בתי מדרשות יכילו מדרשים קטנים מכתבי יד ישנים

Mil!, • ־ —

www.hebrewbooks.org בית ראשו? % הועתק והוכנס לאינטרנט•J I ע״י חיים תשם״ט

בו ארבעה חדרים א) סיר רבה דבראשית דר׳ ישמעאל כה״ג,

ב) מדרש טעמי חסידות ויתרות, נ) שני קונטרסים מן מדרש ואולי ממדרש ילמדנו,

ד) מדרש יתברך וכר,

מלוה באור על ״?דר רנה דבראשימ״ מאת הרב הגאון הגדול החוקר. והמהובל המפורסם מו״ה אברהם אזולאי זי׳ל מחבר p׳ pnלאברהם 7

0. T > »»£^&r3sr5£=a«e

,V- •כל אנה אספתי וערכתי וסדרתי אותם מכתבי יד ישנים עם הערות הקונים וציונים בשולי הספר

וגס כבוא בראשם

אבר ישא מדברותיו על דבר תכונת ויקרת המדרשים האלה והוצאתים לאור עולם בעזת״י. אנכי הצעיר

שלמה אהרן ווערטהיימערפ תובב״א. ל ש ו ל גצה״ק י

r תרנייגלפ״ק. בהוצאות ד,£ףל והמעיל :״י. : ק ״ ״ ה פ : ז : £ ל :

בדפוס ר׳ משד, ליליענטהאל הי׳׳ו,

מת ירו אהל פלורין וחצ• הושלמה פראנק. בסאסנו -א:ויייזו:ג

Zu bezielien von Rabbi. S. WEM'HEIMEU, Jerusalem ~ • • .*mow !••ו.!..׳ י• —

Nachdruck v c r b o t c n

2

מבוא.ר ולא בהמגוא פ ס רא ג ו המושלים: הקו אמר

: א ו ב ב במלון י נ ג ס כ פ ת נ

במקל ה׳ הכני מביא עתה פעם הששים *) מכהה חדשה בקהל ספלות ישורון. מנחה בלולה היא בשמני אגדות מדלשי חזי׳ל אשל לא שזפתה עין עדנה. מכמה מהורה היא צרפחיה כצרוף הכסף בהכתיה בכור הבמינה. הוצאתי סיגיה. והסירותי שיבושיה. אשר בידי המעתיקים באו עדיה. ואנכי תקנתי עמודיה. — ולמען דעת את מוצאי ומובאי המדרשים האלה ואת כל פרשת העבר עליהם. עד אשר הבאתי אותם אל ביתי ואל מדל מדלשי ובניתי לי בית נאמן• מהאבנים היקרות האלה אבני קדש. אבני חפץ. אשר לא יסילו בכחם אופיר. הנני לתת לפניא אשר אמשוב כי ראוי ונכון להקדימו לפני ב י ת ו ב מ הקוראים ה. בו אבאר תכונת כל א׳ מהמדרשים אשר יבואו פנימה י ש ר ד מ הביתה. שמוחם. וענינס. מי מהמדרשים אשר השחמשו בהם. ומי מהסכמים וסופדים וספרים המזכירים אותם ומביאים דבר מה בשמם ויתר הדברים הכמוצים להקורא לדעת אותם. וזה החלי בעזר גואלי:

א. החדר הראשון הוא ״סדר רבה דבראשית

דמרכבה דר׳ ישמעאל כהן הגדול״.. ו מ ש א) מי מחמזכירים הספר הזה ומביאים דבר מ

שם ״מעשה בראשית״ נזכר לראשונה בהמשכה במס׳ מגינה ריש פרק שני. ובהגמרא שם. והנה התוספות כתבו שם על המשנה ״אין דולשין במעשה בראשית״ פירש ריההיא שם מ׳׳ב אותיות היוצא מבראשי׳ ומפסוק של אחליו עכ״ל. אבל רש׳׳י כתב בימרא שם (דף י״ג עמוד א׳) ״סתלי תולה כגון מעשה מרכבה וק׳ יצירה ומעשה בלאשית והיא ברייתא״ וכן כהכ עוד שם בקמון ״מעשה מלכבה ומעשה בראשית

. בשנת הרמ״ח הו״ל ״ ה ש י ״אבל מ ר פ ר ס *) בשנת חרמ״ה הוצאתי לאו. בשנת ״ ה מ ל י ״דבק ש ת ו ר ע ם ה דה זרה ע ל מס׳ עבו ם ע י ס ו נ נ י רבי ש מ ת׳ מ. בשנת תרנ״א ״ י ל ת פ ת וצואת נ כלו י הי ק ר . פ ם י ח ת פ ם נ י ר פ ט הי״ל ,,שני ס ״ מ ר חם ת מ ר ״ פ ם ס . ג ה ד ג א י ״דרכה של תורה" כללים ויסודות בהלכה ו ר פ הו״ל ס

; ״ ר פ ו י ״אבק ס ת ו ר ע ם ה ת הש״ס ע ו י ג ל סו ״ ע ר פ ו ס

3

ברייתות הן״. ואם כי יש להרגיש קצת לדעתי על לש״י מלוע כתב זה שם ולא פירש כן בהמשנה ״) עכ״פ כבר נגלה לכו כי לדעת רש״י ״מעשה בראשית״ היא ברייתא מסודרת. ומבואר איפוא כי היה להם ברייתא

מפורקמת בשם ״מעשה בראשית״: בפיקא דרבינו הקדוש (רבי יהודה הנשיא) אשר יצא לאור ראשונה בעיר נבובע״יה״ר סמואל שענבנום. באות ז׳ כחוב. ז׳ מדורים ים בגיהכס וכל מדור יש בו ז׳ אלפים חור וכל חור ז׳ אלפים סדקים וכל סדק ז׳ אלפים עקרבים וכל עקרב ז׳ אלפים חוליות וכל חוליא ז׳ גיפים בדים של מרה תטיס בה וכולם מזומנים לרשעים ואפקורסים וכופרים בתורה ובתה״מ ושנתנו חתיתם בארץ החיים ושפסנוו ידיה׳ בגזל ומחנויאי הרבים כגון ירבעם וחביריו יכו׳ וכל יום מכניקין אותם לגיהנם וכו׳ גיהנם כלה והם אינן כלין: והנה דבריו אלו לא נמצאו לא בש״ס בבלי וירושלמי ולא במדרשות ונלאו למצוא מקורו. אבל באמה מקורו הנאמן הוא מסדר רבה לבראשית שלפנינו סימן כ״נו ל׳ לי׳א. אך קצת שינוי נמצא בו: שהוא כתב 0 וכל עקרב ז׳ אלפים חוליות. וסם כתוב וכל עקרב יש בו שלש מאות חוליות. 0 כתב בדים של מרה. ושם כתוב כדי) כחב וכולם מזומנים.וזה מתאים למה שהגהתי בפנים מרה. ג

בהערות, שמה כי צ״ל למי מזומנות תחת למי מזונות: בקדר רב עמרם גאון בתפלת שחרית(צד ד׳ דפו׳ ווארשא) כתב אמר ר׳ ישמעאל שלש כתות של מלאכי השרת אומרות קלוש בכל יום, כת אחת אומרת קלוש וכת אחת אומרה קלוש [קדוש] וכת א׳ אומרת קלוש קדוש ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו והאופנים וחיות הקודש עונין אחריהם ברוך כבוד ה׳ ממקומו. — ובקלר מנחה (דף י״ח) כתוב. והמלאכים כשהם מזמרים נחלקים לשלש שורות של אלף אלפי אלפים ורבבות. כת א׳ אומרה קדוש ומרעות ונופלה על פניה [וכת א׳ אומרת ק׳׳ק ונופלות על פניה] וכת א׳ אומרת קק״ק ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו וכורעת וכופלות על פניה והחיות מתחת כסא הכבוד עונות אחריהן ואומרת ברוך כבוד ה׳ ממקומו. — וככראה הדברים האלו נקוסים המה מהברייתא הזאת שלפכיכו שכתוב בה בקי׳ מ״ז חיות ומלאכי׳ מזמרים ונחנקים בםלש כתות של אלף אלפים ורובי רבבות ואומרים קק״ק כת אחת אומרת ק׳ ונופלת על פניה וכת אחת אומרת קק׳יק ה׳ צכאות וחיות הקדש מתחת כקא הכבוד עונות אחריהם ואומרים ברוך

ם רבות גפרש״י י מ ע ר נמצא פ ב ך כי כ ק כל כ , ih (* v־ אין זה הרגש מזז מ ה מ . ולדוגמא ראה ב א ר מ ג מו ובא ב י פיליגזו להמשנ׳ נשמעת ממקו ל כ י מ י ח \ , ב רש״י בעצמו ״שכמת׳ מלפרש המשנה והנני מפרש כאן'״ • ת n י׳גות דמ״ג ע״א כ

1.

4

כבול ה׳(ומקומו. ומזה הראה כי ללא אמה הוא הוספה המגיה בשדר רב עמרס (דף י״ח) שהוסיף בככי חצי רבוע [וכת א׳ אומרת ק״ק וכר] שהרי גם לפנינו בברייתא הס׳ל אינו. ונראם שגם הכתוב בצל ל׳ בסל פ רע״ג וכה א׳ אומרה קלוש הוא נר׳ס שהכפיל שני פעמים וכת א׳ אומרת קלוש. וזה גרם להמגיה שתיקן שם ״קלוש קדושי׳ וכנראה סמן על זה להגיה כן נם בלי״ח שם. ובנפול היסוד יפול הבנין הבנוי עליו בהשערה : גם הראב״ל קרא בשם הברייתא הזאת וכתב בפירושו לספר יצירה פרק א׳ משנה י׳׳ג ״ובמעשה בראשית רבה אמרו שג׳ אותיות הקלש הם ממונים להניע המרכבות בתנועות שם המפורש עיין שם״. אן לבר זה

לא נמצא לפנינו: רבינו אלעזר מגרמיזא (בעל הרוקח) בפירושו לספר יצירה

בתחלתו כתב ״ואמרינן במעשה בראשית למרכבה באלו שש אוהיוה בלא הקב״ה שמים וארץ וקצ״ו עולמים כמנין עולמים העה״ב ברא בירד והעה״ז בה״א״. וכל דבליו אלו נמצאים בהבל״חא שלפנינו. מ׳׳ש באלו ו׳ אותיות הוא בס״ א׳. מרש קצ׳׳ו עולמים הוא בס״ ז׳ אן שם כתוב

קצ״ו אלפים עולמים. ומ״ש העה״ב בלא ביו״ל והעה״ז בה״א הוא בסי׳.; גם בספלו יין הלקח כתב ששים המת מלכות אלו ס׳ מקכתות . ב׳ ושמונים פלגשים אלו פ׳ מדרשות . ועלומה אין מסס ר אלו ברייתות למעשה בלאשי׳ ומעשה מלכבה (ועי׳ בהקד׳ מוהר״א למ׳ אגדת בראשי׳): הי־מב״ן בס׳ תורה האדם בשער הגמול (דף צ״ג לפיס וינעציא) כתב ״ושנו בברייחא דארכו של עולם במקום הזה שבע מקומות זה למטה מזה והן גיהנם ושעליו [צ״ל ושעלי] צלמות שערי מות נוינו היון בור שחת אבדון שאול ולמעה מכולן אלקא ומלאכי חבלה מעמידין לשעים באלקא תחת נהר של אש שהוא יוצא מתחת כסא הכבול שני הנח קערת ה׳ חמה יוצאה [צ׳׳ל יצאה] וגו׳. והיולל לאלקא שוב אינו עולה והם נלונין ללולי לולות. ושם שנינו לשעיס שבהם מלאכי חבלה ממונים עליהם מלול העליון שאול תחתית עמקו שלש מאות שכה וכן כל מלול ומלול האש של תחחית חזק על אחד ושלשים [צ״ל מששים] משל אבלון שלמעלה ממכו וכן כל מדור ומדור בשל מעלה «מכו זהו העכין השנוי בבלייחא עכי׳ל. והנה כל מה שהביא הלמב״ן ז״ל מהבלייחא הזאת

הוא כתוב לפנינו פה בבלייתא דאלכו של עולם המסמלת כן בקי׳ י״ז • י ומ״ש שיש ז׳ מקומוה זה למטה מזה וכר׳ הוא גסי׳ כ״ח רק ששם חושב אוחס מלמטה למעלה והרמב״ן חשבם מלמעלה למטה. ומ״ש ומלאכי סבלה מעמילין רשעים בארקא תמת כהר של אש שהוא יוצא מתחת כתא הכבול שכ׳ וכד הוא כתוב אות באות בקוף הי׳ כ׳׳ח רק תיבות ״והס כדוכין לדורי דורות״ סין שם, ומ״ש ושם שכינו רשעים שבהם מלאכי

5

קבלה ממונים עליהם. כתוב שם צל י״ז שורה ה׳. ומ׳׳ש שאול תחתיה עומקו ש׳ מאות שנה וכן כל מדור הוא בריש קי׳ כ״מ. ומ״ש המש של תחתיה חזק על א׳ ושלשים משל אבדון שלמעלה ממנו וכן כל מדור וכו׳ הוא שם קוף צד נףז. ומבואר איפוא שט״ק הוא בדבלי הרמבץ וצ׳׳ל

אחל מששים: ובראותי שהרמב״ן קרא לה ״ברייתא דארכו של עולם״ אמיתי כי נראה שהברייתא הזאה ״מעשה בראשית״ נחלקה לשנים. המלק הראשון ממנה נקראה בשם ברייתא מעשת בראשית והחלק השני — מן ארכו של עולם ואילך — נקלא בלייתא דארכו של עולם. או אולי היא ברייתא נפלדת שהכניקוה בתוך בלייתא מעשה בלאשית. וכמו כן הכניקוה

במללש כונן: מהמחבלי׳ האחלוני׳ השתמש הלבה בבלייתא הזאת אחד המיומד מחכמי המקובל,׳ שבאה״ק הוא הלב הגאון הנדול החוקל ומקובל מוהיד אבלהם אזולאי ז״ל אבי אבי זקן הלב חיד״א ז׳׳ל. בקפלו»חקד לאבלהס״ במעיין שני נהל ב׳ בלאשו. כתב כפי מה שפילשו ז״ל במעשה בלאשיה אולך העולם מהלך ת״ק שנה וכוי. והוא לפנינו ליש קי׳ י״ז. שם בנהר ג׳ כחב ועד״ז אמלו לז״ל כל העולם עומד על קכפיליו [ל״ל קכפיל] א׳ של לויתן והלויתן שוכן תוך המיס התחתונים וכו׳. הוא לפנינו שם. בנהר ל׳ כתב שהרי קפלו בהברייתא של מעשה בראשית שיש בה ז׳ מדורין בכל מדור ומדור מהלך ג׳ מאות שנה וכו׳. הוא לפנינו בקי׳ כ״ח. עוד כתב שם. אמנם בברייתא דמעשה בראשית חולקים קצת ואומרים בזה הקדר אלץ אדמה וכו׳ ובבלייתא הכ״ל לא הוזכר דיורין מבני אדם אלא בששיח לחול וז״ל שק״ה מיני בריות יש בתבל וכוי. הוא בקי׳ ל״ב. בעין משפע כהר ז׳ כחב גרקינן בברייחא דמעשה בראשיח וז״ל למעלה מן יבשה חהום וכוי הוא בקי׳ כ״ו כ״ז כ״ת. בכהר ח׳ כתב גרקיכן התם ואש של גיהכם חזק הוא א׳ מששים מן האש וכו׳. הוא בקי׳ כ״ח. בכהר ט׳ כחב גרקיכן התם ז׳ גיהכם ברא הקב״ה וכל גיהכם וגיהכם יש בו ז׳ מדורין וכו׳ הוא בקי׳ כ״ט. ובראותי כי הרב הנ״ל העמיק עיונו בהבלייחא הזאת וטרח לבארה בעיון ושום שכל לכן הבאתי דבריו השייכים לבאור הבלייתא הזאת אל חוך הקפל בשמו ״חקד לאבלהם״ *1: באוצר הקפרים אות מ׳ קי׳ 1818 כתב מעשה בראשית ומעשה מרכבה כ״י בוואקטיאן משנת ה״א נ״ה. ונקתפק שם בענינו ומהותו.

ל אשר גס׳ יזוייז ו גם בשער הגמו נ י א כי ישים ע ר ו ק ת ה ר א אעי *) ום י נ ם שמובא בפ נ ה י ג ן ה י ת בענ לו ק שאלות ומקי י מ ע ם להרמב״ן ז״ל כי הוא ה ד א ה

: ו ם ב פלי ו ת הנ ו ק י פ ס ת כל ה יהקיל א

6

ואני חפצחי מחד להשיג המחקה ממכה או עכ״פ ידיעה ברורה מהכתיי ההוא ולא עלחה בידי. ואולי יוצלח ביד מי להשיגו משם ולהשווחו עם

הכ״י שלי לדבר גדול יחשב ומצוה רבה יעשה:

ב) בטעם שם הספר הזה.

מכל מה שהבאחי הראה כי אף שכולם קראו להברייתא הזאת בשם ״מעשה בראשיתי׳ עכ׳ז כלוה לה גם שמות אחרים. היאב״ד קרא אוהה בשם מעשה בראשית רבה . הר״א מגרמייזא ״מעשה בראשית למרכבה״ ומחבר p׳ חקד לאברהם ״בר״חא דמעשה בראשית״ ובכתב יד שלפני תקרא בשם ״קלר רבה דביאשית דמרכבה דר׳ ישמעאל כה-׳ג״ ככהובבראש הקפר. ולא למותי־ אחשוב לחקור אמר שם כל א׳ ואחד ענינו סיבתו וטעמו. והנה טעס קריאח סם ״מעשה בראכית״ מבואר בנקל כי תקרא כן לאשר בה מבואר כל עניני בריאת מעשה בראשית. או על שס התחלתם ״לן ה׳ הגדולה זו מעשה בראשית״ * ו אבל מה שייססי לה שס ״מעשה בראשית רבה״ או ״סיר רבה דביאשית״ לא נודע הטעם. ואולי היה להם ג״כ ״מעשה בראשית״ ברייתא אמרת הקטנה ממנה אשר אנחנו לא נדע אותה (ועי׳ בסמוך סי׳ ד׳ סיף אות א׳ מה שאכתוב עוד בזה) לכן קראו לה ס־ר רבה לבראשית או מעשה בראשית רבה. ומה שקראוה בשם ״מעשה בראשית דמרכבה״ הנח לפי מת שנסדרו הברייחוח הללו בהכת׳׳י שלפני. החלה ברייתא למעשה מרכבה (ולקמן סי׳ ה׳ אבאר ענינו) ואחריה ״סדר רבה לבראשית״ נראה כי מפני זה ייחקוה אחרי ברייתא למעשה מרכבה עבור שהיא סמוכה וקודמת גייה.

. מ׳ א ש ד . מ׳ ה ת י ז ם מדרש שוי׳נו. מדרש מ ת ל ח ת *) כמי שנקראו ע״ש ה( א ט ט ו ס לרש״י (ד׳ כ׳־ד ד׳ ק ל ר פ קרא בס׳ ה ס מדרש שמו1י נ . ג ו ע ס י יושע. מ׳ י וא כן ר ק ן נ כ . וכן מדרש מ ה ו בקרא ז ת ל ח ת . ע״ש ה ׳ ה ת ל ו ש ע ל י ת בשם מל׳ ע. וכן כ׳ באיצה״ס ה נ ו ב ת ק ע״ש התחלתו בקרא ה׳ בחכמה יסד ארץ כונן שמים ב רע ממי שאב ד ־ ללא צדק כ׳ שס שנקרא ג״כ ״ברייתא דמעשה כראשית״ ולא א א ) ) ובשבויי לקנו השלם סי׳ ע׳יו ה זכר לשם ז ן אין רמז ו סו היאשי דבר זה כי בדפוו בשם ״אגדה ה׳ בחכמה יסד ארץ כונן שמים בהבינה״ עיין שם כי מה שמביא ה נ כ מם המו״ל ה׳ שבולי כ ח ה ו ) . ו פ ו ס ו במ׳ כונן שנס׳ ארזי לבנון ב נ י בשמו הוא לפנ״ שמביא ם ת ס בהקדמתו ציינו בין ״מדרש ס ג . ו ה במח״כ ט הנ״ל לא הרגיש בז ק ל הה צד י ד בבהמ״ד מ ו ) ועיין ע ״ל . ובאמת הזכירו בשמו כנ ( ׳ המחבר (עיי״ש צד כו שמתחיל בל״ס בפ׳ וארא ת ל ח ת א לדעתי כן ע״ש ה ר ק . גם מדרש השכם נ ג ״ ס. והשערתי זאת יש לה ׳ ו ג ה ו ע ר י פ בקרא (ח׳ ט״ז) השכם בבקר והתיצב לפנט ו ור בפי א בפי׳ למחז ר וסף ק ר שמות כמו ר׳ י פ ל ס ו ע ז ר י ת שמזכירים א מ ך מ מ תה מ ו ר ע פ׳ ת ב . ובצרור המור לר״א ת ם י ט פ ש ת כל מעש מביאו מפ׳ מ ל ה זכר תב דן< כ״א > ו ח ט ק ה במ׳ השכם וכי׳ עיי״ש ובמבוא למ׳ ל ש ל פ כת3 בזאת ה

7

זנראה עול שייחסו לה שם זה למען בל נחלוף אותה בברייתא מעשה בראשית אחרת שהיא הקענה — כמו שזכרתי תחלה — או לבל מזליפה במדרש בראשית רבה שגס הוא כקרא ״ברייתא דבראשיה רבה״ כמו

שמביאה בשם זה במדרש לקח עוג פ׳ מקז סי׳ מ״א אות י״ג: a בעגין עצם הספר.

הברייתא היקרה הזאה. לא רשמיה שוס אחד מרושמי רשימת הספרים עדי היום לאמור שהיא נמצאת או נדפסה בשום ספר. וגם האוצר הספרים העולה בכמותו ואיכוחו על כל רםימוח הספרי׳ הנדפסות עד הכה לא הזכיר שנדפסה בשום מקום. כ״א כתב שהיא נמצאת בכחב יד כאשר הזכרה׳ לעיל סוף סימן א׳. אף כי באמת כבר כדפס חלק קטן ממכה פעמים רבות אין מקפר. בצדק כוכל לומר על הברייתא הזאת המאמר המורגל(והוא גס באדרא זוהר פ׳ נשא) הכל תלוי במזל ואפילו ס״ה שבהיכל! מכל ההוצאות הרבות מהברייתא הזאת עוד לא זכתה

להקרא על שמה אף פעם אחת: הספר אשר בה נדפס חלק מהברייתא הזאה הוא הפר רזיאל הגדול הנדפס בדפוסים שונים פעמים רבוח. והוא הפר מקובץ מכמה ספרים (לא כמו שמייחסים אותו לבעל הרוקח ואדבר אודתו ברצ״ה במאמרי ״פתח ההיכלו׳״) וקרוב לסופו נמצא בו הברייתא הזאת. וכבר רמז עליה המדפיס והמגיה הראשון בהקדמתו להקפר הלז וכתב בתוך דבריודף ל״ד ספר נח ובו לפעול פעולות גדולות ו3י על תוכן עניני הספר ״

מעסה בראשית ותפלוח ושעור קומה״ וכן הוא האמת כי עיקל p׳ הוא רק מלף ג׳ (דפוק אמ״ד חס״א) עד דף ל״ד. ואחריו ס׳ נח ואחריו (בדף ל״ה עמוד א׳) ה׳ מעשה בראשיח המחחיל לך ה׳ הגדולה זה

מעשה בראשית בראשית ברא וכו׳: וכמי שם הספר הזה כוסה במכסה השאון וערפל היסה חתולתו. כן היה גס גורל עצם הספר, כי נלפס לראשונה בק׳ הרזיאלי לא ידעו בו מה (ד׳ אמ״ד חס״א) ואחריו בכל הדפוקים בלא סדרים כי ילאה כל לפנים ומה לאסור. הקדימו המאוחר ואחרו המוקדם עד כ קורא למצוא בו פתר דבר. ואס אמכם כי כבר גליתי את אבן הת־־פים. אך כאשל ו מ ן ק ל מ ל ^ ע ז כ ! ל ה ע ס י ל ק מ ע ך ה , ח ו 3 ט ל פ ע ע הדברים מפיזיים בו אחת הכה ואחת הכה לכן אחשוב למשפט כי כחוץ להעביר פה מול הקורא אופן סדר המבולבל הנדפס שם נגד הסדר הנכון שלפני בכתב יד: ,ו ב־ף ל-ה עמוד א׳(רפוס אמ״ד תס״א. אשר בו השתמשתי בכי. .בסוס י י סערות׳ בעבור שהוא הדפוס הראשון מס׳ הלז) שורה כ״ב כ

8

זה בפא אלהים את השמים ואת הארץ והעוה״ז והעה״ב וסתמן מן האש של גיהנם מחציחן ברד מחציחן אש ורשעים כדונין מן ברד...״ ואין שוס ביאור ולא המשך לשני עכיכיס אלו. גס אסר כן כחוב שם »זה התהום הממשי״ ״וזה התהום הששי״ ואי׳ איפוא שאר התהומות מהראשון עד הממשי. שלא זכר פה ? . ובאמת הם כתובים שם בהעמוד השני (רק משר שם ״תהום השני״). גס מה מאד תתפלא עין הקורא שם בעמוד ב׳ ״ועל שעלי רוח מזרח שרים ממונים עליהם וגיח שמותם מקים כלמיגי וחתמה בעבעה אהי״ה אפל אהי״ה ומפני זה חתמה בחותמו שגיר לא חתמה בחותמו אין כל בליה יכולה לדלוש באותיותיה וחתמן בחותמו לכך נא׳ בראשית״ איה קופל איפו מבאל אשל יבאל המשך הדבלי׳ הג1ו ?. אבל מהכתב יד אשר לפני תלאה כי אך עלבוב דבלים הוא. כי אחר שולה כ״ג בדף ל״ה ״והעה״ז והעה״ב וחתמן״ צ״ל וחתמה בטבעת אהי״ה אשל אהי״ה וכו׳ הכתוב שס בעמוד ב׳ הנ״ל כל הענין עד בששי בלא תהומות וכו׳ ולכל א׳ ואחד צוה על עבודתו גודל מלאך בלאש כולם. ככתוב לפנינו בקי׳ י״ד ועייי׳ש הערה מ״ט. ואח״כ דילג הקופל וכתב ״מקיפין קופה וקערה מקיפין אומדים קדוש ואומלים ברוך שנ׳ ותהלתו מלאה ההלך הכסוב לפנינו קיף קימן ׳״ט שהגילקא שם בק׳ רזיאל ואחל האש והמים ״מקיפין קופת וקערה מקיפין אומלים קדוש ואומליס בלוך״ ולפנינו נוקף שם ״שנ׳ וחהלחו מלאה האלף׳. אח״כ כסב הקופל ״זה התהום התחתון״ והוא הכתוב לפנינו ליש קי׳ כ״ד. ודילג. זה תהום . . . ו שס הקיפל ״תהיס השני״ וכתב ״ולמעלה מתהום תה שלשי וכו׳ על האש של צלמות היא חזקה ק׳׳א מן האש של גיהנס״ ואחל זה שייך הכתוב בדף ל״ה ע״א שולה כ״ג ״מן האש של גיהנם (הוא כפול) מחציתן בלל מחציתן אש ורשעים נדונין מן בלד וכו׳ ככתוב לפנינו בצד י״ז. וכן הביא הכוקחא הזאת שלפנינו בקפל חקל לאבלהם עין משפט כתל ח׳ ״והאש שבאבדון חזק הוא אחד מק׳ מן האש שבאבדון והאש שבחביון חזק הוא אחד מק׳ מן האש שבשאול ושאול חציה אש וחצית בלל והרשעים שבתוכה כשיוצאין מתוך האש לוחץ אותם בלל״ וכו׳ עי״ש: אחל קיום הענין הזה בק״ר שם ״יאבדו מארקאי׳(הוא בשורה ל״ג^דילג הקיפר את כל הכתוב לפנינו עד זה התהום הממשי (לפנינו קי׳ ל״ב) וכתב עד ״ועל שעלי לוח מזלח שלים ממינים עליהם ואלה שמותם מקים כרמיאל״ ואחל זה שיין ״והמקיפין לאלו נוהרים ונבלים ומפתחי לוח מזרח בידיהם ועל שערי רוח מערב שיים ממונים..• • ״ הכתוב בק״ל בלף ל״ו עמוד ח׳. כאשי ילאה הקולא שהדברים האלו

כאשי כתבתי מתאימים יחליו ונחלפו לק בשגגת המעתיקים: ותכתוב בק״ר ריש יף ל״ו וכגביאל בראש שלים הללו וזמרה וטעם

ושיר וחישבסוח בגרון כולם וכר עד ארכו של עולס.לא אדע למין מקומו הראוי לו בס״ר. ולפנינו איננו כתוב בשום מקום:

עהה קוראים הביעו וראו איך נתערבו הענינים ממקום למקום בהקפר הזה. ולא אכחד כי אף שגללתי אבן החועים והמתעים על ראש תסיפר והמעתיק לאמור כי אך הוא דלג בהעחקחו ממקום למקום עכ״ז לא אוכל לעשות שקר בנפשי ולהאמין כי ספר םה יצא מידי קופכ ומעתיק. כי איך יאומן שסופר ידלג על דפיס שלמים ויעקם הענינים באופן מבהיל כזה שיקדים קוף המכין לחחלחו גם כי לפי עדות הרב המגיה הראשון יצא הקפר הלז מתחת ידי שני גדולי עולם זלה״ה ובל״ס לא עברו ח׳יו על אל השכן באהלך עולה זה קפר שאינו מוגה. לכן לבי אומר לי כי הנקיבה הי׳ רק מפני שגליוני הקפד הכח׳׳י שנדפק ממנו בראשונה נחערבו והמדפיס לא שם לבו לזה והדפיק כקדר הדפים שהיו מונחים לפניו. ואחריו כמםכו גם שאר המדפיסים עד הכה. ועד עחה עוד לא שלעה בו עין הבקורת. ובעזר צורי ומשגבי אורו עיני

לשום בו העקוב למישור. והררי השגיאוח לעמק ברכה: ובלאוחי כי הצליח ה׳ חפצי בידי להראות יפיה והדרה של

הברייחא הזאת והצלח עלי רוח השיר ואשירה נא את השירה הזאה:

למניס היתד, זאת המגלה. כאיש ערום בלא בגד ושמלה. כגולם בלא צורה לה. וכעץ כלי פרי כאלון וכאלה.

ועתה היא לכל עבר מאירה, יסד. היא גם תמה וברה. תראה יסית וגם הדרה. לכל קורא בה בטהרה,

געצלתים ימך המקרה, ונפש ברכה תחשן ומרוד. נס הוא יורא י

ד) מי מהמדרשים שהשתמשו בספר זח. א) מדרש כונן השתמש בו הרבה והביא ממנו מן ״ארכו של עוצם״ הכתוב לפנינו קי׳ י״ז עד למעלת מן וילון שמים. ועד בכלל עד"P שרים ) ככבדים ממינים עליהם ואלה שמותס״(והיא לפנינו תוך* צ״ה) ואחר זה כחוב שם -ע״כ מצאתי״ ואסר זה ל״א ה׳ בחכמה וכוי:

ס וצ״ל י ם עליהם* והוא ט י נ ם הבכרים ממו י מ מ ב ״ ו ת *) בבונן שם כן תצ״ל] שציל ,,ממות" ם [ברלי א ל י ל ה מ ס ס ב פ ל נ ן ה נ ו ו בכ ס י ג ? ה י ״ צ J * p ת ״ ז מ

10 על השיטים הרבים אשר מצאחי בו כבר העלותי עליהם בהעלותי. כי בכונן שם מקר כל א׳ וא׳ על מקומו. ונשאר איפוא להעיר פה ״ולמה נקראים מים הבוכים וכו׳ עד ולפיכך נקראו מיס הבוכים״ הכתיב לפנינו קוף סי׳ י׳ז. ואולי השמיע זה המסדר (או המעהיק) בכונה מפני שתיכן ענין חלוקת המים למעלה ולמעה כבר נזכר שם בכונן

בהקלה (דף ב׳ סוף עמוד ב׳ בס׳ ארזי לבנון). ודע שמר כונן (דף ג׳ ריש ע״א) מסיים המאמר שהתחיל לדרוש בו על הכחיב ה׳ בחכמה יסד ארץ ״הה״ל המוציא מזרות בעתו״ ואח״ז כתוב *הקלת־׳ שזה יורה שכבר סיים המאמר הזה. ואח״כ כחוב ״אתחיל מדת העולם. בסייעתא דבורא עולם״ תנו רבנן ישובו של עולם וכו׳ עד ״ע״כ מצאתי״. ושוב מתחיל (דף ו׳ ע״א) ד״א ה׳ בחכמה יסד pb וכו׳ עד קופו וכתוב שם ״סליק״. ומן הערבוב הזה אני מסתפק אס לא הכניסו ברייתא ״מלת העולם״ בתוך ס׳ מדרש כונן בזמן מאוחר. כי יפלא לאמור שבעל המדרש הכניס כל זה באמצע שני דרושיו על קרא ה׳ בחכמה יסד אלץ וגו׳. נם כי יאמר ״ע״כ מצאתי״. ואולי הברייתא הזאת היא היתה נקראת בשם ״מעשה בראשית זומא״ אשפ חקרתי

אודותיה לעיל סי׳ ב׳: ב) מדרש עשרת הדברות השתמש בו גם כן. בדבור ראשון (דף ד׳ סוף עמוד א׳ דפוס לעמברג תרי״ח) ארכו מהלך ת״ק שכה וכו׳ עד וכבשם חקה כפוח רגליו. ומקף שם אמרו לפכי הקב׳יה וכו׳ עיי״ש ובפכיס בהערה ע״ד שנסוף סי׳ י״ז.— אחר זה כחב: ועוד ברא הקב״ה ז׳ רקיעים וחחחין שבכולם וילון שמו וכו׳ למעלה מן וילון רקיע וכו׳ למעלה מרקיע שחקים וכו׳ למעלה משחקים זבול וכו׳ למעלה מזבול מכון וכו׳ למעלה ממכון ערבוח וכו׳ עד ושרפים ואופנים וכרובים. כל זה כלקח מן הברייתא מעשה בראשית שלפנינו. וכבר העירותי בהערוחי

על קצה השנויה הנמצאים שם:

ה) בערן הדפסת הברייתא הזאת.

למען בל ישאלכי איש אם אמה שהברייתא הזאת היא הנזכרת במשנה וגמלא בפ״ב לחגיגה א״כ מי הרשה לנו להדפיסה הלא הנן אי1 דולשין במע״ב בשנים. לכן הנני נדלש ללא שאלוני ונולם יקלאוני אנכי אענה. כי שחי חשובוח בדבר. הלאשון כי כבל השיבו על שגיה המוטעהה הזאה לביס מהלבנים והמקובלים ומהם הלב הגאון הסכם המלל מי יצחק דלנואש ז״ל בפסקו הנלפק בקפלי הזוהר בססלתו. ואמר כדבריה

11 ה המשנה ליכא לאפליגי דבהדיא התירה במעשה בראשית האלה. מ

ביסיד בין חכם ומבין מדעחו בץ לא דהא בשנים קחני ודייקינא בשנים ׳ הוא דאין דורשין הא בימיד שרי וכ״ת בימיד ומכם ומבין מדעתו א״כ מה בין מע״ב למעשה מרכבה הא נמי בימיד ומבין מדעתו שרי א״ו במע״ב בימיד ואפילו אינו סכם ומבין מדעחו ובמרכבה עד שיהי׳ מכם ומבין. וכ״ש בינו לבין עצמו עכ״ד. ובחשובחיו הנדפסוח בוויען ש׳ כת״כ הרבה להשיב על אוחם שפקפקו על הדפקת p׳ הזוהר בעבור פן יעעה בו איש בער ולא ידע. ופיהו פתה בחכמה ואמר החולה אמרה והלכת בדרכיו ומצינו שהוא יתברך אמר נעשה אדם ואמרו בב״ר כיון שהגיע משה לקרא זה ממל לבון העולם מה אתה מתן פתחון פה למינים אמר לו כתוב והרוצה לטעות יגיעה. וכן אמר הלמב״ס בהקדמתו למו״כ בשיאות לאחד מעולה ולא יאות לעשלת אלפים קכלים אני בוחר לסמלו לעצמו ולא ארגיש בגנות העם הרב ההוא. והרב כ׳ יוקף בן החבר ל׳ אברהם ז״ל דיין דק״ק אמ״ד המגיה והמו״ל ראשונה את הק׳ רזי!ז כשב בהקדמתו כי ממה שאמלו בגמלא אין דולשין ליחיד וכו׳ אבל אם הוא סכם ומבין מדעתו רשאי לדרוש לפניו משמע אפילו דלך דלש. אבל בלא דרש רשאי ללמוד אף שאינו מבין כל כך מדעתו כגון ע״י קפכ עיי״ש. — והתשובה השניה היא כי לא אני הכני מדפיקה הראשון כי כבל הדפיקיה בק׳ הרזיאל. ואנכי לא באתי כ״א להציל כבודה להראות כי שמה המקלון יתל מהנדפק ומעט הנדפק הוא מעורבב ומוטעה על

כי לא היתה תפארת הברייתה הזאת עליה:

ו) תכונת הכתב יד אשר לפני

הברייתא הזאת מצאחיה בכת״י פה עה״ק ימשלם תיו. הקפר הוא בגודל רבע באנען על כייר עב ואדום נוטה למלאה קלף. ובו מקובץ הקפרים האלה י א) פרקי היכלות (אשר הוצאתי לאור בשנת חלמ״ט). ב) מעשה מלכבה. הוא הנדפק בק׳ אלד לבטן ויכעציא שק״א בשם ״פרקי היכלות״ או ״מק׳ היכלות״ ויש בו שינוים מהנדפק. ג) קדר לבה דבראשית דמלכבה דל׳ ישמעאל כהן גדול. הוא הקפל שממנו הדפקתי הקפל הלז. ד) מתחיל אמל ל׳ ישמעאל באותה שעה בא מטעמן של הפנים והחזיל לי נשמתי והעמידני על לגלי ועדיין לא היה 3' כק לומר שילה לפני הקב״ה לפני כקא כבודו וכו׳, והוא הכחוב בבהמ״ד חייה צד 171 אבל יש בו הוקפות ושינוים-רבים מהנדפס שם ולדעתי הוא קפר היכלות או היכלות זוטא י וכתבתי בארוכה אדותם

12 נפרנוית במאמרי *פסח ההיכלות׳׳ אשר מקוח להוציאו לאור בקרוב אי״ה *) בקיפו כתוב מידי הקיפר בעצמו ״כל אלה העכיבים הוצאתי ממעשה בראשית של רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול וממעשה מרכבה רבה ומרכבה זוטא (?) ומפרקי היכלות. וקצרתי העכיכיס (כוכחו על מלת ״וגו׳׳׳ אשר כתב בשמיה המלאכים באיזה מקומות ועיין מה שכחבחי בהערוהי לק׳ רבת לבראשית הערה מי׳ט) לפי שהדברים עמוקים בהם שמות שלא יכילם שכל בעולם ולא יבינם שוס חכם בזמנים אלו עד שיבא ויורה צדק לנו ומפני שלא הטעה בעני; מנון בן ירד שנקרא מטטרון ראיתי לכתוב בכאן ענין א׳ שמצאתי בקפר קנא בן קנה בפרשת

בראשית על פסיק ויתהלן מנין וגו׳ א״ר ישמעאל.... ״ ולע שהנתיב לפנינו בקדר רבה לבראשית ריש קי׳ מ״ז עד ואומר בכי״מ בקיף צל ל׳ הובא בקילור שער השמים לבעל השל״ה בקדושה ליוצר אור. וכחב שהעתיקו מפיקי היכלות. וכ״ה בבהמ״ד ח״ג. והוצאת* השיטים ממנו בהון העיותי עיי״ש. אבל לפי מה שהוא בכת׳׳י שלפנ« איננו מפרקי היכלות. ובתמלה למיתי כי יחכן שכל המאמר הזה שיין להיכלות זוטא שאמריו בכת״י שלפני. ואולי מפני זה יימקו בעל השל׳׳ה לפרקי היכלות. אן מהגנון הכת״י לא נראה שיהיה קולס לו היום הברייתא דמעשת בראשית. גס כי מתאים יסדיו קוף המאמר שקולם לו הוא קי׳ מ״ו שמקיים ״ומלמדין אוחן לומר שירה וזמרה לפני כקא כבודו״ עם ההחלה המאמר הלז אמר ר״י כמה מביבין ישראל יוחר ממה״ש שהמלאכים מבקשין לומר שירה חמלה וכו׳. — וכן נראה נם מקפר היכלוח שבבהמ״ד ח״ה שהוא לדעתי היכלות זוטא כמו שזכרתי ובחחלחו (צד 171) מיד בא מט״ט שר הפנים והחזיר לי כשמחי וכו׳ כמו בכח״י שלפני וכ״ה בק׳ היכלוח שנדפק בלבוב ש׳ 1864 ובפיעטערקיב שנת חרמ״ד. ולא נמצא בהם המאמר הלז של ר׳ ישמעאל. ועכ״פ יהי׳ איך שיהיה אין זה המאמר מפרקי היכלוח. אן יש שקראו גם היכלוח זוטא בשם פרקי היכלות. ויוחד נראה שלפני הרב בעל השל״ה היה כחוב המאמר הזח גס בתין פרקי היכלוח כמו שמצאחי גם אני מאמר אמד הכתוב בהיכלות רבתי שהדפקתי בפרק ו׳ קי׳ ג׳ עד פרק ז׳ קוף קי׳ ב׳

י ש ת ישורון א ו י נ ת קדמו ו ר פ ע צערי לרבים מאוהבי ואוהבי ס י ד ו ה א *) פו בשבנג י ו על ם רבו חכ י מ כ י הלז אשר ח ר מ א ר הזה מ פ ח אל ס פ ס ם ל ה י ל ת ח ט ב הי בשנת מרמ״נו ת ס פ ד ה ת ש כלו י הי ק ר י טיבו בשער ס׳ פ ת ע ד ו ת אשר ה ע ם מ י נ י עאם ה׳ ׳ ו י הקוראי נ ה לפ ת ס ע ו ג ת ח ס לא יכולתי ל י פ ד י רוב הוצאות ה נ פ ך מ כי אנ י ו ר ק ר נ ם לו בהבית השני מהבתי מדרשות אשר אוציא לאו ו ק רי אתן מ יהי׳ בעז

13

שהוכפל בהיכלות זוטא כת״י שלפני בקופו בקצת שינוים: הספר הלז ״מעשה בראשית׳׳ יכיל בו מדף קי״ו על דף קכ״נו עמוד א׳. הדפים כתובים משני עבריהם.והכתב מבהיק יפה אך הוא משוכה ודומה קלת לכתב הנקרא כתב רש׳׳י. ובקושי להבחין בו בין כ׳ לבי.

וכשיבא ר׳ י׳ סמיכים זה לזה כתוב היו״ד בתוך הרי״ש:. נת העדות הקונים וציונים אשד שמתי בשולי הספר ז) תכו

הספר הזה וכמוהו הבאים אחריו בכרך זה. אין בהם ציוני ההחלה המאמרים. אף לא נקודוח המפסיקות בין עניןלענין ורק בסיום כל מאמר כתוב פני נקודוח כזה .. גס ציוני מקומוח המקראו• המובאות בהם אין בם. ולכן ראיתי כי נחוץ לתקן את כל זח . שמתי ריוח בין הדבקים ובכיתי אצלו ציון בסימנים בראש כל התחלת המאמר. ואף גם בתוך המאמרים בראותי כי נחוץ לתת הבדל והפסק בין העכיכים כתבתי נקודה בתוכו. גם את היתר הקפתי בשני חצאי לבנה ואת החקר מלאתי בשני חצאי רביע [ ] ומה שראיתי מחוק או הרגשתי חסרון שלא יכולתי למלאותו נקדת׳ אותו בנקודות כזה את כל זה עשיתי בפנים הספר. ובשוליו כתבתי הערות להעיר את לבב הקורא. ותקוניס נחוצים (אשר לא אביחי להביאם בפנים למען בל הלאוח עיני הקורא) וציוני מקום המקראוח בחנ״ך. והבאחי לשון המקרא במקום אסר מובא בפנים שלא ככתוב בקפלים שלנו. נם צ״נחי מראה מקומוח בהתלמודים ומדלשים המתדמיס בהענינים ומאמליס הכתובים פה או יש בהם איזה שיטים. וביחיד חלופי הגלסאות אשל ביכו ובין המובא ממנו בס׳ לזיג* ובמד׳ כוכן ובמ׳ עשלח הדבייח. ואקיה כי מכל אלה תצא תיעלת לא מעטה להקולא הכאמן החפץ להעמיק דבל ובהשקפה אקח ישקיף בעין חודרח על כל הגילסאות יחדיו. אך שמלחי מאד לבל כגוע ח״ו בנוסחת הכת״י אף כמלא כימה. וגס אח אשר לא יישר בעיכי לא מחקחי אך כקדחי עליו בחצאי לבכה ( ) כי שמתי לנגדי אמרי חז״ל (אבוח דר״כ פ׳ ל״ד) אמר עזרא אס יבא אליהו ויאמר לי מפכי מה כתבת כך אומר אכי לו כבר נקדחי עליהן ואם אומר לי יפה כחבח אעביר כקודה מעליהן:

ב• החדר השני הוא ״'מדרש טעמי חפירות ויתירות״.

א) תוצאות המדרש הזה. המללש היקר הלז אם כי כולו לא נראה ולא נמצא עסה לפניני

14 אבל כבל נגלה עמנו קונטרס א׳ בשם ״מדרשי מהל ויחד׳(או״מדרש סקילות ויתירות״ ע״פ המנסח פי) בקפל פליטת קופריס׳ הנדפס במיינץ שנת תלל״ב ע״י החכם הנודע מוהל״א בללינל נ״י. *) לעתה הנני מביא גם אנכי קונטלק א׳ מהמדלש הלז אשל מצאתי בהגניזה הישנה אשל נמצאה לא כביל בארץ מצליס. וכעת אין ניף הק׳ בידי אך נשאל בידי העתקה ממנו. כפי זכלוני היה בהקוכטלק הזה אלבעה דפים בגודל רבע באגען כחובים משכי עבליהם. והנה אין קפק שהקוכטרק הלז איככו מאוחו קפל של הקוכטלק שכדפק ממכו בק׳ פליטח קופלים אחלי כי נאמלו בו דבלים אשל המה כבר בהקוכטלק שבקי פליטת קופלים. ויש בו. גס שינוים רבים (כאשר העלותי עליהם בהעלותי במקומם) ילאשר לא מצאתי שיזכיר מי ומי שיש שני נוקחאות בהמדרש הלז. לכן אומר אני שבהמדלש הלז אשל ענינו לדלוש טעמים על חקירות ויתירות שבתנ״ן לא נשמר המעתיק ואולי נם המקדר לכתבו על קדל המקלאות או הענינים רק כפי ההןדמן ולכן גם המעתיקים הבאים אחריהם לא שמלו הקדר הראשון ואחרו המוקדם והקדימו המאוחר ולכן לא ישתוו

שני הקונטלקיס שלפנינו. ואשל יחקל זה ימלא זה: וידי״כ הרה׳׳ג מוהל״ש באבעל כ׳׳י הודיעני במכתבו כי בידו העתקת מכ״י הנמצא בפאריז ממדרש חקר ויתיר וכי נכון הוא להוציאו לאור

בקרוב. אך לא הודיעני טיבו ומהוחו:, ב) מי מהמזכירים את המדרש הזה ומביאים דבר בשמו

רבותינו בעלי ההוקי מביאים אוחו במק׳ ברכיה דף ל״ד עמוד א׳ בד״ה לא יענה אלון. וז״ל אמנם רבינו יהודה פי׳ דבהדיא ים במדרש טעמי יתירות וחקירוח אמור להם מלמד שהשליח צבור אומר להם על

כל דבור ודבור: הקמ״ג בעשין קי׳ כ׳ כתב וכן אמרו במדרש טעמי חקיות ויתירות

אמור להם מלמד שהשליח צבור אומר להם על כל דבור ודבור: הרא״ש בברכות שם פנק ה׳ קי׳ י״ז הביא הדברים הנ״ל בשם מדרש טעמי חקירות ויתירות. וכן הביאו במק׳ מגילה פרק ד׳ קי׳ כ״א ; גס במדרש לקח טוב פ׳ נשא הביא ״אמור להם שיהא החזן קירא הברכה והוא [ל׳יל הכהן] עונה אחר החזן״ ובל״ק שאב דבריו מהמדלש

הלז. והוא במ׳ חו׳׳׳׳ שבק׳ פליטת קופלים צד ל״ח עיי״ש:

ר פ ס ה ה מ ד ק . אבל ה ה ז ע׳ ה נ י בהקו ל אשר כבדנ *) ותש״ח להלזכם הלז עונתי לדעתו בדבר מה בל יחשדני שומע כי לקחתי הדבר ממנו: י ואולי כי לא הי׳ לפנ

IS

במכסת שי איוב ל״מ 6׳ כחב ובמדרש הסירות ויחירוח מן הקערה קרי מכ הקערה כתיב לפי שהית איוב וכו׳ עיין שם. ושם צד מ״ה כמצא התחלת הדבר»מכ הסערה למה כרן עקומה״ והשאר סקר והמו״ל השלים

החסרון שם מן המכחת שי: הככו רואים בזה כי כחלקו בשם המדרש הלז. בעלי התוספות יזכירוהו בשם ״מדרש טעמי יתרות וחקירוח״ והקמ״ג והרא״ש יקראוהו ״מדרש טעמי מקירות ויתירוה״ והמכסה שי יזכירהו בשם ״מדרש הקירות ויתירות״ ובפליטת קופרים ״מדרשי חקר ויתר״. ואותו שלפכי קראתי

בשם שקראוהו הקמ״ג והרא״ש. וברוך היודע:

. ג) מי השתמשו בו אף שלא הזכירוהו בשמו

בילקיט חהליס קוף רמז חשע׳ט הביא. ר׳ יודא ברקימון בשם ר׳ לוי בן פלטא כשאין ישלגי ערש״מ וכו־ ולא כרשם שם מקורו אבל ברור שמן המדר׳ הזה לקחו כאשר הרואה יראה בשלפניכו בצד ל״ז ובהערות׳

שמה הערה כ״ג: הבעל הטורים בגימטריאותיו על התורה (במדבר כ״ה י״ב) כתב אליהו כחיב חקר וי״ו ויעקב מלא ו׳ שכטל ו׳ מאליהו למשכון עד שיבא

עם המשיח ויגאל אה בכיו. ודבר זה כתוב הוא בהכדפק בק׳ פליטה. קופריס צד מ״א כל הנביאים אליהו בר מן ה׳ וכל יעקב חקר ר״ו בר מן ה׳ ללמדך שאליהו בא וגאל זרע יעקב שכ׳ הנה אנכי שולח לכם את

אליהו הכביא. ועיין מה שכתבתי בשלפכיכו צד ל״ס הערה ק׳: אולם המחברים שחקרו ודרשו בעכין המקורה כראה שלא ראוהו ולא ידעו ממכו דבר שהרי לא מציכו שיזכירוהו ויביאו ממכו ראיה או קהירה. והרמ״ה בק׳ מקורת קייג לתורה בהקדמתו יאמר ״ומי יוכל למצוא טעם לכל מלא וחקר זולחי היוצאים בעקבי המדרשות הקדמוכיות אשר כפלאו ממכו בעוכיכו״ והראה שלא כזכר מדרש זה בשום פעם בסי הרמ״ה הכ״ל אף כי ייעד בהקדמתו שם ״שיזכיר במקצה המלות החקרומ והיתדות טעם חסרונה או טעם יתרונה על פי המדרשוה אשר חכמים יגידו״ ולא אכחד כי כפלא הדבר בעיני כי באמת לא נמצא בספרו שיאמר טעמים על חסידות ויתירוה ואיך הבטיח בהקדמתו אה אשל לא עשה.. - ועכ״פ נדע ש.מ מ ן מ , י , ש ו 3 נ י ל א א א ב ז ל ל מ ה ע ס ק אין זה כי אן לבלץ ולא זכר פ י ג ה ח : , ש ח א צ , מ ר כ כ י כ 1 כ ל ה ש ז היה לפניו המדלש הי״ו כתיב. ו״פניני ו ממנו מאומה. כי באות ע׳ כתב השכלת עשו ב

בהתחלת המדרש הזה כתוב עשה כתיב בה״א:

16 נם הרב בעל מנחת שי שהזכיר פעם אי אח המדרש הזם (כאשר הזכרחי לעיל) וכנראה גס דבריו בשמות כ״ג מ׳ כובעים מן המדרש הלז (כאשר כחבחי בצד ל״ג הערה נףז) בכל זאת נראה כי גם לפניו לא היה המדרש הלז בשלימוח שהדי אינו מזכירו עוד בשום מקום. ובירמיה כ״ב ט״ו עמל ויגע ליישב המסילה של עשה עיייש ולא הזכיר שבמדרש הלז כתוב עתה הסכלה עשה בוי״ו. מזה נראה שלא הי׳ בילו בשלימוח:

החדר השלישי הוא שני קונטרסים מן מדרש ואולי ממדרש ילמדנו.

הקונטרסים האלו מצאתי כתוב על קלף ישן טםן והם שני דפים בגודל שמינית באגען גדול כתובים משני עבריהם בכתב מרובע כתוב על השרטוט והכתב משונה מאל ונעשה אלום מסיבת רב ישנו. בכל עמול כ״א שורות. ונראה ממנו שבתוך שני הלפין הללו היה עול ב׳ או הרבעה לפיס אבר נאבדו. כי הדף הקודם הוא על פרשת אחרי מות (י״ז ט׳) והדף שאחריו הוא על פרשת קדושים (י״ט כ״ג). ולפי זה נראה שהיה מקולל על סלל םלשיות התולה. ועכ״פ עלקפר ויקרא. וחפשתי מם נזכל לבל מה מדבליו באיזה מדרש או שוס קפר ולא מלאת׳ גם שאלתי לחכמים ואין פותל. ולכן אמלהי כי כנלאה הוא אך מן המדרש ילמדנו הנאבד מאתנו. באשל הוא מיוחק בפנים צד מ״א לר׳ תנחומא בר אבא ועיין בהערה כ״ג שם. גס תחזק השערתי זאת ממה שכתב הרב החכם מו״ה נחים ברילל נ״י כי ראה בכת״י מפירוש התפלת לר״א גרמיזא בעל הרוקח המוכח כעת באוצה״ק של המלך יר״ה בוויען בזה׳׳ל וכתוב ציין דולש אין לה מכלל דבעי דלישה ע״כ אומלים ובא לציון בכל יום כמו במדלש אבטל בקוף כל דלשה דבלי נחמות וכו׳ וכן בילמלנו• בקוף כל ללש דבלי נחמות עכ׳׳ל. והביאו נס במבוא למ׳ לקח טוב צד 40. ולפנינו פה באמת מקיים כל דלוש ודלוש בלבלי נחמה. הדמש על קלא איש איש מביס ישלאל וגו׳ מקיים ומה אלו שאין להן לא בלית

אבות ולא לבל בעולם אמל ה׳ כקא למן על אחה כמה כל מי ומובן שלצה לקיים על אחת כמה כל מי שחלג ׳שלאל ולא נהג בלמו אף כדם צבי ואיל שהקב״ה ינקום למו ממט ן בללוש הלאשון על קלא ונטעתם מקיים והיו טהולין וקדושים ואתם יושבין לבטח שנ׳ ונטעתים על אדמתם. בדרוש ב׳ על קרא הנ״ל מסיים אם שמלתם מצות עללח וכו׳ ובזכותה אקם נכנסין לאק. יכן מקיים בדרוש תג׳, בדרוש הדי

17

על קרא הנ״ל מסיים כשאפחח פכקסא שלהם ולא אמצא להם :כוס לפני אותה השעה אני נפרע מהם וכי' . ־־־ ועכ״ז לא אומר קבלו דעתי לדבר ברור. והנמחי מקום להסכמים ולהחוקרי׳ ודורשים במדרשי מדל

כי גס הס יסוו דעתם עליו ואקבל האמה ממי שיאמרוהו:

• ד

/ ך ר ב ת החדר הרביעי הוא ״מדרש י כהמדרש שלפניו אשר שמו בל נודע כן לא אוכל לדעה גם שם המדרש הלז. אבל רוח מז״ל ולשונם על מלחו. ומלבד זה העיד עליו גס יושן הקלף אשר היא כחוב עליו. והואר הכחיבה וצורח־. כי עתיק יומין הוא. והוא יתר הפלינוה הנשארת מן איזה מדרש. וחגיעני ממנו דף אחד קלף בגודל מצי באנען קען. כתיב משני עבריו. בהעמוד הראשין בחחלחו כחיב ארבעה שומה מענין ימים שבין נדה לנדה. אשל הוא קוף מן מאמר א׳ מדף שלפניו אשר נאבד. (ולא ראיחי תועלת להדסיסי כי היא ג״כ מחוק ומנוושנוש הרבה באלו השורות המעעים) אמר כן מתחיל יתברך שמו וכוי וסיום העמוד הלז»וכתי בדוד׳״ הכחוב לפנינו צד מ׳׳ה. אחר סייס המדרש הלז נמצא חלק ברוחב שתי שורות וכנראה היה זה סיום הספר. ואחריו כתוב הרוצה לידע וכוי והוא מענץ החקופוח. ולאשר גם הוא חסר ובנוי ומחוק לא העחקחיו. ומסגנון הלשון לבי אומר לי כי הוא מן הפסיקתא זונורחא המחחלת במאמרים רבים במלת יחברך. אך אין בידי להחלינו הדבר הזה. והנני קורא בשם כל חכמי לבב אשר •רבנו לבם לחקור ולדרוש בהמדרשות האלה ויעלה בלבבם דבר מה להעיר או לייחס המדרשים האלה למי מהמדרשוח שנאבדו מאחנו בראיות נכוחות ואמיתיות. כי,יריצו דברם הנווב אלי. ואח העוב אקבל ואזכור בשמם בהביח השני אשר אני עחיד לבטח ברצות השם מהבהי המדכםוח הכה״י אשר עודם אתי ולהוציאם

לאור בקרוב: ואקוח כי הישרים בלביחם ידעו להוקיר ערך פעולתי אשר בכל כמי עבדתי ושנתי גזלתי. והרגעים הספורות לי לנוח מעבודתי עבודת הקודש ללמוד הלכה להתלמידים. אוחם הקדשתי למלאכת הקודש הזאת בגלל אהבתי וסיבהי לגלוח ספוני עמוני מדרשי חז״ל היקרים לי מכל

מכמני הלד. כי באורם נראה אור החכמה והדעה. — כ״ד הק׳

ל ווערטהיימער. ׳ יעקב * ן י שלמה אהרן 3

מכתבי תדלה מאת גאוני וגדולי דודינו *י• *)ג ר ו ב ש ע ר ה פ . שיל״ת פ י ״ ה ז ע ג

, ר פ״י ע מ י י ה ט ר ע ו ן ו שוכט״ס לידידי הרב הג׳ המאה׳יג ובו׳ מו״ה שלמה אהרי אזמר ישר ר אנ ג ת ד א טובא וראשי דנ י י טר נ ואנ אחדשה״ט שורותיו קבלתי ע״. וקבלתי ג*ב . . ל י ׳ צ ת הש״ס לאא״ז הגי ז ו י ג ו ת חי׳ ס ו וחילו שתוציא לאור א ח כ

. דברי הק׳ ה כ ר נ . והיה זה לו שלים י . . ר יאשלח . ו שהוציא לאו ר פ ת ס א שמחה בונם בה״ג טהראשב״ס זצ״ל,

. ק ״ פ ג״ה ווירצבורג תרנ״נ לל מו״ה ה ובמצוי מו״נ צמ״ס לבו ר ו ת ק ב ס ו שיכנן״ס להרה״ג הצדיק הכשגג עה קבלתי ר ו ה של ת כ ר ד ד מ ח נ ה קר ו ו הי ר ע ר כ״י. ס ע מ י י ה ט ר ע ו שלמה אהרן ות מ ח מ . ו . . י ״ כ נ י מ ר ת עצמי לשלומ ל . ואכבד א ו יחא שכבדני ב רי לו לאו >ייש״כ וחית ר י ת ע ת ידידו הכו׳׳מ ב ר י ת ע רבה כ י ך ו ו יארי י אקצר והי ברכוחי א נ פ אפ& ה

ל נתן הלוי באמבערגער ג ר שמחת ה

א. ׳ ש יעי ע ע ג לפ״ק ל ״ נ ר ב״ת תג הצדיק כקש״ת מו״ה שלמה ״ ה א מ ב ה ר ׳ס לכבוד ידיד נפשי ה״ה ה שוכט׳ל דה ע י נשכח מלבי להשיב תו ח ת חולשת כ מ ח ר שליט״א. מ ע מ י י ה ט ר ע ו ן ו ר ה א

׳ ק .מכבדו ה דו די . הכ״ד י . . י ותשואות חן לו . נ ה החביב בעי ר ו ה ט ו ה ת ח נ מ משה פאנעטה בהרג מהר מ זציל.

ר ע מ י י ה ט ר ע ו ן ו ה אהר מ ל ש ה ״ ו ם בתוי״ר מ ס ר ו פ מ נ המאה״ג ה ״ כבוד יליד ה׳ דו עה די י להו נ ב והנ ו ט ם חי׳ת ושמחתי להקשיב משלומו ה ט״א. קבלתי יקרתו ע שליוש ג הקי ח ר ה ח י אי״ה א ח ת א״א להשיב משוס חולשה כ ע וע״ד ח״ת כג בכל ח ו בשמחת ה י מברכ נ הנ . ו ת ו א י ה כ כ ל ו בדבר ה מ הבע״ל נשוב להשתשע עש ידידו עוז אברהם בנימין קלוגר כהגאון מוהוש׳ק זצ׳יל. פ נ ב כ ט י מ מיל« ל

ג וכו׳ מו׳׳ה ב המאה״ ר א יע״א. לכבוד ה ק נ י פ א ק ס ״ פ ביה א׳ פ׳ בא הרנ״ג לת ו ד ר ט ב ה ו ך מר ן א כו ה בא לידי לנ ר ו ה של ת כ ר ר ד פ ס ה ה נ . ה ה אהרן נ״י מ ל עי דיש״ה בלוני׳ס נ ׳ל והנ ו הנ׳ ר פ ד ס ע . ב . . . ו י שילח ל נ הנ ה ו ב תשובתי עד כ כ ע ת נ. הק' יוסף מאיר בל״א מוה׳ שמואל צבי ז־ל. ק ״ ה ק ל מ ל בעדי ע ל פ ת ה ומבקשו ל

י - נייאדארן* יע״א ש ט ע ה פ ר ז״ך למב״י תרנ״ב לפ״ק פ ום ב׳ אמו ה י ״ ע בג מו״ה שלמת ״ ה א מ בי הרב הבקי הצדיק ה רה לאהו ת זמן מתן תו ח מ ס שוכ״ט וק ו ס ע ל ק ו י ת ע ו שזכה לישב ב י י ואשי ם מכתב קר ע ו הי ר פ ם ס ו י . קבלתי ה ״י ן נ אהר. כ׳־ל , ם בהוב״מ . י ק ס ו ת בוי׳ב ע יזכה לראו ו ו מ . יהי ה׳ ע ם י ר ו ב ה ולחבר ח ר ו ת ב

אוהבו הק׳ נפתלי סופר.

י ת ע נ . גכ*ן לא מ ם ח ב ן אן< למקצת ש ד י ע ת ע ג י שלא ה נ ודע א *) ואף כי ים : ה י נ י ע י ב ל פ ת כי יקר כבול ס ו א ר ן ה ע מ ם. ל נ לשו ם ו ב ת כ ם כ ה י ב ת כ ג מ מהצי

­ א ­ סדר רבה ובראשית דמרכבה דרי ישמעאל כהן גדול.

א] לך הי הגדולה א) זו מעשה בראשית שנאמר ב) בראשית ברא אלהים, אל תקרי בראשית אלא ברא שית, וכן אתה מוצא ג) שבראשית ששה אותיות שבהם נבראו שמים וארץ שנאמר ד) כי ביה ה׳ צור עולמי׳, יה שנים, ה׳ ארבעה הם, הרי ששה. הא למדת שבאלו ר אותיות ברא הקב׳׳ה את השמים ואת הארץ. ושמא תאמר שמים וארץ) לכך נאמר בראשית ברא אלהי׳ ז): ) העה״ז והעה״ב ו בלבד נבראו ה >| ד"א בראשית, מהו בראשית באות אחת ברא הקב״ה את השמים ואת הארץ שנ׳ ח) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם . אל תקרי בהבראם אלא בודא בראם, באות ה״י כרא שמים וארץ העה״ז והעה״ב נו) וחתמה בטבעת אהיה אשר אהיה י) ומפני מה חתמה כחותמי׳

ם וציונים — י נ ו ת הק ו ר ע — ה

(גז) ד׳ה א׳ כ״נו י״א: (ב) בראשית א׳ א׳: (ג) שיש בתיבת בראשית ו׳ אותיות כנגד ו׳ אותיות שבהם נבראו וכוי. ובס׳ רזיגי נוסף ״יכן אתה מוצא שלא כתוב גיא ברא שית מה ת״ל בראשית hh בראשית אותיות ״ וכו׳. והוא בלתי מובן: (ד) ישעי׳ כץ ד׳: (ה) ר״ל באלו ו׳ אותיות. וכ״ה מפורש כסיר: (ו) ר״ל מנין שגם הס נבראו באלו ו׳ אותיות: (ז) נראה דר״ל מסיפא דקרא דכי ״את״ השמים לרבות עוה״ב. ו״את״ הארץ לרבות עוה״ז. — ובס״ר כתוב וכי תאמר שמיס וארץ בלבד נבראו בגיו ו׳ אותיות שנ׳ כי ביה ה׳ צור עולמים מלמד z<ik3 ו׳ אותיות נבראו ב׳ עולמים העוה״ז והעוה״ב לכך נאמר בראשיח מהו בראשית באות א׳ ברא אלהים אח השמים וכו׳ עיי״ש. ונראה שסקר שם קודם מ׳׳ש לכך נאמר וכו׳ חיבוח ״דבר אסר״ כי באמח הוא ההיפך מן הכתוב בחחלה כי בשש אוחיוח ברא השמים והארץ. והנכון כמ״ש לפנינו פה ״ד״א בראשיח מהו בראשים באוס א׳״ אמנם גם הכתוב שם בתחלה אינו מובן וכנראה נם שם יש ע׳ק וערבוב דברים וכן צ״ל וכי תאמר שמיס וארץ בלבד נבראו באלו ו׳ אוחיוח [העה״ז והעה׳יב מכין] שכס׳ כי ביה ה׳ צור עולמים וכו׳. והכוכה דמדכ׳ עולמים משמע ב׳ עולמות • ואולי יש להגיה גם פה לפנינו שצ״ל ״העה״ז והעה״ב לכך ב ה ה ו ז ה

נאמר צור עולמים״ ועי׳ בפנים לקמן באמצע קימן ה׳: (ס) בראשיח ב׳ די: (ע) כ״ה גם במדרש אותיות דרע״ק דפוק קושעא בתחלת אות ה׳ עיי״ש. אבל בתלמודינו (מנחות כ״נו) איהא העה״ז נברא באות ה׳ והעה״ב באות י׳ וכן הוא בירושלמי חגיגה פ״ב ה״ א ובפקיקתא רבתי פ׳

[י]

­ כ ­

שאלו לא חתמה בחותמיה י&) אין כל בדיה יכולה לדרוש באותיותיה מפני שלהבת אש, וכל מי שהוא נא לדרוש באותיותיה היה מתמלא כל העולם כולו אש ינ) לפי׳ סתם אותיותיה יג) דכתי׳ כבכורה בראשיתה

ם וציונים — י נ ו ק ת ה ו ל ע — ה

כ״א ובשו״נו מזמור ה״א ומזמור קי״ד ובב״ר פ׳ י״ב ובאותיות דרע׳׳ק דפוס קראקא באוקז יו״ד וגם במס׳ היכלות (אשר בק׳ ארזי לבנון) פרק ז׳. ־־ אמכם לפי הכתוב בס׳ האמונה והבטסון פרק ד׳ כי מה שאמרו העה׳׳ב כברא ביו״ל ר״ל ביו׳׳ד וה׳. והעה״ז כברא בה״א ר״ל בה״א וי״ו (כן צ״ל ולא כהכדפס שם יו״ל) וכתב כן שם בשם הראב״ע (וכתב עוד שמצא רמז לזה מלכי ישמחו השמים וסגל האת שיש שם בן ל׳ בר״ס וייסק י׳׳ה לשמים ו״ה להארץ. ובאמת שזה הרמז כתוב בס׳ רזיאל (דפוס אמ״ל לף י״ז ע״ב) ומזה כראה שהספר הזה לא הי׳ למראה עיני הרמב״ן ז״ל) לפי זה יש להשווח שכי המאמרים האלו הכראיס כסוחרים והוא כי גס פה ר״ל העה״ז והעה״ב כברא בה׳. הייכו עה״ב בצירוף אוח יו״ל ועה״ז בצירוף אוח ו׳. אבל מלשון הירושלמי שם ״אין אכו יודעים איזה מהם כברא בה׳ ואיזה מהם ביו״ד אלא מן מה לכ׳ אלה חוללוח השמים והארץ בהבראה בה׳ בראם הוי עה״ז כברא בה׳ ועה״נ בי׳״ וכ״ה בב״ר ובפסיקחא שם (בשיכוי לשון קצח) משמע כי רק עה״ז נברא בה׳ ולא עוה״ב (וכ״ל דדריש כן מדכ׳ והארץ בהבראה ולריש בחי בראם משמע כי רק הארץ הוא עה״ז נברא בה׳) ואולי יש לדחוק דכוכחם עוה״ז נברא בה׳ ר״ל עיקר הבריאה. ועוה׳׳ב עיקר בריאחו בירד ומצורף לה גם הי״א: (י) גס״כ איחא וחחמן מן האש של גיסנם מחציחן ברד מחציחן אש ורשעים כדוכין מן ברד דולק דולק בהם כאש ונדונין מן האש לוחן או סם כברד וכו׳ כרועה שהוא טורד צאכו וכו׳ עד יאבדו מארקא הכחוב לפכיכו לקמן הוף סימן כ״ז עי״ש. וככראה כלקת כל זה גס״ר משם בטעוח כי הסופר לא העחיק בס״ר פה כ״א עד חיבה וחוחמן והשאר הכיח והמל לכחוב מלקמן סימן כ״ז באמצעו ״ושאול חציה אש וחציה ברד״ וכו׳(אשר גס בספר חסל לאברהם הוא כמו שלפכיכו) עד יאבדו מארקא. ואח״כ דילג הסופר שם אח כל חכחוב לפכיכו שם עד זה התהום החמשי וכתב עד ״ואל שערי רוח מזרח שרים ממוכים״ וכו׳ ושוב חזר למקוה שפסק בהחלה וכחב ״והחמה בטבעה״ וכו׳ ככתוב לפכיכו פח: (יא) בכךכ שם ״ומפכי זה מחמה בחוחמו שג*ו לא חחמה בחותמו״ ועי׳ לקמן סוף הי׳ ח׳. וכמו כן אי׳ באוהיו׳ דרע״ק ד׳ ויכעציא אות וי״ו עיי״ש: (יב) גה״ל ״מיד הי׳ מחמלא אש לפיכן החם באוחיוחיה וחחמן בחתמו לכן נאמר בראשית״ ודע דהכתונ שם אס״ז מהו בראשית

דאיתי את אבותיכם יל) מלמד שלא נברא העולם אלא בשביל אברהם:א בראשית, אין בראשית אלא ששי מדות של מעשה אומן ואלו ״ ג] ד הן, בניות, רקימות, אמיצות, שרשות, ישיבות, תמיכות. אמר הקב״ה בראשית בניתי רקמתי אמצתי שרשתי ישבתי תמכתי את

השטים ואת הארץ:׳א בראשית, כתוב אחד אומר נוי) בראשיתה ראיתי אבותיכם ל] די וכתיב בראשית ברא אלהים לגזירה שוד. מלמד שלא ברא הקב״ה את העולם אלא בשביל ישראל, שאין ראשית האמור כאן אלא

ישראל שנאמר טז) קדש ישראל לה׳ ראשית יז) :א בראשית, אל תקרי בראשית אלא ברא שת עז) מלמד שלא ״ ה] ך ברא הקב״ה את העולם אלא בשביל שלשה שנקרא ראשית אלו הן. תורה. ישראל. ויראה. תורה מנין דכתיב יט) ה׳ קנני ראשית) דרכיה דרכי נועם. אלו תורה דרכו. ואין דרכו אלא תורה שנאמר כ נביאים וכתובים, וכל נתיבותיה שלום אלו מדרש הלכות ואגדות. ומנין) קדש ישראל לה׳ ראשית, ומנין א שישראל נקראו ראשית שנאמר כ) ראשית חכמה יראת ה', מכאן ג שהיראה נקראת ראשית !שנאמר] כ (שבגדולה) [שגדולה] יראה לפני הקב׳׳ה יותר מכל חכמה ובינה שבהן) הן יראת ה׳ חכמה, ואין הן אלא אחת ג ברא הקב״האת העולם שנ׳ כ שכן בלשון יון קורין לאחת הינה. ומנין שברא הקב׳ה את העולם בחכמה

ם וציונים — י נ ו ק ת ה ו ל ע — ה

בראשונה ברא שמיס וארץ נתן מעוכות וכוי נראה דצ״ל ד׳׳א ווהו בראשית וכוי ככחוב לפנינו בקמוך p״ נף: (יג) נראה שחקל פה וכן צ׳׳ל דייא בהבראה באברהם (אותיות דדין כדין) דכ׳ כבכורה וכוי. ועי׳ ב״ל פרשה י״ב: (יד) הושע ע׳ י׳. ושם כחוב כבכורה בתאנה בראשיתה וגוי: (עי) שם שם: (עז) ירמי׳ ב׳ ג׳: (יז) כי׳ה גם בב״ר פרשת א׳ לפי גירשת הילקינו שמעוני רמז ב׳ אר״י בר שלו׳ מקדם ומתלזלה וכו׳ אין כתיב כאן אלא בראשיח בזכוח ישראל שנק׳ ראשיח שנאמר קדש ישראל וכו׳ עיי״ש.) צ״נ שית. והכונח נראה שהוא ח ולפנינו בב״ר הגי׳ באופן אחל עיי׳׳ש: יה ר^ורה: (יכו) משלי ח׳ כ׳׳ב : ר^ דולש נועליקין שיח ר״ת יעןראל י (כ) שם ג׳ י״ז: (כא) ירמי׳ ב׳ ג׳: (כב) הה:ים קי״ א י׳: (כי) איוב כ״ח כ׳׳ח ושם כתוב ״היא חכמה״. — ובחלמודינו (שבה ל״א ע״ב) איי אץ לו להקב״ה בעולמו אלא יראת שמיס בלבד וכו׳ וכתיב ויאמר לאדם הן

) ה׳ בחכמה יסד ארץ כונן שטיס בתבונה. ושמא תאטרו ד ובינה שני כ שטים וארץ בלבד נבראו באלו שש אותיות והעה׳׳ז והעה״ב י״ח אלף עולמות) וטה תלטוד להודיע ו ) שנאמר כי ביה ה׳ צור עולטים כ ה נבראו בהם כ שברא הקב״ה י״ח אלף עולמות העה׳ץ והעה׳ב שבהם צור עולמים, צור• עולם לא נאמר אלא צור עולמים ומנין שיש י״ח אלף עולמות שנ׳ ושם הער מיום ה׳ שמה כז) מלמד שהתחיל באמצעיתם שנאמר סביב י״ח אלף ושם הער ונו׳ מלמד שמיום שהתחיל וברא הקב׳ה את העולם ותקןp ישראל מעשה בראשית קבע הקב׳ה שמה של ירושלם ושמה של א( ח להשרות שכינתו בתוכו ואח״כ נתעלה וישב ברומו של עולם שנאמר כ

תמה על השמים אלהים: י] ד ״א כי ביה ה׳ צור עולמים מלמד שבי״ב (שי״ב) ארצות ברא הקב״ה י״ב שבטים וארץ וירושלים באמצעיתם כנו) שני יצב נבולות

עמים וגוי ל) : ז] ך״א שאין צור כיוצא בו שיצר עולמו עליונים ותחתונים. בראקצ׳ו׳) בדבר ה׳ שמיס א אלפים עולמים ברוח פיו וברוח שפתיו שנ׳ ל נעשו. ומנין שברא הב״ה קצ״ו אלפי׳ עולמי׳ שנ׳ צור עולמי׳. עולמי׳ בניטט׳) בל פעל ה׳ למענהו ן ב קצ״ו, קצ׳ו אלפי׳ עולמי׳ ברא הקב״ה למענו שני ל

ם וציונים — י נ ו ק ת ה ו ר ע — ה

יראת ה׳ היא חכמה שכן בלשון יוני קורין לא׳ הן: (כד) משלי ג׳ י״גי: (כה) ר׳׳ל לא נאמר כי שמיה וארץ בלבד נבראו באלו ו׳ אוחיוח bh אף י״ס אלף עולמוה נבראו בהם. וכאן חוזר להכחוב למעלה כי בראשיח ר״ל שברא בשיח אוחיוח. ונראה לי כי אינו שואל פה כ״א על הי״ס אלף עולמוח אבל לא על העה״ז והעוה״ב משום דכבר דריש לי׳ לעיל מקרא. ועי׳ מה שכחבחי לעיל הערה ז׳: (כו)ישעי׳כ״ו ד׳: (כז) יחזקגי מ״ס ל״ה. ושם כחוב ושם ״העיר׳׳ מלא יו׳׳ד. ועי׳ קוכה מ״ה ע״ב מה שדרשו על קרא זה. ועי׳ בפרש״י והיק׳ שס: (כח) חהליס נ״ז ו׳: (כט) ר״ל ארץ ישרג* הוא באמצע העולם וירושלים באמצע א׳׳י. וכן אי׳ בחנסומא פ׳ קדושים P" ״ א״י יושבת באמצעיחו של עולם וירושלים באמצעיחה של א״י וכו׳ ע״״ש. וביחזקאל (ה׳ ה׳) כחיב זאח ירושלים בחון הטיס שמתיה וקביבוחיה ארצות. ופרש״ישם בהון הגויס באמצע העולם עכ״ל. אבל בפ׳ לך (׳׳׳ב ע׳) פרש״י וכל מהעין הנגבה ללכה לדרומה של איי והיא לצד ירושלים שהיא בחלקו של יהודה שנעלו בדרומה של א״י עכ״ל מבואר דכךל לירושלים אינה באמצע ארץ ישר:1:

­ ­ ­ ח ­ ח] ד״א צור עולמים שהוא דומה לצור שסובל את כל עמודי הביתי אף) לכך ג הקב״ד. סובל אותן קצ״ו אלפים עולמים תחת זרוען ל נאמר כי ביה ה׳ צור עולמים העה״ז והעה״ב וכל מדות שבהם וכולם חתומים בטבעת אהיה אשר אהיה, העה׳ז חתם באהיה א״ה מלמטה י׳׳ה מלמעלה, אבל כסא הכבוד חתם בטבעת יה יהוה יה זו שכינה רה זו.... ומפני מה מתטו בחותמו שאלמלא לא חתמם בחותמו אין כל בדיה יכולה לעמוד להשתמש באותיותיה מפני שלהבת אש שיורדת מלפני הקב״ה לשרוף את העולם שבשעה שאדם דורש באותיותיו של הקב׳׳ה אותן של אש שעומדות כננד כתרו של הקב״ה פורחות משעה לשעה מעונה לעונה מרגע לרגע וכיון' שהן שומעות קול המדרש הדורש יורדות לשרוף את העולם כולו מפגי שאומרות זו לזו מה טיבן של זה שמשתמשות בחי אותיות של שם המפורש לפיכך חתם אותיותיה מששת ימי בראשית חתמם בחותם אהיה אשר אהיה וכל אדם שהוא בא לדרוש באותיותיה מיד יורדות אותן האותיות של אש עומדות כנגד כתרו של גבורה ומבקשת לשרוף את העולם בשביל כך חתמם הב״ה בעולמו בחותמו כדי שיהיו עומדות ועושות עמהם מלחמה אותם אותיות שבאהיה אשר אהיה ואינן מניחות אותן לשרוף את העולם ואלו הן האותיות של אש שהן עומדות ופורחות בכנפי להבה כנגד כתר של גבורה. ואלו הן ודא צייץ שצב״ץ טטוינ־־י די״ה ה״ו דח׳־ד ור־ך עטר״ת י־ה נעו״ט אט״א וםרישיי״א אלו ארבעים ושלש אותיות לד)

שלאש שפורחות בכנפי להבה ועומדות כננד כתרנמרה, ע] ד״א בראשית בראשונה ברא שמים וארץ וכונן מעונות והכין תהומות

) והתקין שבעה מעינות למעלה וכנגדן יסד שבעה תהומות ה ״ ל) נטה זבול למעלה ו למטה. נטה שמים למעלה וכנגדו יסד ארץ למטה ל יסד אדמה למטה. נטה שחקים למעלה כננדו יסד חרבה למטה. (נטה

ם וציונים — י נ ו ק ת ה ו ר ע — ה

(ל) דברים ל״ב ח׳: (לא) תהלים ל״ג ו׳: (לב) משלי י״ו ד׳: (לג) עי׳ לקמן סוף סימן י״ח ובקימן מ״ה: (לד) נשאסה מונה בפמערוע תמצא מ״ו אותיות ואולי צ״ל ארבעי׳ ושש: (לה )בס״ר נתן מעונות והפיק ההועות: (לו) בס״ר נעה שמים למעלה כנגדו יסד אדמה למעה נעע [צ״ל נעה] שחקים למעלה כנגדו יסד יבשה למטה נטה מעון לבועלה כנגדו יסד ארקא למטה נטה זבול למעלה כנגדו יסד חבל למעה נטה ענביה

זבול למעלה כגגדו יפר תבל למטה) לז) נטה מעק למעלה כנגדו יסר אדקא למטה. נטה מכק למעלה כגגדו יסד תבל למטה. נטה ערבוי* למעלה כנגדו יסד חלד למטה כונן כסא כבודו למעלה ומכבודו למטה .

זה מעשה יום ראשק:( ה ם שני פלג את המים מהם לקח למעלה ומהם למטה ל ו י >יי] ב והמים שלקח למטה כונן שבעה מעונות וכסא הכבוד ומחיצתן של מלאכים. והמים שנתן למעלה כונן עליהם שבעה תהומות וכל מדות שבהן. ובעת (?) הרקיע על פני המים בין המים העליונים ובק המים התחתונים. ומפני מה הפרישן הקב״ה שהמים העליונים זכרים והתחתונים נקבות וכשבקשו להשתמש זה בזה בקשו להחריב את העולם באותו שעה דדו הנדס עולים להרים ויורדים לגבעות המים היו רצים אחר הנקבות עד) ומנין ששם להם ) מנערתך ינומק וגו׳ מ ו שגער בהם הקב״ה שנ׳ לנ) גבול שמת בל יעבורון׳ ואין בין מים א לכל א׳ וא׳ נבול בפני עצמו שנ׳ מ) וכפת הרקיע מוקפת ג העליונים למים התחתונים אלא ג׳ אצבעות בלבד מ

ביניהם (בניהם) כדי להבדילם זה מזה: O בשלישי אסף את המים למקום אחד ונלה את היבשה וקרא לה

) והוצא ממנה עצים ועשבים וכל מיני זרעים ג ארץ מ ועין פרי עושה פרי וכל מיני דשאים וכל מיני אילנות וכל מיני נטיעית

: ( ד בין שעושין פירות בין שאקעושין פירות מ י3] ברביעי ברא חמה ולבנה כימה וכםיל כוכבים ומזלות ובו ביום תלאם ברקיע להבדיל בין היום ובין הלילה נתן שמש

ם וציונים — י נ ו ת הק ו ל ע — ה

למעלה כנגדו יקד תבל למעה כקאו כונן למעלה ומכבודו וכו׳: (לז) נראה שהוא כפול בעעות הקיפר שהיי בבל זכר החלה נעה זבול וכו׳ וכן ׳.ינגדו יקד הבל למעה׳׳ נזכר בקמוך. לכן הקנלתיחו בשני חצאי לבנה: (נח) בק״ר מקיים שני ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המיס. ושאר הכתוב פה עד קוף הקימן הלז אינו שם: (לע) תהלים ק״ד ז׳. ושם כתוב מן געלחך: (מ) כן אי׳ גה במ׳ כונן אך באופן אחר קצת עיי״ש בבריאת יוס ב׳: (מא) תהליס ק״ד ט׳: (מב) כיה גם בגוו׳ חגיגה ט׳ו ועי׳ פלש״י שם: (מג) בק״ל וקלא להאק. ויש לפלשו כמו שפילשו בגמ׳ פקחים דף ב׳ ע״א ויקלא אלהיס לאור יום. קלי׳ לחמנא לנתולא ופקדי׳ אמצותא דיממא וכו׳ ע׳י״ש: (מד) בק׳יר וכל מיני נטיעות בענפיהם ובפלייהם

) והתקין שבעה כוכבים ה לאור עולם וירח וכוכבים למשול בלילה מ ברקיע שחושבים בהם את השנים וחרוש לבנה ועבור שנים ועתים ורגעים: *0 בחמישי ברא לויתן וכל מיני דגים וכל מיני עופות בין של יבשה) וכל מיני שקצים ורמשים בין של ים בין של יבשה: מו) בהררי אלף ושאר כל מיני בהמה ושבע ז יי] בששי ברא תהומות מ) תוצא הארץ נפש ח מיני חיה ושקצים ורמשים שנ׳ מ חיה למינה ונו׳ ולבסוף ברא אדם למשול בכל, והלל חמרה נטע בפיהם ושיר ותשבחות בנרונם דבר דברו והכן צבאם וכל א׳ וא׳ מהם צוח על) ובין השמשות נבראו עשרה ואלו הן ו עבודתו שר בראש כולם ונו׳ מנ פי האתון פי הבאר הקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות) וי״א אף המזיקין ועמוד הענן וי״א פי הארץ וקבורתו של משה ומערה נ שעמד בה משה ואליהו. ור׳ יאשיה אומר משופ אביו אף האיל והפרדה ובנה של אדם הראשון דרי יהודה אומר אף הצבת בצבת העשויה והלא

: ( א יכול לעשות לה דפוס הא לאו בדיה הות אלא מעשה נ] בשביעי ישב הקב״ה על כסא שמחה.והעביר לפניו שר של מים י י 3

בשמחה גדולה שר של גהרות בשמחה גדולה (שד של) ש״ש הדים בש״ג ש״ש גבעות בש״ג ש״ש תהומות ג לבנה בש״ג) נ בש״נ ש״ש מדברות בש״נ ש״ש חטה בש״נ ש׳ש לבנה בש״נ שיש כימה

ם וציונים — י נ ו ק ה ה ו ל ע — ה

שנ׳ תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו וגו׳: (מה) בס״ר שנאי ייעש אלהים את שני המאורות הגדולים: (מו) ובין של ים כצ״ל:: ׳ (מז) צ״ל בהמוח בהררי אלף . והוא לשון הכתוב חהלים נ׳ י (מרז) בראשיח א׳ כ״ד: (מע) כנראה שהמעחיק לא רצה להעתיק פה שמות השרים לכן כסב מלח ״וגו׳״. ובק״ר גודל מלאך בראש כולם מקיפין סופה וסערה מקיפין אומרים קדוש וכו׳. ואין ספק שערבוביא הגיא הסופר שם שהעתיק עד גודל מלאך בראש כולם. ואס״כ החסיל להעחיק מהכחוב לפנינו לקמן סוף הימן י״נו שהגירסא שם בס״ר ואחר. מקיפין אומרים קדוש ואומרים . . האש וחמיה ״מקיפין הופה וסערה. ברוך״ ולפנינו שם ״ש0 וחהלחו מלאה הארץ״: (נ) אינם כ׳׳א השעה ואולי מקלון יש פה: (נא) ר״ל לאו בריה בידי שמים היחה bh מעשה בני אדם. ועי׳ בנמר׳ פססים נ״ד ובמשנה אבוח פרק ה׳ משנה ס׳ ותלאה שמה שטים כבים: (נב) הוא כפול לקמן לכן הסגרמיהו בשני

- ח - בש׳ג ש״ש כסיל בש״ג ש״ש דשאימ בש״ג שיש גן עדן בשי׳ג ש״ש גיהנם בש״ג ש״ש אילנות בש״ג ש״ש רמשים בש״ג ש״ש חיות נש״ג ש״ש בהמות בש״ג ש״ש דגים בש״ג ש״ש חגבים נשיג ש״ש עופות בש״ג ש״ש מלאכים בשג ש״ש רקיע ורקיע בש״ג ש״ש גדור וגדוד בש־ג ש״ש חיות הקדש בש״ג ש״ש כרובי הכבוד נשיג ש״ש אופנים ושאר כל שר ושר נכבד ונורא ונערץ ׳ והיו כולם עומדים בשמחה גדולה במעין של שמחה ומשמחים ומרקדים ומרננים ומקלסים לפניו בכל מיני קלוס וכל מיני זמר שבח והלל והיו מלאכי השרת פותחים את פיהם ואומרים יהי כבור ה׳) וכולם עונים אחריהם ישמח הי במעשיו כד) והיה רקיע ערבות ג לעולם נ מלא שמחה וקול הדר ועת ותוקף וגבורה וגאוה ותפארת וגדולה תהלה) ויושר כביד והודאות באותה שעה שגי כי) הזד ה ורנה שירה וצהלה נצח נ והדר לפניו עוז וחמה ותפארת במקדשו, הוד והדר נגד שבת עוז ותפארת נגד וינפש. באותה שעה הביא הקב״ה שרה של שבת והושיבה על כסא הכבוד והביא לפניה ישירה כל שר ושר של כל רקיע ורקיע ושל כל תהום ותהום והיו מרקדין ומשמחין לפניה ואומרי׳ שבת הוא לה׳ ושאר כל השרים דנדולים אומרים לה׳ הוא שבת ואף אדם הראשון העלה אותו הקניה לשבי

מדומים לשמים העליונים לשוש ולשמוח בשמחתה של שבת: ט(1 עשה הקב״ה חנוכה של שמים וארץ והכל שמחים בה ואף אדם הראשק שש ושמח בשמחתה של שבת באותה שעה כשראה אדה״ר שבחה של שבת יקר ורכותה של שבת שמחתה ונחלתה של שנת שהכל היו שמחים נה והיא היתה תחלה וראש נל השמחות, מיד פתהו) אמר הקנ״ה לשכת אתה ת ) ואמר מזמור שיר ליוס השנת נ ז פיהס נר מזמור ולי מזמור שאני אלוה השנת, עד שעמדה השנת על רנליה מ ז א

לנפלה על פניה ואמרה טוב להודות לה׳. וכל סדרי נראשית השינו ולזמר: ( ז נ לשמך עליון נ

ם וציונים — י נ ו ק ת מ ו ר ע — ה

סכסי לבנה: (נג) התלים ק״ד ל״א: (נד) קיפא דקרא הנ״ל: (כה) כ״ל דר״ל נטה שהוא לשון זמר כמו למכצח. וכמ״ש (פהחים קי״ז) בעפרה מסמרות של שבח כאמר קפל תהלים בכצוס בכגון וכו׳: (כו) הוא מירבב מבני כתובים תהליס צ״ו ו׳. דברי הימים א׳ י״ו כ״ז: (נז) כראה דצ׳זכ פתח פיו: (נח) תהלים צ״ב: (נע) שם שם: (ק) מכאן עד למעלה מן

­ ט ­ ח] אורכו של עולם ס) מהלך תיק שנה bp) ורחבו של עולם ת״ק שנה ועביו ת״ק שנה סנ) ויש אומרים ענול הוא קג) וים) וים הנדול וכל העולם כולו עומד על עמוד אחד ד חתר לעולם כמין כםה ס) וצדיק יסוד עולם. ואותו עמוד וכל העולם כולו עומד ה וצדיק שמו שנ׳ ת) ולויתן שוכן בתוך המים התחתונים כדג קטן ו על סנפיר א׳ של לויתן ס( ס ) והמים התחתונים על מי בראשית כמעין על שפת הים ס ז בתוך המים ס אוקינוס עימדים על מים הבוכים כמעין קטן על שפת הים, ולמה נקראים( ט מים הבוכים מלמד שבשעה שפלג הקב״ה את המים מהם לקת למטה ס ומהם לקח למעלה. המים שלקח למעלה ה) היו שטחים ואומרים אשרינו שיש לנו להיות קרובים אצל בוראינו ולהיוו* סמוכים תחת כסא כבודו והיו מעופפים בשמחה רבה ונותנים בכל יום קלוס ושבח ומכתירין הדר) מקהלות טיס רבים ונו׳. א ותהלה ליוצר בראשית ליוצר עולם שנאמר ע) למטה היו צועקים ובוכים ואומרים אוי לנו נ ואותו המים שלקח למעלה ע

ם וציוניה — י נ ו ק ת ה ו ר ע — ה ו

וילון שמים כתוב נם במדרש כונן(מדף ד׳ ע״ב ואילך בהנדפס בס׳ ארזי לבנון וינעציא שס״א) ויש שם שנוים רבים מהכתוב פה לפנינו: (סא) בס״ר פה qpo וב׳ שנים ובמ׳ כונן ובמ׳ עשרת הדברות ליתא (ועי׳ בס״ר דף י״ד ע״ב דפוס אמ״ד): (סב) עי׳ גמ׳ סגיגה דף י״ג: (סג) בק״ר כהוב בעעות ״וי״ח ענול הוא״ ובמי כונן איתא והוא עגול: (סד) בקיר וים הגמל סוזר לעולם כולו וכולו כמין כפה ועומדין בכולן ובמ׳ י׳ הדברות(דבור א׳) וים הגדול סבב את כל העולם כמין כפה של עמוד גדול. ובמי כונן וים הגדול הנקרא אוקינוס מקיף אותו: (סה) משלי י׳ כ״ה •י (סו) במ׳ כונן והים הגדול עומד על סנפיריו של לויחן. וכן הוא שם (דף 3׳ ע״ב דפוס וינעציא) במעשה יום הי. ובמי י׳ הדברות וכל העולם מוקף על סנפירי לויתן. וכנראה הוא ע״ס וצ״ל עומר על סנפירי וכו׳. ובס״ר בעעוח והעולם כולו על קופים של לויתן עומד. יצ״ל ׳׳סנפיר״ חסה סופים. ועי׳ בס׳ חסד לאברהם עין הקורא כהר ג׳: (סז) כ״ה במ׳ כונן וי׳ הדברוח. ובק״ר בעעות במי דג עהור בתוך הים: (קח) כ״ה בק״ר. ובכונן ומים התחתונים עומדין על שפת מימי אוקינוס ואינן דומין בהן אלא כמעין קען שעל שפת הים וכו׳ ומי אוקינוק על שפת מימי בראשית וכו׳ ומי בראשית עומדין בשפה הבוכים: (קע) בס״כ מהם כחן למעה: (ע) מכאן על ״ואותו המים״ בס״כ ובמ׳ י׳ הדברות ליהא: (עא) צ׳׳ל מקולוח מים כבים. חהלים צ״י י״ל: (עב) כראק דצ״ל

m

שלא זכינו לעלות לרקיע להיות קרובים לבוראינו ולקלס עם חברינו אלא אנו נתונים למטה לתוך התהום הששי כננד שערי צלמות ושערי גיהנס להסתכל בכל ינם ויום כמשפטן של רשעים. ולבסוף העזו פניהם ובקעול סדר המקום מקום העבים מבקשים לעלות תהומות והיו מתננרין ועולין ע ^מרום עד שגער בהם המקום וכבשם תחת רגליו והורידן למקומן שנאמר) ולפיכך נקראו מים הכוכים ן ד עג) הנותן בים דדך ובמים עזים נתיבה ע] והמים הבוכים תלוים ועומדים למעלה מן הארץ התחתונה, והארץ יח) על עמוד חשמל ועמוד חשמל ה רוקע על המים הזדונים ע על אוצרות שלג ואוצרות שלג על הרי ברד והרי ברד על תהום ותהום למהל צנורך ו ק ) תהום אל תהום קורא ל ו הוא דומה לשלשה ראשי שור שנ׳ ע וגוי. ותהום על תהו ותהו למה הוא דומה לקו ירוק ומקיף את כל העולם) ובהו דומה לאבנים מפולמות ח ) ותהו על תהו ע ז כולו וממנו יצא חשך ע שמהם יצאו מים עט) ומים על הריס והרים על רוח ורוח תלוי בסערה ותלוי בכפה של ארץ התחתונה וארץ התחתונה תלויה בסערה וקשורה בכפת חרבה ע) וחרבה תלויה בכפה יבשה ויבשה תלויה וקשורה בכפת

ם וציונים — י נ ו ק ה ה ו ל ע — ה

מלמעלה למעה. ובסיר המים שנהן למעה היו מתרגשים וכו׳: (עג) ישעיה מ״ג י״ו. (עד) בסיד ובמ׳ י׳ הדברוח נוסף. אמר להם הקביה הואיל ועשיחם כן לכבודי אין להה רשות למים העליונים לומר שירה עד שיעלו רםוה מכס שנ׳ מקולוח מים רבים אדירים משברי ים (ובס׳׳ר נוסף עוד) אח״כ אדיר במרום ה׳ אל חקרי משברי אלא מקול שירה שיאמרו המים ואח״כ (מעלו) [נעלו] מיס העליונים רשוח ואמרו: (עה) בס׳׳ל והארץ החחחונה רסוקה (צ״ל רוקע אדיר במרום ה׳ ככחוב פה ובמ׳ כונן) על המים והמים עומדים על עמודים של סשמל ועומד על הררי ברד והרי ברד עומדים על אוצרי שלג ואוצרי שלג עומדים על המיס והמים על אש ועומדים על התהום ותהום על חהו וכו׳. וכ״ה גם במ׳ כונן ושם כחוב וההוה למה הוא דומה וכו׳ ככחוב פח לפנינו: (עו) ההלים מ״ב ס׳: (עז) כ״ה גם בגמ׳ חגיגה ׳״ב עי״ש:. וכ״ה במ׳ טכן. והוא יוחר נכון: (עס) בס״ר וחהו עומד על בהו (עט) גס זה בחגיגה שם ומסיים שכ׳ ונעה עליה קו חהו ואבני בהו. וכ״ה גם 3כרכ1 *״ (פ) נס׳׳ר וקשורה בכפה של אדמה ואדמה חלויה בסערה וקשורה בכפה צןל חרבה וחרבה תלויה נסערה וקשורה בכפה של ינשה וינשה תלויה נסערה וקשורה בכפה של עכקא [צ׳׳ל ארקא]

ארקא ואדקא תלוי׳ בסערא קשורה ככפת תבל ותבל תלוי בםערא וקשורה נכפת חלד פא) ודולר תלוי וקשור בכפת וילק וילק תלוי בסערא וקשור בנפת רקיע רקיע תלוי בסערה וקשור בכםת שחקים ושחקים תלוי בסערה) חבול במעון ומעק כמכון ומכון תלוי בסערה וקשור ב וקשור בכפת זבול פ) שנאמר ג בכפת ערבות ערבות תלוי בסערה וקשור בזרועו של הקב״ה פ, אמר ר׳ ישמעאל שתי זרועות למה אחת ( ד ומתחת זרועות עולם ס( ה סובלת את העליונים ואחת סובלת את התחתונים מלמד שבשבעה פר מ א ) לכך נ ו מעונות וכל אשר בהם תלויס בזרועו של הב״ה של שמאל פ

ומתחת זרועות עולם: O ואחורי הארץ התחתונה מקיפים אש ומים ואחורי אש ומיס

ם וציונים — י נ ו ק ת ה ו ר ע — ה

וכו׳. ובטנן ורוס על כנפי קערה וקערה חלויה וקשורה בשפת ארץ החסחונה . ארץ התחתונה בקערה וקערה תלוי׳ וקשורה בכפת אדמה וכו׳ ככתוב בק״ר: (פא) כ״ס גם בק׳׳ר. ובכונן וקערה תלויה וקשורה בכפת חלד ולא זו ע״ג זו bh כעין זה (הציור עיין שם) וכיפת ז׳ רקיעים אחוזים בקרקיהו (ר״ל קרקיס והוא מלשון הכתוב שמות כ״ו ו׳) ככיפת קערה שהיא כפויה ע״ג שולחן וחלד היא ישוב העולם וחלד חלויה בקערה וקשורה בכפה וילון וכו׳ ככתוב לפנינו: (פב) כעין זה במ׳ כונן ואחל זה כהוב שם וקורקקי (גם הוא לשון קרקים כהנ״ל וכן בפרקי דר׳׳א פ׳׳ג קורקקי השמים במימי אוקינוק אחוזים ופי׳ הערוך בע׳ קרקק ב׳ שהוא מלשון הכ׳ ועשית קרקי נחשה (ופלא שלא הביא מקרא הנ׳׳ל המוקדם) וכן בב״ר (פ׳ י״ח) אפי׳ קורקקין של זהב עשה לו) מעון אחוזים בקורקקי חרבה חרבה תלוי׳ בקערה וקשורה בכפה מעון וקורקקי מעון אחוזים בקורקקי אדמה מכון חלדה בקערה וקשורה בערבוח וקורקקי ערבות אסוזים בקורקקי ארץ ההחתונה ערבוח תלוי׳ בזרוע של הקב״ה. ובק״ר וחלד חלוים בקערה וקשורה בכפה של שמים ושמים הלו״ וכו, בקערה וקשורה בכפה של רקיע ולקיע חלוי׳ בקערה וקשורה בכפה של שחקזם ושחקים חלויה בקערה וקשורה בכפה של מכון ומכון תלויה בקערה וקשורה בכפה של מעון ומעון תלוי׳ בקערה וקשורה בכפה של זביל וזבול חלוי׳ בקערה וקשורה בכפה של ערבות וכו׳ ככתוב לפנינו: (פג) עי׳ חגיגה י״ב ע״ב. ובק״ר מקיים םנ׳ עמודי שמים ירופפו ויחמהו מגערתו לכך נאמר מה רבו מעשיך ה׳ כולם בחכמה עשית וגו׳. ודברי ר׳ ישמעאל שנסמוך שם ליתא: (פד) דברים ל״ג כ״ז: (פה) נלאה דצ׳׳ל

- ב י -) אחורי רעש ורעדה מקיפים בדקים ורעמיס ז מקיפים רעש ורעדה פ אחורי ברקים ורעמים זיקים תועות אחורי זיקים תועות דמות חיות מקיפים רצוא ושוב אחורי רצוא ושוב אומרי׳ קול המולה אחדי אומרי׳ קול המולה קול) ואחרי בל אלו שם ח דממה דקה. אחרי קול דממה דקה אומרים קדוש פ חיות הקדש והאופניפ וכסא הכבוד ורגלי השכינה מוקפין על גבי ראשיהם) וארא החיות והנה אייזן אחד בארץ וגד. בשם ששכינתו למעלה ו נ שנאמר פ כך שכינתו למטה שני צ) ותהלתו מלאה הארץ ועוד השמים כסאי והארץ הדום דגלי וגד צא) ואלף אלפים ורבו רבבות של מלאכי השרת עומדים סביבות רגלי השכינה ומקלסים אותו בכל שבח וכל מיני קלוס שנאמר

ותהלתו מלאה הארץ: כ] ומקיפים מקום של דנלי השכינה י״ח אלפים עולמות צב) ד׳ אלפים ות״ק לרוח צפון ד׳ אלפים ות״ק לרוח דרוס ד אלפים) סביב שמנה עשר ות״ק לרוח מזרח ד אלפים ות״ק לרוח מערב שנאמר צג אלף. ד׳ אלפים ות״ק של רוח צפון מלאיפ תהלה וכבוד וגילח ונאון, ושל דוח מזרח מלאים קדושה וטהרה עח וצדקה נצח וגבורה, של רוח מערב

ם וציונים — י נ ו ק מ מ ו ל ע — ה

שהשבעה: (פו) כ״ס גם במ׳ כונן (ובטעות צום אמר שמואל) ובילקוט פ׳ ברכה על קרא ומתחה זרועוח עולם וכוי עי״ש ובמי י׳ הדברוח ולקמן הי׳ מ״ד: (פז) כ״ה גם במ׳ כונן. ובק״ר ואסר האש והמיס מקיפין קופה וקערה ואחר קופה וקערה מרךפין אומרי המולה ואחר אומרי המולה מקיפין כרובין מרופפין [נראה לי דצ״ל מעופפין כמו שהוא לפנינו פה לקמן נקי׳ כ״א עיי׳׳ש] ואחר כרובין מרופפין מקיפץ דמות חיוה ואחר דמות חיות מקיפין יצוא ושוב ואחר רצוא ושוב מקיפים אומרים קדוש וברוך—. ובארץ התחהונה יש בה חיוה הקודש ואופנים וכקא הכבוד וכו׳ עי׳׳ש ולעיל הערה מ״ע: (פח) במ׳ כונן אומרים קק״ק אחרי אומרים קק״ק אומרי׳ כבוד ה׳ ממקומו אחרי אומרים במן וגו׳. ארץ החחחונה אחוזה בקורקקי ערבות ומישור ערבות בארן ורגלי המיות ומישור ערבוח בארץ החחחונה ובהן רגלי החיות ואופנים ושרפים ועל קמי החיוח רקיע ועל אוחו רקיע כקא הכבוד ורגלי השכינה על ראשיהן ובערבות ורגליהן בארץ החחתונה ומנין שכקא הכבוד בערבות שנאמר קולו לרוכב בערבוח וגר ומנין שרגלי החיות בארץ התחתונה שנאמר וארא החיות וגר: (פט) יחזקג* א׳ נףו: (צ) חבקוק ג׳ ב׳: (צא) ישעיה vp א׳: (צב) בע׳ כונן אלף אלפים עולמות שנא׳ קביב י״מ אלף וגוי

-יג־־־־ טלאים פארו׳ ועטרה וכתר מלכות וקול דממה דקה צל):

0 אחורי י־ח אלף עולמות הללו מקיפים חומות אש ומים צה) ואחורי כ

אש ומים מקיפים הרים, הרים של ברד. אחורי הרים של ברד גבעות, גבעות של שלג, אחורי גבעות של שלג כותלי סופה. אחורי כותלי סופה כנפי סערה., אחורי כנפי סערה מקיפים כרובים מעופפים. אחורי כרובים מעופפים כנפי רוח, אחורי כנפי רוח מקיפים אלף אלפים מחנות. אחורי אלף אלפים מחנות רכב רבותים צי) אחורי רכב רבותיס משוררי שירות. אחורי משוררי שירות תוקעי בשופרות, אחרי תוקעי בשופרות מדיעי בחצוצרות אחרי מריעי בחצוצרות ממתקי נעימות. אחורי ממתקי נעימות מפלפלי תושבחות. אחורי מםלסלי תושנחות אומרים קדוש

ואומריפ ברוך שנאמר ותהלתו מלאה הארץ. כב] אחורי כל [אלו] מקיפין טיט היון (אין) מכאן ואילך תהום ותהו

וחשך עד אין חקר ועד אין מפפר ואין שיעור ואץ פוף שני צז) ישת חשך סתרו וננל יום ויום הקניה רוכב על כרוב ושט בכולן וכשהוא חתר דובב על כנפי רוח שנאמר צח) וירכב על כרונ ויעף וידא על כנפירוח. עד כאן יש לך רשות לדבר מכאן ואילך כנותן אצבע בעין

ם וציונים — י נ ת תקי ו ל ע — ה

(הוא טעות דמנכר וצ״ל י״ח ^פי׳ עולמות) וזו ירושלים בנוי׳ שברקיע: (צג) יחזקגי מ״ח ל״ה: (צד) בס״ר יש בזה איזה שינויים וכן בכונן עי״ש ועוד נוקף שם של רוח דרום מלא וכף: (צה) כל הקימן הזה הוא כן גם במ׳ כונן אך בתחלחו חסר בו מלת ״אחרי״. ובסיר ואסר י׳׳ח(חסר ״אלף״) עולמים אלו מקיפים האש והמים ואחר האש והמים מקיפים סופה יסערה ואחר סופה וסערה מקיפין רעש ורעדה ואחר רעש ורעדה מקיפין אימה ויראה וכר עד שנאמר ישח חשך סתרו וגו׳ עיי״ש. ואח״כ כחוב והמקיפין לאלו כוהריאל וכו׳ ועל שערי רוח מערב שרים מעונים עליהם ואלה שמוח (צ״ל שמוחם) קוריאל וכוי. והוא הכחוב לפנינו לקמן מקוף סימן ל״ז ואילך ושם כחוב ועל שערי רוח מזרח ממונים ו^ה שמוחם קורי!* וכו׳: (צו) במ׳ כונן ריבי ריבוון צבאוח אסרי ריבי ריבוון צבאות מקיפץ אלפי שנאן אחרי אלפי שנאן מקיפין משוררי שירות אסרי משוררי שירות מקיפין מרנני רננוח אמרי מרמי רננות תוקעי בשופר זה ואחריהם אומר׳ הדר ואחריהם אומר׳ ברון ואחריהם [אומרי] הי: (צז) חהלים י״מ י״ב: (צס) תהלים ק א ימלן שנא׳ וחהלחו מלאה ה י״ש י״א: (לנו) כלשון הזה הוא גם כן בגמרא חגיגה דף י״ג :

~ ד י - לפיכך כתוב בספר בן מירא במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל

: ( ו נ תחקור וגר ל כג] בא וראה שלא במדת הקב׳ ה בשר ודם מדת(הקב״ה) מלך בשר

ודם משגר שליח ממדינה למדינה(שצריך) [צריך] לשגר שליח אחריו להחזיר שליחותו אבל הב״ה אינו כן שנ׳ ק) והגה האיש [וגז,] אשר הקפת בפתניו משיב דבר לאמור עשיתי כאשר ציויתני ואומר קא) התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו, יבאו ויאמרו לך לא נאמר. שכל מה שמצטוין( 3 הולכים ועושים ואומרים עשינו(שליחות) [שליחותך] כענין שנאמר ק

: ( ג הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' ק] ץך, תהום התחתון של ארץ התחתונה, למעלה מן הארץ העליונה כד) למעלה מן תהום תהו. למעלה מתהו בהו. ד התחתונה תהום ק) למעלה מן מים אדמה ועל אדמה ה למעלה מן בהו ים, למעלה מים מים קOp כהו ותפארתו ותקפו של יוצר בראשית שנ׳ ( י גדולתו וגבורתו הדבל ק

אל תראי אדמה גילי. ושמחי ן) למעלה מן תהום תהו ח 1 >ה תהום השני למעלה מן אדמה תהום ק ז כ

) למעלה מן ים מים ע למעלה מתהו בהו, למעלה מן בהו ים ק למעלה מן מים חרבה:

) למעלה מן תהום תהו י י] זה תהום שלישי. למעלה מהרבה תהום ק כ

) ים, למעלה מן ים מים למעלה מן ב ) למעלה מן בהו קי א י ק

ם וציונים — י נ ו ק ה ה ו ל ע — ה

(ק) יחזקאל גי׳ י״א: (קח) איוב ל״ה ל״ה: (קב) ירמיה כ״ג כ״ד: (קג) כל המאמר הזה (סי׳ כ״ג) מתחלתו עד קופו הוא בהלמודימ ביבק התחתונה דף כ״ה עי״ש: (קד) במ׳ כונן עד כאן תהום התחתון של א למעלה מארץ התחחונה תהום. וכן בכל מה שבחוב פה ״זה התהום״ כתוב שם ״עד כאן חתום״: (קה) במ׳ כונן למעלה מן הים מים מתוקים למעלה ממים מחוקים אדמה: (קו) נראה דל״ל ״הרבה״. ובמ׳ כונן גדולתו.וההלתו של הקב׳׳ה: (קז) יואל ב׳ כ׳: (קס) במ׳ כונן ליהא: (קט) במ׳ כונן למעלה מבהו חשך למעלה מחשך מים למעלה ממים חרבה למעלה מחלבה יאורים וכל אגמי מיס שנ׳ ונתחי יאוליס בחרבה [יחזקאל ל׳ י״ג]: (קי) גהפר חסד לאברהם מעין ה׳ כהר ז׳ הגירסאי ל ו א למעלה מן יבשה חהוס ולמעלה מן ההלם• בהו ולמעלה מן בהו ים. ו) במ׳ א י ק היה לפכיו הגי׳ כמו מן׳ כונן שאזכיר בסמוך(אות קי״ג): (

- ו ט - מים ארקא.*

מ] זה תהום החמישי קיג) ועל ארקא שאול ואבדון ובאר שחת וטיט היון ושערי מות ושערי נהינם ושערי צלמות תחתייה ונהינם ורשעים בהם ומלאכי חבלה ממונים עליהם ושש חשך עביו כחומה של עיר. ודיניהם של רשעים מתוקנים שם שנאמר קיד) ורשעים [בחשך] ידמו: כמ] מדור העליון שאול *) גובהו מהלך שלש מאות שנה ורחבו ש׳מדור השני אבדון : ( י ו נ מאות שנה ועביו ש׳ מאות שנה ק קעז) נכהו שלש מאות שנה ורחבו ש׳ שנד׳: מדור השלשי באר שחת

ם ה ר ב א חתד ל

ראה דברי הברייה׳ ן כאשר י י *) המעיאת יתמה היאך אפשר זה כלל הןא י ל ו ל כ לם כ ס נאמר שהעו שהרי אל סבו וכולם ת״י! ש:ה היאך בבנץ ת״ק יי א׳ מליאות שיש בו ז׳ מדורין גובה כנו י מאה דהי ם ו י ת שכללם אלפי שלש מאוה גדולה . י מ הו וזה ח ם כמו י מ ע ה פ מ כה פ י כ ה ה ו פ י כ לם כ ר שהעו מ א ואם נה לא ם ז ך ג ה כ ת ד ת מ א ז ה ה נ ו ת ח ת הת פו י ת כל כ ד יסבלוהו השכל שהרי מל הארץ ] ע ם ה ] ( ם ג ם יחד ( י ע י ק ר האת ה הז פ כ ה ה י ה את ת ת הז ע ד ולפי ה׳ עי ת הרקי ו פ י ת רוב כ ח ת לה יוצאו׳ מ ו כותר ה י מ צ ת מצד ע א ז ה ה פ י כ שהרי הת ו א ע הראשון שמדת׳ ה׳ מ י ק ר ת ה פ י כ מס ת שני אוירין ה ו א שנה הארץ והי מם לא שנאמר שכל ת, א אלף והי מאוד ג נ ד כ ת לצדדין ע ע ש פ ת ארן מ ארץ ון קצת כאשל י , ובזה יתיישב הענ ע י ק ר ה. אמכם ׳ ר ד ה א נ ר ו ק ן ה ציירנו לך בעיר גבהו ורחבו מ א ק ד ד ק ד ד ל ו יש עחב בעצמו א גובה או הרו ר ק י שהעובי י נ פ י מ ב ו ו גשלמא גובה יתישב או ע י נ ו ע יר היאך אפשר ח ץ א נ בי ע עו ן א׳ ו י נ בה ע ו ג ן א׳ ו י נ ם שיהי׳ בו רוח3 ע נ מ אן ולא ו ר העלי מ לכך א ה מזה ו ל ע מ ה ל ס ז ק המדורין האלו ה פ צהתישב • וגלי ס. ם ל ו כ ה מ ע מ ו וכו׳ ושביעי ל ה ממנ ע מ י שהוא עליון ושני ל נ ר הראשון מפ מ א. שהיאך ו ה גדולה מז ך זה שא״כ יהיו ז ה בתו ן ז י פ י כ יל שיהיו ה י ללי ש פ י א ״ יכה שכך לה מן המסמי ה גדו נ ו י ל ע ח ה ר כ ה ה שוה ב ד מ ה ג פ י ל כ ה ע פ י אפשר כך כ . ל ה ל ז ן זה ע י פ י ׳ שיהיו הכ ך זה אפי ם שאתה מצייר זה בתו י ל ו ג ע ך ה ר דן לפי זה י ל מ ת ז׳ מ ו ג י ה מזה מדר ע מ ם זה ל י ע ב ו ר ח שהם מ ר כ ה צריך לומר בה וכי יצוייל ק ז ירך לקושיא ח נ ל דברי ואנ ה שמע א ת ע . ו ה ז יהיה צולמה כ

׳ וציונים י נ ת הקו ו ר ע ה

כונן נוקף אח״ז ובהו ותהו מים למעלה ממים יבשה וביבשה ימים ונהלות וכל מקוה מיס שנ׳ אשל לו הים והוא עשאו [צ״ל עשהו] ויבשת ידיו יצלו: (קיב) נלאה דצ״ל תהו או שיש להגיה בהחלה למעלה מן תהום בהו ככתוב בק׳הקד לאי זה׳ שם. או אולי חקי פת וצ״ל למעלת מתהו בהו למעלה מן בהי ים: (קיג) צ״ל הלביעי. וכ״ה במ׳ כונן ושם אי׳ למעלה מן היבשה חהום למעלה מתהום תהו ובהו ומשך ומיס למעלה ממיס אלקא ובאלקא שאול תחתית ואבדון וכו׳: (קיד) שמואל א׳ ב׳ ע׳(קעו) במ׳ כונן אי׳ גבהו ה״ק שנה אלכו ח״ק שנה ולחבו ה״ק שנה וכן הוא שם

- ז ט - קיז) גבהו ש׳ מאות שנה ורחבו ש׳ ועביו ש׳ שגה* מדור הרביעי טיט היון קיח) גבהו שלש מאות שנה ורחבו שלש טאות שני• * מדור ה׳ שערי מות Op גובהו מהלך שלש מאות שנה ורחבו שלש מאות שנה: מדור ששי שערי צלמות גבהו שלש מאות שנה ורחנו ש׳ ועניו ש׳ שגדי י מדור שביעי גהינם גובהו מהלך ש׳ שנה ורחבו ש׳ שנה ועניו ש׳ שנה. נמצאו הליכות של גהינם שש אלפים ושלש מאות שנה, והאש גהינם חזק הוא אחד מן ששים שערי צלמות, והאש שבשערי צלמות אחד

ם ה ר ב א ל ל ק ה

ה מארץ ע מ ם היוה שהוא ל שגיהכם עתק הגשמיי יהי׳ גשם כמציא׳ הגשם זה לוי כם מלאכ גדול והלא מדורץ אלו בתוה א ר ק א״כ נ פ ם בלי ס י י חנ ס לו חבלה הן י ע ה ממש כ מ ו כם ל לומר שזה הגהיי ואינו ממש בגשם צי ת גן עדן אי ו י נ ח מן יאמרו ל ץ גן ע נ ע שהרי פיי־שו רז״ל בן מצרים י ו רבנן א ק א' תנ י ת פ י נ ע ת בה ת ר ת פ ו א ל ד׳ מ ׳ ע ק י ת פ היא ד׳ מאים ל ו ע והיא א׳ מת׳ בכוש וכוש א׳ מת׳ בם א׳ מס׳ בגן וגן א׳ מס׳ בעדן ל ו ע ום ל ו ע ם נמצא כל ה הנ י ן א׳ מס׳ בג עד וס אין הנ י ג ם ו הנ י י קי־ירת לג ו ס כ כולו כן אין לה שיעור ד לה שיעור וי״א ע. הלי בפירוש שכמו שמציאות גן כ ״ ען בגשמי והוא רוחניי דק והוא י ן ענ ד עם כדאי הוא לו אלא ל ו ע ם ואין ה ל ו ע בת ט מחזיק א ע מ יותו ה י רוחנ שמפנח ב כ ר מ ך שהמקום סובל ה ר ד בה כ המרוה ד מ ם באדקא ומדהה כ נ ה י ג ך ה כת יה לה לפי הה פשטוה הארצו הראו

׳ וציונים י נ ת תקו ו ר ע ה

גם במדור השני השלשי הרביעי וכן השאר עיי״ש. ולפ״ז מה שאמר שם אס׳׳כ נמצא גיהנם הילוכה עולה וי ^פים ות״ק שנה איני יודע לכוין המקפר הזה. ואולי מ״ק יש שם וצ״ל ג׳ אלפים וח״ק ויעלת החשבון כך מפני שהוא הישב רק הרוחב לבד או האורך. אבל לפי הכתוב לפנינו פה חושב כל הגיבה והאורך והרוח׳(או העובי) שעולה ביחד ו׳ אלפים וג׳ מאית שנה אם כל מדור ומדור ארכו ג׳ מאוח ורחבו ג׳ מאוח ועביו ג׳ מאוח כי כן הוא מפורש בהכוקס הכחוב בקפר הקד לאברהם הנ״ל שכל החדרים שויס בזה• ואף שלפנינו פה לא כתוב שיעור העובי בהדר ב׳ ד׳ ה׳ נראה שהוא אן מפני שהי׳

רוצה לקצר. או אולי כשמע מידי המעתיק — . ובאמת כי במ׳ כונן קודם זה (חמלת דף ד׳ באחי לבנון ד׳ וינעציא) כתוב מפורש כי שאול ואבדון ובאר שחח ועיע היון כל א׳ מהם סלוכו ש׳ שנים ע״״ש. וכ״ה בבהמ״ד חייה צד 0. ובאותיו׳ דר׳׳ע (ד׳ ויכעציא) אוח ז׳ כתוב מלמד שכל גיהכם וגיהכם ג׳ מאוח ארכו וג׳ מאוח רחבו יעביו פרקה ועמקו:*ף פרקה עי׳ ש. (קעז) בס׳ הקד לאברהם הגי׳ באר שחח : (קיז) בס׳ הכ׳׳ל הגי׳ עיט היון: (קיח) בס׳ הכ״ל הגי׳ שערי מוח: (קיע) בס׳ הכ״ל הגי׳ אבדון: (קכ) בכונן אי׳ מש׳ באש של שערי מוח. וכן הוא בס׳ מסל

טש׳״קכ) מן שערי מות ושבשעוי מות א׳ מס״ שבטימ היק ושבטימהיון) ושבאבדון א• א כ א' מס׳ שבאר שחת ושבאר שחת אחד טס• שבאברון ק) ורשעים שבתוכה כשחם ב כ מס׳ שבשאול, ושאול חציה אש וחציה ברד ק יוצאים טן האש לוחץ אותם ברד וכשיוצאיס טן הברד חלק אותם האש *)) בי ג כ ומלאכי חבלה שמטוניס עליהם טשטרין את נשטתן בגופן שני קת וגו׳ רחמנא ליצלן שאול כלה והם איגם כלים שנאמר ו מ תולעתם לא ת( ה ב ת שאול מבול לו ואין זבול אלא בית המקדש שנ׳ ק ו ל ב ם ל ר ו צ ) ו ד כ ק

) מפני שפשטו את ידיהם מבול ו כ ל לך. וכל כך למה ק ו ב בנה בניתי בית זם ה ר ב א ד ל ס ׳ לציונים מ י נ ת תקי ו ל ע ה

ה ל מ בלת ה תו קו ו י חנ ו . הל ו וה מז ה ר״ל א׳ מלמנ לאברהם. ונראה שגם פ^ZrTl"£י הצייח י י * ־ כ ) בכונןא״ ווששים מ א כ ק מששים: (ל ששיעול מ ה . ו א י ה ה ה ל מ ה ל ו עו ! v ^ \ t v י בשי ו / . -לם מדה וקצבה א׳ ל ז׳ מלולין שיש בו לכו כ ל ו ו א ל ש ס ש א ה ל י ו א ל ש ש ש א ב

א ו ו ה ו ועובי ב ח ל ו כ ע אלכ ב ו ר י ונראה שחסל &D דהייכו מ כו מדות הללו ובה ו ג ך ו ל ו ם הלוח׳ דהיינו א ס ע ח י ח מ ׳ ה ׳ אש וחצי וצ״ל והאש של שאול חציל כ ע מ ב י ל ן ׳ השניהם בעכין שהוא מ א כ ) מ ב כ ק ברד וכו׳ כמ״ש פת: (ל ח ע ל ג׳ מאו ת ע ה ג׳ מאי ד ו מ הי ם 3rp מאו א נ י ז ה ל , ה ״ p p q,p, ל ע

ם נ ה י כה של ג לו ת נמכא הי ם ג׳ מאי י . , ) ל 1 ״

, י ל ה ל י ל הז־ה ה פ ק ח מ ג׳ מאו ם ו י פ ל ע ה ו׳ א י ש ^ ק ע כ י / ע כ ו

לם יחא היא שהמדולין כי : שפירוש הבלי ו ׳ י י נ נ ) סהנים מי ד פ ק ) : ד ״ p״,־ כך ש׳ ׳ שויס ומה שאמר שהראשונה מהל ) מי ו כ ק ׳ י״ג: ( (קכה) מלכי׳ א׳ חת ו א מצא o׳b מ׳ מ הו נ ק לי׳א ; ואח״כ הב׳ כמו ץ במדרש כונן ולקמן ק

ת שנה וזמש״ל: ו א ם וג׳ מ י פ ל ם ו׳ א ה ות ו ק ז ח ת ת מ ו ג י שהם מדרי נ פ ל אשו מ ק מגדי י מ ע ן הוא כל ז»ן שהיא מ י נ ע *) הם ק שיש בארקא מקי פ א ואין ס ק ר א ם ב ת ה ו ח ו כ ם ה ת ו זו מזי ישריית אל שיש י א ל ל מ הראה ד א ז יתא ת ם הברי נ מ . א ה ות שיש ב רת הברי י קצת לדי ט מר מ׳ ה ו ז ן יוחאי ( ן ג . ולי שמעו ק י ס מ ד ן כ״א בתבל לבל כ י ם נשים א ד י א נ גם נ י ח ג ם ג י נ ו ד ם הנ ) ק״ל מיש בכל האלצית אלו ביי אדם בזולת הרשעי ח י ש א ר גה לכולהו תנ . ו ת א ז ך ששיכנים בארן ה ר ד ם בארצות כ י נ כ ו ס מ מ א שיש מ ל אך שהיא ר ד י קצת דר בגשמי ב חנ א רו ם אלא הו ו ק ל מ ע ץ זח אינו ג נ פירושי על ג נ ן ז׳ מלורין שגו היא כ י ענ ׳ דר בגשמי. ו הנ p רו t o ע ״ ג ה י ל ע מ P ל a ו ג

ה כשהיא ת ר ב ת משל ח ק ז גזת ח ה רו מדרג ה ו ג ר ד ת וכל מ א מ מ נ ת ה ו ג ;׳ מדריס ולזה נ ה י ת נ ל ע מ ש פ ה ת החיל שממנה• מ ד ת השרשית היא מ ד י מ נ פ פנימית מ . ה ד ו ק נ ד ה י שתוא נמשך מסי נ פ ת מ ו ג׳ מאו נ י א גיגהי ו ו ו י ג ו ע ו נ כ ל ה ל מ ו יהי' קן ו ל עלי מה לסו ה יזה לי נ ו י ל ע ר ומלח ה י ע י ל ג׳ שהם ע/ ס ח ע מ ל מ ת ג ק ל ח שהיא נת המשלמת י ע נ מ דת א קו ת pvp3 יש נ ל ע מ ם ל נ מ . א ה ת ז ת ו ע ת זה ל ם א שזעשה גח ז ג י ל י ם והוא ז׳ מ חנ י ם ואין מדת זו בג י מ ח ר יאיגה אלא ר ס .עשרה וכאן חס מ ת כ ק ז ח כל א׳ מ ת מצינים ו ו ג ם ז׳ מדרי ת זה ואלו ח מ ו ע ה ל ח ז c א ,קדושות :ן עליון יצירך מ ל י כ ע׳ בד בה׳ בג׳ ה ו ג גת מלותי י י י יייי^ייי ׳ייצא ה: ח \ '

[ י ל

- ו ד י -

דודו בם ישרים לבקר ןאק ישרים אלא מלאכי השרת ובכל יים .( ?*ג׳ קכז ויום יורד עליהם מלאך המות בחיטה גדולה ובקצף גדול וטורד אותם מן האש^ברד וטבדד לאש נתעה שטורדצאנו טהר להר ומגבעח לגבעה שנ׳) כצאן לשאול שתו טות וגו׳ אל תהי אומד שתו אלא שתי. אחת באש מ כ ק) ואח״כ יורדים עליהם מלאכי •חבלה ודניןאותן בשאול התחתונה י״ב ט כ ק חדש, ואחרי״ב [חדש] טורידין אותן לאברק ולבין אותן ייב חדש וכן בכל) ועשיתם רשעים כי יהיו אשד וגו׳ וידאו ל טדור וטדור עד שיהיו נקטם שנ׳ ק אותן כל הצדיקים ויאמרו לםניו רטנו של עולם דיין לאלו, משיב הקב״ה ואומר לצדיקים לא די- להם לאלו שעדיין לא שבעה נמשי מחם מפני שחרבו את ביתי ושרפו את היכלי והגלו-את בני לבין האומות העולם,) לא ישוב חרון אף ה׳ עד השיבו ועד א ל ועל *ותה-השעה הוא אומר ק הקימו׳ לאחר י״ב חדש מורידין אותן לאדקא ומעמידין אותן תחת הנהר של) והיורד ב ל אש שיוצא מתחת כסא הכבוד, הנה סערת ה׳ יצאה וגו׳ ק) כתא תימרק להק אלהייא דשטייא ג ל לארקא שוב אינו עולה שנא׳ ק

וארקא וגו׳:

ם ה ר ב א ד ל ס ׳ וציונים ח י נ הנברומ הקו

ם ת ה ו נ ו י ל ע ות ה י ן ההי ה לתיקו (קכז) רישא דקרא בתהלים שם; גבוו מ ע ם כלי ז ה ת לטהר׳ מזוהמה׳ ו ״ הנעשי ל ל f n 5 r f כ ק . ץ ם / ש מ כ <33^ קה נ ה ס . ו ם ה׳ יפיל ב י ע א של הקב״ה ז / ל { . לM יי הגץ< כדין בקבר גדין קבר כאשר נחבא׳ J J U ^ *י v ׳־ ית בדין נ ם הנפש היא ה־די נ מ ל א כ״א ושם כתוב יעסותס. וסמנץ לעי. ם נ ה י ח יש לו ג ם ארצי וכן הרו הנ י ׳ י״ז עי״ש: ג הזה הוא גם במש׳ ר״ה דן שד י ע ה כ ש ע ם ממש נ ד ע שנפש א ד (קלא) ירמי־ ל׳ כ״ד ושה כחי3 ען• וה וכמו שיש לשדים מביא בארצות האלי ר י ל ^ י \ - ^ . ו ן י , ק ד ה ע ו ו ה ן ש נ נ

ה , ח ו סץ א ה מככי י נ ו ד ן היא הנפש הנ כ ס ל ש y1y ן

ם שם י ר ר ו ע ם ו נ ה י ם ג ו ק א מ ק ר א . ל , תר ו י י נ ח י א י ם והריח הי ס למקי י ק מ הנה קערת ה׳ חמה יצאה. ונס״ל מד ו ו ע נ י ם לעצמו דהי נ ה י שנאמר הנה סי1ית ה• חמה יצאה ויש לו גא . ק ר א ר שהוא ב כ ז נ ה כ ז ה ה ו י נ ח ו ר וקער מהגולל על ראש רשעית יןןןל הה מ כ ה שחמצא ב א יבזת יתישב לך מ ל ל א ״ ה ,ו, כ י מ ר י 3 3 ו ח כ א ה ו ה ו י׳ ת כדאי ו נ דו י ו בנפשיה הנ ע ג פ בדא ש , , עו י

סםם כתיב ״הער״ 3לא ית״ו • , ,ן י נ ע ם פ׳ אחרי מית מ ל ע נ ק י * במדרש ה , / י י א ,י שהי׳ ל ׳ י' י״א ושם כתוב כדנה הקצב אביי של ר׳ שמעין הפקו י מ (קלג) ין זה י ענ . ו ט קוצים כדי לשייף אותו ק ל מם. והכי אי׳ נמי י ה דינים גשמי נ די ה ו א ו ר ץ ה ע ת ל י מ ל ג ח מ ש ה פ נ ה שהיא דין ה א ר בם הארצי הנ י ה וגו׳ היינו בג נ ר הלב ל לאו ׳ שראה במרג א ה נ ש ע ם מ רי py׳ המסי

כט] &מרו חכטים שבארץ שבע טעי גחינה קלי) ברא הקב״ח טששת יטי בראשית בשביל רשעים גטורים שעוברים על התורה ועל המצות וטכעיסין להקב״ה בכל יום ויום וכופרים בעה״ב וטודין בעהיז. ובכל גהינם וגהינם יש בו ז׳ מדורות *) וכל מדור וטרור יש בו שבעה גהרית של אש ושבעה.נהרות של ברד וכל א׳ ואי רחבו אלף אטה ועמקו אלף אמה וארכו שלש מאות אמה וכל אחד טושכין ויוצאין זה אחר זה וכל

ם י ה ר ב א ד ל ס ׳ וציונים מ י נ ת הקו ו ר ע ה

ת ו ש לו פי י ו ' ז י א י ןןןןיא הגשיוי אש שתהה ה חאמרון להום אלהיא דז הזאת ר א ץ 1q ^ גשמיות ושערים גשמיים ב 3 3 מ ) ע ל א . ץ ל ק ל א ן

ד היום ם יש pb ע נ מ . א ״ל ׳ רז י פ י י כ v ^ I c י ,ם י לס כ קי ו ו ח עלי ו ת ס פ נ ה י ל ששער ג י 6 ם ש נ ה י ג ש ל ח י ו מ ׳ ש א ז ה י 5

ה כעשן הכנשן ומשעה ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיבו יהמה ועשנמתרחקים ק ו היון וצלמות וארץ התחתית וכוי. לשעה תדשן נפשו למרחום נ ה י ג ם ה ׳ משם בני אדם וזהו מקי p » ומנין ז׳ מדורי ניהנ׳ נזכר גם 3

ם יש רוחני הגשמי הזה. הגשמי נ מ א v m a n ״ ״ ל 3 ן מ q ע . p ״ pwp7q

ת י ל . ויש ע ח ו ר כר ל ז י הנ י ־ לנפש והרוחנ u L יד לצורך ק פ מ ר ב מ ס מ ל ב כ ה מזמור י״א א״ ז׳ בחי דייות בגיי*' לנשמה ו׳ למו ם העו ה וקשר הארצות ע ם הז ד א ואלו הן שאול ואבדון גיא V™ הם החלופי• ארקא זו נקשרת ע צלמות וארץ התחתית וארץ ציה. העליוני׳ וגת יהנם משתלשל ממדרי י הרב החכם והייני סיד ג י ובשוח״ע הנמרח עת ו ק ד ת סוד החיצוני- ב ל ע מ ה ל ג ר ד ל מ ת ע ל מ ״ א י ש ג י י ״ ל נ ע 3 א ש 3 ״ ל ק מ

עות י ד שמג ת ע ו ג ר ד מ א , ונקשרת ה ית אל הארצית אלו ) ממציאות אל מציאו ש ד ר ח ה י ז ב עיי״ש ובמי הנעלם (

ר בס״ד וזהו מש״ל: א ב חשב ז׳ מדורו׳ כקדר זה בור. שחה כאשר נם ז׳ גיהנ׳ הנ״ל דומה. נרע היון. שאול.. צלמות. *) פירוש ז׳ מדורוה הם ן ה י ר מ ם יש בו ז׳ מ הנ י וכל גך לכ ר בזוהר ו א ב ת ודע שהאדם חונוא בז׳ מדריגו׳ יצה״ר כאשר נ נ ר ו ם במדו י י ו נ י פות שהאדם נ ם ובאוהו יצה״ל עצמו בכל א׳ מהז׳ יש בו ז׳ בחי נ ה י ס ז׳ מיני ג הס נ כ ה שנמשך אחר יצהי׳ר כן י ם ז׳ מדורין שכפי מ הנ י ך יש בכל ג כ א גו ל מ ט נך שולט גו לכך יהמה יצה״ל כ ה שהמדור מוצא באדם ז כפי מ ר ו לאותו מדוך יש יצה״ל ר ד ל זה ה ע ו ו ק יצה״ר שנמשך אחרי ל ס ליצה״ר ח ח י י ת מ ר ה ס במדו נ כ נה ויש ר י ג ד מומם של ע ג ת אש נ ו ר ה ס נ . ולזה ה ה ר י ב ע ה ב א מ ו ט של זריזות לת ברד הגד ם נהרו ה והמצות ולזה ה ר ו ת ל מן ה צ ע ת ת שאדם מ יצהיר של עצלות מאל ות רבו נ ד יש בה במי עו ם ו ד א ל ה ה ע ג ו ר מהמצות שהם ח ר ק ת נ ה ש מת ו נ ה גחי מ כ נם חלוקים ל ך די כ ם במדיהם ל קי ם חלו ד י שבני א נ פ ן זה מ י נ ע גו ולזה כל ן ממנ י ע ר פ ך נ כ ל משבע אל שבע ל כ ם ה י ב ר ק ע ם ו הדקי ץ רבים ו ר י תו ביד מלאכי נ ר די ז ג ס ו נ כ הו ולזה כשהרשע נ ל מעשי ה ע נ ו מ ב מ ר ק ע ב ו ר ק ע׳ שחטא ב הצריך ולפעמי ר ק ע וחד הצריך ואל ה תו אל מדר המי ליכץ או ה מו ל נ חם י מ ע נש מ ם שיעול העו טעו י שי י מו ומחיין אותו כ ם או י ת י מ ה מ ב ר ם ה י מ ע פל או ל להו ן ח ן מ ן מ ( ן ן , ב י ^ י מ ר 3 ל מ ה ן י י ב ר ע ב ע 0 ש < מ ע פ * צ ה ן ר י 5 ע ם ה ע ע ש

ישע ורשע עוברץ בהט ונשדםין במקומן, וארבעים אלף טלאצי חבלה קלה) ממונים עליהם חוזק ומחיין אותן ומעמידין אותן על דגליהם ומודיעים להם כל מעשיהם ואומדים לחפ עכשיו עבדו לפנינו בנחרי אש בנהדי ברד בנחרי לפידים בנהדי שלג על שעבדתם על דברי תורה ומצות שנתן בסיני ואתם לא יראתם מן האש של נהינם ומן דינה של אבדון, עכשיו בואי

^ ותנו חשבון על מעשיכם: ל] ("לא עוד אלא שבכל מדוד ומדור יש בי שבעד. אלפים חור קלי) וכל חור וחור יש בו ד אלפים סדקים וכל סדק וסדק יש בו שבעה אלפים עקרבים וכל עקדב יש בו שלש מאות חוליות וכל חוליא וחוליא יש בה 7 אלפים כדי מרה תלויין ומושיכין ויוצאין הימנה שבעה נהרות של סם המות ואדם הנוגע בהם נבקע וכל אבר ואבר שבו נופלים מתוך גופו וכריסו נבקעת ונופלת על פניו ויהיו מלאכי חבלה עומדין וגומלין

) יבאו מלאכי חבלה ונפרעין ממנו: ז ל כל אבר ואבר שחטא בו ק) למיני׳ ולמשימדי׳ ט ל ) שבגיהנם למי מזונות ק ת ל לא] כל המרות הללו ק ולאפיקורסים ולמופריפ ולכופרים בתורה ולכופרים בתחיית המתים ולאשר נתנו חתיתס בארץ החיים ולאשר פשטו ידיהם מכול ולאשר החטיאו את הרבים כגון ירבעם בן נבט וחכיריו כולם יורדין לגיהנס) ויצאו וראו בםנרי מ מעל כנפיהם והם נדוגין לדורי דודין שנאמר ק

האנשים וגו׳:

׳ וציונים י נ ת הקו ו ל ע ם ה ה ר ב א ד ל ס מ

ת חחחיח: (קלח) בסי חס״ל י א נ 8 ג כ ר ז י ע ב ל ר ז י ע י " מסיח ^ אי v 7 ; י . ״ 7 י נהל י נמנ ר ו פ ס מ ו והבל ב א ט ה הגי׳ וא׳ מלאכי סבלה. וכיאה שצ״ל שינוי ח ' ל ן מ ל ל 3 ץ ל א ך ן י ר ל צ כ ה ת ן ל ע מ ל מ

ץ ואלף מלאכי חבלה: (קלו) בה׳ , , ם ילגוי3יזו ש ל ו מל א ת ר ה ט הכל ל ו

ס לבית המלך אלא הכיל הגי׳ אלא שבכל מדור ומדור נ כ הם נ ו לך מזי יש בו ז׳ אלפיה קדקיס כל קדק מ ל ה ר ט ח תו ימי מצורעו א ו ל בל מ א

; וקדק יש בו וכוי. ובמה׳ גיחנם ר א ג י ל נ י צ ר ה מ י מ ה ז י

(מובא בקי ריס ש׳ היראה ס׳ י׳׳ג) פרק ד׳ כתוב וז׳ מדורות יש בגיהנם וכל מדור ומדור יש בו סשת אלפים בתיה וכל בית וביה יש בו ו׳ \2יס חלונוח וכוי עיין שם ובבהמ״ד ח׳יה צד מ׳׳נו: (קלז) בחי חהד לאברהם הגי׳ ונוטלים כל אבר ומחיה אוחם ומעמידים אותם על רגליהם ונפמנין מהן; (קלח) כל הסימן הזח הוא במי כונן בקצת שינויים עיין שם י (קלט) נראה לצ״ל מזומנות. ובפרקא ללבנו הקדום• באוח ז׳ כחוג

- א כ - לג.] >ה תהום החמישי. למעלה מן ארקא תהום למעלה מן תהום ברזו

קי>6) למעלה מן בהו ים, למעלה מים טיס. למעלה מטים תבל) הרים רעמו וכל הגבעות ג מ ועל תבל הרים וגבעות וכל יושביהם שני ק) יש מהם שראשו דומה לאדם ג מ התמוגגו. וייא מיני בריות יש בתבל ק ונופו לאריה, ויש טהס דוטה ראשו לאריה וגופו לאדם ויש מהם שראשי דומה לשור וגופו לאדם ויש מהם להיםך ויש מהם דומה לנחש וגופו לארס דש מהם שיש לוד׳ ידים וד רגלים וגוף א׳ וכרס א׳(ושתי רגלים) וכשהם יושבין המין לשגי בגי אדם וכשהם הולכים דומין לאדם אי. ולא עוד אלא בשעה שהם אוכלים ושותים עושיפ מריבה זה עם זה ואומרים זה לזה) עתיד הקב״ה לישב, ומקים את פנד ל מ אכלת יותר ממני, ועל תבין ק המתים של אותם בני אדם מן העפר שהם עושים את עצמם כאלו טמונים בעפר, ומחיה אותם ומעמידן על רגליהם ומודיע להם נסים וגבורות ונוראות עצומות כדי שיהיו מכיריץ בהקב״ה שהוא מחיה המתים, ואח״כ יושב הב״הב לפי מעשיהם ומנחיל אותם מכסא הכבוד שלו ו ומחלק להם חלק ושכר ט

) מקימי מעפר וגו׳ וכסא כבוד ינחילם: ה מ שנאמר קו למעלה ה . למעלה מתהו ב ו ה ל תהום ת ב :?\ זה תהום הששי למעלה מן ת

מן בהו ים למעלה מים חלד, ועל חלד אדם ובהמה וחיות השדה ועוף השמים ודני הים וכל מיני שקצים ורמשים. ותורה ומצות ומעשיםt שמעו זאת כל העטים האזינו כל יושבי חלד ( ו מ טובים ויראת שמים שנ׳ ק) שהוא נכנס ערבית ויוצא שחרית ז מ לד] למעלה מן חלד וילון ק

ומהרש בכל יום מעשה כראשי׳, וילק אינו משמש כלוםונים — ם ולי י נ ו ת הק ו ר ע — ה

וכולם מזומנים: (קמ) ישעיה ס׳׳ו כ״ד: (קמא) בס׳יר למעלה מן תהום ההו למעלה מהחי בהו למעלה מבהו וכו׳ ועיין במ׳ כונן: (קמב) נחים. ושם כחוב הריס רעשו ממנו והגבעות ההמגגו. וכן הובא פקוק א׳ ה׳ זח גם בס״ר ובמ׳ כונן ושם ע״ס ״ההריה״: (קמג) כל זה עד קון< הסימן בקי׳ר ליחא. ובמ׳ כונן איחא ובה אפיקים וגאיוח וכל יושביהן ויש בחבל שק״ח מיני בריות וים מהם בני אדם שראשם דומה לשיר וכו׳ עיי״ש כמה שינוים: (קמד) אינו מובן וצ״ל ועל חבל וכ״ה במי כונן; (קמח) שמואל א׳ ב׳ ושם כ׳ מקים: (קמו) חהלים מ״נו ב׳: (קמז) בגמ׳ חגיגה ״ב ע״3 ונאבוח דר״כ פ׳ ל״ז ז׳ רקיעץ הן וילוו רקיע שחקים \ ז3ול ממון מכון ערבוח. וב״ח בשוח״כו מזמור קי׳יד, ועל סדר זה מכאם

­ ב - כ) כדוק שמים, ולמד, וילון דומה' לפתור של טשי שמכסץ אומי ס מ שני ק ובשעה שהוא יוצא מעבירין אותו כך וילק בשעה שיעלה עמוד השחר ותצא המה לשמש עולה ומכסה פני רקיע ראשון מפני(ש^גלנל חמה (ותכנים)

[וכשתכגים] חמה מעבירין אותו כדי שתעלה לבנה כוכביפ וכל מזלות *,!ft : ( ט מ לשמש בעולם ק| ( א נ ) שני השמים מספרים כבוד אל ק : לה] למעלה מן וילון שמים קC למעלה מן חלד מוצב 'סולם גדול וראשו מגיע השמימה

ושיעור של סולם מהלךת׳׳קשנה. וג׳ מאות וס׳ אמות יש בו, זכל אהד ב׳ אלפים פרסאות זת׳׳ק פרסאות. ותייק פרסאות ארכה ות׳׳ת אלפים פרסאות רחבה ומלאכי׳ קדושים ושרים נכבדים ממונים עליו. ואלה שמותם

׳ של שרים הממוני׳ עליו. אקצציאל, אדמהאל. חרבהאל. יבשקאל. ארקיאל ז) וכל מלאך כשהוא יורד # ב נ הבלאל. תלדאל. וכולן על שמם של אדמה ק

ועולה אינן עולין ואינן יורדין אלא ברשותו כזמן שהכתר בא טפי מטטרון: לי] למעלה מן שטים ים ק:ג) ולמעלה מן ים טיפ. וחומות חזקות של »ש מקיפות לכולם, וסולם נדול נצב בשטים ומניע לרקיע

ם וציונים — י נ ו ק ת מ ו ל ע — ה

פה. אבל במ׳ חזית פ׳׳ו ובפסיקתא דר״כ פק׳ כ״ג חשבם באופן אחר עי״ש ובמ׳ מבלי פרשה ס׳ איתא עשרה שמות לארץ: (קמח) ישעיה מ׳ כ״ב: (קמט) עיין בגמ׳ חגיגה יף י״ב ע״ב ובמ׳ כונן ובס״ר ובמ׳ י׳ הדברות שהוא כוילון שמשוך לפני פתח הבחיה שהפנימים רואים את החיצונים והחיצונים אינם מאים את הפנימיס. וילון יש בו חלונות ומלאכי השרת רואים את בני אדם ההולכים בארץ מי שהולך בדרך עובה או בדרך רעה ומי שהולך ברעה מניחין אוחו ומצליחין אוהי בשעתו עד יום פקודתו: (קנ) במ׳ כונן שמיס הנקרא ררןע ושמה סמה ונבכה וכוכבים ומזלות וכו׳. ובס׳יר למעלה מן וילון שמיס שנאמר הנוטה כדוק שמים ולמה נקרא שמם שמים לפי םגיבל הקב״ח אם ומיס וכי׳ עי־י׳ש. ובי׳ הדברות למעלה מן וילון רקיע יש בו כוכבים ומזניח וכו׳ עי״ש ולקמן סי׳ ל״ר: (קנא) חהלים י״ט ב׳: (קנב) לפי זה נראה דל״ל ארציאל.... יבשהאל.... חלדאל. כי אז נמצא שכולם נקראים על שס ז׳ שמוח שיש לארץ. ארץ אדמה סיבה יבשה אלקא חבל סלד. עי׳ אבית דר״נ פ׳ ל״ז ובויקרא רבה פ׳ ל״ז. ועי׳ בה׳ חקד לאברהם מעי; ב׳ נהר ד׳. ושוב מצאהי בלזיאל(רף י״ד ע״ב) שכ׳ על אלץ התחתונה מלאך מעוכה עליו ושמו אלציציאו (מראה גס שם נרה וצ׳־ל ארציאל)

- ג כ - ומלאכים קדושים ושרים נכבדים ממונים עליו ואלה שמותם. אל. לאל. אליאל. אלבום. בליעואל. בלעי. בצלאל. ועדריאל. ולמודיאל. והם ממונים על שערי צפץ, שרים ממונים עליהם ואלה שמותם, מדניאל. דרכיאל* המון. חנאל. .וחננאל. ועל שערי מזרח שרים ממונים עליהם. ואלהשמותם. אוליבן. סוקיאל. וזנהאל. זנחאל. ובחטמיאל. וטרפיאל.

וטרפליאל, והם על שערי שמיס ממונים 1 >& למעלה מן שמיס רקיע שקבועים בו חמה ולבנה כימה וכסיל כוכבים ומזלות מושלים קנד) וכל תהום.ותהום יורד.על האדן התחתונה וסולם גדול מוצב ברקיע וראשו מניע לשחקים ומלאכים.קדושים ושרים נכבדים ממונים עליו. ואלה שמותם. דריגיאל. דרביאל. ודרכיאל יבשגיאל. זדוניאל. וחננאל. קניאל. והם ממונים על מעשה רקיע על שערירקיע, על שערי צפון שרים ממינים ואלה שמותם. בלאה. בהיאל. וכלביאל. לוליאל. לואליאל. ויקריאל. ועל שערי רוח מזרח ממונים ואלה שמותם. קוריאל. פדאל. שדניאל. ענאל. עניאל. עלאל. והם ממונים

על מעשה רקיע; ל0 למעלה מן רקיע שחקים שבו רחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים) ויצאו [צ״ל ויצו] שחקים ממעל ה נ לעתיד לבא שנ׳ ק קני) ומנץ ששחקיס נקראו שמים שנ׳ ודלתי שמים פתח (למו) ומנין) ושם ח נ ) וימטר עליהם מן לאכול ק ז נ ירחיים טוחנות מן לצדיקים שני ק ירושלים ובית המקדש עומדים ותלויס בשלשלאות של אש בין שחקים) היוון הולך ומבהיקין בנלנלי חמה ומלאכי צבאות מחנות כתות ע נ לזכול ק

ם וציונים — י נ ו ק ת מ ו ר ע — ה

ועל יבשה יובשהאל ועל סלד סלדימל: (קננ) עיי בס״ר שיש שם שיניים רבים בזה: (קנד) ע״ סגיגח ׳״ב ע״ב. ובק״ר ולמעלה מן רקיע שמיס שבהם קבועים חמה ולבנה ומזלות וכוי. והוא כן־׳ס וצ״ל ולמעלה מן שמים רקיע. וביתר השינויס שם עיין שמה עד ועל שערי רוח מזרח שרים ממונים עליהם וגיה שמותם מהים כרמי*י. ואחר זה שייך הכתוב שם באמצע הדבור המתחיל ״ובארץ התחתונה״(עיין מה שכתבתי לעיל הערה יי) והמקיפץ לאלו כוהריאל וכוי: (קנה) חהלים ע׳ח כ׳׳ג: (קנו) עיין חגיגה י״ב ע״ב. ובמי י׳ הדברוח. אבל בס׳׳ר שם אוצרי שצגף ועיין לקמן סי׳ מ״א ובהערות׳ שמה: כ אולרי' ברד ואוצלי ^ל וה בגמ׳ סגיגה שם ובע״ ״ הדברות (קם) ההלים ע״ח כ״ד: (קנח) מ

כתות לתוכו(של חקב״ה) שנ׳ קס) הרעסו שטיס ממעל ושחקים יזלו ומי תפתח px דפרו ישע וצדקה. ואין צדק אלא ירושלם ובהט״ק שנ׳ קסא) צדק ילק בה. וסולם מוצב בשחקים וראשו טגיע לזנול ופלאכים קדושים ושרים נכבדים מטוניס עליו ואלה שטותם. זבדאל. ונהאל. וררזאל. זכה • טמאל. טוריאל. וטפירואל. טואל. ורטאל. חםדיאל. ורחטיאל. והס מטוניס על טעשה שחקים ועל שערי שחקים של רוח צפון שרים טטונים עליהם ואלה שטותם, פריה. צדקיאל. קנאל. שנחתיאל. שטעיאל. ועל שערי מזרח שרים טטונים ואלה שטותם, צדקיאל. קדושה. תורגיאל. תרעיאל. תורת. עמאל, ועל שעדי מערב ממונים ואלה שמותם. טוריאל.

קמואל. הריאל. מלטיאל. סלטיאל: ל0 למעלה משחקים זבול שבו שבעה היכלות של אש ננוים וז׳ מחנות של מלאכים עומדים ושבעה מזבחות של אש במים ושבעה כתות של גדורי(?) נכונות ועומדות ומיכאל שר הגדול עימד( ב ת בראשם הכהן הגדול ולבוש בנדי כהונה גדולה ומקריב קרבן של אש ק על מזבח ה׳ ומקטיר קטורת על מזבח הקטורת ומעלה תמר של להבה על) בנה בנית* ביתזבול לך ומנין שזבול נקרא שמים ג ת מזבח העולה שנ׳ ק שנ׳ קסל) הבט משמי׳ •וראה מזבול קדשך וכולם מבול ומגיע למעון ומלאכי׳ קדושים ממונים עליו ואלה שמותם. גחריאל׳ נוריאל׳ גנביאל׳ פלהאל, פרקיאל. סלטיאל. והם ממונים על זבול, ועל שערי צפון. רחומיאל. הניאל. כתיאל׳ שרפיאל׳ ססיאל. סריאל, ועל שערי רוח דרום שרים בפונים ואלה שטותס, שריאל. מחניאל. נדיאל. קושיאל. עננאל. ועל שערי מזרח שרים מטוניס ואלה שמותם. טרפיליאל, ברליאל, רננאל. רפאל ׳ קלה > כסה ׳ טרמן. ועל שערי רוח טערב שרים טמונים ואלה שמותם ליהקנה, אםות. קפושוותח. ליפקוש׳ סיטטם. ילהליהל, והס מטוניס

על שערי זבול:

ם וציונים — י נ ו ק — הערות הע אותג׳ ד׳קושנוא: (קננו) בהגיגה שםאי׳זבולםבו ירושלים ׳ י ל י ס י ו

: (קקא) שם א׳ כ״ם: וב-ה ומזבח בניי וכוי עיי׳׳ש: (קה) ישעיה מ״ה ח׳׳ (קקב) עיין חגיגה שם ובמנחות ק׳׳י ובסיס׳ שם ובמ׳ י׳ הדבלוח. אג נס״ל אי׳ למעלה משהקים מטן שבו מקדש בנוי ומזבח ונו׳ שכ׳ מיי! ;שבסך פעלה ה׳ מקדש ח׳ וגר: (קסג) מלכי׳ א׳ ס׳: (קקל) ישעיה ס־ג:

ה מזבול מעון.שג׳קסה) מעונה אלתי קדם. שבו בתות של ל ע מ ל ! ׳. מחנות מחנו׳ של משרתי׳ חבורות חבות׳ של צבאות ־i מלאכי, :/ דגלים דגלי׳ של גדולי [אולי ציל גדודי1 אש, מעיכות מערכר של להבה שהן \ אומרות שירות ביום. שבהות.בשחר. תהלות בצהרים, זמירות בערב. כיוןואין שהגיע הלילה פוסקץ שירה מתוך סיהם ודומטין במקומן שנ ׳ קסי) 1 #ין י י ד ה ע ^ ה ת ; יימס יצוה ונוי קסז) אמרו כת ראשונה שאמרה שירה ןקד^ן ן לא שנתה קסמי) שכל א׳ ואי אומרת שירה וקדוש לעולם חוטית גע׳ץ שירה רבה רקיע שהוא מתחיל שירה וקדושה בראש כל מלאכי השרת בכל יום,) השקיפה ממעון קדשך מן השמים.. ט ס ומניין שמעון נקרא שמים שגי ק יפלם במעון נצב וראשו מניע למכון ומלאכים קדושים שרים ונכבדים״ ממיינים עליי ואלה שמותם מחניאל מערכיאל מלכיאל מלטיאל מצמצטיאל |

ן מעוניאל מחקקיאל מצנוניאל מצםצפיאל. והם ממונים עליהם. על שערי מעון של רוח צפון שרים ממונים ואלה שמותם. אהיאל אניאל אגיאל חזקיאל תםליאל קרגיאלאנקל דחקיאל מרגכיאל שתניאל מתניאל. עלי שערי רוח דרוס שרים ממונים ואלה שמותם. שמשיאל ברקיאל רעשיאל־ הדריאל ומרביאל ומלכיאל ויחוק רבה. ועל שערי מערב שרים ממונים ואלה שמלתם. צורתק שם קדוש ונורא, טיטפא פליפלי שר השם. ורם

ממונים על מעשה מעון: "0 למעלה מן מעון מכון שבו אוצרו׳ שלנ ואוצרו׳ ברדקע) ואוצרות טל ואוצרות מטר ואוצרות הרוח ואוצרות ברקים ואוצרות יעמיס ואוצרות זיקים נשמי רצון ברבה ונדבה ועליות אנלים ועליות רביבים ומערות של אש נהרות של להבה ונחלי אפרסמון טהור שהם מתוקנים ועומדים מששת ימי בראשית לצדיקים לעתיד לבא וקדרים של שופד, ושל) של אש וכל האומר כל ג ע ) ומערה של קימור ותלתותיה׳ ק א ע שערה ק

ם וציונים — י נ ו ק ת ה ו ר ע — ה

(קקס) לברים ל»ג כ׳׳ז: (קקו) הסלים מ״ב: (קסז) כ׳׳ה בחגיגה שם' י׳ הלבמת סך בהשני חושב מעץ אחר מכין וכ״ה גם בס״ר ושם מ ב ו

סושנ מי*7־ למעלה ממעון זבול למעלה מזיבול ערבות עיי״ש וכל זה נגד: (קסת) עיין 3״ל עי.ע׳׳ת אין כת של מעלה מקלקת ושונה ל ״ כ ׳ ה י י ג י ה 7

וכוי. ובמ׳ חגיגה ריש רף י״ד : (קסט) לברים כ״ו נוע: (קע) כיס בגמ׳ חגיגה שם ובע׳ י׳ הדביזת עיי׳׳ש • (קעא) נראה לצ׳׳ל-וסלרי׳ של הופה

W

- ר כ - המרות הללו אין עיקר ברייתן אלא מן השטים קעג) וטנק שמכון נקיא) ואתה תשטע השטים טכון שנתך. וסלס בטכק נצי וראשו ד פ שטים שנ׳ ק מניע לערבות וטלאבים קדושים ושרים נכבדים טטונים עליו ואלה שטותם אמניאל ואםפאל ואררידיאל ובקבקאל ונדוריאל ונחליאל וגמריאל וגחציאל

וסמכיאל והם ממונים על מעשה מכון!) ואוצרות צדקה ה ע «0 למעלה ממכון ערבות שבו אוצרות צדק ק ואוצרות משפט ואוצרות חיים ואוצרות רחמים ואוצרות תשובה ואוצרות תפלה ואוצרות ביכה ואוצרות טללים ונשמות של צדיקים ואוצרות רוח חיים ואוצרות שלום ואוצרות אמונה ואוצרות טללי חיים

וטללי אפרסמון שעתיד הקב׳׳ה להחיות בו המתים:] והכרובי׳ והאופגי׳ וחיות הקדש וגלגלי מרכבה ושרפי להבה וגדודי י*ג

אוכלה וגדודי צבא וגחדי מערכה וענני אש ועגגי גחל 'וענני לפיד וענני קול וענני כבוד וכםא אבן ספיר וכפא הכבוד והקב׳ה יושב למעלה מכולם בהיכלו כמראה ברקים ובהיכלו) ואוד כמראה הלפידים) ישת חשך סתרו ונו׳ וכל רקיע ורקיע ו ע וחשך וענן וערפל סביביו שנ׳ ק מהלך ת״ק שנה ורחבו מהלך ת״ק שנה ומרקיע לרקיע ת״ק שנה קעז):

) ולמעלה ח ע "ל] למעלה מערבות רקיע דגלי החיות ועוביין כנגד כולן ק מהם ירכי החיות ועוביין כננד כולן. ולמעלה מהפ ענבי החיות ועביין כנגד כיילן, ולמעלה מהם צוארי החיות ועכיין כנגד כולן, ולמעלה מהם ראשי החיות ועביין כגגד כולן. ולמעלה מהם קרני החיות ׳ועביין כנגד כולם וכל אבר ואבר שבחיות כנגד שבעה תהומות וכנגד ז׳ תהומות מעונות וכנגד בנתיים וכנגד מן הארץ ועד לרקיע וכנגד מן לרקיע לשחקים ושיעור גובהן של חיות אחד ועשרים וחמשת אלפי׳ חלקים משיעור

של הקב׳׳ה לכך נאמר רם על כל גויס הי:

ם וציונים — י נ ו ק ת מ ו ר ע — ה

׳וסערה כבחגיגה שם ובוני י׳ הדברות: (קעב) צ״ל ודלהותיהם םכ״ה בחגיגה שם ובמי י׳ הדברות: (קעג) חסרון הניכר יש פה. ואולי צ״ל וכל האומר כל המדוח הללו בארץ דכי הללו אח ה׳ מן הארן וגו׳ אש וברד וגו׳. אין עיקר ברייחן אלא מן השמים. ועיין בחגיגה שם והבין: (קעד) מלכים א׳ ס׳: (קעה) עיי חגיגה שם ובי׳ הדברוה ובס׳׳ר וחמצא קם איזה שינויים במאמל הזה: (קעו) תהלים ייח י״ב: (קעז) כיה

- ז כ - ™0 למעלה מחיות הקדש כיפ* הקדש קעט) נתונות בראשי החיות גבוהות אלף אלפים רבוא מדה כננד שרים הגדולים ולמעלה מהם קרני החיות יוצאות מכפי החיות גבוהות אלף אלפים ריבוא מדד. כננד צבאות ומשרתי אל, ולמעלה מהם כמראה גיגה נתון על קרני) ודמות על ראשי החיה רקיע. ולמעלה מהן רקיע כעין הקרח פ החיות שנ׳ ק הנורא נתון על קרני החיות שנ׳ ודמות על ראשי החיה רקיע, ולמעלה מהם) נתון על קרח הנורא ונוכחו אלף אלפים רבוא מדה א פ כמראה נוגה ק כננד שרפי להבה וכרובי הדר. ולמעלה מהם אבן ספיר נתק על מראה הנוגה וגובהו אלף אלפים רבוא מדד, כננד מדר, עיזוז. ולמעלה מהם כפא הכבוד על כסא אבן פפיר גובהה אלף אלפיפ מדר, ופרוש על כפא הכבוד בגד של מיני מאורות שאין כיוצא בו ומהמרים כלס שהיו חמה ולבנה כימה וכפיל ומזלות המין לפניו כזיו הנר לפני האור השמש וכל בדיה ובריר. ומזלותיהן ומעשה ידיהם (כץ) שעושין חקוקין עליו והב״ה חוקר בהם ובמזל) כי רם ה׳ ב ע שלהם ובכל מעשה שעושין ג׳ פעמים בכל יום ויום שנאי ק) המגביהי לשבת המששילי לראות בשמים ובארץ ג פ ושפל יראה וכתיב ק למה נאמר בשמיפ ולמה נאמר בארץ אלא מלמד שהקב״ה ריאה בשמים ובארץ מזלותיהן ובארץ גופן וכל מעשיהם שעושיןבארץ. ועוד שאין כל) שנאם׳ ד פ בריר, מתה והולכת מן העולם עד שנופל שרו תחלה מלמעלה ק) זה שר שלהם בטרום ה פ והיה ביום ההוא יפקוד ה׳ על צבא הטרום במרום ק

ועל מלכי האדמה באדמה זה נוםן של בריות:

ם וציונים — י נ ו ת הק ו ר ע — ה

בחגיגה שם: (קעח) עי׳ כל המאמר הזה בחגיגה דף י״ג: (קענו) בסיר כפי הקשת כחונוח ע״ג ערבות גבוהות אלף אלפים ורבוא רבבות וכו׳ נניי״ש. ונראה שצ״ל שם כפי הקדש, וכן הנחוב שם אח״ז וקלפי הקשת נחונוח בראשי החיות וכו׳ גבוה אלף אלפין ורבי רבבות מלה וכו׳ צ־׳ל וכפי הקדש ככתוב עה לפנינו: (ק!) יחזקאל א׳ כ״נ: (קפא) בס״ר למעלה ממנו מכון ומראה הנוגה ונחון על קרח הנורא גבוה אלף אלפים ור״ר מדה כנגד רכב אלקים רבוחים אלפי וגו׳ למעלה ממני מעון ומראהו נוראים ונחון על מראה הנוגה נבוהיס וכו׳ כנגד קרני ההוד וכרובי כבוד למעלה ממנו כסא אכן ספיר וכו׳ עי״ש: (קפב) ההלי׳׳ ף: (קפד) במכילחא בשלח פרשה ג׳ קל׳יח ו׳: (קפג) שם קי״ג ה דשילה ונשמות רבה פ׳ כ״ד ודברי׳ רבה פ׳׳א ומ׳ חזית פ׳ ח׳ ובמ׳ שמו*י

­ ח ב ­ מי] למעלה מכולם הקב״ה יושב על כסא דם ונשא ומקפין לי זהב אפיר וברקת מפני מראית העין וכל העולם כולו תלוי מיועו של אדון ואין יגיעה בזרועו שהיא סובלת את העליוני׳ ואת התחתונים שנ׳ קמי) ומתחת זרועות עולם. וארבעה נהרות של אש מושכק ויוצאין מזיעתן &/ תחת רגלי כסא הכבוד נגד ארבעה רוחות העולם ועושים ים נהל של ־אש דם הגדול מוקף מביכות כסאו ונהרות של להבה מרןםין את ים של אש ועננים נדוליפ מקיפין את גדרות של להבה ועבי קל מקיפין את העננייי ־•גדולים ואבני אלגביש קפז) מקיםין את אבני ברד ושרי אלים ושרי אראלים ושרי מלאכים ושרי גדודים ושר צבאות ומלאכי אש ומלאכי לשיד ומלאכי גחל ואראלי זוהר וטפשירי להב וברורי מק וחשמלי שרהבת rrp) וחיילי ערכות ממונים על שערי ערבות רקיע ועל נהרות דינור ועל ים של אש סובב לכסא הכבוד תת׳יק וששת אלפים רבבות מלאכי השרת עומדים מימין כסאו וכנגדו משמאל כסאו ונהיות אש מוקפין ועוביין בניהם קמנו) שדים גדולי׳ ממונים ועל [צ״ל על] כל צבא וצבא שמימין ומשמאל•

ומלמדן אותן לומר שירה וזמרה לפני כסא כבודו של ממ״ה הקב״ה: ייז] אמר ר׳ ישמעאל קצ) כמהחביבין ישראל לפני הקב״ה יותר ממלאכי הימרת שהמלאכים מבקשים לומר שירה תחלה ועושים כמו דרים של אש וגבעות של להבה ואומר להם הקב״ה החרישו קצא) עד

— הערות תקינים וציונים —

ריש פ׳ י״ח ותנחומא בשלח סי י״ג ובחכסומא הקדום הנדמ״ח הוא בסוף פ׳ בא. בכולם נמצא רק כי אין הקב״ה נפרע מאומה עד שנפרע משר שלה מלמעלה תחלה. ודרשו כן מקרא הנ״ל. אבל שכן הוא גס בכל בריה זה לא מצאתי בשום מקום. זולת בב״ר ריש פ׳ כ״ח איהא אין הב׳׳ת נפרע מן הרשעים עד שהוא קורא אגאלוגין שלהן מלמעלה ופי׳ במה״כ שהוא שכיר חוב ודין עיי״ש ובערוך. ולהנ״ל אולי י׳־ל שר״ל שר שלהן. ועי׳ לעיל בסימן וצ״ע: (קפה) ישעיה כ״ד כ״א: (קפו) דברים ל״ג כ״ז ׳׳׳ח: (קפז) עיין גמ׳ ברכות נ״ד ע״ב ובתכחומא סי״פ וארא: (קפח) אילי צ״ל כלהבה: (קפט) נראה דל״ל ביניהם: (קל) המאמר הזה מהחלתו עד ״יהי שמו מבורך״ הובא בבהמ״ד ח׳׳ג בשם ״פרק מפרקי היכלוה* ושם איי אשריהם ישראל כמה הס חביבים לפני הקב׳׳ה יוהר ממה״ש כי בשעה שמה״ש מבקשים לומר שירה למעלה תחלה באין סביבות כסא הכבוד כהני אש וכוי: (קצא) בבהמ׳׳ד טסף החרישו אלי בל מלאך

שאשמע תחלה שירות ותשבחות תפלות. ונעים זמירות ישראל דכתיב קצ5) ברן יחד כוכבי בוקר אלו ישראל ויריעו כל בני אלהימ אלו מלאכי השרת) וכל מלאכי השרת וכל מלאכי הרקיע כששומעין קול.שירות ותשבחות ג צ ק שאומרין ישראל למטה מיד הם פותחים בקול דם ואומריפ קק"ק.ח׳ צבאות וכשיגיע זמן של מלאכים לומר [שירה] וזמרה שמועא״ל המלאך השר הגמל הנכבד והנורא עומד על חלוני רקיע התחתון לשמוע ולהקשיב קול שירות ותשבחות וזמירות העולות מן בתי כגסיות ובתי מדרשות ומשמיע לבגי רקיע וחיות הקודש וכיון שהוא שומע ומשמיע לכל רקיע-עקיע מיד יורדין כמה כתות מהנות מחנות וחיילים חיילים של מלאכים לתוך נהרי אש ונהרי להבה וטובלין עצמן שבעה פעמים יבודקין עצמן באש שלש מאות וששים וחמשה פעמים לפי שהם ממונים למלאכת עולם..ויורדים בכל יום לשום שלום בעולם וכיון שהניע זמן שירה.עולין לרקיע ומטחרין עצמןבאש. ו:י מלאכים צריכים טבילה אלא.מפני ריחן של בני ילוד אשה שהם בעלי טומאה וזיבות לפיכך מטבילין עצמן באש והולכים) ואח״כ קורא זה לזה. ואומר זה לזה ועולין. טנהרי כמלאכי ערבות רקיע קצר אש ברשות זה לזה ועושין עצמן כאור וכברקים של זוהר ועולים בסולם של אש עד שפניעין אצל חיילי ערבות אצל חשמל טוהר אצל חיות הקודש אצל גלנלי מרכבה אצל כפא כבור רם ונשא מיד עומךין באימה ופחד וביראה וענוה ומכפין פניהם עם כנפיהם לבל יפתכלו בדמות אלהים השוכן במרכבה ועומדים כתות כתות של אלפיאלפיפ ורבי רבבות וצבאי }!באות בלא מספר לפני כסא הכבוד ובאותה שעה יושב הקכ״ה על כסא) מלא כל הארץ כבודו, אף חיות הקדש ה צ הכבוד מלא כל העולם שנא־ ק

ם וציונים — י נ ו ק ה ה ו ל ע — ה

ומלאך וכל חי׳ וחי׳ וכל איפן ואופן כל שרף ישי־ף שבראםי עד שאשמע ואאזין החלה קול שיראן וכו׳: (קצב) איוב ל״ס ז׳: (קצג) מבאן ועד וכשיגיע זמן בבהמ״ד ליתא פה (כ״א בקמיך) ותמורתו כתיב ״אימתי כבוד בשמים כדכתיב רומה על השמים 1<הים בזמן שכל הארץ כבודך וכו׳ אנעים ורבבית של מה״ש עומדים לימין הכסא ומגלם לשמ*ז הכסא ובין נהלי (אם) מקיפין ועימלין ושרים הגלולים העומרים ממונים עלh ומלמדין p : D ל א מ ש ^ ו ס : ן ה י מ י א מ ב ל א ן ב ל ל ל כ ע ד ן ן ד ג ל ו ן ד ל ג כ

לומר שירה• וזמרה לכבודו.של מלך מלכי המלכים חקב׳׳ק יתברך וכשמגיע

מתכוונות ומתקדשות וכל א׳ וא׳ אלף אלפים כתרים של פיני אור בראשיהם) פניו מפני ומלובשים לבושי אש למתעטפים פניהם בבזק והקב׳ה סוריע קצי חיות הקודש. ואוםני הדר וכרובי הוד וחיות הקודש מתקדשים ומטהרים ומתלבשים ומתעטסיפ יותר מפני שהמרכבה על פניהם וכסא הכבוד על דום ראשם ושכינה למעלה מהם ונהרי אש עוברים ביניהם לפיכך הם מתכונים ומזדהריס ומזקקים באוד שבעתים וכולם עומדים בטהרה ובקדושה ואומרץ שירה והלל תמרה ושבח וקלוס וצהלה בקול [אי] בדיבור א׳ בדעת) ולא זה בלבד אלא שנופלים מהם ממלאכי השרת א' ובנעימה א׳ קצז אלף אלפים רבבות נהרי אש דינור ונשרפין מפני מה מפני שכל מי שקודם או מאוחר בשירה מיד נשרף ואף חיוו/ הקודש אין בהם מוקדם או מאוחד מפני שקוטתן כא׳ זנעימתן כאחת זנטיעתן כאחת חיוותן כא׳ ומתכוונות בארבעה דגלי הכסא רגל זה כננד זה אופן זה כננד זה חיה זו כננד זו כרוב זה כנגד זה ונעימות זו כנגד זו והן פותחים פיהם בשירה בקדושה) אחר הרעש [ונר] קול דממה דקה. ובטהרה ובקול דממה דקה שנ׳ קצח ומנשאין את המרכבה בקול שירות ותשבחו׳. באותה שעה קדושי׳ מתקדשים טהורים מקלסין עירק מדוממים גלגלים מפארים חיות ומלאכים מזמרים ונחלקים בשלש כתות של אלף אלפים וריבי רבבות ואומרים קקיק. כת א׳ אומרת ק׳ וגופלות על פגיה וכת א׳ אומרת קק״ק ה׳ צבאות וחיות הקודש מתחת כסא הכבוד עוגות אחריהם ואומרים ברוך כבוד ה׳ ממקומו מפני שהשכינה בכל מקום. (ולעתים) [ולעתיד] לבא השכינה התרת למקומה לבית קדשי הקדשיש ואומר בכי״מ [ד׳ת ברוך כבוד ה׳ ממקומו]) יהי שטו מבורך לעולם ועד ולעולמי עולמים מי כמוך ר) טוטרפי״י ע צ ק ה׳ אלהי ישראל בעל גבורות לך טוטרסי״י ה׳ אלהי ישראל יהללו כסא

ם וציונים — י נ ו ק ת מ ו ר ע — ה

זמן לומר שירה וכו׳: (קצד) בבהמ׳׳ד וחוזרין וחווין כמלאכי ערבות: (קצה) ישעיה ו׳ ג׳ י (קצו) בבהמ״ד איחא והקביה חוזר פניו מהם: (קצז) וזהו שאומרים בחפלה שחרית וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים וכף להקדיש ליוצרם בנחה רוח בשפה ברורה ובנעימה קדושה כולם כאחד עונים ואומרים ביראה: (קצח) מלכים א׳ י״נו י״ב: (קצט) מכאן עד ״לנצח נצסיה׳׳ הוא גם בכךר בקופו. ושם כ׳ יהי שמך

מגורך ״(ל) שם איהא ״מלך הכקלא עערקיי״:

- א ל - כבודך לך יתנו גאות ורבות ועוז ותפארת לך יאמצו ויחזקו לך ישכחו לד יחדשו לך ירננו לך ישמחו לך יברכו לך ירוממו לך יפארו לך ינשאו לך יגדלו לך יקדשו לך יקלקו טוטרסי־י ה' אלקי ישראל. משרתיך יכתירו לך כתריס וישירו לך שיר חדש ויטליכוך לנצח נצחים לעולם ועד טוטרסיי ה׳ אלהי ישראל הכס החים ואדון >והסתרים) [הסתרים] אמן, כי אין זולתך ה׳ אלהי ישראל ובך אני בוטח מיום היותי על האדמה כי אין כמוך ואין כערכך ואין מבלעדיך ואין לך שני ואין דומה לך כי אתה לך לבדך יחיד ומיוחד ושליט בעולמך ואין לבדך במעלה ומטה ברום ובתחת בעומקה ובגובה בשמים ובארץ כימים ובתהומות ביס ובחרבה באש באור ובחשך מלוי ובנסתר בחיים ובמות ברוחות וברקיע ובשחקים ובמלאכים ובגדודים בעירין ובצבאות ובחיילות בחיות ובאופנים באילים בעליונים ובתחתונים בראשית ובאחרית בתחלה ובסוף לפנים ולאחור. יחיד אתה לבדך ואץ בלתך ואין מבלעדיך בי כל העולם כולו תלוי בזרועך כי הכל בדברך והכל שלך וכל העולם מודים ומהללים לשמך כי אתה אדץ הכל ומלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור. ובכן עמדתי לחלות פניך ולשבח שם תהלתך באימה ובפחד. ובזאת בטוח "לבי כי לא פניתי לאל אחר ולןן ברעתי לאל נכר כי שמך אייחד לעולפ ולפניך אתפלל ואשתחוה כל ימי עודי עד בא חליפתי. שאתה בוראי וגואלי ודורשי חסדי וחסיני טהורי יחידי כבודי משנבי ומניסי וקדושי מלכי ואלהי שם תפארתך אזכיר לעולם ,באימה אחלה פניך כי ראה אהנה [אולי צ׳ ל אראה] ברעש אל אלוה אל ?ודי אל רם ונשא אלוה ברוך בעולמך ומתגאה בסוד אלי בקודש אזורי

־ עוז המתנשא בדברות קודש א׳ א׳ א׳ נ׳ נ׳ נ׳ ס׳ ס׳ ס׳:

־ - ב ל - [מדרש טעמי חסידות ויתידות]

עתה הטבלת עשה א) כתיב בה׳א ולמה אלא שאינו מסכיל (למה* [אלא] לטי שהפכיל פעטיס הרבה והוא בעל טריבה ב) t עשי׳ סטים שנאתי ג׳) עשה כתיב בה״א לטה שאינו עושה טחלוקת אלא מי שהוא עושה אותה םעטים הרבה ל): לטען עשה כיום הזה להחיות עם) עשה כתיב בה׳א למה, כך אטר להם יוסף לא טטני היתה אלא רב ה

״ הקב״ה עשה 0 : ועוד יהיה סיטן זה בידך כל שכל בשי״ן טן לשון חכטה וכל סכל הנכתב

בסט״ך ק לשון שטות : כל ימלך שבמקרא חסר חוץ מן אחד מלא ז) תחת עבד כי ימלוך. וכי בדק ה1א אתמהא שיהא של הקב״ה חסר ושל בשר ודם מלא אלא מה נתוסף בתוכי ו״ו והי לעולם ישב (כישמלוך) [אף כשימלוך] עליו הדיוט ועבד ח) ולמה כל ימלך של בשר ודם חסר כנץ והוא ימלך) אלא שאץ מלכות בשר ודם מלכות שלימה. ולמה ימלך של תחת ט הקב״ה חסר כנק ה׳ ימלך לעילם ועד י) כנץ זה וחבירו חסרץ אפשר שאין מלכותו של הקב״ה שלימה, אלא בל זמן שזרעו של עשו בעולם שהן ממליכי׳ עליהן עבודה זדה כביכול אין מלכותו של הקב׳ה שלימה. ואימתי תהא שלימה לכשיעשה בהם הקב־׳ה דין שנ׳ יא) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט

את הר עשו אותה שעה והיתד. לה׳ המלוכה?) חי אני נאם ה׳ ג ,כל אמלך שבטקרא חסד חוץ מן אחד שהוא מלא י אלהים אם לא ביד חזקה וזרוע נטויה ובחיפה שסוכה אטלוך עליכם

ונים — ם וצי י נ ו ק ת ת ו ר ע — ה

(א) בראשית ל׳א כ״ח: (ב) במי חסר ויתר אשר בה׳ פלינות סופדים איי עשה ה׳ כתיב שפעמים הרבה היה סכל. ותכונה שאינו נקיא סכל אלא מי שהסכיל פעמים רבות. וכן גסמיך עשה סעים וכו׳:(ג) תהלים ק״א ג׳: (ד) במ׳ סו״ישס אין עיסה אלא מי שעשה פעמים רבות: (ה) בראשית נ׳ כ׳: (י־) במ׳ חו׳׳י לא ממני היה אלא הקלושה עושה. ויש לתקן שם אלא הקלוש במך הוא עשה ככתוב פה: (ז) משלי ל׳ כ״ב: (ח) במ׳ חו״י למה מלא לומר ווי לעולם כשימלוך הליוע: (ע) אין זה כתוב בשום מקום. וכניאה 5״ל והוא ימלך תחתי במלכים ס׳ א׳ ל״ה: (יוד) שמות נרו ׳״ז: (יא) עובדיה א׳כיא: (יב) יחזקאל כ׳ ל״נ:

מלא ולמה אלא אמר הקב־ה לישראל אני הוא שהמלכתס אותי בסיני בששה בחדש:

כל תמלך שבמקרא חסר חוץ מן אחד י0 עתה ידעתי כי מלך תמלוך מלא למה שאץ מלכותו פוסקת לעולם ועל תנאי שאס ישמרו בניך את

בריתי ונו׳ יד): כל צדיקים שבתודה צדיקם כתיב חפר יו״ד חוץ מן אחד באלה המשפטים) ושוחד לא תקח כי השחד יעוד פקחים ויסלף דברי שהוא מלא טי

; ( ז צדיקים מלא שאפילו צדיק נמוד ונוטל שוחד הוא מסיתי ע כל ראשונה שבמקרא חסר חוץ מן נ׳ שהם מלאים. והביא אותם אל הכהן והקאל״ר 1ר״ת והקריב אשר לחטאת ראשונה (ויקרא ה׳ ח׳)1 מלא למה אלא להדר קרבנו של עני מפני חלישת דעתו של עני: ושלמתי ראשונה משנה עונם יז) מלא. על חללם את ארצי יח) כשם שכרכתי•) כך אכם בארץ ואקללם בארץ ט אותם בארץ וקראתי אותם ארץ חפץ י שכשם שאמרתי כ) תמיד עיני ה׳ אלהיך בה מראשית השנה כך אקללס בראשית בשביל כך ושלמתי ראשונה משנה עונם ראשוני שלברכה וראשונה שלקללה: כי לקחו מבנותיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש וגו׳ ויד) מלא למה שאם לא יחטאו א השרים והסגנים היתר. במעל הזה ראשונה כ וימעלו השרים תחלה אין הקטנים עושין כלום ולפי שמעלו השרי׳ והגדולים

ראשונה לכך הוא שלם כ3) • כל קרבן חסר רו למה שהוא קרבן של ישראל כענץ שנ׳ כג) ויצא ה׳ ונלחם בגרם ההם כיום הלחמי ביום קרב. וקרבן שהיו ישראל מקריבין

ם וציונים — י נ ו ק ת ה ו ר ע — ה

(יג) שמואל א׳ כ״ד כ״א: (יד) תתלים קל״ב י׳׳ב: (נוו) שמית כ״נ ח׳: (עז) עיין במנחת שי שם םכ׳ ויסלף דברי צדיקים מלא דמלא והנועם שאפילו הדיינים צדיקים גמירים שוחד מסמא עכ׳׳ל וכנראה לקח זה מהמדרש הזה אף אס לא הזכירו פה. — ויש לי להעיר על מ״ש בב״ר פ• מ״נו אינם אלא צדיקים נבלי דאמר ר׳ יוחנן כל צדיקים שנאמרו בסדום צדיקם כחיב. והרי גם כל צדיקים שנאמרו בחורה צדיקם כחיב חוץ מן א׳ וא׳׳כ מאי ראיה מדב׳ בסדום צדיקם דהם צדיקי נבלי וצ״ע. ועיין מ׳ סי״ צד ל״ו שדרים כעין זה על קיא אלהים לא חקלל למה חסר (ו׳ באלהיס) לפי שאפי׳ צדיק גמיר השיחד מסיחו: (יז) ירמי׳יי״ו י״ח: (יח) שס: (יע) מלאכי ג׳ י״ב: (כ) דברים י״א י״ב; (כא) עזרא

הוא היה מלחמתן של ישראל וכן טצינו שכל זמן שהיו ישראל מקריבין) ויקח שמואל טלה ל קורבנות היו יוצאין במלחמה ומצחין וכן הוא אומר כ חלב אחד מה נאמר ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים וגו׳, וכשהיו נמנעים מלהקריב קורבנות היו יוצאין וניםלים בחרב לפני אויביהפ וכן הוא) גם פגרו דלתות האולם וגוי מה נאמר אחריו והגר. [נפלו] אבותינו ה אומד כp לקרוב לפי g £ א קףיק ק ן ה ד ש ס ה ח ס ק ^ ר בחרבוגר. דבר אחר ק שהקדבן מקרב את ישראל לפני השכינה וכן מציגו בגח הצדיק שלא נתקרב) ויבן ז להקב״ה עד שהקריב קרבן שנ׳ מ) ויק נח מזבח לה׳. וכן אברהם כ) ויבן שם מזבח ויקרא בשם ה' ח שם אברהם את המזבח. וכן יצחק בנו כ) והבל ) ויזבח זבחים לאלקי אביו יצחק, מה נאמר בהבל ל ע וכן יעקב כ) ומלאך ה׳ אמד אל נד לאמור כי יעלה א הביא נם הוא. בדוד מה נאמד ל דוד להקים מזבח לה׳. אחריו מה הוא אומד ויעל דוד בדבר גד. וכן באליהו מה הוא אומר ובשאר נביאים וכל ישראל וירם קרן לעמותהלה לכל חסידיו

: ( ב לבני ישראל עם קרובו הללויה ל) לדויג כתיב אמר לו ג ייאמר המלאך לדואג סב אתה ופגע בכהנים ל נתפםתה כדג את עברת דבתה את קום בה לד) לסי שבראשונה

ם וציונים — י נ ו ק ת ה ו ר ע — ה

נו׳ ב׳. וסם כתוב כי נשאו מבנותיהם וגו׳: (כב) ר׳׳ל מלא בוי״ו:: (כה) ל׳׳ה ב׳ כ״נו ז׳: (כג) זכריה י״ד נ׳:' (כד) שמואל א׳ ז׳ ט׳: (כס) שם כ׳יו כ׳יה: (כנו) שם (כו) בראשית ס׳ כ׳: (ס) שם כ״ב ט׳ מיו א׳: (ל) שם ל׳ ד׳: (לא) ל״ה א׳ כ״א י־׳ס: (לב) חהליס קמ״ס י״ד ז (לג) שמואל א׳ כ׳׳ב י״ח: (לד) בירושלמי סנהדרין פ׳ סלק ה״ב איסא ויאמר המלך לדויג א״ר יהודה בן פזי למיג כתיב אמר לו נתפשתה כדג אתה עבדתה רבסה קוב אתה ופגע בכהני ה׳ עכ״ל ופי׳ בפני משה אח כבדת רבתה הרי כבר עשית והבאת לשון הרע הגלול תזה עכ״ל וכן פי׳ במנסח שי. ומי לא יבין גודל לסץ הפירוש הזח כי איך שייך לשון מעשה בלבור לשון הרע. גס מה זה רבחה. במה הוא גדול וכנגד . מי הוא גדול. ורציתי לומר דר׳׳ל שבדבור לה״ר עבר עבירה יוחד גלולה מהרינת נוב כי הלהיד הי׳ בבקירחו משא״כ ההריגה הי׳ בלבד המלך שנמצא שהיה אנוס בזה ויש שאומרי׳ דכה״נ ל״ש אין שליח ללבד עבירה (עיין בשער המלך פ׳׳ה מה׳ מלוה ובס׳ פני לול ריש פ׳ בלק ובשו״ח נוב״י קמא חו״מ הי׳ ל״ז) אך לשין עבדה לחוק לעיש בן. אבל עחה •כאשר נגלה לנו דברי המלרש הנ״ל נראה לי ברור כי אך טיס הוא צום

- ה ל -) ויאמר המלך ה אמד שאול לעבדיו לפנוע בכהנים ולא שמעו לו שנאי ל לרצים הנצכיס עליו וגר מה כתוב שם ולא אבו עבדי המלך לשלח ידם למנע בכהני הי מיד אמר שאול לדואנ אתמהא אפשר לומר שאין בדין) ויקדיאנ האדומי והוא נצכעל עבדי ו נהרגין אתה העדת עליהם שני ל) יד העדים ז שאול ויאטי ראיתי את בן ישי בא גבה אל אחימלך וגו׳ וכתיב ל תהיה בו בראשונה להמיתו כשם #העדת עליהם כך עכשיו צא ועשה בהם את הדין שאתה עד הוי לדואנ לדוינ כתיב שאמר לו נתפסתה כדג שאתה הערתה עליהם צא ועשה בהם את הדין שג׳ סב אתה וגו׳ ויפגע הוא בכהנים

וימת ביום ההוא שמוגים וחמשה וגו׳:) בפופו כתיב ולמה. אלא אף על פי שהיה ח ויבא נעמן בסופיו וברכבו ל גוי ושר צבא נהג באלישע הנביא כבוד והשפיל עצמו ולא בא לפתח אלישע בכל מרכבתו ובכל פופ יו אלא בפופ אחד בלבד שכך כתוב

t (ויבא נעמן בםוםיי וברכבו בסוסו כתיב לט ל הר חרב שבמקרא חסר חוץ מן אחד מלא מ) ויתנצלו בני ישראל את כ עדים מהרחורב מלא ולמה. אלא שעד שלא חטאו ישראל במעשה העגל היתד. חרב לפניהם מאבדת את אויביהם וכשחטאו במעשה העגל

: ( א נעשה חורב בלשון חרבה מ( כל נשיאה בשין. של בריות למה לפי שהשכחה מצויה בבגי אדםמג

ם וציונים — י נ ו ק מ מ ו ר ע — ה

בירושלמי ול״ל תחי. •עגלתה רבתה״ ״עברת לבתה־׳ ככתוב פת. ור״ל כיון שהיא העביר שמועת לבה זאת עליו לענוש אותם בילו: (לה) שמו11

א׳ כ׳׳ב י״ז: (לי) שם שם נף: (לז) לברים י״ז ז׳: (לח) מלכים ב׳ ה׳ נף:- (לט) כן הוא גס במי חחי: (מ) שמות ל׳ג ו׳: (מא) נם זה במי חו״י. ושם אי׳ וכשחטאו היחה חרב עליהם. והבונה כמ״ש פה: (מב) ג״ז במי חו׳׳י ושם אי׳ שכסה מצויה בבני אלם והם שוכחים ערנתיהס בין בשוגג בין במזיד. ושאר הכחוב פה ליחא שם. ונראה שחסר שם והמעחיק ערבב הלברים. וצ״ל ושל הקב׳׳ה למה מפני ששוכח עונוחיהם ושל נבילה למה שהוא בץ בשוגג בין במזיל. וכעין זה הוא שם במ׳ חו״י צל מ״ג נשא עון בשין כהיב לכשישוב מלרכו הרעה הוא נושא עונחיו. ובירושלמי פאה פ׳ א' סיף הל׳ ג׳ אי׳ א״ר הונא א״ר אבהו הקב״ה אין לפניו שכחה הא בשל ישראל נעשה שכחן מה טעם נושא עון נשא כתיב וכן הוא אומר נשהה עין עמך וגו׳. וכ״ה גם בפסיק׳ דר״כפס׳ לשליחות

- לו -) למה בשק שאף על סי שאין שכחה ג יישל הקב״ה מ׳ אל כמוך נשא עק מ לפניו אלא כביכול הוא טשכח עונתיהם של ישראל. ושל נבילה למה בשין והנושא את נבלתם בין שונג בין במזיד. לכך כל נושא כתוב בשין

לשון נשיאה: כל שמחה שבמקרא בשי״ן למה מפני ששמחת העולם הזה שמחה

שהיא נמחתימד): קנוא ב׳ מילין [צ״ל מלאין] ויאמר יהושוע אל העם לא תוכלו ונו׳ אל) מלמד שהקב״ה מקנא כשהאומות העולם עובדין ה קנוא הוא מ עבודה זרה. ולמה קנוא מלא שהוא מקנא על ישראל יותר מן אומות הע׳לם:) מלא ולמה ? שלא תאמר אין הקב׳׳ה מקנא אלא ו אל קנוא ונוקם וגר מ בינונים לאו אלא ביותר לצדיקים ולחסידים שאם דבר [צ״ל עבר] אחד מהן דבר קל הוא [נוקם] ממנו בעולם הזה כדי שיהיה נקי לעולם הבא וכך אתה מוצא במשה רבינו שעל מי מריבה נמר עליו שלא יכנס לארץ) וסביביו נשערה מאד מלמד שהקכ״ה מדקדק עם הצדיקים ז וכן הוא אומר מ

: ( ח כחוט השערה מם וציונים — י נ ו ה הק ו ר ע — ה

ד׳ קק״ז. ותנה בפ״מ בירושל׳ שם פי׳ כי נשא חסל כתיב מלשין נשיתי טובה עכ״ל . ואיני יודע במה הוא חקר עי שמפני זה כסיכיהו מלשין נשיהי טובה. גס שמלשון המלרש פה ובמ׳ סו׳׳י בבני המקימיה הנ׳׳ל .מבואר שדורש כן מן השי״ן ולא כמה םהום תקר. לכן נלאה לי דר״ל משום לנשא לשון משא הוא בכין שמאלית ונשא לשון שנחה בשין ימנית כמו נשיתי טובח . וכן ונשיתי אתכם נשא (ירמיה כ״ג ל״ט) לזה שאל מלוע בא מלת נשא של משח בשי״ן שמאליח ולא בקמ״ך שסברתה ג״כ רמוה. והשיב שבזה בא להירוח עול כונה אחרת שהוא ג״כ לשין שכחה של בייות וכו׳ של הקב״ה וכו׳. וכן הכונה נם בירושלמי ופקיקתא שח וכן הכינה נס במ״ש בקמוך כל שמחה שבמקרא בסי״ן וכו׳. וכעין זה ללשו ג״כ במ׳ חו״י צל ל״ח על קרא וחככץהו בשמיכה בשי״ן כח־ב וכו׳ ורן בצל מ׳ כבשים (משלי כז) שין למה וכו׳. וכן בצל מ״א כי שליחי עם אלהים בשין כחיב מלמל שניהם כמלאכי השלח וכלימה עול הרבה עי״ש וכעין זה בכמה מקומית בעלרשי חז״ל ובמקו״א הארכתי בכלל זה: ( מג) מיכה ז׳ י״ח. (מל) גם זה במ׳ חו״י. ישם אי׳ ששמחח עיה״ז אינה שמחה שלימה מפני שהיא נמחיח: (מה) יהושע כ״ל י״ט: (מי) נחים א׳ ב׳, (מז) חהלים נ׳ ג׳: (מח) כ״ה בנמ׳ יבמוח קכ״א ע״ב ובב׳׳ק ל״כ י

- ו ל -ך קנוא ב׳ pon והס של בשר ודמ, ויאמר קנא קנאתי לה׳ אלהי ן ע י

ישראל [צ׳׳ל צבאות] מנו):( כל מדף שבמקרא חמר וא״ו חוץ מן ב׳ מילין וילכו בלא בה לםני רודף נ יהודה בר סימון בשם ר׳ לד בן סרטא נא) כל זמן שישראל עושין רצונו של מקום הס מיתוםסץ כח וגבורה ב*להים נעשה חיל ונר ה5) ואם לאו כביכול וילכו בלא כח לפגי רודף מלא הוא מתגבר ימיתוםף גבורה) אמד ר׳ אחא נל) כשם שגלו ברודף מלא כך נגאלין בגואל מלא ובא ג כ

ת יזקונים וציונים — ו ר ע — ה

(מנו) הם שני מקראות. א׳ במלכים א׳ י״נו. והשני במלכים שם י״ד. ושניהם ססריה וא׳׳ו: (נ) איכה א׳ ו׳: (נא) שם האומר נזכר גם בויק״פ סו״פ אסרי מוח ובמ׳ איכה פ״א סי׳ ל״ו ובור שמואל פ׳ כ״ה ובפסיקתא דר״כ פס׳ דסליחוח: (נב) חהלים ס׳ י״ד: (נג) ר״ל כאלו ח״ו הרודף מיחוסף בכס וגבורה של מעלה. והנה כל המאמר הזה הובא בילקוע תהלים סוף רמז תשע׳׳ע ולא נרשם שם מקורו. אבל ברור שמן המדרש הזה לקחו. ושם הגי׳ כן ר׳ יודא ב׳׳ר סימון בשם ר׳ לוי בן פרעא כשאין ישראל עושין רצונו של מקום וילכו בלא כח לפני רודף אבל כשישר** עושין רם״מ הס מוכךפין כס וגבורה שכ׳ באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו עכ״ל. ובמ׳ איכה פ׳ א׳ איחא ר׳ עזריה בש״ר יהודה 3ל סימון אמר בזמן שישראל עושין רש״מ מישיפין כס וגבורה של מעלה כמל׳יא באלהיס נעשה חיל ובזמן שאין ישראל ערש״מ כביכול מתישץ כס גלול של מעלה וכו׳ ל״י גיל סימון בש״ר לוי בן נורפץ בזמן שישראל ערש״מ מוסיפין כח בגבורה של מעלה שנא׳ ועתה יגלל וגו׳ ובזמן שאין עלש״מ כביכול מהישין כח גלול של מעלה והולכין גם הם בלא כס לפני רולף עכ׳־ל. ובפהיקחא דר״כ סס׳ לקליחוח איר.א ר׳ יהודה גל סימון בש׳׳ר לוי בר פרעא כ״ז שישראל ערש״מ מוסיפין כח בגבורה [ר״ל בהקב״ה] כמל׳־א באלהיס נעשה חיל ואס לא כביכול וילכו בלא כס לפני רידף • וחסרון הכיכר יש שם וצ״ל ואס לא כביכול מחישין כס של מעלה והולכין נס הם בלא כח כמד׳׳א וילכו בלא כח לפני רודף. ועפ׳׳ז הוא שוה למ׳׳ש במ׳ איכה שם רק שם מביא קרא דב*1הי׳ נעשה חיל בדברי ר׳ עזריה. אבל בערוך ע׳ גואל מביא הפסיק׳ הנ״ל בזהיל הן מוסיפין כח וגבורה. ולפ״ז אין שום חסרון בהפסיקתא כמובן. אך לפ״ז אין מקום למלח ״כביכול,׳ שם כיון שמוסב הדבר על ישראל. ובאמח םבילקוע האזינו רמז תחקע׳׳ה מביא הפסיקחא כגי׳ הערוך ומשמיע מלח כביכול. ופלא •כל הסכם המו׳׳ל הפסיקחא שלא הרגיש בכל זה. ולא עוד אלא ש:ח3

161

- ח ל - לציון נואל >ה) מלא בכל המקרא, אחר מי אתה רודף צו) מלא מלמדך

שכל הנרדף השעה דוחקתונז):) ה׳ אלהי אבותיכם מלא ח כל אבותיכם שבמקרא הסדק הק מן אחד נ ולמה אלא להודיע שבזכות יעקב ננאלו ישראל ממצרים וכן לעתיד

) וזכרתי את בריתי יעקוב מלא ס) 1 ע לבא נ כל אבתיו שבמקרא חסר הוץ מן ג׳ מלאין bp) וגם כל הדור ההוא נאספון י מ י ל ש p (3 אל אבותיו מלא למה אלא בא ללמד עליהן שאינן ( ג וכשירים שגי ויעבדו העם את ה׳ כל ימי יהושוע: תבא עד דור אבותיו ס מלא בא ללמד עליהן שגסשותיהן של רשעים יקום עמהן כחשך שהן

מלאין רשע סל): כל לבבו הכין לדרוש סי0 י•

ם וציונים — י נ ו ק י ת ת ו ל ע — ה

בהערה י״א שבילקינו שם נו״ס וצ״ל בנבירה. ובאמח נהפוך הוא שגי׳ הילקוע היא הגירסא היותר נכונה ונם הערוך מסייעו: (כל) לברי ר׳ אחא אלו הוא במ׳ איכה ובפסיקת׳ שם. וגס במ׳ סו״י בלי שם האומר: (נה) ישעיה נ״נו כ׳: (נו) כנראה שרומז אל הכתוב (שמו!1 א׳ טל ע״ו) אסרימי אחה רלף. אבל בספרים שלפנינו הוא ססר. וכי נמסר במסורה באיכה שם מלף ב׳ מלאין וסי׳ וילכו בלא כח לפני דולף. והעם הנם אל המלבר נהפך אל הרולף. עי׳ בס׳ מסורח הבריח הגמל: (נז) אולי ר״ל שהנרלף רק השעה לוחקחו אבל לאחר זמן הוא יצליח. כמ״ש בב״ק דף צ״ג לעולם יהי׳ אלם מן הנרלפים. והוא ע״ל שאמרו בברכות ס״ל כל הדוחק אה השעה וכו׳ עיי״ש: (נח) שמות ג׳ ט״ו: (נע) ויקרא כ״ז מ״ב: (ה) כ״ה גם 3מ׳ סו״י וני־סף בסוף ״לפי שהיחה מעחו שלימה ולא נמצא בה פסולח״. והנה שם צד מ״א אי׳ כל [נראה לצי׳ל בכל] הנביאים אליהו [ר״ל מלא ו׳] בר מן ה׳ וכל יעקב חסר ו׳ בר מן ה׳ ללמדך שאליהו בא וגאל זרע יעקב שנ׳ הנה אנכי שולח לכם אח אליה [כן צ׳׳ל] הנביא (ועיין בבעל העורים במלבר כ״ה י׳׳ב שכנראה גס הוא שאב דבריו שם ממלרש הנ״ל) ועפ״ז יומחק מ״ש פה וכן לע׳׳ל וזכרחי אח בריתי יעקב מלא ו׳: (קא) שופעים ב׳ ג׳: (קב) צ״ל שהינן שלימין ובמ׳ סו״י מלמד שכל אותו הלור כשרים ושלמים היו: (קג) חהליס מ״נו כ׳: (סד) במ׳ סו״י ללמדך שנפשוחן של רשעים דרות עמהם בסשך

שהן מלאין רשע: (קס) תשלום הדבר עיין במ׳ סו׳׳, שם:

- ט ל - [שני קונטרסים מן מדרש, ואולי מן מדרשו

ילמדנו הנאבד מאתנו.]

. א קוריוסיס א) אמר אם יהא אדם עשיר יהא הקוריוסיס עושר. דינו ואם לאו הרי ההגמון ואם היה עני אין אדם סופנו 3) אבל הא׳ אינו כן אלא הוא. העשיר ג) למה שביה נעשת לעני ל) תדע לך שכן . . . י עושה הדין לענ. ה) סולו לרוכב בערבות ונוי ומה אחריו אבי יתומים ונו׳ ור׳ אחא . . מה .. והוא . אמר ביה שמו שהוא מלא את העולם הזה ומשפיע את העולם הבא.. מיסב על הדרגש . . . רוכב סוסו ומשפיע לפגיו ולאחריו. ורביגו ו) אומי לג) תחת זרועו והיו הכל םבורין [שמנשא] את זרועו ולא היתד. וקלובקרין ז אלא קמוצה תחת זרועו כך הא׳ כל העולם עומד במאמרו והוא סובלו והוא) הלא את השמים וגוי וכן הוא אומר ט) מלא את השמים ואת הארץ שנ׳ ח מעונה א׳ קדם ונו׳ העולם טפילה למקום לא המקום טפל לעולם וכן הוא אומר יול) ויאמר ה׳ הנה מקום אתי ונו׳ וכי יש צור למעלה אלא אמר האי למשה כשיהיו בני חוטאים יהיו נסמכין על הצדיקים שבהם ואם אין להם צדיקים על החסידים ואם אין להם חסידים על הנביאים ואם אין נביאים

ם וציונים — י נ ו ק ה ה ו ל ע — ה

(א) ר׳׳ל הר הגדול אדון כל הארץ והכמון הוא הופנו מקום א׳ והוא הסח ממשלה הקוריוקיק. ובמק׳ ע״ז י״א דוכסא להגמונא והגמונא לקומא עי״ש ובערוך ע׳ הגמון וע׳ קריק.— וכן אני מפרש גם הכתוב במדרש שמוסל פ׳ כ״ה על פ׳ הצילני מדמים וגו׳ מדמו של נתן שהיה דוד מסלס קוריוקיק לאחריו וכו׳ אשר כ״ה הגירקא בהנדפק בקונקע׳ ובוינעציא והנדפק אחריהם עחה ע׳׳י הרב החכם מהר׳׳ם באבער כ״י. והכונה שהי׳ משלח שר ושופט אחריו שאם יפזר דברים יהרגנו: (ב) ר״ל אין אלם חושבו כמו(מו׳׳ק כ״ס) מאן חשיב מאן קפין: (ג) נלאה של״ל יתיר מן העשיר: (ל) אינו מובן. ואולי ליל שבילו לעשות לו עני (כי הכהב מטושטש פה) ור׳׳לשאין העשיר חשוב בעיניו אחרי כי הוא מוריש ומעשיר: (ה) צ״ל מה כהיב קולו וגף(ההלי׳ ק״ח ה׳): (ו) נראה דצ״ל ורבנן אומרים: (ז) דרגש היא מטה וקלובקרץ הוא בגל שמניחין צמרP .גפן ביניהם ותופרים אותן כאחחועושין מחן חלוק לימוה הגשמים פי׳ הרמב׳׳ם בקי הי״ד בפייב מה׳ פרה אדומה. ועיין כלים פ׳ כ״ט משנה ב׳ ובפי׳ הרמב׳׳ס והר״ס שם: (ח) ירמיה כ״ג כ״ל: (ט) דברים ל״ג כ״ז

י ־ ־ מ -

יא) יהיו נםטכין עלי שכן הוא או׳ ינ) ונצבת על הצור ואין צור אלא אי שנ׳ יג) הצור תטיס פעלו. לפיכך אמר לו אפ הקריבו קרבן לא יהיו טקריבין בכל מקום שהם מבקשין אלא היכן שאני טשרה שכינתי איש איש מבית

ישראל אשר ישחט וגו׳ ואל פתח אהל מועד וגוי יד): ד״א איש איש בבית ישראל זה הוא שאמר הכתוב עו) כבוד א׳ הסתר דבר וגוי מהו כבוד א׳ הסתר דבר אלא ראה היאך הא׳ מחבב לישראל אטר להם למה אתם טבקשין להיות טפורפמין לפני האומות להיות שוחטין במחנה או חוץ למחנה או בהר או בכל מקום אחר, אם מבקשים אתס לקרב לי קרבן הרי בית המקדש למה שלא יראו אתכם אומות העולם מקריבץ קומץ סולת ויהיו בוסרץ טז) ואומרין אלו לאלו קומץ סולת הוא

קרבנו לפיכך כבוד א׳ הסתר דבר וגוי.• ד׳א כבוד א׳ הסתר דבר הרי את למד מן אוה״ע מי שהוא שוחט חוץי שהוא שוחט מחוץ לאהל ) יהא נהרג אמר הא׳ לישראל כל מ ז מן המקלק י מועד יהא נחשב לו כאלו אדם הרג שכן הוא אומר יח) [דם יח]שב וגו׳

ומה היא מיתתו בהיכרת ונכרת האיש ההוא מקרב עמו:א איש איש מבית ישראל זהו שאמר הכי יט) לך מננד לאיש כסיל ד וגו׳ מהו לך מנגד לאיש כסיל אלא בנוהג שבעולם מלך בו״ד אינו מעמיד איקונין שלו בעיר אלא במדינה למה שלא יטול אדם אבן ומרק באיקוגין אבל במדינה אינו יכול למה שכל מי שהוא עושה אפי׳ באצבעו ואו׳ זה הוא המלך נהרג לפיכך אמר לך מננד לאיש כסיל, ואל פתח אהל מועד [ונוי] אמר הא׳ בניי היו זהירץ שלא תשחטו לא בעיר ולא בהר אלא בירושלם לטה שכל טי שישחט בהר החיה אוכלתו תדע לך שכן ששתי פרשיות נאטרו כאן איש איש טבית ישראל אשר ישחט ונאטר כאן איש איש מבני ישראל אשר יצוד וגוי ומה הן שתי פרשיות הללו אטר הקב״ה

ם וציונים — י נ ו ק ת מ ו ר ע — ה

(י) שמוח ל׳׳ג כ״א: (יא) כנראה ראוי להפוך הסלר וכן צ״ל יהיו נהמכין על הנביאי׳ שבהם ואם אין נביאים על החסידי׳ ואם אין חסידי׳ על הצליקי׳ ואם אין צדיקי׳ יהיו נסמכין עלי: (יב) שם: (יג) דברים ל״ב ד׳: (יד) ויקרא י״ז ג׳ ד׳: (עו) משלי כ׳׳ה ב׳: (עז) ר׳׳ל מבזין אוחן. כי דבר ה׳ בזה (במדבר נו׳׳ו ל״א) מחרגם אוכקלוס ארי על פחגמא לה׳ גסכ הביאו בעמן ע״ש: (יז) נראה של״ל חון לביש המקולין שהוא

אם שחמת שור בשב ועז אל תכסה דמן למה שהן מקחך וברשותך ואלו שהן ברשותו אם שחטת כסה דמן למה שלא יהא הורגיך וקטיגוריך, ומה אם אלו שאץ לק לא ברית אבות ולא דבר בעולם אמר הא׳ כסה דמן

על אחת כמה כל מי :

. ב) אמר להן הא׳ בגיי אם מבקשץ אתם מציים וכמעשה ארץ כגען כ לירש את הארץ הזאת שמרו עצמכם מן העריות ומכל דבר של קלקלה) וגטעתי׳ על אדמתם וגד: א יהיו טהורין וקדושים ואתם יושבין לבטח שג׳ כ) עץ חיים ד ) זה שא׳ הכתוב כ ג ) כ׳ פ׳ ב׳ ר׳ ת׳ ב׳ א׳ כ נ ונטעתם כ היא למחזיקים בה ונו׳ בוא וראה היאך הא׳ שוקד לזכות את ישראל לעולם שכשם שהוא מזהיר על המילה כך הוא מזהיר על האילן. ר׳ יוסי אומר כשם) יש לנשר שמונת ימים ה שיש ערלה באילן כך יש ערלה לבשר ולארץ כ שנ׳ מ) וביום השמיני ונו׳ תדע לך כמה היא חביבה לפני הא׳ שהיא דוחה את השבת. יש לאילן ג׳ שנים בשביל מה בשביל זכות שלשת אבות בזכות אברהם שנתיהד תחלה לשמו של א׳ שכשם שבשנה הרביעית קדש הלולים לה' כך בנו של יעקב רביעי קודש לא׳ שנ׳ קדש ישראל לה׳ ») ראשית תבואתו זה יהודה. ובשנה החמישית תאכלו את פריו אלו ישראל) אכלי עמי הוי בשביל האבות נתנו מצות ח שהיו מאכל לאוה״ע שנ׳ כ ערלה לאילן, אמר ר׳ יוסי בשביל התורה שנקראת עץ חיים עץ חיים היא ונו׳ אמר האי אם שמרתם מצות ערלה כך אני מעלה עליכם כאלו קיימתם כל המצות שבתורה שנקראת עץ חיים ובזכותה אתם נכנסין לארץ. ובי

תבואו אל הארץ ונטעתם:

ם וציונים — י נ ו ק ת ה ו ר ע — ה

: (כ) נראה כי ׳ בית השחיטה : (יס) ויקרא שם. (יכו) משליי״ד ז מוקב על קרא (ויקרא י״ס ג׳) כמעשה ארץ מצרים וגו׳ וכוועשה ארץ מען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו: (כא) עמיה ט׳ נףו: (כב) וכי הבואו אל הארץ ונטעתם וגו׳. ויקרא י״ט כ״ג: (כג) נראה שהוא ד״ת ״כך ״פחס ״בה ״ר׳ ״חנסומא ״בר ״אבא: (כד) משלי ג׳ י״ח: (כה) עיין ילקוט מקץ רמז קמ׳׳ח שהביא מן המ׳ אבכיר כשם שאברים לאדם כך לאק וכוי עי״ש וכ״ס בילקוט ריש פ׳ בא בשם התנסומא. והוא נהכלמס ממלש פ׳ ואלא סי׳ י״מ: (כו) ויקרא י״ב י״ב י״ג: (מ) ירמיה

- ב מ - ד׳א ונטעתם כיבד האי אילני ארץ ישראל כשם שכיכר את התורה. כיצד נתנה התורה בחדש השלשי ונתנה לדור הרביעי שכן הוא אוטו כנו) ודור רביעי ישוט הנה, בשביל כך תהא קודש הילולים לרביעית. ובשביל שנכתבה בה׳ ספרים נתנה בחטשית לטאכל שאכלו פיריה של תורה שנ׳) טוב פריי טחרוץ וטסז ונו׳, לכך נאטר ובשנה החטשית תאכלו את פריו ל

אטד הא׳ לישראל אם שטרתן טצות ערלה אתםנכנפץ לארץ בזכותה:) היחברך א וכי תבואו אל הארץ ונו׳ וערלתם ערלתו. זהו שאטר הכתוב ל כסא הוות ונו׳ ר׳ יהודה בירבי סיטץ ורבותינו ר׳ יהירה בירבי סיטץ אטר כםא שהיא מביא הוות לעולם הברוך ? מה כתיב בעסקו של מכשף וחבר) אמרו לו ישראל רבוני הן מכעיסץ אותך ואת נותן להן שלוה חבר לב) מה לך להוט אחד ג בעולם היחברך כסא הוות כאדם שהיא אומר להכירו ל פלוני שמא כשפים עשה לך. ורבותינו אומרים כסא שהוא מביא הוות לעולם נעשה חבירך את נוטל עולם והן נוטלים עולם והרי שוה היחברך כסא הוות. יוצר עמל עלי חוק יושבין יבודיץ מיני צעדים על בניך היאך לשעבדן הורגין את צדיקיך ר׳ עקיבא וחביריו ר׳ חנניה בן תרדיון וחביריו לד) יוצר עמל כעלי חוק הורנין אותן ומצערין בהן [כמו חייבי] כרת כאלו

ם וציונים — י נ ו ק ה ה ו ר ע — ה

: (כנו) בראשית נו״ו י״ו: (ל) משלי ב׳ ג׳: (כס) הסלים יי׳ג ד׳. ונ״ג ת׳ ח׳י״גי: (לא)תהליס צ״ד כ׳: (לב) דברים י״חא׳: (לג)ר״ל שדברה תורה כלשץ בני אדם. אף שהפה אינה יכולה לומר זאח כלפי מעלה ס״ו. ויש להמתיק הדבר עוד עפמי׳ש בנמרא סנהדרין ק״ז ע״ב למה נקרא שמן כשפים שמכחישין פמליא של מעלה עי׳׳ש: (לד) מפרש היסברך ? וכי הם נעשו כמו סבירך שנם הס יושבים וגוזרים נזירות על ישראל כאלו כהן להם המשפע בארץ.— ועיפ דבריהם פה מצאה׳ באור מספיק למת שאמרו בשיר השירים רבה פרשה א׳ בקרא הגידה לי אח שאהבה נפשי וגו׳ שלמה אהיה כעועיה על עדרי סביריך רבנן ממרין שלא יראו בניך שצרחן צרח ויכוו מאחריך וידבקו בעדרי סביריך המד״א היחברך כקא הווה. ופי׳ במח״כ שמביא ראיה מקרא זה עליאר איך משמע כן מקרא זה, והיפה חביריך שפירושו אוה״ע עכ״ד , ולא ב קיל נמהרים יפת נדחק בביאורו ע״׳ם. אמנם ע״פ הכחוב פה נראה דרבנן שם אזל׳ לשיעחיהו הכא דמפרשים היסברך שהם ח׳׳ו כמו חבירן שגוזרים גזירות וצרות על ישראל. ובעבור זה אמר שלמה המע׳׳ה אהיהה על עדלי חביריך. והיא מליצה צחה ונעימה כאומר כיון שהם י י י ו צ כ

שהן חוטאץועובדץ עלנזירותיךלה)ינודו על נסש צדיק ודם נקי ירשיעו יושכץ ונעשין חבורות חבורות ואגודות אנודות על בניך היאך לאבק מן) ויקבצו בני בנימין ויהיו לאנודח אחת. ולמה הן העולם כענץ שנא׳ לי רודפין אותנו כל כך שאנו עושץ נזירותיך לז) אמר להם הא׳ חייכם שאני משמיק ועושה בהן מדת הדק, אמר ד׳ פנחס הכהן בן חמא והיה ביום ההוא') וכי יש דבר חוץ מידו של א׳ שהוא אומד ח אבקש להשמיד את כל הטיס ל אבקש אלא אמר ר׳ פנחס צן חמא כשאפתח פנקסא שלהם ולא אמצא) ולמה ט להם זכות לפני אותה השעה אני נפרע מהם אבקש להשמיד ל אני נפרע מהם בשביל ששיעבדו אתכם וכל כך למה בשביל מילה וערלה

וכי תבואו ונו׳:

מדרש. יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקב״ה שהוא חי וקייס לעלם ולעלמי עלמיא וכן הוא אומר ואולם חי אני א) ואומר והי אלהים אמת ג) רואה נולדות ויודע מה שעתיד להיות דכתיב מניד מראשית אחרית ג) ואין מי למחות בידו דכתיב לא איתי די ימחה בידיה ד) ובן. חיות . ) אלוה לא הקדימו אנוש לא . הוא אומר כאשר דבר מלך שלטון ה. חיים לא הכירוהו מתעלם ומסתתר מעין כל חי דכתי׳ ו) אבן' . . לא ש. אתה אל מסתתר וכתיב יושב בסתר עליון ז) והכל נלוי לפניו דכ׳ והוא) מתעלם מתנשא מתהדר משתבח מתהלל וברב עלילותיו גלא עמיק׳ ח

ם וציונים — י נ ו ת הק ו ר ע — ה

לז״ו כמו סבירך א״כ מתירא אני שידבקו בניך בהם יופני נודל צרתם: (לה) מפרש ״עלי חוק״ כמו שהיו עוברין על חק התור׳: (לו) הוא קיצור לשון הכחוב בשמואל ב׳ ב׳ כ״ה: (לז) ר״ל מדוע הם רודפין אוחנו כ׳יא מפני שאנו מקיימין גזירותיך ומצוחך שגזרת עלינו: (לח) זכריה י״ב 9ו׳: (לנו) המאמר הזה של ר׳ פנסה הכהן בן חמא הוא גם באסתר רבה פלשה א׳ בשם ר׳ פנחס ור׳ חלקיה בשם ל׳ סימון. ובחנחומא הנדמי׳ח מ״י הלב החכם הגי מהל״ש באבעל נ׳׳י פ׳ משפטים סי׳ ד׳ בשם ל׳ פנסס הכהן בל סמא כמו שהוא פה. ובסנחומא הנדפס מכבל שם סי׳ ה׳ 3שם ל׳ פנחס הכהן בל חמא בשם ל׳ סלקי׳ בשם ל' סימון עיי״ש: (א) במדבל י״ד כ״א: (ב) ילמיה י* יי: (ג) ישעיה מ״ו י׳: (ד) דניאל י' ל״3 ושם כתוב ולא איהי די ימחא בילה: (ה) קסלה ס׳ ד׳: (ו) ישעיה

- ד מ - מעלל דכ׳ >ו) גדול העצה ורב העליליה וכתיב יול) עמו עז ותושיה, גבוי בכה עמו זרוע וגבורה דכ׳ יא) לך זרוע עם גבורה, ואו׳ יב) מכק הרים בכחו נאזר בגבורה, הנעp בסוד קדוש׳ הגקדש בשםלי הנכבד בשפל יג) הגישא ברמים, הננבה במרומים הנאור בסביביו הנאזר....רה הנהדר במלכותו וממשלתו לעד נצחו בכל דור תוקפו לנצח.... זכרו לדור [ודור] עדי עד הדיל בקודש אומצו מי יסחה יל) עריצתו מי יתגה גודלו מי יספר עלילותיו מי יבין כחו מי יגיד גבורתו מי ימלל מחשבתו מי יחקור עשתונותיו מי יניא) נפלאותיו מי יםסר(עלילותיו מי יבין) ומי יכיל בסודו ומי יעמד על י ט רב נסיו ונפלאותיו ורב בריותיו שברא בעולמו בים דרכו דם לא דאהי במים שבילו עקבתיו לא נודעו באש יבא ופניו לא נראה כי מעולם לא שלטה בו עין להודיע לכל שהוא אלוה ואין מבלעדיו וכשהצדיקים עושים רצונו הס) ועתה יגדל נא כח ה׳ יז) מהו ינדל ז מוסיםין כח וגבורה כמה דאת אמר ט ישר כחו יכן הוא אומר יח) אמרו לאלהיס מה נורא מעשיך אמרו לפ[ניו] טאבא מה טבא אינק עובדן דדך מה דחילק אינון מנ.... דידך מאן יכיל לשיזבי גרמיה מן יומא דדינא רבא דכ׳ יגי) מי יאמר זכיתי לבי טה׳ מ׳) אם אםק שמיס, ואו׳ כג) אשר ביה׳ ס ) אנה אלך מרוחך ואו׳ כ ואומר כ נפש כל חי ולא ברא הקב־ה עולמו אלא בשביל ישראל שיהיו יראים ממנו) והאלהים עשה שיראו מלפניו ד ) למען תירא את ה׳ ואומר כ ג שנאמר כ( ה (ונשצדקים עושים רצונו הם מוסיפים כח וגבורה שג׳ ועתה יגדל וגר) כ) ואומר ז ואם לאו כביכול צור ילדך תשי מ ׳) ואומר הוגעתם ה׳ בדבריכם כ) כשישראל עושין רצונו של מקום הם עושיס ת ולא אותי קראת יעקב כ) ימינך ה׳ נאדרי בכח וכשאין ישראל עושק רצונו של ו נ שמאל ימין שנ׳ כ

ם וציונים — י נ ו ק ת ה ו ר ע —•י ה) הסלים צ״א א׳: (ח) דניאל ב׳ ס׳ב ושם כחוב והוא גלא ז היה ט״ו: ( כמיקחא: (נו) ירמיה ל׳׳ב י׳ נו: (י) איוב י׳׳ב י״ו: (יא) חהלים פעו י״ד:•: (ינ) אילי הכונה שהוא נקדש ונכבד על ידי השפלים ׳ ( יב) שם ס״ה ז הם בכי אדם שהמה בריוחיו שבלא: (יד) ר״ל ישיס. והוא לשון חלמוד שבגזר ממלח שח בלשון המקרא: (ניו) ר״ל מי יפר: (גיז) במדבר י׳׳ד) כי׳ה גם בוראיכה פ׳ א׳ בנך׳ ל״ה. ועיין בהערוחי למדרש ז י י׳:: (: טעמי חקירוח ויחימח אות סיג: (יח) תהלים ק׳׳ו ג׳: (יגי) משלי כ׳ ע׳ ( כ) תהל'׳ קל״ע ז׳: (כא) שם שם ח׳: (כב) איוב י״ב י׳: (כג) דברים ו׳ ב׳: (כד) קהלה ג׳ י׳׳ד: (כה) הוא כפול מה שכבר כתיב הוא לעיל לבן

ה — מ -) השיב אחור ימינו מפני אויב, כשישרא׳ מקום הם עושים ימין שמאל שנ׳ ל) הימה אין לי. וכשאין ישראל ע׳ רש׳׳מ א ע׳ ר׳ ש״מ אין חימה לפניו שנ׳ ל) וחרה אף ה׳. כשישראל ע׳ רש״מ אין שעה כביבול הימה לפניו שנ׳ לב) הנה לא ינום וכשאין ישראל ע' דש״מ כביכול ויקץ כישן ג לפניו שנ׳ ל) כשישראל עושין רש״-מ הוא נלחם להם שנ׳לה) ה׳ ילחם לכם ד ה׳ ל וכשאין עושין רש״מ הוא נלחם בם שני לי) ויהםך להם לאויב והוא נלחם בם כשישראל עושין רש״מ רואה הקב״ה איזה צדיק יש באימות העו׳ ומביאו לדבקו בישראל שכן את מוצא ביתרו שנתנייר על ידי משה רחב.על ידי יהושוע וכתיב בדוד 6) הגתים שש מאות איש וכן אתה מוצא בשלמה שהרבה גרים נתגיירו.על ידו שג׳ לח) ויםםר שלמה את כל האגשים הנדים וגו׳ וימצאו מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות ויעש מהם שבעים אלף נושא סבל וגו׳ וכן אתה מוצא בימי מרדכי ואסתר הרבה גתגיירו שנ׳ לנו) ורבים מעמי הארץ מתיהדים וכשאין ישראל ערש״מ רואה איזה) כשישראל צדיק בישראל ונוטלו שנ׳ כי מפני הרעה נאסף הצדיק מ) ואין הקכ׳ה מדקדק א עושץ רש״מ רואה בצרתם שנ׳ בכל צרתם לו צר מ) רק אתכם ידעתי מכל ג עם כל *ומה ולשון אלא עם ישראל בלבד שנ׳ מ [ונוי] ואפילו חם ושלום מבקשין ישראל לפרוק עולו [מהם] אין הקב״ה) העולה על רוחכם ג מניחן אלא מקבל מלכותו עליהם על כרחם שנ׳ מ) חי אני נאם ה׳ אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה [וני,] ד ואומר מ) 'כי ה ואין הקב״ה מניח את ישראל לעולם אלא מרחם להם כאב שנ׳ מ) ברחם אב על בנים. ו הייתי לישראל לאב ואפרים בכורי הוא ואו׳ מ

(המקום ירחם עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן ז

ם וציונים — י נ ו ת הק ו ל ע — ה

הסגרתיהו: (ט) דברי׳ ל״ב: (כז) מלאכי ב׳: (כת) ישעי׳ מ״ג כ״ב, וסיפא דקרא כי יגעת בי יסלגי: (כע) שמית ע׳׳ו: (ל) איכה ב׳: (לא) יסעי׳ כ״ז: (לב) דברים י״ח: (לג) תהני׳ קכ״א: (לד) שס ע״ס: (לה) שמות י״ד: (לי) ישעיה ס׳יג י׳ כתיב ״הוא נלחם׳׳: (לז) םמוגי ב׳ ע״ו: (לח) ד״ה ב׳ ג׳ ט״ז כהוב ע׳ qU קבל: (לע) חסתר ח׳: (מ) ישעי׳ נ״ז: (מא) שם ס׳׳ג ע׳: (מב) עמוק ג׳ ב׳: (מג) יחזקני כ׳ ל״ב כתוב ,והעולה״: (מד) שם

שס ל״ג: (מה) ירמיה ל״א: (מו) קהלים ק״ג ׳״ג:

השמטות ותקוני טעיות במבוא צד ג׳ שורה ד׳ כשמע. ולא ללק השערת ל׳ש בלאן בהערותיי לחולדה רש״י הערה מ״ד על ד׳ רש״י בחגיגה הכ״ל שבלי ספק היא פרקי היכלוח דר״י. כי באמת שוטס המה זה מזה: — שם צד ו׳ שורה י׳ כשמנו והמעחיק כחב גסיעי שהעסיקו ממעשה בראשיח של ר׳ ישמעאל כאשי

תראה בלבריו המועחקים להלן צד י׳׳ב: בפנים צד א׳ שורה ט׳ צ״ל ואח הארץ ואיזו היא אוח שבה נברה שמים וארץ םנ׳. —־ בההערוה סוף הערה א׳ נשמט. ועיין ברבות דף כ״ח לך ה׳ הגדולה זו מעשה בראםית וכה״א (איוב נר) עושה גלולות עד אין סקר. ובח״א מחרש״א נדחק שם איך נשמע ממנו שזו מעשה בראשית. ולע דבילקוע שמעוני רמז אלף פ״ב הגי׳ לך ס׳ הגלולה זו יציאח מצרים שנ׳ וירא ישראל והגבורה זו קריעח ים סיף. ובחלמודינו שם והגבורה זו יציאה מצרים שנ׳ וירא ישראל. וכ״ה במנו״ה סי׳ קמ״ב. וגס בזה נדחק המרס״א שם מאין הוציא מקרא זה הגבורה ליצ״מ שהרי כזכר שם הגדולה. אבל לפי ני׳ הילקוט ניחא. ובס׳ ביח נחן גי׳ ש״ס ישן הגבורה זו יצי״מ וכה״א או הנסה אלהיס וגו׳. וגם זה כיחא דכת׳ בכךפיה דקרא באוחיח ומופחים ובמלחמה וביד חזקה. וזהו הגבורה. ולפמ״ש פה דבשם בן ד׳ כבראו המים וארץ ״ל דמשום זה דכיש לך ה׳

וגו׳ זו מעשה בראשיח שכבראו באלו אוחיוח של הוי״ה: צד ב׳ בהערוח שורה ח׳ צ״ל ד׳ אמ׳׳ד דף י״ד סיף עמוד א׳ ודף י׳׳ז ע״ב:־־־ שם שורה י״א צ״ל אבל מלשון הגמר׳ והירושלמי שם: — שם בריש הערה י׳ כשמט. עי׳ מ׳ אודרע״ק ד׳ קושטא אות ה׳ שם מבואר דכל ג׳ רוחות שבעולם נחתמו באוחיוח אהיה א״ה מלמטה י״ה למעלה ורוח רביעיח כסחם בי׳׳ה מלמעלה ו״ה מלמטה. ועיין לקמן ריש סי׳ ח׳. ולפ״ז נמצא דהעולס בכללו נחתם בשש אוחיוח היינו אהי״ה ו״ה. ועפ׳׳ז יבואר מ״ש פה ד״א בראשיח וכו׳ וחחעה בטבעה וכו׳ כי גם בזה דורש ברא שית שברא וחתם העולם בשש אוחיוח הכ׳׳ל כן נראה לי. ודע דמ״ש באודרע׳׳ק שח שהם י״ב אוחיוח עיי״ש כראה שחושב שם אהיה אשר אהיה שהוא בכל רוח ושם הויס שהוא ברוח רביעיח שהם ביחד י״ב אותיות — וגס״ר איחא וחסמן וכו׳: — שם שורה כ״א צ״ל סוף סי׳ כ״ח עיי״ש: ~־ שם שורה כ״ג צ1ל מלקמן סי׳ כ״ם באמצעו: — שם

: בהערה י״א ל׳׳ל ועיין לקמן סימן ס׳ צד ג׳ הוף הערה י״ז נשמט. וכהכחוב בילקוט הוא גם בתנסומא הנדמ״ס. ולד׳ הרב הח׳ הער׳ל בהערות שם כיון הילקוט אליו ולא

השמטות ותקוני טעיות לה3״ל עיי״ש:

לל ל׳ *היען ו׳ שי״ב ארצות וכו׳ כשמע שם הערה. עיין אותיות' קושעא באוה ה׳ באמצעו: — שם קוףהערה כ״ד כשמנו. ועיין ל ע ״ ר ד

חגיגה י״ב ותכחימא הכמד׳ח פ׳ בראשית ק־מן כריו ושוס״ע מזמור כי: צד ה׳ סיף הערה ל׳׳ג צ״ל וכסימן מ״ו:

צל ו׳ בסיף הערה מ׳ כשמגי. וכן אמרו בב״ר פ׳ ייג המיס העליונים זכרים ותחתוכים כקבוח:

צד י״ב סיף הערה פיו ל״ל סימן מ״ו: צד י״ג סוף הערה צ״ה צ״ל. ועיין עוד בס״ר דף ע״ז בתחלחי:

לל י״ל סוף הערה ק״ע צ״ל ובס״ר הוא כמו לפנינו פה ומסיים ועל מרבה יאוריס ומסעי(?) חהום שנאמר ונחתי יאורים חרבה:

צד נף׳ז בהערוח שורה כ״ב צ״ל ח״ה צד נ׳ וכ׳׳ה בשי: שעימק כל א׳ ש׳ שכיס:— שם ריש הערה קעי׳ז נשמע. בס״ר מונה כל המדורין

כמו שהוא לפנינו אמנם בספר חס״ל: צד י״ז בסוף הערה ק׳׳כ נשמע ובס״ר כתיב באופן אחר עיי׳׳ם: צד ס סוף הערה קל״ד נשמע וביו׳ משלי פ׳ ו׳ אי׳ י׳׳ד מדורי ניהנם: צד כ״ב בהערוח שורה א׳ צ״ל פה. אבל בפסיק׳ דר״כ פסקא כ״ג ובויק״ר פרשה כ־׳ע חשבם באופן אחר: — והכחוב שם ״אבל במדרש חזיה עד עשרה שמוח לארץ״ מקומו בהערה קנ״ב שורה נרו וצ״ל שם וביק׳יר פ׳ כ״ע אבל במ׳ חזית וכו׳ עד לארץ: — שם סיף הערה

ק״כ צ״ל סימן ל״ז: צד כ״ו בסופו חסר ציון מקומו (חהליס קי״ג ד׳):

צד כ״ח סיף הערה קפ״ע נשמע ועיין לקמן הערה קצ״ג: — בהערה ק״צ צ״ל הובא בסידור שער השמים לבעל השל״ה בקדושה דיוצר

אור ובבהמ״ד וכו׳: צד ל׳ שורה כ״א ואומר בכיימ. צ״ל שם בהערות. צ׳׳ל ואומרה

בכי׳׳מ וכ״ה בבהמ״ד שם : צד ל״נ סוף הערה א׳ נשמע. אבל בספרים שלנו כ׳ עשו בוי״ו וכן נמסר במסורה. ועיין במסורה ירמיה כ״ב נר׳ו שנחקםה המניה במסירה

זאת ועיין במנחח שי שם: — שם הערה ו׳ צ״ל הקדוש עשה: צד ל״ה סוף הערה ל״ע נשמע. והכונה כ״ל שאף שבא אליו בכל מרכגוהיי יסיסיו כמו שהיה דרכו לנסוע בכ״ז כשבא לפחח אלישע השפיל עצמו ובא רק בסיס אחד וא״כ הקרי והכחיב שניהם אמה. וזה שדייק ואמר ולא בא לפהח אלישע, לפסחו לא בא אבל בבל זאח היו

השמטות ותקוני טעיות עמו סיסיו ומרכבותיו. ואולי זהו ג״כ כונה הרל׳׳ק שכ׳ כי סוסו הוא שלכג עליו וסוסיו על הבאיה עמו. והרב מהר״א ביק בק׳ .אה״מ במס׳׳כ לא הרגיש בזה וכחב על המ׳ חחי שזה קשה מאל להכחיש הקרי. ועל הלל׳׳ק כתב ואין באן חלוש לעשות בשביל זה קרי וכתיב. ולפי מה- וללעהי זהו ג״כ כוכת הירושלמי שבחרתי דבליה־ אין מקום להשגתו. י פ׳ חלק ה״ב בשעה שבא כעמן אצל אלישע בא אליו בקיקו וברכבו. ריל ישכאשר הקריב אליו אז בא יחילי בקוקו. ולראי׳ ע״ז אמי ר״יי שם בסיסו כתיב. ומ״ש שם אחר זה בעי מיתן ליה כקף ולהב אקעלוון. ולבושין אבנים ערבות ומרגליות. כ״ל שהוא עכין בפ״ע לבזה בא ליישב הכתיב כי יפלא אם באמה השפיל עצמו לפניו אם כן למה לקח עמו קוקיו ומרכבותיו לכן פי׳ שרצה ליתן כל זה מתנה לאלישע אך הוא לא קיבל

ו;חזי רדף אמריו ולקח ממנו. עיי״ש היעב ותמצא כי כנים לברי: צד ל״ו שורה ג׳ חקר ציון מקומו (ויקרא י״א כ״ח): צל ל״ח שורה ח׳ חקר ציון מקומו (שופעים ב׳ ז׳):

. העשיר: — שה שורה ה׳ . צל ל״ע שורה ג׳ צ״ל לעני ימיר . כשמע הערה עיין בקלר רבה לבראשיח קימן א׳ על קרא,כי ביה ה׳ צור

עולמים ובקוף הערה ז׳ שם ועפ״ז יובן לבריו פת: צד מ׳ א שונה ד׳ צ״ל בה!רות. עיין במבוא קיף צל נףז ותבין:

ברכת תודה ומזכרת אהבה

בעמדי בנמר ספרי הלז אברך מעמקי לבבי את אוהבי ורעי העומדים לימיני לתמכני ולהחזיק את ישיבתי בקודש. ואשר תמכו אותי במשך עת הדפסת הספר הזה. ואותם אשר הבטיחו לי במכתביהם לקחת מאתי איזה ספרים מםסרי הלז במחירם הקצוב. למען אעזור חיל להוציא לאור בקרוב גם את חלקו השני — אשר בעזה״י נדול יהי׳ כבוד הבית השני מהבתי מדרשית—, כולם יעמדו על הברכה ומציון וירושלם יושפע להם ברכה וחיים

ומש וטובם כל הימים. כאית גפשפ היפה וגפש המעתיר בער ש המחבר והמו״ל.