1 תוכנית אסטרטגית 2010-20152015תנועת הצופים העבריים בישראל )ע”ר(

מטה תנועת הצופים

23

2דבר היו”ר והמזכ”ל

3ייעוד תנועת הצופים

4הקדמה

7תנועת הצופים 2010

14תיאור תהליך גיבוש התוכנית האסטרטגית

14הנחות ייסוד

15מטרות ויעדים

מטרות אסטרטגיות

17מטרה ראשונה - המסגרת החינוכית

25מטרה שנייה -פעילות בפריפריה

33מטרה שלישית - קהלי יעד

43מטרה רביעית - מרכזי שבטים

49מטרה חמישית - פריסת התנועה

57מטרה שישית - בוגרים

63מטרה שביעית - מבנה צוות הנהגה

70סיכום המלצות התוכנית

72תודות

יםינ

ני ע

כןתו

45

שייעודה וממלכתית, ציונית נוער תנועת היא בישראל” הצופים העבריים “תנועת

נוער ובני ילדים חינוכיות-ערכיות. התנועה מעודדת ולפתח, מסגרות הוא להקים

לפיתוח מקור עבורם המהוות חווייתיות חברתיות פעילויות במגוון הארץ ברחבי

אישי, לבילוי ולהנאה.

ואנשי באופן מקצועי באמצעות מערכת משולבת של מתנדבים מנוהלת התנועה

מקצוע, בעלי מחויבות לתפיסת העולם הצופית ולערכי הצופיות.

נתינה על ורעות, חברות ערכי על מושתתת הצופים בתנועת החינוכית העשייה

יוזמה על דגש תוך דמוקרטיים, קבוצתיים חיים טיפוח ועל חברתית, ומעורבות

אישית, מנהיגות ומצוינות, הכרת הטבע, אהבת הארץ ושמירה על איכות הסביבה.

התנועה מעודדת את חניכיה לעצב זהות יהודית-ישראלית משמעותית, המשלבת

בין המורשת הרבגונית של העם היהודי על מגזריו השונים, לבין התרבות וההוויה

הישראלית המתגבשת במדינת ישראל.

תנועת הצופים מעודדת את בוגריה לקחת חלק בפעילות תורמת לקהילה במסגרת

המביאים ובתפקידים ביחידות שירות לצבא, הגיוס שירות-לפני לשנת התנדבות

ולפעול, אחרי השחרור ויכולתם לתרום לצה”ל לידי מיצוי מרבי את כישרונותיהם

של האיכותית דמותה בעיצוב ומשמעותי מרכזי כגורם מאורגן, באורח מהצבא,

החברה בישראל.

התנועה היא חלק מתנועת הצופים העולמית והיא פועלת עם הסתדרויות הצופים

האחרות במסגרת “התאחדות הצופים והצופות בישראל“.

ערכי הליבה:

ארבעה ערכי יסוד מובילים את תנועת הצופים בפעילותה:

מעורבות חברתית. 1 - נכונות הפרט והקבוצה לפעול מתוך תחושה של אחריות ליצירת

חברה טובה יותר. על ידי אזרחות פעילה ו/או התנדבות לטובת החברה והקהילה.

רב תרבותיות. 2 – מתן חשיבות לייחודיותן של תרבויות שונות, במיוחד בישראל

כמדינה קולטת עלייה והטרוגנית באוכלוסייתה.

תלות ללא המדיניות בקביעת לשותפות התנועה חברי חינוך - דמוקרטיה. 3

במוצא, מין, גזע, דת.

זהות יהודית. 4 - העמקת הקשר עם אורח החיים והיכרות עם המושגים הבסיסיים

ערכים, היהודי, הספרים ארון סמלים, החיים, מעגל ביניהם: היהודית, בדת

חגים ומועדים.

ה וע

תנ ה

ודיע

י ישראל של היום מתמודדת עם נוער מזן חדש. ערכי הציונות והסולידריות שחיברו

כלכליים ערכים המקדשת במרכז”, ה”אני תרבות למול נבחנים כחברה, אותנו

וצומח הציונות מערכי מתרחק המדינה, של הבא הדור הנוער, אישית. וצמיחה

והחברתיים הכלכליים התרבותיים, הפערים בה ולמדינה וירטואלית לתרבות

הולכים וגדלים.

כתנועה העומדת בראש אחת המערכות המשפיעות ביותר על החברה הישראלית, אנו

מתמודדים עם השאלה כיצד לעודד בני נוער לתמוך באתגרי המדינה. את התשובה

לנוער לנהל שיח ערכי סביב אותם אתגרים לאומיים אנו מוצאים ביכולתנו לאפשר

עכשוויים ולהוות קרקע פורייה לעשייה חינוכית דמוקרטית בקרב בני נוער.

עם מתמיד שיח מנהלים אנו פועלים, אנו בהן לקהילות רלוונטיים להיות כדי

גורמי ממשל, רשויות, ועמותות ומשלבים את אתגרי הקהילות בעשייה התנועתית

האדירה. כ-56,000 חניכי התנועה, הפועלים בערים ובפריפריות, מתגייסים לצמצום

פערי קליטה, להכלת השונה במסגרות נורמטיביות, לעידוד הגיוס לצבא ולשמירה

על המורשת הציונית כבסיס לחברה ישראלית מודרנית.

בשנה האחרונה עסקנו רבות בשאלה - פני תנועת הצופים לאן? יכולתה של תנועת

הצופים, אשר מאופיינת כארגון רווי פעילות יומיומית, להרים את הראש מן השוטף

ולעסוק בשאלה “היכן נרצה להיות בעוד 5 שנים“? אינה טריוויאלית.

בשנים האחרונות עסקנו רבות בבניית כוחה החינוכי, הארגוני והפיננסי של תנועת

הצופים. כוח זה אשר חבר לעובדי מטה ומתנדבים אשר מלווים את התנועה שנים

רבות, הוליד מתוכו את תפיסת ההפעלה של תנועת הצופים בשנים הבאות.

הקפדנו להניח מול פנינו ראי נאמן של המציאות בה אנו פועלים. שאלנו שאלות נוקבות

לגורמי פנינו ולתקן. להשתפר מוטיבציה מתוך וזאת פחות הצלחנו בהם במקומות

ממשל, חינוך, רשויות ולכל מקום בו אנו פועלים וזאת על מנת לקבל משוב אמיתי לגבי

הצרכים ודרכי הפעילות הנדרשות. נתונים אלו ורבים אחרים הובילו אותנו לבחירה של

המטרות הארגוניות והחינוכיות בהן נרצה להתמקד יחדיו בשנים הבאות.

חוברת זו אינה באה להכתיב את תוכניות העבודה, מקומה הוא לכוון ולהנחות את

הכיוונים אליהם נרצה להפנות את עוצמת העשייה. כפי שניתן לקרוא לא שונו סדרי

עולם צופיים אלא חודדו ערכים ומטרות אשר נחלשו ברבות השנים. אנו בטוחים

שהליכה משותפת בדרך זו תוביל אותנו לעשייה משמעותית במדינה, עשייה אשר

תעצב את פני החברה בה אנו חיים בשנים הקרובות.

בברכת הצופים, חזק ואמץ,

אלי בן יוסף רותם יואלי

יו”ר התנועה מזכ”ל התנועה

”ריווה

ל כ”

מז ה

ברד

67

והסובלנות מאבדות לנורמה שלטת בחברה. הסבלנות יותר מכל, האלימות הפכה

אט אט את משקלן.

במשך שנים ארוכות חפף תפקידה ההיסטורי של התנועה לתהליכים השונים בחברה

הישראלית: במהלך העליות הראשונות ובתהליכי הקליטה, בהקמת המדינה וביישוב

הארץ, במלחמות, בקליטת העלייה בשנות התשעים, בניסיון לצמצם את הפערים בין

הפריפריה למרכז ועוד.

כיום, אנו מתחילים לבנות את העתיד שייכתב בספרי ההיסטוריה, תפקידינו הוא

לענות לאתגרים הלאומיים הניצבים בפתחנו, ולנסות לטפל בסוגיות העומדות על

הפרק באפקטיביות רבה יותר מהמערכות השלטוניות. תפקידינו היום לייצר חברת

מופת ע”י חינוך בני הנוער על בסיס תפיסה ערכית - צופית.

בכל שנה תערוך התנועה כנס “תנועת הצופים – כנס לאחריות חברתית”, כנס ארצי

בו נציג את הישגי התנועה בתחומים הקהילתיים ונדון בכיווני ההתחדשות והפיתוח

אליהם התנועה תמשיך להתקדם.

תנועות נוער ותנועת הצופים

סוציו-אקונומיים מרקעים ומגוונות רבות אוכלוסיות של בשיתופן היא גאוותנו

שונים בתנועת הצופים. זהו תרגום הלכה למעשה של ייעוד התנועה. עם זאת, ישנן

בקרב לשיעורן ביחס בוטה באופן נמוך בתנועה שייצוגן אוכלוסיה קבוצות שתי

האוכלוסייה הכללית )וכן יחסית ליתר קהלי היעד בתנועה(. האחת היא אוכלוסיית

בני הנוער יוצאי חבר המדינות, אשר בין היתר, חווים תחושה של אובדן זהות תרבותית

וניכור כלפי הזהות הישראלית. הקבוצה השנייה היא בני הנוער הדתי הציוני, אשר

של מטרתה .2005 בשנת עזה מרצועת “ההינתקות” במהלך ערכי משבר עברו

תוכנית 2015 היא לנסות ולתת מענה גם לקבוצות המנויות לעיל.

מגמות בתנועות הנוער בישראל

תנועות נוער רבות מצויות היום בצומת דרכים משמעותית, כפועל יוצא משחיקתן

של התנועות הסוציאליסטיות. תנועות מפוארות אשר היוו נדבך חשוב במאבק על

תנועות סגירה. בפני האחרונות בשנים עצמן מוצאות ישראל מדינת של הקמתה

אחרות מחפשות את דרכן אל עבר מרכז המפה הפוליטית ואל מחוזות הממלכתיות.

תהליכים פוליטיים בישראל ומחוצה לה הובילו מפלגות מסוימות לשנות את מיקומן

על פני הקשת הפוליטית. שינוי זה לא פסח על תנועות הנוער בעלות זיקה למפלגות

הצורך לבין עמדתם הקצנת בין לבחור נאלצו אלו תנועות מכך, כתוצאה אלו.

ל”התיישר” על פי העמדות העדכניות של מפלגת האם. כל בחירה, תהא אשר תהא,

כרוכה בסיכון של נטישת חניכים וסביר להניח כי חניכים אלו, בעידוד הוריהם, יחפשו

חלופות ממלכתיות. מגמות אלו גורמות לתנועת הצופים מעצם היותה ממלכתית

רקע

תנועת הצופים מצויה כיום בשיא פעילותה. אנו מגיעים ליותר בני נוער ומשפיעים

בצורה משמעותית על עיצוב פני החברה במדינת ישראל. על מנת לשמר את הקיים

ולצמוח על בסיסו תוך הרחבת העשייה החינוכית של התנועה לצורך הגשמת ייעודה,

יש להמשיך לפעול וכן להרחיב את הפעילות החינוכית והארגונית, תוך התחשבות

בשינויים ובתמורות שחלו בחברה הישראלית.

מטרתה של תוכנית אסטרטגית זו היא לחזק את חוט השדרה התנועתי לצורך המשך

התפתחותה של התנועה בשנים הקרובות. ייחודה של התוכנית הוא ביכולתה לבנות

משמעות עבור בני הנוער על ידי יצירת נרטיב לעולמנו “הצופי” שיהיה בו כדי לרומם

את עברה של התנועה, להאיר את ההווה ולהתוות את העתיד תוך יצירת בסיס איתן

להתנהגות נורמטיבית וערכית, תחושה של זהות אישית והשפעה על חיי הקהילה.

החברה הישראלית - רקע

בעשורים האחרונים החברה הישראלית שינתה את פניה. “הדור השתנה” אינה רק

סיסמה ריקה מתוכן, אלא המציאות.

התמורות הערכיות שעברה השכבה החילונית המשכילה והמבוססת בישראל בכל

החברה הציוני. הפטריוטיזם תרבות של לדעיכתה למעשה הביאה החיים תחומי

החלום להגשמת המוכוונת סולידארית חזון מחברת פניה את שינתה הישראלית

פני על מוחלטת עדיפות מקבלים והפרטי האינטימי האישי, שבה לחברה הציוני,

הכללי, החברתי והשיתופי. כפועל יוצא, בחברה הישראלית, האולטרה-קפיטליסטית,

הלכו והתרבו הפערים בין תתי-קבוצות וקהילות, בתהליך מואץ של קיטוב חברתי

1973 בשנת וחילוניים. דתיים וצברים, עולים ועשירים, עניים ומרכז, פריפריה בין

ישראל הייתה למדינה השוויונית ביותר בעולם המערבי ואילו היום ישראל ניצבת

והפערים ומקסיקו הברית ארצות של לזו דומה עוני תחולת עם הסולם בראש

החברתיים והכלכליים רק הולכים וגדלים1.

היחלשותה של מערכת החינוך הממלכתית-חינוכית, אשר הפכה דה-פקטו למערכת

“המיצוי לפיה חינוכית מדיניות לאמץ החינוך מערכת את אילצה גרידא, לימוד

העצמי” של הפרט קודם לערך ההיסטורי הגורס כי “כל ישראל ערבים זה לזה”.

במקביל, הרדידות עוטפת את בני הנוער מכל עבר - לא התוכן, אלא הכותרת היא

הציבורי, השיח את השטיחו בפרט והטלוויזיה בכלל התקשורת כלי הכל. חזות

גבוה גירוי לסף הביאו הריאליטי ותרבות האינסטנט תרבות המסכים”, “תרבות

מבעבר ולשחיקת הקשב והשיח. תרבות הרייטינג מושלת בכיפה והפופוליזם הוא

המכתיב את סדר היום הלאומי. במקום המודלים לחיקוי של הדור הקודם – מנהיגים,

סופרים ויוצרים, נולדו גיבורי התרבות של המחר שצורתם מתעלה מעל לתוכנם.

1 המוסד לביטוח לאומי, דו”ח שנתי למימדי העוני והפערים החברתיים )2008(.

מהקד

ה

89

תנועת הצופים העבריים היא תנועת הנוער הראשונה והגדולה בישראל. עם למעלה

אקטיבית, ציונית תרבות התנועה מובילה שבטים, בכ-180 נוער בני מ-60,000

התומכת בעמידה באתגרים הלאומיים בפניהם ניצבת המדינה כולה.

צופים- ופועלים לטובת המדינה

תנועת הצופים העבריים הוקמה בשנת 1919 על בסיס רעיונו של לורד באדן פאוול,

למיסוד מפגשי בני נוער בקבוצות קטנות, כחלק מתהליך התבגרות ערכי, המחובר

לטבע ולחברה.

כתנועת נוער יהודית ציונית, אנו מכוונים את פעילויותינו לטובת צרכי המדינה בכל

ולקליטת עלייה, היום אנו ממוקדים עת. אם בעבר תרמנו ליישוב הארץ, פיתוחה

בבניית שבטים קהילתיים, בחיזוק הפריפריות, בשמירת הזיקה היהודית-ישראלית

וצופי צמי”ד צופי )כגון מיוחדות אוכלוסיות ובשילוב “צבר”( )פרויקט בתפוצות

בשנת זכינו הישראלית, החברה לקידום תרומתנו על הישראלית. בחברה שב”א(

2007 בפרס ישראל של “מועצת תנועות הנוער”.

בה הקהילה בחיי משולבים נוער, ובני ילדים התנועה, חניכי - הקהילתי השבט

הם חיים ברבדים שונים. החל מהיענות לצרכים מקומיים, כגון ביקור בבתי חולים

עצרת בימי ובנוכחות בציון וכלה מיוחדות, לאוכלוסיות מועדוניות והפעלת

יוצרות הזדמנות לחוות את האושר שבנתינה ואת ובאירועים לאומיים. הפעילויות

העצמה שבחוויה החברתית המשותפת.

הפריפריה במרכז העשייה - כדי לאפשר ליותר בני נוער הזדמנות לצמיחה ערכית

וכדי להצמיח מנהיגות צעירה בכל מגזרי ושכבות האוכלוסייה, הקמנו שבטים בכל

רחבי הארץ ושמנו דגש מיוחד בפריפריות, בשכונות ובפנימיות. כיום, כשליש משבטי

הדור בקרב אמיתית מקומית מנהיגות ומקדמים פיתוח באזורי פועלים הצופים

החדש.

גרעין “צבר” - פעילות בינלאומית לחיזוק הזהות היהודית. המחויבות של הצופים

קשרים יוצרת התנועה המדינה. בגבולות נעצרת לא ולתושביה ישראל למדינת

“גרעיני לבין אזרחי המדינה, באמצעות יהודים ברחבי העולם בין צעירים הדוקים

צבר”, משלחת לארה”ב, קרוואן הידידות, חץ וקשת, משלחות ואירוחים, שבטי צופים

ברחבי אירופה ואוסטרליה.

צמי”ד - כתנועת נוער המחנכת לאחריות חברתית ולקידום שוויון ההזדמנויות, אנו

רואים חשיבות רבה בהתאמת פעילות התנועה לילדים ולנוער בעלי צרכים מיוחדים

בין בני הנוער עם המוגבלויות לשאר חברי התנועה, מנתץ דעות )צמי”ד(. המפגש

וקבלה “האחר” עם היכרות של מרתקת חוויה הצדדים לשני ומאפשר קדומות

חברתית, שתוביל בעתיד לשינוי מהותי בחברה.

2010

ם פי

צו ה

עתנו

ת ומאפשרת פלורליזם, להיות יותר משמעותית בציבור הישראלי כולו כיום. תהליך

ויותר מסביר שיביא את תנועת זה צפוי להימשך ביתר שאת גם בשנים הבאות,

הצופים לצמיחה משמעותית הרבה מעבר לצמיחה הטבעית.

מבנה וניהול

תנועת הצופים הינה הארגון החינוכי הבלתי פורמאלי הגדול במדינת ישראל, ושני

בגודלו חינוכי רק למערכת הבית ספרית.

מתוך וזאת תמידית בחינה עוברים שלה ההפעלה ואופן הצופים תנועת מבנה

חינוכית מקצועית שתאפשר התנהלות מיטבית ולהציב מערכת הכוונה להמשיך

וניצול מלוא הפוטנציאל הארגוני של התנועה.

את לבחון חייבת ודינמית, רחבה בסביבה הפועל גוף היותה בתור התנועה,

ולשאוף לשפרן בכל עת, תוך שימת דגש על עיצוב התוכן התשתיות הארגוניות

החינוכי, ההכשרות, שימור העובדים ופיתוחם מבית.

אותנו מחייבים הבאות בשנים צמיחתה וצפי האחרונות בשנים התנועה צמיחת

ארגונית לתנועה, תאפשר אשר כזו בצורה וחינוכית מקצועית ארגונית, להיערך

וחינוכית, להתמודד עם אתגרי המחר. הערכות זו אמורה לאפשר לתנועה את היכולת

לנצל הזדמנויות חינוכיות, תוך הקפדה על התנהלות יעילה וניצול משאבים מיטבי.

אורי שריר

מנהל האגף לחינוך

1011

הצופים היא תנועה ממלכתית, אל-מפלגתית וציונית. ערכיה, המושתתים על ערכי

החינוך הממלכתי, מגילת העצמאות וחוקי היסוד, ממוקדים ביצירת חברות, נתינה

ומעורבות חברתית.

הצופים העבריים היא התנועה היחידה שפעילותה מעוגנת בחוק מדינה - “פקודת

הצופים” )נוסח חדש(, התשל”ח –1978.

כתנועת נוער, יש לנו את הזכות לפגוש את הדור הבא של אזרחי המדינה כשהם

צעירים, ולתרום לעיצוב ערכיהם ולזיקתם לארץ. בשיתוף עם הממשלה ורשויות

רלוונטיות, אנו פועלים בערים ובפריפריות, שבוע אחר שבוע, תוך הקשבה לאתגרים

המקומיים והלאומיים העכשוויים.

חברתית- נוער כתנועת מהותה ועל הציוני חזונה על מבוססים התנועה ערכי

לחזק כדי היהודית. ההוויה מרכז את במדינה רואה הצופים תנועת קהילתית.

את החברה מול האתגרים הפנימיים המערערים את שלמותה, מתמקדת התנועה

בחמישה תחומים:

שימור וחיזוק הזהות היהודית והציונית - חיזוק אהבת הארץ וערכי הציונות 1 .

באמצעות טיולים, מחנות ופעילויות שטח, תוך דגש על מרכיבים תרבותיים

ומסורתיים, חיזוק הקשר עם קהילות יהודיות בתפוצות וגישור בין זרמי הדת

השונים בארץ ובתפוצות.

קיום אורח חיים דמוקרטי - עידוד בני נוער להשתתף בשיח ובתהליכי קבלת 2 .

החלטות דמוקרטיים, המפתחים סובלנות, כיבוד זכויות המיעוט ותרבות דיבור

המבוססת על חופש דעה וביטוי. כתנועה אל-מפלגתית, הפועלת מתוך חופש,

חושפת התנועה את חניכיה למגוון דעות ומעודדת אותם לקחת חלק פעיל

בארגונים פוליטיים שונים.

נוער בני לפסיפס מתאימה פעילות יצירת - תרבותית רב התנהגות קידום 3 .

דתיים וחילונים, ותיקים ועולים חדשים, תושבי הפריפריה והמרכז, תוך עידוד

הדיאלוג בין הקבוצות ומתן כבוד לשונות הפנימית בין אדם לאדם באשר הם.

תרומה לשוויון הזדמנויות בחברה - כדי ליצור צניעות חברתית למרות הפערים 4 .

הכלכליים והחברתיים, מקיימת התנועה אקלים של צמיחה אישית, תוך חיזוק

תחושת המסוגלות וההערכה העצמית.

אכפתיים אזרחים כי אמונה מתוך - להתנדבות וחינוך חברתית אחריות 5 .

תודעה התנועה מפתחת אישית, התנסות מתוך רק צומחים ואקטיביים

חברתית עמוקה, ללקיחת אחריות קהילתית ולהתנדבות.

הקניית כישורים לחיים

פעילויות הצופים מבוססות על היכולת להקשיב ולהתבטא בחברה, ללמוד לוותר

חינוכית מסגרת מהווה התנועה משותפת. למטרה מקבוצה כחלק ולהירתם

משלימה וחווייתית המאפשרת לחניכים לפתח אישיות חברתית וערכית, להעצים

את הכבוד לשונה ואת תחושת השוויון ולהתחבר לטבע ולשורשים. גולת הכותרת

החינוכית בעיצוב בני הנוער כאזרחים ערכיים היא שנת ההדרכה, בה מפתח כל חניך

מיומנויות מנהיגות ואחריות אישית וחברתית ומגבש לעצמו השקפת עולם.

חלק לוקחים בצופים, שקיבלו הכלים את מיישמים לדורותיהם התנועה בוגרי

ומובילים את המדינה והחברתית הציונית בכל תחומי העשייה בתפקידי מפתח

מתוך ערכיות ושורשיות.

1213

תש”עתשס”טתשס”חתשס”זתשס”ותשס”התשס”דתשס”גתשס”בהנהגה

191919191919191919ת"א-יפו

111212121213131313חיפה

161718191919192121ירושלים

171818141516151818צפון

161618191618181922דרום

החוף27292929

1213131516

1718181818איילון

שרון-דרום25282828

1414141617

1414141515שרון-צפון

141515151616161616דן-ר"ג

145154157155154160159170175סה"כ

תש”עתשס”טתשס”חתשס”זתשס”ותשס”השנה

6716293057מספר קבוצות

8595195366336661מספר חניכים

1175%76%87%44%מתוכם שיעור קבוצות בפנימיות

0025%24%13%56%מתוכם שיעור קבוצות קהילתיות

תשע”אתש”עתשס”טתשס”חתשס”זתשס”ותשס”התשס”דשנה

368315331299352377442475מס שש

4445484647566471מס קומונות

מספר השבטים בתנועת הצופים:

בשנת תשע”א יפעלו 180 שבטים. 5 שבטים חדשים יפתחו בספטמבר 2010.

מספר קבוצות נוער נוספות לשבטים הקלאסיים

גידול מספר היוצאים לש”ש והקומונות בתנועה”

הנתונים להלן מציגים את גידולה של התנועה בשנים האחרונות, הן מבחינת כמות

החניכים הרשומים והן מבחינת מספר השבטים.

מספר חניכים בתנועה

גידול תנועת הצופים בעשור האחרון

תהליך גיבושה ובנייתה של התוכנית האסטרטגית החל ביוזמתו של יו”ר התנועה

במהלך קיץ 2009 וארך כתשעה חודשים עד למועד אישורה ע”י ההנהגה הארצית

במהלך חודש מאי 2010. יובהר כי כל הנתונים ביחס לתנועת הצופים המופיעים בתוכנית זו נלקחו ממערכת “מחשבט” של תנועת הצופים. ^

תשס”טתשס”חתשס”זתשס”ותשס”התשס”דתשס”גתשס”בהנהגהיעד

תש”ע

8,600 8,441 8,413 7,471 7,683 7,238 6,901 5,617 5,377ת"א-יפו

4,000 3,637 3,684 2,727 2,316 2,191 2,335 2,001 2,425חיפה

5,000 4,727 4,320 3,557 3,483 3,537 3,606 3,041 4,205ירושלים

2,800 2,505 2,275 1,668 1,039 970 711 1,635 1,750צפון

4,200 3,931 3,927 3,561 2,849 3,078 3,071 3,050 3,200דרום

החוף5,913 5,419 6,484 6,220

3,323 4,270 4,683 4,618 5,100

4,900 4,495 4,327 3,602 2,501איילון

שרון-דרום6,404 6,853 7,098 7,771

4,385 5,114 5,222 5,493 5,900

5,900 5,470 5,088 4,638 4,608שרון-צפון

9,600 8,853 7,915 6,191 5,723 5,330 5,309 4,856 4,870דן-ר"ג

56,000 52,170 49,854 42,799 37,910 36,335 35,515 32,472 34,144 סה"כ

ניגו

ארה

בנומ

ם פי

גר ,

ותלא

טב

יעד תש"עתשס"חתשס"ותשס"דתשס"ב

20.000

30.000

40.000

50.000

60.000

10.000

34.14432.47235.51536.33537.910

42.799

49.45452.170

56.000

מבנה ארגוני - תנועת הצופים תש”ע

דרג שכיר

דרג ציבורי

מנהלת לישכה

ועדת ביקורת

ביקורת פנים

עובד סוציאלי

מועצת צופי ים

מחלקת פיתוח משאביםמחלקת שיווק ויח"צצופי ים אגף הצופים העולמי

ועדת הצופים העולמית

מחלקת משאבי אנוש

תת ועדת מש"א

מחלקת תפעול ורכש

תת ועדת רכש

מחלקת בטיחות

ועדת בטיחות

הכשרה לפיקוד ימי

קהילה

ש"ש וגיוס לחיל הים

מזכירה

'אזור ישראל- מחלקשר עם התפוצות

אזור מזרח אירופה

אזור ארה"ב

אזור מערב אירופה

פרט ורווחה

גיוס והכשרות

תנאי העסקה

רכש

לוגיסטיקה ותפעול

חוות הצופים

אגף חינוך

מזכירה

מחלקות לאחריותחברתית

ועדת הדרכה

פיתוח הדרכה

אתר אינטרנט

מרחב 1

עדת הצופים

רב תרבותיותשב"א

צמי"ד

נוער וקהילה

דרך המשך

ראש העדה

ראש שב"א

ראש צמי"ד

ועדת דרך המשך

הנהגת צפון

הנהגת חיפה

הנהגת ת"א יפו

הנהגת החוף

הנהגת ירושלים

הנהגת דרום

הנהגת אילון

הנהגת דר"ג

הנהגת שרון דרום

הנהגת שרון צפון

מרחב 2

מחלקת כספים

ועדת ארגון כספים

המרכז לפיתוחהדרכה וצופיות חשבות

הנהלת חשבונות

מחשבט

15 14

מזכ"ל

הנהגה ארצית

יו"ר הנהגה ארצית

אסיפה כללית

1617

לתהליך היו שותפים רבים מתוך כוונה לבסס את התוכנית על ידע מקצועי וידע

הקיים אצל בעלי התפקידים השונים בתנועה:

מזכ”ל התנועה ויו”ר הוועדה המתמדת מהשכבה הבוגרת. 1 .

ישיבת שבועות לשלושה אחת שהקדישו התנועה( )הנהלת הפעילה חברי 2 .

עומק על כל מטרה בתוכנית האסטרטגית.

צוותי הנהגות ומחלקות היו שותפים בימי מזכירות ארצית בסמינרים לפורומי 3 .

החשיבה לאורך כל שלבי התהליך.

דור המנהיגים העתידי של התנועה – מרכזי שבטים וצוותי הנהגות. 4 .

חברי הנהגה ארצית השתתפו בדיונים בישיבות ההנהגה הארצית ובפגישות 5 .

עבודה של רוב החברים עם צוות הכותבים.

דרג מתנדב שהינו הגורם היציב בארגון המכיר את העבר וההווה ודואג לעתיד. 6 .

פורום ציונות: פורום אד-הוק שהוקם מתוך כלל חברי צוותי האגף לחינוך ודן 7 .

בתפקידה של תנועת הצופים היום ובמשמעות הציונות בימינו.

היו תנועה, מועצת כנציגי הארצי המוביל הפורום – הבוגרת השכבה חברי 8 .

שותפים בדיון על המסגרת החינוכית.

שלושת מזכ”לי התנועה האחרונים – ה”ה אודי גת, שלומה דושי וליאור כרמל 9 .

תפקדו כיועצים חיצוניים וסייעו בחשיבה הראשונית ובפיתוח האסטרטגיה.

יועצים ארגוניים חיצוניים: שמעון פאר מחברת פירם, וגדי ברייר מחברת יהב( 10 .

אליהם התווספו בוגרי התנועה – שרון הוד, איתי שפירא, אפי טולדנו וינון יוגב.

לבחינה עומד ואינו לתוכנית הבסיס את מהווה 1 .1999 משנת התנועה ייעוד

מחודשת במסגרת תוכנית זו.

החברה את לחזק שמטרתה ציונית עשייה לקדם תמשיך הצופים תנועת 2 .

הישראלית ולהוביל יצירת מציאות טובה יותר בחברה הישראלית לאור ערכי

התנועה וייעודה.

יעודה אל הפועל המבנה הארגוני של תנועת הצופים צריך לתמוך בהוצאת 3 .

תוך ניצול מרבי של המשאבים וביעילות מקסימאלית.

תגדל המועבר ולתוכן התנועה להתנהלות הציבורית החשיפה עוצמת 4 .

חינוכיות, פעילויות כגון: בנושאים שונה התנהלות תידרש לכן, השנים, עם

תקשורת, קשר עם הורים, ניהול כספים, בטיחות וכד’

ביכולת מרכזי מרכיב הינו המקומיות הרשויות עם התנועה של . 5 הקשר

התנועה להצליח בפעילות השבטים ועל כן יש לשאוף לשמרו ולחזקו )כולל

תמיכה כלכלית(.

קהל היעד המוגדר של תנועת הצופים הינו החניכים והוריהם. יש לשאוף לחזק 6 .

קשר זה.

מטה התנועה )כולל הנהגות( הינו גוף נותן שירות, על כל המשתמע מכך, כאשר 7 .

הלקוחות הפנימיים הינם השבטים )ראשי השבטים ומרכזי השבטים(.

מטרת התוכנית:

התאמה תוך הארץ, ברחבי הצופית העשייה את להגדיל הינה 2015 תוכנית מטרת

לשינויים המתרחשים והצפויים במדינה ובחברה הישראלית.

מטרת מסמך זה הינה לסכם את כלל הגורמים המשפיעים על התנועה ברמת היום יום,

לצפות, לתכנן ולערוך שינויים בתוכן, בניהול ובארגון התנועה תוך ניתוח העתיד הצפוי.

יעדים:

- הישראלית החברה בעיצוב ומשמעותי חשוב נדבך תהווה הצופים תנועת 1 .

ויצירת בקהילות חברתית ומעורבות התערבות במדינה, הקהל דעת עיצוב

מנהיגות עתידית.

חיזוק כן, כמו במדינה, ההחלטות ומקבלי ההשפעה גורמי עם הקשר חיזוק 2 .

הקשר עם הרשויות המקומיות )בדגש על ישובים אסטרטגיים(.

בשנת 2015 יהיו חברים בתנועת הצופים 100,000. 3 חניכים.

בשנת 2015 יהיו בתנועת הצופים 220 שבטים )15-20. 4 שבטים בכל הנהגה(.

השבטים בפריפריה יהיו עצמאיים ועוצמתיים. 5 .

הסוציו- החתך מבחינת הישראלית החברה של נאמן ראי תהווה התנועה 6 .

)כגון הקמת מסגרות פעילות שאינן בפעילות התנועה אקונומי, הלוקח חלק

שבט צופים “קלאסי”(.

ניהול יציב בשבטים, מרכז השבט יישאר לפחות שנתיים בתפקידו. 7 .

יתטג

טראס

הית

כנתו

השבו

גיך

ליתה

ר או

תיד

סו יות

נחה

ם די

יע וות

טר מ

עתבי

ק

מטרה ראשונה: המסגרת החינוכיתהמסגרת החינוכית / פריפריה / קהלי יעד / מרכזי שבטים / פריסת התנועה / בוגרים / מבנה צוות הנהגה

19 18

2021

יתוכ

ינהח

ת גר

מסה המסגרת החינוכית/

פעילות בפריפריה/

קהלי יעד מרכזי

שבטים/ פריסת

התנועה/ בוגרים/

מבנה צוות הנהגה

רקע

תנועת הצופים הינה תנועת נוער חינוכית. במשך 90 שנה פעלה התנועה לחינוך בני

הנוער במדינת ישראל להגשמת ערכיה. במשך כל שנות פעילותה השכילה התנועה

שינויים לאור הישראלית, החברה לצרכי שלה החינוכית העשייה את להתאים

שהתרחשו בעולם בכלל ובארץ בפרט.

נתונים על המצב נכון להיום

בשנת 1998 פיתחה והטמיעה התנועה תוכנית חינוכית הדרכתית – “הדרכה 2000”.

התוכנית נגזרה מתוך ייעוד עדכני לתנועה ותפיסה חינוכית וערכית חדשה. התוכנית

כללה שני שינויים מרכזיים: שיטת ההדרכה ושילוב תכנים עדכניים לשנות ה-2000.

לאחר עשור ניתן להצביע כי שיטת “הדרכה 2000” הוטמעה ברמה גבוהה יחסית

ואילו תכני ההדרכה נשחקו בעיקר כתוצאה ממחסור בתכנים כתובים המכוונים את

צוותי ההדרכה ודרגת חופש גדולה )אולי מידי( של צוותי ההדרכה באשר לקביעת

התכנים עבור שכבות הגיל השונות.

להתפתח החלה במקביל, שהתרחשו נוספים ומתהליכים זה, מתהליך כתוצאה

נורמה של פעילות בעלת תוכן לא משמעותי. כפועל יוצא החלו להתפתח תוכניות

הדרכה, תולדה של יוזמות מקומיות של הנהגות ושבטים- תוכניות שלא בהכרח

גבוהה נשירה היא נוספת השלכה לעומקם. התנועתיים המסרים את תואמות

של חניכים לאורך השנים, הנובעת בעיקר משילוב של תכנים לא מתאימים ורמת

הדרכה נמוכה. הממצאים להלן מצביעים על שיעור נשירה משמעותי המתרחש בין

כיתות ו’ ל-ז’.

בבדיקת נשירת חניכים מכיתה ד’ ועד כיתה ח’ במחזור תשס”ו, איבדה התנועה 46%

מחניכיה ובמחזור תשס”ז כ-51%. אחת הסיבות לכתיבת תוכנית זו, המשלבת מערך

וגידול לשימור הרצון היא ט’, בכיתה ההדרכה בקורס שמתחיל תנועתי הכשרות

במספרי החניכים בצורה טובה ומקצועית יותר.

האתגר

תנועת הצופים הינה תנועת נוער המופעלת ברמת השטח על ידי בני נוער. בני הנוער

מתחלפים אחת לשנה ולכן למעשה נדרשת התנועה לשמר תרבות ארגונית חזקה

בקרב חניכיה, עובדיה ומתנדביה המדגישה מקצועית. אחת מן הבעיות המרכזיות

שזיהינו היא המחוסר העקבי בהדרכת השכבה הבוגרת, קרי, הדרכה היא חלק שולי

ולא משמעותי בחיי היום-יום של חבר השכבה הבוגרת. הדרכת השכבה שהיוותה

בעבר מודל להדרכה הצופית, יצרה וחיזקה את הקשר הבין-אישי בין חברי השכבה

לבוגר בשבט, התמעטה לאורך השנים עד שכמעט נעלמה ובכך פגמה משמעותית

ברמת מקצועיות ההדרכה בשבט.

בערים הן שלה הגדולות ההצלחות אך הארץ, רחבי בכל פרוסה התנועה כיום,

הפעילות מרבית סוציו-אקונומי. בחוזק המתאפיינות אלו בעיקר המבוססות,

בשנים זאת, עם “קלאסיים”. צופים שבטי הפעלת באמצעות מתנהלת החינוכית

האחרונות נוכחנו להבין ששבט צופים “קלאסי” לא בהכרח נותן מענה מתאים לכל

סוגי האוכלוסייה אליהם מעוניינת תנועת הצופים לפנות.

תשס"חתשס"זשנה

נשירה באחוזים

תשס"ט

נשירה באחוזים

תש"ע

נשירה באחוזים

סה"כ אחוזי

נשירה: ד-ז זוהדהנהגה

58%-38%- 319 14%- 514 22%- 596 765 דרום

30%-37%- 368 14%- 586 30% 683 526 ירושלים

63%-35%- 352 32%- 544 16%- 798 946 החוף

35%-36%- 849 11%- 1,333 14% 1,501 1,313 דר"ג

47%-22%- 831 16%- 1,060 20%- 1,269 1,582 ת"א

48%-31%- 534 7%- 774 20%- 828 1,033 שרון-צפון

44%-55%- 243 20%- 536 54% 669 435 חיפה

36%31%- 206 3% 320 97% 310 157 צפון

67%-42%- 407 25%- 707 23%- 947 1,225 שרון-דרום

64%-34%- 343 33%- 523 18%- 782 957 איילון

8,939 8,383 -6% 6,897 -18% 4,452 -35%-50%

מספר חניכיםירידה במספר החניכים

3000

4000

5000

6000

7000

8000

9000

2000

1000סה"כ ז ו ה ד

2223

יהטג

טראס

הות

פיסו

ת צו

מלה

SWOT גיבוש תוכנית הדרכה תנועתית שמדגישה התפתחות שינוי ממעלה ראשונה – ^

ומכשירה את הצופיים לאורך החיים והקבוצה חינוכית של החניך והצטברות

המדריך בתנועה להתמודד עם הילדים ובני הנוער בשנות ה-2000.

הגמשת המסגרות החינוכיות תוך שמירה על ייחודיותו שינוי ממעלה שנייה – ^

של הכלי הצופי.

מסקנות

את יחזקו מעצב, כמודל ישמשו הבוגרת השכבה הדרכת וחיזוק פיתוח ^

מקצועיות המדריך ויפתחו מנהיגות צעירה בשבט.

הכשרת וליווי המדריך בתנועה להיות מדריך מקצועי יותר, המסוגל להתמודד ^

עם ילדים ובני נוער בשנות ה-2000, תוך שימורם בתנועה )כדוגמת ליווי אישי(.

יצירת מסגרות חינוכיות תנועתיות נוספות כדי להנגיש את התנועה ועקרונותיה ^

לכל ילדי ישראל, תוך שמירה על ייחודיות השימוש בכלי הצופי.

מטרות הפרק

ערכי שיח יצירת על בדגש הבוגרת השכבה הדרכת ומיסוד . 1 העצמת

ומסגרות מתאימות.

פעילות חדשניות לחברי השכב”ג תוך יצירת וקידום מנהיגות צעירה בשבטי התנועה.. 2

גיבוש תוכנית חינוכית הדרכתית בהיקף תנועתי, הנשענת על עקרון ההתפתחות 3 .

וההצטברות לחניכי ד’-י”ב, תוך התאמה ללו”ז הצופי ויצירת איזון בין מקומו של

הפרט לבין מקומה של הקבוצה בחיי התנועה.

לאפשר מנת על בקהילה, הצופים תנועת של החינוכיות המסגרות הגמשת 4 .

מרכזי כמוטיב הצופי הכלי על דגש שימת תוך להשתתף נוספים יעד לקהלי

בפעילות התנועה ועל שלושת מרכיביו המרכזיים: קבוצה, טבע ואתגר )התנסות(.

לסיום ועד חמישיות מקורס החל בתנועה, ההדרכה לצוותי וליווי הכשרה ^

תפקיד בכיתה י”ב, לרבות: קורס הדרכה; חניכה אישית )ראשג”ד מול מדריך(.

שינוי פרופיל העיסוקים של חבר שכב”ג בתנועה תוך החלשת מוטיב “המתפעל” ^

וחיזוק מוטיב “החניכות”: מדריכי שכבות.

יצירת מודולות של מסגרות חינוכיות אפשריות בדגש על עבודה בפריפריה תוך ^

שמירה על עקרון “מרכז צופים יישובי”.

SWOTהזדמנויות:איומים:

חשיפה ציבורית ^ גבוהה להתנהלות ולתוכן המועבר

בתנועה;

מצב כלכלי ^ בינוני ומטה בעיקר בתא המשפחתי

)מותגים/ערכים(;

דור ה-Y ^ הינו הדור הבא שינהל את השבטים

והתנועה;

מתחרים. הטלוויזיה ^ הינה אחד הגורמים

המשפיעים והמעצבים ביותר את דעת הקהל, יחד

עם תרבות האינסטנט, והריאליטי.

ביה”ס ^ מתמקדים בציוני הבגרות )ולא בערכים,

בידע, בכלים, במיומנויות(;

קיימת תודעה ציבורית ^ חיובית לפעילות הערכית

של התנועה;

הקהילה ^ הינה גורם מפתח בחברה– בהתאמה שבט

הצופים;

- תנועות נוער מפלגתיות )ודתיות( המתחרים ^

נגררות לקיצוניות. חלקן נעלמות והשאר צפויות

להצטמצם;

בעמדות בוגרי תנועה והורים לחניכים הנמצאים ^

מפתח בחברה הישראלית;

צורך עז של בני הנוער ברכישת מיומנויות ^

חברתיות.

חוזקות:חולשות:

חוסר הצלחה בפריפריה ^ החברתית )ובקרב עולים

מחבר המדינות(;

כוח האדם ^ בתנועה מתחלף בתדירות גבוה;

תקשורת פנים ארגונית ^ - קיים “פער” )אומנם קטן

יותר( בין המטה לשבטים )הטענה שהמטה

עושה דברים מדהימים אבל הם לא מגיעים לשטח

עדיין רווחת(;

המדריכים ^ ניצבים לבד מול החניכים. מה

שמכריע את יכולתו של מדריך לעמוד מול

ה”קבוצה” ולהעביר תוכן ערכי משמעותי הוא

מערכת הערכים, העמדות, הכישורים וההרגלים

ההתנהגותיים שהוטמעו בו לאורך שנות חברותו

בתנועה.

דרג מתנדב יציב ומשמעותי; ^ דרג מקצועי המהווה הון אנושי איכותי ומעורב; ^

ניהול ביזורי - כל שבט הוא מרכז עוצמה ועשייה ^ קהילתית בפני עצמו;

הצלחה בעבודה עם אוכלוסיות יעד מוגדרות ^ )שב”א, צמי”ד(;

מותג חזק, “מוצר טוב” –המשיג/ המוביל לגידול ^ מתמיד במספר החניכים לאורך השנים האחרונות.

2425

. 1 פריסת התנועה

גודלה והגדרתה של המסגרת החינוכית.

. 2 פעילות בפריפריה

התאמת התוכנית החינוכית לפריפריה.

•בניית מדדי הצלחה לשבט בפריפריה.  

. 3 מרכזי שבטים

תפקיד מרכז השבט בהדרכת שכב”ג.

•תקנון כ”א למסגרת חינוכית בתנועת הצופים.  

•גיוס, איוש והכשרת מדריך שכבה בוגרת.  

. 4 המחלקות לאחריות חברתית

חיבור תכנים לתוכנית החינוכית.

•התאמת התוכנית החינוכית לקהלי יעד שונים.  

. 5 בוגרי התנועה

יצירת מסגרות ופיתוח תפקידים ממוסדים לפעילות הבוגרים במסגרות

•החינוכיות של התנועה.  

יתכנ

תו ב

יםספ

נום

קיפר

לים

שרק

מטרה שנייה: פעילות בפריפריה המסגרת החינוכית / פריפריה / קהלי יעד / מרכזי שבטים / פריסת התנועה / בוגרים / מבנה צוות הנהגה

2627

2829

רקע - תהליכים בפריפריה בישראל

הכלכליים הפערים הרחבת של עקבית מגמה ניכרת האחרונות השנים בעשרים

לשירותים נגישות נוספים: בתחומים פערים לצד בישראל, הפריפריה באזורי

חברתיים, חינוך, השכלה ועוד.

ומגוונים, בהם בני אדם בממדים שונים בן אי-שוויון עניינו “פער חברתי” המונח

תכונות ויכולות ביולוגיות לצד מאפיינים בעלי אופי כלכלי חברתי כגון רמת הכנסה,

רמת השכלה, עמדות ואמונות, מודעות לשירותי בריאות ובטחון. הפער החברתי

מגדיר את מידת הביטחון של האדם המתגורר בפריפריה ביכולתו האישית להשיג

מתקשר שוויון, לאי כגורם החברתי הפער מושג וכלכלית. תעסוקתית רווחה

לתפיסות הקשורים סובייקטיביים מושגים שהם צדק, ואי צדק של למושגים

ולאמונות חברתיות.

תנועת הצופים בפריפריה

תנועת הצופים חרטה על דיגלה להגיע לכל ילד באשר הוא, בכל הנוגע לפעילות

למען הגשמת ייעודה. קיימת הצלחה מוכחת בהגדלה מתמדת של מספרי חניכים

באופן כללי ובהפעלת מגזרים ייחודים כמו צמי”ד ושב”א.

נתונים

תש"עתשס"טתשס"חתשס"זשבטהנהגה

54823353זיו יבנהאיילון

0778217אחיםאיילון

40578378נגהאיילון

38158990שחראיילון

171199112108אייל-לודאיילון

17613814139אחוה-רמלהאיילון

64515258רמת שקמהדן-רמת גן

134834544סיני-שדרותדרום

95566052שלהבת-קרית מלאכידרום

73566025רכסים-ירוחםדרום

54836140נתיבותדרום

10585142154ערבה-קרית גתדרום

1169316856שגיא-דימונהדרום

46889957משוטטי בכרמלחיפה

11611111190העגןחיפה

120125146132גלים טירת הכרמלחיפה

82176148126אורןחיפה

128120אדרהירושלים

571147888עוזירושלים

1351089193רכסיםירושלים

97785643אלוןירושלים

97123121106זוהרירושלים

126131133109העומרירושלים

122462108איריס – נצרת עיליתצפון

4726374קרית יםצפון

86106108127אדיס – עפולה עיליתצפון

0043120גונן-קרית שמונהצפון

64658241איתן - בית שאןצפון

29229271כנרת - טבריהצפון

65897089ארז - נתניהשרון דרום

101758867עמירים-גינות שומרוןשרון דרום

155147129102בני היער-חדרהשרון צפון

121958383בית דניתל אביב-יפו

151127110150הגבעהתל אביב-יפו

159131125104יפותל אביב-יפו

105124136154כפירתל אביב-יפו

124172155165איתןתל אביב-יפו

134155165108חצבתל אביב-יפו

3,6053,8523,7723,390סה"כ

עד סוף שנת הפעילות הנוכחית יופעלו כ-4,000 חניכים בפריפריה.

יהפר

ריבפ

ת לו

עיפ המסגרת החינוכית/

פעילות בפריפריה/ קהלי יעד מרכזי

שבטים/ פריסת

התנועה/ בוגרים/

מבנה צוות הנהגה

סה"כ תנועתי כולל פריפריה

שאר התנועה

שבטי פריפריה 41

צפי תש"ע תשס"טתשס"ותשס"ז

20.000

30.000

40.000

50.000

60.000

10.000

גידול מספר החניכים בפריפריה לעומת שאר התנועה:

מספר החניכים בפריפריה:

3031

גידול תש”ע צפיתשס”טתשס”חתשס”זבאחוזים

אחוז מהתנועה

36053852377239008%7%שבטי פריפריה 41

3919448002483985210033%93%שאר התנועה

4279949854521705600031%100%סה"כ תנועתי כולל פריפריה

מספר גרעיני רעים לאורך השנים:SWOT

הזדמנויות:איומים:

במשך 60 ^ שנה לא הצליחה מדינת ישראל לפתור

את “הבעיה” בפריפריה;

ארגונים ועמותות רבות הפועלות במרחב; ^ כניסה של עמותות דתיות עם תקציבים גדולים; ^

חוסר תמיכה של רוב הרשויות המקומיות; ^ בעיה כלכלית אמיתית; ^

תרבות “המגיע לי”; ^ סדר העדיפויות של ההורים ושל הנוער; ^

דימוי עצמי נמוך; ^ תפקיד הנוער במשפחה; ^

התנועה נתפסת כאליטיסטית. ^

קהילה צמאה לפעילות; ^ תחושת שייכות חזקה למקום; ^

לעיתים השבט הוא האופציה “השפויה” היחידה; ^ האתגר יכול לשמש מנוף לאיתור כוח אדם; ^

מתנדבי ש”ש עם מוטיבציה אדירה. ^

חוזקות:חולשות:

מתנדבי ש”ש לא מייצרים המשכיות )לאור ^ התחלופה השנתית(;

קושי “לייצר” שליחים בוגרים לריכוז שבט; ^ לעיתים הפעילות הצופית יקרה מכדי לאפשר ^

לנוער להשתתף;

פחד מאיבוד הזהות הצופית על ידי שימוש ^ במתודה שונה;

^ אין מסורת של הצלחות )והמסורת הצופית מוטלת בספק(;

לעיתים ישנה התפשרות על כוח אדם; ^ חוסר התאמה של תוכניות ההדרכה; ^

לא תמיד קיים דרג מתנדב; ^ ^ מודל הקמת שבט, מבנה ומימון שכר לא

תמיד מתאים;

שבטים קטנים. ^

המתודה הצופית יכולה לשמש במה לרכישת ^ מיומנויות, שאין לה חלופה בישוב;

קרבה לטבע; ^ תחושת שייכות חזקה למקום; ^

פיתוח מנהיגות מקומית; ^ חוזק התנועה מאפשר קשב לפריפריה ; ^

השבט הקטן מאפשר אינטימיות והכרות קרובה ^ בקרב חבריו.

תשע"אתש"עתשס"טתשס"זתשס"ג

1421242630

מאז שנות השבעים שולחת תנועת הצופים גרעינים קהילתיים ואף חיילים ליישובי

פריפריה על מנת להגשים את חזונה. במהלך זה הושקעו ומושקעים ברבות השנים

משאבים רבים מאוד, ולראייה:

. גרעיני רעים גדלו מאוד בשנות ה-2000 ^

ככולו רובו בנוער העולה מקרב אתיופיה המתגורר מחלקת שב”א העוסקת ^

בפריפריה הינה מחלקה ותיקה שציינה לא מזמן עשור לפעילותה.

בשנה תאוצה צבר העמים מחבר העולים בשילוב העוסק שב”ח ^ תחום

וחצי האחרונות.

לפני שלוש שנים קמה מחלקת נוער וקהילה. ^

לייצר שתכליתו בתהליך מובילים שותפים מהווים ההנהגות, עם יחד אלה, כל

למרות התנועה. במסגרת והגיאוגרפית החברתית בפריפריה ענפה פעילות

ההשקעה יוצאת הדופן, עדיין קיימת דרך ארוכה עד למימוש ייעודה של התנועה

תנועת של הפריפריה בנושא לטיפול מנחה קו תהווה 2015 תוכנית בפריפריה.

הצופים ותביא למינוף פעילות התנועה בפריפריה.

האתגר

מבחינות רבות תנועת הצופים כיום הינה שיקוף של החברה הישראלית וככזאת היא

מצליחה היכן שמדינת ישראל מצליחה, ולהפך. נכון להיום, קיימים בתנועה 180 שבטים,

מתוכם 39 שבטים ממוקמים ופועלים בפריפריה החברתית )ולעיתים גם גיאוגרפית(

עם התנועה(. שבטי מכלל )כ-23% חברתית המודרים באזורים הנמצאים כאלה או

זאת, בשבטים אלו פועלים רק כ-4,000 חניכים )כ-7%( מתוך 60,000 חניכי תנועת

הצופים. לא זאת ועוד, חלק מן השבטים בפריפריה הגיאוגרפית ממוקמים בישובים

מבוססים חברתית וכלכלית כדוגמת עומר, להבים, כפר ורדים, טבעון ועוד.

מוחלשות לאוכלוסיות מענה לתת מצליחה לא התנועה כי נראה האמור, לאור

הנמצאות בפריפריה, למרות ההשקעה המרובה כפי שהוצג לעיל וכי מרבית פעילותה

מתקיימת “מגדרה עד חדרה”.

3233

. 1 המסגרת החינוכית

התאמת הפעילות לפריפריה.

. 2 פריסת ההנהגות והשבטים

בחינת פיצול ההנהגות ופריסה מחדש של הנהגות צפון ודרום על מנת

לאזן את מצב ההנהגות ואת כמות שבטי הפריפריה.

. 3 המחלקות לאחריות חברתי

עבודה מול מחלקות העוסקות בפריפריה, ובחינת הקמת מחלקה חדשה.

. 4 בוגרים

איתור מתנדבים ומרכזי שבטים מתאימים וכן ועדי הורים בעלי

מעורבות משמעותית.

. 5 מרכזי שבטים

גיוס, נוהל שכר חדש ויצירת תדמית יוקרתית למרכז בפריפריה

יהטג

טראס

ם פי

וס נ

יםרק

לפם

רישק המטרה

הגדלת נפח הפעילות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של מדינת ישראל )תוך

הכרה בייחודו של כל שבט(.

מיצוב, שימור, הכשרה וייצוב כוח האדם המתנדב והשכיר בפריפריה )קביעת 1 .

מדדי ההצלחה שונים ביחס לפריפריה(.

יישום של אפקטיבית ומדידה שבט לכל מותאמת חינוכית תוכנית בניית 2 .

התוכנית גם באספקטים ארגוניים.

מינוי מנהיגות מקומית חזקה בדגש על ראש שבט. ^

•ריכוז המאמץ במספר שבטים מצומצם בכל שנה.  

•תפקידי המשך לשכירים – ראשי שבטים בפריפריה.  

•מרכז שכיר: מינוי חמישה מרכזים שכירים )תקציב: עירייה-תנועה(.  

•פיתוח מנהיגות צעירה: שכב”ג )שינוי הגדרות גרעין רעים(.  

•הכשרה ייעודית וליווי כל בעלי התפקידים הנ”ל )ע”י המטה(.  

איגוד המח’ לאחריות חברתית )קהילה, צמי”ד, שב”א, שב”ח, ד”ה( למחלקה ^

אחת המתמחה בתחום הפריפריה.

^ 12 פי גבוה תקציב לקבלת לובי והפעלת נוער” ל”קידום התחום שם שינוי

מהתקצוב הנוכחי ממשרד החינוך.

יצירת מסגרות חינוכיות אפשריות, בדגש על עבודה בפריפריה, תוך שמירה על ^

עקרון “מרכז צופים יישובי”.

היעדים לשנת 2015

הכפלת מספר החניכים הפועלים בפריפריה לעומת המצב היום. החלק היחסי 1 .

של מספר החניכים בשבטי הפריפריה מכלל חניכי התנועה יהיה ביחס קרוב

מכלל בפריפריה שנמצאים השבטים מספר של היחסי מהחלק לישר יותר

8,000 עצמו היעד חניכים, 13,800 המהווים 23% דהיינו, בתנועה. השבטים

חניכים המהווים הכפלת המספר לעומת המצב כיום(.

בכל שבט יפעל ראש שבט משמעותי בקהילה. 2 .

מרכזי 3 .10 של תוספת ראשון, )כפיילוט שכיר שבט מרכז יפעל שבט בכל

שבטים שכירים(.

מסודרת הכשרה יעבור בפריפריה, לשיבוץ שייועד ש”ש מתנדב . 4 כל

המתאימה לתפקיד.

תבנה תוכנית הכשרות והדרכה לשבטי פריפריה ברמה התנועתית. 5 .

מחלקת הפריפריה תהווה נדבך חשוב ומקור ידע מקצועי בתנועת הצופים בתחום. 6 .

ותפי

סות

צומל

ה

מטרה שלישית: קהלי יעד - המחלקות לאחריות חברתית

המסגרת החינוכית / פריפריה / קהלי יעד / מרכזי שבטים / פריסת התנועה / בוגרים / מבנה צוות הנהגה

35 34

3637

יהודית-ישראלית, זהות לעיצוב להביא היא הצופים תנועת של מיעדיה אחד

וההוויה התרבות לבין היהודי, העם של הרב-גונית המורשת בין המשלבת

הישראלית במדינת ישראל.

חמישה שסעים בולטים בחברה הישראלית כיום:

השסע הדתי )דתות שונות וזרמים שונים ביהדות, דתיים – חילוניים(. ^

השסע האתני-תרבותי )עדות שונות ועולים ממדינות שונות(. ^

השסע המעמדי חברתי כלכלי )עשירים מול עניים, תושבי ישובים מבוססים ^

מול תושבי עיירות פיתוח(.

ובטחון, חוץ בנושאי חלוקים והשמאל )הימין אידיאולוגי – הפוליטי השסע ^

הסכמי השלום, מדינה פלסטינאית וכו’(.

השסע הלאומי )יהודים– ערבים(. ^

השסע הדתי - חילוני

זהותן הדתית: חרדים, נבדלות על בסיס ישראל יהודיות במדינת ארבע קבוצות

מעצם נובע ישראל במדינת הדתי השסע וחילוניים. מסורתיים דתיים-לאומיים,

המאבק ומן שונה יהודית עולם להשקפת הטוענות שונות קבוצות של קיומן

המתמיד על פניה וצביונה היהודי של מדינת ישראל.

השסע האתני

כ-40% שונים. מעמים גלויות קיבוץ של אומה מהגרים, של חברה היא ישראל

נולדו תושבים של דומה ושיעור לישראל, בעצמם היגרו היהודית מהאוכלוסייה

בישראל להורים מהגרים. מעטים בלבד מבין התושבים היהודיים בישראל הינם נכדים

לילידי הארץ. חשיבותה של ההגירה לחברה הישראלית אינה מתמצה רק בהשפעתה

על גודל האוכלוסייה בישראל ועל שיעור צמיחתה, אלא גם בכך, שהיא מהווה מאפיין

מרכזי המגדיר את החברה הישראלית בכלל ואת מערכת הריבוד בפרט.

עולים מברית המועצות לשעבר

במדינת ישראל כ-1,200,000 ^ אזרחים שהגיעו אלינו מברית המועצות לשעבר,

המהווים כ-20% מכלל האוכלוסייה בישראל, רבע מהם ילדים ובני עולים, רובם

מרוכזים בפריפריה.

כ- 300,000 ^ מהעולים שעלו בתוקף חוק השבות, אינם יהודים על פי ההלכה.

כ-10% ^ מכלל ילדי ישראל לוקחים חלק בפעילות תנועת הצופים ברחבי הארץ,

יתרת

חבת

יוחר

לאת

קוחל

המ -

ד יע

י הל

ק המסגרת החינוכית/

פעילות בפריפריה/

קהלי יעד/ מרכזי שבטים/ פריסת

התנועה/ בוגרים/

מבנה צוות הנהגה

)60,000 מתוך כ-500,000 בני נוער בגילאים 10-18(.

יוצאי חבר העמים ייקחו חלק בפעילות הצופים באותו יחס: כ- 110,000 ^ יוצאי

חבר העמים, בגילאים 10-18.

השסע המעמדי-חברתי-כלכלי

המעמד היוקרתי של החלוצים שבנו את ביתם בפריפריה הלך והתעצם והגיע לשיאו

עם הקמת המדינה. למרות היוקרה שהייתה בפריפריה, רוב החלוצים לא ויתרו על

הנוחות ועל היתרונות של המרכז. בראשית שנות ה-50’, עם בוא העלייה הגדולה,

החל כרסום ביוקרת הפריפריה בתודעה הלאומית. רק בשנות ה-60’ החלה להבשיל

ההכרה, שההחלטה לשלוח את העולים לפריפריה הייתה טעות ומאז נעשה מאמץ

לאומי לסייע לעיירות הפיתוח ולמושבי העולים.

לנגב מאתיופיה שהגיע חדש עלייה גל הופנה ה-80’ שנות בראשית זאת, חרף

ולגליל. גם גל העולים הגדול שהגיע ארצה בשנות ה-90’ בעקבות נפילת הקומוניזם

שעולי בעוד אולם, לפריפריה. בעבר, כמו הופנה ברית-המועצות, והתפוררות

נקלטו לפריפריה, בעיקר מרוכזת, בצורה פונו ואז קליטה במרכזי רוכזו אתיופיה

עולי בריה”מ בקליטה ישירה והייתה להם אפשרות מסוימת להשפיע על המקום בו

יגורו. כתוצאה מכך, יש קהילות גדולות של עולי בריה”מ גם במרכז הארץ- רמת גן,

פתח תקווה, רחובות, ראשון לציון ועוד.

השסע הלאומי

החברה הישראלית היא חברה רב אתנית המאוכלסת על ידי יהודים וערבים. המיעוט

הערבי מהווה כ-20% מכלל האוכלוסייה בישראל.

האגף לחינוך הוקם במתכונתו הנוכחית באוגוסט 2007. הנחות היסוד לגבי המחלקות

שפעלו עד אז באופן עצמאי ישירות מול ההנהגות והשבטים, היו:

מיקום המחלקות כגורם מרכזי באגף לחינוך ובתנועה וכחלק בלתי נפרד ממנו. 1 .

סנכרון מלא בין המחלקות, המרחבים וההנהגות. 2 .

פיתוח אסטרטגי של המחלקות והתרחבות הפעילות בשבטים. 3 .

כל מחלקה תפעל בפני עצמה ולא בשילוב עם מחלקות אחרות כמחלקה אחת 4 .

גדולה.

נוער וקהילה, שב”א, חבר העמים, צמי”ד המחלקות לאחריות חברתית, דרך המשך,

החברתית-חינוכית-ערכית, העשייה ולקידום לפיתוח עוגן מהוות הצופים ועדת

תוך מתן מענה לצורכי קהלי היעד המגוונים של תנועת הצופים. המחלקות פועלות

היעד קהלי של שילובם את ומקדמות מקצועי יום סדר מפתחות עצמאי, באופן

בתנועה באמצעות פיתוח תכניות, מודלים ופרויקטים לשילוב.

חברתי, מצפן להוות התנועה, של החינוכי החזון את לממש נועדו אלו מחלקות

3839

לעודד חשיבה ביקורתית ולעסוק בקהלי היעד ובתחומים חברתיים שונים. במסגרת

ההנהגות, משמשות המחלקות כגוף מייעץ, מקור למשאבים ולכוח אדם מתאים

לליווי ולהפעלת מסגרות.

חבר העמים

במטרה 2009 בשנת הוקמה העמים מחבר עולים ובני עולים לשילוב המחלקה

לתת מענה מקצועי למסגרות השונות ולבעלי תפקידים בתנועת הצופים בתחום.

הצופים, לתנועת בישראל הרוסית דוברת הקהילה בין לקרב פועלת המחלקה

יוזמת שיתופי פעולה ושיח מתמשך עם אנשי חינוך ורוח מהקהל הרוסי, מקדמת

יוזמת המחלקה הקהילה. הורי בקרב חיובית תדמית לבניית ופועלת חשיפה

הקמת מסגרות פעילות צופיות מותאמות לבני הנוער העולים או בני העולים. כיום

משולבים מאות חניכי המחלקה בשבטי התנועה השונים.

“עדת הצופים”

. “עדת הצופים” נוסדה בשנת 1930 ^

נוער עם ושותפות גישור המצוות, שמירת התורה, במימוש דוגלת העדה ^

מההנהגות אינטגראלי כחלק העדה שבטי פועלים כך, לשם דתי. שאיננו

בתנועת הצופים תוך שמירה על זהותם הדתית.

כיום, מונה העדה 11 שבטים הפזורים בין שבע הנהגות שונות, ובהם כ-1600 ^ חניכים.

שב”א

. המחלקה נוסדה בשנת 1999 ^

מקרב חניכים רבבות הצופים בתנועת כיום פועלים שב”א, מחלקת בזכות ^

הקהילה האתיופית, המשובצים בהנהגות ובשבטים השונים.

יועברו לאחריות ההנהגה אשר בו נמצאים בעיצומו של תהליך שבטי שב”א ^

בתחומה הם פועלים.

ישנם 8 שבטי שב”א ב-5 הנהגות ועוד כ-10 ^ שבטים בהם מתקיימת פעילות שב”א.

צמי”ד

המחלקה הוקמה ב- 2003 ^ כחלק ממטה התנועה.

.’ חניכי צמי”ד משולבים בתנועה מאמצע שנות ה-70 ^

נכון להיום, כ- 1,100 חניכי צמי”ד לוקחים חלק בפעילות בכ- 75 שבטים, מתוכם

כ-150 חניכים בשילוב פרטני והשאר בקבוצות צמי”ד.

מחלקת נוער וקהילה

. המחלקה הוקמה בשנת 2005 ^

ומאוכלוסיות שוליים מקבוצות נוער ובני ילדים שילוב היא המחלקה מטרת ^

חלק לקחת נוטות לא אשר הפריפריה, אוכלוסיית על בדגש מוחלשות,

בפעילות התנועה.

^ כיום משולבים בתנועה מאות חניכים במגוון מסגרות חינוכיות-צופיות.

מחלקת דרך המשך- שנת שירות )ש”ש(

מטרתה המרכזית של המחלקה היא קידום שוויון הזדמנויות בחברה בקרב חניכי

ויוזמת בקהילה חברתית ומעורבות הגשמה מעודדת המחלקה ובוגריה. התנועה

אפיקים שונים להגשמה, כל זאת מתוך הכרה בייחודו של הכלי הצופי ככלי חינוכי.

כיום פועלים כ-440 מתנדבי ש”ש, ב-12 ^ גרעינים שונים המלווים ע”י ההנהגות

נח”ל גרעיני 9 פועלים כן כמו הארץ. ברחבי הפזורות קומונות בכ-70 וחיים

המונים כ-200 חברים.

כקבוצה חיים המנהלים בוגרים קבוצות להתגבש החלו האחרונות בשנים ^

שיתופית ופועלים בתחום החינוך בקהילה )בחיפה החלה לפעול קבוצה(.

השכב”ג, הנחשף לש”ש ולאפיקי ההגשמה במהלך השביעיות, חותם ומתחייב ^

לש”ש במהלך השמינית.

כ-10%-8% ^ מכלל השמיניסטים יוצאים לש”ש בצופים.

4041

נתונים

לאחוזיהם ביחס משמעותית קטן בתנועה הדתיים ואחוז העולים אחוז

באוכלוסיה הכללית:

האתגר

גישת כור ההיתוך שרווחה בתקופת קום המדינה השתנתה. כיום מכירה המדינה

רעיון החליף ההיתוך כור רעיון את ייחודן. על לשמור השונות הקבוצות בזכות

הפלורליזם והרב תרבותיות. החברה הישראלית מודעת ומקבלת את היותה חברה

מגוונת ורבת שסעים, המורכבת מקבוצות שונות מבחינה לאומית, דתית, עדתית,

שונות מארצות שונים, עליה גלי של שילוב בה שיש חברה ופוליטית, מעמדית

ובתקופות שונות.

לתת הוא 2015 שנת לקראת חברתית לאחריות המחלקות של המרכזי האתגר

מענה לצורכיהם של מגוון קהלי היעד והקבוצות השונות בחברה הישראלית. כל

וכלכליים, חברתיים קשיים ועם רבים אתגרים עם מתמודדת מהקבוצות אחת

בנוסף לפערים הקיימים בינן לבין קבוצות אחרות. תפקידנו להגיע לקבוצות הללו,

נוער מאותן קבוצות, ובני ילדים לאפשר את הדיאלוג ביניהן ולשלב כמה שיותר

בפעילות התנועה.

גידול באחוזיםתש”ע צפיתשס”ט

כלל היהודים בישראל )ללא)חרדים

715,00058,0008%

662,30054,6008%כלל היהודים שאינם עולים

42,0004001%עולים מחבר המדינות

10,00010009%עולים מאתיופיה

אחוזמספר בצופיםמספר בני נוער 9-18

715,00058,0008% כלל היהודים בישראל

140,00015601%"דתיים "ציוניים

SWOTהזדמנויות:איומים:

משבר כלכלי – פגיעה ב”מותרות” )תנועות נוער(; ^ הפרט במרכז, השגיות, הצלחה כלכלית; ^

ערכים אינם “במקום ראשון”; ^ אלימות, שעמום, אלכוהול וסמים בקרב בני הנוער; ^

יש נכונות לשיתופי פעולה עם גופים חיצוניים; ^ בחברה הישראלית נמאס מדיבורים- מחפשים ^

עשייה, יש צורך ברענון;

הרבה בני נוער מ”אוכלוסיות ייעודיות” לא ^ פעילים בצופים )במיוחד אוכלוסיית העולים

החדשים(;

קהל היעד מחפש מסגרות ערכיות; ^ ;” ^ main stream”צורך של קהל היעד להיות ב

דור האינטרנט - ניתן לנצל את הכלי כדי להגיע ^ לבני נוער רבים יותר.

חוזקות:חולשות:

חוסר הצלחה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. ^ חוסר בניסיון ובידע בעבודה עם קהלי היעד ^

בפריפריות.

פיתוח תחומים בדגש על האוכלוסיות החלשות ^ מחייב משאבים רבים.

רוב מתנדבי הש”ש מגיעים מהנהגות חזקות ^ ומתקשים להתאקלם ולהשפיע בפריפריה;

ריבוי מנהלים; ^

מבנה ארגוני ברור - המחלקות הן חלק מאגף החינוך. ^ יש יותר בוגרי תנועה שלוקחים חלק במחלקות ^

ובכך מאזנים את תחום הידע ו”הצופיות”.

חיבור ערכי של השטח למשימה. ^ דרג מתנדב משמעותי. ^

תנועה גדולה יוצרת– אפשרות להשפיע באופן נרחב. ^ “הייחודיות שלנו” - הכלי הצופי המעשי והחינוכי ^

הינו ייחודי.

4243

שינוי ממעלה ראשונה – הקמת תחומים נוספים בהתאם לבעיות מוקד בחברה 1 .

הישראלית ולאתגרים בשנת .2015

. שינוי ממעלה שנייה – התאמת מבנה המחלקות הקיימות לתכנית 2015. 2

מסקנות

הישראלית. בחברה שסעים המייצגים היעד קהלי לשלב תשאף התנועה 1 .

המחלקות לאחריות חברתית צריכות לגבש וליישם תוכנית לשילובם של קהלי

יעד מגוונים, אשר עד כה לא השתלבו בתנועה.

השילוב בתנועה יצמיח שיח וקיום דיאלוג על השסעים בחברה כגון: עניים - 2 .

עשירים, דתיים - חילונים, עולים – ותיקים.

ביצירת ההנהגות ובליווי הפיתוח בתחום בעיקר יהיה המחלקות תפקיד 3 .

תוך השונות, לאוכלוסיות המתאימות תנועתי, בהיקף חינוכיות מסגרות

שמירה על ייחודיות הכלי הצופי החינוכי והמעשי.

המטרה

בשנת 2015 המחלקות לאחריות חברתית יעסקו בבעיות מוקד בחברה הישראלית

ויקדמו את מטרותיה של התנועה כך שתתאפשר מסגרת חינוכית משמעותית לכל

הילדים ובני הנוער בכל מקום במדינת ישראל.

שילוב בני נוער ממדינות חבר העמים לשעבר בפעילות התנועה. ^

הרחבת פעילות עדת הצופים בקרב האוכלוסייה הציונית-דתית. ^

עיסוק הצופים, עדת באמצעות שבטים והקמת העדה פעילות • הרחבת  

בבעיית המוקד דתיים –חילוניים.

הקמת תחום גג לכלל הפריפריה בתנועה )איחוד המחלקות לפריפריה(. ^

יעדים:

דתית הציונית- האוכלוסייה של קהילות בקרב הפעילות הרחבת הצופים- עדת

הגדלת שבטי העדה הנוכחיים והקמת חמישה שבטים חדשים.

גיוס משאבים להרחבת התחום ולעיסוק בשסע “הדתי- חילוני”. ^

עם בשיתוף דתיים ושאינם דתיים בין דיאלוג פעילויות והעצמת ^ קידום

האגף לחינוך.

יצירת שיתופי פעולה עם ארגונים השותפים לדרך הציונית – דתית “העדתית”. ^

הרחבת הפעילות בקרב ילדים ובני נוער ממדינות חבר העמים לשעבר

יהטג

טראס

ותלצ

המ

חשיפת התנועה בקרב הורי הקהילה ובניית תדמית חיובית לפעילותיה. ^

הספציפיים לצרכים מענה הנותנות אלטרנטיביות, חינוכיות מסגרות ^ ייזום

של הקהילה.

גיוס משאבים להרחבת התחום ולבניית תוכניות ייחודיות לשילוב. ^

הצטרפות של כ-4000 חניכים עד סוף 2015 ^ )בעקבות הפעילות הנ”ל(.

שיתופי פעולה עם ארגונים הפועלים בקרב האוכלוסייה יוצאת חבר העמים. ^

המסגרת החינוכית 1 .

•תוכניות חינוכיות, הגמשת המסגרת החינוכית.  

פעילות בפריפריה 2 .

יעד • נושא הפריפריה הינו נושא על לעיסוק המחלקות אשר מייצגות קהלי  

שרובם בפריפריה החברתית והגיאוגרפית.

פריסת התנועה 3 .

•מיפוי מסגרות נוספות שאינן שבט צופים קלאסי.  

מרכז שבט 4 .

•הכשרת והתמקצעות מרכז השבט בתחומי המחלקות ולפי קהל היעד בשבט.  

את ומגבשות מבנות אשר מקצועיות מטה כיחידות משמשות • המחלקות  

ומכשירות השונים התוכן בתחומי התנועה מדיניות את מפתחות התורה,

את מרכזי השבטים בהם.

בתחומי מקצועית והדרכה ליווי מהמחלקות מקבלים הנהגות • צוותי  

התוכן השונים.

מרכז של השנתית ההכשרות מתכנית נפרד בלתי חלק יהיו אלה • הכשרות  

השבט – יש להיערך לכך בקבוצות הכשרה ייעודיות )למשל פורומים מרחביים(.

בוגרי התנועה 5 .

בקהל העוסקות במחלקות ישובצו ובוגרים מחלקות ראשי - מתנדב • דרג  

היעד של המחלקות או מייצגות אותן.

יתכנ

בתם

פיוס

נים

רקלפ

ם רי

שק

מטרה רביעית: המשאב האנושי-מרכזי שבטים

המסגרת החינוכית / פריפריה / קהלי יעד / מרכזי שבטים / פריסת התנועה / בוגרים / מבנה צוות הנהגה

4445

4647

רקע

כאמור, נכון להיום, פועלים במסגרת תנועת הצופים כ-180 שבטים ב-10 הנהגות

ברחבי הארץ. בשבטים אלה, קיימים תקנים לכ- 260 מרכזי שבטים כאשר כ- 30

מהם הינם מתנדבי ש”ש.

לאורך שנותיה, לוקה תנועת הצופים בחסר בתחום גיוס ושימור מרכזי שבטים, דבר

המקשה על התקדמות התנועה ולעיתים אף בלם אותה. הבעיה מתבטאת במחסור

של עשרות מרכזים בכל נקודת זמן בשנה וכן בתחלופה רבה במהלך השנה.

תהליכי הגיוס, הקליטה וההכשרה של מרכזי שבטים, מתרחשים לאורך כל השנה

שבטים מרכזי של הגבוהה התחלופה מאידך, רבים. משאבים השקעת ודורשים

פוגמת ביכולת לתכנן ולממש תהליכים ארוכי טווח.

נעשו האחרונות השנים בשלוש לבקרים. חדשות היום סדר על עולה זה נושא

שינויים כגון שיפור תנאי ההעסקה, הבניית מערך ההכשרות, מלגות, תנאי רווחה

וכד’, אך נראה כי אין פיתרון פשוט וכי יש צורך בקביעת אסטרטגיה ממוקדת כדי

ליצור שינוי משמעותי.

נתונים

עד 1/1/2006 מ- החל נתונים פי על )בחודשים, בתפקיד וותק צבירת ממוצע

)30/12/2009

האתגר

יצירת יציבות בניהול חינוכי, מקצועי ואיכותי של שבט הצופים.

יםבט

שי כז

מר -

י שנו

האב

שאהמ

המסגרת החינוכית/

פעילות בפריפריה/

קהלי יעד/ מרכזי

שבטים/ פריסת התנועה/ בוגרים/

SWOTמבנה צוות הנהגה

2006-20082006-2009הנהגה

1118צפון

1216חיפה

1412שרון צפון

1419שרון דרום

1318ת"א יפו

1417החוף

1314ירושלים

1215איילון

1719דר"ג

1214 דרום

13.515.5ממוצע

חולשות:איומים:

דור ה-Y ^ דוגל בהישגיות, ובאינדיבידואליזם;

שוק העבודה מציב אלטרנטיבות רבות ומגוונות ^ לצעירים איכותיים;

השכר במגזר השלישי נמוך; ^ העבודה במגזר השלישי בכלל ובתנועות נוער בפרט ^

“לא נחשב” בקורות החיים;

תפקיד לא ממוצב מספיק טוב מול בוגרי תנועה ^ ומתנדבי ש”ש;

לו”ז צופי צפוף ואינטנסיבי – עבודה שוחקת; ^ ; שכר נמוך לבוגרי תואר אחרי גיל 25 ^

קהל המרכזים מגוון מאוד; ^ מגבלות תקציביות ברוב השבטים. ^

חוזקות:הזדמנויות:

תנועה א-פוליטית שעוסקת בתחום החינוך – ^ מעניין ובעל השפעה;

בוגרי תנועה מצליחים בתפקידי מפתח בשוק ^ הישראלי;

עבודת המרכז הינה מול גורמים חיצוניים רבים – ^ יצירת קשרי עבודה לעתיד;

תנועת הצופים בתנופה בעוד שאר התנועות ^ בנסיגה.

קהל יעד פוטנציאלי גדול לגיוס )בוגרי תנועה בכלל ^ ומתנדבי ש”ש בפרט(;

מרכז שבט צובר ניסיון ניהולי עשיר; ^ תפקיד המרכז מעניין ומאתגר במיוחד לצעירים ^

חסרי ניסיון;

שכר הולם לצעירים חסרי ניסיון; ^ תפקיד גמיש ועצמאי המאפשר לימודים במקביל. ^

4849

התפקיד במהלך המרכז לשימור פעילות חיזוק – ראשונה ממעלה . 1 שינוי

שינוי ממעלה שנייה – קידום פעילות לחיזוק המרכז טרם התפקיד ולאחר התפקיד 2 .

מסקנות

ולהביא לשינוי ולמנף את תפקיד המרכז בתנועה בפרט על מנת להצליח למצב

טרם כיוונים: בשלושה היקפי מאמץ ולרכז במקביל לפעול יש בכלל, משמעותי

התפקיד, במהלך התפקיד ולאחר התפקיד )עם מיקוד בתקופות שלפני ואחרי(.

טרם התפקיד: הקמת מאגר בוגרים ממוקד ^

• – גיבוש ויישום תהליך מיון איכותי. תהליך 1/8 

ש”ש( ומתנדבי )שמיניסטים “צעירים” בוגרים של טכנולוגי נתונים • מסד  

צעירים, )מרכזים לעתיד פוטנציאלים תפקידים בעלי ואיתור

ראשג”דים וכד’(.

• שמירה על קשר עם בוגרים “רגילים” ובוגרים “מסומנים” ועם מתנדבי ש”ש  

באמצעות אירועים תנועתיים, עדכונים תקופתיים וכדומה.

במהלך התפקיד - שימור ^

•מיתוג התפקיד.  

•תקינה - שני מרכזים לפחות בכל שבט )הורדת העומס(.  

)באוגוסט תפקיד לסיום נקודות ושתי בשנה מרכזיים גיוס תהליכי • שני  

ובינואר(. עבודה מול דרג מתנדב לחיזוק הממשק בין מרכז וראש השבט.

• חודשים בתפקיד, יועבר קורס מנהיגות למרכזים קורס מנהיגות - לאחר 18 

מובחרים ע”י בוגרי התנועה בתפקידי מפתח בחברה הישראלית.

לאחר התפקיד – סיוע בהשמה של מרכזי שבטים איכותיים באמצעות ועדת ^

השמה ושמירה על קשר עם בוגרי תנועה בתפקידי מפתח.

•מגזר עסקי – חברות עסקיות במשק.  

•מגזר שלישי – עמותות.  

•משרד החינוך ואקדמיות.  

•מגזר ציבורי – עיריות ורשויות מקומיות.  

יהטג

טראס

הות

לצהמ

לאחר התפקיד - הרעיון הכללי:

המגזר העסקי ועמותות – חברות אשר בעליהן או מנהלים בכירים בהן הינם בוגרי ^

תנועה, אשר מכירים ומעריכים את ערכי הצופיות בכלל ותפקיד המרכז בפרט,

יפתחו דלתותיהם לשכירים בתנועה אשר מעוניינים להתקדם לתפקידים בחוץ.

באמצעות המרכז לשלטון המגזר הציבורי – שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות, ^

מובילים לתפקידים שונים יהיו מועמדים ריכוז שבט לכך שמסיימי יביא מקומי,

ברשות המקומית )בכל תחום ניהולי שהוא( ובטווח הארוך רשויות מקומיות יאוישו

.)win-win( בבוגרי צופים אשר יקדמו את חזון ואת מטרות התנועה מטעם הרשותטרם התפקיד לאחר התפקיד - אופק

ידפק

ת ה

לךמה

ב

מרכז שבט הצופים 2015

מטרה חמישית: פריסת התנועה המסגרת החינוכית / פריפריה / קהלי יעד / מרכזי שבטים / פריסת התנועה / בוגרים / מבנה צוות הנהגה

5051

5253

רקע:

כתוצאה מהתפתחויות דמוגרפיות במדינה ולאור ייעוד התנועה, התרחבה פעילות

התנועה ונפרסה לאורך שטחי המדינה במרוצת השנים. פריסת ההנהגות בשטח,

המוטיבציה של בעלי התפקידים לספק מענה חינוכי במרחב הגיאוגרפי ופניות של

הורים או נציגי רשויות, הובילו לפתיחת מסגרות לפעילות התנועה.

הקרובות, בשנים התנועה של ההתפתחות פוטנציאל את לנתח זה פרק מהות

לאור השינויים החברתיים והדמוגרפים הצפויים ולתכננה באופן מובנה, כך שנוכל

להמשיך ולהתפתח תוך שימור קצב הגדילה של השבטים הקיימים לצד פתיחת

מסגרות חדשות במרכז ובפריפריה.

נתונים:

במקומות הפועלים שבטים קיים פוטנציאל רב לגידול במספר החניכים ובפעילות

בני מכלל התנועה חניכי של אחוז מייצגת שלהלן הטבלה לדוגמא, כך התנועה.

הנוער ביישובים מסוימים:

המסגרת החינוכית/

פעילות בפריפריה/

קהלי יעד/ מרכזי

שבטים/ פריסת

התנועה/ בוגרים/ מבנה צוות הנהגה

חניכים מספר ילדים 10-19 עיר מספר אחוז הפרש בצופים

1,89066335% אבן יהודה

2,358703%גדרה

3,39764219% קריית אונו

4,4883287% קריית ביאליק

4,6473217% נס ציונה

4,86095120% גבעתיים

4,88149710% אור יהודה

5,0291984% קריית מוצקין

5,1573888% פרדס חנה/כר

5,9491042% כרמיאל

5,9902775% אילת

6,312921% טבריה

6,33789514% רמת השרון

6,5011773% מעלה אדומים

7,0373435% הוד השרון

7,2381,14816% ראש העין

7,8391422% קריית גת

9,4001,55117%מודיעין-מכבים-רעות

10,1892322% רמלה

10,4521101% לוד

מספר ילדים מספר תושבים עיר 10-19

רמה סוציו-הערותאקונומית 1-10

930017587מזכרת בתיה

השבט נסגר לפני 5 שנים44006384מצפה רמון

2330036815ערד

שבט צופי העדה בן שנה1980027928גבעת שמואל

השבט נסגר לפני 5 שנים2480044894מגדל העמק

השבט נסגר לפני 9 שנים2120034984מעלות

צופי ים5100065796נהריה

כיום - פעילות עוגן לחיים4600016824עכו

2840044214צפת

פתיחת שבט בתשע"א1580024025אור עקיבא

1910028917זכרון יעקב

2600200צור משה

5200700עתלית

צופי העדהאפרת

)יישובים בהם מספר התושבים צופים ללא פעילות לערים דוגמאות להלן בנוסף,

הערים בתוך פועלת לא עדיין התנועה בהן רבות שכונות ישנן )5,000 מ- גבוה

)כגון ראשל”צ(

11,0961,42713%רעננה

11,1263003%בת ים

11,6685204% כפר סבא

11,7191291% חדרה

12,922120% בית שמש

14,0293,63526% רמת גן

14,9758296% רחובות

16,4432421% אשקלון

21,7777003%חולון

24,9346913% פתח תקווה

26,6122161% באר שבע

30,0056122% נתניה

32,7063901% אשדוד

32,7509113% ראשון לציון

33,9073,23610% חיפה

35,4998,42324% תל אביב

152,5103,1562% ירושלים

עהנו

התת

יספר

5455

פתיחת שבטים חדשים ביישובים בהם קיים שבט צופים:

האתגר

להתפתחויות השבים אזורי והתאמת במדינה הדמוגרפיות ההתפתחויות זיהוי

הולכת אחרות נוער תנועות של פעילות בהם ביישובים פוטנציאל זיהוי הנ”ל.

וקטנה. פתיחת שבטים חדשים ביוזמת התנועה בהתאם להתפתחויות הנ”ל.

מטרת הפרק:

תכנון, פיתוח והרחבת פעילות התנועה כך שתתאפשר מסגרת חינוכית משמעותית

לכל הילדים ובני הנוער בכל רחבי מדינת ישראל.

SWOT -10מספר תושבים עיר ילדים מספר 19

סוציו- רמה הערותאקונומית 1-10

211300327065אשדוד

צופי ים211300327065צופי ים - אשדוד

109500149757רחובות

1910023586גדרה

111700164434אשקלון

111700164434צופי ים - אשקלון

197800249347פתח תקווה

שבט שלישי197800249347פתח תקווה 2

3910072386ראש העין

2950033978קריית אונו

5060048608גבעתיים

181200300055נתניה

73400110968רעננה

צופי ים4650059905צופי ים - אילת

8530081008הרצליה

שת"פ לאו בק265600339077מגשים - חיפה

2080024458גבעת שמואל

7300094008מודיעין

4650059905אילת

רמת גן135300140298רמת עמידר

שבט חמישי227600327506ראשון לציון

שבט שישי227600327506ראשון לציון 2

שבט שביעי227600327506ראשון לציון 3

שבט שמיני227600327506ראשון לציון 4

חולשות:איומים:

תנועות נוער אחרות; ^ מתנ”סים; ^

תדמית - “אליטסטים”, “חננות”. ^

קיים בתנועה פחד משינוי; ^ אינטרסים מנוגדים בתוך הארגון; ^

השקעה כלכלית גדולה; ^ לשבט חדש לוקח מספר שנים להתפתח ^

ולהתייצב.

חוזקות:הזדמנויות:

הכרה של יישובים בעוצמת המותג “צופים”; ^ הכרה בארגוני מגזר שלישי כמקדמי מטרות ^

לאומיות;

תנופת בנייה בערים בינוניות בהם התנועה פועלת. ^

ממלכתיות כתנועה א-מפלגתיות; ^ פריסת ההנהגות והשבטים הקיימת; ^

מוטיבציה וגידול ביציאה לשנת שירות; ^ יציבות כלכלית; ^

כח אדם צעיר ואיכותי שיראה במשימה שליחות ^

הנחות יסוד:

צמצום/הגבלת חשבון על גם ודרום צפון בהנהגות השליטה מוטת הקטנת ^

העצמאות הכלכלית.

התייחסות להומוגניות אל מול הטרוגניות בחלוקת המסגרות. ^

הפוטנציאל מבחינת לגדול האפשרות תהא שלהנהגות כך התנועה פריסת ^

הקיים במרחב פעילותן, לרבות יכולת ניהול ושליטה.

גודל השבטים המקסימאלי הרצוי - 750 ^ חניכים )למעט מקרים חריגים(. תמיכת

בליווי כספים, בגיוס רשויות, מול )בעבודה שבטים פתיחת בתהליך המטה

מקצועי וכו’(.

5657

ותפי

סות

צומל

ה

פתיחה של כ- 35 שבטים חדשים ב - 5. 1 שנים הקרובות.

פתיחת שלוש הנהגות חדשות בדירוג: 2 .

) • פיצול הנהגת דר”ג להנהגות: דן, רמת גן )תאריך יעד: ינואר 2011 

והחוף איילון דרום, מהנהגות שבטים המאגדת השפלה הנהגת • ייסוד  

)תאריך יעד: ינואר 2012(

) • פתיחת הנהגת ראשל”צ )תאריך יעד: ינואר 2015 

מעקב אחר התפתחויות בתנועות נוער אחרות והתאמת פתרונות שיביאו 3 .

לגידול במספר השבטים והחניכים בתנועה.

פוטנציאל חניכים

ישימות )מורכבות ביצוע(נמוךגבוה

גבוה

אשדוד , גדרה ,רחובות , ראשון לציון )ארבעה שבטים(, פתח תקווה

)שני שבטים( , מודיעין, ראש העין, קרית אונו, נתניה, רעננה, הרצליה

מגשים-חיפה , אפרת

רמת עמידר, אור עקיבא, מזכרת בתיה, צור משה, עתלית

צופי ים: אשדוד/אשקלון/אילת/נהרייה

נמוך אשקלון , אילת, גבעתיים, זיכרון יעקב,

מעלות, גבעת שמואל , מגדל העמק,נהריה

ערד, אופקים, מצפה רמון

ניתוח האפקטיביות ומורכבות הביצוע של שבטים חדשים פוטנציאליים.

מטרה שישית: בוגרים המסגרת החינוכית / פריפריה / קהלי יעד / מרכזי שבטים / פריסת התנועה / בוגרים / מבנה צוות הנהגה

5859

6061

רקע

בתנועת שכב”ג כחברי פעילותם את שמיניסטים כ-2,500 מסיימים שנה בכל

הצופים. ניתן להניח כי יש כיום למעלה מ-250,000 בוגרי תנועה בכל הגילאים.

הבוגרים, שהתחנכו על בסיס ערכי התנועה, רוצים ומחפשים לרוב דרכים להשפיע

לשורשיות, התנועה בוגרי של הכמיהה חיים. הם בה הקהילה ועל החברה על

באה לידי ביטוי בדרכים שונות שרובן הגדול אינו קשור בהכרח לתנועה. אם נדע

לייצר את הפלטפורמה המתאימה לבוגרים נוכל לנתב את הערך המוסף האדיר של

הבוגרים בחזרה לתנועה.

אנו שואפים ליצור מחויבות בקרב הבוגרים שלנו. לרוב הבוגרים המבוגרים יותר אין

היום קשר לתנועה, החזרה לקשר צריכה להיות על בסיס רגשי, מעין התרפקות על

העבר ומפגש חברי. לכן, הפלטפורמה הנכונה לחיבור הבוגרים חזרה לתנועה היא

דרך המסגרת השכבתית בשבט ולא דרך מסגרת תנועתית כוללת אליה הבוגרים

לא מרגישים קשר הדוק. ראוי להתבסס על הצורך של הבוגרים בשייכות לקבוצה,

כמו הרשתות כיום, בשילוב הכלים הטכנולוגיים הקיימים גדלו, בה הם הקבוצה

החברתיות באינטרנט, על מנת לרתום אותם לפעילות במסגרת התנועה.

לבוגרי התנועה יש ערך מוסף אדיר:

השפעה כלל ארצית על פעילות התנועה. ^

השפעה מוניציפאלית על פעילות השבטים. ^

איוש תפקידים שכירים ומתנדבים. ^

איוש תפקידים נוספים בשבטים לצד ראש השבט )לאו דווקא של הורים(. ^

הרחבת מעגלי ההשפעה של התנועה. ^

גיוס משאבים. ^

קביעת אג’נדה בארגונים בהם עובדים בוגרי התנועה. ^

שינוי סדר היום הערכי של בוגרי התנועה. ^

נתונים:

אוכלוסיית הבוגרים היא קהל היעד הפוטנציאלי ביותר לחזרה לתפקידים בתנועה.

מספר הבוגרים הולך וגדל עם השנים:

המסגרת החינוכית/

פעילות בפריפריה/

קהלי יעד/ מרכזי

שבטים/ פריסת

התנועה/ בוגרים/

מבנה צוות הנהגה

יםגר

בו

תשס"טתשס"חתשס"ז

222723712433מספר בוגרים בשנה )1/8(

330380450מספר ש"ש בשנה

145145128מספר מרכזים מסיימי תפקיד בשנה

האתגר

ליכולותיהם בהתאם בתנועה לפעילות הצופים בוגרי את להחזיר הוא האתגר

ולרצונותיהם, כשכירים, כמתנדבים קבועים או כמתנדבים מזדמנים. המותג “צופים”

וחיובית. במקביל לפעילות חרוט בזיכרונו של כל בוגר כמסגרת תמימה, איכותית

השוטפת, יכולה התנועה להפעיל את בוגריה בשני כיוונים עיקריים:

ליצור יכולים הישראלית בחברה מפתח בתפקידי הנמצאים תנועה בוגרי 1 .

עמדות – התנועה פעילות לטובת חסמים ולשחרר דלתות” “לפתוח קשרים,

מפתח אלו כוללות מנהלים במגזר העסקי, בעלי תפקידי מפתח במגזר הציבורי,

מנהלים בכל הרמות ברשויות המקומיות ובמגזר השלישי.

בוגרי התנועה המבקשים לתרום בעשייה חברתית יוכלו לפעול תחת המעטפת 2 .

התנועתית בהתנדבות אד-הוק הכוללת איסוף וחלוקת מזון, הפגנות ותמיכה

ברעיונות ערכיים וצופיים, וכד’.

SWOTהזדמנויות:איומים:

רוב תושבי הפריפריה המשתחררים מצה”ל, מחפשים ^ דרך לעזוב את הפריפריה ולעבור לגור במרכז.

בוגרי התנועה משתחררים מצה”ל ורוצים להתחיל ^ מיד לפתח קריירה.

בוגרי תנועה רוצים לצאת לתהליך “המוסדר”: טיול ^ בחו”ל, לימודים ועבודה. אין להם פנאי לרכז שבט.

רוב בוגרי התנועה זוכרים את שנות הפעילות ^ בתנועה ככאלו שעיצבו את דמותם בשנים

הראשונות ולכן מעריכים את פעילות התנועה.

בוגרים שהיו בעבר שכירים בתנועה ומשמשים כיום ^ בתפקידי מפתח בחברה הישראלית, במגזר העסקי

ובמגזר הציבורי – מוניציפאלי.

קיים רצון הולך וגדל לתרום לקהילה, רצון להיות ^ מעורבים בעשייה חברתית.

חוזקות:חולשות:

הפעילות בשכבה הבוגרת, בדגש על שנת השמינית ^ מייצרת מיאוס ומיצוי מהצופים.

רוב הבוגרים לא שואפים לחזור לתנועה. ^ מרכזי השבטים נתפסים ע”י חלק מחברי השכבה ^

הבוגרת )הבוגרים העתידיים( כפראיירים, לא תמיד

כדמויות לחיקוי.

כמות מועטה של בוגרי תנועה בפריפריה, בהתאמה ^ לכמות השבטים.

בכל שנה משתחררים מצה”ל כ-2,500 ^ בוגרי תנועה–

סדיר, קבע, בוגרי ש”ש. כולם מחפשים עבודה.

לבוגרים יש קשר חזק לקהילות ולשבטים בהם ^ גדלו, התחנכו והתעצבו.

בוגרי התנועה מכירים את התנועה באופן הטוב ^ ביותר ויכולים לשמש כמרכזי שבטים וכמדריכי

שכבה באופן הטוב ביותר.

מרכזי השבטים נתפסים ע”י רוב חברי השכבה ^ הבוגרת )הבוגרים העתידיים( כדמויות לחיקוי

בוגרי ש”ש הינם קהל יעד בוגר יותר, עם ניסיון ^ משמעותי בעבודה בתנועה. מאגר בוגרים זה קל לניהול.

בוגרי התנועה שיתנדבו לתפקידים בתנועה הינם ^ המשאב הטוב וה”זול” ביותר שהתנועה יכולה

להיעזר בו.

6263

ה:גי

רטסט

האת:

צומל

ה

השינוי האסטרטגי המבוקש הינו שינוי ממעלה שנייה - עד היום התנועה השקיעה

ראשי גיוס שמטרתו בוגרים מאגר יצירת התנועה. בחניכי המשאבים מירב את

ומרכזי שבטים ומדריכי שכבות, ופעילות לשיפור חיי הקהילה בפריפריות ולגיוס

משאבים, יביא להשפעה גדולה יותר מההשקעה בפעילות חניכי התנועה.

המטרה:

ע”י )בדגש על הפריפריה( ומתנדבים כלל התפקידים בצופים, שכירים איוש 1 .

בוגרי התנועה.

לטובת ביותר האפקטיבית תועלת” “עלות עם כמשאב המתנדבים הפעלת 2 .

הרחבת פעילות התנועה.

הקמת תחום חדש במחלקת משאבי אנוש – “בוגרי התנועה”: ^

•איוש תפקידים )שכירים ומתנדבים(.  

•הרחבת מעגלי ההשפעה ברמה הארצית.  

•גיוס משאבים.  

•שינוי סדר היום הערכי של בוגרי התנועה.  

•השפעה על האג’נדה בארגונים בהם בוגרי התנועה עובדים  

הקמת מאגר בוגרים - 100,000 ^ חברים.

( פוטנציאליים • באופן מיידי: מאגר בוגרים ממוקד )בוגרי התנועה בני 18-26 

לתפקידים שכירים - מרכזי שבטים ומדריכי שכבות.

•תפקידי המשך לשכירים – ראשי שבטים בפריפריה.  

יעדים לשנת 2015:

תנועת הצופים תפעיל 100,000 ^ בוגרים במשימות לאומיות שוטפות.

איוש כלל תפקידי מרכזי השבטים ע”י בוגרי התנועה או בוגרי תנועות אחרות. ^

איוש כלל תפקידי ראשי שבטים וגזברים בפריפריה. ^

איוש כלל תפקידי מדריכי השכבות ע”י בוגרי התנועה. ^

קשרים לפרקים נוספים בתכנית

. 1 המסגרת החינוכית

מדריכי שכבה.

. 2 פעילות בפריפריה

ראשי שבטים, מרכזי שבטים.

. 3 המחלקות לאחריות חברתית

בוגרים מתנדבים מקהלי היעד כראשי שבטים, כמרכזי שבטים וכמדריכי שכבות.

. 4 מרכזי שבטים

גיוס מרכזים חדשים.

. 5 פריסת התנועה

ראשי שבטים חדשים

מטרה שביעית: מבנה צוות הנהגה המסגרת החינוכית / פריפריה / קהלי יעד / מרכזי שבטים / פריסת התנועה / בוגרים / מבנה צוות הנהגה

65 64

6667

סה"כ שעות לחודששעות שבועיותמשימה

312.6מפעלים, כולל רכש

940תנועה: הכשרה וחניכה

46207ניהול הנהגה

2.712רשויות מקומיות

6.529משאבי אנוש

6.328)כללי )מיילים, טלפונים, תכנון

78350סה"כ

סה"כ שעות לחודששעות שבועיותמשימה

0.52ליווי אישי

0.73ליווי שבטי

14ביקור בימי פעילות

14ביקור במפעלים

0.120.5תקציב ובקרה

0.73בקרת איכות

14דרג מתנדב

14רשויות, קרנות

6.123.5סה"כ ליווי לשבט

המסגרת החינוכית/

פעילות בפריפריה/

קהלי יעד/ מרכזי

שבטים/ פריסת

התנועה/ בוגרים/

מבנה צוות הנהגה

גהנה

הות

צוה

בנמ

סה"כ שעות לחודששעות שבועיותמשימה

418צוות הנהגה, כולל סמינרים

418הכשרה תנועתית

14.5ישיבות חניכה וניהול שלו

*18*4מפעלים הנהגתיים

313.5)ישיבת מרכזים )כולל הכנה

29)פורומים הנהגתיים )לפי 2 פורומים

* 45*10)כללי )מיילים, טלפונים, תכנון

6.123.5ליווי שבט אחד

**34149.5סה"כ

סה"כ שעות לחודששעות שבועיותמשימה

418צוות הנהגה, כולל סמינרים

418הכשרה תנועתית

14.5ישיבות חניכה וניהול שלו

*18*4מפעלים הנהגתיים

313.5)ישיבת מרכזים )כולל הכנה

29)פורומים הנהגתיים )לפי 2 פורומים

* 45*10)כללי )מיילים, טלפונים, תכנון

6.528ליווי קומונה אחת

**34.5150סה"כ

רקע

)כיום ומפעלים להדרכה האגף מבנה כלל ובמהלכה, תשס”ז הפעילות שנת עד

האגף לחינוך(, שני מרחבים ובהם שני רכזי חינוך מרחביים. מנהל מרחב ליווה וניהל

את מרכז ההנהגה ורכז החינוך ליווה וחנך את רכזי ההדרכה של ההנהגות. בשנת

הפעילות תשס”ח בוצע שינוי מבני-ארגוני בתנועה והוקם האגף לחינוך. במסגרת

וניהל ליווה מרחב מנהל כל כאשר מרחבים, לשלושה התנועה חולקה השינוי

את מרכז ההנהגה וחנך את רכזי ההדרכה של ההנהגות. בתחילת שנת הפעילות

תשס”ט הוחלט על שינוי השיטה, כך שמנהל המרחב ינהל וילווה את מרכז ההנהגה

ורכז החינוך שיחנוך וינהל את רכזי ההדרכה.

נתונים:

הנחות יסוד לניתוח מרכיבי תפקיד לרכז הדרכה בתנועת הצופים:

בחינת הגדרות התפקיד נעשתה מתוך צרכי השבט כלפי מעלה. ^

בעת גיבוש ההמלצות והמסקנות לא נלקחו בחשבון המשאבים הקיימים, אלא ^

הדרושים בלבד.

רציונאליות מוגבלת ^ – לא נצליח לאסוף את כל המידע ולעבדו ובהכרח לקבל

את ההחלטה הכי נכונה.

השבט במרכז

ההנהגה במרכז

רכז ההדרכה ההנהגתי במרכז

רכז דרך המשך

6869

מרכז הנהגה

מרכז ההנהגה עוסק במגוון נושאים ניהוליים בהנהגה, כאשר נושא הניהול מקבל ^

וטקטיים אסטרטגיים בנושאים עוסק ההנהגה מרכז ביותר. הרב המשקל את

באותה מידה.

וניהול ההנהגה צוות ניהול להיות צריכה ההנהגה מרכז של התפקיד ליבת ^

ההנהגה בכללותה – ואכן הדבר בא לידי ביטוי.

מרכז ההנהגה הינו המנהל הישיר של חברי צוות ההנהגה. ^

עבודתו בפועל של מרכז ההנהגה היא הרבה מעבר למשרה מלאה, כהגדרתה ^

על פי החוק. כפועל יוצא, יש משימות שנפגעות ולא מבוצעות בצורה מיטבית.

עבודה אינטנסיבית זו שוחקת את מרכז ההנהגה.

ניהול, חניכה ושותפות באותו צוות הן משימות מורכבות המהוות אתגר ניהולי ^

עבור מרכז ההנהגה. כתוצאה מכך נפגעים שלושת התחומים בצורה זו אחרת,

כאשר המרכזי שנפגע הוא תחום החניכה.

מרכז ההנהגה צריך להיות בעל כישורי חניכה וליווי גבוהים. ^

רכז הדרכה הנהגתי

רכז ההדרכה כיום מלווה את שבט הצופים על כל היבטיו )חינוך, כספים, בטיחות, ^

ארגון, רשויות מקומיות וראש שבט(. הדבר מצריך השקעת משאבים גדולה יותר

של הרכז בכל שבט.

רכז ההדרכה ההנהגתי לא פנוי לעסוק בפיתוח תשתיות הדרכה וחינוך בהנהגה. ^

רכז ההדרכה לא מקבל חניכה מקצועית אישית, למרות ציפיותיו. ^

ריבוי שבטים שעל רכז ההדרכה ללוות פוגם באיכות הליווי לכל שבט. ^

רגשי )היבט עמיתים מספיק משמעותי למעגל שייך מרגיש לא רכז ההדרכה ^

והיבט מקצועי(.

רכז ההדרכה עוסק כיום בתפקידי מטה במשך כ- 50% ^ מזמנו.

רכז דרך המשך הנהגתי

קיימת שונות גבוהה בין ההנהגות ביישום מרכיבי התפקיד )ליווי מקצועי ואישי ^

של קומונה, חשיפת תהליך שביעית ושמינית והכשרת מתנדבי ש”ש(.

חוסר מיקוד והתעסקות בנושאי ליבה בהגדרת התפקיד )קידום תהליך הגשמה(. ^

רכז דרך ההמשך מלווה את שבט הצופים על כל היבטיו )חינוך, כספים, בטיחות, ^

ארגון, רשויות מקומיות וראש שבט(. הדבר מצריך השקעת משאבים גדולה יותר

של הרכז בכל שבט.

התעסקות יתר בנושאים שאינם מקדמים באופן ישיר את ייעוד תפקידם. ^

אי קיומה של הכשרה מספקת בתחומי הדרכה )כגון, ליווי שבטים(. ^

סיכום הנתונים:

כ-70% מתפקידו של רכז ההדרכה הוא “תפקיד מטה” )בהנחה שמתייחסים להיקף

משרה מלאה על פי חוק(. אם נתייחס ל-230 שעות הרלוונטית יותר, עומד שיעור

שבטים. לליווי יוקדשו התפקיד של נוספים 50% כלומר, כ-50%. על המשרה

שבמצב מכאן חודשיות, עבודה שעות 230 מתוך 14% מצריך אחד שבט ליווי

הנוכחי, יכול רכז הדרכה ללוות באופן מיטבי 4 שבטים.

האתגר

ההנהגה. צוות מבנה השתנה ב-2006, בתנועה שבוצע הארגוני השינוי בעקבות

מרכז ההנהגה הפך למנהל אשר מופקד על ניהול כלל המסגרות החינוכיות באזור

גיאוגרפי גדול, דהיינו גם על מסגרות פעילות שאינם שבטים )כגון, קומונות, פנימיות

וכדומה(. מרכז ההנהגה החל לנהל צוות המורכב ממומחי תוכן שונים בעלי פרופיל

שונה )בוגרים יותר, משכילים יותר ומנוסים יותר(.

רכז ההדרכה, החל לנהל שבטים בכל ההיבטים – ארגוני, בטיחותי, חינוכי, הדרכתי

וכלכלי. כתוצאה מכך החלו להיזנח תחומי רוחב מרכזיים שרכז ההדרכה היה אמון

עליהם כמו פיתוח תכני הדרכה הנהגתיים והטמעתם בקרב החניכים, ליווי פורומים

הנהגתיים וכדומה. בנוסף, קיים הבדל עצום בין ליווי שבט עם מרכז שבט אחד לבין

ליווי שבט עם מספר מרכזי שבטים.

רכז דרך ההמשך, שנכנס לתוך צוות ההנהגה, החל לקבל משימות שלא היו בעבר

דרך רכז הוגדר בנוסף, המשך. דרך ממחלקת חלק היה כאשר תפקידו בהגדרת

ההמשך כמלווה שבטים בהם פועלת רק קומונה. כתוצאה מכך, נוצר עומס גדול

מאוד על רכז דרך ההמשך ונפגעה משימתו המרכזית שהינה ליווי מתנדבי הש”ש

והקומונות והכנת שכבות השביעית והשמינית לקראת היציאה לשנת שירות.

קושי נוצר אך חדשות, מקצועיות מחלקות להתפתח החלו התנועה במטה

ולהטמיעם. לפתחם התכנים, את לקלוט הנוכחית במתכונתו ההנהגה לצוות

המסגרות לכמות בהתאם ההנהגה צוות הרחבת – ראשון ברובד שינוי 1 .

החינוכיות הקיימות בהנהגה.

שינוי ברובד שני – שינוי הגדרת התפקיד של רכז הדרכה לרכז חינוך והוספת 2 .

תקן של רכז הדרכה לצוות. שינוי הגדרת תפקיד המזכירה והוספת היבט ניהול

הנהגתי של מפעלים ופרויקטים.

יהטג

טראס

ה

ותקנ

מס

7071

רכז דרך ההמשך הוא חלק אינטגרלי מצוות ההנהגה. ^

)היבט עמיתים מספיק משמעותי למעגל שייך מרגיש לא דרך ההמשך רכז ^

רגשי והיבט מקצועי(.

שינוי מבנה צוות ההנהגה, תוך הגדלת כמות חברי הצוות, הגדרת תפקידים ^

מחודשת והגבלת כמות המסגרות החינוכיות עליהן מופקד כל איש צוות.

•הוספת תקן נוסף לכל הנהגה )בחלקן כבר קיים תו תקן(  

• רכז הדרכה בליווי שני שבטים.  50%

• רכז גיוס מרכזים שנתי.  25%

• קהלי יעד )המחלקות לאחריות חברתית(.  25%

^ פיתוח כלים טכנולוגיים והטמעת כלים שכבר קיימים, בדגש על כלים לניהול

אדמיניסטרטיבי.

כל במשך ההנהגה בצוות התפקידים לבעלי וחניכה ליווי מערך ^ הגדרת

תקופת עבודתם.

מבנה ארגוני הנהגתי חדש:

תבחינים המשפיעים על מבנה צוות ההנהגה

מרחב גיאוגרפי: ^

)בהתאם המשימה לביצוע רכבים להנהגה יוקצו גדול גיאוגרפי • במרחב  

לגודל המרחב(.

•ככל שהמרחב הגיאוגרפי יגדל, תקטן כמות ליווי השבטים ביחס למלווה.  

^ שבטים בעלי אוכלוסיות מגוונות )לדוגמא: שב”א, נוער בסיכון(:

•רכז החינוך ההנהגתי ילווה וינהל את שבט שב”א בכל ההיבטים.  

בתחום לעסוק מקצועית אוריינטציה בעל יהיה ההנהגתי החינוך • רכז  

האוכלוסיות המגוונות בשבטים אותם הוא מנהל ומלווה.

• הנהגה בעלת מסגרות של נוער בסיכון תזכה לתוספת אחוזי משרה בהתאם  

לכמות המסגרות.

כמות חברי שכב”ג בדגש על כמות שמיניסטים בהנהגה )כחלק מתהליך דרך המשך(: ^

• הנהגה בעלת כמות חניכי שמיניות גדולה תזכה לאחוזי משרה גדולים יותר  

באחריות על טיפול בתהליכי דרך המשך.

פריסת התנועה. 1

כמות הנהגות וסך מסגרות חינוכיות מקסימאלי לכל הנהגה.

. 2 פעילות בפריפריה

כמות מסגרות חינוכיות ל”פריפריה” והשפעתן על תקינת צוות הנהגה.

. 3 המשאב האנושי

הגדרת תפקיד צוות הנהגה )כולל מזכירה(.

הגדרת מבנה ותקינת צוות ההנהגה.

. 4 המחלקות לאחריות חברתית

הגדרת תפקיד איש צוות חדש.

הגדרת תפקיד רכזי דרך המשך.

. 5 המסגרת החינוכית

כמות מסגרות חינוכיות להנהגה.

יםספ

נום

קיפר

לים

שרק

מרכז/ת הנהגה

רכז/ת חינוך )100%(ליווי 6 שבטים, 1-2 פורומים

רכז/ת חינוך )100%(ליווי 6 שבטים, 1-2 פורומים

רכז/ת הדרכה )100%(כ"א – 25% , הדרכה –50%

רכז/ת דרך המשך )100%( ליווי 4 קומונות, תהליך ד"ה

רכז/ת דרך המשך )חלקי(ליווי קומונות, תהליך ד"ה

רכז/ת צמי"ד הנהגתי )22%(

מנהל/ת חשבונות מנהל/ת משרד

הדרכהתכנון וניהול הפורומים בהנהגה,

הטמעת תהליכי הדרכה תנועתיים, הכשרת בעלי

תפקידים תוכניות חינוכיות / הדרכה תנועתיות, פיתוח

הדרכה בשבטים

מחלקות א”חהובלת תהליכי פיתוח מול

מנהלי מחלקות )עדה, צמי”ד, שב”א, נוער וקהילה, צופי ים(,

הטמעת התהליכים בהנהגה

כ”אגיוס, מיון, השמה וקליטת עובדים. בקרה על תהליכי

שימור והדרכה בקורס הכשרה תנועתי שנתי

רכז הדרכה הנהגתי

שבטים ליווי 1-2 שבטים

ותלצ

המ

73

הכשרה וליווי לצוותי ההדרכה בתנועה, החל מקורס חמישיות ועד לסיום ^

תפקיד בכיתה י”ב.

•קורס הדרכה.  

•חניכה אישית )ראשג”ד מול מדריך(.  

שינוי פרופיל העיסוקים של חבר שכב”ג בתנועה תוך החלשת מוטיב ^

“המתפעל” וחיזוק מוטיב “החניכות”.

•מדריכי שכבות.  

יצירת מודלים של מסגרות חינוכיות אפשריות בדגש על עבודה בפריפריה ^

תוך שמירה על עקרון “מרכז צופים יישובי”.

מינוי מנהיגות מקומית חזקה ^ בדגש על ראש שבט.

•ריכוז מאמץ במספר שבטים מצומצם בכל שנה.  

•תפקידי המשך לשכירים – ראשי שבטים בפריפריה.  

• מרכזים שכירים )תקציב: עירייה-תנועה(. מרכז שכיר: מינוי 5 

•פיתוח מנהיגות צעירה: שכב”ג )שינוי הגדרות גרעין רעים(.  

•הכשרה ייעודית וליווי לכל בעלי התפקידים הנ”ל )ע”י המטה(.  

איגוד המח’ לאחריות חברתית )קהילה, צמי”ד, שב”א, שב”ח, ד”ה( למחלקה ^

אחת מתמחה בתחום הפריפריה.

• תקציב ממשרד החינוך התחום יקרא “קידום נוער” – יאפשר קבלת פי 12 

)הפעלת לובי בהתאם(.

יצירת מסגרות חינוכיות אפשריות בדגש על עבודה בפריפריה תוך שמירה ^

על עקרון “מרכז צופים יישובי”.

שילוב בני נוער ממדינות חבר העמים לשעבר בפעילות התנועה. ^

הרחבת פעילות עדת הצופים בקרב האוכלוסייה הציונית-דתית. ^

בנוסף )מיקוד משני( ^

•מחלקת פריפריה  

• הגשמה  

טרם התפקיד: הקמת מאגר בוגרים ממוקד. ^

במהלך התפקיד – שימור. ^

•מיתוג התפקיד.  

• מרכזים לפחות בכל שבט )הפחתת העומס(. תקינה - 2 

•שני תהליכי גיוס מרכזיים בשנה ושתי נקודות סיום עבודה )באוגוסט ובינואר(.  

•עבודה מול דרג מתנדב לחיזוק הממשק בין מרכז וראש השבט.  

^ לאחר התפקיד – השמה של מרכזי שבטים איכותיים:

)אופק תפקידי ע”י ועדת השמה וקשר עם בוגרי תנועה בתפקידי מפתח(

ותלצ

המם

כו•מגזר עסקי – חברות עסקיות במשקסי  

•מגזר שלישי – עמותות  

•משרד החינוך ואקדמיות  

•מגזר ציבורי – עיריות ורשויות מקומיות  

• חודשים בתפקיד - קורס מנהיגות למרכזים מובחרים לאחר 18 

שיועבר ע”י בוגרי התנועה בתפקידי מפתח בחברה הישראלית.

פתיחה של כ- 35 שבטים חדשים ב 5 ^ שנים הקרובות.

פתיחת שלוש הנהגות חדשות בדירוג: ^

) • פיצול הנהגת דר”ג להנהגות: דן, רמת גן )תאריך יעד: ינואר 2011 

תאריך יעד: • ייסוד הנהגת השפלה המאגדת שבטים מהנהגות דרום, איילון והחוף ) 

ינואר 2012(

) • פתיחת הנהגת ראשל”צ )תאריך יעד: ינואר 2015 

מעקב אחר התפתחויות בתנועות נוער אחרות והתאמת פתרונות שיביאו ^

לגידול במספר השבטים והחניכים בתנועה.

הקמת תחום חדש במחלקת מ”א – “בוגרי התנועה”: ^

•איוש תפקידים )שכירים ומתנדבים(.  

•הרחבת מעגלי ההשפעה ברמה הארצית.  

•גיוס משאבים.  

•שינוי סדר היום הערכי של בוגרי התנועה.  

•השפעה על האג’נדה בארגונים בהם עובדים בוגרי התנועה.  

הקמת מאגר בוגרים - 100,000 ^ חברים:

( פוטנציאליים • באופן מיידי: מאגר בוגרים ממוקד )בוגרי התנועה בני 18-26 

לתפקידים שכירים - מרכזי שבטים ומדריכי שכבות.

• תפקידי המשך לשכירים – ראשי שבטים בפריפריה.  

שינוי מבנה צוות ההנהגה, תוך הגדלת כמות חברי הצוות, הגדרת תפקידים ^

מחודשת והגבלת כמות המסגרות החינוכיות עליהן מופקד כל איש צוות.

הוספת תקן נוסף לכל הנהגה )בחלקן קיים(: ^

• רכז הדרכה )ליווי שני שבטים(  50%

• רכז גיוס מרכזים שנתי  25%

• קהלי יעד )המחלקות לאחריות חברתית(  25%

פיתוח כלים טכנולוגיים )והטמעת הכלים הקיימים( בדגש על כלים לניהול ^

אדמיניסטרטיבי.

הגדרת מערך ליווי וחניכה לבעלי התפקידים בצוות ההנהגה לכל אורך תפקידם. ^

המסגרת החינוכית

פריפריה

המחלקות לאחריות

חברתית, קהלי יעד

המשאב האנושי -

מרכז השבט

פריסת התנועה

בוגרי התנועה

מבנה ארגוני

)הנהגה(

72

תנועת הצופים העבריים בישראל ע”ר

לוחמי גליפולי 49 תל אביב 67068 ת.ד 9023

טלפון 03-6303666

www.zofim.org.il