רשימת שיעורי התורהלהלן

בבית מדרשינו במשך השבוע המתקיימים

שיעורים באידיש

4:30-5:30בין השעות 'ה-'בימים א ,א"שליט יהושע כהן' ג המפורסם ר"מפי הרה בדף היומישיעור �

.צ"אחה

7:00-8:30בין השעות 'ה-'בימים א ,א"שליט צ"ר הגה"מומפי , ע"זי ו"בשער הכוונות למהרחשיעור �

.בערב ).ת"כ דר"מזמן צה(שיחת קודש ברעווא דרעווין שלוש סעודות �

ק"שיעורים בלשה

,ע"ש זי"וסדר התרת קללות לפי מנהג הרש, א"שליט צ"ר הגה"מומפי , ן"ק שיחות הר"שיעור בספה �

.7:00בליל שישי בשעה

"קול הלשון"א ב"ר שליט"ניתן לשמוע שיעורי מו

)2081233788 :ענגלאנדב 7183952440 :באמריקא( 03-6171086 'טל :שיעורים באידיש �

1' שיעור מס –ק אוצרות חיים "שיעור בספה 3' שיעור מס –ש "סידור הרש, נהר שלום, ק רחובות הנהר"שיעור בספה

)3-4-42-6: ענגלאנדבאמריקא וב( )3-4-42-6: באמריקא ובענגלאנד( 2' שיעור מס– )השבוע' פר( שיעור בחסידות

)3-4-42-6: באמריקא ובענגלאנד( 4' שיעור מס – שיעור בספר נתיב מצוותיך ואוצרות חיים )3-4-42-6: באמריקא ובענגלאנד( 5' שיעור מס –כ שבת "שיעור בשעה

2' שיעור מס – )03-6171041' טל( ל"אדיר במרום לרמחשיעור בספר )2-7-5-2-62: ענגלאנדבאמריקא וב(

)2081233788 :בענגלאנד 7183952440 :באמריקא( 03-6171041 'טל :ק"שיעורים בלשה �

)2-7-5-2-1: ענגלאנדבאמריקא וב( 1-2מספר שיעור –שיעור בספר התניא

)2-7-5-2-3: ענגלאנדבאמריקא וב( 3' שיעור מס –) א"ושער יחו(ן "ק שיחות הר"שיעור בסה

)2-6-5-2-4: ענגלאנדבאמריקא וב( 1-3' שיעור מס –ן "ק ליקוטי מוהר"שיעור בסה

)2-7-5-2-1: באמריקא ובענגלאנד( 1-1שיעור מספר –ק עץ חיים "שיעור בסה

2-4-9 03-6171002' טל: שיעורים באנגלית �

.)7183952440: באמריקא( 03-6171002' כמו כן ניתן לשמוע כל השיעורים בזמן אמירתם בטל

.02-5816622' אפשר להשיג הקלטות השיעורים ממערכת קול הלשון בטל

:י משלוח בקשה לכתובתנו"ע בדואר אלקטרונימידי שבוע נטרס ניתן לקבל את הקו

tc7@neto.bezeqint.net

כראוי 'ית בו להתדבק נזכה הקדושה התורה שבכח רצון ויהי

ועד למען לא נבוש ולא נכלם לעולם רצונו בלבב שלם ולעשות

.א"ונזכה כולנו יחד לביאת משיח צדקינו בב

"ים החכמה"מכון שליםירו 5245. ד.ת

02-5389584: פקסטל 057-3153884 :'טל

תשע"ב וירא פר' ג של"ס

תשע "ב ויראפרשת דרעוין רעואדא "ח מתוך תשע"ב וירא פר ' של"ס

עעעעייייננננייייוווו ווווייייששששאאאא ההההייייווווםםםם:::: ככככחחחחםםםם ההההאאאאההההלללל פפפפתתתתחחחח ייייששששבבבב ווווההההוווואאאא ממממממממרררראאאא בבבבאאאאללללנננניייי הההה'''' אאאאללללייייוווו ¨¥¨¦©©Ÿ¥©§¥§¥¤©¨Ÿ¤§Ÿ¥§¨¥¨¥©וווויייירררראאאא

ההההאאאאההההלללל ממממפפפפתתתתחחחח ללללקקקקרררראאאאתתתתםםםם ווווייייררררץץץץ וווויייירררראאאא עעעעללללייייוווו ננננצצצצבבבבייייםםםם אאאאננננששששייייםםםם ששששללללששששהההה ווווההההננננהההה ¤Ÿ¨©¤¦¨¨§¦¨¨©§©©¨¨¦¨¦¦¨£¨§¥¦§§©©וווויייירררראאאא

אאאאררררצצצצהההה:::: א'-ב')ווווייייששששתתתתחחחחוווו י"ח, (בראשית ©¦§©¨§¨

הק':ופירש אליו:רש"י החולה ,וירא את לבקר

שלישי יום חנינא בר חמא רבי אמר

בשלומו. ושאל הוא ברוך הקדוש ובא היה למילתו

ממרא : לפיכך באלוני המילה על עצה לו שנתן הוא

בחלקו. עליו לעמוד יושב:נגלה בקש כתיב, ישב

לבניך סימן ואתה אעמוד, ואני שב הקב"ה לו אמר

יושבין והן הדיינין בעדת להתיצב אני שעתיד

א')שנאמר פ"ב, אל,(תהלים בעדת נצב אלהים

עכ "ל.

דינים ופ"ר ש"ך ה"ס וממרא אשכול ענר א.

אבינו צריך לאברהם נתן שממרא הוא מה להבין

צריך היה עצה איזה וכי המילה, על עצה ע "ה

עצה לו שיתן לממרא להגיע שהוצרך אבינו אברהם

העצה מהו פירושים כו"כ שכתבו במפרשים ועי' לזה.

ממרא לו העניןאשנתן פנימיות להבין וצריך ,

מממרא . עצות לקבל שהוצרך

חז"לוהנה כמ "ש הוא הבריאה תנחומא תכלית (מד'

פט"ז) דירה בנשא לו להיות הקב"ה שנתאוה

____________________

wicveא. aeyg mc` ike dnize ,dlind lr dvr el ozpy `ed i"yxit ,`xnn ipel`a `xie :l"fe zetqezd ilran mipwf zrc 'ir

l`yiy melye qgy l"ie .d"awd edevy dlind lr dvr l`y ji` ,dvr l`y `le ,oleka cnre zepeiqp xyra dqpzpe mdxa`k

,eixg` elenie mlerd e`xiy ick ,`iqdxta dzeyrl dvr el ozp `xnne ,`iqdxta e` drpva dyri m` `l` ,e`l m` leni m` dvr

devyk xg` xac .'eke leni mewn dfi`n dvr el l`yy xg` xac .mei ly enevira ,'mdxa` lenip dfd meid mvra' aizkc epiide

,el aiydl dn erci `le ,lendl oivex opi`y ezia iyp` lr dyri dn le`yl leky`e xpr lv` jld ,ezia iyp` lk lenl d"awd

lenp dfd meid mvra' dyr oke ,lendl elawi f` ok e`xiyke ,dlgz epa l`rnyie envr leniy dvr el ozpe ,`xnn lv` jld

lenp seql ,envr ln `l recn dvr el ozpy `xnn `iyw i`e .ez` elenip ezia iyp` lke aizk xcde ,'epa l`rnyie mdxa`

.l"kr ,dcb`a `zi`ck

oewiz oipr `ede ,myn mibiqd xiqdle ,i"dpay zexeabd oewiz ceqa did `xnnc dvrdy oiprd zeinipta oldl x`eaiy dn itle

`ed ixd ,'eke dyecwd ipipr owzl eze` miaaeqle ezia ipal ritydl jixvy ,eil` mielpd lk lv`e envr mc`d lv` dyecw ipipr

.'eke ezia ipa lk lr ritydl oke zixad oipr mqxtle `iqdxta lenl dzid dvrdy mipey`xd 'it oirn ynn

xfgeב. mini daxdl wqtp didy xac "idie" xne` `edy mewn lk xne` oerny iaxe ,'eke dyn zelk meia idie :my yxcnd l"fe

ongp xa l`eny iax xn` ."dlk izeg` ipbl iz`a" ('` 'd y"dy) aezkd xn`y df ,didy zenklmlerd z` d"awd `xay drya

mipeilra yiy enk mipezgza dxic el `diy de`zpzrcd urne ,lk`z lek` obd ur lkn el xn`e ,eze` deve mc`d z` `xa ,

xace ,mipeilra il yiy enk mipezgza dxic il `diy de`zn iziid jk d"awd dil xn` ,eieev lr xare ,epnn lk`z `l rxe aeh

,oba jldzn midl` 'd lew z` ernyie aizkc oipn ,oey`xd riwxl ezpiky d"awd wliq cin ,eze` zxny `le jze` iziev cg`

my lirl `zi`ck) 'ek ipy riwxl ezpiky wliq cin ladl bxde oiw cnr ,oey`xd riwxl ezpiky wliq ieevd lr exary oeik

לנפשך חכמה דעה ד

שערים במבוא ואיתא ט"ו בתחתונים , ודף סע"ב, א' (דף

ע "א) ט"ז וע"ג, היה ג ע "ב העולמות אצילות שכוונת

עמוקים . דברים והם הסיגים, מן העולמות לברר

באריז "ל מתבררים דואיתא ובינה חכמה יחוד שבכל

מאותם הסיגים שמתבררים דהיינו המוחין , שוב

כולם בסוד מדרגה, אותה בחי' ערך כפי המוחין

ואח"כ למטה, הסיגים ודוחה אתברירו, בחכמה

הסיגים ונדחים השניה, המדרגה כפי להתברר חוזרים

יות ערכה כלכפי והולכים מתבררים וכך למטה , ר

המדרגות .

אשכולוהנה ענר שהם חברים ג' לאברהם היה

האריז "ל וביאר סי 'וממרא, וירא הליקוטים (ספר

גי'הי "ח) ואשכו"ל דינים . ש"ך וה"ס ש"ך , גי' דענ "ר

____________________

iykr cre ,iz`xa miriwx dray d"awd xn` ,('e 'iq icewt zyxtmipey`xd zexecd lk z` ltiw dyr dn ,da cenrl miryx yi e

ex`ev hyte wgvi cnr ,iyyl iriay riwx on d"awd cxi ,miaeh miyrn lbiq mdxa` cinrdy oeik ,mdxa` cinrde ,miryxd

izeg` ipbl iz`a aizke ,ipiq xd lr 'd cxie (h"i zeny) xn`py ux`l dcixede dyn cnr ,'ek iyingl iyyn cxi ,gafnd iab lr

miwicv 'f ici lr dzxfge ,miriwx 'f dpikyd weliq oipr ceq xe`iaa a"t e"l xry g"r 'ire .l"kr ,okynd mwedyk izni` ,dlk

.d"r epiax dyn cr

xpihqewג. ici lr `l m` xyt` i` dfe ,ypere xky ea yiy dfd mler `exal jxazi ezpeek zeid :(b"r e"h sc) my y"ean l"fe

dny htynd mewn" ceqa oipicde zexeabd ly mixnyde mibiqd yxey `ed df rxd dpde .miryxd on rxtdl rxd zcn `id ±

,lreta e`vie mibiqd exxazi mzilkzae ,zenler zelylzyd ici lr wx xyt` i` 'ilwde mibiqd elbziy icke .df oade ,"ryxd

el` ik oiprde ,'eke l"pk zexeabd mdy o"a my oi`xwpd mitiwz mipic md mlek xy` miklnd el` zzin ici lr did df lk xy`

meia' mingxd zcin enr sziy k"g`e ,'miwl` `xa ziy`xa' d"ynke dligz mlera e`viy zexeabd zpiga md mikln drayd

.oiprd lk jynda y"ire ,'eke edae edzl xefgi `le miiwzdl mlerd lkeiy ick ,'miwl` d"ied zeyr

zzl mlera zekixv md ik ,mipevigd zetilw 'iga zeyrle `ivedl did dpeekd zilkz ik :l"fe 'd wxt miklnd xry g"r r"re

elkei `l mdly milkdy ick ,oewiz izla l"pd zecewpd e`vi k"re ,k"g` `exal cizr didy miryxl yiprdle miwicvl aeh xky

did xy`k ,ze`nehd md ,zetilw eyrpe mday mibiqde `ndefd exxazp f` ik ,ozxdh `id ef ozxiaye ,exayie xe`d z` leaql

d"ra y"nk ixnbl dyecwd dxxaed `l j` ,oewizd i"r dlrnl elrzp milk oze`ay dyecwde ,mpwzl xfg k"g`e ,jxazi ezrca

.l"kr ,'eke

c"re.ד. b"rq 'b sc p"dgx zncwd ahid 'ire .c"r e"h sc l"pd y"ean 'ire '` wxt l"h xry g"r 'ir

dvrה. ozpy in ik `ede ,wenr ceq oiaz dfae .x"t 'iba mdy ,j"tvpn zeize` md dawpd zexeab ik rc :my mihewild xtq l"fe

did ,lenil mdxa`l`"xnnoipnk dlery ,zexeabd ceq `edyx"tzeidae .wezinde beefd miywan xy` zexeabd mdy ,d"r

.leniy dvr el ozp dfl ,wlzqn dlxrl ribnyk dn` meta dlbznyk d`lir cqgd ik ,beecfdl xyt` i` lxr mdxa`

a`l eid mirx 'b ik ,`ede.`xnne leky` xpr mde ,mdxx"prmde ,xirf ly zexeabd mdj"y.x"pr oipnkl"eky``ed

`xwpy ceqii"cyjeza mdy micqgd cixened"id`dler d"id` reaixy ,`ni` lym"ck"` ,zrciy enki"cyem"c

'iba dlerl"eky`lkd z` ofe beefnd oevig beef `edy ,ceqi ly dpevigd dpigad `idy i"cy 'wp dfle ,lkl qpxtne ofd edfe .

icy l"fx y"nk ceqi ly zexeabd mde ,mibeef ipin ipy o"efl yi jk ,mibeef ipin ipy `ni`l yiy enky .`ni`a epx`iay enk

i"r `ede ,zekxrnd ccey icy xn` cere ,zilkz oi`l mihytzn micqgdy itl ,zexeaba dcne gk ozep `ede ,ic enlerl xn`y

`xnn la` ,zlrez dfa mdl oi` ik lenil dvr epzp `l dfl ,beefd i"r miwznzn mpi` leky`e xpr mdy mipyd el`e .zexeabd

.lenil dvr el ozp okle ,wznzn did `le cqgd epnn wlzqn did lxr didy cer lk ik ,dvr el ozp ,beefd f"ir ezwznd xwiry

,dlbzp dnae .micqgd lawl dpikyd el dlbzp ,lny dlind zaiqa dn`c `neta cqgd dlbzpy dzry xnel ,'d eil` `xie :y"fe

,beefd i"r wznil ,epyxity enk x"t milery `"xnn mdy ,zexeabd sweza eil` dlbzpy edfe ,swez `ed oeli` yexite 'ipel`a'

.l"kr

תשע"ב וירא פר' השל"ס

החיצון, היחוד בחי' שהוא אהי"ה , וריבוע (ר"ל שד"י

העולמות) דחיות והם היחוד דינים . פ "ר גי' וממר "א .

ממרא ולכן הפנימי, היחוד לעורר שצריכים הגבורות

בסוד היה הוא כי חברים, מהג ' ביותר החשוב היה

על עצה נתן הוא ולכן היחוד. שלצורך גבורות הפ"ר

דברים והם הפנימי, היחוד סוד על שמרמז המילה

עמוקים .

מן הסיגים לטהר הוא מילה ברית מצות ב.

הראוי למקומם הגבורות ולדחות הנה"י

כתב והנוגע דהנה הוא , זה מכל ה ' לעבודת

מ"ט)הרמב"ם פרק ח"ג נבוכים בטעם (מורה

כריתת ידי על התאוה כח להתיש שהוא מילה מצות

הערלה , לכבוש שצריך בזוה"ק וכמ "ש הערלה,

מהול, האדם שיוולד לכתחילה אפשר היה ולכאורה

המילה ושייעשה ערל להוולד האדם הוצרך ולמה

רוצה שהקב"ה אלא האדם. מעשה ידי על דווקא

הגבורות . כח שהם למטה , ויורידום הסיגים שיבררו

גם להם יהיה והסיגים מיניה , פנוי אתר לית דבאמת

הקדושה , עם להתערב להם שאין אלא לבסוף, תיקון

חכם התורת ע"ד)וכמ "ש ושם ע "ב צ"ב וכאשר(דף ,

מתערבים ואינם למטה, למטה הגבורות מורידים

ממקומם יכולים אבל בחוץ . שהם אלא העליון , ביחוד

ונכללים מזדככים כאשר התעוררות לעשות למטה

בשלמות לסייע תפקיד לו יש דבר דכל בקדושה ,

למטה הגבורות את לדחות צריך רק העליון , היחוד

להקדושה ויסייעו מבחוץ במקומו שיהיה למטה

בתיקונים נעשים כאשר קדושות , גבורות בבחי'

תחתון, הוא והתחתון עליון הוא שהעליון הנכונים

יכולים ואז הפנימיות , את מכבד שהחיצוניות דהיינו

לכל כי בעדם, ולסייע הפנימיות עם קשורים להיות

התחתון ח "ו שיתערב לא אך תפקיד , יש דבר

בהעליון.

החיצוניות הגבורות חלילה לערב אסור ג.

לשמה שלא ידי על הקדושה בפנימיות

הגבורות דהנה מתערבים וחלילה חלילה אם

בא סוד זה הרי הקדושה בתוך החיצוניות

ביחוד מתערבים שהגבורות ח "ו, חוה על והוא ו נחש ,

אדם חטא ענין שהוא כדוגמתו, שאין נורא פגם

אנו זה ועל שבעולם, ההסתרה כל שהוא הראשון,

צ משיח ויבוא אדה "ר חטא שיתוקן דקנו.מצפים

לשמה שלא לומד האדם כאשר כגון הוא וענינו

לשמה השלא כמו ולא ח "ו. הלימוד בתוך זה ומתערב

שלא של בלבושים מתלבשים שהם הצדיקים של

לשמה שלא ענין שהוא ידוע , לטעם בחיצוניות לשמה

לשמה השלא עם שמשתמשים דהיינו בקדושה ,

וכד ', מדרגתם להעלים כדי בלבד חיצון לבוש בבחי'

ח "ו אבל ממש. לגמרי לשמים כלו הם בפנימיות אך

בפנימיות לשמה שלא באמת האדם אצל מתערב אם

בא בסוד נורא פגם הוא ה', בעבודת או התורה לימוד

חלילה קדושים ביחודים העסק כן וכמו חוה. על נחש

היחודים כל הצדיקים אלא לשמה. שלא לעשותם

התורה לימוד וכן ית "ש, לכבודו כולו הם שעושים

ית '. לכבודו כולו להיות צריך

לשמה בשלא משתמשים הצדיקים ד.

ושמירה לבוש להיות בלבד בחיצוניות

להלשמה

חז "ל ומה ע"ב)שאמרו כ"ב אדם (סוטה יעסוק לעולם

בא לשמה שלא דמתוך לשמה שלא בתורה

השלא עם שמשתמש דהיינו בספרים כתוב לשמה,

עם החיצונים מן עצמו שמסתיר בחיצוניות , לשמה

באמת שמתערב ח"ו לא אבל לשמה , שלא של לבוש

גדולה שמירה צריך הצדיק כי העבודה . בפנימיות

העליונים בעולמות מטייל הוא באמת כי עת, בכל

ככל נראה הוא העולם בזה מתהלך וכאשר עת , בכל

____________________

c"iו. spr 'h llk millkd xtq myla 'ire .`"r a"n sc mye c"re b"r `"n sc i"ayx ixn`n xry 'ire ,f"t a"l xry g"r 'ir

.'e 'd 'c ze` mye ,zephwc oigend ziigc xn`na a"qxz 'nr h"qyz dnkgd mi ahid 'ire .`"r 'n sc cr ,`"r l"h sc

לנפשך חכמה דעה ו

צריך הוא כי אליו, השמירה וזהוא פשוט, אדם

ולכן הנפלאה , במדרגתו יכירו שלא גדולה שמירה

זה כל אך לשמה, שלא בחיצוניות מתנהגים הצדיקים

עם שמתלבש הוא וסודו לגמרי, בחיצוניות רק הוא

לשמה)הגבורות השלא בחי ' במקומם (שהם למטה

הגבורות שעולים באופן לא אך בלבד, בחיצוניות

ח"ו. עצמו הקדושה בתוך ונכללים

עם להשתמש יכולים הגדולים הצדיקים ה.

לסייע שלמטה הגבורות שהם לשמה השלא

מבחוץ בהיחוד

השלא ואמנם בבחי' מזה גדולה יותר מדרגה יש

בסוד רק שאינו הצדיקים של לשמה

אלא בזה, להסתתר כדי בעלמא חיצונית התלבשות

ומצליח הצדיק זוכה כאשר והוא ממש, בהם משתמש

כל מהם ולהסיר הסוף, עד לגמרי הדינים להמתיק

יכול לגמרי, קדושות גבורות שנעשים עד הסיגים

במקומם , וענינם תיקונם כפי ממש עמהם להשתמש

כאשר אלא זה אין ואמנם להלשמה . ידם על ולסייע

כולו להיות אותם ומזכך במקומם עומדות הגבורות

הם כאשר קדושים אלקים בסוד הם ואז בקדושה ,

ידם במקומם על כי להיחוד , מסייעים הם ואז הנכון ,

יותר, מעלה למעלה לעלות היחוד כח הצדיק מקבל

יותר גבורות עם ולהשתמש לרדת שיכול דכפי

לברר וצריך יותר , וליחד יותר לעלות יכול תחתונות,

המדרגות . מכל הסיגים כל

הוא וענין בקדושה , לשמה השלא עם השתמשות

מתפשטת המלכות כי הקדוש, המלכות בסוד

כל מלכות "מלכותך בסוד בי"ע בכל באמת

וכליה המלכות חיילות הם בי"ע וכל וכלז העולמים ", ,

מ"ה שהם הגבורות בסוד הם ופ "ר דש"ך הדינים בחי'

לסייע כלים כולם שנעשים היצרים שהם דב"ן , וב"ן

ש"ך חלהיחוד שהם וממרא אשכול ענר סוד והם ,

דינים דהש"ך דינים, ענ "ר)ופ"ר סוד (שהוא הם

דינים והפ "ר דב"ן , דב"ן ממר"א)הגבורות הם (שהוא

החיצון היחוד ה"ס ואשכו"ל דמ "ה , דב "ן הגבורות סוד

אהי "ה) וריבוע שד "י הם (שהוא אלו ענינים כל אשר ,

ובחינה בחינה כל אך היחוד, על ושמירה לבושים

עליון יהיה שהעליון הנכון, במקומה להיות צריכה

כל כי עליון , יהיה שהתחתון ולא תחתון , והתחתון

הקדושה כי מזה, נעשה הקדושה היפך שהוא הבלבול

למעלה שהעליון אמיתי, בסדר להיות צריכה

של האמיתית הקדושה מתגלה ואז למטה. והתחתון

במקומו דבר כל כאשר במעלה , יחיד אמת הצדיק

המדרגות כל עם ומשתמש אמיתי, ובסדר הנכון

היחוד . לשלמות

הגוים מן להבדל ישראל קדושת עיקר ו.

לגמרי וממעשיהם

שהם וזהו בם בחר שהקב"ה ישראל קדושת עיקר

איזה להם שיש הגוים ואפי' העמים , מכל סגולה

הם אבל ישראל , לצורך רק באמת הוא תכלית ,

בטל שהגוי ידי על כי למטה, במקומם להיות צריכים

ענר בסוד הגויים , לבחי' תיקון איזה נעשה ליהודי

להקדושה , המסייעים הגבורות שהם וממרא אשכול

להתערב ולא הנכון , במקומם לעמוד צריכים הם אבל

הוא הבריאה תכלית ועיקר ממקומם , למעלה ולעלות

דומם בחי' מכל בעולם , ית' יחודו שמגלים ישראל כלל

לתכלית דבר בכל ומשתמשים ומדבר , חי צומח

עצמם , הגוים עם שייכות שום לישראל ואין הקדושה ,

לגמרי עומדים הם כי גוי, עשני שלא שמברכים וכמו

לצורך דברים כו''כ לעשות עליהם שמוטל אלא בחוץ,

אין לנו אך כראוי, ה ' את לעבוד שיוכלו כדי ישראל

וצריכי עמהם , שייכות ומה שום לגמרי, מהם להבדל ם

לנו ואין ברע , ומואסים שונאים אנחנו אוהבים שהם

וכל הקלי', וכל הרע לכל וחלילה חלילה שייכות שום

____________________

c"r.ז. yix 'd sc xdpd zeaegx 'ire ,'eke r"ia zenler 'b lka mihytzn zeklnd ly milkdc '` wxt c"n xry g"r 'ir

e'.ח. wxt dxeac xnez ahid 'ir

תשע"ב וירא פר' ז של"ס

ואינו אלקות, לגילוי שייך שאינו עושים שהם מה

ושום לזה רצון שום לנו אין אלקות , מגלה בהדיא

אנו ואין בתכלית, בזה מואסים אנו אלא לזה, שייכות

וכלל. כלל מהם דבר שום סובלים

חייו ימי כל האדם על נמשך הברית קדושת ז.

כראוי ולשמרו עמו לשמוח וצריך

מילה ,כי הברית הוא הישראלי האיש קדושת באמת

הוא אלא הברית , בשעת אחת פעם רק ואינו

יום בכל לשמוח וצריך חייו, ימי כל האדם את מלוה

על אנכי 'שש המלך דוד שאמר כמו מילה , הברית עם

בבית אף מילה בברית עת בכל ששמח אמרתך',

וכדאיתא אחרת, מצוה שום עליו היה שלא המרחץ

ע"ב)בגמ' מ"ג כלום ,(מנחות לאדם אין כאשר ואפילו .

מילה הברית בקדושת לשמוח לו הביתיש שאמר (כמו

קדושת ישראל) עיקר והוא עת , בכל עליו נמשך זה כי ,

הטבוע המילה קדושת ענין שהוא הישראלי, איש

איש בקדושת לשמוח וצריכים עת, בכל האדם בגוף

הנקודה והוא הגוים , מכל ונבדל מהול שהוא הישראלי

כי הקדושות , לכל האדם את שמכניס הראשונה

ידי על הקדושות לכל הפתח הוא מילה הברית

הגוים . עניני מכל התבדלות

בפועל לתקן וצריך העיקר הוא המעשה ח .

אליו הנלוים כל ושל שלו המעשים

אלא ודבר בעלמא , דיבורים רק להיות צריך אין זה

ויום יום בכל צריך כי העיקר , הוא המעשה

ולדאוג אליו, הנלוים ועל משפחתו ועל עליו להשגיח

'ואותי וכמ "ש הגוים , עניני וכל הקליפות כל את לזרוק

ידרשון ' יום ב ')יום נ"ח יצוה (ישעי' אשר 'למען וכתיב ,

אחריו' ביתו ואת בניו י"ט)את י "ח צריך (בראשית כי .

הסיגים ולברר הקלי', ולזרוק ולהסיר לדרוש ושוב שוב

הנאחזים והקלי' הדינים כל ולגרש הגבורות , ולזכך

ושוב , שוב עת בכל ישראל בנשמות להתערב ורוצים

הוא , קטן דבר ולא הקלי', לגרש הבריאה תכלית וזהו

האמה את "גרש כמ"ש הקלי' לגמרי לגרש צריך כי

יצחק " עם בני עם הזאת האמה בן ירש לא כי הזאת

י') כ "א ז(בראשית ואין לדעת , צריך אלא קטן , דבר ה

הגבורות מעמידים וכאשר הבריאה . תכלית שזהוא

ומועילים משמשים הם הרי הנכון , במקומם למטה

זה הוא כי להתערב להם אין אך מהם , שנצרך למה

כאשר ורק להם, שייכות שום לנו ואין ישראל, בכלל

ענינם לפי תיקונים איזה להם יש במקומם הם

להם לתת אסור וחלילה חלילה אך ותפקידם,

צריך ולכן ח "ו. הקדושה בגבולות וכלל כלל להתערב

תהיה שלא ושוב שוב ולברר לחפש ויום יום בכל

בכל ובאה חוזרת היא כי ישראל , במחנה לקלי' כניסה

להתחזק וצריך הקדושה, לתוך להכנס ומנסה עת

שלא הקלי' ולזרוק הדינים, את עת בכל ולברר מאד

עם יתערבו שלא הגוים ולזרוק בקדושה , יתערבו

ישראל.

לתתא מעילא נשפעת הנבואה קדושת ט.

ולטהר הנה"י עד הגבורות את לדחות וצריך

הסיגים כל מהם

מלמעלה וצריך מתחילה הנבואה שקדושת לדעת

תחילה וצריך החב"ד, מדריגת שהוא ראש

לחשוב המוחין זיכוך שהוא החב "ד , את לזכך

אלקות גילוי בעניני רק ולהתבונן טהורות, מחשבות

הגבורות את לדחות ועי"כ זר, דבר בשום ולא ית"ש

הלב שהוא החג "ת לזכך ושוב המדות, שהם לחג "ת

לבו את ולשעבד זר, דבר שום לרצות שלא והמדות

הגבורות את דוחה ואז בלבד , הי"ת לעבודת ומדותיו

את דוחים אותה , שמזככים מדרגה וכל הנה"י, עד

למקום למטה שיורדים עד למטה, יותר הגבורות

בפועל המעשים את ולזכך לתקן צריך ואז הנה"י,

הנה"י ) תיקון בחי' ותלמידיו (שהוא בניו על להשגיח וכן

זה כל אשר מעשיהם, הם גם שיתקנו אליו והנלוים

הנה"י. תיקון הוא

בעקבתא והנה שעתה הרי הדורות, כללות בערך

בחי' שהם העקביים , סוד שהוא דמשיחא

שעתה נמצא הגלות, בסוף עתה שנתקנים הנה"י

לנפשך חכמה דעה ח

למטה הגבורות לדחות הוא והתיקון העבודה עיקר

לפני העבודה וזהו הנה "י, מדריגת את ולזכך למטה

הטמאות הגבורות שהם הקלי' לזרוק המשיח, ביאת

על האדם השפעת ענין והוא הנה "י , במקום הנכללים

כבר שאדם אפי' כי נה"י, בחי' שהם ותלמידים בנים

המוחין החב"ד)זיכך המדות (שהם זיכך שכבר ואפי' ,

החג"ת) קלי',(שהם לאותם שייכות לו אין עצמו והוא

האנשים שהם בנה "י, הקלי' נאחזים עדיין מ"מ

על ולהשפיע להוכיח צריך ולכן אליו, הנלוים

תלוי בזה כי לגמרי, הקלי' שיזרקו אותו הסובבים

שאת ביתר עתה צריך ולכן העולם. תיקון עיקר עתה

הגבו ולדחות צריך לזכך אדם וכל מהנה"י, רות

שפע תלוי בזה כי מהנה "י, הקלי' לגרש להשפיע

נקיים והמדות המוחין כאשר אפי' כי הנבואה,

זה הרי בנה "י הגבורות מעורבים אם מ "מ ומזוככים,

הנבואה . מעכב

יכולים העקידה בסוד הגבורות מיתוק ידי על י.

בנה "י התלויה לנבואה לזכות

לאברהם והנה שהיה העשירי הנסיון שהוא העקידה

האריז "ל מבאר ע "ה , הוא טאבינו שסודו

הגבורות יצחק)מיתוק בחי' בחי 'בחסדים(שהם (שהם

יצחק) את שעוקד עמוק אברהם ויסוד עמוק ענין והוא ,

בפשיטות , ולהבין לדעת צריך בראשונה אך מאד.

בעניני המשמר על ולעמוד הנה "י לתקן הוא שהעיקר

השפעה עליו שיש אדם כל על ולהשפיע קדושה,

והסיגים הגבורות ולגרש קדושה, עניני לתקן

נבואה שפע להמשיך יכולים ועי"כ בנה "י. הנאחזים

שבזה וגו', ה' אליו וירא שה "ס הנה"י, בבחי' התלוי

כדאיתא הנבואה במראות דרגין ג' סוד נתפרש

הנעלם)בזוה"ק במדרש ע"א צ"ז ידי (וירא על והוא ,

והנה נבואה . ולשפע אלקית לראיה שזכה המילה

כבר הקב"ה הגאולה , אל מאד הקרוב הזה בדור עתה

להתגלות יכול אינו אך הנבואה , אור שיתגלה רוצה

יהיה שלא הנה"י, תיקון שהוא המילה תיקון עם רק

חוזר הנבואה שפע אז אשר הברית , על ערלה ח"ו

ונעלם .

השי"ת ובעבודת בתורה ההצלחה כל יא.

ובאנשי באדם הנאחזים הקלי' בגירוש תלויה

ביתו

הכלים ולכן כל עם הזה כהיום הנוראות הקלי'

מהם להתרחק צריך הקלי', של הטמאים

לו להיות אדם יכול איך כי האש, מן כבורח מאד

משהו ולהצליח העולמים כל בורא עם שייכות

מן הנה"י בחי' מנקה אינו אם ה', ובעבודת בתורה

שלא פשיטא הללו, כלים בעצמו לו יש ואם הקלי'.

הנבואה , שפע בחי' שהוא אלוקי לשפע לזכות יכול

מקולקלים שלו המדות שהוא החג "ת אף דהרי

שלו החג "ת שהם המדות מבחי' אם אפי' אך אצלו.

נקי, הוא עצמו שאצלו דהיינו הסיגים , דחה כבר

עמו הקשורים האנשים שהוא הנה"י בבחי' מ"מ

משפע אותו מעכב זה הרי עליהם, להשפיע שיכול

שיסיר חבירו את ומוכיח משפיע אינו אם הנבואה

הגויים . מדרכי ויתרחק הללו הכלים את מעצמו

שאזואמנם נועם, בדרכי להיות צריך התוכחה דרך

את ממתיק חסד בחי' שהוא התוכחה קול

התוכחה, ידי על ח ')הגבורות תורה תנינא לקו"מ ,(עי'

באהבה ולהוכיח ושוב שוב לחזור עלי וצריך ולפעול

ולטהר הללו, המשחיתים הכלים להסיר אליו הקרובים

עבד עשני שלא גוי עשני שלא בבחי' ישראל את

עולמות שבג ' הקלי' כנגד שהם אשה, עשני ושלא

כידוע . בי"ע

____________________

micqgdט. oipr `ed eceqie ,dciwrd zpeek lk xeviwa xciqy dciwrd zyxt zxin`a zixgy zltza y"yxd xeciq ahid 'ir

.n"kae a"t d"k xry g"ra x`eand xcqd itk zexeabd wznl micxeid milebnd

g'.י. dxez `pipz n"ewl 'ir

תשע"ב וירא פר' ט של"ס

התפשטות ידי על הוא לגאולה ההכנה עיקר יב.

הנה "י עד הגבורות ודחיית השפע

השופטים והנה שפוט בימי "ויהי רות במגלת כתיב

הק' דהשכינה פי' בארץ ". רעב בחי 'ויהי (שהוא

שכבר'ארץ') רעב, בחי' שהוא השתוקקות לה היה

וילך נאמר: ואז צידקנו, משיח וביאת הגאולה תהיה

ואשתו הוא מואב , בשדי לגור יהודה לחם מבית איש

ושם נעמי אשתו ושם אלימלך האיש ושם בניו: ושני

יהודה , לחם מבית אפרתים וכליון מחלון בניו שני

בזוה"ק וכתב שם . ויהיו מואב שדי רות)ויבואו (זוה "ח

ומבואר הבינה. סוד ונעמי החכמה, ה"ס דאלימלך

דאלימלך יאבספה"ק הזוה "ק , עפ "י רות מגלת בפי'

וגבורה , חסד הם וכליון ומחלון בינה ונעמי חכמה הוא

התפשטות שהוא פרי, מלשון "אפרתים" ואח "כ

המלכות לצורך יהודה " לחם "מבית למטה, השפע

מחכמה אלימלך בחי' שהתפשט פי' יהודה. הנק'

התפשט ומחלון לגבורה, מבינה ונעמי לחסד ,

כל מתחיל ואז והוד, לנצח התפשט וכליון לתפארת ,

לגאולה . ההכנה

לחג "ת והענין מחב "ד השפע דהתפשטות הוא

והדינים הגבורות דוחה לנה "י, ומחג"ת

לתקן צריך ואז הנה "י, למקום שיורדים עד למטה

הימים באחרית עתה וזהו התיקון . נשלם ובזה הנה"י,

עתה העבודה ועיקר הנה"י, עד ירדו כבר שהגבורות

למטה זה במקום הקדושות הגבורות למתק הוא

הגבורות מיתוק שהוא העקידה בסוד והוא למטה ,

האריז"ל. שביאר כמו בחסדים

להזהר צריך הנה "י עד הגבורות נדחו כאשר יג.

לשמה מעשיו כל לעשות שאת ביתר

הדיןוהנקודה מעורב היה הבריאה דקודם היא,

נכלל היה הגבול בחי' ר "ל ברחמים ,

במציאות שאינה מציאות בבחי' גבול , בבלי לגמרי

הדין, בחי' שיתגלה רצה והקב"ה גמורה , בהעלמה

שאינו מה דעצם הסדר. על ויהיה הגבול, בחי' שהוא

כאשר אבל הדינים , התגברות הוא הסדר על

הקדושה ורק למטה , הסיגים וזורקים הדין ממתיקים

ונשאר נדחה הדין וחיצוניות למעלה , נכללת הדין של

לעמוד הנכון הסדר על הגבורות כל נעשה ואז למטה ,

זה וכל התיקון . שלמות והוא הראוי, במקומו דבר כל

עמוקים . דברים הם

להיכנס אך צריך שהאדם הוא , הביאור פשוט באופן

הנה"י, עד הקומה כל ולתקן ה' את לעבודת

קודש, להיות שצריכים למעשה הפעולות כל שהוא

לשמה , מעשיו כל שיעשה דהיינו אותם , לזכך וצריך

אדם יעסוק לעולם חז "ל שאמרו שכיון לומר ולא

לשמה , בא לשמה שלא דמתוך לשמה שלא בתורה

שאר או שיעורים ולומר ספרים לכתוב ענין יש לכן

האדם וחושב לשמה. ושלא ישות בהם שיש ענינים

מתוך כי וכו' לשמה שלא יעסוק לעולם נאמר זה שעל

כאשר אמת הוא זה כל דהנה לשמה . בא לשמה שלא

ואז והחג"ת , החב"ד במקום למעלה עדיין הגבורות

עד לשמה, שלא של באופן תחילה עמהם משתמש

בא לשמה שלא ומתוך למטה, הסיגים את שדוחה

למקום והגיעו נדחו כבר הגבורות כאשר אבל לשמה.

פעולה שום לעשות שלא מאד להזהר צריך הנה"י,

לעשות צריך שעושה, פעולה כל אלא לשמה, שלא

לבדו. לה ' בלתי לשמה רק הכל

ולהשתמש וצריך למטה למטה הגבורות לדחות

שהשלא באופן הגמור, בחיצוניות רק עמהם

דהיינו הלשמה , אל קדוש לבוש בתורת נעשה לשמה

דכאשר מבחוץ , שמירה בבחי' רק יהיה שהוא

להשתמש יכול למטה , למטה במקומם הם הגבורות

לא אך בחיצוניות , לבושים בסוד לפעמים עמהם

זה כי הקדושה, בפנימיות זה הוא כי אותם לערב

בפועל. הנבואה אור התפשטות מעכב

דהיינו ולכן דייקא , ממר "א באלוני ה' אליו וירא

שהם ממר"א בחי' של הדינים נמתקו כאשר

____________________

oiprd.יא. lk zekix`a y"ir ,mler ceqi wicv xtq mya micegid xry xtq seqa qtcpd l"fix`l qgeind zex zlbn 'ita

לנפשך חכמה דעה י

הש"ך שהם ואשכו"ל דענ "ר הדינים וכן דינים , הפ"ר

בסוד ופ "ר דש"ך הגבורות שנמתקו ידי ועל דינים,

אליו וירא בסוד הנבואה למראה להגיע יכול העקידה,

ישר באור הגבורות כל להמתיק צריך כי הוי"ה,

ורק לשמה, שלא פניה שום לו יהיה ושלא חוזר, ובאור

הוא אך בקדושה, הכל לבסוף נתקן לפרי שומר בסוד

החיצונית הקלי' בסוד לפרי, שומר בסוד מבחוץ רק

בקדושה . לבסוף הנכללת

ח בינהיד. עם מלכות בסוד נעמי עם רות יבור

לשמה להיותם המעשים כל טהרת שהוא

העיקר,והנה שהם ומלכות בינה בחי ' הם ונעמי רות

ה"ס הק ', התורה סוד שהוא הנבואה סוד דהנה

צריכה הק' השכינה שהיא הק'.ורות השכינה השגת

בינה בחי' הלשמה סוד שהוא נעמי עם ,יבלהדבק

על מתרפקת המדבר מן עולה זא "ת מ "י בסוד

זא"ת עם בינה בחי' שהוא מ"י חיבור דודה,שהוא

מלכות בחי' לשמה יג שהוא תורה ללמוד צריכים כי ,

עם ומחוברת מזוככת התורה שתהיה עת בכל ולברר

הפעולות שכל וצריך עמי, עמך בסוד הלשמה בחי'

שהוא רות פעולות כל דהיינו לשמה , עת בכל יהיו

בחי' הבינה שהיא נעמי עם להיות צריך המלכות,

של פנימיות מעט שמספיק לחשוב ולא הלשמה ,

והחג "ת החב"ד בירור ענין שהוא ובלב במח לשמה

הנה "י לברר העיקר הימים באחרית עתה אלא בלבד ,

לשמה , ויהיה מזוכך שיהיה בפועל, המעשה שהוא

והסיגים , הגבורות את וכל מכל לגמרי דוחים ועי"כ

כל שנמתקים עד המדרגות כל את לגמרי ומזככים

בשלמות המעשים כל תיקון שהוא לגמרי, הדינים

תלוי הדור כל ובאמת פניות , שום יהיה שלא באופן

לגמרי הגבורות לזכך שמצליח אחד ביהודי אפי'

שכן וכל הדור , כל על משפיע הוא הרי בזה כי לגמרי,

מדרגתו כפי יהודי וכל ויותר. שלוש או יהודים שני

ישראל. כל על משפיע הוא הרי המדרגות שמזכך

הגבורות ה "ס כי המילה על עצה נתן ממרא טו.

נפש מסירות ענין והוא הפנימי היחוד של

לשמה שיהיו הפנימיים היחודים אפי' לטהר

ואשכו"לוהנה וממר"א , ענ "ר סוד הם והפ "ר הש"ך

דינים הש"ך והנה כנ "ל . החיצון היחוד ה "ס

אשכו"ל, סוד שהוא החיצון ליחוד שייך ענ "ר שה"ס

ולכן הפנימי, ליחוד שייך ממר "א שה"ס דינים והפ"ר

העצה את נתן דייקא הוא דינים הפ "ר שהוא ממר "א

הוא לשמה החיצון היחוד לעשות דהנה המילה , על

הפנימי היחוד לעשות אבל קל , ויותר אחת מדרגה

אולי חשב אבינו ואברהם קשה , יותר הוא לשמה

ענר בחי' שהוא לשמה החיצון היחוד לעשות שמספיק

היותר בחי' שהוא דינים הש"ך מיתוק בחי' ואשכול ,

צריך אלא כן, שאינו ממרא לו אמר ולזה חיצונית ,

הפ "ר בבחי' דהיינו לשמה, הפנימי היחוד לעשות

לי השייכים הפנימי.דינים חוד

באופןכי כך , כל ולהטהר להתקדש צריך האדם

גם צריך פנימי, חיות בהם שיש מעשים שאפי'

וזה הלשמה, בתכלית שיהיו אותם ולזכך למתק

עובד יותר שהאדם כמה כל באמת כי כביכול , הקושי

ולהטהר, להזדכך היא העבודה עיקר הנה הי"ת , את

בלתי תהיה פעולה דכל צריך הנה "י בבחי' בודאי כי

החיצוניים , היחודים של פעולות רק ולא לבדו, לה '

שיש פנימיים יחודים אפי' אלא לטהר, קל יותר שזה

סוד וזהו לגמרי, לזככם ג "כ צריך פנימי, חיות בהם

ועי"כ ממש, נפש במסירות לנעמי שנתקשרה רות

בשלמות שיתגלה היסוד, בחי' שהוא לבועז זכתה

התלויה האמיתית הגאולה שהוא דקדושה, עזות

עד הק' השכינה שהיא רות את שמרימים בצדיקים

____________________

edy`יב. dnyl dxez ceq opgz`e zyxt n"drya l"fix`d x`iay enke ,yid lehia `edy dnyld oipr `ed dpiad zbxcn lkc 'it

eke d`l `idy 'd myl."'d z`xi depr awr" xn`na g"qyz dnkgd mia ahid 'ire ,d`l 'wpd dpiad zbxcn q"de ,y"ir '

jxe`a.יג. 'f dkld dgpnd zltz 'ld g"e` d"ewlae h"n dxez n"ewl 'ir

תשע"ב וירא פר' יא של"ס

שהוא הלשמה שהוא נעמי בכח זה וכל בועז, בחי'

הדינים . טהרת

הנבואה אור מתפשט הימים באחרית טז.

קדושת שיתקנו בתנאי הכל אך ישראל בכלל

כראוי הברית

הק'והנה הבעש"ט מכתב משיח ידידוע לו שאמר

חוצה מעיינותיך שיפוצו בזה תלויה שביאתו

רצה כי כמותך . ועליות יחודים לעשות ויוכלו

בנשמות הנבואה אור יתעצם הימים שבאחרית

והוא נבואה , והשגת ויחודים דבקות שיחפשו ישראל ,

צריך אלא הימים, באחרית עתה העבודה באמת

לא כי מילה, של בתנאי הוא הוי"ה' אליו ד 'וירא לדעת

דינים עם מעורב הנה"י אם אלקות גילוי להיות יכול

למדרגה ממדרגה היסוד קדושת לתקן וצריך וסיגים,

דינים ש"ך שהוא וממרא, אשכול ענר בסוד בתכלית,

אהי"ה וריבוע שד"י שהוא אשכו"ל וסוד דינים , ופ "ר

הוא אהי"ה ריבוע כי היסוד , בעניני התשובה סוד הוא

שהוא למדרגה ממדרגה בזה לעלות התשובה סוד

בדרכי לעלות אהיה, אהי, אה, א , הריבוע סוד

הש"ך את רק ולא הדינים , כל ולהמתיק התשובה ,

שהם דינים הפ "ר את גם אלא ענ "ר , בחי' שהם דינים

הפנימי. היחוד בחי' שהוא ממר"א , בחי'

וגם כי סוף , בלי למדרגה ממדרגה לעלות צריך

אלא קטן , דבר אינו ושותה אוכל אדם כאשר

ולא בדבקות , להיות האכילה קדושת על לעמול צריך

ה עד שהיה במה יום להסתפק בכל צריך אלא יום ,

היחודים שלמות ולחפש למדרגה , ממדרגה לעלות

הימים , באחרית הקב"ה רצון עיקר זהו כי והדבקות,

תלוי בזה אשר לישראל הנבואה להחזיר רוצה הוא כי

הגאולה .

בזוהרוהנה ואיתא והוד , בנצח הוא הנבואה סוד

ע "א)הק' צ "ז דף ה'(וירא אליו בוירא מדרגות ג '

שלשה והנה וכו', נהרא דלא באספקלריא שהוא

שצריכים מדרגות ג' והם עליו נצבים אנשים

דלא אספקלריא שהוא המלכות בבחי' להתגלות

עי''ש הזוה "ק על צבי בעטרת שביאר וכמו .טו נהרא ,

נשמה לעליית הלימוד בעת להשיג יכול אדם דכל

____________________

eke'.יד. azknd oeyl 'd dxrd b"ryz jl jl zyxt dnkg drc 'ire ,gp zyxt z"dr h"yraa `aen

d`eapd.טו. zbyda oibxc 'b x`iay (dxez ixzqa `"r f"v sc) w"defa y"ire (g"ncpa f"vx sc) `xie zyxt yixa iav zxhr 'ir

zxhra my x`iae .'eke `pirl `lblbne enizqa mizq 'b `bxc ,'eke xirf gzte `pir mizq 'a `bxce ,'eke oipiirc ehinwa '` `bxc

jixhv`c cg` ,d`eapd ze`xna zebxcd 'b yi xy` ,hyt jxca (l"fix`dl) riwxd xdefa mixacd yexit 'ir :xeviwa l"fe iav

.y"ir 'eke ixnbl `nizq jixhv` 'b ,gezte mezq jixhv` 'a ,`nizqa `le `hinwa ifgnl `pir

lr `ede ,oir za enk `cg dcewp cr mixacd lk cgil ,dnkgae dxeza ax oeir ici lr `ed '`hinwa ifgnl' '` dbxcnc il d`xpe

d`xn mya cer `xwp `l dfe ,(a"i `xza `aa) `iapn sicr mkg l"f mxn` `ede .dwenrd dnkga dcearde dxezd zexida ici

lk dnkgae dxeza ze`xl ,eiyeg lke eizeaygn lk envr mvnvn xy` df lr dxei oirc `hinwe ,`iap cer `xwp `l ik ,d`eapd

,epnn mlrpd xac lr cenrl dvexd mkg lka `ed dfe ,epir hnwn egk lka oiirnd yega d`xp dfe ,diyeze dvr zepdil ,eipipr

.df oiai zrc xa lke ,dzzin` lr `al leki `l xy` mlrp xacd el `a df ici lre ,dxiwg ipipra od dxeza od

ceqae ,y"ae d"a eizeny icegi ici lr dnypd zeilr dcear ilra lv` `xwpe ,o"n zeilr jxc lr `ed gezte mezq 'ad dbxcne

,oir zaal onzeq - opiab mizq oirde ,'`pexztl jixhv` `c oeebe' xne`y enk ,oexzt mikixv elld ze`xnde ,miwicvd zpiy

.mi`iapd zbxcn cer epi`e ,zeinybd zehytzd ilral `ede ,(qiilb x`t oixewy `ede) gezt oird oael zvwe

mincewd 'aa `xew epi`y dn `ixlwtq` dbxcnd efl `xew okle ynn d`eapd zbxcn `ede ,ixnbl `pirc `nizq 'b dbxcn mpn`

`xdpc `ixlwtq` oipiirc `nizq z`eap d`xpy `l ,"`xdpc `ixlwtq` `leblb i`da ifgz`e" xne`y dn mpn` .`ixlwtq` mya

.'eke `xdpc `ixlwtq` `xdp `lc `ixlwtq` ebn oiifgc mi`iapd lk zbxcna `ed mpn` ,`xdpc `ixlwtq` ebn iapz`c dyn 'iga

.y"ir 'eke dly zrce dpia dnkg ceqa mde zeklna md el` zebxc 'b lkc x`iay jynda y"ire

לנפשך חכמה דעה יב

בדורות לנו נאמר זה וכל וכו', העולמות ועליית

הקלי' את שעוזבים בתנאי הוא זה כל אך האחרונים ,

בחב"ד רק לא עצמו למול וצריך הגויים , דרכי שהם

טהרת שהוא בחג "ת רק ולא המחשבה , טהרת שהוא

הנה "י שהוא המעשים לתקן צריך אלא המדות ,

העבודה , בפנימיות הן והוא לשמה, לגמרי שיהיה

____________________

zxhrd ixac it lr el` minia x"en x`iay dn siqedl yie'b `idy 'd ceqa (`"r 'k sc 'd wxt t"g` xry) g"r ixac z` iav

i"c xeiva 'd 'iga 'b x"en x`iae .oiprd lk y"ir 'eke a"n dler i"c minrt 'be ,'i 'c xeiva 'd ze` ceq zehxta `ed ew lkae oiew

sqei ceq `ed i"c xeiva 'dc :`ed mixacd xeviwe ,iav zxhrd 'it mr l"pd w"defa x`eand d`eapd zbyda zebxcn 'b cbpk mdy

`xdp `lc `ixlwtq`c zebyd 'bd mde ,legd zenic cece sqei zbyda yi zepiga 'b ik `ede ,sqe'i 'i ze`e ce'c `ed 'c ze`c ,cece

.l"pd v"xhra xkfpk 'wepd 'igac dbydd `edy legd zenic

lke ,d`eap jxca dbyd 'iga `ed cec 'iga lkc `ed llkde ,sqeie cecn lelk legd zenic d`eapdc zebxcn 'bd on cg` lk dpde

dkef epi` 'i izla cal 'c ik ,cg`k 'i ze`e 'c ze`n dlelkd 'd ze` ceqa cgi mdipy z` jixv mlerle ,dxez 'iga `ed sqei 'iga

,'eke xwye oerbiye zepeince dbep 'ilwa letil milelre ,izin` ielib mey zkynn dpi` dxez izla cal dbyd ik ,zn` zbxcnl

cg lkc ,l"pd zebxcn 'b `ki` `teb dfae ,cec `idy zeklnd z` xxan sqei dpd ,sqei zpiga `edy zeny e` dxez i"r `wiice

.i"c zeize` 'a mdy sqeie cecc 'igad 'an dlelk ediipin

xn`y l"f oiwqic aiil ryedi 'xc dyrnk ,dxezd xe` eil` jynpy dkef xy`k ,dxezd wqr i"r w"dexd `id '`d dbxcn dpde

iziin freae oiki ceqae .dxezd gkn `ed `l` ycewd gex df oi`y xn`e ,ded oke ,dlra z` `vnz mye fix`tl rqzy zg` dpebrl

sqei 'iga dfa yie ,dxezd xe` ceq `ede ,eteq cre mlerd seqn rcie dtv jke ,dxezd zeize`ay q"`e`a wacp didy h"yradn

ehinwc dbxcnd ceq `ed df lke ,w"dezd xe` gk `edy sqei zpiga dxwiry `l` ,f"ir zkynpd d`eapd cvn cec 'igae dxezd cvn

.oipiirc

,oipr eze` ly mixexiad mdy g"tx dlrn el yiy dl`y lkac epiide ,o"n z`lrd i"r miielib `ed dfn dlrnl 'ad dbxcnde

oipra jix`dy gka `p` zepeeka l"f uxid ilztp 'x xe`ia mr `"xbd xeciq oiire .dl`yd zaeyz biyn k"ire oigen jiynne

ieaixle ,enizqa minrte egizta minrt 'igaa `vnpc dxen `ed 'orbie` rhq`lb x`t'd oipre ,miwicvdc zeaeyze zel`yd

`l` ,d`eap zbyd 'iga `edy cec dxwire ,'ie 'cn `id mb dlelk ef dbxcn dpde .l"pd dbxcnl dkefe q`lb x`t dyrp zexidnd

,x"bd xg` ywane dnr dlere ,w"e zpiga epiide ,dpyi xaky g"txc dbyd gwelc ,sqei oipr `ed o"n ceqa g"tx z`lrd oipry

`ed k"g` d`ay dbydde ,'i ze` 'iga sqei `ed dcewp ceqa `edy dlgzddc `vnpe ,ezeinipt zelbl ywane weqt gwely oebk

.'c ze` cec 'iga

`l` mlera dbyd oi` ik ,sqei md mcewn el yi xaky dxezde zebydde dceard lk n"ne ,cec eaexe d`eap dlek `id 'bd dbxcne

.'ie 'cn dlelkd 'd ze` 'igaa `ed mb okle ,dxezd zeize`a zyalznd `wiic

dkef epwzn m`e ,n"fc dxiay `ed u"ziba`c '`d mydy ,a"n mya md mzyly ik ,a"n 'ib miler i"c xeiva el` o"idd 'b dpde

myde ,l"pd 'ad 'igaa miielibl mb dkef mpwznyke ,eltpy `ni`e `a`c miixeg` ceqa `ed o"hy r"xwc 'ad myde ,dxezd xe`l

legd zenic zebydd md el` lk mpn`e ,d`eap 'igal dkef mlek owzl dkf xak m` ,`"`c i"dp ixeg` 'iga `edy y"ki c"bpc 'bd

`ed `"fd zbxcn la` ,`xdp `lc `ixlwtq` 'igaa zeklnd 'iga md mleky v"hra my x`iay enke ,oipiirc enizqa mleky

.`xdpc `ixlwtq` zpigaay d`eapd zbxcna ixnbl egizta

a"n lk ik ,a"r mya myxeyy `vnpe ,hi'e `ai'e rqi'e miweqt 'bc dpey`xd ze`n `veid a"r myc oey`xd myd md o"iee 'b dpde

n"n ,a"n my ceqa md dly mixeiv 'ba xy` 'd zpiga mzeid mrc `vnpe ,a"rd zelbl `l` epi` a"nd oipr lkc ,a"ra eyxey

cegid jxca zedl` ielibl ribdle ,`xead `ed xwirdy biydl gxken mlerlc ,o"iee 'bd ceqa a"r my z` zelbl `ed mzilkz

,liv`nd izla lv`pd gk mr miynzyne ,lehiad mica`n ik `ed 'ilwd lke ,a"r my 'igaa dnkgd xe` 'iga `edy ,lehiade

mlerl jixve .a"r myc o"iee 'b 'igaa `id ediipin cg lkc rcil gxken ,i"c ly zebxcn 'bd 'igaa a"n my `edy o`k mb okle

.uxnp xeviwa k"r ,cegide dbydd zenly `edy a"r myl a"n my oia xagle xywl

תשע"ב וירא פר' יג של"ס

בחיצוניות והן דבר , בכל הלשמה טהרת שהוא

הנוראות הקלי' כל ולסלק להשמיד שהוא העבודה

הנמצאים הטמאים המכשירים שהם בנה "י, הנאחזות

הדברים כל וכן אותו, הסובבים אצל או האדם אצל

ללמוד שיכולים המעכב זהו כי הקדושה , היפך שהם

אם ואפי' אלקות, והשגת דבקות שום להרגיש ולא

כאשר ואף נוגה, בקלי' מעורב זה הרי משהו משיגים

זה הרי משהו, שמשיג וחושב כוונה עם מתפלל

ואינו הנה "י, את מטהר אינו אם הקלי' עם מעורב

כלום . להשיג יוכל ולא אמיתית קדושה

ויתרחק אבל הקלי' כל ויגרש הנה"י, את יברר אם

המשחיתים , הכלים וכל הגויים דרכי מכל

יוכל אליו, הנלוים וכל ותלמידיו בניו על היטב וישגיח

אלקות לגילוי לזכות ויכול הוי"ה' אליו ל'וירא לזכות

המגיד וכמ "ש האחרונים, בדורות הזה כהיום אפי'

לזכות יכולים הימים באחרית עתה דאפי' הק ',

עתה רוצה הקב "ה ואדרבה קדושות, להשגות

הראשונים , מדורות יותר הרבה יהודי לכל להתגלות

השלישי, המקדש בית לבנין מאד קרובים כבר אנו כי

טהרה מעט אלא כ "כ , גדולות עבודות צריך ולא

יכול להזדככות מעט האדם יכנס וכאשר וקדושה,

לכל להתגלות רוצה הקב "ה כי אלקות, לגילוי לזכות

קדושה ירגיש ולהתפלל, ללמוד שמתחיל וכיון יהודי,

פנימה יותר להיכנס יוכל ואח "כ ודבקות, ורוממות

המדרגו לכל ולזכות קדושים יחודים המבוארוללמוד ת

כל ויזרוק שיסלק בתנאי זה כל אך הקדושים, בספרים

כאחד לדור יכולים אינם כי בו, יתערבו שלא הקלי'

המגיעים שונים תירוצים שום בלא הקדושה , עם

ע"ג תירוצים וכהנה כהנה לו שיש רח "ל מהס"מ

ביחד לקדושה לזכות שאפשר יחשוב ולא תירוצים ,

מעט יזכך אם אפי' כי הנוגה , ועירוב הקלי' עירוב עם

את יש עדיין ענ"ר, בחי' שהם דינים הש"ך בחי' את

כלל לזכות יוכל ולא דינים, הפ"ר שהוא הממר"א בחי'

דהיינו ג "כ, דינים הפ"ר תיקון בלא הפנימי ליחוד

פעולות לעשות להתחיל וצריך הפנימיות, זיכוך

על הנפש חשבון יום כל ולעשות לגמרי, ית ' לכבודו

בלא לשמים כולם שיהיו שעושה המעשים לברר זה ,

אלא שאינו ידע העבודות כל אחר דאפי' עירוב.

כחום האוהל פתח יושב אבינו אברהם כמ "ש בפתח ,

האהל,טז היום בפתח רק עדיין שהוא מרגיש שתמיד ,

יותר עצמו את לתקן ויום יום בכל לעמול וצריך

ושוב . שוב למקומו שב ואברהם וזהו ויותר,

השתוקקות כי כך כל יש הימים באחרית הנה

וכל אלקית, וראיה להשגה ישראל בני בלבבות

הוי"ה , אליו וירא ענין ומבקשים מחפשים הדור

ודייקא הקודש, ורוח לנבואה ומשתוקקים ומחפשים

עם דבר כל ולערב העולם, את לבלבל הס ''מ בא לכן

הקלי' מתערבים וכאשר הטמאות , קלי' ועם נוגה

שיגעון, בעצמם הם הקלי' כי שיגעון , דבר מכל נעשה

כאשר רק הוא אמיתית השגה שכל ז"ל מהרח "ו וכתב

הקדושה . בתכלית התורה פי על הוא

לשנת והקב"ה נכנסי שאנו אלו שבימים יעזור

תשובה , שיעשו רוצה והקב"ה תשע "ב ,

סוד שהוא חס "ד , הגי' העולה ע"ב שם לסוד נזכה ואז

העליון היחוד של החסדים טיפת הקב"ה יז בחי' כי ,

ישראל נשמות לקרב ורוצה ישראל, עמו את אוהב

כמ"ש אדם , כל על אלקית ראיה כ"ז,ולהשפיע ב' (יואל

א-ב) יהו"ה ג ' ואני אני, ישראל בקרב כי 'וידעתם

אחרי והיה לעולם . עמי יבושו ולא עוד, ואין אלהיכם

בניכם ונבאו בשר, כל על רוחי את אשפוך כן

____________________

"eayzeטז. enk ,ax onf dakr oeyl daiyi ,"meid megk ld`d gzt ayi `ede" dfe :('c dkld zeyi` 'ld xfrd oa`) d"ewl l"fe

`edy ,dyecwd gzt `edy ,ld`d gzt lv` miax mini akrzpe ayiy ici lr 'd eil` dlbziy dfl dkfy epiid ,"miax mini ycwa

zpiga ,recik xrye gzt z`xwp `idy ,l"pd zebydl `eaiy cr my jxc zelrl oikixvy dpey`xd dbxcn `idy ,zekln zpiga

,'eke 'dl xryd df.jxe`a cer y"ire .l"kr

oiprd.יז. lk d"yir 'eke a"r my `edy cegid ly micqgd ztih ielibl zlbeqn ef dpyc ,a"ryz dnkgd mi zncwd ahid 'ir

לנפשך חכמה דעה יד

חזיונות בחוריכם יחלומון , חלומות זקניכם ובנותיכם,

השפ ועל העבדים על וגם ההמה יראו. בימים חות

שנזכך מאתנו שמבקש אלא רוחי. את אשפוך

ורוח אלקים לי ברא טהור "לב בנו ויתקיים המעשים

הוא הרי נכון רוח יש כאשר כי בקרבי" חדש נכון

לא כי המעשים , על משפיע ועי"כ הלב על משפיע

את עי"כ לתקן צריך אלא טהור לב רק מספיק

בקרוב בנו יקויים ואז המלכות , בחי' שהם המעשים

כ"ז)מאה "כ כ"ד ל"ו הגויים ,(יחזקאל מן אתכם ולקחתי :

אל אתכם והבאתי הארצות, מכל אתכם וקבצתי

מכל וטהרתם טהורים מים עליכם וזרקתי אדמתכם .

לכם ונתתי אתכם . אטהר גילוליכם ומכל טומאותיכם ,

לב את והסירותי בקרבכם , אתן חדשה ורוח חדש, לב

אתן רוחי ואת בשר . לב לכם ונתתי מבשרכם , האבן

ומשפטי תלכו, בחוקי אשר את ועשיתי בקרבכם ,

נתתי אשר בארץ וישבתם ועשיתם . תשמרו

לאלהים . לכם אהיה ואנכי לעם , לי והייתם לאבותיכם ,

רות לבחי' ממש עתה שנזכה יעזור והקב"ה

ולהיות דקדושה , עזות ולקבל בועז , עם המקושרת

שהוא הטהרה לתכלית נפש במסירות עת בכל דבוק

במהרה צדק גואל בביאת נעמי, בסוד הלשמה בחי'

אמן. בימינו

לראשך כתר והיא לנפשך חכמה דעה יז.

כולם "דעה הזה כהיום הנה כי לנפשך " חכמה

אינם אם וישראל נבואה, שפע בחי' מחפשים

המדרגות לכל לזכות ואפשר הם, נביאים בני נביאים

הנ"ל, צבי בעטרת המבוארים המדרגות ג ' בבחי'

היסוד תיקון שיהיה בתנאי אך לזכות, אפשר והכל

וצריך הקדושה , שלמות ענין שהוא המילה בסוד

דנה "י הגבורות ממתיקים וכאשר הגבורות , להמתיק

מבחי' להאיר שהוא לנפשך" חכמה "דעה בסוד

יכולים אז נפש, בחי' שהוא הנה "י מדרגת עד החכמה

עליון אל בסוד לראשך", כתר ל"והיא (שהוא לזכות

כתר) בחי ' טוביםא"א חסדים הנה"י )גומל דכאשר(הם ,

בשלמות הנה "י נתקן הכתר בשעה "כנתקן שביאר (כמו

ע "א) ל"ב ע"ד ל"א דף דעמידה ב' .דרוש

הנה "י "נצור תיקון הוא דהעיקר קדושיך" מצוות

ולא הנה"י בחי' לטהר צריך כי המצוה, סוד

במקומם , לבוש בבחי' אלא הגבורות עם להשתמש

ל"שמור זוכים ואז מהסט "א . הקדושה להעלים שהוא

שבת קדושת בסוד הק ' השכינה להשיג קדשך" שבת

המלכות לטהר לזכות הוא העיקר כי ב"ת, ש' הנק'

תראינה 'ועיננו בבחי' אלקית , הראיה שמשיגים עד

לו 'ותהי כמ"ש המלכה אסתר סוד שהיא מלכותך',

עם המלכות שהיא רות עת בכל לחבר וצריך לבת',

לבו זוכים ואז הלשמה, בחי' בסוד בינה שהיא עזנעמי

היסוד , קדושת ושלמות דקדושה , העזות תוקף שהוא

נפשה . שמסרה המלכה אסתר כמו

הוי"ה'והקב"ה אליו 'וירא סוד בנו שיתקיים יעזור

הק ', המגיד שאמר וכמו ויהודי יהודי לכל

שיפוצו זי"ע הבעש''ט למרן משיח שאמר וכמו

והעיקר כמותך , יחודים לעשות ויוכלו חוצה מעינותיך

בקדושה ולהרבות עת, בכל בתפלה להרבות הוא

כמו התפלה מתיקות להרגיש זוכים ידה על אשר

יגיד ופי תפתח שפתי לאדנ"י ונזכה בלקו''מ, שכתב

אמן. בימינו במהרה צדק גואל בביאת תהלתך,

תשע"ג נח פר' טו של"ס

תשע"ג נח פרשת דרעוין רעואדא "ח מתוך תשע"ג נח פר' של"ס

ווווממממחחחחווווץץץץ ממממבבבבייייתתתת אאאאתתתתהההה ווווככככפפפפררררתתתת ההההתתתתבבבבהההה אאאאתתתת תתתתעעעעששששהההה קקקקננננייייםםםם גגגגפפפפרררר עעעעצצצציייי תתתתבבבבתתתת ללללךךךך ¦¦©¦¨Ÿ¤¦¦©£¤¤©¥¨§¨©§¨Ÿ¥£©¥¨§¥£עעעעששששהההה

אאאאממממהההה חחחחממממששששייייםםםם ההההתתתתבבבבהההה אאאאררררךךךך אאאאממממהההה ממממאאאאוווותתתת ששששללללשששש אאאאתתתתהההה תתתתעעעעששששהההה אאאאששששרררר ווווזזזזהההה ¨©¦¦£¨¥©§¤Ÿ¤§¤£¤©£¤Ÿ¨§¥©¨Ÿ©בבבבככככפפפפרררר::::

תתתתככככללללננננהההה אאאאממממהההה וווואאאאלללל ללללתתתתבבבבהההה תתתתעעעעששששהההה צצצצההההרררר קקקקווווממממתתתתהההה:::: אאאאממממהההה ווווששששללללששששייייםםםם ¨¤©§¨©¤§¨¥©¤£©©Ÿ¨¨¨©¦§¨§ררררחחחחבבבבהההה

תתתתעעעעששששהההה:::: ווווששששללללששששייייםםםם ששששננננייייםםםם תתתתחחחחתתתתייייםםםם תתתתששששייייםםםם בבבבצצצצדדדדהההה ההההתתתתבבבבהההה וווופפפפתתתתחחחח ¨¤£©¦¦§¦¦§¦¦§©¦¨¨¦§¨¥©©¤¨§©§¦ממממללללממממעעעעללללהההה

י"ד-ט"ז) ו', (בראשית

נשמות עולמות סוד הם נח שבתיבת מדורין ג'

שגילה ותיבה תיבה בכל שיש אלקות

העבודה דרכי לכל נוגע והוא הק ' הבעש"ט

והיחודים

הוא ידוע לתיבה , תעשה דצהר הק ' הבעש"ט דברי

של מדרגות ג ' יש תיבה ובכל התפלה , אותיות

אלקות נשמות שניים אעולמות תחתיים בחי' והם ,

בכל הקדמה הוא הק ' מהבעש"ט דיבור וכל שלישיים ,

הוא והכלל אופנים, מיני בכל ומתפרש כולה, התורה

בכל והן בתורה והן התפלה בתיבות הן דבר שבכל

אלקות , נשמות עולמות של בחי' ג' יש העולם, עניני

ודבר דבר כל ליחד שצריך היחודים דרך והוא

וזה לאלקות ליחד צריך עולמות בחי' וכל להשי"ת ,

נשמות . בחי' ידי על נעשה

____________________

dyrzא . xdv :xn` d"r y"aix ,"dlrnln dplkz dn` l`e daizl dyrz xdv" :l"fe (e"h ze` gp zyxt) z"dr h"yra 'ir

mixywzne milere ,'zedl`e zenype zenler' ze` lka yi ik .xidvn [dltzae dxeza xacn mc`y] daizd didzy ,daizl

miizin` micegii micgiizn jk xg`e ,daiz dyrpe zeize`d cgi mixywzne micgiizn jk xg`e ,zedl` mr df mr df micgiizne

beprze dgny dyrpe ,milere cg`k zenlerd lk micgiizn f`e ,xkfpdn dpigae dpiga lka eznyp lelkl mc`d jixve .zedl`a

gly 't xdef) 'eke dil zi` oinlr zlz ,zedl`e zenype zenler epiidc ,'eke miiyilye miipy miizgz edfe .xeriy oi` cr lecb

.dl `piayey `ede zxacn (`"r l"x sc qgpit xdef) xeaicd mler dpikydy ,xne`y dn daiz lka renyl jixve .(`"r h"pwc

(a"r f"hc `xwie xdef) on` zpen` z`xwp dpikydc ,dfl dlecb dpen` jixve ,exveil gex zgp zeyrle ,zexidaa `vzy "xdv"

eitn daizd `viy xg` xnel yi e` ,`n` epiid ,dlrnln dplkz dn` l`e .'sel` cixtn obxp' (f"h ilyn) e"g `xwp dpen` `lae

dnae ,dlrnln dplkz edfe ,ynya ze`xl leki oi`y `nbec ,deab mewnl zkledy d`xi `ly oiprde ,oldl dze` xekfl jixv oi`

xe` 'qae ,a"r g"c y"aixd z`eev) .dazd l` `az jizegke jteb lka epiid ,dazd l` jzia lke dz` `a ,ok zeyrl leki dz`

.(dxezd

edfe ,daiz `xwp `edy ,dln lr fnexn daiz ,r"p [aeh my lrad] ipiwf ia` ipec` xi`d ,'ebe daizl dyrz xdv :(f"i ze`) my

xnel yi ,dyrz miiyilye miipy miizgz ,'eke jitn `veid daizd xi`dl d`xzy l"f `ed xn`e ,daizl dyrz xdev xn`y dn

`ed daize ,daizd lv` o`k fnxny edfe ,zedl`e zenyp zenler yi xeaice xeaic lka ik ,r"p f"`` on izrnyy dn fnexn o`k

miiyilye .zenyp epiide ,dnyp zeize` dpyn oeyl `ed 'miipy' ,dpezgz dbxcn `edy zenler epiid 'miizgz' edfe ,xeaic yexit

epiid 'diyrz' dl` lke ,lkd z` bidpne lyen `edy ici lr `edy ,elk lr miyilye (glya 'ta) aezkd my lr ,zedl` epiid

zenype zenler mde ,miyilye miipy miizgz xeaic lka yiy ,dnily dpen`ae ,ef dpeeka didi jitn `ivezy xeaicde dazid

לנפשך חכמה דעה טז

הוא חייו במסכת האדם על שעובר מה כל

בחי' והוא הק' מהתורה המשתלשל שלם סיפור

נשמות ידי על לתקנם שצריך "עולמות"

ואלקות

גילה ואחד התפלה בעבודת העיקריים מהגילויים

אינה דתפלה ישראל , לנשמת הלקו"מ רבינו

ענין רק ולא וברוחניות , בגשמיות צרכים בקשת רק

על בעיקר להתפלל שצריך הק ' רבינו שגילה הנעלם

גילה אלא באלקות, דבקות ועל והמצוות התורה קיום

העובר דבר כל על לקב"ה להתפלל ענין עוד שיש עוד

כדבר עליו שעובר מה כל על שיחתו ולפרש עליו,

לרעהו א הוא ביש האדם על שעובר ההוה כל כי ,

____________________

.(gly 'tae ,gp mixt` dpgn lbc) .oade ,l"pk zedl`e

y"ire:l"fe (a"r g"kc `yp zyxt dkxad lkid) mdn zg` wizrpe ,df oipra `px`nwn w"dbd ixacn n"n k"ek miig min xewna

mda xi`n `ede ,'eke cigi oec` liv`dy "zenler" zpiga mdy milk ceq `l` `vnz `l ,cg` zecg`l xefgiyk lkd zellky

cr ezx`d hytzn seq oi` xe` zx`dy ,eceak ux`d lk `ln jxazi "ezedl`" ceq `ede ,'eke dipin iept xz` zil ik ,mzeigdl

zx`d oirityne oixywnd dxezde "zenyp"d ceq mde ,zenlerde milkd oial ezedl` xe` oia rvenn zpiga yie ,medzd zcewp

eznyp xdehe zekf itl cg` lk ,dl` dylyn dpiga dfi` ea didi `ly xeaice `xap jl oi`y cr ,'eke ax zelbzda jxazi ezedl`

.'eke mik`ln zenyp dpiky ,oigen dwipi xeair i"x`d oxn ixaca `xwpd `ede .'eke

'zenyp' ,mik`lnd myny ilk 'zenler' yxey md ,epxn`y zebixcn dyly el`y ,rce daiywd :l"f (c"r p"z sc igie) ig xdefae

,xeaice xeaic lkay zedl` zenyp zenler ,dpiky mik`ln zenyp od ode ,d`ncw xe` ceq dlrnd gex 'zedl`' ,c"ne p"n mvr md

zenler" xn`na `"ryz dnkgd mi ahid 'ire .l"kr ,recik aeh y"aixd oxn ixacae ,micegia (l"fix`d) oxn ixaca x`eand

lk micgin mci lre ,zewl`l zenler oia rvennd mdy zenyp oipr ceqe ,el` zebxcn 'b oipr ahid x`a jxe`a "zewl` zenyp

.'eke zewl` zbydl ribdl mileki mci lr wx xy` rvenn ceqa mdy miwicvd zenyp zlrn lcebe ,zewl`l ze`ivnd

ecalב. cceazdl xzei e` dry t"kr el rawl epiidc .lkd on dlecbe dpeilr dlrn `ed zecceazdd :(d"k 'iq `pipz) n"ewl l"f

eaxwiy jxazi eiptln opgzdle ywal ,qeite ievxe og ixaca ze`lzn`e zeprha epew oial epia ezgiy yxtle ,dcya e` xcg dfi`a

lw ,ea mixacne mixtqny 'eke (epzpicna) fpky` oeyla epiidc ,ea mixacny oeyla didi ef dgiye dltze .zn`a ezcearl eil`

.ezgiy lk yxtl leki fpky` oeylae .ea lbxen `edy zngn ,fpky` oeyl l` xzei aexwe jynp ald ik ,eal xeayl xzei aexwe

meidn jxazi eil` axwzdl zekfl mipepgz zywa ode ,xard lr daeyze dhxg od ,jxazi eiptl xtqie giyi eaal mr xy` lk z`e

meid x`ye ,l"pk zcgein dry meia mei icn dfa cinzdl envr libxdl c`n xdfie .dibxc metl cg lk dfa `veike ,zn`a d`ldle

.l"pk dgnya didi

il` axwzdl c`n daeh dvre jxc `ede ,c`n c`n dlrna dlecb `id ef dbdpdeik .lkd lleky zillk dvr `id z`f ik ,jxazi e

jxazi ez`n ywaie ezgiy yxti lkd lr ,jxazi ezcearn lke lkn ixnbl wegx `ed m` e` ,myd zceara el xqgiy dn lk lr

dpkdd epiidc .c`n aeh envra df k"tr` ,llk jxazi eiptl xacl eit gztl leki epi`e ,eixac oinzzqp minrtl m` elit`e .l"pk

dltze dgiy el zeyrl lkei mbe ,c`n aeh ok mb envra df ,leki epi`y j` ,xacl wwezyne utge ,jxazi eiptl cnere oken `edy

mingx jxazi ez`n ywaie .xacl elit` leki epi`y cr jk lk wgxzpy ,jxazi eiptl opgzie wrvi envra df lre .envra dfn

.eiptl ezgiy yxtl lkeiy ,eit gztie eilr lengiy ,mipepgze

zlrn lceb envrn oiai likynde .ef dbdpd ici lr wx mzbxcnl e`a `ly ,extiq minqxetn milecb miwicv dnke dnky ,rce

e`eai df ici lre ,ef dbdpd bedpl mileki mlek ik ,lecb cre ohwn ytp lkl deyd xac `ede ,dlrnl dlrnl dlerd ef dbdpd

.dfa fg`iy ixy` .dlecb dlrnl

opgzdle ywal epidc ,dltz dfn dyri if` ,zn`d wicvn dxez xn`n dfi` rney e` cnelyk epiidc .dltz dxezdn zeyrl aeh mb

,jxazi ez`n ywaie .dfn wegx `ed dnke ,df lkl `eal `ed mb dkfi izn ,xn`nd eze`a my xn`py dn lk lr jxazi eiptl

bdpzdl ji` ,xac jezn xac envra oiaie zn` jxca 'd ekilei ,zn`a utgde likynde .xn`nd eze`a my xn`pd lkl `eal edkfiy

תשע"ג נח פר' יז של"ס

משנים מעשיות מהסיפורי המשתלשל סיפור

שלם , סיפור הוא חייו מסכת אדם וכל קדמוניות,

ולכן הק', תורה הוא האדם על שעובר מה כל וממילא

התורה קיום על להתפלל הוא התכלית שעיקר כמו

התורה פנימיות שהוא הבורא דבקות ועל והמצוות ,

האדם על שעובר דבר כל על גם הוא כן והמצוות ,

סתימאה , דעתיקא תורה בסוד הק ' תורה גם שהוא

וכמו קדמוניות, משנים סיפו"מ של הסוד גם שהוא

מה אדם שכל מפראמישלאן ר"מ הגה"ק שאמר

משתלשל כי תוה "ק , גם הוא חייו במסכת עליו שעובר

ז "ל הגר "א אמר וכן הק', התורה פרקמפנימיות (ספד "צ

ע "א) ל"ד דף כתוב ג ה' האדם על העובר דבר דכל

____________________

,c`n deab mewnl dler ef dgiyd oipre .zn`a ezcearl edaxwiy jxazi ezevxl ,zepekp zeprhe og ixac eixac eidiy ote`a ,dfa

.l"kr ,dlrnl c`n milecb mireyry dyrp dfn ,dltz dxezn dyeryk hxtae

ici lr enk ,eaal mr xy` lk z` ezgiy yxtl oileki zevg oewiz zxin` ici lry :xn` :l"fe (`"w 'iq `pipz) n"ewl 'ir cer

zevg xn`iyke ,mc`d mr eiykr dyrpy dn lr `ed zevg zxin` xwire ,xard lr zevg mixne` oi` `nzqn ik .zecceazd

.zevg zxin` jeza eaal mr xy` lk `evnl oileki ,ef dpigaa

.`veike zegilqe zeywae zepgzd lk jezae ,mildz ixenfn lk jeza envr z` `vniy ,ze`xl jixv `veike mildz zxin` oke

liaya ,l`xyi llk liaya xn`py mildza hxtae ,zeywae zepigzd lk jeza envr z` `evnl oileki zenkg ila zehiyta lwae

lr xn`p exwir ik ,mildza yxetne x`ean lkd ,enr dyrpy dn lke eilr yiy xvid zengln lk mc` lke .hxta cg`e cg` lk

e"g zeizgz le`yl ecixedle miigd jxcn erpnl mivexy ,mc`d ly mi`peyde miaie`d xwir mdy ,eizeliige rxd xvid zengln

mydl axwzdl zevrd lk ly ceqie yxye llk xwir ik .mildz xtq lk cqizp z`f dngln oipr lr wxe .mdn envr xenyi `l m`

ezcearl edaxwiy eiptln ywal ,epew oial epia ezgiy yxtl ,zecceazde zeywae zepgz ix`ye mildz zxin` wx `ed ,jxazi

,cinz jxazi myd iptl opgzdle lltzdle xizrdl cinz c`n uin`e wfg didi m` ,dnglnd gvpl oikef df ici lr wxe ,jxazi

.dkxal epexkf epax ixacn eppad jk .el ixy` ,dnglnd gvpi i`cea f` ,didiy ji` didi

dyw aex it lr k"tr` ,jxazi mydl axwzdl zevr mi`ln mdy ,dkxal epexkf epax ixtqa zeaeh zevr dnk mi`vnpy t"r` ik

,`edy dpiga dfi`a eita xaci t"kr ,didiy ji` didi ,zeywae zepgze zeltz `ed xwird ok lr .dnvra dvrd miiwl mc`dl

it lr s`e .edpriy cr el inc ozi l`e ,zn`a dnly daeyza edxifgie xe`l jyegn eze` `iveiy ,cinz jxazi mydn ywaie

i`cea ,zeywae zeltza uin`e wfg didi m` k"tr` ,c`n c`n wegx `ed oiicre ,c`n ax onf df jxazi mydl wreve `xew `edy

zekxa) dkxal mpexkf ,epizeax exn`y enke .un`e wfg wx ,wtq ila i`cea zn`a ezcearl eaxwie jxazi myd edpri seq lk seq

jzltz lawzz `l m`e i"yx yxite ,"'d l` dewe jal un`ie wfg 'd l` dew" (f"k mildz) aezky enk 'wefg jixv dltzy' (a"l

.minyn 'd `xie siwyi cr ,mlerl oke ,dewe xefg

zeyilg ipin dnke dnk yi ik ,meie mei lka z`f xekfle z`f zepyle letkl oikixv j` .minrt dnk epixaca z`f x`ean xake

un`zie wfgziy ick ,minrt mitl` z`f xefgl oikixv ok lr .aygl alde xacl leki dtd oi`y dn ,xery ila df lr milealae

.minya l` l` mitk l` epaal `yp .didiy ji` didi ezcearl edaxwiy cinz jxazi myd iptl opgzdle lltzdl ,ecnr lr cenrl

.l"kr ,eingx elk `l ik epnz `l ik 'd icqg .aefri `l ezlgpe enr z` 'd yehi `l ik

millkdג . `le .l`xyi lk ipirl cr ziy`xan dxeza lelk lkd ,mler cr didie dede didy dn lk ik ,llkde :my `"xbd l"fe

ke eileblb lke ,eteq cr ecled mein el rxi`y dn lke ,hxta mc` lk lye oine oin lk ly eihxt elit` `l` ,calaihxte eihxt l

iyi`e ,oine oin lka mdihxt ihxte mdihxt lke mnece gneve ayr lke ,mleray ig lra lke dige dnda oin lk ly oke .eihxt

milblbzn mleky ,xece xec lka od ,mlek l`xyie dyne zea`a aezky dn lk oke .myxye mdl rx`iy dne ,mlerl cr mipind

mc`e mc` lka `ed oke .oianl recik xec lka `ed ,dxezd seq cr x"dc`n mdiyrn lk oke .recik xece xec lka mdizevevip

dyxta llkp ellke .c"qa o`k y"nk gp cr ziy`xa zyxta elek llkp df lke .fnxa mlrpd yxcna x`al ligzdy enk ,cal

`ed millkd llk xewny cer azk xg` mewnae - ddbd) oey`x weqta millkd illk llke .l"pk zeyrl miwl` `xa cr dpey`xd

לנפשך חכמה דעה יח

מה רק ולא ישראל, כל לעיני עד מבראשית בתוה"ק

מהבריאה ופרט פרט כל אלא האדם על שעובר

התורה באותיות כתוב הכל ומדבר, חי צומח בדומם

על הקב "ה עם ולדבר להתפלל האדם צריך ולכן הק '.

העולמים כל לבורא ולהתפלל עליו, שעובר דבר כל

אמת . בדרך ה' שינחהו

שהצדיקים והנה יחודך' דורשי גיבור 'נא כתיב

בכל דבוקים הם כי יחודך" "דורשי נקראים

ביחודים דרך גילה והבעש"ט קדושים , ביחודים עת

אחד ענין שיש גם גילה אך עת, בכל דבוק להיות איך

בבחי' עת בכל להיות יוכל שאדם נפש, לכל השוה

בתורה אות בכל יחודים שיש שמלבד דבקות ,

מה ובכל ההוה, דבר בכל יחודים גם יש ובתפלה,

לעשות שיש אמר הק ' שרבינו וכמו האדם , על שעובר

של ענין יש כן כמו עליו, שעובר מה מכל תפלות

בחי' ענין והוא האדם , על שעובר מה בכל יחודים

שמות הוא דבר שכל עצמו להרגיל דצריך "עולמות",

הוא והתפלה מהתורה ותיבה תיבה וכל הקדושים ,

כידוע אחת ספירה הוא ואות אות וכל קדוש, (עי 'שם

ב ') פרק ל' שער י'דע"ח שהם בכ"ר אי"ק סדר כפי

הק '. ספירות

מה אך כל העולם עניני מציאות בכל גם זה מלבד

אותיות בחי' גם הוא האדם, על שעובר

סתימאה , דעתיקא הנעלמת מהתורה המשתלשלים

וצריך ויחודים, תפלות דבר מכל לעשות צריך והאדם

עליו העוברים הדברים כל של מהאותיות לקחת

כל וליחד תפלה , דבר מכל ולעשות ערב , עד מבוקר

וכל אותיות, הוא המציאות כל כי לקב "ה , דבר

מדרגת בחי' הוא זה וכל הק', שמות הם אותיות

דבר. בכל שיש הבעש"ט שאמר "עולמות"

בכל לצדיקים ההתקשרות הוא "נשמות " בחי'

לשלמות להגיע יכולים ידם על אשר וענין ענין

היחוד

זה והענין בכל שיש ואף "נשמות", הוא השני

נעלמים גדולים ,דברים לצדיקים השייכים

וגם אדם, לכל ששייך ענין גם דבר בכל לפרש יש אך

מעיינותיך שיפוצו התכלית זה כי פשוטים , לאנשים

כמותך יחודים לעשות ויוכלו שלהחוצה והענין .

____________________

ode .'ek i`ncw `zya oiilz oipy itl` `zy `"ta y"nk ,dpy itl` 'f zeaiz 'fa (l"y .'ad ly ybce zeize` 'e ziy`xa zaiza

.w"dlkr ,hxtzne jlede llka xzei dlrnly mler lka ,zenler 'c cbp millk 'c

lkaeד . ,zexitq 'hl miwlgzn mde (zeiteqd j"tvpn zeize` 'd mr cgia) dxezd zeize` f"k md x"ka w"i`c `"zia `"tl`c 'it

zeize` 'b mdy ,milk 'b el yi ,zeliv`c `"fc zexitq 'hd mdy 'h cr '`n ze` lky ote`a ,milk f"k ixde ,milk 'b dxitq

el xy` milke sebd oipra mpn`d :my g"r l"fe .'eke 'a ze`c milk 'b md x"kae ,'` ze`c milk 'b md w"i` oebk ,epnn ze`veid

ote`a .ilk ezervn`a clep oi`e elaeql leki ilk oi` dcigie dig cbpk ik ,cal milkc miwlg 'b wx did `l (zeliv`c `"fl 'it)

miyaeln miirvn` milk 'i .ytpd l` xecn zeipevig milk 'i mde ,miwlg 'bl miwlgpe ,milk `xwpd zexitq 'i sevxt lkl yi ik

la` .milk 'l md mde .dnypd l` xecn `ede ,miirvn` milkd jez miyaeln miinipt milk 'ie .gexd l` xecn mde ,zeipevig jez

`awep zeklnd ik ,zexitq 'h wx ea oi` xkfa ik ,rczy jixv `l` ,'i jez 'ie ,'i jez 'i mdy itl ,'i `l` mpi` oznew daeb

dxitq lke .dxezd zeize` f"k oipnk milk f"k mlek mde ,'h jeza 'he ,'h jeza milk 'h wx xkfa oi` k"`e ,zexitq 'il eznilyn

md zeixiyr 'hde .miinipt milk 'h md micg` 'hd .'ek x"ka w"i` xcqa wlgzne ,dxitq lka zeize` 'b mde ,milk 'bn zipap

daebe .zeipevigc milk 'h md ze`n 'hde .miirvn`d milkzg` dnewa oiey olek miinipte miirvn`e miipevigd milk 'i znew

.l"kr .c`n df oade ,ynn

izl`yeה. :l"fe (gp zyxta my z"dr h"yraa `aen) xreehiw oeyxb x"xden eqibl 'wd h"yrad oxn glyy ycewd zxb`a 'ir

izcnly dn dveg jizepiirn evetie ,mlera dlbzie jcenil mqxtziy zra ,rcz z`fa ,il aiyde ,xn iz` zni` giyn it z`

xrv il dide df lr izdnze .dreyie oevx zr didie 'ilwd lk eleki f`e ,jenk zeilre micegi zeyrl dnd mb elkeie ,zbyde jze`

תשע"ג נח פר' יט של"ס

בכל קשור להיות שצריך הוא , פשוט בדרך "נשמות "

הן עת, בכל בצדיקים דבוק ולהיות לצדיקים, עת

דרך הקודמים בצדיקים והן חיותם, בחיים בצדיקים

ועל הצדיקים, שגילו העבודה ודרכי שלהם, הספרים

שמתקשר ידי על עדן , בגן הצדיק עם מתקשר כך ידי

משתלשל התורה שאותיות כמו ולכן עבודתו. לדרך

דכל נשמות בבחי' הוא כך האדם , הנהגת עניני מכל

שגילה מסויימת עבודה לדרך שייך עליו שעובר ענין

דבר בכל להתקשר וצריך זו, לעבודה השייך הצדיק

ממנו לקבל ועי"כ בזה העבודה דרך שגילה להצדיק

והיחוד . העבודה לפועל להוציא הכח

"עולמות" כנגד הראשון במדור וחיות בהמות

ואדם "נשמות " כנגד השני במדור ועופות

המתקן והוא "אלקות " כנגד השלישי במדור

השלישי במדור גם שהיו ורמשים השקצים את

אליעזרואיתא דר' הגירסא בפרקי כפי כ"ג (פרק

הרד "ל) פירוש עם שלהמודפס תחתון דבמדור

כל היו אמצעי ובמדור וחיה , בהמה כל היו התיבה

ובני ורמשים שקצים היו העליון ובמדור העופות ,

היו, עופות מיני ושתים דשלשים שם איתא ועוד אדם,

היו. ורמשים שקצים מיני וחמשה ששים מאות ושלש

בחי' שה"ס "עולמות" בחי' כנגד התחתון מדור והנה

העולמות מדרגת שהם וחיה האמצעי ו בהמה ומדור ,

שהם עופות מיני ל "ב היו ושם "נשמות " בחי' כנגד

העליון ומדור עופות , הנקראים הצדיקים נשמות בחי'

בסוד שם שהיה אד "ם בחי' שה"ס "אלקות " בחי' כנגד

הכסא . על היושב האדם

והם והנה טהורים, עופות ל"ב היו האמצעי במדור

והם עופות , הנקראים הצדיקים נשמות כנגד

יוסף ר' הגאון שפי' כמו חכמה, נתיבות ל "ב כנגד

ז"ל אותענגיל ג' קונטרס ח' דרוש הדרשות חלק יוסף (אוצרות

לצדיקים ז מ"ח) להתקשר צריך ענין ובכל עבודה ובכל

עפיפה לו יש צדיק שכל עופות , בחי' שהם זו, שבבחי'

נת מהל"ב באחד למעלה חכמה .שמתעופף יבות

____________________

lwpa mde miyecwd zeny dylye ,zelebq mixac dyly my izcnly dnn j` .zeidl xyt` df izn jk lk onfd zekix`a lecb

mileki mzeida epiidc ,izenk dpigae dbxcnl `eal ilib iyp` ok mb elkei df ici lr xyt` izayge ,izrc xxwzp ,yxtle cenll

,llk iziyxed `le jze` cenll jxear izywae ,z`f zelbl iig ini lk zeyx dpzip `le ,ip` enk eaeyie ecnlie zenyp zeilrl

jzltz zra .dyecwd ux`a hxtae ,efili l`e jkxc 'd jkepl ,jxfra didi myde jricen ip` z`f j` .df lr ip` cnere rayene

mixywzne milere ,zedl`e zenyp zenler yi ze`e ze` lka ik ,my cgiil oiekz ,jizty `vene xeaice xeaic lke jcenile

micgiizne ,l"pdn dpigae dpiga lka mdnr jznyp lelkze ,zedl`a izin` cegi micgiizne ,zeaiz miyrpe zeize`d micgiizne

dlrna oky lke ,zeinybe zephwa dlke ozg zgnya jpiada ,xeriy oi`l lecb beprze dgny miyrpe ,milere cg`k zenlerd lk

.l"kr ,cer mkgie mkgl oz ,likyze gilvz dptz y` lkae jxfra didi 'd i`ceeae ,z`fk dpeilrd

ceqaו. zekln 'iga q"dy ,d"nda 'iga r"ia zenlere ,m"c` dlerd d"nc d"ied my ceqa m"c` 'iga `xwp zeliv`d mlerc recik

mlere ,o"a myc zeiklna didy milkd zxiayn dedzp r"ia lk mbe ,recik 'wepd zeliig md r"ia lke ,d"nda dlerd o"a my

ytp ux`d `vez miwl` xn`ie 'c wxt yix `zeripvc `xtq ahid 'ire .m"c` 'ib dlerd ycgd d"n ceqa `ed zeliv`c oewizd

`edy r"ia 'iga `edc (b"rq g"k sc my) l"f `"xbd 'ite ,'eke 'd riyez dndae mc` aizkc epiid 'ebe ynxe dnda dpinl dig

d`ixade ,'eke zeliv`d mlerl yeal d`ixad mler `ed dndae ,zeliv`c p"ekcc `llk `ed m"c`e ,d"nda 'iga `ede 'wepd 'igay

.a"yir 'eke oixeh sl` lr `riaxc dnda z`xwp

pi`eז. zhheyne zttern `id ik "ser" dpekn daygnd dpde :my l"femb ik ,gp elek ik ,ig lra meya df oi`e ,llk dgp d

zetterzd zrepz k"`yn .dgiky izla drepz `id dvitwe ,dizeek `zklid zayc w"t s"ixd zxaqlc ,i`fr oal inc cnerk jldn

ser lk dxeza wqery drya l`ifer oa ozpeia edfe ,dgp izlad daygnd el dncp okle ,gp epi` eztitr zryae ,igiky serd ly

ziidy elv` did `le ,dl dklde dtxyp cin eilr dxary dkenp daygn lr dpeekdc miyxtnd eazky enk ,sxyp cin eilr gxetd

לנפשך חכמה דעה כ

גם ובמדור עמו היו אדם היה ששם העליון

מיני שס "ה והם והרמשים השקצים

ל"ת , מצוות שס "ה כנגד שהם ורמשים , שקצים

על היושב האדם שה"ס הק' השכינה כנגד והאדם

בסוד האדם עם ביחד היו ורמשים והשקצים הכסא ,

ורמשים , השקצים אף לטהר הכתר שכח מלכות, כתר

עת בכל המשתנות פעולות השגת ענין (שהםוהוא

ורמשים) שקצים שס"ה לאחדות בחי ' אותם וליחד ,

הכסא)הפשוט על היושב האדם בחי ' שביאר(שהוא וכמו ,

ו')בלקו"מ אות ב ' סי' החול.ח(תנינא וימות שבת בסוד

יש והעיקר ותיבה תיבה שבכל הבעש"ט כמ"ש הוא

עצמה דהתיבה אלקות , נשמות עולמות

הפנימי והחיות הכלי. בחי' שהוא "עולמות ", בחי' הוא

הוא "אלקות " ובחי' "נשמות", בחי' הוא התיבה של

תיבה שבכל הפנימי האלקי צריך טהאור כן כמו אך .

____________________

a"l zeter oiipn k"b yi ,daygn dpiiprc dnkgd zeaizp a"l znerl k"re ,ser diexw daygnc ixde ,llke llk dkenp daygn

.l"kr ,wece b"k wxt `"xc iwxt 'r mipin

zyyaח. ik .jxazi heytd zecg`d dlbzp df ici lr ,lgd ini zyyl zay ly dyecw oikiynny df ici lre :my n"ewl l"fe

zelerty ,iyep`d lkya z`f oiadl ,iyep`d lkyd cbpk dfe ,dpeyn dlert `xap mei lkay ,zepzyn zelert md legd ini

epl ozpy oikef ep`y zay ici lr wx .z`f oiadl xyt` i` iyep`d lkya ik ,dlrzie jxazi heytd cg`n oikynp eidi zepzyn

zecg` dlbzp df ici lr ,'dny zaye ifpb ziaa il yi daeh dpzn' :(a"r 'i zay) l"fx exn`y enk ,dlecb dpzn jxazi myd

zyya mlek `xay ,jxazi heytd cg`n oikynp zepzyn zelertd lky mipin`n ep`y ,cegid zpen` lr dxen zay ik .heytd

elit` c`n dxwi dpigad z`f ,heytd zecg` zelbzde .jxazi heytd zecg` dlbzp zay ici lry `vnp .zaya zaye legd ini

heytd zecg` dlbzp dlrnl mb ,dhnl heytd zecg` zpiga dlbzpyk ik ,heytd zecg` zpigaa wx epevx ik ,'eke jxazi elv`

ezecg` dlbzp ,dhnl l`xyia dlbzpy zecg` ici lry ."ux`a cg` ieb l`xyi jnrk ine ,cg` jnye cg` dz`" :zpigaa ,jxazi

.l"kr ,dlrnl jxazi heytd

x`eane ,zay zyecwc heytd zecg` 'iga ielib ceq `ede `zzl `giipe `lirl `giip `edy zay 'iga `ed gpc dipin lirl y"ire

.z"pynk miynxe mivwy d"qyd mdy zepzynd zelert jezn heytd zecg` 'iga ebiyd md oeilrd xecna eidy eipae gpc ahid

dzephly h"hn ik ,zeavr zpiga md legd inia oiyery zeevnd elit`e ,zeavr zpiga md legd ini ik :'d ze` my n"ewl l"fe

la` .zeavr zpiga ,car zpiga `ed h"hne ,(a"r b"l sc g"i oewiz xdf ipewiz) lgd iniaoi`lirl `giip f`e ,oa zpiga `ed zay

zpigaa ,dgnye dgepn mdilr jynpe ,zeavrd on lgd ini zyy ly zeevnd lk oilrzpe oinnexzp if`e ,dgny xxerzpe ,oi`zze

,gp zpiga ,oa zpiga `idy zay zpiga epiid ,"epici oeavrne epyrnn epngpi df xn`l gp eny `xwie oa cleie" :('d ziy`xa)

"epngpi df" :zpiga ,zeavrd on lkd gnyne mgpn `edy ,(h"p g"p ziy`xa xdefae eteqa 'r oewz oir) oi`zze oi`lirc `giip

.l"kr ,'eke

zenypט. zenler ceqc x`iay (oldle a"n sc) mipdk zkxa zevn lr miigd xve` 'ita `yp zyxta `px`n`wn w"dbd ixaca 'ir

dkxad lkida r"re) ,jxe`a y"ir 'eke milk oivevp zexe` ceq mde ,oigen dwipi xeair cbpke ,dnyp gex ytp cbpk md zewl`

milkd 'iga mlerl `ed oevigdc epiide ,inipt irvn` oevig ceqa md el` zebxcn 'b lk ceqie .(oldle c"r `"qw sc `az ik 'xt

'igade ,zeliv`a mcgile mpwzle dxiaydn mzelrdl `edy jxvpd oewizd xwir mday mikln 'fc milkd enke ,"zenler" 'iga `ede

mpwzl milkd l` mikynpd i"gpxpde oigend ceq mde milkd mipwznd zexe`d 'iga `edy ,xac lkay zewl` 'iga `ed ziniptd

mdl riiql milkd mr ecxiy oivevipd cbpk `ede ,zexe`d oiae milkd oia rvennd 'iga mlerl `id zirvn`d 'igade ,mkkfle

mdy oigend ly miyealde minlvd 'iga cbpk md oivevipd ceqe ,oekpd oewizl ribdle zeliv`l zelrl mileki mci lre ,owzzdl

,milkd jezl ,d"a q"` xe` yaeln mda xy` i"gpxpde oigend hytzdl mileki minlvd zervn`ae ,milkdl oigend oia rvennd

b"r 'h sc p"dgx ahid 'ir ,oewizd xnb xwir `edy zewl` dyrp lkdy ,zeliv`a oeda cg idenxbe ideige edi` ceqa mpwzle

md milkd z` miignd oivevip g"txde zeize`d 'iga md milkdc ,daize daiz lkay `"zph 'iga ceq `ed df jxc lre .l"nk`e

תשע"ג נח פר' כא של"ס

הסובב שכל האדם , על שעובר מה בכל להיות

לצדיקים להתקשר וצריך "עולמות " בחי' הוא אותו

שייך הוא דבר שכל עליו, שעובר ובחי' בחי' בכל

של בחי' ל "ב שהם חכמה , נתיבות מהל "ב לאחד

לעלות שיכול עד "נשמות ", בחי' והוא צדיקים ,

באופן לאלקות, דבר כל וליחד "אלקות" למדרגת

לאחדות המשתנות הפעולות כל את שיחזיר

ית"ש. הפשוט

הוי"ה שם הכאת בסוד הם התיבה שיעורי כל

בבחי' דכלי יחוד בחי' בסוד והוא אדנ"י בשם

כיפור דיום היחוד

בזוה"קוהנה ע "א)איתא ס' דף חזי (נח תא

וכו' הוא הכי נמי אוף דתיבותא משיעורא

הוי"ה כנגד הוא התיבה דשיעור הרקיע בזוהר ופי'

דהוי"ה י' דאות כלומר הכאה, של באופן ואדנ "י

עולה א' פעמים י' והיינו דאדנ"י א' באות מכה

שהוא דאדנ "י ד' באות מכה דהוי"ה ה ' ואות עשר,

עשרים עם עשר והרי עשרים, העולה ד' פעמים ה'

דהוי"ה ו' אות ואח"כ קומתה, אמה שלושים עולה

שעולה נ ' פעמים ו' שהוא דאדנ "י נ' באות מכה

אחרונה ה ' ואות התיבה , אורך והוא מאות שלוש

י' פעמים ה ' שהוא דאדנ "י י' באות מכה דאדנ"י

דכל ונמצא התיבה. רוחב שהוא חמשים שעולה

הוי"ה אותיות ד' הכאת בחי' הוא התיבה שיעורי

הכאת ענין מה להבין ויש אדנ"י. אותיות בד '

בחי' שהוא כידוע דהכאה זיווג בחי' שהוא השמות

בכ "מ . דכלי היחוד

עלועי' ז "ל מזידיטשוב למהרצ "ה צבי בעטרת

לעיל מש"כ סוד שהוא שפי' שם הזוה"ק

ע "א)בזוהר ב' לברתא (דף מאנהא אוזיפת דאמא

דאיתא הסוד בזה ופירש וכו', בקשוטהא לה וקשיטת

ע"ב)במשנה כ "ו דף טובים (תענית ימים היו לא

ישראל בנות שבהם וכיוה "כ , באב כט"ו לישראל

מה ענין שהוא וכו', שאולים לבן בכלי יוצאות

נח תיבת ענין והרי לברתא, הכלים משאלת שאימא

שם בזוה"ק כמ "ש הכפורים יום בחי' כמו (דףהוא

גדולנ "ט) הכהן כמו הוא לתיבה הנכנס נח דבחי'

לבן 'כלי סוד וזהו ביו"כ , ולפנים לפני שנכנס

כלים לברתא נותנת שאימא מה סוד שהוא שאולים'

מלבין ועי"כ וכו', דדכורא לבושין מבחי' שהוא דידה,

עי"ש. וכו', לבן כלי סוד שהוא ישראל של עוונתיהם

למביני הוא גדול סוד כי "והבן בזה "ל: דבריו וסיים

מדע".

לבינה והענין עולה שהמלכות הוא יו"כ דסוד הוא

סוד שהוא ממותקות ה"ג ממנה לקבל

נעילה , דחזרת היחוד סוד הוא העליה וגמר הקישוטין,

הנעשה שהוא דחיק יחוד סוד שהוא הרש"ש וביאר

יחוד ענין והנה דכלי. יחוד בחי' שהוא נעילה , בעת

נותן שהדכורא דהיינו בנימין, בסוד הוא דחיק

שהוא דדכורא רוח בחי' שהוא רוחא ההיא למלכות

עת בכל השתוקקות למלכות יש ועי"כ ימי"ן, ב"ן בחי'

היחוד התחלת הוא וביו"כ מ "ן. העלאת כח לה וניתן

השלם היחוד אח "כ נעשה ועי"כ דחיק , יחוד בסוד

של הראשונה בדרגא תלוי הכל אך עצרת, בשמיני

או"א בחיק למעלה הנעשה היחוד שהוא ביו"כ, היחוד

נכנסת אימא בתחילה כי הנסירה , בכח אימא ידי על

לחיק המלכות עולה ואח"כ אותה , ומנסרת בנוק'

ישראל דנשמת הוא וענינו דכלי, היחוד בסוד או"א

וזה העולמים, כל בבורא להכלל ורוצים משתוקקים

בחי' נעשה הנסירה שבגמר נסירה ענין בכל נעשה

ישראל נשמת של אמיתית השתוקקות שהוא כלי,

גורם וזה מנוסרים , להיות ולא בקב "ה להדבק שרוצים

דפב "פ. היחוד לשלמות אח"כ וגורם הכלי,

____________________

d"a q"` xe` `edy xzk 'iga md minrhde ,i"gpxpde oigend mdy oewizd 'igaa zeize`d ly zeigd 'iga md zecewpde ,oibzd 'iga

sca my y"yxd ahid x`iay enke ,i"gpxpd ceq mdy zecewpd jeza yalznd q"`c iniptd xe`d `ede minrhd xe`a yaelnd

.ahid oade ,b"r 'h

לנפשך חכמה דעה כב

נשמת השתוקקות בחי' הוא דכלי היחוד

מאד גבוה ושרשו בקב"ה לדבקות ישראל

שבבירורים מובחר מבחי'

דב"ןביח והנה מ "ה בחי' הז"א לה נותן דכלי וד

ב"ן שבשם הדכורא בחי' דודשהוא חסדי (עי'

ק"כ) מבחי'כלל חלק ישראל נשמת שמקבלים דהיינו ,

בחי' והוא ישראל, בני בתוך ושכנתי בסוד קוב "ה ,

לבן כלי סוד והוא הנ"ל, בזוה "ק שכתב דדכורא מאנא

מבחי' אור ישראל בנשמת מאיר שהקב"ה שאולים,

כלומר כפולה, הוי"ה שהוא ב "ן שם בסוד הדכורא,

של שניה הוי"ה מאיר המלכות של ההוי"ה שבתוך

ועי"כ ישראל, בני בתוך ושכנתי ענין והוא הז"א ,

נעשה שהוא ישראל דנשמת השתוקקות כח נעשה

כמ "ש שבבירורים ממובחר שהוא מאד גבוהה מבחי'

ב ')בע "ח פרק כ"ט הוא (שער חסידות כל תחילת כי ,

שבבירורים , מובחר מכח שנעשה גדולה השתוקקות

הוא ישראל נשמת של האמיתית ההשתוקקות כי

אך הסוף , עד היחוד לגמור רוצים כי מאד , עמוק

הסוף עד להגיע להצליח אפשר אי באמת בפועל

ההשתוקקות בבחי' אך ממש, הגאולה בחי' שהוא

מבחי' הוא ולכן היחוד , גילוי סוף עד להגיע הוא הרי

בנימין סוד והוא שבבירורים, מובחר של מאד גבוהה

מרחל בנימין שקיבל חלק שהוא ימי"ן ב"ן בסוד

ז ')עצמה פרק ט"ל שער ע "ח בחי'(עי ' הוא זה וכל ,

הוא עצרת בשמיני ואח"כ העבודה , קודם השתוקקות

עצמו. היחוד שהוא בפועל העבודה

היחוד מבחי' להולד לבוש נמשך יחוד בכל

והוא מאד גבוהה בחי' שהוא דכלי הראשון

בחי' שהוא היחוד אחר הנשאר העיקר

אי היחוד שלמות שעצם כיון ההשתוקקות

עתה להשיג אפשר

הק'והנה באר"י ז ')איתא פרק שם יחוד (ע"ח שבכל

והוא אלו"ה שם בסוד מאו"א לבוש נמשך

התו"ח וכתב דכלי, הראשון מהיחוד בשורש נמשך

נ"ח) בזה (דף ויש מאד, גבוהה בחי' הוא הלבוש שענין

וכו' מקיף בסוד והא' פנימי, בסוד הא ' בחינות , ב'

לא הוא עבודה שבכל דגמר הוא והענין ואכמ"ל .

אין המעשה כי מאיזביצא , הגה"ק כמ"ש למעשה

של החלק אך הסוף, עד לשלמות בו מגיעים

מתגלה בו אשר המעשה של והדיבור ההשתוקקות

שייך בזה המעשה, של לשלמות הפנימי הרצון כל

אך ממש, היחוד לשלמות ולהשתוקק הסוף, עד להגיע

דכלי. היחוד בבחי' רק הוא זה כל

שהוא הדיבור בסוד מרחשוון חודש עבודת

דהולד מהלבוש הנמשך ההשתוקקות מבחי'

דיו"כ דכלי היחוד בחי' של האור והוא

בראש והנה הוא השביעי בחודש התיבה ותנח

של ענין יש אח"כ אך בזוה"ק, כדאיתא השנה

ומבאר אח "כ . נעשה שזה והיונה העורב שילוח

ס"ט)מוהרנ"ת אות ז ' הלכה שבת הל' או "ח י (לקו "ה

לזה , הגדול והרצון פעולה , בכל ההשתוקקות שעומק

____________________

dpipaי. lkae ,dagxe dkx`e ddaeba zewenr zepek did ik ,c`n ddeab dyecwe dnkga dyrpe dpap gp zaz ik :my d"ewl l"fe

aezky enk xetik meia oiyery daeyz lr zfnxn `ide ,dziiyr ihxt lk dxeza x`eank,xetk mei `c gp zaiz :yecwd xdfa

zelitz ly zeaizde mixeaicd zpiga `ed gp zaizy mixtq dnka x`ean oke ,ixyz `c iriayd ycega daizd gpze :my `zi` oke

envr z` livdl leki did `ly zngny ,liir zpiga df dazd l` gp zqipk lk ok lre .'eke oippgzne oilltzn l`xyiy zeywae

jxazi myd edev ok lr ,l"pke ze`iwad xwir myy ,witpe zpigaa iwa did `ly xwirde .l"pd dklda iwa did `l ik ,mlerd mr

,mlerd meiw liaya 'eke mignve zetere zeig ipin lk mre eipa lk mr envr xizqi mye ,liir zpiga `edy daizd jezl qpkiy

dyxta aezky enk ,daizdn z`vl jxazi mydn zeehvdl gxkd ok enk ,daizd l` qpkil jxazi mydn ieevl jxvedy enk ok lre

ici lry ,witpe zpiga df daizd on ez`ivi ik ,daizd on d`ivid lr zeehvdl jxvedy ,dazd on `v 'eke gp l` miwl` xacie

jxazi myd mgix df ici lr ,'eke gp z` miwl` xkfie aezky enk ,leand xec ly dywd oicd wznpy cr daizda envr xizqdy

,e`viy mdl xn` i"yx yxte `viid opixwe ,dazd on `ved aizk ok lre .l"pd witpe zpiga dfy daizd on z`vl edeve enler lr

תשע"ג נח פר' כג של"ס

פעולות מתוך הפשוט אחדות להחזיר הכח לו יש

יותר היחוד בגילוי שנעשה התוספת והוא המשתנות,

ישראל נשמת רצון כל וזה הבריאה , קודם שהיה ממה

הוא היחוד שעיקר ואף הפשוט , באחדות להכלל

שלמות כהיום שאין כיון אך הפשוט, אחדות בבחי'

אך עתה, נוהג שאינו דג "ר ג"ר יחוד שהוא היחוד

בזה דכלי, יחוד בחי' שהוא השתוקקות בענין מ"מ

עד נגמר זה ואין היחוד, לשלמות להגיע אפשר

האחדות לגלות ההתשוקקות להגביר צריך כי חנוכה ,

תיקון עיקר והוא המשתנות, פעולות מתוך הפשוט

זית עלה בענין רבינו כמ "ש חנוכה בסוד הבריאה

בתיקו"ז כמ"ש דחנוכה , זית זמן שהוא בפיה, טרף

י"ג. תיקון

הוא והנה השביעי בחודש שנחה התיבה ענין

החודש של והתפלה התורה של התיבות

יש התיבה בתוך אך עצמה, התיבה וזהו השביעי,

נשמות עולמות בסוד שלישיים שניים תחתיים

ובכל סתימאה , דעתיקא בתורה להכלל וצריך אלקות ,

הכל שיהיה צריך האדם , על שעובר ותנועה תנועה

דבר ובכל "עולמות", בבחי' הק' התורה של גילויים

עופות ל "ב כנגד צדיקים ל "ב בסוד לצדיקים להתקשר

"נשמות", בחי' והוא חכמה נתיבות ל "ב בחי' שהם

אדם , בחי' שהוא השלישי המדור בחי' לתקן ועי"כ

אלו בחי' ג ' וכל "אלקות", בחי' הק' השכינה שהוא

כי ההשתוקקות , עבודת בבחי' בשלמות להגיע יכולים

עתה , לשלמות להגיע אפשר אי בפועל הגמור ביחוד

עד חשון בימי עתה הנה ההשתוקקות בעבודת אך

ביתר העבודה כל על ושוב שוב לחזור צריך חנוכה

חודש של דכלי מהיחוד הלבוש כבר שיש אחר שאת ,

כל על ושוב שוב לחזור זה בכח וצריך תשרי,

ותתגלה לחנוכה שנגיע עד תשרי, חדש של העבודות

התורה וסוד בפיה , טרף זית עלה בסוד הק ' השכינה

כי דחנוכה , נרות ל"ו כנגד הש"ס מסכתות בל"ו הק '

להכלל התכלית עיקר כי הארץ, כל אדון גי' תיב "ה

באדנ"י דהוי"ה להכאה ולזכות הארץ, כל באדון

שהוא דחיק יחוד בחי' חיצוניות שהוא סוד הכאה , סוד

כמ "ש המלבוש סוד והוא דחיק , יחוד בחי' שהוא ואח ',

מלבו"ש, אותיות שהוא בשלו"ם בתיבת הק ' האר "י

היחוד כי באדנ"י, הוי"ה הכאה ידי על נעשה והוא

הוא ושם שבבירורים , ממובחר נעשה דכלי

הסוף , עד שיגמר היחוד לכל השלמה ההשתוקקות

עולם שהוא המלבוש, עולם של הסוד מתגלה ועי"כ

והוא העליון, במאציל שנכללים עצמיים השעשועים

הוא לכן וקודם לחנוכה , שמכינים אלו בימים העבודה

מרחשון בי"ז שניה רביעה וסוד המטר שאלת סוד

שמיני של מהיחוד המשך שהוא מהרנ"ש שכתב

בפיה טרף זית עלה בענין הוא הכל גמר אך עצרת ,

____________________

.daizd on z`vl mpevxa evx `ly dfn oaen .mgxk lra m`ived evxi `l m`e

weqrle yecw mewna yxcnd ziaa cinz ayil edegipiy dvexn did aeyl dvexy in i`ceay ,df oipra epazky dn lk lr fnx dfe

ikxva weqrl yxcnd ziadn z`vl minrt dnk gxkeny mc`d mr aaqne mlerd meiwa dvex jxazi myd la` ,dltze dxeza

e`la ibq `l la` ,dlecb dpkqa `ed uegl `veiyky rcei ik ,c`n mc`d lr dyw dfe ,witpe zpiga df lky ,'eke dqpxte sebd

dvex jxazi myd ik ,z`vl mdl xn`y jxazi myd zxifba m` ik daizdn z`vl evx `l daizd ipay dn zpiga edfy .ikd

dfa mb ok lre ,mipeilrd zenlerd miyecwd zenlerd cbpk ,witpe zpiga ellka `edy ,`wiic mlerd dfa eze` ceari mc`dy

cec edfy ycg xdfa x`eany ,l"pd axerd z` glyie zpiga dfe .l"pke `wiic witpe liir zpigaa ezcear didzy gxkdd mlerd

cece aizkc .aeye `evi `vie ,dia aizk dne ,ezian e`ivede ezeklnn `ed jexa yecwd edglye ,'eke axerk cinz `xew didy

zyeai cr 'eke mdilr mingx ywane eiz`hg lr dcezde daeyza aye `vei did ,ietg el y`xe dkeae jled mizifd dlrna dler

,eilr xn`py dfd oexg`d zelbd cr zeilbd lr fnxny ,minrt 'b dpeid z` glyie yxtny dn my oire .epeyl o`k cr ,'eke mind

my oir ,aeyz izn` dkgne onfn jxazi `ed ok it lr s` la` ,jk lk dfd zelbd jx`zn df liayay ,cer eil` aey dtqi `le

.l"kr ,'eke ahid df lk

לנפשך חכמה דעה כד

דכלי יחוד בסוד דיוסף האור מאיר ואז החנוכה, בימי

הכל. קונה בסוד

בית וזהו תביא אדמתך ביכורי "ראשית של הסוד

אמת הצדיק של האור שהוא אלקיך" ה'

ישראל לארץ הק'יאלהביאו לרבינו גילה ורשב "י יב,

שהוא בינה , שהוא ח', אור שהוא אורחים הכנס סוד

ידי על לכל והכל בתולדות, כמ "ש הצדיק אור

בסוד בשורש, יו"כ סוד עצמו שזה חנוכה של העבודה

בסוד באריז "ל כמ"ש לברתא, מאנאה אוזיפת אימא

'אדון בסוד והוא וכו', לברתא מקשטת שאימא חנוכה

דעולמות היחוד סוד שהוא התיב "ה סוד הארץ' כל

שהוא דעתי"ס בתורה עי"כ להכלל אלקות, נשמות

שועיננו יעזור והקב "ה העליון. היחוד של התורה

ציון, את ה' בשוב יראו בעין ועין מלכותך, תראינה

התפלות של העבודה לכל להכנס להזדרז וצריך

כל ולבטל הק', ולשכינה לצדיקים ולהתקשר והיחודים ,

שיר בסוד האמונה של לניגון ולהכנס ההסתרות ,

פשוטה מאמונה ליהנות מרובע , משולש כפול פשוט

צדק גואל בביאת מלכותך תראינה שועיננו עד

בב "א .

לראשך כתר והיא לנפשך חכמה דעה

נוהגים דעה המועדים אחר הנה וכו' לנפשך חכמה

יחוד הוא ביו"כ דהנה בה "ב , תענית לצום

שמע"צ ואחר הגמור , היחוד עצרת ובשמיני דחיק,

המובחר שהוא דחיק, היחוד לעבודת מיד חוזרים

האמיתי היחוד לגמור אפשר אי כי שבבירורים,

להולד דאלו"ה לבוש שיש שלהיות אלא בשלמות ,

ידו על יכולים דחיק , מהיחוד בשורש נמשך הוא אשר

דשמיני היחוד אחר עתה אף דחיק היחוד בבחי' לאחוז

בבחי' תשרי דחודש העבודה כל על ולחזור עצרת ,

יחו בחי' דיבור בחי' שהוא שפוותיה דכלי,מרחשין ד

וזהו השלם , להיחוד ההשתוקקות מאד ולהגביר

הפורים בימי ואח"כ הבעלל"ט , החנוכה לימי ההכנה

המדרגה בחי' שהוא עצמו, השלם היחוד השלמת הוא

היחוד משלימים עצרת שמיני אחר עתה אך דלעתיד,

ההשתוקקות עבודת שהוא יו"כ לבחי' שחוזרים ע"י

בבחי' אלו בימים בה"ב צמים ולכן דכלי, יחוד בבחי'

דיו"כ . התענית עבודת

וצריך דעה דיו"כ , דחיק היחוד שהוא לנפשך " חכמה

ימי עד אלו בימים זה יחוד לבחי' לחזור עתה

ידי דעל לראשך" כתר "והיא הבעלל"ט , החנוכה

להגיע אח "כ יכולים בחנוכה , היחוד שמעוררים

והתחלה כתר, בחי' שהוא בפורים היחוד לשלמות

לצום יכולים אין אם ואף בה"ב, עבודת הוא לזה

כן, שעושים הצדיקים ולכבד לשבח צריך מ "מ בה "ב ,

לכל ובהשתוקקות אלו בימים בתפלות לעסוק ועכ "פ

קדשך מצות "נצור תשרי. דחודש היחוד שלמות

סתימאה דעתיקא לתורה שנזכה קדשך" שבת שמור

נשמות עולמות וליחד קודש, שבת קדושת בחי' שהוא

ה' בשוב יראו בעין לעין שנזכה יעזרנו וה' אלקות ,

אמן. בימינו במהרה גוא "צ בביאת ציון את

____________________

b'.יא. ze` 'b spr "ead` melyde zn`de" xn`na 'ir

a"k.יב. `"k 'k ze` 'c spr "ead` melyde zn`de" xn`na 'ir

תשע"ג לך לך פר' דשב"ק דא"ח כהליקוטי

חדתין נשמתיןתשע"ג לך לך פר' דשב"ק דא"ח ליקוטי

אתשע"ג לך לך פרשתבשב"קשנאמרו קודשמשיחותחלק

שבת במס' גמרא שיעור

שבת מסכת ללמוד מו"ר התחיל שבת קבלת לאחר א]

לקיש, ריש אמר יוחנן רבי אמר ע"ב: טו דף

ככלי רבנן שוינהו החול מן ברייתן ותחלת הואיל

וכו'. במקוה?, טהרה להן תהא לא מעתה אלא חרס.

עיי"ש.

דומה והקשה, דאדם הבעש"ט דברי ידועים דהנה

טהרתן, הוא זו ששבירתן חרס לכלי

התורה על טוב שם בעל בספר (פרשתוכדאיתא

יד) אות לו יתרו ואין חרס כלי הוא הנגוף והגוף וז "ל : ,

טהרתן היא שבירתן חרס כלי כי במקוה, טהרה

א') משנה פ"ב כניסתו (כלים קודם הוא , והענין .

עול עליו ומקבל בקרבו, לבו לשבור צריך למקוה

לעבוד מוכן ומעתה פשעיו, לעזוב שמים מלכות

בו להתפאר השי"ת שיוכל בכדי ויראה חסד באהבה

הכתוב שאמר כמו מט)תפארת אשר(ישעיה ישראל

זה ידי ועל קדושתו, על עצמו את וימסור אתפאר . בך

שישיב בהשי"ת בבטחונו נצח , אחרא הסטרא ינוצח

ים , ממצולות שניצול הוד לו להודות וצריך נדחו. את

ידו על ואז עולם,- יסוד צדיק בכלל נכלל הוא ואז

שמו יתברך מלכותו כבוד מלכות ויוכר יתגדל

עכ "ל. ועד . לעולם וישתבח

נטמא והנה דכאשר יודעין אנו הלא תורה עפ"י

טהור הוא הרי במקוה עצמו וטובל האדם

הרי ולכאורה וכדו', תרומה לאכול לו ומותר לגמרי,

לכלי האדם את שמדמה הבעש"ט דברי את סותר זה

זו 'שבירתן הוא והעיקר במקוה , טהרה לו שאין חרס

טהרתן'. היא

ותירץ רוצה ב] דכאשר בזה; לחלק דיש מו"ר

מועיל בודאי הרי הגשמי הגוף לטהר

את לטהר כדי אבל גרידא , במקוה הטבילה לזה

ביטול לידי לבוא צריך זה על הנה הבהמית הנפש

במקוה טהרה לו דאין חרס כלי כמו הלב, ושבירת

היא זו דשבירתן וביטול הכנעה וצריך גרידא .

טהרתן.

ומענין המאורג] של דהילולא היומא על דיבר זה

י "א עינים קודש בשבת היום (שחל

למקוה חשון) ללכת יכול שאינו דמי גילה שהוא ואמר,

ידיו רחיצת ע"י במקוה טבילה לקיים לו אפשר

התורה על טוב שם בעל בספר באריכות וכמבואר

יתרו כ ')פרשת כדי (אות הלשון: כל את ונעתיק -.

העולה ידים נטילת סדר הצגתי הרבים את לזכות

מדברנא דעמיה רבה המגיד מהרב מקוה, במקום

מנחם מוהר "ר ה ' קדוש ומצוחצח צח אור דאומתיה

זלה "ה , טשרנבל דק "ק עינים)מ"מ מים (המאור אשר

זללה"ה מהבעש"ט יהלכו קדוש ממקום אלה חיים

לו שאין מי עולם. עד לנו יעמוד הרבים וזכות זכותם

ידיו, ירחוץ - במקוה לטבול יכול ואינו אנוס או מקוה

ז"ל: מהאר "י הרחיצה, קודם זה ויאמר

____________________

wqtlא . dyrn zrya daeyz oia welig yiy xiaqde) dyrnl mdilr jenql oi` dt mi`aend dklda miwqtdy aezkl ywia x"en

.(l"nk`e reaw

לנפשך חכמה דעה כו

כללשם בשם וכו' ושכינתיה הוא בריך קודשא יחוד

מזבחך את ואסובבה כפי בנקיון ארחץ ישראל.

כ"ו )ה ' ואלקי (תהלים אלקינו ה ' מלפניך רצון ויהי .

כאילו לי נחשבת אלה ידי רחיצת שתהא אבותינו

זוכה ואהיה סאה , ארבעים של טהרה במקוה טבלתי

של רבתי ביוד החתום העליון הלובן מן מים למשוך

אגרת בני ועזאל עזא [וחוץ אדני כח נא יגדל ועתה

ולילית].

סגולת יהי שבכח אבותי ואלקי אלקי ה' מלפניך רצון

העולה והגבורה הדין מדת יתהפך הרחיצה זאת

רח"ץ העולה רחמי"ם למדת עלי, נקיו"ן , כמספר רי"ו

את ואסובבה כפי בנקיון ארחץ ארחץ , הכולל ועם

ה '. מזבחך

שבכח ויהי אבותינו ואלקי אלקינו ה' מלפניך רצון

הדינים ברחמים נמתקין יהיו זו רחיצה סגולת

שם ויאיר ארץ . ליבשה אלהים ויקרא בפסוק הרמוזים

כמנין הה - יוד - הה אלף ההי"ן, במילוי עלי אהיה

של טהרה במקוה טבלתי כאילו לפניך ויעלה 'מקוה'.

סאה . ארבעים

שכשם ובכן אבותי ואלקי אלקי ה' מלפניך רצון יהי

תטהר כן למטה עצמי את מטהר שאני

צור ה ' ביה ובשם דינור בנהר למעלה נשמתי

וכו'. עלינו אלקינו ה' נועם ויהי עולמים,

הי ואחר - יוד ע"ב שם באותיות ויכוין ירחוץ , כך

ידיו, שני על ואות אות כל - הי - ויו -

פשוטה , י' באות ויכוין ימין יד על מים יערה ותחלה

חוזר כך ואחר כך , כן גם ויכוין שמאל יד על ויערה

על כך ואחר המילוי, ו' באות ויכוין ימין יד על ומערה

באות ויכוין ימין יד על חוזר כך ואחר כך, שמאל יד

כל זה דרך על וכן כך, שמאל יד על ואח"כ המילוי, ד'

ונמצא כולם . וכן המילוי י' פשוטה ה ' האותיות, שאר

כך ואחר בסירוגין. פעמים עשר יד כל על מערה

עשר ויכוין רצופים פעמים עשר ימין יד על יערה

בפעם פשוטה י' פעם , בכל אחת אות הנ"ל אותיות

ועל האותיות.- שאר וכן שני בפעם המילוי ו' ראשון ,

פעמים עשרה כן גם שמאל יד על יערה זה דרך

כך . כן גם ויכוין רצופים,

והנותרואחר בציון הנשאר והיה יאמר : כך

לחיים הכתוב כל לו יאמר קדוש בירושלים

ואת ציון בנות צאת את אדני רחץ אם בירושלים .

בער וברוח משפט ברוח מקרבה ידיח ירושלים דמי

ד) זה (ישעיה יאמר כך ואחר פה :). דף אמר(יומא :

מטהרין אתם מי לפני ישראל אשריכם עקיבא רבי

שנאמר שבשמים, אביכם אתכם מטהר (יחזקאל ומי

מכללז) וטהרתם טהורים מים עליכם וזרקתי

ואומר אתכם. אטהר גלוליכם ומכל טומאותיכם

יז) את (ירמיה מטהר מקוה מה ה', ישראל מקוה

ישראל את מטהר הוא ברוך הקדוש אף (עדהטמאים

לאברהם) חסד ספר בראש קודש מכתב נדפס .כאן

יהי כך אחר שיאמר זצל"ה מטשרנוביל הרב צוה

ברכות מגמרא המימרא זו לעיל , שנכתב רצון

ע "א) אבא (ט"ו בר חייא רבי אמר ז"ל: פרש"י עם

וקורא תפלין ומניח ידיו ונוטל הנפנה כל יוחנן ר ' אמר

בנה כאילו הכתוב עליו מעלה ומתפלל , שמע קריאת

דכתיב קרבן, עליו והקריב כו )מזבח ארחץ (תהלים

כאילו מר לה סבר לא רבא, ליה אמר כפי. בנקיון

כפי. ארחיץ כתיב ולא בנקיון ארחץ דכתיב טבל ,

הגוף כל ארחץ משמע בנקיון ארחץ דכתיב ופרש"י,

שמעלה לומר אתי, לדרשא כפי,- ארחיץ כתיב ולא

עכ "ל. גופו. כל טבל כאילו כפים רחיצת שכר עליו

ואח"כ ראם ד] בקרני שמבואר מה מו"ר סיפר

דאברהם נט)[זכותא שפעם (עמ' ,[

שזקנו זיע"א מפוריסוב אברהם רבי הרה"ק סיפר

לו היה אחת פעם זיע"א מפשיסחא הקדוש היהודי

בשום לילך שלא הרופאים לו וציוו מיחוש, איזה רח "ל

ועד רח"ל , לו היא גדולה סכנה כי במקוה , לטבול אופן

ובתוך במקוה . יטבול לא השלמות לבריאות שיחזור

שבת על זי"ע הקדוש לרבו ללובלין בא זמן אותו

הלוא זיע "א , מלובלין החוזה הרה"ק אותו ושאל קודש,

כי למקוה אופן בשום לילך שלא לו ציוו הרופאים

כתוב הלא זה , על עובר הוא והאיך לו, הוא סכנה

תשע"ג לך לך פר' דשב"ק דא"ח כז ליקוטי

ט"ו )בתורה ד' וגו',(דברים נפשותיכם את ושמרתם

אחר כמו יום בכל הקודש ברוח אותך רואה ואני

היה מלובלין הק ' שרבינו ידוע [כי במקוה טבילה

לו והשיב למרחקים]. לראות יכול היה כי החוזה נקרא

את טובל אינו הוא הרי באמת כי הקדוש, היהודי

פי על הנטילה יום בכל שעושה ורק במקוה , עצמו

רואה הרבי ולכן וייחודים , בכוונות הבעש"ט דרך

המקוה . לאחר אני כאילו אותי

שלומזה הנטילה שאכן סייעתא מו"ר הביא

אלו כמו ולא מקוה כמו ממש הוא הבעש"ט

לעורר שרוצים שמים] לשם [שכוונתם חכמים תלמידי

לנו דהרי למקוה, כלל עולה זה שאין וטוענים זה , על

דבריו. את שסותר רב מעשה

ושאלו חכם ה] תלמיד אותו אומר למה למו"ר ,

מו"ר וענה למקוה . נחשב זה שאין

חמדת מספר הוא לזה הראשון שהמקור טוען שהוא

מו"ר אמר זה ועל כלל. זה על לסמוך אין ולכן הימים,

הימים , חמדת ספר על שפקפקו אלו שהיו שאיה "נ

שיש אלא נכונים , אינם דבריו שכל אומר זה אין אבל

ממקורות דברים כמה מביא הימים שהחמדת אומרים

רואים שאנו עצמו מזה אבל טהורים , שאינם

עצמו זה הרי כן, לומר נהגו אכן ותלמידיו שהבעש"ט

בזה , לפקפק שיש הדברים מן אינו הוא שזה ראיה

טבילה . כמו ממש עולה זה הרי אכן אלא

ונמשך הימים.-ו] חמדת ספר מענין השיחה

שבחי בספר דאיתא מו"ר, וסיפר

עצמו שבת באותו הבעש"ט אמר שוב הבעש"ט:

אמשטרדם אב "ד רוקח אלעזר ר' נפטר שבה

חדש ספר שנה באותה שידפיסו ראה כי בצפת ,-

שם . לו קראו לא עדיין כי הספר , אותו שם יודע ואינו

הספר תטפנה וזה נופת ימ "ש ש"ץ מכת אחד חיבר

אותו העם ויחשקו יפה הוא שהלשון ימ "ש, זרה שפתי

לאויר כשיצא ואח"כ בעו"ה. העולם את ח"ו ויטמא

מפולנאה הכהן יוסף יעקב ר ' הנ "ל הרב קנה העולם

וכשבא שמו. מה מקודם ידע לא כי הלז, הספר את

השלחן. על מונח הזה שהספר ראה אליו הבעש"ט

על פסול ספר אמר, הספר את הבעש"ט וכשפתח

באצבע . עליו והראה הוא, איזה הרב ושאל שולחנך .

בזוי סמרטוט ולקחו הימים'. 'חמדת ספר היה וזה

[וידוע עיי"ש. השלחן. תחת אותו ונתנו אותו וכרכו

היה ימים החמדת נגד בחריפות שיצא דהראשון

וקציעה]. מור בספרו באריכות בזה עיין היעב"ץ,

חי וכמו בזוהר זיע"א מקאמארנא הרה"ק כתב כן

ע"ב) לח דף שמות פר' ב' והנה (חלק וז "ל :

פלוני שאיש מביא מלך המקדש (הכוונהאדונינו

הימים) שאמר,לחמדת מה וכזב שקר העיד זה הנה

עבור עד הלבנה לקדש שלא האריז "ל מרבינו קבלנו

העיד , ושקר ענה שקר זה כל - למולד , ימים שבעה

הבריות לב ומטעה הבל דברי הוא שכתב מה וכל

הצדיק הגאון עליו שכתב מה קרוי אחי זיל כידוע,

אחר: במקום כותב הוא וכן וכו'. עמדין יעקב רבינו

לאיזה מלך המקדש הקדוש אדונינו על מתמה ואני

מרבו שקיבל ימ"ש ש"ץ שקר רוח מתלמיד הביא ענין

היתול בדברי האר "י מרן על לחלוק הארור הטמא

שם ובקרבו וכו' הוא כאלו עצמו מראה וצביעות

כריתות ול "ת עשה המצות כל על לעבור מרמה

עצמן הביאו האלה הרשעים ותיכף ב"ד ומיתות

רו"ח והטמא הארור רבו מצא היכן הזוהר, מן ראיה

דבריו וכל מרן מדברי בזוהר היפך ימ "ש ש"צ שק"ר

שקר. רוח היתול דברי

וכמו זיע"א ז ] פתייא יהודה ר ' הרה "ק כתב כן

יהודה מנחת תרצ "גבספרו בגדאד (דפוס

לט) - לז נתןדף גם לשונו: וזה מבהילים דברים

בנגלה ובקי גדול ולמדן ת "ח שהיה אעפ "י העזתי

לא עכ "ז הימים, חמדת הנקרא מספרו כנודע ובנסתר

בשנת כי מגיד, אני וחדשות גיהנם . של מדינה ניצול

בני לפני מספר בהיותי כסליו כ"ה ב ' ליל תרע"א

בספר הנכתב חנוכה של הנס מעשה סיפור ביתי

הלימוד ,חמדת באמצע מעט נתנמנמתי הנז', הימים

ויפה בשר ובעל שמן שנה מ"ה כבן אחד איש וראיתי

אם כי זקן לו ואין חלק איש והוא מראה ויפה תואר

בפניו הנה ואחת הנה אחת שערות וד' כשלושה

לנפשך חכמה דעה כח

והגיש שמאלי צד באחורי עומד והוא מזה, זה רחוקים

חמדת ספר המחבר הוא אני לי, ולחש אזני אל פניו

לומר רצה - כמנהגי ונהוג בקולי שמע ועתה הימים

ואני - ח "ו ה' משיח שהוא שר "י בש"ץ מאמין שאהיה

אחד . ברגע הימים חמדת חלקי ד' כל אלמדך

ד'אמרתי שאלמוד זה דבר להיות אפשר איך לו

אעפ"י - אחד, ברגע הימים חמדת חלקי

לי: אמר ח "ו. כמנהגו לנהוג בחלום דעתי היה שלא

הייתי כבר הימים חמדת ספר חברתי כאשר כי דע

רצוני שהיה ולפי כמנהגו, בצנעא ונוהג לש"ץ נצמד

בדעתי דנתי אחריו, ישראל בני לבות את גם למשוך

תחבולה עשיתי ולכן לדברי, ישמעו לא שבודאי

מלא שכולו הימים חמדת ספר את וחברתי גדולה

את אפתה אח "כ שאם כדי ה', ויראת וחסידות מוסר

באין דברי את יקבלו ש"ץ אחרי שימשכו ישראל

בקי וקדוש חסיד איש שאיך באומרם ודברים, אומר

לא אם ח"ו, לישראל מדחה יעשה כזה ובנסתר בנגלה

יבטלו ועי"כ באמת , ה' משיח הוא שש"ץ ליה דקים

שאם אליך שאמרתי מה וזהו דעתי. מפני דעתם

חלקי ארבע כל אחד ברגע אלמדך כמנהגי תעשה

חמדת חלקי הד ' חיבור עיקר כל כי יען הימים , חמדת

בו הלומדים שיסכימו למען אם כי אינם הימים

א"כ להסכים רצונך ואם ורצוני, דעתי אחרי להמשך

עוד לך למה כי חלקים, הד ' כל למדת כאלו אתה הרי

לימוד , בלא בקשתי שנעשית מאחר אותם ללמוד

חיבור מגמת כל אחד ברגע למדת כאילו ונמצא

עיי"ש. וכו'. ונתעוררתי ראיתי כאן עד חמ"י.

לעומת את ח] מיחסים שבטעות סוברים יש זאת

ימ"ש, ש"ץ מתלמידי שהיה לנתן הספר

הדברים רוב הסבירו הם בו.- אין שבתאות ריח וגם

המניעים מסויימים פרטים על והצביעו המוקשים

העזתי' 'נתן עם הספר מחבר את של לזהות (תלמידו

נכד ש"ץ) הלוי שמואל ר' על כותב המחבר .

לפני שנים ט' היינו שצ "ה , בשנת שנפטר המהרש"ל

זה בבטוי הכוונה נר "ו" בתורה "עמיתנו נולד, שנתן

תשובת על מסתמך הספר מחבר בחיים . עודנו שהוא

קל"ט)מהריט "ץ בשנת (סי' ראשונה נדפס זה וספר

גם ניתן כי ואם נתן. מות לאחר שנה י"ג שהוא תנ"ד ,

חיברו מי הדבר הוכרע לא הרי אלה , הוכחות לסתור

טיב זה .ומה ספר של ו

כתב והמנחת זיע"א ממונקאטש אדמו"ר אלעזר

הימים , חמדת הספר בדבר שלם מאמר

הוא אך כתבו. מי החלטה לידי מגיע אינו הוא ואף

את המכשירים הפלפול דרך על תירוצים לקבל מסרב

לחלוטין. הספר את פסל והוא המפוקפקים, הקטעים

אחר, שבתאי או נתן ע"י נוספו שהם ייתכן ולדעתו

ירא יהודי ע "י נכתב הספר של שעיקרו ייתכן אך

מצטט ההסידות מגדולי מי שם מביא הוא ושלם .

ומי ידיעה מחוסר זאת עשה מי מכך , נמנע ומי אותו

שכתב מאמרות חמשה בספרו וראה תחילה ; בכוונה

הענין. כל באריכות

ומצינו לומדים ט] היו שאכן עולם גדולי כמה

וכדאיתא הימים, חמדת בספר

שפירא לרח"א מאמרות דףבחמשה ג ' (מאמר

זיע"א קכג -קכט) מראפשיץ נפתלי רבי שהרה"ק

והלאה מאז בעולם, אחד צדיק שהיה מיום כי אמר

היה הצדיק כי הימים, חמדת בספר להחזיק הותר

הימים . חמדת בעל בו שנכשל מה ותיקן נשמתו גלגול

מאא"ז בידינו ומקובל שמעתי שם כותב הוא ועוד

זי"ע מדינוב מהרצ "א אלקים איש (המפורסםהגה"ק

ספרים) ושארי יששכר בני פעם בספרו כי שהגיד

השמועות על לסמוך רצה ולא חכמתו על עמד אחת

קודם בו ללמוד וניסה הימים , החמדת אודות וההגדות

יוכל שלא נפשו בקדושת והרגיש ימים , איזה התפלה

מביתו. לגמרי הרחיקהו ואז כרצונו, כראוי להתפלל

קדושות)מסופר וכן עשר לספר בהוספות ,(עיין

תמיד נוסע היה זיע "א אולינוב שהאבד"ק

אליו בנסיעתו אחת ופעם זיע"א, מזידיטשוב להרה "ק

הספר את שם וראה אחד מלון בית אל סר הדרך באם

ויחמוד יפה, עור ומכורך יפה נייר על הימים חמדת

שלא הקפידו שהצדיקים בידעו ונמנע לקנותו, מאד

הירש צבי ר ' הרה "ק לפני ובבואו בו. לעיין

תשע"ג לך לך פר' דשב"ק דא"ח כט ליקוטי

אם בעצתו ושאל מזה לו סיפר זיע "א מזידיטשוב

כמה אחר שוב יקנה ", "שלא לו ואמר לא, או יקנהו

שוב וראה הנ "ל כפר דרך לזידיטשוב נסע שנים

לפני ובבואו לקנותו. מאד נכספה ונפשו הנ "ל , הספר

לו ואמר יקנהו, אם שנית אותו שאל הנ"ל הרה"ק

שנים לפני לי אמר רבינו הלא אותו ושאל "שיקנה ".

ו קסבר מאי מתחילה אקנה; שלא מאי אחדות לבסוף

רב זמן אחר "האם מזידיטשוב הרה "ק ויען קסבר.

תיקון"?. עוד לו היה לא כזה

ועיין את י ] שהביא העבודה ושורש יסוד בספר

הימים ט)החמדת פרק יא בספרו.(בשער

לבניו בצוואתו כתב ג ')ועוד בניי (סימן הנה וז "ל :

יום בכל שיעור לקבוע האדם על החיוב מגודל אהוביי

גם ז"ל האר "י בכתבי כמבואר מוסר ספרי בלימוד

בעת השולחן על בלימוד האדם על חיוב מגודל

זה על מזהיר ז "ל האר "י גם בזוה"ק, כמבואר סעודתו

רוב הרבים בעוונותינו בעוה"ר שראיתי ולפי מאוד.-

אהוביי בניי כן על בשניהם נזהרים אינם תורה לומדי

בגזירת עליכם וגוזר האהבה בעבותות אתכם קשרתי

חוב עליכם שיהיה מרע שכיב וצוואת אב כיבוד

יום . של תפילות ג' כחיוב ממש השולחן על הלימוד

היינו, מוסר, בספרי מוסר ודוקא ספרי לכל ראשון

הימים, חמדת ספר ספרתלמדו תלמדו זה סיום ואחר

מוסר, ספרי שאר זה ספר סיום ואחר חכמה , ראשית

הימים חמדת וספר העבודה ושורש יסוד חיבורי אך

כל ההם הענינים תלמדו ג "כ זמנים ענין על שנסדרו

עכ "ל. בזמנו. אחד

את וכן פעמים הרבה מביא מלך שהמקדש ידוע

בספרו הימים החמדת מחמישיםהספר (יותר

בספרפעם) בלימוד מרבה היה החיד "א כן וכמו .

הרבה מביא פלאג'י הגר"ח כן וכמו הימים חמדת

הימים חמדת מספר הוא שמקורן בספריו .בדברים

____________________

lrב. xbz z`ixw jez ,exagne mini zcng xtqd ly ezyecw lr xacl daxny ,(ig oniq '` zkxrn) "miigd lk'' extqa oiire

inkg miyecwd epizeax ceqin zeitlzl iepa mini zcng xtqc mixrya rcepc :`pyil i`da my azeke .itec ea milihnd dl`

.dlawd ilrae mipewizde w"defd yecwd xtqn ycwa xnege ,mipexg`e mipey`x miwqetde mipey`xd ilecbe mipe`bde cenlzd

jiyl` m"xden epiax miyexcd ilrae .idengxn zriqe e"gxden epiax ecinlze l"fix`d epiax miwl`d yi` yecwd oxn oedpn `lire

'xd lnygd oirk mkezne mipexg` z`e ,dpei epiaxe zeaald zaeg lra mipey`xd ilecbn xqend ilrae ,eixg` mikynpde l"f

cqein `ed dpd mini zcng dfld xidad xtqdy xg`ne .`"rife dkxal mlek xkf dnkg ziy`x `xepd xtqa xeyina gikend yecwd

,z"ixedf ly oeyl xedhd epeyla o"yce w"zna miaxl giken `ed mb diteb edi`e ,`zeeax oili` lkn 'd zkxa `lne i"g ft ipc` lr

eal adlzi `xewd cg`e rneyd cg` dfld xtqa yi` `exwa oern aiyd miaxe miayd zpwz iptn daeyza ci gzetd aeh uiln

eixac rneyd lk ik ,c`n epn`pe wcve zn` eixac lk ik oeiqpde ogand 'xp ik ,dqepne weca xacde ey`x lr dlri e"l `"xene

zlert cinz eipt lr 'd z`xie dyecw zx`d zepwle dnily daeyza exifgdl eznype eixa`e eteba dlecb dlert dyer - enrp ik

yi` azk x`tle gayl ok azk envr mini zcng axdy enke .all miqpkp ald on mi`veid mixac l"fx exn` ixde -.miigl wicv

xne` ikp` ok enk - ,all miqpkp ald on mi`veid mixac ik ,exqene ezxez zyecw lceb d`xpy dnkg ziy`x yecwd axd iac

eixac ik eze` d`xile epiwl` 'd z` aed`l dad` sevx ekez xy` mini zcng dfld wwefnd extqa eilr xnel ie`x ik `ln dta

.all miqpkp ald on mi`veid

`"gxden axd epiaxe epixen d"d oicd `xz`n ze`xed ixen milecbd mipaxd `ziixe`c `zeeiix` oixzn `zecdq xwin cnle `ve

xy` ,dpedk iza lra l"f odkd i"xden axd x"dene ,miyecwd eixtq x`ye miig ur q"ra l"fxtq lr mci znigza dnkqd epzp

`ixah ipaxn zn` icibn itn mbe .miniiwe miig eixace dfd xtqd ixac miiwe oekpe aivi ik i"aivcl opax edegaye dfd dxezd

cenra l"f axd exaig mini zcng yecwd xtqy t"rae azka l"f `"gxdenk lecbd x"den `ln dta xne` didy ,izrny e"id

z` dkfnd ciqgd axd `ed qetcd zial e`iande dfd dxezd xtq dibnd ik dwfg `ied `zlzae .minyd on eilr cxi xy` oprd

ea did e"g m`e ,x`etne gaeyn `ed dfd dxezd xtq ik awria zecr mikqn eci lr xy` l"f if`bl` awri x"xdenk d"d miaxd

לנפשך חכמה דעה ל

וסיפר לפני יא] נסתלק אשר משכינו דשמע מו"ר ,

ל "ע זש"ק השאיר ולא שנים כמה

נשמתו תהא זיע "א פרוש אלעזר ר' ומקובל הרה"צ

מובהק תלמיד היה אשר החיים,- בצרור צרורה

זיע "א , שרעבי מרדכי ר ' הרה "צ הגדול מהמקובל

חמדת ספר נגד והמח ' הסערה ענין על לו שאמר

הולכים אשר החסידים שאצל ידוע דהנה הימים,-

צורה לו יש הקבלה לימוד כל הרי הבעש"ט בדרכי

דרכי עפ"י הקבלה שלומדים מכיון לגמרי אחרת

נוראה בדביקות הוא הקבלה הלימוד כל ועי"ז עבודה ,

להתקרבות גדול וברגש אש רשפי ובהתלהבות

מקום אשר הספרדים אחינו אצל משא"כ להשי"ת ;

הבעש"ט של ממקומן הרבה רחוק היה מגורם

היה ולכן עפ"י ותלמידיו קבלה לימוד להם חסר

ולאחר - ביבישות . הקבלה לימוד והיה חסידות ,

בו מעורב אשר הימים חמדת ספר עולם לאור שיצא

הספרדים למדו מזה הנה השי "ת עבודת הרבה ג "כ

השי"ת עבודת עם הקבלה לימוד של הדרך ג "כ

ולכן הסט "א , בעיני ישר לא זה הנה וכדו'.- בדביקות

ספר נגד וילחמו שיפסלו וכדו' שונות סיבות סיבב

בספר ללמוד המקובלים ימנעו שעי"ז כדי ימים חמדת

בה' דביקות בלי ביבישות קבלה ילמדו ועי"ז הנ"ל

לימוד מטרת עיקר הוא שזה ידוע דהנה רח "ל.

בדביקות שבשמים לאבינו להתקרב הקבלה

להשי"ת . ובהתלהבות ובהתעוררות

וחזר דברי יב] שידועין במקוה, טבילה לענין מו"ר

צדקה ונתינת מקוה שטבילת הבעש"ט

והזכיר כוונה . בלי אותם מקיימים כאשר גם מועיל

בספרו מזידיטשוב המהרצ "ה הרה"ק שכתב מה בזה

בזה שמיישב חיים, עץ הפרי על הילולים קודש פרי

דברי נגד מדבריו שמשמע האריז"ל דברי את

דהלא כלום ,- אינו כוונה בלי טבילה שאכן הבעש"ט

חיים עץ בפרי השבת)מבואר תלמיד (שער בשם

וכו', השם מקו יצא כוונה בלי שיטבול שמי ז"ל, האר "י

דברים יצאו "שלא הילולים קודש הפרי כותב זה ועל

כבר כי וז "ל : כתב כך ואחר כלל ". ז "ל האר"י מפי הללו

פנייה אשר הבעש"ט בשם רבותינו מפי קבלנו

____________________

exikfd xy` minqxetn mipax dnke dnk al ixyi lk mdixg`e ,ewigxdl dn cv `ki`c xaca lthn did `l `cyg dfi`e yyg dfi`

xg` e`a xy` mipexg`d miwqetd ixtqa iwad al mkg lk d`xi xy`k ,mikln xqene mipic dfi`a mzxtqa dfd `xepd xtqd ixac

dxezd xtqa cenll de`z mie`zn epxir ipax lk df epipnfa oxg` cre .gayl eze` oixikfn mlekk maex ik ,recik mini zcng xtq

.bga bg zeklde zxvra zxvr zeklde gqta gqt zeklde ezaya zay icine eycga ycg icin dfd

ecenil lr cewy did ik mbd ,l"f g"xid xe` f"n oe`bd riwte dgnen ax lecbd xiizdl izi`x `l m` ux`e miny ilr ip` cirne

didy yecw dtn izrnye .crene zay lka mini zcng xtqa xicz cnel did z`f lk mr ,ezikyna dabyp dnegke miwqete q"ya

`p`e .c"zf .dfld yecwd xtqa cenil i"r cren `a ik ,h"eie zay zyecwn dxdhe dyecw zx`d zlgzd el did ik 'ita xne`

h"eie zay zyecwn zeadlzd ala qpki `l icic iabl lk ik xne` ippde ,edenk ikp` mb miwpra lecbd mc`d iptl sewk `xirf

bga bg zekld h"eie h"ei lka mikiiyd miax mipicn yecbe `ln `ed ,envr xqend calne .dfd dxezd xtqa d`ixw i"r `l m`

zepyle ecia minyd zeqkl `ai df ine .d`p xcqa epte` lr xeac xac lkd - ezaya zay icine eycega ycg icin hxtae ,llka

mixac lra in eprci `l eze`e eprny elew z` dfd yecwd xtq z` xagnd ik `linn iz`c `gay mbe .lkl mqxetnde recid z`

dax `xab ik zegkezd on df mbe - ezncwda l"f if`bl` awri ciqgd axd y"nke ,exir my `le eny `l ,cibd `l eny z`e

,mzepzepr lceb itl mixagn dfi` eyr xy`ke z"dqa aezk xy`k extq lr eny xikfdl dvx `ly ,dizlinl dxn` ciqge wicv

.l"kr .mda `veike dgnye dxe`e zepexkfd xtq enk

xtql zecbpzdd dzgt `l ,exagne mini zcng xtqd lr `"rif i'b`lt miig 'x w"dbd ly miadlpd dixebipqd ixac zexnl mle`

l` dixebipq ixac cbp zetixga eaibd xtqd icbpzn ;jtidl `l` ,dfyh`wpenn xfrl` zgpnd x"enc` w"k k"yn dfa oiir .e

.ceakd iptn aiyn xn`na zexn`n dyng extqa `"rif

תשע"ג לך לך פר' דשב"ק דא"ח לא ליקוטי

שהמעשה אחר המקוה , לכוונת יזיק לא וגדלות

ואחר וכו'.- בצדקה הדין וכן טהרה , בעצמה גורמת

מי אמר ולכן וז "ל : כתב המקוה בסוד הרבה שהאריך

הבעל לדברי סתירה ואין כו'.- בכוונה שלא שטובל

להמשיך מכוון שאין היינו בכוונה שלא כי טוב , שם

'שלא רצונו ואין המכוון , לשם טהרה שם עליו

כי ה', מקו יצא לא בזה כי יחידים , כוונת בכוונה '

יזיק לא וגבהות פנייה וגם בעצמו, טוב הוא המעשה

לכוון צריך פנים כל על אבל למעלה; שביארנו כמו

ז "ל אמרו לזה ודומה טהרה , י "ט:)לשם טבל(חגיגה

לשם שטבל היינו ופירש"י, טבל , לא כאילו הוחזק ולא

הגם והנה - עכ"ל . טהרה . לשם ולא בעלמא רחיצה

אבל חולין , לאכילת היינו כוונה, צריך אין שלחולין

כוונה , צריך בודאי שבקדושה ולדבר ולתפלה לתורה

וכו'. תשובה לשם טהרה לשם

הקדוששמעתי מרגלא ממורי קאזניץ דק"ק מ"מ

פה :)בפומיה וכו'(יומא מטהר מקוה מה :

כשנכנס היינו הטמאים , את מטהר הוא ואיך -

לטהר הבא הטמאים את מטהר הקב"ה כך לתוכה ;

לשם למקוה ונכנס לטהר בא אם בוודאי ואז וכו'.-

רח "ל, ח"ו וגדלות פנייה איזה לו שיבא הגם טהרה ,

נכנס שלא מי אבל ה '. בקו שבא אחר מזיק אינו זה

בעלמא , יוהרא לשם רק כלל , לטהר בא שלא או כלל ,

ר"ל. השבירה מעולם מתה החלל הוא כזה המעשה

רמזי בס' שנדפס חיים עץ פרי על ובהגהות עכ "ל.

שיטבול מי לכן מ "ש וז"ל: זה בענין שם איתא ישראל ,

הקודם עמוד בסוף מ"ש על קאי זה - וכו' כוונה בלי

שאמר ר "ע, יד :)על שיש (חגיגה לאבני כשתגיעו

אבל המהרסים ; הם הם - מים , מים תאמרו אל טהור

מקום . בכל ליטהר לו יפה מה כוונה , שום בלי בודאי

טוב , נמי ליוהרא שטובל מי אפילו אמר טוב שם ובעל

טביל "ה ומכוון שירצה ומי הוא. טהור מקום שמכל

טבל ידי על בי"ה ו"ה שמערב היינו י"ה טב "ל

לדברי מסכים - טהרה, המקוה והוא אם שמספרו

ששמעתי לפי אלא מאריך , הייתי ולא לתלמידיו. ר "ע

ואין לחכמים בעיניהם החשובים איזה זה בדור שיש

אוי ז "ל , האר "י בדברי עצמם ותולין לטבול , מניחין

עכ "ל. יכלו. לא והם כלה וגיהנם לנפשם

רב קשיא יג] ודקא דמו. חרס לכלי לעולם אמר אשי

תוכו ונראה הואיל - מגבן ליטמו לא לך

ע"ב)כברו ט"ז חידוש (שבת זכוכית בכלי מצינו הרי .

וא"כ חרס , לכלי דומין זכוכית שכלי דלמרות גדול ,

גב ולא הכלי תוך רק טומאה שיקבל הדין מן היה

שקוף הוא זכוכית שכלי מכיון כלי הנה עכ"ז הכלי,-

מקבל הרי הכלי, פנים את לראות אפשר מבחוץ וגם

מגבו. גם טומאה

אריז"לוביאר בכתבי דמבואר שער מו"ר (ע "ח

פנימיים העקודים) אורות בו יש כלי דכל

הם שגם הוא המקיפים אורות וענין מקיפים , ואורות

שבהם האור גודל מחמת אבל פנימה לכנוס רוצים

בכלי אבל הכלי. אל להתקרב יכולים אינם הרי

ממש מגיעים אכן מקיפים שהאורות מצינו המלכות

הכלי. את לזכך ויכולים הכלי, אל סמוך

בחי'והנה שהוא מלכות בחי' על רומזין זכוכיות כלי

הכלי הזדככות מחמת המאירה , אספקלריא

ואור מבחוץ המקיף אור ביטוש מבפנים ,ע "י הפנימי

ידוע והנה לגמרי. המלכות כלי כותלי נזדככו ועי"ז

יש שבקדושה דכמו היינו אלקים, עשה זה לעומת דזה

הרי - כלים משאר יותר המלכות בכלי יתירה מעלה

צריך ולכן המלכות, בכלי ביותר הקלי' מתגבר כן כמו

זכוכית בכלי חז"ל גזרו כן ועל יתירה ; שמירה בזה

המלכות) כלי על רומז גם (שהוא טומאה שיקבל

נובע זכוכית בכלי טומאה קבלת שכל [למרות מבחוץ

מקבל אינו חרס וכלי חרס, לכלי דומה שהוא מכיון

'הואיל אשי רב מבאר זה ועל מבחוץ ]. טומאה שום

כלי בחי' הוא זכוכית שכלי היינו כברו', תוכו ונראה

הכלי אל סמוך שהוא המקיף האור ומחמת המלכות,

זה ומחמת כברו.- תוכו ונראה הכלי נזדכך עי"ז -

שום בהם יהיה שלא כדי יתירא נטירותא בזה צריכים

יותר יתירה חומרא חז "ל בהן גזרו ולכן להקלי', אחיזה

בעצמו. חרס מכלי

לנפשך חכמה דעה לב

לביתו בהליכה

בימות והולך בנש"ק שהוא באחד מו"ר הסתפק יד]

נוהג ובשב"ק שחורה , בעקעשע עם החול

הבגדי נתלכלכו השבת ובאמצע לבן, בגדי ללבוש

או לבן ,- הבגדי עליו להשאיר עדיף האם שלו, לבן

יהא לכן הנה נקיים להיות צריכים שבת שבגדי מכיון

נקיה . שהיא שלו השחורה הבעקשע את ללבוש עדיף

ללבוש לו שאסור לומר דיש נוספת ואפשרות

שנוהג חשש יש בזה שהרי שלו, השחורה הבעקשע

בשבת . באבילות עצמו

בשו"עדהנה רס"ב)איתא להשתדל(או "ח שצריכים

שבת . לכבוד נאים בבגדים בשבת ללכת

אבל זה . בענין מאוד שמחמירים במפרשים ועיי"ש

חול לבגד יחליף שלא יותר נוטה דדעתו מו"ר אמר

שהוא בפרהסיא אבילות כמו נראה בזה שהרי נקי,

יותר. חמור

אחד מו"רטו] של החדש הקונטרס בענין שאל

והשלום [והאמת עולם לאור שיצא

ז"ל, רבינו נשמת השראת מגודל שמבאר אהבו]

בעיה"ק ואחד באומן , אחד בחי'; ב' בו שמאיר

ירושלים .

צדיקים עד)(עמוד שםומובא נשמת העלאת בענין

ההשתטחות בדרוש דאיתא ישראל ,- לארץ

זיע"א מלאדי מהרי"ד פירוש להגה"ק עם (סידור

ע"ב) קמא דף ח "ב משכןמהרי "ד כי בקצרה: וז"ל

שורה הוא האדם, מיתת לאחר הנפש והשראת

השראת בהם ויש וכו', בבשר ולא שלו, בעצמות

בעוה"ז האדם עבודת וכפי וכו'. דנפש נפש והארת

וזה כו'. בעצמותיו להתנהג צריך כן - ומצות בתורה

להקבר דיוסף עצמות ע "ה רבינו משה שהעלה ענין

ביותר עולמות עליות שם שגם מזוכך,- אויר במקום

לפי לא שאת ביתר נשמתו גם תתעלה ממילא כו',

נשמות מבחינת למעלה מלמטה נקרא וזה כו'. ערכו

אתכם מזה עצמותי את והעליתם שכתוב וכמו אלו,

ונקראים וכו'. משה, מבחינת נשמות כן שאין מה

ומצות תורה ידי על שעבודתם דמשה, עצמות

לא למטה, מלמעלה אלקות גילוי להמשיך בגשמיות

להעלותם, כך כל שהעלו יצטרכו מצינו לא לכן

ממשה גדול לנו מי שאמרו וכמו כו'. דמשה עצמות

אותו ויקבור שנאמר כו', המקום אלא בו נתעסק שלא

עשר בחי' הרחמים, מדות י"ג נתגלו ששם בגי"א ,

אור צח אור קדמון אור ראשין ראשי ותלת ספירות

נ ' בחי' בו", "נון - "נבו" בהר נקבר גם מצוחצח.-

שם שאמרו וזהו וכו'. במיתתו שזכה בינה לא שערי

שנאמר הצדיקים, כל על אלא אמרו, בלבד משה על

צדקך לפניך שעבודתם והלך נשמות שיש כו',-

תורתם ע "י אלקות גילוי להמשיך למטה מלמעלה

ואכמ "ל. כו' להעלותם צריכים אין המה ועבודתם,

היינו והנה עמו, יוסף עצמות את משה ויקח כתיב

נשמתו עצמות מבחינת גם קיבל שמשה

ומשה למעלה , מלמטה העלאה בחינת שהוא דיוסף

נתעסק לא ולכן למטה, מלמעלה גילוי בחינת עצמו

זכה כי בגי"א.- אותו ויקבור שנאמר המקום, אלא בו

ולכן אין, בחינת הנו"ן שער והנה הנו"ן , לשער במותו

מושג; שאינו אין שהוא וכו' קבורתו את איש ידע לא

ואין עולם של מקומו הוא המקום , אלא בו נתעסק ולא

שמשותיך , כדכד ושמתי דרך על וכו'. מקומו העולם

אמר וגבריאל למטה , מלמעלה - שוהם אמר מיכאל

וכדין כדין להוי הקב "ה אמר למעלה, מלמטה - ישפה

ע "א)כו' ע "ה צדיק (ב "ב ויוסף יחד . הבחינות כל ,

שמשה ומה עצמו; מצד בחייו היה זו המשכה עליון ,

למעלה , מלמטה העלאה בחינת זהו עצמותיו העלה

וכדין, כדין שיהיה דרך על המקום אלא בו נתעסק ולא

למטה ומלמעלה למעלה מלמטה גילויים בחינות ב'

לפניך והלך שזהו וכדין, כדין לבוא לעתיד שיהיה כמו

כבי מיניה דאזלינן עלמא האי דרך על הילוך - כו'

וכבוד המדרגה ; עליית הילוך בחינת כו', דמי הלולא

ועיין עכ"ל . למטה . מלמעלה המשכה - יאספך הוי"ה

באורך . שם לו

שבזמןורצה אמנם דהן משם ראיה להביא מו"ר

מבחינת נמשכת הארץ קדושת עיקר הזה

תשע"ג לך לך פר' דשב"ק דא"ח לג ליקוטי

יוסף עצמות בהיות מקום מכל דייקא , יוסף עצמות

הגון דלאו בצולמא מלובשים הם הרי לארץ , בחוץ

לארץ העלאתם ידי על ואולם הדר , ולא תואר לא להו

הוי ואזי להו דהגון בצולמא ומתלבשים עולים ישראל ,

אשר יוסף עצמות בחינת מעלת הן לטיבותא, תרתי

מעלת והן ישראל, ארץ קדושת שורש הם הזה בזמן

הללו העצמות בהיות באשר להו, דהגון הצולמא

דהגון בצולמא מתלבשים הם הרי קדישא בארעא

להו.

בצולמא וענין להתלבש יוסף עצמות העלאת של זה

אופנים , בשני שיתקיים לו אפשר ליה, דהגון

יוסף , עצמות את משה ויקח דרך על כפשוטו, האחד

יוסף עצמות את בפועל העלה מהימנא רעיא דמשה

ישראל לארץ להו הגון דלאו אתר שהוא לארץ מחוץ

להו. דהגון צולמא הוא ששם

נעלה)והשני היותר דרך (והוא על והוא כפשוטו, דלא

אלא בו נתעסק שלא ממשה גדול לנו מי

הצדיק עצמות להעלות הצורך מן דאין והיינו המקום ,

על ממילא בדרך ברוחניות נעשה הדבר אלא בפועל,

והוא אדם , בני במעשה תלוי ואינו מקום של רצונו פי

של מדות י"ג סוד שהוא בגי"א אותו ויקבור בסוד

בינה . שערי חמשים סוד שהוא נב"ו הר ובסוד רחמים ,

ההתקשרות וזאת ידי על נעשית השנית ההעלאה

בדברי המבואר דרך ועל הצדיק , לנשמת

מוהר"ן ליקוטי בספר רי"א)רבה "ק סימן וזה (ח"א

ע "י אלא זכים למוחין לבוא אפשר ואי בתו"ד , לשונו

משה ויקח בזוהר שכתוב כמו לצדיקים , התקשרות

הוא ויוסף מוחין, בחינת הוא משה יוסף, עצמות את

ע אלא למוחין שלימות שאין היינו, צדיק; "י בחינת

ההתקשרות ע "י ורצ "ל, עכ"ל . לצדיקים . התקשרות

מוחין) בחינת שהוא משה הצדיק (הנקראת לנשמת

יוסף) לארעא (הנקרא עצמותיו להעלות זוכה -

ורצה עיי"ש. הקונטרס, דברי תוכן כאן עד קדישא.

רבינו נשמת להעלות שאפשר מקור לזה להביא מו"ר

הדק המאמר כל עיי"ש רוחניות , בבחי' ישראל לארץ

היטב .

ושאל בספרי טז ] גם מקור לזה יש האם אחד

לזה מקור מביא מו"ר שהרי - ברסלב ,

חב "ד . מחסידי שהיה מלאד "י מהרי"ד מהגה "ק רק

רברבא וענה באילנא מקור לזה יש דאכן מו"ר

במוה"ר אברהם ממוה"ר הליקוטים בביאור

מדבריו וכמבואר - הלשון: בזה שם דכתב נחמן

אחר במקום גם ח"א הקדושים מוהר"ן ליקוטי (עיין

ז ') אות ח' לא סימן עין העליון העדן הוא ה' שבית ,

מוהרנ"ת , במאמר זה מכל ונזכרתי וכו'. ראתה

הלילה כל חשב האחרונה בלילה אדמו"ר שבפטירת

אלהיך ה' בית תביא אדמתך ביכורי ראשית הכתוב

בחלב בשר בהלכות בחידושיו אז עמדו כפי וכו',

בכתבי שמבואר בדעתו עלה כך ושאחר ב '. הלכה

הנשמות גדולי והתעלות הסתלקות סוד שזה האריז"ל

הצדיקוכו'. על רומז אדמתך ביכורי דראשית (היינו

תביא הקרא מסיים זה ועל ראש, בחי' שהוא אמת

ה ', בית הוא דשם ישראל ארץ שהוא אלהיך, ה ' בית

ישראל) לארץ הצדיק להעלות שצריכים .היינו

זה ועיי"ש אין הזה המקום נורא מה כי שכתב: עוד

מ 'ש'ה' בשם הרשום ומשיחו , ה ' בית אם כי

יסובב שעליו דוד , בן ש'למ'ה ' באותיות הנמצא

שגם מבואר שמזה ה'.- לך יעשה בית כי הכתוב

וחכמתו אלקותו בית בעיקר הוא בעצמו ז"ל אדמו"ר

חז"ל המאמר פליאות זה לפי ומיושב (ויק"ר ית '.

עיי"ש) י"ב , אפי פרשה על כי הכתוב אודות על

בבת שחטא בפרטיות קלקולו שבסיבת - וכו', וחמתי

לכל בכלליות והחורבן הקלקול ויצא נתעורר פרעה

משה כנבואת וחכמתו נשמתו כי יען, ישראל ; נפשות

ובנין בבית העיקר היתה - האדם מכל שלמעלה

למשכן ציון תהיה אשר מה כל כי בנה . אשר הכללי

וכסא ומנוחתו שכינתו וזאת יתברך, הבורא כבוד

כביכול ותאותו רצונו בסיבת רק הוא הכל על כבודו,

הגדלים שלמטה ישראל בנשמות שכינתו להיות

לכולם והראש בהמובחר והעיקר אלקינו, בית ,מעדן

דברי מצירופי זה כל כמבואר בית, ראש שהוא

ז "ל ז ',אדמו"ר אות ח' סימן ח "א מוהר"ן ליקוטי (עיין

לנפשך חכמה דעה לד

ס"ז) סימן מוכרח ח "ב בעצמו הצדיק גם ולאשר .

[כמבואר ונשמתו רוחו חלקי עת בכל ולמצוא לחפש

בהם], שמבאר ז"ל מוהרנ"ת ודברי מדבריו זה כל

לנסוע נפשו את למסור בעצמו ז"ל אדמו"ר גם הוכרח

לנצח . מקומו שם ולקבוע יצא ולבוא אשר זה וכל

עם לשם ולבוא לחזור דעת על זולת היתה לא משם

להשתקע ולא זה, לכל המוכרחים ישראל נפשות כל

בתמידות לארץ הקדושים בחוץ מדבריו מבואר .

ד' הלכה לסעודה ידים נטילת הלכות הלכות [ליקוטי

ד' הלכה בסעודה הנוהגים דברים ובהלכות ו', אות

לנאווריטש, נסיעתו בסיפור מוהר "ן ובחיי ו'] אות

מקומות, ושאר בברסלב רועה הוא לבד שעה שלפי

לבד ועירו בארצו הוא והנצחי האמיתי מקומו אבל

פטירתו כל שגם ז "ל מוהרנ"ת מפי נשמע וכן וכו'. וכו'

וכו'. וכו' השעה מפני הדחיה בסיבת זולת היה לא

מ 'ש'ה',"קדש ' תיבות סופי תהיה' נשמת קדשים' כי

ובחוץ ישראל בארץ נמצא משיח משה

ישראל ובארץ הקודש במקום מקומו ועיקר לארץ ,

ר'ב 'י ר 'י'ב 'אותיות לארץ ובחוץ מוהר"ן', ליקוטי (עיין

מ"ח) סימן ריב ח"א מאותיות לבוא הוא העיקר אבל - ;

הזאת . האגרת עכ"ל רבי. לאותיות

קדישין תפוחין דחקל סעודתא

אחד שנהגו חי] ההיתר הוא מה מו"ר את שאל

במקוה קודש בשבת לטבול החסידים

רב מעשה בספר איתא הלא קכ"ה)חמה, בשם (סי'

כלל בשבת לטבול לאנשים אין שאמר : (אפי 'הגר"א

קר) לידי במקוה מלבוא להזהר אפשר שאי משום ,

עיי"ש בהפסדו. שכרו ויוצא רבים דג סחיטה, כן וכמו .

א מחמת בשבת לטבול אסרו האחרונים יסורמגדולי

בכל [מובא גאון האי ר' של דעתו הוא דכן - רחיצה ,

צבי חכם בשו"ת נפסק וכן קנ "ד], דף י"א)בו וז"ל:(סי ' .

בשבת לטבול נוהגות שהיו ע "ד ששאלת וכו' החכם

לטבול. להן והתיר אחד חכם ובא בחול כדרכן בחמין

אדרבנן, ועבר עביד , שפיר לאו דבוודאי נלע"ד

לה עלתה לא בדיעבד אפי' מרבוותא ולמקצת

זה לא כי פנים אל פנים לכת "ר הגדתי וכבר טבילה .

בחמין בשבת הטבילה כי - ה'. בעיני ייטב אותו ולא

וטובלת והעוברת עלמא ; דכולי אליבא אסורה ודאי

למיקרייה ושרי עבדא איסורא ודאי בחמין , בשבתות

הרמב"ם כמ "ש עליה ומנדין בגמ', כדאיתא עבריינא,

מאיר הבית כתב כן וכמו עיי"ש. שכ"ו )ז"ל. סי' (או "ח

רעק"א בשו"ת ג"כ ועיין בחמין . הטבילה לאסור

____________________

cibndג. azk mpn` .rlea epi`e dyw xriydy meyn mrhdc i"yx azke .xriya dhigq oi`c `zi` (:gkw sc) zay 'nba dpdc

ziad azk oke .xriy zhigq exq`e ,exfb opaxcn la` ,'`ziixe`c' xeqi` dfa oi`y xnel wx 'nbd zpeeky (`"id zayn h"t) dpyn

mbe .llk xriya dhigq xeqi` oi`c l"qc rnync (:gkw zay) `"ayxd iyeciga oiir la` .c"a`xd mya (h"vw 'iq c"xei) sqei

dn rcei epi`y l"pd c"a`xd ixac lr azkc -,llk xriya dhigq xeqi` oi`c l"qc 'e`kl rnyn (h"vw 'iq c"xei) sqei ziaa

.xriya dhigq oi` ixde dfa `ki` xeqi` yyg

xtqaד. azk mewn lkn ,zaya leahl `ly xingd `"xbdc b"r`c ,`iany ('x oniq a"g) zebdpde zeaeyz z"eya oiir la`

xyt` `"xbdl mbc my `iane .`rpiva leahl yi 'eke leahl jixv m`y l"vf oiwnext l`ei 'x oe`bd `"xbd cinlzn ycew ixn`

xyt` dliah xizp m`e ,dhigqn xdfdl mircei `ly mrd oendl wx edf zaya leahl xq` `"xbdy dne .zaya dliaha lwdl

jyndae .('v 'iq jeapxhy n"xbdn `"xbd 'lda oiire) .zaya s` leahl mdl yi dhigqn xdfdl lekiy in la` .dhigq icil `eal

(my zexrda c"ky 'nr a"g) zay zegx` xtqa cer oiire .y"iir .`rpiva zaya lah miig utgdy ,on`p crn zecr my `ian

leahl ecitwde ebdp `"rif oifeleen g"xbd mkezae `"xbd icinlzy recic ,xn`y `"hily j`axrie` y"xbd oe`bd mya `iany

.leahl yi zaya s`y `"rif aiyil` y"ixbdn (h"lq `"g) zeaeyz uaewa oiire .y"iir .zaya

תשע"ג לך לך פר' דשב"ק דא"ח להליקוטי

אדם (סי "ז) ובחכמת ס"כ), קכ "ב נודע (כלל ובשו"ת ,

כ"ד)ביהודה סי' או "ח איסור(תנינא שיש שכתבו ,

מותר בפושרין ורק בשבת בחמין עודלטבול (ועיין

ע"ד) סימן ד' או"ח משה אגרות סמכו בשו "ת מה על וא "כ .

חמים . כשהמים ועוד במקוה לטבול החסידים

נתנאלוענה הקרבן כשיטת נקטו שהחסידים מו"ר

משום כלל בה אין במקוה דטבילה שכתב

הבעש"ט הלא מח', בזה שיש והגם מרחצאות. גזירת

נתנאל, הקרבן של כפסקו לפסוק שיש אמר בעצמו

לטבול שנהגו הבעש"ט תלמידי כל הלכו ולאורו

חמה . במקוה בשב"ק

שבת וזה במס' נתנאל הקרבן של במהלשונו (בפרק

ק ') אות כ "ד סי' ע "ב , ל"ד אני מדליקין ומכאן :

והלא וכו'.- יא סימן צבי חכם בשו"ת למ"ש מתנגד

מרחצאות , גזירת בכלל חמין דמקוה שם שיטתו לפי

הדין ובעיקר וכו'. אהדדי דסתרי מילי תרתי הוה א"כ

הוי לא בחמין מקוה מי שטבילת באריכות כתבתי

עכ"ל מרחצאות גזירת .הבכלל

ועוד נזריט] אבני הרה"ק כתב דכבר מו"ר הוסיף

תקכ"ו )זיע"א סי ' או"ח נזר אבני (שו "ת

וכו'. ביותר חמה המקוה ובדבר וז"ל: בזה. להתיר דיש

במי זו במקוה בטבילה למחות שלא לי נראה אך

לטבול מצוה לה, צריך שאין אף - למצוה שמתכוין

מה עפ"י - בכתבים , כמבואר שחרית בשבת שנית

מהרל "ח תרנ"ג)שכתב הטור (סי ' קושיית (סי 'ליישב

עד תרי "ג) בנהר לעבור שהתירו בהא הבה"ג על

אסור. דלשוט בה "ג וכתב מצוה, לצורך צווארו

דא רחיצה התירו דאם הטור, אקרא ,והקשה סמכינן

דרחיצה ותירץ, דקילא . שייטא מותר שיהיה שכן כל

לעבור, אלא לרחוץ מתכוין שאינו משום התירו

דאין להא ודומה לשוט, שמתכוין שייטא משא "כ

עכ "ד . שופר. להביא שטין

שבתוזה דשלהי המשנה קשר(קנ "ז .)טעם שקושרין

קשר והיינו מצוה , לצורך קיימא של שאינו

הטור כתב וכן מדרבנן, שי "ז)שאסור ולכאורה (סי' .

ומשום בעלמא, מצוה משום שבות שרינן איך יפלא

טוב . דיום שבות אפי' התירו לא שופר

עשוי אך שאינו היינו קיימא של דשאינו הדבר הוא

לשעתו אלא צריך אין והוא ימים ז' קודם להתירו

הוא והשבות לכתחילה, מותר הוא אחד , ליום ועשוי

כלל, לזה מתכוין ולא צריך אין והוא ימים ז' שמקיים

לכתחילה . ס"קמותר טוחן מלאכת טל באגלי (ועיין

סק"ב) סוף ובפתיחה ל"ב , אות בנידוןל"ח כן ועל .

המים , חמימות צריך ואין לטבול רק שצריך דידן

מצוה . משום לכתחילה שרינן

שרינןואם לא לטבילותא, דבטלוה כיון לומר תמצא

גם זה לעומת הא האי, כולי מצוה הוי דלא

שכתב כמו בעלמא איסור רק שבות הוי לא רחיצה

בביצה יא.)הרי"ף הרי "ף רבו (בדפי דהא ועוד .

שרגיל למי ג"כ מתיר מהרי"ל ובתשובות המתירין .

ומתכוין נהנה באמת אם אף כן ועל השנה. כל לטבול

לקריו בטובל ביו"כ וכן שרי, בדרבנן הערמה לזה, גם

ג"כ . רחיצה להנאות יתכוין שלא דקדקו אם לא אך

בכתבים דאיתא משום רק טבילה צריך אין באמת

לכתחילה, להתיר אין בזה שנית, שחרית שיטבול

שלא זה כל רק בזה, גם היתר הנוהג למחות אין אך

מיד. ולצאת בכניסתו תיכף לטבול רק במקוה לישב

למחות. שבידו מי למחות מחוייב שם לישב אך

עכ "ל.

והוסיף נתנאלכ ] הקרבן בין נפק "מ יש דבזה מו"ר

צריך נזר האבני דלפי נזר , האבני עם

____________________

oiwilcnה. dna wxta l`pzp oaxw xtqa izi`x oicd sebae :(c"`a) l"fe azky (c"k 'iq `pipz g"e`) dcedia rcep z"eya oiire

azky xnel biltne .di`x ilae mrh ila `zln azk mpn`e .ze`vgxn zxifb llka epi` oinga dewn in zliahy azky (c"k 'iq)

mixac lawl epilr oi`e :l"fe azke l`pzp oaxwd lr siqed d"k 'iqae .enrh epl xxia `ly xac lr jenql epl oi`e ,zekix`a

.gayl mrh `ed m` mrhd mi`ex ep` oi`y

לנפשך חכמה דעה לו

ותיכף לטבול ימהר אלא במקוה, לישב שלא להקפיד

לשהו ואסור מיד יצא הקרבןבכניסתו לפי אבל שם; ת

לזמן במקוה לשהות גם להתיר מקום יש נתנאל

בו דאין מכיון ביותר , חמה במקוה לטבול וגם מרובה

בזה . חשש שום ואין מרחצאות של הגזירה כלל

נתנאלוהנה הקרבן על החולקים השיטות לפי אפי'

ולכן מקוה, על גם חז "ל גזרו שאכן וסוברים

הרב , השו"ע כתב כבר - חמה , במקוה לטבול אסור

היינו בו. סולדת יד הם המים אם רק הוא דהאיסור

[כפי תשובה הדרכי כמו סובר הרב שהשו"ע דמשמע

הוא בו סולדת יד של שהשיעור נאה ] חיים ר ' שיטת

[ולכן בו. לרחוץ אנשים רוב שיכולים מעלות , ארבעים

מדי יותר חמה במקוה לטבול שלא להקפיד עכ"פ נכון

בביאור עוד ועיין מעלות ]. מארבעים יותר שהוא

במים)הלכה ד"ה שכ "ו רעק"א (סי' דברי את שהביא

הקדמון) אמונים שומר שו"ת צער(בשם דבמקום

להם שיש אנשים הרבה יש ולכן עיי"ש. לרחוץ , מותר

להיתר. צד עוד להם יש ולכן קרה, במקוה לטבול צער

טהרהועיין סדרי בספר קצ"ז)עוד סי ' שהאריך (סוף

לטבול שנהגו דבמקום ומסיק , זה , בענין

משום טעמו שעיקר ועיי"ש בידן . למחות אין בחמין

שבותין. משאר טפי קילא בחמין רחיצה שגזירת

חייםועיין דברי כ"ו )בשו"ת סי ' או "ח שכתב (ח"ב

- בשבת לטבול בחמין המקוה אודות וז"ל:

טהרה הסדרי אך דאסור , נראה דין סי 'ע"פ סוף (יו "ד

בזה,קצב) להאריך אין אך נהגו מיקל, שכן כיון

לישראל להם והנח היתר דורינו להשים גדולי אבל .

נכון אך יניח . ולא דאסור לי נראה בשבת חמים מים

עכ "ל, בשבת . למקוה חמין להחם קולא לנהוג שלא

עיי"ש.

והוסיף שלמה כא] אהל בספר דמובא לומר , מו"ר

היה זיע "א שלמה התפארת שהרה "ק

בשב"ק למקוה לילך שיקפידו חסידיו לעורר נוהג

ולכסות קודש שבת בערב המקוה לחמם וצוה בבוקר,

ועי"ז המים, יתקררו שלא כדי שב "ק בליל המים את

זאת מספרים וכשהיו חמה . במקוה בבוקר יטבלו

אותו משבח היה זיע "א מקאזמיר יחזקאל ר ' להרה "ק

הו לזה דהטעם ואמר הוא מאוד , חמה שמקוה א

השיחות בספר עוד ועיין עיי"ש. לפרנסה. מסוגל

(19 עמוד מליובאוויטש (תש"ב הריי"ץ שאמר

אצל נחשבת התפילה לפני בבוקר בשבת שטבילה

בהתבוננות לתפילה כסגולה הראשונים החסידים

עיי"ש. דבקות . של והתעוררות

ומענין ישיבה כב] ענין על ג"כ מו"ר דיבר זה

עצרת.- בשמיני לארץ בחוץ בסוכה

סוכה במס' בגמ' ע "א)דהלא דמיתב (מז מבואר

תלמידי נוהגים כן ואכן מברכינן .- לא ברוכי יתבינן

אבל מברכים . אינם אבל בסוכה יושבים שהם הגר "א

גם עצמו וסמך כלל, בסוכה יושב היה לא הבעש"ט

נתנאל הקרבן דברי על ה'בזאת סימן דסוכה (פ"ד

ז ') בסוכה אות לישב אין רוחות או צינה יש שאם

עיי"ש. עצרת . בשמיני

זיע"א וידוע מלובלין הכהן צדוק ר' הרה "ק דרבינו

צדק משיב בספרו הנדפס שלם קונטרס כתב

ק ') אות עד א' מאות שם סוגיא (עיין וללבן לברר כדי

בסוכה לישב שלא החסידים מנהג את ומצדיק זו,

כתב שהמהרש"ג ידוע כן וכמו עצרת. בשמיני

חיים הדברי של מנהגו ליישב כדי ארוכה תשובה

עצרת . בשמיני בסוכה יושב היה לא אשר

ונעתיק אלעזר,כג] המנחת של מתשובה חלק כאן

אשר זיע"א, ממונקאטש אדמו"ר כ "ק

בשמ"ע בסוכה לאכול שלא מנהגנו את מאוד מצדיק

תרגימא מיני ואוכלין בסוכה מקדשין ביום [רק

הבית]. בתוך הסעודה וממשיכין

אלעזרוזה מנחת בשו"ת דבריו סי 'תוכן ד' (חלק

אבותינו לא) ממנהג נהגנו מדוע שאלוני אשר :

עצרת בשמיני לישב שלא זי"ע הגאונים הקדושים

ולאכול בסוכה ביום בה לקדש רק כלל, בלילה בסוכה

תמה ולא בביהמ"ד. אח "כ והסעודה תרגימא , מיני

על רק כן , עושין העולם רוב אשר על כך כל כת "ה

בכל נזהרים אשר הגדולים מעשה ואנשי חסידים

המצות , בכל ועוז שאת ביתר והדקדוקים החומרות

תשע"ג לך לך פר' דשב"ק דא"ח לז ליקוטי

בסוכה כדמסקינן יעשו לא בזה ע "א)ומדוע (מ"ז

יתבי מיתב ופסקינןוהילכתא מברכינן , לא ברוכי נן

בשו"ע א')כן סעי ' תרס"ח במנהגי (סי' ונמצא .

לישן ביותר עוד שהחמיר מווילנא זצ "ל הגר "א

חפץ ע "כ קר. העת היה אם גם בשמ"ע אז בסוכה

כפי הנה בעהי"ת. בזה דעתי חוות לשמוע מעלתו

בעל מדינוב זי"ע הגה"ק זקיני בשם באמת ששמעתי

לישב נהג מונקאטש אבדפה "ק בהיותו יששכר, בני

מזקנים ששמענו כפי בסעודותיו בסוכה בשמ "ע

מאנ"ש שהיו פה , עוד שמצאנו חכמים תלמידי

ותלמידיו.

רק אך ונהג מנהגו שינה הנראה כפי דינוב בק "ק

עצרת שמיני ביום המוציא ברכת ולברך לקדש

הסעודה . ליגמור לביהמ "ד לילך ואח "כ בסוכה ,

נהגנו וכן כנ"ל, ביום לקדש רק נהג זי"ע ואאזמו"ר

נתנאל הקרבן מדברי הוא דברים של וטעמן אחריו.

לא בלולב וז "ל : בסוכה , שם והרא "ש התוס ' דברי על

שהוא לפי בספק, בשמיני הלולב שיטלו כלל לתקן רצו

בו שנוהג מילתא ומינכרא לטלטול ומוקצה יו"ט

עליו עריבה שסוכתו פעמים סוכה אבל חול, מנהג

הקרבן זה על וכתב עכ "ד . ביו"ט, אפי' בה ואוכל

רוחות או צינה עת יום באותו אם אמנם וז "ל : נתנאל

ביום בסוכה לאכול הראו מן אין אויר, שינוי שום או

עכ "ל. שביעי. ספק שמיני

בשמיני וכיון אז הוא השנים ברוב שבמדינתינו

יארע אם וגם כבר , ורוחות קור עת עצרת

אינו אמנם זורח , והשמש צלול יום עוד שהוא לפעמים

נודע ואדרבא עליו, עריבה סוכתו שיהיה חום יום עוד

עול מחמת רק ג"כ ימים הז' בה שיושבים לכ "ע

שאינו כיון החום , מפני הצל עריבות מפני ולא המצוה

שפיר ולפי"ז במדינתינו. דסוכות ביומי עוד כ"כ חם

עצרת בשמיני בסוכה יושבים שאין מנהגינו נכון

במדינות הוא יתבינן דמיתבי בגמ ' דאמרי' ומה כנז '.

ולא עליו עריבה סוכתו שם אשר בבל בארץ החמין

כן שפסק המחבר מרן וכן מצוה. לשם שהוא מינכר

כנזכר. במדינותינו זה ל "ש אבל הקדוש, בארץ היה

בסוכה ואם לישב בזה נחמיר לא למה תאמר

כ"כ מחוייב דאינו נאמר אם גם בשמ "ע ,

שאמר דמה דפשיטא כנ "ל , הקרים במדינותינו

בשמ"ע צינה בעת לאכול ראוי דאין נתנאל הקרבן

דמינכר כיון תוסיף בל חשש מחמת היינו בהסוכה

נאמר אם וא "כ בה יושב מצוה לשם רק שהוא

לאו לענין הוא גדולה קולא חומרא הך הא להחמיר ,

רק הוא והחומרא תוסיף דבל ספק דאורייתא לענין

דירחא . בקביעא בקיאין דאנן כיון דרבנן,

ואפשר בהם כד] שיש המדינות באלו דבכה "ג עוד

רבנן תקינו לא האלו בזמנים צינה

וגם וכנז '. בשמ"ע יתבינן דמיתב לומר כלל מעיקרא

במג "א במקומו כן הוא ב ')מפורש ס"ק תרס"ח (סי'

וביום שמ "ע בליל בה יושבים שאין הנוהגים אלו טעם

כן על תוסיף , בל חשש משום שהוא - בה אוכלים

ממ "ש וכן עיי"ש. בבית. שאוכלים בלילה מפסיקין

בסוכה הסעודה חצי שאוכלים מנהג ליישב שם בט "ז

לזה ברורה שראיה הט"ז וכתב בבית , הסעודה וחצי

להפטר חכמים התירו ולמה שכתב תנחומא ממדרש

הגשמים על להתפלל כדי חג , של אחרון ביו"ט מסוכה

דמשום הט"ז כוונת ג"כ נראה עיי"ש. שלם . בלב

ברורה ראיה זה מה דאל"כ כנז', תוסיף בל חשש

מיתב פסקינן דבגמרא כיון מהמדרש, הט "ז שהביא

בין וכן כולה, הסעודה דכל פשוט וא "כ וכו', יתבינן

דבכל וכיון בסוכה.- לאכול מחוייב ביום בין בלילה

דידן, כגמ ' הלכה המדרש עם חולקת דהגמ' מקום

ודאי אלא בזה. להלכה מהמדרש ראיה אין שוב וא"כ

דעל להסתפק שיש כיון להט"ז ליה דסבירא בע "כ

להתחייב הש"ס חכמי כיונו לא צינה של שלנו אופקים

שפטרו יכריע המדרש בכה "ג כרחיך על כנז ', לישב

שלם . בלב הגשמים על שיתפללו כדי מהסוכה חכמים

בספרוכן מהראשונים בראשון מקורו ראיתי עוד

הביא סוכה בהל' ז "ל לרש"י הגדול הפרדס

לקדש כן נוהגים היה שמואל ורבינו אלעזר שרבינו

אוכלים היו ביום ולמחרת בביתם בלילה ולאכול

ומג "א)בסוכה הט"ז כדברי הלוי (והיינו יצחק ורבינו .

לנפשך חכמה דעה לח

בזה . נסתפק ובזקנותו בילדותו, כן ג "כ נוהג היה

ורבינו ורבותיו שרש"י העיד אלכסנדרי ורבינו

בסוכה . בלילה יושבים והיו חולקים היו הלוי שניאור

עיי"ש. עכ "ל,

ז"ל.עכ"פ מהראשונים בגדולים כבר נפתח הדבר

בסוכה בלילה ישבו שלא אלו כוונת ובע"כ

דכיון לומר ואין כנ"ל. תוסיף בל חשש מפני בשמ "ע

דאין במג "א שם כמובא המרדכי בסוכה דכתב ישנים

א"כ בסוכה, השינה על מברכים דאין משום בשמ "ע

אז מברכין דאין באכילה משא"כ היכרא , ליכא

בשמ "ע . בה אוכלים כן על היכרא , ואיכא בשמ "ע

וא"כ בשמ "ע בה ישנים דאין כיון י"ל וא "כ עכת"ד.

דשמ"ע היכרא איכא בה ישנים שאין גופא בהך

אם גם תוסיף בל חשש שייך לא ושוב ימים, מבשאר

לאכול שלא להפסיק צריך ואין ויום בלילה בה אוכל

דבמדינות דכיון אומרת זאת כנז'. שמ"ע בליל בסוכה

הרמ "א פסק המרדכי )אלו בשם ב' סעי ' תרל"ט (סי '

ישנים שאין בסוכה בשינה להקל עכשיו דנוהגים

צער, משום והוא - במצות המדקדקים רק בסוכה

הקרים . במדינותינו הצינה מפני לישן צער דיש

שום הוי לא בסוכה ישנים שאינם העולם לרוב ולפי"ז

בסוכה ישנים שאינם כיון בה יאכלו אם בשמ"ע היכר

בלילה , בה אוכלים שאין וכיון דסוכות. יומי בז' גם

רק או כנז ', הסעודה חצי לאכול רק ג"כ ביום מקילים

בה הפסיק שכבר דכיון תקשי ולא ביום. בה לקדש

סעודתו כל יאכל עכ"פ ביום א "כ בבית , שאכל בלילה

שם .

בספרעל בגויה .- גניז וטובא בגו דברים דיש י"ל זה

בנימין בר ' יוסף מוהר"ר להגאון קודש מקראי

ושם מהראשונים , ז "ל לסוכותסאסיגה כ"א (פרק

הספר) בסוף נראה שהוא שהסוכה ומפני וז "ל : כתב

מהמזיקים נצולים שאנו וכו' מאויביו כבורח

ונסים בורחים בהיותנו גלות , ושעבוד ומקטריגים

צל תחת ולהתלונן לחסות ובאים ממשלתם ממקומות

רמז שהוא עצרת חג בשמיני לכן וכו', שלומו סוכת

כולם לקרוא ברורה שפה העמים אל שיהפוך לעתיד

ומלכותו הארץ כל על למלך יהיה לבדו והוא ה' בשם

ולא שטן לא מקום בשום יהי' ולא וכו' משלה בכל

ושמו אחד ה' יהיה ההוא ביום כי רע , פגע ולא מזיק

לצאת עצרת חג בשמיני האדם צריך ולכן אחד,

נראה בסוכה והמקדש בה, לקדש ושלא מהסוכה

והיוצא ח"ו. יתברך וממשלתו במלכותו כממעט

חג שמיני ביום כלל בה אוכל ואינו לגמרי מהסוכה

לו נחשב חג, של אחרון יום עתה שהוא עצרת

לרמז בא שעליו העתיד על כי ברבים, שמו כמקדש

לעיני ונודעתי והחקדשתי והתגדלתי נאמר הזה היום

בימינו. במהרה יהיה אמן ה' אני כי וידעו רבים גוים

עכל"ה .

ומי דברים כה] הרואה ה ' דבר את הירא האיש

בסוכה היושב על כאלו ונוראים חמורים

בקדושה מהראשונים וגדול גאון מפי יוצאים בשמ "ע

לנו אין כי והגם לבבו, יחרד ולא דברי וטהרה אלא

בזה שיש כיון מקום מכל בשו"ע , והנפסק בגמ' חז"ל

נפל וא"כ לקרירי, חמימי בין חלוקים ופשורי עקולי

בסוכה לישב הלכה לדבר עצמו לתקוע בבירא פיתא

הקרים מקומות בכלל שהוא במדינותינו בשמ "ע

כנ"ל.

בארץ ואין רק קודש מקראי בספר דמיירי לומר

ראיה אין וכן שני, יו"ט שייך לא ששם ישראל

יום עתה שהוא שמיני ביום שכתב מלשונו לזה,

שמחת הוא האחרון יום בחו"ל ואילו חג, של אחרון

דגם כיון כלל הוכחה אינו זאת התשיעי, יום תורה

הזה החג עצרת שמינו יום אומרים תורה בשמחת

דשמ"ע דיומא ספיקא רק הכוונהוהוא בפנימיות (וגם

התפשטות שהוא ראשון יום של הכוונות שני ביו"ט

הרמ"ק וכמ"ש העמים בין בגליות כביכול השכינה

נערב) אור בס' יום ז "ל אותו קורא שפיר ע"כ -

המחבר דהא כמובן . דאורייתא ליו"ט היינו אחרון,

ממדינתינו, סתם ומיירי כנראה, בחו"ל היה הסופר

דמיירי לפרש ליה הוה וגם חו"ל. שהוא העולם ורוב

קצת קשה בא"י רק מיירי אי וגם ישראל . בארץ

כיון בשמ "ע בה ולישב בסוכתו לקדש קס"ד דהאיך

תשע"ג לך לך פר' דשב"ק דא"ח לט ליקוטי

מעולם . דיומא מספיקא שני יו"ט היה לא בא "י ששם

כזה להקשות יש ולכאורה בחו"ל. דמיירי ודאי אלא

להפטר ממ"ש תנחומא ממדרש הנ "ל הט "ז ראיית גם

על להתפלל כדי חג של אחרון ביו"ט הסוכה מן

תנחומא המדרש מיירי ודלמא - שלם בלב הגשמים

יו"ט בכניסת מיד לביתם נפטרים בודאי ששם בא "י

ראי' שהוא הט "ז זה על שכתב ובפרט חג , של אחרון

בא"י. מיירי דלמא הוא ברורה ראיה ומה ברורה,

אולם המדרש כו] מלשון דייק דהט "ז לתרץ יש זה

להפטר חכמים התירו ולמה שכתב

היתר איזו בא"י מיירי ואם וכו', אחרון ביו"ט מסוכה

שום עוד שאין כיון לביתם להפטר בזה שייך חכמים

לשם כשמכוין תוסיף בל הוי אדרבא, בשמיני, מצוה

שתקנו לארץ בחוץ דמיירי ודאי אלא ימים . ח ' מצוה

נכון שפיר וע "כ המועדים. בכל שני יו"ט חכמים

מסוכה , להפטר חכמים 'התירו' ולמה הלשון ומדוייק

החמירו ולא לביתו להפטר חכמים התירו שבזה היינו

כדי והוא ח',- ביום גם בסוכה לישב שני יו"ט מטעם

הט "ז, הוכיח שפיר כן על הגשמים,- על שיתפללו

דהו עלה ברורה .וכתב ראי' א

מנהגים ,וגם מהגהות ומג "א הט"ז שהביא ממה

בבית והשאר בסוכה סעודה חצי לאכול שנהגו

שלם) בלב הגשמים על שיתפללו ידעתי (כדי לא -

רובה אם ההוא, ביום הסעודה של החצי לן פליג מאן

דברי לקיים כדי או כזית , היינו מיעוטה או חצי או

שעושין מנהגנו נכון ולפי"ז וכו'. יתבינן מיתב חכמים

הבאה פת כביצה שם ואוכלים ביום קידוש רק

שיעור לן פליג ומאן - סוכה חיוב שיעור וזהו בכיסנין

מפורסם מגאון ושמעתי הלז. ביום הסעודות חצי

עצרת שמיני בליל כי מנהגו שהיה ז"ל, אחד וצדיק

העת בחוץ אם התפלה אחרי בביהמ"ד שואל היה

והלך קר , האויר כי אנ"ש תמיד לו והשיבו וחם צלול

קר כשהאויר כי והיינו לאכול.- חסידיו עם לביהמ "ד

הנוהגים טעם י"ל ואולי כנ"ל. תוסיף בל חשש הוא

כנ "ל) המג"א שמ"ע (מ"ש וביום בבית בלילה לאכול

בעת ובפרט יותר , קר בלילה רוב עפ"י כי בסוכה ,

בסוכה.- שאוכל כנ"ל, תוסיף בל חשש והוי ההיא,

ועיי"ש דבריו. עכתו"ד קצת. חם ביום משא "כ

זה . בענין עוד שמאריך

אמרו הבחורים כז ] מן דאחד חו"ל)למו"ר של(מן

הנשואין לפני עומד מדרשינו בית

ונענה לחו"ל . שחוזר לפני האחרון שבת הוא זו ושבת

לומר עצמו להכין צריך הוא הרי דא"כ ואמר מו"ר

דכן התורה , קריאת לפני בשחרית למחרת דרשה

הקדוש. המנהג היה

בלילוסיפר עומד והיה חתן היה הוא דכאשר מו"ר

אליו ניגש שלו, החתונה שלפני קודש שבת

דאתרא מרא שליט"א האלפרין אלחנן ר' הרה"צ

ואמר יצ"ו, גרין דגולדעס דאתרא ומרא דראדימשלע

החתונה שלפני דבשבת מדרשו בביתו מנהג דיש לו

הוא הרי ולכן התורה, קריאת לפני דורש החתן

למחרת שיאמר דרשה לעצמו שיכין ממו"ר מבקש

מו"ר רצה ובתחילה הקודש. הקהל כל לפני בביהמ "ד

שחרית בתפילת שמאריך בתירוץ ממנו להשתמט

קריאת לפני יאחזוו הציבור כאשר התפלה יגמור ולא

דהרי תירוץ זה דאין הנ"ל הרה"ג לו ואמר התורה .

כל מכוונים דהיה בעש"ט תלמידי הרבה נהגו

כשלעצמו והתפלה התפלה , לפני זמן הרבה הכוונות

יתנהג מו"ר גם וא "כ זמן, הרבה כך כל לוקח היה לא

הקהל. כל עם ביחד התפלה יגמור אכן ועי"ז ולא כך

דרשה . לומר צריך והיה ממנו להשתמט בידו היה

ואמר שלו כח] הדרשה את זוכר דעדיין מו"ר

הרמב "ם , על קושיא על מיוסד שהיה

בהקדמתו כותב הרמב "ם להלכות (בהכותרת)דהנה

ארבע בכללן יש אישות הלכות לישנא: בהאי אישות

וזה תעשה לא מצות ושתי עשה מצות שתי מצות

א' פרטן, וקידושין הוא בכתובה אשה שלא לישא ב ' .

שאר ימנע שלא ג' וקידושין . כתובה בלא אשה תבעל

מצות וביאור ממנה. ולרבות לפרות ד ' ועונה. כסות

שהעיקר מדבריו ומובן עכ"ל . ל '. אלו בפרקים אלו

משום רק הוא והקידושין אשה, 'לישא' הוא המצוה

בלעדיו. אשה לישא שא"א

לנפשך חכמה דעה מ

הרמב "ם אבל כותב א אח "כ פרק אישות (הלכות

ב ') שלהלכה עשה מצות אלו וליקוחין וז"ל:

בכסף נקנית האשה דברים משלשה ובאחד הם , תורה

הוא הקידושין שעצם משמע הרי וכו'. בשטר או

''נישואין''. מצות לקיים כדי אמצעי רק ולא מצוה

פרק ורצה בריש הידוע הר"ן דברי עפ "י לתרץ מו"ר

דקידושין הרי "ף)ב ' בדפי ט"ז וז"ל,(דף

מבשלוחה יותר בה דמצוה מתניתין -אשמעינן

לה יש מ"מ ורביה בפריה מצוה אינה דאשה דאע"ג

מצותו לקיים לבעל מסייעת שהיא מפני .מצוה

האשה שאין דלמרות מחדש דהר "ן היינו עיי"ש.

שאי כיון אבל ורביה פריה במצות כלל מחוייבת

היא הרי לכן האשה בלי פו"ר מצות לקיים אפשר

מקיימת היא וגם מהמצוה חלק נעשית בעצמה

פו"ר. של מצוה איזשהי

דאיה"נועפי"ז דידן , בנידון גם לתרץ מו"ר רצה

דהעיקר אשה 'לישא ' הוא המצוה שעיקר

בלי אשה לישא אפשר אי אלא הנישואין, הוא

ממצות חלק הם גם נעשים ולכן וכתובה, קידושין

מצוה . בהן יש עצמן בהקידושין וגם נשואין ,

והוסיף חלקי כט] בחי' הם ונשואין דקידושין מו"ר

תמיד וצריכים ונסתר , נגלה התורה

צדיכים הנגלה לימוד דבעת יחד גם שניהם לקשר

הרי הסוד תורת לימוד ובעת נסתר , עם זאת לקשר

מגלה הוא הרי דעי"ז התורה , לנגלות לקשרו יש

ומעלתו כחו הוא דזה מובן כן וכמו היחוד. שלימות

עם שבכתב תורה בחי' שהוא חתן שמקשר שדכן, של

נגלה בחי' ג"כ שהוא שבע"פ , תורה בחי' שהוא כלה

שזוכה עי"ז מאוד גדול ומעלתו זכותו ולכן ונסתר,

ועי"ז גמור באחדות התורה חלקי שני ולקשר לזווג

ית"ש. יחודו את שאת ביתר מגלה

ואח"כ חתןל] שמחת האם לדון דיש מו"ר אמר

הכלה או החתן לשמח הוא עניינה וכלה

כתובות במס' דהנה יחד .- גם שניהם כיצד (יז .)או :

שם הידועה הסוגיא וכל וכו', הכלה לפני מרקדין

אר"י רשב "נ ואמר וכו', הכלה את שמחו דהתנאים

על לחבבה כדי שבעה כל כלה בפני להסתכל דמותר

וואסרמאן הגר"א דברי בזה ונודעו וכו'. וכו' בעלה

שם : שנכתב התלמידים וז "ל שיעורים, בקובץ הי"ד

זה מלשון משמע לכאו' הכלה, לפני מרקדין כיצד

לזה אין אבל 'הכלה ', את לשמח היא המצוה דעיקר

איהי, ולא ורביה בפריה מיפקיד איהו דאדרבא טעם,

היא חתן דשמחת ו' בברכות הגמ' מלשון משמע וכן

לפניה אומרים מה כאן רש"י פירש כבר אבל המצוה ,

מי להלן כמ "ש מקחו את לשבח החתן בשביל והכל

קוב"ש. בס ' הכותבים עכ"ל וכו', השוק מן מקח שלקח

שמחת ויש דתכלית נקיט דמתחילה בדבריו לעיין

בפו"ר מיפקד דהוא משום לשמחו הוא החתן

מפני דהוא נקיט דבריו בהמשך ואילו היא , ולא

זה דין והרי בפניו, המקח לשבח צריך מקח דהקונה

נאמרו שלא וב "ה ב "ש וכדברי שהוא מקום בכל הוא

בכל אומרת זאת אלא וכלה, בחתן רק אלו דברים

זה טעם וא "כ הקונה, בפני לשבחו שצריך מקח הקונה

דאדרבה לעורר יש ועוד כמובן . הוא פו"ר משום לאו

את לשבח שצריכים מחמת היא שמחה האי דאם

בפני החתן את לשבח דבעינן י"ל שפיר א"כ המקח ,

כעת נקנתה דהכלה מפני והוא להיפך, ולא הכלה

ידיו מתחת לצאת תוכל לא והיא לבעלה לצמיתות

מתי לגרשה דיוכל בעלה ומשא"כ בכך , שירצה עד

המקח שבח דמשום נותנת הדין שורת וא "כ שירצה,

להיפך . ולא כלתו בפני החתן את ישבחו

וואסרמאןאמנם הגר "א דברי להצדיק יש זה על

של מקחו היא הכלה סוף כל סוף דהא הי"ד

הכלה . של מקחו הוא החתן ולא החתן,

והנה כתובותלא] במס' מקובצת בשיטה (שם)עיין

שכתבו הר "י תלמידי בשם שמביא

על לחבבה כדי הוא ושמחתה הכלה דקילוס דטעמא

בהמאירי ג "כ מבואר וכן לשמח (שם)בעלה, דמצוה

במטה ועיין עליו. לחבבה כדי הכלה ואת החתן , את

אך)משה ד"ה חתנים בשמחת פ"ב כלה (הכנסת

בישעיה הכתוב אמר אמאי ה)שהקשה ומשוש (סב

להיפך גם ולא כלה על חתן)חתן על כלה ,(למשוש

תשע"ג לך לך פר' דשב"ק דא"ח מא ליקוטי

בברכות ב)וכן ואינו (ו חתן מסעודת דהנהנה אמרו

לתרץ וכתב הכלה . שמחת הוזכר ולא וכו' משמחו

לשמח הוא המצוה עיקר כי נראה הפשט דרך וז "ל ,

שתהא כדי לפניו הכלה ולהלל ולשבח החתן את

אשה אבל לגרשה, בעיניו קלה תהא ולא עליו, חביבה

עכ "ל. לה . ניחא דהו דהו בכל בכל באשה (וכוונתו

קידושין דמס' ב' פרק בריש הגמ' לדברי לה ניחא

וכו') דו טן למיתב .דטב

בשו"ע והנה א')נפסק סעי ' שס סימן דעה דאם (יורה

מלפני המת מעבירין בזה , זה וכלה מת פגעו

מקדימין ולזה, לזה כדי בעיר אין אם וכן הכלה ,

וכתב המת . קוברים כך ואחר לחופה, הכלה ומכניסין

למצות קודמת החיים מצות דלעולם וז"ל, הש"ך

משום לחופה להכניסה הכלה מצות ועיקר המתים ,

רוח דהש"ך חזינן הרי עכ "ל. וגו'. בראה תהו לא

הנ "ל שיעורים הקובץ כהבנת ודלא עמו, היתה אחרת

ג "כ חזינן ומ"מ הוא. המקח שבח דמשום דכתב

כדי "איהי" לשמחה הוא הכלה שמחת דעיקר מדבריו

דלא הם ולכאורה בראה . תהו לא מצות שתקיים

ששמחת שנקטו יונה רבנו ותלמידי המאירי כדברי

מדבריו ואילו בעלה, על לחבבה כדי הוא הכלה

בראה . תהו לא קיום משום לשמחה שהמצוה משמע

משה והנה המטה שכתב במה קצת להעיר יש

בש"ס הוא וכן לה , ניחא דהו בכל דאשה

וא"כ ארמלו, מליתב דו טן למיתב דטב דוכתין בכמה

לשמחה . צריכים מה לשם לדעת יש

הכלה ואולי דשמחת טעמא להש"ך דגם לומר יש

כוונתו: וכך בעלה, על לחבבה בכדי הוא

תיקנו ע"כ בראה תהו בלא מצווה דהאשה דמאחר

ואחר כך , ידי על יחבבה שבעלה בכדי לשמחה

ג "כ תקויים וממילא יעזבנה , לא אזי שיחבבנה

דאין ונמצא בראה. תהו לא מצות היינו מצוותה ,

לקיים תרצה עצמה שהיא בכדי אותה לשמח הכוונה

אלא הש"ך , דברי וכפשטות בראה תהו לא מצות

ורוקדים שמשמחים ע "י ישמח שהוא המצוה דתכלית

ועי"ז יגרשנה ולא יישאנה וממילא לכלתו ומקלסין

וכו'. בראה תוהו דלא מצוותה יתקיים

לשבח וכמו רק היא דהמצוה לומר אפשר אי כן

כלל, בשמחה ונושא צד אינה והיא מקחו,

בט"ז איתא שמ"ב)דהנה ימי (יו"ד ז' מחילת גבי

המשתה ימי דז ' שם: וז"ל אבילות ימי ז' למול המשתה

בהאי להו ניחא לא והם וכלה, חתן לשמח רבנן תקינו

שהתקנה בפירוש הט"ז דכתב הרי עכ "ל. תקנתא.

יכולים יחד גם שניהם ורק יחדיו, לשניהם נועדה

האבילות . ימי ז' שאחר לזמן לדחותה

עניינה ואולי וכלה חתן שמחת דמצות לומר יש

היא ומטרתנו יחד, גם ביניהם הקשר להדק

על ולכן שלה. בראה תהו לא וקיום שלו פו"ר קיום

לשמחם . מצוה יש פדר"א שניהם בצוואת (ועיין

זוכה 'החתן ' את המשמח כל הלשון להדיא דכתב

.וכו')

דיבר דאומרים ב] ממה נשואין בעניני עוד מו"ר

ר "ת דחתן אמת דהאמרי משמיה

הענין להבין יש דלכאורה ת 'מיד . נ 'גדי ח'טאתי

מה וא "כ עונותיו, כל לו מוחלין שלחתן ידוע שהלא

עונות . כלל שאין מאחר תמיד נגדי חטאתי כלל שייך

דוד ויש ר ' עם שהיה מעשה בהקדם הענין לבאר

שהיה ממעזריטש המגיד של תלמידו הרופא

יפסיק שלא לו אמר והמגיד נורא , צדיק תשובה בעל

נוהג היה הרפואות שכתב ולפני הרפואה מעבודת

מאד . וקדוש גדול אדם והיה מהחולה קוויטל לקבל

אחד אותו ראה פטירתו לפני דווי ערש על וכששכב

הצדיק אותו וחשב מאד , שבוכה הצדיקים מחבריו

והימים בזה "ל: לו ואמר נעוריו, מעשה על שבוכה

עשיתי ושלום חס דוד ר' לו אמר יפלו. הראשונים

מ זכות תשובה נעשה ועון עון וכל .ו אהבה

____________________

zeper.ו. oeaygl oey`x `l` ,'eke `ed oey`x ike ,oey`xd meia mkl mzgwle `xnba `zi` :w"lfe (jlie zyxt) iel zyecwa oiir

cr dpyd y`xn el`d miniay xacd oekp zn`a ik ,d`xpde .mipencwd miyxtnd mziprnl ekix`d xy`k xe`ia el oi` dxe`kly

לנפשך חכמה דעה מב

טעמא וידוע דמהאי הצדיקים שאמרו מה עוד

לשאוב ובפסח לתשליך לילך בר"ה נהגינן

זורקין מיראה תשובה דעושין דבר"ה שלנו, מים

את נוטלים מאהבה תשובה דעושין ובפסח העוונות ,

שלנו. מים בסוד שעבר , בר "ה לים שהשליכו העונות

- נעוריך חסד לך זכרתי בסוד אהבה בחי' הוא ופסח

האר"י וברבינו בזהר כמש"כ חסד בחי' הוא דפסח

הכוונות . בשער המועד בדרושי

דהנה מלובליןלג] הכהן צדוק רבינו הרה "ק כתב

הצדיק צדקת בספרו מ)זיע"א (אות

שיהיו עיניו ה' שיאיר עד הוא התשובה עיקר וזל"ק :

מה שכל ויבין שיכיר לומר רצה כזכויות , זדונות

ז "ל שאמרו כמו השי"ת , ברצון כן גם היה שחטא

ע"ב) סוף לא ואתה (ברכות וכו' פסוקים שלשה

לבם את לז)הסבות יח א' וגו'(מלכים הרעותי ואשר

ו ) ד האריז "ל(מיכה שביאר ובחירה ידיעה וכטעם ,

כל אמת , ששניהם כסף , שקל מאות ארבע ספר בסוף

אין שם הבחירה במקום עצמו; בפני במקום אחד

מקום אין באמת שם הידיעה ובמקום לידיעה , מקום

כל שבו אז - העצום זה לאור וכשמשיג לבחירה,

והוא השי"ת ידיעת מעומק יוצאים בלתי זדונותיו

אחד . הכל ורצונו ודעתו

וזוכה ומאחר זכויות הכל הרי כן , רצה שהשי"ת

סוד שזה הכפורים . שביום גמורה לכפרה

עובד היה עצמו האדם עשאהו שאילו לעזאזל השעיר

כל יסוד שהוא יהיה, לא והוא גמור זרה עבודה

מרצון וההסרות העבירות וכל תעשה , לא המצוות

השי"ת רצון ידי על הוא שהשעיר רק יתברך . השם

עבירה . ולא מצוה עוד נעשה לו לשלחו מצווה שהוא

חז "ל פירשוהו מ"ו )וכך פרק אליעזר דרבי ועיין(פרקי .

לעזאזל חלק נותנים שאנו אחרי, פרשת ברמב "ן

ונמצא לו. לתת צוה שהשי"ת מה מצד הרע שהוא

עכ "ל. מצוה . העבירה

וביאור חז "ללד] אמרו דהנה להקדים , יש הענין

שהקלי' היינו חובה, אחרונים מים

"חובה " חיות נקראת ונותנים הולכים אחרונים שמים

שע "י לעזאזל ,- השעיר בבחי' חלקם, שזהו הקלי', אל

יקטרגו לא בצמצום חיותם כדי חלקם להם שנותנים

חיות ליתן להדיא לכוין שאסור לידע יש אמנם עלינו.

צריכים אנו אלא ח "ו, ע"ז של פגם סרך ח "ו שזה לקלי'

מצוה לשם לכוין שצריכים הרמב"ן מש"כ לדעת

מזה הסט"א שמקבל בזה שנעשה ומה בזה, ה' שציונו

השי"ת אלא זאת , עושים אנו לא וכו' מצומצם חיות

כמש"כ הוא וזה ית '. כרצונו בעצמו זאת עושה

הכניע שעי"ז לעשו המנחה יעקב נתינת על בזוה"ק

עשו יודע היה שאם שם שמובא עד לגמרי עשו את

עצמו מאבד היה זו, במנחה ניצחו יעקב כמה עד

איזה לנותן יש עי"ז לאדם מתנה שכשנותנים לדעת ,

____________________

epe`b xcdne 'd cgtn ezbixcn itle lledi elky itl yi` 'd l` aeyl eikxc lk lr zegewt eipir i`cea yi`e yi` lk mixetkd mei

htyp zeidl `ai ik ,dperz `l xy` ytp edfi`e `xi `l xy` xabd ine oica wchvdl leki ine 'd mei aexw ik ux`d hetyl enewa

daeyz `xwp daeyzde .zeer xy` z` owzl elky xd mexna dyri 'd xac lr cxgd `ld eiyrn lk lr ux`d lk htey iptl

dgnya 'd zcear z` cearl daege dacpa daehd 'd cik dwcve mipin 'ce alele dkeq zevna oiwqeryk mixetkd mei xg`e .d`xin

ici lre ,zebbyl ektdp zepecfd d`xin daeyz ici lry l"f epinkg xn`n recie .dad`n daeyz z`fd daeyzd if` ,al aehe

zn`a eiptl miayd zepwza dvexd eicqge eingx aexa `ed jexa yecwde .my `zi` xy`k zeikfl ektdp zepecfd dad`n daeyz

zevn ici lr icy lva zeqgl mi`a ep`y dfd bga ok lr ,'dige ei`hgn eaeya m` ik znd zena uetgz `le' xen`k dad`ae

if` d`xin `edc zekeq cr ok oi`y dn -,zeperd selig didi zevn dnk rcil zeperd dpen f` jxazi myd zad`n miaeh miyrne

zeikfl ektdziy ick zeperd xteqe dpen jxazi myd f` ,myd zad`n `ed f`y zekeqa mpn` .zebby md oiicry llk dpni `l

zelrn ea yiy lr oey`x `xwdl htyn el ik oey`x dfd bgd `xwpy ,`ed oey`x yexit edfe .l`xyi lr miaeh miviln eidie

dvex dxt wpil dvex lbrdy dnn xzei ik ,cinz ritydl jxazi epevx xy`k dkxae daeh epl rityn `ed if`e ,zepeerd oeayg

.l"kr .'ek

תשע"ג לך לך פר' דשב"ק דא"ח מג ליקוטי

שעי"ז לכלב עצם בנתינת וכמו עליו, שליטה של בחי'

נכתבו שכבר אלו בסודות ואכמ"ל תחתיו, נכנע הוא

החכמה בים עיי"ש)באריכות תכ "ד עמוד .(תשס"ח

ח 'טאתי ועפי "ז ר"ת שחתן הנ"ל בביאור לומר יש

זוכה אשר החתן דדייקא ת'מיד, נ 'גדי

תשובה לעשות רק לא יתאמץ הרי עוונות, למחילת

ועי"ז מאהבה תשובה לעשות יוסף עוד אלא מיראה

שלא לו עדיף ולכן זכיות , לחשבון עוונותיו כל יעלו

עוון שכל מאחר שעשה אחד מעוון אפי' ישכח

נגדי חטאתי לו שיהיה ישתדל ולכן לזכות ,- נתהפך

הזכיות . לחשבון הכל ויעלו תמיד

ועוד דלכאורה לה] וכלה , חתן שמחת מענין דיבר

כך כל גדולה מצוה יש למה לדעת יש

את שמצא אחד כמו רק זה הלא החתן, את לשמח

איתא והנה עושה. זו מה לשמחה וא "כ שלו, האבידה

הלכות כג)בליקוטי אות ו הלכה שבת גדול,(הלכות חידוש

מן דאולי מחמת הוא בחתונה שמחין שאנו שהשמחה

צדיק איזה או משיח נשמת יוולד הללו וכלה החתן

הקהל. כל אצל גדולה שמחה נעשה זה ומחמת גדול,

כלונעתיק באמת כי בקיצור: מלשונו קצת

הוא החתונה על ששמחין השמחות

מפיו בפרוש זאת שמעתי כאשר לכאורה, פליאה

שמחה זו מה כלל יודעים העולם שאין שאמר, הקדוש,

ענין על לשמוח ראוי אין בוודאי כי זאת , נושא שזה

שמחת הוא חתונה של השמחה עיקר באמת אך זה .

שאנו מחמת הוא דקדושה שמחה שעקר ישראל ,

מאד גבוה הוא בשרשו זה שענין ומאמינים יודעים

שמו שיקדשו ישראל מזה נולד ויהיה כידוע, מאד

צדיקי שיצאו עד משיח כנ "ל , שיבוא עד גדולים ם

ומזה שמחתנו, עיקר וזה הכל .- שיתקן מדורותינו

ע "י כי החתונה , על הרבה לשמוח לנו יש ודאי

כל כי לדור, מדור הנצוצות מתבררין ישראל הולדות

ע "י יתברך שמו ומקדש מגדל ישראל מזרע אחד

ותשבחות ושירות ותפלות והקדושות המצוות

חייו. ימי כל ועושה שאומר

כי כרמון,לו] מצוות מלאים ישראל פושעי אפלו

מקבל עליו נקרא ישראל ששם זמן וכל

במקום שכתוב כמו ממנו הרבה התפארות השי"ת

הברית תיקון בחינת נמשך זה כל וע "י אחר .-

שלהם ההולדה שע"י מאחר בזה שפגמו לאבותיו

פעמים ישראל שמע שאומר בעולם ישראל בן נמשך

יתברך המיוחד היחיד אחדות על ומעיד יום, בכל

אפלו זה וכל וכנ "ל . הרבה מצוות ועושה שמו,

וקטני עולם קלי נולדים אם אפלו הפחותה בהולדה

כמה נולדים ודור דור שבכל שכן וכל שכן מכל ערך,

עד וגדולים, קטנים וצדיקים וכשרים יראים וכמה

מאד ונורא נפלא חדוש שהוא צדיק נולד שלפעמים

לתקן שיכולין ויש דורות; כמה לתקן יכול שהוא מאד,

יוחאי בר שמעון רבי שאמר כמו כולו העולם כל

הדין. מן כלו העולם כל לפטר יכולני

ומי וגם ואשה, איש מזווג נולד יוחאי בר שמעון רבי

כולם היו למעלה למעלה אבותיו כל אם יודע

הקדומים באבותיו היו בוודאי כי וקדושים , צדיקים

וזכו פשוטים , אנשים וכמה כמה אמו ומצד אביו מצד

אלקים איש ונורא קדוש תנא צדיק שלהם מזרע שיצא

וגילה שהכיר , כמו הקדמון הבורא את שהכיר כזה,

גדולי בשאר וכן שגילה. כמו בעולם אלקותו

וכו', מטמא טהור יתן מי בחינת זה שכל הצדיקים.-

תצא שמהם הארץ עם בבני הזהרו שכתוב, וכמו

בדברי והובא האריז "ל בכתבי שכתוב וכמו תורה.-

ז"ל לז)אדמו"ר סימן מוהר"ן דרשו (ליקוטי בהתורה

פי על מאד מאד הגבוהות הקדושות שהנשמות וכו',

זה דרוש כמבואר הארץ, עם ע "י דוקא באים רוב

אברהם יציאת ענין שזה האריז "ל , בכתבי באריכות

נשמת שגם שם שמבאר עד וכו', עקיבא ורבי מתרח

עיי"ש. כאלו. מבחינות דייקא תבוא משיח

ואמן אמן לעולם ה' ברוך