תכנית לימודים ליחידת בגרות במחשבת ישראל – אגדות חז"ל התווית דרך2-3תוכן: עמודים

הדגמה –אגדת מותו של רבי4-8 עמודים

תכנית לימודים לתלמיד9-70 עמודים

מדריך למורים.71-138 עמודים

יש להעיר, כי מיעוט קטן מהדפים טרם הועלה למחשב. אנו מקווים להיערך לעניין

ולשפר. תגובותיכם והעניין שלכם ידרבנו אותנו.

1

לכבוד

מורי מחשבת ישראל

שלום וברכה!

במסגרת ההתרחבות המבורכת של לימודי מחשבת ישראל, ישנו ביקוש ליחידות לימוד מסודרות,

ערכיות ומובנות.

יש לי הזכות להציג בפניכם תכנית לימודים שנתית שכותרתה 'אגדות חז"ל'. תכנית זו אושרה בידי

המפמ"ר הרב יוחאי רודיק כיחידת- לימוד.

תכנית זו מופעלת באולפנת עפרה בהצלחה רבה , לשביעות רצונם של מורים רבים כבר כשמונה

שנים.

בשנתיים האחרונות התכנית עובתה וחודשה, ואף נכתבה מחדש כחוברת עבודה לתלמיד עם שאלות

מנחות. כחלק מהתוכנית נכתבו חוברת לתלמיד ומדריך למורה, שרובן מצורפות בזה.

כל מי שרוצה עזרה או אפרטים על מנת לקדם את הרעיון, מוזמן בשמחה לפנות אלי בכל עת:יעקב פלג

90627 עפרה 13לוי

m<shnufi@gmail.co

029971076,

0528308422

ברשותכם, אסקור את התכנית מכמה היבטים. החוברת בנויה עקרונית מהקל לכבד, ומקיפה כמה

מעגלים:

התכנים. 1

. חשיבות אגדות חז"ל .1

.השימוש בסמלים.2

. קין והבל – היצרים העיקריים הגורמים למלחמות.3

. ענוותו של הלל.4

. זדונות לזכויות – חייו של ריש לקיש כדוגמה לאמרתו על תשובה.5

. אסטרולוגיה – גורל ובחירה.6

. אמת ומשמעותה.7

. הכרת טובה.8

. גאווה וענווה.9

.נתינה וחסד.10

. שמחה.11

.זריזות .12

2

. על היופי.13

. הישר והכובש.14

. הלכות דעות לרמב"ם.15

. לימוד תורה ומניעיו.16

. 'ערך החיים' – מותו של רבי.17

. תפילה ומשמעותה.18

. יצר עבודה זרה.19

וגוף בשנים מסויימות הוספנו מדרשים על חטא הארץ, בשעה שעלה משה למרום )שבת פט(,

ונשמה יכולין לפטור עצמם מן הדין. )סנהדרין(, כך שהתכנית היא מודולרית .

רצף רעיוני.. 2

(. חוט חורז אחר7-12, 4כפי שניכר, ישנו כאן מהלך מובנה ללימוד ערכי של מידות טובות. )נושאים:

)נושאים: ליצרים היחס תורה5.6,14,15,19הוא המרכזיים בנושאים עיסוק כאן ישנו בנוסף .)

ותפילה.

ליווי של לוח השנה. 3

הלימוד על תשובתו הגדולה של ריש לקיש מתבצע בדרך כלל בחדשי התשובה אלול-תשרי. הלימוד

המבחנים, עונת תחילת עם בחשוון נלמדת האמת מידת בראשית. לפרשת קרוב והבל קין על

כשהנושא 'העתקות במבחנים' מרכזי בה )בעזרת סרט בשם: 'מועדון הקיסר'(.

ו'זריזות' 'שמחה' צמוד לפורים, 'נתינה' מלווה את התחלת פעילות ההתנדבות באולפנא, הנושא:

לפסח.

הדרגה. 4

הלימוד הוא מודולרי, ובונה בהדרגה את יכולתן של התלמידות לפתח מיומנויות של פענוח סמלים

קין להבל קלות למדי בין ומסרים סמויים. למשל, הסמליות של הסיבות שמציע המדרש למתח

לפענוח. לעומת זאת, פענוח סמלים באגדה הנלמדת לקראת סוף השנה: יצר עבודה זרה, הוא מורכב

(, כמו גם4ביותר ומצריך חשיבה מופשטת בהרבה. ההיכרות של הבנות עם האגדה על הלל )נושא

(, מסייעת להם ביותר. 10ההיכרות עם דברי חז"ל על הצדקה, )

ו'שמחה'(, 'אמת' נתינה, או סרטים כמו לגבי )בעזרת סיפורים כמו לגבי המימד הסיפורי הנלווה

מעמיקות את הצד החוויתי, והטמעת הערכים הנלמדים.

3

חומרי הלמידה. 5

רוב מוחלט של היחידות הנלמדות, מתחיל מאגדה מהגמרא. אנו רואים חשיבות גדולה להיכרות עם

דברי חכמינו במקורם הראשי והמאיר- התלמוד. בת שחווה עומק עצום הנחשף לפניה באגדה, תדע

גם לקבל הלכות שבאו , רובן ככולן, מאותו מעיין חי של נשמת האומה.

בפרשנויות האגדה התלמיד זוכה להכיר ממשנתם של גדולי ישראל בדורות השונים:

בסוגריים מספרי העמודים בחוברת לתלמיד(.

(.51, 43-45, 35, 29, 10, 1-4רמב"ם )

(.46-48, 42כוזרי )

(. 40, 11-13,1מהר"ל )

(.37-38, 33-35, 3-4רמח"ל )

(.7-8,20,22,34-35,41,53,57-58הרב קוק )

(.15-16רבנו יונה )

(.56ספר העיקרים )

(.3,14עין יעקב )

(.14,19,50רש"י ובעלי התוספות )

(.20רמב"ן )

(.17ספר החינוך )

(.22הר"ן )

(. 49(, רבי צדוק ורבי מאיר מפרימישיליאן )29חסידות: קדושת לוי )

החיים) נפש )54אחרונים: מלבי"ם ,)41( מאליהו מכתב ,)29-30( נבנצאל הרב הרב17-19(, ,)

(.18וישליצקי )

בסיכום אנו סבורים כי בסיעתא דשמיא עלה בידינו לגבש תכנית לימודים העונה על צרכים רבים של

לומדי מחשבת ישראל בתחילת דרכם. אנו סבורים כי מתאימה היחידה , להגדיל תורה ולהאדיר.

נשמח להיפגש בכל עת לצורך גיבוש הדברים.

בברכה

יעקב פלג

ניר יהודה

מרכזי מחשבת ישראל באולפנת עפרה תש"ע.

4

דוגמה: אגדת מותו של רבי. ניתוח, דרכי הוראה ומסרים.

ערך החיים (38)לעמוד

מקור מרכזי כתובות דף קד עמוד א )מצורף ביאור(

" ההוא יומא דנח נפשיה דרבי גזרו רבנן תעניתא ובעו רחמי ואמרי כל מאן דאמר נח נפשיה דר' ידקר בחרב סליקא אמתיה דרבי לאיגרא אמרה עליוני' מבקשין את רבי והתחתוני' מבקשין את רבי יהיזימני דעייל לבית הכסא וחלץ תפילין ומנח להו כיון דחזאי כמה רצון שיכופו תחתונים את העליונים וקמצטער אמרה יהי רצון שיכופו עליונים את התחתונים ולא הוו שתקי רבנן מלמיבעי רחמי שקלה כוזא שדייא מאיגרא ]לארעא[ אישתיקו מרחמי ונח נפשיה דרבי אמרו ליה רבנן לבר קפרא זיל עיין אזל אשכחיה דנח נפשיה קרעיה ללבושיה ואהדריה לקרעיה לאחוריה פתח ואמר אראלים ומצוקים אחזו בארון הקדש נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקדש אמרו ליה נח נפשיה אמר להו

אתון קאמריתו ואנא לא קאמינא ".

נושא: מותו של רבי.

מטרות ומסקנות:.הבנת ערך החיים

.הבירור: אין להעריך אדם לפי תפקוד

.ייחוס חשיבות לדברים טובים גם כשאין ערכם ניכר לעיין

.כבוד לזקנים

שאלות לדוגמה על המדרש :למה החכמים רוצים שרבי יחיה?.1

כיצד סברו שהאיסור לבשר על מותו של רבי יועיל?.2

מדוע שברה האמה כלי?.3

כיצד דברי בר קפרא מועילים, האינם הערמה מלאכותית ומתחכמת?.4

'אתם אמרתם ולא אני'. האומנם? והחכמים חייבים מיתה?.5

סמלים לניתוח:כלי חרס שבור

נפילה לאדמה

5

ארון הקודש

)אראלים )כינוי למלאכים

)מצוקים )כינוי לרבי

הסבר כללי:

שתי בחינות הן באדם: עצם קיומו, ומעשיו. האמה סבורה שהעיקר הוא התועלת שאדם מביא לעולם בביצועיו, )המיוצגת במינוח 'רבי' (, ולפיכך אין עוד טעם בחייו של רבי שהרי ברור שלא ילמד תורה יותר, ומדוע יסבול לשווא? כבר עדיף שימות ו"שם בעולם הבארומזת בהטחת כלי החרס )מהרש"א(. לזה היא ביותר" וודאי דתשיג שלימות העליון לאדמה )'משול כחרס הנשבר'( שאין לו עוד תקנה, ואל האדמה אשר ממנה לוקח הוא שב. לעומתה, החכמים מעמיקים שעיקר האדם הוא עצם חייו. הבנה זו מובלטת במונח 'ארון'. הארון היה מונח בקודש הקודשים ולא שימש כלום. אמנם הוא אכסן את לוחות הברית – אך מעולם לא השתמשו בהם. יתר על כן: בתוכו היו שברי הלוחות שאין ולא יכול להיות להם שימוש מעשי. כך גם רבי: עצם שהותו בעולם ברכה בה המהרש"א מביא גמרא האומרת שכל השנים שרבי סבל ייסורים, לא הוצרכו להתפלל על גשמים,

שהיו לברכה.

לכן גזרו חכמים שכל האומר 'מת רבי' , כלומר: המיצר על אובדן תפקודו המעשי, יידקר בחרב –

כלומר ביטוי קללה מופשט, כמיתת סייף -עונשו של רוצח- שאף הוא אינו מבין מהי חשיבות חיי

)ב'תפארת שלמה' הולך בדרך אחרת: יקולל מי שחושב שנפשו של רבי באמת יכולה למות, בבחינת: "צדיקיםאדם.

. לכן בר קפרא דיבר על אבדן ארון הקודש. נקודש מעבר לשימוש, שנלקח בידיבמותם קרויים חיים"(

מלאכים המכונים כאן 'אראלים' , כשמו של בית המקדש )"הוי אריאל אריאל קריית חנה דוד" –

ישעיהו כח( שכולו קדושה סגולית ולאו דווקא מעשית. החכמים המגיבים סברו שיש מקום להזכיר

את ביצועיו של רבי כמחבר המשנה אולי, לפחות כסעיף שני, אולם בר קפרא הסתייג אף מכך.

: יש להניח שהדגש על הצד הסגולי חשוב בשעה שאין בית מקדש. קיימת גם סכנהבשולי הדברים

הפוכה: לסמוך רק על הצד הסגולי ולהזניח את הבחירה ואת התשובה . כך מוציאים בני עלי את

הארון למלחמה ללא כל תשובה. על זה התריעו הנביאים )"היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה" –

ירמיהו(. כאן ניתן לדבר גם על הסתמכות על קמיעות וכדומה, ללא שיפור המעשים. לימוד בינתחומי

יכול להיות עיון בספר שמואל. ההסתמכות הבלעדית של ישראל על הארון כמקור כח ללא תשובה,

גרם למפלה נוראה. מאידך, הסברה של פלשתים שאין בארון כלום, או שהובס בידי דגון אלוהיהם,

המיטה עליהם אסון.

6

והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמהדומה שלאור דברים אלו, הפסוק הבא מובן באור חדש: "

נאם ה', לא יאמרו עוד ארון ברית ה' ולא יעלה על לב ולא יזכרו בו ולא יפקדו ולא יעשה עוד"

)ירמיהו ג , טז(.

מקורות למחשבה והעמקה:הספד לר' יצחק אלחנן,

אוצרות ראי"ה חלק ד' )נמצא גם ב'טוב ראי' לכתובות(.

"לוחות ושברי לוחות מצויים בארון".

)הרב חיים סבתו, 'אמת מארץ תצמח' פרק אחרון(.

)דברי הספד שהרב דרש על הגאון ר' יצחק אלחנן ספקטור זצוק"ל. הרב שלמה אבינר רשם

הדברים בעת שמיעת קריאת הדברים על ידי הרצי"ה מתוך ספר "מדבר שור"

ונדפס ב'טוב רואי' על כתובות קד(.

"אראלים ומצוקים אחזון בארון הקודש..".

ויש להבין מפני מה דיבר בלשון מליצה ומה רמז בזה, ובמה משונה כוונתי מאותו הלשון שאמרה האמתא "עליונים ותחתונים מבקשים את רבי"- גם יש להבין מאד, איך הסכימו השלמים הללו להחליט "כל האומר נח נפשיה דרבי ידקר בחרב", ואיזו עצה היא זו, והכי יש

שלטון ביום המוות? אמנם יובן שיש ב' מיני תועליות הנמשכית בעולם מתלמידי חכמים, ולעומתם שתים הנה קוראותינו בהעדרם מאתנו. האחת היא הפעולה המורגשת של תורה, שהם מאירים עיני

הישר על ידי אור תורתם לדעת מה יעשה ישראל. והשנית, אפילו חכמים, ומדריכים לדרך זולת פעולתם שפועלים בפועל וגלוי, הסגולה הדבקה בהם מקדושה האלהית על ידי אור התורה, דבר זה הוא לנו לחומה ומגין בעדינו, ודבר זה הוא מצד סגולת התורה וקדושתה

. הנפלאה

"אני חומה ושדי כמגדלות אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות אלו תלמידי חכמים". ויש לדעת למה

חלקו תורה והתלמידי חכמים לב' ענינים, הלא אחת היא, וכי במה הוא יתרון של תלמידי חכמים, רק

בשביל תורת אלהיהם שבלבם, אם כן הוא דבר אחד. גם למה המשיל התורה לחומה בעלמא

ידבר בזה על ב' הענינים שנמצאו בהגנת התלמידיוהתלמידי חכמים למגדלות. אמנם לפ"ד חכמים. האחת היא מצד העצם של התורה וקדושתה, אף על פי שלא יעשו פעולה כלל, ואפילו זולת הלמוד וההוראה לרבים פועלת קדושת התורה להגין בעד הכלל ולהרים קרן עם

והאומר מאי אהנו לן רבנן חשיב אפיקוריס ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אפילו כשאינו רואהד'

מה שעושים בפועל מכל מקום האמונה האמיתית היא שקדושת תורת הקודש פועלת להוסיף אורה

וברכה וקדושה וזכות בכל המקום, וכמו שכתוב "ונשאתי לכל המקום בעבורם". והנה החומה היא

בעצמה מחסה נגד האויב שלא תוכל כל רעה ופגע לגשת לבני העיר, אף על פי שאין עושים עליה

7

פעולה כלל. אבל המגדל הוא מיוחד שעליו יעתדו גיבורי החיל להגן על העם בכחם וגבורתם, וכמו

שכתוב "כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגיבורים". המשיל עצם

התורה שמצד סגולתה העצמית, שהיא נבחנת כמופשטת ולא כאילו היתה אצל התלמידי חכמים,

שהרי הסגולה היא אפילו אין פועלים בה כלל לענין העם כולו, מכל מקום יש לה סגולת החומה

שמגנת בלא שום מעשה. ושדי כמגדלות אלו תלמידי חכמים, פירוש מצד סגולת התלמידי חכמים

שעליהם מוטל לעמוד בפרץ ולחזק כל בדק, זהו כמגדלות שעומדים עליהם הגיבורים להגך ולשמור

והנה רוב המון האנשים אינם מכירים כל כך ענין סגולת התורה מצד עצמה, רק בראותם וזהו רמוז

גם כן בדברי הפסוק "וללוי אמר וגו' יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל

על מזבחך". היינו שיש טובה גלויה המגיעה מתלמידי חכמים שכל הכלל משיג אותה, וזהו משפטיך

ליעקב אך מצד הסגולה שדבקה בהם, ממילא מתווספות חכמה ויראה בעולם, וכעין דברי חז”ל

בזוהר הקדוש שעל ידי פטירת הרשב"י ננעלו שערים דחוכמתא וזהו "לישראל" גדולי המעלה. והוא

מכוון ממש נגד העבודות. שקטורת היא דבר שבחשאי כדברי חז”ל בזבחים דמש"ה מכפר על לשון

הרע דצנעה, יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי, ומולה היא על המזבח החיצון עבודה גלוי',

ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך. ברך ה' חילו, הרוחני הסגולי. ופעל ידיו תרצה, מה שעושה

בפועל ידים להיטיב ולהחזיק כח התורה והקדושה הכללית

אמתא דבי רבי ידעה מכח פעולת רבי בעולם עד כמה גדלה, אבל לא יכלה להשיג ענין על כן , סגולתו העליונה והטובה המגיעה להדור כשהוא שוכן בו אפילו לפי שעה

כי כל הפורש מהנו כפורש מן החיים )קידושין( וביאור כפורש מן החיים, כמו שאהבת החיים נטועה

אהבה עצמית בכל חי לא משום איזה טעם וענין כי אם אהבת חיים, הכי נמי כל הפורש מתלמידי

חכמים גדול כפורש מהחיים אפילו לא יוכל לקבל ממנו תועלת מאיזו בסבה. והנה כנוי "נח נפשיה"

שמוזכר בדברי חז”ל על פטירתן של צדיקים הוא מכוון נגד ענין הצדיקים ופעולותיהם שפועלים

בעולם

שבהיות המכוון לבקש על חיי הצדיק רק מצד התועלת הנמשכת בפעולותיועל כן יהיה ההפרש לנו שמטיב אל הכלל ומרביץ תורה, אז אם יהיה חס וחלילה בעל יסורים ואי אפשר כלל שיועיל בפעולותיו בפועל, הלא אין תכלית נמצאת לנו בפעולות שלו, ולמה נבקש רחמים שיחיה ויצטער. ומצינו שלפעמים מצוה לבקש רחמים על מיתת החולה לא עלינו כשהוא בעל

יסורין גדול ואין תקוה כלל להחיותו )ר"ן על נדרים(

אבל מצד גודל הסגולה והאור שנמשך בעולם הזה על ידי חיי הצדיק עמנו, הרי אין ערך כלל לאותה הטובה הנמשכת מול צער ויסורין של הגוף. על כן ראוי לעולם לבקש רחמים אפילו על חיי שעה, כי כל שעה לא תסולא בכתם אופיר, כיון שיש בזה טובה של קדושה, הרי יפה שעה

ואין להעריך כלל ערך הצער של הגוף נגדבעולם הבא מכל חיי העולם הזה אחת של קורת רוח

הטובה הנמשכת. על כן הזהירו החכמים השלמים הללו כשעמדו להתפלל על אריכות ימי חיי רבינו

הקדוש, אף שידעו שדבר זה אי אפשר כי אם על חיי שעה. אבל מידיעתם את סגולת הקדושה

על וראו שאם תהיה ההשקפה בהבקשה עלי אדמות, הצדיק מחיי כולו העולם לכל הנמשכת

הפעולה שפועל בדור בפועל ממש הלא יתרשלו ידי המתפללים , על כן גזרו בגזירת עירים שלא

יאמר נח נפשיה דרבי. פירוש שלא יושקף על ענין פעולותיו - כי כח הסגולה גדול יותר מאד מכל

8

הפעולות הנגלות - להורות שיהיה ההפסד מגיע מהעדרו מצד דנח נפשיה מטרחתה ופעולותיה

בענין הכלל, רק העיקר להתפלל בעד סגולת הקדושה הדבקה בנו על ידי חיותו של רבי עמנו. אך

אמתא דבי רבי חשבה שעיקר התפלה הוא בעבור הפעולות והרבצת התורה, על כן כשראתה שהוא

מצטער ואי אפשר לו כלל להשפיע מטובו ואין תקוה כלל כי אם לחיי שעה, אמרה עליונים מבקשין

את רבי, פירוש עליונים הם נפשות הצדיקים ומלאכי השרת שרוצים להנות מאור הצדיק. אנן כי היכי

דחשבינן הכא חשבינן הכא חשבינן התם, ובעולם הבא גם כן הרי ילמד תורה לרבים והם חפצים

להנות לאורו, והם מבקשים את רבי שיהיה להם רבי רב ומורה, והתחתונים גם כן מבקשים. כיון

שראתה שאין תקוה שהתחתונים ישיגו תועלת ממנו, והעליונים הלא ישיגו תועלת על ידי התחברם

עמו, אם כן הוא כעין זה נהנה וזה לא חסר, על כן אמרה על ידי שראתה חוזק חליו וצערו, יהי רצון

שיכופו עליונים את התחתונים, אמרה לשון כפייה, פירוש מרצונם הטוב יסכימו התחתונים עצמם

לעליונים, כענין כופין אותו עד שיאמר רוצה אני.

אבל בר קפרא שהכיר הסגולה העליונה שהיתה ברבי, ועיקר התפלה הי' למען דבקות הסגולה בהם

אף על פי שלא יקבלו ממנו, והנה כדי להחזיק כח תפילתם שלא יתרשלו היתה הגזירה שלא יסופר

מתחילה ההפסד של הפעולות כי אם ההפסד של הסגולה, כדי שיצטייר בלב על ידי זה גודל הפסד

הסגולה וירבו ברחמים אפילו על חיי שעה, על כן התחיל בר קפרא ואמר אראלים ומצוקים אחזו

בארון הקודש. כי בית המקדש נקרא אריאל, והוא מקום הקדושה בסגולה. וכמ"כ המלאכים למעלה

ובית שמשתוקקים אל סגולת כח קדושת רבי לא רק מצד הפעולה נקראו על שם כך אראלים.

המקדש הוא גם כן יסודו ומצוקתו של עולם, על כן אותן הצדיקים שחפצים למטה להדבק בקדושתו

של רבי נקראים מצוקים, שהם חפצים דבקות בקדושתו העליונה

ואמר שאחזו בארון הקודש, פירוש כמו שהארון הקודש היה סתום בכפורת ולא למדו מן הלוחות בפועל, מכל מקום מצד קדושתם הסגוליית נתוספה קדושת בישראל.

אך נצחו האראלים בלא רצון המצוקים, שאי אפשר שהמצוקים דרי מטה יתרצו לכך, שהרי כל שעה

נחסרות לנו קדושה ואורה כפורש מן החיים, ונשבה ארון הקודש.

אמרו ליה נח נפשיה פירוש אחרי שהספיד מצד הסגולה אמרו שצריך מכל מקום להספיד גם כן מה התועלת המגיעה בפעולות. אמר להו אתון קאמריתו ואנא לא קאמינא, יש לומר שבזה

.הורה להם שכח הסגולה הוא חשוב הרבה יותר מענין הפועלות

והנה דרך ההספד, החובה לספר בשבח הנפטר ולהתבונן על גודל האבידה, אך כיון שסיפר ענין

גדול יותר אין מקום לספר ענין קטן, דבכלל מאתים מנה. על כן כל זמן שלא הוזכר השבח הכללי

הגדול, ראוי להזכיר הקטן, ואחר כך הגדול, כדי לבאר כל החלקים. אבל כשיזכיר המספיד מצד

הסגולה ואחר כך גם כן הספד מצד הפעולות, הרי הוא כמחליט שהפעולות הן גדולות מהסגולה, וזה

נגד האמת כי ענין סגולת הקדושה אין לשער כלל...

9

10

עיקרי מידע על אגדה ודף עבודה

11

12

"ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין

אל הבל אחיו ויהרגהו"ספר בראשית פרק ד

על מה היו מדיינים?! העולם' ונחלוק את 'בואו אמרו: את נטל ואחד הקרקעות נטל אחד דאת 'ארעא אמר: דין המטלטלין. קאים עליה דידי' ! ודין אמר: 'מה דאת

לביש דידי' ! דין אמר: 'חלוץ' ! ודין אמר: 'פרח' !אחיו הבל אל קין "ויקם כך: מתוך

ויהרגהו".

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר:ושניהן הקרקעות את נטלו שניהם היו מה ועל המטלטלין. את נטלו

מדיינין? בהמ"ק 'בתחומי אומר: זה אלא: בהמ"ק בתחומי אומר: וזה נבנה'! בשדה בהיותם ויהי שנאמר: נבנה! ואין שדה אלא בהמ"ק היך מה דאת אמר )מיכה ג( ציון שדה תחרש ומתוךהבל אל קין ויקם ד( )בראשית כך

אחיו..

יהודה בר אמי אמר: על חוה הראשונה היומדיינין.

חזרה הראשונה חוה איבו: רבי אמר רבי אמר מדיינין? היו מה ועל לעפרה. זה נולדה עם הבל. יתירה תאומה הונא: וזה אומר: אומר: 'אני נוטלה שאני בכור'. 'אני נוטלה, שנולדה עמי' . ומתוך כך ויקם

קין:מדרש רבה בראשית פרשה כב פסקה ז

.איזה מידע חסר בפסוק , שעליו עומד המדרש?1

___________________

__________________________

13

.על מה רבו קין והבל לפי הדעה2

הראשונה?

_____________________________

.על מה רבו קין והבל לפי הדעה השניה?3

_____________________________

.על מה רבו קין והבל לפי הדעה4

השלישית?

_____________________________

.מדוע לדעתך לא כתבה התורה את5

הנימוק האמיתי למריבה?

_____________________________

.מדוע בעצם אכפת לנו על מה נסובה6

שנה?6000מריבה מלפני כמעט

_____________

______________________________

______________________________

14

זדונות לזכויות

15

לעולם יהיה אדם ענוותן כהלל

מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה. א. " אמרו: 'כל מי שילך ויקניט את הלל - יטול ארבע מאות זוז'.

אמר אחד מהם: 'אני אקניטנו'. את ראשו.חפף היה, והלל ערב שבת אותו היום

הלך ו על פתח ביתו. אמר: 'מי כאן עבר ? מי כאן הלל'? נתעטף ויצאהלל לקראתו.

'. לשאול אמר לו: 'בני, מה אתה מבקש'? אמר לו: 'שאלה יש לי

אמר לו: 'שאל בני שאל'. – 'מפני מה ראשיהן של בבליים סגלגלות'?ב. אמר לו: 'בני, שאלה גדולה שאלת! מפני שאין להם חיות פקחות'.

. הלך והמתין שעה אחת. חזר ואמר: 'מי כאן הלל? מי כאן הלל'? נתעטף ויצאג לקראתו. אמר לו: 'בני מה אתה מבקש'? אמר לו: 'שאלה יש לי לשאול'. אמר לו:

'שאל בני שאל'. – 'מפני מה עיניהן של תרמודיין תרוטות'?

אמר לו: 'בני, שאלה גדולה שאלת! מפני שדרין בין החולות'.

הלך והמתין שעה אחת. חזר ואמר: 'מי כאן הלל? מי כאן הלל'? נתעטף ויצא ד.לקראתו.

אמר לו: 'בני מה אתה מבקש'? אמר לו: 'שאלה יש לי לשאול'. אמר לו: 'שאל בנישאל'. – 'מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות'?

אמר לו: 'בני, שאלה גדולה שאלת! מפני שדרין בין בצעי המים'.

.שמא תכעוס' אמר לו: 'שאלות הרבה יש לי לשאול, ומתירא אני ה.

נתעטף וישב לפניו. אמר לו: 'כל שאלות שיש לך לשאול – שאל' !

נשיא ישראל' ? אמר לו: 'הן'.שקורין אותך אמר לו: 'אתה הוא הלל

בישראל'! אמר לו: 'בני, מפני מה'?לא ירבו כמותך אמר לו: 'אם אתה הוא,

אמר לו: 'מפני שאבדתי על ידך ארבע מאות זוז' !

16

אמר לו: 'הוי זהיר ברוחך! כדי הוא הלל שתאבד על ידו ארבע מאות זוז וארבע ". )שבת דף ל עמוד ב - שבת דף לאמאות זוז - והלל לא יקפיד' !

עמוד א(

מחמש המילים המודגשות בחלקבכל אחתכיצד מנסה המהמר להקניט את הלל .1א' של האגדה?

__________________________________________________________________

__________________________________________________________________

__________________________________________________________________

הכניסי לטבלה את שאלות ה'מרגיזן' על תכניהן:.2

מה מרגיזשאלהעםאיבר

בשאלה?

מהו התוכן הנעלה שמוצא הלל בשאלה בכל

זאת?

17

כיצד מנסה המהמר להקניט את הלל בכל אחת משלשת הביטויים המודגשים. 3בחלק ה של האגדה?

__________________________________________________________________

__________________________________________________________________

__________________________________________________________________

18

"לא1 . ימצא בך

מעבירומנחש מעונן קסמים קוסם באש בנו

)דברים י"ח, י'(ומכשף"

. "אסור לעונן. אף על פי שלא עשה מעשה2

מדמין הכזבים שהכסילים אותן הודיע אלא

העושה וכל חכמים. ודברי אמת דברי שהן

הליכתו או וכיון מלאכתו האיצטגנינות מפני

באותו העת שקבעו הוברי שמים הרי זה לוקה.

שנאמר "ולא תעוננו".

)רמב"ם הלכות עבודת כוכבים

פרק י"א הלכה ט'(

?א. מהו איסור 'מעונן'__________________

_________________________________

והחריבה3 מלכותנו, שאבדה היא "וזו .

והגיעתנו עד הלום, שאבותינו חטאו היכלנו,

באלו רבים ספרים שמצאו לפי ואינם,

הדברים של דברי החוזים בכוכבים- שדברים

שבארנו כמו זרה, עבודה עיקר הן אלו

בהלכות עבודה זרה – טעו ונהו אחריהן, ודימו

תועלת בהן ושיש מפוארות, חכמות שהן

גדולה, ולא נתעסקו לא בלמידת מלחמה ולא

הדברים שאותן דימו אלא ארצות, בכבוש

הנביאים אותם קראו ולפיכך להם, יועילו

סכלים ואוילים. ודאי סכלים היו, ואחרי התוהו

אשר לא יועילו הלכו".

)אגרת הרמב"ם, מוסד הרב קוק, עמוד תפא(

ב. מדוע נחרב המקדש לדעת הרמב"ם?

_________________________________

4=( אשיד גבר יהי דבמאדים מאן "האי .

שופך( דמא.

אמר רבי אשי: אי אומנא, )=רופא( אי גנבא,

אי טבחא, אי מוהלא.

אמר רבה: אנא במאדים הואי! - אמר אביי מר

נמי עניש וקטיל".

המוסרית שבדברי רב מהי החשיבות ג. אשי?

_________________________________

_________________________________

"איתמר, רבי חנינא אומר: מזל מחכים,5 .

מזל מעשיר, ויש מזל לישראל. רבי יוחנן אמר:

אין מזל לישראל..

רב דאמר לישראל, מזל אין סבר רב ואף

- לישראל מזל שאין מניין רב: אמר יהודה

" ". אמר אברהםויוצא אתו החוצהשנאמר

" בןלפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם כי אם אשר אמר לו: לאו, "ביתי יורש אתי".

ממעיך עולם,יצא של רבונו לפניו: אמר ".

נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד

שאין שלך, מאיצטגנינות צא ליה: אמר בן.

מזל לישראל".

6" לישראל.. מזל אין נמי, ומדשמואל יתבי הוו ואבלט )=ישבו( דשמואל והוו,

)= הלכו( קאזלי הנך אינשי לאגמא. אמר ליה אבלט לשמואל: האי גברא אזיל ולא

19

יחזור(, אתי ולא ילך חיויא)= ליה טריק ומיית.)=יכישנו נחש(

אמר ליה שמואל: אי בר ישראל הוא - אזיליושבים( אדיתבי ואתי. )=בעודם אזיל ואתי

)= הלך ושב(.

לטוניה שדיה אבלט, תיקו(קם )=פתח

אשכח ביה חיויא דפסיק ושדי בתרתי גובילשניים(. חתוך נחש מצא ליה)= אמר

שמואל: מאי עבדת? - אמר ליה: כל יומא)=מצרפיםהוה מרמינן ריפתא בהדי הדדי

הוה )=עכשיו( ואכלינן. האידנאלחם יחדיו ( איכא חד מינן דלא הוה ליה ריפתא, הוה

)=התבייש(.קא מיכסף

)=אמרתי( אמינא קאימנא אנא להו: כי מטאי לגביה שואי )אני אאסוף(. וארמינא

)כשהגעתי אליונפשאי כמאן דשקילי מיניה

ממנו(, לקחתי כאילו עצמי היכיעשיתי כי דלא ליכסיף. אמר ליה: מצוה עבדת!

נפק שמואל ודרש: )משלי י( וצדקה תצילולא ממיתה משונה, אלא ממיתה ממות.

."עצמה

ומדר"ע נמי אין מזל לישראל. דר"ע הויא.7 ליה ברתא. אמרי ליה כלדאי: 'ההוא יומא דעיילה לבי גננא טריק לה חיויא ומיתא'.יומא ההוא טובא. אמילתא דאיגא הוה שקלתה למכבנתא דצתא בגודא. איתרמיקא כי לצפרא, דחיויא. בעיניה איתיב חיויא ואתי סריך קא הוה לה, שקלה בתרה. אמר לה אבוה: 'מאי עבדת'? אמרה ליה: 'בפניא אתא עניא, קרא אבבא, והוווליכא בסעודתא עלמא כולי טרידי לריסתנאי שקלתי קאימנא, דשמעיה. לה: אמר ניהליה'. יהבתיה לי, דיהבית 'וצדקה ודרש: ר"ע נפק עבדת!' 'מצוה

ממות אלא תציל משונה ממיתה ולא

ה'.ממיתה עצמ

8" מזל. אין נמי, יצחק נחמן בר ומדרבי יצחק בר נחמן דרבי דאימיה לישראל.

הוה גנבא בריך כלדאי: לה )=בנךאמרי

)=לאלא שבקתיה גליויי רישיהיהיה גנב(.

ראשו(. לגלות כסיהניחתו ליה: אמרה רישיך, כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא, ובעי רחמי. לא הוה ידע אמאי קאמרה ליה

יומא חד יתיב קא)מדוע היא אומרת לו כך(. נפל )= למד תחת הדקל(, גריס תותי דיקלא

חזא עיניה, דלי רישיה. מעילויה גלימא פסקיה סליק יצריה, אלמיה לדיקלא,

".לקיבורא בשיניה

)=נפל כיסוי ראשו מעליו הרים ראשו ראה

דקל התחזק יצרו, עלה וחתך את חיבור

בשיניו(. דףהפרי שבת מסכת בבלי )תלמוד

קנו (

. "אין מזל לישראל – פירוש שאפשר להכריע את8

ידי מצוות.. ואין הפירוש שלא ישלוטהמזל על , כי הכל לפי מה שהוא, כי אםהמזל עליהם כלל

המזל כנגד ישראל, מאוד צריכים ישראל זכות גדול

מורה שהיה במצרים, כמו המזל. את להכריע

שאמר: כמו , רעה נגדהמזל רעה כי "ראו וה' הפך אותו לטוב בשבילפניכם" , י'( )שמות

זכות אבות.

מכל מקום אין מזל לישראל שיהיה שולט לגמרי

עליהם... ".

20

אבל, אם אין ישראל במדרגתם אשר ראוי להם..

צדיק, הוא אם אף ויחיד, . בהם המזל שולט

לפעמים שהמזל חזק מאוד, ואין יכול לנצח המזל

אלא אם היה כמו אברהם, שזה לא נמצא" .

)מהר"ל, חידושי אגדות שם (.

ד. הוכיחי את המשפט המודגש בדברי המהר"ל מכל אחד מן הסיפורים המופיעים

.6-8במקורות

6_______________________________________.________________________________________

7_______________________________________.________________________________________

8_______________________________________.________________________________________

ה. מהי השאלה המשותפת לשמואל ולרביעקיבא?

________________________________________________________________________________

ו. מהי הנחת היסוד בשאלה זו?________________________________________________________________________________

עבודה בנושא זדונות לזכויות

(. איזו מילה בפסוק דורש1)מקור .1

ריש לקיש? ___________

מהם שני סוגי התשובה? .2

_________________________

_________________________

לאיזו תוצאה מוביל כל סוג?.3

_________________________

_________________________

(. אילו תכונות של ריש2.)מקור 4

לקיש

ניתן ללמוד מהסיפור?

_________________________

_________________________

(. מה תמוה בתגובתו3. )מקור 5

של רבי יוחנן?

_________________________

_________________________

. "ולא יכול לחזור". מדוע לדעתך?6

_________________________

_________________________

.תארי את אופיו של ריש לקיש כפי 7

.4-7 שמשתקף במקורות

4_______________________.

5_______________________.

6_______________________.

7_______________________.

21

22

אמתא.חשיבות האמת

א. "אמר רבא: מריש הוה אמינא ליכא קושטא בעלמא. אמר לי ההוא מרבנן

ורב טבות שמיה.. מריש=בתחילה. הוה אמינא=הייתי אומר.ליכא=אין. קושטא=אמת. עלמא=עולם.

דאי הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא-לא הוה משני בדיבוריה-

דאי=שאם. הוו=היו. יהבי=נותנים. ליה=לו. חללי=חלל, תוכן. הוה=היה. משני=משנה.

בדיבוריה=בדיבורו. : זימנא חדא

איקלעי לההוא אתרא, וקושטא

שמיה, זימנא=זמן, פעם.

.1חד,חדא= איקלעי=נקלעתי, הזדמנתי. אתרא=מקום.

שמיה=שמו. ולא הוו משני בדיבורייהו, ולא הוה מיית

איניש מהתם בלא זימניה. מיית=מת. איניש=אדם. התם=שם. בלא

זימניה=טרם עת. נסיבי איתתא מינהון, והוו לי תרתין בנין

מינה. נסיבי=נשאתי. איתתא=אשה. מינהון=מהם.

. בנין=בנים. מינה=ממנה.2תרתין= יומא חד הוה יתבא דביתהו וקא חייפא

רישה,

יומא=יום. יתבא=יושבת. דביתהו=אשתו.חייפא רישא=חופפת ראש.

אתאי שיבבתה טרפא אדשא. סבר:

לאו אורח ארעא, אתאי=באה.

שיבבתא=שכנתה. טרפא=דפקא

אדשא=על השער. אורח ארעא=דרך ארץ. אמר לה: ליתא הכא. שכיבו ליה תרתין

בנין. ליתא=אין. הכא=כאן. שכיבו=מתו.

אתו אינשי דאתרא לקמיה, אמרו ליה:מאי האי?

אתו=באו. אינשי=אנשים. לקמיה=לפניו.מאי=מה. האי=זה.

אמר להו: הכי הוה מעשה. אמרו ליה:במטותא מינך,

להו=להם. הכי=כך. במטותאמינך=בבקשה ממך.

פוק מאתרין, ולא תגרי בהו מותנא בהנךאינשי".

פוק=צא. תגרי=תגרה. בהו=בהם. מותנא=מוות. בהנך אינשי=באלו האנשים

)סנהדרין דף צז עמוד א (. (.)כלומר:בנו

ספרי בלשונך את הסיפור המובא כאן. נסי.1

לעשות זאת במינימום של מילים!

____________________________________

____________________________________

____________________________________

ב. "בוודאי כי אין ראוי להמשך אחר האמת במידת הצניעות..ומכל מקום היה זה גורם

שמתו שני בניו כי דבר שניתו לו בשביל שכל

23

דבריו היו באמת .. כאשר היה.. מחליףהאמת אז נטל ממנו ומתו בניו".

)מהר"ל נתיב האמת פרק א(.

. לפי המהר"ל , האם רב טבות נהג כראוי בשנותו2

את האמת? כיצד יוסבר לפי זה המשך הסיפור?

____________________________________

____________________________________

.. לכך האמת הוא מקור החיים" )מרגליות הים בשם תורת החיים(.

יםד. וה' אלהים אמת הוא אלהים חי ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא

יכלו גוים זעמו: )ירמיהו פרק י פסוק י (.

?אילו שני מושגים משווה הכתוב. 3____________________________________

____________________________________

____________________________________

שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעהה.

(.משלי פרק יב ):לשון שקר

ו. "שי"ן - שקר, תי"ו - אמת. מאי טעמא שקר מקרבן מיליה, אמת מרחקא

מיליה? שיקרא - שכיח, קושטא - לא שכיח, ומאי טעמא שיקרא אחדא כרעיה

קאי, ואמת מלבן לבוניה? - קושטא - )מדוע קאי, שיקרא - לא קאי".

אותיות 'שקר' קרובות, ו'אמת' רחוקות? שקר שכיח ואמת לא. מדוע שקר עומד

ואמת אותיותיהבאותיות(על רגל אחת ) 'יושבות טוב'? ? אמת עומדת ושקר לא(.

) שבת דף קד עמוד א (.

. מהו הביטוי שנולד בעקבות גמרא זו? )קשור4

לשקר, ולאחד מאיברי הגוף(.

____________________________________

____________________________________

ז. " .. אמרו: מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להפרע

ממי שאינו עומד בדבורו". ) בבא מציעא דף מד עמוד א (

.מדוע גזלן או גנב חייב להיות גם שקרן?5____________________________________

____________________________________

רש משהח. רש ד ואת שעיר החטאת ד והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר:

)יז( מדוע לא אכלתם את החטאתבמקום הקדש ..

)יט( וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני

ה' ותקראנה אתי כאלה ואכלתייטב בעיני ה': )כ( חטאת היום הי

יטב בעיניו: ויקרא פרק יוישמע משה וי

הודה ולא בוש לומר -ט. "וייטב בעיניו)רש"י ויקרא פרק י ( לא שמעתי":

א. למשה הייתה סיבה חינוכית.6 חשובה ביותר שלא להודות על

האמת. מהי?____________________________________

____________________________________

ב. מדוע אם כן הודה בכל זאת עלהאמת?

24

____________________________________

____________________________________

רב דימי)=כשהלך( י. "כי סליק

לנהרדעא, שלח להו: דברים שאמרתי) שבת דף סג עמוד ב ( לכם טעות הם בידי".

מדוע הגמרא מביאה את התהליך.7

שעברו דברי רב דימי, ולא מייד את

מסקנתו?

____________________________________

____________________________________

יא. "אמר רבי זירא: לא לימא איניש )משהו( לך מידי )שאתן( לינוקא דיהיבנא

ולא יהיב ליה, משום דאתי לאגמוריה למדו)ירמיהו ט'( שיקרא, שנאמר )ללמוד(

)סוכה עמוד ב( לשונם דבר שקר". יב. "הילדים לבם כלב הגדולים: בחלום סבורים שהכל אמת, כך הילדים סבורים

שכל דבריך אמת קודם שירגילוהו חברים ספר חסידים סימן) רעים לדברים רעים".

שד(

איזה תהליך עובר.8

ילד, הרואה בביתו אי

הקפדה על אמת?

הדגימי!

____________________________________

____________________________________

יג. "אמר רבי חנינא: חותמו של הקדוש( )שבת דף נה עמוד א" ברוך הוא אמת

"מפני שהוא יתברך אחד ואין שני, ולפיכךחותמו של הקב"ה אמת

כי אין דבר שהוא אחד רק האמת".)מהר"ל נתיב האמת(

יד. א"ר סימון בשעה שבא הקב"ה לברא את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת

כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא,

חסד ואמת נפגשו צדק )תהלים פה(הה"ד , חסד אומר יברא שהואושלום נשקו

גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים, צדק אומר יברא שהוא

עושה צדקות, שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה, מה עשה הקב"ה נטל

)דניאל ח(אמת והשליכו לארץ הה"ד

, אמרו מלאכיותשלך אמת ארצה ,,,השרת לפני הקב"ה רבון העולמים

תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיבאמת מארץ תצמח )תהלים פה(

)בראשית רבה פרשה ח.)

.מהי לדעתך משמעות9

הדבר שהאמת צומחת

מהארץ? נסי לקשר לדברים

משנה באת הסיפור הידוע על רבן גמליאל ור"י

ח-ט( .)ראש השנה פרק ב', משניות

25

היתרים לשנותב.מהאמת.

טו. פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יביאו עצים למערכה,

והושיבו פרוזדאות על..הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל. מה עשו יראי חטא שבאותו

הדור? הביאו גזיריהן, ועשו סולמות, והניחו על כתפיהם והלכו להם. כיון

שהגיעו אצלן אמרו להם: להיכן אתם הולכין? - אמרו להם: להביא גוזלות

משובך שלפנינו, ובסולמות שעל כתפינו. כיון שעברו מהן פירקום והביאום והעלום

)תענית דף כח עמוד א( . לירושלים.

טז.אמר רב יהודה אמר שמואל: בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במלייהו )בשלושה דברים אלו חכמים משנים

,)מטה( : במסכת , ובפוריא בדבריהם()ב"מ כג ,ב (.)אכסניה(באושפיזא ו

- שאלוהו על אושפיזו אם באושפיזא.1יז. קבלו בסבר פנים יפות, ואמר לאו - מדה

טובה היא, כדי שלא יקפצו בו בני אדם שאינןמהוגנין לבא תמיד עליו, ויכלו את ממונו.

- יש בידך מסכת פלוני סדורה במסכת.2יז. בגירסא או לאו, ואף על גב שסדורה היא לו

רש"י- יאמר לו לאו, ומדת ענוה היא. יז.מסכת בבא מציעא דף כד עמוד א

דברים שבינו לבינה. פוריא=.3

: "אותן רבנן פירוש עיון יעקב.4יז.שמכתתים רגליהן מעיר לעיר ללמוד תורה..

- אומרים שהיאמסכתא בנקל כדי שירבו עוד

תלמידים לילך ללמוד .. כששואלין אותו אם שכב

ולא עלהמטהעל הארץ- יאמר ששכב על

טוב לענייןאושפיזאהמטה.. וכן שהיה לו אכילה ושתיה אע"פ שלא היה לו לאכול רק

פת במלח. וכל זה כוונתו לטובה כדי שלאלמנוע רבים מלילך ללמוד תורה..".

חמישה היתרים לשינוי האמת נאמרו.9

כאן. כתבי מהי המטרה שלשמה התירו

שינוי בכל מקור:

_טו__________________________________

___________________________________

_יז

1 __ _________________________________

__________________________________

יז

2 _ __________________________________

___________________________________

יז

3___________________________________

___________________________________

יז

4___________________________________

___________________________________

26

)שלאדלא חשיב הכא )וזה( יח. והא מותר לשנות מפנימחשיב/מונה כאן(

)אלו גםדרכי שלום .. משום דהני נמי משום דרכי שלום הן ורגילין יותרכן(

תוספות בבא מציעא כג ,ב (מאחרים )

יט. וא"ר אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון: מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום, שנאמר: )בראשית נ'( אביך

כה תאמרו ליוסף אנא שא נאצוה.. .. ר' נתן אומר: מצוה,לפשע אחיך

ויאמר שמואלשנאמר: )שמואל א' ט"ז( וגו'. דביאיך אלך ושמע שאול והרגני

רבי ישמעאל תנא: גדול השלום, שאף הקדוש ברוך הוא שינה בו, דמעיקרא

,ואדוני זקןכתיב: )בראשית י"ח( )יבמות דף ואני זקנתי.ולבסוף כתיב:

.סה עמוד ב(

. מי היו שלושת המשנים מן האמת11 במקור זה, ומה הייתה המטרה בכל

מקרה? _בראשית נ:

____________________________________

________________________________

_שמואלטז___

____________________________________

_________________________

__בראשית יח

____________________________________

כ. יתיב רבי וקא דריש, והריח ריח שום, אמר: מי שאכל שום - יצא! עמד רבי

חייא ויצא. עמדו כולן ויצאו. בשחר מצאו

רבי שמעון ברבי לרבי חייא, אמר ליה: אתה הוא שציערת לאבא? אמר לו: לא

)סנהדרין דף יא תהא כזאת בישראל! ( .עמוד א

פירושים למשפט האחרון. אחד מהם2. הציעי 12

על פי המקור הבא!

א.

____________________________________

______________________________

ב.

____________________________________

______________________________

כא. "אם נעשה דבר שלא כהוגן, ובא ראובן ושאל לשמעון מי עשה את הדבר הזה?

אסור לו לגלות.. רק ישיב: 'אני לא עשיתי'.. וכל זה שכתבנו הוא מצד הדין, אבל ראוי

לבעל נפש שיעשה לפנים משורת הדין, ולא ישמיט את עצמו מזה במקום שיכול להיות

שיוודע לשואל ויתבייש פלוני על ידי זה. ויותר מזה מצינו בסנהדריו יא בכמה תנאים

שהטילו על עצמם האשמה כדי שלא יתוודע )שמירת הלשון , הלכות לשון הרעמי הוא החוטא..

כלל י' אות יז – סעיף אחרון(.

. כתבי יישום משלך לדברים!13

____________________________________

______________________________.

ג. סוגישקרים

התבונני בסוגי

השקרים שמונה

רבינו יונה.

27

. מהו ההיתר הנזכר בחלק הרביעי? מדוע14

לדעתך איננו מופיע בחלק הראשון?

____________________________________

___________________

הסוגים של השקרנים!9. כתבי בלשונך את כל 15

.6 ל-5 הקפידי להבהיר מהו ההבדל בין שקרן

. הכינו יחדיו סדרת הצגות המדגימות את כל16

תשעת סוגי השקר –

וכיצד אין הוא משתלם.

את הדוגמא התשיעית יש לקחת מהמקור

הנזכר ביבמות דף סג עמוד א.

ספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ג וזה דבר כת שקרים. ענין הכת הזוקעח

נחלק לתשעה חלקים. - איש כזב, אשר תורההחלק האחד

עזב, וירע וישחית במענה פיו, כמו המכחש בעמיתו בפקדון .. או בשכר

ולא תכחשו: ")ויקרא יט, יא(שכיר, שנאמר ", וכן העונהולא תשקרו איש בעמיתו לא ")שמות כ, יג(:ברעהו עד שקר, שנאמר

". ומן החלק הזהתענה ברעך עד שקר כלל התרמית והאונאות במסחרים

אל ")ויקרא כה, יד(:ובשותפות, שנאמר "..תונו איש את אחיו

____________________________________

______________________________

- המשקר ואין בעצםהחלק השני קעט השקר נזק והפסד לחברו, אך יתכוין בו לעשותו סבה אל הנזק ואל הרע, כמו המתעה את חברו, שיאמין בו כי הוא

אוהב וריע נאמן עמו, ומתכוין בזה כדי שיבטח בו ולא ישמר ממנו, ויוכל להדיח

עליו רעה.. ואלה שני החלקים ענשם על שני דברים: על השקר ועל הנזק הצרור

בכנפיו, כי השקר מלבד צד הנזק הוא תועבת ")משלי יב, כב(:תועבת ה', שנאמר

"..ה' שפתי שקר____________________________________

______________________________

- הבא בערמה ודבריהחלק השלישי קפ מרמה למנוע טוב מבעליו, להעביר

הטובה אליו, לא לגזול מחברו דבר שהוא שלו, ולא לחמסו, אבל יתן עינו בטובה העתידה לבא לידי חברו, וצודה אותה

לקחתה אליו בשקר מליו, ____________________________________

______________________________

- המשקר בספורהחלק הרביעי קפא הדברים אשר שמע ומחליף קצתם

במתכוין, ואין לו תועלת בשקריו ולא הפסד לזולתו, אבל כה משפטו מאהבתו

שקר ... והאיש הזה יקל ענשו מצד אחד, על כי אין הפסד לאיש בשקריו ופחזותו, אבל גדול מאד ענשו בעז פניו.., ויכבד

עונו, כי יאהבהו לבלי תועלת.. וזה החלק התירוהו לקיים מצות ודרישת

כי מותר)כתובות יז, א(: טובה ושלום. ואמרו לשבח הכלה לפני החתן ולאמר שהיא

נאה וחסודה אף על פי שאינו כן.

____________________________________

______________________________

- האומר לחברו כיהחלק החמישי קפב ייטיב עמו ויתן לו מתת, ועודנו מדבר עם

)תהלים לד,לבבו ישיח שלא לתת, ונאמר

נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר "יד(:

28

", ופירשו רבותינו זכרונם לברכהמרמה : שלא ידבר אחד בפה)בבא מציעא מט, א(

ואחד בלב..____________________________________

______________________________

- המבטיח את חברוהחלק הששי קפג להיטיב עמו וישקר דבריו וישים לאל

מלתו, כי אחרי אשר אמר להיטיב עמו בלשון הבטחה ובטח בו לב חברו, אין לו

לחלל הבטחתו, כי זה דרך שקר, והוא )צפניה ג, יג(:כאדם עבר ברית, שנאמר

שארית ישראל לא יעשו עולה ולא" ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון

"…תרמית____________________________________

______________________________

- מי שמתעה אתהחלק השביעי קפד חברו לאמר כי עשה עמו טובה או דיבר

טוב עליו ולא עשה. אמרו רבותינו זכרונם אסור לגנוב דעת)חולין צד, א(:לברכה

הבריות ואפילו דעת נכרי. והנה החטא הזה חמור אצל חכמי ישראל יותר מגזל

הנכרי.. ונתחייבנו על גדרי האמת, כי הואמיסודי הנפש.

____________________________________

______________________________

- מי שמשתבחהחלק השמיניקפה במעלות שאינן נמצאות בו.. ואמרו

)ירושלמי סוף שביעית(:רבותינו זכרונם לברכה

כי מי שמכבדים אותו במדרגות הכבוד הראויות לתת למי שהוא יודע שתי

מסכתות, והוא אינו יודע זולתי אחת, עליו שיאמר להם: אחת לבדה אני יודע! כל

שכן כי אסור לכזב ולהתפאר..____________________________________

______________________________

- .. לא ישקרו בספורהחלק התשיעי קפו דברים אשר ישמעו והגדת מאורעות,

אבל יחליפו דברים על אודות חפציהם מאין הפסד לאדם בדבר, אך ימצאו כמעט הנאה בשקרותם אף על פי

שאינם מרויחים ממון בכך. ואמרו רבותינו כי גם זה אסור, והוא שנאמר)יבמות סג, א(: ",למדו לשונם דבר שקר ")ירמיה ט, ד(:

אך אין ענשם כעונש המשקרים ללא דבר

אשר זכרנו ענינם בחלק הרביעי.

____________________________________

____________________________________

29

- על פי שיחת הרב נבנצאל לפרשת שמות. הכרת טובה

ישנם תירוצים שונים שאדם אומר לעצמו כדי להתחמק מהכרת טובה. הרי כמה מהם לפניכם.

'הוא אמנם עשה לי טובה, אבל שילמתי לו ואולי אפילו יותר מדי'. .1. ' זה בכלל לא היה מאמץ בשבילו'. 2. ' בקושי הועיל לי. הייתי מסתדר בלעדיו'.3. 'עזרת, אך בלעדי זה לא היה שווה'.4. 'הוא התכוון לטובתו. במקרה זה הועיל גם לי'. 5

הוה בהו ההוא בר דרומא דהוה קפיץ מילא וקטיל בהו.. אכשליה פומיה לברא." הלא אתה )תהלים ס'( ואמר:)בר כוכבא היה קופץ מיל והורג רומאים.. הכשילו פיו ( , דרומא ולא תצא אלהים בצבאותינו.. ונח נפשיה זנחתנואלהים

) מסכת גיטין דף נז עמוד א(. )מת(. . איזה מהתירוצים הכשיל את1

בר-כוכבא? _______________

בן זומא .. היה אומר: כמה יגיעות יגע אדם הראשון עדב. שמצא פת לאכול: חרש, וזרע, וקצר, ועמר, ודש, וזרה,

וברר, וטחן, והרקיד, ולש, ואפה, ואחר כך אכל, ואני משכיםומוצא כל אלו מתוקנין לפני..

הוא היה אומר: אורח טוב מהו אומר - כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי, כמה בשר הביא לפני, כמה יין הביא לפני, כמה גלוסקאות הביא לפני, וכל מה שטרח -

לא טרח אלא בשבילי. אבל אורח רע מהו אומר - מה טורח טרח בעל הבית זה? פת אחת אכלתי, חתיכה אחת אכלתי, כוס אחד שתיתי, כל טורח שטרח בעל הבית

אמסכת ברכות דף נח עמודזה - לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו. . איזה מהתירוצים אומר לעצמו 'אורח רע'? ________________________________ .2. א. מהם שני התחומים בהם עוסק בן זומא? ________________________________ .3

ב. מהו הקשר ביניהם? _______________________________________________ .שמות פרק א פסוק ח: ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסףג.

. איזה תירוץ התאים לפרעה לדעתך? ___________________________________ .4

30

ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את ה' וגםד. שמות פרק ה פסוק ב: את ישראל לא אשלח

אשר לא ידע את יוסף. וכי לא היה מכיר את יוסף? אמר ר' אבין: משל לאחדה. שרגם אוהבו של מלך. אמר המלך: התיזו את ראשו, כי למחר יעשה לי כך. לכך

כתיב עליו המקרא הזה אשר לא ידע את יוסף; למחר הוא עתיד לומר: לא ידעתי ". את ה'

שמות רבה פרשה א. כיצד מקשר המדרש בין שני הפסוקים האחרונים? ___________________________5

_____________________________________________________________________ משרשי מצוה זו, שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה, ולאו.

יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה, שזו מידה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלהים ואנשים. ושיתן אל לבו כי האב והאם הם סיבת היותו בעולם, ועל כן באמת ראוי

לו לעשות להם כל כבוד וכל תועלת שיוכל, כי הם הביאוהו לעולם, גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנותו. וכשיקבע זאת המדה בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת האל

ברוך הוא, שהוא סיבתו וסיבת כל אבותיו עד אדם הראשון, ושהוציאו לאויר העולם וסיפק צרכו כל ימיו, והעמידו על מתכונתו ושלימות אבריו, ונתן בו נפש

יודעת ומשכלת, שאלולי הנפש שחננו האל יהיה כסוס כפרד אין הבין, ויערוך במחשבתו כמה וכמה ראוי לו להזהר בעבודתו ברוך הוא".

ספר החינוך מצוה לג" )הרב וישליצקי(.הבחירה החופשית בכיבוד הורים, אפשרית רק בזכות השכחה. "6

נסי להסביר את הטיעון לפי דברי ספר החינוך. ___________________________________________________________________________________________

וד וירד אל ז. בביתו ברמה ויקם ד לו ויקברהו כל ישראל ויספדו וימת שמואל ויקבצו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת אלפים מדבר פארן: )ב( ואיש במעון ומעשהו

ים ויהי בגזז את צאנו בכרמל: )ג( ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה ואלף עזוד במדבר כי גזז טובת שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבי: )ד( וישמע ד

נבל את צאנו: כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו וד לנערים עלו וד עשרה נערים ויאמר ד )ה( וישלח ד

בשמי לשלום: )ו( ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום: לא הכלמנום ולא נפקד להם עמנו )ז( ועתה שמעתי כי גזזים לך עתה הרעים אשר לך היו הנערים חן בעיניך כי לך וימצאו מאומה כל ימי היותם בכרמל: )ח( שאל את נעריך ויגידו

תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד: על יום טוב באנווד וינוחו: ברים האלה בשם ד אל נבל ככל הד נערי דוד וידברו )ט( ויבאו

31

עבדים המתפרצים איש מפני )י( ויען נבל את עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישי היום רבו אדניו: )יא( ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגזזי ונתתי לאנשים

שמואל א פרק כהאשר לא ידעתי אי מזה המה: תהלים פרק יד אמר נבל בלבו אין אלהים ח.

א"ר שמואל בר נחמן הכל סופדין וטופחין על מיתת הצדיק וזה הרשע עושה לוט. הכופר בגמילות חסד כאילו כופר בעיקר מרזיחין, אמר ר' יהודה ללמדך שכל

קהלת רבה )וילנא( פרשה ז

. . תארי לפי סדר האירועים שלושה שלבים בהדרדרותו של נבל לפי המדרש: 7________________________________________________________________________________________________________________________________________________

התבונני בשני המדרשים הבאים: א"ר תנחום למה לא לקו המים ע"י משה א"ל הקב"ה המים ששמרוךי.

שמות רבה כשהושלכת ליאור אינו דין שילקו על ידך, חייך לא ילקו אלא ע"י אהרן)וילנא( פרשה ט

ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו, למה לכלב אמר הקב"היא . בכורי מצרים והיו המצריים יושבין כלחייבים אתם לכלבים שבשעה שהרגתי

הלילה וקוברין מתיהם והכלבים נובחין להם ולישראל אינן נובחין שנא' )שמות יא( שמות רבה )וילנא( ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, לפיכך אתם חייבים לכלבים

פרשה לא. א. למי מכירים טובה בשני המקרים האחרונים? _______________________10

ב. מה תמוה בזה? _____________________________________________ ג. מה ניתן ללמוד מכך על מטרתה של הכרת טובה? ___________________

____________________________________________________________ . שאלה תלמידה: למה ה' צריך שכל כך הרבה נשבח אותו? השיבי בעזרת תשובתך11

איוב פרק לה: מידך יקחמה תתן לו או מהאם צדקת הקודמת, ובעזרת הפסוק הבא:

________________________________________________________ המדרשים הבאים.3. עייני ב-12

משה רבינו לא יצא למלחמה במדין.

32

וישלח אותם משה אמר הקב"ה למשה נקם נקמת אתה בעצמך והוא משלחיב. את אחרים אלא מפני שנתגדל בארץ מדין אמר אינו בדין שאני מצר למי שעשה

במדבר רבה )וילנא( פרשה כב בי טובה, המשל אומר בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן

ויאמר להן קראן לו ויאכל לחם ר' סימון אמר בשכרו האכילו דכתיב )שםיג. " /שמות ב'/( וגם דלה דלה לנו. ואימתי פרע לו הקב"ה שכרו? ר' יוחנן בשם ר' יוסי הגלילי אומר בימי שאול הה"ד )שמואל א טו( ויאמר שאול אל הקיני לכו

סורו רדו וגו' וכי עם כל ישראל עשה חסד? והלא לא עשה אלא עם משה לבדו! אלא ללמדך שכל מי שעושה חסד עם א' מגדולי ישראל מעלין עליו כאלו עושה

חסד עם כל ישראל והרי דברים ק"ו ומה מי שעשה חסד עם מי שחייב לו ראה מה פרע לו הקב"ה מי שעושה חסד עם מי שאינו

ויקרא רבה )וילנא( פרשה לד" חייב לו עאכ"ו

דברים פרק כג פסוק ח: לא תתעב מצרי כי גר היית בארצויד.

בכל אחד מהמקרים, הייתה סיבה טובה שלא להכיר טובה.מהי? במדרש יב___________________________________

במדרש יג________________________________________________________במדרש יד_________________________________________________________

לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי כל הימים למעןמי יתן והיה. טו דברים פרק ה:ייטב להם ולבניהם לעלם

מי יתן והיה לבבם זה להם - אמר להן משה לישראל: כפויי טובה בני כפויי טובה, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל: מי יתן והיה לבבם זה להם, היה להם

לומר: תן אתה. מסכת עבודה זרה דף ה ונפשנו קצה בלחם הקלוקל .+במדבר כא+כפויי טובה, דכתיב:

עמוד א. מה הקשר בין המחדל של בני ישראל לבין כפיות טובה? העזרי במקור הבא:13

כפויי טובה - לכך קראם כפויי טובה שלא רצו לומר אתה תן לפי שלא היוטז. תוספות מסכת עבודה זרה דף ה עמוד א . רוצים להחזיק לו טובה בכך

___________________________________________________________. למה עלול לגרום חוסר רצון להכיר טובה? _______________________________14. מדוע כפיות הטובה לגבי המן מצערת במיוחד? ____________________________15 "יש בזה תופעה מופלאה שכולנו מכירים: משום מה קל מאוד להכיר טובה למייז.

שהמגע עמו קצר וזמני, מאשר להודות למי שחיים עמו בכפיפה אחת לאורך

33

שנים.. מספר שורשים לדבר.. ראשית: ההרגל.. שנית.. ההתחייבות שבדבר. האדם יודע בתוכו ..שעליו להמשיך ולהודות גם במעשה.. מחסום נוסף..-רגש

הבושה.. שאיפה עמוקה שלא להיזקק לזולת.. חשוב לפעול כנגד הרגשה זו.. שנדע להכיר טובה במידה רבה יותר , למי שעשה

עמנו טובות רבות יותר.. רק כך נוכל לעלות.. להכרה בחסדיו האינסופיים של הבורא ברוך הוא, להבין עד כמה חייבים אנו תודה, למקורם הבלעדי של כל

הנותנים בעולם, ועד כמה צריכים אנו לעובדו בלבב שלם, ולהשלים נפשנו במידת". הכרת הטוב

)שיחות לספר שמות, שיחה א', הרב נבנצאל(.

34

בושה . רמב"ם הלכות תשובה פרק א הלכה א1

כיצד מתודין? אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתיבמעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי

א. כיצד קשורה המילה 'בושתי' להמשך הדברים?_____________________________________

. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יב עמוד ב2

ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו - מוחלין לו על כל למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך+יחזקאל ט"ז+עונותיו, שנאמר:

+שמואל א' כ"ח+בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה' אלהים. - דילמא צבור שאני? - אלא, מהכא:

ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי, ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי וה' סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה, ואילו אורים ותמים לא קאמר - משום דקטליה לנוב עיר הכהנים. ומנין דאחילו ליה מן

(ומחר אתה ובניך עמי, ואמר רבי יוחנן:ויאמר שמואל אל שאול )+שמואל א' כ"ח+שמיא - שנאמר עמי - במחיצתי.

ב. מהי ההוכחה הראשונה שבושה מכפרת, ומדוע איננה מספקת?_______________________________________________________________________________

ג. מהי ההוכחה השנייה?________________________________________________________________________________

______________________________________________________________________________

בהיות האדם מרומם נפשו למעלה משפלות השחיתות, אז ישוב להתבייש בכל פועל רע, וצער. "3

הבושה ירשים יותר את תיעוב הרע וחשק הטוב שנחסר לו, עד שאם עוד לא הספיק להתעצם בטוב,

אבל כבר אבד הרע ערכו מלהיות לו קנין טבעי. על כן בערך זה מוחלין לו על כל עוונותיו, כי רגש

הבושה הטוב כשמתעורר בנפש מתפשט הוא גם כן על כל חלקי הרעות לתעבן, על כן כבר ראויה

היא הנפש ההיא להיות במחיצת צדיקים וטהורים, ואם שרידי הרע הדבקים על ידי הפעולה צריכים

להתבער על ידי עונש ויסורין, זה יעשה ה' בחסדו, אבל יסוד הנפש כבר ניצלה. מה שאין כן עז פנים,

שלא ידע בושת והרעות הן קניניו העצמים, הוא לא יתמרק כדרך שמתמרקות הנפשות שרק מקרים

על כן עז. רעים נטפלו להן, כי אם בדרך שפועל לשנות טבע הנפש ועצמה, ועל זה נוצר הגיהנום

פנים לגיהנם ובשת פנים לגן עדן

משנה מסכת אבות פרק ה משנה כ(, להתענג על ה' ועל טובו )עין איה אות קסט(.)

ד. מה יוצרת הבושה מיד?____________________________________________________

ה. מדוע 'עז פנים לגיהנום'?___________________________________________________

35

. תלמוד בבלי מסכת נדרים דף כ עמוד א4

בעבור תהיה יראתו על פניכם – זו בושה, לבלתי תחטאו – מלמד שהבושה+שמות כ+תניא: מביאה לידי יראת חטא; מיכן אמרו: סימן יפה באדם שהוא ביישן. אחרים אומרים: כל אדם המתבייש לא במהרה הוא חוטא, ומי שאין לו בושת פנים – בידוע שלא עמדו אבותיו על הר

סיני.

. תלמוד בבלי מסכת יבמות דף עט עמוד א 5

+דברים י"ג+שלשה סימנים יש באומה זו: הרחמנים, והביישנין, וגומלי חסדים; רחמנים, דכתיב:

בעבור תהיה יראתו על פניכם; גומלי+שמות כ'+ונתן לך רחמים ורחמך והרבך; ביישנין, דכתיב: למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו', כל שיש בו שלשה סימנים+בראשית י"ח+חסדים, דכתיב:

זוהללו ראוי להדבק באומה

. דברים פרק ה6

)כ( ותאמרו הן הראנו ה' אלהינו את כבדו ואת גדלו ואת קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי: )כא( ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול ה' אלהינו עוד ומתנו: )כב( כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים

חיים מדבר מתוך האש כמנו ויחי: )כג( קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' אלהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר ה' אלהינו אליך ושמענו ועשינו: )כד( וישמע ה' את קול

דבריכם בדברכם אלי ויאמר ה' אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבוכל אשר דברו:

)כה( מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי כל הימים למען ייטב להםולבניהם לעלם:

זריזות

".מידת הזריזות היא תכשיט לכל המידות. "1

) "ארחות צדיקים"(.

. ותראה כי טבע האדם כבד מאוד, כי2

עפריות החומריות גס,

על כן לא יחפוץ האדם

בטורח ומלאכה. ומי

שרוצה לזכות לעבודת הבורא יתברך,

צריך שיתגבר עצמו נגד טבעו עצמו,

ויתגבר ויזדרז. שאם הוא מניח עצמו ביד

כבדותו, וודאי הוא שלא יצליח, והוא מה

שאמר התנא: הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ

כצבי וגיבור כארי, לעשות רצון אביך

36

(מסילת ישריםשבשמים", )אבות ה, כ()

.וכן מנו חז"ל )ברכות לב, ב( בדברים3

הצריכים חיזוק: תורה ומעשים טובים.

ואמר עוד לבאר רעת העצל ביאור ציורי,

מה שיקרה ויולד לעינינו יום יום:

על שדה איש עצל עברתי ועל כרם4". אדם חסר לב, והנה עלה כולו

)משלי כד, ל-לד). קימשונים כסו פניו חרולים

- שמבקש. והנה עלה כולו קימשונים5

פרוש של פרשה ואינו מוצא,

- מתוך שלא עמל בהם הואכסו פניו וגו'

יושב ומטמא את הטהור ומטהר את

הטמא ופורץ גדרן של תלמידי חכמים

של זה? שלמה פרש )קהלת י, ומה עונשו

ופורץ גדר ישכנו נחש". ח(: "

.ואולם אם תשאל את פי העצל, יבוא לך6

במאמרים רבים ..והטענות מן השכל,

אשר כולם יורו לו לפי דעתו המשובשת

להקל עליו להניחו במנוחת עצלותו, והוא

איננו רואה שאין הטענות ההם והטעמים

ההם נולדים לו מפני שיקול דעתו, אלא

ממקור עצלותו הם נובעים, אשר בהיותה

היא גוברת בו, מטה דעתו ושכלו אל

הטענות האלה, אשר לא ישמע לקול

החכמים ואנשי הדעת הנכונה.

חכם עצלהוא מה ששלמה צווח ואומר: " )משלי כז,בעיניו משבעה משיבי טעם

טז(.

. אמר דוד לבניהו )מ"א א, לג-לו(:

". וענה בניהו:והורדתם אתו אל גיחון"

אמן כן יאמר ה'". " .רבי פינחס בשם רבי חנן דצפורי: והלא

הנה בן נולד לך והוא יהיהכבר נאמר(: "?! איש מנוחה

אלא: הרבה קטגורין יעמדו מכאן ועד

גיחון". )בראשית רבה עו, ב)

א. מהי שאלת המדרש ומהי תשובתו?____________________________________________________________

. על כן הזהירו ז"ל: "ושמרתם את8

המצוות" - "מצווה הבאה לידך אל

תחמיצנה" )מכילתא שמות יב, ז) ואמרו:

"זריזים מקדימים למצוות )פסחים ד (. וכן

אמרו: לעולם ירוץ אדם לדבר מצווה,

ואפילו בשבת.

.ותראה, שהאדם אשר תלהט נפשו9

בעבודת בוראו, וודאי שלא יתעצל בעשיית

מצוותיו, אלא תהיה תנועתו כתנועת האש

המהירה, כי לא ינוח ולא ישקוט עד אם

כילה הדבר להשלימו. ואמנם התבונן עוד,

שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות

הפנימית, כן מן הזריזות יוולד ההתלהטות.

ב. הסבירי את המעגל שמתארהרמח"ל.

____________________________________________________________

והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה

המצווה כמו שהוא ממהר תנועתו

37

החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו

תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ

יתגבר בו וילך.

אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם

תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר

שהניסיון יעידהו.

. ואמנם כבר ידעת שהנרצה יותר10

בעבודת הבורא יתברך שמו הוא חפץ

הלב ותשוקת הנשמה. ..ואולם האדם

אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי,

עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו כדי

שימשך מזה שתיוולד בו החמדה בטבע,

כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית,

ובוודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה

מהפנימית. אך אם ישתמש ממה שבידו,

יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי

תיוולד בו השמחה הפנימית והחפץ

והחמדה מכוח מה שהוא מתלהט ג. 'אני שונאת שיעור מחשבת' אומרת

חברתך. איזו עצה עשויה לעזור לה לפי

דברים אלו?______________________________

.אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: אל11

תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה

)אבות פ"ב מ"ד(.

.וצריך זריזות לפרש ממעשיו12הגרועים

כגון הקנאה והשנאה..., דכל אלה צריכים

זריזות גדולה ביותר מאוד, ולהטות כל

המחשבות אחר רצון הבורא יתברך. אם

יבוא לו שום צער מאבוד ממונו או במיתת

אוהבו או יסורין, צריך זריזות מאוד

במחשבותיו לאהבת צור עולמים לבטל

הצער מלבו, להיות לבו זך להצדיק האל

יתברך בדיניו ומשפטיו ולקבל מאהבה,

ולהתדבק בתורה ובתפילה ובמעשים

טובים, ולהתחזק בכל כוונתו לאל עליון.

.וצריך מאוד קלות וזריזות וגבורה להלחם13

נגד הרשעים, להיות אביר לב כמשה רבנו

ד. היכן מצאנו זריזות של משהרבינו?

____________________________________________________________

. אף-על-פי שהזריזות טובה מאוד,14יזהר שלא ימהר בעבודתו יותר מדי

.מי שהוא רץ במהירות הוא נופל. ולא15

יתכן לתקן מעשה מתוקן בבהלה, אבל

במתון יתוקנו העניינים. וכן אמרו רבותינו:

"הוו מתונים בדין" )אבות א, א(. והזריזות -

שיהא ניעור לבו ויקיץ מחשבותיו ויקלו

איבריו למלאכתו, אך לא ימהר בשום

עניין. וכל אלו העניינים צריכים חוכמה

גדולה, מתי ימהר ומתי יאחר.

. ואף-על-פי שמידת הזריזות טובה16

מאוד, מיהו לא יהא זריז לרדוף אחר

תאוותיו, ולטרוח אחר הנאותיו, ולרדוף

אחר מעשיו הרעים.

. כדרכן של מידות טובות יכולות הן17

38

להתהפך כחותם להיות לרועץ, בשעה

שהופכות הן כלי שרת למגמות רעות.

..מידת הזריזות – עלולה להיות מנוצלת

ל"רגלים לרוץ לרעה" )משלי ו', יח(, כדוגמת

גיחזי .. )מלכים ב' ה', ב(.

ה. מה הייתה זריזותו השלילית של גיחזי?

____________________________________________________________

כי הזריזות היא מידת שלמות גדולה, אשר

טבעו של האדם מונעה ממנו עתה, ומי

שמתגבר ותופס בה כל מה שיוכל, הנה

לעתיד לבוא יזכה לה באמת, אשר הבורא

יתברך יתנה לו שכרו, חלף מה שהשתדל

אחריה בזמן עבודתו".

דבריו המופלאים של הרמח"ל צריכים עיון:

כיצד תהפוך הזריזות עצמה, מעבודה –

התובעת מאמץ וגבורה, לשכר – הניתן

בתמורה לעבודה?

כדי להבין את הדברים לעומקם, יש להתבונן

בשתי מדרגות בעבודת ה', עליהן עמדו בעלי

הרב. 'הישר' ומדרגת 'הכובש'המוסר: מדרגת

חנן פורת

ו. בארי את השאלה ואת התשובה.____________________________________________________________

. "פשוט הוא, שגם הירוד שבאנשים אם18

יציעו לפניו שיכול הוא בכל עת לעשות חסד

על כל העולם כולו .. יתעורר בשמחה ובגבורה

לעשות טוב, וכל העצלות והרפיון אינו בא כי

אם מחוסר אמנה בגודל הטוב שעושים ממש

עם כל היקום בעסק התורה, המצוות,

העבודה, וזכיכות המידות". )אגרות א', אגרת

ש"א(

ז. איזו דרך מציע הרב קוק ליצורזריזות בלימוד תורה?

____________________________________________________________

כדי19 עד התנחומים בתוך "..השקוע .

רישול של הסדרת ערכי חיים מקודשים,

עד כדי טמיעה ביוון מצולת החטא ואומר

ניצלתי – זאת היא דרך המוות של עבודה

האומרת: הוותרנית, לבוקרזרה הביאו מעשרותיכם ימים לשלשת זבחיכם

תודה מחמץ העוזבתוקטר המתודה, ."

את האמת והמשפט,והולכת אחרי לבבה,

זו מינות הגוררת אחריה כל רצח וכל זמה,

טלפיה פושטת תמיד שהיא למרות

מלאה והיא טהורה. שאני ראו ואומרת:

תנחומין של הבל, שאי אפשר להם לעמוד

בעולם של השקר שאין לו רגלים...הפירות

של הדעות והמדות של אותם המתחנכים

עצמיות על מעידין הם בתרבותה,

בניצוצי אם כי כוחה כל ואין פנימיותה,

טפשות רוח שלה.. הגנובים הקדושה

על השקריות אושיותיו התומך וחולשה..

לכל נפתח מקור שהוא.. הוויתור יסוד

" ונבלה. ואלאכזריות אלוקינו יבוא יחרש, אש לפניו תאכל וסביביו נשערה אוד. יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו. אספו לי חסידי כורתי בריתי

. )אורות התשובה י"ב,עלי זבח

י'(.

39

לאיזו דת מכוון הרב קוק?1ח.__________

. מהו החסרון שבה לפי פסקה2 זו?_____________________________

שמציעה הפסקה3 . מה הקריטריון דת?לבחינת איכותה של

___________________________________________________________________________________

ע"ג20 ושאור חמץ איסור גם יובן .ובזה

את המאכל הוא המזבח המזבח.

לרוחניות. אותה ומעלה הבהמיות

בהתקרבות אל הקב"ה שע"י הקרבן - אין

שענינו תודה קרבן למעט לחמץ. מקום

ההודאה על הזכיה בקיום בעוה"ז מידיו של

הקב"ה, ואז יש עליה לחמץ, כלומר הקיום

אלוקי. כקיום ג"כ עצמו מתגלה החומרי

למעשה זהו אור גבוה יותר מאור הפסח,

וכל הפסח כשיתבטל לעת"ל רק אך

כל יתבטלו ממנו, שנובעים המועדים

כשם תודה, ממש חוץ מקרבן הקרבנות

מותר שבפורים יתבטל, לא שפורים

שריפת לאחר העליון, בעולם החמץ.

החמץ, חוזרים ומגלים שבעצם לא היה בו

עצמה החיצונית המציאות עיכוב. כלל

של העליון היחוד וזהו לפנימית, הופכת

התודה ושל הפורים - עד דלא ידע בין אור

- היצה"ר ועתיד מרדכי. לברוך המן

( - ליהפך לטוב מאוד. הרבהשאור עצמו

ערן טמיר(.

 

דף עבודה בעניין השמחה.

. מהי הסתירה בעניין שמחה בין הפסוקים בקהלת?1__________________________________________________________________________________________________________________________________________________

. כיצד נתרץ אותה בהגדרה מחדש של המושג 'שחוק'?2__________________________________________________________________________________________________________________________________________________

. מהו המשל שמציב במסילת ישרים לליצנות?3__________________________________________________________________________________________________________________________________________________

. באיזו מילה לועזית ניתן לציין ליצנות בזמננו?4

40

__________________________________________________________________________________________________________________________________________________

. מה גורם לעצבות לדברי הרמב"ם במורה נבוכים? 5__________________________________________________________________________________________________________________________________________________

. מדוע עצבות היא המידה היחידה ש'אין לה שורש כלל' )אורות הקדש(?6__________________________________________________________________________________________________________________________________________________

. מהי מטרת השמחה לדברי הרמב"ם בשמונה פרקים?7__________________________________________________________________________________________________________________________________________________

. בארי את המושגים 'שמחה' ו'טוב לבב' לפי דברי הרב קוק ב'מוסר אביך'.8_________________________________________________________________________

_________________________________________________________________________

ישרים,.10 מסילת של דברי הפתיחה לפי אינסופי, מקור שמחה להוות יכול מה והמובאה מאורות הקדש?

__________________________________________________________________________________________________________________________________________________

למדני אלקיי, ברך והתפלל ...

על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל

על החירות הזו, לראות, לחוש, לנשום

לחיות, לדעת, לייחל, להכשל ...

למד את שפתותיי, ברכה ושיר הלל

בהתחדש זמנך, עם בקר ועם ליל

לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום

לבל יהיה עליי יומי הרגל ...

)לאה גולדברג(

41

על היופי

. רבי אלעזר ]בן פדת[ חלה. נכנס אצלו1 רבי יוחנן. ראהו שהוא ישן בבית אפל, גילה

רבי יוחנן זרועו ונפלה אורה.ראה את רבי אלעזר שהוא בוכה.

אמר לו: למה אתה בוכה?שנינו – הרבית? שלא תורה משום אם ובלבד – הממעיט ואחד המרבה "אחד מזונות? ואם משום ליבו לשמים", שיכוון ואם שולחנות, לשני זוכה אחד כל לא בני של העצם היא זו – בנים? משום

העשירי.אני בעפר שיכלה זה יופי על לו: אמר לך יש ודאי זה על לו: אמר . . בוכה.

לבכות. . . – ובכו שניהם.ברכות דף ה'

. מעשה ברבי שמעון בן גמליאל שהיה2עובדת וראה הבית בהר מעלה גבי על רבו ביותר. אמר: מה נאה כוכבים אחת

מעשיך ה'.)עבודה זרה כ' עמוד א'(

. הרואה עצי מאכל בפריחתם בימי ניסן מברך:3ברכת האילנות

מלך אלוקינו ה' אתה ברוך בעולמו חיסר שלא העולם, טובות בריות בו וברא כלום ואילנות טובים להנות בהם בני

אדם.

. ברכת הנוי שבבריאה4

מלך אלוקינו ה' אתה ברוך העולם שככה לו בעולמו.

42

. ]פעם אחת[ אמרה ביתו של קיסר לרבי5 יהושע בן חנניה:"אי, חכמה מפוארה בכלי

מכוער" אמר לה: בתי, אביך המלך במה הוא נותן

יין?אמרה לו: בכלי חרס.

– ואתם אמר לה: כל העולם בכלי חרס בכלי חרס?

אמרה לו: אלא במה ניתן? אמר לה: כגון אתם שחשובים אתם, תנו

בכלי כסף וזהב. הלכה ואמרה לאביה, נתנו היין בכלי כסף

וזהב והחמיץ.אמר לה הקיסר לביתו: מי אמר לך כך?

קראו חנניה. בן יהושע רבי לו: אמרה אצלו, אמר לו: למה אמרת לה כך?

אמר לו: כשם שאמרה לי כך אמרתי לה.-והרי יש נאים וחכמים?

-אלמלי היו מכוערים היו חכמים יותר.}תענית ז' עמוד א'(

החן6 שקר . היופי והבל ה' יראת אשה

היא תתהללמשלי לא

. רבי יעקב אומר: המהלך בדרך ושונה,7אילן נאה ואומר: מה ומפסיק ממשנתו זה, מה נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב

כאילו מתחייב בנפשו.)פרקי אבות ג' ט'(

ירבה8 ישוב, העולם שירבה מה כל . השכל חורבן

)חובות הלבבות שער הפרישות(

". ומאי לא תמצא בארץ החיים, וכי בארץ המתיםולא תמצא בארץ החיים. כתיב "9 תמצא? אלא שלא תמצא תורה שבעל פה אצל מי שיבקש עונג העולם תאווה וכבוד

זאת התורה אדם כי ימותוגדולה בעולם הזה. אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר: " " וכך דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחייבאוהל

תנחומא נח(צער תחיה ובתורה אתה עמל. )

. מפני כי התורה הוא השכל העליון וקשה לקנות התורה שהיא שכל העליון, לכך צריך10 שיהיה אל האדם וההכנה לקבל התורה ואם לא כן לא יקבל אותה. וההכנה שצריך לתורה הם דברים הרבה מאוד עד שהוא ראוי אל התורה, כי האדם הוא בעל גוף והתורה היא שכל אלוקי, לכך צריך האדם שיהיה רחוק מן המידות שהם גשמיים וצריך לדבקזה ענין כמו שיתבאר ועיקר המידה שהיא שכלית היא הענווה במידה שהיא שכלית.

במקומו.מהר"ל נתיב התורה פרק ב'

43

לשני סוגים, ותני כותרת לכל סוג. מהו המסר העולה מכל סוג? עם איזה1-8חלקי את המקורות מהם את מזדהה?

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

______________________________________________________________________

44

כי הישרים הם בדרגה יותר שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב

גדולה מן הצדיקים, שהם ליבם ושכלם הולך ישר ואינו מסופק כלל ואינו נוטהיותר גדולה מן הצדיקים שעושים מעשה הצדק כלל מדרכי ה', וזה מדרגה

בפועל אבל עוד לא שבו מן המלחמה הפנימית, הן מלחמת שכלם בענייני האמונות והדעות, הן מלחמת יצרם במעשים ופעולות. על כן צווה שהצדיקים ישמחו בלב, ומוסיף לישרים שירננו בפועל,

יבואו למדרגת הישרים הצדיקיםובמזמור זה שיברר מהשגחת ה' הפרטית מוסיף ש וירננו בה', הם יתהללו בה'. ולהם נאוה התהילה, באשר הם השיגו האמת תמידנאוה תהילה להם ולישרים

ולא הסתפקו כלל.

המלב"ים?1 לדברי צדיק ומיהו ישר מיהו . ________________________________

_____________________________________________________________'ישרים'?2 או צדיקים יותר, גדול מי .

_____________________________________________________________________________________________

. מי מהם אינו שמח ומדוע? ________________________________3_____________________________________________________________

. מהו הציווי המופנה כלפי צדיקים, ומהו הציווי לישרים? מדוע?4___________________________________________________________________________________________________________________________

'ישרים'5 לעומת 'צדיקים' הגדירי . ________________________________

_____________________________________________________________

. מהו לדעתך היחס בין המושגים 'ישרים' ו'צדיקים' והמושגים 'גלות6 וגאולה'?

_____________________________________________________________

_____________________________________________________________

היחיד בשעה שהוא עדין לא עלה עד מרום פסגת המוסר הגמור, בשעה שבטבעו עוד

אז דרכו הישרה קשה עליו, לא נחקק יפה החותם של הצדק והטוב,

הוא צריך למלחמות על כל צעד והוא מוכרח להדוך את כוחותיו הרעים,

לכבשם ולבטלם לפעמים.

אבל זה איננו דרך האורה עדיין כי כאשר יוסיף לקח, וישתמש באורה

והנטייה הטבעית, שבלב הישר של תורה מצורף עם המאור השכלי

והתמים שהתעורר יפה, אז ימצא כי הוא איננו צריך כל כך להיות בעל

מלחמות.

ולגמרי אחרת, גבורה יראה במלחמה, צורך לו יהיה לפעמים ואם

אחרת,

כי לא יכבוש אז שום כח מכוחות נפשו שיהיו אסורים וכלואים, שלא

יעשו מאומה, כי אם יקחם ישעבדם בחבלי אדם ובעבותות אהבה אל

הטוב ואל היושר, אל מרומי המגמות היותר נשאות, שהם הנם החפצים

האלוקיים,

ואז יצא מכלל עבדות ויהיה בן חורין. )אדר היקר קי"ב(.

. היכן בזמירות שבת מופיעה המילה 'הדוך'? מה פירושה?7

. תני דוגמא לאדם המצוי במצב הראשון שמתואר כאן.8________________________________________________

. "גבורה אחרת, ולגמרי אחרת'. הסבירי את הגבורה השונה.9________________________________________________

התורה האלוקית לא העבידתנו בסיגופים. כי אם למדתנו את המידה הנכונה

בצוותה עלינו לתת לכל כח מכוחות הנפש והגוף את החלק המגיע לו בצדק,

בלי אשר נבכר את הכח האחד על פני האחרים. כללו של דבר, שלושה הם

יסודות עבודת האלוק על פי תורתנו: היראה והאהבה והשמחה. התקרב אל

אלוקיך בכל אחת מאלה. ואכן, בכניעתך בימי התענית לא תתקרב אל האלוק

זו באה מתוך טובים, אם שמחתך וימים יותר מאשר בשמחתך בשבתות

מחשבה וכוונה. כי כשם שהתחנונים צריכים מחשבה וכוונה כך גם השמחה

וכוונה למען תשמח המצווה עצמה, בדבר האלוק ובמצוותו צריכה מחשבה

ליה, ותכיר מה מאוד היטיב לך בה. וכאילו באת לביתווה עמתוך אהבתך למצו

כקרוא אל שולחנו ומנעמיו, ותן שבח על כך בפיך ובלבך, ואם תעלה שליחותך

במצוות אל מדרגת הזמר והריקוד, יהיו לך גם אלה עבודת האלוקים, ואף על

ידם תדבק בענייו האלוקי )כוזרי ב' נ'(.

. הדגישי את המשפט המהווה מסר מרכזי בדברי הכוזרי.10

אמרה ליה ילתא לרב נחמן: 'מכדי, כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה )=התיר לנו כמותו(.

אסר לן דמא - שרא לן כבדא...חלב בהמה - חלב חיה. חזיר - מוחא דשיבוטא.גירותא - לישנא דכוורא. אשת איש - גרושה בחיי בעלה...

. )= רוצה לאכול בשר בחלב !( בעינן למיכל בשרא בחלבא'

)חולין דף קט עמוד ב(.אמר להו רב נחמן לטבחי: 'זויקו לה כחלי'

.מהו המסר המרכזי בדברי הגמרא?11________________________________________________________________________________________________________________

הלכות דעות

יש בכללן אחת עשרה מצוות, חמש מצוות עשה ושש מצוות לא תעשה,מות בדרכיו. א(וזה הוא פרטן: להד בק ביודעיו. ב( להד לאהב אתג(

לאהד(רעים. הגרים. את אחים. ה(ב לשנא א של להוכיח. ו( א להלבין פנים. ז( א לענות אמללים. ח( של א להלך רכיל.ט( של של

א לנקם. י( א לנטר.יא( של של

הדרך הבינונית - דרך ה'פרק ראשון

עות הרבה יש לכל אחד ואחד מבניא דנה ממ ורחוקה ו מז משנה וזו אדם, ביותר: יש אדם שהוא בעל חמה, כועסעליו, מישבת עתו שד אדם ויש תמיד; ואינו כועס כלל, ואם כעס - יכעס כעס מעט בכמה שנים; ויש אדם שהוא גבה

שפל שהוא ויש ביותר; עד לב רוח מאד; ויש שהוא בעל תאוה, לא תשבע

מהלך בתאותה; ויש שהוא טהור נפשולדברים אפלו יתאוה לא ביותר, גוף

שהגוף צריך להן. מעוטיםא תשבע נפשו ויש בעל נפש רחבה, של

הב"אמכל ממון העולם, כענין שנאמר: כסף" ישבע לא ה,ט(כסף ויש)קהלת ;

א של מועט בר ד אפלו ו י שד מקצר, יספיק לו, ולא ירדף להשיג כל צרכו.

.מהם מקורות המידות הללו לפי סעיף1

ב?

_____________________________

_

_____________________________

_

_____________________________

_

על ויש שהוא מסגף עצמו ברעב, וקובץאלא משלו פרוטה אוכל ואינו ידו, בצער גדול; ויש שהוא מאבד כל ממונושאר כל אלו רכים ד ועל לדעתו. בידו

כגון עות, ושועהד וכלי ואונן, ,מהולל יץ לב, וכל ואכזרי ורחמן, ורך לבב ואמ

וצא בהן. כי.בארי את המילים המודגשות.2

_____________________________

_

_____________________________

_

נהב עה ודעה הרחוקה ממ ויש בין כל ד רחוקה ות, זו עות בינוני בקצה האחר ד

שהן עות ד מהן יש - עות הד וכל ו. מזגופו; טבע לפי בריתו, מתחלת לאדם ן עות שטבעו שלאדם זה מכו ויש מהן דמשאר יתר ועתיד לקבל אותן במהרה מהן שאינן לאדם מתחלת ויש עות; הדאו מאחרים, אותן למד אלא בריתו,

מעצמו להן מחשבה לפי שנפנה עה הד ו שז ששמע או בלבו, שעלתה י לילך, והנהיג עצמו טובה לו, ובה ראו

שנקבעה. עד 3.מהן 3בה

הדרכים לקניית מידות?

_____________________________

__

_____________________________

_

שבכלג ו מז זו הרחוקות קצוות שני י רך טובה, ואין ראו עה ודעה - אינן ד דדן לעצמו. לו לאדם ללכת בהן ולא ללמאו מהן, לאחת נוטה טבעו מצא ואם שכבר למד אחת מוכן לאחת מהן, או מהן ונהג בה - יחזיר עצמו למוטב, וילך

רך הישרה. בדרך הטובים, והיא הדה בינונית שבכלד רך הישרה היא מד הד

לאדם, שיש עות הד מכל ודעה עה דעה שהיא רחוקה משני הקצוות והיא הדולא לזו לא קרובה ואינה שוה, רחוק ו חכמים הראשונים שיהא לזו. ולפיכך צוומשער אותם, תמיד, עותיו ד אדם שם

ן רך האמצעית, כדי שיהא ומכו אותם בדשלם.

לכעס, נוח חמה בעל יהא לא כיצד? ולא כמת שאינו מרגיש, אלא בינוני: לא

י לכעס יכעס בר גדול שראו אלא על דפעם בו וצא כי יעשה א של כדי עליו,

אחרת.שהגוף לדברים אלא יתאוה לא וכן בזולתן, לחיות אפשר ואי להן צריך

יק אכענין שנאמר: בע נפשו"כל לש"צד . וכן לא יהיה עמל בעסקו אלא)משלי יג,כה(

י שעה, כענין בר שצריך לו לחי להשיג דיק" שנאמר: לז,טז("טוב מעט לצד .)תהלים

יקבץ כל ולא יפזר ולא ביותר, ידוידו, ממונו, אלא נותן צדקה כפי מסת יהא ולא שצריך. למי י כראו ומלוה

אלא מהולל ואונן, עצב ולא ושוחק, שמח כל ימיו בנחת, בסבר פנים יפות. רך ד היא זו ודרך עותיו. ד שאר וכן

החכמים.שתי4 את אחת במידה הדגימי .

הקיצונויות ואת דרך האמצע.

_____________________________

_

_____________________________

_

ות בינוני עות ד כלן עותיו שד אדם כל ה ממצעות - נקרא 'חכם'.

ביותר, עצמו על ק מדקד שהוא ומי

עה בינונית מעט לצד זה או ויתרחק מדזה - נקרא 'חסיד'. לצד

עד הלב מגבה שיתרחק מי כיצד? הקצה האחרון, ויהיה שפל רוח ביותר -חסידות. ת מד היא וזו 'חסיד', נקרא ויהיה בלבד, האמצע עד נתרחק ואם ת חכמה. ענו - נקרא 'חכם', וזו היא מדוחסידים עות. הד כל שאר זו רך ד ועל

מטין היו הראשונים רך עות שלהן מד דעה ד יש האמצעית כנגד שתי הקצוות: כנגד הקצה האחרון, ויש טין אותה שמטין אותה כנגד הקצה הראשון, עה שמ ד

ין'. וזהו 'לפנים משורת הדלכאורה5 הפנימית הסתירה מהי .

בסעיף האחרון ? כיצד תתרצי זאת?

_____________________________

_____________________________

____

מה הואו זו: מצוה בפרוש למדו כךן; מה ן' - אף אתה היה חנו נקרא 'חנוהיה אתה אף - 'רחום' נקרא הוא אף - 'קדוש' נקרא הוא מה רחום; קראו זו רך ד ועל קדוש. היה אתה 'ארך יין: הכנו הנביאים לאל בכל אותן ו'ישר', יק' 'צד חסד', ו'רב אפים'

'תמים', 'גבור', ו'חזק', וכיצד ירגיל אדם עצמו בדעות אלו עדז

וישלש וישנה יעשה בו? שיקבעועות הד פי על שעושה במעשים

ות, ויחזר בהן תמיד, עד שיהיו האמצעיבהם יהיה ולא עליו, קלים מעשיהן

עות בנפשו. טרח, ויקבעו הד. מהי הדרך לרכישת מידות טובות?6

_____________________________

_

וצר ולפי שהשמות האלו שנקרא בהן הירך הבינונית שאנו חיבין ללכת בה הן הדדה רך יי', והיא שלמ רך זו 'ד - נקראת ד

שנאמר: לבניו, אבינו "כיאברהם ואת בניו את יצוה אשר למען ידעתיו לעשות יי, רך ד ושמרו אחריו, ביתו

.)בראשית יח,יט(צדקה ומשפט" וברכה טובה מביא זו בדרך וההולך

שנאמר: עללעצמו, יי הביא "למען בר עליו" .)שם(אברהם את אשר ד

ההכוונה לדרך ה פרק שני

מתוקא המר טועמין הגוף חולי מי החולים מן ויש מר, והמתוק יין שמתאוה ותאב למאכלות שאינן ראוושונא והפחם, העפר כגון לאכילה, והבשר, הפת כגון הטובים, אכלות המאדם בני כך החלי; רב לפי הכל ואוהבין ין מתאו חולות, שנפשותיהם הטובה, רך הד ושונאין הרעות, עות הד

ומתעצלין ללכת בה, והיא כבדהחלים. לפי למאד, עליהם וכן ישעיהו לרע מריםהא "הויהללו: באנשים אומר

ואור ולטוב טוב לאור רע, שמים חשך

לחשך, שמים מר למתוק ומתוק למר"ה,כ( נאמר:)ישעיה ועליהם זבים"הע .

.)משלי ב,יג(חשך" בדרכי ללכת ישר ארחות ילכו הנפשות? חולי תקנת היא ומה הנפשות, רופאי שהן החכמים, אצל אותם, דים למ שמ בדעות חלים וירפאווהמכירים הטובה. רך לד שיחזירום עד הולכים ואינם שלהם הרעות עות בדעליהם - אותם לרפא החכמים אצל

)שם א,"ומוסר - אוילים בזו" אמר שלמה:

.ז( וכיצד היא רפואתם? מי שהוא בעלב

חמה - אומרים לו להנהיג עצמו, שאם הכה וקלל לא ירגיש כלל, וילך בדרך זו

זמן מרבה, עד שתעקר החמה מלבו.יון בבז ינהיג עצמו - לב גבה היה ואם הרבה, וישב למטה מן הכל, וילבש בלוייוצא וכי לובשיהם, את ים בז המ סחבות הלב גבה שיעקר עד אלו, בדברים שהיא האמצעית, לדרך ויחזר נו, ממרך הטובה; ולכשיחזר לדרך האמצעית ד

- ילך בה כל ימיו.עות: אם ועל קו זה יעשה בשאר כל הד היה רחוק לקצה האחד - ירחיק עצמועד מרבה, זמן בו וינהג ני, הש לקצה ה בינונית שיחזר לדרך הטובה, והיא מד

עה ודעה. שבכל דרפואה.7 לתהליך משלך דוגמא תני

כזה.

_____________________________

_____________________________

____

עות שאסור לו לאדם לנהג בהןג ויש דהקצה עד יתרחק אלא בבינונית, רך ד שאין הלב, גבה והוא האחר. אלא בלבד, ענו אדם שיהיה הטובה נמוכה רוחו ותהיה רוח, שפל שיהיה

"ענולמאד, ולפיכך נאמר במשה רבנויב,ג(ד" מא , ולא נאמר 'ענו' בלבד;)במדבר

ו חכמים: מאד מאד הוי שפל ולפיכך צורוח,

ה'?8 מסעיף לכאורה הסתירה מהי .

זאת? נבאר כיצד

______________________

_____________________________

__

כפר - לבו גביה המ שכל אמרו, ועוד שנאמר: ושכחתבעקר, לבבך, "ורם אלהיך" יי ח,יד(את אמרו:)דברים ועוד ,

אית ביה גסות הרוח, ואפלו בשמתא - דמקצתה.

עה רעה היא עד למאד, וכן הכעס - דנה עד הקצה י לאדם שיתרחק ממ וראו א יכעס, ואפלו האחר, וילמד עצמו שלואם רצה י לכעס עליו. שראו בר ד על להטיל אימה על בניו ובני ביתו, או עללכעס ורצה פרנס, היה אם הצבור עליהן כדי שיחזרו למוטב - יראה עצמו בפניהם שהוא כועס, כדי ליסרם, ותהיה

כאדם עצמו, לבין בינו מישבת עתו ד

מדמה והוא שהוא כעסו, בשעת אישאינו כועס.

- הכועס כל הראשונים: חכמים אמרושכל ואמרו זרה. עבודה עובד כאלוחכמתו - הוא חכם אם הכועס: - הוא נביא ואם נו; ממ מסתלקת

נו. ממ מסתלקת -נבואתו כעס בעלי ים יהם חי ו להתרחק מןאין חי . לפיכך צו

ירגיש א של עצמו שינהיג עד הכעס, רך לדברים המכעיסין, וזו היא הד אפלויקים: הן עלובין ואינן הטובה. ודרך הצדמשיבין, ואינן חרפתן שומעין עולבין, עושים מאהבה ושמחים ביסורין - עליהן

אומר: השמש"ואהכתוב כצאת הביו בגברתו"

.הסבירי את המשפט המודגש.9___________________________________________________________

___

כיצד מרגיש צדיק שמעליבים אותו,. 10

מגיב הוא ?ואיך ____________________________

__________________________________

השלם להרמב"ם תורה משנה והמדויק - מהדורה שלישית מנוקדתבינוני בגודל תוכלו בדפוס! השלישית המהדורה לשכוח מהספרים הישנים והמשובשים -יספק לכם חוויית לימוד הספר החדש

אמיתית, בנוסח המקורי, ללא שיבושים וללא צנזורות, בעיצוב מרהיב. וכעת גם עם מפתחות חדשים רבים, כותרת לכל פרק ורמת דיוק שלא הכרתם! משנה

לומד! לכל .תורה בינוני: בגודל ס"מ.17x24מהדורה

כ- ס"מ. 4עובי: עמודים בכרך1360 ביותר. משובח נייר על אחד,

להזמנות: )יפעת(077-4167003- בחיפה. מכירות דוא"ל: מרכז

rambam4u@gmail.com

בכל דרכיך דעהו פרק שלישי

והתאוהא הואיל אדם: יאמר שמא הן, רעה רך ד בהן וצא וכי והכבוד

אפרש ומוציאין מן העולם, האדם את מהן ביותר, ואתרחק לצד האחרון, עדא יאכל בשר, ולא ישתה יין, ולא ישא של אשה, ולא ישב בדירה נאה, ולא ילבש

מלבוש נאה, אלא השק והצמר הקשהזו גם - אדום כומרי כגון בהן, וצא וכי

רך רעה היא, ואסור לילך בה. דהלך בדרך זו נקרא חוטא; הרי הוא המ

בנזיר: חטאאומר מאשר עליו "וכפר - אמרו חכמים: ומה)במדבר ו,יא( על הנפש"

ין, צריך א פרש אלא מן הי אם נזיר, שלעל בר, ד מכל עצמו המונע - כפרה

אחת כמה וכמה.א ימנע אדם עצמו ו חכמים של לפיכך צובלבד, התורה נעה שמ ברים מד אלא ולא יהיה אוסר עצמו בנדרים ובשבועותחכמים: אמרו כך תרין. המ ברים ד על

יך מה שאסרה תורה, אלא שאתה לא דברים אחרים? אוסר עליך ד שמתענין תמיד - אינן ובכלל הזה, אלו

חכמים שיהא אדם בדרך טובה. ואסרוברים בתענית. ועל כל הד מסגף עצמוואמר: שלמה צוה בהן, וצא וכי האלותתחכם ואל הרבה יק צד תהי "אל

)קהלתלמה תשומם?"  יותר,

הנזיר?8 של בדרכו רע מה .א

_____________________________

_____________________________

____

ב איזו דת הציעה דרך כזו כאידיאל?

_____________________________

_

: אמר הכוזריב

תאר נא לי אפוא מה מעשי החסיד אצלכם:

לחם את יושביה על מדינתו, הנותן לכל המפקד: החסיד הוא האיש אמר החברג

ומספק להם כל צרכם במדה נכונה, והוא נוהג בכלם בצדק, לא יעשק אישחקם

מהם ולא יתן לאיש יותר ממנתו הראויה לו. כי על כן הוא מוצא את כלם בשעה

שהוא צריך להם, נשמעים לו, ממהרים להענות לקריאתו, עושים ככל אשר יצום

ונזהרים מכל אשר יאסר עליהם.

. הסבירי את הנמשל למילים המודגשות. הציעי דוגמא.1___________________________________________________________________

________________________________________________________________

: לחסיד שאלתיך לא למושל: אמר הכוזריד

: החסיד הוא הוא המושל, שהרי כל חושיו וכוחותיו הנפשייםאמר החברה

והגופניים סרים אל משמעתו, והוא מנהיג אותם הנהגה מדינית ממש, כמה שנאמר:

. והוא האיש הראוי לשלט, כי אלו עמד בראש מדינה היהומשל ברוחו מלכד עיר

נוהג בה בצדק כשם שנהג מנהג צדק בגופו ובנפשו,שכן הוא חוסם את הכוחות

המתאווים ומונע אותם מעבר גבולם, לאחר שנתן להם חלקם וספק להם כל מה

שממלא חסרונם מאכל במידה ומשתה במשורה ורחיצה וכל השיך לה כפי הצורך.

וכן הוא חוסם את הכוחות הכעסניים השואפים להגלות שלטונו, לאחר שספקם ונתן

להם חלקם בנצחנות, עד כמה שזו נחוצה לוויכוחים בחכמות או בדעות ולשם גערה

באנשים רעים. ואף לחושים הוא נותן חלקים, במידה שהתועלת העולה מפעולתם

שבה אליו. שכשם שהוא משתמש בידיו וברגליו ובלשונו רק לשם צרך הכרחי ורק

מתוך בחירה במועיל... כן יעשה לדמיון לסברה למחשבה ולזיכרון ולבסוף לכח

הרצון המשתמש בכל אלה בשעה שהוא עצמו נמצא ברשות הבחירה השכלית

ומשרת אותה. אולם, אין החסיד מניח לאחד האברים והכוחות האלה לעבר את

הגבול בפעלה המיחדתו ומזלזל ביתרם.

ולאחר שעשה החסיד לכל אחד מאלה כל צרכו ... הוא קורא לעדתו זו כאשר יקרא

המושל הנערץ לחילו הנשמע לו, כי תבא לעזרתו במאמציו להדבק במדרגה

שלמעלה מזו שהשיג במדרגה האלוהית, העומדת למעלה מן המדרגה השכלית.

לשם כך הוא מסדר את עדתו, ועורכה במערכה כדרך שסדר משה רבנו ע"ה את

עדתו מסביב להר סיני.

פוקד הוא על כוח הרצון לקבל כל צו אשר יבואהו מאתו ולהשמע לו ולקיימו מיד

ובלא כל התנגדות, בהשתמשו לשם כך בכוחות ובאברים לפי מה שצווה. וכן יצווה

עליו שלא יפנה אל השטנים של הסברה והדמיון ולא ישמע אליהם ולא יתן בהם

אמון עד שיועץ עם השכל: אם יאשר זה את דבריהם -יקבלם ולא יתנגד להם, ומיד

מקבל עליו הרצון את הצו הזה ומחליט לקיימו. אחרי זה מכון החסיד את כלי

המחשבה ומפנה אותם מכל הרעיונות על העולם הזה שהיו בהם קדם לכן אחרי כן

מטיל החסיד על כוח הדמיון להעביר לנגד עיניו כחיקוי לענין האלוהי המבוקש את

המחזות הנהדרים ביותר השמורים בנפשו על ידי הוכח המשמר כגון מעמד הר סיני

ומעמד אברהם ויצחק בהר המוריה וכגון משכן משה ע"ה וסדר העבודה ושכן הכבוד

בבית ורבים כיוצא באלה אותה שעה הוא מצוה על הכח המשמר שיאצר את כל

אלה למען לא ישכחם ואחרי זה הוא גוער בסברה ובשטניה לבל יבלבלו עליו את

האמת ולבל יכניסו אל לבו ספק בה ולבסוף הוא גוער בכח הכעסני ובכח המתאוה

לבל יטו את כח הרצון מדרכו ולבל יעסיקוהו ויטרידוהו בכעס ובתאוה אשר אתם

ואחר כל ההכנה הזאת מעורר כח הרצון את כל האברים המשמשים אותו לעשות

מלאכתם מתוך זריזות חריצות ושמחה וככה יעמדו ולא יתעצלו בשעה שעליהם

לעמד וישתחוו כשיצוו להשתחוות וישבו בהגיע עת הישיבה ... וכל האברים יעמדו

כאלו ביראה ופחד לעשות רצון מנהיגם ולא יחושו בכאב או בנזק המגיע אליהם

. מהם התפקידים האקטיביים של הכעס, הדמיון, הזכרון והרצון?2

____________________________________________________________

____________________________________________________________

____________________________________________________________

____________________________________________________________

אשר ללשון של החסיד שווה היא בכל למחשבה ואינה מוסיפה עליה ונמצא שאין

תפלת החסיד דבר שבמנהג או שבהרגל כשירת הזרזיר והתוכי אלא כל מלה

מחשבה עמה וכונה בה בדרך זו תהיה שעת התפלה לחסיד כגרעין הזמן ופריו ושאר

השעות תהיינה לו כדרכים המוליכות אל שעה זו שלבואה הוא מצפה כי על ידה הוא

מדמה אל העצמים הרוחניים ומתרחק מן הבהמיים וכשם שהיו לו שלש עתות

התפלה שבכל יום פרי יומו ולילו כך יהיה לו יום השבת לפרי השבוע כי יום זה מזמן

להדבקות בעניין האלוהי וכל עבודת החסיד היא בשמחה לא בכניעה כמו שבארנו

למעלה

והנה ערך כל אלה לנפש הוא כערך המזון לגוף שכן תפלת האדם טובה לנפשו כשם

שהמזון תועלת לגופו וכן ברכת כל תפלה שורה על האדם עד שעת תפלה שאחריה

כשם שכח הסעדה שסעד מתקיים בו עד שיסעד סעדת לילה אולם ככל אשר

תתרחק שעת התפלה תלך הנפש הלוך וקדור מטרדות העולם הבאות עליה ובייחוד

אם יביאנה ההכרח להמצא בחברת ילדים נשים או אנשים רעים ולשמע דברים

העוכרים זך נפשו דבורים מגנים או שירים שהנפש נוחה אחריהם עד שאי אפשר

להשתלט עליה אך בשעת התפלה מטהר האדם את נפשו מכל מה שעבר עליה

בינתיים ומכין אותה לקראת העתיד

אמנם על אף הסדר הזה אי אפשר שיעבר שבוע בלא שיתקלקלו הגוף והנפש כי

במשך ימות השבוע מצטברים מותרות עוכרים שלא יתכן לצרפם ולבערם כי אם על

ידי התמדה בעבודת ה' במשך יום תמים נוסף על מנוחת הגוף ככה ממלא הגוף

בשבת את אשר אבד לו בששת הימים ויתכונן לקראת העתיד והנפש אף היא זוכרת

ביום זה מה שאבד לה מתוך שעסקה בצרכי הגוף ביום זה היא כאלו מתרפאת

ומחלימה מחלי שהיה לה ומצטיידת בכוחות שידחו מעליה את החלי הזה לעתיד ...

זמן כפרה לכלושוב מתעתד החסיד לקראת הרפואה החודשית בראש חדש שהוא כלומר לתולדות החדשים והתולדות הללו הן מאורעות הימים כמהתולדותם

שנאמר כי לא תדע מה ילד יום ושוב יתעתד לקראת שלש רגלים ולבסוף לקראת

יום הצום הנכבד

ביום זה יטהר מכל חטא שחטא בעבר ובו ישלים את אשר החסיר בשבתות ובראשי

החדשים ביום זה תטהר הנפש מכל בלבולי הסברה הכוחות הכעסניים והכוחות

המתאווים ותשוב בתשובה שלמה מלחזקם במחשבה או במעשה ואם אי אפשר לה

לשוב מעליהם במחשבה בהתגבר עליה הרהורים ששמרה עליהם מאז עוד בימי

נעוריה מתוך שירים ששמעה או ספורים וכדומה דיה שתטהר מן המעשים ותבקש

זמתי בלכפרה על ההרהורים ותקבל עליה שלא תעלם על לשונה כמה שנאמר וכל שכן שלא תביעם במעשה יעבר פי

והנה צום היום הזה עושה את החסיד דומה כמעט למלאכים שכן עובר עליו היום

בענוה ובכניעה בעמידה ובהשתחויה בשבוח ובהודאה וכל כחותיו הגופניים צמים מן

הצרכים הטבעיים וטרודים בטרדה של מצוה לבד כאלו לא היה בו טבע בהמי כלל

וכזה יהיה צום החסיד בכל עת אשר יצום מענה הוא בו את הראיה והשמיעה ואת

הלשון ואינו מעסיקן כי אם בדברים המקרבים את האדם אל האלוה וכן יעשה גם

לכחות הפנימיים לדמיון למחשבה וכדומה ובזה יתקשרו המעשים המתקנים

הידועים:

. מהם חמשת מרפאי האדם שמונה הכוזרי? איזה מהם יוצא דופן?3

______________________________________________________________________________________________________________________________________

________________________________________________________________

שמחה

)=בקשו(( דרבי, גזרו רבנן תעניתא ובעו )=מת" ההוא יומא דנח נפשיה

רחמי, דאמר נח נפשיה דרבי - ידקר בחרב.)=מי( ואמרי: כל מאן

)=גג(. דרבי לאיגרא )=שפחתו( אמתיה )=עלתה( סליקא

אמרה: 'עליונים מבקשין את רבי, והתחתונים מבקשין את רבי. יהי רצוןשיכופו תחתונים את העליונים'.

לבית הכסא, וחלץ)=נכנס( דעייל )=פעמים(,כמה זימני )=ראתה( כיון דחזאי תפילין ומנח להו, וקמצטער - אמרה: 'יהי רצון שיכופו עליונים את

התחתונים'.רחמי.)=לבקש( ולא הוו שתקי רבנן מלמיבעי

)=זרקה מגג לארץ(. שדייא מאיגרא לארעא )=כד חרס(, שקלה כוזא

אישתיקו מרחמי, ונח נפשיה דרבי. אמרו ליה רבנן לבר קפרא: זיל עיין)= לך, בדוק! (.

דנח נפשיה. )=מצא( אזל, אשכחיה לקרעיה לאחוריה. פתח ואמר:)=החזיר( קרעיה ללבושיה, ואהדריה

'אראלים ומצוקים אחזו בארון הקדש. נצחו אראלים את המצוקים, ונשבהארון הקדש'.

אמרו ליה: 'נח נפשיה' !? )=אתם אמרתם, ואני לאאמר להו: 'אתון קאמריתו ואנא לא קאמינא

אמרתי( ' ".

)כתובות דף קד עמוד א(

מה הייתה ההכרזה של החכמים, ומה תמוה בה?.1_______________________________________________________

במה חלקה האמה על החכמים? מהי דעתך את?.2_______________________________________________________

מה מסמל כד החרס, ומה מסמל ארון הקדש? הזכרי בתחילת ספר.3שמואל.

_______________________________________________________ __________________________________________________

העזרי בדברי הרב קוק בעמוד הבא וכתבי: מהו המסר שניתן ללמוד.4מדעתו של הרב קוק ביחס לחיי אדם בפרט, ורב ככלל.

_______________________________________________________

_______________________________________________________

_______________________________________________________

_______________________________________________________

כרטיס הכניסה ללימודים

תנא: אותו היום סלקוהו לשומר הפתח, ונתנה להם רשות לתלמידים. " 1 ליכנס.

לא יכנס לביתכל תלמיד שאין תוכו כברושהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: .המדרש

? _______________________א.מה פשר הביטוי המודגש

)יש גרסאות: משום דאמרינן כל השונה לתלמיד שאינו הגון כאילו זורק אבן

)= אלו הדברים נכונים( ורבי אלעזר בן עזריה אומר: הני מילילמרקוליס( .

שאינו הגון. )=במקום שברור לנו( היכא דקים לן ורבי אלעזר בן עזריה דרש: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות ואפילו שלא

ב.מהילשמה. שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה . המחלוקת? מה דעתך בנידון?

____________________________________________________________________________________________________________________________________

ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי. א"ר יוחנן: פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאיורבנן.

חד אמר אתוספו ארבע מאה ספסלי וחד אמר שבע מאה ספסלי. חס ושלום )שמא( דרבן גמליאל. אמר: 'דלמא )הצטער( הוה קא חלשא דעתיה

מנעתי תורה מישראל'. . )הראו לו בחלום כדים לבניםאחזו ליה בחלמיה חצבי חיורי דמליין קטמא

מלאים אפר(.

. )ואין זה נכון – הראו לו כדיולא היא - ההיא ליתובי דעתיה הוא דאחזו ליה

ג. מה תמוה בהיגד האחרון?לישב דעתו(. _________________________________________

תנא: עדויות בו ביום נשנית. ואף רבן גמליאל לא מנע עצמו מבית המדרשד. מה ניתן ללמוד מהמשפט האחרון על אפיו של ר"ג?אחת. אפילו שעה

ברכות דף כח עמוד א (.)מסכת_____________ _____________

. "יש להבין איזה שומר היה לו שיבין פנימיות לבב אנוש. רק המכוון כי בעת נשיאות רבן2

גמליאל היו דבריו ממש כ שומר הפתח, שפעלו בלב המרגיש בעצמו שאין תוכו כברו שלא

יוכל להכנס לבית המדרש, וכאשר נתמנה רבי אלעזר בן עזריה לנשיא ונתן רשות לכל

התלמידים להכנס, פעל בזה שנסתלק שומר הפתח של רבן גמליאל " .

)ר' צדוק, פרי צדיק וישלח ב' (.

אותה? מיישב הוא וכיצד צדוק, רבי של קושיתו מהי ה. _______________________________

______________________________________________________________________ . "תניא היה רבי בנאה אומר כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים שנאמר3

וכל העוסקכי מצאי מצא חיים ואומר רפאות תהי לשרך ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה

ואין עריפה אלא הריגהיערף כמטר לקחיבתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות שנאמר

". וערפו שם את העגלה בנחלשנאמר

) תענית דף ז עמוד א (

–כל העוסק בתורה שלא לשמה תורתו נעשית לו סם המות".4

וקשה: והלא אמרינן )פסחים דף נ:( "לעולם יעסוק אדם בתורה אף על גב שאינה לשמה

שמתוך שלא לשמה בא לשמה"!

ויש לומר: דתרי שלא לשמה הוי. דמה שאמרינן לעולם יעסוק בתורה אפילו שלא לשמה,

היינו כלומר: כדי שיקרא רבי, או כדי שיכבדוהו.

כל העוסק בתורה שלא לשמה נעשה לו סם המות- היינו מיכאן( ומה שאמרינן הכא )

".שלומד לקנטר

)תוספות תענית דף ז עמוד א (

ו. מהי קושיתם של בעלי התוספות, וכיצד הם מיישבים אותה? ___________________________________________________________________

_________________________________________________________________

ז. תני דוגמא למילים המודגשות.

פרק י הלכות תשובה ספר המדע

פרק עשירימצוותא עושה הריני אדם: יאמר אל

שאקבל כדי בחכמתה, ועוסק התורה י הברכות הכתובות בה או כדי שאזכה לחיהעברות מן ואפרש הבא, העולם מן שאנצל כדי מהן, תורה שהזהירה א של כדי או בתורה הכתובות הקללות

י עולם הבא. אכרת מחירך זו; שהעובד י לעבד את יי על ד אין ראורך זו הוא עובד מיראה, ואינה מעלת על דעובד ואין החכמים. מעלת ולא הנביאים י הארץ והנשים רך זו אלא עמ את יי על דמיראה, לעבד אותן חנכין שמ והקטנים,

עתן ויעבדו מאהבה. עד שתרבה דחלילה?1 בנשים הרמב"ם זלזל .האם

תרצי בעזרת סעיף ה' . ____________________________________________________________________

העובד מאהבה - עוסק בתורה ובמצוותב בר ד מפני לא החכמה בנתיבות והולךכדי ולא הרעה יראת מפני לא בעולם, מפני האמת עושה אלא הטובה, לירש

שהוא אמת, וסוף הטובה לבוא בכלל. ומעלה זו היא מעלה גדולה עד מאד, ואיןאברהם מעלת והיא לה. זוכה חכם כל

הוא הקדוש ברוך הבי""אאבינו, שקראומא,ח( מאהבה.)ישעיה אלא עבד א של לפי ,

והיא המעלה שצונו בה הקדוש ברוך הוא "ואהבת את ייעל ידי משה רבנו, שנאמר:

ובכלאלהיך נפשך ובכל לבבך בכל

. ובזמן שיאהב את יי אהבה)דברים ו,ה(" מאדךיה - מיד יעשה כל המצוות מאהבה. הראו

יה? הוא שיאהבג וכיצד היא האהבה הראועד עזה רבה יתרה גדולה אהבה יי את מאד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת יי, ונמצא שוגה בה תמיד, כאלו חולי האהבהאשה אותה מאהבת יה פנו עתן ד שאין בין בשכבו בין תמיד, בה שוגה שהוא - ושותה אוכל שהוא בשעה בין בקומו, יתר מזה תהיה אהבת יי בלב אוהביו, שוגין

תמיד, בכל" שצונו: כמו בה ובכל לבבך מא נפשך ובכל ששלמה)שם(" דך והוא .

רך משל: )שיר"כי חולת אהבה אני" אומר ד

. וכל שיר השירים משל הוא לעניןהשירים ב,ה(זה.

לאהבת2 הרמב"ם בוחר משל .א.איזה ה'?

__________________________________הנמשל? על הדבר מלמד מה ב. __________________________________

חכמים הראשונים: שמא תאמר:ד אמרועשיר, שאהיה בשביל תורה למד הריני בשביל שאקרא רבי, בשביל שאקבל שכר

י העולם הבא - תלמוד לומר: "לאהבהלחיועוד( את יי" יא,יג שאתם עושין, לא)דברים : כל

תעשו אלא מאהבה.חכמים: ד""במצותיו חפץ מאועוד אמרו

- "במצותיו", ולא בשכר מצוותיו.)תהלים קיב,א(

65

פרק י הלכות תשובה ספר המדע לנבוני ין מצו החכמים גדולי היו וכן תהיו אל ביחוד: ומשכיליהן תלמידיהן מנת על הרב את המשמשים כעבדים שמשין לקבל טובה, אלא היו כעבדים המא לקבל כלום, אלא את הרב על מנת שלי לשמשו. כלומר: - ראו מפני שהוא הרב

עבדו מאהבה. כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר אוה

זה הרי - פרענות עדיו תגיע א של כדי א לשמה. וכל העוסק בה לא עוסק בה של ליראה ולא לקבל שכר, אלא מפני אהבת - הרי זה עוסק אדון כל הארץ שצוה בהיעסק לעולם חכמים: ואמרו לשמה. בה תוך שמ לשמה, א של אפלו בתורה אדם

א לשמה בא לשמה. שלואת הקטנים את דין למ כשמ לפיכך, דין אותן י הארץ - אין מלמ הנשים וכלל עמוכדי לקבל שכר, עד מיראה אלא לעבד עתן ויתחכמו חכמה יתרה, מגלין שתרבה ד להן רז זה מעט מעט, ומרגילין אותן לענין ויעבדו וידעוהו, שישיגוהו עד בנחת, זה

מאהבה.הקדושו אהבת שאין וברור ידוע בר ד

עד שלאדם בלבו נקשרת הוא ברוךי ויעזב כל שבעולם שישגה בה תמיד כראו

נה, כמו שצוה ואמר: חוץ ממ "בכל לבבךעה שידעהו.)דברים ו,ה(ובכל נפשך" , אלא בד

עה - על פי האהבה: אם מעט - ועל פי הדמעט; ואם הרבה - הרבה.

להבין עצמו ליחד האדם צריך לפיכך ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעין לו את

ולהשיג, להבין באדם שיש כח כפי קונו.)ב,ב ואילך( כמו שבארנו בהלכות יסודי התורה

66

תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע: 'פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל י-ה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא. ואמר

לי: 'ישמעאל בני ברכני'. אמרתי לו: 'יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים

משורת הדין', ונענע לי בראשו'.

א. מה בקש ה' מרבי ישמעאל? ___________________________________.1ב. מה תמוה בכך? ____________________________________________

ג. מהי תשובתו של רבי ישמעאל? _________________________________ ד. האם המענה קלע למטרה לפי המדרש? הוכיחי!

_____________________ה. מה תמוה בתשובה? ________________________________________

והענין כי מילת 'ברוך' אינו לשון תהילה ושבח כמו ששומה בפי ההמון, שהרי כשאמר לרבי ישמעאל בני ברכני, לא אמר שם שום שבח בברכתו, אלא תפילה ובקשת רחמים .. אבל האמת כי ברוך פרושו לשון תוספת וריבוי, וכענין: " קח נא את ברכתי" , וברך את לחמך" , .. והרבה כיוצא במקרא שאי אפשר לפרשם

נפש החיים שער ב' פרק ב(' ) לשון תהילה ושבח, אלא לשון תוספת וריבוי"..

מוולוז'ין?2 חיים רבי שולל 'ברוך' למילה פירוש איזה א. . _______________________

ב. מהו הפירוש הנכון לדעתו? ____________________________________ ג. מהו השריר הגדול בגוף? )מה הקשר?( ___________________________

3 לא שהוא יתברך מקבל ברכה מברואיו חס ושלום לומר כך, רק הדבר הזה שעל ידי ברכה זאת יהיה הוא יתברך נמצא אל הנמצאים בניו במדת הברכה. וזה שלא יתנהג עם בניו במדת הדין ויכנוס להם לפנים משורת הדין. ודבר זה נקרא "ברכה", כי כל ברכה הוא תוספת ורבויצרכיו שהוא לו מה שנותן שאין הברכה מן השעור המוגבל, יותר

בלבד,

67

משאלה 3 ו-ה' ב' קושיות את אלו דברים לפי ניישב כיצד .1? ____________________________________________________________

__________________________________________________________ 4

ודבר זה הוא ענין אחד עם מה שאמרו שישראל מוסיפין כח וגבורה למעלה. וכל הדברים האלו אינם נאמרים על עצמו יתברך רק שכך הוא נמצא אל הנמצאים. ולכך מה שאמר ישמעאל בני ברכני, ר"ל תברך אותי עד שאני נמצא בברכה אל בני, וזה כאשר אני נוהג לפנים משורת הדין עם בני. ובאולי יקשה עוד, אחר שהוא יתברך רוצה מי המוחה בידו לעשות ולהתנהג עם בניו במדת הברכה, ולמה אמר ישמעאל בני ברכני. דבר זה אין קשיא למבין עניין הברכה, כי הברכה בצד עצמה ראוי מצד הנמצאים, שעל ידי הנמצאים נמצא אל הנמצאים במדת

הברכה. ודבר זה תוכל להבין, כי כל הברכות הם מן הזולת.

5

ואמר שראה אכתריאל י"ה ה' צבאות לפי שהגיע עד תכלית המדריגה שאפשר לאדם להשיג. כי הא' מורה שהוא יתברך התחלה וקדמון, שהרי הא' הוא התחלהנבדל מכל יתברך שהוא מורה כתר ושם וראשית, הנמצאים ואין משתתף עם הנמצאים שזה מורה עליו שם כתר, כי המלך על ידי שהוא מלך ויש לו כתר הוא נבדל מן שאר העם. ושם אל באחרונה לומר כי אין זה כתר הדיוט רק כתר אלקי, כמו כל המלאכים הנבדליםלומר רוצה גבריאל, כמו אל שם באחרון להם שיש

שהגבורה שלו אינה גבורת הדיוט רק גבורה אלקית.

6 ואחר כך הזכיר שם צבאות, כי משם הזה נמשכו רבוי התולדות אחר שבראם ולא היה

העולם מתרבה ולא היו פרים ורבים, ומשם הזה מנשך רבוי התולדות.

7

68

אך פן יהיה עם לבבך דבר שאינו, כי יש לך לדעת כי כל הדברים האלו אינם באמתת עצמו יתברך, שמצד עצמו הוא מקור הברכה ואין האדם שייך אל זה, רק במה שהוא יתברך לא נמצא אצלינו בשלימות כבודו מצד חסרון המקבל שאינו מוכן לקבל עצם כבודו, ועל ידי הברכה הזאת שהוא מצד המקבל שהוא בעצמו ברכה יוצא לפעל הברכה שיכבשו רחמיו את כעסו, ונמצא אל הנמצאים במדת הברכה ועל עניין זה נאמרו אלו דברים ואין ספק באמתתם. ודבר זה מפתח להבין כמה וכמה תעלומות חכמה אשר הם נסתרים מבני אדם, כי חושבים שדברים אלו אמרו מצד אמתת עצמו יתברך, שמשמעותם שיקבל הוא יתברך השלמה מן הנמצאים, ח"ו לומר כך ולהרהר כך, רק שהוא יתברך נמצא בברכה אל המקבל שהוא

חסר על ידי ברכה זאת ומפתח זה תקח בידך.

)מהר"ל, באר הגולה(.

69

בבא

70

סוכה דף יד עמוד א. 1

אמר רבי )אליעזר( למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר לומר לך מה עתר זה מהפך את ממדת אכזריותמהפכת דעתו של הקב"ההתבואה בגורן ממקום למקום אף תפלתן של צדיקים

למדת רחמנות:

א. איזו שאלה אמונית מעורר המשפט המודגש?___________________________________________________________________

. "נכון שהשפעות עליונות יושפעו על המקבל בהיותו במדרגה ידועה, והכנה2יכין האדם עצמו לקבל השפע ההוא הנה הוא המונע ידועה לקבלם. ואם לא הטוב מעצמו, שאם נגזר על איש מה על דרך משל שיצליחו תבואותיו בשנה פלונית והוא לא יחרוש ולא יזרע בשנה ההיא, אף אם ימטיר ה' מטרות עוזו על פני תבל ארצה לא תצלחנה תבואותיו אחר שלא חרש וזרע. והוא מונע מעצמו הטוב ההוא בשלא הכין עצמו לקבלו... וכשתשתנה המדרגה ההיא או ההכנה

ההיא – תשתנה הגזרה בהכרח לטוב או לרע... ועל זה הדרך הוא מבואר שתועיל התפילה או כשרון המעשה אל שיוכן המתפלל לקבל שפע הטוב או לבטל ממנו הרע הנגזר עליו, להיותו משתנה ממדרגת הרוע

שיהיה בה...")ר' יוסף אלבו, ספר העיקרים חלק ב'(.

ב. הסבירי את הנמשל._____________________________________________________________________

___________________________________________________________________מדרש תנחומא תולדות סימן ט. 3

"ולמה נתעקרו האמהות? אמר רבי לוי בשם רבי שילא דכפר תמרתא ורבי חלבובשם ר' יוחנן:

שהיה הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתם. אמר הקב"ה: עשירות הן נאות הן אם אני נותן להם בנים אינן מתפללות לפני".

מסכת ברכות דף לב עמוד ב. 4 " אמר רבי חנין אמר רבי חנינא: כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם. מנא לן? ממשה

רבינו. שנאמר: ואתפלל אל ה', וכתיב בתריה: וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא.

והא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא)איך(איני, לידי כאב לב שנאמר: תוחלת ממושכה מחלה לב? ..

71

לא קשיא: הא דמאריך ומעיין בה, הא דמאריך ולא מעיין בה".

מה פירוש 'אינה חוזרת ריקם'? האם כל תפילה מתקבלת?ג.____________________________________________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________

"אמר רבי חמא בר' חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור .5 ויתפלל שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' ". )שם(.

. .. צור העולמים לפניו נגלו כל תעלומות, איזה ציור רוחני מיוחד ראוי וחסר6

לכל נפש פרטית שתשתלם בו, שלפי צורך השתלמות זו מקביל, בסדור חכמתוהעליונה, מצב החסרון המזדמן המצריך את התפלה.

ולפעמים תתאחר התקבלות התפלה כפי מה שלא הספיק אותו הציור הרוחני הדרוש להשתלם כראוי בכל עמקו בנפש ובכל גוניו, עד שיהיה נשנה ונכפל כמה

פעמים. על כן האדם שלא נענה, עליו לחזור ולהתפלל, ולא לאמר נואש, חלילה, כי הקצריתברך מפדות? אלא שבחכמתו העליונה הוא חושב מחשבות לתן ידו קצרה ושלמות נצחיות לו ערך יוסיפו ושכל הדברים הזמניים ותקוה, לאדם אחרית

חשובה.למטרתו בהן בא ואינו פעולות עושה כשהוא באדם, המדה היא כך והנה מתחלש לבבו. אבל כשיודע שכל פעולה תקרבהו למטרתו אלא שלפי רוממות

המטרה צריך הוא ריבוי פעולות, לבבו מתאמץ להוסיף בעבודתו.על כן אמר קוה אל ה', והתקוה היא בעצמה מדת שלמות, ויסוד התקוה הוא מעלת השלמות הראויה להמשך מכשרון הפעולות הקודמות לה.. תדע נאמנה כי בכל ציור של תקוה לה' נתקרבת יותר אל המטרה, אלא שלא הגיעתך עדיין,

לפי שלא השלמת עדיין. על כן חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'. עולת ראי"ה א' עמוד כה()

מה היה עלול לגרום לאדם להתייאש מלהתפלל, וכיצד מחזק את ידיו רבי חמאד.לפי הסבר הרב קוק?

72

___________________________________________________________________ ____________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_____________________________________________________________

73

. 'ויזעקו בקול גדול אל ה' אלקיהם' - מה אמרו? אוי-אוי, זהו שהחריב המקדש1ועדין מרקד ישראל מארצם, והגלה את כל הצדיקים והרג את ושרף ההיכל בינינו! כלום נתתו לנו אלא לקבל עליו שכר - לא הוא ולא שכרו! נפל להם פתק מרקיע שהיה כתוב בו "אמת". ישבו בתענית שלשה ימים ושלשה לילות. מסרוהו בידם. יצא כארי של אש מבית קדשי-הקדשים. אמר להם נביא לישראל: 'זאתזהו יצר של עבודה-זרה. כשתפסוהו נעקרה אחת משערותיו. צווח, - הרשעה' והלך קולו ארבע מאות פרסה. אמרו: היאך נעשה. שמא, חס-ושלום, ירחמו עליו מן השמים. אמר להם נביא: הטילוהו בדוד של אבר וחפו את פיו באבר, שהאבר

)יומא סט, התרגום מתוך ספר האגדה(.שואב את הקול.

כתבי לפחות שלוש הוכחות ממדרש זה ,שהמעשה של אנשי כנסת הגדולהא.בעייתי מאוד:

______________________________________________________________________________________________________________________________

____________________________________________________________

"ובית המקדש נקרא אריאל בשביל הכוח הגדול אשר היה לו ... ולכך אמרו "אש של מזבח רבוצה כארי". ונקרא אריאל-חתם שם א-ל בסופו"

. )מהר"ל נצח ישראל פרק נ"ה(

ב. מה ההבדל בין אריה לבין ארי?____________________________________________

ג. מי נקרא ארי? )ירמיהו ד( _______ מהו מזל החודש שבו פגשנו אותו?_______________

ומאז אשר לא יכול העולם הישראלי לעמוד בקשר המלחמה המעודדת את החיים ויצרא דעבודה זרה הוכרח להתכנס "בדודא דאברא דשאיב קליה" ... ליאות רוחנית מלפפת היא את היקום והמהלך הולך בתכונה תרדמית. חולמים מדמדמים הם כל עסקני העולם ואין בה לא מגבורת

74

הטוב ולא מתגבורת הרע, אבל המטרה היא מכוונה: יצרא דעבודהזרה הולך ונעקר.. )אגרות ג עמוד נב(

מילים דומות נוקט הרב קוק כדי ליצור אווירה מסוג מסויים לעולם מאז4ד. אילו העלמות היצר?

____________________________________________________________________ הנזקים שנגרמו לעולם מאז היצר נכלא?3ה. מהם

______________________________________________________________________________________________________________________________________

ויתהפך דמשיח אור חדש גילוי לפני שישוב זרה דעבודה יצרא .. לקדושה כראוי בשובו כגוריא דנורא לבית קדשי קדשים, להתאחד)ערפילי רבה אמונתך לבקרים העליונה, חדשים וטהרה בקדושה

טוהר עמוד לב(

קוק? הרב לדברי לקרות צריך מה ו. _________________________________________________________

)עמוס ג, ח(."אריה שאג, מי לא ירא; ה' אלקים דבר, מי לא ינבא" ז. למה נמשלה הנבואה בפסוק זה? ______ ובירמיהו )פרק כ', פסוק ט'(?

_________________________________________________________

75

מדריך למורים

76

77

שיעור פתיחה (1-3)לעמודים

פתיחה: ילדים אוהבים לשמוע סיפור בטרם לכתם לישון. בעצם, כולנו אוהבים סיפורים. מדוע ?נאסוף תשובות.

בדברי חז"ל יש מלבד החלק ההלכתי, גם חלק אגדי. )כה עשו חכמינו ! תקראנה הבנות בגיל(. אולם בעוד החלק ההלכתי נלמד רבות, בחלק האגדי כמעט ולא עסקו. ישנם אנשים שמדלגים על האגדות, או קוראים אותם כלאחר יד. כפי

שנראה, זו טעות גדולה, שכן עומק עשיר ויפהפה טמון בהם. בדף(.1,2)מקורות

כעת נספר: מעשה בקיסר רוסיה שהזמין חכמי ישראל לארמונו, ושאלם: שמעתי שיש בתלמוד שלכם כל מיני סיפורים מוזרים. למשל: שהיה עוף עצום בגדלו, עד

ערים. באמת כתובים אצלכם60כדי כך, שכשנשברה לו פעם ביצה, תכנה הציף כאלו מעשיות !? )אכן, ישנה גמרא כזו במסכת בבא בתרא(.

,5נפנה את השאלה לתלמידות, וניקח כאתגר את התשובה: 'זו רק אגדה'. )מקור תוך זהירות 'לא לקטול' את המשיבה כך(.

הרבנים ענו לקיסר: נניח )ורק נניח..( שכבוד הקיסר גוזר גירוש על כל יהודירוסיה. ואנו חפצים לכתוב מאורע זה לדורות הבאים. כיצד נדווח על כך?

נכתוב: 'פעם היה ברוסיה קיסר עצום כל כך, עד שבטיפת דיו שיצאה מקולמוסו, ערים. הקורא כפשוטו ימלא שחוק פיו, והמשכיל יבין.60טבעו

. נאסוף מפי הבנות נימוקים3-4כאן יועלה בכיתה המושג משל. נלמד מקורות לשימוש במשל. ניתן להיעזר בדוגמאות שהן מכירות מן התנ"ך. נהיה פתוחים

למגוון תשובות. בדוגמה שהבאנו הנימוק הוא כמובן חשש מהצנזורה )שימו לב! בנות רבות אינן

מכירות מילה זו!(. גם יצירת אוביקטיביות היא סיבה מעניינת )משל כבשת( , להסתיר ממי שלא ראוי )6הרש(. בדף מצויות התשובות הבאות: לעניין )מקור

(, ליצור רבדים שונים של הבנה. מי שלא יבין רובד אחד – יישאר בידו פשט7-9(.10-11נחמד בכל מקרה. ובעתיד.. בע"ה.. )

. ולסכם: השנה עיקר לימודנו יהיה באגדות12לסיום חשוב ללמוד את מקור חז"ל.

כמובן, אין צורך לקרוא כל מילה דווקא בדף גדוש זה.

שיעור שני מטרת שיעור זה היא יצירת מוטיבציה והבנת חשיבות יכולת זיהוי סמלים והעמקה בתכנם, כפי שאנו

עתידים לעשות בכמה אגדות. נדגים: בספרות. כשהבן האבוד קרוי אבשלום – אתה אמור לדעת שהואא.

יימצא בבית כלא, ממתין לעונש מוות מוצדק )'זעקי ארץ אהובה'(. כשלאב קוראים אברהם ליפמן )= איש חיים( , ולבן יצחק, הענין הולך

להיגמר בעקדה )תיקו עם המוות(. אין להאריך, כי המקצוע נלמד. פסיכולוגיה בסיסית. כשציורים של ילד תמיד שחורים כדאי לבדוק אתב.

ביתו. כשבחור חוזר מנופש כשהמתנה היחידה שקנה לעצמו היא בובת איה )החמור הדכאוני מפו הדב( , לא נופתע לשמוע שחברתו הוותיקה

עזבה אותו.

78

10 ג. בסרטים. ההצעה הלוטה בזה )ומאוד לא מחייבת כמובן( היא דקות ראשונות מהסרט 'קרמר נגד קרמר', שעתיר סמלים לדעתי, נוגע

לבנות, ואולי יכול להטרים לימוד מדרש מקביל העוסק בהרס חיי נישואין. ניתוח הקטע מהסרט מצורף. ניתן בהחלט להשתמש גם בסרט סמלי כמו

'מרד התרנגולים'.

79

ענוותנותו של הלל(11)לעמוד

תלמוד בבלי, מסכת שבת דף ל/בת"ר לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי

מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה. אמרו: כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ד' מאותזוז.

אגדה זו מבאר הרב קוק בפירוט ולכן ראיתי להביאה, קטע קטע, עם תמציתפירושו מעין אי"ה.

ת"ר לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי אין כאן שפיטה של הגדולים הללו, כיוון שיש דרכים שונות בעבודת ה', ובוודאי

ששמאי היה צדיק עצום ודרכו ראויה. השאלה היא איזה דגם יקח אדם רגיל, שזקוקלמגדלור.

מעשה בשני בני אדםשהמרו זה את זה אמרו כל מי שילך ויקניט את הלל

ישנה כאן הכנה נפשית להקנטה: ברור שיש כאן צורך בהליכה מיוחדת, בריכוזותכנון.

כסכום המכסימלי של בושת )בבא קמא דף צ עמוד א'(. כדי להרגיז יטול ד' מאות זוז את

.הלל יש צורך באבדן כל בושה

וכהכנה נפשית הוא טוען שזה לא אתגר: כבר אין צורך אמר אחד מהם אני אקניטנו במיחד כדי להקניטו. זה קל יותר מהצפוי.ללכת

זמן מעבר בין עבודה למנוחה. כשעובדים יש כח התמדה. אותו היום ערב שבת היה כשנחים, אוגרים כוחות. אולם כשחושבים שהגיעו למנוחה ומתרפים נפשית, ואז

לפתע יש עוד משימות קשה מאוד שלא להתייצב עצבניים. משל לתוספת שבוע לימודים ברגע האחרון של

השנה..קשה בהרבה מהקדמת סיומו של החופש !

מעשה אינטימי הדורש פרטיות. והלל חפף את ראשו

עבר. כבדרך אגב. לא שיש לו עניין חשוב והוא רץ בהול .הלך ועבר על פתח ביתו

כיוון שאני כאן, נשאל.. וכאילו לא יודע היכן גר הנשיא, אמר מי כאן הלל מי כאן הלל ומכנה אותו בשמו הפרטי. ועל השנות השאלה פעמיים ללמדך שהחוצפה איננה

מקרית..

ענווה איננה ביזוי עצמי. הלל שומר על כבודו ועל כבוד השואל נתעטף ויצא לקראתו ומתלבש כראוי.

אמר לו: בני מה אתה מבקש יש לי מזמן ודווקא עכשיו אני בא. יש לי בשביל לשאולאמר לו: שאלה יש לי לשאול

ולאו דווקא כדי לקבל תשובה..

80

אני רוצה לעזור, או כפותר לשאלה, או כעזרה אישית לך, בני.אמר לו: שאל בני שאל מלבד היות השאלה לא דחופה לא מעשית ולא מפני מה ראשיהן של בבליים סגלגלות?

.עלבון מכוון להלל הבבלי מוסרית, היא גם

העניו מנסה למצוא בכל דבר הבא לפניו לקח, או אמר לו: בני שאלה גדולה שאלת רווח לבניין עולמו.

והראש העגול מאפשר לידה קלה. ללמדך שהקב"ה יוצרמפני שאין להם חיות פקחות טבע גם לפי חולשותיהם של בני האדם. שאפשר שיש טבע שנוצר לפי בני האדם,

והוא ישתנה כשישתפרו אלו. כשיחכימו המיילדות )ואין לך חכם כרואה את הנולד..( לא יהיה עוד צורך בראשים

העגולים.

כדי שיספיק להכנס למקלחת, אך לא לסיים..הלך והמתין שעה אחת

החזרה מורה על עקביות של נדנוד, שלא בערחזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל לו משהו, אלא לדעתו הלל הוא ספק התשובות שלו. השאלה החוזרת וודאי איננה

אינפורמטיבית, שהרי הוא כבר יודע היכן גר הלל , אלא להקניט.

נתעטף ויצא לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקשכפי שהתבאר. ואפילו לחצוף כזה.

גם אם באת רק לשאול.. אמר לו: שאלה יש לי לשאול אמר לו: שאל בני שאל

מהראש עבר לעיניים, ומבבלים לתרמודים, כך מפני מה עיניהן של תרמודיין תרוטות שנרעה שיהיו אינספור שאלות.. אפם של קירגיזים, גרונם של אסקימואים.. לאט

לאט..

אמר לו בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין החולות ללמדך שיש השגחה ישירה לכל עם כצרכיו, עיניים מצומצמות כהגנה מפני החול. עוד למדנו שהמועיל חשוב מן היפה. כך, גם אם זה לא יפה שמפריעים ביום שישי,

כיוון שיש תועלת אין לכעוס..

יותר על דרך הדרש: המהרש"א סבור שבאמת לא היה צריך הלל לענות על שאלות טפשיות "אל תען כסיל כאיוולתו". אלא שהבין הלל ששלוש השאלות מכוונות למידות תלמידיו של

בלעם הרשע: מדוע יש בבבל רוח גבוהה הגורמת עניות = גלגל חוזר כראש עגול.וגאווה הייתה בבבל. על כך השיב הלל שבאמת חוסר חכמה הוא.

השאלה השניה דנה בעין רעה )שאולי מרמזת לזנות "שמשון הלך אחר עיניו"( והללהסביר שהדבר נובע מ'חול', שאין בהם קדושה.

השאלה השלישית דנה ב'נפש רחבה' , תאוות הממון, ממונו של אדם שמעמידו על רגליו כנאמר: "כל היקום אשר ברגליהם". התשובה היא שהם עומדים בין הבצעים,כלומר רודפי הבצע, שוכני אפריקה, צאצאי כנען שציווה בניו אהבו הגזל והבצע?\

שלוש פעמים הן חזקה..הלך והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל

נתעטף ויצא לקראתו אמר לו: בני מה אתה מבקש אמר לו: שאלה יש לי לשאול אמר לו: קפץ לרגליים, כדי שיהיה ברורשאל בני שאל מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות?

שהוא רוצה להתקיל, ולא לשאול על סדר מסויים.

81

אמר לו: בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין בצעי המים ואם הגוף 'לומד' להשתנות כדי לעבור ביצה, וודאי שאפשר לרכוש כוחות סבלנות

וענווה כדי לעמוד בפני נודניקים..

אמר לו שאלות הרבה יש לי לשאול ומתירא אני שמא תכעוס לעיתים הכח של המתנהג בענווה הוא המחשבה: 'איזה עניו אני' ! כך שנסיון

מחוכם לשבירת הענווה הוא להתריס: בכלל לא שמתי לב שאתה עניו, לא קרה כאןשום דבר מיוחד !.. יש עדיין לחשוש שתכעס..

נתעטף וישב לפניו יש שאלות בנושאים חשובים, ויש שאלות שדרך בירורן חשוב או מסובך. ההתעטפות

הנוספת מורה על מתן כבוד לנושאים, והישיבה על ריכוז כיאה לבירורים מורכבים.

אמר לו: כל שאלות שיש לך לשאול שאל אמר לו: אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל ?

היית 'הלל' ונשארת 'הלל'. אפילו התפקיד לא רומם אותך. אתה רק מתחזה, נקראנשיא ללא הצדקה.

אמר לו: הן. אמר לו: אם אתה הוא לא ירבו כמותך בישראל אמר לו: בני מפני מה? הלל מכיר במיעוט כוחו כפרט, אך יש בו מודעות עצמית. ברור לו שריבוי הללים

יהיה רק לטובה.

ובגלל השטות הזאת גדפתי אותך. עוד לא אמר לו: מפני שאבדתי על ידך ד' מאות זוז אבדה תקוותנו. אולי עכשיו תתרגז!?..

אינך צריך להיות דווקא כמוני. רוח מיוחדת לך, ואפילו לפיאמר לו: הוי זהיר ברוחך השימוש הנלוז שעשית בה, עדיין יכול אתה לצאת ברווח. ככל שההפסד הוא גדול,

אם תגמור אומר שערך הענווה והסבלנות גדול יותר, הרי ככל שגדל ההפסד הכספי,גדל הרווח המוסרי.

האחד לסבלנות הרגילה, והשני,כדי הוא הלל שתאבד על ידו ד' מאות זוז וד' מאות זוז שגם במצב שיש צורך בהקפדה חיצונית, לצורכי חינוך וכדומה, שאז קשה מאוד לשמור על איזון פנימי, שכבר ניתנה רשות למשחית, ועלול אדם לאבד שליטה –

שמירת שיווי משקל רוחני גם במצב כזה שווה ארבע מאות זוז בפני עצמה.

והלל לא יקפיד:

82

14יחידה מספר

תענית ז' עמוד א' מקור מרכזי:

"אמרה ליה ברתיה דקיסר לרבי יהושע בן חנניא: 'אי חכמה מפוארה בכלי מכוער '! אמר לה:

'בתי, אביך במאי רמא חמרא'? אמרה ליה: 'במאני דפחרא'. אמר : 'כולי עלמא במאני דפחרא,

ואביך במאני דפחרא' !? אמרה ליה: 'במאי נירמי'? אמר לה: 'כגון אתון, דחשיבתו, רמו במנא

דכספא ודהבא' . אזלא, רמי לחמריה במאני דדהבא וכספא. תקיף. אמר לה לברתיה: 'מאן

אמר ליך הכי'? אמרה ליה : 'רבי יהושע בן חנניא'. אמר ליה: 'אמאי אמרת לה הכי ' ? אמר

ליה: 'כי היכי דאמרה לי איהי , הכי אמרי לה'. והא איכא דשפירי וגמירי ? אי הוו סנו - טפי

הוו גמירי.

: היחס ליופינושאמטרות ומסקנות:

.הבנה שיופי סכנה בו להתקדמות האדם.אבחנה בין יופי גשמי לרוחני אבחנה בין זמני גלות וחורבן, בהם החומר והרוח סותרים, לבין זמני גאולה בהם הם

משתלבים )הרחבה בכיתה י"ב(.

שאלות לדוגמה על המדרש : האמנם התורה נגד יופי?.6

סמלים לניתוח:

כלי חרסכלי זהב יין

הסבר כללי:ויחסי, שונה 'יופי' חמקמק גיבוי פנימי הוא דבר מזיק. אכן, המושג יופי חיצוני לבדו ללא

מחברה לחברה. בהחלט ניתן לדבר על יופי פנימי מקרין. מכל מקום, כשהאדם נסחף אחר

הצד החמרי, אלוקים שובר לו אותו כדי 'להוציא' אותו מזה.

דבר זה נכון ביחיד ובלאום. רבי יהושע חי בזמן חורבן - מרד בר כוכבא, והוא מסביר לבת

הקיסר את המצב הלאומי. כלי החרס – עם ישראל- מחזיק טוב יותר מכלי הזהב השחצני,

שחושב שהוא יכול למלא כריסו יין בלי שיווצר קלקול.

לימוד מדרש זה הוא בעיקר מבוא ללימוד הנושא דרך דף המקורות.

83

מקורות למחשבה והעמקה:

ספר נתיבות עולם א עמוד יב - נתיב התורה פרק ב "במאמר הזה בא לבאר איזה מדה ידבק בה עד שמצד אותה מדה אפשר שיזכהוזולת המדה אי אפשר בשום אופן שיגיע אל התורה, והמדה הזאת היא לתורה, הענוה. ומדה העצמית שגרמה למשה שהיה מקבל התורה, היא הענוה אשר היתה

עמו יותר מעם כל אדם אשר על פני האדמה ולכך זכה לתורה".

ספר חדושי אגדות חלק שני עמוד כב - מסכת נדרים כמו שאמרו )תענית ז' א' ( על התורה שנמשלה למים מה מקים מניחין מקוםבמי רק שנתגאה במי נמצאים אינם תורה דברי אף נמוך למקום ויורדין גבוה שמשפיל עצמו, ודבר זה בארנו במקום אחר באריכות, כי הגאוה הוא מתיחס אל הגשמי, והתורה חכמה אלקית נבדלת אין ראוי למי שנפשו יש לו יחוס אל הגשמי, ולפיכך אמר שהיופי היא מעלה גשמית שהיופי לגוף ואינו ראוי אל התורה ובאנו דבר

דלעיל שאמר הא לך יקשה ולא תענית. פניוזה במסכת ,חכמת אדם תאיר שתראה מזה כי היופי ראוי לאדם השכלי, וכאן אמר אדרבא כי אין ראוי היופי

דברחכמת אדם תאיר פניולאדם שיש לו החכמה . כי אין זה קשיא כי מה שאמר , ואין היופי ההוא יופי גשמי רקכי קרן עור פניוזה כמו שהיה אצל משה שנאמר בו

אור נבדל שראוי לבעל שכל, כי החכמה היא אור בודאי אבל היופי שנאמר כאן הואודבר זה מבואר אין זה גמור אור שדבר זה אין ראוי לחכמה, ואין היופי הגשמי

להאריך בו:".

84

תנו רבנן:הלכה זו נתעלמה מבני בתירא:

פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת.שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת אם לאו.

אמרו: כלום יש אדם שיודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו?אמרו להם: אדם אחד יש שעלה מבבל והלל הבבלי שמו

ששימש שני גדולי הדור שמעיה ואבטליוןויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו.

שלחו וקראו לו.אמרו לו: כלום אתה יודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו?

אמר להם: וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה את השבת?והלא הרבה יותר ממאתים פסחים יש לנו בשנה שדוחים את השבת.

)רש"י: כלומר יותר ממאתים קרבנות יש שדוחין שבת בשנה. חמישים שבתות השנה, בכל שבת ושבת ארבעה כבשים, שנים לתמידים ושנים למוספין, הרי

מאתים(...מיד הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליהם

והיה דורש כל היום כולו בהלכות הפסח...התחיל מקנטרן בדברים.

אמר להן: מי גרם לכם שאעלה מבבל ואהיה נשיא עליכם?עצלות שהיתה בכם שלא שמשתם שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון.

אמרו לו: רבי, שכח ולא הביא סכין מערב שבת מהו?אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי.

אלא הנח להן לישראל, אם אין נביאים הן בני נביאים הן.למחר,

מי שפסחו טלה תוחבו בצמרו,מי שפסחו גדי תוחבו בין קרניו.

ראה מעשה ונזכר הלכהואמר: כך מקובלני מפי שמעיה ואבטליון"

)פסחים סו.(שאלות

כיצד ניתן להסביר את העלאתו המהירה של הלל על כס הנשיאות רק על סמך ידיעה בהלכה כל כך פשוטה?

שבה מוכיח הלל את דעתו שפסח דוחה אתדרךהאם ניתן ללמוד - מן ה השבת - על דרכו שלו בהנהגת העם?

מה רצתה האגדה לרמוז בסיומה, כאשר הביאה את פתרון ענין הסכין? מה מרומז בדרך שבה פתר הלל את השאלה ההלכתית?

לעיונם של דברים:היחס שבין הפסח לבין השבת, כמוהו כיחס שבין חמה ללבנה.

ראש חודשים" -לכםשכן אם מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל - "החודש הזה )והרי זמן המועדים, עפ"י בית דיןידכםכל משמעה הוא שהמועדים נתונים ב

נקבע(, הזמן הראשון שנברא בו העולם - בידי בורא העולם הוא. ואם נצטוו ישראל לקדש חודשים בחודש הראשון דווקא )הוא חודש ניסן(, נקבע

ראש השנה לשנים בחודש השביעי )הוא חודש תשרי(.

85

ועל כן - בשבת, הקשורה למימד המוחלט של הזמן - מימד החמה, מברכים אנו בתפילה "מקדש השבת" )בלא להזכיר שם ישראל(, ואילו במועדים, הקשורים

והזמנים".ישראללהליך קידוש החודש של בית הדין, מברכים אנו "מקדש אם תרצו, זה היה יסוד מחלוקתם בדרך ההנהגה של הלל ושל בני בתירא.

שכן בני בתירא, הנהיגו את העם כדרכם של מנהיגים מלמעלה למטה. ועל כן, כאשר הגיעה ההתנגשות בין פסח לבין השבת, בין ההנהגה האלוקית להנהגה

האנושית_ישראלית, לא ידעו הם מה ההלכה. האם הפסח הבנוי על הכרעת בי"ד של מטה דוחה את השבת, או שמא להיפך: השבת האלוקית היא זו שדוחה את

הפסח? בא הלל ולימד שכיום ההנהגה העיקרית היא זו הבאה מן העם, ופסח דוחה את

השבת. היה בכך חידוש מרענן וחשוב. שכן בימים בהם הורדוס המלך שולט בכפה, ועם ישראל שוכח אט אט את תורתו, היה הכרח למצוא דרכים מתאימות להגיע אל

העם לא מלמעלה למטה, אלא מתוכם. )גם תקנות אחרות של הלל, כמוהפרוזבול, יוסברו על דרך זו(.

ואכן שיטתו זו של הלל זוכה להערכת העם - והוא ממונה כנשיא. מבחנו הראשון כנשיא - בשאלה מהלכות שבת. האם מותר גם לטלטל את הסכין

אם שכחו לעשות זאת מבערב? התשובה - מבטאת היטב את שיטתו העקבית של הלל: הנח להן לישראל. אם אין

נביאים הן בני נביאים הן. הם עצמם, במנהגם שלהם, יקבעו את ההלכה. וכךאמנם היה.

על דרך זו, ניתן לפרש גם את מחלוקת בית שמאי ובית הלל בהדלקת נר חנוכה.מוסיף והולך או פוחת והולך?

האם להתחיל מלמטה ולהוסיף, או מלמעלה ולהוריד?והלכה כבית הלל.

)הדברים הם של ר' יעקב שפירא, שהרשנו לצטטם באדיבותו(

86

יחידה מספר

מקור מרכזי: חולין דף קט עמוד ב " אמרה ליה ילתא לרב נחמן: 'מכדי, כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה. אסר

לן דמא - שרא לן כבדא. נדה - דם טוהר. חלב בהמה - חלב חיה. חזיר - מוחא דשיבוטא. גירותא - לישנא דכוורא. אשת איש - גרושה בחיי בעלה. אשת אח –

יבמה. כותית - יפת תאר. בעינן למיכל בשרא בחלבא'. אמר להו רב נחמן לטבחי: 'זויקו לה כחלי'.

נושא: מימוש יצרים.מטרות ומסקנות:

.הבנה כי נותן התורה הוא בורא היצרים.אין דבר רע כשלעצמו. כל יצר ניתן לנצל גם לטוב .התורה איננה נגד הנאות .אין טעם של חויה שאין דרך להשיגה בהיתר

שאלות לדוגמה על המדרש : מניין הבטחון שכנגד כל איסור יש היתר?.7

מה החשיבות בעיקרון זה, שמודגם כל כך?.8

האם ראויה השאיפה 'לטעום' טעם בשר בחלב?.9

הסבר כללי: מדרש זה הוא בעצם פתיח לעניין 'תורת חיים'. שאיפתה של ילתא נובעת מההבנה שלאמיתו

של דבר הכל טוב, שהרי ה' יצר הכל. מן הסתם כל יצירה, כל חויה יש לה תפקיד במילוי

כן הכרחי שתהיה דרך מותרת לאכילת בשר בחלב. רב נחמן בעלה מקבל את הנפש, אם

ההשקפה הזו ואכן יוצר היתר. מסר זה מאוד אהוד על הבנות, ונראה שרצוי להדגיש שדווקא

בשל כך שיש אופו מותר לכל יצר וחויה, אין כל סיבה והיתר לבצע חטא .

)יש לחמוק מהדוגמה של דם היתר שאינו נוהג לאחר איסור דרבנן, ומעניין ייבום(

מקורות למחשבה והעמקה:מהר"ל חדושי אגדות חלק רביעי עמוד קטז - מסכת חולין.

ספר חדושי אגדות חלק רביעי עמוד קטז - מסכת חולין

87

פירוש: שאם לא כן לא היה נברא האסור כלל, דלמה יברא השם יתברך דבר שהוא אסור. דוודאי מפני שהוא אסור הוא טמא ולמה יברא אותו? אלא בשביל שנבראבשביל רק הבריאה, להם ראוי שאין האומות כמו עמו. האיסור נברא ההיתר זה אי אפשר שיהיו כי דבר וראוי להם הבריאה נבראו האומות, ישראל שנבראו נבראים ישראל בלבד. וכן אם לא היה דבר מותר כנגדו לא היה נברא האיסור, רק בשביל ההיתר נברא האיסור כי אין בריאת ההיתר בלבד. ועוד כי כל איסור הוא יוצא חוץ מן הראוי, ואם לא היה ענין זה מותר כלל לא שייך שהוא יוצא חוץ מן הראוי שהרי לא תמצא היתר בזה, לכך צריך לומר שהיתר קודם ואיסור היוצא מן הראוי

להיות ודבר זה ברור:

88

על היופי

(27-28)לעמוד

המעשה ברבי יהושע )תענית ז(.מקור מרכזי:: יופי, כסמל להוויה פיסית.נושא

:מטרות ומסקנות.הבנת הסכנה בשקויעה בחמריות.הבהרה כי התורה איננה מתנגדת לחיים . הגדרת עניין כיבוש היצר . 'הכרת המושגים 'ישר' ו' כובש .הבנת ערך עבודת ה' בכל אחת מהדרכים

:שאלות לדוגמה על המדרש האומנם רבי יהושע בעד כיעור?.10 האם הכרח הוא ש'אילו היו מכוערים היו יפים יותר?.11

סמלים לניתוח: יין חרס

מקורות למחשבה והעמקה:

:הסבר כללי לכאורה קשה להבין כיצד רואה רבי יהושע כיעור כאידיאל. ניתן היה לתרץ

שבהיותו מכוער, ניסה להגדיר את תפקידו. על דרך שרבי יוחנן מצא טוב ביתמות:מסכת קידושין דף לא/ב

אמר רבי יוחנן אשרי מי שלא חמאן רבי יוחנן כי עברתו אמו מת אביו ילדתו מתה אמו.אולם ניתן לומר יותר מזה:

רבי יהושע סבור שההשקעה במישור החומרי, יש בה כדי להטות את האדם מרוחניות. לפיכך בבחירה חפשית אין הוא משקיע בעולם החמרי. כיעורו אינו

טבעי, אלא תיאור מצבו:

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח/א אמר רבן גמליאל הואיל והכי הוה איזיל ואפייסיה לרבי יהושע כי מטא לביתיה חזינהו לאשיתא יתיה דמשחרן אמר לו מכותלי ביתך אתה ניכר שפחמי אתה אמר לו אוי לו לדור שאתה פרנסו שאי אתה

במה הם נזונים אמר לו נעניתי לך.יודע בצערן של תלמידי חכמים במה הם מתפרנסים ו)על פי 'דברי שאול', לרבי יוסף שאול נתנזון. כאן ניתן ללמוד את דברי המהר"ל על השכל.

בהחלט ניתן להוסיף שרבי יהושע, מרבותיו של רבי עקיבא, חי בזמן חורבן: כשלונו של מרד בר כוכבא. בזמן כזה עצם החורבן מורה כי עולמות החומר והרוח עומדים כרגע בסתירה, כדברי חובת

הלבבות : כל מה שירבה העולם ישוב, ירבה השכל חורבן.

מדרש רבה בראשית פרשה סד פסקה י

89

בימי רבי יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש. הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין מעכו עד אנטוכיא והיו מספקין לעולי גולה כסף וזהב וכל צרכם. אזלין אלין כותאי ואמרין: ידיע להוי למלכא דהדין קרתא מרדתא תתבנא ושוריא ישתכללון מנדה בלו והלך לא יתנון. מנדה- זו מדת הארץ. בלו- זו פרובגירון. והלך- אנגרוטינה. ואמר להון: מה נעביד וגזרית? אמרין ליה: שלח ואמר להון: או ישנון יתיה מאתריה, או יוספון עליה חמש אמין, או יבצרון מיניה חמש אמין מן גרמיהון, אנון חזרין בהון. והוון קהליא מצמתין בהדא בקעתא דבית רמון. כיון דאתון כתיבא - שרון בכיין. בעיין לממרד על מלכותא. אמרין: יעול חד בר נש חכימא וישדך צבורא. אמרין יעול ר' יהושע בן חנניא דהוא אסכולוסטקיא דאורייתא. עאל ודרש: ארי טרף טרף ועמד עצם בגרונו. אמר: כל דאתי מפיק ליה אנא יהיב ליה אגריה. אתא הדין קורא מיצראה דמקוריה אריך. יהיב מקוריה ואפקיה. אמר ליה: הב לי אגרי. א"ל: זיל תהא מלגלג ואומר דעילת לפומא דאריה בשלם ונפקת בשלם. כך דיינו שנכנסנו

לאומה זו בשלום ויצאנו בשלום.

כניגוד ניתן ללמוד את המדרש הבא: מעשה ברבי שמעון בן גמליאל שהיה על גבי מעלה בהר הבית וראה עובדת כוכבים

)עבודה זרה כ'אחת נאה ביותר. אמר: מה רבו מעשיך ה'. עמוד א'(

ותמהים אנו: נשיא ישראל בהר הבית , זה מה שיש לו לחשוב? התשובה היא שהיא הנותנת: אולי דווקא נשיא ישראל בהר הבית יכול להנות מיופי כיופי, ללא פניות ומחשבות זרות. יש להדגיש כי אין בהלכה הנחות לאיש: לשום אדם ולשום איש אסור

לעבור על הלכה ברורה. הגמרא עצמה דנה בסיפור זה:

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כ/א לאסתכולי מי שרי? מיתיבי ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ..

.קרן זוית הואיולא ראה באקראי, במראה באישה, אלא שפגש להסתכל גמליאל אסור לרבן גם כלומר:

הסתכל.לשיא הערכה ליופי מגיע המדרש הבא:

רבי אלעזר ]בן פדת[ חלה. נכנס אצלו רבי יוחנן. ראהו שהוא ישן בבית אפל, גילה רבייוחנן זרועו ונפלה אורה.

ראה את רבי אלעזר שהוא בוכה.אמר לו: למה אתה בוכה?

אם משום תורה שלא הרבית? – שנינו "אחד המרבה ואחד הממעיט – ובלבד שיכוון ליבו לשמים", ואם משום מזונות? לא כל אחד זוכה לשני שולחנות, ואם משום בנים? – זו

היא העצם של בני העשירי. אמר לו: על יופי זה שיכלה בעפר אני בוכה. . . אמר לו: על זה ודאי יש לך לבכות. . . –

ובכו שניהם.ברכות דף ה'

בנים, דווקא על היופי הם10לכאורה תמוה, שמכל אבידות עולם, כולל מותם של בוכים?

מסביר הרב קוק בעין אי"ה: "הגוף ברוב בני אדם יש בו עכירות ורע, אלא שהנפש מרוממתו ומשמרתו. על כן אין לחוש על מה שמתבלה כדי שיהיה מתוקן לעתיד, כהיתוך כסף בתוך כור. אבל רבי יוחנן, ששופריה העיד על האור האלוקי שהיה חופף גם על גופו, שהיה גופו זך וטוב,

האי שופרא דבלי בארעא.ובו התעצמה הצורה השכלית בחמרו, על כן בכו על לאמור: באידיאל ניתן לחיות את הדברים במלואם, שלא תהיה קיימת סתירה ביןיכולה להיות מושלמת )רק עד ונשמה. כמה כואב הדבר שההרמוניה איננה גוף

תחיית המתים !( , ויש צורך בהפרדה.(.28את הדרך לשימוש בכוחות העולם הזה לטובה ניתן ללמוד מדברי הרמב"ם והכוזרי )עמוד

כאן נלמד את המושגים 'ישר' ו'כובש' , או 'ישר' ו'צדיק' במינוחים של המלב"ים.

90

ה'ישר' הוא האדם החי במלוא כוחותיו ומנסה לנצלם לטוב, ו'הכובש' הוא אדם שנאלץ )במקרה שהוא מבין שזה אילוץ ולא אידיאל( לדכא זמנית כוחות מפחד איבוד שליטה במקרה שישחרר

אותם. דיון מרתק ורצוי יכול להיות בנושא יתרונות וחסרונות של חברה המדגישה את דרך הכבישה, לעומת הדרכה של דרך הישר. נעמוד על כך, שמסתבר שדרך הישר מיועדת לזמן גאולה, שה' אומר לנו שהגיע הזמן לפרוש כנפיים, בעוד שדרך הכבישה היא יותר גלותית במהותה, שהגלות עצמה היא כבישת כוחות שה' מבצע בנו, מכיוון שביטוי מלא שלהם גורם לניצולם לחטאים . לפיכך יש השלכה מעשית מכרעת לדיון האם אנו נמצאים בזמן גאולה אם לאו, באשר לדרך

החינוכית שיש לראות בה עיקר.ובעטו. ו'נחנקו' רוחנית נדגיש שהחיים מורכבים תמיד משניהם. רבים נקטו בדרך הכבישה לעומת זאת, ההולכים בדרך ה'ישר' פעמים רבות נסחפו בשטף החיים ובטאו כוחות ללא סינון

בין טוב ורע, וכך נכשלו בעוונות.אין ספק כי כל רווק ורווקה חיים במידה מסוימת ב'כבישת כוחות', וכך נאה להם וכך יאה.

כל תחום שאין האדם בשל לו עדיין – עליו לפרוש הימנו, פן יכשל. השאלה היא רק מההשאיפה הכללית: ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך - בשני יצריך.

91

לא בשמים היא (45)לעמוד

תנורו של עכנאימקור מרכזי:

תנן התם: חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא, רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאים,

וזהו תנורו של עכנאי.מאי עכנאי?

אמר רב יהודה אמר שמואל: שהקיפו דברים כעכנא זו וטמאוהו.תנא: באותו היום השיב ר' אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו.

אמר להם: אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו מאה אמה,ואמרי לה ארבע מאות אמה.

אמרו לו: אין מביאין ראיה מן החרוב.המים אמת חזרו יוכיחו. המים אמת כמותי, הלכה אם להם: ואמר חזר

לאחוריהם.אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים.

חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי, כותלי בית המדרש יוכיחו.היטו כתלי בית המדרש ליפול.

זה את זה מנצחים חכמים תלמידי אם להם: אמר יהושע. רבי בהם גער בהלכה, אתם מה טיבכם?

לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדייןמטין ועומדין.

חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי, מן השמים יוכיחו. יצאת בת קול ואמרה: מהלכם אצל ר' אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום!

עמד ר' יהושע על רגליו ואמר: "לא בשמים היא" )דברים ל', יב(.)...(

הוא ליה: מאי עביד הקדוש ברוך נתן לאליהו, אמר ר' )= מצאו( אשכחיה ואמר: בההיא שעתא? )=מה עושה הקב"ה באותה שעה?( אמר ליה: חייך

נצחוני בני, נצחוני בני. אמרו: אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר' אליעזר ושרפום באש, ונמנו עליו

וברכוהו. ואמרו: מי ילך ויודיעו? אמר להם ר' עקיבא: אני אלך. שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב

את כל העולם כולו. מה עשה ר' עקיבא? לבש שחורים, ונתעטף שחורים וישב לפניו בריחוק ארבע

אמות.אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, מה יום מיומיים?אמר לו: רבי, כמדומה לי שחבריך בדילין ממך.

)...(תנא: אף גדול היה באותו יום שבכל מקום שנתן בו עיניו ר' אליעזר - נשרף.

ואף רבן גמליאל היה בא בספינה, עמד עליו נחשול לטבעו, אמר: כמדומה לי שאין זה אלא בשביל רבי אליעזר בן הורקנוס. עמד על רגליו ואמר: רבונו של

92

עולם, גלוי וידוע לפניך, שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלאלכבודך שלא ירבו מחלוקות בישראל. נח הים מזעפו.

)בבא מציעא נט:(

נושא: חשיבות אחידות ההלכה והיחס למחלוקות.מטרות ומסקנות:

.יש אמת בכל דעה המופיעה בדברי חכמים.הכרעה הלכתית חייבת להיות חד משמעית .ישנם מצבים בהם אי אפשר להכיל ריבוי דעות ויש צורך בהכרעה חד משמעית .לא פוסקים לפי ניסים ומופתים, אלא לפי כללים הלכתיים .לא בשמיים היא

שאלות לדוגמה על המדרש : מדוע אין משגיחין בבת קול?.12

'נצחוני בני' . הייתכן?.13

מה פשר הראיות שמביא רבי אליעזר ?.14

מדוע חשוב להכריע הלכה במחלוקת בנושא נדיר כל כך?.15

סמלים לניתוח:.חטים, זיתים, שעורים .בצק תופח .נחשול של ים .חרוב, אמת המים, כתלים .מאה, ארבע מאות

מקורות למחשבה והעמקה: מהר"ל חידושי אגדות חלק ג', עמוד כז, נתיבות עולם, נתיב אהבת רע עמוד ,

באר הגולה באר ד' עמוד נה.

הסבר כללי: הסתפקותו במועט המסומלת בחינות רבות יש שבגללן ראוי לפסוק כרבי אליעזר. ביניהן:

בחרוב:

מסכת ברכות דף יז עמוד ב אמר רב יהודה אמר רב בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת כל העולם

מערב שבת לערב שבת .חרובין די לו בקב חנינא בני וחנינא בניכולו נזונין בשביל צירוף חרוב ומים מביע הסתפקות במועט של התמסרות שלימה לתורה:

93

וכעניין רשב"י ובנו:

מסכת שבת דף לג עמוד ב

ועינא דמיא והוו משלחי מנייהוחרובא אזלו טשו במערתא איתרחיש ניסא איברי להו והוו יתבי עד צוארייהו בחלא כולי יומא גרסי

נמשלו לתורה: גם מים

מסכת תענית דף ז עמוד א

ואמר( רבי חנינא בר אידי למה נמשלו דברי תורה למים דכתיב הוי כל צמא לכו למים לומר לך מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך אף דברי תורה אין

מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה . מרמז רבי אליעזר שהמחלוקת שהוא נוקט אינה נובעת חלילה מגאווה, והוא קורא

לאמה )= נתיב ישר( של מי התורה להעיד בו כי אינו נוטה מן האמת כדי להיותצודק.

גם הכתלים מעידים שרבי אליעזר לא זע מביניהם , ולא פסק מללמוד. )פירוש 'כרםאריה'(.

כשכל אלו אינם מספקים את החכמים, מביא רבי אליעזר ראיה מבת קול. אמנם ניתן לפסוק להלכה שלא כרבי אליעזר שיש להבדיל בין בת קול, לבין דעת עליון

)מומלץ מאוד לעיין באנציקלופדיה תלמודית ערך בת קול(. מה עוד שבת הקול לא אמרה בפירוש שהוא צודק בעניין זה , אלא שלגודל חכמתו הלכה כמותו בכל

מקום. אולם עיקרו של דבר ששתי בחינות כאן: הנותן והמקבל. רבי יהושע הבהיר שלהלכה

קובעת הראיה האנושית, שכן, עליה להיות מיושמת בארץ. "לפי ענין הראוי אל העולם שיהיה נמשך אחר היחיד שהוא עיקר , כמו שאמרה

הבת קול שהלכה כרבי אליעזר בכל מקום לפי גודל חכמתו, אבל לפי מדרגת התורה שהיא שכל עליון ראוי שיהא עיקר הרוב שהוא הכלל שהוא קרוב אל השכל

והפרטי קרוב אל הגשמי... ועוד: הכלל הוא עצם ועיקר הדבר, ולפיכך בסיני נתן להם: 'אחרי רבים'. כמובן, הקב"ה מסכים עם זה, ו'נצחוני' עניינו המשכה

)באר הגולה(. ."והנצחה, ולא גבירה של אדם על גבוה חלילה

94

משפסקו הלכה כנגד רבי אליעזר , צמצום דעתו הוא הרס אוביקטיבי בעולם, ולפיכך נפגעים הזיתים המייצגים את החכמה ואור השכל הנבדל )מנורה, שמן

המשחה(, השעורים המיצגים מאכל בהמה לדוגמה: מסכת פסחים דף ג עמוד ב

"יוחנן חקוקאה נפק לקרייתא כי אתא אמרו ליה חיטין נעשו יפות אמר להם שעורים נעשו יפות אמרו ליה צא ובשר לסוסים ולחמורים דכתיב השעורים והתבן

לסוסים ולרכש" . כממוצע מוזכרות החיטים המיצגות מורכבות של "מאכל שיש בו החכמה כי האדם

מורכב מגוף ושכל" )חידושי אגדות(. סימוכין פשוטים לכך הם זיהוי עץ הדעת: א עמוד מסכת סנהדרין דף ע

דתניא ר"מ אומר אותו אילן שאכל אדם הראשון ממנו גפן היה" שאין לך דבר שמביא יללה לאדם אלא יין ר' יהודה אומר חטה היה שאין התינוק

"יודע לקרוא אבא ואימא עד שיטעום טעם דגן אפשרות נוספת לזיהוי הסמלים היא הגמרא המזהה סמלים אלו בחלום:

מסכת ברכות דף נז/א בחלום ראה שלום שנאמר השם גבולך שלום חלבחטים א"ר חייא בר אבא הרואה

ישביעך הרואה שעורים בחלום סרו עונותיו שנאמר וסר עונך וחטאתך תכופרחטים אמר רבי זירא אנא לא סלקי מבבל לא"י עד דחזאי שערי בחלמא .. איכא דאמרי הרואה זית בחלום שם טוב יוצא לו שנאמר זית רענן יפה פרי תואר קרא י"י שמך

הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה שנאמר ויקחו אליך שמן זית זך

היתה תרעומת ציבורית )= גל מים ( על החכמים בשל נידויו של רבי אליעזר. לקו החטים )= השלום( . חשבו שהמעשה שלהם הוא חטא כלומר: אין שעורים )= סרו

עוונות(, ונפגם שמם הטוב )= זית( של החכמים בעיני הציבור. )פירוש מדרששלמה(.

הבצק מייצג הרכבה של כל גורמי המציאות יחד )חידושי אגדות(, או מחסור חמור בבית המדרש בפוסק בדמותו של רבי אליעזר. )מדרש שלמה( . תימוכין לכך בדברי

הגמרא:

95

מסכת שבת דף קלח/ב של תרומה ותחזור בבתיככר שתטול עתידה אשהישוטטו לבקש את דבר ה' אמרו

אם טהורהואין מביןכנסיות ובבתי מדרשות לידע אם טמאה היא ואם טהורה היא היא ואם טמאה היא.

חשיבות פסק הלכה בכל מחלוקת, היא משמעותית כמובן כדי לדעת דבר ה' בכלדבר. אולם יתכן כי לפנינו גם סמליות ורמזים בתנורו של עכנאי.

להבנת שרשי המחלוקת וענינה, מצורף מאמר של ר' יעקב שפירא שהרשני בטובולצטטו:

שאלות

- מדוע מקדישה הגמרא דיון כה ארוך סביב השאלה מי צדק במחלוקת? והרי מחלוקות כמו זו מצויות לא אחת במסכת כלים, ושם אין דיון כה

ארוך בשאלה כמו זו?

- מה פשר הסמלים השונים המופיעים בויכוח שבין ר' אליעזר לבין החכמים?האם ישנה הדרגה בסדר הופעתם? מה משמעות הדרגה זו?

- מהו מוקד המחלוקת שבין ר' אליעזר ור' יהושע? האם ניתן, על פי מוקדזה, להסביר את משמעות המחלוקת כולה? כיצד?

- האם ניתן לקשור רעיונית בין מחלוקת זו לבין מחלוקות אחרות של ר"אור"י בנושא תשובה וגאולה למשל )סנהדרין צז:(? כיצד?

לעיונם של דברים

אין כל ספק, שמחלוקת ר' אליעזר וחכמים סביב השאלה האם תנורו של עכנאי טהור או טמא איננה מחלוקת הלכתית גרידא, אלא אף מחלוקת מחשבתית עמוקה, וייתכן אף שהיא מחלוקת בעלת השלכות אקטואליות

ופוליטיות מרחיקות לכת באותם ימים.

ומצביעים על כך מספר גורמים: ראשית, העובדה הפשוטה היוצאת מביןהחכמים פסקו ולפיה זו, במחלוקת "מלמדנגדהשיטין האמת.

שהיקיפוהו דברים כעכנא זו וטמאוהו" קובעת הגמרא. עכנא, הרי הואנחש. "והנחש היה ערום מכל חית השדה" אומרת התורה )בראשית ג',

96

א(. לערמומיות זו נזקקו חכמים, על מנת ל"הקיף" את דעתו הנכונהתשובות כל אליעזר ר' השיב היום "באותו אליעזר. ר' של והברורה שבעולם ולא קיבלו הימנו". חכמים אינם משיבים "תשובות" לר' אליעזר.ר' אליעזר צדק כי מוכיח זה דבר גם הם פשוט לא מקבלים הימנו.

בדעתו, וחכמים הם אלה שטעו.

שנית, המאמץ הגדול המושקע הן מצד חכמים )עד כדי נידוי!( והן מצד ר'אליעזר )שמגייס את השמים לעזרתו( להוכיח את צדקת דבריהם.

מהו אם כן תנורו של עכנאי, ומדוע ראו בו חכמים חשיבות כה גדולה?

משחקים והחולין החול לחוליה." חוליה בין חול ונתן חוליות, "חתכו בערבוביא בתנור זה. ציורו של התנור הוא, כלי חרס חתוך לחוליות, ובין חוליה לחוליה שמו חול. תפקידו של החול להדביק או להפריד - הכל שאלה של זוית ראיה. אם החול מדביק, )והתנור על כן טמא - כשיטת חכמים( משמע יש לחול חשיבות של כלי, והרי הוא הופך את התנור לכלי

שלם על החול שבו.

ואם חוליות התנור נפרדות בגלל החול, )והתנור על כן טהור, שהרי הוא ככלי שבור ללא משמעות של כלי שמקבל טומאה(, משמע אין חשיבות

לחול כדבר בפני עצמו, ככלי, אלא כמפריד, כחולין.

אין כל ספק שבאופן אמיתי, שמיימי, צודק ר' אליעזר בגישתו. החול והחולין אינם יכולים להיחשב כדבר מדביק, אלא כגורם מפריד. לא ייתכן לתת לחולין חשיבות כה גדולה, עד כי יחבר את חלקי התנור זה לזה ויקבל

טומאה.

את שיביאו אלה יהיו והחולין שהחול ייתכן לא יותר: אקטואלי ובמבט הגאולה העתידה עליה "שברו" חכמים את הראש כיצד תגיע. רק תשובה תוליד את הגאולה, טוען ר' אליעזר, ולא חולין. )השווה לסנהדרין צז: "אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין" - אומר שם ר'

אליעזר(.

97

וחכמים חולקים. לא בגלל שר' אליעזר איננו צודק, אלא בגלל שנקודתמבטם שונה היא, מבטם הוא מבט של חולין.

לנחש לאחר אומר אלוקים חייך" ימי כל ועפר תאכל גחונך תלך, "על "מלמד נחש. כאותו היא אליעזר לר' חכמים של פנייתם חטאו. שהיקיפוהו דברים כעכנא זו וטמאוהו". ראייתם שלהם היא ארצית יותר,נגאלין?" שואל שם אין עושין תשובה אין )"אם דווקא שמימית. ולאו בסנהדרין ר' יהושע שאלה ריטורית(. החול הוא על כן בעל חשיבות רבהוהתנור החוליות, וחכמים. החול מדביק את יהושע דר' ביותר אליבא

מקבל טומאה.

ר' אליעזר מביא ראיה לשיטתו מעולם הטבע: חרוב, מים, בית מדרש ובת קול, שניתן אולי להקבילם לארבע היסודות עליהם מושתת העולם לפי תפישת הקדמונים: עפר, מים, רוח ואש. )ובהקבלה לימינו, ארבעה מצבימן החומרי עולה: ואנרגיה(. סדרם הוא סדר גז נוזל, מוצק, צבירה: ביותר )חרוב( אל הרוחני ביותר )בת קול(. כאשר מגיע ר' אליעזר אל כותלי בית המדרש, לא חכמים הם הניצבים מולו אלא ר' יהושע. "אתם מה טיבכם?" גוער בהם ר' יהושע. ובמילים אחרות, לא את טבעכם רוצה אני לראות, אלא את טיבכם. ר' אליעזר מנסה לשנות את טבעכם, ואנוכי - מדבר על "תלמידי חכמים המנצחין זה את זה בהלכה." שוב - טבעיות

שמימית, מול הלכה ארצית.

ואמנם, כאשר יוצאת בת קול ומכרזת מה שמכרזת, מתברר יסוד מחלוקתםבאמת בשמים, דברים של יסודם האם יהושע: ור' אליעזר ר' של בין בארץ דווקא שיסודם או עליה(, המכרזת קול )ובבת המוחלטת

החכמים )"לא בשמים היא"!(.

וכיון ששיטתו של ר' אליעזר נכונה, )"נצחוני בני" - אומרים כביכול בשמים(, מן ההכרח הוא לנדות את ר' אליעזר, על מנת ששיטתם של חכמים היא זו שתהא רווחת, ו"לא ירבו מחלוקות בישראל" כדברי רבן גמליאל שירד

בספינה.

ומי שניגש להודיעו על הנידוי הוא דווקא ר' עקיבא, מי שלימים הפך שיטה זו של גישה "חילונית" ארצית לגאולה, לגישה מרכזית, שדחפה אותו לומר "דין

98

הוא מלכא משיחא" )זה הוא מלך המשיח( לא על גדול בישראל שהוא"מורח ודאין" אלא על בר כוכבא, שהיה רק מצביא צבאי.

מקורות עזר:

ספר באר הגולה עמוד נז - הבאר הרביעי שנית שאמר נצחוני בני כי, האחד שאמר אין משגיחין בבת קול, והרי הם תמהים בשתים

ועתה הט אזניך ושמע דברי.הדבר הזה אין אפשר שיהיה הדיוט מנצח לרבו בדבר הלכה בכל' דע כי מה שאמרה בת קול מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכל מקום, ו,חכמים מה שאמרו הלכה כמותו הוא מפני מעלתו שכ"כ יש לורוש אבל הפי,דבר תוספתwמקום

וכמו שפסקינן הלכה כפלוני וזה מצד מעלתו בחכמה אותו פלוני שראוי,חכמה בתורה הלכה כר"א בכל מקום כי כאשר ישקל מעלת חכמים, וכך הוא פירושו בכאן.ללכת אחריו

אע"ג, אין חדוש אם יאמר הלכה כיחיד נגד רבים, אליעזר בחכמתו בכל מקום'ומעלת ר ועל זה אמרו אין ..דכתיב בתורה אחרי רבים להטות כי כל זה מפני הפלגת ר"א בחכמה ורצו בזה שכבר זכו,אנו משגיחין בבת קול שכבר כתיב בתורה בסיני אחרי רבים להטות

והתורה הוא שכל עליון פשוט יותר מן בת קול,בתורה שנתנה מסיני ואין התורה שהיא, שכל עליון פשוט הולכת אחרי פרטי חכמים לומר כי החכם הזה מפני שחכמתו יותר ראוי

ולכך אמר כי אמרו כי כבר זכינו בתורה שנתנה מסיני,שתהיה הלכה כאותו חכם ואין, לא אחר הפרט ואחר זה, רק אחר הכלל שאין לו שנוי,התורה הולכת אחר פרטי זה או זה

ולכך אמרו אין אנו משגיחין בבת קול ואין הפירוש שהלכה כר"א מפני הדין בעצמו.הולכין אם .דלא הוי שייך לומר מה לכם אצל ר"א‘ וכך מוכיח הלשון .כמו שהתבאר למעלה

שאמרה הבת קול רק , הרי הדין אמת- יהיה האומר מי שהוא-היה אומר שהדין שלו אמת ונתן לר"א חשיבת,שיש ללכת אחרי דברי ר"א בכל מקום שכ"כ הוא גדול בתורה

מעלה זאת כי כל כך גדול הוא בתורה עד כי יש לעשות דבריו בכל מקום שתהא וזה מצד התורה שהיא, ודבר זה לא רצו לקבל רק אחרי רבים להטות.הלכה כמותו

שכל עליון פשוט דכתיב בתורה אחרי רבים להטות: והש"י רצון יראיו יעשה והסכים עמהם וכמו שאמר אליהו שאמר הקב"ה נצחוני בני נצחוני

כי לשון זה שמשו בו חכמים כאשר דבר, וגם בזה אין תימה כלל. וע"ז תמהים ביותר,בניוכיון שהוא מצד המקבל שהוא האדם ולא מצד הנותן,אחד הוא מצד המקבל דבר זה,

ודבר זה חכמה גדולה. שהרי הדבר נעשה לפי דעת המקבליתברך נקרא שנצחו אותו חזר ואמר יפה אמרתם יתברךשלא רצו לומר שהשם שאם כן היה משמע שיש שנוי,

אבל בלשון זה מה שאמר נצחוני בני אין הפירוש רק שהדבר נעשה על דעת,וחזרה אצלו אף כי אינו מצד הנותן כפי המדה שלו רק נעשה,המקבל והוא יתברך עושה רצון המקבל

כי לפי שהמקבל חפץ המדריגה העליונה הזאת שתהא הלכה .כפי דעת המקבל ודבר זה אמרו ג"כ בפרק.כרבים והוציאה מן המדה ונעשה דעת המקבל נקרא נצוח

אלו מגלחין )מו"ק ט"ז, ב'( אמר אלקי ישראל לי דבר צור ישראל מי מושל בי צדיק שנאמר

99

הרי כי הלשון הזה פשוט כי.צדיק מושל ביראת אלקים אני גוזר גזירה והוא מבטלה עד כאן כאשר הצדיק על ידי בקשתו מבטל המדה דבר שהוא מדת הנותן ונעשה על דעת המקבל,

וכבר בארנו. נקרא דבר זה נצוח,כגון שגזר דבר והצדיק הוא מבטל דבר שהוא מבית דינו שאם כן היה אצלו שנוי ח"ו אבל נקרא,שכך ראוי להיות נקרא ואין ראוי לומר שהוא חוזר

כי בני, ולכך אמר נצחוני בני.שמעביר מדתו לעשות רצון המקבל כי המקבל ג"כ הוא שלו ואם כן דבר זה שאמר נצחוני בני,הם והם שלו ובזה מה שאני עושה ג"כ הוא דעתי ורצוני

והרי הדבר הוא מבואר כאשר האב יאמר נצחוני בני אין.אין בזה דבר רק הוא לשון חכמהרק הפי,הכוונה שהם עשו דבר נגדו נצחוני בני לעשות רצונם מה שירצו וזה רוש

וכן הדבר כי לפי ענין הראוי אל העולם שיהיה נמשך אחר היחיד.עצמו רצונו של אב אבל לפי, כמו שאמרה הבת קול שהלכה כר"א בכל מקום לפי גודל חכמתו,שהוא עיקר

מדריגת התורה שהיא שכל עליון ראוי שיהא עיקר הרוב שהוא הכלל שהוא קרוב אל השכל ולפיכך בסיני, ועוד הכלל הוא עצם ועיקר הדבר.והפרטי קרוב אל הגשמי ודבר זה ידוע

ומפני שאמר שיש לפסוק.נתן להם אחרי רבים כאשר הכלל שהם הרבים הם עצם ועיקר אבל הדבר שהוא קיים עומד בלי שנוי הוא הכלל שאין לו,הלכה כר"א מצד גודל חכמתו

לישראל אחר רבים,השתנות נתן שנוי בלא קיימת נצחית בסיני שנתנה תורה ולפיכך ובזאת המעלה העליונה רצו ולא במדריגת בת קול,להטות אמנם אם זר בעיניהם מה.

דבר זה יתבאר כי זהו השמחה היתירה שיש לפני,שאמר שהקב"ה חייך ואמר נצחוני בני עושה רצונם, ועניין השחוק הזה הקב"ה כאשר בנים שלו יש בהם מן השלימות עד שהוא

.. ע"ש:,יתבאר אצל הקב"ה יושב ושוחק עם הלויתן

כלומר שאין התורה בשמים רק קבלנוה,לדקדק בלשון זה שאמר ר"י לא בשמים היא אנחנו, וכיון שקבלנו אותה אף אם היה ראוי מצד הנותן להיות הלכה כר' אליעזר,מסיני

ומצוה זאת מעלה,המקבלים קבלנו התורה מסיני וזכינו בדבר זה שהוא אחרי רבים להטות לא הלכה, כי התורה היא השכל העליון הפשוט,ושלימות למקבלים כמו שמבואר למעלה

לכך אינו ראוי לתת להם עניין אחר פחות מזה,אחר הפרטי רק אחר הכלל ולכן אין, כמו,משגיחין בבת קול שהוא מדרגה למטה מזה. והנה כל מקום שחדש הש"י ע"י נביא

זה לא קשיא,אליהו בהר הכרמל שיהיה מקריב בחוץ אע"ג שבסיני נתן שלא יקריבו בחוץ דאדרבה שגם בסיני נתנה מצוה זאת לשמוע אל נביא כדכתיב )דברים י"ח( אליו תשמעון, ומזה למדו שאם יאמר להם לשנות מצוה אחת ממצות התורה חוץ מע"ז חייבין ישראל

,לשמוע

100

סכנה ופדות

(56)לעמוד

מקור מרכזי: בבא קמא דף נ עמוד א "תנו רבנן: מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור גדול. באו והודיעו את רבי חנינא בן

דוסא. שעה ראשונה - אמר להם: 'שלום'. שניה - אמר להם: 'שלום'. שלישית - אמר להם: 'עלתה'. אמרו לה: 'מי העלך'? אמרה להם: 'זכר של רחלים נזדמן לי, וזקן אחד מנהיגו'. אמרו לו:

'נביא אתה!? ' אמר להם: 'לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך אמרתי: דבר שאותו צדיק וסביביומצטער בו יכשל בו זרעו !? ' אמר רבי אחא: 'אף על פי כן מת בנו בצמא. שנאמר:

– נשערה מאד מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו אפילו כחוט השערה".

נושא: ביתו של נחוניאמטרות ומסקנות:

הצבת גבול עדין בין הבטחון בשכר הולם לצדיקים ובין חוסר הוודאות שלנו במציאות .לימוד כוחו של דיבור וחשיבות לימוד סנגוריה

שאלות לדוגמה על המדרש : מדוע מת בנו בצמא למרות דברי רבי חנינא?.16

אם כן, מנין הבטחון לרבי חנינא בשלום הבת?.17

סמלים לניתוח:זקן זכר של רחלים

הסבר כללי:

המסר המרכזי הוא שממעשים טובים צומח רק טוב. לא יתכן שבתו של חופר שוחות המים

תמות בבור מים. כמובן, נחוניא חפר שוחות קטנות והיא נפלה בבור גדול. יש צורך ברבי חנינא

נשווה את ופירש אותה. "הוא הסתכל במציאות המוחשית בין הדברים. שייצור השוואה

המציאות עם פירושה, ומיד בולט שאפשר להשוותם מילה במילה: בתו של נחוניא

חופר שיחין שנפלה לבור הגדול זרעו הצדיק מתעסק בו

יכשל בו

עמוד האגדה, סיפור של הרוחני בעולמו 'עיונים פרנקל, השעה19)פרופסור ואילך(.עד

השלישית היה רבי חנינא משוכנע שהנערה במצב טוב. שלוש הוא כבר מספר של חזקה

וקביעות בצרה. גם אברהם בדרכו לעקדה 'ראה' את המקום מרחוק ביום השלישי.ההשוואה

לעקדה בולטת בהופעת הזקן )= אברהם, מידת הרחמים(, עם זכר של רחלים כמו בעקדה.

101

)אמנם בפשט ניתן לבאר שמשמעות המילה תיש היתה גם נאד לשתיה ! – מדרש שלמה(.

זכר= איל , מייצג גם את מידת הדין )כח. "ואת אילי הארץ לקח"(.

שאלה מרכזית היא מדוע מת הבן בצמא למרות דברי רבי חנינא?על כך ניתן לענות כמה.1

תשובות:מסקנת הגמרא היא שבעולם הזה שום דבר לא מובטח. יכול להיות אדם צדיק

תמים ולמרות זאת יהי גורלו נורא. )על שאלת הגמול נאריך בע"ה בכיתה י'(. האח הוא

חילוף לבת, כמעשה העקדה !

לאחר אישוש העקרון של רבי חנינא, כבר אין חילול ה' באירוע כזה ובהחלט יתכן שימות הבן

מקורות בידי )יש בה להאריך ראוי יפהפיה שלענ"ד חינוכית יהוידע(. תשובה )בן בצמא.

למעונין( היא שההבדל בין המקרים של הבן והבת הוא עצם האמירה של רבי חנינא:

" כי כל אשר ידבר האיש עושה רושם ומעורר פמליה של מעלה אם מדבר קטגוריא מעורר

המקטרגים ואם מדבר סנגוריה מעורר סנגורים ודבריו עושים פירות. וזה כתבו המקובלים

הטעם בבתו של נחוניא חופר שיחין שכאשר לימד עליה זכות רבי חנינא בן דוסא ואמר: אפשר

דבר שנצטער אותו צדיק יכשל בו זרעו – תיכף עלתה מן הבור. ובנו מת בצמא לפי שלא היה

מי שילמד עליו זכות". )פלא יועץ, ערך סנגוריה. ושם מביא את הדוגמאות של משה, ישעיהו

ואליהו שנענשו על שאמרו קטגוריה על ישראל, וגדעון שזכה בלמדו סנגוריה )לך בכוחך זה

והושעת את ישראל"(. כמובן, מותו של הבן אינו סתמי, אלא בבחינת העקדה, 'בקרובי אקדש'.

מקורות למחשבה והעמקה:

ספר גבורות ה' עמוד קפ - פרק מז וביאור זה: אחר שהיום נחלק לשעות אין הקדוש ברוך הוא מניח הצדיק בצרה שלש שעות שלא יהיה מוחזק בצרה, ולפיכך אמר דווקא בשעה שלישית עלתה ואמרה שנזדמן לה זכר של רחלים וזקן אחד מנהיגו, וביאור ענין זה האיל הוא קשה כדכתיבי"ב( "ואת אילי הארץ לקח" ובמדת הדין בא לה התשועה מאת השם )יחזקאל יתברך, כי כאשר האדם בצרה בא התשועה במדת הדין שהוא קשה. ואמר זקן אחד מנהיגו כי הזקן הוא מלא רחמים כמו שאמרו )מכילתא יתרו פ"ד( שנגלה בהר סיני כזקן מלא רחמים, ורצה לומר בודאי במדת הדין בא לה התשועה, אבל הרחמים מנהיגים את הדין כי בכח הרחמים שמרחם על מי שהוא בצרה באה התשועה במדת הדין. וכך דרך האדם כאשר הוא רואה אחד בצרה הרחמים מעוררים אותו לפעול בחזקה מאוד, וזהו שאמר זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד מנהיגו. ואמר אף על פי כן מת בנו בצמא, והכא לא אמרינן דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו זרעו כדלעיל כי דוקא לענין מכשול אמרינן כך, כי נפילת הבור מכשול הוא אבל מה שמת בנו בצמא אין זה מכשול, והתוספות פירשו שם בענין אחר אבל פירוש זה נראה. וקאמר כי הקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו כחוט השערה, פירוש כי משפטסביביו שהם עם מדקדק ולפיכך חכמתו עומק לפי גדול בדקדוק יתברך השם

102

קרובים אל השם יתברך שמשפטו בדקדוק גדול כחוט השערה. ור' חנינא למד דבר זה מן ונורא על כל סביביו כי הוא יתברך מצד משפטו שהוא בדקדוק גדול לכך הוא נורא כל כל סביביו כי הם קרובים אל השם יתברך. וכבר אמרנו כי משפטו לכך הוא בדקדוק גדול שהוא לפי עומק חכמתו. מכל מקום מזה תלמוד כי משפט הגמור הוא אל השם יתברך דוקא ודבר זה נתבאר מספר באר הגולה באריכות ולפיכך כמווכך עומק חכמתו, לפי כחוט השערה על אברהם הביא המשפט יתברך שהוא בעצמו היה מושיע להם הוא יתברך דוקא לפי עומק חכמתו שנקרא זה גירות אף בארץ כנען וזהו שכתוב "ויושע ה' ביום ההוא את ישראל" והוא פירוש נכון על פי

דקדוק רז"ל:

ספר חדושי אגדות חלק שלישי עמוד י - מסכת בבא קמא שעה ראשונה אמר :שלום. פירוש כי שלום יש לה ואין צריך שבא עלי דבר. שעה שלישית אמר :כבר עלתה, דבר זה כי אין השי"ת מניח הצדיק בצרה יותר מג ימיםוירא את המקום עיניו וישא אברהם את ביום השלישי ויהי כמו שאמרו במדרש מרחוק אין הקב"ה מניח הצדיקים בצרה יותר מג' ימים ובבור שאי אפשר להיות חי

בו ג' ימים ולכך היו ג שעות כמו ג ימים: אמרה להם זכר של רחלים, יראה כי לכך בא זכר של רחלים כי התשועה מן הש"י ע"י עקידת יצחק, וזה העקידה שיצחק מסר נפשו אל השם יתברך להקריב את עצמו אליו ובזה האדם אל השם יתברך לגמרי וכל צרה שהיא באה על האדם היא מצד האדם עצמו, וכאשר האדם הוא אל הש"י יוצא האדם מן הצרה, בזה שהוא אל הש"י. ולפיכך אמרו במדרש אמר אברהם להקב"ה כשישראל יהיו חוטאים לפניך זכור להם עקידת יצחק אביהם ופדה אותם מצרתם, כי זכירת העקידה הוא פדיון מן הצרות כמו שאמרנו. ולפיכך כאשר נפלה לבור והיתה נתונה בצרה היה פודה אותה עקידתו של יצחק, ואע"ג דהיתה נצולה בזכות אביה כמו שאמר דבר שהיה מצטער בו אותו צדיק יכשל בו זרעו, מ"מ זכות )רבי חנינא בן תרדיון( ]חנניא חופר שיחין[ היה גורם לזכור לה עקידתו של יצחק ולרחם עליה כאשר באת אל הצרה והיה הש"י

מרחם עליה: ואמר שהיה זקן אחד מנהיגו, ודבר זה רמז על אברהם, כי אברהם היה מוליך את בנו יצחק אל העקידה והיה הוא מקריב את האיל תמורת יצחק בנו. וזה כי מה שמסר את נפשו אל השם יתברך הוא מצד האהבה ואם לא היה מצד האהבה רק מצד היראה לא היה מוסר עצמו אל השם יתברך לגמרי, ואברהם נקרא אוהבי, וכך אמרו ז"ל במסכת סוטה תניא רבי אומר נאמר ירא אלקים באברהם .. דכתיב” זרע

103

אברהם אוהבי" , ולכך אמר כי זקן אחד מנהיגו כי אברהם נקרא זקן כדכתיב..ואברהם זקן בא בימים.

___

104

מהות התפילה והברכות (46-47)לעמודים

מקור מרכזי: ברכות דף ז עמוד א

"תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע: 'פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא. ואמר לי:

'ישמעאל בני ברכני'. אמרתי לו: 'יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת

הדין', ונענע לי בראשו'. וקמשמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך:

מטרות ומסקנות:.'הבנה שהתפילה היא צורך שלנו ולא של ה.נטיעת ההבנה כי אין לנו כל השגה בעצמותו, ואנו תמיד מדברים על גילויו .ביאור המילה 'ברוך' וענין הברכות בכלל .הכרת דמותו של רבי ישמעאל

שאלות לדוגמה על המדרש : מה פתאום הקב"ה צריך ברכה?.18

ברכתו של רבי ישמעאל היא ברכה לנו, ולא לה'?.19

מה מעכב ביד ה' להתנהג עם בניו במידת הרחמים גם לולא רבי ישמעאל?.20

מה פירוש 'אכתריאל י-ה ה' צבאות' ? מה ראה רבי ישמעאל?.21

סמלים לניתוח: קטורת .)כסא ה' )עיין בביאור האגדה: בשעה שעלה משה למרום

הסבר כללי: בשעת השיא, כשנכנס הכהן הגדול לקדש הקדשים להקטיר קטורת )= לקשור קשר. קוטרא

בארמית = קשר(. השיג גודל מלכותו של הקב"ה עלינו, ואת העובדה שהוא עצמו חפץ )נענע

לי בראשו( בכך שיהיה לנו טוב. קשר זה בין ריבונו של עולם לישראל, הוא נצחי, ותקף גם בזמן

פירושים אפשריים:3דין וחורבן כדורו של רבי ישמעאל. למילה 'ברוך'

אנחנו מברכים אותך - פירוש שכיח אך קשה: וכי הוא זקוק לברכתנו? א.

מקור הברכות, שהברכות באות מאיתו. כפי שרחום ענינו מקור הרחמים.ב.

ג. מופיע מעולם עליון למטה. שאנו פוגשים ומגלים אותו בארץ. להסבר עמוק זה כדאי

להקדים משחק בניית מילים )'אות ועוד'( מהשורש ב, ר, כ, כדי לגלות את המשמעות של

105

הבאה מלמעלה למטה . השריר הגדול בגוף, הברך, נועד לאפשר לנו כיפוף הגוף מלמעלה

למטה. בריכה ענינה איסוף המים הזורמים מלמעלה. הברכה היא הכפפת ייחור לאדמה, על

מנת שישוב ויצמח מעלה. כך ברוך פירושו: ההכרה בכך שה', עם כל נשגבותו, פועל בארץ

ואני מכיר בזה. שלולא כן, אין משמעות 'ברוך' אומר: אתה פועל בעולם, ופוגש אותנו. כל

לתפילה. רצון ה' הוא שהאדם יגלה אותו בעולם. כמובן, ביכולתו לעשות הכל בעצמו, אך

מחסדו הגדול הוא לשתף אותנו, כדי שבבחירתנו החפשית נזכה לחלק פעיל מהתהליך. כעניין

שמסביר הרמב"ם בהלכות תשובה את הפסוק:

דברים פרק ה והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את-כל-מצותי כל-הימים למען ייטביתן-מי כו

ולבניהם לעלם: להם לפיכך יש מפרשים שזו ה'ברכה' כביכול כלפי מעלה, שרצונו להופיע בעולם. אמנם רצון זה

הוא בשבילנו, אך ניתן לכנות זאת ברכה עבורו, כאב השמח על הצלחת בנו.

שמות הקב"ה המופיעים כאן מורים על המורכבות: מחד אל עליון שאין לנו שום השגה בו

כתר מלכות, כיסא, השגחה והופעה בעולם.ומאידך:כלל,

מקורות למחשבה והעמקה:

ספר באר הגולה עמוד פא - הבאר הרביעי והנה רבים שוממים על המאמר הזה שיהיה ההדיוט מברך מי שמברכתו יתברך הכל. ואמנם כאשר תבין את הדברים אשר אמרנו לך עד הנה פעמים הרבה, אין קשיא ואין תימה בזה. כי לא נמצא כבודו יתברך אצלינו בשלימות כפי מהות עצם הכבוד שלו יתברך, ואין זה רק לחסרון הנמצאים שהם בחסרון, שאין כבודו יתברך

נמצא אל הנמצאים כמו שהוא. ולכך כאשר אמר ישמעאל בני ברכני לא שהוא יתברך מקבל ברכה מבאוריו חס ושלום לומר כך, רק הדבר הזה שע"י ברכה זאת יהיה הוא יתברך נמצא אל הנמצאים בניו במדת הברכה. וזה שלא יתנהג עם בניו במדת הדין ויכנוס להם לפנים משורת הדין. ודבר זה נקרא ברכה, כי כל ברכה הוא תוספת ורבוי יותר מן השעור המוגבל, שאין

כי לא היה זה ברכה מה שהוא נותן לוהברכה שנותן לו מה שהוא צרכיו בלבד, צרכיו, אבל עניין הברכה שיהיה לו תוספת חוץ מן השעור. ולפיכך אמר יהי רצון .. כלומר שיהיו מדותיו בלא שיעור מוגבל עד שיהיה נכנס עם בניו לפנים משורת הדין, ואז הוא נוהג במדת הברכה שהוא דבר שמוסיף לעשות. ודבר זה בפרט נקרא ברכה אל הש"י, לא מה שהוא נותן שאר ברכה, כי כאשר נותן שובע וברכה שהוא ברכה אל המקבל, אין דבר זה נקרא ברכה אל הש"י, אבל כאשר הברכה במדותיו בעצמו שמדותיו שנוהג עם ברואיו הם לפנים משורת הדין ואין מדותיו מוגבלים משוערים,

106

דבר זה נקרא ברכה אליו. וא"כ אין זה קשיא איך נאמר שהוא יתברך מקבל ברכה מן האדם, שאין מקבל דבר מן אדם חס ושלום רק כאילו אמר יהי רצון שכך יהיה

נמצא

ספר באר הגולה עמוד פא - הבאר הרביעי אמר ישמעאל בני ברכני, כלומר שבקש שיהיה הוא יתברך נוהג עם בניו במדת

הברכה: ודבר זה הוא ענין אחד עם מה שאמרו שישראל מוסיפין כח וגבורה למעלה.נמצא אל ית רק שכך הוא וכל הדברים האלו אינם נאמרים על עצמו הנמצאים. ולכך מה שאמר ישמעאל בני ברכני, ר"ל תברך אותי עד שאני נמצא בברכה אל בני, וזה כאשר אני נוהג לפנים משורת הדין עם בני. ובאולי

יקשה עוד, אחר שהוא יתברך רוצה מי המוחה בידו לעשות ולהתנהג עם בניו במדת הברכה, ולמה אמר ישמעאל בני ברכני. דבר זה אין קשיא למבין עניין הברכה, כי הברכה בצד עצמה ראוי מצד הנמצאים, שעל ידי הנמצאים נמצא אל הנמצאים במדת הברכה. ודבר

כי יצחק ברך את יעקב ויעקב ברךזה תוכל להבין, כי כל הברכות הם מן הזולת את בניו ואין אחד שברך את עצמו, ואילו התפלה מתפלל האדם על עצמו. ויפה התפלה לאדם על עצמו מתפלת אחרים עליו שכן אמרו ז"ל )ב"ר פנ"ג( יפה תפלה לחולה על עצמו מן תפלת אחרים עליו. וזה כי הברכה כמו שאמרנו הוא תוספת, ולפיכך הברכה הוא שייך מן הזולת אשר הוא תוספת על אשר מברכין אותו, לכך אותו שהוא תוספת מביא תוספת והוא ברכה, ולא שייך ברכה מעצמו שהוא בעצמו אינו תוספת. וזהו אמרם אל תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך, כי הברכה שהיאאבל הברכה, מביא ההדיוט אף ולפיכך בפרט הברכה הזה ומצד הזולת מצד התפלה הוא בקשת צרכו במה שחסר לו, ויותר הוא נקרא צרכו מה שחסר אליו בעצמו ממה שמתפללים אחרים אליו. ולפיכך מצד הזולת ראויה הברכה יותר, כי הזולת הוא תוספת וברכה. וזה שאמר ישמעאל בני ברכני, כי הברכה היא ראויה מצד הנמצאים שהם מביאים הרצון שיהיה הוא יתברך נוהג עם בניו במדת הרחמים, שהנמצאים הם ברכה בעצמם מה שהשפיעם השם יתברך, ולפיכך ע"י הנמצאים שהם ברכה בא הרצון ממנו שיתנהג עם בניו במדת הרחמים, ונמצא אל הנמצאים במדת הברכה. ולא שהוא יתברך בעצמו צריך לקבל הברכה מן הנמצאים, כי ברוך הוא ומבורך שמו לעולם, רק מה שהוא נמצא אל הנמצאים במדת הברכה הוא מצד

הנמצאים שהם ברכה, מביאים הרצון יתברך בשפע וברכה אל הנמצאים:

107

ואמר שראה אכתריאל י"ה ה' צבאות לפי שהגיע עד תכלית המדריגה שאפשר לאדם להשיג. כי הא' מורה שהוא יתברך התחלה וקדמון, שהרי הא' הוא התחלה וראשית, ושם כתר מורה שהוא יתברך נבדל מכל הנמצאים ואין משתתף עם הנמצאים שזה מורה עליו שם כתר, כי המלך על ידי שהוא מלך ויש לו כתר הוא נבדל מן שאר העם. ושם אל באחרונה לומר כי אין זה כתר הדיוט רק כתר אלקי, כמו כל המלאכים הנבדלים שיש להם באחרון שם אל כמו גבריאל, ר"ל שהגבורה שלו אינה גבורת הדיוט רק גבורה אלקית, רפאל ממונה על הרפואה והרפואה היא רפואה אלהית ואינה רפואת בשר ודם וכן הכל. ושם י"ה לומר כי מאתו נברא ומשתלשל הכל, וזה מורה שם י"ה שהרי בי"ה ה' צור עולמים כי ביו"ד משמו ברא העולם הבא ובה"א ברא העוה"ז, (מנחות כ"ט(

ואח"כ הזכיר שם הויה כי אחר שבראם והוציאם לפעל הם צריכים אל התמדת הויה המקוימת, וזה נתן להם בשם הויה כי כן מורה שם של הויה על הויה תמידית מקוימת. ודבר זה ידוע למשכילים בחכמה, כי

. ואחר כך הזכיר שם צבאות, כימשם הזה נמצא הויה התמידית המקוימת ועומדת משם הזה נמשכו רבוי התולדות אחר שבראם ולא היה העולם מתרבה ולא

ולכך נקרא צבאות מלשוןהיו פרים ורבים, ומשם הזה מנשך רבוי התולדות. צבא, המורה על הרבוי. הנה אלה שמות הקדושים מורים על סדר השתלשלות

כסדר ראוי ונכון בלי תוספת ובלי מגרעת: ולמדריגה הזאת הגיע כאשר נכנס להקטיר קטורת לפני ולפנים. כי הקטורת לפני ולפנים לכהן גדול ביום הכפורים, הוא הכנה שיש לאדם על הדבוק היותר פנימי ועליון. ואמר השם יתברך ישמעאל בני ברכני, ר"ל שחפץ השם יתברך שיהיה נמצא הוא יתברך אל הנמצאים במדת הברכה ויהיה במדותיו תוספת על מדותיו, כי לאהוא נוהג לפנים משורת הדין יתברך שיהיה זה התוספת על מדותיו הוזכר בכל תוספת ברכה במדותיו, וחפץ השם יתברך שיהיה נמצא אל הנמצאים במדת הברכה ולפיכך אמר ישמעאל בני ברכני. ואמר יהי רצון שיכבשו רחמיך את כעסך וכו' .כמו בבית שהוא ברכה עולם מתחיל בריאת לכך כי זה מצד הנבראים, ודבר שהחבאר במקום אחר, כי עולם הזה המושפע מן הש"י הוא עצם הברכה, לכך הנמצאים מצד שהם עצמם ברכה מוציאים לפעל הברכה לגמרי שהוא ההנהגה לפנים משורת הש"י אל עולמו במדת הברכה. וזה שאמר ונענע לי בראשו, ור"ל אל תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך, כלומר אל תתמה שיהיה הדיוט מברך ומה כחו, כי בודאי שתבא הברכה מן הזולת, וזה מפני שהזולת הוא תוספת ולכך ראוי שעל ידו תבא הברכה שהיא תוספת ג"כ, ולפיכך אף ברכת הדיוט אל תהא קלה כי כל ברכה

ראויה שתבא על ידי הזולת:

108

אך פן יהיה עם לבבך דבר שאינו, כי יש לך לדעת כי כל הדברים האלו אינם באמתת עצמו יתברך, שמצד עצמו הוא מקור הברכה ואין האדם שייך אל זה, רק במה שהוא יתברך לא נמצא אצלינו בשלימות כבודו מצד חסרוןידי הברכה הזאת שהוא מצד המקבל שאינו מוכן לקבל עצם כבודו, ועל המקבל שהוא בעצמו ברכה יוצא לפעל הברכה שיכבשו רחמיו את כעסו, ונמצא אל הנמצאים במדת הברכה ועל עניין זה נאמרו אלו דברים ואין ספקהם אשר חכמה תעלומות וכמה כמה להבין מפתח זה ודבר באמתתם. נסתרים מבני אדם, כי חושבים שדברים אלו אמרו מצד אמתת עצמו יתברך, שמשמעותם שיקבל הוא יתברך השלמה מן הנמצאים, ח"ו לומר כך ולהרהר כך, רק שהוא יתברך נמצא בברכה אל המקבל שהוא חסר על ידי ברכה זאת

ומפתח זה תקח בידך".

נפש החיים שער ב' פרק ב'

" והענין כי מילת 'ברוך' אינו לשון תהילה ושבח כמו ששומה בפי ההמון, שהרי כשאמר לרבי

ישמעאל בני ברכני, לא אמר שם שום שבח בברכתו, אלא תפילה ובקשת רחמים .. אבל

האמת כי ברוך פרושו לשון תוספת וריבוי, וכענין: " קח נא את ברכתי" , וברך את לחמך" , ..

וריבוי".. ושבח, אלא לשון תוספת כיוצא במקרא שאי אפשר לפרשם לשון תהילה והרבה

)נפש החיים שער ב' פרק ב'(

".. המידה כך היא שהגמול והעונש על מעשה האדם וכפי מעשיו הוא נדון והמעשה מסור בידו

מוחלט. ואל תחשוב שהברכה היא ענין הודאה כי הברכה לשון תוספות וריבוי.. ותפילת ישרים

רצונו וגורמת לרבות הרחמים על בריותיו ותפלת הצדיקים כובשת את הכעס והוא ענין תפלת

אברהם בהפיכת סדום והוא ענין כל התפילות.. )רשב"א(.

"ברכה מענין בריכה כדמיון הבריכה שהנחל נמשך לתוכה וממנה מספיקין כל הצורך .. שהוא

יתעלה המשפיע כל טוב כדמיון הממלא ברכה להשקות ממנה לכל עובר.. כיוון שהכל צריכין

אליו והוא אינו צריך מאיתנו שום דבר רק מה שחייב שלמותו להשפיע עלינו בכל הטוב. והשפע

הזה נמנע לבוא אצלנו זולתי בהיות בנו ההכנה הנזכרת .. באמצעותה תתקים תשוקתו יתברך

הנפלאה להשפיע ולהועיל אותנו בכל הטוב וכביכול נוכל לכנות לו שם ברוך מפינו עם היותו

מבורך מצד עצמו.. ונענוע הראש .. שהוא יתברך חפץ ומתאוה לתפילתנו" )עין יעקב, 'הכותב'(.

"אמנם ענין הברכה לו יתברך שמו, אין הכוונה לעצמות אדון יחיד ברוך הוא כביכול, חלילה

חלילה, כי הוא מרומם מעל כל ברכה, ואין לכנותו חס ושלום בשום שם כלל.. אלא הכוונה על

השגתנו אותו מצד כוחות הנשפעים מאתו בהתחברותו ברצונו להעולמות".

)נפש החיים שער ב' פרק ב'(

109

"החלק השני המעשיות שנראו ואירעו בהם בחלום. וזכרו אותם בלשון צח ופשוט לדעתם, כי

אי אפשר שיטעה

בהם בעל שכל ובינה כמו שאמרו רבותינו ז"ל בברכות: תניא.."

)מאמר לרבי אברהם בן הרמב"ם, בהקדמת עין יעקב(.

ומידות, כמו וכינויים ושמות ומתארים כמה תארים ואנו מכנים "ומה שמושג אצלנו קצת,

כולם הם רק מצד התחברותו יתברך אל העולמות ובכל מטבע התפילה, שמצינום בתורה

והכוחות מעת הבריאה, להעמידם ולהחיותם

הא' שבמילה 'אכתריאל' מורה על כך שהמקור לכל הוא אחד. אחד זה נבדל מכל הבריאה )'כתר'( הבדל שאין כמותו )'אל'(. אולם הוא ברא הכל )י-ה = "כי ביה ה'

צור עולמים"(. העולם הזה בה', והעולם הבא בי' כמבואר בגמרא:

מנחות דף כט עמוד ב

דרש ר' יהודה בר ר' אילעאי אלו שני עולמות שברא הקב"ה אחד בה"י ואחד ביו"ד ואיני יודע אם העולם הבא ביו"ד והעולם הזה בה"י אם העולם הזה ביו"ד והעולם

הבא בה"י כשהוא אומר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אל תקרי בהבראם אלא בה"י בראם ]הוי אומר העולם הזה בה"י והעולם הבא ביו"ד[ ומפני מה נברא

העולם הזה בה"י מפני שדומה לאכסדרה שכל הרוצה לצאת יצא ומ"ט תליא כרעיה דאי הדר בתשובה מעיילי ליה וליעייל בהך לא מסתייעא מילתא כדריש לקיש דאמר

ריש לקיש מאי דכתיב אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן בא לטהר מסייעין אותו בא לטמא פותחין לו ומ"ט אית ליה תאגא אמר הקב"ה אם חוזר ]בו[ אני קושר לו קשר מפני מה נברא העולם הבא ביו"ד מפני שצדיקים שבו מועטים ומפני מה כפוף ראשו

מפני שצדיקים שבו כפוף ראשיהם מפני מעשיהן שאינן דומין זה לזה "

ועולם זה עצמו גדל, מתפתח ומתקדם )'צבאות'( . )מהר"ל באר הגולה עמוד פ(.

בעין יעקב ובעין אי"ה מסבירים שעיקר החידוש הוא שבזמן של חורבן )או לקראת חורבן(

מזכיר הקב"ה שתמיד יאהב אותנו, " לפנים משורת הדין". להדגמת רעיון זה, די לנו להתבונן

בקורותיו של רבי ישמעאל עצמו:

מסכת גיטין דף נח עמוד א

"מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי אמרו לו תינוק אחד יש בבית האסורים

יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים הלך ועמד על פתח בית האסורים אמר מי

נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים ענה אותו תינוק ואמר הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו

הלוך ולא שמעו בתורתו אמר מובטחני בו שמורה הוראה בישראל העבודה שאיני זז מכאן עד

שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו אמרו לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה ולא היו ימים

בן אלישע אמר רב יהודה אמר רב מעשהרבי ישמעאל מועטין עד שהורה הוראה בישראל ומנו

בבנו ובבתו של ר' ישמעאל בן אלישע שנשבו לשני אדונים לימים נזדווגו שניהם במקום אחד זה

אומר יש לי עבד שאין כיופיו בכל העולם וזה אומר יש לי שפחה שאין בכל העולם כולו כיופיה

110

אמרו בוא ונשיאם זה לזה ונחלק בוולדות הכניסום לחדר זה ישב בקרן זוית זה וזו ישבה בקרן

זוית זה זה אומר אני כהן בן כהנים גדולים אשא שפחה וזאת אומרת אני כהנת בת כהנים

גדולים אנשא לעבד ובכו כל הלילה כיון שעלה עמוד השחר הכירו זה את זה ונפלו זה על זה

וגעו בבכיה עד שיצאה נשמתן ".

111

גוף ונשמה (58)לעמוד

מקור מרכזי: סנהדרין דף צא עמוד ב "אמר ליה אנטונינוס לרבי: גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין. כיצד? - גוף אומר נשמה חטאת שמיום שפירשה ממני הריני מוטל כאבן דומם בקבר, ונשמה

אומרת: גוף חטא שמיום שפירשתי ממנו הריני פורחת באויר כצפור. אמר ליה: אמשול לך משל למה הדבר דומה? - למלך בשר ודם שהיה לו פרדס נאה והיה בו בכורות נאות בכורות נאות, והושיב בו שני שומרים אחד חיגר

ואחד סומא.ונביאם 'בכורות נאות אני רואה בפרדס. בא והרכיבני אמר לו חיגר לסומא:

לאכלם'. רכב חיגר על גבי סומא והביאום ואכלום. לימים בא בעל פרדס אמר להן בכורות נאות היכן הן? אמר לו חיגר: 'כלום יש לי רגלים להלך בהן'? אמר לו סומא:

'כלום יש לי עינים לראות'? מה עשה? - הרכיב חיגר על גבי סומא ודן אותם כאחד.

"יקרא אל אף הקב"ה - מביא נשמה וזורקה בגוף ודן אותם כאחד, שנאמר . יקרא אל השמים מעל - זו נשמה, ואל הארץהשמים מעל ואל הארץ לדין עמו"

לדין עמו - זה הגוף".

נושא: היחס בין גוף לנשמה.מטרות ומסקנות:

.מהות האדם הוא השילוב בין גוף לנשמה .יתרונו של הגוף בהיותו מסוגל לבצע דברים בעולם הזה .תפקיד הנשמה הוא הדרכה רוחנית ומוסרית .רק שילוב השניים מאפשר את מהות האדם – בחירה חפשית

סמלים לניתוח:חיגר סומא פירות

הסבר כללי הנשמה נמשלה לחיגר – עיניו פקוחות, אך אין הוא יכול ליצור מגע עם הקרקע. חסרונה של

הנשמה הוא חוסר היכולת להופיע בעולם, ואולי לכן היא המבקשת מהגוף הרכיבה. אמנם,

כמובן היא קדושה ורוחנית )נשמה=השמים בגימטריה. חיד"א(. לעומתה הגוף מלא יכולת

112

ורע, שריח טריפה מגרה כריח בשר כשר. בין טוב אינו מבחין כלומר: עיור, עשיה, אולם

הפירות הן כמובן הנאות עולם הזה.

נשים לב שהתביעה אינה על עצם אכילת הפירות, אלא על אכילת הביכורים, שחינוכית, אינם

מיועדים לאדם.

ברור כאן שגם אם עיקר האדם הוא נשמה, מהותו הוא השילוב. )ומענין להקדים לכך דיון:

האם השכר לעתיד לבוא יתקבל על ידי? מהו 'אני'?(. לכן עיקר הדין הוא לזמן תחיית המתים.

"ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם" )דניאל י"ב ב'(.

מקורות עזר:

ספר חדושי אגדות חלק שלישי עמוד קפב - מסכת סנהדרין

גוף ונשמה יכולים להפטר מן הדין: מאחר שהדין הוא כאשר הוא חייב לגמרי וזה

נקרא דין, והגוף אין עליו עונש גמור שהרי אם לא היה הנשמה עמו לא חטא, וכן

הנשמה אין עליו דין גמור שהרי הוא בלבד לא היה יכול לחטא רק אם נתחבר הגוף

עמו ואין על אחד דין גמור. והשיב לו כי דין הקב"ה מצד חבור גוף ונשמה יחד כי יש

באדם צד משותף ועליו הדין, וזה שאמר כי השם יתברך מרכיב שניהם ביחד ודן

אותם כאחד, ורוצה לומר כי הדין שלהם מצד אשר יש באדם צד משותף לשניהם

ומצד הזה הדין על שניהם והבן זה:

תוספת: ניתן ללמוד כהשלמה את המדרש הבא:

( מדרש רבה דברים פרשה יא פסקה י 1)

באותה שעה קרא הקב"ה לנשמה מתוך גופו. אמר לה: בתי, מאה ועשרים שנה קצבתיך היותך בגופו של משה, עכשיו הגיע קצך לצאת צאי אל תאחרי. אמרה לפניו: רבונו של עולם יודעת אני שאתה אלוה כל הרוחות וכל הנפשות נפש החיים והמתים מסורין בידך ואתה בראתני ואתה יצרתני ואתה נתתני בגופו של משה מאה ועשרים שנה ועכשיו יש גוף טהור בעולם יותר מגופו של משה? שלא נראה בו רוח סרוחה מעולם ולא רמה ותולעה, לכן אני אוהבת אותו ואיני רוצה לצאת ממנו. אמר לה הקב"ה: נשמה צאי אל תאחרי ואני מעלה אותך לשמי השמים העליונים ואני מושיבך תחת כסא כבודי אצל כרובים ושרפים וגדודים. אמרה לפניו: רבש"ע מאצל שכינתך ממרום ירדו שני מלאכים עזה ועזאל וחמדו בנות ארצות והשחיתו דרכם על

113

הארץ עד שתלית אותם בין הארץ לרקיע, אבל בן עמרם מיום שנגלית אליו בסנה לא בא לאשתו שנאמר )במדבר יב( ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח . בבקשה ממך תניחני בגופו של משה. באותה

שעה נשקו הקב"ה ונטל נשמתו בנשיקת פה.

ניתוח: תגובתה של הנשמה מבטאת עיקרון פשוט וחשוב: טוב לחיות ! . "יפה שעהאחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא".

הנשמה טוענת שרוצה היא להישאר בעולם הזה, כיוון שזו עיקר מטרת קיום האדם,היותו בעולם הזה, עושה טוב בבחירה.

הצעתו השניה של הקב"ה אינה בגדר הצעת פרס, אלא הבהרה: אין זה כאילו לא נבראת. שהית בעולם הזה וחוללת גדולות ונצורות. מקומך תחת כיסא הכבוד, המקום המבטא את עליונותו של האדם כמבטא שם שמיים בעולם )כפי שנלמד

במדרש 'בשעה שעלה משה למרום'. הנשמה מסבירה שמטרתה איננה להגיע למדרגה מסויימת, אלא לגלות עוד ועוד שם שמיים בעולם, אולם הקב"ה כמובן הוא המכריע הסופי. קצבת חייו של אדם,

גבול יכולתו לפגוש את האלוקים בבחירה חפשית, נקבעים רק למעלה.

_

114

אדם לעומת מלאך

(57 )לעמוד

מקור מרכזי: שבת דף פח עמוד ב " ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני

הקב"ה: 'רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו'? אמר להן: 'לקבל תורה בא'. אמרו לפניו: 'חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם

מה אנוש כי תזכרנו ובן אדםשנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם!? . כי תפקדנו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים

אמר לו הקב"ה למשה: 'החזיר להן תשובה'! אמר לפניו: 'רבונו של עולם, מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם'.

מאחז פני כסא פרשזאמר לו: 'אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה', שנאמר: ואמר ר' נחום: מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו. עליו עננו

אנכי ה' אלהיךאמר לפניו: 'רבונו של עולם ! תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה? מצרים מארץ הוצאתיך לפרעהאשר ?! ירדתם 'למצרים להן: אמר .'

לא יהיה לך אלהיםהשתעבדתם!? תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב בה: זכור את בין עמים אתם שרויין שעובדין עבודת גלולים? שוב מה כתיב בה: אחרים.

כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות? שוב מה כתיביום השבת לקדשו. כבד את אביך ואת משא ומתן יש ביניכם? שוב מה כתיב בה: לא תשא.בה: קנאהלא תרצח לא תנאף לא תגנוב אב ואם יש לכם? שוב מה כתיב בה: אמך

יש ביניכם? יצר הרע יש ביניכם'? ואילו תנה הודךוגו' ה' אדונינו מה אדיר שמך מיד הודו לו להקב"ה שנאמר

לא כתיב. מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר". על השמים

נושא: חשיבות האדםמטרות ומסקנות:

.האדם נעלה מהמלאכים בהיותו בעל בחירה חפשית.ליישור בחירה זו חייבת לקדום ענווה, והכרה בגודל האחריות .מעלתו של האדם היא בהיותו מחדש פגישה עם האלוקים בעולם הזה, מוסיף טוב .יצירת חשיבה מופשטת : 'אמר' ענינו: מביע .הבנת ערך הדברות החברתיות כמכלול

115

שאלות לדוגמה על המדרש : מדוע ה' לא ענה בעצמו?.22

האמנם יכולים מלאכים לחלוק על ה' ? הרי זה גופא התוכן במדרש: שאין להם יצר הרע!.23

דורות?974 מהי משמעות .24

כיצד משה מפחד מהמלאכים כאשר הוא יודע בוודאות שה' הורה לו להשיב?.25

מדוע משה מפחד דווקא משרפה בהבל פה?.26

מדוע אין ה' כועס על תגובתו של משה?.27

מה הסגולה בכסאו של ה', אם ה' לא ישמור אדם, כיסא יסכון ?.28

התשובה של משה פשוטה. המלאכים לא ידעו זאת? וכי זה חידוש המדרש?.29

מדוע הדברות האחרונות מנויות בנשימה אחת?.30

מדוע נעשו המלאכים אוהבים למשה?.31

סמלים לניתוח:כסא הבל פה

הסבר כללי:

כשהגיעה השעה לתת תורה לישראל, עולה מאליה השאלה: האומנם ראוי לתת תורה לבני

אדם, כשיש אופציה שהכול יהיו מלאכים. לא המלאכים מעוררים את השאלה. נכוון את

התלמידות: וכי יכל וויכוח זה להיות מוקלט? האומנם נאמר רב שיח זה?

ישנו מדרש שהיתה מחשבה לתת תורה לאחר אלף דורות ) "דבר ציווה לאלף דור"(, אלא

עד ועוד עשרה נוח ועד דורות מאדם והקדימה. עשרה לה זקוק שראה הקב"ה שהעולם

26 ולו ניתנה תורה. )26אברהם. יצחק-יעקב-לוי-קהת-עמרם-משה. נמצא שמשה הוא הדור ה

הוא כמובן סכום שם הוויה. חובבי המתימטיקה יוסיפו, שזהו מספר מיוחד מאוד, בהיותו היחיד

בשלישית. היש לכך משמעות? איני יודע..(. אם נפחית3 בשניה, ו5שנמצא בין סכומי חזקות.

. 974 מ-אלף נקבל 28

אומר ה' למשה להשיב. ראשית זהו מבחן: משה חייב להבין שזה באמת לא פשוט לתת תורה/

בחירה / מציאות לאדם. כמה עוולות נעשו בשם שמיים. ראשית הוא חייב להיות מודע לגודל

המדרגה של הרוחניות )= הבל( שאין בה פיסיות )'ישרפוני'(

והיא שדר מוחלט ויציב מה'.

דבר נוסף הוא שלא דברי משה הם התשובה, כי אם עצם קיומו. אין כאן רק תשובה שכלית,

לה אנו יכולים )וכדאי..( להגיע לבד בכיתה, אלא הדגמה: ניתן להיות 'איש האלוקים'. אדם

שמצדיק את בריאת האדם, בבחינת: 'נעשה אדם נאמר בעבורך'(.

זוהי משמעות האחיזה בכיסא. כיסא ענינו ההופעה מלמעלה למטה. גדולתו של האדם היא

שהוא חושף את האלוקות על פני האדמה. 'האבות הן המרכבה'.

116

כאשר אדם באמת בבחינה זו, הריהו חשוב מהמלאכים, והם, ככוחות טבע, נעשים סייעים

לעבודת הקודש שלו )נעשה לו אוהב(. האדם מסוגל להשרות זיו שכינה )'שכינתו'( גם על גוף

מגושם )'עננו'(.

חמשת הדברות האחרונות הן חברתיות, ולפיכך מקשה אחת, שמספיק זלזול באחת מהן כדי

להרוס חברה. זו הסיבה שדברות אלו כתובות בפרשת ואתחנן בו' החיבור.

)וביתרו, בלי חיבור ביניהן, כי כלפי מעלה יש חשיבות גם לכל אחת בפני עצמה כמובן(.

117

מקורות למחשבה והעמקה:

ספר דרוש על התורה עמוד יג א

הספיקות במאמר הזה דומות למרובות והנם.האחד: מה שאמר הקב"ה: החזר להם תשובה ולא החזיר להם תשובה בעצמו

וכבודו יתברך השני :מה ששינו המלאכים לשונם תחלה לומר מה לילוד אשה בינינו ולא אמרו מה לבשר ודם כאמרם אחרי כן אתה מבקש ליתנה לבשר ודם, ומהו

המכוון בכנותם אותו דוקא ילוד אשה במקום הזה. השלישי: שאמר הוא יתברך' אחוז בכסא והחזר להם תשובה' , וכי חסרון יש חס

ושלום בחקו שלא היה יכול להצילו באופן מהאופנים מה שהוא, עד כי מצוה לאחוז בכסא דוקא.

הרביעי :מתוך אומר המלאכים חמדה גנוזה .. , מוכח כי ידעו התורה והכתוב בה, עד שמעצמם היה להם לידע כי לא להם מתייחסים הדברים כתשובת

משה שהשיב להם איש איש על דגלו באותות , ולמה אם כן אמרו תנה הודך

על השמים.

החמישי: מהות מכוון והכרת פרישת זיו שכינה עליו והענן שניהם ולא הספיק אחד מהם.

השישי: אומרו מיד הודו לו להקב"ה שנאמר: ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ ואילו תנה הודך על השמים לא כתיב , וכי מה אדיר יש בתחתונים עד

שאמרו מה אדיר שמך בכל הארץ ?השביעי: חמשה דברות ראשונות השיב להם כל דבור ודבור בפני עצמו, ואילו

דברות אחרונות על מה שהשיב מהם השיב עליהם בכללם יחד.

השמיני: מה שנעשו אוהבים למשה. דיו שלא ישנאוהו כבראשונה:אבל פירוש המאמר הזה, כי בא לומר שבשביל שהאדם הוא נחשב כמדבר זה החסר, ניתנה לו תורה מן השמים להשלימו, כי אין ראוי לבריאה כזאת מן השמים

שתהיה חסירה.בין ילוד אשה שייך מה כי בזה רצו בינינו, לילוד אשה :מה ואמרו המלאכים העליונים, אשר באין ספק מצד הוולדו מן האשה נמשך אחרי גדרה וענינה במהואינם משפיעים המה ומדריגתם למעלתם והעליונים ומקבלת, מושפעת שהיא

118

ילוד אשה, כל כי בין המלאכים. לילוד אשה ושייכות יחס אין ולפיכך מקבלים, ילוד הוא לקבלה אשר המיוחדת כאשה הזאת לקבל רוצה ודאי זאת בבחינתו בין שיעמוד ראוי דבר לקבל רוצה הוא אם בכן בעליונים. קבלה ואין מאתה, ידעו שעלייתו שם היתה כי בודאי ומפני והסגולים לקבלה לשפלותם, התחתונים לקבל דבר-מה לכן אמרו מה לילוד אשה בינינו, כי אין העליונים בעלי קבלה כאמור. ואמר השם יתברך לקבל תורה בא, ולערך מעלת התורה שייך קבלה אף בעליונים,ולפי מעלתה כל הנבראים, ולפני לפני המלאכים נבראת לגודל מעלתה באשר העליונה על כל צריכין לקבלה העליונים גם הם, כי תמיד התחתון והפחות מקבל דבר שהוא עליון ממנו. ואז אמרו לו יתברך מאחר כי כל כך מעלתה עליונה עד שגם לעליונים שייכה בה קבלה, למה ועל מה אם כן אתה נותנה לבשר ודם. כי המלאכים בודאי היו יודעים כי בה ברא הוא יתברך כל העולמות, ואם בנגלה שלה הם דבריםדברים עליונים, אשר ודאי הם סודי התורה פנימיותה שהם פשוטים מכל מקום

", ומעוףונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרהעליהם נאמר )איוב כ"ח( " אמרםהשמים - אלו המלאכים אשר כתיב בהם )ישעיה ו )"ובשתים יעופף". וזהו

דרכו אשר בסתריה למלאכים:ואמר"תנה הודך על השמים שיודיע בזה רצו " באשר תשובה, להם החזר למשה היא,הקב"ה והנכונה הפשוטה התשובה

שלכך הוא נותנה אל האדם בשהוא נחשב חסר ביותר, וצריך השלמה כמו שאמרנו. ותשובה זאת לא היתה ראוי לבא מאתו' תברך לומר שהאדם הוא חסר בבריאתו רק למשה עצמו היה להעיד על חסרונו. כי צריך האדם להכיר חסרונו בעצמו, בהיות כי עיקר החלטת נתינת התורה לו הוא כדי להשלים חסרונו, ואם ידמה בדעתו שהוא שלם ואינו בעל חסרון אין שייך בו השלמהויכיר לשידע בעצמו משה להם משיב שיהיה הצורך מן היה ולכך כלל,

ולזה הכניסו חז"ל )באבות פ"ו( תוך מ"ח דברים שהתורה נקנית בהםבחסרונו. המכיר את מקומו, שאין האדם כדאי לקנות את התורה זולת שיכיר חסרונו הדבק בו כאשר אין לו התורה. כי מי שאינו מכיר מקומו וחסרונו בהעדרה ממנו, אינו נחשב

לפיכך אמר הקב"הלחסר בעיני עצמו ואם כן אין התורה ראויה אליו שתשלימנו. למשה החזר להם תשובה, שאם היה משיב השם יתברך תשובה זאת ולא היה

משה בעצמו מכיר את מקומו לא היתה ראויה להנתן אליו להשלמה. ואמר משה מתירא אני שמא ישרפוני בהבל פיהם, כי התשובה להם תורה על ויכוח המחלוקת אשר לו עמהם ושמתנגד להם, ולכך חשש פן ישרפו אותו בבואו למשכן כבודם ומקומם להתווכח עמם. שהרי אף לשנות ממנהג המקום אשר אחד בא שמה, אסור לעשות וכל זה משום מחלוקת מפני שהוא במקומם וגדרם, ואיך יהיה

ויכוח התנגדות עמהם ולכך ישרפוהו. על זה השיב הקב"ה אחוז בכסאלמשה

119

כבודי, שהוא המקום שאינו שייך אליהם כי אם אל נשמת האדם החצובה , כדאיתא( בחגיגה דף י"ב ( ערבות שבו נשמות ורוחות העתידיןמתחת כסא הכבוד

להבראות.. וכסא הכבוד ומלך אל רם ונשא שוכן עליהם, הרי כי הנשמות הם והיתה נפשבערבות תחת כסא הכבוד. גם כתיב על נפש הצדיק )שמואל כ"ה(”

אלקיך ה' את החיים בצרור צרורה קנ"ב(אדוני )דף בשבת כדאיתא ," והיתה נפש אדוני צרורהנשמותיהם של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד שנאמר

וגו'. ובודאי מפני שבאו ונבראו הנשמות מתחת כסאבצרור החיים את ה' אלקיך הכבוד שמה הם שבים ללכת. וזהו שאמר אחוז בכסא כבודי כי זהו המקום המיוחד וראוי לו לצדיק בין העליונים לבלי יהא נחשב עוד כאילו הוא בא בגבולם כי זהו

מקומו של משה: ועל פי ג 'עדים יקום, כי ראוי ונכון הדבר מאלקים לעשותו מקום הצדיקים דוקא. אם האחד שאמרנו שזהו מקום הנשמה . ואם השני כי ראוי לאדם שיהיה מקומו

ועל דמות הכסא דמות כמראהתחת כסא הכבוד , ממה שנאמר )יחזקאל א ( . לכן האדם מקומו הראוי הוא תחת כסא קרוב אליו יתברךאדם עליו מלמעלה

ואם השלישי כי מקום הצדיק ראוי היות תחת הכסא כבוד, מפני שהצדיק מקבל עליו עול מלכותו יתברך ביותר בשגם הוא כובש את יצרו ומקבל עליו עול מלכות שמים, ונקראו הצדיקים גבורי כח עושי דברו כדאיתא במדרש ולכך מלכותו יתברך בפרטית על הצדיקים המקיימים גזירותיו וכובשים את יצרם ומבטלים רצונם מפני רצונו יתברך עד שיתכן להתייחד מקומם תחת כסא הכבוד . כי הכסא הוא המלכות

" והם תחת כסא מלכותורק הכסא אגדל ממךבעצם כנאמר )בראשית מ"א( " יתברך. ונקרא הוא יתברך מלך ישראל הכל בשביל שהם מקיימים גזירת מלכותו יתברך אף גם זאת בהיותם מוטבעים ביצר הרע השוכן בקרבם מכל מקום כובשים

את יצרם ומקיימים גזירותיו. אבל המלאך שאין בו יצר הרע לא שייך בו דבר זה .. כל חמשה דברות אחרונות יש להם חבור והתייחסות יחד, בשהם שייכים

לבריות אשר הוא חוטא נגדם. ולכך בפרשת ואתחנן המה באים בוי"ו החבור ולא תנאף ולא תגנוב וכן כולם, כי הוא חוטא אל הבריות אשר יתחבר ויפעל

ועושה רושם מצד המקבל גם הוא אשר מטעםבם החטא מה שהוא חוטא נגדם, זה יש לחמשה דברות אחרונות חבור וצירף יחד ביותר. מה שאין כן בה' ראשונות בשגם אם הוא חוטא לשמים אין כאן רושם ופעולה מצד המקבל כאמור (איוב ז( "חטאת מה אפעל לך" ונאמר עוד )שם ל"ה( "אם חטאת מה תפעל בו" . לכך אין להם חבור ודבוק יחד כאחרונות שיש להם שייכות החבור יחד, באשר יש חבור רושם הפעל און בנפעל ומקבל המה הבריות אשר נגדם החטא. ונלמוד מזה דבר גדול, כי כאשר יש רושם למקבל המה הבריות יהי מי שיהיה אשר חטא לו, אין מחילה אליו

120

עד שיפייסנו וימלא פגימתו. ואין יום כפורים מכפר כי אם דברים שבין אדם למקום, אבל מה שבין אדם לחבירו אינו מכפר עד שיבקש ממנו מחילה . והנה בפרשה זאת אשר אנחנו בה, אף חמש אחרונות לא נכתבו בתוספת וי"ו החבור, להורות מכל מקום מצד מה יחטא בדברים אלו עצמם גם לשמים כדאיתא פרק זה בורר ומצד

בחינה זאת גם לאחרונות לא יאות החבור כמו לחמש הראשונות: ואמר שכולם נעשו אוהבים למשה, כי במה שמקומו תחת הכסא כאשר התבאר, הנה המלאכים הסובבים כסא כבודו יתברך , כאשר יסבו העבדים כסא אדוניהם, יתחברו בזה כלם אל משה אשר אחז בכסא הכבוד גם כן, כי תמיד יתחבר כל הסובב לאמצעיתו וכן האמצע לכל סבובו. וזהו שאמר שכל אחד מסר לו דבר, כי כל המתחברים יחד בהחלט יקבלו זה מזה מצד התחברם ויחס הדבוק שביניהם. ואף מלאך המות הגם כי הוא מתנגד אל האדם היה מתחבר אליו בבחינה זאת והיה מוסר לו דבר, כי הניגוד לא ימצא ולא יראה כי אם למטה בארץ במה שהאדם בעל גוף ומקבל העדר ומתיה בדבר זה הוא מתנגד אליו, אבל כשהוא במקומו המיוחד לו למעלה אשר אין שם העדר ואפיסה , גם המלאך הזה יש לו חבור עמו כשאר סובבי כסא. והוא הדבר אשר אמרו ז"ל כי כל זמן שהאדם עוסק בתורה אין מלאך המות שולט בו כמו שאמרו אצל דוד בשבת ( דף ל ) וכן אצל כמה צדיקים. וכל זה כי השטן אינו מתנגד אל האדם רק מצד הגוף אשר לו ולא מצד התורה השכלית. ואמר בשכר שקראוהו אדם מסר לו כל אחד ואחד דבר כלומר כי הם לשפלותו אמרו שהוא אדם, והורה להם הוא יתברך, כי האדם אשר הם אומרים שהוא שפליורה שמו אדם, אעפ"כ מצד שנברא בצלם אלקים מעלתו עליונה ביותר כאשר שבשביל זה ייחד תחת כסא הכבוד לו למקום היותו תוך ואמצע המלאכים שאינםאל האמצע עד שכלם מתחברים לגמרי תחתיו הוא ואילו הכסא סובבים אלא

וביניהם. והוא הפירוש הנכון בחביב אדם שנברא בצלם אלקים , כישבתוכם בשביל שנברא בצלם אלקים אשר נאמר עליו ועל דמות הכסא דמות כמראה

תחת כסא הכבוד הוא מקומו המיוחד לו להיות קרוב אליואדם עליו מלמעלה. יתברך עד שיסובבוהו העליונים כמו שסובבים את הכסא. והרי תמצא כי יש מלאכים לאדם מימינו ומשמאלו והוא ביניהם שבשביל זה יתחברו אליו לגמרי לכן כל אחד מסר לו דבר. וכל תשובת משה היתה כי לכך נתנה התורה לארץ מפני שהאדם

צריך השלמה מה שאינו מן הצורך אל המלאכים. .. בעבור היות האדם בריאה חסירה לא תשבע נפשו לעולם מלבקש תמיד השלמה

יותר, כי זהו ענין האדם שחסרונו לא ייתור ויגיע אל השלמה גמורה: במדרש )קהלת ו ( גם הנפש לא תמלא - לפי שהנפש יודעת שכל אשר יגעה לעצמה יגעה לפיכך אינה שביעה ממצות ומעשים טובים אמר ר' לוי משל לבת מלך

121

שנשאת לעירני אעפ"י שהאכילה כל מעדני מלך לא יצא ידי חובתו למה לפי שהיא מלמעלה ע"כ. המדרש הזה בא לבאר כי לכך נתנה תורה לישראל, מפני שהנשמה היא מן השמים ועומדת בגוף, לכך היא חסרה בערך מעלתה שהיא מן השמים ומפני

זה צריכה השלמה בתורה ומצות..

ספר תפארת ישראל עמוד עב - פרק עשרים וארבעה ".. מה שאמרו תתקע"ד דורות דוקא קודם שנברא העולם, דבר זה מבואר בחבור

באר הגולה ואין כאן מקומו, סוף סוף כמו שהתורה שכל גמור רחוקה היא מן הטבע עד שהיא בסדר קודם העולם אין ראוי לתת אותה לבשר ודם שהוא טבעי. מה אנוש כי תזכרנו וגו רצה לומר כי יש באדם שני דברים הגוף והנפש ואמר מה אנוש נגד הנפש ובן אדם נגד הגוף שהוא אדמה , ולשון זכירה היא לטובה )בראשית ל ( ויזכור אלהים את רחל, כלומר אף אם יש בו נפש אין חשיבות הנפש שיהיה נזכר לפני השם יתברך לטובה להטיב לו , והפקידה היא שאין האדם מצד גופו שהוא שפל ופחות ראוי שיהיה נפקד

לרעה כמו שאר בעל חי. תנה הודך על השמים פירוש כי העליונים משיגים שיש סדר מסודר מן ה' ומפני מדרגת ומעלת המלאכים ראוי שיהיה כל חשיבות וכל מעלה בעליונים כמו שהם

כל הדבריםחשובים במדרגתם. ואמר הקדוש ברוך הוא למשה החזר להם תשובה, אשר נאמרו כאן מה שאמר הקדוש ברוך הוא ושאלת המלאכים ותשובת משה אינו ויכוח דברים, רק מה שמתחייב מן השם יתברך נקרא שכך אמר

השם יתברך ומה שמתחייב מן המלאכים נקרא שכך אמרו המלאכים, ומה שמתחייב מצד

ומפני כי מן הסדר אשר השם יתברך סדר הכלמשה נקרא שכך אמר משה. באמת יסולק כל שאלה אשר השם יתברך סדר הכל באמת כל שאלה אשר ישסדר ונותן הכל מסדר שהוא הוא ברוך שהקדוש אמר ולפיכך , עליו לשאול לנמצאים וסדר את משה שיקבל את התורה והוא מן התחתונים, בסדר הזה עצמו מסלק השם יתברך מאתו כל דבר שאלה, ולכך אמר כי הקדוש ברוך הוא אמר למשה שיסלק מאתו מה שיתחייב מן מדרגת המלאכים לומר תנה הודך על השמים שהוא מן הסדר שסדר השם יתברך שעל ידו תנתן התורה . ואמר משה מתירא אני שמא ישרפוני בהבל פיהם, כי הבל פיהם הוא הדבר המתחייב מן הנבדל כי ההבל

יוצא מן הפה ולכך אמר משה מתירא אני שמא ישרפוני בהבל פיהם, ורצה לומר כי אחר שמצד הנבדל מתחייב שתהיה התורה בעליונים שאליהם ראוי כל מעלה, ואף כי מצד משה מתחייב הפך זה

122

שתהיה התורה בתחתונים, הלא הנבדל מבטל הדבר הגשמי . וזהו מה שאמר שמא , שאם היה לו, שהאדם אינו נחשב לכלום נגד העליוניםישרפוני בהבל פיהם

מדרגה מיוחדת אל משה בין העליונים לא שייך לומר שמא ישרפוני בהבל פיהם, כי אחר שיש לאדם מקום מיוחד לעצמו מורה זה על חשיבות מיוחד שיש לו ולמה ישרפו אותו בהבל פיהם כאלו היה משה בטל אצלם. אבל כאשר יש לו מקום מיוחד מורה על מעלה מיוחדת כי נזכר שם מקום על המעלה בכל מקום, ולפיכך אמר הקדוש ברוך הוא אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשובה, רצה לומר כי יש לאדם

מדרגה בין העליונים מיוחדת לעצמו.. ומה שאמר שפירש זיו שכינתו ועננו עליו רצה לומר כי כאשר היה דבק במדרגתו בכסא. ופירוש הזיו אל הנפש ששייך אליו זיו והוד, וענן הוא שייך לגוף שהוא כמו ענן כלה, ורצה לומר שזהו מדרגת האדם ומעלתו יותר מן העליונים , שאין לו בעצמוואלו יתברך, עליו כבוד השם וזורח מיוחד שקבל הוא המדרגה העליונה אבל העליונים כולם יש להם מדרגה מדרגה עליונה בעצמם , אבל אינם מקבלים כבוד ה' כמו שהאדם דבק בו כבוד ה' ודבר זה עצמו הוא תשובה מה שראויה התורה אל האדם דוקא ולא אל המלאכים כמו שנתבאר. כלל הדבר כי האדם כלי מוכן לקבל כבוד ה' ,וכאשר היה משה דבק בכסא הכבוד אשר שם מקומו כמו שהתבאר אי אפשר שלא יהיה מקבל מן השם יתברך בעצמו כבוד השם יתברך הן גופו הן נפשו עד שהיה האדם מקבל מן הזיו אשר הוא לפני ה' ומן הענן אשר לפניו, כי האדם שהוא מקבל וזהו מעלתו כך ראוי כאשר הוא מגיע אל מקום מעלתו שיהיה מקבל זיו שכינה ועננו, ודבר זה עצמו גורם שזכה לקבלת התורה . ואז אמר להם תורה שאתה נותן לי. פירוש כי העליונים משיגים מצד עצמם שיש סדר מסודר מן השם יתברך, אבל הסדר עצמו שייך אל האדם דוקא , כי התורה עם מעלתה שהיא

בראת קודם שנברא העולם היא ראויה אל האדם דוקא . ולפיכך אמר מה כתיב בתורה .. כלומר כי הסדר של התורה עם מדרגתה שהיא קודם העולם, אי אפשר רק על ידי האדם שהתורה סדרה לפי אנושית שלו , וזה כי כמו האדם אשר יש לו המעלה העליונה שהיא נברא בצלם אלהים והצלם הזה מקבל אותו גוף הגשמי, וכך התורה בעצמה עם מעלתה העליונה על כל , הרי היא

נתלית ועומדת בדברים הגשמיים הם המצוות המעשיות. כי משה שכבר הוא אצל בשר ודם דבר וזה שאמר למשה החזר להם תשובה ,

רבי צדוק הכהן מלובלין ספר שיחת מלאכי השרתזה הוא תשובה למלאכים". פרק שני

והיינו שהמלאכים המה רק מחנה אלקים ומשמשי ה' ואין להם שום נטיה לצד אחר, שלכך נוצרו שאין להם כלל כח להפכו. ולפיכך אין להם שייכות להצטוות בתורה שהיא הכוללת גדרים וציווים אשר תכליתם לבלתי לנטות מרצון ה' לפי שהבחירה בידם לנטות ולכך הם

123

נקראים עושי דברי שעושה רצון ה'. מה שאין כן המלאך לא שייך לתארו בתואר עושה רצון ה' , כאשר לא יתואר הגרזן שעושה רצון החוצב ואלא מה יעשה. ועוד גדול מזה ענין המלאך

שאין לו ובידו שום אופן לנטות כלל לדרך אחר שהכחות הרוחניים שיצר ה' כל כח למה שהוא מיוחד אין בידו להיות בידו כח אחר שהרי הוא אותו כח כמו שלא יוכל הברזל להיות יועץ

וכיוצא בו. מה שאין כן הנפשות שהם בצלם אלקים שהם כוללים כל הכחות כולם וכמו שקראם )ויקרא) "בנים אתם לה' אלקיכם" וברא כרעא דאבוה )כמו שאיתא עירובין ( רוצה

לומר לפי שהאב זוכה לבנו בה' דברים )פ"ב דעדיות( והם הכוללים כל כח השלימיות_האפשרים אלא שמכל מקום אינו שלם כל כך כאב ממש רק כמדרגת וערך הכרעא אל הגוף.

124

ערך החיים

(38)לעמוד מקור מרכזי כתובות דף קד עמוד א )מצורף ביאור(

" ההוא יומא דנח נפשיה דרבי גזרו רבנן תעניתא ובעו רחמי ואמרי כל מאן דאמר נח נפשיה דר' ידקר בחרב סליקא אמתיה דרבי לאיגרא אמרה עליוני' מבקשין את רבי והתחתוני' מבקשין

את רבי יהי רצון שיכופו תחתונים את העליונים כיון דחזאי כמה זימני דעייל לבית הכסא וחלץ תפילין ומנח להו וקמצטער אמרה יהי רצון שיכופו עליונים את התחתונים ולא הוו שתקי רבנן מלמיבעי

רחמי שקלה כוזא שדייא מאיגרא ]לארעא[ אישתיקו מרחמי ונח נפשיה דרבי אמרו ליה רבנן לבר קפרא זיל עיין אזל אשכחיה דנח נפשיה קרעיה ללבושיה ואהדריה לקרעיה לאחוריה פתח

ואמר אראלים ומצוקים אחזו בארון הקדש נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקדש אמרוליה נח נפשיה אמר להו אתון קאמריתו ואנא לא קאמינא ".

נושא: מותו של רבי.מטרות ומסקנות:

.הבנת ערך החיים.הבירור: אין להעריך אדם לפי תפקוד.ייחוס חשיבות לדברים טובים גם כשאין ערכם ניכר לעיין.כבוד לזקנים

שאלות לדוגמה על המדרש :למה החכמים רוצים שרבי יחיה?.32

כיצד סברו שהאיסור לבשר על מותו של רבי יועיל?.33

מדוע שברה האמה כלי?.34

כיצד דברי בר קפרא מועילים, האינם הערמה מלאכותית ומתחכמת?.35

'אתם אמרתם ולא אני'. האומנם? והחכמים חייבים מיתה?.36

סמלים לניתוח:כלי חרס שבורנפילה לאדמה ארון הקודש)אראלים )כינוי למלאכים )מצוקים )כינוי לרבי

הסבר כללי: שתי בחינות הן באדם: עצם קיומו, ומעשיו. האמה סבורה שהעיקר הוא התועלת שאדם מביא לעולם

בביצועיו, )המיוצגת במינוח 'רבי' (, ולפיכך אין עוד טעם בחייו של רבי שהרי ברור שלא ילמד תורה יותר, ומדוע יסבול לשווא? כבר עדיף שימות ו"שם בעולם הבא וודאי דתשיג שלימות העליון ביותר" )מהרש"א(. לזה היא רומזת בהטחת כלי החרס לאדמה )'משול כחרס הנשבר'( שאין לו עוד תקנה, ואל האדמה אשר ממנה לוקח הוא שב. לעומתה, החכמים מעמיקים שעיקר האדם הוא עצם חייו.

הבנה זו מובלטת במונח 'ארון'. הארון היה מונח בקודש הקודשים ולא שימש כלום. אמנם הוא אכסן את לוחות הברית – אך מעולם לא השתמשו בהם. יתר על כן: בתוכו היו שברי הלוחות שאין ולא יכול להיות להם שימוש מעשי. כך גם רבי: עצם שהותו בעולם ברכה בה המהרש"א מביא גמרא

האומרת שכל השנים שרבי סבל ייסורים, לא הוצרכו להתפלל על גשמים, שהיו לברכה.

125

לכן גזרו חכמים שכל האומר 'מת רבי' , כלומר: המיצר על אובדן תפקודו המעשי, יידקר בחרב

– כלומר ביטוי קללה מופשט, כמיתת סייף -עונשו של רוצח- שאף הוא אינו מבין מהי חשיבות

חיי אדם. )ב'תפארת שלמה' הולך בדרך אחרת: יקולל מי שחושב שנפשו של רבי באמת יכולה

למות, בבחינת: "צדיקים במותם קרויים חיים". לכן בר קפרא דיבר על אבדן ארון הקודש.

נקודש מעבר לשימוש, שנלקח בידי מלאכים המכונים כאן 'אראלים' , כשמו של בית המקדש

)"הוי אריאל אריאל קריית חנה דוד" –ישעיהו כח( שכולו קדושה סגולית ולאו דווקא מעשית.

החכמים המגיבים סברו שיש מקום להזכיר את ביצועיו של רבי כמחבר המשנה אולי, לפחות

כסעיף שני, אולם בר קפרא הסתייג אף מכך.

: יש להניח שהדגש על הצד הסגולי חשוב בשעה שאין בית מקדש. קיימת גםבשולי הדברים

סכנה הפוכה: לסמוך רק על הצד הסגולי ולהזניח את הבחירה ואת התשובה . כך מוציאים בני

עלי את הארון למלחמה ללא כל תשובה. על זה התריעו הנביאים )"היכל ה' היכל ה' היכל ה'

המה" – ירמיהו(.

מקורות למחשבה והעמקה:הספד לר' יצחק אלחנן,

אוצרות ראי"ה חלק ד' עמוד )נמצא גם ב'טוב ראי' לכתובות.

"לוחות ושברי לוחות מצויים בארון". )הרב חיים סבתו, 'אמת מארץ תצמח' פרק אחרון(.

)דברי הספד שהרב דרש על הגאון ר' יצחק אלחנן ספקטור זצוק"ל. הרב שלמה אבינר רשם

הדברים בעת שמיעת קריאת הדברים על ידי הרצי"ה מתוך ספר "מדבר שור"

ונדפס ב'טוב רואי' על כתובות קד(.

"אראלים ומצוקים אחזון בארון הקודש..".

ויש להבין מפני מה דיבר בלשון מליצה ומה רמז בזה, ובמה משונה כוונתי מאותו הלשון שאמרה האמתא "עליונים ותחתונים מבקשים את רבי"- גם יש להבין מאד, איך הסכימו השלמים הללו להחליט "כל האומר נח נפשיה דרבי ידקר בחרב", ואיזו עצה

היא זו, והכי יש שלטון ביום המוות? אמנם יובן שיש ב' מיני תועליות הנמשכית בעולם מתלמידי חכמים, ולעומתם שתים הנה קוראותינו בהעדרם מאתנו. האחת היא הפעולה המורגשת של תורה, שהם מאירים

הישר על ידי אור תורתם לדעת מה יעשה ישראל. והשנית, עיני חכמים, ומדריכים לדרך אפילו זולת פעולתם שפועלים בפועל וגלוי, הסגולה הדבקה בהם מקדושה האלהית על ידי אור התורה, דבר זה הוא לנו לחומה ומגין בעדינו, ודבר זה הוא מצד סגולת התורה

. וקדושתה הנפלאה

"אני חומה ושדי כמגדלות אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות אלו תלמידי חכמים". ויש לדעת למה חלקו תורה והתלמידי חכמים לב' ענינים, הלא אחת היא, וכי במה הוא יתרון של תלמידי

126

חכמים, רק בשביל תורת אלהיהם שבלבם, אם כן הוא דבר אחד. גם למה המשיל התורה ידבר בזה על ב' הענינים שנמצאולחומה בעלמא והתלמידי חכמים למגדלות. אמנם לפ"ד

בהגנת התלמידי חכמים. האחת היא מצד העצם של התורה וקדושתה, אף על פי שלא יעשו פעולה כלל, ואפילו זולת הלמוד וההוראה לרבים פועלת קדושת התורה להגין בעד

והאומר מאי אהנו לן רבנן חשיב אפיקוריס ומגלה פנים בתורההכלל ולהרים קרן עם ד' שלא כהלכה, אפילו כשאינו רואה מה שעושים בפועל מכל מקום האמונה האמיתית היא

שקדושת תורת הקודש פועלת להוסיף אורה וברכה וקדושה וזכות בכל המקום, וכמו שכתוב "ונשאתי לכל המקום בעבורם". והנה החומה היא בעצמה מחסה נגד האויב שלא תוכל כל

רעה ופגע לגשת לבני העיר, אף על פי שאין עושים עליה פעולה כלל. אבל המגדל הוא מיוחד שעליו יעתדו גיבורי החיל להגן על העם בכחם וגבורתם, וכמו שכתוב "כמגדל דויד צוארך בנוי

לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגיבורים". המשיל עצם התורה שמצד סגולתה העצמית, שהיא נבחנת כמופשטת ולא כאילו היתה אצל התלמידי חכמים, שהרי הסגולה היא אפילו אין פועלים בה כלל לענין העם כולו, מכל מקום יש לה סגולת החומה שמגנת בלא שום

מעשה. ושדי כמגדלות אלו תלמידי חכמים, פירוש מצד סגולת התלמידי חכמים שעליהם מוטל לעמוד בפרץ ולחזק כל בדק, זהו כמגדלות שעומדים עליהם הגיבורים להגך ולשמור

והנה רוב המון האנשים אינם מכירים כל כך ענין סגולת התורה מצד עצמה, רק בראותם וזהו רמוז גם כן בדברי הפסוק "וללוי אמר וגו' יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה

באפך וכליל על מזבחך". היינו שיש טובה גלויה המגיעה מתלמידי חכמים שכל הכלל משיג אותה, וזהו משפטיך ליעקב אך מצד הסגולה שדבקה בהם, ממילא מתווספות חכמה ויראה בעולם, וכעין דברי חז”ל בזוהר הקדוש שעל ידי פטירת הרשב"י ננעלו שערים דחוכמתא וזהו

"לישראל" גדולי המעלה. והוא מכוון ממש נגד העבודות. שקטורת היא דבר שבחשאי כדברי חז”ל בזבחים דמש"ה מכפר על לשון הרע דצנעה, יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי, ומולה היא על המזבח החיצון עבודה גלוי', ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך. ברך ה' חילו,

הרוחני הסגולי. ופעל ידיו תרצה, מה שעושה בפועל ידים להיטיב ולהחזיק כח התורהוהקדושה הכללית

אמתא דבי רבי ידעה מכח פעולת רבי בעולם עד כמה גדלה, אבל לא יכלה להשיג על כן , ענין סגולתו העליונה והטובה המגיעה להדור כשהוא שוכן בו אפילו לפי שעה

כי כל הפורש מהנו כפורש מן החיים )קידושין( וביאור כפורש מן החיים, כמו שאהבת החיים נטועה אהבה עצמית בכל חי לא משום איזה טעם וענין כי אם אהבת חיים, הכי נמי כל הפורש

מתלמידי חכמים גדול כפורש מהחיים אפילו לא יוכל לקבל ממנו תועלת מאיזו בסבה. והנה כנוי "נח נפשיה" שמוזכר בדברי חז”ל על פטירתן של צדיקים הוא מכוון נגד ענין הצדיקים

ופעולותיהם שפועלים בעולם שבהיות המכוון לבקש על חיי הצדיק רק מצד התועלת הנמשכתעל כן יהיה ההפרש

בפעולותיו לנו שמטיב אל הכלל ומרביץ תורה, אז אם יהיה חס וחלילה בעל יסורים ואי אפשר כלל שיועיל בפעולותיו בפועל, הלא אין תכלית נמצאת לנו בפעולות שלו, ולמה נבקש רחמים שיחיה ויצטער. ומצינו שלפעמים מצוה לבקש רחמים על מיתת החולה

לא עלינו כשהוא בעל יסורין גדול ואין תקוה כלל להחיותו )ר"ן על נדרים(

אבל מצד גודל הסגולה והאור שנמשך בעולם הזה על ידי חיי הצדיק עמנו, הרי אין ערךכן ראוי לעולם לבקש ויסורין של הגוף. על מול צער לאותה הטובה הנמשכת כלל רחמים אפילו על חיי שעה, כי כל שעה לא תסולא בכתם אופיר, כיון שיש בזה טובה של

ואין להעריךבעולם הבא מכל חיי העולם הזה קדושה, הרי יפה שעה אחת של קורת רוח

כלל ערך הצער של הגוף נגד הטובה הנמשכת. על כן הזהירו החכמים השלמים הללו כשעמדו

להתפלל על אריכות ימי חיי רבינו הקדוש, אף שידעו שדבר זה אי אפשר כי אם על חיי שעה.

אבל מידיעתם את סגולת הקדושה הנמשכת לכל העולם כולו מחיי הצדיק עלי אדמות, וראו

ידי יתרשלו שאם תהיה ההשקפה בהבקשה על הפעולה שפועל בדור בפועל ממש הלא

המתפללים , על כן גזרו בגזירת עירים שלא יאמר נח נפשיה דרבי. פירוש שלא יושקף על ענין

פעולותיו - כי כח הסגולה גדול יותר מאד מכל הפעולות הנגלות - להורות שיהיה ההפסד מגיע

מהעדרו מצד דנח נפשיה מטרחתה ופעולותיה בענין הכלל, רק העיקר להתפלל בעד סגולת

127

הקדושה הדבקה בנו על ידי חיותו של רבי עמנו. אך אמתא דבי רבי חשבה שעיקר התפלה

כלל לו ואי אפשר כשראתה שהוא מצטער כן התורה, על והרבצת הוא בעבור הפעולות

ואין תקוה כלל כי אם לחיי שעה, אמרה עליונים מבקשין את רבי, פירוש להשפיע מטובו

עליונים הם נפשות הצדיקים ומלאכי השרת שרוצים להנות מאור הצדיק. אנן כי היכי דחשבינן

הכא חשבינן הכא חשבינן התם, ובעולם הבא גם כן הרי ילמד תורה לרבים והם חפצים להנות

לאורו, והם מבקשים את רבי שיהיה להם רבי רב ומורה, והתחתונים גם כן מבקשים. כיון

שראתה שאין תקוה שהתחתונים ישיגו תועלת ממנו, והעליונים הלא ישיגו תועלת על ידי

התחברם עמו, אם כן הוא כעין זה נהנה וזה לא חסר, על כן אמרה על ידי שראתה חוזק חליו

וצערו, יהי רצון שיכופו עליונים את התחתונים, אמרה לשון כפייה, פירוש מרצונם הטוב יסכימו

התחתונים עצמם לעליונים, כענין כופין אותו עד שיאמר רוצה אני.

דבקות למען הי' ועיקר התפלה ברבי, העליונה שהיתה הסגולה בר קפרא שהכיר אבל

הסגולה בהם אף על פי שלא יקבלו ממנו, והנה כדי להחזיק כח תפילתם שלא יתרשלו היתה

הגזירה שלא יסופר מתחילה ההפסד של הפעולות כי אם ההפסד של הסגולה, כדי שיצטייר

בלב על ידי זה גודל הפסד הסגולה וירבו ברחמים אפילו על חיי שעה, על כן התחיל בר קפרא

ואמר אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש. כי בית המקדש נקרא אריאל, והוא מקום הקדושה

וכמ"כ המלאכים למעלה שמשתוקקים אל סגולת כח קדושת רבי לא רק מצד בסגולה.

הפעולה נקראו על שם כך אראלים. ובית המקדש הוא גם כן יסודו ומצוקתו של עולם, על כן

מצוקים, שהם חפצים נקראים רבי בקדושתו של הצדיקים שחפצים למטה להדבק אותן

דבקות בקדושתו העליונה

ואמר שאחזו בארון הקודש, פירוש כמו שהארון הקודש היה סתום בכפורת ולא למדו מן הלוחות בפועל, מכל מקום מצד קדושתם הסגוליית נתוספה קדושת בישראל.

אך נצחו האראלים בלא רצון המצוקים, שאי אפשר שהמצוקים דרי מטה יתרצו לכך, שהרי כל

שעה נחסרות לנו קדושה ואורה כפורש מן החיים, ונשבה ארון הקודש.

אמרו ליה נח נפשיה פירוש אחרי שהספיד מצד הסגולה אמרו שצריך מכל מקום לא ואנא קאמריתו אתון להו אמר בפעולות. מה התועלת המגיעה כן גם להספיד מענין יותר הרבה חשוב הוא הסגולה שכח להם הורה שבזה לומר יש קאמינא,

.הפועלות

והנה דרך ההספד, החובה לספר בשבח הנפטר ולהתבונן על גודל האבידה, אך כיון שסיפר

ענין גדול יותר אין מקום לספר ענין קטן, דבכלל מאתים מנה. על כן כל זמן שלא הוזכר השבח

כדי לבאר כל החלקים. אבל כשיזכיר כך הגדול, ואחר הכללי הגדול, ראוי להזכיר הקטן,

המספיד מצד הסגולה ואחר כך גם כן הספד מצד הפעולות, הרי הוא כמחליט שהפעולות הן

גדולות מהסגולה, וזה נגד האמת כי ענין סגולת הקדושה אין לשער כלל...

128

ענה לתפילתנו מ (49)לעמוד

שאלת המענה לתפילה כרוכה בשני בירורים מ נוגדים: מדוע תפילות אינן מתקבלות לעיתים, אם רצון ה' שנתפלל? מאידך: כיצד יתכן שתפילותינו ישנו כביכול את הרצון

האלוקי?

ספר תהילים פרק כה )א( לדוד אליך יהוה נפשי אשא:

)ב( אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו אויבי לי:)ג( גם כל קויך לא יבשו יבשו הבוגדים ריקם:

דני: רכיך יהוה הודיעני ארחותיך למ )ד( דום: יתי כל הי דני כי אתה אלהי ישעי אותך קו )ה( הדריכני באמתך ולמ

כשדוד "נשא נפשו" לה' , פשט הדברים הוא לכאורה שהוא מתפלל. אמנם הרד"ק מביא פרוש שני: "דרך מנחה" , כלומר: דוד נכון להקריב נפשו עבור

ה'. נשאלת השאלה, אם הוא מוכן להקריב אפילו את נפשו, מה מקום יש לבקשות

נוספות בהמשך המזמור? אלא יש להבין שדוד מוסר את כל מהותו למעלה, מצד עצמו הוא היה מוכן למות אם יש בכך צורך, אלא שכדי להשיג את ה' ולעבדו, לא ימות כי יחיה ויבקש את האמצעים לעבוד את ה' שהיא תכלית חקוותו . על פי זה

נשיאת הנפש אינה בקשה למענה, כי אם תיאור של קשר ממשי שוקק.

המושיעי בכל צרכי הגופנים והנפשים, וגם בזה אומר שאינו מכווןכי אתה אלהי ישעי ום: בזה תועלת עצמו, להשיג על ידי כך איזה כבוד וכדומה, רק יתי כל הי אותך קו

שאתה תכלית תקוותי, וכל יתר הדברים שאבקש הוא רק שיהיו אמצעים להשיג)מלבי"ם(אליך יהוה נפשי אשא: אותך ולעבדך שהוא תכלית תקוותי, כמו שאמר:

חז"ל מלמדים אותנו, שבכח תפילתם של צדיקים 'להפוך דעתו' של הקב"ה:

סוכה דף יד עמוד א אמר רבי )אליעזר( למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר לומר לך מה עתר זה מהפך את התבואה

בגורן ממקום למקום אף תפלתן של צדיקים מהפכת דעתו של הקב"ה ממדת אכזריות למדתרחמנות:

תמוה: וכי יש שנוי רצון לפניו?! אלא יש להבין, שהשנוי אינו בגזרה כי אם לפני התפילה היה ברמה נחותה, בה לא היה ראויבמעמדו של האדם. אם

למילוי משאלותיו, לאחריה הוא מתעלה למדרגה גבוהה יותר בה מגיעה לו גזרהאחרת.

"נכון שהשפעות עליונות יושפעו על המקבל בהיותו במדרגה ידועה, והכנה ידועההטוב הוא המונע לקבל השפע ההוא הנה יכין האדם עצמו לא ואם לקבלם. מעצמו, שאם נגזר על איש מה על דרך משל שיצליחו תבואותיו בשנה פלונית והוא לא יחרוש ולא יזרע בשנה ההיא, אף אם ימטיר ה' מטרות עוזו על פני תבל ארצה לא תצלחנה תבואותיו אחר שלא חרש וזרע. והוא מונע מעצמו הטוב ההוא בשלא הכין עצמו לקבלו... וכשתשתנה המדרגה ההיא או ההכנה ההיא – תשתנה הגזרה

בהכרח לטוב או לרע... ועל זה הדרך הוא מבואר שתועיל התפילה או כשרון המעשה אל שיוכן המתפלל לקבל שפע הטוב או לבטל ממנו הרע הנגזר עליו, להיותו משתנה ממדרגת הרוע

שיהיה בה..."

129

)ר' יוסף אלבו, ספר העיקרים חלק ב'(.

אמנם, ברור שקבלת המבוקש אינה מטרתה הראשית של התפילה, שהרי תפילות רבות לכאורה לא נענות, וכל הסבור שמובטח לו שתפלתו תתקבל, "סוף בא לידי

כאב לב"

. מסכת ברכות דף לב עמוד ב " אמר רבי חנין אמר רבי חנינא: כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם. מנא לן? ממשה

. וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא, וכתיב בתריה: ואתפלל אל ה'רבינו. שנאמר: והא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי)איך(איני,

.. תוחלת ממושכה מחלה לב?כאב לב שנאמר: לא קשיא: הא דמאריך ומעיין בה, הא דמאריך ולא מעיין בה".

רש"י ברכות דף לב/ב ומעיין בה - מצפה שתעשה בקשתו על ידי הארכתו, סוף שאינה נעשית ונמצאת תוחלת ממושכת

חנם, והיא כאב לב כשאדם מצפה ואין תאותו באה:

דווקא תפילה שאיננה מכוונת למלא את צרכיו הפרטיים של האדם, כי אם למלא חסרון בעולם עשויה להתקבל, כזו היא תפילתה של חנה, )ממנה נלמדות רבות מהלכות תפילה(, שאיננה רוצה בבן רק מצד עצמה שהרי היא מבטיחה "ונתתיו לה' כל ימי חייו", אלא חפצה היא בגלוי מלא של כוחות ה' יתברך, מתוך הבנה שה' מנהיג את העולם בחכמה נפלאה כזו הערוכה גם לכל תוספת במציאות, כצבאואם כן מובן כבר שכוחות נפלא המוכן ע"פ רצון המלך בכל עת גם לשנויים, ראוי כן ועתידים להשתלב בצבא ה' "על ודאי שנבראו לצורך האמהות שבחנה

להתאמץ בתפילה להוציא השלמות המוכנה מן הכח אל הפעל" .)עין אי"ה(.

ספר שמואל א פרק א )ה( ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב ויהוה סגר רחמה:

)ו( וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה כי סגר יהוה בעד רחמה:

ר נדר ותאמר יהוה צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח )יא( ותדיו ומורה לא יעלה על את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו ליהוה כל ימי חי

ראשו:)יב( והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את פיה:

עלי ויחשבה ישמע לא וקולה נעות רק שפתיה לבה מדברת על היא וחנה )יג( רה: לשכ

)יד( ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך: )טו( ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את

נפשי לפני יהוה:ברתי עד הנה: )טז( אל תתן את אמתך לפני בת בליעל כי מרב שיחי וכעסי ד

)יז( ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו: )יח( ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא היו לה

עוד: )יט( וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את

חנה אשתו ויזכרה יהוה:מיהוה כי שמואל שמו את ותקרא בן ותלד חנה ותהר הימים לתקפות ויהי )כ(

שאלתיו:)כא( ויעל האיש אלקנה וכל ביתו לזבח ליהוה את זבח הימים ואת נדרו:

)כב( וחנה לא עלתה כי אמרה לאישה עד יגמל הנער והבאתיו ונראה את פני יהוהוישב שם עד עולם:

130

)כג( ויאמר לה אלקנה אישה עשי הטוב בעיניך שבי עד גמלך

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לא/ב ותדר נדר ותאמר ה' צבאות אמר רבי אלעזר מיום שברא הקדוש ברוך הוא את

עולמו לא היה אדם שקראו להקדוש ברוך הוא צבאות עד שבאתה חנה וקראתו צבאות אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם מכל צבאי צבאות

שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן אחד משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו בא עני אחד ועמד על הפתח אמר להם תנו לי פרוסה

אחת ולא השגיחו עליו דחק ונכנס אצל המלך אמר לו אדוני המלך מכל סעודהשעשית קשה בעיניך ליתן לי פרוסה אחת..

וחנה היא מדברת על לבה אמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא על עסקי לבה אמרה לפניו רבונו של עולם כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה

עינים לראות ואזנים לשמוע חוטם להריח פה לדבר ידים לעשות בהם מלאכה רגלים להלך בהן דדים להניק בהן דדים הללו שנתת על לבי למה לא להניק בהן תן לי בן

ואניק בהן:

מה שמטריד את העני, אינו רעבונו, אלא הביזיון שנגרם לשמו של המלך, כשיש אדם רעבבסעודתו. חנה כואבת שאינה יכולה לעבוד את ה' גם בכוחות האמהות שנטעו בה.

אמנם, תפלות שאינן מתקבלות עלולות ליאש את האדם ועל כן מדגיש דודהמלך :

ספר תהילים פרק כז )יד( קוה אל יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל יהוה:

"קוה אל ה' - ואם לא תתקבל התפלה - חזק ואמץ לבך )ולכאורה בכל זאת(:קוה אל ה'.

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לב/ב אמר רבי חמא ברבי חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר

קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה': תנו רבנן ארבעה צריכין חזוק ואלו הן תורה ומעשים טובים תפלה ודרך ארץ תורה ומעשים טובים מנין שנאמר רק חזק ואמץ מאד לשמור ולעשות ככל התורה חזק

בתורה ואמץ במעשים טובים תפלה מנין שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוהאל ה'..

התפילה לא נענתה ומהו מקור החיזוק? יש לבאר שהתפילה אכן נענתה במידה

מסוימתבעצם קיומה. התפילה עצמה היא חלק מהמטרה ולא רק מלוי הבקשה,

עצם הקשר עם ה' על-ידי התפילה ממלא את הלב אומץ ותקווה .

על פי מה שאמר שבזכות האמונה שהאמין בהבטחת ה' ניצול מאויביו, כי)יד( קוה אל יהוה . קיווה אל ה' שישוב לראות בטוב ה', על פי זה יאמר ויצווה לקוות

ומבאר כי התקווה לה' נבדלת מן התקווה לבשר ודם בשני דברים : א. שהתקווה' לזולתו הלט תוחלת ממושכה מחלת לב, אבל על ידי הקיווי לה חזק ויאמץ לבך

שהיא תיתן חוזק ואמץ לב, ב. הקיווי לזולתו, אין התקווה תכלית לעצמה, רק תכלית הקיווי הוא שימצא

מבוקשו, ואם כן תכלית הקיווי הוא שלא יקווה עוד, רוצה לומר שישיג מבוקשו ולאיצטרך עוד לקוות.

131

אבל הקווי לה' הוא תכלית לעצמה, עד שתכלית הקווי הוא שיחזק לבו ויחזורויקווה,

)מלבי"ם שם(חזק וקוה אל יהוה: קוה ..: על זה אמר

יתירה מזו: לא רק שאין מטרת התפילה מילוי המבוקש, כי אם להפך: החסרון מגיע שיתפלל. ולכן היו האמהות עקרות לא שהתפללו כיוון שהיועל מנתלאדם

עקרות, אלא הצורך בתפילה גרם לעקרות.

מדרש תנחומא תולדות סימן ט "ולמה נתעקרו האמהות? אמר רבי לוי בשם רבי שילא דכפר תמרתא ורבי חלבו

בשם ר' יוחנן: שהיה הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתם.

נאות הן אם אני נותן להם בנים אינן מתפללות לפני". הן עשירות אמר הקב"ה:

אם כן, אנו מבינים שהתפילה היא פגישה עם הקב"ה, לעתים פגישה כזו גורמתממילא

להסרת כל הקשיים שגרמו לתפילה, שכן, מטרתם הושגה ואין בהם צורך יותר, אך גם אם תפילה כביכול איננה נענית בתשובה ישירה לבקשה המסוימת מסבות

שונות, אנו מבינים שעדיין "קוה אל ה' ", עיקר המטרה הושגה: קשר עם ה'. ודאי שככל שהקשר יתחזק, עם הופעת ה' יתאפס הרע, "כי לא יגורך רע" )תהילים ה'

ה'(. אך אין זו עיקר המטרה.

כיון שבאים להבנה עליונה זו שהתפילה היא התחדשות כל מלואת חסרון והעדר"ההויה,

יכולים אנו להבין שטעות בידינו כשדימינו שהתפילה רק בגדר אמצעי להמבוקש..ההיפך הוא הנכון, המבוקש הוא האמצעי לתפילה והתפילה היא התכלית

)הרב חרל"פ, הקדמה למי מרום על הסידור(

היות שהמבוקש הוא אמצעי לתפילה, ניתן להבין שהקב"ה שולח לכל אחדהתמודדויות

מיוחדות, שמיועדות לעודד את האדם ליצור קשר עם בוראו, וכשתפילה אינה נעניתבמובן

מלוי המבוקש, מכל מקום היא נענית בעצם הקשר, אלא שיתכן שהצורךבתמריץ-החסרון יעלם רק כשהקשר עם הקב"ה יתחזק עוד יותר.

"אמר רבי חמא בר' חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' ". )שם(.

צור העולמים לפניו נגלו כל תעלומות, איזה ציור רוחני מיוחד ראוי וחסר לכל נפש פרטית שתשתלם בו, שלפי צורך השתלמות זו מקביל, בסדור חכמתו

העליונה, מצב החסרון המזדמן המצריך את התפלה.הרוחני הציור אותו הספיק מה שלא כפי ולפעמים תתאחר התקבלות התפלה הדרוש להשתלם כראוי בכל עמקו בנפש ובכל גוניו, עד שיהיה נשנה ונכפל כמה

פעמים. על כן האדם שלא נענה, עליו לחזור ולהתפלל, ולא לאמר נואש, חלילה, כי הקצר קצרה ידו יתברך מפדות? אלא שבחכמתו העליונה הוא חושב מחשבות לתן לאדם

אחרית ותקוה, ושכל הדברים הזמניים יוסיפו לו ערך נצחיות ושלמות חשובה. והנה כך היא המדה באדם, כשהוא עושה פעולות ואינו בא בהן למטרתו מתחלש לבבו. אבל כשיודע שכל פעולה תקרבהו למטרתו אלא שלפי רוממות המטרה צריך

הוא ריבוי פעולות, לבבו מתאמץ להוסיף בעבודתו.

132

על כן אמר קוה אל ה', והתקוה היא בעצמה מדת שלמות, ויסוד התקוה הוא מעלת השלמות הראויה להמשך מכשרון הפעולות הקודמות לה.. תדע נאמנה כי בכל ציור של תקוה לה' נתקרבת יותר אל המטרה, אלא שלא הגיעתך עדיין, לפי

. חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'שלא השלמת עדיין. על כן עולת ראי"ה א' )

עמוד כה(

הצעות דידקטיות: נפתח בשאלת היאוש של אדם שמרגיש שתפילתו לא נענתה. דוגמה בולטת היא פרשת החטפו והרצחו של נחשון ווקסמן הי"ד. כל הארץ התפללה לשלומו, ומשנכזבה התוחלת, חזרו משלוחים של ספרי תהילים עם הודעות בנוסח: 'קחו, זה לא עובד'..

גם במוסדותינו היה לרבים משבר אמונה. נשאל: מדוע אין ה' עונה ? נלקט תשובות. מענה שכיח הוא: ה' ענה, אך לא בדיוק כפי שבקשנו. לולא התפללנו, אולי היו מתים יותר משניים )סגן ניר פורז נהרג בפריצה

למסתור המחבלים(. נחזק מעט תשובה זו: כתבי עיתון אמריקאי רב השפעה נשלחו לארץ כדי לכתוב על 'חברה בהתפוררות' על רקע הפילוגים הרבים שדימו לראות כאן. יצא שהגיעו לארץ

בזמן החטיפה. הם שלחו כתבה משתאה על חברה מאוחדת. בדיחה בעזרת להקפיץ את הבנות ניתן להניח את הדעת. בכך דומה שאין אולם חצופה המופיעה בדרויאנוב: מעשה באחד שישב בסוכה ורעייתו הביאה לשם אוכל. נכשלה האישה בדרכה ושברה רגל. תהה בעלה: הרי שלוחי מצווה אינם ניזוקים? חזרניזוקים ומחמת שלוחי מצווה אינם זו שתשבור ראשה, ותירץ לעצמו: ראויה היתה

שברה רק את ידה..את המעוקות? נסיים יחדיו: והיא נעמדה ושפכה עליו את המרק... וכי כך עונים

בבקשנו הצלת נפש קרובה לנו אין מנוחת נפש מהלקחה לבדה. על חייה בקשנו, ולאמענה אחר.

נקבל תשובות טכניות בנוסח: אי אפשר. אלו מתפללים לגשם ולאלו יש טיול שנתי.. כיצד יישמעו תפילות שני הצדדים? .. כיוון זה כבר מכין את ההבנה שלא ניתן לנהל

עולם לפי גחמות האדם. כאן )אם לא לפני כן( תופיע תשובה שכיחה בנוסח: 'ה' הוא לא כספומט'. כלומר: איןכל את תכנן כבר ה' נברא יציר כל בטרם נרחיב: בקשה. לכל אוטומטי מענה

שנה לפתע אני מופיע ומבקש שינויים !? )בנות פקחיות3000ההסתוריה. לאחר עשויות להשיב שגם תפילתי הייתה בתכנון. רצוי לעקוף בקלילות הצעה זו )אז הייתי חייב להתפלל?(. דיון זה מוביל לשאלה המורכבת של ידיעה ובחירה הנלמדת בכיתה

י'(. אם כן השאלה מתהפכת: איך יש בכלל תפילה שנענית !? כאן נלמד את דברי הרב

אלבו, המסביר שהשינוי חל באדם, ולא ברצון ה'. . ייתכן כי השימוש48זה המקום ללימוד המדרש על עקרות האמהות, ואת עמוד

ב'בבא' שנוי במחלוקת, אולם כאן יש בו כדי להצהיל את הדעת באמצע לימוד מעמיק ולא פשוט לנפש. לא יזיק לערוך תחרות צביעה קלה לשמח בנות עם כישורים שבדרך כלל אינם באים לידי ביטוי. לגופם של דברים, השימוש המורחב במשל, מאפשר חיזוק השאלה שרצוי שתשאל דווקא במשל: לכאורה, המלך רשע, ואבוי לו אם הנסיכה

תגלה את האמת. כאן יש להוביל את הרעיון כי אכן כל תפילה "אינה חוזרת ריקם". נתבונן: לא נאמר שתפילתו מתקבלת, אלא שאין היא חוזרת ריקם. לאו דווקא מה שביקש. לא צריך לחפש את המענה ברמה של 'היה מגיע לי לשבור ראש, ושברתי רק יד' , אלא יש

שהקשר עם המלך והפנייה אליולהבין שהמשל, ככל משל מוגבל כי האמת היא הם הם האושר האמיתי.

133

כאן ניתן להשתמש גם בספר 'האדם מחפש משמעות של וויקטור פרנקל, או במאמר הפילוסוף 'כל מי שיש לו למה למענו יחיה – יוכל לשאת כל 'איך' . אולם יש להזהר לא לרדד את הדברים, שכן שם מדובר במטרה כל שהיא, ואנו דנים ביניקה ממקור החיים. לסיום אפשר ללמוד קטעים מעולת ראי"ה. ניתן להרחיב על התיסכול שחש אדם

שעמל לשווא. זהו הסבר המדרש לעבודת פרך: ( מדרש רבה שמות פרשה א פסקה י 2)

את פיתום ואת רעמסס רב ושמואל חד אמר פיתום שמה ולמה נקרא שמה רעמסס שראשון ראשון מתרוסס וחד אמר רעמסס שמה ולמה נקרא שמה פיתום שראשון ראשון פי תהום

בולעו:

אפילו את הסיפוק הזעום של הידיעה בסוף יום העבודה של 'את כל אלה ידי עשתה'מנעו המצרים מישראל. את כל עבודתם היו משמידים בסוף היום.

דוגמה נוספת היא מעשה בחבר ליצנים שהציעו עבודה ששכרה בצידה, וענינה לנפחנכנס לחדר אדם ניפוק רביעיה, ולקשור רביעיות בלונים. כשסיים העובד המאושר וחותמת בידו, והטביע את חותמו על הבלונים. כמובן, אלו התפוצצו לאלתר. לזעקת'זו ', תודרך ה'מחתים' להשיב: ! ניפחתי אותם , הרגע ?! 'מה אתה עושה השבר עבודתך, וזו עבודתי, מה אכפת לך' ? . איש לא החזיק מעמד בעבודה זו.. לא פלא

שחיילים מעדיפים סכנות חיים על פני עבודות רס"ר.., לו לאלוקיו והפנמתו הדרגתית מאוד: מי שקשר בהיר גבוה, המסר הסופי הוא מאושר הוא בעצם קשר זה ללא כל תלות במצבו האישי – פיסי, ונסיבות חיצוניות. הפך מצבו של החוטא כפי שכותב רבינו יונה : "ומה הועילו לה כל קניניה אם רעה

בעיני אדוניה". אף אנו נאמר: נפש החיה את קשרה לאלוקים, ופונה אליו תדיר, מה ירעו לה כל

פגעיה, אם דבקה היא באדוניה.

134

יצר עבודה זרה והשאיפה לאלוקות(51-55)לעמודים

מקור מרכזי: יומא סט עמוד ב

. מאי אמור ? אמר רב ואיתימא ר' יוחנן:"ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול" 'בייא בייא ! היינו האי דאחרביה למקדשא וקליה להיכליה וקטלינהו לכולהו צדיקי

ואגלינהו לישראל מארעהון ועדיין מרקד בינן, כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא, לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן' ! נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתב בה :

'אמת'. אמר רב חנינא: שמע מינה, חותמו של הקב"ה אמת. אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתא, מסרוהו ניהליהו. נפק, אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים. אמר להו נביא לישראל: היינו יצרא דעבודת כוכבים, שנאמר:

בהדי דתפסוה ליה, אשתמיט ביניתא ממזייא ורמא"ויאמר: זאת הרשעה". קלא, ואזל קליה ארבע מאה פרסי. אמרו: 'היכי נעביד? דילמא חס ושלום

מרחמי עליה מן שמיא'. אמר להו נביא: 'שדיוהו בדודא דאברא, וחפיוהו לפומיה ויאמר: זאת הרשעה וישלךבאברא, דאברא משאב שאיב קלא, שנאמר: "

. אמרו: 'הואיל ועתאותה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה" רצון הוא, נבעי רחמי איצרא דעבירה'. בעו רחמי ואמסר בידייהו. אמר להו: 'חזו דאי קטליתו ליה לההוא, כליא עלמא'. חבשוהו תלתא יומי, ובעו ביעתא בת יומא בכל

ארץ ישראל ולא אשתכח. אמרי: 'היכי נעביד!? נקטליה - כליא עלמא. ניבעי רחמי אפלגא - פלגא ברקיעא לא יהבי'. כחלינהו לעיניה, ושבקוהו. ואהני

. דלא מיגרי ביה לאיניש בקריבתה

- מה אמרו? אוי-אוי, זהו שהחריב'ויזעקו בקול גדול אל ה' אלקיהם' ישראל את והגלה הצדיקים כל את והרג ההיכל ושרף המקדש מארצם, ועדין מרקד בינינו! כלום נתתו לנו אלא לקבל עליו שכר - לא הוא ולא שכרו! נפל להם פתק מרקיע שהיה כתוב בו "אמת". ישבו בתענית שלשה ימים ושלשה לילות. מסרוהו בידם. יצא כארי של

- זהו'זאת הרשעה'אש מבית קדשי-הקדשים. אמר להם נביא לישראל: יצר של עבודה-זרה. כשתפסוהו נעקרה אחת משערותיו. צווח, והלך קולו ארבע מאות פרסה. אמרו: היאך נעשה. שמא, חס-ושלום, ירחמו עליו מן השמים. אמר להם נביא: הטילוהו בדוד של אבר וחפו את פיו

באבר, שהאבר שואב את הקול.

135

)יומא סט, התרגום מתוך ספר האגדה(.

136

נושא: היצר לעבודה זרה, כדוגמה ליצרים.מטרות ומסקנות:

.לכל יצר יש שני צדדים, חיובי ושלילי.האידיאל בעבודת ה' הוא לכוון יצרים לטובה ולא לדכאם .יש זמנים שבהם אין ברירה, ועדיף לדכא יצרים בשל הסכנה שבהם .השאיפה לאלוקות היא כוח מרכזי בנפש – ולפיכך חשוב אך גם מסוכן .יצר עבודה זרה הוא כוח עצום, עיוות נורא של השאיפה לאלוקות .העדרו, אפילו זמנית, גורם חסרון: אין נבואה

שאלות לדוגמה על המדרש : מדוע כל כ ך קשה לחסל את היצר?.37

מה הוא עושה בקודש הקודשים?.38

מדוע כלאו אותו ולא חיסלו אותו כליל?.39

מדוע בעצם נברא היצר הזה ?.40

האם עובדי עבודה זרה היו טפשים גמורים?.41

וכי היצר פיסי, שאפשר לגרשו, לתפוש בשערו וכדומה?.42

סמלים לניתוח:ארי אש שערה צווח פתקא קודש הקדשים

הסבר כללי: עבודה זרה היא העברה החמורה ביותר. נענשים עליה גם על מחשבה, והיא בגדר יהרג ואל

יעבור. סכנתה בין השאר בכך שהאדם מציב למולו אלוקים – כדמות שהוא משווה לעצמו, על

יצריו הגועשים. כך בתואנה של קדושה ובמרץ, ניתן לבצע כל תועבה. כשחזרו אנשי כנסת

למרות זרה, לעבודה הגדולה ובקשו להשתחרר מהתאווה חוזר, חורבן למנוע רצו הגדולה

ששרשה בקדושה הוא הרצון לפגוש באלוקים. לפיכך הוויתור קשה מאוד מלווה ב'תענית',

כלומר הסכמה מודעת לצמצום הכוחות. היצר יוצא דווקא מקודש הקדשים, כי ממנו ניקח

לעבוד את ה' אלוקינו. הוא אש בנפש, הוא יכול להיות אריה שהוא הטורף הגדול ביותר, ואם

נרצה – קפיצה אדירה מא' ועד ר' – תוך שמירת הקדושה: י, ה בסיום.

אולם כאן הוא ארי בלבד, אין שם קונו עליו ולכן יש לכלאו. המחיר כבד מאוד:

אין אש מן השמיים בבית שני.א.

נוסח קבועב. – אנשי כנסת הגדולה מפצים אותנו בעזרת תיקון פניה לאלוקים כח אין

לתפילה.

137

אין נבואה יותר.ג.

12 בעולם התנ"ך , איננה מובנת מאליה עוד. תוך שנים ספורות ) ת ך טבעי כ אמונה בה', כל ד.

לפי חשבוני( נולד אפיקור – 'ממציא' הכפירה, האפיקורסות.

עם שיבת ישראל לארצו צפוי שחרור של יצר זה )אני רוצה לטעון שביטויו השלילי הוא השואה, אך לא כאן המקום להאריך( . עתידים אנו לנצל כל כח לטוב,

והנבואה חזור תחזור. הערה: "נפל פתקא" – "הידיעה שבא בפתע מן השמים נקרא נפל פתקא ברקיע" )מהר"ל,

חידושי אגדות חלק ג', עמוד מו(.

בסיום הלימוד מתאים ללמוד את דברי הכוזרי בענין חטא העגל .

בספר יערות דבש לרבי יהונתן אייבשיץ )דרוש ו' לעשרת ימי תשובה( הולך בדרך אחרת )בפשטות לא

סותרת כלל( : הפתק שנפל מהרקיע – אמת- פירושו תורה. שתורה היא הדרך להתגבר על אש היצר.

ועדיין מידותיו מושחתות – הדבר מאוד מסוכן שהקב"ה מקפיד עם אמנם אם אדם לומד תורה

הפתרון הוא 'דוד עופרת' – עופרת היא כבדה. ענווה ותפילה מתוךשערה. המקורבים אליו כחוט ה

הרכנה וכובד ראש מזככים. יותר מהד יש לדברים אלו בדברי הרב קוק בענייו 'חכם עדיף מנביא'

שלפחות המסר שלהם ילמד בע"ה בשיעורי תושב"ע(.

מקורות למחשבה והעמקה:

בדברי הרב קוק:מבטא שליצר העבודה זרה תפקיד'שמא ירחמו עליו מן השמים'דומה שהחשש

לשמו נברא. מקומו של היצר דוקא בקדש הקדשים.

ידיעה לחידוש הצמאון הוא בקדושה זרה דעבודה יצרא "מקור בפליאות חכמה של התגלות אלקית. ומתוך סילוק אור הדעת מתהפך

)ערפלי טוהר עמוד לב(צימאון זה לבחירת אלהים חדשים ..."

"... מאז שבטל יצרא דעבודה זרה נסתלק כוח החיים הרענן של יסוד האהבה האלקית מן העולם. כוח האהבה האלקית ככל כוח טבעי בלתי מעובד שבנפש האדם, צריך הוא ללימוד של פיתוח וכשרון עבודה ... ומתוך כשלון כוח המוסרי, שלא היה אפשר לישראל לקבל רוב טובה של החיים הבריאים והטובים ... היה הכרח למעט צביון החיים מיסודו הפראי והטבעי, לבטל יצרא דעבודה זרה, שאמנם היה כגוריא דנוראלאלקות, הכללית האהבה של הרענן הכוח קדש-הקדשים, בבית שעמד על טבעו החזק, ממנו לוקח היסוד לעבודת הקודש, בהעלותו

עד מקומו ושרשו ועד תעודתו במציאות החיים הכלליים ...

בשעה שבישראל כבר בטל יצרא דעבודה זרה, "ואהבת את ד' אלקיך בכל לבבך" שפרשוהו חז"ל: בשני יצריך )ברכות כ"ד(, לא היה יכול

138

להתקיים במלא מובנו. הבית השני לא היה בנין מלא וקיים - "וארבצה חסר הא", היה חסר שכינה ורוח הקודש, האש של מעלה לא היתה פועלת פעולתה בפועל לא היתה "רבוצה כארי" ו"מהוה הוה, סיועי

)אדר היקר, עמודים ל-לא( לא מסייעי". אם כן, בהעדר הכוח המדמה, שהוביל אנשים לעבודה זרה בצמאונם לקרבת אלקים, פסקה

גם הנבואה, שהיא נצול אותו כוח לטוב: וסנוני היסודות הוצרכו להאריך עידן ועדנים עד שיתגרש כוח המדמהב"דודא נעצר זרה דעבודה ויצרא ישראל בגבול רחבה משליטה דאברא" ו"נכיס יצרא", ולעומת זה אין עוד נביא אתנו, ולהבת אהבתימי של העמוק הטעם באותו עוד מורגשת איננה והארץ האומה

)אורות עמוד לו( הטובה. הסכנה של ניצול העצמה לרעה, כפתה על אנשי כנסת הגדולה לכבול את כפות הארי הנוהם. השיתוק היה חיוני, אך גם תוצאות שליליות לא אחרו לבוא. אש המזבח שהיתה בבית ראשון

השכלול )יומא כא:(. ככלל ניתן לומר ש: "רבוצה ככלב" הפכה בימי בית שני "רבוצה כארי" הלימודי הבא בסילוק רוח הקודש הוא צעד לנסיגה לאחור, אף על פי שיש בו כמה מעלות טובות, וזהו יסוד הבית השני שהיה מסולק שכינה ורוח הקודש וממולא באור תורה וחכמה.

)אגרות א עמוד שד( לא פלא הוא שאנשי כנסת הגדולה תקנו נוסח לתפילה, לפצותנו מעט על אבדן הצמאון לא-ל

חי. אולם, כל חסרון זמני הוא. לא הרגו חכמים את היצר, אלא כלאו אותו. זמן רב אוספת האומה

את כוחותיה להתמודדות מחודשת שתוכל לכוון את העצמה לטוב. נאטם קולו רק לגמרי, נוצח לא אבל נפסק זרא דעבודה "יצרא ב"דודא דאברא", אבל במחשכים עוד הוסיף לחיות ולהשפיע. הואוההזרמה מנוצח מכח האומה, להתקיים עד שיהיה עוד צריך היה בהכללה חשכו כל את להעביר תשוב והמאירה הגדולה הרוחנית כבירה אשר תכלול את כל האומץ שנמצא בטבעו הפראי של יצרא

(5 )מאמרי ראי"ה עמוד דעבודה זרה." תהליך זה הוא מהלך היסטורי כביר, חובק דורות רבים:

המלחמה בקשר לעמוד הישראלי העולם יכול לא אשר "ומאז "בדודא להתכנס הוכרח זרה דעבודה ויצרא החיים את המעודדת היקום את היא מלפפת רוחנית ליאות ... קליה" דשאיב דאברא עסקני כל הם מדמדמים חולמים תרדמית. בתכונה הולך והמהלך העולם ואין בה לא מגבורת הטוב ולא מתגבורת הרע, אבל המטרהומהלך עקורו האטי ונעקר, זרה הולך יצרא דעבודה היא מכוונה: החיובי הצד הנשמה בתוכיות אבל ... החיים מהדר חלקים נוטל מתישב על משואותיה של הופעת השלילה, וכאשר רוח הטומאה יתם, והצורך של המלחמה השלילית ישבת לגמרי, אז יראה ההוד וההדר של

139

גבורת החיים אשר באוצר הקודש החיובי. ולעת אשר לא יוכל העולם נשוא את התרדמה הזחלנית, באה מהומת מלחמה ... ואחרית מלחמה זו היא הבאת השלום המוחלט שאין עמו צורך ליצרא דעבודה זרה גםיוכשרו הכל לקבל את עז החיים בטהרתן כי לשם תגבורת החיים, החיובית ... ונאזרי גבורה הננו עומדים לקבל את ברכת ד' עלינו ועל כל היקום, על כל העולמים, כל הנשמות, כל המעשים וכל העמים, על כל ההגיונות וכל המון הרצונות והרעיונות בכל מקום שהם מאירים

וחיים". )אגרות ג עמוד נב( תחיה זו נושאת בכנפיה את חזרת הנבואה ואת עוצמתו של בית המקדש כימי עולם. היצר

המזוקק שוב יפרה את קדשי הקדשים: באחרית הימים שצמיחת מהלך שיבת אור הנבואה תתחיל להופיע ... עד אשר ... ככוכבים מלאי טל וחיים יצאו הניצוצות של התחלת אור

)אורות עמוד קכא(הנבואה מנרתיקם.

ויתהפך גילוי אור חדש דמשיח לפני זרה שישוב יצרא דעבודה ... לבית קדשי קדשים, להתאחד דנורא כגוריא כראוי בשובו לקדושה אמונתך. רבה לבקרים חדשים העליונה, וטהרה בקדושה

)ערפילי טוהר עמוד לב(משמעות על לתהות שראוי דומה אש. של באריה היצר כוח את לסמל בוחרת הגמרא

ה"אריה". זה - אריה עלה אריאל. את והחריב אריה במזל אריה עלה רב: אמר ירושלים "עד גלות - מסבכו". במזל אריה דכתיב "עלה אריה נבוכדנצר, בחודש החמישי". והחריב את אריאל - "הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד". על מנת שיבוא אריה במזל אריה ויבנה אריאל; יבוא אריה - זה הקב"ה ...

)פסיקתא דר כהנא קטז(. ומסביר המהר"ל:

וביאור זה, כי היה לנבוכדנצר כוח גדול שלכך נקרא אריה שהוא מלך ... והחריב בית המקדש בחודש החמישי שמזלו אריה ... שכוחו גדול ותוקף גדולובית המקדש נקרא אריאל בשביל הכוח נבוכדנצר. והוא כוחו של יש לו ונקרא ולכך אמרו "אש של מזבח רבוצה כארי". ... לו הגדול אשר היה

נקרא אריה מפני שכוחו כוח אריאל-חתם שם א-ל בסופו משום כי נבוכדנצר טומאה, והיה יוצא מן הממוצע לכך נקרא ארי שהוא בהמה טמאה. אבל בית המקדש כחו מן השם יתברך כוח קדוש כי לשון 'אל' כוח קדוש. וכאשר חטאו ישראל וניטל כוח הקדוש מן בית המקדש שנקרא אריאל, לא היה כאן, רק 'ארי' ונבוכדנצר נקרא 'אריה', שם אריה מלא ושלם. אבל כאשר היו

140

ישראל בקדושתן ובמעלתן, היה גובר השם שהוא 'אל' בסוף שם 'ארי' עלהאריה.

)מהר"ל נצח ישראל פרק נ"ה( לאור דברים אלו מובן כי 'ארי' מצין עוצמה כבירה שרק שיא קדושה ומעלה יכול לכוונו לטובה.ניתן להבין את מהות הדמות האידיאלית כך כזו הורסת. מתוך יותר עוצמה ברמה פחותה

שמציב הרב בעקבות המדרש: בניהו בן יהוידע. "איש חי רב פעלים מקבצאל - שריבה וקיבץ פעלים לתורה" - שאין שום מלחמה כבדה לו שכל כוח אדיר המתחבר עם המניעות היותר נמרצות הוא מנצח, ושכל מה שיש להשתמש בו לטובה הינם שבים תחת ידו להעביר אונו הודו ונצחו, "הוא הכה את שני אריאל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג, והוא הכה את איש מצרי איש מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ויגזול את החנית

)אדר היקר מיד המצרי ויהרגהו בחניתו". עמוד קיד(

תכונת בניהו היא היכולת לחיות לקודש את כל הכוחות ואפילו חנית של מצרי. לקדש אתהיצרים גם בחושך הבור ובכפור השלג, ההתעלות למצב בו

"אין שום כוח נדח, אין שום מחשבה נדכאת, כי אם הכל מאיר הכל חי. והכל מוכן ומזומן לשרת עם מלאכי השרת ... ולהרבות האושר

הכללי והפרטי של שמחת ד' במעשיו." )הרחבה בענין יחודו של בניה בעין אי"ה, ברכות פרק ( )שם עמוד קיג

ד', ו-ט( אריה שאג,רק עצמה כזו היא העשויה להחיות את כל הכוחות הרדומים בעם ישראל, בחינת "

" )עמוס ג, ח(. מי לא ירא; ה' אלקים דבר, מי לא ינבא כאן מתאים ללמוד את דברי הכוזרי בענין חטא העגל: העגל – תוצאה של צמא לה'. לכן הוא מופיע

דווקא לאחר מעמד הר סיני. זה המקום לחדד את הסכנות הרוחניות הנובעות דווקא מתוך התקדמות

והתלהבות.

141

מקורות נוספים להעמקה על פי משנת הרב קוק:

מקור יצרא דעבודה זרה" בקדושה הוא הצמאון לחידוש ידיעה בפליאות."1זה צימאון אור הדעת מתהפך סילוק ומתוך התגלות אלקית. חכמה של

... "לבחירת אלהים חדשים )ערפילי טוהר עמ' ל"ב(

2 ... מאז שבטל יצרא דעבודה זרה נסתלק כוח החיים הרענן של יסוד." בלתי טבעי כוח ככל האלקית כוח האהבה מן העולם. האהבה האלקית מעובד שבנפש האדם, צריך הוא ללימוד של פיתוח וכשרון עבודה ... ומתוך כשלון כוח המוסרי, שלא היה אפשר לישראל לקבל רוב טובה של החיים הבריאים והטובים. . היה הכרח למעט צביון החיים מיסודו הפראי והטבעי, לבטל יצרא דעבודה זרה , שאמנם היה כגוריא דנורא בבית קדש-הקדשים, הכוח הרענן של האהבה הכללית לאלקות, שעמד על טבעו החזק, ממנותעודתו ועד ושרשו מקומו עד בהעלותו הקודש, לעבודת היסוד לוקח

במציאות החיים הכלליים ... "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבךבשעה שבישראל כבר בטל יצרא דעבודה זרה "

)ברכות כ"ד( לא היה יכול להתקיים במלא מובנו.בשני יצריךשפרשוהו חז"ל: ", היה חסר שכינה ורוחוארבצה חסר האהבית השני לא היה בנין מלא וקיים -"

רבוצההקודש, האש של מעלה לא היתה פועלת פעולתה בפועל לא היתה "

". )אדר היקר, עמודים ל'-ל"א( מהוה הוה, סיועי לא מסייעי" ו"כארי

וסנוני היסודות הוצרכו להאריך עידן ועדנים עד שיתגרש כוח המדמה. "3 נכיס" ו"דודא דאבראמשליטה רחבה בגבול ישראל ויצרא דעבודה זרה נעצר ב"

", ולעומת זה אין עוד נביא אתנו, ולהבת אהבת האומה והארץ איננהיצרא". מורגשת עוד באותו הטעם העמוק של ימי הטובה

)אורות עמ' ל"ו(" )יומא כא:(. רבוצה ככלב" הפכה בימי בית שני "רבוצה כארי. "4 השכלול הלימודי הבא בסילוק רוח הקודש הוא צעד לנסיגה לאחור, אף. "5

על פי שיש בו כמה מעלות טובות, וזהו יסוד הבית השני שהיה מסולק שכינה". ורוח הקודש וממולא באור תורה וחכמה

)אגרות א' עמ' ש"ד( דודאיצרא דעבודה זרא נפסק אבל לא נוצח לגמרי, רק קולו נאטם ב". "6

עודדאברא צריך ולהשפיע. הוא היה עוד הוסיף לחיות ", אבל במחשכים

142

הגדולה הרוחנית וההזרמה האומה, מכח מנוצח שיהיה עד להתקיים והמאירה תשוב להעביר את כל חשכו בהכללה כבירה אשר תכלול את כל

". האומץ שנמצא בטבעו הפראי של יצרא דעבודה זרה(5 )מאמרי ראי"ה עמ'

ומאז אשר לא יכול העולם הישראלי לעמוד בקשר המלחמה המעודדת. "7 " ...בדודא דאברא דשאיב קליהאת החיים ויצרא דעבודה זרה הוכרח להתכנס "

תרדמית. בתכונה הולך והמהלך היקום את היא מלפפת רוחנית ליאות ולא ואין בה לא מגבורת הטוב חולמים מדמדמים הם כל עסקני העולם מתגבורת הרע, אבל המטרה היא מכוונה: יצרא דעבודה זרה הולך ונעקר, ומהלך עקורו האטי נוטל חלקים מהדר החיים ... אבל בתוכיות הנשמה הצד החיובי מתישב על משואותיה של הופעת השלילה, וכאשר רוח הטומאה יתם, והצורך של המלחמה השלילית ישבת לגמרי, אז יראה ההוד וההדר של גבורת החיים אשר באוצר הקודש החיובי. ולעת אשר לא יוכל העולם נשוא את התרדמה הזחלנית, באה מהומת מלחמה ... ואחרית מלחמה זו היא הבאת השלום המוחלט שאין עמו צורך ליצרא דעבודה זרה גם לשם תגבורת החיים, כי יוכשרו הכל לקבל את עז החיים בטהרתן החיובית ... ונאזרי גבורה הננוכל כל העולמים, היקום, על כל ועל עלינו ד' עומדים לקבל את ברכת הרצונות המון וכל ההגיונות כל על העמים, וכל המעשים כל הנשמות,

והרעיונות בכל מקום שהם מאירים וחיים". )אגרות ג' עמ' נ"ב(

באחרית הימים שצמיחת מהלך שיבת אור הנבואה תתחיל להופיע ... עד. "8

אשר ... ככוכבים מלאי טל וחיים יצאו הניצוצות של התחלת אור הנבואה". מנרתיקם

)אורות עמ' קכ"א( יצרא דעבודה זרה שישוב לפני גילוי אור חדש דמשיח ויתהפך לקדושה. ". . 9

כראוי בשובו כגוריא דנורא לבית קדשי קדשים, להתאחד בקדושה וטהרה". חדשים לבקרים רבה אמונתךהעליונה,

)ערפילי טוהר עמ' ל"ב( אמר רב: עלה אריה במזל אריה והחריב את אריאל עלה אריה-זה נבוכדנצר דכתיב. "10

את והחריב החמישי" בחודש ירושלים גלות אריה-"עד במזל מסובכו" אריה "עלה

אריאל-"הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד". על מנת שיבוא אריה במזל אריה ויבנה אריאל,

" יבוא אריה-זה הקב"ה ...

143

)פסד"ר כהנא קט"ז( . ... והחריב בית."11 וביאור זה כי היה לנבוכדנצר כוח גדול שלכך נקרא אריה שהוא מלך

המקדש בחודש החמישי שמזלו אריה ... שכוחו גדול ותוקף גדול יש לו והוא כוחו של נבוכדנצר.

ובית המקדש נקרא אריאל בשביל הכוח הגדול אשר היה לו ... ולכך אמרו "אש של מזבח

רבוצה כארי". ונקרא אריאל-חתם שם א-ל בסופו משום כי נבוכדנצר נקרא אריה מפני שכוחו

כוח טומאה, והיה יוצא מן הממוצע לכך נקרא ארי שהוא בהמה טמאה. אבל בית המקדש כחו

מן השם יתברך כוח קדוש כי לשון 'אל' כוח קדוש. וכאשר חטאו ישראל וניטל כוח הקדוש מן

בית המקדש שנקרא אריאל, לא היה כאן, רק 'ארי' ונבוכדנצר נקרא 'אריה', שם אריה מלא

ושלם. אבל כאשר היו ישראל בקדושתן ובמעלתן, היה גובר השם שהוא 'אל' בסוף שם 'ארי'

". על האריה )מהר"ל נצח ישראל פרק נ"ה(

שאין שום מלחמה כבדה"-. "איש חי רב פעלים מקבצאל-שריבה וקיבץ פעלים לתורה12 לו שכל כוח אדיר המתחבר עם המניעות היותר נמרצות הוא מנצח, ושכל מה

הואשיש להשתמש בו לטובה הינם שבים תחת ידו להעביר אונו הודו ונצחו, "

הכה את שני אריאל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג, והוא הכה את

איש מצרי איש מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ויגזול את החנית מיד המצרי ויהרגהו

". בחניתו )אדר היקר עמ' קי"ד(

אין שום כוח נדח, אין שום מחשבה נדכאת, כי אם הכל מאיר הכל חי.. "13הכללי האושר ולהרבות ... השרת מלאכי עם לשרת ומזומן מוכן והכל

". והפרטי של שמחת ה' במעשיו )שם עמ' קי"ג( )הרחבה בענין יחודו של בניה בעין אי"ה , ברכות פרק ד', ו-ט (

" )עמוס ג, ח(. אריה שאג מי לא יירא ה' אלקים דבר מי לא ינבא. "14

15" ובלבד. פנימית, השלמה בקרבו להשלים איך תמיד מתאמץ האדם שיחדלו ממנו מצוקות נפשו. והשלום מתכונן על ידי כבישת אחד מן הצדדיםברית כריתות מזה-בדרך למעלה שהוא או-מה השני, לצד כניעה בדרך והתאחדות גמורה, באופן שהצד המנגד מתהפך כולו, עם כל כחותיו, להצד

. "שכנגדו לחם

144

חיי" שיסודי דרכים בהשאיפה לההשואה של התשוקות, שני ישנם כן על האדם, הפרטי והחברותי , נבנים עליהן, והם הם הלוקחים את המקום היותר

גדול בכל ערכי החיים וסעיפיהם. הדרך האחד הוא דרך הירידה, כלומר להדריך את האדם בחינוך כזה עד אשר סוף-כל-סוף ישתקע קול אלקים אשר בלבבו, ויהיה כולו יכול להיותויצר הרע של הכעס והתאוה מסור לשאיפותיו המוטבעות בעומק חומרו, השנאה והזדון שבנפשו, וזאת היא מחשבת הרשעה, המקפלת את החלקדרך העליה, לבקש היותר חזק שבקיבוצים האנושיים. הדרך השניה היא לחנך את האדם עד שיבוא למרום המטרה, שרק קול האלקים ישמע בלבבו, ורק הטוב האור החסד והאהבה יהיה חלקו, זה הדרך הולך ונכבש לאטו,

. "בצעדים מדודים ואופן חשאי למאד

16 .האמתי," השלום העליון, השלום אל השאיפה בישראל הוגלמה באומות

שהוא בטוח בנצחונו, אף על פי שדרכו רחוקה והיא עומדת בקשר מלחמה נגד השאיפה ההפוכה, אשר סופה לפול ולהוכיח את אפסותה לעין כל, ואז

". יהיה ד' אחד ושמו אחד )אורות ישראל א, ג(

145

ההעדר בעולם הזה(59)לעמוד

מקור מרכזי: חולין דף ס עמוד ב

וכתיבויעש אלהים את שני המאורות הגדולים "רבי שמעון בן פזי רמי: כתיב : אמרה ירח לפני הקב"ה: 'רבונו שלאת המאור הגדול ואת המאור הקטן.

עולם ! אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד'? אמר לה: 'לכי ומעטי את עצמך'. אמרה לפניו: ' רבש"ע ! הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט אתעלי כפרה 'הביאו דעתה. אמר הקב"ה: מיתבא דלא קא חזייה .. עצמי'? שמיעטתי את הירח'. והיינו דאמר ר"ש בן לקיש: מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו לה' ? אמר הקב"ה: 'שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את

וכל שיח - בתלת בשבתא , וכתיב ותוצא הארץ דשאהירח'. רב אסי רמי: כתיב - במעלי שבתא? מלמד שיצאו דשאים ועמדו על פתחהשדה טרם יהיה בארץ

קרקע, עד שבא אדם הראשון ובקש עליהם רחמים וירדו גשמים וצמחו. ללמדך,שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים" .

נושא: הסתר התגלות ה' בעולם ומטרת הבריאה.מטרות ומסקנות:

.הבנת גודל תפקידו של האדם, כחושף את מציאות ה' בעום.גילוי עומק במדרש מוכר מימי הגן .לעשות' – האדם כמשכלל וחושף את אור הבריאה, והפוטנציאל שבה'

שאלות לדוגמה על המדרש : וכי ירח מדבר ?.43

וכי ירח חוטא?.44

האם ה' מתחרט על העונש לירח?.45

מדוע אין ה' עצמו מחדש את הירח?.46

כיצד שעיר בראש חודש, שאנו מביאים, יכול 'לכפר'?.47

מהי משמעות 'כפרה' למעשה ה' ?.48

סמלים לניתוח: אור דשאים

הסבר כללי:

146

הירח אינו אלא משל לאור, לבהירות הקשר בין ריבונו של עולם לאדם. הקטרוג של הירח הוא הבעת הצער על מוגבלות העולם הזה, בו כתרו של מלך בא על חשבון רעהו. המיעוט הוא צמצום

מודע של האור, הבהירות וההבנה בעולם הזה, על מנת שיוכל האדם 'להביא כפרה' כלומר, לגלות את האור מחדש. אמנם ה' בחסדו הותיר לנו כוכבים, נצנוצי הבזקים אלוקיים שיש בהם כדי למשכנו

לכיוון הנכון. גילוי מחדש של האור יש לו ערך מיוחד, שכן הוא נעשה בבחירה חפשית. אולי לכן לעתיד לבוא יהיה "אור הלבנה שבעתיים כאור החמה", כלומר האור הבא על ידי בחירה חפשית,

חשוב מהאור הטבעי.

מקורות למחשבה והעמקה:

בהמשך דברי הגמרא בחולין נאמר: רב אסי רמי: כתיב 'ותוצא הארץ דשא' בתלת בשבתא, וכתיב 'וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ' במעלי שבתא. מלמד שיצאו דשאים ועמדו על פתח קרקע

וצמחו, גשמים וירדו רחמים, ובקש עליהם ללמדךעד שבא אדם הראשון .שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים

)חולין, שם( דומה, שזהו הכלל המבהיר הכל: הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים. כשם שהדשאים בפוטנציאל מחכים לתפילת האדם שיוציאם לאוויר העולם, כך כל

אשר בראהעולם אינו שלם: האדם אינו מהול והחיטה אינה מוכנה לאכילה. " ". על האדם לפתח את הבריאה )הרחבה בתפארת ישראלאלקים לעשות

למהרצה לומר פרק ב'(. העולם הזה חסר בעצם היותו עולם הזה, בהפרדולמראית עין מעם האלוקים.

להסבר זה ניתן לצרף מדרש נוסף: ויאמר אלהים תדשא הארץ. תני בשם ר' נתן: שלשה נכנסו לדין וארבעה יצאו מחוייבין, ואלו הן: אדם וחוה ונחש נכנסו לדין, ונתקללה הארץולמה בעבורך... האדמה ארורה ג(: )בראשית שנאמר עמהן, נתקללה?... רבי יצחק ברבי )שמעון( ]שלום[ אמר: שעברה על הצווי, שכך אמר לה הקב"ה: תדשא הארץ דשא.. , מה הפרי נאכל אף העץ נאכל והיא לא עשתה כן, אלא: ותוצא הארץ דשא … הפרי נאכל

והעץ אינו נאכל.)בראשית רבה, פרשה ה פסקה ט

מסביר הרב קוק: חטאה הארץ, הכחישה את עצמיותה, צמצמה את חילה, הלכה אחרי מגמות ותכליתות, לא נתנה את כל חילה הכמוס להיות טעם עץ כטעם פריו, נשאה עין מחוץ לה, לחשוב על דבר גורלות וקריירות. קטרגהדבר הדרת על פנימיותה, שמחת חלקה, חלמה סיבוב הירח, אבדה

147

מלכים חיצונה, וכה הולך העולם וצולל באבדן האני של כל אחד, שלהפרט ושל הכלל.

המהרצה לומר מסביר את חטא הארץ: אין בפירוש שהאדמה עברה במזיד על צווי הקב"ה, שאין יצר הרע בה שתהא עוברת על צווי הקב"ה, אבל כי הארץ הזאת שינוי יש לה, שהיא בלבד נחשבת מן התחתונים... ובעבור חסרונה היא מחסרת מן השלמות תמיד. וזהו שאמרו

", פירוש: כי אי אפשר להיותאין אדם צדיק בארץ יעשה טוב ולא יחטא" האדם צדיק בארץ אשר יעשה תמיד הטוב והשלמות בארץ שהיא מוכנת תמיד

, בעבורעץ פרי עושה פרי"אל החיסרון... לכך כאשר גזר מאמר הקב"ה "חסרונה לא הייתה ממלאת רצון בוראה והיתה מוחסרת מן השלמות.

)גור אריה על התורה(. כשהקב"ה מדבר, הדברים מושלמים: אין חסרון בעולם, אפילו העץ טעים. אך עצם יציאת הדברים לפועל, היישום שלהם בעולם הפיזי, מחייב שיהיה טעם רקזו החלטה מודעת של הקרקע, אלא העדר הנובע ודאי שלא הייתה בפרי.

מעצם בריאת העולם, מהפרדו מהעולם העליון. יתמה מאוד על יצור מהחלל החיצון ינחת עץ הוא אמצעי לפרי, אך אם מנהגם של אנשי כדור הארץ להשקות קרקע ולאחר מכן לשפוך מים ליד גזעואז תהיה ברורה לכל עץ חסר-טעם. אנו מבינים שסוף העץ להצמיח פרי, מתבונן תכלית השקאת העץ. כן הדבר ברוחניות: מעשה טוב יש בו כל כך הרבה חיים למבצע ולעולם, שהיה בדין שנרגיש מתיקות נוראה בכל מצווה שאנו עושים, מתיקות שתתן בה המטרה הנעלה של המצווה. זה המצב בדבורו

של הקב"ה. "הוא מהאבל בעולם הזה איננו יכולים להרגיש את הנועם האלוקי. חסר זה

שהיה מתוולד ונמשך מהעלם אורו יתברך והסתר פניו, שהושם לאחד כלשון הרמח"ל )דרך ה', חלק ג פרק ב סעיףמיסודות עניני מצבו של אדם"

יח(.והרצוי, ניתן להבין מה עניין חטא הארץ: הפער בין המצוי לאחר ברור זה

הפוטנציאל והמימוש. "מתחלת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו. כל האמצעים המחזיקים איזו מגמה רוחנית גבוהה כללית ראויים היו להיות מוחשים בחוש נשמתי באותו הגבה והנעם, שעצם המגמה מורגשת בוולאות החיים, התנודדות הארץ. טבע אבל אותה. מציירים כשאנו הרוחניות כשהיא נסגרת במסגר הגופניות, גרם שרק טעמו של הפרי, שלוהדרו, אבל מורגש הוא בנעמו המגמה האחרונה, האידיאל הראשי, העצים הנושאים עליהם את הפרי, עם כל נחיצותם לגדול הפרי, נתעבונתקללה שבעבורו הארץ, חטא זהו טעמם. את ואבדו ונתגשמו כשנתקלל גם האדם על חטאו. וכל פגם סופו לתקון. על כן מובטחים אנו בברור, שיבואו ימים שתשוב הבריאה לקדמותה, וטעם העץ יהיה כטעם הפרי, כי תשוב הארץ מחטאה, ואורחות החיים המעשיים לא יהיו

148

ידי גורמים לחוץ בעד הנועם של האור האידיאלי, הנתמך בדרכו על אמצעים הגונים, המחזיקים אותו ומוציאים אותו מן הכוח אל הפועל.ההתמודדות אליו, החתירה עצם הוא העצמי מהמימוש מהותי חלק

וברירת הדרך.)אורות התשובה פרק ו(

ספר באר הגולה עמוד נו - הבאר הרביעי

" ..וכאשר רואים את המאמר הזה, הם נבהלים משתוממים: לומר שהוא יתברך חס

ושלום צריך לכפרה, וגם דבר זה שוה לראשון והוא לחיצות הרגל הלשון, שלשון

חטאת בכתוב ובלשון בני אדם על מי שחטא לו יתברך ומביא קרבן לכפר עליו. וגם

לשון כפרה בא על החטא במעשה ומביא קרבן שעל זה נקרא הקרבן כפרה שהוא

כפרת חטאו, ולא שייך אצל השם יתברך שעשה מעשה שלא היה לו לעשות וגם לא

שייך אצלו כפרה כלל חס ושלום . אבל אין הדבר כמו שחשבו, כי כל הסרה וסילוק

נקרא כפרה, שכן פרש"י גם כן )על אכפרה פניו - בראשית ל"ב )ודבר זה מבואר

שכל קנוח והסרה יקרא כפרה, לא כפרת חטא דוקא שיכפר לו השם. ולפיכך מה

שאמר: הביאו קרבן כפרה עלי הוא סלוק תרעומת במעשה ה' , מאחר שהם שני

מושלים בעולם החמה ביום וירח בלילה, שנתמעט הירח בכל חודש וחדש עד שלא

נמצא אור מן הירח ולא תמצא כך בכל צבא השמים העליונים, ויש יציאה בירח

משאר צבא השמים, ולפיכך קבע השם יתברך לה נגד זה מעלה. כי זה מדת השם

יתברך שנותן מעלה תחת שפלות שהגיע לו עד שהכל שוה, והשם יתברך משוה כל

הנמצאים ולא נמצא תרעומות אצל הבורא. וזה מה שנתן לה קרבן בר"ח, שלא

תמצא בחמה ובכל שום צבא השמים מדריגה זאת שכנגד שנתן לה מיעוט שלא

נמצא בכל צבא השמים, - כנגד זה נתן לה חשיבות שלא נמצא בכל צבא השמים

והוא הקרבן שכתוב בתורה, נמצא שהדבר שוה גם זה לעומת זה":

ספר באר הגולה עמוד נו - הבאר הרביעי

149

" ואולי יקשה : מה מעלה הוא לירח בקרבן שיש בראש חודש . ?יש לך לדעת , כי

הקרבן שנקרא בשם הזה מורה על הקירוב שיש ביום הזה אל השם יתברך יותר

יתברך אשר גורם התקרבות אל השם והנה, המיעוט של הירח מבשאר הימים.

מקרב השפלים והקטנים כמו שדרשו ז"ל )מגילה כ"ט א ( על פסוק למה תרצדון

יותר מכל ההרים בשביל שהיה קטן וגו' שבחר השם יתברך בסיני הרים גבנונים

שבהרים, ולכך ראוי שיהיה יום זה שמיעט הירח אשר הוא מושל בעולם כדכתיב

)בראשית א( ואת הירח לממשלת הלילה, ולכך בהתחדשות הירח ובאותו זמן הירח

הוא יותר קטן ולכך הוא מקבל על ידי זה גם כן.

אמר הקדוש ברוך הוא הביאו עלי כפרה, רצה לומר שיביאו דבר שהוא הסרה

לתלונת הירח על המיעוט וזה הקרבן, כי בשביל מיעוט הירח מקבל העולם הקירוב

אליו וזהו סלוק התלונה. והנה בזה שאמר הביאו כפרה עלי, רצה לומר שקרבן

ראש חודש סילוק והסרה הוא, עד שהוסרה התלונה מהירח, ועתה לא נשאר שום

תלונה על ידי קרבן זה. וכן פירש הרד"ק בשורש כפרה, כי לשון כפרה הוא לשון

הסרה כמו שהאריך הרד"ק כי אין הלשון רק הסרה. וכן חטאת, אין פירושו רק

לשון חסרון כמו שפירש"י )בראשית ל"א על אנכי אחטנה )ופירש רש"י שהוא לשון

, וכן תרגםאני ובני שלמה חטאים וכן קולע אל השערה ולא יחטאחסרון, כמו

אונקלוס , וכל קרבן שבא לתקן החסרון נקרא חטאת, לפי שהוא מתקן החסרון

הירח חסר ה' שהיה מתקן החסרון שבמעשה זה וכן קרבן שבמעשה האדם,

ומתמעט וכאילו היה החסרון במעשיו, שהוא בלבד מכל צבא השמים יש לו חסרון,

ונתן לו כנגד זה קרבן ר"ח כי הקרבן הוא התקרבות אל השם יתברך ,וזה היה לירח

בשביל המיעוט , ולכך כתיב בקרבן זה לחטאת לה' שהוא תיקון החסרון של מעשה

ה' כמו כל חטאת שהוא תיקון חסרון מעשה האדם . ואין ספק כי אין מקרא יוצא

מידי פשוטו, לחטאת לה' לתקן חסרון מעשה אדם, רק כי לכך כתוב בקרבן זה לה'

מה שלא כתוב בכל הקרבנות, לומר כי הקרבן הזה מתקן גם כן חסרון מעשה ה'

עד שהם שלימים בלי חסרון כלל:

150

גורם הוא המיעוט כאשר וזה הירח, תלונות תיקון עניין באיזה בארנו וכבר

התקרבות אל השם יתברך והוא כפרה על ה' רצה לומר סלוק התרעומת ממנו

יתברך ואולי בעיני אותם האנשים אין הקרבן חשוב כ"כ עד שיהיה הקרבן מעלה

להשלים התרעומת, ודבר זה סכלות להם כי אין מעלה כמו זה, שעל ידי חידוש

יתברך חפץ יתברך, שהוא גמור אל השם קירוב לירח יש קטנותו והוא הירח

בקטנות ובודאי קטנות נחשב מעלה עליונה, ולפיכך מה שאמר השם יתברך לפני

זה צדיקים יקראו על שמך , ורצה לומר כי הקטנות הוא מדת הצדק ולכך יקרא

הצדיק קטן, ובארנו דבר זה במקום אחר איך הקטנות מדת הצדק, ובזה לא היה די

לירח שהוקטן עד שאמר הקב"ה הביאו עלי כפרה, כי הקרבן שהוא בר"ח שבו

הירח בתכלית הקטנות, וביום זה הקירוב אל השם יתברך כאשר מורה שם קרבן

שיש ביום זה הקירוב אל השם יתברך וזה סלוק התלונה מן הירח. וכי לא נעימים

דברים אלו מאוד, שהרי לא תמצא בכל הקרבנות שכתוב לה' חוץ מזה, יורה על

אמיתת דרכי ה' המשוה את מעשיו . והנה התבאר לך אמיתת דרכי ה' המשוה את

מעשיו . והנה התבאר לך אמיתת דברי חכמים, ואין בדבריהם רק חכמה אלקית

עליונה מאוד .

רק שמרנו דרך עץ החיים שלא לגלות יותר מדאי. ובמקום אחר הארכנו בזה יותר

והוא יתברך יכפר בעדנו, כי כוונתנו להראות לעמים מעט, והוא כבודן ותפארתן של

חכמים, והם יחשבו לבלי מה דברים שהם דברי חכמה ודי בזה:

נספח: למה נברא העולם .

מדוע נברא העולם ?

זו שאלה מורכבת מאוד, ויש לה שתי תשובות לכאורה סותרות: כי מדרך הטוב להיטיב. כיוון ששיא הטוב הוא להיות )לכאורה שום טוב שבעולם.1

איננו טוב אם אין מי שיחווה אותו(. ה' ברא אותנו. כדי להיטיב עמנו.לעשות טוב,מוכרח זו תשובה מאוד נחמדה אך יש בה בעיה אחת: אם טוב

151

כביכול לבוראנו, האם הוא לא מחליט? האם אנו חייבים בהכרתמוכרח ה' היה טובה אם הוא היה 'מוכרח' ?

על כן באה התשובה השניה: ככה. כי זה היה רצונו.לכאורה זו בכלל לא תשובה, אולם האמת היא שהיא הכרחית.

. על ה' אי אפשר לדבר, כי בשביל לדבר על משהו ישעליוטעות היא לנסות לדבר להגדירו, וכי כיצד ניתן לשים גדר לאינסוף? הרי אפילו בשמו איננו נוקבים.

היה מי שנסח זאת כך: 'אילו ידעתיו הייתיו'. זה מבוא קריטי לשאלות רבות כמו: 'האם ה' יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים' שתשובה עליה היא: השאלה לא חוקית. המילה 'יכול' מושאלת לגביו , ואיננה מביעה אותו דבר כמו לגבינו. זה כמו

לשאול: 'האם אני הולך ירוק'? בדומה לכך המענה על השאלה : 'אם ה' יודע כל מה שאני אעשה, איך יש לי

בחירה חופשית'? )עייני רמב"ם באמצע הלכות תשובה (. ושוב, התשובה היא : ה' אחד, כלומר: רצון, יכולת, ידיעה וכו' הם מושגים מושאלים לגביו. הוא וידיעתו אחד, שאם לא כן היו בו חלקים )ידיעה, יכולת..( ואין אחדות כייחודו, לפיכך, כשם שאין לנו השגה בו, מעצם זה שהוא אלוהים, אין לנו השגה בשאלה למה הוןא רצה לברוא את העולם, או לעשות כל פעולה שהיא. )ע"פ

מהרצה לומר הקדמה לגבורות ה'(. לכאורה יש לשאול: האומנם !? הרי כל הזמן אנו מדברים על מה 'הוא' רוצה,

ולמה הוא עשה כך וכך. איך אפשר לעבוד את ה', אם אין לנו כל מגע?נכון. כאן חוזרת התשובה השנייה. לעולם אין אנחנו מדברים על עצמותו.

דבריך יהיו כן על הארץ על ואתה בשמיים "האלוקים קהלת: דברי בבחינת אפשר לקרוא לזה שכינה,כפי שהוא נגלה אלינו.מועטים". אנו מדברים עליו

כבוד ה', הקדוש ברוך הוא )מלשון הברכה, עליון שיורד ל'מטה'(. בלשון המהר"ל: רצה לומר: "הוא יתברך –לא תוכל לומר עליו דבר'. במשפט זה עצמו, אמר המהרצה לומר על ה' דבר. שהוא 'יתברך' כלומר משגיח פועל ומופיע

בעולם. הוא כועס. הרי אי אפשרכאילולדוגמה: כשעם ישראל חוטא, מגיע אליהם עונש

באמת להכעיס אותו. אם כן, שתי שאלות שונות הן: לשואל : מדוע ה' ברא את העולם? נאמר: אנחנו לאהטוב )'מדרך לחוקים וכפוף אנושי הוא מובן אלוקים שנדע. שייך ולא יודעים,

להיטיב'( , בעוד שאלוהינו מרומם ויוצר חוקים, לא משועבד להם.

152

מכך, תבוא התשובה: מדרך צריכים להבין, בעולם הזהאנחנו, אך אם נשאל: מה הטוב להיטיב. ללמדנו, שברצותנו להיות טובים עלינו להיטיב עם הזולת. שהכרת

טובה נכונה כלפי ה' היא לנסות לתת לאחרים מעט מזעיר ממה שהוא נתן לנו .

153

154