הםד%ה1ורש

כתת ה7יב השלם

­ ד ­

לפי מנהגי הםפרדים ועדות המזרח

ולפי פםקי מרן השלחן ערוך זיע״א

כולל התפילות לימות החול והשבת

ויו׳׳ט, עם פרוש ובאור נפלא על

דרך הפשט, המלוקט מתוך פרושי

רבותינו, בתוטפת הערות

רבות והקדמות מאירות לכל פרק

ופרק, למען יוכל המתפלל לכון

לבו כראוי לאביו שבשמים.

והכל בנקזזךר נאה ויאה, ומתוקן

ומוגה, עם פטוק מדויק לכל משפט,

ועם הדגשת השוא נע והקמץ

ל בני חטוף, על פי כללי הדקדוק ש

עדות המזרח, וכן מראה מקומות

לפטוקים המשולבים בתפילה.

בזזועאת מכון

שירה חלשה

ת תשס״ו נ ת ש ב ח ר ו עית מ ה שבי א צ ו ה פעיה״ק פתח תקוה ת״ו

הועתק והוכנס לאינטרנטw w w . h e b r e w b o o k s . o r g

ע״י חיים תשס״ט

כיון שהושקע בטידור זה ממון רב

ומאותשעותעמל,לכןהננולהודיע

כי כל זכויות ההדפטה, העתקה או

צילום הטקטט, ביאור המילים, או

חלק מהם, בין בארץ ובין בחו״ל,

שמורות לפי דין תורה ולפי החוק

הבינלאומי למכון ״שירה חדשה״.

המען לשלוח הערות ומכתבים:

קהילות יעקב 6 פ״ת, דורון רונן.

להזמנות: 050-4124723/2. 03-9089244

^ ^ ^ ^

מפתחות589 . . ״ 9 קידוש היום . ב ל ונת ה ר ״כו א לסידו ו ב מ

590 . . ת . ב ל ש ה ש ח נ ? 18 מ ד צ י נה, כ ו ה בכו ל י פ ת

ת . . . 621 י ש י ל ה ש ד ו ע ם 26 ס ש ת ה ו מ ת ש נ ו ו כ

ה . 626 ל ד ב ר 29 סדר ה ח ש ת ה ו כ ר ב

ש . 636 ד ו ש ח א ת 43 סדר ר ו צ תקון ח

ש . . 655 ד ו ש ח א ר ת מוסף ל ל י פ א זיע״א 59 ת י ב נ ו ה ה י ל ת א ח י ת פ

ש רגלים . . 669 ל ש ה ל ל י פ ם 69 ת ל ו ן ע אדו

ם . . 685 י ל ג ש ר ל ש ת מוסף ל ל י פ ת 71 ת י צ י ת צ פ י ט סדר ע

ה . . 695 כ ו נ ת ח ו ר ת נ ק ל ד ן 72 סדר ה י ל פ ת ת ח נ סדר ה

ר . 697 ת זכו ב ש ת 78 ל י ר ח ת ש ל י פ ת

רים . 708 פסוקי דזימרה . . . . 122 סדר פו

ת . 709 ו נ ל י א ת ה כ ר ה . . . . 144 סדר ב י ת ו כ ר ב ק״ש ו

ש ניסן . . 712 ד ח ד ל ו מ ה . . . . 164 סדר ל ר ש ת שזמינה ע ל י פ ת

ן . . . 731 נישואי ן . . . . 196 סדר אירוסין ו ו נ ח סדר ת

ה . 733 ל י ת מ י ר ה . . . . 217 סדר ב ר ו ת ת ה ו כ ר ב

ן . 736 ב ן ה ו ל יום . . . . 230 סדר פדי ר ש י ש

ת . . 738 ו כ ר ר עקרים . . . . 257 סדר ב ש ה ע ש ל ש

ת . . 739 ו ר ש ע מ ת ו ו מ ו ר ת ת ש ר פ ה . . . . 264 סדר ה ח נ ת מ ל י פ ת

ך . . . 741 ר ד ת ה ל פ . . . . . 309 ת . . ש . ״ צ ו מ ל ל ו ו ח ת ל י ב ר ת ע ל י פ ת

ם . 742 ו ל ת ח ב ט ר . . . . 352 ה מ ע ת ה ר י פ ס

ת . 744 ו ב ה . . . . 358 פרקי א נ ב ת ל כ ר סדר ב

ת . . 759 ו י נ ע ע ת ב ר ה . . . . 363 סדר א ט מ ל ה סדר ק״ש ע

ן . . 788 ת . . . . 372 צידוק הדי ב ת ש ו ר ת נ ק ל ד סדר ה

ם . . 789 י ל ב א ן ל ו ת המז כ ר ר השירים . . . . 373 ב י ש

ה . . 791 ש א ל ש ו י א ה ל ב כ ש ת . . . . 388 ה ב ת ש ל ב ק

ן . . 793 י מ ל ת ע י ת ב כ ר ת . . . . 404 ב ב ל ש ת ש י ב ר ת ע ל י פ ת

ת . . 793 ו י ש ר פ ת . . . . 432 סדר ה ב ל ש י סדר ל

ה . . 824 כ ו נ ת לימי ח ו א י ר ת . . . . 439 ק ב ל ש י קידוש ל

ר . . 827 ו ב י ת צ י נ ע ת ה ל ר ו ת ת ה א י ר ת . . . . 445 ק ב ש פזמונים ל

ת . . 828 ב ש ת ל ו י נ ש ן . . . . 453 מ ו ת המז כ ר סדר ב

848 . . . . . . ם ר ו א י ב ה ו ל י פ ת ם ב י ח כ ת . . . . 472 ביטויים ש ב ש ת ל י ר ח ש

ת . . 853 ו ב ו ש ת ת ו ו ב ו ג ת . . . . 552 ת ב ל ש מוסף ש

ת וקיצורים . . 860 ו ב י י ת ש א ח ר ו ש . . . . 565 ל ד ו ש ח א ר ת ו ב ש מוסף ל

ת . . 862 ו ק ס פ ח ה ו ת . . . . 583 ל י ר ח ת ש ד ו ע ס

• כולל הפרוש היה למראה ל םדור כוונת ה

עיניו של הגר״ח קנייכםקי שליט״א, והר•

, ואף ענה לי כמה פעמים לשאלות ו עיין •

ע לפרוש. ואמר לי שאכן ג ו נ ה • כ ל ה •

י יש א ד ו כדאי להוציא את הםפר לאור, •

ה והצלחה. כ ר • מזה תועלת, וברכני •

הסכמות נוספות מגדולי התורה שליט״א הובאו

בתהלים כוונת הלב, במגלת אסתר כוונת הלב

והגדה של פסח עם באור כוונת הלב.

א ״ ס ש ר ת ד f' א

עובדיה יוסף הראשון לציון

ונשיא מועצת חכמי התורה

זזםכמזז

הובא לפני סידור ״כונת הל•״ מעשה ידי אומן נטע

נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה,

_ , ו ט ע הרה״ג דורון רונן שליט״א. והכל עשה יפה ב

r על פי דעת מרן השולחן ערוך מאור עינינו ותפארתנו

ובנןץוסף קארו זיע״א.

יייהי רצון שחפץ הי בידו יצלח להוציאו לאור בקרב ימים, ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה, מתוך שלום

השקט ובטח, בבריאות איתנה ונהורא מעליא, לאורך

ימים ושנות חיים, בטוב ובנעימים, אמן.

ו ו

1 ו

•

L

על החתום

הרעואבשודןיהלצייווןסונףשיא

מועצת חכמי התורה

שלמה משה עמאר הראשון לציון

ח תקוה ת פ ר אב״ד ד ב ע ש ל

עשר יום לםרחשון התשס״א, יום ההילולא דםרן החזו״א זיעייא.

בעזהיתייש בשני בשבת חמשה

דברי ברמז זזזערכזז שמחתי לראות את סידור התפילה ״כונת הל•״, אשר

ערך וסידר כבי האברך כמדרשו, נזר אלקיו על ראשו, י,

| הרה״ג דורון רונן שליט״א, מעי״ת פ״ת ת״ו, משובץ _

מרוקם באבני חן וחסד, ביאורים מאירים, ורעיונות״״־־ז

מהירים, עשויים בבינה ודעת, בדרך קצרה וקולעת, לעורר

ןי־־הלב־בו־ת, בנים ואבות, להתייחד עם שוכן ערבות, וגם

* פסקי הלכות נחוצים, ע״פ דעת מרן הב״י ושאר קדושים,

ועד גאון עוזנו מרן הראש״ל רבנו עובדיה יוסף שליט״א.

ואת הכל עשה יפה בעטו ובעתו, והי איתו, ירבו כמותו,

ואני תפילה, לאל נורא עלילה, שיזכה לגמור מלאכתו

בקרב הימים, וימצא חן ושכל טוב בעיני כל רואיו, ועי״ז

, להתחזק •תפילה, כל פרט׳. , אור נער• ע ר• פ י יושפע ש

וכל קהילה, ע״י אותם ביאורים, וכן ההקדמות, מלאות

p וחכמות, לקיום העולמות. r o ,

ויה״ר שיזכה הרב המחבר נר״ו לעלות בתורה ויר״ש

לטהורה, מתוך בריאות ורו״נ בגו״ר, חיים עד העולם.

המצפה לישועת הי בשובה ונחת,

ע״ה שלמה משה עמאר

L

ברוך שמעון םלומון הרב הראשי וראב״ד פתח תקוה

ראש ישיבת ״נחלת דוד״ בס״ד ערש״ק פ׳ דברים "חזון" תשס״ב

דברי ברמז

כתב הרמב״ם פ״ד תפילה הל' ט״ז כיצד היא הכוונה,

שיפנה את לבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאילו יי

עומד לפני השכינה וכוי. וברור כי להגיע לדרגה.-׳r זו חייב המתפלל להםיר ממחשבתו כל טרדות

מענינים אחרים וזוהי שעתם של חםידים ויראי

שמים לפני התפילה.

ן

הוא ע

זו חי

הנה הביא האברך היקר לן באהלה של תורה, יראתו קודמת לחכמתו, הרה״ג ר׳ דורון רונן שליט״א, 1

והוציא לאור םידור תפילה הנקרא כוונת הלב, ובו |

פירוש קצר הכמות ורב האיכות עפ״י הראשונים ן

כמלאכים זי״ע, וע״י זה יםייע להגיע לכונה המבוארתד־-ר

ל p אביעה רננות ממפעלו היקר לקרב ליבותיהם / ע ;

I של ישראל לאביהם שבשמים, וזכות התפילות/

י הזכות יעלו לפני שוכן מעונה להשפיע ברכת

טוב וישע רב.

ישא ברכה משומע תפילה.

ברוך שמעון סלומון

שלמה יוםף מחפוד רב ומו״צ

דשכונת נוה אחיעזר ושכון ו'

בני ברק בס״ד יום י״ד כסליו תשס״ב

דברי ברמז זהערמז הנה בא לפני האברך היקר, מוכתר במדות ובנימוםין,

הרב דורון רונן שליט״א, והראני םידור חדש בשם

כוונת הלב עם פירוש קצר ותמציתי, שמלוקט

ומיוםד מתוך רבותינו ראשונים ואחרונים, שערך

וםדר בטוב טעם ודעת, הכל במקומו, כדי שיעמדו

לפני עיני המתפלל, ופנים חדשות באו לכאן בכמה

מעלות טובות וברוב פאר והדר, ושווה לכל נפש,

יהי רצון שחפץ ה׳ בידו יצלח להגדיל תורה

ולהאדירה, בבריאות איתנא ונהורא מעליא, אמן.L

החותם בברכה

שלמה יוסף מחפוד

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R9 S ״ ב ל ת ה נ ו ו כ ר ״ ו ד י ס א ל ו ב S מ R טaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי ייהוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

^13^ לסידור ״113נת חל3י׳ל לשונות התנ״ך, ורבים סדור התפילה המוכר לנו מבוסס ברובו ע

ר לשונם קשה ש ם מזמורי תהילים או קטעי שירה א מהקטעים בו ה

ת פרקי התפילה היטב, ף יותר מלשון התנ״ך הרגילה, כך שכדי להבין א א

יש להיות בקי בלשון התנ״ך ובפירושיו השונים. וכך כותב גם האבודרהם

ך לדעת כי לשון התפילה מיוסד על לשון המקרא, בפרושו לתפילה: ״ויש ל

ה ומלה פסוק כמוה או מענינה, ל ל כל מ א כתוב בפרוש הזה ע צ מ ולכן ת

א להם יסוד במקרא...״. צ מ א נ ל ומילות מעטים יש ש

ר החתום לרבים, כיון שבדורנו רק מעטים פ ס עקב זאת הפך להיות הסדור כ

ם מכלול פירושיו ל התנ״ך ע מקדישים זמן מספיק ללימוד מסודר ש

ב ת ר כ ב כ השונים, או ללימוד לשונם וכונתם של אנשי כנה״ג שבסידור. ו

הרה״צ רבי שלמה וולבה זצ״ל כי הסדור הוא הספר העמוק והקשה ביותר

ל הספרים בתורה שבעל פה שהנחילונו חז״ל (עלי שור חלק א• עם• מ0. נוסף כ מ

ל זאת, הנסיון מעיד שגם מי שטרח ולמד והעמיק להבין פירושי על כ

ל פסוק ופסוק, ת באורו של כ התפילה, מתקשה לזכור במהלך התפילה א

א בתפילה בציבור, שאז אין די פנאי להתעכב צ מ ר הוא נ ש א ובמיוחד כ

על כל קטע וקטע.

ר ישלב בתוכו פירוש בהיר מובן ומתומצת, ש אי לכך מורגש חוסר בסידור א

ת משמעות על מנת שיוכל כל אדם לזכות להבין תוך כדי מהלך תפילתו א

ע עקב כך רציפות ג פ ת מילות התפילה שאומר מידי יום ביומו, בלי ש

התפילה.

ת עומק ל עבודה זו היה לצורך עצמי, בשאיפה לדעת ולהבין א תחילתה ש

ך זמן רב חקרתי נושא חשוב זה ש מ ט לשון הסידור תוכנו ומבנהו. ב ש פ

פע בספרים רבים וחשובים של גדולי הראשונים והאחרונים, ולאחר המשו

ת השילוב הנוח ביותר ר חומר רב בנושא, ולאחר שמצאתי לענ״ד, א ב ט צ ה ש

א ל בין מילות הסידור לפירושם, כך שיהיה ניתן במהלך התפילה לכון ב

ר התיעצות עם ח א ל ר היסוסים רבים ו ח א טורח רב לפירוש, החלטתי ל

ר יהיה לעזר למתפלל לכון ב ד ה גדולים להוציא זאת לאור, בתקווה ש

ת ב ש ח א תעלה על לבו מ ל ך ורק לתוכנה של התפילה, ו תפילתו ולהתרכז א

חוץ.

יחודו של סידור זה הינו בעיקר בהוספה של הפירוש בגוף הסידור עצמו,

ובהקדמה שהקדמנו לכל קטע וקטע. הפירוש המשולב בתוך מילות

א לפגוע ברציפות התפילה, ומאותה ר כדי ל ש פ א התפילה תומצת במידת ה

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R1 S ״ ב ל ת ה נ ו ו כ ר ״ ו ד י ס א ל ו ב S מ R י סaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי יהוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

א רק המילים הקשות או מילים ל א פורשה כל מילה ומילה א סיבה גם ל

ומשפטים שיש וטועים בד״כ בהבנתם, ופעמים רבות רמזנו במילה או

ת בהערה הנלווית. א ב ו ם שהרחבתו מ ל שתים לרעיון ש

ההכנה לברכות ולתפילה

כאמור בתחילת כל קטע וברכה נמצאת הכוונה הנדרשת מהמתפלל או

ך היא גדולה, שהרי יכול כ תמצית הרעיון שבקטע. התועלת ב

המתפלל בעזרת הקדמה זאת לדעת מה תוכן המזמור או הבקשה אותה

ש בהתלהבות ף בזמנים שאינו ח ת נפשו א עליו לבקש, ובכך לעורר א

הדרושה כדי לכין, ובד בבד עם התגברות הרצון להתגשמותה של תפילתו

יפתחו בפניו שערי התפילה ויקל עליו לכין. מעין עצה זו מזכיר החפץ חיים

בסוף ספרו ׳שם עולם׳, וז״ל:

״ראשון לכל צריך שיתפלל מתוך סידור, ועכ״פ תפילת י״ח, ומ״מ גם בזה איננו משומר מכל וכל מערמת היצר המפיל טרדות על האדם כדי שלא יוכל לכין, והזמין לי הקב״ה קצת עצה בזה... שצריך להתבונן מתחילה מה הוא רוצה לבקש מהשם ועל מה יברכנו, ואח״כ יאמר

אותה ברכה״.

והאמת היא שדברים כעין אלו כבר כתב הרמב״ן באיגרתו, וז״ל: ״והסרך בעת התפילה וטהר רעיונך, וחשוב הדיבור ב ל כל דברי עולם מ מפיך קודם שתוציאנו מפיך״. וכן כתב הרוקח: ״קודם שיצא הדיבור מפיךר ליקוטי מהרי״ח, וז״ל: ״בכוונת פ ס חשוב ביאורו״. והטעם לכך מוזכר ב פירוש המילות צריך להקדים הכוונה לאמירה ולא להפך, כי מה דהוה הוה, שכבר אמר התיבה בלא כוונה, דהוא כגוף בלא נשמה, ומה מהני

שמכוון אח״כ״

ט חשוב, וז״ל: ר ב עצה זו, ואף הוסיף פ ת ל ״בית תפילה״ כ ע גם ב

״ישהה מעט קודם כל ברכה, ויעשה הכנה ויחשוב: הבה נא אכין כפי כוחי ואומר אותה כתיקונה... וההשתדלות ל כין [בתפילה] בצרוף הכנעת לבו היא ענין נפלא. וכבר יש בספרים ובסידורים התעוררות כהנה וכהנה, ומה טוב לחפש אחרי אלו הסידורים, או לכתוב בכתב ידו התעוררות הנמצאת בספרים, או מאשר תשיג ידו, להיות לזכרון בין עיניו. וכן יכתוב זכרון בספר בכל דף ודף כל התנאים הצריכים בתפילה, להיות לזכרון בין עיניו, כי ראיה מביאה לידי זכירה. ואף כי ההרגל נעשה טבע, ואין לבבו פונה לראות את הכתוב בספר, מ״מ אם אינה

עושה כולה עושה מחצה, ובאיזה יום יתן אל ליבו לראות ולזכור״.

וכאמור כעצה זו עשינו בסידורנו.

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

S ״ R ״ ב ל ת ה נ ו ו כ ר ״ ו ד י ס א ל ו ב Rיא S מaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ף יותר מהפרוש עצמו, היות חשיבותה של הקדמה זו הינה גדולה, ואולי א

א יוצאים ידי חובת התפלה, שבעצם ידיעת פרוש המילים עדיין ל

א רק בצרוף ההרגשה שמדברים לפני ממההב״ה וממנו מבקשים ואותו ל א

א הרהג״ש וולבה זצ״ל שרוב המפללים בכוונה ט ב ה טיב ל מהללים. וכפי ש

ננים בפרוש המלה ׳קדוש׳ או ׳הגדול׳ על כל משמעותיה ם מתבו א חושבים ש

ת אין מ א ל ב ב ל מה שאומרים, אז משיגים הכוונה הנדרשת, א וחושבים ע

ל הקב״ה, א מחשבה של תורה, כי תפלה משמעותה התייחסות א ל זו תפלה א

ם ידיעת פרוש א לימוד, ורק בצירוף התיחסות זו ע ל ם מקרוב או מרחוק, ו א

ד לפי דרגתו, ובזה יוצאים ח המלים יכולים להגיע לדבקות בקב״ה, כל א

ידי חובת התפלה.

על כן בהיות שישנם בסדור זה הקדמות רבות שכוונתם לעורר ולהלהיב

ת המזמור או כל קטע התפלה אחר, ש המתפלל לפני שמתחיל א פ ת נ א

ת המחשבות הזרות הטורדות ל א ט ב אזי כל הקורא אותם קל לו יותר ל

ת התפלה בהתלהבות הנדרשת אותו, ומאידך גיסא להתעורר ולאמר א

ר עם הבורא ית׳. ב ד מהעובדה שהינו מ

אופי וסגנון הפרוש

א יש לזכור שלמרות שהפירוש בסידור זה לעיתים מפורט ומקיף, עדיין ל

הגענו לקצה קצהו של כוונת חז״ל מתקני ומסדרי התפילה, וכמ״ש

:cr ש החיים(שער ב׳ פרק פ נ ה

״בעומק פנימיות כוונת התפילה אין אתנו יודע עד מה, כי גם מה שנתגלה לנו קצת כוונות התפילה מרבותינו הראשונים ז״ל קדושי עליון, ועד אחרון הקדוש איש אלוקים נורא האריז״ל, אשר הפליא והגדיל לעשות כוונות נפלאות, אינם בערך אף כטיפה מן הים כלל נגד פנימיות עומק כוונת אנשי כנה״ג מתקני התפילה, שהיו ק״כ זקנים ומהם כמה נביאים, וכל מבין יבין דלא איתיה אנש על יבשתא שיוכל לתקן תקון נפלא ונורא כזה, לכלול ולגנוז במטבע תפלה קבועה וסדורה בנוסח אחד התיקונים של כל העולמות עליונים ותחתונים וסדר פרק המרכבה... והוא בלתי אפשרי אם לא ע״י הנבואה העליונה ורוח קדשו ית׳, אשר הופיעה עליהם הופעה עצימה בעת תקון נוסח מטבע התפילה״,

עכ״ל.

ת ש א ר פ והאמת למקרא הדברים הללו היה מן הדין להרתע מלגשת ל

א כאן הינו מלוקט צ מ נ ט כל ה ע מ כ התפילה וכונותיה, אולם כיון ש

א ל ף הבאתי דבריהם בשלמות ל מספרי רבותינו הקדושים, ולעיתים א

ר זה. ברור הוא ב ד ב א נמנעתי מהמלאכה, עקב התועלת הגדולה ש שינוי, ל

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ״ ב ל ת ה נ ו ו כ ר ״ ו ד י ס א ל ו ב S• R מ S י R 2

aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa^aaaaa^aaaa^

שישנם באורים נפלאים רבים נוספים שהיה מן הראוי שידע כל הרוצה

להעמיק חקר בלשונות התפילה, ולא היתה כוונתי כלל וכלל להכריע בין הפירושים השונים של רבותינו הקדושים, שאלו ואלו דברי אלוקים חייםת הביאור הם, אולם היה מן הצורך לקצר במידת האפשר, ולבחור זיוקא א

א נמנעתי ך במקרים רבים ל המתאים ביותר לאופיו ומבנהו של סידור זה. א

ר הדבר היה נחוץ ש א ת אותם פירושים נוספים כ א בהערות א י ב ה ל מ

להשלמת הבנת הענין. המקורות והספרים העיקרים שבהם נעזרתי ומהם לוקט הפירוש הם:

ך ש פסוקים מהתורה - רש״י, רמב״ן, רשב״ם, ספורנו, חזקוני, רלב״ג, מ

חכמה, העמק דבר, רוקח, בכור שור, רבינו בחיי.

י פרקי תהילים, ופרקי נ״ך - רש״י, מצודות, מלבי״ם, רד״ק, ר׳ ישעיה מטראנ

הראשון, עיון תפילה (םופיע בסידור אוצר התפילות).

ר יקר, אבודרהם, הרוקח(לרבי אלעזר םגרםיזא), קטעי תפילה שתקנו חז״ל - ר״י ב

עיון תפילהי, סדור יעב״ץ, הארת התפילה(הרה״ג אורי ויסבלום).

ספרים נוספים שבהם נעזרתי רבות הם: מדרש שוחר טוב, סדר היום,

שלמי ציבור ושלמי חגיגה (לרבי ישראל יעקב אלגזי עם הוספות לרבי אברהם חאיון), יערות

ר הרחמים ע דבש(לרבי יונתן אייבשיץ), סדור אשי יעוו־אל(עם פירוש הגר״א), סדור ש

עם פרוש מגיד צדק(לרבנו פנחס תלםיד הגר״א), סדור כנסת הגדולה(לרה״ג יוסף צוברי

ל הירש, שפתי א פ י לוחות הברית(לרב ישעיה הורביץ), ספרי ר׳ שמשון ר זצ״ל), שנ

ב (הרב שסתבח־), עולם התפילות (לרב ל ב חיים (הרה״צ חיים פרידלנדר זצ״ל), עבודה ש

אליהו םונק), סדור אוצר התפילות, סדור שערי תפילה (הרב גולדברג), הסדור

המפורש (הרב וינגרסן) ועוד ספרים רבים אחרים.

הפרוש העליון

א בגוף הסידור מחולק לשלושה סוגים: צ מ נ הפרוש העליון ה

ט שלפניו: נכתב באותיות פ ש מ ל המילה או ה ר ש ב ס הסוג הראשון מציין ה

. הסוג השני מציין מילות קישור והשלמות ללשון התפילה המוסיפות א א

ו על המתפלל להשתדל להבחין בין שני ל ת א ו י ת ו א ת המשפט: נכתב ב נ ב ה ל

סוגי פירוש אלו, כיון שלעיתים ההבדל ביניהם הוא משמעותי, ואי הבחנה

ביניהם עלולה לגרום לטעות בהבנת המשפט. לדוגמא בברכת המינים

1. יש לדעת כי ישנם שלושה ספרים שונים הנושאים את השם ׳עיון תפלה׳, אשר שמות מחבריהם הם: א) הרב אריה ליב גורדון(אשר פרושו םופיע בסדור אוצר התפלות); ב) הרב שמעון שווב; ג) הרב יעקב צבי מעקלנבורג(בעל הכתב והקבלה). בסדור זה הובאו פרושים משלושת ספרים אלו, ולכן כדי להבחין מהו המקור הנכון יש לדעת שאם נכתב - עיו״ת - ללא תוספת אז הכוונה לעיו״ת

לרב גורדון, ואם יש תוספת שם אז הכוונה לב׳ או ג׳ ע״פ שם המחבר הנלווה.

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R13 S ״ ב ל ת ה נ ו ו כ ר ״ ו ד י ס א ל ו ב S מ R ג יaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ם היה נכתב הפרוש . א ת ו כ ל ם ר המילה ״ולמלשינים״ הוסף הפירוש - ל ח א ל

ך כיון , היה הפירוש שהמלשינים הם המלכות, א ת ו נ ל מ באותיות אלו: ל

שכוונתנו היתה לומר שההלשנה היא למלכות, נכתב הפירוש כך: מולםת

ל ידי המשורר בטויים ל הפרוש נצרך במקומות שנאמרו ע הסוג השלישי ש

על דרך המשל, ולכן נכתב הפרוש בין סוגרים מרובעים כדי לציין שאין

ר שאר״ הכוונה ר יעלי ר!ם כ ע פ ט זה פרוש מילולי. לדוגמא בפסוק: ״ו? מ

ר הרב, פ ע היא שה׳ הוריד לבנ״י מזון משמים בכמות עצומה כמו כמות ה

ר המלה ׳עפר׳ נכתב הפרוש [מספר רה ח א ולכן ל

לעיתים ידמה לכאורה כי הפרוש הוא מיותר ומובן מאליו, אולם ברוב

המקרים אין זה כך, כי אילולא היה רואה המתפלל פרוש זה יתכן

ר שרואה הפרוש ח ד כי היה נותן לפסוק משמעות שונה לחלוטין, ורק א א מ

מדמה בדעתו שזהו הפירוש הברור והיחיד שהיה חושב עליו. על כן כל

ט ראשון פשוט, יש לבדוק האם יש ב מ ה ב א ר נ אימת שנתקלים בפרוש ש

א לאפוקי ממנה. לדוגמא הפסוק ״הדריכני הבנה אחרת שהפרוש ב

ת ר ט מ ה אלהי ישעי״, לכאורה המשמעות היא ש ת באמיתך ולמדני כי א

הלימוד היא הידיעה שה׳ הוא מושיעי, אולם האמת היא שכונת הפסוק

לומר הדריכני ולמדני באמיתך, כיון שאתה הוא מושיעי, ואני רוצה לזכות

ך בדרכך(עיין םצודות). ל א בישועתך בזכות זה ש

הערות השוליים

בבחירת הפרוש היתה כאמור עדיפות לפירושי הראשונים, בעיקר בפרקי

ת פירושיהם א א י ב ה א יכולנו ל ל מקרא ותהילים, ולכן במקומות ש

ה כפירוש נוסף. בהערות ט מ בתוך הטקסט, השתדלנו לציינם בהערה ל

ל הספרים שצוינו לעיל. כ ה פרושי אחרונים שלקטנו מ ב ר מובאים גם ה

ת הפירוש חשיבות מרובה יש לפירוש בהערות השוליים, בהיותו משלים א

י העליון במקום שנדרשה הרחבה. ולכן מומלץ מאיד לקוראו עוד לפנ

ם מורכבים ודורשים ריכוז וישוב התפילה, כיון שלרוב הרעיונות בו ה

א ניתן לקוראו במרוצה. ל הדעת, ו

מבוא לפרק

ת חווית התפילה היא חוסר אחת הידיעות המונעות מהמתפלל לחוש א

ף אותו אחד המבין היטב ידיעת הרקע של כל פרק מפרקי התפילה. א

גד עיניו קובץ של פירוש המילים, ברגע שחסרה לו ידיעה זו, רואה הוא לנ

פסוקים בלי הבנת הקשר ביניהם, ובלי קליטת משמעות הפרק. מעטים

י קבלת עול מלכות שמים בק״ש על הבריאה ם היודעים מדוע מברכים לפנ ה

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

״ SR 1״ ב ל ת ה נ ו ו כ ר ״ ו ד י ס א ל ו ב R4י S מaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ו וכו׳״ שאומרים ועל התורה, וכן מה משמעות ג׳ הפסוקים ״ה׳ צבאות עמנ

ת נ פעמים רבות בתפילה, או מדוע אומרים ״צדקתך״ במנחה בשבת. על מ

ב זה, של בבנו בהקדמת הפרק [ולעיתים רבות גם בהערות צ לנסות לתקן מ

הסידור] מבוא לתוכן הפרק מבנהו ומשמעות מקומו בסידור.

נים א לפרק שולבו גם מאמרים קצרים מרבותינו הראשו ו ב מ לצד ה

ת לבו לקראת ר נועדו לעזור למתפלל לעורר ולכון א ש והאחרונים א

ג התפלה. חלק ממאמרים אלו הובלטו ע״י מסגרת אפורה, וזאת כדי להשי

ת תשומת שתי מטרות: א. להבדיל בינם לבין מבוא התפלה. ב. למקד א

ב המתפלל לקטעים חשובים אלו. ל

פיסוק ניקוד וטעמים

א גם בהיותו בעצם ל חשיבות הפיסוק אינה רק בידיעת הקריאה הנכונה, א

ה ה פסוק ומשמעותו נ ב ת מ חלק מן הפירוש, ובעזרתו ניתן להבין א

באופן ברור יותר. יתרה מזו, כיון שהפרוש בסידור זה משולב בין המילים,

ע מתייחסת למילה צ מ א א ברור תמיד האם מלת הקישור שהושתלה ב ל

ה או לזאת שמ י כיי נה, ולכן בעזרת הפיסוק נפתרת גם בעיה זו. ל א מ ש מ ש

ע סומן באשר לניקוד שבסידור זה, ישנם שני שינויים עיקריים: א) שווא נ

י ריבועים מודגשים כך::, להבדילו מהשווא הרגיל שצורתו שני בשנ

עיגולים קטנים. ב). קמץ קטן [שהגייתו לשיטת הספרדים ומקצת האשכנזים

, וזאת כדי להבדילו מהקממץ הרגיל. ! : ך כחולם] סומן בצורה מאורכת כ

(באשר לכללים של שווא נע וקםץ קסן עיין בפרוס בספרים 'דקדוקי שי' פ״ד סיםן ב' לרב םנדלבוים, ויאם

לםקרא' לרב ניסן שרוני).

ר תפקידים: פ ס א מתחת לתיבה ישנם מ צ מ נ לסימן המעמיד(המוזג) ה

ם ׳סוף פסוק׳(סילוק), ולכן כמובן ימצא תמיד רק במילה ע ט ש כ מ ש א) מ

האחרונה שבפסוק [ובו נמצאת הטעמת המילה]. לדוגמא: ש כ נ ת בו נמד,0.

ל הארכה מועטת בקריאת ה ע א ר ש כחצי הטעמה, והיינו שהוא מ מ ש ב) מ

ף שעיקר הטעמת המילה היא במקום שמסומן האות שתחתיה המתג, על א

א באות שי״ן צ מ ם נ ע ט א במקום המתג. לדוגמא: שכח (י, יי0 ה ל הטעם, ו

ט באות כ״ף וכן בתיבה ע בגלל שהמלה נסוגה אחור, ויש רק להאריך מ

ך גם קצת בקריאת נפי" נ חס יש להאריך בעיקר באות חי״ת כי שם הטעם, א

האות ׳פ׳.

א ללמד ם קמץ [ולפני אות בשוא נע] ב א מתחת לאות ע צ מ ר הוא נ ש א ג) כ

ה כ ר א ה או ה מ ע ט א מציין כלל ה ל א קטן, ו ל על היות התנועה קמץ גדול ו

. כל שהיא לדוגמא: י ]ויד; U ר ?פו; א מ ת

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R15 S ״ ב ל ת ה נ ו ו כ ר ״ ו ד י ס א ל ו ב S מ R י טaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

א להבליע א באות שואית בתחילת התיבה מסמן שיש להזהר ל ב ד) מתג ה

א נ רתי. ת האות השוואית. לדוגמא: ב א

א ברורה היכן ההטעמה בהם, לכן בסדור זה, ל ה) כיון שישנם מילים ש

ש שתגרם טעות כזו, הוצב סימן מתג (געיא) מתחת ש במקומות שיש ח

ה מ ע ט ה ה למקום ההטעמה. אולם כדי להבדילו מהמתג הרגיל ולציין ש

ה הוארך מתג זה יותר מהמתג הרגיל, צריכה להיות באות שהוא מופיע ב

לדוגמא: ו א ני; בידו; הלז: כמו כן, לעיתים הוארך גם הטעם ׳סוף פסוק׳

ת המלה, לדוגמא במלה ׳כמעשהו׳ הוארך מ ע ט ה במקומות שתיתכן טעיות ב

ה מ ע ט ם תחת העי״ן כדי להבדילו מהמתג תחת הכ״ף שאינו מציין ה ע ט ה

ה מועטת, וכן במלה י ש רת ני. במלה ׳ י צפינו׳ הוארך המתג כ ר א א רק ה ל א

ם הוא מלעיל ע ט ה כדי להדגיש ש

ראוי לציין הערה חשובה נוספת - ממטבע הדברים שגרת התפילה נעשית

ר זמן כמצות אנשים מלומדה, ועליו להלחם ח א ל המתפלל ל צ א

ת ליבו מחדש, וכך גם פירוש התפילה המופיע בדרכים שונות לעורר א

ר שמורגלים כבר ח א ל בסידורנו יתכן שיסבול מבעיה זו. לכן עצתנו היא ש

ב כבעבר, לנסות לשחזרו במהלך התפילה ל בפירוש, והוא אינו מעורר ה

ש כל פרק, ובכך א ר ב ת תוכן ההקדמה ש מבלי לעיין בו, וכן לנסות לזכור א

ת משמעות התפילה שאומר, וירגיש חיות יהיה מוכרח המתפלל להבין א

מחודשת בתפילתו.

נוסח הסידור והלכות

ט ע מ ל בני עדות המזרח הינן שוות ברובן, ל רוב נוסחאות הסידורים ש

ע בין הנוסחאות השונות ו בסידורנו זה להכרי א באנ שינויים קלים. ל

ת ר א ש פ א ה ש מ א עד כ י ב ה כיון שאין זו מטרת סידור זה, והשתדלנו ל

הנוסח המקורי המצוי בסידורים הישנים והמכרים, כגון בית עובד, בית

מנוחה, חוקת עולם, תפילת החודש [ליוורנו], אהלי יעקב, תפילת ישרים

ת הנוסח אליו הוא מורגל. ועוד, כך שכל אחד יוכל למצוא בסידור זה א

ר יכול ליצור ב ד ה א הגרסאות השונות משום ש י ב ה ע ל נ מ נ לעיתים היה מן ה

ו מלכתוב הגרסה הנוספת כשמדובר ל המתפלל, וכן נמנענ צ בבלבול א

ך בכל מקרה על ט בסידורים הנפוצים, א ע מ ר אינה מצויה כ ש בגרסה א

ר לגרסה הראויה. ש א ל לעצת רבותיו ב ל אחד לשאו כ

ב יוסף חיים מזרחי שליט״א העורך והמו״ל של ר כאן המקום להודות ל

ר בקיאותו בדקדוק ונוסחאות ש א ״עוד יוסף חי״, א ל פ נ הסידור ה

ר הקדיש לי מזמנו היקר וטרח ועזר לי הן ש התפלה הינה רבה, על א

ת ל א ש בתשובות על שאלותי בענייני נוסחאות גירסאות ודקדוק, והן ע״י ה

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

S™ R ״ ב ל ת ה נ ו ו כ ר ״ ו ד י ס א ל ו ב י S מ » R aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ת הסידור מתוך סידורו המדויק. ה לי להגיה א ש ר ספרים נדירים, ואף ה

ת כל ספריו במהרה. ישלם ה׳ שכרו בזה ובבא, ויזכה להשלים א

ההלכות שבסדור נלקטו מספרי ההלכה של פוסקי ספרד, וביניהם החיד״א,

ב עובדיה ר ף החיים, שו״ת יבי״א ויחו״ד לראש״ל ה בן איש חי, כ

יוסף שליט״א ועוד, כמצוין במקום. ובשאלות שהיו צריכות הכרעה

ב בעיר ר ב דוד טהרני שליט״א מו״צ בבי״ד יורה דעה ו ר ם ה התיעצתי ע

ביתר עילית.

ה שטרנבוך שליט״א, ש ב הגאון רבי מ ר ת דברי ה ראיתי לנכון להוסיף כאן א

אותם מצאתי בשו״ת תשובות והנהגות (חלק א' תשובה קכ״ו), וז״ל:

״שמענו מפה קדוש הגר״ח מוולוזין זצ״ל שגילה דעתו שאין הצלחה לתפילה או תורה כשמתפללים או לומדים בסידור או ספר הנדפס ע״י אינשי דלא מעלי. ונראה שאף שדפוס בזמנינו לא נקרא מעשה אדם, מ״מ כיון שיש לעובר עבירה חלק בסידור שע״י מתפללין, אינו ראוי שיהיו בעלי עבירה המדפיסים גם בזה״ז. ..אבל הבתי דפוס שכל רצונם להתעשר ומביאים פועלים מחללי שבת או נכרים או בעלי עבירה, אין בזה ברכה וראוי שיהיה בראש הסידור הסכמה שהספר נדפס ע״י שומרי תורה, ואז ברכה והצלחה למתפלל או לומד בו. ואנו מתפללים וחוזרים ומתפללים ולא נענים בעו״ה, ומי יודע אולי גם דבר זה מקטרג שתפילותינו לא יתקבלו במרום, וראוי ונאה לתקן הדבר... וזהו סגולה נפלאה שהתפילות יתקבלו, ואני מכיר כמה סידורים מקדושי עליון שחזרו והדפיסום בעלי עבירה וממילא אין קדושה וסגולה למתפלל

בו.״ עכ״ל.

ו להודיע בזה שסידורנו זה(וכםובן שישנם עוד סידורים הםקפידים על כך) נעשה ולכן באנ כולו - כולל הגרפיקה, העימוד, והדפוס - ע״י אנשים יראי שמים,

ת וגם בזכות זה יתקבלו תפילותינו לרצון. מ א ב שומרי תורה ומצוות, ויה״ר ש

ר גמלוני, ש הריני מודה מקרב לב להורי היקרים שיחיו על כל הטוב א

א הפרעות. ל ת שאוכל להמשיך ללמוד ל נ ל מ המסייעים לי בכל עת ע

יזכו לראות ברוב נחת מצאצאיהם וצאצאי צאצאיהם מתוך בריאות

והרחבה.

ת שתחי׳, העומדת לימיני לעזרני בכל העניינים, נ בכל לב אודה לרעיתי ע

נושאת בעול הבית ומסייעת לי בעבודת הקודש ללמוד וללמד, וגם

ב נחת מבנינו ה יחדיו רו א ר נ בהכנת סדור זה עזרה לי רבות. יתן ה׳ ש

ובנותינו, ואך טוב ישרור בביתנו כל הימים.

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R17 S ״ ב ל ת ה נ ו ו כ ר ״ ו ד י ס א ל ו ב S מ R ז יaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

אודה גם לישיבה הקדושה ״נתיבות עולם״ ולרבניה החשובים, שהיו לי

ת הדרך הנכונה בעבודת ה׳. וכן לראשי לעזר רב ולהכונה, למצוא א

ש א ב יהושע חיים שליט״א ר ר ך השנים, ל ש מ הכוללים שבצילם ישבתי ב

ש כולל ״דגל ראובן״, א כולל ״רבנו יחיאל״, ולרב חיים עוזר כץ שליט״א ר

ש כולל תודעה פ״ת. ה׳ יאריך ימיהם א ולרב פפויפר עזריאל שליט״א ר

ב ושנותיהם בנעימים, ויה״ר שימשיכו ללמוד וללמד עוד שנים רבות. בטו

ב ר ב שמואל איכנברונר ל ר ב יוסף מאיר, ל ר וכן עלי להודות לידידי הר היו ש רזיאל סיאני ולרב משה יוסף כהן על הערותיהם המועילות א

לי לעזר רב, ולר׳ דניאל ויסמן מפתח תוכנת ׳תאג׳, על עזרתו הרבה ביעוץ

ש לערוך סידור זה. ר ד נ י המורכב ש הטכנ

ו לה׳ אלוקינו ו מודים ומתפללים: מודים אנחנ ובצאתנו מן הקודש אנ

ר ר׳ נחוניה בן מ א שהחיינו וקיימנו והגיענו עד הלום, וכמו ש

א ל ל חי ש א ו ל י נותן הודאה על חלקי״. ומתפללים אנ נ הקנה ״ביציאתי א

יארע דבר תקלה על ידינו, ונזכה להמשיך לעסוק בתורה מתוך הרחבת

הדעת.

דורון רונן

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

?Rכיעד , ה נ ו ו כ ה ב ל י פ י S ת R 8

aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ת9ילה 33וונה, 3י^ד? אחת המתנות הגדולות אותה הנחיל הקב״ה לעמו ישראל היא עבודת

ר על ידה זוכה האדם לשפוך כמים לבו נוכח פני ה׳, ש התפילה, א

ולהתקרב אליו ית׳, וכלשון הרמח״ל(םס״י פי״ס): ״ונושא ונותן ממש עמו ית׳,

ולפניו הוא מתחנן ומאיתו הוא מבקש, והוא ית׳ שמו מאזין לו ומקשיב לדבריו, כאשר ידבר איש אל רעהו, ורעהו מקשיב ושומע אליו״, עכ״ל.

ת האדם מעלתה העיקרית של תפילה בכוונה נובעת מיכולתה לעלות א

ל מצוה אחרת, ולהעניק לו תחושת כ ה בעבודת ה׳, יותר מ ל ע מ

י ס לפנ נ כ נ ל הבלי העוה״ז, ו כ ר הוא שוכח מ ש א קרבה מחודשת לבוראו, כ

ולפנים לעמוד ולשרת לפני מלכו של עולם וזה לשון הגהת יש נוחלין:

״מי שמשים על לבו פרוש וכונת הענינים והשבחים הנפלאים והתארים הנכבדים, בודאי יתעורר בעצמו ויכנס בלבו במעט מעט, יום אחר יום, לסדר שבחו של הקב״ה בפנימיות הלב ובלב נכנע, ויכון דעתו ממעמקי הלב בשמחה וביראה, לתן הוד והדר ושבח ותהילה, ולעשות עטרה לראש מלך מלכי המלכים הקב״ה, להוסיף כח וגבורה בפמליא של מעלה, ואז יכנס מורא שמים מאד וגדלתו של מלך מלכי המלכים מדי יום ויום יותר ויותר, ויהא נכנע לפניו בכל עת ובכל שעה הכנעה יותר ויותר, ויעלה ממדרגה למדרגה וממעלה למעלה, עד אשר יעלה ויבוא למדרגה עליונה מאד, ויזכה למצות האהבה, לעשות הכל בשביל

אהבת האל ית׳ בנפש חפצה ובדבוק נפלא...״

א עקא, בן דורנו - במיוחד - מגלה בבואו להתפלל, קושי רב לעמוד אולם ד

לפני בוראו ולהתחנן לפניו בכוונה עמוקה וכנה הנובעת מתוך תוכו

ו בהעדרה של אותה שלווה נפשית שהיתה נחלת של הלב מרגישים אנ

ל מרוץ החיים א ש כ ד מ א סבלו מהלחץ ה ר ל ש הדורות הקודמים, א

ה לעבודת ה׳, ובעיקר ב ש ח מ ת הדעת מלהתמסר ב וטרדותיו, המסיחים א

א המס״י: ״בהיות האדם ט ב מלהתרכז ב מצות התפילה. וכמו שהיטיב ל

טרוד בענייני עולמו, הנה מחשבותיו אסורות בזיקי המשא אשר עליהם,ו ז״ל(ילק״ש תה׳ מז. ר אמרו חכמנ ב כ ואי אפשר להם לתת לב אל המעשה״. ו

ר אלו תקופות, ריב״ל מ ל הפסוק כי ליא י בינו אל״ פעלת ה׳ - ״חזקיה א ה) ע

ע שהן קורין יוצר אור״ נואינן מ ן אמרץיזו קריאת ש ר אלו אגדות, ורבנ מ א

ן נותנים לב להכיר גדולת הקב׳׳וז(מפרשי המדרש שם)]. מבינים מה הם אומרים שאי

ל לו א ר כתבו גדולי בעלי המוסר ש ב אולם למרות כל האמור לעיל, כ

ר עצמו מחובת לאדם להתייאש ולהתלות בסיבות אלו כדי לפטו

ד נדרש רק כפי מדרגתו, ח הכוונה בתפלה, שהרי דרגות רבות לכוונה, ומכל א

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R19 S ? ד ע י , כ ה נ ו ו כ ה ב ל י פ S ת R ט יaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ר הרשב״א (שו״ת ז״א): ״כי הכוונה יסוד הכל, אבל הכוונות רבות א ב מ כמו ש

ונחלקות למדרגות רבות זו לפנים מזו, כפי ריבוי הידיעות וההשגות, מן הקטן שבאישים ועד משה רבנו ע״ה, ולפי השגת כל אחד ואחד ימצאת חן״. ואדרבה, זיוקא בדור זה, אדם המתאמץ בכל כוחו להסיר א

המחשבות הטורדות אותו, ומצליח למרות הכל להתרומם ולהתעלות אפילו

ט - ערך תפילתו גדל לאין שיעור. ע מ

חז״ל למדונו שתפילה היא עבודה שבלב, כלומר, שבדומה ל״עבודה״

ה ע ט א נ ל א עמל. וכדי ש ל נה נקנית ב הדורשת יגיעה, כך גם תפילה אי

א אגרא״ ר ע א תוצאות אינו נחשב, לימדונו חז״ל ש״לפום צ ל ל ל מ ע לחשוב ש

א ״אנו ל ר ניתן על התוצאה כמקובל לחשוב בעולם, א כ ש כלומר, שאין ה

א זכה להרגיש ל ץ ו מ א ת עמלים ומקבלים שכר״, כלומר אע״פ שהאדם ה

ה לגמור כ א ל מ א לשווא היה עמלו, כיון ש״לא עליך ה מתיקות בתפילה, ל

ל ממנה״. ט ב ה בן חורין ל ת ואין א

הדרישה מהיהודי היא החתירה הבלתי פוסקת לשלמות, וזאת ע״י התגברות

על המעכבים, וכלשון הליקוטי עצות: ״צריכין להכריח עצמו מאיד

להתפלל בכוונה, ולא כמו אותן שאומרים שלא להכריח עצמו לתפילה, כי באמת קשה מאיד להתפלל, ואפ׳ אין יכולים להתפלל כלל, אעפ״כ היגיעה וה?טרחה שהכריח עצמו להתפלל, יקרה מאיד אצלו ית׳ ונעשה מזה

קורבנות...״.

ה חשובה: צ וכך גם כותב השל״ה בתוספת ע

״צריך האדם לעבוד עבודה גדולה בלב ולהיות גיבור כארי להתעורר שלא יעלה על מחשבתו שום מחשבת חוץ, ואם לא יוכל לפנות לבבו ממחשבות בשעת התפילה, יבקש תחבולות ועצות, כגון שיחשוב שהבורא יתברך ניצב נגדי ומביט מוצא שפתי ובוחן מחשבות לבי. ויחרד ויתמלא רתת וזיע, וכל ההמצאות שיוכל לעשות להתגבר

ולהוציא המחשבה זרה יעשה״.

מתוך מבחר העצות שנכתבו בספרים השונים, בחרנו בעיקריות שבהם

המופיעים ברוב הספרים, וכן באלו שהנסיון מוכיח שהמתמיד בהם זוכה

ל אותה ״עבודה שבלב״. ט א ט א ומתקרב א

עעה אי - ההכנה

ת ומתפללים ח ה א ע נים היו שוהין ש חז״ל למדונו(ברכות לב.) שחסידים הראשו

ה אחת. והסביר רבנו יהונתן בשיטמ״ק: ע ת וחוזרין ושוהין ש ח ה א ע ש

״שוהין שעה אחת ומתפללין, במקום שבאו להתפלל, כדי שישכחו כל מה

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

S 3 R ? ד ע י , כ ה נ ו ו כ ה ב ל י פ S 20R תaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ו לומדים שעסקו בו היום ויוכלו לכון את ליבם למקום״. מדבריו אנ

ר ״ראשונים כמלאכים״ - בלעדי מ א ל דורם נ ע שאפילו אותם חסידים - ש

א היו מצליחים להתנתק לחלוטין מטרדות ודאגות היום, או ה זו ל הכנ

ך כ י כן. והסיבה ל ל דברי תורה שעסקו בהם לפנ אפילו מהמחשבות ע

ת ר א ע העובר עליו משאי ו ר ע נפשו של האדם שכל א ב ברורה, שהרי זה ט

ך הזמן הדרוש ר א ת ע יותר משמעותית כך מ רישומו, וככל שחווית הארו

כדי להתנתק ולהרגע ממנה.

ולכן כתב המס״י: ״ולא יכנס בקיום המצוה בפתע פתאום, שאין דעתו מיושבת עליו, ויראה להתבונן במה שהוא עושה, אלא יזמין עצמו לדבר, ויכין לבו במתון עד שיכנס בהתבוננות, ואז יתבונן מה הוא הולך לעשות ולפני

מי הוא הולך לעשות״.

ה והתבוננות מראש, ומבלי ב ש ח א מ ל ב ה עדים ש א מ ובאמת הנסיון מעיד כ

א יתכן לחשוב ו עומדים, ל י מי אנחנ הקדמת ציור ומחשבה לפנ

ת עצמו כעומד לפני השכינה, וכמו שמעיד החיי אדם (כלל ס״ז): ״מכבר א

בחנתי בניסיון שכאשר עשיתי מצוה בפתאום, לא קיימתיה כראוי, לכן צריך להיזהר בזה״. והדבר מפורש ברמב״ם (פ״ד תפילה הס״״: ״כיצד היא הכוונה? שיפנה את לבו מכל המחשבות, ויראה עצמו כאילו עומד לפני השכינה, לפיכך צריך לישב מעט קודם התפילה כדי לכון את ליבו, ואח״כ יתפלל בנחת ותחנונים״. וכן נפסק בשו״ע נאו״ח י0: ״שלא ימהר להתפלל מיד כשנכנס, אלא ישהה שיעור שני פתחים״. ומסביר המ״ב: ״כדי שתתישב

דעתו עליו ויתפלל בכוונה, כי כשיתפלל תיכף בכניסתו פתאום אין דעתו

מיושבת עליו״.

המסקנה ממדברים אלו היא, שההכנה לתפילה היא חובה, ונחוצה מאיד

ם מעיני רבים נחיצות הדבר, ואף ל ע נ א הוא ש ל לעבודת התפילה, ולכן פ

א התבוננות של דקות ספורות, ל א מתבקשת א ם בכך. והרי ל מזלזלים ה

ר האנשים א ש ת בלבד, וכדעת המ״ב: ״ ... ל ח ף דקה א או כשהזמן דחוק א

ה זו, שהרי ל הכנה״. ואף לימוד תורה אינו דוחה הכנ ה מועטת ש ע ש די ב

זמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד, והדקות שלפני התפילה שייכות לזמן

התפילה! (ועיין עוד בדליות יחזקאל ב', ע״ו).

א ג׳ ך (פרשת ואתחנן), ושם מונה הו ו באלשי ה לתפילה מצאנ נ כ ה דוגמא ל

יגש לתפילתו: א) יתן דעתו על י שנ ל האדם לחשוב לפנ ע דברים ש

א ם ל א ראוי לקבל טוב מאתו יתברך, א ל גודל פחיתותו, ושאין לו זכות ו

א רק א עוינות, ומידת הדין יכולה ל ל בתורת חן וחסד. ב) יזכור שהוא מ

ף תהפך לו לאויב, ועל כן זקוק הוא לרחמי א א ל וע שתקובל תפילתו, א למנ

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R21 S ? ד ע י , כ ה נ ו ו כ ה ב ל י פ *כS R תaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

שמים מרובים. ג) יחשוב על גדולתו יתברך נפלאותיו ונוראותיו, כי מי

ל שרפי קודש יכול לערוך לאלוקים תפילה ראויה לפי גדולתו. כ בשמים מ

י יוכל להתקרב לאביו שבשמים, ר שאדם מתכונן כראו ח א לסיכום - רק ל

וכדברי רבנו יונה: ״כי כשיטהרו לבם מהבלי העוה״ז ויהיה כוונתם ברוממות השם, תהיה תפלתם רצויה ומקובלת לפני המקום״.

עעה בי - מידת הענוה

ה וולבה זצ״ל בספרו עלי שור ח״א גלה לנו מהו הגורם מ ל הרה״צ רבי ש

העיקרי לחוסר הכוונה בתפילה, וזה לשונו:

״בהגיע עת תפילה מג׳ תפלות של היום, יניח כל עסקיו ויתפלל(אורחות חיים להרא״ש). כיצד מניחים את כל העסקים אשר רק לפני רגע היינו שקועים בהם עד כדי שכחת עצמנו? אם קשה להתרכז, סימן הוא כי טרם השלכנו את כל העסקים מנגד, וגם לא קשרנו אותם עם התפילה. ולא עוד, אלא טרם ראינו כל צורך לכך. נקוט כלל בידך: המפריע העיקרי בתפילה הוא הגאווה. מאחורי העסקים המעסיקים את כל המחשבה, עומד האדם המחשיב את עצמו ואפסו עוד, עסקיו לא רק מטרידים אותו אלא האדם רואה את עצמו במרכז העולם, ועסקיו עיקר קיום העולם. תפילה וגאוה תרתי דסתרי הן, כל עצמה של תפילה- הכנעה היא, ובהכנעה מתקבל מבט אחר וגישה אחרת לגמרי אל

החיים וכל ע ניני האדם״, עכ״ל.

ם לחיות בעולם דמיוני, שכביכול הוא קובע ד א אותה גאוה גורמת ל

ת החיל הזה״, ולכן ה לי א ש ומשפיע, עולם של ״כוחי ועוצם ידי ע

ם רקם אותם בשעת תפילתו. ואף טועה לחשוב שתוכניותיו יצליחו גם א

א ל ת הידיעה האמיתית שהקב״ה הוא שקובע הכל ו ר השיגו א ש אלו א

ל הלב, שהיא השגת ריבוי ההשתדלות, מ״מ גם להם חסרה ׳השבה׳ א

ת הידיעה ם נשנן א הידיעה הזו בליבם פנימה. להשגה זו נוכל להגיע רק א

י ה׳. אז, יגש להשיח ליבנו לפנ י שנ ו מידי יום, ובמיוחד לפנ הזאת לעצמנ

ה סכלות היא לחשוב בזמן התפילה מ ר נהיה ודאים באמונתנו, נבין כ ש א כ

ו לבקש מאתו יתברך הכל. ועוד ה שיכולים אנ ע ש על עיסקנו ועניינינו, ב

נם שהניסיון מוכיח שכל תוכניות האדם, שרקם אותם בזמן תפילתו, אי

ך רצון בוראו, הרוצה פ מצליחות. וזו התוצאה צפויה היא, שהרי הוא עושה ה

א ט ו ת התפילה תהיה רק אליו, וכיצד יהא ח ע ש שכל מגמתו ומחשבתו ב

נשכר?!.

כללו של דבר, היסוד והעצה שיתהפך כל מהותו ומציאותו להיות ״איש

ל כ ה י התפילה, האמת הפשוטה ש תפילה״, הוא להשריש בלבבו לפנ

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ד ע י , S:a R? כ ה נ ו ו כ ה ב ל י פ R22S תaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ט ופרט בחייו זקוק הוא לחסדי הקב״ה, ולכן רק ר בידי שמים, ושעל כל פ

אליו צריך לפנות. ואף כשצריך לעסוק באיזה השתדלות, ידע שבכל מעשיו

א מוסיף מאומה, וכלשון המס״י: ״לא ההשתדלות מועיל אלא ופעולותיו ל

שהשתדלות הוא מוכרח״.

עעה גי - התבוננות

ת העצות ר הינם הכנה לתפילה, עתה נזכיר א ש עד עתה הזכרנו שתי עצות א

שיש לישמם בשעת התפילה עצמה. הח״ח בסוף ספרו ״שם עולם״ כתב:

״ראשון לכל צריך שיתפלל מתוך הסידור, ועכ״פ תפילת י״ח, ומ״מ גם בזה איננו משומר מכל וכל מערמת היצר המפיל טרדות על האדם כדי שלא יוכל לכון. והזמין לי הקב״ה קצת עצה בזה, שצריך להתבונן מה רוצה לבקש מה׳ ועל מה יברכנו, ואח״כ יאמר אותה ברכה. ואל יחשוב הקורא שדבר זה צריך שיהוי גדול, לא כן הדבר כאשר בחנתי וניסיתי, אלא יהיה פתוח הסידור נגד עיניו ויתבונן רק איזה רגעים אחדים קודם כל ברכה... בכל הדברים לא יאמר הברכות כפי הרגלו בפיו, רק יתבונן על מה שהוא מברך לה׳, ויאמר בזריזות ובשמחה כל ברכה, על

שזכה לברך לה׳ אלוקי השמים״, עכ״ל.

ה וברכה כ ר ו לומדים שע״י אותה הכנה והתבוננות קודם כל ב מדבריו אנ

ת התלהבות הדרושה כדי לברך בכוונה. התבוננות ניתן להשיג א

ה תתקיים, שהרי כל כ ר ב ה ת הרצון והשאיפה ש זו דרושה גם כדי להשיג א

מהותה של התפילה הוא הרצון, וההוצאה בשפתים היא רק הביטוי החיצוני

ה שהוא רוצה א בלב, וכלשון המהר״ל(נרימקל): ״כי מ צ מ נ של הרצון הפנימי ה

- הוא תפילתו, כי רצון יראיו יעשה״.

ה ב שיתקיים מ ל ו רוצים בכל ה ת התפילה שאנ ע ש ו מרגישים ב אם אנ

ם איננו מרגישים ך א ו בשפתינו, זו ראיה שאכן התפללנו. א שהבענ

ו כלל! אדם א התפללנ ב כאילו ל ש ח ר פינו, נ מ ו לב מה א א שמנ ל זאת, או ש

ת שיש לו, ח״ו, חולה בתוך ביתו והוא רוצה בכל לבו שהקב״ה ירפא א

ר בני ש א ך כ ת רצונו בהוצאה בשפתיים - זו תפילה. א א א ט ב מ החולה, ו

ם כן אינו רוצה ברפואה, ביתו בריאים, ואינו נותן לבו על חולים אחרים, א

י ואם אינו רוצה, למרות שמוציא בשפתיו ״רפאנו״ אין זו תפילה, מפנ

ת ע ש גד עיניו ב ם האדם היה מצייר לנ שמהותה של תפילה הוא הרצון. א

ם ת כל אותם החולים בבתי החולים, ולכמה רחמי שמים ה התפילה א

א לעולם ם על ליבו שגם מצבו יכול להיות כמותם, שהרי ל זקוקים, וכן ש

חוסן, אזי תתחיל נפשו להתרגש, ומיד ירצה בכל מאידו שתתקיים בקשתו.

א מפניו בכוונה, שהרי אז צ ת א יצרך להלחם על כל מילה ש ב זה ל צ מ ב

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R23 S ? ד ע י , כ ה נ ו ו כ ה ב ל י פ S ת R ג כaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ל הבורא. וכלשון הדרך חיים: נפשו נשפכת מאליה א ״כשיהיה צורך גדול לאדם לד בר מה ויתפלל על כך, אז ודאי יי כון לבו היטב ..., סוף דבר כפי רוב צורך האדם למה ששואל בתפילתו ירבה כוונתו, ולפי מיעוט הצורך ימעט כוונתו, ולכן איש בריא ועשיר שה׳ הניח לו, יקשה עליו מאיד לכון. ותקנתו שיחשוב כי ה׳ אלוקים הוא

הנותן לו כח לעשות חיל ולא כוחו וכו׳״.

עעה די - לימוד פירוש התפילה

ת הגאון מהרנ״ה אבד״ק יפו כתב ה״שיח יצחק״: ״בימי חורפי שאלתי א

ז״ל עצה לכון בתפילה, ואמר לי לעיין בביאור חדש כי זה ממשיךר לומדים קטע תפילה מסוים עם ש א כ את הלב״. ובאמת הניסיון מוכיח ש

ר מכן משתפרת ומרגיש בו חיות ח א פירושו, כוונת המתפלל באותו קטע ל

חדשה.

י עצמה, וכמ״ש ומלבד זאת, עצם הבנת מילות התפילה הינה חובה בפנ

ה״עולת תמיד״ בהקדמה:

״כשתבוא למעלה לדין ישאלוך: הלוא כמה אלפי פעמים התפללת בחייך, אמר נא מה הפירוש של ״משליך קרחו כפיתים״! מה היה כוונתך בעת שאמרת ״והוא ניסי ומנוס לי, מנת כוסי ביום אקרא״ן וכיוצא בזה בשאר מקומות התפילה, ואם לא תדע להשיב מה תעשהו הלא תשאר עומד בבושה וכלימה, שאין לשער גודל הבושה וצער שיש בזה, חוץ מהענשים שיתנו לך ויתבעו ממך בטענת ״שגגת תלמוד עולה זדון״. הלא, להבדיל, אילו בא לך מכתב ממלך בשר ודם, כמה היית טורח ועוסק להבין פירוש כל תיבה ותיבה, ואיך לא עשית כן במכתבו של מלך מלכי המלכים הקב״ה, הנצרך לך בכל יום ויום ממש כמו לחם לגופך! ולכן, לך וקבע לך איזה עת ללמוד פירוש התפילה, שתבין

לכל הפחות פרוש התיבות וקישור הענינים כפי פשוטן״, עכ״ל.

ר יוסף אומץ הקדמון סימן כ״ו וז״ל: ״פשוט שחל פ ס א איתא ב ל פ וחידוש נ

חובת ביאור התפילה על כל אדם, בטרם ילמד שאר לימודס ח נ ר ״אספקלריה המאירה״ מהגאון ר׳ פ פ ס א ב ב ו בעולם״. וכן מ

גוטהערער זי״ע שכתב בהדרכותיו לתלמידיו ״סדר הלימוד והדרכה״, ובין

הדברים כותב ״ללמוד בכל יום פירושים על התפלה, בחול על תפלות חול,

ובשבת קודש על שבת קודש״.

ר לימוד יסודי פ ס ש גם כ מ ש ד היותו סידור תפילה רגיל, מ ב ל סידורנו זה מ

ט ש פ ך ה ר ל ד ה התפלה ופירושיה, בהיותו כולל ביאור ע נ ב ת מ נ ב ה ל

ת מירב התועלת וגם פירוש מעמיק יותר. עצתנו למתפלל - הרוצה להפיק א

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R״S 3 ה ש ד ח ה ה ר ו ד ה מ ח ה ת פ R24S בaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ם ההערות הנלוות, עד ר מהתפלה ע ח מהסידור - ללמוד כל יום קטע א

ט שינוי מהותי בכוונת ט א שיקנה ידיעה בכל חלקי התפילה, וכך ירגיש א

ע בעת נג שהש״י רוצה להשפי ט מהעו ע תפילתו. ואולי עי״ז יזכה לטעום מ

ל ״אמרי חיים״ ע ם הרה״ק ב ש א ב ב ו מ התפילה על כל אחד מישראל, וכמו ש

שאמר: ״אין בעולם הזה תענוג יותר גדול מאשר אם מבינים מה שמתפללים״.

ת דברי רבי ישראל יעקב אלגאזי בספרו ׳שלמי ציבור׳ לסיום נביא א

בעניין כוונת התפלה, שם כותב: ״בענין הכוונה ביחוד ובתפלה

ם מיחדים י אומר שהאנשים נחלקים לב׳ חלקים, האחד ה ובברכות אנ

ת השי״ת ומתפללין אליו ומברכין אותו, והחלק השני הם אומרים דברי א

ל אינם מיחדים, ואומרים דברי תפילה ואינן מתפללין, ואומרים ב יחוד א

דברי הברכות ואינן מברכין. והנה החלק האחד התבוננתי בהם והנם

י רבו מארבה נער יכתבם, והאנשים שהם החלק השנ מועטים מאד מאד ו

ו נביע תפלה, ונאמר: י כאחד מהם״. עכ״ל. וגם אנ א אהיה גם אנ ל דהלואי ו

ם אותם מועטים הלואי ובזכות סדור זה יזכו המתפללים בו ל המנות ע

ל השי״ת באמת. המתפללין א

nHSS המהדורה החדשהה ובשמחה ב ה א תודתי לבורא יתברך שזיכני וסידור זה התקבל ב

ל כל גווני הציבור, כולל אברכים, בחורי ישיבות, צ ובהתלהבות א

ף כאלו המתפללים בנוסח תימן מורים, בעלי בתים, ותלמידים, וביניהם א

א ל ט ו ע מ כ ף ש ואשכנז, כך שהמהדורה אזלה במהירות מן החנויות, א

השקענו בפירסום. רבים אמרו לי שתפילתם השתנתה באופן מהותי

בעקבות התפילה בסידור זה, ובכך גרמו לי סיפוק רב, כיון שזו היתה

המטרה העיקרית בעבודה זו. נאמר לי גם שיש הקובעים בו לימוד יומי,

על מנת להיות בקיאים בפרושי התפילה וברעיונות המצויים בה.

במהדורה זו, כמו שיראה מיד הקורא, נוספו מעלות רבות, ואלו הן:

א. הובלטו והודגשו מלות התכפלה כדי להבדילם מהפרוש, ובמקומות רבים

ת הפרוש ץ לרכז א מ א ה מ ש ע הפרוש עצמו אוחד עם הפרוש הסמוך לו, וכן נ

בסוף המשפט, וכל זה כדי שהמתפלל יוכל לקרוא את הפרוש במהלך התפלה בלי שתפגע רציפות תפילתו.

ב. נוספו טעמים בכל פרקי התהילים, ומתגים לקריאה נכונה, וכן ציון

ע בקריאה, ל ב ה ר הינן סמוכות היכולות ל ש להפרדה בין אותיות דומות א

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R25 S ה ש ד ח ה ה ר ו ד ה מ ח ה ת פ S ב R ה כaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ה במלה נעזרנו מ ע ט ה וזאת ע״י סימון זה:. [לגבי ההכרעה היכן מקום ה

ב ר ך ע״י ה ר ע נ א ׳עוד יוסף חי׳ ש ל פ נ בסידורים מדויקים, ובמיוחד בסדור ה

ושא הדקדוק]. ר ענה ויעץ לנו גם בנ ש יוסף חיים מזרחי שליט״א, א

ר שגיאות שנפלו במהדורות הקודמות [כגון טעויות בגירסה, פ ס ג. תוקנו מ

ה מ כ ע במקום נח וכד׳]. ב ובעיקר בניקוד - דגש במקום רפה ולהפך; שווה נ

ף שונה הפרוש מזה שהופיע במהדורה הקודמת - ברוב המקרים מקומות א

ט מן המקרים הסיבה ע מ ב עשינו זאת כדי שהמשמעות תהיה מובנת יותר, ו

א היה מדויק כל כך. ו שהפרוש ל היא שמצאנ

ד. פורשו קטעים שלמים שלא היו מפורשים [כגון ״פתיחת אליהו״, הבדלה

א מפורשים די הצורך [כגון תפילות לג׳ רגלים למוצ״ש, אזמר בשבחין], או ל

ומזמור ׳ממעמקים קראתיך׳], ונוספו הערות רבות בעיקר מהספרים

החדשים שבהם נעזרתי כגון סדור דובר שלום, שלמי צבור, וסדור עיון

תפלה.

ה קהילות מ כ ה. הוכנסו קטעי תפלה נוספים [כגון המזמורים שאומרים ב

במוצ״ש; יהי רצון בסוף תפלת העמידה ועוד]; פרק שירה; כל ברכות הנהנין.

כמו כן נוספו הלכות נחוצות

י ו. הוכנסו הקדמות חדשות לקטעי התפלה החוזרים על עצמם [כגון לפנב ת ל ת לעורר א נ הברכות בתפלת העמידה; עלינו לשבח; ק״ש], וזאת על מ

המתפלל עם כונות חדשות. מסיבה זו גם פורשה תפילת העמידה במנחה

ר בשחרית, וכן מידי פעם הוכנסו פרושים שונים בתפילות ש א באופן שונה מ

ב של שגרתיות בתפלה. צ וע מ זהות, וזאת כדי למנ

ר ע אפו ב צ ה מקומות לכל הפסוקים שבתפלה, והם נצבעו ב א ר ז. הוספו מ

ר התפלה. א ש כדי להבדילם מ

ל מנת להגיע ה רבה בעיצוב העמוד, ועיצוב הפסקאות, ע ב ש ח ח. הושקעה מ

ת הקטעים ה סידור נאה יותר, וכדי להקל על המתפלל למצוא א א ר מ ל

בתפלה ביתר נוחות ובמהירות.

רוב השינויים הללו נעשו הודות לבקשותיהם והצעותיהם החשובות של

אנשים המתפללים בסידור זה, וזכות הרבים נזקפת להם. תודתי גם

לכל אלו שטרחו ושלחו לי הערות שחלקם הוכנסו במהדורה זו. הקב״ה

ה הודות להם, ויהי רצון שיבורכו בכל ש ע נ ישלם שכרם על זיכוי הרבים ש

מילי דמיטב.

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ם ש ת ה ו מ ת ש נ ו ו S 26R כaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

כוונת שמות השםא תשמר... ם ל ם ה׳ צריך לומר ביראה ורעד, כמש״כ א ת ש כשמזכיר א

א כוונה איה ל ד והנורא, והזורקו פיו ב ב כ נ ת השם ה ליראה א

מוראו(חיי אדם בהקדמה). וכתב רבינו יונה(שע״ת ש״ג ס• סא): ודע כי ההפסד והאבדון

ל שפת הלשון, כי גם מזכירים שם א הוא ע ל המצוי בנפשות המון העם ה

TO ה שכתוב א מורא, ועל עניין זה פרשו מ ל שמים לבטלה, וגם מזכירים ב

א ידע שמי״. גם בשל״ה (מסי תמיד בתחילת פרק דרך חיים) כתב: יעשה א, ג) ״ישראל ל

ת עצמו לבוא לידי כוונה בכל תיבה ותיבה, שיעשה אדם המצאה שיכריח א

ל ת השם שיזכרנו באימה וביראה וברתת וזיע, ויכוון א מוסכם כשיזכיר א

קריאתו ואל כתיבתו כמו שכתב הטור, וירעדו כל אבריו כמו שכתב הרוקח

(הלי תשובה כה) ״ויזהר כשמברך את הברכות - את ה׳ אלהיך תירא בהזכרת

שמו, שירעדו כל איבריך ליראה את השם הנכבד והנורא הזה, עבדו את השם ביראה, וכן כל שמותיו הקדושים״. עכ״ל. מדבריהם למדנו שיש שתי סיבות לכוונה בשם, האחת היא משום מורא השם, והשניה היא עניין

א יכוון ל ה מפיו, א כ ר א יזרוק ב ל פירוש המלות והוא בכלל האזהרה ש

בלבו מה שמוציא בשפתיו. ולכן כתבו הטור והשו״ע עניין פירוש המלות

וכונת השם יחד, וז״ל: יכוון פירוש קריאתו(אדני) שהוא אדון הכל, ופירוש

כתיבתו(יהוה) שהוא היה הוה ויהיה. ובהזכירו ׳אלהים׳ יכוון שהוא תקיף,

ב החיד״א(ברכ״י סיי הי): ר ל היכולת, ובעל הכוחות כולם (או״ח ה, א). וכתב ה ע ב

אשרי חלקו הזהיר לכוין בכל אזכרה שיוציא מפיו, ומצוה גוררת מצוה כי

ם לאו, ם בירך א א יסתפק א ל ה מועל״ת תועלת עצום שיזכור ו ב ש ח זו מ

ם לבו לכיון באזכרה תמיד. ר ש ש ר א ח א מ

ר א ל בכל ש ב ם ה׳ שבברכות, א ש א ב ל י״א שעיקר חיוב הכוונה אינו א

התפ׳ ובאמירת פסוקים אין חייב לכוון, חוץ מפסוק ראשון של ק״ש,

א מועיל א יצא ידי חובתו, ואף התנאי דלקמן ל א מכוון בו ל ל שהרי מי ש

לו(אור לציון ח״ב עמי כ״ו; הלכה ברורה סימן ה' סעיף די, עיין שם היסב. וכן אמר לי הרב יעקב יוסף שליס״א).

ם ה׳(רבינו בחיי פרשת וטוב שיכוון כל הכוונות הנ״ל קודם שיתחיל בהזכרת ש

ת הכוונות הנ״ל בהזכרת אמור). והאחרונים נתנו עצה למי שקשה לו לכוון א

ל יום בבקר ל ברכה, שיאמר נוסח הבקשה דלקמן, או שיתאמץ כ כ ב ם ש ש ה

ם ה׳ ובשם אלקים הראשון שמזכיר באותו יום, וקודם שמתחיל ש לכוון כן ב

ל השמות שיזכיר מעתה עד ל דעת הכוונה ההיא יהיו כ ע הברכה יאמר ש

א חובה קדושה ל ר בבקר. ומ״מ לכתחילה אין לסמוך על שום תנאי, א ח מ

ר א ש ב מוטלת על כל אדם להתאזר בעוז ותעצומות לכוון בשמות הקודש ו

התפילה (הברכה והלכותיה [לרב זכאי] סימן א סעיף ח, עיין שם במראה מקומות).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R27 S ם ש ת ה ו מ ת ש נ ו ו S כ R ז כaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ר חידוש מהרב דוד יצחקי שליט״א(בספר לוח ארש ליעב״ץ בפרק קצירת ב וראיתי ד האומ״ר מאמר די) וז״ל: ״אשר לעצם כוונת השמות, בודאי שהטור

ה כמו ל מ ך והמתפלל יכוין הפרוש מלה ב ר ב מ ה א נתכוונו ש והמחבר ל

ל האדם כשיזכיר השם, כ ש א כתבו הפירוש שיצטייר ב ל שכתבו בביאורה, א

וכמו כוונת כל מפרשי התפלה שרק רצו בפירושהם שיתכוין תמצית הפירוש

ה ב ר יה ה שמצטייר בשכלו - כי ביכולת האדם לתמצת בשכלו בחלק משנ

ת פירוש ׳אלהים׳ מ א א במלים רבות. והנה ב ל א א ט ב א יוכל ל ל ה ש מאד, מ

הוא תקיף, כי יש גם תקיפים אחרים, ועל זה ביאר השו״ע שכוונת ׳תקיף׳

ו להצריך ם באנ ל היכולת ובעל הכחות כולם. גם א ע ל שם אלהים הוא: ב צ א

ת השם, יכבד עליו, למתפלל לחשוב מלים אלו בשכלו כל פעם שיזכיר א

ל אדם מסוגל לכך״. לכן עצתו היא לציין אחרי שמות א כ ל ויאריך תפלתו, ו

אלוקות רק תיבת ׳תקיף׳ שהיא עצם הביאור של השם, וזה יספיק כדי

ם הוי״ה ש ת המתפלל אחרי הרגל מעט. וכן ב ב ש ח מ שיצטייר הכוונה ב

ם א לציין רק אדון הכל, ובהתבוננות בכתיב יזכור גם פרוש הכתיבה, ש

יחשוב המתפלל על תיבות ׳היה הוה ויהיה׳ עלול לשכוח הכוונה האמיתית

ל מציאותו, ואינו תלוי בזמן כלל (כמו שכתבנו לעיל בפירושו הראויה שאין עת א

ל השמות ת רצוי לכתוב הכוונות ש מ א של שם זה). לאור דברים אלו היה ב

א רצינו להראות כמחדשים יתר על המידה, וכן ל בצורה זו, אולם כיון ש

ת א שינינו מהמקובל, אולם ציינו א כיון שיש שהורגלו בצורה זו, על כן ל

ם המלה ׳תקיף׳ בהדגשה, כך שתהוה תזכורת לכוונה בכללותה של ש

ם במפורט. ש אלוקים, ולמי שקשה להזכר בכל הכוונה נכתב גם משמעות ה

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

S m R ת השם ו מ ת ש נ ו ו S 28R כa a a a a a a a a a a a a a a s o a s o s o a a a שויתי יהוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a s o a a a a a s o a a a a e o

ם ה׳ בברכות יש לכוין פירוש קריאתו א. כשמזכיר ש

באדנות שהוא אדון הכל, ויכוין בכתיבתו ביו״ד ה״א שהיה

ל היכולת ע א תקיף ב ו ה הוה ויהיה, ובהזכירו אלהים יכוין ש

ד לעיל). ו ם (שו״ע סיי הי, ומשנ״ב סק״א וסק״ג, ועיין ע ל ובעל הכוחות כ

ל השם, ו יכול לכוין פרוש קריאתו וכתיבתו ש נ ב. מי שאי

ל הקב״ה - אדון הכל, ורק יכוין בקצרה כשמזכיר שמו ש

ל ק״ש ישתדל לכוין אדון הכל היה הוה בפסוק ראשון ש

ד - יצא ב ל ם כיון ׳אדון הכל׳ ב ם א ויהיה, ובדיעבד גם ש

(אור תורה תשמ״ו סימן כי עמי קיז).

ל השמות כמו כ ל לשכוח ולא לכוין ב ם חושש שעלו ג. א

ל י כ שהוזכר בשו״ע, רצוי לומר גילוי דעת זה בבוקר לפנ

הברכות (תפילה לדוד, אפיקי ים):

י* נלד דעת ^

ע תה ועד מ חר, בכל מ הךיגו מגלה דעתי ע/ תהיה כונתי ת ו ת א ׳ ם פעם עאזכיר ע

ם ׳הויה׳ עהוא אדון הכיל. ובכל פעם עאזכיר ע

ברוך הוא, כונתי עהוא אד1ן הכיל, היה הוה

ם ׳אלוהים׳ כונתי עהוא ויהיה. וכעאזכיר ע

תר!יף, בעל היכילת, ובעל הכיחות כלם.

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

§ r 2 9 R ר ח ש ת ה ו כ ר ט r§ ב כ R a a a a a a a a a a a a a a a » ! x # » o » ! x # c s c s שויתי יה1ה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a s o a a a a a » ! x r s c s c s c s » s

נ; רכות ה&חר

כד הברכות מסרתם שיזכור האדם בנכנלגגת ובכדרגעאת בוראו, שכאשר

יאמר בנרו- י^ניר::כמחשבתוכא1ו ממשאומר ברכה זו כנגד הבוראית/

. ׳ברו-אתה׳מו^הלנדזהי ! " כי דשו : :

כשמתעורר יאמר מיד "מודה אני״, ואף־על־פי שלא נטל ידיו עדיין.

מוויה אני מיד כשיעור משנתו יזכר חסדי השי״ת אשר עשה לגמו, שהחזיר דו את נשמתו יאשר הפקידה אא-ננדר עייפה, והחזירה דו חדשה ורגועה, כדי

דיעבוד עלבוזךתו ית״ש בנככד יכלתו ודשרתו כד1 היום, כי זה כ\ האדם. י

מדדה(האשהאומרת: מותז) אני ל פניך מ לך רזי ן ק;ם,

, ע מ תי בח מ לה ^סגיים 2 ע ה חזר ף! בי נ

n v: V V : ד • : ד ; v : ד י

: י 3 ת ו נ מ א רבה אמו נ תך נ

יטול ידיו תיכף ומיד, וסדר הנטילה כך הוא: יטול כלי המים בימינו, ימסרנו לשמאלו, וישפוך

מיד שמאל על ידו הימנית, עד פרק הזרוע, ואחר כך יאחה הכלי בימינו, וישפוך על ידו השמאלית,

וכך יעשה ג' פעמים, וישפשף ידיו זו בזו, וקודם שינגב יברך:

« w , אלהינו מ לך ו ה 3רדך א תה יו תי י ו ר קך־ענו ןמ^ ע הע1לם, א

ו ית׳ נלנלש 17נרנבדת, ד 1. ובלי שאינו נלננון ו^ציר בנלחשבתו נננלעזנלעות הברבה, שאונלר ע

. יסוה-ע) ל שבךבה בזו באלו לא ברך בלל( ב ל בר ש ב ברור ל

2. בחמלה - מפני שמצד הדיו לא היה צריך להחזירה. כדאיתא בתנחומא (משפעים נו׳)"אמר הקב״ה: כמה אתה חייב לי! אתה חוטא לפני ואני ממתיו לך, ונפשך עולה לפני כל אמש ואמש

ונותנת דיו וחשבוו, והיא חייבת ואני מחזירה לך".

3. רבה אמונתן• - כמ״ש באיכה רבתי מ״ג פסקה ח) על הפסוק ״חדשים לבקרים רבה אמונתך״ (איכה ג, כ», ״אמר ר״א: על שאתה מחדשנו בכל בוקר ובוקר אנו יודעים שאמונתך רבה לתחיית המתים״. הכוונה שכשאנו מפקידים נשמותינו בלילות בידך כשהו עייפות מטורח היום ואתה מחזירו לנו חזקות כאילו הו חדשות, מזה יודעים אנו שתהיה תחיית המתים, כי זה מ ענו תחיית

המתים הוא.

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ר | ח ש RR30rברכות הa a a a a a a a a a a a a a a ^ a ^ ^ a a a שויתי יהוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ל ^פגילת4ידים: , וננונו ן « י ם מ

כל פעם שעושה צרכיו, בין גדולים בין קטנים, אחר שיטול ידיו וינגבם יברך ברכה זו.

מ לך

אשף יעי אם יברך בברננה זו בבכונה וברכוז, 7א חדה כד' ימיו, ידא יצטרך

א ודא דירפואיתיי 5 (סדר היום). פ ו ^ 1

h תקיףבעל היכולת h h t a B ^ k t אדון הכל ^ B k ' t e k to to H • ובעל הכיתות כולם, I J וי vCTfc _1 ן היה הוה ויהיה , . ר ן , l i ' l ^ K 1 I 11 4 •1

י המעוגית עלינו בפרט ן • . . * י ' י f ל ה נ ו ד ה א ™ י י M l I I .

ככה ר י גנר אודה אדם ב רז ע העו לם, אI T T T V7 : T ־ T V : ׳T rד ־

ם י ר ב א ם ג , ו ׳ ד כ ו י א י ה , ו•רא בו נקבים נקבים פ ה א ל פ נ

א פ . גלוי וידון ל פני כ ׳ • ״ * . ״ מ * חולו לים חולו לים 6

1ic-, או אם n כבו״ך7, ^^עאם יפרתם ארזד מדזם

ר ע פ , אי (י-ג: א0 א - ^ r יפתח אחד מהם T : V י V ״ T V ״ ־ T *

4. נטילת ידים - פירושו הגבהת ידים, כמ״ש ״שאו ידכם קדש וברכו את ה'״(פה׳ קל7, ט, וכתיב ״וינטלם וינשאם כל ימי עולם״ re ,ro TO. והכוונה שע״י הרחיצה יוצאות הידיים מטומאה

לטהרה, ואנו מרוממים אותם למדרגה יותר נשגבה מאשר היו(עירית).

ה שיוצא לנקביו, שפלקיננ אותו ע 5. יבון עגל החסד שהשי״ת עושה עננ ךאדנז בבל ש

א הזיה ננספיק לו בבל ממון שבעולננ לרפואתו, וסופו היה א בן ל ל נ ל א ה ד נ נ ע שיובל ל

, ל האתנ שפלת ובטל ננן העולננ, והקב״ה ברחמיו ננסדר את בל הפלערבות שבגופו ש

להבניס הראוי ולהוציא הפסלת, ולהברות גופו שיהיה ראוי ומובן ?1:?עבודתו בל ינדו

(שם).

6. חלולים חלולים - חז״ל כפלו המלה 'חלולים' כדי לרמוז על יתר אברי הגוף, כי ב' פעמים חלולים הוא בגמטריה רמ״ח, להורות שאיו אבר שאיו לו חלל, ואפילו השערות יש להו חלל. ולפי שעל כל האברים איו נותנים שבח לקב״ה, לכך תיקנו שיהיו כוללים כאו את כל אבריו

(הגרייא).

7. כסא כבודן - מזכירים כאו כסא הכבוד, כדי להוציא מדעת האומרים שהקב״ה לא משגיח על העולם השפל, לכו אומרים'לפני כסא כבודך' שאפילו משם הוא משגיח על דברים שפלים כאלה(הגרייא). וקצת קשה, שהרי גם אם יסתם או יפתח, בכ״ז ביכולתו ית' להחיות באיזה אופו שיהיה, ותינוק במעי אמו יוכיח ונ״ל שטעמו לפי תהלוכת הטבע שהטביע בו ה' את העולם הגשמי אי אפשר לאדם לחיות בפתיחת אחד מהנקבים יותר מהראוי וכו בסתימתם. וכבר אמרו המפרשים שההנהגה הטבעית מכונה 'כסא כבוד', כמ״ש ״השמים כסאי״, כי ע״י השמים

וצבאיהם תתנהג הנהגת הטבע בכלל (עיון תפילה לריייצ םעקלנבורג).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 5 1 r ת השחד ו כ ד S כ ל « R ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ע אדזת8. ןררך ארנה ג ר עזןןה י ליךןר!כןים אפק

£ ״אהה$, רופא כל־בעזר עיה^לתת ומפליא ו ה י

ולבסוף

כל משך

ף* בכך ששומר רוח 9 • I * האדם בקרבו •

ברכות השחר זמנם מחצות הלילה ואילך, וברכת התורה זמנה מעלות השחר, אך אם ישן על מטתו וקם בלילה, מברך ברכה״ת אף לפני עלות השחר אם רוצה ללמוד(שרע ס׳ נרז).

אלזזי נשמה יוךה לגל בריאת הנעומה, ולגל נתינתה ולגל סזךתה ?1תוך הגוף.

אןלהי(rim נעזכ2ה עזנתת בי פ1הו^ה בלי חטאי״,

אתה •ראתה, ואח״כ אתה יצרתה נתת לה ™

אתה נפחתה בי, ואתה מעזככרה aקרבי

ם, 1 אאתה ן תיד ל טלה מ מני ר ל הה דן דרה י י ח ה

־ ז מן עז הה נעמה ל א ״. כ - ב ן תי״ ל בי ל

8. א0ילו שעה אחת - בב״י פירש שמתייחס על כל הנקבים ועל כל האברים החלולים, שגבול יש לאדם שיכולים נקביו להסתם ולא ימות, וכיון שעבר אותו הגבול אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת. וכיון שבכלל הנקבים נכללים פי הטבעת ופי האמה, ובכלל האברים החלולים נכלל המעיים, מובן הקשר של שבח זה לעניין עשיית צרכיו. אולם הביטוי'שעה אחת' קשה, שהיה צריך לנקוט רבותא טפי, שיש אברים כמו עורקים ראשיים בגוף שסתימתם יכולה לגרום תוך שניות למיתה ח״ו. ואכן מצאתי במעדני יו״ט על הרא״ש (ברכות פרק ס׳ ס׳ כ״ב ח) דשעה איננה שעה משעות היום אלא היא מלה ארמית ומשמעותה 'רגע', וכדמתרגמינן ״ואכלה אותם כרגע״ (במד• עז נא) - 'ואשיצינון כשעה חדא'. וכן כתב היעב״ץ בסידורו שזוהי לשון ארמית. וכן משמע בילקוט שמעוני(תה׳ קיס תתעו) שהכוונה לרגע מועט: ״אמר דוד רבון העולמים לעולם אין אתה

בא עלינו בדין אלא במדת רחמים, אלולא כך לא היינו יכולין לעמוד אפילו שעה אחת״.

9. מ0ליא לעשות - במה ששומר רוח האדם בקרבו וקושר דבר רוחני בדבר גשמי, וזאת בזכות שהוא'רופא כל בשר', כי אז האדם בקו הבריאות ונשמתו משתמרת בקרבו(רמ״א). ומטעם זה

הברכה הבאה 'אלוקי נשמה' אינה פותחת ב'ברוך' שהרי עניינם אחד 10. נשמה שנתת בי טהורה - מטרת הברכה הזאת להזכיר לאדם שבועתו אשר נשבע לקב״ה בירחי קדם לשמור את נשמתו בטהרתה, ולא להכתימה בחטאים(נדה לי). כי ממקום טהור חוצבה הנשמה, כדאיתא בפ״ק דברכות ״מה הקב״ה טהור, אף הנשמה טהורה״. ומוסיף ״אתה בראתה, אתה יצרת וגו', להודיע רוב טובה וטהרתה על שהוא בעצמו - ולא ע״י שליח - נתעסק בה, א״כ

תחילת בריאתה ויצירת צורתה ונפיחת נשמת חיים באפיה - הכל בטהרה (מחזור כל בו). 11. לעתיד לבא - בבא״ח(פרשת וישב הלכה א) כתב על פי הפע״ח, שמה שאומרים ״ואתה עתיד לטלה וכו'״, הכונה היא על הלילה הבא, כי מדת המלכות נוטלת נשמות ישראל כל לילה בעת

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת השחד R^לב ו כ ד R32S כ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי יי הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

) אני ל£ניך, ה ^ , Tll)fo (האשה אומרת: מ י ^ מצו:ה •לן ־

־ ל הי אליהי ואליהי ^פורצי, רפון כ ינ יהיומ יאהד

ך אתה ו ר דדככ?5עזים, אדון כל־הנעזמות. ^

, המחזיר נעזמות לפגרים יה'ו£ ^U > J כ מתים ב: עת ה שנה • ף* ן* ך* לגופות הנחשבים 12 • / w

הנותן לשמי בינה לאחר קוברך לגל גופו ךנ:י?וכית1, ?!ברך לגחיה לגל הבינה, כי זהו האישר היו'תר גדול לאדם, להרגיש בשלגת יקיצתו כי והתעורר בדלגה

צלולה ועיכלו עולם בקרבו, ויכול להבחיך ב:יך האור לחושך(עולם התפלה).

ל ייפ־םות כולם, £2 לד ע אתה יהוmnrpn |£1"?™. אלהינ!־ בI . C י ייםעוגים עלינו כפרט ™ • י '..> • ™ ׳ יאהדונהי J ל M l I I • * ^ • . י

בי נה 1 ב 3 ל וזעו לם, לזנו ורן ל ע£ כ!•י ל

ן יום ובבין לילה: לפי י ד ב ה להביזין ל

פייזדז עוייס יחשב כניה חסד לגליוך יש בזה שנתך לו חוק הראיה בכל בקרל האךננ ע ה ב ר ד א מחדש. ונלשום שאנו רואיננ בל יום אין סבה למעט בהברת הטוב, ו

לצ?ר בנפשו שהיה;גור ואח״ב נפקחו עיניו(עבודה שבלב).

השינה, ומחזירה אותם בבקר, ודבר זה הוא טובה גדולה לנשמה, ולכן כאשר מקיץ האדם - מודה ומשבח על הטובה הזאת אשר ישיג בלילה הבאה, והוא מודה על העתיד ואומר: "ואתה ןנתיד לשלה ממני" - בלילה, דהינו שתעלה הנשמה בסוד מיין נ קבין אל המלכות; ולהחזירה 'בי- בבקר, בסוד חדשים לבקרים. ותועלת העליה ההיא ענינה הוא, כדי לחדש את הנשמות ההם, ולתת כח בהם, ולהאיר בהם. וברכה זו נתקנה בלשון עתיד כדי לכלל בזה עוד כוונה אחרת, והוא, כי לעתיד גם כן יהיה כזאת, שתקח המלכות את נשמות הצדיקים, ויחזרו להתחדש בשלמות המעלה מאד שאין כמוהו, ואנו מ?:ונים בהודאתנו זו להודות להשם ית' גם על הטובה הנשגבה אשר יעשה לנו לןנתיד לביא, שהיא דוגמת הטובה הזאת שעושה אתנו בזמן הזה בכל לילה ויום.

12. המחזיר נשמות לגגרים מתים - מודה על היקיצה, כי האדם נחשב כמת בעת שנתו(רדייא).

13. לשבוי - הלב נקרא שכוי בלשון המקרא, כמ״ש (איוב לח, לו)"מי נתן לשכוי בינה". והלב הוא המבין, וע"י הבינה אדם מבחין בין יום ובין לילה, ומפני שתרנגול מבחין גם כן בכך, ובערבי קוראים לתרנגול 'שכוי', התקינו ברכה זו לאומרה בשמיעת קול התרנגול, ואף אם לא שמע

יכול לברך ברכה זו, שאינה אלא הודאה למקום שנתן לנו בינה והבנה(ראייש בלכות שי).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ S33 R ד ח ש ת ה ו כ ד ג S כ ל R aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£>

?־ לד

אדו1 הכל to tahtenkt תקיףבעלהיכולת• ובעל הכיתות כולם, | J 'ן | , / f i ^ i _היההוהויהיה !

הםשגיח עלינו בפרט

^ ^fakta * תקיףבעל היכולת ^ איו1 הכל 4 M f c t a k ta• ^ 4 • ־ li1111 J^iwl היה הוה ויהיה 1 _ וי I J• ובעל הכיתות כולם, l f i % *

׳ הםשגיח עלינו בפרט * ^ • ™ יאהדונהי f ל { ׳ ' * י .

: י נ י שניםע היו פ העו לם, פו ק דז ע ן רים ה

מתיי אסוייס ידה לגל שיכול להניג אבריו, שהרי בלילה היה כאסור.

ו נ י ה ל א , מ ו י ה C א ווה י

העולם, מוויר אםורים

כ9ו3יס יוךה לגל שיכול מקף קומתו, שהרי בנליליה קוכיתו היתה כפופה.

ו ,s3 ? לד נ י ה ל א • י פר־ןף א ווה יהיומ «: א פל^תו״ם ם ^פ ו ^ העולם, זוק? כפופים מ

כןל^יש עימיס היא הודייה להשם ית׳ לגל המלבושים שוכJזכנך לאדם. וידהל כך שזמך לו בבגדיםחמים, ובשבת ויו״ט שמלבש במלבושי ככבוד בחירף ג

וכו׳(עולת תמיד).

? לד מכבלי והנענה •

?־ לד

S אלהינו , ^ £ ו ה 3רךף א ווה יי ?ןו־פגים: ו ^ ךועולם, מלביזזז ה

נותן לען* 5ח יכוך אני מודה לך לגל שחדשת בבקר כל נשמתי שהפקדתיה בידך ?בלג^ב ליפה מלמוד או מלאכה(יעב-ץ).

־ לד ־

k תקיףבעלהיכולת k k t a ' L u איו1 הכל l — k ' t o ^ tofcMM) M B M m י היה הוה ויהיה י ובעל הכיחות כולם,

י הם״גיח עלינו ונפרט • י '..> • ™ ׳ יאהדונהי f ל M l I I • * ^ • . V \ \00• י

: ח י העולם, הנורון ליע? כ

יולןע האיץ אנו מודים הרגשת הקרקג היציבה שאיננה מתמוטטת ?תחת כף !־*גנלנו (עולם התפ').

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת השחד R^>לד ו כ ד R34S כ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ 1 & a a a a a 1 & a a a a 1 a שויתי יי הוה לנגדי תמיד £ a a a a a a a a a <

3 מ לך בדוף א רצה יהומן ״יאהדוייהי״, ?^ליךןיגד =1 על 4 ^ ש

העולם, רוקע הארץ ה

ה» ל כ ל ו ; המים ש

ד גב1ר יעובח לה׳ עובלא באדם אבלים וחליות עובלגלים, המאפעולים לו ע צ מ ללכת לפי רצונו(עצ-י).

3 מ לך ל בדוף אתה יהיןמ s , אאליהזיבר 5 העולם, לן מ כנין מ צעדי גבר 15:

אף ביום הכפורים ובתשעה באב יש לברך ברכת שעשה לי כל צרכי בשם ומלכות, וכן המנהג, [שכידוע במקום שהפוסקים חולקים על המקובלים נקטינן כדעת הפוסקים], ומי שכל מנהגו כדעת

האר״י רשאי לא לברך (הליכות עולם ח"א עם' נג).

3ל ערכי יכון בזה ?1ותת הודאה כללית לשי׳ית לגל כל מה עונתן לו מקטין ולגד. 1 6 ל ו ד ג : י ז

a מ לך s אליהיני , s בדוף אתה יהיןמ : י ־ צ ר כ ל העולם, עזעעזה ללי כ

• : T 7 ז " ן ז ׳ . ד t r ׳ ׳

ה ליה׳ לגל כך עונתן בנו גבולה ועז ?^דזךוג,1נל לגל היצה׳יל, כי ך ו י 1 7 ל ח ש אוזר י צריך לזה גבולה גדולה ולק ה׳ יכול לעזרו(עולת תםיד).

14. רוקע הארץ - כמ׳יש(פה׳ קלו, 0 "לרוקע הארץ על המים, כי לעולם חסדו". שהרי לפי תיאוריro מעשה בראשית נבראה'היבשה' הנקראת'ארץ' ממקווה המים שמתחת השמים, כמ״ש(ני׳ א

"ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה". 15. המכין מצעדי גבר - מצעדי הגבר בדרכו שילך בהם הם מה', כי צריך שילוה לו עזר אלהי

בכל פסיעה ופסיעה(רלבייג מןלי נ, נ0.

ת בל צרכיו. גנז יכון ו ש ע 16. ויודה לה׳ דגל שהזמין לו מנעלים לרגליו, ועי״ז ?כול ל

ל ׳בל צרבי׳(עיית). ל בי זה הפרוש הפשוט ש dm הבונה דלעי 17. אוזר ישראל - בחגירת החגורה מ קימים המצוה שלא י ראה לבו את הערוה, ו חציצה זו נו רננת ל אדם גבורה רי ח נית ל התג בבר יגל היצה״ר(לבוש). בברכות'אוזר ישראל'ו''עוטר ישראל' מזכיריו'ישראל' כיון שהן שייכות לדת ישראל, שצריך חגורה משום לבו רואה את הערווה וכן

אסור לילך בגילוי ראש, לכן מזכיר כאן'ישראל' (גרייא).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| r 5 5 R ת השחד ו כ ד ה S כ ל R aaaaaaaaaaaaaaaesxajeoesxaKaja שויתיי הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaae!xaKaKaKaKa!xaKaKaKaa

7C ל חפ־וזות פורנז. ?־ ע ^ ב י ה ל •}ל היחחוה^ליה . }

I . C י הםע1גים עלינו בפרט ™ • י '..> • ™ ׳ יאהדונהי f ל M l I I • * ^• . • י

ר יי עזר }}ל כגבוךה: ז דזער לם, או

עוטר ישראל18ירנן הודאה בעימחה גצומה מאד עלעומונפאר בנו בתמידות,. ומעורה עוכעתו עלינו לבד ולא לגל לגם אחר(רדיא)

?־ לד

k תקיףבעל היכולת k t W U y איו1 הכל ^ k ' t a k to to M , • ובעלהכוזוונכולם, I J 'היה הוה ויהיה _ 1 ן i -iut 11 I I l i ' C S

י הםע1גים עלינו בפרט • י '..> • ' יאהדונהי f ל ™ M ' י « * ^ • י

: בםכ^^ינםת^;^;?ו הער לם, ער כמר יעזךאאל a ר! פארה ה

יון־ה בעימחה עצומה ליה׳ לגל כך ע־נ־חו־ מליארדי בנ״א 1 שלא עשני גוי9 החייסבגולמנו, זלז־דןא הוא זכה להעעתיך לעגם הנבחר, עוהרי לגל הגוים נאמר

? נגדו, מא$ס ותהו נחעובו לו. א ״׳ ? «׳ י , !יזע

ד ל s ? 3 ליהזינר{{ , מ ן ה פר־ןף }אתה י} ע עז ני גוי לי ו העולם, ע

(האשה אומרת: ,ויה).

ה עעאף עוהנו בכלל יעראל, מ״מ ב שלא עשני עג1ד יון־ה ליה׳ עלא לעעוהו גממן גרמא. הוא פסול ?וליבוא בלןהל, ופטור ממ״ג עיה׳

18. עוטר ישראל - בברכה יו מודה לה' יגל כסוי ראשו, שכסוי הראש מביא לתוספת יראת שמים(ס״ז ס׳ םייו).

19. שלא עשני גוי - מרוע מברכים על כך כל בוקר מחדש? תירץ המג״א נמו, נ0 בשם המקובלים שברכות הללו [שלא עשני גוי, עבד] מברכיו על יציאת נשמתו בלילה, שלא נדבק בה נשמת עכו״ם או עבד. וי״מ ע"פ המאמר "אתם קרויים אדם ואיו עכו״ם קרויים אדם", שהרי מהות האדם בניגוד לבהמה הוא כח הבחירה שניתו לו, ורנתננו מציאות שמעכו״ם תינטל הבחירה [כמו שניטלה מפרעה ומבלק]. ולעומת זאת מישראל איו ניטלת לעולם הבחירה. ואנו מודים כל בוקר מחדש על שכח הבחירה ניתו לנו שוב לשם עבודת הבורא, שזה הוא מהות האדם,

בניגוד לגוי שממנו יכול להינטל כח זה(םי םרום).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ת השחד ו כ ד S 36R כ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ <aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי יי הוה לנגדי תמיד ^

?־ לד

^ תקיף בעל היכולתhhhto^ktאדון הכל H 1 4 n f c t o h to to • ובעל הכיתות כולם, I J וי vCTfc 1 _ ן היה הוה ויהיה , . ר ן , M i l l i ' l ^ S • T 4

י הםעוגית עלינו כפרט • י '..> • י f ל ה נ י ד ה א ™ י י M l I I ! * ^ • . ל

(האשה אומרת: פרזה).

, ה י ל * אדה עאף עהיא כיעלאל לכל " מ״מ לטוריה היא ממצות ש1א ע

לגעוה ו־זזז-פיך!;ויבוא.

? לדto k תקיף בעל היכולת k ^ b y k אדון הכל ובעל הכיתות כולם,

, אלהינו הםשגית עלינו בפרט s א רצה יהיומ C

וזעו לם, זזזלא ע עז ני א עזה :

1ד:יימ״ג ). ״גנ י 3רצו2ו פכזורדז ?!נ J & 2 (האשה אומות בלי שם ומלכות: ?

מ לד

ע;ג:יר ךזג:דוי שנה ימן: אאג:י מון־ה לך לגל המסד עהלגבלת עונה מלגיני לגל ידי ךזכ לחיצת הפנים העברת תנומת ללגיוני עבעונה ןוע׳יי כך אני מרגיעו כבליה

ל להבין תוד־לתך(יעב-ץ). ? רדעה], ונתת ליי ע

, אל הזינל ה1וקשלףיהב^עלוית מ ן ה א תה י

ת ה^זנה י י עםת ל ^ לם, ך!כן£?^י־ ךן

מעיני, eינומה מJJפעפי:

ד ו ךלר 21 רצון מ ל פ ניך יהיומ ™ אל הי ואל י

, ך ת ־ ו ת אבותי, זזזתךגילני ב

20. שעשני כרצונו - הנשים מברכית במקים שלא עשני אשה, שעשני כרציני, כמי שמצדיק את הדין על הרעה הבאה עליי(ח־ייא, טוו אוייזז מ״ו, לבוש שם). אך יש בזה גם הידאה לבירא, שבכך שפטרה מקיימן של מציית עשה רבית, יש הבעת אמין אליהי במשמעתה המיםרית העצמית, שלכן לא ראה צירך להשתמש כלפיה בכל אמצעי החיניך יהתקנית המייעדים להזהיר האנשים. רצין משמעיתי הםכמה, הנאה ינחת ריח כמי"יהיי לרצין אמרי פי". כלימר בכך האשה מידה בתידה עמיקה יבשמחה כנה, שביראה עשה איתה'כרציני', כלימר לפי הרצין יהחפץ שלי ית',

בצירה שמצאה חן בעיניי ישריחי ניחה הימנה(עולם התפלות). 21. ויהי - מתחיל ביא״י כיין שזי םיימה של ברכת'המעביר חבלי שינה', ילכן אין עינים כאן אמן מו״מ מו, י0. כי באמת מה ייעיל לאדם בםיר מעליי תנימתי אם לא ירגיל אחרי כן את נפשי

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 5 7 r ת השחד ו כ ד ז כ S ל R ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

י ק£יז״י נ א ; ? ואל ר ו ^ וורדביל!ני בכןצווויך ל

, ולא לידי ןןון a™, ולא לידי נפיון23, 2 2 ג ג ו ש חטא ב

־ הרע, ״כ לידי ב;•יון ו וו ו־ דזי ל! ני נכי צ י ע א ו ב ולא נ

וורדביל!ני ביצר הטוב, וכף ™ אור־יצדי

־ לך, ו וונני היום ה!ה וב כל־יום ל חן ד ב ע לי דד עז ת

ו אי ד ־ ל ז ו ל ח םד ו לך ח נכים בעי ניך ו בעי ני כ י ״ ״ ל

. ברוך s s ? ™ 2 4 , ו,מלני חםדים טובים ™ ^ ^ ^ ל

£ ״s״, גומל רוכודים טובים ל1 עמו אתה יהיו

־ אל: יי עזT :

ל ה־צלת גופו ונפשו כלכל פגעי היום שלפניו ובמיוחד מפגעי האדם. יבקש ע

הי אליהי ואליהי ינ יךזי ךצון מלפניך יהיומ יאהד אבו ווי, עז ת צי ל ני היום ה!ה וב כל־יום ויום,. : •ך ז י . . . . . . . .. - ו .

פנים וככןןזות פנים מאדם בתורה ובמצוות, ויתור כל היום אחרי עיניו וליבו(עיו״ת).

22. ואל תביאני לידי חטא - אם לא תיתן לי סיוע, היצה״ר יתגבר עלי, כמ׳יש בגמ' בקידושין דף ל', ונימצא שאתה כביכול הסיבה שהגענו לחטא(עצייי). לכן מבקשים אנו שלא תימנע מאתנו את הסייעתא דשמייא שבלעדיה נבוא לחטוא. וי״מ שהכוונה שתסיר ממני הסיבות המכריחות

אותי לחטוא, כמו לב אבן וטרדות הזמן, ואז אפשר שאתקן את אשר ?גורני עד היום(עיו״ת).

23. לא לידי ניסיון וגו׳ - שמא לא נעמוד בניסיון ואז נבוא לידי ביזיון. שמצינו בדוד המע״ה שאמר(פה׳ נו, 0 'בחנני ה' ונסני', ולא עמד בניסיון ובא לידי בזיון. ואם דוד כך, אנו - שביחס

אליו כחמורים נחשבים - על אחת כמה וכמה(עצ״י).

24. חסדים טובים - חסדים שאינם ממעטים זכויות, או פירושו חסדים שתכליתם טובה, משום שיש חסדים שלבסוף מתברר שהיו לרעה(עצ״י).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| r r f7 R ת השחד ו כ ד S 38R כ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ע מ דןבד/ךע מ עז כן ךע ך ; ד ךע, נכי צ

ה ךע, מ ע ין הרע y,e™ מלעזון י ז י , 25יעםד״ מ פגע מ *

; מ זיין משפט ל! עזה, e מכ על זיין הן עזה ם י י ח א ל הךע ש

? e בנין עזאינו מ ״ ^ ״ בין עזהeא בךבךית י

וכן י רזי ךצון מ l פביף ידזוק ׳™™ אלהי ואלהי אבו רוי, ש תצילבי

היום ובכל יום ויום ממ^ששיברת, ??;!רות שכןך, מ^אאת הבךיות,

י רוה מישנה, מ ר! ל אים!־;!ים, ממ כןךים ך!!ים ומ דינה בז;! לילה, מ כ

ששל ני רז נם:

טוב לכוון לפטור בברכת התורה את כל מה שילמד היום והלילה שאחריו.

ב;ו־כ:ת{!תוויה צךיןי קידזז-דנד בבנךכה זו מאיד(שי-ע םז. א). ועליו ?1רנן הודאה בעומחה עצומה לה;שי״ת לגל קובחר בנו הכנו לעסיק בתורה הקדושה, ??1י חמדתו קול

25. משכן רע - כדי שלא אלקה עמו, כמ״ש ננמד׳ עז, נו)"סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם", ואמרו על זה חז"ל(שונה נו:1"אוי לרשע ואוי לשכנו"

(עץ יוסף).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R39 S ד ח ש ת ה ו כ ד S כ R ט לaaaaaaaaaaaaaaaesxajeoesxaKaja שויתיי הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

י 7 ימ! מאיד על בניו נעף^זיר לוםדי תודה יי י? י י? על ייב ם"ז סקייי) םי ת טובות( ו ד וצדיקים רבעלי ם

לד

erw ד א נ ו צ אצ כ י ד י ל ו נ רזיה ע

ן צ א צ אי !!?ןי בית־ | ; י נ י נ ' י נ / ו צאצאי צאצאינ{ ? נ י נ '

, ולומדי י ך » י י כ ישךאל,] e^k יוז״:עי עזמך מ

. פחןד אתה יהומ ה ם ל זעמה ^ w x תו ו• תף T ו • : ד 1 ד י - ד : י ו ; ד

, ה ל מד תוךה ל עמו יי עזך אאל:

a מ s , • « בדוף אתה יהיומו ־ך eiynna מכל־העכמיפ, ע העולם; א

. פךמד אתה 2 6 י נ י ס י ה ד ם ע ם ו ב ת ך ו ת ^ ת ונתן לנe אv I ד ד י - ד T ־ י I T ;

s , נו ותן התוךה: יהיומו ״ה בוללת הטובות הגשנליות: רכוש ובריאות, הבךכה נ ו ש א ־ ה ה כ ו ב גךכת ({{C1 ה השניה !בזג^^^ים רוחנייננ, ובךכה שלישית נלחילת דץ7בון שהשננ נושא פניננ לנשבלה,ל לחטיא ו ל ־ היא אםו־־ה בו בנלאםר ע ש ביון שהיא חלק <>לודז נלפיעל, ולפי שהגוף א

(םלבייים).

ויךכר יהיומ ™ אל־מעןה לאמך: ך&ך אל־אךןךץ ואל־כניו לאמך; כה תתב^ את־כני

j ;״IT ; J; ״ יv 1. v1 J I ;

י ש ו ע ו ם י י ח י^ךאל, א מוך ל הם: יבךכף יהיומו יאהדונהי בKJ : J* : V T : I V T I. T rt" T ! *

j^ri ת א ליף ו״י ^ ו : י אך יהיומ ™ ו פניו ש ם י נ ל ז ג ו יע מדף ם

, ויעןם לף 2 7 אליף ה ב י ח ב ו י יאהדונהיו פנ יהיומו ה נ פ : י0א- 7 ל £ - י

26. אשר בחר בנו וגו׳ - כתב הטור שיכוון בברכתו על מעמד הר סיני אשר בחר בנו מכל האומות וקרבנו לפני הר סיני, והשמיענו דבריו מתוך האש ונתן לנו את תורתו הקדושה שהיא בית חיינו כלי חמדתו שהיה משתעשע בה בכל יום. ובגמרא(בינות יא:) אמרינן שהיא המעולה

בברכות התורה. ופירש רש"י שם: לפי שיש בה הודאה וקילוס לתורה ולישראל. 27. ישא ה׳ פניו אליך - ירים פניו אליך בחיבה כאדם הנושא פנים לחברו ומביט בו ומדבר

בם' ו כב

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ש פ נ ן ה ו ק י S ת n R 4 0 S a a a a a a a a a a a a a a a ^ a ^ ^ a a a שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

בני י^ךאל, ואני ם את־עממי על־ י נ ה כ ה

ש עליום: tsnמ0םלי

: ל א י ש י אב ך כם לן I ; ״ T ־ :

תיקון הנפש מספר עוד יוסף חי וישב אות י״ז

ראוי לאדם תמיד לכוין ולהעריך את עצמו כאלו הוא מדור וכסא אל האצילות הקדוש. ובזה תחול

ותשרה עליו קן דשה עליונה ויוכל אז על ידי כוונה זו לקשר כל העולמות. יעשה עצמו כסא לק דשה

ויחשוב כי ראשו'כסא להוי״ה בניקוד קמ״ץ. ושני מוחין שבו והם סוד י"ה שהם חכמה בימין שבו

יכוין הוי״ה בניקוד פת״ח ובינה בשמאל ובו יכוין הוי״ה בניקוד ציר״י. ולעיניו יכוין שעין הוא

מספר חמש הויו״ת. ולאזן יכוין שהיא כסא לשם יו״ד ה״י וא״ו ה״ה שעולה מספר אז״ן. ועי״ז אולי

יזכה לשמוע קדשה עליונה. ולחוטם יכוין שמספרו כמספר שם ס״ג, אולי יריח בו ריח קדשה.ולפה

יכוין שמספרו'כמספר שם ס״ג, ועוד עשרים ושנים אותיות שבחמישה מוצאות שיוצאות ממנו

אולי ישיג לרוח ה' שידבר בו. ולשני זרועותיו יכוין לשני הויו״ת אחד לימין בניקוד סגו״ל ואחד

לשמאל בניקוד שו״א. ולגופו הוא סוד וא״ו של שם שהוא זעיר אנפין יכוין הוי״ה בניקוד חול״ם.

ולשני ירכותיו יכוין לשני הויו״ת. אחד בניקוד חירי״ק לימין ואחד בניקוד קבו״ץ לשמאל. ולבריתו

יכוין הוי״ה בניקוד שור״ק בוא״ו. ולעטרה שלו שהיא סוד ה' של שם שהיא מלכות יכוין הוי״ה

בלי ניקוד.

נלודעה וגלוי דעת׳ . . ד ד

מספר ״עוד יוסף חי״, לומר אותה בכל יום.

הנה אאנכני מ א נזין ב אמו בה ש לבזה ו ^מוךה, כי יהוק יאהדונהי אלהיבו

הוא !!לת כל־ה!!לות, וי!! !!שך כ:פיךות, ישי!הם כתת־

ה ביבה רז סר נבוךה ת פ אךת בצח הור יסור וט לכות. ובהוויה נ רז פ

טםיך וגביז בכתתך !!לליון, ונננה אתפשט בהוךה !!ל יו״ר דיאאייהי

רזפנה, .וה״א ויאיהי ביבה. ווא״ו ןיכליל שזית ספיח׳ חסר נבוךה

תפ אורת בצח הור יסור. וה״א ןיאיהי נ לכות. ו אל אוךו הנרול

ri ככ תלבש ב!! עזך ס פיךות ואצילות אב רחבו ם^לים פנו בת ו; תפלה

עמו(תקזז), או הכוונה שיתן לך מתנות בנשיאת פנים כמ"ש(ביי מג, לד)" "ו«&א משאית מאת פניו אלוהם", שהוא דרך כבוד, ואין להקשות מהפסוק(דבי י, יז)"אשר לא ישא פנים", ששם מדברי על נשיאת פנים בדין על פשעי האדם(בכוי שוי. חזקוני. ומיין בינות נ:). וי"מ בכל מקום שתפנה יהיו פניו נשואות לשים לך שלום, ותנצל מכל פגע ומקרה, והכוונה להשגחה פרטית (יבינו בחיי). וי"מ

שהוא לשון מחילת עוון, כלומר יעביר ה' פנים של זעם ממך(ישייי. םלבייים).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R41 S ת ע י ד ו ל ג ה ו ע ד ו *מS R מaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

והבךכות וההוראות. ולמור הפןרושה, וקיום המצות

האננוךות ^תוךה וברבךי סופךים ו^ל־נןרזשבה טובה וןךעותא

! !!לליון ובךכה ךבה נהאךתו פ רלבא שבקרישה, להוךיר ש

ישב!רתיקא קןיישא שהוא פניתך !ליון לאבא ואמא שהם חכמהנ לכא ק ייישוא ו רז כקל רפו רזין ק ייי ששיןשהם ו בבי בה. וננ אבא ו א מא ל

פ אךת וםלכות. ^ר!רי נ אננין ב אננובה שש ל ננה וגננוךה, כי ר

. הוא היה ר ר ושכנו א ה £ יאהדונהי אלהיבו, הוא יהיוק יאהדונהי א ה ו ה י

הוא הוה והוא יהיה. הוא היה - tpנניך וגביז בכיתך, הוא הוה

ך סספיךות ןיאצילות, והוא יהיה - שמותגלה ש ! - שמותלביש ב

ששבו ךורזבו ובשם וזבו בי!פאךת וננלכות. ואליו אברזבו פוס ךים ב

ים !!ליבו !יל ננלכותו באאךובבה ו יתבךך, וננכקבב נ !!ל קרישת ש

ק יאהדונהי ו ר ! י jtN* אל, י ש רז פ צה, כ כתוב ^תוךה: ש נ! פ ט ךבה ו

אלירריבו

בלחש: בבךוך, ששם כבור ננלכותו, ל!ולם ו!!ר. ע״כ

ך הוא בלב שלם ת והרימי ננגלה ר!רוי וךצובי לפבי הפןרוש ב

וך ושלם כייין ןוכבררלכבה, ש רזפצה ללבבפשל בבטול ^נ פ ט ו

נ רז שש בבה זךה שגוננה ופסולה ו אסוךה, וכל-נ רז שש בבה שיש - ל ^

! ^גום בה כפךבות רזס ושלום, .וככל-ננין הךהוך ך!! וככל-צציוך ך

ופסול ואסוך. ו^ל-רר^הוך ש1ל ידרךא ו'ישוננץ ןאוה ופניה ש?איבה

ו רזי בכל-!ת נ טובה, וכל-ננין כ!ס וז!!ם ו ה ככפרה, אם מ!לו בלבי ו

ו!!ת:

והרימי נ דת בה ן! ליררם שי היו כלם בטלים ו ננ בבט ^ים בבטול ןמוך

ננכבל- ופנה, לא שךיךין ולא כקיננין, ולא יהיו רלין

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ת ע י ד ו ל ג ה ו ע ד ו R מ 4 2 S aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

כלל ו!!פןך. ויהיה כירז וא^ץ וריזק ררבאי זה וננורעה וגלוי ^!!ת

זה, שאבי ננתבה ונו^י!! וננגלה ר!!רי לפבי ררפרוש בךוך הוא,

ת וגלוי ^!!ת אאשזך הוךו ^ ו נ נ ז וא^ץ וווזק יין הררבאים ו ר מ

נ ננ כך. וכננו רין רז כננים זכךובם לבךכה בה לכות קביבים ו ננ ?זר ו

ת ו בבטול שבו!!ות וברךים שהוךו רז ככ ננים ז״ל ו ר ו נ ה ר; ב אאים ו

בברר^כות שבו!!ות וברךים. ויהיה כירז בבטול זה קיים ונו!!יל !!ל

פי רין רר^רושה כרין בבטול קוןרם רזג הפסר.

! ח ו נ נ ת זה, אא ש1ך אבי ננ תבה ו ! ויהיה ך; באי זה וננורעה וגלוי ח

ו ננ גלה ר!! ררי, שךיךין ובךי ךין וקיננין בבית ייין ש1ל ננ!!לה ו בב בבית

ששי כב סת ייין ששל ננ פפה ו בבי'ש1יבות כל-רר צ ייי נקים זקבים ובבי אים ו א

ם ואננוךאאים וכל-רזכ:נני ישךאל: י א הגרולה ו

והנה אביכי ננורה הוראה גננוךה ושלננה שךיךא .ופקזננת ל!!ר

^ ^ ! ^ ^ p ' , ה צ פ ז ש ר פ ט ולבצר בארזים, בלב ששלם ו

ליהוק יאהדונהי אלהיבו ואליררי אבו תיבו, הוא יהיוק יאהדונהי א רר ו שננו

ארזר, הן בף!^^ה, הן בבףת^נור רוךה רר^רויששה, הן בבננן!שזה

^ וברבךי סופךים ו בב ככל-זיבבך שבקרשה, ו ר רר ננ צצוית ה אננוךות ב

ררכ־ל ל!שות ךצון יהוק יאהדונהי אלהיבו ואלהי אבו תיבו ננ לך

ה!ולם, אשך קלשבו בננצותיו וצובו, ותק ללבו רוךת אננת, ולירר

א בךיך הוא ושכיב ?!ה(ו״ה יאהרובה״י), בר רזילו ו ך רזינו וך רזיננו ש ק ל

ררזילו, ליררא ששם אות יו״ר אות ה״א באות וא״ו אות ה״א

בירורא שלים בב'ש1ם כל-ישךאל. ויררי בי!!ם אאריבי אלהיבו!!ליבו,

! שזה י ליבו כו ב בהו: י רריו לךצון נ ! שזה י ליבו כו ב בה !! ליבו, ו ן ו ^

יון לבי ל פגיך. יהוק יאהדונהי צוךי וגיאלי: א ננךי-פי, ו רר ג

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ R ת ו ע S תקון ח

שויתי י הווה לנגדי תמידג R מ

תקין וזעות

לאוי לכל ירא עמים עויהא מננר ודואג על חחין ב:ית־המקלע נשו-ע או-חת ל:]. י נ ע ת ו א סק״ג], וכבל המתאבל על ירועגלים ז1כ:ה לראותבננחמתה 1

א. זמן אמירת תיקון חצות הוא בחצות הלילה, דהיינו שתים עשרה שעות בדיוק אחר חצי הזמן שבין זריחת החמה לבין שקיעתה.

ב. אלו הימים שאין אומרים בהם תיקון חצות: לילי שבתות וימים טובים, חוה״מ פסח, ר״ה, רזהכ״פ(באייח וישלח ז).

ג. אלו הימים שאומרים בהם תיקון לאה בלבד: ר״ח, מראש השנה עד אחר ר״ח חשון, ימי ספירת העומר, חוה״מ סוכות, שנת השמיטה בא״י, ימים שאין בהם תחנון, וכן בבית האבל ובבית

החתן(כהייח ג לד), אולם בליל ת״ב אין אומרים תקון לאה כי אם תקון רחל(בו־כיי תקנב יא).

ד. נכון לשבת על גבי קרקע בשעת אמירת תיקון חצות, סמוך לפתח, וטוב שיניח בד או שטיח על מקום ישיבתו. ובימים שאין אומרים תיקון רחל, אין צריך לשבת על גבי קרקע (באייח

וישלח).

ה. כשאין זמן לומר תיקון חצות וסליחות, כיון שהוא סמוך לעלות השחר, אזי יעדיף אמירת תקון חצות, כי הוא עיקר גדול יותר(ב־כייי תקפא).

^ וררילו לירלא f f v i w ך ו ו ל ^ ר u%h ירור קרשא בךיך הוא ושכיברדה ב

ששם אות יו״ר אות ה״א באות וא״ו אות ה״א, בירורא שלים (יהוה) בשם

ל יאמר: תקוו ח ק תיקון ־ ל ו רקון ל אה (כשאומר ־ .ןךי בי ננו כן לוננך רקון ך ר כל-ישך אל,

ו לבו ךבויrיבו זכךובם לבךכה, לתקן ד י ם וחל. וכשאומר ־ק תיקון לאה יאמר: תקוו לאה), כננו ש

ת ב רזת ךו רז ו ש ! ל או לאה יאמר: שושו) בננקום !! ליון ל ח ק תיקון ־ ־ ־ מ ו ם א א את-ש ךשם (

, וננן!ששה ליוצךבו ול!!שות ךצון בוןךאבו. (ויאמר בייפ:) ויררי בי!!ם ארבי אליהיבו !ליבו

יריבו כובבה !ליבו, ומעשה יד־יבו כובבהו.

ל וחלול שמו הגדול ית׳ שמו ו7נל עוינותנו 1. ראוי לאךם לבבות בבי רב ועצום ע

ת זרצון [זהר תרומה ע , ורוצות לילה הוא ש ה ע ב ש ר ה ע צ שמאריבים הגלות, ויצטער ב

קעג, ב], וראויה לתפלה שהקדוש ברוך הוא ימחל שנותיו ושיחךרהו בתשובה וראשית

חכמה קדושה ז, צג].

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת S R־™ ו ע ן ח ו ק R44S תaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

ך לבדןש!לחכמים ?גלנגעמו, כי אין ננזייק באלץ אשר מלקיה טוב ד כל אדם צ

ולא יחטא. ויחשיב שמךת הזזיין מתוחה ננליו, וע״י שמתוךה מתגברים הרחמים

?גל הךין, וככל שכן אם הוא בוכה.

א3א SSfrPיאהדתהי אליהינו ואלהי B^fef^יני, תביא תתקבלכ ל כנו לפ ניף ת פל וזנו ו ?אל ת ת ?5 לם׳ ¥

י ?ז עזי ו בושה ה ש ו , זז איז א נ דונו עז-י פ נים לל* ב ו נ ת ר צ פ ה מ רר דזנ רונו מ

ם לו כמר לפניף יהיומ יאהדי־הי אליהינו ואליהי י נ ש ק ף ע ־ ע

* חטאנו ל אבו תינו, צדי קים אא נ דונו וליא־ח טאנו. אבל *T T T ־ : I T T J : ־ ־ I י ־ * * > : ־ " :

, א נ דונו.ו אבו תינו ו אא נעי ד ר מ , פזזז ?ענו ב ד י ז מ , ?5 וינו ב ג ג ו ש ב

, דברנו דיפי ו נ י ר ב , b ז ללנו ח ב י ט ה ג י ה בי רונו: אזזז כ2נו, בגדנו ב: ־ • ' : ־ ד י ' : י ־ ד . T ־ : ' . . .

, !י ה ־עז ענו הצדדיים, ו נ נ ר ז הרע, דז?5וינו ד י ו לעו * נ י ג ר ב ך

ו עז קר ו מ ר ככה, נ ל ל ע , ח ככ סנו sftu™, ט פלנו ה י ו ד מ ו נ י ש ז דנו עl • ׳ v V: I : ־ T ־ : י T ־ י :

ו נ צ , ל ו ^ , ב ו נ ר ק , כ זבנו ש ו נ י ר ב ח ו זעצות רעות ל נ צ י ?

, י ו ה נ ס ע נ , נאאצנו ה ! ן ת ר ת , מרדנו, ככ^ינו דעדיף ^ ו נ צ צ ו ל ת ה

ו מנ ,^ , ד ר מ ו ב ^ ו עוינו, פ דנ נאפנו ב$$ת, סו

ותהעהותשכחה, ו אב ו אם, קעזינו ?spj למרו ? ת ו צ , ®:1 ת ו נ ש פ נ ב

^ ת!!ןינו ™ l m הטוב ^ , ע ב י ל י ו ה ו ב נ ו ר , ע ש ??נו במעשי ר

, וסתו כטצויתיף ם י ר ח ו * נ ע ת ה !ירו!?גת??נו ה ר ש י ד ה ר ד ה מ

. ו נ ב וככמעזפטיף הטובים, וליא עזות ללנו ל*ה^;שI T T I T : י • י I V T : * *

ויזהר לומר ארור הודוי הפסוק ״ואתה צדיק וגו׳" בהכנעה גדולה ובכמה עצומה (יסוהייע).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R45 S ת ו ע ן ח ו ק S ת R ה מaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

־ ™ ש ו י א ?לינו, כי ב ב ה ע ר ־ ה ל ל כ צדיק ? ה ל *ת ב וארתה *

ת ??עזי רר, ואאנדונו ה ו־ זז ??נו: כ א ב י

*ים וכה י *רו ה ב ו יוזזזב ככרום ? ג נ י ש ע מ ק י ד צ ה מה־ ניאככר ל פ ניף לי ט נ ע , הליא מ ם י ־ י ניר זזזוכז זז דד ??ים ש נס פר ל

ה נס רתרות וה נגלות א תרה יו״?, א תרה יו״? רזי ?ולם

־ דדי. א רתה דו פעע ל ת ס יתרי כ ו כ נ ^ ת , ו ם י ש ם ל ; ת ו ד ו ס ה

־ דד דרי בטז ריאאה כליות ולב, אאיז דבר ל כ

נכ!ררר ככנגד ?יניף: ר ש א ר ב ככמך, ואיז ד ¥ נ?לם> ר ש א

ניר יהיומו ™ אאליהינו ואליהי אבו תינו, יהי רצוז ככל

ו את־כל־חטיאתינו, ותכפר ללנו נ ל * ^ ^ ז ז זו י : ־ •• 11 ו ־•• T ־ ״ ־•• ־ = ז

.u^tft ־ ל כ אאת־^ל־ןןוינו תינו, ו רר ככחיל ו רר נ1 לח ל

ל דזלרבןבית המקדש. יכון לבכות ג

ז י ל ק י ה ב כינו, בז כ יינו ת בבל 2 זזזם יזזזבנו גם־ 7$־־ נה היות! : ־ Y T1 י : J : ״ 1 ־ T V . J T V T ־ K ־1 :

ם בתו ככה ׳^תךבבןזל יי; ^4ינו ^ ? ^ אאת־ צ יוז והשוממה: ?

ו נ י ב ב ו נ ת י * מ ו ש ק ו ב נ ו ל ם ז ז : כי ז ־ ע צ ה ב ו ־ כנירות,ינו מV ״ I " I : T < * 1 *

דברי־זזזיר ו תרו ללינו ע ככ דדה בקשו^חם, זזזירו ילינו ככעזירJ• T J• י 1 י T" • J ; וAT : י K י .' ״

, '?ל אא ד ככת איך נ זזיר אאת־^יר־ יהומו ™ : י נ י נ ע ו נ א ציוז: ו

ל נ כר: אם־ אאזזזכ דדך ירו^ז ל ם, רר זז כח י ככי ני א

,. . . j- . ד ״1 י ;1 דדי : v r I T 2. על נהמת בבל - דיד המלך צפה בריה״ק אשר יגלה נביכדנצר את ישראל לבבל, יאמר בלשין ״ הליים אשר יקינני ייםפרי את הקירית איתם בדרך. יהטעם שאמרי'על נהרית', כי שם התבידדי

מהבבלים שלא ישמעי בכייתם(ראבייע).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ת ו ע ן ח ו ק S ת m R 4 6 S aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

רדבק לזזזו ני! ל דד כי« אאם־ לא אא ז כר כי, אאם־ לא

ש כל * ר , ׳?ל ראזע ב ם ל ז ז ז ו ר י ל ^ ב ר אאת־ א י כ ז -^?jלה א

ם אאת« יום ל ו מ ג כ ם ל ש עע ככ דד תי: ז כר יהיומו ™ ! לב ני אא דיום ל< v : • • : • T : < ; r T : •

ם ??רו! ??רו [זאתר?ושל?םל; '??ד י ל ב ב ו ל ר מ * ל ם, האאיככרים ש ו ר י ן י 3 ־ ח

ת העדוזדה, אזזזרי ו י ה ל ד פ ו ס ^בבל ש ת ד ־ ע ת היסוד בה: בJ" : י ־ JT ; V T ־ IT J : ־

זזזייזזלם־לך, את־יגככולך זזזגככלרר לנו: אזזזרי! זזזייאדדזI ־ : ••< T : : r T v ״ י ; v י י א v 1 ־ ; v

: ו נ ל ת י ש ש ע ש ו מ ל ל יך אאל־ ך; g ל? כ ־ ? ת ו ן נ פץ א ד י ב

לאוי לאדם ?1בנכות בכי ריב וגגצום ?גל חלול שמו הגדול ית׳ שמו, שהיה אז ונין ??ם טמא, חיל נבוכדנצר, שנכנסו בקדשי הדןדשים וגלשו יעשם כלחפצם,ל הריגת הצדיקים והחסידים שהיו באותו הדור וינבלו יסורים ?קשים ונירים ובבן יבבה ע

ה ע ב ש ר ה ע על צ בהריגתם, ויצ?ר וישער האךם במחשבתו גידל צעו־ם בעת הרצדדם׳ ו

שרדה אז(יסוהייע).

ץ ר * ו גו ים! ב נ דד ל תר ל א ב י ר מי מדר ל אא סף, אלהים! ה, טככאאו אאת־ד;יככל קדזער, עעככו אאת־ ל * ר ש י

: נתנו אאת־נבלת?בהרככאכל׳ ם י נ ב * י ל ג יתעזל ם ל?יים ל

־ א רץ ר 'דד ^י^יר ל דד יתו ע , ב ם ו ר ב ק א ל ל ??וף העז ככ ים ו ¥

: זז פכו זד ככם! כ ככ ים ס ביבות יי רוזזז ל ם, ו אאיז ץ ר מנ י ; T T ־ ־ • ;1 • < ; ו T ־ • י ; ״ I T 1

ו ?ן לס , ל?ג' ו נ ל י ז ינו ^ ם היינו דד ד פה ל זע כ נ י םר ית ו נ בה י נ קובר: אV >V T ~-}~ ״ "וין י : * IT : VI, J* T I" P

לנצח, ו נ ב

ר ו ע ק ל סביבו תינו: ??ד־ ככה ?!תי יהיומו יאהדי־הי ר אאנף ת' rtVT־ י j־ JT. ־ ~V! IV T :1 I" I* : *

־ ל כככו־אזזז ק נ אא תר זז פך דד ככ ת ר א ו ררכ_??ר בנ

?3ל ך^גו ים« אאזזור ליא־י ד?ור !־??ל ככ ככל נכות אאעור

? קב, י ־ ת א ו ד י מ ש ה ו ו ל : כי אאכל נ ד ת ו כ ל ל מ ב ק בזע ככ ר ליא קן ראו ל

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R ת ו ע ן ח ו ק r ת 4 7 S mR

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^aaaaaaaaaa^aaaaa^aaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד ^

ק וזעמו: אל־תזכר־לנוי ?ורינת ראעינים ״ מ ה י ראת־נוהו ב. v r,. j ־ ן : ! T י •י | י - J ״ " " T 1I' יי'

א מ ד!ר י ק זי נכונו יבואואלינור ח טיף, כי דלונו ? , א 3

שעשינו ב^עיייני

ע ככף ־ ד ו ב ־ דבר כ ל ו ן נ ייע ן ו כ אד: ן זיך־ינו I א לו נ ו נ ח נ « ם י ל ד

I ו פ !י ךן ?יי לנו ר כ פר ןןל־חטיא תינו ל נכ ןןן ע טף: ל

ן יו״ן בגו ים בהנקמד כ ו בליוויזום, ל י י יאככרו זוגוים« א & נJ J י ־ . - T * י J V ״ I V : V J J I ־ * ־ "

ל פ ניף« ע י ג ף וו עז פוך: תבוא ת ך ב ע ־ ם ל עי נינו נ ק ככת ד ם ה מ

ו ת ו מ אנקת אסיר, כגדל זרועף חותר בני תI T ; j J י ; J ;• ; ו :־"'rt ״ ; ״ • T P y ־ : V

־ ל י א = ע י ב ע ת ים ע ד ת מ ק • לי ע כ נינו נ ז ע : !י ו 4 ^ י 5 3 «

I ר ח ר פוף אדני: רא ^ז־זנו ןן ככף ע דו ו־ פתם א ל ו מ חיקם, ג

ת ו י ו ד ו ל ף ל עולם, ל דור ר ״ר ל ד ו ה נ ! י ו ב ע ףי, ב י ת ר צאן ככ רן

ר וווולתף: פ ס נ ם י « ב ה

ראוי לאדם ?1בנכות ?גל ?:לגרים של כל יעוזך5>1ל שהיה ב?גת החרבן. ובפסוק

״לחורים טחון נשאו וגו׳״, יציר בנ־זשבתו כאלו הם בניו ממש, ורואה בלגיגיו

שנתנו ?גל כתפיהם רחים כבדות לנשאם, ובודאי יעוךר בכך ליבו לבכי(יסוה-ע).

ו ׳ א ר ן ו ם י מ ש דכיר ssfrp ™™ טה־היה לנו, ווביטו מI י ־ * T : ״ T T T V T : י

A

ה ת י נ ו ו כ י נ וו פ ״ : נחל תנו * ו נ ת ש ו ־ לי רפתנו ב ת א

<־יןלהם יתו ככים ו יינו ר אץ ש ל נ כ רים: כ ו נ ת י לז רים, ב תינו נ| * : J ; I " T • T . ״ ; * I * T :

ק ב כ סף ־ -י ת ו ת ש ם ל י ככי ככינו מ ו ל י פ אב, אמו תינו כ אא לככנות: א 3. עונת ראשונים - הכיינה חטאית נעירים(ידייק, מאייי). יי״מ שהכיינה לחט אי אביתיהם, שהרי האל פיקד עין אבית על בנים, כשאיחזים מעשי אביתיהם בידהם, ילכו אימרים די לני בעייניתיני, ילכו אנא אל תזכיר לני עיינית אביתיני להענישני עליהם (אבן יחייא). יי״מ שבשיפטך איתני

אל ת זכר בראשינה את העונית, אלא תחילה י ק ךמונו וי ח מיך(מלבייים, מאייי). 4. בני תמותה - היתר את בני ההריגים, שיעשי נקמת אביתם בכל לב (ספוינו). יי״מ שהכיינה

לאלי שנמםרי למיתה בגלית, היתר איתם מן המיתה שלא ימיתי(ייייד).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ Snn R ת ו ע ן ח ו ק S 48R תaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£>

: ןןל הוארנו ב ככ דויר יביאו ^ ק י ה ק ס ה ע תינו, ן צינו ל

ל ו נח לנו: א ו ־רליא ו נ נ ו מ מ ף ו ס א ד פנו, יגןנו ל ־ ה נ ש ה ק ד ו ב ל ע ו ע ב

^ לדים: ע ״ שיעזיונו, ומאת אאעור ל £צרים נ הושטנו י

ם ?ןרינו דתי וום ג ו » אביתינו דו טאו ו־ אאי נם, ראנחנו ב

ן מידם: י א ל י ע סבלנו: ןבדים׳ ¥ככ1 עעלו בנו, פרק מT T • י I ״ I T I I T * T ^ ־ : : I T T

ו מ דבר: י ד ד ו ו נביא ל דד ככנו, ככ פ ני חרב ש נ ש פ נ ח נ י ם ו ב נ ע בנ פ

הרןןב:י ש ש ב ו י ת ה ו פ ן ל , ככפני ז י ד ק ו כתנור נכככרו י נ ר ו ן

י ״ ב נ : ק ן־ים נ ו ד ו ו ב^רי י ו נ נ צביון ןןנו, ב תלות נ נעים

: בחו רים ו ד ב ו ל בי דם נ תתלו, פני ז הן נים ליא נ ווזירו נ * י ש י

T : v • 1 ״ : T T • : ׳ ; י• ;

: זק נים ד ב ו כ ה ו מ ל ע 1 כ ן , ו נ ןן ן־ים ב ם ה י פ ת ל כ םנקקאו ע י י ח טחון י

ת ב ככנגינתם: ע י , בחורים ^ת ד ע ו ת ב םככזזזןןר ע י מ נ ח ה

: ם י י י ו ש מ ה ת נ י ג , נ ו? פך לאבל ככדולנו נ « ש ל ט ה ככקוק ללבנו ש

ן כ ל מ״ק], אוי־ נא לנו כי ח טאנו ו ה י ו ן טרת ריאענו!ב ל פ נT T • I״ י T T • T J IT-V V r

ו דדעכו ל א ־ ל ן ה ד״וה ללבנו, ן י ו ו ו ל ז : ןןל־ כ ו נ ש נ ע נ

ם י ןןל ן ??קום המקדש עזזזמ^ ויק עו ו צי ־ ־ ו ו מיוב בכי: ןןל ו נ י נ י ן

ב ע ו לם ת ן ו sstfr יאהדינהי ל ו ™ ו? לכו בו: אא ו ™ ™

ב י ! מ י ו ל נצח ל ל מ ד כ ם ד לדור רדור: א נ ו ט ל , כ כ! אף ש י ו ל מ ת

ע כ דדנו, וו ןן ז בבנו לארך י ככים: וו עי בבנו sstfr יאהדינהי ת

ם ע י כינו כ הן דים: כי ג ד , ח ד ד ב ע ו ל ו ב ע ו ר נ נ י ת ו ל ג אא ליף מ

: י

ד מ

י ת ו ק צ פ ו ןן לינו ןןד־ ככאיד י י ב כ י י אם־ ככאיס ככ אא כ! ותנו, ה

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R49 S ת ו ע ן ח ו ק S ת R ט מaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

יחזור לומר פסוק "השיבנו, לסיים בדבר טוב (יב פעלים ח״ד).

ש ימינו כק דם: ד השיבנו יהיוק ™ א ליד ונשובה, חv l v : I " T י ־ ״ T ן T ; I ־ • : ־1 ״ •\ן :

ת קדעף י ב ו ככזזזככיים וו-או, הבטככז-בול מ נ י ל ו ע כ כ ה

ו קנאתף וגבורתיף י , א י ת י * פ ת ם ו ק מ ף מ ו ־ רתפאן

י רר ח כיף א לי ו ת אא פקו ת ל מ ח ת י י מ וומון מןןיף ה

, כי אבר וום ליא י;ד ןןנו ו נ ע י ש ו מ ו אאבינו ו ו ־ אא ו : כי ד ב ב ל פ ד כ צ מ א ב

" T T ; T T : • ־ ־ T T •1 י

ssfrp ו ו . אא ו ם ^ ־ - י ^ ליא י כירנו ^ ב ק ע !ר יי עעראל י ם י י צ מ ד ו ב ע ש ב

T : T T ־ • ; • : T ״ -

ל מ ^ ג , לככו ה ף כ ע א ו ם ה ל ו ן ™ אבינו גיאאלנו כ

ו snfr יאהדינהי ככ דךכיף, וו קק עעי דד ללבנו ככ י ו־ אא תף, נ ן תת ת

ב טי נ דד ל תף: ל פכ צב ןןר ן ע ע מ ל ו , ת ו ב * ף ה ך ב ו ל כ ןןן ן נ י ל ב א ו עקדעף גדולה וכבוד, ועינה בו ימסו ו ןןם־ ע ך לזמן מועט י

ככ קד עוף:

, אא נ חנו ווחי^ר ו ו ו א נ י ב א ו נ א ט ח ש פ - ע ו;;תה יוורמו יאהדינהי א

, וככזןעעו ידף 5 י ע ו י ה ן מ ו * ו ייצרנו ה ו א א ר י ד י ב י מ ו ח נ

, !ראאל>־ ד * מ וקבף יהרמיאהדינהי ןןד ככאיד ^ מ ו ככלנו: אל־

ם י נ י מ א מ ־ נא ןן ככ ף ככ לנו ו ט ב ן ו , ו י נ י ת ו נ ו ל ןןד וו זכיר ןןרין ע ¥

ו ־ ווי ת ב ? ככ דבר, וגםצביון ככ ד ת ו ב י ע ף וויו ח ןןרי ק ד ה נ ה

: ד ב

ר ע •ו א ו נ ו ירו ע ל ים ע ככ ככו: בית ק דענו!ר ת פ אא -

םככ דד ככ דיינו ו ק ־ מ ל , ר כ ו ל עעך פת אע י ו? לללוף אביתינו ו

5. אנחנו החומר ואתה יוצרנו - ר״ל כמי ייצר חרם העישה הכל מן החימר, כן אתה שבראת איתני יכילני מעשי ידך, יהיאך תשחית מעשי ידך(מצוי ישעי שד, ז).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

S R ת ו ע ן ח ו ק S soR ת

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי יי הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a י יהו£ו יאהדונהי ^ ד ^ ל ל נ ו ־ אא לה ךו ת אא פק ת ל היה ל ח רבה: ךן ע

ש (ך[?JT UPJ״־כנאיך התה ?ןאד. י ר ח ח ת $

האנינות והבמה לגל גלות העוכינה הקדועוה ולגל חרבן ביהמ׳יק היא עבודה

גדולה ועצומה מאד ?1בורא ית׳, ואגף הצדיקים עובגן לגךן וכל פמליא קול

מללה, וגם הקב׳׳ה בלגצמו ?:ביכול, כלם בוכים בכל לילה לגל חרבן ביהמ׳׳ק (יסוהייע).

, ם י ^ ה על־חוכניתיך ידוע ל:ים ה פ ק ך רי שיכנ 1־ים ש

. ל ב א ת ה ל מ ו ק ת ש ־ ה ל י לה רר כניך לא י חשו י ל ־ היום ו כ ל כ. . . . . . . T: - - 1 ־ !j T

אאל־ד נכי ם י ל ש ו י ל י ה מ ז כי דים את־יהיומו יאהדונהי ע [ ם ח א ש י ב נ ה ו נ

• T . I : V ־ : . . - -

יכו נן ־ רר רונו ך כני לו A, ^ עך־ ל א ל כם: ו ו ש י ר ח ת

נשבע יהיומו י ־ ידוע ל ים ת הה לה באדץ: כ ת !י עך־ישים א

־ זיג נך עוך ת ח א י נ * * ל ו ע עזו, אם־ אא ררן ע ד מ ™ בי כנינו ו

נכד רידושך, ו בני־ ר ע * י ל ש * ¥לאייביך, !יאאם ו ל כ א נ

ה ייא כלהו, ו ה ללו י ה ן ג ד ה ל * כנ אא ס?יו ש י אשד ייגע רר בו: כי *

, ו כנ קבציו יש ררהו ב ךו צדות הן ךשי: ־ יהיומ ™ ת א

בא ־ ; כי % , י ן ת ל ךו ננח ל ע ־ י ד חום ציון, כ אורגה תקום רף את־אבניה, דצו עבךיף א ־ : כי ז מ ז כנועך ה

ידושלים ^היומ ת א 6

[ ה ו ו ה ^ : בונה נ ו ק ש נ ואת־עפדח יחיננו ל

6. בונה ירושלים - נאמר בלשון הווה, כי הוא בונה אותה תדיר עד שיושלם בניינה (יעבייץ). שכל המאורעות ההםטוריים והצרות שקרו על עם ישראל הם שלבים המקרבים את הגאולה ובנין ירושלים בפועל (שיייץ). וכן כל שאר הברכות בתפלת העמידה, לפי שבאמת כל ענינים האלה נעשים בתמידות, ולדוגמא בעניין'המחזיר שכינתו לציון', שבכל לילה השכינה באה לבהמ״ק החרב ומיללת ומקוננת שמה, א"כ הוא מחזיר שכינתו בכל יום לציון. וכן בברכת גואל ישראל, שידוע כי כל עניני הצרות המתרגשות אינן בתור נקמה להרע לעמו ח״ו, רק לכונת הטוב

שע״י העונשים יגיעו לתכלית הגאולה (דובי שלום)

תה'

ד קב. י

T

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ Ss1 R ת ו ע ן ח ו ק א S ת נ R aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£>

לח־1? נךוזי ישדאל יכנס ג ה ! ,,,ו: ,, ,., ,׳ מ אהדת״ > 1 ו י

תקןן ד$&ה יבכה בכי!־ב לגל זאת הרנעוודןה הלגצומה לבא ליראות את ביהמ׳׳ק. ויבכה־ הכבוד הגדול עהיה לה׳ ממן ד ג גם לגל הלול' עמו הגדול בין האמות, ולגל ה

לגלת ה־גלים (יסוהייע).

ב י מ י ה ת

ה מ ה

ת ו ק ע צ ע ד, ת ר י ש ל[מ נ דד, כנ ש כיל ל ב ני־ קידח: כ איל את ק ע ו נ פשי תע דג צ י ¥ , כן ן ו א מ צ ־ א פי קי־ ננ ים מ ל ע

אא ליף אלהים: צ ננ אאה נ פשי ו לאליהים ל אל ת ק ק ו ת ש מ ו

v ; ו ן • ״ ; v* 1T ־ : I T : י J V ״

: ה י תה־ ליי ו ל כ י ה ת ננ תי אבוא'ו א ד אה פ ני אלהים ב ל א ו ש חי, וT ; I T r v : j ו v 1 ; ״ A T J- T ' JT ; ״

ב י ו א , באנניד אא ללי ה ל חם יו כנם ולילה 7 ה ם ו ק מ ךננע תי בJ- ״ K I V י T : A T T J T V V I J * ' 1 :

אא ז כדה ו : א לה * ד ל י ו ז ע י איה אליהיף ש : י נ י ט נ ק כל־יה יום לv v: T ; >•• 1־ ־ ״7 יv v : J

ע בד ו ב פך בםגיי! א ־ l * k ככי , י ע צ ו אא ש פ ככה ע ללי ו נ פשי מ

ל־ דנה ת אליהים, ב קו י ב ־ ך ע 9ם מ ע י ל ה ת , אאזיזלים * ם 8 י ג ג ו ח ה

ה נפשי« פ ו פ נ י נ ל : כנה־ ררשש ררו ח חי ו ת ד ק י מ ותו דיה ?1ל הננון חוגג ו

ל ך 'אותו ע עו ־ י לאלפים כי ו , הו ח ללי ק י ל ע י ע צ ו רה כני ב~ I י { * I " I T V V י JT '1 י . : I V ־

ה י ה פ ניו: אליהי! ע לי«נ פשי תת שש ררו חח ת י ו א מ ת ו א ב הישו עות ה

V T : V : ־ ־ ~ T ־ I V : I T T I

ח מ ^ ה ן י דדן'!ו חח דננו נים מ ר-אא ז כ 1״ ף ננ אא ף ־ ככן ?נל*׳ ל , ע ר ע צ ב

7. היתה לי דמעתי וגו׳ - עקב בכיי םר ממני התאבון, ודמעתי באה במקום לחמי. וי״מ שהדמעה מתמידה לרדת לי ביום ובלילה, כמו המאכל [שהאדם אוכל פעמים לפחות ביממה], כלומר אין

יום שלא אבכה פעמים(ידייק). 8. בסך - את זאת אני זוכרת ונפשי כביכול נמםה ונשפכת, בזכרי עליית הרגלים שהייתי עוברתד הוא מלשון םכך וםוכה, והכוונה י בגדודי בנ״א ומדדה עמהם עד בית אלהים(ישייי), וי״מ ש

לעגלות מכוםות(יאבייע. וישייי בפייוש שני). 9. אדדם - כמו מדדין מגלין וםייחין, שהוא עניין הילוך לאט ובנחת, וי״מ שהוא מלשון ידידות.

ודונש פתר מלשון דממה והכוונה אאלם ואחריש עד אבא בית אלהים ברנה(ישייי).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ת ו ע ן ח ו ק R ת 2 S s aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתיי הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a < י ל ע א ב די^חרתול קודא ל ־ רר הום 1 ל eכנ ההד ננ צבזעד: ררהום־ א

ף י ל ג ו ' ף י ד ב ש נ כ ־ ל ת, כ ו פ ט י^תיהר^ו וו נמנ ר ו 3 ה ל קול צבנורדיף 1

ח ס דיו, ת ו א נ צ 1יה יהמו יאהדונהי ו ל י ם ו י ר ה ו * ע ללי עבדו: יו כנם ו ב׳ T IT< ; ־ T : V ־ : י J 1 - ~1

א'ת פ לה ל אאל ₪ י לה [בחשנת הגלות] דה ע מי גנל חסדיו וגםא וב לrt* r• j T^ : J " : T • : . 1 1 ־ ־

, ל כנה שש ככ חח רר ני, י ק י חיי: או כנדה ו ל אל ס ל עי« ח י מ ו ש ה

r . jj . - . VT T ־ :• ~ T ; I IT<1 " J ־

ת ר ת ו ח ה ?ר ח אא לך ב לחץ אויב בגלהלזודבחק: בד צח ו נ י למה־קיךד חשו

ה יום ־ ל ח ד פו ני צצו דדי, בא ננדם א ללי כ ד בע צננו תי, כJ V " : ־ י ״ו : J ו : rtT י ; IT : J ״ ־ :1 ־

, י ש פ נ ה פ ו פ י נ נ ל : כנה־ רר שש ררו ח חי ו ת ד ל י ז ו ע איה אלהיף ש

, תו ־ עוך או ע ללי, הו חי ללי לאלפים כי י ע צ ו כנה־ דר ה כני ב* ' JT ~T v v : IVי rtV ~J • r I" l . * J

: י י ואלה נ עעל שמביא לי יישועת ושהיא אוי פ

יבכה בכי!־ב ו־לגצום לגל הרנעוו?ןה הללצומה לבא אל הה־ ?דישו(יסוהייע).

& י־ דיבה בבי, ננגוי י ד ת ה ^ מ ב אליהים ו [ י ת מ ק ם נ ו ק עופ עוני נJ <T * : V: ־־< ־ ; J

ליא־חסיך, ננאיש־ננדננה ועוללה תפלטני,... . - . I.T; - J T : r : • " >•י Y T I1

, ל כנה ז נ ח ררני, למה־ י ק י ־ אא ררה ו אאל'ווי ננעו ז-י« ח : כי י נ ל י ע ת

T I I ׳ JT J V I I י 1: ־ * ~ T<: IT J " V ־ I*

ר ו * : ששלח־ אודף [ ק ח ? ו ה* ג אא תת ה; לך בלחץ אויב ב י ו ש קיךד ח

־ ד ה ־ ל חחו?-י, יביאוני א , ווJפ2ה י ך ח ״ ־ הג*ולה]-_ואאננררף ^

־ ל : ואבואה ו א ק ״ מ ה י , ואל־ננששכנותיף ב ם י י ש ו ר י 'קךשף ל

א ש ננ חות לי, י ה ש , אל־אל« ת ו נ ב י ב ק י י ק ה הים ל טזבח אאלי

ה פ ו פ נ י נ ל כ נוד אאלידזים אליהי: כנה־ רר שש ררו ח חחי ו ת ם ב [ ו או ךף ע

עוך ־ עללי, הוחילי לאלפים כי י ע צ נפש«, וכנה־דרהכני ב

תהי מייג

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R3 S s ת ו ע ן ח ו ק S ת R ג נaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

פ ני.ואליההי: י ו א א י ה ש י ישו עת ו ל א י ב מ ל ש אוךנו, ע

בימים שאין אומרים בהם תחנון אין אומרים מזמור"יענך":

י כ י ה ד -יהוק ™ ביום צרה ת ת ל י פ ת ־ ל נ : ד ו ד ל[פלנVVדד, כןזכור ל

'עזם ו אלוהי יןןקב10: ישלח־ י ק ח ־ י ע ש י ' , ד ב י ו א ם ב ח ל י ת ש כ

, ועו לרז ־ ־ י ת ח ־ מ נ ל כ ת ־ ף־ מ פןד־ע, יו ככ צ יון י ם ?!ן;, ןך: י ז כר א j זו

־ ך ^ ־ ל ב , ו י ב ל ת ל * ש מ ־ נ ב ־ כל ב ל ־ ן ת ^ כןלה: י ש ; יושעה ,

, ל ״ ת ־ אלוהינו נ ם ש ב ו י ; י ש ו י ל ש j רך־ ; j יכן לא: נדבנה ו להי ביישו

י כ י ו י י ב j ווי ב j ווה י די j j ־ ככ ש אלו תיד: ואיזשיאאמלת ל י ככ קיא'יהיוק ™ כ>• * ; — T <T W - •• 1 ן ן • : ־ ״ : : • T 7 : ־ ;

j ו יהויק יאהדונהי םישי רזו, -©*jj נהו ככ שטי כן דשו, 'בגבו דיות j הושי

בנםו םים, וא נ רזנו ו ו א ל ו אלה ב ז י ב : אלה בד כב ה J יככי נו הממ?ת ^ L L ; .

j ו ו נ פלו, j ה מה כד ן כ ל : ו ו מ ק יאהדונהי אליהינו נ ז כיד ש ו ה י ־ ם ש ב ק י -! : •ו .j j \ IT T ••v ז ז, J ־ " : v: vr ״ I

^ 'הה כ? לף ©;jj ננו j j ק יאהדונהי הושי ו ה : י ד ד ^ וא חנו'פןככנו ו ב ך

בביום־ כן ד אגנו:

ד י כ י ה לדל־ ננ ז כנוד, ליהיומו יאהדונהי שייכתהה אא דץ ו ננלו אאח, 'ררבבל תV J 1 ־ י : rtT י ״ ״ T T T J ' . I : * .ן י. B

־ ל י מים י סךח, יו ע ל י ו מ ־ ם ל וישבי בח: כי־הוא ע* * A T T j J I י .\ ~r ־ • T ״ ; J ;

שיע לה ב הד־ יהיומ 1 2

י י א נ הה היות י כו נ נה מצלמים: כני־ י ל י ו מ ם

J : ־ : 1א V ־ ־ ־ : T I ־ V : I : T •1 :

ל ז ג , ו נני־י יקום ב ננ קום קךשו: להדהיא נ קי כפים מ ™

ששי , אשדו ליא־נשא לשז וא נ י ה ת א י י ללבב ב ר ו ה ־ ט בד ו 10. אלוקי יעקב - הזכיר'יעקב', לפי שראה עצמו בצרות יותר מאברהם ויצחק, דכתיב ״לאל

העונה אותי ביום צרתי״, ולכן אמר להם מי שענה ליעקב אביכם הוא יענה גם לכם (ידיק). 11. נדגול - כי העמים יראו כי שם ה' נקרא על דגלנו ויראו ממנו(מלבייים).

12. מי יעלה וגו׳ - אע״פ שכל יושבי תבל שלו, אין כולם ראויים ליקרב אליו, אלא נקי כפים וגו' (ישיי).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת S R־» ו ע ן ח ו ק R4S s תaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

ד כה ננ את ב ח ק : ישא י ת ו מ ר לש^בש׳מי, ו לא נשבע ל ננ ד כנה ל-J; ~ • : J T • I T . 1 1 • I • :־J" • • | T T ;

יהיומויאהדונהי, 'וננךקה ננאליהי ישעו: זה שהמאשבכלכלדזיוד דידששיוJ" V : I: * , ~\ rtT : I J V I אT T : :1 י "

ו ש ע דים ו פ ק ! ע יען קב ס לה: ש או ל ננב קק ששי פ ניף!י ל כ ב ם ה , ו י ה ל ש

, 'יוי בבוא ת מ ^ ת ש ק ק דאשי ככם יו הה נ שש אאו פ תת חחי עו לם ש י י מ ה י ב ל ש

T ; יי׳ י A T ~ j I ״ v .!;ו • T ; ו • : ״ T

א ננלך ההכבוך: כני היאזה« ננלך ההכבוך, יהיומויאהדונהי י ה ש י ה

T : 1 V Y י ־ V T י . V V J * I T י ־ V J V

ד ננ ל חח כנה: ש אאו ו ב ג א י ה ע ז-וז חזקיו גבוד, יהיחמ יאהדונהי ש א י ה ש

> ; • J: I T T י T : I J * א י י ^ *

ש ע !1״ים ו ״•אששי ככם, -ושש או פ תת דחי עו לם ש^שתם^מת, 'ויבא

ננ לך ווכבוך: כני וווא זה! ננלך ה כבוך, יקיהיומו יאהדונהיVT : ־ יJ T י I T* <V < V V J ־ ' V J V

צבאות, הוא ננ לך הכבוך סלה:T I V J T י ־ V I V > יא י T :

מזמור זה הוא תפלה לגל הגאלה הלגתידה כשכל הלגמים יכירו בקב׳׳ה(ספוינו).

בנגי נת לנבנביהמ;קמה, ננ f ננוד שיד: אליהים י חח דנו 1 יךד 3 ל[ב5 נ 1 ויבדכנו ב3ו־בסהפת, יאאד פניו אאררנו מ**רתל^קת4T<"rt" : I T יI - J T • U T J

ו ע ד ו ים י ג ־ ל כ עעת ב אאזדץ ד ד ככף לב;ןלםעהלהרתים, ב : ל ח * נ כן לה ל

, 'יו ךוף ה ע ו ש ת ה ל ע J כמים ו אאליוזים ע J יו ךוף ז : א ל א י ש י אתיששו ע תף ל

־ תש פיט ע כמים כלם: יש ננ חו וידננו ל אא כמים ה*ומות, כיj י •ו : I יו ״ J• ••. ; J' I T ••. j • r. 'J Z -

, ו ל אא כמים ו באדץ ררנחם ס לה M J מים כנישד ; J T I V J - יא •י \' י V U T י ־ : " I * r ־

, יותף ע כים ה ע ו ש ת ל ה J כים ו אליךוים ע J ם: יוךוף י ד המשר

ל נתנה יבוללח, יבזה'יבדככנו אאליווים א י ש ץ י ד א י ש ל א כלם: עv •1: ״ ; I T ; א י ו J T ; I T ; 1 י v v i . I T •..

13. למנצח - המזמור הזה של דוד נמםר לבן לוי המנצח, לנגנו בניגון בבהמ״ק(מצוי). 14. יאר 0ניך אתנו - הארת הפנים מגלה את חיבתו של האדם המביט לרעהו, וביחם לקב״ה מתבטא הדבר בגילוי חםדיו לבנ״א, שמביא טל ומטר (ישיי), או בהשגחה פרטית הניכרת לכל

(מאייי), או בהצלחה בכל המעשים(ידייק).

תהי סייז

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

S s s R ת ו ע ן ח ו ק ה S ת נ R aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

ו יי דאו'או תתו ׳2?־גי כ י י י ע : יב דכנו אליהים, ו י נ י ל ע ח י ג ש מ אאליךןינו הJ : 1• : י tV V : J" : I T : I " V :

־ אא פ כסי־ א דץ: ל כ

מזמור זה נאמר באל׳׳ף בי׳׳ת ליריב העויבותו, ויד־ונר במלגעוה הקב׳׳ה אעור גדולים מלגעויו, ושיש לזכר תמיד נפלאותיו(יד-ק).

, a סוך י ב ל ת נ ו ו ¥ לבב נ ־ י ל כ ebVi יה! אוךה יהיומו יאהדונהי בI AT•1 ן ״ • 1 . J V ; : T 1 ״ •ך ־

ם ונפלאים י בקהל/בעצת15 ישדים יי?עךךה 3תוי ההמו!: ^ךל

ת זידושים לכל־חפציךןם א ז ל כ ב ה ננעשי יהומו יאהדונהי, ו מ כ ח ב

ו י ת ו ל ו ע

3 ל , ׳ןצךקתתו מ ו י ש ע ווךד פעלו ?ל מ ו ןלבם: הוך־ הרמצה*להםתבלונ

A ^ T : I T J I I' ••:IT1 ן ;

ח נון י כ

, 1 ם 6 י י - צ מ ה ב ש ע ה ל נ פ לאיתיו ש ש ח ע ר נ עיננ ךת לעך: זכד י

וד חום יהיומו יאהדונהי: טדה מיח נ תן לידאיו, י ז כד לעולםJ T י I ״ AT. : I • י J י * - T י V •.• 1־IT : J ־ J

ו מ י י ק ע ככו, ב ל ה * ר ה ע ו י ד ו ו ךז גיך ה י ש ע ח נ ? : ם ה י ב ם א ב די תתו ע

ו ים: כליןע ששי י ךיו ג ה ת ע ב ל הזם נחלת ש ' ת ל ת ו ת ח ט ב ה

I T Tl. J " ^ ־ : I - I * J-־ V T V ־1 : " T

שרןלל*ל עללך: ־ פקוךיו י ל , נ אא ננ נים כ ק ד צ אא כנת ו כנש פט וI ״ T I * J * T V A •״•1 ! T : J V V :

: ר ש ו י ו לעך לעו לם, ]!גשו ים ב אא כנת יוישד ו ט ו מ י א ל סכו כים ו

, ו ת ר ו ם לעולם ב ןדי תתו ת ה ־ ל ה ו ע ם ג ה שלח ל JJ ככו, ו ל צ ה פ ךות ו ו» J ץ ״" co י

קךוש ונודא שכנו: ראשית חככנה ו ידאת יהומו י כ

T : ־ : • T : J > J : ו • T : ! . י ד

ב ל כל־עישי הם, דג וו ל תו עיננךת ל טו ע1 כ• AV* T ~ " V J • 1 1 7 ו י • " J ־' • '

ב ש ח י ה ז ו , 1 יאהדונהי 7

15. בסוד -בעצת ישרים, והם ישראל, כי הם ישרים במעשיהם ע״פ המשפטים שנתן להם האל ית' (ידיק). וי״מ בקהל ישרים, כמ״ש ״כנועם שיח םוד שרפי קדש״ שפירושו קהל שרפי קדש

(עיוית).

16. זכר עשה לנפלאותיו - קבע לישראל שבתות ומועדים ומצוות למען יקיימו - ״וזכרת כי עבד היית במצרים״, לפי שהוא חנון ורחום על בניו וחפץ להצדיקם שיטיבו דרכם ויקבלו שכר(ישייי,

מצוי). 17. ראשית חכמה יראת ה׳ - ראשית החכמה ושרשה היא יראת ה', שבאשר החכמה היא

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ת ו ע ן ח ו ק S s ת 6 R

aaaaaaaaaaaaaaaesxajeoesxaKaja שויתיי הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa^aaaaa^aaaa^ ת מה לל לעך להיי בחכמה •

יאמר מזמור זה בקול בכיה ותהינה, ויבקעו מחילה לגל לגווכודגיו(יעבייץ, באייח וישלח יא).

, ו ח י כ ו ה למ נ צח, ננ ז ננוד לך וך: בבוא־אא ליו נ תן ךן נביא לA י * T

- • T J J l ״ J T T I T 1 :1 י. I * / _ ן . - ״ -

א אאל־בת־שבע: חנני ב שר ח * ־ ל ד ש א כ

׳ j ־ v T v ־ 11 ־ ״ ץ ״ ־1 :

ף ננחה פשעי: הדב י דח!נ ב ו ר י פ נ ב ו ד אליווים כחסדף, כ

־ י , ונ15 חחפ1א טהתי: כ י ת מ ^ ש כבסני נן1ןעוינ״י ^

ה תת נניך: ל ף י כ ז א ן ע מ פשעי אא ני אאךע, ו ח טא תי נגדי ל> ' ; T - J.* 1r T J * : V י A T • • J • ־ :H ־ T ; I.

י ל נ ען ל ח ל ס ן כ ל בדף ו חח טא תתיי.ו הדע בעי ניף JJ ששי תגי, ל

: 1 8 ( ח ת *רש^ נ ' ז ה י ה ש פטף ת , רר ז ככה ב ל ת ה ג נ ה ררצ דק בךבךף ב

, 'וב ח טא יח ננ תת ני אא ככי 1 י 9 ת * ר ב ךןן־בע וון חו לל ררי נ

ב חככנה ל , 'ובסתתם ב ™ ^ ! r ת חפצרר בטחות כ א ־ ן הJT I J '\ T : י A *•־ ״ T : J T I ־ V V : I. י I "

ה בא זוב י״ אא ט ווד א ^ ד י ס מ : רר ח ט א ני ש 2 חטאי 0 א ש י ותו ךיע נA T : v : J ״ : • J ! : ־ : " ! - : r • ־ ! • ן • •

שלד אלבין: מד וננשזלג ע י ת ו נ ו ה ע ק , 'ורכבסני נ א ט ח ת ה א מ ו ט מ

י ש ת א ו נ ד ששון י* שש ננ חה, ואז'ררגל נה JJ צ ת ח י ל ס ע ני ב י ררש נ־ : י ״וי • J 1 י ; י : w י 1 ״ : 1 .••*11 י .

מקובלת מאדון החכמה, ואין חוקיה ושרשיה מתבררים במופתים [בראיות ברורות], והתאווה והיצר מםיתים את האדם לםור מחוקי החכמה, צריך לאםור את הנפש במוםרות היראה, שאם

יירא את ה' לא יעבור מחוקי החכמה אשר צוה וישמור פקודיו ומצוותיו(מלבייים). 18. תזכה בשגטך - מחול לי למען תהיה זכאי בשפטך את הרשעים הממאנים לשוב, שהרי

כולם יראו שמחלת לי בתשובה(מצוי).

19. בעוון חוללתי - ואיך לא אחטא ועיקר יצירתי ע״י תשמיש הוא, שכמה עוונות באים על ידו. ד״א: עיקר יצירתי מזכר ונקבה, שכולם [כל האנשים] מלאים עוון [ודבר זה משפיע על

העובר] (ישיי). 20. הן אמת וגו׳ - י״מ שכוח הבינה שעל ידו ישיג האמת בדברים העיונים הוא נצפן מאד וטוח עליו טיח החומר, עד שלא בקל יתגלה אל האדם ויתראה אליו, וז״ש וון אמת אשר ח0צת שנשיגה בעיון, הוא טח ב שחות החומר, ומכוםה םביב בטיט עב מאד, וכן החכמה שזה לא יושג אל האדם מעצמו רק ע״י'הודעה מה', ועל זה אמר חכ מה תוךיעני, החכמה הזאת היא ב סתם- םתומה בעומק הנפש, ולא בקל ידלה האדם ?(י מיה העמוקים, וע״כ יכשל בקל בחטא(מלבייייים).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R57 S ת ו ע ן ח ו ק S ת R ז נaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי 11הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ע ויניתי ־ ל 2לגדדך, יו כ : וו כ ררד פניף נ חח ט אאי נ ב ו א כ מ ו ע ג נ ד כי ת ב­ ו ­ 1 . ^ ־ : A T T1 ' I I י " T־ : V H J ו T ־ : " • •

* יו דו ח ד ע י ל ־ ללי אליהים * א ד ש ב ד ח ו ד ו : לב פט ה ק ח כ חה מJ : י A * V : J * T : I T I. J " I " :

, א ו נ ם ש ד א ־ רר שש ללי כני ננ ל פ ניף כ ל ש ב ק דבי: א ד ח ר ש 'נ כון י

־ ררקח ננ כ ני: השיבה לי שש ששון ל א ש ד ק ה ח ו .ו ת חח'ק ךשף ר

שששןעים ה ת כן ננ כני: א ל ככ ךה ב ך , ו ת חח נ ש ד ק ה ח ו ישעף ר

; 'יו חח טט אים אזאאליף יששובו: הצילני ל ם דדכיף ^• > • I ־ • • T י J V ״ • T י י ; ־ A V T ;

ררד נן ז א אליהי תת ששו ע תי, ו ה ת א י ד כנים ו אלהים, כ נ

, ד ל ל ה ל ל כ ו א ד ש פ תי רר פ ררח ו ת ל י ח מ י י י 'לשו ני צ ך ק תף: אךיני עA י T : J T ; I ־ T ־ : 1 I י . V P T : • • ;

'ו פי יגיך רר וו ל תף: כיו ליא־ת ח פץ זבח י, אא רר נהT A " v ; ־ J V י J : י 1 י.ין י •< ו ־ ; J ־ •

ם ה ם י י ו צ י א זב חי אלהים«ה ל 'עו ללה ליא ת ד צה: א ן 3 י ק

ליקררב|החש»תקריב,

שש יונךכה אתזאת'אאליווים ליא , לב־ ה ב ו ש ת דוח נשבדה מJ T T' " • I V ־ • :J • V : A V : * J J T :

ב נה ר ר ' ־ ציון, ^ ת ל ב ד צו נ ף א ל נ ש ו ה « תבזה: ווי טי בה ין 3 י ק רר חח פץ זב חי־צךק, ק י י מ ה י ב ה נ ב י ש חו כנות י שש ל ם: אז כ

< ־ : J י • : ״ .I V V 1 י T , I T T ו ; J

: ת א , אז יעלו על־ננזבןץף פ ״ ! ה נ ת ח נ עוללה יוכליל מ בימים שאין אומרים תקון רחל ידלג פסוק "עד אנה", ויאמר - "תקום" ובו'.

ה בב צביון ובכם כ־ד בידוש לים: י נ י נ ה י ה ת י ת jj״ אא נה מ• T T י " : • ! • J T : י T T

ת יידו שש ל ים: ו נ ו ררקום ררדחם ציון ררבנה ח יש נוהגים לומר או״א ומזמור בשוב ה׳, כדי לפסוק בנחמה(באייח וישלח).

j לינו, טוב ו ככ פ^יב j ־ ד חו ככן ד חזם אלהיגי ואליהי אבו רךינו! כ לת י י ?־ ז ז ם נש^, שובבה jjלינו בהכון ע י י ש לנו ב^יתנ ד ד ה

־ כ: בב וו רז קיה ת י , בגלל אבות דצונףי. בנה ב ־ י כ ח ד

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ת ו ע ן ח ו ק Sra R ת 5 8 S aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

, הה דאנו ננ בב ^יינו ו ד ו ם JJל ככנונו י ס ס ו ב מ ה י ה י ״ כונן בנית כ ק ^שוףי ש ^ ת ב • ב ש^ינךןך לתוכו, ש , ה א א נ י ש ו ת מ ל ש ה , ששכמוזנו ברךקונו ב ו ת י י נ ב ־ ת ע ש

ם ואככדם, ד ש , ולויים לדוננם ל ם ת ^ והשב כיההנים לI T . . ן . . . . T T J ' י T י : T : ־ • ־ ; T ״ :

ר ד j לה ונדאה ונש וו חוה ל פ n רההששב ישדאל* ¥לנויההם, וששם

ק יאהדונהי אליהינו ואליהי אבו תינו, ן ה ן י י . יהי דצון ככ קי ^ ה י ז ע ב

ד בנ ג.בו לנו, י מ ת ל ת ו ו ע י ב ק ו ב ^ בב שש ככ זזה לל אא דצנו ו תת ט ב ו י ק j לנו ב n ש

ם כםדדם ך ^ ו , ו ^ את־קדבנות זובותעו נ פ ה ל ש ע ושם נ

וככו ם פים כ הה ל נ תם:T T : • ; • T

ו שנמצא בזמן הגאלה, בו חוזר עם ישראל לארצו אחרי שהגדיל ה׳ ת ע ד ידמה ?

ת עמם פלאות וחסדים עצומים. ו ש ע ל

י נ?

מ ם י ו ב ש ־ שיבת ה ת ק ™ א ח ה י ב י ש י ש עויר ה פמ1 לות, בשוב נ

: אז יכ? ללא שש דזוק פינו" ו נ דמהנחבלעםי צביון, 'הה יינו כ י

ק יאהדונהי $ ששות יהו ח בבגוים, ההג ךילי א דנה, אז יא פ ל מ ו ללשו ננו ת

! ששות 'JJ מנו, : הג זך־יל-יהןק יאהדונהי ל ת ו ל ג ה מ ם ב י ש ה ד JJם־ א לה ב ס ח ו ת ו א ל פ

, ה ל ^ ה ^ י תתנו ה ב ש ־ ת ו שש ככ ידם: W שובבה יהיוק יאהדונהי א ע הה יI ־ י • י (Y* • ; V T : ^ J T ן• •• . j. T

: הז-יד^ם בדמעה ם?5דבםשדק י מ ב נ ג ככ אא וינקים מ

^ בדנה יקצידו: הלוןי ילףו ובבניה" נישא י ש א ^ ה מ מ ד ב ע ה ש ה י^ בא־ייבביא 21בבדבה ניששא ^ אתאאלמ'ךךיר: ו ס ב ל , ו ה ד ש ככשף־^זfר*ע ל

ואח"ב יאמר פתיחת אליהו ז"ל וקדיש על ישראל:

21. בא יבא - אבל יבוא לביתו ברנה בעת ישא האלומות מן השדה אשר ברכו ה' והביא בו אפיקי המים. ור״ל כן נהיה אנחנו, ?נם כי בגולה אנו זורעים מעשה המצוות בדמעה על כי חושבים אנחנו שח״ו אבדה תקותינו ובחנם כל מעשי המצות, הנה כאשר בא יבוא זמן הגאולה

אז נקבל הגמול בשמחה מרובה(מצוי).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ א י ב נ ו ה ה י ל ת א ח י ת פ

aaaaaaaaaaaaaaavoai&vsaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד < a a a a < a a a a < a a o a a < a a < a o < a a a < a o S59 R S ט R נ

פ דגי חות א ל יהו ה נ ביא 1• T ־ T ־ ״ י • :

טוב לומר פתיחת אליהו הנביא ז״ל קדם בל המיה, באעור קבלו רבנו: י י י . ( ע ב צ א ב ו ) 2 ה ל פ ת י קייעי עואמי^תתה מס*לת לקבלת ה

ה ז ע 1*יההי ניעם אדני אלהינו JJלינו. וכעעזה ידינו כוננה JJלינו, ו

י דדינו כו נ נהו:

פתח אליהו ךו נביא זכוד לטוב יוא כנד: דבון על כנין

.3 ! י נ מ ל לא ב ב ד אא נ רר הוא ךוך ™ מ יו לא ב ח שבן א

ם ל ע ע ל אין ;יל^םל כ תי ננא נ ־ ל ] עעל כ ו י ל אא נ רר הוא ע ל אה ע

־ כ תי כנין הדבר^למים, לית ננ חח שש רר פי כא ל נםתרעעל כ ו

ך עשד ת ו מעעמ ת צל א . א נ רר הוא ד אא פ ק רר ה ^ ש ה ל ^ בך כלל י

1. הן אמת שנמנעתי עד עתה מלפרש תפילה ופתיחה הקדושה הזו, כי ידעתי שאינה דומה טעות בבאור לפרק תהילים וכד', לטעות בביאור הזוהר, כידוע למבינים, וגם כי ידעתי שודאי הוא שאיני ראוי לפרשה. אבל כיון שנאמר לי ש מן הראוי שבםידור מפורש יהיו כל קטעי התפלה מפורשים, לכן לא נמנעתי מלפרשו, מה עוד שתמכתי יתידותי על כתבי יושר ויםודי אמת ממה שמצאתי מםפרי הקודש, ונגשתי למלאכה כדולה ומשקה מתורתן בלבד ולא כמפרש, ואין כאן שום דבר משלי. רק רצוני להודיע מראש שאין לםמוך על הביאור, כי הכל הוא לפי מיעוט הבנתי בםפרים קדושים אלו. ועוד יש לדעת שבודאי ויש עומק רב יותר בביאור הדברים כמו שניתן לראות בםפרים הנ״ל, ואני השתדלתי לבאר באופן הפשוט עד כמה שאפשר. הםפרים העיקריים בהם השתמשתי הם הפרדם לרמ״ק, באר לחי רואי וזיו הזוהר, זוהר עם ביאור הםולם, תיקונ״ז עם ביאור 'שעת רצון' ו'מתוק מדבש' ועוד. ויה״ר שבזכות תפלה זו יגיע אליהו הנביא זכור לטוב לבשר לנו על בא הגאולה במהרה

בי נמנו, אמן.

2. 'פתיחת אליהו' אלו דברי אליהו אל רשב״י וחבריו, והוא כיון לבאר במאמר הזה בקיצור נמרץ ובמלות נרמזות רוב גופי החכמה האלוהות וכו'. וכל זה במליצה נכונה רבת האיכות ומעט הכמות דברים נאותים, וכמפי אמרם וכשיעור שומעיהם. אליהו היה אומר, ורשב״י ע״ה ורבי יהודה ושאר חבריהם החשובים עם החםידים והצדיקים שבגן עדן היו שומעים (ספי הפידס

לימיק).

3. ולא בחושבן - יובן במה שמורגל בפי בעלי האמונה, באמרם אחד ולא כאחד המנוי, כי אחד המנוי יש לו חברים רבים, כי אע״פ שנאמר אחד, עכ״ז יש אחד שהאחד הזה כמוהו, אלא שהקודם אחד והבא אחריו אנו מכנים בשם שני. ועכ״ז האחד והשני הם שווים, משא״כ ברבון העולם שהוא

אחד ואין שני לו וכו' (הפידס לימייק).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

א SR״ י ב נ ו ה ה י ל ת א ח י ת R60S פ

aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

, ל אא נ ךו גא בהון ן 4 ד , ו ק [די נן לון עעשד כ פ ם י ז ו ב ררקו נין ל

5 ם י ר ת ם נ ת ה ו מ ל ו ע ן כתיכנין דלא אאתגלין ה עלכני ם ה ב , י ה נ ה ל

ועלכנין דאתגלין, ובהון אאתכפיאת ננ^ני נשא לכד^ושיה=א?י,

. ובגין 6 ן ו ואא נרר הוא ךקשיד לון ו כני ךוך ל

ךוך כנן ד י ר פ ה ם ו ג ן דד אא פ דיש = א נ ־ ל ד א נ רר ננ לגאו כ

ו ל ב ז ח ; אא תחשיב לה נ ל ל ת ו נ ^ י י ע ךובדה ננ אא לין עעשד ^

ן אאנון ד . ו אא לין ןעעשד כ פ m ^ i T 7 כ אלו אא פ דיש בך

אזלין ככדדן, ךוך אןדיך יו ךוך קצד יו חוך

, ולית ש ה ; .ו אא נ רר הוא דד אא נ ךויג לון ^ ״ ״ ת בינו ני ^

ס ולא ל תררא י י א ה י ו א תדך, לא לעלא מ כאן דד אא נ ךויג לך מבהנהג

; ללבוששין ררקקנרר לון ^ • ד יולא ננכל־כטטדא ל ו ק ה 0 מ

4. ספיון - הםפירות הן גילוי מידותיו ית' - דרכי הנהגותיו - שלהן נתן הבורא מדה שיעור ומםפר, על ידי צמצום, ולכן הן נקראות םפירות. וכן בא מלשון'םפיר' שהוא ניצוץ האור, כי הם כביכול אורות מתנוצצים מאור הא״ם [אין םוף] שהוא המקור שלהן. וכמו שאבן הםפיר אין לה צבע אך קרני האור מתנוצצין בה במגוון של צבעי הקשת, כך הםפירות - לנו הן נתפםות כרב גווניות, במםפר ובמידה, בעוד שאורו ית' מצד עצמו לא שייך בו התחלקות לגוונים למםפר או הגבלה(מבוא לספיי

ימחייל).

5. דלא איתגלין - בעשר הםפירות הללו הא״ם מנהיג את כל העולמות, את העולמות הםתומין דלא איתגלין, שהם העולמות שלמעלה מעולם האצילות ואינם מושגים אצלינו, ואת העולמות דאתגלין

היינו מעולם אצילות ולמטה המושגים אצלינו ומתגלים אלינו בםפר הזוהר (באי לחי יואי).

6. קשיו לון ומייחד לון - למרות שכל םפירה מייצגת הנהגה אחרת של הקב״ה בעולמות, מ״מ כולם נובעים מכח אחד, שהוא אור ה' המתפשט בפנימיותן, כדרך הנשמה המתפשטת בתוך הגוף (באי

לחי יואי).

7. כאילו אפויש בך - הגם שהפגם הוא בםפירות, עכ״ז מפני היות המאציל מתלבש בהם יחוייב ראשו למלך. והמשל בזה אל האדם הקורע בזדון לבו לבושי המלך, ומה גם בהיותם על המלך, אע״פ שלא נגע במלך עצמו, עכ״ז נגע בכבוד המלך, וחייב ראשו למלכות, כן הדבר בםפירות, מטעם שהא״ם ב״ה מתלבש בהן, ראוי שיחויב הפוגם בהם ח״ו כאילו נגע במלך עצמו(פידס יימונים שעי די פייה). ועוד י״ל דכיון שהא״ם מתלבש ומתפשט בהעשר םפירות, לכן כל מי שמפריש ועושה פירוד בין םפירה לחברתה ע״י עוונותיו, נחשב לו כאילו עשה פירוד בין אור א״ם ב״ה שבתוך םפירה זו לבין אור א״ם שבתוך םפירה אחרת, וגורם בעוונותיו שלא יהיה נמשך אור הא״ם באותה םפירה

שהפריש (מפישים).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 6 1 r א י ב נ ו ה ה י ל ת א ח י ת S פ ס « R ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

. K ״ r a . ?ב;ולםיז»ותר ןי ככ p יהו ID ו־ חיץ נעז ככ ךיץ ל ב ני נעזא ^ £ £ « י ככ p יהו פ ו־ חיץ נעז ככ ךיץ ל ב• ני נעזא ז ן מ 8 ם ? 3

א ךך ק ריאו ם תק נ ת לוץ י י י נ ח ו ם י י ל וכ ככה גו פיץ נ

. ״ע] ד ככ כ סיץ ןן ליהוץ 9 ת בי ו מ ל ו ע ל גבי ללבו עזיץ נ ם י פ ו ם ג י א י ק נ גו פא ו

ה 10: דד סד - דרו ןןא ז י ד ם ת ב ךךקו נא דא ב ו י י פ ס ן אא ךך ק ריאו ה

ע עככאלא. ף!פארךך - ו י ע יככינא. גבורה - דרוןןא י ו י י

. יסוד - ם י י ק ו ? ה י נ גופא. נצח והוד - ףףריץ עוקיץ ש

סיו ככא דגו פא, אות ב ו־ית קיויע. ככ לכות - פה ״,

ככה - ככו דוא, אי רזי ה זעבעל פה ?זרי נץ לה. דד ר ת

ה הלב ב ו ב ל ה

« י . בי נה - לבא ה ת י מ י נ פ ככ וזעזעה ככ ל גאו הז • j T • T - ״ ; • T T ־ : ־

] כךיב: "הpסףרוך ה נ י ב ו ה מ נ ח ככביץ. 1*ןןל אאליץ תריץ [

ר ך ר ןןליוץ - איהו כ ך ליהיומ ™™ ולווינו״. כ

^ אא דו ריך 12. t i ^ z ככ ללכוך. וןןליה אא ךך ככר: ככגיד ? 8. לבושיו וגו׳ - מאחר שראה הבירא ב״ה שבאמצעית העילמית של האצילית עדיין לא היי הנבראים יכילים לקבל ילסביל האיר הגדיל, על כן ברא עיד ג׳ עילמית (בריאה, יצירה יעשיה), יהעילמית שבבריאה קרייים לבישים לגבי העילמית שבאצילית הקרייים לעימתם גיפים, ימהלבישים של עילם האצילית נבראית הנשמית, כי מעילם הבריאה ניצרית הנשמית לבנ״א, ימעילם היצירה הריחית,

ימעילם העשיה ה נפשית(הסולם),

9. וכמה גופיו וגו׳ - אפילי איתם הגיפים יש להם עיד לבישין שבהם מתלבשים, דהייני יצירה היא לביש הבריאה, יעשיה היא לביש ליצירה (פידס שם),

10. ואתקויאו בונקונא דא - לפי שאימר בהמשך דריעא ימינא יכי׳, אל תביא לחשיב שים גשמיית ח״י, לכן הקדים בלשין קידשי יאמר ״אתקריאי בתקינא דא״, ר״ל שהם נקראים כקריאה בעלמא בשמית אלי רק לשבר את האיזן, כי הם אירית עליינים זכים יריחניים שאינם נתפסים בשכל אנישי

כלל (ויו הווהי),

11. מלכות פה - המלכית נקראת פה ע״ש עטרת היסיד שהיא פה היסיד, ילענין הקשר לתישב״ע עיין בפריש מעלית הסילם, יכן בפרדס שער כ״ג ערך פה

12. מגיד מואשיונ אחויונ - שבחינת המלכית שבכל עילם יירדת ימתלבשת בכתר של עילם התחתין הימנה, יזאת לתיעלת העילמית כדי לקשר זה בזה כדי שייכלי לקבל הארה זה מזה, יעל זה נאמר מגיד מואשיונ שהיא ראשית בעילם ההיא, אחויונ של עולם של מעלה(שעת יצון) , יכתר דאצילית

שהיא עליין מכל הי״ס נקרא כתר מלכית על שעיקרי היא בחינת מלכית דא״ק

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

א R |סב י ב נ ו ה ה י ל ת א ח י ת R62 ן פ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי יי הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ן בפנימיות הי״ס א ן . י 3 , ^ ת ^ ע מ £פיצא ״ל[פלי ד ffiW £־

ואות ה״א ¥ < איהו אות יו״ד ואות ה״א ואות וא״ו

] עזבןיו ה ״ מ ם ש ד אאאבילות. איהו [ י , זיאיהו אירח ד [ ה ״ מ ם ש ]

ת ב״רועוי וענפוי, כמיא דאעזקי י י » זיאילנא מ

ל בההוא L קיו: ב תק חיוו ד ג ל איל נא ו אא תרבי ור ספירות לאצילות ובבי״ע, ועתה ש ע תחילה דיבר בבחינת התפשטות הא״ם ב״ה ב

ל הדרגות בעולם ד סוף כ מדבר איך הא״ם ב״ה מתפשט כביכול מראש כל הדרגות, ע

ל הגשמי הזה(ויו הזוהר). פ ש ה

׳־כדן על נכין, אא נ ת הוא ע לת ה ׳נעלות ן סבת ה סבות,ת בההוא נביעו ו י י פ י ם ש ע דאעזקי לאילנא ל

^ איהו כ נעז ננ רתא לגו פא, ן וההוא נביעו ™

ת זינניון י ל ד ת ו מ ע ע דאירזי (י״ג:דאיהו) ךויים לגופא, ובך ב

־ נמה דל גאו ולבר ל כ ( דגו פא) מ ולית זייו ק נא ל&ת^תד

ת « * ו ה . וברא ת L כניא !י אא רעא, ואא פ ק ת ננ נהון ו ת ו י ת & ת ו י מ נ פ

א ומזלי. ובארעא י ב כ ו כ ו ח י י א וסיהרא ו ז ע נ ז ע ם ה מ

־ T ; : ־ T ־ T ״ : ־ : 1~ : • ; T : •

ת ו י ו עע ^יז, ו ךויון ח ! ״ ע ז איל נין ו ״עז אין וגנתא־דעדן ג

ת ובני־נעזא, ו מ ה , ובעירין ב ם י ג ין ד ועופין .ונונ

, ואיך י 4ם

י נ ו י ל ע ה

ת ו ח ו י בהון על אאין נ ד ; ל ע ל אעז יינו ״עא ״

13. קוקפתא דתפלי - כי כתר של כל עולם הוא מלכות של עולם העליון שלמעלה ממנו, ואיהו קוקפתא דתפילין בסוד שהתפילין הם מוחין פנימים, ובסוד נשמה לגוף, כן זוהי המלכות שיורדת נעשית פנימית ובחינת נשמה אל עולם שלמטה ממנה מלגאו, ואיהו שם מ״ה, אור הא״ס ב"ה היורד ומאיר בעולם ההוא, שם הוא מאיר דרך פנימית המלכות שירדה שם דאיהו אווח אצילות בערך עולם ההוא, ולא אצילות ממש (שעת רצון), ושם מ״ה שהוא אורח אצילות מקשר ומחבר כל אורות

וספירות דאצילות שיהיו מתחברים בהתכללות גמור אמיתי(מתוק מדבש), 14. לאשתמודע בהון עלאין - הא״כ ב״ה סידר הכל בתחתונים, והם סימנים לעליונים, שבהם יכירו

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 5 r א » י ב נ ו ה ה י ל ת א ח י ת ג פ S ס R ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ת עלאיז ןתרראיז15, ואיך ו מ ל ו י בהוז ע , ה נ י יתנהגוז י

ם ו לית די דע בך ל ו ת ננ ע ל אי ן רו רראי, א י ^ ? ררננו ד עז ג אא התקשרות ^ ח משיג ברוממותך כלל. &d לית י

אדלז ת ע ד ו v !י אא נ ת אזז ררננודע ג ^ s r בעל אי !י תרראי

־ דוד אית לה עזם י די ע ל ־ ם פיךז - כ ל כלא. !י כ על־

. ו אא נ רר לית לך עזם 1 , ובהוז אא וו ק ךיאו ננ ל א כיא 6 י י ^ ם י ״

, ת ו י י פ ס ה ל , זיאאנרר הוא ננננלא כל־זצננדהז ש 1 7 י ו נ י כ ם ו ש ידיע ו

ואנ רר הוא עזלימו יכלהו וכד אנ רר תם רר לק

ננ נהוז, אא זז רראךו כלהו זז ננ ייז כגו פא בלא נזז ננ התא.

. אא נ רר הוא 1 אא נ רר דו כים ו לאו ב דו כ ננה י;די עא ל״חנמהיי1 8

־ י די עא . לית לך אא ת ת ר י י?ה מ י נה י די עא ל*ב ב ננבץ ו לאו נ

ע רר ק פך י ד ו ה ל ו ר י נ ה ק ל אא זז ררננו דעא ל י ^ י פ ס , אא לא ב ^ ? 4

^ לבג״* איך ה י נזזא. ולאאחזאה לוז ל לבנ ך ח ו נ ך ו ח וחוילך ע

את העליונים, וע׳׳י יוכלו לדמות ולהמשיל, כי מכל הדברים הגשמיים הנמצאים בעוה׳׳ז, מהם נודע לנו דוגמתם בעולמות העליונים, כמ׳׳ש"ומבשרי אחזה אלוק׳׳, ועל ידם אדם רואה ומכיר באלוקות,

כי כל מה שיש בעוה׳׳ז הם ענפים, ויש להם שורשים גדולים בעולמות העליונים(ויו הווהי).

15. ואיך יתנהגון בהון עלאין ותתאין - שהעליונים והתחתונים קשורים זה בזה, וע׳׳י בני האדם [התחתונים] מתנהגים כל העולמות, שהם משפיעים שפע בכל העולמות, שאם התחתונים מטיבים מעשיהם גם העליונים מקבלים שפע רב ואורות עליונים מהאין סוף ב׳׳ה, ואם ח׳׳ו להפך, גם העליונים

מפסידים והאורות מסתלקין(שעת יצון),

16. ובהון אתקויאו מלאכיא - כל מלאך יש לו יניקה מספירה המיוחדת לו, וכפי העניין המסתעף מספירה זו כן היא עניין שליחותו וכו', כי כל מלאך נקרא על שם הפעולה שנשלח לפעול (באי לחי

יואי), כי המלאך נקרא בשם ספירה, והספירה בשם פעולה, כעניין גבורה גבריאל וכו' (פידס שם),

17. לית לך שם ידיע - אין לו שום שם, משום היותו בלתי שום מידה וקצבה, ואינו תופס בו שום שם. ואף שם הויה נקרא כן על הוראת הוויתו הנצחית וקיימת לעד, שהיא רק תכונה אחת מכל

תכונותיו, ואינו בא לתאר את עצמותו ממש (שעת יצון),

18. לאו בחכמה ידיעא - למרות שהספירה נקראת חכמה, אין להבין שהוא חכם ע׳׳י החכמה הזאת, וכן למרות שיש ספירת בינה אין הוא מבין מתוך הבינה הזאת, אלא אדרבא הוא מקור החו׳ב,

והחו׳׳ב כלים אל חכמתו ובינתו, ולא שהספירות הם ממש חכמתו ובינתו(פידס שם),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ S־ro R א י ב נ ת אליהו ה ח י ת S «*R פaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£>

ם ה א ובך חו נני, ד אאינוז ש ע ד ת • ו מ ל ו ע ה ת ה ג ג אא ית נ היג ע לננא ה

. * ״ ג ב י ש ע מ י פ צדק וכנזצפט, כפום עוכדיהוז זי^ני נזזא נ

מכאן ואילך מפרש איך השי״ת משתמש בהז׳ מדות חג״ת נה״ם להנהיג עולמו אם

לחסד ואם לדין(באי לחי יואי).

זייז - איהו גכוךה. ?נשפט - עמודא דאננצעיתא

5 - ררךיז ד ; צדק - ננלכו תתא קךזצא, ננא ז ני צ ת ר « פ ת

. 1 9 ת בךית ^ ו א ה . לזיז צדק - ו ™ r a ט ^ ו ז םננכי ק

. אכל> ט פ ש מ ב ו ק ד צ כלא לאא חז אה איך אא ת נ הי, ע ל ננא בT ־ : T : ח T • ; : י T T : ־ ; T

ק י זדי עא זאיהו דיז, 1־ לאו ד צ ו ת ו מ צ ע לאו זזאאית לך ב ¥

ננ זז פט ידיעא - דאיהו ך דוני, ן, לאו ננ כל־אליז ננדות אלא הוא או

׳ / פשוט וכולל •T ;

ה אליהו הנביא דבר, והקדים תפלתו בסדור שבחיו ית״ש, כי הוא ית׳;גילת ת ד ע ע

כל העילות, ואח״כ התחיל במצוה לזרז לרשב״י הקדוש, דלו יתנה רשות מעליון,

ואין זולתו לגאול השכינה וישראל מגלותא, לכן ביקש אליהו ואמר קום רבי שמעון

ש ולגלות הסודות, ועי״ז יקרב ד ח ך בלבד נתנה רשות ממרומים ל וגלה רזי תורה, כי ל

הגאולה(הדית מלו).

ל י דך, ע ה י ו י ת י ת ל ס ז ו י ד! דו ננ ליז ש עו קדם ךבי זז נת ו ד ו דד הא ךזזזו תא אאית לך ל גל אה ד זיז ט נני ךיז ם

ם ו ז עעל ידך, ננה דלא אא ךתי היכ ךזזזו ל גל אה ל ם י ק ו מ ע

# עד כעז: בך נ

19. אות בוית - הכוונה ליסוד שהוא כולל נצח והוד, ולכן נקראת הין, כי ר׳׳ת שלו נצח הוד יסוד, והוא קשור עם מלכות - שנקראת צדק - להשלימה ולהמשיך לה מלמעלה כל טוב(באי אביהם, וכיון

מנחם), ולכן נקראים כולם ע׳׳ש צדק (סולם),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R5 S א « י ב נ ת אליהו ה ח י ת S פ R ה סaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

קם ךבי זז ננעוז פ תד ו אא ננך: ״ לף יהיומ יאהדונהי ה גדלה ן, רה ^כוךה וה ורפאךת !* רהנ וההוד20״. עלאיז

רוז וך עעיא ננ והי נננא[ברז יזהג;בח1 - אאנוז ז נני כיז ז דו •ךו 2 עזמעו 1

ו כ ני עפך״ ת ננ MM נ תכוז, ״ה קיצו וך ננו ז ע ר אא ו

ת ג י ח ב א ז?לדיקהיםם זאנוז ננפ:פפךא ב י ק ך - אאליז אנוז צ

ד ההוא זז אא ן; ננך בה: ״ אא ני יזזזנה ן לבי עך״. ולאו אאנוז

י אאתננך בהוז@ ״הקיצו נ ל ז ו י ^ , ו ם י נ ש י ק י א ל נ תים א

י עפך22״. ךעיא ננךהינננא, אנרר ואאכהז נ כ ו וךננו ז

הקיצו וךננו לאתעךותא דשכינתא, זזאאיךהי יזזזנה

א כלהו דניכיז עםל^גה, י ק ך ד כעז צ ע ז ם ג •גלותא, ו

גאעלוהין י היכת זז כי נ ררא

הגז נניד כש ו ה י ^ וזז נ ררא •

T : * J ־ * T T * י " I T : * J

ררלת ?קלליז לגבי ךעיא ננהינננא23, וייננא לה: קום

ךעיא ננה!ינננא, דהא ע3לך אאתננך: ״קול זודי דופק״ 20. לך הי הגדולה וגו׳ - קודם שהתחיל רשב׳׳י לחדש, ולגלות הסודות פתח בפסוק זה שבו מרומזים כל המדות, כמ׳ש בפרדס פ׳ח, ׳שלך ה' הגדולה׳ הם כינוי אל ג' ראשונות, שהבינה נקרא ׳לך׳

שעולה נ' כמנין נ' שערי בינה וכו' , (ועיין עוד בויו הווהי טעמים נוספים) ,

21. עלאין שמעו - הזמין העליונים לבד, על דרך שבכל יחוד ממשיכין מתחלה אור מעליונים, כי כן היה דרכו דרשב׳י, לעורר ולהזמין לבית מדרשו נשמתין עלאין קדישין והאבות והרע׳מ, אליהו הנביא זל׳׳ט [וכאן לא הוצרך להזמינו כי כבר היה שם](ויו הווהי), והסיבה שהזמינם היא שרצה לעוררם על גלות השכינה וצערן של ישראל בגלות, והם מצטערים על זה תמיד כמ׳׳ש בתנחומא(פר חקת ס' י׳׳ב) עה׳׳פ ״וירעו לנו מצרים ולאבותינו׳ - מה טיבן של אבות כאן, ללמדך שכל זמן שישראל בצרה אף הם בצרה, ומזה הוא המקור לדברי רש׳י שם שכתב ׳מכאן שהאבות מצטערים בקבר

כשפורענות באה על ישראל׳׳ ,

22. ובגין דא אתמו בהון הקיצו וגו׳ - כי לשון זה לא שייך אלא על מי שישן, והיינו נשמות הצדיקים שהם רק ישנים ולא מתים, וכמ׳ש חז׳ל רשעים בחייהם קרויים מתים, וצדיקים במיתתם קרויים

חיים(בימת י״ח) ,

23. תלת קלין - ר׳׳ל בזמן בגאולה לעתיד, תיתן השכינה שלש קולות לעורר הרע׳׳מ, כי הוא היה הגואל הראשון, והוא יהיה הגואל האחרון כנודע (ויו הווהי)

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

א י ב נ ת אליהו ה ח י ת r פ T O R|R66S ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ע א רצון די לה ויי מא בהון ב י ב אא ־ ל * - ל גבאי »

ם : ״ פ רר לוי ליי אחו ררי 1־ עי ררי יו נ ררי רר מ ררי 24״. « ם ה ב ר מ א י ו

. ״ ^ ו ל נ ה ת ציון לא יוסיף ל להא ״ררם עונך ב

״שראשי נמלא פזל״, מאי ״נמלא פזל״? אלא אא כמרT T ־ V T T : * ־ * : T T י

י מיו מא ז ת ב ש ה ח ת ך הוא: א נ רר לשב רר » י ־ קלשא ב

י ת י ב ב י ת ס נ נ נ ל אא רר 11־• בי מ ק ישא יי עא ל נא ךרא לי לי ש

ועאלנא בישובא 25? לאו הכי, זי לא עאלנאT : ' 1 T J I T T • ; T : ' 1 J

־ ז מ נא ייא נ רר בגלו ררא 26. הרי לך סי מ נא: ״שראשי ל כT י T T ־ ״ : T T ; : : ־ ; • J: T

נ מ לא טל״ - ה״א עז כי נ ררא [™£K&™ בגלו ררא,T T J ״ T T : *

. ודא 2 וחיים ייי לה איהו טל 7 ה ל ת ש ו מ ל שלימו זלילה ^T ; ־ r T • ־ ; T ו• ;

ר ה״א ר וא״ו, ואו ר יו״ד ואור ה״א ואו ו איהו א

ר יו״ד ו ] ל לא מ לו שבן ט״ל, א לא א ת ו נ ל מ אי הי עז כי נ ררא [

ת ל לו שבן ו י ת ^ ם י ל ו ר וא״ו יי ס ל״יקו א ןרןן ע או ואור ה״א ו 24. פתחי לי וגו׳ - שארבע תיארים אלו, אחותי, רעייתי, יונתי, תמתי הם כנגד ארבע אותיות הוי״ה, כמ״ש בתיקונים נשינו 7ק״ה1 ארבעה אינון, אחותי, רעיתי, יונתי, תמתי, לקבל הוי״ה, ואז מתחברים

הם בד' אותיות אדנ״י, וחיבור הוי״ה אדנ״י הוא חיבור וזיווג זו״נ כנודע(מפרשים),

25. ועאלנא בישובא - הן דיורין דקוב״ה למעלה, שכנגדן ביהמ״ק למטה(הגר־א). 26. דלא עאלנא וגו׳ - כמ״ש שמו״ר נפל-ג ג) ״עד מתי אהיה מתהלך בלא בית, שראשי נמלא טל [כביכול כמו אדם שעומד בחוץ שהטל יורד עליו], אלא עשו לי מקדש שלא אהיה בחוץ, וכ״כ בפסיקתא רבתי נפל״ח נ) ״אמר הקב״ה למשיח שמיום שעלה נבוכדנצר הרשע והחריב את ביתי ושרף את היכלי והגלה את בני לבין אומות העולם, חייך וחיי ראשי שלא נכנסתי לכסא שלי, ואם אין

אתה מאמין ראה טל שעלה על ראשי, שנאמר ראשי נמלא טל וכו' (ניצוצי והר), 27. איהו טל - ומפרש מהו ט״ל, ה״א של שם מ״ה היא השכינה והיא בגלות, שלמות שלה וחיים שלה היא ט״ל, וזה היא יו״ד ה״א וא״ו משם הויה [שבגמטריה ט״ל הוא שם מ״ה (45) ללא ה״א האחרונה שהיא 6], וה״א התחתונה שהיא השכינה [מלכות] לא נכללה בחשבון ט״ל, אלא יו״ד ה״א וא״ו שאותיותיהן עולות לחשבון ט״ל, והוא [היינו יה״ו במילוי] הממלא את השכינה מן הנביעה של כל המקורות העליונים(סולם), וזהו סוד ״מוריד הטל״, כמ״ש בשעה״כ(כוונת העמידה דרוש הי): ובאומרך מוריד הטל, יכוון אל שם יה״ו במילוי אלפין העולה בגימ' ט״ל, ויכוין להוריד ג' אותיות אלו במלוים

אל ה' האחרונה [ונעשה מ״ה], וזה ״הטל״ כלומר ה' ט״ל עכ״ל

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R67 S א י ב נ ת אליהו ה ח י ת S פ R ז סaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

] מ נביעו « ״ h ממ לליא ל שכי נ ררא!™ ה ט״ל. דאי רזי &

. :מידכשישמע^ה קם(י־ג: [ ה ״ ה מ ש ע נ ו יכל־:מקורין עלאין [ ה ע י ב נ ה מ

יקום) רעיא מךןיבמנא ואבהן קךישין עמה. עעד כאן

. ״ברוך יהיומו יאהדונהי לעו לם אא ממן 2 ד 8 ו ח י ה ד ו רזא דד יחודא ס; T : ' T T • ; T T • י • " T T

ן א כנן״:

רדי רעוא מן קדם ערריקא קקיייששא דכל־קךישין

, ס ררי מא ל ם ^ ־ ט מי רין ״ ל , ט מירא ד כ

, יי י רר ש?ך טלא עלאה ^ מ נה !™0 ל מ ליא דכילא ^

¥ ל לו קל ררפו לוין ק ייי ששין < ר אא נ פין, ול ה טיל ע רישה ת

א וב ל 1*1 ררא דכילא ו ע ר ב ם י נ פ ה ר ו א ] ב נ הירו ד אא נפין ב ת ו נ ל מ ל ]

־ ל כ . ן י רר 2 ששך מן ק דדם ע ררי קא ק ייי ששא ד ל נ & ־ ט מי רין ס ררי מא דכילא, רעו ררא ל כ ק ייי ששין, ט מירא ד

רא ו ח דוה *ח ור ח גמי חנא ו ח סיא בנהירו עלאה ב רעו ר

T : v ; T י • ; יT T * ו• : • T; • : T • • • ־ : ־ ;

־ הו נל ווים ל י ••י ררי, ועל כ בנ , ע לי ן על כל־ 3 ח ל ^ ע ק ררין ־ ל כ ל ?5 מה. וי פר קינן מ א ר ^ י ־ ל אא לי, ועל כ

. וי ז מין ו י רר י היב ם ל ו ע ל ם י * ב ן לע ל מא ה ^ י י ם ך י ש ם ק י נ מ בישין י

ל נא מזונא ופרנס ררא טב ררא, בלי צרה וע ק ררא,T י P : " ־ ; T T • ; י T : ־ T T T : T ; T ־ T

־ ממזוני בה תלין. ויש זבי נן מעי נא בישא ל כ מ פגז• לא ד

28. וזא דיחודא - מה שמסיים כאן רזא דיחודא, כיון שכל המאמר הזה של פתח אליהו הוא בסוד היחוד, שמיד שקם רע״מ ואביהן קדישין נעשה יחוד גמור(וכרו! מנחם), ולפיכך הספרדים בכל ספריהם סמכו סוף המאמר הזה לתפלת פתח אליהו [בניגוד לסידורי ספרד שלא הביאוהו] לפי שהוא המשך

אחד לתפלת אליהו הנביא, התפלה שהיא בסוד היחוד (ויו הווהר)

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R א י ב נ ת אליהו ה ח י ת Srro R פ 6 8 S aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

ר ו ייי נה ששל גה נם. ע ומ לח רבא דד גן לל אאך ה טו ר ^ מ

נפש ררנא ח נא ולח סזיא ןו לחיי אא ריכי ריי ררי ל נא ולכל־־ • . J : T T ־ ; • : T • T T T :T ; ־ ״ : . . . .

ו מזו ני ר וי לחי ??ווח ור לח מי מן קד מה. אא מן ככן י הי רצון,

ןא .מן ןו ןא .מן. ואומרים קדיש על ישראל(לקמן עמי 107)

מה טוב ומה נעים שיאמר האדם בכל יום אחר תקון חצות לשון זה אשר הובא בזוהר(פרשת נח ס״ה ע״א). ואם לא אמרו אחר תקון לאה, יאמר בשחרית קודם התפ׳, וכן יעשה בשבתות וימים טובים, כי דברים אלו עמוקים מאד מאד, והמבין סודם של דברים אלה ידע כמה תועלת גדולה נעשה

באמירתם לתיקון אותו היום, בין בפרצוף הימים בין בפרצוף הזמנים(בא״ח מקץ יב).

בי שמעון: ארמית ידאי בצלויתין לעלא, דכד רעו תא אמר ו

א ךלא ת ו ע ל ההוא ו עלאה לעלא לעלא קימא ע

ו ע למין, רישא ך ם תים _ יףי אא תידע ולא אא תפם כלל ל

, .ונהיר ע ד לעלא, .וההוא וישא _ אפק מאי דאפק ולא י

ו זינןחשבה עלאה _ ללככודף ע ו כלא בםתימו, ו י ה מאי ת

ו אאתפוים, ומגו ההוא ם ף ה וללאאתנהוא נכנה, חד פ ו ת ב א

ה ע לאה _ מטי ולא פנטי, ג ש י םא _ בודיפו דההוא פו ה ו פT T T W ״ ; T T ״ י ד • ד — . ; • ד • : •ו ; ־ -

ה ב ש ח , וכדין איהו מ ו י ה ענד ההוא פויםו, נהיו מאי ת

ה לא ב ש ו בנהיוו ם תים דלא ידיע, וההוא מ ח ע לאה נהיT ד ד — . * • : •ו ; ; T ; ־ ; ־ - ׳r ד ד ד

ה דלא א תידע, בנהיוו ב ש ש האי נהיוו דמ ח ט י דע _ כדין, ב

דפוםא, דקימא דנהיו מטה דלא ידיע, ולא אאתגליא. וכדיןי : - : ד : ״ ו 1 ד ; ד : י -Rי ד • * T2 T I T •'T י• ~ '.

, א ם י ו פ ד ו ו י ה נ ש ב ט האי נהיוו דמחשבה דלא אאתידע בד 1 ־ • : ו • • : ־ • T •־ .' ~ ד ; T T ־ : ־ ; •ו ;

ה היכלין, .והי כ: ללין _ לאו אאנון ע ש ן כחדא, .ואא י;;! ^ידו ת ךבה! ד

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R69 S ם ל ו S אדון ע R ט סaaaaaaaaaaaaaaavoamv^aaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaamaaaaav^aaaavo

נהוךין, .ולאו אנון וווזין, .ולאו אנון נשמתין, .ולא אית מאן

ה נהווין _ דקימי כלהו ע ש ת ־ ל כ א ד ת ו ע דקימא בהו. ו

ף ד ו מ במחשבה, דאיהו יחד מניהו בחשבנא _ כ:ללהו ל

א דקימי במחשבה, .ולא מתדבקין .ולא ף ע ש ^ךתד^הו, ב

עותא, .ולא במחשבה ןדעו, .ואלין לא קימי _ לא בו אדת

פ םין, ב אלין קימי כל־חי דמהימנו תא. ע לאה, ת פ םין בה.ו לא ת

וכל־אנון נהווין מרזא דמחשבה עלאה ולתתא _ כלהו: \ T ־ : T T W • T T ־ J J י J I י I ״ J T T ־ :

ד הכא במטו נהוךין.ולא מטון. .ולא אא תידעו, א קרון אין םוף. ע

א ולא מחשבה. כד נהיו מחשבה, ולא ת ו ע לאו הכא וT ; ' T T ־ : T ־ T • ־ T ־ : T ; ד ־ . T T T

ש .ואא ם תים גו בנינה, .ונהיו ב ל ו _ כדין אא ת י ה ן ת א ג אא תידע ^

ד דא ר; כ: ללילו כ: ללהו כחדא, , .ואעל דא בדא ע ו ^מאן תהי

ובהא דקובנא _ כד םליק, כלא אאnכןש1ו ןדא בדא, ונהיוד י ; ד • ־ ; • T , I • T -ד-:I ־ T T : I J : T T :

דא בדא, ככדין קימי כלהו בםליקו, ומד!שש אאתעטר באין

1 עלאה _ (דלא ש ח ה נ םוף. ההוא ^ךזיוו דאתנהיר מ

א תידע בה כלל) א קרי אין םוף, ומנה אשףכח.וקן ימא, .ו נ ההיו

, .ו עגל דא כלא קאים, ז ככ אאה חולקהון דצדקיא, ו ^מאן תהי

ע ^םמא דין ו בב למא דד אאתי. ב

ס כל מי קומכון בעת התחלת א;ד1ן עולים, כךנב עליו ר׳ יהודיה זזרוקזיד ל ו ן ע ו ד א

!1לב האיי גאון ולב עולילא גאון: עלב אני בלבל לתפלתו נעומעת, ואין שטן

ליתו, ואויביו ננדןטלג לגל תפלתו, ואין לו שטן ו?גע לע בר״ה ויוה״כ בנךננ

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ם SRע ל ו R70S אדון ע

aaaaaaaaaaaaaaavoamv^aaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaamaaaaav^aaaavo

יו, וישו אומלים אף י2ל הלע מעולים אונו(נםננךי ךנ!פלה - רקח דף יי, מסה ׳ל1ים קי נו משה סימן ל״א).

־ י צייר נברא. ל בטרם כ ם אדון עו לם אשר מ לך, ג, אזי מלך ששמו ם ל ו ע ו כיל ה צ פ ל ר נעשה ב ע ל

ו י ב ל ו א ם ר הכיל ג ו ל כ . ואאלרי כ ם י א ר ב נ ה י פ נקו״א בא ב ל ד י ת ע יי מליך נורא. והוא היה והוא היוה, והוא יי היה לT T : T* : : * יv : • : *•

ן ת י נ , ש ש ני לו ד ו דןואין ע י ח י . והוא אא לחד ו ו ת ?»ר ל» ת מ ב רר פ ארה ב

ו ולהלחדירה ולדמלת?ליו. בלי ראשויר בלי י ל להמשילו א

. בלי.ערך ח ל ש מ מ ח ; ולו העיז ןהמשרה ו ל מ ׳ ר * י ל כ ר

בלי דדמיון לשוםאחרצתאות, בלי ששנוי וררמורה. בלי לחבור איי!הסאפי

י ל ש ק י ו ח , ג דל־כיח ו גבורה. והוא אא ללי ח ד ח א א ו ה י ב ללי פרוד כ: T - : 1 : • ״ י :

י ביום צרה. והוא נ ע י ש ו ה , וצור חבלי ל י נ ל * ג י ר ש ח גו אא ללי א צ נ ו חי ל

^ ומנו סי מ?מל5םלי, מנר כו סי חמי^יל! ביום אא קרא י ™ נ פ

. והוא רו פא והוא מ רפא והוא צו פה ו י ל א

ר אישן ע ו והוא ע זרה. בידו אא פ קיד רו לחי, ב נ י ל ע ח י ג ש מ ו

ר וליא ו ע ; אדיני ללי ל ד ^ ? ןא עירה. ן עם רו ללי ג ויי ררי ^

במקישו רגל נפשי, משילחנו ייששלח מהרה. ש ר ״ ה אאירא. י

ה הנורא. ״ ב ק ר ק דשי, א כנן א מן, ששם ה ב ןאז נ ששיר ב

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ S71 R ת י ל ט ת ה פ י ט Rע* S סדד עaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£>

םךד עטיפת דזט לית

לפני שיברך על הציצית יבדוק בחוטי הציצית שלא יהיה בהם חסרון הפוסל, ויפריד החוטים שלא יהיו מסובכים, וטוב להסתכל בציצית בשעת עטיפה כשמברך(ש״ע כד, ג). וי כין כאילו יש בו תכלת, דאותה הארה לא נפסקה (האר״י ו״ל). אסור להתעטף בציצית ולהניח תפילין אפילו בלא ברכה משקיעת החמה, ורבינו האר״י ז"ל היה נזהר שלא להיות מעוטף בציצית ותפילין אחר שקיעת

החמה, ותיכף היה מסירה מעל ראשו, וכן ראוי להיזהר(ברכ״י סי׳ י״ח).

יכון בעועת עטיפת הטלית עוצונו הלןב״ה להתעטף בו כדי עונזכול כל

מצויךךיו לעעותם.

ףתיה ?החילו ון־רזימו וךחימו וד־ךחילו ליחדא npb יחוד קדשא בויך הוא וש!ככי

ששם אות יו״ד אות ה׳׳א בבאות וא״ו אות ה״א, ביחודא שזללים (יהוה)

בשם כל־ישואל, החני מוכן לקים מצות ע עזה ללביש טלית מציצת כהלכתה,

כמו ש גירינו יההמ יאהדונהי אלהינו בתוז-תו ה; נןדו שזה: ״ו ע עזו ל הןם ציצת על־ ככ נ פי

ב,די הם׳׳. ועל ידי ע טיפת ה ייי ציית נזכיר כל מצותיו לעשו תם. כדי לעשות נחת

וו ךך ליוצרי, ולעשות ו״צון בוראי. ו החני מוכן לבוך על ;ע טיפת הטלית ככ תקון

רבותינו זכוונם לבוכה. והחני מכ.ון לפטור בברכה זו נם טלית ך^^טן שעלי.

ויהי ניעם אאדיני אלהינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוננהו:

מ לך

י מן בברכתו לפטור גם טלית קטן שעליו

^ אדיו הכל tek^ta'Llt תקיףבעל היכולת _ t o ־ t o h to to M , | היה הוה ויהיה _ Jp £1 וי A \• ובעל הכחות כולם, ו » ר ן , M i l l i ' l ^ S 4

י המעוגיח עלינו נפרט * י '..ן • ™ י יאהדונהי f ל M l I I

במ צנוהריו העולם, אא ששר קישנו

: ת י ע י ע ו ב ש י ש ד ג ב ר ב 1 צצוונו ל ה רר ע טף ב צני צי

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

S » R ן י ל פ S 72R סדד הנחת תaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

תפלה של יד מקומה ביד שמאל על הקיבורת, שהוא בשר גבוה שבין המרפק לכתף, והמעברתא, הוא המקום (המעבר) שהרצועה עוברת בו יניח לצד הכתף, ולפני שיהדק הרצועה יברך מיושב. המנהג שאם נפלו מידו התפילין מתענה, ומ״מ אם קשה עליו התענית, וכש״כ אם הוא צורבא מדרבנן, וממעט בתלמוד תורה, יתן צדקה לכפר נפילת התפילין, וגדולה צדקה לכפר אפילו למזיד וק״ו לשוגג או אנוס. אם נפלו התפילין בכיס שלה, לא יתענה(מג״א מ"ד). וכתב הרב אליה רבה

בסימן זה בשם מהר״י מברונא, דאם נפלו התפילין בכיס שלהן, יתן פרוטה לצדקה.

ת הנחת תפלין שצונו הקב״ה להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהננ ייחוד ע ש ינון ב

על הראש בנגד הטיח, בדי שנזכר נסיננ ל הזרוע בנגד הלב, ו שימו ויציאת מצריננ, ע

ה ;נמנו. שהננ מוריננ עגל ייחודו ואשר לו הבח והממשלה בעליוניננ ש ע ונפלאות ש

ת בהננ ברצונו. הנשמה שהיא במיח, והלב שהוא בנגד הזרוע, שהננ ו ש ע ובתחתוניננ ל

עקר התאוות והמחשבות.

תיה בדחילו וךחימו וךחימו דחילו ליחדא לסס יחוד קןשא בויך הוא וש?ככי

שם אות יו׳׳ד אות ה״א בבאות וא״ו אות ה״א, ביחודא שןללים (יהוה)

בשם כל־ישראל, הדני מוכן לקיים מצות עשה להניח תפלין בבי!״י ובבויאישזי, כמו

ש ציונו יהומ יאהדונהי אלהינו: ״ו ק שר ר!ם אתם לאות על־י ד כם ו ההיו ל פ1ו ט פית בין

עעיני ככם״. ו צנזונו ךך קק בב״ה ל הניח ארבע ^1 ששיות אלו שיש ב הם יחוד שמו וי צצי אאת

ל הייוויע כנגד הלב, ועל הויאיש כנגד הטיח, כדי שנזכיו נפים ונחלאות מצדם, ע

שעשה;עטנו. ש הם מורים על יחודו ואשו לו הכיח ו הטמשלה בע ליונים ובתחתונים

לעשות בהם כרצונו. _ו ךו.ו־ משעבד לקדוש בווך הוא הנשמה שש ההיא במיח,

ו הבורא כ והלב שהוא כנגד הייווע, שהם עקר התאוות והטחשבות, ובבזה מ

ונמעט הנאותינו. ו הדני מוכן לבור הבוכה שתקנו רבותינו זכווינם לבוכה על

מצות התפלץ, ו הדני פ!;.ון לפטיו בבוכה זוי תפלין ששל :ד ו תפלין ששל ויאש,

רי?עלה לפניך יהומ יאהדונהי אלהינו ואלהי אבותינו, כאלו כונתי בכל־ הבונות

הראויות לכ.ון בבהנחת התפלין ובבוכה. ויךז־ ניעם אדני אלוהינו:עלינו, ונעשה

ידינו כו ננה עלינו, ו מעשה ידינו כוננהו:

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R73 S ן י ל פ S סדד הנחת ת R ג עaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

יכוין בברכה זו לפטור גם את התפילין של ראש:toUk< תקיףבעל היכולת k k t W U y אדון הכל tok'tak to to M ,

היה הוה ויהיה ובעל הכ חות כולם,I.C™ י המע1גיח עלינו ונפרט • י '..> • ™ ׳ יאהדונהי J ל M l I I • * ^• . י

כנ ננררריר ו^עו ללם, אא ששר קישנו

ילח רפלין: י רצונו להנ ^ י ? אם הפסיק בדבור של לצורך הנחת התפילין - צריך לברך ג״כ על תפילין דראש ברכה נפרדת,

וזה נוסחה:

= מ לך העו לם, ל כרךף אא ררה יהיומ , אל הינו ='ששר כקוישינו במצר'תיר; רצונו על רפלין:

אחרהנחתתפלהשלראשיכרוךשלשכריכותעלאצבעוהאמצעית,כריכהראשונהבפרקאמצעי

של האצבע וכריכה ב' וג' בפרק האחרון, ויאמר:

ש פט ו בב ךך םד ו ש תץד לי ללעו ^ם, .ואושתיר לי בצדק ו ב מ ו א

מ יאהדונהי: ו ה י ־ ת ו ח מים: ו אאר ש תתיר לי ב אמו נה, .וידע ת א ו ב

אחר הנחת תפילין ראוי שיאמר שתי פרשיות אלו, כיון שכל ארבע הפרשיות כתובות בתפילין (ב״ח סימן ל״י). ואם אינו יכול לאומרן לפני התפילה, יאמר אותן אחר התפלה, לפני שיחלוץ

התפילין.

־ ל ־ ללי כ ש ו ידכר יהיומ יאהדונהי אל־משה לא מר: ק יי נ ב ח כל־רחם ב ש א י n ™ ר ? ט פ א ו ר ה ש בכור, א : י •:<•: •ן v v • : ״נ

ד: ר יא מר מששה י י ישראל, באדם ובב ה מה ליי הוא ש1 ־ : ״ 1א :1 ו 1 1 1 י : ז ״ ׳ 1

אאל־העם, זכור אר־היום הז-ה אא ששר יצאררם׳

מביר עבדים, כי ב חזק יד הו ציא יהירמ מ מ צריםי> ¥ ¥

•JT : S* T I V J ; • - ^ T • ׳ ־ ־ : J • • : ־ • • "

: היום י ע ם לח מץ י ת ל נ א א ™ אא רר כם׳ ¥מז-ה, ר ליא יאא כל לI. י ־ I " T V T I " J Z י1׳*•* * W : *•*

: ר היה כי־יבי אא ף ייהיןומ ׳ ם י נ אא ררם יצ אאים ב חודש ה אביב בנ : 1 ־ י ו : ו ; י נ • ו ; ז ז • T I T ״ I יא' I 1 - 1 ' ״ י•

יאהדונהי אאל־א רץ ה כנע ני ר ה לל ירי ר ה אמירי ר ה ח וי.ר ה יבו סי,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ן SR׳»־ י ל פ R74S סדד הנחת תaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^ ר לך, אא רץ זבר w?™ ל ללב ר אא ששר נשבע לאאבירריף ל

KJ T J- T י • . • • ; V י T V J T י V ־ •״• • : ־< ~ ־1:־:

ן 3 ר ק ל ה ה זיאר ש ו דבש ועב דד רר אאר־ ההזעבי ת י מ ה ב ה ן מ

I. ־ T V •JT\.—~:IT ~ ־ :JT י rtT :

, וביום ר צ מ ז ר ימים ריאכל א ע ב בחודש הז-ה: ש ח ס פ ה

J" 1־ *.T : * IV ־ י ־ V J ~

ל ששב^ נ ר יא ככל אאר ב ו צ ה שזבי זעי לג ליהירמ יאהדונהי: מ

הימים, רליא־יראה לף לחמץ, רליא־יראה לף ששאר

: ר הגד רר לבנ ףי ביום ה הוא ף ל ב ג ־ ל כ ב ה ס י ע ת ה ^ א י מ ח מ ה

I. ־ J י ־ : * : J T : י : • ־ I V ••. : J :

י ל ל ה ם י ס נ ™ עששה ^היומיאהדונהי ללי ה לא מר, בעבור זה ™

ר על־ידף, ו א ם ל י ר צ מ ת א י צ בצאררי מ23צרים: הדה לף י

; ל מ ען ר לז.יה יהיומ נ ר ד י ת ת י ד ו ל זכרון בבין עי ניף ?

יאהדונהי בפיף, כי ביד חזקה הוצאף יהירמ יאהדונהי 2323צ ד ים:• T.1• : I T : ;־ י : r 1 ־ ז ז : :JT: • - א י י ־

, ה נ מ ז ח ל מועדה ב ם ? ת ה ב ר ק ש ממ ר רר אאר־ ה חקה ה זיאר הA י T ~ ־ • v ־ji •.. 1 * ־ .1 : ו : ;T : ־ I T :

: ה נ ש ל ה נ ש ממי מים י ממי ממה מ

T *T 1• T 1.*

ץ הכנעני, כאשך ר א ־ ל והיוו כי־יבאף afrr™™ אש י י ? נשבע ל ף ןן לאאבירריף ו נ רר נה לך: ר העב ד רר ת

JT : ־ H l | י ; ־ T KJ T : י rtV ־ י ! r ״ ; '.l ; ־1 :

־ פטר! ששגר ל , ןן כ ׳ זי לחם ליהירמו ™ ו ש א י ח ת ו ־ ? ר ־ פ ט ל כV J V V - I V T I A T 1־ V W V I V J

ליהירמ ש י ר פ ב ה למה אא ששר יי היה ל ף הזכרים תT ־ T *.1 : ־ : J" I י v ־: T ״ :

ה בעזיה, ראאם־ליא רר פיה י פ ־ פטר המיר29 ר ל : ןן כw : v * : v : J V : • ־: v<v 7 :

וער פ ררו ןן כל בכור אדם בב ניף רר פיהI V : * י • J T T: I .V T 1 \ :ן :וא י -

יאהדונהי

את החמיר

0.29טר חמור - גזרת הכתוב דוקא חמור, לפי שנמשלו מצרים לחמורים. ועוד שהחמורים ם יעו לישראל ביציאתם ממצרים(רש״י) . וי״מ לפי שלא היה לישראל בהמות טמאות כי אם החמורים לבדם, ורק הם ניצלו ממכת בכורות, לכן נפדה רק פטר חמור ולא שאר בהמות טמאות(ראב״ע,

רלב״ג)

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 7 5 r ת ס נ כ ת ה י ב ה ל כ י ל ה ה ה S ע R ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

־ יעז א ל ף ב נ ף מ חד לא מיד מה־זאת בחמש סלעים: ו היה כיA ־ J ״ KJ T : * J* : I T : * I * T T J

ו א מ ד ת אא ליו ב חיזק יד הו צגי אנו יהיומו יאהדי־הי, s w 1 1

•JT : S T • ו T I v J ; 1 ״ J I : ו ־ ׳ ; ז

ה ע ד ־ ה קשה ? ¥ מבית עבדים: ויהי כי ממ מגנדים>

ד בא ו־ץ ממ צדים, ו כ ב ־ ל ל ש ל וזנו?.ויה ד, יהימו ™™ כ

כז א ני זיבח ללי ד ב דו נמה, על־ בכו מבכיד אאז-ים ועד־

ב כוד בני ־ ל , ו כ ה מ ה ב ד חם ה זכ ידיים ב י ד ט ־ פ ל כ ת , א ™ י J:<• :v v • ״ . ־T J \ T I י T: י

ת פאי ידכה ו ל פשו פן ? ם ליאות על־ י י צ מ ת א י צ אא פדה: ו היה יl. T I : T *AT *־ I < T T * I V : V

ט בין עיניף, כי בחוק יד ההוגגיאאנו יהיומו• י ש נ ת ו

KT : JT י I T I V J J * - J י rtV י י ־ "

ני־* יאהדינהיKT : V T * I

ד ים: כן מ ג• I T : *

ת ס נ כ ת ה י ב ה ל כ י ל ה ר ה ד ס ן ו פ ו א

בזוהר הקדוש(ואתחנן דף יסה.) הפליג מאד בשבח היוצא מביתו מעוטף בציצית ומוכתר בתפילין והולך לבית הכנסת. ואלו דבריו בתרגומם: אמר רבי שמעון: בשעה שבן אדם מקדים בחצי הלילה וקם ומשתדל בעסק התורה עד שהאיר הבוקר, ובבוקר מניח תפילין... ובא לצאת משער ביתו... ארבעה מלאכים קדושים מתחברים עמו, ויוצאים עמו משער ביתו, ומלוים לו לבית הכנסת, ומכריזין לפניו: "תנו יקר לדיוקן של המלך הקדוש. תנו יקר לבן המלך... רוח קדושה שורה עליו ומכריזה ואומרת: "ישראל אשר בך אתפאר..." ולא עוד אלא שהקב״ה משתבח בו ומכריז עליו בכל העולמות": ראו איזה בן עשיתי בעולמי". ומי שעולה לבית הכנסת ויוצא מהשער בלי תפילין בראשו וציצת בבגדו, ואומר: "אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך", הקב"ה אומר: "היכן הוא מוראי? זה מעיד עדות שקר". עכ"ל. וכן פסק בשו"ע (כה, ב) שמצוה זה קודמת למצות עשרה

ראשונים (סדוי עוי״ח). כשיצא מביתו לילך לבית הכנסת יניח ידו על המזוזה ויאמר כסדר הזה:

, יהמו י ^ ^ ״ ש מע י עד אל, יהמו אלרוינו עד בעצמותו, י איו מל בדו,שילט י ח • י • u '?"J™, . ד ב ע!;מותו, י איו נו ל בדו, שולט י ח • י • u

ו בשטיםובארץ,ימישל בדיריחיתהעילם • ח יאהדינהי מ בלחש: ברוך שם כבוד מלכותו, לעולם ועד:

ואח"כ יאמר:

, ם ל ו ד ע ע ה ו ם מ ע ת ו ל ל ש ם ו י ב ו י ל חיים ט א ב א ךתי ו ר צ מ ש י ה י ו ה י

ו ךתי וי ותן לי ©ר ח נמים: ך א ר ב ל 'עזרי י א

היה הוה ויהיה

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ת חנה ל פ i ת r w R 7 6 S ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

מצוה לרוץ כשהולך לבית הכנסת ואפילו בשבת, וכל זה עד הפתח, אבל בתוך בית הכנסת לא ירוץ, אלא יתעכב מעט בפתח קודם שיכנס, כדי להראות עצמו ירא וחרד ומזדעזע ליכנס בהיכל

מלכו של עולם, ויאמר שם בפתח:

ף ש ך ק י ־ ל כ י ה ־ ל ה א ו ש ת ה , אי ף ת י א ב ו ב ן א ם דן ב ח י ר י ב נ א ו

: ף י ר אא ת ב אך פסוק זה יאמר דוקא אם הוא נכנס לבית הכנסת כשהוא מוכתר בתפילין. ובשבת ויו״ט וביום

שאין מניחים תפילין, יכול לאומרו, אע״פ שאינו מעוטף בטלית, שדי בטלית קטנה שעליו.

אח״כ אם אפשר לו יאמר בעודו עומד בפתח אלו ה פסו ?ןים כי הם מ ס3 לים, ואם לא אפשר לו יאמרם

כשהוא נכנס והולך למקומו(באייח שנה א׳ פ׳ מקץ גי).

j קב ם לה: יהיומ יאהדונהי צב אות, ; ייוומ יאהדונהיצ ב אות ע פ*נו, מ שןב־ לנו אלוהי ;

אאשרייאךם בטח בך: יהיומ יאהדונהי הוגיעה, יהפ לך יעננו בביום־קראנו:

יזהר מאד שלא ידבר בבית הכנסת כלל, ובפרט בשעת התפלה.

rfflffl וזנה האומר ׳תפלת דונה׳ כורת החיצונים שמעכבים את התפלה, כמו שסיימה חנה בתפילתה ״ה׳ יחתו מריביו״(רבי יעקב רקח שעיית ה).

ישכים לבית הכנסת כדי שיהיה מי' הראשונים, ולפני התפילה יש אומרים פסוקים אלו:

י רתח פלל חנה ותא פור, ע לץ לבי ביהיומ ךמה ק ת

, רחב פי על־אויבי, כי־שמחתי ™ a m

בישועתף: אין־קדוש ככיהיומ ™ כי־אין בלחף, ואין צור

־ ף; !-בו תדברו גבהה גבהה, י צא עתק מ פי כם, ל כאליהינו: א

כי אל דעות יהיומ ולו נך;כנו עלילות: קישת גברים

רן חים, ו נ כיש לים א זרו חיל: ש ב; עים ב l רום נ ששכרו ורע בנים

־ בת ב נים אא מללה: יהיומ ו , ו ה ע ב ה ילדה ש ר ק ע ־ ד חדלו, עR: •'T ; IT T ־ : ד ; ־ ־ T י : T T: \ ־1 I T ד•• י -

יאהדונהי ממית וננדחייה, מוריד ששאול ויעל מו ריש ״ • : ־ V י • ; — T — : ־1

ר דל מ אאשפת ירים פ ע מ ומעשיר, כמשש ^יל אף־מרומם : מ נקים" ¥

אא::יון קלהויששיב עם־נדיבים וכםא כבוד ינחלם, כי ליהיומ

מ צ קי ארץ וישת ע ליהם תבל: רג לי ח כשידיו י'׳שזמר, יאהדונהי

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R77 S ת חנה ל פ S ת R ז עaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

מ יאהדונהי ו ה ,בר־ איש: י ך ידמו, כי־לא ^כוח י ש ח ש עים ב ו ר

, יהיומ יאהדונהי יןדין ם ל י ^ & ו י חתו מריביו עליו בשמים י ןרעעם י: ־־ ; T T י ו ן ; • T •די T ־ T ־ • ־ ״ -

אא פ םי־ארץ, ו י תן־עיז למ לכו וירים קרן מ ששיחו: אתו הי כמה

ה נ ט ל ש ו ם ן ו תמהוהי כמה תקי פין, מ לכו רזה מ לכות ע ל י ^ ^ ^ ן

י תף נודה לף לעולם ר ודר: ו א נ יזנו ע מ ף וצאן מ ר ע ך ־ ם ע

ב ובקר וצ דור ים א ששיחה ו אא ה מה, ר לדור ודיר, נ ם פר ת הל תף: ע

־ ב ני אליךזים: ל י חד כו כבי בקר, ©וי ״•יעו כ ־ ע קו ללי: ברן ויש מ

ו ע לי: ו אא ני ב:יהיומ ת ־ אאירא מר בבות המו גי עם, אא'ששר ם ביב ש א לT ־ ־ ־ ־ : ־ T • T v ד * י : ד ״ • ; ד

יאהדונהי אא צ פפה, או דזי לה לאליהי ישעי, י&1במ ןע ני אליהי:( בשבתויום־טוב

ידלג פסוק זה: אל־שש2^חי אייבווי לי כי נפלווי קמווי, כי־אישב בחשך

־ לף הו חל דתי, אא תה רJ;rנה לי:) כי

יהומ יאהדונהי אור

אדיני אליהי: רגללי עמדה בבמיישור, במקהלים אברך

1*^^ יאהדונהי:T :

יזהר כל אדם לומר קודם פרשת העקידה נוסח זה המובא בספר בא״ח(שנה ראשונה פרשת מקץ הלכה יייב), ובזה יהיה ניצול מקללת רבי שמעון בר יוחאי הכתובה באידרא רבה דף קמ״א עמ' ב':

ך3ון ע למא! י חא רעוא קק ^ןך למיהב לן חי לא ל א תערא ביקרך,

כ£זך(רא כילא כדקא יאות. ואף על גב ^פןבבד רעותך ו

ןילית אאנן ידעין ^שוואה רעותא .ולבא לתקנא כלא, יךזא רעוא

^ןך ןי ת תרעי במלין וצלו תא דילן, ל תקנא תקונא דלע לא כדקא

ל אין, ע ילי היכלא בהיכלא יאות, ולהוו היכלין עלאין ורו חין ע

ה בדכ תתיהו כ דקא חזי, ש יפא בש יפא, ב מ ת ס ורוחא ברוחא, עד י

ו אאשן תלימו ךא בדא ואא קוי דודו ךא בדא עד ןי אאנון חד, ונהרן

א עלאה ןיכילא אאתיא מלעלא,ונהיר לון, ת ש ' ךא בדא. וכדין ^

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת שחרית SmR׳ ל פ R78S תx#cscs!»o»#aaaaaaaaaasoaaaaa»!x#cscscs»s׳הוה לנגדי תמיד ' שויתיaaaaaaaaaaaaaaa»!x

א ר ו ה א נ ו ה ה ד ך ד ^קא חזי, ע 1 ו ? מ י ל ש ן ב י נ י צ ו ו ב ה ק כ: ל ר י ה ו ; ו ה ל ו

ש דיששים, .ו אא ך; בב ןר ככא ד י ק ב ג ל ל י ע וכלא א ה א ך; JJך, . א ל ע

א ל ע ^ ל ר ב ת ולא פם?זין, .וכ:להו מ . ן ן נבעעי י א ךמי ר י ב .ואאתמלייא כ

א ל א ך ת ו ע , ר א נ ב ש ח א אעעיל ב ל א אאתידע ו ל . וך^הוא ך א ת ת ו

א ת ו ע . .ולא אאתידע ךךהוא ר ו ה י ו ג ו ב ג ו ל ג ם ל י ם , ב ן י מ ל ע אאתפם ל

וכלא . , ף ו ד אין ם א ע ד א ח ת ו ע א ר ל ן כ י ד כ . ו ע י ז ^ נ נ ם פ ת א .ולא א

מ לייא , .ו אא ת ד א ח ל ד כ י ב ע ד יי א ת , ע ו ג ו ל ג מ א ו ת ו מ ל ת מ י ש ל אאיהו ב

: ת ו א א י ק ד ר ואאתבםם כילא כ י ה נ ת א ם כילא, ו י ל ת ש א כילא ו־ t:It • ד ־ : * י I י ד I י •י I י ; I ד • י

ך נ י מ , ו פ ר קן י ם ע ל ל ל ך י ששר א מ ם ע ך ע ת ו ע א ר ! י ה א מ ן ע ל ד 3 ך

, ך ר ו ה ב ^ ו ט א מ נ , אא ננטויי ל ך ש ך ק ת מ י ב ך ב מ ע א חזי ל

ך י מ ם ד ו י י ם ע ו , יי ת ה ך מ א ק ו ע א ר ה א rj נני. י נ ת ו ל ו לל בבלא צ

א כ ל נ נ י ן י י נ ו ק ת א ;דללזעלא, ב נ ו ק ת , ב ר ש י ח מ ר א , יינימא מ?יין ב ן ל

. ללאאיששלפא ם י ל א ש ד י ח , וללננעעבבד י א ש י ך א ק ת י נ ו ר ט מ א ו ש י ך ק

. ן י ג ר ך ־ ל כ א ך פ ו א עעד ם ג ר ד א ל ג ר ך , מ י י ח ־ ל כ א ^ששננתא ד י ה ה ל

, א ל י כ א ב ט ש פ ת מ א ו ל כ א ב ח כ ת ש א מ r ו מ ש א נ י ה י ה ו ה ת ן ך י ג ב

: ה מ וrא ונמת ק ימי ב ש י נ א א יתלין ב ה א ו ת ת א ע ל ך ה״ : 1 ־ : ־ • 1 ־ : : ־ י : ' ד : T ־ ־ \ ד ״w ד :

z פ! לת ?

לפני התפלה יאמר:

ו ליחןדא ל י ח ס יחוד קקדששא בריך הוא ושככיניזיה בדחילו ורחימו ורחימו ד ו ע ל ששם אות יו״ד אות ה״א באות וא״ו אות ה״א, ביחודא שלים (יהוה)

ת ב ת שח!רית (בשבת: ששל ש ל פ בשם כל־:־ששראאל, הנה אנחנו ^אאים להתפלל ת

, שש תת קןן אבינו ע ליו ה ששלום, עם כל־המצוית ה ככלולות בה, לתקן קדש)

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R79 S ת י ר ח ת ש ל פ S ת R ט עaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ו ולעשות רצון בוראנו. ויךךי > ת צ ה במקום עליון, לעשות נחת רורr א ש ר ש ^

ניעם אאדיני אליהינו ע לינו, ו מע ששה י דדינו כו ננה ע לינו, ו מע ששה י דדינו כו ננהו:

ל ׳ואהבה לרעןז• במוך, זייכנזין קדים בל ונפלה יקבל עליו מצות עשה ש לאהיב בל אארזד מישראל בנפשו, ועי״ז רנקןבנלתפלתובתוך רנפלית בל

'ישראל (האר״י ז״ל). י

הריני מיבל עלי מצות עעשה על: ואהבת לרעך כמוך.עשי נ והריני אוהב את־כל־אחד מבני יעשראל

. . . T ־ : ״ • : ד •• . V J •״ י

ו מאו די:ן שאםר. הוא בתיקון ועליית עולם העשיה [העולם השפל] 1 ו ר ד ב סדר הקרבנות ע

ו בז כרוז טוב ת אלרזינד ואליהי אבו תינו, ז כב פ ק זית ישו ?;ה ור דן נכים״ ו 2 ת ככ ל פ ניך, ו פ ק

־ לנו יהיומו יאהדונהי ר , ו ז כ ם י נ ^ 7 משמי עזמי ין דים ה ¥

ם - אברהם יצחק ע אליהינו אהבת הקדמונים י• T T:IT : ־ :־ ־ ־ ־1: • ־ :v״ו

־ ת ־ הה דן ן א ת ־ הב רית ן א ת ן ישראל:עבדיך, א

והר המיריה, והצבועה שנשבעת ל אברהם אבינו 1. התפלה נחלקת לארבעה חלקים כנגד ארבע עולמות, הלה המה: עולם השפל, עולם הגלגלים, עולם המלאכים ועולם העליון, שהוא עולם האצילות אשר משם יאצל ויושפע שפע וכח הקיום לכל העולם כולם. חלק התפלה מן התחלת התפלה עד ברוך שאמר, הוא נגד עולם השפל, וכולל בקרבו בד״כ תפילות השייכים על דברים ארציים טבעיים, כגון'אשר יצר' וכל ברכות השחר. מן'ברוך שאמר' וכל פסוקי דימרה עד'יוצר אור', הוא כנגד עולם הגלגלים, וכולל ענייני אותו העולם כגון"ממירח שמש עד מבואו מהולל שם ה'", "מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא", "הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור" [חלק יה נועד לקרב את המתפלל להבין מתוך התבוננות בהנהגתו ית', איך כל הבריאה במלוא תפארתה מספרת כבוד אל]. מ'יוצר' עד שמונה עשרה הוא נגד עולם המלאכים, ומדבר בו מענייני המלאכים, כגון"יוצר משרתים ואשר משרתיו כולם עומדים ברום עולם וכו'", והחלק הרביעי הנכבד מכולם הוא תפילת שמונה עשרה ותפילת ובא לציון גואל, והוא כנגד עולם האצילות אשר שם שוכן עד מרום וקדוש שמו, בחלק היה אנו עומדים נוכח פני שוכן במרומים ומתפללים אליו כאשר ידבר איש אל רעהו (סי התהלה

התפארת). .2 0קדנו - 'זכר' מורה על היכירה לבד בלא מעשה עמה, ו'פקד' פירושו שיוכר ומתעורר גם

לעשות אייה דבר דרך גמול רע או טוב (מלבייים).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

S 3 R ת י ר ח ת ש ל פ S 80R תaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

־ י צחק בנו על גבי ת א י 3 ש ק ןאת־הע יקדה זעע קד ש

המזבדן ככתוב״ בתורתך:

ת ה?נלןז־ה ו ע ר &° פ

יאמחז בכונה לעצומה, בדי להזכיר זכות אבות לפני הקב״ה, וגם (;דיי

1להכניע היצר לעבודת ה!שי״ת4.

, ו ה אליהים נפה ת 5 י י « י ד ירזי אא חר ה זיברים ה אא לה נ: ה ל י ל ה ת ו א ר מ 6 אאת־אא^רהם, ויאנכר אלין ב ח י 0 י נ ב ד י מ ע י

: ו יא מר קח־נא אאת־בנך 7 ף ש ל נ ו אא הם. ©וייא נכר הה נני מ

3. עקד - אע"פ שיצחק הלך ברצון ובשמחה להשחט לעולה, בכ"י עקד אותו, כי אמר יצחק "בחור אני וחוששני שמא יידעיע גופי מפחדה של סכין ואצערך, ושמא תיפסל השחיטה ולא

תעלה לך לקרבן, אלא כ פת ני יפה יפה" (נייד נו, ח).

ה בנו יחידו אהובו. ולצדוק בן ל ו ע 4. עזדזךי אאע״ה דדה מובן למען שמו ית׳ לשחט ל

ה צךיבה להגיע:עבודת העזי״ת(יעב-ץ, ז ל״ז קקבל בךצון גמוך הצווי. ומבאן י1בין ענד ב

ב״י). וליבן מקדימים פךשת העקדה לקךבנות, ::י הדה זךאוי שהאדם יקךיב את עצמו

ד הגוף צ מ לקךבן אשה ליה׳, ךק ה׳ בךחמיו מקבל גוף הבהמה תמוךת גוף האדם, ש

אאין הב.דל ביניהם, אלא הנפש המשבלת היא המבדילה ביניהם, ועי״ז ה׳ מקבל

במעשה את מחשבת המקךיב שחושב בעת הקךבת הקךבן באלו אני נשדוט ונקךב

(מלבי״ם בר' כב. יג).

5. אחר הדברים האלה - פרשנו ע"פ רשב"ם ורד"ק, אבל הנצי"ב (וכן במלבי״ם) פירש שהכוונה לאחר כל המאמרים שהיה בין הקב"ה ובין אברהם, שהגביהו לאט לאט מעלה מעלה, שמתחילה הבטיחו את א"י, וירע כעפר הארץ, ואח"כ בריבוי בנים ככוכבי השמים, היינו בנ"א חשובים, ואח"כ שיהיה אב המון גוים, ואחר כל הדברים האלה היה עניין העקידה שביה נשלם גדלות

של א"א וירעו, והוכשר להיות אבי האומה הישראלית.

6. נסה - הרשב"ם פירש ש'ניסה' משמעו לקנטר ולצער, כמ"ש 'מסה ומריבה', וכמ"ש ממי יו, ז) "על נסותם את ה'", ויאת משום שכרת ברית עם אבימלך, וחרה אפו של ה' על יאת, שהרי ארץ פלשתים בכלל גבול ישראל, וה' ציווה עליהם לא תחייה כל נשמה. אך רוב המפרשים פרשו

כפשוטו(עיין רמב״ן. ראב״ע).

7. את בנך וגו׳ - עיקר הניסיון היה אם גדלה בלבו אהבת ה' באופן שכל האהבות שיש לו יהיו בטלות נגד אהבה יו, וכל שהדבר נאהב יותר והוא מקריבו לה', וכל שי שים יותר על לבו מעלות יצחק ואהבתו אליו, ובכ"י יבוטלו כל רגשות האהבה העיה שיש לו אל בנו יחידו נגד אהבת ה', כן יבחן אהבתו לאלוהיו, וע"כ ציוהו שבעת יקחהו לקרבן לא ישכח מלבו שהוא בנו, יחידו, שהוא אוהבו ולא יסיר מדעתו מעלותיו שהוא בן חכם וצדיק, ולכן הוסיף ואמר 'את יצחק'

(מלבי״ם).

בר' כ״ב

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R81 S ת י ר ח ת ש ל פ S ת R א פaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

־ א ר־ץ ל ל ףי א ־ י צחק, ןלך־ ת א הב ת א ־ י חידף אשר־ ת א

ל אא חד ע ׳ 3 י ק ל ו ה ב י י ק ה מיריה, ן העלהו עום לעילה ה ר ה

ר ההם ב א ם ו ק ל ם י ד ק הה הה רים אשר אימר אא ליף: ויעז כם הT T : י ־ ־ : ״ ־ I V ״ J- W ־ : * T I V

, ויקח את־שנ<י נעריו ^ כ ו א בביקר ייחבש את־וזמיריו ב

D ויקם / w א ותו ן את י צחק בנו, ©ו יב קע ע צי עיללה ״

לו האליהים: ביום וילך אאל־המקום אשר־אמר־j ן ־ I :•״• • T J ־ I T V ־ : P I. T ־ V ' V " ־

־ ת וירא א ה אברהם אאת־עיניר ¥ י ב ג העזלישי, ויעיא ה. - - • _ V S T T" ~JT : * - T ־ * * 1 -

־ ל כם ו ב :עור־ין, ש ־ ל מ ד חיק: ו יא במר אבר הם א ה מ קום״ ¥J" T י I T ״ T J V T T : ־ V ־ P I T I " P I. T ־

, ת ט ע ו מ ך י ־ כה ד ד ק נל ככה ע ח * פיה:!עם־ ה חח למור, ואא ני וה נער י

ע צבי ־ ת ו נשובה אא לי כם: ו י קח אאבר ההם א י ה י ^ ו נש ת חדה לJ " H V T T : ־ I ־ • ־ I V ־ ״ : T J T J W ־ I : ־1 : * J

יצחק בנו, ויפןח בידו אאת־האש העילה, ©ויעשם על־

, ©ויל כו ש ני הזם י חח דיו בבבשמא;הי: ©ו יא מר ק נ ם ת ה ל ־ הה מ א כ ת ן א

י בב דןק אאל־אאברהם אביו, ויאמר אא בבי, ויאמר הנני* J V * V I > T * י ־ T V J • י ־ . T T : ־ V P T : *

׳ בני. וייא מר הנה האש ו הזע בבים, ואיה העשה מW ־ J " י י ״ - 1 ״ J T ; ״ • • • v<T 1 ; א

י ליו ח ב ^ע^,ה: ©ו יא מר אא ^הם, אאל'דrים י ראה־ י ד ע ו י מ ה

העשה לעילה, בני 8. ויל כו עשני הם י דד דיו ויבאוT I ־ T • : 1 : ־ w ״ : J : י : ־••ו T.1 ~ : • ; • • • ־

לו האליהים, ויבז שם אל־המקום אשר אמר־> T » • ״ • • V * י ־ : I T J ־ I T J V ־ : P T ־

י ו ש ק י ־ הע צבים, ויעקיד ו ת ־ ה מ זב ח ©ןיעע רך א ת א 8. בני - מילה יו מיותרת. בפשטות אמר לו'בני' בשנית לחיבה יתירה, אבל חי"ל דרשו שאברהם אברהם״ ¥ ענה לו שאם לא יהיה שה אי'לעילה ?ני', ואע"פ שהבין מכאן יצחק שהוא הולך להשחט, מ"מ

וילכו עיני הם י ווןו בלב שווה(רש״י).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ת י ד ח ת ש ל פ i ת r M R 8 2 i ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

יצחק lis, .ויעשם אית1 על־המזבח ככמעל* את־

־ ת י ד1, ויפוח א < את־ < לע צים: וי עז ללח א בר הםי ¥

I I T * י ־ T V T T : ־ > I ־ * : ־ * " • ן !

א אליו כ? ל אך ל עז ח'ט את־בנ1: ו י ק ־ י ד! מ אכלת, ^

) אבר הם I אבר הם. 0 ו ז פ ח ב ־ ד! עז ככים, וייא ככר( ™ מן s n r r A T T : ־ J T T : ־ V 1, ־ • י ־ T י ־ * T :

־ ה ןער ל <ח ידך א

: ו יא מר אאל־תעז ל£ ף » ל וייא כר ה ןני מ

, כי I ע רצה י דעתי ק ז י ^ א י פ ־ ף! עש ל1 ככ אאו נכה * ל , ן א ו ט ח ו ש ל

־ ת ת א ע ג ירא אליהיםי><אאתה, וליא חשכת מ ־ כי 9ם

ם ל & T : • ; •ו ;••< :v • ־ T י T J 1 ־

: ויעזא אברהם אאת־ י ל ם י ^ ל בנך אאת־יחידך ככפכןי מT T : ־ T • ־ • V1 • .1' ; ו• ; v J• : •

ה 10נאא חז ^ 7 י א יל, א חור ו י נ פ ל י ב ו ה־ ע ן ה ן ם ו א ת עי ניר;ו_י ו־א פ

־ הו אא:יל, ת ן בק 1־ ניו, וילך אבר הםי וי פח א ל י א ב פו בך ה

בנ1: ו י ק רא אבר הם עזם־ ת ר ו מ ויעלהו לעילה רר חת ת•JT T : ־ S T < : * ^ ״J- I.T r ; j ־ ; I ־ : ן - ־

, אא עזר ת ו י ^ ר ח ב ה מ ק1ם ה הוא - יהיומו ™™ I יי ד אאה יV ־ rtV : * J י : T : 1. ־ P J T ־

: ו י ק רא ו מ ע י ב הר •!היהיומו ™ יראה ל ף ^ יא ככר ה י1ם י• ; T P : • I ־ V T I " I.T : J- 1 ־ J " T ״ו

ככלל אאך יהיומו ™ אאל־ אברהם, זז נית ככן־ העז כים:• I T T י ־ • V א י ״ T 1 : ־ V I.T : י V ־ : "

יהיומ יאהדי־הי, ככי ר , נאם־ »מ י ת ע ן ז י ג מ ש בי ב : ד א ל מ וייאכר ה

ת , וליא חש כ ־ הדבר ה ה ת יעל ׳מ׳ אשר עשית א 9. עתה ידעתי - יהרי הכל גליי לפניי?! אלא פירישי: עתה הידעתי לכל העילם, כמ"ש 'ידעתיך בשם', 'יאדעך בשם' ממי לג1, שמתירגם'ו־בית בשים' מלשין גדיל שם(חזקוני). יי״מ שכ1עתה יש לי מה להשיב לשטן ילאימית התמהים מה היא חיבתי אצלך, יש לי פתחין פה עכשיי שריאים כי

ירא אלהים אתה(ישייי) 10. אחר נאחז וגו׳ - כלימר בתחילה ראה איל עיבר לפניי, יתיכף אחר זה ראה שהאיל נאחז בקרניי בסבך של האילנית יידע שהאיל היא הנשלח לקרבן תמירת יצחק. יכן מצאני מילת 'אחר' במיבן זה בפסיק(ממות ה, א1"יאחר באי משה יאהרן", יכן בפסיק(קהלת ינ, 0 "י עשבי העמים,

אחר הגשם", שרק אח״כ בא הגשם(ישביים, נולבייים, ילבייג).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R83 i ת י ד ח ת ש ל פ i ת R ג פaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

ברך אברכך, ו ה רבה אא רבה ־ י לזי^ך: כי נ ך את־ ב ־ ת א

ש פת ר על־ ז וךעף, ככוכבי רה עז יים וכחול א את־

ף ע ר ז ורעך את עזזער *ח אייביו: ןהרתןו״כו ב ר י הים, ן

ר [לאאעזר זז כ ע רר נ ש ל ו ו מ ג כל גויי ה אא רץ, ע קב נ 1 ב?רעך 1 עעמםבר

, ויידזכו וילכו ו י ר ע נ ־ ל א ק ח צ י ם בקלי: וייזזזב אברהם עJ 1 1־״ ' • A T " T ^ T ! v T T : ־ T < T ! י יי ~

: ע ב ה בבאר ז ת ע ת ע , וייזזזב אבר הם ל ע ב ר ז א ב ־ ל י ח דו אI - י T V " : * U T : ־ '.' j " - r r - א , ! J V I ־ " .T : ־

י ל פני" י יתומו ^ י ה ככ ובר! צ פנה ה ושחנו איותו ^ על י רך *• T" : AT : J י. T ־ •J" I י ־ ־ V S V f l - j• ־

, ןור קו בני״א ה רן ה; rik נים את־ד ככו ש י ק מ ה ח ת פ יאהדינהי ב

עעל־ההפכוחן סביב: יחי רצון מלפניף יהיוק יאהדינהי אליהינו ואליהי אבותינו,ל י ו ™ ג P ר? כמים ?1 לינו. וע בן, ברב T ™ ג ה נ ת ש ר; ך; כן לא ש

ל יצחק אבינו בן־אב:ו־ר;ם אאבינו ךחמיף־ תזכיר לנו ע קדתו ש

כ נח על גניי כ ו ר ו ב י , כ אלו אא פרו צ ם א ) ה ש ם ר י ו ע ליו(יייג:ע ל• - ״ י - T \ T : V י I T ״ ־ • T * T

ת ו ^ ־ ג ל ה מ זבח, ותביט בא פרו קיר רום ע לינו, ולבטל מ ע לינו כ

, ק ח ^ ת ד ק , ו ךךז כבנו לחזיר בתשובה יש! ל ככה לפניף ע ת ו ע קשות ר

־ רר פ1א ועון, ותא ריןי ימינו בטוב ל ר הרע וככ כ צ ותצילנו ם

ושנו תינו בנעימים:

ת הגאלה, יתפלל בכל לבו לה׳ שבזכות עקדת יצחק יוציאנו מהגלות ותבוא בבר ע

במו שהבטח בתורה ובנביא.

11. והתברכו בזרעך - שישאי חן יחסד בעיני איה"ע עד שיתברכי בם, שהבא לברך בניי יאמר יהא בני מבירך כזרעי של אברהם(העמק דבי).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת R^פד י ד ח ת ש ל פ R84i תaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

ע אא!הם אבינו נ ז מ ב כ ז ךכדנו עולם, כככו ז™ לעעעות רצו נ ך בלבב ז לם, n ר דזמיו ־ ת א

, ויגלו י נ י ל ע ע כ ־ ת י רחטיף א ח י י י ו ע » ו י ז ב כ ד י יידה?ג ד י ם כן [

, ו ת ת נ ה, עפכנו ך נ י י ת ד עעל ככדו תיך ה ו י ב ג ת י ו ר ח( כיר ו ר מ נ י ו ו ר ר ו ע ת י

ידדומ ™ אאל'דזינו ב ככ זית ה ח סד וב ככ זית הרי ח ככים,

ו ל פנים״י ככעו.רת דד זיין, ובטובך נ ת ו א ט ו ־ ש ן יתכנס לנו ת

ל ם י « ו ן אפך, ככ זעמך ו ככ עעירך מ ו ר ח י ו ח ב א ו ש י ש ה ש דדגדול ע

, ו קים לנו ידדומ יאהדינהי ^ R S חלתך I ו ככ אא רצך ו ככ

ו ^תו1רדתך, על־ידי נ ת ח ט ב אליהינו את־הדבר ^

ם נ נ י ת ת י כ : ווכרתי את־בריחתי ש ה י ו ת ב bשה עבזיך כאככור ב ם י ו

־ ת , !יאף את־בריתי יצחק, ןאף א ו ע י ז ל ב י ט ה יעקוב ל

: ה ד ק ו פ ה אוכיר ל ם ם ו ש ה י י י ב רי ךתי אבר דדם אא וכר, ו דד אארץ א

זאת ״־תלם ב דדיו תם ב ארץ גם־ ן נ אככר: ןאף־ ד ם ם

ם ל כלתם ת ו * י ת ב ע אייביהם, ליא־ ככ אא כ! תים וליא־, ע ל תים ת

ל ב רי תגי אא רתם, כי אא ני יהיומ ™ אאליהיהם: ט ב ל ל ה פר ו

^ ע י ז ^ ל ש ת ב [רית ראשינים [ ו ל ג ב ם ת ו י ה וו כ ר תי להם ב

ל ודגו ים ית^ש/םי הו צא תי־אתם״ יככארץ ככ צרים ל:עי ני כ

להם לאלידדים, א ני ידדומ יאהדינהי: ונא ככר: ה י ה א ר ש ו ב ע ל דדיות ב

ך ת ו י י ו ו ] ת

ו ה ל

ם ] ך [ ת ו ^ ^ ־ ת ד א י ל ד? 1־זזב יהימ יאהדינהי אליהיך א

ר י י ־ דד ע פכים, אא עזר ה פי צב פ ל 1 ר ח כך, ן^זב ן קבצך ככ כ

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R85 i ת י ד ח ת ש ל פ i ת R ה פaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

ם נ ? ם ע י נ ל ש ו מ ך יהיומ יאהדינהי אלהיך ז מה: אם־ יהיה נ ד ח ך־ ה ת ו י־ '.1 : r R J" : ו • • T I T י W v: VT :

, ככ ^זם י קבצך יהיומ יאהדינהי ם < ה ף ו ם ב ק צצה העז ככ בJT : ' : * . • < ־ ; T י • AT T ־ J : י "

ןיך ו ככ זזם י פן לוך: וה בי א ך יהיומ יאהדינהי אלהיך אאלי

ז ורה, ן היטבך, אאל־ דד אא רץ אביתיך, ןי ר

ככ אביתיך: ן נ א ככר על ידי נבי אך: יהיומ יאהדינהי י ת ו ן דד רב ך י

־ ף , א K 1 ך קוינו, היה ורעם לבקרים ^ ל י חןנו כ

־ צרה היא ליעקב ת ת צרה: ן נ אא ככר: ן ע ע ב ה י ה ו ע תנו ת ז י

־ צר תם לו ליל ל ™ro^ff, ו ככ מ ןה מהצרהיידו זז ע: ן נ אא ככר: ב כ

ו הו זזיעם, בא דדבתו י נ פ ל ש ם ש ם ו ככלל אך פניו ה ם ת י צ צר ב

י ככי ־ ל כ ם מ מ ו וב ח ככלתו הוא גאלם, ו יי נ פ! לם ו יי נעזאם ר

^ ו נא ככר: ככי־ אל כככוך(אל) ניעא ג - י ל ! ״ , : ת ו ר ו י ה ל נ עולם ב

״ ל זז א רית ו נ ח ו ) ע ז ! ־ ל ״ ע s ד ועיבר י ז ם מבטל עוין(יחום)ב ו ק מםל

, כי־ח פץ ו ם ע נ ל עעד אפו(אפים) ב י ח ו , ליא־ ה ח ויק » נ וחלתו(איח

ם י ל ע י ו ה ח י ז י ב יר ח ככנו(ואמת) י כ ום ד ק ב ם ו ז ח סד הוא י

?עוניינו (נוצי חסד), !* תת זז לליך בככצלות ים כל־חפיאתם1 ת 2 ח ט ב ה ״ ש ^ n (נושאעון) ב ^ י (לאלפים): יר ורן אא ^ ל

ככי ככי קודים ל אא בר הם (ופשע) אאעזר־נזבערר לאביתינו (וחטאה)

־ דדר ק מהמ״יז ל ם א ^ ת קחדקת: ו נא ככר: .ו דד ביאו תים א ע (ונקה)ב

ישע' נו

12. אמת ליעקב חסד לאברהם - אמת הינה אימית יקיים הבטחה שהיבטחה כבר, יחסד היני מצד הצדקה. לכן אל אברהם ניתן חסד כ ין שלא נתח ב עד ן מצד הבטחה קידמת, יאל עקב

שכבר נתחייב לקיים השביעה שנשבע לאברהם ייצחק - ניתן אמת(םלבייים).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ת י ד ח ת ש ל פ i ת r i a R 8 6 i ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^aaaaaaaaaa^aaaaa^aaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד ^

תפל ך1י, עלל־ך^י הם ן< ז?ךי הם יתקבלו ¥ TP?a וש מ דו תים

־ ת פלה י קרא ך י ק ב ״ מ ה י ־ ככ זב חי, כי ??י ךתי ב ל לרצון ע

לכל־ה?5פכים ללן&:ס כזה ע־תקנו לומר מעונה וברירנא זו, מעוום עוהלכימ פסוקות וזן, י ך _אלד ת

ומדברים במצוות ע־נוהגומ בכל לגת ובנככל עולל־ ובבככל אדם.

ה » : ךן פאה פ w 13 א1ד ךכרים שאין ל דום שעור

ם ו^ככילות י ל

ק

ג » י י !׳הראיון ל י ^ והבכורים י

תורה: ד ו מ י ו ךך ללמוד ל ו פ ו ג חס ז״ים ^T : ־ ; • T ־ :

א1ך דערים שאדם עישה אוךם !־אוכ:ל ככפרוךךיךום

ם בעולם הזה, ו ךו פןרץ לו לעולם ג

ל ^

0׳ג: לעולם) הבא, ו אלו דדן: כבוד אב ו אם, ו ג ככילוך

חס דים, ו?קור חוליים, ו הה כנסך או ו־ךוים, !׳ השכככך

ם בין אדם ו ל ש ך א ? ה , ו ך ס נ כ ה ־ ך י ב י « ב לה מ י ק ה ה

ל כ נגד ו ק ל ךו ??רו, ובבין איש ל אשתו, ו ךך ללכוד תורה ש

כלם: יש נוהגים לומר כאן מזמור ט״ו, ומי שיש בו מדות הללו, בטוח הוא שתשכון נשמתו בגן עדן

מןמור לךןד, ה׳ מי־ינור בא דו לך, מי־ישבן ? הר ק ךשך: הו לך ת מים ופיעל צדק,

ןדבר א מת ב קי ב;פו: לא־רנל על־ לשינו, לא־ע שה לרעהו ו•;!ה, ו חר פה לא־ נ שא

על־יקריבו: נבזה ?;׳עיניו נמאם, ןאת־יראי ה׳ יכבד, נשבע להרע ןליא ימר: ?םפו

לא־ נ רנן בנשך, ןשירוד על־ נ קי לא ל קח, עישה־ אא לה לא ימוט לעו לם:

ת ב ש

קכז.ו ״

13. אין להן שיעור - אין להם קצבה מן התורה, אבל מדרבנן יש להם קצבה, שפאה ובכורים אסור לפחות משישים. וכן לראיון [לפי השיטה שהכוונה לשווי עולת היאיה ושלטי חגיגה] אין שיעור, ורבנן קבעו שעולה מיעה, וחגיגה שתי מעות. וי״מ שהכוונה למצוות הראיה ברגלים, שיכול להיכנס

ולהראות בביהמ״ק כל כמה שירצה.

פאן ו א א

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R87 i t a R ת י ד ח ת ש ל פ i תaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

1מעוום ע־אמרנו ע־תלמוד תוריה כנגד נגלים, והזכרנו ןזעויבומ ס 4 ך א א ה ס י ל י ע ^

ו־צניד ?:ליבו כל* זאת - ?יעילים יזזא ירא עומים המצות בעוה״ז ובבא, אז כנעו

בירא־ גמורה וכוי(ע״פ ונקוו ו״פלה).

י ו ל ^ י ההא אדם ירא ש ככ ים ב פ ךךר כ ד י מ לעולם ת־ ה אא שטעשלוט>חתק, ודו ??ר ל , וככודה ע 1 ה 5 ^ & י ״

מפיו וליבו

ל א י נ אנו נשענים דט י - ח T ט י

: ו־בון ל * נ ת י ו וישכים וייאככר ™ ו ב י ו 7ויםל אאכך בל??

־ צדקךינו ל וזעו ל ככים ו אאדו ני ה אדו נים! ליא ע

־ ל ע ק ל פניך, כי י ו נ י ז ע ת ??יאנ דונו ט פי לים ת דונו נינו ש

, אדני ס לתה ו נ י נ ו נ ח ר רו ככיף הרבים אאנווטנקשיעםים: אדני שש ככ עה ת

ה ט נ . ע ר ו א ת ־ ל א ו נ י ל ו ז ו ועשה ע נ ת ק ע צ , אדיני הקשי?ה ל ו נ א ט ח ל

־ עי ר ף ל ו כי־ש ככף נ ק רא ע נ נ ע ט ל א ל לככע נף אליהי ו

־ ה דיינו, כ ם י ו ־ ש ה , כ 1 6 ם י ב ו ש : ככה־אנדונו ח [ י ה ם נ ? עמף נ ועל־

־ ה ם כידונו, כ ־ ע ה , כ ם י ט ע ט ד ס!ינו, ככה־ צדקו ךינו ה

:״הומו ™ אלהינו ד ת ו צ {?וו־ךךנו, ככה־ניאככר לפניף לי

פ ניף, ל ם נ י א ־ ה גבו רים כא ין כ ל ואליהי א?ו ךינו, הליא כ

כליא היו, ודוכככים כ?לי ככךע, ם י ב ו ש ח ואנשי השם ה

, ם ו ל נ . כי כל־ככעשינו ךךיהו נ ד ת ט ו ע ונ?ונים כ?לי השכל ל

14. תפילה יו שמקורה בתנד״א פכ״א, היא מימי הרדיפות שבהם היתה סכנה להודות בגלוי באמיתות היהדות, ולכן הזהירם וירים לקבל עליהם עול מלכות שמים בסתר. ולכן מבקשים

בסוף שיקדש שמו ברבים, לפי שבשעת השמד אין שמו מקודש ברבים אלא בסתר(שבה״ל). 15. בסתר כבגלוי - שישנם בנ״א שיראתם רק בגלוי, ובסתר יעשו מה שליבם חפץ, ויש להיפך

שבסתר יתנהגו בדרכי היראה והפרישות, ובגלוי יתבישו פן יאמרו עליו שהוא צבוע(שי״ץ).

16. מה אנחנו וגו׳ - שבע פעמים'מה', כנגד שבעה הבלים שבקהלת. וזהו שאמר ״כי הכל הבל״ (של״ה).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ת י ד ח ת ש ל פ i ת n a R 8 8 i aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

ככן־ ¥ , וכוךךר ויתיח האדם> ף י נ פ ל ' לי ? ה כ ם י ב ש ח ויככי דיינו נ

w ל?ד . ל ? n ם ה י נ , כי הכל ם ש ם ו ל ו נ נ הבnככה אין »י• ־ V T ; ־ ־ : ״ T T • י י

י ךין מזומנת למםוי ו ס מ ל ת נ מ ו ז ה נש ככה ה 13הוי*ה, ש היא ע ךידה לתן מם י ב ש ח נ ם נ י ־ הגו ים כ אא יין׳ א ל . ו כ ף ^ ו ? ו דו שובון ל פ ני כ פא ^

ת ככ די ללי ו כש דוק פ ט ו נ ה ה פ י ט ככר נ נגךף, ש נא ככר: הגן גו ים ¥

: ק ^ ק *ככיא ז נ ים נ דו ש?ו, הן אא יים כ זיק ייטול נ ח מ נ מ ק ב * נ

א נ דונו ע ככף, בני ? ד ךף, בני אא^רהם א ש י ת ה ט א א?ל ה

ק עקדף ו צ איה! שנשבעת לו ^רהר המיריה, זר״ע יא י ק י נ ך יעכ?׳ ש ד , ע גבי ה ככ זבו ד ש נע קד על־ נ ע מ ד ל ק ע נ ש

ךו ה שא nn או ל ו ד ג ף ה בנף ^כוריף, ש פן אא ה5 ^ ך ¥

ה יעזראל ז £ ה ב ק ך שזפו ע א 0 ככ דות בו ק ר ה ש ב י ו ככעז ככ ד ךך ף הT I ״ T > T T* • : T : 1־ :IT ; יוT V •

[כדלשוו TF^ וישרון [נזלשוו ישיות]:

י ו לפארך ו ב לפיכך, א נ דונו וויי^ים להודוך לך ו ל ש ולרוככככך, ולתן ששיר שבח להודאה לשככף

יום הגדול, ו חי^ים אאנודנו לו ככר לפניף ששירה בכל־ן . . T • ־ ־ : ־ ; 1 דן י : • T י ; ־ T ־

^יד. כאו יתעויי האדם לר£1אזזיו ולהביו איך עלינו להיות זאושיים שאנו זזזיע נעל אבות כאלו• 1 : • -: - : 1 1 1 1 * T

קדושים, ולא זיע ©עם אחי, וננל הייושה שהנחילו לנו, ויאטי זאת בפה זזלא ולב שטח(ע״ת): אא שרינו,

? דולליקנו, וככה־נעים גורלנו, וככה־יפה ככאיד ו ט ד ^

, ( כ:) שש אא נ דונו ככ שש ככים אשרינו 1 ד 7 ח ו י ז ז ב ירש ךךנו. ו

ישעי

ז, טו

קהלת ב

17. אשרנו וגו׳ - ביחוד מאושרים אנו כי נבחרנו מכל אומה ולשון ליחד שמו הגדול ולהפיץ

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R89 i vaR ת י ד ח ת ש ל פ i תaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^ ^ וככידודים ככדרשו ־ ך ו^^תי ו י ס נ כ ־ י ת ^ וככערי^ם ^

:n?n ע ככים בא יום ותככיד או ככ רים פ ש ככף, בכל־ר(בא״ח זזקןץ צ ו י כנוין לקיננ מצות ק׳׳ש מדרבנן, ויזהר לומר ק׳׳ש זו בבונה במו בק׳׳ש ך

ל ?קדוש הי, שזהו שאומריננ ל מלכות שמים׳ להיות נהרג ע ל עצמו ע ז). וינון לקבל ע. ך ש פ ל נ כ ? '

ת , ט ^ ל ^ » ששככע ישראל, יהיומ ™ אליהינו ץ

ד נע צמותו, ו אין נול בדו, שולט • י ח ^ י H S א « ו י ה ? י " ' , ומושל בד׳רוחות העולם : יד״ייד^ ™ ץ ו א נ ו ם י ט ס א נ £ "יאהדוניהי" ו ו ה י

, לעולם ועיד: [ ! ^ ; ן ^ י ] י ג ו מ י ^ ״ ששם כ?וד ככללכוךו א s בלחש: ברוך

אם רואה שעד שיגיע לקריאת שמע יעבור זמנה, יקרא כאן קריאת שמע כולה.

ייאמר תפלה זאת בבונה ובשמחה, בי היא שבח נפלא להעיד שהשננ אחד קיךננ שברא

העולם ואחר שבראו. וכן יתפלל עגל קבוץ גליות שיךעו בבלם עזם ה׳, !בי אין עוד

. (של״ה) מלבדו

ר קידם שברא ךך העולם, ו ת י ש י ל א דוד ב ת י י ה ארגה הוא שר ל אא דור שברא ךך ו ת י י ש ל ת 18אא דוד ב י א ש ו אא דתה הוא נ

T T T V ־ ־ J T V T ־ ;

ל בעולם רהז-ה, ו אא nii הוא ע העולם. אא תה הוא אל תנח

, ושונו ךיף ם י י ק ו ד ז ו ע ו לם ה בא, ו אא תה הוא ה ע ב ח נ ה ל ע אאל ב

™ עעל עעם׳ ' : קדיש׳ ¥שככך בעולככך ^ ם ל ו ע לא יתמו ל

ף ככ ל ככנו דדךום ע ך ו ש ^ , ו ^ 3 ת ף ^ ל ¥ככ ק די ששי ש כ א י ש י

. ם י ו ג ב ל ל ז ז ז ז ף ה ו ךךגבי ה ק 1־ ננו, וךושיענו ? קרו? ל כ ען שש כ

: ת ו מ ו « ל ה נ ם ב ^ ר ברוך ה ככ ק יש׳ ¥שככו ?

דעת אל אחד בארץ (עיו״ת). 18. אתה הוא אחד וגו׳ - אף שכבר נבראו העולמות ברצונו הפשוט ית', עם כל זאת אין מחמתם שום שינוי והתחדשות ח"ו, ולא שום חציצה בעצמות אחדותו הפשוט, והוא [נותר] הוא גם עתה כמו קודם הבריאה, שהיה הכל מלא ע צמות אין סוף ברוך הוא גם במקום שעומדים העולמות

י ג). ע עתה (נפה״ח ש

דבי

ד ו

א ״ ב ד תא פ' כ

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת R צ-© י ד ח ת ש ל פ i 90R תaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^ . |~יזכ'ר ליא להסיח ךהןדעעת מ התפלץ!בלל

ל קךשתו אלו הפםוקיננ הזם בלגנין ברכת קדוש השי׳׳ת שאמרנו לפני כן, שפיורין ע

ויכלתו ית׳(לבוש).

ת ככ ים ככ כ עעל ו ח ם נ ל מ ע ארגה הוא יהיו£ ™ ה אליהים 3 ועל הארץ ככ?Jךות, בשככי Mnככים העעלליו?-ים

, ואא nil הוא ם ל ו ע ^ ל ! ו ה ית דותו נים. אא תה הוא ראשון ל

, קבץ ! כ ח * נ ל ע , וכבלעדיף אין אליךים ב י ל ו ע י אאורון ש

קפוצות קיויף ככ אא ןר כנפות ה ארץ

י עו לם כי אא תה־הוא * ו י באי ב כל־ ם ה י ש ו ח ם וי דעו ב ל כ ש י כירו ב

. אא תה ם < ף לכיל ככ ככ לכות ך אארץ ה ל ל? י ע ת ל ^ ת ה אליהים ה

־ ל כ ־ ת א ־ nים ו ת ־ ה ארץ, א ת א ־ Mn ככ ים ו ת עשי ךך א

י בם, וככי ?כל־ככעשה ידיף בעליונים ו צ ז אשר־ ז

r שיא ככר־לך ככה־ תעשה ו ככה־ ^ ™ ו? ת דותו נים 3

, ןע עשה ע כפנו דו סד ד ע MM ככ ים ווי ו קים ל ת פ עגל. א?ינו שש

° ו הנורא י ד ה {בור ב ד ס ח ד ש ככף ה גדול ב ת כ?ו ו נ י ר * ^ ע ב

, וק.ים־^.נו יהיומ יאהדונהי ^ י י ה ו ל א ה ששpקרא עלינו [ * י י י י ו ע *

ך ז ו אלהינו את־יזזי שה?טדותנו על־ידי צפניה ו

, י ״ א * א?יא אא ךך ל ל ^ ע , כאככור: בעת ךך ךהיא ל ד * י ב נ

־ אזאא תן אא ךך כם , כי י ״ ם ל* נ ע ב ק ה קק ^ צצי אא תכם * ל י א ג ו?:עת ה

ב י ש ז ש ל ששם ™ ו ל ךך הלה בכיל ע פכי הארץ, בשו?י נ

ה לעי ני כם, א ככר יהיומ יאהדונהי: ל ו ג ה י ב אאת־^?ו תי כם ש

צפניה

ג, כ

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

©91 R ת ו נ כ ד ק ת ה ש ד Rצ» i פaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי 11הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

פד עזת הקד גנותT':T T ־T

תמיד ששל הביקר היה בפרה מידוז־ת על;גובות הלילה, ולכן טוב שקידם פרשת התמיד

יהרהר מאיד בתשובה יגל עוונותיו, ובלב מלא חרטה והכנעה יפיל תחנתו ויאמר״. (עולת תמיד).

ר רום רךלר רצון מ לפניף יהיוק יאהדינהי אליהינו ואלהי אבו תינו, ש ת־ ת ־ חטיא תינו, ו ת כפר ללנו א ל ־ כ ת לנו א ע ליינו ו תמחל" ¥

ן ו י : ־ ״ ד ! ״ j ־ ״ ו : י : ז י ״

, וישתבנה בית־ ו נ פשעי כל־עונותינו, ךךתככחיל ותםלח לכל־

ם ו י ל ש במ רוו־ה בימינו, ונ כןריב לפניף כן רבן רן תמיד כ ה כן כן י

ידי משזה ע לינו ?:תווי ת1ך על־ ת י ו ו צ , כמו ש כ וך בב רר ו ו ת ע שי כפר ב

עעבביך, כאגמור:

ד ^ י &° פך&זת זז דג מ

נו בא1ו הקרבנום, !!:מרוליים לבר באעור קוראים בס־••־ קרבנות ?תעוב (י . 1 עונותינו 9

י נ ב ־ ת א ח וידכר יהיומ ™ אל־ככשה לאככיר: צצו חל דו ככי א ו ה ־ ק רב ני ש ת יער אל ו א ככ ד ת אא ל הם, א

־ ״ rtV י J V י: T • ־ : • : I.T : ־ I T : ״ T : *

ע לי תש ככ היו ל ךך ק ר 2 י 0 ^ ח זי רי דו ניחיחי י ל אא

ף י ש נ ה ן ^ י ןך ק , זה ךך אא ד ״ י ב ל י ה ז : ו א ככ ד וi ל ךךם ה ם ו י ל ב ככוע דו נ• I T V ־ V T J י ; T : ־ I T \ I ^ ־ : I \

, כמ^ים בני־שנה ךךככיככם אשר וiקרימ ליהומ ™• T" : V * : S T T I : M1 1 י ־ VV־ 1 ־ : י *. 1

ת אמירתם יכין לבו בתשובה ע ש 19. ובמעשה הקרבן העקר הוא עבודת עצמו, ולכן ברה ובודוי ובחרטה, וישיב עצמו כצאן לטבחה להשי׳׳ת, להיות קרב ?יהי בעבור גמויג וךתןנק ל עצמו בדי מיתות בי׳׳ד: סקילה, שרפה, הה קדשת שמו, וגם יצדיק הדין ע

(השל״ה. 20. ניחוחי - ניחיח מלשין מניחה, יהחי׳ית נכפלה(ראב״ע נרי ח).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת R זנב)© ו נ כ ד ק ת ה ש ד R92 © פa a a a a a a a a a a a a a a ^ a ^ ^ a a a שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^ ־ ךך כ?ש ת : א ם ו י ל נ ן עילה ךך ככיד ב ^ , ש נים לייום ל ם ו מ « ל ל

V J" ־ v ו• •J~ \~ T JT - ; י

2 תעשה ?בקר, ן את ךך כמע ךך M ני תעשה 1 , ו ש « י אא דוד ה

ם י ט י : רעיעעי רית ה אאי פה פילת ח ב י * ת ו נ פ בין ה ע רבים ל•JT. V I ״ IT S* * ^:1־ *IT : " יIT "J ־

ת מ?תבנתתבששמ׳ ו״^י.עת ה!היז: י ך לככנחה, בלולה בש&ז כ

ם י א ו ל מ י ה מ י ו עילת* ¥רiככיד, ההזעעעיה בהר פיני ב ב י ר * ה

ל : ו נ פכו ש ף ליה £ ™ י ש נ ה ^ י ! ח אאזזזה ל ו י ת ח נ לרי דו ני דוידו ל. . . , j ן - W * ־ J " ;

ן ל כ?ש ךך אא דוד, ב קדיש ךך פך נפך י ן ל^יעת ך הין י 3 *ר ה

מי?חמ^ינדיושלה.: ואת ךך פ^ש ךך MM ניק

שכר ליה יאהדינהי ת:יעוה

י מנחתהברקר וכנפכו ו ע י ש תעשה בבין ךע רבים, כככנחות נ

£ יאהדינהי: ה י ! הנשיף.רידו ניךוידו ל 3 י תעשיה, אאntM י ^ פד&זת זזקבידת ^

ענין גדולי ןנורא הוא אמירת פטום הקנזירת ג״פ בנכ:( יום. וצריך לכון בה

הרבה. ובזוה״ק נאמר־עגע״י זה נצו׳לימבלזיברים ופגעים זךלגים, מהרהור

. 2 ירע ומדין־ רע וממיחה 2

ארגךך הוא יהומו יאהדינהי אאלידןינו ששה ק^ירו א?ותינו, בזככן • s a לפניך את־קטרת ךך^פגים

21. הכבש אחר - בגמ' (יימא לד:) נחלקי התנאים בבאיר המלה'אחד'. לדעת רבי פרישי הכבש הראשין, ילדעת רבנן הכיינה המייחד שבעדרי, כלימר הכבש הטיב בייתר שבעדר, כמ״ש(7נריס נ, יי0"ממבחר נדריכם". יאפשר להסביר דבריהם ע"פ מה שכתב המדקדק ר' ייאלף היידנהיים בפריש ההפטרה לראש השנה, שאם נ אמר אחד בלא ה"א, בא לימר שהיא החשיב יהעיקר שבין

השנים, ילכן כתיב שם לגבי אשת אלקנה"שם אחת חנה" בלא ה"א (עיין שו״ת חת״ס ארח ט).

י נשא הוו ידעין ?:פלה ?נל״אאה עבדא דקטורת 22. ועוד נאמר שם: ״אמר רבי •שמעון, אי ט

ל רה ע קפלי קודשא בריף הוא, הוו נטלי בל מלה ומלה מניה, והוו םלקין ללה עטז

רישייהו ככתרא דדהבא וכוי׳׳.

שמי

ל, ז

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

© R 93 ת ו נ כ ד ק ת ז ש ד ג © פ צ R aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

יד ק ים, כאשר צ ןיי ךך או ךךם על־ ה י ה

שבית־ ךך פ קדש

כששה נ?יאך, ככתו?* 3*תורךךך1

, w

י נ ויא מר ייהיומ יאהדינהי אל־ככשה, קח־ ל ןי פ כפים ש

ו שש דו לת עיפוי!ו דו לב נה שיי׳חיףיע, פ מים 2 3 , 0 « ש נ טף ו ה

םםיהיו: מששלי , זכה, בד ב?ד יי היה ב ל ל * ף י ו ל?נה ש 2 ם 4 י פ ם ו ם נ י נ נ ?שI V 1 : 1 א י -J : ־.1 • J T - 1 :

ם ק פפרת, רקח ככעשה רוקק ךו ה ! מ נ ו* עע ששי ךך אתה ה

ויהיהקדיש: ש ךו ק ת

ב 25פו ךהור ט י ב ה ב י ו ע , ככ ככ לח מ ח י ו י ^ ^ ל ? נ<י העעך״ת ה נ n ככ פ i ןנךך , י ד י י י ד י ת ככ פנ ה ה!* ק ^

שפה, ד נ נ י ן ב ד אשר אועד לE אם ו ק ו ו 3

באךךל ככו!עד, ת ו ד ע ה , ו י א

ת: ו נ אא ככר: ו ךך קטיר עליו ר ו ט ק ה

קדש קדשים ת היה ל כם • :P1 { ׳ ~JT• ; ־ T * I T V > J.* 1: • :V T J1; v: v

, י י י ל נ קטרת פ כפים, בבקר ^בגקר בו י נ ב ו א

ח אךך רן ע

: ו? הע לת ה נ מ י צ ח

?ש^ י ק פיר נה י ת נ נ ש ־ ךך נ רת נ ת ב קי פוי א

; צ י ^ ־ ךך נרת בין ק ע רב ים י ק פוייר נה א ת י א הרז א י ל ד י ש נ ו

£ יאהדינהי לדיריתי כם: ו ה י¥ ת ככיד w ל פ ני ק טירת>

I V ״ I : J" י{• י T V S י :

ו יאהדינהי

23. נטף - היא הצרי, ינקרא נטף לפי שניטף מעצי האפרסמין. [ואין זה מה שנקרא בימינו אפרסמון אלא הוא מין עץ הגדל בעין גדי].

24. סמים - נאמר פעמים'סמים', הראשין רימז על שני בשמים [מיעוט רבים שניים], יאח"כ מנה עיד ג', יביחד חמישה, יה'סמים' השני בא לרבית עיד כמי אלי, הרי עשרה. ילבינה היא האחד עשרה. יהסיבה שלא הזכיר הכתיב בפריש את כל הסממנים, כיין שאלי הארבעה הם העיקרים,

שבהם עילה ענן עשן הקטירת, ישאר הבשמים מעניקים את הריח הטיב(רמב״ן).

25. ממולח - שיערב שחיקתן יפה יפה זה עם זה, ייעשה כילם שחיקים מאד עד שיהיי נמחים ילא ייכר איזה סם מהם. ילכן מנהיגי הספינית בים קריאים 'מלחים' מפני שמערבין המים בלכתם. ישיעיר הכתיב היא ממילח יהיה יטהיר יהיה יקדיש יהיה [אונקלוס, רש״י, רס״ג, רשב״ם]. יי"מ שיהא מליח במלח סדימית, כמי שאמרי חז"ל שצריך לתת "מלח סדימית ריבע", יכיינת

המלה 'טהיר' היא לתת בהם מלח טהיר שלא יהיה ממקים מגיאל (ראב״ע רמב״ן).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת R ©צד ו נ כ ד ק ת ז ש ד R94 © פaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

? שליש ת י ״ י » ץ ת תכך ר^נן: פטום ךךהפרת כיצד נ

ככאות וששים שככו נה ככ נים 26 היו בה, ששלישI T T , T T : * * I

ככאות וששים .ודו ככשזה כככנין יככות ךך ךו ככה, ככ נה

בערב. י נ ש ל המנהבביקר ו ככ דו צציתו ה ב כל־יום, ככ דו ציתו ש

, ¥ככ כ ניפ כיהן , u , ש מהם* ™ ם י פ ד ו ושלישה ככ נים י ךך רים ע

גדול יקדשי^ ונו טל ככהם>¥ ככליא ךו פ ניו ביום ךך כפו רים,

ל פ כתשת בערב יום ךך כפו(״ים ת פ ס ו נ ם ע ״ן פ הככ דו זיי י ה ן כ ו

ת ן אא דוד . ^ ו ב ^ י מ א נ ם*" ככ צות זי היה ככן ה ך היה כ דק^תר, כדי ל קק

^Vך K (טוב למנותם באצבעותיו) אלו d, 1 ^ פ&נים ^ ?

, 2 8ע

ו י ח י י ף ש י , , ןהךלבנה ש 2 7 ת ל ח ש , • ןהvנפ'ךז ה ף ט נ ה

ד שבעים ש? עעים* ¥ככנה. ח א ל , ככ שש קל כ ! ל י * ף י ״ ו ךך לבו נה ש

, [ ם ש ו ת נ רזי ב ל ב , ז ש ב ש ש ע י ו , י ו ק צי עה ש [ ם ש ו ! ב י מ ר [ ה כו

ד ששה עשר, ששה ששר ח א ל , ככ שש קל כ י נ ח י י ב ש ״ ן כ רכים ע

[ ץ ע תפ

י ל י , י יקלופה [ ה נ ש ניםששר מ r ט י ץ ע , מ ] ,פו [ [ ^ t p ! ככנה. ״ [

. בורית ם י נ ] תשעה מ ץ ע ת פ י ל י * 1ההאחירכון קנככון [ . י ם י נ שלשה מ

כריתות

26. מנים - מנה היא מאה דינרים, יהדינר משקלי דרהם יחצי, יהדרהם משקלי 64 שעירית ביניניית. כלימר מנה היא בערך חצי קילי.

27. צ0וון - היא השחלת, שהיא שירש בישם שצבעי שחיר, אשר שפים איתי בבווית כושינא [מין עשב מנקה הבא ממקום ששמו כרשינה], עד שנעשה חלק יזיהר כצפירן (רש״י).

28. חלבנה - בישם שריחי רע.

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

© s R9 ת ו נ כ ד ק ת ה ש ד © פ ה R צ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^aaaaaaaaaa^aaaaa^aaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד ^

3 2 ס אין 0 ד סין 9 א י הן פ ? תש?;ה קבין. יין ה [ ב ש כדשינא!מי! ע

ן תלוצא, ןאאם ליא ככצא יין הןפדיסין, וקבי ה ש ו ל ותלת ש

, ב ק ק ןן וריק. מ לח סדו כית דיבע רבע ה ל [ י ככביא ד! ככד חוד י

. דבי נ ותן ט ע ו ר מ ו ע י א ש ו ה ש ־ ל ׳ כ ^ ? ככ?? לה עשן ״

ת הידדן כל־שהיא. אם פ הבבלי אוככד: אף כ

, ו אם ךו פד השעוימא ךות ה י י ט ק ה ל ש פ 13 לח מ ב ד ת ר ו ט ק נ ותן בח ב

ס ככ ככ ני ה חיב ככי ותה: י ש ע ד ח ־ א ל ככ כT T ־ T I V T ; ־ J •

ג ככ ללי אל או ככד: ה צ די אינו אא לא שדף ־ ן ךכן ש ככעון ב

הנו פוף ככ?? צי ה ק פוף ה»פרםמח. בו(״ית כ דשי נא ל ככה

ח אאת־הצפדן כדי ב ח ע ח ע ת ל ו פ ש היא באה? כדי ל

? כדי ל שדות א ש תהא נאאה. יין ק פ די סין ל ככה הוא ב

ו מ ש ו י . ©ו הליא י ה ח י י ־ הו צפדן, כדי ש רר הוא עזה ב ת בו א

. אא לא ש אין ככ כ ני סין ככי ה צ ח י 3 י פין לח ל ככי דגל ים 1

דגלים במקדש ככ^ני הכבוד:

29. יין קפריסין - פירש׳יי נכליתות ו.) שבא ממקום ששמו קפרם. ובעל מוסף הערוף פירש יין הבא ממקום ידוע ששמו קפרים, בנאו הורדום לכבוד אמו קפרום. עכ׳יל. אך י"מ שאינו יין, אלא משקה היוצא מאילן ששמו'קפרם', והוא חיק ועי מכל משקה פירות אחר, כדאמרינן בברכות (לו.). צלף - גדלים בו אביונות וקפריםין, והיוצא מהן נקרא 'יין קפריםין', ופירש רש״י שם, דאביונות הוא הפרי וקפריםין הוא קליפה גדולה שמםביב לפרי, והוא חיק מאד, כדאמרינן בביצה (כה:)"ג' עיין הן... וי״א אף צלף באילנות", והמשקה היוצא מהן עי מכל משקה פירות

(שיטםייק, ישבייא כריתות ו., ועיין עוד תום' בביצה שם וכן בתום' ריפ).

30. סאין - הםאה ששה קבין, אם כן שלוש םאין הם י״ח קבין, ועוד ג' קבין הם בםך הכל כ״א קבין. ואולי הםיבה ששנו כך ולא שנו'כ״א קבין', כדי ליכור יותר בקל (האית התפלה).

31. מי רגלים - י״מ כפשוטו, ולכן גנאי הוא להכניםם לעירה. וי״מ שיה עשב שכך שמו, ומפני שיש לו שם גנאי לא היו לוקחים אותו(שיטייייק). וטעם יה הביא גם ה'כל בו' שפירש שיה היה

שם המעין.

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת R ©צו ו נ כ ד ק ת ה ש ד R96 © פ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^aaaaaaaaaa^aaaaa^aaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד ^

א BLך|ק א1 הממונה עליו: ו ה ^ , [־^י 3ין א1 &ה כ א ^

דזז״ק וזי טב, וזי טב דגזדק, ככ פ ני עז הקול י פה

ל ב , א ה ר ע ״ ב r a s ־ S h פ ט ככה ל ח צאין . ח ו ^ ו ל בנע! ככים מ

רבי . א ככר״ ¥ ה י ש כ ם ו א א זע ככ ענ ל ת ו מ כ ה ל L ליש ו לדבי ע מ

מ - ה ה ^ ס ל הקיטית: אם ^מזיתה & ל ^ יהודה: זה ה

מאאךזת כככל־ י ו ע ש 3 ה ר 2 ה ל ךוצאיז יקיריה, ואם ךו פ ר ע ב

סככככניה - חויב ככיתה: י ש ע ד ח א

T T ־ T I V T J ־

3 או לי זעבעים עז נה ר קן פרא: אא חות ל זעשים 3 תנו בT T; ; • : ן י ••7פ״ד ה״הT T r•

™ ™ i ^ 1 אין ™ ע ל #ירים לךן ה באה ע י י ה־ T • י V I ־ * ־ : T T T J I T

ב ו ט ־ ת ק ן י ^ ר ק פרא: אא ק*ו היה נו תן בה ב ו־עוד ותני ב

¥ לעמוד ככ פ ני.ריךה 3, אאין אדם ייכול> עןל זיבזע 4

ן אאין מערבין בה זיבזע? ככפני כ ם . ולמה א י ת ו י ב ב ו ט ה

־ דבזע ליא־ ל ^ ו כ י מ ח מ ב עז התורה א ככרה: כי כל־עעאיר ה י ק י ו

­ ­ ן . . . T ־ 1 זו : ז v

ף ליהיומו יאהדי־הי: י ש נ יר קטירו ככמנו אשה ?!חח הל פעננ שייאמר פטוננ הקטךת׳ צריך לומר אלו הפםוקיננ כ ב K בכתבי האר״י ש J V K

בסופו בי הבו מםגליבו (יאשית דונכמ־ה).

ה לנו אאליההי ״ יהיומו ™ צבאאות עמנו, מעעגב־ מI." V : T I T : * י 1וא * J T J J T :

32. אם חסר - הכיינה אם פיחת אי היתיר, בין בכילה בין בחציה לפי היחס לשאר הסממנים, כגין שנתן מאחד מהסממנים מנה ייתר מחציי, אבל מא חר נתן מנה פחית מחציי - למרית שיש.(d ,7 ירון׳ יומא)בסה״כ שיעיר של 184, בכ״ז פסיל. אבל אם לקח מכל סממן חצי בדייק - כשרה 33. אחת לשישים וגו׳ - כיין שכמי שהיזכר לעיל, הכהן הגדיל איני ניטל ביים הכיפירים את כל השלישה מנים אלא רק מלא חפניי, לפיכך היה נשאר בכל שנה חלק מאיתם ג' מנים, יבשישים אי בשבעים שנה [כיון שלא כל חופני הנהנים שווים], היתה מצטברת כמית של עד חצי

שעיר, דהייני קפ״ד מנה(עצ״י). יאז לא היי צריכים לפטם לאיתה שנה אלא חצי מהכמית. 34. דבש - כילל כל מיני המתיקה, בין דבש דבירים אי דבש תמרים יכל הפירית בכלל(עצ״י).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

© R 97 ת ו נ כ ד ק ת ה ש ד ז © פ צ R aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

ד פ י ה א דים ת * י ש ו א : ייהיומו ™ ננב אות, אזערי מ ם י ו ע יע קב סלה לT T V A I J JT I T I י ־ : " V P J " ־1:

נ ךו בך: ssfrp ™ הו עזיעה, ה מלך יעי ננו תה בי י ש א

םליהיומו ™ ככ נ ךךת יהודה ע נ : וע רבה ת ו י ל ביום־ ק ראנו א

ם וכענים קךככיניות: י נ ו ש א י ה ם י מ י וירוזעלים, כיככי עולם כ

&° סז־ד דו3ו?נדכה ^

ת א מ ו , י ק ^ ד ^ א 3יו, (יפסיק מעט) הוה ככ סדר סדר יה כמ5£רכה הא וכדעתו ןדאאבא נביבידהנלמד !»St הי ב ו ת ע ד כ ככשככא דגככרא ואאלבא ו

T ־ ; T T : • T ; - I T • ; •

3 קודככת לכערכה 5 ה ה כ ד ג ה » ס זעאול. כערכה גדולה ע

ת קודכת ר נ זענייה זעל קנרת, וכערכה זע נייה עזל ק

, ן סדור זע ני ה ל ^ ת ןן ננים ל ו כ י ת ל סדור זע ני גדרי־ ח

; ^ ת י ^ ךך ההפניככי י גדרי־עצים קודם לךזעון ככז

ת ךךכזע נרות ב נ ה ךך ההפניככי קודים ל ודזעון ככז

ה לךם ק י י

ז ל ו ה ט י ח ש ת ךנכזע נרות קוד ככת ל ב , ו הה נ » ם י ע ^ ת זעתי נרות, ב * רה תככיד, ו דם ה וו ככיד קודם ל רה נ י ק

־ T ־ : ״ ״ י ־ I * T ־ ־ P * T ״ ־ :

, ת י ט ק ה ת י ט ק ה קודכת ל ל 3 6 ם י י ת ו נ ת זעתי נרות ה ב נ ה ו

, ו ככ נ ךךה ת ל ו ס ל מיד, ואב רים ל ככ נ ךךה שת לאב ןרים 4קהתת ר נ ו ק

35. מערכה גדולה - עריכת עצים על המזבח החיצין יהבערתם נקראת מערכה גדילה, יהיא קידמת למערכה שניה שהיא עריכת עצים פעם שניה בקרן מערבית דרימית שממנה היי ניטלים

גחלים להכניס למזבח הפנימי. 36. שתי נרות - שדרשי חז״ל מהפסיק "בביקר בביקר בהטיבי את הנרית", שצריך לחלק את הטבת שבעת קני המנירה ילהפסיק ביניהם בעבידה אחרת. ינחלקי רביתיני במה להפסיק. דעת רבנן שמפסיקים בהקטרת הקטירת, ידעת אבא שאיל שמפסיקים בזריקת הדם של תמיד. ימטיב חמש בתחילה כיין שצריך להשאיר לפחית שנים לסיף, דכתיב'נרית', ימיעיט רבים שנים. יכיין

שהתחיל, מטיב כמה שייתר(יעב״ץ).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

© ח ת © R 98 צ ו נ כ ד ק ת ה ש ד פ R ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי יי הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

, ו נ כ כין ן י י ל ל 37, ו חב תין קי נ 13 כין ש ו ד ן ג ה ל כ ל חב תין ש

, ומילין 3 8 ה נ ו ב ל ל למוספין וטום?ין לבזיכין ש

ב ים, עז p אא כמר: !י ערך ע לי ךו קו ד כמין ל ת מיד של בין־ ה ע ־

תדו לבי ךושל מים!״״ט , !י ה קק פ1יר עלי דו א n ־ g £ f t M הועילה

י כל־דו פן רבנות ^ק ה\ללת ע

ו למ א עלי דו השלם ¥ ^ : [ ה ם ל ש ה

T : I j - J ־ : ״ י T I V די ץ ולא על • ך ^ • * / U של ערב • w

, ובריאש בל 3 ל מ״ב אורגיות 9 ךנ5)ילת ffliffl '0 $ בתפ׳ זו מ״ב אורגיות בנגד עזם ש

ה מ ו צ ע ה נ ו ב ףגבבה לש אות ממנו, והננ ז׳ שמות, בל עזם בן ו׳ רבות׳ וץהר לאומרה ב

(האר״י ז"ל).

: ת ו ל ג ה ב ר ו ר צ ה ה ם ו א אנא הי בכרו, גדלת ימינף, ר;רריר מםאסרה הT ; • - ן1 י••• • ; I T I T

(אב״ג ית״ץ)

נוךא; אל ה , פו רזונו ה י * , ?!טף. שגבנו ^ קבל רנת ^ילת (קר״ע שס״ן)

ו 4 0 נא גבור, ד1 וישי יחודיף, כבבת עי:ד שמרם (נג״ד יכ״ש)

, ר ורמי ייד כן תף, תמיד גמלם: ם י ע ם ר י ר ו ה ר ה ב ו־כם פו והרם ם (בס״ר צתייג)

יקי ו, ה

37. חביתי! - מנחת כהן גדול שמקריב בכל יום, ונקראים כך על שם המחבת שנעשים בה (יעב״ץ).

38. בזיכין - שתי קערות לבונה שהיו נותנים עם לחם הפנים בשבת, ומסלקים הישנים ומקטירים אותם ע"ג מזבח החיצון. ואע״פ שאביי הזכיר דוקא הבזיכין של לבונה, מ"מ הכוונה לכל סידור

לחם הפנים החדש וחלוקת הישן(ריסב״א).

39. שם זה מורה על קישור ומעבר מעולם תחתון לעולם עליון יותר (וזה רמוז במבנה של כל משפט המורכב מוא"ו תבות שכידוע אות זו היא אות החבור, בבחינת ווי העמודים, וכן רמוז באותיות הראשונות של שם זה שהן א, ב, ג, שבגמטריה שוים לאות וא״ו), ולכן ממוקמת תפלה זו בסוף סדר הקרבנות, כי המעבר בן סדר הקרבנות לסדר פסוקד״ז דינו כמו המעבר בין עולם לעולם(שהרי כל חלק מהתפלה מיצג עולם ובחינה אחרת, ויש צורך בתפלה המחברת בינהם) (יםעםקיםי בםדבר עטי 462). וי״א דכיון שזו תפלה לאל ית' שיראה ב ענינו ויפדנו מגלותנו, לכן ראוי שאחר שהזכרנו את עבודת ביהמ"ק שנזכיר גם תפלה זו ונתפלל בכוונה ובדאגה על עניין

הגלות(סדר היום). 40. כבבת שמרם - סכנה עצומה היא לדרוש ולחקור ביחודו וסודו של עולם, שלא יטה מדרך האמת, וכמו שאמרו ארבעה נכנסו לפרדס ונפגעו. ולכן מבקשים שאת דורשי יחייך שמרם

כבבת העין לבל יהרסו במחשבותם(אטרות סהורות בשם רא״ם הורביץ).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

© R 99 ת ו נ כ ד ק ת ה ש ד ט © פ צ R

aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

: ף ת ד ע ג ה נ ™ טו^ף, נהל ה ל י י ג קדוש, ברב ב ה רוסין ה• החיק י (חק״ב סנ״ע)

ל ז1 כרי קד ש תף: , ש ם ת ל י פ ת ל ב ש ק ע פט ף פנה ה ה, ל א , ת מ י חיד ג אה ה (יג״ל פז״ק)

: י נ ב ו קבל, ושמע צעכןתנו, יודע ;;;גלומות wל נ ת ל י פ 'שזו?!תנו ת (שק״ו צי״ת)

, לעו לם ועיד: ^ ה ^ י מ י על״ עזם כבוד מלכותו ע בלחש: ^רוך יי

| יאמר ןהבשבר1ן לב, ויהרהר מאד ב:תשובה ?;V לגר־ב1חניו 41. |

׳־כדן דועול מים, א רצה צ וי תרנו ל דו ק ריב ק רבן דו ת מידת י נ ב י ק ת ה ב י ק במועדו, !י ל דיות כיד נים בעבו ד רתם ה

. ו ע תד ה ב ר ק ה ה ת ע בדו כ נם ו ישר אל ב מע מדם ב ו ר י ש י ו ל ו ים ש

־ ד מ קדש, ובטל ודת מיד, ת י ב ^ ב ך ד ר א ש בעוינו תינו נ

ר לדוכנו, י ש , וליא ל וי ל ש ד ק ם ו אין לנו ליא כידדן בעבודתו ב

הי1. ואתד אמרוו: ונעקימד וליא ישראל במעמדו לההקי

ו עניתן לעלם תמיית הקיבנית: נ י ת מ ם י ר IJ i עיי אמיית 9יעי1תיהם • 8 lSJIi/ U I— TT• ״ו • T; T

לכן, י ידי רצון ממ ל פ ניף ssfrp יאהדונהי אלפינו ואלידדי

™ זד s r a אבו תינו, עש דדא שידו ש מתו תינו ™

דועוב ו ממ קבל ו מרוצד ל פניך, כאלו ד קרבנו ק רבןת ע ע ל מע בגדו ב ע ה ר ז ע , ו ע ממ!*נו ב ב י ע ב י י ק י ב ד וו מיד ^מועעדו ב

עע קי ממד פרים פתינו. א ממר: ו נ . כמו ע י ת ב י ק ה

41. ובבר לדעת מאמרננ ז״ל: ״בל דור עליא נבנה בידזמ״ק בלמיו באלו נחרב בלמלו.

ש ובסל ןקקז ולבך אומרלננ: ״ועתה בעוינותלנו ךורב בלהמ״ק״, נבאאלו דג^עזו נחרב ךץ

היננילד בעבלל עונותלנו(ע״ת).

־יקיא א. י

ויקי ז. לז

ת ו נ כ ד ק ת ה ש ד p R&R100S פaaaaaaaaaaaaaaaeoaeseexaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaaeoaaaaaeoaaaaes

ננלןך היהי רצון הוא פםוק זה, שאמיךתו חשובה מאיד (אול״צ ז. ב)• ויכוון שיהי רצון

ת צרותינו(יעב-ץ). ע ב 4 מלפניך שמזכיר זכות העקדה 2

ךןטזבח צפנה ד ך צ י דנא!מר: שרוט אותו w על י

. ןיזו־קר ב ני א דורן ש ד ק מ ח ה ת פ י לי פ ני יהיומ ™ ב נ ו פ ע ה

ו על־הטזבךן סביב בשתי מתנ־ת: כ ך ־ ת י א ל י כ ״ וזכך;נים ע

ה ל פ נחה ו ל חטאת ל ע ל ם י נ י ד ה ל ל : זיאת התורה כ ד ו ו נא מר עT ־ ־ ; T : • ־ T י T T ־ ־ v: v ;

ולאשם, ולטלואים ולזבח השלכמים: T• I TTTI-'• : v; ־ ־

מן בנכנל לגנ:;ן עוונעלה הקריאה י 4יאמרו ?:פזמון ךיבנין הפרועו, ו ן 3 מ ו ק ו מ ה ז י א

ךזת רוךז לה׳(יעב-ץ). ות ^:ן!•ל2; ?:nlpjp הזדן

? קךשי קךשים 1 ם י ז ר ב . איזהו ככקומן rasw של ז ^ א

ן של עזרה״ ה וכוי חיטתן בצפו ^ ו ת ע א ט ח

ם - ש רזיטתן ו ד פ ת של יום ה כ ו א ט ח ה ם ה י ש י י N ע פ

^ר ™™ בכלי שזית א , ו יקבול קבלת ך מן לא ן בצפו

ד ההזיה עעל בין ה בךים ו על י י , ו ך כמן טעון צ ן ב צפו

ה אא רות יי ת ״. ככ ת נה ה ר ו ט ק ל ת ו על ככ זבח הזהב ש כ ר ה פ־ ־ ־ T T ־ T T ־ : * R ~ \ T ־

היה שו פך על ו ר א ש נ ך הךם ש י י . ש ה ר פ כ ת ה ב כ מ הן ככ ע

י ששל כזבח החיצון. אם ליא ב ו ע מ ד ע ב

! ו ת ח ת ק ה ל יסוך ח

42. כמ׳יש"אמר הקב״ה מעיד אני עלי שמים וארץ, בין גוי ובין ישראל..., בשעה שהן קורין לפני את המקרא הזה'ושחט אותו וגוי', אני זוכר להם עקידת יצחק בן אברהם״(ב״י).

43. קבעו לשנות אחר פרשת התמיד פרק'איזהו מקומן' ובריתא דרבי ישמעאל, כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא, משנה ותלמוד, דבריתא דרבי ישמעאל היא במקום תלמוד, שהמדרש כתלמוד (שו״ע ס׳ נ). וכתב הרא״ה שתקנו לשנות פרק 'איזהו מקומן' לפי שאין בכל

אותו פרק מחלוקת, והיא משנה ברורה למשה מסיני(ב״י שם). 44. ועל מזבח הזהב - מדם הפר והשעיר של יוה״כ צריך להזות ארבע מתנות על ארבע קרני זויותיו של מזבח הזהב מבחוץ, ושבע על טהרו. אולם מדם הפרים ושעירים הנשרפים מזה רק

על קרנותיו בלבד(ויקי עז, ינ0.

e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e

R101 S ת ו נ כ ד ק ת ה ש ד *קS R פaaaaaaaaaaaaaaaeoaeseexaaa שויתי 11הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a e a a a a a e a a a a e

ב הכפרה: נ תן השירים ליסוד ליא ע כ

ם ה נשי פים — עז דחי ט דתן כ. פ יים ה נעזר פים ועז עי ד

ת בצפון, וךכן טעון י , וי יקבול ךכן בכלי ש בצפון

הפריכת ו על ככ זבח הזהב ככתנה ד ג נ הזיה על כT T ־ T T ־ ־ : * " - J V T ־ R ~ I T ״

היה שו פך ו ר א ש נ ד הךם ש י . ש ה ר פ כ ת ה ב ה אא חת ככ הן ככ ע כ י י ה

ם י ר י ש ©על יסוך מעיבי ששל ככ זב ח הה חיצון. אם ליא נ ותן ה

: 4 . אלו ו אלו נשי פין בבית שזן ״ ה ר פ כ ב ה ד ליא ע כ ו ס י ל

. אלו ההן חטיאת ת י ג. חטיאת nציבור והיחיד מ

ל יאשי ח ךשים ן* ששל כועךות - ש ם י פ ס ו מ ה ציבור: עז עירי ה

כ לי שזית ב צפון, ו ך ככן ש חי ט התן ב צפון, ו קיבול זי ככן ב

ע קינות כי צך ב ת על א י ו י י ע ככ ותנות ה ב טעון אא י

, ח ב , מ

ה ^ מ ? ע לה בכבש ^raffi ו פ נה לפובב ה ™ ° ™

ד ככ זי חית י ש מ מ , ו ם ד ה מ 0 ת ו נ ובא לו ל קין ךיו ככית ככ זי חית ו

ת י ב י ע , כ ם ד ה מ ן ת ו נ ת ו י ב י ע , צפונית כ 1 ™ צפונית ™

. שיירי הךם הייה שופך על יסוך ם ד ה מ 0 ת ו נ ךיוככית ו

; P W ככן ה קל עעים 2 < ¥ ם י נ , ו נ אאכ ללין ל פ ח ב ז מ ל ו ככי ש ה ךי

45. גרים ושעירים הנשרפים - הפרים הם פר העלם דבר של ציבור ופר כהן משיח שמביאים אותו כאשר שגגו הבי״ד או הכהן משיח בהוראה והתירו איסור כרת, ועשו רוב הקהל על פיהם, ושעירים הם שעירי ע״ז שמביאים כאשר בי״ד טעו והתירו איסור ע״ז שחייבים עליו כרת, ועשו

רוב הקהל על פיהם.

46. אלו ואלו - הכוונה בין לפר ושעיר של יוה״כ ובין לפרים הנשרפים ושעירים הנשרפים, שאת בשרם היו לוקחים ושורפים aa״j - מקום חוץ לירושלים ששם היו שופכין את אפר

הקרבנות (י ב״ץ).

e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e

?•& R ת ו נ כ ד ק ת ה ש ד R102S פaaaaaaaaaaaaaaaeoaeseexaaa שויתי יהוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a e a a a a a e a a a a e

כ אאכל ליום ול ילה ה י נ פ ו ־ א ל כ כ הנה, ב ־ י י ל ז כ

: ה ל י ? ־ חצות ה ך ע

קיךש קךשזים. שחיטתה בצפון, א י ה ם ד. העילה - ג

ח טעון ש ווי כ ת בצפון, ך י ן קקבול ךכה בכלי ש

ה ן נתו ךח ר ו ע , ו טעונה ה פשט ל 4 ע 7 ב ש הן אא י ת ו י ז ככתנות ה

: ח י ב ם וכ לליל ל אא עזים ^ י ק ל ח ל ° ^ ר ק ה

• T • T ;

ה. זבךחי שלככי צבור דעיכת״י.ואאשכות. אלו!?ן אשכות:

¥ כעילות, אשם ש פחה חרופה, < אשם גזלות 48, אשם

ככצויע, אשם תלוי - שןחיטתן ¥ אאשזם נזיר, אשם>

ת בצפון, ןךכן טעון י בצפון, ןקקבול ךכן בכלי ש

¥ככן שזווי ככתנות ש!?ן אאיבע, ןנאכלין לפנים>

כ אכל, ליום ו ל ילה ה י נ פ ו ־ א ל ־ כ הנה, ב כ ד ה קל עים, ל ז כ

: ה ל י ? ־ חצות ה ך ע

ה ן איל נזיר קךשזים ק ללים. ש חיטתן ד ו ו ן ה 3 ר ו. ק

ת ו נ ו ן , ןךכן טעון שווי ? א בצפ^ א ל כקום בעזרה ו בכל־

ם , ל כל־אךם ג ם י ל ש ו ר ה עעיי י ־ ל שז הן אא יבע, ן נ אאכ לין ב כ 47. שהן ארבע - היה זורק מהדם על שתי קרנות נגדיות, אחת בקרן מזרחית צפונית ואחת בקרן מערבית דרומית, כך ששתי הזריקות נופלות על ארבע צדדים, ונימצא הדם סביב ארבע כתלי

המזבח. 48. אשם גזלות וכו׳ - אשם גזלות מביא מי שכופר בתביעת ממון של חברו ונשבע לשקר. אשם מעילות מביא הנהנה מן ההקדש בשגגה. אשם שפחה חרופה מביא הבא על שפחה שחציה שפחה וחציה בת חורין המאורסת לעבד עברי. א שם נ זיר מביא נזיר שנטמא במת, ומביא קרבן ביום טהרתו. א שם מצורע מביא המצורע ביום טהרתו. אשם תלוי מביא מי שמסופק אם חטא

בדבר שחייב על זדונו כרת.

e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e e

R103 S ת ו נ כ ד ק ת ה ש ד S פ R ג קaaaaaaaaaaaaaaaeoaeseexaaa שויתי יהוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a e a a a a a e a a a a e

לה. ־ ךךצות ה?י ך ה כ אכל, ליום ו ל ילה ע י נ פ ו ־ א ל , ב כ ל א ר ש י ל

ככהם כיוצא בהם אאללא ¥ הטוים>

ני הם שהטוים נאכל* ¥לכיה נים ל נשי הם ו־ לל

: ד ב ל ר הם ב ב ו ל ע

כקום קךשים קלים. שרזיטתן בכל־ א י ה ם ן שלכים ג 3 ר ז. ק

בעזרה, וךכן טעון ש ווי ש הן אא יבע, ו נ אאכ ללין

הככ אכל, ל ש ני י כים י נ פ ו ־ א ל ה עיר, ל כל־אךם, ב כ ־ ל ב כ

,™^;™,s א ב הם ¥ כ הם כיו צ < ן ל ילה אאחך 49. הטוים

ני הם ה נים ל נשי הם ןן לל כ ל ¥ < ל כ א אלא ש הטוים נ

: ד ב ל ר הם ב ב ו ל ע

ו ה ^עגעזי בהמה1ה פסח קךשים קלים. ם ח י י ט י פ ו כ ב ח. ה

ה אחת נ ו כקום בעזרה, וךכן טעון כ שחיטתן בכל־T V T T ' T ~ י ־ T T ; ' T T ^ ־ : T I T T I ' T T ' I

. שזנה 5 ° ח ב ז מ ל ה ש בהההיסוך ש י ן ש ר , ובלבך שיוון כנגך ק ד ב ל ב

לכהנים, ןהטעשי ו ל ו כ באכילתן: הבכור נאכל ב ו ת כ ה ם ה י נ י ב

י נ פ ו ־ א ל כ , ב ר י ע ה ־ ל כ ב ם ה י נ , ונאכלין ש ם ך א ־ ל כ ל ה מ ה ב

1 T 1 י 1 T V י י 1 : V J י T T 1 1

כאכל, לש ני י כים ולילה אאחך. ה פסח אאינו נאאכל ה

T V : V ־ ״ V ־ T V T : ־ J • T י • : ״ T ־ ־ :

־ ורצות, ואינו ך אלא בל ילה ואינו נאכל אלא ע

: ש א נ אכל אאלא ל ככנויו 111מראשי1, ו אאינו נ אכל אלא צלי ב• T I T V T V : V " I T : * I T V T V t V

49. שני ימים ולילה אחד - יום השחיטה ויום מחרתו והלילה שביניהם.

50. כנגד היסוד - לאפוקי קרן דרומית מזרחית ששם לא היה יסוד.

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ R ת י ד ח ת ש ל י פ S ת T R 1 0 4 S aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי יהוו! לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

״ כדי עואךם יצא חובתדימוד גמרא, עו?אמ־ מ א ו ל א דיי־^י יץיכעאלתקנ ז י י ר י

לעולים יעוליעו אגדים עונותיו שליש במק־א במעונה ובתלמוד(יןדו:1יןל.1. אבל אין עולה לו ללמוד אלא למי שמבין(מ״ב ס׳ כ). וליבון דולב בל אדננ ללובלךננ (עוי״ח מקץ ס).

וע״פ הסוד, המדות הללו רומזות לי״ג בלדות הרחמיננ במ״ש 1בב:רנ1בי האר״י ובספר בני

ה י ו ו ה ם י נ י ־ בני ישכעאל או ככר: בשליש עקרה ככךות ד ו

, ב. ככ^זיה 5 נירשת: א. ככקל וחוככר #׳m י

ב מפםוקאא ךךך, ו כבנין , b. כבנין אב ן כתו 5 ה 2 מ ו ד ה ל י מ שזוה מ

ט ד^ד, י , ד. ככ כ לל ו פ 5 י ^ 3 נ ש אב ו ששני כתובים מ

ט ו כ לל - י , ו. כ לל ו פ 5 ט ו כ לל 5 י d. ככ פT : T : T ו י ; י . . - T : T : *

, f. ככ כלל 5 ט 6 י תךך פ מ ג ו ד ה אא לא כעין נ ? י אי אא ווה ךן מ

51. קל וחומר - השוואת שני דברים, אחד קל ואחד חמור: אם בקל החמירו כך, כל שכן בחמור. וכן להפך אם מוצאים קולא בדבר חמור, בדבר קל עאכו״כ. כגון"ומה [קרבן] תמיד שאין ענוש

כרת דוחה את השבת, [קרבן] פסח שענוש כרת אינו דין שדוחה את השבת" (5שחיס שו:1.

52. גזרה שווה - אם בשתי ענינים שונים בתורה יש תיבה דומה, הרי ניתן ללמוד מענין למשנהו ע״י אותה תיבה. כגון: נאמר בפרשת בכורים נדני נו, נ) "ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך וגו'", ונאמר בשבח א״י נדני ח, ח)"ארץ חטה ושעורה וגפן". למדנו שאין מביאים

בכורים אלא משבעת המינים שהם פירות שנשתבחה בהן א"י

53. בנין אב - דין המובא בענין מסוים המשמש כאב ללמוד ממנו לכיוצא בו. כגון: בחג המצות התורה התירה מלאכת אוכל נפש, ומכאן לומדים בבנין אב שבכל המועדים מותר לעשות בהם מלאכת אוכל נפש. וכן אם שני כתובים הכוללים דינים שונים, מקבילים זה לזה באחד מעניניהם הרי אפשר גם כן להוציא מזה כלל שיש לו תוקף בכל המקרים הדומים, וזה נקרא ?נין אב מ ששני כתו בים. דוגמא: כתוב בתורה שמזיק ע"י שור חייב לשלם, וכן כתוב שהמזיק ע"י בור חייב

לשלם, מכך אפשר ללמוד שגם אם הזיק בצורה אחרת חייב לשלם ננ׳יק ו.).

54. כלל ופרט - אם אחרי מושג כללי נזכר מושג פרטי שהוא חלק מהמושג הכללי, למשל(ויקרא א, נ)"מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן", הרי כוונת הדין למושג החלקי בלבד, כלומר שרק הבקר

והצאן כשרים ולא חיה.

, ע)"חמור או שה וכל נ 55. פרט וכלל - אם אחרי המושג החלקי בא המושג הכללי, כגון ממי נ בהמה", אז הכלל מוסיף על הפרט, ובא לרבות כל שאר הדברים.

56. כלל ופרט וכלל - אם נזכר בתחילה מושג כללי, ולאחריו מושג חלקי ואח"כ שוב מושג כללי, אזי יש לרבות שאר דברים הדומים לפרט ולמעט דברים שאינם דומים לו. לדוגמא: נאמר נדני יד, נו) "ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך - בבקר ובצאן וביין ובשכר - ובכל אשר תשאלך נפשך". והגמ' לומדת מכאן שכשם שהפרט כולל גידולי קרקע וחי הנולד מחי, אף כל דבר שרוצים

לקנותו בכסף מעשר צריך להיות גידולי קרקע וחי הנולד מחי

א ו פ ס

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R105 S ת י ד ח ת ש ל י פ S ת R ה קaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י!ווה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ט מבשואאירודיו שהוא י , ו כ פ ו ר א ב י ט ש י מבשואאירודיו שהוא צ ייך ל פ

י שהיה ב כ לל ויצא ב ך ־ ל , ה. ו כ 5 ו 7 ר א ב י צ ייך ל כ לל שT; ' 7 • T T V T T : T • י•:TT; T

ו יצא, אלא כ ל ל כעך - ליא ל ל פ!ך עעל ע צ ככן־ ךך כלל* ¥

ל ו כ ר שהיה י ב ך ־ ל . ס. 1 כ 5 ־ ךך כלל כלו יצא 8 ל ל ל מך ע• T I*'I ~ ״ ״T T V T T 7 1 T T

ל לל טעון טעון אא ךךי שהוא כע ב>ינו ל כ ה ן ד ב כלל, וייצא מ מ ל י ה ל

־ ל . י. ו כ 5 ו ולא ל ךך ח ככיי 9 מ צ ע ל ^ - יצא ללה בקל ע M f l ? I ! I-:* :7 ״ T ; T T

ל ללטטעון טעון אאךךי ל כ ה ן , ויצא מ ל ל כ ב ד מ ל י ה ל ל ו כ י שהיה י ב ך

. 6 שזליא כ ע נעו - יצא לך קל ו לל ךך רך ככיי °

ן י ד י ב ב ך י שהיה בכלל, ויצא לךון ב ב ך ־ ל כ יא. וT T י ; • T T V T T • : T T ; ' T 7 !

ל ךך ח זייו לל כללו, עך שזי ח דינו ח ךש - אי אא ווה יכול* ¥״ . _ . _ r ״ ־ • • : T י - T T ״ ־ T T ; ־ :

: יב. ו ן־ בר ךך ל ככך ככ ע נינו 6 ב שובלל כ ללו ב פרוש י ךך כתוT ״ : ״ • ־ T: T • ; ״ ; T T ־ T ״

57. כלל הצריך לפרט - פרט ולאחריו כלל או להפך, באופן שא"א לאחד בלא השני, מצרפים שניהם להיות כאחד לצורך הבנת הדין. כגון: נאמר ננמ׳ ג, מ)"פקוד כל בכור זכר", אם אמר בכור ולא אמר זכר הייתי אומר אפילו נקבות, ולכן אמר זכר. ואם אמר זכר ולא אמר בכור הייתי

אומר בין בכור בין שאינו בכור, לכן אמר בכור. 58. דבר שיצא מן הכלל - כגון: כתוב בתורה ממות לה, ג)"לא תבערו אש וגו' ביום השבת", והרי הבערה נכללה כבר בפסוק נממ׳ לא, ע)"כל עושה מלאכה ביום השבת מות יומת", ולמה פירשה הכתוב בפני עצמה? לומר לך שכשם שהבערה היא אב מלאכה וחייבין עליה חטאת בפני עצמה, אף על כל

אב מלאכה חייבין עליה חטאת בפני עצמה. 59. יצא לטעון כענינו - כמ"ש נדני יע, ה)"ונדחה ידו... ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי" והרי מכה בשוגג בכלל רוצח היה שנאמר נויק נד, נא) "ומכה אדם יומת", בין בשוגג בין במזיד, ויצא מכה בשוגג מר הכלל לטעון תנאי אחר - שניצול בערי מקלט, שהוא כ ענינו של מכה במזיד - שזה המית וזה המית, הרי י צא מן הכלל ל ה קל על עצמו - שניצול בערי

מקלט ולא יומת, וזהו להקל ולא להחמיר. 60. יצא לטעון שלא כענינו - כמ"ש נויקי יג, נע)"ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן", והלא ראש או וזקן היו בכלל עור ובשר [שהרי לא איכפת לנו באיזה מקום היה הנגע] שדינם אמור מקודם, והכתוב פירטם בעניין אחר שלא מענינו של הכלל [שהכלל עור ובשר מדבר בעניין נגעים, וראש וזקן בטומאת נ ונקים], הרי התורה באה לה קל עליו שלא יטמא בשער לבן

כשאר נגעים, ולהחמיר שיטמא בשער צהוב., יא)"וכהן כי יקנה נפש קנין כספו נ 61. יצא לידון בדבר חדש - כמ"ש בענין אכילת תרומה נויקי נ הוא יאכל בו, ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו", ובתו בכלל "יליד ביתו" היתה בין פנויה בין נשואה, ייי צא ליון ?דבר ודש [והתורה קבעה אצלה דין חדש], שאחר שנישאת אינה אוכלת בתרומה

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ת עוחדית ל י פ Sv R ת 1 0 6 S

aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתיי!ווה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

! ש ני כתובים נ ו כ ב ו ש : יג. ן כן י 6 וךבי ךך ל ככך ככפופו 2 הסמודלו

ב ךך ע1 ללי שזי ךרי שזים זה את־זה, עך שיביא ךך כתו ה ככ

: 6 וי כ ייי ע בי ני ךךם 3

ם עז כנככי ׳מהמ^ם;ןקל י מ ש י נ י נ ע יהדךה בן וויכא אוככי: הוי בצה י ש ה ו ב כ ; ןגבוי כאייי ל ף ^ , ויץ כצבי י י ^ י מ

י תי כנשי יל הוא היה או ככי: ב ידילעשות רצון אא ביד שזב זעכ ים: א

- זוכהלני ךך נם, ובשת פ נים דביש!״ זוכהל,ן עךן: עז פ נים ה י הלי רצון ככ ל פניך 64יהוקו יאהדונהי אאליהינו ואליהי אבו תינו, שש וו ב נה בית־ ךך מ ק ךש ב ככ היה בי כינו 65, ו רזן ח ל קנוי לעשות ך! קי יצו נך ו לל עבךך ב ל בב ד י בתוי תך, י

שש לם:

ויים י שנזכה בגי

, ינ)"ובתרומת הקדשים לא תאכל", והואיל והוציאה הכתוב מן הכלל אי אתה נ שנאמר נמס נ יכול להחזירה לכללה [היינו אכילת תרומה] אפילו אם תעשה אח"כ אלמנה או גרושה, אם לא, יג)"... ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה נ יחזירנה הכתוב לכלל ?פרוש, כמ"ש נמס נ

תאכל " (רד״א)

62. דבר הלמד מענינו - בעשרת הדיברות על החטאים של "לא תרצח" ושל "לא תנאף" נענשים בעונש מיתה, מענינו אנו לומדים שגם "לא תגנוב" אינו מתיחס לגניבת כספים, אלא לגניבת נפשות שעליה ענוש מיתה. והלמד מסופו הוא כמ"ש "איש איש אל כל שאר בשרו לא יקרב לגלות ערוה", אסר כל הקרובים שבעולם, ובסוף הענין פירש מי האסורות לנו, ומהם לומדים

המותרות.

63. כן שני כתובים - כתוב אחד אומר נממי יע, נ)"וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר", וכתוב אחד אומר נממי נ, נ)"אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם". בא הכתוב השלישי והכריע נדני ד, לו) "מן השמים השמיעך את קולו ליסרך, ועל הארץ הראך את אשו הגדולה", מלמד שהרכין הקב"ה שמי השמים העליונים אל ראש ההר ודבר עמהם מן השמים, וכמ"ש נתהי יח, י)"ויט שמים וירד"

(רשר״ה).

64. מ אא כור זה המ ?זים את R ר יקי ה ין! ר בנות ו את ת פילת י"ח, [ שגם או תיז אי מ רים כנגד ה ק ר בנית], מייעד ל ר!ז ביר לני ש גבו למוד זייני הייןןר בניות וגם רזתפ' הם רק ת ח! ליף, ו אילי העבודה XrS ל נמה

וה אמ תית היא ע^דת יוזן רבנות נממש(עולם התפ׳). 65. שתבנה ביהמ״ק וגוי - ביהמ"ק הוא מקום קרבתו ית' לעולמנו, והקרבנות תפקידם לשמור על קרבתו ית'. והזכיה ב'חלקנו בתורה' תלויה ב קרבת השכינה. וכיון שקרבנות ותפילה עניין אחד להם, ששניהם מקרבים את הקב"ה לעולמנו, לכן גילוי 'חלקנו בתורה' בהיקף גדול תלוי בבנין ביהמ"ק, והסיעתא דשמיא המיוחדת ללימוד התורה תלויה בתפילתנו אשר באה במקום

הקרבנות(עלי שור קנו).

אבות ה, כ

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

S107 R ת י ד ח ת ש ל י פ ז S ת ק R aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י!ווה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ואומרים קדיש ׳ז5ל יעראל׳: ^

^ 6 &° לן דיש 6

כל האומר אמן יהא עומיהרבמ מברך בכל ביח1 קורלגים לוגזר זיינו [מנת קיע:] 67.

, ב:;:למא ( ן מ א ) 6 8 י ו ד , ה ו מ ¥שמה ךבא ש

יוגגזיל ויר1כןיש* להי4םל , וימליך מ ^כווזה, 6 9 ו נ ו ע י ןיי בךא כךעווזה כש בי*תככ שזי רזה. (אמן) ויהתקישםזה י ח , ויכןךב י ו ת ע ו ש ויצמח פ ךכןנה יה י ה מ בחייכון ו בניו ככיכון ובחיי רכל־בית־י שךאל, ב7ג ג לא ב

ובזמן כןךיב, ואמךו אאמן. (אמן)

66. הסיבה שאומרים את הקדיש בארמית מפני המלאכים שלא יתקנאו בנו שאנו משבחים שבח נאה כזה, שע"י השבח הזה הקב"ה נזכר בחורבן הבית ובגלות ישראל ומתעורר לגאלם. ואילו הינו אומרים אותו בלשה"ק היו מבינים אותו המלאכים, והיו מבינים שע"י שבח זה מתעורר הקב"ה לגאולה, והיו מלאכי הדין מתקנאים בנו, ומקטרגים עלינו(לבוש, מיין תושי נרנות ג.). אמירת הקדיש אחרי כל חלק וחלק של התפלה מציינת את גמר החלק, ובכתבי האר"י איתא שבכל עלייה מעולם לעולם בעת התפלה יש לאמר קדיש בענף יוסף כתב שיש בקדיש י' לשונות של שבח, יתגדל, יתקדש, יתברך וכו', אשר תוקנו כנגד י' הילולים שאמר דוד המלך בספר תהילים, כדאיתא בירושלמי. וברש"ל כתב שהן כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם, ולכן

אומרים בעלמא די ברא כרעותיה.

ל כ 67. בי עקר בונת זה השבח הוא שיתאצל וישפע תוספת ברכה ושפעת אור עליון ל

הד׳ עולמות נאבי״ע]• וזהו ייהא שמיה רבה מברך/ הינו שיתאצל ברכה ותוספת

ם האצילות, ומשם גנז ׳לעלמי׳ - הזם ב׳ עולמות ל ו ד ׳לעלם׳ ־ הוא ע ?ידשה ממנו ית׳ ע

ש ר ל האדם ש ש הד׳ דרגין ש ר בריאה יצירה, ׳עלמיא׳ - הוא עולים העשיה, והם ש

הנשמה ונר״ן. וכשמכון האדם בקידשת מחשבתו באמירת זה השבח לעורר ולהשפיע

ל נשמתו ורוחו ונפשו, גורם ש נשמתו, ומשם ע ר ל ש ל ידו תוכיות ?ידשה וברכה ע ע

בבזה להתם ולכלה בבל עון וחטא אשר דונזא באיזה בחינה מאלו הג׳, וההיו בלא ההיו,

ל בבל עונותיו(נפה״ח שער א פרק וזהעקר התשובה האמתית, ולכן נאמר שמוחלין לו ע

כ).

68. עיין הקדמה בפרוש המלה 'אמן'.

69. כרעותיה - הראשונים כתבו שהכוונה כאן היא בעולם שברא כרצונו(רד״א, רוקח, ראב״ן ועוד), אולם הגר"א פירש ש'כרעותיה' מחובר ל'יתגדל ויתקדש שמיה רבה', והכוונה שיתגדל ויתקדש שמו הגדול כרצונו, בעולם שהוא ברא, וראייתו ממסכת סופרים פרק י"ד שם נכתב יתגדל ויתקדש שמו וגו' בעולמות שברא, כרצונו וכרצון יראיו (עיו״ת). אך צ"ע כיון שיש בזה גרסאות שונות, וכיצד הכריע נגד כל הראשונים הנ"ל (ולכן העדפנו ע״פ התיעצות עם מומחים את הגירסה הקדומה שהכיף רפה. ועיין עוד שו״ת יב״א ס כב שהכריע לומר בכיף דגושה, אד לא הביא דעת

הראשונים הנ״ל).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

r n p R| ת י י ח ת ש ל י פ R08י S ת

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^aaaaaaaaaa^aaaaa^aaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד יהא שמה ןבא הנהגת'ע<מויהגדול'[ידןוה] •־C ומתפשט 7 לעלם, [ ט ח ג י מ [l5לעלמי עלמיא י^ךיך, _ףיתבח יתעלה מ

, ו י ר ע לה י פ ו י , ן־ י ר הךן ב ל כ י פ וי רפ אן, ןיי ר1־וכןם, ו י ר נ שא ב

ל שמה זי כן ךשא בב ןיך הוא. (אמן) כ י פ , וי ר ךךלל ב ו ת ו נ ו י ל ע י ב נ י נ

א מ״־ןח^ל, ^ י , ש ל ^ י י ה ^ כל־ב־כתא י ל ע מ לי^לא ל, זי כמין: בעלמא ה % י י ב תשבחרא ונחמרא י

י " : 1ן י 1 ; 1 1 ׳ ־ : ־ T T T v ; T ׳ T ; : •

ואאמת אפון. (אמן)

ועל ת ככיךיהון ועל כל־ ו נ י ת ו ב ל ישןאל ועל ןבבנן י ע

תלמיךי רר ככיךיהון, זיעע cp כןין באה-ירא קךישתא

, וךי בכל־אא תן וא רן ם ה ו ק מ בא ררןא ךךךין ב י ש ה;, זיי פ זהתי\יםה^ל:;

ם ו ל*כון רז נא ו רז םךא ון חן מי, ה י ל ע יךךא K ל נא ו להון ?^ליני ו

ת א ככן. (אמן) י שמיא ואא ןעא, ו אא מ ו ד פ י נ פ ל ¥מאך מ ככןכןךם>

םושבע י ב ו ן רחיים ט כ ם יבממן שמא, ו ו ל יזרא K שלמא ובא שה וןפואה וגאלה ל * וישועה ונחמה ויעןיזבא ה

T • . . : T : T T ״ ; T T v ; R I

וםרזה וכפןה ורוח והצלה, לנו ולכל־עמו ישןאל,r . . T : * J : l T T T ~ I - ' • ' I T T ~ I T • :

70. יהא שמה רבה מביך - במחזור ויטרי פירש'יהא שם יה רבה', שאנו מתפללים על שם יה שאינו שלם, שיתגדל ויתקדש ויחזור להיות שלם, והיינו לעת הגאולה שינקום בעמלק שנשבע הקב״ה שלא יהיה השם שלם עד שינקום ממנו, כמ׳יש 'כי יד על כס יה' [שיכסא׳ חסר אלייף, וייהוה׳ חסר ׳והי] שאין הכסא שלם ואין השם שלם עד לאחר שינקום ממנו ואז יהיה השם שלם וגם

הכסא. אולם התוס' נביכופ g הקשו על זה ופרשו כפשוטו שהכוונה שיהא שמו הגדול מבורך(עור דח. אולם מ״מ לפי שני הפירושים "מברך" מתייחס לבני האדם, שישבחוהו כולם על כבוד מלכותו, ששמו הגדול שהוא השם המיוחד [הויה], יהא מבורך בפי כל הנשמה, בהגדלו ובהקדשו, ואז יברך כל בשר שם קדשו, דכאשר ישראל מגדלין שמו של הקב״ה, אז קדושתו של הקב״ה מתרבה בעולם (עייפ הרוקח). ולכן כופלים "מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך", שקודם הוא מבורך ע"י ישראל ואח"כ יתברך בעצמו(אן אנו פרשנו כפירוש נפהייח, עיין בהקדמת הקדיש ובהקדמת

הסידור).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| r 1 0 9 R ט ^ הודו R קaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa שויתי יי הוה לנגדי תמיד <&aaaaaaaaa%saaaa<&%saaa<a£>

f t

ואא ככרו א מן. (אמן) נכון שיפסע ג׳ פסיעות ויאמר:

, הוא בר רו בכיו יע שה ישני! 7 ם 1 י נ ו י ל ע ת שלום בככרומיו ב ט ע

ע ליבו, ועל כל־עמו י שר אל, ו א ככרו א ככן. (אמן) ם שלום ג

טוב לסמוך פסוקי הודו לה' וגו' לסדר הקרבנות ואיזהו מקומן כמה שאפשר, וכן על פי הסוד צריך להסמיך פסוקי הודו לזמירות (באייח ש״א מקץ יא).

ו 1(חלק ראשון) דוד המלך עור זאת אחר מלגשי גבורת ה׳ לגם הארון. וראשית ד ו ה

מון־ה ליה׳ לגל נפלאותיו בהבטחת ארץ ישראל לאבות ועומירתו לגליהם.

; הו ליעי דיא• י י ׳ ו מ ם י ש Bb פ ליהומ ™ ק ך או • ה ד ו תו ג תך חי ת

בעמים עליליתיו: שירו לו זמרו־לו, שיחוי ב•ל־נפלאיתיו: התד!ללו בשם $לשו בשמי י מ ת ו י ב י

: ח ב ש ה ם ע מ ש • b•2$^יי T1SSH יאהדינהי ב הייושN2ועי"י יי, ל£ח ל

I T : j״ * ׳ * : ־ ״.1 ; ־ :

ו י פנ ת ר א זישוו יהיומ ™ ועB-i בקעשו ה רז כ2יל: זכרו נפלאיתיו אא עור tNה, מיפתיו 3

T.1 ; י ו T r j -: T ; : • : • ו • T

• דיו, ב ע ק ע זרע י שר אל י : זאת״אית ף ^ ו ככ ש פ טי־ פיהו ה 71. במרומיו - למרית שיש מלאכי רחמים ימלאכי דין, אעפי׳כ יש שלים ביניהם, מפני שמטרת כילם קיים רצין הי. כך מבקשים אני שישכין שלים עליני, שכל אחד ימלא תפקידי לפי הכיחית יהכלים האישיים שניתני לי, ימטרת כילם תהיה קיים רציני יתברך. ירק אז יהיה שלים כי אם כל

אחד יש לי נגיעית משלי. ממילא חישב שהשני ניטל משהי ממני, יכך מיפר השלים(שפייח).

1. מביאר בסדר עילם שבמשך מ׳׳ג שנה עד שהביא שלמה את הארין לביהמ׳׳ק היי אימרים שםד ״ואמר כל בשחר לפני הארין ׳׳הידי לה'׳׳ עד ׳׳יבנביאי על תרעי׳׳ [ובבין הערבים היו אומרים משירו לה׳ ע

העם וגו׳״]. ילכן נהגי לאימרי בכל יים לפני התפלה.

2. התהללו בשם קדשו - התפארי בשם קדשי כיין ששמי נקרא עליכם(רד״ק). יבמלבי׳׳ם פירש ששם קדשי מירה על הנהגה קדישה מיפלאה, שהיא מיבדלת מחיקית הטבע הקביעים, יזה יהיה לפי קדישת ישראל ימעשיהם שלפיהן יתקדש גם שמי, כמ׳ש ׳ינקדשתי בתיך בנ׳י׳, יזה תהילה ישבח לישראל ששם קדשי מקידש ע׳׳י קדישתם, יעי׳׳ז ישמח לב מבקשי הי, כי יראי שנימצא יקריב למבקשיי

ייתנהג עמהם כפי מדתם. 3. נפלאותיו, מפתיו - נפלאית הם הניסים מעל הטבע, כגין קריעת ים סיף, העמדת השמש, הירדת

המן יכד', יהמיפת היא הנעשה לברר הדבר ילהעיד עליי, כמי הפיכת המטה לנחש (מלבי״ם).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| r v R ו ד ו no R ^ ה^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ שויתי יי הוה לנגדי תמיד ^

בני יעקב>¥בחידיו הוא יהיומ***הי אליהינו,

בכל־הארץ משפטיו: זכרו לעולם בריתו4, דברJT T י * J T r J < : * IT T : * י V T J J

ת אא ששר כרת את־ י י ב ה ו ר כ צוה ל א לה דור ™ ז • T.1; V JV י T <v I־ : י ־

ת י י ב , ו שבוע ררו ל י צ חק: ויזע נמיו״ה ה ה י ו ת ה ל י ב ש א בר דום ב

: לא מר ת י ח ע , ל י עור אל ב רית עולם ג ע ו ב ליעקב ל חיק ק

נ יי ל ררכם: ק ל חבל ח א ה ת ־ כנען, ש ץ ר א ת ף א רנן א ל ת י י ב ב

/ כמעט ם י ט ע ם מ י ש ג נררי נםפר א וררכםי> ¥ זאתבהיי ת ע ב ש נ

כמעטים 1 , בךן ולא כאזרחים: ששיה-יי ו י ררה לכןי האבות נן אל־v j • ; ־ • : ־ I T j • T ;

ז לא־ דד ניח ל איש ״ כ ע $וי, ו ממ ננ ל כה אל־עם א חר: ו י * ־ : T T.1rj- V ״ן ן- • •< - • •

ם ה ל י מ א : ו ^ y s ל עש קם, ויוכח ע לי הם ננ ל כים

־ דרוןיעו: אל ת ו ב א , ובנבי אי ב י 6 3 ו ש ח נ ששי רזי ב אל־ תגעו בה ה׳ ע״י הארון, בעת ששבו אותו הפלשתים, ש ע ל הנם והפלא ש ח^ק שני בולל הודאה ע

ועי״כ הבירו הענלים נפלאותיו, ושבל אליהי הענליםאלילים, בי ךגון אליהם נפל לפני

ארון ה׳(מלבי״ם).

4. זכרו לעולם בריתו וגו׳ - דבר זי התירה שניתנה בברית, כמי׳ש"מגיד דבריו ליעקב, תיקיי ימשפטיי לישראל" (פה׳ ק«», יצייה ה' להידיעה בעילם לאתר אלף דור, יראה שאין העילם מתקיים בלא תירה יהעביר מהם 974 דירית, ינתנה לאתר 26 דירית משברא העילם(יש״י), יי׳׳מ שאלף דור איני מציין

זמן מיגדר אלא זמן אריך, כלימר בלי הפסק, כמ׳׳ש שימר הברית יגי' לאלף דיר(יס״ג, עיו״ת),

5. בהיותכם מתי מספר - המשירר רימז במאמרי זה אל הפסיק(7נ׳ ז,ז) ׳׳לא מריבכם מכל העמים תשק ה' בכם יגי' כי אתם המעט מכל העמים׳/ כלימר אילי כרת הקב׳׳ה עמכם את בריתי בימים האלה בהייתכם מריבים באיכליסין, אז הייתם סבירים כי מריבכם מכל העמים תשק ה' בכם לכרית בריתי עמכם, ימתמת שאתם כבר אזרתים בארץ זה ייתר מ - 400 שנה נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה אבל באמת לא כן הדבר, אלא מאהבת ה' את אביתיני עשה זאת, שהרי כריתת הברית היתה ג היי תכם עיד מתי מס פר יאביתיני עדיין היי גרים בה ילא אזרתים, ו י• תה לכי מגוי אל גוי יגי',

מארץ כנען לארץ מצרים ילארץ פלשתים(עיו״ת) ,

6. במשיחי, ובנביאי - 'משיתי' פירישי בגדי לי יבתשי בבי, שכל משיתה לשין שררה יגדילה (יש״י) , 'ובנביאי' הכיינה לאבית, כמ׳׳ש (נר נ, ז) ׳׳השיב אשת האיש כי נביא היא׳׳, כי באמת היי האבית

במדרגת הנביאה מאל שדי(אבן יחייא) ,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

g r i n R ו ד ו א -d ה י R ק

aaaaaaaaaaaaaaavoamv^aaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaamaaaaav^aaaavo

־ י! אארץ, ב&רו ננ יום־אל־יום עוירד ליהיומיאהדינהי כלm ים" ¥אאת־ D ־ בכי יום ויום י ששו ע תו החישה: fi D ןיו 3

: כימג דול ן ו י א ה ם נ נ פ לאיתיו נ ת ל כבו דיו, ב כל־ ה ע מים א ד ו ג

, ונו רא ההוא על־כל־אליהים י א נ ^ יהיומ יאהדינהי ו ננ הv: j r• . T<*.. : J-=י ו T j ; T :

ק י ס פ י ) / י י ו ב ־ אל'וזי ה ע ננים אא ליי ?;1ים ה ל : כי כ ע 7 ב ה ט ת ו ח ו כ

: הוד ו ה דיר ב י ו ח ו כ ת שש ננ ים ע עה ו ^ מ ע מעט) ויהיומ יאהדינהי יT.11־ T T ; < I T r j • j - T

: ה בו ליהיומ ה ב ננקיננו 9 ח מ ^ ז ו ל פ ניו, עז ו ח זיוה חT 1 ו T < ־ י : * 1 V ; r : ז j י T ז ;

חות ע מים, הבו לי הו1אויו יאהדינהי כבוד ועז: יאהדינהי ננ שש T.1r!T J T 1 J ־ T - J I* ! י ־ ׳

םננ נ חה כ ד י י לשש ננו, ע אאו ב י א י . ה בו ליהיומ OT כבוד הT ; * < I יי׳ I J ! 1 . T I - J T

, ה שש ת ח וו ליהיומ יאהדינהי ב ה דרת־ ק ״ מ ה י ב ובאו ל פ ניו י- . - • T.1 ו - j ־ : 1 T T ; J י • : ־

1 ז 0 א נ ל עניו כל־ הן אארץ, ו נ ו ד ח : וחילו פ [ P ™ ^ p קודש

: יעננחו ט ט ו ם מ י ע ל א , בל־ררמוט ל תבל ס ס ב ת אף־תכון ת

ה שש נ ים ו תגל ה ארץ כשמתכיגת?ה, ו יא ננ רו בגו ים יהיומJ T : 1; ־ ;

1 I v T T J•• T j ; • ־ T

, ו ב ם י ג כ ו ש ה י ם הים וננלואאו כ י ל ו ק : יירעם ב ״ ^ ננלןי י יאהדינהי

7. אלהים - אל היא לשין תיקף יתיזק, יכאן משמעי כיתית הטבע התזקים אשר העמים ההילכים בתשך הקדישים יהעריצים לאלהים יע׳ז אמר כי כילם מתייראים ממני, כי יכיל לשניתם ילבטלם,

כי תייתם יקיימם תליי ברציני, יבהסתלק רציני מהם יהיי כאין(עיו״ת, מלבי״ם),

8. וה׳ שמים עשה - ה'י' משמשת במקים מלת'אבל', כמ׳׳ש(נר׳ ינ, י) ׳׳לא אדיני, יעבדיך באי לשביר לתם׳׳(ב״ש),

9. עוז וחדוה במקומו - בתה' צ׳׳י נאמר ׳׳עיז יתפארת במקדשי׳׳, יהסיבה לשיניי היא שכאן(וה״י) מתיאר נפלאית ה' עם הארין , באיתי זמן היה הארין בשדה פלשתים ילא 'במקדשי', יאף שם ח נ הראה את עיזי(מלבי״ם), יכנגד היללה יהבכיה אצל הפלשתים היה עיז יתדיה אצל ישראל בשיב

הארין(יד״ק) ,

10. חילו מלפניו וגו׳ - כאשר תיראי ממני, תהיי בטיתים, כי באין יראת שדי אין בטתין לכל הבריאה כילה, כמ׳׳ש(פה׳ as) ׳׳עד מתי תשפטי עיל יגי', ימיטי כל מיסדי ארץ׳׳(עיו״ת) ,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R112 g הודו R^קיבaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

־ החייםאא ששר־בו: אז יר נ נו ע נני ה שדה ו כל ח מ ש יעי לץ י

ל כי־בא לשפוט את־ י יהיומ יאהדינהי, ע ה נלפנ ז ל כ !;ייעער, וT.1: J * י T : J ־rtT־^ י " : *

, כי ל כ טוב ל א י ה א ורץ: הו דדו ליהיומ יאהדינהי כי ה י ב ש ו י ם י ו ג ה

J' י J * T 1 t V I < ־ T T

י ח ם זיו: ן• אא ננ ויו הו ששיענו אליהי ישענו, ש מ לעו ללם נ

ל להודות ל ששם כ ו נ י ש ד ננננו ו ר; צי לנו ננן־ הגו;ם, כ ו קק

ב(רוך יהומ י מ א נ ז א ב תת 1? ל תף: ו י א פ ת ה ק ד שף, ל ה שש רר ב ךז י

יאהדינהי אלדד ישראל ננן־!העוללם ועד העלם

אא ננן ן, ה לל ליהיומ יאהדינהי: ת א ז ו ע מ ש י ש ־ ה עם כ ו יא ננרו כלI T 1 1 ־ . T r ״ י ; ־ ״ j T J > ; ־ ו

חלק שלישי: כ״ב פםוקיננ נלרנהילינז.

,sn דם רג ליו ךו פל פלד י הומ יאהדינהי אאלידדינו, ו ה שש רר חוו

: רו ננ ננו יי הומ יאהדינהי י כילן דוש דדוא ה

, 1 1 [ ח ״ מ ה ב ]

> T : ; י I J*T ו

, כי־ק דוש ק ״ מ ה י ב ם ש אליהינו ו ה שש ר ח וו ל הר לן דשו שI T ו : ׳ • * j J ־ ו : ־ : 1 : * : ־ י . v :

יהיומ יאהדינהי אאל'דJינו: ו ההוא ר ךזום ו י כ פ-ר עוין12,

ו לא־ , ל ה ששיב אא פו ת ו ב י ם י מ ע , ו ה רבה פ ה ל כ וליא־י שש וזית י- ־ A י ; ו T ; I T *1 : • ;1. י j• : 1 ־;

: אא ררה יהיומ יאהדינהי לא־ תכלא 1 ־ ח ננ דתו 3 ל יעיר כT<: J T : I T ־ I T J r • T : 11. הדוםרגליו-הדיםהיאהשרפרףהנתיןתתתרגליהיישבעלהכסא,יכיינתהפסיקלימרשכביכיל ־

ה' יישב בשמים ירגליי נמצאית בביהמ׳׳ק , 12. והוא רחום וגו׳ - פסיק זה תקני תכמיני ז׳׳ל לימר ג׳׳פ: א, בהידי ב , ביהי כביד ג, ב׳׳יבא לציין גיאל׳׳, כי בפסיק זה יש י׳׳ג תבית כנגד י׳׳ג מידית הרתמים, יביתד ל׳׳ט , יהכיינה - באשר בכל יים ייים היצה׳׳ר מתגבר על האדם, יבקישי אשר יכיל האדם להנצל מהתטא שנתתייב עליי ל׳׳ט מלקית, יעל כן תפלה זי מיעילה לבקש מהקב׳׳ה שיכפר עייני כאלו היא נלקה ל׳׳ט מלקית, וליא ישחית

בעבירי לענשי(יוקח, קב הישי) , 13. כל חמתו - 'אפי' היא הריגז התיציני המעניש, יהתימה היא הפנימית השמירה בלב, לכן אמר כי את ה'אף' ישיב, אף אם יצא, אך את התימה הפנימית לא יעיר כלל, כי כאשר ה'תימה' מצטרפת, ינ) ׳כי יגירתי מפני האף יהתימה אשר קצף ה' עליכם להשמיד עם ה'אף' א׳א להשיבי, כמ׳ש (ונ׳ נ

ט תה' צ

ח תה' ע

תה' מ

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R113 g הודו g R ג י קaaaaaaaaaaaaaaavoamv^aaa שויתיי הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaamaaaaav^aaaavo

1 וא ננ רד רר ניד ר ח! כניד ננ בנד, ח 13 זיף־ 4 ע ג מ ת

ר ח נניד -יהיומ יאהדינהי ©וח םדיך, ¥ת ל : זכיר־׳ מ י ג ו י מ ש יי צ רו ני י

עז -יקלא ליהים, ה ש 1 י 6 י מ : ררנו א ד כ י 1 ה נמה ד ו לם 5 ע נ י ז א כי מ

, ועו-ו בששךזקים: נורא 1 7 ו ת י ו ד גאותו י ת י א י על־יעראל נ

, אל יעראל, 1 ו 8 ת ב י ח ה ש י כ נ ננ לק די ששיך ב הים ו ¥ אתהאאלי

: ד כ ל נ , בןרוף אליהים נ 1 ההוא ניתן ו עז ו תע ננננות ל עם 9ת ניהתפלץ בלל, ומאיד צריך להזהר בזה. ע ד א להסיח ה יזביר ל

ל ניהשי״ת שינקיננ נקננתעשרה הרוגי ניתכות(עוי״ח א ש בשייאםר אל נקננות ה׳ יכון ל

נוקןץ יד).

: ם ק ם ^ , אל נק ננות הו פי ע ה ־ נק ננות יהיומ ™ ל א

, ה ששב ג ננול ם ל ו ע ה ן ו ד הנעוא sr^™ שיפט ה אורץ לT * J" T f V A י T T J " 1 | " 1.

־ ל ע 2 0 ן כ ל על־גאים: ליהיומ ™ הישועה, ו ע י ג מ הם ו י ש ת

ל ברכתך פלה: יהיומ יאהדינהי צבאות ו ח עננף־ תJ T • J T : T I V י J V T : * I . ~r • י

אתכם׳׳(מלבי״ם) , יכן ביעב׳׳ץ פירש'כל חמתו' - מאימה מתמתי, כמ׳׳ש ׳׳לא תעשה כל מלאכה׳ ,

14. חסדך ואמתך - תסד היא מה שיעשה ה' בלי שים זכית אי הבטתה שקדמה לי, יהאמת היא מה שיעשה ע׳׳י זכית אי ע׳׳י הבטתה קידמת, שהקב׳׳ה מאמת הבטתה שהבטית(מלבי״ם) ,

15. כי מעולם המה - מעת היצירה (מלבי״ם) ירש׳י פירש מימית אדם הראשין שאמרת לי ביים אכלך

ממני מית תמית, ינתת לי בתסד יים משלך שהיא אלף שנים

16. תנו - כמ׳׳ש מו9נויס ה׳) ׳׳שם יתני צדקית ה'׳׳ שהיא עניין ספיר(מצוי),

17. גאותו - הנהגת ה' ע׳׳ש הפלא יהניסים נקרא בכתבי הקידש בשם גאית ה', שבי יתגאה על הטבע ייתנשא עליי, יהנהגה זי קביעה בשתקים שהם למעלה מן השמים יהמערכת(מלבי״ם),

18. ממקדשך - ממה שהתרבתי אתה יראיי, שאם למקדשי לא נשא פנים ק׳י לרשעים (יש״י) יי׳מ מן הכביד ששיכן בביהמ׳׳ק תביא היראה לבנ׳׳א,

19. לעם - הלמד בקמץ מירה על הידיע כלימר העם הידיע יהיא ישראל שהיא עמי (יד״ק)

20. לה׳ הישועה וגו׳ - דיד המלך אמר פסיק זה בבירתי מפני אבשלים בני, ייען שהיא נלתם נגד תלק מעם ישראל שהלכי עם אבשלים, בקש שלא יאבדי עם רב מישראל במלתמה יכן היה, שע׳י שנהרג אבשלים פסקה המלתמה יזהי שאמר שכיין שהישיעה הזאת לה' היא, אבקש שעל עמך

תשאר ברכתך שלא יאבדי במלתמה (מלבי״ם, יד״ק)

תהי כה

תהי סח

תהי סח

תה

ד א צ

תהי ג

תהי מו

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ir-pp R הודו i 114 R aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa שויתי יי הוה לנגדי תמיד <&aaaaaaaaa%saaaa<&%saaa<a£>

לם: • pלה לעו י ע ה לנו אליהי י י ה י ' ו ע ־ מ • t t g ע5^ ,

י ביט ח בד: ש יא דם א 2 י 1 ש ו א י צבאות, אא עשרי מ ה * * — יהיומ *' T 1 J " T T J" I ~ A T J JT־ :

: ו י ל י יהיומ™ הוגיעה, ׳דדטלד יענני ביום־קראנו א -

ל הלעםל^י״ ־ ת — הו עשי יעה ו את־ע מך, וברד א

: ת ו

י

ו ד ־ לם סוף ה ד ע ם י מ ע ה

ל !י ורעם ™E;™ ׳ו נשאם ע

י , כ ו נ ע י ש ו י ה ליהיומ יאהדי־הי ש ל * ד להדגיש החי״ת< ח כ תה י י י צ -נ? נ פשששנו (rtT 1 ׳ J ־ T ; • ־ : ״ו 1

עזרנו ומגננו ההוא: כי־בו ייע*כגח לבנו, כי בשששם1 . < ; ״ J * ״rt י • נ ו .י • : - I • ״ T י . ״ : " . •

ח ס זיף יהיומ ™ ע לינו ה י ה י ש ן ו צ : י הי־ י 2 ק דשששו ב ט וזנו 2;rj J T : jl״ rt : ־ I T T J :)y: ; r

: הה ו־ אאנו יהיומ ™ ה ש ע ת , ׳כא ששר י זז לנו לד ש ד כ ל כ ל ו ד — ג

J T : J | י ־ : " T : r י v 1 :־ י ־

י ו י ע ־ דדה ל 1 ת ירן־ לנו: קו ככה ע ז ת וז כ1דיך, ׳!•י ך ™ ל מד מ י ה ת

אניכי י הומ יאהדונהי ת י מ א ן ת ל ככ ©עז ז סדך: ה ו ל ג ה — לנו, ׳ו ^^^נו מ

ן ה ר דזב־׳^יך כ ל אליהיך, -לן פט ©ע ל ך ככ אא רץ ככ צרים, ו

לו ח ט ב ו — ואא ככ ל אהו אא שש רי ה עם שש ככה מJ. 1A T J T v r j T " : 1 1 ' ־ 1 ן י : ־ ־ : ״

, אשששרי ׳ה(עם שש יהיומ ™ אאליהיו: ואא ני ו ו י ה ו ל א מג י י ה ת

> ־ * : 1 I ־ T V : J T : I V r r T J " : '

¥לבי ששו דתך, אשששירה ן יגל> כ ל ד בט זז רר«, ו ב ל ב

בז ס זיף, T / T י I j V ' T ו • • * / * > T י : | T j ־ l ; : ־ ;

, כי ג ככל ע לי הזה בעבויי • ליהיומ ™I T r T J - T 1.* י rtT 1 ־

21. אשרי וגו׳ - מידת הביטחון היא מנוחת נפש הבוטח, ושיהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו, שיעשה הטוב והנכון לו בעניין אשר יבטח עליו(חובה״ל פ״א, ביטחון),

22. ני בו ישמח לבנו וגו׳ - המייחל לתשועת אדם ואינו מושיעו תכף, מיד נעצב כי אינו בוטח על תשועתו בביטחון חזק כי פן לא יוכל או לא ירצה להושיעו, לעומת זאת בו י שמח ל בנו, [הגם שלא ראינו הישועה תכף], כי ב שם קדשו ב ט חנו בטחון חזק, שבודאי יושענו אחר ששם קדשו נקרא עלינו

(מלבי״ם),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 1 5 r i ו ארוממך ה׳ ט S ק R aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

' במזמור זה מוךה זייד ה^לך לגל רפואתו בזכות סליחת וייני " ה י נ י נ ו י א

(רשייי, ודייק).

/ ןלא־ ? ל ן ח אךדפלפלף23-ידזומ י,הדינהי כי ךליתני ^

: יהיומ יאהדונהי י ת ל י פ ג ע*nחת אתאייבי לי בJ T : r J * I T : VT ; ־

^ יאהדינהי א t ־ ! ך 1 י ד ב י אללי ל ת ז י ע י ע ^ י / ה ל א

, ח;ייתני מיךךי־בור נפעי 2 4 ם ג ה העללית ככן־עאול ג

יליהיומ ™ ח םידיו, ׳וה1 לזכר כ ל זמרו עv j J :־ • rtT ; ; ״ T 1־ J ; ־ י

ן באBtJ~בtעמו, ףןיים ארוכים מעניק ט לשם p״ כי ־רק 1־",ע | ק

; ולבקריקום^ןר2ה: w ברצונו, בערב האדםיללין בכי

/ בל־ אא מוט לעו לם: ת ו ו ל ש ת ע ע ל ןי נ ואא ני אא ככ ר־ ייי בI T r * j v - י rt* : ־ ; • : J - T ־ •ן: n

K יהיומ ™ - ב ר ננו נף« הע ככדי תה ל ה ר ?5"י עז

: י י ה יי תי נב הל ח ד י מ , י נ מ ש ה ם ת ר־ ף! פ ניף מ כ ן כ ל ו

I T : * J * T I V T T : J ' : ־

, ן אל־אדני א ת ח ןן: י ת א י ואזאא לעיף יהומ יאהדינהי אא ק ר־א ק

, י ב ק ד ברךףףי אאל עחת ה פ

ש י ת בדככי« ש ל ^ ככה־^ננע תT ; r — JVי ־ ; : * JT V v

: ען ככע־ יהיומ י ת י ג מ א א ע פר, היגיד א ככ תף ג ו ה ש כ ם ד היו דף א

ה ר!פכת י א ™ וחוני, יהיומ ™ היה־עיזר לי: ו 23. ארוממך - בתחילת המזמור הקדים יאמר ברמז, שעי׳י חוליי שמחי אויביי יחשבו שלא יחיה אחרי נפילתי, אבל אתה דלי תני מן החולי ולא שמחת אותם (מלבייים), יי׳׳מ שדוד התאבל כאשר אמר לי ה' כי לא י בבנה הבית לשם, וכאשר אמר לי כי שלמה בני יבנה הבית אז התאזר שמחה תחת

אבלי, כי בני כמוהו ולא יחרפהי האויב, והמשיל את חילי הנפש לחולי הגיף(ראבייע), 24. העלית מן שאול נפשי - סבת חוליי היה ע׳׳י העיינות ותחלואי הנפש שע׳׳י שחלתה הנפש ונטתה למות כזית נפשי ע׳׳י עוונותינו, עי׳׳ז חלה גם הגיף, יע׳׳י שהעלית מן שאיל נפשי שכפרתי עייני - ח יי תני' מ ירדי בור - שניצל גם גופי, כמ׳׳ש נתס׳ קג1 ׳׳הסולח לכל עייניכי הרופא לכל תחליאיכי׳׳

(מלבייים, מצו'),

תה' ל

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ארוממך ה׳ d r t n p R 1 1 6 S ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

¥ לי, פ ת ח ף! ע* קי ותא זד ני < י 25ל ככ חול י 9 י י * ככ ם פ דr י י ־1 ; ־ ; א ו : ; • ; w T ׳j י י -T : j ־ •

י 26ו לא ש פ ו ן י ? ^ ע* ככ דוה ל ככעז ו יז ככ ךןי כבוד ת

יךים ;המר, (יפסיקמעט) יהיומ ™ אליהי לעולם אודץן: בעשרת ימי־תשובה ובהושענא רבה מוסיפים:

ה 1*£ יאהדינהי הוא האליהים הוא האליהים: ב׳ פעמים:". T T I * V: T T :

נהגו לומר ה׳ מלך בעמידה, לפי שכתוב(מדרש כונן בסופו) שמלאך אחד עומד שחרית

ד שמגיעין ה עונין אחריו ע ל ע באמצע הרקיע, ופותח ואומר ה׳ מלך וגו׳, וכול גדודי מ

לברכו. וכשננ שהמלאכיננ אומריננ אותו בעמידה, כן ראוי שגנז אנחנו נאמר בעמידה

(שבחייל ע״ו).

, יהיומ ר ב ע , יהיומ ™ ככ לף ב ה ו ו ה יהיומ ™ מ לף 3

לעילם ועד27: ד י ת ע ב׳ פעמים יככליף ב

25. מספדי למחול - מצייר שכבר נתאספי כל העם להספידי כי חשבי שמת, יפתאים חזרה בי נשמה, עד שהקיביץ שבאי להספידי יעמדי סביב מיטתי התחילי לחיל במחיל יבמחילית, ילא זאת לבד, כי גם פונחת שקי, שעד עתה היה לביש שק מפני עייני יעתה הסיר את שקי כי ידע שנמחל לי העיין

(מלבייים),

26. יזמרך כבוד - הכיינה לנשמה שהיא כביד הגיף, יכמ״ש(ני׳ מנו, 0 "בסידם אל תביא נפשי, בקהלם אל תחד כבידי" (רדייק, מצוי), יי״מ כל אחד יאחד יזמרך בכביד (מהריייץ),

27. ה׳ מלך וגו׳ - 'ה' כולך׳ היא תחילת הפסיק מ!ה׳ י, נח)"ה' כולך עילם יעד", 'ה מלך׳ היא תחילת הפסיק מ!ה׳!ג, א1"ה' קולך גאית לבש" , י"ה' ימליך לעילם יעד" היא פסיק שלם בסיף שירת הים, שהרשב"ם פרשי: לאחר שתתיישבי בא"י תידע מלכיתי של הקב"ה בכל המלכייית , ישיני לכתיב הייה, עבר, עתיד [שלא כסדר הזמנים], כיין שאמינתני במלכיתי ית' שהיתה קדם בריאת העילם יאמינתני במלכיתי אחר עילם הזה, היא מתאמתת ימתבררת ימיכחת מנפלאיתיי יניראיתיי שעישה בעילם הזה אחר שנברא, כמי נס עשר מכית מצרים יקריעת ים סיף יכי' [עויייח ויגש], אי כדי לימר שכאשר תתגלה מלכיתי בפיעל, יתגלה מההייה שגם בעבר היה תמיד כך, אלא שהיה בהסתר, יכן יהיה לעילם (הארת התפלה), יי"מ מה שהזכיר תחילה זמן הייה, מפני שכל הזמנים עבר יהעתיד כילן הן בקב"ה

בהייה, לפי שלא עברי מימיי ישניתיי כלים (כד הקמח ערן מציאות) ,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| r 1 1 7 R ת ו נ י ג נ ח כ ע נ מ ז S ל י ק R ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

r i r

קו. מז

קנ. ו

ביום ז א ־ ד! אךץ, ו ־ כל וי רזית יהיומ יאהדינהי ל מ לןי על• T T י •ך • ' • I T • T T "

דזהוא יי דדיה יהיומ ™ א חד ו עמו 28 א חד:T V : T V T : V : *

הועןיןןנו יהומ ™ אאלידדינו ן•?ןבצנו מךהגו־ים,ז א י ב ת ה? ל תף: ו א פ ת ה להודות ל עם ?I דעף, ל ה? ען תב ח ל

י אליהי יע*ךאל כמן־העולם ן•עד ־ ! ״ * ־ברוןי יהיומ *m אא ככן אמת, f ־ כל־ ההעם כשישנים , ן• א מ ^ לם יא^

ההללויה: כל ההנעככה תהלל יה, ההללויח:T I ~ T " ~ I T T I ~ T I ~

בשבת ויום טוב ממשיכים במזמור"השמים מספרים" וכו׳(לקמן עמ׳ 472)

2מזמור זה הוא תפלה לגל הגאלה העתידה כ^־כל העמים יכירו 91MB ח מ מ ל

בקבייה (מפורנו).

י ח ננו ויכו־ כנו, יאר t ניו אא ררנו מאייות ושוחקות ייאה לנו פנים 31 לפלנעח30 בנגינת לנבנבי^קמה, מזמור עיר: אליהים

28. שמו אחד - עתה אסיר לקריא שם'הייה' ככתיבתי, אילם לעתיד ניתן יהיה לקריא את שם'הייה' ככתיבתי, כי הכינייים של ה' הם לפי חלקי ההנהגית: משפט יחסד ירחמים יכד', ילעתיד תהיה הנהגה אחת פשיטה(מלבייים), שאז יתגלה לכילם המקיר האמיתי אשר ממני ניבע הכל, יאז יהיה לקב״ה

.(z״ra)רק שם תיאר אחד

29. מבנה המזמיר בניי בצירת מנירה כאשר ג' הפסיקים הימנים (המנה לפסוקים הראשונים) כילם מירים על האישר הריחני האמיתי, כי הפסיק"אלהים יחינני יגי'" מירה על הצלחת הנפש יעל ידיעת נפלאית תירתי, ישני הכתיבים הבאים הם בקשה שתפריץ ידיעת ה' יהכרתי בכל הארץ, יג' הפסיקים השמאליים מירים על קנייני הזמן החימריים ישני הפכים אלי מתאחדים באמצעיתם שבי נכתב "ישמחי יירנני לאימים יכי'" שזה כילל התכלית מהאישר הריחני יהאישר הגיפני, כי תכלית ידיעת ה' יהכרתי היא השמחה הנפשית לדעת כי השי״ת ניהג עילמי בצדק יבמישרים. יע״ז נאמר"אירך ימים בימינה בשמאלה עישר יכביד", יהרעיין הטמין כאן היא שאדם ישים בימין חייי(בצד העיקרי) את המטרית הריחניית כמ"ש"לב חכם לימיני", יבשמאלי(הצד הטפל) את המטרית הגשמיית, כלימר

שהשמאל תסייע לימין יאז ימלא את תכליתי(rcyr יצחק פ׳ אמור),

30. למנצח - המזמיר הזה של דיד נמסר לבן ליי המנצח, לנגני בניגין בביהמ"ק(מצו׳),

31. יאר פניך אתנו - הארת הפנים מגלה את חיבתי של האדם המביט לרעהי, יביחס לקב"ה מתבטא הדבר בגיליי חסדיי לבנ"א, שמביא טל ימטר (רשייי), אי בהשגחה פרטית הניכרת לכל (מאירי), אי

בהצלחה בכל המעשים (רדייק),

^ סייז

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ת ו נ י ג נ נעח כ ו S לנ r r v R 1 1 8 S

aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

ו ע ד םלה: ל ״;;ת בא ךץ די ו־ ככף בכל־יגו ים י

, ה ע ו ש ־״וף ;מים | הגוים אליהיים נבל ^ rt^i י?*ו; לישראל: אז י

־ ו לאמים, כי יו״וף ;;נכים כלם: ייע»כ2דזו דתנ

ר ו ל אא כנים ו ב ארץ רר נ חם ע מים כמי ע ט ררען פJ T T ־ " : . 1 t V • j י : 1 A J * r :

» יו ״וף ע נמים ו ה,וייםאאליךזים s כן לה

ה ז ב ל נרר יכולח, ו א ר ש ץ י ר א ר ש א ל 'יו״וף ענמים כלם: ע

כ ו יי ר אאו י י י ע יכ ר כנו אאליהים אליהינו: י כ ר כנו אליהים, וj ;• א ׳ 1ו• v: j״ ; I T ; ״ו v: j׳ IT; • • : v ;

־ א פ םי־ ארץ ל כ י ^ 'או תו מ

ועייכ ו

1 כשיראו שה׳ עמנו •

• י •

בל רואו מר כל זמור ילפזנ צח ב כל יום!:הנץ החמה!:צורת ה מנורה לא י ?!רה לו שום מ ?!רה רע, ו חשוב

ב אלו ה ד ליק'את ה פזנו רה שבביהמ״ק, כי ת פו צא בו ש!:זעה פסו ?ןים, בנגד ש בעת קני ה מנו וגם

יש ב־ מ"ט ונבות, ?'נגד מנ ין ה ג בי זעים והב פתורים וה פ ר ווים והנרות, עז ב ש בעת קני ה מנו רה,

שעו לים למ נייןמ׳׳ט32(רד״א). י

32. יהקב"ה הראה לדיד המלך ע״ה בריה"ק כמזמור למנ)נרו בנ!גינות, כתוב יגל טס של זרוב מופז, עשוי בצורת נמנוו־ה, י נכו ה ר אה אותו למשה ©ר בננו ע"ה, י יהיה זייד נו שא זה הה כיחמור כתיויב ו ?()נייר יחקוק' בב קמ גונובטס ששל זוב'כצורת מנוחה כש היה ייצא' ל מל חמה, י הזיה מכון סודו, י היה י נצח

, n'אותם,'י'אויביי נופלים'ל פנייי' (מידבר לחידייא מערכה

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

S119 R ת ו נ י ג נ ח כ ע נ מ ט S ל י ק R aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י 1»וה לנגדי תמיד a a a a a a a a a c a s o a a a a c a s o a a a c a o

#ויתי יו!ווז לנגדי תמיד• T • : V : T : י י

צילם יהידפס ברשיתי האדיבה של הסיפר הרב עיז יינר

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R י מ א ־ ש ן ו י R כ 1 2 0 S !xaKajaa8a שויתיי הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a a a a a a e s x a o e s x a a j a 8 c a a a a a a a a a a e ! x a j a a a a

א בתילך! ועליית עולם היצירה [עולם הגלגלים] ז ד ״יוצר אורי ו ם״ברוך שאםר׳ ע

3 ויאמר"ברוך שאמר", ובסופו ינשק את הציציות. יעמוד ויאחז את שתי הציציות שלפניו3

ח זה וים ו1נע0א ן־גבוךז מאיד. ובבךכה זו יש עקור ב־כימ ב 3 ו 4 ו מ א ד ש י י • ;

ל לספר ב:עוב:ח1 קול ר צ ד עקרה מאמרות עו^ךזן בנרא העולים, לפי ^ ג מ

הקב״ה, כמ׳יש נביכופ ב.) ׳לעולם יסדר אדם שבחו קול הקב״יה ואחי״כיתפלל/

1 | | | ^ ^ ^ ^ ( לפיכך מתחיל בבריאת העולם(שבהייל סימן ד

י 35דדעו לם, ב כ א י ב י נ ת זזז אא ככר ו דדיה ו ו כ י ב הא ו י ה

ו ק מ

ברוך הוא 36, ברוך או ככר ״»״ ויעע^ה,

ך ;יעה מעשהכראזזזית, ו ר ש ו ככ קים, ן י נ ע ה ך גוזר ל ו ר ן

33. הסיבה שברכת יבריך שאמר' שינה מכל הברכית [בכך שכל הברכית מתחילית בברכה בשם ימלכית יאילי כאן הברכה עצמה באה רק לאחר הקדמה], מתבאר על פי המיבא בילקיט שמעיני על הפסיק בתה' צא ,יג"כי בי חשק יאפלטהי, אשגבהי כי ידע שמי" - א"ר יהישע בן ליי בדם ר' פנחס בן יאיר: מפני מה ישראל מתפללים בעיה"ז יאינן נענין? ע"י שאינם יידעים שם המפירש, אבל לעתיד הקב"ה מידיעם יכי', באיתה שעה הם מתפללים ינענים, שנאמר: יקראני יאענהי", שמי של הקב"ה מבטא את צירת גיליי הנהגתי בעילם שמי המייחד של הקב"ה היא שם היי', אשר יש בי שבע צירית התגלית כמביאר בדברי חז"ל, ילכן בתחילת התפילה אני משבחים את השי"ת בכל שבע הוראות שמי השינית המעידית כל אחת על מדה אחרת, כי ידיעת ה' על כל היראיתיי היא תנאי מקדם לקבלת התפ', כמ"ש "אשגבהי כי ידע שמי", ירק אחרי שאני מפרטים היראית

אלה, מיתר לני לגשת לגיפה של ברכה(עולם ה^לוו0, המשפטים הקידמים לברכה זי כיללים את היראיתיי השינית של שם הייה, ילכן צריך לאימרי בעמידה, כאשר איחזים את הציציית ביד, כדי להבין בזה שאני מדברים על הצירה העליינה, דהייני

על דברים שעימדים ברימי של עילם(מיין יעב״ץ).m יעקב בשם m ) י 34. שבח זה תקניהי אנשי כנה"ג ע"פ פתקא שנפלה מן השמים, ימצאיהי כתיב ב אור זרוע) , ייש בברכה זי י"ג פעמים בריך כנגד י"ג מידית של רחמים, להמשיך ברכה מכל מידה

ימידה (ערוך השולחן) , 35. והיה העולם - לא נאמר 'ינהיה העילם', ללמד שלא היה כאן שני שלבים, אמר יאח"כ נהיה, כדרכי של עילם אצל בנ"א, כי אצלי ית' עם האמירה עצמה נהיה כבר מציאית בפיעל ממש (עבודה שבלב) יכן בשבח "בריך אימר יעישה" אין הפריש שאני משבחים את הקב"ה שהיא "עישה" ימקיים את מה שהיא "אימר" ימבטיח, אלא עיקר השבח היא על היית הקב"ה "אימר יעישה" כאחד, הייני

שאין כל הפסק יהפרש בין אמירה למעשה, אפילי כחיט השערה (רבי ירוחם ממיר) 36. ברוך הוא - לשין נעלם ינסתר, להדגיש שאין לני תפיסה בי ית', יכל ההתיחסית אליי ית' איני אלא בבחינת היא נעלם יאיני מישג (עבודה שבלב) יע"פ דרך לשין חכמים, שמצאני במספר מקימית, אין "בריך היא" עניין בפני עצמי, אלא שהיא מחיבר עם "בריך שאמר יהיה העילם", יהייני שאמר יהיה העילם - בריך היא, יכמי שאימרים הקדיש בריך היא כלימר הבריך הראשין היא לשין ברכה מאתני, שאני מברכים איתי יהיא מבירך מאתני, יהבריך השני היא תיאר, כלימר המקים בריך היא, יהלשין "שאמר יהיה העילם בריך היא" היא כילי תיאר יאין הכיינה לימר כאן שבח על שברא העילם, שהרי אימר אחר כך "בריך עישה בראשית", אלא כילי תיאר יברכה למי "שאמר יהיה

העילם בריך היא", שהיא אימר יעישה"(צלוrא דאברהם),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R121 S י מ א ך ש ו י S כ R א כ קaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa&aaaa<a&aaa>&1£<

ך ככר לחם ;3ל ו ר ך ככר לחם ;;ל דדאארץ, ן ו ר ן

ך ככ עז לם עז כר טוכ ללי.ןר אאיו ו ר / ן ״ נ דד בריות ב

ך חי ל;ד ול! ים ל נצח ברוך ו ר ^ , א ב ב ו ז י י ה ו ע ב

. ברוך ת ם י נ יב

י ע , ברוך עככו מ י י ע י ו מב ל ע

מנ ו כ ציל מ ו R ו ר צ פוזיה מ

- אליהינו = כ לך ה;ו לם, אא ררה יהיומ «

, ככעבח t o g ^ a דד אל, אכ הרח ככן, ה כנ דד לל

/ וכעירי דוד P ^ r i n י ם ן ן ר וככפיאר בלעו

ב נהלילך, יהיומ יאהדינהי אליהינו, תו

כ , ש ם י ם י ^ ך ב י ז ^ ;

ב חך, ע ™ ו נ, ך לך, ו נ ׳ ״ v ^עע^חות וכ ן ככירות ^

ו נפארך, ,ו נ ככ ללי כך, ,ו נן כיר ^ ע ככף ככ ל כנו

, כ לך 3 , ווי ה;ו ל ככים 7 ו מ ל ו ע אליהינו, י חיד ב

ו דדגדול. ברוך ס ם ע ל ש ככעבח וככפיאר;די־?גד ל

אאתה יהיומ ״יאהדינהי״, כ לך ככ דדלל בירעובחות:

37. חי העולמים - הכיינה שהיא ית' מחיה העילמית יאת כל הנמצאים בהם, ילפי זה תיבת חי איני שם אלא פעל, ילכן יבא בפתח (שלמי צבור, וכן פירש בפעייח), יי"מ חי בשני העילמית ישליט בעיה"ז

יבעיה"ב (רדייא הובא במייב ס' נז סייק ב, ועיין עוד בסדור צלוrא דאברהם),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

S*v R ה י מ ז S 122R פסוקי ךa a a a a a a a a a a a a a a » ! x # » o » ! x # c s c s שויתי י היה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a s o a a a a a » ! x r s c s c s c s » s

פסו קי ך ז מייה

נה כי אם ב:נחת. ^ולא ידלג #ום תבה ןלא אין אומרים הזמירות בנקורו3 (שוייע נא ח, דיימ). יבליעם,'אלא יוציא מפיו קנאאלו מונה מעות 8

^מור לתורוז יודה לה׳ על נסיו עועשה עי0ונו, עואאין יום עואאין נעשה לנו נס, כל השירות כ . ןי'אנ7רו בנגינה וגנ^זנלדזה ש אלא ?וא^ בעל הנס מכיר בנסו(ס׳ שח-א)

ע נייא). י י ו ש ) ה ־ ו ת ןההשבחות עתידות להתבטל חוץ נ7מץנ7ור ל

־ ל יה^£ יאהדינהי כ ו '^1 ^ , דד ר ה י ת מזמור לתו דה ^יהיומ יאהדינהי ^ את־ : ו י ס י ל נ דדארץ ע

J T : V J : י •־ V I T T

ה ברננה: זי;;ו כי־יהיומ ר ז ע ו ל י נ פ ל ' ו א בעזככחה39, בT : 1• r • I T T : • T T J J ' rtT : • J

ע נכו ו נ ו ולו ושלואא נחנו, א נ ; ע ־ א ו ™™ הוא אא ללידדים, ה

ו דיה ת $ i ^ t f ו ? א ™: ב r ן צאן כ ח5י ותו

ב ר כו ם ג ו ו ל ־ ו ד ו ב ית דד ללה, ה ת ו י ז ע ל חח צריתיו ו; ; I T ו rtT • : • JT ־ ״ו •י׳ ־' י :

־ ד ; ו לם קייםחח ם זיו, ו ; מ יאהדינהי ל ו יהי א ו כ ה ־ טו י ע ככו: כR J ־ : \) \ ~ T r ; T :v. J ו • I ;

: ^ J S ? ךיר'ו דר אא ככו נ תו ?I T 1 ו v: T j

יהי כגור תפלה על גלוי ממלכותו ית׳, כך וו^לם יכירו את כבודו, וידעו ווהואו לעולם תעמיד ותתגשם לעתיד לבוא ת : ^ ; : ^ , ת ^ ^ א תכז^תיג את ה

. ( r ו ל פ r (עולם ה

rהי ק׳

38. הכין ורנץנלן כל חוש־יף ןביחורניף לץמר ואשורר לפאר ולרוננם לקב״ה, ווזשעבד

נפשף לונ7ר 1ננ7הון כל רנבבה ולהבין פרוש המלים ללכבל ההנחות. ומ?י גדל העיון שיהיה

. ד) ^ rמי ו ע ) ה ״ ב ק ה ןהאהבה ל א ר י ל ןתתלהט בנפשף השנ7חה ה , כן רנגגז ף ת ל פ ת ב ף ל 39. עבדו את הי בשמחה - שלא תהיה עבידתכם עליכם למשא אלא בשמחה יבטיב לבב, שכן

עבידת ה' היא עצמה השכר יהתכלית(רדייק, מלבייים),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| r 1 2 5 R פסוקי דזמדה S ג כ ק R ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

'nr

א קד ל

nr' קיג

ד - כ

4 י & ככח ידדומ י ה ז כ ד לעו־ לם, ו כ ^ ש דהו כב1ד ידדומיאהדינהי מ

י ״ י״־״נהי בטןןעיו: ״ ידי עזם ידדומ ™ ככביךןי ע

ן: י מככזךח־עזכעז י ימ כ , מז$תדד ועד־ע1לם ב ו י א ר כ נ

, ככדלל עזם ידדומ יאהדי־הי: ש ךם • י ^ י ןןד־ככבו־או־ «

, ןןל העז ככ ים כבו־דו־ 4 ןןל־ כל־גו־ יםו ידדומ ™™ 1 ם מ ו י מ

א ו א עז ^ע1לם, יאהדינהי ה ו : י יאהדינהי ה ו ת ^

י לדיך־ודיך 42: ״ ידדומ ™ בעז מ ים דד כיץ כ םאו־ מ ז כ ךן ש

° 43בכל ככעז לד: ״ יע נכחד דד עז נכים , ד ככ לכדת1 לכ ו ת י כ ל י מ ס י• ־ T I ! * T ־ | T T ־ : ־

; וייאככ־ד בגוי ים ידדומ יאהדי־הי פלך ייתגל דאךץ ע

, ר כ ע , ידדומ ™ ככלןי כ ה ו ו ה : יידדומ ™ כ לך 3 ו ת י כ ל ה מ ל 3

־ לע1לם וןןד: י ו ¥יככליך ™ ה * * ידוקו * 40. ישמח ה׳ - כאשר יגיע כבוד ה׳ לעולם, שיכירי כילם בכבידי יטיב תכליתי, בזה ישמח ה׳ גמעשיו,

י יריה נחת מבריאיי(מפורנו), 41. רם על כל גוים ה׳ - לדעת הגיים ה' מתרימם מן העילם השפל ירק על השמים כבידי, יאין כבידי להשגיח בשפלים, ילכן הם עיבדים לאמצעים - השמים יצבאם, שעליהם כבידי נגלה, אבל ישראל אימרים מי כה' אליקיני יגי', שגדלי היא אין סיפי ילכן אין הבדל אצלי בין השמים יהארץ, ילא יתכן לאמר שהיא קריב אל השמים ייתר מאשר לארץ, יריממתי ית' איני מעכב מלהשגיח בשפלים, יאדרבה השגחתי על השפלים גדילה ייתר, יבמקים גדילתי של הקב״ה שם תמצא עניתניתי(מלכייים,

יעביץ),

42. ה׳ שמך וגו׳ - "אמר רבי אחא בר חנינא לא כעילם הזה העילם הבא, העילם הזה על בשירית טיבית אימר בריך הטיב יהמטיב יעל בשירית רעית אימר בריך דיין האמת, לעילם הבא כילי הטיב יהמטיב,,, רבי אבינא רמי כתיב זה שמי לעלם יזה זכרי לדר דר, אמר הקדיש בריך היא לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב אני ביי״ד ה״א ינקרא אני באל״ף דל״ת" נפשח׳10, אצל השי״ת אין שינייים יכל פעיליתיי ניבעית ממקיר אחד, ממידת הרחמים שביטייה היא השם המפירש - הייה את זה יכירי כילם לעתיד לבא שהשי״ת 1שמו אחד' - כל פעיליתיי ניבעית ממידת הרחמים, יאין בי השתנית כלל, יעל הכל יגידי הטיב יהמטיב , ילכן עתה אין להגית את השם'יהיה' כקריאתי, אלא רק בהזכרה,

אבל לעתיד לבא יקרא ככתבי(רדייק זכריה יל, נו) ,

43. ומלכותו בכל וגו׳ - אם השמים כסאו, הנה הכל - השמים יהארץ - תחתיי יברשיתי, יזהי מ לכוונו בפיל משלה(רדייק) , יי״מ שאע״פ שהקב״ה קבע עיקר דירת כבידי גש מים ממעל, עליני לדעת כי בפיל

משלה גם בשפלי שפלים(ra״z) , י

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R124S פסוקי דזנודה R^>קכד

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי יי הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ה מ לף עו לם ו עד, כאשיייאושא בדו גו ים י ה י י ה * * ש יהומ *

Bb 4י£ 4 ימת ] £א^צ1: ד m HYfT ך•^י־ עצת־ מז ז י ל מ ע 1

מ ד! עבות ° ה ה ניא מ ח עבות ע מים ^מים: ש ריבות ה

: ם ^ ק ^ בלב־איע, ועצת יהיומ™ היא תקום ה

ע צת יהומ ™™ לעולם תעמד תת?ים, מ דד עבות ללבו י

, הוא צוה ם ל ו ע ם לדיר ודיר: י כי הוא אמר ויהי ה י מ י י קT • ן י • V ־ ־ T • T ;

n45: ש ני בדזר יהיומ ™ בציוץ, אאדה ויעמד ™.

ב לו: ד כי אתיזעקיב״ ¥ב דזר לו יה, י עזר אל* מ למו עS יאהדינהי ^ T ח י ג י I ליא־ י ^ י כ ל , D ל £

T : * * I T * . . : *

: ד ו הוא ר דזום I יכ כר 4 םליא ייעזב 6 י ל ש ו י עמו, ונ ד! לתו י

ל הה עיב א פו, ת ו ב י ם י מ ע , ו הה רבה פ ה ל 3 לא־ י ע דית י עוץ, וJ: J • ־ rt ז * T ; I T י. J' ־ : 1 ״ י י : T

: ש יהיומו ™ הו עי עה, ־ דד ננ דתו ע ן• לא־י עיר כל

ביום־ כן ראנו: ף כ י ו! מ לף יע ננו ת ז א ו

אחרי הפסוקים האלה יאמר תיכף ומיד שני הפסוקים של"אשרי", ואחריהם"תהלה לדוד". ויזהר מאד שלא יפסיק בין פסוקים אלה לבין תהלה לדוד בשום פסוק אחר, כי פוגם בעולמות העליונים. 44. הפיר עצת וגו׳ - עצה היא התכלית שאלה שיאפים להגיע, ימחשבה היא האמצעי המיביל לקראת התכלית. האימית זיממית להשמיד את ישראל, אבל השי״ת מפר את עצתם קידם ביציעה, ילא זי

בלבד, אלא שהיא מניא - מסיר מחשבתם הקידמת לעצתם, שלא תעלה על ליבם כלל (מלבייים),

45. ציוה ויעמוד וגו׳ - כי ע״פ טבעה ראייה הארץ להיית מכיסה במים, אלא שהיא ציה שהחיל יהיה גביל לים כדי שהארץ תעמיד, יכייו שהיא המהייה יהיא המקיים - מי ייכל להפר עצתי(האית

התפלה),

46. ני לא יטוש - פסיק זה הלקיח מתה' צד' משיב על מה שנאמר למעלה ממני: "עמך ה' ידכאי ינחלתך יעני", על זה אימר כי לא־יטיש ה׳ tor, יסיפי לריב ריבם מיד הרשע המריע להם(מלבייים), יהשכיל המסדר לחריז פסיקים נפרדים אשר יתלכדי לרעייו שלם, לחזק תקיית היעיד האליהי בלבני למעו יהיה לב המתפלל מלא בטחיו יתקייה בעימדי לפני ה' למרית עצביו הגלית ידאגת הזמו העלילים

להפריע כיינתי, ני זה עיקר פסוד״ז(עיויית),

ג תה' ל

ג תה' ל

ד תהי צ

ח תהי ע

תהי כ

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R125 S ה ד ו נ ז י ד ק ו ס S פ R ה כ קaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתיי הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a < ואם נזדמן לו עניית דבר שבקדושה יענה, ואחר כך יחזור שלושה פסוקים אחרונים של"יהי כבוד",

בכדי לסומכם ל׳׳תהילה לדוד".

, ב ׳ ׳ ה ע ן ה ח לו קוהוא ן ט ב ל יום מ כ יפ ב ד ג׳ ו ך ר רנהלה ל מ ו א ל ה ׳ כ ת ל

לכן צריך לכוין ולהבין לפחות פשט הדברים ושבתי השי״ת כביכול שאם אומרו ולבו

בל עמו, וק״ו אם יאמרו במרוצה, יענש ח״ו(צפוין שמיי אות כי).

ם יה ל לוף ל ש ו יועבי בבי יתך ^vi^? ';עוד ל ך ט א

, אערי לו ח ט ב ו פ ליה: אערי ה עם ע ככה מJT J: "י ־ T V ״ J " : T IV. 1T T

העם עיהיומ יאהדינהי אליהיו:I T v: J T : 1v r j T

1 אלו הי לן נמלך 1 ; א רו מ ננ ף ™ ך « £ תוזלה לד וד חV rt" J V י ! J " t I

- I J T J ך• a a

ואברכה ׳עמד לעולם ועד: בכל־יוםj j ; r i V T J T r ; I : J T ; I T ־ :־

ו ד ס ח אבדכד, ו אא ה ל לה ׳עו מף לעו לם ועד: גדול ב> j r i v i J T r ; I : J T ; 1־ ־ T ' ־ : ' A V ; I T ־ :

: ה ג י ש נ א ל יהיומ ™ ו ננ ה לל ננ אד, ׳ו ל גד ל וגו אין ד קר ון J•• T: • יו ; : י ״ : JT. : •*JT ! יא י

ע עעיף, ו גבוריתיף מ י פ ס י עז בבד י ו י י ח א א ב ־ זה-ל דור ה ו י !

י כבוד הולדף, ודבל פ ו ־ י ד ה י נ א ם ג ו

: א ב ה י ו ד יגידו ל

ת אא עי דדה: גע זוז נו ראיתיף י * ל 9 ר י נ ? לאיתיף ™ ת

י טובף י ו t רב־ ג אני47אםפרנה: זכר ™ךתף, ייאמרו, ולו

ור דום יהיומ ם ג י ח

t™ רז נון : ם י

ל ו ק יביעו, .ו צ דק תת ף* יר בנו ב

ו וגדל־ ד םד: טוב־ יהיומ יאהדינהי מ ע ז ה ח ו , ארזי ׳אא כים י ™ JT : V |T J : • ־ ־ I V JV '

: יו דוף ייהיומ ו י ת ו י י ־ כל־ מע עיו ב ל כיל ׳ןיר־ ח מיו על יאהדינהי

47. ועזוז וגו׳ - אמר עיד הבדל ביו השגתי יביו השגת ריב בנ״א ההמינים, שהם יא מרו ני ראיתיך - את האיתית יהמיפתים שעשית להעניש את המירדים בך, אבל אנכי אספר זאת לא מצד המירא יהדיו, אלא מצד ו גד לתך(ראה הערה נכרכת אבות שהכינוי גלול כלפי ה׳ משמעותו גלול נחשל), כי הניראית אשר עשה

הם מצד גדילתי ישירשם במידת החסד יהגדילה להיטיב לאיהבי שמי (מלביים)

תה'

ד ה פ

תהי קמד

תהי קמה

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ן ^ ו כ ה ק ד מ ז י ד ק ו ס R126S פ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי יי הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

כל־מעעדף ׳וחםיךף יברכוכדז48: כבוד

^ | כדי לפרסם י * ־ ץ : ת ב ל Dלכו ^ ייאמת, e,•ול י

מ לכו וזו: י פ ו לבני ד אא דם גבוריתיו, ׳1 כבוד דד דר י| ; ו AT י : : J ־ : ו T T I T י. J " ; *

, ׳ו מ מ ען ל תף 4 ת 9 י ח ע מ ל כות כל־ על כמים נ א י מ לכו רוףי ה

ב כל־ דור ו דר: 50סו כמד ידדומ OT ל כל־ דד ניפ ללים,י; J I T ־ ו וי! ז•: I7 J י . " I T j

ל כל־ ד כפו פים: גוןי ני־כיל אא לקי יעברו ה י ב ג ׳ויזו קף מה ו סמנו: אד־ , ו אא ררד נו רוז־ ל דם את־ אא כלם בע ת ו ו ק י

r ו • ; J T : j v w T ״ י T< 1 י ; ־

ע ו מע*ביע ל ככל־ ^םפ י ו פו רו דו אאת־י די לה

, ו י ת ו ד י ־ זיוי כיו מ : ע זייק ידדומ ™ ב כל u ^ ; f וזי וי צוז 1YT T ; j ; T T J•- ו י:J. * 1 י -

־ ^ ^ בכל־מעעיו: לזרו• ידדומ יאהדי־הי ל כל ׳ו וו כיד מ^יT ; 7 ; י . J ' T I T T I " T

•

: ב ל ה ת נ ו ו כ ק ל כל אא עור י ק אאדו •אא מת ב י ־ י ^יו, א• w* : v j * . . T1: iv v ־ : I ן ; < AT י

ם ׳יעו מע דצוךילאיו יעי עןד, ואת־עווע דתם עעקת

עם: שומר ידדומ ™ את־כל־אידביו דייועוי 48. חסידך יברכוך - המתנהגים בחסידית יעישים הכל לפנים משירת הדין, הם ימשיכי מאתך שפע

הברכה יריב טיב, שזה גדר [משמעית] הברכה שמברכים לה' (מלבייים), 49. מלכותך... וממשלתך - מלך מילך ברצין העם, אבל מישל מילך בחזקה יבכפיה, לכן אימרים "כי לה' המליכה" - על כלל ישראל שהמליכיהי עליהם ברצין, "ימישל בגיים" - שעל גיים היא רק בבחינת'מישל' בחזקה, ירק לעתיד לביא, כשיעלי מישיעים בהר ציין לשפיט את הר עשיי, יכל הגיים יכירי שהיא מלך, אז - 'יהיתה לה' המליכה' - ברצין, לכן נאמר כאן מלכותך שהיא בעצם מלכית נצחית, אבל עד שכל האנישית תכיר בכך, בינתיים - ממש ל תך בכל-דיד ודיר - בחזקה(האית התפלה), 50. אית ני"ן הישמטה, יעל זה נאמר נבלכופ 1.7 שדיד המלך לא רצה להזכיר בראש התיבה הראשינה את המלה נפילה(מיין עמוס ה, ב ״נסלה לא תושיף קום בתולת קראל״), אך בכ"ז חזר יסמכן בריח הקידש, כלימר כאשר הגיע לאית ני"ן, חזה דהע"ה בריח קידשי את שביתת מלכית שמים ינפילתה, ינימנע מלהיציאי בפיי מפני הכביד, אך בכ"ז רצה לתת לני רמז שכך היה בלבי לחריז, לכן סמך אליי מיד חריז המדבר

מסמיכת הניפלים, שענייני תקימת ישראל, שמלכית שמים יתקימת ישראל חד הן(עיויית),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 1 2 7 r ז פסוקי דזמדה כ S ק R aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

) המתנכלים להם ד י ז ^ * ר י ד ־ 5 י*י*יי! ^ ם 1 נ י א ש כ ם ג

ם יעמיד: חשים בסכנה ה ם ל י ל כ נ ת מ ואת כל־הרעעים הו • : - r > T ; I T j 1 . ; ״

י נ ו מ , ויברןי כ ד י ת ע ב ״נהי י״בר פי ם ״־ דגדז לת יהומ יI J•• T r j• v ־ T : j ;1- • ;

בער עום קדזעו לעולם ועד: כל־r | V T J T r ; : I J J " | T T I. J

* וזוז ן 5 י ^ ^ ^ * • ך ם * י ל I S החי ^ ^ ך , ב ״ ה ע ד נזבבנןח לו שהיא 1:1 ה דו ל וקאונזר וזךזלה ל כ כיןן ש

ח י ו ס , ק י י ך י , . " ' י — ' ? ' , — . ( . ' " I ם ל ו ד ע ע ם ו ל ו ע ת ה' מ לנכ1 ז£ני מבקשים נםניככל*^1z.^K א

: 5 ם ה ללויה 3 כ ל ו ן כ כ , ל א ב מען תה זי עד־יעו לם ה

י נ^קזי ז־כגזין ^ומאעור הוא הבוטח בהי, התומך בו בכל המצבים. ל ל ו }

את־ יהיומ י*הדי־הי: אא ה ל לה קמ״יו 5 הללד יה, ה ל לי נ פעי 4J T J I : I T : V • : J' J I T .

, אז מרה לאליהי י ח י ד ו ע יהיומ ™ ב חיי בj ו - ־ ־ ; T.1 ״ A י : T ־ ; J T :

, בבן־ אא דים! ם כ ו ר ז ע י : אל־ תב ט רזו בנדיבים ש ם י י בעו ז״י ק

ב רד צא רו חו י ע ר ש א כ י ר ה ש

: 5 ו 5 מ צ ע ל ^ תעועה א ו ד י עאיץ לו בJ*.. T| י . J r ״ " ! T ; J י v<." V

אבדו עז תינתיו ת י מ י ל אא דמ תו, ביום יה! הוא שI T I : r J J I ״ T ־ J וא י ־ T : ־ J

• ו י ת ו ב ש ח מ

51. אוהביו - הם בדרגה גביהה ייתר מ׳יראיי', כיין שעיבדים מאהבה, ילכו ישמרם שלא תביא עליהם רעה כלל, ע"י שישמיד הרשעים שרצי להרע, אבל את ׳יראיי׳ רק יישיעם, אבל לא ישמיד

יינקים באייביהם, שכפי מדרגת העבידה יהקירבה לאלהים כן מדרגת ההשגחה(מלבי״ם),

52. נבוך יה - הברכה היא מה שע״י מעשיני ישפיע תיספת שפע יברכה, ינברכי שהיא מקיר השפע יהברכה (מלבי״ם),

53. הללויה - פסיק זה שהיא סיף פרק קט״י, צירף למזמיר זה כדי לסיימי בהללייה כשאר מזמירים, כדי לסמיך הללייה להללייה, יכתב היסיה״ע שישנם עשרה ׳הללייה׳ בפסיקד״ז, וצויך לאטום בהתלהבות גדולה ובמיתון, ויכון 3ווש הטלה שכולל שם ושבח בבת אחת, וישמח מאד שיש לו

אלוה גדול כזה, שואוי לשבחו בשבח גדול כזה.

54. הללי נפשי - אתם כילכם הללי את יה, יגם את נפשי ביחיד הללי את ה׳ על טיביתיי הפרטיית עמך (מלבי״ם)

55. אין לו תשועה - ההבדל בין עזרה לתשיעה היא שעזרה היא עם שיתיף העיזר, אבל תשיעה ניפלת על המישיע לבדי, אשר היא לבדי יעשה לכל מלאכת התשיעה, בלתי שיתיף יעזר, ילכו נקט כאן שאין לי תשיעה, כלימר איך יצייר שיבטח על איזה אדם, אם זה האדם אשר ביטח עליי, אין יכיל להישיע את עצמי בלעדי סייע חיציני , ילכן אימר אשוי ש אל ?עקיב ב ע זוו, כי גדר הישע יגם פעילת

העזרה שניהם נמצאים אצלי ית׳(רדיפי מיא),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ Srap R ה ד ו נ ז י ד ק ו ס S 128R פ

aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£>

־ ל ע ל יעי קב 56 בע ^וךו, ואשר'עעב ךיו ת א ע י אא ערי מ

מ ים ו ארץ, אאת־ עיעעה! ע א י ה ר ש יהיומ יאהדינהי אאליהיו: א< * t V T T י T <V r I ־ T V : J T :

־ היצוריםאא ער־בם, העומר אא נמת ™ הים ו את־ כלJ V v: 1.׳ ־ ״ AT v ־ : j v ; J T ־

, נתת! ם י ! י « נ ^ מ לעו לם: עיעעה ננ עז פט! לעעו קים ל ו ת ח ט ב ה

: ם ה י ל ^ ^ י ל חם לרע בים, יהומ OT ננ תיר אאםו ררים מ־ •ו : J T ; A* r ־ * ; ״ I T V V I

יהומ יאהדינהי! £.קח ע 1* רים נבהרiJ]וביTפנםיהזםו]I=שול , -יהומ יאהדינהי ז.קן5ו ח י ג ש ה כפו פים ^ s , 'יהומ יאהדינהי איהב צ די קים ב

J ־ • •ו * " T ; א,• ;

, יתתום ק י ע י ה

י : יהיומ ™ ! זעננר את־גרים ג ם ה י ל ע

J T י *״ T < " <V :

: ם ק ע ית י 57, ודחי רעעים י ע5.ק י ח י ו י ו מ ת 1 א ל ננ נה יעו״״ י

ו יהיומ יאהדינהי! לעו לם, אליה יף בציוץ ת ט ל ה מ ל י ננ ליף י נ

ם ה ללויה: כ ל ו כ ן כ ל י ל דיר ו דיר, ו ו ל מ י

I T • 1־ T J •

' מזמור ה מספר מעלותיו קול הקב״ה קופון הראוי לזמר לו ס ה י ל ש ה ה י נ ו ב

, ומדבר לגל הגאלה העתידה במהרהבימינו(עיו״ת). 0 ! ™ '

, כי־ינ עים י ה ל י מ י , כי־טוב ז מרה אאליההינו ל ו הללד הT I A V י ! J T J י. I ך• a j —

ת א 58

[ ה ו ו ה ^ : בו נה נ ;ה ,ו התהיי ב ,י נאוה תת הה לה עJ " I T • ; J T T

א י ה ז ״ י ע : ו ת ו ל ג ה , נדחי יעעראל יכנם מ ירועלם יהיומ ™I " . " :J J " T : • I י • ־ T: • j - rtT ו ;

תהי

קמ״ז

56. אל יעקב - הזכיר את יעקב אביני כי היא ב כיח על ה׳, שאמר לי(נרי נח, נו0"יהנה אניכי עמך ישמרתיך בכל אשר תלך״ (מלבי״ם)

57. יעודד - י״מ מרימם ימנשא(רי״ד, ספורנו, רד״ק) ,

58. בונה יוושלים - בהייה, כי היא בינה איתה תדיר עד שיישלם בניינה(יעב״ץ) , שכל המאירעית ההסטיריים יהצרית שקרי על עם ישראל הם שלבים המקרבים את הגאילה יבנין ירישלים בפיעל

(שי״ץ),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 1 2 9 r ט פסוקי דזמדה כ S ק R aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

ע ל ע צבו תם חריכא ל ^ףן־י ל״ב העצבים בגלות, 'ו ננ דו ב

, 'ל כ לם ע מות 5 ל כו כבים 9 ם ו כ : ננו נד! ננ ם כר ס ^ ל ^ j ״ T *.. ; I ־ ו rt* T י T ; • י . J V

י 60י p רא: ג דול אדו נינו ורב־ כיח, 'ל תבו נ תו ח ו י מ ם ^ ^ T י • : ו A ־ ; J " - : J T I T * : •

ה יאהדונהי, ו ד י ם י ל ^ ה ם מ ו י אין ננ ם כר ל^יל: ננעו״ד ע נ וים מ

מ יאהדי־הי ו ד י ל ו י י ־ עוועים עדיי־א וךץ: ע נו ש ננ כיל ו

, ז ננ ר־ו לאלי־־ינו בכנור: ד ננ כ פד ה י י ו ה בתו דיה בו ־, • - ״ י : rtT ־ \ -י ״ו "י- !

ז ״ י ע , ד! נ כין ל אא רץ ננ טר, ו ם י ג ג ע ע ננים ו בעבים ב

ח מאכלה, ־ ל ךץ מ נ : נו תן לב ד! נ א ש ד! ננ צ נני ח ־־ רים ח ציר יJ ־ : AT י T י * : ״ J " I * T J * T ־ ־ : *.1 ־

ף 61אא עור י p ראו: ליא בגבורת ל בני'ערב להחלוש ם ג ו

• JV: \ T < \• - : • :••r j״ -:j

', לא־בעו^י דאיע %מהי ירצד: ק יחכ״ץ ה ז ח דדפום הם י פ ע רו צד ידוה ™ את־יראיו, את־ ד נני ךך לים מ א ? א

J ־ * ; v T : ״ AT ׳ v ־1 : ־ : י . J v

י רוע לם את־ rr«™™, ד ל לי י ב ש ו ב חחי הללו י ל ח ם זיו: ע• AT : v ׳ ־1 ; *.י ן ; ו T ־ J .1• ; ־ : ו ־ ;

שולב^עס,

ציון: כי־חpf בריד|י Lעריי הא ת ב ש ו 59. מונה מספר לכוכבים - שרק הקבי׳ה יידע מספרם כי רבים הם, [דוד המלן ידע כבי לפני שנים יבות אלידיי י שיש מספי כה עצום של כוכבים ביקום, דבי שעד התקופה האחיונה לא העלה על דעתו אף חוקי, וכן בתויה נקבע בצויה מוחלטת, כבי לפני אלפי שנים, שמספי הכוכבים יב כמספי גיגיי חול הים (בי' לב, יב), כן שלא ניתן ביד האדם למנותם, אלא הקב״ה לבדו], והכוונה כאן היא שכמי שביכולתי למנות הכוכבים המפוזרים, כך

ביכולתו לקבץ נדתי ישראל המפוזרים(ספוינו),

60. לכולם שמות יקרא - נותן כאן רמז לישראל שנמשלו ככוכבים שהם עתידים שיעלו כולם לירושלים ויקרא כל אתד בשם תשיבות בפני עצמו(עיו״ת), וברד׳׳ק פירש שקרא שם המתאים לכל

כוכב, לסיבת אותו דבר שבעבורו נברא, שלכל אתד תפקיד וממשלה על יצורי מטה,

axer ipal .61 - לפי שהם לבנים בהולדם, ואמותיהם מניתים אותם ולא יביאו להם טרפם, כי יתשבו כי אינם בניהם, לפי שהם לבנים,'והם צוותים, כאלו יקראו לאל בעד טרפם, והקב׳׳ה מזמין להם יתושים מצואתם והם ניזונים מהם (כמ״ש יז״ל תנחומא עקב ב), והנה הוא עוזר התלושים שאין בהם יכולת מעצמם, וכן עשה לישראל, שהיו נטושים בגלות מאין כת , כי האל ית' רוצה בתלושים

ובשפלים, לא במתגברים ומתגאים בכותם וביכולתם(יש״י, יד״ק, מאייי),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ה R^קל ד מ ז י ד ק ו ס R130S פ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ 1 & a a a a a 1 & a a a a 1 a שויתי יי הוה לנגדי תמיד £ a a a a a a a a a <

ן 3גבו לך ע לום, י כ ש מ י ב ק ךבך: דן 0ם־ ה י ע ^ בךך ב נלך ?: השלח אאכנו־תו עייייי62אל ב ט ^ כ א חלב'חטים לשביעך י

j T : - J I ־ " r i "v j • ־ : • "

ן ב : דדביהנן שלג ל ו ת י י ג ע ע ב האךץ, ןןד־כןהרה יךוץ דבךו ל

כצמך, 'כפוך63-יב כאפך לפוך: ככליך קו־חוj . ן | . . - • V J" T J| - , . . j י V AT ־

ח ככי יין5 מד: ל ש י ש ו ז י , ל פני'קך תו ה 6 ם 4 י ת י ת פ ח כ י ^ כ פ תים הח ו י ה ב ש ג , י עזב'ךו דוו י ם י י ש פ יי ש לח ה'דב ךו וי ככ םם י

r J T ; J : ־ : ״rt ׳ ־ ׳ - : •

ה ^ 1 ת ה , י

ב : כגיד65 זי^^יו ד ם י א ו פ ו ק י יולו־מים ^J T ז ; J • ־ ־ * I T ; •

לין$קב, חל!יו'וכשtטיו לישךאל: לא ntNJ;T כ! |

ל כל־ גויי לע§אחי?ן3ט, ו ככ ש t טים בל־יידעוםם דד לילויה: ת א ן כ ל ו

לא הודיעם , משפטי וזמורה

62. השולח אמרתו אוץ - גם אם לפעמים הוא שולח גזרתו הרעה לארץ, לא יארכו ימי הרעה, כי עד מהרה ירוץ דברו האחר להשיב את האמירה הרעה ולבטל את הגזרה. וממשיל האמירה ששלח לרע בציור השלג והכפור והקרח שמקפיא את המים, שאח״כ ישלח דברו וימסם, ר"ל ישיב את הגזרה ויבטלנה, והשפע ירד כמו בתחילה וישב רוח והמים יזלו בשפע רב ולא יהיו מוקפאים(מלבייים),

63. כפור; קרחו - הכפור הוא הטל היורד בשחר בימי הקור, ודמה אותו ל אא נפר, לפי שהוא מפוזר ומעט, ואין לבנותו כמו השלג, לפיכך דימה אותו לאפר, כי אינו לבן כמו השלג [או שהכוונה שיפזרו לרוב כ אא פר'שאינו חשוב (עצייי)], והקרח הוא כמו הכפור, אלא שהוא חזק ממנו ומוליד קור רב;ד הוא ח ק כפור Hen הסל שנקפא, ו ay 0™ עו לפיכך זכר עם הקרח קרתו(ידייק. ike עיין מלבייים (איוב לח מ גשם שנקפא. וכן משמע מתייא, שאת המילה 'כפוי' שבפישת בשלח (עז, י7), והמילה 'קיח' שבפישת ויצא (לא, מ)

תיגם בשניהם'גלידא'),

64. משליך קרחו כפיתים וגו׳ - כמו הן־ בבר הנבצע לבצעים וחתיכות, כי כן הוא יורד לבצעים וחתיכות אסופות מדק הקרח, ואמר קרחו וקותו בכנוי, לי חוסו אל האל ית', כי הכל הוא דברו ומצותו, אין דבר במקרה, וכן אמר אליהוא"מנשמת אל יתן קרח" (איוב לז, י), וכמו שהמטר הוא מוריד ברחמיו לצורך ברואיו, ומורידו לעיתים למשפט ולעונש העונות, והוא המטר השוטף, כן השלג והכפור הוא צורך הזרעים והאילנות, אבל בהיות חזק הרבה, והוא הקרח שממנו נולד קרה רבה - הוא למשפט, שהוא ממית ומיבש הזרעים ופרחי האילנות; וכן הברד, ואע"פ שלא נזכר והזכיר כאן בהודאת האל אלה הדברים שהם תמידים לבני העולם, והם גבורות ונפלאות מהבין, לפיכך כשאמר "ענו לה' בתודה , , , זמרו לאלהינו" (למיל זי), אמר שיזכרו בשירם ובזמרם מגבורותיו אלה התמידים , ואמר"מי יעמוד" - כלומר מי יוכל לעמוד בפני הקרה החזקה? כי מפני הקרה נמנעים בנ"א לצאת מבתיהם

ולעשות מלאכתם (יד"ק)

65. מגיד - מוסב על מילת 'שבחי' שאמר בתחילת העניין, כלומר שבחי את ה' גם על שהוא מגיד דברי תורה ליעקב (מצו')

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| H 3 1 R פסוקי דזמדה S «קלR ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ י תמיד ^ ד ג נ יתי יי הוה ל <aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£ שו

יזהר לומר מזמור ןה ומזמור ״הללו אל בדןדשו״ בנכזתון ובכונה, ?:י עליהם

. ( ת קיח: ב W ש ם ו אמרו רבומינ••־ ז״ל בגמרא, ייזא בזל7ןי מגונירי הלל בכל י

' זה המןמוד נכבד מאד ןיש בו םודות עמלךם66. ומתחיל לדבר ת ה ו א ל ל ה

) לגל העולם העופל, שעל כל י נ ש יכ(בחלק ה ) לגל העולם דז?נליון ואח׳ ן ו ש א ר ק ה ל ח ב )

. ( ע - ב א ר ) ׳ הבריאה לשבח את ה

הדרים תהיי כ?־ ה # כ ים קמייח ה * * , ה ל לו את־ יהיומ * ו רזלללד ה

A T י T J י. V -״ך י ״ י m j —

במרו כנים ם י נ כ ו ש , ידן ל לוהו ה ם י ^ 3

: ם ^ « ב ה ל לוהו כל־ כנ ל א כיו, יה ל ללוהו כל־ צבאיו עI T T ; 7 : 1׳ ־ AT T : ־ j 7 ; 1־

! אור ל י ע ל מ ־ כו כבי ־ , יה ל לוהו כל 6 ע וי ר־ ח 7 כ ה ל ללוהו עA ־ ׳ ־J 7 : 1 ; ״ ו v J ; ז " V ן ; n

, יו וז מ ים 68אא עור | ם י נ ו י ל ע : ה ל לוהו ע כני ה # כנים ה ם י ר י א מ ה

> • • • ־ J ־ rtT T • ׳ ; ־ ־ • : " j ו : ו ־ י .

ה ל לו את־ עום יהיומ יאהדו־הי, י ם ל ו כ

: ם י נ ו ת ח ת ככ על ר! MM מ ים הrtT : j י t • I ־ ; ן v ״ T T;1 ־ r- ״

םלל^עד לעולם, נ ו כ ונבראו: דייעיכידם עלמ כי הוא צוה AT r ; r י j ־ J T ; : * 1 *T • ft.!_- I T . >*

: ה ל לו את־ יהיומ ו י ל ד ו ליא יעבור ע ח א ל כ וזק־ תפ?ד'נ רגז לv JI. 1: T | ־ יJ : 7< T ־1:^1 -

־ רזהיככות ן כל 7 ק 0 ג י ע , , 'ת ני נים ד H P 6 9 ם י ־ ד ככץ־ ה א רץ ה יאהדו־הי

66. במזמור זה פורטו כל חלקי היצורים בעולם, ביו פירוט סוגי הא־שים שבו וביו סוגי בע״ח שבו, לומר שכל הגדרת החילוק לפרטי פרטים שבהו, הוא משום חילוק השפעת אלוקות המושפע בהן, שכל סוג השפעה גורם מציאות אחרת. וכאן מגלה דוד המלך את ההשפעה העליו־ה המסויימת העומדת מאחרי כל סוג בפ־י עצמו של בע״ח, וזהו גדר ההילול המודגש כאן, שצריך כל נבוא להתחבר לשורשו הרוחני המשפיע בו, ולדעת שזוהי כל הגדרתו ״ולית ליה מגומיה מידי״, שכל

ן קוק). ה כ ב ה ם לרהייצ ד ל ו ל ע מציאותו היא רוחניותו המושרשת באותו שורש עליון(ברומו ש

67. שמש וירח - אע״פ שאיו בהם רוח חיים ואי־ם משבחים לבורא, מ״מ גורמים לבריות שישבחוהו, כע־ייו השמים מספרים כבוד אל (ריייד, רדייק),

68. המים אשר מעל השמים - אלו המים העליו־ים התלויים במאמרו של מלך(מלבייים), כמ״ש(נרי. א,» "ויבדל ביו המים אשר מתחת לרקיע וביו המים אשר מעל הרקיע" (עיו״ת)

69. הללו... מן הארץ - מעתה מתחיל למ־ות ברואי מטה שגם הם יהללו את ה', ובגלל היות העולם התחתוו שפל, החל למ־ות מהשפלים יותר(יעבייץ),

ינים, ם תנ ו י ם ה י א ר ו ו ק נ א ח ש י י ע ב ה ל נ ו ו כ ן ה י א ט ש ו ש פ ו 70. תנינים - פרש־ו ע״פ רש״י ורמב״ו(נרי א, נא1, [ו ו ב ר ח ב ע י ו ד מ , ו י ת ש ב ר י ו צ ם י א ג ו י ה ר ' ה ן י נ ת ' ו נ י מ י א ב ר ק נ ה ש מ , ו ר בו ש ל א כ ם ו י ל ה ר ע ב ד ה מ ת ע ה ש י א ר ה ו

ר ים], ו צ י א ל מ ג ו ד כ

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

^ ב ל ה R ק ד ו נ ז י ד ק ו ס S 132R פ

aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£> * היוצא מהאדמה ו ת י י ר • י ז 7 1 * ד * : «W•?S ןייי ר

י ג כ ו ש

עמקי הים •, רו זז ים ערה ה מ ד א ה מ א צ ו י עול, ו קי טור ה 7 :: אע וברד 1

T * T J יJ ־ ; . 1V J V | T T ; * * rt "

, .עץ 7 ־ גבעות 2 : הן ה רים ו כל ׳ עיעןה דב רו ™ שבגזרת הי י

ו כל־בה כנה, ירי כעע ר ב ת ה ו י יפרי ו כל־ארזים: ה וויה חV V A T ״ * • J l J T ־1 ־ I * T ־ I י 11 :

ל אא נמים, יעע רים ל ת כנה: ככ ל כי־ארץ ו כ ל ע ו ננ פור ב• T יי׳ י* *•. I J ; י V V t י ־ : ״ I T T J 1 י

פ נטי א רץ: בזו ״•יםו גם־בתו לות, יז ק נים ־ עי • כל ן ם י ל ש ו מ

־ ם י ה ל לו ו את־עם יהיומ יאהדו־הי, כי ל ו עם־ נע ״1ים: כ

עכים: על־ארץ ן, ה א ר נו ר ד נעגב חזקעככו לבדו, יהודיו ה

• I T T ; t V J V ־ י I J I J ~ יא ־ T : •

־ זז םי דייו, לי ב ני ה ל ע מו, וירבהרר הלה ל כל י י ד <ר,ם קרז ו ג ו

/ הללויה: * ב ו ר ק -יי עם קקריבבו ה' מזמור זה ענינו וזעימךוה במפלת גוג ומגוג ובהתגלות מלך המשיח. ה קזידו ל

ת ע רזלללדיה ו ה?^כם, עוירו ליהיומ יאהדו־הי עיר זזדע בA T T J T I י. J ך• a j —

ב ק ר!ל זז םי דים: ר מ א ו י ח ב , ירר זז ל תו ש 7 ה 3 ל ו א ג ה

r • • T: ־ : J - y י :

יציוז יג,ילו ר י , בני־ ע ם ר ע ו י יעככז יעראל בעיעיו בJ * T ו * י A י ; ״ T r ; j • • T : J : ־

, ב תה 7 י 4 י ל ח : י ה ל לו ע ככו בכ זזול ב ה ״ ב ק ב ו ח מ ש ב ככ ל כם י

תהי

קמייט

71. אש וברד - המשורר מו־ה במזמור את כל ארבעת היסודות: אש, מים, רוח ואדמה, וכאו מו־ה יחד יסודות האש והמים: אש - ברד, שלג - קיטור, לרמוז מעלתם שלעיתים הם מתחברים כדיח ״ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך לעשות רצוו קו־ם למרות שהם הפוכים זה לזה, כמ״ש ממי ע, נ

הברד״, עייו שם ברש״י (הארת התפלה).

72. ההרים וגוי - מעתה יתחיל לעלות מעלה מעלה מו הפשוט אל המורכב, הדומם - ההרים וכל גבעות, למעלה ממ־ו הצומח - עץ פרי וכל ארזים, למעלה ממ־ו בע״ח, ולמעלה ממ־ו המדבר - האדם

(מלבייים),

73. שיר חדש - ה־פלאות תהיי־ה כה גדולות באותה תקופה, שלא יהיה להם די בשירים הכתובים אלא יחדשו לו שיר חדש (רדייק),

74. במחול - פרש־ו ע״פ מצו' ועיו״ת, והרס״ג פירש שהוא סוג תוף אבל המלבי״ם פירש שהמחול הוא ריקוד בעיגול, ורומז על מה שאמרו חז״ל(תענית לא1 ״עתיד הקב״ה לעשות מחול לצדיקים והוא

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R133 S ה ד ו נ ז י ד ק ו ס S פ R ג ל קaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

יו כ נור יז מרו־ לו: כי־רו ננה יהיומ m בע מו, יפארj" T ; י J T : J V r; - 5A r ; 1 ;־ • ;

ע ל זיו ישמחו זז םי דים עועה לכן תגילו: י י 'ע נ וים יעטר שפלים ב

: ם ת ט י ־ ככ עכבו תם מ ה על ל י ? , יירננו ם ב ם ד ו ב ל כ ב כבוד עI T : : * ^ ! ־ ׳ ! 1 י ־ 1 ־ :

ה י ה י 7 b בגרו נם, ו זז רב פיפיות 5 ^ t r רו ככ ככות אל

j • ו• v w ; ׳ AT : • ״ J .1 ; ו

, 'תו כ רזות ם ת ע ש ר ל נ ק כה בגו ים ע ו ז ב ר ח י י י בי דם: לע עות ע״ ו י

—1V ן ן ד י ד ו . I T T\- J r^s ;

, ת ו « ר ש ר ש ל ככ לל כי הם בז פןים ב ו ב כ יסוריםבלל א מים: ל א םיר ל

לבכבלי ברזל: לעעות בהם ו ככפט ו ב כ יונכבדי!?ם לv1< T : v T : ־ ; ״ : ־ ; v ״ ; • : ;

,nהוא & לכל־זזכשידייו ת ר א פ ת w, ר!דר ו 7 ככתתוב 6־ • ־1 : j ; י. J T T ' T T ־

ה ללויה:I T ; 1־

ר הלולים, רמז לי״ג מדות. .ולגעוויה ע ו במזמור זה יש שלשה ל ש ר ^ ל ב ו א ל ל ה

יהללוהו׳ כנגד ?לעיר הספירות:N?r־r הדברות(יעבייץ).

רזללד יה ו, ה ללו־ אל בב ק דעו יה ל לוהו בר קי ע

י בגבוריתיו, ר ^ ^ 1 י ש : ה ל לוהו כ ^ כ עז-ו הת ע י ק ת ב גדלו: ה ל ללוהו ב תת קע ב ר ל י י א ר יה ל לוהו כריב כ

, כנור: הל לוהו ב תה ו ככ זזול ו פר, יה ל לוהו בנבל ן עA T י J ; ו : ו ־ י v j ; * ו • AT ׳ ־1 : ; ״

ככ נים 1 עע גב: הללוהו , הללוהו ל י ל ח ו

ה ל לוהו ב ננ לל נ לי ךתרועעה י , ם י ת ל ע מ ב

ב ננ לל נ לי־ עעככע ־מלעיל! יושב בי־יהם בגו עדו״,

75. חרב פיפיות - חרב בעלת שתי פיות, שאפשר להמית בה מש־י צדדיה, ואמר בלשוו משל, שרי ממות האל ש גגרונם יהיה ל חרב פי פיות גידם, כלומר שבזכות הללם את ה' יגברו על האויב כאילו אחזו

בידם חרב בעלת שתי פיות(רשייי),ח ״ו־תו מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים״(מלבייים), 76. משפט כתוב - כמ״ש(7נריס ז, נ

תהי קיינ

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R134S פסוקי דזמדה R^>קלד^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי יי הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ה נש מה!נפש משכלת תה לל יה, ד! לילדיה ו ל י ש : כל א ת ו י ע ו ע ח ב

I T ; 1י ־ T j״ - ; I T T ; ־ J .1

: כל ד! נעו מה רר ד! לל יה, ה ללויה: 7 י 7 ה ת * ו ל ל ה

I T ; 1י ־ T J" ~ 1 I T T ; ־ J .1

ד׳ פםוקים אלו הם (:;נין ברכה אחרי פםוקד״ז, שאנו מבךכינז את ה׳ שעזרנו לונמיר

(עצייי). 7 ל 8 ל ה את ה

7 ן•אנמץ: 9 י י לס, אמץ אמתהדב ה נ י ד ה א י * ו ג נ י ב ה ח 103 מ ת ו 5

, ועכץ ירו ע ל.ם, י ו י ^ ״ מ צ *וץ ? מ ו ד ד ך י ת |

תהעבד!ללויה: פרוך יהיומ ™™ אליהיס אליהי יע1זראל,

ם ל עס כבודו ש ד , ת י ו ה ב י ת עע&ה נ פלאות ל ברו: וברוך י

ן•ימלא כבודו את־כל־הארץ ז א 8לעולס, ו 0 ה י ו ה

, א כנץ וא כנץ: ם י ^ ל נ י ^ ל

77. כל הנשמה וגו׳ - בפסיק זה המסיים ספר תהילים, פינה דיד לכל הנבראים אשר נשמת ריח חיים באפם, להכיר בבירא ית' ילהללי, עד שההיליל יקיף את כל הבריאה, יכן על כל נשימה ינשימה שישאפי ריח חיים יחסד, יהללי את ה' על חסדיי(מלבייים), יכיפלים הפסיק כיין שהיא סיף התהילים,

שלא יהיה פתחין פה לימר על ישראל שהם ממהרים לסיים(יד־א).

78. יבחרי בפסיקים אלי כיין שהם מיפיעים בסיים של ספרי תהילים [שפסוק א׳ הוא סוף ספי שלישי ונו׳], ילכן תקני לאמרם בהשלמת פסיקד״ז(אייי נייא), יכיין שהם כעין ברכה לכן נפסק שהריצה להפסיק בפסקד״ז מאינס יכד', יאמר לפני כן פסיקים אלי, יכשיחזיר למקים שפסק יאמר שיב

איתם ד' פסיקים(מייב נא, ז),

79. אמן ואמן - ר״ל אמת היא שה' היא ברין־ ימהילל, יכפל המילה לחיזיק(מצו׳), יי״מ שכינתי לאמר אמת כי היא ברין בעילם הזה, יאמת כי היא ברין בעילם הבא(עויייח ויגש. ועיין שם דמקשה מדוע אין נאן בעיה מצד האיסוי להזניי יאמן אמך שתי פעמים נדאיתא בייו' מגילה ד, י והביאו הימייא בסימן סא, סע' יב, ומתיץ דנל האיסוי הוא דוקא בעונה 'אמן' על דבי שיש בו קבלת אלהות ויחוד שמו ית', ונמו בפסוק'שמע ישיאל' שבו מקבל אלהותו ית' ומיחד שמו, ונן שעונה אמן אחי בינה, דבזה אם ינפול לומי שתי פעמים מחזי נמודה לשתי ישויות יען ני הוא אומי על אלהותו ית׳ ומלנותו שהוא אלהינו והוא מלננו, אבל על מה שאומי 'ביון ה' לעולם', אם אומי'אמן' שתי פעמים לית לן בה, ני ביון הוא שבח ואינו ענין אלהות ומלנות, ולנן גם בהלל נופלין פסוק יהודו לה' ני סוב ני לעולם חסדו״ ונן שאי הפסוקים, דאין נאן קבלת אלהות ומלנות, אלא

הוא דבי של שבח ותהלה שמודה שהוא סוב ולעולם חסדו, שבזה השבח ניתן גם לשבח בו אדם צדיק) ,

80. שם כבודו - היא השם שעתה נכתב ילא נקרא - שם הייה - שהיא שם הכביד, יעליי נאמר"ביים ההיא יהיה ה' אחד ישמי אחד", כי אז יהיה מיתר לקריא בשם'יהיה' ככתבי [ילא בכיניי -אדני],

יאז ימלא כבודו את־כל־הארץ, כמ״ש "כי מלאה הארץ דעה את ה'" (ידייק),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R135 S ה ד ו נ ז י ד ק ו ס S פ R ה ל קa a a a a a a a a a a a a a a i & a i & i & a a a 1 & a a a a a 1 & a a a a 1 a שויתיי הוה לנגדי תמיד £ a a a a a a a a a <

יעמוד ויאמר בכוונה:

ך אמ כל הדרוש 17ב:1ניך ב־מ האלוק־ם י הכ־ך זיו־ד ד!3י7 ש ־ א י ^ 8 ד 1 י ו י ד ן ך ב י ו

כגננז־בורנ־ד ונדבומ דולגם, קם ו־ביך אמה׳ לילג־נ־ כלי הדןהל, לגלי א:עור יצה לשכך

אמ ?;בודו ב־שיאל. והוא שבח גדול, מוויה לגל אלוקומו ־מ׳, ולגל ממשלמו

בכל העולמומ(האית התפ').

־ ךדפןהל, כל י ג פ ך לכרך ר ויד את־ יהומ יאהדינהי ל עי ני ב

ויא ככר ר ויד • 5ליוד הביכוו(ינלם אא תה יהומ יאהדינהיT<: T ־T * T V J י ־

: א ב ועד־עולס ה ה ז אבינו, מעוללס ה 8 2 ^ אאלדדי יעראל י

י יהיומ ™ מעשידד גדלה ו דד גבו רה ו דד רר פ אר ת ד י מ ו ל ל ל ף ^י 0 נ ־ נ0לך ^יל א , כי u א ™ ל י בה.ו דד נצח במלחמה ן( דד הדוד ו ת י א פ ת ה ש

, ם י נ ל מ ה ל יהיומיאהדינהי דד ככ ככל כה ש י ת א ככ יס וב אארץ, ל ף מT י T : ־ T ־ : < I ; ז P V rtT T • J ־ T ־

, הכבוד ל ריאע: .יה עעור ן ה נ מ ת נ ו דד ככ תנע*א ל כיל ו ש

ם (נשיאמי -בנלי יתן שלוש י א ו י ב , .י אתה מו ה ם י ה מ מ ^יי מ

י וביךןף כן יתן פיוסה שלישית), נ ־ י ח א פיוסות לצדקה, ויתן שתי פיוסות בבת אחת, ו

: וע תה ה צ י ת ש י מ וגבורה, וביךףי ל גרל ו ל רווק ל כל ל

מודיס אאחנו לך העסלבנת, ת ו ב ד נ הו נ א י ב ה אלהינו ב ו י ש נ ע

: ויב ר כו י א ו פ מ ה י מ ש 1 ממ דד ל ליס ל עוס רר פ אא ר תיף ל

ה י מ ח ן• נל העמים נ ס, ה

81. ניהגין לאמר ייברן־ דייד מדה״י, ״ייברכי שם כביד־־״ מנחמיה, ישירת הים, לפי שכל איתם ט״י לשינית של שבח הסדירים בברכת ישתבח דירש במכילתא מפסיקים של ייברן־ דיד ישירת הים(סוי

ניא)

82. ישראל אבינו - מה שהזכיר כאן יעקב אביני, לפי שהיא הראשין שרצה לבנית בית אליקים כמי שכתיב ״יהאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים״ יעיד שעל שם הנדבה אשר נדרי הזכירי את יעקב אביני שהיה תחילה לנידרים שנאמר(נרי נח, 0 ״יידר יעקב נדר לאמר״, מהי'לאמר',

לאמר לנידרים שיהיי נידרים בעת צרתם(יריק),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ה ד ו נ ז י ד ק ו ס Sty R פ 1 3 6 S aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתייהוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

־ כל־בר כה ם ו מרו ממס על ל ו , א 8 3 [ ה י ו ה ם ש עס כבידף [

, אא ררה ן ת ל ו ז ן י א ו תה לה: אא תה־ דדוא ssnfr™™ לברף' וJ T י ־ I | V ־ J T : J T ־ I T * :

ם ו כל־ צבאס י נ ו י ל ע ע מ יס ה , ע ממי ה ם ע עית את־ הע ממ י

־ ר ע לי דד, דדי מיס ו כל א ע ם י י ו צ י ־ ה , ה ארץ ו כל ת י ב נ מ נ ה ה

ר ב הס,ו אא רה מ חיה את־ כ לס w, ו צבא ע א י ח ה

T.1; J T ; A T * . . v J V ־ V T J־ : V י ;

א יהיומ יאהדינהי ^ ה דד ע מ יס ל ף מ ע רר ח ויס: אא רJ T : T ־ :־ •1 ־ : I * J* I י VT T

\ \ U (עד נאן מעומד) אער ב ח ררר באאברס, ו הוצא תו \ ־ T v ־ : T ; ־ : T י ; ו .1 : v: T

, ועמ רר ע מו אאברהס ו ת ד ל ו מ ו מ ק י ח י ה ע ריס ל מאור כI T T : ־ T : j ; .1- 1 י A ״ J ־ : *

, ה ד ק ע ן ה ו י ס י נ : ו ממ צא ת את־ ל ^בו« נ אא מץ ל פ ניף׳ ב ף ^ 1

ת את־ארץ ז ו ל ם י י ת ב ה ן י עככו דדברית ב ת ת י נ וכרות ו

י ו דד גרגעי דד כנע ני, דד רז ררי, דד אמירי ו דד פתי ו דד יבו ם

את־ דעויי* ככי צ ריק ת מ י י ו י ל דנת ל ז רעו, ו ררקס ו

אררה: וררא [מלעיל] את־עני עיגוייאאביתינו במצריס,A • ׳ T : • ; 1.־ ״: j׳ r j : v v •;" ז ־ H

1 עערר על־יס־םוף: וררררץ איתית ואת־זעקתס עז

ומיפ תיס ב פרעיה וב כל־עבדיו וב כל־עס א רצו, כי

לף עס כהיוס עליהס, ורעע־ ו ע י ידערר ככי דדזידו ה 83. ויברכו שם כבודך וגו׳ - אתה כפי עצמיתן־ מרימם ינשגב מכל ברכה יתהלה כי אין משיג איתן להללן, ילא את השפעתן מצד עצמיתן־ לברכן מצד זה, כי אתה נעלם בתכלית ההעלמה, נעלה על כל ברכה ישבח, רק מה שיברכי היא את שם ?בידך השם שבי נידעת ע״י כבידן בבריאה שבראת, שעל ידה נגלה כבידן ימלכיתן, ילא יברכי את עצמיתןן כי מרו נום על־?ל־ ?רכה ו z והלה כלימר

מצד עצמיתן אתה מרימם ינעלה מכל ברכה יתהלה(מלבייים), י

r

י ש י ו

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 1 5 7 r ה ד מ ז י ד ק ו ס ז פ ל S ק R ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ע ת ל פני דום, ויעברו ק י ב ו ס ם דווה ^™^,: ו הים י

בתוד־דים ביבעד, ואת־רדפידם דעלכתT : 5 . . . . . . ־: . . . . T.1AT T — י ־ ;

ב מ ים ןן וים חיקים: ת ל פ ו נ כמ1־ א •ץ ה ם י ה

י ח מ ע מ ב מצו לת ב

ייאמר שירת הים בשמחה, וידמה בדעתו באלו גיאותו היום 8 ת זזיס 4 ו י ש

ה המצרים טובעים בים והוא ניצול, א ו לעבר בים יחד ?ים בל" ישראל רליה לבפרת עונותיו כבידולל (צפורן שמיר אות כייד, מייב נא סקיייז). והוא קז

והאומרה בשמחה מוחלין לו עוונותיו(שם). וזה ךודןא אם מדמה לעצמו ?;ןזתש ובהתפעלות את המעמד(ס׳ זז.רךים).

י ביום דו דווא את־ י עור אל מיד ה * * ךדךעוע 85ידדומ *

ל ט ו ־ ים מ מ צ ת פ ו ־ ג ת א ר אל י מ צר ים, וירא י ע< : * : T ״ V • : ־ • ־ A * ־ T : *

ר אל את־ דדיד : וי רא י ע ם ט ל פ ש ר ח א על־ ע פת דדים ל 8 מת 6J T ־ v : • : — I T ״ T ־ r ; r- ״.י

™ ב ננ צרים, ו יי רר אאו s n r r ד ע 87דד דללד א^ר עה כ מ ה

j . ן > ; T • • ; - • י — • T r j - : T ; ־

ד ע מ דעם אאת־ידומ יאהדינהי, ויא מינו88 בידומ יאהדינהי ו ••\.\ : T 1־ * ־ : I י T T.1rtT : V r

84. מיבא בחז׳׳ל שראתה שפחה על הים מה שלא ראי הנביאים, ימשמע שנאן היא שעת הנושר של האדם הפשוט, בגדר שפחה, להשיג דרגה רוחנית גבוהה מאד, שהרי מעורר הוא בנאן את השורש הרוחני של המעשה גופיה. יאם כך יש לשאיל מדיע מיבא בהלכה שהמאחר לביהכנ׳׳ס ידלג קידם על"שירת הים" לפני שאר התפילית. יי׳׳ל שהיא הניתנת - שכדי לזכית לשפע ילגיליי של שירת הים שהיא כעין זכיה מן ההפקר, כהנ׳׳ל, צריך עבידה קידמת של דקדיק בכל חלקי התפילה יכל סדר העילמית של הזמירית, יאז אפשר להשיג ב׳׳שירת הים׳׳ כעין ׳׳מכה בפטיש׳׳ של מעלת הזמירית, ילזכית מבחינת ההפקר של ׳׳ראתה שפחה על הים׳׳, אבל בהעדר העבידה הזאת, אם מדלג על זה בגלל איחיר התפילה, לא ישיג את מדרגת השירה מן ההפקר הנ׳ל ילכן נדחית דייקא היא קידם מן

השאר כמביאר (ברומו של עולם לרב דב הכהן קוק).

85. ויושע - עד מית מצרים היי ישראל כעבדים בירחים יעתה נישעי לגמרי(ספורנו).

86. מצרים מת - בכל הפרשה מיזכר מצרים בלשין רבים, יכאן כתיב 'מת' בלשין יחיד, כיין שכאן מיסב השם על שר של מצרים שהיסר משלטיני יזהי מיתתי, יכיין שלא יכיל היה לעביר בים להציל

את עמי, נשאר כביכיל לעמיד על שפת הים ילא היה בי כח עיד ימת שם(יעבייץ),

87. היד - כמ׳׳ש ממי ע, a ׳׳הנה יד ה' הייה במקנך׳׳ שפירישי מכה (רבינו בחיי).

88. ויאמינו - הכיינה לתיספת אמינה יבטחין(רייא בן הרמביים), שהרי גם קידם הנס האמיני,

שמ' טייו

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ה R^קלח ד ו נ ז י ד ק ו ס R138S פaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

ןןבךן» בנבואתו89:

עה ובני יעראל אאת־דד?**ירד דדואת מ ־ ר י ע י 9 0 ך א

, אאעירד ת ו ר ו ד לידדומ ו יא מ לא מר ל

, םום ו רכבו־ רר מד ם ם ־ גאיד ג אד » s יאהדינהי כי i 1יד I ; J;.1JTT י T T J T ־ T l • ו

, ד ^ ע י ת יה, ו י דדי־ ™לי ל מ ח נ ת ו ר • ז מ ן 9 1ח ללבים: ןן וי כ ש ה

, אאלדדי א וא רימ מ נדו 9 ו 2 י א פ י ו אא נ ודו א ח י ו ח ו י פ ח ו ד אא ליי ת ז: v1 ; ־ ו v ״T j *.י ־1 : ״ * ; ־ : ״ י : * >••

אזידדומם י ג : ידדומ יאהדינהי איע 3?נלממלחמד, א ו ת י ו ב י ג פ ם א

T T.1* A.1: י T T : J :

ל ל ש יאהדינהי ע מו ננ\^-גח^,5ם]ת: מן רכבת mns ו וזי לו י רד ה

J T T 1 . j ; ״ : - ; r • ן - . . •

ו טבןןו בים־םוה: י ע ל ע 3 ש ם י י ח ב ו מ בים, ומבחר הי T • I ; ־ ו T r.1 י :rj 1 \ י A T ־

ם ו במעמקי י ל פ ם יכםימו93, ירדו במצולית נ י ^ ם ע י ררדזמת מJ J I * : .י T A * : •י : ־ : \

כוז, י ממי נןן ה י י י כמו־אבץ: י ממי נ ףידדומ יאהדינהי נאךרי א

ת ד רם ו ת ו מ מ ו יאויב: ו ב רב ג. אאו נ ן, י ב ש ידדומ יאהדינהי רר רןןץ ת

כפןע: ם פ י ש יאכלמו י ו ט ע לןכ!1יף ה??יאליל, ררע לוז>¥ח!רנףן כת מ ו ו 94נןן רמו מ ים, נ צבו כמו־ נד ח ם ע כ ן ש 89. ובמשה עבדו - כך פירש אינקליס. יכעין זה פירש הראב׳׳ע שהאמיני במשה שהיא עבדי ילא וב ירו זז אא פיף ע

יעשה רק מה שיצייני

90. אז ישיר - אז כשראה הנס, עלה בליבי שישיר שירה, יכן עשה: ׳׳ייאמרי לאמר יגי'׳׳(רשייי).

91. עזי - היי׳׳ד של עזי אין כיינתה לכיניי אלא היא ניספת, כמי(מהי קנג, א1 ׳׳היישבי בשמים׳/ יגם המילה'וזמרת' מיסבת אל ה', יפרישה נקמת ה', מלשין זימיר, כיסיח יכריתה(רשייי).

92. אנוהו - באינקליס פירש מלשין ניה [מקדש], כלימר אעשה ניה לשיכני בתיכני, כמ׳׳ש'ישכנתי

בתיכם' (רשייי).

93. ינסיומו - היי׳׳ד יתרה, יכן לקמן במילה'נאדרי'.

94. וברוח אפיך - יברשב׳׳ם פירש שהכיינה לריח הקדים שנשבה בעיז כל הלילה(ממי יד, נא1.

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R139 S ה ד ו נ ז י ד ק ו ס S פ R ט ל קaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

ים: אא מר אויב ה ע ע מ תדדמת ב לב־ א ו ש י ת נז לים, ק פ אאו נr T I ״;• T v ; י. ; j ; ' ו ו ; *A י ז

, רר ממ ל אמו י ך ב ע ו י ר - ש ם ם אא ר ךה א 0יג אאח 1ק ע לל ע ^ ם ת אJ " T : * י AT T * J ־ ־ " J V י ־ *.י :

י ח 1* בבי ררו ריעמו י די ו ל ש ות^תמהם, אא ריק א י נ פעי ת>מלאנ

ו פרת כן ברו זז ף כ פמו יים, צללו ם י מ רר ב : נ עז ם ^ ^ ״V V r 1־ J I T AT J T י l l ־ i I J T : J - T

ם י ק י ח האאךירים95: מי־כמיכד באאלם בם י ר צ מ ת ה בממים א

" I T T < T I* I* * ־ * VT J

, נורא ה ^ ^ ן י ב י י ד ידדומ יאהדינהי, ממי כ מיכד נ אא ךר בלדע אJ T י V ׳ A ־ J T : V T י. T J * T :

ד י מ ד פלא: נטי ת י מי נ ףן, ו ע י תד 1ית ™a 96, ן

גא ל רר, י ש ב זז ם זירי, ןןם־ זו א ת ה ג נ ררב לןןמו ארץ: נ זזי ת 3

" T."1T J' T P \ ־ : T : AT T J י O\ י I T r :

: ע ממ ןןו ןן מים 9 ו 7 ת י ^ ל א ן וןף אל־ נוח לןדעף מ נ דדל רר ב

, זזיל יעדאא דזז ייעבי פלעת: אז נב דדלו ו ד י ח יי תזוז נ־ T " I T J> : : * י . " J I ־ AT' '* T J : *

ו רןןד, פ ? ת אלופי שייאאדום, אילי חיל!י מואאב יאזזמו נ־ ".AT 1 ~* י : I T J V י ״ " : J "

ש רר פיל ןן לי דדם אאי מ תדד ר י י ה ב כיל יעו כ נןן: י ל ס מ נ מגו נT T ״ > r~t ״ V I; " I י • T ; J י. T

ו כ אבן, ןןד־יןןבר מ ל א י זי מו י ו ח כ ם ע ו ע ו פ רזד, בג דל ז רו^י מ

9 ןן מף ידדומ יאהדינהי, ^ד־יןןביר ןןם־ זו ק ני ת 8 ^ ל ו ב , א ו ה ר נ״ ררב אמו.ו תת פ! ןמו ב דדר נה לתףן ב3תישהבםת, ש י י ה ם: י לדל& 95. במים אדירים - יש להפסיק בין'במים' יבין'אדירים', שאדירים קאי על מצריים (משרב נא

סקיייז).

96. נורא תהלות - ע׳׳י ריביי התהלית האמירית בך על מעשיך, מתעיררים לירא ממך(חזקוני, רשביים,

רמבין).

97. נוה קדשך - יי׳׳מ שהכיינה לארץ ישראל (חזקוני, רשביים).

98. עד יעבור עמך - יכך היה באמת שלא נלחמי עמהם יאע׳פ שאדים יצא לקראתם בעם כבד יביד חזקה(נמי נ, 0, זה היה רק כדי שלא יעברי בארצם, אבל לא נלחם בהם(רמביין).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| r n p R פסוקי דזמדה S 140R ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

אל* יהיומ יאהדונהי, ג ג ו י כ ש לש•תר פעלף! א 9 9 ״יק! מ כון 3

A T : T : r\r T •j I ; : • ; ' s T

ו נ נו י דירי: כ ר ש א

״ אדיני ע מ ^ מ פן ״ש יv T j1I ; ו T -: T ' I 1י.

ללקבנל אליהותף בשייאמר ״ה׳ למלך לעולננ ועד׳ לבון, במחשבתו בשמחה עצומה אני

(יסוה-ע). 1 0 ונללבותף;נקיי ועגל בני ועגל בני בני;נד סוף בל הדורות0

: יהיומ יאהדונהי 1 1 0 ח 1 « י ככ ליד לעילם ועד ל י

י ו ה * * יהיומזד *JT : r i V T JT r ; י י . : * JT :

־ יהיומ ™™ מ לכו וזה ו מ ו ג ר ת י י ככ ליד לעילם ועד 102: ו

ה ע ־ בא םום פ י ש א כ פןאים לעלם ולעלככיעלככיא: כי

וישב יהיומ ™ ע ל ודם ז ב ו־ כבו ו• פרשיו ב ים, אV ST 1 ״ . V : •JT ": F י ־ J ־T : * < : T T IT

ב תוד ה ת י ה נ את־ מי דדים, ו• ני יי שראל ה ל כו ביבשה ש׳ T T.1J l • S: " :J J IT •J" T י J ־AT"

הים:ץ בלל, ומאד צריך להזהר בבזה. ל פ ת ה ת מ ע ד ("ייזביר ליא להסיח ה

, ו), 99. מנון - מקום מתוקן להשראת השכינה, ׳מכון׳ מלשון הכנה ותיקון(מצוי דס״י נ

100. דוקא על הים הגיעו בני׳י להכרה במלכות ה׳ השלמה, מפני שעד שהקנייה לא השמיד את פרעה וחילו לא ראו ולא הכירו בנייי במלכות ה׳ בצורה מוחלטת, כי אעייפ שראו הרבה ניסים במצרים, עכייפ פרעה וחילו היו עדיין קיימים, וחששו ששוב יחזור בו וירדוף אחריהם וישעבדם, לכן עדיין היה חסר באמונה השלמה, רק לאחר השמדת פרעה וחילו בצורה ניסית מופלאה, הכירו שהשייית מולך ושולט שלטון מוחלט בבריאה, ואז הגיעו לשיא של ההכרה, באומרם בסוף השירה יה׳ ימלוך לעולם ועד״, כלומר לא רק הכירו שהשייית הוא כעת המלך אלא הבינו ששלטון ה׳ הוא נצחי, ובמכילתא אמרו שאילו אמרו ישראל על הים ׳ מ לך לעולם ועד׳, לא היתה אומה ולשון שולטת בהם לעולם, והבאור הוא שעדיין לא הגיעו לשלמות להבין שכבר עתה למרות שיש עדיין אומות אחרות,

בכייז כבר עתה מלכות ה׳ היא שלמה, וכל שלטונם תלוי רק ברצונו(שפייח),

101. לעולם ועד - לשון קצרה והכוונה לעולם ועד עולם, דוגמת ׳שוכן עד׳ נקנ1י מ, זו), שפירושו: שוכן עד מרום, והכוונה כאן היא שמלכותו נצחית כמו יבטחו בה׳ עדי עדי(מצוי),

102. ה׳ ימלוך וגו׳ - באבודרהם כתב שכופלים פסוק זה מפני ששם נגמרת השירה , ומוסיפים גם את התרגום, ואומרים אם כן שנים מקרא ואחד תרגום, כדי להבדיל בין השירה לפסוקים הנוספים והוספת שלשת הפסוקים יכי לה׳ המלוכה וגו׳ י, היא כדי להסמיכם למלכויות יה׳ ימלוך לעולם ועדי ולשיטתו אין הפסוק ׳כי בא וגו׳׳ חלק מהשירה, וכן כתב בסידור רב עמרם אולם במכילתא

משמע שזה חלק מהשירה וכן דעת הראביע והאברבנאל

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 4 1 H פסוקי דזמדה S מ ק « R ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ 1 & a a a a a 1 & a a a a 1 a שויתי יי הוה לנגדי תמיד £ a a a a a a a a a <

בגו ים: ו* 57לד א ו S יאהדונהי דן מלו כד!, ומל עול ה I כר לי ד

מושעים מללשהרדח בדר ציוץ ל שפיט את־ ד!ר עשר• ^ ^ ^ M ^^^^^^ ם יכירו ל ו כ ש ! M k ' ^ k L 1 יאהדונהי 1) 0לו כה במלכותו : להפרע ממלכות אדוםWMil על אשר הרעו לישראל, 1 ד! י 1 ליד

א! ביום ו היד ידדומ יאהדונהי ל מ לף על־ כל־ דד א־ץ, ! דדוא ידדיד ידירמ ™ אא וזד ושמו אא וזד103:

T V : T V T : V : *

־ ־ ^ עובח ברבת ״יעותבח״ הוא עצום ונורא ?(איד, ויעו בה י״ג עובחים כ

י״ג בודות הרחמים, ואלן־ ?1'כלדזר אמי0תם'אלא 'אומ0ם בנעימה במסדר

שבחו עול כיד־, פיו וליבו עווים (החיד״א בשם היעב״ץ, באייח). י

ו י מנה או ונם ב א צ בעו תיו, ו יזוזו שלא ליו; !:יא ע צמו ילידי ה פסק ביני הם ל קדיש י ק דשה, ו אם ו; כ וח ליה פ סיק י חזר לו מר'כי ילך נ אה יוכו׳ כ די שייאמר הי״ג עזב וזיםב ללי ה פ סק ביני הם.

שרעו ת ?ח 104ש מך ל עד מ ל כנו, ד אל ח!יהכבחעלהייי י

דמילך דדןדול ?m ^דדפןדוש

־ לך נ אד ידדומ ™ אלדינו Ma מ ים ובארץ, כי

ד ללעולם ועד, K שיר שבחשוסבפשירה א ל ואלידדי אבותינו ש

103. יהיה ה׳ אחד ושמו אחד - כל שם של הקבי׳ה מבטא גילוי הנהגה מסוימת של הי. וכשאנו מתארים את השי׳׳ת בשמות רבים כפי הנהגותיו השונות, אפשר לטעות שיש אצל השי׳׳ת שינויים, שפעם הוא מרחם ופעם כועס, ולפעמים הוא מטיב ולפעמים מעניש, אך אצל השי׳׳ת איו שינויים וכל פעולותיו נובעות ממקור אחד, ממידת הרחמים שביטויה הוא השם המפורש - הויה, לעתיד לבא יכירו כולם שהשי׳׳ת ישמו אחדי - שכל פעולותיו נובעות ממידת הרחמים, ואיו בו השתנות כלל, ועל הכל יגידו הטוב והמטיב, ולכו עתה איו להגות את השם 'יהוה' כקריאתו, אלא רק בהזכרה,

אבל לעתיד לבא יקרא ככתבו(ידייק זכריה יל, ע),

104. ישתבח - שעור המאמר הוא: ישתבח לעד בשמים ובארץ שמך מלכנו האל המלך הגדול והקדוש, כלומר אתה מלכנו שאתה האל המלך הגדול והקדוש, חשקנו ותאות נפשנו היא שישתבח שמך לעולמי עד בשמים ובארץ(עיויית), ומה שאמר בחתימת ברכה זו מלך גדול, מה שלא אמר בחתימת ברוך שאמר וברכת יהללוך שלאחר ההלל, לרמז ששבח ברכה זו היא גדול ומעלה ניעיבח שתי,[ ות והודאות, נ ולליבי נ הברכות האחרות, כי בכאו משבח את השם בחמשה עשר לשונות של שבח [ שהם נדרשים מו התורה ומו הכתובים שהם כנגד ט׳ו שיר המעלות שאמר דוד, וכנגד ט׳ו מעלות

הסדורים בהגדת פסח (אבודיהם) ,

ב תהי נו י ו ב ו ע

א'

ד ה י י י נ ן

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ה R^קמב ד ו נ ז י ד ק ו ס R142S פ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי יי הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ח, , n הנ ־ 0 ־ ח ב ב ^^ן^ךןךץ, , ךן לל ״ ^ץ3ןףה ש

ה ״ e ^בורה ל , נ צח ™ ״ ד / * ״ ־ י e ככ נכשלה י

T : T \ ; ־ ׳ V ׳ T T : V

ב ידשה , י [ ת י ם י ה נ ג ה נ ה א ן״ך!פארת [ , י תוהלה י [ ע ב * ה

י ו נ י ש ]

רכות והודאות ל ש כנך ךךגדרל « בז , ת ו כ ל , e מ ל י

ה אל ת א א ב והקדוש, eככעו״לם ה!ה ועד־עולם ה

£ מ לך גדול e ככ ההלל ו ה י אתה י ק ר . ב ל ע ח נ הק ! ח

, אדון ^ ; f e ב תשבחות. אל ההודאות ל כ י פ ב

־ ה נשמות, רבון ל , בורא ב ^ ^ ל ה נפלאות ״

ד הבוחר בשירי זמרה בל־המעשים, ע

:^ מ , מ לך אל חזי העול נכים א ככז הד ח ^ י ה ל ד ^ בעשרת ימי־תשובה [ויייא גם בהושעייח מוסיפים מזמור תהילים ק״ל(כה״ח נד סייק ח):

ל כזהירות העון(םלבייים). ׳מפלעמלךנז קראתיך היא תפילה ע

ף יהיוקיאהדינהי: אדני" י ת א ־ ת ק ו י ; ? ל גק ב מ ו ע ם מ י ן ? מ ע מ , מ ת א ע מ עורף ה

: י נ ו נ ל רן ח ו ת יקי ק ו ז ב ף כן ז י ה -אא ז נ נ י י ז , ת ו י ה ב כןו ל ע מ ש '

־ ף מ ע ־ י י יעמיד כ י מ נ ד , א ל ו ח % א ל ז ו ו י ־ ר מ ש י ת ת י ו נ ו ע ־ ם א

כקורתה ם ג ו

ל -יהיוק יאהדינהי י א ת י ו : ק 1 0 6 ר ם ו ם א י א י ־ ו , 'קינןען ת ה ו ר י ל ז ם ו

105. וזמרה - מלת ׳זמרה׳ היא שבח, כמי מזמרת הארץ(נרי מג יי0 שפרישי שבח הארץ, יכן חיתם הבוחר בשירי זימרה הכיינה ביחר בשיר של שבח, ילא בשיר שאיני של שבח, יכן"מזמיר שיר" -

שבח של שיר, יכן"שיר מזמיר" - שיר של שבח (ספר המנהגות), 106. למען תורא - כלימר שבנ"א אי אפשר להם שלא לחטיא, כי יצר לב האדם רע, י אלי לא הבטחת לסליח לא היית נירא, כי כשחטא האדם, כבר ניאש מן הסליחה ייחשיב בעצמי שמאחר שלא תיעיל התשיבה טיב לי שימשיך לחטיא, ינמצא שהבטחתך לסליח היא הסיבה שיראי ממך(ראבייע, מאירי), יי"מ שכיין שהסליחה ניתנת ממך בלבד ילא ע"י אף מלאך יכד׳, ילכן לא ייכלי לאמר בנ"א בלבם אם אני חיטאים יתפייסי לני המלאכים יישאי לפשעני, ילכן יראי בנ"א ממך כי רק עמך הסליחה

תה' ק"1

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R143 S ה ד מ ז י ד ק ו ס S פ R ג מ קaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a < ם י ס כ נ כ ש כ ר ש א מ ר ת ו ת לאדיני, י ל ח י י מ ש : נ פ י ו ח ל ת ו ה ר ב , ו ל ד י ע נ פI; * J י AT 1 A•: ־ י ;IT J T : • 1 : • ־ : r ־

ק ו י ה ת ע ו ש ־ ת ל ל א א - ן ש : י רחל ק1ה י 1 0 ר 7 ק ב ם ל י , שימ ־ ר ק ב ל ם י ל ח י מ ה

א ו ה : ו ה ל * ת ה ו ד ה ?!כמו פ נ ח ק יאהדינהי רה רזכוד, ו ה ו ה י ־ ם ־ ע י יאהדינהי, כ

: ו י ת נ ו ע י ש נ ו ל ע כ כ נ ' ל ר א י ש ־ ת ה י*יל א ד י פ ואומר החזן חצי קדיש:

יבדןעו בכל לבו ע־יתגל־ז בבוד ?(?1יכוה עומים בנעזלמות בכל העולמות, ע״י

, שא). י י עףכלה שלטון הרע בעו(ם(שפיחג, (אמן) בע ל מא די ל ו י ג ה ו מ ¥ש נכה רבא ש

רך3ג דיל ן״ י תת לן דש״ להג״םל , וי ננ נכח י נ לי , וי מ ליך כנ לכe תה ע ו נ ו מ י ברא כ רעe תה נ א״ש ביאתמשיחוה. (אמן) בחייכון י ח , וילןרב י ו ת ע ו ש ?רקנה ייומיכון e•וויי דכל־בית־ישראל, בעגלא במהיהueמן e

לריב, וא אאמן. (אמן) מברך ל עלם [e] לע למי ל ו י ^ ; £ ררלא ששמה רבא ה עלמיא יתברך, וישתבח, ויתבאר, ן״ יי תתרו כגם,, ל כ י פ , ו י ת ההלל ב ™ ^ , ו י תת ןן לה ^ י פ ו י , וי י תת ההדר ב ל כ י פ ו י תנעעא בה ככן בל־ברכתא ל ע מ ש ככה זי לו־שא בריך הeא. (אמן) לעלא ל, דאמירן ״ ל תשב ח תתא ונ ח ככ תתא ע ג ו ס י ש ם ד א , שייר תתא ש ד ר ב ם ד א ש

, וא אככן. (אמן) ^ ^ f בעלל מא

ע ^ מ ת ש א י ד ת ק ו כ ל &° ה

א. מצוה מן המובחר לקרוא ק"ש קודם הנץ החמה בכדי שיסיים ק״ש וברכותיה עם הנץ החמה, ויסמוך תפלת העמידה מיד בנץ בדיוק, ואם לא קראה קודם הנץ, ישתדל לקוראה כמה שיותר מוקדם. ואם עברו ג' שעות זמניות מעלות השחר - קוראה, אך אין לו כבר שכר כקורא בזמן,

(רשייי, רדייק),

107. שומרים לבקר - כפל המילים להתמדת העניין, שהם מצפים יחיזרים ימצפים(רשייי, מצוי),

ה R ^קמד י ת ו כ ר ב ש ו ״ R144 ^ ק

a « « « « « « « « « « e s e s e s e s £ 0 e s £ 0 £ 0 e s e s e s 1שויתי יךוה לנגדי תמיד « « « « « « « « « « a e s e s e s e s £ 0 e s e s e s £ 0 « £ 0

ואם עברו ארבע שעות זמניות מהיום - קוראה בלא ברכותיה כל היום, כדי שיקבל עליו עול

. ( א י י ק מ ף ב ע ס ו ת י י ר א ש מלכות שמים (

ב. צריך לכון פירוש המילים, ואם לא כוון אף בפסוק הראשון - לא יצא. ולכן יפסיק את קריאתו

בסיום איזה פסוק וימתין כדי הילוך ד' אמות, ויחזור לפסוק ראשון. ויש אומרים שצריך לסיים

. ( א הפרשה שהתחיל(שם סי׳ ס

ג. יקרא ק"ש בטעמים כמו שהם בתורה. ומצוה לדקדק באותיות ק"ש שלא יבלע אפילו אות

, וצריך ג"כ שישמיע לאזניו, ובדיעבד אם לא השמיע לאזניו ולא דקדק ( א ע ס ״ ו ש אחת (

ב א) . ף ב ס ס ו ת י י ר א ש באותיותיו - יצא (

ד. הקורא ק"ש לא ירמוז אפילו לדבר מצוה, ובפרשה שניה יש להקל לרמוז לדבר מצוה דוקא

. ואינו עונה אמן של הברכות באמצע ק"ש, אבל צריך לענות אמן יהא שמה ( ג א י ר א ת ו י ׳ א ב )

רבה וכו', וחמשה אמנים ראשונים דקדיש, ו ק דעוה [רק פסוקים"קדוש" ו״ברוך כבוד", ולא

את כל הנוסח], ו״ברכו" 'ומודים אנחנו לך' [גייתיבות בלבד]. ובאמצע פסוק שמע ישראל

ובשכמל״ו [ואף ביניהם] לא יענה אפילו לקדיש או ק דעוה מפני שדינו כנמצא בתפלת שמונה

. ( מ י ק מ ף ב ע ס ו ת י י ר א ש עשרה (

ה. נוהגים ליתן יד ימין על העינים בקריאת פסוק שמע ישראל. וכן מצוה לאחוז הציצית ביד

שמאלית כנגד לבו בשעת ק"ש.

ק״ש ו ברכו דניה!

ואומר החזן: ב ־בו 1 את״ יהומ יאהדונהי PI מברך 2:

ועונים הקהל: ברוך יהומ ™ ה מברך לעו־ לם ו עד:

וחוזר החזן: ברוך יהומ » ה מברך לעו־ לם ו עד:

מנהגנו שלא עומדים בעניית"ברוך ה'", ויש נוהגים להגביה גופם מעט.

ד שיברך ״ברוך ה׳ המברך לעולם ועדי׳ 1. הנשמה אינה נכנסת להתישב בגוף האךם ע

ד ׳ברכו׳ ואם אינו זוכה , והיא ממתנת באפו ע [ י י ה - נרנת׳ מ ש נ י ה ק ל ת ת ש מ ד ת ג נ ם כ י ל י ש מ מ ת ]

ה ר ש , ולכן צריך לחזר אחר ע [ ה ר ה ז ד ו ב ע ל ל׳בךכו׳, הולכת ליה ונשאר ונחשב לבמה [

כדי שיאמרו ברכו ויענה אחריהם להשלמת נפשו, ואם הוא אנוס ומתפלל ביחיד

. ( ת ו ש ר ר ד פ מ י ׳ ת נז, ג ע ״ ה כ ) ח ב ש יאמר ברייתא דרבי עקיבא, לפני עלינו ל

2. ברכו את ה׳ המבורך - שבחו ה' ו אמרו שהוא מקור הברכות כולם. וי״מ - בקשו שה׳ יהיה מבורך, כלומר ששפע ברכתו לעולם יתרבה ויתוסף(עיין כהקדמה). ועל ההבדל בין ברוך למבורך שנאמר בהמשך, מובא בשם הגר״א בפירושו לספר יצירה שכתב ״ברוך - ע״י עצמו, והוא מלמעלה למטה, ומבורך על ידי הצדיקים, ממטה למעלה״, אם כן ׳ברוך׳ מוסב על השפע היורד מלמעלה למטה, ו׳מבורך׳ מוסב על מעשי הצדיקים, שמחמת מעשיהם העולים מלמטה למעלה יורד השפע מלמעלה למטה

. ( ה ל פ ת ת ה ר א ה )

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| r M 5 R ה י ת ו כ ר ב ה S ק״ש ו מ ק R ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ד ״גאל ישראל״ הוא בתיקון ועליית עולם הבריאה [עולם המלאכים] מ״יוצר אור״ ע

, n r

ו אור(!:רכה ראשונה) לפני ?ןבנלית עומ׳יש בקריאת שמע יש ?1דזכניד קיךם את נ ז ו י

• מליבות השמים זץןךך הנהגת הבריאה תדך גךלות התרה נננבוז-ה שבלב) 3

» , אליהינו =3 מ לך בדוף א רצה יהיומ •אור (יםשםש ב1פלין של יד וינשקם) ובורא ¥ < העולם, יוצר

. רא את־הכיל5 « ובו , עשה שלום ^ חשך4

ה י ל ת ו י ר ב ה ולדרים ל י ח מ צ ד י ו צ ה מאיר לארץ לT י ; ־ ד • 1* *.*ן v T T . . . -

בר ח כמים 6, ובטובו מ חזיש ב כל־יום

ו ל י . מדדרבו ג ת מיד ככ?ן ע1ה •ראשית 7

, כ לם ב ח כ מה » עזי רת , מע שיך יהיומ ™

3. אשר דגל נין בהקדמה לקבלת עומ״ש אומריננ ברבת יוצר אור שהיא שבח והוךאה

ל למוך התורה(ננבוז־ה שבלב). עגל ההנהגה הטבעית, וברבה שנ^ה שהיא תפלה ושבח ע 4. בורא חושך - מזכירים חישך כדי להזכיר מידת לילה ביים, יבכך להיציא מלב המי־ים שאימרים

ששתי רשייית הן - פיעל טיב יפיעל רע, ילכו גם בערבית מזכירים מידת היים(עצייי), 5. ובורא את הכל - כלשיו הפסיק בישע' מה, ז, אילם שם ־אמר ׳יבירא רע', חז״ל נבלכופ יא:1 תירצי שלא רצי להזכיר דבר רע, אלא ליש־א מעליא ־קט, יבשפ״ח הסביר כיי־תם שתכלית בריאת הרע היא לגלית כביד ה', כי כאשר הרע משילב בתיך כל הבריאה במקימי ככלי לעביד ה׳ כדי להיית מ־יצח, אזי היא בבחי־ת ׳טיב מאד׳ כדברי חז״ל נב״ר עי1, ילכו היחלף ה׳רע׳ ב׳כל', כיין שהיא חלק מ׳הכל׳, כמ״ש נקמ׳ מג,ז) "כל ה־קרא בשמי ילכבידי בראתיי , , ,", יזיהי הליש־א מעליא שאמרי חז״ל , 6. ברחמים - ע״פ המדרש נויקרא לא) ״בכל יים ייים הקב״ה יישב בדיו על גלגל חמה ילב־ה שאין מבקשים לצאת להאיר לעילם יכי׳״ לפיכך ־אמר כאו ברחמים, כייו שע״פ שירת הדיו היה צריך למ־יע מרשעים יחיטאים האיר , ילכו גם אימרים בהמשך שבמידת טובו ירחמיי מחדש גכל־יום מעשה בראשית, יכו מבקשים אלהי עו לם, גר ח מין הר בים ר חם ע לינו, שכמי שהאיר ל־י ברחמיי

הרבים עד היים כו יאיר ל־י ברחמיים גם לימים הבאים(עיו״1) , 7. מעשה בראשית - הבריאה הראשי־ה שברא הבירא ית״ש היה הזמו, יבי ־בראי כל שאר הבריאים, יזה פירישי של ׳בראשית׳, כלימר בתיך ראשית הזמו ברא אלהים את השמים יאת הארץ, ילכו ־קרא הכל מעשה בראשית, דהיי־י כל המעשה הגדיל יה־פלא ש־ברא בתיך הזמו ש־קרא ראשית(שיייץ) ,

נדבר זה גס מואס להפליא לגלויי הפיסיקה המודרנית, מקיום הזמן מלוי בקיומו קל אומר, ונאןר אין אומר גס אין זמן),

8. מה רבו מעשיך הי - פי׳ מה גדלי מעשיך ה׳, מ־הג ב־י אדם בי־ה בית חליו אי שים דבר, איו עישה בחכמה, אבל מעשיך כילם בחכמה, יירא אלהים את כל אשר עשה יה־ה טיב מאד (יוקח), שכל מעשה כשלעצמי יכל אבר באדם בהמה יחיה יכי׳ אם ־עייו בי ־ראה בי חכמה ־פלאה יבס׳ תימר דבירה נסוף פ״ב) כתב שלא ־אמר ׳גדלו׳ אלא ׳!רבו׳, מלשיו ׳רב ביתי׳ נאסמר א, א) כלימר מלשיו חשיבית,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

^ י מ ה R ק י ת ו כ ר ב ש ו ״ R**י S קaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

. ה מ לך ה מרימם לבדו י י ש ע מ ל אה רז ארץ ק ני ניך מ

ל כ ה ל ל וה מתנעזא ע כ י פ , ה משבח וה מפאר ב ם ל ו ע מ ככאז ו

. אליהי עולם! ברחמיך ת י ש « ר ב מימות עולם מ

ן עגז-נו, ו ד א ה 1 א י הרבים ר רום ןן לינו כ

, כמ עז גב ו נ ע י ש ו מ , ככ,ן י עז זענו ה ו נ י י ח מ צור ככ שגבנו ה שומר

א נתקינלו שנליננ וארץ ותולךותיהננ שבח זה נתקן עגל פי םךר אורגיות א״ב להוךיע בי ל

ה הוא אותיות א״ב, ובנל״ש נירמ׳ לג כה) ״אננ לא בריתי ל אלא בזבות התורה, שהיםוך ש

יונלננ ולילה, דוקות שנליננ וארץ לא שבלתי״(יד-א).

, ה כין ו פעל ™ י ו ע י ש ל , גדול זי עה ב י ר ו ב ברוך מ

טוב יצר כבוד לשמו9, לה א י חככה, ה נ ר זהרי י: י • T ־ T ' ד ״ - T : T

עזו, פגות צבאות ע י ק ככאורות נתן כ!ביבות ים 1 כןדו עזים, רו ככ מי שםשדי, ת ככיד ה 0

ם י ב ו ש £ ^ ל ה מ

י ר ו ב מ

ה

י

ה

מם פ ןרים כבוד אל ו כן דעתו. רר דת^רך ת

־ ל ע ¥ ככמעל, ו שבעזמ ים>ד י 1 ו י י ב י י י יהיומ יאהדי־הי אאל'ךןינו ע

ם מעשי ־ ״ ^ ־ כל־שבח ה ל ה ארץ ככ תחת, ע כי לכל בריה יבריה חשיבית ־פלאה בכלליית הבריאה, הגם שכל זה ־עלם מאית־י ,

9. יצר כבוד לשמו - כי ע״י השמש אשר איו ־סתר מחמתה הכל ־ית־ים כביד לשמי, יכמ״ש להלו ״יעל מאירי איר שיצרת המה יפאריך סלה״(עיו״1),

3.10נות צבאות קדושים - החשיבים שבצבאיי כמ״ש קמואל א׳ יד, לא) ״גשי אלי כל פ־ית העם״, שפירש בתרגים ״ראשי העם״, יכאו הכיי־ה על מיכאל יגבריאל שהם גדילים מכל המלאכים, שכל המלאכים

אימרים שירה יאח״כ מתחלפים, יהם אי־ם מתחלפים(האי1 ה1פלה) ,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ה י ת ו כ ר ב ש ו ״ ז S ק מ ק R a a a a a a a a a a a a a a a ^ a ^ ^ a a a שויתי יהוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

־ ככאורי אור שי צרת, ה ככה ™ ל ע ידיך, ו

. ם ל ו ע יפארוך qלה ל ישבח גךולתו ששל הי הנגלית ע״י נלשרתיו שהננ הפללאביננ, וע״י התבוננות זו יבוא

להתעורר באהבתו ויראתו ית׳, ואח״ב אפשר ליקרות את ק״ש בראוי(עיוה-ש).

ל נ צח צווינו מ ל כנו וגו א לנו ד י א ו י ב י " רר ו!ג?רף ע

- בוןרא מלאכים קדוששים, יששתבח יהיה משובח

ל עד ככ ל כנו - יו נצר ככ ש ר תים ד א ו י ב י - ש ככך ע

# ואשר משרתיו כלם עומדים ברום c $ &

ק, ז , ו מש ככי עים בי ראה י ךזד בקול ח ם ^ עו לם 3

1ו מ לך עו לם. כלם י 1 ע ל י ח דברי ™אלהים חח יים ה

, כלם ם י כ , כלם ברורים ™ ״ ה ! ל אהובים ה

גבורים, כלם קדושים, כלם עושים באימה

, וכלם פו ת וזים ם « ר ו ובי ראה ורצון קו ניהם ב

מ מרה, ־ פי הם ב ק דעה וב ט הרה, בשירה ו ת א: • : ד ׳ T • ; \ ד : ד :T 1 י v 1 • : 1 •

, ו ככ שב ךחין, ו ככ פ אא רין, ו ככ ק די ששין, ה 1 ב ר כין א ו ?

, ו מ ככ ללי כין, את־שם ה אל ו ק י ו ם ח י ר פ ם מ ו מע רי ציין ו

קדוש י ש א

, 1 ו ךןנור״א 2 ן י ד רד גבור ב ךן ככ לך ךן גדול ב 11. אלהים חיים - פירש הרד״ק נירמ׳ י, י) ״החי האמיתי - שאיו חייי תלייים באחר, כי חייי ממ־י,

יכל החיים זילתי חייהם ממ־י יאמר ׳חיים׳ בלשיו רבים כמי ׳אלהים קדישים׳ שהיא דרך כביד 12. גדול, גיבור, נורא - עייו קדישת ברכת אבית בתפילת ש״ע שם פרש־י הביטייים,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

drrrap R ה י ת ו כ ר ב ש ו ״ S 148R ק

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ש הוא. ו כלם* ¥ככ ןןבלים ןן לי דזם על י פ ו מ ל ו ד ב י נ

13ה ו ו נ ע ד ו ת ת זה מזה, ונו ת נים מ י ש י ת ל ב ק י י י ככ לכות ע ככ ים ע

ה ליו צרם ־ ב נ חת ^ י מ ע א ת זה לזה, ל ה בן ך ו ע ר

ת ו ב

י

ע • נ ןןיכה ב ק ו ״ ה ש ל ה ב ר ו ־ ה • פ ע 14, בה ח ו ח נ ו י רו דן ב

ם ב אימה, י י י י כ י עו נים מ ח י קדעה כלם כ אחד ב

ואוככרים ביראה: (קדשה זי צייך לאינויה בישיבה, יאם היה עימד צייך לשבת.•י 1 : T : • ; • ; ;

f\U I I . . ר!דוע | מובדל ומופיש ןן״וע j x I \M I I j x (יכשאימי: "קדיש" ימשמש בתפלין של יד יינשקם

. ל לאה כ י ככלא מ ש 1 יהיומ ™ צבאות, א 5 ע ו ד ן16: והאו פנים ו חיות רןקיןדע 17

דו כבו ת נ י כ האךץ ש

ל ש ם ל י ם ל ןן מת ק ל י ק ^ ״ ע אאים נ נ ע גדול ככ ת ע ך ב

י ואו ככ ךים: ת ה העךפים 18, ל ןןמתם> ¥ככעב חים א

13. נותנים רשות זה לזה - כמ׳׳ש באדרי׳נ שבשעה שפותחין את פיהם ואומרים שירה, זה אומר לחברו פתח אתה שאתה גדול ממני, וזה אומר לחברו פתח אתה שאתה גדול ממני, לא כדרך בני׳א

שכל אחד מתגאה על חברו לומר אני גדול ממך, ואני או כור ראשון(עירית),

14. נחת רוח - לא כדרך בנ׳׳א שמתוך קנאתם ואי שלומם מבקש כל אחד להקדים את חברו ולעבור אותו(עיייית),

15. קדוש ונו׳ - אומרים ג' פעמים, להגדיל העניין שאין למעלה ממנו, כמו"מלך מלכי המלכים" וכד' (ניייא יכן במלבייים), ובבי׳׳ת כתב ע׳׳פ התרגום שיכוון קדוש בשמים, קדוש בארץ, קדוש לעולם,

16. מלא נל הארץ נבודו - שהמתבונן בבריאה, על כל העולם הדומם הצומח והחי על ריבי רבבות סוגיו, על צבא השמים עם כל נפלאותיו ועל צבא מטה עם נפלאותיו, מתגלה לעיניו חכמתו האינסופית של הבורא, אשר היא למעלה מהשגת אנוש, ויראה בכל זה את כבודו ית', הממלא את כל העולם

בלי שיור (האית התפלה),

17. האופנים וחיות הקודש - האופנים הם המלאכים הנושאים את מרכבת השכינה, כמו גלגלים של מרכבה, וחיות הקודש הם המלאכים המוליכים את המרכבה,

18. שרפים - הם העליונים שבכל המלאכים, שנאמר ׳׳שרפים עומדים ממעל לו׳׳ , וקרויים שרפים על שם האש, שהוא עליון מכל ד' היסודות, שהם: עפר, מים, רוח ואש (אביבנאל ישע׳ וי),

ישע' י

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| r M 9 R ה י ת ו כ ר ב ט S ק״ש ו מ ק R ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

'nr קלייו

: 1 9 ו « ם כ ם ו ז י מ י ככפןקומו מ ה נ י ד ה א יהומי ך כבוד־ ו ר ^

. ל מ לך ם ל ו ב י תנו ק י ע ל ו ק , נ עימות ב י י ו ב מ ך ה ו ר ן דןאןלג

, זככירות ייאמרו, ח צ נ אל רזי וק;ם ל

ותעזןחות י עז במגיעו. כי הוא לבדו ככרום

םחן ״עזות, ו י פו:על לבורות, עיעזה ^ל ו ד ב ל א י ה ו קדוזזז, ו

ם ״, ומ!ה ל ככ ל יזמות, זו_ןר ?j צדקות ״ ש ו בעל מ

א ןרפואות, נוזרא ף ו 3 , ל א י ש י ככצככירז יעזועות ל

ת ךזלות 21, אאדון ה p פלאות דן ככ חדזזז

ה ע ע ם תככיד כ ו י ־ ל כ ב ו ד ם ח ב ו י בטובו ב

, כי 2 לעיעה או ןרים דללים 2 י ד ו ברא עזית, כ אאכור: ה

ך א רצה יהומ ״s״ , יוצר ו ר דרז כדו. ן ש מ ללעו לם נ

דז ככאורות:

19. ממקומו - המלביי׳ם פירש שהכוונה שהגם שיסתלק הכבוד מביהמי׳ק והברכה והשפע לא ירד מירושלים, אשר שם ציוה ה' את הברכה עד עתה - בכ׳׳ז הוא מקור הברכה במקומו אשר הוא שם,

20. זורע צדקות, מצמיח ישועות - כמאמר חז׳׳ל גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה, הרי הצדקה מצמיחה ישועה, ולפי זה כונת הלשון זורע צדקות היא שהצדקות שהצדיק עושה עם הקב׳׳ה, הוא

ית' זורען ומהם מצמיח ישועות עבור הכלל (גי״א שס״5 ג, יא),

21. נורא תהלות - ע׳׳י ריבוי התהלות האמורות בך על מעשיך, מתעוררים לירא ממך(חזקוני, ישב״ם, ימביין),

22. לעשה אורים גדולים - השם ית' מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, ואלו היה מונע את השפעתו רגע אחד הכל היה בטל, שאין מציאות בעולם זולת מציאותו יתברך, כי בהסתרו יאבד הכל, והראיה היא מהפסוק לעשה אורים גדולים, שלא נאמר עשה' אלא יעשה׳, כלומר באופן תמידי

z מה שמקשה), T i r i מאמי א, נפה״ח. ועיין rשלייה בעשיה מאמיו)

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ה י ת ו כ ר ב ש ו ״ י S ק 3 ם R

a a a a a a a a a a a a a a a ^ a ^ ^ a a a שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

( ב: ר כה עז en יזכר את אהבתו הגדולה של ה׳ אלינו בכך שנתו לנו ס ל ו ת ע ב ה א

את התרה הקדושה, ותחנו ליה׳ שיזכה להבינה ולשומרה, ומכות התורה

נגאל•

ה נעחיתאאה בתנו יהיומ יאהדונהי ב ה אהכת עולם א^ ח ככלה גדולה וי וזרה אאלידןינו ע

T ״ T ; T : V ו י v ״ :

. אבינו ככ ל כנו! ל ג ע ה א ט ח י רז כ לל רר ע לינו ב נ ל ה י ו א י ה מ

r T I : ״ " T : | T ־

23, ובעבור אבו תינו בעבור עז ככך ה! גדול , ו רר ל לק למדתם ין 3»י ע ; ע 1 פ1חו בך נ ז ע ו ^ כן א נ L לעעזות רצו נ ך ב לבב עז לם, א ^ R A W

2 דן יים 4 ™ רר זז גנו ™™T™ אבינו אב הר זז ככן. הה ככר זזםה ודתן aל1ינו י י ת י ר ! מ נ ו ל ו י ז ך י ם נ ו י נ קזאד ^ ן ^.ר רזם־נא עעלינו י

« J J|ldmi/mi (מ״ב מייז) r ו ב ו m ט • •י© % / fid וצדיקים ובבןנלי ™ • י • ד

, לל ללכיד 2 5ב ל ב ל ב ק ע ל בי נה ל ה בין, ל ה( עז כיל, לל ^כי

ו לל ק;ם R , לל ^ ן• לעעזות ^ ם י י ח א ו לל ל מד ל ו נ מ צ ע ב

אא ר5 את־כל־דברי תלכוד תור תך ־ ד ו : 11 : ־ : 7 • : ״ ־ : ד

2 ולא מייאה 6

23. שמן הגדול - שמו של הקב׳׳ה מבטא את גלוי הנהגתו, וכאן הכוונה להנהגת החסד והרחמים, כמו שביארנו את המילה 'גדול' בברכת אבות, עיין שם

24. חוקי חיים - שהתורה וקיומה היא תכלית החיים, ורוב בנ׳׳א חיים ומתים בלא שחשבו במשך כל חייהם למה ניתנו להם החיים ומה תכליתם (עבודה שבלב),

25. להבין וגוי - להבין פירושו לרכוש הידע ע׳׳י הבנת דבר מתוך דבר, להשכיל הוא יכולת הבנה בדברים מופשטים מהחוש, שא׳א להבינם מתוך דבר אלא כגון ע׳י משל לשמוע כוונתו גם כן להבנה כמו שמע ישראל וכו', וכן נמ״א ג, נ0 ״ונתת לעבדך לב שומע וגו'״ להבחין בין טוב לרע(עיו״ו0 ,

26. באהבה - ולא מתוך יראת העונש, ולא על מנת לקבל פרס או כבוד, כמ׳׳ש חז׳׳ל ׳׳שלא יאמר אדם אקרא שיקראוני חכם, אשנה שיקראוני רבי, אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה, אלא למוד

מאהבה וסוף הכבוד לבא׳׳((לריס שנ.1,

ש ק ב לכן נ

יאהדונהי

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R1 S!s ה י ת ו כ ר ב ש ו ״ S ק R א נ קaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי יהוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

^ ו דבק לל בנו ו ד ו ס ב ן בתור תך ו י ב ה ל ה כ ז נ ו ה אאר דעי נינו ש

2 ל אא הבה / וי זזד ללבבנו 7 ו ק ב ד ם ב מ י י ק נ ב ככ צותיך ש

־ זז כך. ולא נבוזזז ולא נ כ לם ת א ק י ו ד ו לל י ר אה א

, כי הייבזזזם : ™ * m לעו לם ו עד ¥ה י י ב ע וליא נ כעזל ב

. קדזזזך הגדול הגבור והנורא בטזנו: ו ־ • : ־ ד ד ד ־ ו - י : : ' T

ה ביזזזו ע תך, ור זז כיך ייהומ שנ,י לה ו נעז ככ ז

T : ־ •••ן י T •ן T; • : ; IT•••" ד • ן י ׳ ; ־ :

, ז צ אליהינו, _וזזםךך הרבים, אל יעעזבונו נ

ה כ ר ב ע פ ם ו עד. ככ הר ו ה בא ע ללינו נ ל ו ע ם לה ל

ו זזןלום״ ¥ככ הרה ככ אא רבע כ נפות ( כל) ה ארץ

¥ ככ על ) ו זזזבור עיל הגו ים> r r בידו השמאלי ^ v ע ^ ב י ״העיוד^כ]1, (יקבץ א

n 3 F m p צוארנו, והוליכנו ?הרה קו ככ בכיות

ת אא רה, ו ע ו ד י ה ש ו ל פו על ע א ה ת א ש

י ו י לל אא ר צנו. כי כ

ו ־ עם ו לל^ון, וק רב רנ ל ־ ובנו ב ז ר רר ככ כ ש ^ ו

— I; IT •• • י 17 7 ־1 : ד י 7 ~' ; ד ו

^TfV^S 2 י 8 ו כ ז ל ע י י ה יכון לקיים מ י ו r ע ו מ ! ב ן ו ^ ר ^ רI Imi \hl ה ן י ו r ן r מ • י מעמד הר סיני ו ~ . -

27. יחד לבבנו - פירושו שיהא לנו לב אחד ומחשבה אחת אך ורק לאהבה וליראה את שמך, ולא נפנה אהבתנו לדברים אחרים, ונאמר 'לבבנו' ולא 'ללבנו' משום שהכונה לשני היצרים שבלב, ומבקשים שאפילו היצה׳ר ישמש רק לעבודת ה', דהיינו רק לניסיון ולבחירה, ע׳י שיצה׳ט ינצח

ויכניע את הרע, ולא להיפך ח׳׳ו(שפייח) , 28. כוונות אלו מובאות במג׳׳א סימן ס' בשם הכתבים, ומ׳׳מ צריך להיזהר שלא יקלקל את הכוונה הפשוטה של הברכה, וגם קרוב לומר שאין יוצאים ידי חובת זכירה דצריך להיות בפה דוקא, ולכן

כדאי לומר זכירות אלו אחר התפילה(ס׳ חודם),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ה R^קנב י ת ו כ ר ב R152S ק״ש ו^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי יי הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

m בא הבה, ^ להודות לך r r ^ y 2 ה גדול 9I T ; ׳ T ־ ־ T ; ־ :

, ל י ך אה e ל א ה בה ש י י ק ו e לי ח ״ןי ב ל ^ ^ ם ד א ^ ז א ^

- , דובו וזר ce אא רצה יהומ « את־זזזמך. a־

: בעמו יעזךאל באהבה3° יםן לקיים מצות עשה דאורייתא של קריאת שמע של שחרית, ומצות יחוד השם.

יקרא ק״ש בנוגה באימה ורתת וזיע, שיכון־ בשעה שהוא קולא את שמעג על קדוש ־ ־ וכשאומר ה׳ אלהינו] לקבל לגל לעצמו על כמלכות שמיים, להיות נ

(ם-ב סייא סק״0.ז וכשאומר ״ה׳ אחד״ יכו־־ הי, שזהו שאומרים ׳בכל נפשך׳י לה;אא?;יו שהשם יתייחד בנלישתוף. י ״ :

ש) צריך להאריך בחי״ת שיל אחד כדי שימליך הקב״ה ע ישראל(?n™ ךאשו מ ש

בשמים ובארץ, שללזה רוביז החטוטרות שבאמצע גג החי״ת, ויאריך בדל״ת

של אחד שעור שיחשב שהקב״ה יחיד בעולמו ומושל בנד׳ רוחות העולם (שוייע ס"א).

א י ה

ה « ה י ה נ ו ד ה א , יהומ י 3 יעזךאל 1 ם ע

י 3 י ו ל ב עזמע י

I ף נעל היכולת ונעל הכחות אדון הכל ^«ד'ד* ן*ץץ תקיI אתיו יאהדונהי היה הוה ויהיה( M I , כולם, המשגיח עלינו נפרט IJ I I / • י

:v ••.1 י : דע

ד ^יג *במותו, ו אין מלנדו,שולט 32 • י ח הוא W יי רוחות העולם • ד , ומושל נ ץ ו א ב ם ו י מ ש " ב ' * ל

רב'

; ד

29. קובתנו מלכנו לשמך הגדול - שם מורה על גילוי הנהגתו נעולם, ונמעמד הר סיני נפתחו נפני ננ״י שנעה רקיעים, וראו שאין עוד מלנדו, ועי״כ נתקרנו לגילוי הגדול של שמו ית',

ז) לא מרונכם מכל העמים חשק ה' נכם וינחר נכם, כי אתם 30. הבוחו... באהבה - כמ״ש נדני ז, המעט מכל העמים. כי מאהנת ה' אתכם" (עיויוק,

31. שמע ישואל - מזכירים נפסוק זה של קנלת עול מלכות שמים את כלל ישראל, כיון שהמושג מלכות פירושו שלטון נלעדי על כולם, וכלל ישראל תפקידם להמליך את הקנ״ה על כל העולם כולו,

על כן אנו פונים אל הכלל, שע״י שכל כלל ישראל ממליכים את הקנ״ה הרי ה' אחד(שפייח), 32. הי אחד - נפסוק זה יש שני דנרים, אחד קנלת מלכות שמים, והשני יחוד השם ית', ונודע כי קנלת מלכות שמים היא נ״ה' אלהינו״, ונאמונה ניחוד השם היא נ״ה' אחד״, ונזה ניחא מה שמזכיר את ה' שתי פעמים, לפי שהם שני דנרים, והדרך הוא להזכיר על כל דנר שהוא נפני עצמו את השם נפני עצמו, כמו: ״ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך״, ומלת שמע יש נה שתי משמעויות: האחת לשון קנלה, ואחת לשון הננה והשכלה, וכאן הכונה: קנל והנן דנרים אלו, והם: האחד כי ה' הוא אלהינו, וזהו קנלת מלכות שמים, שאנחנו מקנלים אלהותו ית' עלינו, שנזה נהיה חיינים לקיים כל מצות וגזרות

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 1 5 5 r ה י ת ו כ ר ב ג ק״ש ו נ S ק R aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

יפסיק מעט, ובעוד שעיניו מכוסות יאמר ׳ברוך שם׳ וכו׳ בכוונה, שאם לא כיון בפשט הדברים

לא יצא ידי חובה, וצריך לחזור מפסוק שמע (באייח וארא יא). ויתאר האדם לנפשו שהוא עומד

בביהמ״׳ק, ושומע השם מפי הכה״ג ונופל על פניו בפישוט ידים ורגלים ואומר בשכמל״ו, ובאמירה

זו מבטל האדם כל מהותו ומציאותו לקב״ה(עיון תפלה).

בלחש: ברוך עזם כבוד מלכותי, לעולם ועד33:

בפרשה זו יעו צווי אהבת השי׳ית, ותלמוד תורתו שהוא העד!ר הגדול שהכל תלוי בו (רנוביים הלכות קייש).

ל ©nw, את יהיומ יאהדינהי אלהיך, ש י 3 י 4 ב י ב ב ו ה דאווכ ת א

: ן• הזיו ה ךב וךים זי^י 3 ־ מא״ך 6 ל ; וב כ ע

ם י ק ו ק , ח E ה*1ם (יפסיק מעס) ^ D אא 1ה, אא^1־JJ ה י ו ת ה

שגהר ומצוה אותנו, והשני שנאמין שהשם ית׳ הוא אחד, שהוא לבדו בלי שום שתוף ברא והמציא כל המציאות של עולמות העליונים והתחתונים. ואותיות ע׳ ד׳ של סוף שמע ושל סוף אחד, שהם כתובים אותיות גדולות - המה רמז לעדות, שכל אחד מאתנו הוא עד המעיד על שני דברים אלו הנזכרים לעיל (עויייח תש, הליכות שלמה פיו הייה). אך יש הסוברים שב״ה׳ מלד" נמצאת עיקר קבלת עול מלכות שמים, כיון שההכרה השלימה שה׳ אחד משמעותה היא שהשי״ת ורצונו הוא המציאות היחידה האמיתית והניצחית, לכן רק לרצונו ית׳ יש ערך וחשיבות, וכאשר אנו מכירים יחוד ה׳ במדריגה כזו ממילא אנו מבטלים כל רצונותינו לרצונו ית׳, וכל שאיפתנו היא רק לעשות רצונו

ולעבדו בלבב שלם (שפיח). ובעניין כוונת הפסוק, רש״י ועוד מפרשים פרשוהו על העתיד, שה שהוא אלוהינו עתה, ולא אלוהי האומות עובדי אלילים, הוא עתיד להיות ה׳ אחד שכל העמים יכירו במלכות ה׳ שנאמר(si׳ גי)"כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה׳", ונאמר נזכר ילי)"ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד״. והכלי יקר ביאר שלפי שבעוה״ז רואים פעולות של רע ושל טוב על כן ישנם היוצאים למינות בחושבם שיש שתי רשויות, אבל בעוה"ב שכולם יראו האמת שהכל היה לטובה, יהיה ה׳

אחד שידעו כולם שמאיתו ית׳ יצא הכל. 33. ברוד שם וגו׳ - עיין הבאור למשפט זה בהערה בקריאת שמע של ערבית לחול, וכן בסוף הסדור.

34. ואהבת - וכיצד ניתן לצוות על הרגש? על זה אמר הכתוב"והיו הדברים האלה וגו׳", כלומר ע"י הלימוד וההרגל התמידי בדברי התורה נגיע בלא ספק לידי מידה זו נספרי ואתחנן). והרמב"ם כתב נהי ישוה׳יפ) שהדרך להגיע לאהבתו היא ע"י התבוננות במעשיו ובברואיו הנפלאים והגדולים שבטבע

שמסביבנו, שמתוכם רואים את חכמתו שאין לה ערך ולא קץ. וי"מ שהציווי כאן אינו על אהבה בלב, אלא על עשיית המצוות מתוך אהבה (רשייי עייפ הספרי).

35. בכל לבבד - רש"י פירש הכוונה בשני יצריך ביצר הטוב וביצר הרע, כי באמת אין מידה שהיא רק רע, כי לכל מדה יש מקום, שלעיתים צריך לכעוס, ויש זמן שצריכים לקמוץ וכו׳.

36. מאודד - במשנה נבלכות s׳׳re פירשו חז"ל שהכוונה בכל ממונך, ופירוש נוסף הוא - בכל מדה ומדה שמודד לך, בין מידה טובה בין מידת פורענות.

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ה r|np R־ י ת ו כ ר ב R154S ק״ש ו^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^aaaaaaaaaa^aaaaa^aaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד ^

, ו ךב ו־ ת T ^ ¥ ל בבך: ו עז p נ תם ל ב ניך & ־ < ?ןל ד י ט ת

בם, בעזבתך ^בבי תך, ובל כתך בידך, 3 7י * י ע ב

ובשכבך ובקומך והמעבים • (כשיאטי על ידך יטשטש בתפילין של יד)

(כשיאטי בין עיניך יטשטש בתפילין ו ק עז ו־ ררם הפרשיות ל אות עלץךך,

שליאש) והיו לטיטפת ביז ?זיניך38: וכתבתם

: 3 9 ך ת א ? צ

י ^ ב ו זןל־כמןזות ביתך ו^עזןןריך ב ל א ת ו י ש י פ

ס שמע(פינעה עניה) לא יקרא ק׳יש במטף ובמרוצה, אלא בממון, כאדם חזיה א

הקרא צ^י המלך שקורא בממון גדול כל ענווי בפנ׳׳ע להבינו, ולכו ישים

אל לבו כל ענווי ןכלעצש הנזכד בק׳׳ש כני הוא ענווי המל־ זזג-דוליבנדוך הוא (פיישה ס' םא).

, * ^ ^ י ת ו ־ מ צ ל נ והיה אם־זע מזן רר עז מעו א יב ד א י

אעזר אנ'כי מצוה אאתכם היום40(יפםיקטעט),{ v: • .V ־ rt י ו ••- :\ • ( :־ sv ד 37. ודברת בם - לא נאמר ודבר ונם כמו שנאמר ושננתם, וקשרתם, וכתבתם, כיון שבא למעט ולומר שלא יהא עיקר דיבורך אלא בם, שתעשה אותם עיקר ולא תעשה אותם טפל (יש״י). ויש מקשים דלכאורה אינו מובן, דמתחילה משמע דברים אחרים כלל וכלל לא, ואחי׳כ אמר שדברים אחרים מותר רק של יעשה אותם קבע אלא שיעשה התורה קבע. עוד קשה, הלא לא ניתנה תורה למלאכי השרת, והאיך אפשר שלא ידבר דברים אחרים לצורך פרנסתו וחייו. אך נראה שלשון ודברת בם סובל שני פירושים: א) לשון דבור ממש, וז׳׳ש'בם' רומז על תורה שבכתב שמתחיל בבי׳׳ת, ועל תורה שבע׳׳פ שמתחיל במ׳׳ם. ב) דבור משמעותו גם לשון הנהגה, כמו ׳׳ידבר עמים תחתינו׳׳, שכל הנהגותיו של אדם לא יהיו אלא ע׳׳פ התורה כדאיתא בזוהר. והשתא מתורץ הגמ' מה שאמר ׳׳ולא בדברים

אחרים׳׳ קאי על הנהגותיו של אדם שלא יהיה רק ע׳׳פ התורה (טהגאון טו״ה אביהם אחי הני״א).

38. בין עיניך - לא בין עיניך ממש, אלא בגובה הראש ומכוון בין העינים(יעב״ץ).

39. וכתבתם... ובשעריך - י׳׳מ שטעם מצוות מזוזה הוא לסימן שכל קנייני האדם הם לקב׳׳ה, והוא בחסדו נתנם לו ואסור לו ליהנות מהם בטרם שנתן תודה וברכה לנותנם, ולפי שעיקר קניני האדם הם נכסים דלא ניידי, צוה המקום ב׳ה לקבוע מזוזה בפתחי הבתים למען יזכור את השי׳ת בצאתו ובבואו כי לו הרכוש והקנינים והוא הנותן לו כח לעשות חיל. ולא כטועים לחשוב שתכליתה לשמור

הבית ממזיקים (עיו״ת).

40. היום - והרי ציום על המצוות שנים רבות לפני כן? אלא שיהיו עליכם חדשים כאילו שמעתם בו ביום (גו״א, יש״י).

את העין)

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R155 S ה י ת ו כ ר ב ש ו ״ S ק R ה נ קaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaaaaaaa1&aaaa1£ ה לנגדי תמיד 11 שויתי ו ה & 1 a a a a a a a a a a <

4אאת־ יהיומ יאהדונהי אא ליהי כם(יבטא היטב ו ל א ה בה 1 ע י ג ת כ ״ י ע ו

״ T : V T<: v ו ־ 1 ; ־ :

ו נת תי ככ טר־ אא ו־ צ כם ב זן ררו ז א ^ל 43: ו ה

נ פזזז כם ע

ך ^ 44, יורה ו ככ ל קוזזז r™7 45, ו א כ! פ רר ת

ן• תי רעזך ו י צ הרך ו נתת תי ™™ ״ןןעב׳ך ועזבע רר: א ך ת א ו ב ת ך לב ה ככ רתך, ו א כ לל ת ט ד ש ב

r ד : דו : rtv : v : • 1.1> י : דו - : 1.7 : ד דן :

לבב כם, 4 ב 6 ח י י פ רה י ה ב ו ט ב ו י ך ט ה M ככ רו ל ככם פ דו J j ד I v v • : •.•.1 : ־ : rtv י

ה tfpjn^ אאלהים ¥אאחרים, י ו ת ן ה וםר^ם ט

41. לאהבה - אין מילת'ל אא רבה' מושא של מציתי', אלא היא התוצאה של'שמע תשמעו', ששמיעת המצוות וקליטתן ברוח וברצון תביא לידי אהבה והתמסרות גמורה לה', וכן תביא לעבודת ה'. ואותה

אהבה ואותה עבודה חייבת להעשות בכל־לבב?:ם ובכל־נפשכם(ישי״ה).

42. ולעבדו בכל לבבכם - עבודה שהיא בלב, וזו היא תפילה, שהתפלה קרויה עבודה, שנאמר נדניאל ח ׳׳אלהך די אנת פלח ליה בתדירא׳׳. וכי יש פולחן בבבל?! אלא על שהיה מתפלל שנאמר מס1 ׳׳וכוין

פתיחן ליה וגו'׳/ וכן דוד משוה התפלה לעבודה(פה׳ קמ״י0 ׳׳תכון תפילתי קטורת לפניך׳׳(יש״י).

43. ולעבדו״. נפשכם - והרי כבר נאמר לעיל ׳׳לאהבה בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך׳׳, אלא שם זו אזהרה ליחיד, וכאן אזהרה לציבור(לשון יש״י טםפיי), שיש מצוות שהם ליחיד כגון ביכורים, ותפילין, ויש מצוות לרבים כגון הקרבת הקרבנות וכו' (גו״א, עיין שם). ולדעת הרמב׳׳ן בא לאמר שיש הבדל בין ההנהגה עם ה צבור להנהגה עם היחיד, כי השם לא יעשה הנסים תמיד לתת מטר הארץ בכל עת יורה ומלקוש, ולהוסיף בדגן ובתירוש וביצהר, ולהרבות גם העשב בשדה לבהמה, או להפך, לעצור השמים וייבשו, רק על מעשה רוב העם, אבל היחיד הוא בזכותו יחיה והוא בעונו ימות [ללא נסים אלא במנהגו של עולם, כי הנסים לא יעשו לטובה או לרעה רק לצדיקים גמורים או רשעים גמורים]. והנה אמר כי בעשותם כל המצות מאהבה שלימה יעשה עמהם את כל הנסים האלה

לטובה, ואמר כי בעובדם עבודה זרה יעשה עמהם אות לרעה [בדרך נסית].

44. בעתו - בלילות, כדי שלא יטריחו אתכם הגשמים פרוש אחר: בלילי שבתות, שהכל מצויין בבתיהם (יש״י).

45. יורה ומלקוש - לשון יורה ע׳׳ש שמרוה את הארץ. ופירוש המילה מלקוש הוא דבר המאוחר. וי׳מ שהמילה מלקוש מורכבת מהלשונות 'מל' ו'קש', כיון שיורד על המלילות ועל הקשין (יש״י)

46. יפתה - כמו(נר׳ ע, 10 ׳׳יפת אלהים ליפת׳׳, שפרש׳׳י: ירחיב. וכן בארמית'פתה' הוא רחב. וכן כאן הכוונה פן ירחב לבבכם, כי מרוב הטובה ירחב הלב, דוגמת(דנ׳ ח, יד1 ׳׳ורם לבבך ושכחת את ה'׳׳, כי הלב יתפשט למעלה ולצדדין(עיו״ת). וי׳׳מ שהוא עניין הטיית הלב לזולתו שלא על דרך האמת והשכל

(שישים ליד״ק).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ה י ת ו כ ר ב ש ו ״ R ק 1 5 6 S

aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי יהוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

והעצרחויתם להם • (יאטי בלחש, אך ישטיע לאזניו) ו חרה (יפסיק טעט)

- ו • •.v ד v1 : ד ד : - : • :

־ הן עז כ ים ת אף־יהיומ יאהדונהי ב ככם, ו זן צר א

תעמיח

אאת־ ח י מ ע לא־ י היה ככ פטר, ו ה אא ך ככה ליא תת רז ת וP V" * ע T T ־ : JT ; ׳ T T JV : r ;

ה א רץ »״י יבו ללה, ואב ך ררם>¥ ככ הרה ככ זזל יV י J T T r- ״ T ״ J JV : ־ ־ ; rST ׳ ־1 :

הטבה אא עזר י המוניו יאהדונהי נתז לכם: (עד כאן בלחש)v1 י ד } • ־ •••ע : 1.7 • : ־ ד

ועז ככ רר ם¥1 אאת־ זיברי אא 1ה זזל>־< ל בבכםV1 : ־ : r- j ד : -

ת ^ , ו קן עז ר ררם> ¥א'תם ה ן ו צ י ם ב ט י י ק וזזל־ נ פעז ככם לי א לאות (יטשטש בתפילין של יד) זזל־י ך ככם, ו ה יו לל טו ט פת פ

; -r י : ד j : ו ד .1

ש בתפילין של יאש) ביז עי ני כם: ו ללמ ך רם׳ *אתם׳ ט ש ט י ) ט י ש כ ת ו

V T }•; : ח •• •••ו : • ־ ••{ ו ״

^ ^בביתך, ב ע את־בניכם, לךבר בם, ב ¥

: ם ^ כ ובלממי בדךך, ובעזכבך ובקוםך ב

ביתך 3י נ מ י י ה ו מ ע ^ ה w p ף ^ ל ק ו^ת^ררם ב

ו ל ככזו .י רבו י ככי כם !1י פגי ש ע ת ה ז ל כ עז זזרר״יך: ו ו

י (יבטא היטב את העין) ״ ל א ״ לכה ש ל ה אא 1 ז ^ ת ב ש ו ל כ י י א ת ^ ש

ד ב ה א ט ת ט א ל יהיומ יאהדונהי לאא בתתי כם ל תת ל הם, ו נעזבז¥1

J ד rtv י V -ו :־ ו •• •.v ד " T : r % - : •

־ הה א רץ: ל ם ז י 5 » מ ^ כי ככי הה עז כים ה

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 1 5 7 r ה י ת ו כ ר ב S קנז ק״ש ו R aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

יאחוז הציציות גם בידו הימנית ושורשם ישארו בידו השמאלית.

3ר*^זת זני^נית(§רעזה שלישית) ציצית היא כחותם העבדות קואדון נותן לעבד,

ויבנה מצהיר קוהוא לגבנדו, כך אנו ע״י הציצית מכר יציאת מצרים.והיותנו

ד לבבנו (מפורנו). ח לעמדים להעוי׳ית, ונחדל ?!?1תור א

כמי

ייאמר ידזומ ™ אל־משח לאמר: דבר eh טזה ו א מ ר ת אא ל דזם ו צ מ ה ל ע ב ני י עזר אל י ־ ל א

v ־ ״: J T : ־ I T ; T : >•• ;

־ כנ פי ל 4 ע ת הת&ם 7 , ו ןןעזו ל דם צי צ ה ו צ מ ה י ט ר פ

ת דה כנח ־ צי צ ל ; ונתנו ע ת ^ בגדי דדם ל דיריתם ה

ת כ לת: ו דדיה ל כם כלההלחלוד ע כ צ כ ע ו כ צ י פ תיל ה ו ל םת גףל הכיני עלב י ש י

v T J T ז ; v ״ו ; •<' I את העיעית

אתו (יעכיר הציציות שכירו ¥ < , ו ר אי תם ^ ל ו ^ י ל ־ ת ל צי צ

־ מ צ וית ל ־ כ ת ע״ג עיניו פעמימ, וככל פעמ ינשקמ), ו ז כ ר רתם48 א

א חרי ת כ ל ו ל נ פ ™ ועז עזי תם* ¥א'תם, ו לליא־ תת תתורו ת

ם ו א חיי.עי ני כם כ ת י נ ^ לבב כם ת ויאות עינכם 49

להזנות , (יעכיר הציציות

א חרי דם: ¥ על גכי עיניו וינשקמ) אאשר־ אא תם זנים*

47. ציצית - השם ציצית היא שם תיאר המירה על דבר הבילט לחיץ, יכן בספרי ־אמר"אין ציצית אלא ייצא", כלימר שהפתילית ייצאית יצצית מן הבגד. אבל 'יהיה לכם לציצית׳ היא שם פיעל המירה על הסתכלית, מגזרת'מציץ מן החרכים', כלימר יהיה לכם לראיה יהסתכלית, "יראיתם איתי

יזכרתם יגי'" (עיו״ת).

48. וראיתם אותו וזכרתם - כשתראי איתם תזכרי את כל מציית ה' יתגמרי בלבכם לקיים איתן, כמ"ש (מנחות«״ג0 "ראיה מביא לידי זכירה, זכירה מביאה לידי עשיה" (רשר״ה). שכשיביטי בסימן עבדיתם ית־י לב שאי־ם ב־י חירין לעשית כחפצם במאכלם במלבישם בדיבירם יבכל מעשיהם, כעבד שאימת רבי עליי, ילעמיד בשעה שהאדין מצייה לעמיד, ילעשית כל מלאכית אשר צייה ה'

לעשית (אור החיימ).

49. אחרי לבבכם ואחרי עיניכם - הלב יהעי־ים הם מרגלים לגיף ימסרסים [משרכימ] לי את העבירית, העין ריאה, הלב חימד, יהגיף עישה את העבירית (רש״י). ימה שהקדים הלב, לפי שהלב מ־היג את

כל הגיף יכל האיברים שבגיף ־משכין אחריי(רכינו כחיי).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

i r r a p R ה י ת ו כ ר ב i 158R ק״ש וaaaaaaaaaaaaaaaesxajeoesxaKaja שויתיי הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaae!xaKaKaKaKa!xaKaKaKaa

וראיתם 50־ מ צויתי, אותו גם ל ־ כ ת א ל כן ?ןן ת ן כ ויו, וןן עזי תם* ¥

: ם « ב

ם לאליהיכם י י י ב ו ודזיירתם קדזזזים מI V •• ו * •ו : • :•ו :I :1 ״ ך ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ למען'תזכור את יום ;{אוזן מארץ מצרים כליווי חיין) It I JVS 1אתי1 יאהדונוזי rLJW I I /vS (ימן לגויים מ״ע לזכור יצי״מ בכל יום, ביקר וננרב• שנא' ^

I V ״ V י : J T : * ־ :

ת נ מ ל אא עזר הו צא תי אא רר כם ככ אא רץ ככ צ©ו ים ע

לל דד יות ל כם לאליהים, אא ני ידדומ יאהדונהי אא ללידדי כםI V יI V : Jl : V ״ • T J.rV I " V : *

: אאמת. 5 ם 1 כ ח ר כ ל ע ב

יזהר לסיים"אני ה' אלהיכם אמת" עם הש״ץ ביחד ומלת אמת יאמר אותה עם הקהל בקול רם(גם הש״ץ יאמר אותה בלחש), ואחר כך ישתוק וישמע מהש״ץ כשחוזר לומר ״ה' אלהיכם אמת" ויםן לצאת ידי חובה באמירתן. ואם לא הספיק לגמור עם הש״ץ או שהוא מתפלל ביחיד, אז אחרי שגומר ״אני ה' אלהיכם אמת״ יחזור לומר ״ה' אלהיכם אמת״, כדי להשלים מנין רמ״ח תיבות של

ק״ש כמנין איבריו של ה א זדם:

. 5 ה 2 ד י ח י ת ה ו א י צ מ א א מת ה י וחוזר הש״ץ: IS<T יאהדונהי אלידדי כם ה

ת לליד—ת ספור יציאת מצרים (כיון שסיום פרשה שלישית של שנוע עשק בכך). 3 א וךנךזליה יבילג המתפלל הסכמה מחלעת ונולדה לגל הדברים ?׳,:אמ-•- בק׳יש

ויוךה'לגל תכנם(עולם התמ.

50. למען תזכרו ועשיתם - לכאורה יש כאן כפילות, דכבר נאמר למעלה וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם. אלא למעלה נאמר שע״י הזכירה והעשייה של המצוות נימנע מלעשות עברות [שבהעדר מחשבה על רעיונות חיובים עולה מאליה מחשבת הסעות והחטא, ולכן ה״לא תתורו אחרי לבבכם וגו'" הוא תוצאה של הראייה והזכירה], וכאן חזר לאמר שוב עשייה וזכירה לאמר שע״י כך תהיו גם קדושים, וקדושה זו הבאה מאליה היא שכרכם, ולא תתגאלו בתאות הלב המטנפת את נשמתכם [דבלא זכירת המצות ועשייתן לא יתכן להתקדש לה', וכמו שכתב המס״י פרק כו שעניין הקדושה כפול הוא, תחלתו עבודה וסופו גמול, תחלתו השתדלות וסופו מתנה, והיינו שתחילתו הוא מה שאדם מקדש עצמו מלמטה וסופו הוא מה שמקדשים אותו מלמעלה](עיין ראב״ע ורשר״ה). וכן מובא בשם הח״ח זללה״ה שיש כאן שתי מדרגות, הראשונה שיגיעו על ידי המצוות לכך שלא יתורו אחרי הלב והעין ולא יחטאו, והשניה שיזכו אחרי זה גם להארה חדשה במצוות -"והייתם קדושים". ששני עניינים כלולים בתוה״ק ובמצוות: עליה מתוך המצב של

חטא, ואח״כ העליה מדרגה לדרגה בקדושה העליונה (מאמרי ימי רצון קכ״ו).

51. אני ה׳ אלוהיכם - משמעות הפסוק היא: אני ה' אלוהכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים כדי שתקבלו מלכותי [לאלהים], ותקבלו גזרותי. וכדי שלא יאמר ישראל: מפני מה אמר הקב״ה שנקיים מצוותיו, מפני שנעשה ונטול שכר! - אנו לא עושים ולא נוטלים שכר. לכך נאמר שוב ״אני

ה' אלוהיכם״, לומר שעל כרחכם אני מלככם(רש״י).

52. אמת - עיין בתפילת עלינו לשבח.

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 1 5 9 r ה י ת ו כ ר ב ט ק״ש ו נ S ק R aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

, ר עזר, ו נ אא מן, ם ל ו ע , ו קים ל ס ס ו ב , ו נכון מ 5 י 3 ת י מ דיעיכ *, ו נחמד, וינ?ןים, י נ י ל ואהוב, וחביב ע

ל עלי״, ל מתקב ^ , ו מ ל ם ל ש ו ונורא, ו א דיר, ו מ תקן מ

ל עלינו לעולם « 3 ל ל נ וטוב, ויפה, הדבר הזזה ע

מ ל כנו, צור ¥א י . אא ככת כיאליהי עולם* ה י י מ ו עד ת

, לדור ודור הוא קים ו נ ע י ש ו מ מ גן יעז ?ןנו ה א י יעקב ה

ה וכםאו נכון שלטונו מבוסם54 נ ת ש י א ל ™ ועזמו ק!*ם ו

ומ ללכותו ו אמו נתו לעד קימת, ו דבריו

י ו נאא מ נים ו נ ח מ זדיםיעייים ח 3 * ש ח יים וק י נמים לא י ה י ו ת ב ש

• v: • T v; T v: v ; ז י ־ 1־; •

ן על גבי עיניו ויניחן מידיו) ו ל מי י י יענ ל (כשיאכוי לעד ינשק הציציות ו

על אבותינו, ןןלינו, ועל פנינו עולמים.

רות ז רע דו , ו עעל כל־ ם י א ב , ו על דורו תינו ה א ב י ה ו ד ב

, י ב ד מ ה י ו ד ; על ד;ןראעונים ב יעזזראל עבדיך ™ 53. ויציב - הכוונה שהאמת היא קבועה, כלומר אמת מוחלטת שאיו לסותרה(שי״ץ). ויי׳מ שהמילה היא מלשוו הארמית ופירושה'אמת', כמ׳׳ש"ויציב חלמא׳׳ נלניא׳ נ, מה), וכיוו שט׳׳ז התארים הללו מן 'אמת' עד'ויפה' נוסדו בתור קיום והסכמה לט׳׳ו העניניים אשר התבארו בט׳׳ז פסוקי שתי הפרשיות הראשונות בק׳׳ש (מיין מיו׳יפ, ומי׳״!), אם כך כנגד בשכמל׳׳ו שאומרים בחשאי לפי שגנבו משה מן המלאכים, אומרים יציב בארמית, וזאת ג׳׳כ כדי שלא יבינו המלאכים שהרי אינם יודעים לשון

ארמית (עצ״י). 54. הוא... נכון - על הפסוק ממי יו, עז) ׳׳כי יד על כס יה׳׳ אמרו חז׳׳ל ״איו השם שלם ואיו הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק׳׳, כיוו שבפסוק חסרות האותיות וא׳׳ו ה׳׳א לשם ׳׳יהוה׳׳, ואות אל׳׳ף לכסא. ולפ׳׳ז כוונת המאמר כאו שלעתיד לבוא יהא ׳הוא׳ קיים, שהאותיות הללו ה - ו - א יתקיימו, שיחזרו א׳׳ו ה׳׳א לשם הויה, ואל׳׳ף לכסא, וממילא יהא שמו של ה' קיים וכסאו נכון(סידוי המפויש

בשם היה״ק י"י מחזין),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ה R^|קס י ת ו כ ר ב ש ו ״ R160S קaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaaaaaaa1&aaaa1£ ה לנגדי תמיד 11 שויתי ו ה & 1 a a a a a a a a a a <

ה ל ב ק נ ר טוב ו קים, ו ב ד א י ה ה י ו ת ו ןןל ה א דורו נים, ה

פ א מת ו ב אמונה s חיק ולא יעבור. א מת

עז אתה הוא יהיומ ™ אליהינו ואלהי אבו תינו,

ו אאל ג ת י י ה מ לד אבו תינו, גו אא לנו ש ת י י ה ממ לל כנו ש

ו ת ו י יעו ןן ותנו, פ * ״ ק ׳ י ו ח אבו תינו, יו צרנו צור ה

מעו לם הוא זע מך ו אין לנו י ז א כ ו ממ צי לנו ו

ם.

עוד אלהים 3שלצ?לד זו ללורת ^ כן לה לעעלד

עזרת אבותינו אתה הוא כנעוללם, מגןת ל [הם ו לל ב ני ההם הבאיםאא יחדי ההם י י ומו עזי ןן ה

ת א ז ת ו י מ מועזבך, ל ¥ ברום עולם> ש ף ככל־דיר ודר. א

™P י עד אא פםי ם י ם י ד צ ה כ ם ו צ דק! תך ע ם י ע ש י ה ם נ ו ממ עז t טיך נ

י ארץ. אא מת, אא עזרי איעז ¥עז י עז מע ל ממ צותיך,

ם. ה נ ת ה לפו על ™ י עזים על* ¥ ה י ו ב ודב רך ת ת כ ב ותורי תך ש

אא מת עזאתה הוא אדון לעמך, ומלד גפור

ת לאבות וב נים. אא ממת, אאתה ל ריב ריבם עT ׳ ־ v v: •ד ד ; T • T

, י ל , ו אתה הוא אא חרון ^ ם ל ש ל j ד ^ ! הוא ראעזון ל

ייך אין לנו מ לד גואל ומו עזי ןן. ללע ו ממ

׳ n r

א קו. י

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R161 S ה י ת ו כ ר ב ש ו ״ S ק R א ס קa a a a a a a a a a a a a a a ^ a ^ ^ a a a שויתי יי הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ה זגפלנו דזשי״ת ביציאת ש ע ל גדל הטובה ש נלדו^ב בל אךננ מישראל לתן הוךאה ע

מצריננ, ויוךה בשביל עצמו באלו הוא יצא ממצריננ, ולא בשביל הדור ההוא בלבך.

ףצ?ר במחשבתו שהבורא ית׳ הוציא ממש אותו ואת אשמו ובבניו ממצריננ(יסוה״ע).

א1מת, כן מ צנף ים b אא ל תנו יהיומ ™ אלהינו

ם ממקום עבדות $ךרצנו, י ״ אלע^י, ^

ש

ול

בכורי דדם הרג רר, ו בכו רך עםיי עזר אל b א לל רר 55, כל־

וים־םוף ל הם בקןןת, וזדים טבןןת 56, וידידים

™ אא רזד ןבת ים, ויכפו־מים צריהם ™ י ן « י ש י י נ ב

כ?הם ליא נותר57. ןןל־זיאת זזזבחו אהובים

ורוממו לאאל, ונתנו ידידים זמירות עירותו : ו : ־ : ־ : : ד •• י : ד

ד אל חי ל ? ותעבחות, ברכות והודאות ל, ו י ש ןנוןרא במע , רם העללמלתונעא, ^״ךל ח צ ם * ומי 55. ובמרד ישראל גאלת - מתבאר ע"פ הנאמר ממי 7, נט"ואמרת אל פרעה כה אמר ה', בני בכורי ישראל, ״, ותמאן לשלחו, הנה אנוכי הורג את בנך בכורך", כלומר אם לא תכיר בכך שבני בכורי הוא ישראל ותשלח אותם אז אני אהרוג את בנך בכורך, הרי שהקבי׳ה קבע את מכת בכורות לאות על כך ש׳׳בני בכורי ישראל", ולכן על ידי שכל בנורהם הרגת, נתגלה אז לעין כל, שבנורד ישראל גאלת, שכלל ישראל הם אכן בנו בכורו של הקב"ה, ומשמעות הבכורה בזה, פירש הנצי"ב שם שכמו בן בכור של המלך שהוא יורש הכתר, שעוד בחיי המלך מסייע בהנהגת המלוכה, כך ישראל מסייעים

כביכול להשגחה והליכות העולם

56. וזדים טבעת - נקט דוקא בתואר 'זדים' לתאר את המצרים, כיון שרצה לרמוז למידה כנגד מידה שפעל ה', שנאמר(ממי יח, יא1"עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים, כי בדבר אשר זדו עליהם", ופירש הספורנו "כי הציל את העם באותו הדבר עצמו אשר זדו המצרים על ישראל וכו', וזה היה שהרג בכוריהם כמו שהרגו המצרים כל הבן הילוד לישראל, והטביעם בים כדרך שהם הטביעו הבנים ביאור" והסיבה שהזכיר קודם את טביעת המצרים ורק אח"כ מעבר ישראל מתבאר על פי דברי ר' אבהו במדרש, שבשעה שטבעו המצרים בים סוף, היו ישראל עדיין הולכים בתוך הים

ביבשה, לכן אנו מזכרים כסדר הזה כדי לרמוז לאותו נס(מניד צדק) ,

57. - מזכירין קריעת ים סוף באמת ויציב, לפי שכיון שקרע להם הקב"ה את הים האמינו בו, שנאמר "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", ובזכות האמונה שהאמינו בו זכו לומר שירה ושרתה עליהם שכינה, שכן כתיב אחריו "אז ישיר משה", לכך כשם שהם הסמיכו שירה אחר האמונה והקריעה, וכשם שהם טהרו לבם [האמינו בה' בלב שלם] ואמרו שירה, כך צריך אדם לטהר לבו קודם שיתפלל

(שמות רבה כב נ)

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ן ^ ב ס ה ק י ת ו כ ר ב ש ו ״ R162S קaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

™ b אים ןןז״י ארץ, מ גביה ™ י י ה ש ם י ר צ מ מ עז פיל ה

, פוז״ה ת ו ל נ ה ד ככרום, מוציא אאםירים מ עזפלים ן

ף ו ס ם י ל ן נ וים, עוזר ך קלים, רועו נה לןןמו י עזר אאל ע ן

ם אאליו. ת ק ע בעת עז ויןןם ע

מיד באמרו ׳ובהלות׳ יעמוד ויכין עצמו לתפילה, וכתבו נורי האר״י שיש בזה רמז וסוד נדול.

ו3ה1ת ל אל ןן לליון p לם, ברוד הוא*וכבורד ע״י הצדיקים, ?'עזה ו•ני ¥

מצד עצמו

5 עזירה בעז ככ רזה רבה, ו א ככ רו 8 ו י ¥ לך ןןנו ש < ר אל יי ע

ם יהיומ יאהדונהי, כי י ק > ח ־ כ ככיכה ב אא לם ב י : כ ד ח א כ קלם כr י : ד י " I T T < T r T \

כ כיכה נאאךר ב הידע ™n*, נורא ת ה קלית

, ןןיעזה פלא: עזיזרה חדעזה60 עזבחו ד ע ע ע גאו לים לל עז ככך לן ^דול ןןל־עז פת הים, י רזד כלם

ולם הו ו ה ככ ליכו וא ככ רו: יהומד ™ ¥י ככליד לן

ו ןןד לג?ח!־:

58. ענו dry - אמר 'ענו' לרמוז על "ותעו להם מרים" (עצ״י) , ובעיו"ת פירש שענו הוא לשון שיר, כי דרך המשוררים במקהלה לקרוא מאמר ולענות כנגדו

59. נורא תהלות - ע"י ריבוי התהלות האמורות בך על מעשיך, מתעוררים לירא ממך(חזקוני, רמב״ן) ,

60. שירה חדשה - לשיר שירה חדשה שלא שמעתה אוזן מעולם, שישים ריבוא ביחד, ולכוין כולם מילה במילה ואות באות - זה יכול להיות רק ברוח הקודש ששרתה עליהם ומה ששירה זו נקראת 'חדשה' לעומת שירות אחרות, מפני שהכרה זו שהי ימלוד לעולם ועד, נתחדשה עתה בפעם הראשונה

מאז בריאת העולם (הארת התפלה) ,

61. לעולם ועד - לשון קצרה והכוונה לעולם ועד עולם, דוגמת'שוכן עד' (יזמי נו, נו0, שפירושו: שוכן עד מרום, והכוונה כאן היא שמלכותו נצחית כמו"בטחו בה' עדי עד" (מצו׳),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

&s R16 ה י ת ו כ ר ב ש ו ״ S ק ג ס R ק

aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^ הסומך גאלה לתפלה הוא 3ן העולם הבא 62.

מ יאהדונהי נישאות זזזכו, ״ ו הי י א י ה ם י ו נ ה ו נ אא ככר: גא לנו מ־ ״ : T ; T ; י v ־ : : v ;

קדוזזז יעראל. כשאומר ״גאל ישראל״ ימשמש בתפילין של ראש(בא״ח בשלח נ)

: ם י ר צ מ ברוד אתה יהיומ ״s״ , אשרb אאל אתיי עזר אל מ

ה ^ ר ש ה ע נ ו מ ת ש ל פ ת ת ו כ ל ה

א. אין להפסיק בן גאולה לתפילה אפילו בשתיקה, ואפ' לקדיש ולקדשה ולברכו, וכדין הנמצא באמצע תפלת העמידה שאינו רשאי להפסיק לענות כלום(עדאשדי נצור' שבסיום העמידה), ולפיכך אם ממתינים שיהיו עשרה שיתחילו תפלת הלחש ביחד, יש להמתין קודם החתימה,

ולא אחר שחתמו גאל ישראל.

ב. צריך לכתחילה לכוין פירוש המילים בכל הברכות. ואם לא כיון בברכה הראשונה, לא יצא ידי חובה, ומ״מ אינו חוזר [וישתדל אז לפחות לכוון במודים]. ואם מתפלל בע״פ, שלא מתוך

הסידור, צריך לעצום עיניו בתפלתו.

ג. בתפלת שמ״ע צריך לעמוד על מקומו שרגלו צמודות זו לזו, ויתפלל בלחש, ויבטא היטב כל תיבה ותיבה, וישמיע לאזניו בלבד, ולא ישמיע קולו לאחרים.

ד. צריך להשתחוות בברכה הראשונה בתחלתה ובסופה, ובברכת ״מודים״ בתחלתה ובסופה, ואין להשתחוות בשאר ברכות בתחלתן ובסופן. וכשהוא כורע, כורע במהירות בפעם אחת,

וכשהוא זוקף יזקוף בנחת.

ה. מצוה מן המובחר להתפלל שמ״ע עם הנץ החמה, וזמנה נמשך עד ד' שעות מהיום בשעות זמניות, שהוא שליש היום. ובדיעבד יכול להתפלל שמ״ע לאחר מכן עד חצות, אלא אם כן

הזיד בדבר, שאז יתפלל בתנאי של נדבה(שארית יוסף ב׳ סי פס).

ו. הנצרך לנקביו, אף שיכול להעמיד עצמו עד כדי שעור פרסה, לכתחלה לא יתפלל עד שיתפנה לנקביו, אלא אם כן יעבור זמן התפלה שאז יתפלל אם יכול להעמיד עצמו שעור פרסה.

62. ו הטעם שזוכה ל ש ככר גדול כזה מפני שהקב"ה כשגאלנו והוציאנו ממצרים כדי ש נ והיה לו לעבדים, וב בבר כת ג 4אלי יישר אל מזיכיר בה ה חסד ש ע שה ע הבורא, ו ר1תפ' ההיא עבודה׳ וכ שמז כירבבד שקונה אותו ©רבו חיב לעשות מצות!־בו,'?ן הוא מכיר יצ"מ ומתפלל מיה מראה שכמו שקז את הסיבה ו הג אלה שגאל אותו הבורא ו את מצנו וניו, ובעבור זה זו ככה ל חיי העה"ב(תר״י ברכות ד:) ,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

i r - r o p R ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ i 164R ת

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ת פילת עמו נה ננ עדה

ה 9;7יר א ־ נד בפפתח, ובנחת, ק-לא ת ־ ?נחנו^ים, כךנו העו ־ ־ ל ל פ ת ה יזהד ?

ע צח u, 'ןיעניד בהכנעה י.־ן־ה ר ש כנעוא וכני קגייבלך׳ג־ ד״-ז^כז־ נזפינה ו

וכפיפות קוננה, ואעודי דיניי עופירתפ*־?1בדנע וגנלב נעובד'ונדבה, כני לא" י : ( ד י ם ^ ת ל ו ע ב דיקם 1 ( ר י ״ *

ד סוף תחנון הוא בתיקון עולם האצילות [עולם העליון] בתפילת העסידה ע

ישים אל לבו שהוא מתפלל כנגד ירושלים, בית המקדש, ובית קדש הקדשים.

באדני שפתי תפתח וגו׳ לבון,: רבש״ע, תסיעני שאוכל לבון, בתפלתי ולספר מהללף,

ח קי״א בשם ר-י). ר בדי שתהיה תפלתי רצויה לפניך(ב״י א

'ו פי י גיד ת ה ל תף: ז א ע פ רצי ת פ תח, ו א 2 נ אדיני, אA י • ־ •J ; י 1 י.יו י T : J I י ; T ־ T ־ : 1.

ת ימן לגל נעלת אבותינו עובנזכותרם גומל לנו השי׳ית חסדים טובים ו ב . א א

ונביא לנו גאלה(נחרי םאםר ג).

ת הכריעות שמשתחווה אל ה׳, כעבד הכורע לאדונו. ע ש ל עצמו במחשבתו ב יקבל ע

, אלהינו ה י ל כ י ה אא רצה יהיומ ™ ה י י 3 י ה 1 ז י ןד מ ואליהי אבו תינו, אלהי אבךהם

תקיף בעל היכולת ובעל הכיתות כולם,

המשגיח עלינו בפרט

[שיסוד עבודתו ד*ץלץך* [מדת גבויה **Lk•*^ ^«*ך*'* [מדת אמת3pj• -תפאית] , f^ ^ ל א ^ •י •^"i -דין] י ל במדת החסד], א

ת התפ׳(שם). ע ׳ ^ 1. ובידוד ענז היראה וההכנעה יהיה בשמחה גדולה ׳גזה ועצונלה ^

ו לו, אלא יבקש בלב שלם בל א יתפלל באדם המבקש דבר ואינו צרי ל ור״י בתב ש

ה לשדר הלב ?:נ30איפ!ה וברצון). כ בקשה. (לכן הקדמנו הוכנה לכל ם

2. שפתי תפתח - כי מרוב הפחד והמורא והבושה לא אוכל לפתוח שפתי, לכן אני מבקש שתעזור לי לדבר לפניך (שי״צ). cere יש לומר שפסוק זה ופה, נא, י» מחובר במזמור לפסוק "כי לא תחפוץ זבח וכוי״. כלומר כיון שלא תחפוץ בעולה וזבחים כי החרבת את מזבחך, ועלינו אפוא לשלם פרים

בשפתנו, לפיכך ה' שפתי תפתח(עיו״ת).

3. אלוהי אברהם... יעקב - נאמר אלו ה בכל אחד, שכל אחד במידתו המיוחדת עבד את ה' (ממ״א), והכיר מצד עצמו את בורא העולם, ולא מצד אמונת אבותיו(עצ״י).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

i 1 6 5 R ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ ה i ת ס ק R

aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£>

ו הנוךא והנח ־ ^ 5 ו ב , ה ג 4 ת ד ס ת ה גדול ח ל ו כ ח נ ה ל ע ה אל ב

, , אל ןן לליון מענלעלהכל, גו מל ח ם דים טובים 7 ת 6 « ע מ ב

, וזו כנך ח םזיי אבות א מהחדש 8 יי קו נה הכיל בכלב

גו אל* מ^יח ¥לל ב ני ב ני הם ם ת ו כ ז , ומביא ב ונתינו 9 ,?וב החזס^^םלששע

י אותם • בזנית אהבתו למןןן זעמו 10 באה!בהל ו ע מ צ " יכוין למסור ע ה ב ה א ב " ר מ א י ש כ

קידוש ה', בסקילה שריפה הרג וחנק.

, כ תבנו ב ם פר ו י ח ״א י ל חיים, מ לך רז פץ ב חיים ^?נו נ ר י א ש בעשיית: זכרנו לה

4. הגדול הגבור והנורא - בשלשת התארים הללו תיאר משה רבנו ע״ה את הקב״ה נדני י, י». ומזה אנו מבינים כי כל הנהגתו ית' את העולם הזה כלולה בשלשה תוארים אלה, ועליהם אין להוסיף, שכל המוסיף גורע, כמ״ש בברכות(לג:)"באחד שירד לפני התיבה ואמר האל הגדול,״ והאדיר והעזוז וכוי, ואמר ליה סיימתינהו לכולא שבחי דמרך, למה ליה כולי האי, אנן הני תלת דאמרינן(הגדול הגבור והנורא) אי לאו דאמרינהו משה רבינו באוריתא ואתו אנשי כנה״ג ותקנינהו בתפלה לא

הוינן יכולין למימר להו״. ופרוש התואר גדול הוא שאין נמצא שוה לו במדרגת מין מציאותו(ספורנו דבי י, יז), וי״מ גדול במידת החסד(רבנו בחיי ואלשין שם), כמ״ש ״גדול חסד״, שאין לומר שה' גדול במובן הגשמי ח״ו, אלא גדול במידת חסדו שעיקר גדולתו וגילויו מתבטאת במידה זו, וכמ״ש ״אתה החילות להראות,,, את גודלך״ ופירש רש״י - את מידת טובך, וביטוי זה הוא כנגד אברהם אבינו שהיה עמוד החסד(רוקח, ממ״א

ח״ד). 5. הגבור - כמ״ש ״מי ימלל גבורות ה'״ נפה׳ קו, נ), ורומז בזה על מדת הדין, וזה כנגד יצחק אבינו

שנעקד, שמידתו מידת הגבורה כמ״ש 'ופחד יצחק' (רוקח, עיו״ת),

6. והנורא - משגיח לשלם שכר ולענוש, באפן שראוי לירא מפניו(ספורנו שם), וי״מ הוא יראוי בהשגתנו, וזאת משיגים ע״י שנכניע את עצמנו ביראת הרוממות כלפי האמת, והיינו ספירת תפארת(ממ״א), שכאשר אדם רואה את האמת עם כל חריפותה ועצמתה, והוא עומד נגדה ומכיר בקטנותו, אז נופל עליו פחד נורא, וביטוי זה הוא כנגד יעקב אבינו, שכאשר נגלה לו המראה של סולם מוצב ארצה

וראשו מגיע השמימה, אמר מה נורא המקום הזה (הארת התפלה),

7. חסדים טובים - שתכליתם טובה, משא״כ האדם הגומל חסד לחברו אינו יכול לדעת מראש אם החסד הוא טוב בהחלט, שהרי יתכן שלבסוף יצא ממנו רע ח״ו (רד״א),

8. קונה הכל - ככתוב ״קונה שמים וארץ״ ננר יד, ינ0, שע״י שברא אותם קנאם להיות שלו, ולא כתוב קנה [בעבר] אלא קונה [בהווה], כיון שה' מחדש בכל יום תמיד מעשי בראשית (מלבי״ם),

9. חסדי אבות - חסידות זו דרגה של'עושה נחת רוח ליוצרו' אע״פ שלא צווה ע״כ, וכך עשו אבותינו אע״פ שלא נצטוו (מס״י), וחסידות זו של האבות הקדושים זוכר ה' כדי לגאול הדורות הבאים,

10. למען שמו - ששמות ה' מורים על מידותיו והנהגותיו, ובברכה זו הכוונה למידת חסדו, כי ״עולם חסד יבנה״, ותכלית הבריאה היא למען גילוי כבודו, דהיינו גילוי חסדו, וגאולתנו נצרכת למען

תכלית זו (ממ״א),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ d ת r i o p R 1 6 6 S ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

חיים, למענך אלהים חיים. אם לא אמר "זכרנו" ונזכר לפני שאמר "הי" חוזר, ואם אחר "הי" אינו חוזר.

. כרוך ה ^ ה ם ד ו מ לך עוזר רמו עזי ןן e מגן ק

תכן גן אבר דום ו0עלתבנתגן ״. י י ה א רצה י וזו מ ™ ש אמן: אמת היא הברכה והשבח הזה, ואני מודה ומאמין שהשבחים לו ית׳ הם יאים ונאים.

יתבונן ויכו!־: רבש׳׳ע, רצוני בברכה זו לעובחזי על גבורתןל,, 1 ה 2 ד ו כ , ג כ ולברכד לגל רנח^ת המתים(הח״ח בספרו שם עולם חייב). ־ י

יתקע אמונת תחת המתים בלבו באמונה עול?ה, כי דבר ה׳ לא ישוב ריקם,

עהבטיח לינו להלןיץ המתים ?!?!?:!ים(יע״ד דרוש א׳).

, מ רזיה י ח ו ;כ ?חי נ

ו ב ד גבור לעולם ^דיני ג ד ב JS דנת ל להועזי ןן, m רב. , 1 4

ד ד ב 1 ארצה ל מ רצים 3

11. מגן אברהם - אברהם הצטיין במדת החסד יהשיג מדרגתי במדה זי ממה שלמד המדה מהקב"ה, יעשה חסדים לא רק לטיבים אלא גם לרעים. ימידה TOD מידה, גם הבירא התנהג עמי במדת החסד, ילפיכך חיתמין ברכה זי מגן אברהם דיקא, שהיא מדרגת חסד גדילה ייתר מן עיזר ימישיע, שאפילי

אם האדם מיסר עצמי לסכנה, ה' מגן לי שלא ישליט בי האש אי אייביי(עבודה שבלב).

12. ברכה הראשינה כללה תיארי ה' איתם הכיר אברהם, יבברכה זי נכללים תארי ה' בהכרת יצחק, אשר הכיר שאתה גביר לעילם ה', על דרך שנאמר"יפחד יצחק", יכמי כן הכיר שאתה מחיה מתים כדאיתא בפרקי ר"א "כיין שהגיע החרב לציארי של יצחק - פרחה ייצתה נשמתי, יכיין שהשמיע קילי מבין הכריבים 'אל תשלח ידך' - חזרה נפשי לגיפי יהתירי, יידע יצחק שכך עתידים המתים

לחיית, פתח יאמר בא"י מחיה המתים" (דובר שלום). יברכה זי נקראת גבירה כי משמעית הגבירה הינה התגברית, כמ"ש "גבר עליני חסדי" שפירישי שחסד ה' גיבר על מידת הדין, יכמ"ש "איזהי גיביר הכיבש את יצרי", יכאן הכיינה שה' מתגבר ימבטל את מערכת הכיכבים ימשנה חיקי הטבע, מה שבעיני אדם נראית כגבירה, אך האמת היא שהשי"ת היא כל יכיל ילא שייך אצלי גבירה, רק עשה סדרי טבע ימבטלם(ריסבייא תענית נ.). יכן כתב בשפ"ח ח"א: "עיז בידך" היא ההנהגה הרגילה שהיא הנהגת הטבע, "יגבירה בימינך" היא שמתגבר

על הנהגת הטבע. 13. מחיה מתים - נס תחיית המתים נזכר חמש פעמים בברכה זי, כמספרם של חמשת החלקים המרכיבים את נשמתי של האדם (נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה), העימד לקים לתחיה, יכמספר חמשת

חישיי(עולם התפלה).

14. מחיה מתים אתה - הכפיל כאן את מילת הגיף'אתה', למעט אחרים, שהרי מצאני כמה בנ"א שהחיי מתים, כמי אליהי הנביא יאלישע, ייחזקאל יעיד, מ"מ אתה היא המחיה ימכיחך עשי מה שעשי, כי הכיח של תחיית המתים נמצא בידך(עיויית). יבמלים רב להושיע רמזי למה שאמרי חז"ל: "גדיל יים הגשמים שאפי' ישיעה פרה יר בבה בי, שנאמר תפ ונח ארץ ייפרי ישע", פי' כשתפתח ארץ למי גשמים אז יפרה יירבה ישע, הרי שבשעת הגשמים מתרבה הישיעה. יבאמת איני מיבן המאמר לפי פשיטי, יצ"ל שמדבר על יים הגשמים של תחיית המתים, כמד"א "גשם נדבית תניף אלהים כי'",

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| r 1 6 7 R ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ ז S ת ס ק R aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£>

בקיץ אומרים: כו ריד ה טל 5

אם אמר משיב הרוח חוזר לאתה גיבור ואם נזכר אחרי שחתם מחיה המתים חוזר לראש.

ו ריד ה גזעם. כ ו א י ב ד מ ייי כ ע רו ךו ו דו ת * ב ש נ בחורף אומרים: כן עזי• מ

אם אמר מוריד הטל ונזכר לפני שחתם מחיה המתים חוזר למשיב הרוח. ואם חתם מחיה המתים

אינו חוזר.

ד ככ כל כל ךך יים כ ךך םד ככ חיה ככ רצים לעתי

ברךמים ©רפים16, םומך נופלים, ורופא לבוא

חולים, ומרציר אםורים17, ומקים אמונתו

. כמי כמוך כעל עכורות 1 י ו ת ^ ת ^ ה ת ת ? ^ ליזזזני ןןפר םת י ח ת ־ לך, כ לך ככ ככית ו ככחיה וכ צ ככיח ב ה ו ככי ״ו כ

שעתיד הקבי׳ה להודיד טל וגשם של תחיה, וזהו אומרם גדול יום הגשמים - של תחהי׳מ - שאפי׳ ישועה פרה ורבה בו, שנא׳ תפ ונח ארץ ויפרו ישע, פי׳ כש ת פתח ארץ בתחה׳׳מ אז יפרה וירבה ישע, וזמש׳׳א כאן מחיה מתים אתה רב להושיע, פי׳ שאז בתחה׳׳מ תפרה ותרבה הישועה, וכו אמרו להלן ״מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה׳׳, וכן אמרו ״ואיו דומה לך מושיענו לתחית המתים׳׳, כל זה מורה

כי אז בתחה׳׳מ תהיה עיקר הישועה(עצייי),

15. מוריד הטל - מזכירים גבורות גשמים בתחיית המתים כיון שהורדת הגשם שקולה היא כתחיית המתים נברכופ לג.1, כי הגשם כוח חיוני הוא לאדמה החרבה, ואף עשוי להציל את הארץ מסכנת מוות ממש, כך הוא אף הטל, שעליו אומרים חז׳׳ל בפירוש (חגיגה יב:) שעתיד הקב׳׳ה להחיות בו מתים,

ובריטב׳׳א הוסיף שלכן קרויה גבורה שהקב׳׳ה מבטל מערכת הכוכבים כדי להוריד גשם,

16. ברחמים רבים - מחיה ברחמיו גם המתים שאינם ראויים כ׳׳כ, שמחפש להם זכויות(שיייץ), וי׳׳מ שהכונה כאן לחולים הנוטים למות, שמידת הדין נתחייבו כליה, והקב׳׳ה ברחמיו מתגבר על הדין

ומוסיף להם חיים, וזוהי בחינה של מחיה מתים(יינת חיים) ,

17. מתיר אסורים - כאן מוזכר מפתח לידה, שהולד במעי אמו הוא כאסיר(דיישה), וי׳׳מ שנאמרו כאן ג׳ מצבים שונים זה למעלה מזה שהם בחינות של תחית המתים: ׳׳סומר נופלים׳׳ רומז לאלו שאף שאינם חולים ממש, מ׳׳מ נוטים ליפול הן בבריאות והן במצב הכללי כעניות ושברון לב, ואותם הקב׳׳ה סומך ומעמיד ומחזיר למצב טוב , ׳׳ורופא חולים׳׳ אלו חולים הנוטים למות שהרופאים נואשו מרפואתם, והקב׳׳ה בחסדו ישלח דברו וירפאם , ׳׳ומתיר אסורים׳׳ אלו חולים קשים הסובלים משיתוק או שהם כל כך חלשים שאינם יכולים לזוז ממקומם, והם במצב קשה יותר מחולים, גם אותם

השי׳׳ת מרפא ומחזיר להם את כושר התנועה (יינת חיים ליהייצ יבי חיים פיידלנדי),

18. לישני עפר - כי גם לאחר המוות עדיין שורה על העצמות בקבר חלק מהנפש הנקראת ׳׳הבלא דגרמי׳ שמכוחה יקום האדם בתחית המתים, ולכן המתים נקראים ׳ישנים׳ כי יש בהם חיות, אלא שכמו שבשינה חלקים מהנשמה מתרחקים מהגוף, גם לאחר מיתה נפרדים מהגוף חלקים רבים

יותר, אבל עכ׳׳פ נשאר נפשיות רוחנית בקבר(שם),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ Srop R ת 1 6 8 S aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

יזזזו ןןה. 1 המתים 9

בעשי״ת אומרים:

ן בר רו מים לחיים. י ד ה ת מי כמוף אב דור רו מן זוכר .יצוריו 3ע ואם לא אמר, ולא נזכר עד שאמר שם ה' בברכה, אינו חוזר.

ך ו ר ל ל! חיות ככ תרים. ן ד ת ח ט ב ה ם י י ק ת ו נא ככן א רצה ש

א רצה .יהומ ״יא״ד״נהה, ככ ךויה ה מ תרים: אמן: אמת היא הביכה והשבח הזה, ואני מודה ומאמין שהשבחים לו ית׳ הם יאים ונאים.

כשמגיע החזן ל?! דשה צריך לחזור ג' פסיעות למקום שבו עמד בתפלתו, ויצמיד רגליו, עד שיענה אמן של ברכת ״האל הקדוש". ובאומרו"קדוש" וכו' ידלג ג' דלוגים, שיגביה עקביו וגופו כלפי

: 2 מעלה, וכן ידלג בפסוק"ברוך" וכו', ובפסוק "ימלוך" וכו'0

ffltflp 2 צריף לבון ביותר בקדשה לקדש את השננ יתברף, ובזכות זה ישרה עליו 1

השיי״ת קדשה מלמעלה, ויכון לקיננ הפסוק ״ונקדשתי בתוף בני ישראל״, והאר״י דיל

הזיה מזהיר מאד עגל זה (מ״ב קכייה סקייד).

י קיךיש פ ־ ד ש ו ח ס י ם ש ע גקךועוף .וב3£ריצןי מן , ו כ ה ש ך ם אומיים » קיף ק י ש ש ל מ נ ^קתלקהלבמ^נים 22, ה: 2 4 ד ח א כ ם ל ו ־ כ נ נ א ו ה . ז ־ ל ה א ז 2 א 3 ־ ק : ו ף א י ב ד נ ל י ב ע ו ת כ

19. מצמיח ישועה - המיתה לאדם איננה כליה מוחלטת ח׳׳ו רק כתכונת גרעין הנזרע בארץ שכשהוא נרקב וכלה בארץ, מצמיח יבולו בי תר שאת מאשר היה בקדמותו , כן ע׳׳י המיתה הוא מצמיח ישועה, כצמיחת היבול ע׳׳י כלוי הזרע(ד״ש ויייי בי יקי) , וכן מצאנו בשחרית: ׳׳ומי דומה לך לתחיית המתים׳׳ ,

20. מה שנושא האדם את עצמו למעלה בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש, דבר זה מפני כי כל קדושה שהוא יתב׳ נבדל בקדושתו מן התחתונים, ואין לו יתב׳ חיבור וצירוף אליהם, לכן האדם גם כן כאשר יאמר קדוש קדוש, נבדל קצת מן הארץ ומתנשא כלפי מעלה (מהיייל נתיב העבודה פיק יא) ,

ל ונקדשתי בתוף בנ״י. וברוקח כתב שכשאומר ה ש ש 21. ראוי לכוון לקיים מצוות ע

א ס כ , שכתוב ״שכשישראל אונרינ קדושה אני יורד נ ד א ד נ א קדוש קדוש יכוון נ

כבודי ומנשק ומחבק דמות קלסתר יעקב שחקוק במרכבת כסא כבודי ואומר לו

אשריף שבניף מקדשין אותי כמלאכי השרת...״

22. עיין קדושת יוצר

23. קרא ונו׳ - ׳קרא ל , , ,׳ פירושו לקרוא ממש, אבל ׳קרא אל , , , ׳ פירושו הזמנה וזירוז, והכוונה כאן שמזמינים זה את זה להשכיל גדולת יוצרם וקדושתו(מלבייים),

24. ואמר - שאם מקדים אחד ויתחיל לפני השאר יתחייב שריפה(ישייי) ,

ישע' ו

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| r 1 6 9 R ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ ט S ת ס ק R aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£>

, אשר מלא מלאה ת 1 1 א ב StfT L יאהדינהי צ 1 ״ p L 1 ״ p I L״p * : T ; T י ; T * T * T

ם את ת י ן ך ב ש p ¥ < ם ך מ ; י ! ק ת ^ן״ן: ™ נ ו כ

^ל-ך.א־ץ ש

: ו א ם י נ ם ו ק מ £ יאהדינהי ג׳BDlpXp מ ^ ״ 1 • ״ $ S ־יך^ : ם י ךאPP 1 ־

ב לאמיר: י גליך יהיוק ™ לעו לם, אל ירו יך ו ת ך כ ש י כן ך ר י ב ר ב

, ךוללויה: ח ע נ ד לדיר ודר ל ל מ ציון י ג, לןךיעגת דזעזס יתבונן מכון: רבש׳׳ע, הנני רוננה בברכה זו לברקל• #אתה

אל" דןדוש (הח״ח שם).

כנוין שהשננ בעצמותו ובמדותיו רחוק מאד מהשגתנו, ואין לנו תפיכיה בו נבקיל וכלל,

ביון שאין לו דמיון עננ שום אחד מהעניניננ שבברואיננ ועננ שום אחד מהציוריננ

. שמדמה הדמיון(עירית)

ם ויעז מך ל!דועז ל ע נ ל ו ד ב ו ד ל!דועז מ ת ו צמ ע

ב

S"^rt^^ 26 יאל 25$הנהגתך ומדתך ש ? י ר ד ו י ^ ^ ^ ר

W I j M I l וה מל א נים . | V I f נשגבת מהשגתנו אדון הכל

היה הוה ויהיהf י ה נ י ד ה א . ברוך אא רצה ייהו קו י 2 7

ם ל ש י רו ל לוך פ לה לי *.*ן ד T י ־ T ״ T ״ ו ; ״ ;

: ^ ש ד ק רואל הפןדוזזז ^ אמן: אמת היא הברכה והשבת הזה, ואני מודה ומאמין שהשבתים לו ית׳ הם יאים ונאים.

בעשי״ת אומרים: המלך הפןךויש.

ואם שכח ולא נזכר תוך כדי דיבור חוזר לראש. וש״צ שטעה ולא נזכר אלא לאחר כדי דיבור,

חוזר לאתה קדוש.

תה' קמו

25. ושמד קדוש - כבר התבאר ששמי יתברך מבטא את איפן התגלית הנהגתי בעילם, יכאן הפריש שמצד פעיליתיי המתייחסית לשמי היא קדיש ינעלם, שאין אני משיגים איתן בשלמית(שיייצ). יברכה זי כנגד יעקב אביני אשר הכיר את ה' ית' בתיאר קדיש, כדאיתא במדרש כשבא יעקב לבית אל

יפגע בשערי רחמים יהקדיש שמי של הב״ה אמר האל הקדיש (דובר שלום).

26. וקדושים - הכיינה למלאכים העליינים הקדישים המעילים בהשגתם, יכן לעם ישראל, שישראל נקראים קדישים ככתיב (ויקרא נ נ0"יהייתם לי קדישים", יגם המלאכים נקראים קדישים שנאמר

(קמינ ו a "יאשמע אחרי קדיש" יכן(דניאל 7 י17"במאמר קדישין" (רוקת, יעבייץ).

27. בכל יום יהללוד סלה - איתם קדישים בכל יים מסתכלים בשגחתי עליהם בפרטית בערב יבקר יצהריים, על כן יהלליך יכי', יבכל יום פרישי יים לא נעדר, אלא מהללים איתך כסדר (הרייא בן

הנרייא). יהיסיף מלת סלה לימר שכך יעשי לעילם יעד.

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ R ת 1 7 0 S aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

ה יתבונן וילון: רבש׳׳ע, רצוני בברכה זו לבקןןש כובגך שלל ורעת נ י , ב ך

;עור למאוס ברע ולבחור ב^טוב^ולזזבנין טעמי תורה, ולברל־ לגל זה (יעב״ץ).

ת והבינה אין האז־ננ בלוננ(כוזרי מאמר נ). ע ד ובזה נבדל כלן הבהמה, שבלעדי ה

ו 28, ו מ ל מד ת ר י צ י ת ע ם ל אא דם ך ןןת 3 נ י ת!ח ו JS וזה חו נן נ

2 ם 9 נ ^ ת מ י ה. .ו ח 3ני מ אא ררך ב ר ו ת ל אנועז בי נה ב

י ודעת ההב?לה. ברוך אאררה ״ י ב ם בינה ^ י י חכגגה ^

, חונן הדעת: ^ א י יהוקו ה אמן: אמת שהשייית הוא תונן הדעת, וכן יהי רצון שיתננו תכמה בינה ודעת.

־ שתכניע ותשפיל מ ה ילון: רבש״ע, ^צו^י בברכה זו לבלןש מ ב ו ש , ת ה

| גאות יצרנו הרע ותשעבד אותו ליגגבוז-ךך־, ולברכ־ עלזה(מדיה, שם עולם תיב).

ו י ת ד לכשישוה דרגתו לדרגת הצדיקיננ יי^כזענר עגל בף שרחוק הוא עדין מתקון מ

ועבודת הי השלמה, ויתפלל ללה׳ בכל מאדו שיעזור לו בכף•.

, וכן[־בננו ך ת י ו ת ד י מ ל ך ל ת ־ ו ת הש׳יכבו30אבינו ל

, ו ה דד וירינו E W P ם ו י ק מ ל כנו לעבוד תך ל

ב ב תעזובה עז למה לפניך. ו ש ל ו נ י י ש

יש נוהגים להוסיף בקשה זו:

ת ח ת ה מ ר ; ר ךו ת י ת ס ת , ש ו נ י ת ו ב י א ה ל א י ך נ י ה ל מ יאהדינהי א ך י ה ־ י י נ פ ל ן מ ו צ י רזי ר

28. דעת, בינה - דעת נאמר על הדעת המיטבע באדם שניתן לי בשעת היצירה, יזה כיח ההשגה בצריף ההבחנה להבדיל בין דברים הנראים דימים לכאירה. יהגינה היא הבאה לאדם מצד השתדליתי בלימיד יחקירה. יזהי שאמר "ו נול מד לאניש בינה", כי זה'בא דרך לימיד (עצייי). ילכן נאמר לאנוש, שהיא ביטיי לחילשת כיחי של האדם, שמייסר ימיגע עצמי בתירה המתישה כיחי של

האדם (יעב״ץ).

29. וחננו - היא"י משמש כאן במקים המילה'יגם', דלאחר שאני משבחים לה' על שהיא חינן הדעת לאדם, ימלמד בינה לכל אניש, אני מבקשים שיחינן גם איתני בחכמה ידעת(מ׳ כנהיינ).

30. השיבנו אבינו לתורתד - מפני שכבר זכיני ללמיד כל התירה כילה כשהייני במעי אמני כדאיתא בגמ' (נדה ל:). יאני מבקשים שישיב איתני לאיתה תירה (עיויית).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 1 7 1 r נה עשדה ת שמו ל י פ S ת ע ק « R ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ם ל ל ב ב , ו ל א ר ש ת י י , ב ־ ן ו י ?1 נ ע ש ו פ ־ ל ב ה ל מ ל ה ש ב ו ש ת יר ב , ל הרו ז ך ך ו ב א ב פ; פ

. ם י ב ל ש נ ב ן נ ה ל ט ו ש מ יאהדונהי פ ו ה ך י נ י מ י י , ב ( פ ״ ב פ ) י י ל נ ר י ז ו ר ת

r דזרו צנה בתעזובה , ^ ברוך אא רצה snrr ״

אמן: אמת שהשי׳ית רוצה בתשובה, וכן יהי רצון שיתזרנו בתשובה.

נריכנה זו לבדןש מ2ןז־ לגל ד!קז7ןיריה ה יתבונך זייכנזיך: רבש׳׳ע, רצוני בנ ז ד י ^ ^ , ו

־ ללל זה (הת״ח שם)• י ? " ל ו

בברכה זו צריך להוריד בנחל דמעה ?יה׳ ש?רבה לסלה וימךק עונותינו, לא ע״י לסורים

קשינז, בדי שנוכל להמשיך לעבדו וללמד(יע׳׳ד דרוש א).

¥לנו , מח'ל> 3 2 ג ג ו ש סלח לנו אבינו כי חטאנו בI T ; , _ T T • I* T IT י

• לכל ו , כי אל פ ד י ז מ ם ל כנו כי פ L ?ןנו ב

- , חנון » ו ז ם א ורה. ברוך אא ווה י ו י א ט ו ת ו ם לח ל

לל םליח: ת ו ב ר ם י מ ע ן הן מ רבה פ מ ח י ה

אמן: אמת שהשי״ת תנון המרבה לסלות, וכן יהי רצון שיסלת לנו על תטאנו ופשענו.

ה יתבונך דייכנווך: רבש׳׳ע, רצוני בברכה זו לבןןןש כ(?(־ לגל ^אולית לגם ל א ז, {ה (הת״ת שם)• ־ לגל | י־עי!רא2ל ולבר?

. שאסונות ךבבים 3 3 ( ד לה י ךי 0: ל גאולת עננ ישראל נין הצרות הבאות;גלינו תמיד מז ייככרן ע

פוקדיננ אותנו, וככל יום קללתו מרבה נישל חברו׳ ואויבנו המבקשים רעתנו הם ךבבים.

31. הרוצה בתשובה - כמי׳ש(יחד יח, נג1"החפץ אחפוץ מות רשע, נאום ה' אלהים, הלא בשובו מדרכיו וחיה".

32. סלח לנו אבינו וגו׳ - זדונות הבן דומות בעיני האב כשגגות וקל לו לסלוח, אבל לפני המלך דומות השגגות כזדונות, ולכן מבקשים אנו: אם כבנים סלח לנו לחטאנו, ואם כעבדים מחל לנו

לפשענו(רד״א).

33. דעל הגאולה נתקנו ברכות בפני עצמם: תקע בשופר, ולירושלים, את צמח(רש׳׳י מגילה י״ז). ובאמת עיקר תכלית ברכה זו היא על גאולת היחיד מצרותיו, אלא שזו תגיע לשלמות רק ע׳׳י הגאולה

הכללית העתידה (שית יום).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ן ^ ב ע ה R ק ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ S 172R ת

aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£>

, י נ י א נ ו ש ם , ו ריבה ריבנו ע ת ו ל ג ב ו נ י ו נ י ראה״ נא ב ע ^ינו ע ו מהר לגאלנו גא לה עזל מה לי מ ען L מך

, כי אל גו אל חזק א ווה. ברוך אא ווה 3 ם 4 י ו ג ל ב ? ת מ ה

j™™,ר אל , גו אל י ע י ה ן ״ו במהרה. ל ישראל, וכן יהי רצון שיגאלנ א ו אמן: אמת שהשי״ת הוא ג

בתענית ציבור החזן מוסיף כאן בחזרת הש״ץ ברכת "עננו":

?גגו אבינו;?גנו, בביום צום ה תענית היה, כי בצרה גךולהט לרשענו ואל־תתעלם" "ולבנו י ב בררנו. אל־קפן ת

. פורים נכןרא ליף רנה ו נ ת ק ע ע ש וזנו. היה נא קרוב ל ישו!״ ?1 וזנו ל ק ב ו

ם יכ־או ־ רו?1נה, נךבר ו אא רנה תישטע, כדבר שנ אא כור: .ו הזיה ט

ו אא ני א ש נוע. כי אא רנה יהומ ם י ת נ א נ םךב רים ו ו אא ני אענה, עוך ההם" ¥

עת צרה וצוקה. יאהדונהי פוךה ומציל ועונה וכורררם בבל־

א רנה יהומ יאהדונהי ומזהוהרהליה, העונה לעמו יששי*אל בעת צרה:

ישעי

ד סה, כ

ה יתבונן וילון: רבש׳׳ע, ^צו^י בנבנ!רק:ה זו לבדןש ממןי ילל הרפואה א ו ח, ת

ולל^רנל־ ללל זה (הת׳׳ת שם)•

א יחלה׳ שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטרט3פ ל לעולם יבקש אדם רחמים ש

לנ.1. וישתתף בצער החולים ויבקשעליהם רחמים (ברוך שאמר).

רפאנו יהומןיאהדונהי ונרפא ן55ה35, הועזי^ןנואתה, 3 ו 6 נ ת פ»י תיית, כי רו הל רונו ת ו נו זזזעה א1 7 ׳ י ; • T ״ 7 ן rr י ; • ד ״

34. למען שמך - שכיון ש עם השם מעונה בצרות, הרי זה חילול שם שמים, כי אומרים "מבלתי יכולת ה'..." (מדי יד, נוד (רוקת).

35. רפאנו ה׳ ונרפא - ע"פ הפסוק(ירמיה יו, יד)"רפאני ה' וארפא". והכפילות רומזת דאע"פ שבכל דור ודור יקים לנו השי"ת רופאים ומושיעים מבנ"א, אין רפואתם ותשועתם שלמה, רק אם ה' ירפא לנו

אז נרפא, ואם הוא ית' יושיענו אז נושע תשועת עולמים (עיו״ת, עיין זו״ת בלק דף נד ע״ג). 36. תהלתנו אתה - נסמך על הפסוק"רפאני ה' וארפא הושיעני ואוושע, כי תהלתי אתה" (ירמיה(יו,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 1 7 5 r ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ ג ת ע S ק R ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

־ ל כ ם ל ל ש ו י מ ו פ א ומרפא י פ י והעלה ארוכה מ

־ ל כ ל , ולכל־כככאוכינו, ו תחלואינו מT : ו ׳ ו ׳ : T ־ : ״ ־ ״ ־ :

ו ממת הגוף נ י w/׳—M * 11 ותחלואי הנפש* ת יש נוהגים להוסיף בקשה זו:

, ה ז ה ש ל כ ו א פ י ר ־ פ א נ , ש רגו ו נ י ו ת ב י א ה י ל א ו ו נ י ה י ל מ יאהדונהי א ו ה ך י י נ ן מ ל פ ו צ י וזי ר

ך , ת ־ ו , לק.ים ת ה ז ז נ נ ע ף ו ו ת נ ו א י ר ב ק ב ז ה ח י ה א י ש ד , כ ף ו ג ת ה א ו פ ־ ש ו פ נ ת ה א ו פ ר

. ה ש ו ד ן ה נ

א תה. ברוך י ו ם מ י ו ת י מ כי אל רו פא ©ר חי ?I ו נ אא מן א

, רופא חולי עפו ייעזו־אאל: £ ו ה אאתה י אמן: אמת שהשי׳ית הוא רופא חולים, וכן יהי רצון שירפאנו מכל מחלותינו.

ס יתבונן וייכנולן: רבש׳׳ע, רצוני בברכה זו לבדןש כגפיך לגל י נ ת ה | פ ו ט, כ

ל זה(שם).' הפרנסה, ולברכך ג

א בדי להנות נין העולם, אלא יבקש מהשם שתניין ליבה פרנסתנו ומזונותינו ברוח, ל

ב.די שנוכל לעביד את הי אלהינו בלא טרדות ולעסק בתוךתו וקילקץןם ניצויתיו(סד׳ה).

אם אמר ב רך ע ליינו בקיץ אם נזכר קודם שחתם חוזר לראש הברכה, ואם אחר שאמר ברוך אתה

ה', קודם שסיים הברכה, יאמר למדני חקיך ויחזור לתחילת הברכה, ואם נזכר אחר שסיים לחתום

מברך השנים וכן כשנזכר בברכות שלאחר כן, חוזר לברכנו וממשיך משם על הסדר, ואם נזכר

אחר שאמר יהיו לרצון וגו' האחרון חוזר לראש, וכל זה גם כשמסופק תוך ל' יום מפסח אם אמר

כהוגן או לא.

ע כ ־ ל כ a ™ אלהינו ™ £ ה בקיץ: פךכבו י

רצון ב ט ל לי ז ת א ז ה

ייךינו, וכרך עזנ רננו ה פ ו י ברכה ו נ״כה ו ת הי אא חן ןריתה ם נ ו נ ^ ה י ת ש

יח, ופירש שם רשי׳י: בך אני מתפאר שאתה מושיעי, וכן כאן, ממון שאנו מכירים בהכרה ברורה שאתה רופאנו ומושיענו - זו סיבה שתמלא בקשתנו,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ה r|wp R־ ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ R174S ת^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ו ^ חיים ועזבע ועזלום, כחזנים הטובות ב

לבוכה, כי אל טוב ומטיב אא ווה ומבךך

, מבךך £ 3 ך אתה יה 1 ת הזזזנים. ב

^ בשפעטובה.! T • :1 ־

אמן: אמת שהשי׳ית הוא מברך השנים, וכן יהי רצון שיברך שנה זו וכל שנה ושנה.

אם טעה ואמר ב ך כנו בימות הגשמים וסיים הברכה אם נזכר קודם שהתחיל תקע אומר שם ותן

טל ומטר לברכה, אם נזכר אחר שהתחיל תקע יתפלל כדרכו ויאמר בשומע תפלה ותן טל ומטר

לברכה. ואם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה' קודם שסיים שומע תפלה, יאמר למדני חקיך, ויאמר:

ותן טל ומטר לברכה כי אתה שומע תפלת כל פה וכוי. ואם נזכר אחר שסיים שומע תפלה קודם

שהתחיל רצה יאמר שם ותן טל ומטר לברכה. ואם נזכר אחר רצה חוזר מברך עלינו וגומר על

הסדר. ואם לא נזכר אלא עד לאחר שאמר יהיו לרצון האחרון אפילו עדיין לא עקר רגליו צריך

לחזור לראש התפלה.

־ ת 3יהומן ™ אלהינו א 7 ו נ י ו ב בחורף: כךף עלינו ע

, ואת־כל־מיני [ לל כ ב הזזזנה הזאת [

, ו וזז פטל ומטך ל בךכה ״ י ה לטובה ^ ל ו ב ותבואתה יpTT:• T T - ״ • ;f 7 ; T T

פ ני תבל, ם י מ ש ג תה ב ־ פ ני ה אךמה בכלה»ח, ו ל על כ

™ את־העולם כלו מטובך, ו מ לא ועז בע ™

ע ?2לי״ מבךכו תיך ו מעזזזך מ ותנות י ךיך. י פ ש י ךינו ה

, ע ^ , ה י ע ג ־ דבך><ךע פ ל עז מךה ו ה צי לה עז נה זו מ כT ׳ T T' 7r T T T ־ •ן ; י ד • T

־ במי ני פ ךענות ל , ו מ כ י כ ו ה י י ־ במי ני מ עז ךזית א ל 37. ברך עלינו - שהרי אף שנקבע ברייה שיהא שפע ברכה לעולם, יתכן שבגלל מעשינו לא יגיע ו מ כ אלינו, כגון שירד הגשם בזמן שלא צריך וכד', ולכן בקשתנו כאן שהברכה תבוא עלינו(ע״פ שפ׳יח).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 1 7 5 r ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ ה ת ע S ק R aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

, ועעזה לה ת בן וה טובה ה 38ן• אא ח דית ם ״ א י ע ג פ

־ תבו אא תה ל ־ כ ל העזלום, חום וו־ חם ע ללי ה ו ע פ ו ם ש ו

3 ש?רומו בד כה 0 ו תי ה, וב ו־ כה בגזזז כגי ר־צוז ה ד ו *T T ; י T ״ : • ; T J I T ׳ T |V

דו יים ועזבע ה פ ו ונדבה בח??ם? ו ררדזי אא חדיתה ס

וזזזלום, כזזז נים הטובות .rss?, ל בר כה, כי אאלT • ״ T ; • 1 ׳ י ; T ׳ ־ T • ־ י

טוב ו מ טיב אא תה ו מברך הזזזנים. ברוך אא תה

, מברך והעזנים: ״ ה יהח?£ ״ אמן: אמת שהשי׳ית הוא מברך השנים, וכן יהי רצון שיברך שנה זו וכל שנה ושנה.

יאמרה בנעובנרון לב, כשיזכי את הסבנה הרוחנית האימה 3 ת 9 ו י ל ץ ג ו כ י. ?

(התבוללות, ךפוךמה וכו׳) קונמצאים בה רב אארזינו ז^וב;גלה. י י י י

ויתפלל לאל קוידןונץ גנזירזגו ופזוו־נו אקור בכל פאות העולם ו^היה לליב אחד.

ו נ ת ו ד ח ל 4 0 ^ מ ל ףנקע בזזזופד גדול ש, ם י ט ב ? 41ליביץ גליותינו & א ה ת 41ל י־ן^ץ b ליו תינו , ו א ה י ו עזא נם ת

38. תקווה - משורש ׳קוה׳ המבטא שאיפה וצפייה (רשר׳יה נרי א, ע). וכמו שאומרים לקמן למלשינים אל תהי תקוה.

39. עד כאן היו הברכות השייכות לפרט, ומעתה הברכות השייכות לכלל. 40. שופר גדול - ע"פ הכתובנקמיה נו, יג1"והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים וכו׳" שהשופר מבשר על קיבוץ הגלויות. ואותו שופר בא מקרנו של אילו של יצחק, שקרן שמאלית הקטנה יותר נשמע קולה בהר סיני, וקרן ימנית הגדולה עתיד לתקוע בו לעתיד לבוא בקיבוץ גלויות(פרקי

דר׳יא).

41. שא נס - עש״ה נקמי יא, יט "ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל, ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ", כביכול הרם דגל ואות לכל הגוים ואז יראוהו ישראל שבגלויות וישובו אל ארצם. וישראל הם עשרת השבטים, ויהודה הוא שבט יהודה שהפיצו ה׳ לד׳ רוחות השמים(ראב׳יע, מלבי׳ים). וזה מה שאמר וקבצנו cm, שלא יהיה כמו שהיה בבית שני שעלו לחצאין(מניד צדק). וסדר המשפטים בברכה זו הוא ע"פ המבואר בפסוקי הנביאים ומדרשי חז"ל בעת הגאולה, שבתחלה יוסר עול השעבוד, ואח"כ יאספו לאחד אחד למקום אחד, ואח"כ ילכו קוממיות לארצם. וזהו שנאמר בתחלה תקע בשופר גדול לחרותנו מהשעבוד, ואח"כ שא נס לקבץ גלויתינו המפוזרים אחד אחד, ואח"כ

בהיותינו יחד קבצנו מארבע כנפות הארץ לארצנו(דובר שלום).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

irwp R ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ S 176R ת

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

מ אא ךבע כ נפות ה אךץ ו נ ל ו כ ת ו קב ?גנו( ?ן הרה) י חד *

העולם מדי קצוות ל אא ו־ צנו.

יש נוהגים להוסיף בקשה זו במיוחד בימי השובבי״ם ובימי שישי ובעשי״ת:

ה א צ י ה ש פ ט ה ו פ • ט ל ב , ש ו נ י ת ו ב י א ה ו ל א ו ו נ י ה ו ל מ יאהדונהי א ו ה ך י י נ פ ל ן מ ו צ י וזי ר

ן י , ב ן ש , בנין י ר , בנין ע ד י ז מ נ בנין ב נ ו ש , בנין ב ן ו צ ר ם בנין ב נ י א , בנין ב ה ל ט ב י ל נ מ מ

א צ ו י ל ה ו ד ג ר ה מ ן ש ע מ ה ל ז , ע ע ה ו צ א ?;?נקום מ ל , ש ם י ר י אא ח ד ל י , בנין ע י ל י ד ע

. ש ד ק ה ?;?נקום ה מ ו ק מ ה ל ר י ז ח ת , ש ו נ א ק י ל בבלע ו י ז ק ו ו ם פ מ

4 י עפו 2 י ו ז י נ״ דדי פ ס ו , מ קבץ א ך אא רצה י דוו מ ^ ת ב

יי עזך אאל:T :

אמן: אמת שהשי׳ית הוא מקבץ נדחנו, וכן יהי רצון שיקבצנו במהרה לארצנו.

יא, דזעזיב:ה יתבונן זייכנוין: רבש׳׳ע, רצוני בברכה זו לבדןש ממןל־ לגלת תפלה עמ• נה). י ב ) ה ן ל הגאולה יהשבמ סנהדרין לכוקופנמ, ולברכך ע

ה נללןךב הארץ(עיו״ת). ע ש ר ר ה ע ב וינון יגל בך שתשוב סנהדרין לנלקונלה ורנניף ידה ל

הש׳יכה BLפטינו •™•n כבךאעזונה, רועצינו• T|T 1 • : T T : , 1 :

כבתחלה, והפך ממנו יגון החכמים

ר ןן לינו ננ הךה ת ו כ ל מ ה ל , ת ת , ו נמליך ו 4 ו אא נ דדה הדי^׳^ירשע 3

אא תה יהיומ ™ לבדך, ב ח פד ובך דו כנים, ב צדיק

ך אתה יוהווומו ת . ב ם % ז כ ד מ ובמעזפט ה $ 42. עמו ישראל - הוסיף מילת עטוי על לשון המקרא נקמי נו) לומר שיהיה הקיבוץ בשעה שיהיו ראויים

להיקרא עמו, דהיינו שישובו בתשובה שלמה לפניו, אם ברצון אם באונס(עיו״ת).

43. והסר... ואנחה - שנא' נמןלי נע, נ)"במשול רשע ייאנח עם", וע״י השופטים והיועצים יעשה דין ברשעים ותסור האנחה ע״י מיגור הרשע(רד״א).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| r 1 7 7 R ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ ז S ת ע ק R aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£>

4 או הב צדקה ו מעז פט 45: מ לך4T : I T T : ״ I V IV

אדון הכל היה הוה ויהיה

י ז ה נ ו ד ה א י

אמן: אמת שהשי״ת אוהב צדקה ומשפט, וכן יהי רצון שישיב שופטנו וימלוך עלינו.

בעשי״ת חותמים: המלך המשפט.

ואם נזכר אחר כדי דיבור חוזר לברכת השיבה, ואם סיים העמידה, יחזור לראש בתנאי של נדבה.

4 יתבונן ייכון־: רבש׳׳ע, רצוני בבךכה זו לבדןש ממןל־ 6 ס י נ י ס , ב:ו־כ:ת ה כ י

ה כל אויבינו יצרינו, ולבךכ־ לגל זה(*הזז״ח שם). #תכ(

ל לבו שתהא נעקרת בלינות מישראל, ושיהיו מאמיניננ בתוךת שבכתב ושבע״פ ישיננ ע

ש פרה ראש ולענה, להמרות פי תכבלי ישראל ך ;!אמתה בלי דפי, ולא יהיה בקרבננ ש

(יע״ד דרוש א).

ת אל ת רזי ך כן וה ו כ ל מ ם ו ל מ ל עזי נים ל י י פ ו כ ?1גלי ביס לע ג י < ע נ ת וכל־הזדים &s$g כ

ך מהזרה ^ ו ש יאבדו, ו כל־אויביך וכל־עזונאיך ו

ע ןןה ^ מ הרה ךך ןן קר , ו מ לכות ה ר י ל כ ו י ^ ו י פ

, ו ךך כלם ו ךך כני עם ם י ס י ס ר 4ו ךךעזבר ל 7ש ר ו ש ה ן מ

. ברוך אתה ד & ^ י , ^ככךהךה בימינו ״ 4 8 י ת ד ו ב ע ל

44. מלך - ברכה זו לבדה מסתיימת במלכות, שהרי נאמר נמןלי נע, 17 "מלך במשפט יעמיד ארץ", וכן (פה׳!ע, 17 "ועוז מלך משפט אהב", שע״י עשיית המשפט מראה שהוא מלך(לבוש).

45. אוהב צדקה ומשפט - הב"י ס' תקפי׳ב כתב ש"מלך אוהב וכוי' פירושו שמתנהג עם ברואיו בצדק ובמשפט, אבל'המלך המשפטי הכוונה שהוא שופט העולם. ובגלל הבדל זה, אם החליף ביניהם

- חוזר (שיח יום).

46. מי שירא ה' ואוהבו, מוכרח לשקץ ולתעב את הרע בתכלית השנאה כמ"ש (פה׳!ז, י1"אוהבי ה' שנאו רע", וכל המתייחס בשאננות ובשוויון נפש כלפי כל עוול איזשהו, סופו להיות מושפע ממנו לכן תקנו אנשי כנסת הגדולה ברכה זו בתפילה למען יתפלל כל אדם לאבד האפיקורסין(עולם

התפלה).

47. תעקר - לשון הסרת העיקר, וכל דבר הנהרס או הנתלש מעיקרו יפול בו לשון עקירה (שרשים לרד״ק).

mr^m ...xwrz .48 - לשונות אלו אין עניינם הכיליון וההשחתה לגמרי, כי אין להתפלל שימותו החוטאים אלא רק החטאים, והראיה שאומרים בסוף 'ותכניעם' שהוא הכנעת הלב לעבודת ה'

(עו״ת).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ irrwp R ת 1 7 8 S ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ע לב ךים לעבודתו י ^ מ ^ ן ן , א f f i י

(י׳׳ג:מי נים):

אמן: אמת שהשי׳ית מכניע כל סוגי הרשע בעולם, וכן יהי׳ר שיכניע כל האויבים במהרה בימינו.

ס יתבונך זייכנזיך: דבש׳׳ע, דצוני ב:ב:זךכ:ה זו לבדןש ממןל־ י ק ו מ ת ז פ ו יג, כ

שרנשמוד לגל הצדיקים, ולבדכןי לגל זה(הח״ח שם).

ל בטובת הצדיקים בי בזכותם אנו ךויים. ובל זמן שהצדיקים בעולם ל פ ת ה יבין לבו ל

ל עגל טובת גרי היצדק שדויבים אנו לאוהבם(יע׳׳ח. ל פ ת ה ברכה וטובה בעולם. יביתוד ל

4, ו55ל־ 9 דןצזיי?ןים, ועל־הדזםיךים s $ם

עז אא דית ?5 מך בית־ יעזךאל, ו 5ןל ז ?ן ני הם

, !יעל־ 5 ° ם ת ; י ה א , ועל־פליטת בית־םופךיהם ^ ם ה י מ כ ח

ו נא ך דז מיך י י ש ת , י המו י 5 ת ו ןן לינו 1 מ « ה י י גדי-ה צךק ג

יהיומ ™ אאלהינו, ותן עזכ־ טוב ליבל־

, ועזים דז לקנו 5 2^שלא הבו ט דזים בעז מך ב א מת ^

, ולעולם ליא נבועז ^ ם ת ^ ^ 55דןם ב

, ו על דז ם זי ^ ה ג״ול ב א ככת י נ ° ע ב י ט ת ־ בך ב ט דזנו ש כי

49. על החסידים - במסי׳י כתב שחסיד הוא העושה נחת רוח ליוצרו, ונוהג לפנים משורת הדין. ואילו חז׳׳ל אמרו שחסיד הוא העושה מאהבה. ונראה לי שאין הדברים סותרים, כי כאשר אדם

עושה מאהבה, הוא גם מחפש לעשות מצוות נוספות אף אם אינו מחויב בהן.

50. בית סופריהם - שהיו בקיאים בתורה עד כי יכלו לספור אותיותיה (חגיגה עו:1, וכן שעשו את התורה ספורות ספורות כגון ל׳׳ו כריתות בתורה, ד' אבות בנזיקין וכו' (שקלים ה1.

51. ועלינו - אף שאנו לא צדיקים ולא חסידים ולא סופרים, בכ׳׳ז מבקשים אנו שגם עלינו תרחם.

52. שנר טוב... באמת - אין הכוונה על תשלום הגמול המעותד לעושי רצונו לעתיד לבא, דלא אורח ארעא לתבוע גמול על קיום המצוות, אלא הכוונה - תן קיום לבטחונם של הבוטחים בך, למען יראו

כל עמי הארץ שכל קוויך לא יבושו(עיו״ת).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ S179 R ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ ט S ת ע ק R

aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£>

ך א תה יוהווומו ״יאהדוהי״, מש ען ת נשע ננו. ב

ומבטח לצזיי?ןים: אמן: אמת שהשי״ת מגן על הצדיקים, וכן יהי רצון שישמור עליהם תמיד.

| יב?ה על ידועולים וגלל החזדת 7!דך זלזיד, בי זה הכלית ס י ל ש ז ו ה י נ ו יד. ב

העולמות'^ליעודאל, ך^^םי^^ין ליבו ידועולים •׳מלכות בנית ולוד למה דינו חיים (יע׳׳ד דרוש א).

ל עגל הגלות וירושלים, שהרי לפיכך נברא ל פ ת א ואל ייאמר אדם מי אני ופלה אני ש

, ועוד שיש נדות רות לפמו 5 ל אדוד ייאמר בשבילי נברא העולם 3 ב אדם יודדי ב.די ש

ה ?:קשתם מפני שליא ש ע ית׳ שיהיו בניו מבקשים ומתפללים עגל זיאת. ואף שליא ה

הגיע הזמן או מאיזה טעם שיהיה, הנה הזם עשו את שלהם והקב״ה שנלדו בזה(מס״י פי׳׳ט).

ך ידוש ל ים עי ךך כאשד ו ת ב ה תשען -דיד עבדך 5 5 ת י כ ל , וכפא מ 5 4 ת ח ט ב זיבךת ה

/ ובנה אורתה בנין עולם כ ה בתוכה תכין ת ככר!

H H ™ ב מ בי מינו שנזכה לראותה H H ״ , , « Id /w mi 11 11 בבניינה • (מנהג ירושלים לומר כאן בת״ב'נחם'לעיל

ו : ״ 7 ; 7 ״

: 5 ך אתה י הו מ ״יא״ד״נהה, בו נה יךושל ים 6 ת » ב אמן: אמת שהשי׳ת בונה ירושלים, וכן יהי רצון שיבנה במהרה וישכון בתוכה.

53. כלומר כל אדם במעשיו הוא יחידי, דהיינו לכל אדם יש לו לבדו את חלקו ותפקידו בעבודת ה', ומה שאדם זה פועל לאור תפקידו בעבודת ה' אין היכולת לפעול ביד אדם אחר, ומכלל כל הפעולות והמעשים של כל בנ׳א נבנה כבוד שמים. וכך גם בהבאת הגאולה, מה שהוא פועל ומתפלל אין היכולת ביד אחר לפעול ולהתפלל, כי זהו חלקו הבלעדי בהבאת הגאולה. וא׳כ על אף שהגאולה עדיין לא באה, אין זה פוטר את האדם לפי ערך תפקידו להתפלל על הגאולה, כי מחובתו הבלעדית

לו לבדו להתפלל על הגאולה (שפ״ח ג, שיג).

54. נאשר דברת - הבטחה זו נאמרה בזכריה (ח, ג) ׳׳כה אמר ה': שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלים׳.

55. נסא דוד - כאן אנו מבקשים שההכנה למלכות דוד תושלם, ובבקשה הבאה אנו מבקשים שיתגלה ויבוא.

56. בונה ירושלים - בהווה, כי הוא בונה אותה תדיר עד שיושלם בניינה(יעב׳יץ). שכל המאורעות ההסטוריים והצרות שקרו על עם ישראל הם שלבים המקרבים את הגאולה ובנין ירושלים בפועל

(שי׳יץ).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

^ פ ה R ק ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ S 180R ת

aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

־ שהננמיח מ ה יכוך: דבש׳׳ע, דננוני בבדכה זו לבדןש מ ע ו ש י ת ה ח י מ , צ ו ט־ לגל כ ״ ל ו * , ־ י ותג׳ה את־ 'מלכות משיח ?ך ללוד, ל״כי-עך' יתקדש שנ

זה (הח״ח שם).

ל אבדן מלכות בבית דוד, וליבו ישבר בקרבו בזכרו רזו־בבן ירושלים וזכרון מלכות יבבה ע

בבית דוד אשר נפסק בעונותינו הרבים(יע׳׳ד שם).

ך ככ הךה ת צ כמי ח בעולם , ת ג לה 58 ז ב ד ע TIJS צ נכח 57 ךא בישועתך, ״ ג 5 תךום • 9 ו ^ ^ וקךנו ו^ ^ןי^ךן* * • h t b t i f c t a M ת ע ו ש י ת ל ו פ צ ה באמת, וגם יכון ל ע ו ש י ת ל ו פ צ יכון ל

'Id / mi ( א ׳ ׳ ד י ח ה ) ע ג ר ד בה כעת, ובכל יום ו מ ו ע ו מצרה ש נ ל י צ י ש ' ה

, ״ הי . בךוך אתה י ה ו £51 ״£״י ד י מ ־ היום ת ל ןוצ $ינו] כ

w הישו עה: ככ ננ ככי דן קךן ״ אמן: אמת שהשי׳ית מצמיח קרן ישועה, וכן יה״ר שיצמיח גאולתנו ומשיחנו במהרה.

־ שתקבל מ ע קדל^גו יתבונך וייככווך: דבש״ע, דננוני בבדכה זו לבקש מ מ , ש ז ט

־ לגל זה(יע״ד).' ^ ד ^ ל ו ׳ ך א : ? V 'רג^לותננו שrtךך^7lנו לגד '

בברכה זו שהיא סוף האמצעיות צריך ?:מה יתו־ה, שישמע השי״ת בקול הפלתו ויקבל

ל בל יצרפו, ל ע ל פ ת ה ל ענד באן, וישים ?:ל מגמותיו להשם, ל ל פ ת ה ברתנלים ההפלה ש

אפ׳ דבר קטן או גדול(יע״ד דרוש א).

• ח ככן עו מע קו לנו יהומן יאהדונהי אלהינו, אם י ב ןחום ו]ך דדם 60 5? לינו, ו קן בל בך דן ככים ר

57. צמח דוד - כמ׳׳ש(ירמיה לד, נו0 ׳׳מצמיח לדוד צמח צדקה׳/ וכתב כאן בלשון'צמח', כי משיח בן

דוד'צמח' שמו, כמ׳׳ש(זכריה ו, יט ׳׳הנה איש צמח שמו׳/

58. תצמיח - ביאת המשיח יהיה בדרך הצמחה, וזהו גם לשון'מצמיח ישועה' והוא כמו צמח שלפני גידולו נרקב, כן לפני ביאת המשיח יש עקבותא דמשיחא - צרות רבות, וכן ביאת המשיח הוא גם

כמו צמח שצומח לאט לאט ואינו בא פתאום, וכמ׳׳ש במדרש שוח׳׳ט יח' (עבודה שבלב). 59. קרנו - קרן הוא לשון חוזק, כיון שחוזקו של השור מתבטא בקרן, ואנו מתפללים על חיזוק כוחו

של משיח כדי שיהיה מסוגל להתגבר על אויביו(עולם התפלות). 60. חוס ורחם - החס חומל על הדבר בזמן שהוא נצרך לו, ולכן יצטער אם יעדר, אבל הרחמן חומל על הדבר מצד מידת החמלה בלבד. ואם כך, כוונתנו כאן שה' יחוס עלינו כיון שהוא זקוק כביכול

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R181 S ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ S ת R א פ קaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי יי הוה לנגדי תמיד > a a a a < a a a a < a a o a a < a a < a o < a a a < a o

ל את^תפlיתנו, כי אל שוככ55 מקב 6 ח 1 ו י ת ח ג ובךצון ל תפלות ו תחנונים אתה.

T IT . - . - . . .

, וכה יאמר: 6 הרב החיד״א במורה באצבע(ג׳ אות קכו) כתב: בשמע קולנו בכל תפלות חול יתוודה2

מודיס אנחנו לפניך, ?בשת פנים ?חרפה ו?לטה, שחטאנו עוינו ופשענו ל פניך, ועבךנו על ננצות יאוריתא וךךבבנן, ו הרע ?עיניך ע קזינו, ו הרי

אא נ ךזנו טתחרטים חרטה בטורה ואנסנו שבים ?תשובה. וי רזי רצון מלפניך יהוה

יאהדונהי אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתזבנו לשו• ?תשובה שלטה, ו תת ננחל ות p לח

ותכפר לנו חטא תזינו:עונו תזינו ופשעינו, ו ךגנןלא בל־ השטות שפבטנו ב הזם, ותו צציא

לאור בל־ניצוצות הנןךשה אשר נתפזרו;על יךינו, וישוב הבל לאתנו הראשון.

ועזבנו לקים בל־ כנ ציו יתיך, ולעסוק ?;תוי־ ךזך לשנה. וי! צילנו מיצר הרע, ו תפרע ?נו

פתםה טובה, ב התר ונחת ורוח לעבו־תך.

וביום שאין בו תחנה יאמר:

י ללי רצון כ! ?1פניך, יהוה יאהדונהי אלוהינו ואלוהי אבו ותינו, ש הז כנו ?לעסוק בהורה ל שמה ו ב מ צוות ו בגמילות חס דים• ויהיו כלי מעשינו לל עזם שמים• ו תזכנו ילדה שלים ונקון

נ פ ?זנו רו זזנו ו נ שמ תתנו ב ג לגול זה• ו ת פ ר נ כסנו פרנסה טובה, ב ה הר ב נ חות ו בב חח.

י י י ח ם 63אל־ יי ששי בננו ת ו ל כ א ל ו ככ 1פ ניך כ ל כנו - .ךיקם ב לעם ישראל, מפני שעל ידינו מתפרסם ומתקדש שמו בעולם, וגם ירחם עלינו מצד הצער והיסורים

שעוברים עלינו(מלבי׳ים יונה ד, י). 61. כתב החיד׳׳א(חסדי אבות פ׳יב י׳יג) בשם זקנו הרב בעל חס׳׳ל, על המאמר ׳׳אל תעש תפלתך קבע׳ שהזהיר התנא שתמיד יעשה נוסח חדש בתפלה, ולא יעשה נוסח קבוע, שבזה תהיה שגורה בפיו ואומרה בלא כונה, אלא רחמים ותחנונים לפני המקום, שבכל יום יעשה נוסח חדש מתחנונים, ובזה יעורר הכונה בתפלה. והוסיף החיד׳׳א: וכזה ראיתי בספרי המוסר שהזהירו על זה, שבכל יום יוסיף בשומע תפלה לשאול צרכיו בכל יום בנוסח מחודש, לעורר הכונה, וכדברי זקני זלה׳׳ה [משמע מדבריו שאין נכון להוסיף תמיד נוסח קבוע, ולכן עצתנו לגבי ההוספות האחרות שבברכת קבוץ גלויות, רפואה ותשובה, שלא לאמר נוסח זה בקביעות, כיון שכל מטרתם היא לעורר הכוונה, ואם נעשית נוסח שגור כבר אין היתר לאומרם].

62. ברחמים וברצון - למרות שהתפללנו ללא כוונה, תקבלנה לכל הפחות ברחמים, כי רחום וחנון אתה, וכשהיתה בכוונת הלב תקבלנה גם ברצון(עיו׳ית). אך לפי זה היה צריך לומר ׳׳ברחמים או ברצון׳/ ולכן יש מפרשים ע׳׳פ הנאמר שהקב׳׳ה מתאוה לתפילתן של צדיקים ולכן עשה האמהות עקרות, ואם כך נמצא שהתפילה היא סיבת העקרות, וזאת כדי שיוכרח העקר להתבונן בכבוד שמו ית' אשר רק הוא יכול ורוצה לרפאותו ולהושיעו. נמצא שהתפילה תכליתה כפולה היות והיא שילוב של בקשות ותהילות. ולכן על התחנונים למילוי צרכינו אנו מבקשים שיענה ברחמים, ועל עבודת

שבחיו וכבודו ית' אנו מבקשים שתתקבל ברצון(מי זהב לר׳ גולדוסר). 63. ריקם אל תשיבנו - למרות שאיננו ראויים לכך שתענה לכל בקשותינו, מ׳מ אל תשיבנו ריקם

בלא כלום ועשה לכל הפחות קצת מבקשותינו(עיו׳ית).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ R ת 1 8 2 S aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

, דן גנו ון5ננו וששכ5 תפ1 ותנו. ו ג י ת ש ^ ב

בתעניתיחידוכןבתעניתצבוראומרכאןהיחידעננו,וכןש״צששכחלומרעננובין ואללרופא, יאמר כאן בלי חתימה. ואם שכחו אינם חוזרים.

י 64י; תע נית הזה, בי בירה ו ב י ^ פ י ם עגגך א בנינו £עננו, בביום צום אננ לבנו ו ו אל־ ת ןת עעלם> ¥ נ ע ש רי ל ט י ב ן ת פ נךrנו. אל־ ו ולה א ־ ג

םב5ןש דתנו. היה נא קרוב ל שו ן־ענ ת1נו ל*עקתט. פטרם נקרא אא ליך אא תה

ךx;Jנה, נך?ר ו אא ותה תישםע, בדבר ישן אא בנר: והיה טרם יקראו

ם 65ו אא ני אשטע. בי אא ותה יהוק י ח נ א נ ? רים ו ־ נ ו אא ני אענה, עוך הם* ¥

עת צרה וצוכןה פו־־ה ו ננ ציל ועונה ומר וחם בכל־

ישע׳

ד סה, כ

יאהדונהי

ה י ל י פ לת כל־ פה. בךוך א ב ^ ה שו ככ 55 מ י כי אל רי^לה: ב ^ ^ אדו! ״כל שו ככ 55 מ n f c t a h

יהחאתיו ״יאהדונהי״, אמן: אמת שהשי׳ית שומע תפילה, וכן יהי רצון שישמע כל תפילותינו.

יז, .'׳כוויה יתבונך ךיכוך: דבש״ג, דצוני בבד?ה זו לבדןש ניני־ שהחזיד. ד) ׳ ע׳ י ־ לגל זה( ? ד ג ל ^ ו מ ל ו הזלגבודיה ליכנקוניה, בי שום נלגעה רנקוך ג

ר עטרה ליושנה. ובשוןדט י ^ ש ו , ת ו נ ב ר ן ל ויבקש שהקבל הפלתנו במקום עבודת ה

ו בנין ביהמ״ק. ע ב נאאבנר: בל אורנן אלפים שנפלו בימי זיו־ד, ליא נפלו אלא ?!ל שליא ר

יהומן יאהדונהי אלודנו ב55מך ישךאל, א ג 1 פ ך?ה ח

, וה ששב ה55בוךה ה ל ב ק ל ה ג פ ו ל תת פלתם שש 5ה ת 64. צום התענית - אם נאמר צום, למה נאמר גם תענית? אלא שמשמעות השם צום הוא חיבור, ככתוב בחולין'צומת גידין', והושאל על אסיפת עם כמו מל״א כא, ע) ״קראו צום״ שפירש הרד׳׳ק קראו

לקיבוץ, והושאל אח׳׳כ על אסיפת עם לתענית ציבור(עי׳ית, שפ׳יח ג׳).

65. עוד הם מדברים - אפילו לא מתכוננים לתפילה אלא שהם מדברים ונאנחים בינם לבין עצמם על צרותיהם, כבר השי׳׳ת שומע ושולח להם ישועה(שפ׳יח ג׳).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R183 S ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ S ת R ג פ קaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

עזךאל67 , ואאעןי קיבגות י6 6 ם י ז ע ך לקדש ה ת ^

י תת קבל ת ב ה ל » ל ג ו תת פלתם* s ¥ככ הךה בא הבה ב

י ככיך 5£בוךת ח ו ת י ח ג , ו תתההי לךצון ל ח ו ^ ג בךננון ל

וקיבגות תפלות יעזךאל 55מך. בראשיחודש ובחוליהמועד אומרים: יעלה ויבוא, ואם שכח ונזכר אחר שאמר ״ברוך אתה ה'״ של

המחזיר שכינתו לציון, יאמר ״למדני חקיך״, ויחזור לרצה ויאמר יעלה ויבא. ואם נזכר קודם שאמר

מודים, יאמר יעלה ויבוא שם. ואם התחיל מודים, ועוד לא הגיע לפסוק יהיו לרצון האחרון, חוזר

לרצה. ואם סיים פסוק יהיו לרצון האחרון, חוזר לראש, חוץ מערבית של ליל ראשיחודש שאינו

חוזר כלל(וגם לא יאמר אז למדני חקיך כדי לחזור).

, 6 ה רקיעים 9 ע ב ד ש ג נ ה לשונות הגשה והתקרבות הנזברים ?:אן, דדן ? נ ו מ ש 6 יעל{ ויכא 8ה מהם. וישאף שהזבה הפלתנו וזכרוננו לעביר ל ע מ ה השכינה ל ת ל u ע ^ o m אשר

את בל הרקיעים שהם המדרגות הרותניות, וע״י זה נזבה להתקרבות יותר גדולה

ע יותר גדול(שפ׳׳ח, ממ׳׳א). פ ש ל לפני השי״ת, ולזברון ו

66. דביר - בית קודש הקדשים קרוי דביר ע׳׳ש שהדיבור יוצא משם(מצו׳ מל״א וי). הקשר בין הבקשה שהשי׳ת ירצה בנו ובעבודתנו, לבקשה שהשי׳ת יחזיר את העבודה לביהמ׳ק, הוא שהרצון הגמור והשלם בעבודתם של ישראל יכול להתקיים רק בביהמ׳ק, כי כל עוד אנחנו בגלות ואין באפשרותנו לעבוד את ה' במקדש, יש חסרון ברצון ה' בעבודתנו. בביהמ׳ק בא לידי ביטוי מוחשי האהבה והרצון של הקב׳ה בעם ישראל, כמו שאמרו חז׳ל שבשעה שהיו עולים לרגל היו מראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להם ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה. כלומר בביהמ׳׳ק יכלו לראות כל הזמן בחוש - במצב עמידת הכרובים זה כלפי זה - את מדרגת הקירבה והאהבה שבין עם ישראל לשי׳ת, מכיון שהמקום העיקרי והמרכזי שבו אנו עושים רצונו של מקום בצורה מושלמת הוא ביהמ׳׳ק. לכן כאשר אנו מבקשים שהשי׳׳ת ירצה בנו ובתפלתנו, מיד מוסיפים'והשב

העבודה לדביר ביתך', שרק בו אפשר לזכות לרצון מאתו באופן מושלם (שפ׳יח מידות עמ׳ תנ׳יז).

67. אשי ישראל - בגמ' (מנחות קי.) איתא על הפסוק ׳׳לעולם זאת על ישראל׳׳(דה״י נ נ) א׳׳ר גידל אמר רב: זה מזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן, ושם איתא בתוס' שהמדרשים חלוקים שיש מי שאומר שמקריב נשמותיהן של צדיקים, וי׳א כבשים של אש, והיינו דאמרינן בשמונה עשרה: ׳׳ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון׳/ ובטור (או״ח קס כתב על ברכת רצה, שאע׳׳פ שאין עתה עבודה, מתפללין על התפלה שהיא במקום הקרבן, שתתקבל ברצון לפני השי׳׳ת, ובב׳׳ח פירש עפ׳׳ז שהכוונה בביטוי אשי ישראל לג' התפלות ערב ובקר וצהרים שתקנו חכמים חובה כנגד התמידים שבכל יום, ותפלתם הם שאר התפלות של יחידים שמתפללין בנדבה ע׳׳י חידוש, או הכוונה למוספין בשבת ור׳ח ומועדים. וכן פירש הב׳י שאשי ישראל פירושו תפלת ישראל שהיא

במקום האישים.

68. תפילה זו נסמכת על הכתוב (נמדנר י, י) ׳׳וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמכם והיו לכם לזכרון לפני אלוהיכם׳. וכיון שאין לנו בימינו את החצוצרות שיעלו את זיכרוננו לפני ה', אנו מקוים שתפילתנו תשיג זאת. ומתפללים שזיכרוננו וזיכרון האבות כאילו יפרוץ בכוח דרך כל הח' רקיעים(ראה אבני אליהו), כדי להגיע למעלה אל מחיצת

ה' ולפייס אותו, שהרי בגלל חטאינו נתרחק מאתנו(עולם התפלות, רשרה׳יר).

69. כיון שיפקד ויזכר בקשה אחת

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ה R ^>קפד ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ R84י S ת

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ד י נ פ אלוליגד ואליהי אבו תינו! .ין! לה ויביא וי גיv וי וי אה ל7וי ז- כנר זכרוננו וזכרון ע ו י פקד 0 י ק י ז ויישמע ב י ע ר ל ב ב ק ת ה י צ ר ואבו ותינו, זכרון ירושל ים עירך וזכרון מ עזי רז בן־ךוד י ט »נ מ

עבךך, וזכרון כל־ע?נף בית־יjiN•"אל - לפניך, לפליטה

, לטובה, ל רזן, ל רז םד ו לר רז נמים, ל חיים טובים ו ל'שלום, 7 י ה ל ע ה ל

בניום

) דזז-ה, ש י ד בראש־חודש: ריאש והחדיש (י-ג: ח

בחול-המועד פסח: רז, ךןמצות הז-ה, ב:יום> ¥מקרא קדיש הז-ה,

ננ קרא קדיש הז-ה, בחול-המועד סוכות: רר, ה כזכות הז-ה, ב:יום> ¥

ו ביום ה!ה י אלהינו ב ה נ ו ד ה לרררם בו vלינו ולהושיענו. זכרנו יהיוק יא

כקדינו בו לברכה, והושיענו בו לחיים טובים, בדבר לטובה, ו

ל ישו!!ה ור רר מים. הום ו ר ןנו ו רמל ור ררם v לינו והושיענו, ה ש ר ו ש ב ב

עינינו, כי אל מ לך הנון!•רהום א תה. ת ו א ו ש כי אא ליף נ

ו ו תך ?גנו נ ך דן פןיך הרןים, ת חפץ ן ו א רצה - ן

ן ל ציון 3?ןי נינו ןשובןת ו « ר ל י נ 3 ! , ו ת חזי נה ת

ך אתה יה ״יאהד״נה״, ו ר . ו ם י מ ן ד מ נ ם ^

תח 1נבנו

70. יפקד, יזנר - ׳זכר׳ מורה על הזכירה לבד בלא מעשה עמה, ו׳פקד׳ פירושו שזוכר ומתעורר גם לעשות איזה דבר דרד גמול רע או טוב (מלבייים),

71. לפליטה - יש לשאול מה עניין הצלה מאויב לרי׳ח? התשובה נמצאת בפסוקי התורה שנאמר "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות,,, והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם", ובפסוק לפני כן נאמר"וכי תבואו מלחמה בארצכם, על הצר הצורר אתכם,,, והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה׳ אלקיכם ונושעתם מאויבכם", ודרשו חז׳׳ל בספרי היקש: "ונזכרתם - ונושעתם, כל זמן שנזכרים ישראל אין נזכרים אלא לתשועות", כלומר בכל זכרון שנאמר בתורה, כמו הזכרון האמור בר"ח, יש עניין של תשועה והצלה מצרה, ולכן גם במוסף של ר"ח אומרים לגבי קרבנות ר"ח

"זכרון ל כלם היה תשועת נפשם מיד שונא",

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

dries R ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ ה gr> ת פ ק R

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

דןמחזיר שכינתו לציון: אמן: אמת שהשי׳ית יחזיר שכינתו לציון, וכן יה״ר שיחזיר העבודה לביהמ׳יק וישרה שכינתו בתוכו.

ד י מ ת ^ןקיעוה לגמנו, קגנייזג לגבלגו ת ו ב ו ט ל ה ה לגל ב ״ ב ק ה ל ד ו ס י ר ו , מ ח י

ב לבלוב.' ולא י י ו א ו בניננו ר ר לגבודתנ צ ק ו ו נ י א ט י VIA ח פ י ל ר ה ן , ע ד ס ח י ב

ל עצפלו נסיונות קשיננ ח״ו שיעוררו אותו להעריך ידדה כפוי טובה, שאז;גלול להביא ע

את פלה שהשננ ברנן לו.

ד הכורע לאדונו. ב ע יזהר לקבל על עצמו במחשבתו בשעת הכריעות שפלשתתהה אל הי, כ

. 7 ה ושפלות שאיננו ראויננ שיתייחד שם אלהותו עלינו 2 ע נ כ להורות ה

א נ לזנו לך זזז א רצה הוא יה'ו£ 7 ה 3 י ו ת ם י נ ת ו מר דיס נ « אלהינו ואליהי אבותינו קלעולם

ו אתה נ ע י ש ו מ ק לזיינו ומ גן י שענו ה י ו ו ןןד, צורנו צור ח

ו נ פ פר רר ה ל תך, ת ו ב ו ט ה ל הוא, לדיר ודר נו״ה לך ע

ם בי דיך, ו ןןל י נ ו ת נ ןןל־ לזיינו ^ ה נכפו ןרים ה

־ ל נשמו תינו ^ הה עקודות לך sr™; ו 2

ם עזבכל־יום עמנו, וןןל נפלאורדך י י נפיך»לי

ד ?ןרב וביקר ל ה ד ו נ , ו ת ן ־ ל כ ב וטובותיך ש 7 4 ת ו ר ת ס נ ה

72. והכריעה היא עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה, הטעם - כי חיות האדם ובנינו תלוי בחוט השדרה, עד שאם נפסק הוא טריפה, והנה להורות - כי חיותו ושפעו תלוי בעילת כל העילות, שהוא ראש ומקור כל הברכות, לכן כורע במלות אלו(ראש׳יח תוצאות חיים עמי ע״ד). ומטרת הכריעה לבורות שפלותו מביותו ראוי לשבח ולהלל לשמו הגדול והנורא, כדי שלא יעלה בדעתו כי הוא ית' צריד לו לשבחו והלוליו, שהרי יש לו מלאכי מעלה שהם משיגים ומושפעים מאתו ומקדישים ומעריצים אותו, אלא לטובת האדם ומעלתו הוא שנצטוה להתפלל אליו ית' (בית אלהים למבי׳יט שער התפלה פרק חי). ובוודאי יודה כל בר שכל שמי שכורע בלא לב קרוב הוא לזה שלא כרע כלל, ואוי לאותה בושה

(יסוה׳יע), 73. מודים - וי״מ: מסכימים אנחנו לאלוהותד ולהנהגתד את העולם ומקבלים אותד כאלוה, כלשון המשנה"מודים חכמים לרבי מאיר" (עיו׳ית), ולכן לא נאמר מודים על,,,, אלא מודים ש,,, (פחד יצחק), 74. נפלאותיך - פלא הוא מלשון נפלא שפירושו מכוסה(שפ׳יח א), וכאן מודים על הניסים הנפלאים

^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^ ן י פ ה R 1 ק ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ ן ת e 6 R

aaaaaaaaaaaaaaaesxajeoesxaKaja שויתיי הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa aaaaa aaaa פסקו^ 3 כלו ל א־ לי . הטוב &3ד&ם - כי־ 7 ונהרים5

ו : ד :T ד • ־ • ד

^ 3 , - כי־ליא תמו ל ת ^ ר דז מיך, ה ככר דזם ה

דזפךך, כי מאז§יבמעולם קזוינו לך. בחזרה, כשהחזן אומר "מודים", יאמרו הקהל בלחש "מודים דרבנן" ויכרעו ראשם לבד (וי״א שיכרע גם גופו). וצריך להיזהר לענות"אמן" על ברכת"המחזיר שכינתו" ואח"כ יאמרו"מודים":

^ 7 ן 6 נ ב ד ם ך י ד ו מ

מרדיס אנדזנו לך זזזאתה הוא יהיומ יאהדונהי אלהינו ואליהיי ש ע מ ל אבותינו, אליהי כל־בער, יונרנו יוננר כ

. . V ״ T T J י . I י : ־ " :

ברא זעית. ונאמרברכות והודאות ל עז מך ך! גדול!י ך! הןדוזזז, על, ם נ י ח ת ו נ ת מ ד רר לזיינו ו ףת ןנו ב י ת ע ב ם . כן ג ל זע ה דז ייי הננו ו קי כן תנו ^ ו תאפו* גליו תינו ל דז ננרות קדעזך לייושלים, ל עזמיר חהןיך ו לע&ות רנו נך, ו ל ןן ב זי ך ע]ם ב ל בב עז לם 77. וגםעל עז אא נ זדנוזכיני

להיות ! 1מודים לך. ברוך אל ההודאות.

בחנוכה ובפורים אומרים כאן: "על הנסים". ואם לא אמרו ונזכר לפני שאמר: "ברוך אתה ה'" - חוזר. ואם אמר"הי" - אינו חוזר:

ל נם חנכה ופורים ה לאבותינו, ובפרט ע ש ע ל ככל נסיו הגדוליננ ש tPtffi V יוז־ה ?יהי ע

ל נלשנלד רוחני וכליה. צ ל עננ ישראל נ כ ש

מאתנו, שאין בעל הנס מכיר בניסו, ובכל יום קורים לנו ניסים רבים ואיננו מרגישים בהם(עצ׳יי), ולכן אמר "בכל עת" כי הנסים הנסתרים הם בכל עת ורגע, וכמו שאומרים ביאשר יצר': "שאם

יסתם אחד מהם או אם יפתח אחד מהם אי אפשר להתקיים אפלו שעה אחת" (עוי׳יח בשלח טו),

75. ערב ונו׳ - ערב ובוקר וצהרים נמשד על ראש המאמר'מודים אנחנו לדי ור"ל שההודאה היא ערב ובקר וצהרים(שי׳יץ, עיו׳ית),

76. ההודאה לקב"ה היא יסוד בעל חשיבות כה גדולה, שרבנן לא הסתפקו בכד שענית אמן בלבד תוציאנו ידי תפילת ההודאה שנאמרת ע"י השי׳ץ, אלא עלינו לאומרה באופן פרטי(רשר׳יה, וראה גם

רד׳יא),

77. לעבדך בלבב שלם - ולעבדד בביהמ"ק עם שני היצרים, כמו שפירשו חז"ל: בכל לבבד - בשני יצריד, ביצר הטוב וביצר הרע, ולכשיבנה ביהמ"ק יהיו כל הכוחות מסורים לעבודתו יתברד (הארת

התפלה)

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 7 e1ה | קפז ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ ת R

aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

/ ועל מבורות, ועל י פ ה *לה ו ה הפרקן ה י ט נ ע ל הנפים, ועל מ ע

ו יעו ע3 שי רן ל צ נ י ש ם ת מ ח נ ה תשועות, ועל ה נ פ לאות, ועל הנ המות ש

הז-ה. ת ע ל אבו תינו בימים ד; הם ב זמן ב

לחנוכה:

ח ששמו נאי ו בב ניו, כישעמ ךה ת ח פ ש מ כימי מ רו תיה בן יו רז נן כיהן גדול מ7 ־ וזך 8 ו מלכות יון הרשעה על עמף :־ עשו־ אאל, לשכ רזם ת

, בר רז מיף הרבים, ע מ ךרו 7 • ו אתה 9 T ™ מ רז ?זי רצונך ^ ול העבירם* ¥

את־זיינם ם י ו ג ת ב ה בנעעת צרתם, ©־•ת את־ריבם ״ל^ל, ת ר ז להם לע

נ^כמת את־נקמתם, מם רת גבו־ים ביד מלשים, ורבים

ביד:מעפצים, ורשעים ביד צדיקים, וטמאים ביד טהורים, וזדיםביד עו ם יחי תור תר• לד ע ששי ת ׳שום גדול וכקדוש בעו למך ע״י 8 ם 0 י לע

הזה• 8 ™, ו ל ע י ששיר אל ע ששי ת תשו ענה גדו לה ו פר כין כ היום 1

, ו טהרו ם י מ ל צ ר ל דביר בי תך, ו פנו את־ היכלך מ י נ ו אא דזר כך באו •

, ו ה דלקו נרות ב רז צירות ?!ישר, וקבעו ששמונת ה א מ ו ט זאת־ מ כידשד מם נפים !נפלאות, ה אלו בה לל ו בבהודאה. וע ששית ע!מ ד כ ימי ת

ונווה ל שמך רה גדול כ! לה ל^ח.

78. תורתך - היוונים העריצו חכמה, אד לא רצו להכיר ולהודות במציאות ובעליונות חכמת התורה שהיא החכמה האלוקית - על חכמת האדם הפריעה להם העובדה שעם ישראל דבקים בחכמת התורה ומבטלים את שכלם כלפיה, לכן גזרו'להשכיחם תורתד', בגלל שהיא תורת ה' אשר מעל

לשכל האדם(שפ׳יח ב),

79. ואתה ברחמיך וגו׳ - אע"פ שהחשמונאים לחמו במסירות נפש, חז"ל הזכירו רק את מעשי ה', כדי שלא נטעה לחשוב שהחשמונאים היו שותפים להשי"ת בניצחון, ועי"כ נמעט ולו במשהו מחיובנו

להלל את השי"ת (שפ׳יח ב),

ד יהיר לץ שמו", וכן(פה׳ קיע, ני0"זדים הליצוני עד מאד", גם ז " ח 80. זדים(לצים) - כמ"ש נמןלי נא, נ היוונים היו 'זדים', שברוע לבם לעגו לתורה וללומדיה ועיקר לעגם היה על 'עוסקי תורתד', שכן לימוד התורה לשמה מבלי מטרה אחרת נוגד את השקפת חכמת יון, שכל חכמתם היתה אמצעי

להפיק ממנה תועלת, ולהמציא על ידה שיפורים בתחומי החיים(שפ׳יח) ,

81. נהיום - גם היום ישנה תשועה ופורקן, מכוון שבימים האלה נפתח בעבר פתח ישועה ונסים, לכן הסגולה בימים אלו לימי ישועה נשארה לדורות(עצ׳יי),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ח ן פ ק R ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ ee R1 | ת

aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a < לפורים:

גני בגי מר ןד כני ו אא ם תר בשושן הבירה, פ: שי ממד ע ליהם ?גל אםתיט

אא בנד ם ו י ל ו ד ג , ה ו ר ה ל ם י נ ב , בקיש להשמיד ה המן הרשע

־ היהודים, מנער ועד זקן, כפף ו נ ששים, בביום א רזד, ל כ ־ ת ] א י י ^ ! כ ושללם ״ ח א בב ש1ליש1ה ע עזר שנים ע עזר הוא היןדיש אדר, ו

ע צתו, וק לק ל ת ־ ת יטלת א לבוז. ו א ותה, ברי רז מיף ך^ר בבים, ה פ ר ת ב

ו תת לו ג^מולו בראשו, ו תתלו אותו , ו r5שש י כ ד ר מ ל ו ע ת ב ש מ ר את־

, ע עזי ת ע פז הם נפים ןנ פ לאות, ונודה ן י כ ה ץ ש ע ו את־בניו עעל ה

. *ח ל שש ממף ה גדול ם לה לנ

ד וי תרו במם וי רתנע0א וןןל כלם ^ י רבי ררממיד, עזמך מלכנו ללעולם ,וןןד, !כל־הדדיים

. ח * נ ם יודוך 13 לה ל ל ו כ

י בריתף. בנ בעשי׳׳ת: וכתוב לרזיים טובים כל־

ואם לא אמר ונזכר לפני שאמר: "ברוך אתה הי" של ברכת "הטוב שמך" - חוזר. ואם לא נזכר

עד לאחר שאמר שם ה' אינו חוזר.

, ב ל ה ת נ ו ו כ ויה ללו ויב ר כו את־עז מך ה גדול ב א ממת ב, ה אל יעו ןן ותנו ^ 7 ^ , כני טוב ™ ח * נ לעו לם ל, ה אל הטוב. ברוך א תה י י מ ו ןן זר יתנו פ לה תן ו כ נ ו י י א , הטוב עז מך ו לך נ אה י ה י ל כ י י הו £ יאהדונהי ה

להודות: אמן: אמת היא הברכה והשבח הזה, ואני מודה ומאמין שהשבחים לו ית׳ הם יאים ונאים.

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 9 e1ה | קפט ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ ת R

aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתיי הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

^ 8 ד נטיאות כ;פים 2 ך &° ס

כשעומדים הכהנים על הדוכן יהיו פניהם כלפי ההיכל ואחוריהם כלפי העם ויאמרו"יהי רצון" זה,

ומאריכין בו עד שיסיים הש"צ "ולך נאה להודות" כדי שתהיה עניית אמן של הקהל גם על זה.

יהי רצון מלפניך ה׳ או״א שתהיה ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל ברכה

שלמה, ולא יהיה בה מכשול ועון, מעתה ועד עולם.

הכהנים מברכים: בברוך א תה יהוק יאהדונהי, אלהינו מלך העולם, אאשר

ר אל ב א הבה. ק דשנו בקדשתו של אא יורן וציונו לברך את־ עמו י ע

לבון לבו לקבל ברבת הביהנינז באימה וביראה ויכוון לתבות הברכה, ביון שהמצוה

ה בשמיעה ש ל ישראל השומעיננ הברכה, וי״א אף שמקימיננ בזה מצות ע מטלת גנז ע

וענית אבלן(בה״ל ס' קכ״ח סקייא בשם ספר חרדים, כה״ח סייק קלייח).

: י אר ם י לנ ז ג ך מ ר מ f r P ר ו יי ע ש ו ע ו ם י י ח ב

! יאהדונהי 3 S י בר כך : ומקרא הש"ץ

: ייע0א »ה יהיומ 7 ל ^ ייהיומ יאהדונהי ו £ניו שוחקות אאליך וידדף* י> ( . V •• •JT T ST י יT : T • I \ T •IV :

יאהדונהי ו £ניו בחיבהאא ליך, וי עזם ל ך זעלום:

I T י.י ; J" T J ״ '.'.\ י T T

״ ןןל בני ייקעדראאל, ואני י ו פ מ ה י מ ״ ם את־עזממי ב ״ י י כ י ב (!*עעמו י אאברכם לייט1£־?*ל ולכהנים)

רבון העולמים עשינו מה שגזרת עלינו, עשה אתה מה שהבטחתנו: השקיפה ממעון

קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל:

ואם אין כהנים יאמר הש"ץ"או"א" וכוי, ואחר כל פסוק יענו הקהל: "כן יהי רצון".

י מיששה ד י ־ ל ה ע ב ו ת כ ה ה ר ו ת ש ל ששת ב ה ה מ כ י ב ו ? נ כ ר ו ותינו! ב ב י א ה ל א ו ו נ י ה ל א

: ר ו מ א ם כידו ששיר, כ ם ע י ת כ ו ה י נ ב ן ו ר י אא ה פ ה מ ר ו מ א , ה ך ן ט ע

ואחר־כך יאמר: "יברכך" וכוי עד "ואני אברכם", ואחר כל פסוק עונים הקהל: "כן יהי רצון".

הרואה חלום ונפשו עגומה, יאמר בעת נשיאת כפים:

, א ו ה ה ז ־ ע ג ן ו י י נ י י ו א ם ר ל מ ת ו ל ז ו דתי ששלף, ר מ ו ל ז י ששלף ו ר ! אא נ ם ל ו ך3ונו ששל על י ע ת מ י ר ל נ א י אא רזר־ים, ובבין ש ו ל מ , ובבין ששה ל י מ צ ע י ל נ י א ת מ נבין ששה ל

ם י כ י ר , ואאם צ ק י ד צ ו ששל יו ככף ה י ת ו מ ו ל ז ר ם כ י ם - רז ז-קם ואא פז י ם ה י ב ו ם ט , א ם י ר ז אא ר

82. גם כשאין מקבל הברכה מוכן ע"י מעשיו לקבל ברכות ה', מ"מ יש אפשרות שירד עליו השפע האלוקי באמצעות אנשים אלוהיים עובדי ה', שהם יפתחו צינור הברכה ע"י מעשיהם ותפילתם

וברכתם ויוריקוהו אל העם, ובחר לזה את בני אהרן הקרבים אל ה' בעבודת הקודש (מלבייים),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ה R |קצ ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ R190 | ת

a a a a a a a a a a a a a a a ^ a ^ ^ a a a שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ל יןדי ו ע ר י ר , ו כנ ממי י ם ו ל ש ו ה י ל ו ע נ ב ה ר ש י ל יןדי מ ה ע ר ם ככ ממי פ א פ ה - ר א ו פ ר

ת כ פ ה . ו כנ ששם ש ו י ל ז ר ו מ ה י ק ז ר כ , ו ן ממ ןצ(ר עעתו מ ע נ כ , ו ה ת ע ר צ ם מ י ר מ כ אא ליי ששע, ו

ה ו קי בב(- כנה, ב ו ט ו תתי ל מ ו ל ז ־ ר ל כ י כ ך ל ו פ , ככן ת ה ה ב ו ט ר ??(״ עעה ל ו ע ב ־ ן לל;;ם ב ת ל ל ק

ק צוררי וניאא ללי: ו ה ף י י נ פ ן ל בבי ל ו י נ , ו ה י ־ פ ן אא ?מרי ו צ ר ו ל י - י ה ם י ב ר ף ה י י בביר רז מ צ נ ר ו ת

ה זו לבדןעו םנקז• ק-יעוכך עולום כ ר ב , ורצוני ב ע ׳ ׳ ש ב נך ךיכנזיך: ו , mf יתבו ט י

ה (סדר היום). ־ לגל ז כ וואד7ולבו ב מג ע ב

יבקש שישבן שלום בעננ ישראל, ולא יהיו מחלוקות בלל, בי השלוננ בוללל לזבל,

ל (סדייה). ב ה ובאמצעות השלוננ נזבה קיבל ונתברך מ

ת א י ש ו זעלום83, טובה וברמה, דדיים, נ נ ם ^ עויס הל ה ק דון ודדםד, [צדכ־ןה] ורדנמים, ןןלינו ה, ובר כנו אבינו ם ו ק מ ה ש ן ו ןןל־ כל־ יעראל ןן כןנך 3 « כ ש

ת פניך85, כי באור י ** 8 באור ב 4 ה ו ו ש כלנו כאתד ב פ ניך sr^86 נ ת רר לנו יהיומ יאהדונהי אליהינו, רורה

T ׳ T T|: T־ |I" V: T י | V T

ו ד יים, אהבה ו ח םד, צד קה ור ח במים, ברכהל ב ר גננו, ו ל ברך את־ ד י מ י ניך ת וזעלום, וטוב״ב ן 83. שים שלום - מתחילים בבקשה על השלום מפני שהמשנה אומרת'לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום', ממילא מבקשים אנו קודם על הכלי ואח"כ על הדברים הניתנים

בתוכו, שהם הטובה והברכה חיים חן וחסד(עירית),

84. נאחד - דווקא בברכה זו מבקשים שהברכה תחול על כולם כאחד, משום שכלל ישראל זוכה להארת פנים כאשר אין שום פירוד בינם וכולם'בלב אחד כאיש אחד' כמו שדרשו חז"ל על הפסוק

ממות ינו, נ1 "ויחן שם ישראל נגד ההר",

85. באור פניך - הארת פנים היא גילוי האהבה והרצון לשני שמתבטא גם בפניו של האוהב, שפניו שמחים ומאירים כנגדו , לכן מבקשים אנו שתאיר פניך אלינו, מפני שאז תמלא משאלות לבנו

לטובה (הארת התפילה)

86. באור פניך נתת לנו תורה וחיים - באותו המעמד הקדוש (מעמד הר סיני) שראו אז את אור פני ה' כמ"ש "פנים בפנים דבר ה' עמכם" נדני ה, 17, היתה השגתם גדולה כל כך בתורה הקדושה עד

שהשיגו כי היא מקור החיים לכל הבריאה (נדחי ישראל לחייח פרק מג) ,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R191 S ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ **קS R ת

aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ק ו* עזלום. י ו כל־ ןן מך יי עזר אאל, בריב ןיז ח בעשרת ימי־תשובה מוסיפים:

ובםפר רזיים ברכה ושלום ופרנםה טובה וישועה ונרמה וגזרות

ז- כנר ונכתב לפניף, אא נ רזנו וכל־עמף ישראל, לרזיים טובות,

טובים ו^ששלום. ואם לא אמר, ונזכר לאחר שהזכיר שם ה' בחתימת הברכה - אינו חוזר.

, המברך אאת־ןןמו ו מ ו ו ו ה ו ברוך אגרה י: י ב ם ^ , א?מן א ! ת כ ^ יעראל בעזלום נ

אמן: אמת שהשייית מברך את עמו בשלום, וכן יהי רצון שינ!)ים שלום עלינו.

ש בו, ל לכמה עניניננ. תחלתו יו״ד וסופו יו״ד, תבורניו יו״ד, ויו״ד יודי״ן י פסוק זה ^מכי

ויש בו מ״ב אותיות, וסודו סוד גדול, ולכן צריך לאמרו בנחת ולבון/ ומועיל הרבה

לקבל תפלתו וליא ישוב ריקננ(סדיה).

ך י י פ י ל ב י ו"ד"ייוץ מחשבות ל פ ־ י ר מ גא אלבי לפניך, יט טו ת ו ב ש ח י היו לרצון לינחתיי^ אא מרי־ פי, ן ה גיון מ

: ה ר צ ה ° יהומ ™ צורי וגיאללי מל תהיה׳, ובתיבת ׳לכל׳ יכלול כ ר ל פ ע ידקדק באמירת תפילה זו, ובמיוחד ב׳נפשי כ

בין גדול בין קטן, בין עני בין עשיר, בין חכה בין טפש, ואיך יקפיד אח״כ ויכעוס. וכתב

ל תשובה יאמר נצור לשוני וכו׳ בדמעה. ע ל ב כ החרדית ש

p& 8, ועז פתו תי מדבר מ רמה, אלרזי, נציר לעזו ני 7 עזי כ ןן פר , ן נ י ב ר ש ^ק י י ח עזי תדים ת ן ל מ ק ל לי א נ

ל בתורתך, י כ ש ה ל ן ו י ב ה ד לבי ל ת פ 8 8 ז א ל ררךז.יה, ו כ ל ת ו ל פ ש ב

87. נצור לשוני - אע"פ שהטוב והרע מסורים ביד האדם, מכל מקום אנו מבקשים מהשם שיסייענו לעשות טוב(רדייא), ומה שאנו מוסיפים לבקש, לאחר שבקשנו שיסייע לנו לשמור על פינו, גם'?תח ל גי!:תווי תך', כיון שאם לא נמנע מדיבורים אסורים, אין התורה שנלמד ונדבר חשובה כלום, , , שכל דיבור של תורה וקדושה שדיבר והיה באפשרותו לעלות ולעשות פרי הילולים קדש לה', נכסה ונמשך

עליו מלמעלה רוח הטומאה ע"י דבוריו האסורים(שמהייל ב, פא),

88. נפשי נעפר... פתח לבי בתורתך - כמ"ש נמרונין(1.7 "אם אדם משים עצמו כערוגה זו שהכל דשין בהו תלמודו מתקיים בידו" כאן מבקשים מה' שנהיה רחוקים מכבוד מדומה ומגאווה וגודל לבב

המאטימים לבו של אדם מהבין חכמת התורה ומעכבין אותו מרדוף אחר המצוות(עיויית) ,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ה R&קצב ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ R192S ת^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ 1 & a a a a a 1 & a a a a 1 a שויתי יי הוה לנגדי תמיד £ a a a a a a a a a <

־ ה פן מים ןן לי ל , ן כ ם ת ו ש ע ו אא הדי מ צויתיף ת ךדיף נ פעי ל

לךןןה, מהךה ה?ד :עצתם וקלקל מחעזב1תם.

ת ןע&ה לכןען ל ל ח מ ה ך ן כ ן ה למןןן ע ז ע ן ן 8 9 י ^ מ ה ^

, ןןעזה ללכןןןן ת1ךתך, ןןעזה למען י י מ ח י ימינך ™

ן ה1^י עה כ . ל מ ען י ח לצון י דיךייף ל ת ל ל ח מ כקד־־ ען רתך ה

י ןןינף במזית חסדך

סגולה שלא ישכח שמו ליום הדין: יאמר קודם"יהיו לרצון" פסוק מתנ״ך המתחיל באות הראשונה

של שמו, ומסתיים באות האחרונה של שמו, או פסוק ששמו מופיע בו.

י למניף, ב ל ת ו ב ש ח ^ אאמךי־פי; ןר!גי1ן מ יהיו לךצון ל

: ה י צ ה ן יהיומו ™™ צודי וגאללי מ

יש אומרים תפילה זו(נקראת תפילת רב נביכופ עז:1):

ם י י ו ח נ י י ר רו בזנו ו ס ח , ש ת ו נ י ו ת ב י א ה ל א ו ו נ י ה י ל מ יאהדינהי א ו ה ך י י נ ו ל פ ן נ ו צ ו ךו רה ם ת ם ששל פ י י , ח ה ב ר ם ששל ב י י , ח ה ב ו ם ששל ט י י , ח ם ו ל י ם ששל ש י י , ח ם י ב ־ א

ם ן ב ה י ם ש א י י ת חח ?!א, ח ־ א ש ב הזם י י ם ש י י , ח 9 ת 0 ו מ ץ ע צ ו ל ז ם ששל ך י י , ח ה ב ו ט

, ם י ו נ י ת ש א ר י ה ו ־ ו ת ת ב ם שש ר! הוא בבנו אא ה י י , ח ד ו ב כ ר ו ש י ם ששל ע י י , ח ה מ ל כ בוששה ו

, י פ ־ י ר ן א מ ו צ ר ו ל י • י ה ן . אא מ ך ו ד ר ו ב ע ה ל ב ו ט ו ל נ ת לבנ ו ל א ש מ ־ ל א כ ל מ ת ם ש י י ח

: ניאלי י ו ר ו מ יאהדינהי צ ו ה , י ך י נ פ י ל ב ן ל ו י נ ה ו

תהי ס ז

89. כך כתב השי"ע סימן קכב סעיף ג', יהסיבה לשכרי הרב היא כיין שתפילה זי הינה למען גיליי הנהגתי בבריאה למניע צער השכינה, ילכן כל המשתתף בצערה זיכה יריאה פני שכינה(שפייזז א),

90. חילוץ עצמות - ביטיי זה נסמך על הפסיק י"יעצמיתיך יחליץ" נקמי נח יא1, יהכיינה יאמץ ייחזק, כמי"חליצי הצבא" נבמד׳ לא) יכן"חליצים תעבירי" נדבי ג1, יהזכיר את העצמית לפי שהם מיסדי הגיף (מצודות ידיק שם, וכן מצאתי בילקויש תהי ימ; תתסז), יאם כן בקשתני כאן היא שנהיה בריאים בגיפני

יאבריני(עיין עוד לקמן בביכהמ״; העיה על יצה והחליצנו),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R193 S ה ד ש ה ע נ ו מ ת ש ל י פ S ת R ג ע קaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

אם יש אחריו מי שלא גמר תפילתו ימתין עד שיסיים ואז יוכל לפסוע.

. 9 ה 1 ל ו ד ה ג ס נ כ ה ה ו ו ע ו ב , ב ו ב ר ו ננלנ?;ד דז^נ^^ר מ י ר ו ח א ע ל ס פ י

, 9 ם 2 י נ ו י ל ע ) ב נכדו מיו ב ם ו ל י עשה עלום (בעשי״תאומר: ה? עןןלינו, ן עלום ם י כ ש הוא •ךחכניו מןע£ה י: י ב ם י ו ןןל כל־ ןןמו יעזךאל, ו א נכדו » 93אאמן ^

, ש ר; בבנה ו נ י י אאבו ת ו ך ל א ו . ו נ י ה ל מ ™ א ו י ה ך י י ן מ ל פ נ ו צ ו ךךו ר

ו שטנה בגילויים נ ק ל ן ח ת , ו ו נ י ג פ י ה ^ ר ה מ ש ב ד ק מ ה ־ ת י ב

. 9 ם 4 ב ש ל ב ר ו ל ע::!״ף ב ל ו נ צ ת ח ?חי ר ו ש ע ל י ד ך יתר, י ו ת ב

ה ד ו ב ע ו א ידועזב ל א בינה, ל ל ה פסיעות אלו במצות אנשיננ מלמדה ב ש 91. ואם על נ32ן יו«א גג:), [שהמסיים ל פ ת א ה ל ו ש ת ידי חובתו עזפלדויב מדינא דגמי, וךאוי ל א צ !:ליל ל תפילתו ופונה לעסקיו בלי ליטול ישות כיאור מיאה על עצמו שאף בשעת תפילתו לא הכיי שעומד לפני מלך מלכי המלכים, ותפילה כזו אין לה עיך, שכן הוא אינו אלא כמתעסק, ממלמל את המילים מבלי לשים לב (חידושי יייזז הלוי תפילה פ״ד הייא)]. יע"פ כתבי האר"י סוד התקין של ג' פ סיעות אלו בעולמות

העליונים ה קדושים היא גדול ינורא (יסוה״ע) ,

92. במוומיו - למרית שיש מלאכי רחמים ימלאכי דין, אעפ"כ יש שלים בינם, מפני שמטרת כילם קיים רצין ה' כך מבקשים אני שישכין שלים עליני, שכל אחד ימלא תפקידי לפי הכיחית יהכלים האישיים שניתני לי, ימטרת כילם תהיה קיים רציני יתברך ירק אז יהיה שלים כי אם כל אחד יש

לי נגיעית משלי , ממילא חישב שהשני ניטל משהי ממני, יכך מיפר השלים(שפייזז א),

ו אמן - יש לשאיל למי יציה לימר כן, שהרי מסיים כאן תפילת הלחש, ימי שימע זילתי 93. ואמו הקב"ה? ייש לתרץ ע"פ המג"א בשם המט"מ נאו״ח שי ש״ו) שאימר כן כלפי שני המלאכים המליין לי לאדם בכל יים כדתניא בתענית ניא מ׳יא) יכדאמר ר' זריקא(חגיגה עז.), יהיא כעין בקשה מאתם שיסכימי לתפלתי ייאמצי את כחי להעליתה השמימה, יכדאמר ר"י נשנהדרין«ד0 לעילם יבקש אדם רחמים שיהי הכל מאמצין את כחי [שיסיעיהי מלאכי השרת לבקש רחמים], יאל יהי לי צרים מלמעלה, ינראה לי שבקשת הרחמים היא מאת הקב"ה שהיא ית' יפייס עליי את המלאכים לבל יקטרגי איתי בתפלתי אלא יאמצי את כחי ייסייעיהי, כי עקר גדיל אצלני שאין ראיי להתפלל לשים נברא בעילם ילבקש

ממני איזה סייע אלא לקב"ה לבדי (עיוית)

94. מ אא מר זה ה מ ?זים את פ ר קי ה ק ר בנות י את ת פי לת י"ח, [ ש גם אורנה או מ רים כנגד ה ק ר בנות],ו ש גם למוד זייני היקר בבנות יגם התפ' הם רק ת ח ליף, י אילי העבודה' הש ל נמה מייעד ל ר!ז כיר לנ יה אא מתית והיא'עבודת ה ק ר בנות ממש(עולם התפ'. עיין עוד העיה לעיל בסוף קיבנות) , יכתב הגר"א טיה׳ין ו, ד) הענין היא שעליג' דברים'העילם' עימד, על התירה יעל העבידה יעל גמילית חסדים, יאחר שגליני מארצני, אין לני לא תירה(כמ"ש מלכה ישריה בגיים אין תירה), ילא עבידה, ילא נשתייר כי אם גמילית חסדים (כמ"ש חז"ל באדר"נ פ"ד ה'), יזה שאני אימרים אחר התפילה

שהיא במקים עבידה"שתבנה ביהמ״ק וכו׳" ייהיה עבידה עצמה, "ותן חלקנו בתוותך" ,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ו Sp R־™ נ כ ל ו מ נ י ב R194S אaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^ ל חוזו־ת ךזש״ץ ע״פ הפשט להוציא את פלי שאינו בקי, חזיית flWlfl אע״פ שהטעם ש. וכן הש״ץ מ״מ ?אין זה עלןר הטעם בינדנו וע״פ הסוד מעלתה וגדולה נלאד(באייזז תחמה)

ת סימן י ק ז ת ו ש י ד ת הלחש, כי זו עיקר תפלתו(שו״ת ו ל פ ת ב צריך לכוון בתפילה זו יותר נ

ו לשניע התפי בחזרת הש״ץ, נ צ ־ התפי ?:לחש יכין האדם ע ח כא) וככתב יסוה״ע: א

יע רנ^ללת רזש״ץ, ויבון ר נלדןשזב:nו נלךךו־הון־יn בטלים, ר״ל, רק לשנ נ ש ויזהר נאיד ל

ל ?:!רביות הש״ץ, ע , ן נ ל עוד שוב שנית, ובענית א ל פ ת בהננבונת התפ׳ ממש באלו ה

ת ו צ נ ן ב נ ת א ב , ולא יוציא ר ן ד ?:;עמת אנ א m בן לתפי. ויזהר האדם נ ו ויחשב ל

, בי לפי שנוי הברכות בך שנוי בונת אנן: ה ד ! אנשים ^

בעשרת ימי־תשובה אומרים אבינו מלכנו:

ת !פתירות הארון, שיפתחו שערי השנדם ע ש אלנו מלמו יכון בעת רצון זיאת ב. 9 ו 5 י י ״ י לתפלתנ

. ו נ ם עליי ח ™ ר ^ ™ ! a ד • י נ פ ! חפ1אנו ל 9 6 ו נ כ ל ו אאבינו נו * ״ | I ־ ״ ד v T ; ד •ו ־ : ״ ד ד

. ה ר אא קיא אא ת ו ל ו נ נ ! אאין ל ו נ כ ו ל ו נ נ י אא בT |T |T V I V | V |T I " i ~ I* T

. ף ן נ ש ש ' ן נ ע ל נ ל ד ס ז ו ה ק ד ה ע ממנו צ ז נ לל ככנו! ע ע ו נ נ י אא ב

ו בבה. ה ט ש ע לינו'שש נ י ד ! ח ו נ נ ל כ ו נ נ י אא בT T T I" ״ T ־ : ״ ־ ״ I* T

. ת ו ע ר ת ו ו ש ת ק ו ר ז ־ ג ל ו כ נ י נ ע ל ל נ נ ל ככנו! ב ט ו נ נ י אא ב

. ו נ י ו נ א נ ח'ששבות ש נ י ם ל ה ! ב ט ו נ ו נ ל כ נ י אא ^

. ו נ י ב י ו א 9 ת 7 מ י ! ת מ צ ! ה? כפר ע ו נ כ ו נ ל נ י אא ^

. ו נ י נ ע ל ג נ י נ ש פפין םקט י ו נ נ י ל ע ק י ע מ ר ה ־ צ ל ה כ נ ל ככנו! כ ל ו נ נ י אא ב

ת י ב ז-ה וננ'שש ח ב ושש בבי ו ר ע ה ו ר ע ב ו ר ה ד בבר ו ח ! כ ל ו נ נ ל כ ו נ נ י אא ב: • • ־1 ־ :

T T I T T I v v ; v v ד •ו ־ : ״ ־ ״

י בבריתד. נ ב ם ע וnלאאים רעים* ¥ ר ה ויציר ה פ ג נ נ ו! ן T * T T * : ״ . • ״ ; T T T V ״ ; T ־ ״

95. כמ"ש נ5ן,נ1!יפ כה:) שר' אליעזר ירד ל כפני הה תבה יא כזר כ"ד רננות יליא ניגנה, ירד אא חוריי ר"ע, יאמר תפלה זו ומיד נענה, ל ככן קבעו לאומרה'במתוןיוב ?;מה, ינ ינק נה תפלה זו ?נגד בז־כות'אאמ צ: •גיות' ע\ל שמיייע׳ ש חנינו יעננו ?:נגד חונןהזי ?עת, רז חזירנו ?תשו בבה כנגד רזרו צה ?תשו בבה יכי' (למש, יעב״ץ) , 96. מלכנו - האדם מיים הילדי עד שעת השלמת דעתי [בן יייג שנה] הרי היא כבן לאביי שבשמים שאין עבידתי מיטלת עליי, כי עדיין לא נתחייב בעבידה ימשעה שנעשה בן י"ג שנה יאילך הרי היא עבד לקב"ה ינתחייב בעבידתי יעל זה אני מתיידים שתמיד חטאני לפניי מנעיריני יעד עתה, בין

בהייתני בנים יבין בהייתני עבדים (עיוית) 97. הפו עצת וגו׳ - עצה היא התכלית שאליה שיאפים להגיע, ימחשבה היא האמצעי המיביל לקראת התכלית האימית זיממית להשמיד את ישראל, אבל השי"ת מפר את עצתם קידם ביציעה (מלביים)

ת כ י כ

השנים

י ב ו ש אויבים

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ R ו נ כ ל ו מ נ י ב ה S א צ ק R

aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי יי הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^ S195

. ף מ י ע ל ו ח ־ ל כ ה ששלננה ל א ו פ 'ששלח ר

אל. יש

ף י הננג נ p ח ל ת ה ה י ק י ע ע מ נ נ נ

. ו נ א ט ז ן כ ל ו ו נ ח י מיסודהע נכר אא נ ר (י* זכי) כ ו כ ז: IT ־ : T ־די • T

. ו נ י ת ו נ ו ע ־ ל כ ח ל ל וכן ל ו ח מ

. ו נ נ י ר ד ז ג ב ה ש ע י ו ע ה ע ר ר ק

ו ןתינו לך 8 ב ו י ח ר ט ש ־ ל ם כ י ב ר ף ה י ק בבר חח נ ו ח מ

. ף י נ י ד ע ג נ נ ו נ נ י ע ש פ ם ל ע ע בבר ה ה ו ק ו ח נ חזה מ נ

. ם י ב ו ם ט י י ר ח פ ן כ ככךתבבנו ב

. ם י ד י ס ח ם ו י ק י ד ר צ פ ס ככהתבבנו ב

. ם י נ ם ו ךן כני נ י ר ש ר י ם פ כ ת בבנו ב

. ה ב ו ה ט ל כ ל כ ה ו ס נ ר ר פ ם פ ו ב נ ב ת כT T T : ד ; ־ ד : j . ״ . ״ ״ -

. ה ר פ כ ה ו ח י ה ו ס ל ל י נ ח ר נ ס פ ו ב נ ב ת כT T ־1 ; ־ • : T • ; v 7 : ״ ; ״

עה. ו ז ש י ה ו א ל ר ג ס פ כ ת בבנו ב

. ף י נ ל ט נ ם י ב ו ט ו ה נ י ש ע ב מ ו ן ט ו ר כ ב ז ק י ך ו ו א נ ר כ ז

. ב ו ר ק ה ב ע ו ש ו י נ ח ל מ צ ה

. ף מ ם קןר־ן וחו<ק:יששו־אאל ע ר ה

. ף ח י ש וךורם קןרין מ

. ו נ נ ע . ו נ נ ח

. ף י נ פ ה 'ששלמה ל ב ו ש ת ה ח זיהינו בI |V T ; T ״ • T : •

ו נ כ ו מ ל נ

ו נ כ ו מ ל נ

ו נ כ ל ו מ נ

ו נ כ ו מ ל נ

ו נ כ ו מ ל נ

ו נ כ ו מ ל נ

ו נ כ ו מ ל נ

ו נ כ ו מ ל נ

ו נ כ ו מ ל נ

ו נ כ ו מ ל נ

ו נ כ ו מ ל נ

ו נ כ ו מ ל נ

ו נ כ ו מ ל נ

ו נ כ ו מ ל נ

ו נ כ ו מ ל נ

ו נ כ ו מ ל נ

ו נ כ ו מ ל נ

ו נ כ ו מ ל נ

ו נ כ נ ל ו נ נ

אא בי.1• T

י אא ב1• T

י אא ב1• T

י אא ב1• T

י אא ב1• T

י אא ב1• T

י אא ב1• T

י אא ב1• T

י אא ב1• T

י אא ב1• T

י אא ב1• T

י אא ב1• T

י אא ב1• T

אא בי.1• T

אא בי.1• T

אא בי.1• T

אא בי.1• T

אא בי.1• T

אא בי.

98. שטוי חובותינו - שאני חייבים לקב"ה רבית על כל הטיבית העצימית הכלליית יהפרטיית שהיא עישה עמני, מיים הילדנו יעד יים מיתני , יאם כן כל מעשיני אינם כטיפה מן הים לעימת החיבית,

יעל כך מבקשים אני שימחיק ברחמיי הרבים כל שטרי חיביתיני (האית התפלה)

פוא

גאולה

ע ק ת

פ ו ש ב

מצמיוו

ה ע ו ש י

וונ]ת ע ד ה

וצה

ה ב ו ש ת ב

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

* p R§1r196R § ן ו נ ח ר ת ד ס r

x#cscs!»o»#aaaaaaaaaasoaaaaa»!xrscscscs»sה לנגדי תמיד 1 שויתי יהaaaaaaaaaaaaaaa»!x . ו נ י ל ג ; 9 9 ם ו ד ר ם ו ו , ח ו נ ל ו ע ק מ ש ! י ו נ כ ל ו מ נ י ב א

. ט י ו ב ע ו ב נ ע נ מ א ל י ל ־ ם ך א מ ל ש ד ג ת י ע ך ש מ ה ל ו מ ל ככנו! ע £ נ י אא ב

. ו נ ז ו ל פ ת ¥ < ת ח א ו י ת ח ג ן ל ו צ ר ב ם ו י ב ל בורחוכמים י ב ! ק ו נ כ ל ו מ נ י ב א

. ך י נ מ ל פ 1 0 0 ° י ט ו ל ח ם ל ק י ו ר נ ב י ש ־ ה ל ! א ו נ כ ל אא בנינו מI ו I י י ז ד T : ד *1 ־ : ״ ־

בימים שאין אומרים בהם תחנון אומרים:

: C ע״י ז מ י ל כ ם ב ל ו ע ־ ד ע ה ו ת ן ן , מ ו י א י ב נ י ״ ך ע ר ב מ ק ™ ב ו ה ד שטם י ך ו י ג י ק י ה ת

ק ן ה , ממהזלל ששם י • י מ ח י ו מ א ו ב מ ־ ד ש ע מ ש ־ ח ר ז כ כ מ

ם ו ק נ ו נ ד ו ב ל הMMMמ?ים כ , ע ק ™ ו י ה ם י י ו ג ־ ל ל כ ע ם מ ו י נ יאהדונהי: וים נ

: ץ ך 1 א ה ־ ל כ ל שןמ^ך ב ו ד ר ג י ד א ־ ה ק יאהדונהי אאדינינו! מ ו ה : י ו ת ^

ואומר החזן חצי קדיש לקמן בעמ׳ 217. וממשיכים'יהי חסדך״, ובימי שני וחמישי בהוצאת ס״ת.

סדר ת חנון

א. מיד אחר חזרת הש״ץ יש לומר ״ודוי ונפילת אפים״. ואסור לדבר בין החזרה לבין אמירת ודוי ונפילת אפים.

ב. אלו הימים שאין אומרים בהם ודוי ונפילת אפים,בין בשחרית בין במנחה: ר״ח, כל חדש ניסן, י״ד באייר, ל״ג לעומר, מר״ח סיון עד י״ב בו ועד בכלל, ט׳ באב, ט״ו באב, ערב ראש השנה, ערב יום הכפורים, ממוצאי יום כפור עד סוף חודש תשרי, חנוכה, ט״ו בשבט, פורים, י״ד

וט״ו אדר א׳.

ג. ובכל יום שאין אומרים בו ודוי ונפילת אפים, אין אומרים גם במנחה ביום שלפניו, חוץ מערב ר״ה וערב יוה״כ שבמנחה שלפניהם אומרים ודוי ונפ״א, וכן במנחה של ערב פסח שני.

ד. וכן אין אומרים ודוי ונפילת אפים בבית האבל, וכשיש בבית הכנסת חתן בתוך שבעת ימי חופתו, או מוהל או סנדק או אבי הבן ביום המילה, או חתן בר מצוה ביום הכנסו לעול המצוות,

וכן אין אומרים בבית כנסת שנערכת בו מילה בו ביום, ובתפלה הסמוכה לסיום מסכת.

ע מ ו ש תפלה

99. חוס ורחם - החס חומל על הדבר בזמן שהוא נצרך לו, ולכן יצטער אם יעדר, אבל הרחמן חומל על הדבר מצד מידת החמלה בלבד. ואם כך, כוונתנו כאן שה' יחוס עלינו כיון שהוא זקוק כביכול לעם ישראל, מפני שעל ידינו מתפרסם ומתקדש שמו בעולם, וגם ירחם עלינו מצד הצער והיסורים

שעוברים עלינו(מלבי״ם יונה ד, י).

100. אל תשיבנו ריקם - למרות שאיננו ראויים לכך שתענה לכל בקשתנו מ"מ אל תשיבנו ריקם בלא כלום ועשה לכל הפחות קצת מבקשותינו(עיו״ת).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 1 9 7 r ן ו נ ח ר ת ד § ס ז צ r ק R

aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a < ה. בתענית ציבור למרות שיש מילה או חתן או בבית אבל, מ״מ אומרים ודוי, רק מדלגים הי״ג מדות ומזמור ״אליך ה׳ נפשי אשא״ ו״אבינו מלכנו״, ואחר כך אומרים את הסליחות של התענית, אולם לא יאמרו פסוקי ״והוא רחום״ שאומרים כמו בשני וחמישי [שו״ע קלא ה, וכה״ח

ס״ק פח,צ].

ו. יאמר הש״ץ את הודוי בקול דמע ובנחת ולא במרוצה, כדי שיתעורר הוא והקהל עמו לתשובה. המתוודה צריך לעמוד כשאומר הודוי, וישחה ראשו, ויכה באגרופו על לבו בכל תיבה של

הודוי, כאומר אתה גרמת לי(החיד״א).

ר ו ? ץ א ך א ק ב י ד ן צ י , בי א ו מ צ ל ע ם ע י מ ח ך לבדןעו ר י ר ם צ ד ל א י 1 ב ז ה ]

״ ר מ י נ ־ , יע״־• ק י י ד ה ע ח ו ת מ זמז^ין מ ־ ־ י נ . ייחעויב קג א ט מ י / א ל ו י ב ו ט י ה ו ק ע י

. ה ל ו א ב ו ם ה בן א , ן־כנל ק־ ן י ד ל ה ם ע י מ ח ר ם ה י ר ב ג ת מ

ל העבר, ע ה ר ו מ ד הוא החרטהועזיבת החטא׳ שתדורט האדננ בלבו חרטה ג ר ו עלןר ה

ד לבוא ו א ישוב לכםלה ע ת גדריננ וםיגיננ, שבוראי ל ו ש ע א ל ב ה ;גל ל ויקבל בלבו

ע ולמרד במלך מלכי י ש ר ה ת ל ו ש ע ל ל ל שהגרי ר גדול, ע ע ו צ מ צ ?לירי גנון זה. ויצער ע

נ הזזה׳ ויבבה ע״ז הרבה נ ל ו ע ה המלכיננ הקב״ה, ובאיזה ?ניננ יבוא ללפניו ?!דור ?סירתו נ

ו להוריד רמעות, עכ״פ יתמרמר בלבו ולא יבא הורוי אאצצלו מאד. ואף אננ קשה ל

במזמר איזה זמר(יסוה״ע).

ל ב ק ת אנא יהיומ יאהדונהי אליהינו ואליהי אבותינו, תביא תכ ל בנו ; ו אל ת ת ?5 לם׳ ¥ י ^ מ י לפ ניף ת פל וזנו ׳

ו ?ז עזי ה ש ו ב

* ל . עזאין א נ דונו עז-י פנים ל ו נ ת י צ פ ה ככ רר דזנ רונו מ

, לו ככר לפ ניף יהיומ יאהדונהי אליהינו ואליהי ם י נ ש ק ערף ע

* חטאנו ל ח טאנו. אבל * ־ א לי אבו תינו, צדי קים אא נ דונו וT T T ־ : I T T J : ־ ־ I י ־ * * > : ־ " :

ו אא נעי ד 2, א נ דונו ©ו אבו תינו 3 י מ ו ב , פזזז ?נ ד י ז מ , ?5 וינו ב ג ג ו ש ב

1. הוידוי נתקן בכ״ב אותיות לפי שהחוטא מאבד את העולם שנברא בכ״ב אותיות התורה. ואע״פ שיודע האדם בעצמו שאין בו כל הדברים האלה, ונראה כמדבר שקר, אין חשש כזה, ואדרבה הוא מוכרח לומר כך, שלכן נתקן הוידוי בלשון רבים, כי יכול להענש על חטאי חברו מטעם הערבות, כי כל ישראל הן גוף אחד כלול מאברים רבים, א״כ לזה ראוי לאדם שיתודה בלשון רבים, כדי שיתודה גם על חברו. ועוד שיש עבירות שאדם דש בעקביו, והמה חמורות, כגון כל הכועס כאילו עובד ע״ז,

וכל המלבין פני חברו כאילו שופך דמים וכד' (כה״ח קל״א).

2. עוינו, פשענו - עוונות אלו הזדונות, פשעים אלו המרדים שאדם עושה להכעיס (יומא לה.1. וי״מ שעוינו הוא עוות הדיבור כמאמר הכתוב(ירמי• ע, ד) ״למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו״(עץ יוסף).

nw .3» - הטעם שאנו מתוודים אף על עון אבותינו הוא לפי שכשהבנים אוחזין מעשי אבותיהם נענשים על עון אבותיהם. על כן אנו מתוודים אף על עון אבותינו להפטר מהם. וכמ״ש

(ויק• נו, מ) ״והתודו את עונם ואת עון אבותם״.

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ן ו נ ח י ת ד irrwp R ס 1 9 8 S ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

, דב ךנו דיפי י נ י י ב ו גז לנו ח ת , a ג בי תנו: אעז טנו 4: ־ • ' : ־ ד י ' : י ־ ד . T ־ : ' . . .

ת א ח , וךןךעןןןנו ב 6 ט נ ר ד י נ ת ו י ו ע נ י ן ן החן, ךן ו ז ע ל ן 5 ^ י י ל דעז הןד ו נ ל ל ע , כ- פ לנו ה m ^ ?

7 , רז ט כנו ™ ז ו ד מ ו נ י ש , ז דנו ע ם י ק י ד צ ה

, כ ןן סנו, ו נ י ק , 3 זבנו ש י נ י י ב ח ו ט ךטה, - ןן צנו ןןצות ךןןות ל

, נא צנו ^ י ל ב ״ , ט ^ינו דבךיף ד , כלך זינו 8 ו נ ע ע ו ל ת ו ה לצנ

, ד י מ , ן5ןינו, טעןןנו ב . ה ^ נאפנו בעריזת, סךךנו מ

, ע_ךךנו צנןךנו אגב וגגם, קעזינו עךף י נ ש פ נ פגטנו ב

ב י ט , דגןןבנו ה י ״ ע ^ ל י ״ ז י ה ח דתנו ב , ע ע ש י י ש ע מ ™s™, יעזןןנו ב^ ן5 י ר ח ה ןדד£ןתןןנו התענו א י ש י ד ה י ד ה , ך^ןןינו מ י ו א י I ה י

ע ?טיף הטובים, ןליא עןוה לנו הטעות • לא החשבנו ככ ט צוירדף ו ככ ט

4. אשמנו - מלה״כ ננמ׳ ה, 0 "ואשמה הנפש ההיא", ופירש הרמבי׳ו שהוא לשון ׳שממה׳ שמהראוי. שתהיה הנפש שוממה, כלומר במעשינו הרעים נתחיבנו עונש שממון הנפש הנקרא כרת(ע״ת)

) "דברנו בה׳ ובך", וכתוב נפה׳ נ, ז 5. דברנו דופי - ר׳׳ל שדברנו דופי בהקב׳׳ה ובבנ׳׳א, כמ׳׳ש ננמ׳ נא,"בבן אמך תתן דופי", ודופי הוא דבר גנאי וזלזול, והרד׳׳ק פירש שמלה זו מורכבת משתי מילים ( נ, ואם כך פירוש המילה הוא שבשתי פיות ידבר, אחד בפה ואחד בלב. [ ת י מ י א א שנים ב י - דו פי, [ידיי ה

או שמדבר בפניו כידיד ושלא בפניו מדבר עליו רעות

6. העוינו - מלה׳׳כ נאיונ לג, נו)"וישר העויתי", ר׳׳ל שגרמנו לעוות מה שהיה ישר שהיתה דרכנו ישרה ופרשנו ממנה

7. חמסנו - עיקר עניינו גזלה בפרט, ועשיית מעשים שלא ביושר בכלל, כגון הלוקח בחזקה דבר מחברו, אף שמשלם לו יותר מכפי שוויו, מ׳׳מ כיון שאין המכירה ברצון נקרא חמס, וכן המקללר עז, ה)"חמסי עליך", נ חברו, מחרפו ומבזהו, קראו הכתוב חמס נמןלי י׳)"ופי רשעים יכסה חמס", וכן נ

8. מרדנו - פירושו עשינו עבירה אע׳׳פ שאין יצרנו תקפנו, אלא מחמת שלא האמנו כלל במצוה זו, ובכלל זה, הפורק ממנו אפילו עול מצוה אחת לגמרי ובכלל זה גם הפורק מעליו עול תורה וכתב הדו׳ש ׳ובעוון זה נכשל כמעט כל אדם, שאין שום אדם שאינו מבלה זמן ביום ובלילה להבל וריק,

ואין משים על לב - הלא באותו זמן הנני פורק עול ח׳׳ו׳׳ ,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ R199 S ן ו נ ח י ת ד S ס R ט צ קa a a a a a a a a a a a a a a i & a i & i & a a a 1 & a a a a a 1 & a a a a 1 a שויתי י הוה לנגדי תמיד £ a a a a a a a a a ה 9 > ב ו צ יזהר לונלר אחר הודוי הפסוק ״ואתה צדיק וגו׳״ בהכנעה גדולה ובכונה ע

(יסיה״ע).

י ש י י א ןליינו, כי ב ב ה ע י ־ ה ל ה צדיק ןןל כ ת * ל ב ^אגתה *

ת ןןע*ית, ואנחנו ה 1־עזןןנו: כ א ב י

בימי שני וחמישי נוהגים להוסיף "מה נאמר". ויש האומרים אותו אחרי ״או״א אל תעש עמנו

כלה".

י יו עב םךום, ו מה נ ם ?ך לפניף נ י ש ע מ ק י ד צ ה מה־ נא ?ןך לכניף ל

י הה נ םווךות ו ה נגלות אתה ט נ ע , הליא מ ם י מ עןו כן עןח קןןים שr !׳ותןןלומות ם תךי ^ r m יוז־ןן, א ותה יודע חי עולם כל־ חי ווה חוכע4 כל־ ח דךי בטןה5!»לל, ךיאה

V י י V IT ־ : ״ j י - ד T J

נם תך מנגד י ש א י ב כליות ולב. אין יבך נןןלם>¥כטד, ואין ד ןי ניף:

י רזי ךצון כן ל פניף יהיומ יאהדונהי אליהינו ואליהי אבו תינו,

, ו תכ£ך לנו ו נ ת ו , , ע וו מחיל״־ילנו את־כל־ חטא תינו שIT י : ־ ״ I" J V IT : י V

, ו נ ד י את־כל־ןןונו תינודונותינו, !י תת ככחיל ו ת כ! לח ל כל־ ?עןןןינו מ

ו ם ל ח ת לןןויננו ו ל ח טא תנו ו נ ח ל וונו : ם לח לנוIT ־ ; T 1 : ״ : ־ T ״ : ־ r^i — ו j ז ״ ! ז

: ד י י מ ו ב נ ן ן י ¥לנו כןלכנו כ

, םחיל* 1 ינו כי חטאנו ™0 ב» ; IT T * ־ : ״ IT ; T T r T י

, וךב־ ח םד ל כל־ ם י א ט י ח ת ו ם לח ל י י י ב כי אא ווה אאדיני, טוב לי כי ךב־הוא , ו ם ל ח ו לןןו ^ השרת: ביאו ואודיע אתכננ צדקתננ קיךאיף: ל ככ ןןן־ען ככד יהיומ ™ ל נ ב 9. ואננרו בפסקתא: ״אפר להננ הקב״ה ל

נ הזה כפלה פענדננ צרות ויסוריננ הבאיננ עליהננ::ככל נ ל ו ע ל בני, שאני סענתיננ : ש

ה ועזענה, ולא בעסו בהננ - שקוראיננ עצפנם רעזעיננ וקוראיננ אווזי ע דור ודור ובכל ש

צדיק״. 10. סלח לנו אבינו וגו׳ - זדונות הבן דומות בעיני האב כשגגות וקל לו לסלוח, אבל לפני המלך דומות השגגות כזדונות, ולכן מבקשים אנו: אם כבנים סלח לנו לחטאנו, ואם כעבדים מחל לנו

לפשענו (יד״א)

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ S ן R ־ ו נ ח י ת ד S 200R סaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£>

, ת י מ ת עז בכף יהיומ יאהדונהי וחיני ע1לא א ו נ : ל כוו ןןן־ ם ה ל י ח ך מ י י צ י

עזי: יהיומיאהדונהי נבאות ו וונניא ככצךה נ ד ם ח ת י נ בנדקתד מ: :J T ; J T ־ T T • I י J* ; J » IT

: יהומ יאהדונהי ם ל ו ע הלנו אלהי יןןקב םלה ל י ה י ! ו ע ןןטטנו, ככע4גב־ מאשיבט רו בד: יהיומ יאהדונהי הו עעי ןןה,

נבאות, עעךי 11האדם { J" T T ־ IT י : V JT1 י • • : י י ו י \ T ו

י א ליף נ י ת י ל ג מ

: ה עעי בבנויהיומ יאהדונהי י 'הה ט לד יןן ננו ביום־ קךאנו אלי 1 נ עו בה לעבדד, חיש י כינו כ קדם:

: •» ו ; •: T י ־ ״ T ״ I T ;

ר מ ה [עול י״ג מודות]. א ל פ ליר ה ה לימדוה ?ז א ר ה ה כעגליח •צבור ו ״ ב ק ף ה ט ע ת נ

. (: ו נריהי 1 2 ט מויחללהם״ א ר ה־-ה ו ־ ־ ס ט כ פ ו ל ש ע : ! ן י א ט ו ח ל א ר ש י ו ו ל לנין ? : : ו ל

ל אךד אא ?ים וחחהלה,עם 13אא ווה ובןןל הך חח ככים. גדלת א

, כככו ף ן י די ך ך וח כיד ו וח נו דיף [ ווזכך היום לז ך

בתוך יתד: י ^דמםכל,ו ככן כתובי 3 ע]הו דןן וו ל ןן נו ככ^דם אדם* 3ל ^ינ

ם ה ןןטו ע ״ ב ק , ויתתיצב ה ה ש מ ל ה ל ג ת נ ן י נ ן ויריד יהיומ יאהדונהי ן

ם מ יאהדונהי הרחמתם]: ע י ה 1 ?ב^עם, י 4 י ת י ל א , ©ויקךא ה י ^ ל נ אא כןד:

תהי מי

ד תהי פ

תהי נ

11. אשרי וגו׳ - מידת הביטחון היא מנוחת נפש הבוטח, ושיהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו, שיעשה הטוב והנכון לו בעניין אשר יבטח עליו(חיבה״ל פ״א, ביטחין),

12. ובא לל מתו ש באמירת י׳׳ג מדות נ תרכז בכמה ש ל כמה יב פניה אל ה׳ ית׳׳ ש העטיף מ סמל 'רכיז מלא ?כינת התפלה(שפ״ח א, קצח ע״פ המהי״ל) ,

13. ארך אפים - שאינו ממהר לכעוס, שמאריך אפו לחוטא ונותן לו ארכה כדי שיתן אל ליבו וישוב , ואמר לשון ׳אפים׳ שהוא לשון רבים, משום שהוא מרבה המידה הזו, ור׳ל שהאריכות הזאת היא

רבה, וכמ׳׳ש נפה׳ מ׳יח)"והרבה להשיב אפו" (עצ״י),

14. ויקרא בשם ה׳ - הרשב׳׳ם והספורנו פירשו שהקב׳׳ה הוא שקרא בשם כשעבר על פניו, כמו שהולך ומפרש, שכן כתיב ׳ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה׳ לפניך וגו׳׳ אולם דעת תיב׳ע והרא׳ם בדעת רש׳י שמשה קרא בשם ה׳ ומהר׳ל כתב שרש׳י גם כן מפרש שהוא ית׳

קרא בשם ה׳, והיה מלמד סדר התפילה אשר יקרא בשם ה׳

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 2 0 1 r ן ו י תחנ ד S ס ר « R aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a < יזהר מאד להפסיק בין תיבות ה' ה' (בא״ח כי תשא י-א). וטוב למנות את י"ג מדות בפרקי אצבעות

יד ימין. וישחה מעט כשאומר ויעבור, ויזקוף כשאומר ה'. יחיד המתפלל, יקרא י"ג מידות בטעמי המקרא, כקורא בתורה.

י I שם ה נ י ד ה א י S Sf rP א ה ויין י ש מ ל ש » ו ״ | ןןל-£ני , ^ ן י ה ךד^בך י

• רחום 1 6 ד ס חב K אל ר

1 5 א א ט ח י ה ו ל י מ יה־ומו ™ הI. ־ J" T :

, ו דו נון, ״ ארץי ה אא פ:ים י ורב־ דחכוד , וא מת

W'W'ft עומר החסד עה;•דם * • * j i U j ^ U * * n «*4'• • מרבה לעעות חסדל1KErJ ״ ט 7א7©ים עועה לאלפי דורות, יD(1 ולעלם לעועי רעונו • ח

J" י י T ־ : I T V V J"

, 1 8 , , ו ע ב ן דן ט אאך ב ™ י ע ™ ע » ו פ ןןוין החס־לקעבבמץלד י" מנקה הדוט אים • , ^ ^ M " J לעבים• י • j יג

15. ה׳, ה׳ - זאת מידת הרחמים, יהאדם צריך לרחמים קידם החטא כי ה' יידע שעתיד לחטיא, אי שמדבר הכתיב בחישב לעביד ע"ז שבזה נענש אף על המחשבה (יא״ש), אילם האיר החיים פירש שיצטרך לרחמים אפילי קידם שיחטא אם אין לי זכית של קיים מציית עשה להנית מהם, בכ״ז היא

ית' יחין איתי ברחמים,

16. אל - רש״י פירש שאף זי מידת רחמים, יבגיר אריה הסביר שהשם 'הייה' היא מידת רחמים, שניתן לאדם טיבית כפי הצריך לי, אבל שם'אל' היא שניתן לי טיבית מריבית יחסדים גדילים אף שאין כל כך הכרח לדבר, כלימר ניתן לי למעלה מן הצריך לי, יהגר״א ביאר ש'אל' בכל מקים מירה

על כיח, יהכיינה כאן שכיחי גדיל לכביש כעסי ילרחם

17. ואמת - יש להקשית דלכאירה אין זי מידת רחמים אלא זי שירת הדין שעישי רציני יקבלי שכרם , יי״ל ע״פ מדרש תנחימא (PPS ואתחנן a "א״ל הקב״ה למשה: איני חייב לבריה, כל מה שיעשה אדם מציה, חינם אני ניתן לי שנאמר ״יחניתי את אשר אחין״, כלימר אין חייב תשלים על שכר מציית, רק השי״ת בטיבי הבטיח שכר על המציית, יעיד יש לימר דגם אחר שהבטיח לשלם שכר לעישי רציני, החיטא יכיל לאבד את שכרי, כעין מה שאמרי חז״ל עבירה מכבה מצית ושועה נ׳יא), יע״ז

מבקשים מידת רחמים זי שיתן את השכר הטיב לעישי רציני(קונטיס י״ג מחת).

18. עון ופשע וחטאה - אמרי חז״ל ויומא לו:) עינית אלי הזדינית, פשעים אלי המרדים, חטאים אלי השגגית, יאם כך מדיע התיזה משה על החטאית בסיף, יהרי מאחר שכבר התיזה על הזדינית יעל המרדים שהם העברית החמירית - חיזר ימתידה על השגגית?! יהלא אם כבר נמחל לי על הזדינית יעל המרדים אין צירך לבקש שיב מחילה על השגגית אלא כך אמר משה לפני הקב״ה: רביני של עילם, בשעה שישראל חיטאין לפניך יעישין תשיבה, עשה להם זדינית כשגגית, יהיא כאימר 'נשא עין יפשע' כ'חטאה' אך ר״מ חילק על רבנן ילא מפרש כך הפסיק, ילדידי אכן מתידים תמיד על החטאים בסיף יבמפרשים נאמרי כמה הסברים לשיטתי: המהרש״א פירש שאימר זדינית תחילה לפי שהם השכיחים בייתר יהייני עישה לתאבין, יאח״כ מרדים שהם להכעיס יאינם שכיחים כל כך, ירק אח״כ חטאים שאינם מצייים יידיעים כלל [אן במלבי״ם בתו״כ פייש ההיפן שהחטאים אף שהם קלים באיכות הם חמויים בכמות לפי שיוב העביות שהאים עובי עליהם הם בסיבת השגגה, והיי הם חמויים מצי ייבוים והתמיתם], בשפ״א פירש הטעם לפי שאיך יתידה על השיגג כשיש לי עינית של זדינית שחמירים ייתר עיד פירש שמקידם יש לי לבקש שימחלי לי על הזדינית כדי שלא יהיה לפניי ית' כרשע גמיר, ירק אח״כ מבקש להתנקית גם מהשגגית(ועיין גם שיח יצחק ליומא. ולהלכה פסקו יוב היאשונים

כחכמים, אן יש שפסקו כי״מ) ,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ן ו נ ח י ת ד S:" R ס 2 0 2 S aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

: ת ו י צ ה ו מ ב י ש ו ה ם y ליבו ו , ר ח ף י ו ל ט ב א , רו ט ן ו נ ח ם ו ו ח ך

ישב באמירת "לדוד אליך" אחרי שיסיים"רחום וחנון" (בא״ח כי תשא י״ג).

ת ?פעו ו ר י ס ו מ מ צ ל ע ל ע ב ק ה ל , ן ר ה ז פ ה ״ ׳ ע ם י פ ת א ל י פ נ ׳ ן ב ו ק ת עדןר ה

״ א ש י א ש פ ׳ נ ך ה י ל א ק ״ ו ס פ ה ב מ ו צ ה בבטנה ע ת י ה מ ן י ר א ו י צ 1 (יסוה״ע). ב 9

ר • אליהי ו ס י מ פע ו נ , ליף 'יהיומו ™ נ פעי א&א ת ד ח ל ׳v j11 : I V : T 1•: ־ •• t : J• .'1:1

־ ל ן א ע מ , ל י נ ו ח ט י ב ב ב י נ ך א # 1 ב א ־ ל , א י ת ן ף ף 5

ן ליא יבעו ל ם י ל ח י מ יף ה קו ם כל־ ג ז א יעלצו או יבי ליי• וr י J ״ וא . ׳ , 1 l ן • j1- J -1-~ : .1 ו : ־

ם בי ו"י^ם לריק ולחינם: !י!"כיף נמית מהמלעיגים אא^איב/צו ה15,״יJ J V j • I I T Jm : I ־ .. F

ם ל ו ע ך ב י ת ו ג ה נ ף ה י ך " ^ ן א כ ו , ם ה י מ מ ל א נהי ך!1 ״ייעני ש יאהדי 2 ° S St fT ך ד ס ח

־ , כי ה ב ת כ ל ו ל p״ ני ל ת מ א ה ך ר ד ל מד ני• ה ד"י כני בא p תףן ב

־ ך! י1ם ל ק וי ךתי כ ' ך י ל , או תף א י ת ו * ע י ע ו מ -אא תה אליהי יי עזזעי ה

י מעולם ת ויחומיף -יהיומו™ _דדףסדדיך, ? ^ מ י • זיכר־ ל ד י מ ת

ו יאהדינהי2 2 י ת ו י ג ב נעוריי ו ופעעי ב י מ י ב המה מידותךילעולם י2• חטאות ש

19. כיין שיש עיינית שאין להם כפרה אלא במיתת החיטא, יש לימר בתפילת תחנין את המזמיר ״אליך ה' נפשי אשא״, יבמייחד יכיין בפסיק זה, ״ייראה אדם את עצמי כאילי נפטר מן העילם, ייאמרה בכיינת הלב, יהקב״ה יחשיב לי כאילי נטל את נשמתי ממני אילם איי לי למי שבא לפתית רביני בלב רחיק ילא ברצין , , , יזה גירם לי להסתלק מן העילם לפני זמני״ וזוהר נמ7י) , בשביל חימר עינש זה של מניעת כיינת הלב בפסיק זה של המזמיר, ייתרי במנהג אשכנז על קריאת מזמיר זה , אילם בני ספרד נהגי לאמרי, רק ישתדל לכיין בי בכל יכילתי, יבאימרי ״אליך ה' נפשי אשא״ יכיין למסיר עצמי למיתה על קיים התירה יהמציית, כי בזה אין פחד לכיין(כה״ח קלא סקל״א, עיין שם) , יכתבי בספרים ש במ זמור זה ה מ קזד־ר ל כפי א״ב ח ?סרות וזאו תיות בי״ק ש הם בגימט' גי הנם, לי מר

ן יחייא) , ב א ) ם לד ש ר1או כמרי י?( תיכון ל נמסר נ פשו לה' נציל מגי ה נ

20. דוכן, דונו - אלי הנהגיתיי שבהם מנהיג את העילם כגין הרחמים יהחנינה ארך אפים ירב חסד, יבקשתיני שילמדני איתם למען נתנהג בהם, כמ״ש ״יהלכת בדרכיי״ - מה היא רחים אף אתה

תהיה רחים יכי' (מלבי״ם) ,

21. ני מעולם המה - מעת היצירה(מלבי״ם) , ירש״י פירש מימית אדם הראשין שאמרת לי ביים אכלך ממני מית תמית, ינתת לי בחסד יים משלך שהיא אלף שנים

22. חטאות נעווי ופשעי - איתן שבימי הנעירים קרייים'חטאית', שאין בהם פשע ימרד שעדיין לא היתה לי דעת שלמה להכיר טיב ירע י'פשע' אלי העבירית משנעשה איש מבין ייידע ימבקש אל

יי״ק) , תזכיר זה ילא זה, אלא יזכיר לי חסדיי ייגמלהי חסד(

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R203 S ן ו נ ח י ת ד S ס R ג רaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^ , ל כ ען ! ־ ללי־ אתה כזג!נ0י ™ ־ ותן כר, כ חוס דך ן ^ ל א

ן 3 ־ ל ל ssfrp יאהדינהי, ע כ ר ל ע י ו ־ ב ו ת טובך יהיומו יאהדינהי• ט ^ מ

AT : VT T : I IT : J I : ׳

• - דרך ע נ וים ב פט ה ב ו ש ת ח ט אים בדרך ה הך י ר ד יורה י

AT : • ן ־• T " ־ J י ג w ־ J* T ־ V IT י - : "

־ אא ןר חוות ל • כ ה ב ו כ ל י ל מד ע נ וים דרכו ש י עיםתהדהעךפל;רם»י, ולענד ו

j : 7 7 ־ : ו J• T ^ ־ T 1 י •ו ־ ״.1 :

י ר מ ו ע , ל ל ת י נ מ א ל חסד ואכמת נ ש י ן י ד ב ^ מו יאהדינהי ה ו יהי ת ו ג ה נ ה

J" : I : י AV V : I V V J V T :1.

ח, וסלףווו א ס ק נ ב ש מ יאהדינהי טו י ה כען־עככך י 'בריתו ו::נ5דךן,יו• ק5

ה ירא צ י ו י ^ליה. א ה ה איע £ ר ־ י • מ ה ל י ח מ ד י י צ א ו ו ־ ה ב ר י ר ה 'לעוני 3י עj ״ J •ן : V ,11 • נ ־ ו • • " : ן -

נ י א ד ו ז • א « ^ ו ר £ ה ב ו י ^ י SSttT יאהדינהי, 'I : ־ V IT : * י V J V : V י AT :

יירע נמלעיל] אורץ• וח י ל צ ו י ת ו כ ז , 'ןן 1־עעו ב ב ״ ה ו ע ח ב ו נ בטוב תלין ת

ו דיעם בריללמדוםתו• ק ליראיו, 'וב רי תו ל ה י ה ? ג סוד ייהיומו יאהדינהי י J. 1:T •ו ״ AT י : "ו זו: •

א י ו צ י ד י מ א־ ת י הו 3 , ^ ! ו ככיד אאל־ יהיומ יאהדינהי ^ ו ת ו א ו ש גגי ני נI *.1 >* י AT : V I * T I. J ״ ־

ד בודדו ע ני א ני י י ה ר,לי• פ נה־ אא לי ו חנני, כי־ ת ככרעת א• IT J* י T: \: T * י• \ J 7 1 " A :I" I IT ־ ~״ V J V "

ו לכן'ככ מ צוקו תי ב י • ® רות לבבי ה ר ח י ז ו ע י ל ן י א ו

J* T : J T* ; * A י־11:•

־ ל כ ל ל ח עון, 'ועעא מ ו י תה יי ש

י לכפ הוציאני• ייאאה עניי ועכ»לל

ז י ד א נ ל ת חחככס ^ א נ ע , ו • ראה־אייבי כי־רבו י ת ו א ט ח IT; " \AT J- I י ; * : JT T 1.־

־ י ו ח צילני, אאל־אבוע 3 ם ה ע נ אאו ני• L ככרה נ פעי מI * " *A *־ ! •1 : ־ י י , I* 7 : JT ״ :

, '3י ק וי תיף ר נ ע ר ^ ^ י בך• תים־ויער.י צרו ני ת ח ט חח סי דתי ב

עםיעעראאל, 'ככ3ל

ל אאת־ ? ל אאליהים ם * • פדה ה ך ת ע ו ע י ל י ת י פ י ע

: .\.A" T : • v • •r״J י

• ו י ב י נ ל אאת־ יער אאל'ככ כיל עונשיע ו י ע א יי פדה י ו ה צרו תיו• וIT l ~ ־ : * A " T : * V J V : * *K IT IT

ך ם ע נ ן אאפך מ ככוזרו ן ב י ו ז ח ב ו ו ! ע ל א ר ע יהיומיאהדינהי אליהי י

תהי ק״ל

שמי ל״ב

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ן SR־״ ו נ ח י ת ד R204S סaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ת ל ע מך• ו ש ע ל ת י ז ג ?5ל הרעה ש ט ר ח ת , ו הזן חם ה י נ י ל «

ך להזהו־ בזה."] י ־ ת מהתפלץ!:ליל, ומאד צ ע ד א להסידו ה | יזבר ל

ח כי תשא יד). ״ א ב ) ה א ר ו אבינו מלבנו היא תפלה ותחינה נ

א כינד ככ ל כנו! אבינו אתה. אבינו ככ ל כנו! אאין לנוIT ־ : ״ י • T ־ : ״I* T T IT 1 ־ T

ככ לך אלא אתה. אבינו ככ ל כנו! ר חם ע לינו.r ״ו V IV י T V|7 |7 j •ן - . ! ״- ״

, כי אאין בבנו ככעעעים ו נ ת ל י * ת ל ב אבינו ככ ל כנו! חח ןנו וע ננו ק

. עעעה ע ממנו [ צד קה ו] ח סד, ל ככ ען עז ככך ה גדול, ם י ב ו ט

, כי ע ליך 2 ד 3 ו !*הו עזי.^ענו•.ו אא נ חנו לא נדע ככה־ נזע עעה ע כ ב ״ י ה ד

ך יהיומ יאהדינהי י כ ח ת ר ^ ד מ י כ ן ן כ • ל ו נ ע י ש ו ת ת עינינו ש ו י ו ל תה כ י ה ת

ח נ! דך ה י ה י ש ן ו צ םלם• י הי יע, כי ככעו לם ה מה מיד?תךרלה ך ך ו ח ם ג ל ' ה ת

• אאל ה נ ע ע נ י , כ אא עזר יי ח לנו לך ש ן כ ל כ ל ו ד ט יהיומ יאהדינהי ע לינו ג ע י ה ת

א כהר ? , א ו נ י ר ו ע נ ו ב נ י ע ע ו ?עוינות ראעזונים ע נ ל ^ ו

ו ככאיד• ע ןרנו נ ח נ א ם י ל ו ר• חח ככיך, כי דלונו ד נ י ל א ו א ו ב ד י ק ייכונו י כ ק י ה ת

ג בעזם יהיומ יאהדינהי, עיעה עז ככ יים זו אארץ• ח ןנו יהיומ יאהדינהי כ ק י ה ת

ת י , ר!חם מ ך י ג ר ת * • ברגן ? ם י ו ג ה ו בון מ נ ע ב ה ע 3 ר ח ןנו, כי רב ה ג ק ו ק ב ח

ר ווןכיר. ברגן, ע הן דיה 2 תןכיר. ברגן, אא הבה מ ל 4 י מ ח ר

ם י א י ו ק י נ . ברגן, ווכיככות TO ווןכיר• א ר י כ ן ו ו ק ח צ י ת ד ק עכ י ה ת

23. ואנחנו לא נדע - כלימר לפי שהתפללני בכל ענין שייכל אדם להתפלל, בישיבה יבעמידה יבנפילת אפים, כמי שעשה מרע״ה, שנאמר ״יאשב בהר יגי', יאנכי עמדתי בהר יגי', יאתנפל לפני ה' יגי'״ ימאחר שאין בני כח ייכילת להתפלל בענין אחר, אני אימרים ״יאנחני לא נדע מה נעשה״ יכי' (יד״א,

טוי קל״א).

24. וחם תזנוו - כנגד אברהם אביני ע״ה שהיתה מדתי חסד ירחמים, ש'רחם' בגימטריה'אברהם'. ימבקשים אני שבשעת ריגז תרחם עליני בזכיתי של אברהם (סי הפידס) יכן ׳אהבה תזנוו׳ רימז

לאברהם, דכתיב ביה ״זרע אברהם איהבי״(עץ חיים).

משורת הדין, לפנים החטא והראשון עיי שמעביר 26

R205 S י ש י מ ח י ו נ ש ם ל י נ ו נ ח S ת R ה רa a a a a a a a a a a a a a a ^ a ^ ^ a a a שויתי יי הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ו ביום הן ו־ אנו נ ת ל י פ ת ל 3 ! ל יהיומ ™ הועי ־ן^ה, ה מ לך יע נגד י

ג ק ה י ת ך כ י נ פ ל 2 5 f ר פ ע דע י שנוצרנו מ י הוא י ם כ ט י י ל ע : ה ו י ל א

ה טס עעגד ?מקור ישועתנו ת : ע^־*גד אל'הי י ו נ א ט ן ח כ ל ה אגךןגד ו ד ו ס י מ

, !י ד! צי לגד ן כ פר על ל ל ם י ן ^ ל ד ע מך * ו ב כ ר ו ב ע על דבר ב

חטאת,יגד למען עמך: ואומר החזן חצי קדיש לקמן עמ׳ 217.

בימי שני וחמישי מוסיפים תחנונים אלו, לפני אמירת הקדיש. וצריך לאומרם בעמידה(שו״ט או״ח

קלד, א), בכוונה ובמתון, ולא במרוצה.

ת עמוד מ ותנהג ב ח סיתת א אל מ לך יועב על כפא ©ר רו מים מוחל עוגות עמו, מעביר ראעון ראעוןבשו», ד ס לי רוה

ם י א ט ו ח מרבה כן חי לה ל רו טאים ל ־ : T • ; v ־ ־ T • י : • ־1

, לא ה מ ש נ ו ף ו . עיעה צ דקות עם כל־בער!ירד ח נ ד י ו מ לפו עעים בו לו מר מדות נ ת ד מ . אל! הור תגד ל ם ל ש םל הם גומל מ ת ע י ר כרע ותם ?פ

T ״ ״ v T T T ;

עליע עערה, זכר לגד להיום ברית עליע עערה, כמו

ריד ם מ הן דם, !י ככן כתדב>¥ בתור רתך: .ו ד א ל כ ת ל ע גו מ י ל י עהוךע ת ג, ןיקרא ר ו צ ה ת ר ק נ ה ויתיצב עמו עןם ב ש מ ל י ל ג ת נ יהיומ יאהדונהי בעגן ו

: ו עם ג אא נמר: S ™™ יבעם, יהיןמ ת לי א ה

25. יצרנו - מלשון יצירה ובריאה, והכוונה שה׳ יודע שיסודנו הוא יסוד העפר, שממנו נוצרה גם הבהמה, והוא מקור התאוות של היצר, כי באותם התאוות ידמה האדם לבהמה, ולכן מבקשים אנו

שיחוס עלינו(יד״ק).

26. מעביר ראשון ראשון - אדם ישר ותמים בדרכיו, אם נכשל בחטא ועדיין לא בא בעבר חטא כזה לידיו, אותו החטא אין הקב״ה כותבו עליו אלא מעבירו, וכך היא מדתו של הקב״ה שלא לחייבו מתחלה, דכתיב"הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר" ואיוב לג1, והיינו שהקב״ה מוחל ג׳ עונות ראשונים, וכדתניא ביומא נהו:) ״תניא ר׳ יוסי בר״י אומר עובר אדם עבירה אחת מוחלין לו פעם ראשונה ושניה וכו׳, רביעית אין מוחלין לו", ועל זה אמר רבא "ועון עצמו אינו נמחק", והכוונה שהוא תלוי ועומד עד שעת המשפט, דאי איכא רובא עונות בר מג׳ ראשונות, הנך ג׳ ראשונות מיחשב בהדייהו(יי״ף וי״ן י״ה יו:), וברש"ש שם פירש כפל הלשון ׳ראשון ראשון׳, שמכל מין חטא, ה׳ מעביר

הראשון, דכן הוא גם מידת המלך למחול פעם ראשונה

שמ'

ד ה ל

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

י SR־־ ש י מ ח י ו נ ש ם ל י נ ו נ ח R206S תa a a a a a a a a a a a a a a ^ a ^ ^ a a a שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

I יאהדונהי SSfrP :ה וי5ק!"א ש מ ל ש » ו י ג S ־ ל SSfrP 0יאהדונהי | ע שם ייע£'

* ri בדן, ! • רחדם ,ד ־ מ ב א K (אל ר ^ ד י מ י מ ה יהיומ ™ ן

ארך אפים ורב־חסד ואמת ולשלם לעושי רעונו •

» ט ן , י גישיא עוין ה ם ת ד א ר ^ ה ר ש מ ע ״ גיצר חחסד ״ לאלפים ש

: ם י ו ג הןה א , , י ג , ו ש ו ו! ט אה ב • ע י ע » ו פ י

ר היו מזכים את הדור, ומלןרבים רבים ש ל אבדן הצדיקים א ר ךב בלבו ע ע יצטער צ

ה אבדו ליבה בעבור עונותינו הרבים, ונשארנו יתומים. ת לאביהם שבשמים, ואלו ע

ך בכיח 5!נית י נ פ ל ל ל פ ת ה ו אמד גה אא בדד לני, ב; אאים ל ט א ג

, דוחים ״ ^ מעעיהם. היויגבורים לעמיד בפרץ ל את־ ה גזרות. היד לגד לחו מה מ,ן, ו ל מ ח סה ביום זעם ״

^ IT : V : י : ־ T J IT I T ״ I ־

/ ח מה ע צרד בעדעם תפילת״ם. T K זועכים אף נבל ח עם ^

. ן טרם קראאדך שה״ל$ עגידתם, כיהיויודעים לעתיר דללרצות להפיחנות=^, לא הועעירו פגיהם ריקם כאב רחמת למעגם רחמ^לבי?s$ לל ריבויעויגיגד אבדגדם, נאספד פובד , מבמ5קשמלא. מרב ב

^ ?זבד או תגד ל אאגחות ב ח טאיגד. סעד ה כמה ל מגדחות נ. &פד גו דרי גדר ע מתד מ עי בי ח גמה מבנטנלייתרו». &׳ ם ע

. ד . . . . . . % f ** T ״ I 1־

ם לרצו תך אא פסד י ל , ו ם מ ה ו ל ת א ין, ךאד יים א ו ר « ה ר ו ע ע לן מים ב פרץ ל

ו ליא מ צאגד. נ ת 3 מ . שו פ! טגד ב אא רבע פגות דורד פה ל ו מ ת

י אל בעת ש ק ב גד אאליך טתהבביעת פגיגד, ל עחרך ל ן עע לכ צרו תיגד.

I" T

ת עמוד מ תג וזג ב ח סידדת א ל מ לך יו עב על כ פא ©ר ח מים א

יר ראאעון ראאעון עע מוחל עעויגות עמו, פ

מש רת הדין לפנים

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R207 S י ש י מ ח י ו נ ש ם ל י נ ו נ ח S ת R ז רaaaaaaaaaaaaaaavoai&vsaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד > a a a a < a a a a < a a o a a < a a < a o < a a a < a o

, ד ס ליי חה ג ג ו ש ם ב י א ט ו ח . מ רבה מ ךrי לה ל ח ta אאים ל ן ^ ט ח ה, לא ה מ ש נ ו ף ו

. עיעקה צ דקות עם כל־בקר!ורד ךך ג ד י ו מ לפו עעים בו לו מר מדות נ ת ד מ . אל! הור תגד ל ם ל ש כרע תם ?פי רעתםל הם גו מל מ

T ״ ״ v T T T ;

עליע עערה, זכיר לגד היום ברית עעליע עקרה, כמו

ם מ הן זדם, ו נגן כתדב>¥ בתור תך: וירד ד א ל כ ת ל ע גו מ י ל י עעהו zz גי ת י ל א , וי קרא ה ר ^ ק נ יהיומ יאהדונהי בע גן וי תיצב היעמו עם ב

בעם, יהיומ יאהדונהי ועם ג אא מר:

I יאהדונהי SfrP k $ י ™ ^ S ^ I יאהדונהיSfrP 0'£^ * ךך גדן, ! • רחדם , ד ! מ ב א K אל ר ^ ד י מ י מ ה יהיומ יאהדונהי ן

ארך אפים ורב־חסד ואמת ולשלם לעושי רעונו •

״ גיצר חסד ״ לאלפים י גישיא עוין ^שבמץילד

: ם י א ט ם ח ה ש ה ק נ , ו ג הןה מ , י ג ג ו ש ו ךך ט אאה ב • ע י ע » ו פ י

. ו נ ל ב ס ש כךךגד מ צרות ש ל ק , zzעעע נ ״ ^ תמךזגך מרעות ^

עוחגד עד למאיד, עפלגד A עד עפר.ם י נ ב ר , לן עי ער״ף לא״נקחהים ד מ מ רים ם ו נ ת נ ו נ ךחדם! כך היא מ זי תגד תת t ית למול עקוםו ע הןע שאא כ שע ע קןגד ב פיגד ךך פפאגד, ב ה ט ש אא ג ך?גד. ב5אקמ3ילם," ס לי חה ע כמך היא ל בגד. ע לליון! ר ךך מיך מעו לם יו£ז, מ פטה כףהמאוניםכ ל פי ךך סד i s ^ s j r ™ 2 . נ; ךךם על הרעה 7 ד י מ ת

י בצרה י ה םאלו, כי ש . לא תתעלם מאיתנובעהות כאל קשיימנ ת ו נ י ה ד ע ל

שם

שם

27. נחם על הרעה - הראב"ע כתב ממי לב, י7) שחלילה לייחס לה׳ חרטה, אלא דברה תורה בלשון"וגם 0 בנ"א, כמו: ויעל, וירד, ישמח ה׳ במעשיו, ויתעצב על ליבו, והראיה ששמואל אמר נממ״א עו, מ

נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם", ושם נ5שוק יאי) כתוב ׳נחמתי׳,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

S ״ י R ־ ש י מ ח י ו נ ש ם ל י נ ו נ ח S 208R ת

aaaaaaaaaaaaaaavoai&vsaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד < a a a a < a a a a < a a o a a < a a < a o < a a a < a o , טדבך.ו ךך ס דך ת ו נ נ ו א ה ל גדו לה אא ג ךךגד. טוינו3דישיד דיע לעי גי הכל נ, עליגד, זעים ״וףבו ר ט ק עכמגד. חותם םגורפי־עקטן, ואל יעקטין י. ויעמיד מ ליץ םנ,ורטוב ל צד קגד, הדא י גיד יי ערגד ק ו ת ש י ו ידים וה רחדם ו ךךגדן, גליי רו ל גא מן בית ? א - ש י ת ו ג ה נ דרכיך ה

, אמדגתך לקיאמנד־יב?ריר ך כ י ד ת ט ד . גבקעו אז מ! ל פגיך ל ו נ ב ר ה ש מ ל. 1 ו הו zz ל

ת טמוד מ רוגהג ב ךך סידדת אח אל מ לך יועב על כפא ©ר ךך מים ש

משולפניהםדין, מוחל עויגות עמו, מעביר ראאעון ראאעון, ד 13 ללי ךךה ג ג ו ש ם ב י א ט ו ח . מ רבה מ חילה ל ךך טאים ל ן ^ ט ח ה, לא ה מ ש נ ו ף ו

. עקה צ דקות עם כל־בער!ורד ךך ג ד י ו מ לפו עעים בו לו מר מדות נ ת ד מ . אל! הור רוגד ל ם ל ש י רעתםל הם גומל מ כרע ורם ?פ

T ״ ״ v T T T ;

עליע עערה, זכיר לגד היום ברית עליע עקרה, כמו

עהוד ע zz ל ע גו מ! הן זדם אל? לימ^םל, וכן כתדב>¥ בתור רוך: ©ורדי ת י ל א , וי קרא ה ר ^ ק נ י עעמו עם ב יהיומ יאהדונהי בע גן וי ווי צב ה

בעם, יהיומ יאהדונהי • ועם גאמר: I ״ ; T ; ־v: V 1 ־

I יאהדונהי SStfT :"ל משה©וי ק"א ייע£'SStfT 0 יאהדונהי I ?על־Sגי[«שד • ר• חדם,ו ךך גדן, ! מ ב * זאל ר א ^ ד י מ י מ ה יהיומ ™ ן

ארך אפים ורב־חסד ואמת ולשלם לעושי ר ונו

״ גיצר ךך סד ״ לאל פים שעמשרה^אסלדפישדהיאיתם, י גישיא עוין ^שבמץילד

: ם י ו ג הןה מנילש5םי א , , י ג , ו ש • ו ךך tt אאה ב ^ י י נ ה ל ע ק ע » ו פ י

שם

שם

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

§ R 2 0 9 r י וחמישי נ ש נים ל ו ט תחנ S ר R aaaaaaaaaaaaaacssoasosaaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa^aaaacs^aaacs^

על סדר א״ת ב״ש

^ כלה נליהח״ו, $ ע ע אולהיגד ואלילי אבולזינו! אל תא תוכחה י ב ג u » ^ r .28 תאחז יד־ במעפט

T י • ״ T : • ־ I י J IT

ם אל Zמח תמוזו;. ובעת י י ח ד נג־־, LLכנו מpSjg־ ספר ה ו מ ע ת ־ ל ו ר ב ע ה

י רגז־. זילות נ פ ו ל א ו ב ללי^ף; .ד דו מי־ י קדמו י ג עז ת־ ל חקר מו סר 0

. הורנו ת ד י ו ת ^ ט פ ו ; לןרב צדק מ אא לל,י־ ש ^ K מע עים בעור־ ™. ו תעיב ו נ ת ל י פ ת ת ע ןן ? א יעו ןן לזנו כ מ י ב ה ! בזע קקנו לך, עו ל ו נ י ב א

עבות אא־־לי ותם sותחיו ב^ה;מסדת ראה כי עממוד ; • T ״ ד ז ״ ז • :־ - י • ; ז !

, ;נדות התורהליא תועז כח מ ?י ז רעו. ת ח ט ב ה ש ה . זכר נא מ ףת מ ם ד א מ

, סו״־ עים בלמו.ך־ 2 חותם ותעוז־ה ותותיר ^רהלחתומה9M P זכור אגן דו פו דור נא אל י חח סר: . ^ ה ^ , ו ת ו א ם י ב ה ו ב 31את־י עראל א עזר ידעו־ א ו ה . יה! דע א 3 ה מזג 1ל^תי] °. כי תת עזיב ל בצרון ו ב ם י ר י נ מגר את־ לוגו ים א עזר ליא ידעו־ מ

ם לתי^ י ר ו קש ל«ים ^ לכו דים אא סירי לו ת ק ול ה נ ,רא ? י יש נוהגים לומר כאן ״מה נאמר לפניך״

[ ?לה־ נא כזר ל פניך יושב נזרום, ו כזה נ כ! פר ל פניך שוכן ש ח כןים, הלא הנ p תרות והנ,לות אתה יודע, אתה יודע ־זי עולם, ותעלומות pתתרי כל־חי, אתה

28. תאחז ידך במשפט - תאחז בחבל המשפט [כינוי למדת המשפט] לא לגמור הדיו, שלא כמלך בשר ודם כשיצאה הגזרה ממנו אינו יכול להשיבה, אבל אתה אינך ok, אם האדם ay, אתה משיב הגזירה, כי חבל המשפט אחוז בידך(מיין רן׳יי 7ני לנ, «א1, וכך משמע מהפיוט שאומרים בנוסח ספרד במוסף ר"ה ליום ראשוו שנכתב"האוחז ביד מדת משפט", ושם מדבר הפיטו על מדותיו ושבחיו של הקבי׳ה,

29. חותם תעודה תתיר וגו׳ - תעודה הוא כינוי לתורה ע׳׳ש שהיא עדות ביו ישראל לאביהם שבשמים, ובקשתנו כאו שהקב׳׳ה יפתח לפנינו את התורה שהיא סתומה וחתומה עבורנו, ואיננו מבינים

סודותיה, שאיו אנו יכולים לעסוק בה מרוב הצרות,

30. טבור אגן הסהר וגו׳ - אגו הוא כלי עגול, וסהר הינו ירח, והכוונה לסנהדריו שישבו בלשכת הגזית שהיא באמצע העולם [כטבור באמצע הגוף] בחצי עיגול כדמות ירח , ומבקשים מהקב׳׳ה שיחזירם

למקומם, ולא יפסק המזג, שעניינו ייו המעורב במים, שהוא משל לדברי ההוראה שיצאו משם

» ׳כי ידעתיו׳׳, שפירש שם רש׳׳י לשוו חיבה, 31. דע את ישראל - 'דע' לשוו אהבה, כמ׳׳ש(נרי יח, י

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R י וחמישי נ ש נים ל ו gr-n R תחנ 2 1 0 g r

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי יי הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

חופש כל־ ח(ירי בטן, ריאה בליות ולב. <*ין ךבר נע לם> ¥טפוך, ואין נ p תר נזננד

עיניך:

וךןו רצון מלפניך יהומ יאהדונהי אלהינו ואלהי אבותינו, ^£ף1?נחל>־<לנו את־כל־ חטא ותינו, תבפר לנו את־כל־עונותינו, ו ךת ?נחיל ות p לח לבל־ פשעינו,

וpלחרן לעויננו ולחטאותנו ונחקיתתנו: םלח לנו אבינו כי רזטאנו, טחל* לנו נלכנו

כי פשענו: כי אא תה אדיני, טוב וםלח, ה־ב־ח םד לבל־קיראיך: לטעךשטך יהומ

יאהדונהי, ו ם ל חח ת לעויני כי ©רב־הוא: ל מ ען־ ש ?זך יהומ יאהדונהי ת ךח.״!:י, בצ דק תך תוציא

ננ צרה נ פ שזי: יהומ יאהדונהי צ בבאות ע פונו, ננ שןב־ לנו אלוהי ייעקיב כן לה: יהומ יאהדונהי

צבאות, אא ששרי א־ם ביט ח בך: יהומ יאהדונהי הושי עה, הו פו לך יעננו בביום־ קר אנו:

השיבנו יהומ יאהדונהי אא ליך ו נשזובבה, חדש י נזינו כ ק״ם:]

ל בו). כ ) ו ב צ י נ ס רנפלה זו רנידןגדךז שלשה צדיקים שהשליכום לאש ו ו ח י {״הוא ו

וצריך לאומרו ?:מנה ומעומד, וכבן יש לאומרו בקרוב לגלים כבי הוא נגד י׳יח

?לכור, ויבין כזה שהוא מוציא מפיו, ויהיו דבריורחמים ךחבדינוננים בהכנעה

. (צפורן שמיר אות לב)

ת מ , ןךןן־^ה פעמים ר ה ל כ יכS־ fty ןלא יעךןית י להעיב א18ו, ולא־יעיר כל־חמתו32:תה יהיומ

T : ד ־ ד ־ ־ ־ : j r • ד ; T I * ־ י

ך ת ^ ב י ואא? ה י D ?י]* ? ל1 ^ 1WnJ יאהדונהי ליא־ית^לא

: הו עזיןןנו יהומ OT אליהינו ן לן בצנו י נ ו י מ ש ת מיד י צרו ני י מן־הגוים כדילהודות ל עזם לןז־עןך, ל הע תב ךו בת הלתך:: כי־עמןי ם י ק? י ¥תעמר־יד!, אדני ??י יעמד ל^ת

אם־עוינות* : ליא כ ךו פז אינו ןן עה 3 ך 4 מ מ ו א י , ל ?it ןןן תודא י ח י ל ש א ל ל רה פ ליי חוה ו

תה' מ

32. כל חמתו - ׳אפו׳ הוא הרוגז החיצוני המעניש, והתימה היא הפנימית השמורה בלב, לכו אמר כי את ה׳אף׳ ישיב, אף אם יצא, אך את התימה הפנימית לא יעיר כלל, כי כאשר ה׳חימה׳ מצטרפת» "כי יגורתי מפני האף והתימה אשר קצף ה׳ עליכם להשמיד עם ה׳אף׳ א"א להשיבו כמ״ש נדני ע, י

אתכם" (מלבי״ם), וכו ביעב״ץ פירש יכל חמתו׳ - מאומה מחמתו, כמ״ש"לא תעשה כל מלאכה".

33. חסדך ואמיתך - חסד הוא מה שיעשה ה׳ בלי שום זכות או הבטחה שקדמה לו, והאמת היא מה שיעשה ע"י זכות או ע"י הבטחה קודמת(מלבי״ם).

34. למען תורא - שלו נתת רשות לשליח לסלוח, היה נפתה לב האדם לומר המלאך יתפיס, כיוו שלא כלפיו נעשה החטא, והיה האדם ממשיך לחטוא(רש״י, מצוי), ובעיו"ת פירש ׳תורא׳ מלשוו יראת

ח תהי ע

תהי קל

תהי ק״ג

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

g211 R י ש י מ ח י ו נ ש ם ל י נ ו נ ח » g ת י ר R

aaaaaaaaaaaaaacssoasosaaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

$ ף* ^ ץ* כגודל tt י' לא הענישנו שלא יחולל•

דניאל

ט טו

, וליא כןןוינותינו ״?נתנו ן??ל עלינו: אם־ןןוינינו ו נ י ת ^ ח לנו נ: ל ל ם ה ל מ ןן! ע ?ך ^ ק ד צ י נ י ; יהומ יאהדונהי ןן עה ע י ט 5 ל 7 ע ןןנו בנו ה, כי ?ןו לם הו מה ך ך י ¥ר ח ?יך יהומ ™ ו ח ? זכיר" לנ

ך עזם אליהי ק ! ח מי*״ךלעםלם: י ןן נך יהומ ™ ביום צרה, י עעןבך י יןןקב: יהומ ™ הועיןןה, ה ע! לך יןןננו ביום־קראנו: א ב-ינו ? לל כנו! ךו ןנו וןן ננו כי אין בנו ??ןן עעים, ןן עעה ןןמנו

ל ר ך ?יך, !״הו עיןןנו ל ? ןןן עז ?ך: ד ו ג צד לןה כריב נ

ל דורבן תפילת תחנונים זו נאמרה ע״י דניאל הנביא !:עודו צם ולבוש שק ואפר ע

ר שהתודה והצדיק את הדין הלןשה׳ מבקש עגונה פלה׳ שימחול ח א ל הבית וגלות בבל, ש

א יתחלל שמו בגוים. ם ישראל בעיקר למען ל ע ל

ועתה ו אדני אליהינו, אא ער הו צא ת אאת־ ןן מך ? ארץם שמך^יום ם י תפ נ ?צרים ביד וזזלה, ותןןעע־לך35עם ש הזה, מודיםאנישחפזאנו ויעןןנו: אדיני ככל־צדקיתיך יעעב־נא

T J T י IV * : י J J T ־: » ; IT T T T ' V ־־

גםעתהאא?ך וח?תך ??ןןירך ירועלים וגםמהר־קדעך, כי

ם נ י לל חטאינוובןןוינות אביתינו, ירועל ים ו ןן מך ה , ב חח פזאינו בן אלהינו ל חח ר £ה ל כל־ ? ביביתינו לללת&ל5יב: ו ןן ווה ע ?ל ואל־ווחנוניו, !יהאר ^ניך ןןל־ א ר ^ אל־וופלת ןןביך ין ? לן זי• עע ^ ה עז ??ם והחרב, ל ? ןןן שמןאדיני: ה 3וה אל זזי אא ז נך ו ע ?

^ים ו ו*ה!ןןיר י נ ד ו ? , ?לןח ןןיניך ראה ^ ו נ ת ל י פ ת

ם י נ ע ש נ י נ , כי ליא ןןל־ צדקיתינו א ל ל ח ן י מ ש ן כ ל א ער־נ קרא ע ??ך ןן ללי ה ו רוממות [ולא פחד], וזאת נשיג ע"י שנראה שעמך הסליחה [מדת טובך וחסדך] שזו בעצם גדולתך,

35. אשר הוצאת וגו׳ - גם במצרים לא היינו ראויים להגאל מצד מעשינו, שגם שם היינו חוטאים, רק הוצאת אותנו ביד חזקה בלא זכות רק למעו שמך הגדול לבל יתחלל, וזה שאמר"ומ עש־ לך שם

כיום וזזה" שעשית זאת למעו שמך,

ומין

י״ד

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R י ש י מ ח י ו נ ש ם ל י נ ו נ ח gn-n R ת 2 1 2 g

aaaaaaaaaaaaaacssoasosaaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

, כי -רקןןל־ר ח ?יך ו נ ר ז ע ת :שאנ ךזנו מ פי לים ת חנו נינו ל פניך ש

, אדיני ו נ א ט ח : אדיני ו עכ??ןןה תחנונינואדיני ו Dלחה ל ם י נ ע ש ק מ ״ נ הרבים א־ ד ־ T IT ; T י : די : ־ ד ; IT י ד ־ :

ו נ נ ע מ א ל ל י אל־ וואחר, למןן נך אליהי ו נ ל י ו ! , וןן עה ע ו נ ת ק ע צ ה לן עיבה ל: א בינו [ י ם ה ע ש ו ןןל־ןן מך ע י ה ו ל א ה ע ??ך נ ל!רא ןןל־ ןירך ^ י י . ה כי־ ש, ו ל בץ נפוצו תינו ו נ ר ז ע ב ה ת א אב הר ח ??ן, הראנו אות לטו בה ש מאארבן כנפות הארץ, ואזיכירו!־ידןןו כל־זזווים כי א ווהך 1 אא ווה ייצרנו ד י ב י מ ו ח יהיומ יאהדונהי אבינו א ווה, אא נ חנו החימר נ

: T IT r T T י :־ ־ : ־ V ; ־ T ; ״

ומןןעה ידך ^לנו. אבינו, מלכנו, צורנו וגואלנו,דת ךי ל חח ר פה רןו ?ה יחומ יאהדונהי ןןל־ ןן מך, ו אל־ נ ח לל ? על־בם וו ים, ל מה ייא ??רו בןן כמים איה אליהי זזם: ידיןןנו יהומ יאהדונהי כי חחטאנו, ואין ??י יןןמיד בןןדנו ם ע י ש ו מ

T יןן מד־לנו בעת צרה. ^ , אא לא ע ??ך זז ודול ™ י נ י ל נ ר ע ג נ ם ל

T T ' " ו \ ״ j "1 : IT : י ־ T ־

ר חם ןן לינו, ךזמ'ל ןןל ןןמך, ור חם ן ו כר חם אב ןןל בנים כל רח ?יך, חח ןנו מ לל כנווןן ננו, ד ו ג ןןל נ ח ל התך, רןו ?ה נא כריב נה ןיעה נפלאות בכל־ןןת ? א י ר ה ת ה?דלה, ש ך לך יהימ ™ מw אל m וןןת, הבט־נא והועיןןה נא צאן מרןןיתך ?ן היעוןןה, בך ד ב , כי לך יהימ יאהדונהי ל ך ם ע ימעל־בנו לצף נ. אא לו ה D ליחות! אנא D לח נא, כי אאל טוב ו נ ת ו ו ק תו ח ל וונו ת

־ : ״ :v ו ־ ; • IT IT ; ־ T י

ו?לח אוה:T IT T - ;

ד ישעי ם

3 האומן היוצי 6

לחיפת יעב, וגם עם ישיאל

יואל ב

36. אנחנו החומר ואתה יצרנו - ר"ל כמו יוצר חרס העושה הכל מו החומר, כו אתה שבראת אותנו

וכולנו הנה מעשי ידך והיאך תשחית מעשי ידך(מצוי ישעי שד, ז),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R215 gr י ש י מ ח י ו נ ש ם ל י נ ו נ ח g ת R ג י רaaaaaaaaaaaaaacssoasosaaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ם א גא מ לך רחום 1 חנון, זכיר 1 זז בט ל ברית בין הבת רים עT . • : : דן דן : י

, ו לל מ ןןן 3 י חיד 7 ה ו ^נ ק ח צ , ו תראה לפניך ןן ל דית י ם ה ר ב א

ב ו ! ע ב א בינו, האב^יאל ווןן זי בבנו אבינו, ו אל וו פ! ענו ת ק ע י ער אל ימ לל כנו, וי אאל ועכחנו יו צרינו, ואל וןןע ןןמנו כלה ו אותנ

ה בגלו יתנו, כי אל מ לך חנון ורחום אוה: י ל נ

אין כמוך חנון ורחום אאלהינו, אאין כמוך אאל ארך אאפים, הועיןןנו ורח??נו si?? סורב חח?ד ואממת ע נ ה

ה ח ו ד

י ט י ר ב דו נ י ת ו ב א ה הציילנו. זכר לןןבדיך ל ד י ח מ ה ל ה ב , ??רןןע ומרגז מ ת ו ל ג ב

ל הז ןןם ש ף ר ו ע ל אבר זזם ל י צ ךוק ו ליןןליב, אל־ ו פן אל־ ל עי הב ״ ל י מ הזה ו אל־ רעןו .ו אל־ח טאתו: עוב מ ךחרון א פך ו ה נ חם ש

ת ו נ ו ש ת ו ת י ת לן מך: ו ה ??ר מ מנו מכת ה מות מ ו ש ע ל ת ר ז ג ןןל־ הר ןןה ש כי רחום א ווה, כי ככן דרכך לןןעות ך ?ד ךך נם בכל־דיר

ח י ק י ה ודר: אנא יהומ יאהדונהי הו עי ןןה נא, א נא יהיומ יאהדונהי זז צלי חה תIT ־ : י T : IT IT י T ן• T : IT IT T

: לך יהיומ ן י ל ו ביום לראנו א נ ת ל פ ת נא: אנא יהיומ™ ןןננו ל: ״וT: י ; T : IT IT T-: ••T; J י

S יאהדונהי ך לך frP3S יאהדונהי J f r P 1 , לך ; ו נ ע י ש ו ת יאהדונהי ל ינו ש

ג ״ כ י מ ר י גו ים: י י ן אאל וו ך עה ו ווןן ננו כי נ אמו א מ כ ני ךךל, ל

3 כל־ברך רקלך ת כרן, ו כל־ , ולמלים 8 ל א ר ש י ל א בדה ת לזותם ש לומה ©רקלפ ניך ת ע יו חוה:

37. עקדת יחיד - אף שהיה לאברהם גם ישמעאל, מ"מ כיוו דכתיב"כי ביצחק יקרא לך זרע" היה לכו יצחק יחיד לאברהם, או ע"ש שהיה יחיד לאמו(עצ״י),

38. כי נאמו וגו׳, כל ברך וגו׳ - הגוים אומרים עלינו עתה" א בדה תקותם", וזו ראיה שכביכול הע"ז שלהם היא אמיתית, ח"ו אבל אנו אומרים שאינם יודעים שלעתיד לבוא כל ברך לך תכרע וכל קומה לך לבד תשתחווה, כולל אלו שכרעו והשתחוו לאלהים אחרים, וכו כל עוצמה אנושית

שהתנשאה בגאווה (רשרה״ר),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

gr-m R י ש י מ ח י ו נ ש ם ל י נ ו נ ח g 214R ת

aaaaaaaaaaaaaacssoasosaaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^ א נ ה א הל לבל פו עןים ו ךך טאים, ר ט י ש ו מ הפרח ךך יד ב תעו בה ונ פענו ??ריב ן צבו ננו צעחי״אנעל, אל ד ח פ נב זז לה מ ן י א

ן ו י , ל!ו??ה והועיןןנו, אל ועפיך ךרונך ח ב י ן מ י ועכךחנו נצח ל אפךןן לינו, כי הריןן ממך אא נ ךךנו, ב ני ברי תך. אל, הבי טה! ךל

כט ?אאת הנךה, ןןד ?2ןתי ו נ ב ו ס א ^ כבודנו בווים, ועלצונו מם י ו ג ה המה ה ך ביד צ ת י א פ ת ל א י ש 39בזעבי ותפארוך י

[ ל א י ש י ם ע ןןזך [, ןוררה גבור תך ת י מם מ (מ י ב ש י ראו הנפלאות!•יביעו יי ךוו מ ובור תם י ניך וו לאו תינו ןנו ל מ ןןן ע מך, אל.י מןןטו ל ם והו עעי י ו ג ב ם ק נ ה ל

ו ר ח ?יך בןןת צרו תינו, נ י ל ו א א ו ב , ??הר י לךמונו י ו א ם ס ו י ו ^ & , ואל וועעךךת s s r ליא ל??ןןננו, אלא ל מןןנך פןיל אאת־ן כר עארי תנו כי לך ??י חלות ןןי נינו, כי

אל מ לך ךךנוןורחום א ווה, ו זכיר ןןדו תנו שאנימעידיםבכל־יוםן יעראל, יהיומ ? וו??יד אומרים פןןמים באהבה: ע

היאאא חד:

יאהדונהי אאליהינו, י יאהדונהי

T V T I י I" V :

ואומר החזן חצי קדיש:

, ה ז ו י ע א כ ר ר י ב א ך נ ע ל ¥ שז כנה ©רבא, (אמן) ב < ש ' ק ך יחג ךל ו י ת

, (אמן) d f i ב ננ'שזי ר ק י , ו ה נ ק ח פ ר ם צ י ו ןתה, ו כ ך נ ל י וים ל

א ובזםן ק יריב, ל ג ע , ב ל ־ י ששר א ת י ־ ב ל ב ךז.יי ז־ כ ן ו ו כ י נ ב ךז.ייכון ו בניו נ

ואאטרו אאננן, (אמן) באומרו יי;הזא שמה רבאי יכוין: יה״ר שימחה זכר עמלק ואז יהיה השם שלם

והכםא שלם י ההא ע ??ה רבא מ ברך ל ןן לם [ו] לןן לל ??י ןן לל ??יא

39. עזך, תפארתך - ׳עזך׳ הוא כינוי לעם ישראל שהם מוסיפים כביכול כח בפמליה של מעלה, כמו

שאמרו חז"ל על הפסוק נפה׳ שח, לנ1"תנו עוז לאלהים", וכו נקראים גם ׳תפארתך׳ כי הקב"ה מתפאר

בישראל

דבי

; ד

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R215 g ה ד ו ת ־ ד פ ת ס א ע ו g ה R ו ט רaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

, ר י , ו!* תתה ז א ש נ ת י , ו ם ט ו ר ת י , ו ר א , ו:י תת ^ ח ב ת ש י יי יו ^רך, ו

ן א נ ל ע , (אמן) ל א ו ך ה י ר ה ךיקקז־שזא ב נ , .ר:,תתהלל, ש ה ל ע ע ת י ו

א נ ע ל ן ב ר י נ תאא, ך אא נ ח נ ב ח תתא ו ש , ת א ת ר י ז , ש א ת כ ר ב ־ ל כ

ן r : ד \ r ; I T • ' T T • ' T T ־ TTTV; T;:•:- י T : • 7

ו אאננן. (אמן) ר נ ו אא נ

לפני הוצאת ספר־תורה ביום שיש בו תחינה אומרים:

ל אל ארך אפים לפני הוצאת ספר תורה, hi אאריך א9יס אנו אומרים ב׳ הנסחאות ש. ובתחלה 4 ה בהר ״ ש ד מ מ ע ל י׳ הדברות ומ׳ יום ש בי בבידוד הם נ׳ רנבות שהם רמז ע

ה מהגלות .והיא הישועה השלימה, ואח״כ מבקשים רחמים ל א ג ל ה מבקשים ע

ושיצילנו מהצרות שבגלות.

ו נ ח י כ ו ת ך ס ע נ ך ב פ א ל ב ד ואאפות, א פ ב ח ר ם ו י פ ך א ר א 4 ד 1 ס ב ח י אלה ל ו א ג , ו־הושזי.נענו ב ך ו פ ישראאל] ע ל [ מ OT ע ח י ה , חחוככה י ו נ י ס י ת

ך אאל: י נ n ר © ל ד ו ג ב נ ר , כ א ח נ ך אאדון, כ ל ו ל נ א ט , ח ע ר ־ ל כ נ נ ה מ ל ש

ה ם ו , ח ו נ ו מ ך נ י נ ר פ ז , אאל ת כ! ו ם י נ א ©ר רו נ נ ל ם ו י ך אא פ ר אל א

ע ר ־ ל נ כ ו נ נ , ו ה:יי ל ך מ ל ע א ר ש א ירית י ל ש מ יאהדונהי ע ו ה י

ך אאל: י ב ©ר ר! נ , כרי א ח נ , כ ל ן ו ד ו ?לך א נ א ט , ח ת ו ל ג ^ ת ו י צ ה

וביום שאין אומרים בו תחנון אומרים:

ו נ י ו ת ב ם א ו כא'שזר הייה ע נ מ ו ע נ י ה ל מ ™ א ו ה יהי י

ך אאת־ ר ב , ו ך ה אאת־ ע מ ע י ש ו : ה ו נ ש אאל־©י ע ז בבנו ו אאל־ י ט

־ך אאל ד עע בב^ ו : ב:;עבור ך ם ל ו ע ה ־ ד ם .ו נ שש אאם ע ע , ו ר ך ל ת נ ח

: ך ח י ז ש ' י נ נ ב פ ש ת

: אאשזרי א ו ל בברוך ה א ר ש ה ל*עעמו י ר ו ם שזנתן ת ו ק מ בברוך ה

: ו י ה ל מ יאהדונהי א ו י ה י ם ש , אא ׳שזןרי הה ע ו ה ל ם ש כ כ הה ע

תהי כ״ח

40. בנוסחה הראשונה יש כ"ד תיבות כנגד כ"ד צרופי שם אדנות, ובנוסח השני כ"ו תיבות כנגד שם הויה, לכו צריך לומר שניהם(יעב״ץ),

41. אל - עייו ביאורנו לי"ג מידות,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ R ה ד ו ת ־ ד פ ת ס א ע ו grrm R ה 2 1 6 g a a a a a a a a a a a a a a a i & a i & i & a a a 1 & a a a a a 1 & a a a a 1 a שויתי י הוה לנגדי תמיד £ a a a a a a a a a <

וכשמוציאים ספר תורה אומר החזן עם הקהל:

: ו ך ח ו י מ ™ אאתי, ו 1נרוננננה 'שזנ ו י ה י ו ל ל י גך . . ן . - . . . ז . ן . . ־ ־ _

ם ©רגליו קקדוש י ד ה ו ורזישזך!חוו ל נ י ה ל מ יאהדונהי א ו י ה רופלפלן י

ר ה ו ל ו ו .וךהשזת ח נ י ה ל י א ה נ ו ד ה א י מ ו י ה ו י ט ^ נ ו : ר א ו ה

מ יאהדונהי ו י ה י ש כ ו ד ק ־ ן י : א ו נ י ה ל מ יאהדונהי א ח י ה ש י ו ד ק ־ י , כ ו ש ר ק

מ ו ה י י ד ע נ ב ל ו ד! נ י א ל נ י נ : כ ו נ י ה ל א ר כ ו , ו אאין צ ך ־ אאין ב ל ת י כ

ה ש ר ו ו ניששה, נ נ ל ־ ה ו ה צ ר ו : ת ו נ הי י אלי ל ת ו ר ז ו , ונני צ ™ T T ד\ •: י T • T ו • ד• :v ״ י

: ר ש נ א ה נ י , ותיננ כ ה ם ב י א לפו ח זי ק י ־ חיים ה ץ ע ת ©יעקב: . ק ה ל

'א'ךך בבי ב ^ ם ר ו ל : ש ם ו ל ה ש י ת י ב י ־ נ ת ל כ , ו ם ע י נ ־ י כ ה ד ר י זיר כ־ ״ : ; T T T T ן\• • ; T I ־ : ״ T ן••• T ;

מ ו י ה , י ן ו י ת נ נ מ יאהדונהי עיז ל ע ו י ה נ ככשול: י ו נ נ נ ל ־ ן י , ו א ך ר ת ו ת

, הבבו א ר מ יאהדונהי אא ק ו י ה ם י י ש : כ ם ו ל ש ו ב ט ע ; ־ ת ך א ר ב יאהדונהי י

: ה ר ו ת ד ל ו ב ם ו תתנו כ י ה ל א ו עיז ל נ ל ת כ : ה ו נ י ה ל א ¥ ל < ל ד י גT ־ T : . .. r . - , ״ ״

: ך ל מ יאהדונהי נ ח י ה ו ים י ג ו ב ר נ , וייא נ ץ ר א ל ה נ ים ת ג ש ו ה ח נ י ש נ ]

[ : ך י ט פ ש נ , לל^עען נ ה ד ו ה ה בבנות י נ ל ג ן ת ו י צ ־ ר יששננח ה

ו עיז נ ל ת כ : ה ו נ י ה י ל א ל ¥ < ל ד מ יאהדונהי אאקרא, הבבו ג ח י ה ם י ש י כ

: ה ר ו ת ד ל ו ב לאאלהים ו תתנו כT ־ T : . . .

ומגביה ספר תורה ומראה הכתב לקהל ואומרים:

ה ר ו י י ששר אאל: ת י ב נ נ ה ל פ ש נ נ ¥ " ם ש ־ ר ז , אא ש ה ר ו ת וזיאת הT . . ן • . . . . . . . . •ן I .- ״ •ן ״ . .

, ו י ה י ם © י נ נ ת ©יעקב: האאל ת ל ? ה ק 1 ש ר ו , נ ה ש ו ם נ ל ־ ה ו צ

: ו ם ב י ו כ ח ל ה כ א ל ו , נ גן ה ה פ ו ר י מ ™ צ ו ה אא ננ©רת־ י

וקורין בפרשת השבוע ג' גברי. אין פוחתין ואין מוסיפין עליהם. ובשעת הקריאה אסור לדבר.

ואוזני כל הקהל תהיינה אל ספר התורה.

משלי יח

תהי קיט

דברי ד

ג שם ל

תהי ל״ד

תהי צ״ט

שמ״א ב

תהי יח

י ג ל ש מ

תהי כט

תהי יח

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

g 2 1 7 R ה ד ו ת ־ ד פ ת ס א ע ו g m ה R

aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ה * ו 1 ת ת ה ו 5 * ו 3 T ־ : *

קךיאת התוךה אף בבי והי היא חיוב גדול, והיא מתקוני מעוה ךבנו ע״ה,

וצךיך לעומע באימה ובו־לנת ובזי?ג, כאלו ממווו לגחיה עומד בתחתית וזך סיני

בנדןבבלית המודה, וגדל שכך השומע קךיאת תוויה עצום כמביאך בספה״ק

(יםוה״ע).

ך: כו אאת־ייהומ יאהדונהי הפגבי אומר העולה: פב

ועונים הקהל: ברוך יהימ ™ זזמברך לןולם וןןד:

וחוזר העולה: ברוך יהומ יאהדונהי זזמבירך לןולם וןןד:

, ם ל ו ן ך ה ם מ ל ל כ ת מ ב ו ו נ י ה ל א , ״ מ ״ ו י ה ה י ו 3רדף א־ " ת ו א נ ן ל ת נ ם ו י מ ן ן ה ־ ל כ ו מ נ ב ־ ר ח ר ב ע א

IT I זן ־ ; • T ץ• T ־ T ׳-׳.׳.

: ה ר ו ן ה ו ת , נ ״ ~ מ ״ ו ה ה י ו ך א ו ו ר . ב ו ת ר ו ^ ואחר קריאת התורה מברך העולה:

, ם ל ו ן ך ה ם מ ל ל כ ת מ ב ו ו נ י ה ל א , ״ מ ״ ו י ה ה י ו 3רדף אם ל ו י ן ן ך ך , ו ת מ מ ת א ר ו ו ו ת ה ו ו ' ־ * ו ^ נ ל ־ ן ת ר נ ע א

: ה ר ו ן ה ו ת מ ״יא^יהי״, נ ו י ה ה י ו ך אא ו ו ר . ב ו נ ו כ ת ן ב נ ט

ואומרים חצי קדיש:

י ״ , ע ת ו מ ל ו ע ל ה כ ת ב ו מ ל ו ע ם ב י מ ת ש ו כ ל ד מ ו ב ה כ ל ג ת י ו ש ב ל ל כ יבןןןש ב

ח ג, שא). י ״ פ ש ) ם ל ו ע ן דגריע ב ו ט ל ה ש ל כ י י ש

, ה ת ו ע ־ ! א כ ר א ייי ב נ ל ע ע ה ©רבא, (אמן) ב נ נ ז ש ׳ ו ש ד ק ת י יחגךיל ו. (אמן) ה ב ננשזי ח ר ק י , ו ה נ ק - ! ח פ נ , ו©י צצ נ ה ו ת כ נ ל ך נ י ו©יננ ל

ן ק יריב, נ נ מ ־ י ששר אאל, ב:;Jנלא ו ת י ב ־ ? ל ן ובביונניכון ו בב ח.יי ד כ ו כ י י ב ח

ו אאננן. (אמן) באומרו יי;הזא !!!נזה רבאי יכוין: יה״ר שימחה זכר עמלק ואז יהיה השם שלם ר נ ו אא נ

והכםא שלם י יהא עע??ה ©רבא מברך לןןלם [ו]ללזןןלל??י ןןל??יא

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ת י ד ח ת ש ל י פ drrm R ת 2 1 8 S ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

, ד ד ה ח י , ו א ש נ ה י ימם, ו יתרו , ו ר א פ ר ר י , ו ח ב ת ש י יתברך, וא כנן ל מ . (אמן) ל א ו י ה ן ף א ב ש י ך ק ה ד מ , ש ל ל ה ת י הר;?!לה, ו

, א מ ע ל ן נ ר י מ א ב ח ררא דנחככ ררא, ד ש , ת א ת ר י , ש א ה כ ר נ ־ ל כ~ •T : r\T I I T|: ~ י T T T V J T T J I * T T J' :TT י '

ו אאככן. (אמן) ר מ א ו

| . ל ל ת ני התפלץ ב ע ד א להסיח ה J יזכיר ל

מאשת עד תפלה לדוד הוא להוריד השפע לצורך עולם הבריאה

יש המחזירים כאן את הספר תורה.

ך ג״פ בכל יום, כבגד ג״פ שבהם בת קול יוצאת ת י ד אומרים ׳אשדי יושבי ב ו ד ז ל ז ל ז ז ת

ואומדת בג׳ משמרות הלילה ״אוי שהחרבתי את ביתי וגו׳״, לכן ביום אבו אומדים

ל מקדש מעט שבגלותבו. וקבעו פעם אחת לפבי כבגדם ג״פ ״אשדי יושבי ביתך׳ ע

ה אחריה ע ב ולשהות ש כ ע ת ה ה ופעם שביה אחד התפלה, לפי שצריך לישב ל ל פ ת ה

. ( ץ י ב ע י ) א ש מ לומד שאיבה עליבו ל

ן שתעשה; ו ל נ , J! אא שזר י ך ל j k ו גדיל כל ע j ״ ע ל £ T י D I זי | I ^ ב י ^ ל

י יועןבי בי ורף ™f™^? עןך לע1לם יה ל לוף ך ט א

^לה: א#רי ה?DJ מובטח Bl מאלהיו,! T J T v r j T 1. J " : T IV י 1 f

אשרי ךך עם ש יהיומ יאהדונהי אליהיו:IT V: JT : IV ״T T J " :

ו אאל1 ךןי הננלןי ל ד , ; א^ממף, א ר3רזלגה לדוד ח^לזV rt" J V! J י - t I ׳ I J T J ך• • a

ואברכה 'שכנף ?'ipלם ועד: בכל־^םj j ; r i V T J T r ; I : J T ; I T ־ ־ :

ו ד ס ח ל ב ^ לם ועד: ג אברכד, ו אא ה ל לה יען כנף ל> j r i v i J T r ; I : J T ; 1־ ־ T ' ־ : ' A V ; I T ־ :

: ה ג י ש נ א ל ו ל גד ל ^ אי? ח קר ו יהיומ ™ ו כנ ה לל כנ אד, י1 ׳ . ן ׳ ; • : J•• T י ״ A ; J י T : J T :

ו י שבח יספיכמן שיף, ו גבוריתיף י ר ח א א ב ל דוד ה ה דוד ז

ד הiדדף, ן•דבל ^ י כ פ ו הדר י י נ ם א ג : ו א ב ה ר ו ד ינידו ל

תהי

פד ה

'־1 תהי

קמד טו

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R219 S ת י ד ח ת ש ל י פ S ת R ט י רaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ גדי תמיד a שויתי י הוה לנ a a a a a a a a a <

ם ייאנכרו, ה ^ בפלאירויף אעידוה: דעזוז בוראירויף ןי טובף .יביעו, ד ו ן רב־ ג ו י כ כרי : ז ה ת פ ם א י נ וגדלווף אם ור דזום יהיומ יאהדונהי, ג י ח ן ת ו : ח נון ג ם ר ל ו ק ו צדק ורף־ יר נבו בו גדל־ ח םד: טוב־יהיומ יאהדונהי ל כיל ו מ ע ז ה ח ו ארזי יא פים ד

J ־ וי) T : V | T J : • ־ ־ I V J V

: יi^*וף יהיומ יאהדונהי כל־ ו י ת ו י י ורחכיו על־כל־כעעיו בj T ; י 1J I י . T r - ; ־1 :־ T7 ־1 :

, mםיךף יברכוכה: כבוד ככל כוורף־ m כעעיף י נ ב ל ם פ י 5 ל י ד 3 ייאככרו, וגבורורף־ ידיברו: להו?ד״יזג 1י ככ ללכו ורו: כל לכו רוף פ ו ה אא דם גבוריתיו, 'ו כבוד הה דר י

J ־ : ו - : ; י — A י : : T ו ; I T T I T י.

, 'ו כ ככ ען ל תף ב כל־ דוד ת י ח ע היאככ לל כורו כל־עיל כים ג

ה י ב ג ודר: סוככי -יהיומ ™™ לכל־ההניפלים, וזו?כף מ, ןיאא תה ו ו ל כל־ ה כפו פים: עי בי־כיל אא ליף יעברו יח

> T ־ ״,א ׳ ; ־ ; I J V •• 1. • ך • 1 7 ־ ; •ו ״

פו רר ח ארו־י דף ה ת : א ו ג מ ז בו רוךל ד!ם אור־ אא כלם בע דתו ב"T V - J••• ו ואי r׳ I" ' j J T ; y V I . V T

• ט ו נ * כפי ח a » « u ! 1 U t a U »—•*1!••^ . ו יתברך, > ת א להוריד שפע (יכו! שהפרנסה מכו • י נ , / H ף &-I | ו ( ד ו ב כ ח בו שיפרנסנו ב ט ו ב לעולם ו$teוחםיד ־ , ו י ת ו ד י עדיק יהיומ ™ בכל־דרכיו מ' ׳ ־ ־ ׳ ! T י ׳ 1 י " T I T I T "1 : י . * J • -

ק ר ך י לכל־קיראיו, א ה * * בכל־כעעיו: קרוב יהיומ *; M) י ; T 1 7 ו 1 י . J ' T ו י r ־ ־ : 1 1 7 ־

: דצון־ יראיו ^ ™ ת ^ ל כל אער יי ק ראהו באא כJ T ן ; י ; ״••• v1: v * :T\ יי ב w ־ : > ;

, יו עיעם: שו ככר ם יי ע ככע ן ת ח ע יעי עה, ו אאר־ ע ו ע ורם ע ייהיומ ™ אאר־כל־איהביו חשיםבסכה, ואור כל־

י 7 - " I rtT ־ .T : 1 'יי 7 ו :

ו יהומ יאהדונהי ידבר ם יע ככיד: דג הה ל ה ל ם י ל כ נ ת מ ה רעעים הv ־ T : j ;1- ־ : •ו ; י ^ J * T ; I T

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

S:>־ R ת י ד ח ת ש ל י פ S 220R ת

aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa גדי תמיד <aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנ

^״ם עם ק^עעו י ?גי ה £י גם בעתיד ויב^י כל־בער כ: l j J" I T T I. J I J " T I * ^ J'

ח לו שהוא ב! העה״ב, ו^I• ודץון* הח״״ם ט ב ד מ ו ד ל האומר תהלה ל נ • נ;ט ש r tS^ t tS^ *H ־זוז

I -I JHJS<© ם ל ו ך את ה' כזעולם וננד ע ר ב ' • לכ! אנו מבקשים נענוככל ל / ׳ ״ ח ף י ו ט ק

ם ההללויה: כ ל ו כ ! כ , ל א ב בבלי יה, כןדדה ^עןד־יעולם ה

. בימים שאין אומרים בהם תחנון אין אומרים מזמור "יענך״1

ם ח ל י ת ש י ל[פל ג זןח, ככ זכור לו־ ד: יעי בף -יהוגמ ™™ ביום צרה כ כ י ה ת

» עם ו אלהי יעעקב2: יעלח־ןזרף ו י , ייעגבף י ך ב י ו א ב

כל־ ככבחירויף ת : ץ כר א ו ב ו ו מ ת , יו ככ ציון ים ן.דך י ״ ד ק ם ו ק ם ככ הןדע מ, םלה: :יתן־לף כלבבף, ^ ; י , וןולרוף ידענה ו ך ת ל צ ה ל ת ב ר ק ה ש

ו בעם־ ו ע י ש ו י י ש ג י בי עו ןן רוך ? ה ו כל־ן צ רוף יכ ל,א ברננה ו ל* א ר ש ? , יכ לא יהיומ ™™ כל־ ככ עע אאלו דויך: ״ ל 3 אלהיבו ב תרכי הו עי ןן ו יהומ ™ ככ עי רזו, -יע בהו ו ר י ב ןן דיה י דן דדי בו נ י ל א ו א n : אלה ב s s n ן י ככי בו ככ עז ככי קדעו, בגבו רוח יעהי ־ בפו םים, ואא ב חבו 1-רקבעם־יהיומ יאהדו ו א ל ו אא לה ב ז ר ב ברעב ה, וא בחבו ם י ס ו ס ה ב ו כ ר ה ה מה כ רןו ו ב פלו מ ! כ ל ו

: ו מ אלהיבו בז כיר ש: r 1 :־ " ; ז M1 ־ J ; ו J ־ : ו• .י ״ ד ז v ״ :

א יהומ יאהדונהי הו עי ןןה, ואזיה כן לך כ ר ק : ע ו ג ק ! ח ת הןככבו Tjtynn ה יןן נבו ביום־ קר אבו:

1. מזמור זה הוכנס לפני תפלה ׳ובא לציון׳ כי המילים "הושיע ה' משיחו" רומזות כאן על ביאת הגואל לציון(טור קל״א). העת שלפני בוא המשיח הנה עת צרה בגלל המלחמות הרבות שילוו תקופה קשה זו. לימים אלו מתכוונת תפילתנו, והיא מבשרת לנו כי ה׳ יעזור למשיחו ויגאל את עמו ישראל, ואילו אויביהם יכרעו ויפולו, ואז יבוא לציון גואל (עולם התפלה). וכתב המלבי״ם: מזמור זה נ אמר יגל ה O לחמה שהיה לי לדוד שהיה שם ב סכנה, ו כ שבאה ה שמועה ל ציין׳ ה ת פללו עליו וגם שלחוי מ ל ח בה, ״ ע א ל רז יל ל עזותי. אולם ב ?עתי ה לכי רז ח יל נידע' ל הם'כי דוד נישע ע״י נס, ש נ צ ח ש

אלא' רק בשם ה׳.

2. אלוקי יעקב - הזכיר'יעקב', לפי שראה עצמו בצרות יותר מאברהם ויצחק, דכתיב"לאל העונה אותי ביום צרתי", ולכן אמר להם מי שענה ליעקב אביכם הוא יענה גם לכם(רד״ק).

3. נדגול - כי העמים יראו כי שם ה׳ נקרא על דגלנו וייראו ממנו(מלבי״ם).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R221 S ת י ד ח ת ש ל י פ S ת R א כ רaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

בתשעה באב ובבית האבל מתחילים מ־״ואתה קדוש".

ו להקדים ב׳ פסוקים אלו ?1^ני הקד־שה, שכיון קוהיו כפופים נ ק ת 4 א ׳ ו ך ס לן^ע^ה ו

־ רנירזת יד אומות שגזרו ־:ידיהם!;זרות לא לומר קדשה ולבטל את התורה, לכ

אמרו תחנה ובדןעוה שיבא הגואל ו׳־גנאאלים מתחת ידים ויזכו ליקים בהם לא

ימושו מפיך וכו׳(לבוש).

ן קב ן ! ע , ו ל עבי פ ^ s א ל ציוץ גו אל ^ e כ

ו אכרות א באם ייהומ יאהדונהי • ואבי - זJ • ־ I .*'-י : IT ־ :

, s רו חי אער ברי ווי או רום אא ככר ייהיומ ™JV ־ ; • •< T י T ־T : J י :

ה ב פיף, ש מ ״י א ער־ עכ ייי ע ה י ו ת n ו דבריי י ™ s ןן ליף *י זרע זרןף/ לא־יככועו ככ פייף, וככ פי זרןף, וככ *ו לם >™: ן ד־ ל ו ן א י ״ ז ^ מ ״ ׳ ה ט , ככ ןן י י ה * * אא ככר יהומ *

ב ל ח ר בקדשה זו מאיד ויאמרה בבונה, שהךי אמרו רבותינו(שונוסמנו.) שמיום ש ה ץ

בידזמ״ק אין קיף יום שאין בו קללה, ולא ילד הטל לברכה, ובל יום קללתו מרבה מיונז

שלפניו, ורק בזכות הקדשה דםדרא ואכלן יהא שמיה רבא, העולם ןגזד״־ן עומד. ואיף

לא יתלהב לב האדם לאומרה בבונה :7ןעונזה, להמשיך ננל ינעמו חקיק מהקךשה להתקדש בקדושת השם(יסוה״ע).

4. אע"פ שכבר אמרנו ב׳ פעמים קדושה ביוצר ובתפלה, תיקנו עוד סדר קדושה למען אלה שאיחרו לבוא לבית הכנסת והחמיצו את הקדושה שבחזרת השי׳ץ(רד״א). וי"א, משום שבתחילה גזרה המלכותם יענו קדושה, ולאחר על ישראל שלא יענו קדושה בתוך התפלה, והיו אורבים להם לשמוע א התפלה כשהלכו האורבים, היו קורין הקדושה ומתרגמין אותה, כדי שיחשב להם שתי קדושות כנגד יוצר ותפלה, ותקנו להקדים ב׳ פסוקים [ובא לציון וכו׳, ואני זאת וכו׳] לפני הקדושה, שכיון שהיו כפופים תחת יד אומות שגזרו עליהם גזירות לבטל את התורה, לכך אמרו ב׳ פסוקיםא ימושו מפיך וכו׳, שהם תחנה ובקשה שיבא הגואל ויגאלם מתחת ידם ויזכו לקיים בהם ל ויוכלו לקיים הקדושה כדינה, ולכך הקדימו הפסוק ׳ואתה קדוש׳ בלשון בקשה ממנו ית׳ שיושב ויצפה לשמוע מפיהם הקדושה שהיא תהלתם אף על פי ש אחרות ואע"ג שבזמן הזה בטלה

הגזירה, מ"מ סדר קדושה לא בטלו שמא יגרום החטא ותחזור הגזרה(לבוש).

5. מפיך ומפי זרעך וגוי - מדבר על רוח הנבואה ודברי התורה שלא ימושו מפינו, וזה יהיה בביאת הגואל, כמו שכתוב(יואל ג א)"והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם... וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי" (ספר המנהגות). וחז"ל דרשו: אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם, שנאמר ואני זאת בריתי וגו׳, לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר הי מעתה ועד עולם. מאי ׳אמר ה׳? אמר הקדוש ברוך הוא אני ערב לך בדבר זה. מאי ׳מעתה ועד

. ( ס J O 9 עולם׳? אמר רבי ירמיה מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת R^רכב י י ח ת ש ל י פ R222S ת^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי יי הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

: ה רז ה לות ישראל 6 פ » ל מ ואא תה לדוע ^ ׳יו עופ מ

ד 8: ל דוע ו ל דועו ח א ם כ ל ו זה אל־זדד ו אא לכר כ 7 ו לן רא

הבל־ד!ארץ א ל לןדוע ידיומ ™ צבאות, אשרללליא מת ו ש ^ ט ו ־ eלללבלץ דין מךדיז נ ו מ ו ג ר ת ו ( : ש ח ל ב תכבודו: ( נ י כ ש

בע ללי ללרו ללא ע ל אד בית עו בי נ תה י ע ה י ן• אא לל ־־־ין: ל י

־ אא רעא עובד גבו ר תה על י , זייש ה ם $ כ ממ£םם ?

א ו ם ו לע ל ללי ע ל לליא קחש >TO ה ע ל ע ל י , ל י T O f ^ ידיומ ™ צבאות, אשרלל ליא בל־ אא רעא זיו י לרה, ו אא ש ללע י ד מ נ ע ם ו ק מ א ו Ofl אא ני ^ ך מ ר מ א ה ו ( : ל ו ק ב ) : 9 ^ ^

: ברוןד כבוד־ידיומ יאהדינהי ר מ ו א אאוזר־י לול רעע גדול שj T ^ T r- j י ; : ־!־.י - 11. : -

- ונטלתני רוךןא, ו מ ו ג ר ת : (בלחש:) ו ו א ס י ם כ ו ז י מ לללללוללו מד לל עב זזיז ל ו ד ש ג ע י לל )־,י ע ש גיא י י ו עול עעית ב תריי א חם בבית ו ח מ דידומ ™ לל א תר מ ד ו ב ו א לל רין: ב יריד ילרא 3 6. יושב zהלות ישראל - ע"פ הפשט יהטעמים כיינת המלה ׳יישב׳ היא שככיחך אז כיחך גם עתה, בלתי שיניי, שכל ישיבה הנאמר אצל השי"ת מירה שאין בי שיניי, אלא שלמית ייציבית שאינה משתנה (רד״ק, מצוי, מלבי״ם). אילם כיינת מתקני התפלה היתה לפיריש אחר, יכמי שהיבא ברש"י, ש׳יישב׳ היני מלשין"יתשבי בקדש", שהיא ממתין ימתעכב לתהילתן של ישראל קידם המלאכים, כמי שאמרי בחילין צ: "אין מלאכי השרת אימרים שירה למעלה עד שיאמרי ישראל שירה למטה שנאמר ׳ברן יחד כיכבי ביקר׳ - אלי ישראל, יהדר ׳ייריעי כל בני אלהים׳ - אלי מלאכים", יעיד» שהקב"ה ממתין עד שתתפלל כנסיה אחרינה שבישראל ימקבל דרשי רביתיני נממק תהילים פיק י

תפילתם ביחד (רד״א, וראה לעיל בהערה 4 הסבר נוסף בשם הלבוש).

7. קרא ונו׳ - ׳קרא ל... ׳ פירישי לקריא ממש, אבל ׳קרא אל... ׳ פירישי הזמנה יזיריז, יהכיינה כאן

שמזמינים זה את זה להשכיל גדילת ייצרם יקדישתי(מלבי״ם).

8. ואמר - שאם מקדים אחד ייתחיל לפני השאר יתחייב שריפה(רש״י).

9. מליא נל ארעא זיו יקרה - שאם תאמר היאיל יהיא מיפרש כל כך, כל שכן שלא ישים עיניי לראית במעשי האדם, לכך אמר מליא יכי׳, יאין לזיז מתחת ממשלתי יהשגחתי(רד״א).

ישעי

תהי

כב ד

חד ג

דה״א

ח ט י :

שם קיט קמב

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ת י י ח ת ש ל י פ ג S ת כ ר R

a a a a a a a a a a a a a a a ^ a ^ ^ a a a שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

י כ ליןי לעילם וןןד ¥

™ ™ £ י ה ו י י בעלאימ ש כי נ רזה: (בקי״ ו- יהיומ ™ ככלכותה לןאים קיימת ו מ ו ג י ת 1: (בלח•:) ו 0 ל»ח

• I T ־ : ״ T :

£< יאהדינהי 0אליהי : (בקול:) י*ה ל ןן לם ו לי ןן ל לכי ןן ל נליא לגעח

אברהם יצחק וישראלי אבותינו, שכרה־זיאתJ T : J T : * T T : ־ ״ י < * T : * J :

ן ליצר כ ח שבוית ל בב ןן ככף ק ת לל י ע ו ת לןןו לם, שק אליף: והוא ר חום I יכפר י ם- ת ב ש ח מ ק, ו ד! מ לבבם ו

ל ד! שיב אא פו, ת ו ב י ם י מ ע , ו דד רבה פ ה ל כ ןןוין11, וליא־י ש חית יJ; J • ־ rt ז * T ; I T י. J * : ־ 1 " י י : 7

1: כי־ אא רזה אאדיני טוב ו ליא־י ןןיר כל־ ח ככ תו 2J | T - ! י . J T ־ I * I T ־ : J r* T I J

, ןררב־דו םד ל כל־ קיראיף: צ ד ק רר ף* ם י א ט ו ח ן• ם לח ל

עד: רר רזן אא כת

צדק לןןו לם, ותור רר ף* אא מת וק^יתי^ת

° ח!םד לאברהם13, אאשןר כאשי : ך ליןןקב, ו ^ ״ י

נעשבןןרר לאביתינו ככימי קדם בעקחדקת: ברון אדיני

זכות אמירת קדשה זאת

שיהיו יק טובים

לבייות

היא

אשי

10. לעולם ועד - לשין קצרה יהכיינה לעילם יעד עילם, דיגמת ׳שיכן עד׳ ניןמ׳ נו, נו0, שפירישי: שיכן עד מרים. יהכיינה כאן היא שמלכיתי נצחית כמי"בטחי בה׳ עדי עד" (מצוי).

11. והוא וחום וגו׳ - פסיק זה תקני חכמיני זיל לימר ג"פ: א. ב׳הידי׳ ב. ב׳יהי כביד׳ ג. ב׳יבא לציין גיאל׳. כי בפסיק זה יש יייג תבית כנגד יייג מידית הרחמים, יביחד ל״ט. יהכיינה - באשר בכל יים ייים היצהייר מתגבר על האדם, יבקישי אשר יכיל האדם להנצל מהחטא שנתחייב עליי לייט מלקית, יעייכ תפלה זי מיעילה לבקש מהקבייה שיכפר עייני כאלו היא נלקה לייט מלקית, ולא־״* חית בעבירי

לענשי(יוקח, קב הישי).

12. כל חמתו - ׳אפי׳ היא הריגז החיציני המעניש, יהחימה היא הפנימית השמירה בלב, לכן אמר כי את ה׳אף׳ ישיב, אף אם יצא, אך את החימה הפנימית לא יעיר כלל, כי כאשר ה׳חימה׳ מצטרפת» יכי יגירתי מפני האף יהחימה אשר קצף ה׳ עליכם להשמיד עם ה׳אף׳ אייא להשיבי כמייש נדני ע, י

אתככר(מלבי״ם). יכן ביעבייץ פירש ׳כל חמתו׳ - מאימה מחמתי, כמייש ילא תעשה כל מלאכתי.

13. תתן אמת וגו׳ - הבטחת הארץ לאברהם היתה בתיר חסד, ילפי שלא הרגיש שיש לי זכייית מייחדית שבשבילן יהיה ראיי למתנה גדילה כזאת, לכן שאל יבמה אדע כי אירשנהי, שביקש אית מעם השיית. אבל ליעקב כבר היתה המתנה מקייימת בידי עיפ ירישת אבית, לכן קיימה אצלי בתיר

אמת -אימית יקיים הבטחה (עיו״ת).

שמי טו

תהיח ח ל ע

שם u ו

מי:ה

nr- מעוז יהיהד יג פ

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת R ©-רבד י י ח ת ש ל י פ R224S תaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

דן אל יעוע וזנו א ו ה ; ו ? t e g יום יום ©יע מם־ לנו¥

, מ ע* גב־ 1 ו 4 נ ר מ ו ש : יהיומ ™ צב אות ע כגנו ל ד ע ם לה לT : * י A T r• J T J J T : T |V

: יהיומ ™ צבאות, ם ל ו ע לנו אליהי יעי קב ם לה לA T J J י T : T |V * J ^ : ן - V." V: T

T1SSH יאהדינהים י א ר ו ו ק נ א

: 1 ר ביטח 5 ש נ C האא ״ם א D י ש ו א אא מJ T : י I T — J" T T J " :

הועיעה, 'וזמלןי יעיננו ביום־קךאנו:ל זה, ש;צר וברא אורגנו כ ה והתשוקה שזכינו ל ח ת ש בלריב ה פ ל עצמו מסירות נ יקבל ע

. וינון היטב כאלו הוא בפות ורוציננ להשליכו בתנור ית״ש לשבתו ולפארו(יסוהייע)

. 1 6

ל קדושת השננ והקב״ה מציל אותו(סדור שער הרחמים) שורף ע

י לכבודו, ןהבךלנו ״ ל ^ 3חיף אלהינו עבךאנו לה י ו התו יעים, ו נרוץ לנו תוךת א מת ת ם י ו ג IP הנטע בתוככנו17. הוא יפתח פ ״ ע ^ ה י ו ןדז.יי עולם תל בתוךתו, ויעעים בלבנו אאהבתו להשכי ןו לב^ להבי

T ־ " ! T ! T י I * ״ ־ : י

לעעעות ךצונו, ו ל ע בדו בל בב עלם ללא י ן• יי ך אתו ד 14. בירוש ל מי(?:.רכות ה, א1 אמרי חז״ל על פסיקים אלי שלעולם לא יזיזי מ3יד• י הטעם לכך מפני ש? יריד האדם לעוום לעולם לנגד ועיניי הוה! שגחה ה זע עליונה, ו פסו קים אלו מו ןרים יגל א הבתו ה וגדולה של ה' *אלינו, הג נתו י יג זרתו לנו, י ועל כמוית הו בב^חוו* בהישצרי ככה ל היות ל אדם כדי שי וגייע'ל דבקות בו

ית' (ראשית חכמה),

15• אשרי וגו׳ - מידת הביטחין היא מניחת נפש הביטח, ישיהיה לבי סמיך על מי שבטח עליי, שיעשה הטיב יהנכין לי בענייו אשר יבטח עליי(חובהייל פייא, ביטחון),

16• תפלת"בריך אליהיני שבראני יכי'" היא תפלה מפיארה שאני מידים ימשבחים למי שהבדילני מו התיעים ינתו לני תירתי ימציתיי לזכית בהם לחיי העילם הבא ילעשית רציני למציא חו בעיניי, יתקני תפלת זי אחר סדר קדישה, מפני שהיא סיף התפלה יגמרה, כי אחר זה איו עיד עניו אחר מתקיני התפלה, יכו אני אימרים עליה'תתקבל צליתנא', ימיו שהיא סיף התפלה יגמר העניו, ראיי לני להידית ילשבח למי שזכני לעמיד לפניי להייתני חלקי ינחלתי עמי יצאו מרעיתי, יאני מתפללים אליי יהא עינה איתני, כדכתיב: 'כי מי גיי גדיל אשר לי אליהים יכי' בכל קראני אליי' (סדר היום),

17. חיי עולם נטע בתוכנו - ע"ש הכתיב"דברי חכמים כדירבנית יכמשמרית נטיעים", תירה שבע״פ נטע הבירא בתיכני, כפי שחז"ל אימרים(נדה לי) שמלמדים את העיבר במעי אמי כל התירה כילה יכשייצא לאייר העילם בא מלאך ימשכחי הכל, יע"י עמל ייגיעה זיכים אני שאיתה נטיעה תגדל

יתהפך לאילו גדיל יתביאני לחיי הנצח (הארת התפלה) ,

תהי כ, י

תהי

מו ח

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

S225 R ת י י ח ת ש ל י פ ה S ת ב ר R

a a a a a a a a a a a a a a a e s x a o e s x a a j a שויתיי הוה לנגדי תמיד c a a a a a a a a a a e ! x a j a a a a 8 ! x a K a j a a 8 a לחיגם tt ^ ד נול בניו שיהיו יה"ר ננ א ן מ מ ע לריק וכוי" י ג י פגיוך; כשאומר "לא נr4 ! J y - • ת טובות (מייב ״ ו ד י מ ל ע ב )'"לומדי תורה וצדיקים ו

ולא נלד קיבמייםםשאוירםמים לבהלה. יךהי ךצוץ ננlפניף יהיומעןמיך ח5ךף ™ אלהינו ואליהי אבותינו, ען ו ננ צויתיף בעולם הוה, ו מ כה ו נ רזיה ו ניךע טובה ובךכה לחיי העולם הבא: לננעעץ יזמךף, Siltfr יאהדינהי אאליהי ( ט ע יפסיק מ י ולא ( ש פ ג

ה ל מ -עץ מ א ^ ר ה : יהיומ ~ ח פץ ל י ח ב ש א לעולם אודך ו: ה ר ו ת הי?הו^ם ויאדיך ה

ן יגדיל תוךה ו לכ בגלל צדקו, ו

ויבטחו בף יודעי עןנף ככי ליא־עזבבת דוךעיף יהיומ יאהדינהי: יהH™! יאהדינהי אדנינו! מה־ אא דיך

־ T ־ • : T : ז : I | V ;

ע ננף ב כל־ הה אךץ: רז ז כקו וי א ננץ לבבכם לבל ם ס ר ו פ מ ו

ע: 3

ליהיומ יאהדינהי ם י ו ו ק מ כל־הנניחלים ו ו ש א י ^י ואומר החזן קדיש תתקבל:

. [ : 1 8 ע י ק ת נ ן כל האומר יאמן• יהא עוכויהרבמ מברך בכלכחו קורעים 7f גזר זיינו ו

. ה ז ו ו ע א כ ך ר י ב א ד מ ל ע , (אמן) ב א ב ה ך מ ש וחגךל ויותקדש" ¥ב ככששי רזה. (אמן) ר ק . ו ה נ ק ך ח פ מ צ י . ו ה ת ו כ ל י מ ן וימ לי

תהי ל

ב שעי מ

תהי ט

תה' ח

ב תהי ל

ל כתו, הכוונה בזה בכל כתו כ 18• כתב בספר אוצר הכבוד פ״י: בענין העונה אמן ב

ב באותיות השם הגדול ובכנוי ובפנימיותו, ל ל השם הגדול, והוא שיתכון בכוונת ה ש

ל בנין בית המקדש ע ל מלכות בית דוד ו ל הכותות, ואז יתפלל ע ויתכון להמשיך כ

ה אלא בכך, וכשהוא עונה אמן יש״ר מ ל ה ש ל פ ת שבהן יתגדל ויתקדש השם, שאין ה

ת נתת ו ש ע א מתכון ל ו ה ל כתו אין אומה ולשון שולטין בו, וגזר דין נקרע במה ש כ ב

. ( ו ר כל ב ו ו ח מ ה ( ל ע מ רות ל

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת שחיית SR־״ ל י פ R226S תaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ן כןריב, מ ז ב א ו ל ג ! ן , ב ל ג א ר ע י ־ ת י ב ־ ל כ ן ובנח.יי ך ו כ י מ ו י ב בנח.ייכ1ן ו

S ךך ^ ננ ה ל ל ן ד ^ ; ה ג ואככרו אאככן. (אמן) יהא שננה ךבא ה

ה א פ ו , ר ח ב ת ש י א יי דת ^ךך, ו לעלם [ו]לעלנניי עלננא ש , ששככה דיכן ך ל ה ל ו , וי ו ה ע ל ו ה זיר, וי ר ו , וי ו א ש ע , וי ר פ מ ו ר ו וי ר

א ר ח ב ש , ת א ו ר י , ש א ו ו ^ ־ ן ^ ־ ל א ממן ^ ל ע . (אמן) ל א ו ברקי ה

. (אמן) ן מ ו א ר מ א , ו א מ ל ע ן נ ר י מ א ונרזנןרוא, ד

ו י ב א כ ן ו ו רוהו ע ב ן ו ו רוהו ל פ צ ע א ו רו נ ע ב א ו ו רו נ ל ר3ך53ן כל צו אא פון. (אמן) ר , א מ ( א ע א (ואא ר י מ ש י ב א ך נ ו ב פ א , כן ך ל א ר ש י י

ה מ ח נ ה ו ע ו ש י ע ו ב ש , רזייפ ו א י מ ש ן א ©רבא מ מ ל והא ש

, ה ל צ ה ח ו ו ר ה ו ר פ כ ה ו ח י ל ם ה ו ל א ג ה ו א ו פ ר א ו ב ז י ש וv ־ ; ־ T T י ; T T ״ ד ד : ד : \ ד : • ־1 ; ־ ;

. (אמן) יפסע שלוש פסיעות ויאמר: ן מ ו א ר א מ , ו ל א ר ש ו י מ ע ־ ל כ ל ו ו נ ל

ה ז ר וחמיו ©יע ע א ב ו , ה ו י מ ו ר מ ה שלופ(™™^*fa ב ט ע. (אמן) ן מ , ואאנמרו א ל א ר ש ו י מ ע ־ ל ל כ ע , ו ו נ י ל פ ע ו ל ש

ומחזירים את ספר התורה למקומו ואומרים:

ו ך ו , ה ו ד ב ב ששמו ל ג ש נ ־ י וק יאהדינהי כ פ יהי ש ־ ר והללך או י ך י ־ ח ם ל ה לל כ ל ז : ©ורפ כן.1״ן לל ?עמו ת ר פ י מ ש ץ ו ר ־ א ל ע

, פ י ה ל א א ה ו : יהיוק ™ ה ה י ו ל ל ו ה ב ר פ ק ל ע א ר ש י י נ ב לT T . T ... 1 . - ן . r־- . . T . . . . . .

ץ י א ה ־ ל ע " ¥במכמעגל, ו פ י : מ ש , ב פ י ה ל א א ה ו וק יאהדינהי ה יהי

: ף י ש ע מ י ואאין כ ת פ א י ה י ל א ך ב ו מ כ ־ ן י : א ך ו , אאין ע ר ח ת מ נ

כ ןךפ: ו כ נ י מ ש י ד , ח ה ב ו ש נ ה ו י ו יהיוק ™ אא ל נ ב י ש הv l v : I " T י ־ ״ T ן T ; I ־ • : ־1 ״ •\ן :

ר בבזה."] ה ז ה ך ל י ר ד צ א מ :ליל, ו ת מ התפלץ! ע ד ת ה י ס ה א ל י ר ל י כ ז | י

רך עולם היצירה ד קוה אל הי הוא להוריד השפע לצו ד ע ו ד מתפלה ל

^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^ R227 S ת י י ח ת ש ל י פ S ת R ז ב ר

aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד aaaaaaaaaa aaaaa aaaa בימים שאין אומרים בהם תחנון אין אומרים"תפלה לדוד" ומתחילין מ״בית יעקב".

ל ית׳ א ה זו ל ל פ ה שברת מפני שאול, ואמר ת ע ש Itf? flWl זה המזמור תברו דוד ב. ויזהר מאיד לאמרה, ואף אננ הוא במקוננ שז1!^בלרהו ויושיעהו מ!ד מבקשי נפשו(רד"ק)

. ( ע " ה ו ס י ) ה מ ו צ ע m m ו לאמרה במנין. והאר״י ז״ל הזהיר מאיד לאמרה ג שליא ה

ן ו ת פלח ל ד־ וד, הה טה־יהיומ ™ אא ז נ ף ןן נני, כי־ע ני ו א מ

אני: ןעננךה נ כעי״כי־ח םיד אני, הועןע עבדד אא תהJ T י ו ־ ; : r- (. T J ו JT V T • י - J ־ : • T ; IT • ן ד

ד הבו פ! ח אא ליד: חגני אדיני, כי־אא ליד 'אא ק ךאא ד ב אליהי, ™ ע

כל־ ה יום: ע* מ ח נפש ע בדד, כי־ אא ליד'אאדיני נ כ עיי אא עאIT v j• : - T ־ j י : v ״ y ' Prtv : ״ J V ו ־ j ־ 1 .י ־ ״

, וךב־חםד לכל־קיךאיד ם י א ט ו ח כי־אתה אדיני פפוב לכל ן,ם?1ח לv1I ;* ו ~ \j : v v ׳ 1 י ~ T1I J ~ ז : י JTו ־ • •

ה אא זיינה יהיומ! ™ ת כל תי, 'ו ה ק עיבה ב קול ת ח נונו תיIT ־ ו * ־ • J ; T * ־ : : ד ; • V T1 י ; : י ־ •נ ד . ־1 :

ביום צךתי אקךא{, כי תענני תעלה^״י: אץ־כננוף באליהים | 3שיי מעלה אדנ^ ן•אין מי שיעשה כנעעעיף: ולעתיד לבא 3ל־

ו יבואו ו ו יי ען ת ח וו לכניד אאדיני, 1י כב דו ו י ע גו ים ו אא עןך ע עעית יJ J ״ * T1*1 ־ J י : V T ; J ־ T T • ^ j־ < ; • : ־1 : v : >•

א תה י כ ו ר י כ י ם ג ל ע נף: שיכירואוכי־גדול -אא תה ועיעה נ כ ל אות, ו

ן אא הה ל?ך ע אליהים ל ב.דף: הוךני יהומ ™ ו דך כף למ^י, למ

בא ננ רןף י חד 'ל בבי ל י ךאה ©רקמע נף: ואואאו דף ו אתי

ד: ת ל י ה ת ר פ ס א אליהי בכל"־¥לבבי, ואכבדה עננף לעולם ש

mm אאול רתח תתיה MM כי־ח ם דד גדול עלי, ו הלילית 'נ כעי ננ IT • : ־ j ; : ־ T : j J •די AT י ; • ־ T 1' ; : ־ 1 1•

ם קי r קננו־ע לי, וע דת ע ךי צים ח m ם י א ט ו 1: אליהים ו, זדים חה ל ו ד

דני אתהלםה׳ ם ל נ גדם: ו אא תה - י ה ו ל א ת ה א ר ב קן עו נ כ עי, ו לא ע* ננוף י: לכן ו ת ח ט ב ה ם י י ק ו ח גון, א ךך'אא כים וךב־ חםדוא נת מ אל־ך חום 2

תהי פ"ו

1• שאול תחתיה - י"מ ש שאיל היא הגיהנים, כלימר שניצלה נפש דיד מהגיהנים במה שבישר לי ה'

ע"י נתו הנביא שנמחל לי העייו של בת שבע, (מצוי), 2• אל - רש"י ממות כד) פירש שאף זי מידת רחמים , יבגיר אריה הסביר שהשם 'יהיה' היא מידת רחמים, שניתו לאדם טיבית כפי הצריך לי, אבל שם 'אל' היא שניתו לי טיבית מריבית יחסדים

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת SmR־ י י ח ת ש ל י פ R228S תaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

י ו יחנני, תנה־ע וף לעבדך, 'והו עיי עה ל בן־ י נ ו ע ב ת ו א ר כנה אא לי ל, .ו י ךך אאו עינאי וי בעו, י ד מ ע ה ת א : ע עה־ע מי אות ל פפו בבה ש א נ תף 3

ו כי־אאתה יהומיאהדינהי עזדתני נגדאויביונחננתני: א ר י ש י פ ל• IT : ו ־• ; • j ־ : - r ־ : T : JT - ו•

נר כזועויע בלעדו חינר כי אאין 7 ב פסוקים אגדיר ענינם קויקבל האל רננ£ ק ע ת י י ב

וכוי, וידויו דברנו אקור התחלנו לאכזר לפניו קרובים אליו וכוי(סדר היום).

כה באוו ־ הו מ יאהדינהי , לכו ,ונלכה באוך יהיומ ™ כ׳ ־עקב־׳־ —, / כו ן נ / ל א י ש י ם כית יןעקיב ע

עןם איע ו ח ט ב י : כי כל־ ה ע נמים י ל כו ו ה י ו ה ^ ו א

בעם־ יהיומ ™™ אלהינו ח ט ב נ ^ליההיו, ו א נ יחנו נ לך ו

לעולם ו?עד: יהי יהיומ m אלהינו עמנו, כאעך, אאל־י ע זבנו ו אל־ יי ט ענו: ר ב ד מ ה ר ו ד הייה עם־ אבו תינו ב, ל ל כת ב כל־ זיךכיו, ^ א ל ת לבבנו אא ליו 5 ו ג פ ה ל הטות ל ו ל ענניך ננ צויתיו>¥ ו ח קיו ו ננ ע פ טייו אא עך ציוה אאת־

T * V ־ : T T : י T \ I T : * : * J

אבותינו: 1 ייךזיו דבךיי אא?ה, אעך ה?ך:ךץננתי לכניי יהיומ יאהדינהי ג פ ד אל־ ל י מ ע ת מ ש י ה יהיומ יאהדינהי, ל

עבדו, י כ י אלהינו יוננם ו ל י לה, לעעות ננ עע פט עעמו ייעךאאל, דבך־יום ביוננו: ל ננעץ י כ י ו ננ ע פט עו כי יהיומ יאהדינהי הוא נ י ל ע ^ ש דעת כל־ ע מי הה אךץ ה גדילים אף שאיו כל כך הכרח לדבר, כלימר ניתו לי למעלה מו הצריך לי , יהגר"א ביאר ש'אל' בכל

מקים מירה על כיח, יהכיינה כאו שכיחי גדיל לכביש כעסי ילרחם

3• בן אמתך - בו האמה משפיל את עצמי לפני אדיניי ייתר ממקנת כסף, שבו האמה יליד בית היא

יגדל בחיק אדיניי(רש"י) ,

מיכה ד

מל"א ח

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R229 S ת י י ח ת ש ל י פ S ת R ט ב ר

aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ה^ליךrים אאיץ עוד:

' בא ?1הורות שכבר ןץבנל רנפלוךנו כמה פעמים והושיענו מיד צרינו לוליי ה

וקמינו, ולא נחננו טרף לשניהם ואין אנו כופרים בטובתו הלילה(סדר היום).

ה לולי יאהדינהי עהיה לנו מ עורר הJS?5?1ות לJ. 1:.J' T J j י "AT T J T V T

ייאננך־נא יעךאל: לולי יהיומT ; י . J " I " T : T ־ ו י

: אאזי ת ו ל ג ^ ו ג ב י ו , בקום עלינו אדם א י ג ™ עהיה לנו ^־ ־1 : I rtT TJT-1 . I T T J " r ! ' 1 *•*

אא פם בנו: אא זי ה י ח ת ע ^ ב ח ךות: z r ח יים בל עונו ־ ־1 : I T J T .1 י ־1 :־ .1 ־ T ; J ־ *

ך על־נכענו: ב ב ל ח ההמים עטכונו, נחלה ג: בךוך אזי בבך על־ נכענו, 'הה מ ים הויידו נים 4א נתננו 'טךה לעניהם: נכענו י ? , ע יהיומ ™

; * ״ v1 ־ : V V J ׳ T T ; J V A T :

כ צפוך נ ננ ל טה ננ פח יו קעים המלקש? ה פח נעבךj~ ~ •T : • j * ; ו v־ • j ; •T ; :

: עזךךנו בעם ייהיומ ו י ד י ואא^חנו נננלטנו מA T : J•• ; ן ״ : !.•:".j: • : I T - ־ ־1 :

: ו נ זר ו לע ח ו כ ^ ם ךאךץ ו 'עיעעה ענני

כי הוא יאהדינהי«

4• אזי וגו׳ - כפל הדבר [בענין המים השוטפים] פעמים ישלש להתחזקית, יכדרך המליצה בכל מקים (מצוי),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

&b־ R ת י י ח ת ש ל י פ S 230R ת

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ <aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי יי הוה לנגדי תמיד ^

5 פ ו ל י ו ר ע י ו ע

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| ? ׳ ז ו ח ר ל כ ^ ן ^ / ׳ ת ב ש ת יום ה ר א ו כ ז ת ״ ו צ ה בנכ;?1 יום ליזףם מ יכון בנכן^ין ן

ד ח ר א מ ו ע ? ו ב ו ע ו ימי ה ה ?1'בכנות ב ח ו מ ה כלן ה ש ת ע ו צ א מ ו ה י ש ר פ ס ב

ח ני תשא). י י א ב ) י ו כ ת ו ב ש י ב נ , ש ת ב ש י ב

ן 6 ^ ו ש א ם ר ו י &° מ זימור ל

ל ם ע י ־ ׳ מ ו ו ךןלוים א י ה ש ' ר י 1 ש ז , ר ש י ד ת ק ב ש ד ב רזי1ם יום אא ח

: ו כן ד ה

תד! ארץ e מלו אח, 'רוכנל כ י י לדוד לן ז כמור, ליהיומ ™ שA ״ ״ T : P V J T T T ! ־ י . . * : J ׳ ' ן . ' /

ד לימים י מ וישבי בח: כי־הוא זול־ סj . - ~ ־ I ־ T .1 ״ I J I

5. בהערות לקמן יובאו הטעמים לאמירת של של יום מגמ׳ ר׳׳ה לא, ואדרי׳נ פרק א', וכתב על זה החתם סופר בדרשותיו"הנה טעמים שאמר התנא דחוק מאד לכוון דבר יום ביומו, אלא נראה שז׳ מזמורים אלו הם נגד ז׳ זמנים של כל ימות עולם, בראשית ברא אלוהים על מנת שימלא כבודו את כל הארץ ובכל מקום מוקטר ומוגש לשמי, והיינו לה׳ הארץ ומלואה, וקלקלו בנ׳׳א מעשיהם, עד שבחר בעם ה׳ וצמצם שכינת עוזו בירושלים מקום מקדש, והיינו גדול ה׳ ומהולל מאוד בעיר אלוהינו הר קדשו, שוב חטאו וגלו בעוה׳׳ר והשכינה מטלטלת בד׳ אמות של הלכה או במקום מושב הדיינים, והיינו אלוהים נצב בעדת אל, עד שבזמן הרביעי ידין ה׳ עמו ויבער קוצים מכרמו [עולמו], אל נקמות ה׳ אל נקמות הופיע, ואח"כ בזמן החמישי יקבץ נדחיו בתשרי עתידין להיגאל, הרנינו לאלוהים עוזינו תקעו בחודש שופר, והזכיר גם גאולה ראשונה ׳עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים׳, ומסיים ׳לו עמי שומע לי ויהי עתם לעולם׳ יהיה כל יומא זמניה ועתים של גאולה, שוב אח׳׳כ זמן השישי אחר מלחמת גוג ומגוג יכירו כל יושבי תבל כי ה׳ הוא האלוהים יהפוך על עמים שפה ברורה יחד היינו ה׳ מלך גאות לבש, עד שזמן השביעי יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולם. והלויים חלקופ שום קצת שייכות לענין בריאת אותו מזמורים אלו לז׳ מזמורי השבוע, ונדחק התנא ליתן עכ׳ היום׳, עכ׳ל. והגר׳א במסכת תמיד כתב שאמרו השירה כל יום נגד האלף שנה שלה, דהיינו ביום הראשון אמרו על אלף ראשון, שאותה שנה היה הארץ במלואה שעד המבול היה להם כל טוב בכל דבר, ביום השני אמרו בעיר אלוהינו וגו׳ שבאלף השני נבחר הר המוריה, בשלישי היו אומרים אל נקמות וגו׳ שבאלף הרביעי החריבו האומות את הבית והקב׳ה יעשה נקמה בהם, ובחמישי היו אומרים הרנינו וגו׳ שכל אלף החמישי לא היה לנו ביהמ׳ק ואין לנו אלא רנה בפה, ובשישי ה׳ מלך

וגו׳ שבאלף השישי יהיה ה׳ עלינו למלך.

ש שקנה [ברא שמיננ וארץ] והקנה [תבל ״ ץ ומלאה״, ע ר א 6. בראשון אומרים ״לה׳ הד יום שני](רייה לא.). ובעוי׳׳ח א נבראו המלאכיננ ע ל לישבי בבה] ושליט בעולמו [יחידי, ש פר׳ כי תשא כתב עוד טעם על אמירת מזמור זה ביום א׳וז׳׳ל ׳׳ביום א׳ הוא מזמור לה׳ הארץ ומלואה כי זה המזמור מסוגל לפרנסה, ולכן אומרים אותו בר׳׳ה ויוה׳׳כ אחר ערבית ואחר מוסף, ואומרים אותו בכל יום א בשבוע כי האדם בטל ממלאכתו, ומן משא ומתן שלו ביום

השבת, ויצא לפעלו ביום ראשון׳.

ד י dz' כ

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ R231 S ת י י ח ת ש ל י פ S ת R א ל יa a a a a a a a a a a a a a a i & a i & i & a a a 1 & a a a a a 1 & a a a a 1 a שויתיי הוה לנגדי תמיד £ a a a a a a a a a < 7

י ו א נ ד! דיות י כו ננדז ממיים: ללי־ ר ^ 0 י ם דח, ועל־ 0 ; AT T ׳ : ; T ; ו ; •••ן T •ו

ום קדשו: r ומי־יקום בללי m מ ו י ה י ־ ר ! ד שייעלה ב

ל ובר־ ל בב א ששרו לא־ נשא ז ג נ קי כ is ים מJ T T >••• ־ J י : T ־ ־ • ־ ״ * J * ;

ת: ישא ו , ו ליא נשבע ל לל ן־ מה לימ י מ ^ ל שש וא נ פשי לr j; : * J T * I T - : י- I יא* t ־ "״JT:

יחחבר כה לל את יהיומ 'ו צד קה מ אלידדי י שש זעו:n : * J " v: ו AT : J י ; T T י ״ • • •• I T T ; 1.

ל לבקששי פדד •ז-רע ל כ ב ם ה רה שהמאשבכלכלד דור דירשיו »להי, וI w T ״ * : ־ J v ו ; AT י ; i

ייק ראשי כם מ ה י ייע קב ם לה: ש אאו!קפו שש ע רים ו »ל בי ללן א ו ה , 'ויי בבוא הי ש s x ו ה נשאו פ ת ךןי עו לם ^עזוז א ו ה ש

ארה« לללןי ההכבוד, יהיומ יאהדונהי ו הכבוד: ללי הT' *J :1. י J T ־ ־ V V V V J * ITי

ו גבור לללךךלה: שאוייפ א ו ה ש

n׳p וגבור, 'יהיומ יאהדונהי

> : I T T : * J * T : ׳ A * :

קרא ששי ככם, אאו פ רר ךךי עו לם ייק מ ה י שש עע וויים ו »ל בא ללד ה כבוד: לי ההוא m ל לןי ו ה ש ' ^ffis?, 'ויי בא היהיומ יאהדונהי צבב אות, ההוא לל לד הכבוד ק הה כבוד, ר

J T י ־ V W > י A T J J T : י J T ־

לם: הושיענו ו ם עוני 8 ^ םלה לע ו י מ זימור ל

ל ם אוימרים ע ף ל ר שזךןיו ך י ש , ה ש ד ת ק ב ש י ב נ ךזיוים יום ש

7. מי יעלה וגו׳ - אע׳׳פ שכל יושבי תבל שלו, אין כולם ראויים ליקרב אליו, אלא נקי כפים וגו׳ (רשייי).

ו [הבדיל רקיע בין מים ל מאד״, ע״ש שחלק מעשי ל ה נ 8. בשני הזיו אומריננ ״גדול ה׳ ו

נ ואינו משגיח ה לשנ ל ע א תאמר ברא הרקיע ו ל עליונים לתחתונים] ומלך עליהו נר״ס ןס. ש

;גל בניו, להכי אמרו בלגמור זה לפרםננ שהרכין שמיננ וריקיענ לגלות שכינתו!:דהר קדש

(תפארת ישראל).

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ R ת י ר ח ת ש ל י פ R ת 2 3 2 S

a a a a a a a a a a a a a a a i & a i & i & a a a 1 & a a a a a 1 & a a a a 1 a שויתיי הוה לנגדי תמיד £ a a a a a a a a a < : ךךדר כן

יהיומ יאהדונהי ו לל ה ?ל א ו חעויר'לל ז ללור, ל ב ני־ קרח: גדול ה

ד בעיר אליהינו הר־ ק דד ששו ו ח ^ מ , ו י ת ו י ר ב י - לל אד ען כל־ הה אא ר*ץ, ^ מ , לל עעועע ו 9 י ו ח &י£$: י פה נוף מל לד רב א ו ה ש ד ו הר־צ:יון י ר כ רני צ פון 'ק ריר ד: ו בחחק י כ י : אליהים בא ר ללנו רני הה, נודע לל^גב ג ל ו ד ג

כי־ ה נה ה נמל כים נועדו עברו יח דו: ההכמהT j I ״ T : ־ j ח 1A r 1י ! • ־ ; ז ין ן : •ו • ״ו_ 1

י ח : רע דה פ ח ו ר ב נ ךך פזו ל ז א ' כן רר ללהו, נב הה לו ו ה ת ו ר ו ב ר אאו ג| T ״ T | T I V J ־ A י * : : T T ' J " I T I .

ה כיו ל דה: ברו ךך ק דים ל ח ל אא ךךזררם(מלעיל) ששם, חיל חA * * T ־ J I | T A * ־ I ״ T ־ J T T ־ :

: כ אא ששר 1 מרר רשיש 0 ת ו א ב °s־ns; אשר'רר שש בבר אא ניור ה־ •••< : ו T • 1 ־ : •ו - I ־ ״ :

, בעיר־ יהיומ. יאהדונהי ה ת , כז יר אינו ע ™ שש לל ׳?ענו ו ^:ןעיר אליהינו, אליהים יכוננה יבסיסה עד־ ^ ו א ב ^

ל ךן םדף, ו אלהים א ג י ו ו י ח ו ו ג ב ש עו לם כן לה: זי מינו חז אליהים ככן נ ש ל ו י נ ש ו מ 'בקרב היכלף: כשלל^ן כ

ף: ה ל ל אה י ללי ח י ףנה?^ על־ ק בנוי־ אאר״ץ, 'צדק עיהוידה, 'לללעען י י ייללךו ההר־ציון, -רר,ללנה בנור עםיבו סביב-צב:יון והלויפפוהה, ם י נ ו ב ה ם ת : א ף י ט ^ ש ש ל ל 9. נוף - כמ׳׳ש ניהוןמ יו, יא) ׳׳שלושת הנפת׳׳ שהכוונה לשלושה מחוזות המחוברות כמחוז אחד(מצוי). 10. אניות תרשיש - היא עיר גדולה, אשר אניותיה היותר יפות וחזקות שבעולם, והזכיר רוח הקדים להיותו הוא המושיע לישראל בצאתם ממצרים כמ׳׳ש ממי יד, נא) ׳׳ויולך ה׳ את הים ברוח קדים עזה׳׳

(אבן יחייא). וי׳׳מ שתרשיש הוא ים ואינו שם חבל ארץ (רסייג, תרגום יונתן בנביאים).

אשר תראה

גדולה

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ R233 S ת י ר ח ת ש ל י פ S ת R ג ל יa a a a a a a a a a a a a a a i & a i & i & a a a 1 & a a a a a 1 & a a a a 1 a שויתיי הוה לנגדי תמיד £ a a a a a a a a a <

מתה, פ פ גו ו ח ל ב כם ו ל ךךי ללה ל ו מ י 'ם פ רו לל גד לי ה: ששירו ש: ו אתאא ר ללנו ררי הה, ל לל יען'רר ם פ רו ל דור א ךך רון ™ ה י ב ג ה

כי רה ו אליהים אליהינו עולם ועד, ההוא* י .י T J T r'׳'h ן J ״ * v: v. 1:v >•

: הושיענו ״ ת י מ ל ו ינהגנו על־לור ע^ 1 י 2 ש י ל יום ש מ זימור ?1

ו ךךלוים אוימרים י ח ר ש י ש , ת ש י ד ת ק ב ש ם יום ששלישי ב ו י ך

ל ךךדרכן: ! ?

, ם י ג י י אלהים נ צב בע דר־ אאל אעלהד ד ו ב פלד פלדר ל אא םף, נם ת ן עד־ לל ררי א כ : ל 1 םיש פט 3 י ג י י ד ^ר:ןר*ב אלהים ה

ני 'ור שש עעים ררשאו־ כן לה םררשפטו־יעול, ו י נ י י ד ה

דל וירום, עני ורש ההבדיקו ק ד צ : ששפטו־ ב י ^ ל י ^ t ו • : rj.* יJT T 1 A T ; J T : ו ־ י •

ו דדל ואביון, ליד רשעים ל י ע : פ?טו־ ה ם ה מ ע ק ד צ ה ש כ

ל ב ךך שש כה ו כ י ב נ , ו ם נ ו ע ר מ ו ה צילו: ליא ידעו ו ולא י בינו חJ T ־ ״ ; T j ; r * י ־1 : I T > ו •

י כמוטו כל־ ללו ^ןדי [מלעיל] אאר*1 ' ן כ י רר ה ?כו ל; ו ב ני ע לליון ם ^ ט י אליהים אא ררם ? ב ל א ני־א ל ר ררי ב r zen !>.11 - י׳׳מ מלשון עלומים, כלומר ישיבנו למצב ימי עלומנו כמקדם, או ינהיגנו כאדם המנהיג

את בנו הקטן(רסייג, רשייי, ריייד). וי׳׳מ כמו עד מות כלומר עד מותינו ינהגנו בזה הכבוד(רדייק).

ה ת א ר ש ץ בחכמתו [ ר ה א ל ג ש ש ״ ת אל״, ע ד ע ב ב צ 12. בשלישי היו אומריננ ״אלהיננ נ

ל הדעיננ לפי שאחד מהדבריננ ע ר מ א ה?בשה], והכין תבל ?':?עדתו נר״ס }ס). ומזמור זה נ

נ עומד עליהננ הוא הדין(הארת התפילה). שהעולנ heayi .13 - ויודע מי הוא זכאי בדינו ומי הוא חייב, ויודע אם הדיינים מטים את הדין(רי ישעיה מסראני). כמ׳׳ש בשוח׳׳ט ׳׳... וכתיב ׳כי המשפט לאלהים הוא׳, שלא יאמרו הדיינין אנו יושבים לעצמנו בדין, אלא אמר הקב׳ה לדיינין הוי יודעין כי עמכם אני יושב שנאמר ׳אני ה׳ אוהב משפט׳, ואם

הטיתם את הדין, אותי אתם מטים שנאמר ׳וקרבתי אליכם למשפט׳.

תהי פייב

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת SR־^־ י ר ח ת ש ל י פ R234S תaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתיי הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a <

, ו כא ךךד ם כ ^ ? ; $ ז 3 כ? כם: אא כן כאדם תלו ררון £ ו מ ד ת

א רר פלו: קו ללה אליהים ואתהשש פטה ד ב ״ ה ה to רים וJ T : ך• * V ! י . J T י I J * T

ב כל־ הגו ים ץ ר א לא שלפהסי,ם כי־ אא ררה 'רר נ ךךל ה ה אא רץ ו ועליך לקיימה .

עיי המשפס • הושיענו1 י 4 ע י ב ם ר ו י מ זימור ל

, ךךשיר ששךךיר ךךלףם אוימרים ש ד ת ק ב ש י ב ע י ב ־ ם יום ! ו י ך

ל ךךדרכן: ! !

ה ל ג , אאל נקללור הופיע ו י ה נ ו ד ה א ומי יהי ם י ו ג ה ־ נקלור מ ל א• j t T\- r ; י . A ׳ ״ T : j * T . . ~ ;

, ה ששב'ג ללול ם ל ו ע ה ן ו ד : ה נשא שיפט ה אא רץ ל ך ת מ ק נ

T •J" T f V A י T T J " | " 1.

ע על־גאים: עד־ לל ירי רשעים ו יהומ יאהדונהי, י ג מ ה ם ו ל ש ת

, ^ , ו עד־'לרי רשעים יעלזו: יביעו ידברו עררק ח 'י רר אא מרו כל־ פעלי און ^^v%v: ©ע ננ ף* יהיומ. יאהדונהיל י ע נו: אא ל לל נה ו גר יהרגו, א י ש י ם נ ; ד , ו נ ךך ל ר ו י ב ש ידכ אאו י־ A ׳ J•• ; J ־1 : T T : ו ־ *~ \ J׳ ; T ־ : - A * ;1 : ־ :

ל ליא י ראה־יח, א ר ש י ל ם י ע ר מ וירו לים ירצךו: ו יא לל רו ה• J: A T v ו : ו ־ י ־ ״ו . ; J * . * י

ע ^לרהי ייעקב: בינו בעוויים שוטיםבעעם, ד ולא־יבין יה ע י מ ש ה ח : ה נטע -אירן כ ת א ן ז י ב ה 'ו כ םי לים לל ררי רר כילו לר 'ע ין הן ליא יביט: הייםר ב י י ^ , ו מ ע ת ק ע הליא י ששלע צ

, ה לל ל נכד א דם די יJת ם י ע ש ר ה ר ס י י גו ים ה ליא יו כי ךך ו י ם י מ ה

W- I T J T T jן • - ״- r ־ A * J ־ : I* י.

ע ר פ ה 14. ברביעי ההיו אומריננ ״אל נקמות ה׳״, ע״ש שברא חמה ולבנה ועתיד ל

ל ־צ_רת הגלות (ריייד). . ותפלה זו יתפללו ישראל ע ס) מעובדיהן נר״ה ן

ד י תהי צ

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 2 5 5 r ת י י ח ת ש ל י פ S רלה ת R ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

יד^עת^ יהיומ ™ יידע ננ ח שבוית אדם, כי־ המהT J " ־ : ; AT T J י " :T .1 1 ••ן ־

ז ״ ה ו ע ק א ששר־ דרי פודנו ב י ד ע ל : אא ששריו הגבר ה ^ ^ דן בל מmו מררור תד תתל מדנו: לה שש קיט לו מי מי רע b e ,יה

N. 1r AT J ׳ ; j ; ־ ; v1 ; ־ : ׳ • T • A T ו '

: כי ו ם נ ו £ ל י ; עד י פוי״ה לרשע ש רות ׳!י ^ ׳ ד מ ע מ נ ק ^ ה

ליא יע זב: ו מ ע י ע נמו, ו נחו ל תו ו ה * * י 15לא־ יטש יהיומ * י ה

, וא חריו ה ^ כי־ ע;מ;שא עד־צדק י ששוב נמשש פט יי עים־ י ^ ד ל ו מ ע : מי־יי קום ילי י 1 6 • ־ ל י ^ כל־ י ^ ־ י ^

: לו לJי י דם

נ עי שד ר מ ד ע י נ ; מרעים, נני־ י רזי צב'ללי עם־ פע לי און מ

הקלי, כ ננ עיט ו ש כ נה דו מה ר י ע ל ה י יהיומ ™ ע זר תה הT J I T T.1JT - : * A* T Jי . T J rV T J י

! , א ^ ל י י ^ ל ר נפשי: אם־א מ ר רדי ננ פטה ת ב ק ב ה מ מ ו ד

A T J: *־ ׳ T : 1־ I* I. * 1T ־

ברב ש רע פי ב ק רבי ם רו ם וידי 'יהוה י ם ע דני: גי

ב ל ב ב

י ש א , תנחו מיף שש ©ע שש עעו נפשי: ו ד מ ע ״ ״

, אשיייצבר ע מל 1 $ יל^ע 7 « £ ה י ח בב רד ככ פא הוות כJ T ~ T 1.־ י ״ V A ־ j .י ־j : 1 : ; י ו • ״

, ו ג י ו ה ו על־נפש צדיק ל ע ב ק ת י ר ש : יי,ודו א קת ע ל״ ל י עלי־חיק ה

ל וי יהי יהיומ יאהדינהי לי ב : א 0 י ד י י רשיעו ב א כ ו דם נ קי יj * J T :• : ־ r ב * - : •ן• T.1T ;

ל ממ שש ^ב, 'ואליהי לצור מ ח םי: וייששב ע לי ההם ו את־> r—. v ״ T ו ־ : J ־ : •ו - ; • : rtT ׳ "

15. ני לא יטוש וגו׳ - יעל מה שאמר ע מך ה׳ יךכאו, ונ ח לתך י ענו, משיב: כי יא־ יטיש ה׳ עמו, יסיפי לריב ריבם מיד הרשע המריע" להם(מלבייים),

16. נל ישרי לב - אחרי ככלית המשפט ישיבי כילם להיית ישרי לב, כי העייו נתמרק ילא ייסיפי עיד לחטיא בראיתם כי המשפט מעיתד לביא(מצוי),

17. הוות - ענייו שבריו, יכיינת המשירר לאמר - יכי אפשר שידמה לך כסא של מישל רשע שכילי היית ישבר, שהיא ייצר חיקים של רשע(מצוי),

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת R |רלו י י ח ת ש ל י פ R236 ן ת

aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a , 'י צ מי תם ייהיוממ > ם ת י י כ , ובר ע תם י צ כני תם י ם ת ע ש - , אן• ^J T : : י ־ rt" * I ־ J T ״ T T : י T

יאהדונהי אלוהינו: הושיענו

^ 1 &° מ זימור ?1יום חמישי 8

ו ךןקיוים אוימרים י ה ר ש י ש , ה ש ד ת ק ב ש י ב ש י מ רזי1ם יום ח

: ן כ ו ד ל ה ע

םלאלהים כ י פ לאםף:-לןךנינוב 1 אד»פלנעח! על־הגתית9

י לאליהי יעקב: שאו־ קול פ ו ש עוונו, 'הריעו בב עם־נבל: ת קעו י נ תף, כנור נעים 2 לב ו נכריה וררנו־ קא ו ה k בזטןהטיועי לי1ם ךץ5נו ש i ־S •

ו ־ AT v J ׳ ־ J ; v v ־ ״

ן י ל ל ישראל ולוא באןקוהיום, יוםיככ עו פט י ת * י י : כי וזיק ג ה ״ י

T : ; * J י • : A J " T >•

יה1 םף שככ201, בצאררן לאלילי יעיקב: עדות ו ^ליא־י דע דתי ש ם ש פת ע י מ א ז א מ^לא על־ אא רץ ככ צדים, ו

למ בי״ה

, 'כ פיו ל ^ ז ^ : דן םי רו תי ככ פבל ע כ נכ1 ה ן י ב אא עו נכע *

קריאת s q ם י : בצרה ב 2 י 1 ת י ז ע ת תעבירנה ב ו י י ? ה מדוד מT T ׳ T J T T ־ t T : I r^-1־ J *

, ת לשמו ב ש ש שבךא עופות וךגיננ ל ״ 18. בתמישי היו אומךיננ ״הרנינו לאלהיננ עזנו״, ע

ל הרואה אותו ירנ! וישבת ב ך ש ל יוצר בךאשית, ע שבהננ נראית תכמתו וגבוךתו שי"ה שם, רננפאאית ישיאל). ) לשמו ית׳

19. למנצח על הגיתית - מזמור שחברו אסף בשביל המנצח על כלי שיר המובא ממקום ששמו גת,

20. עדות וגו׳ - יען שעניין יוסף שיצא מבית האסורים היה ג"כ בר״ה, כמ״ש חז״ל, ואז היה ג"כ הדין על הרעב והשובע, שע״כ חלם פרעה ביום ההוא את חלומו, לכן אמר שכבר שם ה' עדות זה גיהוקוף, להודיע שהוא שופט ביום ההוא על הרעב והשובע ועל כל מצעדי גבר(מלבי״ם), והיאך זכה למלכות מצרים אחר שצריך להיות בקי בשבעים לשון? לזה אמר שפת לא ידעוני אשמע, שלימדו

גבריאל, וכמאמר תו׳יל נשועה ל״ו](יעב״ץ), י

21. כפיו מדוד תעברנה - כמ״ש נר״ס יא.) שבר״ה בטלה העבודה מאבותינו במצרים ,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| R 237 ת י ר ח ת ש ל י פ ז ן ת ל ר R

a a a a a a a a a a a a a a a ^ a ^ ^ a a a שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

, ם ע ם ת ^ ^ ו ? , א ע נ ף ן םתר ךעם « ה נ מ וא ך l ^ מ

ד עו ככע ל י ת י מ א י על־ ככי ככ ריבה ם לה: ו י ת י ס י אב ךן נ ף, ג, 'ישראל אם־ תדעו ככע־ ליי: ך ן י ת י ת ה ע נכי ויא^עידה ו, ו ליא 'תע ת זז וה ל אל י ״ ל ע * ברי אל זר כ ^ ליא־ יי היה י

J ־ ••• ; ״ A י J 1 : ־1 : T J ; י ו ״ י ו : י••!- • •

ל יהנע לל ד ו כ ל י כ אניכי ו י היומ יאהדונהי אליהיף ה י ז נ כר: אד ה ר חב־כיף וא ככלאהו ל י מ ו ככ אא ררץ ככ צרים, א, ו ישראל י ב ד מ ם ן• ליא־ע מע ע מי לקו לי ב ל ו : א ^ מ * : ואעלחהו וערירות לום י ל ע ״ ש א ליא־אבה לי ל

I * T JT: ־ ־AT • J • : I " J . 1IT

; יל ככו !;!כוכע חתי ההם לו ע נכי ^ ו ^ י ־ ל ל ? •

, 'י שראל ודר כי י ה לכו: כ מעט ה ת ע ה עימע לי מ י ה %

: י ד י ^ ו כ ה יב י די ל י אאו יבבי הם אא כ ני ע, ו על־צ ייי ההם אא ע י מ

ם וי הי ל ו ; א ל ! x י כ וזעו־ לו ם ד ח פ ב י ככש נאי יהיומ יאהדונהי מ־ A ׳ *.י : 1 נ .1: ז ; ־ ; ־ : ״

™ טב ™ םלעולם: -ו_יאכילהו ככחלב חטה ממי ש ג ו עדדם עש זיבש א שויע ןן: הושיענו ב י ה ע ל ס ה מ 'ו ככ צור ו

^ 2 י 2 ש &° מ זימור לליום ש

ם אוימרים ף ל ו ה י ח ר ש י ש , ת ש ד י ת ק ב ש י ב ש ש ם יום ך ו י ח

: ל ךןדוכן ע

דה }ס) , ^ נלק'אנ:תו ומקיף זעקלידזן ו פ ג ש ש ״ ף גאות לבש״, ע ל 22. בששי היו אונלךים ״ה׳ מ שבו נ ש ל כוה ירוו: ויי אה, ובו נ ?:!־א יה אאן־ם ש 3( כיר ?(לכותי עול יוצרו(יע״ב), ול ?:ן' יש ב״מ זימור זה מ״ה

תיבות'כימין 'אז־ם' שהוא תכלית הז^ריאה ,

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ת י י ח ת ש ל י פ irrfn R ת 2 3 8 S ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ a שויתי י הוה לנגדי תמיד ^ a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

, ל בעע s ^ 2 3 ^ ? ל, גאות ל בע ^ כ לה יה'ד& ™™ ננלךע

בישעי״, אף־ ריכוץ -ידדיומ *םעיז דד ת אוהל:ם ••ל, בל־יי : ^ ומבוסס Qkאף מלכותך 1 ? ז נ י כ י

: נע* אאו נ דז רות! ידדיומ ם י י י^ל?ף א ררה ק ננ אז, ננעו לם טT J < J I T T | T T J T r: 1T ״ ןAT י "

! נעעאו נ דרות הו לם, י* ע* אאו נ דדד1ת דכים ™ ™ I T : j j t I י. t * A T * J T I J I

I T

א ויי רים מעברי־ מ ר ת ו י י מקילות! ננ ים רבים ו ת ו י

: 2 4ם ליה ג

: ערתיך! שהעלדתיהבמבוקאות ים, אננהאא דייר ב ננ רום ידדומ ™, ל בי תןן יהיהנאחד־ ™ *קידש, מ ^ ל מ א נא ננ נו ננ אר נ

: ד י ת ו ד ע ם י נ מ א ידדיומ™ לאךך יננים נ בכל יום אחר מזמור היום אומרים ׳הושיענו׳. ובימים שמוסיפים מזמור נוסף על שיר של יום, יאמרו

׳הושיענו׳ אחר המזמור הנוסף, ואח״כ קדיש יהא שלמא:

הוטרינר ידדיומ ™ אאלידןינו, וקב?בנו מךדדגוים,

לדורות לעעם קרעעך, ^דדררדזך ידדיומ ™ אל'דדי י ער אל ו ^ד י מ א נ ז א ב תת דד ל תך: ו מךדדעולם וער דעולם, ואננד כל־דדעם אננץ,ע ננציון, עעיכץ פ ש י ד י י ו מ דדללוייה: ברוך ידדיומ יאהדינהי י 23. גאות לבש - הלביש בד"כ מגלה על מהית הליבש, ילכו מידיתיי יהנהגיתיי של ה' נקראים מלבישים, כייו שהם מגלים לני מעט ממהיתי, אחד ממלבישיי של ה' היא 'גאית', כמ"ש ממי עו, א1 "כי גאה גאה", שהקב״ה התגאה על המצרים הגאים ישבר גאיתם, כי היא הגביה מכל הגאים. יכייו שה׳ מלך שהיא המילך על כל הבריאה, לכו גאות לבש - רק אצלי שייך גאית, ינאמר שיב לבש ה׳

כדי להדגיש שרק הקב״ה יכיל להתלבש בבגד הגאית(שפ״ח אי),

24. דנים - מלשיו דכא ישבריו, יהם הגלים הנקראים משברים כמ״ש נלעיל 9׳יח)"כל משבריך", ע״ש שמשברים מי הים (מצוי),

תהי צ״ג

תהי קלה

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ R239 S ת י י ח ת ש ל י פ S ת R ט ל רa a a a a a a a a a a a a a a i & a i & i & a a a 1 & a a a a a 1 & a a a a 1 a שויתיי הוה לנגדי תמיד £ a a a a a a a a a <

ירושלים, דדללויה: ברוך ידדיומיאהדינהיאאלידדים אאלידדי״ T : •v: v : י T T • י ־ ;T T ;

ישראל, עישד! נפלאות לבדו: וברוך שם בבורוl ^ r i ^ k שם הייה 25 לעולם, ויננלא בבורו ^

%*sk»% % * s k .יתגלה.כבודו «: קיום אמת

2 ם 6 י י ק ת ו אנןץ ןיאנון י ד ו ב כ ה ל ג ת י

למחרת יום כיפור אומרים: לעיני כל העמים, U«I |™vן קיום אמת •

לבל נ vV רו ו, לבני־ קרח מן מור: רצי ת יהומ יאהדינהי א ר צך,'שב ת שבית יע קב: נ שא ת עוין ע פוף, פ; פי ת בל־ ח טא רגם כן לה: א ם? ר! בל־עבר רזף, 'ה ע1י ?;B ת

מחולון אפך: שוטו אלהי ישענו, והפר פ;?!ך ?jמנו: הלעולם תאנף־בנו, תמשך

'אפך לדר ודר: הליא־אתה ררעזוב תחנו, 'ועפוך• ישמחו־בך: דז־־אאנו יהומ יאהדינהי

ח?!דך, 'וישעך תרגן־לנו: אשמעה מה־ידבר האל ו יהומ יאהדינהי, בי ו ידבר שלום

אל־עמו ואל־חו?!ידיו, ואל־ישובו לב?!לה: אך ו קרוב ליראיו :־ששעעו, לשבן ^בבוד

בארצנו: חםד־ואמת נפןשו, צדק ו שלום נשקו: -א מת מארץ תצמח, ו צדק ננ עז נמים

שןכץף: גם ־יהומ יאהדינהי י תן ה טוב, 'ו ארצנו תתן יבו לה: -?;!־ק ל פניו י הלך, וי שם

^^רך פ ע כזיו:

בצום גדליה ובעשרה בטבת אומרים:

ש י ר ־ ת ח ל ׳ א ך ם ל ו ד י ת ל ־ א י מ י ־ ל : אליךהים א ף ר לל אא ם ו מ עורר ?ן ז, ו נ ד י מ ש ה ל ם י מ ו ן ה ו י ה מ ך י י ב י ו ה א ט ־ ה י : ב ל ט א ק ש ־ ת ל א ו

, ת א ו ב ח ת ם ש ח ד י ו ! ו ? מ י ע ר מ ך י ע ־ ל : ע ע י ה ^ ש י א ו ר א ש ך נ י נ א 'ובמ ש

, י ו ם מ ג ד י ה ל מ ו נ כ ח ז ל ה מ דיו ז ך ״חב5םיל»,ך: א י ו נ פ ע צצו עעל־ צ י 'וי ת

ת י ך ב ר י ע ל ' / ו ד ו ללב י ח צ ע ו ל עעוד: כני נ ר א י ש ־ ם ר ש י ז• כ ־ א ו ל

: י ג ה י ם « י ב ו ה ג ר ו א ם מ י א ל ע מ ש ״ ו י י ל ^ י ם ״ ו י א ד : אא ה ל ו ת י כ ר

25. שם כבודו - היא השם שעתה נכתב ילא נקרא - שם הייה - שהיא שם הכביד, יעליי נאמר"ביים ההיא יהיה ה' אחד ישמי אחד", כי אז יהיה אפשר לקריא בשם ככתבי בלבד, יאז ימלא כבודו את

כל הארץ, כמ"ש"כי מלאה הארץ דעה את ה'" (יד״ק),

26. אמן ואמן - ר"ל אמת היא שה' היא בריך ימהילל, יכפל המילה לחיזיק (מצוי),

ב תהי ע

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ת SDR־ י י ח ת ש ל י פ R240S ת

a a a a a a a a a a a a a a a ^ a ^ ^ a a a שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ה ו ל ר נ ו ז א ע ־ ם י ציור: ג ב ש י ־ ם ל ׳ששת ע , פ ק ל מ ע ו ן ו מ ע ל \ ב ג י ש נ א

ן מ ת ם כ ־ ל ה ה ז : ןע ע ה ב כן ל א & ל ־ ללוט ^ י נ ב , וזיו זרו ע ל ם מ ^ ע י ט צ ה

, ר א ך ־ ן י ע ש ף ב ש ^ י ש : א ן ו ש י ל ק ח נ י בבין ב כנ י םרא' י״כ^^גת למדיך, כ; םב א ב ו מ ר י ע ו ״האויד כ מ י ב י ו נ ד מ : 'ששי ת ה מ ד א י ל ! ו פ מ ל ב ן ט מ ו ח י ה

A נ ; • : ״ ן ; ״ נ .v; * ״ ן • ״ ־ ד ד : IT I v JT

ו נ י ב י ו ף א מ ר א ש : א ו מ כ י ם נ ־ ל י ^ כ י ש ! ע נ מ ל צ כ ו ' ח ב ז כ י ו 1״יל ג ל ג : אליהי ׳ששי תתמו כ ם י ה י ל א ת י ^ ה ו ת נ ו ת נ א א ' , ו נ ה ל ש ר י נrt־ ־ : ־ J" ־ IV : I* V : J : י ״ AT T J J •

ה , 'ו כ לה? ב ר ע י ־ ר ב ע ת י ש ש א ־ ף רן: כ א י ^ פ נ ע ש ה ״5s'rraכ ק: ם ך תת ב ה! ל ו פ ת ט ע , ו ך ת י ע ס י ״ ך ע ר ע ם ב ם י פ ו - ן י; ! : כ ם י ט ה; ר ה ך! ל

ו ו וי ב ה ל ש מ יאהדינהי: י ב ו י ה מ ך־ י ו ש ש , וי ב ק ן ו י ! ן ב י ךךם ק לו א פ נ מ ל

מ יאהדינהי ו י ה ה שש פ? ך י ־ אא ת י א בבדו: וי ד ענו כ י ו ו ש ו ב ו י ר , וי ח פ ד ־ ע י ד ע

: ץ ר ה א ־ ל ע לל יון עעל־ כ ' , ך ד ב ל בחנוכה אומרים:

מ יאהדינהי ו י ה י , מ מ ך ו : א ר ד ד ו ] ל ק ״ מ ה י ת ב י ת ה ב כ נ ־ ח ר י , ש ר ו ג פלד ב

מ יאהדינהי ו י ה : י י ת ל י פ נ י ללי ב ב י א ת מ ח ת א ־ ש א , ו ל י ע י ד י ד ל כ• J1: JT ־ J I T : V * I J AT * * J ־ ־

י תת ע ל מ יאהדינהי ה ו י ה ר פ אן ני: י ו ת . ד ד ב ך ל י א ל ' י ת ק ע י ע ע ת ו , ש י ה ל א

מ יאהדינהי ו ה י ו ל ר מ : ז י ב ק ־ בבור ל י ד ר י י מ נ , 'וחיי ת י ש פ נ ם נ ה ש אאול ג ־ ן מ

, דח^ים ו מ ע ! ב " ו פ א א ע ו ב ג ה ק י י - : כ ו ש ד ם ק ש ר ל כ ז חחםידיו, 'ויהו ל

: ה נ ר ^ ם ו ק קר י , ולבי ת ו י צ ה י מ ב ם ילין ב ד א ב ה ר ע ק ברצצונו, ב י נ ע מ ם י כ ת א

מ יאהדינהי - ו י ה : י ם ו ל ע ־ אא פמוט ל ל , ב י ת ו ו ל ש ת י בבשש ללוי a ע י אא מ ר ת א נ וT 1: ייי . i V ־ A' : ־ J * : J - T |• ־ : I-V.

י נבבהל ך ה: יי ת י נ / ו? ם רר ר- ת פ ו ח ז ב י ע ר ר ה ה ל ד ת מ ע ך ה - י צ ב ר

י אא ת ח נן: ת א ־ ל , ו א י ת א י א ק ר מ ™ א ק ו י ה ך י י אא ל ז א : ו ד י ח

, ר א עע פ ו ה ש ™ כ ך , ההיו ד ך י ב ק י אאל שtרrת ה ת ב דמי" ב ר זד ת ל ע ו ־ בנ^^ע ת ה מ

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R241 S ת י י ח ת ש ל י פ S ת R א מ רaaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a < ן ז ע ־ ה י מ יאהדינהי ה ו י ה י מ יאהדינהי ו רr^ן^יי ' ו ה י ־ ע : ש מ ך נ ת ד אא נ י הןי ג

י ר נ , פ רר ח רר ש קי ורר אא ז י ל ¥ " ל ו נ ח פדיל נ

pה נ ם פ די« כ רר נ : הה פ לי

1 : ־ J"i י T ־11*1*־ : , ׳ •ו T ־ J: • T : ; • ; V T •׳, י • ־

מ י ו י ה , (יפסיק מעט) י ם ד א י ל י ש פ ו פן!״ ךך -כ בבוד נ ן מ ע : ל ה מ ח ש

: ן ! ד ו ם א ל ו ע 'אליהי ל

ו יאהדינהי

: אאלי, -אאלי! ד ו ד ר ל ו מ ז נ , נ ר ח ע ן ת ה ל י ם א ש ב י ל ־ כ ל לפלנvvרו ע: י ת ל י פ י ת א ג ת י ש ר ב י ד ע ת ו ש י מ ק ו ר ח ע ו ד , מ י ע ב ר ז ה ע מ ל

|• T ־ * • : "( ־1 : T I ' I J T * A T : ־ R ־ : J T T

ק ללי: ו ת ש ה א י מ ו ־ ד א י ל ו א י ק ה א י ל א ךתןענה, 'ו ל ם ו ל א יו מ ר הי א ק אליr n • ו T ;1 : J ; |T V. J ־1 :־־ .v! י ; ־ T I : V ־ i v :

ט חחו ו אאבוrינוי ב ך ב פ! ח : ב ל א ר ש ת י ו ב רר הה ל ש ו י ה כקדוש, ' ואא ת; I T ־ ••!ין י : J ; IT ן I ; v. ו A י ״ \ י > • : ד ״ I T JT ־ ;

: ו ש ו ־ ב א ל , ב ך ב ט לחו ו ו ט מ ל ע קו ו נ ך ז י לם: אא ל ת*י ו ו מ .ורר פ ל ט

י ^עגעגו א ר ־ ל י עעם: כ ו מ ם ו ד ^ ^ , ת פ ^ ח , ח ש י א ־ א ל ת ו ע ל ו י ת כ נ א ו

מ ו י ה י ־ ל ! א ע ש נ י ש ל מ : ג ז ו ב ש ב א ו ר ע י נ ה ללעוג לי י פ ש ב ' ו ח ת פ , יפטטירו י י לJ T : v J ו w j• ׳> ; ד ד ד : - A*

י ח ה ג ־ אא ת י : כ ו ב ו נ ו ח ט ב ל ו ע י ב ו כ ה י ל צ י < , ו ה ט י פ ל י ה ז ™ א

י כ ת ך ך ש ל י י אא פוי: ע ל ד ־ ש ל י ע י ח ן !ממ*יים], 'ננ ב: ט ט נ ב נ י א י * ו מ

י : אאל־ רר ר חזק -ננ פ נ ה א ת א י אגללי ™ נ בטין'אא פ ר רrםי נ נ נ י ת א צ

ם י ב ם ר י ת פ - ו ל ג י ב מ ם בב בבו נ ד לב ר מ ז ו ־ אאין ע י ו בבה, כ ר ה ק ר ־ צ י כ ת א ז ה

A* ־ J* T ן T ; v. ו AT I י ••( ו W ״ ; J T T r

י ךךם לבלע:י, י פ ע ל ע ו ח ת ו פ צ ן כ רר --ו ני: פ ן בבש ^ י א י מ ר י ת], אא ב ו ק ! ת ח ו י ו לכ !מ

, י ן ן ו נ נ צ ע ע ־ ל ם כ ביי י ח ו מ ד ר פ ת ה , ו * ת כ פ ש ם נ י פ ף ושאןג: כ ר ה ט 'אאר.

, י ח כ p י ח ו מ ש כ ^חו-ש ו כ ב : י י ע ך מ ו ס ב ת נ , נ נ ג ו נ ד כ ס מ י נ ב ה ל י הj.. T r - .. .. . 1 ־ | T ן ״ j . ״ T AT י •| ־ V. J T T

י : כ י ™ ש פ ת נ ת ת ו ־ מ ר ע פ ^ ו ל אל ח

י ו ח ק נ ל ק נ ב נ ד י נ ו נ ש ו ל, - ד>•: : \ ״\ י ׳> - : ן - : I J ־ : AT I י T : \ ן• : V.

י דיי ו ק ס י י ו ו י ב ש י י א - כ ם ךך קי פפוני, ' י ע ר ת מ ד , ע ם י ב ל כ ו מ י כ נ ו ב ם ב

: י ד י א ל ו ח מ ש י ו י ב ב ־ ו א - § ו י ט י ב י ' ה פ עעצצמותתי, ה ב א ־ כ ל ור^ללי: אאםפר כ

מעת

בעת

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R ת י י ח ת ש ל י פ R ת 2 4 2 S aaaaaaaaaaaaaaai&ai&i&aaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a < מ ו י ה : ואא ררה י ל ר ו ו ג ל י פ י י ש ו ב ל ־ ל ע , ו ם ה י נ י ם ב ה י ל ו בבג ד ק י ח ל

T :v. J T ־ ; IT j• ־ • ; . rtv ד J ; ־ ; T ; I J ־

נ חרב ה נ ל י : ךך צ י ה ה מ ש ו י ח ל ע ז ר ת י ח י כ לו ת אי ' , ק ח ר ־ ת ל ™ אV J V ־ ״'T J T | י • J.:JT י Iff': IT V : •

י , וננ ק ר נ ה י . י אא - נ פ י נ ע נ : -ךהוששי י ת מ ש ד ךתי נ י ב י ח כ ל ־ ד י , מ י ש נ פ

ל ך ק ך ו נ ך לל אא!!]י, ב ת ה שש נ ר ס פ א ז : א י נ נ ע י ת י ת נ ע נ ם י ק ז ח ם ה רמי .

, ו ה ו ד ב כ ב ע ק ע י ר ז ־ ל , כ ו ה ו " מ ™ ו ה ל ו י ה א ה לל לל 3: י!-אי י

ת ו ע נ ן ב ץ ת ע א ש ק ה ו ל ־ ם א י ל : כ ל א - ע י ש ר ז ־ ל ו כ ע מ פ ' ו א י ו ג^ורו י

ו י w אא ל , 1י בבששו עעו ^ ו ל י * ה ל נ ^1נו מ ו נ י נ ר פ י ־ ה? ס ר א י , ו ל י ע נ ע ת ק ע * : ו י א ר ד י ג , נ ם 'אא ש ל ב נדרי ל ר ק ה , ב י ך רר ךך ל ת א ח : מ מ ע ש

IT ••; V J V ־ ־ ״ י : j- T ; AT דIT ; r ת • • j•• r; I ;1~ \ד ״

י , י ח ו י ש ל מ יאהדינהי ך ו י ה י ו , י ה ל ל א וי שש^עו ^ ^ ו ןענךים ו ה ייא כ ל

, ץ ר א ־ י ־ אא פ ס ל מ יאהדינהי כ ו י ה י ו אאל ־ ב ש י ו ו 1 ר כ ל בב בב לעעד: י ז ל ח מ ש י

T T : v. v J ־ : ״ I v AT י ז \ ״ • : ; < ; I ־ T J V : ־ ;

א י המ יאהדינהי ו י ה י י ל כ ו ד ו י ז א : ו ם י ו ת ג ו ש פ ח מ ־ ל ך כ י נ פ ל ו ו ש רר ח י ו

, ץ ר ־ א י נ ש ־ ד ל ו כ ו ש ת ח ו י ו ו ל ו ים: אא כ ג ב א י ל ה ש מ ו ' , ה ו כ ל ה ט

ע ר ™ ז m m ; ה י א ח י ל ט ע מ ו כ ש פ נ ו ' , ר י עע פ ד - ו ־ י ל ו כ ע ר כ ו י י נ פ ל* AT י ; ־ : IT • J *./־ J ד J ך : ; ך 7 ו ; ״ T ז ;

ם ע . , ל ו ת ק ד ו צ ד י ג י ו ו א ב י - : ר ו ד ל י ה ל י ע נ ד א ר ל פ ס ° י ע , למ ו מ ב ע י

: ה י עע ש , כ ם ה י י ח ד א ו ל נIT ־די J T י '

בשבעה עשר בתמוז אומרים:

פ אאו , ט ל א י ש י ץ י א ך ל r נ ח ל ו ו ים ו ב ו ג א ב י י ם ה י ה ל , א ף נלךפלור לל אא ?: ם י נ ב א י ל , ם ללעעיים ל ל ש ו ר י ־ ת א , ששמו א ך ש ד ן ל ק כ י ה ־ ת א

ר ש , ב ם ו י ב א ק ל ם ו י מ ש ף ה ו ע ל ¥ " ל כ א ת עע^^דיך מ ל ב נ ־ ת ו א נ ר נ

ם ו ככפזים מ ד ת !-ץ: שפככו א א. ת ה י י ח ־ ל ו ת י ח ל ו נ ת נ י ו כ ת ך ח י ד י ס ח '

ו נ י נ כ ש ה ל פ ו ח ר נ י י : ה ° ו מ מ ש ה ב ו י - מ ב ו ן ק י , א ם ל ש ת י ' ת ו ב י ב סA ן י : ״ " ו vv. J* T : ד I ״ ;1 • < ; ו T* j — ו J ״

ף נ מ יאהדינהי ת א ו י ה י י ה מ ת ז ־ נ ד : ע ו נ י ו ת ב י ס ל ס ב ו צק ל ' ג ע , ל ו נ ל י ^

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R243 S ת י י ח ת ש ל י פ S ת R ג מ רaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

־ ?5ל ל ך א ך ח מ ת י פ : ש ך א ת נ ש ק א ־ ו מ כ ו נ ר ב ע ב , ת ח צ נ ל ו נ תק^יף ב

: ו א ר א ק ך ל מ ש - ב שן ת א י ו כ נ מ ל , !.געל נ ך ו ע ד י ־ א ר ל ךךגו ים א ש

ת נ ו ו ע נ ־ ל - ־ רר ז כ ל : א ו פ ק ךך ש ״ מ ה י ו ב ה ו ־ נ ת , ו א ב י ק ע י ־ ת י אא ככל א כ

ו ו נ ר ו מ איד: ע ז נ ו י ןד ל , כ ך י מ ח ר ו נ ו נ ר יק דד נ א -ננ ך ? , א ם י נ א ש -

א ותינו ט ח ־ ל ר ע ו ו פ נ , .רךך ציי ל ך מ ש ־ ד ו ב ר כ ב ו עעל־ ד נ ע ש אאלהי י

ו ים ג ע ב ° יו ד כ ו ךךגו ים~ אא.יה אליהיךךם, ל ר : לפפה ו יא מ ך מ ן ש מ ע ל

א לל^ניך«אאנ.קת אא?!יר, ו ב : ו ך ו פ ש ך ה י ד ב ע ־ ם ת ד נ ^ ^ ' ו נ י נ נ י ע ז ^

ו נ י ב לל ש כ נ ש : ו ה ^ ? ג י נ ״ ל ״ י ה ״ י רתמו ת - ב נ ע ךך'הו ר ו ל ז ר ד כ ג

: י נ ד ך א ו פ - ! ר ח י ש ל חח!-^רiם א ו מ , ג ם ק י ח ־ ל ד בבעעתים א ת מ ק נ- ו ד , ל ם ו ל ך ל ע ה ל ד ו ה נ ! י ו ב ע ; ב ך ן מ!-עעי ת א צ ך ו ו פ ו ע נ א ח ו

: ך ר ת ה ל ת נ כ! פ ' ם י א ב ה ת ו י ו י ר ל ד

בבית האבל אומרים:

ננור: שמעו־זאת ככל־ הע פים,'האזינו כל־ישבי ח לד: לנ5נ?ןח ו לבני־ קרח ננ י ידבר חח כ מות, ו הגות גם־ בני אדם גם־ בבני־ איש, 'י חד ע שיר ו אא ביון: פ

לבי תבונות: אאפןה למשל אזר, אאפרח 'בכנור חידרוי: לפה אירא בימי רע, עוין

!ד־ה איש, ״םי ברב'עש-ם ירר ךך ללו: אאח לא־ פדה י

iי קr־ ך ל ע קן בזי יסו ב: ^י: הביטחים ע

ן נ פשם, ו חדל לעו לם: וי חי־ עוד לנצח, לא י-אה ו לא־י תן לאלךים ככ פ-ו: -וינקר פ ח

ךש חת: כי י- אה ו חכמים ייננותו,.;nn ככ סיל ו בער יא בדו, ו־זעעזבבו לא ח-ים חילם:

Hi-- ב תימוו לעו לם, ,משכנתם ל דו- ודר, קר אאו'בשמו תם ע לי אד מות: ו אדם

פיק- בל־יילין, נ משל כב ךך נוות נ ד מו: זך ד- כם ככןל למו, ו א ח-י ךם ו ב פי ךךם ירצו

ו בם יש-ים ו לביקר, וצו-ם לבלות ד ר סלה: כצאן ו לשאול ש ת", מות ירעם, ו

י כןלה: אל־תירא ךים יפדה נפשי מ.יד־שאול, כי :־קןחן שאול, מזבל לו: אך־אאלי

כי־יעשר איש, כי־'ירבה כבוד בירתו: כי לא במורתו יקןח הכל, לא־ירד אאח-יו

ש1ו בחזןיו יברך, 'ו־יוזדך כי־ תיטיב לך: -רר בבוא עד־ךון אבו ^!יו, עד־נצח : ככי־נ כבו ח

- ולא יבין, נמשל כבהמות דמו: ק י לא יראו־אאור: אדם ב

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

S־™־ R ת י י ח ת ש ל י פ S 244R ת

a a a a a a a a a a a a a a a e s x a o e s x a a j a שויתיי הוה לנגדי תמיד c a a a a a a a a a a e ! x a j a a a a 8 ! x a K a j a a 8 a ,ו קגשו עעת צדיקים מיהיומ יאהדונהי, מעו זם בעת צרה: וי עזרם יהומ יאהדונהי וי פ ל טם

יפלטם" ¥ננ!רש1 עים ויושיעם, כי־רrסו בו:

ואומרים קדיש יהא שלמא. וקדיש זה הוא עיקרי וחובה לל אא כזרו אע״פ שאין יתום שיאמרו, אלא לכתחילה יאמר אותו מי שאין לו אב או אם, ואם לכל המתפללים יש אב ואם יאמר אותו הש״ץ

[בתנאי שאין הוריו מקפידים](אשל אביהם בוטשטאש).

ך 3כל בוזז• קורעים לו גזר זיינו EM קיע:], | ר ב ה מ י | בל האומר יאמן־ יהא שמיה ח

ל כ ת אור עליון, ל ע פ ש ח הוא שיתאצל וישפע הוספת בךכה ו ב ש בי 7ג?קר בונת זה ה

הד׳ עולמות [אבי״ע]. וזהו ׳יהא שמיה רבה מברך/ דהיינו שיתאצל ?:רככה ותוספת

קדשה ממנו ית׳;נד ׳לעלם׳ - הוא עולם האצילות, ומשם גם ׳לעלמי׳ - הם ב׳ עולמות

ש ר ן שיל האדם ש י ת ש הד׳ ד ר ?ריאה יציו־ה, ׳עלמיא׳ - הוא עולם העשיה, והם ש

י א פיק כ). ע הנשמה ונר״ן. (נפה״ח ש

, ה ו ר ע - ! א כ ר א דדי ב מ ע ל , (אמן) ב א ב ה ר מ ¥ ש < ש ' ק ד יחג ךיל ו י ת

. (אמן) ה ויקרב ננששי ח . , ה נ ק - ! ח פ מ צ י , ו ה ו ר כ נ ל ך נ י נ ל וי נ

, ב י ר ן ק מ ז ב א ו ל ג ע , ב ל א א ר ש ־ ת י ב ג ־ ל כ ן ובביופויכון ובבחיי ד ו כ י י ח ב

, יכוין: יה״י שימחה זכי עמלק ואז יהיה השם שלם א ב יהא שמה י ' ו . (אמן) באומי ן מ ו א ר נ ו אא נ

והכסא שלם י ודא שמה רבא מברך לע לם [ו] לעל בגי על מיא

, ר ד ה ת י , ו א 0 ו כןםי וי רת נ ן ו אאר, ו.י ר , .ו.י רר ח ב ת ש י יתברך, ון א מ ל ע . (אמן) ל א ו א בו-יך ה ש ד ק , 'ששמה ד ל , וי רר ךך ל ה ע ל ר י ו

, א מ ע ל ן ב ר י מ א ב חח תרא ונחמ תרא, ד ש , ת א ת ר י , ש א ת כ ר ב ־ ל כ~ •T : r\T I I T|: ~ י T T T V J T T J I * T T J' :TT י '

ו אאמן. (אמן) ר נ ו אא נ

ה .ונ ע ו ש י ע ו ב ם ש י י , ח א י מ א ננן ש ב יהא שש ר

ח ר ךך צילה, ו ר ה ו ר פ ה ו ח י ס ל ה ו א ל ג ה ו א ו פ ר א ו ב ז י ש וv ־ ; ־ T T י ; T T ״ ד ד : ד : \ ד : • ד ; ־ ;

. (אמן) יפסע שלוש פסיעות ויאמי: ן מ ו א ר , ואא מ ל א ר ש ו י מ ע ־ ל כ ל ו ו נ ל

ל ע . , ו נ י ל ם ע ו ל ה ש ש ע ו י י מ ח ר א ב ו ם בבנ^ןומירי ה ו ל ה ש ש ע

. (אמן) ן מ ו א ר מ א , ו ל א ר ש ו י מ ־ ע ל כרך עולם וזעשיוז ד עלינו לשבח הוא להוריד השפע לצו נזקוה אל ה• ע

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R245 S ת י י ח ת ש ל י פ S ת R ה מ רaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

$ה אל ה' גם אם התפלל!־לא נענה, יזזזר ויתפלל, עו?אמר ׳׳דןוה אל ה׳ נןזק ויאמץ לבך וקוה אלה׳״ נבלכופ לב.), ונצטךנו בזה לבטח בקב׳יה ולהתחזק ולהוסיף

עולת תמיד), ) בנקזחון גמור ועולים בה׳

ז ןיייאכבץ לוף י ז ח ת י ז א , חזק ו ך ע י ש ו י קדה אל־ידדומ ™™ ש- k S M • • ^ V ^ ־ ^ f k * ^ י ^ תיכוש ואף אם לא תתקבל י

5 ן י / S S אויויאהדונהי • , M i l ו 1 ר ( י אומץ לב, תפילתך חזוי" ן

ע ל , ןואאיץ ם י ת ל ו ל י קדיש כידיומ יאהדו־הי כי־אץ ןד יידיומ ב ל י מ ^ ל ו ח ט ו כ ל ע ח כאלדינו: כי כמי אלי דו 3 י ו ח ו

ח זול תי אלידינו: ז ו ח ו ן ג יאהדונהי, ו בכי צור מ

תה'

ד קב י

באמירת שבח זה יכניס שמחה,עצומה בלבו עד מאיד, דהינובשיאמר ׳אאין באלהינו׳ה 7גל אלוקותו ית׳ עשנו, ננקIינו 7גם קדוש, וכשיאמר ׳איןבמושיענו׳ מ ו צ ע ה ח מ ישמח ש

. ( 7 ע ״ ה ו ס י ) ׳ ו כ ינו בתמידות, ו I ל ישועתו גג ישמח ע

ץ כ מ ל כנו, ץ כאדי ננו, א ק כאלידוינו, א ז ח ו ל ו ד און ג

ק כאלידוינו, כבי ז ח ל ו ו ד ץ כפישיענו: כמי ג א כאדיננו, כמי כפלכנו, כמי כפישיענו: ניריה לאלידוינו, נידד לאדיננו, נוידה לפלכנו, ניריה לפישיענו: ורוך אלדינו, ורוך אדיננו, ורוך ככליכנו, ורוך כיע1יעענו: אתד דוא אלדינו, אאתד דוא אאדיננו, אאתד דוא ככלכנו, אאתד דוא

T ־ ' " : T ־ ־ ' " ־ : T ־

. אא תד -רר קום ה ל ו א ג ה ת ע כי ע1י:ענו: אא תד תישיענו ב, כי־בא כיעד ה « תרחם ציץ, כי־עת ל חנ^ה ל

ועד: הזמן המי

תה'

ד כז י

שמ״א

ב ב

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת S R™־ י י ח ת ש ל י פ R246S תaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ת ^ י ט ק &° פי&ות ה

ק ו ד ק ד מ ב ר מ ו א ל ה ו ל פ ת ר ה ח ם הקטירת א ו ט ת פ ר י מ א ש להז-הר ב ד י י א מ

ת (זוה״ק יע״מ פ' פנחס). ו ע ת ר ו ר ז ל ג ט ב ל ל ג ס י מ , כ ה נ ו כ ב ו

י אלהינו דד קטירו אבי תינו ה * * ה הוא יהיומ * ת א

לפניף את־קטךת דד13 מים וזפכץ

הקים, כ א עור צ וי רר אי רתם על־ייד י שוית דד מ ק ויש ה

טשה נביאך ככתוב>¥ותירררך:

, ם י מ י ג י יהיומ ™ אל־טשה, קח־ ל ף ם למים ש ר ב א ב ד ו

, ע י ף י ש י ! שי י ן ^ י ו פ י ק Eftי!לת ע « ונ?I ?|t ה

ד יידדיה ב ד ו ן זכה, ו ל י א י י ^ ו לבינה ש ם למים ™I V : r vr ; J- י A T ־ J T : ־ *.י

ק פרת, רקח טע שה ם ה מ ן כ י תת איתה ה ו ע ע

קדש: ה י ה י ב פודדיר ו ט י ה ב ב י ו ע ריקןד! ככטלח מ

ח מב ז מ להה נ ו ש ח ק רר ככ מ נ ה הד ק ו נתת ררה ככ מ נה עT V * T [IT ״ * ״ IT- ' ; T T V * J T *

א עור אועד ם ו ק תואידדל כי עד, ^ ו ד ע ה ן ו י לל פני העדת א

: ת י ו ט ק י ?מד שמה, קידש ק דשים רר דדיה ל כם ה ב ד א ל ף,

J* •%TMT .* 1 J T Aי . ' T יIV T JV : *

ק פוירית ו י נ ב ו ו נא ככר: ו לן ק פיר ע ליו ^ א דד רן א

, ^הדיטיבי את־דדנרת ^ םכלים, וויקר וויקר ץ

ח אדדךן את־ י ל ד י ש כ : ובההזעלית ו ה נ מ י צ ^ יקפירנה ח ת ו ^

¥ רר ככיד , ק טירת> י צ י הש[ ת דד נרית וין ה ע רוים י ק פיר נה א

™ לדירתיכם: מ ו הי י י לפנ י י ט ק י

I V ו ; K.T : j״ : •

שמי ל, ז

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R247 S ת י י ח ת ש ל י פ S ת R ז מ ר

aaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ת ו , ו ו י י כ ה ז י א צד ב י ן דדקטירת כ ו < י ת ו ה ש י ת : פטום כ ו ג י ת ו ב י ו ג ך3גך רונן ש

אופן? שלש ככאית וששים ושכינה ככנים היו

T * T T : * * I ״ I

בה, ששליש פאית ן, שש ע1ים יו ד!ככשה ככניק יפיתקר י ו ו ה נ מ ל ה , כ נה ו כל־יים, ככ ח ציתי ש ה פ דד ח

1 ׳ . ־ ־ T י j ; v T י ־ :־ • ־ ׳

, ם י פ ד ו וערב. ושלשה ככ נים י תרים ע י נ ש וכ ח צייתי הכ כנים כידדן גדיל הלקדששם, וני פטל כ דדם״ ¥ ,^r שש פ דדם״ ם ע כןהיהכרוזיךן פ י ¥ככליא חפניו ויים דדכפודם, ו ג יםה מי ת מ

ל פ כ ררששת וערב יים דד כפו רים דקיזתי, כדי ת פ ס ו נ

ת ו אא חד עשר ד ו ב ע ב ^ א נ ¥ ככ ציות זיקה ככן דד זיקה כ < ל קים, ף ט

ג K דד צ רי ה

( םפנים היו בה, ואלו דדן • (טוב למנותם באצבעותיו. | .ן- .. י . T * T|• T " I ־

, ן ל י א ף י , י ו ה לבינה ש ע י ף י ש י , ו דד ח ל ונה שי , ת ל ח ש • ו דד צפךן ה

, [ ם ש ו ב ן י מ עעים״ ¥כנה. ה כיר נ ד שבעים שש ח א ל ככששקל כ, ״ ו כ רכים [ ם ש ו ב ם , ז ו ששוילת נ ר יי ^ ב ש ע ש י ו , ו ק ציעה ש

ד שששה עשר שששה עשר כ נה. ח א ל , ככ שש קל כ י ג ח י י ב ש ע

1 ץ , , קלופה 1קליפת ע ה נ ] שש נים עשר מ ן ט ק ץ ן ע מ [ ה]קש ט [ »

ת ד י ] רשעה. ו ץ ע ת פ י ל ק » והאחייון קנכין [ , י ם י נ ששלישה מ

ק פ ך םין ם אין ו ו א ב רר ששעה קוין, יין ה [ ב ש ע ן י מ כ ר ששינא [ה ו קוין ררלתא, ו אם לא כצא יין ק פ ך םין, ש ו ל ררלת שע ב ן עריק. כלח םדיככית ריבע י ב ל ן י ר י כביא חככר ךחי

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

ת SR״״ י י ח ת ש ל י פ R248S תaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

, כזעלה עעששן כל־ששהוא. רוי נתתן ב ק ה

ת כל־שהיא. הובלי איכר: אף כפת הירדן ״י ו ע ש , ואאם חפר ה ה י י ט ק ה ל ת ייבש פםלה מ י ו ט ק ה ב אם נתן ו

ם ככ ככ ני דד חיב ככי תה: י ש ע ד ח אחת ככ כל־ א מ

T T ־ T | V T J ־ J * ־ ־

ל אי ככר: ה צרי איני אלא א ^ ת ך3ן שש כעין ו

. וירית ן ו מ ס י פ א ששרף הניטף כעציי הכד!פטף הה כרששי נא ל ככה היא באה? כדי לשפית ו

T ; ״ J I T T • T ; T • : ־

אאת־ה צפרן כדי שש רר דדא נאאה. יין קפד םין ל ככהי אאת־ה צפרן, כדי שש רר דדא הוא בא? כדי ל ששרית ו, ה צ ח י . יו דדליא ככי רגל ים יי פין לה ל ה ח י י עוה ב אלא ששאין כככניםין כי רגלים ופקיש ככפני

דד כביד:T ־

, רוי נתן איככר: כשהוא שיחק א ת י י ב ב ו ג י ג ת;וא ש

: הדק דדי טב, דדי טב הדק, ככ פ ני ו י ל ה ע נ ו מ מ אי ככר ה

ששדדקיל יפה לושכים מוה:ל4םחוח פטכה לךrצאאיןP • T ־ ; ־ T; T • • ־ : v T I ־ v

ליא ת ו מ כ ה ל ל שש ליש ו לרביע מ ב ת כשירה, א ^ י ת י ו & לי י ו ע י ש ה דדכלל ב . אאככר״¥רוי יהוןדה: ז ה י ש כ ם ששכענו א

T ; v T ; ־ T r : - T

^ - כששרה לrrצאאין ? n f e אם ככרתה : ת י ו ט ק ה

א חת ככל־ ם פפ ניה - חייב מ י ו ע ש יד^יה, ו אם ךך פר ה

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

R249 S ת י י ח ת ש ל י פ S ת R ט מ רaaaaaaaaaaaaaaavoavovoaaa שויתי י הוה לנגדי תמיד a a a a a a a a a a ^ a a a a a ^ a a a a ^

ככיתה:T

תגי בר קפרא: אא חת ל שש ששים אי ל ששבעים שנה היתה באה ששל שירים לrrצאאין־ T * י V IT T T J IT ־ * ־ :

ה קרטיב ועיד רני בר קפרא: אלו הייה ני דתן וה ששל ייבש, אאין אדם ייכיל״¥ל^עכיד ככפני ג ט ק ה ד י מ

ה ייבש? . וללה אםכןאאין פיערבין ו י ת ו י ב ב ו ט ריחה הץ וכל־ייבש י מ ח מ ככפני ששדדרירה אככרה: כי כל־שאיר ה

: O T ליהיומ ף י ש ג ן ה 3 י ליא־ תת ק טירו כ פנו אא ששה לל פעם שייאמר פטום הקטרת, צריף־ לומר אלו הפסוקים כ ב איתא בכתבי האר״י ש

. בסופו בבי הם מסגלים 1

מלאכי

ו אאלידדי נ ל ה י ה י ז ו ע ־ מ ב ייהיומ ™ צבאאית עפנו, פשגK" T IT : * AT י * J T J JT :

א דים ה י ש ו א : ייהיומ ™™ יצב אאית, אשרי מ ם ל ו ע יע קב םלה לT T J" : י ־ A I J JT I T IV P J " ־1:

: יהיומ ™ הי ששיעה, 'דד פלך יעי גנו ך ט ח ו י ו י ש א

מ ™™ ככ נ חת יהודה ו י הי י ל ם ע ג : !;ע רבה ת ו י ל ביים־ קן ראנו א

ם י עילם כימים היאשוגים וכשני פ י ם כ י רושל י ו* T T י . . . ¥ . j j

: ו י ב ע ק דפיניית של בהלכהא מביא מאמר זה באן, בדי לכיים ?דבר טוב, י ע ל אלהו אגב שעכיק ל תנא ד שבןימ-צינו'בנביאים הראשונים שסימו דבריהם בדברי שבח ותנחומים (תוסי נדה עג.).

1. ובירושל מי נמיכות ה, א41אמרו חזי׳ל על פסוקים אלו שלעולם לא יזוזו מפיך, ו הטעם ל כך מפני ש צ ריך הא זים לע\ום לעולם לנגד עיניו יה הזש ג וזה ה עליו נה, 'TOM יקים אלו מו ןרים יגל" א! הבתו'הגדולהי ככה להיות ל אדם כדי ש? גיע'לדבקות בו ת הה ביטחוו' ?ה׳ שצ־ של ה' אלינו, הג נתו ו יגזז־תו לנו, ו יעל כמו

(יאשית חכמה), ית׳

י מ ל ש ו י י

ומא י

פ״ד ה״ה

ד תהי פ

תה כ, י

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^

| r n R ת י ד ח ת ש ל י פ S 250R ת^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ <aaaaaaaaaa1&aaaaa1&aaaa1£ שויתי יי הוה לנגדי תמיד ^

מגילה

: ח :

י1ה לכות ל נ ?

י ח ־ השו נה ח ל : כ ( ב ו ט ר ל ו כ ז ) ו ה י א דבי אא ל נ ת

מבטח לו שהוא •ד העולם הבא, בכל־יום׳ ¥

] אל ת קרי ה ליכות : ל ״ ז ח י ש י ד י ש נא מר: ה! ליכות עו לם לו. [ י

¥ רבי אא ל עזר, אא כמרי : אא מד י ם ^ ל ל ו ת ע אא קיא [השינה]הה לכו

רבי ח ני נא: תל ככידי ח כככים>¥ ככ רבים עלום בעולם, ¥

T י T T * : • ־ T ־ T ־ : * : * ־ : * •

י יהייומו ™ ורב שלום ד י מ ל למודי ת י י ה ב ניך י ־ ל ש נא ככר: !י כ

] אאל ת קרי בניך, אלא בונייך 2: : ל ״ ז ח י ש י ד י ] . ך י נ ב ל ה י ה י

: ם ם צ י ^ ל א ר ככנות יך * ב י י י ש י הי־שלום ב וזי לך מ ש לוה ת

* עלום בך: ה י ש ש ק ב נא * ל כ עז אא חזי!ידעי אדברה־

א טוב ה י , אב קשה ש ק ״ מ ה י ל כ עז בית־ יהיומו ™™ אאלהינו ב

־ ל ה שלום ע א י ת ד ש ע ע וראה־בנים לבניר, י ד לך: ע

ה י ה י * ל לאיהבי תור תר, !י אאיז לכו ו ה י ה • י ייעויר אאל: שלום ר

ה ל עמו י וזז, יהומו י ו ב ג ו ק י ו ככ כשול: יהיומו ™ עיז ח ם ה ל

™™ייכרך אאת־עמו •שלום:

ת מ התפלץ!:ליל, ומאד צריך להזהו־ בזה. ע ד א להסיח ה | יזבר ל

זה הקדיש יש בו תועלת גדולה לנפטר ולכן יאמרו לכתחילה יתום, ומ״מ יש להקפיד שייאמרו

הש״ץ אף כשאין יתום בביהכנ״ס, וזאת כדי להסמיך ה׳ברכו׳ בתרא לקדיש כי כן עיקר מדינא

שעי נד

ט תהי :

2. בוניך - דהיינו רב שלום מביאים לעולם ת״ח הקרויים ׳בונים', שעוסקים בבנינו של עולם כל ימיהם, שהרי הבנאים האמיתיים של העולם הם הת״ח, שבונים את העולם בבניו רוחני וממילא

בזכותם מתקיים העולם הגשמי,