1 יצחק ראזענפעלד, ברוקלין הרב של קהילת סטטוס קווא בדעברעצין, שעזר למרן מהרי"ד מבעלזא לה י שאר בהונגריה בכתב- עת "אור הצפון" חודש טבת תשע"ה, קובץ סז, היוצא- לאור על- ידי חסידי בעלזא בארץ- ישראל, נתפרסמה סקירה מעניינת מאת הרב משה גאלד, אודות "דברי ימיה וקורותיה של חצר הקודש בעלזא בגולה אשר גלה כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע בימי מלחמת העולם הראשונה ראצפערט- מונקאטש- עמודים מב) " הולושיץ- .( נדעמוד מח) שם- מספר הרב גאלד שמרן מהרי"ד( מט זי"ע התקשה להשיג אישור שהייה בהונגריה, ומי שבא לעזרתו היה הרב קרויס מדעברעצין. מי היה הרב קרויס? ו מה מעשהו? "בעיר דעברעצין כיהן אז כרב קהילת ה'שטאטוס- קווא' הגאון רבי בנימין זאב קרויס זצ"ל בעל 'מראה הבזק'. הוא היה איש האשכולות ובעל קשרים ענפים עם שרים וראשי השלטונות, והלך בכוחו זה להושיע את ישראל ממצוקתם. רבים נושעו על ידו בעזרה וסיוע של ממש. רבי בנימין זאב שלח את בנו הגאון רבי יחיאל יוסף זצ"ל אבד"ק מארטון לבודאפעסט, להיוועד עם השר הממונה על ענין זה ולבקש לאשר את שהותם בהונגריה של כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע וכל הנלווים אליו". הרה"ק רבי הירצקא מראצפערט המליץ על קהילת הסטטוס- קווא עוד פרטים ביוגרפיים הוסיף הכותב בשולי- : "נולד בחודש אדר תרי"ג לאביו הרה"ג ר' אליעזר זאב ז"ל, קיבל תורה(הערה כב) הגליון בין היתר בישיבתו של הגה"ק בעל 'כתב סופר' זי"ע. נשא את בת הגאון הצדיק רבי הלל פאללאק זצ"ל אבד"ק סאסרעגין. שימש ברבנות בעיר האלאש בקהילת האורטודוקסים, ואחר כך שימש כרבה שלמעניין הדבר, שבאותו פרק הגיעו) ' דעברעצין בקהילת ה'שטאטוס קווא אליו הזמנות משתי הקהילות, ה קהילה האורטודוקסית וקהילת ה'שטאטוס קווא', אך בברכת הרה"ק רבי הירצקא מראצפערט זצ" ל קיבל את משרת הרבנות בקהילת ה'ש. נפטר ביו( טאטוס קווא', ובירכו שיצליח להרים את קרן עיר ם כ"ו שבט תרפ"א, ומנו"כ בדעברעצין".עמ) עוד מספר הכותב וד: "מרן מהרי"ד זי"ע זכר את פעולותיהם הרבות והחשובות של הג"ר בנימין זאב ובנו הג"ר יחיאל יוסף( נב למענם בשעה קשה זו, ולעתים, כשהגיעו אליו יהודים מעיר דעברעצין, להתברך מפיו ולשהות בצל קדשו, היה מרן זי"ע מ פליא באוזניהם את מעלת הרב שבעירם שהוא צדיק נשגב". הסיפור הנ"ל שבסוגריים צד את עיני, הרי כולנו יוצאי הונגריה גדלנו על ההיסטוריה של ה"טיילונג" שהיה בהונגריה, שאז נתפלגה היהדות לכמה קהילות: אורטודוקסים, שטאטוס- קווא וניאולוגים. באם כך איך זה מתאים שהרה"ק רבי ה ירצקא מראצפערט זצ"ל המליץ להרב קראוס שילך לכהן דוקא בקהילת שטאטוס- קווא שבדעברעצין, למרות ש"באותו פרק" ממש ביקשו ממנו גם מהקהילה האורטודוקסית שבדעברעצין לכהן אצלם? גירסא א' של הסיפור פתחתי את הספר" מראה הבזק" חלק ב) של הרב קרויס, ואעתיק משם הנוגע לעניננו" פרקי תולדות" עמ וד29-30 :( "בחודש מרחשוון תרנ"א, נפטר בעיר דברצן הגה"צ רבי יונה צבי ברנפלד זצ"ל, לאחר שכיהן כרבה של הקהילה במשך עשרים שנ ה... מיד לאחר פטירתו של הרב ברנפלד, החלו חברי ועד- הקהילה לחפש ממלא מקום מתאים... באלול של אותה שנה, דנה מועצת הקהילה בבח ירת מועמדים לכס- הרבנות בעירם. רבה של האלאש, הרב קראוס, נבחר כמועמד המתאים ביותר... רבנו ענה כי עליו לדון בדבר, קהילות גדולות נוספות פנו אליו באותה תקופה ובקשו להתעטר בו, גם ראשי קהילת האלאש חילו את פניו שיישאר בעירם... רבנו פנה לשאול בעצתו של הגה"ק רבי נפת לי הירצקא זילברמן זצ"ל רב אבד"ק ראצפערט, הסמוכה לדברצן. כ'חכם הרואה את הנולד' ראה רבי נפתלי הירצקא, כי רבנו הוא האיש המתאים להנהיג את קהילת דברצן. 'שם מקומך!' הורהו הרב מראצפערט זצ"ל והרעיף עליו מברכותיו...". הנה לכאורה נמצא לפנינו מקור הסיפור. הבעיה שכאן לא מוזכר כלום אודות ההצעה מהקהילה האורטודוקסית שבדעברעצין! ואדרבה, נאמר ש" קהילות גדולות נוספות פנו אליו באותה תקופה ובקשו להתעטר בו." ה"שבט סופר" הורה להרב ברנפלד להישאר כרב קהילת הסטטווס קווא המשכתי לחפש ומצאתי גירסא אחרת לגמרי לסיפור זה בספרו של משה אלי הו גונדה: "מאה שנה ליהודי דברצן", ואעתיק משם כמה קטעים שיאירו אור על הסיפור הזה. עמ וד101-103 " : הניגוד שנתגלה בין השמרנים והמתקדמים ואשר העכיר את היחסים ביניהם לא הורגש בדברצן בחריפות כבשאר ערי הונגריה, בהן קמו שתי קהילות נפרדות לאחר הפילוג... בימי הקונגרס היהודי הארצי, שנסתיים בפילוג קהילות הונגריה, השכילה דברצן לשמור על אחדות הקהילה, על אף ההתרגשות ששררה בין שני המחנות. ב- 1870 [תר"ל] פרשו כרבע מכלל חברי הקהילה, המודרניים, והקימו להם מסגרת נפרדת בשם העדה הניאולוגית. ב- 1886 ,[תרמ"ו] לאחר מאמצים מרובים ה ושב שלום הבית על כנו והפורשים חזרו אל חיק הקהילה- האם. אך דווקא באותה שנה ח ל פילוג חדש, וכך יצא שכר האיחוד בהפסדו. 29 משפחות אדוקות פרשו מהקהילה והקימו להם מסגרת נפרדת...[אורטודוקסית]
