ל"רבי חיים ויטאל ז

שער הגלגולים

הקדמה א

, ש"נפ, וזה סדרם ממטה למעלה, ל כי חמשה שמות יש לנפש"ש חז"ונתחיל מ, ואין ספק כי לא נפל קריאת השמות הנזכרות. ה"יחיד, ה"חי, ה"נשמ, ח"רו

, הוא הרוחניות אשר בתוך גוף, האדם עצמוכי , אמנם דע. במקרה ובהזדמן, ה על בשר אדם לא ייסך"וכמש. ואיננו האדם עצמו, והגוף הוא לבוש האדם

עולמות ' ונודע כי האדם מקשר כל ד. ב"ע' וכנזכר בזוהר פרשת בראשית דף כואלו החלקים , ולכן בהכרח הוא שיהיו בו חלקים מכל הארבעה עולמות, ע"אבי

י כמו "שהם נרנח' בשם אחד מן החמשה שמות הנזנקרא, כל חלק מהםובתחלה נוטל חלק . רק כפי זכיותיו, ולא ברגע אחד זוכה לקחת כלם. שיתבאר

יקח גם את , כ אם יזכה יותר"ואח. והוא הנקרא נפש, אחד הגרוע שבכלםומהם בפרשת , מהם בפרשת ויחי, וכמבואר בכמה מקומות בספר הזוהר. הרוח

בר נש כד , ח"ת, ל"וז, ב"ד ע" פרשת משפטים דף צובפרט בריש, תרומהצריך שנודיעך עתה קצת , ואחר שנתבאר זה. 'יהבין ליה נפש וכו, אתייליד

: הקדמות בענין דרוש הנזכר

שער הפסוקים , ד"נתבאר עניינם באורך בש, וחלוקא דרבנן', ן וכו"ענין נרה שער " בשוגם נתבאר). 'ב' שמואל א(בפסוק ומעיל קטן תעשה לו אמו

: ועוד נחדש, ש"בפרשת ויחי בדיני האבילות ע, המצות

, וכל הרוחות הם מעולם היצירה, כי כל הנפשות הם מעולם העשיה בלבד, דעאין להם כל החמשה , אמנם רוב בני אדם. וכל הנשמות הם מעולם הבריאה

אבל . אשר היא מן העשיה, רק חלק הנפש בלבד', ן וכו"הנקראים נר, חלקיםנחלקת לחמשה , כי הנה העשיה עצמה, והוא, בזה יש מדרגות רבותגם

, והנה האדם טרם שיזכה להשיג רוחו. ן"וזו, א"ואו, א" א-הנקראים , פרצופים : צריך שיהיה שלם בכל חמשה פרצופי נפש העשיה, אשר מעולם היצירה

', ויש מן יסוד דעשיה וכו, שיש מי שנפשו מן מלכות דעשיה, פ שנודע"ואעכ יוכל לקבל "ואח, ז צריך שיתקן כל איש ואיש כל כללות עולם העשיה"כע

ז כדי "וכן עד. לפי שהיצירה גדול מכל העשיה כלה, רוחו אשר מן היצירהצריך שיתקן האדם כל חלקי רוחו בכל , להשיג נשמתו אשר מן הבריאה

ולא יספיק לו כאשר יתקן, כ יוכל לקבל נשמתו אשר מן הבריאה"ואח, היצירהעד שיהיה ראוי , רק צריך שיתקן כנזכר, שבו נאחז שרש נשמתו, מקום פרטי

, פירוש הדברים. ז בשאר העולמות"ועד. ואז ישיג רוח היצירה, אל כל העשיהולא יספיק כפי , אשר היא כפי ערך העשיה כלה, שיעסוק בתורה ובמצות

: קיום התורה והמצות' והרי זה בבחי, פרטיות מקום אחיזת נפשו

, פ שאיננו מקום אחיזת נפשו"אע, כן אם חטא ופגם באיזה מקום של העשיהואשר היא , האמנם אם איזה נפש אחרת חסר מלעשות איזו מצוה. צריך לתקנו

אין זה מחוייב לתקן חסרון , או אם עשה שום עבירה ופגם בה, מעולם העשיהשיתבאר כמו , כ היו שניהם ממקום אחד"אא, או פגם של עבירה זולתו, מצוה

, אלא בתקון פגם עבירה בלבד, כי אין שם תקון נופל, או אפשר. ה"לקמן בע, כי דרך משל, והוא הנכון, או אפשר. ח מצות עשה"ולא בעשיית קיום כל רמ

צריך שיתקן כל , מי שהוא ממלכות דנוקבא דעשיה הנקראת נפש דעשיהתקן רק מלכות והנה מי שלא . יחידה של העשיה, וחיה, ונשמה, המלכיות דרוח

יהיו , א דעשיה"ומי שתקן גם ז. אין בו רק נפש מן הנפש שבעשיה, של עשיהוכן . ן מן העשיה"יהיו בו נר, ואם תקן גם אימא דעשיה. בו נפש רוח מן העשיה

וכל , י"יש לו נרנח, כי מי שתקן כל חמשה פרצופים דעשיה, עד שנמצא, ז"עד, שהם עבור, מה בשלשה חלקיהשלי, כל בחינה מחמשתן, המשה בחינות אלו

נקראת נפש שלימה ', ומוחין כנזכר בפסוק ומעיל קטן תעשה לו אמו וגו, ויניקהיש בו כל , וגם בחלק זה הנקרא רוח. ואז יזכה אל הרוח מן היצירה, דעשיה

ז בנשמת "וכן עד. וכלם נקראים רוח שלם דיצירה', חמשה מדרגות הנז : אין להאריך בזה עתהו. וכן ביחידה. וכן בחיה. הבריאה

, אל שאר החלקים, בין הנפש של העשיה, חלוק אחד שיש, ועתה צריך שנבארשאיך אפשר , כ תימא גדולה"ובזה יתבאר ג. והאצילות, והבריאה, שמן היצירה

כ "שא, יוכל לעלות עד הכתר דעשיה כנזכר, שמי ששרשו במלכות דעשיה, י"עד שיושלמו בכל נרנח, שכיון שכל בני ישראל מוכרחים להתגלגל, נמצא

ובכתר , ובכתר דיצירה, נמצא שמוכרח הוא שכלם יתעלו בכתר דעשיהכי , ואמנם זה לא יעלה על הדעת. וכל שאר הבחינות יהיו בטלים. דבריאה

', ויש מן היסוד וכו, מלכות' כי יש מבני ישראל אנשים מבחי, פשוט הוא אצלינו, אשי אלפי ישראל מצד הכתרדאית בהו ר, כנזכר בתחלת ספר התקונים

: ונבונים מן הבינה, וחכמים מצד החכמה

לשאר , כי יש חלוק בין העשיה, ואמנם באור ענין זה הוא תלוי במה שנבאר, כי בענין העשיה לבדה, דע, והוא באופן זה. שלשה העולמות שלשתם ביחד

כי נפשו היא , פשוט הוא, כי מי ששרשו במלכות דעשיה, הוא באופן זהמדרגה , מזדככת נפשו, י תקון מעשיו"ע, ז"אמנם עכ, מלכות דעשיה בדוקאב

ותוכלל ותתעלה עד שם , עד שתתעלה היא עצמה בכתר דעשיה, אחר מדרגהמלכות ' עדיין שם איננו רק בבחי, ז שעלה עד הכתר דעשיה"אבל עכ. ממש

אבל מוכרח הוא שצריך , מלכות' כי אין שרשו אלא מבחי, דכתר דעשיהרק , פ שעדיין אז איננו נקרא"אע, כך עד שיעלה עד הכתר דעשיה ממששיזדכי איננו נקרא , ועל דרך זה בשאר מדרגות העשיה. מלכות דכתר דעשיה' מבחי

: רק בבחינת מלכות של המדרגה ההיא

אמנם מי ששרש רוחו במלכות , ואמנם ביצירה ובריאה ואצילות אין הדבר כןכאשר יזדכך ויתקן גם היסוד , ה הזאתותקן והשלים המדרג, של היצירה

והרוח הראשון אשר לו , כ רוח אחד מן היסוד דיצירה ממש"אז יקבל ג, דיצירהוכן כשישלים . כי שם מקומו, נשאר למטה במלכות דיצירה, מהמלכות דיצירה, אשר לו מן היסוד ביסוד דיצירה' יניח גם את הרוח הב, גם ההוד דיצירה

לפי שכיון שתקן . ז עד הכתר דיצירה"וכן עד. דיצירהמן ההוד ' ויקבל רוח א, מכל חלקי היצירה כלה, יש בו יכולת לקבל רוח, את נפשו בכל מדרגות עשיה

: אשר לו מן הבריאה, הנשמה' וכן הענין בבחי

, לפי שהעשיה היא למטה בכל העולמות, והוא, וצריך שנבאר טעם אל האמורפ שכבר האדם תקן "ולכן אע, בבים אותהולכן היא נתונה שם בין הקליפות הסו

יש פחד אולי , ז אם יניחנה שם"עכ, מקום שרשו אשר בעשיה' כפי בחי, נפשועד , ולכן צריך שיזדכך מעשיו יותר ויותר, יתאחזו בה הקליפות אשר שם

ואמנם . עד מקום שרשו בכתר דעשיה, שיעלנה למעלה למעלה כל מה שיוכלאין שום פחד מאחיזת הקליפות , מעלה ממנהש שאר העולמות של"מכ, היצירה

הנה אם , ולכן כיון שתקן את רוחו בשרשו אשר ביצירה, אשר בעולם העשיהויקנה רוח שני יותר , אז ישאר רוחו הראשון שם במקום שרשו, יתקן יותר

: כי אין שם פחד, ואין צריך להעלות את רוחו הראשון למעלה, עליון מלמעלה

ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ) ד" י'שמואל ב(ס פסוק "וזיען , הנפש בלבד' הוא לבחי, כי כל המחשבות אשר הוא חושב. 'ממנו נדח וגוואמנם . בשביל הקליפות אשר שם, ויש פחד אולי ידח ממנו נדח, היא בעשיה

. כי לא ישא אלהים נפש, התקון אשר הוא עושה אל הנפש מפחד הנזכר הואלתת לו נפש אחרת יותר מעולה , ת נושא ומגביה לאדם" השיפירוש כי אין

היה צריך שתשאר נפשו הראשונה , לפי שאם היה עושה כן, ממה שהוא שרשוולכן איננו נותן לו נפש , והיתה נדחת נדח בקליפות אשר שם, למטה במקומה

היא עצמה העולה , רק הנפש הראשונה לבדה, אחרת יותר נשואה וגבוההכ "משא. ואין לו נפש אחרת זולתה, עד כתר דעשיה, שיולמעלה כפי מע

, נשאר למטה במקום שרשו' כי רוחו או נשמתו וכו, ביצירה ושאר העולמותכי , ס הקדמה נודעת"וז. כפי תקון מעשיו כנזכר, ומרויח רוח אחר יותר עליון

לפי שיכול לקחת לו רוח , אם ירצה לזכך מעשיו, ה"כל אדם יכול להיות כמרע : 'וכן נשמה מרום הבריאה וכו, עד רום היצירה, יותר גבוהאחר

, כי רוחיהון דצדיקייא או נשמתיהון, ל"גם בזה תבין ענין המפורסם בדברי רזש "וכמ, ת"לסייעו בעבודת השי, בסוד הנקרא עיבור, באים ומתעברים באדם

נתן אומר ' ר, על הבא ליטהר מסייעים אותו, במדרש הנעלם מכתיבת ידש בהקדמה פרשת בראשית "וכמ. באות ומסייעים אותו, של צדיקיםנשמתם

כדמות טעין , א ורבי אבא"שבא אצל ר, על רב המנונא סבא, בספר הזוהר : 'חמרי וכו

הם גנוזות וצרורות בצרור , כי רוחיהון ונשמתיהון דצדיקים, והנה אין ספקרדים ממקומם אלהיהם ואינם יו' את ה, כל אחד במקום שרשו הראוי לו, החיים

בכל בחינה ומדרגה , אבל אותם הרוחין הראשונים שנשארו למטה. כלללסייעו , הם היורדים ומתעברים באדם, ולא עלו עד למעלה כנזכר, שביצירה

הוא הצרור לעד , י מעשיו"והרוח העיקרי היותר עליון מכולם שקנה ע, כנזכר : י"ז בנשמה וח"וכן עד, ואינו זז משם, בצרור החיים

, ל כענין החלוק שיש בין העשיה אל שאר העולמות"וד יש טעם שני אל משעוהנה העשיה כלה איננה , ס בלבד"כי נודע כי כל העולמות הם כללות י, והוא

יכולה , ולכן הנפש אשר משם. והיא ספירת המלכות, רק ספירה אחת לבדהא אבל היצירה הי, כי הכל ספירה אחת, לעלות היא עצמה עד הכתר דעשיה

ולכן מי , והם בחינות נפרדות זו מזו, י כנודע"ת נה"בחינת ששה ספירות חגאין יכול לעלות ולהכלל ולעמוד , פ שנתקן"אע, ששרשו ממלכות דיצירה

ויקנה רוח חדש מן היסוד , ולכן צריך שישאר למטה, למעלה בימוד דיצירהש קצוות ז בשאר ש"וכן עד. י מעשיו הטובים"ע, אם ירצה לעלות שם, דיצירה

: שביצירה כנזכר

, א"א, שבכל עולם ועולם יש חמשה פרצופים, כי כמו שנתבאר אצלינו, דעוהם בסדר זה ממטה , בנשמות האדם' כך יש כנגדם חמשה בתי. ן"וזו, א"ואו

, והנשמה, א"מז, והרוח. א"מנוקבא דז, והנה הנפש ההיא. י"נרנת, למעלהכנודע בסוד והחכמה , קום החייםכי שם מ, שהוא חכמה, מאבא, וחיה. מאימא

מכל שאר , לפי שהוא יחיד ומיוחד, הנקרא כתר, א"מא, והיחידה. תחיה בעליההנדרש , כנודע מפסוק ראו עתה כי אני אני הוא, שאין לו נקבה, הספירות

: ז פרשת בראשית"בסה

ולכן יצטרך , י חטאו"כ פגם בהם ע"ואח, ן"כי אחר שהאדם זכה ליקח נר, ודע, ותבא בו הנפש, הנה בחזרתו לבא בגלגול, בגלגול לתקן את אשר עוותלחזור

לפי שהרוח הוא , אין הרוח שלו נכנס ובא אצלו, פ שתקן את הנפש הזאת"אעולכן הרות ההוא יבא בגלגול באדם , ואיך ישרה וינוח על הנפש הנתקנת, פגוםתבא , ריוהנפש שנתקנה לגמ. וכן הנשמה באופן זה. מורכב על נפש הגר, אחד

של איזה צדיק שנתדמה אליו במעשיו הטובים בפרטם , לו רוח אחד מתוקןז אם תקן גם רוחו "וכן עד. והוא אליו תמורת רוחו של עצמו ממש, כיוצא בהם

ס "וז. ותהיה אליו תמורת נשמתו ממש, תבא לו נשמת איזה צדיק כנזכר, לגמרי והנה כאשר יפטר .'ל גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם כו"ש חז"מ

ועל ידו תקבל השפע הראוי , תלך נפשו עם הרוח ההוא, האיש הזה מן העולםמורכב על נפש הגר , וכאשר רוחו של עצמו הבאה בגלגול באדם אחר. אליהאלכה ואשובה אל , אז הנפש הראשונה אומרת, נתקן גם הוא לגמרי, כנזכר

אחר פטירת האדם , וחוכן הענין בנשמה עם הר. כיון שנתקן, אישי הראשון : כשחוזרים בגלגול להתקן יחד

הקדמה ב

כמו , בתחלת גלגוליהם בפעם הראשונה החדשה, ן באדם"בסדר כניסת הנרנכנסת בו , הנה בעת שנולד גוף האדם ויוצא לאויר העולם. ה"שיתבאר בעיזכה ויכנס בו הרוח בתשלום שנת השלש , ואם יוכשרו מעשיו, הנפש שלונכנסת , ואם יוכשרו עוד מעשיו מאז ואילך. נקרא איש גמור כנודעעשרה שאז

כנזכר בסבא דמשפטים אבל אם לא תקן , בו הנשמה בתשלום שנת העשריםוכן אם לא תקן את . ר בלבד"ויהיו בו נו, לא תכנס בו הנשמה, את הרוח לגמרי

וישארו הרוח, וישאר מבלי רוח ונשמה, אין בו רק נפש בלבד, הנפש לגמרי : ותמן אזדמן דוכתייהו לכל חד וחד מנהון, ה"והנשמה באתר ידוע לקב

אז צריך , ונפטר מן העולם', ואמנם אם לא תקן את הנפש לגמרי בפעם א, עד שתזדכך כל צרכה לגמרי, עד כמה פעמים, שתחזור הנפש ההיא בגלגול

י"כיון שלא נתקן הנפש אלא ע, אין הרוה שלה נכנס בה, פ שנשלמה"ואז אעולכן צריך שיפטר מן . ה"כמו שיתבאר לקמן בע, אם לא בדוחק גדול, גלגול

, ואם יתקן גם הרוח. ואז תזכה אל הרוח שלה, ותחזור הנפש להתגלגל, העולם' ד הנז"ע, ותבא בו גם הנשמה, כ יתגלגל"ואח, אז צריך שיפטר מן העולם

, ש עם הרוחצריך שיתגלגלו כמה פעמים הנפ, ואם לא תקן הרוח. בענין הרוח, ויחזור ויתגלגל הנפש והרוח וגם הנשמה, ואז ימות האדם, עד שיתוקן הרוח

כי בהיות גם הנשמה , ואז אין לו צורך עוד להתגלגל כלל, עד שיתוקנו שלשתם : הרי הוא אדם שלם כנודע, נתקנת

כדי לקחת , כ לבא בגלגול"כי כאשר נתקנה הנפש וחזרה אח, אבל צריך שתדעהנה אם באותו גלגול יחטא האדם , כדי לתקן גם אותו, כנזכראת הרוח שלה

כדי שנאמר שצריכה עוד הנפש ההיא , אין פגם ההוא פוגם בנפש, איזה חטאהנה , לפי שכיון שיש שם רוח, ד הנזכר"להתגלגל פעם אחרת יחידית להתקן ע

ולכן אם יצטרך איזה גלגולים . הפגם ההוא פוגם ברוח לבדו עד שיתוקןעד , ומתגלגלים שניהם, באים נפש ורוח ביחד, כדי לתקן את הרוח,אחרים

גם הנשמה , ויחזור ויתגלגלו הנפש והרוח, ואז יפטר האדם, ישתלם תקון הרוחאם חטא , ואז בגלגולים ההם, עד שישתלם גם תקון הנשמה, שלשתם ביחד

: ד שביארנו בענין תקון הרוח"ע, אין הפגם פוגם רק בנשמה לבדה, אדם

, נשלמה ונזדככה בתכלית גדול, שהנפש בעת תקון שלה, והנה לפעמים יהיהאבל הנפש , בעת תקון הרוח, ואז איננה צריכה לחזור להתגלגל עם הרוחוהרוח לבדו ירד בגלגול לתקן , נשארת למעלה במקום הראוי לה בצרור החיים

וא מתלבש ולכן הנה ה, אלא מלבוש תוך נפש, והנה אינו יכול לבא יחידי, עצמוומתגלגלים יחד שניהם עד שיתקן הרוח , כנזכר בסבא דמשפטים, תוך נפש הגר

ואז תתהבר עמו הנפש הראשונה , ויחזור להתגלגל, ואז יפטר מן העולם, הזהעד שתתוקן גם , כדי לקבל גם את הנשמה שלהם, ויתגלגלו יחד שניהם, שלו

עד שתתקן , ם הנשמהכ יבא הרוח לבדו בגלגול ע"ולפעמים ג. הנשמה גם היאויתחברו שלשתם יחד למעלה , ואז אין לאדם הזה עוד שום גלגול, הנשמה

: בצרור החיים כראוי אליהם

וסייעו , ז עם הרוח ההוא"כיון שנתחברה בעה, ז אותה נפש הגר"כי עכ, ודע, ועל ידה זכה הרוח ההוא להתקן, ז"והיתה מרכבה אליו בעה, להטיב מעשיו

ויהיו שתיהם , תעלה עם נפש העיקרית של הרוח ההוא, היאלכן גם נפש הגר ה : ולא תתפרד ממנה, שכנים יחד, ב"במדריגה אחת בעה

תשתלם , שכאשר תתגלגל הנפש לבדה לתקן עצמה, כי לפעמים יהיה, גם דעוהנה אז אין יכולת אל הרוח , עד שתזכה אל מדרגת הרוח שלה, כ במעשיה"כ

הוא שאין שניהם או שלשתם יכולים לפי שהכלל , ל"שלה לבא עמה כנז, כמו שיתבאר בדרוש אחר, אם לא בדוחק גדול, להתמבר יחד בגלגול אחד

ואף אשר , כי תחלה צריך לתקן הנפש, ל"אלא כל אחת תתגלגל לבדה כנז, שםואחר כך תחזור הנפש , אבל צריך שימות, אי אפשר לרוח לבא עמה, נתקנה

ונתקנו , חר שנתחברו שניהם נפש ורוחוכן א. ואז תזכה אל הרוח, להתגלגלואז יזכו , עד שיתגלגלו פעם אחרת, אי אפשר שיקבלו הנשמה שלהם, שניהם

: אל הנשמה

. מה נעשה לנפש בעוד שכבר נתקן לבדה בלתי הרוח שלה כנזכר, וצריך לידעכך , ומעלת תקון הנפש ההיא, כי כפי מדרגת הזדככות, ואמנם סוד הענין הוא

נפש , בעודו בחיים חיותו, יתגלגל אז בגוף האדם ההוא, עצמהבמדרגה ההיא , ולא נצרך להתגלגל, אשר כבר נשלם להתקן ולהתגלגל, אחד של איזה צדיק

ולפעמים , במקום רוח אל נפש האדם הזה, ונכנס כאן ונעשת נפש הצדיק הזהכפי , וכיוצא בו, ה"עד אברהם אבינו ע, אפשר שיתגלגלו שם נפשות ראשונים

: ן והזדככות נפש האדם הזהתקו

נקרא אצל החכמים סוד העבור וזהו ההפרש שיש , וענין זה שהוא גלגול בחיים, של אדם צדיק, ולפעמים אפשר שיתעבר בו רוח ממש. בין גלגול לעבור

אפילו בזמנינו זה , ע"עד האבות נ, אפילו שיהיה מרוחות הצדיקים הראשוניםכי יש מצות שיש , עושה האדם הזהוהכל תלוי כפי ערך מצות ש, האחרון

ויש מצות ממשיכות רוח צדיק , להמשיך נפש הצדיק בסוד עבור, בסגולתם כח : כנזכר

כ יזכה ויתעבר "ואח, שלפעמים יארע כי יתעבר בו נפש איזה צדיק, גם אפשרונמצא כי יש בו נפש מפאת . בו עוד נפש צדיק אחר יותר גדול מן הראשון

והנפש השנית . הוא לו במקום רוח, שבאה לו בתחלהוהנפש של הצדיק, עצמו : נשמה' תהיה לו בבחי, שבאה לו באחרונה, של הצדיק היותר מעולה

כ ישיג "ואח, עד שיזכה להשיג נפש איזה צדיק, כ"ולפעמים יתוקן נפש האדם כשישיג , עד שיוכל להיות, רוח ממש של איזה צדיק אחד מעולה מכלם' בחי

, ובפרט במדרש שמואל, ל במדרשים"ש ז"ס מ"וז. ה"נו ערוחו של אברהם אבי. 'ומשה ושמואל וכו, וכיעקב, וכיצחק, ה"אין לך דור שאין בו כאברהם אבינו ע

, כשל כח הקולמוס להעלות כלם על ספר, והנה בהתחלקות פרטים אלו : והמשכיל יבין ויקיש מעצמו אל שאר החלוקים והפרטים

כך , תקון וזכוך מעשה הנפש ההיא של האדםכי כפי ערך , ואמנם הכלל הוא. עד תכלית העליון שבכולם, להשיג נשמה מנשמות הראשונים, תוכל לזכות

כאשר נתגלגלו , כ"ז תוכל להקיש ג"ועד. יוכל להיות כך, ואפילו בדורינו זהוהנה אינם יכולים להשיג , וכבר נתקנו שניהם, יחד הנפש והרוח של האדם

ד "והנה בעודם בחיים אז אירע להם ע. אחר כנזכרהנשמה שלהם עד גלגול של איזה , או נשמה, או רוח, איזו נפש, כי נכנס עמהם בסוד העבור, ל"הנז

וכל הפרטים שנתבארו בענין היות הנפש . והיא להם בבחינת נשמתם, צדיק : ואין להאריך, כ עתה ממש"הם ג, לבדו מתוקנת

ונתקנו , ן שלו"נר, חלקיושאחר שנתגלגלו יחד שלשת, גם לפעמים יארעהנה כשיפטר , של איזה צדיק כנזכר, או רוח, כי אז יתעבר בו איזו נפש, כולם

ושם בעולם הבא , הצדיק ההוא שנתעבר בו' יוכל להתעלות כפי בחי, מן העולםש בהקדמת בראשית בספר הזוהר "ס מ"וז. יהיו שניהם במעלה ובמדרגה אחת

ל "וא, ל"וראה את רב המנונא סבא ז, פניוה על"י ע"שנפל הרשב, ב"ע' דף ז : ודי בזה, הוא ורב המנונא סבא, דבההוא עלמא יהוויין שכיבין יחד

י עבור נפש הצדיק "כי ע, האחת היא, הוא לשתי סבות, והנה ענין העבור הזה, כדוגמת ערך נפש הצדיק ההוא, ותזדכך, תתוקן נפש האיש הזה, באיש הזה

כנזכר כי הצדיק , במדרגת מעלת הצדיק ההוא, ב"כ תוכל לעלות בעוה"ועיוהנה סבה זו היא , להוסיף מצות וקדושות יתירות, ההוא יעזרהו ויסייעהו

כי כיון , לתועלת הצדיק עצמו המתעבר בו, עוד סבה שנית. לצורך האיש הזהגדולים , ל"ש ז"ס מ"וז, נוטל חלק בהם, שהוא מסייעו להוסיף מצות ותקונם

, כי הוא מזכה אל האיש הזה, והוא. ' במיתתם זוכים לבנים וכושאפילו, צדיקים : וזוכה בסבתו כנזכר, ונעשה לו כאב להדריכו ולסייעו

, כיון שנכנס בו לסייעו בחיים חייתו בסוד העבור כנזכר, כי הצדיק הזה, ודעא האיש הזה יעשה "כ, לכן הוא קרוב לשכר ורחוק להפסד, ולא בסוד גלגול

ל כי הצדיק נוטל חלקו וחלק חבירו "ש ז"ס מ"וז. בשכר ההואנוטל חלק, מצותאמנם אם ירשיע האיש . ואין עתה עת להאריך בו, והבן סוד העמוק הזה, ע"בג

רק , יען כי הוא איננו מתעבר בו, אין לצדיק ההוא שום עונש והפסד עמו, הזהואדרבא אם האיש ההוא חוזר בו מאשר תקן , ולא להרע לו, להיטיב אליו

, במה שנתבאר, וטעם הדבר הוא. אז הצדיק ההוא נפרש ממנו והולך לו, להטיבכמו , ואיננו דבוק ונקשר עם גוף האדם, כי סוד העבור הוא בחיים של האדם

ונתקשרה ונתדבקה , שנכנסה בו בעת שנולד, הנפש של האדם עצמו בגלגולבנפש כ "משא. ואינה יכולה לצאת משם עד יום המיתה, שם בתכלית הדבוק

ואם . ויוצאת ברצונה, כי נכנסת ברצונה, הצדיק שנכנסת שם בסוד העבורכדי ליטול חלק , גם הצדיק ההוא יתמיד שכונתו אצלי, האדם יתמיד בצדקתו

ויעלו שניהם , ועומד שם עד שיפטר האיש הזה מן העולם, במעשה האיש הזה ההוא מואס אז הצדיק, ואם האיש הזה ירשיע מעשיו. ל"יחד במדרגה אחת כנז

כדמיון , רק בהשאלה, כי הנה איננו עומד שם בקבע, בחברתו והולך לוואם אינו מוצא , עד זמן שיוכשר בעיניו, אושפיזא המתאכסן בבית בעל הבית

, כ כאשר יקרה איזה יסורין אל האיש הזה"ולסבה זו ג, שם נחת רוח הולך לו

יען כי איננו דבוק שם , ואינו סובלם עמו, אין הצדיק ההוא מרגיש בצער כלל : רק בהשאלה

אשר על ידה יזכה , כי לפעמים יעשה האדם איזו מצוה גדולה, הכלל העולהואז אפשר להיות כי יתוקן ויזדכך , שיתעבר בו נפש איזה צדיק מן הראשונים

ואז , במדרגת נפש הצדיק ההוא ממש, עד שתשוב נפשו של האיש הזה, כל כךעד אשר יהיו ראויים , ונשמתו בתכלית הזכוךצריך שישלים האדם גם רוחו ואחרי זה יהיה שקול במדרגת הצדיק ההוא . להתלבש בנפש המזוככת ההיא

, וכל זה הוא. ויעלה למעלה ממקום שרש נשמתו אשר ממנה חוצבה, ממש : לסבת עזר וסיוע הצדיק ההוא

עד שתהיה נפשו מעולם , כי לפעמים אפשר שתתעלה נפש האדם, ודע, והרוח מן יצירה, כי הנפש מן עשיה, כי הנה כלל הדבר הוא, והוא, האצילות

, ן"נר" בו בח. יש, הנה בכל עולם מאלו, ואמנם בדרך פרט, והנשמה מן בריאהולפעמים יהיו לו . מעשיה יצירה בריאה, ן"ונמצא כי לפעמים יהיו באדם נר

לפעמים ו, ולפעמים שלשתם מן היצירה, א ומאימא דעשיה"ן ממלכות ומז"נר, רוח. א"מנוקבא דז, נפש, ולפעמים כלם מן האצילות, שלשתם מעולם הבריאה

. ורוח ונשמה מיצירה, ולפעמים נפש מעשיה. מאבא, חיה. מאימא, נשמה. א"מזורוח , ולפעמים נפש מבריאה. ורוח ונשמה מבריאה, ולפעמים נפש מיצירה

ע " עולמות אבי'ז בכל פרט ופרט שבכל עולם מד"וכן עד. ונשמה מאצילות, ס"ומי, ע"עולמות אבי' כלול הוא מכל ד, עולמות' כנודע כי כל עולם מאלו הד

, ואין כח בקולמוס להאריך בכל פרטים אלו כלם, וכן עשר מעשר עד אין מספר : והמשכיל יבין ויקיש מעצמו, כי עצמו מספר

מן או, ן מן היצירה"שפעמים יהיו לו נר, כי מה שאמרנו, אבל צריך שתדעכי הנה נודע , שאין לו נפש מצד העשיה כלל, אין כונתינו לומר', הבריאה וכו

. ש בנפש של האדם"ומכ, היא מקננא בעשיה, שאפילו השכינה הנקראת מלכותעד , תזדכך כל כך, כי הנפש של האדם הבאה מעשיה, אבל כונתינו לומר

נפש ואז נקרא הכל, בערך סבת אור הנפש דיצירה שבו, שאינה נרגשתן מן "כי אפילו כשאנו אומרים שיהיו לו נר, ז בשאר החלוקות"וכן עד. דיצירה

דעשיה יצירה , הוא בהיותם מתלבשים תוך הנפש ורוח ונשמה, האצילותומזה . וכלם נטפלים ונקראים בשם אצילות, אלא שאינם עולים בשם, בריאה

: תקיש אל שאר הפרטים הנזכרים

גלגול בכל ' ול בעצמה אם בענין המתגלגל בבחיהגלג' עוד יש חלוק אחר בבחיכי כשבא , והוא, אשר זה נקרא סוד היבום, י אחיו"או במתגלגל ע, גוף שיזדמן

, ולא שניהם יחד, ן"הנה אינם מתגלים ביחד שלשתם הנר, גלגול לכך' בבחיעד , הנפש והרוח לבדם, כ בגלגול אחר"ואח, אלא הנפש לבדה עד שתתקן

ואז נשלמו , עד שתתקן הנשמה, ן"הנר, כ בגלגול אהר"ואח. יתוקן הרוח. ל"או לפעמים כל אחד משלשתם יתגלגל לבדו בפני עצמו כנז. ל"גלגוליו כנז

יכולים להתגלגל שם יחד שלשתם , ובא בסוד יבום, י אחיו"אבל כשמתגלגל ע

, הנה מן הסבא דמשפטים משם דאפילו בסוד היבום, אמר הכותב חיים. ן"הנר : ע"ולא הנשמה וצ, אלא הנפש והרוח לבדם, יחדאינם באים

הקדמה ג

וראיתי להרחיב יותר בדרוש זה של , ל"וז, בענין הגלגול והיבום והעבורכי לפעמים , ל"ר, ל"העבור היא בחיים כנז' הנה בחי. הגלגול והיבום והעבור

יזה מן א, ואז יזדמן לו נפש אחד, ויעשנה כתקנה, יזדמן ליד האדם איזו מצוהוכיון שנתדמו יחד בענין מצוה , שעשה אותה המצוה עצמה כתקנה, צדיק קדמון

שבהיות גם , אלא שגם אפשר, ולא עוד. יתעבר בו נפש הצדיק ההוא, זאתכי כאשר ', תתעבר בו נפשו לסבה הנז, הצדיק ההוא נמצא עמו בזמנו בחייו

כי גם הוא , אאו מצות המתייחסות אל הצדיק ההו, האיש הזה יעשה איזו מצוהעם היות שניהם ביחד , אז תתעבר בו נפש הצדיק ההוא, עשאם כמוהו כתקנם

, כי בהיות שניהם יחד בחיים, ס פסוק ותדבק נפש דוד ביהונתן"וז. בחייםולכן , צריך להרחיב מעט בענינה, הגלגול' ואמנם בחי. נתעברה נפש דוד ביונתן

, אמר הכותב-הגהה . ( בנקללכשיובנו הדברים, נתחיל עניינה מאדם הראשוןנראה כי במצוה אחת כתקנה יספיק להמשיך התחלת העבור ולא יצטרך

: להישתלם בכל המצות עד כאן

והענין . של נפשו ורוחו ונשמתו, נפגמו כל הנצוצות, ר"כי כאשר חטא אדה, דעח איברים "ברמ, כלול מכמה נצוצות, כי כמו שגופו של אדם, הוא במה שנודע

כן , וכן בכל אבר ואבר, וכן בעיניו, ויש כמה נצוצות בראשו, ידיםה ג"ושסבפרשת נשא על פסוק , ר"ובמ, וכמו שדרשו במדרש תנחומא. הנפש ההיא

. 'וזה תלוי בראשו וכו, ר מוטל גולם"מלמד שהיה אדה, איפה היית ביסדי ארץאז נפגמו רוב , וכשחטא. וכן הנשמה שבו. נחלק הרוח שבו, וכדמיון זה

ש בספר "ס מ"וז. צוצות של נפשו ורוחו ונשמתו ונתעבר בין הקליפותהנכי כמו שהשכינה גלתה בין , בהקדמה על פסוק כצפור נודדת מקנה, התקוניםוכפי . ואזלין מנדדין אבתרהא מדוך לדוך, כן הצדיקים יגלו עמה, הקליפות

עין ראש בראש , כך גלו במקום המכוון להם בתוך הקליפות, בחינת הנצוצותחטאו , והנה גם קין והבל בניו. ס ענין גלות הנשמות הנזכר שם"וז. 'בעין וכו

וגם הם נטבעו נצוצותיהם בעמקי הקליפות , זולתי חטא אדם אביהם, חטא אחר : כ"אח

הכל , ז"ובאים בגלגול בעוה, יוצאות קצת נצוצות ההם, ואמנם בכל דור ודוראו מנצוצי העין , צי הראשאו מנצו, כפי בחינת מחצב נשמות הדור ההוא

לא נזהר מן , ויש מי שאף גם שבא בגלגול להתקן. ז"ונתקנים בעוה, וכיוצאהוא וכל הנצוצות , וחזר להשתקע עוד בתוך הקליפות כבראשונה, החטא

כי כל , כוללות גלגול ועבור, וזו היא בחינה בינונית, הנמשכות ממנו ותלויות בועם הנצוץ הפרטי , באים בגלגול גמור,אפילו אותם שנתקנו, נצוצי הנפש

: ואינם נפרדים כלל עד יום המיתה, המקולקל מעת שנולד

לפי שאינה נוטלת חלק , נקרא עבור, אמנם הגלגול של הנצוצות המתוקנותכדרך שנתבאר בנפשות הצדיקים . רק בזכיותיו בלבד, בעבירות של זה הגוף

כי , ונמצא. מיום שנולדולא , ובאות בסוד עיבור ממש בחיים, שכבר מתואו שעבר עבירה , י קיום המצות המתייחסות לו"ע, הניצוץ שלא נתקן כללוהנצוצות . הוא המתגלגל בגוף השני ונקרא על שמו, מאותם שאין לו תחיה

פ שהוא "אע', באים בעבור הנז, אלא שנפגמו בעבירה קלה, שנתקנו במצותאינם באים , ר שנתקנו במצותאך הנצוצות שלא נפגמו בעבירה אח. כ גלגול"ג

: וגם זה אינו אלא אם יזכה, י עבור בחיים"זולתי ע, כלל

אלא , אין עיקר גולגולה, ז"כי כאשר הנפש מתגלגלת בעוה, העולה מזה הואושאר חלקי הנפש שכבר , המתייחס אל הגוף ההוא, באותו חלק הפרטי הפגום

ולכן . בחינת עבוראינם באות שם אלא ב, באו בגופות אחרים ונתקנו שםגם שאר חלקי , ז"יעשה איזו מצוה בעוה, כאשר החלק המתייחס אל הגוף ההוא

כי גם היא מסייעתו בעשותו , תטול חלקה במצוה ההיא, הנפש המתעברת בוכ כשחוטא "משא. ל בסוד העבור של איזה צדיק אחד"ד הנז"ע, המצוה הזאת

יען כי היא מסייעתו , וכי אז אין לשאר הנפש חלק בענש, זה החלק הפרטיי : ולא להרע, להטיב

, כל הנפש בכללות חלקיה מתגלגלים שם, כי בעת שנולד האדם בגלגול, ונמצא, אלא לאותו החלק הפרטיי המתייחס אל הגוף ההוא, אבל עיקר הגלגול איננו

אבל שארית . ובו תלוי השכר והעונש, הבא ליתקן ממה שפגם בגוף הקודםכיון שהנפש הזו , והנה. ולא בעונש כנזכר, לק בשכרנוטלים ח, חלקי הנפש

מלבד , הבאים אל הגוף הזה בחייו, סובלת עתה היסורין והעונשים, בכללותהוגם סובלת צער , של שאר נצוצותיה, מה שסבלה כבר בגופים הראשונים

. כ מתכפרים עונותיה הראשונים"עי, וצער שלאחר המיתה, המיתה הזאתוגם המצות שעשה זה הנצוץ , לגולים הראשוניםואמנם המצות שעשתה בג

ואמנם אם . כ נשלמת תקוניה ושלימותה"ועי, יש לה חלק בהם כנזכר, עתהלא היה לעולם שום , היתה נוטלת חלק גם בעבירות שעושה עתה זה הנצוץ

ומוסיף , כי לעולם האדם חוטא, בכל הגלגולים שבעולם, תקון אל הנפש. ואין קץ אליהם, דמו לו בגלגולים אחריםפשעים על חטאיו הראשונים שק

אלא , אבל כיון ששאר חלקי הנפש אינם נוטלים חלק ברשעת הנצוץ הזהוהזכיות . ואינם נתוספים, נמצא שהעבירות נשלמים להתכפר, בזכיותיו

, הגלגול' כ יש סיום אל בחי"ועי, מתחדשים ונוספים בכל גלגול נצוץ ונצוץי "ע, ז נשלמת הנפש בכל נצוצותיה"והנה עד. בוהבן זה היט, ואל תקוני הנפש

מראש הנפש ועד , הגלגולים עד שיושלמו להתגלגל ולהתקן כל הנצוצותכנזכר בזוהר פרשת פקודי דף , וכדין יסתיימין רגלין ליתיי משיחא, רגליה

: ח ובסוף פרשת ויקהל"רנ

מחמת ,לפי שהמתגלגל לסבות אחרות, והטעם הוא, היבום אינו כן' אמנם בבחיאו , ז"יש לו תקנה על ידי היסורין שסובל בעוה, כל שאר העבירות שבתורה

אלא בדרך עבור , ולכן כל חלקי הנפש אינם צריכים אל הגלגול, בגיהנםהוא לסבת , אבל מי שבא בסוד היבום. והנצוץ הפרטיי הוא המתגלגל, כנזכר

, א היה בעולםוכאלו ל, והרי הוא כאלו לא הצליח כלל ועיקר, שמת בלא בניםכנזכר בפרשת וישב ולכן צריך שהנפש ההיא , וגוף הראשון הוי כלא היה

חוזרת להתגלגל לגמרי עתה מחדש לצורך , שהיה בגוף הראשון בכל חלקיההנה בעת , ז"וכשנתקן בו ויפטר מן העה, וגוף השני זה הוא גופו העיקרי, עצמה

אינו נכנס בו רק ההוא 'אבל בגוף הא, תחית המתים לא תשוב הנפש כי אם בובין מי , והרי נתבאר חלוק שיש. כנזכר בסבא דמשפטים, רוחא דשבק באנתתיה

למי שמת לסבת שאר עבירות שבתורה שבא , שמת בלא בנים ובא בסוד היבוםנוהגים ברוח ', והנה גם כל הפרטים הנז. ולא על ידי יבום, בגלגול כפי ההזדמן

: צי הנפשד מה שביארנו בענין נצו"ע, ונשמה

מה שנתבאר אצלינו בתחלת , והוא, בין היבום אל הגלגול, עוד יש חלוק אחרכיון שגופו הראשון נחשב כלא היה , כי הנה המתגלגל בסוד יבום, הדרוש הזהונמצא כי , אשר לסבה זו תבא הנפש בגלגול בכללות חלקיה כנזכר, כלל כנזכר

אמנם , והנשמה שלשתם ביחדולכן יתגלגלו עמה גם הרוח , זהו בנין חדש ממש. יכנס בו הרוח, רק כאשר יזכה ויעשה מצות הראויות אל הרוח, לא בפעם אחת

בענין , כדוגמת מה שביארנו למעלה בתחלת כל הדרוש. וכן בענין הנשמהאשר עליו נזכר בסבא , בהיותו חדש ממש, ז"תחילת ביאת האדם בעה

. 'יהבין ליה נשמתא וכו, יתירזכה ', יהבין ליה רוחא וכו, דמשפטים זכה יתירשהוה דומה לבנין , ולכן גם הבא בסוד היבום. כמו שיתבאר, כ במגולגל"משא : ן יחד בפעם ההיא כפי מעשיו כנזכר"יכול להשיג שלשתם נר, חדש

הנדרש בענין הבא , ס פסוק אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף"וז, כי כמו שיש כח ביד היבם, וא כאמורוביאורו ה. בסבא דמשפטים, בסוד היבום

להחזיר , כן יש כמ ביבום ההוא, י היבום"ז ע"להחזיר חלק הנפש של אביו בעהי מעשים "אבל ע. גם את רוחו ונשמתו יחד, ולאסוף אליו כל הנפש ההיא

: ה אם ישים אליו לבו"כמש, טובים

לאחד רק אחד , אין כח בהם להמשיך שלשתם, י יבום"אמנם הגלגול שלא ע. עד אשר תתוקן לגמרי וימות, כי בתחלה תתגלגל הנפש לבדה, ל"בלבד כנז

ואמנם גם הנפש מתגלגלת , כ יתגלגל הרוח לבדו בגוף אחר עד שיתוקן"אחואינה באה עמו אלא , כיון שהיא מתוקנת, אלא שהוא בסוד עבור בלבד, עמו

ולא , טוביםולכן לוקחת חלק במעשה הרוח ה, ולא להרע, לעזרו להיטיב אליוהמתגלגלת כלה עם חלק אחד , ל בענין הנפש בעצמה"ד מש"ע, ברעים ממשאיך יש סוף אל , וגם בזה יתבאר. 'ויושבת עמו בסוד עבור וכו, פרטיי שלה

. כיון שאין לה חלק בעבירות הרוח כנזכר, ויכולה להתתקן, גלגולי הנפשוהרוח באים בו ואז הנפש , כ תתגלגל הנשמה לתקן עצמה"ואח, כ ימות"ואח

ואז אין עוד צורך לאיש ההוא . עד שתזדכך, עמו בסוד עבור לבד כנזכר, ז"אמנם אפשר שיבא בסוד עבור בעוה, ז כלל לצורך עצמו"להתגלגל בעה

: ל באורך"כנז, וליטול חלק עמו, לסייעו ולזכותו, בעוד אדם אחר בחיים

כי גם בסוד , והוא, ועתה נבאר מה שידענו למעלה בתחלת הדרוש לבארן "נר, שיזכה החדשה קצת להשיג שלשתם ביחד, בדוחק גדול אפשר, הגלגול

וישלים תקון שלשתם , ולא יצטרך לגלגולים רבים, בגוף אחד, בפעם אחדאם , כי הנה כאשר נתגלגל הנפש לבדה בתחלה, והענין הוא. בגלגול אחד לבדו

ל לפי "א עמה כנזוהנה אז אין הרוח יכול לב, נתקנה בתכלית הזכוך לגמריכיון שנתקן הנפש , אמנם יש לו תקנה אחת, והוא חסר התקון, שהיא שלימה

ואז מפקיד נפשו בידו יתברך , כאשר האדם ישן בלילה, והוא, ל"לגמרי כנז, בסוד מיין נוקבים, אפשר שתשאר נפשו למעלה דבוקה בבאר העליון, כנודע

וכאשר יעור משנתו ,ש"כמבואר אצלינו בשער התפלה בשכיבת הלילה וע, והרי זה כאלו נתגלגל ממש פעם אחרת בגוף אחר, יכנס בו הרוח לבדו, בבקר

כיון , ואז יכולה הנפש לחזור בגוף כבראשונה, והולך ונתקן עד שיושלם לגמריכ אם "ואח. ותהיה הנפש מרכבה אליו, ויתלבש הרוח בנפש, ששניהם נתקנים

נפש והרוח בלילה בעת השינה בסוד אפשר כי גם יצאו ה, יזדכך הרוח לגמרי, תכנס בו הנשמה, ואז בבקר בהקיצו משנתו, וישארו שם למעלה, פקדון כנזכר

ויתחברו , ואחרי שנשלם תקונה יחזרו לבא הנפש והרוח המתוקנים. ותתקן בוולא יצטרך עוד , ויעשה זה מרכבה לזה כנודע, שלשתם יחד בגוף הזה

: לגלגולים אחרים

נרמז בפסוק נפשי אויתיך בלילה אף רוחי בקרבי , והנה ענין התקון הזהעד , כאשר נזדככה בתכלית הזכוך, הנפש שלי' כי הנה בחי, פירוש. אשחרך

אז אויתיך ונשתוקקתי מאד לדבקה , בסוד ולדבקה בו, שתוכל להתדבק עמך שעולות שם, בעת פקדון הנפשות, הוא בלילה, וענין תאוה וחשק הזה, בך

, כיון שהיא מזוככת, ומכח תאוה זו. לעורר זווג עליון, בסוד מיין נוקביםוכאשר הגיע . ואינה יורדת, נשארת שם, ויכולה להתדבק שם דבוק גמור

אלא רוחי ירד ונכנס בקרבי אז , היא אינה יורדת, עת ירידת הנפשות, השחררבי להתקן רוחי הנכנס אז בק' אלא בבחי, נפשי' ולכן לא אשחרך בבחי. בשחרכי , ל"לרמוז אל הנז, הוא באר, רוחי'אף 'בלילה 'ת של תיבות "ולכן ר. כנזכר

ואמנם האדם היודע בעצמו . ר העליון כנזכר"נפשי אויתיך לעלות אל באשל נפשי אויתיך בלילה , נכון הוא לו שיאמר פסוק זה, נפשו' שהשלים בחי

וכן אל , שיג אל סוד הרוחכ י"ועי, כשישכב על מטתו, ל"בכל הכונה הנז', וגו. והזהר בו, והבן זה הסוד הנעלם, ולא יצטרך עוד לגלגולים אחרים, הנשמה

, איננו מועיל אל הנזכר', ואמנם מה שאנו אומרים פסוק בידך אפקיד רוחי וגו. ויחזרו לירד בבקר, פקדון לבד' כי אין כונתינו בו רק שיעלו נפשותינו בבחי

ולהוריד הרוח או הנשמה , א להשאיר הנפש למעלההו, אבל פסוק נפשי אויתיךו "של פסוק נפשי אויתיך נתבאר בש, ענין זה, אמר שמואל-הגהה . (ל"כנז

): אופן אחר' לקמן הקדמה ו(ש "שער הכונות ע

הקדמה ד

עוד יש שני חלוקים , ל"וז, ויבאר בו ענין גלגול כפול מה ענינו, בענין הגלגולכי מי שבפעם אחד החדשה שבא , האחד הוא, בדואחרים בענין הגלגול ל

הנה האיש הזה כאשר יחזור , כ חטא ופגם אותם"ואח, ן"זכה והשיג נר, ז"בעה

ד התקנה "אם לא ע, ן ביחד"לא יוכל להשיג בגלגול ההוא נר, להתגלגל לתקןפסוק נפשי אויתיך , שיאמר בשכבו על מטתו) בדף הקודם(, שנתבארה לעיל

לא זכה אלא אל הנפש , מי שבפעם ראשונה החדשה. כ, י הואוהשנ. 'בלילה וכו, ן בגלגול ההוא עצמו"יוכל להשיג נר, הנה כשיתגלגל, וחטא ופגם אותה, בלבד

יכולים עתה לבא עם הנפש אחר , כיון שמתחלה לא נפגמו הרוח והנשמה, ל"כנז' שנאמר בה אז זכה יתיר וכו, החדשה' כאלו היה בפעם א, שנתקנה

כי אז איך תהיה נפש המתוקנת , שר בתחילה באו כלם ונפגמו כלםכ כא"משאואמנם כאשר לא פגם בראשונה . וכן בענין הנשמה, מרכבה אל הרוח הנפגם

: כ בגלגול כנזכר"יכולים לבא שלשתם אח, רק את הנפש

, פגם' ובחי, ל קיום המצות התלויות באיברי הנפש"ר, תקון' כי כל בחי, ד"ונלעשהוא , כי השלמת כניסת הנפש בגוף, ונודע. ת"ות של מלהיא עשיית עביר, אמנם העבירות פוגמים הנפש. י קיום המצות"אינו אלא ע, הנקרא תקון נפש

, והוא, חלוקים אחרים בענין זה' אבל יש ב, ואינם מחסרות נצוצותיה מליכנסאם לא זכה לתקן אותה כלה , אשר לא השיג אלא נפש', כי הנה אם בפעם א

לכן בעת , הנפש' לא השלים לתקן את כל בחי' נה כיון שהגוף הזה האה, ומת, אלא אותו החלק הפרטיי אשר תקן הוא בחיים', אין לו לגוף הא, תחית המתים

, ן"יכול להשיג נר, ולכן כשמתגלגלת הנפש הזאת בגוף אחר להשלים תקונהח עם עם כל כללות הרו, החלקים של הנפש שנתקנו בגוף הזה השני' ואז בחישום חלק ברוח ' באופן כי אין לגוף הא, בזמן התחיה' הם לזה הגוף הב, הנשמה, כפי החלקים אשר תקן ממנה, במקצת הנפש' אבל חולק עם הב, ובנשמה

כי , בענין היבום, ל בסבא דמשפטים"ד הנז"וזהו ע. ושאר חלקיה הם לשני של הנפש אינו זוכה רק לנצוץ פרטיי, דלא אצלח בפריה ורביה' הגוף הא

ושארית חלקי הנפש עם ', והוא אותו הנצוץ דשבק באנתתיה בביאה א, ההיאא "ש בזהר בפרשת חיי שרה דף קל"ס מ"וז. הם לגוף השני, הרוח והנשמה

כי אין לך , והדבר הזה מתמיה, דהנהו גופין דלא אצלחו להוו כלא הוו, א"עאבל , זמן התחיהולמה יתבטל לגמרי ב, אדם מישראל שאינו מלא מצות כרמון

, הרוח והנשמה' הוא לבחי, כי הנה עיקר התענוג העתיד לבא, רמז אל האמורההוא רוחא דשבק , רק נצוץ פרטיי, שאין בו אפילו נפש שלימה' והגוף הא

אבל אם זה הגוף . ובערך זה הוי כלא הוי, נמצא כי אין לו תענוג', באנתתיה וכוהנה כאשר חוזרת , חזר ופגם בהכ "אלא שאח, זכה לתקן את כל הנפש', הא

הם מתגלגלים , כנזכר' להתגלגל הנפש ההיא עם הרוח והנשמה בגוף הב, וזה נקרא גלגול כפול, כדי שתסייעם במצות, בהתחברות נצוץ נפש אחרת

אינו ' וזה הגוף הב', ן בגוף הא"חוזרים הנר, כ בעת התחיה"ואח. וזכור ענין זהכי זה הנצוץ הוא העקרי בגוף , או עמוזוכה אלא לנצוץ של נפש האחרת שב

ונמצא שהוא יגע , כלה' כי נפש הראשונה כבר נתקנה בגוף הא', הזה הבלך , לך קראי, וכמו שנתבאר אצלינו על מאמר רב ששת חדאי נפשי, לאחרים : 'תנאי וכו

כ פגם "ואח, כאשר האדם זכה לנפש ורוח ונשמה, והנה צריכים אנו לידערק כל אחד , אין שלשתם באים יחד, כשחוזר בגלגולוהנה נתבאר ש, אותם

והנה צריך לידע מה יהיה משפט הנפש והרוח והנשמה , מהם בגלגול בפני עצמו

ואז אין הרוח , ונתקנה, כי כאשר הנפש נתגלגלה בגוף אחר להתקן, דע, האלוואם נאמר . כי איך יתלבש רוח פגום בתוך נפש נתקנת, יכול ליכנס שם כנזכר

כי אין הרוח , גם זה אי אפשר, הרוח הנפגם בנפש קודם שנתקנהשיתלבש ואמנם צריך שהרוח . שהיא למטה ממדרגתו, עד תשלום תקון הנפש, נכנס

וכן . ושם נתקן, מורכב על נפש הגר תמורת נפשו, ההוא יבא בגלגול אחר לבדוש בסבא "ס מ"וז. מורכבת על נפש הגר, ז באה הנשמה בגוף אחד לבדה"עד

כי הרוח ', דפגעי נשמתין בנפשי דגיורי וזכו בה וכו, ב"ח ע"ם דף צדמשפטיולכן , י נפש"אלא ע, אינם יכולים להתלבש בגוף אחד, או הנשמה לבדה, לבדו

: ועל ידה נתקנים, לוקחים תמורתה את נפש הגר

כי רוב בני אדם , שיש אל מה שתמצא בדברינו, ובזה יתבאר לך תימא גדולהשיזכו לרוח , ומועטים הם בדורותינו אלה האחרונים, שאינם זוכים רק לנפ

אבל יובן , והרי נודע כי אין בן דוד בא עד שיכלו רוחות ונשמות להתקן, ונשמהבהיותם מורכבים , כי גם הרוח או הנשמה נתגלגלו בגופות אחרים, עם הנזכר

ואמנם הנפש העיקריית שלו כאשר זכה . על נפש הגר ואז יתוקנו גם הםויהיה לו , שנדמה אליו במעשיו, תוכל לקבל רוח אחר של איזה צדיק,להתקן

כ נשמה של איזה "עד גדר שיכול להשיג ג, ז יתקן"וכן עד. תמורת רוחו ממשאם עדיין הרוח העיקרי שלה לא נגמר , וכשנפטר הנפש הזה מן העולם. צדיק ועל ידו ,ב"אז ביני וביני הולכת נפש זו עם הרוח של הצדיק ההוא לעה, תקונו

וכאשר נגמר תקון הרוח שלו בגלגולו בגוף אחר . תקבל השפע הראוי להומתחברת עם הרוח , אז הנפש אומרת אלכה ואשובה אל אישי הראשון, ל"כנז

חוזרים הנפש והרומ לחזור עמה יחד , וכן הענין בנשמה כאשר נתקנה, שלה : ל"בכל הנז

ובזה יובן חלוק הנמצא . שעלצדיק ולר, ונבאר עתה ההפרש שיש בענין הגלגולכי פעמים ראינו שאין הגלגול נוהג אלא עד שלשה , ל"בפסוקים ובדברי רז

ובסוד על שלשה פשעי ישראל ועל . בסוד פעמים שלש עם גבר, גלגולים. ובסוד פוקד עון אבות על בנים על שלישים ועל רבעים. ארבעה לא אשיבנו

. וכיוצא בזה, לגל עד אלף דריןדצדיק אתג, ט"ומצאנו בספר התקונים תקון סה פוקד "כמש, כי ענין ארבע דורות הוא לרשע, ואמנם הפסוק עצמו תירץ זה

לאוהביו , אבל למי עושה חסד לאלפים לגלגולם. לשנאי', עון אבות וגו : ולשומרי מצותי

וחטא ', אחר שבא מחדש בפעם א, כי כאשר נפש האדם, דע, ובאור הענין הואואם לא . 'וזה נקרא גלגול א, כ מתגלגלת בגוף אחד להתקן"הנה אח, ופגם בה

ומשם . חוזרת בגלגול שלישי, ואם לא נתקנה אז. חוזרת בגלגול שני, נתקנה אזונכרתה הנפש ההיא מעמיה , ואז נאמר בה, אין לה עוד תקנה בגלגול, ואילך, רק כאשר לא נתקנה כלל שום תקון בשום פעם מאלו, אמנם אין זה. לגמרי

אמנם , אינה נכרתת, התחילה לתקן קצת, ל אם באיזה פעם מאלו השלשהאבולכן הראשון שלא תקן . אפילו עד אלף דור אם יצטרך, יכולה לחזור ולהתקן

הולך , וכל מה שמתגלגל. נקרא צדיק, והאחרון שתקן קצת. נקרא רשע, כלל : ומשלים תקונו

, לפי שהיא מן העשיה, כי אין זה נוהג אלא בנפש, ל"ד ששמעתי ממורי ז"ונלעכי נכרתה מן , אלא בנפש, ולכן לא נזכר בתורה כרת. הטבועה בעמקי הקליפות

כ "שאין שם כ, שהם מיצירה ובריאה, ן"אבל בר. ונטבעה בקליפות, הקדושה, אלא שיש שנתקנים מהרה, ודאי הוא שיתוקנו כלם, תגבורת אחיזת הקליפות

נבאר טעם ההפרש הנזכר שיש בין ועוד . ויש באורך זמן אחר כמה גלגוליםמשום דעסק , לא מידן לדייניה, ל על אלישע אחר"ש ז"ויובן במ, הצדיק לרשע

אין , ובפרט אם יהיה מן הקדמונים, כי הנה הצדיק העוסק בתורה. 'בתורה וכוולכן , ע"והנה מוכרח הוא שיתמרקו עונותיו כדי שיכנס בג. דנים אותו בגיהנם

כי על כל עון ועון אשר יש לו שלא נתכפרו , בגלגולאין לו תקנה אחרת אלאצריך גלגול אחר , וגם לא נכנס בגיהנם לקבל ענשו עליהם, י יסורין בחייו"לו ע

. לכפר ולתקן עונותיו, ולכן הוא מתגלגל גלגולים רבים, לכל עון מהם לתקנוואין לו צורך , ומתמרקים שם כל עונותיו יחד, שנכנס לגיהנם, כ ברשע"משא

: לחזור בגלגולים

שיותר טובה הוא ליכנס לגיהנם , כי כפי הנראה לכאורה, ויש בזה מקום שאלהכי , ד חיים לתרץ"והנלע. ולא לחזור בכמה גלגולים, למרק תכף כל עונותיו

, כי הרשע הזה אם יחזור בגלגול יוסיף על חטאיו פשעךם, ה צופה ומביט"הקבו שכבר השלים אותם המצות ולכן בראותי, וירבה בעבירות על הזכיות

, מסלקו מן העולם ומורידו לגיהנם, המועטות המוכרחות לו כפי שרש נפשואמנם הצדיק . כי חפץ חסד הוא, ונשארים זכיותיו שלימים, ומתמרקין עונותיו

, י כל היסורין שסובל בגלגולים"הם מתמרקים ע, שעונותיו מועטים מזכיותיווגם שכרו , ספים לו בכל גלגול עד אין קץונשארים לו זכיותיו המרובים הנו

ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה "ל רצה הקב"ש רז"ד מ"נפלא ע : ומצות

כ "והנה זהו ג, ענין גלגול כפול, כבר נתבאר בדרושים שקדמו. גלגול רב ששתהיה , וכשהיה עוסק בתורה, שהיה סגי נהור, ש בגמרא על רב ששת"ענין מ

ולכאורה אין הבנה בדברים . 'לך תנאי וכו, לך קראי, י נפשאיואומר חדא, שמחגם נדקדק . ה אם חכמת חכמת לך"וכמש, כי לעצמו היה מטיב ולא לזולתו, אלו

: וגם מה ענין זה אל רב ששת מזולתו, אומרו נפשי

כי בבא בן בוטא , דע. מי היה גלגולו, נקדים תחלה ענין רב ששת, ולהבין זההוא שחזר עתה , שכל ימיו היה מקריב אשם ספק, אי הזקןמתלמידי שמ, החסיד

ולפי שהורדוס , להשלים איזה תקון שהיה צריך לו עדיין, להתגלגל ברב ששתא הם "והנה אותיות בב. כ סגי נהור כנודע"גם עתה היה ג, המלך נקר את עיניו

כי הנה מי שלא השלים תקונו , דע, ובזה נבא אל הבאור. ש"ת ב"ת בא"שש. אף אם חסרונו דבר מועט, מוכרח להתגלגל עוד שנית להשתלם', ל אבגלגו

הנה כשחוזר , ולא חסר לו כי אם דבר מועט, השלים נפשו' והנה אם בגלגול אכל השכר של התורה והמצות שעשה עשה בגלגול השני הוא , להתגלגל שנית

,וכאשר יקומו בזמן התחיה, לצורך נפשו הבאה עתה בגוף השני הזה להשתלםולא , שבו עסק בתורה ובמצות רוב הצריך לו, תחזור נפשו אל הגוף הראשון

כי היה בראשונה , לכן רב ששת ידע בנפשו. אלא בהשאלה, הזה' בא בגוף הב

ולא חזר , שהיה אדם גדול בתורה ובחסידות מפורסם, בגוף בבא בן בוטאן היה ולכ, אלא על דבר מועט שהיה חסר ממנו', להתגלגל עתה בזה הגוף הב

וסופו ללכת , כי הנה כל עמלו לוקחו הנפש ההיא, גופו עצב על הדבר הזהבאופן כי כל מה שהיה עוסק בתורה ובמצות . בזמן התחיה' לחזור בגוף הא

ש חדאי "וז. ולא הגוף, ולכן הנפש ראויה לשמוח, ולא לגופו, תועלת נפשו הואולא , נה לתועלתךולך אני שו, יען כי לך אני קורא, ולא אני', נפשי וכו : לתועלתי

הקדמה ה

. מיני עובר' וב. מיני גלגול' והם ב. לעבור, בין הגלגול, בעניו ההפרש שישמיום שנולד , הוא כניסת נפש אחת בגוף האדם', כי הנה בגלגול הא, והוא זה

, שלפעמים אפשר שיתגלגלו יחד שתי נפשות, הוא' והב. ויוצא לאויר העולם, כמו שנתבאר בדרוש שקדם, וזה נקרא גלגול כפול, לד האדםוגם זה בעת שנו

בעת , והנה שתיהם הנפשות מתגלגלות יחד ובאות לעולם. ובמקומות אחריםושתיהם נקראות נפש . ואינם נפרדים כלל עד יום המיתה, שנולד גוף האדם

וסובלות הצער והיסורין הבאים אל הגוף ההוא כל ימי , ונעשות נפש אחד, אחתכמו שנתבאר , אמנם העבור אינו באדם ביום שנולד. וצער המיתה,חייו

, כאשר בא לצורך עצמו של הצדיק, האחת הוא, בחינות' אבל יש בו ב. למעלהוהשנית . כמו שיתבאר במקומו, המתעבר באדם להשתלם באיזה דבר שחסר לו

והנה כאשר בא . לעזרו ולסייעו בתורה ובמצות, כאשר בא לצורך האדם, הואשאז נתחייב , ג שנה ויום אחד"אינו נכנס באדם עד היות בן י, ורך עצמולצ

ולכן , י מצות האדם"ויכול הוא לתקן גם את עצמו ע, האדם בתורה ובמצותואז נכנס ומתפשט תוך , רק אמר שנתחייב במצות, אינו נכנס קודם זמן הזה

סורין ושתיהם סובלים הי, כדמיון שנתפשטה בו נפש האדם עצמה, הגוף ההוא, ויושבת שם עד מלאת לה זמן קצוב לה, בהשואה אחת, הבאים על הגוף הזה

וחוזרת למקומה העליון , ואז יוצאת בחייו, לתקן ולהשלים מה שהיא צריכההנה הוא בא בבחירת , ולא לצורך עצמו, אבל כאשר בא לתועלת האדם. ע"בג

ואיננו מרגיש , לולכן איננו כפוף לסבול צער הגוף הזה כל, ולא בהכרח, עצמוהוא יושב שם , ואם מוצא נחת רוח באדם, כלל בצערו וביסורין הבאים עליו

ואומר סורו נא מעל אהלי האנשים , ואם לאו הוא יוצא משם והולך לו, עמו : 'הרשעים האלה וגו

. כי הנה הפסוק אומר פוקד עון אבות על בנים, ועתה נבאר את אשר התחלנויכולות , עם נפש אחת חדשה, מגולגלות וישנותכי עד שלשה נפשות, פירוש

ס "וז. באופן שהם ארבעה נפשות יחד, מיום שנולד, להתגלגל יחד בגוף אחדיוכלו , כי שלשה נפשות מגולגלות. ס פעמים שלש עם גבר"גם ז. על רבעים

אי אפשר , אבל יותר מזה. הוא הנפש הזה החדש, להתגלגל עם גבר אחדכי אפשר להיות , ר להיות פחות מחשבון זהאמנם אפש. להתגלגל ביחד

עם נפש אחת , או נפש אחת מגולגלת, שתתגלגל נפש אחת לבדה בגוף אחד

או שנים , או שתי נפשות מגולגלות לבדם בגוף אחר, חדשה בגוף אחדאו שלשה מגולגלות עם , או שלשה מגולגלות לבדם, מגולגלות עם חדשה אחת

: י אפשר להכנס בגוף אחד כנזכרא, אבל יותר מחשבון זה. חדשה אחת

אינו נוהג אלא בזמן שכלם הם , כי אלו המתגלגלים יחד בגוף אחד כנזכר, ודע, פ שזה המגולגל החדש"ואע. בסוד וגאל את ממכר אחיו, נאחזים בשרש אחד

ז אם הוא מבחינת הפנימית "עכ, לא חטא באיזה חטא של המגולגלים אחריםוהם , ר"ת הגידים שבאבר ההוא של אדהכמו אם הוא מבחינ, יותר מכולם

צריך זה החדש לנקות הפגם והעפוש , הבשר שהוא גרוע מהגידים' מבחי : כדי שימשך החיות אל כל השרש ההוא, שנעשה מחמת עונות הראשונים

ויתגלגלו בו רק , ז כי אי אפשר שיתעברו באדם"העבור הוא עד' והנה גם בבחיאשר עמו הם , יא עצמה של האדם הזהשלושה נפשות הבאות לסייע הנפש הה

ואמנם אותם הבאות . אבל פחות אפשר להיות. אבל לא יותר מזה, ארבעהאו להשלים , לתקן את אשר עוית, כלם באות לצורך עצמם, בסוד גלגול ממש

: איזה מצוה שחסר להם

הגע , ונאמר, ונמשיל משל אחד, ואודיעך ענין סדר העבור יותר בהרחבהיש בשרשו עשרה , ם המתגלגל עתה בגוף הזה לתקן עצמושזה האד, עצמך

יתעבר בו נפש , והנה אם יזכה האדם הזה, נפשות אחרות עליונות ממנוולכן עוזרו ומסייעו , והוא עליון ממנו עצמו, התחתונה מכל העשרה, העשירית

יתעבר בו , ואם יזכה יותר. יתעבר בו נפש התשיעית, ואם יזכה יותר. להתקןואי אפשר . ועמו הם ארבעה, והרי נתעברו בו שלשה נפשות. מיניתגם נפש הש

ואז , יתעבר בו גם הנפש השביעית, אבל אם יזכה יותר. להתעבר בו יותר מזהבתוך הארת שלשה עבורים , יתבטל הארתה בעבור ההוא, נפש העשיריתעד שנמצא שאפשר שיתעברו בו , ז הולך הענין ונמשך"וכן עד. העליונים ממנה

ואלו השלשה תתגלה ', והג', והב', הא, והם, ה נפשות גבוהות מכל העשרהשלשמכח , ושאר השבעה אחרים תתבטל הארתם שם, הארתם בעבור ההוא לעזרובאופן כי אי אפשר להתגלות . ויחשבו כאלו אינם, הארתם של השלשה עליונים

אבל, הם ארבעה, ועם נפש האדם עצמו, רק שלשה נפשות בלבד, בסוד עבור : יותר מזה אי אפשר כנזכר

' כי בג, פירוש. הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, הנה הכתוב אומרתוך , בלי שתוף זולתה, אז מתגלגל נפש האדם לבדה, הגלגולים הראשונים

הגלגולים ' ותצטרך לחזור עוד בג, אבל אם עדיין לא נתקנה בשלשתם. הגוףולכן באה בשתוף גבר שהוא , כח לתקןכיון שאין בה, אינה באה לבדה, שניים

ולכן לא אמר שלש . כדי לסייעו ולהדריכו למוטב, צדיק אחד המתעבר בואמנם אמר פעמים , שהיה נראה שהוא בשלשה פעמים הראשונות, פעמיםאז הוא עם גבר , להורות כי בפעם השניה הכוללת שלשה גלגולים שניים, שלש

: זולתו משותף עמו כנזכר

באיזה גוף , בענין המגולגל בכמה פעמים, ה שבאר הסבא דמשפטיםענין מתמי, ש בהקדמת התיקונים"כי הלא נתבאר אצלינו מ, דע. מהם יקום בזמן התחיה

, ש בזוהר פרשת פקודי בענין השכינה"וכן מ. 'על פסוק כצפור נודדת מקנה וגומות איך גם נש, ואמרנו. 'עד דמטאת רגלין ברגלין וכו, איך גלתה בקליפות

היו , ואמנם בזמנים הקדמונים. הצדיקים גלו בתוך הקליפות עם השכינה' אותם הניצוצים והחלקים אשר הם מבחי' בחי, הנשמות ההם הגולים עמה

ואמנם . ז בכל דור ודור"ועד, ששם עומדת השכינה בגלות בזמן ההוא, מדרגהת וגם הנשמו, כבר השכינה ירדה עד רגלין, עתה בדורות אחרונים אלו

ולפי שבתחילה גלו כל הנשמות כולם שם . הם מבחינת הרגלים, שבדורות אלו, שכבר עלו ונתקנו, לכן עתה אותם הנשמות הראשונות העליונות, עם השכינה

. כדי שיתוקנו, אז הם יורדות להדריך ולהיישיר את אלו הנשמות השפלותההם וכל החלקים , ונמצא כי כמה חלקים ונצוצות יש בכל נשמה ונשמה

וכאשר יהיה זמן , וכן הענין בכל נשמה ונשמה, נקראים בשם נשמה אחתכפי חלק הזמן שלו באיזו מדרגה , כל גוף וגוף יקח חלקו של נשמתו, התחיה : היתה

יבוא , פ שיהיה באדם נפש אחת טהורה ועליונה"כי אע, הנה לפעמים יארעכ "או ג, רת גרועהותכנס במקומה נפש אח, ואז תצא ממנו, איזה פעם לידי כעס

או יארע לו חולי , ואז תתחלף נפשו בנפש אחרת, יחלה האדם איזה חולי גדולס "וז. ותכנס בו נפש אחרת, ותתחלף נפשו ותלך באיש אחר, הנופל והנכפהכ שימשך "אפשר ג, וכיון שהדבר כך. או להפך. ובסוף הרשיע, צדיק כל ימיו

ה מזומנת אל האיש הזה איזו כי אם עד עתה הית, והוא, מזה עוד דבר אחר : אותו איש אחר יקחנה, כיון שנתחלפה נפשו ונתנה לאיש אחר, אשה בת זוגו

ללקט נצוצותיהם , או נשמתו, או רוחו, כי יש יכולת ביד נפש האדם, דעכדוגמת מה , ויתוקנו על ידו, ולהעלותם משם, המוטבעות בעמקי הקליפות

: ועיין שם, ה הרוגי מלכותבענין טעם הריגת עשר, שנתבאר אצלינו

למתגלגל לסיבת שלא , דע כי יש חלוק בין המתגלגל לסיבת תקון שאר עבירותכי המתגלגל לסיבת בטול פריה . ולא קיים מצות פריה ורביה, היו לו בנים

ז "עכ, פ שיהיה כשמעון בן עזאי שלא הוצרך להתגלגל על בנים"אע, ורביה, לסבת צרכו לתקן איזו פגם אחר, שנולדכשיתגלגל איזה פעם באיזה גוף בעת

הנה אי , וכן אם יבא בסוד העבור בחיים כנודע, או שבא להועיל לאחריםואינו יכול , לפי שהוא פלגא דגופא, אלא משותף עם אחר, אפשר לו לבא יחידי

. ל בדרושים הקודמים"כנז, כ נקרא גלגול כפול"ואפשר כי זה ג. לבא יחידי : ד חיים"כנלע, יבוםי"וזהו המתגלגל שלא ע

הקדמה ו

ה שער "וכבר נתבאר קצת ענין זה בש. בענין נשמות חדשות וישנות מה עניינם : גם נבאר התחלת שורש הנשמות מהיכן התחילה. המצות במצות שלוח הקן

נתהוה בתחלה בסוד , ואפילו עולם האצילות, כי כאשר נבראו כל העולמות, דע' והנה גם בחי. פנים בפנים' כ חזר להתהוות בבחי"ואח. באחורזווג אחור

כ מן "ואח. אחור באחור' כי תחלה נתהוו בבחי, היו כך, נשמות של בני אדםהתקון הנעשה מאז , עד ביאת המשיח, העת אשר נברא אדם הראשון ואילך

שיהיו עתה , אחור באחור' שאז נתהוו בבחי, הוא לאותם הנשמות, ואילך, לפי שאחר שנתהוו בתחלה מאהור באחור. צאות מזווג פנים בפניםחדשות יו

וכאשר איזה צדיק מכוין איזו , ירדו עם גלות השכינה למטה בתוך הקליפות, פירוש, י כונתו ההיא איזו נשמה חדשה"יכול להמשיך ע, כונה גמורה טובה

בסוד חדשים לבקרים רבה , תתעלה משם ולמעלה, שהנשמה שבתוך הקליפהועתה הם , פנים בפנים" ז מבח"כ תרד משם בעה"ואח, ושם תתחדש, תךאמונ

ואלו הנשמות מוכנות שלא לחטוא כשאר . ונקראים חדשות, תחלת ברייתם : הנשמות

אותם , כי אין בנו כח בכל הזמן הזה רק להמשיך אלו הנשמות החדשות, אך דעחר אבל לעתיד לבא א. שהם סוד נשמה רוח נפש כנודע, ע"שהם מן הבי

' שהם מעולם האצילות והם מבחי, יבואו נשמות חדשות יותר מעולות, התחיהכמו שיתבאר , הנקראת בשם זיהרא עילאה, ר"הנשמה דאצילות שהיה לאדה

שמיום שנחרב , א"ג ע"ה פרשת פקודי דף רנ"ש בס"ס מ"וז. בדרושים הבאיםפנים כי אלו החדשות דפנים ב. לא נכנסו נשמות בהיכל האהבה, בית המקדש

אפשר , ע החדשות"אבל הנשמות שמן הבי. לא נכנסו שם, מן עולם האצילותהם , אבל כל שאר נשמות הבאות בעולם. שיבואו אפילו בזמן שלאחר החרבן

חזר ונסרו , אחר אשר נברא אחור באחור, ר"מאותם שהיו כלולות בנשמת אדההישנות הם ונמצא כי כל הנשמות . והחזירו פנים בפנים, פנים בפנים' מבחי

: באים ממנו

. ח איברים"על דרך גופו הנכלל מן רמ, ח איברים"ר מתחלק לרמ"כי אדה, ודעוהנה . כמה מיני שערות התלוים בו לאין קץ' והם מבחי, אחרות' גם יש בו בחי

. ר כנזכר"אלו שיש באדה' כולם הם מבחי, ז"כל נצוצי פרטי הנשמות שבעהכ בגופות האנשים הנולדים מן "משכו אחנ', הנז' ואמנם אלו הפרטים והבחי

להיותם כולם , ואלו הפרטים הם הנקראים אצלינו שרשי הנשמות. ר"אדהמה , והנה לדעת עתה כל איש ואיש. אלו של אדם כנזכר' נמשכות משם מבחי

במי נתחלקו כל פרטי נצוצות איברים , צריך שידע ויכיר, שרש של נשמתווכן בכל אבר , הנשמות הבאות ממנווזה יקרא שרשי, ר"ושערות של אדה

: ל בפסוק איפה היית ביסדי ארץ"ד מה שדרשו חז"ע, ואבר

ומשם , ר"בניו של אדה, קין והבל' כי רוב הנשמות הם בחי, וכבר ביארנו לךפ שלא נבאר עתה הענין הזה בדיוק "ואע. כ לכל הנולדים מאז ואילך"יפרדו אח

כי הגע . ם בדרך משל נבאר ענינןאמנ, כי אין פה מקום הדרוש הזה, גמור, נמצא כי נשמת הבל, הראש של הנשמות כלם' שהבל הוא בחי, עצמך שנאמר

וכן . הראש' שהם מבחי, היא השורש של כל פרטי נצוצי הנשמות שבבני אדםנאמר כי כל פרטי , ר"ה הוא בחינת זרוע ימין של אדה"אם אברהם אבינו ע

, הם נכללים באברהם, וע ימין של אדםהזר' נצוצי הנשמות שבבני אדם מבחיואין , ר"ז בכל שאר איברים ושערות של נשמת אדה"ועד. והוא שרש שלהם

: כאן מקום דרוש זה

ובהם יובן קצת , אמנם נבאר עתה ענין חלוקי פרטי התשובה הצריכה לבני אדםכי מי שיש בו נפש , האחת היא, הנה חלקי התשובה הם שמונה, מן הדרוש הזה

' בבחי, גורם להפריד העשיה מן היצירה, הנה כשהוטא אדם, העשיהמעולםולכן היא תשובתו שיתקן עד , שהוא תלוי בו שרש נפשו, פרטיות המקום

וכן מי . המקום ההוא של שרש נפשו' בבחי, שיחזיר להתחבר עשיה ביצירה' צריך לחבר יצירה בבריאה בפרטות בחי, וחטא, שיש בו רוח מן היצירה

צריך לחבר בריאה באצילות עד , ה מן בריאה"ומי שיש בו נשמ. כרשרשו כנז : ע"כי הם בעולמות בי, והרי אלו שלשה חלקי תשובה תחתונים. ל"הנז

' הא. עוד יש חמשה חלקי תשובה יותר עליונים כי הם בעולם האצילות עצמו' וזה בבחי, אשר הוא תחת היסוד, להחזיר המלכות דאצילות למקומה, היא

כי שם מקום , י"להשיבה יותר למעלה עד נה', הב. שרש נשמתו כנזכרפרטיותלהשיבה יותר ', הד. ת"עד חג, להשיבה יותר למעלה', הג. אצילותה כנודע

וכולם , והרי ארבעה עליות אלו. א"שהם שלשה מוחין דז, ד"עד חב, למעלהוהיא , עוד יש תשובה חמישית עיקריית ועליונה מכלם. א"מדרגת ז' בבחי

, ובספר התקונין, ה"ואל חלק זה רמזו בס. א"השיבה ולהעלותה עד מקום אול : כנודע כי אימא היא תמינאה ממטה למעלה, וקראוה תשובה דרגא תמינאה

, כך חוזק וחומר פגימת חטאו, כי כפי מעלת מקום נשמת האדם, וצריך שתדעחלק ויפגום ב, יעלה פגמו עד שם, כי מי שיהיה לו נפש ממלכות דאצילות

כי אם איזה אדם מן , גם צריך שתדע. 'ז בשאר הבחי"ועד, שרשו אשר שםהיו לו נפש ורוח מן העשיה , בעלי נשמתו' שהיו מבחי, הראשונים שקדמו אליו

אשר נולד ' והוצרך להתגלגל באדם הזה הב, רוחו' וחטא ופגם בחי, ויצירההנה , לבדהנה עם היות שהאדם הזה לא נכנסה בו רק בחינת הנפש ב, עתה

וכאשר . רוח' כאלו נכנס בו גם בחי, הוא פוגם עד למעלה ביצירה, כאשר חוטא, צריך שיתקן כאילו היה בו רוח ונפש ונפגמו שניהם, ירצה לשוב בתשובה

: ז בשאר הפרטים"ועד

באופן אחר , צריך האדם עוד אופן גלגולו, גם לענין תקון תשובתו של האדםכי הנה אם , והוא, תבאר אצלינו במקום אחרעם שכבר נ, שנבאר עתה בקצור

צריך , עשרים או שלשים מגולגלים, ד משל"בסדר גלגולי נשמתו קדמו אליו עופגם , ע"ן מבי"ד משל נר"היו בו ע, לדעת אם הראשון שבכל אלו השלשים

נפש ' י שלא נכנס בהם רק בחי"אעפ, הנה כל השלשים הבאים אחריו, בהםלפי שבתחלה בראשון שקדם . ע" פגמו בכל ביצריכים להתקן כאלו, בלבדועתה צריך לההזיר , היתה הנפש מקבלת אור מן הנשמה של הבריאה, לכלם

ס פסוק כי "וז. ואז יושלם תקון תשובתה, אליה האור ההוא שהיה לה בתחלה

, כי לפעמים יחטא האדם חטא קל מאד. כפלים בכל חטאתיה' לקחה מיד הולכן . כפלים מאשר חטא, כאלו חטא חמור מאדונפרעים ממנו , וידקדקו עמו

, אם יראה האדם כיוצא בדברים אלו, אין להרהר אחר מדותיו יתברךואמנם אם . והכל מאתו יתברך בצדק ובמשפט, שלכאורה אין הדעת סובלתם

, לא זכו רק אל נפש ורוח, הראשונים שבאלו השלשים' מן הראשון עד הטהנה החטא ראשונים , ך חטא ופגם בהואחר כ, והעשירי זכה גם אל הנשמה, אבל העשירי. ש נפש"ומכ, היא סוד רוח לבד, פגימתם וגם תקונם ותשובתם

פגימתם ותקונם הוא גם בסוד , עד סיום השלשים, וכן כל השאר שממנו ואילךכי אין האדם יכול , ונמצא. ומזה תקיש לשאר פרטי פרטים עצמו מספר. נשמה

' ובחי, עד שידע שרש מקום אחיזת נשמתו,לשוב בתשובה שלימה כתקנהנשמתו שקדמו אליו אשר על כן החמירו בזוהר שיר ' המגולגלים מבחי

, שצריך האדם לידע מי נשמתו', בפסוק הגידה לי שאהבה נפשי וכו, השירים : כנזכר שם בארך, ומה צריכה לתקן, ז"ועל מה בא לעה

הקדמה ז

הנה כבר . נשמות החדשות והישנות מי הםענין, ועוד נרחיב בדרוש הזה, ל"וזואלו , ר כשנברא"שלא באו כלולות בנשמת אדה, נתבאר כי קצת נשמות יש

אבל כל הנשמות אשר כבר באו כלולות . נקראים נשמות חדשות באמת לגמרי. 'בערך החדשות האמתיות הנז, הם הנקראים נשמות ישנות, ר"בנשמת אדה

כי , ועתה נבאר ענין אלו הנשמות. לוקותמדרגות ח' אמנם יש בהם בעצמם ב, ר"הנשמות שלא נכללו בנשמת אדה, האחת היא, הנה יש בהם שלש מדרגות

נודע הוא , ר"כי כשמטא אדה, השנית הוא. ואלו נקראים נשמות חדשים לגמריבסוד , אמה' עד אשר לא עמד אלא עד ק, והלך ונתמעט, כי נשרו ממנו איבריו

והנה . נשמתו' כן אירע לו בבחי, גופו' אירע זה בבתיוכמו ש. ותשת עלי כפכהשהם העצמות , שנשארו קיימות בו אחר החטא, אותם הנצוצות של נשמתו

ל "הנה כאשר אחר חטאו הוליד את קין והבל כסברת רז, ר"הנשאר לחלק אדההשלישית . ואלו נקראים מדרגה שניה, יצאו קין והבל' הנה מנצוצות הנז, ה"וס

וחזרו לרדת , שנסתלקו ממנו כאשר חטא, נצוצות של נשמתואותם ה, הוא. ל וקראום בשם נשירת אברים"אשר לזה רמזו חז, וליפול לעמקי הקליפות

: ר"בנו של אדה, היתה נשמתו של שת, כי מזו המדרגה השלישית, ודע

ולכן כאשר תרד , היא נקראת נשמה חדשה לגמרי, והנה המדרגה הראשונהבריש פרשת , ל"עליו רמזו רז, איזה נפש כשנולדז בגוף"נשמה זו בעה', יהבין ליה נפשא וכו, ח בר נש כד אתייליד"ת, ל"וז, ב"ד ע"משפטים דף צ, יכול להשיג מנפש דעשיה, שבא לעולם' כי באותה הפעם הא. 'זכה יתיר וכו

וכל . 'ש זכה יתיר וכו"כמ, מדרגה אחר מדרגה, עד נשמה לנשמה של אצילותוכבר נתבאר למעלה בענין זו המדרגה , י טורח מרובה"שלא ע, ולזה בקלות גד

: 'הא

הנה אז יקרא , ויצטרך לחזור בעולם, וימות, אבל אם בפעם ההיא חטא ופגםא "והרוח א, כי הנפש בא לו בעת שנולד, וכבר נתבאר למעלה, מגולגל וישן

וגבה ז הולך"ועד. שנה ואילך' והנשמה מבן כ, ג שנים ויום אחד"לבא עד י : כפי מדרגת שנותיו, ן דאצילות"עד שיכול להשיג נר, מאד כפי מעשיו

אשר , ר אחר שחטא"והיא נצוצות הנשמה שנשארו באדה, המדרגה השניתהנה אלו נקראים נשמות חדשות , כ לקין והבל בעו כשנולדו"מהם הוריש אח

מות תהיה מעלתם גדולה על שאר הנש, וכאשר יתוקנו. ולא לגמרי, מה' בבחי, כיון שהיה גם בהם כח להשאר קיימים באדם, ר כנזכר"שנשרו ונפלו מאדהכי כאשר הורישם אדם , והוא, ויש להם מעלה זו בפרטות, ולא נפלו בקליפות

', שמת הגוף הא, אין זה נחשב לגלגול ממש כשאר המגולגלים, לקין והבל בניושהורישם , ר"דהאבל זה הם בחיים חייתו של א', ונשמתו מתגלגלת בגוף הב

נחשבים כאלו , ולכן כל הנצוצות שהיו כלולים בקין והבל, לבניו כשנולדוכי כשבאו כלולות , ונמצא. ולא נשרו ממנו, ר עצמו"עדיין היו כלולים באדה

רק שנכללו , כי אינם שלו, שלא באו לתקון עצמם, אלו הנצוצות בנשמת אדםלולות עם נשמת קין והבל בחיי כ כ"וגם כשבאו אח. בו כאלו לא באו כלל דמיין

דכיון , כיון שלא באו שם לצורך עצמם, גם זו אינה נחשבת ביאה כלל, אדםאלא שהיו כלולות , שעדיין לא נתחלקו לנצוצות בפני עצמם בגופות שלהם

ולכן כאשר . עדיין גם זה אין נחשב להם לביאה כלל, בלבד בגוף בקין והבלאז תחשב להם ביאה , בגוף איזה איש, כ בעולם"איזה נצוץ יתחלק ויבא אח

, כי נקרא ביאה מה שבאו באדם וקין והבל, ראשונה חדשה בצד מה ולא לגמרי', ויחזור לבא בגוף ב, וימות, ויפגום, ואם אז בפעם ההיא יחטא. כמו שיתבאר

: אז יקרא מגולגל וישן

יקראו נשמה חדשה בצד מה , שיבואו בעולם, והנה בפעם הביאה הראשונהנפש , יכול להשיג כפי מעשיו, כי גם היא בפעם זו הראשונה, והוא, נזכרכ

כנשמה . ולא יותר מזה, ונפש דאצילות, ונשמה דבריאה, ורוח דיצירה, דעשיהוזהו . ל"שיכולה להשיג עד נשמה לנשמה דאצילות כנז, החדשה האמתית

, דעלפי שנו, והטעם הוא. לזו השניה, שיש בין מדרגה הראשונה, הפרש אחדת "כנזכר בזוהר בס, נסתלקה ממנו זיהרא עילאה, כי כשחטא אדם הראשון

כי כל זה נקרא , ח מעולם האצילות"נרני' והיא בחי, א"ג ע"פרשת קדושים דפעולמות ' כנודע שאין קליפות רק בג, ו"ואלו לא ירדו לקליפות ח, זיהרא עילאה

נקרא זיהרא ומכל חלקי האצילות ה. אבל נסתלקו למעלה למקומם. ע"ביולכן גם עתה כשיבאו הנצוצות . לא נשאר בו רק נפש דאצילות בלבד, עילאה

י "יכולים להשיג ע', ויבאו עתה לעולם בפעם הא, שהיו כלולות בקין והבלאבל . כפי מה שהיה להם בתחלה בלבד, מעשיהם עד נפש דאצילות ולא יותר

להשיג מסוף ' ם איכולות בפע, הנשמות החדשות לגמרי של המדרגה הראשונהוהרי זה יתרון אחד של . העשיה עד רום האצילות הנקרא זיהרא עילאה כלה

: 'על המדרגה הב' נצוצות המדרגה הא

הנקראת , כי מי שיש לו נשמה חדשה לגמרי, והוא, עוד יש להם יתרון אחריכול להשיג בנקל כפי מעשיו , הנה כשיבוא בעולם בפעם ראשונה', מדרגה א

, מנפש דעשיה עד תשלום נשמה לנשמה דאצילות כנזכר, הגוףיחד באותו כ במדרגה "משא. 'והרוח אל הנשמה וכו, ויעשה הנפש משכן וכסא אל הרוח

י שביארנו שיכולים "כי אלו אעפ, שהם הנצוצות הנכללות בקין והבל, השניתד המדרגה "אינו בנקל ע, הוא עד ועד בכלל, עד נפש דאצילות' להשיג בפעם א

והוא הנזכר שם , כמו שנתבאר בדרושים הקודמים, י טורח גדול"אלא ע', האכי אחר שכבר נתקנה ', בלילה בפסוק נפשי אויתיך בלילה וגו, בסוד היבוםכ בבקר נכנסת "ואח, יוצאת מן האדם בלילה כשישן והולכת לו, הנפש לגמריקן עד שית, ומתלבש הרוח תוך זו הנפש, והרוח של האדם עצמו, בו נפש הגרהנפש שלו , ועומדים שם ביחד, ואז חוזרת נפשו הראשונה לגופו, הרוח לגמרי

יוצאים נפשו ורוחו בלילה , כ יותר"ואם יזכה אח. כסא אל הרוח שלו עצמוואחר כך . ויושבת שם עד שתתקן לגמרי, ובבקר נכנסת בו נשמתו, כנזכר

, ודוחק גדולי טרח"ז ע"וכ, ועומדים שם שלשתם יחד, נכנסים בו נפשו ורוחו, פירוש. בסוד פסוק אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, וכונה גדולה

, וישים לב וכונה, בסוד היבום בלילה, כי אם יהיה חכם ויודע כונה הנזכרתולא יצטרך , את רוחו ונשמתו, ל אל זה הגוף עצמו"ר, יוכל לאסוף אליו : לגלגולים אחרים

ולא יהיה יודע לכוין כונה , שלים לתקן נפשו לגמריולפעמים אם האדם הנזכר יבכונת פסוק , י יציאת הנפש בלילה"לתקנו ע, להמשיך רוחו אליו, הנזכרת

, הנה ימות האיש הזה, כמבואר לעיל בדרושים שקדמו, נפשי אויתיך בלילהוכשיתוקן יבא אליו נפשו ביחד עמו , כ יבא רוחו להתקן בגוף השני"כדי שאח

ולהביא הנשמה , גם אז לא ידע לכוין לשלח את הרוח בלילהואם . כנזכר, ותבא נשמתו בגוף שלישי להתקן, הנה ימות שנית, י הכונה הנזכרת"לתקנה ע

: עם הנשמה כנזכר, יכנסו בו נפשו ורוחו ונשמתו ביחד, ואחר תקונו

כי להיות , שמתים בקצרות שנים, לקצת צדיקים גמורים, וזהו הטעם נפלאוכיון שאינם יודעים להמשיך , בתכלית השלמות בשנים מועטותשתקנו נפשם

כי אין נפשם , הם מתים בקצרות שנים, ולשלח נפשם בכונה הנזכרת, רוחםויתוקן , כ הרוח בגוף שני"כדי שיבא אח, ואדרבא ימות, ז"צריכה להתעכב בעה

ולא ידעו לשלחם, ז בצדיקים שזכו לנפש ורוח בתכלית התקון"וכן עד. גם הואכי לפעמים ימותו בני , ס פסוק ימותו ולא בחכמה"וז. ולהמשיך הנשמה כנזכר

: שלא ידעו להמשיך רוחם או נשמתם כנזכר, לחסרון חכמה, אדם

ועדיין רוחו ונשמתו , אלא במי שתקן נפשו, כי אין דין זה נוהג, אמנם דעם הנה כאשר ישלי, אבל מי שרוחו או נשמתו מתוקנים כבר. 'פגומים מפעם א

ליכנס ולהתלבש בנפש , או גם הנשמה, יכולים לבא הרוח, עתה לתקן הנפשהיתרונות שיש אל המדרגה ' והרי נתבארו ב. מאחר שהם מתוקנים כמוה, ההיא

: הראשונה על השניה

כי מן , והוא. על הראשונה, שיש אל המדרגה השנית, ועתה נבאר יתרון אחרפ שיזכו להם "אע', בפעם א' וכון"אינם יכולים להשיג נר, המדרגה הראשונה

ג "ובהיותם בן י. זוכים לנפש, כי בעת שנולדו, פירוש. י מספר השנים"רק ע

הנה , ואם יזכו עוד. יכנס בהם גם הרוח, אם יזכו מעשיהם, שנה ויום אחדאבל המדרגה . ז עד סיום הכל"ועד. כ"יכנס בהם הנשמה ג, שנה' בהיותם בן כ

כי כיון . ג טנה ויום אחד"קודם תשלום י, דאצילותיכולים להשיג עד נפש', הבהיו יחד זוכים אל כל החלקים , שבהיות נצוצות אלו כלולות בקין והבל

ואינו , גם עתה יכולים להשיג כל החלקים הראוים להם ברגע אחד, הנזכרים : ל"י כונה הנז"וגם ע, אלא כפי מעשיהם, תלוי במספר שנים

כי המאמר הנוכר בתחלת פרשת , קים יחדמאמרים החול' ובזה יתורצו ב', כו~יהבין ליה נפשא , בר נש כד אתיליד, ח"ת, ל"וז, ב"ד ע"משפטים דף צמדבר בנשמות . ולא במספר השנים, שהדבר תלוי כפי מעשיו', זכה יתיר וכו

. הנקראות חדשות בצד מה, שהיו כלולים בקין והבל, של מדרגה השניתנראה שהדבר תלוי במספר , א"ח ע"דף צוהמאמר הנזכר בסבא דמשפטים

, אתמר עליה אני היום ילדתיך, דקאמר כד זכה ליומא דתליסר שנין, השניםוכדין כתיב עליה כי , יהבין ליה נשמתא', וכד זכה לשנת הכ. ויהבין ליה רוחא

, שהם הנשמות החדשות לגמרי, מדבר במדרגה הראשונה. 'בן הייתי לאבי וכו : ר"מת אדהשמעולם לא נכללו בנש

אשר , ר"אחר שחטא אדה, והם הנשמות שנפלו בקליפות, המדרגה השלישיתאשר אלו נקראים נשמות ישנות בכל , מהם היתה נשמת שת בן אדם וזולתו

נפרדו לנצוצות , לפי שכיון שנשרו מן אדם, הנה הם גרועים מכולם' הבחיהיו , םולכן באותו הפעם שהיו באד, ולחלקים רבים מחמת חטאו של אדם

וכאשר תבא איזו נשמה מהם מאז ואילך , נקראות ישנות מגלגול אחר בלבדוכן כיוצא בזה משם , פעמים' נקרא מגולגל מב, בגוף איזה איש וימות' בפעם א

בפעם , בגוף איזה אדם, ולכן כאשר תבא איזו נשמה ממדרגה הזאת. ואילךכי הנה , לגולרק חלק אחד בכל גלגול וג, אין בהם יכולת לתקן, ראשונה

הרי שהיתה הנפש הזאת ממלכות נוקבא , כיצד, בתחלה תבא חלק הנפש להתקןימות , וכשישלים תקונה זה, צריך שתתקן עד תשלום כתר דעשיה, דעשיה

. ימות גם הוא, ובהשתלם תקונו, כ הרוח שלו בגוף שני"ויבא אח, האיש הזהוכבר נתבאר . ם הואימות ג, ובהשלים תקונה, כ תבא הנשמה בגוף שלישי"ואח

וכן . הנה הוא בא מורכב ומתלבש בנפש הגר, כי כשיבוא הרוח להתקן, לעילואמנם אם כאשר תבא הנפש שבתחילה לא תשלים . ז הנשמה גם היא"עד

כ "ואח. עד שתשלים תקונה לבדה, צריכה להתגלגל עוד כמה פעמים, תקונה. עד שישתלם, עמיםויתגלגל לבדו כמה פ, י נפש הגר"יבא הרוח בגוף אחר ע

ותתגלגל אם יצטרך כמה פעמים עד , כ תבא הנשמה לבדה בגוף אחר"ואח : ל"שתשתלם כנז

, כ חטא ופגם בהם"ואח, כי אף שתיקן הנפש והרוח והנשמה, גם צריך שתדעכי לא יוכל לתקן בכל פעם רק , כ"ד הנזכר ג"יארע לו ע, והוצרך להתגלגל

ן "אמנם אם תקן נר. ל"ד הנז"ע, ה לבדהאו הנשמ, או הרוח לבדו, הנפש לבדהוהוצרך להתגלגל לסבת תקון זולתו ולא , עד רום האצילות וכיוצא בזה', וכו

כל מה , הנה איש כזה יכול ליקח עתה בגלגול הזה, כי לא חטא ולא פגם, לעצמו, המנונא סבא' ס ענין בריה דר"וז. אפילו בקטנותו, שהיה לו בתחלה בבת אחת

שהיו מופלאים במעשיהם , ושאר הינוקי הנזכרים בזוהר, לקהנזכר בפרשת בבכל מה שהיה ', ן וכו"לפי שהיו שלמים בחלקיהם נר, והטעם הוא. וחכמתם

אם גם כשיבוא , ואני חיים הכותב מסופק. להם בתחלה קודם גלגולם זהמה יהיה , אלא להשלים חסרון, לא לתקן פגם חטא, להתגלגל לצורך עצמו

: דינו

, למדרגה השלישית הזאת', ענין החלוקים שיש בין המדרגה הב, תהונבאר עאי אפשר אל הרוח שלהם , של הנצוצות של קין והבל' כי המדרגה הב, והוא

, וכיון שכן. ואחר כך יצא, עד שישתלם תקון נפשם, לצאת מעמקי הקליפות ולכן או ימות. י עצמו"אלא ע, י איש זולתו"נמצא שאין תקון אל הרוח שלו ע

או אפשר שהוא בעצמו . ל"כ בגוף אחד כנז"ורוחו עם נפשו יבא אח, האיש הזה, תצא, אחר תקון תשלום הנפש, בסוד נפשי אויתיך בלילה, ל"י הכונות הנז"ע

אבל הנצוצות . וכן הענין הזה בנשמה. ל"ויבא בו הרוח לבדו להתקן כנזכולים להשיג כי אף שאינם י, והוא, המדרגה השלישית יש להם כח באופן אחר

הנה יש להם תיקון על ידי כונתם בעת נפילת אפים , בבת אחת כל חלקיהםפ שלא השלים תקון "אע, להוציא את הרוח שלהם מעמקי הקליפות, בתפלהויבא הרוח שלו . 'נפשי אשא וכו' בסוד עליית מיין נוקבין בפסוק אליך ה, הנפש

ואם יזכה יותר . ש הגרמורכב בנפ, בחיים חייתו בגוף איזה איש אחר שיולדכי לא שייך תיקון אל , וצריך שתדע. אפשר שימשיכנה בבנו עצמו הנולד לו

קודם תקון , י כונת נפילת אפים"כי יכול לצאת מן הקליפה ע, הרוח לבדועד , אבל הנשמה אינה יוצאה בשום אופן מעמקי הקליפות. תשלום הנפש

, עלי הנפש והרוח האלווימותו האנשים ההם ב, שיושלם תקון הנפש והרוח : כ תצא הנשמה ותבא בגלגול להתקן"ואח

י שיכולים לבא שניהם "כי הנה אעפ, ונחזור לבאר ענין הרוח והנפש כנזכרז "עכ, ויתוקנו שניהם, י כונת נפילת אפים"ע, בשני גופים מחולקים, בעולם

כי , איזה מהם ינצח לחבירו, עומדים בשקול גדול האנשים האלה ובכף מאזנים, השלים תקונו קודם שהאחר תקן את הנפש, אם האיש ההוא שלקח הרוב

יכנסו הרוח והנפש , ולכן בזמן תחית המתים, נמצא שבעל הרוח הוא העיקראיני זוכר , אבל אם בעל הנפש השלים תקונו בתחלה. שניהם בגוף בעל הרוה

ית כי שניהם יכנסו בגוף בעל הנפש בתח, ד ששמעתי"והנלע. מה ששמעתי בו : כי הוא העיקרי, המתים

י נפילת "שיצא ע, אל האיש ההוא שלקח הרוח הזה, עוד יש חלוק שקול גדול, כי אם האיש ההוא יזכה במעשיו, והוא, אפים טרם תשלום תקון הנפש כנזכר

ס פסוק "וז. וישאר האחד כלו רע, יוכל להמשיך כל הטוב של הרוח ההוא אליוגומר ליקח כל הרע , כי מי שהרשיע מעשיו.יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק

ואז כל הטוב לוקחו הצדיק ההוא , יגמור נא רע רשעים, וזה אומרו. אליוכנודע כי האדם , וזהו ותכונן צדיק, כ נגמר ומתכונן לגמרי"ועי, שמזכה מעשיו

וצריך ', טהרה בקליפה ולפעמים מעוטו טוב ורובו רע וכו, מעורב טוב ורע : עד שישאר טוב גמור,לזכך כל הרע שבו

, ואיני זוכר הבנתם היטב, ל"כך שמעתי דברים אלו מפי מורי ז, אמר הכותבשניהם ילכו יחד בגוף . כי אפשר שהרע אשר אל הנפש והרוח, ל באורם"אבל נ

ילכו בגוף , הטוב אשר בנפש והרוח. אשר הרשיע מעשיו, האיש הזה מהםבאמרו , ה"תה יראת דוד המלך עובזה תבין מה הי. ל"האיש המטהר מעשיו כנז

שיאמרו , כי דבר זה מתמיה. רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה, אין ישועתה לו, ה"ולהבין זה נדייק מש. גנות באיש הזה גדול כדוד המלך

אבל יובן עם , ויחזור למלת נפשי הנזכרת בתחלה, ל אין ישועתה לה"והלי "אמנם ע, היתה נפשו גבוהה עד מאד, ה"ך עכי דוד המל, דע, הנזכר והוא זהמאז ירדה אל עמקי הקליפות בסטרא דנוקבא של , ר הקדום"חטאו של אדה

ולכן לא התחיל , שיצא מן הקליפות' היה פעם א, וכאשר נולד דוד, הקליפההעשיה הנקראת נפש ובלבד לסבת היותו מגולגל ממדרגה ' תקונו אלא מבחי

וגם בכמה מאמרים , א"ג ע"ר בסבא משפטים דף קס הנזכ"וז. ל"השלישית כנזאלא בעולם המיתה הנקראת , כי דוד היה מסטרא דנוקבא ולא מדכורא, אחרים : והבן זה, נוקבא

לפי שהיה , והוא. דאעדר אילנא ותקין ליה, ולכן אמרו שם אמאי איקרי עובד, זנמצא שאי אפשר לדוד שיקח א, וכיון שכן. טבוע בעמקי הקליפות דנוקבא

וכיון שדוד חטא . ואז הרוח שלו יבא בחייו בגוף אחר שיולד, רק הנפש לבדה, הנה בעל הרוח שלו יזכה להשלים את רוחו בתחלה, ופגם בנפשו, בבת שבע

אין ישועתה לו , כ נמצא בו בתחית המתים"ועי, טרם שדוד ישלים את הנפשאבל , ש ורוחיקח שניהם נפ, יען כי הגוף האחר בעל הרוח, לדוד שהוא הגוף

ולא , ולזה אמר אין ישועתה לו, רק אל הגוף, אל הנפש עצמה אין לה נזק בזהלסבה שאין בי , וזהו המשך לשון הפסוק רבים אומרים. אמר אין ישועתה לה

: כלשון הזה שאין ישועתה לגופו של דוד בתחית המתים, רק נפש

כי לפעמים , עוד יש פירוש אחר בפסוק הנזכר של יגמור נא רע רשעים הנזכרומעוטה , רק תהיה רובה טוב, יארע שנפש האדס לא תכנס בו שלימה וגמורה

ואז שני , תכנס בגוף איש אחד, ואמנם מעוט הטוב שבה עם רוב הרע שבה. רע חלק יש בו כח להמשיך כל, והאיש אשר רובו טוב, האנשים האלה חברים

יגמור , ועל השני נאמר. וכל חלק הרע נדחה אל האיש שרובו רע, הטוב אליו : 'ל בפירוש הא"ד הנז"ע, ק"ותכונן צדי, ועל הראשון נאמר. נא רע רשעים

ואז אם האחד מהם בא לידו , ששניהם מחצה על מחצה שקולים, גם אפשר, על חבירוכי אז מתגבר, ש אם השני בא לידו איזה מצוה"ומכ, איזה עבירה

על , עד שנשלם זה בטוב וזה ברע, ומתחיל להמשיך אצלו הטוב מעט מעט' מלכים א(ה "וזש. אחאב שקול היה, ל"ל וז"הדרך הנזכר ובזה תבין מאמר חז

הנאמר בענין אחאב , וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו) ו"כהיו כחמורות של כי הכתוב מספר שהקלות של אחאב , והנה הוא מתמיה. המלך

, כי במעשיו לא היה שקול, אבל הענין הוא. ואיך אמרו שהיה שקול, ירבעם. חציה טוב וחציה רע, היה שקול, נפשו' אמנם בבחי. אלא מוטה לכף חובה

הנפש עצמה היתה , ז"הרוח ועובד ע' פ שלפעמים היתה גוברת עליו בחי"ואעוהיה חפץ שישוב , ית לא דחאו לגמר"ולכן השי, חציה טובה וחציה רעה

ל היה רודף תמיד אחריו להשיבו "ולכן אליהו הנביא ז. בתשובה אולי ייטב ): א"כ' מלכים א(עד שאירע ענין חטאו בנבות היזרעאלי , בתשובה

הקדמה ח

כי הנשמות יתגלגלו , דע. למה מתגלגלים, הקדמה קטנה בענין גלגול הנשמותובא , ל איזו עבירה מעבירות שבתורהלפי שעבר ע, הראשונה הוא, לכמה סבות

שבא לצורך , השלישית היא. לתקן איזו מצוה שחסר ממנו, הוא' הב. לתקןכיון שבתחלה , והנה הראשונה היא קרוב לחטא. להדריכם ולתקנם, אחרים

עוד יש סבות . והשלישית ודאי שלא יחטא. הוא רחוק מלחטא' והב. חטאכי לא זכה בראשונה , ליקח את בת זוגו, כי לפעמים יתגלגל, ואלו הם, אחרותוהוצרך , אלא שחטא באיזו עבירה, ופעמים שכבר לקח בת זוגו. לקחתה

ש הסבא דמשפטים על "כמ, ואז אינו בא רק יחידי, ל"להתגלגל לתקן אותה כנזפ שהיא אינה "ולכן אע, ופעמים הוא שיש לו זכיות. 'פסוק אם בגפו יבא וכו

. בסוד ויצאה אשתו עמו, שתו להתגלגל עמומחזירים א, צריכה להתגלגלאמנם נזדמנה לו אשה לפי , שלא זכה בראשונה ליקח בת זוגו, ופעמים הוא

, אין מי שתהיה קרובה אליו כאשה זו, ובכל נשמות הנשים שבעולם, מעשיו, מגלגלים עמו לאשה הזאת, וכאשר חטא ונתגלגל, י שאינה בת זוגו ממש"אעפ : י שאינה בת זוגו ממש"ואעפ, לגלגולי שהיא אינה צריכה"אעפ

הם ונשיהם בת , שנשרו בקליפות, כי יש כמה שרשים של נשמות, עוד דעאבל נקבותיהם אינם , ז מתוך הקליפות"והזכרים יכולים לצאת עתה בעה, זוגם

והם עתה טבועות ומסורות בתוך הקליפות , יכולים לצאת כלל עד ביאת המשיח. או נעמה אמם של שדים, ם היא אגרת בת מחלתא, ושכחתי מה שמה, הנקבה

לא יצאו נשמות הנקבות שלהם עד , והנה כל השרש של חור בנה של מריםכי גם אהרן הכהן לא נשא בת , ה"ד ששמעתי ממורי זלה"ונלע. ביאת המשיח

: כי הוא קרוב לשרש נשמת חור בנה של מרים אחותו כמבואר אצלינו, זוגו

הקדמה ט

, דע. שהיה ששאל דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר, שאלות' תוהיא אחת מס פסוק דור "וז. ולא בנשים הנקבות, גול נוהגת באנשים הזכרים,כי מדת הג

והם האבשים , דור הולך ודור בא, ל"ר. הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת, לעולם עומדת, אבל הארץ שהם הנשים הנקראות ארץ כנודע. המתגלגלים

כי האנשים לפי שמקיימים , והוא, עוד יש טעם אחר. ם חוזרות בגלגולואינכי אין אור של גיהנם שולטת , אינם יכולים ליכנס בגיהנם, מצות עסק התורה

ולא . משום דעסק בתורה, לא מידן נדייניה, ש באלישע בן אבויה"וכמ. בהםונותיהם למרק ע, ולכן מוכרחים הם להתגלגל. כיון דחטא, לעלמא דאתי נסקיה

יכולים ליכנס בגיהנם למרק , אבל הנשים שאינם עוסקות בתורה. תמורת גיהנםהנה הם , פ שאינם מתגלגלות"האמנם אע. עונותיהם ואינם צריכים להתגלגל

כי , גם דע. עם נצוצי נשמות חדשות נקבות כנשים, באות לפעמים בסוד העבוריא תתעבר ותהר אם האשה הה, אפשר שאחר שבאה בסוד העבור באיזו אשה

' תתגלגל עתה בבחי, אפשר שאותה שבאה בה בסוד העבור, ותלד בת נקבה : בבתה הנולדת לה עתה, גלגול גמור

כמו משכב זכור , לסבת איזה עון, כי לפעמים יתגלגל האיש בגוף נקבה, גם דעאינה יכולה לקבל הריון , והנה הנקבה הזאת שהיא גלגול נשמת זכר. וכיוצא בו, מיין נוקבין להעלות ולקבל טפת מיין דוכרין' לפי שאין לה בחי,ולהתעבר

ואין לה , והנה האשה הזאת צריכה זכות גדול לשתוכל להתעבר ולהוליד, זולתי שתתעבר בה איזו נשמת אשה נקבה אחרת בסוד העבור, מציאות אחר

אמנם אי . ולקבל הריון ותלד, תוכל לעלות מיין נוקבין, ובכן בכח שתופה עמהאשה , לפי שהכתוב אומר, האחת היא, אפשר לה ללדת בנים זכרים לשתי סבות

ואינה יכולה ללדת , אבל כאן האשה היא זכר כבעלה, כי חזריע וילדה זכרלפי שכיון שאותה נשמה של הנקבה , היא' הסבה הב. זכרים אלא נקבות

לכן ו, כדי לסייעה שתתעבר ותלד, לא נכנסה רק בסוד העבור לבד, שנכנסה בהאין הנשמה ההיא צריכה עוד להשאר שם בסוד , כיון שהאשה הזאת יולדת

ואז , ואז בעת שיולדת נכנס בה הנשמה ההיא של סוד העבור, העבור ללא צורךולא עבור , גלגול ממש' ואז היא שם בבחי, הולד ההוא יוצא נקבה ולא זכר

ד זכר אי אפשר שתל, ל"ונמצא שכל אשה שנשמתה נשמת זכר כנז. כבתחלההיא היא אותה הנשמה של הנקבה , ואותה הנקבה אשר תלד, אלא נקבה

: שנכנסה בה בתחלה בסוד העיבור לסייעה כנזכר

, אפשר שבעת שנולד הולד ההוא, י זכות גדול ונפלא"ע, ואמנם לפעמיםויכנס , תסתלק משם אותה הנשמה הנקבה שהיתה שם בסוד העבור ותלך לה

כ אי אפשר לאשה הזאת לחזור "כ אח"וא. זכרבולד ההוא נשמת זכר ויהיהזולתי אם תחזור אותה הנשמה הנקבה להתעבר בה , ללדת פעם אחרת

, תצטרך למות עתה זו הבת הנקבה, היה נקבה' ולכן אם הולד הא. כבראשונהותתעבר ותהר ותלד , כבראשונה' ואולי הנשמה תחזור להתעבר בה באשה הנז

. בה המתעברת בה בסוד העבור הנזכרשנשמתה היא מזאת הנק, בת נקבה. וכה משפטה תמיד, והיא היא, ז הולכת בעבור ובגלגול פעמים רבות"ועד

כי אותה הנשמה הנקבה , אז אין הולד הזה צריך למות, אמנם אם ילדה זכרהיא צריכה , שנתעברה בה בסוד העבור בתחלה והלכה לה בעת שילדה כנזכר

וגם לזה . ותלד נקבה, ותהר מן בת, לחזור שנית להתעבר בה בסוד העבור : צריך זכות גדול

אינה צריכה הבת ההיא למות , פ שילדה בתחלה נקבה"אע, גם אפשר לפעמיםבסוד ' ותתעבר באשה הנז, לפי שאפשר שתבא נשמת נקבה אחרת, עתה

ז "ועד. והנשמה ההיא תתגלגל בה בגלגול ממש כנזכר, ותהר ותלד בת, העבור' הנז' אפשר להתחלף בה כל הבחי, שתהר האשה הזאתבכל הריון והריון

לפי שיש לנו , צריך זכות גדול ונס עצום, ואמנם לזאת המציאות האחרון

כי אין שום נשמה נכנסת בגוף האיש או האשה , הקדמה אחת בסוד העבורולכן , אלא אם כן כי יש ביניהם קורבה גדולה זה לזה, בסוד העבור בחיים

הנה כדי , הצריכה לעיבור נשמת הנקבה, ת זכרהאשה הזאת ששרשה נשמוגם שתהיה , שתצטרך להתעבר מפאת עצמה, שתמצא נשמת נקבה בכל תנאיה

ש אם יצטרך הדבר לבא "ומכ, צריך זכות גדול, קרובה אליה או דומה אליהש למצא נשמות רבות של נקבות בתנאיה "ומכ, ל"בעיבור פעם ופעמים כנז

עיבור כל אחד ואחד בזמן אחד צריך זכיות גדולים וגם שיבאו בה בסוד ה', הנז : ונסים רבים

הקדמה י

ועתה נדבר . וגם בענין התלמידים עם הרב שלהם, הבנים שאדם מוליד' בבחיבין אם לוקח , כי בין אם האדם לוקח בת זוגו, דע, הבנים שאדם מוליד' בבחי

י יכול הוא להוליד והוא כ, אין חלוק ביניהם לענין זה, אשה שאינה בת זוגואו להוליד מנשמות שרשים , בנים מן הנצוצות של הנשמות של שרשו עצמו

ואותה החלק נעשה , כי האב הוא נותן חלק מנשמתו אל בניו, עוד דע. אחריםולסבה זו חייב הבן בכבוד , ומסייעו ומדריכו בדרך הטובה, לבוש אל נשמת הבן

ק "רק פחות מת, נשמת הבןואמנם אם אין חלוק בין נשמת האב ל. אביו. הנה אז נשאר חלק נשמת האב עם נשמת הבן אפילו לימות המשיח, מדרגות

. ונפרדים לגמרי, כל דבר חוזר לשרשו, אבל בתחית המתים או לעולם הבאאז מתבטלת , ק"או יותר מת, ק מדרגות"האמנם אם יש הפרש ביניהם שעור ת

ושניהם הם , ועד לא יפרדו,ומתחברים חבור גמור לעולם, הגרועה בגדולה : בשרש אחד

כבר נתבאר , אבל ענין הרב עם התלמיד, האב עם הבן' והנה זה הוא מבחיאלא שהוא חבור , ד האב לבנו"ע, כי הרב נותן רוחא גו תלמידיה, אצלינו לקמןכי לעולם ועד נשאר ההוא רוחא עם התלמיד קיים לעולם לא , יותר נמרץ

. וזהו טעם יתרון כבוד הרב מכבוד האב. וד ביהונתןבסוד ותדבק נפש ד, יפרדואחד לפי שהוא , דבוקים' יש לו ב, והנה אם הרב של התלמיד הוא בנו ממש

אז שניהם , ק מדרגות"ולכן אם יש ביניהם יותר מת. ואחד לפי שהוא בנו. רבולפי שהוא , והבן עם אביו. לפי שהוא רבו, האב עם בנו, מתדבקים זה עם זה

: 'הנז' אלו הבחי' ניהם מתדבקים יחד זה בזה וזה בזה מבוש. אביו

כי בהיות האיש מזדווג עם אשתו , דע, עוד נדבר בענין הבנים הנולדים מן האבומכח האם נמשך בבן , אור מקיף בבן' הנה מכח האב נמשך בחי, להוליד בנים

והנה אפשר שבעת זווגם יתקדשו עצמם שניהם בכונות . אור פנימי' כ בחי"גאלא להנאת עצמם , או יהיה כונת שניהם שלא לשם מצוה. מצוה וקדושה

ואמנם אם שניהם . או להפך, או יהיה כונת האב לטובה והאם לרעה. ולרעה. יהיה הולד ההוא צדיק גמור באור המקיף ובאור פנימי, נתכוונו לדבר מצוה

. פנימייהיה הבן ההוא רשע גמור באור מקיף ובאור, ואם שניהם נתכוונו לרעה

ואור . אז יהיה אור המקיף של הבן צדיק, ואמו לרעה, ואם האב נתכוון לטובהלפי , ויהיה צדיק גמור, ובהמשך הזמן יכוף המקיף את הפנימי. רשע, הפנימי

ואם האב נתכוון לרעה והאם . ומהפכו לזכות, שהמקיף כולל בתוכו את הפנימי יכוף המקיף הרע את הפנימי ובהמשך הזמן, אז המקיף רע והפנימי טוב, לטובה : ויהיה רשע גם הוא, הטוב

תוכל להכיר זה כפי קלותו , כח האב או האם, מי גובר בו, והנה אם תרצה לידעאבל . ואינו יכול להתנועע, לפי כי האור הפנימי מוגבל, של הבן או כבדותוונמצא כי . ומניע את האדם למקום שהוא חפץ, מתנועע, האור המקיף מבחוץ

נמצא , ומהיר במלאכתו, תראה איזה אדם קל כנשר ורץ כצבי בכל מעשיואםיורה , ואם הוא עצל וכבד התנועה. שגבר עליו אור המקיף אשר מכח אביו

כי אם האב , רוצה לומר. והכל כפי מעשיהם, תגבורת אור הפנימי בו מצד האם, הנה הבן הזה יהיה מהיר במלאכת שמים, נתכוון לשם מצוה בעת התשמיש

יהיה הבן הזה מהיר , ואם אביו נתכוון להנאת עצמו. וגדול מאד בתורה, אם אמו נתכוונה לשם מצוה, וכן להפך אם יהיה כבד התנועה. ז"במלאכת העה

יהיה הבן עצל , ואם לא נתכוונה לשם מצוה. ז"יהיה עצל במלאכת העה : במלאכת שמים

ויש ילדים , כלו השקטובזה תבין טעם כי נמצאים לידים קטנים חריפים לא יו : עצלים כבדי התנועה מאד

שמואל (ל "כנודע לרז, ס עשאל אחי יואב שהיה קל ברגליו עד לאין תכלית"וזל "ובודאי אין מדרש חז, שהיה רץ על ראשי השבלים ולא היו נכפפים) 'ב' ב

מתגבורת , והענין מובן עם הנזכר כי כל בחינתו היתה, יוצא מידי פשוטו ממשוהיה מעופפו , וגדל בו אור המקיף לגמרי, ולא היה בו כח האם כלל, כח האב

: באויר

וכמדומה לי שהוא , עוד מצאתי דרוש אחר מחודש על הגלגול, אמר שמואלואמרתי להעתיקו פה אחר הדרושים הנזכרים וכמעט שהוא , קצור מכל האמור : סלת מכל האמור

הקדמה יא

מה שיצטרך , ענין הגלגול בתכלית הקצור, ל"וז, בתכלית הקצור בענין הגלגולעולמות ' נודע הוא כי ד. איך יתנהג לתקן את עצמו, בהכרח כל האדם לדעת

האמנם אין . ן"וזו, א"ואו, א"א, יש בו חמשה פרצופים, וכל עולם מהם, ע"אבין "הם בערך פרטיות אימא וזו, ע"לפי ששלשה עולמות בי, ענין כלם שוה

לא יש שני עולמות דוגמתם , א ואבא דאצילות" אאבל בדוגמת. דאצילותשנכללו ' כי מכל הבחי, גם נודע. לפי שהם בתכלית של ההעלם, ע"למעלה מבי

כ "וא. אלהיכם' בסוד בנים אתם לה, יוצא נשמות בני אדם, ע"עולמות אבי' בד

, כיצד. הנשמות יהיו ממש כדמיון העולמות עצמם בכלל ופרט' כי בחי, נמצאפרצופי ' כנגד ה, גם הם' יתחלקו לחמשה בחי, מעולם האצילותהנשמות שיש

ומן . נקראות חיה, ומן אבא. נקראות יחידה, א"כי הנמשכות מן א, האצילותוכלם . נקראות נפש, ומן נוקביה. נקראות רוח, א"ומן ז. נקראות נשמה, אימא

כי הנמשכות מעולם , והם, כ יש יותר תחתונות"אח. הם חלקי האצילות. כלה נקראת רוח דיצירה, ומן היצירה. כלם נקראים נשמה דבריאה, יאההבר

כי הנה , ודרך פרט הוא זה. והרי זה דרך כלל. נקראת נפש דעשיה, ומן העשיה, כי מכתר דאריך, נחלקות לחמשה בחינות, הנשמות יוצאות מן אריך דאצילות

שבו ומבינה. נקראת חיה דיחידה, ומחכמה שבו. נקראת יחידה שביחידה, וממלכות שבו. ומשש קצוותיו נקראת רוח דיחידה. נקראת נשמה דיחידה

ז "ועד. נקראים בכללותם יחידה' וכל חמשה חלקים הנז. נקראת נפש דיחידהוכן חמשה . וכלם נקראים חיה, שמן אבא דאצילות, החיה' יתחלקו חמשה בחי

, א" דמזוכן חמשה חלקי רוח. כלם נקראים נשמה, חלקי הנשמה דמצד אימאכלם נקראים נפש , וכן חמשה חלקי נפש דמנוקביה. כלם נקראים רוח

: דאצילות

אינו רק , ע אשר כל עולם מהם בכל חמשה חלקיו"ז בשלשה עולמות בי"ועדהנה הנשמות שמן אריך של , כיצד, בערך פרצוף אחד פרטי דאצילות כנזכר

ושמן אימא נקראים , נקראות חיה, ושמן אבא. נקראות יחידה דבריאה, הבריאהנקראות נפש דנשמת , ושמן נוקביה דבריאה. א נקרא רוח"ושמן ז. נשמה

נקראים נשמה , וכל חמשה חלקים אלו שמן חמשה פרצופי הבריאה. הבריאה, רוח, נשמה, חיה, יחידה, וכן הנשמות שבחמשה פרצופי היצירה. של הבריאה

, פרצופי העשיהוכן הנשמות שמחמשה . וכלם נקראים רוח דיצירה. נפשוהרי נתבארו ענין . וכלם נקראים נפש דעשיה. נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה

: הנשמות בכלל ופרט

ח "והנה אדם היה כלול מרמ, ר"כלם נכללו באדה', הנשמות הנז' והנה כל בחי, באופן כי כל חלק מהנזכר, הנשמות שבו' ה גידים גם בבחי"איברים ושס

ג אברים "נחלק לתרי, הנה חלק היחידה דאצילות,כיצד, נתחלק לסדר הנזכראו , או הרוח, או הנשמה, וכן החיה. 'וכל אבר וגיד מהם נקרא שורש א, וגידים

מחמשה ' וכן כל בחי. ג שרשים"מהם נתחלקה לתרי' כל בחי, הנפש דאצילותוכלם נקראים נשמה דבריאה , ג שרשים"נתחלקה לתרי, פרצופי הבריאה

פרצופי ' וכן כל ה. ל"ד הנז"מחמשה פרצופי היצירה ע' וכן כל בחי. ל"כנז, ועוד אפשר שיתחלקו כל חלק מהנזכר חלוק יותר פרטי. ל"ד הנז"העשיה ע : ר ושאר הנבראים"י חטאו של אדה"וזה היה ע

ונתחיל מן נוקבא , וממנו תקיש לכל השאר, נבאר חלק אחד מהם, ולהבין העניןג "ואלו נקראים תרי, ג איברים וגידים"ריכוללת ת, הנה נוקבא דעשיה. דעשיה

אינו פחות , וכל שרש מאלו, ל שפחות מזה אי אפשר להיות"ר, שרשים גדוליםג נצוצות "ונקראים תרי, שכל נצוץ נקרא נשמה אחת שלימה, ג נצוצות"מתרי

ג "כי תרי, והוא, יתחלקו התחלקות יותר פרטיי, י הפגם"והנה ע. גדוליםאבל פחות מזה , רבוא שרשים קטנים ולא יותר' עד סיתחלקו, שרשים גדולים

יתחלקו לחשבון שוה בשרש , וגם אינו מוכרח שכל שרש גדול, אפשר להיותויש , ויש שרש גדול שיתחלק לאלף שרשים קטנים. כי הכל לפי הפגם, חבירו

אי אפשר , ג שרשים גדולים ביחד"האמנם בבחינת כל התרי. למאה וכיוצא בזהג שבכל שרש "ז בנצוצות התרי"ועד. רבוא שרשים קטנים' ר מסשיתחלקו ליות

האמנם . כי כל נצוץ מהם יתחלק לכמה נצוצות, ג שרשים גדולים"מתרי, ושרשהאמנם . וכיוצא בזה, ויש למאה, יש נצוץ גדול שיתחלק לאלף נצוצות קטנים

רבוא ' אין מתחלקים ליותר מס, ג הנצוצות הגדולים בכללותם יחד"כל תרי : צות קטניםנצו

, ג שרשים גדולים דנוקבא דעשיה"כי כמו שכל כללות תרי, עוד צריך שתדעכי תחלה יש , והיא בדרך זה, אב לכל, כי תחלה יש נשמה אמת, הם נפרטים

, אבות' כ נכללות כלם בג"ואח, ר כולל כלם"נשמה אחת אב לכלם והוא אדהואחר כך , טיםכ נכללות כלם לשנים עשר שב"ואח. ויעקב, יצחק, אברהם

כך . רבוא נצוצות גדולים' נחלקים עד ס, נפש' כ אלו הע"ואח. נפש' נחלקים לעעד , ד הנזכר"ויתחלק ע, ג"נעשה פרצוף כולל תרי, ג גדולים"כל שרש מהתרי

ג שרשים גדולים "הנה אדם היה כולל כל תרי, כיצד. רבוא נצוצות קטנים' סהוא שרש , ר" השמאלי דאדהוהנה אבר כתף, שבפרצוף שלם דנוקבא דעשיה

' ואלו ע. שרשים קטנים ולא יותר' אחד גדול והוא פרצוף שלם מתחלק לעשרשים ' וכל אלו הע, ג איברים וגידים שבזה הפרצוף"שרשים כוללים כל תרי

ואמנם קין הוא כולל כל שרש הגדול . רבוא נצוצות קטנים' קטנים נחלקים לס. ר"והוא כדמיון אדה, בוא נצוצות קטניםר' מס, שרשים קטנים' הכולל הע, הזה

' כ ע"ואח, ב שבטים"כ י"ואח, ויש בשרש הגדול הזה שלשה אבות כוללים כלו : רבוא קטנים' כ נחלקים לס"ואת, נפש

' שכלם יחד יתחלקו לס, הנה נתבאר. שרשים הקטנים' ועתה נבאר פרט העאינו מוכרח שיהיה תשבון נצוצותיו , אבל כל שרש מהם, קטניםרבוא נצוצים

ג נצוצות "בחברו אך הצד השוה שבהם הם כי כל שרש מהם יתחלק לתריומהם מתפשטים סביבותיהם , ח אשר בשרש ההוא"והם הת, פנימיים ועיקריים

, ובאלו אין מספר קבוע כנזכר וזה באורו, ועמי הארץ, והם בעלי בתים, ענפיםשכלם , ש קין"הנקרא ע, שרשים קטנים שבאבר כתף השמאלי' ד מן העהנה אח

הוא אבר העקב ', מאלו הע' הנה שרש א, ר"הם שרש אחד גדול אשר באדהיש בו , ובזה השרש הקטן. שברגל השמאלי של הפרצוף הכולל כל שרש קין

וסביבותיהם מתפשטים כל שאר נצוצות נשמות , ח"שכלם ת, ג נצוצות"תריכי , ולאלו אין מספר קבוע כנזכר, ועמי הארץ, וסוחרים, בעלי מצוה, בני אדם

לא , רק שכל נצוצות שבעים השרשים הקטנים שבשרש אחד הגדול, אין הכרח : רבוא נצוצות קטנים' יהיו יותר מס

ואין הגידים , ועצמות, וגידים קטנים, מבשר, כי כל אבר כלול, גם דעג נצוצות שבזה " ונמצא כי התרי,ה גידים הגדולים"שבאיברים מכלל השס

, וגידים, בשר, שהם', חלקים הנז' הם נחלקים בג, ח"שהם נצוצות הת, העקבנחלקים בשלשה , ל"כנז', ז שאר נצוצות של בעלי מעשה וכו"וכן עד. ועצמות

, ולמעלה ממנה הגידים, בראשונה הבשר, וסדר מעלתם הוא', חלקים הנז

והרי . ולא הם בעצמם, המוח שבתוכם' לבחי, ולמעלה משניהם הן העצמותומזה תקיש לכל , כי כלו היה נכלל באדם, נתבאר ענין פרצוף נוקבא דעשיה

: שאר הפרטים עד אריך דאצילות

ל על פסוק "ש ז"וכמ. ענין אהיזת נשמת האדם בכל העולמות כלם, ועתה נבאר, הנה מי שהיה נצוץ נשמות מין אחד) ח"איוב ל. (איפה היית ביסדי ארץ

שרשים ' מן הע' שהוא שרש קטן א, מהנצוצות הפרטיות שבאבר העקב שמאלי' מבחי, ר"שהוא אבר כתף השמאלי של פרצוף אדה, קטנים שבשרש הגדול

, א דעשיה"בפרצוף ז, הנה גם יהיה נאחז במקום ההוא עצמו, נוקבא דעשיהשהוא , שהוא בעקב של רגל שמאלי, עד רום המעלות, ובפרצוף אימא דעשיה

שהוא אבר , שבשרש אחד גדול, שרשים קטנים' מן הע, השרש הקטן האחדוהאדם . וכל אלו החלקים נקראים נשמה אחת. א דאצילות"כתף השמאלי של א

כי תחילה לוקח חלקו , עולה ולוקח חלקיו כלם מסופם לראשם כנזכר, הזהוכן עולה ונוטל עד , ונקרא נפש שבנפש' שהוא העקב הנז, שבנוקבא דעשיה

ואז נשלם בכל חלקי נפשו שמעולם , ל"העקב הנז' בבחי, לקו שבאריך דעשיהחא "עד שעולה לקחת חלקו שבא', ז ברוחו שמן היצירה וכו"ועד, העשיה

ונגמר , ונשלם בו היחידה שלו מעולם האצילות, העקב הנזכר' בבחי, דאצילותטי והנה זהו תכלית פרט אחיזת חלק נשמתו בפר. תשלום נשמתו בכל תלקים

: פרטות

כי הגם שנתבאר שנצוץ נפש , והוא, יש עוד ענין אחר, ואמנם דרך כללותהנה גם , נקראת נשמת האדם לבדו פרטיית ועיקריית, היא לבדה, האדם עצמו

שהוא עקב של כללות , כל נצוצות הנשמות פרטיות שנתחלקו בזה העקב הנזכר, ר"מאלי של אדהשהוא אבר הכתף הש, כל הפרצוף שבשרש הגדול הנקרא קין

ג נשמות גדולות יש "כנזכר שתרי, כלם יחד נקראים נשמה אחת שלימה גדולהג נשמות "כי הנה כל העקב הנזכר הוא אחד מן תרי, בכל שרש מהגדולים

ולקמן נבאר , שיש בשרש אבר הכתף שמאלי שנקרא שרש גדול, גדולות : תועלת הענין הזה

, דע. אחיזתם נבאר עתה משפטיהםומקום , הנשמות' ואחר שנתבאר היטב בחיא "ויזכה עד שיקח יחידה דא, עד שיתקן בחייו, כי אין האדם נקרא שלם

הנה זה , דעשיה', ואמנם מי שלא זכה כי אם ליקח כל אחד בחי. ל"דאצילות כנזז בכל שאר "ועד, מכללות כל עולם העשיה, האיש זכה ליקח נפש שלימה

, תלוי בדברים רבים, והנה תקון האדם.עד שיהיה שלם לגמרי כנזכר, החלקיםוכפי מה שירבה . כמו שיתבאר', ובעסק התורה וכו, כמו בעשיית כל מצות עשה

, ו יחטא"וכאשר ח. לזכות לקחת כל חלקי נשמות, כך יושלם תקונו, בהםגם אם עשה , כך יהיה הפגם שיפגום בחלקי נשמתו, ת"ה מל"ויעבור על שס

: ע הרבה"מ

הכל הוא במקום אחיזת נשמתו , קון או הפכו שהוא הפגםכי ענין הת, ודעכי עיקר התקון או הפגם , ל"ד הנז"וגם זה הוא ע. ולא בשאר מקומות, בלבדהאמנם גם בכל הנצוצות . שהוא נצוץ הפרטי, במקום אחיזת נשמתו, ההוא

, הנה מי שהיה מן העקב שמאלי, כיצד. הוא מתקן או פוגם, שהם קרוביוהנה גורם תקון בכל , אם יתקן. ף השמאלי הנקרא שרש קיןשבפרצוף אבר כת

פ שהם כבר תקנו כל "אע, גורם פגם בכלם, ואם יפגום. נצוצות העקב הנזכראינם נקראים , והנוגע לנצוצותם הפרטיות דכל אחת מהם, צרכם לגמרי

עד אשר לא ישאר שום נצוץ קטן או גדול מכל , שלימים ומתוקנים לגמרינקרא נצוץ נשמה , כי הם כל העקב הזה, אם שלם לגמריכי , נצוצי העקב

ה "אפילו אם יהיה שמואל הנביא ע, ולכן כל הנצוצות ההם, ל"גדולה אחת כנז, עד שיושלמו כל הנצוצות של זה העקב להתקן, לא נקרא שלם, אחד מהם

. ז לתקנו"ולכן כלם באים לסייע את הנצוץ הפגום בעה. אפילו הגרוע שבכלםאין להם לא תקון ולא פגם , צוצות כל אבר הכתף השמאלייהאמנם שאר נ

: מחמת נצוצות זה העקב כלל

הנקרא שרש , כי כל שרש ושרש מהשרשים הקטנים שבכל אבר, הכלל העולה, הנה כל השרש הקטן ההוא, ר"ג שרשים גדולים שבפרצוף אדה"גדול מתרי

לא פגם אחד ואמנם . וכלם מסייעים זה לזה כנזכר, נקרא נשמה אחת גדולהאבל יש הטא שפוגם בנפשו , ל"פוגם בכל החלקים אשר בכל העולמות כנז

ובהיות נצוץ . כנודע' ויש פוגם בחלק רוחו אשר ביצירה וכו, אשר מצד העשיהיש בהם פגם , שבעשיה' גם כל נצוצי העקב הנז, פרטיי שלו פוגם בעשיה

, או השכר אינואבל פשוט שעיקר העונש. וכן בשאר העולמות, כמוהו כנזכרמתמעט בכל , אלא שהשפע הנמשך בעקב ההוא, אלא אל הנצוץ הפרטיי הזה

: מחמת פגם זה הנצוץ הפרטיי, נצוצותיו

תקון הנפש אשר מעולם ' ונתחיל בבחי. ועתה נבאר התקון והפגם בפרטותוהיא הנכנסת באדם בעת לידתו תחלת , כי היא היותר תחתונה מן הכל, העשיה

כי תחלה , עד ישתלם תקון התחתון, כי אין חלק עליון נכנס, ידעתכי כבר . הכלכ יתחיל להכנס בו "ואח, צריך שיושלם תקון כניסת כל מלקי הנפש דעשיה

. עד תשלום הכל', וכשיושלם יכנס הנשמה דבריאה וכו, חלקי הרוח שביצירה. ח שער הגלגול"יתבאר בשער זה ש, ואמנם התנאים והחלוקים שיש בענין זה

י קיום מצות עשה שהם "הוא ע, כי כל תקון האדם שיזכה לנפש דעשיה, עד. ת"ה מל"או בעבורו על אחת משס, או בחסרון קיומם, וכל הפגם ההוא. ח"רמ

: כמו שיתבאר, כי עסק התירה הוא לקנות הרוח שביצירה

עדיין נפשו , ואם חסר אחת מהם. ג מצות"כי האדם צריך שיקיים כל התרי, ודעע נחלקים לחמשה "ח מ"ואמנם הרמ. כפי שעור המצות שחסרו ממנו, חסירה

הם המצות אשר האדם נמנע מלקיימם כגון מצות שהם תלויות ', א, חלוקותואלו אין האדם חוזר בגלגול . כמו הקרבנות וכיוצא בהם, ה היה קיים"בזמן שבות הם המצ', הב. ה יקיימם"אמנם כשיבנה ב, כי מה תועלת יש בגלגול, לקיימם

, ואלו אם לא קיימם, כמו ציצית ותפילין וכיוצא בזה, שיכול האדם לקיימםבאופן כי . עד שישלים את כלם, צריך בהכרח שיחזור להתגלגל פעמים רבות

כשקיים המצות , די לו בגלגולו זה, מי שכבר נתגלגל וקיים קצת מצותאפשר , כי כשיתגלגל על כך, ודע. שלא קיימם מעולם כלל, החסירות ממנו

: שיחטא ויבואו על ידו עבירות רבות

כגון תרומות , אלא אם כן באה לידו, הם המצות שאין חובה עליו לקיימם', גכ מוכרח הוא "אלו ג, שאינו מחוייב לרדוף אחריהם, ומעשרות ושלומ הקן

מובטח הוא , אמנם כיון שלא הוצרך להתגלגל אלא לסבה זו, שיתגלגל לקיימםאם לא , הם מצות שאין יכולת בידו לקיימם', הד. 'ל הבשלא ימטא בזה הגלגו

שאינו מחוייב , או גט, וחליצה, ויבום, כמו פדיון הבן, כאשר האלהים אנה לידוומזבח ', לפי שקשים גרושין וכו, כ לא תמצא חן בעיניו כנודע"אא, לגרשה

וזר כי אם לא נזדמנו לו אינו ח, וכיוצא באלו יש בהם חלוק, מוריד עליו דמעותותכף , עד אשר יקיים אותם, אבל יבא בסוד העבור לפי שעה בלבד, להתגלגל

אז מוכרח הוא , אבל אם באו לידו ולא קיימם, מסתלק מן העולם והולך לול אם מובטח לו שלא יחטא בענין החלוק "אבל לא קבלתי ממורי ז, להתגלגל

: השלישי אם לאו

, שאינו מחוייב לרדוף אחריהםובפרט באותם , גם נסתפקתי בענין שאר המצותאלא שלא היה בידו יכולת , אם רצה לקיימם, כמו מעקה ושלוח הקן וכיוצא

אם נאמר שזה , כגון שהיה עני ולא יכול לקנות בית לעשות מעקה, לקיימם, ובמקום אחר כתבנו. או אם יצטרך גלגול גמור, ויספיק לו העיבור, נקרא אנוס

ק לו סוד העבור איך אפשר לומר שיתגלגל ויספי, שנראה שנפטר מן הגלגול. ויתן לו יכולת לקיימה, אלא שהשם יתברך יזמין לו בודאי המצוה ההיא

והיא מהמצות שמחוייב , והיא לפרות ולרבות, החמישית היא מצוה פרטיית, וזו היא חמורה מכל המצות, וגם יש יכולת בידו לקיימה, האדם לרדוף לקיימה

אלא ששאר , נים ולא קיים אותה לא די במה שיתגלגלכי מי שמת בלא ב, והואהנה כל גוף וגוף מהם יקום , ל"המתגלגלים על ידו על חסרון איזה מצוה כנז

ויכנס בו נצוצות נשמתו כפי שיעור המצות שקיים בהיותו , ויחיה בזמן התחיהיכנסו בגוף השני , אבל זה שמת בלא בנים כל חלקי נצוצות נשמתו. באותו גוף

אבל הגוף הראשון שלא . ואז קיים מצות פריה ורביה, לגל בו בסוד היבוםשנתגאין נכנס בה רק ההוא רוחא קדמאה דיהיב באנתתיה כשנשאה בביאה , קיימה

והיא שקולה כנגד , והיא לעסוק בתורה, מצוה פרטיית, הששית היא. כנודע' א, פשט, ס"שסימנם פרד, פירושים' ויש בה ד. ת כנגד כלם"כי ת, כל המצות

, עד מקום שיד שכלו מגעת, וצריך לטרוח ולעסוק בכלם. סוד, דרש, רמז : יתגלגל על זה, ואם חסר אחת מארבעתם כפי השגתו, ויבקש לו רב שילמדהו

, וכן בדיבור, במעשה, ג מצות"כי האדם צריך לקיים כל תרי, גם צריך שתדעוכן . 'לה וכוכאלו הקריב עו, ל כל העוסק בפרשת עולה"ד מה שאמרו רז"ע

ג "עד שיקיים כל התרי, יתגלגל, אלו' אם לא קיים כלם בשלשה בחי, במחשבה : אלו' מצות בשלשה בחי

, ר"ג איברים וגידים של אדה"ג מצות מתחלקות בתרי"כי התרי, עוד דע, ובכל אבר ואבר מהם יש מצות פרטיות, ג שרשים גדולים"שנקראים תרי

וכל מי . ת"ו מל"ע וט"יש אחד עשרה מ, כנזכר כי בכל אבר הכתף השמאליולא . ג"מחוייב להשלים אלו המצות יותר מכל שאר התרי, שהוא מן הכתף הזה

ג מצות "כי כיון שכל אדם מחוייב להשלים כל התרי, נתברר לי היטב ענין זה

מה הוא החיוב המשונה שיש בין אלו המצות הפרטיות שבכל אבר אל , ל"כנז : ג כלם"שאר התרי

כי אינו דומה מי ששאר הנצוצות שהם מן משרש נפשו , ל"עתי ממורי זגם שמלמי שהנצוצות הקודמות אליו לא קיימו גם , אשר קדמו אליו קיימו כל המצות. ולא ידעתי מה הוא החלוק שיש בין זה לזה, הם אלו המצות שלא קיים גם הוא

: ע"והרי נתבאר ענין קיום המ

ויש . ת שתשובה ויום הכיפורים מכפרים"ת לכי יש מצו, דע, ת"ונבאר ענין מלכמו כריתות ומיתות , אבל יש עבירות חמורות. שצריך גם כן יסורין לכפרם

כי אם היא עבירה , ויש באלו חלוק. שאינם מתכפרים עד שימותו, ד וכיוצא"בל ואלו שאין "ש ז"כמ, שאינם מאותם שגופם כלה ואשם קם בתחית המתים

לתקן , הנה הנפש הזאת תתגלגל. ' והאפיקורסים וכוהמינים, ב"להם חלק לעההנה הגוף , זו' ואם אינה מבחי. וגופו הראשון כלה ונאבד כנזכר, מה שחטא

בהצטרפות , אמנם הנפש ההיא מתגלגלת בגוף הזה השני, הראשון אינו נאבדושם נתקן זה , שהוא בעל הגוף ההוא, איזה נצוץ אחד משרשו שנכנס שם

: ולא בעל הבית, א אורחהמגולגל עמו הנקר

אבל הוא עצמו , כי האדם המחטיא לחבירו באיזו עבירה שצריך גלגול, גם דעואף זה שהחטיאו יסתלק , עד יתקן החטא, יבא בעיבור עם המתגלגל, לא חטא

רק כל , כי לא די לאדם עצמו פרטיות אחרות אחיזת נפשו למעלה, ודע. משםפ שיש מצות "שאע, למה שכתבתי פהוזה מסייע', חלקי העשיה והיצירה וכו

הדברים ' ד פי"אמנם נלע. ג מצות"צריך שישלים כל התרי, פרטיות בכל אברלא יספיק לו , כי אם נפש האדם דרך משל מנוקבא דעשיה, והוא, באופן אחר

שהיא מנוקבא , הרוח שלו' כ יכנס בו בחי"ועי, ההיא לבדה' כאשר יתקן בחיכגון . שהם מחלקו של עשיה, כל חלקי הנפשאלא צריך שיתקן גם . דיצירה

כי כל אלו הם , וממלכות דאימא ואבא ואריך דעשיה, א דעשיה"נפש ממלכות זוכולם נקראים נפש דעשיה , י שיש בעשיה"שהם נרנח, חלקי נפשו בשלמות

כ אלא שצריך "דאל. ואז יתחיל לשבות נפש שברוח דיצירה שבחלקו. שלימהוגם זה . כ אין בעולם רק נפש אחת לבדה" א,שישלים כל העשיה בכללותה

: מוכיח כי אין צורך לאדם לתקן רק שרש הקטן אשר ממנו חוצב

כי תקון , י שכבר נתבאר עניינם למעלה"אעפ, ועתה נבאר ענין הרוח והנשמהפ משנה "י עסק התורה כהלכתה לשמה בתורה שבע"הרוח דיצירה הוא ע

וי בידיעת סודות ורזי התורה הפנימיים תל, ותקון הנשמה דבריאה. 'ותלמוד וכוכי העושה מצות עשה בלי כונה מתקן , ובמקום אחר כתבנו. בחכמת הזוהר

. מתקן היצירה שהיא הרוח, והעוסק בתורה בלי כונה. עולם העשיה שהיא נפשובמקום . מתקן בריאה שהיא נשמה, והעושה מצוה או העוסק בתורה בכונה

ובאהיה אשר , ו"ובאהיה יה, ג"ה דס"ות בהויכי המחשבה והתדבק, אחר כתבתיהוא תועלת , ועסק התורה בדיבור. הם תועלת הנשמה הבאה מן בריאה, אהיה

, ובפרט התלוים בהליכת הרגלים, וקיום מצות מעשיות. הרוח שמן היצירה : תועלת הנפש שמן העשיה, ולוית אורחים ומתים, כגון בקור חולים

הנה הנפש , באמת בענין הגלגול הוא זהד "זהו הנלע, אמר הכותב חייםהאחד הוא הנקרא , י שני תנאים"הוא ע, לשתהיה שלימה לעלות אל מקומה

אם , והשני הוא תקון פגם הנפש. ע"ח מ"והוא קיום כל רמ, תקון שלמות הנפשעד , ונודע כי אין הרוח נכנס בגוף. ת"ה מצות ל"עשתה שום עבירה משס

שהיא נצוץ אחד , והנה אם הנפש ההיא. 'שתשתלם הנפש בשני חלקים הנז, כי בפחות מזה איננו נקראת נפש גמורה, שאי איפשר לו להתחלק יותר, פרטיי

מוכנת לקבל את , כבר נקראת נפש שלימה', אם השלימה בשני התנאים הנז : כי אם ברוח, אין הפגם ההוא פוגם בנפש, ואחר כך אם יחטא האדם. הרוח

אם עשתה עבירה מאותם , ע"ח מ"כל הרמפ שהשלימה "אע, השני הוא, תתגלגל הנפש הזאת בגוף שני היא לבדה, המונעות תחית המתים מאותו הגוף

כ בעת התחיה תכנס "כי המצות כבר עשאתה ואח. 'ושם תתקן פגם העבירה הנזאם לא , ש שיהיה כן"ומכ. והגוף הראשון ימהה מן העולם, בזה הגוף השני : בגוף הראשוןח מצות עשה "השלימה כל רמ

ולא נפגמה בשום , ע בגוף הראשון"ח מ"והשלישי הוא אם לא השלימה כל רמשאינה מאותם העבירות שגופו כלה , או גם אם נפגמה באיזו עבירה, עבירה

כ "ואח, כי אז תתגלגל היא לבדה כולה בגוף שני גלגול ממש, בתחית המתיםין שום חלק מהם נקרא תתחלק הנפש ההיא לחלקים עם היות כי א, בעת התחיה

יחזרו ', ע הנכונים להם בגוף הא"ואותם החלקים שעשו המ. ל"נפש גמורה כנזפ כן הוצרכו להתגלגל "ואע. כי בו נתקיימו המצות ההם, שם בעת התחיה

וצריכים להמצא גם הם , כי אינם נפש אחת גמורה, החלקים ההם בגוף השניברה איזה עבירה בגוף ואם ע. בקיום שאר המצות החסרות, בגוף השני

והחלקים , וסובלת יסורין וצער מיתה עמו, יתקנוהו עתה בגוף השני, הראשון. כי בו נעשו, יקומו בגוף השני בזמן התחיה, שעשו המצות שחסרו בגוף השני

. אין עונשה נוגע כלל לחלקים הראשונים, ואם איזו עבירה נפגמה בגוף השניוגם לא נפגם בשום , ח מצות עשה"ואם זה הגוף השני השלים תשלום רמ

עם , וכן אחר התחיה יכנס כל הרוח, אז יכניס בו גם כל הרוח בחייו, עבירה : קצת חלקי הנפש בגוף השני

ונפגמה באיזו , ע בגוף הראשון"ח מ"אם השלימה הנפש כל רמ, הרביעי הואוזה נקרא , כי אז תתגלגל בגוף השני עם נפש אחרת חדשה, עבירה קלה כנזכר

ולא על עונש , ואם תקבל צער יסורין ומיתה על עונש עבירה שלה. לגול כפולגובעת , יש לה שכר', אך במצות הנעשות בגוף הב. 'עבירות הנעשות בגוף הב

כי היא העיקרית , יקח הנפש החדשה' והגוף הב', התחיה היא תחזור לגוף הא, ונה ממשאם לא תהיה משרשי הנפש הראש, כי זאת הנפש החדשה, ודע. שלו

נצוצות נפשות אלו שתיהם משרש אחד ' אלא אם כן יהיו ב, לא תתגלגל עמה : ממש

כיון שאינה , נקרא עבור בצד מה, כי זה הגלגול של הנפש הראשונה, גם דעוגם כי סופה לשוב בתחיה בגוף ', נוטלת עונש על העבירות של הגוף הב

קצת חלקי הנפש שכבר והיא בהתגלגל', וזה הענין עצמו בחלוקה הג. הראשון

יקרא עבור , גלגולי החלקים שנתקנו' כי בחי', נתקנו עם שאר חלקיה בגוף הב : בצד מה' לסבה הנז

רק כל זמן שצריכה ', איננה גלגול גמור לנפש הא', כי בזו החלוקה הד, ד"ונלעכי אז סובלת הצער והיסורין , עד תשלום הפגם של הגוף הראשון, לשבת שם

ואם לא הושלם עונשה , ותלך למעלה, תצא בחייו, וכשהשלימה.'של הגוף הבולכן ענין זה נקרא , תשב שם עד תסבול צער מיתת הגוף השני, רק עם המיתה

כי החלקים הראשונים , וכן הענין בחלוקה השלישית. עיבור הדומה לגלגוליצאו להם , וכשיושלמו, עד יקיימו מצות החסרות, ישבות בסוד גלגול גמור

: תשב שם עד שימות, ואם לא הושלמו. ו בחייםבעוד

כי כאשר אלו המצות ', וממקום אחר נראה חלוק אחר בשתי החלוקות הנזוהם , עדיין לא קיימום שום נצוץ מן הנצוצות שקדמו אליו, החסרות מזו להנפש

י "ואם נתקיימו ע, צריך שיבא בגלגול גמור עד יום המיתה, משרש נפשו, ובמקום אחר נתבאר. שנקרא עיבור' די לו הגלגול הנז,הנצוצות שקדמו אליו

: כי גם לצורך קיום מצוה יספיק עיבור

מהעמרים אשר עמר אבא , כל זה לקטתי מליקוטי בתר לקוטי, אמר שמואל( ): והוא סלת מנופה מכל דרושי גלגולי הנשמות באר היטב, ל"מארי ז

הקדמה יב

: בענין נשמות החדשות והישנות

, ר"כי כל הנשמות כלם היו בתחלה כלולות באדה, כבר נתבאר למעלהשהוא שירדו , ענין זה' ובארנו פי. ונתמעטה קומתו, וכשחטא נשרו איבריו

שהוא סוד מאה , ולא נשתיירו בו אלא קצתם, הנשמות אל עמקי הקליפותר היו כלולות קצת "והנה באדה. ל על פסוק ותשת עלי כפכה"במארז. אמות

ולמטה . ואלו נקראות נשמות חדשות אמיתיות, חדשות שלא באו לעולםנשמות, ולא נשרו ממנו, והם הנשמות שנשתיירו כלולות בו, מהם היה מדרגה אחרת

והנה כאשר אלו . ל"אבל לא בערך הראשונות הנז, כ חדשות"ואלו נקראים ג, ר ונפרדו ממנו"אחר שמת אדה, יבאו בגוף בגלגול', הנשמות שממדרגה ב

זווג ' היתה בבחי' לפי שיצירת האדם הא, והטעם הוא. עדיין אז יקראו חדשותזווג עליון דפנים ' עליון אחור באחור ולכן עד שתחזור לבא עם ההיא בבחי

ואם גם אחר מיתת , ונקראת חדשה, שבאה לעולם' אז תקרא פעם א, בפניםזווג אלא בבחינת , לא זכתה הנשמה ההיא לבא פעם אחרת בעולם, ר"אדה

י זווג "פ שלא באה ע"אע, שבאה לעולם' ז תקרא עתה פעם א"עכ, אחור באחור : לפי שכבר באה עתה אחר מיתת אדם הראשון, פנים בפנים

והיא מהנשמות שנשתיירו , יש עוד מדרגה שלישית תחתיה, ואחר מדרגה זוומדרגה זו שוה אל , שמהם הוריש אדם לקין והבל בניו כשנולדו, ר"באדה

כיון שלא באו ', פעם א' אינם שם בבחי, כי גם בהיותם בקין והבל', ה הבהמדרגלכן אין היותם כללות , אלא בחייו הנחילם להם, בקין והבל אחר מיתת אדם

. אלא הרי הם כאלו עדיין היו כלולות באדם', בקין והבל נחשבת אפילו לפעם א' ו שיבאו מבחיאפיל, אם יחזרו נשמות אלו לבא בעולם, וכאשר מתו קין והבל

ומשם ואילך . ותקרא חדשה, שבאה בעולם' זווג אחור באחור תקרא אז פעם אפ שדינה שוה אל "אך אע. אז נקראת מגולגלת, אם תמות ותתזור לבא בעולם

הם גרועות אלו הנשמות שנכללו בקין והבל , אחרות' ז בבחי"עכ' המדרגה הב : חדשות כמותםכ"ואינם נקראים כ, מהנשמות שנשתיירו באדם עצמו

והם הנשמות שנשרו מאדם עצמו אל , ואחריה מדרגה רביעית גרועה מכולםאחר , שבאו לעולם' ואפילו בפעם א. כי אלו ישנות נקראים, עמקי הקליפות

גרועה ' ואחריה מדרגה ה. נקראים נשמות ישנות מגולגלות, שנפלו בקליפותל "ם כל המדרגות הנזואמנ. מכלם והם נשמות הבאות בגוף הגרים המגיירים

שהם הנקראים חדשות , חוץ מן המדרגה הראשונה, ירדו אל הקליפות. וזהו הצד השוה שבהם. אבל שאר המדרגות כולם ירדו אל הקליפות. אמיתיות

כי אותם , והוא, ואינם שוים במדרגת נפילתם, אלא שעדיין יש בהם חלוקשנפגמו , אחדאין בהם רק פגם, שנשתיירו באדם הנקראים מדרגה שניה

יש בהם ', והם המדרגה הג, ואותם שהנחיל לקין והבל בניו. בחטאו של אדםכנזכר , כי גם חטאו, ופגם עצמם של קין והבל, פגם חטאו של אדם, שני פגמים

: ט"בספר התקונין תקון ס

הם צריכות , ז"כי כאשר הגיע זמן צאת הנשמה מתוך הקליפות לבא בעה, ודעכדי להטהר להנקות שם , עי של המלכות נקבה העליונהבתחלה לבא בעבור במ

: אשר נתעכבו בה בהיותה בתוכם, מחלאת טומאת זוהמת הקליפות

כך יהיה לה כח וזכות , כי כפי גדר הנשמה, ואמנם זמן שהייתם שם אינו שוה : עד שתזדכך לגמרי ותתחדש, להתעכב שם בבטן המלאה

שהם הנשמות , ה הראשונההנה המדרג', ונבאר סדר החמשה מדרגות הנזב "יכולות להשתהות בסוד עבור בבטן המלכות י, הנקראים חדשות אמיתיות

ב "ולכן דוגמת זה מצינו עבור באשה י, ז"כ יורדות בגוף בעה"ואח, חדשים. ואכשר רבה תוספאה, כנזכר בגמרא מעשה דאשתהי תריסר ירחי, חדש

אין , ם חדשות ולא לגמריונקראי, והם הנשמות שנשתיירו באדם', והמדרגה הב. כ באות לעולם"ואח, חדשים בלבד' בהם כח להשתהות במעי המלכות רק ט

אלא שאינם , אשר גם הם חדשות בצד מה, והם נשמות קין והבל', והמדרגה הגהנה אלו אין בהם , מיני פגם' לפי שיש בהם ב, לא כראשונות ולא כשניות

והיא ', והמדרגה הד. ם בלבדיכולת להשתהות במעי המלכות רק שבעה חדשיוירדו , פ שיצאו משם"אע, וירדו אל הקליפות, ר"שאר הנשמות שנשרו מן אדה

, הרי הם כשאר מדרגות הראשונות הבאות בפעם שניה', ז בפעם א"ובאו לעהולכן בין אלו שממדרגה הרביעית , וכלם נקרא נשמות ישנות מגולגלות כנזכר

מדרגות הראשונות בבואם בפעם שנית ובין אותם שמ, בבואם בפעם ראשונהיום כנגד יצירת ' כל אלו הם אינם מתעכבות בבטן המלכות רק מ, ומשם ואילך

אינם , והם נשמות הגרים', והמדרגה הה. כ תיכף יורדות בעולם"ואח, הולדכ "ואח, כדי קליטת זרע, יכולות להתעכב בבטן המלכות רק שלשה ימים בלבד

כך , יתרון זמן עכובם בסוד העבור תוך המלכותכי כפי , ודע. ז"באות בעה : יתרון גודל הארתם וזכוכם מחלאת הקליפות

הקדמה יג

כי כל אלו , גם דע הקדמה אחרת והיא, ל"וז, וגם היא נקשרת עם האמור, הנשמות כאשר יוצאות מתוך הקליפות לעלות אל הקדושה בסוד העבור כנזכר

כי אז הם יוצאות ועולות אל , של ישראלאינם יוצאות אלא על ידי תפלותיהם י איזה יחוד שמייחד האיש הצדיק "כ יוצאות ע"או ג, ן כנודע"הקדושה בסוד מ

או . מציאות היחודים ועניינם, כמבואר אצלינו בשער רוח הקדש, ז"בעהי איזו פגם "כי יש נשמות שע, ודע. ז"י איזו מצוה שיעשה האדם בעה"יוצאות ע

חמת פגם שיש בהם עצמם שחטאו בתחלה בהיותם או מ, שיש בתחתוניםואם אז נזדמנה יציאת ועליית איזו , י זה הם יורדות בעמקי הקליפות"וע, ז"בעה

יש יכולת , נשמה מתוך הקליפה להתעבר במעי המלכות ולהתקן שם כנזכרבאותה נשמה שבמלכות לאחוז אותם הנשמות שהם פגומות קודם שירדו אל

ולהחזירם עמה למעלה במעי המלכות בסוד , ומםהקליפות ולהעמידם ממק : כ יבואו בעולם"ואח, ושם יתוקנו כלם, העבור

תמיד היא שם מעלה מיין נוקבין , כי בהיות הנשמה במעי המלכות, והענין הואיכולה להעלות עמם לאותה , ן נוקבין שהיא מעלה"ובכח אותם המיי, למעלה

', פי. שיניח קצת רוחא וישדי בגוהי"אם לא ע, אמנם אי אפשר זה. 'הנשמה כנזנותנת כח אחר ממנה באותה נשמה , שהנשמה הראשונה שהיא במלכות

וזה הרוח נשאר תמיד , ונתקנה על ידה, והיא מתלבשת בההיא רוחא, הפגומה : ואז מתפרשים זה מזה, קשור עמה עד זמן התחיה

דרגת היא ממ, כי אם אותה הנשמה שהיתה מעוברת בבטן המלכות, גם דעשגם אותה , יש בה יכולת וכח, ב חדשים"אותם הנשמות שעומדות בעיבור י

שאינה אלא ' אפי, ב חדש"תעמוד כמוה י, הנשמה הפגומה שעכבה עמהשאינם מתעכבות רק עד שלשה , שהיא נשמת הגרים, ממדרגה הגרוע שבכלם

, תרואחרת היא גרועה יו, חדשים' או ז' וכן אם הראשונה היא ממדרגת ט. ימיםואם . חדשים' חדשים או ז' תעמוד כמוה ט, ימים' או ג, יום' מ' שהיא מבחי

' אינה אלא ממדרגה ט, שהראשונה המעכבת מאת האחרת, הדבר הוא להפךב "אז שתיהם עומדות י, ב חדש"היא מדרגה י, שנתעכבה על ידה' והב, חדשים

: באופן שלעולם אזלינן בתר רווחא ועלויא דמלתא. חדש

כי אם הנשמה , והמשל בזה, ל"ני מסופק בזה איך שמעתי ממורי זוהנה אועכבה עמה נשמה , שזמנה שבעה חדשים, החדשה שהיתה מדרגת קין והבל

, חדשים' שהיתה זמנה ט, אחרת שהיתה ממדרגת אדם הראשון שנשתיירו בושכיון שזו , אם נאמר. שבאה שני פעמים לעולם, אלא שהיתה נשמה ישנה

י "ונתקנה ע, כ עתה שנתעכבה"א, חדשים' יא ממדרגת טהנשמה השניה הגם שתיהם מתעכבים , כ גם אם זו הנשמה תהיה משבעה חדשים"א, הראשונה

: חדשים' ט

שנשמה אחת תעכב נשמה אחת מלירד אל הקליפות , כי יארע לפעמים, גם דעיהיה כח , כ מכח שתופם יחד"ואח, י דשדי חד רוחא בגוה כנזכר"וזה ע, כנזכר

י דשדי "וזה ע, שתיהם לעכב עוד נשמה שלישית אחרת מלירד אל הקליפותב. שדי חד רוחא בשלישית' וגם הנשמה הא, הנשמה השנית בשלישית חד רוחא

, עד שנמצא כי בנשמה העשירית, זו קשורה בזו, ז אפשר עד עשר נשמות"ועד נשמות' משאר הט' וכן חד רוחא מן כל א', יש בה חד רוחא מן הנשמה הא

' רוחין בט' כי הראשונה יש לה ט, וכפי זה נמצא, שקדמו אל זו העשירית, והעשירית אין לה רק כח שבה', רוחין וכו' יש לה ח' והב, נשמות שתחתיה

נשמות ' כ כי כל הט"ונמצא ג, ואין תחתיה מי שקבלה ממנה רוחא כלל והוא, כי היא אליהם כדמיון אב לכלם, אחרונות משועבדות אל הראשונה

וכיון , י ההוא רוחא דשדי בגווה דכל חדא וחדא מנייהו"ע, מדריך ומתקן לכלםוהוא מחוייב , בכל המצות שהם עושים' שכן נמצא שהוא נוטל חלק עם כל הט

אבל הם אינם נוטלים חלק . ובטובתם יקח גם הוא חלקו, להדריכם בדרך טובההשמונה נשמות כל , ז השניה"ועכ. ולכן אינם מחוייבים להדריכו, במעשיוס "וז. ז בכלם"וכן עד, והיא אינה משועבדת להם, משועבדות לה, שאחריה

גנות המספקות ' ה, ל"ג וז"ל בהלכות שכנים פ"ם ז"והביאו הרמב, ל"ש חז"מוברור הענין . 'כלם מתקנות עם העליונה וכו, ונתקלקל המעיין', מים ממעין אכנזכר , שאין לו שתי נשמות, םכי אין לך צדיק וצדיק שבעול, דע, הוא כך הוא

וכן משה משה , על פסוק אלה תולדות נח נח, בזוהר ריש פרשת נה בתוספתאהנה באור התוספתא , אמר שמואל-הגהה . (תרין זמנין', שמואל שמואל וכו

ולכן לא חזרתי , י בפרשת נח"שער מאמרי רשב' הזאת ביארתיה בשער ב ): וכתבתי אותה פה ומצאת שם כי תדרשה

הקדמה יד

: הקדמה קטנה בענין הגלגולים

, כי פלוני נתגלגל בפלוני, פ שתמצא כתוב אצלינו במקומות רבים"כי אע, דעהיא , אל תטעה לומר כי הנשמה הראשונה עצמה', ואחר כך בפלוני וכו

כי הנה כמה שרשים לאין קץ נתחלקו , אבל הענין הוא. המתגלגלת תמידובכל , מהם יש כמה נצוצות נשמות לאין קץובשרש אחד, נשמות בני אדם

חוזרים , ואותם נצוצות שלא נתקנו, גלגול וגלגול נתקנים קצת נצוצות מהם

אמנם עולים ועומדים , אינם מתגלגלים, ואותם שכבר נתקנו. להתגלגל להתקן : במדרגה הראויה להם

וכמו, כמה פעמים נתגלגלו, ובזה תבין מה שהודעתיך בענין נדב ואביהוכי נדב ואביהו היו תחלה באליהו , שנתבאר בפסוק ויהי נא פי שנים ברוחך אלי

כי נדב ואביהו הם , והענין הוא. מלבד כמה גלגולים, כ היו באלישע"ואח, ל"זובכל גלגול , ותלויים בהם נשמות נצוצות פרטיות לאין קץ, שרש נשמה אחת

, ות שעדיין לא נתקנוואותם נצוצ, היו נתקנים כמה נצוצות וחלקי השרש ההואכי אותם שנתקנו עלו במדרגתם . הם היו אשר בקש אלישע ליקחם מן אליהו

פ שעיקר נצוץ "כי אע', ולהיות כי אלישע היה מעורב בשתי בחי. הראוי להםז היה מעורב משרש נדב "עכ, נשמתו היה משרש יוסף הצדיק כמבואר אצלנו

להורות כי בקין , נקרא אלישעוכמו שהודענוך כי . ן"קי' שהם מבחי, ואביהו, ובאלישע שנתקן חטאו של קין, כתיב ואל קין ואל מנחתו לא שעה מפני חטאו

י "נהפכו ונעטו אל, ואותיות לא שעה. וקבלו, ה שעה לו"כי הקב, נקרא אלישעלכן רצה שגם אלו , ובעבור כי היה לו אותו הנצוץ מן שרש קין בתחלה. ה"שע

ה ויהי נא פי שנים ברוחך "כמש, שיתחברו עמו, הנצוצות של נדב ואביהואומזה תקיש . מחמת אותו נצוץ של קין שהיה בו מתחלה כנזכר, וזכה להם, אלי

אלא , כי אין הראשונים ממש אותם המתגלגלים, ותבין לכל הגלגולים שבעולם : נצוצות שלהם שלא נתקנו בתחלה' הם בחי

הקדמה טו

וכמו . בני רשעים גמורים, צדיקים גדוליםלמה מצינו היות, ובה יתבאר טעםועושה פסילים למכור לכל , כומר גדול, שהיה בן תרח, שמצינו באברהם

כ להחטיא את "למה הקליפות מתאוים כ, ובזה יתבאר. העולם ולהחטיאם, ולהגלות שכינתו יתברך בין הגוים, עד כי גרמו להחריב בית המקדש, האדם

, ר"י חטאו של אדה"כי ע, וסוד הענין דע. ת אשר בראם"ולהכעיס את השיוהנה הקליפות הם שיורי הזוהמא . נפלו כל הנשמות לתוך עמקי הקליפות

כמבואר אצלינו , והפסולת שנברר מן הקדושה במיתת המלכים של אדוםהיא , אבל הקדושה. הנקראים בשם דרגא דמותא, והקליפות האלו הם בעצמם

כדי , דפים אחר הקדושה הנקראת חייםולכן הם רו, אלהים חיים ומלך עולםוכשאין . הם חיים ונזונים ממנה, ובעוד שהקדושה בתוכה. ליזון ולהחיות ממנה

ולכן הם טורחים אחר , ואין להם חיות ושפע, הם מתים, קדושה בתוכהואל , כי אז גורמים אל הקדושה, ומחטיאים את נשמת האדם הקדושה, הקדושה

לפי שהנשמה . הם חיים ונזונים על ידהו, אותה הנשמה שתכנס ברשותםכי הבורא יתברך חשב , הקדושה אי אפשר לה להכרת ממקום הקדושה

וממקום , אפילו נצוץ קטן של נשמה קדושה, מחשבות לבלתי ידח ממנו נדחוממשיך מזון אל אותם הנשמות שבתוך הקליפות , קדושתו יתברך משפיע

, ן רודפים להחטיא את האדםולכ, ומאותו השפע נותנים גם הקליפות, ההם

ולא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי , כאחד הרודף וטורח אחר מזונותיו : ירעב

לפי שהנשמות , גלתה שכינה בין הקליפות, והנה כאשר נחרב בית המקדשכ "וע. כיון שנפגמו בחטאם, אין בהם כח ויכולת לצאת מתוכם, שגלו ביניהם

נכנסת ביניהם כדי , אלהיך אש אוכלה' כי האשר עליה נאמר, שכינתו יתברךומבררת אותם ומעלה אותם למקום , ללקט אותם נצוצות נשמות אטר בתוכם

ובזה תבין היטב סוד . בגופות האנשים, ז"ומורידם בעה, ומחדשם, הקדושהעד שיכלה , זו מלאכתו יתברך, ומיום שנחרב בית המקדש. גלות שכינה

ו בין הקליפות של האדם הבליעל ונתערבו מלאכתו ללקוט כל הנשמות שנפלאין , ועד שיגמר ללקט אפילו אותם שנפלו עד הרגלים, בו מראשו ועד רגליו

, ל"כמבואר אצלינו בזוהר בפרשת פקודי וז. ואין ישראל נגאלים, המשיח נגלה. כדין כתיב ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, כד מטו רגלין ברגלין

, י מעשה התחתונים ותפלותיהם"אלא ע, מלקטת אותםואמנם אין השכינהכך גדר הוצאות הנשמות , וכפי גדר מעשה התחתונים. בסוד תנו עז לאלהים

היה כת בשכינתו , ואלו כל ישראל היו שבים בתשובה גמורה. והנצוצות ההם, אבל חטאתינו מתישים כחה. יתברך להוציא כל הנשמות משם ברגע אחד

אז גם שכינתו , וכאשר יכלו הנשמות מלצאת משם. יה צור ילדך תש"וכמשוהרשעה כלה בעשן , וימותו הקליפות, ויסתלק חיותם, יתברך תצא משם

יכלו , שהקליפות הנקראות מות, ל"ר. 'ס פסוק בלע המות לנצח וגו"וז, תכלהוכל נצוצות . מסבת הסתלקות שכינתו יתברך מתוכם, ויבולעו ברגע אחד

: כרנשמות אשר ביניהם כנז

, מוכרח הוא שיקבלו מזון ושפע וחיות, כי בהיות השכינה בתוכם, ונחזור לעניןלהמשיך , ולכן כל מגמתם היא. אלא לסבת הנשמות, ואין השכינה גולה ביניהם

והנה כפי . כדי שיחיו ויתפרנסו על ידם, ולעכבם שלא יצאו, הנשמות בתוכם ולכן בהיות איזו נשמה .כך גודל ערך השפע הנמשך אליהם, גדול ערך הנשמה

וכל מגמתם לטנפה ולטמאה , אינם מניחים אותה לצאת מתוכם, יקרת הערךולפעמים שהם מתייראים אולי איזה . כדי לעכבה אצלם תמיד, ככל הבא מידם

ויהיה יכולת בידו להוציא אותה הנשמה , צדיק גדול יעשה איזה מצוה גדולהולכן בראותם , ושה עם אשתוולהמשיכה בטפת זרעו בהזדווגו בקד, מתוכם

ת על הנשמה "טורחים הרבה ומקטריגים לפני השי, איזה רשע פגום בתכליתכ תתקלקל הנשמה ההיא יותר "כדי שעי, להכניסה בטפת זרעו המזוהמת, ההיא

ולא תצא עוד , כ תחזור לידם פגומה מאד"ועי, מבתחלה ותפגום בתכליתובפרט זו הנשמה , ממנו נדחה חושב מחשבות לבלתי ידח"והנה הקב. מתוכם

וכיון שיצאת , ומכניס במקום הרע ההוא, ואז שומע לקולם, הטהורה והמעולה, והיא מתנערת מעפר שריפת חטאתה וטומאתה, ה עוזר אותה"הקב, מתחת ידם

ולא די כי , כמרגלית המתרחצת ומראה זכותה לעיני הכל, ומכשרת במעשיהד "י בנו וחזר בתשובה ע"ידו זוכה עאלא גם אביו שהול, אותה הנשמה נתקנת

אשר שב , שהיה גלגול תרח אבי אברהם, מה שנתבאר אצלינו בענין איובכי חשב מחשבות לבלתי , ה מרמה בקליפות"והקב. י בנו אברהם"בתשובה ע

: ידח ממנו נדח

הקדמה טז

כי כל , דע. ג מצות"צריך לקיים כל תרי, ובה יתבאר שכל מי שנשמתו חדשהכי יש כמה , ונודע. ג מצות"צריך לקיים כל התרי, הוא נשמה חדשהמי ש

' הוא אבר א, וכל שרש מהם, שרשים מחולקים בהם כל הנשמות שבעולםמתחלק לנצוצות נשמות , וכל שרש מהם. כמו שיתבאר, ר"מאברי נשמות אדה

, צריך אם הוא חדש, והנה כל נצוץ ונצוץ מהם. 'כמו שיתבאר וכו, לאין קץ, ח איברים כנודע"לפי שאין אבר שאינו כלול מכל רמ, ג מצות"כל תרילקיים

רק , אין צריך שישלים עתה, ז"אלא נתגלגל וחזר בעה, אבל מי שאינו חדשובזה יתבאר לך . שקדם' אותם המצות החסרות ממנו שלא קיימם בגלגול הא

כי חכם פלוני היה זהיר במצוה פרטיית יותר משאר , מה שמצינו בתלמודוכמו שמצינו שהיה שואל אמורא . היה זהיר במצוה אחרת' וחכם א, צותהמ

וחבירו השיבו שהיה זהיר בציצית או , פלוני לחבירו אבוך במאי הוה זהיר טפיהאומר והוי זהיר , וכפי הנראה שזה הורס את המשנה. תפילין וכיוצא בזה

יר באותה כי כל חכם וחכם היה זה, אבל סוד הענין הוא. במצוה קלה כבחמורהס "וגם ז. או פרט מפרטיה, או כלה, המצוה שהיתה חסירה ממנו בגלגול הקודם

ופלוני היה בורר לו , מה שמצינו בתלמוד כי פלוני היה בורר לו מדות אלומימי לא עברתי על , ל"א. ש שאלו לפלוני במה הארכת ימים"כמ, מדות אחרות

: לגולוג' כפי בחי, בורר לו מדות' כי כל א', מדותי וגו

קיימו , ואמנם אינו דומה מי שהנצוצות הנשמות הקודמות אליו בשרש נשמתופ שזה הנצוץ עתה שלו לא קיימם למי שהנצוצות "אע, ג מצות"כל תרי

: ה"וכמו שיתבאר בדרושים הבאים בע. גם הם לא קיימוה, הקודמות אליו

, ולא קיימם, ובאה לידו איזו מצוה מהם, כי המצות שיכול האדם לקיימם, ודע. מוכרח הוא שיתגלגל עד שיקיימה, או אם היה יכולת בידו לעשותם ולא עשה

, כמו, ת אנה לידו"ואמנם המצות שאין יכולת באדם לקיימם אם לא כאשר השית אנה "כי אם השי, יש בזה חלוק. וכיוצא בזה, וגט, וחליצה, ויבום, בפדיון הבן

. שיתגלגל בהכרח לקיימה, וניםדינו כדין הראש, לידו אחת מהם ולא קיימהאבל יבא בסוד עבור , איננו מחוייב גלגול על מצות אלו, אבל אם לא באה לידו

כ ילך לו ויחזור למקומו ככלותו "ואח, ויקיים אותם, באיזה אדם שבאו לידו : לעשותם

כמו , והם המצות שהוא מן הנמנע לקיימם בזמן הזה, השלישית' ואמנם הבחיג "והנה נתבאר שהאדם מוכרח לקיים כל התרי, הקרבנות וכיוצא בזהמצות כיון , ואמנם בזמן הזה לא יתגלגל לקיימם, ולהתגלגל עד שיקיים אותם, מצות

אמנם אחר ביאת המשיח שיבנה בית המקדש במהרה . שאין יכולת לקיימםבן ישמעאל ' ואל זה רמז ר, אז יתגלגלו בגלגול ממש כדי לקיימם, בימינו אמן

לכשיבנה , שאמר אכתוב על פנקסי, ג כשהטה את הנר בליל שבת"אלישע כ : בית המקדש אביא חטאת שמנה

כי מה שנתעצל מלקיים איזו מצוה שאינה , והנה יש תלוק בענין הנזכר והיאאמנם היא מצוה שאינו מחוייב לרדוף , ש והתפילין וכיוצא בזה"כמו הק, חובה

או שלא היה לו בית ', ה כי יקרא קן צפור וכוכמו שלוח הקן דכתיב בי, אחריה, כי לא נזדרז לחפש אחריהם ולקיימם, ונמנע מלעשות מעקה וכיוצא באלו', וכו

. אבל מובטח הוא שלא יחטא בגלגול הזה, הנה האיש הזה מחוייב גלגול כנזכרוהנה הוא מחוייב , ולא רצה לקיימה, אבל אם באה לידו המצוה ונזדמנה לו

אבל מי שנתגלגל על . יתגלגל איננו מובטח כמו הראשון שלא יחטאוכש, גלגול : כמבואר בדרושים שקדמו, זה יחטא בודאי, שעבר איזו עבירה

, ובדבור, במעשה, ג מצות"כי האדם צריך לקיים כל התרי, עוד צריך שתדעכל העוסק ', ל על פסוק זאת התורה לעולה ולמנחה וכו"ש ז"וכמ. ובמחשבה

וכוונו בזה שהאדם מחוייב לקיים כל . 'אלו הקריב עולה וכוכ, בפרשת עולהג בשלשה "ואם לא קיים כל התרי. ז במחשבה"וכן עד, ג מצות בדבור"התריכי האדם מחויב לעסוק , עוד דע. מחוייב להתגלגל עד שישלים אותם', הנז' בחי

וצריך . סוד, דרוש, רמז, פשט, והם, ס"שסימנם פרד, מדרגות' בתורה בד : לגל עד שישלים אותםשיתג

הקדמה יז

שהאדם מחוייב לעסוק בתורה בארבעה מדרגות , והיא מקושרת עם האמורוהנה התורה . רבוא ולא יותר' כי כללות כל הנשמות הם ס, דע, והיא זאת, שבה

' ולכן יש בתורה ס. ובה נשרשו, כי ממנה חוצבו, היא שרש נשמות ישראלרבוא ' וס. רבוא בדרש' וס. רבוא ברמז' וס. וכלם כפי הפשט, רבוא פירושים

ממנו נתהווה נשמה אחת של , רבוא פרושים' מן הס' כי מכל פי, ונמצא. בסודישיג לדעת כל התורה כפי אותו , ולעתיד לבא כל אחד ואחד מישראל, ישראל

. י הפרוש ההוא נברא ונתהווה כנזכר"אשר ע, הפירוש המכוון עם שרש נשמתו, וכן בכל לילה כאשר האדם ישן. ישיג כל זה, טירת האדםע אחר פ"וכן בג

מלמדים , הנה מי שזוכה לעלות למעלה, ומפקיד נשמתו ויוצאה ועולה למעלהואמנם הכל כפי מעשיו ביום . שבו תלוי שרש נשמתו, לו שם אותו הפירוש

כי אז מאיר בו , או פרשה פלונית, פסוק אחד, כך באותה הלילה ילמדוהו, ההואכפי , ובלילה האחרת יאיר בנשמתו פסוק אחר. פסוק ההוא משאר הימיםיותר

ההוא אשר תלויה בו שרש נשמתו ' ד הפי"וכלם ע, מעשיו של אותו היום, בכל ערב וערב היה מסתכל בתלמידיו העומדים לפניו, ל"ומורי ז. כנזכר

ורואה בהם איזה פסוק מאיר יותר באיש ההוא מצחו מצד השרות נשמתו כפי הפירוש , והיה מבאר לו קצת מן הפירוש של הפסוק ההוא. שםהמאירה

היה מכוין אל הפירוש , וקודם שהיה ישן האיש ההוא, השייך אל נשמתו כנזכרכדי שכאשר תעלה נפשו , והיה קורא בפיו הפסוק ההוא, ההוא שבאר לו קצתו

ועולה , כ הנפש מזדככת"ועי. למעלה בפקדון בשינתו ילמדוהו עוד תשלוםגם אם החומר לא , ויתגלו לו דברים אחרים, מעלה מדרגות גדולות לאין קץל

רבוא פירושי התורה הם כלם כפי ' כי ס, וכבר נתבאר. ירגיש בהם כשיקיץ

לפי שאין . ת פרדס"הנרמזים בר', וכנגדם בקבלה וכו, וכנגדם באגדה, הפשט שני ואמנם יש נשמה שמשיגה. אלו' בחי' נשמה מישראל שאינה כלולה מד

' ה היתה משגת כל ס"והנה נשמתו של מרע. ויש יותר ויותר, מיני פירושיםל שידע אפילו כל מה שתלמיד ותיק עתיד "ש רז"וכמ, רבוא פירושים שבתורה

רבוא נשמות ' לפי שנשמתו היתה כוללת כל ס, וטעם הדבר הוא, לחדש' בחיכפי , כ פירושים בתורה"ולכן גם שאר חכמי ישראל ישיגו כ, ישראל

: הנשמות הנכללות בו

, ואמר לו ענין אחד, ונסתכל בו, ל"והנה פעם אחת בא איש אחד לפני מורי זבענין קיום , אולי ממנו תוכל להקיש ולהבין איזה ענין אחר, ונכתבהו פה

: ש לו"וזה מ, המצות

יש בהם זכרים ונקבות בין במצות עשה בין במצות לא , כי המצות כלם, דעשאינו כלול מבשר ', ח אברי נשמות אדם הא"ין לך אבר מרמתעשה ואמנם א

, ואמנם הבשר והעצמות הם מצות עשה שבאבר ההוא, וגידים ועצמות כנודעת שאין הגידים אלו שבכללות "ולקמן יתבאר בעהי. ת"והגידים הם מל

. ה"ה גידים כנודע לקמן בע"כאותם הגידים האחרים שמספרם שס, האברים' מבחי, ר"היא באבר הכתף השמאלי של אדה, נשמתוכי שרש מחצב, ל"וא

ומספר המצות אשר באבר הזה הנקרא כתף . פרצוף לאה העומדת שם מאחוריו. ה"אותיות אחרונות של ההוי' שהם ב, ה"כמנין ו, א מצות עשה"הם י, שמאלי

הם , י"ו פעמים ה"תכה וי, כיצד, והם בגימטריא כתף באופן זה הנקרא הכאהישאר , ה"א כמספר ו"תסיר מהם י, י"הרי תק, ף"י הם ק"ים הו פעמ"ו, ל"ש

, ו"ת שבאבר הכתף הם ט"ואמנם מספר מצות ל. כמנין כתף, ק"עם הכללות תה עם שמי "ל י"ש חז"וכמ, ה"ה שהם י"כמנין שני אותיות הראשונות של הוי

, באופן זה, וגם שני אותיות אלו הם בגימטריא כתף. ח"ה עם זכרי רמ"ו, ה"שס. כמנין כתף, ק"הרי ת. 'הם ר, ה"ד פעמים ה"יו. 'ש, הם, י"ד פעמים ה"וי

הנרמזים , הנשארים' וה. הם זכרים', הרמוזים באות י, ת"ואמנם עשר מצות ל. הם זכרים', והשש מצות עשה הרמוזים באות ו. הם נקבות, ראשונה' באות ה

: הם נקבות, אחרונה' הנרמזים באות ה' וה

ואלו הם השאר , ל"לא קבלתים ממורי ז, ת הזכרים"והנה העשר מצות ל, לא תרצח', א, הם אלו, ראשונה' שבאות ה, החמשה מצות לא תעשה הנקבות

והרי הוא , דאזיל סומקא ואתי חוורא, ובכללה שלא להלבין פני חברו ברביםלא תבשל גדי בחלב ', ג. שהוא אזהרת ממון, לא תגנובו', ב. כאלו שופך דמים

: לא תאכל דם', ה. א תאכל חלבל', ד. אמו

והיא קרובה למצות , וחי אחיך עמך', א, הם אלו', ושש מצות עשה שבאות ו', ב. שיוכל לחיות עמך ולהתפרנס, ובאורו שתבקש המצאה לאחיך, צדקה

פרו ורבו ומלאו את ', ד. ועשית מעקה לגגך', ג. לאכול מעשר שני בירושלים : ואהבת לרעך כמוך', ו. ו עצמו של האדםובפרט בנ, למול את הבן', ה. הארץ

, הלואה לעני', א, הם אלו, אחרונה' סבאות ה, וחמשה מצות עשה הנקבות, מצות ציצית', ב. אלא אם בצירי, אל תקרי אם, וסימניך אם כסף תלוה את עמי

: לפי ששרש הנפש הנזכר היא מן הכתף, ובכללה ליתנה על הכתף

', ה. להשמיט בשביעית', ד. שלח תשלח את האםוסימנך , כי יקרא קן צפור', ג : לזכור יציאת מצרים

' שבכל עולם מד, ת"פוגם בספירת הת, כי האדם שאינו עוסק בתורה, גם דעמדרגות ' האמנם יש בה ד. ת שבכל עולם"כי התורה היא בת, ע"עולמות אבי ומי שזכה לירד לעומק ארבעתם. סוד, דרש, רמז, פשט, והם, ס"וסימנם פרד

האמנם מי שלא רצה . ועליו נאמר יעשה למחכה לו, זוכה לסוף כל המעלותומי שלא רצה . ת שבעשיה"פוגם בת, לעסוק אפילו בפשטי התורה והמקרא

, ומי שלא עסק בדרשות התורה. ת שביצירה"פוגם בת, להביא ראיה לדבר : ת שבאצילות"פוגם בת, ומי שלא עסק בסודות התורה. ת שבבריאה"פוגם בת

הקדמה יח

והנה כל עולם ועולם מאלו . ע"וסדרם אבי, עולמות הם' כבר הודעתיך כי דואימא , אבא נקרא אצילות, כי בעולם האצילות, כלול מארבעתם באופן זה', הד

, א"א' האמנם בחי. ז בכל עולם מהם"ועד, ונוקבא עשיה, א יצירה"וז, בריאהומן , לם אצילות יוצאות נשמותכי מן עו, ודע. אינו נזכר, להיותו נעלם מאד

: ומן העשיה אופנים, ומן היצירה מלאכים, הבריאה רוחין קדישין

, ובתחלה זוכה לנפש דעשיה, כולל כל העולמות הנזכר, והנה האדם התחתוןי מעשיו בתוך "והכניסה ע, ואם לא זכה אל הרוח מפני שחטא ופגם את הנפש

מפני שהיתוש לא עשה מעשה , ךאומרים לו יתוש קדמך ומעולה ממ, הקליפותאז הוא בסוד , אבל אם לא חטא בנפש ההיא. פגם למעלה כדי שיכניס בקליפות

ויהיה יותר , כי לפעמים יהיה באדם נפש בלבד, ואמנם צריך שתדע. אופניםכי כל עולם ועולם , והענין הוא במה שנבאר. חשוב ומעולה ממי שיש בו רוח

, ן ונשמה לנשמה"נר' ש דעשיה כלולה מבחיכלילו מארבעתם ונמצא כי גם הנפוהנה לפעמים אדם . וכלם נקראים נפש בלבד דרך כללות, וארבעתם מן העשיה

תכף , וכיון שהתחיל להאיר ולהתקן קצת, נשמה דעשיה' שיהיה מבחי' אי שעדיין לא נתלבשה בו "אעפ, הנשמה של כללות דרוח דיצירה' מאירה בו בחי

שאי אפשר שהרוח שביצירה יתלבש ממש , תיךכי כבר הודע, ממש לגמריאבל מאיר בו , אלא עד שיתוקן נפשו בכל חלקי העשיה לגמרי, לגמרי באדםכ נפש מן "ויש בו ג, נפש דעשיה' שהוא מבחי' ויהיה אדם א, הארה בלבד

: ואדם זה בודאי שהוא גרוע מן הראשון, הנקרא נפש של הרוח כנזכר, היצירה

והוא ממלכות , כל להשיג עד נפש מעולם האצילותכי יש אדם שיו, גם דעכי אם יזכה האדם להיות בו , ודע. אצילות' וכן יותר למעלה מכל בחי. דאצילות

ועליו , בעלה דמטרוניתא, יהיה נקרא איש האלהים, רוח מן היסוד דאצילותאשר בפטירתו עולה , כי כמו שיש צדיק אחד. נאמר צדיק מושל יראת אלהים

. ד ביסוד דאצילות"כן יש צדיק שעולה בסוד מ, לכות דאצילותן במ"בסוד מ, ב בפסוק אור זרוע לצדיק"ו ע"ש בזוהר בפרשת תרומה דף קס"ובזה תבין מ

והגנן , א מנוקבא"כי אחר החרבן נתפרדו ז, והענין הוא, אור שכבר נזרעמן הספיחים , אמנם גנתו מזרעת מאיליה. איננו זורע גנתו, העליון שהוא יסוד

והנה הספיחים הם נשמות . ומהם חוזרת וצומחת, שיצאו וצמחו בה מתחלהוכאשר . אשר טרם החרבן זרעם הגנן בגנה העליונה וצמחו בה, הצדיקים

או ביסוד שהוא , ן"חוזרים לעלות שם בה בסוד מ, ז"חוזרת ונפטרים מן העה, קס פסוק אור זרוע לצדי"וז. ומהם חוזרת וצומחת, ד"הגנן העליון בסוד מ

והם עצמם שחוזרים , שכבר האורות האלו נזרעו בתתלה בגנה העליונה : ואין זה זרע חדש והבן זה, ונזרעים

הנה הוא זוכה אל הנפש הנקרא , כי האדם מתעסק בעשית המצות לבד, עוד דעוהניחה ערומה , לאשה שהלך בעלה למדינת הים, והוא דומה. עשיה ולא יותר

וביתה נחרב ויושבת , שכינה היושבת בגלותוהיא דומה אל ה, רעבה וצמאהאין לה לא אור , כך נפש האדם בהיותה בלתי רוח שהיא בעלה, בגלות בחושך

ולומד והוגה , לעסוק גם בתורה, ואם ישתדל עוד האדם הזה. ולא שכל להשכילאז יזכה גם אל הרוח , ועוסק תמיד לשמה בה, פ"ושונה בה תמיד בתורה שבע

, ודר עמה בביתה תמיד, ידמה לאשה שבא בעלהואז. שהוא מן יצירהכשיבא בו , כך האדם הזה. וחוזרת למעלתה, ומשקה, ומאכילה, ומלבישה

ותתעלה נפשו מעשיה , אז תתמלא נפשו ברוח חכמה, וישרה תוך נפשו, הרוח : ליצירה

אז יזכה , ובסודות התורה, ויעסוק בחכמה הנעלמת, ואם ישתדל עוד האדם הזהותוסיף מעלה על , ותאיר הנשמה ברוח שבו, שהיא מן הבריאה, גם אל הנשמה

ויברא , אשר עליו נאמר, ואז נקרא אדם שלם, וחכמה על חכמתו, מעלתואין לו , כי בהיות האדם נפש לבדה, וסוד הענין הוא. אלהים את האדם בצלמו

זוכה גם אל הרוח , וכשיעסוק בתורה לשמה, י בלבד"אלא משם אדנ, השפעהוימשך עליו כח , זוכה גם לנשמה, וכשיעסוק בסודות התורה, ה" יהוהבא משם

יעלו בגימטריא , ובהתחבר באדם שלשה שמות אלו. ה"והשפעה גם משם אהיואז יהיה , ק"ת יב"הושיעה המלך יעננו ביום קראנו ר' ה, ואז יאמר עליו. ק"יב

, מו יותרואם יתקן עצ. ונשמה מן בריאה, ורוח מן יצירה, האדם בנפש מן עשיה, יהיו השלשה מן בריאה, ואם יתקן עצמו ביותר, אז יהיו לשלשת מן היצירה

: יהיו לו כל השלשה מהאצילות, ואם יתקן עצמו ביותר

, מים, רוח, אש, ת"ר, ע"וסימנם ארמ, יסודות הם' כי ד, דע. ענין הנבראים כמבואר בזוהר ריש פרשת וארא, ה"והם הם עצמם ארבע אותיות ההוי. עפר

מהם נתהוו , ה"ומהארבעה יסודות אלו שהם רמוזים בארבע אותיות ההויעל שאר , וכפי היסוד שנתגבר בנברא ההוא. ז"ונבראו כל הברואים שבע

' כי ד, ואמנם ידעת, כך היה השנוי שמן הנברא ההוא אל זולתו, היסודות ,ז הולכים ומתרבים הצרופים"ועל ד, ב צרופים"ה מצטרפים בי"אותיות ההוי

' עד שהם מספר ס, ממדרגה אל מדרגה וממספר אל מספר, משונים זה מזה, ומן הצרופים ששים רבוא הנזכר. י הנקודות שבהם כנודע"ע, רבוא צרופים

כ היה כח בארבע היסודות "וע, יש בחינותיהם במספרם בארבע היסודותות ארבע היסוד' וכלם מבחי, להרכיב ולהוליד נבראים משונים זה מזה לאין קץ

ש "וכמ, ל"כפי כח היסוד הגובר בנברא ההוא כנז, אמנם שינויהם הוא. בלבדל בהלכות יסודי התורה והנשמות של בני אדם שהם מארבע "ם ז"הרמב

יש בכל אחד הארבעה יסודות בכל הצרופים ששים , היסודות בכל איבריהוכל חלק , כ הנשמות מתחלקות לכמה חלקים כפי הצרופים"וע, רבוא הנזכר

ובזה . והחלוק הזה מתחלק לאין קץ. הנקרא אדם, חלק יש בו פרצוף שלםווביאתם כל אחד בזמן הראוי לו , שהוא גלגול החלקים שלם, תבין סוד הגלגול

: והבן זה

הקדמה יט

א מה הפרש "בדרוש שרש הנשמות של המלאכים וב, כבר ביארנו במקום אחר. ואלו מזווג התחתון שביסוד, העליוןכי אלו יוצאים מזווג הנשיקין , יש ביניהם

ונמצאו כמה מדרגות שונות יש . ש"ובזה נתבאר לכמה מדרגות נתחלקו ועואמנם כמה וכמה מיני נשמות נמשכו מזווג העולם . בשרשי הנשמות עד אין קץ

וזו , כי זו יורדת מדרגה אחת, ואין ירידתם שוה, י הפגם"וירדו למטה ע, העליון : י הפגם"שיורדות הנשמות ע, מיני ירידותוהם כמה', שתים וכו

וכשבאה , שבעבור הפגם ירדה למטה, האחת היא, חלקים' והנה נמצאו בהם בשהנשמה , הוא' הב. יוצאה מתוך המדרגה שלמטה אשר ירדה לשם, ז"בעוה

. ז"אשר משם יוצאות לבא בעה, הוא במקום ההוא עצמו, אשר מחצב שרשה, או בלילה בעת פקדון נפשו, עיקר תקון זה הואואמנם . ולכן אין דיניהם שוה

כי אז תעלה נשמתו בזווג יותר ', באמרו בעת השכיבה בידך אפקיד רוחי וגווכן יכול לעלות . בסוד חדשים לבקרים, וחוזר לצאת משם בריה חדשה, עליון

או ביום בסוד נפילת . ממדרגה למדרגה עד שיעלו עד שרשו ממש וישתלםיכולה לעלות ממדרגה למדרגה כפי , נפשי אשא' אליך הבכונת פסוק , אפים

אלא שירדה , והנה הנשמה שהיא מלמעלה. עד שרשו ממש כנזכר, מעשיוועל ידי הפגם , המשל בזה אם היא מעולם האצילות, למטה מחמת הפגם כנזכר

, הנה כפי מעשיו, ז בגוף האדם"ומשם יצאה לבא בעה, ירדה עד עולם העשיה, ויבא משם מאותו הזווג דאצילות, ן ולעלות עד האצילותיש בו יכולת להתק

ועליותה היא . ואין צריך להתגלגל כדי להתקן, ויוכלל עד שם בחיים חיותוהנקראת , כי אז הוא זווג יעקב ברחל, י נפילת אפים דשחרית כנזכר"ע, ביום

והיא עיקריית מכלל העשר , כי היא הספירה העשירית שבאצילות, עקרת הביתי "אלא שעתה ע, אבל הנשמה שרשה למטה. כמבואר אצלינו, ות דאצילותספיר

אין עלייתה גדולה , רוצה לעלות למעלה ממקום שורשה, מעשיה הטוביםולכן אינה יכולה לעלות אלא , כעלית מי ששרשו למעלה ויורד וחוזר לעלות

נה שאי, כי אז הוא זווג יעקב בלאה, י פסוק בידך אפקיד רוחי כנזכר"ע, בלילה

אבל הצד השוה , אלא בחינת אחור דמלכות של התבונה כנודע, ס"מכלל היי מעשיהם לעלות ממדרגה "כי כלם יכולות ע, שבהם שבכל הנשמות הוא

אמר -הגהה . (וכל זה אם ישים אליו לבו ויכוין לכך, למדרגה עד אין קץ ,אכתוב הקדמה קטנה על ענין הנזכר, אגב שהזכרתי ענין המלאכים, שמואל

שהם , גדולה מעלתם על נשמת הצדיקים, כי המלאכים דבריאה, דע, ל"וזאבל הנשמות . גדולים מנשמת דעשיה, ז מלאכים יצירה"ועד. מעולם היצירה

ז "ועד. ש ממלאכים דיצירה"ומכ, גדולות ממלאכים דבריאה עצמה, של בריאה ,כי הנשמות דכתר דבריאה, ד הנזכר"גם דרך פרט הוא ע. ביצירה ועשיה

גדולים , אמנם המלאכים דכתר דבריאה. גדולים ממלאכים דכתר דבריאה : ז בכל שאר הפרטים לאין קץ"ועד. מנשמת דחכמה דבריאה

הקדמה כ

: הקדמה מענין בת זוגו של אדם

כי הנה , ודע. אם משפט הגלגול נוהג בנשים כאנשים או לאו, כבר ביארנו לעילק דסוטה על פסוק אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים "אמרו בפל "רז

איירי בזווג , ש וקשה לזווגם כקריעת ים סוף"ומ. 'וב' כי יש זווג א, בכושרותכי כמה זווגים שניים הם טובים מן , כפשטו' וב' כי אין הבנת זווג א, דע', ב

, הענין הוא יובןאבל באור. כמו שראינו בעינינו מעשים בכל יום, הראשונים. על פסוק אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו, ש הסבא דמשפטים בזהר"במ

ל כי אז היא הפעם הראשונה "ר, כי כאשר האדם הוא חדש, דע, והענין הוא, וכשיגיע זמן לקיחתו אותה, ואז בת זווגו נולדת עמו כנודע, ז"שבא בעוה

ם אם האדם הזה חטא איזה ואמנ. בלי שום טורח כלל ועיקר, מזדמנת לו ברגעאלא שהוא מאותם שכתוב בהם ויצאה אשתו , והוצרך להתגלגל בסבתו, חטאשתחזור להתגלגל עמו , שמגלגלים גם לבת זווגו, כנזכר בסבא דמשפטים, עמו

, אינה מזדמנת לו ברגע, הנה האדם הזה כשיגיע זמן לקיחתו אותה, לטובתויש מקטרגים , על סבת איזה עוןלפי שכיון שנתגלגל , אלא אחר טורח גדול

, ז אמרו"וע. ומכניסים בהם קטטות, ורוצים למנוע אותה ממנו, עליו למעלהל "ר, כי הוא נקרא זווג שני, והוא באופן הנזכר, קשה לזווגם כקריעת ים סוף

ועתה , אלא שכבר נזדווגה לו פעם אחרת בתחלה, כי היא בת זוגו האמיתית. אבל הזווג הוא שני, כי האשה היא עצמה ראשונה, בזה הגלגול נקרא זווג שני

: שחוזר אל הזווג ולא לאשה, אלא זווג שני, ולזה לא אמרו זווג שנית

איך לפעמים נושא אדם אשה ברגע בלי שום טורח וקטטה , ובזה יתבאר לךואחר , י קטטות גדולות עד שישאנה"ולפעמים אינו נושא אשה אלא ע, כלל

אלא שהוא זווג פעם , וזה יורה על היות זווג גמור,שנשאה הם בשלום ושלוה : לא היה שלום ביניהם אחר שנשאה אותה, ואלו לא היתה בת זוגו', ב

כי הנשים מקבלות עונשן . ולא בנשים, כי הגלגול באנשים, והנה האחת הוא. כנזכר בדרושים אחרים, כ באנשים הלומדים תורה"משא. ב"בגיהנם בעוה

בפסוק הן כל אלה יפעל אל פעמים , ס כמוס עמדי" וז, אמר שמואל-הגהה (וטעם לזה ). זהו האדם ולא האשה, והוא סוד הגלגול ונאמר בו עם גבר, שלש, שבהם נאמר שש שנים יעבוד, שהוא שש קצוות', כי סוד הגלגול באות ו, הוא

. הוא גלגול' ועם אות ו, הוא גלגל' מ כי אות י"וכנזכר בזוהר בפרשת פנחס בראחרונה של ' היא אות י, הנזכרת כאן' כי אות י, ד"נלע, אמר שמואל-הה הג(

אבל ). י עם הכולל"והוא אדנ, ו"ולכן גלגול דקאמר בגימטריא ס, י"אדנש ובשביעית יצא לחפשי "כמ, אין בה גלגול, בשביעית שהיא הנקבה מלכות

שהוצרך , ואמנם לפעמים גם האשה מתגלגלת כאשר היא סבת בעלה. חנםבפסוק אם בעל אשה , כנזכר בסבא דמשפטים, ומביאים אשתו עמו, תגלגללה

: הוא ויצאה אשתו עמו

וחזר , וחטא, והיה גדול ומופלא בדורו בחכמתו, ח"כי מי שהיה ת, גם דעאשר לסבתם יגרמו לו שתתעלם חכמתו ממנו , הנה יש שני מיני עונות, בגלגול

: ולא נכרת בו חכמה כלל, עתה

, אנשי דור המדבר' הם בחי, הבעלי תורה אשר בדור הזה עתהכי כל, גם דעוכמבואר אצלינו , שעליהם נאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות

וזהו הטעם שנשותיהם מושלות עליהם . 'בפסוק הנך שוכב עם אבותיך וקם וגואבל הנשים לא רצו , לפי שבימיהם עשו הערב רב את העגל ולא מיחו בהם

: ולכך הם מושלות עתה עליהם נשיהם, זהב לעגללתת נזמי ה

או בשני , בשני אחים, נשמות משרש אחד' כי אם ימצאו בדור אחר ב, גם דעג "דאע, יהיו שניהם שונאים ומקטרגים זה לזה בטבעם בלי ידיעה, חברים

לפי ששניהם זה חפץ לינק מן השרש ההוא יותר , דאינהו לא חזי מזלייהו חזיכי , ולכן אם ישיגו לדעת ברוח הקדש, אים זה לזה בטבעםוהם מקנ, מחבירו

אלא כאשר הם , כי אין זה, ודע. אז ודאי יהיו אוהבים זה לזה', שניהם משרש אהם חושקים והם , אבל הנשמות של הצדיקים שכבר מתו. ז"שניהם בחיים בעה

ז שהם מן "תאבים מאד לתקן ולהיטב ולהשלים תקון הנשמות אשר בחיים בעהכדי שיקנאו בחיים לומר שהם רוצים , כי אז אין להם מעשה, שלהםהשרש

כי אין מעשה וחשבון בשאול אשר אתה הולך , ה"כמש. להשלים יותר מהםואדרבה יש להם תועלת גדול במעשים טובים של החיים אשר הם מן ', שמה וגו : שרשם

תערבו נ, י חטאם של קין והבל"כי ע, כי כבר נתבאר בדרושים אחרים, גם דעומאז והילך הולכים , וזה נקרא ערוב הטוב ברע, כל הנשמות בתוך הקליפות

והברור , כצרוף הכסף הטוב מן הסיגים, ומתבררים הנשמות מתוך הקליפותח איברים של "הזה נמשך עד אשר יושלמו להתברר כל הנשמות שנפלו ברמ

ליו של שהוא עד סוף רג, עד שיושלם להתברר עד סיום קומתו, אדם הבליעלל בזוהר פרשת "אשר לזה רמזו רז, מתוך רגליו דאדם דקליפה, אדם דקדושה

וכיון . כדין כתיב ועמדו רגליו ביום ההוא, עד דמטי רגלין ברגלין, פקודי

אז אין אדם דקליפה שהוא הסיגים צריכים , שיתבררו כל הנשמות לגמריכי הקדושה , אכי מאליו יפול ויבולע בבל יראה ובל ימצ, י מעשה"להסירם ע

, ואין להם עוד חיות כלל, שהיא החיים הובדלה מן הסיגים הנקראים מותכי לא יבולע עד שיתבררו כל ', ה בלע המות לנצח וגו"וזש, ובעיבן יכלו

לרמוז כי עד שיושלם , ת הבל"לנצח ר'המות 'בלע 'ת "לכן בר. הנשמות כלםלברר כל הנשמות , ה המתגלגל בכל דור ודור"שהוא מרע, גלגולו של הבל

: ואז בלע המות לנצח, אז יבא המשיח, וכשיכלו, בתוך הסיגים

מן המקראות שאין להם ' הנך שוכב עם אבותיך וקם והוא א, ה"ובזה תבין מש, ל"ר, לאפוקי ממאן דפירוש שאין להם הכרע, אמר שמואל-הגהה . (הכרע

נמשכו , לת וקםכי מ, פירוש). איני יכול להכריע אם נדרש לפניו או לאחריוכי הנה עתיד מוה עצמו יחזור בגלגול בדרא , ושניהם אמת, לפניו ולאחריו

, גם אז בדרא בתראה. וזהו הנך שוכב עם אבותיך וקם, בתראה ואז יקוםכי , והענין הוא. 'וזהו וקם העם הזה וגו, יתגלגלו כל דור המדבר עם הערב רב

דור הולך , ח השמש ובא השמשה אינו בתוכו בסוד וזר"אין לך דור ודור שמרעכלם , עם הערב רב, וגם דור המדבר עצמו. כדי לתקן את הדור ההוא, ודור בא

כי , וגם משה יקום בתוכם. כימי צאתך מארץ מצרים, יתגלגלו בדרא בתראהכמבואר אצלינו , וגם הערב רב, ודור המדבר, משה, כלם הם מסוד הדעת

כי משה , ה"והם אותיות מש, ה"שמאשר הוא בא , כ"ה אח"וזש. בפרשת שמות, נשותיהם שולטות עליהם, ח שבדור הזה"ס כל הת"וז. יתגלגל עמהם כנזכר

ונתנו , והאנשים חטאו. שהם לא נתנו נזמיהם לעגל, לפי שהם מזמן דור המדבר : ש"כ לעיל ע"וכ, אמר שמואל. נזמיהם לעגל

ולכן לפעמים , רענתערבו טוב ב, ר"י חטאו של אדה"כי כל הנשמות ע, עוד דענתערב , נתערב ברשע וקצת רע של הרשע, שקצת טוב שבנפש הצדיק, יהיה

אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים , ה"ובזה תבין מש. בצדיקונכשלים במה שלא , כי כמה צדיקים יש שהם עוברים איזו עבירה פרטיית. 'וכו

צת מצות פרטיות וכן להפך כמה רשעים גמורים עושים ק. יכשל רשע אחדורשע , גם תבין בזה ענין צדיק גמור. בתכלית עשייתם ונזהרים בהם כל ימיהם

וכפי מספר חלקי , כי הכל תלוי כפי חלקי נצוצות הטוב שבו. ובינוני, גמור' הם כפי ערך בחי, ועוד כי אופני העבירות או המצות שעושים. נצוצי הרע שבוכך הם חושקים , ם טוב ואם רעא, ובאיזה אבר ושרש הם, הנצוצות שבו

: ותאבים אל המצות או אל העבירות ההם יותר מזולתם ורודפים תמיד אחריהם

ולמזכה להו , שצריך האדם למרדף בתר חייביא, ה"והנה לסבה זו החמירו בס, כי ברדוף הצדיק אחר הרשע לזכותו, והענין הוא', כמאן דרדיף בתר חייו וכו

ונצוצותיו הרעות , נצוצות טובות שנאבדו ממךאולי הרשע ההוא יש בו אותםאז הטוב שבו יוסר ממנו ויותנו , י שתתחברו יחד בחשק ואהבה"וע, נתנו לך

ס צדיק נוטל חלקו "וז. והוא נשלם בכל הרע, ואז אתה נשלם בכל הטוב, בךה אם רעב "וזש. רשע נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם, ע"וחלק חבירו בג

אין הכתוב , ל על פסוק כי תראה חמור שונאך"ש ז" וכמ.שונאך האכילהו לחםואמר , אשנא' ה הלא משנאך ה"מדבר אלא באדם רשע שמותר לשנאותו כמש

ומתאוה ורעב , ל מחמת נצוץ טוב שבו"ר, אם רעב שונאך תאכילהו לחםכ גחלים "כי עי, ותזכהו, האכילהו לחם לחמה של תורה ומצות, לעשות טובה

. ויוסרו ממך, ויתחברו עמו, אתה חותה על ראשו,שהם נצוצי הרע שבךונצוצי הטוב שבו , ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזירה, ה"וכמש

ש "וכמ. והוא שלם ברע, ונמצא שאתה שלם בטוב, ישלימם לך' וה, יוסרו ממנות טוב אינו מזכיר שמו "ולפי שהשי, אלא ישלימהו לך, אל תקרי ישלם לך, ל"ז

, אבל על הטוב הזכיר שמו. ה כי גחלים אתה חותה על ראשו" כמש,על הרעה : ישלם לך כנזכר כי הוא עושה הטוב הזה' ה וה"כמש

הקדמה כא

והגלגול . כי התשובה היא באימא, דע. והיא מיוסדת בעניני התשובה והגלגולאז אימא עילאה הנקרא , אם יעשה תשובה, ולכן כל מי שחטא. הוא באבא

אז , אבל אם לא עשה תשובה. ובזה יספיק, בידה לתקן פגם האדםיש, תשובה, כי הוא הנקרא מחשבה כנודע, י אבא"וזה ע, צריך שיתגלגל בגלגול לתקן עונו

והוא המחזירו בגלגול , ועליו נאמר וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדחעם שכבר התחלנו לבאר חלקי התשובה , ונבאר עתה עניני התשובה. לתקנו : שמנה בהקדמה ששיתשהם

בפרק בתרא , ל"מתיא בן חרש ז' ובו יתבאר מאמר ר, ועתה נבאר באופן אחר, והנה כללות הענין הוא, עבר אדם על מצות עשה, חלקי כפרה' דיומא בענין דשהודעתיך כי האדם כלול ) במה(והענין הוא כמה . 'תשוב ה, ל"כי תשובה ר

ז מוכן "עכ, רק אל נפש דעשיה, כלםפ שלא זכה עדיין אל"ואע, מכל העולמותכפי מעשיו כך ישיג , וזה תלוי ביד האדם, הוא לקבל את כלם לכשיתקן מעשיו

, ס פסוק ויוצר רוח האדם בקרבו"וז. או מאצילות, או מבריאה, מיצירהואמנם הפרש גדול . ל שהנפש של האדם נגדלת בהיות בתוכו והבן זה"שארז

כי נפש האדם , כי הנה הודענוך כלל אחר, אוהו, יש בין הזוכה לזה או לזהוהנה . או הנשמה. וכן הרוח. ה גידים שלה"ובשס, ח איברים שלה"כלולה ברמ

וכפי . או הנשמה, או הרוח, כשהאדם חוטא פוגם באיברי פרטיי מאברי הנפש, ואם רוח ברוח, פוגם בנפש, אם יש לו נפש. כך הוא גדולת חטאו, מה שיש בו

:ואם נשמה בנשמה

ל כל "ש ז"כך היא גדולת תוקף יצרו וכמ, ז כפי גדולת הנפש של האדם"וכן עדוהענין כך הוא במה שידעת כי גם את זה . יצרו גדול הימנו, הגדול מחבירו

, ושבעה היכלות בכל עולם מהם, ע"לעומת זה עשה האלהים וכמו שיש אביכי רוצה , יקס צופה רשע לצד"וז. כן ישנם בבחינת הקליפות. הקדושה' מבחי

ר "ובזה תבין תוקף חומר חטאו של אדה. כקוף בפני אדם, להדמות אל הקדושהש כי "עמ, והסבה היא. עד סוף כל הדורות, שגרם קלקול ופגם בכל העולמות

ז בצדיקים וחסידים "וכן עד. כך תוקף הפגם שפגם, כפי תוקף גדולת נשמתו. מכמה חטאות של אחריםוהוא חמור , כי חטא קל אצלו, ז"גמורים כגון ריב

כי עד , אינו פוגם רק בעשיה בלבד, כי מי שיש לו נפש מן עשיה, ונמצא כפי זה, הוא מתקן בעשיה, ז גם כן כאשר ישוב בתשובה"ועד. שם השגת ידו ולא יותר : שהוא המקום אשר פגם

ובכל , ע"עולמות אבי' מתחלקות בד, ה"אותיות של הוי' וכבר הודעתיך כי דואות . באצילות, ב"ה אחת מהם דע"והוי' אות י, והם, ה אחת"יש הויאות מהם

. ביצירה, ה"ה אחת מהם דמ"והוי' ואות ו. בבריאה, ג"ה אחת מהם דס"והוי' העולמות ' כי החוטא פוגם כביכול בד, נמצא. בעשיה, ן"ה דב"והוי' ואות הנשים ס פסוק ויצאו וראו בפגרי הא"וז. וגם בשמו הגדול יתברך, הנזכרים

. כמו שביארנו, כל אחד כפי מדרגת נפשו. בשמי ממש, פירוש, הפושעים ביס "וז. בארבעה אותיותיו, מתקן בשמו הגדול ממש, ז כששב בתשובה"ועד

כי הארבעה חטאות , נמצא. מיני חטאות' ותשובה לד, ארבעה חלוקי כפרהם לתקן חוזרי, וארבעה מיני תשובות וכפרות, ה"פוגמים בארבעה אותיות ההוי

: ה"ארבעה אותיות הוי

', הא, וזה עניינו, נבאר עתה לשון המאמר', ואחר שהקדמנו לך ההקדמות הנז, וקודם שנבאר עניינו. 'לא זזו משם עד שמוחלים לו וכו, ע"עבר אדם על מ

. 'תשוב ה, ל"ר, כי תשובה, דע, והענין הוא, נחזור להקדים הקדמה אחרתאל , א תתאה"שהיא ה, לפעמים תרד העשיהלפי ש, וארבעה מיני תשובות הם

ואם החטא יותר . וזה נקרא גלות שכינה, ס דקליפה"שלשה ראשונות של יואם . בשלשה אמצעיות של הקליפות, יוריד האדם בחטאו את העשיה, חמור

, ואם החטא יותר חמור. יורידנה בשלשה תחתונות של הקליפה, יותר חמור' הם הם ארבע בחי. ס של הקליפות"בייורידנה במלכות הרשעה העשירית ש

: היורדת בתוך הקליפות, של גלות שכינה שהיא העשיה

אינו גורם שיורדין אל , או באצילות, או בבריאה, אמנם מי שפוגם ביצירהובו , אבל הוא באופן אחר, כי הקליפות למטה מעולם העשיה עומדות, הקליפות

בשלשה ראשונות , רדת בעשיהכי היצירה יו, והוא, ממש' ארבעה מדרגות הנזולפעמים . ולפעמים בשלשה תחתונות. ולפעמים בשלשה אמצעיות. שבה

וגם הם , והרי הם ארבעה מדרגות בירידת היצירה בעשיה. במלכות של עשיהאל קדושה קלה , יען ירד מקדושתו החמורה, נקראים גלות אל עולם היצירה

, רידת הבריאה ביצירהועל דרך זה מדרגות אלו הארבעה הם בי. שבעשיהונקרא , וכן על דרך זה בירידת האצילות אל הבריאה. ונקרא גלות הבריאה

בארבעה מיני מדרגות עצמם הנזכר וכל אלו נקראים גלות , גלות האצילות : שכינה

כי , פירוש. וכל סוג כלול מארבע מינים, כי ארבעה סיגים הם, הכלל העולה, ובכל עולם מהם. מיני תשובות כוללותוכנגדם יש ארבעה, ארבעה עולמות הם

: יש ארבעה מיני תשובה פרטית

וזה החלי לבאר , וממנה יתבארו כל ארבעה אחרות, ונתחיל לבאר הראשונהכי הנה אז ', ועשה תשובה וכו, אם עבר אדם על מצות עשה, הוא' הא, ה"בע

לפי , עד שמוחלים לו מיד, לא זז משם, וכששב בתשובה, פוגם בעולם העשיהא מן "ולהפריד הה, גרם להוריד מלכות העשיה, י מה שעבר על מצות עשה"שעבנקל , וכששב בתשובה. ויורדות בשלשה ראשונות של הקליפות בלבד, ת"הת

כי השלשה ראשונות , כמו שהודעתיך. ותקף נתקנת, הוא להעלותה משם שנטל וכן ירדן, ל"ש רז"והם סוד מ. הם עצמם חוזרות להיות קדושה, דקליפה

, א"עולה מלכות דעשיה שהיא הה, ולכן תכף בשובו בתשובה. מזה ונתן לזהוהרי . 'תשוב ה, וזה נקרא תשובה, ת"וחוזרת להתחבר עם הת, למעלה למקומה

: אחת בעשיה עצמה' זו בחי

באופן שגרם , ת מן בינה"אם הפריד גם הת, והוא, בעשיה עצמה' ב' בחי. כפי מה שחטא במצות עשה, קליפהעד שלשה אמצעיות ד, שירדה העשיה

' עד ה, תתאה' כי תשוב ה', תשוב ה, גם כן הוי תשובה, וכששב בתשובה : ת עמה"ואז יעלה גם הת. בינה, עילאה

, באופן שפגם גם בבינה, אם חטא במצות עשה, והוא, בעשיה עצמה' ג' בחין הוי וכשיושב גם כ, וירדה העשיה עד שלשה אחרונות דקליפה, וגרם להורידה

ואז יחזרו , כ תרד עד המלכות"ג, כי התשובה שהיא בינה', תשוב ה, תשובה : וזהו תשובה, תגרום חיבורם, י ירידת הבינה"כי ע, ת"מלכות ות

והפרידה מן , באופן שפגם גם בחכמה, אם חטא במצות עשה, והיא', ד' בחיה אל עילאה בינ' כי תשוב ה, כ תשובה"הוי ג, ואז כשישוב בתשובה, הכתר : 'והרי נתבאר חלוק כפרה הא, ואז גם חכמה יעלה עמה, הכתר

אז תשובה ', ת ועשה תשובה וכו"אם עבר אדם על מצות ל', חלוק כפרה הב, ונפרדה המלכות, ת"כי אז בחטאו פוגם ביצירה בת, ה מכפר"וי, תולה

אז המלכות חוזרת למקומה בסוד , וכששב בתשובה. ונסתלקו גם השש קצוותרוצה היא , החלל שיש ביניהם, אמנם אותם השש קצוות. ' תשוב ה,תשובה

, ואינה יכולה עדיין לעלות שם, לעלות שם למעלה במקומה להתחבר עמהםואז עולה , הנקראים יום הכפורים, ונמצאת תלויה עד שיבואו אורות הבריאה

בחינות שזכרנו ' וגם בזה יש ד. כ מכפר"ויה, וזהו תשובה תולה, עד שם : ל"ולא בקליפות כנז, אלא שכלם הם בסוד ירידת היצירה אל העשיה, בעשיה

ואז כשישוב , פגם בבריאה, אם עבר אדם על חייבי כריתות', חלוק כפרה הגת ומלכות שניהם אינם יכולים לעלות "כי ת, ד הנזכר"כ תולין ע"בתשובה ויוה

בסוד , וימרקו העון ההוא, א"עד אשר יבואו יסורין מן או, למעלה ממקומםכי מהם , ה"ובסוד פסוק מן המצר קראתי י. א"שהוא או, פסוק יסור יסרני יה

: כנזכר' וגם בה יש ארבעה בחי. הצרות והיסורין

הנקרא , כי אז פוגם באצילות', אם עבר אדם על חלול ה, הוא' חלוק כפרה הדולכן , וגרם מיתה בעולם החיים הנצחיים, שאין שם מות כלל, עולם החיים

כי אין אחד משלשה עולמות יכול לעלות למעלה ממקומו , ה תלוין"בה ויתשו

וגם , והיא ממרקת הכפרה לגמרי, מדה כנגד מדה, עד יום המיתה, ל"ד הנז"ע : ל"הנז' בחי' בזה יש ד

כאשר , כי הפשע הוא, דע. ופשע, שיש בין חטא לעון, כ השינוי"ועתה נבאר גואז גורם שהקליפות יקחו כל , הכעיסוומכוין למרוד בו ל, יודע האדם את רבו

. ישראל, ואינם נותנים כלל ממנו אל התחתונים, ע"תמורת הפש, ע ההוא"השפרק שאוכל נבילות , אלא שאינו להכעיס, כאשר עושה כרצונו, ועון הוא

אמנם אחר שלוקחים , כ השפע היורד"ואז גורם שהקליפות יקחו ג, לתאבוןס "כי ז, ונותנים לנו קצת, שפע ההוא שלקחוחוזרים הם ומורידים מן ה, אותו

מאמרים במסכת יומא פרק בתרא חד ' ל ב"ש ז"ובזה תבין מ. הגלות כנודעכי זה מדבר בזדון הנקרא , גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות, אמרי "ועתה ע, שבתחלה גרם שהקליפות היו לוקחים כל השפע כלו לעצמם, פשע

ז חוזרים ומורידים לנו מן "עכ, שיקחו כל השפעהתשובה גרם שגם שהקליפותוחד אמר שזדונות נעשות . אחר שלקחוהו לעצמם, השפע ההיא על ידי עצמם

כי אז כששב בתשובה גורם , שאינו חוטא אלא לתאבון, הוי בעון, לו כזכיותומנע מהם אפילו השפע , שהקליפות לא יקחו מן השפע היורד כלל לעצמם

: שהיו לוקחים לעצמם

הקדמה כב

. ובאיזה דבר מתגלגלים, וגלגוליהם, מדברת בענין עונש הנשמות של הרשעיםשמתגלגלים , ז"ועתה אכתוב מעט בענין עונש הנשמות של הרשעים בעוה

כי כמעט אין אדם בארץ אשר ימלט , ודע. ובאים בכמה גלגולים לכפר עונםומקבלים , נכנסים בגיהנם, כי הנה הרשעים אחר מיתתם, ודע. מגלגולים אלו

ויש רשעים שכתוב בהם ואת . ב חדש"ומשפטם י. ומתכפר להם, שם ענשםואינם זוכים ליכנס לגיהנם אחר פטירתם , נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע

עד ימרק , אמנם נפשם הולכת מדחי אל דחי בגלגולים משונים, למרק עונםולאלו אין זמן . להתכפר לגמריב חדש "כ בגיהנם י"ענשו קצת ויוכל ליכנס אח

והכל , או אלף, או מאה, כי לפעמים ילכו בגלגולים ההם עשרים שנים, קצובאין אור , ח"אמנם הצדיקים ות. ז"תלוי כפי ערך העונות שעשה בתחלה בעה

ל על אלישע אחר לא מידן נדייניה משום "ש ז"כמ, של גיהנם שולטת בהםז למרק איזה חטא אשר "גלגל בעהולכן הם צריכים להת, דעסק באורייתא

הצדיק אחר (, והנה, כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, להםאבל , ב"הוא מוכן לעלות במדרגה במעלות גדולות בעוה, ז"פטירתו מן העוהלמרק העונות היותר , האמנם תכף אחר פטירתו יענישוהו, לא בפעם אחד

ובהגיע תור עלייתו , ה אחת במעלהואז יכניסוהו במחיצ, חמורים אשר לויחזירוהו להענישו למרק החטאים היותר קלים מן , למחיצה יותר עליונה

כ יחזרו להענישוהו עוד "אח, ואז יעלה במדרגה שנית יותר עליונה, הראשוניםואז יעלוהו , בסוד וסביביו נשערה מאד, על דקדוקי מצות שהם כחוט השערה

ולקמן יתבאר מציאות ענשים אלו איך . יובמחיצתו האמיתיית הראוייה אל : עניינם

הוצרכו להתבשר מאתו , ה ודניאל"והנה הצדיקים גמורים כדוד המלך עש דוד "וכמ, ב ולא יצטרכו לעונשים ולגלגולים האלה"שינוחו בעה, יתברך

וכתיב אחת שאלתי . 'בארץ החיים וגו' ה לולי האמנתי לראות בטוב ה"המלך עי אביגיל "ונתבשר ע. 'כל ימי חיי וגו' שבתי בבית האותה אבקש' מאת הגם דניאל . 'באמרה והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים וגו, הנבואהז מצינו במדרש הנעלם של הזוהר "ועכ. ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד, נתבשרשישב , לדוד ולישראל עמו' בפסוק על כל הטובה אשר עשה ה, יד. בכתיבת. קודם שהכניסוהו בירושלים של מעלה, שנים אחר פטירתוב שבעה"דוד בעה

שאמר , כשהעלהו שאול באוב, גם מצינו בשמואל הנביא שקול כמשה ואהרןכנראה . ל שנתיירא אולי היה יום הדין הגדול"וארז, למה הרגזתני לעלות

גם . עדיין יש דינים ועונשים אחרים, שאפילו שכבר עומד לדין בעת פטירתוכנזכר במסכת , והיה בוכה בעת פטירתו', הניח מקרא ומשנה וכוז שלא "ריב

ש שאר בני האדם "ומכ, ברכות ומה יעשו שאר הצדיקים שאינם דומים אליהם : ואין להאריך במקום שראוי לקצר, ה"בעו

הנה איש , והיה אומר לי, ל הולך בשדה"וכבר כמה פעמים הייתי עם מורי ז, ולסבת עון אחד פלוני שעשה בחייו, ח"והוא צדיק ות, אחד הנקרא בשם כך

. וכמו שיתבאר לקמן, וכיוצא בו, או צומח זה, הוא עתה מתגלגל תוך אבן זהומצאנו דבריו , והיינו חוקרים אחר הנפטר ההוא, ל"ומעולם לא הכיר בו מורי ז

ולפעמים היה . כי לא יכלם ספר, כנים ואמיתיים ואין להאריך בדברים אלווהיה , שבין עשרים אלף קברים אחרים, אמה בקבר אחדק "מסתכל מרחוק ת

והיה אומר לנו הקבר ההוא , רואה נפש המת הנקבר שם עומד על הקבר ההוא. על עון פלוני, ומענישים אותו עונש פלוני, קבור בו איש פלוני ושמו פלוני

וכאלה רבות וגדולות , ומצאנו דבריו אמתיים, והיינו חוקרים על האיש ההוא : לם רעיוןלא יכי

, נפרעים ממנו על חטאתיו, כי הנה אחר פטירת האדם, ונחזור אל הדרוש שלנו. וכלם נקראים גלגולים, בהרבה מציאיות של עונש, קודם שיכניסוהו בגיהנם

וכמעט רוב . או במדבר, או בחי, או בצמח, כי יתגלגל או בדומם, רוצה לומרכי אינו יכול לקבל , הטעם הואו. בני האדם לא ימלטו מלהתגלגל בגלגולים אלה

סובל ומרגיש הצער , ואז בהתגלגלו שם, עד שיהיה מוגשם בגוף ונפש, ענשואופני ' כך בחי, ואמנם כפי ערך חטא האדם. כ מתכפרים עונותיו"ועי, ההוא

יש קצתם אשר , ח"ולכן אפילו הצדיקים ות. 'ח וכו"אם בב, אם בצומח, גלגולוהצודק כפי עונש , בחייהם בא לידם איזה עוןמחמת ש, ל"ד הנז"מתגלגלים ע

כי בהכרח העון צריך , כ עולים במעלה הראויה להם"ואח, הגלגול ההואפ "ואע. כי כל דרכיו משפט, כי הוא תמים פעלו, ה אינו ותרן"והקב, להמחק

ולא עוד אלא , ל"ש ז"לא יקבל ממנו שום שוחד על מצוה כמ, שהוא צדיק גמורחוזרים ומתגלגלים אותו , במדרגה יותר עליונהשגם כשירצו להעלותו

: אם עדיין נשאר להם למרק איזה עון שצריך גלגול כזה', בגלגולים הנז

מזמן דור , היה רואה בעיניו איש אחד. כ, ל"וא, ל"ופעם אחת הייתי עם מורי זונודע , לסבת שהיה משמש מטתו לאור הנר, התנאים שמגולגל בעז אחת נקבה

, ושימותו בקטנותם, ונמצא שגרם לבניו שיהיו נכפים, ים נכפיםדהויין ליה בנ, ופעם אחרת אמר לנו. ולא עוד אלא ששופך דם בניו. ז שופך דמים ממש"וה

שהגיע זמנו , שהיה רואה בעיניו חכם אחד גדול מדור שלפנינו זה כמה שניםולכן עתה בעת ההיא , להעלות עתה למחיצה יותר עליונה ממה שהיה בתחלה

כדי , ל"ראה בעיניו שחזרו להענישו על דקדוקי מצות קלות כנז, מהעצצריך , כי כפי ערך המעלה שמעלים אותו, להעלותו אל המעלה הגדולה ההיא

ומכלל הדברים . ל"אפילו בדקדוקי מצות כחוט השערה כנז, שיזדכך יותרבאומרו , על שהסיח עצמו מן התפלין, האחת, לשתי סבות, שהיה נענש אז

כמו שאומרים אחר קדושת ובא לציון , שלא נגע לריק ולא נלד לבהלהמ"יהרונענשין על זה , הסיח דעתו מן התפילין, ולהיותו מכוין בתפלה ההיא, גואל

גם . ולא בתפילין שעל ראשו, ומה יעשה מי שאינו מכוין בתפלתו. הדקדוק הקל, מנעליוונכנס מעט עפר תוך , לפי שיום שבת אחת יצא לרשות הרבים, נענש

ובזה תבין כי אין מנוחה אל . והלך בו ארבע אמות ברשות הרבים בלי כונהכי בכל , והטעם הוא. ל על פסוק ילכו מחיל אל חיל"ש ז"ב כמ"הצדיקים בעה

: ל"צריכים מרוק מחדש כנז, מדרגה ומדרגה שעולים

כי כל העולמות , הנה נתבאר אצלינו. מה ענין גלגולים אלו, וראוי עתה לבארוהיותר זך , מלכים שמלכו בארץ אדום אשר מתו' נבראו מברורי אותם ז, כלם

, ואחריו ליצירה, ואחריו הוברר לצורך עולם הבריאה, הוברר בעולם האצילותח "ואחריו ב, והוברר תחלה. הוא האדם, והיותר זך שבעשיה. ואחריו לעשיה

י "וע, עשיוי מ"ואמנם הצדיק ע. ואחריו הדומם, ואחריו הצומח, בלי מדברלהעלותו אל , יש כח לברור עוד מחלק הדומם, המצות שעושה באכילתו וכיוצא

במצות , עקב' כמבואר אצלינו בשער המצות בפ. ואל האדם, ואל החי, הצומח : ברכת המזון

ויש מיני עונות , גורם להפך שמורידים ולא מעלים, י מעשיו"ואמנם הרשע עויש עד החי בלי , ויש עד הצומח, ומםהד' שגורמים שחלק האדם ירד עד בחי

כפי מה שחטא , יש רשע שאחר מותו מתגלגל באבן דומם, ולכן כנגד זה. מדברי עונם "כי ע, ויש רשע שמתגלגל בצומח ויש שמתגלגל בבעלי חיים, בחייו

והנה אלו . ובמעלה אחת הם עומדים ונדמים זה לזה, נמשל כבהמות נדמועד שימרק עונו שגרם לו , בים שם זמן קבועיוש, המתגלגלים בגלגולים אלו

וככלות זמנו עולה , וככלות זמנו עולה ומתגלגל בבעל חי, להתגלגל שם בצומח : ומתגלגל באדם ממש

ענין אלו ', הא, פנים' מב' הוא בא, ואמנם ענין זה הגלגול שמתגלגל באדם בני נכנסים בגופות, ולא זכו ליכנס בגיהנם, הנשמות של הרשעים אחר שמתו

ומדברים ומספרים כל הקורות אותם שם כנודע רחמנא , ה"אדם החיים בע, ל בדרושים שקדמו"כנז, כי מתעברים באדם בסוד עבור, הוא' והב. לשזבן

מתגבר עליו נפש ההיא , ואז אם האדם ההוא יחטא, ומתדבקים בו בהסתר גדול בדרושים ד מה שנתבאר אצלינו"ע, ומסיתו לדרך רע, ומחטיאו, המתעברת בו

כך נפש . מסייעו להיטב, שכאשר נשמת הצדיק מתעברת באדם, הקודמיםכי לפעמים המתעבר , הרשע מסיתו להרשיע וכבר נתבאר אצלנו ענין זה

ולפעמים הוא . כדי להתקן עצמו המתעבר עצמו, הוא לתועלת עצמו, באדם בנפש ישנם גם, אלו' בחי' וב. כדי שהנפש ההיא מסייעתו להטיב, תועלת האדם

לפי שהאדם , או יהיה לתועלת הנפש ההיא המתעברת, הרשע המתעבר באדם, או יהיה האדם רשע ותתעבר בו הנפש ההיא להחזיקו ברשעתו, הזה הוא צדיק

פנים ' והנה שהנפש המתגלגלת באדם באחד מב. ו"עד יאבדוהו מן העולם חיוכל לבא אז , ונתכפרו עונותיו, השלים זמנו הקצוב לו לעמוד שם, הנזכר

: ז כשאר בני אדם"ויולד בגוף בעה, ז בגלגול גמור אמיתי"כ בעה"אח

', כי לא בכל זמן יש כח אל המגולגלים הנז, כי ראוי שתדע, ונחזור לעניןאמנם זהו . כי לכל זמן ועת לכל חפץ, לעלות משם ולהתקן', בדומם ובצומח וכו

זמן קצוב של כך וכך וגזרו עליו , כי מי שנתגלגל בדומם, דע, זמן עלייתםאינו , להתגלגל במדרגת הצומח, הנה כאשר יגיע זמן עלייתו מן הדומם, שנים

, אלול, אב, והם, ב חדשי השנה"עולה רק בארבעה חדשים אמצעיים שבי. עולה, נשלם בארבעה חדשים אלו, ואם זמן הקצוב להם לעלות. חשון, תשרי

אשר ', דשים אמצעיים הנזבארבעה ח, צריך להמתין עד שנה אחרת, ועם לאו, שהם, הוא בארבעה חדשים ראשונים, וזמן עלייתם מן הצומח אל החי. בה

חדשים ' הוא בד, וזמן עלייתם מן החי אל האדם. תמוז, סיון, אייר, ניסן : אדר, שבט, טבת, כסליו, שהם, אחרונים

ומן הצומח , ל מן הדומם אל הצומח"ד הנז"פ שסדר עלייתם הוא ע"ואמנם אע, הנה לפעמים ויעלה המגולגל שתי מדרגות יחד. ומן החי אל המדבר, אל החי

, ותבא איזו בהמה ותאכל עשב, כמו מי שנתגלגל בתחלה בדומם שהוא העפרוהנה עתה נפש זו , אשר בו היה מגולגל הנפש ההיא, ובו מעורב מעט עפר

או . ח"שהוא מן הדומם אל הב, מדרגות יחד' ועלה ב, נתגלגלה בבהמה ההיאויאכלם , שהוא הירקות ופירות האילן, כי אם יהיה מגולגל בצומח, באופן אחר

מדרגות ' והם ב, נמצא כי המגולגל ההוא עלה מן הצומח אל האדם, האדםשהוא מן הדומם , ולפעמים יעלה המגולגל כל המדרגות בפעם אחת. ביחדתו עפר ובאו, כגון הרי שהאדם אכל מעט עפר שנתערב בתוך התבשיל, לאדם

: נמצא שעלה מן הדומם לאדם, היה מגולגל אחד

לפי , והטעם הוא, אינם נקראים דומם רק צומח, כי המגולגל במים ובמלח, ודעוהמלח נעשה מן . שהמים הם חיים ונגרים ונובעים ואינם דוממים כמו העפר

הנוטל מלח מן , ל במסכת שבת"ש רז"וז. ולכן נקרא גם הוא צומח, המים : כי אין קצירה אלא בצומח, וידוע הוא. חייב משום קוצר, המחצב שלו

וכנזכר בפסוק הצילה , והנה ענין המגולגלים נתבאר עניינם במקומות רביםל באמרם ריש תורא בדיקולא סליק "גם רמזו רז, מחרב נפשי מיד כלב יחידתי

מפני , ויעלה לגג, יברח ממנו, כי הרואה שור שחור בימי ניסן', לאגרא וכויותר מוכן , כי השור שהוא דינא קשיא, והענין הוא. השטן מרקד בין קרניוש

כ בשאר "משא, ולכן יברח ממנו, יותר משאר הבהמות, להתגלגל בו הנפש

אלא מניסן , ח"שאין זמן עליית המגולגל בצומח לב, לפי שקדם לנו. הבהמותי תוספת "אולי ע, שאז נכנס בו המגולגל הרשע ההוא, לכן ביומי ניסן, ואילך

ולכן , אינו מזיק, אבל אחר שהורגל בו. יזיק למי שיפגע בו, העבור ההוא הרעשהשור באכלו העשב , הוא חדש ניסן, לעלייתו' אין קפידא אלא בחדש הא

וכבר נתבאר . שהיה בתחלה בצומח ההוא, נתגלגל בו הרשע ההוא, הצומחשעשו את , רשעבני בלעם ה, אצלינו בשער הפסוקים בענין יונוס ויומברוס

ובמקום אחר -הגהה . (ועליו נאמר בתבנית שור אוכל עשב, העגל בחדש תמוז : ת שבעה עשר בתמוז"כי עשב ר, ל"ו ז"כ משם מהרח"מ

, שכתוב בו וימת לבו בקרבו, נתבאר בענין נבל הכרמלי, וענין המתגלגל בדומםכ בנבל " ואח,כי לבן נתגלגל בבלעם, ל"וסוד הענין יובן במש. והוא היה לאבן

ואין כחו אלא בפיו לקלל בני , היה לקראת נחשים, והנה בלעם הרשע. הכרמלילכפר לחישתו , דומם' שהיא בחי, וכשנהרג בלעם נתגלגל באבן אחת, אדם

כי אז היתה תחלת ביאתו בעולם , כ בנבל הכרמלי"וכשנתגלגל אח. בפיו כנזכר ואמר מי דוד ומי בן ,הנה כשאירע אותו המעשה שחרף את דוד, הזה להתקן

, והיסיף פשע, יען כי בא לתקן דבור הרע של בלעם, ורצה דוד להרגו', ישי וגוואז זכר נבל וידע כי בתחלה , לקלל את דוד מלך ישראל, וחזר וחטא בדבור

ולכן וימת לבו , ועתה חזר לקלקולו, נתגלגל באבן לתקן דבור הרע של בלעםאלא והוא , ולכן לא כתיב ויהי, ה כנזכרבקרבו בזכרו כי הוא היה לאבן בתחל

גם אפשר שהגיד . ואין תימא איך ידע זה, והנה נבל היה אדם גדול. היה לאבןגם ענין . ג דאיהו לא חזי"אע, גם אפשר דמזליהו חזי. לו איזה נביא או חכם

כי יש מגולגלים באבן , נרמז אצלינו בפסוק כי אבן מקיר תזעק, הגלגול בדומםומשם זועקים מרוב , או בכפיס מעץ יעננה שהוא הצומח, בדומםשבקיר שהיא

: ה"ועוד יתבארו קצת פסוקים אחרים עתה בע, העונש אשר להם שם

, כי המדבר לשון הרע וכיוצא בו, דע, והנה נבאר עתה קצת מיני מגולגליםכי תמורת , שכתוב בו ויהי לאבן, כמו שביארנו בענין נבל, מתגלגל באבן דומם

: וא דומםהדבור ה

, ואז ענשו הוא, והוא הצומח, מתגלגל בעלה האילן, המאכיל נבלות לישראלוכשנשלם זמן . ואין לו מנוחה, ומחזירתו לכאן ולכאן, שהרוח מכה בעלה ההוא

וזהו בדוגמת . ונובלת ונופלת לארץ, נעקרת העלה ההיא מן האילן, הקצוב לוכי מי . וק והעלה נובלס פס"וז. מיתה ממש אצלו שנכרת ונעקר מן העולם

ס כי תהיו כאלה "גם ז. מתגלגל בעלה הנובלת לארץ, שמאכיל נבלות לישראלחוזר להתגלגל בעלה , ולפעמים כי אחר שהעלה הזאת נובלת. נובלת עליה

ז כמה "ד האדם שמתגלגל בעה"ע, וגם היא נובלת עד כמה פעמים, אחרת : פעמים כפי העונש הראוי להם

מי , ל והם אלו"כנז, והם גם כן נקראים צומח, במיםויש מי שמתגלגלים ונאמר , וסימניך על הארץ תשפכנו כמים, מתגלגל במים, ז"ששופך דמים בעה

ושם המים , וענשו הוא שעומד בקלוח המים, שופך דם האדם באדם דמו ישפך, והמים מפילים אותו בכל רגע, והוא רוצה לקום ולעמוד, נקלחים עליו תמיד

גם . ותמיד הוא מתגלגל סביב במקום קלוח המים ההם, וחה כללואין לו מנגם כל מי . כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה) ד"י' שמואל ב(נרמז זה בפסוק

ושם נחנק בכל רגע , מתגלגל במים, ד של מטה"ולא נענש בב, שמיתתו בחנק : כנזכר

ם בהם שנותני, מתגלגל בריחיים, אשר מיתתו בתנק, והנה הבא על אשת אישושם נידונים האיש והאשה , וטוחנים על ידי המים המגלגלים הריחים, החטים : בסוד תטחן לאחר אשתי, ההיא

ס פסוק אזי עבר על נפשנו המים "וז. מתגלגל במים, גם המזלזל בנטילת ידים, לשניהם'טרף 'נתננו 'ת "כי הנה ר. שלא נתננו טרף לשניהם' הזדונים ברוך ה

ונדון במים , ל האוכל בלא נטילת ידים נעקר מן העולם" זש"ס מ"וז. ת נטל"רת "ר, שלא נתננו טרף לשניהם' ברוך ה, גם ממילא רמז להפך ואמר. ל"כנז

, ל"לא נתננו טרף לשניהם של המים הזדונים הנז, י שנטלנו ידינו"כי ע, שנטלגם מי שאינו , שאינם נוטלים ידיהם, שלא עשנו כמו הרשעים', ולכן ברוך ה

וגם , גוזל אביו ואמו חבר הוא לאיש משחית, ומזלזל בהם, רך ברכת הנהניןמב : הוא מתגלגל במים

והנה הפרנס המתגאה על הצבור יתגלגל , ויש מי שמתגלגלים בבעלי חייםחדא שמה , לא יאי יהרותא לנשי, ש רב נחמן בר יצחק"וכמ. בדבורים

ושלחה , אה על ברקשנתג, והם דבורה הנביאה. וחדא שמה זבורתה, כרכושתאבזתה לצדקיהו , אחריו לקראו והיא לא רצתה ללכת אצלו גם חולדה הנביאה

ש "כמ) ב"כ' מלכים ב(, ואמרה אמרו לאיש הזה אשר שלח אתכם אלי, המלךולכן אינה עושה , כי דבורה היא בעלת גאוה, ל והנה בתוך דבריהם רמזו"ז

ולכן פרנס המתגאה . יהכי בכל שעה לא תשקוט פ, וגם היא דברנית, מלאכהשיש , שניהם מתגלגלים בדבורה, וכן מי שמדבר דברים שלא כהוגן, על הצבור

: בה שני מדות אלו

או שום נשמה שנענשת , כי אין לך שום אחד מאלו המתגלגלים כנזכר, ודעשאין לפניו כרוז אחד שמכריז ענשו ועונו תמיד בכל הזמן , ד של מעלה"בב

גם יש עמו . ואינו זז מאצלו, או שנענש שם כנזכר,ההוא שהיא מתגלגל שםאו שמגלגלו באותו גלגול הראוי , שמעניש אותו באותו ענש הראוי לו', שוטר א

להפילו במים , הנה השוטר ההוא עומד עליו תמיד, כגון מי שנתגלגל במים, לויש , גם רוב המתגלגלים או הנענשים כנזכר. עד זמן הקצוב לו, בכל רגע, ומשנים את ענשו מעת לעת, ד שדנים אותו בעת גלגולו או ענשו"בלפניהם

: כפי הדין והמשפט הראוי לו, מעונש זה אל עונש אחר

פ שבתוך דברי הרב "ואע, עוד מצאתי לקוטים קרובים אל הנזכר, אמר שמואלכאשר כתב , ה"המשביר בר הגדול זלה, ל"נראה שאינם מפי מורי הרב ז, ל"ז

א "זה מצאתי בקונטרס הר, ל"וז, נמנעתי מלהציגם לפניךז לא "עכ, הוא כן. יתגלגל בעטלף, הבא על הבהמה, ל"ד בלי ספק שאינו ממורי ז"ונלע. ל"הלוי ז

הבא על . יתגלגל בחמור, הבא על אשת איש. יתגלגל בגויה, הבא על הנדה

כפי מה , יתגלגל בשפן או בארנבת, הבא על הזכר. יתגלגל באתון נקבה, אמויתגלגל , הבא על הגויה. יתגלגל בפרדה, הבא על כלתו. או בועל נבעלשחטא

יתגלגל , הבא על אשת אחיו. יתגלגל בגמל, הבא על אשת אביו. בקדשה יהודיתויהרגוהו , יתגלגל בחסידה, הבא על אחותו בת אביו או בת אמו. בפרד זכר

בת אמו ס פסוק ואיש כי יקח את אחותו בת אביו או "וז. ל"ש ז"חברותיה כמ. יתגלגל בעורב, השוכב עם בהמה חיה ועוף. וכן הבא על חמותו. חסד הוא

יתגלגל בראה שרואה למרחוק יותר מכל , המסתכל תמיד בעריות ומביע בהם : וכל זה אם לא עשה תשובה. העופות

דף , ל"כבר העתקתי אותה בשער מאמרי רז, עוד הקדמה זאת, אמר שמואלוהוא בשכר נשמות , שהוא מקומה האמיתי, אןז לא רציתי מלהסירה מכ"ועכ

: ואחרתיה עד אחר חבוט הקבר, הצדיקים

הקדמה כג

במאמר , אליעזר' ל בפרקי ר"ש ז"כבר נודע מ. והיא בענין עונש חבוט הקברומשיבו , ושואל לו מה שמך, איך בא עליו המלאך על קברו, פרקי חבוט הקבר

מה צורך , ובלי ספק יש לתמוה. 'שמי וכוגלוי וידוע לפניו יתברך שאיני יודע ומה מעלה ומה מוריד ענין זה במציאות , וגם למה הוא שוכח שמו, לשאלה זו

כמו , ר קודם שחטא"כי כל הנשמות כלם היו כלולים באדה, האמנם דע. ענשושהם אותם הנשמות , נשרו איבריו ממנו, וכאשר חטא, שביארנו כמה פעמים

מאה ' ר רק בחי"לעמקי הקליפות ולא נשאר בו באדהונפלו , שהיו כלולות בוכי אין הפגמים , והנה לא כל הנשמות שוות, כמבואר אצלינו במקומו, אמהכי האיברים אשר נמצאו יותר נאחזים באותו החטא שחטא אדם , שוים

, הם נפלו לתוך הקליפה יותר בעומק מן המקום שנפלו שאר האיברים, הראשוןכי יש , כי ודאי הוא שאין כל הנשמות שוות, הפגם ההואשהיו יותר רחוקים מן

ונמצא כי כפי ערך . נשמה שנתאוות וחשקה יותר בחטא ההוא מנשמה אחרתכמה , והענין הוא. מקום נפילתה בעמקי הקליפות' כך בחי, פגם הנשמה' בחי

כן , ר דקדושה"וכמו שיש אדה, כי גם את זה לעומת זה עשה האלהים, שתדעוכפי האיברים . ה גידין"ח איברים ושס"ויש בו רמ, ל בקליפותיש אדם בליעאשר באדם , כ אותם האיברים כיוצא בהם"כך כפי בחינתם ג, ר"שחטאו באדה

, ונתלבשו בתוך הקליפות ההם, ר"לקחו אותם הנשמות שנעשו מאדה, בליעלכי כל , ונעשה להם לבושים מאותם הקליפות אשר כיוצא בהם ממדרגת מקומם

רק כל נשמה נפלה כפי , יתברך משפט בקו היושר ולא בערבוביאדרכיו ונמצא כי כל אותם הנשמות . מן האדם הבליעל הדומה אליה' מדרגתה באבר א

ועתה בנפלם בתוך , שהיו מלובשים בגדי קדש קודם שחטאו, שנשרו מאדם. התנצלו מעדיים ובגדי תפארתם ולבשו לבושי קדרות שהם הקליפה, הקליפותהעשויה לה כעין , קליפה אחת' שאין לך בחי, כי אין לך נשמה, פי זהונמצא כ

בהיותה כלולה באדם הראשון , כפי בחינתה ומדרגת חטאה, מלבוש המיוחס להומלפפתה כל ימי חייה מסביב , ואותה הקליפה מלבשת אותה, כשחטא כנזכר

ומלתבשת בתוך הקליפה המזוהמת , לפי שהנשמה היא קדושה ורוחנית, לה : יאהה

כי אותה הקליפה הנעשת מפני ', ס פסוק כי אם עונותיכם היו מבדילים וכו"וזוהאור , אלהים שממנה חוצבה' אל ה, מלבישתו ומבדלת בין הנשמה, העון

אשר סובבת , הנמשך אליה מאתו יתברך אינו נמשך ומאיר בה מחמת קליפתה. 'בה זוהמא וכול מלמד שבא נחש על חוה והטיל "ש ז"וענין זה נרמז במ, עליה

, אין אדם נצול ממנה, וגם על האדם ועל זרעו הבאים אחריו עד ימות המשיחשבכל הנשמות , וזהו הצד השוה. ר כשחטא"לפי שכלם היו אז כלולים באדה

: היה בהם הטלת זוהמא הנזכר, אפילו באותם שמתו בעטיו של נחש

נפגמה כפי כי כל נשמה, ל"ויש הפרש ביניהם כנז, האמנם לא כלם שויםכי כל החטאים והעונות שחוטא , ודע. ר"מדרגה וקרובה אל החטא שחטא אדה

ודאי הוא שהאדם ממשיך עליו , ר"זולת מה שחטא אדה, האדם בפני עצמוכי , האמנם הכל תלוי בתשובת האדם. כפי ערך חטאו, קליפה וזוהמת הנחש

אפילו , חטאתיוי "י התשובה יכול לדחות מעליו הזוהמה ההיא שנדבקה בו ע"עאבל הזוהמה והקליפה שנדבקה בכל הנשמות כאשר . אם הם חטאים גדולים

כ יתוקן הפגם ההוא "ואח, ומוכרח הוא למות, אינו תלוי בתשובה, ר"חטא אדהז "עכ, ונתכפר לו עונו, ר"ה קבל גם תשובת אדה"פ שהקב"ואע. י המיתה"ע

. נו אלא אחר המיתהלא הוסר ונפרד ממ, הזוהמה והקליפה שנדבק בו כשחטאמכמה סבות אין , לפי שחטאו של אדם היה גדול עד מאד, וטעם הדבר הוא

, וכלאב, ס אותם שמתו בעטיו של נחש שהם בנימין וישי"וז. מקום לבאורםפ "שאע, שלא חטא בעון העגל כנזכר בזהר פרשת תשא, ויהושע בן נון, ולוי

המה שנדבקה בהם בחטאו ז אותה קליפה וזו"עכ, שלא היה להם שום חטא כללל שמתו בעטיו של "ס אמרם ז"וז. לא נפרדה מהם עד אחר המיתה, ר"של אדה

: שהטיל באדם וחוה, בשביל זוהמת הנחש, ל"ר, נחש

כי , ודע, ואמנם צריך לבאר טעם למה המיתה מפרדת הקליפה מן האדםוכתיב , ה ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב"כמש, חייםהקדושה נקראת

ה נותן שפע ומזון "לפי שהקב, אלהיכם חיים כלכם היום' ואתם הדבקים בהאבל הסטרא אחרא שמסלקים השפע והחיות מן הנבראים נקרא . לכל ברואיו

ממשיך עליו סטרא , והנה האיש החוטא. ה ואת המות ואת הרע"כמש, מות, ולכן אין הקליפה ההיא נפרדת מן האדם אלא אחר מיתה, אחרא הנקרא מות

ונפרד ממנו הקליפה שנדבקה בו , כי אז נקבר האדם ובשרו מתעכל בעפר : בזוהמת הנחש שהטיל בחוה ובאדם

כי אחר מיתת האדם ואחרי , והוא, וזה עניינו, ובזה תבין ענין חבוט הקבר, ומשפילים קרקע הקבר, מלאכים' באים ד, אז תכף ומיד, קבורתו בעפר הארץ

, ונשאר חלל בקבר כשעור קומת האדם הנקבר שם, ומעמיקים אותו למטה, ואז מחזירים נפשו בגופו כמו בחייו. ש"כנזכר במסכת פרק חבוט הקבר וע

לפי שהקליפה היא דבוקה עדיין וקשורה עם הבפש ועם הגוף , והטעם הואואז המלאכים . ו ביחדולכן צריך שיחזור נפשו בגופ, ואיננה נפרדת מהם

וחובטים אותו במקלות של , ומנערים אותו, הנזכרים אוחזים בו כל אחד מקצהומנערים אותה מן האבק הנדבק , כדרך שאוחזים בטלית בשתי קצוותיה, אשכאדם , ולכן נקרא חבוט הקבר, עד שנפרדה מהם הקליפה ההיא לגמרי, בה

כדי שיהיה מקום לחלל , כ צריך להעמיק הקבר"וע. שחובט טליתו ומנערהכי הצדיקים אשר בחייהם , ואמנם לא כל האנשים שוים. לנערו ולחבטו

והיו מכניעים עצמם וחובטים עצמם ביסורין הבאים , ר"נתרחקו מן היצהעד שנמצא כשהגיע , י התורה והמצות שמתישים כחו של אדם"וגם ע, עליהם

כי בחבטה , ים צער גדולאין צריכ, ולקבל חבוט הקבר, זמנם ליפטר מן העולםי "שאדרבה ע, כ ברשעים"משא. כל שהיא מספיק להם להפרידה מהם

. ז הם מקשרים ומחזקים יותר את הקליפה בגופם ובנפשם"תענוגיהם בעה : כנזכר בפרק חבוט הקבר, ס למה אין אדם נצול מחבוט הקבר"ונמצא כי ז

, ם תקנה להפרידהשאין לה, באותם שמתו בעטיו של נחש, וכמו שביארנו לעילי "ע, שם בפרק חבוט הקבר' זולתי אותם הנז, י המיתה והיבוט הקבר"זולת ע

צריכים חבוט , אבל כל שאר בני אדם כלם, איזו מצוה הסגולית לזה הדבר, הוא סובל ענשו' וא' וכל א, אלא שיש הפרש בין חבוט רב למעט כנזכר, הקבר

ם אפילו אותם הנצולים מחבוט ואמנ. וכפי עוצם דבקותה, כפי מדרגת קליפתוהם המפרידות את , הנה אותם המצות הסגוליות לזה כנזכר, הקבר כנזכר

ל בענין "כנז, אבל מוכרח הוא שימותו, הקליפות מהם בלי צער אחר מיתתם : שמתו בעטיו של נחש

ושעה חמישית , ש אחר חמש שעות ביום"כי כל הנקבר בע, ל"ושמעתי ממורי זכי קדושת שבת מפריד ממנו הקליפה בלי צער , חבוט הקבראינו רואה , בכלל

כי משעה חמישית של יום הששי , ס יום הששי בהא יתירה"וז. חבוט הקבר : כבר קדושת שבת מאירה אז, ולמעלה

הנה נתבאר . ל"למה הרשעים שוכחים את שמם כנז, ובזה יתבאר ענין טעםשל קליפה מזוהמת שאין לה לבוש אחד , כי אין שום נשמה בעולם, למעלהי "כי הנה ע, הנכנס באדם מיום שנולד, ר"ואותה הקליפה היא סוד היצה, הנחש

והקליפה ההיא עם אותה . נשתרש ונדבק עמו היצר הרע, ר"חטאו של אדה, עד שכמעט נעשו שניהם הנשמה והקליפה, ר ואילך"הנשמה מעת שחטא אדה

למה , ובזה תבין סוד. תקשורים יחד בתכלי, כעיסה אחת מעורבת מסלת וסוביןב "לפי שהוא בעה, כ כח בידו להטות לאדם להנהיגו בדרך רע"ר יש כ"היצה

כי כל , והנה נתבאר כי אין כל הקליפות שוים. גמור תוך גוף האדם כנזכרח "מאבר פרטיי שברמ, קליפה וקליפה הוא נצוץ נפש רעה מסטרא אחרא

בענין נצוצות , שקדמוד מה שנבאר בדרושים"ע, איברי אדם הבליעל הטמאנשמות הקדושה שכל אחת ואחת היא מנצוץ אבר פרטיי שבאדם העליון

אבר ' כפי בחי, וכמו שנשמות הקדושות כל אחת ואחת יש לה שם ידוע. הקדוש, אל תקרי שמות, ל על פסוק אשר שם שמות בארץ"וכמו שארז, שממנו חוצבה

ונמצא . ידוע בפני עצמויש לה שם, כך כל נצוץ ונצוץ שבקליפה. אלא שמותונמצא כי כאשר . ר של האיש האחר"אינו כעין היצה, ר שבאיש הזה"כי היצה

אינו באקראי , וקוראים לו אביו ואמו שם אחד העולה בדעתם, נולד האדם

, ה משים בפיו השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא"כי אם הקב, ובהזדמןאשר ממנו , דם העליוןכפי מקום האבר שבא, ה אשר שם שמות בארץ"כמש. ל שמא גרים"ולכן ארז, והשם הזה נרשם למעלה בכסא הכבוד כנודע, חוצב

והנה גם את זה . מ דהוו בדקי בשמא"קרחה ור~' יהושע ' גם זהו טעם אל ר, וכמו שיש שם קבוע אל הנשמה הקדושה אשר באדם, לעומת זה עשה האלהים

כך יש שם קבוע , נודעוהוא השם שקוראים לו אביו ואמו בעת שנמול כונמצא שכל אדם יש לו שני , ר הנכנס באדם מיום שנולד"שהוא היצה, בקליפה

והנה אם האדם בהיותו בחיים . ואחד מצד הקליפה, אחד מצד הקדושה, שמותהיה יכול , היה יכול להשיג ולדעת מה שם הקליפה ההיא אשר בו, ז"חיותו בעה

כ היה יודע מקום " באדם הבליעל ועיובאיזה בחינה היא, לחקור מהיכן נחצבהכ "ועי, והיה יכול לתקן הפגם ההוא בנקל, ומציאותו תקון הצריך לו, הפגם

ולא היה צריך להפרידה ממנו , היתה הקליפה ההיא נפרדת ממנו בנקל בחייואינם שואלים ממנו מה שמו , ולכן כשנפטר האדם הצדיק. י חבוט הקבר כלל"ע

ייהם טרחו וסבלו היסורין להפריד מעליהם כי כיון שבח, מסטרא אחרא, אבל הרשע. י חבוט הקבר"ובקלות גדול נגמרת להפרד ע, ל"הקליפה ההיא כנ

צריכים מכות ועונשים גדולים להפרידה , שאדרבא גרם לקשרה בחוזק גדול בוהיה מתקן הדבר , ואלו היה יודע בחייו שמו דמסטרא אחרא. ממנו בחבוט הקברעל שאינם יודעים אותו , ולכן מכים אותם הכאות נמרצות, בחייו בקלות גדול

, כיון שלא רצו לטרוח במעשיהם, ולא חקרו לדעת אותו בחייהם, השם כנזכר : כדרך שטרחו הצדיקים

, ל"וז, עוד מצאתי הקדמה אחרת בענין חבוט הקבר טובה מאד, אמר שמואלואמנם נתבאר , ש"וכבר נתבאר אצלינו למעלה ועי, ענין חבוט הקבר מה עניינו

וכמו . גרם ערוב טוב ברע בכל הנשמות כלם, ר"י חטאו של אדה"כי ע, שםכי כמו ', ס פסוק ויקרא האדם שמות וגו"והנה ז. שנתבאר זה בענין קין והבל

, כך קרא להם נשמות מצד שמות דקליפה, אשר קרא מצד נשמות הקדושותו שחוצבים נפש לאדם גרם כי כמ, לפי שכאשר חטא האדם בעץ הדעת טוב ורע

, ואמנם כבר הודעתיך. כך חוצבים לו נפש ממדרגת הקליפה, ממחצב הקדושה, הם שוים, וביצירה. כי בעולם העשיה הרע גובר על הטוב וגם כי הם מעורבים

: ואינם מעורבים, ובבריאה הטוב גובר על הרע. ומעורבים

מי שיש לו ויש, והנה יש אנשים שיש להם נפש ממלכות דעשיה שבקליפהכי עדיין לא ניתן בו נשמה מן , כ"ואמנם מי שלא הרשיע כ, ן מהקליפות"נר

וכאשר יתגלגלו , י תשובה יכולים להתקן"וע, אין תקונם מפח נפש, הקליפותיהיו כדמיון ירבעם בן נבט וחבריו שאין להם חלק , ז ויקבלו ענשם"בעה, א"ג העליון של און בזוו"מ' שהוא שיעלו נשמותיהם למעלה בבחי, ב"לעה

ן מן "אבל מי שיש לו נר. ן"ן בזווג זו"מ' אמנם יעלו בבחי, ב"הנקרא עהכי , ס רות וערפה"וז. צריך שיתרקבו עצמותיהם ויאכלו את בשרם, הקליפות

כ סוד פסוק הכסיל חובק את ידיו ואוכל "וזה ג. ערפה שבה אל עמה ואל אלהיהלכן , די להפריד מהם הנפש ההיאוכ, ומכלים את עצמם, את בשרו שהוא הרוח

. שחובטים אותם כדי להפריד מהם הנפש ההיא, הוצרך ענין חבוט הקבר

לפי שהנולדים בארץ ישראל , יש מעט מחבוט הקבר, ואפילו בארץ ישראל : אם לטוב ואם לרע, ודבר זה תלוי כפי מעשה האדם, בפרוד מהם בא

ל אין אדם מקנא "ארזעליו , כי כל מי שיש לו קנאה במילי דשמיא, ודעהוא , אבל מי שיש לו קנאה במילי דעלמא. כ נכנסה בו רוח טהרה"אא, לאשתו

. ועל כן עצמותיהם מתרקבים, לפי שהיא קנאה הנמשכת מן החיצונים, מהם. על פסוק ורקב עצמות קנאה, אחאי בר יאשיה' ש במסכת שבת על ר"וכמ

: ש אוכלםוהע, עצמותיו מרקיבין, אמנם המקנא במילי דעלמא

ח "וכשנעשים שע, ע נהורין הם בקדושה"כי ש, וסוד הדבר כמה שהודעתיךכי הוא נעשה כמין מלבוש וכסוי , ש"ל ומלבו"אז הם בגימטריא חשמ, נהורין

כ אין החצונים שולטים "ועי. ח נהורין"מאלו השע, ע"עולמות אבי' מקיף על דוכל . ע"בושי עולמות אבימל' מלבושים הם לד' ונודע הוא כי ד. באותם האורות

, לפי ששם עיקר אחיזת הקליפות, ושל העשיה עב מכלם, אחד עב מחבירוישנו , ע נהורין בקדושה"והנה כמו שיש ש. וצריך שיהיה עב ביותר מהשאר

, עש יאכלם, ס פסוק כי כבגד יאכלם עש"וז, ש"ונקראים בהפוך ע, בחיצונים : והוא האוכל ומרקיב עצמות המת

ובסוד אל תראי תולעת , בסוד ותולעת שני, שיש תולע בקדושהגם כי כמווהוא סוד החסד שבשבעה , שהוא בגימטריא תולע, ץ"והוא שם אבגית, יעקב

ומלת ', ן לכהן הזרוע והלחיים וכו"וזהו ונת, והוא הכהן, ב"שמות שם בן משעליו נאמר בגמרא שור , ר"גם הוא בגימטריא שו, ונתן בגימטריא שם הנזכר

ואמנם יש כנגדו . שהוא גבורה חזקה, ב"לפי שהוא שם מ, ור ביומי דניסןשחאשר עליו נאמר הכסיל חובק את ידיו , האוכל בשר המת בקבר, בקליפות תולע

האמנם מי שהיה . ועליו נאמר אם יאדימו כתולע כצמר יהיו, ואוכל את בשרוחאי בר כדמיון רב א, ז"יכול לתקן הכל בהיותו בחיים בעה, ז"צדיק בעה

, שהיא קנאה הנמשכת מן הקליפות, שלא היתה בו קנאה במילי דעלמא, יאשיה, ה אמר"ובדוד הע. ש החיצונים"ע ולא הע"ולכן לא שלטו בו במיתתו לא התול

פ "עד שתמצא שכבר נמצאו אותם הארבעה שאע, אף בשרי ישכון לבטח :וכמו שנתבאר עניינם אצלינו, לא מתו אלא בעטיו של נחש, שמתו

הקדמה כד

פ שכבר העתקתיה בשער "ואע. מדברת בענין שכר הנשמות של הצדיקיםז חזרתי והעתקתיה פה כמו "עכ. ש"ל כי שם מקומה האמיתית וע"מאמרי רזנדבר קצת , והנה אחר שדברנו בעונש הנשמות של הרשעים, ל"וז, שמצאתיה

מאמרים , ל"שמצינו בדברי רז' ובזה יתבאר חלוק א. בשכר נשמות הצדיקיםאו הרי הוא בן , ב"פלוני יש לו חלק לעה, כי פעמים נזכר בדבריהם. שונים

כי אחר פטירת , דע, וזה ענין פרטותם, ב"או הרי הוא מזומן לחיי העה, ב"העההנה יש בהם , כי הוא צדיק גמור, אם אינו בר עונשין, ז"נשמת הצדיק מן העה

וגם אחר , נפטרים מן העולםשבאותה שעה עצמה ש, שלשה כתות כת אחת היאהנקראת , ביסוד אימא עילאה בינה, ן עילאין"תמיד הם עולים בסוד מ, פטירתם

וכת זו , ומזדווג אבא באימא, ושם מעוררים זווג העליון ההוא, ב כנודע"עההוא לבדו עולה , א הנקרא בן אימא עילאה"כמו שז, פירוש. ב"נקראת בני העה

שהיא אימא , ב" כן הצדיק הזה נקרא בן העה.ומזווגם, א"ן עד או"בסוד מ : והוא לבדו גורם הזווג העליון ההוא, עילאה

כי יש צדיק שאינו כדאי לעלות לבדו , והוא, גרועה מזו הראשונה', הכת הבאבל צריך שיצטרף ויתחבר עם נשמת הצדיק אחר עליון , א"ולעורר זווג או

ל כל "ל כיוצא באלו ארזוע, ובאמצעותו יעורר הזווג ההוא העליון, ממנופ שאינם מן "אע, כי כל ישראל הכשרים. ב"ישראל יש להם חלק לעה

לעלות , בהצטרפם עם שאר הנשמות, יש להם חלק מועט, הצדיקים הגמוריםכבן בית העולה לבית , ב"אבל הם אינם לבדם בני העה, ב העליון"עד זווג העה

: בלי שתוף איש אחר שיעלהו אצלו, אביו יחידי

והענין . ב"ועל אלו נאמר מזומן לחיי עה', גדולה משתי הכתות הנז', כת הגהאלא מדבר לעתיד , שאינו אחר פטירת האדם, ב העיקרי"כי זה מדבר לעה, הואא "כי אז יחזרו או, והענין הוא. שאז כתיב והיה אור הלבנה כאור החמה, לבא

. ת העולםכמו שהיה בעת בריא, א"פעם אחרת לעלות בסוד עבור בתוך אכ יהיה בהם כח "ועי, הוא לחדש המוחין שלהם, כי כל חזרת העבור, ונודע

והנה המוחין ההם נקראים חיי . ן"להגדיל אור הלבנה כאור החמה שהם זוש "בסוד מ. כנודע כי המוחין נקראים חיי המלך, כי הם החיים שלהם, ב"העה

כי הם החיים . עליהם יחיו' שנאמר ה, ל כל המניח תפילין מאריך ימים"זולכן מי שיהיה אז כדאי והגון לעלות בסוד . ב שהיא אימא"הנמשכים אל העה

לצורך עבור המוחין של , א"לעורר הזווג העליון שבא, א"ן למעלה בא"מ, ה"ובזה תבין ענין שמואל הנביא ע. ב"עליו נאמר מזומן לחיי העה, א"או

. הגדול לעתיד לבאשנתיירא מיום הדין, שאמר למה הרגזתני לעלות אותועדיין היה מסופק אם היה כדאי להיות מן , ב"פ שכבר ידע שהוא מבני עה"ואע

: ב"המזומנים לחיי עה

, ל"והם אותם המפורשים במסכת סנהדרין פרק חלק וז, עוד יש כת רביעיתי "אעפ, כי אלו. 'הדיוטות וכו' שלשה מלכים וד, ב"ואלו שאין להם חלק לעה

שהיא אשר יש להם , אפילו מן הכת השנית היותר גרועהשיסבלו ענשם אינם כי אלו אינם עולות כלל , בסיוע נשמות אחרות, ב אחר פטירתם"חלק לעה

ן שבמלכות "אמנם נשארים למטה בסוד מ, א"ן בזווג או"לעורר מ, ב"לעה : א ולא יותר"נוקבא דז

הקדמה כה

וראיתי להביא , ל"וז, םבענין בריאת ההרים והגבעות והמעיינות והיכן רומזי. ז"בענין ההרים והגבעות שברא הבורא יתברך בעה, ל"פה דרוש אחד ממורי ז

, נחלקת לשבעה חלקים, כי כמו שהארץ העליונה, דע. וכן בענין המעיינות' נחלקת לז, כן הארץ התחתונה. הנקראת לסבה זו בת שבע, שהיא המלכות

, שר בה אין דבר באה למטהא, וכן כל חלקי הארץ הזאת. ם כנודע"אקלמיוהנה ההרים הגדולים הגבוהים . שאין כנגדה למעלה שר ממונה על הדבר ההוא

ובערך , יש עליהם שרים מחולקים על כל אחד מהם למעלה, אשר בארץ הזאתכך ערך גבהות ומעלת השר ההוא , גבהות ההר התחתון על ההר האחר

כי השמים הם בכל , עכנוד, על השר של ההר האחר הנמוך ממנו, התחתוןכי ההרים אלו בכל , ודע. פעולתם ודמיוניהם דומים אל הארץ הזו התחתונה

אבל אין הגדול ניכר , הם הולכים וגדולים, יום ויום מעת בריאת העולם ואילך, י"ל בענין א"ש ז"ד מ"יש הרים שמתמעטים ומנמיכין ע, וכן להפך. בהם

ודבר זה , רים שגדלים ומתגבריםויש ה. ונזדעזעה ונקצרה, פרסה' שהיתה תולפעמים . או כפי מעט כחו, כפי מעלת וגדול השר שעליהם למעלה בשמים

ואז גם ההר ההוא שלו , שהשר של החי הוא שלמעלה מתבטל לגמרי ממעלתווהוא כי הוא מתדבק ומתחבר עם הר , מתבטלת מעלתו ולא מציאותו, התחתון

כי השר , ולפעמים יהיה הדבר בהפך.ואינו ניכר מפני עצמו, אחר ומתבטל בוונתנה חציה , ונחלקת ממשלתו, מסירים ממנו קצת ממשלתו, של ההר ההוא

, ואז גם למטה אותו ההר שהיה תחת ממשלתו, וחציה נשארת אליה, לשר אחרואין , ולכן תראה לפעמים סלע גדול שנבקע לשנים ממש. נבקע ונחלק לשנים

רק הסלע עצמו נחלק ונבקע לשתי , עבבקיעה ההיא עפר אחר החולק באמצ : בקיעות

ן שיש בארץ העליונה "הם כנגד הבחינות של המעיינות של מ, וענין המעיינותן עולים מן התהום "מ' הם בחי, וכנגדם למטה המעיינות שבארץ הזאת, מלכותמן הגשמים הם , אבל הגשמים היורדים על הארץ. על פני כל הארץ, למעלה

שאין כנגדו למעלה בארץ , כי אין לך מעין למטה בקרקעונמצא . ד"מ' בתיכל ימי המשך , א"ן מן המלכות אל ז"המעלה מ, העליונה אור אחד עליון

גם , וכאשר איזה מעיין או באר מים למטה בארץ נסתם ויבש. המעיין התחתוןויצא , גם לפעמים תראה שנתחדש מחדש. ן"ואינו מעלה מ, כחו למעלה נתייבש

וזה יורה כי , מה שלא היה מתחילה, ור מים חיים מן הבאר למטהמעין או מקן מן הנקבה אל "או איזו נשמה המעלה אז מ, גם למעלה נתחדש איזה אור עליון

: א"ז

וכשזה נופל זה , יש על כל אחת שר למעלה, גם בענין האילנות שבארץ הזאתיזה כח גם א, אלא שבכל פעם שנופלים עלה האילן למטה, ולא עוד. מתייבש

תוכל , וממה שכתבתי לך עתה, עליון חסר מן השר העליון למעלה בעת ההיא : להקיש ולהבין מדעתך דברים הנפלאים אם עיני שכל לך

הקדמה כו

: ו והיא מדברת בענייני הנשמות"הקדמה כ

שבו , ו ערומה מבלי לבוש אחד"שתהיה ח, כי אין שום נשמה בעולם, דע' בפרשת משפטים בדברי ר, לבוש הזה נרמז בזוהרוענין ה. ז"מתלבשת בעה

ועל פסוק לא ימשול למכרה בבגדו . על פסוק שארה כסותה ועונתה, ייבא סבאהנה כל מה שאירע , ונבאר עתה מה ענין הלבוש הזה שיש אל הנשמה. בה

טפות זרע מבין ' שיצאו י, עם אדונתו אשת פוטיפרע, ז"ליוסף הצדיק בעהכמו כן אירע למעלה ביוסף הצדיק . ויפוזו זרועי ידיוה "כמש, צפרני רגליו

וכאשר יצאו אותם עשר טפות ונצוצות נשמות . שהוא ספירת היסוד, העליון, ולא נתקבלו ברחם הנקבה העליונה, קדושות מן היסוד העליון הזכר לבטלה

פרצופים יש למעלה ' וכבר הודעתיך כמה בחי. נאחזו הקליפות באותם הנשמותונמצא כי מכל . היסוד שבהם' ובכל הפרצופים ההם יש בהם בחי, ן"ותלויים בז

ונאחזו בהם , יצאו ממנו נצוצות נשמות לבטלה, יסוד שיש למעלה' בחיזווגים יש שם ' והנה חמש בחי. כי כל היסודות נרמזים ביוסף הצדיק, הקליפות

: ומכל יסוד מהם יצאו נצוצות כנזכר, למעלה

: םוזה סדרם כפי מעלת מדרגת

: 'זווג א

הוא במוסף , וזמן זווג זה, עם נוקביה הנקראת רחל, א הנקרא ישראל"הוא זי "ואז מזדווגים יחד ע, א ממש כמוהו"כי אז רחל נגדלת בכל ארך ז, דשבת

: א"היסוד האמיתי של ז

: 'זווג ב

י "והוא מזדווג עמה ע, וזמנו בשחרית של ימי החול, הוא זווג יעקב עם רחל : האמיתיהיסוד שלו

: 'זווג ג

ומתפשטים , ואז שניהם נגדלים, אחר חצות לילה, הוא זווג יעקב עם לאה : י מציאות יסוד אחד שבו"ע, א כלו"בארך כל ז

: 'זיוג ד

והיא אינה מתפשטת רק בשעור , במנחה דימי החול, הוא זווג ישראל עם לאהוד שהיה לו בתחלה ואז הוא מזדווג עמה ביס, שהוא עד החזה שלו, חציו העליון

: כמבואר אצלינו בענין התפלות, שש קצוות בלבד' בהיותו בבחי, א"אל ז

: 'זווג ה

, א"והוא בחצי העליון של ז, בתפלת ערבית דימי החול, הוא זווג יעקב עם לאה : היסוד האחר' י בחי"ואז הוא ע

דות ומכל אלו היסו, ולהם חמשה מיני יסודות, הרי מצינו חמשה מיני זווגיםכי לבושים , ודע. ואמנם אלו הטפות הם סוד לבושי הנשמות, יצאו טפות קרי

ואין הלבוש הזה נפרד מן הנשמה , האלו תמיד נשארים דבקים עם הנשמותכ הוא בכל מיני הלבושים "כי ג, ודע. אפילו לאחר התחיה, שבתוכו לעולם

: שלוקחום שאר הנשמות

, שהוא הזווג היותר מעולה שבכלם', א' הבחי', ונבאר עתה כל אלו החמשה בחי, והוא, כ בשאר הזווגים"משא', בחי' והנה יש בו ב. הוא זווג ישראל עם רחל

יש בו חמשה חסדים , שביסוד האמיתי של ישראל שהוא המזדווג עם רחלכי הנה . ג ממוחין דאבא"וגם חו, הנמשכים שם ממוחין דאימא, וחמשה גבורות

א "הנה הוא מגיע ומתפשט עם סיום היסוד דז, א"היסוד דאבא המתלבש תוך זעשרה ' הם בחי, וחמשה דאימא, חמשה דאבא, שהם, והנה העשר גבורות, ממש

, והחמשה גבורות דאבא. אשר נשמותיהם נתלבשו באלו הטיפות, הרוגי מלכותיהודה ' ור, ג"ישמעאל בן אלישע כ' ר, ישבב הסופר' ר, ג"רשב, עקיבא' ר. הם

ג "ורשב. עקיבא הוא חסד שבגבורות' כי ר, כי סדרם כך ממש, ד"ונלע. בן בבאעקיבא הוא משרש קין שהוא ' ואל תתמה אם נשמת ר. 'גבורה שבגבורות וכו

ז בכל אחד "ועד, ולבוש נשמתו יהיה מאבא, כנזכר בדרושים אחרים, מאימאכי כבר , והטעם הוא, ודע כי אין בזה קפידא, ואחד מהאחרים כפי מה שהוא

ושם , הם מתלבשים ביסוד אבא, ו במקום אחר איך חסדים דאימאביארנולכן , ועוד כי הנה הכל מתערבים בהיותם בתוך היסוד. נקראים גבורות דאבא

ושאר לבושי הנשמות . היסוד' יש ליוסף קורבה עם כל השבטים להיותו מבחיוהנה לפי שאלו . הם מן חמש גבורות דאימא, חמשה הרוגי מלכות הנשארים

לכן הוצרכו , הגבורות והדינים' לבושים מבחי) 'הנז(הם , רה הנזכרהעשובפרט מטפות קרי , לפי שהקליפות הם נאחזות מאד בגבורות כנודע, ליהרג

: כמו אלה העצומים והגדולים

, ה"י ע"הם לבושי הנשמות של עשרה תלמידי הרשב, א"והעשרה חסדים דאו, אבא' ור, א בנו"ר, והם, ניןובספר התקו, הנזכר בזוהר ובאדרא רבא קדישא

שהרי , ל"ע בדברי מורינו ז"צ, אמר שמואל-הגהה . ('יצחק וכו' ור, יהודה' ורכאשר נזכרו בתחלת האדרא , לא היו זולתי תשעה בלבד, ה"י ע"תלמידי הרשב

א בריה "ר, ואשתכחו, ש"תנא אתמנו חבריא קמיה דר, ל"וז, ב"ז ע"רבא דף קכ' ר', חזקיה בר רב ו' ר', יצחק ה' ר', י בר יעקב ד"ר', ה גיהוד' ר', אבא ב' ר', א

ד "ועוד איתא בסוף האדרא דף קמ. 'וכו' וכו', ייסא ט' ר', יוסי ח' ר', חייא ז', דכתיב שבעה אלה עיני ה', שבעה אנן עיני ה, ש"והוו קראו להו ר, ל"וז, ב"ע

הוא שביעאה אנת , דנהרן משביעאה, אנן שתא בוציני, ר אבא"א. ועלן אתמר, בלבד' הרי מפורש שאינם כי אם ט. ודא הוא בתר דמיתו אינהו תלתא, דכלא

ל "שמורינו ז, גם זה לא יתכן, י הם עשרה כאמור"ואם לומר שמא עם רשבואינו מכלל העשרה חסדים , היסוד עצמו' י עצמו הוא בחי"שרשב, כבר כתב

אשר , ייסא זוטא' רשמונה עמהם את, ואולי נוכל לדחוק עצמנו ולתרץ. ע"וצ

', ייסא חברנא וכו' יתיר תהא מר, ה"אבא ע' ל ר"כמו שא, כ עמהם"נתחבר אחש "כ', ואנא מאן יהיב לי וכו, ל"וז, עוד איתא בפרשת תרומה סעד לדברינו

כי רב ייסא השלים , כ מכאן סעד לדברי"א א"ד ע"אנא למהוי בינייהו בדף קנלא הוצרכו , חסדים' ולהיותם בחי. )ד"ה כנלע"י ע"מלבד הרשב, מנין עשרה

ואמנם השלשה חברים שמתו באדרא . לפי שאין הקליפות נאחזות בהם, ליהרגשלשה ' הם היו בחי, ייסא' ור, חזקיה' ור, יוסי בר יעקב' ר, שהם, רבא קדישא

כי אלו הם העולות , א"ה של ז"המתפשטים בתנ, חסדים של אימא המגוליםמבואר אצלינו ולכן שלשה חברים ההם נסתלקו למעלה להאיר בזעיר אנפין כ

: ועלו למעלה, אז

, שממנו יצאו אותם העשרה טיפין, היסוד עצמו' ה הוא בחי"י ע"והנה רשבשהם עשרה הרוגי , האמנם בעשר הגבורות. ולכן הוצרך ללמדם תורה ולתקנם

והטעם הוא במה שנתבאר , לא מצינו להם רבי מיוחד שלימד לכלם, מלכותחסד ' על פסוק והבוטח בה, ל"ת ז" בסוד התפילין הנעשים כסברת ראצלינו

לפי שהוא , אינם עומדים בתוך היסוד של אבא, כי החסדים של אבא, יסובבנוכי החסדים , ונמצא, ולכן יצאו לחוץ ומקיפין את היסוד דאבא מבחוץ, מקום צר

כ "משא. המלביש את יסוד דאבא, דאבא כלם עומדים תוך היסוד דאימאולכן אי אפשר , ואלו ביסוד דאימא, אלו ביסוד דאבא, כי הם נפרדות, בגבורות

כי , ודע. לכנות ולסמן ולקבוע להם רבי אחד ויסוד אחד מיוחד ללמד לכלםלפי שאני , ראיתי שאין זה אלא דחיה בעלמא, ה"מתשובתו של מורי זלהודחה , סודותהי' כנגד ב, מלמדים' כ יהיו להם ב"דא, הקשתי לו על טעם הנזכר

, כנראה שלא רצה לגלות כל הצורך בזה, ולא רצה להשיב לי, אותי בדברים' ה מבחי"י ע"כי להיות אלו העשרה תלמידי רשב, ודע. ואין אני יודע הסבה

לכן זכו , שהוא מישראל עם רחל, ובפרט מן הזווג המעולה שבכלם, החסדיםמה שלא יהיה כן , ללשלא מתוך צער כ, שנתבאר ונגלה להם כל סודות התורה

: כנזכר בזוהר בכמה מקומות, עד דרא דמלכא משיחא

: 'זווג ב

וגם כי , ונודע כי אין כל הדינים מרובים ברחל כמו בלאה, שהוא יעקב עם רחל, ולכן אין ביסוד שלו, א"יעקב הוא מן הארת המוחין דאבא בלבד אשר בתוך ז

הוא רבינו , היסוד הזה' בחיוהנה. גבורות של אבא בלבד' וה, רק חמשה חסדיםג שיצאו "הם טפות החו, אשר סדר המשכות ותלמידיו בני ישיבתו, ל"הקדוש ז

, חנינא בר חמא' ור, ולוי בר סיסי, ובר קפרא, אושעיא' ור, חייא' ר, והם, ממנו : וכיוצא בהם, ורב

: 'זווג הג

פ " אעכי אז, אחר חצות לילה, הוא יעקב עם לאה, כפי סדר מעלת הזווגיםאחר חצות לילה נמתקים הדינים , לאה' להיותה עתה מבחי, שלאה יש בה דינים

, א כלו"היא ויעקב מתפשטים בכל ערך ז, כי עתה אחר חצות לילה, ועוד. שבהיצאו , והנה ביסוד של הזווג הזה. כ בזווג הקודם לזה של יעקב ורחל"משא

ולכן בשני . אבאוחמשה גבורות מן , חמשה חסדים, שהם, ממנו עשר טפותשל יעקב בלאה דאחר ' וזווג הג, שהם הזווג השני של יעקב ברחל, הזווגים אלו

ואינם , שהוא מצד מוחין דאבא, לפי שהם מיסוד דיעקב, אין בהם הריגה, חצות : דאימא שהם דינים

, פ שלא כתבנוהו לעיל"אע, נכלל בו עוד זווג אחר, כי בזה הזווג השלישי, ודעהוא יותר רחמים ממה שהוא בחצות לילה , דבקדרותא דצפרא, כי נודע, והוא

להזדווג ', ואז חוזרים יעקב ולאה הנז, לפי שכבר אז כמעט נקרא יום, האחרונהטפות ' ומהזווג ההוא יוצאים ב. א"ע' כנזכר בזוהר בפרשת שמות דף י, שנית ואלו השתי, והשנית כוללת חמשה גבורות, האחת כוללת חמשה חסדים, בלבד, שיצאו מזווג שלאחר חצות לילה' הם מעולות יותר מכל העשרה הנז, טפות

: ב טפות"והרי הם י

כמו , א"היו יעקב ולאה מהחזה ולמעלה של ז, כי הנה קודם חצות לילה, ודענתארכו ונתפשטו בכל קומת , ואחר חצות לילה. שיתבאר בזווג החמישי לקמן

, שהיה ליעקב קודם חצות לילה', אולכן רושם הראשון של היסוד ה, א כנזכר"זכדי שנאמר , לפי שלא חזרו יעקב ולאה אחר חצות אחור באחור, לא נתבטל

נשארו , אמנם בהיותם עדיין פנים בפנים. שנתבטל בחינתם הראשונהולכן מה שהיה , ונתפשטו עד למטה, אלא שנתארך קומתם יותר, במציאותם

, ר טפות אחרות שיצאו מהיסודכי יש עוד עש, ונמצא. להם בתחלה לא נתבטלז יש עוד שנים "וכן עד. אלא שלא יצאו רק אחר חצות לילה, שהיה קודם חצות

. והם מעולים מן אלו העשרה, מזמן קדרותא דצפרא, אחרות היוצאים משםואפשר שאלו . ב הראשונים"ב השניים הם גרועים במעלה מן הי"ואמנם אלו הי

לפי שהם , וכללו עם עשרה ראשוניםי, השנים השניים של קדרותא דצפראנכללו , כי בזה הזווג השלישי, והבט נא וראה. מעולים יותר מן העשרה שניים

, וארבעתם נקראים זווג אחד, ומהם ארבעה ועשרים טיפות, בו ארבעה זווגים, לפי ששתי היסודות אחד של קודם חצות זה, ולכלם יש יסוד אחד שממנו יצאו

, ובסוף הדרוש הזה נבאר. והכל יסוד אחד, כלל בזהזה נ, ואחד שלאחר חצות : ומי הוא הרב שלהם, מי הם אלו הארבעה ועשרים טפות

: 'זווג הד

ולפי שהם . הוא זווג ישראל ולאה במנחה בימי החול, כפי מעלת סדר הזווגיםולכן , ג"אין שם מקום התפשטות אל החו, א ולמעלה"עומדים מן החזה דז

ולכן אינם נקראים רק . והגבורות בזרוע שמאל, ע ימיןהחסדים מתקבצים בזרו, שהם דינים קשים, ולהיות הזווג הזה דמנחה עם לאה. בשם שתי טפות בלבד, הנקראים הרוגי לוד כנודע, פפוס ולוליאנוס, אחים' ב' לכן היו טפות אלו בחי

ולכן אין , ולא יש שם יסוד ניכר ממש, ישראל' וגברה מעלתם להיותם מבחי : יסוד ורבי מיוחדלהם

: 'זווג הה

, הוא יעקב ולאה קודם חצות לילה, והוא האחרון שבכלם כפי סדר מעלתם' הוא ר, והיסוד והרבי שלהם. ונקראים הרוגי ביתר, ואלו הם דינים גמורים

כי יש חלוק והפרש בין אלו , ודע. אשר נהרג שם בביתר כנודע, אלעזר המודעי, ובין כל שאר הנשמות', ים בחמש הזווגים הנזהנכלל, החמשים טפות או יותר

כי כל שאר , והוא, על כל שאר הנשמות, ויש לאלו מעלה גדולה ועצומה, שהיא מתעוררת אל הזווג בתחלה, הם באים מן אתערותא דנוקבא, הנשמות

והנה כיון שהזכר לא היה בו . כ מתעורר הזכר גם הוא"ואח, ומתאוה אל הזכרג "לכן אותם הטפות של החו, שיתעורר על ידהאלא, התעוררות מרצונו

אשר משם , אינם נמשכות מן הדעת עצמו של הזכר, הנמשכות בזווג ההואג המתפשטים בו למטה בשש קצוותיו "אמנם נמשכות מן החו, נמשכת תשוקתו

אבל . ק"ונתעכבו שם בהיותם למטה בו, אחר שנתלבשו אותם הטפות, כנודע, מאתערותא דדכורא אינון בלבד', ווגים הנזאלו החמשים טפות שבחמשה הז

ולהשפיע , מורה על כי הזכר אותה נפשו להזדווג בנוקביה, כיון שהם טפות קריאו , יען כי נוקביה היתה אז למטה בעולם הבריאה, ולא מצאה, בה טפות אלו

איך הם , סבה אל טפות הקרי, ובזה תבין היטב. ואז יצאו לבטלה, כיוצא בזהכי , א כי כיון שטפות אלו נמשכים מאתערותא דדכורא עצמוונמצ. לבטלה

ולכן ודאי כי טפות , והנה אין התעוררות הזווג אלא ממוח הדעת, מאליו נתעוררוכשנמשכו דרך השש קצוות , ג אשר שם"אלו נמשכו ממוח הדעת עצמו מן החו

ונשארו בזכותם , רק עברו דרך מעבר לבד, לא נתעכבו ונתלבשו שם, שבו : על כל שאר הנשמות עד אין קץ, ולכן מעלתם גדולה ועצומה, ןהראשו

אשר מהם נעשים , הוא בענין הלבושים של הנשמות, והנה כל זה שאמרנואינם כי אם , כי כל הלבושים, ודע. והנשמה מתלבשת בתוכם, ח איברים"רמ

. כ כנזכר"ולא מן החסדים של אח, ן"שבזמן אצילות זו, מהחסדים הראשוניםד "כלם הם גם כן ע, ל"הנשמות של כל אלו הלבושים הנז' גם בחיולפי ש

לכן נתנו להם אלו , ולא מהתפשטותו למטה, מוח הדעת עצמו' מבחי, ל"הנזפ שביארנו "האמנם אע. אשר הם מן הדעת עצמו', הלבושים שהם הטפות הנז

ז כל זה הוא במציאות הטפות "עכ', כי יש קשר אמיץ בין כל אלו הטיפות הנזכל נשמה , אבל הנשמות עצמם המתלבשות בתוכם. שהם הלבושים, מםעצ

אמנם הצד השוה שבהם . ואינם כלם מן שרש אחד, היא מן השרש שלה, מהםכי אינם , אבל אינם קשורות יחד, מוח הדעת עצמו למעלה' כי כלם הם מבחי : משרש אחד כלם

כי יש , יצוניותיש בהם פנימיות וח, לבושים' כי באלו הטפות שהם בחי, גם דעויש , י דאבא או דאימא"טפות שנמשכות מן המוחין עצמם המלובשים תוך נה

והם הכלים של ', שהם הלבושים של המוחין הנז, טפות נמשכות מן החיצוניות' בחי' ואמנם כל ב. א בין ביעקב"שייכי בין בז, אלו' ושתי בחי. א"י דאו"נה

: כנזכרכלם הם מן המוח של הדעת עצמו למעלה , אלו

ובעשרה , שהם בעשרה הרוגי מלכות, ל"כי כל אלו הטפות והלבושים הנז, ודעועוד . הפנימיות' הם מבחי, ל"כלם כנז, ובהרוגי לוד וביתר, י"תלמידי רשב

ואמנם לא ביאר . החצוניות' והם מבחי, כנגדם טפות אהרים וכנגדם וכמספרם : ושים האלהמי הם הצדיקים אשר לקחו הלב, ל עניינם"לי מורי ז

, הם הנקראים בדברי הנביאים, ל"אלו הטפות והלבושים הנז' כי כל בחי, ודע, נקראים שארית ישראל, ישראל' אלא שאותם שהם מבחי. בלשון שארית

, יעקב' ואותם שהם מן בחי. 'ה שארית ישראל לא יעשו עולה וגו"וכמש שיש חמשה ולפי. והיה שארית יעקב בגוים, ה"וכמש. נקראים שארית יעקב

לכן כנגדם נזכר בדברי הנביאים פעמים רבות , ל"בחמשה הזווגים הנז' בחי, שאר ישוב, פעמים שאר בפסוק' גם נזכר ב. שארית יעקב שארית ישראל

: ושארית יעקב, כנגד שארית ישראל, שאר יעקב

פ שכפי סדר מעלת "כי אע, דע. מי הם הטפות של הזווג השלישי, ונבאר עתה. הם גדולים משל הרביעי וחמישי, הטפות של הזווג השלישי, לוהזווגים הא

ואלו , הם אחרונים שבכל החמשה זווגים, ז"אמנם לענין תולדותם וביאתם בעהולפי שהם עתידים . ת"קודם ביאת משיחנו בעהי, הם עתידים לבא בדור אחרון

בפסוק, ה"לכן נרמז ביאתם בנבואת ישעיה הנביא ע, לבא בגלות זה האחרוןנאמרה על , כי נבואה זו, וכבר נתבאר בזוהר. 'משא דומה אלי קורא משעיר וגו

כי ליל הוא , והענין הוא במה שנודע מספר הזוהר בפרשת בא. גלות זה האחרוןל בזווג "והם ענין שתי הכתות הנז. ולילה הוא לאחר חצות, קודם חצות

ב מהם הם "אלא שהי, אשר כלם הם מן הזווג של אחר חצות לילה, השלישישהשכינה , ה"ועליהם נתנבא ישעיה ע, מכללות החצי הראשון של הלילה

שומר מה , ת"ואומרת לשי, שהיא גלות אדום, צועקת מתוך גלותה בשעירהנקרא , שמן הזווג שאחר חצות לילה, ב טפות"שהם הכת האחת של הי, מלילהצי הראשונה שיצאו מזווג כללות ח, ב טפות"שהם הי, וכנגד הכת האחרת. לילה

, משיב לה, ה הנקרא שומר"והקב. אמר שומר מה מליל, הנקרא ליל, של לילההם אותם הנולדים , כי אתא בקר, ה אמר שומר אתא בוקר וגם לילה"כמט

וכנגד העשרים הנולדים מזווג שלאחר . מזווג קדרותא דצפרא שהוא בקרת ארבעה ועשרים כי להיו', פי, גם אמר אם תבעיון בעיו. אמר וגם לילה, חצות

לכן צריכים שישתדלו , באים בדרא בתראה', של השתי כתות הנז, טפות אלושיושיעם מן הגלות , ה"ובשאלות ובתחנונים לפני הקב, להרבות בתשובה

' כנגד ב, נזכרו שתי פעמים שאר, ולכן בפסוק שאר ישוב שאר יעקב. ויגאלםשכפי , ע"צ, ואל אמר שמ-הגהה . (ש"כאשר כתבתי לעיל וע' הכתות הנז

ל שומר מה מליל "היל, הדרוש הזה היה לו הפסוק להקדים מלת ליל בתחלה : ע"וצ, שומר מה מלילה

הקדמה כז

דוגמת מה , אור מקיף ואור פנימי' בבחי, כי אין לך אדם שאין לו נשמה, דעוהנה כאשר נולדו נדב . א"אצלנו בדרוש הצלם של המוחין דזשנתבאר

' של בחינת הב, אז היתה יאשית והתחלת תקון שרש קין, ואביהוא ובאו לעולם

ושם באו כלולים כל הנשמות שבשרש , ר שהיא היותר מעולה"שורש מאדהאבל עדיין לא נטהרו כל . מ עליהם"או' בבחי, בצלם של נדב ואביהוא, הנזכר

וכל שאר הנשמות של , זולתי שתי נצוצות נדב ואביהוא עצמם, ההםהנשמותכל נשמה , שבאו כלולות שם בצלם אור מקיף של נדב ואביהוא, השורש הנזכר

וכאשר נולדה נשמה . ונשמה מהם היתה מעורבת בתוך קליפת הרע שלהאז אותה , ז"ובאה בעה, מאותם שהיו כלולות בו בצלם נדב ואביהוא, אחרת

, וכל שאר הנשמות של השרש הזה, יתה נקיה וטהורה מן קליפתההנשמה ה : ועדיין כלם נתונות תוך, באו כלולות בצלם של זו הנשמה שנטהרה

כי היתה נשמה אחרת נטהרת ומתגלת שם מתוך , ז נמשך הדבר"ועד. קליפתםהיו , וכל השאר של השרש הזה שעדיין לא נטהרו, ז"ואז באה לעה, קליפתה

: ז"מ של הנשמה שכבר נטהרה ובאה בעה"בסוד או, בצלםבאות כלולות

כפי סדר מעלתם , ז"כי אין טהרת הנשמות וביאתם בעה, וכבר הודעתיךאשר , כפי זכיות השעה ההיא של האדם התחתון, רק כפי המזדמן, ומדרגתם

כמבואר בדרושים הקודמים כי לפעמים , המשיך הנשמה ההיא בטפת זרעוואינם יכולים , עומדות בעמקי הקליפות, ת ומעולותהנשמות שהם יותר גבוהו

ונשמות . עד זמן רב שיזדמן איזה זכות מתייחס אליהם להוציאם, לצאת משםקודם האחדות לסבב זכות , ז"יוכלו לצאת משם ולבא בעה, הגרועות מהם

ורוצים , ז"ולפעמים שאדם חוטא איזה חטא בעה. המייתחס אליהם, הנעשה אזשהיתה , ואז ממשיכים לו נשמה אחת משרשו, הטעותוהקליפות לאבדו ול

ומוציאם , ומעורבת עם כמה קליפות וחיצונים, טבועה ביון מצולת הקליפותכדי , צלם על האדם ההוא שחטא' בבחי, וממשיכים אותה משם, אותם משם

היא נשמה , ולפעמים יארע כי הנשמה הזאת שהמשיכוה עליו. להחטיאו יותרוהקליפות חשבו כי כבר היא , בועה בעמקי הקליפותאלא שהיתה ט, גדולה

, ומתנערת מקליפתה, ה עוזרה"והקב, אבודה ביניהם ולא תשוב לקדמותהס פסוק "וז. ואדרבה מסייעת את האדם ההוא להיטיב, ומראה כחה וקדושתה

עת אשר שלט האדם הבליעל של , ל"ר, עת אשר שלט האדם באדם לרע לוכי חשב שהיתה לטובתו של , והוא טעה, קדושהבאדם שהיא הנשמה ה, הקליפהכ הנשמה ההיא "ואח. כנזכר בסבא דמשפטים, ואדרבה הוא לרע לו, הקליפה

: ל"ד הנז"ז ע"כ בעה"ובאה גם היא אח, מזדככת ונטהרת

ר או של קין והבל "י חטאו של אדה"כי הנשמות כלם ע, קצורו של דבר דעבתוך האדם , בעמקי הקליפותכי ירדו, פירוש, נתערבו טוב ברע, וכיוצא

, ז"וכאשר הגיע זמן איזה נשמה מהם לבא בגוף בעה. ונתעלמו שם, הבליעלאי אפשר לה להתגלגל תכף בגוף , ז כנזכר"מחמת זכיות איזה האדם בעה

, אבל צריך שאחר שתצא מעמקי הקליפות, בצאתה מעמקי הקליפות, ז"בעהאש שלשה אנשים זה אחר צלם ואור מקיף שלשה פעמים על ר' שתכלל בבחי

' ותהיה בו בבחי, כ"כ תכנס בגוף הנולד אח"ואח, שיהיו מן השרש שלו, זהומשם ואילך , שלה' ואז בפעם הזאת נקרא גלגול א, נשמה של אור פנימי גמור

אנשים שקדמו ' שג, ולפעמים יארע. תתגלגל גלגולים אחרים כפי הצורך כנודעלא נתקנו בתחלה בזמנם ככל , שלהםלו שבא הוא כלול הוא בצלם אור מקיף

יתגלגלו גם הם יחד עמו ', ואז כאשר יתגלגל האדם הזה בגלגול הא, הצורךש האדם הזה החדש "אלא ע, האמנם אין הגוף הזה נקרא. להשלים תקונם

פ שהם ממש "והשלשה אחרים הם שם כאורחים אע, זו' שנתגלגל פעם א : מגולגלים שם עד יום המיתה

יש לו טורח גדול ', איש הזה מחדש שבא עתה בגלגול בפעם אכי ה, גם דעלפי שזה הוא התחלת הזדככו , פ שנשמתו תהיה גבוהה מאד"אע, להכניע יצרוגם לטעם . 'היה מעורב בקליפתו כנז, צלם' כי אפילו בהיותו בבחי, מן הקליפות

ודואג בקרבו תמיד , מוכרח הוא שהאיש הזה יהיה עצב מאד כל ימיו, הנזכר. כי הקליפות מהם המשכת העצבון כנודע, אבל הסבה האמיתית הוא, ללא סבה

ידידו יתברך ומצינו בו שהיה יצרו , ה"ס טעם מספיק אל דוד המלך ע"וז, אלא הטעם מובן עם הנזכר, והוא פלא גדול, מתגבר עליו בבת שבע ובאביגיל

ם שהיה ובזה תבין כמה פסוקי. כי אז היתה התחלת יציאתו מעמקי הקליפותודע כי לטעם , וכיוצא', טבעתי ביון מצולה וכו, ה על עצמו"אומר דוד המלך ע

לפי , אין עונות האיש הזה החדש נחשבים לפניו יתברך כשאר בני אדם, הנזכרל אלמלא "ס ארז"וז. וטרחו גדול לצאת מתוכם, שעדיין הוא נתון בין הקליפות

: והבן זה מאד, שאולהייתי מאבד כמה דוד מפני, אתה דוד והוא שאול

ואינו , תהיה נשמתו מעולה וגבוה מאד, ולפעמים יארע כי האיש הזה החדשבזה יתבאר . כ בקלות גדול היה יכול להיות חסיד גדול"ואל, יכול להכניע יצרו

ועון גדול . יענש עליו מאד, כי לפעמים חטא קטן של אדם אחד, לך סוד נמרץ', ס הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וכו"וז. אינו נענש עליו, של אדם אחר

אף לא אחר , ולכן אין להרהר אחר מדותיו יתברך. ודי בזה למשכיליםקין השנית ' כי מי שהוא מבחי, גם צריך שתדע. אף אם יחטאו, הצדיקיםאלא שהוא , הנה הטוב שבו גדול מאד, הנה עם היותו מעורב טוב ברע, המעולה

והסבה , והרע הוא מרובה בו על הטוב, ומזוהמותמעורב בקליפות רעות רבות : שבהם נאחזים הקליפות והחיצונים, היא לפי שכל שרש קין הוא מן הגבורה

הקדמה כח

וביניהם המוח השלישי הנקרא , ב"שהם חו, א יש לו שלשה מוחין"כי ז, דעגרם שירד מוח הדעת , ר"וכאשר חטא אדה. תרין עיטרין, ג"הכלול מחו, דעתשהוא עד מקום , ת"בשליש העליון של הת, א"הכתפות של ז' טה בין בלמ

כי קין , ונודע. והגבורות בכתף שמאל, ושם נפרדו החסדים בכתף ימין, החזהוהנה קין הוא מן אלו הגבורות שבכתף , ר"והבל נולדו אחר שחטא אדה

כ הארה כמו בהיותם למעלה "כי אז אין להם כ, אחר ירידתם שם, השמאליכי אלו היה הדעת למעלה ', עוד גרעון ב. והרי זה גרעון אחר, עצמובמוח

כי , מן העצם והבשר של הראש עצמו, היה חיצוניות הנפש, במקומו בראשוונמצא כי . נודע שאין נשמה שאין בה פנימיות וחיצוניות שהוא הלבוש שלה

, ההיה מתייחס עם החיצוניות של, הפנימיות שהוא מן הגבורות של מוח הדעת

, אבל כיון שירד מוח הדעת למטה. שהיא עצם ובשר של הראש מצד שמאלוחיצוניותם , הם ממוח הגבורות שבדעת, נמצא כי פנימיות נשמת שרש של קין

והרי יש להם גרעון אחר , ואינם מתייחסים יחד, הוא מאבר כתף השמאלי. שכמו אלו היו למעלה במקומם ברא, שאינם מאירים עתה, פנימיותם' בבחי

ולא ממקום , שהוא מן הכתף, שהם ממקום תחתון, חיצוניותם' וגרעון שני בבחי : העליון הראוי להם שהוא מן הגלגלתא

י "אפילו ע, ז אין כח ביד האדם לתקן גרעונות אלו"י שבעה"כי אעפ, ודעזוכה כי לעתיד לבא בימי , ז"ז אם האדם יטיב מעשיו בעה"עכ, מעשים טובים

ואז , והדעת יעלה למעלה במקומו בראש, ו הפגמים האלהיתוקנ, ה"המשיח בעוגם חיצוניותם , כמתחלה בהיותם למעלה בראש' יאירו פנימיות הנשמות הנז

: שהוא מן הגלגלתא, יהיה אז ממקים עליון הראוי להם

, שהוא מן הכתף השמאלי, כי אני מסופק בענין החצוניות אשר להם עתה, ודעעם פנימיות הנשמות , גם אז בימות המשיהשישאר, ל"אם אמר לי מורי ז

כי כמו , גם דע. או אם הוא הפך זה. כיון שעתה בעולם הזה נתחבר יחד, הנזכרפרצוף לאה ' כן ירדה בחי, ר"שירד הדעת למטה בין הכתפים בהטאו של אדה

ועתה אחר חטאו של . כי שם היתה מקומה תחלה, א"מאחורי הדעת של זכנודע כי לאה יוצאת מן המלכות , באחור הכתפים, ירדה גם היא למטה, ר"אדה

: המלובש תוך היסוד דאימא כנודע. א"שבמוח הדעת של ז, של אימא

, עקיבא וזולתו' שהם כמו ר, כי כל אלו הנשמות שהזכרנו בדרושים אלו, ודעשהיא הגבורה , כלם הם מן גבורת ההוד שבדעת, שהם אחד משרש קין

כלם , אות מגבורת ההוד אשר בדעת של לאהוגם כל הנשמות היוצ. החמשיתז תקיש "ועד. ונקראים שרש אחד, עקיבא כנזכר' הם קרובים אל שרש של ר

: שהוא מן החסדים שבדעת, בשרש הבל

כי כל אלו הנצוצות של נשמות , דע. ענין שרש קין וממנו תקיש לשרש הבלנצוצות ההם כל ה, וכאשר חטא. כלם היו תלויים בו בקין, התלויות בשרש קין

ירדו למטה יותר מכל , נתערבו בקליפות וכל הנצוצות המעולות והחשובותלפי שעון קין היה פוגם במחשבה , כי אלו נפלו לעמקי הקליפות, השארמקום אחיזת , עקיבא בן יוסף' והנה ר. ט"תקון ס, כנזכר בספר התקונין, עליונה

כמבואר בדרושים , ובסוד וידו אוחזת בעקב עש, הוא בזרועות, שורש נפשוולפעמים יכולה , והנה היד לפעמים האדם משפיל אותה עד העקב, אלו

ולכן אלו הזרועות יפלו לעמקי . כ בשאר איברים"משא, להעלותה עד הראשנתעלה ועלה עד המחשבה , עקיבא נהרג' וכאשר ר. הקליפות עד העקב

כך עלה ,שתוק, עקיבא' ה על הריגת ר"ה למרע"ש הקב"ס מ"וז, העליונהאלו הזרועות ' ונמצא כי כל הנשמות שהם מבחי. כדי לתקן הפגם, במחשבהיותר מכמה , לעלות במעלה רמה ונשאה לאין קץ, י מעשיהם הטובים"יכולות ע

: אנשים שקדמו אליהם בזמנים הראשונים וזכור זה

, ז בפעם ראשונה"תבא לעה, פ שאיזו נשמה משרש קין הנזכר"כי אע, גם דעצריך להשלים נפשו רוחו ונשמתו ממה שנפגמו בהיותם , את חדשהשאז נקר

חלקה אשר ' וצריכה לתקן ולהשלים בחי, כלולות בנפשו של קין כשחטא : בשרש הנזכר

ח איברי "איך הם תלויים ברמ, ת"ע ומצות ל"הנה נתבאר למעלה בענין המכי , ודע. ואין לך אבר שאינו כלול מן בשר וגידים ועצמות, נשמת אדם הראשון' ולא בבחי, המוח שבתוכו בפנים' בבחי, היותר מעולה' העצמות היא הבחי

, ואחריו במעלה הם הגידים יען כי חיות האדם עובר בתוכם. העצמות עצמםוגם כי הם מקושרים כל , שהוא הדם המתפשט בתוך העורקים של גוף האדם

תם הוא והגרוע שבשלש. קומה אחת' ומעמידים אותם בבחי, האיברים כלםיש בהם , ועצמות, וגידים, בשר, שהם, מאלו השלשה' והנה בכל בחי. הבשרוסביבותיהם , ח אשר שם"והם הת, הנקרא שרשי הבחינה ההיא, נשמות

וענין זה שייך . ועמי הארץ, ובעלי מעשה, נמשכים הענפים שהם בעלי בתיםם כמו כי יש איברים ארוכי, ודע. שבכל אבר ואבר, מאלו השלשה' בכל בחי

ואז יש הרחק גדול בין הנפשות אשר באבר ההוא בין זו , הזרועות והשוקיםח אשר שם מחוברים "הנה כל הת, אבל מי שהוא מן אבר הכתף וכיוצא בו. לזו

: יחד וקרובים זה לזה קורבה גדולה

הקדמה כט

: ט בענין בריאת אדם הראשון ותולדותיו"הקדמה כ

היה מתעכב וממתין מלהזדווג עם , ביום ששיר כאשר נברא "כי אם אדה, דעולפי שבו . היו כל העולמות נתקנים כמו שהודעתיך, עד ליל שבת, חוה אשתו

כמו , לכן יצא קין מעורב טוב עם רע, ביום שהיה חול עלה למטה והולידוהיה הוא ותאומתו , היה הוא הבכור, גם אם קין לא היה חוטא. שיתבאר

: ת ומלכות" הבל ותאומתו כדוגמת תוהיו, כדוגמת חכמה ובינה

, ואלו היה עשו ראוי וצדיק. כ עשו ויעקב כדוגמת קין והבל"ז יצאו אח"וכן עדוכיון . ת"ויעקב במקום ת, כי היה הבכור במקום חכמה, היה לו יתרון עם יעקב

, חלקו וחלק אחיו עשו, ונטל יעקב פי שנים, נטלה ממנו הבכורה, שחטא עשוויאהב , גם בזה תבין ענין. וישראל כנגד חכמה, ת"כנגד תולכן נקרא יעקב

: יצחק את עשו כי ציד בפיו

כ היה כח בנחש להטיל זוהמא "ועי, ש"כי כאשר חטא אדם בע, ונחזור לענין, אך היה שנוי ביניהם, ואז נולדו קין והבל מעורבים מטוב ורע, בחוה אשתו

ואמנם זה הענין הוזכר . ה להפךוהבל הי, כי קין היה רובו רע ומעוטו טוב, והואומה ענין רובו או מיעוטו , וצריך להודיעך ביאורו, אצלינו בהרבה מקומות

: וזכרהו

ושלשה אלו נתערבו בקליפות דרע , ע דקדושה"ן מבי"כי קין היה בו נר, דעאמנם תערובת הרע של , ן קדושות כנזכר בקין"אמנם הבל היו בו נר, ן"בנר

בלי , אבל הנשמה היתה כלה טוב, ק בנפש ורוח שבולא נתערבה ר, הקליפהכי לא היה שוה בשוה , וזה ענין אומרו רובו טוב ומעוטו רע. תערובת רע

: היו שלשתם מעורבים טוב ברע, אמנם קין. בשלשה חלקיו

כי , כבר נתבאר אצלינו, ונבאר גלגול הבל אחיו, ונניח עתה מלבאר גלגולי קיןכ בא "ואח, תתגלגל הנפש בתחלה ותושלם להתקןעד אשר , אין הרוח מתגלגל

והנה הבל היו בו . מתגלגלת הנשמה, ואחר תקון הרוח, הרוח ומתגלגל להתקן. אבל הנשמה היתה טובה לגמרי, נפש ורוח מקולקלים ומעורבים רע בטוב

, הנה התחלה הנפש להתגלגל בסדר הנזכר, והנה כאשר נתגלגלה כדי להתקן. ונתנה בבלעם הרשע, ואז נסתלק ממנה הרע שבה, ר"ונתנה לשת בנו של אדה

כי . נרמזו בשמו, שהיו כלולים בהבל, אלו הטוב והרע של הנפש' בחי' והנה ב, ה תחת רגליו"ס כל שת"וז, וזו נתנה לשת כנזכר, של הבל' היא ה, הטוב שבהשעליו נאמר , וכבר ידעת כי מזמור זה נאמר על משה', ה הם שת ה"אותיות שת

, והרע שבנפש הבל. הו מעט מאלהים והנה הוא שת עצמו כמו שיתבארותחסרכי שתי אותיות מורים על , ס ומשפטים בל ידעום"וז, ל"הם שתי אותיות ב

: ל מן בלעם"ב, ואלו שתי אותיות נתנו אל בלעם, הקליפות

, כאשר מצטרפת ונבררת מתוך הטוב, הרע' כי אפילו בחי, וכבר הודעתיךשהיה נביא מכח , ס בלעם"וז, בה קצת ערוב נצוצי קדושהבהכרח הוא שיהיה

' וזה להיותם מבחי, ל שהיה שקול כמשה"ס שאמרו רז"גם ז. הנצוצות האלוולכן נתגלגל הטוב . כמו שיתבאר, כי גם משה היה מן שת מהטוב שבו, אחת

ולפי שבלעם . ושם התחיל להתקן, ונתן בנבל הכרמלי, המועט שהיה בבלעםנתגלגל באבן , לכן כשהרגו פנחס, בפיו בלשון הרע ובקללותאין כחו אלא

וכמו שנתבאר אצלינו . שהוא הפך הדומם, לתקן לשון הרע שהיה בפיו, דומםופגם יותר בלשון הרע שאמר על , וכאשר נבל אחז דרכו. ם"גלגולי אדם בדצח

ואדרבה חזר וקלקל את אשר ', באומרו מי דוד ומי בן ישי וכו, ה"דוד המלך עכי , לכן כתיב בו ויהי לאבן, אלא שקלקל, ולא די שלא תקן, ותו מתחלהע

, וראה שקלקל יותר, מה שנתגלגל תחלה והיה לאבן דומם כנזכר, מזלייהו חזי : ואז וימת לבו בקרבו

ונפש הרע . נתנה לשת ושם נתקנה לגמרי, כי נפש הטוב דהבל, והרי נתבאר, כ בנבל"ואח, נתגלגלה בבלעם, אשר עדיין היו בה קצת נצוצי קדושה, דהבל

: ל מבלעם והבל"ולכן יש בו בנבל אותיות ב

כי הרוח , ואמנם נודע, אז כבר יכול הרוח להתקן, ואחר שנתקנה הנפש לגמרי, ושמאל, ימין, אבל כללותו הוא שלשה קוים, י"ת נה"חג, בא משש קצוות

ק של "טות הוהתפש' והוא בחי, נתגלגל בנח הצדיק, ואמנם הרוח הזה. ואמצע, אז הרוח הכולל שלשה קוים כנזכר, כ כשהוליד שלשה בנים"ואח. ת"הת

וזו . ת"כנגד ת, שם. כנגד גבורה, חם. כנגד חסד, יפת, והם, נתגלגל בשלשתםאשר גם יש בה כללות , ת בעצמה"ספירת ת' היא בחי, ת שבשם"של הת' הבחי

כמו , בו לגמריולא הוברר הרע ש, ואמנם הרוח הזה לא נתקן. ק"כל הולכן מן , ולכן כיון שעדיין נשאר מעורב מטוב ורע, שנתקנה הנפש בשת כנזכר

הטוב ' ש שהוא מבחי"ע, ולכן נקרא טבי, ג"חם בן נח יצא טבי עבדו של ר : ועתה נתנה בטבי, שהיתה עדיין מעורבת ברע

ולפי שמעולם לא נתערב בה שום קליפה דרע , ה"כ נתגלגל הנשמה במרע"אחלאפוקי הנפש , לכן נאמר בו ותרא אותו כי טוב הוא, והיה טוב בלי רע, ל"כנז

כי הגם שכל זמן , ואמנם כבר הודעתיך. והרוח שהיו מעורבים מטוב ורע כנזכרוכן אין הנשמה באה , אין הרוח בא עד שתתקן הנפש, שאין הנפש נתקנה לגמרי

שכבר נתקנה יכולה הנפש , האמנם אחר שכבר נתקן הרוח, עד שיתוקן הרוח, ולכן אחר שנתקנה הנשמה. לבא עתה להתחבר עם הרוח הנתקן, בתחלה

לבא עתה להתחבר עם הנשמה , יכולים הנפש והרוח שכבר נתקנו בתחלהיכלו לבא בו גם הנפש והרוח , והנה משה שהנשמה שלו היתה נתקנת. הנתקנת

ו במשה ולכן כל הבחינות של גלגולי הנפש והרוח נרמז, שכבר נתקנו כנזכר' וה, ם כלם במשה"ושתי אותיות ש, של שת היא במשה' כי הנה ש, באופן זה

: של הבל היא במשה

ולא נמצאת אמירה , ובזה תבין פסוק ראה אתה אומר ואתה אמרת ידעתיך בשםועליו . כי שם נתגלגל במשה, אבל ירמוז אל מה שכתוב, זו נזכרת בשום פסוק

ועליו רמז וגם , גם נח נתגלגל בו. ידעתיך בשםרמז ואתה אמרת ) גם נח(, ויען היות שם נגלה באותיות משה. ח למפרע"הם אותיות נ, ן בעיני"מצאת ח

אבל בנח שלא נרמז . שהוא נודע ונגלה, ה ידעתיך בשם"כמש, הזכיר בו ידיעהכמי שמוצא , וגם מצאת חן, אלא מציאה, לא הזכיר בו ידיעה, שמו במשה

ולכן חזר ואמר ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך הודיעני , סתרתמציאה טמונה ונשם ' לפי שבחי, ואם מצאתי חן, ולא אמר אם נא ידעתני בשם, נא את דרכיך

נח איני יודע אם ' אבל בחי. כיון שנרמזה ונגלתה בשמו, כבר היתה פשוטה לואתי חן כ מצ"ועי, ולכן אם גם נח כלול בי, כיון שלא נרמז בשמי, היא כלולה בי

כי גם , למען אמצא חן בעיניך, תמורת נח הודיעני נא את דרכיך ואדעך, בעיניך : בענין נח תהיה לי ידיעה מבוררת שמצאתי חן בעיניך להיות נכלל בי

' נעים ונדים מהדרושים הנז, עוד מצאתי לקוטים מפוזרים, אמר שמואל, דע, ל"וז, הכ פ"פ שאין להם שייכות כ"אע, ואמרתי להעתיקם פה, ר"באדה

' בכל חמשה בחי, ע"עולמות אבי' היה בו כללות כל ד, ר"כי קודם שחטא אדהנסתלקו , ואחר שחטא. נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, שהוא, שבכל עולם מהם

וקצתם נשארו בו . וזו מדרגה אחת, וחזרו למקומם בקדושה, ממנו קצתםונפלו , ם נשארו ממנווקצת. ולא שלטו בהם הקליפות וזו מדרגה שנית, באדם

ונשמות . נפלו בקליפה דכורא, נשמות הזכרים שהיו באדם, לתוך הקליפותודע שהמדרגה . וזו מדרגה שלישית, הנקבות שהיו בחוה נפלו בקליפה נוקבא

. לצורך גופו ועצמו, הנשמות שנשארו באדם, היא' הא, נחלקת לשתים, השניההנחילם להם , לדו בניו קין והבלאמנם כשנו, הנשמות שנשארו בו, והשנית היא

: ונתנו בהם

וקודם לכן צריך , ל בקצור"ונבאר עתה כללות כל השלשה מדרגות הנז. ן"א וזו"הם נקראים או, ע"עולמות אבי' כי ד, נודע. שנקדים כמה הקדמות

ן "ובזו, ראשונות שבה' ובאימא בג, כי באבא אין שום קליפה נאחזת בו, ונודע שאר בחינותיהם יש בהם אחיזת הקליפות כשבני אדם ובכל. בכתרים שלהם

: חוטאים

נקראת זיהרא , שאין הקליפה נאחזת בהם', הנז' הנה כל הבחי, ונבא אל הבאוריחידה חיה נשמה ' כי בחי, ונמצא. הנפש שבהם' זולתי בחי, ר"עילאה דאדה

ה א של עולם הבריא"או' וכן בחי, דכל עולם האצילות הנקרא אבא כנזכר, רוח, ן של עולם הבריאה"עשרים כתרים שבזו' הנקרא אימא כנזכר וכן בחי

סך כלם עשרה , ן דעשיה"א וזו"ובאו, ן דיצירה"א וזו"ושמנים כתרים שבאוויש בה , וכל ספירה מהם כלולה מעשר, ס"וכל פרצוף מהם כלול מי, פרצופים

ר מהם והנה גם כל כת', כתרים בעשר פרצופים הנז' נמצא שהם ק, כתר' בחייחידה חיה נשמה רוח שבכל , שהם, עליונות שבו' וארבעה בחי, ס"כלול מי

אלו נסתלקו לגמרי ' ובכל בחי, נקרא זיהרא עילאה, כתרים הנזכר' כתר מן קהיא זיהרא ' הא, דזיהרא' בחי' באופן שהם ב. ועלו למקום קדושתם, מן אדם

, היא' והב. ותשהם יחידה חיה נשמה רוח שבעולם האציל, עילאה דאצילות, א"פרצופים או' והיא כוללות כל ב, ע"זיהרא עילאה שבשלשה עולמות בי' וכן ד. א הנקרא יחידה דבריאה"ש א"וכ, שהם חיה ונשמה של עולם הבריאה

כתרים שיש בעשרה ' שבכל כתר מק, רוח, נשמה, חיה, הנקראות יחידה' בחיל זה נקרא זיהרא כ, ן דבריאה עד סוף נוקבא דעשיה"שיש מזו, פרצופים

נסתלקו לגמרי מן , מיני זיהרא אלו' וב. ע כנזכר"עילאה של שלשה עולמות בי : 'וזו נקראת מדרגה א, אדם

אמנם להיות , שאין קליפה נאחזת בה, גם היא נקראת זיהרא עילאה', מדרגה באמנם , לא נסתלקה לחזור למקומה לגמרי, גרועה מעט מהמדרגה הראשונה

' הבחי. אחת דאצילות' וזו בחי, נפש דעולם האצילות' א בחיוהי, נשארה באדםושתיהם נשארו , ע"שבשלשה עולמות בי' כתרים הנז' הנפש שבק, היא' הב

כל שאר , היא' המדרגה הג. ונקראים המדרגה השנית. באדם ממש כנזכרם נשרו "כי כ', זולת המאה כתרים הנז', שיש בעשר פרצופין הנז, הספירות

: ל"מקום הקליפות כנזממנו וירדו ל

כי הנה , והוא זה, ל"כי לא קבלתי ממורי ז, מה שנסתפק לי, ועתה אכתוב, האחת העליונה היא, נחלקת לשתים, כי המדרגה הזו השניה, שמעתי ממנו

היא הנשמות , השנית הגרועה ממנה. הנשמות שנשארו תמיד באדם עצמו בגופורק לאותה ', לוי וגרעון הנזואפשר כי אין ע, שהוריש לקין והבל כשנולדו

גם . מעולה מן הראשונה' אבל לבחינות אחרות אפשר שזאת הב', הבחיומה הם הנשמות שהוריש קין , מה הם הנשמות שנשארו באדם, נסתפקתי

. וכיצד סדר חלוקתם, ואיך נתחלקה מדרגה זו השנית לשתי חלוקות, להבלאחד נשמותיהם של ', חיב' כי קין והבל היו בהם ב, ואמנם ידעת מה שכתבתי

שאינם , כשאר נשמות בני אדם, ע לבד"עולמות בי' שהם מג, קין והבל עצמםהנזכר ' מן המדרגה הב' החלק הב, והשנית היא. מהמדרגה השנית הנזכר

עולמות ' ויש בה כללות כל המשכת ד, עוהורישה אדם אביהם להם, שכתבנווזו , הנפש דעולם האצילותועד תחילת, מן סוף הנפש של עולם העשיה, ע"אבי

: מעולה מאד מאד' היא בחי

לבדה ' א' זולתי לענין בחי, שוים' כי שתי חלקי זו המדרגה הב, גם כתבנונראה כי יותר גבוהה , כי קין והבל לקחו נפש דאצילות, גם כתבנו. הנזכר שם

יותר מנשמות שנשתיירו , שהיא של קין והבל', ממדרגה הב' ומעולה חלק הבוגם , לא נשארה באדם ממש, כי נפש דאצילות, גם כתבנו. לצורך עצמובאדם

עד שנולדו קין , אבל נשארה חופפת ומרחפת על ראש אדם, לא נסתלקה לגמריכי , גם כתבנו. ע"חלקיהם אשר בשלשה עולמות בי' ועוד בחי, והבל ולקחוה

, ימאוחוה דא, ואדם זיהרא דאבא, לקח חנוך זיהרא דאריך, ר"אחר שחטא אדהאו בחלקי , ולא ידעתי אם כל זה הוא בחלקי האצילות. וקין דנוקבא, א"והבל דז

: ע"ז צ"ע וכ"בי

לא שמעתי , ל"א דבריאה כנז"ואו, אריך, שהם, גם בענין שלשה ראשונותובמקום אחר . ע"ז צ"וכ, אם קין והבל בניו, אם אדם, מי לקחם, ל"ממורי ז : םה שהיא גלגול הבל לקח"כי מרע, כתבתי

אותם , א"הוא נעשה מתרין פרקין דשתי זרועות דא, א"כי דעת דז, עוד כתבתיא לבניהם "שהורישו או, ואלו נקראים ירושה, המחוברים בתרין כתפין דאריך

ונקראים אחסנתא , נשארו לעצמם, פירקין שבשתי זרועות' ושאר ד, ן"זושהם , י אדם וחוהונמצא כ, א יצאו"מזה הדעת דז, כי קין והבל, ונודע. א"דאו

ב כפולים "שמהם נעשו חו', פירקין הנז' ד' לקחו לעצמם בחי, א"נקראים אווכן . א כנזכר"הם הנקראים דעת דז, ותרין פרקין שהורישו לבניהם, לשניהם

והדעת לבדו , כי שאר המוחין השאיר אדם לעצמו, נראה בפירוש במקום אחרשכל חלקי הדעת הוריש , רנמצא שנוכל לומ, הוא שהוריש לקין והבל בניו

ומה שנשאר . עד הדעת דנוקבא דעשיה, מן הדעת שבנפש דאצילות, לקין והבלכי . ס גופו"המתפשטים בכל י, ב שבו"הם שאר חלקי המוחין חו, באדם לעצמו

א "גם הם מתפשטים בכל גוף ז, ג של הדעת שהוריש לקין ולהבל"כן גם החומנשמות , ן גריעות נשמת קין והבלובזה יוב. וזה מוכרח, ס שבו כנודע"בי

בסוד עץ הדעת , שנשתיירו באדם עצמו לפי שעיקר אחיזת הקליפות הוא בדעתיותר מאירות הנשמות הבאות מן , עצמם' אבל בבחי. כמבואר אצלינו, טוב ורע

, כי יש להם כמה לבושים ומסכים, ב"מהנשמות של תרין מוחין חו, הדעתושם , כמו שכתבנו במקום אחר, לעזר ואיתמרכנודע ממעלת נדב ואביהוא על א

וגם איך הגבורות , ענין קין והבל בכל אלו הספקות שנסתפקתי, נתבאר היטב : ש היטב"שהם עיטרא דנוקבא יצא מהם קין ונצוצותיו זכרים וע

, הנה האדם כאשר נתחייב לבא בגלגול ומת, ל"וז, הקדמה קטנה בסוד היבםהנה האיש ההוא , שהניח אשתו מעוברתאחר מיתתו , כ נולד לו בן"ואח

כי נולד אחר , ס אביי האמורא"וז. ס היבום"וז, מתגלגל ובא בגוף הבן ההוא. ש אביו שנתגלגל בו"ולכן נקרא אביי ע, ואז נתגלגל אביו ממש, שמת אביו

: ל"א הלוי ז"אלא להר, ל"ד שאין זה ממורי ז"ונלע

אלא מכללות , ת שבת עצמושרש קדוש' יש נפשות שאינם מבחי, הקדמה קטנהגם אינה יכולה לעלות יותר . ואין להם רק אותה בחינה לבדה, תוספת השבת : כיון שאין שרשה אלא משם, מאותה בחינה

הקדמה ל

הנה , של קיום המצות, עוד צייך שתדע בענין הנזכר, ל"וז, בענין קיום המצותולכן תלוי , ח איברים"נכלל בו כל רמ', ח איברים נשמת אדם הא"כל אבר מרמ

המשל בזה מי שהוא מאבר . מן הראש עד העקב, ר"בו כל שעור קומת אדההנה מי ', ח מן הראש ועד העקב וכו"והנה יש בו כללות רמ, ל"הכתף כנז

אינו צריך להשלים כל , ששורש נשמתו היא בפרטיות העקב של הכתף הזהם איזה נצוץ נשמה וא. העקב לבדו' רק בחי, הכתף ולתקן כל הפגמים שבו

הנה כל הנצוצות של העקב הזה צריכים , עשה איזה פגם, העקב הזה' שמבחי, כלם ערבים זה לזה, כי כל הנצוצות הנתלים בעקב הזה, לתקן הפגם הזה בעדו

אין צורך , וכשיושלם זה העקב להתקן, לתקן כל אחד מהם פגם של חבירו : שאר נצוצי הכתףלתקן שום פגם של, לשום נצוץ שבו להתגלגל כלל

עשה עבירה , כי כאשר איזה נצוץ מאלו הנצוצות של העקב הנזכר, גם דעהנה הוא מתגלגל עם , אשר לסבתה הוצרך להתגלגל לתקן הפגם ההוא, אחת

היא מאותם , אבל אם העבירה שעשה. נצוץ אחר חבירו שבעקב הזה ונתקן עמו, נה הנצוץ ההוא שחטאה, ואינו קם בתחית המתים כנזכר, שלסבתה גופו כלה

האמנם אם אינו . נאבד וכלה' וגופו הא, הוא לבדו מתגלגל בלי שותף בגוף אחראז אינו צריך להתגלגל עם , מתגלגל רק לסבת תשלום איזה מצוה שחסר ממנו

וכן עד כמה גלגולים הולך , רק הוא לבדו מתגלגל בגוף שני, נצוץ אחרואז כל אותם הגופים , מצותג"עד שישלים כל התרי, ומתגלגל הוא לבדו

. וכלם קמים בתחיה, נוטל לזמן התחיה אותו החלק הנשלם בו, שנתגלגל בהםלמתגלגל , והרי נתבאר כאן עוד חלק אחד שיש בין המתגלגל להשלים מצוה

: לתקן פגם עבירה

הנה כל הנצוצות , ישלים לתקן נפשו, כי אם איזה נצוץ של זה העקב, גם דעויהיו מאירים , ויאירו בו, יתגלו עתה בו, קדמו אליוב ההוא אשר~של הע

יחזרו להסתלק , ואם יחטא. ויעזרוהו בכל דרכיו לעבודת קונו, בתוך גופו יחד' כי כפי שעור או בחי, והכל כפי מעשיו. וזה נקרא סוד העבור, ו"ממנו ח

או , העבירות שעשה' וכפי בחי. 'כך יתגלו בו הנצוצות הנז, המצות שעושהאם תקן , ז בחלק נצוצות הרוח"ועד. יסתלקו ממנו הנצוצות, ור מספרםכשיע

: אם תקן נצוץ נשמתו, וכן בנצוצות הנשמה. נצוץ רוחו

כך יהיה קרוב או רחוק הנצוצות , כי כפי ערך מעשיו הטובים או הרעים, גם דעאו קרובים , כי לפעמים יהיו איזה נצוצות מרוחקים ממנו הרבה, ההם עמו

וחופפים , ויש שיהיו מקיפין אותו בסמוך, שיהיו מקיפין אותו מרחוקויש. אליו : עליו

חסר מנצוץ אחד מהם , כי אפילו אם הנצוצות שהם משרש העקב הנזכר, גם דעאינו מתגלגל אלא עם , וצריך שיתגלגל עם איזה נצוץ אחר משרשו, איזו מצוה

הם משרש העקב פ שכלם "אע, שבכל נצוצי העקב הזה, הנצוץ היותר דומה לו : הזה

פ שאין שניהם משרש "אע, כי אם איזה אדם יגרום להחטיא את חבירו, גם דעלסייעו לתקן מה , אותו שהחטיאו יתעבר בו, צריכים שניהם להתגלגל, אחד

: שהחטיאו בתחלה

, ר"ח איברי נשמת אדה"כי כל אבר שיש ברמ, פ שנתבאר למעלה"כי אע, דעז צריך "עכ, ו נכללים נצוצות נשמות לאין קץוב, הוא שורש אחד בפני עצמו

הנה אז נתערבו כל , וקין והבל בניו, ר וחוה אשתו"כי כאשר חטאו אדה, שתדעונצוצות קין , נצוצות של אדם בקין והבל, נצוצות הנשמות כלם יחד זה בזה

ולכן לפעמים תהיה נפש . וכיוצא בזה, ונצוצות הבל באדם וקין, באדם והבלונצוצות אדם , לפי שכשנתערבו יחד, ר"מן אדה' ותכנס בו רוח א,האדם מן קין

אדם עם נפש ' שנתדבקו יחד רוח מבחי, עם נצוצות קין באו פעמים הרבהכי אם האדם , ונמצא. וכן כיוצא בזה בענין הנשמה עם הרוח והנפש. קין' מבחי

עד שתהיה דומה ממש , קין' שהיא מבחי, הזה השלים לתקן את הנפש אשר בוהנה יכנס הרוח ההוא , ר"אדה' במציאות השואה אחת עם הרוח ההוא שמבחי

כי זה מאדם , פ שאין שניהם ממקור האחד ומסוג אחד"אע, ויתלבש בנפש ההוא : וזה מן קין

אבל משם , ל"נמשכים עד ביאת המשיח ואליהו ז, ואמנם ענין ערובים אלוחבר יחד עם הנפש ית, קין' כי הרוח שמבחי, כל דבר ישוב לשרשו, ואילך

' יתחבר עם הנפש מבחי, ר"אדה' והרוח שמבחי. קין' אשר מבחי, הדומה אליוס פסוק הנה אנכי שולח לכם את "וז. אותה הדומה אליה בפרטות, אדם הראשון

הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים ' אליה הנביא לפני בא יום ה. ד ואחד משרשו הראוי לו בפרטותכי יחזיר וישיב כל אח, פירוש. על אבותל "כי גם אליהו ז, ל הוא"י אליהו ז"ואמנם טעם הדבר הזה נעשה ע. והבן זה

קין כמו ' שהם מבחי, נדב ואביהוא' כי נפשו היתה מבחי, ל"ד הנז"היה מעורב עולא קבלתי פרטותיו בו ממורי , אבל רוחו היה מבחינה אחרת, שיתבאר לקמן

: מים אחרים בעניןפ שעוד יש טע"ואע, ל"ז

הקדמה לא

כלם כלולים , ז"כי כל הנשמות ורוחות ונפשות שבכל הנבראים בעה, דעל הנקרא "ר היה כולל כל החמשה חלקים הנז"כי הנה אדה, ר"ונתלים באדה

הנקראים ממעלה , ס"י, י הנמשכות מן חמשה פרצופין"ממטה למעלה נרנחוממנה תקיש אל הרוח , הנפש' ונתחיל לבאר בחי. ן"א וזו"א ואו"למטה א

ומספר , ה גידים"ח איברים ושס"ר כלולה ברמ"כי נפש אדה, דע. 'ונשמה וכוואמנם כל . ג שרשים"ונמצא היות נפש האדם כלולה מתרי. ג"כלם הם תרי

, יש לו פרצוף אחד שלם, ה גידיו"וכל גיד וגיד משס, ח איבריו"אבר ואבר מרמנקרא , ולכן כל אבר או גיד מהם. שבו ממשג איברים וגידים "כולל כל התרי

גורם שאלו , י העבירות והפגמים"אמנם לפעמים ע. שרש אחד גדול ושלםוגם הם נקראים , רבוא שרשים קטנים' ג הגדולים יתחלקו ויתפרדו עד ס"התרי

רבוא שרשים ' אבל יותר מס. אלא שהם קטנים ולא כראשונים, שרשים ממשכנזכר בתקונין . רבוא' כי אין גלגול יותר מס, אי אפשר להם להתחלק, קטניםהנקרא שרש אחד , ר"וכל גיד וגיד שבאדה, ז כל אבר ואבר"וכן עד. ט"תקון ס

ונקראים נצוצות , ג נצוצות נשמות כנזכר"הנה הוא נחלק לתרי, גדול כנזכררבוא נצוצות ' י הפגם יתחלקו גם הם לס"ולפעמים ע. וכלם שרש אחד, גדוליםאבל אפשר . ולא פחות מזה, ג שרשים גדולים"ופן כי הם תריבא, קטנים

ז בכל שרש "ועד. רבוא שרשים קטנים ולא יותר' להתחלק עד שעור סאבל יותר . ולא פחות, ג"ג הגדולים יש בו נצוצות גדולים כמספר תרי"מהתרי

האמנם יותר . ולא יותר, רבוא נצוצות קטנים' אפשר להם להתחלק עד ס' וכיוצא בזה עד ס, עד עשרה אלפים, אפשר שיתחלקו, רבוא'ועד ס, ג"מתרי

, ז כי יש שיתפרד עד אלף"וכן עד. כל זה בחלק הנפש, ודע כי. רבוא ולא יותר : ז בחלק הנשמה"וכן עד. הוא בחלק הרוח, ויש ממש, ויש עד אלפים

כי , ודע. כפי הפגם והעונות, וסבת הפרש התחלקות הנזכר בין רב למעט הוא, הכתף הזה' ובחי. והבל בימין, קין בשמאל, ר"כתפות אדה' הם ב, בלקין וה

והוא דבוק ממש ומחובר , הוא אותו הפרק והאבר המחבר את הזרוע עם הגוףנמצא כי קין , וכיון שהדבר כן. ונוטה מעט לצד אחורי הגוף מלמעלה, בגוף

גרם וכל זה. רבוא נצוצות קטנים' נתחלקו איבריו עד ס, והבל כל אחד מהםה הוא בקדמיתא "כי מרע, ט"ש בתקונין תקון ס"ס מ"וז, להם חטאם הנודע

בסוד , ואתגלגלו נצוצותיו בכל דור ודור, ואתפשטותיה עד שתין רבוא, הבל : והבן זה, דור הולך ודור בא

כי הנה מוח הנקרא , ויש מעלה אחת לאלו השתי כתפות שבהם נתלים קין והבלומשם , כתפות אלו' בתחלה נמשך דרך ב, שדרההנמשך בגוף דרך חוט ה, דעת

ובהגיע טפת הזרע מן . ומשם יוצאת טפת הזרע, יורד עוד ונמשך עד היסוד' גם בהתחבר יחד ב. והם אותיות כתף, הכתף היסוד נקרא היסוד כפת תמרים

אז כתיב שתי כתפות , שיורדת הטפה משניהם עד היסוד, הכתפות ביסודגם אז היסוד . כי אז מתחברים ביסוד, ותיו וחוברחוברות יהיו לו אל שני קצ

ואז , כי שלמה שהוא היסוד הנקרא את בריתי שלום, נאמר בו האלף לך שלמההוא , האמנם כל כתף לבדו. פעמים כתף' שהם בגימטריא ב, עולה למנין אלף

: י כנודע"כמנין אותיות הנעלמות במלוי שד, ק"בגימטריא ת

כי הנה הכתף , דע. הנקרא שרש קין, י של אדםונבאר עתה ענין הכתף השמאלכי , ודע. ונודע כי כל אבר כלול בשר וגידים ועצמות, כנזכר' הזה נקרא אבר א

ה גידים הידועים שאינם מכלל "אינם מכלל השס, אלו הגידים שבכל אבר ואברוהנה . אבל הם העורקים הקטנים שבפרטות כל אבר ואבר, ח איברים"הרמ

' מתחלק עד ס, ועצמות, וגידים, בשר, שהם, שלשה בחינותיוב, אבר הכתף הזה. מן הראש ועד העקבים, הכלולות בפרצוף אחד שלם, רבוא נצוצות נשמות

, ג נצוצות נשמות"מתחלק ליותר מן תרי, והנה העקב השמאלי שבפרצוף ההואונשמת . עקיבא בן יוסף' ונשמת ר. נשמת חזקיה מלך יהודה, ומכללם הם

ושלשלת יחוס נשמת השרש . וכמו שיבאר פרטיהם לקמן. ללאלעקביא בן מהלפעמים , הנמשכת ממקום העקב הזה עד היסוד, טפת הזרע' ואמנם בחי. הזה

וכיוצא , ולפעמים עקיבא, ולפעמים נעשת עקביא בן מהללאל, נעשת יעקב : בזה

ולכן יש יכולת בכל , היא המלכות שבאותו פרצוף, כי כל בחינת העקב, ודעבסוד נקבה תסובב , לעלות למעלה עד סוד המחשבה, ות שבעקב הזההנשמ

ל באמרם "וכמו שרמזו רז, עקיבא לעלות עד המחשבה' ולסבה זו זכה ר. גבר : והבן זה, כך עלה במחשבה, שתוק, עליו

בכתף אחד , כי כאשר יש פגם מחמת איזה עון, בשתי כתפות אלו' ודע ענין אכמו אם נפגם בחטאו של קין שעומד , הפגם הוא בכתף השמאליאו אם , מהםולכן מי ששרשו מן הכתף . וכן כיוצא בזה, אז גם הכתף הימני נפגם, שם

אלא ששערות , יהיו בו שערות ארוכות בכתפו הימין והשמאל, השמאלי הנזכראבל כאשר נפגם כתף . לפי כי שם עיקרם, השמאל יהיו מרובים על של ימין

אז אין הסימן הנזכר ניכר רק בכתף , טאו של שרש הבל הנאחז שםהימני בחיהיו בכתף השמאלי שערות , ונמצא כי מי שהוא מאבר כתף השמאלי. ימין לבד

וזה להורות כי שם הוא מקום אחיזתו , ארוכים יותר משאר השערות של הגוףובשער רוח הקדש בפרק הכרת הפרצוף נתבאר קצת מענין אותיות . ר"באדה

: ש"ע', ן וכו"הנר

איך , כבר הודעתיך. ר"ועתה אוסיף קצת ביאור בענין אלו השתי כתפות דאדהכ תרין "ואח, א"תרין דרועין דא, ג"מתלבשים תוך חו, נצח והוד דעתיק יומין

, ותרין כתפין דאריך. א"ב דאו"נתלבשו בתרין מוחין חו, דרועין דאריךומהם , ג כנודע" הנקראים חו,הנחלק לתרין עיטרין, א"נתלבשו במוח דעת דז

' כי עתיק יומין אין בו רק ט, גם ידעת. א"נמשך אור המקיף אל נוקבא דזדלאו אינון היכלין , היכלין' בשם ט, והם הנקראים בפרשת נח בזהר, ספירות

. ש"כמו שנתבאר אצלינו בבאור ריש אדרא זוטא וע. 'ולאו אינון נהורין וכוולכן שרש המלכות לא נרמזה אלא , יומין כללמלכות בעתיק ' ולא הוזכרה בחי

והנה . והנקבה בהוד, כנודע כי לעולם עומד הזכר בנצח, בספירת ההוד שבו, א"והיא הכתף השמאלי דא, א"מתלבש בגבורה דא, ההוד של עתיק יומין

בסוד עטרת , והבן זה השם של עיטרא מה עניינה, הנקרא עיטרא דגבורה, ונמצא כי מזה הכתף השמאלי. מלכות כנזכרכי שם נרמזת ונאחזת ה, בעלה

ולכן שרש קין , א"אור מקיף אל נוקבא דז' להיותו בחי, נמשך נצוץ אור אחדואמנם הכתף . ר"נאחז בכתף שמאלי של אדה, א"אשר הוא מצד נוקבא דז

ולכן שרש הבל הוא בכתף , א דכורא"ובו סוד ז, הימני הוא מן נצח דעתיק יומין

, נודע כי המלכות אפשר לה לעלות למעלה ממקום הזכרוכבר. ימני של אדםולכן תדע גודל מעלת הכתף , מ כנזכר"או' ובפרט בבחי, בסוד עטרת בעלה

: השמאלי של אדם הראשון כמה הוא

כי כל הנשמות כלולות באדם , דע, ג איברים באופן זה"עוד ביאר לי ענין התרי' בתחלה הם נחלקים לג,וזה עניינם, ובו נחלקים לשרשים רבים, הראשון

עד ששים , כ מתחלקים עוד"ואח, נפש' כ לע"ואח, ב שבטים"כ לי"ואח, אבותוהנה הכתף הימני של . ומהם נכללת נשמת אדם הראשון, רבוא שרשים קטנים

כי תחלה נחלק לשלשה , ד פרטי הכלל הנזכר"ע, מתחלקים פרטיו, ר"אדהשרשים ' ע' אלו הם בחיוכל. נפש' כ לע"ואח, ב שבטים"כ לי"ואח, אבות

. ר"משרשים גדולים של אדה, וכלם אינם רק שרש אחד פרטי, קטנים שבוכ "ואח, וכלם יחד הם פרצוף אדם אחד, שרשים קטנים' ואמנם אין בו רק ע

ואינם נקראים שרשים . רבוא נצוצות נשמות' שרשים מתמלקים עד ס' אלו הע : אלא נצוצות

הנה יש , שרשים קטנים שבכתף הימני הנזכרמאלו השבעים ', והנה כל שרש אהם נקראים , רבוא נצוצות שבכתף הימני ההוא' וכל ס, לו פרצוף אחד שלם

ז "ועד. ר"והוא הנקרא בשם שרש הבל בנו של אדה, ר"גדול שבאדה' שרש א, ב שבטים"ונחלקים לי, כי יש בו שלשה אבות, ר"הוא בכתף שמאלי של אדה

' וכל הע. ולא עוד, שרשים קטנים שבו' נקראים ע' ואלו הע, נפש' ונחלקים לעוכל . ואינם נקראים שרשים, רבוא נצוצות' כ לס"מתחלקים ג, שרשים אלו

הם נקראים , שרשים' וכל אלו הע, שלם' יש לו פרצוף א, שרש מאלו השבעים : ר"בשם שרש קין בנו של אדה

, א בן מהללאלעקבי, עקיבא' שרשים בו נאחזים ר' של אלו ע' והנה משרש אהנה הוא נחלק ליותר , וזה השרש הנזכר. ל בדרוש שקדם"כנז, חזקיה המלך

שם , ובפרצוף השרש הזה, וכלם יחד הם פרצוף אחד שלם, ג נצוצות"מתריהאמנם חזקיהו המלך . ועקביא בן מהללאל, עקיבא' ור, נאחזים חזקיהו המלך

מהללאל וזולתם הם עקיבא ועקביא בן' אבל ר, הוא נאחז בראש הפרצוף הזה : נאחזים בעקב של הפרצוף הזה

נמצא , וממה שביארנו בדרוש שקדם, כי כפי מה שביארנו עתה, ד חיים"ונלעמן ' שהוא שרש א, העקב של כללות הכתף הזה' כי זה השרש הנזכר הוא בחי

ובסוף עקב זה שהוא , ובראש עקב זה חזקיהו, שרשים של קין' חשבון הע : ד"עקיבא ועקביא כנלע' שם הם ר, קבפרטות העקב של הע

ג "מתתלקים לתרי, כי הנשמות הנכללות באדם, ואמנם בדרוש הקודם נתבארופה ביארנו , רבוא שרשים קטנים' כ נחלקים לס"ואח, שרשים גדולים

ואחר , נפש בלבד' וע, ב שבטים"וי, שהם שלשה אבות, שמתחלקים באופן אחרתראה כי הכל הולך אל , אמנם אם נדקדק.רבוא שרשים קטנים' כך נחלקים לס

ר מן "כי הנה אותיות ת, רבוא' ג נחלקים לס"ותראה איך התרי, מקום אחדשלשה ' היא בחי', ואות הג. רבוא' שהם ס, ר אלף"הם מתחלקות ת, ג"תרי

, רבוא כנודע' כי הנה שש קצוות הם כנגד ס, נפש' ע' היא בחי' ואות י. אבות, ב שבטים"י' הם בחי, ג"אותיות י' גם ב. נפש' יו עיה, על ששים' ותוסיף י

: 'ג הוא כללות כל החלוקים הנז"הרי איך תרי, והאחד הוא כללותם

, הם עיטרא דחסד ועיטרא דגבורה, ונחזור לענין קין והבל כי הנה תרין עיטריןוקין הוא , והבל הוא עיטרא דחסד, א"והנה אדם וחוה הם או, א"הגנוזים תוך או

: דגבורהעיטרא

הנה נתבאר , וזה עניינו, ל ענין שרשי הנשמות באופן אחר"עוד סדר לי מורי זונפש , ונשמה מבריאה, ורוח מיצירה, נפש מעשיה, כי יש באדם, למעלה

ונשמה , ונשמה מבינה דאצילות, א דאצילות"ורוח מז, א דאצילות"מנוקבא דז. א דאצילות"א אויחידה מכתר הנקר, מאבא דאצילות, לנשמה הנקראת חיה

', יש לו חלק בכל אלו המדרגות הנז, והנה כל שרש ושרש משרשי הנשמותהם נחלקים , האמנם זה סדר חלוק השרשים של הנשמות הנה ראשית חלוקם

נתחלקו חמשה , וכאשר נברא העולם. ן"וזו, א"ואו, א"א, והם, לחמשה שרשיםהיא , כ חנוך"אחאשר זכה בה , זיהרא עילאה דאדם, שרשים אלו באופן זה

ומן . א"וקין נוקבא דז, א"והבל ז, וחוה אימא, אבא' ואדם לקח בחי. א"א' בחיאבל לפי שחטא , א של קין שהוא בנוקביה"הראוי היה שיקדים הבל שהוא בז

כמבואר , גרם פגם זה שקין נולד בתחלה קודם הבל, אדם ועירב טוב ברעוהנה כל שאר . ש" אשתו ועבפסוק והאדם ידע את חוה, אצלנו בשער הפסוקים

האמנם . שהם בעולם האצילות', שרשים אלו הנז' נולדים מה, הנשמות שבעולםכנודע כי בכל עולם מהם יש , ע"שאר הנשמות הנולדים מחמשה שרשים דבי

הנה כלם טפילים ונגררים לאלו החמשה שרשים , חמשה שרשים אלה מושרשים בחמשה ,באופן שכל הנשמות שבעולם, ונכללים בהם, דאצילות

ונמצאו כלם חמשים שרשים , ס שבו"וכל שרש מהם נחלק לי', שרשים הנזעוד מתחלקים . ונכללים בהם, ואלו חמשים דאצילות שרש לכלם, בכל עולם

: ה"כמו שיתבאר במקום אחר בע, אלו החמשים שרשים לכמה מדרגות

יברים ח א"כולל פרצוף אחד שלם ברמ, והנה כל שרש ושרש משרשי הנשמותהנקרא , והם יחד בנין פרצוף הנשמה בכללותה, ג"וכללותם תרי, ה גידים"ושס

ועוד יש בכל . ח"אשר כלם הם ת, ג נצוצות"אבל בפרטה הם תרי, שרש אחדכי כל , העוסקים בישוב העולם, וכלם הם עמי הארץ, שרש מהם נצוצות הרבה

ם וענפים ועצים ועלי, ח"שהם הת, שמוציא פירות, שרש מהם דומה לאילן אחדוהנה כאשר בא עת יציאת נצוצות נשמות אלו . והם עמי הארץ', וקליפין וכו

וכלם , אפשר שימצאו יחד שנים או שלשה או עשרה נצוצות וכיוצא, ז"בעהוהוא כי הנה אפשר שיבאו , עם היותם כלם משרש אחד, בזמן אחד ובדור אחד

או , ן שמאלי שבשרש ההואואחת מעי, אחת מעין ימני, נצוצות' ז ב"יחד בעהשהם חמשה פרקים ראשונים של חמשה אצבעות , שיבואו יחד חמשה נצוצות

, או שיבוא עשרה פרקין ראשונים של עשר אצבעות יד ימין ויד שמאל. יד ימין' ז ימצאו יחד בדור אחד כמה נצוצות שהם מבחי"וכן עד, וכן כיוצא בזה

עקיבא ' אם ימצאו יחד ר, תתמהולכן אל. אלא שהם סמוכים זה לזה, הגידיםורמי , אביי, וכן אם ימצאו יחד בדור אחד של אמוראים, ועקביא בן מהללאל

מאבר כתף שמאלי של , פ שכלם משרש קין"אע, ורב דימי מנהרדעא, בר חמא : ה"כמו שיתבאר לקמן בע, אדם הראשון

תה כי כאשר גל, שנתבאר אצלינו, והוא במד, עוד יש סבה אחרת אל הנזכרהמצות ' וכפי בחי, גלו עמה כל הנשמות של הצדיקים, השכינה בתוך הקליפות

כך יוכל להוציא נצוץ , וכפי הזמן ההוא, שיעשה איזה צדיק מן השרש ההואפ "ואע, ז"ויבאו בעה, ויעלה אותם משם, מתוך הקליפות' אחד או שנים וכו

וכפי , כפי הזמןכי הכל תלוי , שלא יהיו הנצוצות סמוכים זה לזה בשרש ההוא : המצות שיעשה הצדיק של שרש ההוא כנזכר

ורוח , ר היו לו נפש מעשיה"הנה אדה, עוד ענין אחר קרוב אל הדרוש הנזכר, א"ומז, א"מנוקבא דז, ן דאצילות"ועליהם נר, ונשמה מן הבריאה, מן יצירה

, נקראים זיהרא עילאה דאדם, ואלו השלשה שהם מעולם האצילות. ומאימאכי , וכבר נתבאר בזוהר, א"ג ע" בסתרי תורה בפרשת קדושים דף פהנזכר

שהם , ואז נסתלקה ממנו זיהרא עילאה, ר"חטא אדה, קודם שנולדו קין והבלכי ביום אכלך ממנו , ובזה נתקיים גזרתו יתברך', שלשה חלקי האצילות הנז

ה ואין לך מיתה קש, כי נסתלקו ממנו שלשה חלקי האצילות כנזכר, מות תמות, שנסתלקה מאדם, אז נתנה נפש דאצילות, והנה כשהוליד קין והבל. מזו

נפש ' ה ענין גלגול קין מבחי"ולקמן יתבאר בע, ונתחלקה בשניהם בקין והבלעד שנתגלגלה , איך נתגלגלה ונתפשטה בקינן ומהללאל, דאצילות שזכה בה

פרשת כנזכר בזהר, שהיו שניהם תרי פלגי גופא, בנדב ואביהוא בני אהרןה ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם "וזש. פינחס ובפרשת אחרי מות

נפש ' כי הם הם בחי, והענין הוא. ל"ש רז"כמ, הנדרש על נדב ואביהוא, ממשוכמו . כנזכר בזהר, כ לקחם פינחס במעשה זמרי"דאצילות דאדם הראשון ואח

פש דאצילות פ שקין והבל לקחו נ"איך אע, גם יתבאר. ה"שיתבאר לקמן בע : לפי שחטא אדם בעץ הדעת וערב טוב ברע כנודע, כדי לתקנה, דאדם

, ולכן עלה בשמים, ל"לקהו אליהו הנביא ז', אמנם הרוח דאצילות של אדם האכ "ואח, ולא לבני אדם, צבאות' כי היה דומה למלאך ה, ולא מת כשאר בני אדם

אלא , ל"באליהו זוזהו טעם שלעולם לא הזכיר . נעשה מלאך בשמים כנודעוכתיב נחה רוח אליהו על , ה ויהי נא פי שנים ברוחך אלי"וכמש, רוח' בחי

עד שהרגו , אמנם לא זכה אל הרוח הזה דאצילות. ישאך' וכתיב ורוח ה, אלישעלפי שמוכרח הוא שאין הרוח שוכן באדם אלא עד היות , לזמרי במעשה שטים

שהיתה בנדב , לקח נפש דאצילותזכה ו, בו נפש ולכן כאשר פינחס הרג לזמרי, אז זכה לחלק הרוח דאצילות, ואחר שזכה לנפש דאצילות הזאת. ואביהוא

ת והיסוד "כי הרוח הוא מן הת, ועליו נתבשר הנני נותן לו את בריתי שלוםת "ת, כנודע מפסוק שלום שלום לרחוק ולקרוב, ושניהם נקראים שלום, כנודע : ויסוד

הנקרא , ולכן היה מלאך בשמים, לקחה חנוך בן ירד, וחלק הנשמה של אצילותזו הנשמה ' כי בחי, ודע. ולכן לא מת כבני אדם גם הוא. ן כנודע"מטטרו

והיא , להיותה נמשכת מעולם האצילות, היא הנקראת שרו של עולם, דאצילות

ך "ובזה יתורץ הקושיא הנודעת בענין חנו. שולטת על העולמות כלםמי , הנקראת עולם דמטטרון, כ בעולם היצירה"א, חדדאם שניהם א, ן"ומטטרו

, אבל הענין יובן. ז"בהיות חנוך עדיין למטה בארץ בעה, היה אז שר העולםכי כל צדיק יש לו תרין , בתוספתא על פסוק נח נח, ש בזהר ריש פרשת נח"במ

ס הנה בשמים "וז. והבן זה', וחד בשמיא לעילא וכו, חד בארעא לתתא, רוחיןכי , ל"זה אליהו ז, וסהדי במרומים. י"שהוא בגימטריא עד, ו חנוךזה, עדי

כי יוסף , והענין הוא, ס עדות ביהוסף שמו"וז. שניהם מלאכים בשמים כנזכר, ולכן ויהי יוסף יפה תואר, הנקרא עדי כנזכר, זכה לנשמה זו של חנוך, הצדיק

. צילותהנמשכת לו מפאת אותה הנשמה עילאה דא, ר"כי זכה ליפיו של אדהשנגזרה , עד אותה הלילה שהיתה מקץ שנתים ימים, ואמנם לא זכה אליה יוסף

ה בצאתו על "וזש, וביום ההוא עלה לגדולה, עליו גזירה לצאת אז מן הסוהר : ארץ מצרים

, כי כניסת הרוח או הנשמה באדם, במה שנתבאר בדרושים הקודמים, ויובן זהל על סיום הפסוק שפת לא "ש חז"מגם בזה יובן . היא בלילה בהקיצו משנתו

כי , והענין הוא. לשון' ולמדו ע, כי באותה הלילה בא גבריאל, ידעתי אשמע. לשונותיהם' ויודע ע, אומות' שרים של ע' הוא מלך על ע, ן"ך מטטרו"הנה חנו

לכן ברגע אחד למד כל , ן כנזכר"וכאשר נכנסה בו בלילה ההיא נשמת מטטרו, ג"ישמעאל בן אלישע כ' נתגלגלה בר, זו דחנוךוהנה גם נשמה. לשון' ע

ישמעאל הנזכר ' ולכן גם ר, כי הוא גלגולו של יוסף הצדיק, כמבואר אצלינוכי , ס מה שנזכר בפרקי היכלות"ל וגם ז"כנודע למאמר רז, היה יפה תאר מאד

. ן הדר זיוי"היה קורא אותו מטטרו, ישמעאל הנזכר למרום' כשהיה עולה רהראשונה , הוא לשתי סבות, ישמעאל הנזכר' גלגול נשמה זו ברהאמנם צורך

והנה לא נמצאה נשמה , ה אמר כי ביום אכלך ממנו מות תמות"לפי שהקב, היא. אמנם נסתלקה ממנו כשחטא, ולא סבלה ממש עונש המיתה, ר כשמת"זו באדה

על שגרם לאחיו , כי גם יוסף הצדיק חטא, ועוד הוסיף על זה סבת שניתובהביא דבתם רעה אל , י חלומותיו"וגירה והסית אותם עליו ע, והושימכרכדי , ג"ישמעאל בן אלישע כ' ולכן הוצרכה נשמה זו להתגלגל בר, אביהם

אל , כי אדם הראשון זכה קודם שחטא, ודע. שתסבול עליו ממש עונש המיתה ה זכה אל"ומרע. מארבעתם יחד, ת ובינה וחכמה דאצילות"ח מן מלכות ות"נרנ

זה , ת דאצילות"זכו לחג, ושלשה אבות אברהם יצחק ויעקב. הדעת דאצילות : ת"וזה בת, וזה בגבורה, בחסד

הקדמה לב

ל תנא מיכאל באחת גבריאל "א וז"ל במסכת ברכות פ"ובה יתבאר מאמר חזמה ענין ארבע עפיפות אלו לאליהו כבר נתבאר . 'בשתים אליהו בארבע וכון מיצירה עשיה "היה בו נר, ר קודם שחטא" כי אדה,למעלה בדרושים שקדמו

כי כל , גם נתבאר. ממלכות ותפארת ובינה דאצילות, ן"ועליהם נר, בריאהשלא זכה בהם , זולת הנשמות החדשות ממש, ר"הנשמות היו אז כלולות באדה

נשרו ממנו איבריו בכל , והנה אחר שחטא בעץ הדעת. ולא נכללו כלל, ר"אדהל שאירע לו כמו שאירע ליפתח הגלעדי בעון "ש ז"כמ, ולךהמקומות שהיה ה

כי כל , ובאורו הוא, ולא כתיב בעיר גלעד, ה ויקבר בערי גלעד"וכמש, בתו, נשרו ממנו כשחטא, אותם הנשמות הנכללות באיברי נשמתו של אדם הראשון

. הראויה להם ממש' כפי הבחי, ונפלו לתוך עמקי הקליפות כל אחד ואחדהנזכר בזוהר בפרשת קדושים בשם זיהרא , שלו מן האצילותן"האמנם נר

הרוח והנשמה ' אבל נסתלקו ממנו בחי, לא נפלו חס ושלום בקליפות, עילאהאבל , היא נשארה עמו פורחת עליו, והנפש של אצילות. ופרחו למעלה, כשחטא

כי חנוך אחר שזכה אל , וכבר נתבאר בדרושים הקודמים. לא נסתלקה ממשנשמה ' זכה ליקח גם עד בחי, מן העשיה ויצירה ובריאה, חו ונשמתונפשו ורו : שנסתלקה מאדם כשחטא, דאצילות

, אשר נשארה פורחת עליו, ענין הנפש של אדם מעולם האצילות, ונבאר עתה' לקחו הם בחי, כי הנה כאשר הוליד את קין והבל בניו. ולא נסתלקה כנזכר

הנפש דאצילות של ' ועוד לקחו בחי,המגיע להם מעשיה יצירה בריאה, ן"נרוהנה הנפש , אור מקיף ואור פנימי' ונודע כי כל נשמה יש בה בחי. אדם אביהם

, כ כאשר נתגייר יתרו חותן משה"אח. אור מקיף ואור פנימי' הזאת היתה בבחי' אלא שלא לקח רק בחי, זכה אל חלק הנפש של אצילות שנתנה לקין כנזכר

כמו שיתבאר , וחבר הקיני נפרד מקין, ז כתיב בהוא, אור פנימי שלה לבדהנתן לקין בנו , לקחו אור המקיף דנפש דאצילות דאדם, ונדב ואביהוא. במקומו : כנזכר

כתיב ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה , וכאשר נולד פינחסוזה יתרו שפטם , שפטפט ביצרו, ל פוטיאל זה יוסף"וארז, ותלד לו את פינחס

היה כלול משתי נצוצות , כי פינחס בעת שנולד, וסוד הענין הוא. ז"עגלים לענצוץ אחד היה , כי היה משני טפין של נשמות, לשון טפין, וזהו פוטיאל. נשמות

נשמות ' ב' ובחי. משרש נשמת יתרו, ונצוץ שני. משרש נשמת יוסף הצדיקם הנצוץ של ע, איך נתערב הנצוץ של יתרו, ואל תתמה. נקרא פנחס, אלהאשר שם נמשכים טפות הזרע של כל , שיוסף הוא ביסוד, כי כבר ידעת, יוסףשהיא , ולכן אין לתמוה איך נתערבה נצוץ נשמת יתרו, ומתערבים בו, ג"החו

ונמצא כי פינחס לקח נצוץ משרש . עם נצוץ השרש של יוסף, משרש אחרכ כאשר מתו "אח. תאור פנימי דנפש אדם הראשון דאצילו' שהוא מן בחי, יתרו

כ ענין פינחס שהרג "ואירע אח, נדב ואביהוא במעשה הקטרת שחטאו בואור המקיף של ' שהיו מבחי, נפשות נדב ואביהוא' וזכה שנכנסו בו בחי, לזמרי

שהוא , היות כבר בו נצוץ משרש יתרו, וזה גרם לו. נפש דאדם מן האצילותבאור , ינחס נפש דאצילותכ נשלם עתה בפ"ועי, מאור פנימי דנפש דאצילות

. אלא שהאור פנימי נכנס בו בסוד גלגול ממש כשנולד. פנימי ובאור מקיף : אחר שנולד וגדל, והאור המקיף בסוד עבור בלבד

שהנשמה , כי צריך שתדע, והוא, לכן היה בו ענין אחר, וכיון שהיה חלוק זה בוכבת ומעורבת י שתהיה מור"אעפ, בסוד גלגול ממש, הבאה לאדם בעת שנולד

שהיה בו נצוץ מיוסף ונצוץ מיתרו הכל , כנזכר בענין פינחס, משתי נצוצות

אבל הנשמה הבאה . אחרת שתחברם' ואינה צריכה לבחי, נקרא נשמה אחתהנה , כגון נפש נדב ואביהוא שנתעברו בפינחס, בסוד עבור אחר שנולד האדם

לומר שזאת תהיה רוצה , צריכה היא שתבא עוד עמה נצוץ נשמה אחרת חדשהוזו החדשה היא , ולא תהיה ישנה ומגולגלת, פעם ראשונה שבאה לעולם

הבאה בסוד עבור להתעבר עם נפש , מחברת את זו הנפש דנדב ואביהואנפש חדשה , ולכן הוצרך להתעבר עוד בפינחס. גלגול ממש' של בחי, פינחסוהיא , ש גדוהוא משר, והיא הנקראת בשם אליהו התשבי מתושבי גלעד, אחרת

כדי לקשר ולחבר יחד את נפש נדב , ובאה עתה בו, נשמה חדשה כנזכר : שהיתה בו בגלגול גמור מיום שנולד, עם נפש פינחס עצמו, ואביהוא

כדי לקשר ולחבר נשמה חדשה , ואמנם עוד צריכה נשמה אחרת חדשה גם כןנדב עם שאר הנשמות הישנות שהם נפש פינחס ונפש , הנקראת אליהו התשבי

כ "והיא הנקראת ג, ולכן הוצרך עוד לבא בפינחס נשמה אחרת חדשה, ואביהואבפסוק ויערשיה וזכרי ואליהו בני , הנזכר בדברי הימים, אליהו משרש בנימין

וכמו . מבני בניה של רחל, ל בעצמו אל החכמים"ש אליהו ז"וכמ. ירוחם : בסיום הדרוש הזה, שיתבאר ענין זה

כי , היא נפש פינחס עצמו כשנולד, האחת, כללו בפינחסנ' בחי' כי ד, ונמצאהיא נפש ', הב. נקראים נפש אחת, טפין דיוסף ויתרו' פ שהיתה כלולה מב"אע

כנודע , וגם זו נפש אחת נקראת ולא שתים, כשבאה בסוד עבור, נדב ואביהוא, והשלישית. מספר הזהר בפרשת אחרי מות דנדב ואביהוא תרי פלגי גופא הוו

היא נפש הנקראת , הרביעית. פש הנקראת אליהו התשבי משרש גדהיא נואליהו ', תנא מיכאל באחת וכו, ל"ל הנז"ש חז"ס מ"וז. אליהו דשרש בנימין

: והבן זה', בארבע וכו

ולא , ל שיפתח היה שופט"כ כאשר אירע מעשה דבת יפתח הגלעדי שארז"אחכי אמר , רצה לילך אצלווגם אליהו לא , רצה לילך לבית אליהו שיתיר לו נדרו

ושניהם , ואז בין דא לדא הלכה הבת של יפתח, מאן דחייס לכיבי אזל לאסיאשבכל מקום שהיה , נענש עונש, כי יפתח להיותו הוא בעצמו בעל הדבר, נענשוואליהו . ה ויקבר בערי גלעד לשון רבים"וכמש, היו נושרים איבריו, הולךעמו הנאמר על ' ל על פסוק לפנים ה"ש רז"כמ, שנסתלקה ממנו שכינה, נענש

ואז גם אותה הנפש , עמו ולא עתה' דנראה לפנים היה ה, בספר שופטים, פינחסונתגלגלה , נסתלקה ממנו והלכה לה, שנכנסה בו בסוד העבור של נדב ואביהוא

של בריתי שלום ' ל כי ו"ש רז"ס מ"וז. כמו שיתבאר לקמן, בשמואל הנביא : של פינחס הוא זעירא' כי י, והר בפרשת אחרי מותגם אמרו בז. היא קטיעא

כי כשרצו להרגו , כי במעשה זמרי זכה אל עבור זה דנדב ואביהוא, והענין הואכנזכר בפרשת פינחס , ואז נכנס בו עבור דנדב ואביהוא, פרחה ממנו נשמתו

כי , קטיעא' אז היתה ו, בזוהר וכשנאבד ממנו בחטא בת יפתח את העבור הנזכרכשנסתלקה ממנו , ונקטעה אז, היא ספירת היסוד הנקרא בריתי שלום' הו'בחי

והנה אז במעשה דבת יפתח לא נשאר בו רק אותו , שכינה ועבור נדב ואביהוא

. כי עבור נדב ואביהוא הלכו בשמואל כנזכר, הנצוץ של טפת שרש יוסף בלבד : וגם נצוץ טפת יתרו נסתלקה ממנו

כמו , ונכנסה בו בגלגול גמור, בנה את יריחוואז נולד חיאל בית האלי אשרואליהו , וגם אליהו דשבט גד, כי עבור נדב ואביהוא, והטעם הוא. שיתבאר

ואינם , רק דרך השאלה בסוד העבור, הנה אינם שם בפינהס, ל"דבנימין כנזוכן נצוץ . ולכן אין החטא ההוא דבת יפתח פוגם בהם, העיקריים בגוף ההוא

, לפי שנצוץ יתרו. החטא ההוא בנצוץ יתרו, קרובה לחטאאינה, דטפת יוסףולכן , ז"מפטם עגלים לע, היה שם כומר, וכשבאה ביתרו, היא באה מן קין

: ונתגלגל בחיאל בית האלי, ולכן נסתלק, עיקר החטא היה מנצוץ של יתרו

באותיות ' בה' אם תחליף ח, ה"הם אותיות אלי, כי אותיות חיאל, והבט וראהבית , פירוש. בית אליה, י"ס בית האל"וז. גם האלי הם אותיות אליה.ה"אחע

כי הוא נצוץ טפת יתרו , כי אליהו מושבו היה בגוף פינחס, ל"מושב אליהו זרק נקרא , ולא של אליהו, הוא של פינחס, ונמצא כי עיקר הגוף ההוא. כנזכר

: ל"בית מושב אליהו ז

אחאב המלך ואליהו , הולכים לביתושהיו, ל כי חיאל הוה גברא רבא"והנה ארזגרמה לו עבירה זו שבנה את , במעשה דבת יפתח, שחטא' האמנם עבירה א. ל"ז

וכן עבירה זו . כי ענין בת יפתח היתה בענין נדר כנודע. כי הם דומות, יריחוולפי . שלא יבנו את יריחו, שעבר על הנדר שהדיר והחרים יהושע, היתה

ה ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים " כמש,שיריחו מיותסת לשרש קיןואחר כך . לבנות את יריחו, לכן ביקש חיאל שהוא משרש קין, שהיא יריחו

לפי שכיון שנדב ואביהוא עדיין לא נתקנו בו , נשתנה שמו ונקרא אליהו התשביוגם אליהו דשבט , חטא בבת יפתח, פינחס עצמו דבן יתרו' וגם בחי, כנזכר

נמצא כי העיקר , ל"אלא לקשרו עם הנשמות האחרות כנז, ר בובנימין לא נתעב, אלא אליהו התשבי, ולכן לא נקרא עתה פינחס, עתה הוא אליהו דשרש גד

: המורה על נשמת שבט גד

חזרו , אחר שמת שמואל, בהיותו נקרא אליהו התשבי, ואז כשחזרה בו הנבואהכאשר נפלו כל , ונשלמו הם להתקן בענין הר הכרמל, נדב ואביהואלהתעבר בו

שקוצצו , ואז נמחל להם עון שלהם, הוא האלהים' ואמרו ה, העם על פניהםגם לפי . והבן זה, הוא האלהים' ונתקן זה באמרם ה, בנטיעות ופגמו בשכינה

ה ויראו את אלהי ישראל "כמש, שבתחלה חטאו על שהציצו בשכינה בהר סיניגם זהו טעם . שלא להציץ באש היורד מן השמים, ועתה נתקן בנפילת אפים', כו

וכמו , לפי שבגלל עבודה זו זכה לשנוי זה השם, שנקרא אליהו ולא פינחסלא הוצרכו לעמוד , ואחר שנתקנו. ש"שיתבאר לקמן בענין אלישע הנביא וע

: שם ונסתלקו להם נדב ואביהוא

בפסוק שהדיחה את ישראל ' כנז, שפה גדולההיתה מכ, והנה איזבל אשת אחאבבכשפיה וידעה בכשפיה שנסתלקו נדב ואביהוא מן אליהו אשר עליהם נתבשר

כי כעת , ואז אמרה לו. הנני נותן לו את בריתי שלום שהוא היותו חי לעולם

כיון שנסתלק ממנו גזרת החיים , מחר אשים את נפשך כנפש האחד מהםס כנפש אחד "וז, יהוא שנשרפו באש הקטרתגם רמז אל נדב ואב. והשלום

. וברח להר חורב, נתיירא, וכיון שהרגיש אליהו שנאבד ממנו מתנה זו. מהםלפי שלא היתה רק נפשו יחידית מפני כך , ל"ר, ש וירא וילך לו אל נפשו"וז

: נתיירא מן איזבל

, עד שעלה בסערה השמים, כ חזר להרויחה במערת הר חורב פעם אחרת"ואחושוב לא ירד , ונשאר שם, נתעלה בשמים, אליהו התשבי שהוא משבט גדואז, כ באותו הנזכר בספר דברי הימים"נתגלגל אח, ואליהו דשבט בנימין זה, עוד

עלה , כ כשנפטרו"ואח. 'ה ויערשיהו ואליהו וזכרי בני ירוחם וכו"והוא משבט ונתחבר עם אותו אליהו התשבי שעלה בשמים ונשאר שם זה אליהו דש

. ולדבר עמהם, הוא העולה ויורד תמיד לעשות נסים אל הצדיקים, בנימיןלא היו יודעים איזו ', בחי' ולהיות כי החכמים היו יודעים שאליהו היה כלול מד

עד , ונחלקו בסברותיהם, היא היורדת ועולה ומדבר עמהם, מהם' בחי, רחל אנימבני בניה של, רבותי מה אתם חלוקים עלי, ואמר להם, שהודיעם

, והודיעם כי זו הבחינה היא המדברת עמהם', שכך כתיב ויערשיה ואליה וכונתחברה עם הבחינה הנקראת טפת יתרו , זו הנקראת אליהו דבנימין' ובחי

: ומת ונטלה אליהו עמו, שנתנה לחיאל בית האלי

' ואותה הבחי. כי שתיהם נתגלגלו באליהו של בנימין, ד"אמר הכותב נלעכשהחיה , נתנה אליהו אל יונה בן אמיתי בן הצרפית, טפה דיוסףהנקראת

תנא יונה מחיליה , ל"א וז"ז ע"ש בזוהר בפרשת ויקהל דף קצ"ס מ"וז. אותוש "ס מ"וז. בפיך אמת' א ודבר ה"כד, ודא איהו בן אמיתי, דאליהו קא אתי

כי להיותו, משיח בן יוסף הוא, אותו הנער שהחייתי, ל תנא דבי אליהו"רזומה שישאר אחר כך , ולכן הוא יהיה משיח בן יוסף במהרה בימינו, מטפת יוסף

ועבור . הוא אותו אליהו דשבט בנימין, לעתיד לבא לחלק אליהו עצמו האמיתיס מה "וז. כשעלה לשמים, נתנו אל אלישע הנביא בסוד עבור, נדב ואביהוא

פי שנים הם , בובספר הקנה כתו. ויהי נא פי שנים ברוחך אלי, ששאל אלישעשהם פי שנים שנתעברו , ת נדב ואביהוא"א ר"כי נ, והענין הוא. נדב ואביהוא

כי , ל"ר, הוא נפש בא. אלי"ברוחך "שנים "פי "נא "ת "גם ר. ברוחו של אליהושבא אליך בעבור , ל"ר כנז"נפש דאצילות דאדה' שהם מבחי, נדב ואביהוא

: תתנם עתה אלי, שהרגת לזמרי

שהוא מצד נשמה דאצילות , ן"הוא משרש חנוך הנקרא מטטרווהנה אלישע שהם , ולכן הוצרך ליקח נפש זו דנדב ואביהוא, ר"הנקראת זיהרא עילאה דאדהולפי שאליהו זכה לרוח דזיהרא . שהיו באליהו, נפש דזיהרא עילאה דאדם

, אל מה שנתבאר אצלינו, גם רמז ברוחך. לזה אמר ברוחך אלי, ל"עילאה כנזורוחו משרש , אבל נדב נפשו משרש אחר, הוא נפשו ורוחו משרש קיןכי אבי

: לכן אמר ברוחך, ויען שרוהו לבד היא משרש זה של קין, קין בלבד

, כי בקין נאמר ואל קין ואל מנחתו לא שעה, לרמוז, ולכן נקרא שמו אלישעמה שלא שעה אל קין , ה"לי שעה הקב, כלומר, ויען שנתקן קין נקרא אלישע

להורות על , כי פינחס נקרא אליהו, וכבר רמזתי לך למעלה. ותו בלי תקוןבהיולכן שלשה אותיות אלי . הבאים מן קין שנתקנו בו, עבור נדב ואביהוא

אותיות ' להורות כי גם אלישע השלים לתקן בג, כ באלישע"ישנם ג, שבאליהו : כמו אליהו, אלו

במה , והענין הוא, רחל עלה קרח עלה ק"וא, ס מה שצחקו בו הילדים"וזולכן ירד חיים , הוא רוחו של קין מצד הרע, כי קרח בן יצהר, שיתבאר לקמן

, וצריך לעלות, כי הנה קרח ירד שאולה, ל הילדים לביישו ולגדפו"וא, שאולהכי הנה קרח בן , גם רמזו. ואיך אתה רוצה לעלות, ואתה נמשך משרש קרח

ולכן גם אלישע היה קרח , ודעוהיה קרח בשערותיו כנ, יצהר גלחו משהוזה גרם . כי שרש נשמתו יש בה חלק ואחיזה מן קרח, בשערותיו כמוהו

גם כמו . שגם הם משרש נשמת קרח, שנתעברו בו אחר כך נפש נדב ואביהואכן , והרג את המצרי שהוא נפש קין מצד הרע, ב"ה הזכיר שם בן מ"שמרע

: ו כנזכר בזוהרב ילדים אל"והרג מ, ב"אלישע הזכיר שם בן מ

ל כי בימי המבול תלאו "ש ז"ואחר כך נתגלגל בחזקיהו מלך יהודה לרמוז אל מנקרא , ועתה כשנתקן. ועליו נאמר וימח את כל היקום, ה לקין ברפיון"הקב

, ו מן אליהו הנביא"אותיות יה' כי בו נתחזק קין מרפיונו ובו נתקנו ג, חזקיהוי הבכורה הראוים לקין שהיה בכורו של משלשה חלק' ובחזקיהו זכה אל חלק א

כנזכר בתרגום פסוק ראובן בכורי , וחלק בכורה, ומלכות, כהונה, והם, ר"אדהה "ל בקש הקב"ש ז"ס מ"וז, ועתה בחזקיהו לקח כתר המלכות. 'אתה וגו

והיה ראוי , לפי שהוא מן קין הבכור, והטעם הוא. 'לעשות לחזקיהו משיח וכו : מפני שלא אמר שירה, ונתבטל, ות משיח לעתיד לבאולהי, ליקח כתר המלכות

ואז זכה ביחד לשני , ג ומלך"שהיה כ, אחר כך נתגלגל במתתיה בן חשמונאיכי קין נרמז , וכבר ביארנו, כ נתגלגל בעקביא בן מהללאל"ואח. חלקי הבכורה

' כ בחי"ולפי שעקביא זה תקן ג, ולכן נקרא שמו עקביא, בסוד עקב עשו, ז"ואחר כך נתגלגל בריב. לכן נקרא עתה עקביא בן מהללאל, ינןמהללאל בן ק

להיותו , אמר הכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא ללוותו, ולכן בעת פטירתואחר כך נתגלגל . וגם בו זכה כתר כהונה של קין הבכור. משרש גלגול נשמתו

ובזה . כנזכר בעקביא, העקב של עשו' וגם בו נרמז בחי, עקיבא בן יוסף' ברוכמו שיתבאר , עקיבא' כי יששכר הוא ר, ש במסכת רות של הזוהר"תבין מ

אחר כך נתעבר בסוד עבור משני . לקמן כי גם יששכר הוא משרש של זה קיןכי הם משרש . כדי לתקנם, ורב אחא משבחא גאון, הנקראים רב אחאי, גאונים

, בור הנזכרי ע"ובהם נתקנו שלשה אותיות אחא של אחאב ע, נפש אחאב המלךכמו שהודעתיך בסדר , נתקנה ברבי אברהם גאליד, אבל הבית של אחאב

: גלגולי שרש נפש אחאב המלך

הקדמה לג

מצד עולם , הם נשמה רוח נפש שלו, ר"כי זיהרא עילאה דאדה, הנה נתבארואמנם קין . הוא נשמה דזיהרא עילאה, ן"והנה חנוך שהוא מטטרו. האצילות

כי כל הנפשות היו כלולות , וכבר ידעת. א עילאה דאדםלקח נפש של זיהר, הנקראת תרי ממאה, ולא נשאר בו רק התרומה, וכשחטא נתמעט, ר"באדה

נשארו בו תרי ממאה , הנפש שהיא מצד העשיה' והנה בבחי. חלתו של עולםושאר , תרומת נפש זו נתנה לקין' וגם בחי. היותר מובחרים שבכל הנפשות

: ונשרו ממנו, רחו מאדם כשחטאחלקי כל הנפשות פ

, והוא מוליד נשמות דוגמת הבל אחיו, וכבר הודעתיך כי קין מעורב מטוב ורע. מוליד נשמות צדיקים, והנה מהטוב שבו. כנזכר בסוף אדרא רבא דפרשת נשא

יצאו קינן , הטוב שבו' והנה מבחי. מוליד נשמות רשעים, הרע שבו' ומבחיואחר כך נולד ראובן . א"ח ע"ת תרומה דף קסכנזכר בזוהר בפרש, ומהללאל

ובשביל , ר"והיה ראוי שיטול חלק הבכורה של קין בכור אדה, בכור יעקבש התרגום על פסוק ראובן בכורי אתה יתר "כמ, מעשה דבלהה אבד בכורה זו

היא הכהונה , וסוד יתר שאת. כהונתא ומלכותא, בכירותא, שהם, שאת ויתר עז. אבד הכהונה הנקרא שאת, וכיון שחטא. תטיב שאתהלא אם, הנרמזת בקין

והוא , ואחר ששב ראובן בתשובה זכה שהביא הדודאים ונולד בסבתם יששכרותאמר קניתי איש , וזהו מה שאמרה חוה בלידת קין. מצד הטוב של קין הבכור

הנקראת אימא עילאה כנודע , בינה' לרמוז כי חוה ולאה שתיהם בחי', את הי אותה "הנולד ע, יהיה ביששכר, כי תקון שלמות קין, לומרורמזה. אצלינוה כי שכר שכרתיך "כמש, י הדודאים"ע, שקנתה לאה מן רחל את יעקב, הקניה

ולהיותו . והוא יששכר, מצד הטוב' והיה חלק ה, ונולד הבן ההוא, בדודאי בנייש בו אחיזה אל הקליפות וזוהמת הנחש , ל"נפש הנקראת עשיה כנז' מבחי

, כי הם בעשיה, ונקרא עקב עשו, ולכן עשו שהוא הנחש נאחז בהם, ודעכנכ נולד "ואח, בסוד וידו אוחזת בעקב עשו, ויעקב חטפם מעשו. הנקראת עקבש "ע, עקיבא בן יוסף' נולד ר, עקב זה' כ מבחי"ואח. הנפש הזו' יששכר מבחי

כי ,ש בשם מדרש רות מהזוהר"ממ, וכמו שרמזנו בדרוש שקדם. העקב הזה : יששכר הוא רבי עקיבא

, ס הבכור נדב ואביהוא"וז, אחר כך באו נדב ואביהוא מצד הטוב של קיןאך הענין , ו"ל ואלעזר בתוספות וא"דהיל, והקשו בזוהר בפרשת אחרי מות

' והנה הבכור הזה שהיה בכור הא, כי קין בכורו של אדם הראשון, לרמוזנדב ואביהוא אבל אלעזר ואיתמר הנה הוא נתגלגל ב, שקדם בעולם שהיה קין

שלא להחבירו עם נדב , ו באלעזר"ולכן לא נזכר תוספת וא', הם משרש אס פסוק ורוח נדיבה "וז, ואמנם נדב היתה רוחו לבד מבחינת קין. ואביהואולקח ממנו , עמינדב אבי אלישבע אמו, אבל נפשו היתה משרש זקנו. תסמכני

:והם נדב, שלשה אותיותיו האחרונות

לרמוז כי כל , ולכן נקרא אביהוא, היו נפשו ורוהו מן קין, אבל אביהואוזהו , הנקרא אב לכל העולם, שנטל נפש אדם עצמו, בחינותיו הם מן קין

ס אנחנו טמאים לנפש "וז. אדם אבי כל העולם' כי הנה הוא עצמו בחי, אביהוא היה בו האמנם לפי שנדב לא. ר ממש"הם נפש אדה, כי נדב ואביהוא, אדם

כ באביהוא שכל חלקיו היו "משא, רק חלק הרוח שבו בלבד, נפש אדם' מבחיכי עיקר , ולא אמר לנפשות אדם בלשון רבים, לכן אמר לנפש אדם, מנפש אדם

כי , והנה אביהוא נמשך משרש נחשון אחי אמו. נפש אדם הוא באביהוא לבדוהיא , ר"נחש באדהולפי שעיקר אחיזת זוהמת , גם הוא משרש קין הנקרא נפש

כי הנחש , והענין הוא. ש הנחש"לכן נקרא נחשון ע, ל"בנפש דעשיה כנזכמבואר , פעמים אור אור' המוחין דנוקבא שהם ב' מסיר ומסלק ב, העליון

כי נחשון , להורות, והם בגימטריא נחשון, אלהיך' אצלינו בכונת ואהבת את ה : החזירם בנוקבא, במעשיו הטובים

, ולכן נקרא נחש, קין' אז נתקן לגמרי בחי, גלגל בישי אבי דודוכאשר עוד נתל בת מי שמת בעטיו של "ואמרו רז, ש הפסוק אשר בא אל אביגיל בת נחש"כמ

. שנתערבה בנפש זו של קין, לרמוז כי ישי גמר להתקן כל זוהמת הנחש, נהטואז בישי נשלם לגמרי יותר . בחטאו של אדם, ז מת בעטיו של נחש"אך עכ

: נחשוןמ

נתאחז , נפש הנקראת עשיה' כי הנה להיותם בחי, ונחזור לענין נדב ואביהואוהנה אליהו הנביא . ונענשו ומתו, וחטאו במעשה הקטרת, בהם זוהמת הנהש

ולכן נתעברו בו נפש נדב ואביהוא , היא נפש זיהרא עילאה דאדם, שהוא פינחסואמנם אלו לא . ל"כי גם הם נפש אדם מצד נפש דעשיה כנז, במעשה זמרי

פ "ואע. היתה זוהמת הנחש נפסקת לגמרי כנודע, חטאו ישראל במעשה העגל, היה מספיק להם שימותו בלבד, שנדב ואביהוא היו חוטאים במעשה הקטרת

, גרמו להחזיר דבוק זוהמת הנחש בנפש אדם, אבל כיון שחטאו ישראל בעגלוזהו טעם . י שריפהואז נשרפו נדב ואביהוא ולא הספיק במה שימותו מבל

כי חטא ישראל בעגל גרמו השריפה , ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפהולכן כל ישראל כלם יבכו את , אב לכל העולם, ר"הזאת של נפש אדה

ושקולים כמשה , וזהו טעם היות נדב ואביהוא שקולים ככל ישראל. השריפהאז כתיב , ברו בפנחסוכאשר נתע. ר עצמו כנזכר"כי הנה הם נפש אדה, ואהרן

כי נדב , כנזכר בזוהר פרשת פנחס והענין הוא, זכר נא מי הוא נקי אבדכי נתעברו , לא נאבדו, י"והם משרש קין אותיות נק, א"ת נ"ואביהוא שהם ר

ל בדרוש "וכשחטא פנחס במעשה דבת יפתח כנז, כי גם הוא מקין, בפנחס : מואל הנביאוהלכו בש, נסתלקו ממנו עבור נדב ואביהוא, שקדם

כמו שנתבאר , הרוח של קין מצד הרע שלו' הוא מבחי, כי קרח בן יצהר, ודעולכן היה , כי נתלבש זה הרוח הרע של קין בו, ש"ויקח קרח וע, בפסוקים

ה "כמש, כי גם הוא מן קין, כ יתרו"משא. ה"מקטרג להבל אחיו שהוא מרעולכן נתן את צפורה , ןהטוב של קי' אלא שהוא מבחי, וחבר הקיני נפרד מקין

כ בקרח שהיה מצד הרע של קין "משא. והאכילו לחם, והטיב עמו, בתו למשה, ולכן נתגבר על משה שהוא הבל, כי בו יתוקן קין הבכור, וקרח חשב. כנזכר

אלא בזרע היוצא , לפי שהוא מצד הרע שבו, כי אין תקון קין בקרח, וטעה בזהל קורח ניבא "ש רז"וז. הטוב של קיןשהוא מצד , והוא שמואל הנביא, ממנו

כי קני הוא , ס וירא את הקיני"וז. והבן זה, כי ראה אש יוצאה מאמתו, ולא ידע, ונרמז בתיבת אוי מי יחיה משמו אל אותיות משמואל. ושמואל הוא מן קין, קין

כמו , שהוא מצד הרע של קין', כי למעלה אמר וירא את עמלק וכו, פירוששהוא אשר זרז , אמר כי אוי לו לעמלק כשיבא שמואלו, שנתבאר במקומו

: שנאמר וישסף שמואל את אגג, לשאול על מלחמת עמלק

דא אינון נדב , ש ויגע בכף יריכו"כי מ, ש בזוהר בפרשת ויצא"ס מ"וזאותה , כי שמואל חטף מסמאל, א"גם אמרו בסבא דמשפטים דף קי. ואביהוא

, דב ואביהוא הם תרין ירכין נצח והודכי נ, והענין הוא. הירך שלקח מן יעקבוכשבא שמואל חטף , ל"ל כנז"ובהם נאחז סמא, שמשם נשרשים הנביאים

כי ירכין , וזכה לנבואה על ידיהם, שהם נדב ואביהוא, ל את הירך ההוא"מסמאאין חזון נפרץ , וקודם שמואל שהיה הירך ביד סמאל. תמן אינון נביאים

ה על פסוק "ל במסכת ברכות בפ"ש ז"ס מ"וז. ל"ש חז"כמ, ונפסקה הנבואהואז , אלך ואסתתר ותשתה מי סוטה, שאמרה חנה, אם ראה תראה בעני אמתיך

כי שמואל חטף הירך , ש הסבא דמשפטים"וזה יובן במ. בהכרח שיהיו לה בניםא לא "כ, ת"ולכן אמרה חנה לשי, ונתן לו תמורתה ירך הסוטה, ל"מן סמא

ואז יאבד , תלך ותסתר, ל"ולחטוף הירך מן סמא, תוכל היא ללדת את שמואלולא , כי היא טהורה, וירך הסוטה, ל שני הירכין ירך יעקב והוא שמואל"סמא

: ישלוט בה

כי שקול שמואל כמשה , ס משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו"גם זש "כמ, השקולים כמשה ואהרן, לפי שהיו בו נדב ואביהוא, ואהרן והטעם הוא

כי כמו דאלישע לקח שלשה אותיות אלי , גם דע. פסוק בקרובי אקדשל על"ז, ל שבאליהו"כן שמואל לקח שני אותיות א. ל בדרוש שקדם"מן אליהוא כנז

: שהיו בתחלה באליהו כנזכר שם, לרמוז על לקיחתו את נדב ואביהוא

כי כמו , דע, ולכן נתחיל נדב ואביהוא, ואמנם צריכים אנו לבאר ענין שמואלגרמו , נדב ואביהוא חטאו במעשה הקטרת וגם ישראל שחטאו במעשה העגלש

ל בפסוק ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר "כנז, להם לישרףה "כמש, לפי שהוא עשה העגל ומתו בסבתו, כן אהרן גרם מיתתם. 'שרף ה

הוא , ואמנם אהרן הכהן. 'זה כלוי בנים וכו, מאד להשמידו' ובאהרן התאנף הכי שרש הבל נחלק , כמו שנתבאר בדרושים שקדמו, ר"משרש הבל בן אדה

שרש הרן , והם, יש בשרשי הבל, והנה שני שרשי נשמות. שרשים' לכמה בחי, והרן. נתגלגל בחור בנה של מרים, והנה נחור. ושרש נחור. אחי אברם

' ת נואו, אותיות מן נחור' ר לקח ג"כי חו, וכבר הודעתיך. נתגלגל באהרן הכהן' ג, כמבואר אצלינו ואמנם אהרן, של נחור נשארה לשרש אחאב מלך ישראל

ת "ולכן ר, משרש הבל, וגם לוט בן הרן. 'ונוסף עליו אות א, אותיות מן הרןומן , כי לוט והרן שניהם משרש הבל, הוא הבל למפרע, הרן"בן "לוט "ואת

, ואהרן אחיו, ה"ונמצא כי מרע. כמבואר אצלינו, לוט נמשך רחבעם המלךרק שהם שרשים , כלם משרש הבל בן אדם, ואחאב, ולוט, וחור בן מרים

: וכלם משרש הבל, מחולקים זה מזה

ר "והרן בא לתקן חטא אדה. כי הוא הרן בן אחי אברם, ונחזור בענין אהרןאלא עד שיצא ' אלא שגם עתה לא האמין בה, ולא די שלא תקן, ז"שעבד ע

כ נתגלגל "ואח. ל ולכן נשרף הרן באור כשדים"זש "כמ, אברהם מכבשן האשוהיה מן , והוצרך ליהרג, ואדרבא חטא במעשה העגל, באהרן לתקן חטא הנזכר

ל קום עשה לנו "כשקמו עליו הערב רב וא, הראוי לו שימסור עצמו להריגהשגם הוא , כי חשב שהיה מספיק במה שהרגו את חור, והוא טעה, אלהים

, ל ויבן מזבח מן הזבוח לפניו" ויבן מזבח לפניו וארזס"וז. משרש הבל כנזכר, ולא נתקן חטא זה, וחטא בזה, ולא מסר עצמו להריגה, ולכן נמנע. שהוא חור

ואז , ואמנם תחלה נתגלגל ביעבץ השופט. כמו שיתבאר לקמן, עד אוריה הכהן, ל על פסוק ויקרא יעבץ לאלהי ישראל"ש ז"שתמיד היה נודר נדרים כמ, חטאונקרא , ולכן נתגלגל אחר כך בתולע בן פואה השופט, מר אם ברך תברכניויא

ורמז בזה שבא לתקן ענין הנדרים , שאין כחה אלא בפיה, ש התולעת"ע, תולעל על פסוק והוא יושב בשמיר בהר "ש ז"כמ, ואז חטא באופן אחר. שיצאו מפיו

, וט את העםולא היה מסבב כל המדינות לשפ', כי קבע ישיבתו בעיר א, אפריםולכן נתגלגל , מסבת טורח הדרך, כ נמנעים העם מלבא אצלו לדין לפניו"ועיוסבב כל המקומות לשפוט את , ותקן חטא הנזכר, כ בשמואל הנביא"אח

, הנקראים ירכי קשוט, ואז נתעברו בו נדב ואביהוא. כנזכר בפסוק, ישראל, את אביה בנווכאשר הוליד . ל"וזכה לנבואה על ידם כנז, דמתמן נביאים

, אבל נדב נשאר בשמואל. ולכן שמותיהם שוים, ונתגלגל בו, הוריש לו אביהוא, ומשנהו שהוא אביהוא, כי נדב נשאר בשמואל, פירוש. 'ס ומשנהו אביה וגו"וז

ונתגלגל , ואחר כך נפטר שמואל. ונקרא אביה, נתגלגל בבנו, משנה של שמואלכך נאמר , ספדו לו כל ישראלוכמו שנאמר בשמואל וי. באביה בן ירבעםואמרו , יען כי נמצא בו דבר טוב, וספדו לו כל ישראל, באביה בן ירבעם

כי , והטעם. הוא משיח בן יוסף שיצא ממנו, כי דבר טוב, במדרש איכה בזוהר : הוא גלגול שמואל כנזכר

י "ואז נהרג ע, ונתגלגל עוד באוריה הכהן מקרית יערים, ואחר כך חזר אהרןואמנם . ובזה נמחל לו ההריגה שנתחייב במעשה העגל כנזכר, ים המלךיהויק

לפי שהם , בסוד גלגול ממש, גם נדב ואביהוא נתגלגלו עמו אז באוריה הכהן, ש אהרן"ולכן נקרא אוריה ע. 'ל על פסוק ובאהרן התאנף ה"כנז, מתו על ידו

ה פ שנתקן באורי"ואע. גם שניהם היו כהנים. כי הם דומים בשמותיהםכ זה הנה גרם שנדב ואביהוא בניו המתגלגלים עמו שם נהרגו עמו "ע, כשנהרג : ולכך הוצרך להתגלגל שנית, בסבתו

וגם אז נתגלגלו עמו בניו נדב . חבירו של חגי ומלאכי, בזכריה הנביא הכהןנקרא , ולכן אוריה הכהן שבא לתקן חטאו של אהרן. ואביהוא בגלגול ממש

לא , אבל זכריהו שבא לצורך נדב ואביהוא, הן הראשוןלרמוז אל אהרן הכ, כהןאת אוריה , ה ואעידה לי עדים נאמנים"כמש, פ שהיה כהן"אע, נקרא בשם כהן

אבל , כי באוריה לא הזכיר בן, גם רמז ענין. הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו, וזכריהו הבן שהם נדב ואביהוא בניו, לרמוז כי אוריה האב, בזכריהו הזכיר בן

ולכן . עיקרו היה באוריהו, אבל אהרן הכהן אביהם. הם העיקרים בזכריהוומשניהם היו בו ' וכל א, לפי ששניהם נפש אחת כנזכר, נקראים עדים נאמנים

, גם לכן אוריה נתנבא תוכחות. שני בניו' ובחי, אהרן' בחי, מגולגלים שני עדים

חמות ובנין בית שני אבל זכריהו נתנבא דברי נ. כיון שעדיין היה צריך ליהרג : כנזכר בספרו

הקדמה לד

כי הבל הוא הכתף הימני , דע. והיא מיוסדת בענין שרשי הנשמות של קין והבל, ונמצא כי הוא מסוד הדעת. א"עיטרא דחסד שנשארו בז' והוא בחי, ר"של אדה

ולכן צריך שהדעת עצמו יהיו בו , ב"כי הדעת הוא מכריע בן חו, וכבר הודעתיךכ "ואח, ר"והנה משה תחלה היה הבל בן אדה. ת"חג, והם, ה בחינותשלש

, ס ואתה אמרת ידעתיך בשם"וז. כ בשם בן נח"ואח, כ בנח"ואח, נתגלגל בשתכי נח הם אותיות . רמז גלגולו בנת אביו, וגם מצאת חן בעיני. רמז גלגולו בשם

, גולים האלהכי ענייני הגל, וכבר הודעתיך במקום אחר. בסוד ונח מצא חן, חן' עם היותם בחי', איך נח ושם היו יחד בזמן א, ולכן אל תתמה, ן"הם בסוד נר

ונמצא כי שם ונח . בשתי אותיות ראשונות של משה, גם לכן נרמז שם. אחתס הנאמר "וז. שהוא הבל בן אדם, החסד' והם מבחי', כלם הם שרש א, ומשהוהנה כאשר משה קבל . הם מימי החסד הנזכר, כי מן המים משיתיהו, במשה

, ונתעלה בסוד הדעת המכריע', נכלל בכל שלשה בחינותיו הנז, התורה מסיניכי התורה נתנה , ס מימינו אש דת למו"גם ז. תורח שבכתב' אשר משם הוא בחי

: והוא מצד גבורה שבדעת כנזכר, מצד הגבורה

, ושתעדיין משה לא תקן מאותיות הבל , כי עד מראה הסנה, וכבר הודעתיך, ושלשה אותיות הבל. הנרמזים בשם משה, מהבל' ואות ה, משת' אלא אות ש

שהוליד קודם , וזהו הטעם שגרשום ומנשה בני משה. לא נתקנו עדיין בו, אמר שמואל-הגהה . (והיו בלתי הגונים, כ צדיקים"לא היו כ, מראות הסנה

זולתי גרשום , כי משה לא היו לו בנים, מאן דכר שמיה דמנשה כאן, לא ידעתילפי שכל ישראל היו בניו , גם טעם אחר). ואליעזר הנזכרים בפרשת יתרו

כי היה , ל שקול משה כנגד כל ישראל"ש מז"ס מ"כי ז, ונצוצות נשמתוולכן אין לחוש אם גרשום ומנשה לא היו , ר הכולל כל הנשמות"כדוגמת אדה

: כי כבר היו כל ישראל בניו, ראוים

' ולכן נאמר וירא מלאך ה, ל"כי בסנה נתקן משה גם באותיות הב, ונתזור לעניןת "ולכן נקראת לב, לא נתקנו, ת"כי תחלה אותיות לב, לרמוז, ת אש"אליו בלב

, ולהורות על התקון הזה. ועתה בסנה נתקנו. יען כי לא נתקנו, מצד הדין, אש, היא משה מתוקןלהורות כי בפעם הזאת, נאמר בו משה משה שני פעמים

כי אף בתחלה לא היה הפגם , ולהורות. שהוא קודם הסנה' כ במשה הא"משאכי לא היה כל , כנזכר באדרת נשא להורות, לכן לא פסיק טעמא בינייהו, כ"כ

: כך פגם גדול

אלא שהלל הוא מצד החסד , ושניהם משרש הבל, באו הלל ושמאי, כ"והנה אחת למשה "ולכן תמצא כי אמר השי. של הבלושמאי הזקן מצד הגבורה, של הבל

שניהם היו ענותנים , ולכן משה והלל, ת הלל"ונרמז בר, לעזרני'לך 'היה 'היוצא , ב"ולכן שניהם נרמזים בשם בן ע, כי הם מצד החסד שבהבל, כנודע

ש "והם מה, הסמוכים זה לזה, בשני שמות שבו. ויט, וינזי, מפסוקים ויסע : הללשהם אותיות משה , ה"לל

ולכן תמצא כי הלל בגימטריא , מצד הגבורה שבהבל הנזכר, האמנם שמאיכמבואר אצלינו , אבל שמאי הם אחורים. פנים שבמלכות' שהיא בחי, י"אדנ

ולכן יש בשמאי שני . לפי שהיה מן הגבורה, ולכן שמאי הזקן היה קפדן גדולי הבל "ד אהם סו, י"ושני אותיות א. ומן שם בן נח, ם מן משה"אותיות ש

, לכן נרמז בו חטאו של הבל, כי להיות שמאי מצד הגבורה של הבל, אתיךכנזכר בתקונין , י הבל אחיך"הנרמזים בא, י"י מן אדנ"שחטא בשתי אותיות א

: ט"תקון ס

שבאו לידו כמה גרים ולא קבלם , י קפדנותו"חטא ע, והנה שמאי הזקן, שלא נשא אשה, בן עזאיכ בשמעון "ל ולכן נתגלגל אח"ש ז"כמ, להתגייר

כמו שהיה אברהם איש החסד , י עסקו בתורה"ע, והיה בורא נפשות גריםכי , וכמו שנודע. בפסוק ואת הנפש אשר עשו בחרן, כנזכר בפרשת לך, עושה

הם מצד החסד שהוא אברהם בעוד שהיה פרוש מן , כל אתערו דנפשין דגיוריןכשפירש מן , נפשות לגריםשהיה בורא , ה"וכן במרע. שהיתה עקרה, האשהכ נתמתקה גבורת שמאי ונהפכה "והנה עי. לפי שהיה בסוד החסד דהבל, האשהלרמוז כי , ן"ושלשה אותיות עו, מ מן שמאי"אותיות ש' ולכן נרמז בו ב. לחסד

: שהיה דוחה את הגרים, תקן עון שמאי, שמעון בן עזאי

א מצד עיטרא דגבורה והו, היה משרש קין כמבואר אצלינו, עקיבא' ואמנם רבאותם , והיה בורא נפשות לגרים, והפכה לחסד, והמתיק את הגבורה, כנודע

: והביא עמו, והלך ללמוד תורה, ד שנים שפירש מאשתו בת כלבא שבוע"כ

: ע"וצ

עקיבא עצמו שרש נפשו היתה מן פנימיות ' ואמנם ר. ד אלף תלמידים כנודע"כ. כ חזרה בקדושה"ואח, אל הקליפותי חטא קדמון יצאת "אלא שע, הקדושה

כי עיקר , אבל שאר נפשות הגרים אינם כך. אינו גר ממש, פ שנקרא גר"ואעשפעמים היא , מציאותם והוייתם היא מן אותה הקליפה הנקראת קליפת נוגה

ס "וז, כנזכר בפרשת ויקהל בספר הזוהר, ופעמים חוזרת אל הקדושה, מסאבאכי האיש ההוא שהיה , והענין הוא. 'פחת וכול קשים גרים לישראל כס"ש רז"מ

מתולדות הנפשות של , נכנס בו נפש אחת, כאשר בא להתגייר, בתחלתו גוי, ואחר אשר נתגייר. כנזכר בפרשת שלח לך, ע הארץ"הצדיקים בהיותם בג

ואז נקרא . כשאר נפשות בני ישראל, זוכה ונכנסה בו נפש אחרת קדושה ממשוהנה . הנקראת צדק כנודע, ש קדושה מן המלכותכי יש לו ממש נפ, גר צדק

הנקראת נפש , והיא אותה שהיתה בו בהיותו גוי, אותה הנפש הנשארת עתה בווהיא אשר החזירתו למוטב בהכרח הוא שתהיה לה איזו אחיזה אל , הגר

בהכרח היא מחטיאה , ולכן בהיותה עתה בגוף הגר הזה אחר שנתגייר, הקליפה

ס קשים גרים לישראל "וז. האחרת אשר בגר הזהקצת אל הנפש הקדושה ובזה . מחטיאה את נפש השניה הנקראת ישראל, כספחת כי נפש הגר הראשונה

באמרו , שנה' ח מ"שונא ת, שהיה בתחלתו עם הארץ, ה"עקיבא ע' תבין סוד ר. ונמשך לו זה מצד אותה נפש הגר הראשונה. ח ואנשכנו כחמור"מי יתן לי ת

: ודי בזה, היתה קדושה לגמרי בתכליתאבל נפשו האמיתית

כשפירשו מן , עקיבא היו בוראים נפשות הגרים' כי בן עזאי ור, ונחזור לעניןוזה מצד הגבורה , זה מצד הגבורה דהבל, להיותם, כי שניהם קדושים, האשה

פ שלא בא "ואע. עקיבא כנודע' ומצד קורבא זו לקח בן עזאי בתו של ר. דקיןכי על , ז כבר נתבאר אצלינו במצות הקדושין"עכ, כנודעוחזר ושלחה, עליה

ובן עזאי , מ מכח רוחו של האיש"או' ידי הקדושין נותן האיש באשה בחי, ונשאר תמיד עמה, מ"יהיב בה ההוא רוחא בסוד או, עקיבא' כשקדש בת ר

ש "ס מ"גם ז. כנודע אצלינו, עקיבא תמיד' ומצד זה יש לבן עזאי קורבה עם רכל חכמי ישראל דומים עלי כקליפת , עקיבא' אומר בן עזאי על רל שהיה"ז

ובלי ספק אין להאמין שיתגאה בן עזאי על כל חכמי , חוץ מקרח זה, השום. ו"עקיבא יזכירנו לגנאי בשם קורח ח' וגם שאפילו לר, ישראל בלשון הזה

י"ע, כי כל החכמים או רובם הם בוראים נפשות לגרים, דע, אבל סוד הדבריםכי יש מי שאין בהם יכולת רק להביא , האמנם יש חלוק ביניהם. עסקם בתורה

עקיבא ובן ' אבל ר, באותה הקליפה הנקראת נוגה כנזכר, נפשות אל הגריםהיו מכניסים אותה במקום הקדושה , אחר שהיו מביאים אותם משם, עזאי

זו ' יובבח. ונותנים אל הגרים, כ היו ממשיכים אותם משם"ואח, ונתקנת שםש כל חכמי ישראל לפני "וז, עקיבא ובן עזאי על כל חכמי הדור' היו מעולים ר

במה שידעת כי באבר אות , וסוד הדבר. חוץ מן הקרח הזה, כקליפת השוםוהשמאלי , ברית קדש שבאדם יש שתי נקבים הימני מוציא טפת זרע קדוש

קה כקליפת וביניהם קליפה ד. מזון אל הקליפות, מוציא מי רגלים עכורים, והנה כל חכמי הדור ההוא. וקליפה זו היא הנקראת אצלינו קליפת נוגה, השום

היו מכניסים , אבל הם. היו מוציאים נפשות הגרים מקליפת השום הנזכר בלבדכ היו "ואח. ומחזירין אותה לקדושה ממש, אותם אל נקב הקדושה הימיני

עקיבא ' למה גם ר, טעםורצה לתת . ממשיכים אותם משם לחוץ בגופות הגריםכי , והענין הוא במה שהודעתיך, ולכן הזכירו בשם קרח, היה בו כח זה כמוהו

והנה אמרו בזוהר כי למה נקרא שמו , קרח בן יצחק גם הוא נמשך משרש קיןמפני חוזק הדין , והלוי צריך שיגלח כל שערו ולהיות קרח, לפי שהיה לוי, קרח

י "וע, היה משרש קין שהוא עיטרא דגבורהעקיבא' והנה גם ר, והגבורה שבוכ היה בו "ועי, ולכן היה קרח, חסידותו גלח כל שערות וכחות הדין והמתיקם

, כדוגמת בן עזאי מצד החסד, כח להביא נפשות הגרים ממקום הקדושה עצמהעם היותו , עקיבא חסיד' ס מה שנקרא ר"וז. שמשם אתערו דנפשין דגיורי

וכן בספר . עקיבא לחסידותיה' בגמרא שבקוהו רש "וכמ. מעיטרא דגבורה : קראוהו סבא חסידא, הזוהר בפרשת פקודי

, להמשיך נפשות אל הגרים כמוהו, החזיק כדרכו של בן עזאי, והנה גם אביי. כמו שיתבאר טעמו של דבר, פ שלא פירש מן האשה"אע, י עסק התורה"עולא היה , שוקי דטבריאק דקדושין אמר אביי הריני כבן עזאי ב"ש בפ"ס מ"וז

כי הנה אביי גם הוא , והענין הוא. אומר כן אלא כשהיה שמח שמחה יתירה, ומהפכה לחסד, וכאשר היה ממתק הגבורה, שהוא עיטרא דגבורה, משרש קין

אז היה כבן עזאי בורא נפשות , בסוד יין המשמח, שאז נקראת הגבורה שמחה : רדמתמן אתערו גיורין כנזכ, הגרים מצד החסד

כי בכל אלו שזכרנו שהם , כי הנה נתבאר אצלינו, ל"ונבאר טעם אל כל הנזאלא , אין בהם מי שיהיה נפשו רוחו ונשמתו שלשתם משרש קין, משרש קין

אלא כל חלקיו משרש , שזכה שלא יהיה בו ערוב אחר, וזה הוא ענין גדול, אבייכן היה בו כח ול, אשר שם הוא סוד נפשות הגרים, ושלשתם משרש קין, אחד

, עקיבא' אבל ר. י פרישתו מן האשה כלל"שלא ע, ויכולת באביי לברא אותםלכן הוצרך , אבל רוחו היה משרש אחר, שלא היה לו משרש קין רק נפש בלבד

, הוצרך ליותר מזה, אבל בן עזאי שהיה מן הגבורה של הבל. לפרוש מן האשה, ע בשוקי דטבריא"יני כבהר, ש אביי"ובזה תבין מ. והוא שלא נשא אשה כלל

כי בענין בריאת , אבל הטעם הוא. כיון ששניהם משרש קין, עקיבא' ל כר"והיללפי שבן עזאי לא נשא אשה , עקיבא' גדלה מעלת בן עזאי על ר, נפשות הגרים

לכן היה שקול כבן עזאי , להיות נפשו ורוחו ונשמתו מן קין, ואמנם אביי. כללולפי שאביי כל חלקיו . עקיבא' כ בר"משא, הפ שלא פירש מן האש"אע, ממש

כמו , שהיה מן הבל, לא היתה הלכה כמותו לגבי רבא חבירו, משרש קין, ולא ראה לא אביו ולא אמו, וזהו טעם למה אביי היה יתום. שנתבאר אצלינו

כי , והענין הוא. ת אביי"ר, יתום"ירוחם "בך "אשר "וכמו שנרמז שמו בפסוק וכבר הודעתיך , ונשמתו כלם הם משרש אחד של קיןכיון שנפשו ורוחו

כי הוא מצד המלכות , נפש בלבד' נקרא בחי, כי כל שרש קין, בדרושים שקדמו, נפש בלבד' ולכן נקרא יתום כי כשהוא מבחי. בסוד נפש אדם, הנקראת נפש

בענין נפרעין , שבסוף הספר, א"ש בספר התקונין תקון י"כמ, נקרא יתוםוכיון . 'אשתארו נפשא ורוחא יתמין וכו, כי בהסתלקות הנשמה, מנכסי יתומים

לכן היה בו כח אף בלי , להיות כל חלקיו מן קין כנזכר, שאביי היה יתום, אשר גם הם יתומים בלי אב ואם, לברא נפשות הגרים, פרישתו מן האשה

כי סוד תערובת קין בכל נצוצות שאר , והענין הוא. כנודע מפשט הענין, וכן הגרים הם יתומים. וכלם נקראים יתומים, י אב ואם"ם שלא עה, הנשמות

: שיוליד נפשות שלהם, כי אין להם אב ואם מישראל

, לא נמצא מי שיברא נפשות הגרים, היאך בכל דורו של בן עזאי, ואל תתמהשנתבאר אצלינו שהוא נצוץ נשמת יוסף , ג"ישמעאל בן אלישע כ' והרי ר, אבל הענין הוא במה שנתבאר אצלינו. כח זה כמוהוולמה לא היה בו , הצדיק

ולפי , הם עשר טפות זרע שיצאו מן יוסף, כי כל אותם עשרה הרוגי מלכותכי פגם באותם הנצוצות שהוציאם לעמקי , וחטא, ישמעאל' שיוסף הוא עצמו ר

' ולכן תמצא כי עונש ר. לכן לא היה בו כח לברא נפשות גרים, הקליפהי הוצאות טפת "ע, עשרה הרוגי מלכות כי הוא גרם להםישמעאל קשה מכל

כן הפשיטו עור , ויפשיטו את יוסף את כתנתו, ש ביוסף"וכדמיון מ. זרע הנזכר, בהיותו יפת תאר כמוהו, ישמעאל ליוסף' גם נדמה ר. ישמעאל' פניו של ר

' כן נשבה ר, וכמו שיוסף נשבה בין הגוים במצרים. כנזכר בפרקי היכלותוהשיב , ל מי נתן למשסה יעקב"וא, י בן חנניא" כנזכר כששאלו ר,ישמעאל

כי בעון נצוצות טיפי הזרע של יוסף שירדו , רמז לו, זו חטאנו לו' הלא הלכן נשבה בין , אשר שם הוא סוד המשסה ברגלים, בקליפות במקום הרגלים

ו ז' והשיב הלא ה, שהם אותם הטפות כנזכר, וזהו מי נתן למשסה יעקב, הגוים : חטאנו לו

הקדמה לה

שהיתה , לקחו גם נפש דאצילות, כבר נתבאר כי קין והבל. בענין קין והבלואחר , כי הנה נודע שכל העולמות קשורים זה בזה, והענין הוא. ר"באדה

ז "ועד, יכול לעלות עד עולם היצירה, שהאדם משלים לתקן חלק עולם העשיהזכה יתיר , ה ריש פרשת משפטים"כנזכר בס. כ יעלה עד עולם האצילות"ג

, כי אין זה רק בנשמה חדשה, וכבר נתבאר לעיל בדרושים שקדמו. יהבין ליהונמצא כי כל העולמות קשורים זה . כי אז יכול לעלות מעולם לעולם כנזכר שם

רק , שמעולם לא השיגו, נשמות' והנה יש בחי. וזה לזה, וזה כסא לזה, בזהויש , ויש עד הבריאה, ויש שזכו עד היצירה, בדלתקן בחלק נפש של עשיה בל

שימצא שרש שזכה , ומועטים הם בכל שרשי הנשמות, שזכו לתקן עד האצילות, אלא בשרשי הנשמות של קין והבל, ואין מעלה זו נמצאת. לתקן עד האצילות

כמבואר אצלינו לכן זוכים לתקן וליקח , כי להיותם נשמה חדשה בצד מהשהם נקראים , אבל כל שאר השרשים. אבל לא יותר מזה,אפילו נפש דאצילות

והלואי שיזכו אל , לא זכו ליקח נפש דאצילות, נשמות ישנות כמבואר אצלינו : נשמה דבריאה

' בחי, היא' הא, בחינות' יש ב, כי בשרשי הנשמות של קין והבל עצמם, ודעע "שהיא מעולם בי, נשמות שנשרו, נשמותיהם של קין והבל עצמם בלבד

והיא אותו החלק של אדם הראשון , ויש בחינה שנית עליונה. בלבד נשאר, ל שהוא נצוץ מנפש האב עצמו"ונ. שהוריש ממנו אל קין והבל בניו, עצמו

יש בה המשכת כל ', הזאת הב' שנותן בנפש הבן להדריכם כנודע ובבחיוהיא , שהוא מנפש דעולם העשיה עד הנפש של עולם האצילות, העולמות

כי יש בה כח ויכולת , מעלתו גדולה', הב' וכל מי שנשמתו מזו הבחי. לבכל. עד נפש דאצילות, מנפש דעשיה, לתקן בפעם הראשונה ויבא בעולם, בידו

לפי , או נשמה דאצילות, אך לא רוח. י מעשיו לקחת נפש דאצילות"ויזכה ע וכבר ביארתי. ל בדרושים שקדמו"כנז, שאינם נקראים נשמה חדשה לגמרי

שהיא אשר הוריש אדם לקין , השנית' כי גם בזאת הבחי, בדרושים שקדמו' וכל הנשמות של בחי. ואור פנימי, אור מקיף, והם', בחי' יש בה ב, והבל בניוכלם , וחזקיהו, עקיבא' ור, יששכר, כגון, שביארנו בדרושים שקדמו, זו השנית

היה מן האור הפנימי ,ל"וגם אליהו הנביא ז, זו' הם מן האור הפנימי של בחיכי הם היו מן האור המקיף , כ נתעברו בו נדב ואביהוא"ואח. זו השנית' של בחי

: זו השנית' דנפש דאצילות של בחי

' כי קין הוא בחי, דע. ר"היכן גאחזים בנשמת אדה, ונבאר עתה שרש קין והבלבין , א"בין באו, א"בין בא, זרוע שמאלי שבכל הפרצופים שבכל העולמות

זרוע ימני שבכל הפרצופים ' וכנגדו הוא הבל בחי. ע"ן שבאצילות ושבבי"בזונקראים , ע"כי בשלשה עולמות התחתונים שהם בי, ודע. שבכל העולמות

ונמצא כי קין הוא בכנף השמאל . נקראים כנפים, אבל בעולם האצילות. זרועות' ש בהם בחיי, זו של הכנפים ושל הזרועות' ובחי. והבל בכנף ימין, דאצילות

של קין ' הב' כי כל הנשמות הבאים מזו הבחי, ודע. אור מקיף ואור פנימי כנזכרז רק עד הכנפים של מלכות "לא זכו ליקח בעה, שהורישם אדם אביהם, והבל

זו ' וכל השרשים של הנשמות שיש בבחי. הנקראת נפש דאצילות, דאצילותאי , אבל משם ולמעלה. 'ליקח עד שם בפעם א, ז"יכולים להשיג בעה, השנית

ויען אשר מי שהוא . אלא עד שיבאו בגלגול שני', אפשר להם להשיג בפעם אלכן כל הצדיקים , אפילו נפש דאצילות' יכול להשיג בפעם א, השנית' מזו הבחי

מכונה לאיזה , שם מלאך' ובכל מקום שתמצא בחי. נקראים מלאכים, האלוותקח , בענין רחב הזונה, נאמר בפנחסולכן . אינו אלא משרש הזה הנזכר, צדיק

כי לא הוצרכה להטמין אלא את , ותצפנו בלשון יחיד, האשה את שני האנשיםלפי , והוא נקרא כן, לפי שנקרא מלאך, אבל פינחס לא הוצרך לכך, האחד

כי הוא מן השרש הזה של , ל היה מלאך"ולכן אליהו ז. שהוא מן שרש קין זהל "ולכן רמזו ז, של קין' הב' היה מזו הבחי, ל" זיהודה בר אלעאי' גם ר. קין

והיה דומה , ש היה רוחץ פניו ידיו ורגליו ומקבל שבת"שבכל ע, בתלמוד עליולהיותם , נקראים מלאכים, חייא' גם יהודה וחזקיה בני ר. צבאות' למלאך ה

פליגי בה תרי , וכמו שרמזו בזה בתלמוד באמרם. משרש הזה השני של קיןואמנם . 'ולקבליהו תרין מלאכי ברקיעא וכו, יהודה וחזקיה, עאאמוראי באר

היה מלאך יותר , שהיא עד נשמה דאצילות, חנוך שלקח זיהרא עילאה דאדם, נקרא מלאך, עולם האצילות' ונמצא כי מי שהוא מבחי. עליון וגדול מן אליהו

: ויכול לעלות במעלת מלאך וזכור זה

וממנו יובן , הנזכר השמאל שבו שרש קיןענין הזרוע והכנף הזה, ונבאר עתהכי קין הוא אבר הכתף השמאליי של , דע. הזרוע והכנף הימני אשר להבל

, בשר, שהם', ויש באבר הזה שלשה בחי. ל בדרושים שקדמו"כנז, ר"אדהיש , בכל חמשה פרצופים שבכל עולם משלשתם, ע"והנה בבי. ועצמות, וגידים

אבל אין שם , הכתף שבכל פרצוף מהםבאבר, שרש אל קין בזרוע השמאלבבשר וגידים , כתף' יש בהם בחי, אבל בחמשה פרצופים שבאצילות. כנף' בחי

, זו השנית של קין' ונמצא כי שרשי נשמה אשר בבחי. כנף' ועוד בחי, ועצמותהכנף ' וגם יש לה בחי, שהוא הבשר והגידים והעצמות, הכתף עצמו' יש לה בחי

אבל . וזה באצילות, צות היוצאות מאבר הכתף הנזכרשהם הנו, היוצא משם, וכבר נתבאר בדרושים שקדמו. כתף לבדו כנזכר' לא יש כנף רק בחי, ע"בבי

: ענין הכתף הזה השמאלי

אשר בו נאחז שרשי נשמת , דע כי הכנף השמאלי הזה, ועתה נבאר ענין הכנף. ואלף קטנים, ואלף בינוניים, אלף גדולים. יש בה שלשה אלפים נוצות, קין

. שהם בחינת נצוצי הנשמות, יש מאה וחמשים שערות, ובכל נוצה ונוצה מאלו, אשר שם תקועה הנוצה, יש לה גומא אחת באבר הכתף, והנה בכל נוצה מהם

הדם ' בחי, עוד יש בכל נוצה בקצה שלה העליון התקוע בגומא. וצומחת משםוא קצה שלה התקוע שה, גם הנוצה עצמה בראשיתה. הנבלע בתוכה כנודע

זו נמשך עוד ' ואחר בחי, יש עוד למעלה ממנו קצת קנה חלק בלי שער, בגומאז נמשך עד סיום "ועד, וצומחים בו שערות משתי צדדיו, הקנה הנזכר ונתארך

יש בהם שערות , והנה השערות עצמם הצומחות משני צדי הקנה. הנוצההם , נה השערות הקטנותוה. ויש בהם שערות קצרות קטנות, גדולות ארוכות

כי ', ויש בהם כמה בחי. נצוצות נשמות של הילדים הקטנים שמתים בקטנותםז יש כמה מדרגות "וכן עד. וזה מובן, אין כל השערות הקטנות שוים בארכם

ודע . ז"וכפי ארכם כך ארך שנותיהם של הנשמות ההם בעה, בשערות הגדוליםויותר מן הדם , גומא שממנה צומחתמעלתה גדולה יותר מן ה, כי הנוצה בעצמה

מעלתו , והנה הנוצה. בתחלת קצה הקנה במקום תקיעתו בגומא, הנבלע בתוכםוהשערות הארוכים מעולים מן , גדולה מן השערות הצומחים בשתי צדדיה

: הקצרים

. ף"והם כמספר כנ, ל"ן נצוצות נשמות כנז"כי כל נוצה יש בה ק, גם דעואמנם הכנף הימני . 'ן י"שיש בו אותיות ק, ש קין"הוא ע, ן"וחשבון הזה של ק

כי כל נוצה , והוא, ש הבל"מתחלקת הנוצה שבו באופן אחר ע, הבל' שהוא בחי' ה, ל"וזה הב, ב נצוצות"וכל חלק כלול מן ל, מהם נחלקת לחמשה חלקים

ן "אלא שהק, ן נצוצות כמו בשל קין"ונמצא כי גם הם מספרם ק. ב"פעמים לאבל . ן"ונקרא ק, שבכל נוצה כל נצוץ מהם נחלק בפני עצמו, יןנצוצות של ק

וזהו בלבד ההפרש , ב נצוצות"וכל חלק לל, נחלקים לחמשה חלקים, של הבל : שבין קין להבל

, ועם היות כי כל הכתף כלו, זו השנית של קין' ואבאר לך קצת נשמות שבבחיהנה , שר בקיןאבאר עתה אחד מן השרשים א, וכל הכנף כלו הוא שרש קין

ומלבד זה , ע"שבארבע עולמות אבי, הגידים אשר באבר הכתף השמאליי' בחישיש , שרש ואחיזה בכנף השמאליי אשר במלכות דאצילות, הזאת' יש לבחי

מן האלף , ר"ואחיזה זו היא בנוצה של מספר עז, ל"כנף כנז' כ בחי"שם גן נצוצות שיש " הקואלו, ן נצוצי נשמות"ויש בנוצה זו ק. נצוצות הגדולים

זולת בחינתו אשר לו בגידים של , הכנף' הם שרש אחד מיוחד בבחי, בנוצה זווהדם אשר בגומא . היא אביי, והנה הגומא של הנוצה הזו. ל"הכתף עצמו כנז

לפי שטפת הדם , וקצת הקנה התקוע שם נחלק לשנים. הוא רמי בר חמא, זאתכ אחר צאת הקנה מן "משא. 'מפסיקו לשתי בחי, אשר בתוך הקנה בקצהו זה

הוא שמואל , והנה צד השמאלי שבקצה הקנה הנזכר. אחת' שכלו בחי, הגומא, ושאר הקנה אחרי צאתו מן הגומא. ל"לא הגיד לי מורי ז, וצד הימני. הנביא

ושאר הקנה המתפשט בין . הוא חזקיה מלך יהודה, כל מקום שהוא בלתי שערכי כל שתי שערות ימני ושמאלי יש ונמצא , ונחלק לכמה חלקים, השערות

מעמיד אחד שיש ' ובחי, שבו נאחזים שתיהם, ביניהם מעמיד אחד של קנההם מנוצה , חייא' ויהודה וחזקיה בני ר. עקיבא בן יוסף' הוא ר, בנוצה הזאת

ונוצה ההיא היא יותר גדולה מזו הנוצה שמספרה , אחרת שבאלף הגדולים מן נוצה אחרת קטנה מן הנוצה שמספרה הוא, יהודה בר אלעאי' ור. ר"עזונצוץ נפש , ה"א זלה"ונצוץ נפש הרשב, עקיבא' ולכן היה תלמידו של ר, ר"עז

, אשר היה בדור שלפנינו, וספר השלחן ערוך, י"ל בעל ספר ב"י קארו ז"מהר : יהודה בר אלעאי' הם מזו הנוצה של ר

ואל תתמה כי מספר ,יתרון גדול מאד, ונבאר יתרון שיש לקין על הבל אחיושהבכור , שבהכרח הוא, כי דע. והבל צדיק, כי קין רשע גמור, הזוהר נראה

על פסוק הלא תיטב , ט"ש בתקונים תקון ס"וכמ, יהיה לו יתרון על הפשוט' ה ויאמר ה"כמש, אלא שמצינו שנתייחד לו הדבור והיה נביא, ולא עוד. שאתיציר כפיו של , ר"ו של אדהאלא שמצינו שהיה בנו בכור, ולא עוד. לקיןל במסכת סנהדרין דף "ש רז"כמ, חטא להפליא, ואם אדם יצור כפיו, ה"הקב

כי קין , האמנם כללו של דבר. ילוד אשה, אין לתמוה ממה שחטא קין בנו, ח"לורע מסטרא , טוב מסטרא דאדם, היה כלול מטוב ורע, והבל כל אחד מהם

נאחז בו הרע יותר , ין הוא בגבורהאלא שלפי שק. דזוהמת הנחש שהטיל במוה : שהיה מן החסד, מהבל

וכבר הודעתיך כי . והבל מצד החסדים, כי קין מצד הגבורה, ונחזור לענינינואשר מהגבורות ההם יצאה אימא , א"המתלבש תוך א, הגבורות של עתיק יומין

ועוד כי הגבורות תמיד. קודם שנתגלו החסדים, הנה הם נתגלו זמן רב, עילאהיכול לעלות , ל"השנית של קין כנז' ולכן מי שהוא מזו הבחי, הם מגולים

וינק , עד הגבורות של עתיק יומין, ומגבורות אל גבורות, ממדרגה אל מדרגהולא . כי הוא מן החסדים שאחרו מלהתגלות, כ בהבל"משא. משם השפע שלו

ל "זש "וזהו הטעם מ. כ גלוי"ואין להם כ, אלא שהם סתומים תמיד, עוד, עקיבא' זה ר, ר חוניא וכל יקר ראתה עינו"במדרש רבה בפרשת חוקת א

כי , עקיבא' ש באותיות דר"גם זהו מ. עקיבא' נגלו לר, דברים שלא נגלו למשהיש לך אדם כזה ואתה נותן התורה על ידי , עקיבא' ת על ר"אמר משה לשי

ל כל קוץ וקוץ דורש ע, עקיבא' כיון שראה מזלו של ר, והיה משה נרתע', וכווהטעם . עקיבא' וקרוב לזה נזכר במסכת שבת פרק ר. תלי תלים של הלכות

כי הוא מן , ל"לסבה הנז, עקיבא יכול להשיג יותר ממשה' לפי שהיה ר, הואשבשעה שעלה , עקיבא' ש במסכת שבת פרק ר"גם זהו מ. ומשה מן הבל, קין

ל מי מעכב על " א,ה שהיה קושר כתרים לאותיות"מצאו להקב, משה למרוםכי מי , והענין הוא. 'ועקיבא בן יוסף שמו וכו, ל צדיק אחד עתיד לעמוד"א, ידך

ולא , שהם התגין, אין בו יכולת להשיג רק עד כתרי אותיות, שהוא משרש הבלאבל מי שהוא משרש קין . ש שמצאו שהיה קושר קשרים לאותיות"וז. יותר

או יותר , יג אפילו עד הטעמיםיש בו יכולת להש, ל"מבחינתו השנית כנז : י מעשיו העצומים"ה השיג הכל ע"כ מרע"האמנם אח. כ"למעלה ג

על מי שהוא , אל יתרון מי שהוא מצד אימא שהוא קין, גם יש סבה אחרתאשר , א עד החזה"המלובשים תוך ז, י דאימא"ונודע כי נה. ג של אבא"מהחו

והאורות , אחד בלבדאין שם רק לבוש וכסוי, בתוכם המוחין של אימאאורם , ולכן הנשמות היוצאות משם, הם גדולים ומאירים מאד, היוצאים משםלפי שמוחין דאבא , אורם מועט, אבל הנשמות הבאות מן אבא. גדול ומגולה

י "הוא אחד מנה, א"עד מקום החזה של ז, כסויים' הם מכוסים בב, א"שבזוכן מן החזה . י דאבא כנודע"י דאימא אשר על נה"ואחד הוא מנה, דאבא עצמו

, ומוחין דאבא מכוסים בכסוי אחד, מוחין דאימא מגולים לגמרי, א ולמטה"דזאו מן , ולכן הנשמות שהם מן החסדים המגולים. שהוא מן היסוד דאבא כנודע

פ "אע, הם יותר מעולים מן הנשמות של מקום המכוסה, הגבורות המגוליםעליונים , בגמרא עולם הפוך ראיתיש"ס מ"וז. מקום' שהם הגבוהים בבחי

: למטה ותחתונים למעלה

ג של "י החו"כי אבא אינו מאיר כלל רק ע, והוא, ל"גם יש טעם אחר אל הנזגם טעם . ולכן הם גדולים ומאירים יותר מהם, כי הם עוברים דרך שם, אימא, ולכן היה קין בכור, ל"כי הגבורות הם היוצאות תחלה דרך היסוד כנז, אחר

כי לעתיד , ודע. כי הגבורה נקבה והחסד זכר, בסוד אשת חיל עטרת בעלה. אז יהיו לוים, ושרש הבל שהיו עד עתה כהנים. כל שרש קין יהיו כהנים, לבא

שהיה , דוגמת קרח לוי, לוים מצד הגבורה' כי כל מה שהיה עד עתה בחי, באופןודע מתרגום כנ, שהיא חלק הבכורה, כלם יקחו אז את הכהונה, משרש קין

והנה לא נמצא . ס פסוק והכהנים הלוים בני צדוק"וז. פסוק ראובן בכורי אתהלפי שהוא היה משרש , אלא ביחזקאל, שיזכיר הכהנים בשם לוים, בשום נביאכי לעתיד לבא אותם שהיו עד , ולכן נבא נבואה זו. כמבואר אצלינו, קין הבכור

וכל . יהיו אז כהנים בני צדוק, וייםוכן מי שהיו ל. יהיו אז לויים, עתה כהנים : יהיו אז לויים, שרש הבל שעתה הם כהנים

הקדמה לו

ועתה אכתוב כמה מיני שרשים של , ל"וז, ובה יתבארו השרשים בפרטותולכן , ויש מהם שהרחיב הבאור בו יותר מזולתו, ל"נשמות שקבלתי ממורי ז

חד המתייחס לקין בנו השרש הא. ואשלים במעט הבאור, אתחיל ברב הבאורועוד נשארו קצת פרטים , וכמו שהרחבנו בעניינו בדרושים שקדמו, של אדם. כ אבאר בקצרה שרשים אחרים"ואח. ואקבצם ואסדרם עתה יחד פה, מפוזרים, כי קין הוא מן הזוהמא שהטיל נחש, פ שבספר הזוהר והתקונין אמרו"הנה אע

וגם , שם במאמרים אחריםכבר ידעת מה שאמרו, והבל הוא מסטרא דאדםוהענין . דקין והבל כל חד מתרוייהו אחידן בעץ הדעת טוב ורע, באדרת נשא

כ הוליד "וכאשר אח, נתערב טוב ברע, ר"י חטאו של אדה"כי הנה ע, הוא דעאלא שקין להיותו מבחינת , יצאו שניהם מורכבים מטוב ורע, קין והבלאבל הבל רובו . עוטו טוב מצד אדםומ, היה רובו רע מן זוהמת הנחש, הגבורות

הוא , הטוב שבקין' אמנם בחי. ומעוטו רע מצד זוהמת הנחש, טוב מצד אדם : ולקח הבכורה של חלק הטוב, לפי שהיה הבכור, בתכלית המעלה במאד מאד

ואחר . כנזכר בזוהר בפרשת תרומה, כ התחיל קין להתקן בקינן ומהללאל"ואח. ואז כתיב וידו אוחזת בעקב עשו, הבל וקין' חיהיו בב, כך כשנולדו יעקב ועשו

והיה , שנתערב עם הרע כנזכר, כי אותו חלק הבכורה של הטוב שבקין, פירוש. נקרא יעקב, ש אותו העקב שלקח ממנו"וע. לקחו ממנו יעקב, עתה בעשו

. והבן זה, איך הבכורה של הטוב נפלה בעקב הקליפות, ובדרוש שקדם נתבאר

הוריש לו אותו החלק הטוב של הבכורה של קין , יששכרוכשהוליד יעקב אתולא כתוב , ה וישכב עמה בלילה הוא גבי יששכר"וזים, שלקח מעשו כנזכר

נתן אותו בלאה , ש העקב הנזכר"לרמוז כי הוא יעקב עצמו הנקרא כן ע, ההואכי מן , ש במדרש רות של הזהר"ס מ"וז. ומשם יצא יששכר, בשכבו אז עמה

: כי הוא סוד העקב הנזכר כמו שיתבאר, והענין הוא. עקיבא' ריצא , יששכר

כנזכר בספר הזוהר בפרשת , כי שניהם אחד, כ נתגלגל בנדב ואביהוא"ואחכ נתעברו "ואח. ובפרשת פינחס כי תרוייהו אינון תרי פלגא גופא, אחרי מות

, והיו עמו עד מעשה דבת יפתח, ל"אליהו הנביא זבסוד עבור בפינחס שהוא . כנזכר בזוהר, וכשהלך אל מערת הר חורב חזר ולקחם. ואז נסתלקו ממנו

כ "ואח, נתגלגלו בסוד גלגול גמור בשמואל הנביא, ובאותו זמן שנסתלקו ממנו, כ חזרו ונתעברו באלישע הנביא"ואח, חזרו ונתעברו באליהו הנביא כנזכר

ג "כ נתגלגלו במתתיהו בן יוחנן כ"ואח, בחזקיהו מלך יהודהכ נתגלגלו"ואחז "ואחר כך נתגלגלו בריב, כ נתגלגלו בעקביא בן מהללאל"אח, חשמונאי

כ "ל כי שלשה חיו ק"ש ז"ס מ"וז. עקיבא בן יוסף' כ נתגלגלו בר"ואח, הכהן' ומ, במדין' ומ, שנה בבית פרעה' משה עשה מ. עקיבא' ור, ז"וריב, משה, שנה

. שנה לימד' ומ, שנה למד' ומ, שנה עסק בפרקמטיא' ז מ"ריב. פרנס את ישראלכי , והענין הוא. שנה לימד' ומ, שנה למד' ומ, שנה עם הארץ היה' עקיבא מ' ר

כי כל הנשמות , ה"יש להם אחיזה ושייכות וקורבה עם מרע, שרש נשמות אלוכי כל מה שאנו , אחרוכבר ביארנו במקום . ובפרט נשמות הצדיקים, כלולות בו

אבל בחלק . שנתגלגלה בהם, הנפש בלבד' הוא בבחי, מדברים בשרש הזה : יש מהם שאינם מן השרש הזה, או הנשמה שלהם, הרוח

כ נתגלגל "ואח. הנזכר בזהר פרשת משפטים, כ נתגלגלו ברב ייבא סבא"ואחדאביי והויות ', ז לא הניח מקרא משנה וכו"ל במסכת כי ריב"ש חז"וז. באבייוהוא אותו , הנקרא רב אחאי, מרבנן סבוראי' כ נתעברו בא"ואח. ורבא

, ואחר כך נתעברו ברב אחא משבחא. פריך רב אחאי, שהזכירוהו בתלמודהוא עצמו , שזה רב אחאי, כי כמדומה לו, ל"ל מורי ז"וא, בעל השאלתות, גאון

לו ברבי כ נתגלג"ואח. כ נתגלגלו ברב דוסתאי גאון"ואח. רב אחא משבחאבעל ספר , והוא בן בנו של רבינו זרחיה הלוי, רבו של מגיד משנה, אהרן הלויכ "ואח. בעל ספר מגיד משנה, כ נתגלגלו בדון וידאל דיטולושא"ואח. המאורות

כ בבחור אחד שמו "ואח. יהושע סוריאנו' כ בר"ואח. שאול טרישטי' בר, ל"ם ז"ורבה עם הרמבהיה לו שייכות וק, כי הרב המגיד משנה, ודע. אברהם

: ל"ם ז"ביאור לספר היד של הרמב, ולכן עשה וחבר ספר מגיד משנה

שנה הראשונים שלהם ' ששניהם היו עמי הארץ במ, עקיבא' ז ור"ובענין ריבמאותם , טפת זרע אחת' לפי שהנפש שלהם היתה מבחי, הסבה היא, כנזכר

, שנה עמי הארץ' יו מלכן ה, שיצאו מיוסף הצדיק מעשר אצבעותיו, עשר טפין, עקיבא' ובפרט ר, ונתאחזו בהם הקליפות קצת בימים ההם, הראשונים' מ

ומזה תקיש . ח ואנשכנו כחמור"מי יתן לי ת, ט"שהיה אומר במסכת פסחים דמה עם היות שאמרו בגמרא דבת כלבא "שהיו בו בהיותו ע, לכמה דברים אחרים

עקיבא חטאת ' ז ור"ו לריבובהכרח שהי, שבוע חזיתיה דהוא צנוע ומעלי

כ בכל אותם הגלגולים שכתבנו "ולסבה זו הוצרכו להתגלגל אח, נעוריםעקיבא בהיותו בן גרים ' גם לסבה זו נכנסה נפש קדושה ומעולה של ר. למעלה

בעת הרהורו , לפי שהיא טפת זרע לבטלה שיצאה מיוסף, ולא מזרע ישראלעקיבא איננה כשאר ' נפשו של רכי , והאמת הוא. שהיתה גויה, באשת אדוניו

, כנזכר בזוהר פרשת שלח לך, ע"נפשות הגרים הנבראת מזווג הצדיקים בגיצאה , אלא שבחטאו של אדם ושל קין בנו, אמנם היא נפש קדושה וגדולה מאד

כ גרם ענין הנזכר שיצאה מטפת זרע יוסף "וגם אח. ונפלה לעמקי הקליפהוכבר נתבאר לעיל . ז בגוף גר"ם בעהולכן הוכרחה ליכנס בעת ביאת, כנזכר

הנה היא , כי הנפש הזו שנכנסת בגוף הגר אחר שנתגייר, בדרושים שקדמו, ע כנזכר"הנעשת מתולדת זווג של הצדיקים בג, מתלבשת בתוך נפש אחרת

הנזכר בסבא דמשפטים דף ואותה נפש , והיא נקראת נפש הגר הראשונה באמתבסוד מה שנתבאר אצלינו , הראשוניםשנה ' ה מ"גרמה לו להיותו ע, הגר

עקיבא היה בן ' ועוד כי כיון שר. 'ל קשים גרים לישראל כספחת וכו"במרזגיורא עד תלתא , ד"ל מסכת סנהדרין דף צ"ואמרז, הנקרא יוסף כנודע, גרים

לכן , דרי לא תבזי ארמאה באפיה דקשה ולא עברא זוהמא מיניה עד תלתא דרימוכרח הוא שיתאחזו בו הקליפות והחיצונים , יםעקיבא היה בן גר' כיון שר : שנה הראשונים כשהיה עם הארץ' באותן מ

זרועותיו ימין ושמאל של ' ב' היו בחי, עקיבא' ז ור"כי ריב, ל"גם בשרש קין אהיו שנותיהם , עקיבא' ז ור"ה וריב"ולכן מרע, מעורבים בשרש קין, ה"מרע

, עקיבא' י ר"שתנתן התורה ע, ת"ולכן בקש משה מהשי. ל"כ שנה כנז"שוים ק : עקיבא' וכנזכר באותיות דר, עקיבא' כנזכר במסכת שבת בפרק ר

ש בן "ובו היה כלול נצוץ נשמת ר, ה הרג לעוג מלך הבשן"כי מרע, ל"גם א. וזהו עוג מלך הבשן, ן"ת בש"ולכן הוא ר, בקליפה ההיא, נתנאל ירא חטא

היה משה מתיירא , הנקרא ירא חטא, ומפני אותו נצוץ קדושה המעורבת בעוגכ הנצוץ ההוא היו תלמידו של "ואח. ת אל תירא אותו"ל השי"וא, להרגו

: ז"ריב

, ה"יעקב אבינו ע' הא, ל כי שלשה היו שטעו בענין הקץ"ל מורי ז"גם אכשקרא לבניו ואמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באתרית הימים

ואמר אך , שטעה בענין אליאב, ה"אל הנביא עהוא שמו' הב. ונעלם ממנו הקץשטעה וחשב כי בן , עקיבא' ר' הג. כי חשב שממנו יצא המשיח, משיחו' נגד ה

, לרמוז כי טעותם שוה, ולכן אותיות יעקב הם עקיבא. 'כוזיבא היה משיח ה : ולכן שלשתם נתגלגלו כדי לתקן טעות זה

היו נתונות בתוך הקליפה של , כי נצוצות נשמות שורש קין, ל"ל מורי ז"גם אכי שם מוח הדעת , כי לכך יעל נתנה היתד ברקתו. כמבואר אצלינו שם, סיסרא

, עקיבא שם היה' והנה גם נצוץ ר, אשר משם שרש קין כנזכר לעיל, ג"של החוכי , ל"ל מורי ז"גם א. ל"ש רז"עקיבא מבני בניו של סיסרא כמ' ולכן נולד ר

ישוב "בי "אך "ת פסוק "ואביי נרמז בר, טיםאביי הוא רב ייבא סבא דמשפכי , וזהו יהפוך ידו, יי"א לאב"ואמר יהפוך לרמוז על הפוך ייב', יהפך וגו"

ל לגלות לי סבת יהפוך זה מה "ולא רצה מורי ז, ן נהפכו בסוף השם"היודי : ענינו

הרבה אנשים שהיו מזה השרש הנזכר של , ל בארוכה"כ הגיד לי מורי ז"אח, וזהו מה ששמעתי ממנו. אלא שלא ביאר לי כלם, כ"ד יש אחרים גועו, קין

. יששכר. למך. יבל. יובל. מהללאל. קינן. קין, בארבעה ועשרים' ואלו הם הנז. קרח. נתנאל בן צוער. נחשון בן עמינדב. אביהוא. נדב. יתרו. שלה בן יהודה

. שמשון. תשמגר בן ענ. כרמי אבי עכן. עתניאל בן קנז. פינחס. אבירם. דתן. יעל אשת חבר הקיני. חבר הקיני. אביה בן שמואל. שמואל הנביא. אלקנה. ישי אבי דוד. לחם. ישוב. ישבח אבי איש תמוע. ססמי חבר אבי סוכו. אפלל

אליהו . אביה בן רחבעם. ואחתופל. דואג. שמעה אחי דוד. אבישי בן צרויהמיכה . נבות היזרעאלי. יחיאל בית האל. יונה בן אמיתי. אלישע הנביא. הנביא

. אוריה הכהן. מנשה בן חזקיהו. חזקיהו מלך יהודה. נחום האלקושי. המורשתי. חנניה חבר דניאל. אליהו בן ברכאל הבוזי. יחזקאל הנביא. זכריהו בן יברכיהו

: ענני בן אליועני. נדביה בן יכניה המלך

סי בן יוחנן איש יו. ג חשמונאי"מתתיהו בן יוחנן כ, ואלו הם מן כת התנאיםיוסי ' ר. עקיבא בן יוסף' ר. ז"ריב. עקביא בן מהללאל. נתאי הארבלי. ירושלים

ישמעאל בן ' ר. אבא שאול. חנניה בן חזקיה בן גוריון. יונתן בן הרכינס. הגלילירב ייבא סבא . ה בפרשת תצוה"נהוראי סבא בס' ר. גמליאל' ר. ג"אלישע כיוסי בן משולם קהלא ' ר. יהודה בן אלעאי' ר. חוצפית התורגמן' ר. דמשפטים

י שנמצאו באדרא רבא "גם אחד מחבירי רשב. אחאי בר ישעיה' ר. קדישאגם יש קצת תנאים אחרים . ולא ידעתי הטעם, ל לגלותו"ולא רצה מורי ז, דנשא

' ר, ואלו הם, ולא נתבאר לי מה ענין אחיזה זו, שיש להם אחיזה בשרש קיןקסמא ' ר. צדוק הכהן' ר. רבו של ההוא ינוקא, שת בלקשל פר, שמעיא חסידא

ה "בפרשת שלח לך בס, כרוספדאי חמיד לבא' ר. יוסי בן קסמא' אביו של ר : ובספר התקונין

שהעלו את , רב הונא ריש גלותא דבבל בזמן רבינו הקדוש, ואלו הם האמוראיםלוי בר ' ר. חייא' יהודה וחזקיה בני ר. חייא בטבריא' במערת ר, י"ארונו לא

ירמיה בר ' ר. צדוק תלמידו של רבינו הקדוש' ר. שמעון בן יהוצדק' ר. סיסישילא שנעשה לו הנס בפרק ' ר. ל"עולא בר קושב בימי ריב. אבא בימי רב

והוא אביו של רב , תלמיד רב, רב ייבא סבא אמורא. הרואה במסכת ברכות. יוחנן' מיאשא בזמן ר' ר. פינחס אחי שמואל. וחמיו של אשיאן בן נדבך, חנא

' ר. שמן בר אבא' ר. חלקיה בר אבא' ר. אסי הכהן' והוא ר, ייסא אמורא' ר. רב ביבי בר אביי. אביי. רב סחורה. זריקא' ר. מר עוקבא. עקיבא האמורא

נתן . רב משרשיה. רב נחומי. רב דימי מנהרדעא. רמי בר יחזקאל. רמי בר חמאתנחום ' ר. אבין נגרא' ר. ימר. רב. ר שילתרב שמואל ב. דצוציתא ריש גלותא

רפרם . רמי בר תמרי. ורב ספרא בימי רבינא. רב ייבא אבי רב סמא. דמן נוירבין ורב דימי דסלקו מארץ . רב זעירי מדהבת. זעירא בר הלל' ר. בר פפא

. רב שישא בריה דרב אידי. חייא מדפתי' ר. רב חנא בגדתאה. ישראל לבבליהושע בר . רב חמא בר בוזי. רב מלכיו. רב יהודה הנדואהאבדימי באלה . איו

רב . שבחת בריה דרבינא. הנקרא בגמרא חייא בר זרנוקי והוא שבוש, זרנוקי : הוא אחד מן הקליפות שבשרש זה של קין, שבתי אוצר פירי. טביומי

אחא ' ר, ואלו הם גאונים. רבא מפמבדיתא. רב אחאי, ואלו הם רבנן סבוראירב . בנו של רב פלטוי גאון' צמח גאון הא' ר. דוסתאי גאון' ר. ןמשבחא גאו

: נהילאי גאון הראשון

דון וידאל די . זרחיה הלוי' רבינו אהרן נכדו של ר. א"הרשב, ואלו הם פוסקים : ר יוסף קארו בעל ספר בית יוסף והשלחן ערוך"ה. טולושא שחבר מגיד משנה

' ואינם אלא בבחי, ל"הנז' הב' ן הבחיהם משרש קין מ, כי כל אלו שכתבנו, ודעזולתי אביי , היו משרש אחר, אבל הרוח או הנשמה שלהם, הנפש שלהם לבד

אבל כל . ל"הנז' הב' נ שלו היו לו משרש קין מבחי"שנר, הנקרא נחמני, לבדוהאחרים נפשם לבד היתה משרש הנזכר ולא לקחו מוחם ונשמתם אשר היתה

י "כי ע, כנזכר בדרושים שקדמו, ן הנזכרראויה להם כפי נפשם משרש קי, עם נפש משרש קין או הבל, רוח משרש אדם' נתערבו בחי, ר"חטאו של אדה

: וכן להפך, ורוח מהבל בנפש מן קין. וכן להפך

והנה כבר ביארנו במקום אחר בשער רוח הקדש ענין נשמות התנאים עתה קצת נצוצות ונבאר . ס העליונות דאצילות"היכן נאחזים בי, והאמוראיםענין , כבר נתבאר אצלינו. היכן הם נאחזים, ל שבשרש קין הנזכר"הנפשות הנן

ונתחיל . בבחינת הגדלות ובבחינת הקטנות, א"ג המתפשטים בשש קצוות ז"החוהוא , גבורת הגדלות העולה דרך עליה מן היסוד לנצח, בגבורות הגדלות

וגבורה העולה . זקאל הנביאהוא יח, והגבורה העולה עד החסד. חזקיהו המלךהוא עקביא בן , והעולה עד הגבורה. עקיבא בן יוסף' הוא ר, מיסוד להוד

והגבורה העולה מיסוד אל שני השלישים התחתונים המגולים . מהללאלוהוא , ר"ומן הנשאר שליש החסד אחר התחלקו הוא מ. ז"הוא ריב, ת"שבת

נמצא , הבוזי ממשפחת רםאליהו בן ברכאל, שליש העליון, מנשה בן חזקיהוהוא שמואל הנביא מן הרמתים , כ בדעת"וכאשר עולה אח. ם"ר וזה ר"כי זה מ : והבן זה

הוא , כי אליהו בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם, ל"ל מורי ז"ופעם אחרת אואלקנה ושמואל . וזה הוא ממשפחת רם, ת"בשליש העליון המכוסה שבת

הכולל , שהוא הרמה העליונה, הדעת' יהוא בבח, שהם מן הרמתים, הנביא בנושהוא שם אלהים , הקטנות' ואמנם בבחי. ת"ושליש עליון שבת, דע, שתיהםוהנה . הגבורות' ובחי, ובחינת החסדים, המוח' בחי, שהם', בחי' יש בו ג, כנודע

. הוא אביי, והחסד העולה בנצח. הוא רמי בר חמא, המוח שעולה בנצחוהמוח הוא רב . שהוא הזרוע ימיני, כ עולה בחסד"חוא. רב ביבי בנו, והגבורה

המכה תוך , והוא בחינת גבורת הגדלות, פינחס אחי מר שמואל, והחסד. סחוראהוא רב , והמוח העולה בהוד. הוא רב שמואל בר שילת, והגבורה. הקטנות

ואחר , רפרם בר פפא, והחסד. רמי בר תמרי, והגבורה. תלמיד אביי, משרשייא. זעירא בר הלל' ר, והחסד. והנה המוח הוא רב זריקא. בורהכך עולה בג

, המוח, ת בשני שלישים התחתונים המגולים"והת. רב זערי מדהבת, והגבורהרב חנא , והחסד. רבין דסליק לארץ ישראל מבבל, והגבורה. עולא בר קושב

. יוחנן' מיאשיה שבזמן ר' ר, המוח, ת בשליש עליון המכוסה"והת. בגדתאהשבחת בריה , והחסד. שנעשה לו הנס במסכת ברכות, רב שילא, רהוהגבו

: דרבינא

הוא מן פאה שמאלית , יוסי הגלילי' כי ר, ל פעם אחרת"ל מורי ז"גם אאשר בפרצוף כתף השמאלי שבפרצוף של , י"ל שד"שם א' מבחי, שבראש

את הוא מן הגבורה הנקר, ויונתן בן הרכינס. פאה' כי יוסף בגי, שרש קין הנזכרהוא מן הגבורה , עקיבא בן יוסף' ור. א"גבורה שבחמשה גבורות שבדעת של ז

' ור, ולהיות כי יונתן בגבורה. שבחמשה גבורות שבדעת הנזכר, הנקראת הודכנזכר במסכת יבמות , לכן היה יונתן יותר חריף ומפולפל ממנו, עקיבא בהוד

ת התורגמן הוא מן חוצפי' ור. דתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי בענין צרת הבתבוקע ועובר דרך גבורת , והאור של גבורה זו, גבורת ההוד שבדעת מצד אבא

ומשם בוקע ויוצא עד , כי אבא גניז גו אימא כנודע, ההוד שבדעת דמצד אימאכי הוא , ולכן נקרא חוצפית, הדעת של לאה שבאחורי הדעת של זעיר חוץ ממנו

שבעברו דרך , ובהכרח הוא. ת לחוץולבקוע ולצא, עז וחצוף לעבור בתוך אימאובזה יש לו קרוב גדול עם שרש קין , ישאר שם קצת אור ממנו, דעת דאימא

שראשיתם לבן בן , חוצפית התורגמן' וכן כל שאר הנצוצות של שרש ר. הנזכריש להם קורבה עם השרש זה של קין הנזכר לסבה , כמבואר לקמן כלם, נחור

: לחוץשעוברים דרך שם בצאתם, הנזכרת

דוגמת מה , ר קודם שנולד קין בנו"הוא מטפת זרע אדה, ויחזקאל הנביאוזהו הטעם שתמיד . ש"שהודעתיך בענין מיכה המורשתי ונחום האלקושי וע

לרמוז כי הוא משרש קין , והענין הוא. בן אדם עמוד על רגליך, נזכר ביחזקאלוימח את כל , קל בפסו"ש ז"הוא כמ, ולכן אמר עמוד על רגליך, ר"בן אדה' והנה יתזקאל הוא מבחי. ה לקין בימי המבול ברפיון"שתלאו הקב, היקום

. והרגלים הם המקימים את האדם על רגליו, כמו שיתבאר, הרגלים של קיןומה . כמבואר במקומו, כל היקום שהם סוד הרגלים' וזהו וימח את כל היקום כו

ולכן עתה נקרא , י יתזקאל"נתחזק עתה ע, שהיה קין תלוי ברפיון מחמת חטאו : להתחזק ולהתקומם בהם, גם נאמר לו עמוד על רגליך, יחזקאל לשון חוזק

הנה השם . ובו יתבאר ענין יחזקאל וחזקיהו, ונבאר עתה ענין רב משרשיאנמשך תוספת , ה"גם נודע כי משם י. הנקראים יה כנודע, א"או' הוא מבחי, הזה

אשר בשרש הזה של , ד תוספת שבת גמורהוא סו, שבת ונמצא כי רב משרשיאהם שני , ן"כי שני השיני, וזה עניינם, אותיות משרש' נשארו ד, ל"קין הנז

, והם שני שמות של תוספת שבת', ש' שהם בגימטריא ש, ץ"ץ מצפ"שמות מצפ' בענין ז, בפסוק זכור את יום השבת, מ"הנזכר בספר הזוהר בפרשת יתרו בר

והם עולים , ר"נשארו שני אותיות מ. תוספת שבתבענין, שמות הנזכרים שםל "א' ה' ה, שהם, בגימטריא כמספר החמשה שמות אחרים הכתובים שם

הרי . א"הרי הכל רמ, השמות עצמם' וחשבון ז, ד"רל' שהם בגי, י"ם אדנ"אלהי', תוספת שבת אשר בשרש נצוצות קין הנז' הוא בחי, נתבאר כי רב משרשיא

אמר -הגהה . (ה"שהוא יבם י, השבת עם מקורםהשמות' והוא כללות זעם חשבון , ד שיותר טוב הוא"נלע, עוד אמר שמואל. עם הכולל, שמואל

להיות כי השני שמות הלכו בשני , מ"החמשה שמות עצמם וכללותם הם ר : ץ"ץ מצפ"שמות מצפ

, ל"והענין הוא כמש, הראש של זה השרש של קין' והנה חזקיה המלך הוא בחיונתקן ונתחזק בגלגול , ה ברפיון בימי המבול"ל כי קין תלאו הקב"זכי אר, ה"שרש קין הנקרא י, ראש' כי בו נתחזק בחי, ה"ק י"חז, וזהו חזקיה. חזקיה

חשב , ל ישעיה כי מת אתה ולא תחיה"וכשא. א"שבו או, הראש' שהוא בחינמצא ו. ה"וזהו אמרתי לא אראה י, ה"שעדיין לא תקן בחינת הראש הנקראת י

. ה"ולכן נרמז בו שם י, הראש של השרש הנזכר' כי חזקיה התחיל לתקן בחי, ה"ש י"ולכן יש בו אותיות שר, וגם ברב משרשיה נשלם בחינת הראש להתקן

, כי חזקיה ורב משרשיה, ונמצא. ה שם הוא שרש הבל"כי הראש הנקרא י. הרגלים' נתחזק קין בבחי, ואמנם ביחזקאל הנביא. שניהם בראש שרש קין

: כנזכר' בן אדם עמוד על רגליך וגו, ס פסוק"וז

ן של רב "הם שני שמות שיני, ושמעון בן זומא, כי שמעון בן עזאי, ודעפ ששנים אלו אינם "כי אע, ולכן נשא בן עזאי בתו של רבי עקיבא. משרשיא

וכן גם כן אירע . ז יש להם קורבה גדולה עם השרש הזה"עכ, מן השרש הנזכרשהוא יתרו שבא מן קין , כי יען שהיה בא מן בנות פוטיאל, ל" הנביא זלאליהו

כ הענין "וכן ג. שהם מן קין, נפשות נדב ואביהוא, כ"לכן נתעברו בו אח, ל"כנז, שיש להם קורבה גדולה עם השרש הנזכר, וביונה בן אמיתי, באלישע הנביא

: בענין הקורבה אשר להם, ל יותר"ולא ביאר לי מורי ז

פ "כי חזקיהו אע, הענין הוא', אני אמרתי בדמי ימי וגו, ש חזקיהו"ם מואמנל ולא מלא כל "ש ז"כמ, משלו הוסיפו לו, שהוסיפו לו חמשה עשר שנים

השלימם ברב , ושאר שנותיו הקצובות לו. וחסרו ממנו, שנותיו הקצובות לוחר בלי עירוב שום נצוץ א, כי הוא היה גלגול חזקיה עצמו, דימי מנהרדעא

כי , אני אמרתי בדמי ימי פוקדתי יתר שנותי, ש חזקיה"וז. אלא הוא לבדו, עמושלא , ויתר שנותי הקצובים לי, בו פוקדתי והשלמתי ימי, ברב דימי הנזכר

כי אחת מן המצות שהיה זהיר בהם רב , ל"ל מורי ז"וא. השלמתים בתחלה, עקיבא' נין רגם בע. היא מצות לויה אל האורחים ואל המתים, דימי הנזכר

' הוא ר, ה"ב שמח"י ל"ק ולישר"ע לצדי"ת אור זרו"כי ס, ל"ל מורי ז"א, א לבסוף"ומכאן ראיה כי עקיבא הוא בה, עקיבא כי הפסוק הזה נאמר עליו

: ף"ולא באל

, שתקנתי בסדר הגט. כן כתבתי בספר חכמות נשים שלי, אמר שמואל-הגהה ( : א לבסוף"בא בהלכתוב שם עקי, שמה שנראה יותר מבואר

זכורני כי מפה , ל הסתיר דבריו במקום הזה"פ שאבא מארי ז"אע, אמר שמואלעם , ל"קורבת נשמתו ז, כי בפסוק זה היתה רמוזה, גילה לי' יום א, אל פה

כי זה יצחק מדבר על הרב הגדול , ואמר. ה"נשמת הרב הגדול מורינו זלה : ה"זלה

ד של "יו, ד של ציון"יו, חזה"של ' ח, ל שם אבא מארי בפסוק זה"ועוד רמזו זלא היה אפשר , ל"שבזמן הרב הגדול ז, ל"וא. הוא חיים, של מועדנו' מ, ת"קרי

שאם יעשו , ה היתכן"האמנם בזמן אבא מארי זלה, כלל להבנות ירושלם, וזהו מה שרמז כאן. ל משיח בן יוסף"שיהיה אבא מארי ז, ישראל תשובה

, ולכן ראה ראיתי. ה"אלה דברי מורי אבי זלה, עיניולא , עיניך תחזינה ירושלםכ "ואח, ו"ה מאד מאומות העולם שלא יהרגוהו ח"כי היה מפחד אבי זלה

גם זה חלף הלך לו כמו הנס הראשון שהיה בשנת שנפטר בה , בעונות הדורי כתוב "בדפו. (ה והיה בכזיב מלשון כל אדם כוזב"וזש, ל"מורנו הרב הגדול ז

): ב"ט כתוב שנפטר שנת של"ולהלן דף קמ, בטעות, ה"ת שלכאן שנפטר בשנ

להודיע , כי בפסוק אחד נרמז שמו ושמי יחד, ל"גם הגיד לי אבא מארי זנרמז בו חיים , ל"ו א"ה משומ"או מי יחי, ה"והוא מש, קורבתינו גם בנשמות

כמה צואות , ת"אכתוב לפניך בספר זה בעהי, ה"ואי איישר חילי בע. שמואלמיום דעתו אותו עד יום , ל"רב מורינו הרב הגדול לאבא מארי זשמסר הוהם כמוסות עמדי , לבל יהיה זה בלקט שכחה, ואציגם לפניך, פטירתו

: בקונטרסים נפרדים

כי , וחבר הקיני נפרד מקין, ס פסוק"כי ז, ל"ל מורי ז"גם בענין חבר הקיני אוגם הוא מן , של יתרווחבר הקיני הוא מבני בניו , הנה יתרו הוא משרש קין

, ולהיות כי קין היה מעורב מטוב ורע. לשון קין, ולכן נקרא חבר הקיני, קיןכי הרע נשאר , ונפרד הטוב מן הרע, וביתרו נתקן ונברר אוכל מתוך פסולת

: לכן נאמר בו נפרד מקין, והטוב לקחו יתרו, בקליפות

, את ירובעל ואת בדן' וישלח ה, ס פסוק"כי ז, ל"ל מורי ז"א, גם בענין שמשוןכי שמשון הוא גלגול נדב בן , והענין הוא. דאתי מדן, ל בדן זה שמשון"ואחז

ולפי שנדב מת ולא . ב בהפוך"שהוא אותיות נד, ן"ולכן נקרא בד, אהרן הכהןל לכן נענש "ש ז"כמ, כי אמר אין בבנות ישראל הגונה לנו, רצה לקחת אשה

ויען בני אהרן נכנסו . בבית האסוריםבהיותו טוחן עם נשי פלשתים, שמשון : לתקן מה שעוות, לכן היה שמשון נזיר מן הבטן, שתויי יין

ללצים "אם "כי הנה הוא נרמז בפסוק , ל"ל מורי ז"א, ל"גם בענין אליהו זל "ש ז"והענין הוא כמ. י"ו ח"ת הוא אליה"ר, חן"יתן "ולעניים "יליץ "הוא "

והמתורגמן שלו היה אהרן , כל ישראלה היה רבן של"מ כי מרע"ה בר"בס, לפי שמשה היה כבד פה וכבד לשון' ה הוא יהיה לך לפה וגו"כמש, הכהן

וגם , יבא משה בגלגול וילמד תורה לישראל, ובאחרית הימים בדורו של משיח. שהוא חי וקיים, ל"והמתורגמן שלו אז יהיה אליהו ז, אז יהיה ערל שפתים

כי , ה אם ללצים הוא יליץ"וזש, בן אהרן הכהןס פסוק פינחס בן אלעזר"וז : ויהיה מתורגמן שלו, הנה אליהו חי הוא יליץ, כאשר יצטרך מתורגמן למשה

ן "ה ציו"חז, כי הנה הכתוב אומר, ל"ל מורי ז"א, גם בענין אביי ורב ביבי בנות "יהיו ר, ש"ת ב"ד בא"של מועדנו ביו' ואם תחליף מ', מועדנו וגות "קרי

: מי הוא ענין שם זה של יצחק הרמוז כאן, ל"וכבר ביאר לי מורי ז. יצחק

, ל"בגימטריא רח, מ"הם חצק, ת חזה ציון קרית מועדנו"גם ר, נחזור למקומנוהיוצאת מן וגם היא ציון קרית מועדנו . א"רחל נוקבא דז' לרמוז כי הוא בחי

ולא אמר ראה בלשון , בלשון תרגום, ולזה אמר חזה ציון, א כנודע"החזה של זגם רב . יסע"ל יצען "הל ב"ת א"גם אביי נרמז בר. ל"לרמוז אל הנז, הקדש

, ל לגלות לי עוד"ולא רצה מורי ז, יסע"בל "צען "ל י"ת ב"נרמז בר, ביבי בנו : םתכלית עירוב אלו הדברים בפסוק זה מה עניינ

ת פסוק מה רב טובך אשר "כי הנה הוא נרמז בר, ל"גם בענין רמי בר חמא אכי בכל שרש , כי הנה נתבאר בדרושים הקודמים, והענין הוא. צפנת ליריאיך

והאחרים הם בעלי , ח"ג נצוצות של ת"יש תרי, ושרש של שרשי הנפשותב דף "וידעת במסכת ב. והם הענפים שבשרש ההוא', מצות ועמי הארץ וכו

והענין . ואחר כך לרבא, שנשאת תחלה לרמי בר חמא, ענין בת רב חסדא, ב"ישכתוב , כי בת רב חסדא היא המלכות בתו של אברהם אבינו איש החסד, הוא

כנזכר , ה היא המלכות בתו של אברהם"וזהו מה רב טובך כי מ. בו ורב חסדוזהו רב , סדשהוא רב הח, והיא בת רב טובך, בהקדמת פרשת בראשית בזוהר

שהם הדעת והיסוד כמו , שהם רמי ורבא, והנה היא צפונה ליראיך, חסדאהאחד הוא עליון בסוד , כי הנה שני זווגים יש למעלה, והענין הוא. שיתבאר

הוא ' והב. ז"ושניהם בגימטריא מ, ה"ה עם שם אהי"שהוא זווג שם הוי, הדעתהוא אותיות , א" ואמנם רב.י"ה ואדנ"והוי, ם"ה ואלהי"בסוד זווג הוי, למטה

, זווגים התחתונים' כי רבא בגימטריא ב, שהוא הזווג התחתון שביסוד, ר"באהמזדווגת , שהם ארבעה שמות הנזכרים שהם ענין המלכות בשבעה היכלותיה

אבל . לפי שהוא זווג תחתון, ולזה עני רבא בתרה ואני אחרון. ת כנודע"עם הת כי אם תצרף שני זווגים התחתונים העולים ,רמי בסוד זווג העליון אשר בדעת

שהוא , ר"יהיה הכל בגימטריא נ, ז כנזכר"עם זווג העליון העולה מ, רבא כנזכר, ם למעלה"שהוא הדעת הר, י הוא מענין רם"גם לשון רמ. י"בגימטריא רמ

וזהו ענין . הנקרא נתיב לא ידעו עיט, שהוא שער החמשים, והוא רוממות הדעתי הוא שער החמשים הכולל "ורמ, ט שערים"י חמא בגימטריא מכ, רמי בר חמא

ולכן , י"בגימטריא רמ, אשר"טובך "רב "מה "ת "ולכן ר. ר זווגים הנזכרים"נוזכור ענין , כ"ורבא לקחה אח, נשא תחלה לבת רב חסדא, רמי שהוא העליון

שהוא הדעת העליון שבשרש קין , י בר חמא הוא שער החמשים"כי רמ, זה :ל"הנז

במסכת , כי עליו אמרו בתלמוד דידן, ל"ל מורי ז"א, ל"ירמיה הנז' גם בענין רואמרו שם כי , רגל אחד בפנים ורגל אחד בחוץ מהו, ירמיה' בעי ר, נ"ב דכ"ב

וזה היה בענין הגוזל המדדה בתוך . ירמיה מבי מדרשא' על דא אפקוה לר, היה שואל שאלותתמיד, ירמיה' כי זה ר, וכבר ידעת. ט"י' חמשים אמה במ

להגדיל , והנה להיות כי הוא נתכוין לטובה. ירמיה' ש הרבה פעמים בעי ר"כמלכן יש לו שכר טוב , תורה ויאדיר בשאלותיו וביישוהו ואפקוהו מבי מדרשא

, הוא שואל אותם, כי כל השאלתות הנשאלות במתיבתא דרקיע, גדול למעלה : עומד בפתח מתיבתא דרקיעשהוא, ל"ל מורי ז"ד שא"ונלע. י"ונשאלות ע

שהוא , א"בענין ז, ד הסוד"היה ע', רגל אחד בפנים וכו, ואמנם כונת שאלתוכי כשנכנסים בו , ונודע. שערי בינה' שהם נ, הגוזל המדדה בתוך חמשים אמה

ובתחלה נכנס רגל . נצח והוד דילה, הם מתלבשים בשתי רגלי אימא, המוחיןואמנם הטעם למה אפקוהו מבי ', נס רגל הבכ נכ"ואח, א"אחד בפנים בתוך ז

: ל"איני זוכר מה ששמעתי ממורי ז, מדרשא כששאל

לכן מי שהוא , כי לפי ששרש קין מן הגבורות הנקראות אש, ל"ל מורי ז"גם אלפי , וגם ליכנס בתוכם, מתפעל ומתבהל מאד כשרואה המים, משרש קין

מתפחד מאד מן השדים כי הוא', גם יש לו סימן א. שהמים מכבים את האש. כי כל המזיקין יצאו מתולדת קין בארקא כנזכר בזוהר, והטעם הוא. והמזיקים

. כנודע ביבל ויובל תולדותיו. כי קין היה בעל מעשה וציור במלאכות, ל"גם אהוא , ולכן מי שהוא משרש הבל. בסוד הבל הפה, דבור, הוא בעל, אבל הבל

כמו שיש לו כח בציור , כ כח הדבור"ן לו כאי, ומי שהוא מן קין, דרשן ודברן : ומעשיות מלאכות המעשיות

כבר נתבאר למעלה טעמו של , שהיה מבני בניו של סיסרא, עקיבא' גם בענין רמה כחו גדול של , בלי ספק שראוי לתת טעם, ועתה נרחיב בו הביאור. דבר

אבל .הוצרכו לירד מן השמים להלחם עמו, עד שהכוכבים ממסלותם, סיסראוהוא יונק מכל , א"היונקת מן הדעת של ז, כי סיסרא קליפת הרע, הענין הואס "שהם בגימטריא ר, גבורות' חמשה חסדים וה, ת"שהם עשר הויו, בחינותיו

, ן"הם במלוי אלפי, א"כי כל עשר הויות הנזכרים שבדעת ז, ונודע. מן סיסראן שהוא בגימטריא "לפיומלא בא, ו"ה פשוט שעולמ כ"שם הוי' א הוא בחי"כי ז

וזהו הכח העצום שהיה . א מן סיסרא"הם בגימטריא סי, ה"ו ומ"והנה כ, ה"מ, אם אלו החמשה חסדים וחמשה גבורות הם מצד אבא, והנני מסופק. לסיסרא

ולכן היה , ל כי הם מצד אימא"ואיני זוכר אם שמעתי ממורי ז. או מצד אימא, או אם הם מצד אבא. נק מן הבינהש שהיה יו"ע, שר צבא של יבין מלך כנען

אלא שלהיות , כמנין יבין, ב"שהוא בגימטריא ע, ן"ה דיודי"שבו שם ההוי, ן על שם הבינה"לכן נקרא יבי, דאבא גניז גו אימא ואינו נגלה אלא מתוכה

: ושכחתי מה ששמעתי

כ "אשר היא ג, שהם מצד החמש גבורות דאימא, והנה כל השרש של קין הנזכרירדו לעמקי , וכל נצוצות שרש זה, לכן נאחזו בהם הקליפות, בורותנקראת ג' וכן ר. סוד הדעת כנזכי, שהוא סיסרא, בסוד הדעת של אדם בליעל, הקליפות

ונולד מבני , כ יצא ממנה"ואח, היה בקליפה הזאת, עקיבא שהוא משרש קין : בניו של סיסרא כנודע

ן הרשע כנודע כי גם הוא היה שהיה מבני בניו של המ, שמואל בר שילת' גם רכי שניהם הם , הם' כי המן וסיסרא שניהם ממקור א, נתון בקליפת סיסרא

ס "וז. ל"ונודע כי רב שמואל בר שילת היה משרש קין כנז, בקליפת הדעת

א "ולפי שהדעת דז. ת המן עם סיסרא"ר, נלחמו"ממסלותם "הכוכבים "פסוק ת קשר של "שהוא סוד הדל, הדעתויוצא ממנה הארה אל לאה שבאחורי, נבקע

ואז החסדים , א"אשר כנגד יסוד דאימא שבתוך הדעת דז, תפילין של ראשלכן כתיב , והגבורות מן הרקת השמאלית, יוצאים מצד הרקת הימיני שבראש

כי הכניעה אותה הממשלה , ומחצה וחלפה רקתו, והלמה סיסרא מחקה ראשוי "ולכן נקמה זו היתה ע. הוא כנזכרבהיותו יונק מן המקום ה, שהיתה לסיסרא

וכבר . הנתון בקליפת סיסרא, שהוא משרש קין כנזכר, יעל אשת חבר הקניבסוד אביי דאתי , שהיא משרש קין הנזכר, הודעתיך גלגול יעל ומציאותה

כמבואר אצלינו , הוא' י הכל א"ל ועל"והנה יע, ואביי הוא מן קין, מדבית עלי : במקומו

י "כי ע, ה"שמעתי ממורי זלה, עקיבא וחביריו' ר, גי מלכותגם טעם עשרה הרואשר , זכו הם ללקט ולברור כל הנצוצות של הנשמות', שנהרגו על קדוש ה

והם , ועל ידם מוצאים ומובררים, הנתונים בעמקי הקליפות, למטה ממדרגתם : מעלים אותם אל הקדושה להשתלם ולהתקן

היה כח אל הנשמות שמתוך , אכי עד הזמן ההו, עוד יש טעם אחר והואומאז ואילך אין עוד כח , ן אל המלכות"ולהעלות בסוד מ, הקליפות לצאת

, ן"כדי לעלות למעלה בסוד מ, ולכן הוכרחו הם ליהרג, ויכולת אל המעשה הזהכי על , ועוד יש בזה תועלת אחד. ן אל המלכות"מ' וישמשו שם במקומם בבחי

יקנו הנצוצות שתחתיהם מציאות תקוה , ן"ידי עמידתם אצלה למעלה בסוד מהם כללות כל , כי עשרה אלו, והענין הוא במה שנתבאר אצלינו. להתקן, ועשרה טפות זרע שיצאו מיוסף הצדיק, עשר שבטים' כי הנה הם בחי, ישראל

: כמבואר בדרושים שקדמו

הקדמה לו

: שאר השרשים בקצרה

שהיא הגרועה , עצמו הראשונהוהיא מבחינת שרש קין, השרש השני של קין, הנשמות שהוריש אדם לבנו קין והבל' שהוא מבחי, ל"מאד מן השרש הנ

הוא מהשרש הזה , והנה אסא המלך. ל"שהיא גבוהה ועליונה מאד מאד כנזבאסא אין ) ו"ט' מלכים א(, ה"וזש. והוא מבחינת קין עצמו, השני הגרועה הזה

. וקין נרמז באותיות אין נקי. ח"מלמד שעשה אנגריא בת, ל"ש ז"כמ, נקיולא נתבאר לי , ל"כדי לתקן חטא הנז, כ נתגלגל אסא בגלגולים אחרים"ואח

: עוד נשמות אשר בשרש הזה

העליונה , היא' הא', בחי' גם הם נחלקים לב, ר"השרשים אשר בהבל בן אדה. שהיא מצד הבל עצמו, היא גרועה' והב. שהוריש אדם אביו לו, והמובחרת

ה "זולתי כי מרע, מהם' נם לא נתבאר לי ענין הנשמה הפרטיית שבכל בחיואמ

גם רב המנונא סבא . אשר הוריש אדם להבל, הראשונה המעולה' היה מן הבחי, א הגדול"כי גם ר, ה"ד כי הבנתי מדברי מורי זלה"ונלע. הנזכר בזוהר

: ה"מרע' יהודה נשיאה הנקרא רבינו הקדוש גם הם מבחי' ור, י"ורשב

. ז אכתוב עניינם"ועכ, הם' ואיני יודע מאיזו בחי, עוד יש שרשים אחרים מהבלונבאר תחלה . שרשים של הבל' הם ב, כי הרן ונחור שניהם אחי אברהם, דע

, שמואל הנביא, תולע בן פואה, יעבץ, אהרן הכהן, הרן, ואלו הם, שרש הרןב "ו ט" דף קכי למעלה בשרש קין, ע"צ, אמר שמואל-הגהה (, אוריה הכהן

ואפשר . וכאן מנה אותם בשרש הבל, מנה אוריה הכהן עם זכריהו בן יברכיהוזכריהו בן , )כי אלו הם בנפש ואלו ברוח, שאין כל השרשים שוים, לתרץ

יוחנן בן ' ר, שמעון בן נתנאל' ר, שמעון בן שטח, אוריה החתי, יברכיהו' ר, א נשיאה האמוראיהוד' ר, יהודה בן תימא, חנן בן אבישלום, החורנית

אידי ' ר, יהודה בר יחזקאל' ר, רב חננאל תלמיד רב, שמעון בן שטח האמורא : אילא' ר, רב עינא, בר אבין

של נחור היא ' אות נ, שרשים' הוא נחור אחי אברהם ונחלק לב, שרש אחר' ר, נחום איש גם זו, ינאי המלך, אחאב המלך, נחור, ואלו הם, שרש אחד

הלל ' ר, אלעזר הקפר' ר, אלעזר בן תדאי' ר, אלישע אחר, יאאלעזר בן עזריהודה בן , בר קפרא, טבלא' ר, בנאה' ר, פרנך' ר, אלעזר בן פדת' ר, האמורא

אחאי שהזכירוהו בגמרא פשיט ' ר. רב אחא משבחא גאון בעל השאלתות, גרים, רנפש של השרש הנזכ' כי כל אלו הם מבחי, ודע. רב נהילאי גאון, רב אחאי

ואלו , ויש אחרים שהיה רוחם משרש זו. כי נפשם דוקא היתה מן השרש הנזכר, אלעזר בן קסמא' ר, אלעזר בן ערך' נהוראי הנקרא ר' ר, רפרם בר פפא, הם

יהודה בן , אלעזר בן פרטא' ר, ואלו הם, ויש אחרים שהיתה נשמתם משרש זה : נקוסאי

: חור בנה של מרים, חורנ, ואלו הם, הם שרש שני שבו. ר מנחור"אות חו

, יהושפט המלך, שאול המלך, רחבעם המלך, לוט בן הרן, שרש אחר מן הבלשמעון בן , שמעון בן זומא, יהודה בן חשמונאי, שמעון הצדיק, צדקיהו המלך

רב , איסי בר יהודה, יהודה' אלעאי אביו של ר' ר, שמעון אחי עזריא, ננסרב בנימין בר , רב חסדא, דרב איקארב אחא בריה , רבא. ברונא רב שעורים

א "רחב, אבא בר ממל' ר, רבי אלעא האמורא, רב חנינא סבא, יפתבנימין בר , אבוה בר היהי, יצחק בר אבדימי' ר, רב אבדימי אביו, מפומבדיתאיוסף בן מיגאס רבו ' ר, רב חנינא גאון, רב אחא גאון מפומבדיתא, איהי אחיו : ל"ם ז"של הרמב

אסא , ברזלי הגלעדי, נבל הכרמלי, בלעם, לבן בן נחור, הבלשרש אחר מן , ן"של קי' כי למעלה מנאו בשרש ב, ע"צ, אמר שמואל-הגהה (, המלך

, זכריה בן קבוטל, זרובבל, יהויכין המלך, יהושפט המלך, )באותיות אין נקיבבא , חוצפית התורגמן' ר, יהודה בר בבא' ר, אלעזר בן ערך' ר, ג הנהרג"רשב

זרחיא הלוי בעל ' ר, רב נחשון גאון, רבינא, רב ששא, ש בר נחמני"ר, בוטאבן : המאורות

הנזכר בזוהר , רב שמעיא חסידא, נחשון בן עמינדב, שת, ר"שרש שת בן אדה : יהודה בן תימא, שמעון העמסוני, פרשת בלק

מצד , איבו, אבידן בימי רבינו הקדוש, איוב, תרח, שרש תרח אבי אברהם : מצד הנשמה, נחום איש גם זו, אבימי מצד הרוח. הנפש

א "ר, אנטיגנוס איש סוכו, דניאל, ירמיהו הנביא, יעקב, ה"שרש יעקב אבינו ע' הא, שתי טפות של יעקב. ל"ף ז"ן מפרש על הרי"הר, רב פפא, בן דהבאי

: אשת נבל הכרמלי, נתגלגלה באביגיל הנביאה' והב. באביגיל אחות דוד

זכריהו בן , בניהו בן יהוידע, כלב בן יפונה, אליעזר, אברהםשרש אליעזר עבד : נפש' בבחי, אבטליון אחיו. שמעיה בבחינת הרוח, יהוידע

, נון' יהושע ן, יוסף, חנוך, זיהרא עילאה דאדם, ר"שרש זיהרא עילאה דאדה' ר, יהושע בן חנניא' ר, יהושע בן פרחיא, אלישע הנביא, אחיה השילוני

, יוסי בן קסמא' ר. אלישע אביו מצד הנפש, ג מצד הרוח"שע כישמעאל בן אליהושעיא ' ר, הושעיא רבה' ר, יערשיה בספר דברי הימים, חנינא בן חכינאי' ר

רב יימר , רב יחזקאל אבי רב יהודה, ל"ריב, רב הושעיא, זעירא דמן חברייארב עוירא , רב עינא סבא, רב חנינא סבא, שבחת בריה דרבינא, בר שלמיא

: רבינו ישעיה הראשון והאחרון, רב שר שלום גאון, רב יהודאי גאון. סבא

' ר, נחום הלבלר, נחום המדי, עדינו העצני, עכן, זרח, ער בן יהודה, שרש אחר : אבהו במדרש רבה' ברכיה חבר ר' ר, יהודה בן דמא

: פרץ בן יהודה, אונן בן יהודה, שרש אחר

: עמוס הנביא, יאיר בן מנשה, שרש אחר

, נחמיה איש בית דלי, נחמיה העמסוני, שמאי הזקן. שמה אחי דוד, שרש אחר : ש בן לקיש"ר, שמלאי' ר, יוחנן בן ברוקא' ר, שמעון בן עזאי

: יואש המלך, יואב בן צרויה, שרש אחר

, י בר יעקביוס' ר, חנינא בן דוסא' ר, הושע בן בארי, חושי הארכי, שרש אחר' ר, חנינא בן עקשיא' ר, פנחס בן יאיר' ר. י באדרת נשא"אחד מחבירי רשב

אחא ' ר, שמעון בן פזי' יהודה אבי ר, רפרם בר פפא, עולא, יוחנן' ר, אפסהמכונה , ץ"הרשב, א"הריטב, רבינו סעדיא גאון, מר זוטרא האחרון, מדפתי : י דילאון הספרדי"הר. דודאן

יוחנן ' ר, יעקב איש כפר נבוריא' ר, יעקב התנא' ר, נריהברוך בן, שרש אחרמר זוטרא , שמעון' יהוצדק אבי ר, ינאי' ר, יוסי' ישמעאל בר' ר, החורנית

: חסדא' מר קשישא בני ר, מר ינוקא, מרימר, אמימר, חסידא

' ר, נחמיה בעל התוספתא' ר, אלעזר המודעי' ר, יהודה בן בתירא' ר, שרש אחרדוד בן זכאי ריש , שמואל חבירו של רב, רא בריה דרב נהילאינחמיה האמו

: גלותא בימי רבינו סעדיא גאון

חנניא בן ' ר, מנחם חבר הלל הזקן, נחבי בן ופסי, יהודה בן טבאי, שרש אחררב , רב עיליש, מנחם סתימאה' ר, מנחם בר יוסי' ר, יוחנן הסנדלר' ר, תרדיון : רב זביד מנהרדעא, יד בר כהנארב זב, בון' ר, רב מרדכי, עובדיא

: יצחק בן אלישיב' ר, ישבב הסופר' ר, מאיר' ר, חנינא בן דוסא' ר, שרש אחר

: כרוספדאי האמורא' ר, אדמון, שרש אחר

: רב נחמן, יהודה בן תימא, שרש אחר

ת "כי ר, ל"שמעתי ממורי ז. ל"ונבאר עתה קצת פרטים מאלו השרשים הנזואיני יודע . והוא סוד גלגול המלך אחז בן יותם, אחזזבתימו הם "חלב "אשר "

: כונת הענין למה נרמז כאן

, וזהו פירושו אחאב, ז"נתגלגל באחאב המלך ולכן עבד ע, גם נחור אחי אברהםוהרגו , נתגלגל ביהודה בן גרים, ז"ולפי שעבד ע. אחיו של אברהם אבינו

ען שהוא הרג לנבות כנזכר במסכת שבת י, ה בהסתכלות עיניו בו"י ע"הרשב : היזרעאלי

גם איוב . בני יהודה אביהם, נתגלגלו הם עצמם בפרץ וזרח, גם ער ואונן : ולכן אותיותיהם שוות, איבו האמורא' נתגלגל בר

ונרמז בפסוק והארץ , ת"ת רחב"ר, חנינא בן תרדיון' כי ר, ה"ל מורי זלה"גם א : הנה רחבת ידים לפניכם בענין שכם ודינה

כמבואר אצלינו בשער , מעלתו גדולה ממעלת שמואל הנביא, ה השילוניגם אחי : ש"רוח הקדש בסדר מדרגת הנביאים וע

חטא כי לא , ה"הנה יעקב אבינו ע. ואביגיל אחותו, גם ענין אביגיל אשת דוד', וכו' ה למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה"כמש, מאד' בטח בה

והוא עשה כל אותם השנים בבית לבן הרשע ', וכוכי הוא הבטיחו כי לא אעזבךנמצא שעבד לבן , וכל זה כדי לקחת בנותיו לנשים, ונכנע לפניו, לשמור צאנו : ולכן ענשו הוא כי ובאשה שמר, ה ויעבוד יעקב באשה"וזש, בסבת אשה

ה בפרשת "כי אמרו בס, דע, ובאור ענין זה הוא סוד נמרץ נכון להעלימוכשעושה אותה , ם מניח חד רוחא באתתא בביאה ראשונהכי כל אד, משפטים

והנה יעקב הניח חד רוחא . הוא חלק נצוץ מנשמתו, והנה ההוא רוחא. כלי. נמשך ונכנס בבנימין בנה, ואמנם רוחא דאנח ברחל. וחד רוחא בלאה, ברחל

כי אותו הרוח דיהיב בה נקרא נפש שלה ', ס ויהי בצאת נפשה כי מתה וגו"וז, ולכן לא נולד בנימין, כדי ליכנס בבנימין בנה, צא הנפש ההוא ממנהוי, כנודע

, נתגלגל באביגיל הנביאה, ואמנם רוחא דיהיב בלאה. עד צאת נפשה דרחלבעון , אלא שנהפך לאשה נקבה, ומן הראוי היה שיהיה זכר. אשת נבל הכרמלי

חלק שהיה נצוץ, ולכן ההוא רוחא דיהיב בלאה, הנזכר שעבד ללבן בסבת אשהאשר הביא , ש אביגיל לדוד"ס מ"וז, והיה אביגיל, באשה שמר ממש, ביעקב

לרמוז כי שרשה זכר , ולא אמר הביאה לשון נקבה, שפחתך לאדוני בלשון זכרלרמוז , ד"כי פעם אחת נכתב בנביאים אביגיל חסר יו, ולכן תמצא. ולא נקבה

:ל"והוא אביג, שעשה הגל עם לבן, כי נמשכת מיעקב אבינו

ולפי שעבר יעקב , כי לבן נתגלגל בנבל הכרמלי, והענין הוא במה שביארנולעבוד אותו כאשה , ונשאת לנבל, נתגלגל ההוא רוחא דיליה באביגיל, ללבן

כי יעקב הוא , דע. למה הוצרכו כל אלו הגלגולים, ואמנם סוד הענין. לבעלהזרע בנחש טפות קדושות של ' מעין שופריה דאדם והנה אדם יצאו ממנו ב

לשמור צאנו של לבן הארמי , ולכן הוצרך לטרוח כל אותם שנים, הקדמוניכנזכר בזוהר , שהם לאה ורחל, טפות' עד יקח ממנו אותם ב, מסוד הנחש

עדיין היה בו כח מנחש , כ כאשר נתגלגל לבן בנבל"פרשת בהר סיני ואחעד , הארמיולכן הוצרך לטרוח כל אותם שנים לשמור צאנו של לבן , הקדמוני

ולקחה , והיא אביגיל, יחזור ויקח טפת ההוא רוחא דשבק יעקב בלאה כנזכרגם כן הוצרך להוציא מן , ר"שהוא גלגולו של אדה, ה"ודוד המלך ע. לאשה

ולכן הוצרך דוד לעשות ביעקב , שעדיין היתה ביד הנחש, נבל טפה זו האחרתמה היו עלינו האנשים חו) ה"כ' שמואל א(ה "כמש, לשמור צאנו של לבן, ללבן

: והיתה לאשה לדוד עצמו, כ לקח את אביגיל את אשתו"עד שאח', וכו

על שנשא שתי אחיות , כי נענש יעקב, ל"ד ששמעתי ממורי ז"ופעם אחרת נלע, נתגלגל באשה שהיא אביגיל הנביאה, ולכן ההוא רוחא דיהיב בלאה, בנות לבן

: תואביגיל אשת דוד ואביגיל אחו, ושתי נשיו הם

' ב. לבן' ל, גם ענין נבל נתגלגל בשלשה גלגולים בסדר שלשה אותיות שמו', והוא זה קורא דגר ולא ילד וגו, ושלשתם נרמזו בפסוק אחד. נבל' נ. ם"בלע

כי תרגומו של גל הוא , שקבץ אבנים ועשר יגר שהדותה, כי דגר הוא לבן' ה ויברך ה" כמש,ל שלא היו לו בנים עד שבא יעקב לביתו"גם אמרז. דגורא

שהיתה לו נפש , כ נתגלגל בבלעם"אח. ה ולא ילד"וזש', אותך לרגלי וגוועליו נאמר , ל על פסוק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב"ש ז"כמ, רחבה

ש "ולפי שמת בחצי ימיו כמ, עושה עושר ולא במשפט אלא לקלל את הבריותתי ותלת שנין הוה בלעם בגמרא לדידי חזי לי ספרא דבלעם וכתיב ביה בר תל

-הגהה . (ולזה אמר הכתוב בחצי ימיו יעזבנו', כד קטיל יתיה פנחס וכו, רשיעהד שכתוב בגמרא בלעם סגירא כד קטיל יתיה פנחס לסטאה "נלענ, אמר שמואל

וכנגד גלגולו בנבל הכרמלי , גם כיון על היות בלעם הגלגול האמצעי). 'וכולכן , אמר ובאחריתו יהיה נבל כמשמעו,שהיה אחרון שלשה הגלגולים שלו

: נבל הם אותיות לבן ממש למפרע

ן "ת פתחו"והוא ר, ם"גם בענין יוסף הצדיק נאמר בו ועשה לו כתונת פסיהם , ן"ל כי יוסף ומטטרו"והענין הוא כמש. או משה, ן"ף מטטרו"ן יוס"סגרו

ע שהם נוד, השמות האחרים' גם אותם ב. ר"משרש זיהרא עילאה דנשמת אדה : שמות של שר הפנים' שמות ממספר ע' ב

לכן , כבר נתבאר אצלינו כי יען שהרג ליואב, גם בענין בניהו בן יהודע הכהןובניהו נתגלגל , ש"ת ב"בא' בש' ונתחלפה אות ב, נתגלגל יואב ביואש המלך

לפי שהטיח , כ"ונהרג זכריהו ג, והרג יואש לזכריהו, בזכריהו בן יהודע הכהןאחיו , ל ולכן נתגלגל אחר כך בשמעיה הגר"ש חז"נגד כל ישראל כמדברים כ

ל יזלון בני עממיא "וא, כנגדו' ואז הכהן הגדול הטיח דברים, של אבטליוןוהטיח דברים כנגד ישראל , וזה לעונש כי זכריה היה תחילה כהן, לשלם כנודע

: ל"כנז

והרוח , ש הגריםדע כי הנפש שלו היתה בסוד נפ, אלעזר בן ערך' גם בענין ר : שבאה בלי נפש המתיחסת לו

והם אותיות , כבר הודעתיך כי הוא נתגלגל ברב ששת, גם בענין בבא בן בוטאלכן גם בגלגולו ברב , ולפי שהורדוס המלך נקר עיניו, ש"ת ב"מחולפת בא

: כי בהכרח הוא לחזור עתה כמו שהיה בראשונה, ששת שהיה סגי נהור

כמבואר , עולם הנקודים' דע כי שרש נפשו היתה מבחי, גם בענין עמוס הנביאך שהם "והם חמש גבורות מנצפ, שבעה מלכי אדום שמתו' בספרינו שהם בחי

ובחינת , ס"ך הם תק"לפי ששני פעמים מנצפ, ע"תק' ונודע כי הם בגי, כפולות : ע"ס אשר היה בנקודים מתקו"וז, ע"כללות עשר עצמם הרי תק

כמנין טרף , ח נצוצין הנודעים"כי הוא מן הרפ, דע, טרפון' גם בענין ר, ר"והם בגימטריא פ, ן"שהם המ, ך"כי הם חמש גבורות מנצפ, ונודע. ן"מטרפו

ן "ואלו הם שני אותיות ו, ו"יהיה כל חלק מהם נ, וכשתחלקם לחמשה חלקיםו מן "הוא חלק אחד שהוא בגימטריא נ, ן"ונמצא כי שם טרפו, ן"מן טרפו

וכללות כל זה נקרא , שכלם הם בגימטריא טרף נצוצות,החמשה גבורות : טרפון

יהושע ' ואת ר, יהושע בן קרחה' כי הוא ראה בעיניו את ר, ל"ל מורי ז"גם אק דשבועות "ל בפ"י ז"ש רש"הפך מ, ואינם איש אחד, עקיבא' בנו של ר

: בסוגיא דבהרת ששניהם אחד

שרשם , ל"ן ז" והרמב,ל שחבר ספר היד הנקרא משנה תורה"ם ז"גם הרמבוכבר נתבאר , ל"בתקון האחד הנקרא א, א בדיקנא דיליה"הוא בשתי פאות ז

' ולכן ב, שהוא בגימטריא משה, והוא סוד אל שדי, ל"כי הפאה נקרא א, אצלינום הוא מן פאה השמאלית ולכן לא "אמנם הרמב. הפוסקים האלה נקראו משה

ולכן זכה אליה . מן פאה הימניתל הוא "ן ז"אבל הרמב, זכה לידע חכמת הזהר' שהיא בחי, ל הנזכר הוא קוצין תקיפין אשר שם"כי א, ולפי שנודע. כנודע

ועוד כי , לפי שהם בחינת שערות וקוצין תקיפין, ושם מקור הדינים, המלכותולכן אפילו , אשר עליהם נאמר ואל זועם בכל יום, הם בחינת המלכות כנזכר

, לא זכה אל חכמה זו אלא בזקנותו, פאה הימניתשהוא מ, ל"ם בן נחמני ז"הרעזריאל גרם ' עד אשר רבו ר, כי בבחרותו לא היה מאמין בה, כנזכר בספרים

: שבא אצלו בקפיצת הדרך כנודע, על ידי אותה הפעולה שעשה, לו שילמדהו

ולא לחנם נשאת ליהושע בן , היתה נשמה קדושה מאד, כי רחב הזונה, עוד דעכשאמרה ונחבאתם שמה , ל ששרתה עליה נבואה"ש ז"שנודע ממוכמו , נון

הפליגו , ה בפסוק ונתתם לי אות אמת"גם בס. שלשה ימים עד שוב הרודפיםכי רחב הזונה באה , והענין הוא. שנתכוונה בשאלתה זאת, לדבר בחכמתה' ש לו וישם ה"כנגד מ, ולכן שאלה מהם ונתתם לי אות אמת, ל"משרש קין הנז

. ה שבתפארת הנקרא אמת"של ההוי' ל שהוא אות ו"ואמרו רז, לקין אותוהיא , בסוד גר צדק, כי כל נפשות הגרים הם מן המלכות נקבה, והענין הואאשר משם נשמות בני , הנקרא אמת, ת הזכר"שיעלו אותה על הת, שאלה מהם

ועוד כי . המלכות' שהיא בחי, הנה אנחנו באים בארץ, והם השיבו לה. ישראל, ואנו הבאים בארץ שהיא המלכות, מת במדבר, ת כנודע" שהוא מן התמשה

, האמנם יכולים אנו להעלותך עד היכל הרצון של הנקבה, אין בנו כח להעלותךה את תקות "כנזכר בזוהר בפרשת פקודי וזש, דכתיב ביה כחוט השני שפתותיך

הנקרא , ראבל היא היתה רוצה לעלות בהיכל הרצון העליון הזכ. חוט השני הזה : ה כנודע שם בפרשת פקודי"אשר שם אתגניז נשמת מרע, ת"ת

שהוא , ה בפסוק אם מחוט ועד שרוך נעל"ש בס"הוא מ, והנה ענין החוט הזהבסוד ההוא , אשר על ידו מתעוררים נפשות הגרים, חוט של חסד של אברהם

כנזכר בפרשת תרומה בפסוק ועורות , אתערו דעבד אברהם בסטרא אחרא, ה כחוט השני שפתותיך"וכמש, להיותו בנקבה, ם ונקרא חוט השניתחשי

, ת"ואמנם היא בראותה שאינה יכולה לעלות עד הת. להיותו בנקבה, שהוא דיןולא החוט שהוא , לא רצתה לקשור תקות חוט שהיא המלכות הנקראת תקוה

אמנם ותקשור תקות , בסוד חוט דאברהם דאתער לנפשי דגיורי, היסוד לבדווהוא חבר , כ נתגלגלה בזכר"ואח. שהם שני היריכים נצח והוד, י בחלוןהשנ

כ נתגלגל חבר "ואח. ל"וגם הוא משרש קין כנז. ורחב נהפכה לחבר, הקינילכן , ולפי שקשרה תקות השני שהם נצח והוד כנזכר, הקיני בחנה אם שמואל

ה וזהו מה שרמזה חנה הנביאה בשיר. ילדה את שמואל שנתנבא מנצח והודכי בהיותה תחלה , ל"ר, גם אמרה אשה קשת רוח אנכי, רחב פי על אויבי, שלה

ואמנם יעל אשת חבר . היתה קשת רוח מסטרא דמסאבא, בגלגול רחב הזונההפוך יעל ששמש באהל , והוא עלי הכהן, זכתה גם היא ונתגלגלה בזכר, הקיני

יעל נתברכה כי, ה מנשים באהל תבורך"וזש, שילה כנודע שהיה אהל ולא ביתוביאר מה ענין ברכה זו אשר לה . וזהו תבורך מנשים יעל, יותר משאר נשים

כי מהיותה תחלה ממדרגת נשים , ואמר מנשים באהל תבורך, על שאר הנשים : ושמש בכהונה באהל שילה כנזכר, נהפכה לזכר

כי להיות כי חבר הקיני נתגלגל בחנה אם , ד לומר"נלע, אמר שמואל-הגהה (ולא נפקדה עד , להיותה גלגול איש כנודע לנו, לכן היתה חנה עקרה, אלשמו

ומסטרא . והיא יעל אשת חבר, שהיה גלגול אשה, שהתפלל עליה עלי הכהן ): ד"וזה אצלי כפתור ופרח כן נראה לענ, דיליה נפקדה חנה

א "ז' כי כמו שיש בחי, הנה נתבאר אצלינו', ענין קין ותולדותיו יובל ויבל וכו' שהוא בחי, הנקרא יעקב' כך יש פרצוף א, ונקרא ישראל, ולם האצילותבע

א הנקרא "ז' וכמו שבחי. שנפלו למטה בעת מיתת מלכי אדום, אחורים דאבאכן . ר"וכל שרשי אדה, ג שבו"שהם חו, יש בו כללות קין והבל, ישראל

. ר"וכל שרשי אדה, הנקראות קין והבל', בחי' יש בו ב, בפרצוף יעקב הנזכרקין אשר בפרצוף ' ובחי. ר"הוא קין עצמו בן אדה, א"קין אשר בז' והנה בחי

ולכן יובל זה . ה ותלד עדה את יובל"כמש, הוא יובל מבני בניו של קין, יעקבונודע כי הגבורות הם , הגבורות של קין' להיותו מבחי, היה לוטש נחשת וברזל

. ש זה יובל" נקרא עולכן, היא שנת החמשים שנה, הנקראת יובל, מן אימאכי גם בו יש כל השרשים , נרמז בפסוק ועל יובל ישלח שרשיו, יובל הזה' ובחי

טרם ביאת המשימ , והנה יובל זה הוא מוכרח להתקן. א"הנאחזים בקין שבזויובל זה עתיד להיות נתקן . ס יובילו שי למורא"וז, שיבא במהרה בימינו אמן

כי גם במשה יש קצת נצוצות , תעבר בובסוד העבור שי, ה"י משה רבינו ע"עובפרט האחרון הסמוך לימות ביאת , פ ששרשו מן הבל"אע, משרש קין

כמבואר לקמן כי דור זה נקרא בית , אשר הוא נקרא בשם בית יעקב, המשיח. ה כנזכר"י מרע"וזה ע, ולכן יובל זה שהוא בפרצוף יעקב יתוקן עתה, יעקב

כי גם , והנה הודעתיך. והבן זה, ת יובל"ר, למענכם"בי "' ה"ויתעבר "ס "וזמצד אימא , א"חמש גבורות שבז' שהוא בחי, יששכר בן יעקב הוא משרש קין

ת יודעי בינה "גם נרמז בר. ולכן מבני יששכר יודעי בינה לעתים, עילאה בינהוהנה בני , בקין' כי יש כמה בחי, והוא במה שהודעתיך, ת יובל"הוא ר, לעתים

: יבל' ואמנם יששכר הוא מבחי, ויובלבניו הם יבל

כי הוא אחד מן השרשים של הבל בן , כבר הודעתיך לעיל, ענין לוט בן הרןאבר בהן יד הימנית ' הוא מבחי, דע כי לוט בן הרן, ונשלים עתה עניינו, ר"אדה

אלא , ולכן בהן ובינה הם אותיות שוות, ובהן זה נמשך מסוד הבינה, ר"של אדהכי בינה היא , והענין הוא. 'כי בהן חסר ו, מיותרת במלת בינהד "שיש אות יו

ולהיות בהן זה מקום , ת בינה הוד נצח"ר, ובהן. הוד"נצח "יסוד "בינה "ת "רן "בענין ההוא עלמא דאתפרש לז, הדינים כמבואר אצלינו בריש אדרת נשא

יד כ הול"ואח, ר"ולכן כאשר חטא אדה, וכלהו מארי דיבבא, כמנין בהן, עיברובעת , נתערבו נצוצותיו עם קליפות הרע של נצוצות הבל וקין, את הבל

ואז זה הבהן , יחזור כל דבר אל שרשו כמבואר אצלינו, הגלגולים מתגליםשלט בו תערובת צד הרע אשר בהבל ולקחו עמו , ששרשו ומקומו באדם עצמו

אבל כפי ,הוא משרש הבל, זה אנו אומרים כי לוט בן הרן' ובבחי, ונתערבו בובן "לוט "ת ואת "ולכן נרמז הבל בר, האמת אינו רק מבהן אדם שנתערב בהבל

ונאחז ומעורב בקליפת הבהן אשר שם שדי , ולפי שלוט היה אז פגום. הרן"ל אברהם הפרד נא "ולכן א, בהן הנודעים בחכמת הכשוף המתגלים בצפרנים

ז כיון "עכ, מור עצ"פ שאברהם אבינו ולוט שניהם משרש אדה"כי אע, מעלי, ולא נתקנת עדיין, ונתערבת בקליפות הרע של הבל, שאתה נפרדת מן אדם

כי שניהם משרש אדם , ש כי אנשים אחים אנחנו"וז. הפרד נא גם עתה מעלי : עצמו

ושתיהם , רות ונעמה, היו בו שני נצוצות נשמות פרדות טובות, והנה לוט זהולפי שזה הבהן הוא . ברכו ונתקנוונ, כ יצאו ממנו"ואח, נתערבו בהבל כנזכר

ששמה כשם , לכן יצאה נעמה העמונית ממנו, מסוד הבינה הנקראת נעמי כנודע' ובהן זה יש בו ס, גם הוא משרש הבהן הנזכר, והנה שמעון בן זומא. נעמי

שאינו , ר"כי אין לך אבר מאיברי אדה, כמו שהודעתיך, רבוא נצוצות נשמותאבל לא יותר , ולפעמים פחות, מים כפי העונותרבוא נצוצות לפע' נחלק לס

הוצרך להתעבר ולהתגלגל עם כל אלו , והנה בן זומא שהיה מן הבהן הזה. מזהכי בן זומא , ל"ש ז"ס מ"וז. כדי לתקנם, כי הם נצוציו, רבוא של הבהן הזה' הס

, והענין הוא. ואמר לא נבראו כל אלה אלא לשמשני, ראה אוכלוסא בהר הביתוכבר . והוא מתעבר ומתגלגל כדי לתקנם, לם הם נצוצותיו ותלויים בוכיון שכ

הוא , כי כל צדיק שמתגלגל עם איזו נפש כדי לתקנה ולעזרה, נתבאר אצלינו, רבוא ההם שהיו נצוציו' ונמצא כי כל ס, נוטל חלק עמו באותם המצות שעושה

הם בלי והוא נוטל חלקו עמ, כי הם הטורחים ועושים המצות, נבראו לשמשו : יגיעה

שתחלתה הוא , זכרנו למעלה שרש אחד מן הבל, בענין השרשים של הנשמותכיון שהוא של , כי השרש הזה, דע. חוצפית התורגמן' ובכללה ר, לבן בן נחור

איך כל האורות , וכבר ביארתי בענין בלק ובלעם. אבא כנודע' הוא מבחי, הבלאשר אבא גנוז בתוכה , ימאבוקעים ויוצאים דרך הכלים דא, שהם מצד אבא

כ ממנה "ואח. א אל לאה אשר שם"וממנה יוצאים אל אחורי דעת דז, כנודעובהכרח הוא שבעבור אורות אבא דרך אימא מתערבים . מתגלים ויוצאים לחוץ

ש שנבלע תוך העקבים "ע, ל שבכללו הוא בלעם"ונמצא כי זה השרש הנז, יחדוברים בדרך השרש הראשון של הנה הם ע, של לאה הנעלמים תוך כתר רחל

ויש להם קצת , ומתערבים שם, ז"עקיבא וריב' שהוא אשר מכללם הוא ר, קיןתוך , ונכלל שרש הנזכר של הבל, לסבה הנזכרת, אחיזה וקורבה אלו עם אלו

חוצפית ' ס שנקרא ר"וז. ולשלו יחשב, ש קין"ונקרא ע, שרש הראשון של קיןועובר ובוקע תוך אורות בינה , מן אבאכי הוא חצוף וחזק לצאת , התורגמן

: ומשם יוצא לחוץ, שהם קין כנודע

הנה , ושנותיהם שוות, אשר שניהם שוים במדת הענוה, ענין משה והלל הזקןב "בע, הסמוכים זה לזה, ה"לל, ש"מה, והם, ב"שמות משם בן ע' הם סוד ב

ל "וא, וםת למשה כשעלה למר"וזהו מה שרמז השי. ט"א וי"שמהן של ויסע ויבעקיבא במסכת שבת וכפי מה ' הנזכר בפרק ר, ת הלל"לעזרני ר"לך "היה "

הוא כי משה והלל משרש , פ שלא אמרו בפירוש"אע, ל"שהבנתי מדברי מורי זוכן . ר שיצא זה מחלצי"ואמר י, אליעזר שהתפלל עליו משה' וכן ר. אחד הם

הנמשכות , הנשמותוכמו שהודעתיך למעלה בדרוש . י"וכן רשב. רבינו הקדוש' ורבינו הקדוש הם בחי, ה"י ע"והודעתיך כי רשב, זווגים עליונים' מחמשה בחי

: וגם משה הוא ביסוד דאבא, או ביעקב, היסודות בזעיר

, אלא מכללות תוספת שבת, שרש קדושת שבת עצמו' שאינם מבחי, יש נפשות, אותה בחינהגם אינה יכולה לעלות יותר מ, ואין להם רק אותה בחינה לבדה

: כיון שאין שרשה אלא משם

הוא היה בכלל , כי אליעזר עבד אברהם, דע. וענין המרגלים, ענין כלב בן יפונהל "ש חז"כמ', כאשר אמר לו לבן בא ברוך ה, ונכנס לכלל ברוך, ארור כנען

ונתגלגל , לכן נתקן גם הוא, להוציאו מכלל ארור, ולפי שזכה לבן למעלה זול למנצח על מות "ש ז"כמבואר אצלינו וז, ושניהם גלגולי בלעם, בנבל הכרמלי

לא , הוא נבל והנה לולי שלמעלה לא נתקיימה ברכת לבן לאליעזר, ן"לבשיצא מכלל ארור , ל מדרש זה"ומהכרח זה קיימו רז, אמת' נכתבה בתורת ה

לכן נקרא בן , ויתגלגל בכלב בן יפונה, ולפי שלבן גרם לאליעזר שיתוקן. 'וגוכיון , כי כבנו יחשב, שכתוב בו ואנכי פניתי הבית לאליעזר, בנו של לבן, פונהי

, כי כלב בן מצרון היה, י ברכתו"ונתקן ונתגלגל בכלב ע, שהכניסו לכלל ברוךל גם כן בו דרשה אחרת בן שפנה מעצת "כי מחמת קושיא זו ארז, ולא בן יפונה

שהיא בן והיא בגימטריא ,ן"ה דההי"ואמנם בחינת כלב היא שם ההוי. מרגליםתורה על מציאות ההוא רוחא דדכורא דעייל , ה זו"וכבר הודעתיך כי הוי, ב"כל

ושם זה מורה על הנקבה בהיותה אחור באחור , ן"מ' לעורר בה בחי, בנוקבא : עם הזכר כנודע

כי אלו העשרה מרגלים טרם שהלכו לרגל את , דע, ועתה נבאר ענין המרגליםש להם "ס מ"וז, עשרה בני יעקב ממש, ם נשמות השבטיםנתעברו בה, הארץ

ס "גם ז. רמז להם שהיו עתידים להתעבר במרגלים, יוסף לאחיו מרגלים אתםכי הם ממש , כלם אנשים ראשי בני ישראל המה, ש בריש פרשת שלח לך"מ

. אלא ראשי בני ישראל, ולכן לא כתיב ראשי אלפי ישראל, בני ישראל סבאוהיו רוצים לחזור לבא , עצו בעצמם להוציא דבה על הארץואמנם אחר שנתיי

כנודע , אז נסתלקו מהם נשמות השבטים שנתעברו בהם, אל משה ולדבר תועהוזהו הטעם . גלגול' כ בבחי"משא, עבור מסתלק כשירצה' כי מי שהוא מבחי

חזר , כ שהזכיר ששבו"ואח, יום' וישובו מתור הארץ מקץ מ, ה בתחלה"משולא , ל ויבואו"והיל, באמרו וילכו ויבואו אל משה ואל אהרן, כהוהזכיר ההלי

והענין הוא כפי . 'ל דרשו כפי הפשט מקיש הליכתם לביאתם וכו"ורז, וילכוכאשר שבו , שהלכו ונסתלקו מהם, כי וילכו חוזר אל נשמות השבטים, הסוד

שבאו לבדם , חוזר אל המרגלים בעצמם, ומלת ויבאו. מתור הארץ בעצה רעהנשאר בהם סוד , ואמנם ביהושע וכלב לבדם. בלתי עבור נשמות השבטים בהם

. לפי שלא חטאו, ויהודה בכלב, כי אפרים בן יוסף נתעבר ביהושע, העבורכי , פירוש, וכלב בן יפונה ויהושע בן נון חיו מן האנשים ההם ההולכים, ה"וזש

ולא נסתלקו ,מבחינת נשמות השבטים אביהם שנתעברו בהם, אלו נשארו חייםה "וזש, כך היו בביאתם, כי כמו שבהליכתם היו עמהם, כ בביאתם"מהם אח

אל אפרים , ויחזור אומרו האנשים ההם. 'חיו מן האנשים ההם ההולכים וכו

ירמוז כי אלו חיו מן האנשים , ש ההולכים"וז, ויהודה שהיו עמהם בהליכתם, נתעבר בו יהודהולפי שכלב. ולא מאותם שבאו שלא כמו ההליכה, שהלכו

', ה ד"כי יהודה הוא חבור יהו, ירצה', יען כי מלא אחרי ה, לכן נאמר בוולפי . ה שבו"לשם יהו, שביהודה' שהוא סוד האחורים הנתקנים מן ד, וירמוז

המתקן את אחור , ה"אמר יען כי מלא אחרי יהו, שנתקיים בכלב עבור יהודהלכן כתוב , אליעזר עבד אברהם' ב הוא בחי"גם מפני שכל. ה כנזכר"של ההוי

כי אברהם , ל שהלך להשתטח על קברי האבות"ואמרו רז. בו ויבא עד חברוןוגם כי הנה כלב ואלעזר . לכן עתה הלך שם, והוא היה עבדו, הוא הראש שלהם

התעוררות ' ש שהוא בחי"ואמנם אליעזר נקרא ע. 'ן כנז"ה דב"שם הוי' הם בחי, וזהו אליעזר עבד אברהם, החסד שהוא אברהםוהוא משמש ועובד אל , החתן

כ "וע, והוא אברהם, שהוא חסד אל, ל"כי הוא עוזר לשם א, ל"ר א"עז, ל"ר : הלך להשתטח עליו

בסוד פנים אל , כי נתגלגל בבניהו בן יהוידע, דע, ועתה נבאר שאר גלגולי כלב, ן"וגם בו נרמז ב, ועיין בפרשת בראשית בזוהר בהקדמה והבן זה. פנים

כ בניהו נתגלגל "ואח. ובו נאמר לך פגע בו ליואב בן צרויה, ב"בגימטריא כלת "ן בא"ת בשי"בחלוף בי, ויואב נתגלגל ביואש המלך, בזכריהו בן יהוידע

לפרוע ) ד"כ' דברי הימים ב(ואז הרג יואש לזכריהו במצות ויעזוב אתכם , ש"ב. ח"אבטליון רו. נפששמעיה . נבזראדן כלבא שבוע. מה שנהרג על ידו בתחלה

ה "ד ה"יו, כזה, ן"ה זו דב"הוא הוי, כלאב בן דוד. וכבר ביארתי זה במקום אחר : א"ן קנ"ה דההי"יפונה בגימטריא אהי. ה"ו ה"וא

ה ובניהו בן יהוידע בן איש חי "מש, השתא אתי שפיר, אמר שמואל-הגהה (בן צדיק שנקרא , ומתרצי הכי, ופרכינן בגמרא אטו כוליה עלמא בני מתי נינהו

אמאי למד הפסוק החדוש הזה בפסוק הזה של , וראוי להבין. חי אפילו במיתתואתי , ה"ש הרב זלה"האמנם עמ. יותר מבשאר הצדיקים, ובניהו בן יהוידע

והרי הם , וכלב נתלבשה בו נשמת יהודה, שבניהו היה גלגול של כלב, שפירושלשתם . ביהודה בן שלישי, בכלב בן שני, בבניהו בן אחד, ן"שלשה פעמים ב

בן , רמז ליהודה, חי. ן שני"ן הרי ב"ב. ן אחד"נרמזו בזה הפסוק ובניהו הרי בשנשארה חיותו , לרמוז לגלגול יהודה בכלב, י"ונתכנה יהודה במלת ח. שלישי

ובניהו בן יהוידע , לכן נקרא בן, כ בניהו זכה לשתיהם"ואח, בו ולא פירש ממנו : ד"בן איש חי כנלע

ולכן , הנקראת רחל, הפנים של המלכות' הנה הלל הוא בחי. ענין הלל ושמאיאבל שמאי . ן"ולכן הוא חסד ולא די, שהוא הפנים שלה, י"אדנ' הלל הוא בגי

שהם האחורים של , ו"ד וקס"כי שמאי בגימטריא קפ, האחור של לאה' הוא בחי' ולהיותו בחי. היוצאים מן זעיר אנפין וניתנים אל לאה, ג"ב ס"ה דע"ההוי

ולפי שלאה קדמה אל . ג"הם חו, ולכן הלל ושמאי. אחורים הוא דין וגבורהוהנה בן עזאי היא משרש . ה בכל התלמוד"ש קודמים לדברי ב"כן דברי ב, רחל

הוא שם , ולכן עז מן עזאי, אלא שהוא למטה ברחל, כמבואר אצלינו, שמאיהם , י מן עזאי"ושתי אותיות א. ב אותיותיו במלואם"ועם חשבון י, ה"י ס"אדנ

י הבל "גם הם סוד א. י ראשונה ואחרונה"י של אדנ"גם הם א. י מן שמאי"א

אשר בהם היה הפגם , להורות כי הם מבחינת הגבורות שהיו בהבל, אחיךי של "שהם א, כ בשמאי ועזאי"והנה נתקנו אח. וזכור זה, והחטא שחטא הבל

: י"אדנ

כ פה לקוטים מאשר "כתבתי ג, ה חסר כלוםלבל יהי הספר הז, אמר שמואלי שרובם ככלם כבר נכתבו למעלה "אעפ, ה"מצאתי מכתיבת יד מורי זלה

, מאוצרותיו"רוח "מוצא "עשה "מטר "ברקים "הארץ ", וזה ביאורם, במקומםגם . ונתנו במשה, כי עמרם הוא המוציא רוחו של הבל, ת הבל עמרם"הם ר

: כי גם הוא הרע של בלעם שבהבל, בלעםת"ר, מוצא"עשה "למטה "ברקים "

כי , כן יוכבד למשה, ל שנה"וכמו שחוה ילדתו בת ק, כי גם שת הוא הבל, ודע, ושבה לימי עלומה, נתעברה בה רוח חוה, ל שנה"כשיוכבד הגיעה לבת ק

בסוד ', יתר ו, גם נקרא יתרו. ולכן נקרא קיני, יתרו הוא קין. ותלד את משהוהנה קין נתערב . א"ח ע"כנזכר בתקונין דף קי', זו ו, יתירהלקין אות ' וישם ה

על דבר שלומית בת , י משה זה הבל"ונהרג ע, והרע בא במצרי, מטוב ורעוהטוב של קין . כי גם הוא הרג להבל על התאומה יתירה, מדה כנגד מדה, דברי

וכשהרג משה את . לתקן ענין התאומה הנזכר, ונתן בתו למשה, בא ביתרו : נתקן, יהמצר

היא נפשו , גם נפש קרח. ונתגייר, ואז נדבקה בנפש יתרו, ויצאה נפשו, בכךגם שם נתבאר אחיזת נפש . פעמים' וכפי זה נמצא שנתגלגל קין ג, של קין

: שאול ושמואל

, א"שהוא האור היוצא מדופני היסוד של אבא המתלבש תוך ז, ענין יעקב, א"סוד דאבא תוך חלל הגוף ובטן זאבל האור מהי, א"ויוצאת הארתו מחוץ לז

כי גם שם מתלבש . א"האחת למעלה בדעת של ז, בחינות' ויש בו ה. נקרא משהמקום מכוסה תוך יסוד , א"ת דז"בשליש עליון שבת, השנית. יסוד דאבא

בשני שלישים , השלישית. ועל מקום זה נאמר ויסתר משה פניו, דאימאהרביעית ביסוד . נגלת נבואת משהומשם היתה, ת מקום נגלה"התחתונים דת

ס חשופי "וז, ר"שת בן אדה' וזו בחי, כי שם נתלבש עטרת יסוד דאבא, א"דז, ר"וזו בחינת הבל בן אדה, א ולחוץ"החמישית ההבל היוצא מפי יסוד דז. שת

הם האורות היוצאים מן הדעת של יעקב , ודור המדבר. הם' כי כל אלו שרש אושם . ולכן נקרא דור דעה, ונקרא לאה אשת יעקב,באחורי הדעת שבו, הנזכר

כי הרושם שעושים האורות הנזכרים בין גוף זעיר לגוף , נתבאר באופן אחרהם רוח ונפש דזיהרא עילאה , נדב ואביהוא. הנקרא דור דעה, יעקב הנזכר

, ה"י ע"רשב. והורישם לקין בנו, שהיו תחלה כלולים באדם הראשון, דאצילות. ונתגלגלו בשמואל, נצח והוד, נדב ואביהוא. אור מקיף' חיהיתה נשמתו מב

: לקחה חנוך, זיהרא עילאה דאצילות

כלם הם , ועשרה הרוגי מלכות, ה"י ע"ורשב, ורבינו הקדוש, ה"ענין מרע, א"או דז, או דאבא או דאימא, אלא שהם יסודות חלוקים. א"יסוד שבז' מבחי

ובלוחות . א"גם עד הדעת דז, יעלה דרך קו אמצע, ה"אמנם מרע. או דיעקב

כי אבד אלף חלקי אורות שהיו בו בזמן לוחות , הוא יותר למטה, השניותה בתחלתו היה למטה "י ע"ורשב. ונשאר בו חלק אחד מאותם האלף, ראשונות

עלה לאותה מדרגה תחתונה , כ בזמן האדרא רבא"ביסוד הראוי לו כנזכר ואחנצוץ אחד מנצוצי , רב המנונא סבא. בזמן לוחות שניות, ה"שהיה בה מרע

, בלעם גלגול לבן. רבוא נצוצות' המתגלגל בכל דור ודור עד ס, ה"מרעאותיות . ונתגלגל פעם שלישית בנבל הכרמלי, י פינחס נתקן קצת"וכשנהרג ע

: 'לבן גלגול א

. כך צריך שיהיה כשיתגלגל, שהיתה באדם בעת שחטא, השנית' כפי הבחי, וגם נפש מאצילות, ע"ן מבי"ה היה לו כשחטא נרהרי שהאדם הז, כיצד

עדיין נקרא פגום , ע"ן דבי"פ שהשלים תקונו בשלימות אל נר"אע, ונתגלגלכי הוא צדיק גמור , ס צדיק ורע לו"וז. עד שיתקן גם הנפש דאצילות, ומעוות

, כי עדיין צריך להשלים מדרגתו הראשונה, אבל רע לו, בערך מה שיש בו עתהויש שבתחלה לא היה בו רק נפש דעשיה . מצות גדולות ורבותפ שעשה"אע

, והספיק לו מצות מועטות, ועתה כשנתגלגל ותקן נפש דעשיה, וחטא, לבד : ונקרא צדיק מתוקן וטוב לו

כי נשמת האדם הבאה מאימא על , הענין הוא, בזוהר' ענין אינון תרין רוחין הנזכי זה , א עד החזה שבו" מן ראש ז'הא, בחינות' יש לה ב, א"ידי התלבשותה בז

, והשנית. צלם של אור מקיף על ראשו' ונעשת באדם בחי, נשמה מכוסת כנודעוזו . וזו נעשת נשמה פנימית באדם, אורות אימא המתגלים מן החזה ולמטה' בחי

כי אפשר , ונתבאר שם. א עצמו"מתלבשת תוך הרוח הבא אל האדם מז, השניתונשמת , ימית הזאת דרך מרגלותיו כלה בקליפותשתרד נשמה הפנ, י החטא"ע

תרד מעט מעט , כי גם אפשר שאם יחטא יותר, ודע. הצלם תכנס בסוד פנימיתכי לא נשאר ', ונכרתה הנפש וכו, ועל זה נאמר. גם הצלם הנזכר כלה לגיהנם : לו שום שרש למעלה בקדושה

כבר , שה משהמ, נח נח, בכפל שמו, שיש לכל צדיק' הנשמות הנז' ב' ובבחירבוא נצוצות ' יכול להתחלק עד ס, כי כל שרש מן שרשי הנשמות, הודעתיך

, ויש שרש. רבוא' ויתוקנו כל ס, ויש שרש שכלם יתבררו מן הקליפות, נשמותשלא יוכל להתקן אפילו לעתיד , שאפשר שאיזה נצוץ קטן מהם ישאר באחרונה

ועל זה נאמר ויצאו וראו , ומרבוי סיום קליפותיה, ממעוט הקדושה שבו, לבא : 'בפגרי האנשים וגו

המתגלגל בכל דור , ה"שרש נשמת מרע, רבוא נצוצות' היה נצוץ אחד מס, הלל : כ שנה"וחיו ק, ולכן שניהם היו ענותנים, ודור

, כי נפש קין. מצרי, קרח, ן"קי, יתרו, ת"ם ר"יק, פסוק כי שבעתים יקם קין, וגבר הרע שבה על הטוב שבה, להיותה נפש נאחזה בזוהמת הנחש מאד

רצה לתקנו על ידי שהרגו בשם , ומשה שהוא הבל. ונתגלגלה במצרי שהיה גויהטוב שבה אל ' והעלהו לבחי, והוברר הרע שבה, ב"שם בן מ, המפורשביום שהרג את , כ נתגייר גם הוא"ועי, ואז נכנסה ביתרו שהיה גוי, הקדושה

כי תחלת , ה"לכן אמרו בס, של נפש קיןהרע ' ולהיות נפש זו מן בחי. המצריאמנם הטוב הראשון . 'ש על פסוק קניתי איש את ה"כמ, תקון קין היה ביתרו

: כנזכר אצלינו, כבר נתגלגל בקינן ומהללאל, שבה

ואמנם עדיין היה מעורב , הנפש' כי הוא עליון מן בחי, אבל הרוח לא נכנס בגויומכח זה , לקח מקח רע לעצמו, קרחבסוד ויקח , ואותו הרע נכנס בקרח, ברע

, והטוב שבזה הרוח. כמו שנתקוטט אז, שהיה הבל אחיו, הרע נתקוטט עם משה : שהיה מזרעו, נתגלגל בשמואל הנביא

ואז , בכח נפש המצרי שנתקנה כנזכר, נכנסה ביתרו אחר שנתגייר, ונשמת קין, את משהועתה זן ומפרנס, ולקח תאומתו, נשלם תקון חטא קין שהרג להבל

כי לא נתקן קין מחטאו , והרי נתבאר. והיא צפורה, והחזיר לו תאומתו, והחייהוועד סוף , בתחלה בהריגת המצרי, י משה כנזכר"וזה ע, אלא ביתרו, של הבל

: ביתרו כנזכר

נתגלגל , הרן. ז"ולכן עבד ע, באנוש בנו, והרע. נתגלגל בשת, והטוב שבהבלונתן , רבא חבר אביי משרש לוט. משרש הבלושניהם הם , ולוט בנו, באהרן

ותרח אבי . וגם שם היה נכלל רבא, ומשם יצאה נעמה העמונית, בבתו הצעירה : רות ונעמה, הם, שתי בנות לוט. נתגלגל ונתקן באיוב, אברהם

פ שלא באר לי פרטות "אע, ל"ואלו הם קצת מיני עשבים שלמדתי ממורי ז : הדברים אלא דרך כלל

ומוציאים , ח"וכן בלשון ערבי יברו, והם בלשון תרגום יברוחין, עשב הדודאים, הנה אחיזתם למעלה בלהט החרב המתהפכת. פירות הנקראים תפוחים שוטים. ולכן גורמים שטות לאדם האוכלם כנודע, ולכן נקראים תפוחים שוטים

שאם , ויועיל, ויתלום בצואר האדם, שאם יכרכום תוך קלף צבי, וסגלתם הואותהרוג , תהפך החרב על האדם, ירימו חרב על האדם הנושא אותם להרגו

יועיל מאד לכחול , גם קליפת התפוחים האלה יבשה וכתישה לאבק דק. בעליו : העינים רעות

, מועיל להקפת כסף חי, כי כשחותכים ממנו יוצא חלב, עשב הנקרא טוטומיליווצריך ללקטו , חמשה זרעוניןובכל ענף , וצריך שיהיו בראשו חמשה ענפים

: לא קבלתי ממנו, בעת ידוע

' או ד' והזרע שלו הוא כעין ג, ובערבי אכליל דהב, עשב הנקרא מושקטיליא. וריחו כריח מור, ארוכות שיעור חצי אצבע או יותר, מחטין צומחין בראשו

גם סגולתה היא למשוח הבהקים . לעשות בה אל כימיא של הזהב, סגולתה היא : שלהבמין

והפרחים בעצמם , אדו"והפרח מור, שעליו דומים לעלי עדשים, עשב אחר ישמין העשב הנזכר . ויש שהפרח שלו הוא אמרילייו, דומים לפרחי העדשים

יועיל למשוח בו הרגלים והשוקים , טרוף באצבעך עם מעט שמן זית וחומץמשח בו ערב ו, שדומה בקיעתם כמו מין ממיני הגרב והתכוך, והידים הנבקעות

: ובקר כמה פעמים

ויהיה , שעליו שלו ארוכות ורחבות מאד כעלי החזרת ויותר מהם, עשב אחד ישיוצא קנה אחד ארוך וגבוה , ובאמצע מוצא העלים, ארכם כשעור שתי זרתות

וכל הקנה הזה צומח בו , אשר בקנה ההוא גדל הזרע, מאד יותר מן אמה וחציהמיץ שלו יועיל להשקות למי . לבן כמוהואלא שאינו , כמין צמר גפן ממש

: שאינו יכול להתעכב ומשתין בכל שעה, שיש בו חולי ההשתנה

וכלו כדמיון כוסות קטנים , וקנה הזרע שלו קצר, עשב אחד יש שהוא נמוךגם . המיץ שלו יועיל לעינים הרעות, מסבבים כל הקנה, רבים דבוקים זה בזה

: ריועיל לעינים הטובים להאירם ביות

ויוצאים ממנו , יוציא כעין קלח אחד, וכשמוציא זרע, עשב אחד יש גבהו זרתמזה ומזה עלים קטנים כעין עלי עשב החרדל הדק גם הפרח כפרח החרדל

: גם זה טוב לעינים, וגוונו אמירילייו כפרח החרדל, ממש

ואינו , אלא שהם קצרים כשעור זרת, עליו כעלי הבצלים קצת, עשב אחד יש, והנה הגדל בסלע עצמו אינו טוב, אלש בין הסלעים הקשים והגבוהיםגדל

ויועיל להאיר עינים החשוכות שאינם , אבל הגדל למעלה מן הסלע הוא טובן עם אגוז אחד בעל שלשה צלעות "יעשה ממנו מעגו, וזה עניינו. רואים בטוב

: צוםויאכל ממנו בכל בקר על ה, ודבש דבורים, ועשר צמוקים שחורים, בלבד

והולכים , שעליו רחבים מאד למטה במקום דבוקם אל הקלח, עשב אחד ישו האדום יועיל "וציורם הוא ממש כציור עלי הקארד, ומתקצרים מעט בראשם

: לרפואת הצרעת

ובראשו יש פרח , ושרשו כמין בצלים קטנים כשעור הזיתים, עשב אחד יש קטןכ מה "ע. וב להאיר העיניםט, אמירילייו אם תעשהו מעגון עם דבש דבורים

: ה"שלמדתי במיני העשבים ממורי זלה

הקדמה לז

: ה אמר שמואל"ב ד"ה ט"ונשמטה ממקומה ושייך בדף קכ

, ציון מקום קברות הצדיקים, ראיתי והסכמתי לכתוב אחר כל זה, אמר שמואלנתפרסמו לעין ' ומקצת מהנז, ומהם לא שזפתם עין, אשר מהם הם מפורממים

: כל

וכבר , ה"כפי אשר קבלתי ממורי זלה, ועתה אכתוב מקום קברות הצדיקים, בכל מקום ובכל זמן, הודעתיך כי הוא היה רואה ומסתכל בנשמות הצדיקים

גם מרחוק עיניו , ששם נפשותיהם עומדות כנודע, ש בהיותו על קבריהם"ומכ, יק וצדיקז היה יודע קבר כל צד"ועי, יביטו בנפש הצדיק העומד על הקבר שלו

וכבר נסיתי כמה נסיונות . ולומד מהם כמה סתרי תורה, והיה מדבר עמהםואין להאריך בזה , ומצאתי דבריו כנים ואמתיים, וחקרתי בתכלית החקירות

: כי הם דברים נוראים ונפלאים ולא יכלם ספר, עתה

ובנין ', ובתוכו בית א, יש שם בית קברות ליהודים, במערב, ו"במדינת צפת תובצפון הבית ההוא נקב קטן פתוח , כיפה עגולה גבוה באמצע גגו כמין קובה

, כי שם קבור הושע בן בארי, ובאותה מערה אומרים העולם, למערה ההיא : וקראוהו הושע, וטעו העם, יהושע התנא' אמנם הוא קבור שם ר, ואינו כך

בור ונקרא', יש שם באר א, ל"לצד מערב לבית הקברות הנז, בלכתך מצפת, שמעון בן חלפתא' קבור ר, והנה שם יותר רחוק מעט לצד מערב, של גויזו

בלכתך מן הכפר הנקרא דהריאה התחתונה של מערב צפת . ואין בו שום היכרתלך בדרך ההיא ותגיע עד המקום , לרדת אל הנהר אשר שם טוחנים קמח, ו"ת

ירד מן הנהר גם מן המקום ההוא מתחיל ל, שכבר משם נראים מימי הנהר קצתולדרום , והנה שם לשמאל הדרך יש רחוב קטן בין הסלעים, אל הנהר הנזכר

חייא הנזכר ' שם קבור ר', ונראה כעין כותל א, של הרחוב ההוא יש סלע גבוה : ר דנשא"באד

תמצא שם לצד , כאשר תרד עוד בדרך ההוא עצמו רחוק מעט, בהגיעך למטהושם תחת הסלע ההוא , בקומה זקופהגבוה וזקוף, יחידי' מזרח הדרך סלע א

כנגד הסלע הזה מכוון ממנו ביושר לצד צפון . נחוניא בן הקנה' עצמו קבור ר, גדולה מפסיק הסלע לשנים' ושם בקיעה א, גדול' יש שם סלע א, באמצע ההר : י נפחא הנזכר באדרא רבא דנשא"שם קבור ר

א "י ובנו ר"שבהרי מפורש כאן שאינו קבור עם ר, אמר שמואל-הגהה ( ): אשר שם הוא רבי יצחק' במירון כמו שאומרים העולם שהציון הג

והוא הבאטאן , ן אחד שמתקנים בו הבגדים"יש שם באטא, בהגיעך למטה בהריש בראש , והנה בהר שלמזרח הבאטאן ההוא. היותר גדול אשר בנהר ההוא

בור רבי אבא ושם ק, ההר מכוון כנגד הבאטאן חפירה גדולה נכנסת בהר ההיא : ר דפרשת נשא"הנזכר באד

בדרך הנמשך ממנה תחת בית , בלכתך מכפר הדהריאה הנזכר שבמערב צפתונמשך עד נחל מים הנקרא כראל כמו שיתבאר , והולך לצד צפון, הקברות

ובהגיעך שם תתחיל לרדת בהר , ואמנם בדרך הזה יש אילני זתים רבים. למטהכי הוא , ושם חפירה אחת, טוחנים החטיםההוא לראש נהר המים הנזכר שבו

, ורחוק ממנו מעט יש מחצב אחד. ושם קבור עדינו העצני, מקום מחצב אבנים : ושם קבור רבי חוצפית התורגמן

אורכו קרוב לעשרה , ושם סלע גדול, ומשם תרד עוד למטה באמצע מורד ההואותחתיו חלול , ג קרקע"ע שוכב ומוטה ע"והוא סלע יחידי בפ, וכן רחבו, אמות

: ושם תחתיו קבור יהוידע הכהן, ונבדל מן הקרקע מצד צפונו

יש שם , ההולך מן המקום הדהריאה הנזכר אל הכראל הנזכר, ל"מן הדרך הנזותרד שם מעט , דרך אחד שבו יורדים מן צפת אל ראש ההר לטחון החטים

בור ושם ק, יש שם חרוב אחד, ושם כמו שליש שפוע הדרך וההר, בדרך ההוא : בריה דרב ספרא הנזכר בזוהר פרשת תרומה

ובצד , יש פתח אחת של מערה בגגה למעלה, יותר למטה בדרך הזה לצד מזרח, ושם בפנים קבורים יוסי בן יועזר, בקיעות' יש כמין ג, מערב המערה למטה

: בקיעות ממנו' כנגד ג, ויוסי בן יוחנן, ויוסי בן משולם

הרים גדולים ' יש שם ב, ת אל כפר אבניתבלכתך מצפ, ב"למזרח צפת תוב' שבין ב, והנה באמצע אורך הדרך הזה, ונקרא הדרך שביניהן בין גיבליין, מאד

שם קבור רבי כרוספדאי חמיד , שם לצד דרום הדרך בראש ההר ההוא, ההרים : ובזוהר פרשת שלך לך', הנזכר בסוף ספר התקונים תיקון ע, לבא

שהוא , באותו ההר אשר לצד ימינך, ל"בליין הנזגם בלכתך מצפת מדרך בין גתעלה משם ותלך כל ראש ההר , למעלה מן הארת אל קראת של הישמעאלים

ושם קבור , ושם כמו חפירה תחת הסלע לצד ימינך, ההוא מצפונו לדרומוכ תחת הסלע לצד "ושם חפירה ג, ותלך מעט יותר לצד דרום. ס"אנטיגנוס אי

: ציתאושם קבור נתן דצו, ימינך

ונקרא מעין החדש ושם ', יש מעיין א, לצד דרום המגדל, ב"לדרום צפת תובושם כנגד המעיין ממש לצד , וקורים אותה אולד יעקב, קרוב אליה מערה אחת

וכל העולם אומרים כי שם קבור רבי דוסא בן , בנין נאה ובתים נאים, צפון : בדוואין צדיק אחר קבור שם אלא הוא ל, וכן האמת, הרכינס

ושם , ושם רחוב אחד קורין לו אל מידאן, משם תלך בדרך ההולך לצד דרום, יש עמק אחד למזרח הבקיעה, ולמטה מדה המרגז, מרגז אחד לישמעאלים

בנימין בר ' ושם קבור ר, והרחוב ההוא והוא גיא גדולה מאד חצובה בין סלעים : יפת

יש מקום , משם תלך להלאה לצד דרום אחר סיום שכונת כל בתי הישמעאליםושם , ושם גל אחד גבוה מכולם, כולו מלא אבנים קטנים גבוהים, גדול מאד

ובמקום ההיכל קבור שם בנימין הצדיק , היתה בית הכנסת קדוש קדמון מאד : התנא

י כל מקום כ, ודע. שם קבור נחום איש גם זו, שם סמוך לו עמק אחד קטן : הגלים ההם היתה עיר אחת גדולה מאד וקדושה

דרך אילן , בלכתך מצפת לצד צפון ללכת אל כפר עין זייתון, ב"לצפון צפת תובהאחד הימני הולך , דרכים' ויש שם ב. ו הנוצרי"שם קבור יש, אחד של חרוב

' והנה באמצע ב. השמאלי הולך אל הכרל הנזכר' והב. לעין זיתון הנזכרולקצה הצפוני של בקעה , יש שם בקעה גדולה של אילני זתים, כים האלוהדר

שיורד מן בור אחד הנקרא גפאר בין צפת ובין עין , זו יש שם נחל מים שוטףוזה הנחל נמשך ויורד לצד , ועוברים בו מימי הנחל ההוא, ושם גשר אחד, זיתון

ורה אמיה של שם קב, ובאילן של זית האחרון שבכלם, צפון של הבקעה הנזכר : הנזכר בזהר פרשת שלח לך, כרוספדאי חמיד לבא' ר

ל שמימי "ונ, יש שם נחל מים הנקרא כראל, בלכתך מצפת דרך צפון לגוש חלב, והנה בדרך הזה עצמו ההולך לגוש חלב, ביריה ועין זיתון יורדים בנחל ההוא

דולה יש אבן אחת ג, אמות לצד צפון בדרך הזה עצמו' כשתתרחק מן הכרל ת : ושם תחתיה קבור רבי נתן הבבלי, ארוכה נטויה בצד הדרך הזה לצד שמאל

נראה מקום , ושם בהר מקום גדול מלא חפירות, ותלך משם לצד מערב ממש : ש בן מנסיא"ושם קבור ר, מחצב אבנים בין הסלעים

עד אשר תגיע לנחל אחד , נוטה מעט למערב דרך אלכסון, ומשם תלך לצד צפוןותחילת הנחל הזה ראשיתו מתחיל מן עמק , בין הרים גבוהים מאד, עמוק מאד

ובעמק ההוא יש בור אחד הנקרא , אשר אצל כפר קיזמיאה, שבין ההרים' א, ולבאריתא, ולגוש חלב, למירון, ושם בעמק ההוא פרשת דרכים, ביר אלשיך

' ונמשך בין ב, מתחיל נחל אחד יבש מבלי מים, ולדרום הבור ההוא הנזכרונמשך קצה הנחל הזה עד הנחל של צפת , רים גבוהים וארוכים מאדהה

: ל"שטוחנין בו קמח הנז

עד , נטה קצת באלכסון למערב, ש בן מנסיא לצד צפון"והנה בלכתך מן קבר רוהנה שם , ל הוא תחתיו"אשר הנחל העמוק הנז, הגיעך אל סוף קצה ההר ההוא

בור שם רב ייבא סבא אצלו ק, למעלה בראש ההר סלע אחד ומעט מישור : הנזכר בזוהר פרשת משפטים

והנה בזה . שם קבור אוריה הכהן, ורחוק ממנו לצד מזרח כמו מאתיים אמותובאמצעותם הוא המקום שנתקבצו שם , ההר יש כמו קבוץ סלעות בעגול ממנו

ובאותו , ה ותלמידיו ללמוד שם ספרא דצניעותא דפרשת תרומה"י ע"הרשב, בדרך צפת. יוסי דפקיעין הנזכי בזוהר פרשת בלק'מקום עצמו קבור ר

שם , אל אל ביר אלשיך"באמצע הדרך אשר מן הכר, שהולכים בו לגוש חלביש סלע אחד , באמצע הדרך לצד מזרח קרוב לו כמו עשר אמות או פחות מעט

: ושם קבור בן הא הא, קטן הרבה ונמוך

, לצד מזרח בימינךיש הר אחד גבוה, בדרך הנזכר אחר שתעבור מן הכראלתעלה משם בדרך ההוא , ודרך ההר הזה עולים בו והולכים בו לעין זיתון

: י בן ברוקה"ושם בראש ההר קבור ר, לראש ההר

ואז תראה , ך תעמוד שם ופניך כלפי צפון"ל שי"ר א"בדרך הנזכר בהגיעך בבי : קבור שם רבי יוסי דמן יוקראת, לצד שמאלך ציון אחד

והוא כן כמו שאומרים העולם והנה בצד , ו לכפר קיומיאהבדרך שעולים בושם תמצא , תעלה בהר ההוא כמו חמשים אמה או יותר, ימינך יש הר גבוה

, פתחים' ובמערה ההיא ב, י דמן יוקראת"כנגד ציון ר, מערה אחת מכוונת ממנו, ותכנס דרך הפתח הזה שבגג, ג המערה"פתח אחד קטן במערבה ופתח אחד ע

כי מעלתו , ל"ואמר לי מורי ז. רה ההוא קבור רבי כרוספדאי האמוראושם במעגם קבורים עמו שם שני צדיקים אחרים לא ידעתי . גדולה כמעלת התנאים

: שמם

יש בו פרשת דרכים הולכים , אצל העומק ההוא שבו בור אל שיך, בדרך הנזכר. א"בריתשבו כפר , הוא עומד לצד מזרח ההר ההוא, האחד הימיני. לצד צפון

: והשמאלי עולים בו לגוש חלב

והי , הר אחד לימין, ההרים' כאשר תגיע במקום שנכנס בין ב, והנה בדרך ימיניותמצא מישור , תמנה כמו מאה אמות רחוק משם, אחד של כפר בריתא לשמאל

ושם יש חפירה אחת עמוקה , ובו אילני זתים כמו עשרים אילנות, אחד קטן. ת מימי הגשמים היורדים דרך שם בימי החורףלאורך הדרך עשויה מחמ

כ נוטה הדרך ועובר "ואח, ובתחילה עומד הדרך לצד ימין החפירה ההיאובאותו המקום ממש , באמצע החפירה ועומד הדרך לצד שמאל החפירה ההיא

והנה . ובשרשו כמו אצטבא של אבנים' שנוטה הדרך הנזכר יש שם אילן זית אוהנה בבקעה , חפירות וגם בקיעות' ובו ב, סלע אחדכנגד האילן לצד מזרח יש

שם קבור רבי יוסי בר יעקב שנפטר בזמן האדרא , אשר לצפון הסלע ההוא : רבא דנשא כנזכר שם

ה "י ע"ורשב, והנה בשדה ההוא שם מקום שנתקבצו שם לעשות האדרא ההואשם ובחפירה הדרומית , יוסי הנזכר' ישב בחפירה ההיא הצפונית ששם קבור ר

: אלעזר' ובמקום האילן הנזכר שם ישב ר, אבא' ישב ר

יש הר אחד גבוה מאד המפסיק , בזה הדרך הנזכר אצל ביר אלשיך לצד צפוןוהנה תעלה מן הדרך הזה דרך אמצע ההר ההוא עד ', הדרכים הנז' בין ב

ושם , יש שם סלעים רבים, אצל שטח ההר ההוא למעלה בראשו, למעלהתרד דרך שם ותמצא שם מקום , שם כמו פתח מערה אחתו, בניהם עומק אחד

. ה"ושם קבורים אלקנה אביו של שמואל הנביא ע, רחב למטה כמו מערה אחת : בנאה האמורא' ור

גם זה הוא שלא כמו שאומרים העולם שהוא קבור עם , אמר שמואל-הגהה ( ): בנו שמואל הנביא בעירו ברמתה

ל "ומורי ז, ולם ששם קבור אבא שאולואומרים הע, בכפר בירייא מערה אחד : ולא הגיד לי שמו, לא הודה בזה ואמר שהוא צדיק אחד

דרך שנוטעים שם אילנות , ת"בלכתך מן כפר ברייא לצד צפון אל כפר אבני : אחר, ש בתחילת הדרך ההוא"הנקראים אל ראיי, וורדים רבים

תמצא שם ,אמה לשמאל הדרך' רחוק כמו ת, א"צאתך מן המעיין של בריי : ושם קבור בניהו בן יהוידע, מורד אחד עמוק ומשופע וצר בין הרים ההם

, והנה הפתח לצד מערב. שבה קבורים אביי ורבא, ת יש שם מערה"בכפר אבנישם קבור , ההנה בכוך שבקרן מזרחית דרומית ממש, ובתוכה הרבה כוכים

. ימי מנהרדעאשם קבור רב ד, והכוך הסמוך לו העומד בצד דרום ממש. אביידימי ' והוא כוך יותר רחב מכוך ר, כ"והכוך הסמוך לו אשר בצד דרום ג

ושאר הכוכין לא הגיד , והוא בכוך האמצע שבצד דרום, ושם קבור רבא, הנזכר : לי מה הם

מערה אחת ואומרים ששם קבור נחום , בכפר כנספארדי, ב"למערב צפת תוב : וטעו העם. אלא נחמיה העמסוני, איש גם זו ואינו כן

): שהוא קבור אצל בנימין הצדיק, כבר כתבנו לעיל, אמר שמואל-הגהה (

: כמו שאומרים העולם, א בנו"ור, ה"י ע"שם קבור הרשב, בכפר מירון

, י בר אלעאי"ובו קבור ר, שם ציון אחד, בכפר עין זיתון, ב"לצפון צפת תוב בצד מערב של הציון והוא קבור בקרן מערבית צפונית, כמו שאומרים העולם

ושם בראשו , למטה במערה שתחת הציון הזה לצפון הציון הזה הראשון. הלזהוכן , יהודה הנזכר' ואומרים כי שם קבור רבי אלעאי אביו של ר, מערה אחתסמוך לקרן דרומית , שבצד מזרח' והנה הוא קבור בכוך הב. הוא האמת

: מזרחית

עד מעין אחד אשר , אלעאי' ל מערת ראצ, בלכתך מכפר עין זיתון לכפר עלמאובאמצע , יש הר גבוה מאד, והנה לימין הדרך ההוא, י"שם נקרא עין אל טינ

נהוראי סבא הנזכר בזוהר פרשת ' שם קבור ר', יש סלע א, שפוע עליית ההר : תצוה

יורדים ממנו אל , גדול' יש שם הר א, בלכתך מן עין זיתון לכפר גברייתין, ושם באמצע הדרך ההר ההוא קבורים יחד בקבר אחד,הכפר הנזכר עצמו

: יצחק בן אלישיב' ור, יונתן בן הרכינס

ק "תלך שעור ת, בלכתך מן כפר גוש חלב לצד צפון בבקעה אחת אשר שם : ושם בבקעה ההיא קבור יואל בן פתואל, אמה

ויצא מפתחה , שם מערה אחת בתוך הפרדסים, ו בכפר עכברא"לדרום צפת תתכנס לתיכה ולצד המזרח קבור , ופתחה צר מאד, ם להשקות הפרדסיםמעין מי

' דוסתאי ור' כ ר"ולא ככתוב בספר היחוס שקבורים שם ג, ינאי לבדו' שם ר : נהוראי

ושם כמו , בכפר חוקאב יש לצד דרומו הר גדול חצוב ביושר כמו כותל אחדומשם עולים לחפירות , גדולה חצובה בסלע ההוא כנגד הכפרמערה אחת

ובמקומות אלו , קרוב מאד וסמוך אל המערה ההיא, אחרות אשר בסלע ההואואושעיא זעירא . סמא' ור. זריקא' ר, שם קבורים', ל במערה ובחפירות הנז"ר

לויטס איש יבנה ' ור. ומר עוקבא שם לבדו קבור במקום אחד. דמן חבריה יחד : לבדו במקום אחדשם

ושם , יש דרך אחד שהולכים שם מכפר עוקבי, ובשטח ראש ההר הגדול הנזכריש כמו גומא וחפירה אחת בין הסלעים , בסוף שטח ההר למעלה לצד מערב

ועוד שם סמוך מאד בקעה . דייני גזירות' ושם קבור אדמון דפרק ב, כמו בקעה : ושם קבור עקביא בן מהללאל, שנית

בית הכנסת גדול , יש בסופה לצד דרום בשפת הים, וך העיר עצמהבטבריה בתאבל אינו במקום כותל הדרומי , ויש שם קדושה גדולה מזמן קדמון, ליהודים

באותו קרן . 'אלא באמצע האורך בית הכנסת בקשת הב, שבו ההיכל עכשיולפי שיש , ל קובע מקום תפילתו בהיותו שם"שם היה מורי ז, זוית שבצד מערב

: ם קדושה נפלאהש

יש שם כמו שנים , וקרוב אליו, כנגד כותל הצפוני של החומה, מחוץ לטבריהואיני זוכר מה שאומרים , ואומרים כי הם קברי צדיקים, או שלשה כוכין

והודה לי מורי שהם , יצחק נפחא אחד מהם' ד שאומרים שר"ונלע. העולם : אדםשהוא כמו שאומרים בני, ל"ד שא"ונלע. קברי צדיקים

ושם , נוטה באלכסון קצת לצד דרום, תלך עוד משם בשדה לצד מערב החומהובכוך הסמוך לפתח , חצר אחד מוקף כתלים ובתוכו ציונים וארונות רבים

: ז"החצר שם קבור ריב

ל "ם ואביו ז"ושם ציון אחד ושם קבור הרמב, תלך עוד משם לצד מערב החצר, יש כמו חצר קטנה מאד, לצד מערבורחוק ממנו מעט . כמו שאומרים העולם

, ל"ל אמ"ומורי ז. והאחר שכחתיו, יוחנן האמורא' ואומרים כי שם קבורים רל "ונ, והשני הוא צדיק אמר ושכחתיו. כי האחד הוא רב חננאל תלמידו של רב

: ששמעתי ממנו שהוא רב כהנא

ים ושם בהר ההוא אשר שם קובר, כ תלך מעט לצד צפון ונוטה לצד מערב"אחכותלים וקורין אותה ' ויש שם אכסדרה אחת בנויה בג, מתיהם אנשי טבריה

שם , כי באותם החלונות שיש בכותל הצפוני, ודע. חייא ובניו' העולם מערת רורב המנונא סבא הנזכר תמיד בספר . חייא ויהודה וחזקיה בניו' קבורים ר

לו ארונו למערת והע, שהיה בזמן רבינו הקדוש, ורב הונא ריש גלותא. הזוהרתעלה משם במעלה ההר ההוא לצד מערב ונוטה מאד . כנזכר בתלמוד, חייא' ר

כי כשנכנסו אליהו , ל"וכבר הזכירו חז. עקיבא' ושם במערת ר, לצד דרוםוכשיצאו , נפתחה להם המערה הפנימית וקברוהו, ל ויהושע הגרסי"הנביא זכל העולם נכנסים אשר , ולא נשארה אלא המערה החיצונה הזאת, נסתמהוהנה המקום האמיתי המכוון כנגד קברו אשר בתוך המערה ההיא . לתוכה

ובקרן , כי הנה פתח המערה הזאת היא במזרחה, הפנימית שנסתם פתחה הואהיא מכוון כנגד קברו אשר בתוך המערה , מערבית דרומית ממש באותו זווית

: ההיא הפנימית שנסתם פתחה

יש שם קברות , אל מרחצות של המים החמיןבלכתך , לדרום של טבריהוכבר הוזכרו שמותם בספר , ואינם במקום אחד, הצדיקים רחוקים זה מזה

על ששאל אותה שאלה , ירמיה דאפקוהו מבי מדרשא' ור, מאיר' ר, היחוס והםצדיקים אחרים ' ועוד ג. ירמיה הנזכר בתלמוד' והוא סתם בעי ר, ל"זרה כנז

: וכמו שאומרים העולם, כמו שנזכר בספר היחוסוהוא, איני זוכר שמותם

שהוא קבור מעומד כמו שאומרים , מאיר' ל על ר"ד כי הודה לי מורי ז"ונלע : בני אדם

במקום שיש , באמצע הדרך ממש, בלכתך דרך ים טבריה אל חמי טבריהשם , מכוון כנגד מגדל אחד אשר בראש ההר, דקלים רבים בשפת הים ההוא

: ריםהוא בארה של מ

אומרים כי שם קבור נחום , יש כפר אחד ושמו כפר תנחום, במזרח ים טבריה : ל הודה בזה"ד שמורי ז"ונלע. האלקושי

: כ מקום ציון קבורת הצדיקים זכותם יגן עלינו אמן כן יהי רצון"ע

הקדמה לח

להשלים ספרי הרב הגדול אבא מארי , עד פה עזרני האל יתברך, אמר שמואלכ "ואח, הטובה עלי' מוגהים כיד ה, מקטן ועד גדול, דבר לא נעדר מהם, ה"זלה

מדברים הנוגעים , ל"כ מכתיבת יד אבא מארי ז"מצאתי באמתחותי קונטרסים גוכדומה לי , ל"מצואות שצוהו הרב הגדול המשביר ז, אליו לשרש נשמתושלא להודיע שרש , ל רצה להסתיר אותם לרוב ענותנותו"שהרב אבא מארי ז

לכן , פן אחרי יהיה הלקט ההוא שכחה, ואני בעניי פחדתי, נשמתו לרביםורציתי לכתוב אותם על , ל הסליחה"ועמו ז, גמרתי בלבי לעבור על רצונו

ואענוותוניה וחסידותיה דמר הגדול קא , ויוחקו למען יעמדו ימים רבים, ספריתברך ומהאל , כי גדולה עבירה לשמה, ו"ולא חיישינא לחטאת ח, סמיכנאיהיו , ויהיה עם פי והגיוני, ויעבור על כל פשעי, שימחול לי כל עונותי, שאלתי

: ה צור גואלי"וזה החלי בע', לרצון אמרי פי וכו

: הנוגעים לי ולשרש נשמתי, ה"ל מורי זלה"אלו הם הדברים שא

התחיל להשיג , כי בהיותו במצרים, ל"א ליצירה א"ח אדר שנת השל"ביום רכי שם הייתי אני חיים דר , ב"ת תוב"שיבא לעיר צפ, נאמר לוושם, השגתו

ולא עוד , אלא בעבורי, ב"ת תוב"כי לא בא לדור בצפ, ל"וא. כדי שילמדני, שם, לא היה אלא בעבורי להשלים אותי, אלא שאפילו עיקר ביאתו בגלגול הזה

: כי לא היה צריך לבא, ולא בא לצורך עצמו

ובהיות , זולתי אני לבדי, ליו ללמד לשום אדםשלא היה מוטל ע, גם אמר לי : ז"לא יצטרך הוא להתקיים בעה, שאני אלמוד

, גדולה בתכלית המעלה, שהיתה נשמתי למעלה מכמה מלאכי רום, ל"גם אושאלתי . למעלה מרקיע ערבות, י נשמתי על ידי מעשי"ושהייתי יכול לעלות ע

אמנם אמר לי דרך , פרטיםולא רצה לבאר כל ה, לו שיודיעני מי הוא נשמתיבעל ספר , ר וידאל די טולושא"הרב ה, כי תחלה הייתי אני, כללות ענין זה

' ושמו ר, ואחריו הייתי בגלגול איש אחד. ונקרא שמו כשמי עתה, מגיד משנהומשכים ומעריב בבתי , והיה אדם עשיר וזקן ובעל צדקה, יהושע סוריאנו

ושמו אברהם , ם כן בגלגול בבחור אחדואחריו הייתי ג. כנסיות ובתי מדרשות, ואחריו באתי עתה בגלגול בפעם הזאת. ד"ונפטר בשנת י, ג שנה"בחור בן י

ל שמה "וא. בשם הראשון דון וידאל בעל ספר מגיד משנה, ונקרא שמי חייםלא , היה לסבת שבגלגול אחר מן הקודמים אלו, שהוצרכתי להתגלגל עתה

שהיה כשהייתי בגלגול , וכפי דבריו הבנתי, הייתי מאמין הרבה בחכמת הזוהרכי הענין שאני צריך לתקן עתה , ל"וא, ולא רצה לגלות הענין, מגיד משנהכי לפי שבהיותי בגלגול בעל , ל"וא, הוא לעסוק בחכמת הזוהר, בגלגול זהולכן אינני חפץ עתה מאד , וחריף בחכמות העיון, הייתי מעיין גדול, מגיד משנה

נפש ' כי כל אלו הגלגולים הנזכרים אינם רק מבחי, ל"וא. העיוןלטרוח בחכמת : כי בחינת הרוח ונשמה יש בהם דברים מגולגלים אחרים, שלי בלבד

אלעזר בן ערך תלמיד ' נתעבר בי נפש דר, ג שנה"שבהיותי בן י, ל"גם א, אלעזר בן שמוע' נתעבר בי נפש דר, כ בהיותי בן עשרים שנה"ואח, ז"ריב

' מעלתו גדולה מר, כי להיותו אחד מעשרה הרוגי מלכות, עקיבא' ל רתלמידו ש, ט שנים ללידתי"שאני בן כ, א ליצירה"ושעתה בשנת השל. אלעזר בן ערך

מזה , י"מרחפת ומחופפת עלי להתעבר בי בעה, ה"עקיבא ע' היה בי רוח של ר : נראה כי נפשו מגולגלת בי עם נפשי

ושם , תי עמו לכפר אחד הנקרא עכבראהלכ, מ של פסח"דחו' כ ביום א"אח, בתוך הפרדס שיוצא מעין אחד מפתח המערה עצמה, ינאי' נכנסנו במערת ר

' דוסתאי ור' אך ר, ינאי לבדו' ל כי אין קבור שם רק ר"וא, ופתחה צר עד מאדושם הדביק נפשו , אינם קבורים שם, ככתוב בספר יחוס של הצדיקים, נהוראי

, ינאי בעל הציון הלזה' אני הוא ר, ינאי' ל ר"דבריו אובכלל . ינאי' בנפש ר, לך ואמרת אל האיש הזה חיים ויטאל הבא עמך, ת"כי כה אמר לך השי, ודע

ויהיה שפל רוח , ומן שיחה בטילה, ומן לשון הרע, שישמור עצמו מן הרכילות : ואני אהיה עמו בכל מקום, מאד

ה שייכות ואחיזה בנפשו של כי נפשי יש ל, ה ביום ההוא"ל מורי זלה"גם אויש לי חלק . ובפרט נשמות הצדיקים, כי כל כללות הנשמות נכללו בו, ה"מרע

הרוח והנשמה לא היה מדבר אז מה ' אבל בבחי, בחינת נפשי בדוקא ממנו, ז"כ בריב"עד שנתגלגלה אח, כ כמה גלגולים"ושנפש הזו נתגלגלה אח. עניינם

עד שנתגלגלה באביי הנקרא , כמה גלגוליםכ נתגלגלה "ואח, עקיבא' כ בר"ואח, ך שנה"ל בגמרא כי שלשה חיו ק"ש רז"ס מ"ל כי ז"וא. נחמני חבירו של רבא

שנה ' ומ, שנה בבית פרעה' ומשה עשה מ. עקיבא' ור, ז"וריב, משה, והםשנה ' שנה עסק בפרקמטיא ומ' מ, ז"וכן ריב. שנה פרנס את ישראל' ומ, במדין

' ומ, שנה למד' ומ, שנה היה עם הארץ' מ, עקיבא' וכן ר. שנה לימד' למד ומז לא הניח מקרא "ל כי ריב"ש חז"נרמז במ, כ באביי"וגם גלגולו אח. שנה לימד

ואחר כך נתלבשה נפש זו באחד . והבן ענין זה, ומשנה והויות דאביי ורבאל כי "וא, פריך רב אחאי, ש בתלמוד עליו"וז, הנקרא רב אחאי, מרבנן סבוראי

כ "ואח. בעל השאלתות, הוא עצמו רב אחא משבחא, כמדומה לו שרב אחאי זהעד , ואחר כך עברו כמה גלגולים. נפש זו נתגלגלה ברב דוסתאי גאון

כ נתגלגלה "ואח. ז הלוי בעל המאור"נכדו של הר, אהרן הלוי' שנתגלגלה ברכ בבחור אברהם "ואח. יהושע סוריאנו' כ בר"ואח. בהרב בעל מגיד משנה

: כ נתגלגלה בי אני עכשיו הצעיר חיים"ואח. ל"הנז

ולכן עשה באור המגיד , ל"ם ז"ל כי יש לו שייכות וקורבה עם הרמב"וא' ואמר לי כי לסבת היותו ר. ה כנודע"ם זלה"על ספר היד להרמב, משנה

לכן בא עתה להתעבר , ל"ז שהוא שרש נפשי כנז"אלעזר בן ערך תלמיד ריבוהוא המדריכני , ז רבו"כדי להשלים מה שחסר לריב, נהג ש"בהיותי בן י, בי

: כי התלמיד חייב בכבוד רבו, ומסייעני, עתה

' כדי להשלים חלק ר, בשנת העשרים, גם רבי אלעזר בן שמוע נתעבר ביאל היותי , כי זה הוא הסימן, ל"וא. לסבה הנזכרת כי הוא תלמידו, עקיבא רבואני , רואה קבוץ עם להרוג איזה אדםכי בכל עת שאני , עקיבא' מגולגל מר

וכן הוא , ה"עקיבא ע' בזמן שנהרג ר, לפי שנפשי זוכרת הצער שסבלה, מתעלףללמוד בפרקי , היה לי חשק גדול, כי בהיותי בחור, גם נתן לי סימן אחר. האמת

: לפי שהיה רבו של רבי עקיבא, והטעם היה, א"ר

בתחלת , ניהם עמי הארץש, עקיבא' ור, ז"כי לסבה שהיו ריב, ל"גם אשהיה אומר מי יתן לי , עקיבא' ובפרט ר, בארבעים שנה הראשונים, בחרותם

שנה ובהכרח ' ה מ"ומזה תבין שאר דברים כשהיה ע, ח ואנשכנו כחמור"תטפת ' לפי שהיתה נפשם בחי, כי הסבה היא, ל"וא. שהיה להם חטאת נעורים

כמאמר , ין עשר אצבעותיומאותם עשר טיפין שהוציא יוסף הצדיק מב, זרעונאחזו בהם החצונים קצת , שנה הראשונים' כ היו עמי הארץ מ"ל וע"רז

, ולסבה זו הוצרכו להתגלגל אחר כך בכל הגלגולים הנזכרים, באותם הימיםולא , שהיה בן גרים, עקיבא' ולסבה הנזכרת נכנסה נפש גדולה וקדושה כזו בר

, שיצאה מבין צפורניו, זרע יוסףלפי שהיא טפת, והסבה היא. מזרע ישראלד ריש "ש בזהר בפרשת ויקרא דף י"ונודע מ. בעת הרהורו באשת אדוניו כנודע

כ כיון "ואח. אפילו עד תלתא דרי, כי הגר קשה לאעברא זוהמא מיניה, ב"ע. ה כנזכר"בהכרח שנאחזו בו החצונים בהיותו ע, עקיבא היה בן גרים' שרשקשרו אותי , שלכן אירע לידי החטא ההוא, הםשלסבה היותי מגולגל מ, ל"וא

ובהכרח היה , חדשים רצופים' עמדתי קשור ט, ביום חתונתי בכניסתי לחופהוזה נמשך לי להיותי מטפת זרע יוסף הצדיק , שהוצאתי קרי לבטלה בזמן ההוא

דהא קשה לאעברא זוהמא , עקיבא בן גרים כנזכר' ומסבת היות ר. ל"ה כנז"עפ "אע, כי הגאוה הגדולה שהיתה בי בהיותי בחור, אחר היהוגם טעם. מיניה

זה גרם , אלא במחשבתי לבד ביני לבין עצמי, שלא היתה בגלוי לפני בני אדם : כנודע שעבירה גוררת עבירה, לי החטא הנזכר

כי אלו השני דברים הנזכרים שהם הקרי לבטלה בעת היותי קשור , ל"ואהם שני החטאות שיש , תה לי בימי בחרותיוגם ענין גאוה הגדולה שהי, כנזכר

ושלכך , והם החטאים היותר גדולים שיש לי בכל ימי היי, לי עתה בגלגולי זהעד , כנגד הגאוה צריך אני להתנהג בשפלות הרוח, והוא. צריך אני עתה לתקנם

צריך אני להזהר שלא אשמש מטתי עד אחר , וכנגד קרי לבטלה. קצה האחרוןא על הבטן עד שיכלו כל טפות הזרע לגמרי ולא יצאו ושאשה, חצות לילה

ד "ושאתענה פ, ושלא אדבר עם אשתי דברים רבים בעת הזווג, כ לחוץ"אחד שנים שנתעכב "והם כנגד פ. ש"כנזכר אצלי בתקון העונות וע, ימים רצופים : עד שנשא לאה והוליד לראובן, ה מטפת קרי"יעקב אבינו ע

בלתי מאמין הרבה בחכמת , לגול אחד מן הקודמיםכי לסבה שהייתי בג, ל"גם אושזה הוא , שצריך עתה שאעסוק תמיד בכל יכולתי בחכמת הזוהר, ספר הזהר

, ל"כי לסבה הנז, ל"גם א. שאני צריך לעשות עתה בגלגול זה, העיקר הגדול, עד אשר אלמד עמו זמן ידוע אצלו, צריך שלא אקשה קושיות רבות בזוהר

כל מה שאני רוצה לחקור ולידע בספר , ת להקשות ולשאולכ יהיה לי רשו"ואח : כ עון של הליצנות בגלגול זה"ל יש בידי עתה ג"גם א. הזוהר

היה ענשם מפני , ל שקדמו אלי"כי שלשה הגלגולים הנז, ל"כ יום אחד א"אח, כי הרב מגיד משנה, עונם לכשהוצרכו להתגלגל מפני הסבות אלו אשר נזכיר

לתקן , כ בא להתגלגל בי"וע, לו על שחטא בשוגג בעון נדהנתגלגל עיקר גלגוכי בלילה הראשונה שנכנסתי , כ בא אלי עון זה"וע, עון של הנדה הנזכר

ואלו לא בא לידי ', לא פירשתי מאשתי בראותה דם בתולים בבעילה א, לחופהשלא מלא שנותיו ומת קודם , הייתי אני משלים שנותיו של הרב המגיד, עון זה

והייתי גם כן מוסיף עליהם שנים , ד שנים"ומה שחסרו משנותיו הם מ, זמנוכ "ואינו כ, פ שהוא דם בתולים"אע, וכיון שבא לידי עון הנזכר עצמו. יתירות

ז כיון שכל עיקר ביאתי בעולם היתה לכך ולא "עכ, ובפרט שהיה בשוגג, עוןספה בלא משפט ס פסוק ויש נ"וז. ד שנים בלבד"לכן אין לי אלא אלו מ, תקנתי

כיון שזו היתה עיקר סבת , כי מספיק זה להכריע עון נדה הקודם, ו"ח' וגושהיה , ואמר לי. פ שזה החטא של עתה אינו חטא גמור"אע, ביאתי בעולם

כ התעניתי "ואח. י תשובה"היה אפשר שיתוקן זה ע, אפשר שבהמשך הזמן

לה הגזרה ל שכבר נתבט"ואז א, שלשה ימים רצופים כמו שנכתוב למטה : ת"תלי

אף על פי , אשר גם עליה נתגלגל, ב מגיד משנה"גם כן אירע דבר אחד אל הרוהוא שפעם אחד בא לידו דין אשת , ל"שעיקר גלגולו היה לסבת עון הנדה כנז

כי , כי גם אני טעיתי קרוב לזה, ל הרב"וא, וטעה בדין, והתירה לינשא, איש, דין אחד של אשת איש, ו"ם אלשיך נר"מהרבא לפני מורי , בהיותי בחור

ואמר גם , ואמרתי לו שדעתי נוטה להתירה, והיינו נושאים ונותנים יחד בדין זהויען אשר לא עיינתי היטב בדין ההוא טעיתי . והתירה, הוא שלזה דעתו נוטה

ואז אלולי , אלא לתקן עון ההוא, ל כי לא נזדמן אז הדין ההוא לפני"וא, בוכ עתיד לחזור ולבא "ושע, והייתי מתקן מה שעבר, לא הייתי טועה, ושעיינתי ב

ואשיב לו , שישאל ממני חכם אחד סברתי בדין ההוא, דין אחר כיוצא בו לידיוגם , כי החטא לא היה במעשה אלא בדבור בלבד, ובזה יתוקן עון הנזכר, האמת

: לתקן פגם הדבור, עתה בדבור תליא מילתא

שפעם אחת אכל חלב , נתגלגל לסבה אחת, ע סורינויהוש' וסבת גלגול הרל כי לסבה זאת אני מתקן עתה מאד העון "וא, בידיעה ובמזיד ולא נזהר בו

וכמעט שאני , שאני יושב שתי שעות בנקור הבשר, ונתן לי הסימן הזה, הנזכרכ שלא יכנס "ושמכאן ואילך אזהר ג, משליך כפלים כמוהו מן הבשר עם החלב

, כ"ל ג"וא. י מומחה וחסיד"זולתי אם יהיה ע, יי שום בשר נקורבפי כל ימי חשמו , באיש אחד, קדם לו ממש גלגול אחר, יהושע סוריאנו' כי קודם גלגול ר

ומתחלה לא , כי הוא היה מוהל, ונזדמן לו עון אחד והוא זה, שאול טרישטי' רועון . דוהיה זה שוגג קרוב למזי, ומת מחמת המילה, ומל ולד אחד, היה בקי

, שאול טרישטי' גרם שפיכות דמים שחטא ר, הנדה של הרב המגיד הקודם זה' שנתגלגל בו ר, יהושע סוריאנו' להר, ושתי עונות אלו גרמו עון חלב במזיד

שאול ' ואחריו ר, ונמצא שהרב המגיד היה שוגג. מיד אחר שמת, שאול הנזכרונתן , עבירה גוררת עבירהכי , יהושע אחריו מזיד גמור' ור, שוגג קרוב למזיד

אני נזהר מאד ומתרחק מהיות מוהל או , כי עתה אני בגלגול הזה, לי סימן, או כאשר שוחטים, ואדרבא אינני יכול להסתכל כאשר מוהלים, שוחט

נתגלגל בבחור , ואחר רבי יהושע. ולפעמים אני נזהר אפילו מלהרוג פרעושיםיהושע ' בגלגול ר, על אכילת חלבג שנים בכרת "ומת בן י, ושמו אברהם, אחד

: ל"שהיה במזיד כנז

, דע לך, ל"הגיד לי הדברים יותר מבוארים וא, ד לאייר"כ ביום פסח שני י"אח' פי. והבל הוא מסטרא דאדם, כי קין הוא זוהמת הנחש, ה"פ שאמרו בס"כי אע

, ויצאו קין והבל, נתערב טוב ברע, ר"י חטאו של אדה"כי ע, הדברים הם כךוהבל רובו טוב . אלא שקין רובו רע מזוהמת הנחש, יהם מורכבים מטוב ורעשנ

הוא דבר גדול במאד , אבל חלק קין הטוב. ומעוטו רע מצד הנחש, מצד אדםכנזכר בזוהר פרשת , ולקח הבכורה של חלק הטוב, לסבה שהיה בכור, מאד

כ התחיל קין להתקן"ואח. בסוד ואתה תשופנו עקב, ב"ו ע"בראשית דף להיו , כ כשיצאו יעקב ועשו"בקינן ומהללאל כנזכר בזוהר פרשת תרומה ואח

הוא אותו חלק , נולד יעקב וידו אוחזת בעקב עשו, וכשנולדו. בסוד הבל וקין

, ל"שהיה הטוב של קין שנתערב עם הרע כנז, שלקח עשו, הטוב של הבכורהכ " ואח.נקרא יעקב, ש עקב ההוא שלקה ממנו"וע. בסוד ואתה תשופנו עקב

שהיה מן הטוב , הוריש לו אותו החלק הטוב שלקח מן עשו, כשהוליד יששכרעל שם , כי הוא יעקב עצמו הנקרא כן. ס וישכב עמה בלילה הוא"וז. של קין

ש במדרש הנעלם "וז. ומשם יצאה יששכר, העקנ הנזכר ונתנו בלאה בסוד זווגכ נתגלגל בנדב "ואח. שהוא העקב הנזכר, עקיבא' של רות כי מן יששכר יצא ר

כ "ואח. כנזכר בזוהר פרשת אחרי מות, כי הם תרי פלגי גופא, ואביהואעד הזמן שהלך , ה"נתעברו בסוד עבור בפינחס שהוא אליהו הנביא זלה

ואחר כך חזר . ונסתלקה ממנו הנבואה, י מעשה דבת יפתח"כי אבדם ע, במערה, ל"סתלסו מאליהו זובאותו הזמן נ. כנזכר בזוהר, ולקחם במערת הר חורב

כי זהו הטעם , ל"ל מורי ז"וא. ה"נתגלגלו בסוד גלגול בשמואל הנביא עכ חזרו "ואח. ה"ב מקום שמואל הנביא ע"שהיה מקומי בעק, שהראו לו בחלום

כ "ואח. ל"כ חזרו ונתעברו באלישע הנביא ז"ואח. ל"ונתעברו באליהו ז. ג"במתתיהו בן חשמונאי ככ נתגלגלו "ואח. ל"נתגלגלו בחזקיהו מלך יהודה ז

עקיבא בן ' כ בר"ואח. ז"ואחר כך לריב. כ נתגלגלו בעקביא בן מהללאל"אח' כ בר"כ באביו ואח"ואח. כ ברב ייבא סבא דפרשת משפטים"ואח. ל"יוסף ז

ברב אחא משבחא גאון בעל , ל"אחאי ז' אחאי הנזכר בגמרא פריך רנכדו של , אהרן הלוי' כ בר"ואח. דוסתאי גאון' כ נתגלגל בר"ואח, השאלתות

. בעל מגיד משנה, כ בדון וידאל די טולשא"ואח, ר זרחיה הלוי בעל המאור"הכ בבחור אחד שמו "ואח. יהושע סוריאנו' כ בר"ואח. שאול טרישטי' כ בר"ואח

: כ בי אני הצעיר חיים"ואח. אברהם

פש וכלם מבחינת הנ, הרבה אנשים שהם משרש נשמתי, כ הגיד לי בארוכה"אח. קין, ואלו הם הנזכרים בפה, נפשי' גם מבחי, ועוד יש אנשים אחרים. שלי. למך אביו. יבל. נדב ואביהוא. שלה בן יהודה. יששכר. מהללאל. יובל. קינן

עתניאל בן . פנחס. יתרו. דתן ואבירם. קרח. נתנאל בן צוער. נחשון בן עמינדבאביה בן . שמואל הנביא.אלקנה. שמשון. שמגר בן ענת. אבי עכן. כרמי. קנז

ססמי . אפלל. עלי הכהן. רחב הזונה. יעל אשה חבר הקני. חבר הקני. שמואלאבישי בן . ישי אבי דוד. ישובי לחם. ישבח אבי אשתמוע. חבר אבי שוכוה

. אליהו הנביא. אביה בן רחבעם. דואג ואחיתופל. שמעא אחי דוד. צרויהמיכה . נבות היזרעאלי. אליחיאל בית ה. יונה בן אמיתי. אלישע הנביא

. אוריה הכהן. מנשה בן חזקיהו. חזקיהו המלך. נחום האלקושי. המורשתינדביה . חנניא חבר דניאל. אליהו בן ברכאל הבוזי. יחזקאל. זכריהו בן יברכיהו

: ענני בן אליועני. בן יכניה המלך

יוסי בן יוחנן איש. ג"מתתיהו בן חשמונאי כ, ואלו הם מן כת התנאיםיוסי ' ר. עקיבא בן יוסף' ר. ז"ריב. עקביא בן מהללאל. נתאי הארבלי. ירושלים

. רב ייבא סבא דמשפטים. נהוראי סבא בזוהר סוף פרשת תצוה' ר. הגליליישמעאל בן ' ר. אבא שאול. בן גוריון. חנינא בן חזקיהו. יונתן בן הרכינס

יהודה ' ר. קדישאיוסי בן משולם קהלא' ר. חוצפית התורגמן' ר. ג"אלישע כ : רבן גמליאל. אחא בר יאשיה' ר. בר אלעאי

שנמצאו באדרא רבא שהוא מן השרש , י"כי אחד מחבירי רשב, ל"ל מורי ז"ואכ קצת מן "ויש ג. וגם לא רצה לפרש הטעם, ולא רצה לגלותו אז, של נפשי

רב , ואלו הם, ואיני יודע ביאורם, תנאים אחרים שיש לי קצת אחיזה בהםקיסמא אביו ' ר. צדוק הכהן' ר. רבו של הינוקא דפרשת בלק, יא חסידאשמע : כרוספדאי חמיד לבא דזוהר שלח לך' ור. יוסי בן קסמא' של ר

, בזמן רבינו הקדוש, רב הונא שהיה ריש גלותא בבבל, ואלו הם האמוראיםון שמע' ר. לוי בר סיסי. חייא' יהודה וחזקיה בני ר. חייא' שהעלו ארונו בימי ר

וגם הוא , והוא אביו של רב חנא, רב ייבא סבא אמורא תלמיד רב. בן יהוצדק' ר. יוחנן' מיאשא בזמן ר' ר. פינחס אחי שמואל. חמיו של אשיאן בן נדבך

' ר. והוא רב אסי הכהן, רב ייסא אמורא. שילא דמסכת ברכות שנעשה לו הנסרב . חלקיה בר אבא' ר. בימי רב, ירמיה בר אבא' ר. צדוק תלמיד רבינו הקדוש

עולא בר . עקיבא אמורא' ר. סחורה' ר. זריקא' ר. מר עוקבא. שמן בר אבארב . רב ביבי בר אביי. רמי בר חמא. אביי הנקרא נחמני. ל"קושב בימי ריבשמואל בר ' ר. יימר' ר. רמי בר יחזקאל. משרשיא' ר. נחומי' ר, דימי מנהרדעא

רב ייבא אבי . תנחום דמן נוי' ר. יש גלותאנתן דצוציתא ר. אבין נגרא' ר. שילתזעירא בר ' ר. רפרם בר פפא. רמי בר תמרי. ספרא בימי רבינא' ר. רב סמא

. חנא בגדתאה' ר. י"רבין ורב דימי דסלקו מבבל לא. זעירי מדהבת' ר. הללחייא ' ר. אידי' שישא בריה דר' ר. חמא בר בוזי' ר. שבחת בריה דרבינא

. איו. והוא שבוש, ונקרא בגמרא חייא בר זרנוקי, נוקייהושע בר זר. מדפתי : מלכיו' ר. טביומי' ר. יהודה הנדואה' ר. באלי. אבדימי

: רבה מפומבדיתא. אחאי' ר, ואלו הם רבנן סבוראי

בריה , צמח גאון הראשון' ר. דוסתאי גאון' ר. אחא משבחא' ר, ואלו הם גאונים : ןנהילאי גאון הראשו' ר. דרב פלטוי גאון

דון וידאל . ז הלוי"רבינו אהרן נכדו של הר. ל"א ז"הרשב, ואלו הם הפוסקיםאחי . י על הטורים"י יוסף קארו בעל ספר ב"הר. בעל מגיד משנה, די טולושא

' כי כל אלו הם משרש בחי, ודע. ואני הצעיר חיים. ו"ר משה ויטאל יצ"כה, עקיבא' פילו רוא, אבל הרבה מהם יש שהיה רוחם משרש אחר, הנפש בלבד

ן שלו כלם מזה השרש "שהיו נר, זולתי אביי לבדו, היתה רוחו משרש אחרהכל , מן קין ועד אני חיים, ל שזכרתי"כי כל אלו הגלגולים הנז, ונמצא. שלי

: הוא אחד מהקליפות של שרש נפשי, ושבתי אוצר פירי. נפש לבד' הם מן בחי

, יום רצופים בשק ואפר' ענה מואמרה לו שאת, שאל את נשמתי, בענין השגתיואז אשיג השגה , עד תשלום שתי שנים ומחצה, ב תמיד"ואחר כך אתענה בה

: כמו שאירע לאחרים, בלתי שום תערובת דסטרא אחרא, גמורה כמוהו ממש

, שלם בשק ואפר ותענית' והשיבו לו שאתנהג חדש א, יום אחד חזר לשאולל כי כל עיקר השגתי תלויה "וא, ושלא אתלוצץ בשום אדם, ושאתנהג בשפלות

: ושלא להתלוצץ, השפלות, שהם, בפרטות' בשתי עניינים אלו הנז

לא , כי להשיג השגה אמיתית כמוהו ממש, והשיבו לו, יום אחד חזר לשאולאתנהג , אמנם אם בתוך הזמן הנזכר. היה אפשר עד מלאת לי שתי שנים ומחצה

, ואישן כל אלו הלילות בשק, שקיום רצופים ב' ובפרט שאתענה מ, בתשובה, משלשה לשלשה חדשים בפתע פתאום, שאז יבא לי התעוררות רוח הקדש

וסבת קצבת שתי . אשיג ממש כמוהו באמיתיות', שנים ומחצה הנז' ואחר ב, בלתי עסק בתורה, כי ישבתי בבחרותי שתי שנים ומחצה, שנים ומחצה הוא

ן הייתי צריך תשובה שתי שנים ולכ, ומעשים שלי לא היו אז רצויים כתקנם : כמספר הימים ההם ממש, ומחצה אחרים

, יום רצופים בשק ואפר ובכי' שאתענה מ, והשיבו לו, יום אחד חזר לשאולגם אשים אבן , יום בלילה על הקרקע לבוש שק' ובפרט שאשכב כל אלו המ

ה "ד ה"יו, כזה, ן"ה העולה בגימטריא אב"ואכוון בשם הוי, אחת תחת ראשיעד תשלום שתי שנים ', ב בכל אלו ההנהגות הנז"כ אתענה בה"ואח. ה"ו ה"וא

, ושאתנהג בכל הזמן הזה בענוה ושפלות גדול עד תכלית האחרון, ומחצה : כ עד תכלית מן הכעס ומן ההקפדות"ושאזהר ג

הוא מוכרח שבהמשך , כי כפי מה שהגידו לו, שאזהר מאד, ל"יום אחר חזר ואולכן , כ"ולא ארצה לסבול עול התשובה כ, ערב מחשבתישתת, הזמן הנזכר

: שאזהר ואתחזק בדבר הזה במאד מאד, כיון שהבחירה תלויה בידי

כי אז בשבוע ההיא היה רואה רוח טהרה אחת שהיה מסבב , יום אחד אמר ליפ שאני אדחה "ואע, ושזה מורה כי בהכרח אני צריך להשיג השגה גמורה, אותיושאשיג השגה גמורה , ת"עד שאשיגה בעהי, השמיםיכריחוני מן, אותה

: אמיתית כמוהו

, הוא מחמת חשקי בו, כי כל זה שאני עתיד להשיג עתה, יום אחד אמר ליל כי יש לי קורבה "וא. וכמעט שהוא מתעבר בי, ושנשמתו הוא מסייעתני מאד

ק כ כמו עתה ושאדב"הייתי תלמידו ג, ובפרט כי בפעם אחרת בגלגול אחר, עמו : ויועיל לי מאד, עמו תמיד במחשבתי

כ אכוין "ואח', בכל לבב וגו' שאזהר מאד לומר הללויה אודה ה, ל"יום אחד אכי מועיל מאד , ואעשה כך תמיד כשאקום בכל לילה אחר חצות, ך"בשם מנצפ : אל ההשגה

שהם סוד צרוף שם , ת"שאזהר מאד לשים תמיד תפילין כסברת ר, ל"גם אולכן הנחת אלו . 'וידוע אותי וכו'השכל 'המתהלל 'יתהלל 'ת "מרהיוצא , ו"יהה

: התפילין מועיל מאד אל ההשגה ואל ההשכל והידיעה

וזהירותו בכל ברכות , י כונת האדם"כי עיקר ההשגה זו תלויה ע, גם אמר לילפי שעל ידם מתבטל כח אותם הקליפות הנמצאות במאכלות , הנהנין

, י הברכות האלו הנאמרות בכוונה"וע, אוכלםומתדבקים באדם ה, החומריות

ושאזהר בו , ונעשה שכלי וזך, ומזכך החומר שלו, הוא מסיר מהם הקליפות : מאד

, וקבלה, ותלמוד, ומשנה, שאקרא בכל יום הקביעות של מקרא, גם צוה אותי : ואזהר בו מאד, ככתוב בספרי, עם הכונות שמסר לי

: ר ולכבד יותר מכל שאר המצות כלםלשמו, גם החמיר לי מאד בענין השבת

ונתעכבתי חדש ימים שלא עשיתי שום יחוד מן היחודים , הייתי לפניו' יום אואתה גורם בזה , ל אם תעזבני יום יומים אעזבך"וא, והכיר בפרצופי, שסדר ליונתתי לו טענה , שתגרום שיתפרשו ממך הנשמות שרוצות להדבק בך, נזק גדול

ובפרט שלא היו באים כפי , לעסוק בתורה באותו זמןשלא הייתי רוצה אלאז לא אמנע מלעשות היחודים ההם "והשיב לי שעכ, הראוי אותם הנשמות בגלוי

והוא , כי הוא מיחד העולמות העליונים, כי הוא גדול מעסק התורה, בכל יוםשלא תהיה , והזהרני שכאשר אייחד היחודים, עסק התורה ויחוד הכל יחד

: אלא לתקן למעלה, להמשיך הנשמהכונתי בלבד

שאזכור , עקיבא' ל ר"כי א, עקיבא' ל כשהלכתי עמו לטבריא במערת ר"גם א, קודם כל תפילה מן השלשה תפלות, עקיבא זה אחר זה' עשרה פעמים את ר

' ל שאין צורך לומר ר"וא. וסייעני מאד, י זה יתעבר בי"וע, ערב בקר וצהרים : אלא עקיבא בלבד, עקיבא

, אני צריך סיוע ממש, ד ליצירה"כי עד חג הסוכות של שנת השל, ם אמר ליגכי כבר אז , אבל משם והלאה איני צריך לסיוע כלל, שהוא יעזרני בעת היחוד

וגם כי , שמנעתי עצמי מעסק התורה, נשלמים שתי שנים ומחצה שחטאתי בהםאבל , יעותהוא במקרה שהיא אפשר להיות בקב, עד אז אפילו אם הוא מסייעני

: ת בקביעות"משם והלאה יהיה בעהי

ושאם אלך להשתטח על , שלא אמנע מלייחד היחודים שמסר לי, גם צוה אותיכי אז יש יותר הכנה מכל , ו יום לחדש"או בט, ח"קברי הצדיקים יהיה בערב ר

כי אז נפשותם עולות , ח"ולא בר, ט"ולא בי, ושלא אלך לא בשבת. שאר הימיםמ "ופעם אחד שלחני על קברי הצדיקים בחה. מושבות על הקברלמעלה ואינם

ג "ן של י"ן והווי"ל כי היחוד של היודי"וא, אבל לא נשתטחתי, להתפלל עליהםובליל החול יהיה . אייחד אותו יותר בקביעות משאר היחודים, חוורתי דרישא

ם ובלילי שבת אייחד אותו אפילו קוד. כי אז הוא עת רצון, אחר חצות לילהכי , י"ח אייחד היחוד שהוא מיוסד על שם שד"ובר. אחר סעודת בלילה, חצות

ואפילו להשתטח . י במלואו הוא ראש חדש"כי שם שד, ח"יחוד זה הוא סוד רגם היחוד של . ח"הוא טוב היחוד הזה הנזכר של ר, ח"על הצדיקים ביום ר

או , לההוא טוב לעשותו בלילי החול אהר חצות לי, פסוק חדשים לבקרים : א"כי בשני זמנים אלו מתפשטת לאה בכל אורך ז, בלילי שבת קודם חצות

, גם צווני. ת שבדעת"אייחד היחוד של עשרה הויו, גם בלילי שבת קודם חצות, מסכת עירובין, קודם חצות, שאקרא בכל ליל שבת אחר הסעודה וברכת המזון

הם או על קברי , חודיםכי עיקר כל אלו הי, ודע. ו"ב רי"בסוד ע, בסוד הערובאפילו שלא על קברי , או בכל חצות לילה אחר עבור חצות לילה, הצדיקים

ואז היא שעה הנבחרת מכל , ואחר חצות לילה היא עת רצון, הצדיקים יועיל : השעות האחרות

, יהושע סוריאנו' הוא יותר קשור עם ר, ה"כי רב ייבא סבא ע, גם אמר לי. יתקשר עמי רב ייבא סבא יותר מן השאר, זהואם אתקן, ל"שאכל חלב כנז

קשור יותר עם , עקיבא' ור. על ענין הנדה, ז קשור עם הרב מגיד משנה"וריבמחמת מה , עקיבא הוא' וענין ר. ל"על ענין שפיכות דם הנז, שאול טרשטי' ר

, ואמרו לו חכמים, שהרכיבו על כתפו כמה מלין, שנכשל גם הוא במת מצוהאבל . שאול' ולכן הוא קשור עם ר, פסיעה היה שופך דמיםשעל כל פסיעה ו

עקיבא ' אבל ענין ר, ל"כיון שלא גלוהו רז, לא רצה לגלות, בשנים האחרים : ולכן יש לו רשות לגלותו, ל"כבר גלוהו רז

', פסוק לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף וגו, שראה כתוב במצחי, ל"גם א : א"שבטלתי בחכמת אל כימיי, עון בטול זמןלרמוז אל

, להזהר מאד להסיר אותו לגמרי, בענין הסרת הסכין מעל השלחן, גם צוה לי : ן"שהוא סוד כלי זיי, ובפרט אני שהוא משרש קין, ולא יספיק לכסותו בלבד

לוטש כל , שהוא משרש נפשי, אני מתקן את יובל, כי עתה בגלגול זה, ל"גם אולכן לפעמים , ואיני מתקן אותו כראוי, רזל מצד הגבורותחורש נחשת וב

. או על ידי כל כלי ברזל, אני חותך ידי ואצבעותי בלי מתכוין, כשהסכין בידיכי גם הוא כולל קין , קין אשר בפרצוף יעקב' כי בחינת יובל הוא בחי, ואמר לי

בני , הכולל קין והבל הראשונים, א הנקרא ישראל"כמו ז, והבל וכל השרשיםבסוד , ושהוא מוכרח לתקן את יובל הזה קודם ביאת המשיח, אדם הראשונים

ה יש בו "כי גם במרע, ה להתקן בו"יובילו שי למורה וזה יובל נתעבר במרע. ת יובל"ר, למענכם"בי "' ה"ויתעבר ", ת"וזה נרמז בר. קצת נצוצות של קין

א "קין כמו שיש בזכי יש בו כל שרשי , ש פסוק ועל יובל ישלח וברשיו"וזקין בפרצוף העליון הנקרא יעקב ' ויובל הוא בחי, א"קין בז' כי קין בחי, הנזכרת ויתעבר "ולכן נרמז בר, ה"י מרע"ונמצא כי יובל זה התחיל להתקן ע, כנודע

: בי למענכם הנזכר' ה

, ה"י ע"אל מקום שנתוועדו שם חבירי רשב, ל"גם פעם אחת הלכתי עם מורי זבקיעות ' ובו ב, יש בה סלע אחד, ושם במזרח הדרך. א רבא דנשאכשעשו אדר

. בזמן האדרא, ה"י ע"שם ישב הרשב, ובאותה הבקיעה של צד צפון, גדולותואצל האילן שכנגד שני בקיעות אלו . אבא' ובבקיעה של צד דרום שם ישב ר

במקום , ל ישב בבקיעה הצפונית"ומורי זצ. אלעזר' שם ישב ר, במערב שלהם, שלא בידיעה, אבא' במקום ר, ואני ישבתי בבקיעה הדרומית. ה"י ע"ברששאחד מחבירי , ל"ולא ידעתי אם ענין הנז, ל הענין"כ הגיד לי מורי ז"ואח

. כ ישבתי במקומו שלא בידיעה"וע. אבא' והוא ר, האדרא הוא משרש נפשי אני מסופק אם הדבר היה להיפך', וענין ישיבתנו בשתי בקיעות אלו הנז

: מהנזכר

ימים ' וצוה אותי להתענות ג, ה"את אמי ע' קללתי פעם א, ל כי בהיותי קטן"אג "והוא כנגד תרין עיטרין דחו, ב שעות"ולכוין שהם ע, רצופים לילה ויום

ולפי . ת"ב הוא בחג"כי שם ע, ב כנודע"והם ע, ת"אבות חג' הגנוזים בג, א"דאוי "ליון לכן אכוין להחזירם אליו עשגרמתי לסלק אלו התרין עיטרין מן הבן הע

' ל שאתענה אלו השלשה ימים הנז"וא. תעניות אלו' שיש בג, ב שעות"אלו העלשלשת . כ בסוד פסוק היו נכונים"ואכוין ג, קודם יום שבועות, שלשה ימים

כ ממני "ועל ידי התענית הזה יפסק ג, כי אז פסקה זוהמתן של ישראל, ימים. לקבל כח ידיעת סודות התורה בליל שבועות עמוכדי, זוהמת החומר אשר בי

ולא ישנתי כלל כל . ובליל שבועות למדתי עמו כל אותה הלילה בסודות התורהד "יועילו לבטל גזרת המ, כי אלו השלשה התעניות, ל"וגם א. אותה הלילה

: ש"ל וע"שנים שחסרו מהרב מגיד משנה כנז

שהוא , כוין בשבוע ההיאל שא"א, יום אחד בשבוע ששי של ספירת העומרבהיותי נקשר בחופתי , ושאכוין בו לתקן פגם שפגמתי בו, כנגד יסוד כנודע

: ל"כנז

לומר , ת"והרביתי דברים לפני השי, בכיתי מאד, יום אחד הייתי בתעניתיל שילמדני "ולא היה משים בלב מורי ז, שלמה היה מונע ממני דרכי התשובה

כי , ל"וא, לכתי לביתו והכיר הענין בפרצופיוה, והרבה דברים כאלה, כרצוניעל שהטחתי דברים כלפי מעלה , ד של מעלה"באותה שעה רצו להענישני בבשאזהר , ל"וא. לומר שמחשבתי היתה לטובה, לולי שנזדמן לי סניגור אחד עליכי יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה , מלדבר פעם אחרת דברים אלה

, כנזכר בפסוק עת לכל זמן ועת לכל חפץ, וב לכל דבראלא שיש זמן קצ, להניקה היה מונע ממני דרכי התשובה ואדרבא מי היה "ו שהקב"ואיך הייתי אומר ח

ת ברחמיו "לולי השי, גורם ומכניס בלבי כל זה התעוררות של התשובההיה סבת , להגיד לי רצוני, ל כי מה שמנע ממני עד אז"וא, קרובים על בריותיו

ושמהיום ההוא ואילך לא יסתיר ממני , ואז באותו היום נשלם הזמן,זמן קצוב : וכן עשה מאז והלאה, כל אשר אשאל ממנו

בגלגול הזה הזהרני , ועתה, כי בגלגול הקודם קיימתי מצות שחיטה, ל"גם אשלא להמית , כ"ולא עוד שלא שהזהרני ג, שלא אשחוט כלל ועיקר, במאד מאד : עושים כלל ועיקראפילו כינים ופר, שום בריה

ל "וא, ושום רמש חי כלל ועיקר, לא היה הורג פרעושים וכינים, ל"גם מורי זשאול טרישטי ' וגם מפני ר, שהרג את הבל, שלהיות שרש נפשי מן קין

, ומת מתחת ידו, ל"על עון שפיכות דם כשמל התנוק כנז, שנתגלגל עמי ממש, ל"וא. ם שלא לשחוט כללוג, שצריך שאזהר שלא להמית שום דבר חי בעולם

שעל כן מוכרח אני לקיים מצות פריה ורביה כי , כי יען אשר אני נצוץ חדש

פ "אע, א בלבד"ואמר לי כי המצות אשר אני הסר מהם הם י. עדיין לא קימתיהפ "אע, אז צריך שאקיים מצות שלוח הקן, ואחר שאשלים אותם. שאני חדש

היא תקון אחרון שבכל התקונים ,וזו המצוה. שכבר קיימתיה בגלגול אחר, שכבר נגמרה להתקן, להורות על שלוח הנפש, וכונת הענין. שאני צריך לתקן

ואחר שיתוקן . ויתוקן גם הוא, ואז יבא הרוח לבדו. 'על האחד עשר מצות הנזותהיה אז כסא אל הרוח , אז תבא גם הנפש שכבר היא מתוקנת, גם הואכי , ל"וא. ואל תשכחהו, כי זה שרש גדול, הווהבן ענין זה מאד וזכר. המתוקןל כי אחת מהם "וא, א מצות הם מאותם שאינם מצויות בתכלית ההרחק"אלו הי

: היא מצות זרוע לחיים וקיבה

כי הנה יש מצות עשה ולא תעשה , ל"ופעם אחרת ביאר לי הענין היטב ואאיברים ח "והנה אין לך אבר מכל רמ. ומצות עשה ולא תעשה נקבות, זכרים

והנה הבשר . מן בשר וגידים ועצמות, שלא יהיה כלול, ר"שיש באדההיא , והנה שרש נפשי. הם מצות לא תעשה, הם מצות עשה וגידים, והעצמות

. לאה אשר עומדת שם מאחוריו' מבחי, ר"באבר כתף השמאלי של אדהאותיות אחרונות של ' ב, ה"כמנין ו, א"הם י, והמצות עשה אשר באבר הזה

ו "ו. ל"בגימטריא ש, י"ו פעמים ה"וי, באופן זה, והם במספר כתף, ה"ויההק כמנין "ישאר ת, ה"א כמנין ו"תסיר י, י"הרי תק. ף"בגימטריא ק, י"פעמים ה

: כתף

ש "וכמ, ה"ה הראשונות של ההוי"אותיות י' כמנין ב, ו"הם ט, ת"והמצות ל, ף"גימטריא כתוגם הם ב. ח"י רמ"ה עם זכר"ו, ה"ה עם שמי שס"ל י"חז

ה הם בגימטריא "ד פעמים ה"יו. 'הם בגימטריא ש, י"ד פעמים ה"יו, באופן זהת "הם עשר מל', והנה העשרה הרמוזים באות י. ף"כמנין כת, ק"הרי ת. 'ר

. הם חמש מצות לא תעשה נקבות, ראשונה' והחמשה הרמוזים באות ה. זכרים' וחמשה הרמוזים באות ה. הם שש מצות עשה זכרים', והששה הרמוזים באות ו

בו , והנה העור שיש באבר הזה של הכתף. הם חמש מצות נקבות, אחרונה : נרמזו כל ההארות אשר יש בפנים באבר הזה

ל "ואבא מארי ז, ירדה נפשי עד העקב, כי בחטאו של קין, ל"ל מורי ז"וא, ואני צריך עתה לתקנה, העלה אותה עד מקום הטבור, כשהוליד אותי

לא , ואמנם העשרה מצות לא תעשה הזכרים. ותה עד מקומה לגמריולהעלאחת , הם אלו, אבל החמשה מצות לא תעשה הנקבות. ל"קבלתי אותם ממורי ז

. לא תגנובו ממון', ב. ובכללה שלא להלבין פני חבירו ברבים, לא תרצחחמשית לא תאכל . רביעית לא תאכל חלב. לא תבשל גדי בחלב אמו, שלישית

והיא קרובה , וחי אחיך עמך, אחת, הם אלו, ה מצות עשה הזכריםושש. דםשיוכל לחיות עמך , והיא לבקש המצאה אל אחיך, ממש אל מצות הצדקה

מצות ' ד. שלישית ועשית מעקה לגגך. לאכול מעשר שני בירושלם', ב. כנודעואהבת לרעך , ששית. ובפרט בנו ממש, למול את הבן, פריה ורביה חמישית

וסימניך אם , ההלואה לעני, אחת, ואלו הם, מש מצות עשה הנקבותוח. כמוך, מצות ציצית, שתים. אלא אם בצרי, אל תקרי אם בחיריק, כסף תלוה את עמי

מצות שלוח , שלישית. לפי ששרשו הוא מן הכתף, וגם בכללה ליתנה על הכתף

לזכור, חמישית, שמטה בשביעית, רביעית. וסימניך שלח תשלח את האם, הקן : יציאת מצרים

שקודם תפלת , ולכל החברים שהיינו עמו בחברה ההיא, ל לי"גם הזהיר מורי זויכוין לאהוב לכל אחד , ע של ואהבת לרעך כמוך"נקבל עלינו מ, שחרית

ותוכל לעלות , ז תעלה תפלתו כלולה מכל ישראל"כי עי, מישראל כנפשוכל אחד ואחד ממנו צריך , ובפרט אהבת החברים שלנו. ולעשות תקון למעלה

ל "ולמאד הזהירני מורי ז. לכלול עצמו כאלו הוא אבר אחד מן החברים האלואו , או יש לו איזה חולה בביתו, ו שעומד בצרה"ואם איזה חבר ח, בענין זה

: וכן בכל דבריו ישתתף לכל חבריו עמו, ויתפלל עליו, ישתתף בצערו, בבניו

אחר , על עון שאירע לי בימי חופתי, ל"י מורי ז"גם עשיתי תקון תעניתי עועל יין נסך ששתיתי עם . ועל עון כבוד אב ואם. שנקשרתי והזרעתי לבטלה

, ב"ל שהיה אז בא לעיר צפת תוב"וא, והטעה אותי, ישראל אחד שנשתמדועל עון , כ חזר לסורו הרע"ואח, ולא היה אלא לפנים, לחזור לדת ישראל

: ש ותפילין"ל שידעת ועל בטול ק"ם כנזועל שפיכת ד, ועל הליצנות, הגאוה

, שהוא סוד הגבורות הנקרא אש, כי לפי שאני משרש קין, ל"ל מורי ז"גם א, כי האש בהכנסה תוך המים, ומתבהל מאד מראיית המים, לכן אני מתפעל מאד

לכן אני מתפחד , וגם לפי שהמזיקין יצאו מתולדת קין כנודע, נכבה ומתבטלת : מאד מן המזיקין

שהוא , והבל הוא הבל העליון של הפה. כי קין הוא בסוד ציור ומעשה, ל"ם אגאינו , אבל אני להיותי מן קין. הם דרשנים ודברנים, ולכן שרשו של הבל. דבור

כמו שיש לי כח בציור מלאכות , כ כח הדבור"ואין לי כ, דברן ובעל דברים, ל"ל מורי ז"א, גם בענין המשניות שאני מחוייב לגרסם על פה. המעשיות

: ושאר הסדרים איני מחוייב, שהם סדר נשים

הם יום , כי הימים הנכונים להתענות אני בהם שני ימים רצופים, ל"גם א : כפי שרש נשמתי, שלישי ויום רביעי בשבוע

, ויום אחד קבוע בחדש, כי אין לך אדם שאין לו יום אחד קבוע בשבוע, ל"גם א. כפי שרש נשמתו, כי מזלו תלוי באותו יום, שהוא יום יפה לו לכל דבריו

ס "וז. ולא ימות באותו יום, ובאותו יום אין לו פחד משום דבר רע ופגע רעולכן שוב , כי באותו יום אין פחד שימות בו, ושוב יום אחד לפני מיתתך

כי היום , ל"וא. כי משם ואילך יש פחד בשאר הימים. בתשובה באותו יוםוהיום הנכון . הוא יום שני בשבוע, רש נשמתי בכל שבועשהוא כפי ש, הנכון לי : ג בהדש"הוא יום י, שהיא כפי שרש נשמתי, לי בחדש

אני , י שכל אדם צריך לכוין בה"כי אעפ, ל"וא, ל כונה אחרת בקדושה"גם אקדושת ' א, כי הנה שלשה קדושות הם, והוא, צריך לה יותר משאר כל אדם

והיא , קדושת מנחה דעמידה', ב. נעריצךוהיא נקדישך ו, שחרית דעמידה

ש אחר "שאנו אומרים בליל מ, קדושת ובא לציון', ג. נקדישך ונעריצך, שהוא דלוג עליית מלכות למעלה ממקומה, וכבר ידעת כונת הקדושה. העמידה

כ קדוש "ס הדלוג שאנו מדלגים כשאנו אומרים ג"וז, כי דעתה קלה, לקבל דעת, ב"י שם בן מ"כי בכל עליה היא ע, וכבר ידעת. כנזכר בפרקי היכלות, ק"ק

בשני אותיות ראשונות של , ולכן צריך שתכוין בקדושת העמידה דמנחה דחולי "תכוין בשתי אותיות ג, ובקדושת העמידה דשחרית דחול. ץ"אבגית

כי . ץ האחרונות"תכוין בשתי אותיות ת, ש"ובקדושת ובא לציון דמ. האמצעיותלפי שהוא , ב"והוא עיקרו של שם בן מ, ב"ל כל שם בן מהוא כול', שם זה הא

: ולכן כל הכונות הם בשם זה בלבד, בסוד ספירת החסד המתפשט בכלם כנודע

ולמן , ל פסוק זה"וא. על השגת נשמתי, ש"ל בע"פעם אחת שאלתי למורי זולא רצה לבאר יותר , וחיליתי פניו שיבאר לי דבריו. חמדת כל ישראל הלא לך

שעליו נאמר , שאני משרש שאול המלך, דבריו' אמרתי לו אם היה פיו, מזה : והשיב לי שלא היה רצונו לפרש ולבאר כונת דבריו, הפסוק הזה

ואמר לי שהייתי יכול להשיג , פעם אחרת חזרתי לשאול לו על ענין נשמתיושביאת נשמתי לעולם היתה לצורך , מצד גודל ערך נשמתי, יותר מן המלאכים

. כי לא ניתן לו רשות, ושלא היה בידו ורשותו לבאר יותר מזה, ולםגדול בע, שהייתי כמעט פורח באויר מרוב השמחה על הענין, ושאם היה מגלה לי הענין

: אלא שלא ניתן רשות לאמרו אז

ל "הלך לבית מורי ז, כי ליל אחת של שבת, ל הגיד לי"ן ז"י ארזי"גם מהרלמה הוא גדול בשנים יותר , לומרמרוב הקנאה שעלה בלבו, בחצות לילה

ל אז על "והלך לבכות לפני מורי ז, והיה משועבד לי לשמוע הדרוש ממני, ממניל לא בא לעולם אלא ללמד אותי בלבד ושכל "כי הוא ז, והשיב לו, הדבר ההוא

אלא כלם היו , שאר החברים לא היו יכולים ללמוד אפילו אות אחת ממנו, גם שאל ממנו. ל"ין זה אני שמעתי מפי מורי זוגם ענ. צריכים ללמוד עמי

והשיב לו , כ איך ישתעבד לי"שא, שכיון שהיו אנשים גדולים משרש נפשו : שתהיה היא ממקום גבוה, שאין הדבר תלוי בזה אלא בנפש האדם עצמו

על ענין קורבתו של , ל הגיד לו"כי מורי ז, ו אמר לי"י באגילייר יצ"גם הרושהם , נרמזו בשם עקיבא, י"ם היה כי שלשה אותיות אבשהטע, ל עמי"מורי ז

מה , כי עלי נאמר, וגם אמר לי, ולא רצה לבאר לי יותר מזה. ממטה למעלהד "עקיבא למד תורה לכ' כי כמו שר, והענין הוא. ת משה"ר, שהיה הוא שיהיה

: ת"שכן אהיה אני עתה בעהי, אלף תלמידיו ולכל העולם

הקדמה לח

והייתי , ל אחר סעודת המנחה של שבת"יתי יושב לפני מורי זפעם אחת היל "ובתוך הדברים א, ובענין שרש נפשי, שיבאר לי בענין השגתי, מפציר בו

והפצרתי בו שיבארהו , חן"יתן "ולענוים "יליץ "הוא "ללצים "פסוק זה אם , מ"ש ברע"מ, והענין הוא, אליהו חי, ת פסוק זה הוא"כי הנה ר, והשיב לי, לי

ש והוא "כמ, והמתורגמן שלו הוא אהרן הכהן, כי משה רבן של כל ישראלולעתיד לבא בדורו של , לפי שמשה היה כבד פה וכבד לשון, יהיה לך לפה

וגם יהיה הוא ערל , וילמד תורה לכל ישראל, ה בגלגול"יבוא מרע, משיחינחס והוא פ, שהוא חי וקים, ל"והמתורגמן שלו יהיה אליהו הנביא ז, שפתים

אם ללצים הוא יליץ , ה"וזש. ה"אחיו של מרע, בן אלעזר בן אהרן הכהןהנה , ה מליץ ומתורגמן"כי כשיצטרך מרע, ל אם ללצים"ר, ולענוים יתן חן

איך , ולא רצה לבאר לי יותר, ויהיה מתורגמן שלו, ל שהוא חי יליץ"אליהו ז : לקשר ענין זה עם הויכוח הראשון שהיינו מווכחים יחד

כי אני עתיד לראות מלאך אחד פנים בפנים , ל אז בתפלתו"כי א, ל"ם אחד איו : ל"ואמר לי שהוא אליהו ז, כי אמר לי מה שמו, והפצרתי בו, ולדבר עמי

דרך תוספת נשמה , כי אז התחיל חלק הרוח שלי להתנוצץ בי, ל"יום אחד אח "מן רשהם מתחילים , ל"עד יעברו שני שנים ומחצה הנז, ש במקרה"בכל ע

, כ אקנה חלק הרוח ההוא בשלימות"ואח, ד"ח תשרי השל"עד ר, א"אייר השלכי הנפש אין בה יכולת רק , והטעם הוא. ל"ה כנז"ואז אשיג השגה גמורה בע

והשגת רוח , אמנם להשלים חלק השגת ידיעת התורה, לקיום המצות במעשה שאקנה חלק ונמצא כי ענין השגתי תלויה עד, חלק הרוח' צריך בחי, הקדש

כי זה הנצוץ של חלק הרוח , ל"וא. ת"הרוח שלי בקביעות ובשלימות בעהיוהטעם . ומתלבש בו, עקיבא' כ משותף עם נצוץ רוחו של ר"שהוא בא ג, שלי, עקיבא' עם נפש ר, כ משותפת דרך גלגול ממש"לפי שכמו שנפשי היא ג, לזה

' ממש ברוחו של ראינו בא אלא משותף , כן חלק רוחי, כמו שיתבאר למטהעקיבא משותף ' כ רוחו של ר"יהיה ג, וכאשר אקנה רוחי בשלימות. עקיבא

. ונמצא כי אני צריך תחלה להשלים את נפשי בשתי שנים ומחצה הנזכר. עמי' וגם יבא משותף עם רוחו של ר, אז אזכה אל הרוח שלי, ואחר תשלומה לגמרי

אם לא , ום תקון הנפש לגמריעד תשל, כי אין הרוח יכול ליכנס באדם, עקיבאכי , ל"וא. וגם לזה צריך תשובה ומעשים טובים, ש"בדרך מקרה בתוספת בע

' רק ר, אין מי שיהיה עמי בסוד גלגול ממש מכל אותם שהם מן השרש שליאך האחרים של שרום , כי הוא ממש עמדי בסוד גלגול ממש, עקיבא לבדו

: ולא בסוד גלגול,הוא בסוד עבור לבד, נשמתי אם יתדבקו עמי

שהם מן , כי גם כל אותם הנשמות נצוצות של אותם האנשים, ל"ופעם אחרת אכי כלם הם מגולגלים בי , עד אני הצעיר חיים, עקיבא' תחלת הדרגת נפש ר

, ואפשר שאם אזכה יותר, ומשותפים עם נפשי בגלגול הזה, בגלגול גמור, ז וכיוצא בו"כמו ריב, עקיבא' יתערבו בי גם מן אותם אשר הם קודמים אל ר

, לפי שאין בכל הנצוצות של השרש הזה, וטעם הדבר הוא. בסוד עבור בלבדכי נצוץ נפשי קרובה , עקיבא' כמו נצוץ נפש ר, כ קרוב אל נצוץ נפשי"כ

. ולכן הוא מתגלגל עמי יותר מכל שאר הנצוצות, וסמוכה אליו יותר מכלםגם אני , ה המדרגה הנקראת מחשבהעלה באות, עקיבא' וכמו שנצוץ נפש ר

יותר מכמה נצוצות אשר קדמו , אוכל לעלות כפי מעשי במעלה גדולה עד מאד

' אמנם ר. הם סמוכות יחד בשרש הנפשות, עקיבא' כי נפשי ונפש ר, ל"וא. אליקין ' כי הרוח שלו מבחי, נפש בלבד' בבחי, עקיבא לא היתה לו אלא מצד קין

אמנם לקח רוח , לא לקחה אז, הנפש ההיא שלוגם כן אשר היתה ראויה אלאחת היא , של הרוח' בחי' מזומנות ב' וגם אני יש ל. אחרת משרש הבל או אדם

. רוח משרש אחר' בחי', והב. שהיא משרש קין, הרוח הראויה אל נפשי' בחירוח מן שרש ' בחי, ר נתערבו הנשמות"י חטאו של אדה"כי ע, כמו שביארנו

ובחינת רוח משרש אדם ברוח של . וכן להפך, ש משרש קיןנפ' עם בחי, הבלהוא גדול במאד , הרוח אשר לי מצד קין' והנה בחי. וכן להפך, קין או של הבל

ואם אזכה אקח את הרוח הזה אשר , מאד מן הרוח אשר לי מצד הערוב כנזכר, עקיבא' כי אחר הנצוץ של ר, ל"וא. ז הוא בנשמה"וכן עד. נוגע לי מצד קין

ן כלם מן השרש "לפי שאביי זכה ליקח נר, ן קרוב אלי יותר מנצוץ אבייאיכי אביי הוא רב ייבא סבא , ל"וא. ל"כ באחרים כנז"משא, קין' שהם מבחי, שלי

, יהפוך"ישוב "בי "אך "ת פסוק "ואביי נרמז בר, עצמו הנזכר בזוהר דמשפטיםושאלתי למורי . פוךוזהו יה, ייבא לאביי, ל אל הפוך"ואמר יהפוך ר. ת אביי"ר : ולא רצה לבאר לי, ל שיבאר לי סבת הפוך זה מה עניינו"ז

, היא טפת זרע יוסף שיצאה מבין צפרניו, כי שרש נפשי, יום אחד אמר לי : מאותם העשר טפות כנודע

היא גבוה ומעולה , כי הנפש היתירה שבאה לי בסוד תוספת שבת, ל"גם אכי אז עדיין לא זכיתי , ל אותו היום"וא. וכמעט שהיא מבחינת האצילות, מאד

: רק פעם אחת או שתים', לנפש יתירה הנז

, היו אז כל הנצוצות של זה השרש, כי הנה כאשר חטא קין, ל"בענין נפשי אוגם נצוץ , עד הנצוצות שיהיו עד ביאת המשיח, כלם ממנו, כלם כלולים בו

וכל הנצוצות , בקליפותי חטאו נתערבו כל הנצוצות "וע, נפשי היתה כלולה בולפי שעון קין , המעולות והחשובות ירדו למטה מכל השאר בעמקי הקליפות

, עקיבא מקומו הוא בזרועות' והנה ר. כנזכר בתקונין, היתה במחשבה העליונהכי הוא העקב של היד השמאלי של , בסוד וידו אוחזת בעקב עשו כמבואר לעיל

ולפעמים יכול להעלותה , ה עד העקבוהנה היד לפעמים האדם משפיל אות, א"ז, עקיבא' י שנהרג ר"כ ע"ואח, ולכן נפלו זרועות אלו עד העקב. עד הראש

, ה למשה כך עלה במחשבה"ש הקב"וכמ. נתעלה ועלה עד המחשבה העליונהי "נוכל לעלות ע, כי גם אני וכל הדומים אלי, ל"וא. כדי לתקן מה שפגם

יותר , לעלות במעלה רמה ונשאה עד אין קץ, הזרועות' להיותינו מבחי, מעשינוהוא , ואמנם מקום נצוץ נפשי. מכמה אנשים הקודמים אלינו בזמנים הראשונים

ונמצא , כי יש לי שם שערות ארוכות, ונתן לי סימן בזה, בכתפות שבזרועותוהנה עדיין הנצוץ הפרטי של נפשי . להיותי בסוד הכתפים, ג"שאני כלול מחו

. ובערך זה אני חדש, בא עדיין בעולם הוא לבדו אלא עתהולא , לא נתגלגל, ן שלי שנפגמו"אני צריך להשלים נר', אבל בערך שיצאתי כלול בנפש קין כנז

והנה , וצריך אני להשלים חלקי אשר שם, בהיותי שם מחמת חטאו של קיןולכן הוא , יותר מכל השאר, עקיבא' קרוב וסמוך אל נצוץ נפש ר, נצוץ נפשי

: ל עמי יותר מכל השארמתגלג

יעקב כשקרא לבניו ונעלם , כי שלשה הם שטעו בקץ, ה"אמר לי מורי זלהלרמוז כי טעותם וטעה וחשב , עקיבא יש בו אותיות יעקב' וכן ר. ממנו הקץ

שחשב שממנו יצא , וכן שמואל טעה בענין אליאב. שבן כוזיבא היה משיחולכן שלשתם נתגלגלו . חומשי' אך נגד ה) ז"ט' שמואל א(ה "וכמש, משיח

: לתקן טעות זה

הנעשת , עקיבא אינה כשאר נפשות הגרים' כי נפשו של ר, ל"אמר לי מורי זאבל היא נפש , כנזכר בפרשת שוה לך, מזיווג נשמות הצדיקים בגן עדן הארץ

והוכרחה , יצאה אל החיצונים, אלא שבחטאו של אדם ושל קין, גבוהה מאד, הנקרא נפש הגר, יא באה מלובשת בתוך נפש אחרתוהנה ה, ליכנס בגוף גר

בסוד , שנה' ה מ"ואותה נפש הגר גרמה לו להיותו ע. הנזכר בסבא דמשפטים. שנה' ה מ"שהיה ע, ז"וכן היה בריב. קשים גרים לישראל כספחת והבן זה

ולכן גם . לפי ששרש הנפש שלהם היתה מטפת זרע יוסף כנזכר, והטעם היה : ל"חדשים כנז' בהיותי נקשר ונאסר ט, ל" הנזאני באתי לידי הטא

מעורבים , ה"זרועות ימין ושמאל של מרע' היו ב, עקיבא' ז ור"כי ריב, ל"גם אה "ולכן רצה מרע, כ שנה"כל אחד חי ק, כן היו שלשתם שוים בשנים,ו, בקין

ה הכה "וגם מרע. עקיבא' כנזכר שם באותיות דר, עקיבא' י ר"שתנתן התורה עוזהו , ן"ת בש"שמעון בן נתנאל ר' ובו היה אז מעורב נצוץ ר, ך הבשןלעוג מל

מפני אותו נצוץ , ה מתיירא ממנו מן עוג להמיתו"ולכן היה מרע. עוג מלך הבשןכ היה הנצוץ ההוא תלמידו של "ואח, של קדושה שהיה ירא חטא שהיה בו

: ז"ריב

חזקיהו מלך הכינו כסא ל, ראה כתוב במצחי בלשון הזה, ערב שבת במנחה, ואחר כך באיתן יום עצמו. בסוד תוספת שבת, להורות שנגלה בי נפשו, יהודה

ש "ובע, כ עשיתי תשובה באותו השבוע"ואח. ונסתלק ממני, נתכעסתי בביתי, רוחו של חזקיה, שהיו נדבקים בי בסוד תוספת שבת, ל"השני ראה מורי ז

. ל שנסתלקו"וא, תיוחזרתי להתכעס באותו יום בבי, עקיבא' ורוחו של רל כי בא אלי רוחו של בן "וא, כ בו ביום עשיתי תשובה לכל הכעס ההוא"ואח

, עקיבא' וזה לפי שהיה חתנו של ר, פ שאינו מן השרש שלי"אע, עזאי בלבד : ש ראה כתוב עקיבה בהא"ל כי בבקר ע"וא

ל בבקר ביום "ל מורי ז"וא, ד האמת"יום שבת אחד עיינתי שני פסוקים עושאומר מה חדוש , מתנות טובות' שראה לבן עזאי שהיה נותן לי ב, תהשב

, ל לפי שבאותה הלילה של ליל שבת"וא, וספרתי לו, חדשתי ביום השבת ההוא, שלשה או ארבעה פעמים, עלה בדעתי פתאום וקריתי משנה אחת של בן עזאי

, ל"ובימי החול של אותה השבוע א. 'מתנות הנז' שלכך הוא נתן לי אותם בבזוהר בפרשת צו ' שהיה רואה בי שהיה בי תוספת רוח מצד רוחו של אביי כנז

: ה בשבת"כמו שיש לע, ח יש לו תוספת רוח בחול"שהת

וזה להורות , ה מאירה מאד"כי ראה כתוב במצחי שם הוי, ל"ביום שבת אחר אכי גם כל נצוצות שיש בשרש נפשי מן חזקיהו עד , ל"וא. נקרא עלי' כי שם ה

אפילו פנימיות רוחו של חזקיהו , כלם באו בי בסוד תוספת שבת ההוא, שינפ : ה בא אלי אז"ע

שהיתה מוכנת , כי ראה את נפש רב דימי מנהרדעא, ל"ח תמוז א"ביום רוגם לפי שביום ההוא לויתי מת מצוה . לפי שהיא משרש נפשי, להתעבר בי

מצוה לויה אל לעשות , ורב דימי היתה המצוה הזאת תדירית בידו, אחדל כי חזקיהו המלך לא "וא, כ היה רוצה להתעבר בי"וע, האורחים ואל המתים

ועדיין חסרו לו , משלו הוסיפו לו, ו שנים"פ שהוסיפו לו ט"ואע, מלא שנותיוכי הוא היה גלגול , ושאר שנותיו השלימום רב דימי הנזכר, שנים אחרות

ש "וז. אלא הוא לבדו, ובלתי שום ערוב נצוץ אחר עמ, חזקיה המלך עצמוכי ברב דימי היו ', פוקדתי יתר שנותי וגו', י ימי וגו"אני אמרתי בדמ, חזקיהו

ה האמורא שלום "ששלח לי רבא ע, ואני חיים ראיתי. שאר שנותיו ושאר ימיוכי רצה רבא , ה"ל מורי זלה"וא. ואחת בחלום, אחת בתוך תפלתי, פעמים' בממה , על שהיה עמו בקטטה, תלוה עמיה לעשות שלום עם רב דימי המ"ע

על ענין הגרוגרות שהביא רב דימי , שעשה לו תלמידו רב אדא בר אהבה : בספינה כנזכר בתלמוד

ס תוספת שבת "כי ז, ל"ל מורי ז"וא, נגלה בי רב משרשיא, יום שבת אחד, ה"א הנקראים י"כי שם זה הוא מבחינת או, והענין הוא. גמור מצד שרש נפשי

הם , שינין' והנה הב, ושאר אותיות הוא משרש, כי מזה הוא תוספת שבתונודע אותיות של ' והם ב', שכל אחד מהם עולה בגימטריא ש, ץ"שמות מצפ' ב

, שמות הכתובים שם' מ בפרשת יתרו מן אותם הז"תוספת שבת הנזכר בר', ה', ה, שהם', והם בגימטריא שאר החמשה שמות הנז, ר"אותיות מ' נשארו ב

ושבעה השמות עצמם , ד"שהם בגימטריא רל, הנזכר שם, י"אדנ, ל"א, ם"היאלוהוא כללות , נמצא כי שם זה הוא תוספת שבת של שרש נפשי. א"הרי הם רמ

: ה"ומקורם שהוא שם י, שמות השבת' ז

ויען , הראש של זה השרש של קין' הוא בחי, כי חזקיהו המלך, ל"ל מורי ז"וא. י חזקיהו"ל נתקן ונתחזק ע"ש חז"כמ, מי המבולשהיה קין תלוי ברפיון ביאמרתי לא , ה"וזש. ה"חזק י, וזהו חזקיהו. הראש' ומשם התחיל להתחזק בחי

הראש של זה השרש שהוא ' כי הנה הוא בא לחזק בחי, ה בארץ החיים"אראה ישעדיין לא נתקן ונשלם , והוא חשב תחלה. כנודע ששם זה הוא בראש, ה"י

, ה"ש י"כי יש בו אותיות שר, ן להשתלם בזה רב משרשיאהראש של קי' בחיורב , ונמצא כי חזקיה המלך. ה"וגם שם הוא שם י, כי השורש הוא בראש

נתחזק קין בבחינת , ואמנם ביחזקאל הנביא. שניהם בראש קין, ה"משרשיל שיעמוד "וא, ר"כי היה בחינת בן אדה, ס בן אדם עמוד על רגליך"וז, הרגלים

. לשון חוזק, ולכן נקרא יחזקאל, כי משם נמשך, ויחזקם ויתקנם, על רגליוה ולכן נשא "ן שהם ממשרשי"שיני' והנה שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא הם ב

ז יש להם "עכ, ל"פ ששנים אלו אינם משרשי כנז"כי אע, ע"בן עזאי בתו של ר נדב ל שנתעברו בו נשמת"וכן אירע לאליהו הנביא ו, קורבה גדולה עם שרשי

, יען היה בא מבנות פוטיאל שהוא יתרו שבא מן קין, שהם מן קין, ואביהו

, ש נפשי"ל כן הענין באלישע ויונה שיש להם קורבה גדולה בשר"ש רז"כמ : ולא רצה לגלות לי יותר בזה

, ל"ל מורי ז"וא. ורב ביבי בר אביי, נתגלו בי רמי בר יחזקאל, יום שבת אחדת והוא "כי רב ביבי נרמז בפסוק זה בר, בחלוםכי באותה הלילה אמרו לו

וגם מורי . ת אביי"ר, יסע'בל 'יצען 'בל 'אהל 'מועדינו 'קרית 'ציון 'חזה 'פסוק כאשר , מועדינו"קרית "ציון "חזה "והוא פסוק , ת"ל נרמז בפסוק זה בר"ז

, ל בחלום"גם א. ל"שם מורי ז, יהיה יצחק, ש"ת ב"ד בא"ביו' יתחלפו אות משהוא סוד נוקבא , ת בגימטריא רחל"ר, מועדינו"קרית "ציון "חזה "ת "כי ר

, א"היוצאת בחזה דז, וגם היא נקראת ציון קרית מועדינו. הנקראת רחל, א"דזלרמוז אל , ולא אמר ראה בלשון הקדש, ולזה אמר חזה ציון בלשון תרגום

ן בל ת של מלות אהל בל יצע"רמוז בר, וגם אביי אביו של רב ביבי. ל"הנז : ולא רצה לגלות לי תכלית הדברים אלו מה עניינם. יסע

כמו , כ קרוב אלי"כי הנה אין בכל הנצוצות של שרש נפשי כ, ל"בענין אשתי א, וכל מה שאירע לו אירע לי, והוא קרוב עמי יותר מכלם, עקיבא' נצוץ של ר

י נרבע ויען כ. עקיבא' חמיו של ר, היא גלגול כלבא שבוע, ל כי אשתי חנה"ואיען גם הוא היה , שהיתה מרבניתיה דאביי, בא בגלגול אשה אחת, כנקבה

כ "ואח. ועליה אמרו בתלמוד אמר אביי אמרה לי אם, עקיבא כנודע' משרש ראי אפשר להיות לי ממנה בנים , יען היא גלגול זכר, נתגלגלה באשתי חנה

בהצטרפות אלא , ואפילו נקבות לא תלד לפי שהיא זכר, זכרים אלא נקבותל שנתעברה בה נפש אשת "וא, נשמת נקבה אחרת עמה שתתעבר בה

וזהו לסבת הקורבה שיש , עקיבא כנודע' כ לר"שנשאת אח, טורנסרופוס הרשע. א"ואז נתעברה מבתי אנגיל. שהיא מגלגול חמיו כנזכר, עקיבא עם אשתי' לר

א "נגילואחר שמתה בתי א. נתגלגלה בבתי הנזכרת ונפרדה מאשתי, וכשנולדהואז תחזור לילד בת , באשתי' הנזכרת אז יצטרך שתחזור להתעבר פעם ב

ואם תחיה הבת , ותהיה גלגול אשת טורנסרופוס הרשע הנזכר ממש, אחרת, ותוליד בת אחרת, יצטרך שנפש נקבה אחרת תתעבר בה, הנזכרת ההיא

' והנה אם אותה הנפש תשאר עם אשתי בבחי, ותתגלגל הנפש באותה הבתואמר לי , אז אפשר שהולד אשר תלד שיהיה זכר, ולא תפרד ממנהעבור

עקיבא ' דוגמת ר, עם עושר גדול מופלג, כ אשא אשה אחרת"ואח, שתמות זאתופעם אחרת . כ כמוהו"עם אשת טורנסרופוס כן יבא לי העושר מפאת אשה ג

וכמו שנפשי , אקח את רוחי, כי אחר אשר אזכה להשלים את נפשי, ל"א' כן רוחי יבא גם כן משותף עם רוחו של ר, ל"עקיבא כנ' ם נפש רמשותפת ע

וכמו שנפשי ורוחי משותפים . ואז אזכה ליקח בת זוגי האמיתית, כ"עקיבא גמשותפת עם , כך תבא נפש בת זוגי האמיתית, עקיבא' עם נפשו ורוחו של ר

ויען אשר יש מעלה . שהיא בת כלבא שבוע, עקיבא האמיתית' נפש אשת רלכן גם , ד שנים לבעלה ללמוד תורה"לפי ששהתה כ, רה לבת כלבא שבועיתי

, ואינו יכול לזכות בה, יש לה מעלה גדולה מאד, אשתי המשותפת עמה כנזכרכי בת זוגו , ל"ל מורי ז"א, אמר שמואל. עד שאשלים את נפשי ויבא בי רוחי

: ת"האמיתית היא אדונתי אמי מב

ושם , למערת אביי ורבא, ל"מורי זא שלחני "ח אלול שנת השל"ערב רוייחדתי יחוד תחלה של הפה וחוטם דעתיקא , ה"נשתטחתי על קבר אביי זלה

כ חזרתי ונשתטחתי פעם "אח. ונפלה עלי שינה ואיקץ ולא ראיתי דבר, קדישא. ויחדתי היחוד שכתוב מכתיבת יד מורי עצמו, אחרת על קבר אביי עצמו

ובהיותי ). 'ה יחוד א"י ד"ק דף ק"שער רהכבר כתבתי ב, אמר שמואל-הגהה (ולא הייתי יכול , נתערבה מחשבתי, י כנודע"ה אדנ"מחבר ומשלב אותיות יהו

ואז נתדמה אלי במחשבתי כאלו קול , ואחדל מלחשוב בחבור ההוא, לחברםהנה זהו , והייתי מחשב בדעתי לומר, אומר לי חזור בך חזור בך פעמים רבות

ואז חזרתי לחשוב בחבור ההוא , אל בנו כנודעלשון עקביא בן מהללאלאלהים יראה לו השה לעולה , כאלו אומרים לי, ואז נדמה במחשבתי, וגמרתיו

כי מה שהייתי דואג על שלא הועלתי , והוא, ובאלו היו מבארים לי פירושו, בניוזהו אלהים יראה לו , ת"אמנם הועיל והצליח לפני השי, שאינו כן' ביחוד הא

כי בפסוק הזה נרמז כל , ויתדמה במחשבתי כאלו היו מבארים לי', והונה וכ, ו"השה בגימטריא מ"לו "יראה "אלהים "ת של "כי ר, שעשיתי' היחוד הא

ת "ור, )עם כולל אחד בתיבות, אמר שמואל-הגהה (, ה"ה אהי"כמנין יחוד יהו. ההואוהוא סוד הבל הפה העליון שכונתי ביחוד , בני הוא הבל"לעולה "השה "

היא הלל , לעולה"השה "לו "ת של תיבת "בר, ונדמה לי כאלו היו אומרים לי : ואיני מבין עניינו. הזקן

ואחר כך נפלה עלי חרדה ורעדה גדולה , והנה כל זה נתדמה לי אז במחשבתי, גם שפתי היו רועדות דבר גוזמא, וידי רועדות זו לזו, עד מאד בכל איברי

וכאלו קול היה יושב על , פות ובמרוצה גדולהומתנועעות במהירות ובתכימה , והיה אומר במרוצה גדולה יותר ממאה פעמים בלשון, לשוני בין שפתי

ואני הייתי מחזיק את עצמי ואת שפתי שלא לנענעם ולא , מה אומר, אומרכ חשבתי לשאול על החכמה ואז היה הקול "ואח, יכולתי גם להשקיטם כללכ חזר "ואח. ר החכמה החכמה יותר מעשרים פעמיםמתפוצץ בפי ובלשוני ואומ

כ חזר ואמר "ואח. עד כמה פעמים, החכמה והמדע, החכמה והמדע, ואמר, כ חזר ואמר החכמה והמדע נתון לך מן השמים"ואח. החכמה והמדע נתון לך

וכרב , כ אומר"ואח. עקיבא' ויותר מר, כ חזר ואמר"ואח. עקיבא' כידיעת ר, כ אומר שלום עליך"ואח. ויותר מרב ייבא סבא, רכ אומ"ואח, ייבא סבא

דבר , וכל זה היה במהירות גדול. כ אומר מן שמיא משדרין לך שלמא"ואח : משתטח בכוך של אביי, ואני נופל על פני, נפלא פעמים רבות בהקיץ

במה שעשיתי שני היחודים , ל כי הועלתי מאד"וא, ל"כ הלכתי אצל מורי ז"ואחומה שלא נענתי ביחוד האחד , ושבסדר זה ראוי לעשותם, ההנזכרים זה אחר ז

כי בחזרתי , ה"ל מורי זלה"וא. שהמתינו לו עד שאייחד שני היחודים, היהל כי אינו מן "וא, שראה את נפש בן יהוידע הולך עמדי, משם ונכנסתי לביתו

כי זה , כי הוא מתגלה עם כל המייחד יחוד עליון, אלא הטעם הוא, השרש שלי : ו תמיד בחיו כנזכר אצלינו במקום אחרדרכ

שאם אזכה באותו יום שבת הבא , כי אמרו לו אז במנחה, ל"ל מורי ז"וא, ולא יסתלק בשאר הגלגולים שלי, שישאר בי תמיד, הראשון אל רב ייבא סבא

ובפרט בתפלת העמידה בברכת השנים ובאת , ועל ידו אזכה אל הארות גדולותייבא סבא מתגלה ' וטעם הדבר הוא לפי שגם ר. להובשומע תפ, צמח דוד עבדך

ונוסף על זה שהוא , כמבואר אצלינו, אל הצדיקים כמו בניהו בן יהוידע : ה"יגלה לי נפלאות גדולות בע, ולכן אם אזכה שיתגלה בי, משרשי

ואירע לי , כשקמתי ממטתי, אחר חצות לילה, יחדתי יחוד, ש ההיא"ליל מאשיג , ל"י היחוד מכתיבת ידי מורי ז"שע, ייבא סבאוהזהירני רב , כנזכר לעיל

בנפילת , ושאייחדנו שלשה פעמים בכל יום באופן זה, בחכמה כל מה שארצהובזה אשיג כל מה . ש של ערבית"ונפילת אפים במנחה ובק, אפים בשחרית

, ל רב ייבא סבא"וא, וליל יום שני חזרתי לייחד אחר חצות לילה. שארצהוד ההוא כמו שצויתיך לעשותו שלשה פעמים בכל יום ולמה לא יחדת היח

ר יצחק "ולך לך אצל רבך ה, כי בזה תשיג השגה שלימה לאין קץ, ל"כנזואמור לו שידבר ', ואמור לו שילמדך איך תעשהו בשלשה זמנים הנז, אשכנזי

, י"ואינך יודע כמה אתה גדול לפני הש. והוא ילמדהו לך, ואני אלמדהו לו, עמיותשיג מה שלא תשיג שום אדם בדור , עקיבא וחביריו' דול אתה כרכי אדם ג

ל פה אל פה "ואתה עתיד שידבר לך המלאך אליהו ז, י רבך"אפילו האר, הזה, אליהו שהוא שם בן) ן"מ(תעלהו בסוד , ולכן כאשר תייחד יחוד הזה, בהקיץ

כ "גותעלה אותי , שהם סוד הנפש, ותעלהו בסוד נדב ואביהוא, ן"והוא סוד מואינך יודע , ושאר מלאכים, ל"ובזה תשיג שידבר לך אליהו הנביא ז, עמהם

שלא , גם עושר, י"ובנים יתן לך הש, כמה גדלה מעלתך מכל אנשי הדור הזה, ל"וספרתי לו כל הנז, ל"ואז בבקר הלכתי אצל מורי ז. תצטרך לשום אדם

אפים בנפילת , בשלשה התפלות', כ למד לי איך אעשה היחוד הנז"ואחוכבר ביארתיו בסוף היחוד של כתיבת ידי . ש של ערבית"וק, ומנחה, דשחרית

כבר כתבתיו אחר , ל"גם ענין יחוד נדב ואביהוא ואליהו ז. ש"ל וע"מורי זועיין , אמר שמואל-הגהה . (של הפה והחוטם דעתיקא קדישא' היחוד הא ): דף' ביחוד הג

, ענין זווג אחד של אמוראים, ל" זחלמתי שהיה אומר לי מורי, ביום שבת איכהובבקר הלכתי וספרתי לו . מה רב טובך אשר צפנת ליריאך, והיה קורא עליהם

ש ראה כתוב "כי בע, ל"וא, כי הוא סוד גדול, ל"ופירש לי הענין וא, העניןי "עד שגלו לו הדבר ע, ולא הבין הדבר, ואותיות נר, רמי בר חמי, במצחייש בכל , ג נצוצות תלמידי חכמים"כי תרי, בר ביארנוכי כ, והענין הוא. חקירה

בת אותו , המלכות' הוא בחי, בגמרא' והנה בת רב חסדא הנז. שרש נפש ונפש, והנה זווג העליון היא סוד הדעת. כ סוד ורב טובך"וזהו ג, שכתוב בו ורב חסד

. ושם הוא סוד רמי בר חמא כמו שנבאר, ז"שהם בגימטריא מ, ה"ה ואהי"הוישהוא זווג , שהם אותיות באר, כ לקחה רבא"ואח, ן לקח אותה תחלהולכ

זווגים ' והם ב, י"ה אדנ"ם יהו"ה אלהי"יהו, כי רבא בגימטריא, תחתון דיסודת "שהם המלכות בשבע היכלותיה עם הת, שהם בגימטריא באר, תחתונים

כי אם , הוא העליון, אמנם רמי בר חמא. ולזה אמר רבא ואנא בתראה. כנודע', ז כנז"עם זווג העליון העולה מ, א"ר ורב"זווגים תחתונים שהם בא' תצרף ב

' י הוא בחי"והנה רמ. י"והם בגימטריא רמ. ר"יהיו שלשתם בגימטריא ני בר "וזהו רמ, נתיב לא ידעו עיט, רוממות הדעת כנודע והוא שער החמשים

סוד , ורמי הוא שער החמשים של שרש נפשי, ט"כי חמא בגימטריא מ, חמאכי מה , וזהו ענין פסוק מה רב טובך שחלמתי. דעת העליון של שרש נפשי

והיא צפונה ליריאיך , שהוא רב חסדא, הוא בת רב טובך, שהיא המלכות כנודעבגימטריא , אשר"טובך "רב "ה "ת של מ"וגם ר. סוד הדעת והיסוד, רמי ורבא

: פשיי היא שער החמשים של שרש נ"וזכור ענין זה כי רמ, י"רמ

ועתה , ענין נשמות התנאים והאמוראים היכן הם, כבר ביארנו במקום אחרא חמשה "וכבר ידעת כי יש בז, נבאר הכל בפרטות קצת מנצוצות שרש נפשי

: גבורות' וגם ה, חסדים מתפשטים

של אבר העקב שבפרצוף הכולל , כי כל זה בפרצוף עצמו, ל"נ, אמר הכותב' הנה בחי. גבורות של מוח הדעת דזעיראשר כלו הוא פרצוף ה, של קין

העולה דרך עליה מן יסוד , גבורה של הגדלות, הגבורות של הגדלות הם כך. הוא יחזקאל הנביא, והגבורה העולה עד החסד. הוא חזקיהו המלך, לנצח

, והעולה עד הגבורה. עקיבא' הוא ר, גבורת הגדלות העולה מן היסוד אל ההודגבורה העולה בשני שלישים תחתונים מגולים וה. הוא עקביא בן מהללאל

ר והוא "הוא מ, ומן הנשאר שליש החסד אחר התחלקו. ז"הוא ריב, ת"שבתשליש העליון הוא אליהו בן ברכאל הבוזי ממשפחת . מנשה בן חזקיהו המלך

, והוא שמואל הנביא מן הרמתים, כ עולה בדעת"ואח. ם"וזה ר, ר"זה מ, רם : ודעם כנ"והקטנות של שם אלהי

. ובחינת הגבורות, החסדים' ובחי, המוח' בחי, שהם', ונבאר בו שלשה הבחי. הוא אביי, והחסד העולה בנצח. הוא רמי בר חמא, הנה המוח שעולה בנצח

הוא , שהוא הזרוע הימני והמוח, ואחר כך עולה בחסד. רב ביבי בנו, והגבורה, אחי מר שמואלפנחס , והחסד. רב שמואל בר שילת, והגבורה. רב סחורא : והוא בחינת

תלמיד , הוא רב משרשיה, המוח, וההוד. המכה תוך הקטנות, גבורת הגדלות, כ עולה בגבורה"ואח. רפרם בר פפא, והחסד. רמי בר תמרי, והגבורה. אביית "והת. זעירא בר הלל' ר, והחסד. זעירא מדהבת' ר, והגבורה. זריקא' ר, המוח

ן "רבי, והגבורה. עולא בר קושב, המוח, יםבשני שלישים המגולים התחתונת בשליש עליון "והת. רב חנא בגדתאה, והחסד. י לבבל"דסליק ונחית מא

שילא שנעשה לו הנס ' ר, והגבורה. יוחנן' מיאשא שבזמן ר' ר, המוח, המכוסה : שבחת בריה דרבינא, במסכת ברכות החסד' כנז

נחלקים , בכל שבוע ושבוע', שתמיד אכוין בכל אלו הנז, ל צוה אותי"ומורי ז, ת"ובחג. ג"בשלשה ימים אב, י"שאכוין באותם שהם בנה, והוא, כפי הימים

כי כבר ידעת כי אז , שעות' ביום ששי אחר ה, ובדעת. ו"בשלשה ימים דהל בנייר "כי כל זה היה כתוב אצלי מימי מורי ז, ודע. מתחיל קצת תוספת שבת

, בלתי שום פירוש, רב חמא בר בוזיראיתי כתוב, ושם באחרית הכל, קטן : ושכחתי הענין, ואיני יודע אם צריך לכוין בו ביום שבת

שאכוין בכל ימי השבוע בכל תפלה , צוה אותי גם כן', פעם אחרת אחר יום א' יום א, וזה סדרם, באלו התנאים והאמוראים והצדיקים שאכתוב עתה, ותפלה

, יום שני בשחרית. רב ביבי בנו, יתערב. אביי, מנחה. רב ייבא סבא, בשחריתרב דימי , בשחרית' יום ג. אביה בן רחבעם, מנחה וערבית. רב ייבא אמורא

' יום ד. רב ייסא אמורא, ערבית. י"רב דימי דסליק לא, מנחה. מנהרדעארב , ערבית. רב שישא בריה דרב אידי, מנחה. רב אהאי בר יאשיה, בשחרית

, ערבית. רב איו, מנחה. יהושע בר זרנוקי,יום תמשי בשחרית. חייא מדפתיכי גם , ודע. מיכה המורשתי, יום שבת כלו. נחום האלקושי, כלו' יום ו. אבדימי

ולא , מצאתי כתוב שמות אלו, ובאחרית כל הנזכר, זה מצאתי כתוב בנייר קטןרב כרוספדאי חמיד . רב טביומי. רב זריקא. רב ביבי, ואלו הם, אזכיר עניינם

שצוני לכוין , ד עתה"ונלע. רב שמעיא חסידא, רב קיסמא. צדוק הכהן'ר. לבא : ז"ד הו"כסדר אבג, בהם כל אחד מהם בשבעה הימים של השבוע

הוא בשליש העליון , כי אליהו בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם, ל"פעם אחרת אהם מן , ואלקנה ושמואל הנביא בנו. ש ממשפחת רם"וז, ת"המכוסה של הת

ולי אני . שהוא הרמה העליונה הכולל שתיהם. וא בדעת עצמושה, הרמתיםיוסי ' ור. אשר בדעת עצמו, שאני גבורת הוד העליונה, ל פעם אחרת"הצעיר א

שבפרצוף כתף , ל שדי"א' מן בחי, הוא מן הפאה השמאלית שבראש, הגליליהוא מן הגבורה של , ויונתן בן הרכינס. שמאלי שבפרצוף של שרש נפשי

ואני . עקיבא הוא מן גבורת הוד שבדעת' ור. חמש גבורות שבדעתהגבורה שבקודם , ר"הוא מטפת אדה, ויחזקאל הנביא. מן גבורות הוד שבדעת לאה חיצונה

' ור. ונחום האלקושי, דוגמת מה שהודעתיך בענין מיכה המורשתי. שנולד קיןובוקע האור , הוא מן גבורת ההוד שבדעת שמצד אבא, חוצפית המתורגמן

. ועוברת עד הדעת של לאה החיצונה וממה שנשאר שם הוא שרש נפשי, להשתעבור דרך , כי הוא מוכרח שבעברה דרך דעת אימא, ל"ל מורי ז"ד שא"ונלע

והנשאר , לפי שבאבא גניז גו אימא, גבורת ההוד של דעת דזעיר שמצד אימאוכן כל שאר . שם יש לו קרוב גדול עמי, בדעת דהוד דזעיר דמצד אימא

ויש לי ' ם אלשיך הם באים ועוברים על דרך הנז"ל הר"השרשים של מורי זל מגבורת "כי להיות יונתן בן הרכינס ז, ה"ל מורי זלה"עוד א. שייכות עמהם

לכן היה יונתן בן , עקיבא מן גבורת ההוד של הדעת' ור, הגבורה של הדעת : הרכינס חריף ממנו כנזכר ובירושלמי דיבמות

כי , ר"כי כל הנשמות תלויים באדה, דע. ביאור ענין שרשי הנשמות מה עניינםח "והנה רמ. ן"וזו, א"ואו, אריך, שהם, הוא כולל כל חמשה שרשי הנשמות

ל שכל אבר אחד מאלו "ר, ג שרשים"והם תרי, ה גידים הם באדם"איברים ושסג " תרייש בו פרצוף אחד בכל, ה גידים"וכל גיד אחד מאלו השס, ח"הרמ

: ונקראים שרש אחד, איברים וגידים

ולענין אבר , ל לענין טומאה"ש ז"והנה כל אבר כלול מבשר גידים ועצמות כמה גידים הם גידים "כי השס, ה גידים"אבל אין הגידים אלו ענין שס. מן החי

הם העורקים , אבל הגידים הנכללים באיברים. ח איברים"זולת הרמ, ע"בפ : ה גידים"תוך הבשר והאבר ואינם מכלל השסהקטנים המתפשטים

ג נצוצות של "וכל שרש מהם יש בו תרי, ר"ג שרשים הם באדה"ונמצא כי תריכמו , וכל זה בחצוניות הנפש. נשמות שכל נצוץ מהם נקרא נשמה אחת

י העונות והפגם של "אמנם ע. וזה אמיתות ועיקריות הענין, שיתבאר למטהג "כי התרי, פירוש, ינות הנזכר לכמה חלקיםמתחלקים שתי הבח, התחתונים

וכן . יכולים להפרד ולהתחלק עד ששים רבוא שרשים קטנים, שרשים גדוליםיכולים להפרד , ג שרשים גדולים"שבכל שרש מהתרי, ג נצוצות גדולים"התרי

, ג"כי אינו מוכרח שיתחלקו אל התרי, אבל דע. אל ששים רבוא נצוצות קטניםאו פחות , ג שרשים גדולים"שפחות מן תרי, ל הכוונה היאאב. רבוא' או אל ס' וכן יותר מן ס. א להיות"א, ג"ג נצוצות גדולים בכל שרש מן התרי"מן תרי

, ג"רבוא נצוצות קטנים בכל שרש מן התרי' או יותר מס, רבוא שרשים קטנים, כי יש שמתחלק לאלף, אבל החשבון אשר באמצע אפשר להיות. א להיות"א

והטעם . והכל כפי מדרגת העון, ויש לעשרת אלפים וכיוצא בזה, פיםויש לאלעד , רבוא' אבל פחות מס, רבוא' ט דלית גלגול יתיר מס"נזכר בתקונין תקון ס

: כפי מעוט העון ומדרגתו, אפשר להיות, ג"הרי

וקין בכתף , הבל בכתף הימני, ר"הם שני איברי הכתף של אדה, והנה קין והבלוהנה מחמת . המחבר את הזרוע עם הגוף, פרק הכתף שבגוף' יוהוא בח. השמאל

ונתחלק כל , פגמו למעלה, ט"החטא אשר חטאו שניהם כנזכר בתקונים תקון סשכל נצוץ , רבוא נצוצות' לס, ג נשמות גדולים"שהוא תרי, שרש משניהם

רבוא ' דמשה אתפשטותיה עד ס, ש בתיקונים שם"וז. הוא נשמה אחת, מהם, והנה שרש הדעת היורד דרך חוט השדרה. הוא מן שרש הבללפי ש', וכו

. להמציא טפת הזרע, כ יורד עד יסוד"ואח, תחלה יורד אל שתי כתפות אלוכי , אז נקרא היסוד כפת תמרים, והנה בהגיע טפת הזרע מן הכתף אל היסוד

אז , וכאשר יורד משתי הכתפים ביחד אל היסוד. ף הם שוים"ת וכת"אותיות כפואז , כי אז מתחברים ביסוד, תי כתפות חוברות על שתי קצותיו וחוברכתיב ש

, ש הכתוב את בריתי שלום"וז. כי היסוד נקרא שלמה, כתיב האלף לך שלמה, לבדו' אבל כתף א. הם בגימטריא אלף, פעמים כתף' כי ב, ואז הוא סוד האלף, סודי שבי"כמנין אותיות המלוי לבדו הנעלם משם שד, ק"הוא בגימטריא ת : ף"ובהתחברם הם אל

נתערבו , ר"כי הנה מחמת חטאו של אדה, ועתה אבאר ענין השרשים הנזכרובעת , בקליפת הרע של שרשי קין והבל, ר"נצוצות משאר איברי אדה

: הגלגולים מתגלים יחד יחזור כל דבר לשרשו

, שרש קין. אשר בו תלוי נצוץ נפשי אני חיים, והנה עתה אבאר שרש קין לבדו, ויש בו בשר וגידים ועצמות, המחבר הזרוע עם הגוף, הוא פרק הכתף השמאלי

וכבר . אלא שיהיה בו בשר וגידים ועצמות, כי אינו נקרא אבר, כי כבר נודעה "שאינם בכללי השס, שהגידים האלו הם העורקים הקטנים, נתבאר לעיל

צוצות רבוא נ' מתחלקות לס, ושלשה חלקים אלו שבאבר הזה. ל"גידים הנזואמנם שרש נצוץ . הוא פרצוף אחד שלם, וכל אבר של הכתף הזה. קטניםר "שהוא כתף השמאלי של אדה, היא בפרק העקב השמאלי שבפרצוף זה, נפשי

יש בו יותר , ובזה העקב השמאלי של זה הפרצוף של קין. השנית' מהבחי

נום שכתב, ל שכלם הם משרש נפשי"והם הנפשות הנז, ג נצוצות קטנות"מתריולא , ל"ויש עוד אחרים זולת הנז. מן קין ועד נפשי אני חיים, בפרטות למעלה

: ה כל הנצוצות שבעקב ההוא"ביארם לי מורי זלה

שהוא כל אבר כתף , ענין זה העקב השמאלי שבפרצוף קין, ואבאר עתהעד , כי טפת הזרע הנמטכת מן העקב הזה, דע. ר כנזכר"השמאלי של אדה

, ולפעמים עקביא, ולפעמים נעשת עקיבא, עמים נעשת יעקבלפ, א"היסוד של זכי סוד עקב לעולם הוא סוד , ודע. ואין להאריך בפרטים אלו, וכיוצא בזה

המלכות ולכן יש כח בכל נצוצות של זה העקב לעלות למעלה עד המחשבה . והבן זה, עקיבא לעלות במחשבה' ומצד זה זכה ר. בסוד נקבה תסובב גבר

של פרצוף כתף , היא מזה העקב הנזכר, י אני הצעיר חייםוהנה נפשי שלשנתן , ל"ולכן יש לי שערות ארוכות בכתפי השמאלי כנז. ר"שמאלי של אדה

ואמנם . שם הוא אחיזת נפשי, שמן הכתף השמאלי של אדם, ל סימן"לי מורי זאלא שבכתף השמאלי הם מרובים , יש לי שערות ארוכות גם בכתפי הימני

כמו המשל בחטאו של הבל , כי כאשר נפגם צד הימני, הענין הואוטעם , יותראבל כאשר מחמת פגם . אז אין הסימן ניכר אלא בימין לבדו, שנפגם כתף הימניאז גם , שנפגם כתף השמאלי, כמו המשל בחטאו של קין, נפגם צד השמאלי

ולכן יש בי שערות גם בכתף, וכן כיוצא בזה, הפגם ההוא מגיע עד כתף הימניאבל , אלא שבכתף השמאלי הם יותר מרובים לפי ששם הוא עיקרם, הימין

: אז אין הסימן ניכר רק בימין לבדו והבן זה, כשאין הפגם רק בימין

כמו המשל מי , כי אין האדם צריך לתקן כל הפגמים שיש בכל השרש שלו, ודע ואמנם הוא מן, שהוא נקרא שרש קין, ר"שהיא מאבר הכתף השמאלי של אדה

אין שום נצוץ מזה , כמו מן העקב הנזכר, אבר פרטיי שיש בפרצוף ההוארק אבר העקב , צריך להשלים ולתקן כל הפגם שיש בכל הפרצוף הזה, העקבכי כל הנצוצות שהם מזה העקב השמאלי שבפרצוף הזה של כנף , ונמצא. בלבד

, לםלתקן כלם כל אחד מהם בעבור כ, כלם ערבים זה לזה, ר"השמאלי של אדהוכאשר יושלם להתקן זה העקב אין צורך אל זה , וכן כלם בעבור האחד מהם

: פ ששאר הכתף הזה לא יהיה מתוקן"אע, העקב להתגלגל כלל

, כי כשאיזה נצוץ אחד מן הנצוצות של זה העקב חטא ועשה עבירה, ודעאז הוא מתגלגל עם נצוץ אחד משל העקב הזה , והוצרך להתגלגל ולהתקן

אך אם העון חמור מאותם שגופו כלה ואין לו תחיה . נתקן יחד עמווהוא, עצמו : נאבד לגמרי' וגופו הא, אז מתגלגל הוא לבדו, ו"ח

ולא להתקן פגם , גם אם הוא מתגלגל להשלים איזו מצוה שחסר לו להשליםעד שישלים , כ פעמים"כ הוא מתגלגל לבדו כ"אז ג, של עבירה או חטא

כי , ודע. אחד נוטל חלק כפי מה שהשלים בוכל, והגופות שלהם. המצותאיננו חסר ומגלגל עם , מצוה אחת) ל כשנפגם"ד שצ"נלע(כשחסר מאיזה נצוץ

ולא עם שאר , אלא עם נצוץ הדומה לו בלבד, י שהוא משרשו"אעפ, נצוץ שני : פ שהם משרשו"נצוצות אע

יכים צר, אז אפילו שאין שניהם משרש אחד, שאם האדם יחטא לחבירו, ודעלהתגלגל שניהם ואותו שהחטיאו יתעבר בו לסייעו שיעשה מצות לתקן מה

אז יתגלו בו , כי אם האדם יהיה נפשו שלימה ומתוקנת לגמרי, ודע. שהחטיאוצריך , והנה כדי שיהיה מתוקן. ויהיו מאירים בגופו, כל נצוצות אשר בזה העקב

צריך שיתגלו , פרצוףדיעה להסתכל ב' ויוכר שם למי שחננו ה, שיתגלו במצחואו אל , ג נצוצות שיש לשרש ההוא של הנפש"כל מציאות התרי, שם במצחו

והנה . ח שיש בכל שרש ושרש"הם הת, ג"שאלו התרי. או אל הנשמה, הרוח. אבל הם נכללים עם האחרים הגדולים מהם, יש הרבה שאינם ניכרים בפירוש

, ג נצוצות הקטנות"י התרישהם עיקר, כי יש כמה נצוצות גדולות, והענין הואאלא שלסבת גודל , אז ודאי שכל השאר מתגלים עמהם, כי כאשר אלו מתגליםכמה , ל"ולא ביאר לי מורי ז. אינם ניכרים האחרים, הארת אלו העיקריים

והנה אם לא יהיה נפשו או רוחו או נשמתו . נצוצות הם אשר הם העיקרייםג של "נצוצות יתגלו בו מן תריכך , אז כפי המצות שעושה, מתוקנת לגמרי

ויש נצוצות שהם . ג של הנשמה"או מתרי, ג של הרוח"או מתרי, הנפשויש , ויש מקיפים אותו מרחוק, ויש קרובים מאד, מרוחקים הרבה ממנו

וכאשר יחטאו , והכל הוא כפי מעשה האדם. מקיפים עליו וחופפים עליו בסמוךכך יהיה מספר הנצוצות אשר וכפי שעור החטא , ו"יחזרו להסתלק ממנו ח

: יסתלקו ממנו

והנה כל . ר"כי כל הנשמות היו כלולים באדה, דע, גם בענין שרשי הנשמותכ "ואח. ב שבטים"כ נחלקים לי"ואח. הם שלשה אבות, ר"שרש נשמות אדה

עד שנמצאו , נחלקים לכמה חלקים', וכל חלק מאלו הע. נחלקים לשבעים נפשהם ששים רבוא שרשים , ר"שיש בנשמת אדה, כל החלקים של השרשים כלם

: קטנים

רבוא הם שש ' כי הס, רבוא' ג הם כללות ס"כי התרי, והנה אם תדקדק תראההם שלש , ג"של תרי' ואות ג. ג"ר של תרי"אותיות ת' והם ב, מאות אלף רגלי

' בסוד ס, כי הנה שש קצוות הם. נפש' הם סוד ע, ג"של תרי' ואות י. אבותב "הם י, ג"אותיות י' גם ב, נפש כנודע' ד היא משלמת לע"והיו, ערבוא כנוד

וכוללים כל המציאיות , ג"הרי שהם תרי. ואחד יתר הוא מציאותם, שבטים : ל"הנז

והוא הכתף השמאלי , שהוא שרש אחד מן השרשים שבנשמת אדם, והנה קיןין עוד וא, נפש' וע, ב שבטים"וי, אבות' שהוא ג, ד הנזכר"ונחלק ע, של אדם

כי אינו דומה לאדם . שרשים ולא יותר' שהמ ע, נפש' רק עד ע, נחלק יותראבל לפי שקין הוא אחד ממספר השרשים . רבוא' שיש לו שרשים ס, הראשון, לשלשה אבות, להיותו נחלק כמוהו, כ מציאות אדם"לכן יש בו ג, ר"של אדה

דומה לגמרי אל אבל אינו. שרשים ולא יותר' שהם ע, נפש' וע, ב שבטים"וי' נחלקים עד ס, שרשים של קין' ואמנם אלו הע. רבוא שרשים' הנחלק לס, אדם

ז בכתף הימני של "וכן עד. שרשים' אך השרשים אינם רק ע. רבוא נצוצות לבד, ב שבטים"כ נחלקים לי"ואח, אבות' כ ג"ויש בו ג, והוא שרש הבל, ר"אדהוכללות כלם , ם ולא יותרשהם שבעים שרשי, כ נחלקים לשבעים נפש"ואח

' כי כל שרש ושורש מאלו הע, ודע. רבוא נצוצות נשמות ולא יותר' הם ס, יחד, וכללות הפרצוף הזה, יש בו פרצוף שלם אחד, שרשים שיש בקין או בהבל

שאינו בחינת , כי אין לך שרש ושרש מכל השרשים כלם, נקרא שרש אחד : פרצוף גמור

ויש בו , שרשים של קין' א שרש אחד מן העהו, והנה שרש נפשי אני חייםעקביא ' ור, עקיבא' ור, ג נצוצות נשמות"ויש בו יותר מתרי, פרצוף אחד שלם

, וחזקיהו המלך. אנחנו הם מן העקב של זה הפרצוף, וגם אני חיים, בן מהללאל, קין והבל' שהם בחי, ר"דאדה' כי תרין כתפין הנז, ודע. הוא בראש פרצוף זה

שהם , ותרין עטרין דגניזין בהון, הם אדם וחוה, א"כי הנה או, רוצה לומר : קין גבורה, אלו הם הבל חסד, ג"חו

כי אין העקב הזה הכולל של , ד"והנלע, ל"מצאתי הגהה אחת וז, אמר שמואלכי בכל , שרשים של קין' של אחד מהע, אלא עקב אחת פרטיי, כל פרצוף קין

איני יודע אם הוא , עקיבא' ל ראך זה השרש כלו ש, שרש יש עקב אחדואינו מוכרח שכל השרש , שרשים' או אחד משאר הע, או התחתון, העליון

: ע"שרשים וצ' הכולל ע, הוא העקב לבדו שבכל כללות פרצוף קין, הזה

הקדמה לח

כי נצח , דע. ל פעם אחרת ענין זה"ביאר לי מורי ז, גם בענין השרש של נפשי' והנה משתי הידים של ב, א"תלבשים בשני זרועות אמ, והוד דעתיק יומין

, הם סוד תרין עיטרין, הכתפות' ומן ב. א"ב אל או"נעשו חו, א"זרועות של אשהם , והנה אלו הארבעה מוחין. א"דאחסינו לברא קדישא ז, ג"הנקראים חו

כ נתנוצצו מן "ואח, א"מ של ז"הם סוד אוה, ותרין עיטרין, א"תרין מוחין דאווהאחד הוא , א"מוחין דאו' השנים הם מב, שלשה נצוצות, רבעה מוחיןאלו הא

ונתלבשו אלו השלשה נצוצות שמצד אור , חבור התרין עיטרין הנזכר יחד, י של הבינה"נמצא כי נה, א"שהם מוחין פנימיים דז, י של הבינה"בנה, המקיף

ה מן הארבע, ומתלבשים בהם שלשה נצוצות, א"הם שלשה מוחין הפנימים דזוהנה לפי , הם אור המקיף אליו, מוחין הראשונים' והד. מוחין המקיפין

לכן לא נתנוצצו , י דאבא כנזכר"שהם נה, שהמוחין הפנימים אינם רק שלשהונצוץ השלישי הוא מן התרין , רק שלשה נצוצות, מן הארבעה מוחין המקיפים

: הנעשה דעת בזעיר אנפין, להכנס ביסוד הבינה, עיטרין ביחד

כ במלכות ירד "ואח, הרי בזה ירד מדרגה אחת שהוא מן הארבעה אל שלשהו, א"כי הנה נצח והוד של ז, ירד אל שנים, והוא כי מן שלשה. מדרגה שנית

והנה אותם השלשה פנימיים של . ולא מן היסוד, נעשו מוחין פנימים אליהומהם התנוצצו שתי , הם אור מקיף אל המלכות, י דבינה"שהם נה, א"הז

הוא חד , והשני. א"מוחין או' שבהם ב, אחד הוא כללות נצח והוד, נצוצות לבד

הרי כי תחלה היו המקיפים ארבעה . והיא עיטרא דגבורה לבד, א"עיטרא של הז : כ שנים"ואח, כ שלשה"ואח

כי , הנה אין מציאות המלכות נזכר בעתיק יומין, ועתה אבאר השרש של נפשיולכן שרש המלכות , הנזכרים בריש אדרת האזינו, היכלין' אין בו רק מציאות ט

כי המלכות היא לעולם , כי כבר ידעת, לא נרמזה רק בסוד ההוד שבו, שבווהיא סוד הכתף , א"הנקרא גבורה דא, והנה הוד זה מתלבש בחד עיטרא. בהוד

להיות , נמשך נצוץ אחד, ומזה הכתף השמאלי. ושם נרמזה המלכות, השמאלינרמז בכתף , והנה קין שהוא מצד מציאות המלכות. כותאור מקיף אל המל

הוא נצח דעתיק , ואמנם כנגדו. כי שם שרשו הראשון, ר"שמאלי של אדה. וכאן הוא שרשו, ולכן הבל נרמז כאן. ת"ובו סוד הת, א"בכתף הימני דא, יומין

כי אי אפשר , כי כבר ידעת, ובפרט כתף השמאלי, ובזה תבין מעלת כתפות אלוהרי כי הוד דעתיק , ובפרט בסוד אור המקיף לעלות למעלה מן הזכר, למלכות

ועקב הכתף , שהיא מלכות, א"ונתלבשה בעטרא דגבורה דכתף ז, היא מלכות : עקיבא ועקביא' משם הוא ר, ומזה העקב שגם הוא במלכות, מלכות שבו

ח וביניהם הוא המו, ב"א יש תרין מוחין חו"הנה נודע כי בז. ענין שורש נפשי' ר הוריד הדעת למטה בין ב"וכאשר חטא אדה. ג"הכלול מחו, הנקרא דעת' הג

וגבורה , ושם ירד חסד בכתף ימני, בשליש עליון דגופא, א"הכתפים של זושרש קין הוא מן , ר"נולדו אחרי שחטא אדה, והנה קין והבל. בכתף שמאלכ " ככי אז אין להם, שירדו לכתף שמאל אחרי ירידתם טם, אלו הגבורות

. והנה השרש של נפשי הוא מן קין. הארה כמו בהיותם למעלה במוח עצמו, הם מן גבורת ההוד, וכיוצא בו כלם', עקיבא וכו' כגון ר, והנה כל השרש שלי

כי הנה כאשר , והוא, והנה יש כאן תערובת אחד. שהיא הגבורה החמשית יש לה בחינה כי הנה, יש לה פנימיות וחיצוניות בהכרח, הנשמה יוצאה מכאן

ואם . וגם מן הכתף השמאל עצמו, מן המוח עצמו שהוא גבורת ההוד אשר שםהיה חיצוניות הנפש מן העצם והבשר של , הדעת היה למעלה במקומו בראש

ואין החיצוניות והפנימיות מתייחסים , אך עתה הוא מן הכתף, הגלגלתא עצמהוחיצוניותה . קרא דעתהוא מן המוח העליון הנ, ונמצא שפנימיות נפשי. יחד

כי , בבחינת פנימיותה' וגמצא שיש לה פחת א. הוא מן הכהף השמאלי, ולבושה, חיצוניותה' בבחי' ופהת ב. אינה מאירה עתה כמו אם היתה למעלה במקומה

כלי , רוצה לומר, אלו הם בגוף' בחי' וב. ולא מן הגלגלתא, שהיא מן הכתף, נימיות וחיצוניות בנפש עצמהפ' בחי' וכנגדם יש ב. ומלבוש של הנפש

: ל בדרושי של לבושי הנשמות עצמם"וע. הנקראת אורות

רק , ז יוכל לתקן אז הפגם לא עתה"על ידי מעשיו בעה, י תקון האדם"והנה עכי אז מכח מעשיו הטובים שקדמו אל האדם עתה , אחר כך בימות המשיח

ואז תאיר פנימיות ,יתוקן אז הפגם בימות המשיח ויעלה הדעת למעלה, ז"בעהאבל בענין . תהיה אז מלמעלה מן גלגלתא, וגם חיצוניות נפשי. נפשי כבתחלה

אני מסופק אם אמר לי , שהיא מן הכתף השמאלי, חיצוניות נפשי שיש לי עתהאו אם הוא , כיון שעתה היא מחוברת עם נפשי, ל שישאר לעולם עמי"מורי ז

: הפך מזה

לאה ' כן ירדה בחי, ר"למטה בחטאו של אדהשירד הדעת , והנה כמו שנתבארועתה ירדה גם היא עם הדעת , א ששם מקומה תחלה"מאחורי הדעת של ז

. כנודע כי לאה יוצאה ממלכות דבינה והדעת ביסוד דבינה, באחורי הכתפיםונפש שלי אני , עקיבא' הוא ר, א"והנה מעיקר גבורת ההוד עצמה שבדעת דז

אל , עקיבא' יוצאה מן גבורת ההוד שהוא ראשר, היא מאותה ההארה, חיים, ולא בהוד דדעת דלאה, א"ונמצא שאני לא בהוד דדעת דז. ההוד שבדעת דלאה

להאיר אל הוד דדעת , א"אלא מהארה אמצעית הנמשכת ויוצאה מהוד דדעת דזשאני מן הוד דדעת , ל"ואפשר שזהו מה שפעמים היה אומר לי מורי ז. דלאה

ופעמים אומר לי שאני מן . י שאני מן הוד דדעת של לאהופעמים אומר ל. א"דזואני הוא הנוצה , עקיבא הוא הקנה אמצעי המעמיד' ור, כנף שבכתף השמאלי

: ת"כמו שנבאר למטה בעהי, והשער היוצא מן הקנה המעמיד

היא מן גבורת ההוד שיש במוח ממש , כי פנימיות של נפשי, ל"ל מורי ז"גם אוחיצוניות נפשי היא מן החסד שבכתף . כנזכררק שירד למטה, שלמעלה

: שמאלי

, ג שרשים גדולים"אל תרי, כי כמו שביארנו ענין חלוק אדם הראשון, גם דערבוא נצוצות ' ג נחלק עד ס"וכן כל שרש מן התרי. רבוא שרשי קטנים' וס

ז חשבון הזה הוא ממש בבחינת "וכן עד. וכל זה הוא בבחינת הנפש, קטנים : ואין להאריך כי זה הוא דבר פשוט', הוא בענין הנשמה וכווכן , הרוח

ממה שהגיד לי אבא מארי , אחוה דעי גם אני, הואיל ואתא לידן, אמר שמואלוגם אני בחלומי כך הגיד . ה"מאיר ע' מנצוץ ר, כי שרש נפשי אני שמואל, ל"ז

כך ל"וא, ה"וספרתי הדברים למורי זלה, ל אתה נצוץ נפשי"וא, לי הוא עצמור יוסף "ושמו ה, ה"נתגלגל בזקני ע, ה"מאיר ע' כי ר, ועוד חדש לי. הוא האמת

ה היה סופר גדול בדורו כנודע "מאיר ע' ולהיות כי ר, ל סופר התפילין"ויטאל זובקי ואומן לא קם , היה סופר גדול, ה"י הנזכר ע"לכן גם זקני הר, במשנהשחצי העולם היה , ה"בי זלהאמר למורי א, ה"י זלה"והרב הגדול האר. כמוהו

כ נתגלגל "ואח. באמצעות התפילין הכשרים שהיה עושה, ה"נזון בזכות זקני עולכן גם אני יש לי יכולת בכתיבה , ה בי אני הצעיר שמואל ויטאל"זקני זלה

ושומע מה , למה אני שותק לדבריך, ה יום אחד"ל מורי זלה"כי א. מעט ודי בזהי שאתה לפעמים מכעיס "אעפ, כמשפט האב לבןואיני גוער בך , שאתה אומר

: ודי בזה, להיות שאתה אבי, וגם יש בינינו אהבה גדולה יותר מדאי, אותי

, ודע. ב"ימים קודם שנפטר לחיי עה' ז, ל"מה שהגיד לי מורי ז, ועתה אכתובל שאזהר מאד שלא אגלה עניינו של "כי מן השעה הראשונה שדבר עמי א

כ על "לפי שהוא לא בא רק לתקן אותי בלבד ואח, אדםהשגתו וידיעתו לבני שימשך נזק גדול לו ולי ולכל , והתרה בי שאם אגלה עניינו, ידי יתוקנו אחרים

וגזר , ידע הדברים, ו"ם אלשיך נר"ונתגלגלו הדברים שמורי הר. העולם כלוואז משם ואילך נתרבו , ומכח גזרתו הוכרחתי לגלות לו, עלי שאגיד לו הענין

ואני הייתי חושב שעשיתי מצוה גדולה לזכות כל , ל"כנסים בבית מורי זהנ, ל מוכיח אותי על זה"ופעמים רבות היה מורי ז. אותם שהיו חוזרים בתשובה

הלא אתה גרמת , והיה אומר לי, שלא היה לו פנאי ללמוד עמי מרוב הנכנסיםאיני , נין זהפ שנמשך לי נזק מע"ואע, ואני איש עניו, כל זה שיכנסו כל אלו

, ולא רצו לילך, ובהמשך הימים רצה לשלח את כלם מעליו. יכול לדחותםל אתם רוצים לגרום לי נזק שאחזור "עד שא, והפצירו בו דברים של גוזמא

, ולא יכול להם, והפצירו מאד, והם היו אנשים גדולים, עבור בעבורכם' לבחיכבר ידעת כמה , ל"אעד שיום אחד לקחני בסתר ו, ולא עברו כמשלש חדשיםשאלמלא כך הייתי מעלה , וכמה נזק נמשך לך מזה, התריתי בך על הדבר הזה

כי נמשך לי נזק גדול מגלויי , והנה עתה דע לך. אותך למעלה מגלגל ערבותואני מוכרח להגיד לך כל , מתוקנים לזה) בלתי(כי אינם עדיין , סודות אלו להם

ואינם , ובעבורך שומעים הם, ם רבותכמו שאמרתי לך פעמי, אשר תשאל ממניואל תשאל לי , לכן שמע נא עצתי. ויש לי נזק גדול מזה, כדאים עדיין לשמעם

ואעלה אותך , ותשאר אתה לבדך, והניחה לי ויפרדו כלם מעלי, בפניהם דברבאמור לו שלא , ולא שמעתי ולא רציתי לשמוע בקולו, למעלה מגלגל ערבות

ל "וא, חות כל תשובת האנשים ההם בעבור תועלתייהיה נחשב לי עון בזה לד. סוף דבר לא רציתי לעשות רצונו בזה, וכי אין אני יודע אם הוא עון או לאו

ובשמעו את תשובתי התחיל לבאר לי קצת ענייני נפשי כמו שאכתוב עתה ואתרצה להועיל , בשמעי מעלת נפשי, וחשב בזה אולי אתפתה לדבריו, ה"בע

ולא , ואז נתעכבנו יחד כל היום עד שקיעת החמה, א רציתיז ל"ועכ, לי לבדי, ואם לא תודה לדברי, דע כי אין עוד זמן אלא היום הזה בלבד, ל"וא. יכול לי

, י גלוי הסודות האלו להם"אין עוד תקון אל הנזק הנמשך לי ולך ולכל העולם ע, שוטהואני בעונותי רציתי להיות חסיד. שעדיין אין רשות מלמעלה בדבר הזה

, ואם הם לא ילמדו גם אני לא אלמוד, יארע לי, ואמרתי לו מה שיארע לכלםלא חששתי אל תועלת כל הצדיקים האלו , ולא יאמרו בשמים שבשביל תועלתי

ואחר , ה"ובפרט כי לא חשבתי ושערתי בעצמי מה שהיה בעו, הנכנסים ללמודח אב שנת "יום ר, יום ערב שבת פרשת מטות ומסעי, שלשה ימים הוכה במגפה

זכרו לחיי , ש"וחל, ב"נפטר לחיי עה, באב' וביום שלישי ח, ב ליצירה"השל : עולם הבא

, ל דע"א, מענין שרש נפשי, ביום ההתראה, ועתה אבאר את אשר הגיד לי אזואלו הייתי מגיד לך , ומי אתה, שאין לי רשות עדיין לומר לך למה באת לעולם

אבל אגיד לך עתה קצת ממה שאני , פורח באויר מרוב שמחההיית , פרט העניןולכן שמע , כי העולם כלו תלוי בתקון עצמך תחלה, ודע, רשאי עתה להגיד לךכי השרש של , ל דע"וא, ותשגיח תחלה עליך בלבד, נא אל דברי עצתי

נפש ' והיא בחי, ר"הוא מן אבר הכתף השמאלי של אדה, חיצוניות לבוש נפשךוהעצמות הוא , כי בכל אבר יש בשר וגידים ועצמות, ודע. וב שבוקין מצד הט

ואחריו במעלה . עצמו' ולא בבחי, המוח שבתוכו הפנימי' היותר מעולה לבחישהוא הדם המתפשט בתוך , יען חיות האדם עובר ומתפשט בתוכם, הם הגידים

. והם המקשרים כל האיברים כלם ומעמידים אותם, העורקים של גוף האדם, הוא מפאת הגידים הקטנים, והנה שרש נפשי. רוע שבשלשתם הוא הבשרוהג

ח אשר "ומספר הת. ה גידים הגדולים"ואינם מהשס, המתפשטים בבשר האברוהנה , ח"ג ת"הם תרי, רבוא שרשים הקטנים' כל שרש מהס, בשלשה בחינות

ל "ר, ח שבכל שרש ושרש"יש שרשים שהם הת, בכל בחינה מאלו השלשהובעלי , שהם הבעלי בתים, וסביבותיהם נמשכים הענפים. ואברשבכל אבר

ח "ג ת"מן תרי' ונפשי היא א. בכל בחינה ובחינה שבאבר, ועמי הארץ, מעשהויש חלוק גדול בין זה השרש של נפשי לשאר . עצמם אשר בשרש נפשי

יש הרחקה גדולה , או מן הרגל, מי שהוא מאבר זרוע, כי המשל בזה, השרשיםהם , ח אשר בי"כל הת, אבל מי שהוא בשרש הכתף. ן זה לזולנפשות בי

: וקרובים בקורבה גדולה בין זה לזה, מחוברים יחד

, ואחריו חזקיהו מלך יהודה, שמואל הנביא, והנה סדר השרש של נפשי הוא זה, ואחריו רב ייבא סבא דמשפטים, עקיבא בן יוסף' ז ואחריו ר"ואחריו ריב

ש "וזהו טעם למ. ואחריו אני חיים ויטאל, א נחמניואחריו אביי האמורא הנקרפ שיש נפשות "ואע. כשנפטר הכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא, ז"ריב

כסדר תולדתם והויתם , אל תחשוב כי סדרם האמיתי הוא', רבות בשרש אהם בעמקי , כי לפעמים הנשמות והשרשים שהם יותר מעולים וגדולים, בעולם

ונשמות אחרות גרועות במעלה . ות לעלות עד זמן מרובהואינם יכול, הקליפותכי לפעמים מתגלגלים בגוף אחד , גם דע. מהם יוכלו לבא בעולם קודם האחרות

פוקד עון , ה"וזש. אבל יותר מארבעה אי אפשר, שלשה או ארבעה נשמות, יחד : אבות על בנים על שלשים ועל רבעים

, כי הרב מגיד משנה, דע. ריםוממנו תלמוד לשרשים אח, ואבאר ענין נפשי' גם אדם אחד נקרא ר. והוצרך להתגלגל על החטא הזה, בעון נדה, חטא בשוגג

, כי רצה למול תינוק אחד, הוצרך להתגלגל בעון שפיכות דמים, שאול טרישטי, ואחריו ממש. והיה החטא הזה שוגג קרוב למזיד, ומת מתחת ידו, ולא היה בקישאכל , והוצרך להתגלגל על עון אחד, ע סוריאנויהוש' נקרא ר' היה איש א

ולכן באו , והנה שלשה נפשות אלו הנזכרים הם ענפים של נפשי. ל"חלב כנז, ונמצא כי אני כלול מארבעה נפשות יחד מגולגלים, מגולגלות עם נפשי ממש

' ז להיותי מבחי"עכ, פ שאני לא חטאתי בזה"ואע. כי כלם צריכים למרק עון זהכדי שימשך , יך אני לנקות העפוש שנעשה מחמת העונות הנזכריםצר, הגידים

, ונמצא כי שלשה נפשות הנזכרים הם ישנות ומגולגלים. החיות אל כל השרשוהטבעו נצוצות , כי מן היום אשר חטא קין, חדשה היא, אבל נצוץ נפשי עצמה, עוד. אלא בפעם הזאת, עדיין לא יצאה נצוץ נפשי הזאת, נפשו בתוך הקליפות

וכמו , אחר שכבר בא לעולם כלול בנפש קין עצמו, כי אין זה נקרא חדש ממש' ודע שיותר מג. ה דרוש זה של נשמות חדשות וישנות בדרוש אחר"שנבאר בע

ל בפסוק על שלישים ועל "כנז, אי אפשר להיות, נפשות מגולגלות ואחד חדש, גולגליםכי שלשה נפשות מ, וזהו סוד פסוק פעמים שלש עם גבר. רבעים

כמו , אבל אפשר להיות פחות מזה, ולא יותר מזה, יוכלו להתגלגל עם גבר אחדאו שנים , חדשה' מגולגלת עם א' או א, מגולגלת לבדה' אפשר להיות נשמה א

אבל יותר מזה אי אפשר , או שלשה מגולגלים עם חדשה אחת, מגולגלות לבדם : לבא בגוף אדם אחד

וכמו שיתבאר במקומו , הוא דומה קצת לגלגולש, גם ידעת ענין עבור בחייםכי אי אפשר שיתגלו , כך הוא בענין העבור, וכמו שנתבאר בענין הגלגול, ה"בע

אשר , רק שלשה נפשות הבאות לסייע את הנפש עצמה של האדם, בסוד העבורכי הגלגול , ויש חלוק והפרש בין גלגול לעבור. ולא יותר מזה, עמו הם ארבעה

ואינם נפרדים כלל עד יום , לגלים ובאים ביחד מעת הלידה ממששהם מתג, הוא. וסובלים הצער והיסורין של הגוף ההוא, וכלם נעשים נפש אחת ממש, המיתה

כאשר בא לצורך עצמו של , האחד הוא, אבל העבור נחלק לשני בחינות. כשבא לצורך האדם, והשני הוא. ה"כמו שיתבאר במקומו בע, המתעבר

כי , ג שנים ויום אחד"אז אינו בא עד שיהיה בן י, לצורך עצמווכאשר הוא בא וכל , שעדיין אינו מחויב במצות, קודם זמן זה אין מעשה האדם עולה בשם

ג "ולכן אינו בא עד היות האדם הזה בן י, כונת ביאתו היא לעובות תקון לעצמו, צמהכדמיון נפש האדם ע, ואז נכנס ומתפשט בגוף האדם הזה, שנים ויום אחד

ויושבת , כמו נפש האדם עצמה, וסובלת עמה היסורין והצער של הגוף הזה, לתקן ולהשלים מה שהוא צריך, עד שנשלם זמן הקצוב לה, בדרך זה שם

אבל כאשר בא לצורך האדם . וחוזרת למקומה העליון, כ יוצאה משם"ואח בבחירת אבל הוא בא, ג שנים"כ אחר היותו בן י"אז הוא בא ג, לסייעו ולזכותו

ואינו מרגיש כלל בצער , ואין הוא כפוף לסבול צער האדם וגופו כלל, עצמוואם לאו , אז הוא יושב שם עמו, ואם מוצא נחת רוח באדם, הגוף וביסוריו

: ואומר סורו מעל אהלי האנשים הרשעים האלה, יוצא משם

כה שאם אז, ל"ל מורי ז"א, ומזה תלמוד לאחרים, ואבאר ענין השרש של נפשיואם אזכה , כ רב ייבא סבא"יתעבר בי ג, ואם אזכה יותר, כ אביי"יתעבר בי ג

או , או שניהם, ולפעמים יתעברו בי אחד מהם, עקיבא' כ ר"יתעבר בי ג, יותר, ז"אז יתעבר בי ריב, אבל אם אזכה יותר. א"אבל יותר משלשתם א. שלשתם

וכן , עבורו בתוכםאמנם אביי יתבטל הארת. ועם רב ייבא סבא, עקיבא' עם רשמואל הנביא וחזקיהו , שהם, עד שלשה הראשונים שבכלם, כיוצא בזה

: וכל השאר יתבטלו הארת עבורם בתוכם. ז"וריב

כי קין והבל לקחו גם נפש , דע, ל דרוש שרש נפשי יותר מבואר"כ א"אח, כי נודע שכל העולמות קשורים זה בזה, והענין הוא. ר"האצילות של אדה

וכן על דרך , יכול לעלות עד היצירה, אדם משלים לתקן חלק העשיהואחר שהכאשר בא נשמה , אבל כל זה הוא. כנזכר בריש משפטים, זה עד האצילות

וזה , כי כל העולמות קשורים זה בזה, והנה נמצא. כמבואר במקום אחר, חדשהשמעולם לא השיגו רק לתקן נפש דעשיה , והנה יש בחינות נשמות. כסא לזה

ומועטים . ויש שזכו עד אצילות, ויש שזכו עד בריאה, ויש שזכו עד יצירה. דלבואין זה נמצא כמו , הם בכל השרשים שימצא שרש שזכה לתקן עד אצילות

לכן זכו , כמבואר אצלינו, כי להיותם נקראים נשמה חדשה בצד מה, בקין והבלשמות אבל שאר השורשים שהיו נ. ליקח עד נפש דאצילות ולא יותר מזה

כי גם , ודע. והלואי אל הבריאה, לא זכו אל אצילות, ישנות כמבואר אצלינואחת היא בחינתם של נפשות קין והבל עצמם ', בחינות הנז' בקין והבל יש ב

שנית ' ויש בחי. כשאר השרשים הישנות, שהיא מן הבריאה ולמטה, בלבדשלא , כשנולדושהוריש לקין והבל, ר עצמו"והיא אותו החלק של אדה, עליונה

שנותן בנפש , שהוא נצוץ מנפש האב, ד"ונלע. ר"ירדו לקליפות בחטא אדהשל ) א חלתו"נ(הנקראים חלקו , מן הכתרים' והיא נצוץ א, הבן להדריכו כנודע

כי הוא , גדול משל הבל, והנצוץ שהוריש לקין. שנשתיירו באדם עצמו, עולם : הבכור ואחיו הגדול

ועד נפש של , מן נפש של עשיה, המשכת כל העולמות,הזאת השנית' ויש בבחי, השנית' מזו הבחי, וכל מי שהוא. ר עצמו כנודע"כפי מה שהם באדה, אצילות

עד נפש , שיבא בעולם' כי יש יכולת בידו לתקן בפעם א, מעלתו גדולהוכל השרש . כי אינם נקראים נשמות חדשים לגמרי, אך לא יותר מזה, דאצילות' כי גם בזו הבחי, וכבר ביארתי במקום אחר. מזו הבחינה השניתהם , של נפשי

הם מן אור , וכל השרש שלי. ואור מקיף, אור פנימי, והם', בחי' יש בה ב', הבוכל בחינה זו . זו' הוא מן האור הפנימי של בחי, ל"וגם אליהו הנביא ז. הפנימי

היו מן , יהואאבל נדב ואב. ע"עד בי, יש בה מן אור פנימי של נפש דאצילות : זו השנית' אור המקיף של נפש דאצילות של בחי

, בין באבא, בין באריך, כי קין הוא בכתף של זרוע שמאלי בכל העולמות, ודעוכנגדו הוא . בין בעשיה ויצירה ובריאה, בין בנוקביה, א"בין בז, בין באימא

ל בעולם אב. נקראים זרועות, ע"והנה בשלשה עולמות בי. הבל כתף זרוע ימניכנף , וקין. והבל נקרא כנף ימין. אלא כנפים, אינם נקראים זרועות, האצילות

יש בהם אור פנימי ואור מקיף , זו של הזרועות ושל הכנפים' ובחי. שמאל : כנזכר

רק עד הכנפים של מלכות , לא זכו ליקח, השנית' והנה קין והבל של בחייכולים להשיג וליקח , אלווכל השרשים ה. הנקראת נפש דאצילות, דאצילות

אי אפשר להם , אבל משם ולמעלה. בפעם ראשונה שיבואו בעולם עד שם : עד גלגול שני, להשיג

עד נפשו ', יש להם יכולת להגיע בפעם א, זו השנית' כי כל מי שהוא מבחי, ודעמלאך לאיזה ' ובכל מקום שתמצא מכונה בחי. ולכן נקראים מלאכים, דאצילות

ולכן פנחס נאמר בו ותצפנו ברחב הזונה שלא . לא משרש זהאינו א, צדיקולכן אליהו . כי הוא משרש זה, לפי שהיה מלאך, הוצרכה להטמין את פינחס

ל "ש ז"כמ, נקראו מלאכים, הייא' גם יהודה וחזקיה בני ר. הנביא היה מלאךכי . 'ולקבליהו תרי מלאכי ברקיעא וכו, בתלמוד פליגי בה תרי אמוראי בארעא

: השנית של קין' לפי שהיו משרש זה של בחי, הודה וחזקיה נקראו מלאכיםי

, יהודה בר אלעאי היה משרש זה של קין השנית אמרו עליו שם בתלמוד' גם רוהבן , צבאות' היה דומה למלאך ה, ומקבל שבת, כשהיה רוחץ פניו ידיו ורגליו

מה דאצילות שהוא עד נש, ר"ואמנם חנוך שלקח גם זוהרא עילאה דאדה. זה, ל"לכן היה מלאך יותר גדול מאליהו ז, אלא שהיה מלאך של חלק שרשו, כ"ג

ויכול לעלות במעלת מלאך וזכור , אצילות נקרא מלאך' כי כל מי שהוא מבחי : זה

ר "כי קין הוא אבר הכתף השמאלי של אדה, דע. ונבאר ענין כנף זה מה עניינובכל , ע"ובבי. ל"ועצמות כנז, ידיםוג, בשר, שהם', ויש בו שלשה בחי, ל"כנז

יש שרש אל קין בזרוע שמאלי שבכל אחת , חמשה פרצופים שבכל עולם מהם' יש שם בחי, אבל בעולם האצילות, כנף' אמנם אין שם בחי. באבר הכתף, מהםכי זה , ונמצא. זולת הבשר וגידים ועצמות אשר באבר הכתף אשר שם, כנף

שהוא , הכתף עצמו' לה באצילות בחייש, השנית של קין' השרש של בחישהם הנוצות , וגם יש לה אחיזה בכנף היוצא משם, הבשר והגידים והעצמות

כי משם ולמטה לא יש בחינת , היוצאות מאבר הכתף הנזכר אשר באצילות : ל"רק כתף לבדו כנז, כנף

כי , דע. כבר ביארנו לעיל, כי ענין אבר הכתף עצמו, ואבאר ענין אבר הכתףמן מוחין דגדלות ויניקה , אלפים נוצות' יש בה ג, השמאלי שהוא של קיןכנף

ן "יש בה ק, ובכל נוצה מאלו. ואלף קטנים, ואלף בינונים, אלף גדולים, ועבורויש בה , שצומחת שם הנוצה, גומא אחת' ובכל נוצה יש בה בחי. ניצוצי נשמות

יש , שהיא תקועהוהנוצה עצמה בראשיתה במקום, דם הנבלע תוך הנוצה' בחי, בה קצת קנה בלתי שערות יוצאים מצידיה ויש בה יותר למעלה קצת קנה

ושתי , ומשם ולמעלה יש קנה באמצע. וגם שם אין שערות, שאינה תקועהיש בהם , גם השערות. ז עד סוף הנוצה כלה"וכן עד. שערות בשני צדדיו

הם נצוצות , קטניםכי השערות ה, ודע. גדולים וארוכים ויש בה קצרים וקטניםודע כי הנוצה היא גדולה במעלתה . המתים בקטנותם כשהם קטנים, נשמות

, והשערות הארוכים, גדול מן השערות, וקנה הנוצה. ומן הדם, יותר מן הגומא. כמנין כנף, ן נצוצות נשמות"יש בה ק, וכל נוצה. הם גדולים מן הקצרים

. ן"שיש בו אותיות ק, ש קין"הוא ע, ן נצוצות בכל נוצה"והחשבון הזה של קמתחלקת , אבל בכנף הימיני שהיא של הבל, וזהו בכנף השמאלי שהיא שלו

לחמשה , והוא שנחלקת כל נוצה מהם למטה, ש הבל"הנוצה באופן אחר ען "כ מספר ק"והם ג, ב"פעמים ל' ה, וזהו הבל, ב"וכל חלק כלול מל, חלקים

נחלקת כל נצוץ , ל קין שבכל נוצהן נצוצין ש"אלא שהק, נצוצות כמו בשל קיןב "וכל חלק לל, נחלקים לחמשה חלקים, אבל של הבל. ונקראת קן, בפני עצמה

: וזהו ההפרש שביניהם בלבד, נצוצות

הוא כללות , וכל הכנף כלו, כי הנה כל הכתף כלו, ואבאר ענין כנף השמאלישהוא מן , אבל השרש שלי האמיתי הפרטי. ל"החיצוניות כנז' בבחי, שרש קין

, ל"שיש באבר הכתף השמאלי כנז, הבחינה השנית של קין היא מבחינת הגידיםבחינתו בכנף , כ אל השרש שלי"ומלבד זה יש ג. ע"שיש בארבע עולמות אבי

והוא בנוצה של מספר , כ כנף"שיש שם ג, אשר במלכות דאצילות, השמאלין נצוצות "ואלו הק, ן נצוצות נשמות"ויש בה ק, מן אלף נוצות הגדולים, ר"עז

זולת , הכנף' הם הנשמות האמתיות סנקראים שרש שלי בבחי, שבנוצה הזאת : ל"בחינתו בגידים של הכתף עצמו כנז

. הוא רמי בר חמא, והדם אשר בגומא זו. הוא אביי, והנה הגומא של נוצה זו, לפי שטפת הדם אשר בתוך הקנה, נחלק לשנים, וקצה הקנה התקוע שם

וצד השמאלי . כ אחר צאת הקנה חוץ מן הגומא"משא. י בחינותמפסיקו לשתושאר הקנה שהוא בלתי . ל"לא הגיד לי מורי ז, וצד הימיני. שמואל הנביא, הוא

כ משם ואילך נחלק הקנה ומתפשט בין "ואח. הוא חזקיהו מלך יהודה, שער

ונמצא שבכל . הם מעמידים השערות, מהם של הקנה עצמו' וכל בחי, השערותהוא מן , ואני הצעיר חיים. יש ביניהם מעמיד אחד, י השערות ימיני ושמאלישת

ויהודה וחזקיה . עקיבא בן יוסף' ר, והמעמיד שלי, שמאליי שבנוצה זו' שער אוהיא , אבל הם מנוצה אחרת, אינם מזו הנוצה שלי שמספרה עזר, חייא' בני ר

הוא , ו"ה ויטאל יצר מש"ונצוץ נפש אחי כה. יותר גדולה מזו הנוצה של עורהוא מן נוצה , ל"יהודה בר אלעאי ז' ור. 'מזו הנוצה של יהודה וחזקיה הנז

ונצוץ נפש . עקיבא' ולכן היה תלמידו של ר, קטנה מזו הנוצה של עזר, אחרת' הוא מזו הנוצה של ר, ל בעל ספר בית יוסף"י קארו ז"ונצוץ הר, ל"א ז"הרשב

: יהודה בר אלעאי

כי הגבורות , כי כבר הודעתיך, והוא, על הבל יתרון גדול מאדכי יש לקין, ודעהנה הם , אשר מהם יצאה אימא עילאה, א"של עתיק יומין אשר בתוך אולכן מי , ועוד כי הגבורות הם תמיד מגולים, מתגלים זמן רב קודם החסדים

ומגבורה , יכול לעלות ממדרגה למדרגה, של שרש קין' הב' שהוא מזו הבחיכי הוא מן , הבל' כ בחי"משא. וינק משם, עד גבורה דעתיק יומיןלגבורה

ר "ל במ"ש חז"וזהו הטעם מ. כ גלוי"ואין להם כ, החסדים הסתומים תמידשדברים , עקיבא וחבריו' זה ר, ר חוניא וכל יקר ראתה עינו"פרשת חקת א

וגם , עקיבא' ש באותיות של ר"וגם זהו מ. עקיבא' ה נגלו לר"שלא נגלו למרע, יש לך אדם כזה, ת"ה להשי"עקיבא שהיה אומר מרע' במסכת שבת בפרק ר

עקיבא להשיג יותר ממנו לטעם ' לפי שהיה יכול ר, ואתה נותן התורה על ידימצאו , שבשעה שעלה משה למרום, ל במסכת שבת שם"ש רז"וז. ל"הנז

ל יש לי אדם "א, ל מי מעכב על ידך"א, ה שהיה קושר כתרים לאותיות"להקבכי אין יכולת במי שהוא משרש , והענין הוא. 'חד ועקיבא בן יוסף שמו וכוא

השנית ' אך שרש קין של בחי, רק עד כתרי אותיות שהם התגין, הבל להשיגה השיג "האמנם מרע. או יותר גם כן, יש בו יכולת להשיג עד הטעמים, ל"הנז

: י מעשיו העצומים"הכל ע

למי שהוא מצד אבא , שהוא מן אימא, ןלמי שהוא משרש קי, גם יש סבה אחרתהנה עד החזה , א"י דאימא המתלבשים בז"כי נה, והענין הוא, ג של אבא"מהחו, והאור היוצא משם הוא רב וגדול, אין שם רק כסוי ולבוש אחד בלבד, א"של ז

אורה , אבל הנשמה הבאה מצד אבא, והנשמה היוצאת משם אורה גדול ומגולהושל , אחד שלו, א"כוסה בשני כסויים עד החזה דזלפי שאבא הוא מ, מועטולכן , ואבא מכוסה בכסוי אחד, אימא מגולת לגמרי, וכן מן החזה ולמטה. אימא

הם יותר , או מן הגבורות המגולות, הנשמות שהם מן החסדים המגוליםש "וז. מקום' פ שהם גבוהים בבחי"אע, מועילים מן הנשמות של מקום המכוסה

: 'ך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה וכובגמרא עולם הפו

, ג של אימא"י החו"רק ע, כי אבא אינו מאיר כלל, והוא, גם יש טעם שניכי הגבורות הם , גם טענה אחרת. ולכן הם גדולים מהם, שעוברים דרך שם

בסוד אשת חיל עטרת , ולכן היה קין בכור, ל"היוצאות תחלה דרך היסוד כנזושרש הבל שהיו כהנים . כל שרש קין יהיו כהנים, יד לבאכי לעת, ודע. בעלה

היו מצד , כי מה שהיה עד עתה בחינת לוים, באופן. יהיו לוים, עד עתה

שהיא חלק , כלם יקחו אז הכהונה, דוגמת קרח שהיה משרש קין, הגבורהכי לא תמצא ענין זה רק , ס פסוק והכהנים והלוים בני צדוק"וז. בכורתםלכן נבא נבואת אלו של לעתיד , י שהיה הוא משרש זה של קיןכי לפ, ביחזקאל

ושרש הבל שהיו . יהיו אז כהנים בני צדוק, שאותם שהיו לויים עד עתה, לבא : אז יהיו לוים, כהנים

או בשני , כי אם ימצאו בדור אחד שתי נשמות משרש אחד בשני אחים, ודערוצה לאחוז וליינק יותר כי זה , יהיו שונאים ומקטרגים זה לזה בטבעם, חברים

ואמנם אם יהיה להם השגת ידיעה . ומקנאים זה בזה בטבעם בלתי ידיעה, מזהכי אין זה אלא , גם דע. אז ודאי שלא יהיו מקטרגים זה לזה, שהם מן שרש אחד

הם חפצים מאד להשלים , אבל הנשמות של הצדיקים הנפטרים, בהיותם בחייםכי אז כבר , שלהם שהם עודם בחייםאת הנפשות ואת הנשמות הבאים משרש

כי , כדי שיהיה להם קנאה לומר שרוצים להשיג זה יותר מזה, אין להם מעשהואדרבה יש להם תועלת גדול , אין מעשה ודעת בשאול אשר אתה הולך שמה

: במעשים של החיים

כי אין לך אדם שאין לו , הנה צריך שתדע, ועתה אבאר ענין השרש של נפשיוהנה כשיצאו נדב ואביהוא . א"דוגמת הצלם שעל ראש ז, ואיר מקיףאור פנימי

הנה שם באו כלולים בלבד , שאז היתה ראשית תקון שרש הזה של קין, בעולםאבל . מקיף עליהם' כלולים בצלם שלהם בבחי, כל הנשמות של זה השרש

וכל שאר הנשמות , נצוצות נדב ואביהוא לבדם' רק בחי, עדיין אז לא נשארוהיו כלם מעורבות כל , זה השרש שהיו אז כלולים בצלם אור מקיף שלהםשל

כ כשיצאה נשמה אחרת של זה השרש ובאת "ואח. אחד ואחד בתוך קליפתו, וכל שאר נשמות השרש הזה, אז אותה הנשמה לבדה נטהרה ונתגלת, לעולם

אבל כלם נתונות עדיין כל אחת , היו באות כלולות בצלם בסוד אור מקיף שלהוהנה . עד ביאת הרב מגיד משנה בעולם, וכן היה הדבר נמשך. אחת בקליפתהו

ידעיה הפניני ' שהיה בימי הבדרשי המכונה ר, הוא נתעסק בחכמת הפילוסופיאולא , ב המגיד משנה נטה אחריהו"והר, ל"א ז"ת הרשב"ונזכר בשו, ל כנודע"ז

והוציאו , ון זהולכן רצו החצונים להטעותו מחמת ע, היה מאמין בחכמת הקבלה, י"כדי להטעותו ע, עם כמה חיצונים אחרים, את נצוץ נפשי מעמקי הקליפות

ו כבר הייתי "ושח, כי הם חשבו שכבר אני הייתי אבוד ביניהם מכמה זמןובפרט שהיתה , כ להיות נצוץ נפשי ממקום גבוה"ואח. במדרגתם כמותם

, על הקליפותגברה הקדושה של נפשי , משרשו של הרב מגיד משנה עצמובסוד פסוק עת אשר שלט האדם . ואדרבה חזקתי אותו וסיעתיו, וכפיתי אותםואז נשארתי תמיד בסוד צלם על ראשו , כנזכר בסבא דמשפטים, באדם לרע לו

פ שאינו ממדרגתי ואז התחלתי לצאת מעמקי "אע, של הרב מגיד משנה : הקליפות

אפשר להם לצאת מהם אי, כי כל הנשמות הנתונות בעמקי הקליפות, ודעבסוד צלם , אבל צריך שיבא תהלה שלשה פעמים, ולהתגלגל תכף ולבא בעולם

כ יבא הוא לבדו בעולם בסוד "ואח, אור מקיף על שלשה אנשים שיהיו משרשוכי תחלה באה דרך כללות עם נצוצות ', ואז תקרא פעם א, נשמה פנימיות ממש

י נצוץ נפשי היתה בסוד צלם על והנה אנ, ומשם ואילך נקרא גלגולים, אחריםכ פעם "ואח, שאול' כ פעם שנית הייתי צלם על ראש ר"ואח, ראש הרב המגיד

הנשמה הפנימית ' ועתה בפעם הזאת באתי בבחי, ל"יהושע הנז' שלישית ברועתה נתגלגלו עמי השלשה אנשים . שבאתי לעולם' וזו הפעם הא, ממש

ולפי שזאת . ל לתקן את עצמם"נזובאים עמי ונתחברו עמי לטעם ה, הנזכריםלכן יש לי טורח גדול להכניע את , הפעם הראשונה שיצאתי מעמקי הקליפות

כי אין , ל"וא. וזאת היא סבת העצבות והדאגה שיש לי תמיד בעצמי, יצרילפי שאני עדיין בין , כמו עונות זולתי, ת"כ לפני השי"עונותי נחשבים כ

ולולי זה כמעט בקלות גדול הייתי , תוכםוצריך טורח גדול לצאת מ, הקליפותשיצאתי מבין ' רק מפני היות זו פעם א, יכול להיות חסיד גדול כפי גודל נשמתי

: כמבואר אצלי במקום אחר, ה"וענין זה אירע לדוד המלך ע. הקליפות

הנה הטוב שבו הוא גדול , כי מי טהוא משרש קין, והוא, גם יש בזה טעם אחרוהרע הוא מרובה על , רב בקליפות רבות מזוהמות ורעותאלא שהוא מעו, מאד

שבהם נאחזים הדינים , לפי שהיא משרש הגבורות, והסבה היא. הטובצלם שלשה פעמים ' כי כמו שאני הייתי בבתי, ה"ל מורי זלה"וא. והקליפות

כן הנצוץ , נשמה פנימית ממש מגולגלת' שבאתי בבחי' ועתה היא פעם א, ל"כנזהוא יובל הנזכר , ל"ד הנז"בסוד צלם על ראשי ע, ה להתקן בישהוא מתחיל עתוכל . כי גם הוא משרש קין', ה ושם אחיו יובל וכו"כמש, בפרשת בראשית

, י הכאות בסכינים וכלי ברזל הוא"ע, ההכאות והפצעים שיש לי תמיד בידיוכבר ביארתי קצת , ויש בו עדיין קליפות, ממני לפי שאיני מתקן אותו כראוי

: ש"ין זה של יובל בדרושים ראשונים ועענ

כי , ב"ח לתמוז שנת השל"יום כ, כי עתה ביום הזה הנזכר, ל"ל מורי ז"גם אזרוע השמאלי של נוקבא ' עד בחי, הנפש של עשיה' כבר אני מתוקן עתה בבחי

: דעשיה בלבד

ל שיהיו לי שתי נשים "וא, שיהיו לי בנים מן השרש שלי, ל"ל מורי ז"גם אה "אקח אשה אחת ושמה אור, או עד שנה וחצי, ומכאן עד שנה זו, תאחרווהנה בפסח שעבר . והיא בת זוגתי, כ אקח אשה אחרת ושמה"ואח, ה"בואינ

: ואפשר שיצאה עתה בסוד עבור ואיני יודע, שלא יצאה בת זוגתי בעולם, ל"א

כי אמי הרבנית , ה"כך שמעתי מפי אבא מארי זלה, אמר שמואל-הגהה (וכן היה הוא אומר לה בפני כמה , היתה בת זוגו האמיתית, ת"לה מב"יגמ

' לה הנז"נולדה אמי גמי, ה"ואותה השנה שמת בה הרב הגדול זלה, פעמים : ת"מב

, א דבריאה"ר לא נכללו בו הנשמות של או"כי אדה, ל"כלל העולה מכל הנז, ן דיצירה"זוא ו"ואו, ן דבריאה"זו, והנה הם עשר פרצופים. ן ולמטה"אלא מזו

, ועשר מעשר, ס"והנה כל פרצוף מאלו העשר כלול מי. ן דעשיה"א וזו"ואוועשר , הרי כל פרצוף מאה ספירות, והם אלף ספירות, הרי הם עשרה פרצופים

כתרים ואלו בלבד ' יש ק, נמצא כי בעשר הפרצופים, כתרים' שבהם הם בחי

וכל התשע , תמעטונקראים מאה אמה אשר נ, ר אחר החטא"נשתיירו באדהכי נסתלק , היה פגם, וגם באלו המאה כתרים. נפלו אל הקליפות, מאות ספירות

, ונקרא זיהרא עילאה, ספירות ראשונות שבו' אותם הט, מכל כתר שבהםשהם המלכות התחתונה , ס שבכל כתר מהם באור הנפש שלהם"ונשארו הי

, ר קודם שחטא"בנשמות שהיו כלולות באדה', בחי' הרי ג. שבכל כתר מהם' בחי, האחת היא, עד סוף נוקבא דעשיה, א דבריאה"בעשרה פרצופים שיש מז

ואלו , שבמאה הכתרים ההם, רוח, נשמה, חיה, יחידה, האורות הנקראיםהשנית . ונקראים זיהרא עילאה דחנוך, ועלו למעלה, נסתלקו ממנו כשחטא

לא ירדו אל גם , ולא נסתלקו, ר אחר שחטא"גרועה ממנה שנשארה באדהס "שבכל ספירה מי, האור הנקרא נפש שבמאה הכתרים' והיא בחי, הקליפות

והם כל , הגרועה מכלם' הג' הבחי. מעשר הפרצופים הנזכרים, שבכל פרצוף, שבכל ספירה מעשר ספירות, התחתונות' בחי' שהם כל אורות ט, הנשמות

ובכל יום , פותואלו ירדו לעמקי הקלי, שבכל פרצוף מעשר פרצופים הנזכרים : עולים מעט מעט ונתקנים

, והם, האחד בעולם האצילות, מיני זיהרא אלו' נתחלקה לב, והנה זיהרא עילאהזיהרא דשלשה עולמות , השנית' הבחי. רוח שבאצילות, נשמה, חיה, יחידה

שיש בעשרה , אשר במאה הכתרים, ורוח, נשמה, חיה, יחידה, והם, ע"ביואלו נסתלקו לגמרי , עד סוף נוקבא דעשיה, הא דבריא"פרצופים שיש מז

האחת היא נפש , וגם היא נחלקת לשתים, עוד יש זיהרא שנית גרועה. מאדם : הנפש שיש במאה הכתרים', הב. שבאצילות

וחלק מהם נשארו , ר"ואלו נשארו באדה. ל"ע כנז"שבעשרה הפרצופים של ביוהם , מדרגה שלישיתעוד יש . הורישו לקין והבל כשנולדו, וחלק מהם. לו

זולת מאה הכתרים , ל"שיש בעשר הפרצופים הנז, אותם תשע מאות ספירות : ונתלבשו בקליפות, ואלו נשרו, שלהם

. ונתערבו בקליפות, נפגמו נפשו ורוחו ונשמתו, כי בחטאו של קין, גם אמר ליכי הבל רובו , ל"וזש. אך הבל לא פגם רק נפשו ורוחו, כי קין רובו רע, ל"וזש. ונתקנה בו, וממנו ואילך, ונתנה בקינן, והנה נפשו נפרדה הטוב שבה. טוב

, וגם בה היה קצת נצוצות טובות שלא נבררו עדיין, נתנה במצרי, וחלק הרעבסוד לקחו קרח , וחלק הרוח הרע אשר גם הוא היה בו קצת תערובת טוב

. ושם נתקן, נתגלגל בשמואל הנביא, והרוח הטוב. כשחלק עם משה, עבור, י מה שנהרג"לקח יתרו הנפש הרע שבו שכבר נתקנה ע, ואחר שנהרג המצרי

ונשמת הרע . הטוב' כ לקח חלק נשמת קין מבחי"ואח. י כך נתגייר"וע והנה יותר תקן שמואל חלק, נתנה בעמלק בן אליפז, המעורבת בקצת טוב

וכבר הודעתיך כמה גלגולים אחרים , ממה שתקן יתרו חלק הנשמה, הרוח : שנתגלגלו פעמים אחרות קודם זה ואחר זה

כ מענין סימן "אלא שאח, שרש קין הוא בזרוע שמאלי ממש' כי בחי, ל"כפי הנז, כי התחיל בזרוע, עוד כתבתי. נראה שהיא בכתף שמאלי, השערות שיש לי

והנה . ה בפירוש שהוא בכתף המחבר הזרוע עם הגוףובפרט נרא. וסיים בכתף

ומשתי פירקין , כתבתי כי כל זרוע מחובר עם שלשה קשרים ופירקיןוהם העליונים המחוברים בשתי כתפות , א"השלישיים שבשתי הזרועות דא

ונודע כי בדעת זה נשרשו קין , ג"א כלול מחו"מהם נעשה דעת של ז, דאריך : ע"וצ, והבל בני אדם

, ת"פחות שליש עליון שבגבורת הת, ה"כי קין הוא מן שלשה גבורות תנ, ודעונדב ואביהוא הם משתי גבורות . להיותה מכוסית בעטרת היסוד דאימא כנודע

וגם שאינה . נפש שבהם בלבד' אלא שהם בבחי, נצח והוד מן הכתרים שבהם' רוכל שרש נפש. ל מן אור הפנימי שבהם"ואליהו ז. מ שבהם"אלא מן אוה

שהיא , ונמצא. נפש שבה' בבחי, הכתר שבה' מבחי, הוא מגבורת ההוד, עקיבאאם , ואיני יודע. שהוא אחד מן השש קצוות, כי ההוד נקרא רוח, נפש של הרוח

כי שרשו היא מן עקב , גם דע. עקיבא היא מאור פנימי או אור מקיף' שרש ר : שהיא המלכות של חמשה גבורות שבדעת, זה ההוד

דמה לחהק

כ מעולה "איך היה אומר לי שנפשי היתה כ, ל"פעם אחת שאלתי למורי זשאין אני מגיע , היה צדיק וחסיד, והרי הקטן שבדורות הראשונים, ל"כנז

רק כפי , כי אין גדולת הנפש תלויה כפי מעשה האדם, דע לך, ואמר לי. לעקבומצות גדולות כי מעשה קטן מאד בדור הזה שקול בכמה . הזמן והדור ההוא

כ "מש, שבדורות אחרים כי בדורות אלו הקליפה גוברת מאד מאד לאין קץהיו מעשי וחכמתי נפלאים , ואלו הייתי בדורות הראשונים. בדורות ראשונים

ואלו היה , ל על נח תמים היה בדורותיו"ושחז. מכמה צדיקים הראשוניםכי בלי ספק יש , ללולכן שלא אצטער על זה כ, בדורות צדיקים היה יותר צדיק

: לנפשי מעלה גדולה על כמה צדיקים הראשונים מזמן תנאים ואמוראים

שלא מצאת בכל הדור , כי אין אני פתי להאמין בעצמי, פעם אחרת אמרתי לווכי אין אני מכיר את עצמי ואת , הזה ראוי ללמוד חכמה זו אלא אני לבדי

ומה לי אם , מני בדור הזהכי יש גדולים וצדיקים ובעלי מעשה יותר מ, מעשי. ל רבך"ז ז"והרדב. ל"י קארו ז"והנה מהר. ואני יודע בי שאיני ראוי, תשבחני

אז אמר . 'ל וכו"ז ז"והררא. ג"והרי. ר אברהם הלוי"וה. ם אלשיך"ומורי הרואדרבא אתה , ומה הנאה יש לי ממך, וכי מה קרוב היה לך עמי מעולם, לי

והיה לי , שהם גדולי הדור, אלא לאלו, לקרבךולא היה לי , צעיר וקטן שבכלם. אלא לגודל מעלתך על כלם, זה יורה כי לא בחרתי בך על הנם, בזה כבוד גדול

ואלו ידעת , כי מעלת בני אדם היא כפי דעת הבריות, והנה אל תחשוב בלבךאלא שאיני רוצה לגלות סתרי , היתה תמיה, כמה מומין נסתרים יש בבני אדם

ולא מצאתי כלי , כי כבר בחנתי ושקלתי כלם בכף מאזנים, י יודעוהו, בני אדםכי אין לי רשות לדבר בפירוש כל הדברים , ודי לך בזה, זך ונקי וראוי כמוך

, ולכן חזק ויאמץ לבבך, יראה ללבב' ז נאמר כי האדם יראה לעינים וה"וע : ודי בזה, ושמח בחלק נפשך ובמעלתה

ם "כי כשהיה מורי הר, ו"י אבילדין יצ"רת אשת ה"גם ספרה לי מרת רחל מבותשאלהו על , ראתהו יושב ועצב, ל לומד בבית המדרש שבחצר שלה"אלשיך ז

, חיים ויטאל שהוא תלמידי' ויאמר לה וכי לא אצטער על ר, מה אתה נעצבותאמר לו וכי הוא גדול . ועתה אינו רוצה ללמדני כתלמיד בענין חכמת הקבלה

, הלך יום אחד לפניו, ל" לה איך בחיי מורי האשכנזי זויספר, ממך בחכמה זאתכי , וישיבהו, שלא על ידי, ויבך ויתחנן לו שילמדהו בחכמה הזאת הוא בעצמו

כי , כי אי אפשר שתתגלה חכמה זו, ז אלא ללמדני לי לבדי"הוא לא בא בעהל כי בכל אדם מתקנא חוץ מבנו "אלא כי לולי שאחז, ולא עוד. אם על ידי

ולמה שעתיד להשיג דבר , הייתי אני מתקנא בו לרוב מעלת נשמתו, וותלמידם אלשיך "מ אלשיך ספר לי כן משם אביו מורי הר"גם בנו הר. שאין לו שעור

: ל"ז

ר "שעברו בינו לבין ה, ספר לי דברים כיוצא באלו, ל"גם מורי האשכנזי ז עמי אלא ולא היה רוצה ללמוד חכמה זו, שהיה מתקנא בי, ל"שלמה סאגיס ז

ר "תלמוד עם ה, ל אם רצונך ללמוד"וא, ה ללמדו"ולא רצה מורי זלה, עמו : לא תלמוד כל ימיך חכמה זו, ואם אינך רוצה ללמוד עמו, חיים

כי שם מקום דירתי , ב"ק ירושלם תוב"שאלך לדור בעה, ל"אמר לי מורי ז : ושם עיקר השגתי וכל טובתי, האמיתית

הכוללים כל , ח אברים"מן רמ' קין הוא אבר א, כללות קצור ענין שרש נפשיפנימיות ' והם בחי, חמש גבורות של הדעת' ואבר הזה הוא בחי. ר"קומת אדהלכן זה הכתף כלו , ר ירדו אל הכתף השמאלי"ויען כי בחטא אדה. האבר הזה

, ג שרשים גדולים"מתרי, גדול' כי הוא שרש א, חיצוניות שרש קין' הוא בחיג נצוצי נשמות "ושרש הזה של קין נחלק לתרי, ר"ומת אדההכוללים כל ק

אשר כל , ואמנם שרש הגדול הזה מתחלק לשבעים שרשים קטנים. גדולים' וכללות כל ע, ג נצוצות קטנות של נשמות"שרש מהם אינו פחות מתרי

והנה כל כללות . רבוא נצוצות קטנות נשמות' הם ס, השרשים הקטנים האלושרשים ' ונחלק לע, גדול הנקרא קין' והוא פרצוף א, ולגד' קין נקרא שרש א

הוא , פרצופים קטנים' מאלו הע' ופרצוף א. פרצופים קטנים' והם ע, קטניםוזהו הפרצוף הקטן שהוא . פרק עקב השמאלי של פרצוף הגדול הנקרא קין

, וכלנו קרובים זה לזה. הוא הנקרא שרש נפשי באמת, עקב שמאלי של קיןזולת , וכלם תלמידי חכמים, ג נצוצים קטנים"יש יותר מתרי, ובפרצוף זה

של , הוא עקב השמאלי, כי שרש נפשי, באופן. ענפים אחרים שהם בעלי בתים : החיצוניות של שרש נפשי' וזה בבחי. ר"אבר כתף השמאלי של אדה

הנקראת הוד , היא המלכות שבגבורה, אך בחינת הפנימיות של שרש נפשיאלא שהיא עדיין , שמקומה אחורי הדעת, לאה' ת היא בחיוזו המלכו, שבדעתשל , היא עקב השמאלי, עקיבא' ונפש ר. זכר של כל כללות קין' בבחי, בפנים

' מבחי, בעקב ההוד של המלכות הכתר של הדעת, פרצוף של כל כללות קיןאך נפשי אני . 'באופן שהיא מלכות של לאה הנז, הגבורות דגדלות הקטן הנזכר

ונמשכת להאיר אל המלכות , היא הארה היוצאת מן זו המלכות של לאה, חיים

כי כל , ועדיין יש לדעת. שבאחורי הדעת שהיא נקבה גמורה, של לאה החיצונהכי כל קין אינו , מלכות של הכתר הנזכר' בבחי, הכתר של ההוד' זה הוא מבחי

תמצא ,ואם תדקדק יותר. הנקרא חלתו של עולם כנודע, הכתרים' אלא מבחי, של כללות עיטרא דגבורה, היא במלכות של ההוד של הכתר, כי שרש נפשידכל , שהיא מלכות של ההוד של הכתר, ומתלבש תוך חיצוניותה, שהיא פנימיתהיא הארה , ופרטיות נפשי. ר"הנקרא אבר כתף שמאלי של אדה, פרצוף הגדול

ומאירה , היוצאת מן המלכות של המלכות של הוד שבכתר עיטרא דגבורותאשת יעקב הנקרא , במלכות של המלכות שבהוד של הכתר של לאה החיצונה

: א"ז

כדי להשיג ', שילמדני יחוד א, ה"אמרתי למורי זלה, א"בתמוז שנת השלובחצי הלילה , ויתן לי יחוד קצר, והפצרתי בו, ואמר לי לא תוכל עדיין, השגה

והתחיל דעתי , ה עליוראשי כביד, וארגיש זעזוע בגופי, קמתי וייחדתיוהלא , ל"ל מורי ז"ובבקר א. וחדלתי מלייחד עוד, ונעקם פי לצד אחד, להשטות

עקיבא לא היה לך ' כי יקרך כבן זומא שנפגע ולולי שאתה ר, אמרתי לך. ונתרפאתי, שלשה ימים בכל בקר, אז ננע על שפתי בכוונה ידועה לו, רפואה

: ל"ושלחני למערת אביי כנז, כבר אתה ראוי, ח אלול אמר לי"ובערב ר

ועברנו על קבר גוי אחד קדמון יותר מאלף , יצאנו אל השדה, ב"בשנת השל, והיו מלאכים רבים, ובקש להמיתני ולהזיקני, וראה נפשי על ציונו, שנים

, ל"ויצוני מורי ז, ולא יכול לי, מימיני ומשמאלי, ונשמות צדיקים שלא ישוערו, כ הלך עמי נפש הגוי רחוקה ממני"ואח, עודשבחזרתי לא אחזור בדרך הזה

, ותחל נפש הגוי להתחבר בי, ושם בשדה נתכעסתי עם הרב יהודה משעןהנה , והתחיל לבכות ויאמר, ל"ולא רציתי לשמוע דרשת מורי ז, ותחטאני עוד

ולפיכך שלט בו הנפש , י הכעס"ע, כל הנשמות הצדיקים והמלאכים הלכו להםאבל ירא אני , כי אוכל לרפאתו, י שיזקוהו ויניחוהו חיוהלוא, ומה אעשה, ההיא

, ולא יתקיים כל מה שאני חושב שיתוקן העולם על ידו כנודע לי, פן ימיתוהוולא , ונחרב העולם, וכי לריק יגעתי, ואיני יכול להגיד כי לא ניתן רשות להגיד

, והלכתי וחזרתי בדרך ההוא לבדי, אכל כל הלילה מרוב צערו ודאגתוגבוה עשרים , וראיתי עצמי רץ באויר, רוח נשאתני ממש, שהגעתי על קברווכ

, והניחוני שם, עד שהגעתי למדינה בעת צאת הכוכבים, קומה מעל גבי הקרקעוהיו איברי נחלשים אחד , ורציתי לקום, והלכתי לישן בריא עד אור הבקר

לא , שםובהגיעי, ל לאט לאט"והוליכנו עד פתח מורי ז, והרגישו בי, לאחד, וסגר הדלת, ל על מטתו"והשכיבני מורי ז, נותרה בי נשמה כלל כענין יונה

, והיה הולך בבית וחוזר על המטה, כ נכנס לאותו בית הוא לבד"ואח, והתפללובחצי היום ראיתי , וכה עשה עד חצי היום שהייתי מת לגמרי, וגוהר עלי בה

וברכתי ברכת , וקמתי, יניעד שפתחתי ע, כי חזרה נשמתי בי מעט מעט, בעצמי : וכל זה אמת ויציב בלי שום ספק, מחיה המתים

כי נודע שאצילות , ד בלי ספק"הנלע. עוד אכתוב לקוטים אחרים, אמר שמואלוהבריאה , שגם היא מתפשטת שם, ומתלבש תוך בריאה, נמשך עד סוף העשיה

ים כי בעשיה מתלבש, ונמצא. שגם היא מתלבשת עד שם, מתלבשת ביצירה

ובבריאה . י"והם אב, וביצירה שלשה לבד, זה בתוך זה, ע"ארבעה עולמות אבי : 'והאצילות אינו אלא א. ב"והם א, שנים

, מתחלת נפש דאצילות, אצילות שיש' הם כוללים כל בחי, קין והבל' והנה בחיאבל , וזהו מה שהורישם אדם אביהם. עד סוף האצילות אשר עד סוף העשיה

, המלבישים את כל חלקי נפש האצילות הנזכר, ע"בי' בחיהם כל, הם עצמםל מלכות "ר, ע"והם הנפש של הכתרים שבבי, המתפשטים עד סוף העשיה

ס עליונות שבכל כתר "שהם ט, יותר עליונות מאלו' ועוד יש בהי. שבכתריםזולת ' וכל שאר בחי. זיהרא דיחידה וחיה ונשמה ורוח, והם נקראים, מהם

ירושת אדם לקין והבל ' שהם למטה מבחי, כל הנשמותהם שאר, הכתרים : הנזכר

ראשונה , בענין ההשגה כפי הצריך לנשמתי, ל"וזהו הסדר הקצר שצוני מורי ז, מן הכעס וההקפדה, להזהר בקצה האחרון, שאתנהג תמיד בזו ההנהגה

, ונדה, וקרי, ושיחה בטלה, ולשון הרע, והליצנות, והרכילות, והגאוה, והעצבוןואתנהג . אפילו מן הרמשים, והריגת שום חי, ושחיטה, והלבנת פנים, חלבו

ואקבע בכל יום מקרא משנה . וביראת חטא, ושתיקה, ובשמחה, בשפלותכל היום תהיה יראת . תלמוד קבלה בכוונתיהם ועיקר עסקי יהיה בספר הזוהר

כל קודם , ל"תמיד אחשוב להדבק בנפש מורי ז. י נגד עיני תמיד"ה דב"ההויתפלת לדוד , פעמים רצופים' בהזכירי שמו י, ל"עקיבא ז' אתדבק בר, תפלה

לבכות על גלות , לקום אחר חצות בכל לילה. הטה אלי אזנך בכונה גדולהוגלות , ועל חרבן בית המקדש, השכינה רחל אחר חצות בעולם הבריאה

. תובפרט לילי החול אחר חצו, התמדת היחודים. ולבכות על העונות, ישראלח אחר חצות "ולילי ר. ויחוד של פסוק חדשים לבקרים, ן"ן ווי"יחוד של יודי

יחודים ' ולילי שבת קודם חצות אחר הסעודה ב, י"לילה יחוד של שם שד : ת שבדעת"יחוד של עשר הויו, ל בלילי החול"הנז

יותר מכל , ובדבור, במעשה, בכל הפרטים, גם הזהירני בשמירת שבת ובכבודוגם אטרח . ת בכל יום"ותפילין של ר, וכן בכל ברכת הנהנין בכונה, המצות כלם

. עד שאבין, להבין מה שאני מבין בספר הזוהר בכל מאמר ומאמר בלי ליאות, עסק התורה באופן זה. שמחה גדולה כשאעסוק בתורה ובמצוה ובתפלה

ויכוין לקשור נפשך בשרשה . בכונותיהם, קבלה, תלמוד, משנה, קביעות מקראולכוין , ולקום אחר חצות. כ יתוקן האדם העליון"ועי, י התורה"ליון עהע

: ך"ואחר סיומו בשם מנצפ, במזמור הללויה

יום רצופים בלי לילותיהם בצום ושק ואפר במקום הנחת ' הנהגה השנית היא מ, ובלילה אשכב על הקרקע בלבוש שק, ובכיה על העונות, תפילין של ראש

, ן"ווי' בין ב' בתוספת א, ן"ן דההי"ת ב"וין בהוייואכ, ותחת ראשי אבן אחת, אתנהג בכל הנהגה זו', יום רצופים הנז' ואחר תשלום מ. והיא בגימטריא אבן

, ושק על הקרקע ואבן בכונה גדולה בלילה, שהיא צום ושק ואפר ובכי ביום. ה עד תשלום שנתים וחצי"ואתנהג כן ב, בכל שבוע, ב"ואתנהג כן בכל יום בה

ולא , אינם אלא בימים הראוים להתענות בהם, ב"וכן בה, יום' כי אלו מ, ודע

ו "וט, ט"וי, ח"ור, שבת, כגון, בשום יום מן הימים שאסור להתענות בהם : 'ו באב וכו"וט, בשבט

והוא שרש אחד ואבר , קין הוא אבר כתף השמאלי כלו, קצור ענין שרש נפשי, והשרש של נפשי, שרשים קטנים' ונחלק לע. ר"ג שרשים שבאדה"מתרי, אחד

או הקטן , ואיני יודע אם הוא היותר גדול שבהם', היא בשרש אחד מאלו הע. העקב הנקרא מלכות' שנפשי עצמה היא מבחי, ופשוט הוא אצלי. 'שבהם וכו

, האחד הוא, מיני ספיקות' אך יש לי בזה ב, לאה העליונה' וגם שהיא מבחי, והיא העקב של כללות כל הכתף כלו,ששרש נפשי היא האחרון שבשבעים

' הב. ולא עוד אלא שנצוץ נפשי בעקב של זה העקב, שהיא מלכות התחתונהופרטיות נצוץ נפשי היא בעקב , השרשים' ששרשי בשרש העליון של ע, הוא

ומלבד . ל בלבוש החיצון של נפשי"ר, והרי זה בחיצוניות. שבשרש הזה לבדו, והיא שבגבורת ההוד, לבוש פנימי של נפשיעוד יש , אור הנפש שבלבוש הזה' כלים וב' הרי הם ב, מלבד אור הנפש שבלבוש הזה, ממלכות שבמוח הדעת

: וכלם נקראים נפש אחד, אורות

מן , הגדלות שהוא הנשמה דמצד אימא' כלל הדברים כי נפשי היא מן בחי ,בהוד שבדעת שבמלכות שבכתר הדעת, א"בספירת הדעת דז, הגבורות שבה

, ואדם עצמו. ע"עולמות אבי' וזה בכל עולם מד, פרצופים' וזה בכל פרצוף מן השבכל מלכות שבכל הכתרים , ב"ראשונות כח' והוא מג, קין ולמעלה' הוא מבחי

תחתונות ' והז, כל הגבורות של הדעת, ומה שהוריש אדם לקין הוא. א"ס ז"שבי' מז, ותולדותיו. תחתונות שבדעת' וקין עצמו מכל ט. שבמלכות שבכתר

: א"ס ז"תחתונות שבכל ספירה מי

וזו . שהוריש לקין, נפש אדם' ובחי, קין', בחי' בחי' כי הם ב, הנה כבר נתבארואם מפאת . אם מפאת אבר הזרוע והכתף עצמו, נחלקת לשתים', הב' הבחי

נחלקת ' ובחי' כי כל בחי, והם אלו, אחרות' ועוד יש בחי. הנוצות והכנפיםכי אור הפנימי קטן מן אור , וכבר ידעת. ואור מקיף, ור פנימיא, לשתים' וכל בחי. יכול להתלבש וליכנס בפנים ולהתצמצם, כדי להיותו קטן, המקיף

בין במלכות , אור פנימי' הם בחי, או כל הנוצות של כנף זו, שרש נשמתי ,ל"י קארו ז"וכן מהר. ע"ובין בזרועות דבי. שהם כנפים וזרועות, דאצילות

: ל"יהודה בר אלעאי הנז' מנוצת ר, בעל ספר בית יוסף על הטורים

כ עליתי "ואח, ל"י ז"הוא אצל הר, ב"ש לי בחלום שמקומי בעה"מ, ובזה תביןכי גם אליהו , ודע. כי הכל אחוזים בזו הכנף, ל"יותר במקום שמואל הנביא ז

י אהרן האמנם נדב ואביהוא בנ. כ"מאור הפנימי ג, ל הוא מן השרש שלי"ז, ל"ולכן הוצרכו להתעבר באליהו ז, הם מן אור המקיף של שרש נשמתי, הכהן

כי כל מי , ודע. והבן זה, ועל ידם זכה כל מה שזכה. שהוא אור פנימי גרוע מהםנפש דאצילות ' להיותה מבחי, שהוא מזו הבחינה של נפש אדם הניתן בקין

קן עד נפש דאצילות לעלות ולת, יכולים כל הנשמות שהם משרש זה, ל"כנזל "ולכן תמצא כי אליהו ז, ולכן כל מי שתקן עד זה נקרא מלאך. והיא בכלל

נאמר עליהם בגמרא שהם תרי אמוראי , וכן יהודה וחזקיה. נקרא מלאך

וכן אמרו עליו על . להיותם משרש זה, ולקבליהו תרי מלאכי ברקיעא, בארעאודומה , ים המצויציםיהודה בר אלעאי שהיה מתעטף בליל שבת בסדינ' ר

נאמר עליו , וכן פינחס שהוא אליהו. והוא לסבה הנזכרת, צבאות' למלאך ה, כי פינחס היה מלאך, ולא תאמר ותצפנם, ותצפנו, האנשים' ותקח האשה את ב

וכן בכל מקום . להיותו משרש זה, וגם הוא נקרא מלאך. ולא הוצרכה להצפינו, זו' כלם הם מבחי, או לנביא, תנאאו ל, שתמצא שם מלאך מכונה לאיזה חכם

: ושמור כלל זה

שהיא , להיות שנטל גם זיהרא עילאה דאדם, ן"ך שהוא מטטרו"ואמנם חנוכי אליהו לא היה יכול להשיג רק עד , היה מלאך גדול מאליהו, נשמה דאצילותכי מקור הבאר , ונודע, ה אליהו לתתא מהאי באר הוא"ס בס"וז, נפש דאצילות

שהוא בגימטריא , ן"ה במלוי ההי"והוא שם הוי, ן"שמשם נובע מ, והוא תחתיתהנובע , כי הוא מקור התחתון של הבאר, ן"ולכן אליהו בגימטריא ב, ן"ב

ואז והשיב לב , ל יתקן כל הנשמות בביאת המשיח"ולכן אליהו ז. ן"הנשמות דמ : ת והמשכיל יבין"אבות על בנים בעהי

אור ' י אין לך אדם שאין לו נשמה בחיכ, דע. ועתה אבאר מציאות נשמתידוגמת הצלם שעל ראש , דוגמתו היא, והאור המקיף. אור מקיף' ובחי, פנימי

כי , ודע. הוא סוד אך בצלם יתהלך איש, כמבואר אצלינו וזה האור המקיף, א"ז. לא התחילה ליתקן עד נדב ואביהוא, שהוא שרש נשמתי, של קין' זו הבחי

שהנחילה , נפש אדם ממש, ים אשר היו טמאים לנפש אדםפסוק ויהי אנש, ס"וז, כי כל הנשמות נתערבו טוב עם רע, ואמנם דע. והיא נפש דאצילות, לקין בנו

והנה נשמת נדב . כנזכר בתקונים, ומעת שחטאו קין והבל, מעת שחטא אדםואמנם כל . והוברר הטוב ההוא מן הרע שבו, התחיל בתחלה ליתקן, ואביהוא

וכלם באו בסוד צלם , עדיין לא הובררו, זו' ת אשר משרש בחישאר הנשמו, על ראש נדב ואביהוא, בעת הנגזר לה לצאת מן הקליפות, מקיף כל אחת

כשחזרה , כ"ואח. ועדיין היו אז כל אחת ואחת מעורבים הטוב עם רע שלואך כל שאר , היא לבדה נתגלת, הנשמה אחרת להתקן מזה השרש באדם אחד

: באו בסוד צלם מקיף על ראש האיש ההוא, שרש הזההנשמות שבכל

ואז כל הנשמות , עד שבאה נשמת הרב מגיד משנה בעולם, וכן נמשך לעולםוהנה . ל"באו עליו בסוד צלם מקיף כנז, של שורש הזה שלא נטרדו מקליפתם

שהיו עוסקים בחכמת , כבר ידעת שהיה בימי בדרשי, הרב מגיד משנהובקשו , ה"א זלה"ת הרשב"כנזכר בשו, בחכמת הקבלהולא בחרו , הפילוסופיא

שלא היה מאמין , לסבת עון הנזכר, החצונים להטעות את הרב מגיד משנהואז הוציאו את נפשם שהיתה נתונה בעמקי הקליפות מזמן רב . בחכמת הקבלה

, והוציאוני אותי, וחשבו כי כבר הייתי מחברתם, והם נתיאשו ממני, מימות קיןלאבדו מן , ולהטעותו, להתעבר בהרב מגיד משנה, ונים אחריםוגם כמה חיצ

, ל"עקיבא ז' מעם מקום ר, ל"ולהיות שנשמתי היתה ממקום גבוה כנז. העולםואז נתחברנו , שגם הוא משרש נשמתי, ובפרט שנתעברתי בהרב מגיד משנה

כי הם חשבו שכבר , וחזקתיו וסייעתיו, ואדרבא גברה כחי על החיצונים, יחדוגברה הקדושה , ו"וכי כבר הייתי במדרגתם ח, י אבוד ביניהם מזמן רבהיית

ונשארתי אז בסוד צלם מקיף על ראש הרב , וכפפתי אותם, והכנעתים, אשר בי, ז להיותו משרשי"עכ, י שאינו ממדרגתי כי אני גבוה מאד"אעפ, מגיד משנה

: תואז היתה התחלתי לצאת מעמקי הקליפו, נשארתי עמו בסוד צלם מקיף

כי האדם , אודיעך פסוק עד אשר שלט האדם באדם לרע לו, וכדי שתבין זה, בנשמות הקדושות, ושולטים באדם הקדוש, והם החיצונים, הוא אדם בליעל

וכפי גדלות הנשמה . שעירבו טוב ברע, מחמת עון אדם וקין והבל בניו כן תתערב, כי כפי האבר שנאחזת בקדושה, כן גדלות הרע שלה, הקדושה

כ היה "וזה ג. יצרו גדול ממנו, ס כל הגדול מחבירו"וז. באבר שכנגדו בטומאהובפגם אדם נתערבה ברע גדול מאד , שהיתה נשמה גדולה, ה"ענין דוד הע

ולא נחשב , ועשה ענין דבת שבע ואביגיל, ולכן יצא אדמוני, בעמקי הקליפותובא , קליפותשיצא מעמקי ה' כפי שאז היתה הפעם הא, והטעם הוא, לו כלום

ואינו מן התימא אם יעשה מה שעשה ובפרט כי , משותף עם רע גדול מאדוהוא , ל אלמלא אתה שאול"ש ז"ס מ"וז. ה הניחו ביד יצרו להרבות שכרו"הקב. כי הצור תמים פעלו, וזה דבר תימא, הייתי מאבד כמה דוד מפני שאול, דוד

פרט אם אז יוצאת מעמקי וב, כי אם הנשמה גדולה מאד, אלא הענין הוא כנזכר, לראותו שנשמתו גדולה, להרבות שכרו, ר"ה מניחו ביד יצה"הקב, הקליפות

. לא אשם בזה, ולכן אפילו שיעשה איזה דבר אשר לא טוב. ולא יוכל הרע עמו, שמביאו בגלגול תם, ונשמתו שפלה, שהאדם חלש, ה"כ אם רואה הקב"מטא

אם אנשים גדולים מאד , תתמהולכן אל. אין בו כח, שאפילו שירצה להרעס פסוק כי האדם "וז. שלא יעשהו פחות ממנו מאד במעלה, יעשו איזה עוןוהרע שלו גדול עד , הם שני לבבות טוב ורע', יראה ללבב וגו' יראה לעינים וה

ש דוד "וז, והטוב שהוא עושה אפילו שהוא מועט יותר גדול מאדם אחר, מאד : ודי בזה למבין', ויתן בפי שיר חדש וגו', גוויעלני מבור שאון מטיט היון ו

הניחני , כי גם אני להיות שנשמתי בתכלית הגדולה והקדושה, ל"ל מורי ז"ואר שלי יכול לאבדני "היה היצה, שאלולי גודל נשמתי, ר שלי"ה ביד היצה"הקב

כי , כמו לאנשים אחרים, מני אלף' לכן אין עונותי שקולים א, ו מן העולם"חאמנם אני שעומד עתה בתחלת . לסבת חולשת נפשם, מהם בחירתםנסתלקה

' כי זו היא הפעם הא, אין עונותי נחשבים לכלום בפני עונות אחרים, נקיוןואלולי זה בקלות מועט הייתי יכול להיות , שיצאתי מן הקליפות ובאתי לעולם

: חסיד גדול מאד מאד כפי גודל נשמתי

, ת"כמו שנבאר למטה בעהי, להיותו בכור, כי הטוב של קין, ועוד טעם אחראמנם להיות . יותר מכל שאר הנשמות, הנה הטוב שלו גדול בתכלית המעלה

לכן הטוב של קין עם היותו , ששם הדינים הם מתגברים, שרשו בכתף הגבורהה מן והרע של קין מרוב, בא מעורב עם זוהמא רבא וקליפות גדולות, גדול : עם היותו גדול מאד, הטוב

, אי אפשר להוציאה מן הקליפות, כי לעולם כשהנשמה היא גדולה מאד, ודעשכבר , שלהיותם החיצונים חושבים, וכמו שאירע לי, י מרמה ותחבולה"אלא ע

על , ה מביניהם"והוציאני הקב, לא חששו על הענין, ו"הייתי אבוד ביניהם ח

ונהפכתי להם , הם חשבו כי אדרבא לטובתם היהו, צלם מקיף הרב מגיד משנהולפעמים , באים בבני עמי הארץ, כי הנשמות רבות גדולות, וכן תראה. לאויב

ל וכן נזכר "ש חז"אלא כמ, ולא הספיק זה, כגון אברהם מתרח, בבני רשעיםואז יצא אברהם , שנזדווג עם אשתו בנדה, כי תרח ארתח למאריה, בזוהר

והמשיך באותה טפה נשמת , ת את החיצונים" רימה השיכ"כי עי, ה"אבינו עוזהו הטעם שתרח . ולא ידעו החיצונים כי זהו תקונו, ה"אברהם אבינו ע

וכן לסבה זו . כי הבא על הנדה לוקה בצרעת, ולכן נדון בשחין, נתגלגל באיוב : הושלך אברהם להתלבן בכבשן האש והבן זה

ל על "אלא באותו מעשה הנזכר לרז, לא יצא מן החיצונים, ה"וכן דוד המלך עוהיתה אשתו , שחשב ישי אבי דוד שבא אל פילגשו, פסוק הן בעון חוללתי

כי , ה ובחטא יחמתני אמי"וזש, וכן אשתו ראתה טפת דם בסוף הזיוג. ממש, ורות, של תמר, וכן זהו הטעם. לא הניחוהו החיצונים לצאת לעולם, אלולי כך

שבאים מן רות , והמטיח, וכל מלכי בית דוד, יםוכל נשמות הגר, ורחב הזונהשהוא מבני בניו של , עקיבא בן גרים' וכן ר, ומזווג יהודה ותמר, המואביה

ומרמה אותה , ה עושה עם הקליפה"כי זו היא המרמה ותחבולה שהקב, סיסרא : להוציא נשמה עשוקה בתוכם והבן זה

לכן יש , צאתי מן הקליפהכי להיות זאת הפעם הראשונה שי, ונחזור לעניינינוכי כל , וזו היא סיבת העצבות שיש בלבי תמיד, לי טורח להכניע את יצרי

כי נפשי באה בסוד צלם על ראש , והנה כבר אמרתי. העצבון בא מן החצוניםכי כל הנשמות הנתונים , ודע. פ שהוא קטן ממדרגתי"אע, הרב מגיד משנהעד , התגלגל תכף לבא בעולםאי אפשר להם לצאת מהם ול, בעמקי הקליפות

כ "ואח, מקיף על שלשה אנשים שיהיו משרשו, שיהיו שלשה פעמים בסוד צלםוהנה . 'ואז יקרא גלגול א, יכול להתגלגל ולבא בעולם בסוד נשמה פנימית ממש

כי באתי תחלה בסוד צלם מקיף בשלשה אנשים מן שרש , כן אירע לנפשיכ באיש "ואח, ל"בהרב מגיד משנה זהיה ' הא. פ שאינם ממדרגתי"אע, נשמתי

. שאול טרישטי' כ באיש אחד הנקרא ר"ואח. יהושע סוריאנו' אחד הנקרא רכי אני הוא נשמה , ודע. בסוד נשמה פנימית ממש, כ בי אני הצעיר חיים"ואח

אמנם נתגלגלו גם כן עמי , שזו היא פעם ראשונה שבאתי לעולם, ל"חדשה כנז, שלי החדשה, שיש עתה בי ארבעה נשמותבאופן, שלשה אנשים הנזכרים

פ ששנים מהם "אע, כי אלו השלשה אנשים, ודע. ושלשה מגולגלות ישנותשאין לה , ח"כי אין לך נשמה של ת, ז כבר כתבתי למעלה"עכ, אינם חכמים

וגם , לסבת היותם משרשי, ענפים של בעלי בתים ועמי הארץ ואנשי מעשהוהפגם . כן נתגלגלו בי עתה לצורך עצמםל, שאני הייתי בסוד צלם על ראשם

שאול טרישטי היה ' ור. שבא לידו עון שוגג של נדה, של הרב המגיד משנה הוא, ולא היה בקי, כי רצה למול ילד אחד, וחטא בעון שפיכות דמים בשוגג, אחריו

יהושע סוריאנו היה ' ור. ונמצא שהוא שוגג קרוב למזיד, ומת התנוק מתחת ידו, ולכן שלשתם הוצרכו להתגלגל עם נשמתי. שאכל חלב במזידוחטא, אחריו

ואני צריך לנקות העפוש , הגידים' ולהיות שאני הוא מבחי, לתקן את חטאתםהדם והחיות ' כדי לתקן כל השרש ולהמשיך בחי, שיש בתוכם מחמת עונותיהם

כיון שהם הענפים שלי צריך אני , פ שלא חטאתי עמהם"אע, לכל האבר : לתקנם

ר היה כולל כל הנשמות "כי אדה, דע. ל בענין דרוש הנשמות"ל מורי ז"ד אעוולא נשאר בי , ל בפסוק ותשת עלי כפכה"ש חז"כמ, וכשחטא נתמעט, שבעולם

תרי ממאה לבד , תרומה' ר חלתו של עולם ופי"ס שנקרא אדה"וז. רק התרומההיותר נשארו באדם תרי ממאה , ואמנם מצד נפש אדם העשיה. בכל בחינותיו

שהוא , שנאמר בה והרמותם את חלבו ממנו, כי לכן נקרא תרומה, מובחריםונולד , כי הוא הבכור, וזאת התרומה הנחילה אדם לקין בנו. המשובח שבכלםה "ס מש"וז. והם תרי ממאה, ונפש זו נתגלגלה בנדב ואביהוא, אחר חטא האדם

ששניהם , ירושואלא פ, ל לנפשות אדם"והיל, אנחנו טמאים לנפש אדם, בהם, ושאר תשעים ושמנה חלקים של נפש אדם. נפש של אדם ממש כנזכר' מבחי

ויש בו , ה הבכור נדב"כ מש"וזהו ג, פרחו ממנו ונסתלקו בעת פגם כשחטא, כ אביהוא"וג, הוא נדב, כלומר הבכור הראשון שבעולם שהיה קין, פסק טעמא

: םאב לכל העול', שהוא נפש אדם הא, כי הוא אבי, ל"ר

' כי אביהוא היו נפשו ורוחו מבחי, והטעם שאביהוא נתכנה יותר אל האדם הואאמנם נדב לא . בין בנפש בין ברוח, שהוא הוא עצמו, לכן נקרא אביהוא, קין

אמנם נפשו של . ס ורוח נדיבה תסמכני"וז, אלא הרוח לבד, היה בו מצד קין, אמנם אביהוא. ות נדבולכן לקח ממנו אותי, היה משרש עמינדב אבי אמו, נדב

לפי שעיקר זוהמת הנחש באדם , ונקרא נחשון, הוא שרש נחשון אחי אמוולכן כשנתגלגל אחר כך נחשון בישי אבי , היה בחלק נפש העשיה, הראשון

לפי שמת , ונקרא נחש, ל שהיא ישי"וארז, נאמר בו אביגיל בת נחש, דוד, ר"ש שנתערבה בנפש אדהכי תקן כל זוהמת הנח, בעטיו של נחש ופירושו הוא

: ועל ידי זה נתקן הבל, ז מת בעטיו של נחש"אך עכ

כבר נפסקה הזוהמא , לא היו עושים העגל, והנה אם ישראל בעת מתן תורהה ואל אצילי בני ישראל "כמש, פ שנדב ואביהוא חטאו מצד עצמם"ואע, מהם

י "א עאך ל, ז היה מספיק להם שימותו מיתת עצמם"עכ', לא שלח ידו וגוולכן , שהם נדב ואביהוא, חזרה זוהמת הנחש להתדבק בנפש אדם. שריפה

וזהו ענין פסוק ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה . הוצרכו להשרףולכן כל בית ישראל , לא המיתה עצמה, כי הם גרמו שריפתם', אשר שרף הוהנה מי . כי הם נפש אדם עצמו, יען כי הם שקולים ככל ישראל, יבכו עליהםוזהו ובאהרן התאנף . ולכן נשרפו בניו בסבתו, היה אהרן אביהם, שעשה העגל

, ולא נשרפו אלא נדב ואביהוא, ואין השמד אלא כלוי בנים, מאד להשמידו' ה : שהם נפו אדם כנזכר

, חור, נדב, אהרן, בהרן, ותחלה נתגלגל, כי אהרן הכהן הוא משרש הבל, ודעכדאיתא למעלה בענין , אוריה החתי, הכהןאוריה , שמואל, הרן, יעבץ

וגם נחור אחי , והרן הוא גלגול הבל. ומצאת שם כי תדרשם באורך, השרשיםהם אותיות , וחור בנה של מרים. והנה אהרן הוא אותיות הרן. הרן הוא מן הבל

אלהים ' ה ויצו ה"כמש', ז שעבר אדם הא"והנה הרן בא לתקן העון של ע. נחור

והנה . וגם עתה בהרן לא האמין בשם יתברך אלא בספק. ז"לא עואין צו א' וגו : ש"ולמעלה כבר נתבאר כל זה וע, לא נמצא יותר בדרוש הזה

הקדמה לט

: ה"בקשר החברים כלם עם אבא מארי זלה

ל כי הנה נתבאר איך "ל מורי ז"א, ועתה אבאר הקשר שיש לי עם החברים שלינשרו , כ מפני שחטא"ואח, ר"אדהכל הנשמות כלם היו תחלה כלולות ב

ענין ירידת הנשמות , הדבר הוא' כי פי, וכבר ביארנו. ונתמעט קומתו, איבריוש "כמ, שהוא סוד מאה אמות, ולא נשתיירו בו אלא קצתם, אל עמקי הקליפות

ר קצת נשמות חדשות שלא "והנה היו באדה. ל על פסוק ותשת עלי כפכה"חזואלו הם נקראים נשמות , ונסתלקו, ודם שחטאוהיו כלולות בו ק, באו מעולם

והם הנשמות שנשתיירו באדם , כ יש מדרגה אחרת"ואח. חדשות האמיתיותוכאשר אלו . אבל לא בערך הראשונות, ואלו עדיין נקראות חדשות, הראשון

אז , ר ונפרדו ממנו"אחר שמת אדה, הנשמות יבאו בגלגול בפעם ראשונהר עדיין אינה נחשבת לפעם "י כי יצירת אדהלפ, והטעם הוא. נקראות חדשות

עד שיבא , אחורבאחור כנודע ולכן אינה נחשבת' לפי שיצירתו היתה בבחי', אואם גם אחרי מיתת אדם לא תזכה נשמה זו ', ואז תקרא פעם א, פנים בפנים, כ"ג' ז כבר נקרא עתה פעם א"עכ, י זווג אחור באחור"אלא ע, לבא בעולם

: ר" אדהכיון שבא אחר מיתת

שהם מאותם הנשמות אשר נשתיירו , היא מדרגת קין והבל, ואחר מדרגה זו. 'זו אינה נחשבת עדיין לפעם א' וגם בחי. והורישם לקין והבל בחייו, ר"באדה

אפילו אם יבאו , אבל כאשר נשמות אלו יחזרו לבא בעולם אחר מיתת קין והבלומשם ואילך אם . ה חדשהכ נשמ"ותקרא ג', תקרא פעם א, אחור באחור' בבחי

, כי אפילו שניתן מן אדם לקין והבל, אז תקרא מגולגלת, תחזור פעם אחרתאינו נחשב , כיון שלא היה אחר מיתתו אלא בהיותו חי עדיין הנחילם לבניו

ר "ז הם גרועים מן אותם שנשארו באדה"אמנם עכ, בפני עצמה' לביאת פעם א : כ נקראים חדשות כמותם"ואינם כ, ממש

, ר"הם הנשמות שנפלו בעמקי הקליפות בחטאו של אדה, כ מדרגה אחרת"ואח : כי אלו בפעם ראשונה שיבואו לעולם נקראים מגולגלות

והנה כל פרטי הנשמות כלם , והם הנשמות הבאים בגרים, כ מדרגה אחרת"ואח' שהם מדרגה א, חוץ מן החדשות הגמורות האמיתיות, ירדו אל הקליפות

כי , אלא שאינם שוות במדרגתם, השאר ירדו אל הקליפותאבל כל. ל"הנזואותם אשר . אין בהם רק פגם אחד של אדם, אותם אשר נשתיירו באדם עצמו

ואחד של קין והבל , אחד של אדם, מיני פגם' יש בהם ב, הנחיל לקין והבל בניו : כנזכר בתקונין, שחטאו גם הם, עצמם

הם צריכות , כדי לבא בעולם, ליפותכי כאשר הנשמות יוצאות מעמקי הק, ודעכדי להטהר ולהתנקות מאותם הקליפות והזוהמות , בתחלה להתעבר במלכותכך יהיה בה כח וזכות להתעכב , וכפי גדר הנשמה, שהיו בתוכם כבראשונה

ב "בסוד עבור י, הם יכולות להתעכב במלכות, החדשות הגמורות' כי בחי, שםכנזכר בגמרא במעשה , ב חדש" עבור של יולכן יש, כ באות בעולם"ואח, חדש

כי אלו גם הם , שהם הנשמות שנשתיירו באדם', הב' ובחי, דרבא תוספאה' ולכן אינם עומדות בסוד עבור במלכות רק ט, אבל לא כבראשונות, חדשות

, והיא נשמת קין והבל, ובחינה השלישית. כ באות בעולם"ואח, חדשים בלבדמיני ' שאלו יש בהם ב, בראשונות ולא בשניותגם הם נקראים חדשות אבל לא

שהם שאר הנשמות ' הד' ובחי. חדשים בלבד' ולכן אלו עבורם ז, ל"פגם כנז' או שאר בחי', פ שהם עדיין בפעם א"אע, ירדו אל הקליפות, ר"שנשרו מאדה

. ל"אז כלם נקראים נשמות מגולגלות כנז', הנשמות הראשונות כשבאו בפעם ב, יום כנגד יצירת הולד' ולות להתעכב בעבור במלכות רק מוכל אלו אינם יכ

אלו אינם מתעכבות , ובחינה החמשית והם נשמות הגרים. כ באות בעולם"ואחכי , ודע. כ באות בעולם"ואח, רק עבור שלשה ימים בלבד כדי קליטת הזרע

כך יהיה גודל הארתם והזדככותם מן , כפי זמן התעכבם בעבור במלכות : הקליפות

, כי הנה כל אלו הנשמות כאשר יוצאות מתוך הקליפות, דע הקדמה אחרתגםכ "או ג, ן כנודע"שעולות בסוד מ, י התפלות של ישראל"אינם יוצאות אלא ע

י איזו מצוה שיעשה "כ ע"או ג, י איזה יחוד שמיחד האדם איזה צדיק שיהיה"עגם עצמם או מחמת פ, י איזה פגם שיש בתחתונים"והנה יש נשמות שע. האדם

ואם אז , ז הם יורדות אל הקליפות אז"ועי, ז"שחטאו בראשונה בהיותם בעהנזדמן יציאת ועליית איזו נשמה מתוך הקליפה להתעבר במלכות ולהתקן

לאחוז באותם הנשמות הנפגמות , יש יכולת באותה נשמה שבמלכות, ל"כנזה בתוך ולהחזירם עמם למעל, ולהעמידם במקומם, קודם שירדו אל הקליפות

, והענין הוא. כ יבאו בעולם"ואח, ושם יתוקנו כלם יחד, המלכות בסוד העבורובכח אותם , ן למעלה"היא שם תמיד מעלה מ, כי בהיות הנשמה במעי המלכות

אמנם אי . יכולה להעלות עמה לאותה הנשמה הנזכרת, ן שהיא מעלה"המשהנשמה ' פי, אם לא על ידי שיניח קצת רוחא דשדי בגווה, אפשר זה

והיא , באותה נשמה הפגומה, ממנה' נותנת כח א, הראשונה שהיא במלכות, וזה הרוח נשאר תמיד עמה קשור, ועל ידה היא נתקנת, מתלבשת בהאי רוחא : ואז הם מתפרשות, עד זמן תחית המתים

, כבר היא ממדרגת אותם הנשמות, כי אם הנשמה שהיתה מעוברת, ודעשגם הנשמה שהיא פגומה , בה כח ויכולתיש, ב חדש"שעומדות בעבור י

אפילו שאינה אלא ממדרגה התחתונה , ב חדש"כ י"תעמוד עמה ג, שעכבה עמה' וכן אם הראשונה מבחי. שהם נשמות הגרים, שהיא של שלשה ימים, שבכלם

, או שלשה ימים, יום' מ' והאחרת גרועה יותר שהיא מבחי, חדשים' או ז' טשהראשונה המעכבת את , ואם הדבר להפך. םהדשי' או ז' תעמוד כמוה ט

והשנית שנתעכבה על ידה היא , חדשים' אינה אלא מן מדרגת ט, האחרת

באופן שלעולם אזלינן , ב חדש"אז שתיהם עומדות י, ב חדש"ממדרגת י : לרווחא דמילתא ולעלוייא

' מ' כלם הם מגולגלים מבחי, כי כל החברים האלו שהיו עמי, ל"אמר לי מורי זוזמני הוא , קין והבל בפעם אחד שבאתי לעולם' אבל אני חדש מבחי. ם בלבדיו

, שלא יפלו אל הקליפות, כ נמצא עכבתי אותם"וא, עבור של שבעה חדשיםואני שיש לי בכל אחד מאלו . וזכו על ידי להתעכב גם הם כמוני שבעה חדשים

שתדל ולכן אני צריך לה, י"וכלם יונקים ע, קצת מהרוח שלי מורכב בהם : י תקנתם כמו שאבאר למטה"כי אני מתקן את עצמי ע, לתקנם

אם , אם אמר שגם אלו המגולגלים, ל"ל מורי ז"והנה אני מסופק בזה איך אהוא מתשעה ' כיון ששרשם הא, רק שבאו שני פעמים, אדם עצמו' יהיו מבחי

כ גם את זאת הנשמה "א, י זאת הנשמה"כ עתה שנתעכבו ונתקנו ע"א, חדשיםיש לי , ואם כך שמעתי. חדשים' גם שניהם מתעכבים ט, היה משבעה חדשיםת

כ "וא, אדם' כי הנה אני יודע כי קצת מהחברים האלו הם מבחי, ספק גם בעצמי : חדשים' נתעכבנו אני והם ט

אבל ', כי הנה לא תכנתי אני יחד את כל נשמות החברים הנז, ונחזור אל העניןי שתופי ושתוף הנשמה ההיא "חר כך עוא, בראשונה עכבתי נשמה אחת

' ונמצא כי בנשמה ההיא יש בה ב, שנינו עכבנו את הנשמה האחרת, שעכבתיעד , ז בכלם"וכן עד. ואחד מן הנשמה הראשונה שעכבתי אני, אחד שלי, רוחיןוכן רוח אחת מכל , יש בה חד רוחא ממני, ונמצא כי הנשמה העשירית. הסוף

אבל כפי הסדר . ל סדרם"ולא ביאר לי מורי ז, התשעה חברים שקדמו אליהכי תחלה , הבנתי כי סדרם כך, ל בענין חזרת קריאת הדרושים"שסדר מורי ז

י "ואחר כך מהר, ל"ר יונתן סאגיס ז"ואחר כך ה, הוא אני הצעיר חיים ויטאלואין לתמוה אם אני , והשאר לא ידעתי. ל"י הכהן ז"ואחר כך מהר, ל"ארזין ז

אם כן איך יש בהם חברים גדולים ממני , ל שאני עכבתים"קודם להם כנז, עבור' פ שאני קדמתי להם בבחי"כי אע, והענין הוא, בשנים וקדמו בעולם אלי

: אפשר שיקדמו הם, ז"ז בזמן יציאת הנשמות בעה"עכ

יש נשמה , כי אחר שהנשמה היתה בסוד עבור במלכות, דע, ובאור הענין הואויש שיורדת אל עולם הבריאה , ז"רדת אל העהיו, שתכף אחר זמן עבורה

כ לזמן "ואח. כשאר המלאכים אשר שם, ת"ומשרתת לפני השי, ועומדת שםאו איזה מצוה של איזו אדם , או איזה זכות, או בזמן שיזדמן איזו תפלה, קצוב

הנזכר , אשר עמדתי לפניו' ס פסוק חי ה"וז. ז"אז תרד ותבא בעה, בעולםאחר צאת נפשו מסוד העבור דמלכות , ל"כי אליהו ז. ל"באליהו הנביא ז

ת "והיה משרת לפני השי, ושם ממש נתעכב שם, ירדה אל הבריאה, דאצילות, ח"ואל זה רמזו בזוהר פרשת אחרי מות בדף ס. כשאר מלאכי השרת אשר שם

, ויש נשמה שיורדת בעולם היצירה. ש"אשר עמדתי לפניו וע' בענין פסוק חי האבל כלם הם . ז"ויש נשארת בעולם העשיה בעה. הנזכרד"ונשארת שם ע

, וזו ביצירה, ל"ד הנז"רק שזו נשארת בבריאה ע, יוצאות מן מלכות דאצילותכי יש תפלה שאין בה , ז"והנה כל זה תלוי במעשה התחתונים בעה. וזו בעשיה

ומקובלת , ויש תפלה אחרת יותר בכונה, כח רק לעלות הנשמה בעבור במלכותויש תפלה שאינה , ז"ויש בה כח להוריד ולהביא את הנשמה בעה, ת"שילפני ה

ואין זה תלוי בענין גדרי , וכן כיוצא בזה, יכולה להורידה רק בעולם הבריאהוגם , רק כפי פעולות התחתונים המתייחסות אל הנשמות ההם, הנשמה בעצמה

ך נשמה כך ישיג ויהיה כח בידו להמשי, כפי האדם עצמו הפועל הפעולה ההיאוהנשמה , שרש נשמתו' אותה שהיא יותר קרובה אליו כפי בחי, אחת בבנו

ואין דבר זה תלוי , עד שיהיה לה גואל הקרוב אליה יותר, האחרת תשאר : במעלת הנשמה או בפחיתותה להתעכב יותר מחבירתה

ז בלי "יורדת בעה, והנה הנשמה אשר תכף אחר הולדה ממלכות דאצילותרק עוברת , כי אינה מתלבשת בשום עולם, ודאי יש לה יתרוןזו , הפסק בינתים

, הנה היא מתלבשת באותו עולם, אבל המתעכבת למעלה. בו דרך מעבר בלבד, אל המתעכב ביצירה, וגם אינו דומה המתעכב בבריאה. כ מלובשת"ובאה אה

ושל יצירה זך , הוא זך ודק עד מאד משל יצירה, כי לבוש הבריאה, או בעשיההיא , והנה לפעמים שהנשמה המתעכבת ומתלבשת באיזו עולם. יהמשל עש

לפי , ז בלי שום הפסק ולבוש"מן הנשמה היורדות ברגע בעה, גדולה במעלהכי אם , אמנם בכל נשמה בעצמה יש בה שנוי. שמעלתה גדולה מן האחרת

תהיה יותר מאירה מן כאשר תתעכב באיזה עולם , הנשמה עצמה תרד ברגעלא ירדה תכף אחר צאתה מן , כי גם נצוץ נפשי, ל"ל מורי ז"וא. ואחר כך תרד

: ולא הגיד לי באיזה עולם נתעכבה, אמנם נתעכבה למעלה, העבור בעולם הזה

, כי אני מוכרח להשתדל שאלו החברים שלי, ל"ל מורי ז"כי א, ונחזור לעניןונמשך לי ריוח אם הם יהיו , לפי שאני יש לי רוחא בהם, יתקנו מעשיהם

באופן שבכל , ואין להם תועלת במעשי, אבל הם אין להם רוחא בי, צדיקיםוברור הענין . י ההוא רוחא שלי שבהם"יש לי חלק בהם ע, המצות שהם עושים

כנזכר בזוהר בריש פרשת , נשמות' אין לך צדיק וצדיק שאין לו ב, דע, כך הוא כי הנה יש ,וזה פירושו. שמואל שמואל, משה משה, נח בתוספתא על נח נח

וזו עומדת על ראש , ויש נשמה מקפת. וזו באה עם האדם, נשמה פנימית' בחיי "ע, צנור שיש לאדם לעלות למעלה' וזו בחי, האדם בעולם העליון למעלה

היא , ו אותה הנשמה הפנימית של האדם היא חוטאת"וכאשר ח. אותה הנשמה גדר הענין של והכל כפי, עד שתרד כלה, יורדת למטה בקליפות מעט מעט

אז הנשמה המקפת יורדת בתוך , וכאשר ירדה כלה למטה בקליפות. העונותשאין עתה אל , וגם נמצא. ונמצא כי שתיהם ירדו ממעלתם, פנימיות האדם

ס פסוק ונכרתה הנפש "וז. כי האחרת ירדה אל הקליפות, האדם רק נשמה אחת, נשמות קיימות' לו ביש , אבל הצדיק. כי היא נכרתת ונכנסת בקליפות, ההיא

שכל ', ש פרשת נח ענין נה נח וכו"וז. פנימית' ואחת בבחי, מקיף' אחת בבחימשם נמשך , והנה דרך אותה הנשמה המקפת שיש לי. נשמות' צדיק יש לו ב

והכל , מצד ההוא רוהא די הוא בגוייהו, כל אור ושפע הנמשך לאלו החבריםנמשך אלי גם , שך להם דרך שםהנמ, ואז מאותו האור שלהם, עובר דרך שם

ולכן אני צריך . אל נשמתי הפנימית, כן מאותו האור שלהם וחלק שלהםאבל בנשמה הפנימית שלי . וילמדו על ידי, ומוכרח להשתדל שיתוקנו על ידי

: ולכן אינם יונקים מן המצות שלי, אין להם שתוף בה

וגם קשר , ל" זואני עמהם עם מורינו, הקשר של החברים' ועתה נדבר בבחי, קצוות דחסדים' בספרנו איך בדעת יש ז' ועי. שלהם עצמם זה עם זה

והם שרשים לחסדים וגבורות . וכנגדם שבעה גבורות. המתפשטים בגופאהם נשמות שנים , ואלו הארבעה עשר שרשים שבדעת. המתפשטים למטה בגוף

, ם באותכי כל טפות הזרע אינ, גם כבר ידעת. ואפרים ומנשה, עשר שבטיםנמשכות ממוח הדעת , ואמנם יש טפות זרע. ג"הכולל חו, א"אלא מן הדעת דז

שנמשכו ונתפשטו , ג"ויש נמשכות מהחו. בהיותו במקומו למעלה בראש, עצמו : א"ק דז"שהוא ו, בגוף

בהיותו בראש , הנקראת הוד שבדעת ממש, והנה נפשי מהגבורה החמשית, מן הגבורה הנמשכת בזרוע ימין, הכהןי "הר. מוחין דגדלות מצד אימא' בבחי

הנקראת , הנמשכת בזרוע שמאל', בגבורה הב, ר יונתן סאגיס"ה. הנקרא חסד' ר יוסף ן"ה. ת"הנקרא ת, הנמשכת בגוף', בגבורה הג, ר יעקב ארזין"ה. גבורה' נמצא כי אלו הד. הנקרא נצה, הנמשכת בירך ימין, בגבורה הרביעית, טבול

, ן דזעיר"קצוות הנקראים חגת' המתפשטות בד, דגדלותגבורות' מד, נפשותר יהודה "ה. א"שאני בגבורת ההוד העליונה שבדעת שבראש ז, ויונקין מן נפשי

ממוחין דקטנות , א"ד דז"הם מן חב, ר שבתי מנשה"וה, ר גדליה הלוי"משען והר אליא "וה, ר אברהם גבריאל"וה, ר שמואל אוזידא"ה. דמצד אבא, א"דז

התפשטות ' ואמנם בחי. ממוחין דקטנות מצד אימא, א"ד דז"הם מחב, ן"פלקו : אלא המוחין דקטנות בלבד, חמשה גבורות דקטנות אינם ניכרות

שבו מתלבשת , שאין לה כלי ולבוש אחד, כי אין אור נשמה בעולם, גם דעעל פסוק , ל"והלבוש הזה נזכר בזוהר פרשת משפטים ברב ייבא סבא ז, ז"בעה

וענין לבוש הזה של אלו . ועל פסוק בבגדו בה. תה ועונתה לא יגרעשארה כסושיצאו , כי הנה מה שאירע ליוסף הצדיק עם אדונתו במצרים, דע, החברים

כ היה כן "ג, ה ויפוזו זרועי ידיו"כמש, עשרה טיפי זרע מבין נצוצי רגליויצאו , ואז בעת ההיא, הוא דוגמת היסוד, כי הנה יוסף הצדיק. בעולם העליון

, ולא נתנו בנקבה, נצוצות לבושי אורות נשמות מיסוד העליון של הזכר לבטלהיצאו נצוצות של , יסוד שיש למעלה' ובכל בחי. ולכן נאחזו בהם הקליפות

והנה חמשה מיני זווגים . נשמות לבטלה בקליפות כי כל היסודות נרמזים ביוסףואלו , ת לבטלה כנזכריצאו נצוצות של נשמו, ובכל יסוד מהם, יש שם למעלה

: הם כפי סדר מעלתם

כי אז , וזווג זה הוא בשבת במוסף. עם רחל, א"הוא ישראל שהוא ז', זווג אי יסוד האמיתי של "ואז מזדווגים יהד ע, א ממש כמוהו"רחל נגדלת בכל אורך ז

: א"ז

ומזדווג עמה ביסוד שלו , בשחרית בימי החול, הוא זווג יעקב עם רחל', זווג ב : האמיתי

ואז מתפשטים שניהם באורך , אחר חצות לילה, הוא זווג יעקב עם לאה', זווג ג : ואז הוא מציאות יסוד אחד שלו, א כלו"כל הז

ואינה היא מתפשטת רק בחציו , במנחה דחול, הוא זווג ישראל עם לאה', זווג דל שהיה לו א' ואז הוא מזדווג עמה ביסוד הא, שהוא עד החזה שלו, העליון

: ק כמבואר אצלינו בענין התפלות"א בהיותו בסוד ו"הז

והוא בחציו העליון של , בתפלת ערבית דחול, הוא זווג יעקב עם לאה', הזווג ה : ואז הוא מציאות עמה יסוד אחר, ישראל

ומכל אלו היסודות יצאו , וחמשה מיני יסודות, והנה הם חמשה מיני זווגיםואלו הלבושים , סוד לבושי קצת הנשמותהם , והנה אלו הטפות. טפות קרי

וכן בכל . אפילו אחר התחיה, ואינם נפרדים מהם, תמיד נשארים עם הנשמות : ס פסוק ותנח בגדה אצלה"וז. מיני הלבושים שלוקחות שאר הנשמות

הוא , שהוא זווג היותר מעולה מכלם', הא' הבחי', ונבאר כל אלו החמשה בחי, והוא. כ בשאר הזווגים"משא', בחי' בו הוהנה יש . זווג ישראל עם רחל

ג הנמשכים שם "יש בו חו, שהוא המזדווג עם רחל, שביסוד ישראל האמיתיהוא מגיע , א"כי הנה היסוד דאבא שבתוך ז, גם ממוחין דאבא, ממוחין דאימא

וחמש , שהם חמש דאבא, והנה העשר גבורות, א ממש"ומתפשט עד היסוד דז. אשר נתלבשו נשמותיהם באלו הטפות, גי מלכותעשרה הרו' הם בחי, דאימא

ישמעאל ' ר, ישבב הסופר' ר, ג"רשב, עקיבא' ר, הם אלו, וחמש גבורות דאבאעקיבא ' ר, ד כי סדורם הוא כך ממש"ונלע. יהודא בן בבא' ר, ג"בן אלישע כ

עקיבא הוא ' אם ר, ואל תתמה. 'ג גבורה שבגבורה וכו"רשב. חסד שבגבורהז בשאר כל אחד כפי "ועד, ולבושו הוא מאבא, ל שהוא מאימא"משרש קין כנז

, וגם כי ביסוד הכל מתערב, כי אין בזה קפידא כמו שיתבאר לקמן, מה שהואושאר הרוגי . להיותו בחינת יסוד, ויש ליוסף קורבה עם כל השבטים כלם

: מלכות הם מחמת גבורות דאימא

לכך הוצרכו , רות כלםגבו' הם בחי, והנה לפי שעשרה הרוגי מלכות אלו, ובפרט בטפות קרי של יוסף הצדיק, כי הקליפות נאחזים בגבורה מאד, ליהרג

: כמו אלו העצומים הגדולים

, ה"י ע"הם לבושי הנשמות של עשרה תלמידי הרשב, א"ועשרה חסדים דאולא , חסדים' ולהיותם בחי. יצחק נפחא' ור, יהודה' ור, אבא' ור, א בנו"ר, שהם

יוסי ' שהם ר, ואותם השלשה. כי הקליפות אינם נאחזות בהם, יהרגהוצרכו לשלשה חסדים ' הם היו בחי, שמתו באדרא רבא, ייסא' ור, חזקיה' ור, בר יעקב

ומסתלקות , כי אלו הם העולות למעלה, א"ה דז"המגולים בתנ, של אימאוהנה . ועלו למעלה, כ נסתלקו אז שלשה חברים אלו"ולכך ג, להאיר למעלה

ולכך בא הוא לתקנם , שממנו יצאו טפות, ה הוא היסוד עצמו"י ע"רשבה : וללמדם

והטעם , לא מצינו להם רבי מיוחד, שהם עשרה הרוגי מלכות, ואמנם בגבורות, ת"בענין תפילין של ר, חסד יסובבנו' כי כבר נתבאר בפסוק והבוטח בה, היא, חסדים של אבאכי ה, ז הענין הוא"עכ, פ שגם משם נראה להפך גם כן"אע

ומקיפים את היסוד , ולכן יצאו לחוץ, לפי שהוא צר, אינם תוך היסוד של אבא. כלם הם תוך יסוד אחד של אימא, ונמצא כי החסדים דאבא ואימא, מבחוץ

ולכן אי . ואלו ביסוד דאימא, אלו ביסוד דאבא, אבל הגבורות הם נפרדותשלא , ה" מדברי מורי זלהוראיתי. אפשר לכנות להם רבי מיוחד ויסוד מיוחד

כ הקשתי לשאול לו "כי אח, ולא השיב לי כל הצורך, אמר לי אלא דרך דחיהולא רצה , ודחה אותו, יסודות' כ יהיו להם שני מלמדים כנגד ב"שא, על הנזכר

חסדים של ' כי להיות אלו העשרה חברים מבחי, ודע. להשיב ואיני יודע הסבהלכן נתבארו ונתגלו להם כל , ל" ורחל כנזשהם ישראל, הזיוג העליון שבכלם

, מה שלא יהיה כך עד דרא דמלכא משיחא, שלא מתוך צער כלל, סודות התורה : כנזכר בזוהר בכמה מקומות

וגם , ונודע כי רחל אין בה דינים כמו בלאה, שהוא זווג יעקב עם רחל', זווג בג של אבא "וולכן אין כאן רק ח, כי יעקב הוא מן הארת מוחין דאבא בלבד

ותלמידיו בני , והנה רבינו הקדוש שסדר המשניות הוא היסוד עצמו. בלבדולוי , ובר קפרה, אושעיא' ור, חייא' ר, והם, הם הטפות שיצאו ממנו, ישיבתו : וכיוצא באלו, ורב. חנינא בר חמא' ור, בר סיסי

לאה והוא זווג יעקב עם, הוא זה השלישי, כפי סדר מעלת הזווגים', זווג הג, אחר חצות' הנה היא בחי, פ שהיא לאה ויש בה דינים"כי אע, אחר חצות לילה

כ בזווג הקודם לזה "משא, א כלו"וגם שמתפשטת בכל ארך הז, שהם נמתקים. וחמשה גבורות מאבא, חמשה חסדים, שהם, ואלו הם עשרה. של יעקב ורחל

יעקב ולאה דאחר של' והג, השני של יעקב ורחל, שהם, ולכן בשני זווגים האלוונודע כי . שהוא מצד אבא, יעקב' לפי שהם מבחי, אין בהם הריגה, חצות

ואז יש , לפי שכמעט כבר אז נקרא יום, אז הם יותר רחמים, בקדרותא דצפראכנזכר בפרשת , אשר חוזרים בזווג פעם שנית', של יעקב ולאה הנז' זווג ב

השנית , ללת חמשה חסדיםכו' הא, טפות לבד' ויוצאים ב, א"ע' שמות דף יכנזכר , ואלו השתי טפות הם מעולות יותר מכל העשרה, כוללת חמשה גבורות

שהיינו לומדים , ב טפות הם החברים שלי"ואלו הי, שיצאו מזווג שאהר חצות : 'ב טפות הנז"שממנו יצאו אלו הי, ל הוא היסוד"והוא עצמו ז, ל"עם מורי ז

כמו שנבאר , ולאה עד החזה של ישראלהיו יעקב, כי הנה קודם חצות, ודעולכן רושם הראשון של , ואחר חצי הלילה נתפשטו עד סופו, בזווג החמשי

לפי שלא חזרו יעקב ולאה אחר חצות , של קודם חצות לא נתבטל' היסוד האולכן מה , אבל בהיותם פנים בפנים נתפשטו עד למטה, בסוד אחור באחור

שהם יוצאים , שיש עשרה טפות אחרותונמצא. שהיה להם בתחלה לא נתבטל. אבל אינם יוצאות אלא אהר חצות לילה, אותו יסוד של קודם חצות' מבחי

והם יותר מעולים מכל אלו , ל"ועוד יש שנים אחרים מזמן קדרותא דצפרא כנזב שניים הם יותר גרועים במעלה מן השנים עשר "ואמנם אלו הי. העשרה

יוכללו עם ', הב' קדרותא דצפרא מן בחיואפשר שאלו השנים של, ראשוניםב "כ אלו הי"וע, לפי שהם מעולים יותר מן העשרה השניים, העשרה ראשונים

קודם שנכנסו אנחנו שהם , ה בישיבתו"קדמו ללמוד עם מורינו זלה, השנייםוגם אין להם יסוד , קודם חצות' לפי שהם מבחי, והטעם הוא. ב הראשונים"הי

שתי היסודות של קודם חצות ואחר חצות זה נכלל ' שבחילפי, ורבי בפני עצמו, ודע וראה איך נכללו ארבעה זווגים בזה הזווג השלישי. 'והכל יסוד א, בזה

ואחר כך בסוף הדרוש נבאר ענין , לסבות הנזכרות' וארבעתם נקראים זווג א : כל החברים מי הם

ולפי שהם . ה במנחההוא זווג ישראל עם לא, כפי סדר מעלת הזווגים', זווג הדולכן החסדים מתקבצים . ג"אין שם מקום התפשטות אל החו, מן החזה ולמעלה

ולהיות זווג . טפות לבד' והם נקראים ב. והגבורות בזרוע שמאל, בזרוע ימיןוהם שני אחים , שהם דינים קשים לכן היו כנגדם הרוגי לוד, דמנחה עם לאהישראל ולא יש שם יסוד ניכר ' בחיוגברה מעלתם להיותם מ. פפוס ולוליאנוס

: ולכן אין להם רבי ויסוד מיוחד, ממש

ואלו הם , הוא יעקב ולאה קודם חצות לילה, והוא האחרון שבכלם', זווג הה, ה"א המודעי ע"והיסוד שלהם הוא ר. ואלו הם הרוגי ביתר, דינים גמורים

יש להם ,כי כל אורות הנשמות של בני ישראל, ודע. שנהרג בביתר כנודעהיורדים ונעשים טפות , שהם ממוחין ואיברים, לבושים מפנימיות וחיצוניות

: י קרי"שלא ע, ממיני היסודות הנזכרים, זרע

של חמשה , והנה יש חלוק והפרש בין אלו החמשים טפות או יותר הנזכרלפי , ויש להם מעלה גדולה ועצומה מכל השאר. לכל שאר הנשמות', זווגים הנז, י זוג מן אתערותא דנוקבא"אלא ע, י קרי"הנשמות הם באים שלא עשכל שאר

ולכן כיון , ואחר כך מתעורר גם הוא, שמתעוררת אל הזווג ומתאוה אליולכן אותם . אלא שנתעורר על ידה, שהזכר לא היה בו התעוררות מרצונו

רק , אינם נמשכות מהדעת עצמו שלו, ג הנמשכות בזווג ההוא"הטפות של החואחר שנתלבשו ונתעכבו שם , ג שנתפשטו בו למטה בשש קצותיו"ומן החלהיותם נמשכים מבלי התעוררות הנקבה כי הם , ל"אבל אלו הטפות הנז. למטה

והזכר אותה נפשו . ל ודאי שמאתערותא דדכורא לחודיה נפקו"טפות קרי כנזואז יצאו , כי היתה למטה בבריאה או כיוצא, להזדווג בנוקביה ולא מצאה

ואינם , ודאי שהם גדולים מאד, וכיון שהם באים מאתערותא דדכורא. להלבטכי שם מקום , ג אשר שם למעלה"נמשכים אלא ממוח הדעת עצמו של חו

לא ירדו מתחלה ונתלבשו בשש , וכאשר יוצאים מהיסוד. התעוררת התאוהולכן . ויצאו מן היסוד, רק עברו משם דרך מעבר בלבד, קצוותיו של הזכר

: על שאר הנשמות, ו הנשמות הם גדולה לאין קץמעלת אל

הוא בענין הלבושים והכלים של הנשמות עצמם הנקראים , והנה כל זה שאמרנו' ולפי שגם בחי. שהנשמה מתלבשת בהם, ח איברים"שמהם נעשה רמ, אורות

הדעת ' מבחי, ד הנזכר"כ ע"הם ג, ל כלם"אורות הנשמות של כל אלו הנזשהם הטפות , לכן נתנו להם אלו הלבושים, למטהולא מן התפשטות, עצמו

כי יש קשר אמיץ בין כל אלו , פ שביארנו"והנה אע. כ"שהם מן הדעת ג', הנזאבל אורות הנשמות עצמם . הטפות והלבושים' כל זה היא בבחי', הטפות הנז

רק , אבל כלם הם מבחי הדעת עצמו, כל אחד הוא מן השרש שלו, שלהם : משרש אחדשאינם קשורים ואינם

יש בהם פנימיות , הלבושים' שהם בחי, כי באלו הטפות עצמם, גם דעי דאבא "שהוא הלבוש של נה, כי יש טפות שנמשכות מן החיצוניות, וחיצוניות

שהוא מן , ויש טפות שנמשכות מן פנימיותם, א או ביעקב"שבז, י דאימא"או נההם טפות , ל"כל הנזוהנה . 'י דאבא או אימא וכו"שבתוך נה, המוחין עצמם

ועוד יש טפות אחרות דוגמתם ממש . שהם המוחין ממש, לבושים מן הפנימיותאבל גם הם . 'טפות החיצוניות של הלבושים הנז' אלא שהם מבחי, ל"בכל הנז

שהם הלבוש , החיצוניות' אלא שהם מבחי, נמשכות מן הדעת עצמו למעלהרק אותם של הזווג , ה מי הם"ולא ביאר לי מורי זלה. ל"כנז' י דאבא וכו"דנה

: ת"כמו שנבאר בעהי, השלישי

, בלשון שארית, הם הנקראים בדברי הנביאים, ל"אלו הטפות הנז' והנה כל בחיה שארית ישראל לא "כמש, ישר נקראים בלשון שארית' ואותם שהם מבחי

ה והיה "כמש, נקראים בלשון יעקב, יעקב' ואותם שהם מבחי' יעשו עולה וגוולכן כנגדם , ל בחמשה הזיווגים"כנז' ויש חמשה בחי. ' יעקב בגוים וגושארית

: שארית ישראל ושארית יעקב, נזכרים בדברי הנביאים פעמים רבות

הקדמה לט

פ שסדר מעלת הטפות "כי אע, דע. ל"ואבאר ענין אלו החברים של מורי זשל יעקב ', כי אלו הטפות של הזווג הג, אמנם דע. נתבאר למעלהכבר , ל"הנז

י שאין "אעפ, ז"לענין ביאתם בעה, הם אחרונים מכלם, ולאה אחר חצות לילהנרמזו בנבואת , ולפי שהם באים בגלות זה האחרונים. זה סדר מעלתם כנזכר

בפסוק משא דומה אלי קורא משעיר שומר מה מלילה שומר מה , ישעיה הנביא, וכבר ידעת. כנזכר בזוהר, היא על גלות האחרון הזה, כי נבואה זו. 'ליל וגומ

' והם ב. כנזכר בזוהר פרשת בא, ולילה הוא אחר חצות, כי ליל הוא קודם חצותה ובכלם הם מן זווג שלאחר "של החברים שבישיבת מורי זלה', כתות הנז

וכנגדם אמר , ל"אלא שקצתם הם מכללות חצי לילה הראשונה כנז. חצות לילהואומרת , שהוא גלות אדום, שהשכינה צועקת מתוך גלותה בישובה בשעיר

שהם הכת האחת שהיא מן הזווג , שומר מה מלילה שומר מה מליל, ת"לשימה תעשה מאלו הכת , וכן שומר מה מליל. שלאחר חצות הנקראים לילה

ת לילה רק שיצאו בחצו, הנקרא ליל, שבאים מחצות הלילה הראשונה, השניתשהם אותם , אמר שומר אתא בקר, ה"ומשיב לה הקב. ל"האחרונה כנז

הם העשרים הנולדים , וגם לילה. הארבעה הנולדים מזווג קדרותא דצפרא : מזווג שלאחר חצות הנקרא לילה

, כי להיות הכיתות האלו בדרא בתראה של המשיח, ואמר עוד אם תבעיון בעיוגם פסוק . ת בשאלות ותחנונים ותפלותולהרבו, הם צריכים להרבות בתשובה

כתות ' כנגד ב, פעמים שאר' של שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור אמר בזווג ' כי כיון שאני ואלו החברים כלנו הם מן בחי, ה"ל מורי זלה"וא. אלו

ושזה יועיל לנו , שלפיכך נזהר מאד לקום ממש בחצות הלילה, שלאחר הצות : ומאד הזהירנו בדבר הזה, מאד

ועדיין צריכים , לא יתקיימו כלם, כי אלו החברים יבלנו, ל"והנה אמר לי מורי זוכמו שאבאר , ברור להתברר ולהחליף ולשים אחרים במקומם קצת מהם

פ שאיני יודע "אע, ואכתוב עתה את החברים הנכנסים עמנו ללמוד, ת"בעהי, ממששהם שלאחר חצות לילה , הכת שלי. אותם שיתחלפו אחרים במקומם

. ל"י ארזין ז"מהר. ל"ר יונתן סאגיס ז"ה. אני הצעיר חיים ויטאל, אלו הם. ר יהודה משען"ה. ר שמואל אוזידא"ה. ל"ר גדליה הלוי ז"ה. ל"י הכהן ז"מהר

. ר אליא פלקין"ה. טבול' ר יוסף ן"ה. ר שבתי מנשה"ה. ר אברהם גבריאל"ה : ל"היא מפנימיות המוחין של הדעת כנז, והנה הכת הזאת

שנקראים חיצוניות ', י וכו"והם מן הלבושים של נה, ויש עוד כת אחרת כנגדהר יצחק "וה. ה"ר משה נאגר"וה. ם אלשיך"מורי הר, והם אלו, ל"הלבושים כנז

. ל"ר יעקב מסעוד ז"וה. ר מרדכי גאליקו"וה. ר שלמה אבסבאן"וה. ארחאר אברהם "וה. ונהר משה י"וה. ל"ר משה מינץ ז"וה. ל"ר יוסף אלטון ז"וה

: ל"גואקיל ז

אלא , מזווג אחר חצות, כ של הדעת"שהם מפנימיות המוחין ג, והכת השניתר "ה. ר יוסף הכהן"ה. ט צהלון"הרי, הם אלו, ל"קודם חצות כנז' שהם מבחי

ואחיו . ר שמעון אורי"וה. ר יצחק קרישפי"וה. ר דוד הכהן"וה. יעקב אלטראץר "וה. ל"ר משה אלשיך ז"וה. ברהם ארובץר א"וה. ל"ר ישראל אורי ז"ה

. ר נפתלי אשכנזי"וה. ר יהודה אשכנזי"וה. ר יוסף קנפיליאש"וה. ישראל הלויוכבר אמרתי שאיני יודע זה בפירוש אם כל אלו . ה"שהיו קרובי מורי זלה

על שלשה חברות , ל"אבל דרך כללות שמעתי מן מורי ז, הנזכרים הם מכללם : אלו

והם כנגד כת שנית דפנימיות , שהם הלבושים של חצוניות, תועוד כת רביעיאבל . ר יאודה רומאנו"ה. ר משה משמש"ה. ר אברהם הלוי"ה, והם אלו', הנז

רק בענין החברים של הכת שלי , ל"דרך פרטיות לא שמעתי ממורי זט "הרי, הם, ד היותר אמיתי בענין כת השנית של הפנימיות"והנעל. הראשונה

ר "וה. ר ישראל הלוי"וה. ר יצחק קרישפי"וה. יעקב אלטראץר"וה. צהלוןר "וה. ר אברהם ארובאץ"וה. ר יוסף הכהן"וה. ר דוד הכהן"וה. משה אלשיך

ל שהיה "נ, פ שלא נכנס עמהם"ר אליא אל מרירי אע"גם ה. יוסף קנפילאש : ל יותר בפירוש שלא היה מכללם"נ, ר שמעון אורי"וה. מכללם

ל "נ, ל" שהיא כנגד הכת שלנו אלא שהיא מן החיצוניות כנזובענין כת הזקניםהיה רוצה , ל"והנה מורי ז. היה כנגד בחינתי, ם אלשיך"ה מהר"שמורי זלה

ר יעקב "ולה, ה"ם נאגר"והר, ם אלשיך"למהר, להכניס עמנו בחברתינושהם של , כי אלו הם מן אותם שתי טפות, ל"וא. ר שבתי מיוחס"ולה, מסעוד

אלא שהם באשמורת ולכן , קודם חצות' אלא שהם מבחי, ראשמורת הבקגם ענין פרטיות שלנו לא ידעתי מי הם אותם שהם . אפשר להם להתחבר עמנו

אם מאלו , גם אני מסופק. באשמורת הבקר של הזווג דאחר חצות ממשלפי שלא נכנסו , הארבעה הנזכרים יש בהם שנים שהם מכלל כת שלנו ממש

והשנים האחרים הם מקדרותא . יכים להיות שנים עשרוצר, בחברתי רק עשרה, ל"ל א"ימים קודם שנפטר מורי ז' והנה ב. דצפרא של קודם חצות באחר חצות

, היו צריכים להתברר ברור אחר, עמדי' כי אפילו אותם החברים שהיו בכת האד מה שביארנו בפסוק אם "ע, וסוד הענין הוא. ויכנסו אחרים תחת קצת מהם

, ל שיש בהם"כי הנה אלו החברים אינם שלימים ר, ך האכילהו לחםרעב שונאשהם מן , ל"של הלבוש הנשמה המעולה הנז' מי שיש בהם מעוט מן אותה בחי

כי יש מהם שרובו טוב , ואין כלם שוים בהם, ל"הטפות שלאחר חצות כנזוכיוצא בזה יש כמה , ויש בינוני, ויש מהם שרובו רע ומעוטו טוב, ומעוטו רע

כי אותם האחרים אשר , ישארו כך בודאי, ל כי אותם שרובם טוב"וא, מדרגותואז , ויתנו להם הטוב שבהם, יקחו הרע של הנזכרים, רובם רע ומעוטם טוב : ואלו כלם רעים, ישארו אלו כלם טובים

י החברה והאהבה שיש "כי ע, כי זהו היה כונתו לקבץ אותם, ל"ל מורי ז"וא. ויושלם ממנו, וילך הטוב אצל מי שרובו טוב, ה בזהימשכו ז, בין החברים

הרע ' ואז אותם כלם שהם מבחי, וילך מעוט הרע ויצטרף עם מי שרובו רע : הטוב" וישארו האחרים שהם שלימים מבח, ילכו

כי לסבה זו צריך האדם מאד מאד שיתחבר עם אותם הרשעים , ל"ל מורי ז"ואי זה יקח הוא הטוב אשר "כי ע, להחזירם בתשובה, ומעוטם טובאשר רובם רע

ובפרט אם פגע באיזה אדם שיש בו חלק הטוב שחסר בו משרש נשמתו . בהםלאהוב את , ל במאד מאד"ולכן הזהירני מורי ז. שיקחנו ויושלם בו, עצמו

י זה אברור חלק הטוב שלי המעורב "כי ע, וללמדם, החברים הנזכרים שליזה תלוי כפי , ואמנם מי שהוא בינוני וממוצע. ואשתלם אני, הוואקח, בהם

: או להפך, ואם ירצה יהיה כלו טוב, מעשיו

, היה מעשיו ממוצעים, ל"ר אליא פלקון ז"כי ה, אז ביום הנזכר, ל"ל מורי ז"ואמי יפתה את ', ל על פסוק וכל צבא השמים עומדים עליו וגו"ש חז"ס מ"וז

עד שיטה לצד , ומפני זה לא יכלו להענישו, שקול היהל אחאב "וארז' אחאב וכושהם , א פלקון"וגם מן אחאב עד הר. ובעוד שקול לא יכלו להענישו. הרע

ל רצה לסלקו "וזהו הטעם שהיה מורי ז. נשאר תמיד בינוני ושקול', משרש אעד שאירע אותו הכעס , מתוך חברתינו ולא היה מסיר אותו להיותו שקול

ז היה "אבל עכ, ואז התחיל ונטה לצד הרע, ל"י ארזין ז"הרש עם "הגדול בעשאם היה בא , ל"ן א"י ארזי"ועל מהר. ואז הוסר מחברתינו, מעוטו טוב עדיין

ומלבד זה גם בו ביום , שגם הוא יהיה נפסד, ב בשנה ההיא"ת תוב"אביו לצפ : היה רוצה לדחותו בודאי גם הוא, ל"א פלקין ז"שדחה להר

ר גדליה הלוי "ה. רובו טוב ואין בו ספק שיטה לצד הרע, ל"ס זר יונתן סאגי"הולא , ויש בו ספק, היה רובו טוב, י הכהן"הר. כ רובו טוב ואין בו ספק"ג, ל"ז

ל "ולא רצה מורי ז, רק סיבה אחרת, ה"מפני חסרון האמונה במורי זלהר "ה. ויש בו ספק שיחזור בו, רובו טוב, ל"ר שמואל אוזידא ז"ה. לפרשה

טבול ' ר יוסף ן"וה, והרב יאודה משען, ר שבתי מנשה"וה, אברהם גבריאלולי הצעיר חיים . י משען יש קצת ספק עדיין"אבל בהר. נדחו לגמרי, מגרמי

אם אעמוד באהבת מורי , שהיה עתיד לבא אלי נסיון גדול אחד, ל"ל מורי ז"אא ישאיר עמו ושל, שכונתו היה להשליך כל החברים, ל"ל מורי ז"כ א"אח. ל"ז

: אלא שלשה או ארבעה בלבד

לפי שכל , יותר משאר בני אדם, כי אני מחוייב לזכות לחייביא, ל"ל מורי ז"ואאשר רובם או קרוב לכלם הם , הערב רב' הם בחי, הרשעים שבדור הזה

שנתערבו נצוצותיו הטובות ברע ורובו רע ולכן אני מחוייב לתקנם , משרש קיןאלא אפילו הרשעים של הדורות של , ולא די זה. כי הם מן השרש שלי

, י מעשי"יכול אני לתקנם ע, שהם בגיהנם, הראשונים שכבר עברו מימי קדםוהסבה . ולהעלותם מגיהנם ולהכניסם בגופות שיחזרו לבא בעולם הזה להתקן

וגם שאני באתי עתה בדרא בתראה , לפי שנפשי מן העקריות שבשרש קין, היאשהם מן המוח של הדעת , הטפות העליונות' באתי מבחיוגם כי אני. ל"כנז

ולכן יש בידי כח אל הנזכר אם , ולא משש קצוות המתפשטים בגוף, ממשאם אני הייתי מזכה , ואמר כי לסבה הנזכרת, ארצה להיטיב מעשי יותר

, והיו דברי נכנסים באזניהם, הרו שומעים לקולי מאד, לחייביא שבזה הדורנצוצות ' להעלות ע', ל יחוד א"למד לי מורי ז, שנפטרובאותו שבוע עצמו

. והם מן שרש קין ומשרש נפשי, שנשתיירו עתה עדיין בגיהנם בין הקליפות, ולמדני להעלותם על ידי שרשיהם, כ מן קצת דברים כמו שאכתוב"והזהירני ג

: אשר הם מיוחדים עמהם

והם כנגד שבעה , ובכל אחת קצת נצוצות, בחינות' הנה הם ז, וזה עניינוובו , יתרו בגבורה. ובו שלשה עשר נצוצות, קרח בחסד, ספירות וזה סדרם

ב "ובהם י, דתן ואבירם בנצח והוד. נצוצות' ובו ט, ת"יובל בת. ששה נצוצותוצוני . ב נצוצות"ובו כ, למך במלכות. ובו שמנה נצוצות, יבל ביסוד. נצוצות

. ז"יתרו עם ריב. ישע הנביאקרח עם אל, והם אלו, י שרשיהם"להעלותם עיבל אם באלי הנזכר . דתן ואבירם עם רבן גמליאל. יובל עם רב יהודה הנדואה

: למך עם רב מלכיו. בגמרא

, מיכאל, גבריאל, רפאל, אוריאל, והם, מלאכים' וצוני להעלותם על ידי ז, כל אות ואות מכלם, וכלם בנקודיהם. מטטרון, אכתריאל, ת ארגמן"ר, נוריאל

: ץ"א קמ"קודה בשתי נקודות שבנ

הסתכלות . פה. אזן. עין, והם, וצוני שאזהר מכמה דברים המתייחסים אליהםוצוני . כל מה שאוכל, וידיעה בחכמת האמת מאד. ושיחה בטילה. ברע חוטם

: י כונות קצת שמות"להעלותם ע

נצוצין ג "ולכן י, ס"כי כל נשמה כלולה מי, אחת' הוא י, וראה והבן כי כל נצוץוכן כלם עד , כ צרופי אלהים"ב נצוצין כנגד ק"וי, ן"ל דאלפי"כנגד שם ק

: י"ה אדנ"ב אותיות במלוי הוי"כנגד כ, ב נצוצין"שהם כ, המלכות

ולכן אסדרם כפי מה , ז בגבורה"הוא עם ריב, כי שרש נפשי ביחוד, ד"ונלע. ג נצוצין" י,קרח בחסד, ואלו הם, בפני עצמו' כל א, ל בקצור"שסדרם מורי ז

חוץ לארבע , עין, א"ה. ו"א וא"ד ה"יו, ו"א וא"ד ה"יו, א"ד ה"יו, ד"יו. אלישעכ צרופי "ק, רבן גמליאל. ב נצוצין"י, דתן ואבירם. חסד מיכאל אוריאל. אמות

, ז"ריב, יתרו ששה נצוצין. רפאל גבריאל, נצח הוד. הסתכלות בדעה, אלהיםיבל . מיכאל. גבורה, שיחה בטילה, ן הרעאוזן משמוע לשו, יוד הא ואו הא, יה

, יסוד. וריח עריות, חוטם ריח מבואות המטונפות, יה אדני. באלי. שמנה נצוציןפה שיחה בטלה , יהוה אדני, רב יהודה הנדואה, נצוצין' ט, יובל. נוריאלאלף דלת , יוד הא ואו הא, רב מלכיו, ב נצוצין"למך כ, אכתריאל, ת"ת, ליצנות : מלכות מטטרון, דיעה ועסק בחכמת האמתי. נון יוד

כונת תפלה . מעוט אכילה. גאוה. פסיעה גסה, גם צוני שאזהר מכמה דברים אלומלח להיות על השלחן שלא לשתות . בברכת הנהנין. בברכת השיבה שופטינו

: להזהר בכבוד החברים. מים אחר המזון

ץ " ולכוין בשם אבגית,לכוין ולחבר הרגלים, גם הזהירני עוד לזה בעת נקדישךכמבואר , בשם זהרריאל, וכמבואר במקומו ולכוין בעת לבושי של שבת, ל"כנז

ולכוין . אפילו דרך עסק, ושלא ליגע בזקן להסיר ממנו שום שער. במקומוושלא לחבר ולשלב עשר אצבעות . כנזכר במקומו, הם שדי, ששני פעמים זקן

שהוא בגימטריא אצבע , ה"וולכוין בשם אה. יד ימין ושמאל אלו עם אלון "ן והם ב"ה ביודי"בהיותנו מונים הו, אמר שמואל-הגהה . (כמבואר במקומו

ולהזהר שלא יגעו הרצועות של התפילין ). ג"א הרי כמספר אצבע קס"ואלף קישהוא , ל במלואו"פעמים א' במספר ב, ע"ש' בקרקע ולכוין כי רצועה בגי

ולכוין במים שאתה נותן בתוך , ל ברכהפ כנזכר במקומו ולהסתכל בכוס ש"הקכ "ע. ן"ה ב"ג מ"ב ס"שיש בארבעה שמות ע, ן"יודי' שהוא בגימטריא ט, היין

: ל"ימים קודם שחלה ז' ג, ל"הוא מה שאמר לי ביום הנז

ל שאני מזווג "לסבה הנז, שאזהר מאד לקום בחצות לילה, ל"ל מורי ז"עוד א הייתי יכול להיות נעור כל חצות ואם איזה פעם לא, יעקב ולאה אחר חצות

ואקום קודם אילת השחר , ואחזור לישן, שאקום ואעשה הסדר הנודע, אחרונה : ל"שהוא זווג קדרותא דצפרא הנז, פ"עכ

ולכן כשאני מחשב , כי עתה כבר התחלתי לתקן פגם עון קין, ל"ל מורי ז"עוד אברים עלי שאכוין בעת שמצולות ים גו, ל"באותו סדר שסדר לי מורי ז

, לכוין בנוצר חסד לאלפים כנודע ובמלת לאלפים, להעציבני ולהחטיאניל כי "וא, והם כך בגימטריא. ן"אלפי' שהם ב, ם"י ואלהי"שאכוין לשם אדנ

וזה אכוין . ארץ' והוא בגי, ן"יהיה מלואו אלפי, בזה השם של אלהים הנזכרובפרט ביום , ל לי מאדויועי, ומחשב בו, ואהיה מכוין בו תמיד, תמיד בכל יום

לפי שקין , וסוד הענין הוא. אני צריך להזהר יותר בזה הענין, שאעסוק בתורההביא זרע פשתן וכבר ביארנו ענינו באורך כי הוא מכחיש כח הקרקע ומה

ולכן נגזר על קין נע ונד , חזרה להיות יבשה, שהיתה המלכות נקראת ארץבזמן , ן כנזכר הוא במלכות"ם דמלוי אלפי"והנה שם אלהי. תהיה בארץ

ותכוין לתקן פגם שנפגמת לעשותה . שהוא כנוי לשם הנזכר, שנקראת ארץוהנה כל . י מלוי זה"ואתה חוזר לתקנה ולעשותה ארץ ע, י הפשתן"יבשה ע

וכלם הם רוצים להדביק ולהשיג , החיצונים נדבקים בקליפת הרע שנדבק בקין : ואינם יכולים להשיגה, רשל אלהים הנזכ' אות אלף שבמלוי אות ה

לא יהיה כמוה , ואם תהיה נקבה, כי עתה אשתי מעוברת, ל"ל מורי ז"עוד אולא ימצא , לא יהיה כמוהו בעולם, ואם יהיה זכר. כ גדול"במציאות בשכל כ

ושהוא עתיד , כמו שתהיה לי עמו, כ עזה מן האב לבן"בכל המציאות אהבה כ שלי ומדרגתו גבוהה שלשה אלפים ואינו מן השרש, ללמדני חכמת הקבלה

אפילו לאחר , ולעולם לא יתפרד מן השרש שלי, מדרגות למעלה ממדרגתיכי ביש הבדל חמש מאות מדרגות או יותר , כמו שביארתי במקום אחר, התחיה

האחת , לשתי בחינות, ובפרט אני עמו, הם נעשים שרש אחד, בין האב לבן : ויהיה לו קשר עמי להיות רב שלי, רב ותלמיד' והשנית בחי, אב ובן' בחי

פסוק , ועל כן נקוה לך, שאזהר מאד לומר אחר עלינו לשבח, עוד צוה אותיוהוא ', ומסיים באות ד', ואכוין שמתחיל באות ו. למלך על כל הארץ. והיה ה

ואכוין , הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים, ה"ושאכוין למש. בגימטריא עשרה : וכמו שנבאר באותו הפסוק, רה בנים בלאהלהאיר ולהמשיך אותם העש

ונראה לי שגם ללילי החול , עוד צוה אותי יחוד אחד שאעשה אותו בליל שבתל נשמתי "שצ, ש" נל-הגהה (, שאדבק ואקשר נפשי, וזו כונתו בקצור, יועיל

נשמתי בנשמתו בעולם ' ואכוון לקשר בחי, בנפש שמעון הפקולי, )במקום נפשיואכוין לקשר נשמתי , שם אכתריאל כלו נקוד בקמץי"וזה ע, הבריאה, ולכן צריך לכוין שם הנזכר עשר פעמים. בכל עשר ספירות דבריאה, בנשמתו

אחר כך אכוין . י זה השם"ותמיד אקשר נשמתי בנשמתו ע. ס דבריאה"בי. כלו נקוד בפתח, י שם חפניאל"ע, בעולם היצייה, ז"ברוח ריב, לקשר רוחי

ואחר כך אכוין לקשר . ל"ד הנז"ס ביצירה ע"בי, רה פעמיםואכוין שם זה עשי "ע, בנפש רב ייבא סבא בעולם העשיה) ל נפשי"שצ, ש" נל-הגהה (, נפשך

ד "ס דעשיה ע"ואכיון שם זה עשרה פעמים בי, כלו נקוד בצירי, שם יוהך, צריך לצייר אותו בצורת אדם אחד, וכאשר אכוין בשם זה של יוהך. ל"הנז

ת של שלשה שמות "והנה ר. ך כתוב על לבו"ושם יוה, כב על כתפוותנוק מורשסדר שמעון הפקולי , ט ברכות"והם סוד הי, ט"בגימטריא י, י"הם אח, אלו

כי בעת ההיא הייתי יכול לקשר נשמתי עם שמעון , ה"ל מורי זלה"וא. ג"לפני רויש בי , או איזה תקון שיש בי, י איזו מצוה"ע, הפקולי אפילו בעולם הבריאה

לא הייתי יכול להדבק , ז"אבל עם ריב. כח להתדבק בו אפילו בעולם הבריאהאשר על ידם יכול , וזה כפי המצות שיש לי, בו רק בעולם היצירה בלבד

אלא בעולם , אין בי כח עדיין להדבק בו, אבל ברב ייבא סבא. להדבק בורק כפי , 'ונמצא כי אין הדבר תלוי במדרגה ומעלת הצדיקים הנז. העשיה

כי יש , שעל ידם נוכל להתדבק בזה יותר מבזה, המצות הסגוליות אשר עשיתיולכן נתקשרתי , ואני עשיתיה דוגמתו, מצוה אחת אשר עשאה רב ייבא סבא

כ בחשק "ואני עשיתיה ג, ז"ויש מצוה אחרת שעשאה ריב. עמו בעולם העשיהז "וכן עד. יצירהי אני יכול להדבק עמו אפילו בעולם ה"ולכן ע, גדול מאד

אבל הוא מן אותו , ושמעון הפקולי אינו ממש מן השרש שלי. לשמעון הפקוליכנזכר בזוהר פרשת , עקיבא' דוגמת ר, הכת אשר נכנסו ונתקשרו בהיכל אהבה

ובענין זה יש להם , וזה שמעון הפקולי הוא אחד מהם. פקודי בהיכל הנזכר : התקשרות זה עם זה

כמבואר , בהיות נצוצות שרש קין בתוך קליפת סיסראכי , ל"ל מורי ז"עוד א : כי לכן נולד מבני, עקיבא' ושם היה נשמת ר, שם אצלינו

: בניו של סיסרא כנודע

: כי גם נפשי היתה נתונה שם, ל"וא

ה אשר בפסוק "בשם הוי, כי בעת שאשכב בפסוק בידך אפקיד רוחי, ל"עוד אשאני מגולגל , ובפרט לי. ן" בהנקרא שם, ן"שאכוין שהיא במלוי ההי, זה

וגם שאזהר שאהיה תמיד בכל . עקיבא' וחלק ר, כי יש אתי חלק נפשי, כפולכי , ולא אסירהו מלבי תמיד. שהוא שם זה של מלוי ההין על פני', עת יראת ה

' ו ב"והו, ן"ההי' ה ב"וה, ן"יודי' ד היא ב"כי היו, שם זה נקרא מערת המכפלה :ן"ההי' ה ב"וה, ן"ווי

הנאמרת אחר קדושת , בענין סדר תפלה לדוד, ל מאד"עוד הזהיר אותי מורי זלפי , לפי שעיקר הארתי הוא מן היצירה, שאומר אותו בכונה גדולה, ובא לציון

כי כל , ומשם שרש נשמתי והשגתי, שכל המזמורים הם בעולם היצירה : נודעוהנה נשמתי היא מן הגבורות כ, גבורות כנודע' המזמורים הם בחי

ביארתי שם , בברכת אב הרחמן שמע קולנו, עוד בכונת התפילת של שחרית, כי הוא מוכרחת אלי, ותדע נא. ש"ה אשר כאן וע"כונה אחת בענין זו ההוי

: י כונה זו"והיא לעלות האדם במעלה ע

לבכות ולהתאבל , כי מה שיכוין האדם בקימו בחצות הלילה, עוד ביארתי שםמתחלת אז , וא לפי שהנקודה העצמיית והשרשית של רחלהעיקר ה, על החרבן

ללקט , לרדת בעולם הבריאה וסבת ירידתה בגלות הוא, בעת חצות לילה ממשולכן אנו בוכים ומצטערים על גלות , נצוצות הנשמות שנתפזרו בין הקליפות

. הרכבנו טוב ברע ורע בטוב כנודע, י חטאנו"כי אנו גרמנו לה שע, השכינהאשר זוהמת , כי בפרט מי שיודע בעצמו שהוא משרש קין, ל" זל מורי"וא

ולכן ידו במעל , ובזוהמא ההיא נטבעים הנשמות הטהורות, הנחש מתרבה בושאני , ל בענין בכיה זו"ולכן הזהרני מאד מורי ז, הזה יותר משאר בני אדם

: מוכרח יותר משאר בני אדם

נכנס , כשיצאתי מאצלו, ל" זכי בעת פטירת מורי, ל"ר יצחק הכהן ז"ספר לי ה, וכי זו היא התקוה שהיינו כלנו מתאוים בחייך, ויבכה לפניו ויאמר, הוא אצלו

לראות טובה ותורה וחכמה גדולה בעולם וישיבהו אלו מצאתי אפילו אחד שאל , ועודנו מדבר עמו, ז קודם זמני"לא סלקוני מהעה, בלבד צדיק גמור בכם

והבין , ויצטער מאד, י בשעה כזאת הלך מאצליוכ, עלי ואמר היכן הלך חייםאז אמר לו מה נעשה מכאן , מדבריו כי היה ברציני למסור לו איזה דבר סתר

ויאמר תאמר לחברים משמי שמהיום והלאה לא יתעסקו כלל בחכמה זו , ואילךואמנם . ו לידי כפירה ואבוד נפש"ויבאו ח, כי לא הבינו אותה כראוי, שלמדתים

, ו אין עוד לנו תקוה"ויאמר וכי ח, יעסוק בה לבדו בלחישה בסתרו לבדו "הרחויאמר לו איך תבא ותלמדנו אחר , אם תזכו אני אבא לכם ואלמדכם, ויאמר לו

איך תהיה ביאתי , ויאמר לו אין לך עסק בנסתרות, ז"שאתה נפטר עתה מהעה, הןכי אתה כ, ל קום צא מהר"ותכף א, אם במראה, אם בחלום אם בהקיץ, לכם

וטרם שיצא ממפתן , ויצא מהר, כי אין פנאי להאריך בשום דבר, והגיע זמני : ה"ויצאה נשמתו בנשיקה זלה, פתח פיו, הבית

אמר שמואל עד כאן הגיעו לידי בקונטרסים כל מה שאירע לאבא -הגהה (וכמו כן . ב"עד יום שנפטר לחיי העה, מיום דעתו אותו, ה"מארי עם רבו זלה

גם הוא אמר לי שלא אפחד . ה ביום פטירתו"בא מארי זלהאירע לי עם אוכן אירע לי כמה , והוא ישיב לי, כי כל מה שארצה אשאל ממנו בקברו, מכלוםזכר צדיק , והשיב לי כל שאלתי, ששאלתי על קברו כל מה שרציתי, פעמים : לברכה

הקדמה מ

ונות מספר ממקצת לש, עוד מצאתי קונטרס קטן בין אמתחותי, אמר שמואלוהנה לא רציתי לסמוך להניחם על , התקונין ומספר הזוהר שהם צריכים עיון

לכן , ו שכחה"שמא הלקט ההוא יהיה ח, או להגיה אותם במקומותם, ראשיוהיה כל מבקש אותם יבא לבקש אותם במקום , אמרתי אשימם בספר ויוחקו

: וזה החלי בעזר אל גואלי, הזה

כי בשמחה תצאו , ל"וז, ג"ב שורה כ"ה ע"ב דף ס"בספר התקונין תקון כ. דאיהו תלת מאה', בר מאת ש, י"בשמחה סליק לחשבן אדנ. ובשלום תובלון

ואיהו , ס"בחמה איהי ה. איהי תלת אבהן' ש. ואתון בשמחה איהי מחשבהגם , אמר שמואל. ע"וצ, ה"ה ולא ס"וקשה דאתוון בחמה סלקי נ. 'שכינתא וכו

שמא אותיות בחמה במילואם שהם , ואני חדשתי. בדפוס המגיה תמה בזה : ה ועשרה"א הרי נ"ם ה"ת מ"ת חי"בי, וזהו החשבון כזה, עשרה

דא , נעשה אדם, ל"וז, א"בשורה כ, א"ו ע"ז דף פ"שם בספר התקונין תקון מ. ואיהו בצלמנו כדמותנ, ואי איהו מקיים יבום וחליצה, פקודא למגזר ית גיורא

ן דאין האחד מייבם "קייל, וקשה דאי לא הוו תרווייהו הורתם ולידתם בקדושהאלא ברייהו , לא הוי גיורא, ואי הורתם ולידתם בקדושה. או חולץ לאשת אחיו

: ע"וצ, דגיורי וישראל גמורים הם

וירא את המקום , ל"וז, ח"שורה י, א"כ ע"בפרשת וירא דף ק, בספר הזוהרדהא כד , ראיה בעינוי', דלא זכה ביה וכו, דאתמר מרחוקכמה, מרחוק דא יעקב

כשנדקדק , תימא. 'ואסתלק מעלמא וכו, מית הוה אברהם, אתא יעקבל על פסוק ויזד "וכן ארז, ג שנים כשמת אברהם"תמצא יעקב בן י, בשנותיהםכדי שלא , שנים' תבשיל עדשים היה לאבלו של אברהם שנסתלק ה, יעקב נזיד

כי עד דכתיב , ל עם הנזכר"וי. ג"בשנת הי, א לתרבות רעהיראה לעשו יוצ, אז ניכר היות עשו הרשע, ג שנה גמורים ושלימים"ויגדלו הנערים שהיו בן י

וזו היא הראיה שלא ראהו , וקודם זה איננו ניכר. ויעקב איש תם יושב אהלים : אכן ראיה גופניית ודאי ראהו, אברהם שלם כפי הצורך

השתא דמית , ל"וז, ב"א שורה ל"ה ע"שת תולדות דף קלשם בספר הזוהר פר, דכל מאן דחמי ליה ליצחק, ואשתאר ביה ביצחק, דיוקניה הוה ביה, אברהם

ל אמרו שלעולם היה יצחק בדיוקנו של "וקשה כי רז. 'הוה אמר דא אברהם וכו, והכא אמרו. מפני הליצנים שלא יאמרו מאבימלך נתעברה שרה, אברהם

, ס ויברך אלהים את יצחק בנו"וטז, רהם אשתאר ביה דיוקניהדהשתא דמית אבוזהו מלת בנו שהיא , שנשארה דיוקנו בו להעיד שהיא בנו, כי הברכה הזו היתה

לפרש , סמיך אברהם הוליד את יצחק', ואחר שכתוב ויברך אלהים וגו, מיותרת י"אר, ל"וז, ג שאמר למעלה מזה"ועוד קשה מלת אע. 'מה ענין הברכה הנז

ג ויברך אלהים את "אלא אע, והשתא אמר, ש דעד הכא לא כתיב בן אברהם"מל "שהיא להפך והיל, ג"כ קשה מלת אע"וא. השתא דמית אברהם, יצחק בנו

: ע"וצ' משום דכתיב וכו

: א"שם בספר הזוהר בפרשת ויצא דף קנ

', כוחזקיה הוו יתבי תחות אילני דחקל אונו ו' חייא ור' ר, ל"וז, ז"א שורה כ"עדהא , וקשה. 'דירושלם קריב איהו לאתחרבא וכו, אמר השתא אתינא לאודעאהובתריה , אליעזר' ובתר כן הווה דרא דתלמידו ר, ז"ירושלם אתחרבת בימי ריב

' חייא ור' ובתריה דרא דתלמידוי ר, י"ובתריה דרא דרשב, עקיבא' דרא דרתחת ממשלת , י אדםדחזרה להתיישב בבנ, ואפשר לומר. 'חזקיה הנזכר פה וכו, ואף זה קשה גם כן. והודיעו כי גם עתה תחזור להתחרב, קיסר רומי הרשעה

כנראה דאין עוד לא , והאחרונה היתה בטבריא, דהרי עשר גליות גלו סנהדריןחזקיה ' חייא ור' כי הני ר, ואפשר לומר. היה ישוב בירושלם אחר חורבן טיטוס

: י"א דרשבואין אלו דר, ז"היו חכמים בזמן ריב

ד יוסף "וע, ל"וז, ה"ב שורה כ"ג ע"שם בספר הזוהר בפרשת ויצא דף קנ, בשעה דשאיל יוסף לבנימין, ואנן הכי תנן', ובנימין תרין צדיקים נינהו וגו

, יען הוא מוטעה, וצריך לתקן תחלה לשון הזוהר. 'אמר ליה אית לך בנין וכובשעה , ואנן הכי תנן, ל"זו. כפי הנמצא בספרים ישנים, ואכתוב פה הגהתו

אמר ליה אית לך . אמר ליה אין, אמר ליה אית לך אנתו, דשאיל יוסף לבנימיןאחי וראש , ש אחוי"ל ע"א. ל ואיך יקרון"א. אבל בנין זמינין. ל לא"א, בנין

על , בענין בנימין דאקרי צדיק, וראוי לדקדק בזאת הסוגיא. 'גרא ונעמן וכוופירש ואמר כי , ין דאתאבל יעקב על יוסףדלא שמש ערסיה כל הנהו שנ

והשיב לו שעדיין לא היו לו , אם היה לו בנים, שאל לו יוסף, כשירד למצריםש "והשיב לו שיקראם ע, ל יוסף ואם יולדו לך מה יהיה שמותם"וא, בניםוחזר והקשה שהרי . 'שהיה אחי וכו, כנדרש בגמרא אחי, אחי וראש, יוסף

נפש שירדו ' והיו מכלל ע, ובני בנימין בלע ובכרנאמר , בירידתם למצריםואשתכח ליוסף , כי אחר שאתא בנימין לוות יוסף למצרים, ותירץ, מצרימה

, אז הדר בנימין עם אחיו לאיץ כנען, ואמר אני יוסף אחיכם, כאשר נגלה להם', ושמש ערסיה וכו, ש בנימין הדר לביתיה"וז. ונולדו לו בנים, ושמש ערסיה

שהיו עצמותיו מגולגלים בארון מפני החרם , הנראה מענין יהודה. כפכי, ע"וצמשמע דלא אהדר , אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים, שקבל עליו

בעבור , ומה שהיו עצמותיו מגולגלים, ואם נאמר דאהדר. בנימין לארץ כנען ,כ"קשה ג, ן דחרם על תנאי מפי עצמו צריך הפרה אפילו שיתקיים"דקיל

הורידו עמהם , והעלו עמהם העגלות, שהרי תכף אחר שעלו אחיו לארץ כנעןש עשרה "כ, ולא היה שהות לבנימין להוליד אפילו בן אחד, ליעקב למצרים

חוץ , כי הרי כלם ירדו למצרים נולדים, ואפילו אם יהיו לו עשרה נשים. בניםאומה אחת ש שכל השבטים נולדו עמהם ת"ומכ, מיוכבד שנולדה בין החומות

ישא תשעה נשים אחרות , ולא יתכן שבנימין הנקרא צדיק, ונשאו אותהואם . ש"יהודה במדרש ועיי' וכמו שהקשה רבי נחמיה לר, ארורות מבנות כנען

ועוד שאפילו לזה לא היה . הוא פלא עצום, נאמר שנולדו עמו עשרה תאומות : זמן שנתעברו ושיולדו כלם וירדו למצרים

, שמוכרח לומר שכלם מתו קודם שירדו למצרים, וסף על זהונ, אמר שמואלל שכלם מתו "צ, ל לדברי האמור תאומות נולדו עם השבטים"י ז"וכמו שפרש

או , זולתי סרח בת אשר, נפש' הואיל ולא נמנו בתוך הע, קודם שירדו למצרים : ע"וצ, ד"יוכבד כמ

ויסר ביום ההוא , ל"וז', שורה ה, א"א ע"שם בספר הזוהר פרשת ויצא דף קסאלא יעקב בחין שעתא דמזליה , א פתח ואמר מי יגור באהלך"ר. את התישים

ואי מזליה קאים , דשרי ליה לאיניש למבחן שעתיה עד לא יתוב לארעיה, הוהע שכל הדף "צ', עד דיסלק לגבי כו, ואי לאו לא יושיט רגלוי, כמא דעביד שפיר

ניש למבחן מזליה עד לא יתוב אם דשרי ליה לאי, ש"ההוא אין לו הבנה במ, ה יעקב לנטלא אגריה"ש וכד בעא קב"ואם במ', ואי מזליה קאים וכו, לארעיה

: ע"וצ. 'אלעזר וכו' לא אשכח עשרה מכל זיניא עד אמר ר

ודאי שבועה , ל"וז, ז"ב שורה כ"ו ע"שם בספר הזוהר בפרשת משפטים דף קט, ו על דבר שאין בו ממשנדר חל אפיל, אלא על דבר שיש בו ממש, לא חלה

חומר , ובמסכת שבועות תנן איפכא, וקשה דבמסכת נדרים. 'והא אוקמוה מתני. כ בנדרים"משא, בשבועה שחלה על דבר שאין בו ממש כדבר שיש בו ממש

ואם נרצה להחליף דברי הזוהר ונגיה . ג"ל בהלכות נדרים פ"ם ז"כ הרמב"וכיו נשמע שבא להזכיר חומר הנדר כי הרי מדבר, כדברי המשנה כנזכר אי אפשר

ג שבועות "כי כך כתב ולא עוד אלא יתיר אמרו נדרים ע, יותר מהשבועה, וכל הנודר כאלו נודר בחיי המלך, וכל הנשבע כאלו נשבע במלך עצמו, עולים

גם לקמן ביארו בפירוש באמרם ובודאי עלמא . והנה כל זה חומרא בנדרים היא

אולי נוכל להגיה , אמר שמואל. ן בו ממשוחלין על דבר שאי, דאתי בינה : כ בשבועה"משא, לומר חומר בנדרים שחלים על דבר מצוה כרשות, בזוהר

ד בתהלה "וע, ל"וז', ב שורה ב"ף ע"שם בספר הזוהר בפרשת תצוה דף קשמא ' דהא ו', בר מאלין תרין דלא כתיב ו, בכל את ואת' בכלהו כתיב ו, לדודוסמכין לו בסמיכו אתוון ' וק' ואילין ר, אותם ואמרולמעלה מזה ביאר . ה"דקב

כי , קשה. 'ד בתהלה לדוד וכו"וע, אבל אינון אשתמודען לגביהו יתיר, דשקרבפסוק רצון יראיו יעשה ואת שועתם , כפי זה יש טעות בספרי תהלים שלנו

ופסוק של חנון . כפי דברי הזוהר', ל את שועתם בלא ו"ישמע ויושיעם וצד הנזכר "ואולי ע. 'וגדל בו' הרי כתוב ורחום בו, רך אפים וגדל חסדא' ורחום ה

, כלת כתיב, על פסוק ויהי ביום כלות משה, א"ד ע"מ דף רנ"בפרשת פינתס ברותירצו דהכי כתיב חסר בתורה , ו"ושם עצמו הקשו שהרי כלות כתיב בוא

מר ואולי גם זה שא. ולא בתורה שנתנה לנו דנעו מעגלותיה, למעלה בשמיםאמר . הוי בתהלים שלמעלה בשמים', בקרא דרצון יראיו יעשה דלא כתיב ו

: ע"וצ, פסוק של חנון ורחום מאן דכר שמיה, ל"ל בדברי מורי ז"ק, שמואל

ש דביומא "וכ, ל"וז, א"א שורה י"ג ע"שם בספר הזוהר בפרשת תצוה דף קפכי לחם מצה , זה מובן. 'דאיהו אסותא בכלא וכו, אזדמן נהמא עילאה, דשבועות

, והוא כנגד נהמא עילאה, היה חמץ, אבל לחם דשבועות. היא מלכות, דפסחש "אמנם מ. ה ולכל בשרו מרפא"כמש, אסותא דכלא, תורה שבכתב, ת"ת

אין לזה הבנה כנודע דשתי , ג מדבחא"ד מקריבין חמץ לאתוקדא ע"כ וע"אח, היו נשרפותאף לא , ג המזבח"אבל אינם נקרבים ע, הלחם דעצרת היו חמץ

ל בהלכות מעשה הקרבנות בפרק "ם ז"וכמו שכתב הרמב. אבל נאכלות לכהנים, והרי אלו שתי טעיות שכתב שנשרפות. ח"ובהלכות תמידין ומוספין פ, ב"י

כי , יש טעות, גם אומרו ומקריבין תרי נהמי אחרים כחדא, וגם שהם על המזבחבכל יום עם קרבן דאלו מנחת נסכים הבאה , שתי הלחם עצמם הם החמץ

והיכי קאמר תרין , ב"כנזכר בהלכות מעשה הקרבנות פי, התמיד מצה היאובפרט , משמע דחמץ אינו תרין נהמין, וחמץ אתוקדא בינייהו, נהמין אחרנין

, ושנים מצה, אחד חמץ, משמע כי שלשה הם, באמרו דאתוקדא בינייהודלא כתיב מלת , שיש נסחא אחרת, ודע. וזה שקר מפורסם, ושלשתם נשרפות

אבל , וכפי נסחא זו אינם אלא תרין נהמין בלבד, אף לא מלת בינייהו, אחרניןת דעל הקומץ הקרב על "וא. כי אינם נשרפות אלא נאכלות לכהנים, עדיין קשה

כנזכר בהלכות מעשה , דאין קומץ בשתי הלחם, אי אפשר, גבי המזבח איירי, י הלחם שלא נמצאו כשרים אייריוהיינו יכולים לומר דבשת, ב"הקרבנות בפילהעמיד , ז דוחק הוא"ועכ. ח"כנזכר בהלכות תמידין ומוספין פ, דאז נשרפות

, כנזכר בדבריו דבדברי הפסוק עצמו מדבר, דברי הזוהר באבדו שני הכבשים : ע"וצ

מה כתיב ולא יכול , ל"וז', ב שורה א"ע' שם בספר הזהר פרשת ויקרא דף בכי , כי תחלה הקשה, ע טובא"צ, כי שכן עליו הענןמשה לבא אל אהל מועד

כ היכי "א, כיון דכתיב ולא יכול משה לבא אל אהל מועד יען כי שכן עליו הענן. לילה' יום ומ' ויהי שם מ, ויבא משה בתוך הענן, כתיב ויכס הענן את ההר

וקשה דהאי . 'בגין לקבלה אורייתא זמנא אחרא וכו, ותירץ דהכי איצטריך אזאך בארבעים יום , בלוחות הראשונות כתיב בסוף פרשת משפטיםקרא

הא כתיב , אי הכי, ר יוסי"א, כ"ש אח"גם במ. אחרונים לא כתיב דעל בגו עננאדמשמע , וכתיב ויקרא אל משה, וכתיב ויהי משה בהר, ויקם משה את המשכן

הוי , דקרא דויהי משה, קשה טובא. דמשה הוה בטורא בההוא זמנא דקרא ליהאחר פסוק ולא יכול , והיאך הפסיקו ונתנו בין סוף פרשת פקודי, בסוף משפטים

, והרי ויהי משה בהר הוי במתן תורה יום שבועות, לראש פרשת ויקרא, משה : ע טובא"וצ, ח ניסן בשנה שניה"הוי ר, וקרא דלא יכול משה

אם בחקתי , ל"וז, א"א שורה כ"ג ע"שם בספר הזוהר בפרשת בחקתי דף קי, ע דנראה דגריס"צ', א משפט לאלהי יעקב וגו"כד, כו ואת משפטי תשמרותל

ואולי יש לומר . ואת מצותי תשמרו, ת דילן כתיב"ובס, משפט בהאי פסוקאועשיתם את חקותי ואת משפטי , בפרשת בהר סיני, דפסוקא אחרינא הוא

אלא שהמעתיקים טעו וכתבוהו פה , תשמרו ועשיתם אותם ושם מקום דרוש זה : פרשה זאתב

ובעי נעל דההוא , ל"וז, ד"א שורה כ"ף ע"שם בספר הזוהר בפרשת חקת דף קויש נסחא אחרת יותר , זה לא נמצא לו שרש כלל', ולא אזיל ביה וכו, מיתא

י "כלומר דע', ובההוא נעל ההוא מיתא לא אזל בין חייא וכו, נכונה והיא זאתשלא יצטרך להיות , ואגורמת האשה ההיא אל המת הה, חליצת הנעל ההוא

יען כי אינו יכול לעלות למקומו כשאר , ז בין החיים לבקט לו מנוח"נידח בעה : ושכיך גופיה דההוא מיתא', י זה הנעל אתתא נטלה ליה וכו"יען כי ע, המתים

, עד דהוה יתיב, ל"וז', א שורה ח"ח ע"שם בספר הזוהר בפרשת האזינו דף רפ. פנחס חמיו' ה נפטר אחר ר"י ע"נראה דרשב, פינחס בן יאיר הכא' אמר הא ר

ולא , פינחס' שזמן לסעודה לר, ובגמרא דידן מייתי ההוא עובדא דרבינו הקדושי "וכבר היה אז נשיא והנה עתה בשעת פטירת הרשב, וגבה טורא בינייהו, רצה

א "כי רבינו הקדוש ור, אף לא גדול בשנים, ל נשיא"לא היה רבינו הקדוש זוהראשון היה , פינחס הוו' ואפשר דתרי ר. וים בשנותיהם כנודעש היו ש"בר

והיה בימי רבינו ', היה בן בנו של זה הא' והב. ונפטר מקודם, י"חמיו של הרשב : ל"הקדוש ז

מעשה של הרוח

, א"ממה שאירע לי במצרים יע, היום אביעה חידות, אמר הצעיר שמואל ויטאלשנפגעה ונשארה , ו"הודה וייסר יצי' בת הר, מ"ממעשה שאירע לאסתר ת

כ יום אחד הפצירו "ואח, בפגיעותה ובכאב לב יותר משני חדשים אחר שנשאת. ומצאתיה כמשפט הנפגעים, והלכתי לבקר אותה, שאלך ואבקר אותה, בי

ויעצתי אותם להביא . או רוח רעה של ישראל, או שד, ונסתפקתי אם הוא מזיקובאמצע הענין דבר המזיק אשר . וכן עשו,פליל אחד מן הגוים שיבקר אותה

, ובכלל דבריו אמר, ונכנס בה לתאוותו בה, בקרבה בקול רם ואמר שהוא גויכדי , אשר בעבור זה נכאבתי בשוקי, כי הוא הכה אותי הכאה קטנה בשוקי

ואמר שכבר , ואחר כך טרח עליה הפליל הגוי. שלא אוכל ללכת לרפא אותה : וטמן אותה בארץ כדרכו לעשות עמהם, קטנהחבש את המזיק בצלוחית אחת

הן אני , ומדבר ואומר, כ פתע פתאום והנה קול אחד צועק מפי הנערה"ואחולכן תמהרו , ואני רוח יהודי אחד, נשארתי לבדי יחידי בגוף הנערה הזאת

ותכף , כדי שירפאני ויוציאני מזה, ו"שמואל ויטאל יצ' ותקראו לי להחכם רובשעה שנכנסתי , חתי לילך אצלה מפני הכבוד הבאיםוהוכר, קראו אותי

וישבתי , או מזיק, או שד, אם הוא רוח יהודי, לא נתאמת לי עדיין, אצלהועל הספק אמרתי , מכוסת בשמיכה לבנה אחת, והיא מוטלת כאבן דומם, בצדה

שלום , ברוך הבא, והשיבה לי, ותכף נתנענע שפתי הנערה, שלום על ישראל, ל אם יהודי אתה"אמ. והשיב לי הן, אמרתי לו יהודי אתה. ובהעליכם ברכה וט

והיה משיב , ואז התחלתי לדבר עמו. 'אמר שמע ישראל וכו, אמור שמע ישראלומאיזה , ומי אביו, עד ששאלתי לו מי הוא, כל מה שאני שואל ממנו, לי כהוגןה היא ומ, ומה היה ענשו, וכמה שנים חי, והיכן נקבר, ואימתי מת, ארץ הוא

ואם , ומי הוא פקיד עליו, אם הנפש או הרוח, ומי הוא המגולגל כאן, חטאתוועל הכל השיב לי כהוגן , או אם יש עמו שומר אותו, הוא יושב יחידי כאן

בגזירה . מבלתי שהוצרכתי לגזור עלי, אין בהם נפתל או עקש בדבריו, וכשורה : כידוע דרכם לכל יודעי מדע, כשאר הרוחות

ואוציא אותו מן , והשיב לי שאתקן אותו, ועתה מה אתה רוצה, לתיוכ שא"אח. ממה שמכריזים עלי בשמים, שהוא מכיר אותי, הגוף הזה בחכמתי הגדולה

ח שמואל בשוקו כדי שלא "אני הכתי ל, כיצד נשתבחת ואמרת, כ"א, אמרתי לו ואמר ,א אותו הגוי שהיה מזיק עמי"כ, ו"השיב לי אינו הוא ח, יבוא עוד אצלי

ו "אבל אין לו יכולת ח, וכדי להשתבח בעצמו אמר כך, שהכה אותי ושקר וכזבז "כ למה באת אלי בחלום הלילה בליל שלישי ליל י"א, אמרתי לו. ליגע בי

אבל המצער אותך היה , והשיב לי אמת כי אני הוא באתי, וצערת אותי, בתמוז, ואתה למה באת עמו,אמרתי לו. ואני לא חטאתי לך כלל, אותו המזיק הגוי

: והשיב לי כדי לבקש ממך תקון

והשיב רצוני שתתקן את נפשי ואת , עתה מה אתה רוצה, סוף סוף אמרתי לוולמה , ל"למחר חזר וא, אמרתי לו כן אעשה. ותוציאני מן הגוף הזה, רוחי

, ויש לאל ידך לעשות, רוחי ורוח הנערה הזאת, תעכב שתי רוחות בצער כזהשלא יכזב ויצא ויחזיר ויכנס , סוף סוף השבעתיו שבועה חמורה. דוחלה פני מא

ולא לעומדים , ולא למשפחתה, לא לנערה עצמה, וגם שלא יזיק ביציאתו, בהוגם שלא ישב עוד פה , מישראל' ולא לשום א, שם בעת יציאתו מן הגוף

: אלא תכף ומיד ילך לדרכו לגיהנם להתרפאות שם, מצרים

כ אמרתי לו שיתן לנו "ואח', ל בחרם ובנדוי וכו"ו כל הנזומלבד זה גזרתי עלי. פ"וכן דבר ג. וכן עשה, ושיאמר שלום עליכם ביציאתו, אות אמת ביציאתו

, והתחלתי לדפוק בדפק שלו הימין, ח שימצאו שם"כ קראתי לעשרה ת"ואח

ככתוב אצלי באורך וגם , וכונתי בפסוק הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינוואומר , כ נענע בשפתיו"ואח, לתקן נפשו ורוחו, אחרות ידועות אצליבכונות

. 'ומזמור ויהי נעם וגו. ביום צרה כלו' מזמור יענך ה, עמנו בקול רם בתחלהכ "ואח. ן"ע שט"וכונתי בשם קר. כלו', אנא בכח וכו. 'יושב בסתר עליון וכו

: 'מזמור בקראי ענני אלהי צדקי וכו

' אנא ה, גדול אתה וגדול שמך בגבורה, אל המיוחדבשם ה, כ תפלה זאת"ואחהבוחן , המרומם והמבורך, המהודר והמפואר והמקודש, הנכבד והנורא

, המיוחד' ב שמות הא"הנעלם והמכוסה המתקף בע, המיושר והנשגב, והחוקראל , הט אזנך, העונה בצרות, המקבל תפלות, השומע זעקות, הצח והטהור

ואתה תשמע , תי שאני מתפלל לפניך ושואל ממךתפלתי ואל תחנתי ואל בקשהמגולגל , וקבל ברחמים וברצון רוח זה העומד לפנינו, מן השמים מכון שבתך

וקבל תפלתינו שאנו , פ"הנקרא שמו פב, פ"הנקראת פב, בנערה הזאתכ "ולהכניסו אח, ולהוציאו מן הגלגול הזה, לתקן נפשו ורוחו, מתפללים עליו

ומן הצער , לט נפשו ורוחו מיד כף הקלע של המזיקיםולמ, בדינה של גיהנםלכפרת כל עונותיו , ויתחשב גלגול זה ובשת זה שנתבייש בו, שהוא בו

ויהיו דברינו אלה דברי סניגוריא לפניך על הנפש והרוח , וחטאתיו ופשעיואל , ג מדות של רחמים"בזכרנו לפניך י, ויגלו רחמיך על מדותיך עליו, הזה

אל ' ה' ג מדות ה"ובעת אמור י', ויעבור וגו', כסא רחמים וגומלך יושב על ג מדות של "ואחר כך יאמר י. כמנהג כל הסליחות, יתקע בשופר, רחום וחנון

. 'כ יאמר פסוק דברי עונות גברו מני וגו"ואח. 'מיכה הנביא מי אל כמוך וכולה אלי ופסוק וירדו כל עבדיך א. 'ופסוק אשרי תבחר ותקרב ישכון חצירך וגו

ויכוין הכונות אשר בפסוק . כ יאמר צא צא צא"ואח. פ"ויאמר פסוק זה ג. 'וגוהקים רגל השמאלית של , פ"ותכף בהיותו מסיים מלת צא ג. זה ככתוב אצלי

, וצעק בקול גדול, ויצא מאצבע קטנה של רגלה, הנערה למעלה בפני כל העםותכף ומיד . פ"ם גלך לשלו, והשבתי לו לך לשלום, פ"ואמר עליכם שלום ג

ואמרה מה אלו , ונתביישה ממני, ופתחה עיניה והביטה בי, ישבה הנערהונשקה ידי ואכלה , כי לא ידעה מאומה מכל מה שעשינו, האנשים עושים

: ושתה

. א"ו ליצירה פה מצרים יע"שנת התכ, ו לתמוז"כ' יום ה, וזה נעשה על ידי : ידעו כי יש אלהים בישראללמען , ל זה למזכרת לבאים אחרינו"וכתבתי כ

: ט"הצעיר שמואל ויטאל ס