Embed Size (px)
Citation preview
בוקר ראשון בהאנוי; קצת מדכא? ערפיח – כמעט קבוע ברוב הערים הגדולות בדרום מזרח אסיה
[email protected]נורית ויעקב קטרון
"לכל דבר יש את היופי שלו, אך לא כל אחד מסוגל לראות אותו."
אם ציפינו לראות כאן עיר בירה של מדינת
עולם שלישי, הרי שהתבדינו.
לאחר שנסתיימה המלחמה ההיא, החלו
הווייטנאמיים לבנות מחדש את עירם ההרוסה,
בעזרת... האמריקאים כמובן.
שלושים ושמונה שנים עברו מאז, וחוץ
ממוזיאונים או אתרי זיכרון, יש כאן רק תנופת
צמיחה, גם צמוד למלון שלנו.
מיליון תושבים.6מתכנסים במכונית ויוצאים לסיור בוקר בעיר הגדולה, כ-
היום חל ראש השנה הווייטנאמי, יום חג לתושבים שעובדים כ"כ קשה כל השנה, שבעה ימים בשבוע.צריך לנצל כל רגע למנוחה, לכן – הבוקר - קמים מאוחר; וזה מתאים לנו, כי התנועה מועטה יחסית
דגלי המדינה באלפיהם ובמיליוניהם – על כל צעד ושעל
האתר הראשון שבו נבקר – אתר חובה לכל מדריך טיולים מקומי – המאוזוליאום שבו מונחת גופתו החנוטה של הו צ'י מין – מייסד האומה ונשיאה הראשון,
כדי להעביר את הזמן.TVנכנסים לתור הענק, שהרשויות דאגו להצל לו, להשמיע לו מוסיקה ולפזר מכשירי לא נורא, התור מתקדם ללא הרף, ממילא אסור לעצור ליד הגופה; כל הזמן בתנועה, עד ליציאה.
מקובל לחשוב שאמנות הבונסאי היא יפנית,
אך למעשה – מקורה בסין, לפני למעלה
שנים.2000מ-
בעוד עצי הבונסאי היפניים מיועדים לקשט את
פנים הבית, אלה הסיניים מיועדים לצמוח בחוץ;
לכן הם גדולים ועמידים יותר מאלה היפניים.
עצי הבונסאי השתולים בעציצי חרס גדולים
.הסיניתעל כל פני וייטנאם משתייכים כמובן להשפעה
איזו תספורת עדכנית-מעניינת
מפאת האיסור לצלם בתוך הבניין, הבאתי כאן תמונה מהאינטרנט
הו צ'י מין הוא אבי הקומוניזם הויטנאמי, משחרר המדינה מעול הקולוניאליזם, ונחשב לאבי ווייטנאם המודרנית. . הוא ציווה שעם מותו יישרפו את גופתו, ואפרה ייקבר בראש שלוש גבעות בוייטנאם. 1969הוא נפטר ב-
צוואתו לא קוימה, ולאחר מותו גופתו נחנטה, ומוקמה במאוזוליאום בטון.
המבנה נשמר על-ידי שומרים במדים, והכניסה אליו חופשית. רבים מתייחסים אל הביקור כאן כמופע מוזרויות... האמת – די מוזר לראות את "דוד הו" שוכב בתוך ארון זכוכית , נשמר ע"י ארבעה חיילים בדום מתוח...
עלינו במדרגות למאוזוליאום, היקפנו את "דוד הו" החנוט וירדנו, בדומיית-קודש עם כל הקהל.
ואם לא היית לוקח אותנו לבקר את "הדוד הו", מה כבר היו עושים
לך?
אדוני, הי אדוני, עוד לא תפסת שאני עוקב
אחריכם מרגע שהגעתם להאנוי?
, ושימש את המושל הכללי הצרפתי של הודו-סין. 1900-1906הארמון הנשיאותי הוקם בשנים לאחר גירוש הצרפתים מוויטנאם, סירב המנהיג הויטנאמי הו צ'י מין לגור בארמון זה, והעדיף בית
עץ צנוע. כיום הבית ממשיך לשמש לפגישות ולאירוח אורחי מדינה רשמיים.
הארמון בנוי בסגנון צרפתי קולוניאלי אופייני.
דגלי המפלגה הקומוניסטית הוייטנאמית מתנוססים כמעט בכל אתר
בית העץ הצנוע שבו התגורר הו צ'י מין עד יומו האחרון
תגידי, אולי מעתיקים את דגם הבית הזה בשבילנו
לצור יצחק?
המיטה הצנועה עליה ישן
השולחן עליו סעד
כאן כתב את הגיגיו האחרונים
בבית עץ זה קיבל הו צ'י מין את האורחים החשוביםוקיים ישיבות ופגישות בינלאומיות
גם כאן, מתקדמים בתור לאט-לאט,
לא נדחפים ולא דוחפים.
גדולי עולם ישבו סביב השולחן הזה
המקלט הסמוך לבית, אליו היו הו צ'י מין ובני ביתו נמלטיםכאשר היו נשמעות צפירות האזעקה מפני המפציצים האמריקאים
"צופר" האזעקה המקומיבבית הו צ'י מין
העץ הענק זקוק לשרשי אוויר רבים, לקבלת
כמות הלחות הנחוצה לו. לכן – פיתח
שרשי אוויר רבים הצצים ויוצאים מן הקרקע.
חלק משרשי האוויריוצאים מן המים
האקלים החם והלח נוח מאין כמוהו
להתפתחות של צמחים טפיליים
על גבי העצים
על העץ העבות צמח עץ נוסף - דקל
אחרי החוויה שבמעבר ע"פ גופתו החנוטה של הדוד הו,כל המשפחה מקבלת גלידה.
רגע-רגע... מי הכי נהנה? ניחשתם?
נו? ועכשיו כבר יודעים מי הכי נהנה?
