"גליון אוהב ספרים"

שמח ו שש

אוהבי ספריםחברי להגיש ל

ספר חדש שיצא זה אתה לאורידיעה ודוגמא מ

את החייםהבית ואת ספר שיאיר לכם ה

ספר חובה בכל בית

על סדר השו"ע הלכות – יחודי שאין כמוהוהלכה ספר של מרן הסטייפלער זצ"ל, ומרן נדירות לצד תמונות

הגר"ח שליט"א.

ספר הלכה שיאיר לכם איך להתנהג ע"פ השולחן ערוך במעגל השנה

צאו וקנו ותהנו

להשיג בכל חניות הספרים הגדולים ברחבי העולם

03-618-9795לפרטים

גליון אוהב ספרים

תר מארבעת אלפים אנשים פרסום ברחבי העולם ליו

אוהב ספרים לא ישבע ספרים

רבבות קוראי "ויאמר הנני" ו"קול חוצב" ייהנו מיצירה נוספת מבית היוצר.

להשיג בחנויות הספרים המובחרות ובמוקדי המכירה בערים החרדיות

לא יאומן כי יצולם

מודיעין עילית: ברלין - אבני נזר 10, רוזנטל - קצות החושן 9, כהן - נתיבות המשפט 49, אריאל - פוניבז' 10 בני ברק: לשינסקי - קהילות יעקב 66 ג', טורק - מלצר 8, גולדשטוף - יהודה הנשיא 52,

סלושץ השומר 69/א, רוזנברג חפץ חיים 10 ירושלים: גרליץ אמרי בינה 14

כשהמצלמה מלווה חיים של גדלות תורה יראת שמים ודקדוק הלכה – נולדה היצירה התורנית - בסגנון שטרם ראה אור.אלבום הלכתי מובהק. ספר הלכה ומנהג, בתוספת המחשה בתמונות מחייו של מרן שר התורה שליט”א.

ספר חובה בכל בית.על סדר השולחן ערוך

ד’ אמות

הנהגות מרן שר התורה רבי חיים קניבסקי שליט”א על סדר השולחן ערוך

עריכה מערכת הספר ‘ויאמר הנני’

כל הזכויות שמורות למו”ל.המוציא לאור: עמותת “משיב נפש” בני ברק ת.ד. 2523

תא קולי להערות והארות )ולהזמנות( טלפון : 6189795: 03

עיצוב ועימוד: ‘רעיון’ - ח’ גדלוביץ 052-7120511

בס”ד מוצאי שביעית תשע”ו.הראוני ספר ד’ אמות של הלכה – הנהגות בהלכה שנוהג אאמו”ר מרן שליט”א שנכתבו ע”י אחד הנכדים שליט”א שכתב מה שראה והבין. וידוע לכל מי שגודל בבית הקדוש הזה שבכל תנועה שלו היא עפ”י ההלכה כפי דעתו הגדולה או כפי שקבל מרבותיו מרנן החזו”א והקה”י זללה”ה, ועברתי מקופיא על כל הספר ותקנתי מה שצריך תיקון גם הוספתי לו הנהגות ואמנם אחז”ל אין למדין הלכה מפי מעשה מ”מ המחבר השתדל לציין מקור לכל הנהגה גם הרבה חיזוק לתורה ויראת שמים ודקדוק בהלכה ניתן לקבל מהספר הזה, ויה”ר שיהי’ לתועלת, יצחק

שאול בן מרן הגאון הגר”ח קנייבסקי שליט”א.

ג דלת אמות

ותלמדם חוקי חיים� � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � זכללים נחוצים לידיעת המעיין � � � � � � � � � � � � � � ט� � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � יא חלק א השכמת הבוקר ולבישת בגדים � � � � � � � � יד פרק א’ נטילת ידיים שחרית ונטילה משום רוח רעה � יז פרק ב’ ברכות השחר וברכות התורה � � � � � � � � � כא פרק ג’ אמירת הקרבנות שחרית � � � � � � � � � � � � כה פרק ד’ הנהגות השייכות להכנות לתפילה � � � � � � כז פרק ה’ ל ציצית- מצוותה ולבישתה � � � � � � � � � � � � פרק ו’ פרק ז’ מצות תפילין והנחתן � � � � � � � � � � � � � � לההנהגות השייכות לפסוקי דזמרה � � � � � � מד פרק ח’ קריאת שמע � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � מה פרק ט’ הנהגות שמונה עשרה / לכל התפילות � � מח פרק י’

נוסחאות שבתפילת שמונה עשרה, פרק י”א בקשות פרטיות, ועושה שלום � � � � � � � � � נג

הנהגות בחזרת הש”ץ� � � � � � � � � � � � � � � � נז פרק י”ב נט הנהגות ונוסחאות באמירת קדיש� � � � � � פרק י”ג � � � � � � � � � � � � � � � � � ס הנהגות שליח ציבור פרק י”ד נפילת אפים� � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � סא פרק ט”ו סג סיום התפילה� � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � פרק ט”ז קריאת התורה � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � סה פרק י”ז הנהגות בענייני בית הכנסת � � � � � � � � � � עב פרק י”ח � � � � � � � � � עד הנהגות נטילת ידיים לסעודה פרק י”ט הנהגות השייכות לסעודה � � � � � � � � � � � � עו פרק כ’ ענייני זימון� � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � פ פרק כ”א פג מים אחרונים ברכת המזון ועל המחיה � � פרק כ”ב ברכות הנהנין / ט”ו בשבט � � � � � � � � � � � � פו פרק כ”ג ברכות השבח� � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � פח פרק כ”ד � � � � � � � � � � � צד תפילת הדרך ויציאה לדרך פרק כ”ה מנחה וערבית� � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � צח פרק כ”ו קריאת שמע שעל המיטה � � � � � � � � � � � צט פרק כ”ז ק � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � חלק ב קג ערב שבת והכנות לכבוד שבת � � � � � � � � פרק כ”ח קז � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � פרק כ”ט קבלת השבת

קיא הנהגות שנים מקרא ואחד תרגום� � � � � פרק ל’ קיד פרק ל”א תפילות של שבת� � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � קטז הנהגות קידוש פרק ל”ב נטילת ידיים לסעודה ובציעת הפת� � � � � קכ פרק ל”ג הנהגות השייכות לשלושת סעודות השבת קכג פרק ל”ד

קידוש היום, סעודות יום שבת פרק ל”ה וברכת המזון � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � קכה

קכז הבדלה� � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � פרק ל”ו � � � � � � � � � � � � � � � � קלא מוצאי שבת קודש פרק ל”ז � � � � � � � � � קלד הנהגות כלליות בעניני שבת פרק ל”ח פרק ל”ט מוקצה וטלטול� � � � � � � � � � � � � � � � � � � קמא� � � � � � � � � � � � � � � � קמג מעניני ראש חודש פרק מ’ פרק מ”א קידוש לבנה � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � קמדקמה � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � חלק ג אפיית מצות והפרשת חלה � � � � � � � � � קמז פרק מ”ב בדיקת חמץ� � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � קנא פרק מ”ג � � � � � � � � � � � � � � קנז פרק מ”ד ביעור חמץ, וערב פסחפרק מ”ה סיום מסכת בערב פסח, וענייני סיום � � � קסאליל הסדר והכנת הסדר � � � � � � � � � � � � קסה פרק מ”ו הנהגות מענייני פסח � � � � � � � � � � � � � � קסט פרק מ”ז ספירת העומר � � � � � � � � � � � � � � � � � � � קעא פרק מ” קמה � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � חלק ד � � � � � � � � � � � � � � קעה פרק מ”ט הנהגות חג השבועותקעו יום טוב � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � פרק נ’ חול המועד� � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � קעח פרק נ”א בין המצרים ושבת חזון � � � � � � � � � � � � � קפ פרק נ”ב בענייני ט”ב, יהפך מהר לששון ושמחה� � � קפא פרק נ”ג

זכר לחורבן, כותל המערבי פרק נ”ד וקריעה במקום המקדש� � � � � � � � � � � � קפה

הנהגות תעניות� � � � � � � � � � � � � � � � � � קפט פרק נ”ה � � � � � � � � � קצ ענייני סליחות והתרת נדרים פרק נ”ו

ערב ראש השנה, ראש השנה-סעודות פרק נ”ז תקיעת שופר ותשליך� � � � � � � � � � � � � קצב

קצו � � � � � � � � � � � � הנהגות עשי”ת וכפרות פרק נ”ח

תוכן עניינים

לעילוי נשמת

הרב ר’ יהושע אליקים ב”ר יוסף הכהן ז”ל

ר’ יוסף בן ר’ דוד הכהן ז”לוזוגתו מרת חיה רייזל ע”ה

בת ר’ ישראל אשר זעליג ז”ל

ר’ יוסף צבי בן ר’ שמעון ז”ל

וזוגתו מרת רבקה מרים ע”ה

ב”ר יששכר דב )בעריש( הלוי ז”ל

ת.נ.צ.ב.ה.

לזכרון עולם בהיכל ה’ולעילוי נשמת

אבינו היקר שעסק בתורה וגמילות חסדים

הר”ר אלתר חיים בן ר’ יצחק ז”ל

האמת היה נר לרגליו דבק בבוראו באמונה שלימה

זכות זיכוי הרבים מספר זה יהיו לע”נ

הונצח ע”י אשתו ומשפחתו שיחיו אשר נדבה רוחה אותה ונשאה ליבהלהשתתף בהוצאת ספר זה להגדיל תורה ולהאדירה.

יתברכו ממקור הברכות בכל מילי דמיטב

ה דלת אמות

� � � � � � � � � � � � � � � רג יום כיפור ומוצאי יו”כ פרק נ”ט חג הסוכות � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � רח פרק ס’ הושענא רבא ושמחת תורה � � � � � � � � � ריד פרק ס”א ענייני ארבעת המינים � � � � � � � � � � � � � � ריז פרק ס”ב ימי החנוכה� � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � רכו פרק ס”ג רלב ענייני מגילה ופורים � � � � � � � � � � � � � � פרק ס”ד חלק ה � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � רלזענייני שחיטה ומאכלות אסורות � � � � � רלט פרק ס”ה מתנות כהונה � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � רמ פרק ס”ו

ענייני סכנה גילוי משקין ודברים פרק ס”ז רמג הקשים לשכחה � � � � � � � � � � � � � � � � �

ענייני גילוי משקין � � � � � � � � � � � � � � � רמד

הנהגות השייכות לחוקות הגויים, פרק ס”ח רמו גילוח וריבית� � � � � � � � � � � � � � � � � � � �

רנא כיבוד אב ואם ורבו � � � � � � � � � � � � � � � פרק ס”ט � � � � � � � � � � � � � � � רנד בענייני תלמוד תורה פרק ע’ רסז בענייני צדקה � � � � � � � � � � � � � � � � � � � פרק ע”א הנהגות השייכות ללידת תינוק וברית מילה פרק ע”ב ופדיון הבן� � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � רסט

בענייני כתיבת ס”ת ונ”ך וכבוד הספרים פרק ע”ג � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � רעד

בענייני מזוזה ומעקה � � � � � � � � � � � � � רפב פרק ע”ד שילוח הקן � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � רפד פרק ע”ה � � � � � � � � � � � � � � � � � רפה פדיון פטר חמור פרק ע”ו תרומות ומעשרות ומתנות עניים� � � � � רפח פרק ע”ז רצב הנהגות בענייני שמיטה� � � � � � � � � � � � פרק ע”ח רצג פרוזבול � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � פרק ע”ח רצד ראשית הגז� � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � פרק פ’ הנהגות בענייני הלוואה וממונות � � � � � רצח פרק פ”א הנהגות השבת אבידה� � � � � � � � � � � � � רצט פרק פ”ב � � � � � ש בענייני שמחות לויה וניחום אבלים פרק פ”ג הנהגות כלליות ב’שבעה’ � � � � � � � � � � �שא

הנהגות ייארצייט ועלייה על קברים� � � � שז פרק פ”ד שיג � � � � � הנהגות והוראות בענייני נישואין פרק פ”ה העזר לאבן השייכים דינים ופסקי הנהגות פרק פ”ו סי’ כ”א וענייני עריות � � � � � � � � � � � � � שיד

הנהגות בעניינים שונים� � � � � � � � � � � � שטו פרק פז שיט מפתחות � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � � �

ותלמדם חוקי חיים

בסייעתא דשמיא.

הליכות והנהגות מרן שר התורה שליט”א שבספר גדול זה, לא נכתבו כדי שהמון העם ילמדו מהם לעשות כן )עי’

חולין ק”ה א’ חלא בר חמרא(, ובפרט שעל כל אחד לנהוג כאבותיו, אלא למען דעת הליכות צדיק ודרכו, כי ניכר

בכל תנועה שלו כי השולחן ערוך עם סעיפיו וסעיפי סעיפיו נושאי כליו עמודיו ואדניו - הם רוח אפו ונשמת חייו,

לא יפנה על ימין ושמאל רק עם דקדוק ההלכה. ולידע ולהודיע כי לחכמי ישראל אין שיור רק התורה הזאת, ואין להם

לחכמינו ולחסידי דורותינו בעולמם - מלבד ד’ אמות של הלכה ויראת שמים בלבד, והם ששתלן הקב”ה בכל דור ודור,

לא מאסתים ולא געלתים - שהעמדתי להם בית רבי וחכמי הדורות וכו’ )עי’ מגילה דף י”א(.

הספר כולו - הסעיפים והערות, הם רשימות של אחד הנכדים שליט”א, על פי מה שראה ועיין הדק היטב משנת

תש”ס. וחלק נכבד מהרשימות הללו, היו לעיני מרן שליט”א בשנת תשס”ז ואף הגיה בהם בכת”י.

על פי רוב ההנהגות של מרן הם מפורשות בספרנו, אבל יש מהם שנכתבים גם - ברמיזה, וחלקם מבוארים הדק

היטב רק בהערות שבכל סעיף או בשינוי לשון ונוסח קל, ורק המעיין היטב בהערה ובמצוין שם, יראה את עומק

החידוש ואת דקדוק ההנהגה.

לפני ההוצאה לאור זכינו וחתנו הגדול הגאון רבי שרגא שטינמן שליט”א נתן עינו עליהם, תיקן והגיה בהרבה דברים

ונתן עצתו וברכתו, וכן קיבלנו הערות ותיקונים מיד בנו של מרן – הגרי”ש שליט”א כמבואר במכתבו בראש הספר.

מראות התמונות הם חידוש נכבד וצורך מיוחד, ויש בהם חיזוק רב בדורנו דור יתום עיקבתא דמשיחא וכבר אמר

שלמה המלך בחכמתו ‘לא תשבע עין לראות’ ויש להשתמש בראיית העין לתועלת רוחנית ולא חלילה להיפך.

והואיל והוא עניין מחודש התייעצנו גם עם הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט”א גיסו של מרן שליט”א,

ועודדנו לגשת אל המלאכה - מלאכת קודש - והוא שליט”א אמר כי אדרבה כיון שבדורנו אויר העולם מלא עם

תמונות שלא טובות, יש חשיבות רבה להראות זה לעומת זה תמונות של צדיק הדור שכל תנועה ופעולה שלו

יסודותיה בהררי קדש.

ידוע, כי אין דרכו של מרן שליט”א נוחה ממה שמצלמים אותו, וכך גם הקפיד רבו מרן החזון איש זצ”ל ואביו

זללה”ה, אמנם שמענו ממנו, כי אחרי שכבר צילמו הוא ענין אחר, ובספר זה באו תמונות שצולמו בעיתים שונים

ולא דווקא עבור הספר. ות”ח גדול שליט”א הורה לנו כי היות ובלא”ה כל שעה מתפרסמים הרבה תמונות של

מרן שליט”א, אדרבה, כדאי לפרסם תמונות שיש בהם את התועלת האמיתית - בצירוף ההלכות, כדי שיהיה

תועלת לדעת דרכיו בקודש.

ואנו תפילה שנזכה להועיל לאחריני ולזכות את הרבים – “בעבור אבותינו שבטחו בך ותלמדם חוקי חיים”.

ובעגלא בזמן קריב יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ונזכה ונחיה ונראה.

ז תוכן עניינים דלת אמות ו

גלק ד’ אמות

חלג ק’

סעיף ב’

לראות אותם לגח מרן צעירים ילדיו כשהיו א. שאיבת מים שלנו, לישת המצות גטיפת סכך לסוכה ולהרקילם לחנכם כדי ואתרוקים, לולבים ולגנות

בחבוב המצוות.את מזרז וגם זצ”ל. יעקב הקהילות מרן אביו נהג וכן בעסק נוכחים ולהיות לראות שיבואו שיחיו הנכדים

המצות )והארכנו בזה טובא להלן פרק נח(.

ב. מים שלנו נוהק לשאוב מיד אחרי השגיעה.עי’ מ”ב סי’ תנ”ה סק”ד, ועל ברז המים רגילים להניח בד

לסינון המים, ואיני יודע אם זה עפ”י הוראת מרן.

ק. כשפותח את הברז אומר לשם מצת מצוה.עי’ סי’ תנ”ה ס”א ברמ”א ובמ”ב סקכ”ג - ויאמר בשעת

השאיבה לשם מצת מצוה.

פרג מ”באפיית מצות והפרשת חלה

מיד אחרי השקיעה. כלים ממתכת שטופים. והברז מכוסה בד.

גמז ד’ אמות

סעיף ד’

סעיף ד

סעיף ו’

סעיף ו’

ט. אחרי שקומרים לאפות את המצות מביאים אותם לביתו ומפריש מעשרות וחלה.

שמרן מ’ אות ובצה”ל סקכ”ב ממעשר פ”י בד”א עי’ החזו”א הי’ מזהיר שלא להשאיר בבית דבר שאינו מתוקן אלא לעשר מיד. )ועי’ בשו”ע סי’ תנ”ז ס”א: ואם אי אפשר לו יפרישנה אחר אפיה עיסה מפני המהירות להפריש חלה בעודה

מיד(.

ע”ק אחת אחרי שמפריש מעשר מהמצות מסמן י. שלא כדי ראשון” מעשר מונח “כאן הגופסאות

יבואו לאוכלו בליל הסדר.כי מקפיד שמא אין זה ‘שלכם’ אם המעש”ר בפנים. ועי’ דרך אמונה פ”ו מתרומות ה”ב בה”ל ד”ה כהני ובצה”ל אות ע”ז. וראה בפרק ס’ סי”א וכן בפרק ס”ב סי”ג לגבי

מעשר באתרוג.

החלה: בהפרשת המצות וחיוב צירוף סדר יא. בדרך כלל המצות מקיעים מהמאפייה לביתו כשהם מונחים כל ג”ק בשגית בפנ”ע, וכמה שגיות בארקז, ומחולגים ג”ק שלוש בהם שיש בגופסאות ולכן, לשלוש שגיות ניילון שבכל שגית ג”ק דואקים שכל ולכן מקביה מכל יקעו אחת עם השניה השלוש ג”ק מניח המוקבהות המצות כל ועל אחת, מצה שגית

מצה נוספת לחבר את כולם יחד. אבל גופסאות שיש בהם שתי ג”ק שאין בזה שיעור מכמה המצות שכל כנ”ל עושים לברכה, חלה גופסאות יקעו אחת בשניה וחוץ מזה עושים קם צירוף

כלי היינו שמכסים אותן בסדין קדול.

עי’ ד”א פ”ו מביכורים הט”ז בבהה”ל סוף ד”ה ואין, ושו”ה

הם המצות את מהם שעושים החיטים ד. רוב מגצירת מכונה אבל מעט הם מחיטים שנגצרו ביד

לשם מצת מצוה )המיועדים לכזית ולאפיגומן(.

וחיטים אלו טוחן מעט בעצמו עד כדי שיזיע קופו.לילך רגילים מעשה דאנשי ס”ח תנ”ג סי’ ברמ”א עי’ בעצמם אל מקום הרחיים ובמ”ב שם. ועי’ בסי’ ת”ס מ”ב

סק”ז שהוא לכפרה.

איזה האפייה במגום שוהה מצות אפית בשעת ה. משתמשים שאז החבורה בתחילת ובעיגר זמן, ראשון בתנור זה את ואופים יד גצירת של בגמח

בדווגא.עי’ שו”ע סי’ ת”ס ס”ב.

ו. גודם שמתחילים להתעסג במצות ולהכניס לתנור ורצפת התנור כל פני על קחלים הילכו שאכן בודג

התנור אדומה מאוד.עי’ בסי’ תס”א בשו”ע ס”א ובמ”ב סק”ד מה טעם טוב

וישר לחזור ולהסיק לצורך האפיה.

וכל הוא הסדר בליל אוכל היד גצירת ממצות ז. המסובין אצלו.

ב’ מהנהגת מרן י”ז אות סי’ יעקב עי’ עוד בספר דרכי הקה”י בזה.

ח. לא נוהק לאפות ‘מצת מצוה’ בערב פסח.עי’ מ”ב סי’ תנ”ח סק”ג: והנה רוב ישראל אין נוהגין ליזהר

אפילו במצת מצוה ללוש בערב פסח וכו’.

“טוחן מעט בעצמו”הטחינה. בעת מרן במאמץ. לשם מצת

מצוה.

חתנו שליט”א מראה לו כי כבר טחן הרבה, אבל מרן להתאמץ אח”כ המשיך

עוד.

סעיף ו’

משתתף בעסק המצות. נותן ‘מים שלנו’ לתוך הקמח

מחורר מצה.

מניח מצה על המקל

סעיף ו’

סמוך לתנור. מגיע לבדוק שהילכו גחלים על פני התנור.

גמט אפיית מצות והפרשת חלה ד’ אמות גמח

סעיף א’

סעיף י”א

מן להפריש ע”ה הרבנית לאשתו נתן ורבינו ב’. תנ”ז החלה באומרו, זה מצוה שלה ואחרי הסתלקותה מפרשת אשת בנו שיבלחט”א המתגוררים עמו. ועי’ סי’ תנ”ז ס”א

בשו”ע במ”ב ובביאור הלכה כל פרטי דין הצירוף.

יב. שנה אחת אחרי האפיה מצאו בתוך המצות קרקרי והורה היטב. הגמח את טחנו שלא והתברר חיטה

מרן לגולא שאפשר להשתמש במצות בפסח, אבל גניידלא”ך, משום לבשל כדי אלו לטחון מצות לא

דזה ‘שרויה’ ובפסח אין ביטול בשישים.

נמצאה דיני כל - ואילך כ”ג דין תס”ז סי’ שו”ה עי’ חיטה.

א. גודם בדיגת חמץ מדליג נר נוסף שישאר דלוג כל זמן הבדיגה, שאם יכבה הנר שמשתמשים בו לא

יהי’ הפסג אלא ידליגוהו מיד מהנר השני.עי’ לקמן פרק ס”ג אות י”ג שכן מנהגו לגבי נר חנוכה.

ב. בשעת הברכה לובש מקבעת ומעיל עליון, ומחזיג בידו נר ובדרך כלל עשוי משעווה.

עי’ במ”ב סי’ תל”ג סקי”א שמי שאין לו נר שעוה יכול לבדוק באותן נרות שבדיעבד יוצא בהן.

שלא ועד פתיתים, עשרה להטמין אצלו נוהקין ק. רג וקם אח”כ מדבר נזהר שלא לשוח. מוצא אותם

מענייני הבדיגה או עונה לשאלות דחופות.פרטי דין הזהירות שלא לדבר בין הברכה לתחילת הבדיקה ושטוב שלא ידבר כל עת הבדיקה בדברים שאינם צורך הבדיקה ומנהג י’ פתיתים עי’ בסי’ תל”ב סעי’ א’ ובמ”ב )ואמר לי מרן: אצלנו נתתי ובסעי’ ב’ ברמ”א ובמ”ב סקי”ג לרבנית להחביא את הפירורים )ואחרי פטירתה מטמין אחד מבני

הבית, ולמעשה דעתו שגם בעל הבית יכול להטמין הפתיתים( ועוד

הוסיף שב”ה כל פעם מצאום בסוף ולא חלילה שאחד אבד(.

“מגביה מכל שקית מצה אחת ועל כל המצות המוגבהות מניח מצה נוספת”

בתחתית התמונה השמאלית ישנם קופסאות מכוסות בסדין צבעוני. כיון שלא היה בהם 3 ק”ג ועושים צירוף סל.

פרג מ”קבדיגת חמץ

יש להבחין בנר הנוסף הדולק, וכך גם נוהג בנר חנוכה. הנר לבדיקה - בשעוה, והשני לא. בשעת הברכה לובש מגבעת ומעיל עליון.

גנא אפיית מצות והפרשת חלהגנ ד’ אמות

סעיף ו’

סעיף ה’ סעיף ד’

ד. בשנים האחרונות שגשה לו לבדוג את כל הבית בעצמו, ממנה את אחד מבני הבית לשליח שימשיך

לבדוג במגומו, ועומד על קבו כל הזמן.ובשעת הברכה אומר שמי שמסייע אח”כ לבדוק - יכוין

לצאת בברכה.

ה. אור החשמל דולג כל זמן הבדיגה.ואמר לי שטעמו כדי שיוכלו לבדוק טוב יותר.

ועל ובסדגים, בחורים הבית בכל היטב בודג ו. יהא שלא ובכלים כזית יהיה שלא בודג הגרגע

אפילו משהו.ועי’ בשו”ה סי’ תל”ג דין י”ב את דעת המ”ב ומרן החזו”א בדין פירורים בסדקי הרצפה דכל שאין כזית שלם אין על בדיקה חיוב לגבי החזו”א מרן ודברי לבער, חייב

פירורים בעלמא שלא על הארץ.

ז. בשולחנות בודג אפילו תחת הגרש העליון, ובודג קם מגום הגרגע שתחת השולחן, ובמגומות שגשה דמי כגבור שזה אומר לרצפה( ארון בין )כקון לבדוג

ואין צריך. וסיפר שפ”א נמצאו בשעת הבדיקה חמץ בחלק עליון של השולחן בצד הפנימי, וכן בסורג החלון מצא חמץ בעין,

שתינוקות הניחו שם.

ח. פירורים )ספג חמץ( שנמצאו תוך ארון כלים, זורג אותם על הגרגע שאז בטל לה.

עי’ שם בשו”ה תל”ג י”ב.

ט. בבקדים המכובסים, אם גודם הכיבוס הוציאו את כיס הבקד, אינו בודגם.

בערימת בקדים מכובסים לא בודג בין בקד לבקד.עי’ סי’ תל”ג סי”א ברמ”א ובמ”ב סקמ”ז מ”ח.

מרן בודק גם במקומות הסמוכים למקום הנחת המאכלים יושב )עם הנר משמאל( ומרן המיועדים לחג הפסח. הנכד

ומביט.

האור דולק בחדר כמבואר בסעיף ה’

בדיקה בארונות.

סעיף ז’

סעיף ו’

סעיף ז’

סעיף ז’

)בארון המדף ואם הבקדים, מגום את בודג אבל י. מוציא מחובר, אינו אם בעטיפה מכוסה הבקדים(

ובודג את המדף.

יא. מגומות שריססו בנפט לא בודג.אפילו ראוי אינו הרי אוכל שם יש אם דאפילו משום

למאכל כלב.

יב. כל סוקי הסבון מוכר לקוי מחשש ספג שמעורב בו.

ואעפ”י שאין ראוי לאכילת כלב, השיב לי מרן שחוששים לדעת הגר”א שהובאה בביה”ל סוף סי’ שכ”ו ד”ה בשאר

פ”ה ד”א )עי’ החזו”א שדעת ואעפ”י כשתיה. שסיכה -משמיטה ס”ק מ”ט( דכל מה שהגר”א אוסר הוא רק בדבר

הנאכל מ”מ יש מקום להחמיר )כן שמעתי ממרן(.

במשך בהם שמשתמשים כיון שבביתו ספרים יק. השנה, חושש שיש בהם מעט חמץ, ולכן מוכר לקוי

כל החמץ שבספרים, ועושה מחיצה, וכדלהלן.

ארונות שיש בהם ספרים למכירה אף שהם חדשים, מוכרים לקוי.

בנותן טעם לציין כאן מעשה שהי’ אצל מרן שפ”א נפלו בחוה”מ המחיצות ששמו על ארונות ספרים )בחדר שלא

השתמשו בו( ונעל את החדר.

בודק בין הארון לקיר כדין החורין והסדקין.

את שניקו לאחר המפה, את להרים אפשר אם מבקש השולחן ופרסו עליו מפת נילון.

כרית שעל מיטה.

בסורג החלון.

גנק הנהקות בדיגת חמץ ד’ אמות גנב

סעיף י”ד

סעיף י”ז

סעיף ז’

סעיף ז’

סעיף ז’

סעיף ז’

סעיף ז’

בודק את השטרימל שלו.בודק מגירה.

בודק את הסטנדר שלו מחשש חמץ.בודק כסא.

בודק מרן בקופסאות

נעלים.

ורוצה השנה באמצע בו שמשתמש ספר יד. להשתמש בו לפסח בודג דף אחר דף כל הספר, אבל ספרים חדשים שיצאו לאור ולא השתמש בהם עדיין

אינו בודג.כיון שלא השתמש וגם נזהרו בהן, עדיין לא מצוי בהם

חמץ. ודין הספרים עי’ שו”ה תל”ג י”ב.

י”ד בליל הללו הספרים את לבדוג מגפיד לא טו. לאור הנר, אלא בודג ללא נר ואפילו לפני אור לי”ד,

או בארבעה עשר ביום.עי’ מע”ר סי’ קע”ח שהביא שאע”פ שבדקו לאור היום

צריך לבדוק לאור הנר, אבל בספרים לא מקפיד בזה.

טז. מגומות המושכרים לקוי אינו בודג קם אם מושכר רג במכירת י”ד, ומ”מ כשאפשר משכיר כבר בי”ק.

עי’ שונה הלכות סי’ תל”ו סעיף י’ שנחלקו בזה האחרונים טפי שעדיף המשנ”ב בשם ומסיים בבדיקה חייב אם למכור כבר בי”ג, ושמעתי ממרן כדלהלן, מרן החזו”א לא הי’ בודק בביתו את המקומות שהשכירו לגוי אלא הי’ עושה מחיצה, ולא הקפיד לעשות מחיצה מיד אלא עד יום י”ד בחצות, ולפני שנים רבות הנהיג מרן הגר”נ קרליץ שליט”א להשכיר לגוי כבר בי”ג ולמכור החמץ בי”ד. וזה ידי יוצאים )כי כן, עכ”ד מרן וראוי לנהוג דבר טוב מאוד השיטות שמובא במ”ב שגם דבר העומד להימכר ועדיין לא נמכר

חייב בבדיקה(.

בדיקת בסיום מביאים חמץ ת א ן ר מ להספרים ארגז המיועדים לפסח של )הספרים

השנה, ימות כל

מעבר בארון הם

למחיצה(.

“עושים להם מחיצה”

גנה הנהקות בדיגת חמץ ד’ אמות גנד

ק’ חמירא כל בעמידה אומר חמץ בדיגת אחרי א. פעמים )ואומר לאשתו וכן לבניו כשהיו גטנים שיאמרו(

ואח”כ אומר היהי רצון, המודפס בסידור היעב”ץ.דין הביטול עי’ שו”ע סי’ תל”ד ס”ב ובמ”ב שם ושאשה בלשון שתאמר הנוסח מבינה אינה אם המבטלת

שמבינה.

כעפרא הפגר ולהוי אומר חמירא כל בנוסח ב. דארעא.

עי’ שו”ע שם סעי’ ב’ ובמ”ב סק”ח.

נזהר לשטוף את הפה זמן אכילת חמץ לא ק. בסוף לי ואמר בשיניים, חמץ פירורי שנשארו מחשש

שכשחל ערב פסח בשבת יש לשטוף את הפה כי יש לחוש יותר לחמץ בין השיניים שהרי גודם לכן אכלו

סעודה.

שאכל “אחר - המפה ניעור )בדין ס”ד תמ”ד סי’ שו”ע עי’ בשבת זו סעודת שחרית”(.

ולא הביעור זמן כשהקיע רג החמץ את מבער ד. גודם.

ואמר לי שאל”כ הוי בל תשחית, )ועי’ שו”ה תמ”ה ה’(.

וההושענות הלולבים שורף החמץ עם יחד ה. שהשתמשו בסוכות.

)אפי’ אחר לקוי מסמנים את הארונות שמוכרים יז. וכדו’ מבחוץ לארון, וארונות ספרים חצות( ע”י חוט

)שהם בלי דלתות( עושים להם מחיצה.והיינו שמכסים הארון בסדין וכדו’ ועי’ בסעיף יג.

יח. בשטר מכירת חמץ כותב שמוכר ארונות אלו ואלו,

ומוסיף וכל הארונות המסומנים אצלי שמוכרים לקוי.והיינו שמה שזוכר כותב ועל מה שלא זוכר כותב - וכל הארונות וכו’. ושנים רבות היה בעת בדיקת חמץ מורה ועט דף שיחזיק לו שמסייעים המשפחה מבני לאחד לגוי, שיזכרו למכור צריכים למחר איזה מקום וירשום

אח”כ לסמן או לעשות מחיצה למחר.

“וכל הארונות המסומנים אצלי שאני מוכר לגוי” שטר מכירת חמץ תשס”א

פרג מ”דביעור חמץ, וערב פסח

סעיף א’

למרן המסייעים אותו מקיפים בעת שאומר את מתוך רצון היהי היעב”ץ, סידור

שם נדפס.

סעיף ה’

לולב מחזיק לפני והושענות

שריפת חמץ.

גנז בדיגת חמץ ד’ אמות גנו

סעיף ו’

את מחזיק שברי המצות ת ו ל ו פ כ הבהם שיש חמץ חשש בדרכו -ת פ י ר ש ל

חמץ.

עי’ שונה הלכות סי’ תמ”ה ס”ב על הרמ”א סי’ תרס”ד ס”ט דאם יש לו הושענות טוב לשרוף החמץ בהם וכו’.

ק’ ו. אחר שמתחיל להישרף באש אומר כל חמירא פעמים, והיה אומר לאשתו וילדיו לומר קם.

ז. מחצות היום ואילך לא קוזז שערות לילדים )בני ק’(.דיני מלאכות האסורות מחצות ואילך עי’ סי’ תס”ח ובמ”ב

)ומסתבר טעמו, דכיון דאין עושה מלאכה זו בחול המועד מקפיד

גם מחצות היום. ועי’ מ”ב סק”ז(.

ח. ערב פסח אחרי מנחה טובל כדרכו בכל ערב יו”ט, ואח”כ אומר סדר הגרבן פסח )ואומר סדר ג”פ הגצר אקרת אומר ואח”כ היום( סדר בספר שהעתיג כפי

להר”ש מאוסטרופלי ז”ל.ונדפס בהגדות.

מדליק את האש לשריפת

חמץ.

סעיף ו’

מסתכל שהחמץ נשרף ואח”כ מתרחק, ורק אח”כ אומר כל חמירא.

גנט הנהקות ביעור חמץ וערב פסח ד’ אמות גנח

א. מרן הוא בכור ולכן מסיים בערב פסח אחר שחרית מסכת, ואומר גטע מסוף המסכת )ומסביר גצת באופן

שיבינו את הענין( ואח”כ שותה יין וטועם מעט.עי’ סי’ ת”ע במ”ב סק”י.

בכל יום מימות השנה לומד מרן שבע או שמונה דפים מתלמוד בבלי, לפי סדר הש”ס, ובערב פסח מסיים כולא ש”ס, ויש להאריך הרבה בהנהגה זו שמעולם לא ביטלה גם כשהיה חולה וגם בימי שמחה וגם כשישב שבעה על הוריו או אשתו הרבנית – מיד כשקם מאבלותו )בבוקר(, התיישב בהתמדה עצומה להשלים כל ‘חובותיו’ )כפי שהוא מכנה את סדרים אלו כחובותיו( כמו כן מסיים בערב פסח גם

כל התלמוד ירושלמי, שולחן ערוך, רמב”ם, משנה ברורה, תנ”ך, זוהר )ועוד דברים שמסתיר בהצנע לכת(.

וקם ביום ה’ ב. כשחל ער”פ בשבת מסיים קם ביום ו’.

זצ”ל מרן הקה”י אביו נהג וכן ס”ב, ת”ע סי’ עי’ שו”ע שהיה ג”כ בכור לאמו.

ק. נוהק לקמור המסכת יום גודם הסיום )ולהשאיר גטע לסיום( ולא לקמור מוגדם ולכן כשמסיים ב’ פעמים

)בע”פ שחל בשבת( ביום ה’ מסיים מה שלמד בתגופה

שגודם, ואח”כ לומד מסכת חדשה, ולמחרת ביום ו’ מסיים אותה.

ועי’ ש”ך יו”ד סי’ רמ”ו ס”ק כ”ז דמשמע שאין צריך לסיים מיד.

סעיף א’ סעיף ח’

פרג מ”הסיום מסכת בערב פסח, וענייני סיום

סיום מסכת נדה וסיום ש”ס בבלי בבית הכנסת עם הציבור.

מרן הסטייפלער בדרכו לשריפת חמץ.

“ואחר כך אומר את האיגרת”

גסא ביעור חמץ וערב פסח וענייני סיום ד’ אמות גס

סעיף י”א

סיום נדרים בבלי מקביל לנדרים ירושלמי.

סיום מדרש רבה בערב

פסח, בביתו.

סיום ספר הזוהר ערב פסח, בביתו.

מרן מתחיל את הש”ס )ערב

פסח תשע”ה( ומעיין בהקדמת

רבי ניסים גאון.

מרן התחיל כבר את הש”ס בבלי, אוחז בדף ג’ בברכות.

ללמוד התחיל אבל כיון הגיע זמן שריפת חמץ, בנו ביראת לו אומר “רבותינו הכבוד זמן שריפת הגיע את סוגר חמץ”, ויורד הגמרא לשרוף את החמץ.

אפשרשלומד להבחין בכרך שאינו רגיל בו, והוא מהספרים המיוחדים לפסח.

גסק סיום מסכת בערב פסח וענייני סיום ד’ אמות גסב