ה ל א ר ך י כ י פ ו ל נ ר מ א ו ש מ כה ע ו ק א ת י ה לה ש ג ל ג ה ל ס ח י ת ה ר ב מ ו ל ה כ מ צ ע א כ י ה ף ו ו ל י ח בם ש ה ל ז כ ר מ ע ל י נ מ ו ה ה ע״ם ק ו ש ם ב ל ו ע ת ל כ ל ה ת א מ י ו ה בה ס ח י ת ה ב ן ו ו ש א ק ר ר ס ו ב נ ע צ ה ו ש מ ל כ ו ל ס מ ו ה ק על הל י ף בשב ו ל י ח ה ב פ ק ת על ה כ ל ה ת א מ י ת ה ו ל ז מ ת ה ר ו ג ח לז כ ר מ ל מ ו ל ס מ ז ה כ ר ה ר״ל מ ז ה מ ה ז ל א ם ה י ז כ ר מ י ה נ ק ש ח ר מן י ע כ ה ו מ ח ם ב ד י א נ ת ב ט ב ם ה ו ק ב מ ו ר א ע־׳ד ק ו ה ה ש ר ו ג ח הע י ק ר י ב ת מ א ו ה מ ו ק מ ב ו ו כ ל ה מ ח ב ר י א ל צ מ נ א ה ו ף ה ו ל י ח ה ה זה ז ר ה מ א מ ה ו מ מ ו ק מ ל ב כ ר ה א ב ת י ה ש י מ פ כ ו ו נ ר מ א ו ש מ כל ו ל י ח ת ה ב א ס ו ה ה י ז ל כ ם ע י מ כ ח ת ה ע ה ד מ י כ ס ה ו ש מ כ וה ז ו ש א צ מ ו ו נ ת נ ו ו א ש נ י ו ת י מ א ה ה כ ל ה מ ה ב מ ח א ל צ מ נ הת ח י א ל פ ת ע ו ר ו א מ י ה נ ש ד מ ח ל א כ ג ב ה ו ו נ ת ו י ה ן ל כ ת יא צ ו י ן גלגל ה ת נ ו כ ה ת ת ו ו א א ר ק ם י ה ת מ ח א ת ה ו נ ו כ י ת נ ש מה ת ו א ן ו ו ש א ק ר ר ס ה ב ו ל נ ק ק ח ה ש ר ו צ ן ה י ע א כ ו ה ז ו כ ר מי םה ס ה כ י ל פ ג ע ה ו ר נ ו מ א ה ה מ ח ף ה ו ל י ם ח י ש ו ל ר ח בה ת ו ו א א ר ק ת י י נ ש ה ה נ ו כ ת ה ו ר ז ח א ק ש ר פ ה ב ר ז א ב ת י שר מ א מ ה ב מ ע ט ה ו נ י י נ ך ע ע י ד ו ד א ו ע ה ו פ ק ה ת גלגל ה נ ו כ תו כ ל ה מ ח ב ר י א ל צ מ נ ט ה ו ש ס ף ה ו ל י ח ת ה ו י ה ו ל ר ח ה ב ת ו א ה ו ז הו מ ה כ י ג על ס ה ו ה נ מ ח ף ה ו ל י ח ד ל ם צ ו ש ה מ מ ו ד י ה ת י מ א הח י כ ו ס ה ו י מ ל ט ב ה ו ו ר ה מ א מ ה ו מ מ ו ק מ ה ב ל ז ר כ א ב ת י שת מרים ח א ה ה נ ו ב ת ה ב מ י י ח ת מ י ה ה כ א ר ה ם ו י י ת ס ת א ו ת ו א ב

ת כ ל ה מ ו ו ז ו ל ת ו ו ו ש ת ה י ל ז מ ה ת מ ו ת ש ק ח ה כ ו ת נ ר ב ו א ע י הס ו י מ ל ט ד ב י ע ה ו ש מ ה כ ז זה ל ם י ר ם ש נ י א ם ש י נ מ ז ם ב ת ו אה ע ב ר י א ד כ ה ש נ ר ש ח ה א נ ו ש נ ו י ע ק ב ר א ב ו י ה ר כ מ א וש א ר מ ת ש ו ל ז מ ע ה י ב ח ר כ ז ה נ מ ח ר ה ו ב ע ה ת צ ח מ ם ו ו ם י י ע ש ת ום י נ ו ס ש ה ו נ ו מ י ש ד כ ן ב כ ם ו י מ ו א ל ת ז ף מ ו ד ס ע ה ו ל ל ט ז מש א ר מ ת ש ו ל ז מ ע ה י ב ח ר כ ו ת נ ר ב ו א ע י ה ה ש ל ת ש ו ע ן ש ו ג כ ם ו ו יא י א ה ו ה ע ה י ב ר ב י ש ר ת ה ש ל ק ז ף מ ו ד ס ע ם ו י י נ ז א מ«ל מת י א ר א נ י ו ה ד ג נ כ ה ש ז ע ה י ב ר ב ת ו ו נ י ת מ ת ב כ ל ה מ ת כ י א ר נו י ה ם ש י ר ק ו ח ר ה א ו ש ק ד ה ב ז ג ה ה נ מ ת ועל ה ו ר י ה מ ת ב כ ל ה מ כם ל ו ת כ ו ל ז מ י ה ק ל ח ח כ ו ת נ ר ב ו ה ע ת ו ו א א צ מ ו ו י ר ח א ל ו ו י נ פ לם י ק ד ו ו ב י ן ה י כ ס ל ן ו כ ה ו ז ף ה ו ל י ח ו ה מ ם כ ת ו ת א כ ל ה מ וק ל ח ב ם ו ע ן ס י י ו ע מ ם ה ש י ל ת י מ א ה ה מ ו ק ת מ ם א י א צ ו מ וי ו א ר י ה ע צ מ א ה ה מ ו ק מ ר ם ו ח א ד ל מ ו ע ר ו ו ז ת נ ו ל ו מ ה ע מ ו ד יע ו ד ק י בחל ת ו ר ח ם א ע פ י ו ע צ ס א ן ה ו ב ש ח י ה ס ם ל ה ז מ ה א לם י מ ע פ ל ו ו פ ו ל י ח ה ב ז ן ה י ד ם ה י א צ ו מ ם ו י ק ד ו ו ב י ם ה ה מן י י ו ע מ י ה ת י מ א ם ה ו ק ת מ ם א י א צ ו ו מ י ע ה ו ד ר י ח בחלק א ום י ק ד ו ו ב י ה י ו ע צ מ א ן ה ו ב ש ח י ה פ י ל ו א ר ח ה מ ו ק ם מ ז ע ן א ו ו כ מו ת ר מ ל ו ו ג ה נ מ ר ל ז ו ה ח מ ח ך ה ל ה מ ף ב ו ל י ח ת ה ם א י א צ ו מ ות ו ל ז מ ה א מ ו ה ה ה מ ו ק ל מ ה א מ ח ב ה ו ש ח ב נ ש ה ו נ ל ש כ כש ב ו ש מ ל ו ר גדו ת ו ל י ב ה א ו ז מ ף כ ו ל ח ה ו ל י ח ת ה בו ב ת י ה שו מ ו ק מ ו ו כ ל ה מ א ב ו ס ה ח ג ר י ו ל א צ מ ם ו נ ו י ע ו ב ק ד ו ב נ מ מן י ר ד א ב ת י ה ש י מ ס ם כ ו י ם ל ו י ע מ י ק ר ו ב א ל צ מ נ י ח ת י מ א הו א צ מ ד ו ו ו ע ק ד ן ב י כ ס כ ה ו ז ר ה מ א מ ה ו מ מ ו ק מ ו ב י ת ו כ ל ה ה ו זת כ י ל ב כ ו ר כ א ש ד מ ח ד א ח א ם ל ר ג כ נ ע ו ו ד ה י ן ז י ע ף כ ו ל י חם כ ל ה מ ם ב ה א ל צ מ נ ה ה ז י ה ו נ ש ה ף ו ו ל ח ל ה ם כ ת ו א ר ב ות צ ו ר מ ו ב ת ו ל ת ו ל כל א י ל ם ו ו י ם ל ו י ע מ י ק ר י ב ת י מ א ם ה מ ו ק מ ב ות י מ צ ע ו ה ת ע ו נ ת א ו ו ה ב ה כ ו כ ו ב ר א ו א מ ע ב ס ו נ ל ה ג ל ג ה • ו ר מ א ר ש ו ע י ח י בר ו ו י ב ט י ק נ על ש ו ו ז כ ר ב מ י ב ת לו ס א צ מ נ הב כ ו כ ע ב ו ס נ ל ת ו כ ל ז ל פ ח נ ץ ו מ א ת א מ ו ת ה ח ם א ע י פ ו כ י ל עב כ ע ת מ ל ו ש ר ת מ ה ו א ל א נ ו ת ה ר ח ם א ע פ ת ו ו ר י ה מ א ב ו ה הה ז י ב ו נ ש ל ש י כ ש ב מ ה על ל ל ע ך י י י א ת כ ו נ י ת מ ו ב ע ב ס י נ ־ ום י ר ו ב ם ג י ק ז ק ח צ ו י מ א ר ם ב י ק י פ ם א ה ם ו י ם ש ה / י ל נ ל ג ע ל ר א • * א ל ד ו ע ו ל נ י ק ז א י ל ו ו דל א י ל ו ו ע ג י א י ל ו ו ס ע א י ס ל י א י י גם ת י י ר ל ב ם ע י ד מ ו ם ע ם ה ל ו ד ע ע ם ו ל ו ן ע א מ ל ר א י מ י ת כל יב ו ת כ ם ה ה י ל ד ע י ע ה ו ש ס ם כ ת ו מ י ל ת ש י ל כ ת ם ו נ ו י ב ל צ ע זר ב כ ר ו ו ב ע א י ל ן ו ת ק נ ם ח ל ו ע ד ל ע ם ל ד י מ ע י ר ו מ א ות ו י ל כ ש ו ה י ת ו י א ר ו ב י ל ת ע י כ ו ה ה ו ז ן ה י נ ע ם ח כ ח ר ה א בש ו ר ד ל ם מ ה י ד ו י פ ר א ה ם ל י ר ק ו ח ר ה א ש ס ו ו י ס ל ט ב ור ק ע ו ו ת ב ע ס ד י י ל ד ו כ ג ה נ מ ה ו ו ף ה ו ל י ח ר ה ד ל ס ר ע ו ק ח ל וו ר ד ס י ו ו ק ד צ י ן ו ת כ ם ח ו ם א ו ב י י וכי־י ש ת י ם א ר ו ג ר ש ב ד הן י נ ע ר ו ד ו לו ס נ ת נ ם ו ם ע ב ט ו ט ם ב ה ו ל א ב ד ש ו ע נ ו ק ך ת ר דד ח ד א ח ת א צ ו ר י מ א ב ו ק ה ס ן בו ס י א ת ש מ א י ה ו כ ר מ א וו ז כ ר ב מ י ב ס ו ו י ב ט ל ק ע ת ש י י ט צ ע ו ה ת ע ו נ ת ם ו י מ ש י ה ל ג ל ג מא ל ב ף ו ו ל י א ח ל ם ב ל ו ע א ל י ה ה ו ד ש ח ר א ד ס ד ו ח ג א ה נ ל מ עם י ו ש ם ה י נ מ ז ל ה כ י ב ו כ נ ר מ א ר ו כ ע ש ו ב נ ע צ ה ו ש מ ל כ י כל ו נ שי

מאמר שלישי פרה ד מא

ת י נ ח א ששל ה ר ק ת ת ו י מ י נ פ א ה צ ו י ת גלגל הגלגל ה י ל כ ת ר״ל מת ד ו ק ל נ י ע ת ו ש א ג ו פ ה ו ג ו ל נ ע בגלג ג ו ח נ ו א ה צ ו י ל ה ג ל א הג ו הו מ ו כ נ מ ה מ מ ח ל ה פ ם ש ו ק א מ ו ה ת ש י מ י נ פ ה ה מ ו ד ת ה י ל כ תג ו ח א ן ש ו י מ ד ה ה ו ר ו צ ו ע״י ה ל ב י כ ש ת ה ו ת כל ז ה א א ר ת שת א ז ה ה ב ש ח מ י ה פ ה ל ז א ה צ ו י ה גלגל ה י ה י ד ש ב ע ו ר ק לו בת ו ד ו ק נ י ה ת ש ו ב מ ר ע ש ק נ ה ו מ ו ד ל ה ג ל ג ה ה מ ל ת א נ ו ו ה ל א כא צ ו י ז ה כ ר ר על מ ב ו ע ר ה ש ו י ק י ה ה כ א ר ן ו ו ו כ ת ה ו ו הללף ק ד ה ע ל ו ו ל ס מ ף ה ק ד ה ה ע פ מ ה ו פ ך מ ש מ נ ת ו ו ל ז מ ז ה כ ר מ ול פ ש ת ה ד ו ק על נ ם ו ו ר ת ה ד ו ק ר על נ ב ו א ע ו ה ה ר ו ג ח הו ת ו א א ר ק א א ש ו ל ה ו ל ס מ י ה נ ו ם כ ל א ה מ ז ן ה ו ם כ ל א ה ו ו נ ר מ א שו נ ש ל ב י ק ר ס ע ו ו מ ע ת ט ך א ע י ד ו ד א ו ע הקו המישור וה ל א ם ה י ל ג ל ן ב׳ הג כ ו ת ך ב ל כ ן ש י ע ן ב נ ו ב ת ם ת ה א ת ע ו ו מ עו ת צ ו ר א ע״י מ צ ו י ל ה לג א הג ו ך ה י ה א א ר ה ת ל ז צ ה א ם ז ב צ מ וט ע ט מ ע ם מ ע ה פ מ ח ת ה ם א י ר ו מ נ ר מ א ה ש י מ פ ה כ מ ח בה נ ד י מ ע י ד ש ה ע מ ד א ן ה ה מ ק י ח ר ה ה ל מ ח ת ה ה א י ב ג ה ץ ל ר א מד ה ע מ ו ם ר ו ק מ ר ב מ ו ל ץ כ ר א ה ה מ ק ח ר מ ה ו ה ב ת ג י ל כ 1 על ת

ד י ר ו א מ ו ם ה ש מ ם ו י ד א ל מ לג ת בג ק ש נ ם מ ש ז ל א א י כי הל ה א ת ו ב א י ר ק ה ל ה ו ל י פ ש ה . ל ץ ן מאי ו כ מ ט כ ע ט מ ע ה מ ת ו אה מ ד א ה ל ב ו ר י ת ק י ל כ ל ת ה א נ ע י ג י ד ש ו ע ד ו א ל מ כ ה ב מ ד א הל לג ת בג ק ש נ ם מ ש ל ז ו א א ו י ה ד כ ה ע ל פ ת ש ד ו ק ת על נ ד מ ו עק ו ח י ר ה ר ש ב ע ר ש מ א מ ך ב י ת ע ד ו ר ה ב כ ה ו ל פ ת ש ד ו ק ה על נ ג ו נא צ ו י לגלה ה ו ג כ ר ת מ ו י ל א ע״י נ ב ץ ה ר א ה ה מ מ ח ב ל ו ר י ק ה ור ו ב ג א י ל ה ש ב ש ח ק מ מ ו ע ה ו ב י ה ס י ת ה ו ל ז מ ז ה כ ר מ ו מ ק רחו ון ו כ מ ר כ ו ק ק ה חז שלא י ב ו שו ה בי מ ח ת ה ו מ י ד ב ו א ם מ ו ח הה מ ח ם ה ו ע ר ב ק ל זה נ י ב ש ב ם ר״ל ש י מ ש ג ת ה ו מ י ם ב ש ד ל ו א מן , כ ו ל כמ פ ש ע ה ב ק נ ם ו י י נ ו פ צ ת ה ו ל ז ם ה ר מ ו מ א ו ה מ ו ק ח מ כ ו נה י ל י ל ע ב ה ר ה ו צ ע ל ה דו ך ג ר ב ת ם י י י מ ו ר ד ה ו מ מ ו ק מ ו ב ר ג נ כ שה ת ב ע ז ש א ל ו י לכ ו א ר ת ה י ל כ י ת פ ו כ ה י נ ע מ ל ל כ ל ה ע פ שה ו א ה צ ו י ן גלגל ה כ ו ת ן ב נ ו ב ת ם ת ר כי א מ ו א ק ו ר פ ן ה י נ ע לו נ ר מ א ה ש ז ר ה ד ס ה על ה מ ח ף ה ו ג ו ב ת צ ו ר ג מ ה נ מ ו ו ב צ מו נ ד ס י ה ש י מ פ ה כ מ ו ד ל ה לג ב חלל הג ר ק ע ב ב ק א ג ו ך ה י א וה מ ח ז ה כ ר ק מ ק ו א ח ו ת ה א ז ה ה צ ו ר מ י ה ה שע״ א ר ר ת ב ע ש בל ו ל ס מ ת ה ל ו ג א ע י ה ת ו י ו לה ק ו ג ר ע א ת מ ה ו ר ו ג ח ח ה ט ש בת מ ח ׳ גלגל ה ו ת י ל כ ע ת ב ר א ת א׳ מ ח י א כ ן ו ו ש א ר ק ה ר פ ב ו ג ר כ ו שה ל ו ג ם ע ש ן ל ו כ מ ת כ ק ק ו א ח י ן ה ת ע ד ר י ב כ א ש צ ו י ל ה הגלג וה ה ע״י ז ר ו ג ח ם ר״ל בשטר! ה ש ת ל ו ק ו ק ה ח נ י י ה ת ר ש ת ע י ו קן ה י א ר זה מ ש ו מ י ח ר ל ה ו ל ס מ לת ה ו עג ת ו ו י ו ת ק ו ל ו ג ד עת י נ ו צ י ח ה ה מ ו ד ת ה י ל כ ה ע״פ ת ק ו ק ח א ה י ת ה י נ ו צ י ח ב ה ת א ל ו נ עה מ ו ד ת ה י ל כ ה ע״פ ת ק ו ק ח א ה י ן ה ל ו ה בכ נ ט ק לת גד ה ו עג וא ו ה ת ה ש ד ו ק ב נ י ב ת ס ו ק ו ק ה ח י ז פ ן ל ה י ת ה ש נ ה ת ו י מ י נ פ הת ל מ ע ת עח ו ל ו ג ן ר״ל ע ה י נ י ב ת ש לו ו י העג ת ש ת ו ו ל ז מ ז ה כ ר מא צ ו י ל ה ת הגלג ו ת י ל כ י ת ת ת ע״פ ש ו ק ו ק ח ן ה ה ה כ ו ת ב כל שת גלגל י ל כ פ ת ם ע״ ש ה ל ק ו ק ח א ה י ם ה ה ת עח מ ל ו ג ע ר״ל שם ש ה ל ק ו ק ח א ה י ה ה נ מ ה מ נ ט ק לת כל ה ו עג ה ו נ ו צ י ח א ה צ ו י ה

ה ק ו ק ח ה ם ו ה י נ י ת ב ע צ ו מ לת שז ה ו ג ע ת ו י מ י נ פ ו ה ת י ל כ פ ת ״ ע

כמשפטי החילוף הוה הוא כפי מה שיתחייבמהשגי׳ כשיהיוך בספר י ר א ה ל י ת י א א ר ל ש ו ר פ ס כ ר ד ס כיניהםכל התנאי׳ ההם שן לפי כוונתנו להבין עניןכל אחת א כ הוה בהם כי יספיק לנו בא לכל צ מ נ ר ה ו מ א א גוז־מת החלוף ה י ך ה י א ה ו מ צ י ע נ ס ה כ מ ע ט ו: ם ו י ל ם ו י מ ע י ק ר ב י ת י מ א ו ובמקומו ה כ ל ה מ ב ׳ ו ר ו א מ ה י נ ש מ ת ח אה מ ע ט ו ו כ ר ת גלגל היוצא מ נ ו כ ן ת י נ ר ע ו א י ב פרק רביעי בו כ ר א מ צ ו י ת גלגל ה נ ו כ ן ת י י עג ע כ ה ד מ ח בה מ ח ם ל ם ה לי לג י ג נ י ש ר כ מ א נ א ש ו ה ה מ ח ה ב מ ע ט וא ל ו א נ י ת א מ א לסי ה ה ו י ר ב ל ע כ ץ מ ר א ת ה ם א י פ פ ו ם ח ה שת ם א י פ ס ו ח ם ש לי לג ו לבי ג י ל שבפלג בחלל עב ו ד ד ג ח גלגל אל ג ל ם הג ש ו ב ת ו ו א א ר ק ם י י מ כ ח ה א ש ו ם ה ה ד מ ח א ץ ה ר א הק על ו ק ו ח ב ר ק ן ב ו ו כ א מ ו ה י ש פ ה ל ו ת ו ו ל ז מ ה לגלגל ה מ ו ד הש ן זו לזו י ה י ח ט ש ת ב ו ל י ב ק מ ת ו ו ל ג ו ע ת מ ו ת י ל כ י ת נ ש ו ו ז כ ר מל לג ע בג ג ו נ ש ו ג ו א׳ פ ת הו י נ ו נ ב ג א ה י ה ם ו ה ת מ י נ ו צ י ח לו ב

ת גלגל ן י נ ו נ ב ג ע ב ג ו א נ ו ה ה מ ו ק ע א ה י ה ו ו ת ו י מ י נ פ ב ם ו י ד א מת ר ב י ס ס ה ל ע ו נ ם ת ו ו ש מ צ ע ן לו מ י ה א ז ה ה מ ו ד הגלגל ה ה ו ג ו נש לו י ס ש ח י ה ב ו צ מ ה ו ו ת ר מ ש ר מ מ ו א ש ו א ה ל ס א ו י ם ל ט בי מ כ ח ם מ י נ ו ר ח א ת ה ר ב י ס פ ל ן ו ו י ם גלגל העל ו ע לחלקי ות מ ו ע ו ל מ צ ל על ע ג ל ג ת מ ק ו ת ע ה נ מ ו ד ל ה ג ל ג א ה ו ה ה נ ו כ ת הו י ם בחלק ש ע ל ס ו נ ך ו ל ו ת ה ו ר ו צ ם בעלי ה י י ת מ א ת ה ו ל ז מ הם ש ה נעתק ל מ ח ם ה ו ם ר ו ק א מ ו ן ה י כ ל ס ע ה ש ב ת ר ו ד י ב כ בר מ א מ ך ב י ת ע ד ו ה ו ש מ פ שנה כ י ר״ ד כ ת ב ח ה א ל ע ו מ מ כה ע ו ק ה ת מ ח ו ובו ה נ ר מ א ה ש מ ח י גלגלי ה ב ל הב׳ מ לג הג ר ו ב ע שה ל ע מ ר ל ו מ א ל ה ו ד בי גלגל הג ל עו ל ח ג מ ל פ א נ ו ר ה מ ס ו מ מ כו מ צ ב לו על ע ב ו ר ס א ב ת י י מה ש ס ל חללו כ ב כ ר ק ע ב ו ב קך ל ו ה ה מ ו ד ז גלגל ה כ ר מ ת ו ו ל ז מ ז ה כ ר ו מ נ י א ו ש ז כ ר ב מ י ב סה ו ש י ה ע צ מ א ה ה כ ל ה י מ פ ת כ ו ל ז מ ר ה ד ה על ס מ ח ם ה ע ע ס ו נ וי נ ש ה והגלגל ה מ י מ ה ת נ ך ש ש מ ת ב ח ה א פ ק ה ה ם ב י ל ש מ וי מ י ב ז ו כ ר א מ צ ו י ל ה לג ם הג ש ו ב ת ו ו א א ר ק י א ש ו ה ה ז הק ו ח ה ר ר ו ג ח ח ה ט ש ה ב ד ו ק ה על נ ע ו ב ק ו ה ו כ ר מ ה י ם ה ו ל מ י ט בי צ ך ח ר ו א א ו ה ה ב ה ש ר מ ת ב ו ל ע ו ב׳ מ מ כ ת ב ו ל ז מ ז ה כ ר מ מי ד ח כ כ ו ן נ ו ו כ ו מ נ ו ס כ ל א ד לו אז ב מ ו ת ע ו ל ע ׳ מ ו ס נ ו ס כ ל או נ ו י ד ע י ע ה ה ש י מ פ ם ל י מ ו א ל ת ז מ ת מ י ש ש ה ה ל ע מ ע ה צ מ אם י ר ק ו ח י ל ת י מ א ן ה ו י ה הע א ר כ ה אח״ א ו ב ה ר ל א ב ת י ה ש י מ פ כה ז ז ה כ ר מ ק לו ה ת ע ך נ ל י א ז ו א י מ ו כ ד י ע ה ו ו י ר ח ו א ד מ ע שי פ ל ה כ מ ח ם ה ו ו ר מ ק ע י ת ע ה ם ו ו ל מ י ר ב ט מ א ו ש ב צ מ ר מ ס וא ו ה ן ש ט ר ל ם בח מז ו ן נ ו ו כ ו מ נ י נ מ ז ה ב א ר א נ ו ה ד ש ח ע ר ז מא ר ק י ת ש ו א ה י ז ז ה כ ר א מ צ ו י ו ולגלגל ה נ ר מ א ו ש מ ך החום כ פ הא ו ה ה ו ע ו ק ה ת מ ח א ה י ו ה ח ט ש ב ל ו אי ת הו מ א ה ב מ גלגל חה מ ו ד ל ה לג י הג ר כ ש ו י ב ה ו ו ש ו ב ז כ ר ב מ י ב ע בה ס ס ו נ הת ו ת י ל כ י ת ת ש א ו צ ו י ק לגלגל ה י ו ת ק א ת ר א נ ל ו א נ י ר א ו מ א הם ה ג ו א ה צ ו י ן לגלגל ה ן וו לזו ה ה י ח ט ש ת ב ו ל י ב ק ת מ ו ל ו ג ע מע ג ו א נ ו ם ה ו ר ם ה ו ק א מ ו ה ם ש ח ת מ י נ ו צ י ח ה ה ד ו ק נ א ב ו הת גלגל י ל כ ת ע מ ו ד ה י ד ו ק ו על נ ת ו ש א ג ו פ ם ו י ד א ל מ לג בגו ד ג נ כ ה ש ד ו ק נ ב ה ו מ ח ם ה ו ם ר ו ק א מ י ה ת ש י נ ו צ י ח ה ה מ ו ד ה

41 מאמר שלישי פרק הי מ ו ל ל כ ו ל ס מ ה ת ש מ ד ו ק ל נ ת ע ו נ ח ה ל ר ו צ ה ו מש מ ן ק י ע כ

ל ביו ל ש כ ר ס ה ה י ה א י ז ל י א ת א כ ד ו ק ח נ כ ו ו נ ד י מ ע ה ל

ן מקימי* י מש לבי ו ק י ל ד ע י ע מ י ש ע צ מ א ה ה מ ח ם ה ו ק מ»

י פ ה ל ר ו מ ו ה א ק ו ח ו השא ש ו ק י ל ה ע ר ו מ ז ש י א ת י מ א הד ח א ם ב ה ו ל ר ש י י ת י ה ו ר ו מ ו ה ק ה ע ו י נ ס ו ה ק ם ה ה ו ל ד כ ל ז י א שע י ד ו ה ל ת ו ו ר ו ה י ל ד ר כ ו ש י מ ו ה א ק ו ה ן אמהב ש ו ס כ ל ל א עם אי י נ ו ם ח י ה ע צ מ א ו ב מ ת כ ו ל ז ם י ב ת י מ א ה ה מ ח ם ה ו ק מ ש1 ן זי י ע כ ה ו מ ח ם ה ו ם ר ו ק א ס ו ה ת א ש ד ו ק ח נ כ ו ם נ י נ ו ו כ מת ז ד ו ק ל נ ת ע ו י ח ה ל מ ח ז ה כ ר ע מ י ג ה ש ח כ ז ן ב י ד א ה ו הת חקי י נ ם ש ה ו ל ד כ ל ז י א ל ו י א ו ה ה ל ל ש ס ש א ה ו ה ל ש ו ל ס מ ה מל הקו ו ע ר ש י ת י ד ו ח ו א ו ק ס ו כ ש ע י ה ו ר ו ם ו ה ק ה ע ו י נ ם הו ס י כ ת י מ א ה ה מ ח ם ה ו ק א מ ו ז ה א ת ש ו ר ו ה י ל ד ר כ ו ש י מ הם ו ק א מ ו ה ה ש ר ו צ ה ה ב מ ד ו ק ל נ ד ע ח א ם כ י נ ו ם ח י ה ע צ מ א הו אמהב זה א ק ר ק י א ש ו ה ה י ז נ ס מ ת ו ו ל ז מ ה ב מ ח ל ה ס שהקו ע ו י נ מ ו ה ק ו ה ר ש י י ת ו י י ל ע י ש פ ר ל מ ו ל ר כ ו ש י מ ו ה ק הה מ ח ז ה כ ר ר מ ו ס כ ד ו ח ו א ן ק י ע ז כ ן א ת ש ל ו ש ש ע י ה ו ר ו מ הל ו ל ס מ י ה ק ל ו על ח כ ר ד ץ כ ו ה לר נ פ י ל ו ס ש ו ה ס א ו ר ל ה ע מה ל א ם ה י ו ק ׳ ה ם ב ה ו ל ק ר ס ת ד י י ם מ ש ו ל ת ו ע א י נ מ ו ה ק פ ה ״ ען ו ת ולכו ו ש ע ו ל ב שו י ר ו ו ש י מ ו ה ל ק ע מ ה ו ל ז ע ה מ ו ז ר ו ס י ו

1 י י ו א ז ר ק ת א ש י ת ה א ז ת ה י ו ז ה ה ו מ ח ז ה כ ר ל מ צ ה א ר ת צ י ו זב י י ח ת מ ה ת ו א ז ת ה י ו ו ם ה ע ך ט ת ו א ר ה י ל ד ה כ ת ע ף ו ו ל י ח הר ב ע ן ש מ ז ה ע מ ו ד ע י ג י ר ע כ י צ ה א ז ף ה ו ל י ח ן ה י נ ע ה ב נ מ מה הי ם ו ו ר א ה ו ה ת ש ש ד ו ק ל נ ת ע ו ה לחנ מ ח ז ה כ ר ו מ ע ל י ג הד על ח א ם כ י נ ו י ח ע צ מ א ה י ו ת י ם א ה ה מ ח ם ה ו ק ה מ י ז ס ז ל אל לו ג ל ג ת ך נ ל י א ז ו א מ ו ו נ ר מ א ו ש מ ת כ ו ל ז מ ה ת א מ ד ו ק נל ו ל ס מ ף ה ק י י ה ק ל ל ח ד ע ר ו י ך ו ל ו ו ה כ ר ד ע כ ס נ ה ו מ ח ז ה כ ר מת ^ ד ו ק ל נ ה ע נ ח ל ו ש ד מ ״ ם ע ו ׳ י ף ס ו ס ע לו ל י ג ה ד ש עה ר ו מ ו ה א ק ו ה ת ש ו ל ז מ ד ה ו הנח ע ו ק י ך על י ש מ א ל ו ו ל ס מ ה מ5 י י תה ת ו ו ל ז מ ה ת ח מ ר ו ק ל ג ן ע ו ו כ א מ ו ה ה מ ח ם ה ו ק י מ ל כ עת ר ו צ ה ת אהה ס י ו ת על ז כ כ ו ר ת ה ו ל ו מ ה ת אח מ ש ח ק י ז ס ל

ה ר ו צ ה ת מ מ ד ו ק א נ י ה א ו צ ו י ל ה ג ל ז ג כ ר א מ ו ה ה ש ז כ ר ב מ י ב סל ג ל ג ת ה מ מ ח ז ה כ ר א מ ו ו ה ס ק ל ה ע ה ש מ ח ל ה ו ל ס ת מ ו מ א ד י הה מ ח ם ה ו א ר י ו ה נ מ ת ש מ ד ו ק נ ו ו נ ר מ א ו ש מ ד ב י מ ב ת ב ו ס ות ן ד ו ק נ ת ו ו ל ז מ ה ב מ ו ק א מ י ה ה מ ו ד ה ת א מ ד ו ק נ ו ש מ כה מ ו ד ה ת ב מ ד ו ק ח נ כ ו נ ו ש מ ה כ מ ח ל ה ס א ש י ל ה ו ל ס מ ה מל ו ל ס מ י ה ך כ י ת ע ד ו ר ה ב כ ת ו ו ל ז מ ה ב מ ח ל ה ס ם ש ו ק א מ ו הן ו ס כ ל א ט ו ר ד ס ״ ז ע כ ר א מ צ ו י ו גלגל ה ת ו ו א א ר ק י א ש ו ה ה ז הה נ ר ה ו ש י מ ו ה ק ו ה ת ו א א ר ק א א ש ו ה ה ר ו צ ה אמהב מה ל ו צ ה א ם ז ב צ א מ ו ד ה צ י כ ה ו מ ח י ה ל לג ת ג נ ו כ ר ת א ב ת נך ל י כ ש ה ו ל ״ ח א ק ש ר פ א ב י ב ג א ם ו ת צ ו ר ג מ ה נ א מ ו ך ה י א וף ו ל י ת ח ב י י ח מ ת ו מ ר ו ת ג א ז ה ה ג ו כ ת א ה י ך ה י ך א ת ו א ר ה ל וה ר ב ע ם ב ו י ם ל ו י ה ס ה ל א ר נ י ה ת י ס א ה ה כ ל ה ס ה ב ס ח ת ה צ ו ר מ

; ת ו ל ז ס י ה ק ל ח ח כ ו נS

ל ת כ מ ר ו א ג צ ו י ל ה ג ל ג ת ה נ ו כ ך ת י ר א ו א י ב פרק חמישי בי ד כ ת ו ו ל ז מ י ב ת י מ א ח ה ס ו ק מ ב ה ו כ ל ה מ ה ב מ ח ה ל א ר נ ף ה ו ל ח הה ר ו צ ה ל ל י ח ן ת ו ו כ ת ן א א כ ו ב מ ע ת ט ת א ו א ר ה ל ה ו ת ז ד א א ב לן א כ ת ב א ז ה ה ר ו צ ה ה נ מ ש מ י ר פ א ר ו ב ע ק ש ר פ י כ ת ק ק ח שת ה ד ו ק ב נ י ב ה ס ר ו ג ח ח ה ט ש ה ב ק ו ק ח ה ה נ מ ת אב מ ל ו ג ע שת ר ו ג א ח י ו ה ל א כ ה ו מ ו ד ל ה ג ל ג א ה י ת ה ו ל ז מ ז ה כ ר א מ י ה שב י ב ה ס ח ט ש ב ה ו ב ר ק ח ב ק ו ק ח לת שן ה ו ג ע ה ו מ צ ת ע ו ל ז מ הה מ ח ל ה ו ל ס א מ ו א ה צ ו י ל ה ג ל ג ז ה כ ר א מ י ה ת מ ש ד ו ק נר ו ש י מ ו ה ק א ה ו ם ה י ז כ ר מ י ה נ ל ש ר ע ב ו ע ן אמהכ ה ו ס כ ל א וה מ ח ם ה ו א ר י ה ה מ ו ד ה ת א מ ד ו ק ח נ כ ו נ ת ש ש ד ו ק נ ול ס א ש י ה ה מ ו ד ה ת ב מ ד ו ק ח נ כ ו ו נ ד ג נ כ ו ש נ מ ת ן מ ד ו ק נ וע י ג י ש י כ ה כ א ר ת ו א ז ה ה ר ו צ ן ב נ ו ב ת ה א ו ה ב ת ע ה ו מ ח הא ו ה ו ש ת ו ע א י ג מ ו ה ק ם ה ה ע ו ש ה ה ת צ ו ר מ ה ב מ ח ז ה כ ר ו מ ל

מאמר שלישי סדק ה מב

ת ו מ ת ד א ו ת ה י נ ש ה ה ר ו צ ג ב ו ח ן א ת ו ע א ד י ש ל י ו ש י ת ו ל ו ג ס מה ר ו צ ו ב י ה ם ש ת ו י ת ו א כ ם ו ת י נ ב ת א כ צ ו י ת ה ו מ ד ה ו מ ו ד הד על ו מ ו ע מ ב כ צ נ ל ה ה ן ח ו ס כ ל ה א מ ו ד א ב י צ ו א ה ו נ ו ש א ר הת ד ו ק ת נ מ ו ע ל ת נ ע ד ו ק ל נ ל ע ו ל ס מ ת ה ך א ת ו ח ר ו ו ש י מ ו ה ק ח

1 \ 7T—

ן ו כ מ כ ת ל ו ד ו ק ת נ מ ו ע ל ו ש נ מ ת ט מ ד ו ק על נ ה ו מ ו ד ה ח מת ו ל ו מ ר ה ד ה ס י ה י ו חהל ו ק ל ל י ב ק י פצם מ ל ק ו ל ס מ א ב י צ ו אל ס ע ע , ם ז החמד כ ד ד מ י מ ע א ל ל ו ל ב א ל ח א ן א א ן מ כם י ע י נ מ י מג מט ה י י ק י ל ך ע י ש מ א ת ט ו ד ו ק ל נ ם ע ע פ נ וד ה ע ר ו צ ם ב ה ו ש מ ם כ ה ם ל י ל י ב ק מ ו הג הד ש א ק י צ ו א ות ראי ג א ־ י ה ש י כ ע צ מ א ה ה מ ח ם ה ו ק א מ י ת ג ה ד ו ק ה נ י ה ת שי ד כ ם ב ש ם ל ו ר ם ה ו ק מ ה מ ק ו ח ר ת ה ו ל ז מ ה ת ח מ ד ו ק ל נ ה ע נ ו חא י ה ש י כ ע צ מ א ה ה מ ו ק א מ י ת ד ה ד ו ק נ ו ש מ ת כ ו ל ע ע׳ מי ד כ ר ב ד ס ל ה ם ע ו ר ם ה ו ק מ ה מ ק ו ח ר ת ל ה ד ו ק ל נ ת ע י א ר נת ד ו ק ל נ צ א ת ו ל ז מ ה ת ח מ ד ו ק נ ר ש מ ו א ת ו ו ל ז מ י ה ע י ב ת ר ש ל שא מעבר החמה הבינוגי ר ק א א ש ו ל ה ו ל ס מ ה ה מ ת מ ו ע ל נ שא ו ל ה ו ל ס מ ה ת ט מ ד ו ק ל נ צ ת א ו ל ו מ ה ת ל מ ד ו ק נ הראשון ון ה י ש פ ן ל ו כ א ר ק נ א מעבר הבינוני השני ו ר ק א שי נ ס ד מ ו ע ל ו פ ש ם ה ו ק ן מ י ב ם ו ו ר ם ה ו ק ן מ י ם ב י י ע צ מ אר מ ו ל י כ נ ו נ י ך ב ל ה ה מ מ ח ה ל א ר א נ ו ם ה ה ד מ ח ל א ת כ מ ו ע ל שא י ך ה י ה א א ר ן ו נ ו ב ת ה א ו ה ב ת ע ו ו נ מ ב מ ו ר ו ק י א ע צ מ י א ס כי נ ש מ ן ש ו י ל ת הע ו ל ז מ י ה צ ח ת כ ו נ י ת מ ת ב כ ל ה ת ה מ מ ח ת ה י א ר נא י ה ל ו י א ו ת ה א ז ה ה ר ו צ ה ת לאח מ ש ן ק י ע א כ ו ה ם ש ו ר י ה ר צת טזנ ש ל ק ל כ ץ ע י ר י ל ו לג תג ו י ב ן ש מ ז י ה ד כ ו ב ח כ ת נ ר ב על ו ל ס מ ה ת צט מ ש ל ק פ י כ ד כ ו ב י צ ל ח א •יותר ע ו ה ל ש ו ל ס מ ה מף ו ל י ח ית ה ו א ז ו ה ת הטמ ש י ו ו ה ל ו ש ת מ ה י ו ל ז ת ע ב כ ו ר הה נ ש י ה צ ן ח מ י ז ד ל כ ף ע ד ו ה ע ז ן ה מ ז ה ה י ך ה כ י פ ל ן ו א כ בת טצ ש ץ על ק ו ר י ה ו מ ח ז ה כ ר ל מ לג תג ו י ב ן ש מ ז ל ה פ י כ ד כ בת כ ל ה ת ה מ מ ח א ה י ו ה י ד י י צ ג ש מ ם ו ו ר ת ה מ ו ע ך ל כ י ס ל וא ו ה ל ש ס ש י ה ר י י צ נ ש מ י ש ג ש ת ה ו ל ז מ י ה צ ח ב ו ש מ ת כ ו נ י ת מ בי ת ב כ ל ה מ ה ו ש י ח ת מ י א ר א ג י ם ה ה ת חבל מ ש ן ק י ע כ

*

ת ש ק ו ש מ ו כ ל א ם ה י מ י בסי י ת י מ א ה ה מ ח ך ה ל ה ת מ ד א מ י הת י ו ז ה מ ל ו ד א ג י ה ת שמנ ש י ו ל ו ת ע ב כ ו ר ל ה ו ל ס מ ה שנ מי ע צ מ א ך ה ל ה ת מ ה א מ י ת מנה ה י ו י ז ד כ ה ב י ל ת ע פ ד ו ע אהח וי ת י מ א ך ה ל ה ל מ ף ע ד ו ה ע ז ן ה מ ז י ב ע צ מ א ך ה ל ה ת מ ד א מ צ מ נא ר ק ת א ש ו ה ה ל ז בשבי ש הנמ ו ל ו ש מ ה ת מ א ת נ ז י ו י ז ד כ בו ך ק י ש מ ם א א ף ו ו ל י ח ית ה ו ה ז ז א ב צ ו י ל כ כ ת ו א ת הנמ ז י ו זז ה א י ה ה ת ר ו צ א ב ו ה ו ש מ ו מנ כ ק ל ל י ב ק ת מ ו ל ז מ ד ה הג על ו ל ס מ ה ת שב מ ש ק ה ל מ ו ד ת ה ו ל ו מ ה ה מ ר ו צ ה ת אחג מ ש קת ש י ק ד כ י ב א כ צ מ ה נ ז ן ה מ ז ת ב ו י מהמלל ע צ מ א ך ה ל ה מ א ה י הף ד ו א ע ו ת הנמ ה י ו ז ה ל ו ש ת חהג ה י ו ל ז ת ע ב כ ו ר חג הו מ ו כ י ב ת י מ א ך ה ל ה מ ה על ה ז ן ה מ ז י ב ע צ מ א ך ה ל ה מ הל כ ם ל ל ו ע ה ל ן ה״ כ ע ש ד ת ך ו ר ל א ב ת ן י ו ט עי ע מ ב ו ו נ ר מ א של ו ל ס מ י ה צ י ח ק ל ל ח ה ע מ ח ז ה כ ר מ ה ל י ה י ה ש נ ח מ ה ו נ ח מי ת י מ א ה ה מ ח ם ה ו ק מ ר ר״ל ש ד ס ל ה ל ע פ ש ר ה ם ע ו ר ה מ שם ש ז ל י א ע צ מ א ו ה מ ו ק מ ת מ ו ל ז מ ר ב ו ח א ד ל מ ו ע ר ו י ז ן נ ה א י ה יה ר ו צ ה ו נמ מ ך ק י ש ם ה א ת ע א ו ו ה ה ה נ ח מ ף ב ו ל י ח ת ה י ו י ז ר כ בו ך ק י ש מ ן א כ ל ו ו ל ס מ ה ת ט מ ד ו ק ד נ ו ע ר ש ל י ו ע נ א י צ ו א ות ו ל ו מ ה ת ד מ ד ו ק ד נ ו ע ר ש ל י ו ע נ א י צ ו א ן ו ו כ מ ו כ נ מ גה מו נ ד י מ ע א ה ו מ ח ז ה כ ר ח מ ק א ת ו ו ל ז מ ד ה י הטל ע י ק א כ י צ ו א ום י ש א ן ו ו כ מ ע כ י צ א ה ו מ ח ל ה ס א ש ו ה ת ן ש ד ו ק ל נ ה ע ת על ו ל ם ס ף ה ק י ץ ה ל לה ע ו ע ך ו ל י א ם ו ש ו מ כ ר ד ל כ ג ל ג ת א נ ו ה שם י ר ח ם א ו ף סי י ו ס ע לו ל י ג מ ד ש ו ע ת ו ע א י נ מ ו ה ק ע״ם הי פ ח ל ר כ ה י ב ת ר מ א ח ו ר כ ה ו ב נ מ ת ט מ ד ו ק ל נ ה ע נ ו ח ות טן ש ת ק ו י ם ה ו ר ג ה י ז ה ל ה ז ל א ם ה י נ מ י ז נ ת ש ו א ו ו ש ה שי ס ה ל י ה ת ת זו לזו ו ו ו ת ש א ז ה ה ר ו צ ם ב ן ה כ ת שב ו ש ק ה ל ו ש

ף י ו ס ב י ל ת י מ א ה ה מ ח ם ה ו ק א מ י ת ה ו ל ז מ ה ת ל מ ד ו ק ן נ כי ע צ מ א ה ה מ ו ק ה מ ת א ע ו ם ה ה ת ד מ ד ו ק נ ו ש מ י כ נ ש ן ה מ ז הה כ ל ה ף על מ ד ו א ע ו ה ה ו ן ה מ ז י ב ת י מ א ו ה כ ל ה מ א ש צ מ נת דהל י ו ת על ז ב כ ו ר ת ה ו ל ו מ ה ת דל מ ש י ק ד כ ו ב י ב ע צ מ א הן א כ ף ב ו ל י ח ית ה ו א ז י ה ש טהמ ש ל ו ש מ ה ת ט מ י ו ו ה ל ו ש הר ב ו ת ע ו ל ז מ י ב ת י מ א ה ה מ ח ם ה ו ק מ ה ש א ר ן ת נ ו ב ת ם ת א ום ל ו ע ן ל י ד ן ה כ ש ת ו א ו ף ה ו ל י ח ת ה י ו י ז ר כ י ב ע צ מ א י ה נ פ לן ה מ ל ו ע ה ה ז ל ה ו ל ס מ י ה צ ח ה ב מ ח ה ל י ה י ה ש נ ח מ ה ו נ ח ל מ ב בה מ כ ח י ה ש נ ו א ו לנ ו י א צ ו ה ה ל ז י ב ש ב ם ו ו ר ד ל ע ל ו פ ש הע ו ד ת י ל ע כ ת ב ו ל י במז ת י מ א ה ה מ ח ם ה ו ק ן מ ו ק י ת ת ב א ז הז ר ד ז נ ו ש ר מ א י ע ו ו ד ל י ו י במסל ע צ מ א ה ה מ ו ק ו אז מ ה לנ י ה י ש כה ז א ו ו ה ה ה נ ח מ ף ב ו ל י ח ת ה י ו ת ז ד ע מ ד נ ן ו ו ה •ונתכו ל י ח תה ת ו ע א ר נ נ ה ו ר ז ח א ק ש ר פ ד כ ו מ ל ת ת ש א ז ך ה ר ד ה על ה י ה יל ו ל ס מ י ה צ ח רד ב ו ה י ז כ ר א מ ו ה י בכל ש ע צ מ א ה ה מ ת ם ח ו ק מ מע ו ד י י ח ע צ מ א ה ה מ ו ק ל מ ה ע ת ו ף א י ס ו ו נ ל א פ ש ם ל ו ר ה מ של פ ש ה מ ל ש ו ל ס מ י ה צ ח לה ב ו ה ע מ ח ז ה כ ר א מ ו ה ל ש כ א ב ו ה הה מ ח ם ה ו ק א מ ו ץ ה ב ק נ ו ה ר א א ש נ ה ה י ה אז י ו ס : י ר ד ל ע וך ד מ ל א ח ו ק ך ל ס י ס ו ד א ו ע ע ו ד י ש ל ק ו ב מ ת ה ו ל ו מ י ב ת י מ א ה

! ר ח ם א ו ק מ ה ב ו ן ה ב ^לתקו ו ש ח ך ה ר דת צ ך ק ת ו א ר ה ל ה ו ז ף ה ו ל י ח ן ה י נ ע ד ב ו ך ע ל י כ ש ה י ל ד •ועתה פ

42 מאמר שלישי סרק ה

ר צ ר ק ת ו א י ל ו שה ו ק ך מ ו ר ר א ת ו א י ם ל ה ך ב ן ל י א ד ש עי פ א ל ו ו הש ה ק ב ל ו ר ר ק ת ו א י ו ה ל ש ר כ א ש ה ו זה ו ק מש ד י ו ע כ ו ״ ו כ נ מ ם מ י ב ו ר ם ק נ י א ו ש י ח ל א כ ך מ ו ר ר א ת ו ן י כ! ם ה ך ב י ר א ה י ל ת י א א ר ל ת ש ו ר י ח ת א ו ל ו ג ה ס מ ף כ ו ל י ח ת ה ו י ו ו לר ו ד י ס ן ו ו ב ש ח ס ה ה ע״ מ ח ן ה ו ק י ך ת ר ר ד ו א י ב פרק ששי בי ע ב ן ד י נ ע ה ה ז ך ל י ר צ ת ש ו ד ו ס י ם ו י ר ק ע הת בכל ו ל ז מ י ב ת י מ א ה ה מ ו ק ע מ ד י א ל ו ו ה נ י נ ע ה ש מ ח ן ה ו ק י תה ד ו מ נ ת ע י ד ל י ה ע י ה ו י נ ר א י ב ו ש מ ה כ ז ה ו ע ו ד ת י ע ת ו ער א ב ת י ו ש מ ם כ י ר ק י ע נ ד לו ש ס י ך ל י ר ם צ ש ף ל ו ל י ח ת ה י ו זו זח ך לק ר ה ע ז י ן א ו לכו ן ו ו י ע ס ה ה ע״ ל י ח ע ת ד י א ל ו ד ה ח א הק ר פ ת ה ר ו צ ו המ מ ן ק י ע א כ ו ה ה ש ל א ם ה י ז כ ר מ י ה נ ן ש י ב שז כ ר א מ צ ו י ל ה ג ל ג ן ה ו ס כ ל י א צ א ח ו ה ו מש ש ל ק צ ר א ב ע שת ו ם ר ו ק ן מ ו לכו ן ו ו י ע ס ה ן ע״ ו כ מ ע כ ד י א ל ו י ה נ ש ר ה ק י ע ה וא ו ל ה ז ח מ ז י א ק מ ל ה ח ז י ל א ר ע י כ ה ל ע ו ד י ר ל מ ו ל ה כ מ ח חר ו א י ב ס ב ו י מ ל ט ך ב ר ד ן ו מ ז ן ו מ ל ז כ ה ב נ ו ה ח מ ח ם ה ו ם ר ו ק מן כ ב ו י ב א ע ה ג ן ר מ ז ק ב ד ק ך ד ה כ ת י ח ה ל א ם ה י ר ק ע י ה נ שם ל ו א ה ו צ ח מ ם ו ו ד י ם צ״ ה י נ י א ב צ מ ו ו י ר ח א א ב ם ה ו ח ך ה ס ה בי ב ה ל צ ח מ ם ו ו א צ״ב י צ ף מ ר ו ח ת ה א ו ו ש ה ה ל ז ך ה ס י ה ן ה ביה ע ו נ ת ת ה ו ל ק א ב צ מ ת ת ו ע ו נ ת ת ה ו ח ו ר בל א ב ת נ ה ש י מ ס כ וי ע צ מ א ש ה מ ש ם ה ו ק א מ צ מ ך ת כ ל ם ה י מ י ו ה ל ל א י ש ע צ מ א הף צ״א ר ו ח ת ה א ו ש ה ב ם ו י ק ל ׳ ח ת ט ו ל ע ם צ״ג מ ו ח ך ה ס ה בח ב ה הכצא ש ל ו ג ת ע א ז ה ה ר ו צ ה ב י ה י ם ו י ק ל ת י״א ח ו ל ע מ

זז כ

ת א ו ו ש ת ה ד ו ק ה נ י ה ת ז ה ו כ ר ל מ ה ע ב ש ש כ מ ש ע ה ע ו נ ת מן א לכ י ף צ ר״ל ב ר ו ח ת ה א ו ו ש ה ם כ ו ו ח ך ה ס ה ץ א ו י ק הם י ק ל ת י״א ח ו ל ע צ צ״א מ ן כ ל י ב ם ו י ק ל ׳ ח ת ט ו ל ע צ״ג מי עלי ם אצ ו ת א צ ע ו ד ו ק ר נ ב ח נ ש חנ׳יל ו מ ש ת ה ע ו נ ת בת פ ד ו ק נ ו ב מ ך ע ת ת י כסש נ ד ו מ י ע ד ק י ר ו ת כ נ ד ו ק נ מת ב כ ר ו מ ת אכצ ה ש ק י ש ס ל ם ו י כ ס ח ר ב׳ ה ב ח א מ ו ה שא י ם ה י ק ל ׳ ח ת כ ו ל ע ד מ ״ פ , ק חד ם י ה ת אכ יכצ ש ו ע ו נ ת מת ש ק ה מ ל ו ד ת אכ ג ש ק ל אצ ו ו ג ע ת ה י ר א ת ש ש ת על ק ס ד ו ען א בי ו ש ה מ ש ת ה ע ו נ ת ת ל ו ג ז ע כ ר מ ם ש ו ל מ י ן ב ט י כ כצ ה

ל ג ל ג ת ו י ב ן ש מ ז י ה ד כ תו ב ת •או ר ב ו א ע י ה ל ו י א ו ת ה ו ר י ה מ בו י צ ח ת מ ו ח א ס ו ה ל ש ו ל ס מ ה ת נזט מ ש ל ק ץ ע ו ר י ה ן ז כ ר מי צ ח ת מ ו ח ה ס ז ן ה מ ז א ה ו ך ה כ י פ ל ת טצ ו ש ל ק ס י כ ד כ בה מ ח א ה י ו ה י ד י צ נ ש מ ל ו ס ש ת ה מ ו ע ך ל כ ל ה ה נ ש ן ה מ ז הד ח ל א ת כ מ ו ע י ל ה כ ת ע ר מ ו מ ת א ו ר י ה מ ת ב כ ל ה ת מ ה ו ש י ח מ

ת? ו י נ ו נ י ת בב כ ל ה ת א מ י ם ה י י נ ו נ י ב ם ה י ר ב ע מ י ה ב מד ר ו ה י מ ח ז ה כ ר א מ ו ה י ש ס י כ : כ ה א ר ד ת ו ן ע נ ו ב ת ואם תן ו ש א ר י ה נ ו נ י ב ר ה ב ע מ ד ה ע ם ו ו ר ת ה ד ו ק נ ל מ ו ל ס מ בן ן ה י כ נ ש י ה נ ו נ י ב ר ה ב ע מ ע ל י ג י ד ש ע ל ו ס ש ן ה ה מ ל ו ו ע אר מ ו ש ל י ד ש ת ע ו ל ד ג ת ס ר ו ד ת על ס ו כ ל ו ה ה ז ף ה ו ל י ח ת ה ו ר זה ז ף ה ו ל י ח ת ה ר ע ז י ג ה ת ל א ם ה י ר ב ע מ י ה נ ש ד מ ח ל א ל כ צ א שו ט ת נ א י ו ן ז י ע א כ י ה ה ש ל ד ת ג י ל כ ת ת ב ד מ ו ה ע ת ו י ה לה מ ח ז ה כ ר א מ ו ה י ש ס ך כ ל י א ם ו ש מ ת ו א ז ת ה י נ ש ה ה ר ו צ ה מו ל א פ ש ע ל י ג י ד ש ע ן ו ו ש א ר י ה נ ו נ י ב ר ה ב ע מ ה ל מ ו ל ס מ ד ב ר ו ית ו י ו ן ז ם בו ה ו ר ע ל י ג י ד ש ע י ו נ ש י ה נ ו נ י ב ר ה ב ע מ ה ה מ ל ו עה ל כ ת ד ש ת ע ו נ ט ק ת מ ר ו ד ס ם על ה ה ת ל ו כ ל ו ה ה ז ף ה ו ל י ח הא ה ב ת ע ו ו נ ר א ב ו ש מ ם כ ו ר ל ה צ א ל ו פ ש ל ה צ ם א ת ח ה ו לת ו נ ח י מ נ ל ש כ י ב ה כ א ר ת ו א ז ת ה י ש י ל ש ה ה ר ו צ ן ב נ ו ב ת ה ו

^ ו — — ~ ~

m 1 ח u ן

ו ם א ו ר ת ח ד ו ק נ ן מ ה ה ז ה ל ה ז ו א ש ו ם ה ק ח ר מ ת ש ו ל ז מ ה מת ו י ו י ז ת י ש ה כ ר ו צ ה ת בל מ ש ק ת אח ו ש ן ק ו ג ל ר׳׳ל כ פ ש הת ב ממשולש מבט י ו ז ל ש ״ ת זו לזו ר ו ו ן ש ך ה כ י פ ן ל ה י פ ו ל י חע מט ל צ ה ל ו א ש ו ע מב ה ל צ ל ו י א ו ו ה נ מ ית ט מ ו ה לי ו א ש ו הה מ ח א ה י ה ה מ ל ך ו י ד א ו ה ע א ר ת ת א ז ה ה ר ו צ ן כ נ ו ב ת ס ת א ות כלומר ו נ י ת מ ת ב ו ל ז מ ת ב כ ל ה ת ו מ י ד י צ נ ש מ ם ו ו ר ת ה מ ו ע לק ח ר ר מ ק ה ש א ר ה ת נ ה ה ו ת ע ד י ף ש ו ל י ית הח ו י ז ד כ ת מ ו ח פ

ה ר ו צ ה ו הש הנהו הט מ ן ק י ע ז כ ״ י א ק ה ח ר מ ה ף מ ח הז כ ר א מ ו ה י ש פ ם כ י ר צ ק ת מ ר ו ד ס ם על ה י כ ל ו ם ה ל ו ע ן ל הר ד ס ם על ה י כ ר א ת מ ם ו רי ז חו ל ו פ ש ד ה ע ם ו ו ר ה ד מ ר ו ה י מ ח הס ו ר ל ה ל א פ ש ה לה מ עו ל ו ג ל ג ת ה מ מ ח ז ה כ ר א מ ו ה י ש פ כ

מאמר שלישי פרק ו מג

ן ס י ת נ פ ו ק ע ת ג ר ה ב מ ח ז ה כ ר ה מ נ ח ת ל ממנו הוא מ ד ו ק נ שז ו מ ת ת פ ו ק ע ת ג ר ו ב ה נ ח א מ ו ה ה נ מ ת א מ ד ו ק נ ת ו י ת י מ א הת י ת י מ א י ה ר ש ת ת פ ו ק ע ת נ ר ו ב ה י נ ת א מ ו ה ה נ מ ת ח מ ד ו ק נ ות ר ב י ס לפ ת ו ב ת ט פ ו ק ע ת ג ר ו ב ה י נ ח א מ ו ה ה נ מ ת ב מ ד ו ק נ וה ו ו ל ר ד ס ם ש י נ ו י ע ם ה ת ו ת ו י א פ כ ם ו י נ ו ר ח א ה ה נ ו כ ת י ה ם כ תב צ מ ה לו ה נ ת ש ך י ל י א ה ו ו ז נ י נ מ ו י מ ר כ מ ו ב ל י י ח ת ן י י נ ע הר ח א א ב ב ה ר ן ה מ ז ; ל ע ו ב ק ת ל ו א ך י כ י פ ף ל ל ח ת י ט ו ע ה מ ו הר ח ן א ו ב ש ה ח נ ש ת ה פ ו ק ת ל ה ו מ ח ן ה ו ק י ת ד ל ס י ל ח ו ו ז נ י נ מ וה ת ש ע י ב ש צ מ ה ד מ ו מ ל ה ת ת ע א ו ו ה ן ה מ ז י לו ב ו א ר י ה פ כת ו ד ו ה א ל ב ת ם ו י נ ו נ י כ ה ה י ד ב ע י מ לשנ ה ו ל פ ש ל ה ו מ ח ם ה ו ר לת ב ת ט פ ו ק י ת ת י י ע ת ן ש י ר ב כ י ף נ ו ל י ם ח ו ה ש ת ן ע י א ר ש מ ו ל וע ג ר ן הייה ב כ ן ו ת מ ו ע ל ת ש י ת י מ א י ה ת י ן ע י ב ם ל י ע צ מ א הר ח א ת א מ ו י ה ת י מ א י ה ר ש ת ת פ ו ק ע ת ג י ר כ ז ו ו מ ת ת פ ו ק תה מ ח ן ה ו ק י ת ת י ל כ י ת ד כ ה ב ת מ ו ע ל ת ש י ע צ מ א ע ה ג ר ה מ ת ען מ ז י ה ד כ א ב ו ה ט ש ע ת מ ו ח ת פ ו ל ע י מ ת ן ש ו ג ה כ ת א ע ו ה שת ו ז ו ו פ ל א ת ה ו ל ע מ י ה ת ר על ש ו ב ע י ה ו מ ח ז ה כ ר ל מ ג ל ג ת ו י ב שי ד כ א וכי• ב ב ה ר ל א ב ת י ו ש מ ב כ ו ר י ם עייר ק י מ ׳ י א ב ו ה ט ש ע מת י ע צ מ א ע ה ג ר ם ל ד ו ת ק י ת י מ א ן ה ס י ת נ פ ו ק ע ת נ ח ר ת א ע ו זח הת י נ ש ה ה ר ו צ ת ע׳׳י ה ו ד ו ה א ל ב ת ך ו ר ל א ב ת ה י ז ה ו ת מ ו ע ל שה מ ח ז ה כ ר ד מ מ ע א מ ו ה ה נ מ ת צ מ ד ו ק על נ ל י י א ו ת ה א ז הה ר ו צ ה ת פ מ ד ו ק ל נ ע ו ש מ ת כ י ע צ מ א י ה ר ש ת ת פ ו ק ע ת ג ר בה א ר ו •כן ת מ כ ת ו י ע צ מ א ן ה ס י ת נ פ ו ק ע ת ג ר ו ב ד מ ע א מ ו הז ו מ ת ת ס ו ק ת ה ב מ ח ז ה כ ר ד מ מ ע א מ ו ת ש ה ד ו ק נ ל , ע שת י ע צ מ א ת ה ב ת ט ס ו ק ע ת ג ר ב ד ו ח א ת כ י ת י מ א ה ת ו י ע צ מ א

: ת ן ד ו ק ל נ ו ע ד מ ע א מ ו ד ה ח א ת כ י ת י מ א ה וי ס ת כ ע ת ו י לכל ע ע צ מ א ה ה מ ח ם ה ו ק י מ ע כ ד ו י י ועתה הור ד ס ת על ה ו ל ז מ ש ה א ר א מ י ה ת ה ע ו ב ק ח ר מת ע ה ל מ ח ע ה צ מ א א ו י ה ו כ י ר על מ ו א ו ו ת ו א א ר ק א א ש ו הת ו ח ו ל פ ה ״ ה ע צ ר נ ת ש ע צ ו ת מ ל ע כ ע ל ו ד ו י נ ה ל י ה ה י ז א ו ו ה הל כ י כ ע צ מ א ה ה מ ח ך ה ל ה ת מ ד מ י ל ש י מ ח ר ה מ א מ ך ב ו ר ע א שק ח ר ת מ ש י ק ר ב מ ו ן א ו כ מ כ ם ו ש ד ל ו מ ל ת ד ש ב ע״ ו צ מן ק זר ד ש ל ה ת ע ו ל ז מ ש ה א ר ת מ ו ל ע ׳ מ א צ ו ה ה ש מ ח ם ה ו רה ל ו ג ד ס א ע״ ר ק א א ש ו ה ה ל ע מ ר ל ס י י ת נ ו ש מ ה כ ו ז נ י נ מ ז בע צ מ ת א ש ת ק ו ל ע ר מ ס ם ע מ ו ד ו י נ ה ל י ה ת ש כ ה ו מ ח ם ה ו רה מ ח ם ה ו ת ר ו ל ע ר מ פ ס ו מ נ מ ך מ י ל ש נ ע ו ו ד ת י ם ע ו ש ה ל מ ח הת נ א מ ו י ה ו כ י ר על מ א י א ו ר ק י א ש ו ר ה א ש נ ה ה י ה ר י ו מ א הה מ ח ם ה ו ק ק מ ח ר י מ ר כ מ ו ל א ל ע״ד כ א ו ו ה ת ה ע ה ל מ ח הא ו ת ה ע ת ו ל ע כ ת ל ו ל ז מ ר ה ד ם על ס ו ר ת ה ד ו ק נ י מ ע צ מ א הח ז בלו ה א ס כ נ כ ה י ל ו א ר א ה י ה ת ה ע ה ל מ ח ת ה נ א מ ר ק י שם ש ל ן ו ו ר ח א ר ה מ א מ ה ב ן לז ו כ מ ך כ ו ר ע א ה ש מ ח ן ה ו ק י תך ת ו א ר ה י ל ד ה כ ת ל ע ב א א ו ה ח ה ו ן ע״ם הל ו ק י ת ך ה ר ד ד ו מ ל תל כ ת ל ו ל י במז ת י מ א ה ה מ ו ק ע מ ד י י ל ר ה כ מ ח ן ה ו ק י ך ת ר דת א ה ז ר ו צ ך ב י ש מ ע א ו ד א י י ה ת ה ע ע ל צ מ מן א ה ז י ה י ש ת כ עא ו ה ת נ ש ד ו ק ו על נ ד י מ ע ה ה ו מ ח ז ה כ ר מ ע ל י נ ה ו מג ש קש ל ו ש מ ת ג מ א ת ז י ו ת ז ד מ ר ש מ ו א ן ו ו ש א ר י ה נ ו נ י ר הב ב ע מ ה

ב י ב א ת ה ד ו ק ן נ י ץ יהיה ב ר א י מן ה ק ח ר מ קיי אפ פכ ור ש ו י ק ם ב ק ה ח ר מ ת ה ד ו ק נ א ו צ ו י ז ה כ ר י מ ר ה ם ש ו ח ך ה פ ה לא הו ו אצ ו ק ל ל י ב ק מ ז ה ה כ ר מ ך ה ר ר ד ש ו י ר ק י ב ע נ ׳ ו אך ו ר ע א ב ו ר מ ה ה י ה י י כפש ו ק ל ל י ב ק ר חמק מ ש ו י ן ק כ גן וז של כ ר מ ת ה א י צ א י ו ו פה ה נ ו ם כ ל א ת ש ו י ו ז ב ה צ י המפל נם י ש ק ו ב מ ם ה ה ה ו ב ו ג א ה י ת ו ה ד ו ק ד נ ך ע ש מ ו י ש כ ש ו מ שם י ק ל ׳ ח ת כ ו ל ע ד מ ״ פ ת אכצ ק ש ל ק כ י ש פ ל ם ו ר ו ע י ת ש ע ד לת ש י ק ד כ ל גח ב ו ע עג י ב ה על ר ר ת ה אח צ״ב י׳ י י צ ה ח י ה תי פ ן ל כ ס ו י ע ק ב ח ה ו ל ע מ ו ד ה חמ י ע ק ב ׳ ש א ב׳ י י ה אג שא י ה ת הכ ש ש י ק ד כ ת אח ב ש ת על ק פ ד ו ת אה ע ש ק שש ל ו ש מ כ ב ם א״ י ע ק ב ח ה ו ל ה מ ע ו ד ה ג״כ י ע ק ב ם ש י ק ל ט ח ״ גב ו ש נ ש כ ה ו ר ו מ א ה ה ר מ ת ב ו ע ל צ ם ב׳ ה י ע ו ד ת המס י ו י ו ב הו צ י נת ו ל ע ו הפ קי׳כ מ ך ק ר ו א א ו ה ה ב ה ש ד מ ם ב ה ב ל ו ש ח נ וו תי ו י ו י ז ת ש ת מ ח ת א ח ה א י ה כ ת ״ י ן ע ו אלכס א ו הו ל ו י א ו הת ו ל ע ׳ מ ת צ ב צ י נ ת ה ר ו א ה ו ה ה ב ה ש ד מ ת ב ו ע ו ד ת י ו ר א ש נ הן הס ו ס כ ל א ת ה ד ע מ ר ן נ ו כ מ כ ת ו ו מ ד ק ה ר ב א ב ת נ ו ש מ כו ל ק ם ש י ע ב ו ר מ י ה נ ר ש ד ח ג ק נ י ר״ל ש י ה ל ק צ ו א כ ר ע וו א ם ו י ז כ ר מ י ה נ ן ש י ב י הפ ש ר ק ו ע י ה ש י ה א י ו ה המ מפ וו נ ע ד י ר ש ח א ת ו ו ל ע ו הי ס׳ מ ה ק ב ה ש ד מ ה ב ת ו ב א ו ש ח נת ב כ ו ׳ ר ת יח שעלי ש ע ק ד ש פמה נ ל ו ש מ ת ה מ ר ר ז ו ע י שב ש ח ש כ ץ ו י ק ת ה א ו ו ש ת ה ד ו ק נ ר מ ד ס ל ה ם ע ו ר ק ה ח ר א מ ו ה שא צ ה מ י ז ד כ ב ר ש מ א ה ו צ ח מ ת ו ו ל ע ח ס״ה מ ת ד א מ צ ה מ לת י ש י ש ה ה ל ע י מ צ י ח ד ל כ ע ר ש מ א ר ו ז ך ג כ י פ ל ם ו כ ר ב אך ר לם ועל ד ו ה לע מ ח ם ה ו ם ר ו ק ע מ ו ב א ק ו ם ה י מ ו א ל ת ז מ מת ו ל ע י מ נ ם ש י ז כ ר מ י ה נ ן ש י ב י פה ש י ק א כ צ ה מ ז ן ה ו ב ש ח הן מ ק ר ל א ב ת י ו ש מ ת כ ו ל ע י הי סי! מ ה ק ב ה ש ר מ י ב צ ח וך י ת ע ד ו ה ו ש מ ח כ ו ו לו כ ד ו א ה ו ל י ר ח ו א ד מ ע ם ש י ר ק ו ח ה ום כ ר ב י א מ י י ב ו כ א צ ם מ ג ל ו ק גדו ו י ד ו כ ו עלי ר ק ח ם ו ו ה א ב ום ו ל מ י ב ט - ר מ א ה ש י מ ס ה כ ל א ם ה י ר ק ע י ה נ ת ש ד היי מר על ק י ח נ ם ה ב ת כ ח ה ו ו נ ת ש נ ם ו ה ו ל כ ל ך ה ל י א ז ו א י מ כ וו כ ר ם א י ז כ ר מ י ה נ ן ש י ב ו פה זה ש י ק א כ צ מ ו ו י נ ו י ה בע זן ו ו כ ו מ נ מ ז ו ב ת ו א א צ ם מ ו ר ם ה ו ק מ ם ו י ע ג ת והי ר ו ל ע ׳ מ בק נ״ע ח צ ' י ר ם ו י מ ו א ל ת ו מ ג מ י ת כ ו ל ע מ ם מ י ע ג י י״ז ר ד על כה ר י צ י ם ל י פ ל ת א ש מ ת ח נ ש ו ב י נ ו י ל זה בע ר ע ק ד ח י ן ס בם ו ח ך ה פ ת ה ד ו ק נ ד מ ו א ב מ ו ר ם ק ו ר ם ה ו ק א מ צ מ ר ש מ א וף ו ל י ן ח ו ק י ת ת ד ן מ ו ב ש ד ח ס י י ל ת מ כ ס ו ה ה של ז ר ה ק י ע על ה ור מ ו ל ע ו י צ ה ר ל מ ו ל ה כ ז ר ה ו ב י ח ה ב נ ש ת ה פ ו ק ת ה ו מ ח הת פ ו ק ע ת ג ר ה ב מ ת ז ה כ ר ד מ מ ע א מ ו ם ה ו ר ם ה ו ק ח מ כ ו נ שה ת ה ע נ ו א ח י ל ה פ ש ת ה ד ו ק על נ ן ו ט ר ל ס ש מז א א ר ו ה ז ש ו מ תי נ ו נ י ר הב ב ע מ ר ועל ה ו ק ך ה ו ס ע ה ג א ר ו ה ת ש ב ת ט ס ו ק ם ת ו י כי ר ש ת ת ס ו ק ע ת ג ר ה ב מ ח ז ה כ ר ר מ מ ע א מ ו ן ה ו ש א ר הי נ ו נ י ב ר ה ב ע מ ל ה ע ף ו ר ו ח ת ה א ו ו ש ע ה ג א ר ו ה ת ש י ת י מ א הא ו ה ת ש י ת י מ א ן ה ס י ת נ פ ו ק ם ת ו ה בי ת ה ע נ ו א ח ו י ה נ ש הה ר ו צ ל כ ו ל ס מ ה ה ו ר ו ג ח ת ה ו מ ך ד א ל ה ץ ו י ק ת ה א ו ו ש ע ה ג רה ו ז נ י נ מ ז ם ב ב צ מ ה ו ל ז צ ה א ם ז ד מ ע י מ ס ת כ י נ ש את ה •הז

4 מאמר שלישי פרק ו 3

ונדע אורך כל אחד מצלעיו במדד. שבה הוא אורך צלע מה ק״כ מעלות כיון שהוא אלכסון חצי עגולה המקיף למשולש הטמ זה ואם נשוב ונחשוב להם ע״פ מדה אחרת שבה היאת נ י ב׳ מעלות והי רגעים יצא לני ב אורך קי מה לדעת ה מרת אורך קו מט וגם אורך עמוד הט הכל ידוע ועתה הנה' לפנינו משולש הטן שזוית ט ממנו היא נצבת וערך ב צלעיו אלה החופפים אותה זה אצל זה ע׳׳י כן נחשב ונדע מדת זוית ן שהוא זוית החילוף המבוקשת לידע ולא עוד אלא שאורך קו הז והוא מרחק מרכז החמה ממרכז הארץ בעת ההיא יצא לנו אז ידוע אעפ״י שלא פרשנוהו אבל במרה י שבה הוא אורך קו מן ס' מ׳ ככה ועל המנהג הזה חשבי חכמי התכונה וכוונו וידעו מדת אחת אחת מזויות החילול ן הוה הפרטיות הראויות לכל מחנה ומחנה שיהיה למרכז החמה מהמסלול בכל עת ידוע וקבעו אותם בלוח תיקון החמה האמורה וכן הדין בכל כיוצא בזה והתבונן וראה כי לכשנרע מדת זויות החילוף לכל מחנה שיהיה למרכז החמה מהמסלול בכל עת ידוע שתהיה ונכוון ע״פ הלוחות הערוכים למהלך האמצעית ונדע סימן מנת החמה ע׳׳י בך לעת ההיא אם נקה כידינו מדת זוית החילוף הידוע ההיא ונגרע אותה מסימן האמצעי בכל שיהיה סימן המנה פחות מק״ס מעלות או נוסף אותה על סימן המנה אם היא יותר מק״ס מעלות יהיה לני או הנשאר או הנקבץ הוא מקום סימן החמה או מהםזלות כסי מרחקה על הסדר מראש המזלות ועוד תלמוד דרך תיקון הזה ע״ס הלוחות שאערוך לו במקומו מהמאמר האחרון ג

פרק שביעי בביאור ענין החילוף הדק שבין הימים שמעת לעת במדתם ומה הוא סבתו וכיצד הוא מנהגו דע כי ענין הסרק הזה אינו מחזיק טובה כ״כ ואינו תועלת לכוונתינו ומסני כן לא ראיתי להאריך בו וגם לא ללמד ולהודיע בכאן דרך תיקון החילוף הזה אלא יםסיק שאזכור ממנו בכאן ראשי דברים ותחילה אומר כי כוונתי בכל שאומר בסרק הזה יום או יומים סתם אינו אלא ליום הזה שמעת לעת שכבר ידעת טעמו ובני אדם לסי עיונם הגם יחשבו כי הימים האלה כלס הם שווים כמדתם בצמצום מסני שידמו כי היום הזה הוא הזמן שבו ישלים הרקיע ע״פ המסיבה המערבית הקפה אחת בצמצום ולםי האמת איני כן אלא עודף הוא על זה כל יום ויום מימי עולם בכדי מהלך החמה האמיתי ביום ההוא אחורנית בכדי הרגעים שבהם יעבור לו חלק מהלך האמיתי ביום ההוא דצעד הן יעל קו האופק או על אופן חצי היום במקום מקום וזהו זםו היום האמיתי הנכון לפי האמת והמשל עליו הוא שנשים כי בתחילת יום סלוני מהשנה בטוליטולא היה מרכז החמה חונה על ראש מול שור וכסוף חיום הזה הגיע חונה על כדי הםעלה השנייה ממזל שור גמצא כי היום הזה לפי האמת הוא הזב* שבו השלים הרקיע הקסה אחת ועוד יותר על וה בברי

הנכו־שהוא זוית החילוף במחנה הזה שאז ובכאן הוא החילוףתעה ע׳׳פ הסברא עומד בתכלית כמו שאמרנו תצא לנו י ע״ד הזאת והוא שאומר כי משולש הנמ זה הנה זוית הו נצבת וערך צלע המ ממנו אצל צלע מב כבד נודע ממנ ע״פ העיזן כמו שנתבאר למעלה בצורה שעברה ולפיכך על

; ו הדרך שלמדתה בהקדמית נחשב ותצא לנו מדת זוית נ ממנם כשחשב לה ע״פ עיוניו שזכר ו י מ ל ט ב ה ו ע ת המבוקש י מצא אותו ב׳ מעלות כ״כ' רגעים במרה שבה היא הזוית הניצבת צ׳ מעלות ומדתה בזמנינו זה לפי מה שמעיד העיץ היא מעלה אחת ונ״ח רגעים וכגון שליש רגע ע״ד קירוב ובכדי זה או קרוב מאור מזה היא מהלך החמה האמצעי בשני ימים ומתוך זה יתבאר מה שיסרנו למעלה ואמרנו כיע תקופת תשרי האמיתית הוא עתה מתאחר מרגע ג ר האמצעית שלעומתה בכדי ב׳ ימים כמו כן ושאין עתה זמן מורגש בין עת תקופת תמה וטבת האמיתית לבין האמצעית

שלעומתן והנה הצורה השנית תעיד לך על כל אלה: ועתה הוי יודע כי דרך החישוב לידיעת מדת אחת אחת מזויות החילוף הזה לכל עת ידועה כרי לתקן על פיה ולידע ולחביר מקום החמה האמיתי מהמזלותך אחוג בצורה לעת ההוא והוא תכלית הכוונה בכאן תהיה כ הזאת דסות מסלול החמה סביב נקודת מ ונקודת ך,

ג

מהאלכסון עמהש שהוא הקו המישור וה הוא מרכז המזלותם ונקודת ש הוא השפל ואפריש ת ונקודת ע ממנו הוא הי עשז שעל הסדר ידוע בכדי שארצה ואמשיך קשת עז אע יקי הן המורה כמו שהם בצורה ואומר שמדת י נ ס קו מז ה זרת ן ממשולש הזמ שהיא זוית החילוף במחנה הזה תצא לנו ידועה ע״ס הסברא ועל הדרך הזה והוא שנפיל עמוד הטרת ט ממנו היא נאמר כי משולש הטמ זה הקטן הנה ז ון ת ע ו הפרשנוהו ידועה ע׳׳פ מנ גיצבת וזרת מ ממנו אנחנה וע״י ע ת ו י ע ותשאר לפי כן זוית דן ממנ ת שהצענוה י כן ועל הדרן־ שלמרתה בהקדמות המאמר הראשון נחשב

מאמר שלישי פרק ן מד

ם והשעוה י מ י ר ה פ ס מ ו מ ד י ה ב ל ע י ה ש מ ס ב נ כ ו י א ם ו י ע ב י רך ל ה מ ת ה חו ו ם בל י מ י ל ם ש י מ ל י ם ע י ס ד ו ע ם ה ה ם ה י ע ג ר ה ות ד ל מ ם ע י ר ס ו י ם מ ה ם ה ת ה ו ח ו ל ה ל ו י א ו ם ה ה י ה ע צ מ א הו ת ע ד ם ש ה ם ה י מ י ה א ש ו ה ה ז ן ה י נ ע ה ה ו ל ע מ י ל ע צ מ א ם ה ו י הי ע צ מ א ח ה ר י ך ה ל ה ת מ ד ע מ ד י י ל ד ת כ ו ח ו ל ם ב ה ם ב נ כ ה לם פ ו ס ל ו אי ך הו י ר צ ו ש מ ם כ י י ע צ מ א א ם ל י י ת י מ ם א ם ה ה בם א לה ו י ו הל ם א ו י י ה ת ע ם ו ז ל ו מ א ר ו ע ה ו ד ן י ו י ע ע ו ג א ר ו הר ו א ק מ א ד ו ה י ש ״ אעפ ה־ ף הז ו ל י א לח ו ה ב ה ש ח מ ש ה חו א י לם י מ ע פ ל ם ו ת ם ו ע ל ם ש י י ע צ מ א ה ת מ ו ח ו פ י ה י ן ש מ ד ז ס י י מ ע ס לם ה ס מ נ כ ם י א ם ו י ע ג ר ר פ ס ם מ ו ש ם ב ה י ל ם ע י פ ד ו ו ע י ה יך ל ה מ ת ל ק י י ו ד ם ה ה ד ו ס ד י ה ב ל ע א ת ן ל ו ק י א ת ל ת ב ו ח ו בלת ו א ה י ל ז י ב ש ב ם ו ה ם ה י ע ו ד י ם ה י מ י א כ ו ה י ה ע צ מ א ח ה ר י הת ד ע מ ר י ה ו ל י ח ב ת ו ש ח י ב ש ו ש י ח ה ה ז ק ב י י ד ה ל צ ר י ש מ לו מ ם כ י י ת י מ ם א ח ק ם י ם א ה ם ה י ע ו ד י ם ה י מ י ן ה י ב ר ש ת ו מ הא ו ה ר ה ת ו מ ה ה י ה ן י ם ה י י ע צ מ ם א ר י ז ח י ב ו ו ש ח י ן ש י ם לב ה שם י י ת י מ א ל ה ו ע ת ו ף א י ס ו י ת ו ו ח ו פ ט א ע ר מ ת ו ו י ה א ע י ש צ חו ת ו ת א ח ו ו פ ם א י פ ד ו ע ם ה ם ה ת מ ו ע ל ם ש י י ע צ מ א ם ה ם א ה הר א ש נ ו ה ץ א ב ק נ ז ה ה א י ה י ם ו י פ ד ו ע ס ה ם ה י י ת י מ א ם ה ם א ה מך ל ה ת מ ו ח ו ל ס ב נ כ ה י ל ו א ר ן ה ק ו ת מ י ה ע צ מ א ן ה מ ז ם ה הף ו ל י ח ן ה ו ק י ך ת ר ר ד ר ב ן ל א כ י ב ת א לא ב י ו ע צ מ א ח ה ר י הי ״ פ ע ת א ו פ ו ק ת ה ת ו ו ד ל ו מ ן ה ו ק י ת ק ב י ז ו מ נ י א י ש נ פ ה מ ן הם י מ ע פ י ל ע כ ד ו ו נ ו ק י ת ח ל ך לו ו ר ע ן א ו ר ח א ר ה מ א מ ב שם י ע צ מ ם א י מ ם י ו מן ש ך ז פ ה א ל ו ה ק ה י י ד מ ב ה ש ח מ ך ה ר ט צ ין א ם ו ד ג נ כ ם ש י י ת י מ א ם ה י מ י ן ה מ י ז ד כ ו ל ר י ז ם להח י ע ו ד יה ך מ פ ה ו ב ן אל ו לבי ן אל י ב א ש ו ה ר ה ת ו מ ת ב ו ש ע ת ל ו א יך ר ך ד ד מ ל ד א עו ה ו ן ן ה ו ק ת ו ל ב ש ם ח י נ ק ו ת ת מ חו לו ו ו נ ר מ א ש

: ן ו ר ח א ר ה מ א מ ה ב ז ן ה ו ק ת ה

ת ע י ד י ן ל י כ י ר צ ת ש ו ד ו ס י ה ם ו י ר ק ע ת ה ע צ ה פרק שמיגי בו ת ו ם א י מ ר ו ג ו ה ן גלגלי כ ו ת ח ו ר י ת ה כ ו ל ה ג ת ה נ מם י ר ח ם א י נ י נ ה ע מ כ ה ו מ ע ט ה ו פ ק ה ת גלגל ה נ ו כ ן ת י ג ר ע ו א י ב וי נ י נ ע י מ ת ר ד ס ר ש ח א א ו ר ר ב נ ג ם זה א ו ע ר א כ ת נ י ו ד י ו ל א ב שי נ נ ה ה ת ו ע נ י ת נ ו ו י כ פ ק ל י פ ס י ה ש ם לה מ י ד ח ו י מ ה ה מ ח הת כ ו ל ה ג ת ה נ ע מ י ד להו ה ו ו ר ה מ א מ י ה ק ר ר פ ו א י ב ר ב ד ס א ל בו ם ל י ד ח ו י מ ם ה י ג י ג ר ע א ש ה מ ב ר ה ו ו ן גלגלי כ ו ת ח ו ר י הק ר פ ל ב ב ץ א ר א ל ה ו ה לז ם ז ם ח י ת ה ה כ מ ח ל ם לו ו י א צ מ נ ה ום י כ י ר צ ת ש ו ד ו ס י ה ם ו י ר ק י ע ב ה ו ע ר י צ א ה ו ל י ח ר ת ד ש ה א ז הם ת ו י ה ל ן ו מ ע ת ט ן א י להב ן ו ה י ל ב א ס ל ו ש ך ל ש ל י ה ש לות גלגל נ ו כ ן ת י נ ע ע י ד ו א ן ו ו כ מ ר כ ר ב א ד ו י מ ך ת י פ ם ב י ר ו ד סן י י ם לבו לע ש י ה ר כ מ ו א ל ו י ח ת א ח ו ר י ה כ מ ע ט ה ו פ ק ה הכל ו ן י ו י ט ע ע מ ת כ י ח ר ז מ ם ה ת ע ו נ ת ת ו ו ר ו א מ י ה נ ת ש צ ו ר מ בא י ח ה ר ז י מ פ ל ת כ א ו ז ת צ ו ר מ ח ו ר י י גלגל ה ר כ י כ ה ל ן ו י ח ב ה לה מ ח ל ה לג ר מג ת ו ו י ם א י מ ע ן י״ג פ ו ג ה כ ש י ח מ ה ו ל ר ק ת ו ין ו ג א כ ל ה א ג י ש א ד ו ח ן ה מ ז ה כ מ ח ת ה צ ו ר י מ זה כ ה ו ת צ ו ר מ וש א ר ה ב מ ח ן ה ר מ ר ס י ש ח מ ר י ל ה ב ט א ע ת מ ו ח ד פ ח ל א ז מה ת ו ק א ב ד י ר ש ח ע ר ז מ ד ה צ ה ל י נ פ ר ל ו ב ע י ה לו ו נ פ י ש ו ד ו ח ה

ל ז ס א ס י ה ה ה נ ו ש א ר ה ה ל ע מ ה ה ה ל ד ע ם צ ה ב ם ש ה ם ה י ע ג ר הה ז ן ה מ ז ה ם ש ש י ל ב ר ע מ ק ה פ ו א ה על ה י ק ל ח ה ב ר ב ע ר ו ו שת ד מ א ש צ מ ה י ע ת ש ו ת י ש צ ן ח ו ג ב כ ו ר י ך ק ר ד ל ח א ע ו הם ש ה ל ל י ל ת ה ל י ח ת ו ל ת ו ם א ח י ס נ א א ל ו ט י ל ו ט ה ב ז ה ה ו י חת ו ד ו ה א ל ב ת ה ו ז ד מ ו מ ל ה ת ת א ה ו א בז צ ו י ל כ כ ן ב י ד א ה ו ן ה כ וי מ ל י כ ת כ מ צ מ ו צ ת מ ח ה א ד ד על מ מ ו ו ע נ י י זה א ס ם ל ו י ה שי נ ש ם ס ו ק מ ם ו ו ק ל ם כ א ב ו ף ה ל ח ת א מ ל ם א ו ק ם מ ו ש ה ב נ ש הף ו ל י ח ד ה צ א מ ו ד ה ח א ה ה ו ש ו ה ל ק ע ת ש ו מ ו ק מ ו ב ל י ס א ם ו י נ פא ו י ה נ ש ה ר ו א ב ת נ ו ש מ ם כ ו י ם ל ו י י מ ת י מ א ה ה מ ח ך ה ל ה מ הן פ ו ו על א ק א פ ו א ו ה ם על ק ר ב ע ת ב ו ל ז מ י ה ק ל י ח ד ע צ ד מ צ מם י פ ו ל י ח י ה נ י ש עי ר ו ב ע ר ש מ א מ ר ב א ב ת נ ו ש מ ם כ ו י י ה צ חם י ת י מ א ם ה י מ י ם ה י נ ת ש ם מ ה ה ם ז ה ע ם ז ר ב ח ת ה ה ב ל א הם ו ק ם מ ו ש ם ב ת ד מ ה ב ז ס זה ל ם י ו ת ש ו י ה ם מ י פ ל ח ת מ ה ו ל א הא ו ה י ש ע צ מ א ן ה ו ב ש ח י ה פ ל ם ש ו י ת ה ד י מ ר ם כ ת ו י ה ם מ ג וי ג פ ה מ ו כ ו ת י ד ק ה ע״ ע ת ש י נ י מ י ש צ י ח ד כ ת ו ח ה א פ ק הם י ל ש ו י ב ן ש מ ז ת ה מ א י ה ס ו ל ר ד ג י ו ע צ מ א ה ה ז ם ה ו י ן ה י נ ע ש• ע צ מ א ה ה מ ח ך ה ל ה י מ ד ח כ ל ז ר ע ת ו י ת ו ח ה א פ ק ע ה י ק ר הל ם כ ו י ם ל ו י מ א ש ו ף ה ו ל י ח ה א ש ל ו א ת ע ד ר י כ ב ד ש ח ם א ו י בו נ מ ר מ ב ח ת י ד ש ר ע כ י לא נ ש ו ג ר ו נ נ י א ד ש ו א ק מ א ד ו ך ה כה נ ש י ה מ י ם מ י י ת י מ ם א י מ ר י ס ס ם מ ו ן ש מ ת ז ו י ה ע ל י ג י ף ו ו ס כ לי צ ר ח ת ו י ה ו ע י ש ע צ מ א ם ה נ מ י ז ד ל כ ף ע ד ו ס ע ע ם ס י ע ו ד יא ל ן ו י כ ד כ ם ב ה ת מ ו ח ס פ ר ס ס ם מ י ד ח ם א י מ ן י מ ה ז י ה י ול ו ע נ י י א ת י מ א ל ה י ו ר מ צ ע ד ב ח א ה ה ו ם ה ו י ה א ש ל ד א ו עם ו ש ם נ א א ל כ א ו ש י י ת ה ו מ ו ק ל מ כ ת ב מ צ מ ו צ ת מ ח ה א ך מע ג ר א מ ה ל ל י ל ת ה ו צ ו ח ם א ו י ת ה ו צ ע ח ג ו ר ת ל י ח ע ת ג רק פ ו א י ה ד ע צ ף מ ו ל י ח י ה נ פ ם מ ה ה ב ת ע י ק ו ש ה א מ ח ת ה ח י ר זן ו ב ש ח א לחלק כ ל י ש ד כ ת ו ע ד י ו ש מ ה כ ז ה מ ת ז ו מ ו ק מ בב ש ח ה ל נ ו כ ת י ה מ כ ו ח מ י כ ס ה א ש ו ב ה ו ש י י ת ה ו מ ו ק מ ם ב י מ י הם ו י ת ה ו צ ע ח ג ר ם מ י ב כ ו כ ך ה ל ה ן מ ו ב ש י ח ב ם לג ל ו ע י ה מ יה ו ש ב ר ס ן ה י א א ש צ מ ם נ ו ק מ ם ו ו ק ל מ כ ה ב ל י ל ת ה ו צ ו ח או מ ם כ ה ד מ ח א א ו ץ ה ר א ר ה ו ב ט ה ש ו ש ו ה ל ק ע ת ש ו מ ו ק מ בה ל י ל ת ה ו צ ו ח ם א ו י ת ה ו צ ע ה ג ר ם מ י מ י ב ה ו ש ח נ ן ש י ת כ ע ד י שת ע ו מ ם א ש ה ל מ ח ת ה ח י ר ת ז ע ם מ ת ו ב א ש ח נ ן ש י לשם לבת ע ד י ו ש מ ם כ ה ם מ ו ק ל מ ל כ ק ש ס ו א קו ה ל ו י א ו ה ה ת ע י ק שי מ כ ר ח א ש י ו ס ו ל מ ט ב ם ו ו י י ה צ י ח נ ס ו א ד מ ח א א ל ו א נ י א

ו ב ו ש ח ה כ ז ף ה ו ל י ש לח ו ח ב ל ש ח ל מ ש על כ י י ו כ ר מ ה א נ ו כ ת הא ו ח ה ר י ה י ש נ ס ן מ מ ז ן ו מ ל ז כ י ל ע צ מ א ח ה ר י ך ה ל ה י ם ב ג לא ו ה ד ש י לכת ע ב כ ו ר כ א ש ר מ ת ו ה י ו ז כ ל ה מ ש ב י ח מ ל ו קא ם ל ם א י ע ו ד ם י י מ י ה ל ו ז כ ל ה ן מ ת כ ו ל לחי כו י ר ו ש פ אי ו כ ר מ א ה י ב ר ה ם ו י ע ג ן ל״ו ר ו ג ו כ ד עלי י פ ק א נ ל ו ו ש ל ו ח נת ו א ו י ר מ א ה י ל ז י ב ש ב ת ו ו ק י ל ן ה ו ק ה בתי י ז ד כ ש ל ו ח ש ל יח ר י ך ה ל ה ת מ ד ע מ ד י ל ב ו ו ש ח ת ל ו ק י ן הל ו ק י ת ה ב צ ר י י ש ס לם י כ ו ר ע ת ה ו ח ו ל פ ה ״ ם ע י ע ו ד ם י י י ת י מ ם א י מ ו י ״ י בט ע צ מ א הם ר י ז ח י ם ו ה ם ה י י ת י מ א ם ה י מ י ך ה ו פ ה י ה ו ל י ח ז ת ר ד ז י ה ש ז לם ו ש ם ב ה ם מ י ר ס ו ו ח ם א ה י ל ם ע י פ ד ו ו ע י ה ן י ם ה י י ע צ ם א

מאמר שלישי סרק ח

העיד לו ולהם כי בעתי ראשי חדשים ובעתי חצים היאפרד בפני עצםו ואין לאחד משני החילוף הפשוט נוהג נ החילופים הטפולים אז שום מציאות ושום עיין ומאז ואילו יתחילו הם להתילד להצטרף עליו כפי מה שיתבאר משפט והלכותיו בפרק מיוחד לו מהמאמר הזה ואני כשנתברר לי זה ואחר שכוונתי בכאן הוא לתקן הירח כדי לידע ולהכיר את מקומו האמיתי לעיתי ראשי חדשים ולעתי חצים בלבד כסי שיתבאר לפיכך לא ראיתי לטרוח עתה ולעסוק אלא בבירור ענין החילוף הסשוט ולהראות סדר התכונה שגורמת אותו וללמד לבסוף ולהודיע דרך תיקונו ואתחיל ואומר כי ובשביל השיבוש שאמרנו כי הוא נמצא להירח במהלכים ו י ל מ ט ב במקומו האמיתי לפי חלוסו זה הסשוט לא נראה ל וחביריו לשום אותו נוהג ע״פ גלגל יוצא המרכז כמו בחמח אלא יסדו לו חכמי התכונה תכונת גלגל ההקפה שבקרוב אודיעך את טעמה וכשיו. ל אליו שני החילופים הטפלים ויעשי שלשתן כעין חילוף אחד אז ישימו הכל נוהג ע״פ שחי התכונות מחוברות כאחד כפי מה שיתבאר להבא ואני אינני נוקק עתה אלא לבאר תכונת גלגל ההקפה וכיצד היא גורמת החילוף הפשוט ואומר כי גלגל גדול יש לירח שכולל שאר גלגליו ויקרא בשם גלגל הדומה שהוא דומה לגלגל המזלות טםני שהוא חקוק סביב מרכז המזלות ושתי תכליתות מעוגלות יש לו מקבילות בשטחיהן זו לזו בחיצונית מהן והיא הגבנונית הוא פוגש לכל עקמימות גלגל כוכב ובפנימית והיא העקומה הוא סוגש לגבנוגית תכלית העולם הזה התחתה והגלגל הגדול הזה הוא נסלג בחלל עביו תחלה לבי גלגלית גדולים מכוונים זה תוך זה וסמוכים זה לזה חקוקים סביב מרכז המזלות דaיצון מהם הוא דק עד מאוד כלומר שעביי היא כמלא נימא מלמעלה כעין רקיע וקוטכיו הם קטבי גלגל המזלות ר״ל שהעגולה העוברת באמצעיתו ממזרת למערב היא קבועה בשטח החגורה וכאלו היא חגורת המזלות עצמה ולפיכך יקרא הגל^ל הדק הזו״ מגלגלי הירח בשם הגלגל הדומה לגלגל המזלות הואיל והוא עומד! מכוון נבחו חקו? על קטביו וסביב מרכזו כמו שהצענו והגלגל השני מהם איני דק כמו החיצון אלא עובי גדול יש לו בבדי מה שיתבאר בקרוב וקטביו אינם מכוונים נוכח קטבי החצין שהם קטבי המזלות אלא רחוקים הם זה מזה בכדי חמש מעלות מחלקי האופן העובר על ארבעתם עד שתהיה לפי זה העגולה הגדולי5 העוברת על אמציעתו ושקטביה הם קטביו והוא מסילת הירח שזכרנו למעלה נחלקת לחצאין עם עגולת גלגל הדומה י שאמרנו ונוטה ממנו לצפון ולדרום בכדי החמש מעלות הה! י ולפיכך הוא נקרא הגלגל השני הזה ע״ד כלל והמסילה הזאי*ט בשם הגלגל הנוטה ואם תתבונן בתוכ^ ר ממנו ע״ד פ שתי העגולות הללו ר״ל הדומה והנוטה ותחשוב כי שטחיה! הן יוצאין ונםתחים עד לעקמימות הגלגל העליון תראה ביח ר י כעין התוכן והמצכ הזה שיש להם זה אצל זה בגלגל ה

44

ע לו ולעבור נוכח חלקי המזלות כולם ו ס ג י ל ה ח ת m ם י י ש

H פחות מעט שגתגלה לה החמה בזמן n r m ל ן ם ח ה כ ו ם נ ג ן

בק אותה הרי שמרוצת הירח בכל עת ועת ר < א י ו ה ש ה ד ו ח ה

א ע״ר קירוב כגון י״ג פעמים ממרוצת החמה בעת ו ידוע ה ההיא ועוד יבדוק המבקר למרוצת הירח הזאת ויראה שאיגה שוה לעולם אלא מתחלף הוא הירח במהלכו זה מיום ליום במדתו וכמנהגו כעין חילוף החמה במהלכה האמיתי אבל יותר גדול משובש מחילוף החמה כפי מה שיתבאר להבא כי החילוף שימצא לירח בין מקומו האמיתי המעוין ובין מקומו האמצעי הראוי לפי חשבון יגיע להיות יותר מעט מחמש מעלו׳ וחילוף החמה כמו שידעת אינו מגיע בזמנינו זה ליותר משתי מעלות ועור כי חילוף ידוע הוא לחמה בכל חלק מהמזלותכמור כי מהלכה המתון הוא עתה משני צדי ראש מזל א ב ת נ 6 סרטן והמדרש הוא משני צדי ראש מזל גדי והבינוני הוא לעומת ראש מזל טלה וראש מזל מאזניים וחילוף הירח כמו שיתבאר אין דרכו כן אלא הנה העיון יעיד כי בכל חלק וחלק מהרקיע הוא מתהלך לשם פעם במתינות ופעם במהירות ועוד יוכל להבחין המבקר במרוצת ב׳ המאורות ולהכיר כי הענולה והמסלול שחוקק מרכז הירח ברקיע במרוצתו המזרתית .כי הוא נוטה מחגורת המזלות לצפון ולדרום בכדי ה׳ מעלות מחלקי האופן העובר על ארבעת קטביהן וזה יכיר אותו אם ישים לבו יראה כי לפעמים יגיע לו הירח להתקרב לנקודת נוכח הראש בחצות ליל חצי הודשת כדי הי מעלות יותר ממה שהיא החמה מתקרבת אלינו ב ט בחצות יום תקופת תמוז וכן יראה אותו פעם אחרת מעמיק לצד דרום ומתרחק מנוכח ראשינו בחצות ליל חצי חודש תמוז יותר ממה שהוא החמה מתרחקת מנוכח ראשינו בחצות יום תקופת טבת בכדי חמש מעלות כמו כן ווה יעיר כי מסילת הירח שבשטחה סובב תמיד הוא נוטה לצדי חגורי המזלותס כששם ו י מ ל ט ב לצפונה ולדרומה כמו חמש מעלות הללו ו את לבו להכיר םרר החילוף הזה הנמצא לירח ומהלכו ומקומו האמיתי מיום ליום ונתכוון לידע מנהגו ומדתו כדי ליסדך נכונה לתיקונו כמו שעשה בחמה אמר כי החוקרים ר יי יכולתם פ אשר היו לפניו נתכוונו לדבר זה וחקרו עליו כל לא הרגישו ולא הכירו כי יש לירח בלתי חילוף אחד כ א

ט שהיא דומה משום צד לחילוף החמה אעס״י שהוא ו ש ° מתיי גליל משובש ממנו כמו שאמרנו אבל הוא כ״כ התמיד לעיין הירח ילכקר על מנהג תהלוכותיו בכל ימי החודש בכלים מתוקנים שהכין לזה ובעתים הראוים לכך עד שנתגלה לו ונראה כי עוד יש לו במהלכו זה האמיתי חילוף שני וגם שלישי שהם נלוים ומצטרפים לחילופו הפשוט האמור אלא שזה הפשוט הוא העיקר ושניהם הם טפילים לו לא ימצאו בלעדיו אבל הוא לפעמים ובעתים ידועים הוא נוהג בפגיל מ יו ס ט עצמו ונמצא בלעדיהם והחוקרים שעמדו אחרי ב כולם הודו לו בזה אמרו כמו שאמרתי והעיון ־ האמיתי

מאמר שלישי פרק ח מה

י פ ח ל ר י ש ל ד י ו י ע ר כ מ ו א י בו ו ת ל ח ת ה ה ש פ ב ל ו ש ועתה את ף א פ ו ו ח נ י א ן ש ט ט גלגל שלישי ק ו ש פ ו ה פ ו ל חו י ה ם ש י ג ו מ ד ק ה ה נ ו כ ת י ה מ כ ת ח ע ד א ל ו ע ה ו ב א ק ל ץ א ר א הה ט ו נ ל עובי הגלגל ה ל ח ע לו מ ו ד ם י ו ק מ ס ב ו י מ ל ט י ב נ פ לח ר י ך ה ל ה י מ פ כ ץ [ ר א ו ה כ ר ב מ י ב ו ס ע ב ו ס נ י ל ד ו כ נ ר מ א שם ש א ב ר ק ם נ ת ע ד ה ל ז ה ה ט ו נ ל ה ג ל א הג ו ך ה כ י ס ל ] ו י ע צ מ א ה

א גלגל הקפד• ר ק א י מ ן ה ט ק ל ה ג ל הג גלגל הנושא וא ש ו נ י הגלגל ה ב א עו ו ה ה ז ה ה פ ק ן גלגל ה ו ס כ ל ך א ר ו י א ד כ ב וה פ ק ה בי גלגל ה ל עו ל ח ע מ ו ד ם י ו ק מ ב ם ו י נ ו מ ד ק ת ה ע ד ו ל ת ו אה ס ק ה גלגל ה ר ו מ ס ו מ מ ע כ ו ק ל ת כ ת ה ע ד ח ל ר י א ה ו הה גלגל י ה י ד ש ר ע א ב ת י ו ש מ ו כ ז כ ר ב מ י ב ו ס מ ו ק מ ע בו ב ס ו נה ד ו ק נ ו ל ת י ל כ ת ה מ ע ו ד ה י ד ו ק נ ע ב ג ו נ ש ו ג ו ה ס י ז פ ה ל ס ק ה הו מ ו ת ר ד ו ק א נ י ה ה פ ק ה ל ה ג ל ג ת מ א ז ה ה ד ו ק נ ה ב ו כ ו ל כ ג ל מגה פ ק ה ת גלגל ה צ ו ר ה ע״ס מ י ל ת ע ו נ ח ח ל ר י ז ה כ ר ע מ י ג י ש כ וח ר י א ה ו ז ה ב א ו ר ק ע ב ד ת ג ש ה נ מ ו על ה ו ב ת ע י ס נ ו ו מ צ על עא ו י ה ד כ ץ ע ר א ז ה כ ר מ ו מ ק ח ר מ ו ו ה ב ת ג י ל כ ת ע ל י ג ר ה ב כה פ ק ל ה ג ל ג ה מ ד ג ג כ ה ש ד ו ק נ ה ב ו כ ו ל כ לג ק כג ש ג ם מ ש ז ל את ו ל ז מ ז ה כ ר מ ה מ ב ש ח מ א ב צ ו י ר ה ש י ו ה הק ה ו פ ק ה ל ה ס א ש י הם ו ר ת ה ד ו ק ל נ י ב י להג ד ה כ פ ק ה ז גלגל. ה כ ר ל מ ר ע ב ו ע וי ר ח א ק ש ר ס ב ר ו ו ש י מ ו ה ק ן ה א כ א ב ר ק י א ש ו ו ה נ מ ל מ פ ש ה וא ו ה ה פ ק ה א לגלגל ה ש ו נ ה ה ט ו נ ל ה ג ל הג ו ו ט פ ש ע מ ד זה תו י ב ט על ב׳ ק ת ו ו ל ז מ ז ה כ ר ב מ י ב ד ס י מ ו ת מ צ ל ע ב ע ב ו סל לג ע בג ס ו נ ך ו ל ו ת ה ו ל ז מ ר ה ד ה על ס ו ה ש צ ו ר מ ו ב נ ר מ א שר מ ו ג ם ש ל ו ע ת ה ו א ף ב י ק מ ם ו י נ ו מ ד ק ת ה ר ב י ס פ ה ל פ ק ה הד ה ע ע ש ש מ ו ן ח ו כג ם ו ו ע י י ב ר ם ו ו י כ״ז י ד כ ת ב ח ה א פ ק הג ״ ת מ ו ל ע א י״ג מ ו ר ה ח ם א ו י ת ב א ז ה ה צ ו ר מ ת ה ד ח מ י ה ת שא ו ה ה י ז ד כ ב ם ש ו ל י כ ם ב י ש י ל ׳ ש ו מ מ כ ם ו י י נ ה ש ״ ם מ י ע ג רן י נ ת ש ה א ר ק מ ח ר ת מ לך ו ת הו א ז ה ה צ ו ר מ ה ע״י ה פ ק ה ז ה כ ר מא ו י ה ה כ י ל ר ע מ א י א ש י ת ה א ז ה ה צ ו ר מ ה ם ו ו ל י כ ר ב ד ס על הן כ ר ק מ ק ו ח ת ש י ו ק לה ה ו ג הע ב ו ח ו ר י ב ע צ מ א ח ה ר י ך ה ל ה מו ת ו ו א א ר ק ת י א ז ה ה צ ו ר מ ה ע״י ה ט ו נ ח ה ט ש ה ב פ ק ה גלגל הל י א ו ם הגלגל הנושא לגלגל ההקפה ה ש ם ב י נ ו מ ד ק הל ג ל ג ת מ ב ו ב ו ה ס פ ק ה ז ה כ ר א מ ו ם ה ת ר ב י ס פ ו ל ת פ ועל שר ו מ א ב ה ח ו ר י ב ע צ מ א ח ה ר י ך ה ל ה י מ פ ר כ ד ס ד על ה י מ תו י ר ח ו א ד מ ע ם ש י ר ק ו ן ח ו מ ה ו ס ו ל מ י ט ת ב ר ב אבל לסי סר א ב ת י ה ש י מ ס א כ ל ן א ו כ נ י ן א ו י ם הע ה ד ל י ע ה ה ש לסי מ ות ע ד ה ל פ ק ה ם גלגל ה נ מ ה א ז ר ה מ א מ ה ר מ ח ק א ר ס ן ב י נ ע הו ו כ ר כ מ י כ ה ס ו ה ש צ ו ר מ ד ב י מ ו ת מ צ ל על ע ג ל ג ת א מ ו ל ה ב הא ל ב ש ב ו ו ס ת ו א א ש ו נ ל ה לג ת הג צ ו ר פ מ ״ ו ע י ב ט י ק ועל שגי ע ל ס ו י ך ו ל ו ו ה ד ג נ ו כ י ח י בר ה ו פ ק ה ז ה כ ר ת מ צ ו ר ר מ ו ב ע לק ל ח ן כ י כ ס ב כ ש ח נ ם ו ש ע בו ל ו ק א ת ו ה ח ש ר י ף ה ו ג ם ב ש לם ו ת בב״ז י ח ה א פ ק ת ה א ז ה ה צ ו ר מ ם בו ע״י ה י ל ש מ ו ו נ מ מה ו ת הגלגול ה ר ה ס י ה ת ד ש ד ע ו ה ע ע ש ש ו שלי מ כ ת ו ו ע וי״ג שם י י ע ב ם ל׳ ר י שי י ם ט״ו של י י נ ״כ ש ם ו י ע ג ת ג׳ ר ו ל ע ם י״ג מ ו י בה ט ו נ ח ה ט ש ח ב ר י ז ה כ ר ק מ ק ו ח ת ש י ו ק לה ה ו ג הע ב ו ו ר י ד ק ע״

ת בעקמימות גלגל החסה וגס בעקמימות גלגל ^ ק ה חן ח כ כ המזלות וגם בעקמימות הגלגל העליון וכן יאות שיקראו לשם ר״ל האחת בשם הגלגל הדומה והשנית בשם הגלגל הנוטה

והעיקר הזה שמרהו בלבך עד שתצטרך אליו; ודע כי שתי הנקודות שעליהן הם נפגשות שתי העגולות הללו וו עם וו הן בגלגל העליון או בגלגל המזלות או בגלגל חמה כמו כגלגל הירח יקראו שתי נקודות התלי אלא שאחת מהם שעליח יעבור מרכז הירח וממנה יפנה לרוץ כדרכו במסילתו ולהתגלגל בחצי גלגל הנוטה אל צפוןט ראש התנין ונקודה השנית ממנה ר הדומה תקרא ע״ד פ שכנגדה והיא שעליה יעבור וממנח יסנה הירח ומתגלגלט ר כדרכו ולרוץ בחצי גלגל הנוטה הדרומי תקרא על דרך ס זנב התנין והאלכםון ההוא מאלכסוני הנוטה הנמשך ביניהן ועובר על מרכז הארץ הוא התנין עצמו וראה שענין סגישת שתי העגולות האלו זו את זו על שתי נקודת התלי ונטייתם זו מזו לצפון ולדרום הוא דומה משום צד לםגישת חגורת המזלות עם גלגל המישור על ב׳ נקודות השוואת הקיץ והשוואת החורף אלא שתכלית הנטיה לשם כמו שידעת הוא קרוב כ׳יד מעלות סחות מעט ובכאן אינה אלא כדי חמש מעלות בלבד כמו שאמרנו ועוד כי שתי נקודת הפגישה לשם הן קבועות לעולם במקומן האמור במזלות ושתי נקודות התלי הללו אין דינם כן אלא מתגלגלות הן לעולם הולכות וחוזרות להן אחורנית במזלות ע״ס גלגל התנין שהוא סובב בהם בשטח חגורת המזלות מחזירם לאחור יותר מעט מגי רגעים בכל יום עד שהוא םשלים בהן הקסה אחת במזלות בכמו י״ח שנה וכגון ז׳ חדשים ומחצה עוד ועוד שקשתי הנטיות הפרטיות לשם הן לקוחות מאוסני חצי היום ונקראות קשתי נטית החמה וקשתי נטיית הירח הן לקוחות מאופנים אחרים העוברים על קט?י החגורה ויקראו קשתי מרחבי הירח וזה לסי שבכדי מדתן הוא נוטה הירח מהחגורה ברוחב הרקיע לצפון ולדרום ריל שמרחב הירח בכל קת ועת היא הקשת הקטנה ההיא מאחד מהאופנים האלה שזכרנו עתה הנפרשות בין מרכז הירח לבין הנקודה שלעומתו מהגלגל הדומה בעת ההיא ואם תרצה אמור כי הוא העמוד הנופל ממרכז הירח על הנקודה שלעומתה מהדומה ואתה תלמוד מזה שאמרנו ותדע כי לפעמים יהיה הירח ומרחבו צפוני לדומה ולפעמים יהיה דרומי לו ולפעמים לא יהיה לירח שום מרחב וזה יהיה כשיגיע מרכזו לחנות על נקודת התלי הן הראש או הזנבם ושאר החוקרים כשבדקו בעיונם ומצאו שמדת ו י ל מ ט כ ו מרחב הירח כשיגיע לתכלית גדלו הוא כדי ה׳ מעלות כיונו םחמת כן ע״פ הסברא וחשבון ע־ד שעשו בנטיית החמה מגלגל המישור וידעו מדת אחת אחת מקשתי סרחבי הירח הפרטיות וקבעו אותו בלוחות מתוקנים כרי שיהיו עתידים

למי שיצטרך אליהם ז

45 מאמר שלישי פרק ח

ם ה י נ י ת ב ע צ ו מ ת טבמ ה ל ו ג ע ח ו ר י ל ה ו ל ס ח מ ט ש ם ר״ל ב ש לח ר י ה ך • ל ה ס מ ״ ם ע ש ה ל ס ק ה ו גלגל ה ב ר ק מ ק ו ח א ש ו הם הגלגל ש ו ב ת ו ו א א ר ק ם י י נ ו מ ד ק ה א ש ו ה ב ו ח ו ר י ב ע צ מ א הח ט ש ה ב ק ו ק ח ה ה נ ט ק ת עש ה ל ו ג ע ה ו ס ק ה ל ה לג א לג ש ו נ הת = ם ק מ ק ו ח א ש ו א ה ש ו נ ת ה פ ש ת מ מ ד ו ק ב נ י ב ן ס ו כ מ ה כ ו ה* חי ו ו נ ר מ א ו ש מ ו כ ת ע י ס נ ה ו ס ק ה ת גלגל ה ב י ס ח ע״י מ ר י הך ש מ ם נ ן אהב א ו ס כ ל א ה ו ס ק ה ט נלגל ה ר א ע״ר פ ר ק ת שא י ה ת ה ש ד ו ק נ א ם צ ו י ו המע ה ק ן ו י נ ת א ה ו ה ה ב ש ח מ ו כ ת ו אן גלגל ב ר ס ד כ י ם ק ת ב ד ה ו ט ו נ ח ה ט ש ך ב ש מ נ ת ו ו ל ו מ ז ח כ ר מב ח ו ר י ב ע צ מ א ח ה ר י ך ה ל ה י מ פ ו כ ת ו ע א י נ ה י ל ד ה כ פ ק ה הם ו א ר י ו ה נ מ ת ע ס ד ו ק נ ן הקו המישור ו א כ א ב ר ק י א ש ו הא ו ה ה ר ו צ ה ו מז ם ק ו ו ל פ א ש י ת ש ה ד ו ק נ ה ו ס ק ה גלגל הי פ ה ב פ ק ה ז גלגל ה כ ר ב מ י ב ה ס ב ש ח מ ח ב ר י ז ה כ ר מ ע ל י ג מם ר מ א ס צ ו י ה ה ר ו צ ה ו חד מ ק ו ו נ ר מ א סו ש ו ח בחל ר י ת ה צ ו ר מת ר י ם ה ו ק ל מ ה ע ר ו ס א ה ו ח ה ר י ז ה כ ר ס ק ב ב ד נ ת ו ו ל ז מ הת ר ו א מ ו ו המע ה ק ו ש ס ת כ ע ת ו ל ע ב כ ח ו ר י ב ת י מ א הט א ת ר צ ו ר מ א ו י ה ת ה ע ב ב ח ו ר י ב ע צ מ א ה ה ו ז מ ו ק ל מ עי ה א ר ק א א ש ו ה ה ט ו נ ח ה ט ש לו ב ו גלג ן ו מ ז ן ו מ ל ז כ ה ב ו המע ז ק שעל

א ו ה א ו ו ה ן ה מ ז מהלך הירח האמצעי ברוחב בי ר ע ד ס ל ה ן ע י נ ת ל ה ע ק מ ח ר ת מ ך ו ל ו ח ה ר י א ה ו ו ה ה י פב ח ו ר י כ ת י מ א ו ה מ ו ק ק מ ח ר ת מ ד י מ ע כ ד ו ו י ל ע א י ג י שו בי י ר על מ א י א ש ו ת ה ע ת ו ל ע כ ר ב ד ס ן על ה י נ ת ש ה א ר מ

ת י מ ו ש מ א כ י ה ת ה ע א מנר: הרוחב האמתית ב י הר בבל ד ס ן על ה י נ ת ש ה א ר ב מ ח ו ר י ב ע צ מ א ו ה מ ו ק ק מ ח ר מ

א מנת הרוחב האמצעית לעי* ר ק ת א ש י ת ה ע ת ו עב ח ו ר ת ה נ א מ י ה י בכל ש ע כ ד ת ך ו ר ל א ב ת ן י ו י ט ע ע מ ב א ו י ה הת לו י למז נ ו פ ח אז צ ר י א ה ו ת ה ו ל ע ן קייס מ ת מ ו ח ת פ י ת י מ א הח א* ר י א ה ו ת ה ו ל ע פ מ ״ ק ר מ ת ו ת י א ז ה ה נ מ א ה י ה בכל ש וח חוכרי ר י א ה ו ת אז ה ו ל ע ס מ ״ ה ש נ מ א ה י ה ש כ ם ו ה י מ מ ו ר דז י ג ת ב ה נ ז ה ב נ ו א ח ו ז ה ת א ו ל ע פ מ ״ ה ק י ה י ש כ ן ו י נ ת ש ה א ר בת גלגל ההק&ר• פ ו על ש ת צ ו ר מ ח ו ר י י גלגל ה ו כ נ ר מ ר א ב ב וא מרוצת הירי* י י ה ם כ ה י ל ר ע מ א י ן ש ן ה מ ז ן ו מ ל ז בכם גלנ־ל ו ת ר ד ו ק נ ח מ ר י ז ה כ ר ק מ ח ר מ א ו ו ה ן ה מ ז בחלופו ב5 י י ר על מ א י א ש ו ם ח ש ר גלגולו ל ד ת על ם ע ת ו ה בכל ע פ ק ה הו זר, נ ר ד ר ג ב כ א ו י ה ת ה ע ] מנת הירח ל ן מ י ס א [ י י ה כי ל א פ ו נ ד ה ו מ ע א ה ו ת ה ע ת ו ח בכל ע ר י ב ה ח ר י מ ה כ ל ע מ לא י ה ה ה ד ו ק נ ה ה ו מ ו ד ל ה ג ל ג ה ה מ ת מ ו ע ל ה ש ד ו ק נ ו על ה ז כ ר מ מ

א מקום הירח האמיתי באורך י י ה ה כ י ל ר ע מ א י א ש ו הת ב ש ח מ ך ב ש מ נ ת ו ו ל ז מ ז ה כ ר מ א מ צ ו א י ו ר ה ש קו י א ו י ה ת ה ע ב^ ע ת י ל ע כ ת כ ו ר ו ה י ל ד ה כ ו ז מ ו ק מ ק ב ב ד ה ו ר ו ג ח ח ה ט ש ב1 י ו חז ק ש ה א ת גלגול ר ד מ ך ו ר ו א י ב ת י מ א ה ה ו ז מ ו ק על מא מהלך הירח האמייזי ר ק ת א ש י ן ה מ ל ז כ ת ב ו ל ז מ ב

א ומקום הירח האמצעי באורך ו ה ן ה מ ז באורך בר ו כ ע ל ה ו ס ה י י ל ע ת ש ו ל ו מ ה ה ס ד ו ק נ א ה י ת ה ע ת ו ל ע כ בי ג ר מ ו מ י ך אל ש מ נ ו ה הק א ו י ה ת ה ע ה ב פ ק ה ז גלגל ה כ ר מ מ

ט גלגל ר ד פ ו ע״ א ר ק ם י י מ כ ח ה א ש ו ה ך ז ל ה ג ל ג י ה ״ עח ר י ז ה כ ר א מ ו ו ה ז כ ר ב מ י ב ס ו ו ת פ ל ש ע י ש פ ה ל ו ההלפה וו ת ו ו א א ר ק ם י י מ כ ח ה ו ש ת צ ו ר י מ ס ד כ י מ ל ת ג ל ג ת מ ב י ו ב ו סט ו ש ס ף ה ו ל י ח ג ה ה ו א נ ו ו ה י ל ועל ס י א ו ו ה פ ו ל י ח ח ב ר י ת ה ע ו נ תה ר ז א ב ת י ה ש י מ פ י כ ת י מ א ו ה מ ו ק מ ב ו ו כ ל ה מ ח ב ר י א ל צ מ נ ה

ה ז ר ז ח א ק ש ר פ בו מ צ ל על ע ג ל ג ת א מ ו ה ה ל ע מ ר ל ו מ א ה ה מ ו ד ל ה ג ל י הג ןךע כו י ב ט י ק נ על ש ו ו ז כ ר ב מ י ב ה ס ו ה ש צ ו ר מ ד ב י מ תר ז חו ב ו ר ע מ י ה ס ל ע כ ס ו נ ך ו ל ו ה ה י ב ט ו ק ה ו ר ו ג ח ז ה כ ר ם מ ה שם י ע ו ב ם ק ה ן ש ו י ו כ י א ב צ ה ו ט ו נ ל ה ת הגלג ח א י ר כ מ ר ו ו ח א לד י ע״ ל ת ת ה ו ד ו ק י נ ת ש ל ו ל ד כ ם ע״ ל ו ת כ ר א י ו ח מ ו ו ב ר ק בה ז ם ו ו ל י כ ם ב י ע ג ׳ ר ט םג ע ר ם ת ו ת י ו ל ת במז י נ ר ו ח ט א ר פה ר ו ג ח ח ה ט ש ת ב י נ ר ו ח ם א ה ן ב י נ ת ת ה ע ו נ ו ע׳׳י ת נ ר מ א ו ש מ כל ג ל י הג ד ל י ע ת ש ו ר ו ה א ל ו ב ת ה ו ז ד מ ו מ ל ה ת ת א י זה ו ד כ בח ר י א ל צ מ נ ך ה ל ה מ א ה ו ן ה מ ז ן ו מ ל ז כ ו ב ת ד י מ ד כ ב ה ו ז הו כ ל ה י מ ד כ ת מ י ח פ מ ר ו ס ו ם ח ח כ ו נ ר ב ע ת ב ו ל ז מ ך ה ר ו א בג ו ח ן א י ת ע י א ר מ ה ל ת ז ך א ת ו א ר ה י ל ד כ ו ו נ ר מ א ו ש מ ה כ ח כ נל לג ת הג ו מ א ד ו ה ה נ מ ת אהב מ ל ו ג ה ע י ה ת ת ש א ז ה ה ר ו צ ה

ם י ע ג ר ג׳ ר ו ח א ם ל ר י ז ח מ ח ו ר י ר גלגלי ה א ש ע כ ס ו נ ה ה מ ו ד הה ז כ ר ל מ ה ע ק ו ק ח ת אגב ה ל ו ג ע ו ו נ ר מ א ו ש מ ם כ ו ל י כ בת ק ק ו ח ת ש י ו ק ה ה ל ו ג ע ת ה ו מ א ד י ת ה ו ל ז המז כ ר א מ ו ה שת ד ו ק ג ת א ו ד ו ק נ ח ו ר י ת ה ל י ס ח מ ט ש ה ב נ ו צ י ח ה ה ט ו נ ת ה י ל כ תן ם זו ה ו זו ע ל י א ת ה ו ל ו ג ע י ה ת ו ש ש ג פ ם נ ה י ל ע ה ש נ מ ב מל ה ע ק ו ק ח ה ה נ ו כ י ת לת כל ה ו עג ו ו נ ר מ א י ש ל ת ת ה ו ד ו ק י נ ת שת י מ י נ פ ה ה ט ו נ ת ה י ל כ ת ת ק ק ו ח א ש י ן ה ו כ מ ת כ ו ל ז מ ז ה כ ר מ

מאמר שלישי יפרק ט מ!

ז גלגל כ ר ל נתגלגל לו מ ש ם ע״ד מ י מ ' י ף ה ו ד ס ך ע ל י א וך ל ה י מ פ ת כ לו ר המז ד ו על פ כ ר ד ע כ ס נ ו הב ו ס ק ה ע״ פ ק ה הו על ל י א ה כ חנ ף ו ע לבסו י ג ה ד ש ב ע ח ו ר י ב ע צ מ א ח ה ר י הל ע ח מ ר י ז ה ע לו מרכ ם ו נ מ צ ה ע ו ן ה מ ו ב א ו ש ו נ ה ת מ מ ד ו ק נזה ה ו פ ק ת גלגל ה צ ו ר ר מ ו ב ע א ל ל ל ש ג ל ג ת ו מ ת פ ק ם ה ו רף ה לבםו נ ח ד ש ו ע ת ו ע א י נ ה ת ש א ו ה ה ר ו צ ה ו מן מ ס ק ע״ת גלגל ו מ ת מ ד ד ו ק ל ג ג ע ו ח א ו ו ת פ ק ה ת ן מ ר ו ק ל נ ו ע ל י א כה י ה ו ת נ ד ם י ה ש י מ פ ל ו ו י ת ו י ת ו א ב ו ו ת כ ל ה ת כ י נ ה ש פ ק ה המן ף הז ו ס ח ב ר י ת ה נ א מ י ת עמן ה י ו ל ז ת ע ב כ ו ר ת ען ה ש קה עייר ל ע ת ושליש מ ו ל ע א ם״ה מ י ו ה נ ת ע צ י ה פ ה ל ת ד מ ה ו ו הית בהמ ו ת על ז ב כ ו ר א ה ש ו נ ה ת במ מ ש ה ק י ה ת ב ו ו ר י קת אבמ ש ה ק י ה ת ה ו ו ן ה מ ז ת ב י ע צ מ א ח ה ר י ך ה ל ה א מ י הה ז ן ה מ ף הז ו ס ת ב י ע צ מ א : ה ב ח ו ר ת ה נ א מ י א ה ש ו נ ה מת ד ו ק נ ד ל ו ע נ כ י ש מ א ר ו ו ש י מ ו המ ה א ק י צ ו ם א ה א ת ע וי ע צ מ א ח ה ר י ם ה ו ק א מ י ת ד ה ד ו ק ה נ י ה ע ת י ק ר ה ד מת ד ו ק ד נ ו הז• ע א ק י צ ו ם א ן א כ ה ו ו ן ה מ ז ף ה ו ס ב ב ח ו ר בב ח ו ר י ב ת י מ א ח ה ר י ם ה ו ק ז מ א א י ה ה י ה ע ת י ק ר ה ח מר ו ז ן נ א כ א ב ו י ה ת י מ א ה ה ו ז מ ו ק מ י ש ר ת ה א ז ת ה ע כת ב כ ו ר ת חד ה ש י ק ד כ י ב ע צ מ א ו ה מ ו ק מ ר מ ו ח א ד ל מ ו ע וה נ ח מ ף ב ו ל י ח ית ה ו א ז י ה ש מהן• ו ל ו ש מ ת דהה מ ו י ו ל ז ען כ ת ו א ז ח ה נ ו כ ת י ה ס ו ל ס ו ח בחל ר י ז ה כ ר מ ש ל י ה ש ז הה ל א ם ה י מ י ת ה ש מ ח י ב ע צ מ א ך ה ל ה מ י ה ן י״ל כ י כ פ ל ן ות א ר ק א נ י ל זה ה י בשב ת ו א ז ף ה ו ל ח ית ה ו י ז ד כ א ב ו הל י א ו ף ה ו ל ח ית ה ו ה ו ז א ב צ ו י ן כ כ ש מהן• ו ל ו ש מ ת ה מ י ו ות ע ת ו א בכל ע צ מ נ ף ה ו ל ח ם ה ל ו ע א ל ו ה ה ת ד י מ ד כ ב וא י ה ת ה ע י ב ת י מ א ו ה מ ו ק ן מ י לבי ע צ מ א ח ה ר י ם ה ו ק ן מ ביח ר י ז ה כ ר ת מ צ ו ר י מ ע כ ד ו ט [ ו ש פ ה ה ו ף ה ו ל י י הח פ לק ל ח ב ר ו ו ח י א פ ל לם כ א לעו ו ו ה ת פ ק ל ה ג ל ן מג ו י בחלק העלר מ ו ל ם כ י נ י פ פ ל ח כ ר י ז ה כ ר ת מ צ ו ר א מ ו ו ה נ מ ן מ ו ת ח ת הה ז ף ה ו ל י ן הח ה די מ ו א ד ו ך ה י ה א א ה ר ת ע ] ו ח ר ז מ ד ה צ לו תי ו ל ו סג ו ו י ט פ ש ה מ ב ר ה ה ב פ ק ה ת גלגל ה נ ו כ י ת פ ח ל ר י בז כ ר מ א ה צ ו י ת הגלגל ה נ ו כ ה ע״פ ת א ל צ מ נ ה ה מ ח ף ה לו לחית ד ו ק נ ח ל ר י ז ה כ ר ע מ י ג ה ש ה כ פ ק ה ת גלגל ה נ ו כ ת י ב וח כ וי ע צ מ א ו ה מ ו ק ן מ ף בי ו ל י ם ח ו ה ש י ה א י ז ל י א ו כ פ ו ל ח ם מ ו ר הקו השע קי ה* ו ם קו מן־ י ה ו ל לכד אז י ל ו אי י הו ת י מ א ן ה לביע י ק ר ה ה מ מ צ ע ת ב ה ה א ד ו ק ל נ ע ת ש רו ו ד לה ח ו א ק עשו כ י וך כ י פ ל ד ו ח א י כ ע צ מ א ה י ו ת י מ א ח ה ר י ם ה ו ק ם אז מ י נ ו ו כ ם מ הר סו י ח ו ר י ז ה כ ר ה לו מ נ פ י ש כ ם ו ו ת י ה ו ז ף ה ו ל י ה לו אז הח ל כ יו ק ם ה ה ו ל ק ר פ ת ד י י ל מ לג ל להתג תחי י ל ו פ ש ו ה ם א ו ר ל ה ע מר ו ש י מ ו ה ל ק ע מ ל זה ו ע ו זה מ ר סו י ה ו ר ו מ ו ה הק ע ו י נ מ הית י א י י ה ת ו ו ל ז ז המ כ ר ל מ צ ה א ר ית צ ו ן ז ו ת ולכו ו ש ע וישובו לז כ ר א מ ו ה י בכל ש ה כ א ר ן ו א כ ף ב ו ל י וית הח א ז י ה מהן שא י לשפל ה ם ו ו ר ח מ ה ש פ ק ה י גלגל ה צ ח רד ב ו י ל ו ג ל ג ת ח מ ר י הר ו ח א ד ל ם ו ף ^ י ו ן ך ג ר ו א ו כ מ ב כ ח ו ר י כ ת י מ א ח ה ר י ם ה ו ק מ

ו שגלגול מ א כ י ה ת ה ע ה כ ו ז מ ו ק ה על מ ר ו מ א ה ו ת ה ו ל ז מ הי ו כ י ר על מ א י א ש ו ן ח מ ו ן ו מ ל ו כ לדת ב ח במו ו ו ה ק ש ה א רר ב כ ה ו ז ן ה מ ז א מהלך הירח האמצעי באורך ב ו הו י א ע צ מ א ן ה ך ה ר ו א ך ב ל ה מ א ה ו ה ה י מ נ פ מ ך ו י ו א נ ר מ את ד ו ק י גלגול ג ר כ ב ב ח ו ר ך ב ל ה מ ת מ ו ח ת פ ע ת ו ל ע כ י ב ת י מ א הם י ר ק ע ל ה כ ן ב נ ו ב ת ה ך ל ש ל י א ו ו ה ן ה מ ז ת ב י נ ר ו ח י א ל ת ה

: ד י מ ך ת י פ ם ב י ר ו ד ם ס ת ו י ה ו ל ל א הת ס ר ו ה ג פ ק ה ת גלגל ה נ ו כ א ת ו ד ה צ י ר כ ו א י ב סרק תשיעי בי ת י מ א ו ה מ ו ק מ ב ו ו כ ל ה מ ח ב ר י א ל צ מ נ ף ה ו ל י ח הט ו ש פ ף ה ו ל י ח י ה ט פ ש מ ת מ צ ר ק ו א י ב ב ב ו ח ו ר ן ב ך ה ר ו א ן ב הה ל י ח ג ת ו ח ן א ו ב ש ח ו ע״ם ה נ ו ק א ת ו ד ה צ י כ ו ו י ת ו ל ו סג ה ו ז הם ר ר ב ל ה ו ז ק ה ר פ י ה ג י נ ע ע י ד ו ה ל ע ו ד י י ל ר ת כ א ז ה ה ר ו צ ה

S

ת ו ל ז מ ז ה כ ר א מ ו ה ת ה ש ד ד ק ב נ י ב ה ס ק ו ק ח ועגולת"אבג הם י נ ו מ ד ק ת ה ע ר ה ל פ ק ה ז גלגל ה כ ר מ א ל ש ו נ ת הגלגל ה ו מ א ד ו הו גלגל כ ר א מ ו ו ה ז כ ר ב מ י ב ס ם ו ת ר ב י ס ס ו ל ת פ ל ש ע ר ש מ ו ל כ ' ת ו ל ו מ י ב ע צ מ א ך ה ל ה י מ פ ד כ י מ ל ת ג ל ג ת מ ב ו ב ו ה ס פ ק ה הלת פםק ו עג ן ו י נ ת ש ה א א ר ו ו ה נ מ ת א מ ד ו ק ת נ ו י ע לה י צ א וח ט ש ק ה ק ו ח א ש י ה ה ז כ ר ב מ י ב ה ס ח ט ש ה ב ק ו ק ח ה ה ל ו ד ג הה ק ו ק ח ה ה נ ט ק ת עש ה ל ו ג ע ו ן ו י ל ע הע י ק ר ת ה ו מ י מ ק ע ה ב ז הה פ ק ה ת גלגל ה ו מ א ד י א ה ש ו נ ת ה פ ש ת ב מ ד ו ק ב נ י ב ה ס ח ט ש בג ה נ מ ד על ה י מ ל ת ג ל ג ת מ ב ו ב ו ח ס ר י ז ה כ ר א מ ו ה ה ת פ ל ש ע שה פ ק ה ם ה ו א ר י ו ה נ מ ת ע מ ד ו ק נ ר ו ב ע ק ש ר ס ו ב נ ר מ א של ב ן א א ת מ ו ל ו מ ר ה ד ה ס י ה י ל ו פ ש א ה ו ו ה נ מ רת ש מ בקו וז כ ר ע מ י ג ר ה ב ע ן ש מ ז ה ע מ ו ד ע י ג ר י ב ם כ י ש א ע ו י צ א ל ג ו א . ז כ ר מ ן ש מ ד ז נ ה ו ס ק ה ל ה ג ל ג ה ת ע מ ד ו ק ל נ ה ע נ ח ח ו ר י הז א מ א ו ש ו נ ת ה פ ש ת ב מ ד ו ק ה על נ נ ו ז ח ה א י ה ה פ ק ל ה לג ג

׳>ישי פרק ט !!j^u

ם י ע י נ מ ר יקרי מז מט ה י ש י מ י המע ה א ק י צ ו א י ו ת פ ק הע ד ת ך ו ר ל א ב ת ן י ו י ט ע ע מ י ב ר כ מ ו א ו ו פ ו ל י ח ח ב ר י ז ה כ ר מ לי ת מהז א י ו ז ה מ ל ו ד ר ג ת ו ה י ז ף ה ו ל י ח ת ה ו י ו ל ז כ ן ב י א שח נ י ר א א ש ה ת מ ח ת א ח א ל ז י א ו ו ה ה זו לז ו ש ת מהט ה י ו ז מא ו ה י ש פ י כ ע כ ד ת ך ז ר ל א ב ת ן י ו כ מ כ ו ו ז ת מ ש ר פ נ א כ ל אר נ נ ע מ ן ה א כ ת ז שד1א ב ד ו ק נ ו מ פ ו ל ח ד ב ר ו ח י ר י ז ה כ ר מא י ה ת ט ש ד ו ק נ ה מ ל ו ו ע ל א פ ש ע ל י ג י ד ש ן ע ו ש א ר י ה נ ו נ י הבף ו ל י ח ת ה ו י ו ז ן ה ן ה ם כ ו ר ד ל ע י ו נ ש י ה נ ו נ י כ ר ה ב ע מ ן ה א כ בל צ ם א ה ו ל ל כ י ד ש ת ע ו נ ט ק ת מ ר ו ד ס ל ה ן ע ה ת ל ו כ ל ו ה ה ז הד ר ו ח י ר י ז ה כ ר א ס ו ה י ש ס כ י ו ר ם ג ו ל ם ת י ל ו פ ש ל ה צ א ם ו ו ר הל פ ש ה ה מ ל ו ו ע ן א ו ש א ר י ה נ ו נ י ב ר ה כ ע ס ע ל י ג י ד ש ע ם ו ו ר ה מה ז ף ה ו ל י ח ת ה ו י ו ז ן ה ן ה י כ ג ש י ה ג ו נ י ו הכ ר ב ע מ ע ל י ג י ד ש ע ום י ר ב ע מ י ה ג ל ש צ י א ד כ ת ע ו ל ד ג ת מ ר ו ד ס ל ה ן ע ה ת ל ו כ ל ו j ה

ל ג ל ג א מ ו ה ה ה נ ח מ ף ב ו ל י ח ת ה י ו י ז ד כ י ב ע צ מ א ו ה מ ו ק מ מי גלגל צ ח לה ב עו ל ו ג ל ג ת ח מ ר י ז ה כ ר א מ ו ה כל ש ה ו פ ק ה הם ד ו י ק ת י מ א ו ה מ ו ק א מ ו ם ה ו ר ד ל ע ל ו פ ש ה מ י ש נ ש ה ה פ ק ה הל בשבי א ו ו ה ה ה נ ח מ ף ב ו ל י ת הח י ו י ז ד כ ו ב י נ פ ר ל ב ו ע י ו ע צ מ א לה צ ר נ ש י כ ו כ ר מ א י ת ו א ז ה ה מ כ ח י ה ו בעל נ י ל ו ע ו צ א ש ו ה ה זב ח ו ר ו ב מ ך כ ר ו א י ב ת י מ א ו ה מ ו ק ע מ ד י י ל ד ח כ ר י ת ה ן א ק ת לב ש ח נ ה ש י ה ת ה ש ע ו ד ת י ה ע ז י א ט ל ו ש פ ה ה ו ז פ ו ל י י ח פ לם ו ק מ ך ב ר ל א ב ת י ה ש י מ פ ה כ ז ת ל ו כ ו ר ע ת ה ו ח ו ל ה ע״י ה ל י ח תו ת ו ר א ו מ ש נ א ו ו ה ת ה ע י ל ע צ מ א ו ה מ ו ק ע מ ד נ ן ו י ו כ נ ר ו ח את חו ו ח ע״ס הל ר י ת ה נ מ ן ל ד כ ו ע ע ד נ ב ו חשו ן נ ו כ מ כ ופ ״ ב ע חשו א נ י ה ת ה ע ח ב ר י ת ה נ ע מ ד נ ש כ ה ו ם ל י כ ו ר ע הי ס א כ ר ב ס ה ע״ס ה ה ל י ו א ר ף ה ו ל י ח ית ה ו ת ז ד ע מ ד נ א ו ר ב ס הה ת ו ע א ר ג נ ף ו ו ל י ח ת ה י ו ת ז ד ע מ ד נ ה ז ק ז ר פ ר ב א ב ת י ה ש מ

ה א ר ו ו נ ר מ א ו ש מ ה כ ל ד ת ג י ל כ ת ת ב ד מ ו ת ע א ז ת ה י ו ז א ה י ת I ה ו ח ת פ א ז ה ה נ מ ה ה י ה ת ל ש כ ע ב ו ד י י ה ע צ מ א ח ה ר י ם ה ו ק מ מך ל ה ת מ י ו ת י מ א ו ה כ ל ה מ ש ב י ח ח מ ר י א ה ו ה ה מ ל ך ו י ן } א מ י א על ס ו ה ף ה ו ל י ח ת ה י ו י ז ד ף כ י ם ו ו נ ת א ו ל ע ן ק״ס מ מי ז כ ר א מ ו ה י בכל ש ע צ מ א ו ה כ ל ה י מ ד כ ר מ ת ו ת ר״ל י ו ר י ה מ בל פ ש י ה ד י צ נ ש מ ו ש ת פ ק ף גלגל ה ק י ה ן מ ו ת ח ת ק ה ל ח ל ב ג ל ג ת מז כ ר ת מ צ ו ר א מ י בו ה ל ו י א ו ה ה ר ו צ ה ת זשט מ ש ן ק י ע א כ ו ה שה פ ק ה ז ה כ ר ת מ צ ו ר ר מ ב ע ר ל מ ו ל ח כ ר ז י מ פ ל ו כ פ ו ל ח בחי ר י הי ת ש ר מ ב ח ת מ ה כ א ר ה נ י ז פ ז ל י א ת י מ א ו ה כ ל ה א מ ו ה ד ש עק ל ח ל ב ג ל ג ת ח מ ר י ז ה כ ר א ם ו ה בכל ש ד ו ח א ו כ ל א ת ה ו צ ו ר מ הה א ר א נ ו ת טעז ה ש א ק ו ה ו ש ת פ ק ל ה ג ל ג ת ן מ ו י העלי ז כ ר ת מ צ ו ר ה מ ל ז בכ ז ו א י ש פ ת ל ו נ י ת מ ך ב ל ה מ ב ו כ ע ת מ כי ה כ ת ע ר מ ו מ ה א פ ק ה ת גלגל ה צ ו ר ר מ ב ע א ל ל ו ש פ ו ל בחיי ת י מ א ך ה ל ה מ א ה ו ם ה י נ ו נ מ ו ה י ר ב ע י ם נ ש ד מ ח ל כל א צ I אה א ר ן ת נ ו ב ת ם ת א ו ו ג מ ב מ ו ר ו ק ם א ש י ל ע צ מ א י ה ס ע כ י ק ר ) בה ז ה ל ה ז ו א ש ו ם ה ק ח ר ט ה ש פ ק ל ה ג ל ת מג ו נ ח י מ י בכל שג כן י כ פ ן ל ה י פ ו ל י ות ח י ו י ז ל כ פ ש ו ה ם א ו ר ת ה ד ו ק י נ ד י צ נ ש מה מ ח ף ה ו ל י ח ן ב י ד א ה ו ה ה ל ז ן כ י ע כ ן ו ת ד מ ת זו לזו כ ו ו ן ש הק ח ר ר מ ן ק י ד א ה ו ן ה כ ז ו כ ר מ א ה צ ו י ל ה לג ת הג נ ו כ פ ת ״ עמ ר ק מ ח ר ר מ ן ק י ן ד י ע ן כ א כ ץ ב ר א ז ה כ ר מ ח מ ר י ז ה כ ר מ

: ו ת ע ד ר י ב כ ץ ש ר א ז ה כ ר מ ה מ ן ן ח הו ם ל מ י ט י ב ר כ מ ו א ק ו ר פ ת ה נ ו ו ם כ י ל ש ה ב ל ו ש לעתה אף ו ל י ח ר ה ד ס ה ש א ר ו ו י נ ו י פ ע ״ ר לו ע ר ב ת נ ש כע ד י ו ל ת לב ם א ש ו ו נ ר ד ס ה ש י מ פ א כ ו ח ה ר י ה ב ז ט ה ו ש פ הה ש ע ו ש ס ו כ נ ו ק י ך ת ר ע ד י ד ו ה ל ן ו ע ע״י כ ד י י ל ד ו כ ת ד מו נ י א ה ר״ל ש י ה א י ל ם ו י נ ם פ ו ש ן ב כ ת א י ה ל ז ה ש א ר ה ו מ ח בה ז ף ה ו ל י ח ת ה ר ת ז ד א מ ר ב ס פ ה ״ ע ע ד י ל ל כו א י ל ר ו ש פ אה ז י ן א ו ו כ י ן ו ו י ע ם ה ״ ה ע ל י ח ע ת ד י ד ש ך ע י ר צ ו ש מ ת כ י ט ר פ הל ג ל ן הג ו ס כ ל י א צ ל ח צ ה א פ ק ה ן גלגל ה ו ס כ ל י א צ ח ש ל ך י ר עה ק ו מ ה ע מ כ ח ה ו ב ת ר ו ז י ר ז א לו ב ב ל ו ד ת ש ו נ ת ו א א ש ו נ הה ז ך ה ר ע ל ה ר ע ק ב ו ו ר פ ס ר ב ד ו ס מ ך ו ו ר ל ע כ א ה ו ה ו ש מ כם ה ו ה י נ ו י ף ע ר י צ ש כ ל ו ק גדו ו י ד ן ב י י ע ח ש ר י ת ה ו י ק ד ל צ מת ו ר ח ת א ו י ק ל ה ר״ל ל ב ו ר ן מ מ ז ו ב י נ פ ו ל י ה ם ש י נ ו מ ד ק י ה נ ו לעין ו ב ש ח ר ה ק ח ן ו אז ן ו ו כ מ ל כ דו ק ג ו י ד ם ב ת ו ם א ו ה נ י י רח שע י ל

פ ״ ק ר מ ת ו ת י א ז ה ה נ מ ה ה י ה ת ל ש כ ע ב ו ד י י ה ע צ מ א א ה ו ה הי ת מ א ח ה ר י ם ה ו ק א מ ו ה ץ ה ב ק נ ו ה ר א א ש נ ז ה ה א י ה י ת ו ו ל ע מן י ה ד י ה ה ן ז י ע כ ט ו י ש פ ה ה ו ז פ ו ל י ח ס א ל י ה ת ה ע ן ל ק ו ת מ הן ו ר ח א ר ה מ א מ ך ב ו ר ע א ל ו י ה ת ע ד ת ו ע ד י ו ש מ ה כ מ ח ף ה ו ל ח

: ה ז ט ה ו ש פ ף ה ו ל י ח ן ה ו ק ת ח ל לוח ר י ה ב ז ף ה ו ל י ח י ה ט פ ש מ ת מ צ ד ק ו ך ע ת ו א ר ה י ל ד ועתה כא ל ה א נ ו ש א ר ן ה י ע ת כ י נ ש ה ה ר ו צ ג ה ו ח ו א י ת ו ל ו ג ס ו

י ת י מ א ח ה ר י ם ה ו ק ן על מ א כ ם כ י ר ו מ י הזח הטפ ה ו שקת ד ו ק ל נ ץ ע ו ח ם בו מ י ע ג ו נ ה ו פ ק ה ם לגלגל ה י ש ג ו ן פ ת ו ם א י ש אל ג ל ג ח מ ר י ז ה כ ר ת מ ו נ ח ם ט ה ה ש פ ת ט מ ד ו ק ה ועל נ פ ז מ

מאמר שלישי מרק ט מז

ן חצי עגולה המקיף משולש ו ם כ ל ״ ^ ^ א ל ע כ ^ * ק

זמט זה וכשגחשוב ונשוב להם בסרה האחרת שבה הואן ערך עמוד זט וצלע נ י מעלות הרביע יצא ל ח־ קו מד ו או מט אצל צלע טה הגדול ידועים במרה הזאת וע״י כן נשובו ףןן ק׳יכ מעלות הואיל א ק ו ונחשוב להם עוד בםדח שבה ה והוא אלכסון חצי העגולה המקיף ממשולש טהז• וע״י כןו המבוקשת ידועה במדה שבה היא תצא לנו זוית ה מסנ הזוית הנצבת צ׳ מעלות ולא עוד אלא שאורך קו הז• והוא מרחק מרכז הירח ממרכז הארץ אעפ״י שלא בקשנוהו יצא לנו ידועה אבל במרה שבה הוא אורך חצי אלכסון הגלגל הנושא לגלגל ההקפה ס׳ מעלות ככה ועל הדרך הזה חשבות אחת אחת ד החכסים ע״פ הסברא והחשבון וכוונו וידעו מה ת הראויות למנה מנ םזויות החילוף הפשוט הזה הפרטי מגלגל ההקסח וערכו אותו בלוח מתוקן כמו שתראה אותוך תיקון הירח ר ערוך בלוחות כמאמר האחרון ולשם אלמדך ד

על פיו לפי חילופו זה הפשוט: פרק עשירי בביאור ענין שנוי מראה הירח וטעמו וקצת מסגולותיו ומשפטיו דע כי חילוף ושינוי מראהכר הוא נמצא לירח ברוב העתים בין ידועה ומרחק שהוא נ מקומו האמיתי ברקיע שמורה עליו הקו המורה שכבר ידעתו לבין םקוסו שחוא נראח בו אז לשם ע״ס קו ההבטה והוא הקו הנמשך למרכז חירח מאישון עין חרואת אותו ומביט בו ויוצא עד לגלגל חמולות או לעקמימות הגלגל העליון כדי להורות על מקומו זה לשם והמרחק הזה שימצא אז לשם לירח לכל עת ידועה שתהיה בין ב' מקומותיו אלה ר״ל האמיתיים והנראה הוא שיאמר עליו כי הוא שינוי מראיהו לעת ההוא וכדי להראותך את טעמו בקצרה אחוג הצורחת העגולות הגדולות הנוכחיות שככר ח הזאת החקוקה בשטח א

מ ה ידעתן והן העוברות על נקודת נכח הראש של אנשי שום מדינה ואציע להיות העגולה הנוכחית הזאת העוברת בשטחה על מרכז הירח בשום עת ידועה אז במדינה ההיא חקוקה סביב נקודת ה שהוא מרכז הארץ ואעביר בשטח הזה האמור רביע עגולת אגב חקוק בעקמימות הגלגל העליון ונקודת א

ך חצי אלכסון גלגל הנושא ס ר י , א w n ^ m M י * כ * 1 e

מעלות הוא אורך חצי אלכסון גלגל ההקפה חסש םעלות וכסו רביע סעלה עוד וע״י כן חשב לםידת זרת החילוף הזה כשחיא בתכלית גדלה ר״ל שהוא כעין זרת מהן מהטת אחת אחת משאר ורות החילוף ד מהצורה השנית וגם מות על הדרך הזאת והיא שנאמר כי מאחר שוויות ן הפרטיס נצבות בהכרח כמו אי ט שאצל המעברים הבינוניים ה שנתבאר זה בלימוד ל»ו וערך צלע מו או מט אצל צלע המר נדע ע״פ העיון האמור ולפיכך וכסי שנתבאר במאמר ב כ הראשון תהיה לנו מדת אחת אחת משאר זרות המשולשים האלה וגס מדת צלעי הו או הט מהם ידועות וכשחשב להם על הדרך חואת מצא אותם חמש מעלות וכגון רגע אחד עוד במדה שבה היא הזוית הגצבת צ' מעלות הלכך בכדי זה ימצא המרחק בין מקום הירח האמיתי לבין האמצעי כשיהיהז הירח חונה על נקודת מעברו הבינוני מחילופו וכשחשב כ ר מת קשת עז מההקפה שהיא מרחק המעבר הבינוני הראשון ד מ על הסדר מנקודת! הרום מצא אותו צ״ד מעלות ותהיה מדת קשת עשט לסי זה שהוא קשת םרחק המעבר הכינוני השני מנקודת הרום על הסדר רס״ו מעלות והחוקרים שעםדו אחריו לא רצו לקבל ממנו ולא לסמוך על דבריו עד שבאו וחקרו על כל זה בעיונם בדרך שעשה הוא ומצאו אותו כסי מה שיסד הוא ואחר שנודע ערך שני האלכסונים האלה זה אצל זה על הדרך האמורה היה נקל לכל משכיל לכוון ע״ס הסברא ולידע מרת אחת אחת מורות החילוף הפשוט הזה הפרטיות על הדרך הזאה אחוג הצורה הזאת השלישית

כמשפט ואפריש בה מבת ען ידוע בכדי שארצה ואמשיך בה קו המע המישור וקו מז המניע למרכז הירח בחילופוו שהוא בצורה ואשים ס גם קי הן המורה ואסיל עמוד זט כ ו הכוונה לחשוב ע׳׳פ הסברא ולידע מדת זרת ה ממשולש מהן• שהיא זוית תילוף מנת עז• זאת המוצעת ואומר כי לפי שזוית מ ממשולש זמט הקטן אנחנו הפרשנוהו ידועה היות ע ממנו היא נצכת לפיכך כמו שנתבאר בהקדמות יהיה אודך אחד אחד מצלעיו ידועה אבל במרה שבה היא אורך קו מן•

מאמר שלישי 0רק י47

ו נ י מ א ן י י כ פ ל ו ו א ת ו ו ל ע מ - ' ק צ פ ו א ל ה ו ע ה ב ה ג י ה י ד ש עי ת מ א ן ה א א ו ן ה י ו ע מ א ה ו ה ו ה מ ו ק י מ י כ א ד ו ו ו ב ע ד י ו

: ע ד י ו ל נ ש ק ב שח ר י ה ה א ר י מ ו נ י י ש ע כ ד ו י י ה הו ת ה ע ר ז ס י י ת נ ואחר שם ר ו א ג ו ו ה נ ר מ א ק ש ס ו א ל ה ו ע בה ת ג ד מ א ב י ה הת ד מ ם ב ג ע ו י ק ר ך ה ר ו א י ב ת י מ א ו ה מ ו ק מ ד ב ח ה א א ר י מ ו שנד ח ע ז ן ה י נ ע ך ה ת ו א ר ה י ל ד כ ן ו א לו א צ מ נ ו ה ג ה נ מ ו ו ב ח ר מו ל א ת ה ו ר ו צ י ה ת ה ש ת ג ע ו ח ו א מ ע ת ט ע א ד ת ו ו ל ב י כ ש ת שת ד ו ק א נ ו ת א ה ד ו ק נ ם ו ו י י ה צ ן ח ס ו ת א ו מ ם ד ה ת מ ח ל א כ שק ס ו א ו ה א ק י ל ה ן ת כ ש ה ק י ה ת ה ו נ י ד ם מ ו ל ש ש ש א ר ח ה כ נת י ל א מ ש ה ה ר ו צ י ב ב ר ע מ ק ה ס ו א קו ה ת ו י נ מ י ה ה ר ו צ י ב ח ר ז מ הה י ן ה מ ז ה ה מ ע ו ד ע י ג ר י ב ע כ י צ א ת ו ו ל ו מ ה א מ י ת •מן ה ש ק וא י ה ע ו י ק ר ה ת ג מ ד ו ק ל נ ה ע נ ו ב ח ח ו ר י ב ת י מ א ח ה ר י ם ה ו ק מם ה י מ נ ו פ ת צ י ל א מ ש ב ת ו ו ל ז מ י ל מ ו ר ת ד י נ מ י ה ה ר ו צ ן כ את אמב ל ו ג ע ע י ב ש ר א ר ת ה כ א נ ו ה ת א ש ד ו ק נ ו מ י ך אל י ש מ א וז ה א י ה י ם ו ה ת מ מ ד ו ק ל נ ת ע ו ל ז מ ת אז ה כ ת ו ח ת ה ח כ ו נ הא ו ה ה י ז פ ת גד ל ש ה ק י ה ת ד ש ת ד ע ד ו ק ה על נ א ר ח נ ר י הד ד גט ע ו מ ל ע י פ א ת ו א ז ת ה ע ע ב י ק ר בה ה ו ו בג ה י א ר י מ ו נ י שא ו ת ט ה ד ו ק ז נ ה א י ה ת י ו ת י מ א ח ה ר י ב ה ח ר א מ ו ה ת ש ו ל ז מ הד דח ו מ ד ע ו ם ע ה י ל ל ע י פ ם א א ך ו ר ו א י ב ת י מ א ח ה ר י ם ה ו ק מת ד ו ק ה נ י ח ת ה ו א ר נ ח ה ר י ב ה ח ר א מ ו ת דח ה ש ה אז ק י ה תת טח ש ה ק י ה ת ת ו ו ל ז מ ה לו ב א ר נ ו ה מ ו ק א מ ו ה ה י ז פ ח לה ת ד י מ ד כ ב ר ש מ ו ל ך כ ר ו א ו אז ב ה י א ר י מ ו נ ת שי ש א ק ו הה ר ו צ י ב ת י מ א ו ה מ ו ק מ ר מ ו ח א ד ל מ ו ע ר ו ו ח אז מ ר י ה ה א ר א נ ו הא ו ת ה י נ מ י ה ה ר ו צ ה ת מ א ת טח ז ש י ק ד כ ב ו ש מ ת כ י ל א מ ש הת ד ו ק נ ה ל ת ן ע נ ו ב ת ם ת א י ו ת י מ א ו ה מ ו ק מ ם מ י נ פ ר ל ב ו ה ע א ר נד דצ ו מ ה ע נ מ ל מ י ס א ב ו ח ו ר ה ב א ר נ ח ה ר י ם ה ו ק א מ ו ה ד שו ב ח ר ת מ ש ז ק ה א י ה י ת ת י מ א ו ה ב ח ר א מ ו ה ת גט ש ש על קה ר ו צ ת גצ ב ש י ק ד כ ה ב א ר נ ו ה ב ח ר י מ ד כ י גדול מ ת י מ א הא ו ת ה י ל א מ ש ה ה ר ו צ ת כ א ת גצ ז ש י ק ד כ ב ו ש מ ת כ י נ מ י הת ו ר ו צ י ה ת ש ת מ א ת גצ ז ש ק י ו ת י מ א ה ת מ ו ח ה פ א ר נ ו ה ב ח ר מי ע ל ת צ ש ל י ש א כ צ מ ו נ ב ח ר מ ח ב ר י ה ה א ר י מ ו נ ת שי ש א ק י הם י ל י ב ג ם מ ת ה לו דו ת ג ו ל ו ג ע מ ת ש ו ת ש ק י מ ו ש ע ש גדצ ש ל ו ש מת ע ע ב י ק ר ם לו ב י א צ מ נ ח ה ר י ה ה א ר י מ ו נ י שי נ י ת מ ש ל שע י ק ר ה ה ב ו ג ו ב ה א ר י מ ו נ א שי ו ו ה נ מ ע גד מ ל י צ זה כ א ו י ה הל ר ו א ו ב ה י א ר י מ ו נ א שי ו ה ת טח ש ש ק א שוד• ל ו ת דצ ה ש ק ול י א ו ו ה ב ח ר ה ב א ר י מ ו א שנ ו ר ה א ב ת נ ו ש מ ו כ נ מ ע צג מ ל צ וה ר ו צ י ב ת י מ א ה ת מ ו ח ה פ א ר נ ו ה ב ח ר א מ ו ת גצ ה ש י ק ד כ ב וו ם ל מ י י ו ב ט ת י מ א ו ה ב ח ר מ ת מ י נ מ י ה ת ר ו צ גדול ב ת ו י ל א מ ש הת ח ת א ד ת מ ע י ר י ה ל נ ו כ ך נ ר ד ד מ ל ו ו נ ו ס עי ו ע״ ר פ ס ר ב א בם ו ק מ ק כ פ ו א ל ה ו ע ה ב ג ח ב ר י ה ה א ר י מ ו י שנ ת ש ק ת מ ח אה א ר י מ ו נ ן שי ו ק י ך ת ר ד ד מ ל ת ו ו ז י ר ז א לו ב ן ב ם ועי׳י כ ו ק מם ו ק מ , ב ה י ה ת ת ש ו א ד י צ י ב כ ח ו ר ב ך ו ר ו א ם ב י ט ר ס ח ה ר י הת ר ם כ י נ ק ו ת ת מ חו ו ה ל ל ז כ ע ל ב ק ב ו ו ש י ת ה ו מ ו ק מ ם מ ו ק מי ו צ ך ק א ר א ו ש מ ה כ מ ח ת ה ו ק ן ל ו ק י ת ם ל י נ כ ו מ ם ו י ד י ת ו ע י ה שי

ו | ל ק ע ע ו ב א ק ו ו ה נ מ ת ב מ ד ו ק נ ש ו א ר ח ה כ א נ ו ו ה נ מ מת ו מ י מ ק ע ר ב י ב ע א ה ו ז ח ה ט ש ג ב ו ח ו p א מ כ ם ו ש ק ל פ ו א הר על כ ו ע ת הזמ ה ל ו ג ע ע י ב ח ר ר י י ה ל ג ל ג ה מ ט ו נ ל ה הגלגה ח ט ש א ב י צ ו ד א ו ע א ו י ה ת ה ע ח ב ר י ז ה כ ר א מ י ה ת ז• ש ד ו ק נו ה ק י ה י ד ש ע טל ע י ב ר ר י ב ע א ץ ו ר א ר ה ו ד כ ב ה ל ג ה ע זם ו ק א מ ו ה ה נ מ ת ט מ ד ו ק נ ה ו מ ו ק ו ה א ק ו ה ה ר ו צ ה א מ £ , ךי טזד י ך ק י ש מ א ט בו ו י ב מ א ו י ה ת ה ע ח ב ר י ת ה ה א א ו ר ן ה י עה ר ו מ ו ה א ק ו ם ה ה ו הזג מ ק ר ש מ ו א ה ו ר ו צ ם ב ה ו ש מ הזג כי ת י מ א ח ה ר י ם ה ו ק א מ י ע ה י ק ר ה ת מ א ת ג ז ד ו ק י נ ל כ עת ה א א ר מ א ה ו ה ה ט ב ה ו ה א ק ו ה י טז-ד ש ה ק הי י א ו י ה ת ה ע בה כ ו מ נ ע ה י ק ר ה ת ד מ ד ו ק ל נ ה ע נ ו א ח ו הו ל א ה כ ת ח ע ר י הר על מ א י זה י פ ל ת גד ו ש י ק ד כ ק ב ס ו א בה ל הקרו ת ג ו ד ו ק נ מת א ז ת ה ע ב ^ ח ר י ה ה א ר י מ ו נ ת שי ש א ק י י ה את כ ת גד ז ש קי ת י מ א א גבהו ה ו ת גדב ה ש ק ל ו י א ו ק ה ס ו א ת גבהו על ה ר מ בר ו מ ת א א ז ת ה ע ה לו ב א ר נ ו ה בה א ג י ה ה נ מ ת מ ו ח ס ת דב ה ש ק ום ו ק ם מ ו ק מ ב ת ו ע ת ו ח בכל ע ר י ה ה א ר י מ ו י שנ ד כ י ב ה כ ת ע מם י א ח ר ז מ ן ה ק ה פ ו א ב ל ו קר ך ו ו מ ר נ ת ו ח י ר י ה ה א ר א נ הוו מ ו ק מ ב מ ר ע מ ד ה צ א ל ו ם ה י א ב ר ע מ ו ה ח א ר ז ד מ צ א ל הוא ו ה י ש ס י כ ע כ ד ת ו ״ ן י ב ת ר ו א ב ת ן י ו ט עי ע מ ב ם ו ש י ל ת י מ א הן ק כ פ ו א ו ה ב לק ו ר ר ק ת ו ע י ג ר ע ל ג ר י מ ת י מ א ח ה ר י ם ה ו ק מד ה ע י ת ו י ח א לה מ דו ר ג ת ו ו י ה י א ר י מ ו ת שנ ש א ק ו ן ה י כ פ ל וה ז ה ה א ר י מ ו נ א שי ו ו ה מת ו לע ק ו פ ו א ל ה צ י א ר כ מ ו ש ל י שן ק כ פ ו א ה על ה ר גבו ת ו א י ו ה י ש פ כ ו ו דל ת ג י ל כ ת ד ב מ ו עה ל כ י ד ש ן ע ט ק ת מ ר ו ד ס ך לו על ה ל ו ו ה ה י א ר י ס ו נ א שי ו הת ו ל ע ׳ מ ק צ פ ו א י על ה ת י מ א ו ה ה ב ה ג י ה י ש י כ ר מ ג ם ל תו י לו וה ל ז ה זה ע ט ב ה קו ה ה ו ר ו מ ו ה ק ם ה ה ו ל ד לכ אז י ל ו אי הום י ר ק ו ח ם ה ה ו ל ר ח ב י א ש ו ה ה ל ז בשבי ד ו ח ו א ן ק י ע ה כ ש ע י וו ג י ת מ י י ו ת י מ א ח ה ר י ם ה ו ק ם מ ג ו י פ ע ע ע״ ד י ל ר ו י כ ה ו ל צ ר י ש כ

\

ד \

D

מאמר שלישי פרק יא מדו

א ר ק י א ש ו ה ה מ ש לו ע ת שי א ז ה ה ק י ב ד ן ה מ ע ם ו ל ו ל ימי ע כה י ה י ש ש ת י ו ד י מ ת א על ש ו ה קיבוץ שני המאורות וע י ג י ש ר ב מ ו ל ת כ לו י במז ע צ מ א ם ה מ ו ק י מ פ א ל ו ה ם ה צ ו ב י קה מ ח ם ה ו ק פל על מ ו ך נ ר ו א י ב ע צ מ א ח ה ר י ם ה ו ק ת מ ו י ה לש א א ר ו א קיבוץ אמצעי ואז ה ר ק י א ש ו ה ה ו ץ ה ו ב ק ה וו א ר ק ר י ו ב י ע ת ה כ א ל י מ ל ע ב ע ש ג ר א ה ו ה י ו ע צ מ א ש ה ד ו ח הו צ ר י ש ש ד ח ש ו ד ל ח כ ו ל ב ש ח ו י י אל ו מולד הלבנה ו ת ו אה חלק ז י א ו ב ע ד י ו ו נ ו ו כ י ד ו ח ם א ו ק מ ד ב ו מ ל ת ג ש ה נ מ ל ח עא ו ה ד ה ל ו מ ע ה ג ל ר חו ע י ו ב ש י ה מ י ם מ מ ו ו י ה א ל י ה ל ז י א מי ו א ר ם ה נ מ ז ם ב י ד ע ו מ ה ם ו י ש ד י ח ש א ת ר ו ע י ב ך ק ר ו צ ה ל ו ות ו ל ז מ י ב ת י מ א ם ה מ ו ק י מ ס א ל ו ם ה צ ו ב י ה ק י ה י ש ש י ם ו ה לל ל ע פ ו י נ ת י מ א ח ה ר י ב ה ח ר ד מ ו מ ו ע ה א י ה י ד ש ר ע מ ו ל כא קיבוץ ר ק י א ש ו ה ה ם ז צ ו ב י ק ם ו ש י ל ת י מ א ה ה מ ח ם ה ו ק מו י ל א ת ש מ א י ה ס ו ל ת ל ח ת ש ו ד ח ע ה ג א ר ו ו ה א האמיתי ון מ ו ק מ ן ו ת ת ע ו א ר י כ י ו ו נ ו ו כ י ם ו י ב כ ו כ ם ב י ז ו ח ו ה ב ש ח י

ע י ק ־ ו י ה ב כ ו ת כ כ ר ע ר מ ד ר ס י כ ה ל ן ו ע ע״י כ ד י י ל ד ת כ ו ל ז מ ה מת מ כ י ח ל ע ו ב י ו אל ב ש ח ם י י מ ע ס ל א ו י ה ת ה ע ה ב ל ז צ ח א זת ע ע ד י ם ל ג ה ו מ ח ת ה ו י ק י ל ת ר ע י כ ה ל ע ו ד י י ל ד ה כ נ ו ב ת הה ן ב י ל ד ת ש י ב־־יד מ נ ק ו ז י ה ה ב ר ה ה ו ש ו ד י ח ה כ נ ב ל ת ה י י א רם ו י ה ע מ ג ה ר ז י א ב י ו ת ו מ ע ד י י ש ד ם כ י ש ד ח ת ה צ ק מ ב ו ל ב ש ח לו ר י כ י ו ו ע ד ן י י כ , ; ם וע י ל ש ו ר ם י י ל ק א ה ב ת ל ע חו ה י ל י ל ה ו מ אש ר ח ט ל ״ ם כ ו ף י ו ס ה ב ש ד ח ה ה נ ב ל ה ה א ר ת ר ש ש ס א א ו ם ה או מ ע ט ה ו נ ב ל ה ה ו מ ח ץ ה ו ב ן ק י נ ר ע א ב ת ה נ נ א ה ו ל ם א ן ש ש י הם י ש ד ש ח י י ע כ ד י ל ה ו ז ד מ ו מ ל ך ל ש ל ה י ת א ב ו ט י ר ה א בש ר ו ח י ה כ ם ו י י ת מ ם א י ש ד ם ח ת מ ו ע ל ם ו ד ג נ ש כ י ם ו י י ע צ מ אד ל ו ע מ ג ד ר ע ד ו ח א ד ה ל ו ע מ ג ר ך מ ש מ נ ן ה מ ז א ה ו י ה ע צ מ א הע ג ר ך מ ש מ נ ן ה מ ז א ה ו י ה ת י מ א ש ה ד ו ח ה ש ך לו ו ו מ י ס נ שד ו ע ך לו ו ו מ י ס נ י ש ת י מ ץ א ו ב י ע ק ג ד ר ע ד ו ח י א ת י מ ץ א ו ב י קד ח א ד ו ח ל א ך כ ל ה ג מ ה נ מ ר מ ב ע ש ר כ א ב ת נ ה ש מ ד מ ו מ ל תן י ש ב י ש ש ר פ ה ה י ו ת י מ א ו ה כ ל ה מ י ו ע צ מ א ת ה ו ר ו א מ י ה נ ש מה ו ה ל ם ז י ו ם שו ל ו ם כ י י ע צ מ א ה ר ש מ ו ל ת ו ו ד ו ה א ל ב ת ה ו ז ה ל זת ו ר ו א מ י ה נ ש ד מ ה ל א ך כ ל ה י מ ס ם ל י ג ה ו ם נ ה ל ו י א ו ם ה ת ד מ בן ם כ נ י ן ד י ם א י י ת י מ א ם ה י ש ד ת ה ש ה ו ו ש ם ה ת צ ו ר ם י ו ע צ מ א הד ח ל א ף כ ו ל י ח ס ס כ ת ר מ ה ב ז ה מ ם ז י ס ל ח ת ם מ ם ה ל ו ע א ל ל אה י ז פ ר שיש ל א ע ו ה ש ה ר ח ן ה מ ז ן ב כ ל ה מ ת ב ו ר ו א מ י ה נ ש מי ד כ ו מ ת ד מ ל ב ו ד א ג ו ם ה ה ד מ ח ל א ם כ י י ת מ ם א י ש ד ה ח מ כא ר ק ה י ש ז ד ל ח כ ם ו י ק ל ח ת ו ו ע ה ש מ כ י ב ע צ מ א ש ה ד ן ח מ זל כ ם ש ד ג ם נ י ר ח ם א י י ת ם ם א י ש ד ה ח מ ש כ י חדש ארוך וה מ ב י ב ע צ מ א ש ה ר ן ח מ י ז ד כ ו מ ת ד מ ן ב ט א ק ו ם ה ה ד מ ח אא חדש קצר וי״ל ר ק י י י ש מ ר כל ח ם ו י ק ל ח ן ו ו כ מ ת כ ו ע שג ם ר״ ה ר ל מ ד רי׳ה א ו מ ל ת ו ב ר מ א ן ר׳יג ב ו ו כ ת ן נ י נ ע ה ה ז י ל כא ו ם ה י מ ע פ ה ו כ ו ר א א ב ם ב י מ ע פ א ש ב ת א י ב י ם נ א ל ב ו ק ך מ כש ד ח י ה ה כ א ר ר ת ב ע ש ד נו כ ס י ה ש מ ן ב נ ו ב ת ם ת א ה ו ר צ ק א ב בת ו ר י ה מ ו ב נ מ ז י בו ב ת י מ א ה ה מ ח ך ה ל ה ה מ י ה י ש ך כ ו ר ה א י ה יך פ ה ב ת ו ו נ י ת מ ת ב ח ה א ס ק ל ה ר ע ת ו ח בו י ר י ך ה ל ה ה מ י ה י ו

י ו נ ת יש לך בקשתי שי ו ל ו ג ס ם ו י ט פ ש מוח במקום אחר וכמה מם ג ה נ מ כ ם ו ת ד ם ו ב ו ו מ ת ו ו פ ל ח ת מ ת ו ו נ ת ש ן מ ה ח ש ר י ׳םראה הי פ ז ן מ ב ח ר ת ב ו נ י ד מ ת ה ו פ ל ח ת י ה ד ן כ מ ז ן ל מ ז מ מעת לעת וק פ ו א ל ה ע ת גבהן מ ו פ ל ח ת ת וכפי ה ו ל ז מ ח ב ר י ת ה נ ת מ ו פ ל ח ת הי נ ו פ ח צ ר י ת ה ו י י ה ד כ ב ו מערבי ו י א ח ר ו א מ ו ם ה א ת ו ע מעת לה ב ר ה ם ו ה ח ב ו ר ח פ ס ך ב י ר א ח א ראיתי ל ל י ש מ ו ר ו ד ת א ו ל ז מ לו לו ד ס י ו ו ת ו ו א ר ר ב ח חואת עד ש ם כ ח שרחו כוח בעלי הו מ י כ ו א ר י ה ס ם כ י נ ק ו ת ת ס חו ו ם וערפו* לו ל י ק י י ת ת מ ו נ ו ב ש חה ת י ם ה ת נ ו ו ת כ י ל כ ת ם ו ה י ר פ ס ש ב ר ו פ ס ר ו ד ו ס ל מ כ א ה ו ה שה ק ו ל ת ה ד מ ה ו מ ח ת ה ו י ק י ל ת ן ע ו ן ולכו ל סי כ ן ע ק ת י ל ד ה כ ז כם י מ ע פ ל ו ו נ מ ה מ נ י ד ה מ נ י ד מ ם ו י ל ק ם א י ל ק א ה ב ה ממנ ח ט ש בק פ ו א ל ה ו ע ה ב ג ח ב ר י ה ה א ר י מ ב שבו ו ש ח ס כ ח ג ו ו ה כ י ה תל ו כ י ר ו ש ס א א ו ם ה ע א ד י ל ן ו י כ ״ ע ב ש ח י ל ר ב כ ח ר מ ב ך ו ר א ב וה נ י ר מ ן ב ש י ש ה ר ו ח ט ל ״ ם כ ו ף י ו ס ה ב ש ד ח ה ה נ ב ל ח ה א ר ת שה ל א ם ה י ק ו י ד ה ת ו ו נ ו ב ש ח י ע״י ה י כ ת ע י ד ס ל א ו ו ל ת א י נ ו ל פר ש ס א א ו ם ה ם א י ע ד ו י ם ו י ב ש ח ל מ ו ד ג י כ״ר ה נ ק ו ז י ם ה ת ל ו ז וף ו ס ן ב ס י ל נ ן ש כ י ו ר ש ל ת ה ש ש ד ה ח נ ב ל ה ה א ר ת ל ש ו כ י ול ם כ י ד ע ו ל נ י ת מ י ם ו י ל ש ו ר ם י י ל ק י א ר ב ד א ל ו ו ט לאל ״ יום כך ע י ד ו א ו ש מ ם כ ה ו ל נ י ת מ א י ל ה ו א ר ת ר ש ש פ ו א נ י ו א ם ל' א ו יך ר ר ו ע א ל ל י א ת י א א ר ן ל א כ י ב ״ה כ א בעז ב ר ה מ א מ ה ב ז ת מ צ קן י י לב ת י מ א ו ה מ ו ק ן מ י ר ב כ ה נ א ר י מ ו נ ח שי ר י ש ל ה י מ ל ך ו י אך ו מ ס ן ל י ה א י ז נ ס מ ש ב ו ח ו ר ו ב ך א ר ו א ן ב ה בו ה א ר נ ו ה מ ו ק מה ת א ת ו ע ת ו י לכל ע ת י מ א ח ה ר י ם ה ו ק ן מ ו ו י כ ן כ ו י ל הע עה ב ו ג ח כ ר ה י א ר י מ ו ן שנ י ד ה מ ל ח ו ת נ ע צ ה ה ש מ ד מ ו מ ל תם ד ו ע ק ק ו ח ש א ר ה נ י ה י ב ש י י ח מ ם ו ר ו א ג ו ה ה ז ע ש ד ת ע ו י ק ר הח ו ר ז ה לו ל י ה ר ש ח א ח ל ר ז י ש כ ת ו מ א י ה פ ע ל ו ק ש ש לו ל י שי ס כ ר ו כ ה נ א ר י מ ו נ י ח ש ר י ת ל ו י ם ה ע י ט ע כ ד ת ו מ א לסי ה

ה ן נ מ ה מ ל ע ל מ ם ש י ב כ ו כ ל ה ו מ ח ן ל ו כ נ י א ו ו ש ל ו ח ש ל י ה ש מי צ ח ש ל י ד ש ם ע ה ץ ס ר א ב ל ו ר ר ק ת ו א י ו ה ל ש י ב ש א ב ו הר ו ע י ש ך ו ר ה ע נ ו ש א ר ה ה ר ו צ ה ו הט מ א ק ו ה ץ ש ר א ן ה ו ס כ ל אי כ לקו ״ א ש ץ ם ר א ז ה כ ר מ ח מ ר י ק ה ח ר י מ ו ק ד מ ח ל א צ ר א כ נם צ ו ל ע י זה בשב ה ו נ מ ם מ י נ ו י ל ע ם ה י ב כ ו כ ש ל ״ כ ה ו מ ח י ה ק ח ר מם ה ו ב נ י ת ט ב ו ה ן ק י כ נ פ א מ ו ה ץ עד ש ר א ן ה ם מ ק ח ר מ ן ו ה כ גע י ק ר י ב ת י מ א ן ה מ ו ק ל מ ה ע ר ו מ ו ה ק ד על ה ו ב ל ב כ ש ח נ

: ץ ר א ו ל ב ו ר ר ק ו ב ע ן ב ח אינו כ ר י ב ן ו ו י ל ע הת ו ר ו א מ י ה נ ץ ש ו ב י ן ק י נ ר ע ו א י ב יפרק אחד עשר בי ע צ מ א ה ה נ ב ל ש ה ד ן ח י נ ע ה ו ו ה ל ם ו ת ל ב ק ה וב ג ה א ם ז ו ע ר א ב ת נ ם עוד ש י ר ח ס א י נ י נ ר ע ו א י ב י ו ת י מ א ה ו ־ו ת צ ו ר מ ש ב י ת א מ ו ח ה ר י ר כי מ ב ע ש ך כ י ת ע ד ו ר ה ב גררא כד ו ע ה ו מ ח ת ה צ ו ר מ ט מ ע ר מ ת ו י ם ו י ס ע ו י״ג מ מ ת כ י ח ר ז מ ה ׳ח ר י ק ה ב ד י ם ש ר ו ג ו ש ה ו ה ו ר ז ח א ק ש ר פ ד ב ו ה ע ך ו ר ל א ב ת י . ש ד ו ל ח ש כ א ר ה ב ח כ ן נ ו ו כ ה ם י ת ח ת ו מ ד ל ו מ ע י ה ו מ ח ה לר ו ב ע י ה ו ח כ נ ר מ ו ס ד י י ן מ כ ף ל כ ת ם ו ל ו י ע ש ד ח ש מ ד ו ח וק ל ו ד ש ו ד ו ח י ה מ ל י ה כ ת א ר ק ץ ל ר ך ו ל ו ח ה ר ז מ ד ה צ ה ל י נ ס לם ע ר פ ח ו פעם א ט ס ש א מ ו ת וכל ה י נ ה ש ת ו ק א ו פ ד י ה ש י ר ח א

מאמר שלישי מרק יא48

שני המאורות זח לזה ואוסר כי ברגע חצי החודש יטעו לחם שני המאורות להיותם נגדיים ומקבילים זח לזה עומדים אז במזלות זה כגגד זה מכוונים על שני קצוות אלכסון אחד סאלכסוני חגורת המזלות וזה כסו כן הוא על שתי מדות יש שתהיה הקבלתם לסי מקומם האמצעי אז במזלות ותקרא הקבלה האמצעית והיא תחול ברגע חצות החודש האמצעי והוא הרגע שבו יגיע אז מקום הירח האמצע• כאורך להיותו עומד מכוון כגגד םקום החמה מאמצעי דש שתהיה הקבלתם ההוא לסי סקזסם האמיתי במזלות ותקרא הקבלה האמיתית והוא הרגע שבו יגיע לו הירח לסי מקוסו האמיתי באורך ברגע חצות החודש האסיתי להתרחק םםקום החמה האמיתי אז בכדי קייס מעלות ויעםדו להם אז מרכזי שני המאורות םקבילים זה לזה לסי האמת מכוונים זה כנגד זה על שני קצות אלכסון מאלכסוגי החגורה והארץ באמצע ואם תתבונן הטיב לעיין בזה הענין בעין שכלך תראה כי האלכסון הזה טאלכסוני החגורה הוא שעליו הוא לבוד לעולם עסוד םשוסע צל הארץ שככר ידעתו בםאםר שעבר עד שיש לך מסגי זח להודות ולומד שעל נקודה ידועה סעמוד סשוסע צל הארץ הוא םקום הירח האמיתי במזלות חונהס שילקה ר ט ברגע כל הקבלה אםיתית שבעולם וזה הוא ש הירח בעת ההקבלה האמיתית ההיא כשיזדמן בה להיות מרכז

״״ל כי החדש האמיתי יהיה כסי האמצעי ר נ צ ש ק ד ח ה ה י ה ה י ן

ר ממנו כשיזדמן להיות סהלכם בו לעומת מעברם ר או ק הכינוני] ובשביל החילוף חזה שיש בין החדשים האסיתייםת דעתם םהם זה מזה במדתם ומחמתו הסיחו קדסונינו ז״ל א ובאו י ויסדו לנו חשבון חדשי עולם וסדרו אותן לסי מדת זמן החדש האמצעי עומד על מדה אחת לעולם וכן נהגו בזה

רוב חכמי התכונה בחשבונם ן ועתה אשוב לברר ענין אחר מענין הסרק הזה שיש לך לשום לב אליו ואומר כי ממה שביררנו עתח מדין הקיבוץ האמצעי והאמיתי וההסרש שיש בין זה לזה וממנהג החדש האמצעי והאמיתי וההסרש שביניהם יש לך ללמוד ולידע כי לסעמים ובכסה חדשים יחול בהם רגע הקבוץ האמצעי שהוא המולד ויהיה בהם קודם לקיבוץ האמיתי שלעומתו ומלפניו בכסה שעות וחלקים עוד וכי זה יהיה כשיזדמן להיות סקום הירח האמיתי בארך ברגע המולד מערכי עדיין לסקום החמה האמיתי אז במזלות וכי לסעסים ובכמה חדשים אחרים כנגדם יחול בהם רגע הקיבוץ האסיתי קודם רגעיהמולד שלעוםתו ולפניו כסה שעות וחלקים עוד וכי זה יהיה כשיזדמן להיות מקום הירח האמיתי בסזלות באורך ברגע המולד מזרחי כבר למקום החמה האמיתי ולפעמים יזדמן שיחולו שניהם בבת אחת וזה יהיה כשיזדמן

להיות חילוף שני המאורות ברגע המולד שוים זה לזה במגהגם הירח אז חונה על נקודת התלי ממסלותיו הן בראש או בזנב או בקרוב ממנה כסי ובכדי מה שיתבאר לך קצת מזח במקומו מהמאמר הזה והטעם בזה כסו שאוריעך לשם הוא לסי שאז יכנס לו גוף הירח במשוסע אוסל צל הארץ העומדת אז ממוצעת בינו ובין החמה חוצצת לסי כן זםבדלת בינו לבינה וכורתת קוי זהריה וסונעת אותם םהגיע אליו להאיר אותו כי עוד יתבאר לך ותדע שהזוהר הנראה בגוף הירח אינו מעצמי אלא מזהרי החמה הוא נאצל ושוסע עליו וכמו כן אומד כשיזדמן בשום קיבוץ נראה להיות מרכזי שני המאורות נראים אז עוסדים מכוונים זה נזכח זח ע״ס קו הבטה אחדי חונים יחדיו על התלי הן הראש או הזנב או בקרוב סמנ ן כסי סה שיתבאר זה גם הוא בסקומו כי אז בעת הקיבוץ j הנראה ההוא תלקה החמה ותסתתר מאנשי םקומזת ההם ן הן כולה או מקצתה םסני שאז הוא נראה גוף הירח עומר

ובסדתם או שלא יהיה להם אז שום חילוף זבמקום אחר מהמאמר הוה יתבאר לך ותדע כי אינו אסשר ולא יכול שיקדם רגע המולד על עת הקיבוץ האמיתי שלעומתו או

שיתאחר ממנו אלא בסחות מט״ו שעות: ודע כי עוד יש לשני המאורות קיבוץ אחד זולתי האמצעי והאמיתי שזכרנו והוא קיבוצם שיהיה להם לסי מקומם שחם נראים בו ברקיע כלומר הרגע שהם נראים בו בראש החדש ע״ס קו ההבטה מכוונים זה נכח זה והקבוץ הזה נקרא קבוץ נראה ועתו הוא לעולם קרוב מהקיבוץ האמיתי וסגולת הקיבוץ הנראה הזה הוא שאינו חל בכל מקומות היישוב בבת אחת מה שאין כן דין שני הקיבוצים האחרים ר״ל כי עת הקיבוץ הנראה הזה מתחלף במקומותף קוי ההבטה מהם ולכל זה יש עת ומשסט שהוא י ל י י ח ס כ

מוצב נוכח החמה מתחתיה ממוצע כין אישוני עיני בני משתנה באקלים אקלים מכמה סיים כסי חילוף שינוי מראה הירח בהם וגם כסי שינוי מראה החמה בהם אעס׳׳י שאינו I המקומות ההם ובין החסה וסבריל כינס ובינה וכורת לסי ניכר כ״כ שדין כל זה והלכותיו צריכין דיוק גדול וכבר בררו כן קוי זהריה ומונע אותה מהניע להאיר עליהם הנה הודעתיך אותו חכמי התכונה והראו דרך חשבונם כדי לתקן ע״י כן | מעט קט מעניני לקיות שני המאורות וסבתו ועוד אודיעך

אחד משתי המאורות ע׳׳ס הלוחות הערוכים לו ואחר שנתבאר I החמה הוא עצמו רגע הקיבוץ הרח כל זה מעייני הקבוצים ותדע טעם החדש האמצעי והאמיתי בכאן לא היה אלא כדי לעו

הגראה כי מה שזכרתי מזהילעוררך ולהביאך כדי להורות כי בכאן לא היה אלא כדי וההפרש שביניהם אבאר עתה כסו כן ואודיע ענין הקבלת | כמו שהוא הזמן הנמשך בין רגעי כל שתי הקבלות אםחייי*

מאמר שלישי פרק יב מט

ף ו ס ד ל ת ע י א ר ה נ נ י א ב ו כ ע ת ת ת ר ח ם א ע פ ן ו ש י ש ה ד ו ח ן לם ו ט י ״ א כ ו ה ם נ״ט ש י ש ד ח י ה נ ש י ל ר ן ה ש י ש ה ד ו ח ם לי ל ו יט ע ו ן ס מ א ז ל ת א א ז א ה ר ב ס ל ה ו ע ד מ א ע ל ר ו ח ל א כ ה ל צ ח ם וא י ה ה י י א ר י ה ו כ א צ מ ו ו ק ד ב ש ן כ ו י ע ם ה ת ו ש א י ח כ ה ד ש עת א ם ז ת ר ב ס ר מ ת ו ת י ב כ ע ת מ ם ו י ש ד ו ח ל לי כ ת ב ר ח א ת מש ד ו ח מן ה ת ז ד מ ר ש מ ו ל ר ו ו ב ס ו ל ר ז ז ח ד א ח ם א ו י י ד כ בא ר ב ס ל ה ו ע ד מ ע ה ו ע י ש ש י ל י ש נ י ש ד כ ה ב ת על ז ס ד ו עם נ ו י ע ו ב ק ד ב ן ו ה ב ן ש י א י ק ו ב ר ר ו ע ת נ ד ש ם ע י ב ם ר י מ ת י א ז הש מ ו י ח ר כ ה ב ל ז ף ע ד ו ש ע ד ו ח ן ה מ א ז ו ד ה ו י ע ו כ א צ מ ות א ז ת ה ע ד י ה ס ש ל ר ו ח ן ה מ ת ז ד ה מ י ה ת ד ש ה ע ע ש ש י ל שם ה ה ש ע ש ם ב י ע ג ׳ ר ס ד מ ו ם ע י ע ג ד ר ״ ם ה ו צ ח מ ם ו ו ט י ״ כן מ ת ז ד מ ם ב ת ע ה ד מ י כ ס ה ה על ז ב ז ״ צ ש ר ת ו ב י ע י ה ק ל ח מא ר ב ס ל ה ו ע ד מ ע ש ו כ י ר י ב ח ס ו ו י מ ל ט כ י ו ע צ מ א ש ה ד ו ח הא ש ל ד ו ח ן ה מ ל ז ם ע ה ם ה י נ ו מ ד ק ת ה ו ר י ק י ח ו כ א ר ת ו א ז הת ד על מ י ו י י על ר ק ח ם ו מ ע ב ט ו ט ם ב ו ה א ת ב ו א ר י ש א ה כ ת י הת ו י ק ד ל צ ם ה ס ק ה ו בגלגל ה כ ו ת הל ד מ י ו ע צ מ א ח ה ר י ך ה ל ה מו ר ק ב ה ו ל א ם ה י מ כ ח ו ה ררז ז ת נ א ז ך ה ר ד ת על ה ו נ י ו ע מ ח ה ר י הם י נ מ ז ו ב י ה ת ש ו ר ח ת א ו י ק על ל ם ו נ מ ז ו ב י ה ח ש ר י ת ה ו י ק ל ל עש ו ר ד ל ם מ ה י ד ת י ו א ס ר לא ה ם ו י ב ו ר ם מ י מ י ם ב ה י נ ס ו ל ר ב ע שם ה י נ י ך ב ש מ נ ן ה מ ז ה ה י ה ת ש ו י ק י ל ת ם ש ה ו מ א צ מ ד ש ר ע ו ת ל וח ר י ת ל ו מ י ל ת ש ו ס ק ל ה ל ו א כ ו ה ן ה מ ז ה ה י ה ד ו ו א ך מ ו ר או י ה ם ש י מ ל ם ש י י ת ם ם א י ש ד לל ח ו ה כ י ן ה י כ ס ל ן ו כ ו ו פ ו בחלו י ף ה ו ל י ח ת ה ו ס ק ה ל ו י א ו ן ה ת מ ו ע ל ם ש י י ע צ מ י א פ ח כ ר כ ה בי ת י מ א ח ה ר י ך ה ל ה מ ו ש ע ד י ה ו ו ע״י ז ר י כ ה ת ו ו מ י ל א ש ו ה ן ה מ ז בו ה ב מ ח ך ה ל ה י מ פ ה כ י ע ה ד י ש ל ק ו ב מ א ה ו ה ך ה ו ר א מן ה בוח ר י ה ה א ר י מ ו נ י ש ן ל י א ת ו ו מ י ל ת ש ו פ ק ר על ה ת ע י ו ד י הא ל ו בו א ק ק ז לא נ ל ו י א ו ן ה י נ א ע ל ם ו ע ם ט ו ת ש א ז ר ה ק ח מ בח ר י ם ה ו ק ו מ ר י כ ו ה ד על י ע ו ו ד י ה ה כ ל ה מ ה ו מ ח ם ה ו ק מ לת מ א י ה פ ל ע ו ד י ו ל נ ש ק י ב א ש ו ה ע ה ו ד י ן ה מ ז ו ב כ ל ה ת מ ד מ וה ז ר ה ק ח מ ם ע״י ה ד י ו ב על ם ו ה ו ל ר ר ב ת ם נ י ר ב ה ד ש ל שן מ ל ז כ ך ל ר ו א ח ב ר י ך ה ל ה ת מ ד ו מ ע ד ו י י ל פ ע א ש ו ד ה ח א הו פ ו ל ח ח ב ר י ת ה צ ו ר ת מ ר ו מ ע ד ו י י ל פ ע א ש ו י ה נ ש ה ב ו ו צ ק

כ ״ ו ג ע ר י ם י ה ר ל ר ב ת י נ י ע י ש ש י ל ש ה ן ו ו כ מ ב כ ו צ מן ק ל ז כו ק ל ח ש ה כ ם ז ה ר ל ר ב ת נ י ו ע צ מ א ה ה נ ב ל ש ה ד ן ח מ ת ז ד מן ו ב י ה ת ש ו פ ק ה ר ה פ ס א על מ ו ה ך ה ו ר א ן ה מ ז י ה מ ר י פ ס מד ן ע י נ ע ה ה ז ם ב ח ו ה ר ר ר ק ת א נ ד ל ו ע ם ו י ש ד ח ר ה ס ס ועל מת ו נ ו ש א ר ן ה י ע ח כ ר י ת ל ו ר ח ת א ו י ק י ל ת ו ש א צ מ ו ו ר ק ב שי פ ר י פ ס מ א ש צ מ ה ו ל ז ר ע ק א ב ו י ה ר כ מ א ד ו י ע ם ה כ ר ב א ום י מ ה י ע ב ש ם ו ו ף י ל י א ׳ - א ק י ה ה ז ך ה ו ר א ך ה ש מ נ ן ה מ ז הם י ש ד ם רסי׳ז ח י ס ל ע א ב ר א א ו ו ה י ש ר ר ח ס ס מ ה ש ע ש ד ו ו עת ו פ ק ג ה ״ ע ק ת ם ו י ס ל ע א ב ר ה בו א ז ף ה ו ל י ח ת ה ו פ ק ר ה פ ס מ ות ו פ ק ב ה ״ תרי ם ו י ס ל ע א ב ר י א ה ב י ך ה ר ו א ח ב ר י ת ה ו ס ק ה מ וי ר ת ה ו פ ק ה ה ״ מ ם ש י ל ש ה ה מ ט י ע מ ה ה ש צ ח מ ת ו ו ל ע ת ז׳ מ ו ח פם י ס ל ת א ע ב א ש ו ו ה י מ ר י פ ס מ ה ש נ ב ל ם ל י י ע צ מ א א ״ נ ר של ל ו א כ ו ר ה ו ם ע י י ר ו ב ם ע י ק ל ג ח ״ כ ש ת ו ו ע ם ודי ש ו כ י ״ י ת ו

ם ת ו ן הוא כולל א ה כן וכסי כ נ ב ל כילל חדשים אמיתיים לן י ב ע ל ו ד ח י ר י ת ל ח ת א ו ק ן ל מ ע ו צ מ ע א ג ך כין ר ש מ נ הומן הה י ה ו י ל י פ א ו ו י ת ו י ק ל ה מ ע ו ד ו י ת ל ר ח ת א ו ק ן ל מ ע ז צ מ ע א ג ר

: ם י ש ד ם ח י פ ל ה א מ ם כ ה ת ה ו י ק ל ן ה י בר מ ו ל ת ו ו ד ו ה ל ר ו ב ע ש ו כ נ ד ס י ה ש מ מ ה ו ז ד מ ו מ ל ך ל מש לא ו ה ן ה מ ו ך ב ר ו א י ב ת י מ א ת ה ר י ך ה ל ה ת מ ד מ של ר ע ת ו ח י ר י ת ל ו י ק י ל ת ל ש ן כ מ ע ז צ מ י א ע ג ך בין ר ש מ נ הה מ ח ך ה ל ה י מ ד א כ י ה ן ש ו י ע כ ו ד ה י י ה ת ת ו מ י ל ת ש ו פ ק הי נ ש ד מ ח ל א כ ל ל ו י א ו ת ה ו מ י ל ת ש ו פ ק ן ההוא יתר על ה מ ו כל י ב ק י מ ת י מ א ה ה מ ח ם ה ו ק א מ ו ה ה ו ך ה ש & ן ה מ ז ת ה ו ו צ קל כ י ב ת י מ א ה ה מ ח ך ה ל ה מ י ו ת י מ א ח ה ר י ם ה ו ק מ ם ל ו צ מ צ ב

: ר ב ע ש ר כ א ב ת נ ה ש י מ פ ר ידוע כ ו צ ן ק מ זס ו י מ ל ט ת ב ר י ק ה ח ת י ך ה י ר א ו א י ב פרק שנים עשר בש ד ו ח ת ה ד ן מ מ ן ז ו י כ ו ו נ ו י ס ע י ע ל ד י ד ש עי ל ת ת גלגול ה ד מ ו ו ת ס ק בגלגל ה ב ו ח ו ר ב ך ו ר ו א י ב ע צ מ א הם ש ש ם כ ו י ל מ ע כי ב ט ה ד י ה י ב ש ו צ ן ק מ ל ז כ ת ב י נ ר ו ח אן כ ת א י ל ת ו ו א א י י ל ה כ א ה ר ל ז ת כ ר א ו לב ע ו ד י ו ל ב ת ל א

I ו מ ם כ י ל כ ה ר מ ח א ח ב ר י ם ה ו ק ס מ ת ע״ א ו ז ת ר י ק ת ח ו י ה לע ד י ע ו ו ד ן י מ ת ו ו ו צ י ק נ ש ו ב ת ו ן א י י ע י ר ש מ ו ל ה כ מ ח ה ב ש ע שם י נ ו י ע י ה נ ן ש ך בי ש מ נ ן ה מ ז י ב ת י מ א ו ה כ ל ה ת מ ד ן מ ע״י כן מ ז ן ו מ ל ז כ ו ב כ ל ה ת מ ד ע מ ד י ב ו ש ח י א ו ב ן י ת כ מ ח מ ם ו ה הן כ ת א י ל ת ו ו א א י י זה ל ה כ מ ח ה ב ש ע ו ש מ ה כ י ה י ב ש ו צ קם י ת ע ב ה ו ר א לו ב צ מ נ ה ש א ר מ י ה ו נ י ש נ פ ח מ ר י ן ב ו כ ת ו י ה לה א ר א נ ו ה ו ש מ ו ק ן מ י ע לב ד י ש ל ק ו ב מ י ה ת י מ א ו ה מ ו ק בין מא ו ר ה ב ע ש ת כ ע ד י ו ש מ ה כ ז ה ה א ר מ י ה ו נ י ש ן ש ו י ע כו ע״ס הן ו מ ת ע ח ד י ס ך ה כ י ס ל ת ו ע ת ל ע ו מ ג ה נ מ כ ו ו ת ד מ ף ב ל ח ת מב וע״י ו ר ק ר ב א ב ת י ה ש י מ פ ת כ ר ח ך א ר ג ד ה נ ת ו א ז ך ה ר ד הל ב ו ב כ ל ה ת מ ד מ ה ו צ ר י ת ש ע ח ל ר י ם ה ו ק ר מ י כ ה ן ו ו ו ן כ כו ת ר י ק ם ח ו ש א ל ל ה ש א ו ר מ צ ה ע ם ז ע ט מ ה ו י ה י ב ש ו צ ן ק מ זח ר י ם ה ו ק מ י ש פ ה ל ו ת ו ו נ י ו ע מ ה ה מ ח ת ה ו י ק ד ל צ ה מ על ון מ ע ו צ מ ע א ג ר ע ל ו ד י ה ה מ ח ם ה ו ק ם מ ן ע ו ו כ א מ ו אז ואם הם מ ו ק י מ ס לא ל ה ו א ר נ ם ה מ ו ק י מ ס א ל ל ן א ו כ נ י ה א ת ו ק לו וו ת ר י ק ם ח ו ש ר ל ח ה ב ל ז י בשב ע ו ד י ש ל ק ו ב מ י ה ת י מ א הח ר י ם ה ו ק ן מ ו ו כ י ר ש מ ו ל ת כ נ י ו ע מ ו ה ת ו י ק ד ל צ ח מ ר י בא ע״י ל ו א מ צ ו ולא ע״י ע ת ן לקו מ ע ו צ מ ע א ג ר י ב ת י מ א הו ד ג נ ן כ ו ו כ ד מ מ ו ו ע א א ו ה י ש ת י מ א ה ה מ ח ם ה ו ק ו מ ת ע י ד י

ם | ע ם ט ו ה ש ז ר ה ק ח מ ח ב ר י ה ה א ר י מ ו נ ן לשי י א ל לו ו י ב ק מ וי ת י מ א ה ה מ ח ם ה ו ק מ א ל ל ק בו א ק ז ו נ נ י א ל ו י א ו ן ה י נ ולא על לו י ב ק מ ח ה ר י ם ה ו ק ע מ ר י ר ו י כ ך י ך כ ו ת מ ת ו ע לבל ע ו ד י הת ו מ ו א י ה נ ו מ ד ת ק ע ד ו ש י ר פ ס ד מ ח ר א פ ס ב ב ת ס כ ו י מ ל ט ב וי ע צ מ א ש ה ד ו ח ן ה מ ת ז ד ת מ ע י ד י ם ב ג ה נ מ ה ו נ ב ל ם ל י נ ו ו מ י ה שד ח ת א ו ש ע ל ם ו ל ו ע י ה ש ד ר ח ד ס ו ל מ י כ ס ה ה ל י ח ת ך מ היתה כן מ ז ם ש י ר ו ב ס ט יום כ ״ כ ר ס ס ד ח ר א א ו ל ם מ ו י י ל ם מ ה מי פ ם ל ד י ה ב ה ז ל ע ד ו ב ל ה ב צ ח מ ם ו ו ט י ׳ ׳ א כ י ש ה ד ו ח הף יום כ״ט ו ס ה ב ש ד ח ה ה נ ב ל ה ה א ר ת ן ש מ ד ז ם י ע ו כי פ א צ מ ש

מאמר שלישי פרק יב49

ל״ז ששיים וכשהשליך מוה מנח היום האחד ממהלך האםצעיה יצא לו ועלה בידו שמנת היום האחד ל ע מ ה ל ר ו מ א ך ה ר ו א ב׳ רגעים י׳ שניים ת היא ג ו ל ז מ ת ב י נ ר ו ח ן א י נ ת ש ה א ל ר ו ג ל מגר ר ב ת ה נ ו ך ה ר ד על ה ה ו כ כ כ ו ר ק ם ב י י ע י ב ם ה׳ ר י י ש י ל נ״א שם ו ל מ י ט ב ת הללו ו ו צ ו ר ס ה ד מ ח א ם ה ו י ו מנת ה ע ד י ם ו ה לם י מ ר י פ ס ה בכל מ ת ו ל א ס כ ן ו ה ה מ נ מ ה ו נ ן לכל מ ו ו תכ נת שלימות ו פ ק ל ה ן כ י ב ק נ ה ך מ י ל ש ה ה ו צ ר ם ש י ש ד ח ם ו י נ שם וחלקם ה ם ה י ש ד ח ה ם ו י נ ש ת ה נ ה מ י א ה ו ה ר ו א ש נ ק ב י החז ור מאחת ו ס א ד ה ח א ם ה ו י ת ה נ מ ן ל ו ו תכ ד נ ו ע ם ו ו י ת ה צ ו ר מ מה י ה ד מכ״ד ו ח ה חלק א נ מ ש מ י ר פ ה ו ו ל א ת ה ו צ ו ר מ ה ת מ ח א־ך הכל עי ה ו ל א ת ה ו צ ו ד מ ה ה מ ק ל ח ת ו ח א ה ה ע ש ת ה נ א מ ו הך ר ט צ י י ש מ ם ל י נ כ ו מ ם ו י ד י ת ו ע י ה י י ש ד ם כ י נ ק ו ת ת מ חו בלוי ס ן ל ו ר ח א ר ה מ א מ ם ב י כ ו ר ם ע ת ו ה א א ר ת ו ש מ ם כ ה י ל אם ו ק ע מ ד י ם ל ה י ל פ ב ע ו ש י ח ך ה ר ד ד ו מ ל ם ת ש ל ו ו נ י ת נ ו ו כת ע ת ו ל ע כ ו ל ת נ ד מ מ ע מ חב ו ו בר ך ו ר ו א י ב ע צ מ א ח ה ר י ן ה״ה ם בעז ש ך ע״ז ל ו ר ע א ח ש ר י ן ה ו ק י ח ת ה ע״ס לו י ה ת ה ש ע ו ד יו ר ק ח ל ו א ע מ ש י י מ כ ח ם מ י ר ק ו ח ד ה ו ו ע ד מ ס ע ו י ם ל ט י ב ר ח א ום ו י ל ס שר כ ט ה שי י מ פ ל כ כ ו ה א צ מ ק גדול ו ו י ד על כל זה כ

א ו ן ה ר ס ס מ ו ש ת פ ק ח בגלגל ה ר י מ ה ר מ ת ל ו מ י ל ת ש ו פ

ר י״ז ו מ א א ה ״ ר רנ ס ם ל מ י ס כ ם ת ך א י ל א ב ת ט m י . ר ׳

ה ל י ח ר ת ו ס א ה ה ז ן ה מ ז י ה ש ד ר ח פ ס ך מ ה ל « , ע י ם ן י ט ע פ

ם י מ ע ז פ ״ ר י ו מ א ט זה ה י ׳ ר רם פ ס ל מ י ס כ ש ת ן א כ ן

ה ל ח ר ת ו מ א ף ה ו ל ח ת ה ו פ ק ר ה פ ס ן מ ו כ ס ך כ ה ל ל ע ילקח ד ו ס י ה ש מ ס ב כ ר ב א דה ל הו ר ע״ז ו ק ס ח ו י מ ל ט ב וו ת ו חלק א ס ו כ ר כ ר א מ א ד ש ו ה ע ע ש ה ם ו י ב ר ם ה י מ י ר ה ס ם ממן י ז מ ר י ס ם מ ו ש ד י עלה ב א ו צ י ר ו ו מ א ם ה י ש ד ח ר ה פ ס ל מ עת ו ע ם וי״כ ש ו ט י ״ א כ ו ה ה ז ר ה ק ח מ י ה ס ע ל צ מ א ש ה ד ו ח הה וחי ע ז ג ר ם מ י י ג ם זג׳ ש ו י ם ב י ע ג ם ר י ש ש ד מ ח ע א ג ר וי ס ה ל ז ן ה מ ז ה ב ש ו ר י ק ם ב י י ש י ם ם וכי ח י י ע י ם וטי רב י י ש י ל שת ו ח ם פ י ק ל ג ח ״ צ ש ת ת ו ע ם י״ב ש ו ט י ״ א כ ר הו ו ב י ע ן ה ו ב ש חח ק ן ל ו כ מ כ ב ו ו ר י ק ע״ד ק ל ח ם ב י ע ג ד מיי׳ג ר ח ע א ג ן ר ו ג כו ת ו ף א ר צ ה ו ז ש ה ד ו ח ן ה מ ז י כ ע צ מ א ה ה מ ח ך ח ל ה ת מ ד מט ״ ס ל ש כ ה ה י ה ת ו ת ה א פ ק ה ת ה ו ל ע א מ ו ה ר ש״ס ש פ ס מ לם י י ע י ב שי וי׳יג ר י ם וא׳ של י י נ ג ש כ״ ם ו י ע ג ה ר ש ש ת ו ו ל ע מי ע צ מ א ח ה ר י ך ה ל ה ת מ ד א מ ו ה ה ז ו ש ד י עלה ב ם ו י י ש י מ ול״ב חה על ז ך ה ל ה מ ק ה ל ח ש כ ר ו ו מ א ש ה ד ו ח מן ה ת בז ו ל ז מ ך ה ר ו א ב

ת ו ע ם י״ב ש ו ט י ״ א כ ו י ה ע צ מ א ש ה ד ו ח ן ה מ ז ו ש ר מ א ו ו ד הו ו j ו י שי שלי ו ו י י ו ושנ י ע רג ו ו י ת ו שע ר ו ו מ א ש ה ד ו ח מן ה י ז מ ר י ס ם מב י ם נ י י ש י ל ו ש ם ט״ י י נ ה ג׳ ש ע ש ם ב י ש ש ם מ י ע ג ד ר ד מ״ ח א ם ה ו י ק ה ל ח ו ש ד י ה ב ל ע א לו ו צ ו י י שי חמי ו ו י י ע י רב ום ו ד י ״ ה שנ י ז ס ה ל נ ב ל ת ה נ י ש מ ו י הי י ב ו ו ר י ק ם ב י י ע י ב ה י ר ר ש א שלש ע י ך ה ר ו א י ב ע צ מ א ח ה ר י ך ה ל ה מ ת מ ע ת ל ע מ שם י י ע י ב ד ר ם כ״ י י ש י ל ם י׳ ש י י נ ט ש ׳ ם ל י ע ג ת מ יח ר ו ע ם ל׳ ח' ש י י ע י ב ם ל׳יג ר י י ש י ל ם ל״ר. ש י י נ ם ל״ד ש י ע ג ת וי׳ ר ו ל ע מא צ מ ר ת ו ב י ע י ה ק ל ח ה ל ל א ם ה י ק ל ח ך ה פ ה ם ת א ב ו ו ר י ק י ב ע צ מ א ה ה מ ח ך ה ל ה י מ ד ה כ ז ך מ י ל ש ה ש כ ב ו ו ר י ד ק ם ע״ י י ש מ חת ו מ ו א י ה מ כ ק ח ו י ע ד י ג ן ה א ד כ ו ע ה ש ת מ ו ח ו פ ״ ע ת ם ת ת ו ו א ם כ״ י ע ג ת י״א ר ו ל ע א י׳׳ב מ ו ה ר ו א ש נ ה א לו ש צ ד י ח ם א ו י בן י מ א ה ל ת ו ע ד ש לך ל ה י נ ה י ו ע צ מ א ה ה נ ב ל ש ה ד ו מן ח ת ז ר מ א ב י ב ה רו ם בקי י י ש י מ ם י״ח ח י י ע י ב ם כ־ ר י י ש י ל ם י״ח ש י י נ שב ו ש ח ש ל ה י י ל ע ב ש ו ר י ם ק ו ה בלא ש נ ו כ נ ה ת ו ק י י ו ד מ ו ה ת ד מ י י, ש ע צ מ א ה ה כ ל ה י מ פ ד ל ח א ם ה ו ה בי מ ח ח על ה ר י ת ה ו ר י ה ת מ ד מג י ר״ פ ו מ נ י ד י ה כ ר ו ס מ . ה ד א המד י ו ה י ת ו שנ ם ו ל ו ע י ה ש ד ס 1 ח כ ב ר א ל א צ א מ ו י ה ר כ מ ף א ו ל י ח ת ה ו פ ק ק על ה ד ב ש כ ו

ת ח ם א ע א ס י נ ת א ד י ה ד ע״ה כ ו ת ד י ב ו מ י ת ו ב א ל מ ב ק שע י ק ר ה ב נ ב ת ל ו מ ד ה כ מ ח ת ה י א ר נ ם ו י ב ע ם ב י מ ש ו ה ר ש ק ת נת ש א ד ק ו ב״ד ל ש ק ב ח ו ם שר״ ע ם ה י ר ו ב ס רש כ ום לחו בכ״ו ין י א א ב י א ב ת א י ב י מ נ ל ב ו ק ך מ ם כ ה ר ל מ א ד ר״ג ו מ ש ע ד ו ח הה ע ש ת ה ו ד י י ת ש י ו צ ח ם ו ו ט י ״ ב ה מ ת ו ח ה פ נ ב ה של ל ש ו ד י חא צ מ ה ת ע ש י ה ר ב ש ו ל ת ו ך א פ ה ת ש ה כ ז ן ה ו ב ש ח ה ם ו י ק ל זע״ג חם ב ה ם ע״ י מ ע י ט יו פ ה כ ע ש ש י ל ם חרמש ש ם ה י ק ל י ע׳יב ח כג ר ר״ מ א ם ש י ק ל ם ע״ג ח ו ל ש ת ר ל א ש נ ד ה ח א החלק ה ה ו ע ש בק ל ח ל ש י ב ש ב ה ו ע ש ת ה י ר י ש ת ע י ע י ש ת ת י ע י ב ש ר א שלי ו הי א ך ר כ י ס ף ל ״ ר ת ת ת מ ו ח ר פ פ ס מ על ב ו א בפ צ מ ו נ נ י ה א זר ח ר א פ ס מ א ל ל ר ף ו ת ר ת פ ס מ ה ל ל י ח ת ה מ ע ש רז״ל לחלק הד ת ע ו ד ל ו מ ן ה ו ק י ת ן ב ו ב ש ח ל ה ק ה י ל ד ה כ עשו ו ו ו נ מ ת מ ו ח פי ק ל י ח ק ל ח ם ללא ל י ק ל ח ם ו י מ ת י ו ע ש א ל ל ך מ א ר ט צ א נ ל שק י י ד ו ל צ ר ם י ת א ו מ ו א י ה מ כ ו בו ח כ ר ט צ י ו ש מ ם כ י ק ל חל ע ו ס ם ב י ב ם ר י ק ל ש לו ח ף י ׳ י ר תתר פ ס מ י ש פ ד ל עו ן ו ו החשב' י ר ם ו א י ה ר ב ד ם ב ע ם ט ו ן ש י א ו ו : ם ת מ ו ח ר פ פ ס מ כ ב ״ ש מר ח ק א ל ל ח י ב ש ב י ש ס ה ל ו ר ה פ ס מ ו ה ר ח ו ז״ל ב נ י נ ו כ ד ק ש

: ם ו י ם ל ו י ת ר״ח מ ו ע י ב ה ק ח ד י ת ו א ר ר על ה ת ו ו י נ מ מ

ב ש ק ח ו ד צ ר ה ח א ו ו ת ו ק א ד צ א ו ו ו ה ד עלי מ ע ב ו ו ר י ט ק ע מא י״ג ו ו ה פ ו ל ח בחי ר י ך ה ל ה מ ד מ ח א ם ה ו י ת ה נ מ א ש צ מ ום נ״ב י י ע י ב ם י״ז ר י י ש י ל ם נ־׳ז ש י י נ ם נ״ג ש י ע ג ת ג׳ ר ו ל ע מך ל ה ם על מ ה ד ל י ע ר לא ה ו מ א ם ה ר ק ח מ י ש פ ל ם ו י י ש ע חב לכל ח ו ר ת ה נ ע מ ד ו ת ד ל י ע א ש ו ה ב ו ח ו ר י ב ע צ מ א רח ה היר ו ת ל ש ו ו ר ד ל ר ו ו ם לחו ה ם ה י ר ק ו ח ו ה כ ר צ ו ך ה כ י פ ת ל ע ת ו עת ו י ק י ל ת ו ש א צ מ ר ש ם ע ה י ד ו י פ ר א ה ל ה ו ז על המהלך הם ר״ל ה י נ י נ ל ע כ ת זו לזו ב ו מ ו ן ד ה י ת ו ש י ה רח ש ת לי ו ק י י י ־ מת ר מ ת זו לוו ב ו שנ ו ו נ מ ר מ ח ר א ב ע י ל ל ל ת צ ו א ן הי ה י ת ש שן מ ז ף ב ו ל י ח ת ה ו פ ק ה א ש ל ד א ו לא ע ח ו ר י ח ה ט ש ה מ ק ו ל הן מ ז ה דאי ש ו ו ו ב ע ד ה י ל ו ך כ ו ת מ ת ו ו מ י ל ו ש הם הי י נ ך בי ש מ נ הח ר י ת ל ו מ י ל ת ש ו פ ק לל ה ה כו י ן ה ה ת ה ו י י הלק ת ך בין ש ש מ נ הם י פ ל ת א ש מ א ח י ן ה ו י ם הע ה ד ל י ע ה ה ש י ס ן לפ ר פ ס מ ב ש ח ו ר בם י פ ל ת א ש מ ה ח י א ה ו ה ן ה מ ו י ה ש ד ר ח פ ס מ ת ו ו פ ק ג ה ״ פ ק תט ע ם בו מ ה א ל צ ה מ ל ז ק ע ד ב ש ס כ ו י ס ל ט ב ם ו י ש ר ח ח ״ תנ ות נ מ א ש צ מ ב ו ש ק ח ו ד י צ י ה ר ח א תו ו ק או ד י צ ו ו י ד על מ ע ב ו ו ר י קת י״ג ו ל ע א יי׳ג מ י ב ה ח ו ר י כ ע צ מ א ך ה ל ה מ ד מ ח א ם ה ו י הם י י ש י מ ם נ״ו ח י י ע י ב ם ט״ח ר י י ש י ל ט ש ם ל״ י י נ ה ש ״ ם ס י ע ג ר

מאמר שלישי פרק יג נ

ו א נ ה י י ש ד ה כ ז ד ו ו א ד כ ש ע ט ו ל ל מ ל ת ק ש ח ו נ ל א א כ ו י ה כם א ה ו ל ש כ ה מ י ל ת לו ע , ל ^ ן ע ר ז ן ז ל מ י צ א ה ח ל כ

י ד א כ ו ת ה ע ת ו ם נו בכל ע ר מ י ה ז מ ק ה ל ח י ה ה כ א ר ן ה נ ו ב ת תת ה א א ו ר ה ו מ ח ח ה ב ן נ ו ו כ ז כ ד לו א כי ו העו פ ו ח ג ט י ש צ חר ו א ה א אז שלול מ ו ר ה א ש נ ד ה ח א ו ה י צ ח א ו י ה ת ה ע ה ב י נ סי פ ל כ ו ש י חצי ר כ מ ו ן א ו כ מ כ ר ו ד א ה ל ר ו א ו א ת ר ל ד ע נל י א ו ם ה ד י א ו בנ ת ו ו א א ר י ר ש ש פ א א ש ו ת ה ע ת ו ל ע כ ץ ב ר א הי פ ל כ ר ש ח א ו ה י חצ ם בו ו ת ט ב י ה ו ל ק ו פ י ו ל כל ו ד י ב ל ו ב י על וע י נ ש י ד ו ח ן ה מ ו ע מ ו ד ת י ע ב ם ו ע פ ל ו ל ם כ ה ה ל א ר ו נ נ י ה א ל ע מת ר ח ת א ע ב ץ ו ר א י ה פ ל כ ו ש מ צ א ע ו ר ה י ה ז מ א ה ו ה ו ה י צ ת ח ו י ה לי פ ל ר כ ד ו ק י ה צ ז ח ה א י ה י ה ו ל ע י מ פ ל ו כ ל ו ר כ י ה ז מ ת ה ו י ה ע ל י ג יר י ה ז מ ו ה י צ ח ב מ צ ק ה מ י ה ש י ד ו ח ן ה מ י ז ת ב ע ו ר ב ץ ו ר א הן כ ה ו ל ע י מ פ ל ה כ י ה ו י נ מ ר מ א ש נ ה ץ ו ר א י ה פ ל ן כ ו ו כ מי ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה ע ב י ש פ ל ר ו ד ו ק ו ה י צ ח ה ב ז ן ב י י א ה ו הן י כ פ ה י י ת ח ת ה מ מ ח ח ה ב ו ן נ ו ו כ ד מ מ ו ז ע ח א ר י ף ה ו א ג ו הז ר א ד ו ק ו ה י צ ח ה ו ל ע י מ פ ל ז כ ו א ל ו ר כ י ה ז מ ו ה י צ ב ה י י ח ת נם י ש ד ח ש ה א ר ח ב ר י ר ה ת ת ס י ה ש ב א ס י ת ה א ז ץ ו ר א י ה פ ל כץ י א ה מ מ ח ח ה כ ו נ ר מ ו ס י ד לו ו ר פ י ש מ ם ו ד י א נ ב ה מ ס כ ת י ות ע ת ל ע א מ ו ה י ש ס ח כ ר ז מ ד ה צ ה ל י נ פ ר ל ו ב ע ל ו ו כ ר ד ץ כ לרוא ו ן ה י כ פ ל ן ו ה כ נ מ ק מ ח ר ת ה ף ל י ס ו מ ך ו ל ו ש ה ר ו ח ן ה מ ז בת ח פ נ ך ו ל ו ל לד ה ג ל ג ת ה מ נ מ ו מ י ע על פ ו ש א ה ו ה ר ה ה ו ז הץ ר א י ה פ ל כ ו ש ח ט י ש צ ח ט כ ש פ ת ה ף ל י ס ו מ ה ו ל ע י מ פ ל ב מו ר ל מ ו ה ע נ מ ו מ ק ו ח ת ר י ל כ ת ש ל ד ו ח י ה צ ח ע ב י ג י ד ש ן ע כ וי צ ת ח ו י ה ז ל ע א י ג ך י כ י פ ל ה ו ל ל י ב ק מ ה ו ד ג נ ן כ ו ו כ ו מ אן י א ו ו ר נ ה א ל ז י ב ש ב ץ ו ר א י ה פ ל כ ו ש מ צ א ע ו לו ה ר כו י ה ז מ הי פ ל כ ו ש י צ ח ח ט א ש ו ז ה א ר ו ו א א ל ו מ ו מ ל ו ת כ א ז ת ה ע ו ב ת ו אן מ ז ל ה כ א ב ו ה י ש פ ש כ ד ו ח ף ה ו ד פ ע ז ו א מ ר ו ד ו ה ק ל ע מה נ מ ו מ י ל ע ע פ ו ש ר ה ה ו ז א ה ו ן ה ה כ מ ח ב ל ר ק ת מ ך ו ל ו ה ה ז הו י צ ח ט ב ש פ ת ה ף ל י ס ו מ ץ ו ר א י ה פ ל כ ו ש י צ ח ת מ ח פ נ ל ו ג ל ג ת מו י צ ח ש מ ד ו ח ף ה ו ס ך ב ו א ק ה ח מ ת י ר ש ן ע כ ה ו ל ע י מ פ ל כ שר מ ו ל א ע״ד כל ה ו ל י ח ת ב ם כ ד י א נ ב ר מ ת ת ס י ץ ו ר א י ה פ ל כ שו י צ ח ט ב ש פ ת ה ף ל י ס ו ר מ ו א א ה ו ן ה ה כ מ ח ה ו מ ק ו ח י י ר פ י כ כק ח מ נ ך ו ל ו ר ה ו א א ה ו ן ה ה כ נ מ ו מ ב ו ר י ק פ ב ץ ו ר א י ה פ י ב שו נ מ ר מ י ה ז מ ק ה ל ח א ה ו ך ה כ י פ ל ץ ו ר א י ה פ ל כ ה ש ו ז י צ ח מת ו ח ץ פ ו ב י ק י ה י י צ נ ש מ ש ש ר ו ח י ה ע י ב י ר נ י ש מ י ו ב נ י ל עא ן - ה ; : ק ה , י ד ד י צ נ ש מ ש ש ד ו ח י ה ע י ב י ר נ י ש מ י ב ר ו ר ו ק ר מן ו ש א ר ן ה ש ה ר ו ח ע ה י ב ת ר ע ב ם ו ו ג פ ה ף מ ד ו ו ע נ ל ר י ה ז מ ק ה י ח הה ת ע ה ו צ ח ה על מ צ ח ם מ ו ג פ ה ו ו נ י ר על י ה ז מ א ה ו י ה נ ש ו ד או לי״ב נ ת ב ש ח מ ו ב ת ו ק א ל ח נ ץ ו ר א י ה פ ל כ ו ש י ן לחצ ו ו נ ת ם נ אם ה ק מ ל ל ח כ ה יק־־או ל נ ו כ ת י ה מ כ ו ח ה ו ק - ח ו ש מ ם ב י ק ל חם ו י ר מ ו ת א פ ס ו א ת י ע ה ב צ י א ש מ ו ע ח ב ר י א ד ב א ש צ מ ע נ ב צ אר ס ח י ה ש א מ ו ן ה י כ ד כ ב ו ו ת ו צ ת ח ד ע ע ש ו ד ו ח ש ה א ר ם מ ו י לר מ ו ן א ו כ כ ב ו ו פ ו ד ס ע ש ו ד ו ח ת ה ו צ ח ם מ ו י ם ו ו ל י ו בב ר ה זף י ס ו א מ ו ו ה ת ו צ ד ח ע ש ו ר ו ח ש ה א ר מ לה ש לי ה ו ל י ל ל כ ב שע ק ו ו ש נ י א ד ש ה ע ע י ש ש מ ו ת ח ע ב ר י א ר ע כ ו ק ש ל ר מ ח א ת ה ל

ועתה הוי יודע כי לפי שראה ר״ג כי חכמי האומות קצרהה ח ו ת ו כי היא פ ר ו ה ש ו ד ו ח ירם מלצמצם מדת זמן הם וגזר ד ג נ ד כ מ ך ע כ י פ ו ל ד י ה ב ל ב ה ק ת י ה ה ש ד מ כרי הט ״ ר על כ ת ו ה י ע ש ף ב ״ ר ת ת ם מ י ק ל ג ח ״ צ ש ת ה מ ת ו ח ה פ נ י א שה ר ו ס מ ת ה א ז ה ה ר מ ת ה ת מ על א ם ו ו ה ב ש ח י ש ס לא כ ה ו צ ח מ ות ו י ק ד ל צ ם מ י ח ו ק ל ם ה י נ ו י ע ם ה י ת פ ו מ ו ה ד י ע ם י ו ה נ י ד י בו י ת ו ב א ל ש ׳ ע כי י ד ר ו ח ם א ו ק מ ה ב ר ז א ב ת י ו ש מ ה כ נ ב ל הת ו י ק ד ל צ י מ נ ו י ע ם ה ר ק ח ה ע ים מ ד ז ו ם ס ה ה ל ל ג ת ל ר״ג נ שק ו י ד ל ב ב ת א ו מ ו א י ה מ כ ו ח ש ע ו ש מ ה כ מ ח ת ה ו י ק ו ל ח א ר י הם ו ש ו מ ב א ח ר ס ה ב ל ך ו ו ם ה ל ב י ש ס ם כ ה ר מ ת ו ל י ו ד ן ג ו ו כ וא מ ו ש ם א ל צ ע א ו ד ה י י ה ר ש ו ק י ב ה ר ו ק ח מ י ה כ ר ד ר מ ח ד א צל י ב ש ב ר ו מ ו ן ל ו כ נ א ה ו ה ם ו ד י ה ב ל ב ה ק ה ו י ק ה ד י צ א י ב י נ ס מם ו ת בלי ש מ צ מ ו צ מ ה ו נ ו כ כ נ ״ ם כ ד י ת ב א ז ה ה ר מ ה ה ת י ה ה זה ל י ה ת י מ ״ל כ י כ ו ״ ם כ צ מ צ ת ל ו מ ו א י ה מ כ בלו ח א י ל ה ש ב מ ו ר קע ש ת ם ו י ם ל ת א ש מן ש י ז ו כ ע ד י ה ו א ו ב נ ך ה ר ד ם מ ה ר ל ס מ נה ש מ ח ת ו ו א ש מ מ ח ת ו ו ע ם וי׳׳ו ש ו ם י י ש ל ש ע ו ש ת ת ו ו א מם י ש ד ה ח ש מ ח ם ו י ש ל ש ם ו י ת א לל מ א כו ו ם ה י ק ל ם ח י ע ש ת וע״כ ה ו מ ח ת ל ו מ י ל ם ש י נ ״ט ש ן י ו כ מ לל ב כו ה ו נ ב ל ם ל י ע צ מ אן מ ו ם ש ה א ל צ י ם ו י ת א ר מ פ ס ה על מ ז ר ה פ ס מ ו ה חלק ו ו א בה ת ל ע ט ו ״ ר י פ ס ו על מ ת ו ו א ק ל ן ח כ ר ו ו מ א י ש פ א כ ו ש ה ד ו ח ה

ב ״ ש ח ת ל ו א ה י על ז ת ו ק י י ו ד פ ה ה מ ח ת ה נ ן ש מ ת ז ר ם מ ד י בל י ל ו כ מן ה ו לז א ר ק ו ו נ ר מ א ו ש מ ם כ ת ו נ מ ל ם ו ל ו ע ת ה ו נ שת י א ו ו ש ה ה ל ל י ל ר ח ז חו ד ו י מ ו ת מ צ ל ע ב ע ב ו א ס ו ה י ש פ ר ל ו ז ח מ

ו נ ו ל ד ס י ו ו בא ה . ו ן ה ו ב נ ר ה ו ו ח מ ה וע״י ה נ ב ל ה ו מ ן ח ו ב ש חי ן ש א ת ר ו ע י ב ק ם ל ה ו מ נ י ד י ר ב ו ס מ ן ה ק ו ת מ ה ן ו ו כ נ ן ה ו ב ש ח הן י י ד ם מ ה י ל ו א ר ם ה ד ע ו מ ם ו נ מ ו ן ב ת י י ש ע ת ו ו ד ע ו מ ה ם ו י ש ר ה

ש מ ש ה ו ש א ו ב ע מ ד ש י מ ם ש י ד ע ו מ ח ל ר ה י ש ה הה״יד ע ר ו ת: ו ת ו ו א ר מ ג ה ו ר ז ב ד ו ל נ מ ת ד נ ח א ם כ ה י נ ח ש ר י ה ו

ח ר י ח ה ט ש ת ב פ ס ו ם ת ע ר ט ו א י ב פרק שלשה עשר בח ר י י ה ע כ ש ד ר ו ח ן ה מ ו ם ב ו י ם ל ו י ו מ נ ו ־ ס ח וי מ ל י ב ו ב ן ב י א ו ו ר נ א ר ש ה ו ז א ה ל ו א מ צ ע ר מ י א ו מ נ י או מ ר כ ס ח ך ו ל ו ם ה ע פ ם ו ו י ם ל ו י ף מ ר ו ע ך ו ל ו ם ד ע ש פ ד ו ח הך כ י פ ל ו ו ם עלי י ע פ ו ש מ ה ה מ ח י ה ר ה ו א מ ל ו א נ י ם א ו י ם ל ו י ן ס כי נ פ מ ה ו מ ח ה ו מ ק ו ח י ר ו ו ב ו ר י י ק פ ר כ ס ח ר ו ו א ף בו ה ר ו א ע ו הה י ה ש ש ר ו ח ת ה ו צ ע ח ג ר ו ב נ מ ר מ ו א ר ה ד ע י ה ו ק ו א ל ו ה ה זד מ ו ז ע ץ א ר א ף ה ו ת ג ו י ה ן ל מ ד ז י ש ר כ ו א א ל ו מ ו מ ו א ת ו י ה ו ל לה י ר ה יצי צי ז ן נ י כ נ פ ו מ כל לא י ה ו מ ח ן ה י ב ו י נ י ע ב צ ו מ מו מ ע ט ה ו ז ן ה י ג ע ך ה י ת ע ד ו ר ו ש מ ו כ ת ו ר א י א ה ו ל י ע אל י ג ה לו נ י ח א ר י ף ה ו י ג ע כ ר ר ו ח ם א ו ק מ ח בו ב ק ך ל פ י ס ו ד א ו ע ו

I י ד זה כ א ו ו ה ה ב א ע ל ם א י ל ג ל ג ת ה ו פ ו ו ג מ ך וצלול כ כ ז ״ כה ! א ו ר ו ה נ מ ד מ ח ד א צ ה ב מ ח ה ו מ י ע על פ ו ש ר ה ה ז ו בו ה ח א י שו י ד ג נ כ י ש נ ש ר ה צ ו ל ה נ ר ב ע לא י ת ו י ע ר ח ת א ע ה ב י נ ת ס א

ד ח א ו ה ר ם על צ י ע פ ו ש ם ה ה מה ה ז י הו ר ה י ו בלו קו א י ה ל ז כ וו , ד צ ם ל ה ר ל ו לעב ם ו ה ש ל ל פ ו ל ת ו ן א י ר י ה ז מ ה ו ל ל י ב ק מ ה

ו י ו על ר מ א י ם ו י מ כ ח ו ה ת ו ו א מ ה ד ל ז י ב ש ב ו ו ד ג ג כ ר ש ח א ה

50 מאמר שלישי סרק יג

< l .הרביע הראשון דוא מייי-י I בחצות.החודש אלא בסמוך לבוקר ובכל לילה ולילה מחצות P בחצות הלילה ובעת הרביע השני F ״ החודש ועד סוסו הוא מוסיף להתאחר מלזרוח בכדי כן ובעת ״ת הלילה ככה הוא הדין זה לפי החשבון הגס ו צ ח ח . ר י ^ 4 - ^ , י

מאמר שלישי פרק יד נא

י כמה ת י מ א ץ ה בו ם הקי ד ו ם ק ה י מ ע צ מ א ם יחול ה י ש ד י ח ש א רץ ו ב י ק ל ה חו ם י ד ג נ ח כ ה רי מ כ ב ם ו י מ ע פ י ל כ ם ו י ק ל ח ת ו ו ע שן וכי ד כמו כ ו ם ע חלקי ת ו ו ע ה ש מ כ ד כ ל ו מ ם ה ד ו י ק ת י מ א הך דין ת ו א ר ה ה ל ת א ע י ב נ א ת ו ח ת א ב ם ב ה י נ לו ש חו ם י י מ ע פ לך תיקון ר ך ד ע י ד ו ן א י כ ר ח א ן ו י ת ע י א ר מ ו ל נ מ א מ מ ג ו ד ה ו וא בעניני ו ה ך קו אבג ש י ש מ ן א ו ב ש ח זה מחמת וה ע״ס ה

ל ל ב א ן א' א ר מ ד ס ה ה ה ב י ה י ת ו ו ל ו מ ה ע מ ו ד ת י ש ן ק י ע כם ו ע ש ג ר י ב ע צ מ א ם ה מ ו ק מ ת ו ו ר ו א מ י ה נ ה ש נ ח מ ע ש י צ א ג וי ת י מ א ה ה מ ה ם ה ו ק י מ ם כ י ש א ת ב ו ד ו ק ל נ א ע ו ע ה ו ד ד י ל ו מי כ ת ב ו ד ו ק נ ת ל י ח ר ז א מ י ה ם ש ה ת ד מ ד ו ק ל נ ו ע א א י הא י ה ת ן ש ד ו ק ל נ ז ע א א ו ך ה ר ו א י ב ת י מ א ח ה ר י ם ה ו ק מה ע צ ה ה ך מ ר ל א ב ת ן י ו י ט ע ע מ י ב ר כ מ ו א ת ב ו ד ו ק נ ת ל י ב ר ע מה ז ד ה ל ו מ ת ה ר ע ח א ה ל י ה י י ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה י ע ע כ ד ת ול ע״ש ג ל ג ת י ת ן ו ד ו ק נ ח מ ר י ז ה כ ר ע מ ם ו י ב ן ש מ ז י ה ד כ בח כ ו נ ת זבד ו ש י ק ק ל ל ח ר לו ע ו ב ע י ך ו ר ו א י ב ת י מ א ו ה כ ל ה מת ו ת י ש צ י ח ד ב כ ו ר י ד ק ״ א ע י ה ה ש נ ט ק ד ה ו ת דח ע ש י ק ק ל חח כ ו ו נ י ד ח ו י נ ח י ת ו ת ו א מ י ה נ ם ש ה ו ל צ ב ק ת י ת זבח ו ש קת דךן ש ק י ו ת י מ א ץ ה ו ב י ק ם ה ו ק ה מ י ה א ת י ה ת ש ו ל ו מ ה ח מן י כ ם ש י ק ל ח ה ת ו ו ע ש ה ב מ ח ך ה ו ל י י ה ד א כ י ה ה נ ט ק ת ה א זת א ז ת ה י נ ש ה ה ר ו צ ך ב י ש מ ד א ו ע ץ ו ו ב י ק ן ה י ד לב ל ו מ ע ה ג ר

ר ו א ת ה פ ס ו נ ת ה נ מ ץ מ ע ת ה י א ר מ ה ל ר ו צ ן ו ו י ס ך ד א ל ה וה מ ח ת ה ו ם ת אב ד ל ו ג ם ע ו י ם ל ו י ו מ נ מ ו מ נ ו ר ס ח ח ו ר י בן י ת ע ו מ א ד י ן אמב ה ו ס כ ל א ת מ ו ד ו ק ב נ י ב ה ס ק ו ק ח הא י ת ה ה ד ו ק נ ה ו מ צ ע ת מ ח ר ו מ ר ו ו ה א ק י ס א מ י ה ה נ ה ה ו מ ח הט בו י ב מ ח ו ר י ת ה ה א א ו ר ן ה י ן ע ו ש י א א י ו ה ל י א ץ כ ר א ל ה ע שח על ר י ת ה ד א י מ ע א ו ו י ר א ב ה י ב ח ס ר י ת ה ל ס ת מ ו מ ג ד ו ח א וד ח א ה ה נ ח מ ע ה י ק ר ה ב מ ח ה ו מ ק ח ר י מ ס ה כ נ מ ת מ ו נ ח ה מ מ כא ו ן ה י כ ס ר ל ה ו ז ה ה נ ה ץ ו ו ב י ק ת ה ע ה ב מ ח ה ו מ ב צ מ א ב ו הה נ ח מ ה ץ ו ר א י ה ס ל כ ו ש ח ט י ש צ ח י מ ר מ ג ר ל ד ע נ ו ו נ מ ק מ ח מ נת א ע ו ה ש ש ד ו ח ת ה ו צ ו ח נ מ ו מ ב צ מ א ב ו ו ה ד ג נ כ י ש נ ש הו נ י ל ר א י ה ז מ ר ו ו א א ל ו מ ו מ ל ו א כ ו ז ה ה א נ ה ה ו מ ח ו ל ת ל ב ק הר י ה ז מ ה ה נ ה ש ו ד ו ח י ה ע י ב י ר נ ת ש ע ו ב נ מ ו מ ב צ מ ר ב ח ה א נ ח מ ות ו נ ח מ ה ה ו צ ח ל מ ה ע צ ח ז מ ן א י כ נ ס א מ ו ם ה ו ג פ ה ו ו נ י ל ו ע נ מ מי ת ש א מ י צ ו א ש ו ד ו ח י ה ת ר ע א ש ו ב נ מ ן מ ב צ מ ם ב ם ה י ר ת א הר י ב ע א ה ו ל ו א י ת ו נ ח ל מ כ ח ב ר י ך ל י ש מ א ה ו מ ח ן ה ו ס כ ל ה א ו צ קעל ת ג ו ד ו ק ל נ ו ע מ ם ע י ש ג פ נ ם ה י מ ו ד א ה ה מ ח י ה הר ר ז קו ה ק י ה י ד ש ו ע נ מ ן גר מ ו ס כ ל ת א ו ו צ י ק ת ם ש ה ת ד ש ד ו ק נו י צ ן ח ל בי י ד ב מ ה ה ו א ר נ י ה ס ת ל א ז ה ה ר ו צ ל ב י ב ק מ הו ה גר זה ט ב ה י ה ו קו י ד אל ו א ע י צ ו ן א ו כ מ כ ר ו ד ו ק ו ה י צ ן ח ר לבי י ה ז מ הם י ש ג ו ס ה ו א ו ר ן ה י ן ע ג ש י א א י ה ת ה ש ד ו ק נ ם לו מ י כ ש מ נ הו זה ה ק י ה י ד ש ו ע נ מ ת ח מ ד ו ק על נ ת ן ו ד ו ק ח על נ ר י ת ה אן ל בי י ד ב מ ה ה ו א ר נ י ה ס ה ל ר ו צ ל ב י ב ק מ א ה ו ם ה ה י נ י ך ב ו ש מ הך י ה א א ה ר ת ע ה ו ל ע י מ פ ל כ ו ש י צ ן ח י ץ לב ר א י ה פ ל כ ו ש י צ חת ע ב ץ ו ו ב י ק ת ה ע ה ב ל ז ה ע ם ז י פ כ ה נ ל י גד זח א י ם ק הי פ ל ו כ ל ו ר כ י ה ז מ ק ה ל ח א ה ו ץ ה ו ב י ק ת ה ע ב א ש ל ה א ל ב ק ה הא ו ה ה ל ב ק ה ת ה ע ב ו ש מ ץ כ ר א י ה פ ל ר כולו. כ ד ו ק ה ה ו ל ע םו מ ץ כ ר א י ה פ ל ו כ ל ו ר כ י ה ו מ ה ה ו ל ע י מ ס ל ו כ ל ו ר כ ד ו ק הה ם ז י ד ו מ ה ע ל א ם ה י ו ק י ה נ ם ש ם ה י ע ו ב ר י ה ת ע ב ו ו נ ר מ א שר ד ו ק ק ה ל ח ה ו ו נ י ר אל י ה ז מ ק ה ל ח א ה ו ז ה י א ת כ ו ר ו ה ל זה ל עם י ט ו ה נ ל א ם ה י ו ק י ה נ ם ש ת ה ו נ ח מ ר ה א ש ב ה ו צ ח ה על מ צ ח מר מ ו ל ם כ ת ר מ ש ר מ ו מ ש י ל ד לם כ בו ל ג ם ע י ד מ ו ה ע ה על ז זר ד ו ק ו ה י צ ן ח ו לבי נ י ר אל י ה ז מ ק ה ל ח ן ה ל בי י ד ב ה ל ש ו י ר ס ה לר י ה ו מ ק ה ל ח א ה ו ץ ה ו ב י ק י ה ר י צ נ ש מ ם ש ה ת ם ו נ ח מ ב א ש ל אה ל ב ק ה י ה ד י צ נ ש מ ם ש י ר ח א ת ה ו נ ח מ ב ם ו ו ג ס ה ת מ ו ח ו פ נ י ל אק ל ח ת ה נ ו מ ה על ת מ ת אל ת ו ו נ ר א ב ו ש מ ו כ פ ו ל י ה בזה בח ״ הי ע כ י ק ר ם ב י א ר ם נ ה ן ש י ע ת כ א ז ה ה ר ו צ ם ב ו ג פ ה ר ו י ה ז מ הו מ צ ע ח ב ר י ת ו ו י ח ט ת ש ו נ ו מ ם ת ה ה ר ו צ ב י ש פ א ל ל ן א נ י ה א ז

ק ל ח ן ה ו בי ם ב י ל י ב ג מ ם ה י ו ק ם ה ה ה ל ז בשבי י ו ר ו ד א כ ו הבו ת על ג ו ק ו ק ת ח ו ת ש ם ק ו ג פ ק ה ל ח ן ה ו לבי נ מ ר מ י ה ז מ ה: ת י ת ט א ש י ה י ש נ פ ם מ י ר ש ם י י ו א ק ל ם א נ י ת א א ז ה ה ר ו צ ב שץ ו ב י ק ן ה ש בי י ש ש ר פ ־ ן ח י ר ד ו א י ב סרק ארבע עשר בן זה ו ק י ך ת ר ר ד ו א י ב י ו ת י מ א ז ה י לכי ע צ מ א הץ ו ב י ק ן ה י נ ר ע ב ע ש ר כ א ב ת ר נ ב כ ן ־ ו ב ש ח ה עי׳ס ה ת ז מ ח מץ ו ב י ק ן ה י נ ע ה ו נ ב ל ד ה ל ו ד מ ל ו מ ע ה ג ר ר ו ב ע א ב ר ק נ י ה ע צ מ א הה מ כ ב ם ו י מ ע ם י ל ו ב נ ח כ ו ה ן זח לזה ו י ש ב י ש ש ר פ ה ה י ו ת י מ א ה

51 מאמר שלישי פרקי יד

ץ ו ב י פ ק ו ק א ס י א ה ו ה ן ה ק ת מ ם ה מ ו ק מ ע ו ד י ו ל ע צ ר שה ד ו ק ל נ ם ע י נ ו ו כ ם מ א צ מ א נ ם ל א ע ו ד י ש ל ק ו ב מ י ה ת י מ א הא י ה ק ה ח ר מ ת ה ש ק ן ל ו ו כ ת נ ת ש ו א ז י ג א ה נ מ א ה ו ן ה כ ת ו ח אפ ״ ע ת א ו ל ע י כ ת מז ו ח פ ה כ ו ז נ י נ מ ז ה ב י ה א ת א ל הו ם ו ה י נ י ב שר ו כ״ מ כ ת ו ו ל ע ע מ ב ה ש ת ו י ה ר ל ש פ ה א י ס ה ו י ן מ ל ט י ב מ י ב שה י ל ף ע י ס ו א נ ו ה ק ה ח ר מ ת ה ש ק ת ה ד ה מ י ה ת ה ש מ ם ו י ע ג רע ד ו ר נ ב כ ת ו ו פ ס ו ת ת ה ו ת י ש צ י ח ד ם כ ג ה ו ת ו ת י ש צ י ח ד כן י ע א כ ו ה ן ו ק ו ת מ ת ה ש ו ק ת ו א א ר ק ץ נ ב ק נ ה ה ו ל ע מ ה ל ם ז ע טב עיים ש ח ה נ י ז ר ח א ו ו ר ב ע ת ש ו ר ו צ ה ו חבז מ ת זבח א ש קם י ק ל ח ה ת ו ו ע ש ר ה פ ס ע מ ד נ ן ו ו כו נ א ו ו ה ת ה ע ח ב ר י ת ה נ מח ב ו ר נ ו ב ע י י ו ת י מ א ו ה כ ל ה ח ע״ם מ ר י ל לו ה ג ל ג ת ן מ ה ב ד ש ו עק ח ר מ ן ה מ ו ז ת ו א א ר ק נ א ו ו ה ן ה ק ו ת מ ק ה ח ר מ ת ה ש י ק חלקן ו ר ח א ר ה מ א מ ם ב י נ ק ו ת ת מ ו ח ו ב ל ו ש י ח ך לזה ה ו ר ע א ו ש מ כק על ח ר מ ן ה מ ת ז ד ע מ ד נ ר ש ח א ו ו ב ו ש ך ה ר ד ד ו מ ל לשם ת וי ב ר ע א כ ו א ה ו ה י ה ת י מ א ח ה ר י ם ה ו ק ם מ ה א א ר ת נ א ו ך ה ר ד הק ח ר מ מן ה ז ז ף א י ס ו א נ ו ה ע ה ו ד י י ה ת י מ א ה ה מ ח ם ה ו ק מ ן ל י י ד עי ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה א ע ו ה ה י ה י ע ו ו ד י ד ח ל ו מ ת ה א על ע י ה הל ת ע נ ק ו ת מ ק ה ח ר מ ת ה ש ז ק ף א י ס ו ס נ ן א כ ע ו ד י ש ל ק ו ב מ הם ו ק א מ ו ן ה ו כ ס ץ כ ב ק נ ה ה י ה י ע ו ו ד י י ה ת י מ א ח ה ר י ם ה ו ק מח ר י ם ה ו ק ה מ י ה ם י א ע ו ד י ו ל נ ש ק ב א ש ו ה י ה ת י מ א ץ ה בו הקיע ר ג נ ק ו ח ר מ ן ה מ ז ז ל ן א ו ו תכ ה נ מ ח ם ה ו ק מ ר ל ב י כ ח ר ז אז מש ק ו ב מ י ה ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה א ע ו ה ה י ה י ד ו ל ו מ ת ה ע ו מ ת ו אע ר ג ג א ו י ה ת ה נ ק ו ת מ ק ה ח ר מ ת ה ש ק ן ל ו ו תכ ן נ ז כ מ כ ע ו ד י לם ו ק א מ ו ר ה א ש נ ה ה י ה י א ו ו ה י ה ת י מ א ח ה ר י ם ה ו ק מ ה מ ת ו אה י ה ה י ן ז י ע ב ע ו ד י ו ל נ ש ק ב ת ש ו ל ז מ ה י מ ת י מ א ץ ה בו קית מ ח ה מ מ ו ק מ ת ו י ת י מ א ה ה ל ב ק ה ת ה ן ע ו ק ג בתי ה נ מ הר ם צ ו ש ו מ ה לנ ע ו ד ה י י ה ת ש ה כ ת מ ו ע ל ת ש י ע צ מ א ה ה ל ב ק ה הן ו י ע ד ה צ ע מ ו ד ו י נ ה ל י ה י ש ה כ ש ע ו נ נ ר מ א ך החג־וב ש פ ה ב ות ו ע ו א מ ו ק מ י ו ת י מ ץ א ז ב י ם ק ו ת ש ר ע ח ד א ם צ ו ש ו מ אן ו לכו ן ו ת ב מ ח ע מ ד י ש ל ק ב נ ה ו מ ו ק מ ת ו י ת י מ ה א ל ב ק ם ה ו שה מ ו ק מ ת ו י ע צ מ א ה ה ל ב ק ה ו או ה מ ו ק מ ו ו ת מ ו ע ל ד ש ל ו מ ת ה עו י ך על ו מ ס ש ל י • ש י ת י מ א ר ה ק י ע ך ה ע י ד ו ן א ו ר ח א ר ה מ א מ ב ול כ ל ת ש י ע צ מ א ה ה ל ב ק ה ת ה ע ע ד י א ל ו נקל ה ן ו ו ק י בזה התש ר ו ח ד ה ל ו ת מ ת ע מ ח ת מ ו ל ז מ ה ה מ מ ו ק מ ה ו י ה י ע ש ו ד ש י ד ו חד י״ד ל ו מ ת ה י ע ף ע י ס ו נ ק ש ו ר נ י י א ע כ ו ד ה י י ה י ש ו כ מ ו ק מ ון מ י ז צ י ח ד ו כ ה ה שז צ ח מ ם ו י ק ז ת ושצ־ז ח ו ע ם וי״ח ש י מ ים ו ק ף על מ י ס ו ן נ ו כ מ ב ו ו נ י ת ש ק א ב צ מ נ י ו ע צ מ א ש ה ר ו ח הו ה ז ם ש י י נ ם י׳יב ש י ע ג ת ל״ג ר ו ל ע א י״ד מ ו ה ע ה ו ד י ה ה מ ח הץ ב ק נ ה ה י ה י ש ו ר ו ח י ה צ ן ח מ ז י ב ע צ מ א ה ה מ ח ך ה ל ה י מ ר כא י ה ת ה י ע צ מ א ה ה ל ב ק ה ת ה ע י ב ע צ מ א ה ה מ ח ה ה נ ח א מ ו הי ע צ מ א ח ה ר י ה ה נ ח ן הלא מ ל זה א ת ע ו ל ע פ מ ' ; ת ק פ ס ו ת ב וא ״ ר כ מ ע מ ן ל בו ח נ ו ן ל ו ר ז מ ר ה מ א מ ך ב ו ר ע י ל ת ע ד ך ו ר ו א בש ד ו ד כל ח ל ו ע מ ג ר י ב ע צ מ י א ם ה מ ו ק י מ פ ת ל ו ר ו א מ י ה נ ש מש א ר ם אז מ ק ח ר י מ ס ם כ ל ו ד ע ע ם ו ל ו ע ה מ י ה י ש ה ו י ה ש

; ר ד ס ת על ה ו ל ז מ ה

ן , ו כ מ ד כ ל ו מ ם ה ו ק מ ה ו נ ו ש א ר ן ה י ע ת כ ו ל ו מ ה ת אבג מ ש קת ד | ד ו ק ת נ ו י ן לה א כ ע ב י צ א א ש ל ה א נ מ ת ב מ ד ו ק ע על נ ו ב ק

ת ב ד ו ק נ ת ל י ב ר ע ד מ ל ו מ ת ה ע י ב ת י מ א ה ה מ ח ם ה ו ק א מ י ה שר ב ת כ י ח ר ן ו מ י א ת י מ א ח ה ר י ם ה ו ק א מ י ה ה ז ש ד ו ק ת נ ו י לה ות ש ת ק ו ת י ש צ י ח ד ן כ ו כ מ ת חד כ ש ש ק י ר פ א ה ב ו ד ו ל נ לץ ו ב י ק ה ר ש מ ו ל ך ו מ צ ע ר מ ר ו ע ת ה ך ל ש ל י י ר כ מ ו א ןם־ז ות י ע נ פ ה ל י ה ו ו ת ר ע ב ר ע ב ד כ ל ו מ ה ה ת ז מ ו ע ל י ש ת י מ א הם י ק ל ח ה ת ו ו ע י ש ד כ ת ב א ז ה ה ע צ ה י ה פ ם לו ל ד ו ק ד ו ל ו מ הל לו נתגלג ת ח ו ד ו ק ח נ כ ו נ ר מ ס ח ו ר י ז ה כ ר ע לו מ ס ם נ ה ב שח כ ו י נ כ ת חבז ו ש י ק ק ל ח ח כ ו עבר נ י ו ת י מ א ו ה ב ל ח ס מ ע״א מ ג ו ך ד י ת י א ר ה ה נ י ה ת י מ א ם ה צ ו ב ר ק ב ה כ י ת ח ה ד ו ק נו מ ו כ ת מ ו ע ל י ש ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה ם ע ד ו ד ק ל ת המו ת ע ו י ה מם ד ו י ק ת י מ א ץ ה בו ת הקי ת ע ו י ה ם מ ג ה ו נ ו ש א ר רה ה א בצו י ה שי ז כ ר ת מ ו א להי ו יכול ה ת ו י נ ש ה ה ר ו צ ם ב ה ו ש מ ד כ ל ו מ ת ה ע לא י ה ת ב ש ד ו ק נ ד מ ח ר א ב ע ד ל ל ו מ ת ה ע ת ב ו ר ו א מ י ה נ שם י י ב ר ע ם לה הן מ י י ח ר ו ן ם ד ה ל ו מ ת ה ע ת ב ו ר ו א מ י ה ע שנ צ מ אל כ ו ה ת ת א ו ו נ כר ת שז ו ד מ י ה ת ש ת מ ח י א פ ן כ י ד ה ה הי י ול חו ן שי מ ד ז ם י י מ ע פ ל ה ו צ ר ם ת ת א ו נ ו מ ת ת ו ו ר ו ה צ ע לז ו ב ק לו נ ר מ א ו ש מ י וזד. כ ת י מ א ץ ה בו ם הקי ת ע ח ת א ב ד ב ל ו מ ת ה עם ו לד ש ת המו ע ת ב ו ר ו א מ י ה ה לשנ י ה א י ל ן ש מ ד ז י ש ה כ י ה י שת ב ד ו ק ח נ כ ו ם נ י נ ו ם אז ח ה י ז כ ר ו מ י ה ר שי מ ו ל ף כ ו ל י חו מ צ ע ד כ ח לעבר א ה ו ף ז ו ל י ה לח ו ה ש ף ז ו ל י ז ח ה א י ה י וה ז ד מ ו מ ל ה ת ת א ב ו ר ע מ ד ה צ ו ל ח א ר ז מ ד ה צ ן ל ת ב ה ד ו ק נ מת ו ר ו א מ י ה נ ש ד מ ח ף כל א ו ל ת חי ר מ ר מ ב ע ש ר ב א ב ת נ ה ש מ מ ור ו א מ ף ה ו ן חל י ה אז ד י ה י ו ו דל ת ג י ל כ ת ר ב מ ו ו ע פ ו ל א ח ו ה ש כי נ ש ר ה ו א מ ף ה ו ל י ן ח י ד ע ו צ מ ל א ף אלתו ע י ס ו ה ם ל ה ד מ ח א הת ע י אז ר״ל ב לזמר כ ת ז ו ד ו ה א ל ב ת י ו ע צ מ ן א ו מ ת ו ע א ו ר ג לה ע ד ה ל ז ת זה מ ו ר ו א מ י ה נ ז ש כ ר ק מ ח ר ה מ י ה א י ו ה ד ה ל ו מ הל זה ע ף י ס ו נ ש כ ם ו י ע ג ת כ״ז ר ו ל ע , מ ו ן י נ ו י עי פ ב ס ו ו י מ ל ט בן ו כג ת ו ו ל ע ה מ נ ו מ ל ש כ ה ה י ה ך י י ר צ ו ש מ ו כ ת ו ת י ש צ י ח ד כא ו ה י ש ת י מ א ו ה כ ל ה מ ם ב ה י ל ר ע ו עב ח י ר י ה ד ו ו ם ע י ע ג ד רק ח ר י זה מ ס ה ל י ה י ם ו י ק ל ה ח ״ מ ר ת ת ו ע י י״ד ש ד כ י ב ע צ מ א הב ו ר י ת ע״ד ק ו ל ע ש מ ל ד ש ל ו מ ם ה ו ק מ י מ ת י מ א ץ ה בו ם הקי ו ק מך על זה ד ל י ע ו ת ר ב ע ת ש ו ר ו צ ה ו בח מ ת חב א ש הנה ק וד ל ו מ ם ה י ע ת י מ א ץ ה ו ב י ק ן ה י ג ד ה נ מ ו מ נ ר מ א ן כל זה ש י ע כ ו

י ע צ מ א ה ה ל ב ק ה ם ה ת ע י ת י מ א ה ה ל ב ק ה ן ה כתז הוא די שלעי: ת ו נ ו מ ת ת ו ו ר ו ה צ ן לכל ז ק ת כל ל אתה תו ו ו ת מ ו ע ל ש

י ת י מ א ץ ה בו ת הקי י ע ע כ ר ו י י ה הו ת ה ע ד כל ז ס י ת נ ואחר שו מ ו ק מ ו ו ת מ ו ע ל ד ש ל ו מ ת ה ת ע מ ח ת מ ו ל ז מ ה סו מ מקו יד ל ו מ ת ה ע ה ל ל י ח ב ת ש ח ת נ א ז ך ה ר ד עה יהיה על ה דו ה י י ה י ש כו ה נ ח מ ת ו ת ו א מ י ה נ ש ר מ ח ם בל א ו ק ע מ ד נ ן ו ק ת נ א ו ו ה הו נ ר ס י ן ש ו ב ש ח ה ע״ם ה ם ז ג ו ק ה ת הי ת ה? י לו י אז במז ת י מ א הה י מ ס כ ן ו ו ר ח א ר ה מ א מ ך לזה ב ו ו ע״ס הלוח שאער ר א ב ע ש כת ח ה א ד ו ק ז על נ ם א י נ ו ו כ ם מ ת ו א א צ מ ם נ א ם ו ש ד ל ו מ ל ת שי ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה ע דאי ש ו ע אז כו ד ה נ ן ז מ ד ז י א ש ו א ה ל פ ו

מאמר שלישי פרק טו נב

ן י י ד ז ע א בז א צ מ נ הר ה ו ז ט ה ו ת ח ו ק י ד ג ס ם מ ל ו ע ם ב ו ק מה ב , ש ע במדד ב צ שי א י ׳ של י כ ר ב ת 0 ו ח ן ס א א ו ה ו ש ז 2 ו ע ם ו

ם ד א ת ה ו א ר ח ב ן כ י א ד ש ת ע ו ע ב צ ב א ״ ח גושו י ט א ש ו הה ס כ מ ה ש מ ח ר ה ו ת א מ ח ם מ ו ג ר י כ ה ל ט בו ו ו ל ש ן ל ל כ י ב ש בא י י זה ה נ פ מ ו ו נ מ ד מ ו א ה מ ב ו ר ז ק א א י ה י ש ג ס ו מ ת ו את י א ר ה נ נ י א ם ו י ש ד ח י ה ש א ר ז ב ה א ש ד ח ה ה נ ב ל ת ה ב כ ע ת מט ש פ ת ה מ י ה ו י ל י ס א ם ו ו ק ם מ ו ק מ ה ב מ ח ת ה ע י ק ש ך ל ו מ ד ם על דו א ג ל פ ת בו ו י א ר א נ י ה ר ש ו ע י ש י ה ד כ ר ב ב ר כ ו א ן ה ה מ בה מ ח ת ה ע י ק ש ך ל ו מ ס ה ב ש ד ח ה ה נ ב ל ה ה א ר ת ו ש ר מ א א ו הה י ז ג ס מ ך ו ל י א י ו ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה ע ד מ ב ל ת ב ו ע ח ש ״ י י ד כ לם ה ו ל ר ב ח ת י ל ש כו י ר ו ש ס ה א י ו ה ל א א ל ה א י ה א י ל ן ו כ ת א י לת ע ה מ י י א ר ת ה ת ע ו ש י ת מ ת ו ו ב ר ק מ ת ה ו ל ו ג ם ו בל ה ם א ה לי ך כ ע י ד ו א ם ו ה ת מ צ ך ק ע י מ ש ב א ו ר ק ב י ש ת י מ א ץ ה ו ב י ק הן ן ה ת צ ק מ י ש ג ס ח מ ״ ם ר ו ש ד ב ח א ן כ ל ו א כ צ מ ה ן ל י ל ו כ ן י י אר א ב ת י ו ש מ ד כ ח א ר כ ב ח ת ה ת זו מ ת זו א ו ע נ ו מ ת ו ו ב כ ע מ הת ו ב כ ע מ ו ש ד ג נ ת כ ו ר ח ת א ו ל ו ג ד ס ו ש ע י י ש ס ל א ו ב ה זר, לח ע ' ש י ל ד ד כ י ע ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה ע ה מ י י א ר ת ה ת ע ו ר ח א מ וד ח ה א ם ס ל ו ם כ י מ כ ח ת ה ע ה ד מ י כ ס ה ה ל ז י ב ש ב ר ו ת ו י וד ס ו י מ ד ה ו ס י ה ן ו ו כ נ ל ה בו הג ע ו צ ו מ מ ן ה מ ז י ה ד כ מ ו ל ת ו ו ד ו ה לם י ש ד י ח ש א ב ר ו ר ה ב ש ד ח ה ה נ ב ל ת ה י י א ר ו ב י ך על ו מ ס ש ל י שם ו י ה ו ל י י ל ד א כ ו ה בו ה א ר ת ר ש ש פ א ה ש ת ו ק ת ד י ל כ ת א ב י ה וך י ר צ ר ש מ ו ל ה כ י י א ר ם ה ו ק מ מ ך ו ל י א י ו ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה ע מש ד ו ח ל כ" ט ל ת לי ל י ח ת י ב ת י מ א ץ ה ו ב י ע ק ג ל ר ו ח א שי ו הף ו ס ה ב ש ד ח ה ה נ ב ל ה ה א ר ת ן ש כ ת אז י ת ו י נ ו ל ה פ נ י ד מ ן ב ש י הר ש ס א ה ש ת ו ק ת ד י ל כ ת א ב י ה א ו י ה ה ה נ י ד מ א ב ו ה ם כ׳ ט ה ו יא ר י ׳ ו ת ר ע ד א ל א ב ו ה ה ז ן ה ו כ נ ר ה ק י ע ה ו ו י ה על א ר ת שש ד ו ח ן ה ם כ ו י לה ו ך קי י ר א צ ר י ר ר׳ ז מ ד ר ה א ו מ ל ת ו ב ר מ א שא וכוי ר ה י י ם ס כ י מ ע ד ש י ם כ ש ר ל מ א ן ד מ ח ב נ ת ר ע ד ם ל ג ון ה י ל ה א ו ל ג ה ו ו ל א ת ה ו כ ל ה י ה ת ש ש ו ר י ך פ ע י ר ו א ו ע מ כא ו ה ה ו פ ש י ע א ״ה ו א בעז ב ר ה מ א מ ה י לו מ ו א ר ו ה מ ו ק מ בר ש פ י א ת ב ת כ ו ש מ ה כ ש י ח ה ה נ ב ל ת ה י י א ר ע ל צ ו מ מ ל ה י ב הגש ד ו ם ח ו ל ש ה ש ש ד ח ה ה נ ב ל ה ה א ר ת בול ש י ה ו ם ז א, ע הוח ו ל ו ג ס ה ז מ ם א ה ו ל ר ב ח ת י ש ן כ מ ד ז י ש ה כ ז ת מעט מ ו ח פ לו ל כ ו י ה ש ץ מ ו ב י ק ת ה ע ה מ י י א ר ת ה ת ע ו ב ר ק ם ה ת ו ו ר ה מ מ הם י ש י ה ה מ כ ל ב כו י ר ו ש פ א א ו ה ו ש מ א כ ו ה ר ברייה ה ב ח ת ה לח ״ ר כ ח ו א ל י & שן א י ט ל ״ ם כ ו ף י ו ס ה ב א ר א ת ל ם ש י ר ח אן מ ד ז י ש ע כ ר א ה י ן י י ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה ע ר מ ת ו י ת ו ו ע שה י י א ר ת ה ת ע ת א ו ב כ ע מ ת ה מ ו ג ם ה ה כ ב ר ז ה ם א ה ו ל ר ב ח ת י שה י ו א ר י ה ד כ ר מ ת ו י י ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה ע ה מ ת ו ת א ו ר ח א מ ול י ב ג ן ה ה ן ש ה ת ה ו ע י הכ־׳ד ש ע כ ד י ל ד ו ו מ ל ך ל ש ל ה י ת א ה ו לת ו ע י י״ח ש ם כ י ר מ ו א ת ה ע ד ת ל ו ע ו הי• ח ש ה א י י א ר ע ל צ ו מ מ הת ו ל י ח ת מ ת ו ו נ מ ה נ נ י י ה ת ן ש ה א ב ו ך ה י ר ה צ ת ל ו ק י פ ס ן מ הה י י א ר ן ה מ ה ז י ה י ש ה ו י י א ר ם ה ו ק מ י ב ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה ע מן ש י ש ה ר ו ח ם כ• ט ל ו ל י ה ש מ ח ת ה ע י ק ש ך ל ו מ ס ה ב ל ם כ ה לו נ י א י ש נ ו ל ם פ ו ק מ ד ב ל ו מ ת ה ע ן מ ת ל ח ת ה ה י ה ת א ש ם ל ש ל

ן י כ י ד ו צ ג א י ש ת י מ ר א ק י ד ע ס י ל ן ו א כ ע ב י צ ה י ל ד ועתה כי ר ש ש ת ד ו ל ח ה ש ש ד ח ה ה נ ב ל ת ה י י א ט ר פ ש מ לו בי ר כ מ ו א ל ו י ח ת ה א ב ל י ב ס ס י י ש ו ר י ל ב ו ט אל ״ ם כ ו ף י ו ס בט ״ ר י ו ז ח מ ה מ נ ם ש ו ש י מ י כ ת ר מ א ן ש ו כ נ ח ה ו ל פ ה ״ ע ע ר ו יר ל ו ע מ ג ר ת ב ו ר ו א מ י ה נ ע ש צ מ ה א י ה ״ז י ת והי י ש ש ן ה ו ג כה ל ו ת ל ב ז מ ו י״ב מ ״א א ת י ו ל ע מ ע מ ו ד ק י ל ל ח ה ע ל י ש ר ש תג ה נ מ ו מ א ר ה ם ו ה י נ ו י ע ם ב י ר ח א ם ה י ר ק ו ח ו ה ח י כ ו ה ה ש י מ ס ל וי י ה ע מ ח ף ה ו ל י י ח ו נ י ש מ ת ו ו ל ז מ ה ב מ ח ם ה ו ם ר ו ק ת מ ק ת ע הף ו ל ה ח י ד ה ו מ ל ת י ה מ כ י ח מ י י ב א כ צ מ נ ב ו ש ח ן נ מ ז ן ל מ ז ן מ כן כ״כ ו ג כ ת ו ו ל ע ר בי מ ו מ א ה ה ל ו ת ל ב ז מ ה מ ז ה ה נ ח מ ה ב מ ח הד ס י י ל ד כ ד ו ס ו י ר מ ק י י ע ר י ה ע צ מ א ן ה ע מ ו ר ג ד ל ו ם ע י ע ג רך י ש מ ן לו א י כ י ר ו צ נ י א ר כ ו מ א י ה ת י מ א ר ה ק י ע ו ה י ל פ עה נ מ ה ב מ ד ו ק י נ ה ת ה ו ל ע מ ה ל י ת ק ק ח ה ש ר ו צ ן ה י ע ן כ א כ בו ״ פ ת ב ל ד ו ק נ ט ש ״ ר י ו ז ח מ ת י״ז ל נ ל ש י ש ר ש ד ת ל ו ם מ ו ק מה י ה ה מ ח ז ה כ ר מ ה ו ל ו ת ל ב ז מ ״א מ ת י ו ל ע מ ע מ ו ד ק י ל א ח ו הה נ מ ה מ ק ו ח ת ב ר ד ו ק נ ת ל י ב ר ע מ ת ד ה ד ו ק ל נ ה ע נ ו ז ח אע י צ א ו ו נ ר מ א ם ש י ע ג ת כ״ב ר ו ל ע ׳ מ י הב ד כ ב ב ר ע ד מ צ לק ו ח ה ר ר ו צ ה ה ן מ ד ו ק ל נ ה ע נ ו ח ח ה ר י ת ה נ ן מ מ י ת ס ו י ה לת ש ה ק י ה ת ׳ ו ע אח ג ר ת ו ו ל ע י ה׳ מ ר כ ת ב ב ד ו ק נ ח ל ר ו מ ד ה צ לה ח' ל ע מ ר ל ו מ א ג ה ה נ מ ה על ה ב ל ו ש ח ם ת ו א הבן לס״ת ש ח ק כ ו ו נ ר ל ו ב ע ח י ר י ה ם ו י ע ג ׳ ר ט םב ע ר מ ת ו י ת ו ו ל ע מי ע צ מ א י ה פ ן כ א כ א ב ו ה י ש ת י מ א ו ה כ ל ה פ מ ״ ת ע א חכן זע ד ו י ו ש מ ה כ ע ש ף ב ״ ר ת ח ם מ י ק ל ח ח ״ מ ר ת ת ו ע ״ד ש י י ד כ בי ע צ מ א ח ה ר י ך ה ל ה מ ן ל ו ר ח א ר ה מ א מ ך ב ו ר ע א ח ש ו ל ך ע״ם ה לח ״ מ ר ת ת ו ע ד ש ״ י י ד כ י ב א כ צ מ ן נ ה י ר ב ש ת ו ו ע ש ך ב ר ו א בת ת ע ו י ה ר ל ש פ ה א י ר ה ת ו י לא ב ם ו י ק ל ף ח ״ ר ת ת ם מ י ק ל חי מ כ י ח מ י ו ב ד ל ו ע מ ג ר ם ל ד ו י ק ר ש ם ת ו ל ש י ש ת י מ א ץ ה ו ב י ק הך ר ט צ נ ה ש מ ד ל ס ו י מ ן ו ו כ י נ ת י מ ר א ק ו ע ה לג י ה ח י ו ד ו ו מ ל ת הס ו ד ש ל ו ע מ ג ק ר ת ר מ ה ל ו ך ה ר ד ל ה ב ע ש ח ם נ א א ו ב ה ו ל י אלת א ז ה ה ר ו צ ע לו ה ב ק נ ו ו ת מ ו ע ל י ש ת י מ א ץ ה ו ב י ק ה ן מ ס י ני ת י מ א ו ה צ ו ב י ע ק ג ם ר י ד ק י ל ש כו ו י נ י א א ש צ מ ת נ ו א ר י ש א בא ו ה ה מ ח ז ה כ ר מ ל ו י א ו ש ה ש ת מ ו ח פ א ב ל ו א ד ל ו ע מ ג על רן ו ג כ ז י פ ת חן ל ש ת ק ד ה מ י ה ת ד ו ל ו מ ם ה ו ק מ י ל ח ר ו ן מ א כ ב

: ם י ע ג ה ר ״ ת נ ו ל ע י מ ת ש

ה נ ב ל ת ה י י א י ר ט פ ש מ ת מ צ ר ק ו א י ב פרק חמשה עשר בי ו נ מ ן ה ש י ש ה ד ו ח ט ל ׳ י ם כ ו ף י ו ס ה ב ש ו ד י ח בח ר י ה ה י מ נ פ מ ך ו י ר א ב ע ש ך כ י ת ע ד ו ר ה ב ה כ י א ר פ ה י ׳ עי כ ם ו ר י א נ ב ה ל א ר ו נ נ י א ם ו י ש ד י ח ש א ר ה ב ס כ ת מ ר ו ת ת ס מט ש פ ת ה ל ר ו ל י ת ה ל ל י ח ת א מ ו ך ה ל י א י ו ת י מ א ץ ה ו ב י ק ע ה ג ר מה מ ח ן ה ק מ ח ר ת מ ך ו ל ו ך ה ל י א ז ו א א מ ו ה י ש פ ר ב ה ו ז י ה בי ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה ע א ב י ל ע כ ד ו י י ו ה ה ת ע ח ו ר ז מ י ה פ ל כם י מ כ ח ה ה נ א ה ל ם א ד י א נ ב ר מ ת ס נ ח ו ר י ה ה ס כ ת י א ש ו ד ה ב ל בו ר מ א ו ו ר ו ם ה ה י נ ו י ע ת כ ו ב ם ר י מ ע ה פ ל ז ו ע ר ק ח ם ו ב ו ל ט ש שת ו ע ח ש י ׳ י י ו ת י מ א ץ ה ו ב י ע ק ג ם ר ר ו ת ק ו ח פ ת ל ו ע ח ש ״ י י כם ו ש ה כ א ר ו נ נ י א ח ו ״ ר ח ב ר י ה ה ס כ ת א מ ו ו ה י ר ח א ת מ ו ר ח א

ו

מאמר שלישי פרק טו52

י כן ויתאחד ה~בה מלשקוע אחריה ו מפנ ב ל כ ע ת י ה ו מ ח ם ה ו יד אלא ב ל ע ב י ק ר ו ממנה נמשך לא באידך ה ק ח ר ה מ י ה ה י בז וך עם י ר צ ם לכל ו ס ר ו פ ל זה יותר מ י ב ש ה ב י ה ב ו ח ו ר ם ב גר ר א ה ה י ה י ש ל ו ה ותלו ו ב ל הר ג ד ע מ ו ו ע ת ו ן א י י ע מ ה ה זד יש ויש ו ע ל ו ד וצלו ו א ך מ ם ז ש י ל ב ר ע מ ק ה פ ו א ו ה ל ק ע שך י ר א ה י ל ת י א א ר ל ח ש ר י ה ה א ר י מ ו נ י ד ש צ ה מ ת לז ו ל ו ג סה וימעט י י א ר ן ה מ ר ז צ ק ו י נ ר כ ז ה ש ר עם מ ב ח ת ה ב ם ו ה בע צ ו מ מ ן ה מ ז ל ה ן גבו ה ת ש ו ע י הכ׳׳ד ש ד כ ה מ י י א ר מן ה זא ו ה ן עד ש ש י ש ה ד ו ח ט ל ״ ם כ ו ף י ו ס ה ב ש ד ח ה ה נ ב ל ת ה י י א ר לם ו ש ו ב ל ה ש ש ד ח ה ה נ ב ל ה ה א ר ת ם ר״ח ש ו ש ה ב י ז נ ס ר מ ש פ אי ד כ ם ב ש ן ל ש י ט ל ״ ה של יום כ מ ח ת ה ע י ק ש ך ל ו מ ם ס ו ק מת ו ח ס ל לא ב ב ם א ש י ל ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה ע ת מ ו ח ת ס ו ע ׳ ש כו נ ר מ א ה ש מ ן ב נ ו ב ת ם ת א י ש נ ס י דעתי מ ס ן ל ס ו ם א ו ש ה ב ז מה נ ו ש א ר ם ה א ע צ מ ה ה ל ל ו כ ה י נ י ת א י נ ש ה ה ל ו ג ם ה ה ש א ר תת י נ ש ו עם ה ה א נ ו ש א ר ם ה ת ע י ש י ל ש ר ה ב ח ת ת א ש ו א ה ל ס ן ול כ ו מ נ ר ד ס ה ש ל א ת ה ו ל ו ג ס ה ך מ ס ה ר כי ב ו ר ב א ו ו ע ה ו ד י וה עד ת ו ת א ו ר ח א מ ה ו י י א ר ת ה ת א ו ב כ ע מ ת ה ו ל ו ג ם ס וכל הם ו ק מ י כ ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה ע ר מ ת ו ו י ת א ו ע ח ש ״ ר כ ח א לם ה ה ש י י א ר ן גבול ה מ ז ש ל ם י י נ י ד ם ו י ט ס ש ה מ מ כ ם ו ו ק מו ל א ת ה ו ל ו ג ס ה ע״י ה ז ן ה מ ז ת ה ד ף מ ז ל ם ח י ב י י ח מ ם ו י מ ר ו גץ ו ב י ק ם ה ו ק ת מ ו ס ל ח ת ן ולסי ה ב ח ר ת ב ו נ י ד מ ת ה ו ס ל ח ת י ה פ כת ו פ ל ח ת י ה ס כ ח ו ר י ת ה נ ד מ מ ע ת מ ו פ ל ח ת י ה פ כ ת ו ו ל ז מ בה א ר י מ ו ת שנ ו פ ל ח ת י ה ס כ ו ו ג ה נ מ כ ו ו ת ד ס ז ב ח א ר י ב ה ח ר מר ו א י ב ו ו י ת ו כ ל ה ה ו ל ז ן כ י ד ב ש ח ר ב ך ו ר ו א ן כ י כ פ ח אז ל ר י הר ו מ א ח ו ם ה ו ק ם מ ו ק מ ש ל ד ו ח ש ו ד ו ל ח כ ו כ י ת ו נ ו י חשב ט ס ש מ( ל א ר ש י י ; מ כ ח ם מ י ב ש ח מ ו ה ל ד ת ש ה ה ב ר ה ד ו ו א ק מ ו מ ע וי ת ע ד ו ו ט ס ש ר ס ו א א ל י צ ו ה ו ל כל א י ל ה ו ת ז ר א ד ב ל ל א ע מ ש י וו י ו ה ת מ ח א מ ב ו ו י ה אל ו ל הג ה ו ז ב ה ו ש ח ה ק ו ו י ד א שע״י ה י הש ד ו ה ח ז י א ל ן ו ס י ש נ ד ו ח ל י ו ר ש ש ת ד ו ח ם ל י ב ש ח י ב״ד מ קנ זה נ ב ל א ה י ם ה ם א י ע ד ו י ם ו י נ ו ו כ מ ו ו צ ר י ה ש נ ש י ה ש ד ח מם י ל ש ו ר י ן ב ש י ש ה ד ו ח ט ל ״ ף כ ו ס ת ב ו א ר ה ה ל ל ו כ ו י ה של ש ד ח ה

ל ה ש מ ח ת ה ע י ק ש ך ל ו מ ס ה ב ל ו כ & י ה ס י ה י ה ן י י א ר ™ הם י ר ב ד מ ת ה צ ו ק ר מ א ו ש מ ר כ ח י א נ ו ל ם פ ו ק מ א ב ו ה ט ה ׳ ׳ ם כ ו ין ת ו ם א ע ש ט ר ס ו ל א ב ש ו כ י ת ו כ ל ה ר ו ו ב י ע י ה ד ו ס ת י מ כ ח כה י ז נ ס מ ן ו י ג ע ה ה ד ר״ה בז ו מ ל ת ו ב ר מ א נ ת ש ו ר ו מ ח ת ה ו כ ל ה הו מ ן כ ש ו ר י ס ל ב כ ש ך ה ר ד ו מ ע ת ן ו ת צ ה ע ע ל ב ת נ ן ל ה , , ר ך ק עי ת ד ס י ה ש ז ר ה ק י ע ה א בעז״ה ו ב ר ה מ א מ ה ב ל ז ך כ ע י ד ו א שלא ה ו י א ר ם ה ו ק מ י ב ת י מ א ץ ה בו ת הקי ע י ל י כ ת ר מ א ה ו ת ען ה ה י י א ר ם ה ו ק ו מ נ י א ר ש ח ם א ו ק מ א ל ל ד ו ל ו מ ת ה ע לו ה א י י א ר ע ל צ ו מ מ ל ה בו ן הג ה ת ש ו ע ד ש ״ כ ן ה ת ו ת א ו ס ח י י ת מו ה מ י ה ש ת לז ו ק י פ ס ם מ י ה ם כ י ר ח ו א ר ס א ן ש ה ת ה ו ע ח ש ״ י הש ו ר י ס א ב ב ה ו ל י ל ך א ר ט צ ת ד ש ו ע ה ר מ ש ך י ב ל ל ם ע ת ו ח כ

: ו נ ר כ ז ת ש ו כ ל ה הת י ל כ ת א ב י ה ה ו ש ד ח ה ה נ ב ל ת ה י י א ר ץ ל ק ק ז ן נ י א ודע שם ש ן ל ש י דש ה ם לחו י ש ל ל ש ת לי ל י ח ת א כ ל ה א ת ו ק די נ פ זה מ ר ו ח ם א ו ק מ ה ב ר ז א ב ת י ו ש מ ה כ י י א ר י ע״ס ה ו נ מ הי נ פ מ ה ו ת ו ק ם ד צ ו י ע נ ס ת מ ו א ר ה ה ל ל ו כ ה י נ י ן א כ ם ל ד ו ק שז ה א א ב צ מ נ א ה ו ה ט ה ע מ ר ה ה ו ז ל ה ף ע ק ו ת ם ש ו י ר ה ו אם לי ו ף י ו ד ס ם ע ש ת ל י א ר ה נ נ י ן א א כ ר מ ח א ל ו ו ת ו ה א ה כ מ וד ו א מ ה ה אז מ ט ב ש פ ת ר נ ב כ י ש נ פ ז מ ה א ן ל ן •נזסקי י א שן ו ליק פ ם ס ן שו אי ו ו ת עלי י א ר א נ י ה ר ש ו ע י ש י ה ד כ ר מ ת ו י ר ו ת ו ין י א ד ש ו ע ה ו ם ז ו ף י ו ס ם ב ו ק ל מ ל ר״ל בכ ה בעלי א ר ת ש

ם: ו ם י י ש ל ף על ש ד ו ה ע נ ב ל ש ה ד ו חת ו ר צ ק מ ת ה ו ל ו ג ס ה י מ ע כ ד ו י י ו ה ה ת ה ע ל ז ד כ ם י ת נ ואחר שה ת ת ע ת א ו ב ר ק מ ת ו ו ר ה מ מ ה ו י י א ר מן ה גבול זת י א ר ה נ ש ד ח ה ה נ ב ל ה ה י ה ת ד ש י ע ת י מ א ץ ה ו ב י ת הק ע מה י ה ת א ש ו י ה ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה ע ת מ ו ע ד ש י כ״ ד כ ת מ ו ח פ לח ר י ז ה ה א י ה י ת ו ו נ י ת מ ת ב כ ל ה א מ ו ה ת ר״ח ה מ ו ע ה ל מ ח הט ע ו ן מ מ ז ה ב ב ר ק לו ה ח ר ת ה וכל ל ה י ו כ ת ו ו ר י ה מ ך ב ל ה מר צ ק ן ה מ ז ר כ ו א ה ט מ מ ש פ ת ה כל ל ו ד שי ה ע מ ח ה מה מ ח ת ה ע י ק ש ך ל ו מ ס ו ב ת ו א ר ה ק ל י פ ס מ ר ה ו ע י ש י ה ד ה כ ז הת ו ר ו א מ י ה ה אז לשנ י ה י ה ש ז ב ה צ מ ל ה י ב ש ב א ש ל ד א ו ילא ע

ו י ט פ ש מ ה מ ב ר ה ה ו ל ז ן כ י ך ד ע י ד ו ד א ו ע א ו ו ל ה א י ת ו ב י ב ס ע ו י ק ר בה ה ו ה בג מ ח ה ק מ ח ר ת ח אז מ ר י ה ה י ה ה י ל ז צ זד״ א: י ה״ א בעז ב ר ה מ א מ ה י לו מ ו א ר ו ה מ ו ק מ א ן ב ו ה ה ו מ ו ר ה ב ת מ ו ע א ל י ה ה י ה אז ת ל ו אי ד הו ו א ^־כה_ מ

ם י ר ק ע פ ה ״ י ע ת ל כ י י פ ו כ י י על ת ר ק ח ה ו ז י ל ת ב ש ח ש ואגי כם י מ כ ח ו לו ה ע י צ ה ם ש ה ם ה י י ת ס ו מ ה ם ו י י ת מ א הי ת ש ק ה ב ל ע מ ת ל ו ר ו מ א ת ה ו ל ו ג ס י ה ט ס ש י מ ם ועל ס י ר ק ו ח הע צ מ א י ב ר ש ש ת ד ו ח ה ב ש ד ח ה ה נ ב ל ת ה י י א ן ר מ י ז י כ ת א צ מ זי ד כ ר ב מ ו ל ה כ ת ו ק ת ד י ל כ ת א ב י ה ל ע״ד כלל ו א ר ש ץ י ר אי ו נ מ ל ה ט לאלו ״ ם כ ו ף י ו ס ת בו ב ו א ר ה לה ל ו כ א י י ה ר ש ו ע ש הי ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה ע ה מ צ ח מ ת ו ו ע כ ש א כ״ ו ה ה י י א ר ד ע״ש ה ו לא ע ו ו ת ו א ר ה ך ל י ר צ ר ה ו ע י ש י ה י א כ י ־ " ה ן הקצי מ ז ב

ט ע ת מ ו י ן לה ה י נ י ב ה ש ז ק ה ו ח ר ם ה ו ר ג י ה ו ל פ ת ש מ ו ע לה נ ם ה ד י א ר לבג כ נ ה ו א ר ר נ ת ו ז י ט בו א ש פ ת מ ר ה ה ו . הת ו ר ו א מ ם ב׳ ה ו ק ה מ י ה י א ש י ה ת ו י נ לה ש ו ד סג עו ת ו ח גו ה אם י ע ק ו ש ם ה ה ת ה ו ל ז מ ה ד מ ח א י חל ב ת י מ א צם ה בו ע קי בה ז י ג פ ח מ ר י ב לו אז ה כ ע ת י ו ה ל ט ו ם א י ג ד ל ז ת כגון מ ו נ י ת מ בט לו ש פ ת י ד ש י ע א ד ר מ ת ו ה י מ ה י ה ר ח ע א ו ו ל ש ? י מ ח א ת ו י

י ת י מ א ץ ה ו ב י ק ע ה ג ל ר ו ח י ל ש כו י א ו ו ר ה ש פ א ר ש מ ו ל ם כ ש לת ו ת ת ש ו ח ת פ ו ע י ש ת י ש ד ר כ ח א י ל ר ש ש ת ד ו ם ח ו של שה נ ב ל ה ה א ר ת ע א״י ו צ מ א ל ב ט לאלו ״ ת ליל כ ל ח ע ת ג ר מל י ת ל ל ח ת ה מ ע ש ש י ל ו ש מ כ א ל ו ה י ה ר ש ל ת ה ש ש ד ח הו נ י א ם ר״ל ש י נ ם ס ו ש ה ב ז ת מ ו ח א פ ל ל ב ם א ש ל ל ם לאלו י ש ל ש

ה מ ח ת ה ע י ק ם ש ו ק ס ו מ ת ע י ק ם ש ו ק ק מ ח ר ת י זה י נ פ מ אלא שר כ י ר נ ת ו ט בו י ש פ ת מ ר ה ו א ה ה י ה ק ובזה י פ ו א הרבה בא י ה ת ו י ש י ל לה ש ו ג ד ס ו ע ת ו י ג לה ש ו ה סג נ ם לכל ה ס ר ו פ מ ות ו ל ע א ה' מ י ה ת ש י נ ו פ צ ו ה ב ח ר ת מ י ל כ ת ח ב ר י ז ה ה ^ י ה י שת ש ק ה מ ל ו ד ר ג ת ו י זה י ג פ מו מ ו ת י ש ה ק י ה ת ת ו ע ד י ו ש מ כ

מאסר שלישי פרס טו ננ

ש י ל ש ץ ה ב ק נ ר ל ב ח נ ה ו ת מ ו ע ל י ש ת י מ א ץ ה ו ב י ק ע ה ג ר י מ ר ש ו תל לכ״ב כ ה ה ל ע ה י ס ח י ה ר ח ע א ו ק ש ל ח מ ר י ו ה ב ל כ ע ת י ה ש ע שה ש ר ח ה ה נ ב ל ה ה א ר ת ל ש ו כ ת י ו ח פ א ב ל ם ו ה ב ה ש צ ח מ ת ו ו ע שר ח י א ע א״ צ מ א ד ב ו מ ל ת י ה מ כ י ח מ י י ב ר ש ש ת ד ו ם ח ו ל ש שה א ר ת ה ללא יכול ש י ז פ ר ל ש פ ו א נ י א ם ו ש י ל ת מ א ץ ה ו ב ק ת ה על כ ל ל׳ באלול ב ת לי ל י ח ת ם ב ש ז ל י א ר ש ש ת ד ו ם ה ו ל ש ה ש נ ב ל הט ״ ם כ ו י ם כ י ק ל ח ח ״ ם ת ת ו ע ר י״ו ש ח א ם ל ש ו ל ד ל ו ל מ ו ח י שת ו ח פ י ה ו י י א ר ן ה מ ל ז בו ר ג צ ק ן י י כ נ פ מ ז ו א י ש פ ה ל ז ל ו ו ל א לך ש ל ה י ב ר ה ת לו ו ו כ י ר צ ה ה צ ח מ ת ו ו ע ב ש ׳ י הכ׳ ד כ ו ל ע י ג ה מך ר ט צ ד נ ו י ע ו כ י ת ו כ ל ה ו ו מ ע ת ט ן א י כ ה ל ה ו ן ו י נ ע ל ב י כ ש ה ל

: א ב ר ה מ א מ ו ב י אל

י ש י ל ש ה י ו נ ש ף ה ו ל י ח ן ה י ר ד ו א י ב פרק ששה עשר בר ד ס י ו ת י מ א ו ה מ ו ק מ ו ו כ ל ה מ ח ב ר י ם ל י א צ מ נ הף ו ל י ח ן ה י נ ם ע ו ל מ י ר ב ט א י ב ר ש ח א ם ל ת ו ת א מ ר ו ג ה ש נ ו ב ת הת ע ת ל ע י מ ת י מ א ה י ו ע צ מ א ו ה כ ל ה מ ח ב ר י א ל צ מ נ ט ה ו ש פ הל ג ל ת ג נ ו כ ר ת ד פ ו ו מ צ י ע נ פ ג ב ה ו א נ ו ה ש ו כ מ ע ת ט ה א א ר ה וד ס י ת נ ה ש י מ פ ו כ נ ו ק ך ת ר ד ד מ ל א ו ב ו ו ת ו ת א מ ר ו ג ה ש פ ק ה הח ר י ת ה ו כ ו ל ה ף ת ו ל י ג ח ה נ ל מ ר ע ק א ב ו י ה ר כ ח ר א ב ע ש בן י ח ב ה ד ש ב ע ח ו ר ו ב מ ך כ ר ו א ן כ ש ה ד ו ח י ה מ ל י כ ם ב ו י ם ל ו י מם י ם ו ל י ח נ י ש ת י מ א ו ה כ ל ה מ ו ב ש ל ד י ו י ע ר כ י כ ה ן ו ו י ע פ ה ״ עי פ א כ ו ם ה ג ה נ מ ט ש ו ש פ ו ה פ ו ל ח ם ל י פ ר ט צ מ ם ו י ו ל ן נ ה שש ד ו ח ן ה מ ו ם מ ו ם י ו י ת ב ו ל ז מ ה ב מ ח ה ו מ ק ח ר מ ח ו ר י ד ה מ ע מו נ ו י ם ע י ה ע ו ז ר ל א ב ת נ ש כ ה ו ז ק ה ר פ ר ב א ב ת י ה ש י מ פ כר ד ע ס י ד ו ה ם ו י פ ו ל י ח י ה נ ש ד מ ח ל א ם כ ע ה ט א ר ה א ו בו ך ל ר ע ם ו נ ו ק י ך ת ר ד ד מ ל ן ו ו ו כ ם ו ת ו ת א מ ר ו ג ה ש נ ו ב ת הה ל י ח ת ם מ נ מ ו א ר פ ס ר ב ד ו ס מ ך ו ו ר ל ע כ א ה ו ה ו ש מ ת כ חו ו לם ה י נ ש ד מ ח א ן ל י א ה ש א ר ה ס ו י י ת מ ם א י ת פ ו מ ח ב י כ ו ה א ו בא ל ת א י ע צ מ א ה ה ל ב ק ה ת ה ע לא ב ד ו ל ו מ ת ה ע ת כ ו א י צ ם מ ו שו מ צ י ע נ פ ג ב ה ו ו נ ל א ם ה י ת י ע נ ש א ב ו ו ה ד ב ט ל ו ש פ ף ה ו ל י ח הך י ת ר ר ו ר ע ב כ ו ו י ף אל ר ט צ ה ל ד ו ל י ת ה ם ל ו ה ל י תח ך י ל י א ו ו א מ ון ו ק י ת ם ב ה ש ל ו ח ן ל י ה א י ז נ פ י מ י כ ת ר מ א ר ו ב ע ש ה כ ז ן ה י נ ע לף ו ל י ן ח ו ק א ת ל ם א י צ י ח ת ע • ו ם י ש ד ח י ה ש א י ר ת ע ח ל ר י הא ל א ש י ה ה ל ז י ב ש ב ה ו ל א ם ה י ת ע ק ל י פ ס א מ ו ו ה ד ב ט ל ו ש פ הע י ד ו ה ל ד ו מ ל לא ל י ו ו א ר י ה פ ם כ ר ו א י ב ך ב י ר א ה י ל ת י א רן ו ק י ת א ל ל ה א ח י א ה י ל ת נ ו ו כ ל ו י א ו ם ה נ ו ק י ך ת ר ן ד א כ בי ת י י א ה ט ל ע מ כ ת ו ו ל ב ק ה י ה ת ע ם ו י צ ו ב י ק י ה ת ע ח ל ר י הם י פ ו ל י ח י ה נ י ש מ ע ט ן מ י נ ם ע ו ש ן ב א כ ר ב ב ד ה מ ל ז י ב ש בת ו כ ל ה ת ף ה ו ל ר ה ד ת ס ו א ר ה ל ן ו י נ ע ר ה א ב י ל ד ם כ נ מ ה א ל א הר פ ס י ל ת י א ה ר ל ז ת כ ם א י מ ר ו ג ו ש לי ן גלג כ ו ת ן ו ל ו ח כ ר י הה ל א ם ה י פ ו ל י ח י ה נ י ש מ ע ט ת מ צ ע ק י ד ו ה ל ה ו ר צ ק ה ב ז ק ה ר פ בס ה ד ק ח ר א ו א י ב ל כ י ח ת א ה ו ר ו צ ך ו ו י ם ן ד ם ת ו נ ו כ ת ע ל ב ק א וד י ע א ה ו י ה ר כ מ ו א י ו נ ף ש ו ל י ח ת ו א א ר ק ם י ו י מ ל ט ב א ש ו ה וש ד ו ח י ה מ ר י א ש ח ב ר י ^ ת ן א י י ע ה מ י ה ל ש כ י ב ר כ מ א וא צ ו מ ק ו ד ו ה ב י ת ה י י ע צ מ א ה ה ל ב ק ה ת ה ע ד ו ל ו מ ת ה לתי ע ו זו י ל ו א ר י ה ד כ ו מ ת ד מ ף ב ד ו ח ע ר י ף ה ו ל ת ה ו י ו ו ת מ ת ת א ח א

ש ד ו ם ח ו ל ש ח החדשה ש נ ב ל ה ה א ר ת ל ש ו כ א י ל ר ו ש פ אל רגע א ו י ל ש כ י ב ״ ע א צ מ א ל ב ו ל ל״ לאל י * ל י בתחלי ר ש תת ו ת ת ש ו ח ת פ ו ע ר כ׳ ש ח א א ל ו ה י ה ר ש ל ת י ש ת י מ א ץ ה ו ב י ק הת ו ל ו ג ס ו כל ה ם א ה ו ל ר ב ח ת ו י ל י פ א ם ו ש ל ל ו ל א ט ל ״ ל כ י ל מד ח א ו כ ר א ב ח ת ה ת ל ו ל ו כ ם י ה ה ש י י א ר ל ה בו ן ג מ ת ז ו ר צ ק מ הר מ א מ ו ב י ל ך א ר ט צ ת ד ש ך ע ב ח ל ו ל ל ו ע ה ב ת ה כ ו ר ה ק ע ה ון ו ע ט ם י א ו ו ג ר כ ז ש ו ו נ ר מ א ת ש ו ר ו מ ח ת ה ו כ ל ה ' ה י פ א ל ב הל ן גבו מ ת ז מ ה ש מ ל ך ו י ר א מ א י ר ו ק ע ה ה ז ן ב ע ו ם ט ו עלי שא ו ר ה ש פ א ת ש ע צ ר ה ב כ ה ו צ ח מ ת ו ו ע ן כ״כ ש א כ ה ב י י א ר הא ל ד א ו לא ע ת ו ו ע ׳ ש כ ט מ ע ת מ ו ח ש פ ד ו ם ח ו ש א ב ה י ו ש בב י ש ד א ב ל ת ב ו ע ט ש ״ ו י ת ו ו א מ ם ש י מ כ ח ת ה צ ת כי ק ר מ אי ת ע צ ה ט ש ע ת מ ו ח ת ס ו ע ׳ ש כ ן ח י י ד ר כ מ ו א ו דבר ו ת ו אל ד כ ח א ם כ ה ו ל ר ב ח ת י ן ש מ ד ז י ש ה כ י ה י ו ש י ב ת י נ ת ה ה ל ח תם ו ש ר ב ב ח ת ה ת ל ו ל ו כ ם י ה ה ש י י א ר ן ה מ ת ז ו ר צ ק מ ת ה ו ל ו ג ס הי ר ש ש ת ד ו ם ח א ע ו ו ה נ ק ס ע ן ש א כ ל ב ב ם א ל ו ע י ה ש ד ח ח מ ״ רת ו ע ב ש י כ ר מ צ ר ק ת ו ה י י י א ר ן ה מ ה ו י ה ת ט א״א בו ש ר ד פ ״ עה ל ו כ ה י נ י ה א נ ו ש א ר ה ה ל ו ג ם ה י ש נ ס ו מ נ ר מ א ו ש מ ה כ צ ח מ וה ל ו ג ס ה א ש ל א עור א ל ך ו י ר צ ו ש מ י כ ר ש ש ת ד ו ם ח ו ש א כ צ מ ה לי ק ל ח ל ו י א ו ו ה ך ב י ר צ ה ש מ ך מ ם ה ו ב ת ב ג ה ו א נ י ת ה י נ ש הם י מ י ל ק א ר ה א ש ם ו י ל ש ו ר י ם ב י ע ק ו ם ש י י נ ו א מ ה ו ל ו ת ל ב ו מן י ד ה ו י י א ר ן ה מ ר ו ו צ ק ך ל י ר צ ו ש מ ת כ ו נ י ת מ לא ב ת ו ו ר י ה מ בא מ ג ו ד ד ם ע״ ת ו ו א ע י צ ם ה ה ם ה י מ כ ו ח ר מ א ת ש ו ע הי׳יח שם ו ש ר ב ח א ת ל ל ו כ ה י י ו ה ל ר א ש פ ה א י ה ה ו ו ש ר מ ו א ל א כ ות ת א ו ב ר ק מ ה ו י י א ר ן ה מ ת ז ו ר צ ק מ ם ה ה ת ה ו ל ו ג ס ח כל ה ״ רו נ ד ם י ו ש מ ת כ מ א ה ב ו ה ו ת מ ו ע ל י ש ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת ה ע ה מ ת על בו הג ת וו ו ת וו א ו ב כ ע ן מ ם ה ת צ ק מ י ש נ ס א מ צ מ ה ל ל כו ו י נ י אט ר ד ס י ע״ ר ש ש ת ד ו ח א ל ו ה ה צ ח מ ת ו ו ע כ ש ל כ״ ה ש ז הן מ ת ו ו ר צ ק מ ת ה ו ל ו ג ס ה ם מ ה ו ל ר ב ח ת י ש כ ע א״י ו צ מ א ב וי גבול ע כ ר י ו ר ש ח ת ״ ר ב . ר ב ח ת ה ם ל ה ר ב ש ס א א ו ה ה ש י י א ר הל י כ ש י י ש ל מ כו י י ר ש ש ת ר ו ח ו ל נ ד ם י ה ש ן ז י ע ק כ י י ת מ ן ו ו כ נר ח ש א ד ו ה ח ו י ל א כ ם ל ג ן ו ס י ש נ ד ו ח ד ל ס י ם ל י נ י י נ ע ו ה ל א בו נ י א י ש נ ס ך מ י ר א ה י ל ת י א לא ר ן ו ו כ מ ה כ י ה י ה ש נ ש י ה ש ד ח מד י ת י ע נ א ת ש ו ר ו מ ח ת ה ו כ ל ה ש ה ו ר י ם ה ב ב ו ם ט ו ק ש י י ח םת י י א ן ר מ ל ו ד ש ס ו י מ ר ה ק ע ה מ ה ו א בס״ ב ר ה מ א מ ם ב ש ר פ לר ק י ע ם ה ו ע ר ב ח ת ה י ב ע א״ צ מ א י ב ר ש ש ת ד ו ל ח ה ש נ ב ל חל ו כ י ר ו ש פ ה א י י ה י כ ת ר מ א ר ו ב ע ק ש ר ס י ב ת ד ס י י ש ת י מ א הל ם ע ר ו י ק ר ש ש ת ד ו ם ח ו ל ש י ש ת י מ א ץ ה ו ב י ק ת רגע ה ו י ה לח ״ מ ר ת ת ו ע ״ד ש ו י מ כ ד ב ו מ ל ת י ה מ כ י ח מ י ו ב ד ל ו רגע מא ו ה ן ו ו כ ד נ ס ו ד מ ו ס י י ו ת י מ ר א ק ו ע נ י ד י ה ב ל ע ם י י ק ל חה א ר ת ל ש ו כ י ר ו ש ס ה א י ד ה ו מ ל ת י ה מ כ י ח מ י י ב ר כ ס א נ של ו ל א ל . ט ״ ם כ ו ף י ו ס י ב ר ש ש ת ד ו ס ח ו ל ש ה ש ש ד ח ה ה נ ב ל הב ״ י ר ת ת ו ע י ז' ש ד כ ו ב ל י ם ו א ד ל ו ל מ ו ח י ל ש כ י ב ע א״ צ מ א בי ה כ ז ם ו ש ה ל ט ז ״ ם כ ו ל י ה ש מ ח ת ה ע י ק ם ש ד ו ם ק י ק ל חם ה ב ם ש י ק ל ח ם ה ר ת ת ו ע ״ד ש ן הי ת ו א ה ל ז ן ה מ ז ף ה ר ט צ נ ש כם ו ל ש ד ש ל ו ר רגע מ ח א ת י ר ש ש פ ם ד\א א ה ר מ ת ו י א ב ל ו

מאמרשלישי- פרק: פמ

ם שזהו ו י ה ב מ ח לם ע״ר י ע ג ת י׳יח ר ו ל ע מל עת ועת כ י ב ע צ מ א ה ה מ ח ם ה ו ק ה מ י ה ה י י ז ד על י ב ו ו ר י קמ ר ן כ י ב ת ל ו ל ז מ ה ו מ ה י נ ת מ א ו צ ו י ם ה ו ן ר י ע ב צ ו מ ד מ מ ו עם ו ם ר ו ק מ י מ ע צ מ א ה ה מ ח ם ה ו ק ק מ ח ר מ ה ר״ל ש פ ק ה גלגל הי פ ל ה כ פ ק ה ז גלגל ה כ ר מ ז מ ו א ק ח ר מ א כ ו ח ה ר ז י מ פ ל א כ צ ו י הד ל ו מ ת ה ע ה ב פ ק ה ז ה כ ר ע לו מ י ג י ב ש י י ח י ה ו ם ז ו ר ג י ב ו ר ע מא צ ו י ם ה ו ת על ר ו נ ח ת ל י נ ם ש ע ה פ ל ב ק ה ת ה ע ב ת ו ח ם א ע פי ג ש ע ה י ב ר ת ה ע ב ת ו ח ם א ע ן פ ו ש א ר ע ה י ב ר ת ה ע ע לו ב י ג י ש וה פ ק ה ז ה כ ר ה מ י ה י ד ש א ע צ ו י ל ה פ ת על ש ו נ ח ת ל ר ח ם א ע פא צ ו י ם ה י מ ע י פ ת ם ש י ל ש א מ צ ו י ת ה פ ר על ש ב ו ה ע י ז פ לת א ז ה ה ר ו צ ן ע״י ה י ע ת ה י א ר מ ר ל א ב ת זה י ש ו ד ו ח ש ו ר ו בבל חת אחז ו ל ו ג ת ע ו ל ז מ ז ה כ ר א מ י ה ת ה ש ד ו ק ב נ י ב ג ס ו ח א

רג5

ל מהירות הירח פ כ ם ויום פחות מ ו לפי החילוף הפשוט והיה מוצא הריבוי הזה בזויות החילוף בכל ים וכסלו הוא כ״ב םע י ע ג ׳ ר ת ט ו ל ע ת ומאז י״א מ י ע צ מ א ה ה ל ב ק ה ת ה ע ן מ כ ך ו ל ו מ ת ה ע ד מ ל י י ת מ

ש י ד ו ח ע ה י ב ל עד עת ר ד ג ת מ ר ו ד ס ך על ה ל ו א ה ן ך ה « , י א ן

ד עת ע ן ו ו ש א ר ע ה ו ב ת ר ע מ י ו נ ש ו ה מ ן כ ו ש א ר ע ה ו ב הן רי ו ב ר ר ה ז א חו ו ד ה ל ו מ ד עת ה ע י ו נ ש ע ה ו ב ר ה ן מ כ ה ו ל ב ל ה הת ע ה לו ב ל כ י ן עד ש ט ק ת מ ר ו ד ס ך על ה ל ו ו ה ת ו י ה ה ל ז הת כל ע ב ו ו נ ר מ א ו ש מ י כ ר מ ג ם ל תו י ד ו ל ו מ ת ה ע ב ה ו ל ב ק ה הת י ל כ ת ה ב ז י ה מ ר א ה צ ו ה מ י ה ה ל א ם ה י ע ו ב ר י ה נ ש ד כ ח את ן א י י ע ה מ י ה י בכל ש ר כ מ א ה ש א מ ו ה ה ל לז ש מ ה ו ו ל ד גי נ ו נ י ו הב ר ב ע ה על מ נ ו ז ח ז א ז מרכ ש ו ד ו ח ע ה י ב ת ר ע ח ב ר י הף אז ז׳ ו ל י ח ת ה י ו ת ז ר א מ צ ו מ דק ו ה בו י ו ה ת פ ק ל ה לג מגד ח ע א ג ר ת ו ו ל ע ש מ מ ח ם ה ה ע ל ע שי מ י שלי ן שנ ו כג ת ו מעלו ׳ה הג בז ו ן נ י ד א ה צ ו ה מ י ה ה ן ז י כע ז ו ת א ו ה להי ה ל י ה שי נ ש ף ה ו ל י ח ר ה ד ה ס א ר ש כ ת ו ו י ט ר פ ף ה לו ר זויות החי א ש בר מ ו ו ל ת ע ד ר ב מ ש ג ד ו ח מן ה ם בז י מ ע ם פ ו ש הג זר למנ ה חו ז הא ו ה י ש ״ ה אעס פ ק ה ז גלגל ה כ ר ת מ צ ו ר י מ א כ י ו ה ת ב ס שו ז כ ר מ ר ש ח ת גלגל א פ א על ש ל ה א נ י ת א ו ל ז מ ז ה כ ר ב מ י ב סם י מ ע י פ שת ה ו ט ו נ ח ה ט ש ק ב ו ת חק ו ל ז מ ז ה כ ר מ א מ צ ו א י ו המן ה בז ז ז ה כ ר מ א ה צ ו י ת הגלגל ה פ ו על ש ת פ ק ם ה י ל ש א מ ו הה פ ק א ה ל ם א י ל ש ו מ נ י ת א ו ל ז ז המ כ ר ב מ י ב ס ש אע׳יפ ש ר ו ח הה מ ח ת ה צ ו ר י מ ר ם כ ה ד ש ו ת ע ו ל ע ט מ ״ ן כ ו כג ד ו ב ל ת ב ח אא ו ת ה י ע צ מ א ה ה ל ב ק ה ע ה ג ר ן ב כ ד ו ל ו מ ע ה ג ר ב א ו ו ה מן ה בזד מ ו ע ה נ ז א ה צ ו י ל ה לג ם הג ו ה על ר נ ו ה ח פ ק ה ז גלגל ה כ ר מן אז י כ פ ל ץ ו ר א ן ה ו מ ק ח ר ת מ י ל כ ת ן ב י כ פ ם ל ש לו אז לת ד מ ו ה ע מ צ י ע ג פ ן ב ה ת מ ח ל א ף ר״ל כ ו ל י ח יות ה ו י ז ת שף ו ל י ח י ה ס ה ל י ל ו א ר ח ה ד מ ר ע״י ה מ ו ל י ה כ מ ט ת ק י ל כ ת כז כ ר א מ ו ה י ש פ ו כ ע ו ד רב ע ז ו א מ ] ו ו מ צ י ע נ פ ט ב ו ש פ הו ס של ו ר ה מ א ש צ ו י י ה צ ת ח פ ד על ש ר ו י ל ו ג ל ג ת ה מ פ ק ה הי נ פ מ ן ו ץ כ ר א ב ל ר ק ת מ לך ו א הו ו י זה ה ד ל י ע ל ש פ ש עד לה ב ר ת ו מ מ צ י ע נ פ ן ב ה ת מ ח ף ר׳׳ל כל א ו ל י ח ות ה י ו כן הן זת ו נ ח ע ל ו ב ר ת ה ע ה ב פ ק ה ז ה כ ר ע לו מ י ג י ד ש כן ע ה ו ת ד מו ב ו ת קר י ל כ ת ז ב ד לו א מ ו ז ע כ ר מ א ה צ ו י ל ה לג ת הג פ על שדלו ת ג י ל כ ת ת ל ו י ו ז י ה ו ם רב ש ז ל ע לו א י ג ך י כ י פ ל לארץ וכן ת ו י ע צ מ א ה ה ל ב ק ה ער ה ע ו ו ב ר ע ה ג ר מ ן ו ו י ר הע י ז שהע כ כו כ ר ד ל כ ג ל ג ת ח מ ה בבל ז פ ק ה ז ה כ ר א מ ו ה י ש פ לד כ ד המו עי ד ל י ע ם ש ו ר ל ל פ ש ה ס א ש ש ו נ י ה צ ת ח פ לך ועולי׳ על ש היא ו ן ה י כ פ ל ן ו ץ כ ר א ן ה ק מ ח ר ת מ ה ו ל ע ת מ א הולך ו ו ן ה כן כ ד ו ל ו מ ת ה ע ע ב י ג י ד ש ט ע ע מ ת מ לך ו ה הו ת הז י ו י הז ו רבד לו אז מ ו א ע צ ו י ם ה ו ת על ר ו נ ח ת ל י ע צ מ א ה ה ל ב ק ה ת ה ע בת ח ל א ר לה אז כ ו ז ח ך ת כ י פ ל ץ ו ר א ן ה ו פ ק ד ה ת ר י ל כ ת בט ו ש פ ף ה ו ל י ח י ה פ ה ל י ל ו א ר ה ה ת ד י מ ף לכד ו ל י ח ת ה ו י ו ו כו ם י ל מ ט ת ב ר ב י ס פ ג ל ה ו ת נ ו ן להי תכ זה י י ו ו ס רב ו בלי שת פ ל על ש ג ל ג ת א מ ו א ה צ ו י ם ה ו ר י מ ב כ ו ש ח ם נ ו א י ד י ב ח ול ב ת ב י נ ר ו ח ר א ז ו ח ת •הולך ו ו ל ז מ ז ה כ ר ב מ י ב ה ס ט ו נ ל ה לג הגב ח ו ר י ב ע צ מ א ח ה ר י ך ה ל ה א מ י ה ה ש י מ ד כ ש ב ד ו ח י ה מ י ם מ ו י

ה לגלגל המזלות מ ו ד ל ה לג ת הג ו מ א ד י ה ה אהח ו נ ו ס כ ל א וה ח ט ש א ב ל ש ה ו ז כ ר ה על מ ק ו ק ח ה ה ו ה ל ו ש ה צדקת ה ל ו ג ע ות ו כ ת ו ן ח ה י ת ה ש נ ה ח ו ר י י ה ל ג ל ה מג ט ו נ ל ה ג ל ת הג ו מ א ד י הת ל, שהן שתי נקודות ד ו ק על נ ת צ ו ד ו ק ן על נ י א צ ח ת זו כ זו אב מרכזו נקודת י ב ס ה ו ט ו נ ח ה ט ש ה ב ק ו ק ח ת גכט ה ל ו ג ע ו י ל ת הה ק ו ק ח ת גט ה ל ו ג ע ו ו מ צ ה ע ט ו נ א ה ו ה כהל ה נ ו ס כ ל א ה ול שפתו ע ז ש כ ר מ א ה צ ו י ל ה לג א הג ו ת D ה ד ו ק ב נ י ב ו ס ח ט ש בל תמיר ג ל ג ת ה מ פ ק ה ו גלגל ה ב ר א מ ו י ה י ו ס כ ל מ ר כ ט מ א יה ונוגע בו ט ו נ ת ה ש א ג ו א פ ו ה ה י ה ת ו ו ל ז מ ז ה כ ר ב מ י ב סא שפלי ו ו ה נ מ ה ט מ ד ו ק נ ו ש מ א כ צ ו י ם ה ו א ר ו ה ה ג ש ד ו ק נ כע שני המאורות צ מ ה א י י ה נ ו ל ד פ ל ו ע מ ג ר י כ ע כ י צ ה א ת ע ! ו

ת ראש מול ד ו ק א נ י ה ת ש ו ל ז מ ה ם על נקודה א מ י נ ו ז ח | א

מאפר שלישי פרס שן נרר כי היא מ א ה ש נ ו כ ת ר ה ד ס ו ו נ ה נ מ ף השני הזה ו ו ל י ח עניו הן כ ת א י ה ל י ז ה כ א ר ו ו נ ו ק י ך ת ר ד ד מ ל ן ל ו ו כ ת נ ו ו ת ו ת א מ ר ו גו ק ש ל י ך ש ר ע ר ה כי י ן ו ו י ה ע״ם הע ל י ח ע ת ד י ד ש ה ע י ה א י ל וז כ ר מ א מ צ ו י ו גלגל ה כ ר ק מ ו ח א ר ו ה ה ש ר ו צ ה ו המ מ הפ או א ל ה ב ט ו נ ן ה ו ס כ ל י א צ א ח ו ה ה ש נ מ ו הג מ ל ק צ ת א ו ל ו מ הט ר ו פ מ ו ש מ ה כ ך ז ר ל ע ר ע ק ח ה ו ל ו ד ה ג מ כ ח ה ו ב ת ר ו ז י ר ז בא ו ה ה ת ב ו ל ע ו הג ם׳ מ ך ק ר ו ה א כ ה ש ד מ י ב א כ צ מ ו ו ר פ ס בל ר ו ה א ה ב י ה ך י כ י פ ל ם ו י ע ג ט ר ״ ת י ו ל ע ו הס י מ ך ק ר ו אם ועי״י י ע ג א ר ״ ת מ ו ל ע ט מ ״ א מ צ ו י ן ה ו ס כ ל י א צ א ח ו ה פג שה פ ק ה ז גלגל ה כ ר ת מ ו נ ח ל מ כ ה ב ז ף ה ו ל י ח ת ה ד מ כ ל ש חא ו ה ו ש מ ן כ ו ק ו ת ך ל ר ע י ו ת ו ן א ו ו י כ א ו צ ו י ל ה ג ל ג ת ה פ ש מן א כ ה ב ז ק כ ס י ע ן ל י א י ש ת ר מ ר א ב י כ נ א ו ו ר פ ס ר ב ד ו ס מל ב ר א ו ב י ע ת ה מ כ ח ך ב ל כ ה כ ב ו ק ט י ו ח ו מ נ י א י ש נ פ מל ו לג ם ג ר ו א ג ו ה ה י מ נ פ כ ך ו י ע א י ד ו ה ל ה ו ת ר ע ר ב י ל ד כת י ו ז י ה ו ב ב ר י י ח מ א ו צ ו י ת גלגל ה פ ל ש ה ע פ ק ה ל ה לג ז ג כ ר מ• י ז י י " א צ ו י ם ה ו ר ד מ ר ו י ל ו ג ל ג ת א מ ו ה ל ש כ ר ב ו מ א ף ה ו ל י ח ה

ה ת ג ע ו ח ץ א ר א ב ל ר ק ת מ ך ו ל י ה ה ל ז כ א ב ו ז ל ר י א ו ו ה ל פ שד ע א ו צ ו י הה ת ג ע ו ח , א . . ״ _ • , . , ת ד ו ק נ ן גמט ו ו ס כ ל א ת מ ו ד ו ק ב נ י ב ה ס ז א ה צ ו י ל ה ג ל ג ת ה ו מ ד

<»לה עיר משל כלומר שםרכו גלגל ההקפה היה או חונה עלה כ זאת ד ו ק ע שעל נ י צ י זה א פ ל ה ו ט ו נ ה ה מ ח כ נ נקודת כ שא ו ה ת פ ש ד ו ק ה נ ת י י כן ה פ ל א ו צ ו י ם גלגל ה ו ה ר נ ו היה אז חל ל ך כ ר על ד ן כהל ו ו פ כ ל א ת מ מ ד ו ק ל נ ה ע נ ו ז ח ו א ז כ ר מן ו ס כ ל ם על א י ס כ נ ם ו י ד ו כ ו אז ל י ם ה ל ו ה כ ר ו צ י ה י ק ר ש מ ו אם ו י י כ ם כ י ש א ל ח ו ל ן א ת א א ו ל ז מ ר ה ד ה ס י ה י אהה ור ב ע ה ו מ ח ע ה צ מ ו א ע ל ס ך נ ל י א א ו ו ה ד ה ל ו מ ד מעת ה ח את אן ש א ק ה ת ד ש ת ן ע ד ו ק ף על נ ו ס ב ה ל נ ח ת אן ו ש על קה ט ו נ ל ה ג ל ג ח ה ט ש ב ו ו ר י ך ק ר ל ד ם ע י י נ ם ח׳ ש י ע ג ט ר ״ ת נ א זן י נ ת י גלגל ה ל פ ו ע י א ב צ ל כ ג ל ג ת נ ר ו ו ח א ה ל ו ם ה ו י ע לו ב ס נם ה ג פ ק ה ז גלגל ה כ ר מ ם ו י י ג ם י״א ש י ע ג ה ר ש ל ת ש י נ ר ו ח אל ג ל ג ת נ א ו צ ו י ם גלגל ה ו ת ר ד ו ק ל נ ע מ ת כ ו ד ו ק ע מעל נ ס א נ ו הם על י נ י ס ס ל ת ה כ ד ו ק ב נ י ב א ס צ ו י ת ה ם ה על ש ו ם ה ו י לו בת ר י ו ד ה כ ז םו ה ו י ו ב ת ו ע א י נ ה ו הם ש ק ה ל מ ו ד ו ה ק י ה סו מ כ ם ו י ע ג ת י״ג ר ו ל ע א י״ג מ י ת ה ע ד י ו ש מ ה כ ת ד מ כהס של ל א ע״ד כ צ ו י ל ה ג ל ח הג ט ש ת ם מ ד ו ק ל נ ה ע נ ח ם ו י י נ מייד של ג ל ג ת נ ת כ ו ד ו ק ל נ ע ע מ ס ט נ ר ו ע״ד ס נ מ ם מ ו ר ת ה ך ו ק נ וה ת ד מ ת כהג ש ר י ז ד ה כ ו ת בידם ה י נ ר ו ח ה א ט ו נ ת ה פ על שו הג ק י ה ס הו ל ז ב ו ו ר י ם ע״ד ק י ע ג ׳ ר ת ט ו ל ע א י״א מ י הת ר ת ז ד ה מ י ה ת ד ש ת ה ע ד ו ק ב נ י ב ה ס י ז פ ו כ ת ו ע א י נ ה שה ס ק ז גלגל ה כ ר א גלגול מ ו ה ה ש ב ש ח מ ת ה א י ז פ ה ל ל ו םהג כי ד ו כ ה ז ם ש י ע ג ת כ״ג ר ו ל ע ה כ״ד מ ו ם ה ו י א כ צ ו י ת ה פ על שם ו ל ס י ט ר ב מ א ן י כ ה ו ז י ה א ם ה ו י ה ב מ ח ח ל ר י ת ה ו ר י ה ל מ ס כן מ ל ו כ ב ד ש מ ו ל ם כ ל ו ע ת ל ו צ ו ר מ ו ה ל א ג ב ה ו ן נ י ד א ה ו ה שה ט ו נ ת ה פ ב לו על ש ב ו א ס צ ו י ל ה ג ל ג א ה ו ש ה ד ו ח י ה מ י םן מ ו וי ע צ מ א ח ה ר י ך ה ל ה א מ ו ה י ש ד כ ר ב ו ח א ת ל ו ל ז מ ז ה כ ר ב מ י ב ס וא ר״ל ו ה ן ה מ ו ה ב מ ח ח ל ר י ת ה ו ר י ה ל מ פ י כ ד ב ת מ ו ח ב ס ח ו ר בה ו ש ש ד ו ח י ה מ י מן מ ז ן ו מ ל ז כ א ב י ה ה ר ו צ ה ת מהפ מ ר ז שה י ה ת ד ש ת אהן ע ר ת על ז ס ד ו ת מהס ע ר א ז ו ה ה ש י מ ד כ לה פ ק ה ז גלגל ה כ ר ק מ ח ר א מ י ה ת ש ע ת ו ל ע כ ת גהם ב י ו זה ת ז ו ר ו א מ י ה נ ע ש צ מ ק א ח ר ל מ ס י כ ד כ א ב צ ו י ם גלגל ה ו ר כת ע ה ב פ ק ה ז גלגל ה כ ר ע לו מ י ג ה י ו ב א ו י ה ת ה ע ת ב ו ל ז מ ה ב ז מד מ ו א ע צ ו י ל ה ג ל ג ל ה ס ת על ש ו נ ח ם ל י ע ו ב ר י ה נ ש ד מ ח ל א כף ו ל י ח ת ה ר י ז ו ב ו ר א א ו ך ה כ י פ ל ץ ו ר א ו ל ב ו ר י ת ק י ל כ ת לן אז בן כ ב ד ו ל ו מ ת ה ע ב י ו ת ב ת כ ו ש מ ו כ דל ת ג י ל כ ת ז כ ם א ש ד ל ן י ו ^ ע לו י ג י ה ו פ ק ה ב לו מרכז ה ו ש ת י י ע צ מ א ה ה ל ב ק ה ת ה ע בו ק ו ח י ת ר י ל כ ת ו עומד ב כ ר מ א ה צ ו י ל ה ג ל ם הג ו ת על ר ו נ ח לף ו ל י ח ת ה ו ר ז ת מ ח י כן כל א פ ז ל ה א ב ל ו ש ת ץ ו ר א מן הא ו ה ה ז ט ו ו ש פ ף ה ו ל י ח י ה פ י לה ל ו א ר ה ה ת ד י מ ר כ ר ל ו ז ח ת ות ו א צ מ ן נ ד זו ה ג נ ת זו כ ו צ ו ר י מ ת י ש ם כ ו י מ ל ש ר ב מ א י ש

ט שםלו ם היוצא ו ו היא מרכז חמולות יג היא רו א 1 ה ממנ י ן ה ה ת מ ח ל א ת כ ו ל ז מ ז ה כ ר ב מ י ב ה ס ט ו נ ח ה ט ש ד ב י מ תה שעל ז ת ען מ נ ש מ י ר פ א ם דמות גלגל ההקפה ו ה י ל ג ע ו ח א ז ו כ ר מ א ל י ת ה ח א ה ה ת ר ב ח ה ל ו ה ש נ י ל א ב ה א ס צ י ע נ פ ה ב ו שו כ ר מ ך ל י ש מ א ו ו ת וו לז ר ו ש ל ס ם היוצא ומנת עח שעל ש ו ת ר י נ ש ה ב ו ח ו ר י ב ע צ מ א ח ה ר י ך ה , ה י מ ד ב ם ב י ג י פ פ ל ה כ פ ק ה הד שתהיה ה ע ד ו צ ם ב ה ר U הן טח הח כמו ש ה כלסי הירח ק ט ו נ ל ה ג ל ג ת ה פ א על ש צ ו י ם גלגל ה ו ת ר צ ו ר א מ י הת ע ר לו י ווית גהן היא ווית החילוף הפשוט הראויה למנת עז• כ ר כ ת נ ש כ ס ל ו י מ ל ט ב ו למעלה ו נ ר מ א ר בכדי מח ש ו ח א

04 מאפר שלישי פרק טז

ת י ו א ז י ת טהח ה י ו ה ז י ה ת ת ו י ע צ מ א ה ה ל ב ק ה ו ה ד א ל ו מ הת גהז י ו ז לה מ ו ד א ג י ה ה ג ה ע ו י ב ר ת ה ע ת עח ב נ ף מ ו ל חת טהח י ו י ז ל כ ת ע ו א ה ת זו לזו ו ו ו ת ע ו ג מ י ה ת ש פ ש ״ ע או הט ה לק ו ו גד ש ש ק ר פ נ א ש ו ת גהז ה י ו ז ה מ ל ו ד א ג י הש ל ו ש מ ה ל מ ו ד ה ו ו ש רגז ש ל ו ש ז מ ה א י ה י ו דז ו ך ק י ש ס נ ות י ו ז לה מ ו ד א ג י ת גד ז ה י ו ז ה ל ו ש ת טהח ה י ו ז י ש ר הטח הכל א ו י ה ת הזד ש י ו י ז ד כ ה ב י ת על פ ד ו ע י ו ת ר מ א ו ש מ גהז כ

י הזה*. נ ש ף ה ו ל ח ת ה י ו א ז י ה ה א ב צ ו י כה ת ב ע ו ש ו א מ ע ט ה ו ז י ה נ ש ף ה לו ן החי י נ ר ע א ב ת נ ואחר שי ש י ל ש ף ה ו ל י ח ן ה י נ ע ט מ ט ק ע ן מ ו כ מ ך כ ת ו א ר ה לר א ש ח ב ר י ת ה ן א י י ע ד ל ו ד ע י מ ת ה ש ס כ ו י מ ל ט י כ ר כ מ ו א ו' י ע ו ב ר י ה נ ת ש ולתי ע ז ה ו ל ב ק ה ה ד ו ל ו מ ת ה ש זולתי ע ר ו ח י ה ת עף ו חל ע ו ו ד ק י ח ר ד מ ו א ע צ ו מ ק ו ד ו ה ב י א ה י הו ר כ מ א ד ו י ע הן ו ק י ת פ ב ל ו ש ח ו ה מ ו ק ן מ י ן לב י ו ע מ י ה ת י מ א ו ה מ ו ק ן מ ר בי כ גי ר כ מ ו ו זה ל ח י ר כ ה ד ש י ע נ ש ם ה ר ע ב ו ח ט מ ו ש פ ף ה ו ל ח הט ו ש פ ף ה לו ף לחי ר ט צ א מ ו ה י ש ש י ל ף ש ו ל י רח ח ד יש לי ו עת ע ב ר ש זולתי א ד ו ח י ה מ ר י א ש ם ב ה מ ר ע ב ח ת מ י ו נ ש ולחילוף הר ק ח ש כ ד ו ח ף א ו ל י ן ח י ע ן כ ת ש ל ו ש ש ע י ו ו נ ר מ א העת^ם שר ד ס א על ה י ו ה ג ה נ מ א ש צ ה מ ז י ה ש י ל ש ף ה ו ל י ח ג ה ה נ י על מה ק ו ק ח ה ה נ מ ת גאב מ ל ו ג ע ת ש א ז ת ה י ש י ל ש ה ה ר ו צ ך ב א ר א ש

ג סביב ו ח א א ו צ ו י ת ה פ ש ה ד מ ד ו ק ל נ ם ע ע פ ת א ו ד ו ק ל נ עא י צ ו א ו ו י ת ו י ת ו א כ ו ו י ת ו כ ל ה ה כ פ ק ה ת גלגל ה ו מ ן ד ה ת מ ח ל א כל כ ת ל מ ד ו ק ה נ י ה ת ד ש ה ע ר ו צ ם ב ה ו ש מ י האל הדל כ ו קא י ה ת ה ש ד ו ק נ ה מ א ר נ ה ה פ ק ה ם גלגל ה ו א ר י ם ה ה י נ ש ד מ ח אה י ה ש י כ ר כ מ א ד ו י ע ם ה ו י ל מ ט י ב ר כ מ ו א ת ו ו ל ז מ ז ה כ ר מם י ת ע ע ה ב ר ולתי א ש ז ד ו ח י ה ת ר ע א ש ח ב ר י ת ה ן א י י ע מם ו י ו ב ש א ד ו ח י ל ש י מ ם ח ו י ת ב ר מ ת א א ה ד מ א כ ל ו א נ ר מ א שה פ ק ה ז גלגל ה כ ר ע לו מ י ג י ש ר כ מ ו ל ל כ ש ך מ ר כ׳ לו על דא ו ם ה א ק ו ד ו ה ב י א ה צ ו י ת ה פ ש ת א מ ד ו ק ל ג ו ע ל א ת כ ו נ ח לה פ ק ה ל ה ג ל ג ת ם מ ד ו ק ל נ ו ע ל א ה כ נ ו ח ח ר י ז ה כ ר ז מ או מ ו ק ה על מ ר ו מ א ה ו ו הפ ה ק א ש צ ו ה מ י ם ה ו ר ת ה ם ו ע ל . שן ו ק ס ת ״ א ע י ה ת ה ע ב לו ל ש ח ה מ י ה ש כ ן ו ו י ע י ה פ י ל ת י מ א הם י נ פ ר ל ב ו ע ו הפ ה ה ק נ ה א ו צ ו ה מ י י ה נ ש ה ן ו ו ש א ר ף ה ו ל י חא ו ה ן ה ו ק ת י ה פ ו ל י ל ה ע ר ו מ א ה ו ת פהס ה י ו י ז ד כ ו הס ב ק מל ג ל ג ת ח מ ד ו ק ל נ ה ע נ ו ת ח א ז ת ה ע ח ב ר י ז ה כ ר א מ ו ם ה א ון ק ו ת מ ו ה מ ו ק א מ צ ו ה מ י ה ק ו ד ו ה ב י ל ה פ ש ת ה מ ו ע ל ה ש פ ק ה הו ה עלי* ק ר ו מ ן ה י ו ע מ ו ה מ ו ק מ ר מ ו ח א ר ל ו ו הז מ ו ק ה עלי ר ו מי פ ו ל י ה על ר ו מ א ה ו ז ה ה א י ו הז ה ק ת חהז ר״ל ש י ו י ז ד כ ב ח הם ו י ו ב ל א ן כ ו כ מ ח כ ר י ת ה ן א י י ע ה מ י ה ש ל כ ב ר א ו מ א ן ה ו ק י ת הז גלגל כ ר ה אז מ י ה ש ר כ מ ו ל ו כ נ מ ה מ ״ ם כ ו י ב ש ו ר ו ח ה ל ר ש ען י ד א ה צ ו מ ק ו ד ו ה ב י א ה צ ו י ה ה ד מ ד ו ק ו על נ ל א ה כ נ ו ה ח פ ק ה הה פ ק ה ז גלגל ה כ ר ת מ ו י ה ו ב א צ מ ה ש מ כל מ ל ו כ ך מ ו פ ה ה ב ל ז בכם ת א א ז ה ה ר ו צ ר ב א ו ב ה מ ה ז א ר ת ו ש מ ת א כ ד ו ק ל נ ה ע נ ו חה ז י ה ש י ל ש ף ה ו ל ח ם ל ר ו ג י ה ר כ מ א ו ו ת ע ד ר ב מ ג ה ו ן ב נ ו ב ת תת ד ו ק ל נ י ב ג מ ה ה פ ק ה ן גלגל ה ו ם כ ל א י ש פ א ל ל ו א ג י ר א ו מ א הל כ ח ל ר י ת ה נ ם מ י ב ש ח ו מ נ ו א נ מ מ א ש ו ה ו ו נ מ ל מ פ ש ה ם ו ו ר הם י ר ב ו ו ס נ י י ה ו ש מ ת כ ו ל ז מ ז ה כ ר ל מ ו ב מ ב ו ו ס נ י ת א ע ת ו עד י מ ב ת ב ו א ס ו ן גהטב ה ו ס כ ל א ת מ ר ח ה א ד ו ק ל נ א מו ל או ל א כ א ו צ ו י ת ה פ לו על ש ו ה בגלג ג ו ת ה פ ד ו ק נ לא ל ה ו י ל א וי ד כ ת ה ב ד ו ק נ ה מ ט מ ל ה ש ז ן ה ו ס כ ל א ה א ט ם י ה ה ה ד ו ק נ הר ש ו י ת ט ק ד ו ק נ א מ י צ ו ם א ה א ת ע ן ו ו י ד לו הע י ע ה ה ש מת ר ד ו ק על נ ת א ו ד ו ק ל נ ע ה ש פ ק ה ז גלגל ה כ ר ר על מ ב ו עם גלגל ו ת ר מ א ו כ נ מ ת ע מ ד ו ק ה נ י ה ה ת ר ו צ א ב י ה ו ש מ כי ו נ ת מ ו נ מ ש ל ג י ג ו מ ת מ ם ל ה ו ר לא מ ו ו ג מ מ ע ש ו ב ק ה ה פ ק ה הה ד ו ק ג ו ם נ ל ח ת ה י ש ס ו ל נ ח נ א ת ו ע ת ו ר לכל ע ד ס ח על ה ר י הו הל י הפ א ו ת ק ו י ה ן ל ו ב ש ח ו ה נ א י צ ו ך ה כ י פ ת ל נ ג ו מ ת מ הח ת ע ה ו ז ן ה ו ק י ת י ה ס י ל ת י מ א ח ה ר י ם ה ו ק ם על מ י ר ו מ ם ה הע ו ב ק ם ה ו ר א ה ו ה ת ע ש ד ו ק נ ה מ נ מ ב ה ו ש ח נ ב ו ו ש ם נ אם י ר ו מ ם ה ת לויי הם חח ה ו י ה ן אז ל ו כ נ ן ה ו ב ש ח ו ה נ א י צ ו יז ה א י ה א י ל ן ו ו י ע ת ה ע { ן , ק ן ת מ ת ה ע י ל ת י מ א ו ה מ ו ק על מן כ ד ו ל ו מ ע ה ג ר ב י ש ס ל ן ו ו י ן הע בי ן ו ו ק י ת ן ה ש בי ר פ ם ה ו ל I ש ג ל ג ת ה ו מ א ד ו ן גהב ה ו ס כ ל א ת ה ו ד ו ק ב נ י ב ה ס ט ו נ ח ה ט ש בש ד ו ח י ה ע י ב י ר נ ש ד מ ח ל א ע כ ג ר ן ב כ ת ו י ע צ מ א ה ה ל ב ק ה ע ה ג ר א ב י ת ג ה ד ו ק נ ת ו ו ל ז מ ז ה כ ר א מ י ת ה ה ד ו ק נ ז ו כ ר מ א ה צ ו י ה

ם ת ע ב ר י טאע טדע א ו ם ק י האל הדל ע ז קו ם א ה ו ל לכד יי פ ל ־ ע ו ד ו ק ה ל על נ ד ו ק ז נ ד א כ ל ת ר ו ו ש י מ ן גמב ה ו ס על אלכש ד ו ח י ה ת ר ע א ש ב ם ו ת י ה ו ז י ה ש י ל ש ף ה ו ל י ח ז ה ה לו א ל כ ך י כ

דום היוצא ונקודת ב היא שסלו ויהיה סדר המזלות מן ג אל א אל ב אל ד ואתכיין לאלכסון גהב ואעביר עליו קי אטד כסו שהוא בצורה ואעמיד מרכז גלגל ההקפה פעם

מאמר שלישי פרק טז נה

ת ו ע ל ׳ צ ב ד מ ח כל א ה ו ו נ ע ד ר י ב כ ת מחג ש י ו ח עיי ז ע ו ד ״כ י גו נ מ ת ג מ י ו ה ז י ה ך ת כ י פ ן ל ו כ מ ע כ ו ד א י ו ה ה ת ו ם א י פ פ ו ח הף י ס ו ם נ ה א ת ע ע ו ו ד ש עגל י ל ו ש מ ה מ ה ל ו ש ת ג ה י ו ו ז את ע ח ל ר י ת ה נ י מ ד א כ י ה ש עגן ש ל ו ש מ ת ג מ י ו ל ז ה ע ת ו אש ל ו ש מ ת ג מ י ו ז ז ו א ה לנ י ה ה ת ך ל ו ר ע ח ה ו ל פ ה ״ ע ע ו ד י א ה י ה הת ו ב צ ת נ ו י ו ו ם ל ו ל ש ת ת ל ר א ש נ ש גהז ה ל ו ש מ ת ג מ י ו ן ז כ לגז וע ד ו ר נ ב ה ב ל ז צ ה א ו ז ת ו ם א י פ פ ו ח ו ה י ע ל י צ ת ך ש ר ע ה ו ע ו ד יא י ה ש גהז ו ל ו ש מ ת ה מ י ו ת ז ד ו מ נ א ל צ ב ת ו ש ח נ ש ך כ כ י פ לה ה י ת ה א ז ע ו ו ד ם י ר ב ח ת ה ח ב ר י י ה פ ו ל ת ח ש ל ת ש י ו ן ז א כ בו ך ק ר ו א א ש ל ר א ו א ע ל ן ו א כ ה ב ל א ם ה י ב ו ש ח ל ה כ ו ב נ י ת נ ו ו כץ ר א ז ה כ ר מ ת מ א ז ת ה ע צ ו מ ת ה ע ח כ ר י ז ה כ ר ק מ ח ר א מ ו ה הז ון ו ס כ ל י א צ א ח ו ה ה ב ה ש ר מ ל ב ב ע א ו ד ה י ז ב ה ו ש ח ם ה ו ע״ נ א ל צ יו נ ר מ א ת ש א ז ך ה ר ד ל ה ע ה ו כ ת כ ו ל ע ׳ מ א ס ו ז ה כ ר מ א ה צ ו י גלגל הם ר ב ח ת ה ה ב ל א ם ה י ם ו ל ח ת ה ש ל י ש פ ח ל ר י ן ה ו ק ה ת י ה י ת ש ו א יד ל ו מ ת ה ע ח ל ר י ן ה ו ק ת ם ל נ מ ה א י ה ת ע ש ו ד ת י ל ע כ ד ל ח א כא ה & ו ח ה ר ו ט ל ה ך לו כ י ר ו צ נ י ת א י ע צ מ א ה ה ל ב ק ה ת ה ע ל וג ה נ מ ל ה ו ע ד ב ט ל ו ש פ ו ה פ ו ל י ח פ ו ל ת ו ן א ק ת נ ו ש נ ק ל י פ ס יר מ א מ ו ב ך ל ו ה ע א ח ש ו ל ס ה ״ ו ע י א ע י ש ת ק ה ר ס ו ב נ ר ר ב של ו כ נ ר ר ב ר ש ח א ם ו ש ע ל י ד ו א ר ו ר ב א ך ש ר ד על ה ן ו ו ר ח א הה ר ו צ ה ה ת ע ע ב ו י ק נ נ ו ה לי ן גלג כ ו ת ח ו ר י ת ה ו כ ו ל ה ג ת ה נ מ מן ו י מ ו ד י ד ח ת י ו ר ו א מ י ה נ י ש ל לג ת ג נ ו כ ת ת ל א ז ה ה נ ו ר ח א הח י ה ה ו ל ז צ ה א ם ז ב צ מ ם ו ד מ ע י מ ס ן כ י ע ת ה י א ר מ ה ל ר ו צ וק ו ק ח א ה צ ו י ת ה י ל כ ת ל ה ו ט ו נ ל ה ג ל ג ת ה י ל כ ת ע ל ו ב ק לי לי ת י ש א ע ל ל ב ה א מ ח י ב ת י ש ע ן ש י ע ה כ נ ו מ ת ת ו ו מ ו ד ח ט ש בל י כ ש י י ש מ ת ו ו ל ו ג ע ת ה ו ב ר ד כ מ ל ל ה ש ע ב ש א ל ל י ש ד ה כ זו ר ב ע ם ש י ק ד ס ב ה ו ז ק ה ר פ ד ב ס י ת נ ה ש מ ת לבו ל ם א י ש י וה צ ר ם י ע לו א ב ק י ל ו ב ת ה ו א ת ע ד ן מ י ב ה ל ן ו י ח ב ה כל ל ו ים י ע ו ב ח ק ר י 3 גלגלי ה א ל ה י לו ו ו א ר י ה ס ת כ ו נ ו מ ת ת ו ו ר ו צ

: ן י ת ע י א ר מ ה ל מ ח לי ה לג ב ג ר ק ב

ר ו ש י מ ו ה ל ק ם ע י פ כ ם נ ת ו י ה ו מ ר ו ס י ה ו ל א ם ה ד ק ם ה ה ו ל ק ר פ ת ין י ע א כ י ה ה ש ו י ה ש י ל ש ף ה ו ל י ח ת ה י ו ן ז ו ו לכ ת ו ו ש ע ו ל ב שו י וף ו ל ר על ח מ א ה י ל ז י ב ש ב ה ו ר ו צ ה ת חהז מ י ו ו ז ת םהפ א י ו זב ו ב ס ל ה מ ס ק ה ל ה לג ז ג כ ר ת מ ז י ל נ א מ א ב ו י ה ה כ ז י ה ש י ל ש הף ו ל ח ן ה ו ק י ך ת ר ד ד מ ל י ל ד ס כ ו י מ ל ט כ ת ו ו ל ז מ ז ה כ ר ל מ ו מה ט ד ו ק ק נ ח ר ל מ ן ע ו י ע י ה ל ס ר ע ו ק ח ך ל ר צ ו א ה ו ם ה ה ג ז הו כ ר מ א ש צ מ ת ה ו ד ו ק נ א מ י ה ה מ ה כ ו י ל נ ת ה ד ו ק א נ י ה ת ש א וז גלגל כ ר א מ י ה ת מ ש ד ו ק ן נ י ע ב צ ו מ ע מ ו ב א ק ו ת ה ו ל ז מ הו ק ח ר מ א כ צ ו י ם ה ו י ר ס ל ה כ ז ו מ ק ח ר ת ט מ ד ו ק ן נ י ב א ל צ ו י הש ר ו ס מ ו ש מ ו כ נ ו ק ך ת ר ד ד מ ל א ו ן ב ל וע״י כ פ ש י ה ס ל ה כ ז מה ז ר ה ס ס ו ב ק ב ס ו ע נ ן ל י ו א נ ר מ א ו ש מ ו כ נ ח נ א ו ו ר ס ס בי ס ח ל ר י ן ה ו ק י ת ן מ ו י מ ד א ו מ ג ו ה ד ת ך ע ת ו א ר ה י ל ד ן כ כ את א ז ת ה י ע י ב ר ה ה ר ו צ ג ה ו ח ם א ר ב ח ת ה ה ב ל ו א י ס ו ל ת ח ש ל שת ו מ א ד י ת מ ה ד ו ק ב נ י ב ה ס ק ו ק ח ה ה נ מ ת אגב מ ל ו ג ע שה ד ו ק נ ר ו ו ש י מ ו ה ק א ה ו ן אמב ה ו ס כ ל א ז ו כ ר מ א ה צ ו י ל ה ג ל גת וט ו ל ז מ ז ה כ ר ו יה מ ל ס א יב ש צ ו י ם ה ו א ר י ה ה נ מ א מד י מ ב ת ב ו ה ס פ ק ה ז גלגל ה כ ר א מ י ה ה ל ו מ ל ה ר״ל ש ז י ל נ הג ו ח א ה ג ו ד ו ק ל נ ח ע פ ק ה ז ה כ ר ד מ י מ ע א א ו צ ו י ת ה ס ל ש ע

ה ד ו ק ח על נ ר י ז ה כ ר ד מ י מ ע א ו ו ת כ ל ה ל ההקפה כ םביבה גלגי הגד טגע ק י מג ו ם ק ג ך ק*י הן גן ו י ש מ א ו ו נ מ ן מש גהז ל ו ש מ ת ה מ י ו ת ז ד ע מ ד י ה ל נ ו כ ם ה י ש א ם ו ת כ ל ה כם ר ב ח ת ה ם ב י פ ו ל י ח ת ה ש ל י ש ס ן ל א כ ח ב ר י ף ה ו ל י ת ח י ו א ז י ה שת י ו ז ר ש ח א ד מ מ א נ א ש י ה ת ו א ז ך ה ר ד ה על ה י ה י ת ש ו א ה י ז וא י ה ל ו י א ו ה ה ע ו ד ת י ע צ ו א מ י ה ה ר ו צ ה ש מהנ מ ל ו ש מ ה מת א ז ת ה ע ה ב ז ה מ ת ז ו ר ו א מ י ה נ ע ש צ מ ק א ח ר ל מ ס י כ ד כי ע צ מ א ך ה ל ה מ ת ל ו כ ו ר ע ת ה ו ח ו ל ס ה ע ע״ ו ד א י ו ה ה ן ק - ח ר מ ה שך י כ ס ע ל ד ו ר נ ב ע המ כ ל ל צ צ ה א ז ש ה ל ו ש מ ע מג מ ל יעיד צע ו ד ר י א ש נ ע הג ה ל ך צ ר ו ה א י ה ת י ו מ ד ק ה ר ב ס י י ת נ ו ש מ כה ת ע ע ו ו ד ״כ י ו ג נ מ ת ה מ י ו ה ז י ז ס ה ל י ה ן י כ א ו י ה ה ה ד מ בו נ מ ת ה מ י ו ז ר ש ח א ר מ מ ו א ה ו ר ו צ ה ש הטג מ ל ו ש מ ב ל ו ש א

מאסר שלישי פרה מ55

ממוצע בינינו לבין החסוד הוצץ ומבדיל וכורת קוי והריהם אלינו כעין כשומע עגול כסי מה שיתבאר ומונע י כ ש מ נ ה אותם מהגיעם להאיר אלינו במקומותינו שזה ענין לקות

ל זה כשעבר אלא כ ת מ צ ק ך ל י ת ר ר ו ר ע ב כ ל ו ה ע״ד כל מ ח הח ט ש ם מ ו ר ד ל ן ו ו פ צ ה ל ט ו א נ ו ע ה י ק ר ח ב ר י ת ה ל י ס מ י ש ס לו שתי י ה ' ו ר ב ע ש ו כ נ ר מ א ת ש ו ל ע י ה׳ מ ד כ ה ב מ ח ת ה ל ס מו זו עס זו על נקורי* ש ג פ נ ת זו ו ת זו א ו ק ל ו ו ח ל א ת ה ו ל י ס מ הם בקו התנין ומשם ה י ח ט ש ם זו ב ם זו ע ה ם ל י ס ת ת ש מ י ו ל ת הר לפיכך א ב ת נ ה ש י מ ס ם כ ו ר ד ל ן ו ו ס צ ו ל ז ת זו מ ו ד ר פ ם נ הל בכל פ ו א ך גזרת ה ו ת ו ב א ב צל ס נ י ח ו ר י ט ה ל מ י ב לו ש י י ח ת נד הגזרה ברוחב ו מ ע ק מ ו ח ז ר ו א ז כ ר א מ ה י ת ש י ת י מ א ה ה ל ב ק הה וחוץ ר ז ג א כול ה י ה ה ה ל ב ק ה ת ה ע ו ב ר ב ע ה מ י ה י ד ש כ ע ״ כב כמו י י ח ת י ם ו ה ת ה ו ל ב ק ה ת ב ו ק ל ט מ ל מ י ן ו י כ נ פ צל מ נ י ה ו לח וילקה ר כ ה ת ב א ז ל ה פ ו א ת ה ר ז ך ג ו ת ס ב נ כ י ע לו ש ר א י ן ו כו בה כ״כ ז כ ר א מ ה י א ש י ה ת ה י ת י מ א ה ה ל ב ק ה ת ה ע ו ב פ ו בכל גז מעמוד א יהיה נלוז א ל ה כלומר ש ר ז ג ד ה ו מ ע ב מ ח ו ר ב ב ו ר קה אז ממנו למזרח ט ו ו נ נ י א ו ש מ ם כ ו ר ד לא ל ן ו ו פ צ א ל ה ל ר ז ג הב עד שלא יהיה לירח אז לסי כן מנוס ־ולא מברח ר ע מ ל ו

ם י ה י מ ע ט ת ו ו י ק ל ה י נ י י נ ע ר קצת מ ו א י ב פרס שי־־עח עשר בת ו י ק י ל נ י י נ ע ת מ צ ך ק א ר א ך ו ע י ד ו י א ק ז ר פ 1 ~ ב

ל כ ך ב י ר א ה י ל ת י א א ר י ל ה כ ר צ ק ת ב ו ר ו א מ י ה נ ש ר מ ח ל א כן א כ ר ב ד ס א ל ם ל ג ם ו ת ו ת ו א ם ו ה י מ ע ר ט ו א ב ך מ י ר צ ה ש זה ב ו ו ט נ י א בו א צ ו י כ ה ו ל ז כ י ש נ פ ם מ נ ו ק ך השבלן ת ר ד ד מ ל ל ול ב ה א צ ר ם ת א ו ו י ת ו ד ו ס ר ו ו ב י ע ת ה מ כ ח ת ב ל ע ו כ ללא ת ״ כי לו ו א ר י ה פ ל כ כ ע ה ד י ל ן ו להבי ל ו י כ ש ה ל ל כ ו ה ת כ ז ם ת את פ ו מ ד ה ע ע״ ד ת ד ש ן ע י נ ע ו בזה ה ר ב ח ם ש י נ ו מ ד ק י ה ר פ ס מד ח ה כל א ק ל ד י ה צ ו י א ל ה ו נ א ה ו מ כ י ו ת מ ה ו מ ל ך ו י ר א י כ ת ור מ א מ ב י ש ״ פ ע ם א ה י ת ו י ק ל ת ם ו ק ת ל ת בלקו ו ר ו א מ י ה נ ש מך י ר ע א ת ש ו ח ו ל ה ו מ נ ו ק ך ת ר ע ד י ד ו א ר ו א ב ר זה א ו ב ח ן מ ו ר ח א הו מ ו כ מ ע ט ם ו ה י נ י י נ ע ת מ צ ך ק ע י ד ו ן א א כ ל ב ב ם א ם ש ה לר מ א מ ת כ נ ב ר ה ב י כ ר כ מ ו א ח ו ר י ת ה ל בלקו י אתח י ו ת ר מ א של ו ל עג פ ו ע של א פ ו ש ן מ י ד א כ ו ה ש ץ ו ר א ן צל ה י ר ענ ב ע שד ר ע צ לה ו א עו ו ם ה ש מ ק ו פ ו א ח ה ט א ש ו ו בלילה ה ת י ע ק ר קי ע כ ד ו נ ם ו ש ר ל ר ב ת נ ט ו ח י מ פ ע כ י ק ר ו ב ש א ת ר ו שי$יע להיו ע ק ר לת ק ו ד עג ו מ ן ע ך בי ש מ נ ו ה ק א ה ו ה ה ו ז ע ה פ ו ש מ ד ה ו מ עד על לם לבו ה לעו ר ו ג ח ח ה ט ש ע ב ו ב א ק ו ו ה ש א ת ר ד ו ק ן נ וביו כ ר ה ועל מ מ ח ז ה כ ר ר על מ ב ו ע ה ה נ ו ס כ ל א א מ ו ה ן ה ו ס כ ל א הת ל ב ק א מ י ה ה ז ו ה ק ש ה א ת ר ד ו ק נ ד ו י מ ק בו ת ב ד ץ ו ר א הר א ב ת ה נ ר הז מ א מ ב ם ו ש ה ל מ ח ז ה כ ר מ ת ל ע ת ו ל ע כ ב לם ו לעוח ר י ז ה כ ר א מ ז ת ה י ת י מ א ה ה ל ב ק ה ע ה ג ר י ב ע כ ד ו נ ן ו ו כ מ כע י ק ר ך ה ר ו א ן ב א כ ד אז ב מ ו ו ע נ מ ה מ ע ו ד ה י ד ו ק ה על נ נ חוק ר ס ב ם ו ת י ע צ מ א ץ ב ר א ה ל לו ו י ב ק מ ה ו מ ח ז ה כ ר ד מ ג נ כם ר א ו ו ה ה בו כ ג ״ ה כ ז ע ה ס ו ש מ ש ה א י ר ר כ א ב ת ה י י ז ר ח א שגה ו ם גלגל נ ג ח ו ר י ר גלגל ה ב ו א ע ו י ה ד כ ם ע ל ו ע בחלל הי ע כ ד י ל ה ו ז ד מ ו מ ל ך ל ש ל י ב ו כ ו ח חלל גלגל כ ו ר ס ב נ כ נ וה ע ו ב ם ק ל ו ע ה ל י ו צ א מ י ל ה ס ו א ע ה פ ו ש מ ה מ ע ו ד ה י ר ז נה ע ו ד ה י ד ו ק ך על נ כ ל ח ה ר י י גלגל ה ב ו ל ע ל ח ע מ ו ד ם י ו ק מ כך ו ת ן ב ו ה נ מ ה מ ע ו ד ה י ד ו ק ל נ ו ו מ ת א א ו ה ה ר ז ג ד ה ו מ ע מה ל ב ק ת כל ה ע ח ב ר י ז ה כ ר ד מ מ ע א מ ו ה ה ץ ל ו ח ו מ רה א ו הגת נ ו מ ך ת א ל ה ו ו ה ר מ ה ש ז י ה ת י מ א ר ה ק ע ה ם ו ל ו ע ב ת ש י ת ט אר י מ ת ת ב צ נ ו ה נ מ ל מ פ ו א ת ה ר ז ת ג נ ו מ ת ץ ו ר א ע צל ה פ י ש מת ל ב ק ב ז ו כ ר מ ד ה ג לם נ ת לעו נ ו ו כ ח מ ר י כי גלגל ה ו עי ל ל ח כ

ח ט ש ד כ י מ ם ת י ב ב ו ת ס ו ר ו א מ י ה נ ו ש ו הי ה שאל א ה ר ת ע וב י ו ח ה מ י ז ה י א ה כ ר ו ג ח ח ה ט ש ר ב מ א ת ו ש מ ד בעצמו כ ח את י ת י מ ל הלןבלה א ת כ ע ל ב פ ו א ת ה ר ז ך ג ו ת רח כ ס ?ו הי נ כ י שה ע ו ד ה י ד ו ק ל נ ה ע נ ו ח ח ר כ ה ו ב ז כ ר ה אז מ הי י ם ו ל ו ע ב שא י ה ו ה ת ו ק ל ע ב ק ת ש י ן ו י כ ס ו ל פ ו ל ג ילקה כ ה ו ר ז ג ; ד י ו מ ע מץ ר א ף ה ו י ג נ פ זה מ ה ו מ ח י ה ר ה ז ו מ ע עלי ס י ש י ה ר ו א ז ! כ ש ח י ום ה י נ י ל ב י ד ב מ ץ ו צ ו ה ח מ ח ן ה ו לבי נ ע כי צ ו מ ו מ ד לו א מ ו ע הע נ ו מ ח ו ר י ל ה ם ע י ע פ ו ש ה ה מ ח י ה הר י ז ן קו י כ פ ת ל ר ו כ וו ועל ח ט ת ש ר א י א ה י ל ר ו כ ע אלי י ג ה P מ * r ף > ו ם ג ת ו אא י ם ה ה ג מ ח ה ה ק ל ת ב ש י מחו י ו ו ה רא י ך ה כ י פ ל ה ו ז ג ר ה נ מ הד לו אז מ ו ע ח ה ר י ף ה ו י ג נ פ ה מ א ר ץ נ ו קב ץ ו ו ב ל ק ת כ ע ב

מאמר שלישי פרס מ נום י ק ו ק ח ה ה מ ו ד ל ה ג ל ג ה ת אג מ ש ק ה ו ט ו נ ל ה ג ל ג ה ה מ ח ו ק א ל י הן מ ד ז י ש י כ ר כ מ ו א י ו ל ת א ה י ת א ה ד ו ק נ ח ו ר י ב גלגל ה ל ג על ו ע ל א ה כ ג ו ת ח י ת מ א ה ה ל ב ק ה ת ה ע ח ב ר י ז ה כ ר ת מ ו י ה לב ח ר ה מ י ה ה ו ב ר י ה ל ת ה ה מ ק ו ח א ר י ה ה ש ט ו נ ה ת ב מ ד ו ק נו כ ר ז מ א א ו ח ה ר כ ה ת ג ב ד ו ק י נ ת בג כ ש א ק י ז ה ח א ר י הת י ת מ א ה ה ל ב ק ת ה ע ח ב ר י ז ה כ ר ה מ י ה ם י ן א כ ל ו ס ו א ת ה ל ו ג עז ו א ב ח ר ה מ י ה י ה ו ט ו נ ה ת ד מ ד ו ק ל נ ו ע ל א ה כ נ ו ת ח ר ח את ל ו ג ז ע כ ר ח מ ר כ ה ת ה כ ד ו ק י נ ה כ ר ו צ ה ת דה מ ש א ק י הם ו ש ו ב ז כ ר ה מ י ה י ן ש מ ד ז י ש ן כ כ א ו י ה ה ה ל ב ק ה ת ה ע ל ב פ ו א הת ח ד ו ק ל נ ו ע ל א ה כ נ ו ת ח י ש י ל ת ש י ת מ ת א ר ח ה א ל ב ק הו א א י ח ה ר כ ה ת ז ב ד ו ק י נ ת זח כ ש א ק ו ו ה ו א ב ח ר ה מ י ה י וה ל ב ק ל ה ע כ ג ר ב ם ר״ל ש ל ו ע ן ל י ד ן ה כ ל ו פ ו א ת ה ל ו ג ז ע כ ר מת ל ו ג ז ע כ ר ן מ י ת כ ש ר פ ז נ ח א ר י ב ה ח ר ת מ ש א ק י ת ה י ת מ אי ר ה ה ל ע מ ו ל נ ר מ א ו ש מ ל כ פ ו א ת ה ל ו ג ז ע כ ר ן מ י ב ח ל ר י הר ו מ א ה ו ל ז כ ד מ מ ל א ו ה צ ת ע ו ו ה ר מ ן ש י נ ע ה ה ז ל ב ו ד ר ג ק על ף ע ד ו ת ע י ת מ א ה ה ל ב ק ה ת ה ע ח ב ר י ב ה ח ר ה מ י ה י ל ש כ י ב כם י ר ב ו ח ל מ פ ו א ת ה ל ו ג ן ע ו ם כ ל י א צ ח ח ו ר י ן ה ו ס כ ל י א צ י ח ד כ

ח ו ו ש ב ח ר ה מ י ה ו י ה א ר ו צ ה ו בג מ א ק ו ה ו ש מ ה כ ם ז ה ע זה נ מ ה מ ב ד ח ר מ א ב ו ה ו ש מ ה ב ל א ן ה ו ס כ ל א י ה א צ י ח נ ש לח ר י ל ה י צ י א נ ו ם ה ה א ב צ ו י כ ה ו ל ו א מ ת כ ו ל ב ק ה ל ה כ ב ז ו י א כס נ כ ו ל פ ו ג ק מ ל ם ח ו ע ש י ג א י ז ל א י ש ג פ ה מ ז ת ו ו ק ל ה ט מ ל מ נ וי נ פ מ ת ו ו ל ב ק ה ב ה ו ר ג ב ה ו ה נ י ן ה כ ו ו ת מ ו ע ל ל ש פ ו א ת ה ל ו ג ע ית י ת מ ה א ל ב ק ל ה כ ל ב ב ת א ו ק ל ל ט מ ל מ נ ח ו ר י ל ה ו צ י א נ ו ה ה וי א צ י ח נ י ש ר ב ת מ ו ח ח פ ר י ב ה ח ר ה מ ת ב ו י ה ן ל מ ד ז י שה ר ו צ ה ב זח מ ח ר מ ם ב ה ו ש מ ם כ י ר ב ו ח ה מ ל א ם ה י נ ו ס כ ל א הה י ה י ׳ ש ב כלו ז ־ ח ם כ ו א ש י ה ה ה ל ב ק ה ה לו ב י ה א י ם ל וכ״ש אל ד ע ח א ם כ י נ ו ל ה פ ו א ת ה ל ו ג ז ע כ ר מ ח ו ר י ת ה ל ו ג ז ע כ ר ז מ אס נ כ י ב ש י י ח ת ז י י א ב כ נ ו ן ה ש ה א ר ן ה ו ה מ צ י ע ל ת ת ה ד ו ק נס נ כ י ה ש י מ ד כ ו ב נ מ ה מ ק ל י ל ו פ ו א ת ה ר ז ך ג ו ת ח ב ר י לו הת ע ו ב ת ו נ ט ק ח ו ר י ב ה ח ר ט מ ו ע י מ פ ך כ כ ל ם ה ש ו ל פ ו ג מי צ ה ל ו פ ו א ת ה ל ו ג ן ע ו ס כ ל י א צ י ח ד כ ת מ י ת י מ א ה ה ל ב ק ה הה ק ו ל דל ה ו ה ג י ה ן י י כ ד כ ב ן ו ם כ י ר ב ו ח ח מ ר י ת ה ל ו ג ן ע ו ס כ ל אד א ע י ה ת ה י ת כ א ה ה ל ב ק ה ת ה ע י ב ט ו ע י מ ח א ר י ן ה ו ס כ ל א כ

ו פ ו ן ג י כ ס ח ל ק ל י ו ו ת צ ק ו מ ו א ל ו ן כ ל ה פ ו א ת ה ר ז ג ם ב נ כ ל מן מ ד ז י ש ה כ י ה ה י ז ו ו נ מ ה מ ס ב נ כ י ח ש י מ ד כ ו ב נ מ ך מ ש ח י ות ד ו ק ל נ ה ע נ ו א ח י ח ת ה י ת י מ א ה ה ל ב ק ה ת ה ע ו ב ז כ ר ה מ י ה י שי ד כ ב י ו ס ו כ נ מ ר מ ו א ב מ ו ר ו ק ב א נ ז ן ה ש ה א ר ן ה י ה ל ת הה ר ו מ א ה ה י י ט נ ל ה י ב ש ה ב ו ג ה ה נ מ על ה ב ו ו ר ק ר ב א ב ת י ה ש מץ ו ב ק ץ ו ו ב ל ק ת כ ע ת ב ו ק ל ל ה מ מ ה ט ה ל מ ת ן ש ו כ מ ב כ י י ח ת נע י ק ר ב ה ח ו ר ה ב מ ח ה ק מ ו ח ח ר ר י ו ה ת א ו י ה ו ל ן ב מ ד ז י ה ש א ר נה ט ב ע ה ס ו ש מ ן ב י כ ס ה ל מ ס ע נ כ ו נ נ י א ד ש ה ע א ר נ י ה ס כ ל ״ כד ו מ ע י ב ש ח ו ר כ ב ״ ה כ מ ח ה ב מ ו ר ו ק ה א א ר ו נ נ י א ת ר״ל ש ח אא ל א א ו ה ה ה א ר נ ץ ה ו ב ק ת ה ע ה ב נ ר י ת ס י ה ו נ י ב ו ל נ י נ י ע ב צ ו מ מו נ י ם א א ם ו ו ר ד ו ל ן א ו פ צ ו ל נלו ה ו נ מ ה מ ט ו ז נ ה א א ר ה נ י הן ו כ מ ב כ י י ח ת ב י ר ע מ ו ל ח א ר ז מ ה ל נ מ ה מ ט ו ז נ ה א א ר נה א ר ה נ י ה י א ש ו ה ה ה א ר נ ץ ה ו ב ק ת ה ע ח ב ר כ ה ה ב מ ח ה ה ק ל ת שי ד כ ה ב ח כ ד נ מ ו ע ן ו ו ו כ ב מ ח ו ר כ ב ״ ה כ מ ח ה ב מ ו ר ח ק ר י א ה ו הה נ ר י ת ס ה ר ו ב נ י ת ט ב ע ה פ ו ש מ ס ב נ כ י ן ו י כ פ ה ל מ א ע ו ב י שן ת ב ס ה ו מ ח ת ה ו ק ל ח ו ר י ת ה ו ק ם ל ע ך ט י ת ע ד ו ה ה נ ו ה נ מ מ

: ל ל ר כ ״ עי ט ס ש מ ת מ צ ך ק ע י ד ו ה ל ה ו ז ח ב ק ך ל פ י ס ו ה ב ל ו ש ועהה אר מ ו א ח ו ר י ת ה ו ק ל ן מ ו כ מ ל כ י ח ת א ם ו ת ו ל ו ג ם ת ו ו ק ל הן כ ו ת ב ב ו צ מ ב ו ו נ ר מ א ל ש ס ו א ת ה ר ז ג ן ב נ ו ב ת ה ך ל ש ל י י כת ו י ח ט ש ת ה ו ל ו ג ע ל ה כ ע ש ד י ל ח ו ר י י גלגל ה ב ו ו בחלל ע ש ל י שה ר ו ג ת ה מ ו ה בחלל ק ב ש ח מ ת ב ו ק ו ק ח ר ה ס ם ם מ ה ן ל י א ן ש ה הת ת א ו כ ת ו ח ב וו ו ל ג ו ע ם ז ש ת ל ו ע צ ו מ ת ו ו ח ו ט ם ש ל ו ם כ ה שן ן ה ל ו ה כ ל א ת ה ו ל ו ג ע ה ת ש ו כ י ת ה ח מ כ ן ל י כ ס ה ל ר ז ג הם ה י ז כ ר ם ק ו ס ו א ח ה ט ש ל ב זו ו ל ג ן וו ע ה י ח ט ש ת ב ו ל י ב ק מל ל ד כ ם ע״ ה ת מ ח ל א כ ה ו ר ז ג ד ה ו מ ם על ע י פ ו צ ם ר ם ה ל ו כל צ ת ה ו ל ו ג ן ע ת ו ו א א ר ק ם י י ר ח א ל ו פ ו א ת ה ל ו ג א ע ר ק תה נ מ ח מ ט מ ל ה ש י ת ו י ח א ה ל נ ט ר ק ת ו א י י ם ה ה ה מ נ ו י ל ע הע פ ו ש מ ף ה ו ג ל ו י א ו ם ה ל ו כ ב ה ש ל ו ד ג א ה י ם ה ה ת מ י ג ו ת ח ת ה וו ב פ ו ת ע ר י ו ש מ ר כ צ ה ו ל ו א ע ו ה ה נ מ ת מ א ז ה ה ר ז ג ף ה ו ג״כ ג וח ר י ף ה ו ע ג צ מ ל א ה ע ק ו ק ח א ה י ה ה ה ל ו ג ע י ה ר כ מ ו ן א כח ט ש ה ל ה ז ח ט ש ת ב ל ב ק א מ י ה ו ו ז כ ר ה על מ ח ט ש ר ב ב ו ע וה ל ו ג ע ה ח ו ר י ן עגול^ ה א כ ה ב ת ו א א ר ק א א ש י ק ה פ ו א הת ל ו ג ל ע ו מ ת ל נ ו ו כ מ ו ה נ ר מ א ל ש פ ו א ת ה ו ל ו ג ן ע ו מ ה א מ י ה הח ט ש ל ל י ב ק ד מ ח ח א ט ש ה ב מ ה ע ח ו ת א מ י ו ה ל א כ ת ו א ז ח ה ר י הה ת ו א א ר ק א א ש י ת ה י ת מ א ה ה ל ב ק ה ל ה כ ן ב ו כ מ ק כ פ ו א הלא ו ו נ ם לב י ש ד נ ב ל ת ב א אל ז ל ו פ ו א ת ה ל ו ג ט ע ר ן ע״ר פ א כ בת ו ח ו ת ן מ ת ה ו ל ו ג י ע ת ש ה ש ת ע ר מ ו מ ה א י ת ו י ח ר א א ש ח ב י ג ש ג

f ן ז זו לשי ב כ ר ק מ ח ר ה מ ל ב ק ה ת ה ע ד ב ח ה א ט ש ה ב ב ש ח מ כת י ל ו ג ז ע כ ר א מ ו ה ו ש מ כ ק זו ו ח ר מ א כ ו ץ אן ה ר א ז ה כ ר מ מ

י פ כ ן ו ה כ ט ו נ ל ה ג ל ח הג ט ש ה מ ע ו ד ה י ד ו ק ז על נ ד א מ ו ח ע ר י הה : ת מ ו ע ה ל ד ו ק ל נ ע ע ו ב ז ק ל א פ ו א ת ה ל ו ג ז ע כ ר א מ ו ן ה כ

ת ש ר ק ת א י ו ם ה ה י ז כ ר ן מ י ך ב ש מ נ ו ה ק ה ה ו מ ו ד ל ה ג ל ג סב י י ח ת מ ה ה ו ת ז ך א ת ו א ר ה י ל ד כ א ו י ה ת ה ע ח ב ר י כ ה ה ר מ

ה : נ מ ת אב מ ש ק ת ש א ז ה ה ר ו צ ג ה ו ח ן א י ע ת ה י א ר מ ו ל נ מ מ

56 סאמר שלישי פרק יז

ה ע״פ הלוחות שערך למרחב מקשת המרחב ואח׳׳כ חשב ע״י ז הירח ומצא שהקשת מהנושה שהזא םרחבה ג״ו רגעים זשליש רגע שהיא כעין קשת אזד מהצזרה האחרת הי** י״א מעלות ע״ד קרוב וזה יהיה כשיהיה מרכז הירח אז עומד

בתכלית גבהו:ל המנהג הזה עשה ונתכוון לשתי לקיות אחרות לירח ע ו מעויינות שמעמד מרכז הירח בכל אחת משתיהן היה קרוב מאוד משפל הקפתו וחציו הלוקח מאלכסונו בלקות הראשונה מהן שבע אצבעות ובשנייה לקה ממנו שלש אצבעות וחשב ע״י מרחב הירח בכל אחת מהם כמו שעשה בלקיות אחרות ומצא שאורך אלכסון הירח אז ר״ל כשהיא בתכלית קרובו ממרכז הארץ בעת הלקות ההיא לכסו ל״ה רגעים ושליש רגע מקשת המרחב ושאורך עגולת האופל שלעומתו בעת הזאת הוא לפיכך יתר לכמו מעלה אחת ל״ב רגעים מקשת המרחב הרי שאורך שני חצאי האלכסונים האלה בכאן הוא מרחב קשת מהנוטה שהיא י״ב מעלה וחומש מעלה וכשנודע לו כל זה על המנהג הזה האמור קם לו על יריכו וקבע גמלים ללקיות הירח וגזר ואמר כי בכל שהוא מרכז הירח בעת הקבלה האמתית רחוק מהתלי הן הראשת מי״א מעלזת כי או הן הזנב הן לאחור הן לפנים פחו ובהקבלה ההיא ילקה הירח בהכרח וכי כשיהיה מרחק מרכז הירח מהתלי עודף עיין ופחות מי״ב מעלות וי״ב רגעים כי אז ובהקבלה ההיא הוא אפשר שילקה מגוף הירח מעט ; מזעיר ואפשר ג״כ הוא שלא ילקה ממנו אז מאומה ובכל שיהיה מרחק מרכז הירח מהתלי בעת הקבלה האמתית יייב מעלות י״ב רגעים או יותר מזה אז אינו אפשר ולא יוכל שילקה הירח כהקבלה ההיא בשום פנים אלו הן גבולי לקיות הירח כפי מרחק מרכזו מנקודת התלי ובשביל זה הוצרך בטלמיום לקבוע לוח למנת הרוחב כלומר כדי שידע ע״פ ולהכיר מתי ובאיזה הקבלה הוא אפשר שילקה הירח כפי מרחקו מהתלי ומהארץ וכמה תחיה מדת הלוקה מאלכםוניה בלקות לקות ולפי שרוב ההקבלות הוא מרחק מרכז הירח מהתלי יותר מי״בימעלות י״נ רגעים לפיכך הוא נמלט הירח

ונצול מללקות בהם:

ועתה כשנצרף לזה השלש מעלות שבהם הוא אפשר שיתרחק לו מקום ההקבלה האמתיתממקו׳ האמצעית שלעומתה יעלה בידינו גבול נכון ללקיות הירח לפי החשמן האמצעי הידוע לנו עפי׳י הלוחות ונאמר כי בכל שיהיה

שתהיה לפי זה לקות הירח שאצל התלי הוא הגדול מהשאר ובשביל זה כא לו בטלמיוס וחקר תחלה על פי לקיות הירחל אורך חצי אלכסון עגולת האופל שלמולה ר ע ק כ המעויינות ו כלומר על הערך שיש להם זה אצל זה ואצל מרחב הירח כמו שמפורש כססרו ומצא שאורך חצי אלכסון עגולת האופל בעת כל הקבלה אמתית היא כמו שתי סעמים ושלשה חומשים מאורך חצי אלכסון הירח אז ר״ל כי במדד. שבה הוא ע פך אלכסון י״ב אצבעות הוא אורך אלכסון עגולת האוסל ר ו א

כולו שהיא או קבועה למולו ל״א אצבעות וחומש אצבע ודרךך נתכוון לשתי לקיות מלקיות הירח חקירתו ע״ז היתה כ מעויינות בדיוק והיה מעמד הירח בהם לעומת רום הקסתו ולסיכך הוא מרחקו בהם ממרכז הירח שוד• זה לזה בתכלית גדלו ומה שלקה ממנו בלקות הראשונה מהם היתה בכדי רביע אלכסון ומה שלקה ממנו בשנייה היה בכדי חצי אלכסון ולסי שהיה ידוע לו ע״ם הלוחות מרחק מרכז הירח מהתלי בעת כל הקבלה משתיהס בא לו ע״י הלוחות שערך למרחב הירח וירע כי מדת מרחב הירח בלקות הראשונה היה מ״ח רגעים ומחצה ובלקות השגייה היה מ' רגעים ושני שלישי רגע וחשכ ע״י כן וכוון וידע הערך על המנהג הוה שאומר אחוג הצורה הזאת השנית כעין הראשונה אלא שמרכז הירח

מקום הירח האמצעי ברוחב בעת ההקבלה האמצעית רחוק

באמצע זמן הלקות היה על נקודת ד ומרחבו אז הוא קשת דה שסדתה מ״ח רגעים ומחצה ומרכזו בלקות השני היה על נקודת ן ומרהיו אז היא קשת זח שמדת־ מ׳ רגעיםי שלישי רגע ואחוג עגולת הירח ועגולת האופל כמו ע^זן נ ש ו

בצורה ואומד כי לסי שמרחב דה הוא עודף על מרחב זח ח׳ רגעים פחות שתות והלוקה בשנייה עודף על הלוקה בראשונה בכרי רביע אלכסון יהיה לסי כן אורך אלכסון הירח כולו ככדי השמנה רגעים האלו פחות שתות כפול ד׳ פעמים שהוא ל״א רגע ושליש רגע ש״מ שאלכסון הירח כולו כשהוא עומד בתכלית גבריי על הארץ הוא יתר לכדי ל״א רגעים

מהתלי >|י מעלית ייב רגעים אי w » אימ־אפשרr הירח בהקבלה ההיא בשום פגים ואם יהיה j ת , נ ו ו כ פ ושליש רגע מן קשת.מרחבו ושאלכסון עגולת האופל הה אז הוא אסשר שילקה וכבר יםדני ™ מ s א ^ ^ י ן ^ ^ מ פ כ אז למולו הוא יתר לך ^ ^ ^ ^ ^ - =דגו יכ מרחק מקום הירח האמצעי ברוחב מראש ח ע ת ן ש ל ק פ ב ^ כ ח ר ם ה

ת הרוחב ן » ע הס, ר בכל עת ועת הוא שיקרא מג ^ ל י ר ך כ ם כ י ר ב ן ח ם מ י נ ן ^ י א א צ ח

« <ע בעת ההיא הלכך אפשר הזא ויכול שילקה הירח

מאטד שלישי סדק יו נזת ל ח א ת ו ה ה ז ן ה מ ז ף ה ו ס ב ז ו א ב ו ר ע י מ פ ל כ ה ש נ מ ק מ ל ח בן מ ע ז צ מ ד א ע ז ו א ך מ ש מ א נ ו י ה ב ש ן ה מ ו ה ח ו ו ה ש ן ה ס ות ו ק ל ן ה מ ע ז צ מ ע א ג ר ך מ ש מ א נ ו י ה ש י ל ש ן ה מ ז ה ת ו ו ק ל הי ח ר ז מ ם בחלק ה י נ פ ל ב פ ו א ת ה ל ו ג ש ע ו ג פ ח ל ר י ע ה י ג י ד ש ע ות ל ח ת ת ו ו ה ש ן ה מ ז - ף ו א ס ו ו ה א ר ו י א ה ר ל ו ז ח ז י א מ ו ו נ מ מם י ר ב ו ח ו מ ל א י ה ש י ל ש ה י ו נ ש ן ה מ ז ה א ש צ מ י נ ע י ב ר ן ה מ זר י א ה ל ל י ח ת י ש א מ ו י ה ע י ב ר ן ה מ ז ה ת ו ו ה ש ן ה מ ם ז מ צ ם ע הש ו ג פ ע ל י ג ז י א ת ו ו ק ל ה ל מ צ נ י ל ו ס ו א ה ו מ ל ו א כ צ י ד ש ע וי ב ר ע מ א ה ו ה ו ש נ מ ן מ ו ר ח א ק ה ל ח ץ ב ו ח ב ל מ ס ו א ת ה ל ו ג ע כל ם כ ע ן ט י ב ה ל ל כ ו ה ת ת א ו ו נ ת י א ב ל ש ר ו י א ה ר ל ו ר ח ב כ וה לכל ז י ו ו א ר י ה ס ת כ ו נ ו מ ת ת ו ו ר ו ע לו צ ו ב ק ל ך ו מ צ ע ה מ זח ר י ב ה ח ר ט מ ו ע ס מ ״ ג ע ה ו א נ ו ה ט ש פ ש מ ת ו ש ע ו י נ ר מ א שא י ה ת ה ע ו ב ת נ ד מ מ ע ס מ ״ ם ע ג ת ו י ת י מ א ה ה ל ב ק ת ה ע בר מ א מ ל ב כ ך ל ו ר ע י ל ת ע א ד ו י ה ת ר מ א ו ש מ ם כ י נ ק ו ת ת מ חו ו ל ום ה י ל ס ן ע י ק ת ה ב ו ו ש ח ך ה ר ע ד י ד ו א ד ו מ ל ם א ש ל ת ו ו ח ו ל הל כ ח ב ר י ת ה ו ק ל ה ל ר ו צ ן ו ו י מ ע ד ב ק ה א ז ק ה ר ס ת ה י ר ח א ב ות י ל כ ת א ב ו ה ש כ ץ ו ר א ה ו מ ק ח ר מ ו ו ה ב ת ג י ל כ ת א ב ו ה ש ו כ פ ו גד ו ע ת ו ו י ט ר ס ת ה ו י ק ר ל א ש א ל מ ג ו ח ד ק ו ת נ מ מ ה ו נ מ ו מ ב ו ר קף ו ל י ח ס י ל ו א ר י ה ס ה כ מ ח ת ה ו י ק ל ה ל ר ו צ ן ו ו י מ ע ד ב ק א

. , ב ו ש י י ת ה ו מ ו ק מ ו ב נ מ ה מ ק ו ל הך ל ה ת מ ו ד ת מ מ ח ו מ ע ד י ו ו ב ש ה ח נ ו כ ת ת ה מ כ י ח ל ע י ב ודע כו ג י י א ו כ א צ מ ן ו מ ז ן ו מ ל ז כ ב ב ח ו ר י ב ת מ א ח ה ר י הם י ש ד י ח ג ש ח ב ר י ה ה ק ל י כל ש ו א י ל ם ו י נ ם ס ו ש ר כ ש ס אש ״ ע ת א ו ח פ ם ל י ש ד ר הי ח ח א ד ל ה ע מ ח א ה ם ל נ ם ו י פ ו צ רד ח ש א ד ו ח ם ב ה י נ ח ש ר י ה ה ו מ ח ו ה ק ל י ל ש ו כ י א ו ו ר ה ש פ א שא ל ל ב ו א פ ו ס ו ב ש א ד ו ח ת ה ל ח ת א ב י ה ש ו ד ח י ה צ ח א ב ו ה

: ו מ צ ע ד ב ח י א ל ת ת מ ו ע ל

י נ נ ו ה י ט פ ש מ ח ו ר י ת ה ו ק ן ל י נ ע ה מ ל ז . כ ד ם י ת נ ואחר שר י ע ז ט מ ע ע מ י ד ז ה ל ן ו ו כ מ ך כ ל י כ ש ה ה ל ת ל ע י ח ת מה ל ח ע ת י צ א ה ו י ט ס ש ת מ צ ק ה ו מ ע ט ה ו מ ח ת ה ו ק ן ל י נ ע מר ב ד ת ה נ ו מ ה ת ק ח ת ת א ש ו ה ה מ ע ט ת ו ו א ר ן ה י י נ י ע ר כ מ ו א וו מ ה כ ז ו ו ט ב י ב מ ו ו ת ו ה א א ו ר ן ה י ן ע ו ש י א ה ב א ר נ א ה ו ה הי צ ו צ ם ע״י נ ה ם ה ה י ת ו ת ו א ם ב י מ כ ח ו ה ת ו ו א ר א ב ו ו נ ר א ב שם י כ ש מ נ א ו ו ה ה ה א ו ר ן ה י ז ע כ ר מ ה מ ב ש ח מ ם ב י א צ ו י ה ה ט ב ה הק ו ק ע ה פ ו ש ן מ י מ ן כ י ש ו ע א ו ו ה ה ה א ר נ ר ה ב ד ח ה ט ד ש עא ו ה ה ה א ו ר ן ה י ז ע כ ר א מ ו ו ה ש א ם ר ל ו ע ל ה ה כחל ב ש ח מ ב

א ר ק ה , ן ע ה פ ו ש מ ה א ו ו ה ה ה א ר נ ר ה ב ד ח ה ט א ש ו ו ה ת ע י ק ר ק וא י ת א ה ד ו ק ן • נ י ע ת ה י א ר מ ו ל ת ר ו ך צ א ל ה ה ו ט ב ה ע ה פ ו ש מא י ת בג ה ש ק ה ו ט ב ע ה ס ו ש ש מ א א ר ו ה ה ו א ו ר ן ה י ז ע כ ר מע ס ו ש מ ע ה ק ר א ק ו ה ה א ר נ ר ה ב ד ח ה ט ן ש א כ ל ב ש ד מ ״ עם ת א צ ו ב ש ע ה ש ט ב י ה צ ו צ י נ ו ם ק ם ה ה י ח א י אב אג ו קו וה א ר נ ר ה ב ד ה ה י ה י ש כ ה ו ב ש ח מ ה ב ע אבג ז ס ו ש ו מ נ י כ ה וו ה ב ט ב ה ע ה פ ו ש ה מ י ה ז י ח א ר ו י ה א מ ו ח מ ל כ ג ו ע א מ ו ה הף ו ו ג מ ב כ ף ע ו ם ג ו ו ש ס ל נ כ י ש י כ ה כ א ר א ו ה ב ת ע ל ו ו עגן ט ה ק י ה ו י ל י פ א ה ו ז ע ה ס ו ש מ ך ה ו ת א ב י ב י ה ו ר ו צ ה דה מ

ת ו ח ת פ י ע צ מ א ה ה ל ב ק ה ת ה ע ת כ א ו ב ה ח ו ר ת ה נ ה מ י ה ת ל ש כ בם י ע ג ח ר ״ ת ם ו ל ע י מ ל ר מ ת ו ו י ם א י ע ג ״ב ר ת י ו ל ע מ י ו ״ ט פת י״ב ו ל ע ה מ ״ צ ק ת מ ו ח פ ם ו י ע ג ח ר ״ ת מ ו ל ע ד מ י ס ק ר מ ת ו ו י אם י ל ו ב ג ה ה ל א ץ ל ו י ח ע צ מ א ב ה ח ו ר ת ה נ ה מ י ה ם ת א ם ו י ע ג רר א ב ת י נ ר ם ה י נ ם פ ו ש א ב י ה ה ה ל ב ק ה ח ב ר י ה ה ק ל א י ז ל את י ע צ מ א ה ה ל ב ק ה ת ה ע ת ב י ע צ מ א ב ה ח ו ר ת ה נ י מ כל ע״ ו ך נ י אח ר י ה ה ק ל י ר ש ש פ א א ו ה ה ל ב ק ה ה ז י א ב י ו ת ע מ ד י ל ר ו י כ ה לח ר י ת ה ו ק ן ל ו ק ל ת ב ה א ק ל י ר ש ש פ ו א נ י ם א ה ה ב ז י א ב וו ה א ה ש ה י מ ב ת ו ו ק ת ל ו ק ל ו ב ח ט ש ה ט ק ל ה י מ ע כ ד י י ל ד כ

: ת ו ח ו ל ר ה מ א מ ה ב ז ד ל ח י א ת ש ו ח ו ל ס ה ע ע״ ד ו ה י ב ז כ ע ת י: ל ל ׳ר כ ח ע׳ ר י ת ה ו י ק ן ל ת ה ו ד ל הל׳ מ י ע ה כ א ועתה ר

ה י ה י ש ה כ י ה ה י ו ו ו נ ו ס כ ל י א צ ח ת מ ו ח ו פ נ מ ה מ ק ל י יש שי ד ל כ ף ע ד ו ת ע י ת י מ א ה ה ל ב ק ת ה ע י ב ת מ א ו ה ב ח ר מם י נ ו ס כ ל י א א צ י ח נ י ש ד כ ת ס ו ח פ ל ו פ ו א ת ה ל ו ג ן ע ו ס כ ל י א צ ח

5 ם י ר ב ו ח מן ו א ב ח ר ה מ י ה י ש ה כ ז ן ו ו ס כ ל י א צ י ח ד ו כ נ מ ה מ ק ל י ויש ש

: ל ס ו א ת ה ל ו ג ן ע ו ס כ ל י א צ י ח ד כה ז ו ו ל ו א כ ל ל ב ו א נ ו ס כ ל י א צ ח ר מ ת ו ו י נ מ ה מ ק ל י ז ש ע י ון ו ס כ ל י א צ ח ת מ ו ח ו פ י א ת מ א ו ה ב ח ר ה מ י ה י ש ע כ ר א יל פ ו א ת ה ל ו ג ן ע ו ס כ ל י א צ א ח ו ה י ש ד כ ר מ ת ו י ל ו פ ו א ת ה ל ו ג ע

: ח ר י ת ה ל ו ג ן ע ו ס כ ל י א צ ל ה ף ע ד ו עא ל ל א ל א כ י ה ו ה ת ו ק ל ה ב ה ש א י ל ל ב ו א ל ו ה כ ק ל י ויש שא ו ה ו ו נ מ ן מ ו ר ח א ק ה ל ח ס ה נ כ י ו ו ת ו ק ל ע כ ק ת ש י ש ד כ י מי ס ל כ ו ש נ מ ק מ ל ח ל ה י ח ת ד י י מ ז ו ל א ם ו א ת ה ל ו ג ע י כ ב ר ע מ הק ח ר ה מ י ה י ש ה כ י ה ה י ז ר ו י א י א ו י ה ו ה ת ו ק ל ת מ א צ ח ל ר ז מ הי ד י כ ל ת ה ק מ ו ח ת ר י ת מ א ה ה ל ב ק ה ת ה ע ח ב ר י ז ה כ ר מ

: ב ו ר ד ק י ת ע ו ל ע ה׳ מה מ ו כ ל ו ר כ ד ו א ק י ה ו ה ת ו ק ל ה ב ה ש י ו ו ל ו ה כ ק ל י ויש שח ר ז י מ ס ל כ ו ש נ מ א מ ו ה ק ה ל ח ל ה י ח ת י ד ש ם ע י ע ג רה י ה י ל ש כ ע ב ר א ה י ז ר ו י א ה ל ל ו ס ו א ת ה ר ז ג ת מ א צ אל ל ו י וף ד ו ל ע פ ו א ת ה ל ו ג ן ע ו ס כ ל י א צ א ח ו ה י ש ד כ ת מ ו ח ו אז פ ב ח ר מב ח ר ם מ ו ו ש ח א ר י ה ל י ה א י ס ל ח ובייש א ר י ן ה ו ס כ ל י א צ ל ח עת ו ח ו ס ת א ו ל ע ז ק״ס מ ח א ר י ת ה נ ה מ י ה ת ן ש מ ד ז ם י ש א י ב וז כ ר ר מ ב ע ה מ י ה ז י א י ש ס ה ל ז ה ו ז ט מ ע ר מ ת ו ו י מ א ע כ

ה ל ו ד א ג י ה א ש י ה ל ה פ ו א ת ה ל ו ג ן ע ו ס כ ל י א ק ל ל ח ח ע ר י הו ת צ ק ה מ ק ל י ש ח כ ר י ז ה כ ר ר מ ב ע י מ ע כ ד ה ו י ת ו י ח ל א כ מש ן י כ ל ו פ ו א ת ה ל ו ג י ע ר ת י ע מ ו ד ר י ת י י ק ל א על ח ל ן א נ י א

ה ל ב ק ה ע ה ג א ר ו ת ה ו ק ל ע ה צ מ ע א ג י ר ן כ י מ א ה ל ת ו ע ד ך ל לו י ל ך א ר ט צ ת ד ש ו ע ה ר מ ה ש ז י ה ת מ א ר ה ק ע ה ת ו י ת ס א הת ו ק ל ש ל ד י ב ל ם ב י נ מ י ז נ י ש ה כ ל ז כ ד מ ו מ ל ה ת ת א א ו ב ה לת ל ו ג ע ס כ נ כ ל ל י ת ת י ש א מ ו ן ה ו ש א ר ת ה ו ה ה ש מ ן ע י א ח ש ר י הה ס ו ד ס ע ז ו א א מ ו י ה נ ש ה ת ו ו ק ל ן ה מ ע ז צ מ ד א ע ל ו ס ו א הא ו ן ה ו ש א ר ם ה י נ מ ׳ ו ה ד ש ל ת י ו ה ה ש מ ש ע י ת ש ו ק ל ה וק ל ח ץ כ ו ח ב ל מ ס ו א ת ה ל ו נ ת ע ש א ו ג ס ח ל ר י ע ה י ג י ש ך מ ש מ נם י נ פ ה ב ת ו ש א ו ג פ י ה ו ו ב ל ו ע כ ק ת ש י ד ש ו ע * מ י מ ח ר ז מ ה

57 >צאטר שלישי«ףק^ף m יגיף בג «ה אצל זה והענין הוא שאמרנו כעין » שהירח במקומו אע״פי שהוא קטן מאוד במדתו מגוף החמהך רחוקח כמו שיתבאר הנה הוא כ״כ קרוב אליגו והיא כל כ ממנו עד שאם יזדמן שיכנס כל גופה עמה במשופע הבטתגי בה שהוא כדאי שימלא כל חלל המשופע הזה ויעמוד לו אז חוצץ ומבדיל בינינו לבינה ומסתיר אותה ממנו וכורת לפי לפי כן זהריה ומונע אותם מהגיע להאיר אלינו וזהו ענין לקות החמה וסבתה כשתלקה כולה וממה שבררנו ויסדנו בשעבר יש לך להודות ולומר שמצב כמו זה לא יהיה לשני המאורות זה אצל זה אלא בעת הקברן הנראה שאז הוא נראה הירח עומד מכוון באורך הרקיע וברחבו מוצב נוכח החמה מתחתיה עד שיהיה אז כאלו קו ישר הוא יוצא ממרכז העין העובר על מרכז הירח ויוצא עוד ונמשך ועזבר על מרכז גוף החמה ג״כ ואז ובכל קבוץ הנראה כמו זה היא החמה לוקה בכל גוסה ומיד בלי שום שהות יתגלגל לו מרכז הירח כדרכו ויסור מנכחה ויעבוד לשניה לצד מזרח ותגלה היא אז ותשוב להאיר כבראשונה ובראש חודש תמוז שית די אלפים תתקצ׳׳ט ליצירה לקתה החמה בכל גופה באקלימיםי נ טוליטולה ןופלא גדול הוא שתלקה החמה בכל גושה כפ

שצריך לו כל התנאים האלה והגללים אליהם : וכדי לבאר את וה עוד ע״ד אחרת אחזור מראש ואומר כי יש לנו לחשוב כאלו שני משופעי הבטה עגולים שוים זה לזה הם יוצאים בעת כל קבוץ שיהיה יומם ונמשכים בחלל העולם ממרכז עין הרואה ועד לגלגל החמה קרקע האחד מהם הוא שטח עגולת עין החמה המקביל לשטח האושק והמשופע הזה יאות שיקרא משופע הבטחינו בחמה ועמודו היא לעולם בשטח החגורה וקרקע המשופע השני הוא עגולת גוף הירח ולפי האמת אינו אלא הצל והנבואה שלו בגלגל החמה ועמוד המשופע הזה ע״ד קרוב הוא קבוע בשטח גלגל הנוטה וזה משופע הבטתינו בירח וכשנחשוב אותו יוצא על יושרו ונמשך לגלגל החמה בעת כל קבוץ וקברן נראו הם שני המשופעים האלה עומדים מכוונים זה למול זה באורך הרקיע שממערב ?מזרח וקשת מרחב ירח הנראה היא נפרשת אז כין מרכז קרקע זה לבין מרכז קרקע זה וע״ד כלל אומר כי שתי עגולות קרקע שתי המשופעים האלה ומצבם זר. למול זה כגלגל החמה בעת כל קברן הגראה היאת כעין מצכ עגולת האופל ועגולת הירח בעת הקבלה אפתי בגלגל הירח אלא שאלו לסי מה שהעיד העיון הם שויס זה לזה ועגולת האופל היא גדולה מעגולת הירח כסי ובכדי מד. שנתבאר ובשביל זה יש לנו להודות ולומר כי כשיהיה מרחבי אלכסון הירח שהוא ד ב - ב א ר ג הירח הנראה בעת הקבוץ ה ל״א רגעים ושליש רגע וכ״ש אם יחיה יוהד מזה ובן הוא משסטו ברוב הקבוצים כי אז לא תלקה החמה בלל בראש החדש ההוא מסגי כי אז שני המשופעים האלה שאמרנו נפרדים זה מזה וגוטים להם זה מעל זה לצפון ולדרום ואם

״ אלא שמצבי לשם כ״כ קרוב * ר * , ר ב ד ה י כמדתו * י א מי כן * ממלא חלל המשופע כי אז מפנ מעין הרואה עד מהור הנראה הועא ומסתירו מעין הרואה ב ד מכסה את כל ה

וזה לפי שאז עמד לו הדבר העב ממוצע בין אישוני הרואה *בין שטח הדבר הנראה ההוא חוצץ ומבדיל ביניהם וקוי ההבטה כורת ומונע אותם מהגיע לשלוט בדבר הנראה ההוא ואז יאות שיאמר על הדבר החוצץ ההוא כי הוא במראית העין שזה לדבר הנראה אע״פ שהוא בעצמו קטן סאוד ממנו ואתה תוכל לנסות את זה בכף ידך או בפחות סמנה עד כאסר ולהסתיר מעיניך הר גדול עומד לנגדך אם תשים הדבר ההוא קרוב מאוד מאישוניך מכוון נוכח הדבר הנראה ואז יהיה האשד ההוא שוה במראית עיניך להר או לדבר הגדול ההוא הנראה ואיך לא והנה שניהם נכגפו כאחד ובאו בםשוסע ההבטה אחת ומלא כל אחד

מהם את חללו ולא העדיף זה אל זה ולא החסיר ממנוי. יאחר שנתיסד כל זה דע כי בטלסיוס כששם לבו לידע ולכוון איזה ערך יש לאלכסון גוף הירח אצל אלכסון גוף החמה במראית העין וזה כדי להכין ולהשכיל מעניגי לקיות החמה ומשסטיה עמד ועיין כל אחד משני המאורות בכלי מתוקן שהכין לזה כעין שסוסרת כמו שמסורש בספרו ומצא כי שניהם הם שזים זה לזה במראית העין כשהוא הירח אז עומד כתכלית גבהו ומרחסו מן הארץ ואף על סי שהירח הוא קט? מאד בעצמו מהחמה בכדי מה שיתבאר בפרק שאח״ז אלא שהירח במקומו זה כיון שהוא קרוב לעין הרואה בכדי מה שיתבאר הנה הם כדי שהוא אפשר בשום קבוץ נראה שיכניסו שניהם כסשופע הבטה אחת וימלא כל אחת מהם חלל המשוסע ההוא כולו עד שיהיה אז ערכם זה אצל זה לפי מצבם כגלגליד-ם זםרמקם ממרכז הארץ

מאמר שליש* ©דק יו נח׳ ת י ל כ ת א ב ו ה ש ו כ ל ו ח כ ר י ת ה ו ק ל א ל י ת ה י נ מ י ה ו ש ל א ה

1 י י ל כ ז י ב א י ח ס ש ג ץ ו ר א ז ה כ ר מ ו מ ק ח ר מ ו ו ה ב ת ג ו מ מ ו רי פ ה כ ס ח ת ה ו ק ל א ל י ת ה י ל א מ ש ה ה ר ו צ ה ה ו נ מ ו מ ב ו ר קב ל ג ע ת אבג ש ש ק ת א מ ד ו ק ה נ נ ה ם ו י מ י ל ק א ה ב פ ל ח ת ה' ק ו ש ן ה ב ו א ן ר י ז ע כ ר א מ י ם ה ו ר ד ן ל ו פ צ ה מ כ ו ש ב מ ו ש י י הן כ ו ש ן ה ו ע מ ץ ש ז ע כ ר א מ ו ה ה נ מ ת ב מ ד ו ק נ ץ ו ר א ר ה ו ב ט בי ו ץ ל ו ע כ ר א מ ו ם ה ה י נ י ת ב ע צ ו מ ת ג ה ד ו ק נ ן ו ו פ ח צ צ ק בא י ה ה ר ו צ ה ת דה מ ל ו ג ע ל ו ש ד מ ״ ם ע י ל ש ו ר ם י י ל ק א ן ב כ ו ש הי ט פ ש מ ו כ ל ו ר כ ד ו א ק ו ה ה נ ה י ו ת מ א ץ ה ו ב ק ת ה ע ח ב ר י ף ה ו ג

א י ה ה ר ו צ ה ת זח מ ל ו ג ע ן ו ט ק י ו מ ו ר ו ד ו א ב ח ר מ ת ו א ו ת כ ע בא י ה י ש פ ר כ ו ה א ק י פ מ ת ו ר ה ו א מ ו ה ה נ ה ה ו ס ח ן ה י ת ע ו מ דה ט ב ר ה ם ק ה י ל ך ע י ש מ א ת א ב ג ו ו ד ו ק נ א מ י צ ו א ה ו מ צ ע בם אזח י ע פ ו ש ן ג׳ מ ם ע״י כ י ש ו ע ו ש נ ר מ א ם ש י ש נ ת א ש ל שח ל ו ה כ ת ק ה ל מ ח ה ר ש מ ו א ה ו ר ו צ ם ב ה ו ש מ גזה בזח כב צ ו ה מ א ר א נ ו ה ה ו ץ ה ו ב ק ח ב ר י ה י ש פ ן ל ב ו א ם ר ו ק ם בד נ ע צ ה ד ש מ ן כ ט א ק ו ו ה ב ח ר מ ה ו מ ח ח ה כ ו ן נ ו ו כ ו מ מ י ל ק א בה מ ח ו ב נ י ת ט ב ע ה פ ו ש מ ו ב ל ו ס כ נ כ נ ח ו ר י א לו ה ך ב כ י פ לם ו ק מ ב א ו ו ה ם ה ו ק מ י ה ש נ א ה מ ר י ת ס ה ן ו י כ ס ה ל ת ו ה א ס כ וח ר י ף ה ו ג ס מ נ כ נ ה ש י מ ד כ א ב ל ה א נ מ ה מ ק א ל י ל נ שי ס ם ל ו ל ו כ נ מ ה מ ק א ל ן ל ו ע מ ם ש ו ק מ ב ה ו ו ב ת ט ב ע ה ס ו ש ס בך כ י ס ל ו ו נ ע צ ה ו ש ס י כ מ ו ר ה ד ז ץ ה ו ב ק א ב ו ח ה ר י ה של י ב ש ב ה ו מ ח ו ב מ י ל ק י א נ ת כ ט ב ע ה ס ו ש מ ר מ ס א נלוז ו ו הה ל ו ת כ ר ה ז מ ה ו ר י א ך מ כ י ס ז ל ה א ת ו ם א י א ו ם ר ה ה זת ע ה ב מ ח ת ה ו ר ד ק ת ש ו א ך ל ה ל ו ה ו מ צ א ע י ה ו ש מ כף ו א ג ל ה א ס ו ג ה כ ע ל ר א י י ש מ צ ר ע ב ו ד נ י ה א ת ו ק לר י ת ס מ ו ו נ י נ י ל ב י ד ב מ ץ ו צ ו ו ח נ ח כ ז נ ד א מ ו א ע ו ח ה ר י הר א ש ו ב מ ה כ ר י ה ז מ ה ו ר י א ה מ מ צ ע ז ב א א י ה ו ו נ מ ה מ ת ו את ע ו ב ת ו ר ר א ק ל ח א ר י ת ה ו ק ל ן ב ן כ י ד ן ה י א ם ו י ת ע הר ד ע י א ש ו ו ה פ ו ג ע לו ב ר א י י ש מ צ ר ע ב א ד י ו ה ת ו ק לד מ ע ץ ש ר א ף ה ו ה ע״י ג מ ח ה ו מ י ל ע ע פ ו ש ו ה ג מ ר מ ו א הל כ ז ל ו א ה ל א ר א נ ו ך ה כ י ס ל ה ו נ י ב ו ל נ י ע ב צ ו מ ז מ לו את ע ו ב מ צ ע א ב ו ה ו ש מ ך כ י ש ח מ ר ו ד ו ו ק ם ב י ט י ב מ הח מ ח ת ה ו י ק ל ד ל ו ש ע ם י י ט ס ש מ ת ו ו ל ו ג ה ס מ כ א ו י ה הן ן כ י כ י ר ן צ י א ה ש ל מ ו ד ל ג ו ס ל ס ל ק ו ו י ד ן ל י כ י ר ם צ ה שא ו ח ה ר י ת ה ו ק ל ם ל ר ו ג ר ח ב ד ת רע^י^-מח-^בי ה ו י ק ל לר א ב ת נ ה ש י מ ד כ ת ב י ת מ א ה ה ל ב ק ת ה ע י ב ל ת ה ו מ ב ו ר קי נ ש מ י ו ל ת ת ה ו ד ו ק י נ ת ם ש ה ע ז ש לו ב ד י ח ט א פ ש מ ות ו ק ל ן ב ן כ י ד ן ה י א י י י ת ו י ק ל ל ו ב ג ו מ נ ר ר ב ו ש מ ם כ ה י ד צה י ה י ש ה כ י ת ו י ק ל ת מ ו ק ל ע ל ו ד ט י ס ש א מ ל ה א מ ח הה מ ו ר ד ה ל י ה י ש ן כ ה כ נ י א ה ש ה מ מ ח ן ה ו פ צ ז ל ח א ר י הי פ ץ כ ר א ת ה ו נ י ד מ ל כ ו ד ף ג ו ל ף ח ל ח ת א מ ו ה ה ן ז י ד שם ו י י ה ת ע א מ י ה ת ה ע ת ה ו פ ל ח ת י ה פ כ ס ו ב ח ר ם ב פ ל ח ת הה מ ח ה ה ק ל ת ר ש ש פ א א ו ה ד ש ם ע ה ה מ נ י ד מ ה ו נ י ד מ בא י ל ח ם א י ל ק י א נ ב ל m ן y י ע ל פ ם > י ל ק י א נ ב ה ל פ ו ל ג כ בה ק ל א ת י ל ש י ל ר ש ח ם א י ל ק א ב ה ו ת צ ק א מ ל ה א נ מ ה מ ק ל י

א י ה ה י ז נ פ מ ב ו ר ע מ ל ח ו ר ז מ ח ל ל ז ו ח מ ם ו י נ ו ו כ ו מ ם א הן מ ד ז י ש ל כ ב ם א י ש ד י ח ש א ב ר ו ר ת ב ו ק ל ל ה מ מ ח ת ה ל צ גם ו ק ם מ ו ש ה ב א ר נ ץ ה ו ב ק ת ה ע ח ב ר י ה ל א ר נ ב ה ח ר ה מ י ה י שה ס ח ע ה פ ו ש ך מ ו ת ח ב ר י ו ה ס ל נ כ ז י ו א נ ר מ א ר ש ו ע ש ת מ ו ח פו נ מ ס מ נ כ נ ה ש י מ ד כ ו ב נ מ ך מ ש ח ז ר ו א ת ו ח א ר י ר ה י ת ס י וד ח ע א ר ב נ ח ר ם מ ו ז ש ח א ר י ה ל י ה א י ל ן ש מ ד ז י ש כ ם ו ש ו ל בו ד א ח ע א פ ו ש ן מ י ע ן כ י פ נ פ ה מ ל א " ה ם י ע פ ו ש מ י ה נ ו ש ש ע י שח מ ח ח ה כ ו ב נ ח ו ר ב ך ו ר ו א ן ב ו ו כ ד מ מ ו ח ע ר י ה ה א ר ה נ י ה יי ש נ א ה מ ת ו ר א י ת ס מ ו ו נ י נ י ב ה ו נ י ל ב י ד ב מ ץ ו צ ו ה ח י ת ח ת מא ו ה ה ז ה ו ל י ל ך כ ש ח י ם ו ש ם ל ו י ז ה ך א ש ח א ר ו ה ם ה ו ק מ הת ו ה ם ש ו י ש ד בל י מ ו ו נ ר מ א ה ש ס ו ל נ כ ה ב מ ח ת ה ו ק ן ל י נ עה ל ג ת י ה ו ו ה מ ו ו ר ו ס י ה ו ל א ם ה י ע ס ו ש ם י ה ג ם ש ה ו ל ק ר ס ת יב ו ר ב י ש פ ל א ו ו ה ם ה ו ק מ י ה ש נ א ר ל י ה ז ת ן ו י כ נ פ ה מ ס ח הר ת ו ה י א ר נ ץ ה ו ב ק ת ה ע ח ב ר י ב ה ח ר א מ ו ם ה י ש ד י ח ש א רת ו ק ל ל ם מ ה ה ב מ ח ת ה ל צ א נ י ך ה כ י פ ו ל נ ר מ א ר ש ו ע ש ה ן מ ר ת ו רה ל י ת ל ו מ ו ק ה מ מ כ ץ ב ו ב ק ת ה ה ע י ה ח י ״ ה ר מ כ ב י ל פ ד ל ו ע ום מ ו ח י ר י ת ה ו ק י ן ל י נ ן ע י א ו ש מ לה כ י ה ל מ ח ת ה ו ק ן ל י נ ן ע י א וק י פ ס י ה ש ם מ ה י מ ע ט ה ו מ ח ת ה ו י ק י ל נ י נ ע ך מ י ת י א ר ה ה נ הש ר ס ה ה ה ו מ ח ת ה ו ק ת ל ל ו ג ס ך מ ע י ד ו ד א ו ע ו ו נ י ת נ ו ו י כ פ לת ו ר ו צ י ה ת ע ש י צ ן א כ ם ל ד ו ק ח ו ר י ת ה ו י ק ן ל י ב ה ל נ י ש ב י ש

מאמר שלישי פרק יז

י mn דסיון וחידה למה שאסרגי ־. שקבעתי תעיד לך ע״ז ולא עוד אלא ן בם כעין שכלך המצא כ

68

ת ו ר ו א מ י ה נ ד ש ס ע ן מ כ ו ת ה ו ת ב ש ה ו מ ח ת ה ו ק ם ל ע ט ה מ ל ע מ לק ח מ נ ח ש ר י א ה ו ת ה מ ד ש ״ ב י א ה כ ז ה ו ח ו ק ת ל ע ה ב ל ז צ ה א זת מ ב כ ו ש ז ח א א ז ה ה נ ה ו ו ת מ ש ה נ ל ו ע ץ ו ו ב ק ת ה ע ו ב ר ו אך ל ש מ מ ש ו ה א ר ק ן י ו ש א ר ן ה מ ז ו ב י ה ם ש י מ כ ח ו ה נ י צ ן מ כ וי ת מ ש א נ צ ת ת ו ו מ ש י ד ח ש ו ד ל ח ף כ ו ס ב ש ו ו ה נ ש ח מ ר י ה וא ו ה ה ש מ ז ל מ ו ר ר מ א ה ש כ ל ה ר כ פ ס א נ ל ו ו ר ו א ך מ ו ש ח י ש כר ש ק י ו ל ת א ה ו ה ם ש י כ ר ד ם ה ל א ד ע ס ו ה ע ז ץ כ ו ב ק ת ה ע בד ם ע ו ו י ם על ק ל ו ו ל ס מ ח ה ט א ש ו ה לו ש א בגבו ב • ו ו כ ל על מל ו ע ן א י מ ל י ת ע ו ג ס ל ו ו נ מ ק מ ו ח ר ה לו ל י ה ו ו ד ב ר מ ו ו ד ג נ כו ל י ב ר ש ב א ע ל ה א ת ן ע ה כ ש א ע א ל ו ה ח ו ר ר״ א ש ל כ א מ שך ס ש נ ם ש י ח י א נ י ש ר כ מ ו ן א ו כ ס כ ה ו כ ל ה א כ ל ג גבול ש י ש ה וו ד מ ע י ת ש ו ר ו א י מ נ ש ה ג״כ ל צ י ל מ ל ו ש א מ ו ד ה ח א ם כ מ דך י כ ס ם ל מ ב ד ר ע ת ג ה ו ח ז כ ו ה ג ם ז י ג ו ו כ ת ם א ז ת כ ע ם כ ה לי ג ז ש ם ם כ ו ה נ ר מ א ר ש כ ב ז כ ש מ ד ו ח א ץ כ ר א ך ל פ ש נ ול ש ע מ ש ה לו ה ח ד נ ת ו א ז ת כ ע ם ב כ ר ת ד ז א נ ש ת ש ו ר ו א מ הז ם א ה י נ ו ש כ י ש ח ה ה ו ר ו צ ו ה קלקל ם ו ל ו ע ך ה ר ד א כ ל ח ש ר י הה ק ע צ ה ש ס ר ו א מ ה ה ר ע נ ה ה ו ת ז ה א ו ז ב כ ו ו כ ש ח ן ו י כ פ לה י ל ה ע ט נ א ש ו ח ה ר י ה ת ו א ז ת כ ע ה ב מ ח א ה י ה ה ע ל י ש ו ן מ י א וף עליד• ק ת ם ו י ר צ ם ן ה ה בי ת ו ג א י ש ה ה ו ש פ ת ך ו ר ד על הי ס א ל ר ם י מ ן ה ו פ ה צ ו ז ד י ל מ י צ ן מ י א ה ו ת ו ה א נ ע ה ו ח צ נ ות ו נ ר ק ת ח א ה ז נ ם ה ל ו ע ג ה ה ו י נ פ ה כ א ה ב י ה ת ד ש י ע ת ע דר ב ד א מ ל ה ו ^ ז ן ב ד ת ו י כ ת י י א ה י ל ע כ ד ו ׳ י ה א ו י ן ה כם ה י נ י ע ם ב י מ כ ם ח ה ת ש ע י ד ר י ס ה ח מ י כ ת י א ר לא ש י לו מ ש ב' י ה כ א ל מ ם ב י ב י ע ל ו ס הי ת ו א ז א ה ר ם י ם ו לעז על ה א י צ ו הח ר י ה ה ק ל ם י י מ ע פ י ל ע כ ד י ל ך ו מ צ ע ר מ ר ו ע ת ה ך ל ש ל ה י ת א וס מ ו ם י ה א אז ל ו ר ה ב כ י ש נ פ ח מ ר ז י מ נ ב לא ל ב ו ר ע י מ לבנע ק ש ם י י מ ע פ ל ו ו ת ם בלקו נ כ ר נ ב א כ ו ה ח ו ר י ח ה ר ז ם י י מ ע פ ל וה מ ח ת ה ו ק ל ר ב מ ו ה גוכל ל ן ז י ע כ ו ו ח ו ק ך ל ו ת ד ב מ ו א ע ו ה וה ק ל ה ת מ ח ה ו ו ת ו ק ל ה ב ה ש י ו ו פ ו ל ג ה בכ ק ל ם י י מ ע פ ח ל ר י ה וי ג פ ח מ ר י ה כ ה ז י ה ל ו ל ה כ ה ש א ת ל ל ב ן א ו כ מ ה כ פ ו ל ג כ בח ר י ת ה ל ו ג ע ו ו ג מ ה מ ל ו ד א ג י ו ה ת ו ה א ק ל מ ל ה פ ו א ת ה ל ו ג ע ש

: ה נ מ לה מ ו ד ה א3ה ג מ ח ת ה ה א ק ל מ הי ל ס ם ע י מ כ ח ה ל ל ג ת ך נ י ר א ו א ב פרק שמונה עשר כת ד מ ת ו ו ר ו א מ י ה נ ש ד מ ח ל א ת כ ד ע מ ד ו נ ם ו ר ק ח מת ד מ ץ ו ר א ע צל ה ס ו ש מ ש ה א בה ר ו ת ג ד מ ץ ו ר א ן ה ם מ ק ח ר מ• ץ ר א ן ה ם מ ק ח ר ת מ ד מ ם ו ה ב ת ג ד מ ע ו י ק ר י ה ב כ ו ר כ א שת ל ע ו א ת ל כ ן ״ כ

ך ר ו ם צ ם ה ק ג ר ס י ה נ י י נ ע ן ל י י א ע כ דר ר ב א ל ל ם ו , ד ך ב י ר א ה י ל ת י א א ר ך ל כ י פ ל ר ו ו כ ע ת ה מ כ ח בן א כ ה ב ז א מ י ב א ה ש ם ש ן ה י ל ו א ר י ה פ ם כ ה י נ י ד ם ו ה י ט פ ש מו י ש ע ה מ כ ך ו ר ב ת ל י א ת ה ו ר ו ב ג ת מ צ ך ק ת ו א ר ה א ל ל ו א נ י אם י מ כ ח י ה ר כ מ ו א ל ו י ח ת ו א מ י ל ש ה ל ה ו ז ר ה מ א ר מ א ב י ל ד כ ון ו ו לכ ע ו ד י ן ל מ ד ז י ה ש ל מ ו כ ע ד י ם ו ר ק ח ם עי׳ס מ ה ה ל ל ג ת נ ש כם ת ע י ס י נ ט פ ש מ ם ו ת ו כ ר ע ר מ ד ס ם ו י מ ש ת גלגלי ה נ ו כ ת מת ו מ ו ק מ ם על ה ו ם י ו ם י ת ח י ר י ז נ י ד ם ו ת צ ו ר מ ם ו ה י ב כ ו כ ב

ח - •• , , ר ו צ ה ה ג ה ז כלל ו אם ל ו כ ה ב ת ו ק ת ל י א ר ה נ נ י ה א ק ו ל א י , ר ס ש ה ך ב ה ל

ם י ל ק א ב ה ו ח ו ק ל ה כ ס נ כ ר נ ב א כ ו ה ה ם ז י ל ק א א ב ל א ת ח ת א כ ב

ן ן כ י ו ד נ י ח א ר י ת ה לקו ת ו ו ק ל ן ל י י ד ה ע ל י ח ת א ה א ל ו ה הו בכל ת ו ק ת ל י א ר א נ ו ת ה ח ת א ב ב ת ו ח א על מדר, א ל אם לבין- י י מ ו ר ד ת ה ו מ ו ק מ ן ה ה בי ף בז ו ל י ם ח ו ן ש י א ב ן ו ש י י הם ר ו ג ה י ש ג ס ה מ מ ח ת ה ו ק ל ה ב ז ף ה ו ל ח ה ל ה כ י ה ם ו י י נ ו פ צ הה ם ז י ל ק י א נ ס א ל ב ח ש ר י ף ה ו א ג ו ו ה נ ר א ב ו ש מ לילקותה כח ר כ ה ך ב ה כ י ה י ן ש י ו ד נ י א ה ו מ ח ם ב ת ט ב ע ה ם ו ש מ ס ב נ כ ג וו נ י ח א ר י ו ב ל ת א ט ב ע ה ס ו ש מ ל ו אי ם הו י מ י ל ק א ר ה א י ש פ לף ו ל ח ל ה ת כ ל ת ע מ א ב ה ו ם ב י ר ח ו א ת אל ט ב ע ה פ ו ש ו מ מ צ עי ו נ ף ש ו א חל ו ן ה ת ב ם ה ו ס ח ת ה ו ק ל ת ב ו מ ו ק מ ן ה ש בי י ה ש ז הה א ר י מ ו ם שנ ג ב ו ח ו ר ב ך ו ר ו א ז ב א לו א צ מ נ ח ה ר י ה ה א ר מף ל ח ת א מ ו ה ה ל ז ב ר ש י ע ז ט מ ע א מ ו ה אע״פי ש ה ו מ ח הי פ ם כ ג ם ו ב ח ר ם ב פ ל ח ת י ה פ ם כ י מ י ל ק א ד ב ו א ה מ נ ת ש מ וי פ ם כ ג ה ו י ל מ ו ר א ד ו ה ש כ ה מ מ ח י ל נ ו פ ז צ ח א ר י ת ה ו י הש ה י ל ז ם ובשבי ו ק ם מ ו ק מ ם ב ו י ה א מ י ה ת ה ע ת ה ו נ ת ש הם ו ק ם מ ו ק מ ה כ מ ח ת ה ו י ק ן ל ו ק ת ק ב ו מ ן ע ו חשב ח גדול ו ר ו . טה מ ח י ל נ ו פ ח או צ ר י ת ה ו י י ה פ כ ם ו ו י י ה ת ע ת מ ע ת ו י ע פ כ וו נ ו ל סד ר י ב כ ץ ו ר א ז ה כ ר מ ו מ י ק ח ר י מ ס ם כ ג י ו מ ו ר ו ד את חו ו ו לו ל כ ר ע ן ו ו ב ש ח י ה פ ם ל י כ ר ה ד מ ת כ א ז ה ה מ כ ח י ה ל ע בח ר י ת ה ו ו ללקי מ ה כ מ ח ת ח ו י ק ל ו ל ע ב ם ק י ל ו ב ג ם ו י נ ק ו ת מץ ו ב ק ת ה ע ב ב ח ו ר ת ה נ ה מ י ה ת ה בכל ש ק ל ה ת מ ח י ה ו כ ר מ א וד ״ ת מ ו ל ע ט מ ״ מ ש ר מ ת ו ו י ם א י ע ג ז ר ת ט״ ו ל ע ׳ מ י ת מ ו ח פת ט״ו ו ל ע ד ק״ץ מ ע ם ו י ע ג ד ר ״ ת מ ו ל ע ט מ ״ ס ק ו מ ם א י ע ג רה ל א ם ה לי בו ץ לג ד חו ל ו מ ת ה ע ב ב ח ו ר ת ה ג ה מ י ה ם ת א ם ו י ע ג ר

: א ו ה ש ה ד ח ש ה א ר ה ב ק ל לא ת ה ו מ ח ט ה ל מ ז ת אה י ת ו ל מ ש ה ו מ ע ט ת החמד. ו ו ק ן ל י נ ע ה מ ל ז ר כ א ב ת נ ואחר שו בכל ל י כ ש ה י רז״ל ש ר כ מ ו ק א ר פ ם ה ו ת ח א ם ש ד ו קת ו א ע ד י ם ו ה ר ל א ב ת נ ש ם מזמר, כ ה ה מ ר צ ב לא נ ת ו ו מ כ ח הה ע״ר ו ב ר ב ד ם ו ה ו ל א ה ב מ ע ט . ו ת החמד ו ק ן ל י נ ע כל זה מם ה ר ב ב ד ל ת ו ו מ כ ח ר ה י ת ס ה ד ל י מ ם ת ג ה נ מ ה כ צ י ל מ משל וו מ ם כ י נ ו י ם בעל י ז מ ו ר ם ו י נ ו ת ח ת ם ב י ר ב ד ת מ ו ד י ח ם ו י ז מ ר כא ״ ד ר כ ב ה ד ז י א ו מ ר מ א ר וגו׳ ו ג ר ד ת ס ר ה׳ ה ו כ ו כ ר מ א שו י ן ה כ ה ו צ י ל מ ל ו ש ן מ י ב להב י ת כ ו ו ש ע ם נ י מ ר ה׳ ש ב ד בם י ל ש מ ם ב ה ם ב י ר ב ד מ ת ו ו ה ו ל א י ה ר ב ם ד י ר י ת ס ם מ י א י ב נ ה , ן ו ג ע כ ו מ ש לה ל ו כ א י י ה ה ש מ ן ב ז ת האו ך א כ ש י ל י ת כ ו ד י ח וה ז א ב י ל פ ד ה ו א ה מ מ לתם ו ו ז ה ו ה ע״ י כר ז ת יחזקאל ו ו א ר מו נ ל ח ת ה ן ש י נ ב לע ו ש א ם ו י כ ו ב נ ה ה ר ו ר מ פ ס ה כ ש ו מ נ י ן רב י נ ע הו ו ב ר ב ד ו ו ת ב ס ה ו מ ח ת ה ו ק ן ל י נ ו לע ז י רז״ל רמ ר כ מ ו א ו ו בן נ ב ו ר נ ם ת ש ו ל ר מ א ) ו ט אי ״ כ ה ( כ ו ת ס כ ס מ ה ב ד י ד ח ״ עא ל ת ש מ ד ש ״ ב י א נ פ קה מ ו ה ל ס ח ם ה י ר ב ה ד ע ב ר י א נ פ מי נ פ מ ד ו ח א ם כ מ ך ד פ ש נ ם ש י ח י א נ י ש ג פ מ ה ו כ ל ה ד כ פ ם נה ע ל י ש ו ן מ י א ה ו ק ע צ ה ש ס ר ו א ה מ ר ע י נ נ פ מ ר ו כ ב ז כ ש מט י ב ת ן ו נ ו ב ת ם ת ו א ר מ א ה ש ל א ם ה י ר ב ל ך׳ ד כ ה ש א ה ר ת ע ו

מאמר שלישי פרק חח נטה ט ב ה ו ה א ק ו ה ו אמח ש א ק י צ ו ן א ו כ פ כ ן ו ו י ע ת ה ע ח ב ר י הה י ה ה ת י ז פ ל ע ו י ק ר ה ת ח מ ד ו ק ל נ ז ע ח א ר י ת ה ה א א ר מ הל ו ע ה ב ת ג ד מ ח ב ר י ת ה ה א א ר י מ ו נ ת ש ש א ק י ת זח ה ש קה ר ו צ ה ו המ מ ת ק ר מ ב ל ש ס ח ו י מ ל ט י ב ר כ מ ו א ק ו פ ו א הע ד י ן ו ו י ת הע ע ץ ב ר א ז ה כ ר מ ח מ ר י ז ה כ ר ק מ ח ר א מ ו ה שת ה י ו ז ר ע ח א ר כ מ ת א א ו ד ה ״ ו ע ש ב ם י י נ ה ק ס ן כ ו כו ות ש ת ק ב כ ו א ר י ה ה י ל ע ל ו י א ו ה ה ע ו ד א י י ש אמה ה ל ו ש מ מח ר י ק ה ה ר ת מ ש א ק ו ה ן ש ו י ן כ ו ב ש ח ה לו עיים ה ע ו ד י טז הו נ מ ת מ מ י ו ז ן ו ו י ע ת ה ע ם ב ש ע ל י ק ר ה ה ב ו ג ש ב א ר ח ה כ ו נ מע ו ד י ת זח ה ש י ק פ ב כ ו ר ד ק ״ א ע י ה ל ו י א ו ה ה ע ו ד א י י ג״כ הת ד מ ל א לו ע״ד ש ך כ כ י פ ל ר ו א ב ת ה ח ש י ס פ ן כ ו י ע ס ה ״ עה ל ז צ ה א ה ז ז ש ה ל ו ש מ ת ה ו ע ל ך צ ר ע ע ד י ן ו ו י כ ת ו ו מ ד ק ה בו ך ק ר ו א א ו ה ה ב ה ש ד מ ו המ ב ך ק ר ו ע א ד י ב ו ש ן ח וע״י כן ו ו כ ב ו ש ה ח ז י ה ט ר פ ק ה ח ר ו מ ת ע י ד י י ד וע״ ח ה א נ אה קת ל ע כ ם לו ב י א צ מ נ ח ה ר י י ה ק ח ר ל מ כ ן ל ו ב ש ח ך ה ר ד ד מ ל וו ת פ ק ל ה ג ל ג א מ י ה ת ה ע ו ב ד מ ע י מ פ ץ כ ר א ז ה כ ר מ ת מ ע ור ד ו ס מ ה ו ל ז ך כ ו ר א ע ו ה ו ש מ ז כ כ ר א מ צ ו י ל ה ג ל ג ם מ ג וז כ ר מ ח מ ר י ז ה כ ר ק מ ח ר ך מ ר ו א א ש צ ק מ י י ד ש כ ו ו ר פ ס בו ד א ל ו מ ת ה ע א ב ו ה ש ו כ ה ב ת ג י ל כ ת ד כ מ ו א ע ו ה ש ץ כ ר א הד ״ י ס ד א כ ו ו ה ת פ ק ם ה ו ה על ר נ ו ת ח י ע צ מ א ה ה ל ב ק ת ה עב ש ח ו ש מ כ ן ו י ל י ף מ ל ד א ״ מ ף ו ל ם א י י ת א ו מ ה ו ת ש ו ת ש ם ו י נ קל ה ע נ ו ע ח י ב ת ר ע א ב ו ה ש ץ כ ר א ז ה כ ר מ ו מ ק ה ר מ א ש צ מ וץ ר א ז ה כ ר מ ו מ ב ו ר ת ק י ל כ ת א ב ו ז ה א ה ש פ ק ה ת גלגל ה פ שף ל ח א ״ כ ו ק מ א כ ו ה ה ש נ ק ׳ ב ס ם מ י ע ג ם ולי׳ג ר י נ א ל״ג ק ו הי זוז פ ו ל לי ל גלג ל כ ל ו כ ל ש ו ד ג ח ה ר י י גלגל ה ב ו א ע צ מ ן נ י ל מן י ל י ף מ ל ׳ ז א ב קי ו ר ם ע״י ק ה ם ש י נ י ק ש מ ו ן ג׳ ה ו ג כ ם ו י נ ל׳ קה מ ח ק ב ד ב ו ו ה א ר י מ ו נ ד ש ל י ח ע ר י ן ב ע לו כ ד ו נ ר ש ח א וע ד י ן ל י כ נ פ ש לו מ א י ת ר נ ב ה כ א ר י מ ו נ ה ש א ל צ לא מ ור ז ח ח ו ר י ג ב ה נ ת ש א ד ז ץ ע״ ר א ז ה כ ר מ ה מ ק ח ר ת מ ד מק ח ר ת מ ד ע מ ד י ו ו י ל פ ב ע ש ח א ו ל פ ר נ ח ג א ה נ ה מ ג ב ה נ וח נ ו ש כ ל ר א י י ת א ד ס מ ג ץ ו ר א ז ה כ ר מ ה מ מ ח ז ה כ ר מע פ ו ש ש מ א ה ר ב ו ת ג ד ם מ ג ח ו ר י ף ה ו ן ג ו ס כ ל ת א ד ם מ ג ול ך כ ר ו א ש ב ם י י נ ה ק פ ן כ ו ו כ ץ ו ר א ה ו מ ק ח ר מ ץ ו ר א צל הה ר ו צ ג ה ו ח ה א ז ג ה ה נ מ ל ה ל ע כ ר לו ה א ב ת נ ם ו ה ד מ ח אם ל ו ם כ ה ה י ת ו ד ו ק נ ה ו י ו ר ק א ש ה ו י ת ו ל ו ג י ע נ ו ס כ ל א ת ש י נ ש הת אבג ל ו ג ע א ש ל ם א ל ו ע ל ה ל ח ו מ מ צ ע ד כ ח ח א ט ש ם ב י ע ו ב קו ל א ה כ ק ו ק א ח י ן ארג ה ו ס כ ל א ת ך ו ד ו ק ב נ י ב ה ס ק ו ק ח הן ו ס כ ל א ת נ ו ד ו ק ב נ י ב ס ת כלמ ש ו ל ו ג ע ה ו מ ח ף ה ו ע ג צ מ על אי ו י ק נ ם ש ה ו ל א צ ה י נ ה ץ ו ר א ו על ה ל א ה כ ק ו ק א ח י כגמ הל ע צ פ ו ש ש מ א א ר ו ה ת ש ש ד ו ק ל נ ו ע ש ג פ נ ד ש אב גמ עה ל ז ר כ ק י ע ע ד ו ר נ ב כ ו ו ד ו מ א ע ו ו ני£ ה ק ו ש ס ץ כ ר א הש י ר פ א ה ו ר ו צ ה ו דגש מ ק ן ל ו ו כ ת ה א ת ע ר ו ב ע ש ו כ מ ע ט וו ל ק י ד ב א ץ ו ר א ז ה כ ר א מ י ה ה ש נ מ ת נ מ ד ו ק י נ ד י צ נ ש מם ה ד מ ח ל א ך כ ר ו א ה ש ו ה ל ם ז י ו ה ש פ ו גט מ ק ה ו ס גפ מב ר א כ ו ה ה י ז פ ח © ל ד ו ק ה ג י ה ת ד ש ת ע ז ת ש ם ו י נ ד ק ״ ס

ה ז ה מ ס ז ת ק י ח ר ם ו ו ר ד ל ן ו ו פ צ ה ל ז ה מ ס ו ת י י ט ב ם ו ת ע י ק ש וא צ ו י ל כ כ ס ו ת ו י ק י ל ט פ ש ס ת ו ו ל ב ק ה ת ו ו ר ו א מ י ה נ י ש צ ו ב ק ום ח ו ה ר ח א נ ד ל ו ם ע ת ו ת ו א ם ו י מ ש א ה ב י צ ת פ ו ר מ א ש ה מ ז בו נ ו ו כ ו ו ר ע ש ם ו ר ק ח ד מ י ו ב א צ מ ך ו ז ם ה ל כ ש ם ב ה ו ל א ב ד ש עם י ם ש י ה ב כ ו ר כ א ש ת ו ו ר ו א מ י ה נ ש ד מ ח ל צל א ת כ ד ו מ ע ד י וך ר ו ו על א ר ק ה ח ל ח ת ץ ו ר א ז ה כ ר מ ם מ ק ח ר מ ם ו ה ב ם ג צ ו ע וו מ ו כ ש ב ן י י ל י ה מ מ ו כ ע ד י ץ ו ר א ר ה ו ד ן כ ו ס כ ל י א צ חר ו ד מ ו ל מ ה כ ר מ ה ה נ ו ק מ ו כ ת ו ו א ש ע ר ו כ ע ש ך ב י ת ע ד ו ה שו מ ם כ ה י ק ח ר ס ם ו י מ ש א ה ב ת צ ד ו מ י ל ס א ח י ל ר ו ע ש ל ו ו בן ו ס כ ל י א צ ן ח א כ ם ב ו ש י ל ת מ כ ס ה ה ל ז י ב ש ב ב ו ו ר ק ך ב א ר א שת ד ס מ ח י ו א י ל א ר ו ע ש ו א ב ד ו ח ה א נ ו ק ת ו א א ר ק ל ץ ו ר א הי ן ר״ל כ א כ ם ב ת ו ר א ו כ ו א ם ש י מ ש א ה ב ן צ ו מ ה ד מ ח ד א ח אל ש ד מ ״ ה ע מ ח ף ה ו ן ג ו ס כ ל י א צ ך ח ר ו י א ר כ מ ו א ר ו ר ב א ש פי צ ך ח ר ו א ר ש מ ו א ל ו ה ה ז ה ב נ ו ו כ י ה ה כ צ ח מ ם ו י נ א הי ק ו הן ו ס כ ל י א צ ח ה מ צ ח מ ם ו י מ ע ו ה׳ ס מ א כ ו ה ה מ ח ף ה ו ן ג ו ס כ ל אח ׳ ׳ תתי ם ו י ס ל א גי א י ר ה ב ע ש ך ב י ת ע ר ו ה ו ש מ ו כ ת ר מ ץ ש ר א הן א כ ו ב ת ו ר א ו כ ז א ת ש ו ר מ ר ה א ש ן ב י ד א ה ו ה ה ן ז י ע כ ן ו י ל י 0

ת ד ל מ ו ע ת ר י ק ח ס ב ו י ם ל ט ך ב ר י ד ע כ ה ד י ז ת ע צ ה ש ^ ר ח א וע פ ו ש ש מ א ק ר ח ר מ ם ו ה י ק ח ר מ ת ו ו ר ו א מ י ה נ ש ד מ ח ל א כן י י ע ן ש ו י ע י ה ע על פ ד י ה ו ל ח ן ת ו ו כ ת ך נ ה כ ת י ץ ה ר א ל ה צז כ ר ק מ ח ר ו מ ך ק ר ו א ש ב ם י י נ ה ק מ ן כ ו י כ א ו י ר ד נ ם כ ל א בר מ ו א ה ש ז ג ה ה נ מ ל ה ן ע ו י ע ת ה ע ץ ב ר א ז ה כ ר ן מ ח מ ר י הש א ר ח ה כ ו נ ^ ל ת ע ר ב ו ע ת ה ו ל ו ד ג ת ה ו ל ו ג ע ת ה ח ח א ט ש ג ב ו ת א

ל יי ת י ש ע ו ש מ ץ כ ר א ז ה כ ר א מ י ה ת ה ש ד ו ק ב נ י ב ס א ו י ר ד נ ם ב ל א בל ע ת אב ש ל ו ג ע ע י ב ר ר א ת א ה ו ז ר ה מ א מ ה י מ ר י ש ע ק ה ר פ כן י י ע מ ן ה י ן ע ו ש י ז א כ ר א מ ו ו ה נ מ ת ח מ ד ו ק באלו נ ץ ו ר א ב ה גל ג ל ג ב ע גמד ש י ב ר ת מ מ ד ו ק נ ו ו ן ב י י ע י ש ל ב ז ה כ ר ו כ אע גטנ י ב ר ת ט מ ד ו ק נ ן ו ו י ע ת ה ע ח ב ר י ז ה כ ר א מ ו ח ה ר י הש א ר ח ה כ ו ת נ ד ו ק א נ ו ן ה ו י ל ע ל ה לג ת הג ו מ י מ ק ע ק ב ו ק ה ה

ל ע ע ו ב א ק י ו ה ל א ה כ ע ז י ב ר ת נ מ ד ו ק נ א ו י ר ד נ ס כ ל א ו ב קם ג ם ו ש ה ל מ ו ק ו ה א ק ו ה ו האט ש ך ק י ש מ א ם ו ש ק ל פ ו א הז כ ר ה מ נ ו א ח ו ע ה י ק ר ה ת ן מ ד ו ק ל נ ע ה ש ר ו פ ז המן ה ק

מאמר שלישי פרק יח59

כבר v »״<יייה והמשנה משאר אחיותיה ויהיה קו והוא ברום הקפתו חונה לו או לעומת קו עמק םהצורה ו ״ * ^ ״ל לקו אדג ממנה הוא אלכסוגה נתבאר טעם כל זה זמשפטיו בסרק שעבר ואחר שנתיישבה י : ^ , ™ ™ M M • ד » מהצורה מקביל לקו ארג הלא אלכסוני, הצורה הזאת על מתכונתה בא וראה איך חשב לו בטלמיום י « מ * , ד "י *° 3בי ע״6 צבאות הצורה הזאת וידע וכוון כמה קנים יש באחד ^ ק א ירך או מקוי מרחק החמה ממרכז הארץ ואורך אלכסונה ו אלכסון הירח ומרחקו מן הארץ ואורך קומת צל הארץ שבקשנו לידע ע״ד הזאת שאומר נתכוון תחלה למשולש טבח ומצא שערך צלע גט ממנו אצל צלע טח הוא ידוע הואילי ס חלקיות כ ר ידוע מדתה ע׳ ב וזוית ט היא נצבת וזוית נ כ היא ט״ו רגעים ושני שלישי הואיל וקו טח שהוא חציר גתבאר ב אלכסון הירח הוא יתרה ואורך צלע טג ממנה כי ה וכשחשב זה עיי כן מצא כ כי הוא ס״ד קנים ושתות קנ אורך קו טח שהזא אלכסץ עגולת הירח היא י״ז רגעים ל״ג שגייס סס׳ רגעים בקנה ולסיכך יהיה אורך קו פק שהוא חצי אלכסון עגולת האוסל מ״ה רגעים ל״ח שניים וכבר נודע טעם זה בסרק שעבר הרי שחצי אלכסון הארץ לסי זח הוא כמו ג' סעסים וכמו שני חומשי פעם •ולצי אלכסון הירח נםצא כי אורך חצי אלכסון הירח וחצי אלכסון עגולת האופל סחוברים הם קנח אחד ושלשה רגעים י״א שגייס אלא שאורך קוי טל םק מהצורה הם כדי שני^ א קנים כיון שהם בכדי בסל נמ שהוא חצי אלכסון ה וזה יתבאר לך אם נמשיך קו פן הכורת את קו נמ על נקודת צ ואז •היה קי פק כסל קי צמ כמו שקו זק הואיא קי פט ה ש

י כפל קי זמ וכן יחיה קו טן כסל קי נצ כס כפל קי פג הלכך קיי פק טז מחוברים הס כדי שני קניםת קיי פק טה שהם ד כמו שאמרתי וכשנשליך םהם מ קנה אחד וג׳ רגעים י״א שניים כסו שגתכאד יעלה בידיגוח כי אורך קו חן הנשאר הוא נ״ו רגעים ט״ט שניים מקנו הוא אחד ועתה הואיל וערך קו נג כולו אצל קי נח סמנ כערך קו נמ אצל קו חז הידוע וכסי כן עיד קי נד כולו

ח ד T קי נד ם ־ w א ו ז ה ז : ה ש ד מ י ה^כר ב ג מ ד מ וי ט ר

ט ניי רגעים ם״ט שניים מ י טד מ ק , ת ד אחת בח הוא מ ויהיה לפי כן אורך קי נט הנשאר גי רגעים כ״ו שניים ולפי שערך צלע טג ממשולש גטח אצל צלע גד ממשולש j גדג הגדול הוא כערך קי טח אצל קי דג נתחייב לומר ״ שערך קו טנ שהוא מדת מרכז הירח ממרכז הארץ כשהואמ ר הירח עומד ברום הקפתי אצל קי גד שהוא מרחק ם החמה ממרכז הארץ הוא כערך נ״ו רגעים י״א שניים אצלי אלכסון הירת צ סי רגעים וכן היא TW קי טח שהןא ח אצל קי דג שהוא חצי אלכסון החמה וכשחזר כטלמיום וחשב להם במדה אחרת שכה היא מרחק מרכז הירח ממרכזו הארץ ס״ד קנים ושתות קנה יצא ועלה בידו שמרחק מרכר״י קנים ע״ד קרוב ושמדוז א אלף י ו החמה ממרכז הארץ ה אורך חצי אלכסון גוף החסה הוא ה׳ קנים ומחצה ושאורן• חצי אלכסון הירח י״ו רגעים ל שניים מסי רגעים בקנה

״)רד ם \ דז\ ט

ו ד

ואסשיד קי סטן הסקכיל לקו אדג ואוציא קיי אנ גנה ואחוג ס ה ועל נקודת ח מ פ החותכים אותי על נקודת ה מ סביב נקודת ט זא*כסין הטח עגולת הירח כשהוא בעת הקבוץ האמתי עומד כתכלית גבהו וחנה הוא כאלו בעת הקבוץ חזה ונכנס עם החסד• במשופע הבטתנו בה מהארץ וכסהוהסתירה מטנו וע׳ד כלל אומד כי משולש . אותה לפי כן אנג מהצורה הוא דמית ללקות החמה בכל גופה כמו שמשולש אשג הגדול הוא דפייז ללקות הירח בכל נופו

D ישי פרס חח מאמר שב צדק כ ו ק כ ח ר מ ש ד ו ו ן ע י ל י ח מ י ס ק ת ל ו י ף ם ל ח א י פ ת ת וי פ ל ׳ד א ׳ ם נ ה ם ש י נ ה ק תי ף ו ל ד א ״ א י ו ץ ה ר א ז ה כ ר מ מב שבתאי כ ו ק כ ח ר מ ש ן ו י ל י צ מ ״ ר ף ו ל ח א ״ צ ק ת ם ת י פ ל את ו מ י מ ק ק ע ח ר א מ ו י ה ו כ ר מ א ן י י כ ד כ ב ץ ש ר א ז ה כ ר מ מם י ב ש ו י מ ם ה י ב כ ו כ ו ה ם ב י ע ו ק ם ח א ה ו ה י ש נ י מ ש ל ה ג ל ג הף ק ם ג ה א ת ע ס ו י ג ה ה צ״ ם ו י נ ף ק ל א ם א ו ץ ה ר א ז ה כ ר מ מי ל י ר מ פ ס מ ו ב ת ו ל א ו פ כ נ ה ו ל א ם ה י ק ח ר מ י ה נ ר ק פ ס מ ד מ ח אר פ ס ו מ נ ד ה בי ל ע י ו ו נ א ל צ ו י נ ר מ א ץ ש ר א ן ה ו ס כ ל י א צ ך ח ר ו אי ת ע ה ר ת ע מ ן ו ו ו כ מ ע ו ו ד ם י ה ק ם ח ר מ ק ו ח ר ל מ כ ש ב י ן ש י ל י מם ש ל ן ו ו ר ח א ר ה מ א מ ת ה ו ח ו ל ד מ ח ח א ו ה בל ל ז ך כ ו ר ע לר ו מ א ז ה כ ר מ י מ א ת ב ב ש כ ו ק כ ח ר י מ ל י ר מ ס ם ם ה ש א ר תד ו ן ע י ל י ף מ ל י א י ף ותש׳ ל כ א ״ כ ש ת ם ו י ש ל ף א ל ו א א ע״ ו הם ו ד י ״ ע ו ר מ כ ם ו י ב ש ש ש ה ו נ ס ש י ס ל ת א ע ב ך ש ל ה ו מ ה ז שת ו ל ז מ ת ה ר ו ג ף ח ק ה ש ב י ן ש י ל י מ ר ה ס ס מ ה ל ב ע״י ז ו ש ח ם נ א וף ל א ם׳׳ו א ו ה א ש צ מ י נ נ י מ ש ל ה ג ל ג ת ה ו מ י מ ק ע ה ב ק ו ק ח הך ל ה ו מ ה ז ד ש ו ן ע י ל י ס מ ״ ר ן ו י ל י ף מ ל ׳ו א ן ושל׳ י ל י ם מ י ס ל את ד א מ י ה ה ז ר מ ת ו י ם ו י ם ה י ע״ ח ו נ ׳ו ש ה ושי׳ נ ם ש י ש ל ב א מ״ם ו ל י כ ר ב ו ש י מ ל ה ג ל ג ה מ ע ו ד ה י ד ו ק נ ה ו ד ו ק ל ב ת כ צ ו ר מד י ח ה ה כ א ר א ו ה ב ת ע א ו י ה ה ה ד מ ע מ ר ל ו ז ח ת ד ש ם ע ו י ום י ש ה ה י ז ץ ה י א מ ה ר ו ה מ מ ן ה ו י ל ע ל ה ג ל ג ת ח א ש ו נ ה ה ק ז ח הס ר ק ח כ ם כ י מ כ ח ו ה ר ק ה יעוד ב ל ה ת ה ו כ ר ל ב ל כ ך ע ר ו ב ׳ מ הי ב כ ו ר כ א ש ד מ ח ד א ח א ש ל י ס ש ח י ה ך ו ר ע ל ה ק ע י ו ד מ הא כרכב ר ק נ ב ה כ ו ת כ ד מ ו ש א צ מ ץ ו ר א ר ה ו ד ל כ צ ת א כ ל הף ל יט א י ד מי ח ק א ל א ח ו ם ה י מ ש א ה ב ל צ כ ב ן ש ט ק א ה ו ה ום ע י ס צ ח ם ו ע ו ס מ א כ ו ף מאדי• ה ו י ג כ ץ ו ר א ף ה ו ג מה ״ א צ ו ב עדל) ה כ ו ף כ ו י ג כ ץ ו ר א ף ה ו ג ם מ ע ת פ י נ י מ י ש צ ח וץ ר א ף ה ו ג א מ ״ ו צ מ ף שבתאי כ ו י ג כ ץ ו ר א ף ה ו ג ם מ ע פם י מ ע ו י״ח פ מ א כ ו ו ה ב ם ש י נ ט ק ם ה י ב כ ו כ ה ד מ ח ף א ו י ג ב ור ת ו ם י ה י ל י ס כ ם ו י מ ש י ה ב כ ו ן בבל כ י א י ש ר ץ ה ר א ף ה ו ג מר פ ס מ ה ו מ ח ה ל מ ו ד ר ג ת ו א י ל ב ו כ ו א כ ר ק נ ב ה כ ו כ ה ן מ ט קף ל א א ו ה ה נ ו כ ת י ה מ כ ם ח ה ו ב ר י כ ה ם ש י ב ש ו י מ ם ה י ב כ ו כ הס ת ו ו א ע ד י ם ו י מ כ ח ו בו ה ל י כ ש ה לו ה ו ל נ ה ה ו ל ז כ״ב כ ום י ר ד ו ס מ ם ה ה ם ה י ת ס ו מ ה ת ו ו ת ו א ן ע־ י ה ו כ נ ה ק ו ד ם ה ר ק ח מ בם ה ן ש ו י ל ע ל ר ג ל ג ם ה צ ו ע ע מ ד י ל ם מ ח ו ש כ ש ל ת ב ם א ה י ר ס ס בת ת מ ל א ו ע ד מ ע י ן ש כ ל ש ח לו כ צ ו ש ח ה י מ ם ו י ם ש י ה ס שה ם מ י י ק י ל ד ה כ ז י ו נ ח ו ר ן ה ז י ל ע ם ח ל ז ע ד ה ו ש ר מ ב ם ד ז שד ו לא ע ד ה׳ ו ג נ ה ל צ ן ע י א ה ו נ ו ב ן ת י א ה ו מ כ ן ח י ר א מ א נ שו ר מ א ה ש י מ ס ו ל ר י כ א ה ל ו ו ע ד א י ׳ ל ח ן גלגל ה ו מ ה א מ ל א

: ד ב ל כ״ב ב ף ו ל א ר מ ת ו יך ר ד ה מ י י ה ו א ה ר ו ר ה מ א מ ת ה מ י ת ח פרק תשעה עשר בח ב ו ם ט ה ק ל י ז ח ה ל ת ו ו מ ו א י ה מ כ ח ח ב ש ת ל מ א הם י מ ש י ה א ב ת צ ו ת ו א ה מ ל ז ת כ ר א ו לב ע ו ד י ם ל ת ו ל ד ת ש ל ה עת ו א ם כ ת נ ו ו ת כ י ל כ ת ם לולי ש ת מ י ז י מ ר ק ח מ ם ב ת ו א ל ס נ ות ח ג ש ה ש ב ח כ ל ר ו ו פ כ ל ה ו נ ו מ א י ה ש ר ר ש ו ק ע ה ל נ ו ר ח א ם כ ב ו רר י ס ה ל ם ו ה י ל ע ו מ ת ו כ ל ל מ ק עו ר ס ל ו ו י א י ב נ ב ת׳ ו ל י א הס ר ק ח ל מ כ ם כ ת נ ו ו ת כ י ל כ ת ל ו י א ו ו ה נ מ ס מ נ ו ח ט ב ם ו ת ו ו ק תת כ ר ע ד מ ו ע ס ד י ל ם ו י ת ע ת ה ן א ו ו י לכ ד ה כ י ס ה ר ו ק ב ה ו ז הם ה ו ל ל ג ת י י ש ד ה כ ז ע ו ו ד ת י ע ת ו ל ע ב ת ל ו ל ז מ ה ם ו י מ ש הת ו ר י ת ע ו ה ע ד י ה ו ר ע ב נ ם ה ת צ ע ה ו ע ר ם ה ת ב ש ח י מ ס ן ל עי׳י כם י ב כ ו כ י ה ג י ד ו מ ר ה ז י ן ו י כ ס ם ל ה ו ל דרז ז י ת ו ו א ב ו ה ע י מ ש י ור מ ו א ה לתם מ ו ז ם ו י ר צ מ ם ו י ד ו ל ם ו י ד ש י כ נ ו מ ד ו ק י ה ת ש ו ל ז מ ה וו ש ח כ ת ו ו ה ו ל ס א י ה ם כ ה י ל ם ע י ר מ ו א ם ו י ב ש ו ם ח י ש י ח כ מ הת העדלש ו א ש ע ם ו צ צ ת ע ו א א ר ם ב י ה נ ו י ל ע י ה ו כ ר מ א ל ו ע מ מם ל ו ע ו על ה ר מ א ם ו נ ו צ ר ם ו צ פ י ח פ ו כ ת ו ו א נ ק ת ן ו ו ת ח ת ה

ל ע צ פ ו ש ת מ מ ו ך ק ר ו א ב ל ש ח ד ו ו ו ע א ל ת ב א ל ז י כ ר ח א וך ר ע ן ש ו ו כ ר ש מ א ש מגש ו ל ו ש מ ו גש מ ן ק י ע א כ ו ה ץ ש ר א הך ר ע א כ ו ש פקש ה ל ו ש מ ע שפ מ ל ל צ צ ה א נ מ ע גש מ ל צח ״ ת מ א ז ה ה ר מ א ב ו ה ו סק ש ל ק צ ד א ח ה א נ א ק ו ה י נמ ש קם י ש ח נ ב ה ש ד מ ך ב כ י פ ר ל א ב ת נ ו ש מ ם כ י י נ ם ל״ח ש י ע ג רם י ע ג ו נס י״ר ר ך ק ר ו ה א י ה ח י ת ב ח ה א ר מ ו ב ל ו י נש כ קם ל״ח י ע ג ה ר ״ ה מ י ה ה י י ז ס י שס ל ך ק ר י א ם י י י נ כ ש ״ כו ך ק ר ו א א ו ה ה ב ת ש ר ח ה א ד מ ם ב ה ב ל ש ח ר ו ז ח ש כ ם ו י י נ שש ק ב ו נש זה ש ך ק ר . ע י ו כ ד י ה ב ל ת ע ו ת ש ם ו י נ ד ק ״ נפ סף ל ם א ה ם ש י נ ה ק נ ס ש ם ו י ש ש ם ו י ת א א מ ו ו ה ת ד ע מ ד י לך ל ה ו מ ה ז ן ש י ל י ג מ ״ כ ד ר ו ע ן ו י ל י ף מ ל ״ג א י ן ו י ל י י מ פ ל אב ו ש ח נ ש ה כ ז ג ה ה נ מ על ה • ו ד ו ם ע ו א י ו צ מ כ ם ו י נ ג ש צ״ם י נ י ק ף ור״ ל א א ו ה ץ ש ר א ז ה כ ר מ ה מ מ ח ז ה כ ר ק מ ח ר מ לף ל ם ותייר א י פ ל י א ס ל ׳ א א ד ו י ה ו כ ת ו א א צ מ ר נ א ב ת נ ו ש מ כם י נ א ש ״ כ ך ת ל ה ו מ ה ז ן ש י ל י פ מ י ל ותש׳ י ף מ ל ר א ש ה ע ע ש ת וא י״א ו ה ה מ ח ן ה ו ס כ ל ־ א רן ב ושאו ו ר ד ק ד ע״ ו ם ע י ש ד ו י״א ח מ כ ום י ש ר ו י׳ ח מ כ ם ו י נ , ש ך ג ל ה ו מ ה ז ן ש י ל ף מ ל הו מ״ב א ם שז י נ קה ׳ א רמי י ץ ה ר א ז ה כ ר מ ו מ ק ח ר ת מ ר מ א ש צ מ ח נ ר י ב ל ו ש ח ם נ א וך ר ו א ם ו י ש ד ד׳ ח ם ו י נ ך כ״ב ש ל ה ו מ ה ז ב ש ו ר ן ע״ר ק י ל י ף מ ל אם ז ו ך עייר י ל ה ו מ ה ן שז י ל י ז מ ם ורב״ י פ ל ח א ר י ף ה ו ן ג ו ס כ ל או נ ר ד ס ה ש ל מ ע כ ד י ה ו ר ו מ א ד ה ׳ ס ע ו י מ ל ט ב ב ש ח ואחר שס ח י ה ך ו ר ע ן ה ו לכו ן ו ת כ מ ח ד מ ו ע ע ד י ש ל ק ב א לו ו בל צ ה א ן ז ת ש ל ץ ש ר א ף ה ט ח ו ר י ף ה ו ג ל ה ו מ ח ף ה ו ג ש ל י שא ו ו ה נ ר מ א ו ש מ ץ כ ר א ן ה ו ס כ ל א ל ו י א ו ר ה מ ת א א ז ד ה ה ע״ זך ר ו א ח ו ר י ן ה ו ס כ ל ך א ר ו א ם מ ע י פ ש מ ו י ח נ ש ם ו י מ ע ו ג' פ מ כם ע י פ ש מ ו ע ח ב ר א ם ו י מ ע ו י״ח פ מ ה ב מ ח ף ה ו ן ג י - ל כ * ף ו ן ג ו ס כ ל א ה מ צ ח מ ם ו י מ ע י פ ו ה מ כ ח ו ר י ף ה ו ן ג ו ס ב ׳ א מן ו ש א ר ר ה מ א מ ו ב נ ר ר ב ג ש ה נ מ ל ה ם ע ה ב ל ו ש ח נ ש ה כ ת ץ ע ר א הל ו ס כ נ ו ו נ ר מ א ם ש ע י ס ש מ ו ם ובי ח י ם ע ו הגי ם ח אל ק נ א ש ו ה ון ו ו כ ו מ נ א ל צ ם י ה ו ב ת ו ל א ו ס כ ץ נ ב ק נ ה ם ו מ צ ע ם ב ת ו אף ו ג ע מ י ב ר ם י ע ו שייט ם מ א כ ו ץ ה ר א ף ה ו ג ו ש נ ד י ה ב ל ע י ול ו ס כ נ ה ו צ ח מ ם ו י מ ע ' פ ה ח ה ה נ ש ה כ ז ג ה ה נ מ ל ה ע ח ו ר י הן ו כ מ ו כ נ א ל צ ם י ה ו ב ת ו ל א ו פ כ ץ נ ב ק נ ה ם ו מ צ ע ם ב ת ו אף ו ג ם מ ע ש פ י ל ש ו ו ש ו ק מ א כ ו ה ה מ ח ף ה ו ג ו ש נ י ד י ה ב ל ע רם י ר ו ד ם יו כ ל ק י כ י ק ו י תו ה י מ ח ף ה ו ר ג ו ד ב ר ש מ ו ל ץ כ ר א הג ה נ מ על ה ץ ו ר א ר ה ו ד י כ ד כ א ב ו ם ה ה ר מ ו ד ל כ ש כ י ל ש ול ו פ כ נ ם ו ע י פ ש מ ו י ח ד ם ו י מ ע ח פ ״ י ח ה ק נ ש ן כ ו כ מ ה כ ז הו מ ו כ נ י ד י ה ב ל ע י ו ו נ א ל צ ם י ה ל ב ו פ כ ץ נ ב ק נ ה ם ו מ צ ע ם ב ת ו אף ו ג ם מ ע י פ צ ח ט ו ״ מ ר ם ת י פ ל י ו׳ א ד א כ ו ה ה מ ח ף ה ו ג ן ש כג ה ה נ כ ן כ י ע ת ה י א ר מ ה כ ז ה ל ם ז י ו ם ש ה ם ש ״ ע ח א ר י ה

. ן א כ ו ב נ ר ד ס ה ש ל מ ר כ ו א ב ס כ ו י מ ל ט בל זה ל כ ו ע ר ק ח ו ו נ מ ו מ ד מ ו ל י ר ח ו א ד מ ע והחכמים שכ ׳ ו ואח׳ נ מ ב מ ו ר ו ק ר א מ א י ש ס ל כ כ ו ה א צ מ וש ר ו פ מ ו ש מ ם כ ר ק ח י ם ל ס ו ע נ ו ו כ ם ו מ ע ב ט ו ט ם ב ו ה א בת כ י ל ב כ ו ר כ א ש ד מ ח ד א ח ה א כ ו ת נ ד ו מ ע ד י ם ו ה י ר פ ס בא ר ק נ ב ה כ ו כ ק ה ח ר י מ ו כ א צ מ ץ ו ר א ז ה כ ר מ ם מ ק ח ר מ ול ל ו כ ל ה ו ד ג ן גלגלו ה ו ס כ ל י א צ ד ח מ ו ל ץ כ ר א ז ה כ ר מ כוכב מיו ן ותשש׳ י ל י ף מ ל ה א ׳ י ם תרע ח ם ש י נ ז ק ו ךץא קע״ י ל לג ר ג א שכ ק״ ף ו ל א א י \ ה י ר א ז ה כ ר מ ב נוגה מ כ ו ק כ ח ר י מ כ ן ו י ל י מש א ך ר כ ל ל ה י ף מ ל ו א ם ורע״ י פ ל י א פ ל ׳ א ם ד ה ם ש י נ קם גלגל ח ע ר י ר גלגל ה ב ו ע ש לו ו ל פ א מ ו ץ ה ר א ל ה ע צ פ ו ש מו מ כ ם ו י נ ר משי ק ת ו ה י ג ו בי גלגל נ ד בתלל עו ו ס ע נ כ נ ב ו כ ו כץ ר א ז ה כ ר מ ב מאדי• מ ב ו ק ב ח ר מ ו ש א צ מ ד ו ו ו ע ר ק ן ח כן י ל י ם מ י פ ל י א פ ל ם ל״ג א ה ם ש י נ ו ק ״ ע ת ת ם ו י פ ל ' א א ח ו ה

60 מאמר שלישי פרס יט

א ר י ב ם ם ע הו ט ז ו ו ת ל ו ד ג א ו ר ו ב ד ה ו ה י ן ב י כ ל ע״ י כ ש ה לי ל ב ה ם ב י ק ס ו ע ד ה י ה כ ח מ מ ל ו א ר ש י ח ל י כ ו ה מ י א ה י ב נ ה ון נ ו ב ת ה ל ל ו י כ ש ה ב ל ם ל י מ לא ש ם ו ת ו ג ו נ ע ת ם ב י ג ו ש ם ה ל ו עו ר מ א ו ו ט י ב א י ל ה׳ ל ע ת ס ר א מ ו א ו ו י ד ה י ש ע מ ב ל ו א ל ה ע ו פ בר מ ו י א ו ס ה י מ ע י ה נ י ע א ל י ה ה ש נ י י ה ו מ כ א ח י ה ה ז י רז״ל אר י כ ה ל ן ו י מ א ה ו ל נ ש ל י ת ש מ א ת ו ו ל ז מ ת ו ו פ ו ק ן ת ו ב ש ה ח זה ש ע מ ת׳ ו ל ה׳ י ע ו י פ ר ם ה י ב כ ו כ ה ם ו י ל ג ל ג ה ע ש י ד ו ה ל ע ו ד י ל ום י ש ו ע ו ו י ד ב ע ו ו י ת ר ש ם מ ל כ ש ו ו י ת ו ע ו ר ו ם ב י י ו ל ו ת י ת ו ע ב צ אם ה ר ב א ו לו ו ב ש ח ו נ ה ו ת ס ו פ א ו מ ד ג ן נ י א ם כ ל ם כ י ב ו ש ו ח נ ו צ רר י כ ה ה ו ל ח ר ת ר ו ע ת נ א ש ו ם ה ל ו ל ע ו ש ד ו מ ה ע י ה ו ע״ה ש נ י ב אר ו ב ע י ם ש ו ז י ם ם ל ו ע ז בכל ה י ר כ ה מ י ה ו ו ת ל ו ד ג ל ו א ת ה ו א י צ מם ה י ר כ מ ל ו א ת ה ד ו ב ע ם ל ב ר ק ם ם ו ז ר ז מ ם ו י ב ר ת ה ד א מ ל מ וח י ג ש מ ל ו ב ג ה י ה נ י מ ה ח ו ל ם א ל ו ע ש ל י י ר כ י כ ה ל ת ו ו ד ו ה לה א י ר ן ק י א ם ו ל ו ל ע ׳ א ם ה ש ם כ ר ב ם א א ש ר ן ל י ד ו ״ ה בו הם ש ם ב א ש ר ק י ב ו ת ד כ ו ע ד ו ו מ ל ה ו ז ר כ ה ם ו ו ס ר א פ ל ן א א כ בת ד א מ ל י ל ד ל כ כ ה ם ו י מ ש י ה ה ל ב ה׳ א ת כ ם ו ל ו ל ע ה׳ אי ר ו י ד ו בג י ה ו ו ת ו כ ל מ א ו ר ו ב ת ה ו א י צ ע מ י ד ו ח ל ת ו ו י ר כ הת ו ה ל א ו ב ת ר י פ ב כ ו ל ר ם ע י נ ע ו ט ו ו ד ג נ ם כ י מ ה ק ל ח ת מם ה ר ל מ ה א ׳ א ע ו ה ם ו ת ל ש מ מ ם ו נ ו ט ל ש ת ו ו ל מז ם ו י ב כ ו כ הא ל ל ב ם א י נ ו ת ח ת ה ב ל ו ע פ ח ו כ ה ו ל ש מ ם מ ה ש ל י י ת כ מ אם ל ו ע ש ל ד י י ח ה י ו ל א א ל ם א י ר ב ו ם ס ת א ו ש מ ם כ מ צ ע בל בל כ ו א ס ו ה ו ו נ ו צ ר ו ו צ ס י ח ס ו כ ת ו ה א ש ע ן ו י א ו מ א י צ ו ה שם ת ל ש מ א מ ו ו ה י על ס ו ו ת ו ש ר ב ם ו ג י ה נ מ ם ו י ב כ ו כ ה ם ו י ל ג ל הגם י ב ו ש ם ח ך ה ן כ מ ו א ד ה י ר ב ס מ ה ש ו י ט ס ו ה מ ם כ ת ל ו ע ס ם ו ח כ ור כ נ ם ו ל ו ע ע ב ד ו ו נ י ד ל י ע ו ר ס מ ו ל א ע״ד כל ׳ ו ת ו י ד י ם כ ל ו כל א ר ש י ק ו ח צ י ם ו י א י ב נ ו ב ת ח ג ש ה ו ו ד חו י א ו ר ו ב ת ה ו א י צ מד מ ע מ ם ל ה י נ ו ב ב ו ד ש ו ע י כ ר ד ו ב כ הל ו ו ת נ ו מ א ו ב ק י ז ו הח י בני ״ ה ע ר ו ת ם לקבלו ה י נ פ ם ב י נ ל ס א ד ה ו ב ו כ א ר י ו נ י ר ס הה ש ע ר ה׳ נ כ ר ר ש ם א י ר ב ד ל ה ו כ ר מ א ם ו ל ו ו כ נ ע ה ע״ה ו ש מי נ ת גלגלי ש נ ו כ ת ת ע י ד י ו ב נ ת נ ו ו ה כ י ה ת ך ש י ר ד צ ו ע ע ו מ ש נ ום ת צ ו ר מ ם ו ה ם ב ע ס נ ם כ ת ו כ ו ל ה ג ת ה נ מ ם ו ת כ ר ע מ ת ו ו ר ו א מ הם י מ י ף ה ו ל ח ם ו ת ע י ק ש ם ו ו ק ם מ ו ק מ ם כ ת ח י ר י ז ט פ ש מ ור א ש ם ו ת ל ח י ת ע ג ר ב ם ו ת ד מ כ ב ו ו ש י י ת ה ו מ ו ק מ ת ב לו הלי וי ב ע״ ש ח י ל ד ם כ ת ו ל ב ק ה ת ו ו ר ו א מ י ה נ ץ ש ו ן קב י נ ע ם ו ת ו ת ען מ ת ו ד מ ה ו נ ב ל ת ה ו ד ל ו מ ה ו מ ח ת ה ו פ ו ק י ת ת ע ע ד י ל ן ו ככה ם ו י ש ד י ח ש א ת ר ע י ב ך ק ר ו צ י ל ת מ א ה י ו ע צ מ א ש ה ד ח הל כ פי ש ׳ ם ואעי ה י ל ו ע נ י ו ו ט צ נ ם ש ד ע ו מ ם ו נ מ ז י ה׳ ב ד ע ו מר א ב ת י ה ש ו ז״ל בכלל מ נ י נ ו מ ד ן ק ו מ נ י ד י ר ב ו ס א מ ו ה ה זת מ א ך ה ר ד ם מ י ב י י ח ו ו נ ן א י ב י ר ׳ צ ת ה י א בע״ ב ר ה מ א מ בי ט ט ו ש ה י ר י ד א ה ל ה ו ר ו ל ת י ד ג ה י ל ד ו כ ש ר ש ר ו ב ד ר ה ק ע ע ד י לה י ה ן ש מ ז ל כ ו ד ג י ב״ד ה קנ ו ז י ה ה כ ר ה ת ו ע ה ד ב ר ת ם ו י ב רם י ל ד ת ש ה מ י י א ר פ ה ״ ם ע י ג ה ו ת נ ו ד ע ו מ ה ם ו י ש ד י ח ש א ע ר ו ב קל ז ה מ ז י א ק מ ל ה ח ז י א ע ב ד י ל ן ו ק ת ם ל י ש ד י ח ש א ר ן ב ו לכוש ד ו ל ח י ש ת מ א ץ ה ו ב ק ע ה ג ה יחול ר ל י ל ה ם ו ו י ה ת מ ה ע ז י א ב וב ח ר ת מ ר ד מ ו ע ע ד י ל ן ו ו ם ולכו י ל ש ו ר ם י י ל ק א י ב נ ו פל י ו נ ו סלה מ ח י ל מ ו ר ז ד י א נ ו פ א אז צ ו ם ה א ה ו י י א ר ת ה ע ח ב ר י הי ב ר ע מ ק ה ס ו א ו ה ל ק ו ע ת ו י ח ב ת צ ז מ ה א י ה י ב ש י י ח ת ך י י א וו ת ו ע א ד י ן ל י כ י ר ו צ י ו ה י ל ה א ו ל הג ה ו כל ז א ו י ה ת ה ע י ב כ

ה א ר ת בול ש י ר ו ש פ א א ו ם ה ן א י להבח ן ו ר ע״י כ י כ ה י ל ד כי ע״ א ו ו ל ן א ש י ש ה ד ו ח ט ל ״ ם כ ו ף י ו ס ה ב ש ד ח ה ה נ ב ל הם י ע ד ו י ם ו י ד ע ת ה ם א י ק ר ו ו ב״ד ב י לתם ה ו ז ה ו ל א ת ה ו ע י ד י ה: ו ת ו ן א י ר י כ ם מ נ י ם א ק א ר פ ׳ ב ת י א ד א כ ו ל ר א ק י ש ד ם ע ה . ם א

ם ת ע ד מ ת ו ו ל המז ם ו י ב כ ו כ ר ה י י ב כ ו ו י ל י א א מ צ מ ן נ ו ס ד א ק •שהוע י ש ו ה ל ב ו ו לשג ע ו ר ה ל ב ו י ט ה ל ח ו י מ צ ה ל ת ו י מ ה ל ת ו ו י ח ה א ל ו הו צו ם ו ה י ל ם ע ד ח פ ם ו ת מ י ה א י ז נ פ ה מ ל פ נ ד ש ם ע ה י ל א מם י ר י ש ת א ע ט ל ת ו ו ב צ ם מ ת ו מ ם על ש י ק ה ל ׳ ו י כל ם הי ה ת ל ו נ ב לת ו ו ח ת ש ה ל ם ו ה י נ פ ר ל ט ק ל ך ו ס נ ל ח ו בו לז ו ם . י נ ו ו ת כ ו ש ע ל וה ז ו ב ר ב ח ם ש י ע ר ם ה ה י ם ו מ י נ ס ם כ ד ב ע ל ם ו ה י ל ל א פ נ ת ה ל ות ו א ק י ס י ם ו ה י ל ו א צ ר ת ה י ע ר ת ה א ם ז ת ב ש ח י מ פ י ל ל ו א ולם י צ י ה ו ע ר ה ׳ולא ל ב ו ט ם ל ה י ל ם ע ה י נ י ת ע ו א מ י ש ם ר מ מ זו כ י ר א י ם ו ל י ם ח ו ק י ו ו ר י ש ע י רבו ו י ו ו ר ס י ה ו ק ו צ ה ו ר ל צ כ מם ה קו מ חו י ם ו ה י ב י ו ו על א בר ג י ם ו ה י ש ע ו בבל מ ח י צל י ם ו י מ יל ו ד ה הג ו א אל ו ש ה מ ש י ה ם כ ת צ תבלע ע ם ו ח ו ח ר ס ו ת ר מ א וח ר י ה ש ך ו כ א ב י ו ה ת ד ו ב ך ע ר ד ש ל ו ט בכ י ל ש ה ק ו החז ץ ו י מ א הם ה ם ש ה י ל ו ע ר מ ם א י ב כ ו כ ה ד מ ח ך כל א כ ך ו כ ן ב ו ט ל א ש ו הכ כ ו כ ש ך ו כ ך ו כ ח ב ר י ת ה ד ו ב ך ע ר ד ש ם ו ד ב ע י ל ו א ת ר ו ה ו ל אך ר ד ם ש ע י ד ו ה ם ו ה י ל ה ע ו צ ה ו ל פ ה א ו ס י א י ב ם נ ר ע ב י ד נ ו ל פם ה י נ ו ולזבוח ב י נ פ ל ל ס נ ת ה ל לל ו להתהו ד ו ק ר א ל י ה ו ו ת ד ו ב עת ו כ ב ל ד ו ו פ ס ל ל ו ב א ת ה א ל ו י ה נ ו ל ב ס כ ו ך כ ר ד ש ם ו ה י ת ו נ ב ום ולזבוח ה י ל ם ע ך ד ו ם ד ש ר ע ר ו ג ת ה ל ם ו ר ש ב ט ב ר ש ל וס ו א י מ ש ו א ב ר נ ב ל ד ר כ י ט ק ה ל ם ו י ש מ ר ם ו י צ ק ב לו ש י ר ק ה ל ום י ב ו א ט ם ל קי חו ם ו י ע ם ר י ס ו ם ה נ מ כ ם ו י ל ג י ר סך לו מ נ ל ום ה ת ה ו מ ו א י ה נ ו מ ד ה ק ז ו ל כ ר ם ע ה ו ב חי א י ם ל י ט פ ש מ ות י ר צ מ ה ה ד ו ב ע ר ה פ ן ס ו ג ם כ י ר ס ה ס מ ה כ ז ו ב חבר ם ו ה י ר מ ו כ וו ת ו מלאו א ם ו ל ו ע ת ה ו א כ י ש מ ^תם ה ן ו ת ו כ י ל ב כ ו ר ז׳ כ ס ם וק ד צ ה ת ו מ א ך ה ר ד ו מ ע ם ת ת ו כ ע ו ת ם : ה ל ס ה א ן ס ו ש א ר מן ה זה ב ר ה ם ו י הבל ת ו ו ל ת ה מ ב ה ו ר ם כ י ל כ ס ה ם ו י א ת פ ו ה ע ת ה וו רז״ל ג ו עלי ר ס א ם ש י נ ו צ ח ם ה י ר פ ס ם ה ו ה אל ם ו י ל ו ש כ מו נ ל י ד ב ה ו ש נ י ה ל ם יתברך ה׳ א ה ר מ פ ס ל ם ו ת ו ד א ו מ ל לם ע ל לה ו ו ס סג ע ת לו ל ו י ה ו ל נ ח ק ל ם ו ה ו ב נ ק ל ם ח לא ש ם ו ה מם לי ת י י ה ב ו י ת כ ם ו י מ ע ן ה ם מ כ ת ל א י ד ב א ב ו י ת כ ד ה כ ל ח נו ע מ ו ש נ י נ ז א ה ש מ י מ ת ה ה ר ז ת ב ב י ת כ ם ו י מ ע ל ה כ ה מ ל ג סה ר ו ן ת ת נ י ו נ י ר ס ל ה ה ע ״ כ ק ה ה ל ע ש ר כ א ז ל ו ו א ו ר נ י נ י ע וב י ת כ ד ו כ נ ת ו ד א מ ו ע״ה ל נ רבי ה ן ש י מ ד ל י ל ע א ר ש ו י מ ע לם י ק ם ח כ ת י א ת ד מ ה ל א ב ר י ת כ ם ו כ י נ י ב ן ה׳ ו י ד ב מ י ע כ נ אם ל ו ע י ה ה לחי כ ר ב ה ו ב ו ש ט ר י נ ה ו כ ז נ י ש ד ה כ ז ם ו י ט ס ש מ ום י ו ג ת ה ו ב ע ו ת ר מ ה ו ה ל ל ו ד ב ה ו ל נ י ל ה ע ו צ ו ו נ ר ו ה א ו ב הך י נ י א ע ש ן ת פ ב ו ת כ ן ש ו כ מ ה כ ר ו ת ן ה ת מ ו מ ו ק ה מ מ כ ס• ו ד מ ל ם אל ת י ו ג ך ה ר ל ד ר ה׳ א מ ה א ב כ ת כ ה וגוי ו מ י ם ש הם י ק ב ד ם ה י ה ל ת א י ר ב ם ב י ק י ז ח מ ש ה ד ו ע ק ר ו ז נ ח נ לעתה את נ ו כ ת ת ע י ד י ו ב נ ת נ ו ו ה כ י ה ת ו ש נ ת ל ו א ו י ת ר ו ת ב בו ום ת ו מ מ ו ר ם ו ה ב ג ם ו ת ו א י א ש נ ם ו ל ד ם ג צ ו ע ם ו ב צ מ הגלגלים ום ה י ת ו כ ו ל ה ת ם ו ת צ ו ר ת מ ו ר י ה מ ם ו ת ו ר מ ש מ ם ב י כב ו ר כ ד ס וף ו ל ח ם ו ת ד מ ה ב ז ה מ ת ז ו ל י הל ם ו י מ י וחלוף ה ם ׳ ת ו ל י ס מ כט ר ד ס ״ ת ע ו ר ו א מ י ה נ ך ש ל ה ג מ ה נ מ ה ו י נ מ ו ה ו נ ש י ה ק ר סך י א ם ו ת ב ס ת ו ו י ק ל י ה מ ע ט ם ו ת ו ל ב ק ה ם ו ה י צ י כ י ק ט פ ש מ וה ל ו ו ת ב ת כ ה ש מ י ל ה על ב י ו ל תל כ ע ה צ מ א עה כ ץ קבי ר א הם י ר ו ב ם צ י ד מ ו ל ע ו ד ג ם ה י י ה ם מ ך ה אי ץ על בלימה ו ר אל ם ע י א ר ב נ ר ה א ת ש ו א י צ מ ו ו ר מ א מ ים כ ץ תלו ך א ת ל ח ת ות ל ו ד ג ן ב נ ו תב לה ך ו ך כ ו ת ל מ י להשכ י ו י ם כ ת ו ס י י ת ש י ל כ תל ו ד ג ו ה ח כ ו ו י ת ו ב ש ח ק מ מ ו ע רתו ו בו ג ם ו ג הי מג ם ו ר צ ו ת י ל ע מב ו ת כ ה ם ו ל ת כ ה א י ח ה מ ת א כ ו י ת כ ד ם כ ת ו ה א י ח מ ה ם ו ל ב ו ם הם כ י נ י ם ע ו ר ו מ א ר ש מ א ל ו א י ה ש ע ° ן כ : י ב ת ה ו ל נ ת ו רז א זי ד ה כ ל ל א ת כ ע י ד י ז ב נ ת נ ו ו ת כ י ל כ ה ת י ה י ך ש י ר צ ו ו א ר ו

תם ונשלם המאמר השלישי