1

רבי חזקיה א רבי אלעזר"ע

י"בזהרי המה ובנוסחת א

מאמר השושנהמאמר השושנהמאמר השושנהמאמר השושנה

כנסת ))))בבבב )ב דא, מאן שושנה. כשושנה בין החוחים אאאא) ) ) ) אאאא )א כתיב, פתח) א

החוחים )ג מה שושנה דאיהי בין גגגג ,בגין דאית שושנה ואית שושנה בבבב ....ישראל

מסורת הזהר א אות רצה תולדות יח ויחי רלד שמות"ב) שיר ב( ))))אאאא

כי תשא לא שמיני לט אמור שלג חקת יחשסד

ז"תפנחס סח שצג שצח ואתחנן סו האזינו י יב יתרוח"ז: ח דף עח"ו שם תל"תכ. ה דף עא"תכ

. יתרו שפה))))בבבב. יב

חלופי גרסאות

א כשושנה בין החוחים מה שושנה דא דאיהי בין" נאאאא א בגין דאית שושנה" נבבבב). אור הלבנה(' החוחים וכו

א מה שושנה דאיהו בין"א ד" נגגגג. ג"לואית שושנה ).ל"אה(' החוחים וכו

.רחל) ג. לאה כלת משה מלגאי) ב, רחל )א דרך אמת

השושנה הסולם מאמר

חזקיה' ר: 'וכו חזקיה פתח' ר )א מהי שואלשואלשואלשואל. כשושנה בין החוחים, כתוב, פתח

שהיאשהיאשהיאשהיא. זו היא כנסת ישראל, ומשיבומשיבומשיבומשיב .שושנהמה . ם שיש שושנה ויש שושנה משו....מלכותמלכותמלכותמלכות

שושנה בין החוחים יש בה אדום ולבן אףמה שושנה . כנסת ישראל יש בה דין ורחמים

כך כנסת ישראל יש בה, ג עלים"יש בה י ג מדות הרחמים המסבבות אותה מכל"י

דהיינודהיינודהיינודהיינו שבכאן שבמקראשבמקראשבמקראשבמקרא, אף אלקים. צדדיה

הוציא , משעה שנזכר,אלקים בראבראבראברא בראשיתבראשיתבראשיתבראשית .את כנסת ישראל ולשמרהמלים לסבב ג"י

, , , , היתההיתההיתההיתה, , , , והארץוהארץוהארץוהארץ, , , , הארץהארץהארץהארץ, , , , ואתואתואתואת, , , , השמיםהשמיםהשמיםהשמים, , , , אתאתאתאת: : : : שהן שהן שהן שהן דהיינודהיינודהיינודהיינו. . . . ורוחורוחורוחורוח, , , , תהוםתהוםתהוםתהום, , , , פניפניפניפני, , , , עלעלעלעל, , , , וחשךוחשךוחשךוחשך, , , , ובהוובהוובהוובהו, , , , תהותהותהותהו

....''''עד אלקים מרחפת וגועד אלקים מרחפת וגועד אלקים מרחפת וגועד אלקים מרחפת וגו

, כתר, עשר ספירות הן, ביאור הדברים

,הוד, נצח, תפארת, גבורה, חסד, בינה, חכמה , כתר, ועיקרן הוא רק חמש. יסוד ומלכות

)א"ע' אי דף "דפו(

משום שספירת, תפארת ומלכות, בינה, חכמהת "התפארת כוללת בתוכה שש ספירות חג

,א"ואו, א"א: והן נעשו חמש פרצופין. י"נה חכמה. בשם אריך אנפין' הכתר נק. ן"וזו

'נק, ת ומלכות"ת. בשם אבא ואמא' ובינה נקביאורן של עשר ביאורן של עשר ביאורן של עשר ביאורן של עשר ((((. בשם זעיר אנפין ונוקבא

).).).).''''חכמת הקבלה אות החכמת הקבלה אות החכמת הקבלה אות החכמת הקבלה אות הבפתיחה לבפתיחה לבפתיחה לבפתיחה ל' ' ' ' הספירות עיהספירות עיהספירות עיהספירות עי

' ס ב"ימי בראשית ה' שסוד ז, ודע 'שיש בהם ז, א ונוקבא דאצילות"הפרצופין ז אשר באלו. ל"כנ, י ומלכות"ת נה"ספירות חג

איך אבא, הכתובים דמעשה בראשית מתבארהאצילו אותם מתחילת , ב"שהם חו, ואמא

שנוהג בהם בהמשך, התהוותם עד סוף הגדלות וענין זה מתבאר והולך כאן. שתא אלפי שני .בזוהר בראשית

, א"חזקיה פתח בביאור הנוקבא דז' ור 'שהיא הבינה הנק, לבאר סדר אצילותה מאמא

בשם

2

הקדמת ספר הזהר ב

מה שושנה. ורחמי )ה דין))))דדדד ישראל אית בה )ד אוף כנסת, סומק וחוור ))))גגגג אית בה תליסר מכילין דרחמי ))))וווו אוף כנסת ישראל אית בה,תליסר עלין ))))הההה )ו אית בה

מסורת הזהר

:ו דף עז " תלז"תא ע תולדות טו וישלה יא ויחי תקח ויקרא רכג אמור שלג האזינו קסב "ב) ) ) ) גגגג

ה דף " תכז"ת פנחס שצד ))))הההה. ויחי רלו אמור שלג האזינו קעז))))דדדד: דף קיא ח"תקעשה ולא תעשה

א שטו יתרו תקיב תצוה כ ויקהל קנה אחרי קפד נשא צו שם קכא קסדא קיב קכו ויצ" ב))))וווו. ו שם"תכ. עא

.קיג. קא. דף קח" תק בראשית מוח"ז. ב דף סז" תכז"תשמא פנחס רפו שסז שצד תרמו כי תצא יז

.ב דידה והכוללים"ב דידיה וי"י) ו. ולא גוון) ה. לאה) ד דרך אמת

השושנה הסולם מאמר, יאור השושנהוזהו שפתח בב. בשם אלהים

א בעת "והנוקבא דז. א"שהיא הנוקבא דזש "כמ, גדלותה נקראת בשם כנסת ישראל

דא כנסת, מאן שושנה, וזהו שאומר, להלן .ישראל

מצב של : מצבים ' ויש בשושנה זו ב

שאז אין , דהיינו של תחלת התהוותה, קטנותשבתוכה מלובש , אחת כתר' בה אלא ספי

ת התחתונות שלההספירו' וט, אור הנפש שלהוהן בעולם . נבחנות כנופלות לבר מאצילות

שאז , ועוד בה מצב של גדלות. הבריאה ס התחתונות שלה מן עולם הבריאה"מתעלות ט

והיא נבנית עמהן לפרצוף, אל עולם האצילות א בעלה"ואז עולה עם ז. שלם בעשר ספירותא דאצילות ומלבישים "לקומה שוה עם או

שהוא . בשם ישראל, א"ז' ואז נק. אותםבשם כנסת ' והנוקבא נק, אותיות לי ראש

על שם שכונסת בתוכה כל האורות , ישראלשל ישראל בעלה שהיא משפעת אותם אל

.התחתונים בשם שושנה בין' והמצב של הקטנות נק

ס התחתונות שלה נתרוקנו"משום שט, החוחיםוהמצב של . ונשארו כחוחים, מאור האצילות

או כנסת , שם שושנה סתםב' הגדלות נק

.אית שושנה ואית שושנהוזה אמרו . ישראל

והנה גוון סומק מורה שיש שם אחיזה וזהו בזמן , ולקליפות לינק ממנה,לחיצונים

ס התחתונות שלה "שט, המצב של הקטנותדהיינו , כ בחינת חוור"ויש בה ג, הן בבריאה

.שאין שם אחיזה לחיצונים, בכלי דכתר שלה

מה שושנה דאיהי בין החוחים איתש "וז אוף כנסת ישראל אית, בה סומק וחוור להורות כי גם בגדלותה בעתבה דין ורחמי

אז פ שעולה "אע, שנקראת כנסת ישראל מ "מ, ל"ומלבישה את הבינה במצב גדלותה כנ

)א"ע' י דף א"דפו(

כי היא נצרכת לסוד , נשארת בה בחינת דין שמסבת, ורך הזווג דהכאההמסך המתוקן בה לצ

הוא מכה על האור העליון , הדין שבמסך ס דאור חוזר"ז ע"ומעלה עי, ומחזירו לאחוריו

ס דאור"וממשיך בתוכן ע, הנקרא אור של דיןבפתיחה בפתיחה בפתיחה בפתיחה ' ' ' ' עיעיעיעי((((. הנקרא אור של רחמים, ישר

כ גם בכנסת " וע))))דדדד""""לחכמת הקבלה אות ילחכמת הקבלה אות ילחכמת הקבלה אות ילחכמת הקבלה אות י ישראל אית בה דין ורחמי כנגד הסומק והחוור

. לשושנה בין החוחיםשיש

העומד על שני, ס הים שעשה שלמה"וז ס התחתונות שלה שנפלו"כי אלו טה. עשר בקרנתתקנו שם בסוד שני עשר , ל"כנ, לבריאה

ס "ונקודת הכתר שנשארה באצילות ה, בקרוכללותם יחד , הים העומד עליהם מלמעלה

וענין ההתחלקות. דשושנהתליסר עלין' נקג מתבאר להלן " לסוד יס שלה"הזו של עה

.במראות הסולםשיש , והנה המוחין דגדלות של הנוקבא

ג "הם נמשכים מסוד י, בהם מהארת החכמה

אוף ש "וז. ג מדות הרחמים"י' השמות הנק והעיקר.ג מכילן דרחמי"י אית בה י"כ

חזקיה להורות בהשואה הזו ' מה שבא רהוא , משושנה דבין החוחים לכנסת ישראל

כל שיש לנוקבא במצב גדלותה ש, ללמדנו הכנה והכשר עוד' צריך להמצא בה כנגדן בהי

, ש"וז. בתחילת הויתה דהיינו במצב הקטנותשכנגד חוור וסומק דקטנות יוצא בה דין

ג עלין דקטנות יוצא "וכנגד י, ורחמי בגדלותוהוא מביא . ג מדות הרחמים בגדלות"בה י

ינובכדי ללמדנו איך הכתובים שלפנ, זאת כאן, הסדרים דקטנות וגדלות' מבארים אותם ב

כמו שממשיך , הנוקבאהנוהגים באצילות .'אוף אלהים דהכא וכו, והולך

ג "אפיק י' אוף אלהים וכו, ש"וז שאלהים שבמקרא דהכא , מורה:תיבין

בראשית

3

ג הקדמת ספר הזהר

תליסר ))))זזזז אפיק, משעתא דאדכר, דהכא )ז אוף אלהים. דסחרין לה מכל סטרהא .ולנטרא לה ד ישראל )ח תיבין לסחרא לכנסת

לאפקא )ט בגין, אמאי אדכר זמנא אחרא, ולבתר אדכר זמנא אחרא) בואינון. אקרון ישועות, ואינון חמש. חמש עלין תקיפין דסחרין לשושנה )ח

מסורת הזהר

פנחס שצז ))))חחחח. ו דף עא" תכז"ת פנחס שצו ))))זזזז

: קיז ח"תק. דף עחח"תל. ו דף עא" תכז"ת

חלופי גרסאות ).ל"אה( ולנטלא ד

.ך להושיעם מן הקליפות"גבורות מנצפ' אימא אפיק ה) ט. לאה) ח. אימא' פי) ז דרך אמת

השושנה הסולם מאמר ס הבינה המאצלת"שה, בראשית ברא אלהים

את : ג מלים שהן"אפיק י, א"לנוקבא דז ובוהו השמים ואת הארץ והארץ היתה תוהו

דהיינו עד אלהים , וחושך על פני תהום ורוח ג"ג תיבין רומזים על אותם י"שאלו י, תנינא

עלין של שושנה בין החוחים בסוד הים העומדשהם הכנה והכשר , ל"כנ, על שני עשר בקר

. ג מכילן דרחמי"לכנסת ישראל שתקבל י

,לסחרא לכנסת ישראל ולנטרא לה, ש"וזהן המוחין השלמים ש, ג מדות הרחמים"כי י

נבחנות שהן מסבבות ומאירות אליה, דנוקבאונשמרת על ידיהן , מכל הצדדים סביב סביב

כי כל זמן שאין בה המוחין, ממגע החיצוניםיש בה , ג מדות"הגדולים בהארת החכמה מי

.יניקה לחיצונים

כ נזכר"ואח: ' וכוולבתר אדכר ) ב

ת ת ת ת מרחפמרחפמרחפמרחפ אלקים דהיינודהיינודהיינודהיינו, פעם אחרתשם אלקיםשם אלקיםשם אלקיםשם אלקים

הוא כדי להוציא . ולמה נזכר פעם אחרת....''''וגווגווגווגו. חמשה עלים קשים המסבבים את השושנה

והם חמשה, נקראים ישועותהעליםהעליםהעליםהעליםואלו חמשת ,כוס ישועות אשא, ועל סוד זה כתוב, שערים

כום של ברכה צריכה . זו היא כוס של ברכהכמו , להיות על חמש אצבעות ולא יותר

שהם, קשיםהשושנה היושבת על חמשה עלים ושושנה זו היא כום של . כנגד חמש אצבעות

אלקים שםשםשםשם אלקים השני עד מהשםמהשםמהשםמהשם. ברכהמרחפת על פני מרחפת על פני מרחפת על פני מרחפת על פני : : : : שהן שהן שהן שהן . השלישי חמש מלים

מכאן . . . . לללל""""עלים הנעלים הנעלים הנעלים הנ' ' ' ' שהן כנגד השהן כנגד השהן כנגד השהן כנגד ה. . . . המים ויאמרהמים ויאמרהמים ויאמרהמים ויאמר הוא ',',',',אלקים יהי אור וגואלקים יהי אור וגואלקים יהי אור וגואלקים יהי אור וגו, , , , שנאמרשנאמרשנאמרשנאמר, ולהלאה

האור שנברא ונגנז ונכלל בברית ההוא שנכנס וזה נקרא עץ עושה, עבשושנה והוציא בה זר

והזרע ההוא נמצא באות . פרי אשר זרעו בו .ברית ממש

)א"ע' י דף א"דפו(

:חמש עלין תקיפין, ביאור הדברים, ח"ס דאו"שהן ע, ג של הנוקבא"ס ה"ה

שהנוקבא מעלה על ידי זווג דהכאה באור ))))ה סומקה סומקה סומקה סומק""""ל דל דל דל ד""""כנכנכנכנ((((, אור של דין' הנק, העליון ,ה"ת נ"ים חגחסד' ה' ס דאור ישר נק"כי עה

,ח"ה דאו"ת נ"גבורות חג' והן מתלבשות בה ,כחות הדין שבמסך, ואלו חמש עלין תקיפין הן

המעכב את האור העליון מהתלבש ממסך , עלין תקיפין' עתה רק ה' כ נק"וע. ולמטה

ובזמן . כי עוד אינה ראויה לזווג עליהםהגדלות כשהמסך בא בזווג עם האור העליון

.ל"כנ. תגבורו' ה' הם נק תיבות שיש' ס ה"עלין תקיפין ה' ואלו ה

: שהן , מאלקים תנינא עד אלהים תליתאה

אמאי ש "וז. מרחפת על פני המים ויאמר שמשמע שיש כאן פעולה,אדכר זמנא אחרא

יא מהנוקבא שהוא כדי להוצ, ואומר, חדשהשהם הכנה לזווג בזמן , עלין תקיפין אלו' ה

.הגדלות ג שהן"ח נקראות ה"ס דאו"ומה שאלו ע

. ל"כנ, מ"ב תו"ה ואינן נקראות כח"ת נ"חגמפני שאינן ממשיכות אלא אור , הענין הוא

ב ממעלתם "ולכן ירדו כח, חסדים לבד .ה"בשם נו' ת ומלכות נק"ות, ת"ונקראים חג

:כוס ישועות' חמש תרעין וכו, ש"וזעלין תקיפין נעשו ' שה, היינו בעת הגדלות

, הם נבחנים לחמש תרעיןאז , גבורות' לההחסדים דאור ' שהם שערים פתוחים לקבל ה

ואז . וכן הם נקראים ישועות מטעם זה. ישר

,כום ישועות או כום של ברכההנוקבא ' נק, כי בסגולתן נעשית הנוקבא כלי מחזיק הברכה

.ל"ח הנ"שהיא ה והנה

4

הקדמת ספר הזהר ד

.כוס של ברכה ))))יייי דא, כוס ישועות אשא ))))טטטט ,ועל רזא דא כתיב. חמש תרעין כגוונא דשושנה, כוס של ברכה אצטריך למהוי על חמש אצבען ולא יתיר

דא איהי כוס, ושושנה. דחמש עצבען ))))ככככ דיתבא על חמש עלין תקיפין דוגמא ,מכאן ולהלאה. מאלהים תנינא עד אלהים תליתאה חמש תיבין, של ברכה

בשושנה ואפיק בה הההה בברית ההוא דעאלואתכליל , אור דאתברי ואתגניז ))))לללל

מסורת הזהרויחי תתמה תרומה תשפו פקודי ) תהלים קטז ())))טטטט

.פה' ז ד"תמ. א דף סא" תכז" תתקטו בלק נח

חלופי גרסאות .א בשושנה דא" נהההה

ויצא רא ויחי תתמו תרומה רכח שכ תקסט תשעד תשפו כי תשא לז מא בלק מא קכה פנחס תרכג ))))יייי

. כי תצא פח))))ככככ. תשא יז רות תקפאח"ז: ז דף פד"תמ: ח דף עב" תכז"תנז תרמא עקב לז

דף א"חב קמז קנ תמו חיי שרה רט בהשמטות "א לג קסז שכג שנא שנב שנג ב"ז קח רא ב" הקסה))))לללל

י צו קסו אמור ג "ד: דף רעז ב"חי בא נו סא תרומה יז כו תיד פקודי ד עח קפא בהשמטות "ד. רסד

ח"תק בראשית קלח רלד רות תע ח"ז. ע דף קכ"ת. מ דף פא"ת: ט דף לט" תיז"תצד פנחס רלב שסא :דף קטו

השושנה הסולם מאמראו במספר ' בחי' הן בב' והנה מספר הספי

או במספר. ל"כנ' שעיקרן הן חמש בחי, עשר וההבדל ביניהם. ג מדות הרחמים"כמו י, ג"י

ן "שהמספר עשר מורה על ספירת זו, הואג "והמספר י. שיש בהן רק אור חסדים לבד

מורה על המוחין דהארת החכמה המקובלת . במראות הסולםלהלןלהלןלהלןלהלןוענין זה מתבאר . ן"לזו

המורה על שכוס של ברכה, ואומר .ל"כנ, גבורות שלה' חסדים תוך ה' המשכת ה

דהיינו,למחוי על חמש אצבען אצטריך

ולא ל "ה כנ"ת נ"שהן חג, רק במספר עשרוהטעם . ג" דהיינו לאפוקי ממספר י,יתירראויה לקבל חכמה מסוד ' כי אין הנוק, הוא .זולת בדרך התלבשות החכמה בחסרים, ג"הי

שהם, ולפיכך אצטריך מקודם להמשיך ברכה' שהן ה, אצבען דוקא' חסדים על ידי ה' ה

.ג"ואז יכולה לקבל גם מי, הגבורותאצבען דיד ' שהכונה היא על ה, ומשמע

ס"אצבען דיד ימין ה' כי ה, ג"שהן ה, שמאלולפיכך צריכים להגביה את הכוס של . ח"ה

אצבען' דהיינו גם עם ה, ידים' ברכה בב. ג"ל דה"כדי לרמז על הכונה הנ, דיד שמאל ז בתחילת הברכה צריכים להשאיר"אמנם אח

כי , אצבען דיד ימין בלבד' את הכוס על ה .לא היונקת משמא"אין לעורר אחיזה לס

, כלומר:מכאן ולהלאה אור, ש"וז' אלהים תליתאה אדכר במאמר יהי אור וכו

ס"שה, שהוא להאציל בחינת הגדלות דנוקבאהחסדים ' אשר ה, ג מכילן דרחמי"ח וי"ה יהי : שהן, פעמים אור שבמאמר' ס ה"ה )א"ע' י דף א"דפו(

לאור, בין האור, האור כי טוב, ויהי אור, אור ג מכילן דרחמי מרומזין בכתוב ויהי"היו. יום

ג "ס י"כי אחד ה. ערב ויהי בוקר יום אחד ).).).).וווו""""ז תיקון כז תיקון כז תיקון כז תיקון כ""""בתיבתיבתיבתי' ' ' ' ועיועיועיועי((((. ג"י' והוא גם בגי

ל האור "ס משחז"ה, האורות הללו' וההיה אדם צופה בו ' ה ביום א"שברא הקב

ה "מסוף העולם עד סופו כיון שנסתכל הקב בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם

וזה ))))בבבב""""חגיגה יחגיגה יחגיגה יחגיגה י((((, עמד וגנזו מהם, מקולקלים

.דאתברי ואתגניזאמרו

ואתכליל בברית ההוא דעאל , ש"וזהחסדים הללו נכללו ' כלומר שה:בשושנה

, ולא באו ישר מבינה, א"מקודם ביסוד דזוחברית היא יסוד . אל הנוקבא, אלהים' הנק והטעם. א דעאל בשושנה ונתן אותם אליה"דז

.יתבאר בסמוך, ל"כנ, ג"ח היוצאים על ה"והנה אלו ה

שעיקר תוקף הדין , גם תדע, זרע' הם נקשבכחם מכה על האור , והגבורות שבמסך

הנה הוא נמצא רק , העליון ומחזירו לאחוריושהוא ממשיך אותם , א"בעטרת היסוד דז

והנוקבא מקבלת ממנו , ממזל ונקה שבדיקנא עלולפיכך עיקר הזווג ש. רק הארה וענף בלבד

ג הממשיכות והמלבישות "המעלה ה, המסך הנה הוא נעשה, ל"אורות הנ' ח שהם ה"את ה

וזה . 'והוא הנותן אותם לנוק, א"ביסוד דז

ח" שהם ה,דחחוא זרעא, שמדייק להשמיענו

כי באות ,קיימא באות ברית ממש, ג"וה נמצאת ממשיות, א"ברית שהיא עטרת יסוד דז , זרע' קהחסדים הנ' הגבורות הממשיכות ה

אבל

5

ה הקדמת ספר הזהר

מא באות "ק, וההוא זרע וווו .עץ עושה פרי אשר זרעו בו ))))ממממ ודח אקרי. זרעא .ברית ממש

, דההוא זרעא זזזז אזדרע בארבעין ותרין זווגין ))))ננננ וכמה דדיוקנא דברית) ג .בארבעין ותרין אתוון דעובדא דבראשית ))))סססס ,כך אזדרע שמא גליפא מפרש

ורת הזהרמס

פ ויחי תקפו בהשמטות א"ב )אבראשית ())))ממממ

ז "ת ))))ננננ. א דף ס" תכז"ת. רנז: דף רנו א"ח .ע"ת. א דף ס"תכ: ג דף כט "תי. ה דף יט"תא יג שיח יתרו תקמה תרומה עו קט תתקיג " ב))))סססס

תצוה בא קמא פקודי רסז צו קס אחרי מות שפז

חלופי גרסאות

תו ברית ממש ודיוקנהא וההוא זרע קיימא באו" נוווו ב דההוא זרעא כך אזדרע שמא גליפא"ואזדרע במ ).ל"אה(ב אתוון דעובדא דבראשית "מפרש במ

.א ההוא" נזזזז

. יט: ד דף יח "ת. יג: דף ז ז" ת. : דף שזג"חבהר יז שלח רפז פנחס תשיא תשנ תתם בהשמטות

: ט דף קג "ב תס"ריש תמ. ו דף עח"תל: סו : ב דף סד "תכ: א דף נ "תכ. ט דף לט"תי. י דף כו"ת

:קים : קב . צו: דף צד ח"תק. שפה. נט. אות מחח"ז. קלה: ע קכו "במאמר דבעל הקבין ת. קד

השושנה הסולם מאמרמקבל רק בחינת דיוקנא של ' אבל יסוד הנוק

יסוד הנוקבא רק בשם' כ נק"וע. הגבורות שלו .דיוקנא דברית

וכמו : ' וכווכמה דדיוקנא דברית) ג ,ב זווגים מאותו הזרע"שצורת חברית נזרעה במ

ב אותיות"כך השם החקוק והמפורש נזרע במ .של מעשה בראשית

הוא , ב אתוון"סוד שם מ, ביאר הדברים ה במילוי"והוי, ה במילוי"והוי, ה פשוטה"הוי

וענינן יתבאר. ב אותיות"שיש בהן מ, דמילוימא באות וההוא זרעא דקיי. במראות הסולם

הוא נמשך מהשם, ל"כנ, ג"ח וה"שהן ה, ברית .ב"מ

שהיאוכמה דדיוקנא דבריתוזה אמרו

,ב זווגין דההוא זרעא"אזדרע במ, הנוקבא כך אזדרע שמא גליפא מפרש ,של אות ברית

כי' פי,ב אתוון דעובדא דבראשית"במהיא בנין ' א: יש להבחין בנוקבא ' בחי' ב

המתבאר , י הבינה"שהיא נבנית ע, פרצופה היא ענין הזדווגותה' הב. כאן בעובדא דבראשית

,וזה אמרו. הנקראת רזא דיחודא, א"עם הז

, שהיא יסוד הנוקבאכמא דדיוקנא דברית

דאות,ב זווגין דההוא זרעא"אזדרע במדהיינו , שהבחן זה הוא ברזא דיחודא, ברית

הנה כך תקיש לסדר אצילות , בסוד הזווגעובדא ' י הבינה הנק"נוקבא עבנינה של ה

וכבר . ב"כ בסוד שם מ"שהיתה ג, דבראשיתשהם , מצבים בבנין הנוקבא' ידעת שיש ב, בשם גליפא' הנה הקטנות נק. קטנות וגדלות

שפירושו חקיקה לבית קבול לאורות של זמן כי כל המקובל לנוקבא בזמן הגדלות , הגדלות

, צריכה להכנה ולהכשרה להם מימי הקטנות' כ נק" וע))))ה והנה המוחיןה והנה המוחיןה והנה המוחיןה והנה המוחין""""בדבדבדבד' ' ' ' ל אות אל אות אל אות אל אות א""""כנכנכנכנ((((

בשם ' ובחינת הגדלות שלה נק, בשם גליפאכי כל הסתום בעת הקטנות מתפרש , מפרש

.ונודע בעת הגדלות

כך אזדרע שמא גליפא מפרשוזה אמרו , גליפא היא הקטנות שלה, שם' הנוקבא נק

וגם הם אזדרעו . הוא הגדלות שלהמפרשב זווגין שברזא " המכמו, ב אתוון"ונבנו במ

ב אתוון "מש "וז. דיחודא באות בריתב האותיות " שהן מדעובדא דבראשית

.של ובהו' המובאות כאן מבראשית עד הב

הסולם מאמר השושנה מראות ב אתוון דעובדא"שמא גליפא מפרש בת

הנה מצינו הרבה מיני מספרים :דבראשיתב "מספר עשר שהן כח) א: במנין הספירות

. ם"ת נהי"שהן חג' מספר ז) ב, ם"נהית "חג .י"ת נה"קצוות חג' ו' הנק' מספר ו) ג ה או"ת נו"חסדים חג' מספר חמש שהן ה) ד ,ג מכילן דרחמי"שהן י, ג"מספר י) ה. ג"ה )א"ע' י דף א"דפו(

.ם"ת תתאין נהי"וחג, ת עילאין"וחג, ב"או בחהרי נאמר בספר יצירה עשר : ויש להבין זה

הרי שאין , עשר ולא אחד עשרולא תשע .לגרוע או להוסיף על מספר עשר

אמנם כן הוא שאין לגרוע ולהוסיף על אלא שיש. מספר עשר מכל מדרגה או פרצוף

ם אינן"ת נהי"ב חג"ס כח"שאלו ע, לדעתבעיקרן

6

הקדמת ספר הזהר ו

הסולם מאמר השושנה מראותב "כח: שהן , ספירות לבד' בעיקרן רק ה

ת כוללת בתוכה שש"אלא שספירת הת. מ"תולכן יוצא לנו מספר , י"ת נה"ספירות חג

י"ת נה"אמנם כל אלו ששת הפרטים חג. עשר .ת"הת, אינם רק התפרטות של ספירה אחת

ת "ומה שאנו מפרטים רק לספירת הת אלא, ת"אינו ענין לשבח הת, ר"בלבד ולא להג

. ר"גאדרבה הוא בא לו מפאת חסרונו כלפי ה' והוא כי התפרטות זו היא ענין התכללות ה

ספירות' ויש בכל אחת מהן ה, הספירות זו בזומ בכתר "ב תו"ס כח"ונמצא שיש ה, כנודע

, מ בחכמה לבדה"ב תו"ס כח"ויש ה, לבדוכן צריך . מ בבינה לבדה"ב תו"ס כח"ויש ה

אמנם. ת לבדו"מ גם בת"ב תו"ס כח"להיות הא רק אור דחסדים ת הו"מתוך שעיקרו של ת

ס הנכללות"והכרח הוא שאותם ה, ולא חכמהולפיכך , מיני חסדים בלבד' בו שהן רק ה

ב ירדו"כי הכח, ס שבו"נשתנו שמייהו של המ ירדו בו לבחינת "והתו, ת"בו לבחינת חג

'ת נק"ס הנכללות בת"כ ה"וע. נצח הודגם נתוספה עליהן בחינה . ה"ת נ"רק חג

כ יש "ע, יסוד' ם ונקהחסדי' הכוללת כל ה .י"ת נה"ת שש ספירות חג"בת

ז יש לשאול למה אין מחשבים את "ולפי ב למנין הספירות"ס הנכללות בכל אחת מכח"ה

נכנסים הפרטים שלו במנין, ת בלבדו"ורק התכי באמת אין ענין התכללות , והוא. הספירות

ס "הספירות זו בזו מוסיף כלל על מספר ה, ויות לציינן במיוחדשתהינה רא, העיקריות

ס נעשו"הלא ה, ת"ס בת"כ התכללות ה"משא מיני חסדים' בו לבחינות מחודשות דהיינו לה

בחינות מיוחדות' כ מציינים אותן לה"וע, ל"כנ הרי שענין. בספירות ונכנסות במנין הספירות

ת "ת לבדו נחשב לשש ספירות חג"זה שהתדהיינו , ר"מטעם פחיתותו מהג, הוא, י"נה .היותו רק אור חסדים כמבוארל

שבכל אלו המספרים המובאים, עתה תראה ,במנין הספירות אינו גורע כלום ממספר העשר

כי כשנאמר. ספירות לבד' שעיקרה היא רק ה ,עם שש הספירות המתפרטות, הכוונה היא, ס"ע

הכוונה , ספירות' וכשאנו אומרים ה. ת"בת' ומנין ו. ת"ק שבת"היא בלי התפרטות הו

עם הכולל , ת"ס הנכללות בת"הוא ה, קצוותספירות הוא כשאנו ' ומנין ז. יסוד' שלו הנק

.ת"מחשבים גם למלכות עם התכי , ודע. ג"ועתה נבאר ענין מספר י) ב

מספר זה נתחדש ויצא בעולם התיקון בסוד ע "כי אין בכל פרצוף שבאבי. תיקון הפרצוף

,כותמל, א"ז, בינה: כלים שהם ' דתיקון רק ג והאורות, וחסרים להם הכלים דכתר חכמה

)א"ע' י דף א"דפו(

וזהו , דכתר חכמה נתלבשו תוך הכלי דבינהאמנם בדרך פרט יש בכל ספירה . בדרך כלל

' שיש ג, כלים אלו ואפילו בכתר חכמה' ג א ונוקבא"וכן יש בינה ז, ן בכתר"כלים בינה זו

'ן בבינה וכו"וכן יש בינה זו. בחכמה ,פן שכלי דכתר וחכמה חסרה בכל הספירותבאו

.א ונוקבא יש בכל הספירות"ובינה וזא ומלכות "הכלים בינה וז' ואלו ג

כי בכל אחד מהם: ס באופן זה "מתחלקים לע' ג. אמצע, שמאל, ימין: שהם , קוין' יש ג

א "קוין שבז' ג, ד"הקוין שבבינה נעשו לחב, י"קוי המלכות נעשו לנה' וג, ת"נעשו לחג

ובדרך זה . ס"ועם המלכות הכוללתם הם ע, ת"חג, ד"יש בכל פרצוף עשר ספירות חב

.ם"נהיא דאצילות אלא "שאין בראש דא, ונודע

כתרא וחכמה ' הנק, ספירות כתר וחכמה' בא "והבינה שלו יצאה מראש דא, סתימתה

ק בחוסר "דהיינו רק ו, ונעשתה לבחינת גוףאמא ס אבא הוציא את "שז. המוחין דראש

: בחינות ' לחוץ ומסבה זו נחלקה הבינה לב .ת"וז, ר"ג

כי הפגם דחסרון מוחין דראש, והוא מטעםלהיותה רק אור , ר דבינה"אינו פוגע כלל בג

בפתיחהבפתיחהבפתיחהבפתיחה' ' ' ' עיעיעיעי((((י "ס דאו"חסדים מעצם מהותה בע

ובאור הזה אין שום ))))''''לחכמת הקבלה אות הלחכמת הקבלה אות הלחכמת הקבלה אות הלחכמת הקבלה אות הכי , שינוי בין היותו בראש לבין היותו בגוף

כ גם יציאת הבינה"וע, יר תמיד בשוההוא מא ר ומוחין"ג' אינה ממעטתה מבחי, לחוץ מראש

, ר דבינה בפני עצמן"ולפיכך נבדלו ג, דראש 'הנחשבות לבהי, א עילאין"ונעשו לפרצופי או

פ שהם עומדים כבר מפה ולמטה "אע, ר"ג ,שאינן עצם הבינה, ת דבינה"אבל הז. א"דא

הנה , בבינהן "התכללות הזו' אלא הן מבחיבכדי להשפיע , הן צריכות גם להארת חכמה

דיציאת, ולכן הן הסובלות מן הפגם הזה, ן"לזוכי נעשו בזה למחוסרי , א"בינה מראש א

ק "כ הן נבחנות עתה לבחינת ו"וע, חכמהומסבת הפגם . וגוף בחסרון המוחין דראש

,ר דבינה ונעשו לפרצוף נבדל"הזה נבדלו מג .ונהישראל סבא ותב' הנק

שמפאת יציאת הבינה , והנה נתבארנבדלות זו ' בחי' נעשו בה ב, א"מראש דא

ונמצא . ע"ת בפ"וז, ע"ר בפ"ג: שהן , מזו, ספירות בפרצוף' כי נתוספו ג, משום זה ,ד"ר דבינה נחשבו לחב"קוין שבג' כי עתה ג

.ת עלאין"ת דבינה נחשבו לחג"קוין שבז' וג' וג, איןת תת"א נחשבו לחג"קוין שבז' וג

ועם המלכות הכוללתם, י"קוין שבמלכות לנה הרי שיציאת הבינה. ג ספירות"הרי הם י

מהראש

7

ז הקדמת ספר הזהר

הסולם מאמר השושנה מראות, ג ספירות בפרצוף"מהראש גורמת מספר י

.ת כפולים בפרצוף"מפני שנעשו חגי העלאת "כי ע, אמנם איז זה קביעות

ג "ב ס" נמשכת הארה מען מהתחתונים"משהארה זו מחזירה את הבינה לראש , ק"דא) ) ) ) דדדד""""בפתיחה לחכמת הקבלה אות פבפתיחה לחכמת הקבלה אות פבפתיחה לחכמת הקבלה אות פבפתיחה לחכמת הקבלה אות פ' ' ' ' עיעיעיעי((((, א"דא

א "ת דבינה לקבל חכמה מא"ואז יכולות הז .ן"ולהשפיע לבנים שהם זו

א"ונבחן שעיקר יציאת הבינה מראש דא לא היתה אלא להשפיע הארת החכמה, בתחלה

לא היתה שוםכי אם לא היתה היציאה , ן"לזו שששש""""כמכמכמכמ((((. ן"מציאות להמשיך הארת החכמה לזו

ז' ' ' ' בבראשית בבבראשית בבבראשית בבבראשית ב וכבר""""דדדד' ' ' ' דף זדף זדף זדף וכברה וכברה וכברה הרי שאלו))))ה הספירות שנתוספו בסבת יציאת הבינה ' ג

לחוץ אינן אלא הכנה והכשרה להמשכת מוחיןולפיכך . ימי בראשית' שהם ז, ן"דחכמה לזו

' לבחי, ג בכל מקום שהוא"נבחן מספר י .ן"המשכת חכמה אל הזו

ספירות ' ועם זה יתבאר לך ההבחן מהספירות מורות ' כי ה. ג ספירות"למספר י

' שהם רק ה. שאין בהן אלא אור חסדיםג מורה על המשכת הארת "אבל י. חסדים ת עילאין שנתוספו"ספירות חג' בכח ג, החכמה

.מחמת יציאת הבינה לחוץ כמבוארעתה נפתח לנו הפתח לבאר סוד שם ) ג

.'ווגין המובא כאן בזוהר אות גב ז"ב וסוד מ"מ מחמת יציאתה, שהבינה נחלקה, כבר ידעת

ר דבינה "שג, ת"וז, ר"ג: בחינות ' לב, לחוץ והם, א עילאין"או' נתקנו לפרצוף מיוחד הנק

והאור , א מהפה שלו עד החזה"מלבישים לאת נתקנו לפרצוף "וז. אוירא דכיא' שבהם נק מלבישיםוהם , ישראל סבא ותבונה' נבדל הנק

' והאור שבהם נק, א מהחזה עד הטבור"לא .ולא אוירא דכיא, אוירא סתם

כי השם אויר פירושו אור , והטעם הוא, שהוא רק אור החסדים וחסר חכמה, רוח

א "ולפיכך נבחנת הבינה שיצאה מהראש דאכי מהמת היציאה לחוץ , רק לבחינת אוירא

אין בה אלא אור , א שהוא חכמה"מראש דא אלא שיש הפרש. אויר' לי חכמה הנקחסדים ב

,א עילאין"כי או, ת"א עילאין לישסו"בין אושהן אינן נפגמות , ר דבינה"שהם בחינת ג

מפני שעצם , כלל מחמת יציאתן מהחכמהואפילו בעת , בחינתן הוא חסדים בלי חכמה

ן והבינה חוזרת לראש"שהתחתונים מעלים מים א עילאין מקבל"הנה גם אז אין או, א"דא

ר דבינה אינן משנות"כי ג, ת"חכמה רק ישסוכ אינם נפגמים כלל מחמת "וע, טבען לעולם

ונבחנים כאלו לא יצאו , היציאה מהראש ב"וע, ר גמורות"והם בחינת ג, א"מראש דא

)א"ע' י דף א"דפו(

ומטעם זה הם. הם נבחנים לאוירא דכיאשפירושו שהדעת , כ אוירא דלא אתידע"ג

והאויר שלהם , משיכה חכמהשלהם אינה מ .שהוא חכמה, אינו נעשה לאור

ת דבינה "שהם ז, ת"אמנם הישסו ,ן"הצריכות לאור החכמה בכדי להשפיע אל הזו, א"נמצאים נפגמים מחמת היציאה מראש דא

, א"מחמת היותם בגוף דא, כי חסרון החכמהולפיכך אוירא , מורגש בהם לחסרון ממש

.אוירא סתם' נקאלא , שלהם אינו נבחן לדכיא כלומר העומד להתידע, אוירא דאתידע' וכן נק

כי בעת. דעת' ן הנק"י המ"ולהמשיך חכמה עחוזרת הבינה כולה , ן"שהתחתונים מעלים מ

ת מקבלים חכמה "ואז הישסו, א"לראש דא

נפיק'ישה, ונבחן אז, ן"א ומשפיעים לזו"מא

הרי . שהוא אור חכמה,אורמאויר ונעשה א עילאין"אבל או. ת אתידע"ושאוירא דישס

' א בבחי"נשארים גם אז בחזרתם לראש דא

. לא נפיק מאויר שלהם'יוה, אוירא דכיא' כ הם נק"וע, כי אינם משנים דרכם לעולם

.אוירא דלא אתידעא שנעשה "ס הפרסא גו מעוהי דא"וז

ס הרקיע המבדיל בין מים"שה, במקום החזהאין א עיל"א ואו"שהם הראש דא, עליונים

כי עד שם , המלבישים אותו מהפה עד החזה כ הפרסא"וע, ל"כנ, א"נמשכת בחינת הראש דא

לבין , עומדת מתחתיהם ומבדלת ביניהם הנמצאים, שהם מים תחתונים, ן"ת וזו"ישסו

ס מים "וז. א"בפגם מחסרון הארת הראש דא

אנן בעינן למהוי קדם , תחתונים בוכים ת החכמא כי רוצים לעלות ולקבל האר.מלכא

.א"מראש דאכי . ב"ובזה נבוא לביאור השם מ) ד

ט במאמרט במאמרט במאמרט במאמר""""תיקון סתיקון סתיקון סתיקון ס((((נמצא בתיקוני זוהר

שמתבאר שם השם ,,,,))))דבעלי קבין נוסח אחרדבעלי קבין נוסח אחרדבעלי קבין נוסח אחרדבעלי קבין נוסח אחרב "הוא השם מ) אופן א: אופנים' ב בב"מ

כלומר , המכונה שם דיוקנא ממש, דאצילות האותיות' והוא ד, שכלהו השמות נחתמו ממנו

,ה במילוי"תיות דהויועשר או, ה בפשוט"דהויב "ח אותיות דמילוי המילוי שהן ביחד מ"וכ

ב דעובדא "השם מ, הוא) אופן ב. אותיותן "ימי בראשית שהם זו' שהם ז, דבראשיתב אלהים ועשרה "שיש בהם ל, דאצילות .ב"העולים יחד מ, מאמרות

כי האורות המקובלים , ביאור הדבריםא עילאין "ממעל לפרסא עד היסודות דאו

,א שהוא כתר"ששם הראש דא, שלמעלה מחזה ,ב דאצילות"שם מ' הם נק, ב"שהם חו' א עי"ואו

כ הם "וע. ב נחתמו ממנו"שכלהו שמות מ ה"והוי, ה פשוטה שהיא כתר"מרומזין בהוי

במילואה

8

הקדמת ספר הזהר ח

מאמר הנצניםמאמר הנצניםמאמר הנצניםמאמר הנצנים א עובדאהנצנים ד, הנצנים נראו בארץ ))))עעעע ,שמעון פתח' ר. בראשית) ד

,ותוצא הארץ ))))צצצצ דכתיב, השלישי ))))פפפפ ביום, אימתי, נראו בארץ. דבראשית

מסורת הזהר

ב קנו בהשמטות"א שפא ב"ז עז ב" הקסה))))פפפפ. דף כדח"זב לא וירא א ויחי צב צג ויקרא מב "ב) שיר ב ())))עעעע

ז"תח י כי תצא קטו קי"ד. דף רעוב"חי תרומה כט תכח ויקהל עז בהשמטות "ד. רס. דף רנטא"ח

.נ"ז וש" לקמן ס))))צצצצ: דף קטז ח"תק: מד : לב . : ת דף כו" בסח"ז. ז דף פג" תמ

הנצנים הסולם מאמר

.בראשית: ' וכו שמעון' בראשית ר) ד

זה ,הנצנים. הנצנים נראו בארץ, ש פתח"ר

הוא. מתי,נראו בארץ .הוא מעשה בראשית ואז נרא, שכתוב ותוצא הארץ, ביום השלישי

, זה הוא יום רביעי,עת הזמיר הגיע. בארץ כ כתוב בו יהיכ כתוב בו יהיכ כתוב בו יהיכ כתוב בו יהי""""שעשעשעשע. שהיה בו זמיר עריצים

,וקול התור. שהוא לשון קללהשהוא לשון קללהשהוא לשון קללהשהוא לשון קללה 'ומארת חסר ישרצו המים , שכתוב בו, זה הוא יום חמישי

, זה הוא יום ששי,נשמע. לעשות תולדות' וגושהוא עתיד להקדים , נעשה אדם, שכתוב בו

,כאן נעשה אדםכי כתוב , עשיה לשמיעה

זה הוא ,בארצנו. נעשה ונשמע, וכתוב שםשהוא עולם שהוא עולם שהוא עולם שהוא עולם . שהוא כמו ארץ החיים. יום שבת

....הבאהבאהבאהבא

הנצנים דא עובדא , ביאור הדבריםששת ימים דמעשה , כלומר:דבראשית

א "י דז"ת נה"קצוות חג' שהם ו, בראשיתכי . א"ס דפרצוף הנוקבא דז"שמהם נבנים ע

וכל בנינה , מידיהנוקבא לית לה מגרמה ולא והולך ומפרש כאן. א נותן לה"הוא ממה שהז

,ואומר. א"ק דז"נבנית והולכת מהו' איך הנוק

נקראת' כי הנוק',ביום ג, אימתי, נראו בארץ ארץ

הסולם מאמר השושנה מראותה במילוי המילוי "והוי, במילואה שהיא חכמה

א "ונמצא האוירא דכיא שבאו. שהיא בינה .ב"ס שם מ"שה

ימי בראשית אינם ' ס ז"ן שה"אמנם הזו כי הם נמצאים, ב"יכולים לקבל כלום משם מ

בסוד מים , א"מתחת הפרסא שבחזה דא ,ת"והם מקבלים מישסו, ר"מחוסרי ג, התחתונים

.ל"כנ, שאוירא דלהון אינו נבחן לאוירא דכיא אינם יכולים, ב"ס שם מ"שה, א עילאין"ומאו אמנם. ל"כנ, בדלת ביניהםכי הפרסא מ, לקבל

ד "ן ונמשך מ"בעת שהתחתונים מעלים מ שהארה זו מחזירה הבינה לראש, ק"ג דא"ב ס"מעת הארת חכמה "שאז מקבלים ישסו, א"דא

ן נעשים אז כבחינת "ן וזו"ומשפיעים לזוומקבלים גם הם , א"למעלה מפרסא דחזה דא

ואז נעשו גם , א עילאין"אוירא דכיא מאו .ב" שם מן בבחינת"זו

ב "ן בסוד ל"ב דזו"ולפיכך מרומז שם מ' שעולים יהד בגי, אלהים ועשרה מאמרות

בעת , ת"ב אלהים הוא ישסו"כי ל. ב"מ ב"ומקבלים הארת החכמה מל, שעולים לראש ב נתיבות החכמה עושים"כי ל, נתיבות החכמה

ב "ס ל"שה. ב שמות אלהים"ת ל"בישסו .אשיתפעמים שם אלהים הנזכרים במעשה בר

וסוד עשרה מאמרות הם בעיקרם בחינת )א"ע' י דף א"דפו (

ן כבר קבלו הארת "אבל בעת שזו, חסדים' ההחסדים ' הנה ה, ב אלהים"חכמה מלבסוד , א עילאין"הם באים מאו, שמקבלים

ובחינת מים , ב"ס שם מ"שה, אוירא דכיא' ן נעשו בחי"ח מזו"ונמצא שאין ה. עליוניםולכן , ב אלהים"מטרם שיקבלו מלב "שם מ

ב אלהים עם עשרה מאמרות "בא הרמז שלויש . דהיינו שניהם יחד דוקא, ב"מ' הם בגי ויתבאר, שם המעלה' הנק, ב"שם מ' עוד בחי .במקומו

).).).).''''אות גאות גאות גאות ג((((חזקיה כאן בזוהר ' וזהו שאומר ר

וכמה דדיוקנא דברית אזדרע בארבעיןכך א"דיסוד דז ותרין זווגין דחאי זרעא

אורות שבמאמר יהי ' כי אלו ה. ' וכואזדרעא משפיע "שהיסוד דז, חסדים' ס ה"אור ה

ואמר שההוא זרעא . בשם זרע' הנק, לנוקבאחסדים ' י שהם ה"כי אעפ, ב"ס שם מ"ה

מ כיון שיש בתוכיותם הארת "מ, בעיקרםהם נבחנים , ת"ב אלהים דישסו"החכמה מלהיטב ועם זה תבין . והבן זה. ב"לסוד שם מ

כי משוה . ה וכמה"המתבאר שם בהסולם דבחינת בנין פרצוף הנוקבא שהיא בסוד שם

אמנם. ש"ע. א"ב אל ההוא זרעא דיסוד הז"מ

ראשיתבב אותיות מ"הם מ, ב"הגליפו דשם מ

.הובדמלת ו' עד ב

9

ט הקדמת ספר הזהר

,יר עריציםזמ ))))רררר דהוה ביה, דא יום רביעי, עת הזמיר הגיע. כדין נראו בארץ ))))קקקק ',דכתיב ישרצו המים וגו, דא יום חמישי, התור )י וקול ))))תתתת . מארת חסר))))שששש

דהוה עתיד חחחח ,נעשה אדם ))))אאאא דכתיב, דא יום ששי, נשמע. למעבד תולדות נעשה ))))גגגג וכתיב התם, הכא נעשה אדם*) עשיה לשמיעה דכתיב ))))בבבב למקדם . דוגמת ארץ החייםטטטט דאיהו, דא יום שבת, בארצנו. ונשמע

מסורת הזהר

. ויקרא מג))))רררר. ויקרא מב. ז עה" הקסה))))קקקקב קסא "א צח קי שה ב"ז רט ב" הקסה))))שששש

י בא "ד. דף רנבא"חה בהשמטות "וישלה יב ע

. דף רעוב"חעב תרומה תשנג ויקהל ר בהשמטות

חלופי גרסאות ,א דוגמת ארץ החיים שהוא" נטטטט). ל"אה(א דהוא " נחחחח

הגהה : ולם הנחמותע, עולם הנשמות, עולם הבא)ל"אה(פבחוץ היתה והמדפיסים הכניסוה לפנים

) בראשית א ())))אאאא: עה ' א ד" תלז"ת ויחי צב ויקרא מד ))))תתתת: מד : דף טו ח"זצו מח פנחס שעה תט

בשלח רלח תרומה). י"ד. : (רנז: רנב ' דא"חב קעב בהשמטות "א קנט קסז קעז רכו תיג ב"להלן רלג ב

.צד' א ד"תס: ו צ "תנ: ז פג " תמז"ת. ד ויקרא קפח שמיני ב פנחס קכא תצזתתעה ספרא דצניעותא מ

. : דף קיבח"תקש תקצו תרל " בראשית נ תרעג תרפג שהח"ז: כלז . קכ' ע ד"ת: קטז ' ט ד"תס

).שמות כד ())))גגגג. לך שטו שמות טו בהר יד שלח ק בלק קה))))בבבב. ב"ג קכ ט"ב קיז ט"ד קטו ט"קיד ט

.ישרצו' תור בגי) י דרך אמת

הנצנים הסולם מעמר, א"ואומר שהנצנים שהם ספירות הז, ארץ

' ביום ג, ארץ' הנק, נתקבלו ונראו בנוקבאוהנה נראו משמע שנראו . דמעשה בראשית

וזה ששואל . פעם כך ועתה נראה באופן אחר', ומשיב שזה היה ביום ג, אימתי היה זה

כי תחילה , וביאור הדברים הוא. ת"שהוא תואז היתה , מאורות הגדולים' נאצלה בסוד ב

בשוה' ונמצא שנאצלה ביום ג. א"ת דז"שוה לת .דמעשה בראשית' יום ג' הנק, א"ת דז"עם ת

כיון , כלומר:כדין נראו בארץ ש "וזכמו , שהמצב הזה לא היה מתקיים בנוקבא

,נראו בארץלכן אומר הכתוב , שאומר להלן הזמיר עתכ "ואח. דהיינו שנראו פעם כך

.הגיע

:החוה ביה זמיר עריצים' דא יום דנתמעטה הלבנה שהיא הנוקבא ' כי ביום ד

ל שקטרגה הלבנה "כמו שאמרו חז, א"דז מלכים שישתמשו בכתר' ואמרה אי אפשר לב

.ה לכי ומעטי את עצמך"ואמר לה הקב, אחדנקודה תחת היסוד ' ואז ירד לבחי:):):):)חולין ס חולין ס חולין ס חולין ס ((((

ולא נשאר לה. אהת שלה נפלו לברי"וט, א"דזועמדה , באצילות זולת נקודת הכתר שלה

י נצח "ומעתה הולכת ונבנית ע, תחת היסוד

זמיר, ונקרא זה. כמו שמבאר והולך, א"והוד ז

מפני שהמיעוט נעשה הכנה ובית ,עריצים אשר מוחין אלו, קבול לקבלת מוחין דחיה

)ב"ע*) א "ע' י דף א"דפו(

וזמיר. ות בנוקבאמכריתין כל הקליפות הנאחז

הם החיצונים והקליפותועריצים, לשון כריתה

וקול התור דא, ש"וז. הסובבים את השושנהא וקול "הוא נצח דז, התור:יום חמישי

והוא יום חמישי דמעשה, א"הוא הוד דז, התור ובשביל שהיא מקבלת מההוד הכלול. בראשיתבשם קול , כ נקרא קבלתה זו"ע, א"בנצח דז

.התור

כלומר :נשמע דא יום ששי, ש"וזשקול התור אינו מקובל אל הנוקבא רק

ה"א הכולל נו"שהוא יסוד דז', באמצעות יום ו שנשמע, ש"וז. והוא משפיע אותם לנוקבא, יחד

וזה הכלל שאין . אל הנוקבא רק ביום הששי שהוא, א"הנוקבא מקבלת רק מהקו האמצעי דז

תיבדכ. או מיסוד, ת"או מת, י או מדעת"דת נעשה אדם דחוח עתיד למקדם

ס בינה כי " שמיעה ה:עשיה לשמיעה ס "עשיה ה. ראיה ושמיעה הם חכמה ובינה

', שבסוד התיקון דצמצום ב, ונודע, המלכות כדי לשתף אותה, ת עלתה לנקבי העינים"שה

הנה אבא, שהיא בינה עילאה, במדת הרחמיםהוציא אמא לחוץ ואבא עצמו אתתקן כעין

י עלית "וע, ס אבא"כי עינים ה. באדכר ונוק, ת"ת אליו נתתקן הזווג של רוש בה"ה

ואמא שהיא בינה יצאה, שנקרשת נקבי העינים א"ס שאין בא"שז. משום זה מהראש אל הגוף

אלא

10

הקדמת ספר הזהר י

ועאלו בעלמא, דעאלו במחשבה ))))דדדד ,א הנצנים אלין אינון אבהן"ד יייי )ה ואטמירו גו נביאי קשוט אתיליד ככככ ומתמן נפקו בגניזו. ואתגניזו תמן, דאתי וכדין נראו, עאל יוסף בארעא קדישא ונציב לון תמן. ואטמירו ביה לללל ,יוסף

דהא, קשת בעלמא )))) ה ה ה הבשעתא דאתגלי. ואימתי אתחזון. בארץ ואתגלו תמן

מסורת הזהר ז"א ע נח רסז רפט וירא תמ" ב))))הההה. פקודי תרעג))))דדדד

ו תסט תשעו משפטים צו פקודיוישלח קה ויחי שט א שלד שמד/'תקיט ויקרא רלח קדושים עח פנחס לה

חלופי גרסאות א"נל ל ל ל ).).).).לללל""""אהאהאהאה((((א ואטמרי בהו " נככככ. א"ג ד"א ל" ניייי ).).).).לללל""""אהאהאהאה((((ואיטמרו ביה

:ע דף קיט"ת: ח דף צב"תנ. ז דף עא"תל.: לו: לב. ח דף ל"תי. ג דף כט"תי: ו דף כב" תז"ת

. דף קבח"תק

הנצנים הסולם מאמר

ונמצא . ח בראשו ובינה יצאה לגוף"אלא כוקודמת , ת מלכות"עתה שהעשיה שהיא ה

ש בתיקונים "ס מ"וז. שהיא בינה, לשמיעה .ש"ע, אני ישנה שניה ודאי לחכמה, ט"ס' תי

ונעשתה , אני' הנק' כי אבא נתתקן בנוק ,ודורש, לספירה שניה לכתר, הנוקבא כמו אבאותיות שניה ואני ישנה כמו כי ישנה היא א

.ש"ע. אני שניהומחמת עלית המלכות לנקבי העינים

כ לעלות"ונעשתה ראויה אח, נמתקה שם מאדולקבל מוחין שהם , א עילאין"ולהלביש או

ס סיהרא "וה. מוחין דחיה כמו אמא עילאה ולפיכך במתן תורה הקדימו ישראל. באשלמותא

שבזה, והקדימו עשיה לשמיעה, נעשה לנשמע כי העשיה שהיא.).).).)שבת פהשבת פהשבת פהשבת פה ( ( ( (.זכו לקבלת התורה

א עילאין "מלכות עלתה והלבישה את או .שער הנון, ונגלה סוד היובל שלכן היתה השמיעה ביום, וזה אמרו כאן

כי בו נעשה התיקון הזה להקדים עשיה, הששיכ נעשתה "וע, כמו במתן תורה. לשמיעה

,המלכות בשבת בראשית בבחינת ארץ החיים וענין. כמו שמבאר והולך. ס אמא עילאה"שה

, כאן במראות הסולם' ועי, זה עמוק מאד .שהרחבנו ענין זה

דאיהו דוגמת, בארצנו דא יום שבת .החיים ארץ' אמא עילאה נק:ארץ החיים

עלתה הנוקבא ביום, י השפעת יום הששי"וע ונעשתה, שבת דמעשה בראשית עד אמא עלאה

כי זה הכלל אם. יםגם הנוקבא דוגמת ארץ החי .התחתון עולה לעליון ממנו נעשה כמוהו ממש

פירוש : ' וכוא הנצנים אלין"ד) ה

, אלו הם האבות שנכנסו במחשבה,הנצנים. אחר. ונגנזו שם,,,,שהוא בינהשהוא בינהשהוא בינהשהוא בינה, ונכנסו בעולם הבא. ונסתרו תוך נביאי האמת, ומשם יצאו בגניזו

נכנס יוסף בארץ. נולד יוסף ונסתרו בו )ב"ע' י דף א"דפו (

נראו בארץואז , והקים אותם שם, הקדושההיינו בשעה . ומתי הם נראים. ונגלו שם

כי בשעה שהקשת . שהקשת נראית בעולם

עת , ובאותה שעה. אז הם מתגלים, נראיתעת לקצץ את הרשעים , היינו,הזמיר הגיע

היינו משום שהנצנים . למה נצולו. מן העולם לא, מכברמכברמכברמכברו נראים ואם לא הי. נראו בארץ

.והעולם לא היה מתקיים, היו נשארים בעולםכאן מבאר את הכתוב , ביאור הדברים

א "על בחינת השגת מוחין דחיה של ז, ל"הנת "שהנצנים סובבים על חג, ואומר. גופיה

, בנין' א נק"י דז"כי הנה, אבהן' שנק, א"דז, א"הנחלקין על החזה של הז, פרצופין' והם בן "זו' י נק"ונה, ן הגדולים"זו' קת נ"כי חג

א"כ מדייק להשמיענו שהוא מז"וע. הקטנים

,נצניםבשם ' ונק.אבהן, כ אומר"וע, הגדול מפני שהולכים וגדלים, הוא, שפירושו נטיעות

שמתחילה היתה מדתם כמו . כדרך נטיעותכ "ואח, ת"כ ביניקה נעשו חג"ואח, י"נה

כ "ואח. ד של נשמה"נעשו חב', בגדלות א .ד דחיה"נעשו חב', בגדלות ב

דעאלו במחשבה ועאלו בעלמאש "וזכי , א" הכונה היא על עיבורו של ז:דאתי

מחשבה ' א הנק"בעת עיבורו הוא עולה לאו' ואמא נק, מחשבה' אבא נק, ועלמא דאתיא "ושם ראשית בנינו של הז, עלמא דאתי

ת מלובשים"שפירושו שהחג', גו ג' בבחינת ג, ס הנטיעות כקרני חגבים היו"זו. י"תוך הנה

. עקרן משם ושתלן במקום אחר והגדילו ,ת משרשן"שהן חג, ל"הנטיעות הן אבהן כנ

דהיינו ששתלן , ב"י עליתן לעיבור לחו"וע והשיגו שם את המלכות הממותקת, במקום אחר

ז גדלו "הנה עי. הראויה למוחין לעת גדלותי יניקה "כ ע"אח, י העיבור"ע, לאט לאט

',י הגדלות הב"ולבסוף ע' י גדלות א"כ ע"אחכמו

11

יא הקדמת ספר הזהר

ובההיא שעתא עת הזמיר הגיע, בשעתא דקשת אתחזי כדין אתגליין אינון ,דהנצנים נראו בארץ ננננ בגין. אמאי אשתזיבו ממממ .עדן לקצץ חייבין מעלמא

.ועלמא לא אתקיים, ואלמלא דנראו לא אשתארון בעלמא

רסאותחליפי ג ).ל"אה(א דנצנים " נננננ). ל"אה(א אימתי " נממממ

הנצנים הסולם מאמר

:נפקו בגניזוומתמן ש "וז. כמו שמבאר והולך הם, ת כל המוחין דעיבור"שאחר שקבלו החג

ונפקי, א למקומם למטה"נולדים ויוצאים מאו א למקומם" כי גם אחר יציאתם מאו,בגניזו

.ר מועטדהיינו באו, נשארו עוד בגניזו

, כלומר:ואטמירו גו נביאי קשוטש "וזנמשך האור , על ידי השגת מוחין דיניקה

נביאי ' הנק, א"י דז"נה' המיוחד אל ספי ,י"ת מתוך הנה" ואז נתפשטו להם החג,קשוט

כי נמצאים, ז הם עוד בטמירו"ועכ, ק"והשיג ו ואין להם אלא נפש, עוד בהעלם מוחין דראש

ירו גו נביאי קשוטואטמש "וז. רוח בלבד ,ה שהשיגו על ידי היניקה"הם נו, נביאי קשוט

כי האור שלהם נעלם עוד , אבל אטמירו בהם ודע שיש תמיד ערך הפוך מכלים. ואינו נגלה

, כי בהתחשב עם בחינת האורות, לאורות, ת שהוא רוח"אור דחג, י יניקה"משיגים ע

משיגים ביניקה , הכלים' ובהתחשב עם בחייורד , ת"ואור הנפש שהיה בחג, ה"כלים דנו

, האורות' וכן במוחין דגדלות שמבחי. בהם הכלים' ומבחי, ד"שהם משיגין אור דחב, נבחן

.ש להלן"כמ, נבחן שהשיגו כלי היסוד דגדלות

כי:אתיליד יוסף ואטמירו ביה, ש"וז א לעיבור"אחר תשלום המוחין דיניקה עולה ז

אלו נעשוי מוחין"שע', למוחין דגדלות א' ב י שקנה"ונה, ד וראש"ת שלו לבחינת חב"החג

י"ונולדים לו נה, ת"י היניקה נעשו לו לחג"ע ואלו, י של מוחין דגולות"חדשים המכונים נה

שהוא יסוד דגדלות , י מכונים בשם יוסף"נה

,אתיליד יוסףש "וז. ה דגדלות"הכולל נו .דהיינו היסוד דגדלות

שעדיין להשמיענו,ואטמירו ביהואומר , ת האורות דגדלות בשלימות"אין להם לחג

הוא משיג ' כי בגדלות א, ועדיין הם בהעלם שהם נבחנים עוד לבחינת, רק המוחין דנשמה

,ואטמירו ביהכ אומר "וע, א"אחורים אצל הז .עוד הם בהעלם, כלומר

עאל יוסף בארעא קדישא ונציב, ש"וז א "מתחיל הז' כי אחר מוחין דגדלות א:לון

)ב"ע' י דף א"דפו(

, שהוא מוחין דחיה' לקבל מוחין דגדלות ב ואז ננסרת הנוקבא ממנו ונבנית לפרצוף שלם

ארעא ואז נקראת הנוקבא , במוחין דהיהוהוא . קודש' כי המוחין דהיה נקקדישא

שהוא יסוד דגדלות של עאל יוסףשאומר

פ" שהיא הנוקבא פבבארעא קדישאא "הז

:ונציב לון תמן, ש"וז. הא בקומה שו"עם הז, כי אין המוחין דחיה, בארעא קדישא דייקא

ן"שהזו, נמשכים רק בעת הזווג, ס חכמה"שה ,והם נשארים רק ברשות הנוקבא, ברזא דאחד

ונציבש "וז, כי רק על ידה נמשכו בעת הזווג והטעם כי ערך. דהיינו בביתא דידה,לון תמן

,ת" ישסוכלפי' א עי"כערך או' א כלפי הנוק"זנגלית , ס חכמה"כ אין מוחין דחיה שה"וע

ש להלן "וז. ת"ישסו' שהוא בחי' אלא בנוק

, כלומרוכדין נראו בארץ ואתגלו תמןאבל עד , עתה נתגלו במדת הגדלות כראוי

.עתה נחשבים לטמירין ונעלמים

ואין . ' וכוואימתי אתחזון ואומר עוד לשאול הלא כבר ביאר זאת לעיל שהם מתגלים

דהיינו , בשעתא דעאל יוסף בארעא קדישא גם השמיענו שמקום ההתגלות הוא, בעת הזווג

אימתיכ מאי שואל עוד הפעם "וא, בנוקבא הענין הוא כי גם בעת הזווג ישנן .אתחזון

כי יש התכללות שמאלא בימינא , הבחנות' ב ויש התכללות, חסדים שבזכר' דהיינו בסוד ה

. ת שבנוקבאגבורו' ימינא בשמאלא בסוד ה אם בסוד התכללות, כ שואל אימתי אתחזון"וע

אם בסוד התכללות שמאלא , ימינא בשמאלא .בימינא

:בשעתא דאתגלי קשת בעלמא. ומשיב , הוא הנוקבא,בעלמא, א" היא יסוד דז,קשת

שהיא בחינת התכללות ימינא בשמאלא בעת ואומר. 'בסוד את קשתי נתתי בענן וכו, הזווג

. נמשכין המוחין העילאיןשרק מבחינה זו

דהיינו רק מבחינת,כדין אתגליין אינון, ש"וז .התכללות ימינא בשמאלא

ובההיא שעתא עת הזמיר הגיע, ש"וז כלומר בעת:עדן לקצץ חייבין בעלמא

שמתרבין

12

הקדמת ספר הזהר יב

קל ינוקי דלעאן ))))וווו ,ומאן מקיים עלמא וגרים לאבהן דאתגליין) ו תורי ))))זזזז, לקבליהון. עלמא אשתזיב, רביין דעלמא ממממ ובגין אינון, תאבאוריי

ועשית שנים ))))טטטט דכתיב, ינוקי רביין עולמין ))))חחחח אלין אינון, זהב נעשה לך .כרובים זהב

מסורת הזהר

). שיר ב ()))) ז ז ז ז. בא קמג פקודי תרצג ויקרא רצג))))וווו

.י"ד. דף רעחב"ח בהשמטות ))))חחחח. נשא שמא

חלופי גרסאות ).ל"אה( ינוקי רביין דעלמא אשתזיב א" נסססס

א ק שעא לך קד ויצא קה רג וישלח קכט ויחי שצו תמט תעז"ב). שמות כה ())))טטטט: דף מב ח"ז

בהר ה . י אחרי מות נב קצט"ד. רעח: רעז . דף רעאב"ח. תרומה ק תח תפג תתקכב בהשמטות

ע"ת :ח דף עח " תלז" תי"ד: שח . דף שבג"חשלח קה קמ בלק נד פנחס תג תנא עקב סו בהשמטות

. דף צהח"תק. ש קנא" תולדות אות יד תרומה נה סט אחרי מות מט שהח"ז: קמ : קלז : דף קלו

:קי . צו

הנצנים הסולם מאמרשמחמתם נעשו , שמתרבין הרשעים בעולם

ד שהיה "ע, א"אחיזה מרובה לקליפות והס, שנמחה מחמת זה כל היקום, בזמן דור המבול

אז אין לבני העולם תקנה אלא על ידי הנה שהם המוחין, ל"הגילוי של מוחין עילאין הנ

,אמאי אשתזיבו, ש"וז. ש והולך"כמ. דחיה למה בני העולם, פירוש:בגין דהנצנים נראו

הוא , כמו שהיה בימי המבול, מוצלים מכליהכי גילוי המוחין . משום דהנצנים נראו בארץ

ארץ שהיא דחיה מעביר את הקליפות מהס "שז. ואינן יכולות להאחז בה עוד, המלכות

.הכתוב וראיתיה לזכור ברית עולם

ואלמלא דנראו לא אשתארון, ש"וזכי תחלה . יש כאן סוד גדול: ' כובעלמא

, המאורות הגדולים' נבנית הנוקבע בסוד באלא , א"שיש לה לנוקבא קומה שוה עם ז

גשבשביל זה קטר, א"שעומדת באחוריו של ז ,מלכים משתמשים בכתר אחד' הירח שאין ב

וכן , כ נבחנים אלו המוחין מוחין דאחור"ועשהם מוחין שבשעת , ק דנוקבא"נקראים מוחין דו

ואז נבחנים. כלומר מתחילת התהוותה, קטנותה. ינוקי רביין עולמין' ונק, ן לאפי זוטרי"הזו

, אלא אחר שהיא משתלמת עם המוחין הללוואז נבנית , א עילאין" לאו'חוזרת לעיבור ב

וזא. א"פ עם הז"במוחין דפב, בנין גדולשאין שינוי או , ונודע, אפי רברבי' הם נק

, אפי זוטרי, ואלו המוחין דאחור, העדר ברוחני ולא. נשארים בה גם בעת המוחין וגדלות ל הם"עוד אלא שסבת המשכת המוחין דחיה הנ

. ריבעיקר בכלים דמוחין דאחור בסוד אפי זוט

ואלמלא דנראו לא אשתארון בעלמא, ש"וז

)ב"ע' י דף א"דפו(

דאלמלא דנראו בנוקבא אותם הנצנים, כלומרדהיינו בבנין , כבר מזמן בעת קטנותה

הנה לא אשתארון בה , ל"האחורים שלה כנכי לא היו לה , המוחין דחיה גם בעת גדלות

.כלים במה לקבלם

הוא ומי: ' וכוומאן מקיים עלמא) ו. המקיים את העולם וגורם לאבות שיתגלו

ובשביל , היינו קול הילדים העוסקים בתורה ,,,,כתובכתובכתובכתובכנגדם . העולם ניצל, ילדי עולם אלו

, נערים, אלו הם ילדים. תורי זהב נעשה לך .ועשית שנים כרובים זהב, שכתוב, עלמים

' הם בחירביין דעלמאביאור הדברים הנקרא , ךל בדיבור הסמו"מוחין דאחור הנ

ינוקי וכן רביין דעלמא וכן ,אפי זוטרי, הזווג שלהם במצב זה' ובחירביין עולמין

תוריס " וה.קל ינוקי דלעאן באורייתאנקרא , דאינון אפי זוטרי,הכרובים' בס " והזהב

אשר אלו המוחין דחיה הנמשכים בסוד לא היו מקובלים , התכללות ימינא בשמאלא

כל זה לעיל בדיבורש"כמ, כלל בנוקבא זולתם

דהיינו,ומאן מקיים עלמא, ש"וז. הסמוךשיש להן כח להחריב עולם ' בעת ריבוי הקלי

הנה אין תקנה זולת בהמשכת , כבימי המבולז "שעי, ל"כנ, מוחין דחיה בסוד קשת בענן

ומי הוא המקיים והמציל עלמא אשתזיב

וגרם לאבהן דאתגליין, את העולם בעת ההיא, ת בסוד מוחין דראש"וי החגשגורמים לגיל

שהגורם, ואומר. ד דחיה"ת נעשו אז לחב"שהחג

,קל ינוקי דלעאן באורייתא, לכל זה הואס קל ינוקי "שה. ל"דהיינו המוחין דאחור כנ

.ותורי זהבבראשית

13

יג הקדמת ספר הזהר

מאמר מי ברא אלהמאמר מי ברא אלהמאמר מי ברא אלהמאמר מי ברא אלה

.מי ברא אלה ))))ממממ שאו מרום עיניכם וראו ))))לללל ,אלעזר פתח' ר. בראשית) ז פתח ))))ננננ .ומאן איהו, לאתר רכל עיינין תליאן ליה. לאן אתר. שאו מרום עיניכם

.אלה ))))עעעע ברא, דקיימא לשאלה ))))סססס דהאי מתים עתיקא עעעע ,ותמן תנדעון. עינים )כ דכלא קיימא, מקצה השמים לעילא ))))צצצצ ההוא דאקרי. י"מ ))))פפפפ ,ומאן איהו

מסורת הזהר

שי שיג משפטיםא" להלן מז ב))))ממממ). ישעיה מ ())))לללל

ז"תרח תרומה ב פקודי קה ריג רטז פנחס שפה

חלופי גרסאות ).ל"אה(א דהא " נעעעע

ויקהל תנג))))ננננ: דף צג ח"תק. דף לזח"ז: ג צד "תס. נ דף פו"ת: ט דף פה "תמ: א דף מב "תכ

נ" תז" ת פקודי כ שח))))עעעע. א ל שיג לך ריב תרומה ב פקודי ריד ריח בלק קנו" ב))))סססס. אחרי מות רעח

לך ריב ריג ויחי תקפא משפטים שצז תכז תרומה ב טו ריט רנ ויקהל))))פפפפ: קח : דף צג ח"תק. דף פו

:פז' ב ד"תנ. עט' ח ד"תל.: עד' ל ד"ת. נה' א ד"תכ: לו' ח ד" תיז"תנ פקודי ריד בלק שמז

קא שכד פקודיא יג תולדות קטז ויצא רלו יתרו תקס תרומה רא רנח ויקהל " להלן קמג ב))))צצצצ: לז ' דח"ז

.כ' ה ד" תז"תריח בהעלותך ג

.'א ב"אחרי מות דף ע' פ' ח ב"פ' עטרה פתח לעינים הם נצח והוד עי' פי) כדרך אמת

מי ברא אלה הסולם מאמר מאמר מי ברא אלה

.בראשית: ' וכואלעזר' בראשית ר) זשאו מרום עיניכם וראו מי ברא , א פתח"ר

. לאיזה מקום,,,,שואלשואלשואלשואל ,םשאו מרום עיניכ. אלהומי . למקום שכל העינים תלויות אליו,,,,ומשיבומשיבומשיבומשיב שהוא מלכות דראששהוא מלכות דראששהוא מלכות דראששהוא מלכות דראש, הוא פתח עינים. הוא

שנוהגת, שעתיקא הסתום הזה, ושם תדעו,,,,אאאא""""אאאא

הוא הנקראהוא הנקראהוא הנקראהוא הנקרא. ומי הוא,ברא אלה, בו שאלה

אותו הנקרא מקצה , , , , ת דבינהת דבינהת דבינהת דבינה""""שהוא זשהוא זשהוא זשהוא ז ,י"מ ובשביל, שהכל עומד ברשותו, השמים למעלה

והוא בדרך סתום שאינו , בו שאלהשנוהגת

כי ....שהוא לשון שאלהשהוא לשון שאלהשהוא לשון שאלהשהוא לשון שאלה .י"מנקרא , מגולהוקצה . אין שאלה נוהגת שם, למעלה ממנו

.י"מ נקרא שנוהגת שם שאלהשנוהגת שם שאלהשנוהגת שם שאלהשנוהגת שם שאלה, השמים הזה

הוא בא.אלעזר פתח' רביאור הדברים לבאר הפירוש של בריאת שמים וארץ שבמקרא

ימי ' כי שמים וארץ הם הכלל דז. דבראשיתואם כן למה , ן דאצילות" שהם הזו,בראשית

והיה , כתוב ברא שהיא בריאה ולא אצילות

,ומאן איהו פתח עינים, ואומר. ל האציל"צא דאצילות מכונה פתח "המלכות דראש א

' ס דראש נק"כי ספירת החכמה של ע, עיניםא אלא כתר "ונודע שאין בראש א. עינים

פתח ' כ המלכות שלו נק"וע, חכמה בלבד כי בפתיחתה מושפעים המוחין דחכמה, עינים

לאתר, ש"וז. לכל פרצופי אצילות, א"מראש א כי מוחין דחכמה דכל עיינין תליאן ליה

ואין מוחין דחכמה בכלהו פרצופי, עיינין' נק

)ב"ע' י דף א"דפו (

י פתיחתה של המתות "זולת ע, אצילות .א"דראש א

שהוא, היינו בפתח עינים,ותמן תנדעון ,שם תנדעון הסוד הזה, א"ות דראש דאהמלכ

,כי המלה ברא. ן"איך שהבינה בראה את הזוומתוך , פירושה לבר ממדרגת אצילות

שהבינה עצמה יצאה לבר ממדרגת הראש ונעשתה משום זה לבחינת בריאה , א"דא

כ היא בראה בהכרח "ע, א"בערך הראש דא, א בבחינת יצירה"ונעשה הז, ן"גם את הזו

והנוקבא, יצירה' חינת בריאה נקכי היוצא מב, כי כל היוצא מיצירה, נעשתה בחינת עשיה

ע ממש "אמנם אין להשוותם לבי. עשיה' נקכי אלו הבינה , שמאחורי הפרסא דאצילות

ן עומדים למעלה מפרסא דהיינו בעולם "וזו א"אלא הכוונה היא בערך הראש דא, אצילות

ע"הוא בי' הא, ע"מיני בי' כ יש ב"וע, לבדי "שנפרדו מכל בחינת אצילות ע, דפרודא שהוא הקרקע דעולם האצילות העומדת, הפרסא

ע דעולם "הם הבי' והב. עליהם מלמעלהא ונוקביה "שהם הבינה וז, אצילות גופיה

ועדיין הם , א בלבד"שהם לבר מהראש דא, א"אלא שהפרסא שבגוי מעוהי דא, אצילות

,עומדת עליהם מלמעלה, שבמקום החזה שלו, א"שמשום זה הם נבדלים מבחינת ראש דא

כלומר , ונחשבים לבחינת גוף בלי ראש' ראש מבחי' הנק, למחוסרי מוחין דחכמה

כי בדרך כלל נבחן עולם , עולם אצילות עולמות' דכללות ד, האצילות לבחינת חכמה

ע"אבי

14

הקדמת ספר הזהר יד

י "אקרי מ, ים ולא אתגליאואיהו בארח מת, ועל דקיימא לשאלה. ברשותיה .י"והאי קצה השמים אקרי מא. דהא לעילא לית תמן שאלה

מי ברא אלה הסולם מאמר נבחן שם לגוף, כ המחוסר חכמה"וע, ע"אבי

.ויתבאר עוד להלן. בלי ראש

ברא' וכודהאי סתים עתיקא, ש"וזמכח , א" הבינה שיצאה מהראש דא,אלה

וסיימה שם , א"מה דאהנוקבא שעלתה לחכ שמשום זה יצאה לבחינת, א"בחינת הראש דאהנה היא נחלקה , ל"כנ, א"בריאה וגוף דא

ת "וז, ע"ר לפ"ג: בחינות' משום זה לב ס דאור"כי הבינה ממקורה בע, מטעם, ע"בפ

אלא רק , אין מטבעה לקבל חכמה כלל, ישרה כי חפץ חסד הוא "בסו, אור חסדים בלבד

בפתיחה לחכמת הקבלה אות בפתיחה לחכמת הקבלה אות בפתיחה לחכמת הקבלה אות בפתיחה לחכמת הקבלה אות ' ' ' ' עיעיעיעי((((, ולא חכמה

, ולפיכך אין יציאתה לגוף פוגמתה כלל))))''''הההה, א"שהרי אפילו בעת שהיא נמצאת בראש א

ולפיכך אין לה , אינה מקבלת ממנו חכמה שום פחיתות של משהו מחמת עמידתה למטה

ונחשבת גם עתה לבחינת, א"ממלכות דראש דאוכאלו לא יצאה כלל מהראש , ראש גמור

א עילאין"יא נתקנת בסוד אווה. א דמיא"דא' ובחינה הב. א מפה עד החזה"המלבישין לא

הנה הן מבחינת התכללות, ת דבינה"שהיא הז ן הנמצאים"שהם שרשים של הזו, ן בבינה"הזו

ולפיכך הם צריכים להארת חכמה , בבינה כ הם נפגמו מחמת מציאותם"וע, ן"בשביל הזווהם , שנעשו למחוסרי חכמה, א"בגוף דא

ועליהם . ק בלי ראש"ולו, בים לבריאהנחשדהיינו לבר , נאמר אבא הוציא אמא לחוץ

ומלבישין , ת"ישסו' והם נק, א"מהראש דאוהבנים שלהם שהם , א מחזה עד הטבור"לאא "דא, הם מלבישים מטבור ולמטה, ן"הזו

ס הפרסא שבגוי "וז. עד סיום עולם האצילותכי היא כח , א העומדת בחזה שלו"מעוהי דא

ת "א המוציא את הז"המלכות שבראש דא, ומפריעתם מלקבל חכמה, דבינה לבר מראש

, א"פ שמסך הזה עומד בפה דראש א"כי אעכי שם עומדים , מ שם אינו פועל כלום"מ הנחשבים, ר דבינה"הג' שהם בהי, א עילאין"או

ונמצא כי , ל"א מטעם הנ"ראש א' עוד לבחינה ת דבי"רק במקום החזה דהיינו ממעל הז

ת דבינה שמתחתיו"שולט כח המסך להוציא הז .וזכור זה, א"לבר מראש דאבשם האי סתים ' נק, ר דבינה"ולפיכך הג

, עתיקא קדישא' א נק"כי הראש דא, עתיקה פ שהם מפה ולמטה"ר דבינה אע"וכיון שהג

)ב"ע' י דף א"דפו(

,א"א נבחנים כאלו עומדים עוד בראש דא"דאשם עתיקא כמו הראש כ נקראים גם הם ב"ע

בשם' א נק"אלא משום המצאם בגוף א, א"דא .סתים עתיקא

דהאי סתים עתיקא דקיימאוזה אמרו ת של האי"רק הז, כלומרלשאלה ברא אלה

קיימא' ת שהם בחי"ישסו' סתים עתיקא הנק י"ן ע" דהיינו לקבל בתוכם את הזו,לשאלה ן מלשון"כי שאלה פירושו עלית מ, ן"עלית מ ואומר שרק))))ריש תעניתריש תעניתריש תעניתריש תענית((((. ין על הגשמיםשואל

ת שהן "ישסו' ת דהאי סתים עתיקא הנק"הזן להמשכת "דהיינו לקבל מ, קיימות לשאלה

שלפני , להיותן מחוסרי חכמה, אור החכמה

ברא כ "וע, זה הן נחשבות לבחינת בריאהונבראו גם הם . אלה' ן הנק" שהם הזו,אלה

כי המלה ברא . בכחם במחוסרי ראש כמהוש "וז. אצילות' מורה על חסרון ראש מבחי

ת דבינה שהן עומדות" הז:י"ומאן איהו מועליהן נופלת לשון , י"מ' הן הנק, לשאלה

, כי הן עצמן נעשו בחינת בריאה, ל"כנ, בראא המבדלת אותן "מחמת הפרסא שבחזה דא

מקצה ש "וז. ל"כנ. א"מהארת ראש דא ,השמים לעילא דכלא קיימא ברשותיה

י הן "מ' ת ונק"ישסו' שהן נק, בינהת ד"הז

כי השמים הם,קצה השמים לעילא' בחי

,י"מ' ת הנק"והוא מקבל רק מישסו, א"ז דכלא, קצה השמים לעילאי "המ' כ נק"וע

כי השמים והארץ שהם,קיימא ברשותיהע התחתונים כולם "עלמין בי' ן וכן הג"זו

כ "וע, י"ת הזה הנקרא מ"מקבלים מישסו .ברשותיהכלא קיימא

לעילא לית תמן שאלה והאי, ש"וז לעילא, כלומר:י"קצה השמים אקרי מ

לית , א עלאין"שהן או, ר דבינה"דהיינו הגן " כי הם אינם מקבלים מ,תמן שאלה

להיותם בעצם רק בחינת , להמשכת חכמהכ אינם "וע, אור חסדים ואינם מחוסרי חכמה

כי הם,קצה השמים' גם אינם בחי, י"מ' נק .ן הצריכים להארת החכמה"ינם נזקקים לזוא

, ת שהם קיימין לשאלה"ת שהן ישסו"ורק הז א"ן ולעלות לראש דא"ן מהזו"דהיינו לקבל מ

כ נבחנים "ע, לקבל בשבילם הארת חכמה' א הנק"משום שהז, לקצה השמים לעילא

. שמים מקבל מהם ואית

15

טו הקדמת ספר הזהר

אלא קדמאה, מה בין האי להאי, ה"מ ))))קקקק ואית אחרא לתתא ואקרי) ח כיון דשאל בר נש ומפשפש לאסתכלא, י קיימא לשאלה"סתימאה דאקרי מ

מסורת הזהר

'ג ד"תס: עג ' ל ד"ת: נה ' א ד" תכז"תי תרומה טז ריט ויקהל מג מט "ד. רנג' דא"ח בהשמטות ))))קקקק

.קיט' דח"תק: צד

מי ברא אלה הסולם מאמר

ויש אחר : ' וכואואית אחרא לתת) ח

,,,,ומשיבומשיבומשיבומשיב. מה בין זה לזה.ה"מונקרא , למטה

נוהגת בו,י"משנקרא , אלא הראשון הסתום כיון ששאל האדם וחקר להסתכל ולדעת, שאלה

שהוא שהוא שהוא שהוא , ממדרגה למדרגה עד סוף כל המדרגות

,,,,שפירושושפירושושפירושושפירושו .ה"מהוא , אחר שהגיע שמה,,,,מלכותמלכותמלכותמלכות

הלא הכל, חקרתמה, הסתכלת מה, ידעתמה

כי . פירושו חקרמפשפש. ילהסתום כבתח ).).).).''''חחחח' ' ' ' איוב חאיוב חאיוב חאיוב ח ( ( ( (מתרגם פשפש, חקר

בהיותה , א"הנוקבא דז, ביאור הדברים

,ה"מנקראת גם הנוקבא בשם , פ"א פב"עם הזוהיא נבחנת לבחינת קצה שמים , א"כמו הזכי היא סוף כל דרגין ומסיימת את , דלתתא

שמים עומד בין ' א הנק"ונמצא הז, האצילות 'ובין הנוק, קצה השמים לעילא'ת הנק"הישסו

כיון דשאל ברש "וז. קצה השמים לתתא' הנק היינולאסתכלא: נש ומפשפש לאסתכלא

י"א זה בזה ע"הסתכלות או' א הנק"הזווג דאושאז הבינה חוזרת לקבל , א"עליתם לראש דא

ת"כי אפילו ישסו, ן"הארת החכמה בשביל הזות דבינה אינם צריכים להארת "שהם הז

כי מבחינת עצמם דומים, מה לצורך עצמםהחכואינם נזקקים , ר שלהם"ת דבינה אל הג"הז

ן "ן עולים למ"אלא בעת שהזו. לקבל חכמה ת בשבילם לעלות"מתעוררים הישסו, ת"לישסו

ן אינם"אבל גם הזו. א ולקבל חכמה"לראש דאן "י העלאת מ"ת רק ע"ן לישסו"עולים למ

ופן שנשמותבא. ן"מבני אדם התחתונים אל הזוואז עולים , ן"ן אל הזו"בני אדם עולות למ

ת"ואז עולים הישסו, ת"ן אל הישסו"ן למ"הזוא "א ונעשים שם פרצוף אחד עם או"לא

א זה בזה וממשיכים"ואז מסתכלים או, עילאין .ן"חכמה בשביל הזו

דהיינו כיון דשאל בר נשוזה אמרו

היינו שמפשפש ומפשפש, ן"שמעלה מ דהיינו, א"ן לזווג או"די להעלות הזוכ. במעשיו

א יסתכלו זה בזה " בכדי שאולאסתכלא

ולמנדע מדרגא לדרגא עד. וימשיכו חכמה כי הארת החכמה הנמשכת ,סוף כל דרגין

, בשם ידיעה' נק, ל"ן וזווג כנ"י קלית מ"ע )ב"ע' י דף א"דפו(

ן העולים "כי הזו, י הדעת"חכמה ע' או נק כי המה, א"דעת לאו' בחין נבחנים שם ל"למ

,בשם ידיעה' והזווג נק, הגורמים לזווג שלהם

ולמנדעש "וז. וידע אדם את חוה אשתו, מלשון

מדרגא דהיינו להמשיך המוחין בסוד הדעת א אל המוחין " מדעת של מדרגת אולדרגא

דהיינו עד סוף כל דרגין, א"דמדרגת הזוענין . סוף כל דרגין' א אל הנוקבא הנק"מהז

בפתיחה לחכמת הקבלה אותבפתיחה לחכמת הקבלה אותבפתיחה לחכמת הקבלה אותבפתיחה לחכמת הקבלה אות' ' ' ' עיעיעיעי((((ן "לית מע

א עם " כי הבינה עומדת אב).).).).הההה""""ד וצד וצד וצד וצ""""צצצצוחוזרת , חסדים' החכמה להיותה רק בחי

.ש"ע. ן"פ עם החכמה רק לצורך הזו"פב

כיון שהמוחין:ה"כיון דמטי תמן מש "וז אז נקראת הנוקבא, א"מטי תמן אל הנוקבא דז

כן מטעם המבואר בזוהר ' ונק. ה"בשם מ

דרגא תתאה ", ל" וז).).).).אאאא""""ז עז עז עז ע""""מה דף קכמה דף קכמה דף קכמה דף קכתרותרותרותרו(((( ,ה"דאיהו רזא דעלמא תתאה אקרי מ

מנחותמנחותמנחותמנחות(((( ,ה אלא מאה"אל תקרי מ: ותנינן

בגין דכל דרגין עילאין באשלמותהון :):):):)מג מג מג מג ה "מ' כ נק"הרי שע. ל" עכ"הכא אינון

להורות שכל השלימות הגדולה של המוחין . ההם באה רק אחר דמטי המוחין לנוקבא

ידעת מה אסתכלתא מה מה , ואומרו :פשפשתא הא כלא סתים כדקדמיתא

, תול "וז, ל"גם זה מבואר בזוהר תרומה הנ ג דמשיכו"אלא אע, ה"אמאי אקרי מ

עילאה דאתמשך לא אתגליא עד דאשתלים סופא, דאיהו אתר סופא דכל דרגין, הכא

,וקיימא באתגליא, דאמשכותא דכולא ג דאתגליא יתיר מכולא קיימא"ואע

כמא, מה ידעת, מה חמית, ה"מ, לשאלה כי לח ראיתם כל תמונה, דאת אמרת

.ל"עכפ שכבר "שאע, והנך רואה דברי הזוהר

ן"י העלאת מ"נמשכו לה המוחין העליונים עמ איהי קיימא לשאלה "מ, וכבר נשלמה בהן

וזהו . ן"ת היו מטרם העלאת מ"כמו שישסו

מה ידעת מה אלעזר כאן ' כ דברי ר"ג פשפשתא הא כלא סתיםאסתכלתא מה

, כ כמו בזוהר תרומה" דהיינו ג,כדקדמיתא

אשר

16

הקדמת ספר הזהר טז

,מה ידעת ))))רררר ,ה"כיון דמטי תמן מ, ולמנדע מדרגא לדרגא עד סוף כל דרגין .הא כלא סתים כדקדמיתא, מה פשפשתא, מה אסתכלתא

מסורת הזהר

. תרומה טז))))רררר

מי ברא אלה הסולם מאמר ן והמשכת המוחין עוד"חר העלאת המאשר א

, ן"הכל סתום בנוקבא כמו מטרם העלאת מ שפירושו העלאת, דהיינו דקיימא עוד לשאלה

לית תמן לית תמן לית תמן לית תמן . . . . ש לעילאש לעילאש לעילאש לעילא""""ה וזה וזה וזה וז""""בדבדבדבד' ' ' ' ל אות זל אות זל אות זל אות ז""""כנכנכנכנ((((. ן"מ ).).).).שאלהשאלהשאלהשאלה

כ מה מועילים "א, ויש להבין הדברים וכן למה נמשכו אליה, ן"התחתונים בהעלאת מ

שהרי , ועוד. להמוחין כיון שאינם נגלים כללמה ' אומרים שם בזוהר תרומה בטעם הא

אל תקרי, ס"משום שה, ה"נקראת הנוקבא מס מאה "שה, :):):):)מנחות מג מנחות מג מנחות מג מנחות מג ((((ה אלא מאה "מ

ז "ולפי. שהנוקבא משפעת לתחתונים, ברכות איך יתכן לומר שעוד נשארת הנוקבא בבחינת

.והכל סתים כדקדמיתא, קיימא לשאלהות מוחין בחינ' כי יש ב: והענין הוא. 'וגדלות ב' גדלות א' הנק, דגדלות בנוקבאא עילאין "עולים רק או', אשר בגדלות א

פ שנעשו "ואע, ת"א ולא הישסו"לראש דא ,א"ת בגוף א"מ נשארו הישסו"מ, לפרצוף אחד

, א שמקודם לכן"אלא שנתעלו למקום או א ולפיכך"דהיינו שמלבישין מפה עד החזה דא

שהרי, א"ראש א' חית ב"מצד אחד נעשו הישסו א עילאין העומדים"נעשו פרצוף אחד עם או

וכן עלו למעלה מפרסא , א"עתה בראש אד "ע, א"א ששם מאיר הראש דא"דחזה דא

ש דהאיש דהאיש דהאיש דהאי""""ה וזה וזה וזה וז""""דדדד' ' ' ' לעיל אות זלעיל אות זלעיל אות זלעיל אות ז' ' ' ' עיעיעיעי((((שנתבאר

א גופייהו שהיו עומדים שם מטרם " באו))))סתיםסתיםסתיםסתיםומשום זה הם משפיעים מוחין . ן"העלאת מ, א אל הנוקבא"והז, א"ר אל הז"שלמים דג

י"כי ע, ל"והנוקבא נעשית בסוד מאה ברכות כנן ועולים למקום "מוהין אלו מתעלים הזו

דהיינו מחזה, ן"ת שמקודם העלאת מ"הישסו ,במקום אמא' ונמצאת הנוק, א"עד הטבור דא

, כ נעשית הנוקבא בסוד מאה כמו אמא"וע, מאה היא באמא ואלפים היא באבא' כי בחי

.כנודע, העולה לעליון נעשה כמוהווהתחתון

דומה הנוקבא רק , אמנם מצד אחר

דהיינו ממש , י דקיימא לשאלה"לבחינת מ ן"ת היו מטרם העלאת המ"לגמרי כמו שהישסווהוא מטעם הלבשתה את . והמשכת המוחין

דהיינו מהחזה עד , ת דקטנות"מקום הישסו

)ב"ע' י דף א"דפו(

למטה מפרסא א ונמצאת עומדת "הטבור דא א"שבחינת הארת ראש דא, א"שבגוי מעוהי דא

שששש""""ה וזה וזה וזה וז""""דדדד' ' ' ' אות זאות זאות זאות ז((((ל "כנ, נפסק למעלה מפרסא זו

כ מבחינה זו לא הרויחה " וע).).).).הההה""""דהאי עשדהאי עשדהאי עשדהאי עש שכל העלאת, א"הנוקבא את המוחין וראש א

והכל סתים כדקדמיתא כמטרם, ן היו לזה"המ הרי הרויחה, אמנם מבחינה אחרת. ן"העלאת מ

,ת"כי עלתה למקום ישסו, נת אמאהנוקבא בחי ס שנעשתה בסוד מאה ברכות"שז, אמא' שנק

.ל"כנ ומשום זה נבחנים אלו המוחין רק לבחינת

כי לא תוכל לקבל בחינת ראש , ק דגדלות"ולהיותה נמצאת למטה מפרסא דחזה , דגדלות

אבל מדרגתה עתה שוה כמו , ל"כנ, א"דאדהיינו , ק"ת בעת היותו בחינת ו"הישסו

שהיה עומד שם מחזה עד, ן"מטרם העלאת מ שזה ודאי גדלות גדולה בשביל. א"הטבור דא

אבל עוד , ק דגדלות"אלא שהיא ו, הנוקבא' ר דגדלות נק"והשגת ג, ר דגדלות"חסר ג

וזה יתבאר להלן במאמר ' של הנוק' גדלות ב .מי ברא אלה דאליהו

עתה תבין היטב כוונת הזוהר תרומה

הנוקבא' על מה שנק, שאומרהטעמים' ל בב"הנמבאר המוחין ' אשר בטעם הא. ה"בשם מ

, מאה ברכות' הנק' העליונים שהשיגה הנוק והיינו, ה אלא מאה"כ אמרו אל תקרי מ"שעת בכח אלו המוחין "י עליתה למקום ישסו"ע

כיון שעלתה, ז"אשר עכ, מדגיש לבאר' וטעם בדהיינו בעוד , ת דקטנות"רק למקום הישסו

שהוא מהחזה עד הטבור, קיימא לשאלהשהיהדומים לגמרי ' א הרי גם המוחין דנוק"דא

בבחינת קיימא ' ונעשית גם הנוק, כמוהואלא הרווח , ר"ק בלי ג"שפירושו ו, לשאלה

א "ק דאו"מפני שהוא ו, אמנם גדול מאוד וכן גם כאן במאמר. ק דגדלות"דהיינו ו, עילאין

סתים הכל' שאומר מה ידעת ומה וכו, הזה כמו, אין הפירוש של כדקדמיתא, כדקדמיתא

אלא . ן"שהנוקבא היתה מטרם העלאת מת היו מטרם "כמו שהישסו, הפירוש הוא

י"אבל הנוקבא הרויחה הרבה ע. ן"העלאת מ שהרי קבלה עתה בחינת אמא, ן"העלאת מ

ס" שה

17

יז הקדמת ספר הזהר

כד אתחריב בי. לךמה אעידך מה אדמה )))) ש ש ש ש,ועל רזא דנא כתיב סססס )ט ,ה אעידך"בההוא מ, ומה אדמה לך צ צ צ צ)ל מה אעידך פפפפ, נפק קלא ואמר עעעע ,מקדשא

העדותי בכם היום את ))))תתתת דכתיב, בכל יומא ויומא אסהידת בך מיומין קדמאין עטרית לך בעטרין, בההוא גוונא ממש, מה אדמה לך. השמים ואת הארץ

הזאת העיר שיאמרו כלילת )))) א א א א)מ דכתיב, עברית לך שלטנו על עלמא, קדישין,מה אשוה לך ))))דדדד. כעיר שחוברה לה ))))גגגג ירושלים הבנויה )))) ב ב ב בקרינא לך. 'יפי וגו

מסורת הזהר

ו"תכז "תי "ד. רנג' דא"חבהשמטות ) איכה ב ())))שששש

) דברים ל ())))תתתת: קיג : ק : צג ' דח"תק: עא ' ד

. י קדושים קו"ד: רנט : רנז ' דא"חבהשמטות

וישב צט אחרי מות) תהלים קכב ())))בבבב). איבה ב ())))אאאא

.פג' דח" ז))))גגגג. כו' דח"ז: ס"א ד" תכז"תשפא

ח"תקי "ד. רנג' דא"חבהשמטות ) איכה ב) (ד

:קיג ' ד

חלופי גרסאות א" נעעעע). אור הלבנה(א ועל רזא דנא מה כתיב " נסססס

נפק קלא ואמר מה אודך מה אדמה לך מה אעדך ' והא אסהידת וכו,אעדך בכל יומא ויומא, בההוא מה

ומה אדמה, א מה אעדך בההוא יומא" נפפפפ). ל"אה( א ומה אדמה לך" נצצצצ). א"ד(' לך בכל יומא ויומא וכו

.ג"ה אעדך ל"בההוא מ

.י"ת תרות"ס) מ. א בהחוא יומא ומה אדמה לך בכל יומא ויומא"נ) ל דרך אמת

מי ברא אלה הסולם מאמר, דגדלותק "אלא שהן ו, ס מאה ברכות"שה

ת מטרם"ונמצאת עוד קיימא לשאלה כמו הישסו .והבן זה היטב. ן"העלאת מ

ועל סוד זה : ' וכו ועל רזא דנא )ט

כי כשחרב . אדמה לךמה אעידך ומה, כתוב

מה אעידך ומהיצא קול ואמר , בית המקדש

שבכל. ההוא אעידך ה"מדהיינו ב, אדמה לך ,ובשכת, יום ויום העידותי בך מימים קדמונים

. העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ

העטרתי לך , באותו אפן ממש, אדמה לךמהועשיתי אותך ממשלה על , בעטרות קדושות

הזאת העיר שיאמרו כלילת , שכתוב. העולם ירושלים הבנויה כעיר, קראתי אותך. 'יופי וגו

,כעין שאת יושבת, אשוה לךמה. שחברה להו בירושלים של ו בירושלים של ו בירושלים של ו בירושלים של דהיינדהיינדהיינדהיינכך הוא כביכול למעלה

כמו שעתה אין נכנסים בך העם הקדוש....מעלהמעלהמעלהמעלהשלא , כך אני נשבע לך, בסדרים הקדושים

אכנוס אני למעלה עד שיכנסו בך צבאותיך מאחר שאני משוה, וזו היא הנחמה שלך. למטה

שהיא שהיא שהיא שהיא , , , , דהיינו ירושלים של מעלהדהיינו ירושלים של מעלהדהיינו ירושלים של מעלהדהיינו ירושלים של מעלה, לך מדרגה זו

גדול כים , ועתה שאת כאן. בכל,,,,המלכותהמלכותהמלכותהמלכות .שאין לך קיום ורפואה, מרי ואם תא.שברך

דהיינו אותה מדרגה הסתומה , ירפא לךמי

שהכל מתקיים על ,י"מ הנקראתהנקראתהנקראתהנקראת, העליונה. תרפאך ותקים אותך,,,,שהיא בינהשהיא בינהשהיא בינהשהיא בינה, ידיה

, כי גדוד, פירושו גדודיך צבאותיךאכלוסך ).).).).בבבב""""ט יט יט יט י""""איוב יאיוב יאיוב יאיוב י((((מתרגם עוכלסא

ק היה "כי חורבן ביהמ, ביאור הדברים

)ב"ע' י דף א"דפו(

ז ולא רצו להעלות"מחמת שחטאו ישראל בען אלא שרצו להמשיך השפע "ן לזווג זו"מ

שמסבה זו נפרד , אלהים אחרים' א הנק"לסן ונתבטלו מאה הברכות מן "ל דזו"הזווג הנ

.ק"הנוקבא ונחרב ביהמ

נפק קלא ואמר מה אעידןוזה אמרו

בכל יומא ויומא אסהידת בך מיומין' וכו גדלות שהנוקבא מקבלתק ד" אלו הוקדמאין

ס "וה, יומין קדמאין' נק, ל" כנה"מבסוד ולמקצה' הכתוב כי שאל נא לימים ראשונים וגו

))))בבבב""""לללל' ' ' ' דברים דדברים דדברים דדברים ד((((' השמים ועד קצה השמים וגות "כי הישסו, א"ק דאו"כן להיותם ו' ונק

שששש""""ה וזה וזה וזה וז""""דדדד' ' ' ' אות זאות זאות זאות ז((((ל "כנ, א"ת דאו"הוא ז

א הם ראשונים "הימים של או' וז).).).).שששש""""דהאי עדהאי עדהאי עדהאי ע

העידותי בכם ן דכתיב "הימים דזו' זאל כי שם באותההיום את השמים ואת הארץ

שפירושו, כתוב פסוק זה))))וווו""""ככככ' ' ' ' דברים דדברים דדברים דדברים ד((((פרשה שהזהיר , שמים וארץ' ן שהם נק"על זווג זו

, ואם לא, הכתוב לשמור ולקיים את הזווגכי אבד תאבדון מהר מעל , מזהיר הכתוב

מאה על אלו , ה אעידך"ס מ"וז. 'הארץ וכו ואתה, ברכות הזהרתי אותך לשמרם ולעשותם

ו כי אבד "עברת עליהם לכן נתקיים בכם ח .'תאבדון מהר מעל הארץ וכו

ה אדמה לך בההוא גוונא"מ, ש"וז' וכוממש עטרית לך בעטרין קדישין

כי אלו מאה כעיר שחוברה לה יחדיו ,ה"דמ. א בזווג"הברכות שהנוקבא מקבלת מהז

הן

18

קדמת ספר הזהרה יח

כגוונא דלא עאלין השתא בך, הכי הוא כביכול לעילא, כגוונא דאנת יתבא דלא איעול אנא לעילא עד ))))הההה, הכי אומינא לך, עמא קדישא בסדרין קדישין

הואיל דדרגא דא אשוה, ודא איהו נחמה דילך. אכלוסך לתתא קקקק דיעלון בך י תימא דלית לך קיימאוא. גדול כים שברך ))))וווו ,והשתא דאנת הכא. לך בכלא ,דכלא קיימא ביה, ודאי ההוא דרגא סתימאה עלאה, י ירפא לך"מ ))))זזזז ,ואסוותא . וינקים לךרררר ירפא לך ,ודא ירית יעקב, קצה השמים לתתא שששש ה"מ, י קצה השמים לעילא"מ) י

מסורת הזהר

:פו' נ ד" תז"ת ויחי תמב נשא קפח ואתחנן נג ))))הההה

:קיג: ק ' דח"תקג "ג צ"בלק יח בח) איכה ב ())))וווו

י"ד. רנג' דא"חויחי תקפ בהשמטות ) איכה ב ())))זזזז

:קיג : ק ' דח"תק: צד ' ג ד" תסז"תבלק יח

חלופי גרסאות א ועד" נשששש). ל"אה(א ויקים " נרררר. א אוכלוסך" נקקקק

.קצה השמים לתתא

מי ברא אלה הסולם מאמר 'א לבחי"ונעשה הז, ת"הן בסוד עליתם לישסו

, תבונה' נעשתה לבחי' והנוק, ל סבאישראואז נעשים האורות שלה בסוד מאה ברכות

,ז אומר הכתוב"וע, ל"כמו האורות דתבונה כנ

'הנק' כי הנוק,כעיר שחומרה לה יחדיונתחברה עם התבונה יחדיו ונעשתה , עיר

והיא מקבלת משם . הנוקבא לבחינת התבונה' קואז נ, עטרין קדישין' המוחין דתבונה הנק

שלטנוומקבלת , כלילת יופי משוש כל הארץ

.על עלמא אשוה לך כגוונא דאנתה "מ, ש"וזשבסבת חטאם של ישראל , כלומר,יתבא

גרמו בזה, ק ונגלו מעל אדמתם"שנחרב ביהמס התחתוניות שלה "גם פירוד לנוקבא כי ט

.נפלו לקליפות והיא חזרה לנקודה תחת היסוד

י ירפא"מש "וז. ' וכוה אשוה לך"מש "וז היינו אם ישובו בני ישראל בתשובה :לך

הנה אז , ן"ן לזו"ויתקנו מעשיהם ויעלו מן ושוב "שוב ימשכו המוחין עילאין אל הזו

ואז תהיה ,י"מ 'ת הנק"תעלה הנוקבא לישסו .לך רפואה

י"מ: ' וכומי קצה השמים) יוד ,,,,תתתת""""שהוא ישסושהוא ישסושהוא ישסושהוא ישסו קצה השמים למעלה פירושופירושופירושופירושו

שהוא . ים למטה קצה השמפירושופירושופירושופירושו ,ה"מ שהוא ,,,,אאאא""""שהוא זשהוא זשהוא זשהוא זוזה ירש יעקב . . . . המלכותהמלכותהמלכותהמלכות

מן הקצה הראשון. מבריח מן הקצה אל הקצה

.ה"משהוא , עד הקצה האחרון,י"משהוא ....ת למלכותת למלכותת למלכותת למלכות""""בין ישסובין ישסובין ישסובין ישסומשום שהוא עומד באמצע

י"מ ת שנקראות שנקראות שנקראות שנקראו""""שישסושישסושישסושישסו. מי ברא אלה, ועל כן .ה"אלא ומלכות הנקראים א ומלכות הנקראים א ומלכות הנקראים א ומלכות הנקראים """"בראו את זבראו את זבראו את זבראו את ז

ורה היה לו כי לכא, ביאור הדברים ,להכתוב לומר מראש השמים ועד קצה השמים

)ב"ע' י דף א"דפו(

דהיינו מסוף עד , ולמה אומר מקצה ועד קצה

י קצה"מש "וז. שאין כאן כל משמעות, סוף

ת דקיימא " דהיינו ישסו,השמים לעילא. א"לשאלה המלביש מהחזה עד הטבור דא

ן שהיא" היינו הנוקבא שמטרם העלאה מה"מוביניהם . א ולמטה"ל דרגין מחזה דזסוף כ

א המתחיל להלביש ממקום"הוא ז, עומד יעקבואז הוא מבריח , א עד הנוקבא"הטבור דא

מסתיים י"מכי ה. ה"מ עד הקצה די"ממקצה ד והנוקבא, ל"ושם מתחיל יעקב כנ, א"בטבור דא אמנם הכתוב. ל"ה עומדת בסיומו כנ"שהיא מ

, ן"הזומדבר כבר אחר המשכת המוחין אל שאל נא לימים הראשונים, ברישא דקרא, ש"כמ ן עולים ומקבלים"שהפירוש הוא בעת שהזו', וכו

,ל"כנ, ימים ראשונים' הנק, ת"המוחין דישסו

ה"משקצה השמים דלתתא שהוא , שאז נמצאעלתה והלבישה על קצה , דהיינו הנוקבא

,ת"שהוא ישסו י"מדהיינו על ה, השמים לעילא כ אומר"וע. במקום אחד ממשונמצאים שניהם

שהרי עתה נעשו , הכתוב מקצה עד הקצהכי הימים . קצה השמים אחד' שניהם בחי

ק מישראל "שהם ו, א"הראשונים מקבל הז ,נוטלת התבונה' והנוק, י"ת נה"סבא שהם חג

הנמצאת עתה בקצה , שהיא המלכות דבינה ,אלא בערך הקודם למוחין, שמים' הנק, א"דז

.השמיםנבחנת לראש

אשר השמים דלעילא ', ב' ויש עוד פי שהם, הימים הראשונים' הכולל ו, ס"הוא יש

וקצה השמים דלעילא . י דבינה"ת נה"חגויהיה . שהיא המלכות דבינה, הוא התבונה

א"עד הקצה דז, ס"שיעור הכתוב מהקצה דיש . שמים דלתתא' הנק

ש"וז

19

יט הקדמת ספר הזהר

אל הקצה, י"מן הקצה קדמאה דאיהו מ, ה אל הקצהמבריח מן הקצ ))))חחחח דאיהו .מי ברא אלה, ועל דא. בגין דקאים באמצעיתא, ה"בתראה דאיהו מ

מאמר מי ברא אלה דאליהומאמר מי ברא אלה דאליהומאמר מי ברא אלה דאליהומאמר מי ברא אלה דאליהו

ויתגלי סתימא דרזא עלאה דבני תתתת ,אלעזר בני פסוק מילך, ש"אמר ר) יא ,וןר שמע"א בבבב .רגעא חרא אאאא וקאים, ש"בכה ר. אלעזר' שתיק ר. עלמא לא ידעין

ה"ובמ. הא אתחזן תמן תדיר, אי תימא ככביא ומזלי. מאי אלה, אלעזר ,לא לכתוב אלה, אי על מלין סתימין. שמים נעשו' בדבר ה ))))טטטט א"כד, איתבריאו

.דהא איתגליא איהו

מסורת הזהר ויצא כט ויחי רצד בשלח קסח תרומה) שמות כו ())))חחחח

תתצג תתקט תתקכג שמיני קיט בלק לג פנחס רנט

א שפח וירא"ב) תהלים לג ())))טטטט. יג' דז"תי תצא נח כ

חלופי גרסאות ).ל"אה(א שעתא חדא " נאאאא). ל"אה(א ויגלי סתימו " נתתתת

).ל"אה(אלעזר ' א אמר ר" נבבבב

. קז' ט ד"תס: סג ' ב ד" תכז"תה צו קז "ג צ"תיד ויצא קצא תרומה תרלט בח

מי ברא אלה דאליהו הסולם מאמר

, כלומר:י ברא אלה"ועל דא מש "וז

י ברא אלה"מעל אלו המוחין אומר הכתוב

ת העומד במקום בריאה " הוא ישסוי"מכי למטה מפרסא, דהיינו מחזה עד הטבור, א"דא

ששם אינה מגיעה עוד , א"שבגוי מעוהי דא ,,,,ש דהאיש דהאיש דהאיש דהאי""""ה וזה וזה וזה וז""""דדדד' ' ' ' ל אות זל אות זל אות זל אות ז""""כנכנכנכנ((((, א"הארת ראש דא

כ נבחן לבריאה דהיינו לבר מראש " דע).).).).שששש""""עעעע ונמצא. ל"כנ, כ הוא קיימא לשאלה"עו, א"דא

ן משיגים אלו המוחין שהם עולים"אחר שהזו

הזה ונוטלים מקומו י"מומלבישים את ההרי גם המוחין , א"מהחזה עד הטבור דא

ש "וז, א"שלהם עתה רק בבחינת בריאה דא

כלומר, ן" שהם הזוי ברא אלה"מ, הכתוב

.י"מן נטלו מוחין דבריאה מן ה"הזו

ברא אלה דאליהומאמר מי

: שטעון ' אמר ר: ' וכוש"אמר ר) יא ותתגלה סתימת הסוד, עמוד מלדבר, אלעזר בני

שתק....אותואותואותואותושבני העולם אינם יודעים , העליוןר "א. ועמד רגע אחד, ש"בכה ר. אלעזר' ר

שהוא, אם תאמר.ה"אלמהו , אלעזר: שמעון. הלא תמיד הם נראים, הככבים והמזלות

,כמו שאתה אומר. נבראו,,,,לכותלכותלכותלכותשהיא משהיא משהיא משהיא מ, ה"ובמבמלכות הנקראת במלכות הנקראת במלכות הנקראת במלכות הנקראת ,,,,דהיינודהיינודהיינודהיינו. שמים נעשו' בדבר ה

על ה נאמרה נאמרה נאמרה נאמר""""אלאלאלאל ואם ....נעשו השמיםנעשו השמיםנעשו השמיםנעשו השמים', ', ', ', דבר הדבר הדבר הדבר ה שיכתוב צריךצריךצריךצריךלא היה , הדברים הסתומים

. גלויים הםככבים ומזלותככבים ומזלותככבים ומזלותככבים ומזלות שהרי ,ה"אל אלעזר לא גילה' כי ר, ביאור הדברים

)ב"ע' י דף א"דפו(

ש "ור', ות אכאן אלא בחינת המוחין דגדל', היה רוצה לגלות סוד המוחין דגדלות ב

כ צוה לו לפסוק"ע. שהוא מוחין עילאין דחיהויגלה לו סתימא דרזא עילאה דבני , דבריוכי עוד לא היו נגלים , לא ידעין ליהעלמא

. ש גילה אותם כאן"מוחין אלו בעולם ור

אי תימא ככביא ומזלי, מאי אלה, וזה אמרואיזה חידוש , מאי אלה, לוש שאל "ר', וכו

,ן"שהם הזו, י ברא אלה"משמנענו הכתוב במדהיינו על המוחין , אי תימא ככביא ומזלי

ז סובב הכתוב "וע, ק דגדלות שהשיגו"דו

ככביא ' ק נק"כי מוחין דו, ברא אלהי"מ

הא , איזה חידוש הוא, ז הקשה"ע. ומזלי הלא הם המוחין, כלומר,מתחזי תמן תדיר

,שאפשר להמשיכם תמיד, ן"ל הזוהרגילים שואינם חידוש כל , בימות החול' דהיינו אפי

ואין. ברא אלהי"מכך שעליהם יראה הכתוב לפרש שהמוחין האלו נוהגים תדיר בלי

שהרי בקביעות אין , כי זה אינו כן, הפסק ורק על ידי העלאת, ק בלי ראש"א אלא ו"לז ושאלא הפיר. ן ותפלה ממשיכים אלו המוחין"מ

היינו , שאפשר להמשיכם תדיר, ל"הוא כנ כי כן הם נמשכים בכל יום. אפילו בימות החול

ה"ובמועוד מקשה לו . בעת תפילת שחרית כי אלו המוחין אינם מיוחסים אתבריאו

שמהם ,ה"מ' ן דאצילות הנק"לבינה אלא לזו

, א ונוקביה" שהוא ז'בדבר הש "כמ, יצאו

.דבר' והנוק',ה' א נק"הזאאל

20

הקדמת ספר הזהר כ

ואתא, בר יומא חד דהוינא על כיף ימא, אלא רזא דא לא אתגליא) יב אלין שמיא, אמינא ליה. ידעת מה הוא מי ברא אלה' ר, אליהו ואמר לי

דכתיב, ולברכא ליה, ה דאית ליה לבר נש לאסתכלא בהו"עובדא דקב, וחילהון מה אדיר שמך ))))ככככ אדונינו'ה' אצבעותיך וגו*) כי אראה שמיך מעשה ))))יייי

.בכל הארץ ודא, וגלי במתיבתא עלאה, ה"מלה סתימא הוה קמי קב: רבי, ל"א) יג

מסורת הזהר

י שמות יז בשלח קטו תרומה רסה ספרא דצניעותא"ד: רסו ' דא"ח בהשמטות ))))ככככ. : סזח"ז) תהלים ח ())))יייי

.נח ויקהל קמד

מי ברא אלה דאליהו הסולם מאמר

אלא סוד זה: ' וכו רזא דאאלא) יבאלא ביום אחד שהייתי על חוף , לא נתגלה

הידעת מהו , רבי: ובא אליהו ואמר לי , הים

השמים , אלו הם, אמרתי לו.מי ברא אלה שיש לבני אדם להסתכל, ה"מעשה הקב, וצבאם

כי אראה שמיך , שכתוב. בהם ולברך אותואדוננו מה אדיר ' ה', מעשה אצבעותיך וגו

.בכל הארץשמך

,רבי: אמר לי: ' וכול רבי"א) יגוגילה אותו , ה"דבר סתום היה לפני הקב

בשעה שהסתום. וזה הוא, בישיבה של מעלהעשה בתחילה , מכל סתומים רצה להתגלות

וזו עלתה להיות ,,,,שהיא מלכותשהיא מלכותשהיא מלכותשהיא מלכות, נקודה אחתכלומר שהמלכות עלתה כלומר שהמלכות עלתה כלומר שהמלכות עלתה כלומר שהמלכות עלתה , , , , שהיא בינהשהיא בינהשהיא בינהשהיא בינה, מחשבה

חקק , רים צייר בה את כל הציו....ונכללה בבינהונכללה בבינהונכללה בבינהונכללה בבינה .בה כל החקיקות

פרצוף עתיק הוא הראש , ביאור הדברים סתימא דכל' והוא נק, של עולם האצילות' הא

ה ה ה ה """"דף קלדף קלדף קלדף קל((((ועליו אמרו באדרא רבא . סתימין

כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא ))))אאאא""""עעעע .מנא לן. בקדמיתא לית עמא מתתקנא

דעד דלא אתתקן הוא, מעתיק יומין ון דבעיבתיקונוי לא אתתקנו כל אינ

וכן איתא .וכלחו עלמין אחרבו, לאתתקנא

בשעתא, תאנא. א"צ ע"באדרא זוטא דף ר דעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין בעא

כלא אתקין כעין דכר ונוקבא, לאתתקנא דהאי חכמה אתפשט ואפיק מיניה' וכו

ס התיקון" והואשכח דכר ונוקבא, בינה .'דצמצום ב

תימאבשעתא דסוזהו שמבאר כאן ואמר דכל סתימין בעא לאתגלייא עבד ברישא

שבעת שעתיקא קדישא רצה .נקודה חדא בכח התיקון דאתתקן, להתגלות לעולמות

)א"ע' דף ב*) ב "ע' י דף א"דפו(

דהיינו, א" דאעבד ברישאהוא ', בצמצום ב

דהיינו שהעלה ,נקודה חדאבחכמה שלו ושם, א"רישא דא' נקודה לבחי' המלכות הנק

ס "ח להלביש ע"המעלה או' ה הנוקנתתקנ החכמה' א בספי"ונסתיים הראש דא, א"דראש א

ן" ובינה וזונ"כדו החכמה ואשתכח ,סתימתה א יצאו לבר מהראש דהיינו למדרגת"דראש א

חכמה אתפשט ואפיקס "וז. א"הגוף דא דהיינו שחכמה הוציאה לבחינתמיניה בינה

.גוף

:ודא סליק למחוי מחשבה, ש"וז נקודת המלכות הזו אשר עלתה לחכמה, כלומר

היא , והחכמה נתקנה על ידה כדכר ונוקבא 'עלתה משום זה ונעשתה למחשבה דהיינו לבחי

כי, והטעם הוא פשוט. בינה הנקראת מחשבההיא מקבלת , כיון שעומדת בזווג עם חכמה

ולא , והמקבל מחכמה נבחן לבינה, מחכמהי שמשורשה היא "ונמצא שאעפ. למלכות

מחמת , הרי נעשתה, נקודה' לכות לבחימ

ודא סליק למהויש "וז. בינה' העליה לבחי שזה גרם אל הנקודה למהוי בינה מחשבה

.הנקראת מחשבה השם מחשבה, בזוהר' כי לפעמים נק, ודע

, והענין הוא, על החכמה ופעמים על הבינה כ יש"וע, דחכמה' הנוק, פירושה, כי מחשבה

, דחכמה' א הנוקכי הי, לכנותה בשם חכמהאמנם מעצם בחינתה הנה היא בינה ולא

אכן אין הבינה נקראת בשם . ל"כנ, חכמהמחשבה רק בהיותה בחינת ראש ביחד עם

.וזכור זה. החכמה

צייר בה כל ציורין חקק בה כל, ש"וז כי בהאי נקודה דסליק למהוי מחשבה,גליפין

א"שהם א, פרצופי אצילות' צייר וחקק כל ה

,וחקק בה, צייר בה, ש"וז. ן"וזוא "אורומז

21

כא הקדמת ספר הזהר

,נקודה חדא ))))לללל עבד ברישא, בשעתא דסתימא דכל סתימין בעא לאתגליא. הוא .צייר בה כל ציורין חקק בה כל גליפין. ודא סליק למהוי מחשבה

מסורת הזהר

.א ב ז" ב))))לללל

מי ברא אלה דאליהו הסולם מאמר

, פירושוצייר בהכי , רבן רומז בזה לעני פ אצילות"שהם ה, שנאצל על ידה כלהו ציורין

י הזווג שנעשה על המסך דהאי "דהיינו ע ק"יצאו קומת ו, נקודה דסלקא למהוי מחשבה

י בכלים דכתר וחכמה בכל פרצוף"ח ואו"דאו

פירושו ,חקק בה כל גליפיןאבל . ופרצוף דיינו שעם עלית הנקודה למהוי, ענין חסרון

שהם הכנות, נעשו חסרונות וחקיקות, מחשבהבית קבול על האורות בכלהו פרצופי ' לבחי

ומתוך שענין זה הוא יסוד כל המוחין. אצילות .יש לבארו היטב, דאצילות

כי עלית הנקודה לבחינת , והענין הוא

נמצא בזה שנעשה סיום, מחשבה שהיא בינהס "שה, כי הנקודה, ס דכל מדרגה"חדש בע

שהיתה עומדת לזווג, ות עם המסך שבההמלכ, פה' ס דראש הנק"במקום מלכות של ע

עלתה עתה למקום , הראש' בחי, וסיימה שם דהיינו , נקבי עינים' הבינה של ראש הנק

ונעשה הזווג על , נוקבא דחכמה שהיא בינהשם במקום נקבי עינים וסיימה , המסך שלה

א ומלכות"הספירות בינה ז' וג, שם את הראשירדו מתחת מקום , פ"אח' של הראש הנק ז"ועד. דהיינו למדרגת גוף, הסיום של הראש

אשר המלכות , ס דגוף"נעשה בהכרח גם בע שהיתה עומדת, המסיימת את הגוף של הפרצוף

מקודם לכן במקום הנקודה האמצעית שהיא עלתה , סיום רגלין' הנק, ס דגוף"המלכות דע

, ת" תהנקראת, עתה למקום בינה של הגוףוסיימה את הגוף , ב"ת דגוף הם כח"כי חג

הספירות ' ואלו ג, ת במקום החזה"שם בתיצאו מבחינת . ם"תנהי' ן דגוף הנק"בינה וזו

.ע דפרודא"בי' אצילות ונפלו לבחי

הרי שבסבת עלית הנקודה למהוי מחשבה ,חצאים שחציו העליון' נבקעה כל מדרגה לב

א"בינה וזוה, שהם כתר חכמה נשארו במדרגה ונוקבה דכל מדרגה נאבדו ממנה וירדו למדרגה

ס ענין התחלקות של השם "וז. שמתחתיה

ס" כי מדרגה שלמה בע,ה"י אל"מאלהים על 'שבו ה, בשם קדוש אלהים' ן נק"ב זו"כח

)ב"ע' י דף א"דפו(

הן ה"אלש, ן"ב זו"כח' ספי' אותיות נגד ה

ה כל ועתה אחר שנחלק, ן" הן זום"י, ב"כח, שכתר וחכמה נשארו, חצאים' מדרגה לבנמצא כי לא , ל"כנ, ן נפלו ממנה"ובינה וזו

,י"מהאותיות ' זולת ב, נשארו בכל מדרגה נפלו מכל מדרגה למדרגה ה"אלאותיות ' וג

.שמתחתיה ז היו צריכות להשאר"כי לפי, ואיך לשאול

היו צריכות מ"היו, במדרגהל"אאותיות ' בוהענין הוא . דרגה התחתונהלנפול ממנה להמ

.שיש תמיד ערך הפוך בין הכלים לאורות, בכלים באים העליונים מתחלה, כי זה הכלל

כ הכלי "דהיינו תחלה בא הכלי דכתר ואחוהיפוכו . עד כלי המלכות לבסוף' דחכמה וכו

הוא באורות שבהם באים התחתונים תחילה , א"כ אור הז"ואח, מתחילה בא אור המלכות

.עד אור הכתר לבסוף' וכו, אור הבינהכ "ואח הכלים' ולפיכך אם אין מבחינה הכלים אלא ב

' הרי אין בהם אלא ב, של כתר ושל חכמה. ק"ו' הנק, א"אור המלכות ואור הז, האורות

י"מהאותיות ' ולפיכך אנו מבחינים שרק בס אור המלכות ואור "במדרגה שה, נשארו

ה"אל אותיות' אבל ג, א של השם אלהים"הזכ נעשתה כל מדרגה מחוסרת "וע, נפלו מהם

.ר שבה"ג

צייר בה כל ציורין חקק בהוזה אמרו שרומזין בזה על התחלקות כל כל גליפין

חצאים מכח סליקת הנקודה למהוי' מדרגה לב

' היינו על בצייר בה כל ציורין, מחשבה

שנשארים בכל המדרגה צייר י"מהאותיות

' היינו גל גליפיןחקק בה כ. הציור דאגני

שנפלו מכל מדרגה ונחסרה ה"אלהאותיות כי מסבת חסרונן לא נשאר במדרגה , מהם

האורות ' וג, א"זולת אור המלכות ואור הז. כי אין אור בלי כלי, ב חסרים מהן"דכח

ן "באופן שאם שוב ישיגו הכלים דבינה וזו .כי זה תלוי בזה. ר דאורות"תיכף ישיגו גם ג

כי הם , האלו המבוארים כאןוזכור דברים .יסוד כל החכמה

ואגליף

22

הקדמת ספר הזהר כב

ואגליף גו בוצינא קדישא סתימא גליפו דחד ציורא סתימאה קדש) יד שירותא לבנינא קיימא גגגג ואקרי מי, קדישין בניינא עמיקא דנפיק מגו מחשבה

לאתקריבעא לאתגלייא ו. לא אקרי אלא מי. עמיק וסתים בשמא, ולא קיימא

חלופי גרסאות .א ראשיתא" נגגגג

מי ברא אלה דאליהו הסולם מאמר

וחקק בתוך: ' וכוואגליף גו בוצינא) ידשהיא המלכות שנכללה שהיא המלכות שנכללה שהיא המלכות שנכללה שהיא המלכות שנכללה , הנר הקדוש הסתום

קדש , חקיקה של ציור סתום אחד,,,,בבינהבבינהבבינהבבינה ,שהוא בנין עמוק היוצא מתוך המחשבה, קדשים

שהוא התחלה אל ,י"מ ונקרא ,,,,רררר""""ס גס גס גס ג""""שהשהשהשההוא עמוק , והוא עומד ואינו עומד. יןהבנ

אינו נקרא אלאועודועודועודועוד, , , , אלקיםאלקיםאלקיםאלקיםוסתום בשם

אלה דהיינו שחסרות אותיותדהיינו שחסרות אותיותדהיינו שחסרות אותיותדהיינו שחסרות אותיות, , , , דאלקיםדאלקיםדאלקיםדאלקים י"מ

רצה להתגלות ולהקרא בשם....מהשם אלקיםמהשם אלקיםמהשם אלקיםמהשם אלקים, הוא התלבש בלבוש יקר המאיר,,,,אלקיםאלקיםאלקיםאלקיםזה

ועלו אותיות,ה"אל וברא ....שהוא אור החסדיםשהוא אור החסדיםשהוא אור החסדיםשהוא אור החסדים

שנתחברו אותיות אלו ,,,,אלקיםאלקיםאלקיםאלקים בשם ה"אל

,ה"אל באותיותבאותיותבאותיותבאותיות י"מ דהיינו אותיותדהיינו אותיותדהיינו אותיותדהיינו אותיות, אלוב וכל עוד שלא ברא .אלהיםונשלם השם

ואלו שחטאו .אלהים לא עלה בשם ,ה"אל

. אלהיך ישראלה"אלאמרו על סוד זה , בעגל

ן "כי על ידי עלית מ, ביאור הדברים ,ק"ג דא"ב ס"מתחתונים נמשך אור חדש מע

שלמעלה, ק"ג דא"ב ס"שבהיות האור הזה מע, הבוקע כל מדרגה לשתים, ל"הנ' צום במצמ

הוא, א"כ בעת שנמשך האור הזה לראש א"ע חוזר ומוריד את הנקודה מתוך המחשבה שהיא

למקום המלכות , חזרה למקומה, מקום הבינה' וג', לפני צמצום ב' כמו שהי, של הראש

, א ומלכות שנפלו מהראש"ז, הספירות בינהזווג שהרי ה, נמצאות חוזרות לבחינת ראש

ונבחן . נעשה במקום המלכות שלמטה מהןהאותיות ' כי ג, שהשם אלהים חזר ונתגלה

, במדרגה אחתי"מ חזרו ונתחברו אל הה"אל וכיון שחזרו בינה. ונשלם שם אלהים במדרגה

, ל"ר דאורות כנ"ן דכלים חזרו גם ג"וזו אותיות דשם' ן דאורות בה"ב זו"ונתלבשו כח

ן "אורות זו ,ה"אלב ב"אורות כח: אלהים

הנפולים הם ה"אלוזכות זאת היטב ש .ם"יבאבל , ן החסרים למדרגה"כלי בינה וזו' בחי

מתחברות בשם אלהים הן נעשותה"אלבעת ש שהוא מטעם הערך ההפוך שבין, ב"אורות כח

.ל"הכלים לאורות כנ

ואגליף גו בוצינא קדישא וזה אמרו החנו שנחקק מסך ומקום זווג מחדש, סתימא

)ב"ע' י דף א"דפו(

בוצינא קדישא ' הנק, א"במלכות דראש א

גליפו דחד ציורא סתימאה והיא . סתימא אשר הגליפו החדשה הזו ממשיךקדש קדישין

שהוא קדש , ס"חד ציורא דהיינו קומה של ע. קדש קדישין' ר הנק"והוא קומת ג, קדישין

משום דהאי, דנפק מגו מחשבהוהוא משום הנה עתה חזרה, מחשבהנקודה דסלקא להיותובאה למקומה האמיתי , ונפק מגו מחשבה

הכלים בינה ' כ ג"וע. למקום המלכות דראש

ל חזרו עתה למדרגה ש,ה"אלשהם ' א ונוק"זומה שמכנה את . ונשתלם שם אלהים, הראש

,ציורא סתימאהר בשם "הקומה הזו דג .יתבאר בהמשך

:י שירותא לבנינא"ואקרי מ, ש"וז י"מ בה"אלפ שכבר התחברו "אע, כלומר

רק' מ עדיין נק"מ, ל"כנאלהים ונעשה השם

הוא התחלה לבנין, והוא שירותא לבנינאי"מכמו , כי הבנין עוד לא נשלם, השם אלהים

.שמפרש והולך

כלומר מצד ,קיימא ולא קיימא, ש"וזשהרי , אחד כבר קיימא בנינא בכל השלימותובינה , מקום הזווג חזר למקומו בפה דראש

והשם , ר דאורות"וכן ג, ן חזרו למדרגה"וזו

עוד לא קיימא'אמנם מצד ב. אלהים נשלם

עמיק וסתים בשמא כי הוא , בנינא דשמאכלומר שהאורות של השם אלהים הם עוד

שהם ,ה"אלעמוקים וסתומים ואינם מאירים ב כי, והוא מטעם. ן שעלו למקום הראש"בינה וזו

ם מאירה החכמהשש, א"מחמת עליתם לראש א ,הנה אין בקומה הזו אלא אור החכמה, בלבדה

ת שעלו אינן יכולות לקבל"וז, ת"וכיון שהם ז וחסדים אין, החכמה בלי התלבשות תוך חסדים

.כ אינם יכולים לקבל גם החכמה"ע, להם שם

ואינו עמיק וסתיםולפיכך נבחן שהשם ומטעם זה . ה"אותיות אל' מתפשט עוד בג

לא קיימא' ין קומה זו בבחינבחן עוד בנ

וזה אמרו . אינם מגולים בהה "אלועדיין

כי האותיות לא אקרי אלא מישלפני זה

ואין שם, עוד סתומות בשמא דאלהיםה"אל

.י"מרק ש"וז

23

כג הקדמת ספר הזהר

.ה בשמא"וסליק אל, ה"וברא אל הההה ,ואתלבש בלבוש יקר דנהיר, בשמא דאדדדד) ) ) ) ממממ ועד לא ברא אלה לא. ואשתלים בשמא אלהים ))))ננננין באלין אתחברון אתוון אל

אלה ))))סססס על רזא דנא אמרו. בעגלא וווו ואינון דחבו. סליק בשמא אלהים .אלהיך ישראל

וברזא, שמא דאשתתף תדיר זזזז) ) ) ) עעעע הכי הוא, י באלה"וכמה דאשתתף מ) טו מלה דאוקימנא חחחח ומניה ידענא. ופרח אליהו ולא חמינא ליה. דא אתקיים עלמא

מסורת הזהר

א"ב) שמות לב ())))סססס. משפטים רב))))ננננ. משפטים רב))))ממממ רלב ויחי שעח שמות רפג כי תשא פה פקודי שח

. משמטים רד))))עעעע. בלק שצב

חלופי גרסאות א וברא אלה" נהההה. ג דא"א ל"נ. ג"ל, א בשמא דא" נדדדד

וסליק בשמא אלקים אתחברון אתוון אלין באלין ואשתלים א הכא הוא" נזזזז. א בעלמא" נוווו). ל"אה(', בשמא ועד וכו

א מלה דא וקאימנא" נחחחח). ל"אה(שמא דא אשתתף ).ל"אה (

מי ברא אלה דאליהו הסולם מאמר

בעא לאתגלייא ולאתקרי בשמא,ש"וז

ה"אלכי כבר עלו , כיון דכבר נשלם השםוזה , ל"כנ, ז אינן מאירות כלל"ועכ, לראש

ולאתקרי בשמא בעא לאתגלייא, אמרו ,פירוש. אתלבש בלבוש יקר דנהיר. אלהים

כיון דכל הסיתום של השם שאינו יכול להאיר

, הוא מחמת חסרון הלבוש דחסדיםה"אלב ,ת יכולות לקבל אור חכמה בלי חסדים"שאין ז

כבעת , כ חזר ועשה הזווג דקטנות"ע. ל"כנ, והמשיך קומת החסדים, א"היותו בגוף דא

תלבשה באור החסדים והקומה דחכמה נוהאור ההוא נעשה אל הקומה , שהמשיכה

אשר דרך הלבוש הזה לבוש יקר דנהירהוא יכול להאיר את אור החכמה , דחסדים

אתלבש בלבוש, וזהו אמרו.ה"אלת שהן "בז .יקר דנהיר

היינו,ה בשמא"ה וסליק אל"וברא אלל שהוא קומת "על ידי הלבוש היקר הנ

שלמטה , זווג הגוףשקבל מבחינת , החסדים

דהיינו שהשפיע,ברא אלה, בריאה' מחזה הנק

ה בשמא"סליק אלכ "ועי, ה"האור ההוא לאלכי מאחר שכבר יש להם לבוש יקר מחסדים

ואז נגלו , הן יכולות לקבל בו גם חכמה

בשמא אלהים כי עתה מאירים בו ה"אל, ונבחן, ן בתכלית השלמות שבהם"הבינה וזו

וזה . לה שמא דאלהיםכי עתה נשתלם ונתג

היינו אתחברן אתוון אלין באליןאמרו

כיואשתלים בשמא אלהים. ה"י באל"מ

קומת החכמה מפאת ה"אלעתה מקבלות אותיות אלהים' וכל ה, שהשיגו לבוש דחסדים

ועד דלא ברא , וזה אמרו. מאירות בשלמותן כי מטרם,ה לא סליק בשמא אלהים"אל

)א"ע' י דף ב"דפו(

לא, השפיע להם אור החסדים ללבושי"משה

ולא האירי"מ יכולות לקבל כלום מה"אלהיו

דחבו, ש"וז. ל"כנ. בלבדי"מבאלהים אלא כי הם :אלה אלהיך ישראל' וכובעגלא

כ "וע, ל"פגמו בהאי לבוש יקר דנהיר הנ

ה "אל ולכן אמרו ה"אל נפרד מן י"מה . ויצא השפע לאלהים אחרים,אלהיך

וכמו : ' וכושתתףוכמה דא )טו

י י י י """"עעעע, , , , והיו לשם אלקיםוהיו לשם אלקיםוהיו לשם אלקיםוהיו לשם אלקים ה"י באל"משנתחברו

כך,,,,לבוש יקר המאיר שהוא אור החסדיםלבוש יקר המאיר שהוא אור החסדיםלבוש יקר המאיר שהוא אור החסדיםלבוש יקר המאיר שהוא אור החסדים. . . . י לבוש יקר המאירי לבוש יקר המאירי לבוש יקר המאירי לבוש יקר המאיר""""עעעע, השם מתחבר תמיד

ה עולם חסד ה עולם חסד ה עולם חסד ה עולם חסד """"שהסושהסושהסושהסו, ובסוד זה מתקיים העולם

וממנו . ולא ראיתי אותו, ואליהו פרח....יבנהיבנהיבנהיבנה. שעמדתי על הסוד והסתר שלו, ידעתי הדבר

. והשתטחו לפניו, כל החבריםו, אלעזר' בא ראלא , אם לא היינו באים לעולם, בכו ואמרו

.היה די לנו, לשמוע את זה

דלאבאותו הדרך שנתבאר , פירוש עד דקומת החכמה סליק בשמא אלהים

י "מאתלבש בלבוש יקר דנהיר ואז אשתתף הכי הוא שמא וסליק בשמא אלהים ה"אלב

, כן הוא קיים לעד לנצחיותדאשתתף תדיר

וברזא דא . ולא סליק בשמא בלאו הכי גם עלמא תתאה שהיא ,אתקיים עלמא

מקבל המוחין בדרך זה ,ה"מ' הנוקבא הנק

ואשתלים לגמרי כמואלה בי"משל שיתוף . שמעון הולך ומבאר' כמו שר, עלמא עילאה

אלעזר שאמר על עלמא ' לאפוקי מר, וזהו

ה ידעת"מ, ה"כיון דמטי תמן מ, תתאה

. ש" ע,לא סתים כדקדמיתאהא כ' וכונמצא לדבריו דלא אתקיים עלמא תתאה כמו

וברזא דא אתקיים ש "וז. עלמא עילאהעלמא

24

הקדמת ספר הזהר כד

בכו , אלעזר וכלהו חברייא ואשתטחו קמיה' אתא ר. על רזא וסתרא דילה .אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא די, ואמרו

א מאנהאא מאנהאא מאנהאא מאנהאמאמר אמא אוזיפת לברתמאמר אמא אוזיפת לברתמאמר אמא אוזיפת לברתמאמר אמא אוזיפת לברת

כי ))))פפפפ דכתיב, ה אתבריאו"שמיא וחיליהון במ, על דא טטטט, ר שמעון"א) טז ה אדיר שמך בכל הארץ אשר"מ ))))צצצצ וכתיב' אראה שמיך מעשה אצבעותיך וגו

נהורא ))))קקקק בגין דברא. איהו לסלקא בשמא יייי על השמים, תנה הודך על השמים ))))גגגג

מסורת הזהר .ב לעיל אות י))))צצצצ. לעיל אות יב) תהלים ח (טטטט

. בלק שנה))))קקקק

.ה"ת מלכ"ס) נדרך אמת

חלופי גרסאות ).ל"אה(א איהי " ניייי). ל"אה(ג על דא "א ל" נסססס

אמא אוזיפא לברתא מאנהא הסולם מאמר

ש"כ פסק ר"וע. כגוונא דעלמא עילאהעלמאוהנה אליהו לא פירוש אלא . דבריו לעיל, א לבד"ובנין שמא אלקים באו, סדר המוחין

איך סדר בנין אלקים , ביאר כלוםאבל לא ש בעצמו עד "וזהו שמפרש ר, הוא בנוקבא .סוף המאמר

מאמר אמא אוזיפת לברתא מאנהא

על כן , ש"אר: ' וכור שמעון"א) טז

....שהוא המלכותשהוא המלכותשהוא המלכותשהוא המלכות ה"מהשמים וצבאם נבראו בכי אראה שמיך מעשה אצבעותיך , כי כתוב

אדיר שמך בכל ה"מ, כתובומקודם לכןומקודם לכןומקודם לכןומקודם לכן. 'וגו הרי השמיםהרי השמיםהרי השמיםהרי השמים. אשר תנה הודך על השמיםהארץ

,,,,שהוא המלכות והכתובשהוא המלכות והכתובשהוא המלכות והכתובשהוא המלכות והכתוב, , , , הההה""""נבראו בשם מנבראו בשם מנבראו בשם מנבראו בשם מ

,י"מ המורה על הבינה הנקראתהמורה על הבינה הנקראתהמורה על הבינה הנקראתהמורה על הבינה הנקראת ,על השמים, הואהפירושהפירושהפירושהפירוש, , , , הנקרא שמיםהנקרא שמיםהנקרא שמיםהנקרא שמים. . . . אאאא""""שהוא מעל זשהוא מעל זשהוא מעל זשהוא מעל ז

שהוא שהוא שהוא שהוא ,ה"מ ....פירושפירושפירושפירוש. . . . אלקיםאלקיםאלקיםאלקיםשעולה בשם ,,,,עולה ונכלל בבינה הנקראת אלקיםעולה ונכלל בבינה הנקראת אלקיםעולה ונכלל בבינה הנקראת אלקיםעולה ונכלל בבינה הנקראת אלקים, , , , מלכותמלכותמלכותמלכות

דהיינו אחר שברא אור דהיינו אחר שברא אור דהיינו אחר שברא אור דהיינו אחר שברא אור , אחר שברא אור לאורו חסדים ללבוש יקר אל אור החכמה שבשםחסדים ללבוש יקר אל אור החכמה שבשםחסדים ללבוש יקר אל אור החכמה שבשםחסדים ללבוש יקר אל אור החכמה שבשם

, שאז נתלבשו זה בזה))))דדדד""""ל אות יל אות יל אות יל אות י""""כנכנכנכנ(((( י"משהוא שם שהוא שם שהוא שם שהוא שם . . . . אלקיםאלקיםאלקיםאלקים עלתה בשם העליון והמלכותוהמלכותוהמלכותוהמלכות

בראשית , כ" וע....שהמלכות נכללת בהשהמלכות נכללת בהשהמלכות נכללת בהשהמלכות נכללת בה. . . . הבינההבינההבינההבינה ,,,,שהוא בינהשהוא בינהשהוא בינהשהוא בינה, היינו אלקים העליון. ברא אלקים

אינו כך ,,,,שהוא מלכותשהוא מלכותשהוא מלכותשהוא מלכות, ה"מ כי ....ולא מלכותולא מלכותולא מלכותולא מלכות ....מרנומרנומרנומרנושאשאשאשא, , , , הההה""""י אלי אלי אלי אל""""בסוד מבסוד מבסוד מבסוד מולא נבנה

ממשיךה"מ, כיון דעלמא תתאה, פירושכ "ע, המוחין בשמא אלהים בעלמא עילאה

י "היתה היכולת שיבראו שמים וחיליהון ע

,ל" כי אין תולדות בלי מוחין עילאין הנ,ה"מ

משום ועל דא, וזה אמרו. שהם מוחין דחיה )א"ע' י דף ב"דפו(

אתקיים בשמא אלהים,ה"משגם עלמא תתאה

ה "שמיא וחיליהון במ, א עילאהמעלמ לאפיק תולדות אלוה"מ היה כח לאתבריאו

.שמיא וחיליהוןאשר תנה הודך על , ולכן אומר הכתוב

שהמוחין נמשכים משם , להשמיענו, השמים

ה"ל באי"מי השיתוף ד"ת ע"אלהים דישסועל ש "וז. א"שהן ממעל השמים שהם ז שההוד שהוא,השמים איהו לסלקא בשמא

שהוא , א"הוא על השמים מעל לז, ןהמוחי

י"משהוא , שבו סליק בשמא אלהים, ת"ישסו שהם, אבל בשמים עצמו. ל" כנ.ה"ברא אל

.ל"כנ. ה"מ רק י"מא אין שם "זוהנה אחר שנמשכה קומת החכמה מחמת

חזר ועשה , הנקודה דחזר ונפיק מגו מחשבה ואתלבש אור, ק להמשכת אור חסדים"זווג דו

.ה"אל נהיר בי"מואז , יםחכמה באור חסד בגין דברא נהורא לנהוריהש "וז. ל"כנ

ואתלבשדהיינו אור חסדים אל אור החכמה ונתלבש אורדא בדא וסליק בשמא עילאה

כ הגיעו המוחין "וע, החכמה באור החסדים

ואתחברו אתוון אלו באלו ,ה"אל לי"ממ

בשמא והוא . ל"כנ. וסליק בשמא אלהים ת שבהם"מישסו, שמים דהיינו מעל ה,עילאה

.ה"מאבל לא בשמים שהוא , י"מ

,ה לא הוי הכי ולא אתבני"מ, ש"וז' אשר מעת צמצום א, שהיא בינהי"מכי

כי הצמצום לא , לא היה בה שום צמצום כלל, היה שם אלא על הנקודה האמצעית לבדה

שנצטמצמה שלא לקבל בה , שהיא המלכות ת ונתתקנה בסוד הזווג דהכאה להעלו, אור

ח"או

25

כה הקדמת ספר הזהר

בראשית ברא ))))רררר דא ככככ ועל. ואתלבש דא בדא וסליק בשמא עלאה, לנהוריה .ה לא הוי הכי ולא אתבני"דהא מ, דא אלהים עלאה. אלהים

ואמא, ה מלעילא לתתא"אלין אל לללל אלא בשעתא דאתמשכן אתוון) יז ימתי קשיטא לה בקישוטהאוא. וקשיטא לה בקישוטהא ממממ ,אוזיפת לברתא מאנהא )ס

מסורת הזהר א יג דש"ז כב לט קנא קפט ב"הקסה) בראשית א ())))רררר

ב כח לב לג רמא שעה תולדות קפב"שי שכז שמא ב

:רסב : רנו . דף רנאא"חויחי תשפא בהשמטות

חלופי גרסאות א ולא קשיט" נממממ. א אלין מאלין" נלללל. ג דא"א ל" נככככ

.קשיטתא ו"נ. א וקשיט"נ). ל"אה (

י וארא ח בא מז קד יתרו שצח תמא תרומה יח תריח תרלט ספרא דצניעותא ז נח פקודי יב ריא "ד

: כו ' א ד"תי. יז' א ד"ת. יג: ד ' בהקדמה דז"תי שלח קנג פנחס שצו "ד. רעח' דב"חבהשמטות

:פז ' ג ד"נת. פז' ב ד"תנ: פו ' א ד"תנ. פו' נ ד"ת: ח עח "תל. עא' ו ד"תכ: מח : מב ' א ד"תכ ט"תס: צח ' ח ד"תס. צו' ה ד"תס. סה' ד ד"תס: צא ' ח ד"תנ: פט ' ו ד"תנ. פח' ה ד"תנ: פז ' ד ד"תנ

ד"ב ט"לד ט' ד ד"יג ט' א ד"ו ט' ד ד"א ט"ה ט' א ד"ד ט' א ד"ג ט' דח"ז. קכ' ע ד"ת. קיא' ד

ג"ב ט"ב ט"קטז ט' ג ד"טקיב ' ב ד"קג ט' ג ד"צג ט' דח"תקג "א ט"סו ט' ד ד"ג ט"א ט"מג ט' ד

.ג"קכא ט' ד ד"ט

.מלוה מלבושיה) ס דרך אמת

אמא אוזיפא לברתא מאנהא הסולם מאמרס הראשונות היו נקיות מכל "אבל ט, ח"או

אלא , והיו ראויות לקבל אור החכמה, צמצוםכדי להמתיק המלכות במדת ', רק בצמצם הב

ואבא אתתקן , סליק המלכות לאבא, הרחמיםוקבלה המלכות מקום , ה כעין דכר ונוקבאב

והנקודה שהיא מלכות סליק למהוי , בינהומאז נצטמצמה גם הבינה , בינה, מחשבה

ונתתקנה במסך שלא לקבל אור החכמה כדי לקבל הזווג דהכאה ולהעלות , בתוכה

הרי שהבינה ממקורה ראויה . ל"כנ, ח"אוומה שקבלה , לקבל חכמה בלי שום צמצום

לא היה אלא להמתיק, צום והמסךבתוכה הצמ ,ן מתחתונים"י העלאת מ"ולפיכך ע. המלכות

המוריד , ק"ג דא"ב ס"נמשך אור חדש מע, בחזרה את הנקודה ממקום בינה למקומה

ונפק הנקודה', כמו שהיה בצמצום א, למלכות י זה נטהרת הבינה מכל צמצום"שע. ממחשבה

ואחר. ש לעיל"וחוזרת ומקבלת אור חכמה כמ

י"מקומת החכמה מתלבשת בחסדים מאירה שוהנה כל הבנין . ומתגלה שם אלהיםה"אלב

כי ,ה"מהזה דשמא אלהים לא יתכן כלל ב

דהיינו המלכות, היא קצה השמים לתתאה"מהשעליה היה הצמצום ממקורה גם , עצמה

ואינה ראויה לקבל בתוכה שום ' בצמצום א

ה לא הוי הכי ולא "מש "וז, הארת חכמה שייך כל הבנין של שםי"מכי רק ב, יאתבנ

)א"ע' י דף ב"דפו(

ולא , י דחזר ונפיק מגו מחשבה"ע, אלהים

.ה"מב

:' וכואלא בשעתא דאתמשכן) יז

נמשכות ה"אלאלא בשעה שאותיות אלו כי האם משאלת, למלכותלמלכותלמלכותלמלכות, למטה, מבינהמבינהמבינהמבינה, ממעלה

אז אז אז אז . בקישוטיהאותהבגדיה לבת ומקשטת נה שהיא האם למלכות נה שהיא האם למלכות נה שהיא האם למלכות נה שהיא האם למלכות נמשך השם אלקים מבינמשך השם אלקים מבינמשך השם אלקים מבינמשך השם אלקים מבי

ומתי מקשטת אותה בקישוטיה ....שהיא הבתשהיא הבתשהיא הבתשהיא הבת. בשעה שנראה לפניה כל זכר, היינוהיינוהיינוהיינו. כראוי

כי אז . ' ה האדוןאל פני, עליהעליהעליהעליה כתוב שאזשאזשאזשאז

כמו . שהוא לשון זכרשהוא לשון זכרשהוא לשון זכרשהוא לשון זכר ,אדון המלכותהמלכותהמלכותהמלכותנקראת

כל אדוןהנה ארון הברית , שאתה אומרהרי הכתוב קורא את המלכות המכונה הרי הכתוב קורא את המלכות המכונה הרי הכתוב קורא את המלכות המכונה הרי הכתוב קורא את המלכות המכונה . הארץ

שהוא שם שהוא שם שהוא שם שהוא שם . . . . אדון כר הארץאדון כר הארץאדון כר הארץאדון כר הארץארון חברית בשם ארון חברית בשם ארון חברית בשם ארון חברית בשם והיינו משום שקבלה את הכלים המכונים והיינו משום שקבלה את הכלים המכונים והיינו משום שקבלה את הכלים המכונים והיינו משום שקבלה את הכלים המכונים . . . . זכרזכרזכרזכר

מהאםמהאםמהאםמהאם, , , , והמוחין המכונים קישוטיןוהמוחין המכונים קישוטיןוהמוחין המכונים קישוטיןוהמוחין המכונים קישוטין, , , , בגדיםבגדיםבגדיםבגדים

ה"מ מןמןמןמן 'ה כי אז יוצאת ה....שהיא בינהשהיא בינהשהיא בינהשהיא בינה י"מ ונקראת המלכותונקראת המלכותונקראת המלכותונקראת המלכות ',י נכנסת ובמקומהובמקומהובמקומהובמקומה

, ואז היא מתקשטת בבגדי זכר....כמו הבינהכמו הבינהכמו הבינהכמו הבינה .כנגד כל ישראל, לללל""""דהיינו בגדים דבינה כנדהיינו בגדים דבינה כנדהיינו בגדים דבינה כנדהיינו בגדים דבינה כנ

לעיל אות לעיל אות לעיל אות לעיל אות ((((כמו שנתבאר , יםביאור הדבר

א נקודה חדא"דעבד פרישא דאדאחר , ))))גגגג""""יייי כי החכמה ,ודא סליק למהוי מחשבה

צייר הנה אז , נתקנה בה כעין דכר ונוקבאת פ אצילו" שכל הקומות דה,בה כל ציורין

באופן שאין יותר מכתר חכמה , נצטיירו בהבכל

26

הקדמת ספר הזהר כו

ודא', אל פני האדון ה ))))שששש דכתיב, עתא דאתחזון קמה כל דכוראבש. כדקא חזי וליעילת' כדין נפקת ה. הנה ארון הברית אדון כל הארץ ))))תתתת א"כד, אקרי אדון

.ואתקשיטת במאני דכורא לקבליהון דכל דכר בישראל', י

מסורת הזהרחי שצב בהשמטות ב רמב וי"א שצד ב"ב) יהושע ג ())))תתתת. בא קכו משפטים תקמד תקמח) שמות כג ())))שששש

.י שמות ריג"ד: רנא ' דא"ח

אמא אוזיפא לברתא מאנהא הסולם מאמר

וחקק בה , ן"א וזו"א ואו"בא, בכל קומהספירות בינה ' שבכחה נפרדו ג,כל גליפין

: א ומלכות מכל קומה למדרגה שמתחתיה"וז ובינה, א"א נפלו לאו"א ומלכות דא"כי בינה ז

א "ובינה ז, ן"א נפלו לזו"אוא ומלכות ד"ז .ש"ע. ע"ן נפלו לבי"ומלכות דזו

הספירות ' שאלו ב, ונתבאר שם בהסולם' שהן כתר וחכמה הן נק, שנשארו במדרגה

, ספירות שנפרדו מכל מדרגה' ואלו ג. י"מ

.ה"אלאותיות ' ג' הן נק

בשעתא דאתמשכן אתוון , וזה אמרו דהיינו בעת ,ה מלעילא לתתא"אלין אל

שאז , ל"כנ, דה סלקא למהוי מחשבהדנקו

א ונפלו למדרגה"מאוה "אלהאותיות ' נפרדו גכי אז נבחן . ל"כנ, ן"שמתחתיהם שהם הזו

ן נמשכו מלעילא "א שהן בזו" דאוה"אלש

דאבא ה"אלכי , ן"לתתא ונתלבשו תוך הזו

דאמא שהיאה"אלו. א"ס נמשך לז"שהוא יש .תבונה נמשכה לנוקבא

ת לברתא מאנהא ואמא אוזיפ, ש"וז היינו בעת ביאת,וקשיטא לה בקישוטהא

,ש"המוחין דגדלות המבוארים לעיל בדברי ר

גליפו דחד ציורא סתימאה קדששנמשך .בניינא עמיקא דנפיק מגו מחשבה, קדשין

שהנקודה חזר ונפיק מגו מחשבה , שפירושו הכלים בינה' שבזה הוחזרו ג, למלכות, למקומה

'ב הנק"האורות דכח' ו גונמשכ, ן למדרגה"וזו

כי בעת שהוחזרו, ותדע. ש" ע,קדש קדשין נמשכו, א"ן מהגוף אל ראש דא"הכלים בינה וזוועלו גם , א המלבישים עליהם"עמהם גם או

וקבלו שם אותם המוחין , א"הם לראש דא כי זה, והטעם הוא. א"דקדש קדשין שבראש א

וכן, העליון היורד לתחתון נעשה כמוהו, הכללולפיכך . תחתון העולה לעליון נעשה כמוהוה

ן נפרדו מהראש "שבינה וזו, במצב הקטנות א"א ונפלו לגוף שלו שהם מלובשים באו"דא

' א לבחי"ן דא"נעשו הבינה וזו, מפה ולמטה כ במצב הגדלות שחזרו הבינה"וע. א ממש"או )א"ע' י דף ב"דפו(

הנה לוקחים, א למדרגת הראש שלו"ן דא"וזו כי כבר נעשו למדרגה אחת, א"גם האועמהם

,ונמצאים משום זה גם בגדלות, בשעת הקטנות שנעשו, א"א עלו עתה עמהם לראש דא"שאו

כ שוים כמוהו ומקבלים אותם המוחין "ג

.קדש קדשין' א הנק"שבראש דא

כי אחר , א"ן לאו"עלו הזו, ז ממש"ועדנפיק גם , א"א קבלו המוחין שבראש א"שאו

, גו מחשבה למקום המלכותבהם הנקודה מ ן שלהם אל מדרגתם"שבזה הוחזרו הבינה וזו

שהכלים , והנה בה בעת. א"ל בא"א כנ"דאו לקחו עמהם גם, א"ן חזרו ועלו לאו"בינה וזו ן"ועולים גם הזו, ן המלבישים עליהם"את הזו

אשרדקדש קדשיןא ומקבלים המוחין "לאו .שם

ואמא אוזיפת לברתא מאנהאוזה אמרו 'כיון דג, כלומר,שיטא לה בקישוטהאוק

דאמא נמשכו אל הנוקבא ה"אלאותיות

דאמא שזה נבחן , ל"כנ, במצב הקטנות הכלים' ז שג" כי עי,אוזיפת לברתא מאנהא

נפרדו מאמא ונפלו ,ה"אלן שהם "בינה וזוכי , ממש' הרי הן נעשו לבחינת נוק, לנוקבא

ונבחן . העליון היורד לתחתון נעשה כמוהו

שלה לברתא שהיאה"אלמא השאילה כלים שאועם . 'כי עתה משמשת עמהם הנוק, הנוקבא

היינו,דקשיט לה בקישוטהאכ "זה נמצא ג

ן " בינה וזוה"אל הכלים' שג, לעת גדלותהנה אז עולה עמהם גם , דאמא חוזרים לאמא

ואז מקבלת הנוקבא . ל"כנ, הנוקבא לאמאכי התחתון , המוחין דקדש קדשין שבאמא

,ונמצא עתה. ל"כנ, עולה לעליון נעשה כמוהוה

לברתאה"אלשמתוך שאמא אוזיפת מאנהא שהם, בקישוטהא, כ קשיט לה"ע, בעת הקטנות

ונמצאת מתקשטת , בעת הגדלות, המוחין .בקישוטין דאמא

ואימתי קשיטא לה בקישוטהא כדקא ,מיני קישוטין מאמא אל הנוקבא' כי יש ב,חזי

מאמא תתאה הנקראתאו: ר"שהם המוחין דגתבונא

27

כז הקדמת ספר הזהר

אלה ))))אאאא :ואתוון אחרנין משכן לון ישראל מעילא לגבי אתר דא ) יח בגין לאמשכא אתוון, ברעות נפשי ננננ ושפיכנא דמעאי, אדכרנא בפומאי, אזכרה

ובמאי. למהוי אלהים כגוונא דיליה, וכדין אדדם מעילא עד בית אלהים, אלין

ת הזהרמסור ).תהלים מב ())))אאאא

חלופי גרסאות ג"א ברעות נפשי בגין לאמשכא אתוון אלין ל" נננננ

).ל"אה (

אמא אוזיפא לברתא מאנהא הסולם מאמראו מאמא , א"תבונה העומדת מחזה ולמטה דא

. א"עילאה העומדת מחזה ולמעלה דאוכשהנוקבא עולה לתבונה והתבונה מקשטת

נבהן שעדיין הקישוטין, ישוטהא דילהלה בק שאז עוד נמצאת, משום, האלו אינם כדקא חזי

כמו התבונה , הנוקבא בבחינת קיימא לשאלה, ))))ה והנךה והנךה והנךה והנך""""דדדד' ' ' ' אות חאות חאות חאות ח((((ל "ן כנ"שמטרם עלית מ

אלא בעת שהנוקבא עולה. כ אינן כדקא חזי"וע, א"למקום אמא עילאה שמחזה ולמעלה דא

,טין דילהואמא עילאה מקשטת לנוקבא בקישו כמו שמפרש, אז נבחן שהקישוטין הם כדקא חזי

.והולך

'וכובשעתא דאתחזון קמה כל דכורא בעת שהנוקבא עולה :ודא אקרי אדון

הנה אז עוד . לתבונה ומקבלת המוחין ממנה כי היא עוד קיימא, הקישוטין אינם כדקא חזי

ן"שצריכה עוד להעלאת מ, שפירושו, לשאלה ואז. ל"כנ, השתלם לגמרימן התחתונים כדי ל

א "שהזכרים שבישראל מקבלים מן ז, נבחן אבל בעת שנוקבא עולה, שעלה לישראל סבא

הרי היא נשלמת לגמרי ואינה , לאמא עילאה ואז היא, ן"דהיינו לקבל מ, קיימת עוד לשאלה

והזכרים שבישראל מקבלים, נחשבת לדכורא .ממנה

בשעתא דאתחזון קמה כל ש "וז נו שכל הזכרים בישראל מתראים דהיי,דכורא

, כלומרודא אקרי אדון. לפניה ומקבלים ממנה' י שהיא בחי"שאז אינה נקראת בשם אדנ

והוא מפני. שהוא זכראדוןאלא בשם , נקבה כי אין ענין עלית, שאינה קיימא לשאלה עוד

, ש"וז. כ נחשבת לזכר"וע, ן נוהג עוד בה"מ

ארון:הנה ארון הברית אדון כל הארץברית עייל ' א הנק"כי היסוד דז, הנוקבא' נקהרי שהכתוב מכנה את הנוקבא בשם . בה

כדין, ש"וז. שהוא שם זכר,אדון כל הארץ ה"מ ד'ה היינו :'ואעילת י' נפקת ה

מורה שהיא ה"מ זו ד'הכי , נפקת ממנה

ה ידעת"משפירושה , ל"כנ, קיימא לשאלה

הרי. ש" ע,הא כלא סתים כדקדמיתא' וכו

ואומר. מורה על קיימא לשאלהה"מ ד'הש )א"ע' י דף ב"דפו(

במקום 'י נפקת ממנה ואעילת ה"מ זו ד'הד

ואז אתבניאת בשמא . כמו אמאי"מ' ונק'ה .אלהים כמו אמא

והאותיות : ' וכוואתוון אחרנין ) יח

ממשיכות להם ישראל,ה"אל דהיינודהיינודהיינודהיינו, האחרות אל אל אל אל דהיינודהיינודהיינודהיינו, אל מקום זה....מן הבינהמן הבינהמן הבינהמן הבינה, מלמעלה

. . . . כמו הבינהכמו הבינהכמו הבינהכמו הבינה י"מהמלכות הנקראת עתה בשם המלכות הנקראת עתה בשם המלכות הנקראת עתה בשם המלכות הנקראת עתה בשם

אותיות אותיות אותיות אותיות הנני מזכיר ,,,,פירושופירושופירושופירושו. ה אזכרה"אל

, ואני שופך דמעות ברצון נפשי, בפיה"אל. מן הבינה, ה"כדי להמשיך אותיות אלו אל

,עד בית אלקים, מבינהמבינהמבינהמבינה מלמעלה אדדםואז נקראתנקראתנקראתנקראת תהיה כדי שהמלכותכדי שהמלכותכדי שהמלכותכדי שהמלכות. . . . שהוא המלכותשהוא המלכותשהוא המלכותשהוא המלכות ובמה ....םםםםהבינה שנקראת אלקיהבינה שנקראת אלקיהבינה שנקראת אלקיהבינה שנקראת אלקיאלקים כעין

בקול רנה ותודה המון ,,,,היינוהיינוהיינוהיינו. . . . אמשיך אותןאמשיך אותןאמשיך אותןאמשיך אותןהשתיקה שלי בנתה את , ר אלעזר" א.חוגג

ואת המקדש ,,,,שהוא בינהשהוא בינהשהוא בינהשהוא בינההמקדש של מעלה הוא כמו הוא כמו הוא כמו הוא כמו , ובודאי....שהוא מלכותשהוא מלכותשהוא מלכותשהוא מלכות, של מטה

.והשתיקה בשנים, מלה בסלע,,,,שאנשים אומריםשאנשים אומריםשאנשים אומריםשאנשים אומרים שאמרתי והעירותי היינו הפירושהיינו הפירושהיינו הפירושהיינו הפירוש, מלה בסלע

, ששתקתיו השתיקהו השתיקהו השתיקהו השתיקההיינהיינהיינהיינ, שתיקה בשנים. עליועולמות ' כי נבראו ונבנו ב,,,,ששוה פי שניםששוה פי שניםששוה פי שניםששוה פי שנים

כי אם לא עמדתי כי אם לא עמדתי כי אם לא עמדתי כי אם לא עמדתי . . . . שהם בינה ומלכותשהם בינה ומלכותשהם בינה ומלכותשהם בינה ומלכות, ביחד לא השגתי היחוד שללא השגתי היחוד שללא השגתי היחוד שללא השגתי היחוד של) ) ) ) אאאא""""ל אות יל אות יל אות יל אות י""""כנכנכנכנ((((מלדבר מלדבר מלדבר מלדבר

....עולמות אלועולמות אלועולמות אלועולמות אלו' ' ' ' בבבב

ואעילתה"מ מ'האחר דנפקת , פירוש

אז ממשיכים לה ישראלי"מ' ונק'מ אל ה'י

לגבי ,ה" אלן אותיות אחרות"י עלית מ"ע

והנוקבא סלקא בשמא ,י"מדהיינו , אתר דא. וענין המשכה זו כבר נתבאר לעיל. אלהים

, דעליון נופלות לתחתון בעת קטנותה"אלדכי , כ הן נמשכות לתחתון בעת הגדלות"וע

,ה"שהם אתוון אל, מ דעליון"בעת שהבינה ותוהם לוקחים עמהם גם , חוזרים לראש דעליון

ה ואת "וון אלוהתחתון קונה את את, התחתון מחמת היותו עמהם יחד בראש, המוחין שבהם

כי התחתון העולה לעליון נעשה . דעליון, ש" וז).).).).ש ואמאש ואמאש ואמאש ואמא""""ה וזה וזה וזה וז""""ז דז דז דז ד""""ל אות יל אות יל אות יל אות י""""כנכנכנכנ((((. כמוהו

בגין' וכוה אזכרה"אל' וכוואתוון אחרנין ן דישראל"ס העלאת מ" ה,לאמשכא אתוון

י"ן כדי להמשיך המוחין דגדלות ע"מעלין מהמשכת

28

הקדמת ספר הזהר כח

,שתיקא דילי בנה מקדשא לעילא, ר אלעזר"א. בקול רנה ותודה המון חוגג מה, מלה בסלע. בתרין סססס משתוקא, ובודאי מלה בסלע. ובנה מקדשא לתתא

דאברו ואיבנו תרין, מה דשתיקנא עעעע משתוקא בשתים, דאמרנא ואתערנא ביה .עלמין כחדא

המוציא במספר ))))בבבב דכתיב, שלימו דקראשמעון מכאן ולהלאה ' אמר ר) יט הד דא, דאיצטריך למהוי רשים כל חד מינייהו, תרין דרגין אינון, צבאם

דא עלאה רשים ואמר: ודא תתאה, דא עלאה ))))הההה ,י"מ ))))דדדד וחד, ה"מ ))))גגגג דאתמר

מסורת הזהר חיי רה נח רי יתרו קמה משפטים רח) ישעיה מ ())))בבבב

ז"תטו תרומה תשעא תתלה ויקהל רפו פקודי ר ' דח"ז. : צא' ז ד"תנ. פו' נ ד"ת: פה ' ט ד"תמ

חלופי גרסאות א מה דשתיקנא ואבני" נעעעע). ל"אה(א בשתים " נסססס

).ל"אה(' תרין וכו

. תרומה ה טו ריט))))הההה. לעיל אות ז))))דדדד. לעיל אות ח))))גגגג. ב"לז ט

אמא אוזיפא לברתא מאנהא הסולם מאמר

אמא עילאה אל דה"אלהמשכת אותיות

היינו להמשיך,ה אזכרה"אלש "וז. הנוקבא

אדכרנא בפומאי ושפיכנא לכן , אותם הישו התפלה בשערי,דמעאי ברעות נפשי

היינו אחר וכדין,דמעות שאינן חוזרות ריקם

אמשיך לאותיותאדדם מעילאן "שהעלה המ

היינועד בית אלהים, א"מאו, מעילאה"אל

ואחר המשכת,ם"בית אלהי' עד הנוקבא שנק

. היא נקראת בעצמה אלהיםה"אלהאותיות

דהיינו,למהוי אלקים כגוונא דיליהש "וז .כמו אמא

,מלה בסלע משתוקא בתרין, ש"וזאלעזר העלה את הנוקבא עד ' כי מאמר דר

שאז עוד , א"התבונה שהיא למטה מחזה דא

ש " וז.סלע' ונק, ל"כנ, קיימא לשאלה' נק

א ונתן מקום"שתיק ר אבל במה ד.מלה בסלע י עלית"שהיא ע, ש שיגלה המוחין דחיה"לר

הרי נבנו תרין עלמין , הנוקבא לאמא עילאה כי עלמא תתאה שהיא הנוקבא נעשית. כהדא

,משתוקא בתריןש "וז, אחד עם עלמא עילאה כי הנוקבא.דאברו ואבנו תרין עלמין כחדא

.עלתה לאמא ונעשית דכר כמו אמא עלאה

,ש"אר: ' וכו שמעוןאמר רבי) יט המוציא, שכתוב, שלמות המקרא, מכאן ולהלאה שכל אחת, שתי מדרגות הןכיכיכיכי. במספר צבאם

,,,,דהיינו מצוינתדהיינו מצוינתדהיינו מצוינתדהיינו מצוינת. מהן צריכה להיות רשומה

ואחת שהיא ,ה"מ עליהעליהעליהעליהאחת היא שנאמר

היא ,,,,הההה""""ממממ, וזו, היא עליונה,,,,יייי""""ממממ זה .י"מהמדרגה העליונה רושמת ואומרת , תחתונה

הידיעה שלהידיעה שלהידיעה שלהידיעה של' ' ' ' אשר האשר האשר האשר ה, צבאםמוציא במספרה. על אותה שנודעת ואין כמוהרומזתרומזתרומזתרומזתהמוציא

,מוציא להם מן הארץה, כעין זה....יייי""""דהיינו מדהיינו מדהיינו מדהיינו מ )א"ע' י דף ב"דפו(

על אותה רומזתרומזתרומזתרומזתמוציא ה הידיעה שלהידיעה שלהידיעה שלהידיעה של' ' ' ' הנה ההנה ההנה ההנה ה. . . . הההה""""דהיינו מדהיינו מדהיינו מדהיינו מ, שזו מדרגה התחתונה, שנודעת

ששתיהן הן במדרגה אחת שהיא ששתיהן הן במדרגה אחת שהיא ששתיהן הן במדרגה אחת שהיא ששתיהן הן במדרגה אחת שהיא . והכל אחדי דמלכות י דמלכות י דמלכות י דמלכות """" היא מ היא מ היא מ היא מאלא העליונהאלא העליונהאלא העליונהאלא העליונה, , , , מלכותמלכותמלכותמלכות

. במספרהמוציאהמוציאהמוציאהמוציא. . . . ה דמלכותה דמלכותה דמלכותה דמלכות""""והתחתונה היא מוהתחתונה היא מוהתחתונה היא מוהתחתונה היא מ הכוכביםהכוכביםהכוכביםהכוכבים ששים רבוא הם כי מספרכי מספרכי מספרכי מספר, פירושו

והם מוציאים צבאות למיניהם, העומדים יהד .שאין להם מספר

כי אחר שהכתוב רמז, ביאור הדברים

,ה"אל ברא י"מבשאו מרום עיניכם וראו , לנו היאש, להתבונן על בנין הנוקבא בשמא אלהים

שעל ידי כן אמא , א עילאין"ממשכת מאו הנה, ל"כנ, עילאה מקשטת לה בקישוטין דילה

הוא ממלא ומשלים את הביאור הזה בהמשך של הכתוב המוציא במספר צבאם לכלם בשם . יקרא מרוב אונים ואמיץ כה איש לא נעדר

.ש מבאר והולך"כמו שר

תרין דרגין אינון דאיצטריך , ש"וז' רשים פי, חד מינייהולמהוי רשים כל

מדרגות צריכות ' שב. הידיעה' בה, מצוין

י"מלהיות מצוינות בנוקבא שהן מדרגת י"ר שמקבלת ע" אשר המוחין דג,ה"מומדרגת

שאז נעשית, עליתה והלבשתה לעלמא עילאהזו היא , הנוקבא כמו עלמא עילאה עצמה

'י ואעלית ה"דמ' ה כי אפקת ,י"מהנקראת כעלמא י"מת גם הנוקבא ונקרא, במקומה

אמנם. ל"כנ, דאתקשטת במאני דכורא, עלאהאין מדרגתה הקודמת שהיא , יחד עם זה

צריך ה"מאלא גם ה, נחסרת ממנהה"מוהטעם הוא כמו . להמצא בה כמקודם לכן

אצטריך כדיי"מאשר דרגא ד, שמבאר לפנינו קדש קדשין אל' להמשיך השלימות ובחי

אל

29

כט זהרהקדמת ספר ה

,כגוונא דא. דאשתמודע ולית כוותיה )ע ההוא, המוציא, המוציא במספר צבאם וכלא, דא דרגא תתאה, ההוא דאשתמודע, המוציא )פ ,המוציא לחם מן הארץ ))))וווו

מסורת הזהר

.פז: פו ' רות דח"ז: פה ' ט ד"תמ. סח' ב ד" תכז"ת תרומה תשע עקב כט ))))וווו

סוד המוציא ) פ. פקודי' ובגליון פ' ח ב"ון באתגליא כתובין עיין תרומה קמכל מלין דאינ' פי) ע דרך אמת , לחם מן הארץ

אמא אוזיפא לברתא מאנהא הסולם מאמר אבל הולדת הבנים והפריה והרביה. התולדות

ולפיכך אם תחסר חד . תלויים ה"מרק בשם .אינה ראויה להוליד, דרגא מהן לנוקבא

ואמר המוציא עלאה רשים, ש"וז שהנוקבאי "מדרגא ד, כלומרבמספר צבאם

, עליה אומר הכתוב, יורשת מעלמא עילאההידיעה של ' כי ה. המוציא במספר צבאם

המוציא רומזת על המוחין השלמים שמקבלתהקשוטין במאני ' שהם בהי, א עלאין"מאו

ש " וז.'יועייל ' דאפיק ה, ל"דכורא הנ

כוותיהההוא דאשתמודע ולית , המוציאכי אלו הם תכלית גבהם של המוחין הנוהגים

המוציא, ש"וז. בנוקבא במשך שתא אלפי שני : דא דרגא תתאה וכלא חד'וכולחם הידיעה של המוציא לחם ' גם ה, כלומר

ההואדהיינו , ר"רומזת על מוחין דג

ת שהנוקבא" אלא הם מוחין דישסו,דאשתמודע ,ה"מקבלת ואשתמודעית בהם והוא דרגא דמ

כי גם דרגא זו . א למעלה"כמו שביאר ר

וכלא חדש "וז, צריכה להיות רשים בנוקבאכלולות יחד , ה"י וס"מ, כלומר שהן שתיהן

וזו , זו עלאה: בנוקבא לבחינת פרצוף אחד .תתאה

ש הזוהר פרשת תרומה"ואין להקשות ממוכן בכל , שהמוציא במספר צבאם,,,,))))חחחח""""דף קסדף קסדף קסדף קס((((

מעלמא תתאה היא, הידיעה' מקום שכתוב הוכאן אומר שהיא מעלמא , דאתגליא יתיר

שגם כאן , ש לעיל"והענין הוא כמ. עילאה שהיא הנוקבא, היא הכוונה על עלמא דאתגליא

, הפירוש הוא, ומה שקורא לה עילאה, א"דזשאינה מקבלתה , י של הנוקבא"על מדרגת מ

זולת בעת שעולה ומלבשת את עלמא עילאה ם זה קורא לה ועל ש, שהיא אמא עילאה

של עלמא דאתגליא ה"מולמדרגת , עילאה ,ש שם בתרומה"ומ. ש לעיל"כמ. קורא תתאה

סתירא , כל מילין דאינון מרזא דעלמא עלאה בעת שעלמא, הכוונה היא: מתמן' אסתתרא ה

,דאתגליא אינה עולה ומלבשת לעלמא עילאה ואיננה מאירה , שאז עלמא עילאה בסתירא

)א"ע' י דף ב"דפו(

כי , הידיעה' כ אינו כתוב בה"וע, לתחתונים .ה"עש. נסתר הוא

, במספר שתין רבוא אינון, ש"וזואפיקו חילין לזינייהו , דקיימין כחדא

פירושו תכלית , מספר:דלית לון חושבנאה השמים מספרים כבוד אל "בסו. השלימות

תרומה דף (כמעש בזוהר , )תהלים יט(' וכולא דנהרין ונצצין א' מאי מספרים וכו) קלו

וסליקין בשמא דכליל, בנציצו דנהורא עילאהובגין כך סלקין ', בנהירו דשלימו עילאה וכו

ונצצי , ונהירין בנהירו שלים, בשמא שלים מורה, הרי שמספר. ה"עש' וכו. בנציצו שלים

ומכאן תבין . על הארת השלימות הגמורה לבלי מספר או, שההארה הבלתי שלמה נבחנת

ה חושבנא להורות שהם מחוסרי דלית לי .השלימות הנקע מספר

ל "א עילאין הנ"ותדע דאלו המוחין דאו

ה "הוא סו, א משפיע אותם לנוקבא"שהזכי השמים ' השמים מספרים כבוד אל וכו

,מספרים ,א"הוא נוקביה דז, כבוד אל, א"ס ז"הומוחין אלו . א עילאין"הם שפע המוחין דאו

כי מדרגות , נבחנים לסוד ששים רבוא, א לעשרות"דז, דנוקבא נבחנות ליחידות

, לאלפים, א עילאין"דאו, ת למאות"דישסו ,הבחנות 'א עילאין ב"ויש לאו. א לרבבות"ודא

.שאז נבחנים לאלפים, או מבחינתם עצמם שמקבלים מן הראש, או מבהינת מוחין דחכמה

, שאז נבחנים גם הם לרבבות כמוהו, א"דאהיותם מלבישים מפה ל, א"ק דא"אלא רק לו' כ הם ביחס הזה רק בחי"וע, א"ולמטה דא

, ק הם ששים"וו, שהיא רבבות' א"ק דא"ו ולפיכך בעת שהנוקבא. ס ששים רבוא"כ ה"וע

היא מקבלת , א עילאין"עולה ומלבשת לאו, ששים: מספר שלם שהם ששים רבוא

כי עדיין חסרה גם אז לבחינת , ק"פירושם ו ,א" על מדרגות דאורבוא מורה, א"הראש דא

, ק שלו"דהיינו תוך הו, א"המאירות תוך או כ יש לה לנוקבא מספר"וע, א"המתלבשים באו

.ששים רבואוזה

30

הקדמת ספר הזהר ל

שתין רבוא אינון דקיימין כחדא ואפיקו חילין לזינייהו דלית ))))זזזז במספר. חד .לון חשבנא

מאי בשם. בשם יקרא) ) ) ) חחחח ,דילהוןבין כל חילין , בין אינון שתין, לכלם פפפפ )כ .כ בשמו מבעי ליה"דא, לאו הכי הוא, בשמהתהון ))))טטטט אי תימא דקרא לון. יקרא

לא אוליד ולא אפיק, י"בשמא ואקרי מ צצצצ אלא בזמנא דדרגא דא לא סליק

מסורת הזהר חיי שרה ריב ויחי שסח שמות רסו))))חחחח. תרומה יא))))זזזז

:א "פ' מ ד" תזהר תקוניפקודי ב פנחס שפה

חלופי גרסאות .א בשמא לעילא" נצצצצ). ל"אה(, א כגוונא דא לכלם" נפפפפ

. ואתחנן קפ))))טטטט. קא' דתקונים חדשים. צא' ז ד"תנ. פו' נ ד"ת: פה ' ט ד"תמ

אמא אוזיפא לברתא מאנהא הסולם מאמר

במספר שתין רבוא אינון , וזה אמרוואפיקו חילין לזינייהו , דקיימא כחדא

דרגין ' כי נתבאר דבושבנאדלית לון ח

ס" הי"מאשר , רשימין בנוקבאה"מ וי"מ ונעשית בזה, א עילאין המתלבשים בנוקבא"או

ואז יש לה מבחינה זו . לבחינת עלמא עילאה

ה "מובחינת . סוד מספר דשתין רבואת המתלבשים בנוקבא "ס ישסו"ה, שבנוקבא

ומבחינה , ל"כנ, ה"בבחינת קיימא לשאלה מ

י"מדרגין ' ואלו ב, א תתאהס עלמ"זו הנעשות בה בבחינת פרצוף , האמורים ה"מו

אשר מחזה ולמעלה שלה היא מלבשת , אחד ומחזה ולמטה שבה היא מלבשת, א עילאין"לאו

ש לעיל "כמ, והם פרצוף אחד בה. ת"לישסונבחנות גם בתולדות של , ולפיכך, דכלא חד

כי מצד עלמא עילאה , דרגין' אלו ב' הנוק

ס המוציא במספר צבאם דהיינו"ה, ה שבי"מ

ה"מ ומצד עלמא תתאה במספר שתין רבואשבה נבחנות התולדות שהן מבחינת בלי

ואפיקו חילין לזינייהו דליתש "וז. מספר דהיינו שמוציאה התולדות לון חושבנא

שאין בהן אותן , כלומר, למיניהן לבלי מספר ת"אלא מישסו, א עילאין"המוחין דמספר מאו

.בלי מספרשהם כ נמצאות התולדות שלה"א, ושמא תאמר

לזה. מחוסרי השלימות להיותן בחסרון המספר

במספר שתין רבוא אינון דקיימיןאומר ' דאלו ב, כלומר', וכוכחדא ואפיקו חילין

הן , מספר ובלי מספר: שהן, דרגין שבה מדרגה' שמחוברות בה בבחי, קיימין בה כחדא

בתולדות שלה כ נמצאות גם"וע, אחת ממששמצד אחד נבחנות : דרגין כחדא' אינון ב

ומצד, התולדות שלה שהן במספר שתין רבואנבחנת בהן , וכיון שכן. הן בלי מספר' הב

ולא כלום, לתוספות שלמות בלבד, הבלי מספר .למשהו חסרון

)א"ע' י דף ב"דפו(

כי הברכה והפריה ורביה , וטעם הדבר עלמא תתאה דזרע תלויות לגמרי בבחינת

ס ברכת הזרע"שז. הנבחנת לבלי מספר, ה"מ המובא בכתוב הבט נא השמימה וספור הככבים

ויאמר לו כה יהיה , אם תוכל לספור אותם הרי שברכת הזרע באה ,,,,))))וווו""""בראשית טבראשית טבראשית טבראשית ט((((זרעך

ולפיכך .ה"מדהיינו משם , רק בבלי מספר אחר כל השלימות של המוחין דמספר שהשיגה

יש לה תוספת לברכה ,י"מא עילאין "מאו

,דלית לון חושבנא, בסוד בלי מספרה"ממן ושתיהן נכללות בנשמות , ויש לה גם ברכה

.ובתולדות

לכלם בין : ' וכולכלם בין אינון) כ שאיןשאיןשאיןשאין, ובין לכל צבאותיהם, אלורבוארבוארבוארבואלששים

אם. בשם יקרא, מהו. בשם יקרא,,,,להם מספרלהם מספרלהם מספרלהם מספר ,אינו כן, שקורא אותם בשמותיהם, תאמר ....יקראיקראיקראיקראהיה צריך לומר בשמו , ם היה כןכי א

,,,,אלקיםאלקיםאלקיםאלקיםאלא בזמן שמדרגה זו אינה עולה בשם

, אינה מולידה))))דדדד""""ל אות יל אות יל אות יל אות י""""כנכנכנכנ(((( י"מאלא נקראת , למיניהם, ואינה מוציאה את הגנוזים בה

פ פ פ פ """"דהיינו אעדהיינו אעדהיינו אעדהיינו אע, פ שכולם היו נסתרים בה"אע אלא שעוד הןאלא שעוד הןאלא שעוד הןאלא שעוד הן, , , , הההה""""שכבר עלו אותיות אלשכבר עלו אותיות אלשכבר עלו אותיות אלשכבר עלו אותיות אל

, , , , הן נסתרותהן נסתרותהן נסתרותהן נסתרותשאז שאז שאז שאז , , , , חסרות לבוש היקר של חסדיםחסרות לבוש היקר של חסדיםחסרות לבוש היקר של חסדיםחסרות לבוש היקר של חסדים דדדד""""ל אות יל אות יל אות יל אות י""""כנכנכנכנ((((ואינן עולות בשם אלקים ואינן עולות בשם אלקים ואינן עולות בשם אלקים ואינן עולות בשם אלקים

, ועלו בשמו,ה"אל אותיות אותיות אותיות אותיות כיון שברא))))בהסולםבהסולםבהסולםבהסולםשאז שאז שאז שאז , , , , דהיינו שנתלבשו בלבוש היקר דחסדיםדהיינו שנתלבשו בלבוש היקר דחסדיםדהיינו שנתלבשו בלבוש היקר דחסדיםדהיינו שנתלבשו בלבוש היקר דחסדים

....לללל""""כנכנכנכנ ,אלהים ונקרא ,,,,יייי""""ה עם מה עם מה עם מה עם מ""""מתחברים אלמתחברים אלמתחברים אלמתחברים אל, אז בכח השם הזה הוציא אותם בשלמות

באותו שם שלו ,,,,שפירושושפירושושפירושושפירושו, בשם יקראוזהו .ומין שיתקיים בשלמותון "קרא והוציא כל מ

בשם המוציא במספר צבאם לכולםהמוציא במספר צבאם לכולםהמוציא במספר צבאם לכולםהמוציא במספר צבאם לכולם, , , , ואז כתובואז כתובואז כתובואז כתוב, כעין זה....דהיינו בשם השלם אלקיםדהיינו בשם השלם אלקיםדהיינו בשם השלם אלקיםדהיינו בשם השלם אלקים. . . . יקראיקראיקראיקרא

אני מזכיר,,,,שפירושושפירושושפירושושפירושו ,בשם ראה קראתי ,,,,כתובכתובכתובכתוב .כדי שבצלאל יתקיים במלוא קיומו, את שמי

, ל בדבור הסמוך"הוא כנ, ביאור הדברים ס שמא"שה, שהשלימות הגדולה של המוחין

אלהיםד

31

לא הקדמת ספר הזהר

ואסתלק רררר ,ה"אל קקקק כיון דברא, ג דכלהו הוו טמירין ביה"אע, טמירין לזיניה ודא הוא בשם, אפיק לון בשלימו, כדין בחילא דשמא דא, ואקרי אלהים, בשמיה .קרא ואפיק כל זינא וזינא לאתקיימא בשלימותיה, בההוא שם דיליה, יקרא

בצלאל על קיום ))))טטטט אדכרנא שמי לאתקיימא: כגוונא דא ראה קראתי בשם .אשלמותיה דסליקו ביה כל, דא ריש דרגין. מאי מרוב אונים, מרוב אונים ))))יייי )כא

,דא רזא דעלמא עלאה, ואמיץ כח ))))ככככ .בארח סתים*) רעותין ואסתלקו ביה

מסורת הזהרלהלן קמט תרומה תעט ויקהל שצ ) שמות לא ())))טטטט

ויקהל רפו פקודי) יה מישע ())))יייי. פקודי ת שלח קכט

.שם) שם ())))ככככ. פו: פה ' ט ד" תמז"ת רטו

חלופי גרסאות .א ואסתלקו" נרררר). ל"אה(ג "א אלה ל" נקקקק

אמא אוזיפא לברתא מאנהא הסולם מאמרשורה על הנשמות והתולדות שלה , דאלהים

דהיינו הן על דרגת , דרגותיה כחדא' בב הילין והן על דרגת כל. שתין רבוא שבה. על שתיהן שורה השם, דלית לון חושבנא

.לכלם בשם יקרא, שעל זה רומז הכתוב כיון דברא אלה' וכוי לא אוליד"מ, ש"וז

בחילא דשמא דא אפיק לון בשלימו' וכושברכת הזרע תלויה , כי נתבאר לעיל בסמוך

שהיא בחינת דלית להון ה"מלגמרי בשם ספר הםכי המוחין דמ, והפירוש הוא. הושבנא

וכל , שהיא סוד השם השלם. הארת החכמה והמוחין דבלי. בחינותיה הן בתכלית השלימותהם המוחין , ה"מספר הבאים דוקא משם מ

ונתבאר לעיל במאמר אליהו . דחסדים לבדשהארת החכמה אינה מקובלת בלי , ש"לר

פ "אע, שמטרם זה, לבוש יקר דחסדים

מ לא סליק " מ,י"מ עלו לה"אלשאותיות

,ה"אל ברא י"מס " שז,ם"אלהישמא בדברא נהורא דחסדים לנהוריה , שפירושו

וסליק בשמא, ואתלבש דא בדא,דחכמה .עילאה

י לא אוליד ולא "מ: וזה אמרו כאן ג דכלהו הוו "אפיק טמירין לזיניה אע

ג דכבר "דאע, ל" דהיינו כנ,טמירין ביה

, למקומה למלכותמחשבה הנקודה מגו נפיקכי , ו דחד ציורא קדש קדשיןוהיתה לגליפ

, ר דאורות"ן דכלים וגה"חזרו בה בינה וזו

ה"אלועוד נשארים , ז כלא טמירא ביה"ועכ מטעם שהם אינם ,עמיק וסתים בשמא

אלא . יכולים לקבל הארת חכמה בלי חסדים

היינו אחר שהוסיף ונזדווג,ה"כיון דברא אל

, עלמא תתאה' שהוא בהיה"מעל מסך ד' קומת מוחין של חסדים הנקוהוציא עליו

ס " שה,ה"אל והשפיע אותה ל,בלי מספר )ב"ע*) א "ע' י דף ב"דפו(

דהיינו שנתן בהם הלבוש של ,ה"ברא אל

ואסתליק בשמיה הנה אז ברא' חסדים הנק כי עתה אחר שהשיגו קומת,ואקרי אלהים

חסדים יכולים לקבל הארת חכמה שהם המוחין אתחברון אתוון אליןואז , דמספר שתין רבוא

כדין . באלין ואסתלק בשמיה ואקרי אלקים לכן,בחילא דשמא דא אפיק לון בשלימו

,גם על הנשמות והתולדות שיצאו משם אלהים שהיא, נמצאת בהן אותה השלימות של השם

ודא הוא בשם יקרא.התלבשות החכמה בחסדים

בההוא שם דיליהשהשם נקרא על התולדות נא וזינא לאתקיימא קרא ואפיק כל זי

שבשם הזה הוציא התולדות הן, שבלימותיה

דלית לון והן במין דששים רבואבמין כדי שיתקיימו בשלימותיה של ,חושבנא

דהיינו שיתלבשו זה בזה כמו שהם , השם

ראה קראתי בשםש "ומ. שםמלובשים בהשהמלים קריאה , מביא ראיה מהכתוב: ' וכו

.מורות על קיום ושלימות, בשם

מרוב , מהו,,,,שואלשואלשואלשואל :מרוב אונים) כאשכל , זהו רוש המדרגות,,,,ומשיבומשיבומשיבומשיב. אונים

. ומתעלים בו בדרך סתום, הרצונות עולים בו

הנקרא הנקרא הנקרא הנקרא , זהו סוד העולם העליון,ואמיץ כח

. כמו שאמרנו ,אלקים שנתעלה בשם,,,,יייי""""ממממ

מאותם ששים רבוא היינוהיינוהיינוהיינו ,איש לא נעדרומשום שאיש לא . שהוציא בכח השם הזה

בכל מקום ככככ""""עעעע, , , , מספר ששים רבואמספר ששים רבואמספר ששים רבואמספר ששים רבוא מ מ מ מנעדר ,,,,ככככ""""אחאחאחאחנמנו , שמתו ישראל ונענשו בחטאותיהם

כדי , ולא נעדר מאלו ששים רבוא אף אחד ,,,,הן למעלה והן למטההן למעלה והן למטההן למעלה והן למטההן למעלה והן למטה, שיהיה הכל בצורה אחת

,,,,ממספר ששים רבואממספר ששים רבואממספר ששים רבואממספר ששים רבואוכמו שאיש לא נעדר . למטהאיש ממספר זהאיש ממספר זהאיש ממספר זהאיש ממספר זהכך לא נעדר , למעלה

רומז,מרוב אונים, ביאור הדברים

שלריש דרגין שהוא, א עילאין"לכתר דאוהמוחין

32

הקדמת ספר הזהר לב

מאינון שתין רבוא דאפיק, איש לא נעדר ))))לללל .דאסתלק בשם אלהים כדקאמרן ,בכל אתר דמיתו ישראל ואתענשו בחובייהו, ובגין דאיש לא נעדר, בחילא דשמא

: דיוקנא חדאבגין למהוי כלא, אתמנון ולא אעדר מאינון שתין רבוא אפילו חד .אוף הכי לא נעדר לתתא, כמה דאיש לא נעדר לעילא

מאמר אותיות דרב המנונא סבאמאמר אותיות דרב המנונא סבאמאמר אותיות דרב המנונא סבאמאמר אותיות דרב המנונא סבא

בית שששש ,אשכחן אתוון בהפוכא, בראשית רב המנונא סבא אמר) כב היינו', בקדמיתא ולבתר א' לבתר א, היינו בראשית ברא', בקדמיתא ולבתר ב

ותרין ))))ממממ , הוו סתימיןה למעבד עלמא כל אתוון"אלא כד בעא קב. אלהים את .ה ואשתעשע בהו"הוה מסתכל קב, עד דלא ברא עלמא ))))ננננ אלפין שנין

מסורת הזהר

:פה' ט ד" תמז"תחיי שרה נח פקודי רטו ) שם ())))לללל

תרומה תרלז ))))ממממ. קא' דח"תק: פו' נ ד"ת. פו

ויגש ב ))))ננננ: קכא' דח"תק.: פח. מט' דח"ז

:קכ ' ח ד" תק

אותחלופי גרס ת בקדמיתא היינו"ת בקדמיתא ולבתר בי"א בי" נשששש

בקדמיתא' בקדמיתא ולבתר א' בראשית ברא לבתר א .'וכו, היינו אלקים את לבתר

אמא אוזיפה לברתא מאנהא הסולם מאמר א שנעשה כתר"ס בינה דא"שה, המוחין הללו

שכל ,סליקו דכל רעותיןששם , א"לאו

ואסתלקו ז "ועכ. ההמדרגות מקבלות ממנ עס אוירא דלא אתיד" כי ה,ביה בארח סתים

כי הוא בסוד , לא נפיק מאוירא דיליה'ישה כ הוא בתכלית השלימות"וע, כי חפץ חסד הוא

' כ נק" וע))))ה והואה והואה והואה והוא""""ל במראות הסולם דל במראות הסולם דל במראות הסולם דל במראות הסולם ד""""כנכנכנכנ((((פ שקומת "שאע, ומשמיענו, אוירא דכיא

' החסדים המכונה אויר היא יוצאת על בחי

מ היא בתכלית" מ,ה"מיא שה, עלמא תתאהמשום שהאור הזה נמשך מבחינת , השלימות

שהיא ריש כל דרגין , א"ר דבינה דא"ג ולפיכך. ן"ת וזו"א וישסו"שהן או, דאצילות

נבחנת גם קומת החסדים שבה לבחינת אוירא .א"ר דבינה דא"דכיא כמו בג

דא רזא דעלמא , ואמיץ כח, ש"וז שמשם, א שבנוקבי"מ דהיינו בחינת :עלאה

כי היא מלבשת . נמשך המספר דשתין רבוא וזה. ל"א עילאין כנ"שהיא או, לעלמא עילאה

מאינון שתין, איש לא נעדראמרו כי משם משגת,רבוא דאפיק בחילא דשמא

כמא, ש"וז. ל"כנ, המוחין דמספר שתין רבואדאיש לא נעדר לעילא אוף הכי לא נעדר

א " כיון שהנוקבא הלבישה לאו:לתתא

אוזיפת לברתא מאנהא, אמאבסוד , עילאיןכ נעשית "ע, ל" כנ,וקשיט לה בקישוטהא

א"וכמו שמוחין דאו, א עילאין"לגמרי כמו או )ב"ע' י דף ב"דפו(

. עילאין הם שלמים בסוד מספר שיתין רבוא כן הנוקבא שלימה במספר, ואיש מהם לא נעדר

.ואיש לא נעדר, הזה

א סבאאותיות דרב המנונ

: ' וכורב המנונא, בראשית) כב במליםבמליםבמליםבמליםמצאנו , רב המנונא סבא אמר. בראשית

,,,,שבהןשבהןשבהןשבהן האותיות סדרסדרסדרסדר, , , , בראשית ברא אלקים אתבראשית ברא אלקים אתבראשית ברא אלקים אתבראשית ברא אלקים את

דהיינו',ב ואחר כך 'בשמתחילה כתוב . בהפך

בתחילה ואחר'א כתובכתובכתובכתובכ "ואח. ראבראשית ב

כאשר ,,,,ומשיבומשיבומשיבומשיב. תאלקים א דהיינו ',אכך כל האותיות, ה לעשות את העולם"רצה הקב

ואלפיים שנה מטרם שנברא. סתומותעודעודעודעודהיו .ה מסתכל ומשתעשע באותיות"היה הקב, העולם

) א, שתי קושיות מקשה, ביאור הדברים

בהתחלת ב בהפוכא"האותיות אלמה באו למה נכפלו) ב. 'כ א"ואח' מתחילה ב, התורה

ביתין דשתי ' שמתחילה ב, אותן האותיות

אלפין דשתי' כ ב" ואח,בראשית בראהמלות

.אלהים אתהמלות

,ה למעבד עלמא"כד בעא קב, ומשיב רצה להוציא את, שהוא בינה, ה"בעת שהקב

שהן, היו עוד האותיות, עולם' ן שהם נק"הזו

סתימין , שנקראים אותיות, ן"הכלים של זוולא היו , א"ר שהן או"שהיו נכללות בגה

, אלפין שנין' ב' וחכמה ובינה נק. נודעים ן כלולות"היו האותיות דזו, טרם דברא עלמאומב" בחו

33

לג הקדמת ספר הזהר

.מסופא ארישייהו ))))פפפפ אתוון קמיה ))))עעעע אתו כל, כד בעא למברי עלמא ))))סססס )כג

מסורת הזהר ב א לך רעח שי וירא א וישלח קלא מקץ רמ ויגש א ויחי תלה תרומה תע תרלה פקודי יב ויקרא קלד צו" ב))))סססס

ח"ז. טז' דז"ת ויגש ב ))))פפפפ: פח . עד: סו ' דח"ז. טז' דז"ת ויגש ב ))))עעעע. כז' דח"זה פו קכד של

.פח: סו ' ד

דרב המנונא סבא הסולם אותיות ן שבתוך"כ מכונה התכללות זו דזו"ע, ב"בחו

עד דלא ברא , אלפין שנין' באשר , ב"חו ,ה ואשתעשע בהו"הוה מסתכל קב, עלמא

אלפין ' ן בהב"לבחינת מן "כי אז היו הזו ן גורמים תמיד שעשועים"והמ, ב"שהם חו, שנין

ב"ן בחו"שבעת ההיא שהיו למ, ש"וז, לעליון

.ה ואשתעשע בהו"הוה מסתכל קב

כשרצה : ' וכוכד בעא למברי) כגבאו כל האותיות לפניו , לברוא את העולם

להכנס 'תוהתחילה אות , מסופן לראשן, טוב לפניך: יםאמרה רבון העולמ. בתחילה

כי אני חותמת הטבעת , לברוא בי את העולם

אות אחרונה שבמלה אות אחרונה שבמלה אות אחרונה שבמלה אות אחרונה שבמלה , כלומר,תשלך שהיא אמ

יפה למלך . אמתבשםבשםבשםבשם ואתה נקרא .תאמאמאמאמ. ולברוא בי את העולם, להתחיל באות אמת

אבל , וישרה את, יפה את: ה "אמר לה הקבמשום , אין את ראויה לברוא בך את העולם

על מצחותיהם שלשאת עתידה להיות רשומה

עד 'אשקיימו את התורה מן , אנשי האמונה

, ועוד.).).).)הההה""""ש שבת נש שבת נש שבת נש שבת נ""""כעכעכעכע(((( וברשימתך ימותו ',ת

היא אות היא אות היא אות היא אות 'תכלומר שכלומר שכלומר שכלומר ש ,תשאת חותם המו

אין , ומשום שאת כך.תאחרונה גם במלה מואחרונה גם במלה מואחרונה גם במלה מואחרונה גם במלה מו .מיד יצאה. את ראויה לברוא בך את העולם

בעת שהתחיל לברר את , ביאור הדברים

באו כל, כדי למברי אותםב, עולם' ן הנק"הזו

שהיא'תהחל ב, ה"ן קמיה דקב"האותיות דזו

שהיא רישא 'אסופא דכלהו אתוון ומסיים בוענין ביאתן מסופא ארישייהו . דכלהו אתוון ,ן"הוא משום שבאו בסוד מ, ב"ולא כסדרן בא

וסדר . 'ק וכו"שבהם מסודרים כן בסוד תשר שהם ממעלה, ד"ג בסדרן הוא רק בסוד מ"אב

,ד"סדרן הפוך תמיד מהמ, ן"אבל המ. למטה שששש""""ח שהח שהח שהח שה""""ש בזש בזש בזש בז""""כמכמכמכמ((((. להיותו ממטה למעלה

:):):):)סוסוסוסו

והנה הדרוש הזה של האותיות הוא עמוק אתן לך , ובכדי לבארו באפס מה, מכל עמוק

. הקדמה קצרה על הקפו של הדרוש הזה ,שכלול וקיום, כי בריאת העולם פירושו: והוא

מור הכונה באופן שיוכל העולם להתקיים ולג )ב"ע' י דף ב"דפו(

ונודע שזה לעומת זה עשה . שעליה נברא ,שפירושו שכנגד כל כח שיש בקדושה. אלהים

, א כנגד הקדושה"ה כח שקול בס"עשה הקב כן, ע דקדושה"עולמות אבי' כמו שיש ד

כ "וע, ע דטומאה כנגדם"עולמות אבי' יש דא בעולם עשיה לא יוכר בין עובד אלקים לל

שאין בירור כלל בין קדושה, שפירושו, עבדוז קשה " ולפי))))ג בהקדמהג בהקדמהג בהקדמהג בהקדמה""""ממממ' ' ' ' ח שח שח שח ש""""עעעע((((לטומאה

כי איך , איך אפשר לעולם שיתקיים, מאד .בין קדושה לטומאה, נדע להבדיל בין טוב לרע

כי : והוא, אמנם יש בירור אחד חשוב מאד כ הנכשלים"וע, אל אחר אסתרס ולא עביד פרי

מתייבש , טומאהע ד"בו ללכת בדרכי אבי ,מקורם ואין להם שום פירות רוחניות לברכה. והם נובלים והולכים עד שנסתמים לגמרי

והפוכו הם הדבקים בקדושה שזוכים לברכה

כעץ שתול על פלגי מים , במעשה ידיהםאשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל

והוא הבירור))))''''תהלים אתהלים אתהלים אתהלים א(((( .אשר יעשה יצליח , לדעת אם הוא קדושה,היחיד שבעולם העשיה

ובחנוני נא , ס הכתוב"וז. ו להיפך"או ח אם לא אפתח, צבאות' בזאת אמר ה

לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ושבתם , ואחר כך כתוב.ברכה עד בלי די

וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהיםשאין , הרי מפורש).).).).''''מלאכי גמלאכי גמלאכי גמלאכי ג(((( .ללא עבדו

,ללא עבדולהבחין כלל בין עובד אלהים כי , רק בסוד הברכה בלבד ולא בשום דבר

.ובחנוני נא בזאת, כ כתוב"ע

וזהו הקוטב של כל הדרוש הזה של כי באו כל האותיות כולן אף אחת , האותיות

בכדי לברוא העולם בהוראת , מהן לא תחסרכי , מדרגתה בקדושה המיוחדת לאותה האות

הן פרטות כל ראשי המדרגות , ב אותיות"כ וכל אות מהן, ע"העולמות אבי' מצאות בדהנ

, להורות, היתה חושבת את מעלת מדרגתהיוכלו בני העולם , שעל ידי השגת מדרגתה

בכדי להגיע, להגביר את הקדושה על הקליפותה השיב לכל "והקב. אל גמר התיקון הנרצה

,שיש כנגדה אותו הכח גם בקליפות, אחת מהן שום . דהועל כן לא ישיגו בני העולם על י

בירור

34

הקדמת ספר הזהר לד

ניחא קמך למברי בי: רבון עלמין, אמרה, למיעל ברישא )צ ת ))))צצצצ שריאת את יאות, אמת ))))רררר ואת אתקריאת, אמת, חותמא דגושפנקא דילך ))))קקקק דאנא, עלמא

ה יאות אנת וזכאה"אמר לה קב. ולמברי בי עלמא, למלכא למשרי באות אמת תתתת רשים ))))שששש הואיל ואנת זמינא למהוי, נת כדאי למברי בך עלמאאלא לית א, אנת

וברשימו דילך', ועד ת' דקיימו אורייתא מא, דגוברין מהימנין )ק על מצחין

מסורת הזהר קי בהשמטות) ת"ו(ויגש ג יתרו צט ) ת"ו( להלן ריג ))))צצצצ ת פנחס"ג צ"י חקת יז בלק שלט בח"ד. רעד' ב ד"ח

חלופי גרסאות ).ל"אה(א אמת א למלכ" נתתתת

ז"ת תרומה נז מצורע לו האזינו רי ))))קקקק). ת"ו. (צא. פח: ח ' דח"ז: טז . ח' דז"ת) ת"ו(תסד 'ג ד"תס: ד ' בהקדמה דז"ת נשא רעח האזינו רי ))))רררר. ש רד" שהח"ז. סח: סד ' ב ד"תכ. ד' בהקדמה ד

. נח רפח וירא ק ויגש ג))))שששש. צה: צד

והתוית תו על ' ביחזקאל ט' פי) ק. ד ותמצא טעם למה באים למפרע"בתיקונים דף ע' עי) צ דרך אמת .'מצחות וגו

דרב המנונא סבא הסולם אותיות

שהוראת מדרגתה ,'בעד שבאה ה, בירור', שכנגדה אין שום לעומת בקלי, היא הברכה

ואז . ל"כי אל אחר אסתרס ולא עביד פרי כנ

הא ודאי בך אברי, ה"אמר לה הקב

כי בה לבד יש בירור והבחן . ' וכועלמאמשום שלא , ללא עבדו' לדעת בין עובד ה בה ודאי יתקיים, כ"וע. א"נמצא לה לעומת בס

עלמא לברר ולהגביר את הקדושה על מרכבות ויבואו לגמר. הטומאה עד שיבולע המות לנצח

.התיקון

ב "ענין התחלקות כ, גם יש לדעת בכלל, בינה: ןשה, מדרגות בדרך כלל' האותיות לג

, כי למעלה מבינה אין כלים. מלכות, א"ז' ב האותיות שבבינה נק"וכ. שהם האותיות

א הן אתוון"ב האותיות שבז"וכ, אתוון רברביןב האותיות שבמלכות הן אתוון "וכ, סתם

' ז הן מתחלקות בדרך פרט לג"ועד. זעירין ב אותיות"כי בכ. ומלכות, א"ז, בינה: מדרגות

ב "וכן בכ, א ומלכות"ז, שבבינה יש בינהב "כ כ"כי ע. ב שבמלכות"וכן בכ, א"שבז

,ליחידות: דרגות' האותיות עצמן מתחלקות לג ',עד אות ט' שהיחידות מא. לעשרות ולמאות

', ד עד אות צ"והעשרות מיו, ס דבינה"הן ט ולכן אין. א והמאות הן מהנוקבא"ס דז"הן ט

כי אינה , ת"אותיות קרש' במלכות כי אם דא שמחזה שלו "של הז' ספי' פסת רק דתו

הן ת"ש, ה" הן נור"ק, ם"שהן נהי, ולמטה .יסוד ומלכות

שיחידות הן , הרי נודע, ואין להקשותוהענין . א ומאות באמא"ועשרות בז, בנוקבא

כי תמיד יש ערך הפוך בין האורות : הוא שהעליונים באים , שבכלים נבחן, לכלים )ב"ע' י דף ב"דפו(

שבהם התחתונים , והפוכו באורות, בתחילה באופן שאם אין שם אלא יחידות. באים תחילה

אין שם אלא בחינת,'י עד 'אשהם מ, דכלים ,ואם באות גם העשרות דכלים. מלכות דאורותואם נשלמות גם . א דאורות"בא גם אור הז

באים האורות של ,ת"קרשהמאות דכלים המאות כ נבחנות"וע. שהם מאות, הבינה. והיחידות למלכות, א"והעשרות לז, לבינה

שיחידות, הכלים לבדן הוא בהיפוך' אמנם מבחי .ומאות בנוקבא, א"ועשרות בז, באמא

' תאות

,פירוש. ' וכולמיעל' שריאת את ת, ש"וז יש לה מדרגה, ב"כי ידעת שכל אות ואות מהא

שהיא 'תולפיכך טענה ה. מיוחדת בשליטתהכלול העולם מכל האותיות יותר ראויה לש

והיא חותמא , לפי שבה שליטת האמת, כולן .דגושפנקא דמלכא

כי נודע שאין הסטרא אחרא , והענין הוא מתקיים אלא ממה שהקדושה מאירה לו נהירו

ס " וה,ורגליה יורדות מותס "שה, דקיק

הנמשכת'קס רגל ה" וז.ומלכותו בכל משלהרו הרומזת על נהי, למטה משורת האותיות כ לא תמצא"וע. א"דקיק שהמלכות נותנת לס

,'קב האותיות יציאת רגל למטה רק ב"בכל כ ת"קרשכי , שהיא שייכת לאותיות המלכות

אמנם בתחילה היתה הרגל . ל"הן במלכות כנ

מתחלת להמשך למטה 'תהשמאלית של הה שתהיה אחיזתו של "וראה הקב, מהשורה

כ הפסיק אותה"ע, א חזקה יותר מדאי"הסוהחזיר רגלה להסתיים בשוה עם , ה"הקב

ולכן נתעבתה הרגל השמאלית, השורה דקדושהשלה

35

לה הקדמת ספר הזהר

לית אנת כדאי למברי בך, הואיל ואנת כך, דאנת חותמא דמות, ועוד. ימותון .מיד נפקת. עלמא

ניחא קמך למברי, רבון עלמין: אמרה קמיה, קמיה ש ))))תתתת עאלת את) כד

ורת הזהרמס

ז"תי פנחס תפו תרמ תתנד "ד. רעד' דב"ח ויגש ד בשלח רי משפטים שעג תעו תפא בהשמטות ))))תתתתש"שה: ח ' דח"ז: קיא ' ט ד"תס: נה ' א ד"תכ: מ : לט ' ט ד"תי. כו' י ד"ת. טז. טו. ט' בהקדמה ד

.קיב. צח' דח"תק. פח' רות ד. ע: ס' ד

דרב המנונא סבא הסולם אותיות נתכפל, כי החלק הנמשך לחוץ שהחזירה, להש

ומחמת זה לא מגיעה ממנה שום , עליה שם אלא שנתתקנה, ולא עוד, א"וס' הארה אל הקלי

השומר על הקליפות, להיות חותמא דגושפנקא, שלא להתקרב לינק דרך שם מן הקדושה

וענין ההארה הדקיקה . וכל הנוגע בה ימות

כי , 'קנעשה באות ' הנצרכת לקיום הקלי, מצד היותה האות היותר גבוהה שבמלכות

כ אין פחד מאחיזה"ע, א"והס' ורחוקה מהקלי

להורות,קוף' ומטעם זה נק. 'יתירה אל הקלי', א והקלי"שממנה באה תחילת הכח אל הס

להדמות אל פרצופי הקדושה, אדם בליעל' הנק

, כמו הקוף הדומה לאדם,זה לעומת זהבסוד והן משקרין בשמא, יהןוטועים בני אדם אחר

.ה"דקודשא ב

דאנא חותמא כיון ,'תוזה שטענה ה שאנכי עומדת בסיום כל ,דגושפנקא דילך

ואיני נותנת לקליפות להתקרב ולינק , פרצוף לפיכך מהראוי, מהקדושה ולשקר בשמא דילך

ועל ידי יהיו כל הבירורים , שיברא בי העולםויובטחו בני העולם , א לקדושה"בין הס

.עודתםלת

ואת אתקריאת אמת יאות וזה אמרו למלכא למשרי באת אמת ולמברי בי

שמורה , כיון שהשם שלך אמת' פי,עלמאי השגת מדת "שאי אפשר להדבק בך זולת ע

, לכן יאות למלכא למשרי באות אמת, האמתכי במדתי ירחיקו בני , ולמברי בי עלמא

ואז, ויתדבקו בך, א והקליפות"העולם את הסוזה . בני העולם מובטחים לגמר התיקוןיהיו

, לכל קוראיו' קרוב ה: שאיתא בזוהר

לכל אשר, חזר ואמר, למאן קרוב

וכי אית מאן דיקרי ליה, יקראוהו באמת

ההוא מאן, אין, אבא' אמר ר, בשקרא

דכתיב, מנלן. דקרי ולא ידע למאן דקרי

, מאי באמת, לכל אשר יקראוהו באמת

דהוא שלימאבחותמא דגושפנקא דמלכא ).).).).אאאא""""ז עז עז עז ע""""האזינו דף רצהאזינו דף רצהאזינו דף רצהאזינו דף רצ(((( .דכולא

)ב"ע' י דף ב"דפו(

כי היא אינה ראויה , ה"והשיב לה הקב משום שבכוחה יהיו הדינים, למברי בה עלמא שהרי אפילו צדיקים גמורים, קשים יותר מדאי

וקיימו את , שכבר זכו לרשימו דחותמא שלה

,מ נענשין מכחה קשה" מ,'ת עד 'אהתורה משבת ' ש במ"כמ. לא מיחו ברשעיםמשום ש

, כ חותמא דמות" ועוד שהיא ג).).).).אאאא""""ה עה עה עה ע""""דף נדף נדף נדף נ((((כי לא נתקבצו , שמכחה נתהוה המות בעולם

אלא משום שהנחש זייף , בני האדם למיתה. ר בעץ הדעת"החותם שלה והחטיא לאדה

ולפיכך אי אפשר ))))בבבב""""תקון כתקון כתקון כתקון כ((((ש בתקונים "כמ .שיוכל העולם להתקיים על ידה

' שאות

נכנסה לפניו : ' וכו'אלת את שע) כד

טוב , רבון העולמים: אמרה לפניו .'שאות כי בי נקרא, לפניך לברוא בי את העולם

.ויפה לברוא את העולם בשם קדוש, דיששמך , ואמיתית את, וטובה את, יפה את: אמר לה

אבל משום שאותיות שקר לקחו אותך להיות כי, איני רוצה לברוא את העולם בך, עמהן

'ר' קאלא אם האותיות , קרשלא יתקיים .יקחו אותך

.סיומין יש לה לנוקבא' ב, ביאור הדברים

וסיום ,'תוהיא ה, מלכות דמלכות' נק' הא

והענין .'שוהוא ה, יסוד דמלכות' נק' הב

'תנבחנת ה, א"כי בהיותה בלי בנין מאו, הוא ש לעיל בדיבור"כמ, שהיא דינא קשיא, לסיומאא "י או"תה בבנין פרצוף עובהיו. הסמוך

אשר,'שנעשית בסיום שלה אות , עילאין

ת " מורים על הארת חג'שהראשים של ה' גבנקודת הסיום , א"י הז"שמקבלת ע, דאמאבמדבר במדבר במדבר במדבר ((((' ה באר חפרוה שרים וגו"בסו. שלה

י הארה זו נעשית כלי לקבל מאה " כי ע).).).).אאאא""""ככככבסוד אין האשה כורתת ברית , א"וברכות מ

כי ,,,,.).).).)בבבב""""סנהדרין כסנהדרין כסנהדרין כסנהדרין כ((((עשאה כלי אלא למי שלקבל מאה ברכאן , נעשית בזה לבית קבול

כ נקרא הסיום הזה בשם "וע. א"מהיסוד דז

כי כל ישוב ,נקודה האמצעית דישובא העולם

36

הקדמת ספר הזהר לו

:אמר לה. ויאות למברי עלמא בשמא קדישא, י"דבי אתקרי שמך שד, בי עלמאאבל הואיל ואתוון דזיופא נטלין לך למהוי, ת וקשוט אנתיאות אנת וטב אנ

דרב המנונא סבא הסולם אותיות . כ בשם יסוד הנוקבא"ג' ונק, העולם ממנה בא

,'ת אות אמת כמו ה'שאות ' ולפיכך נקכי מלת חותם . חותמא דמלכא כמוה' וכן נק

מורה על סיום ', הא. היא רבת משמעות , הבא בסיום הכתב,כמו חותם המלך, הפרצוף

כי חותם המלך, הוא' והב. הנכתב בשם המלךתקון תקון תקון תקון ((((ש בתקונים "הוא כמו המלך עצמו כמ

הכי דחילין מרשימו דחותמא דמלכא ,,,,))))בבבב""""ככככ ומטעם זה נקרא החותם.כאילו הוי מלכא

כ כל האמתיות ניכרת מתוך "כי ע, אות אמת

כי ,'ת על ה'שאמנם עולה מעלת ה. החותם

שאמר: שפירושו.י"שדם בסוד הש' נק'שה .)..)..)..).בבבב""""חגיגה יחגיגה יחגיגה יחגיגה י((((לעולמו די ואל תתפשט יותר

ומורה בזה על בנין העולם מבחינת הישוב

ואל , ובה אמר לעולמו די,'ששנסתיים רק ב

כ נקראת נקודת " וע.'תתתפשט בבחינת ה

. בשם נקודה אמצעית דישובא'שהסיום ד

ניחא קמך למברי בי', שוזו טענת ה

כי אחר י'שמך שדדבי אתקרי , עלמא

משום מדת הדין הקשה 'תשראתה שדחה ה

ה יבחר את"שהקב, בעצמה'שחשבה ה, שבהשהרי יש לה כל , מדתה למברי בה עלמא

, כי גם היא חותם המלך',תהמעלות של ה ,ועוד לה מעלה נוספת. וגם היא אות אמת

כי היא נבחרת לסיומא,י"שדהשם ' כי בה נק

כ " ע,'תולא ה, ישוב העולם' דנוקבא לבחיה שיברא "מצאה עוז בעצמה לבא לפני הקב

.העולם במדתה

פ שמעלתך " אע,'של, ה"השיב לה הקבהנה דוקא משום , כמו שאמרת, גדולה מאד

. הלעומת שלך בקליפה מתחזק ביותר, זאת אם לא היו, כי לא היה מתקיים שקרא בעולם

',האותיות דזיוף ושקר של הקלי' בנטלין לך

א "מקורות הן אל הס' כי ב', פי.'ר' קשהם , האחד הוא בחינת הארה דקיק: 'ולכל הקלי

שהקדושה בעצמה מאירה להן כדי להיות להשלא תתבטלנה כל זמן שיש צורך בהן , קיום

ומצד זה אין בנינן . להעניש את הרשעיםוהוא רק כדי , גדול כי ההארה מועטת מאד

ק"ו' הוא בבחי' שהזכר דקלי, חיותן בלבדרק בבחינת נקודה בלי ' והנוק, בלי ראש

וכבר ידעת שהארה דקיק זו . התפשטות כלל

שבזה התחלת כחן ,'קי אות "נמשכת להן ע כקוף בפני, ע דקדושה"להדמות אל האדם דבי

)ב"ע' י דף ב"דפו(

קהלתקהלתקהלתקהלת((((ס זה לעומת זה עשה אלהים "שה. אדם

הוא מחמת קלקול , א"אל הס' ומקור ב).).).).''''זזזזי מעשיהם הרעים מוציאים " שע.התחתונים

שהקלקול הראשון, אורות דקדושה אל הקליפות שמכח זה נעשה להן בנין, ד"היה בחטא דעצה

.כמו שיש לקדושה, ע"פרצופין ובאבי' גדול בה

שזה מורה ,'רהזה הוא אות ' והמקור הבשעולות ומתאחזות עד הבינה דמלכות שהיא

של ב האותיות" כי נתבאר לעיל שכ,'דאות , א מלכות"לבינה ז, המלכות נחלקות בה

.והמאות מלכות, א"והעשרות ז, שהיחידות בינה

ב אותיות דמלכות עומדת" של כ'דונמצאת ה

ר " הן גג"אב כי, ת דבינה שלה"בהתחלת ז

.ק דבינה שבמלכות" הן ו'ט ואילך עד ה'דומה

זו מורה על בחינת העוני 'דוסוד ה

לית להכי , והמסכנות שבמלכות בכללה

ממה דיהיבאלא, 'מגרמה ולא מידלמלכות ומדתה זו נרשמת . כנודע, א" זלה בעלה

ת"דלכי במילואה היא . שלה'דבסוד הזוית ' בחי'דויש לה ל, מלשון דלות וריקנית

שזה מורה על בליטת החסדים , בולטת בגגה

זו'גש, שמלפניה'ג לוקחת מן ה'דשה, שבה שכנגדה' מבחיהמקבלת, ר דבינה שלה"היא מג

ששם , והוא מבחינה שכנגדה בבינה, א"בז

מלשון גומל'ג' כ נק"וע. החסדים בשפע גדול כי הוא גומל חסד עם).).).).דדדד""""שבת קשבת קשבת קשבת ק((((, חסדים

דלית לה מגרמה ולא מידי ומשפעת לה 'דה נרמזה בזויות, ובליטת חסדים זו. חסדים בשפע

.'דשבגגה של ה הוא, אמנם הלעומת של המלכות דקדושה

ואינה רוצהדל גאהס "שה, רגן מפריד אלוףנ

אלא, ולהיות נכנעת אליה'גלהיות מקבלת מהי "וע, שמתיימרת להיות ראש בגאוה גדולה

שהיא בליטת ,'דפגם זה נמחקה הזוית מן ה

כי מחיקת ,דל ורשונעשתה , חסדים שבה

דהיינו 'ר עושה אותה צורת 'דהזוית מן ה

).).).).''''קהלת דקהלת דקהלת דקהלת ד((((ס גם במלכותו נולד רש " שז,רשא ונוקבא דקדושה הוא בסוד "והיחוד של הז

והוא משפיע, א"ס דז" הוא טח"א כי ,ד"אח

ז נעשית "שעי, דמלכות'ג דבינה אל 'גמן

בזוית בולטת בחסדים 'דהמלכות בסוד

ביחודאחדן לבשר "ז נעשים הזו"ועי, בשפעונמצא בעת שהתחתונים מקלקלים . גמור

א להתאחז "סמעשיהם נותנים כח למלכות ד'בד

37

לז הקדמת ספר הזהר

דלא יתקיים שקרא אלא אי יטלון ))))אאאא דבגין, עמהון לא בעינא למברי בך עלמא

.ק ר ))))בבבב לך ,דבעי למימר שקרא יטול יסודא דקשוט בקדמיתא ))))גגגג מאן, מכאן) כה

את קשוט דאבהתן, את קשוט איהו )א ש דהא את, יוקים ליה שקרא ))))דדדד ולבתר

ובגין, אתוון דאתחזיאו על סטרא בישא אינון ר ))))וווו ק ))))הההה . בהדאתייחדו

.כיון דחמאת הכי נפקת מקמיה בבבב. הוי קשר אאאא בגווייהו שלאתקיימא נטלי את

מסורת הזהר

בהשמטות))))בבבב: ח' בסתרי אותיות דח"ז ויגש ד ))))אאאא

ח"ז: טז ' דז"תי וקרא טז יז "ד. רנג' דא"ח

חלופי גרסאות .א דבי" נבבבב). ל"אה(ג הוי "א ל" נאאאא

י משפטים תקלג "ד: רנג ' דא"ח ויגש ד בהשמטות ))))הההה. פקודי תתסג))))דדדד. ויקהל תח))))גגגג. פח: ח ' ד

מקץ רמא ויגש ד ))))וווו. ע. מב: ח ' דח"ז: טז ' בהקדמה דז"תתרומה תיג תעה תשס ויקרא יג טז

. רעד: רעג ' דב"חת י יתרו קי קיח קנג רז רכב רכט ויקהל רצו בהשמטו"ד: רנג ' דא"חבהשמטות

:קמז ' דח"תק: ח ' דח"ז: קיא ' ט ד"תס: בהקדמה ד טז ז"תי ויקרא יא טז חקת יז "ד: רעה

.'ב א"תרומה קנ' ד א"ב מקץ ר"ג ע"בראשית נ) א דרך אמת

דרב המנונא סבא הסולם אותיות

למחוק הזוית הבולטת . שהיא המלכות'דב

ד"אח מ ואז נעשה,'רולעשותה , בחסדים .ן דקדושה" ואלהים אחרים נאחזים בזו,ר"אח ).).).).זזזז""""משלי טמשלי טמשלי טמשלי ט ( ( ( (ס ונרגן מפריד אלוף"שז

ל חומסות "א הנ" דסר"קואז נבחן ש

ויסוד , שהיא אות אמת,'שלהן את חותם ה, א"שהיא בית הקבול של יסוד דז, הנוקבא

,א"הנה עתה הגיע זה לאל אחר דס, ל"כנ

,א" דסיסוד אל הנוקבא' זו בחי'שכי נבנה ב ובחינת, ס שלמות עם ראש"א בע"כ הס"וגדל ע

, שעשקה נעשית לה לנקודה דחורבא'שהומכאן נבנו , א"כי מחורבן הקדושה נבנה הס

איך , והנה נתבאר. ע דאדם בליעל"האבי

אתוון' כ נק"וע, א"מקורות של הס' הן בר"ק כדי, ל"א זייף אותן על דרך הנ"כי הס, דזיופי

כדי להבנות , ד דקדושהלהחריב הבנין ויחוי "ע, והוא בעיקר, ל"כנ, מחורבן הקדושה

שהיא צורת היסוד ,'ששהמשיכה להן את ה

'די הזיוף של ה"אל חלקן ורשותה ע', דנוק ונעשה בנין לפרצופי, שזייפו אחד לאחר,'רל

הרי שלא היו מתקיימים שקרא. אלהים אחרים

ר"קאם לא היו , וזיוף בבנין גדול כל כך .'שחומסות להן את הא "דס

יאות אנת', שה ל"וזה שהשיב לה הקב

אבל הואיל ואתוון, וטב אנת וקשוט אנת

דזיופא נטלין לך למהוי עמהון לא בעינא

דבגין דלא יתקיים, למברי בך עלמא

דהיינו ר"שקרא אלא אי יטלון לך ק )ב"ע' י דף ב"דפו(

א "שלא היה בנין לזיוף ולשקר דס, כמבואר

ולפיכך אין,'שיו חומסות להן את האם לא הכי הלעומת , לברוא את העולם על ידי מדתה

ואין גמר התיקון בטוח , שלה שקולה כנגדה .על ידה

'ר' קאות

מכאן: ' וכומכאן מאן דבעי) כהיקח , מי הרוצה לומר שקרשכלשכלשכלשכל, , , , נשמענשמענשמענשמע

.ואחר כך יקיים לו השקר, בתחילתו יסוד אמת

ות אמת שבה א, אות אמת היא,'שכי אות

רומזים רומזים רומזים רומזים'שהקוים שבהקוים שבהקוים שבהקוים שב' ' ' ' כי גכי גכי גכי ג, נתיחדו האבות

אותיות הןהןהןהן 'ר' קו. . . . תתתת""""אבות שהם חגאבות שהם חגאבות שהם חגאבות שהם חג' ' ' ' על געל געל געל ג כי הסטרא אחרא היאכי הסטרא אחרא היאכי הסטרא אחרא היאכי הסטרא אחרא היא, הנראות על צד הרע

מפני שהוא יונקמפני שהוא יונקמפני שהוא יונקמפני שהוא יונק, , , , בלי חום שהיא חיות בלי חום שהיא חיות בלי חום שהיא חיות בלי חום שהיא חיות,קר לללל""""כנכנכנכנ((((מן המלכות בעת שהיא ימא דקאפו מן המלכות בעת שהיא ימא דקאפו מן המלכות בעת שהיא ימא דקאפו מן המלכות בעת שהיא ימא דקאפו

וכדי ))))ה ימא דקאפוה ימא דקאפוה ימא דקאפוה ימא דקאפו""""ז דז דז דז ד""""דף מדף מדף מדף מ' ' ' ' בראשית אבראשית אבראשית אבראשית א

,ונעשה, בתוכן'ש הן לוקחות אות, שיתקיימו

כיון . . . . שהוא לשון חיזוק וקיום שהוא לשון חיזוק וקיום שהוא לשון חיזוק וקיום שהוא לשון חיזוק וקיום,קשר, הצירוף

.יצאה מלפניו, ראתה כן'ששהשהשהשה ת דבינה"שהארת חג, ש לעיל"כמ. פירוש

בנתה את נקודת, א"י יסוד דז"המושפעין לה עלבחינת כלי ובית קבול , הסיום של הנוקבא

ש"וז, אבות' ת נק"והחג. א"למאה ברכאן מהז

ומשום זה נקרא אות ,דאבהתן אתיחדו בה .ש"ל ע"כנ, אמת

ר אתוון דאתחזיאו על סטרא"ק

כבר נתבאר זה לעיל בסמוך כי:בישא

נטלי, ש"וז. ש"א ע"המקורות של הס' הן באת

38

הקדמת ספר הזהר לח

ניחא קמך למברי בי, רבון עלמא: אמרה קמיה צ ))))זזזז עאלת את) כו דכתיב, בי רשים, דאתקריאת צדיק, ואנת, םבי חתימין צדיקי*) , דאנא, עלמא

,צדי אנת, צדי: אמר לה גגגג .ובי יאות למברי עלמא, צדקות אהב' כי צדיק ה ))))חחחח ,לית אנת צריך לאתגליא כל כך, אבל אנת צריך למהוי טמירא, וצדיק אנת

דשמא דברית י אתיא, אלהי צ ,ט"מ. בגין דלא למיהב פתחון פה לעלמא

מסורת הזהר

י יתרו קסה "ד: רנג' דא"חש ה בהשמטות ויג))))זזזז

:ח ' דח" ז:טז : טו ' בהקדמה דז"תקפח קצט

חלופי גרסאות ).ל"אה(, ל צדי צדיק אנת וצדיק אתקריאת"א א" נגגגג

.ויחי תרסח תרומה תתיא כי תשא קיד ויקרא רמד רסה) תהלים יא ())))חחחח. ע' ש ד"שה

דרב המנונה סבא הסולם אותיות

כי על ידי :ייהו הוי קשרבגוו' את ש הן חומסות, דאחד' מחיקתן את הזוית של הד

,'שלתוכן את היסוד דנוקבא דקדושה שהיא י" שע'שבאות ה' ונבנה היסוד דנוקבא דקלי

, זה נעשה להן אחיזה גדולה ביותר בקדושה

כי קשר מורה שהאחיזה חזקה .קשר' הנק .מאד וקשה לנתק אותה

' צאות

נכנסה אות: ' וכו 'עאלת את צ) כו

טוב לך לברוא, רבון העולם: אמרה לפניו. 'צ

ואתה , דיקיםצשבי חתומים , בי את העולם

כי , שכתוב, רשום ביאתהאתהאתהאתה, דיקצשנקרא וראוי לברוא בי את , צדקות אהב' צדיק ה, צדי את וצדיק את, צדי: אמר לה. העולם

אין את צריכה, אבל את צריכה להיות נסתרת ,,,,להתחיל בך בריאת העולםלהתחיל בך בריאת העולםלהתחיל בך בריאת העולםלהתחיל בך בריאת העולם, להתגלות כל כך

מהו . בשביל שלא לתת פתחון פה לעולם

'נ שהוא מפניהוא מפניהוא מפניהוא מפני, , , , שצריכה להיות נסתרתשצריכה להיות נסתרתשצריכה להיות נסתרתשצריכה להיות נסתרתהטעם ,שהוא ברית הקדוש, של השם'יובאה ה, היתה

.'צ ונעשתהונעשתהונעשתהונעשתה. ונתאחדת עמה'נעל העל העל העל הורכבה ה את אדם "כי כשברא הקב, הואהדברהדברהדברהדברוסוד

דהיינו דהיינו דהיינו דהיינו , פרצופין בראו' ב,,,,אאאא""""ם זם זם זם ז""""שהשהשהשה, הראשוןוף זכר ופרצוף נקבה דבוקים זה לזה וף זכר ופרצוף נקבה דבוקים זה לזה וף זכר ופרצוף נקבה דבוקים זה לזה וף זכר ופרצוף נקבה דבוקים זה לזה פרצפרצפרצפרצ

מוחזרת 'י ומשום זה פניה של ה....באחוריהםבאחוריהםבאחוריהםבאחוריהם

פניה פניה פניה פניה ,'י שה,'צ, כעין זה,'נמן ה, לאחור

ואינם מוחזרים ,,,, פניה לצד אחר פניה לצד אחר פניה לצד אחר פניה לצד אחר,'נוהוהוהוה, , , , לצד זהלצד זהלצד זהלצד זה

מסתכלת 'יאלא האלא האלא האלא ה צכעין זה , פנים בפנים

מסתכלת למטה'נ וה,צלמעלה כעין זה

יאנ: ה " עוד אמר לה הקב.'צכעין זה דהיינו להפריד דבקותדהיינו להפריד דבקותדהיינו להפריד דבקותדהיינו להפריד דבקות, עתיד לנסור אותך

של בחיבורבחיבורבחיבורבחיבור ולעשות אותך ,,,,אחור באחור שבךאחור באחור שבךאחור באחור שבךאחור באחור שבךאבל במקום אחר תתעלה להיות , פנים בפנים

שצריכה שצריכה שצריכה שצריכה . . . . בהתחלת בריאת העולםבהתחלת בריאת העולםבהתחלת בריאת העולםבהתחלת בריאת העולם, , , , ולא מידולא מידולא מידולא מיד, כן שיורה שהארתהשיורה שהארתהשיורה שהארתהשיורה שהארתה, , , , אז להיות אחור באחוראז להיות אחור באחוראז להיות אחור באחוראז להיות אחור באחור

)ב"ע' י דף ב"דפו(

....כ אין לברוא בה את העולםכ אין לברוא בה את העולםכ אין לברוא בה את העולםכ אין לברוא בה את העולם""""ועועועוע. . . . נסתרתנסתרתנסתרתנסתרת

.והלכה לה, מלפניו'צת יצאה או

' דיצכי אחר שראתה ה, ביאור הדברים

, נדחתה מפני הדינין הקשים שבה'תשה

מצאה עוז לחשוב. א שבה" מפני אחיזת הס'שוהכי גם , שהיא ודאי ראויה למברי בה עלמא

שאין , ונוסף עליהם, לה מעלת החותם כמותן

בי חתימין ש "וז. א"בה שום אחיזה אל הס י"ע, נו חותם אות ברית קודש דהיי,צדיקים

ואנת . הדוחה כל החיצונים, מילה ופריעה ה" כי גם הקב,דאתקריאת צדיק בי רשים

נתקנה בסוד צדיק וצדק כמו , שהוא הבינה בסוד, א"ר דבינה שנתתקנו באו"שהם ג, א"הז

. בהאי נתיב דאמא יתיב, האי שביל דאבאובסוד כתרין רחימין דמתחבקין תדיר בזווג

צדקות ' הצדיק דכתיב . סיק לעלמיןדלא פ, צדקות.רומז על יסוד דאבא, צדיק,אהב

שהיא בחינת נצח והוד , רומז על יסוד דאמאומשום שהצדיק צדקות ', הנקראים צדקות ה

כ "וע. כ זווגייהו לא פסיק לעלמין"ע, אהב ועל, אני ראויה למברי בי עלמא: אמרה

ר ידי מדתי יתקיים העולם בדרך בטוח אל גמ .התיקון

וצדיק, צדי אנת, צדי, אמר לה, ש"וז

וכשהיסוד , א" אות צדי היא יסוד דז:אנתס "כי ט. צדיק' כלול יחד עם הנוקבא נק

', היא התחלת הנוק'ק וה,צדי עד 'יא הן מ"דז

'קהרי ה, וכשהנוקבא דבוקה ביסוד, ל"כנוזה . צדיק, אז היסוד' ונק, דבוקה בצדי

במקומך ,נתצדי א, ה"ששיבח אותה הקב

כי את רשומה, במקומיוצדי אנת. א"ביסוד ז

,צדיק אנתוגם . כדברך, בזווג דלא פסיק, בי

של אחר 'קבסוד , כי גם הנוקבא כלולה בך. ז אינך ראויה למברי בך עלמא"ועכ. הצדי

.ש והולך"כמש"וז

39

לט הקדמת ספר הזהר

ה לאדם הראשון"קבכד ברא , ורזא דא. קדישא ורכיב עלה ואתאחד בהדה

ולא ,צ ד מהדר לאחורא כגוונא דא"כ אנפוי דיו"ובג. דו פרצופין בראו )ב ))))טטטט

אסתכלת צצצצ כגוונא דא דדדד אסתכל לעילא ,צ אתהדרו אנפין באנפין כגוונא דא

ולמעבד, לנסרא לך )ג דאנא זמין, תו וווו: ה"אמר לה קב צצצצ כגוונא דא הההה לתתא .נפקת מקמיה ואזלת. לקאבל באתרא אחרא תסת, אפין באפין זזזז לך

מסורת הזהר

א קסה בשלח רלג פקודי רב ויקרא קנו שיח " ב))))טטטט

.לט. לח' ט ד" תיז"תתזריע מג קדושים סח במדבר ג

ע"ת: קז ' ט ד"תס: עח ' ח ד"תל. עת: עז ' ו ד"תל .קטו' דח" תק.ש רפג" שהח"ז: קכ ' ד

חלופי גרסאות

'יא כגוונא דא " נהההה ).ל"אה ('יא כגוונא דא " נדדדד

).ל"אה(א גפין בגפין " נזזזז. א תוב" נוווו, )ל"אה(

ן בינה ובקדמיתא לא הוו משגיחין"ד ורכיב על נו"והיינו יו' ח ב"אמור פ' ר חכמה עיין פ"אדה) ב דרך אמת .א"א ע"בראשית כ) ג. 'ב ב"והאזינו רצ' ו ב"בספרא דצניעותא קע' אפין באפין עי

דרב המנונא סבא הסולם אותיות

אנת צריך למהוי טמירא לית, ש"וז

'ט נ"מ' וכו אנת צריך לאתגליא כל כך ,א כולל עמו הנוקבא"כי היסוד דז' פי:איהי

,ה"כמו שרמז לה הקב, בסוד צדיק'קשהיא ה

,'צ וכשהנוקבא כלולה בו בציור ה.צדיק אנת היא בחינת 'נכי ה. 'היא מצטיירת בו כאות נ

'מו, ב"ר כח" הן ג'ל' כ' יכי , א"גבורה דז זו נאמר אני בינה 'נועל . הן חסד וגבורה'נ

ת " כי בגדלות בעת שהחג).).).).משלי חמשלי חמשלי חמשלי ח((((לי גבורה .נעשית גבורה זו לבינה, ד כנודע"נעשים לחב

נעשית, ובעת קטנות שאבא הוציא אמא לחוץ

כי , כ רמיז בה נפילה" וע,'נהבינה לגבורה ל אבא שהוציא ק מכח"ר לו"נופלת מבחינת ג

.ן לחוץ מהראש"בינה וזו

לית אנת צריך לאתגליאוזה אמרו

בגין דלא למיהב פתחון פה, כל כך

דשמא' אתיא י, איהי' ט נ"לעלמא מ

,דברית קדישא רכיב עלה ואתאחד בהדה

היא ציור אות 'צהנוקבא הכלולה ב, כלומר

, שהיא גבורה מבחינת בינה הנופלת, שבה'נ

שהוא שמא, א עצמו" דז שבה היא יסוד'יוה ,והן עומדות בציור אחור באחור. דברית קדש

אשר אחוריהן דבוקים זו בזו ופניהן מגולים

מסתכלת לחוץ ולא לצד'יכי פני ה, לצד חוץ

מסתכלת לצד חוץ ולא לצד 'נ וכן פני ה,'נה

, שזה רומז שיש אחיזה באחוריים שלהן,'יה ה"ובס, כ צריכים אחוריהן להיות נסתרים"וע

כדי שלא יתאחזו,,,,))))''''מלכים זמלכים זמלכים זמלכים ז(((( ואחוריהם ביתה

לית אנת צריךש "וז. בהן החיצונים )ב"ע' י דף ב"דפו(

לאתגליא כל כך בגין דלא למיהב פתחון

כי מתוך שיש חסרון באחוריים,פה לעלמאכדי שלא , הנך צריכה להיות בהסתר, שלך

לתת פתחון פה אל החיצונים להתאחז שם כ אינך ראויה למברי בך "וע, קיםבין הדב

', אחיזה לקלי' כי גם בך תצויר בחי, עלמא

, א"שהיסוד והמלכות הם בה אב, זו'צומכח , בסוד דו פרצופין, א"ר אב"יצא גם אדה

ה לאדם "ורזא דא כד ברא קבש "וז .הראשון דו פרצופין בראו

תו דאנא זמין לנסרא לך ולמעבד, ש"וז

רא אחראלך אפין באפין אבל באת

אפשר לי , שמא תאמר, פירוש:תסתלק כמו שאנא , פ"למברי בך עלמא בבחינת פב

גם זו . פ"כ ולעשותך פב"זמין לנסרא לך אחפ עם "כי גם בעת שאתקן לך פב, אינה טענה

,הנה גם אז לא יהיה זה במקומך למטה, הנוקבאא "אלא רק על ידי עליה למקומי למקום או

הרי, יתוקן במקומךפ לא "וכיון שהפב, עלאין כ אינך"וע, בדרגתך' גם אז תהיה אחיזה לקלי

עוד יותר ,תו, ש"וז. ראויה למברי בך עלמא

דאנא זמין לנסרא לך ולמעבר אפין , מזה אמת הוא שאני עתיד לנסרא לך באפין

אכן לא תהיה זאת במקומך , פ"ולעשותך פב

זה יהיה במקום אבל באתרא אחרא תסתלק כי אז תעלה ותלביש, א"ם אודהיינו במקו, אחראבל במקומך עצמך לא יתוקן זה עד , א"לאו

בעוד , ואיך אברא בך העולם. לגמר התיקון .שגם בך יש אחיזה לחיצונים

עאלת

40

הקדמת ספר הזהר מ

ניחא קמך למברי בי, רבון עלמין: אמרה קמיה, פ ))))יייי עאלת את) כזובי, ודא הוא פדות, י רשיםב, דהא פורקנא דאנת זמין למעבד בעלמא, עלמא

מסורת הזהר

ח"ז: טז ' בהקדמה דז"תי "ד. רעד. רעג' דב"ח ויגש ה יתרו קמט קסט רז רכב רכט בהשמטות ))))יייי

: קד ח"תק. מב' ד

דרב המנונא סבא הסולם אותיות ' פאות

'פנכנסה אות : ' וכו'פעאלת את ) כזטוב לפניך , רבון העולמים: אמרה לפניו

כי הגאולה שאתה עתיד, א בי את העולםלברו

. דותפכי זה הוא , לעשות בעולם רשומה ביוהיא והיא והיא והיא . . . . שהגאולה היא פדות מצרינושהגאולה היא פדות מצרינושהגאולה היא פדות מצרינושהגאולה היא פדות מצרינו, , , , כלומרכלומרכלומרכלומר

בי ראוי לברוא את ככככ""""ועועועוע ,'פמתחלת באות מתחלת באות מתחלת באות מתחלת באות אבל בך נרשם , יפה את: אמר לה. העולם

כעין הנחש שמכה ומביא ראשו, שע שבסתרפ ומרומרומרומרכלכלכלכל, כופף ראשו, כך מי שחוטא. לתוך גופו

, ומוציא את ידיו,,,,שמעלים עצמו מעין רואהשמעלים עצמו מעין רואהשמעלים עצמו מעין רואהשמעלים עצמו מעין רואה

שראשה שראשה שראשה שראשה 'פוהיינו כמו צורתה של הוהיינו כמו צורתה של הוהיינו כמו צורתה של הוהיינו כמו צורתה של ה. . . . לחטואלחטואלחטואלחטוא

שבה נרשם ,'ע לאות אמראמראמראמר וכן ....כפופה לתוכהכפופה לתוכהכפופה לתוכהכפופה לתוכה

אמר . נוהעשיש בי : פ שאמרה "ואע. וןעיצאה . לא אברא בך את העולם, ה"לה הקב .מלפניו

, פורקנא פירושו גאולה, ביאור הדברים

עתידה להיות בעולם כי הגאולה ה'פואמרה הכ היא ראויה שיברא בה "וע, רשומה בה

, כי הגלות והגאולה הנוהגים בעולם. העולם כי בעת שהנוקבא מחוסרת, הן תלויות בנוקבא

הנה אז גלו ישראל , מוחין' הנק, ר"בנין גי של מטה "כי א. ארץ ישראל, מעל אדמתם

שהיא , מכוונת נגד ארץ ישראל של מעלהמו שיש פירוד למעלה בין וכ. א"הנוקבא דז

כן . לנוקבא שהיא ארצו, ישראל' א שנק"הז וכשבני ישראל. ישראל שלמטה נפרדים מארצם

גורמים שישראל של מעלה, מטיבים מעשיהם ובונה אותה עם, שהיא ארצו, משפיע בנוקביה

ואז גם בני ישראל , פ"מוחין ומתיחד עמה פב .שלמטה זוכים לגאולה וגם הם שבים לאדמתם

א "שהז, ר של הנוקבא"ואלו המוחין דגהם באים אליה מלובשים תוך , בונה אותה

שמוח החכמה של הנוקבא, א"הנצח וההוד של ז. ומוח הבינה מלובש בהוד, מלובש בנצח

, א"הן נצח והוד דז' פ' עוהאותיות . כנודע

, א" שהיא הוד דז'פוזוהי טענת ה. ל"כנ

פורקנא דאנת זמין למעבד בעלמא בי כי המוחין דנוקבא המביאים הגאולה.םרשי

ולכן אם תברא העולם , לעולם מתלבשים ביבמדתי הרי בלי ספק שיוכשרו לבא לגמר

.התיקון )ב"ע' י דף ב"דפו(

חשבה את עצמה ראויה למדת'פומה שה

שהרי המוחין ,'עבריאת העולם יותר מן ה

'עשהם , ה"דנוקבא מתלבשים בשניהם בנו כ למה השבה" וא,'עהוא ה ועיקרם בנצח ש'פ

ודאש " וז.'ע את עצמה ראויה יותר מן ה'פה, כי הפדות היא רק במדת ההוד,הוא פדות

שאמא פודה , וענין הפרות הוא.'פשהוא הואז הנוקבא , תחילה את הנוקבא מן הדינין

ס הכתוב כנשר יעיר קנו על"וה. ראויה לגאולה, ל" ודרשו רז).).).).בבבב""""דברים לדברים לדברים לדברים ל((((' גוזליו ירחף וגו

ואומר ', הנשר הזה רחמני הוא על בניו וכו

''''עיעיעיעי(((( מוטב שיכנס החץ בי ואל יכנס בבני

כי נתבאר, פירוש).).).).אאאא""""ב יב יב יב י""""י דברים לי דברים לי דברים לי דברים ל""""רשרשרשרש

אינו ראוי למוחין זולת ה"מלעיל אשר ה

,דאמא אוזיפת לבריתא מאנהא, י התיקון"עכי הנוקבא בהיותה ממקורה מצומצמת שלא

לא היתה, 'דהיינו מעת צמצום א, לקבל האוראלא משום שיצאה , יכולה לקבל שום מוחין

,ק בלי ראש"ונעשה ו, א"אמא חוץ מהראש דא

, שלה אל הנוקבאה"אלאז נמשכו אתוון לעיל לעיל לעיל לעיל ' ' ' ' עיעיעיעי((((. ואתבני גם הנוקבא בשמא אלהים

שהוא,נשר' ואמא נק))))ה וזהה וזהה וזהה וזה""""ז דז דז דז ד""""אות יאות יאות יאות י ונחצית, כ יצאה לחוץ"וע, ן"רחמן על בניו זו

,חץ' דהיינו בחי, ק בלי ראש"קומתה לו

י"שע, ביהחץמוטב שיכנס , ס שאמרה"שהכן פדתה את הבנים מן הדינים ונעשו ראויים

ס"וז. ל" כנה"אללקבל מוחין בהמאנין שלה שאמא פודה את הנוקבא מדינין, פדות ופדיון

. לא היתה ראויה למוחין, שלולא זה, שלהשורה בעיקר על קו שמאל של , ופדות הזו

, א"וכן על הוד דז, ה הדיניןהנוקבא ששמ

שהיא ראויה'פ ולפיכך חשבה ה.'פשהוא אות

כי הפדות הזו מאמא מלובשת ,'עיותר מה

, משום שהדינין הם בקו שמאל'ערק בה ולא ב .ולא בקו ימין

יאות אנת אבל בך אתרשים , ש"וז כי כל הגאולות הנוהגות :פשע בטמירו

ק "אינן אלא בבחינת ו, בשתא אלפי שני ס"ה, ר דמוחין אלו"כי בחינת ג, מוחין דחיהד

,והמה נגנזו, א הפנימים ששמשו בנקודים"אודהיינו אחר . ולא יתגלו זולת בגמר התיקון

ר חטא והמשיך"שאדה, ד"שיתקן החטא דעצה המוחין

41

מא הקדמת ספר הזהר

, פשע בטמירואבל בך אתרשים, יאות אנת: אמר לה . יאות למברי עלמא כפיף רישיה, מאן דחב, הכי, ואעיל רישיה בין גופיה, דחיויא דמחי ))))ככככ כגוונא

ה לא"אמר לה קב, דאית בי ענוה, ג דאמרה"אע, עון ע ))))לללל וכן. ואפיק ידוי .נפקת מקמיה. אברי בך עלמא

מסורת הזהר

:יט : טו ' דז"ת יתרו צט משפטים תקלב ))))לללל. במדבר נ))))ככככ

דרב המנונא סבא םהסול אותיות ע דפרודא שלמטה"המוחין עילאין למקום בי

אלא בחינת, שאין שם המאנין דאמא, מפרסאס הפרסא שתחת "שה, מלכות המצומצמת

',ת דצמצום א"האצילות ששם עומדת עתה ה שלא יתפשטו ממנה, ומסיימת האורות דאצילות

שהמשיך השפע למטה מפרסא, י זה"וע. ולמטהס בא "שה, ם פשע בנוקבאדאצילות אתרשי

))))וווו""""שבת קמשבת קמשבת קמשבת קמ((((, הנחש על חוה והטיל בה זוהמאאשר זוהמא זו לא תתוקן אלא בגמר התיקון

'בלע המות לנצח ומחה אדני הה "בסו כי החסרון))))הההה""""ישעיה כישעיה כישעיה כישעיה כ(((( .דמעה מעל כל פנים

' נק, א הפנימים שנגנזו"של המוחין דאו' דמעות שמוריד ה' ס ב"שה, בשם דמעות

ב אלו "חו, עיינין' ן כנגד בשה, לים הגדול ,ב"ס חו"כי עינים ה. שנגנזו ואינם, הפנימיים

מפח הזוהמא, ודמעות הן בחינת חסרון שבהם וזה גרם, ד"י חטא עצה"שנתערבה ונדמעה ע

' ' ' ' זהר בראשית אזהר בראשית אזהר בראשית אזהר בראשית א' ' ' ' עיעיעיעי((((. מקדשין' החורבן של ב

ואומר הכתוב שאין הדמעות האלו ))))דדדד""""אות רנאות רנאות רנאות רנ עת שיבולעזולת ב, נמחות מהפנים של הנוקבא

,ד לגמרי"דהיינו שיתוקן חטא עצה. המות לנצח ואז יאירו, שהוא המות לעולם, כי יתוקן הפשע

ב הפנימים "שהם חו, ר של מוחין דחיה"גה .'דמעה וכו' ונמצא שמחה אדני ה

אבל בך אתרשים, יאות אנת,וזה אמרו

י "פ שיש בך פדות ע" כי אעפשע בטמירו שהיא, ה לעולםי כן את מביאה גאול"שע, אמא

, שכל הגאולות באות על ידיה, המוחין דחיה, ז הרי הגאולות אלו מחוסרי השלימות"ועכ

המקדשין ' וב, כי חזרו ונגלו מעל אדמתם

בך אתרשיםוהוא מטעם כי , חזרו ונחרבו

כי הפדות דאמא עוד אין ,פשע בטמירו, לגמרי, ד"ביכלתה למחות הפשע דחטא עצה

כ אין "כי ע', לקליכ יש בך עוד אחיזה "ועוהם חסרים , ק דחיה"המוחין אלא מבחינת ו

ולפי שיש בך אחיזה. ראש דמוחין דחיה' בחי .אינך ראויה שיברא העולם על ידיך', לקלי

כגוונא דחיויא דמחי ואעיל, ש"וז

כי הפשע הזה להיותו :רישיה בין גופיה )ב"ע' י דף ב"דפו(

מחי לבני עלמאד, נמצא כח הנחש, בטמירוואי , עודו בכל תוקפו, והביא מיתה לעולםבדומה לנחש הנושך . אפשר להעביר אותו

שאז אי , ותיכף מכניס ראשו לגופו, לאדםכי אין הנחש נהרג אלא אם , אפשר להורגו

,ד" בעצהדחבוזה שגרם לאדם . פוגעין בראשו

, כלומר.ידוי דכפיף רישיה ואפיק, ולבניו הם, י הפדות דאמא"ים עשגם המוחין הנמשכ

ת "שהן חג, ורק ידוי, כפיפת ראש' בבחי הרי שאחיזת הנחש עוד. מתגלים במוחין ההם

כ אינה ראויה למברי בה " וע,'פנמצאת ב. כי לא תהיה ראויה לגמר התיקון, עלמא

.כמבואר

' עאות

ג דאמרה דאית"אע, עון' וכן ע, ש"וז

. אמא עילאה נקראת ענוה: ' וכובי ענוה

מתלבש,'עשהוא , א"נודע שבהיות הנצח דזו היא עולה ומלבשת לאמא, עם המוחין בנוקבא

. ל"כנ, ואמא מקשטת לה בקישוטהא, עילאה

' כי אמא שנק,דאית בי ענוהוזהו שאמרה אמנם בשביל האי פשע . ענוה מתלבשת בי

בנצח הוד , דאית בהו, ל בדיבור הסמוך"הנ

לא ,'עה ל"לכן אמר לה קב, בטמירו, אלו .אברי בך עלמא

ולא , ומה שמכנה כאן הפשע בלשון עון

הוא כי עיקר הפשע אתרשים,'פל ב"פשע כנ

א הוא " מפני שההוד דז,'פשהוא , בהודשבה נאחזו הקליפות , מהתכללות המלכות בו

א כבר"אבל נצח דז. ל"ד כנ"מכח החטא דעצה שלפי האמת אין אחיזה, א"הוא מדת עצמו דז

בסוד בהדי הוצא לקי כרבא אלא, בו' לקליולכן . כנודע. גם בנצח' נאחזו הקלי))))בבבב""""ק צק צק צק צ""""בבבב((((

להורות כי , נבחן בו זה הקלקול בשם עוןבאמת ישר הוא אלא שנתעוות מכח חיבורו

בתלמוד עשר ספירות דף אלףבתלמוד עשר ספירות דף אלףבתלמוד עשר ספירות דף אלףבתלמוד עשר ספירות דף אלף' ' ' ' עיעיעיעי((((. עם ההוד ).).).).פפפפ""""ובאוובאוובאוובאו, , , , ה אבלה אבלה אבלה אבל""""דדדד' ' ' ' צצצצ

',עאלת אות ע', עומה שאינו אומר באות אלא שכללה יחד , יותכמו שאומר בכל האות

עם

42

הקדמת ספר הזהר מב

ניחא קמך למברי, עלמין*) רבון : אמרה קמיה , ס ))))ממממ עאלת את) כחאמר זזזז .לכל הנופלים' סומך ה ))))עעעע דכתיב, סמיכא לנפלין ))))ננננ דאית בי, בי עלמא

מסורת הזהר יתרו פה פז פט צב קטו קמט קנח קפז קצג קצט))))טטטט

:טז ' דז"תר "ג צ"תשכ בחתרומה כב כג פנחס

חלופי גרסאות ).ל"אה(ה "ל קוב"א א" נזזזז

'ע ד"ת: ח ' בהקדמה דז"תשמיני פ ) תהלים קמה ())))סססס. קכו' ע ד" תז"ת )))) נ נ נ נ:עב ' דח"ז. קכו' ע ד"ת

.קטו' דח"תק. קכו

דרב המנונא סבא הסולם אותיות

הוא מפני שנצח והוד הם תרי פלגי ,'פעם ה אלא, יכך עלו באמת שתיהן כאחתולפ, דגופא

.בזו אחר זו, שהזוהר מבאר טעם כל אחת לחוד

' סאות

נכנסה אות: ' וכו'עאלת את ס) כח

טוב לפניך , רבון העולמים: אמרה לפניו ,'ס

מיכה סכי יש בי . לברוא בי את העולם

אמר. לכל הנופלים' ומך הס, שכתוב, לנופליםואל תזוזי , משום זה את צריכה למקומך: לה

שבמלהשבמלהשבמלהשבמלה, שאם את יוצאת ממקומך, ממנו

מאחר , אלו הנופלים מה יהיה עליהם,,,,מךמךמךמךס .מיד יצאה מלפניו. שהם סמוכים עליך

, א"ת דז" היא ת'ס אות, ביאור הדבריםב שנעשו "כי הכח, והיא בחינת בינה דגופא

,כנודע, ת"א לחסדים נשתנו שמייהו לחג"בז, ת"ר וז"גבחינות ' והנה הבינה נחלקה לב

א עילאין ומלבישין "ר שבה נעשו לאו"שהגונחשבין עוד לבחינת , א"מחזה ולמעלה דא

להיותם, פ שעומדים בגוף שלו"א אע"ראש דאסוף סוף סוף סוף ((((בסוד כי חפץ חסד הוא , אור חסדים

ולפי שאינם מקבלים אור חכמה גם ).).).).מיכהמיכהמיכהמיכה כ אין היציאה מהראש"ע, א"בהיותם בראש א

ראש' ם עוד לבחיונחשבי, ממעטת אותם כלל

ר דבינה " מפני שאלו ג,'ס' והם נק. א"אומתפשטות בהן שש ספירות , א"נתקנו לאו

שהן , ת דבינה"אבל ז. ת עד החזה"ד חג"חבואינן עצם , ן בבינה"מבחינת התכללות הזו

ונעשו לפרצוף , הנה נתחלקו מהבינה, הבינה ,א"י דאו"ספירות תנה' המלבישים לד, ת"ישסו

והם צריכים להארת, א ולמטה"ושהם מחזה דאוכיון שיצאו , ן"בכדי להשפיע לזו, חכמה

,והם מחוסרי חכמה, א לבחינת גוף"מהראש דאק חסר "ונעשו ו, לכן נפגמו מחמת יציאתן

מטעם שהם תופסים, סתומה'ם' והן נק, ראש שהם מלבישים. א"י דאו"ספירות תנה' רק ד

ה ה ה ה """"דדדד' ' ' ' במראות הסולם אות בבמראות הסולם אות בבמראות הסולם אות בבמראות הסולם אות ב((((' ועי. ל"שם כנ ).).).).והואוהואוהואוהוא

)א"ע' דף ג*) ב "ע' י דף ב"דפו(

, האמורים'ם ו'סללללוהנה התחלקות הבינה א שיצאה לבר מהראש "זה נעשה בבינה דא

ת שלו עד שליש תחתון"ונתפשטה בחג, א"דא .ן"והם חמשפיעים כל המוחין לזו. ת שבו"דת

כי בעת . אמנם לא כל העתים שוותן "שהתחתונים מטיבים מעשיהם ומעלים מ

א "הנה אז נעשים או, א"ן לאו"ן והזו"לזו ומשפיעים, א"ועולים לא, ת פרצוף אחד"וישסו

,א"א אל הז"מוחין שלימים בהארת חכמה מא כי, א אל הנוקבא בסוד מאה ברכות"והז

'םנעשתה אחת עם ה, א עילאין" שהיא או'סה אכן. ת שעולים יחד למספר מאה"שהם ישסו

, ם מעשיהםבעת שהתחתונים חוזרים ומקלקלין וחוזרים "נמצאים המוחין מסתלקים מהזו

ת "א וישסו"וגם או. ק ונקודה"לבחינת ו

'סנעשים שוב ל' א עי"מתחלקים זה מזה ואו שכל אחת, ת לבד"ד חג"שהיא שש ספירות חב

'םת שוב נעשים ל"וישסו, ד"כלולה מיו .ל"כנ. א לבד"י דאו"שהיא תנה, סתומה

ל הקטנות ן הם במצב הזה ש"ובעת שהזו שאז. יש פחד מאחיזת הקליפות, ק ונקודה"דו

לכן . ע דפירודא"היו נופלים מאצילות לבי

, שלהם'סה' א עילאין מבחי"משפיעים להם או ,פ שהם רק אור חסדים"אשר אלו האורות אע

. ראש' מ הם נחשבים לאוירא דכיא ולבחי"מן "כ אין לשום קליפה אחיזה בזו"וע, ל"כנ

מגינים 'סכי אלו האורות ד, גם בעת הקטנות, אורות אלו בשם סמך' ולכן נק. עליהם

ן שלא יפלו מאצילות "להיותם סומכים לזו. ק בלי ראש"בעת היותם בקטנות בבחינת ו

.כמבואר

דאית' וכו'עאלת את סוזה אמרו

לכל' בי סמיכא לנפלין דכתיב סומך ה

שחשבה את עצמה, דהיינו כדאמרןהנופלים כל האותיות שקדמו לה משוםיותר מוכשרת מ

ן " יכולים להאיר אל הזו'סשהאורות של ה, בהיותם רק אור חסדים, גם בעת קטנותם

ואין באורות החסדים האלו שום אחיזה של משהו

43

מג הקדמת ספר הזהר

מה תהא, אי את נפיק מאתרך, ולא תזוז מניה, על דא אנת צריך לאתרך: לה .מיד נפקת מקמיה. הואיל ואינון סמיכין עלך, יןנפיל חחחח עלייהו דאינון

ניחא קמך למברי בי, אמרה קמיה רבון עלמא ,נ ))))עעעע עאלת את) כס,ן"נו: אמר לה. ותהלה דצדיקים נאוה תהלה, דבי כתיב נורא תהלות, עלמא

מסורת הזהר ויצא לא יתרו עז פד תקי תצוה כז ויקהל רצח ))))עעעע

בהקדמהז"ת אחרי מות קפו בהעלותך קל חקת יז

:ח ' דח"ז: קכה ' ע ד"ת: טז ' ד

חלופי גרסאות ).ל"אה(א נפלין " נחחחח

דרב המנונא סבא הסולם אותיותכי החיצונים בורחים מהאורות ', משהו לקלי

ולפיכך היא חשבה את מדתה, ר דבינה"של גכי יכולה , ראויה ביותר למברי בה עלמא

.שיהם מקולקליםלהגן על בני העולם גם כשמע .'וגם אז לא תהיה אחיזה לקלי. ל"כנ

ל על דא אנת צריך לאתרך"א, ש"וז

כיון שהמקום שלך, כלומר: ולא תזוז מניהלהגן עליהם בעת , הוא לסמוך את הנופליםהנה משום זה את , קלקולם של בני העולם

, צריכה להיות רק במקום הזה ולא לזוז מניה מדתך לשליטה ותהי, כי אם יברא בך העולם

נמצא שאלו הנופלים שהם , מספקת תמידיתן ישארו תמיד בקטנות ולא יתעוררו "זו

ן ולא יתגלו כל המוחין "התחתונים להעלות מ אלא. הגדולים שצריכים להביא לגמר התיקון

מקום' לבחי, את צריכה להמצא באתרך בלבדאבל . תיקון בעת שהתחתונים אינם כדאיים

להמשיך המוחין הגדוליםכשיהיו זכאים יוכלו .מכל הקומה בסוד מאה ברכות

אי את נפיק מאתרך מהוזה אמרו

כי אז ישארו תהא עלייהו דאינון נפיליןהצריכים תמיד לסמיכא , נופלים' תמיד בבחי

הואיל ואינון סמיכין עלךש "וז. דידךואין להם , כיון שהם רק סמיכין עלך, כלומר

כ אינך"ע. מםן לעמידה בפני עצ"שלימות לזו .ראויה לברא העולם במדתך

' נאות

.'ננכנסה אות : ' וכו'עאלת את נ) כטטוב לפניך לברוא , רבון העולם: אמרה לפניו

וכןוכןוכןוכן. ורא תהלותנ, שבי כתוב, בי את העולם

אמר . אוה תהלהנ ,,,,כתובכתובכתובכתובבתהלה של צדיקים שובי למקומך כי בשבילך חזרה , נון: לה

, , , , כלומרכלומרכלומרכלומר. וכה עליהוהיי סמ, למקומה'סהאות

סססס""""שהשהשהשה, , , , שהסמךשהסמךשהסמךשהסמך, , , , פילהפילהפילהפילהנרשומה במלה רשומה במלה רשומה במלה רשומה במלה ' ' ' ' הנהנהנהנחזרה בשבילם למקומה חזרה בשבילם למקומה חזרה בשבילם למקומה חזרה בשבילם למקומה , , , , לכל הנופליםלכל הנופליםלכל הנופליםלכל הנופלים' ' ' ' סומך הסומך הסומך הסומך ה

מיד חזרה ....ל בדבור הסמוךל בדבור הסמוךל בדבור הסמוךל בדבור הסמוך""""כנכנכנכנ, , , , לסמוך אותםלסמוך אותםלסמוך אותםלסמוך אותם .ויצאה מלפניו, למקומה

)ב"ע' י דף ב"דפו(

'ס ראתה את האות 'נאחר שה. פירוש ,מטעם שאינה משמשת רק בעת קטנות, נדחית

חשבה. ל"כנ. נת סמיכה בלבדדהיינו רק לבחי

,שהיא ודאי ראויה לבריאת העולם, בעצמה'נה

וגם נוסף עליה שהיא'סלהיות בה כל מעלת ה כ אין לה אותו"וע, משמשת גם במוחין דגדלות

דבי כתיבש " וז.'סהחסרון שמפניו נדחתה ה

,'נא נקראת " כי הגבורה דז.נורא תהלות ם שלמטעם היותה כולה נמתקת במדת הרחמי

ומכח זו הגבורה נקרא. שערי בינה'נ' הבינה הנק

,תהלה' כי אמא עילאה נק,נורא תהלותא "הז כ נקרא"ע, וכיון שהגבורה שלו נמשכת מבינה

א משמשת ביסוד דגדלות" זו דז'ננורא תהלות ו' שאז נק, א בעת הזווג עם הנוקבא שלו"דז

.מכחו גם הנוקבא בשם תהלה כמו אמא עילאהא אחיד בתהלה עילאה ותהלה "זונמצא ה

.תתאה כאחד

דבי כתיב' וכו'עאלת את נוזה אמרו

כי בזה שאני נמצא לבחינת נורא תהלות הריני ממשכת החסדים, א"גבורה וקו שמאל בז

שהיא תהלה עילאה ונמצא'סהיוצאים מאות כ "וע, ל"כנ, בסבתי נורא תהלות' א הנק"הז

משכים כי החסדים הנ,'סיש בי כל מעלות ה ר ומרחיקים החיצונים"הם מבחינת ג, על ידה

.'סהכל כמעלת ה, לגמרי מכל אחיזה שהיא ותהלה דצדיקים נאוהועוד בי מעלה נוספת

שהרי אני משמשת גם ביסוד דגדלות תהלה

איהי 'נ שאומר שם ד'צל באות "כנ, א"דז

זו נבחנת 'נש, ה"עש, רכיב עלה'יואות שאפילו בעת, םכי נתבאר ש, לתהלה דצדיקים

משמשת גם אז, א"ן עולים לאו"הגדלות שהזו

אלא שממשכת, א"א בבחינת אב" זו ביסוד דז'נ

, ל" הנ'סשהם סוד ' א עי"אוירא דכיא מאו

'יכי ה. בשם תהלה דצדיקים'נה' ואז נק ואז נקראת. שהיא צדיק יסוד עולם רכיב עלה

להיותה ממשכת מוחין דגדלות , נאוה תהלהלכות למ

44

הקדמת ספר הזהר מד

מיד תבת לאתרה. והוי סמיך עלה, ך לאתרה"תוב לאתרך דהא בגינך תבת סמ .ונפקת מקמיה

ניחא קמך למברי בי, רבון עלמא: אמרה קמיה מ ))))פפפפ עאלת את) ל ,אבל לא אברי בך עלמא, הכי הוא ודאי: אמר לה . דבי אתקריאת מלך, עלמא

דהא לא יאות לעלמא, ךו לו ))))צצצצ אנת, ב לאתרךתו, בגין דעלמא אצטריך למלך .למיקם בלא מלך

מסורת הזהר

: ס ' ש ד" שהח"ז: טז ' בהקדמה דז"ת להלן ריד בשלח רי ויקהל רצה אחרי מות קפז פנחס תפ ))))פפפפ

:קד ' דח"תק. ע. סו' ש ד" שהח" ז יתרו תקיג תרומה תקפב תרא))))צצצצ: קיז ' דח"תק. צא

נונא סבאדרב המ הסולם אותיותונמצא שכל היופי של המלכות , למלכות

'נולכן טענה ה. א" זו שביסוד דז'נמקובל מן כי בהארתה נוספו , שבה ראוי העולם למברי

גם המוחין דגדלות הנותנים עמידה וקיום ולא רק בחינת סמיכה לבד , ן מעצמם"לזו

.'סכמו ה

נון תוב לאתרך דהא בגינך, אמר לה

לא : ה"ר לה הקב אמ:תבת סמך לאתרהכמו שאת חושבת את מדתך לתיקון השלם

אלא גם מדתך ', שאין בו עוד אחיזה לקלי

כ את נמצאת " כי ע,'סצריכה סמיכה מן ה

מגולים כלפי 'סא ואורות ה"אב' עוד בבחיונמצא כי גם . חוץ לשמרך מפני החיצונים

ועוד , לאתרה לסמוך אותך'סבגינך תבת ה .ן לא אברי בך עלמאולכ. אין זה תיקון השלם

שגם מדתך , כלומרסמיך עלהש והוי "וז .היא דק סמיכא לבד

'ל' מאות

.'מנכנסה אות ' , וכו'מעאלת את ) לטוב לפניך לברוא , רבון העולם: אמרה לפניו

: אמר לה . כי בי נקראת מלך, בי את העולם, אבל לא אברא בך את העולם, כך הוא ודאי

, שובי למקומך. ךמשום שהעולם צריך למל

כי לא יפה לעולם לעמוד בלא,'כ וה,'לוה, את .מלך

א המקבל " היא חסד דז'מה. פירושס יומם "מהבחינה שכנגדו מחסד דבינה שה

דהיינו יומא ,,,,))))בבבב""""תהלים מתהלים מתהלים מתהלים מ((((חסדו ' יצוה הובעת השגת המוחין . דאזיל עם כלהו יומין

, ד"ת שלו לבחינת חב"נעשו החג, א"אל הזואז , א עולה ונעשה לחכמה"ונמצא החסד דז

.א"נגלה אור פני מלך חיים מן הז

, למברי בה עלמא'מוזו היא טענת ה )א"ע' י דף ג"דפו(

וכיון שיתגלהדבי אתקריאת מלךמבחינה זו ודאי לא תהיה עוד , אור פני מלך בעולם

וגמר התיקון יהיה מובטח , אחיזה לחיצונים .בעולם

גין דעלמאלא אברי בך עלמא ב

אי אפשר לגלות , כלומר:אצטריך למלך אור זה בעולם משום שהעולם צריך שיתלבש

ש" וז.ך"מלהאותיות ' האור הגדול הזה רק בג

דהא לא יאות', ך ו'ל ותוב לאתרך אנתשובי , כלומר,לעלמא למיקם בלא מלך

ואז ,'ך ו'ללמקומך והתחברי עם האותיות .ל הזה בעולםתהיה מציאות שיתגלה האור הגדו

דהא לא יאות לעלמא למיקםוהוא מטעם

שאין העולם יכול לעמוד , כלומרבלא מלךהאותיות ' ולהתקיים בלא התלבשות בסדר ג

.ך"מל

ס "לך המ ד'מכי ה, וביאור הדברים הואחסדו ' בסוד יומם יצוה ה, החסד הגדול

, שהוא יומא דאזיל עם כלהו יומי))))בבבב""""תהלים מתהלים מתהלים מתהלים מ((((

ךל דמ'לוה. וחה גדולה פתוחה בהר'מס "שז שהיא בינה שנעשית, ס מגדל הפורח באויר"ה

'ךוה. א"א ומתפשטת לז"חכמה בראש א כי, א"שהיא הנוקבא דז, ס המלכות" הךדמל

אלא שכל , ולא עוד. אין מלך בלא מלכות הגדלות של אלו המוחין הגבוהים אינם מתגלים

ובעת .וברשותא דידהי המלכות "זולת עלכות שהיא מאירה לו אל הזאת נבחנת המ

שהיא נעשתה לכסא ) א: מקומות' א בג"הז

: רם ונשאכסא יושב על המלךבסוד , לווכסא הוא , ס ישת חושך סתרו"כי מדת זו ה

. כפופה' כ נקראת כ"וע, לשון כסוי והעלםכי אין המוחין , שהיא נעשתה לו ללבוש) ב

, הגדולים האלו מתראים רק על ישראל בלבד נעשית לו לבחינת לבושא כ המלכות"וע

שבעת גילוי מלכותו הוא מתפשט , דקדרותאמלבושא

45

מה הקדמת ספר הזהר

,יקריה )ד מעל כורסיה כ ))))קקקק נחתא מן קדמוהי את, בההיא שעתא) לא דאנא, ניחא קמך למברי בי עלמא, רבון עלמא: אזדעזעת ואמרה קמיה חחחח

מאתן אלף עלמין ))))רררר דעזעואז, מעל כורסיה יקריה כ וכד נחתת. כבודךמה, ף"כ, ף"כ: ה "אמר לה קב. וכלהו עלמין אזדעזעו למנפל, ואזדעזע כרסייא

מסורת הזהר

ויגש ה יתרו צא תקיא משפטים תקלא פנחס תשלג))))קקקק

:קיז : קד ' דח"תק. פח' דח"ז. טז. ח' דז"ת

:קכב ' דח"תק שלח צז ))))רררר

.בריאה) ד דרך אמת

חלופי גרסאות).ל"אה(ג " אזדעזעת לחחחח

דרב המנונא סבא הסולם אותיות

וזריק אותו על האומות , מלבושא דקדרותא זהואור פניו מתפשט , עובדי כוכבים ומזלות

ל "ולעת ההיא אמרו חז. ומתגלה על ישראל ה לעשות מחול לצדיקים וכל אהד"עתיד הקב

ואהד מראה באצבעו ואומר הנה אלהינו זה ובחינת ההתפשטות הזו ). ). ). ). תתתתסוף תעניסוף תעניסוף תעניסוף תעני((((' וכו

. פשוטא ואריכא'ךס "מלבושא דקדרותא ה, שהמלכות נעשית לו עטרה על רישיה) ג

ה צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה "בסובעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום

. היא כתר'כס שה" וז).).).).''''שיר גשיר גשיר גשיר ג((((שמחת לבו והבן . 'ך' ל' האותיות מ' והנה נתבארו ג

.היטב ' כאות

באותה: ' וכובההיא שעתא נחתא) לא

. סא כבודוכ מעל 'כשעה ירדה מלפניו אות טוב , רבון העולם: נזדעזעה ואמרה לפניו

. בודך אניככי , לפניך לברוא בי את העולם

נזדעזעו , מעל כסא כבודו'ככשירדה אות וכל , מאתים אלף עולמות ונזדעזע הכסא

ה"אמר לה הקב. העולמות נזדעזעו לנפול

לא אברא בך , מה את עושה כאן,ף"ף כ"כ

ובךובךובךובך, ליהככי בך , שובי למקומך, את העולם

. שובי לכסאך והיי שם, לה ונחרצהכנשמעה .באותה שעה יצאה מלפניו וחזרה למקומה

נושאת 'מ שהיתה הבההיא שעתא', פיה למברי בה עלמא מבהינת "ונותנת עם קב

גרם זה , ל"גילוי אור פני מלך בעולם כנ

שהיא עולם , מעל כסא הכבוד'כירידת הל

דאנא' וכוואזדעזעת ואמרההבריאה

הנמשכיםאלף עלמין' אזדעזעו ר ואז .כבודך. ב דבריאה"שהיא כח. ב דבריאה"מחו

שמשםוכלהו עלמין, ואזדעזע כורסייא

.אזדעזעו למנפלולמטה )א"ע' י דף ג"דפו(

כי אלו הטענות של . ביאור הדבריםהן , ה למברי בהו עלמא"י הקבהאותיות לפנ

ד לאותה הקומה"ה מ"ן לקבל מקב"כמו עלית מותהיה הנהגת , השייכת למדתה של האות

בבחינת , ן שהם המשפיעים של העולם"הזווכן . ד המושפעת על אותה האות"קומת מ

ה לכל אות ואות "ענין תשובתו של הקב ד"הוא בחינת הורדת מ, ן"ב האותיות דזו"מכ

ן "בשיעור המ, ת האור לשעתוויציאת קומ שהעלתה כל אות ואות וכשקומת האור התהילה

הנה אז נשמעה תשובתו, לגלות הנהגתה בעולם כי נגלתה אי יכלתה, ה לאותה האות"של הקב

להנהיג העולם מחמת האחיזה של הקליפה , זה לעומת זה עשה אלהים, בסוד, במדתה

ובזה נסתלקה לה כל אות ואות והלכה לה ה עם כל"ס השעשועים של הקב"שז. הלמקומ

מתוך נתינת , ב האותיות"אות ואות של כ ,מקום לכל אחת ואחת לגלות שליטתה כרצונו

מי , עד שיתבררו מאליהן מתוך חפצן עצמןש "וז. מהן זכאית להנהגת העולם על ידה

ותרין אלפין שנין עד דלא בראלעיל

.ה ואשתעשע בהו"עלמא הוה מסתכל קב

'מבין שבעת שהתחילה הועם זה ת 'כגרמה ל, לגלות האור הגדול שלה בעולם

כי סוד הכסא הוא . לירד מעל כסא הכבודבסוד , שהוא מכסה על המלך) א: בחינות' בב

ומשום זה,,,,))))חחחח""""תהלים יתהלים יתהלים יתהלים י((((ישת חושך סתרו היא מגלה כבוד ) ב. כסא מלשון כיסוי' נק

ה ועל הכסא דמות "בסו, המלכות בעולמות והוא על ידי צירוף ))))''''זקאל אזקאל אזקאל אזקאל איחיחיחיח((((כמראה אדם

שאז אותה המלכות שנעשתהך"מלהאותיות ' גבסוד ישת חושך , ומכסה עליו, כסא המלך

ס" פשוטה שה'ךעולה למעלה ונעשית , סתרו שהוא , שהמלך עצמו, לבוש אל המלך עצמו

א"ז

46

הקדמת ספר הזהר מו

כלה ונחרצה ))))שששש ,ך כליהדהא ב, תוב לאתרך, דלא אברי בך עלמא, את עביד הכא.בההיא שעתא נפקת מקמיה ותבת לדוכתה. תוב לכרסייך והוי תמן, אשתמע

מסורת הזהר

.בלק רעא) ישעיה י ())))שששש

דרב המנונא סבא הסולם אותיות גם נעשתה עטרה, ל"א מתגלה על ידה כנ"ז

.ל"על ראש המלך כנ

התחילה לגלות אור פני 'מאבל בעת שה

הנה אז ירדה ,'ךבלא לבוש מלך בעולמות

שהפסיקה , כלומר, מעל כסא הכבוד'ככ ה"גוגם היא אמרה , פעולתה לכסות על המלך

ניחא קמך למברי בי עלמא דאנא כבודךדהיינו שהנהגת גילוי כבוד המלך תשלוט בה

דהיינו כרצונה של , בלי שום כיסוי, בלבד

'כ ואינו אומר שהבההיא שעתאש " וז.'מהכמו שאיתא ', קמיה ניחא וכועאלת ואמרה והוא משום שהיא לא נתעוררה, בכל האותיות

כי שליטת,'מאלא עם שליטתה של ה, מעצמה

מעל כסא 'כהורידה גם את ה, לשעתה'מה .הכבוד שבעולם חבריאה כמבואר

כי ' וכואזדעזעת ואמרה ניחא, ש"וז

'רבעת ירידתה מעל הכסא נזדעזעה היא ו ב"למות הנמשכים מחו שהם העואלף עלמין

.וכלהו עלמין אזדעזעו למנפלשבבריאה וכן , כי כל הקשר בין עליון לתחתון, והענין הוא

י מלכות "הוא ע, מראש המדרגות עד סופן

ס"ה 'כדעליון שנעשתה כתר לתחתון וסוד ה' בחי' וג. התלבשות המלכות דעליון בתחתון

שהן ,שש מעלות לכסא' נק) א. יש בכסא הן) ב. י"ת נה"תחתון הנקראים חגק של ה"וה

ד של " והן המוחין כחב,רגלי הכסא' דהיא המלכות של העליון היורדת ) ג. התחתון

שבדרכה של , מהעליון לתחתון ומתלבשת בוהמלכות באים כל האורות מהעליון ומאירים

.בתחתון

מכסא הכבוד 'כבעת ירידת ה, ולפיכךנפסק הקשר של אצילות עם כסא הכבוד

היא מלכות 'ככי ה. א עולם הבריאהשהו ומשפעת, ד דבריאה"דאצילות המלובשת בכחב

את כל , כסא הכבוד' לעולם הבריאה הנק

נתבטל הקשר, ירדה משם'כאורותיה וכיון שה

כי נפסק כחה ,'כונזדעזעה ה, עם האצילות

מאתן אלף ונזדעזעו , מלהשפיע לבריאה )א"ע' י דף ג"דפו(

ד "הכוללים את כחב, ב" שהם חו,עלמין

.אזדעזעו למנפלוכן כל העולמות . דבריאהכי אבדה מהם כל חיותם והשפעתם מעולם

ה"ז יש לפרש ביחס של הקב"וכן עד. האצילותכי המלכות , ן דאצילות"שהוא בינה עם הזו

ונמצאה'כא היא ה"של הבינה המתלבשת בז

ה השורה " הזאת שהיא הכסא של הקב'כה שהוא העליון, ה הוא בינה"כי הקב, א"על הז

ונמצא שנפסק. א נעשה כסא לבינה"והז, א"דז

'ככי ה, א"בירידת הקשר של הבינה עם הז א ומשפעת"ס מלכות הבינה המתלבשת בז"ה

, ולפיכך נזדעזעה היא עצמה. לו כל אורותיה וכן, א"דהיינו שנפסקה יכלתה להשפיע אל הז

שהם המוחין , אזדעזעו מאתן אלף עלמין 'שהם ד, ד"כחב' וכל נק, ב"חו' א הנק"הזשל

כי כל השפע שלהם נפסק , ל"רגלי הכסא כנ

שהם , עלמין אזדעזעו למנפלוכן כלהו שהם כוללים כל , י"ת נה"חג, א"ק דז"וה

כי נאבד מהם כל שפע , העולמות שמתחתיווכיון שנתרוקנו מאורות אצילות , הבינה

.ע דפירודא ולהחרב"נזדעזעו ליפול לבי

כלה ונחרצה' וכוה"אמר לה קב, ש"וז

, ל" היינו כנ:תוב לכרסייך , אשתמע

אזדעזעו מעל כסא הכבוד 'כשמסבת ירידת ה

ליפול וכלהו עלמין אזדעזעוא "ר דז"גה

,כלה ונחרצהולהחרב דהיינו שנשמע ולכן . שפירושו כליון חרוץ לבלי תקומה עוד

.ל"את מוכרחה לשוב לבחינת הכסא כנ

: שעתא נפקת מקמיהבההיא, ש"וז להורות כי בההיא שעתאמדגיש שוב לומר

באה יחד , כסא' ענין חזרתה למקומה לבחי

דלא יאות', מה ל"עם התשובה של הקב

שענין , כלומר,לעלמא למיקם בלא מלך

בעת ירידתה מעל 'כהזעזועים שנתגלו ב, דכלהו עלמא אזדעזעו ליפול, כסא הכבוד

דלא' מה אל ה"וענין התשובה של הקב

' הנה ב,יאות לעלמא למיקם בלא מלך .והבן, אלו באו בבת אחת

עאלת

47

מז הקדמת ספר הזהר

ניחא קמך למברי בי, רבון עלמא: אמרה קמיה , י ))))תתתת עאלת את) לב די: אמר לה. ויאות לך למברי בי עלמא, דאנא שירותא דשמא קדישא, עלמא

לית אנת יאות, סליק, תא דילי בךוכל רעו, ואנת רשים בי, חקיק בי טטטט לך דאנת .לאתעקרא מן שמי

ניחא קמך למברי בי, רבון עלמא: אמרה קמיה )ה ט ))))אאאא עאלת את) לגדהא, לא אברי בך עלמא: אמר לה . בי אתקריאת טוב וישר, דאנת, עלמא

מסורת הזהרא שכה יתרו עג עה קיט משפטים שצח תי "ב) ) ) ) תתתת

דצניעותא יגתקלב תקלט תרומה ט תע תקעח ספרא

חלופי גרסאות ).ל"אה(' חקיק בי ורשים בי וכוסססס

י ויקרא יד יז קנב קנז קסט צו כז סח אחרי מות"ד: רעה: רעג' דב"חכ כג לא נב בהשמטות

. כח' ג ד"תי: כה ' י ד"תק. טז. : ח' דז"תקצ אמור סז פנחס קצה רכה תפג תפה תפח תפט תרח תרכ

א "ב) א. עח. ע: סט . : סו, סג' דח"ז: קכה ' ע ד"ת. קיא' ח ד"תס. חע' ז ד"תל. עח: עז ' ו ד"תל

:קכב ' דח"תק. ע. סג' דח"ז: טז ' דז"תשכד מקץ רמא תרומה תע תעה פקודי קפ

.יסוד) ה דרך אמת

דרב המנונא סבא הסולם אותיות ' יאות

נכנסה אות: ' וכו'עאלת את י) לב

טוב לפניך , ולםרבון הע: אמרה לפניו .'יכי אני התחלת השם , לברוא בי את העולם

אמר . ויפה לך לברוא בי את העולם, הקדוש, ואת רשומה בי, שאת חקוקה בי, די לך: לה

לא יפה לך להיות נעקרת , עלי, וכל חפצי בך .משמי

היא אות ראשונה של 'יכיון שה. פירוש עליונה' דהיינו תחילת הגילוי ובחי, ה "שם הוי

שיברא , לכן טענה, האור הזה הקדוששל .העולם במדתה ויהיה גמר התיקון בטוח

די לך דאנת חקיק בי, אמר לה, ש"וז

שענין , כבר ידעת: ' וכוואנת רשים ביהוא ענין , השאלה והתשובה של האותיות

שהשאלה , ה עם האותיות"השעשועים דקב ד של האור"והתשובה היא המ, ן"מ' היא בחי

ס " הדי לך זה תבין שהמלה ועם. העליון

ואל די לךבסוד שאמר לה , תיקון גבול

.י"שדש לעיל בשם קדוש "כמ. תתפשטי יותר התחילה להתפשט באור הגדיל 'יכי אחר שה

ולא נתן , ה"הפסיק אותה הקב, והקדוש הזה

'ש אלא רק בסוד ה'תלה להתפשט עד ה , כי אמר לה))))ה ולפיכךה ולפיכךה ולפיכךה ולפיכך""""ד דד דד דד ד""""ל אות כל אות כל אות כל אות כ""""כנכנכנכנ((((

לית, סליק, ש"וז. שטי יותר ואל תתפדי לך

כי אם ,אנת יאות לאתעקרא מן שמיתתפשטי יותר לא תוכלי להיות עוד קבועה

.ה"בשם הוי ל לא כשאני"כי אמרו חז, וביאור הדברים

ונקרא ה"הויכי נכתב אני ב, כתב אני נקראנ

)א"ע' י דף ג"דפו(

ה"כי שם הוי, פירוש.).).).)פסחים נפסחים נפסחים נפסחים נ(((( י"אדנב

ה"הויבסוד הכתוב אני . ולםאין לו שינוי לעוכיון שבימי עולם נוהג ). ). ). ). ''''מלאכי גמלאכי גמלאכי גמלאכי ג((((לא שניתי

לפיכך קודם, הרי יש שם שינוי, קלקול ותיקוןשבשם הזה , גמר התיקון הוא נקרא באדני

שבו אין שינוי , ה"ולא בשם הוי, יתכן שינוייהיה , אלא לעתיד אחר גמר התיקון. ו"ח

יר ה ושם הע"בסו, נקרא כמו שהוא נכתב: ש לה "וז) ) ) ) בסיום יחזקאלבסיום יחזקאלבסיום יחזקאלבסיום יחזקאל((((. ה שמה"מיום הוי

לית אנת יאות לאתעקרא מן שמי, סליקאת נמצאת , כי אם יארע בך איזה קלקול

ה אינו נוהג "כי בשמי הוי, נעקרת משמיולפיכך אינך ראויה . קלקול ותיקון כמבואר

דאנת חקיק בי, ואמרו. למברי בך עלמא

,ואנת רשים בי וכל רעותא דילי בך: ה" דשם הוי'ימדרגות שב' ורה על גמ

א " בחכמה דאורשים א" בחכמה דזחקיק

הוא בחכמה ,וכל רעותא דילי בך, עילאין .חכמה סתימאה' א הנק"דא

' טאות

נכנסה אות: ' וגו'עאלת את ט) לג

טוב לפניך , רבון העולם: אמרה לפניו .'ט

וב טכי בי אתה נקרא , לברוא בי את העולםכי , לא אברא בך את העולם : אמר לה. וישר

מה , ש"ז. וגנוז בתוכך, טובך סתום בתוכך שהטובשהטובשהטובשהטובוכיון . רב טובך אשר צפנת ליראך

גנוז בתוכך הרי אין בו חלק לעולם הזה שאנימשום , ועוד. אלא בעולם הבא, רוצה לברוא

ש"ז. יטבעו שערי ההיכל, שטובך גנוז בתוכךטבעז

48

הקדמת ספר הזהר מח

,מה רב טובך אשר צפנת ליראך ))))בבבב ,ד"הה, וצפון בגווך יייי בך סתים בגווךטו אלא בעלמא, דאנא בעי למברי, לית ביה חולקא לעלמא דא, הואיל וגניז בגווך

טבעו בארץ ))))גגגג ,ד"הה. יטבעון תרעי דהיכלא, דעל דטובך גניז בגווך, ותו. דאתי

ועל דא אתוון, ט"ח ))))הההה הא, וכד תתחברון כחדא, לקבלך )ה ח ד ))))זזזז ותו. שעריה .מיד נפקת מקמיה, לא רשימין בשבטין קדישין ))))וווו אלין

מסורת הזהר

ב קנ קעו "א שמח ב"להלן קו ב) תהלים לא ())))בבבב

תרומה יד פקודי ג ד. רסה. רסד' דא"חבהשמטות

חלופי גרסאות ).ל"אה(ג "א וצפון בגווך ל" ניייי

משפטים תקלא תרומה תעו פקודי))))דדדד). איכה ב ())))גגגג. א"א ו ט"א ט' דח"זאמור ג שלח קמג ש בלק שנב

.לא' ז ד" תטז"ת תרומה תעו פקודי קפ בלק עה עט ))))הההה. קכב: דף קד ח"תק. : דף טזז"תקפ

.ה" תרומה תעו פקודי קפ בלק ע))))וווו: ' ק' דתקונים חדשים. ש קמז" שהזהר חדש. לא' ז ד"תי

.צינור המותרות) ו דרך אמת

רב המנונא סבאד הסולם אותיות

, כנגדך'חכי ה, ועוד. טבעו בארץ שעריה

....דהיינו חטאדהיינו חטאדהיינו חטאדהיינו חטא .ט" התהיינהתהיינהתהיינהתהיינה, וכשתתחברנה יחדכ לא נרשמו אותיות אלו בשבטים "וע

.מיד יצאה מלפניו. הקדושים

א " היא יסוד דז'טה, ביאור הדברים

' היא תשיעית לבחי'צכי ה. מבחינת פנימיותו א בסודשהוא המזדווג עם הנוקב, א"אותיות הז

היא תשיעית לאותיות'טאבל ה. ל" כנ.צדיקוהוא . א"והיא פנימיות יסוד הז. א"בינה דז

' ' ' ' ישעיישעיישעיישעי(((( .טובה אמרו צדיק כי " בסו,טוב' נק

שאין בו , ובהיותו בחינת נשמת היסוד))))''''גגגג

שיברא'טכ טענה ה"ע, שום אחיזה לקליפות .בה העולם

דהא טובך סתים בגווך וצפון, ש"וז

.).).).)חגיגה יבחגיגה יבחגיגה יבחגיגה יב((((ל "ש רז"ס מ"ה: ' וכובגווךה ביום ראשון אדם צופה "האור שברא הקב

ומביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון ה בדור המבול ובדור הפלגה "שנסתכל הקב

וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזובראשית בראשית בראשית בראשית ((((שנאמר , לצדיקים לעתיד לבוא' וכו

ואין, וירא אלהים את האור כי טוב))))''''אאאא. אמרו צדיק כי טובטוב אלא צדיק שנאמר

ה שהרשעים יקלקלו"כיון שראה הקב, פירוש, מעשיהם ויתנו באור הזה אחיזה לקליפות

ומצדיק, א"לכן גנזו בצדיק וצדק העליונים דאו א נמשך האור הזה בגניזו לפנימיות"וצדק דאו

ובסוד התיקון הזה .'טא שהוא ה"היסוד דז

דהא טובך סתים 'טה ל"השיב לה הקב

הואיל וגניז בגווך' וכופון בגווךבגווך וצ

דאנא בעי, לית ביה חולקא לעלמא דא

כיון , כלומר,אלא בעלמא דאתי, למברי ואינך , שאני צדיך להסתיר אותך מהרשעים

)א"ע' י דף ג"דפו(

ראויה אלא לצדיקים הראויים לקבל מעלמא הרי שאין לך חלק לתקן את העולם , דאתי

בך אחיזה משום שיש, ן"ס זו"הזה שה .לחיצונים

דעל דטובך גניז בגווך, ותו, ש"וז

כי מתוך שאין :יטבעון תרעי דהיכלא , האור הזה מאיר רק בפנימיות היסוד בגניזו

כן לא תוכל הנוקבא לקבל מן האור הזה שמחמת , בשעריה רק דרך גניזו בפנימיותה

זה נטבעים שערי הנוקבא לתוך פנימיות , ממגע החיצוניםז נשמרים"שעי, היסוד שלה

,ותהיה בטוחה שלא ישלטו החיצונים בשעריהשבזמן החורבן לא שלטו האויבים בשערי

ל "כדרשת חז, אלא שנטבעו בארץ, ההיכל ומתוך שאנת צריכה ).).).).יייי""""ש ברשש ברשש ברשש ברש""""ועייועייועייועיי. . . . סוטה טסוטה טסוטה טסוטה ט((((

אינך ראויה למברי בך , לשמירה כל כך .עלמא

וכד תתחברון, לקבלך' דח, ותו,ש"וז

דהיית , היא הוד'ח כי: ט "כחדא הא ח ס הצנור השמאלי"וה, א"המלכות הכלולה בז

,א"צנורות הם ביסוד דז' כי ב. א"שביסוד דזלדחית ) ב. והוא הימני, להולדת נשמות) א

,'ח' הנק, והוא השמאלי, פסולת לחיצונים הנכללת 'קכי הוא מבחינת ה, והענין הוא

שממנה))))ה השיבה השיבה השיבה השיב""""ד דד דד דד ד""""ל אות כל אות כל אות כל אות כ""""כנכנכנכנ((((ביסוד שמתוך זה , רו דקיק לחיצוניםיוצא הנהי

, קונים החיצונים כח להדמות לצדם דקדושהזה לעומת זה עשה , בסוד, בקוף בפני אדם

, הצנורות קרובים זה לזה' כי אלו ב. אלהים ואין ביניהם אלא כקליפת השום ולכן יש

,שיתגבר על הצנור הימני, כח לצנור השמאלי

,ב"טו' בגי ט"חס ש" וז.ט"חואז נעשה דהיינו

49

מט הקדמת ספר הזהר

ניחא קמך למברי בי, רבון עלמא: ליה ככככ אמרה, ז ))))זזזז עאלת את) לד :אמר לה. זכור את יום השבת לקדשו ))))חחחח דכתיב, דבי נטרין בניך שבת, עלמא

,ורומחא דקרבא, וחרבא דשננא, דאנת אית בך קרבא, לא אברי בך עלמא .מיד נפקת מקמיה, כגוונא דנון

סורת הזהרמבשלח רטו יתרו עג עה פד פט קלט קנ קנז קסז ) ) ) ) זזזז

י" תז"תי ויקרא כב "ד: רעג' דב"חבהשמטות

חלופי גרסאות ).ל"אה( קמיה ככככ

יתרו תמד תסז תצד. י"ד: רנט ' דא"חבהשמטות . ב ר"ב) שמות כ() ) ) ) חחחח. קכב' דח"תק. ע' דח"ז: כה ' ד

א עט בחקותי נג פנחס רט תרכט תשז/ויקרא קפג קדושים ל. י"ד. רעו' דב"חתקמו תרומה רטו בהשמטות

י"ד. שי' דג"חואתחנן פג בהשמטות

דרב המנונא סבא הסולם אותיות כי בהתגבר הימין שהוא. דהיינו זה לעומת זה

ה אמרו צדיק כי " בסו,ב"טו' אז בגי,'טו מתגבר הצנור " ואם ח).).).).''''ישעיה גישעיה גישעיה גישעיה ג((((. טוב

.ט"ח' אז בגי'ט על ה'חהשמאלי שהוא

כי, כלומרלקבלך' ותו דחוזה אמרו

להתגבר 'חיש כח לצנור השמאלי שהוא

,ט"וכד תתחברון כחדא הא חעלך ואז דהיינו שתוכלנה הקליפות להוציא השפע

שמשם יש שליטה לכל , דקדושה אליהן

,אתוון אלין, ועל דאוזה אמרו , החטאים כי זה הטעם.לא רשימין בשבטין קדישין

,'ט' ח, שאין בשמות של השבטים האותיות 'חלהורות שהם גבוהים ונפרשים מבחינת ה

שיעקב, ס"שז, שהיא שורש כח הלעומת, הזוולא יצאה ממנו שום פסולת , מטתו שלימה

ל "כדברי חז, כמו מאברהם ויצחק, לחיצונים .)..)..)..).פסחים נופסחים נופסחים נופסחים נו((((

' זאות

נכנסה אות: ' וכו'אלת את זע) לד

טוב לפניך לברוא , העולםרבון : אמרה לו.'ז, כי בי ישמרו בניך שבת, בי את העולם

:אמר לה. כור את יום השבת לקדשוזשכתוב , כי יש בך מלחמה, לא אברא בך את העולם

, מלחמהשעושים בהםשעושים בהםשעושים בהםשעושים בהם שנונה ורומח חרב דהיינודהיינודהיינודהיינו

שלא שלא שלא שלא ,'נ ואת כעין ה.זיין שהם נקראים כלישהם נקראים כלישהם נקראים כלישהם נקראים כלי

,,,,פילהפילהפילהפילהנ משום שיש בהמשום שיש בהמשום שיש בהמשום שיש בה, , , , נברא בה העולםנברא בה העולםנברא בה העולםנברא בה העולם

. מיד יצאה מלפניו))))טטטט"""" כ כ כ כל אותל אותל אותל אות""""כנכנכנכנ((((

על'י היא 'זכי סוד ה, ביאור הדברים

שזה מורה על גדלות המוחין של הנוקבא ,'ו ,,,,))))בבבב""""משלי ימשלי ימשלי ימשלי י((((. אשת חיל עטרת בעלה, ה"בסו

ואז .'ווהוא , כי היא נכללת בעולם הזכר

'ו שעל ה'יס ה"שה, נעשתה עטרה על ראשוזכור את יום , ס"וז. ובעלה מתעטר בה

יוםז שמעלים את "עי שהשבת לקדשו

למעלה לעטרה על , שהוא הנוקבא,השבת

)א"ע' י דף ג"דפו(

נקראת ,זכורשהיא נכללת אז בסוד , א"הז

כיון שאור זה :'ז וטענה ה.קודשהנוקבא ושם השבתת , הוא גדול וקדוש בסוד המנוחה

כ אני ראויה שיברא העולם "ע, כל הקליפות .במדתי

',פי: ' וכואמר לה לא אברי, ש"וז

י " הן נה'ט' ח' כי ז, א" היא נצח דז'זכי ה משגת, שהיא נצח' וכשהנוקבא נכללת בז. א"דז

ושם , א עילאין"א לאו"כח לעלות עם הזובעלה מתעטר בסוד , נעשית עטרה לראשו

, אמנם כיון שכל התיקון הזה. ל" כנ,השבת, א"י התכללות בזכר ועליה לאו"הוא רק ע

במקום עמידתה ,ולא במקומה עצמה למטה כ אין תיקונה שלם בשתא"ע, א"תמיד עם הז

,כי בימות החול כשחוזרת למקומה, אלפי שני

, לבחינת כלי זיין, 'זנבחנת אז התכללותה ב, א"עד שממנה נחשבות כל המלחמות עם הס

מאןובסוד , בסוד ימות החול המכינים לשבת

.דנצח לקרבא יהבין ליה ברתא דמלכא כל אחד ואחד לנצח בקרבאשבימות החול צריך

לבת ואז הוא זוכה , א והחיצונים"עם הסשאין עוד הארת , הרי.השבת שהיא ,מלך

השבת שבשתא אלפי שני מספקת להשבתת כ חוזרים וסובבים "כי ע, הקליפות בשלמות, ל"עד לגמר התיקון לע, עליה ימות החול

שאז יהיה יום שכולו שבת ומנוחה לחיי .העולמים

לא אברי בך עלמא דאנתוזה אמרו

ורומחא, וחרבא דשננא, אית בך קרבא

כי עדיין אין הארתך, דהיינו כמבוארדקרבאלהיותך למטה במקומך בלתי שלמה , שלמה

י מלחמות עם "וצריכים לזכות בך רק ע

על מלחמות התחתונים, מורה,וקרבא. א"הס

על מדת , מורה,וחרבא דשננא. א"עם הס , בנצח בימות החולהמלכות בעת התכללותה

שאז

50

הקדמת ספר הזהר נ

ניחא קמך למברי בי, רבון עלמא:אמרה קמיה ו ))))טטטט עאלת את) לה

דאתון אתוון לללל די לכון, ה ו ))))יייי אנת, ואו: אמר לה. דאנא את משמך, עלמא .ולא אברי בכו עלמא, וחקיקין וגליפין בשמי, דאתון ברזא דשמי, דשמי

די לכון, אוף לון ננננ אמר, אוף הכי ממממ אמרו , ג) ) ) ) לללל ואת ))))וווו ד) ) ) ) ככככ עאלת את) לו וצריכין לגמול עמהון, דהא מסכנין לא יתבטלון מן עלמא, דא עם דא) ) ) ) ממממ למהוי לא תתפרשון דא מן דא ודי, גמול לה טיבו ))))סססס ל"גימ, מסכנא ))))ננננ דלית איהו. טיבו

.לכון למיזן דא לדין

מסורת הזהר צח תקלט תרומה יתרו תקי משפטים שפד שצח ת))))טטטט

תקעז תקעט ספרא דצניעותא לא מח תצוה כד לז ויקרא ה טז קנד קע קעב צו כז סח אחרי מות קפד

חלופי גרסאות ג" אוף לממממ). ל"אה(ג "א דאתון אתוון דשמי ל" נלללל ).ל"אה(ג " אוף לננננ). ל"אה(

משפטים שפח שצח תצחב רס בשלח רה יתרו פט קנ קנז קסט תקי " ב))))יייי: קכב : קד ' דח"תקרסט של

י ויקרא ו"ד: רעה ' דב"חתקלא תרומה תקעז ספרא דצניעותא י כ מ מח סה תצוה יז יט לו בהשמטות

כד קנב קסח קעא צו כז כח נז אחרי מות קצא אמור סו חקת יז בלק עט קטז פנחס תרח תרכד האזינו רג

.ה' דח"ז: קיא ' ט ד"תס. עח' ו ד"תל' ד. כח' ג ד"תי. כו: כה ' י ד"ת. טז. י: ט : ח ' דז"תרכ

ב רס יתרו צט קיא משפטים קפד תקלט ויקרא כג אמור"ב) כ: קכב ' דח"תק. עד. : עב. עא. ע. : סו: ו

: עד : עב : ס ' דח"ז: קכה ' ע ד"ת: עז ' ד ד"תל: נח : נז ' א ד"תכ. טז' דז"תסה חקת יז עקב נב

. עד: ו ' דח"ז. כ' ע ד"ת. עז' ג ד"תל. טז' דז"תצח משפטים תקלב ויקהל ר))))לללל: קכב ' דח"תק

א" תכז"ת משפטים קפד ))))ננננ. קכ' ע ד"ת. נד' א ד" תכז"ת ויחי תקכג פנחס קפד ))))ממממ. קכב' דח"תק

.עז' ד ד" תלז"ת משפטים תקלב ))))סססס: עב ' דח"ז. נח' ד

.תרי פלגי) ודרך אמת

דרב המנונא סבא הסולם אותיות שנונה לעומת הקליפות הרוצותשאז היא חרב

א"על הז, מורה,ורומחא דקרבא. להאחז בה

,'ושהוא בציורא דאות , רומח' עצמו הנק. א"שהוא כעין רומח לדקור במדתו את הס

הוא כי גבורות ,ן"כגוונא דנו, וזה אמרו

.ל" כנ.'נבינה שהיא ' הזכר הן מבחי

'ה' ואות

נכנסה אות: ' וכו' עאלת אות ו) לה

טוב לפניך , רבון העולם: אמרה לפניו .'ו שאני אות משמך, לברוא בי את העולם

שאתן , די לכן'ה את ו,ו"וא: אמר לה....הויההויההויההויה וחקוקות, שאתן בסוד שמי,,,,הויההויההויההויה, אותיות משמי

.לא אברא בכן את העולם, ומפותחות בשמי

'יפ דכבר בקשה זאת ה"כי אע, פירוש נדחית 'י שה'וכ חשבה ה"אעפ, לעיל ונדחית

'ווטענה ה, מטעם קומתה הגבוהה יותר מדאי ה"ודהיינו בקומת , שיברא העולם במדתה

.שבשם שהיא מוחין דאמא

די לכון', אנת וה, ואו: אמר לה

השיב להן אותה: ' וכודאתון אתוון דשמי

כי הגביל גם, ש"ע, לעיל'יהתשובה שהשיב ל

ואל תתפשטו רק דיבסוד שאמר לה , אותה

)א"ע' דף גי"דפו(

כדי שלא תאחזנה בכן הקליפות , 'שה' לבחיכי גם . כ אינכן ראויות למברי בכו עלמא"וע

.אתן צריכות שמירה מהקליפות

'ג' ד אות

נכנסו אות: ' וכו'עאלת את ד) לו

,אמר גם להן. כך הן הן הן הן אמרו אף.'ג ואות 'דשהרי לא יחדלו , די לכן להיות זו עם זו

מול עמהם גיכים לוצר, אביונים מן הארץ

כי נקראת דלת מלשוןכי נקראת דלת מלשוןכי נקראת דלת מלשוןכי נקראת דלת מלשון, היא עניה'דה. חסד

אל ככככ""""ועועועוע. . . . לדלתלדלתלדלתלדלת, ומלת לה חסדג, 'גה. . . . לותלותלותלותד .לזון זו את זו, ודי לכן. תתפרדנה זו מזו

כבר נתבארה 'דה' בהי, ביאור הדברים

ונתבאר שם ).).).).שששש""""ה וזה עה וזה עה וזה עה וזה ע""""ד דד דד דד ד""""לעיל אות כלעיל אות כלעיל אות כלעיל אות כ((((

והזוית שלה,'ג מקבלת שפע מה'דפ שה"שאעא "מ יש כח לס"מ, בחסדיםשעל גגה בולטת

,ש"רילהאחז בה להפרידה ולזייף בה אות די, ש"וז. ש" ע,ריש ומסכןושוב נעשתה

אתן צריכות, כלומרלכון למהוי דא עם דא

דא עםלשמירה יתירה שתוכלנה למהוי

דהא מסכנין לא', ד תשפיע ל'ג והדא

כי יש כח בלעומת להפרידיתבטלון מן עלמא לבחינת , עולם' הנק, לכותביניכן ולהשיב המ

ריש

51

נא הקדמת ספר הזהר

ניחא קמך למברי בי, רבון עלמא: ליה סססס אמרה) זב ))))עעעע עאלת את) לז הא ודאי בך אברי: ה "אמר לה קב. דבי מברכאן לך לעילא ותתא ))))פפפפ ,עלמא .ואת תהא שירותא למברי עלמא, עלמא

מסורת הזהר

ויקהל צט ק קא רצו א שי שכז תולדות קפב "ב) ) ) ) עעעע

. :יב. ח' דז"תפקודי רע שמיני ג ה כי תצא קיז

חלופי גרסאות ).ל"אה(' קמיה רבון וכוסססס

:קיז ' דח"תק: פח : עד : ס ' דח"ז. : קכ' ע ד"ת: קיא ' ט ד"תס: עז ' ה ד"תל: סא ' א ד"תכ. טז

:פח ' דח"ז) ) ) ) פפפפ. קכב

י אלקים וזה נותן קיום לעולמות "ה אדנ"ן באר תחתון הוי"א ב"קנ נתיב לא ידעו באר עליון )זדרך אמת

.ב"אורות ח' שהם ה

דרב המנונא סבא הסולם אותיות

,וצריכין לגמול עמהון טיבוריש ומסכנותא ליתן צדקה , שאז צריכים לאתערותא דלתתא

. 'ג לקבל מן ה'דכדי להחזיר את ה, למסכני

כי די ,ודי לכון למיזן דא לדא, ולפיכך אם תוכלנה להחזיק לעצמכן בזווגא למיזן, לכן

כ לא "ולא תשלוטנה בכן הקליפות וע, זו לזו .אברי בכו עלמא

'באות

נכנסה אות: ' וכו'עאלת את ב) לז

טוב לפניך לברוא, רבון העולם: אמרה לו.'ב

רכים אותך למעלה בכי בי מ, בי את העולם

:ה" אמר לה הקב....רכהרכהרכהרכהבהיא היא היא היא ' ' ' ' כי בכי בכי בכי ב. ולמטה ,ואת תהי ההתחלה, ודאי בך אברא את העולם

.לברוא בך את העולם

והיינו חסד , ס חכמה" ה'בהאות . פירוש כי אור החסדים, דחכמה בסוד נקודה בהיכליה

ה "בסו, והוא ברכה, הם היכל לאור החכמה ואור זה ).).).).''''מלאכי גמלאכי גמלאכי גמלאכי ג((((' והריקותי לכם ברכה וגו

אינו מתמעט כלום בהיותו עובר ומשתלשל וכמו שהוא בראש המדרגות , מדרגותדרך ה

כן הוא בכל גדלו ושבחו , ה"ס ב"המקבל מאואינו , וכן עד סוף עשיה, בעולם אצילות

מתעבה כלום מחמת כל אלו המסכים שהוא

ניחא : 'בוזהו שטענה אות . עובר דרכם

דבי מברכאן לך, למברי בי עלמא, קמך

כי אור הברכה שלי , כלומר.לעילא ותתא, לעילא ולתתא בלי שום הפרשהוא בשוה

ושום מסך ועביות לא יוכל לפגום משהו ,ולכן מדתי מוכשרת לבריאת העולם, בהארותי

כי. כי לא תהיה שום אחיזה בי לקליפותאין הקליפות נאחזות רק במקום שיש איזה

לא תהיה , וכיון שאין בי שום חסרון, חסרון .בי שום אחיזה

)א"ע' י דף ג"דפו(

הא ודאי בך אברי : ה"ל קב"א

:ואת תהא שירותא למברי עלמא, עלמא ,כי הסכים עמה שמדתה ראויה לבריאת העולם

כי אמרתי עולם חסד יבנה , ס הכתוב"וה

, פירושו בנין והבנהיבנה ומלת ).).).).טטטט""""תהלים פתהלים פתהלים פתהלים פ((((להבדיל בין , כי קבע אותה לבירור מספיק

' הדבקים בקדושה לבין הסרים מאחרי הה ובחנוני נא בזאת "ובס. להדבק באל אחר

אם לא אפתח לכם את ארובות, צבאות' אמר ההשמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די

, אבל בעוד שהם נוטים לאל אחר,,,,))))''''מלאכי גמלאכי גמלאכי גמלאכי ג((((כי אל אחר אסתרס ולא , הם מחוסרי ברכה

ושבתם , וזה שמסיים שם הנביא. עביד פיריבין עובד אלהים , וראיתם בין צדיק לרשע

.י שהעולם חסד יבנההר, ללא עבדו

שירותא: שירותא למברי עלמא, ש"וזכי לא קבע את , ומורה בזה, התחלה, פירושו

אלא להתחלה , אור הברכה לשלימות העולםטובה ומספקת להביא את העולם לכלל

והטעם הוא כי אור זה דחסדים . השלימות ועדיין אינו מספיק, ק בחסר ראש"הוא בחינת ו

כי אין הולדה , ורביהלהולדת נשמות לפריהר הנקראים "לשום פרצוף מטרם שישיג ג

וענין . כ הוא עוד מחוסר השלמה"וע. ראש

בה למברי והברכה 'בהקביעות שקבע את ה

,כלומר, כל פרצוףעיקר היינו לבחינת עלמאוענין , שזה לא יחסר משום פרצוף דקדושה

, ר הנצרך למוחין דהולדה"ההשלמה של גהאלא נבחן לבחינת , פרצוףכבר אינו עיקר ב

דהיינו התלוי במעשיהם הטובים. תוספות בלבדק לא תחסר "של התחתונים אבל בחינת ו

.לעולםקיימא

52

הקדמת ספר הזהר נב

למה, ף"אל, ף"אל עעעע :ה "אמר לה קב. לא עאלת א ))))צצצצ קיימא את) לח דחמינא) ) ) ) קקקק בגין, רבון עלמא: אמרה קמיה . לית אנת עאלת קמאי כשאר כל אתוון יהיבתא*) דהא , ותו. מה אנא אעביד תמן, כל אתוון נפקו מן קמך בלא תועלתא

דיהב פפפפ לאעברא נבזבזא, ולא יאות למלכא עלאה, ת נבזבזא רברבא דא"לאת בי

מסורת הזהר א קלח מקץ קנח ויגש ו בשלח רטו יתרו תקיד" ב))))צצצצ

משפטים שפה תקלא תרומה תר פקודי רע ויקרא יגחרי מות קפה שג בלק קנט שמה פנהס רא יז כא א

א"תכ. מב' ט ד"תי: יט ' ה ד"ת: טו . ז' דז"ת

חלופי גרסאותדכל ' אמרה ליה רבון של עולם וכו' אלף וכועעעע

א דיהב לעבדוי ולמיהב לאוחרא " נפפפפ). ל"אה(אתוון נפקו ).ל"אה(

: ב ' דח"ז: קכה : קכג . קכ' ע ד"ת: קיא ' ט ד"תס. סח: סו ' ב ד"תכ: סא . נט. נד: מז : מד ' ד

. רות תרלדח"ז ))))קקקק. קכב. קיח. קז. קא' דח"תק.: פח. עד. סו. סה: ס. ה) ב"א(

דרב המנונא סבא הסולם אותיות ' אאות

עמדה אות: ' וכו'קיימא את א) לח

,אלף אלף: ה "אמר לה הקב. ולא נכנסה'א. ותלמה אין את נכנסת לפני כשאר כל האותי

כי ראיתי שכל , רבון העולם: אמרה לפניו מה אעשה, האותיות יצאו מלפניך בלי תועלת

את 'בכי כבר נתת לאות , ועוד. שם אני, ואין ראוי למלך העליון, המתנה הגדולה הזו

ולתת אותה, שיעביר את המתנה שנתן לעבדו

פ " אע,אלף אלף, ה"אמר לה הקב. לאחר

י ראש לכל את תה, נברא העולם,'בשבאות בך יתחילו , אין בי יחוד אלא בך, האותיות

וכל . וכל מעשי בני העולם, כל החשבונות

.'אהיחוד אינו אלא באות כי כבר ידעת שכל אלו השאלות , פירוש

, ן של האותיות"הן העלאת מ, של האותיותוהנה . ל"כנ, ד"והתשובות הן סוד ירידת המ

כן לא תת,'אהשלימות הגדולה הזו שבאות . ע לבד"ת אלא רק בכח אתעדל"בה אתעדל

על הכתוב , , , , ))))אאאא""""עעעע' ' ' ' ויקרא דף וויקרא דף וויקרא דף וויקרא דף ו((((ש בזוהר "כמ

דלא. נפלה לח תוסיף קום בתולת ישראל

.ה יוקים לה"תוסיף קום מעצמה אלא קב ולפיכך הן בהתחלת האצילות של המוחין. ש"ע

דהיינו בעודם בסוד שעשועים בהיכל , ר"דג, ינושבזה עוסק הזהר בדרוש שלפנ, א"או

'אלא תתעורר האות , והן בגמר התיקוןכדרך יציאת , ן מתתא לעילא"בהעלאת מאלא , ר במשך שתא אלפי שני"המוחין דג

. הכל יהיה בסוד אתערותא דלעילא בלבד

ה"לא תוסיף קום מעצמה אלא קבס "שז קיימא אות, וזהו שאומר כאן.יוקים לה

למה' א' א, ה"לא עאלת אמר לה קב' א

לא נתעוררה'אכי ה, מורה.אלתלית אנת ע ן כמו שאר האותיות עד "כלל בהעלאת מ

)ב"ע*) א "ע' י דף ג"דפו(

.ה יוקים לה"קב, ס" שז,ה"דאמר לה קב, פעמים,'א', א, ואמרו. ש היטב בהזוהר"ע

הראשונה היא בעת, ל"פ הנ"הוא להורות על בוהשניה , שהיו האותיות בסוד השעשועים

ה"קבכ "כי אז ג, יקוןרומזת על גמר הת .מעצמו יוקים לה

בגין דחמינא כל אתוון נפקו מן, ש"וז

כי הטעם שלא הרהיבה :קמך בלא תועלתא

משום שראתה, הוא, ן מעצמה" להעלות מ'אהבי נתברר , שכל האותיות יצאו בלי תועלת

לפיכך, שיש בכל הקומות בחינת זה לעומת זהנגדה וגם כ, חשבה שגם היא אינה טובה מהן

מה אנא אעביד וזהו שאמרה . יש לעומת . כי ראיתי שאיני טובה יותר מהןתמן

נבזבזא' ותו דהא יהיבתא לאת ב, ש"וז

רברבא דא ולא יאות למלכא עילאה

שלא הרהבתי ' וטעם ב: ' וכולאעברא הוא משום שראיתי שכבר קבעת, ן"לעלות מ

'בעיקר בנין כל פרצוף במדתה של האות כ "ע, ל" כנ,לם חסד יבנהעובסוד הכתוב

לא היה לי ספק שיהיה עוד אפשר איזה שינוי כי אין מדרך המלך להעביר מתנה שנתן, בזה

.לעבד זה וליתן אותה לעבד אחר

'דאת ב ג"אע' א' ה א"ל קב"א, ש"וז :בה אברי עלמא את תהא ריש לכל אתוון

כי הן אמת שכבר נברא העולם באות , פירוש

. אעביר מתנתה לאחר וגם זה אמת שלא 'בק בלי "ו' אמנם לא נברא במדתה אלא בחי

,כ עדיין האתוון חסרות ראש"וא, ל"ראש כנ

אתלכן , כי לא יכשרו לפריה ורביה זולתו

,ראש לכל אתוון משמשת להמשכת התהאשהם המוחין , ר"דהיינו בחינת המוחין דג

.פ והולדה"דפבש"וז

53

נג הקדמת ספר הזהר

ת בה אברי"ג דאת בי"אע, ף"ף אל"אל: ה"אמר לה קב. לאחראלעבדו ולמיהב ,בך ישרון כל חושבנין. לית בי יחודא אלא בך, ריש לכל אתוון))))רררר את תהא, עלמא

.ף"לא הוי אלא באת אל, וכל יחודא, וכל עובדי דעלמא

ובגין כך, עלאין רברבן ואתוון תתאין זעירין )ח אתוון ))))שששש ה"ועבד קב) לט אתוון מלעילא ואתוון ))))אאאא .אלהים את, ף"ף אל"אל. א"בראשית בר, ת"ת בי"בי ))))תתתת

.מעלמא עלאה ומעלמא תתאה ))))בבבב ,וכלהו כחדא הוו, מתתא

מסורת הזהר

ויצא רסו תרוטה קב תרכד תתפב תצוה כב ויקהל ריב פקודי קמד רסז))))שששש. פח: ה : ב ' דח"ז ))))רררר

א שי " ב))))אאאא. א שי פקודי רע" ב))))תתתת: ס ' דח"ז: סו : סד ' ב ד" תכז"תויקרא ג שלח קנב פנחס קכט

ב כט לך שיט ויצא רס רסו שלה וישב קא ויחי תשעג תתט תרומה ב ח טו קב קמג" ב))))בבבב. ויקרא א

.קכב' ח ד"תק. עד. עג. : עב' ש ד" שהח"ז קמד ריט תרמט תצוה לו פקודי ריא בהעלותך נט

ויחי' ופקודי רכח ב' ופנחס רכ א' א' ויקרא ב' בותצוה קפ' ושם קעד א' קנט ותרומה קלב א) ח דרך אמת

.'ויקהל רה ב' רלד ב

דרב המנונא סבא הסולם אותיות

בך, לית בי יחודא אלא בך, ש"וז

:ישרון כל חושבנין וכל עובדי דעלמאכי אין היחוד שלי מתגלה בעולם , כלומר

, כי כל ענין שכר, ועוד נוסף, אלא במדתך ,ליהם יתגלה גמר התיקוןשע, ותשובה, עונש

קבעתי רק 'ב כי בחינת ה,בךלא יהיו אלא שלא יהיה תלוי כלום במעשה, לעיקר הפרצוף

ואפילו אם יריעו מעשיהם לא יגיע, התחתוניםאמנם , ל"מזה שום שינוי באלו המוחין כנ

,המוחין שבך תלויים לגמרי במעשה התחתוניםר "אם יריעו מעשיהם יסתלקו המוחין דג

ימשיכו שוב המוחין, ואם יחזרו בתשובה, שבך

בך ישרון כל חושבנין וכלוזה אמרו . ר"דגמורה אם יקלקלו , חושבנין.עובדי דעלמא

בסוד הכתוב אשר עשה אלקים את , מעשיהם קהלתקהלתקהלתקהלת((((, האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים

ועובדי. ר" כי אז יסתלקו המוחין דג).).).).''''זזזז

מעשיםי"ן ע"על העלאת מ, מורה,דעלמא. ר"כי אז יחזרו וימשיכו המוחין דג, טובים

זה רומז, 'וכל יחודא לא חוי אלא באת אכ "יהיה ג, על היחוד הגדול של גמר התיקון

.'אבאת

ועשה : 'ה אתוון וכו"ועבד קב) לטהרומזות על הרומזות על הרומזות על הרומזות על , ה אותיות עליונות גדולות"הקב

, ואותיות תחתונות קטנות,,,,ספירות הבינהספירות הבינהספירות הבינהספירות הבינה )א"ע' י דף ג"דפו(

כתובכתובכתובכתוב ומשום זה ,,,,הרומזות על ספירות המלכותהרומזות על ספירות המלכותהרומזות על ספירות המלכותהרומזות על ספירות המלכות

,אלף אלףוכן , ראבראשית ב דהיינו ,'ב' ב

הראשונות הן הראשונות הן הראשונות הן הראשונות הן'ב וה וה וה וה'אשהשהשהשהת אלקים א דהיינודהיינודהיינודהיינו

השניות השניות השניות השניות'ב וה וה וה וה'אוהוהוהוה ....מבינהמבינהמבינהמבינה, אותיות מלמעלה

, וכולן הן ביחד....ממלכותממלכותממלכותממלכות, אותיות מלמטההןהןהןהן, ומעולם התחתון,,,,שהוא בינהשהוא בינהשהוא בינהשהוא בינה, מעולם העליון

.... כדי שישפיעו זו בזו כדי שישפיעו זו בזו כדי שישפיעו זו בזו כדי שישפיעו זו בזו....שהוא מלכותשהוא מלכותשהוא מלכותשהוא מלכות

הן מבחינתאתוון רברבן, ביאור הדברים

. ן" הן בזוואתוון תתאין זעירין, הבינהוהנה כשהעליון רוצה להשפיע בתחתון הוא

ן "ס שתי הביתי"צריך להתלבש בתחתון וז

: תאלקים אן ד"ושני האלפי, ראבראשית בד

,שהיא בינה, הראשונה היא של העליון'בכי

'בא אשר ה"היא של התחתון ז השניה 'בוה הראשונה היא'אוכן ה. הראשונה התלבשה בו

,א" השניה של ז'אשהיא התלבשה ב, דבינה

וכלהו כחדאוזה אמרו . כדי להשפיע אליו

, כלומרמעלמא עלאה ומעלמא תתאה, הוו ן"וכן שני האלפי, ן הן ענין אחד"ששני הביתי אלא הראשונות הן מעלמא עלאה, הן ענין אחד

כי , והן אחת, והשניות הן מעלמא תתאה כדרך העליון הרוצה להשפיע, מתלבשות זו בזו

'בהתלבשת ב דעלמא עלאה' בוה, בתחתון דעלמא עלאה' א וכן ה,דעלמא תתאה

.דעלמא תתאה' אהתלבשה בבראשית

54

הקדמת ספר הזהר נד

מאמר חכמה דעלמא קיימא עלהמאמר חכמה דעלמא קיימא עלהמאמר חכמה דעלמא קיימא עלהמאמר חכמה דעלמא קיימא עלה

ה"דא חכמ, ה"בחכמ, ת"בראשי ))))גגגג מאי, רבי יודאי אמר, בראשית) מ שית סטרין ))))דדדד והכא אגליפו. עלאין )ט דעלמא קיימא עלה לעאלא גו רזין סתימין

ונחלין )כ שית מקורין ))))הההה דמנהון אתעבידו, דמנהון נפיק כלא, עלאין )י רברבין

מסורת הזהר

א"חה קלב בהישמטות א יג ויצא ק" ב))))דדדד. י פקודי יד"ד. רנו' בהשמטות דא"חא שם תולדות קפב " ב))))גגגג .י בא רכ"ד: רסה ' דא"חא שעח ויצא צט בהשמטות " ב))))הההה. תרומה רה ויקהל קב). י"ד: (רנו ' ד

.בריאה) כ. אצילות) י. ק"ע) טדרך אמת

חכמה דעלמא קיימא עלה הסולם מאמר מאמר חכמה דעלמא קיימא עלה

,בראשית: ' וכורבי יודאי, בראשית) מ. היינו בחכמה. מהו בראשית,יודאי אמר' ר

עומד ,,,,אאאא""""ס זס זס זס ז""""שהשהשהשהשהעולם , וזו היא חכמה. להכנס תוך סודות הסתומים העליונים, עליה

וכאן נחקקו ששה ....דהיינו באורות הבינהדהיינו באורות הבינהדהיינו באורות הבינהדהיינו באורות הבינה ,,,,ק דבינהק דבינהק דבינהק דבינה""""שהם ושהם ושהם ושהם ו, קצוות הגדולים העליונים

ומהם נעשו ששה מקורים , שמהם יוצא הכל להביאם תוך הים ,,,,אאאא""""ק דזק דזק דזק דז""""שהם ושהם ושהם ושהם ו, ונחלים

הרמוזהרמוזהרמוזהרמוז ,ברא שית והיינו ....שהוא מלכותשהוא מלכותשהוא מלכותשהוא מלכות ,הגדול

נבראו כי ששת הקצוותכי ששת הקצוותכי ששת הקצוותכי ששת הקצוות, , , , באותיות בראשיתבאותיות בראשיתבאותיות בראשיתבאותיות בראשית, אותו שלא נזכרהיינוהיינוהיינוהיינו. מי ברא אותם. מכאן

....אאאא""""שהוא אשהוא אשהוא אשהוא א, אותו הסתום שאינו ידועחכמות בעולם ' יש ב, ביאור הדברים

שהיא חכמה, היא חכמה קדומה) א: האצילותהיא החכמה ) ב. חכמה סתימאה' א הנק"דאשהיא הבינה העולה לראש , תיבותב נ"דלא ונעשית שמה חכמה כדי להשפיע אל "דא

.בחכמה, מאי בראשיתוזה אמרו . א"הזאבל לא החכמה , הוא שם החכמה, כי ראשית

דא חכמה דעלמא קיימאאלא , א"הקדומה דא

דעלמא, ב נתיבות" היינו החכמה דלעלה

שמקבל ממנה ומתקיים,קיימא עלהן "שהוא זו א יכול"אין ז, א עצמו" החכמה דאכ"משא, בה

. ולא נברא העולם על ידה, לקבל ממנה כלום

הכוונה היא על החכמה,בראשית בראכ "ועשהיא בינה החוזרת להיות , ב נתיבות"דל

.א"י עליתה לראש א"חכמה ע

:לעאלא גו רזין סתימין עלאין, ש"וזמקבלים מן , עולם' הנק, ן"כי בעת שהזו

,א עלאין"הם עולים לאו, ב נתיבות"החכמה דלדא , ש"וז. רזין סתימין עלאין' א נק"ואו

חכמה דעלמא קיימא עלה לאעלא גו רזין )א"ע' י דף ג"דפו(

,השגת מוחין, פירושוקיימא. סתימין עלאין

דעלמא, היא החכמה,דא חכמה, ואומר

,י המוחין שמקבל ממנה" שע,קיימא עלהן "זו

רזין סתימיןי ל"ועילים ע, ן מתקיימין"זו

דהיינו , א ומלבישים אותם" שהם אועלאין כי תחתון העולה לעליון. שהם נעשים כמוהם

.נעשה כמוהו

והכא אגליפו שית סיטרין, ש"וז

כי:ת"א שי"והיינו בר' וכו'רברבין עי

ושית, ת"א שי"בר נוטריקון בראשית

שבחכמה , ואמר. קצוות' ו, פירושוסיטרין

שהכל,רברבין עלאיןת זו נחקקו ששה קצוו

בחכמהה כולם "בסו. נאצלים ויוצאים מהם

, פירושה, זוחכמה כי ))))דדדד""""תהלים קתהלים קתהלים קתהלים ק((((. עשית בסוד אבא הוציא, א"בינה שיצאה מראש דאואבא עצמו אתתקן , אמא לחוץ אודות הבנים

, א"שחכמה דא, שפירושו, כעין דכר ונוקבא, נ"נתקנו בעצמם כעין דו, וכן אבא דאצילות

ונמצא, כות שעלתה להם במקום בינהי המל"עא "שהבינה עצמה יצאה מבחינת ראש דא

,א חסר ראש"ונעשתה לבחינת גוף דא, ומאבאא אינה יכולה לקבל "כי בעמדה בגוף דא

קצוות' ונעשתה לבחינת ו, א"ר דא"מבחינת ג' ' ' ' לעיל במראות הסולם אות בלעיל במראות הסולם אות בלעיל במראות הסולם אות בלעיל במראות הסולם אות ב' ' ' ' עיעיעיעי((((. ר"חסרת ג

הרי שהבינה נחקקה ונעשתה ))))ה ונודעה ונודעה ונודעה ונודע""""דדדד

והכאוזה אמרו . בלי ראשת סטריןשי

אגליפו שית סטרין רברבין עלאין דמנהון

ב נתיבות שהיא " כי בחכמה דלנפיק כלא ר מפאת יציאתה"ק בחסר ג"נחקקו בה ו, בינה

, ן מתחתונים"י מ"כ ע"והח. א"מראש דאר דחכמה "א ומקבלת ג"חוזרת לראש דא

שהם משפיעים , ן"והיא משפעת לזו, א"מא

שית סטריןשמאלו , הרי. העולמותהשפע לכל ומה . שנחקקו בבינה יוצאים כל העולמות

שקורא

55

נה הקדמת ספר הזהר

מאן ברא לון. מהכא אתבריא, ת"ברא שי ))))זזזז והיינו. ימא רבא) ל ))))וווו לעגלא גו .ההוא סתים דלא ידיע, ההוא דלא אדכר

מאמר מנעולא ומפתחאמאמר מנעולא ומפתחאמאמר מנעולא ומפתחאמאמר מנעולא ומפתחא

אמר, כד מטו לחד בי חקל צצצצ ,ארחארבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי ב) מא

מסורת הזהר

י"ד. רסו' דא"חא רצח ויצא שפז בהשמטות " ב))))וווו

)ימא דחכמתא(ויקהל כא פקודי א אחרי מות לד

חלופי גרסאות ).ל"אה(ג " כד לצצצצ

.קטז: צג ' דח"תקב כח שעה לך רעז "א יג קצד ב" ב))))זזזז. האזינו רכח

.מלכות דבריאה) ל דרך אמת

חכמה דעלמא קיימא עלה הסולם רמאמ

הוא משום,רברבין עלאיןק "שקורא אותם ו' הנק, ד האותיות דבינה"ע, שהם מבינה

.אתוון רברבין

דמנהון אתעבידו שית מקורין, ש"וז

כי החקיקה :ונחלין לעאלא גו ימא רבא

בעת היות הבינה לבר מראש שית סטריןד

להיותן רק,שית מקוריןנקראות , א"דא כ בעת חזרתה"ואח. א"מקורין אל המוחין דז

' ר הנק"הן נעשות למוחין דג, א"לראש דא

שית ואז הם נעשים ל, א" אל הזנחליןה מנחל בדרך ישתה על כן ירים "בס. נהליןא משפיע אותם "ואז הז) ) ) ) וווו""""תהלים קתהלים קתהלים קתהלים ק((((. ראש

ש "וז. דהיינו אל הנוקבא שלו, ימא רבאל

בידואתע דבינה רברבין עלאיןק " מודמנהון

ונחלין. א דקטנות"ק דז" הם ו,שית מקורין

גו, היינו להשפיעלעאלא. א"הם המוחין דז

ק דקטנות "ומה שו. היינו לנוקבאימא רבא

הוא משום שלא , למוחיןמקורין' דבינה נקאלא , ק דקטנות"ו' יצאה הבינה לחוץ לבחי

. ן"כדי להעשות למקור להשפיע מוחין לזולא היו ראויים ולולא יצאה הבינה לחוץ

.ל"לשום מוחין כנ

והיינו ברא שית מהכא, ש"וז

ק סטרין בלי " מורה על ו,ברא: אתברהאו

ש "כמ, סיתום, פירושוברא כי מלת, ראשענינים מרומזים כאן במלת ' ולפיכך ב. להלן

מורה ,ראשיתכי , על חכמה) א:בראשית

להורות כי מחכמה ,ברא שית) ב. חכמה

שהם , בלי ראשטריןשית סנבראו ונחקקו והם , עולם' ן שהם נק"המקורין למוחין לזו

.ימי בראשית' ז

,החוא דלא אדכר, מאן ברא לון, ש"וז ברא כיון דמלת :ההוא סתים דלא ידיע

)א"ע' י דף ג"דפו(

בראכ מי הוא ש"א, שית עצמובראהיא ב

,ההוא סתים דלא ידיעז אומר שהוא "ע, זהכי הוא הוציא . א"דהיינו חכמה סתימאה דא

,ק"הבינה מהראש שלו ועשה אותה לבחינת ו

אלו ברא שית סטרין רברביןשהוא .הנרמזים בבראשית

מאמר מנעולא ומפתחא

'ח ור"ר: ' וכורבי חייא ורבי) מא ,כשהגיעו לשדה אחד. יוסי היו הולכים בדרך

מה שאתם אמרים : יוסי' חייא לר' אמר לו ר

, ודאי כך הוא,,,,יתיתיתיתשמרומז בבראששמרומז בבראששמרומז בבראששמרומז בבראש ,ברא שיתק ק ק ק """"דהיינו רק הודהיינו רק הודהיינו רק הודהיינו רק הו, משום שששת ימים עליונים

,,,,אאאא""""שהיא זשהיא זשהיא זשהיא ז, אל התורהמשפיעיםמשפיעיםמשפיעיםמשפיעים הם ,,,,דבינהדבינהדבינהדבינההם , ר דבינהר דבינהר דבינהר דבינה""""דהיינו הגדהיינו הגדהיינו הגדהיינו הג, האחרים. ולא יותר .סתומים

א המכונה"אורייתא היינו ז, ביאור הדברים ק של"הם ו, שית יומין עלאין. בשם אורייתא

כ "שע, ואומר. א"שהם לעילא מן הז, הבינה

כי בראשית,ת"א שי" ברנרמז במלת בראשיתכדי , מורה על הבינה שחזרה להיות חכמה

א אינו מקבל"ומתוך שהז. א"להשפיע אל הז, ק דחכמה בלבד"אלא ו, ר דחכמה"ממנה ג

כ מרומזות בחכמה זו שבבראשית האותיות"ע

א ממנה" להורות שאין לו לז,ת"א שי"בר

לאבוזה אמרו . ק דחכמה בלבד"אלא ו ר של החכמה" כי ג,אחרנין סתימין אינון

.א ואינו משיג אותן"נשארות סתומות לז

כי נודע שעתיק אתתקן , וטעם הדבר הואתתאה לנקבי ' דהיינו שהעלה ה', בצמצום ב

לללל""""כנכנכנכנ((((א "כדי להאציל לפרצוף א, העינים שלואות

56

הקדמת ספר הזהר נו

דשית ))))חחחח בגין, ודאי הכי הוא, ו ברא שיתהא דאמרית, ליה רבי חייא לרבי יוסי .אחרנין סתימין אינון קקקק ,יומין עילאין גבי אורייתא ולא יתיר

גליפי אגליף ההוא. סתרי בראשית דאמר הכי רררר )מ אבל חמינן גו) מב ההוא גליפי. דנעץ ))))טטטט )ס דנקיד בנקודה שששש ,מעוי דחד טמירו )נ סתימאה קדישא גו

מסורת הזהר

ויחי ))))טטטט. עח' ו ד" תלז"תזינו רלד ב לב הא" ב))))חחחח

.תמה בשלח קלח תצוה צט פקודי לח רפט

יסוד אבא) ס. יסוד אימא) נ. א סתרי"נ) מדרך אמת

חלופי גרסאות .א דנקיט" נשששש. א סטרי" נרררר). ל"אה( ואחרנין קקקק

מנעולא ומפתחא הסולם מאמר ולכן נחלק הכתר לשני ).).).).ה וזהוה וזהוה וזהוה וזהו""""ג דג דג דג ד""""אות יאות יאות יאות יתא עינים ונקבי עינים נשארו שגולגל, חצאין

שהוא, ומחצית הכתר התחתון. בנוקבא דעתיקונבחן . א"נתקן לפרצוף א, חוטם פה, אזןו "ויה, ת משמשת בנקבי עינים בעתיק"שה ,א"ה הסרה בא"ת דהו"כי ה, א"פ שהן א"באחס ראשונות בחוסר "א אלא ט"כ אין בא"וע

,ס"א משלימתו לע"ורק עטרת יסוד דא. מלכות. והמלכות נגנזה בנקבי עינים דעתיק. ודעכנ

וכל , ומהם נחתמו כל פרצופי האצילותע "גו: חצאים' הפרצופין נחלקו בעצמם לב

כי הבינה . פ לחוד"ואח, ונקבי עינים לחוד ,ע ונקבי עינים שבה"שגו, פרצופין' נחלקה לב .ת"פ שבה לישסו"ואח, א עלאין"נתקנו לאוו "ויה, א"ת בנקבי עינים דאו"ונמצאת ה

כי, והם חסרים מלכות, ת"ת בישסו"בחוסר הא "המלכות שלהם נשארה בנקבי עינים דאו

ן "וכן בזו. א"ל בעתיק וא"ד הנ"ע, עלאיןפ "ואח, ן הגדולים"ע לבחינת זו"נתתקנו גו

והמלכות נשארה בנקבי עינים. ן הקטנים"בזון הקטנים אין להם אלא "וזו, ן הגדולים"דזו ורק עטרת יסוד, ר מלכותס ראשונות בחוס"ט

ל בעתיק "ד הנ"ע, משלימה למלכות שלהםחצאים ' כמו שנחלק הכתר לב, הרי. א"וא, ן"כן נחלקה גם הבינה וגם הזו, ת"ר וז"ג

ת אין "ובז, ר של כל אחד"ת נשארה בג"שה

רק עטרת יסוד , ת" בחוסר הו"יהשם רק .דמלכות משלימתם במקום מלכות

ליונה של כלנשארה מחציתה הע, ולפיכך ,כמו פרצוף עתיק. בבחינת לא אחידע, מדרגה

ת אינה חוזרת ויורדת מנקבי "שה, שפירושוכי הגם , העינים שלהם גם בעת הגדלות

פ "האח,שבעת הגדלות הם בחזירים אליהם אמנם אינם ממשיכים , דכלים החסדים להם

, ת הגנוזה בהם"שהוא מטעם ה, ר דאורות"ג ולכן, לקבל חכמהשלא' שעליה היה צמצום א

)א"ע' י דף ג"דפו(

בסוד אוירא , נשארים תמיד באור חסדיםאלא רק מחציתה התחתונה של כל . דכיא

, ר דאורות"מדרגה ממשכת לעת גדלות את ג

דנפיק מאויר שלהם וחזרו להיות 'יבסוד ה .ר"וג, אור חכמה

ר "ומכח זה נבחן שכל פרצופי גק "ו' פ אצילות הם רק בהי"הנמשכים בה

והוא . ר דחכמה"דחכמה ונשארים חסרים גר דכל פרצוף אינן מקבלות חכמה "משום שג

ולכן אין באלו המוחין , ק דכל פרצוף"אלא ו .ק דחכמה"אלא ו

דשית יומין עלאין גביוזה אמרו

שאין , דהיינו כמבואראורייתא ולא יתיר שהם, א ממוחין עלאין אלא שית יומין"אל הז

אחרנין סתימין אינוןאבל , ק של המוחין"ו שהרי אפילו, ר של המוחין הן נעלמות"אבל ג

כי אין , בפרצופין העליונים ממנו הן נעלמות .ק של הפרצופין העלאין"מוחין אלא לבחינת ו

אבל ראינו ', וכואבל חמינן גו) מבשאומר כך אותו הסתום , בסתרי בראשית

,,,,ס בינהס בינהס בינהס בינה""""שעשעשעשע, חקק חקיקה תוך מעיו, הקדוש הנקוד ,,,,ס נוקבא דעתיקס נוקבא דעתיקס נוקבא דעתיקס נוקבא דעתיק""""שהשהשהשה, סתר אחדשל נ

ס נקודת המלכות דצמצום ס נקודת המלכות דצמצום ס נקודת המלכות דצמצום ס נקודת המלכות דצמצום """"שהשהשהשה. בנקודה הנעוצהא לחוץ א לחוץ א לחוץ א לחוץ """"פ דאפ דאפ דאפ דא""""והוציאה אחוהוציאה אחוהוציאה אחוהוציאה אח, , , , שעלתה לבינהשעלתה לבינהשעלתה לבינהשעלתה לבינה', ', ', ', אאאא

,,,,שנחקקה בבינהשנחקקה בבינהשנחקקה בבינהשנחקקה בבינה, אותה החקיקה....מראש שלומראש שלומראש שלומראש שלוכמי שגונז הכל תחת , נחקקה ונסתרה בה

ואותו המפתח כולו גנוז בהיכל , מפתח אחד עיקר ,פ שהכל גנוז באותו ההיכל"ואע. אחדכי אותו המפתח , באותו המפתח הוא, הכל

.הוא סוגר ופותח

היינו החקיקה גליפי, ביואר הדברים

היינוסתימאה קדישא, פ דכלים"דחסרון אח

דחד טמירו, חכמה סתימאה קדישא' א הנק"א

,גו מעוי דחד טמירו, היינו נוקבא דעתיק פירושו

57

זנ הקדמת ספר הזהר

וההוא מפתחא , מפתחא חדא ))))יייי כמאן דגניז כלא תחות, אגליף וטמיר ביה עקרא דכלא בההוא, ג דכלא גניז בההוא היכלא"ואע, גניז כלא בהיכלא חדא ))))ככככ

.סגיר ופתח ))))לללל ההוא מפתחא, מפתחא הוי

מסורת הזהר תקד פנחס תשיב לך שיג שס משפטים שג תרומה מט קלא תתפו ספרא דצניעותא יג ויקהל רפט פקודי))))יייי

.עח' ו ד"תל. לג' ח ד" תיז"תאחרי מות לב ) ) ) ) לללל. פקודי ד))))ככככ. צ: לט ' דח"ז: יט ' ה ד" תז"תתשיג

מנעולא ומפתחא הסולם מאמר

נקיד, בפנימיות הנוקבא דעתיק, פירושו

בנקודה. פירושו תיקון המסך לסוד הזווג

שהיא, בנקודה דנעיץ בעזקא, פירושו,דנעץ ,הנקראת נקודה אמצעית' צמצום אהמלכות ד

וזהו לאפוקי מהמסך', שעליה היה הצמצום האק דכלהו "כנהוג בו, המתוקן עם עטרת יסוד

כי מסך זה . ל בדיבור הסמוך"כנ, פרצופיןולא , בשם נקודה דישובא' נק, דעטרת יסוד

.בשם נקודה אמצעית א נחקק ונחסר"הוא כי א, ושיעור הדברים

יות העליון שלו שהוא י פנימ"ר שלו ע"מגת בנקבי "שהיא מתוקנת בה, נוקבא דעתיק .ל"עינים שלה כנ

,ההוא גליפי אגליף וטמיר ביה, ש"וז :כמאן דגניז כלא תחות מפתחא חדא

פירושו בחינת המלכות דעטרת ,מבתחא ,ק דפרצופי אצילות"המתוקנת בכלהו ו, יסוד

כי נתבאר שם שבפרצופי. ל בדיבור הסמוך"כנ

. מאויר שלהם ונעשים אור'י נפיק ק"ושפירושו שהמסך יורד מנקבי עינים שלהם

ואז אחר , פ למדרגה"ומחזירים אח, אל הפה .ר דאורות"פ דכלים קונים גם ג"שיש להם אח

,מפתחאכ נבחן המסך שבנקבי עינים בשם "וער בעת "כי הוא סוגר את הפרצוף מהארת ג

זרה והוא פותח אותו בח, שהוא בנקבי עיניםר בעת ירידתו בחזרה למקומו "עם אורות דג

.פתח עיניםכ "ומטעם זה הוא מכונה ג. לפה ).).).).ה ותמןה ותמןה ותמןה ותמן""""ובהסולם דובהסולם דובהסולם דובהסולם ד' ' ' ' ל אות זל אות זל אות זל אות ז""""כנכנכנכנ((((

וטמיר ביה כמאן דגניז כלאוזה אמרו

פ שעתיק"כי אע, כלומרתחות מפתחא חדאמ האי גליפי "מ, ל"ת כנ"עצמו נחקק בה

מהדו, אינו, א מכח עתיק"וחקיקה שנעשה באי "א נחקק ע"כי א, לחקיקה דעתיק עצמו

כי הוא חסר , שהוא עטרת יסוד,מפתחאא "ונמצא שבנקבי עינים דא. ל"כנ, מלכות

ולפיכך . ת"שולטת רק עטרת יסוד ולא ה להיותו מתוקן במפתחא, א אתיידע"אוירא דא

)ב"ע' י דף ג"דפו(

כי , כ אוירא דעתיק לא אתיידע"משא, דא שאינה ממשכת, אמצעית בוהמלכות דנקודה

ולא יקשה לך מה שאנו אומרים. ל"ר כנ"בו ג ולעיל אמרנו שאין בו, ע"א גו"כאן שיש בא

כי . שהם מחצית הכתר התחתון, פ"אלא אחאמנם כלפי , פ"כלפי עתיק אין לו אלא אח

בספריבספריבספריבספרי((((, כמבואר. פ"ע וחסר אח"עצמו הוא גו ).).).).זזזז""""ה ועה ועה ועה וע""""ה דה דה דה ד""""פתיחה לחכמת הקבלה דף כפתיחה לחכמת הקבלה דף כפתיחה לחכמת הקבלה דף כפתיחה לחכמת הקבלה דף כ

וההוא מפתחא גניז כלא מהיכלא, ש"וז

א עילאין וחקק "א האציל לאו" כי א:חדא ,פ דכלים"ר דאורות ואח"א בחסרון ג"גם לאו

הן , ר" שבו נגנזו כל האורות דג,ההיכלוהם .ר דיחידה"ר דחיה והן ג"והן ג, ר דנשמה"ג

א המשיך"שא, הכוונה הוא.דגניז כלאואמרו וגם בחינת , ת דעתיק להיכלא דא"ה' גם בחי

.המפתחאשהוא , עצמו

ג דכלא גניז בההוא היכלא"ואק, ש"וז

היכלא:עקרא דכלא בההוא מפתחא הוי ,ק"ר וו"שבה ג, הוא הבינה שהיא היכל לחכמה

ק שלה שולט"ובו, ת"ר שלה שולטת ה"שבג

ג"ואעש "וז, שהוא עטרת היסוד,המפתחא ' דהיינו גם בחי,דכלא גניז בההוא היכלא

עקרא דכלא בההואמ "מ, ת מעתיק"ה

ק "כי ו, היינו רק בעטרת יסודמפתחא הוירק בהם נבחן הגניזו , ת"ישסו' דבינה הנקכ "משא, ר"ק מחוסרי ראש דג"שפירושו ו

ת בנקבי "ששם ה, א"ר דבינה שהם או"בגכי החסדים , ר"שם אינו חסר כלל ג, עינים

. ר"א עלאין חשובים כמו חכמה וג"של או ).).).).ה והואה והואה והואה והוא""""דדדד' ' ' ' סולם אות בסולם אות בסולם אות בסולם אות בל במראות הל במראות הל במראות הל במראות ה""""כנכנכנכנ((((

ואף:ההוא מפתחא סגיר ופתח, ש"וז ת שבנקבי"י ה"פ שהסגירו ופתיחו נעשים ע"ע

שבהיותה עולה לנקבי עינים היא : העיניםכי אז נשאר הפרצוף , ר"סוגרת המוחין דג

. ר דאורות"פ דכלים ובחוסר ג"בחסרון אח היא, ובהיותה יורדת מנקבי עינים בחזרה לפה

כי אז . ר שיאירו בפרצוף"וחין דגפותחת הממחזרת

58

הקדמת ספר הזהר נח

בההוא. אית ביה גניזין סתימין סגיאין אלין על אלין, בההוא היכלא) מגלארבע סטרין והוו ))))ננננ אגליפו. חמשין ))))ממממ ואינון, אית תרעין עובד סתימו, היכלא

מסורת הזהר נחס מח קצה תשעג תתה ואתחנן מא כי תצא כז בהשמטות יתרו לה שלט שפט שצג תצוה סט נשא קצא פ))))ממממ

ויצא))))ננננ. צ. א' דח"ז: עט ' ט ד"תל: עו ' ב ד"תל: סח ' ב ד"תכ: מב ' א ד"תכז "תי "ד. רפ' דג"ח

.שצג

מנעולא ומפתחא הסולם מאמר .ר דאורות לפרצוף"פ דכלים וג"מחזרת האח. ת עצמה היא הפותחת והסוגרת"הרי שרק ה

ר אלא רק"כיון שפתיחת מוחין אינם בגז "עכת אלא עטרת "שבהן אינה שולטת ה, ת"בז

ר דכל מדרגה שבהן" וג,מפתחא' היסוד הנקת נשארות תמיד בבחינת אוירא "שולטת ה

לפיכך מיוחסות הסגירה . ל"כנ, דלא אתיידע .ת"ולא על ה, והפתיחה על המפתחא

באותו : ' וכובההוא היכלא אית) מגאלו על , רות סתומים ומרוביםהיכל יש אוצ

,באותו ההיכל יש שערים עשוים לסתימה. אלו והם ,,,,כלומר שנעשו כדי לסתום את האורותכלומר שנעשו כדי לסתום את האורותכלומר שנעשו כדי לסתום את האורותכלומר שנעשו כדי לסתום את האורות

,,,,שעריםשעריםשעריםשעריםט "והיו למ, רוחות' נחקקו לד. חמשיםואינו ידוע אם הוא , כי שער אחד אין לו צד

השערנשארנשארנשארנשארומשום זה . למעלה או הוא למטה .ההוא סתום שיש, ר" גכי יש הרבה מיני, פירוש

ובכל , ר דיחידה"וג, ר דחיה"ג, ר דנשמה"ג ר יש הרבה פרטים לאין"מיני ג' אחת מאלו ג

גניזין סתימין סגיאין אלין על, ש"וז. קץ

, ת שוכנת בנקבי עינים" ובעת שה.אליןנמצאות כל אלו המדרגות בגניזו ובלתי

.נודעות

תרעין עובר סתימו ואינון, ש"וז

דהיינו בית , שערים תרעין פירושו :חמשיןבשהם ) בחינות א' ב, ויש בהם. קבול לאורות

שהשערים סגורים וסתומים ,סתימועוד בבעת שהשערים ) ב. ואינם מקבלים כלום

ש "וז. פתוחים ומקבלים האורות מהעליון

שבעת תרעין עובד סתימו ואינון חמשיןששערי ההיכל הם בסתימו הם במספר

רים אינם אבל מבחינת פתיחת השע. חמשים וענין המספר. ש להלן"כמ, אלא ארבעים ותשע

,ספירות' ס הן בעיקר רק ה"כי ע, הוא, חמשים ק והן"ת כוללת ו"אלא הת, מ"ב תו"שהן כח

ספירות כוללת ' ולפיכך כשכל אחת בה. עשר .הן חמשים, עשר

אגליפו לארבע סטרין והוו ארבעין

כי מביא לעיל שהסגירו ופתיחו אינו: ותשע

שהוא עטרת,בהאי מפתחא רק ת"ה בנעשה

)ב"ע' י דף ג"דפו (

ונמצא שבחינת הגליפו דהיינו החקיקות. יסודהספירות ' הראויות לקבלה לא נעשו בכל ה

,ת"ב ת"ס לבד שהן כח"רק בד, מ"ב תו"כחאמנם . פ עשר הם ארבעים"וד. ולא במלכות

ב "גם המלכות כוללת עשר ספירות שהן כחונמצאת שגם היא יכולה לקבל , מ"תו

דהיינו עד, ס הראשונות שלה"מהמפתחא אל ט

לארבעיןלכן יש כאן חקיקה , עטרת יסוד שלה

הספירות ' מדארבעים: ספירותותשע. שכל אחת מהן כלולה מעשר, ת"ב ת"כח

הספירות הראשונות מהמלכות שכוללתותשע .ונמצא שאינו חסר אלא המלכות דמלכות. עשר

לא ידיע, לית ליה סטראחד תרעא

אי הוא לעילא אי הוא לתתא ובגין כך

, היינו המלכות דמלכות:ההוא תרעא סתים ת היורדת"שהוא עצם ה, ן"שהיא השער הנו

,ונתבאר לעיל. ל"מעינים לפה בעת גדלות כנא "ת יורדת מנקבי עינים דאו"פ שה"שאע

ת "פ שלהם עם ישסו"ואח, עלאין אל הפהא "תחברים למדרגת אוהמלבישים עליהם מ

,ר דאורות"שאז נמשכין בהם ג, לפרצוף אחד ,ר"א מקבלים כלום מהאורות דג"ז אין או"עכ

ודומים , אוירא דכיא בלבד' ונשארים בבחית עוד לא ירדה כלל מנקבי העינים "כמו שה

ר דבינה"כי ביחס ג, ז נמצא"והנה לפי. שלהםת עוד "לא נודע אם ה, א עלאין"שהן אושהרי , בנקבי העינים שלהם לעילאעומדת

.עדיין נמצאים באור חסדים לבד כמקודם לכןאו שהיא ירדה מנקבי עינים לתתא אל מקום

פ שלהם עם "שהרי העלו לכלים דאח, הפה ר דאורות אל"ת ומשפיעים המוחין דג"ישסות ירדה לתתא "נמצא בהכרח שה, ת"ישסוא "באופן שאם אנו מסתכלים ביחס או. לפה .ת היא לעילא בנקבי עינים"נדמה לנו שה' עי

ת רואים אנו "ואם אנו מסתכלים ביחס ישסו

חד תרעא לית ליהש "וז. אותה לתתא בפה

.ת" היינו המלכות דמלכות שהיא עצם הסטרא

לא ידיע אי הוא לעילא אי הוא לתתאת "וביחס ישסו, א היא לעילא"כי ביחס או

ובגין כך ההוא תרעא סתיםהיא לתתא ונמצא

59

נט הקדמת ספר הזהר

אי הוא לעילא אי אאאא לא ידיע) ) ) ) עעעע ,חד תרעא לית ליה סטרא. ותשע תתתת ארבעין) ) ) ) סססס .ובגין כך ההוא תרעא סתים, הוא לתתא וחד אתר דקיק לעאלא ההוא, מנעולא חדא) ) ) ) פפפפ גו אינון תרעין אית) מד

הואלא ידעין ביה אלא ה, מפתחא ביה ולא אתרשים אלא ברשימו דמפתחאדא מפתחא, בראשית. בראשית ברא אלהים, ועל רזא דנא. מפתחא בלחודוי בבבב

מסורת הזהר

:סח' ב ד" תכז"ת שמות נז תרומה רמה תצוה סז ))))סססס

להלן קכא תרומה נז ))))פפפפ. תצוה צט))))עעעע. ט' דח"ז :מא : ס ' א ד" תכז"ת

חלופי גרסאות ,א איהו לעילא ואיהו לתתא" נאאאא. ג"א ותשע ל" נתתתת

).ל"אה(א פתחא דמפתחא " נבבבב). ל"אה(' וכו

מנעולא ומפתחא הסולם מאמרשהאי מלכות דמלכות לא , ונמצא משום זה

, והיא סתומה כמזמן הקטנות, נפתחה כללכי פתיחת , דהיינו כמטרם ירידתה לפה

ת שבהם חסרה "השערים נעשתה רק בישסו, ועטרת היסוד משמשת בהם במקומה, ת"ה

הם , ת" עלאין שבהם משמשת הא"אבל באו .ר כמקודם לכן"נשארו סתימין מג

.בגין כך ההוא תרעא סתים, ש"וזן הוא "פ ששער הנו"כי אע, ותשכיל אמנם

הנה זהו רק ביחס , ל"כנ, המלכות דמלכותר "אמנם ביחס לאורות הוא נבחן לג, לכלים

' א עי"שהרי מחמתה נשארו או, של המוחיןל ל ל ל """"כנכנכנכנ(((( כל העליונים ר וכן"באור חסדים בלי ג

הרי שסתימת ).).).).אאאא""""ה וטעם הדבר באות מה וטעם הדבר באות מה וטעם הדבר באות מה וטעם הדבר באות מ""""בדבדבדבדר דמוחין מכלהו "השער הנון גורמת חסרון ג

ובזה תבין . ק דמוחין"מדרגות ואין בהן רק ושחמשים ) אאאא""""ח עח עח עח ע""""נדרים לנדרים לנדרים לנדרים ל((((ל "מה שאמרו חז

והוא, שערי בינה כולן ניתנו למשה חסר אחדר אלו "כי ג, ל"כנ, ר דמוחין"סוד חסרון ג

.ין לא יאירו בעולמות רק בגמר התיקוןדמוח

בתוך אותם : ' וכו גו אינון תרעין) מדומקום צר אחד , יש מנעול אחד, השערים

וניכרוניכרוניכרוניכרואינו נרשם , להכניס בו אותו המפתחשאינם יודעים , רק לפי הרשימה של המפתח

. אלא במפתח ההוא בלבד,,,,במקום הצרבמקום הצרבמקום הצרבמקום הצר, בו

.בראשית ברא אלקים ,,,,כתובכתובכתובכתובועל סוד זה והוא , זהו המפתח שהכל סתום בו, בראשית

וששה שערים כלולים בו . הסוגר והפותחכשסוגר אותם . במפתח ההוא הסוגר והפותח

אז ודאי כתוב , וכולל אותם בתוכו, השערים

. מלה גלויה בכלל מלה סתומה,בראשית

, היא מלה סתומה, בכל מקום שהוא,ברא

. סוגר ואינו פותחשהמפתחשהמפתחשהמפתחשהמפתח, , , , שמורהשמורהשמורהשמורה' ת שבנקבי עינים נק"הה, בריםביאור הד

,ר" בהיותה נועלת את האורות דגמנעולא

)ב"ע' י דף ג"דפו(

שאינם יכולים להאיר בפרצוף כל עוד שהיא

גו אינוןש "וז. עומדת לעילא בנקבי עינים

ובהאי מנעולא ,תרעין אית מנעולא חדא

תתאה' היינו היסוד שבהחד אתר דקיקיש תתאה' כי עצם ה, ט דכלים"משהיא השער ה

ויסוד דמלכות, היא מלכות דמלכות שער הנון

כי לעאלא ההוא מפתחא, ט"הוא שער מ

שהוא בחינת,מפתחאת נכנס ה"ביסוד של הת "עטרת יסוד של המוחין המוריד את ה

מנקבי העינים לפה ונפתח הפרצוף באורות

.מפתחאעטרת היסוד בשם ' כ נק"וע. ר"דג

תרשים אלא ברשימוולא א, ש"וז

לא ידעין ביה אלא ההוא, דמפתחא

המפתחא הוא עטרת :מפתחא בלחודוי והוא נכנס בבחינה שכנגדו, היסוד של המוחין

המנעולא, ל"שהיא יסוד דמלכות כנ, ת"שבהת לא אתרשים לגנוז ולנעול את "שהיא ה

ת" השולט בזאלא ברשימו דמפתחאר "ג, עצמואבל לא בבחינת. ת"דבינה שהן ישסו

א"שהן או, ר דבינה"ת השולטת בג"שהוא הוכמו . ר גמורות"עילאין הנחשבים תמיד לג

כן המנעולא לא אתרשים להפתח אלא ביסוד

לא ידעין ביה אלא ההואובזה נמצא . דמוחין

פירושו המשכת , ידיעהמפתחא בלחודוימוחין ואומר כי לא נמשכו המוחין אלא

ת של "זדהיינו ב, בבחינת המפתחא בלבד ,עטרת יסוד, ששם משמשת המפתחא. הבינה

ר דבינה "א עלאין שהם ג"אבל במקום או ,ת עצמה"ששם אינה משמשת המפתחא אלא ה

ובזה נתבאר . שם נשארו בבחינת לא אתיידע

לא ידיעת"פ שבבחינת עצם ה"שאע, היטב

ז"עכ, ל" כנ,אי הוא לתתא, אי הוא לעילאכי נפתח ת "מספיק להיות ידיע בשביל ישסו

ת "והוא כי אין בישסו. ר"על ידה במוחין דג

ועטרת יסוד משמשת, בחוסר מלכותו"יהרק בו

60

הקדמת ספר הזהר ס

ושית תרעין כלילן ביה בההוא מפתחא, והוא סגיר ופתח, דכלא סתים ביה ,כדין ודאי כתיב, וכליל לון בגויה גגגג כד סגיר אינון תרעין, דסגיר ופתח )ע

מלה סתימאה, א"בר ))))צצצצ ,ובכל אתר. מלה גליא בכלל מלה סתימאה, תבראשי .סגיר ולח פתח, איהו

מאמר בהבראם באברהםמאמר בהבראם באברהםמאמר בהבראם באברהםמאמר בהבראם באברהם

,ושמענא לבוצינא קדישא דאמר הכי, ודאי הכי הוא, אמר רבי יוסי) מה

ובעוד דהוה סגיר במלה דברא. סגיר ולא פתח, דמלה סתימאה איהו ברא

מסורת הזהר ).ברא חצי מאמר( נח ספרא דצניעותא))))צצצצ

.ענין הטעמים סגיר ופתח) ע דרך אמת

חלופי גרסאות.א וכלה בגויה" נגגגג

מנעולא ומפתחא הסולם מאמרוגם המוחין . בו למסך במקום המלכות

, ת מנקבי העינים לפה"המורידים את ה, כ רק בבחינת מסך דעטרת יסוד"משמשים ג

ר "ת לא היתה כלל סגירה וחסרון ג"כי בהשהרי היא משמשת . שתהיה צריכה להפתח

ולפי שכל. ל"ר כנ"ג' א שהם תמיד בבחי"באוהגניזו והסגירה לא היו אלא בבחינת עטרת

, נמצא משום זה, ת"יסוד המשמשת בישסושעטרת היסוד דמוחין היא לבדה המפתחא

דהיינו רק בכלים, ת מהעינים לפה"להוריד הד הדקים הנעשים בכח המסך דעטרת יסו

לא ידעין ביה אלאוזה שמסיק . כמוהם

שאין המוחין, כלומרההוא מפתחא בלחודוי 'ת היוצאים מבחי"מגיעים אלא לכלים דישסו

א שהם"ולא לאו. שהוא עטרת יסוד, המפתחאועצם , ת שהיא המלכות דמלכות"ה' בחי

.המנעולא

: ' וכובראשית דא מפתחא, ש"וז

, שהיא החכמהבראשיתכי המלה , כלומר שהיא, ל"כוללת בתוכה רק בחינת המפתחא הנ

ואינה , ט דכלים"שער מ, רק עטרת יסודכוללת את שער הנון דכלים שהוא מלכות

דכלא, בראשית דא מפתחאש "וז, דמלכות

כלומר שעמו נעשה הסתימו סתים ביה

כי , והוא סגיר ופתח בעת הקטנות דכלאהוא סוגר כל המוחין בעת הקטנות בעוד

ופותח אותם בעת הגדלות , םת בעיני"ההוהנפקא . ת מנקבי עינים לפה"להוריד הה

כ אין פתיחת החכמה "כי ע, מינה בזה הואק של "אלא להו, הרמוזה במלה בראשית

דההואשהן מבחינת הכלים , המדרגות )ב"ע' י דף ג"דפו(

ה וטעם ה וטעם ה וטעם ה וטעם """"א דא דא דא ד""""ש לעיל אות מש לעיל אות מש לעיל אות מש לעיל אות מ""""כמכמכמכמ(((( מפתחא

אין , ר של הפרצופין" אבל לג,,,,))))שששש""""הדבר עהדבר עהדבר עהדבר עכי הכלים . המוחין דבראשית מאירים להן

' אלא מבחימפתחאשלהן אינם מבחינת ה

.ל" כנת"ה

ושית תרעין כלילן ביהוזה אמרו

ר של" כי ג,בההוא מפתחא דסגיר ופתחת של "ואינו פותח אלא ז, המוחין חסרות בו

והן, ק"ת אין בה אלא ו"שכל אחת מז, המוחין

',ה הז שהוא הספירמפתחאונמצא ה, ק"פ ו"זשהוא כולל בתוכו רק , דהיינו עטרת יסוד

ושית תרעין כלילן ביהש " וז.שית תרעין

, ומורה בזהבההוא מפתחא דסגיר ופתח .ק דמוחין"שאינו ממשיך אלא ו

מלה גליא בכלל מלה, בראשית, ש"וז

א מלה סתימאה"בר, ובכל אתר, סתימאה

, מורה על חכמהבראשית, כלומר:איהו

, אבל אומרו בראשית ברא,מלה גליאשהיא ש"וז. המשמעות היא שהחכמה נעלמה ונסתמה

בראשית מלה גליא בכלל מלה סתימאה

,בראשהוא משום שכתובה אחריה המלה מלה סתימאה איהו, א"ובכל אתר בר

.הרי שבראשית ברא פירושו שהחכמה נסתמה

סגיר ולא פתחונמצא כי המשמעות היא .ועוד לא נפתחה, שהחכמה נסגרה

מאמר בהבראם באברהם

ודאי, י"אר: ' וכויוסי' אמר ר) מהשהוא רבי שהוא רבי שהוא רבי שהוא רבי ושמעתי ממאור הקדוש . כך הוא

היא מלה סתומהבראאשר , שאמר כך,,,,שמעוןשמעוןשמעוןשמעוןשמורה

61

סא הקדמת ספר הזהר

ו"וכד שלטא האי תה, ו"תה ))))קקקק והוה חפי על כלא, עלמא לא הוי ולא אתקיים .םולא אתקיי, עלמא לא הוה

,אימתי ההוא מפתחא פתח תרעין ואזדמן לשמושא ולמעבד תולדין) מו ,ותנינן, בהבראם ))))שששש אלה תולדות השמים והארץ ))))רררר דכתיב. כד אתא אברהם )פ

ונפק, אתהדרו אתוון לשמושא, ומה דהוה כלא סתים במלת ברא, ם"באברה .דעלמא קיימא עליה, ר יסודא קדישא"אב ))))תתתת, עמודא דעבד תולדין

ורת הזהרמס

ב קנט שסה לך רכו שמג שפג וירא רז חיי שרה קי"ה ריד רלא ב"להלן מח ב) בראשית ב ())))רררר. בא מט))))קקקק

י וארא קפ בשלח צו יתרו קמח רמט רנג פקודי ו צו נז צד "ד: דף רגב א"חויחי תשעב בהשמטות

:קלח' ע ד"ת. קט' ט ד"תס. פו' נ ד" תז"תקעה שמיני מד תזריע יג נשא לט פנחס מט סה האזינו רכד רלא

ב קנט שסז לך רכו שמג שפג וירא רז חיי שרה"א ריט ב" ב))))שששש.: פד. יז:: יג :: ד .: ב:: א ' דח"ז

י וארא קפ בשלח צו יתרו רמט רנג פקודי ו "ד: ד רנב א"חקי ויצא קנג ויחי תלז תשעב בהשמטות

:א ' דח"ז: צב ' ח ד" תנז"ת רכה צו נז צד שמיני מד תזריע יג נשא לה לט פנחס מט סה האזינו רכ

:עב' ח ד" ז))))תתתת. כז. כו. יז.: ג: ב

.'צד א) פ דרך אמת

בהבראם באברהם הסולם מאמרובעוד . סוגר ואינו פותחשהמפתחשהמפתחשהמפתחשהמפתח, , , , שמורהשמורהשמורהשמורה

, לא היה העולם,ברא סוגר במלה שהמפתחשהמפתחשהמפתחשהמפתח וכשתהו. ותהו היה מחפה על הכל, ולא נתקיים

.לא נתקייםו, לא היה העולם, זה שלט

ומתי : ' וכואימתי ההוא מפתחא) מו והוכן לשמוש, פתח מפתח ההוא את השערים

ס ס ס ס """"שהשהשהשה, הוא כשבא אברהם. ולעשות תולדות

אלה תולדות השמים והארץ , שכתוב,,,,חסדחסדחסדחסד אלאאלאאלאאלא, , , , אל תקרא בהבראםאל תקרא בהבראםאל תקרא בהבראםאל תקרא בהבראם, ולמדנו, בהבראםמה שהיה סתום הכל במלת , ואז. באברהם

, , , , שהם הכליםשהם הכליםשהם הכליםשהם הכלים, חזרו האותיות,,,,לללל""""כנכנכנכנ ,ברא

, ויצא העמוד העושה תולדות, לשמועונפתחוונפתחוונפתחוונפתחו כי בראכי בראכי בראכי ברא. שהעולם עומד עליו, אבר יסוד קדוש ....הוא אותיות אברהוא אותיות אברהוא אותיות אברהוא אותיות אבר

אימתי ההוא, ששואל, ביאור הדברים

,ואזדמן לשמושא, מפתחא פתח תרעין :דברים' ויש בשאלה הזו גולמעבד תולדין

ת מנקבי" והוא ענין ירידת ה,פתח תרעין) אט שערים במוחין "נפתחו משאז , עינים לפה

והוא ,ואזדמן לשמושא) ב. ל"דחכמה כנענין התלבשות החכמה באור חסדים שמטרם ,התלבשות אור החכמה באור דחסדים

פ"אע, פ לקבל המוחין דחכמה"לא יוכלו האחש ש ש ש """"כמכמכמכמ((((. ע למדרגה אחת"שכבר נתחברו בגו

כי בלי לבוש דחסדים עוד , ))))זזזז""""לעיל אות טלעיל אות טלעיל אות טלעיל אות ט

,ה עוד סתים בשמא"ואל, אלה לא נהיר בי"מ ונבחן שעוד המוחין לא אזדמנו לשמושא. ש"ע

שפירושו הוא, ולמעבד תולדין) ג. בתחתון

)ב"ע' י דף ג"דפו(

א מקבל המוחין"בי אחר שהז, הולדת נשמותהאלו בשלימות הוא מזדווג בנוקבא ומוליד

.נשמות הצדיקים

מה דהוה' וכוכד אתא אברהםומשיב

לת ברא אתהדרו אתווןכלא סתים במ

א דגדלות "ס חסד דז" אברהם ה,לשמושא שמותשמותשמותשמות((((ש בזוהר "כמ, שאז נעשה החסד חכמה

ומטרם שבא אברהם היה הכל ).).).).טטטט""""אות רמאות רמאות רמאות רמ

ושלטא תוהו על עלמא ,בראסתים במלת לא חסדים ולא , ן אז"ן ולא היה לזו"שהם זו

שהוא אור החסד,וכד אתא אברהם, חכמה פתחו השערים בשפעהנה אז נ, א"המושפע בז

ת "ת ירדה מעינים לפה וישסו"כי ה, החכמהא למדרגה אחת ונמשכו "נתחברו עם או

וכיון. שהן אור החכמה, ר דאורות"ת ג"לישסוא אור חסדים מבחינת "שכבר היה לו לז

, הנה נתלבשו אור חכמה באור חסדים,אברהם

י ונשלם"ה במ"נתחברו אתוון אלואז

ש"וז. א"לבשו בז והמוחין נת,שמא אלהים

אתהדרון אתוון' וכוכד אתא אברהם

שנמשכו מוחין דחכמה תוך החסדיםלשמושא

,ונפק עמודא דעבד תולדיןא "ונתלבשו בזא לפה "ת מנקבי עינים דז"כי אז ירדה ה

א ונוקבא שהיו "והשיג גם הוא בינה וז, שלו, י חדשים"שהם נקראים אצלו נה, חסרים לו

,אבר יסודא קדישא עם יסוד דגדלות הנקרא

כי דרך אבר זה הוא,דעלמא קיימא עליה ומוליד , עלמא תתאה' הנק, משפיע לנוקבא

נשמות

62

הקדמת ספר הזהר סב

סתימאה עילאה דדדדכדין רשים , כד האי אבר אתרשים במלת ברא) מז וגם כן שמא קדישא. וברא אלה, י" מ))))אאאאודא איהו , רשימו אחרא לשמיה וליקריה

והוא רשים באלה. ר"א אב"אתרשים ואפיק מן בר, ה"דאיהו מ, תברכאדא

מסורת הזהר .לעיל אות ז) ישעיה מ ())))אאאא

חלופי גרסאות .א קדישא לגלאה" נדדדד

בהבראם באברהם הסולם מאמראבל איך . וזהו בדרך כלל. נשמות הצדיקים

מבאר, הוא הסדר של המשכת המוחין בפרטות .כ"אח

הזה אברכשה: ' וכוי אברכד הא) מז

, אז רשם הסתום העליון, בראנרשם במלת

וברא, י"מוזה הוא , רושם אחר לשמו ולכבודו

,ה"מוגם השם הקדוש המבורך שהוא . ה"אלוהוא רשום . אבר, בראנרשם והוציא מן

הסתום הקדוש. ובאבר מצד זה, באלה מצד זה

נשלם, כשנשלם זה. ואבר קיים, קייםה"אל

הזהה"אלוחקק ל, 'הק לאבר הזה אות חק. זה

.'יאות ענין , עתה מבאר בפרט, ביאור הדברים

. שהביא מקודם בדרך כלל, א"המוחין דז

,א"בר נרשם במלת ר"אבשבעת שה, ואומר שהיארשים סתימאה עילאה רשימו אחרא

, הוא יסוד ועטרהר"אבכי ', פי. י"מ

ר מכח עלית "מורה על הסגירו של ג, בראו שהאי עטרה, ואומר. ל"נקבי עינים כנת ל"ה

, ת שבנקבי עינים" בהאבר אתרשיםשל ה

דהאי, חייא לעיל' דהיינו כמו שאמר ר

אתרשים ברשימא, ת" שהוא המנעולא

וזה נבחן. ש"ע, שהיא עטרת יסוד, דמפתחא

, א עילאין"שהם או, סתימא עלאהדהאי

רשימו אחראעשו עתה , ת"הנרשמין בה

דהיינו הרשימא של , שלהםמנעולאבהאי

ואז . ר"אבשהיא עטרה דהאי , המפתחא

דהיינו הראוי, י דקיימא לשאלה"מאקרי ולהעלות , ת מעינים"ולהוריד ה, ן"לקבל מ

שעמהן נמשכות, פ"שהן אח, אלהלהם אתוון ת אתרשים"כ מטרם שהה"משא. ר דאורות"ג

לא היתה שום מציאות , ר"אבברשימא ד ,ס שער הנון" הת עצמה"כי ה, ר"להמשכת גה

כ מטרם דאתרשים"וע, ל"כנ, ר"שאינו נפתח בג

כי לא י"מ' אינם נק, מפתחא דאברבהאי .קיימא לשאלה

ר אתרשים"כד האי אבוזה אמרו

קבלהברא ת שבמלת "בעת שה, א"במלת בר

כדין רשים. מפתחאשהיא ה, אברהרשימה ד

סתימאה עילאה רשימו אחרא לשמיה )ב"ע' י דף ג"דפו(

א"הנה אז רשים או, י"קריה ודא איחו מולי

, ת שבנקבי עינים שלהם" בהמפתחאאת ה

י דקיימא לשאלה"משתהיה ראויה להקרא כי אין המוחין . ל"ר כנ"ולהמשיך מוחין דג

.ברשימא דהאי מפתחאנמשכים אלא רק

דהיינו אחר שנתרשם: וברא אלה, ש"וז

הרשימו עם ברא שבמלת מנעולאהאי

,י"מונעשה בסוד , אברהשהוא , דמפתחא שירדה, כלומר, י ברא אלה"מהנה אז , ל"כנפ שהם "ת מנקבי עינים לפה והעלה אח"ה

. ל"ר כנ"ונמשכו ג, אל הראשה"אלאתוון

שהוא לשון של , ה"ברא אלומה שאומר הוא מפני שעדיין אין בהם לבוש , סתימו

שעוד, שעלוה" אלונמצאים אתוון, החסדים

ה ה ה ה """"ד דד דד דד ד""""ל אות יל אות יל אות יל אות י""""כנכנכנכנ((((, סתימין בשמאהן

ואינן יכולות להתגלות בלי לבוש , ))))קיימאקיימאקיימאקיימא .החמדים

כ שמא קדושא דאתברכא"וג, ש"וז

ה אתרשים ואפיק מן ברא"דאיהו מ

' המלכות שירדה מעינים לפה נק:ר"אב

ל אות ל אות ל אות ל אות """"כנכנכנכנ(((( ה"מ' כי עלמא תתאה נקה"מ

וזה המסך שהיה מקודם בנקבי , ))))שששש""""עעעע', ', ', ', חחחחג עליה עינים ירד עתה לפה ונעשה הזוו

, שהיא אור של ברכה, והוציאה קומת חסדים י זה אפיק" וע).).).).ש בעאש בעאש בעאש בעא""""ה וזה וזה וזה וז""""ד דד דד דד ד""""ל אות יל אות יל אות יל אות י""""כנכנכנכנ((((

, אבר ועשה אותו לא"ברסתימא של מלת דאחר דגם, ש"וז. שהוא יסוד המשפיע חסדים

ה"שמא קדישא דאתברכא דאיהו מכי היה , ר"ואפיק מן ברא אב, אתרשים

אור של חסדים ה"אלחסר עוד באתוון ד

ה סתימין"אלכ היו עוד "וע, לאתלבשא בהו

נפתח ה"מי אור של ברכה ד"וע, בשמא

. משפיער"אב ונעשה לבראהסתימו ד

,והוא רשים באלה מסטרא דא, ש"וז עתה נבחנו בהם, כלומר:ואבר מסטרא דא

פ" שהן אחה"אלכי . מדרגות זה כנגד זה' בעם המוחין דחכמה שעודם בחוסר חסדים

שהוא היסוד שקבל קומת אברו. בסטרא דא

, עומד כנגדו מסטרא דאה"מחסדים מן ה

סתימאה קדישאוזה אמרו . בחוסר חכמהה"אל

63

סג הקדמת ספר הזהר

. ר קיימא"אב, ה קיימא"סתימאה קדישא אל. ר מסטרא דא"ואב, מסטרא דא .'ה י"גליף להאי אל', ר ה"גליף להאי אב. כד אשתלים דא אשתלים דא

' רו אתוון לאשלמא להאי סטרא ולהאי סטרא כדין אפיק םאתע) מחאשתלים שמא קדישא ואתעביד אלהים , נטיל חד להאי סטרא וחד להאי סטרא

י"ה מ"א דנטל קב" וי)צ (הההה. כד אשתלים דא אשתלים דא, דאברהם*) גם כן שמא .ם"ר ואתעביד אברה"ה ושדי באב"ה מ"ונטיל קב. ם"ה ואתעביד אלהי"ושדי באל

ד אות קדמאה דשמא "ואית בה יו, י רומז לחמשים שערי בינה" מ))))בבבבת ומלואית ביה אות תניינא , למנינא דשמא קדישא)קה רומז " מ))))גגגגומלת , קדישא

תולה ארץ על בלי ))))הההה', אשרי העם שככה לו וגו))))דדדדא "כד, ה"דשמא קדישא יהו,כלומר. אא עלמא ד"ד עלמא דאתי ובה" ביו))))וווו, וכדין אתקיימו תרין עלמין, ה"מ

מסורת הזהר

' דח"תק משפטים שפה שצג תרז תרומה ריט ))))בבבב

תהלים ()))) ד ד ד ד:צד ' ג ד" תסז"ת תרומה תריט ))))גגגג: צג

ב קלו קמה ר ויחי מד רל תרומה רכה אחרי"ב) קמד

חלופי גרסאות כל זה , עד רמז עילא ותתא, ה"א דנטל קב" מויהההה ).ל"אה(הגהה

קט בהר עד נשא קלא שלח קטז מנחס קצב תו תקנא ואתחנן טז האזינו קחקלט רא שי אמור, ג"מות קי בח

ז"ת וארא ח תרומה ט האזינו רכו ))))וווו). איוב כו ())))הההה. קיב' ט ד" תסז"תי "ד: שז ' דג"חבהשמטות

:קיז ' דח"תק: קכט ' ע ד"ת: ו ' בהקדמה ד

.תיו ובמלואוא לחשבון השם הקדוש באותיו"ס) ק. א שהוא גליון"י) צ דרך אמת

בהבראם באברהם הסולם מאמר

שהשיגו אלהכי . אבר קיימא, ה קיימא"אל

קיימא בסתימו , קדש' המוחין דחכמה הנק

ר"אבוכנגדו עומד , בפרצוף מסטרא דא כדוזה אמרו . בקומת החסדים בפרצוף

כי שניהם יצאו, אשתלים דא אשתלים דאכי , ת מנקבי עינים לפה"על ידי ירידת ה

שהןה"אל שבפה וכן ה"מ יצא מכח האברהעלו למעלה מכח ביאת המלכות , פ"אח

כד אשתלים דאונמצא . מתחתיהם לפה

. כי באים בבת אחתאשתלים דא

גליף להאי אלה', גליף להאי אבר ה מורה על המסך המוציא רק קומת 'הכי : 'י

להיותה בחינת מלכות , חסדים בלי חכמה

'יו. חסדיםשאינה ראויה לקבל חכמה רקוזה . על מסך דזכר הראוי לקבל חכמה, מורה

דהיינו עם המסך, 'גליף להאי אבר השאמר

וגליף. הממשיך רק חסדים בלי חכמהה"מ

דהיינו עם מסך דזכר הממשיך, 'ה י"להאי אל .חכמה ולא חסדים

: ' וכואתערו אתוון לאשלמא) מח , התעוררו האותיותכי כאשרכי כאשרכי כאשרכי כאשר, , , , ומפרש דבריוומפרש דבריוומפרש דבריוומפרש דבריו

)א"ע' דף ד*) ב "ע' דף גי"דפו(

להשלים לצד זה , ''''ואותיות אלה יואותיות אלה יואותיות אלה יואותיות אלה י' ' ' ' אבר האבר האבר האבר ה

'םאת האת האת האת הלקח אחד . 'םאז הוציא אות , ולצד זהואחד , יייי""""דהיינו לצד אותיות אלהדהיינו לצד אותיות אלהדהיינו לצד אותיות אלהדהיינו לצד אותיות אלה, לצד זה

דהיינו לצד האותיותדהיינו לצד האותיותדהיינו לצד האותיותדהיינו לצד האותיות, לצד זה'םלקח את הלקח את הלקח את הלקח את ה הצירוףהצירוףהצירוףהצירוףונשלם השם הקדוש ונעשה , הההה""""אבראבראבראבר

שששש""""וזה מוזה מוזה מוזה מ. אברהםכ השם " גונשלםונשלםונשלםונשלם. אלקים ,ויש אומרים. כשנשלם זה נשלם גם זה, יליליליללעלעלעלע

באותיותבאותיותבאותיותבאותיות ונתנן י"מ את האותיותאת האותיותאת האותיותאת האותיותה "שלקח הקב

ה"ולקח הקב. אלקים הצירוףהצירוףהצירוףהצירוףונעשה , ה"אל

הצירוףהצירוףהצירוףהצירוף ונעשה ר"אבה ונתנן ב" מאותיותאותיותאותיותאותיות

רומזת לחמשים שערי י"מוהמלה . אברהם

שהיא אות, 'י י אותי אותי אותי אות""""במלה מבמלה מבמלה מבמלה מויש בה , בינה

רומזת ה"מוהמלה . ראשונה של השם הקדוש כי הויא במילויכי הויא במילויכי הויא במילויכי הויא במילוי, למספר השם הקדוש

במלהבמלהבמלהבמלה, ויש בה, הההה""""הוא בגימטריא מהוא בגימטריא מהוא בגימטריא מהוא בגימטריא מ, , , , אלפיןאלפיןאלפיןאלפין שהיאשהיאשהיאשהיא. אות השניה של השם הקדוש הויה, הההה""""ממממ

. שהויה אלקיושהויה אלקיושהויה אלקיושהויה אלקיו' אשרי העם וגו, שששש""""כמכמכמכמ. 'ה

שרומז על מספרשרומז על מספרשרומז על מספרשרומז על מספר. מה תולה ארץ על בליוכתובוכתובוכתובוכתוב

ואז. ה"מ ''''שהוא בגישהוא בגישהוא בגישהוא בגי, , , , הויה במילוי אלפיןהויה במילוי אלפיןהויה במילוי אלפיןהויה במילוי אלפין

'הוב, ם הבא העול'יב, עולמות' נתקיימו ב , ברא את העולם הבאי"מב, כלומר(העולם הזה

וזהו רומז למעלה. ה ברא את העולם הזה"ובמ ,ויצא השם שלם, ואז עשה תולדות) ולמטה

מה

64

הקדמת ספר הזהר סד

). ודין הוא רמז עילא ותתא. ה ברא עולם הזה" ובמ))))חחחח, י ברא עולם הבא" במ))))זזזזאלה , ד"הה, קדם דנאוווומה דלא הוה , שמא שליםוכדין עביד תולדות ונפק

, כלהו הוו תליין עד דאתברו שמיה דאברהם, תולדות השמים וארץ בהבראם ביום עשות ))))טטטטד "הה. כיון דאשתלים שמא דא דאברהם שמא קדישא אשתלים

.אלהים ארץ ושמים' ה

חייאחייאחייאחייא' ' ' ' מאמר חזווא דרמאמר חזווא דרמאמר חזווא דרמאמר חזווא דר

, עפרא עפרא, ובכה ואמר, אשתטח רבי חייא בארעא ונשק לעפרא) מט כל עמודי, דכל מחמדי עינא יתבלון בך, כמה את בחציפו, קשי קדל)רכמה את

מסורת הזהר

:צג ' דח"תק) מלכות ())))חחחח: צג ' דח"תק ))))זזזז

בא קנ יתרו שצח תמב תרומה תתקו) בראשית ב ())))טטטט

:ט : ב ' דח"זקדושים כט

חלופי גרסאות ).ל"אה(א מקדמת דנע " נוווו

.קשה עורף) ר דרך אמת

בהבראם באברהם הסולם מאמרזהו שנאמר אלה . מה שלא היה מקודם לכן

שהואשהואשהואשהוא, בהבראםתולדות השמים והארץ היו תלויותהתולדותהתולדותהתולדותהתולדות כל כיכיכיכי, , , , אותיות באברהםאותיות באברהםאותיות באברהםאותיות באברהם

. אברהםעד שנברא שמו של , בלי שלמותבלי שלמותבלי שלמותבלי שלמות כיון שנשלם השם הזה של אברהם נשלם השם

םביום עשות הויה אלקי, זהו שכתוב. הקדושפירושו ביום פירושו ביום פירושו ביום פירושו ביום , , , , כי ביום עשותכי ביום עשותכי ביום עשותכי ביום עשות. ארץ ושמים

ואז נזכר השםואז נזכר השםואז נזכר השםואז נזכר השם, , , , י השם אברהםי השם אברהםי השם אברהםי השם אברהם""""עעעע, , , , שנשלמושנשלמושנשלמושנשלמו ....מה שלא נזכר עד כאן השם הויה בתורהמה שלא נזכר עד כאן השם הויה בתורהמה שלא נזכר עד כאן השם הויה בתורהמה שלא נזכר עד כאן השם הויה בתורה, , , , הויההויההויההויה

אור חכמה : הקומות' שאלו ב, פירוש

נתעוררו , ה"מואור החסדים שב, ה"אלשב, דהיינו להתלבש זה בזה, להשלים זה על זה

אפיקואז אחר שנתלבשה החכמה בחסדים

הקומות' דהיינו המלכות המקבלת מאלו בם"מ .יחדיו

נטיל חד להאי סטרא וחד להאי, ש"וז סטרא אשתלים שמא קדישא ואתעביד

כי ' פי:גם כן שמא דאברהם , אלהים

כ"וא, 'ה י"דגליף להאי אל, נתבאר מקודם

גליף להאיוכן . י"אלהאתוון ' יש עתה ד

ונמצא. ה"אבראתוון ' ויש שם ד, 'ר ה"אבדהיינו , עתה אחר שהשלימו אתוון זו על זו

, הקומות חכמה וחסדים זה בזה' שנתלבשו ב

,שהיא המלכות המקבלת מכולם, ם"מואפיק

ם להאי"מ אותה הנטיל חדהנה אז . ל"כנ

ם להאי סטרא"וחד נטיל המ, דידהסטרא

אשתלים' םי נטלי ה"כי אותיות אלה. דידיה )ב"ע' י דף ג"דפו(

וכן אותיות. אתעביד אלהיםשמא קדישא ו

שמא ונשלם גם כן 'ם נטלי את הה"אבר .דאברהם

מכאן עד :י "ה מ"א דנטיל קב"וי המוקפים אינן מדברי, רמז עילא ותתא, המלות .הזוהר

כיון דאשתלים שמא דא דאברהם ' כי הם ב: ' וכושמא קדישא אשתלים

. ל"קומות חכמה וחסדים הצריכות זו לזו כנ

מטרם שנשלםשמא קדישאם כ לא נשל"וע

.שמא דאברהם

חייא' מאמר חזווא דר

השתטח: ' וכוחייא' אשתטח ר) מט ,ובכה ואמר, ונשק את העפר, חייא על הארץ' ר

כמה אתה , כמה אתה קשה עורף, עפר עפר, אשר כל מחמדי העין יהיו בלים בך, בעזות

כמה . כל עמודי האור שבעולם תאכל ותטחון ,ור הקדוש שהיה מאיר לעולםהמא, אתה חצוף

שזכותו , הממונה על העולם, השליט הגדול אור, רבי שמעון: נבלה בך, מקיים את העולם

ואתה, אתה בלה בעפר, אור העולמות, המאור, השתומם רגע אחד. קיים ומנהיג את העולם

כי עמודי העולם, אל תתגאה, עפר עפר, ואמר שהרי רבי שמעון לא, לא יהיו נמסרים לך

.נבלה בךיש

65

סה הקדמת ספר הזהר

בוצינא קדישא דהוה נהיר , כמה את חציפא. נהורין דעלמא תיכול ותידוק רבי שמעון זזזז. אתבלי בך, עלמא שליטא רברבא ממנא דזכותיה מקיים עלמא

. ונהג עלמאחחחחאנת בלי בעפרא ואנת קיים , נהירו דעלמין, נהירו דבוצינאדלא יתמסרון בך עמודין , א עפרא לא תתגאיואמר עפר, אשתומם רגעא חדא

.דהא רבי שמעון לא אתבלי בך, דעלמאמההוא יומא אתעני . ורבי יוסי עמיה, אזל. קם רבי חייא והוה בכי) נ

בכה . אמרו ליה לית אנת רשאי למחמי ליה. ארבעין יומין למחמי לרבי שמעוןשמעון ורבי אלעזר אחזיאו ליה בחזווא לרבי , ואתעני ארבעין יומין אחרינין

.והוו כמה אלפין צייתין למלוליה, דהוו לעאן במלה דא דאמר רבי יוסי, בריה

חלופי גרסאות ).ל"אה( ונהיר חחחח). ל"אה(' ש וכו" ריש רזזזז

חייא' חזווא דר הסולם מאמר

יש להבין היטב ענין ההשתטחות הזאת 'ח לר"והענין הוא כי תמצא במאמר דר. ח"דר

העסק שלהם בהאי אורחא דאזלישעיקר , יוסי

שהיא המלכות, בהאי תרעא סתיםהיה , יחד דמלכות שאינה מקבלת כלום מכל אלו המוחין .העלאין שבשתא אלפי שני מטרם גמר התיקון

יוסי ' ור. ח"ש מפורש היטב במאמר דר"כמ

, דודאי הכי הוא, שמעון' השיב לו בשם רשהשער הזה נשאר סתום וכל השלימות היא

וזה שהציק להם . ל"כנ, סוד המפתחארק ב, חייא להתעוררות גדולה' עד שבא ר, מאד

ואשתטח בארעא ונשק לעפרא ובכה ,ואמר עפרא עפרא כמה את קשי קדל

.'וכו

:דכל מחמדי עינא יתבלון בך, ש"וזר נשרו כל הנשמות "י חטאו של אדה"כי ע

שהן כוללות, ממנו ונפלו בשביה אל הקליפות ר בתשובתו תיקן"ואדה. ולםכל הנשמות שבע

וגם זה לא בשלימות , רק את חלקו בלבדואחריו הן הנשמות המתבררות בכל . הגמורה. ט עד גמר התיקון"י תשובה ומע"דור ע

ונמצא שכל אלו הנשמות הגבוהות מבחינת שהן תלויות בהברור ובהזווג, ר דחיה"יחידה וג

שהיא השער הסתום , על המלכות דמלכותהנה כל הנשמות , ל"רור וזווג כנשאין לה בי

ס "וה, ההן מתבלות בעפרא שהוא הקליפות ,))))''''קהלת דקהלת דקהלת דקהלת ד((((דמעת העשוקים ואין להם מנחם

כי קליפת העפר שולטת עליהם בחוצפה בהיותה בטוחה בכחה שאין , ובקשיות עורף

' וזה שבכה ר. מי שיוכל להציל אותם מידה

כמה את חייא ואמר לעפרא שהוא הקליפות כמה את בחציפו דכל מחמדיקשי קדל

)ב"ע' י דף ג"דפו(

כי כל אלו הנשמות הגבוהותעינא יתבלון בך

נרקבות בך בלי שחמדי עינאשהן , מכולם .תקוה להצילן מידך

כל עמודי נהורין דעלמא תיכול, ש"וז היינו כל צדיקי העולם המאירים :ותידוק

נמצאים גם הם חסרים מהשלמתם, את העולם. ביה של אלו הנשמות הגבוהותמסבת הש

ולפיכך . משום שכל הנשמות כלולות זו מזונמצא שגם הם נאכלים ונדקים בכח החוצפה

.של האי עפרא

ש לא "ר' וכובוצינא קדישא, ש"וזש " תהילה רצה לומר שגם ר:אתבלי בך

יוסי ' והוא כי שמע מר, אתבלי בהאי עפרה ,שגם הוא הסכים ששער זה סתום ואין לגלותו

' וכוש נהירו דבוצינא" רז תמה ואמר"ואח

כיון שהוא, כלומר, ואנת קיים ונהג עלמא המקיים כל העולמות ומנהיג אותם איך אפשר

אשתומםז "אח. שלא יהיה שלם בכל שלמותו

ואמר , שהתישב בדעתו, כלומר, רגעא חדא

כי הוא ודאי. ש לא אתבלי בך"שרבהחלט ין בתכלית השלימות אלא שלא יכול להב

.האפשרות הזו

,חייא' קם ר: ' וכוקם רבי חייא) נ התענה ארבעים. יוסי עמו' ור, והיה הולך ובוכהאמרו . שמעון' לראות את ר, יום מאותו היום

בכה והתענה . אינך ראוי לראות אותו: לו את , הראו לו במחזה. ארבעים יום אחרים

שהיו עוסקים , רבי שמעון ורבי אלעזר בנו לעיללעיללעיללעיל....שששש""""משמו של רמשמו של רמשמו של רמשמו של ריוסי ' ר רבמלה זו שאמ

. וכמה אלפים היו מקשיבים לדבריו))))הההה""""אות מאות מאות מאות מ((((פירוש

66

הקדמת ספר הזהר סו

וסליקו עלייהו רבי שמעון , חמא כמה גדפין רברבין עלאין, אדהכי) נא. וכל אלין גדפין הוו מחכאן להו, ורבי אלעזר בריה וסליקו למתיבתא דרקיעא

.יוון ונהירו יתיר מנהורא דזיוא דשמשאחמא דמתהדרן ומתחדשן בזה לחדתא "בכמה דזמין קב, ייעול רבי חייא וליחמי, ש ואמר"פתה ר) נב

זכאה איהו מאן דעאל הכא בלא כסופא וזכאה. אנפי צדיקייא לזמנא דאתיוחמא דהוה עאל והוה קם רבי , כעמודא תקיף בכלא, מאן דקאים בההוא עלמא

ועאל , ואשמיט גרמיה, כסיף)שוהוא הוה . מןאלעזר ושאר עמודין דיתבין ת .ויתיב לרגלוי דרבי שמעון

מאיך . ולא תסתכל, מאיך עינך לא תזקוף רישך, קלא נפק ואמר) נג ואמר עלאין, קלא אהדר כמלקדמין. וחמא נהורא דהוה נהיר למרחוק, עינוי

.היה מתבייש בפני הגדולים) ש דרך אמת

אחיי' חזווא דר הסולם מאמרמתוך מצוקתו על האי שופרא , פירוש

התאוה מאד לראות , ל"הנ, דבלי בעפרא

רבי ש, כי ההליט לעיל. ש"מדרגתו של רבמלה דא . שמעון לא אתבלי בעפרא

י"ל שר" היינו במאמר הנ:דאמר רבי יוסישממנו הגיע לכל . ש"ח משמיה דר"אמר לר

.התעוררותו זו

, בתוך כך: ' וכואדהכי חמא כמה) נא ורבי שמעון, אה כמה כנפים גדולות ועליונותר

ועלו אל הישיבה, ורבי אלעזר בנו עלו עליהן .וכל אלו הכנפים היו מחכות להם. של הרקיע

,חוזרים ומתחדשים בזיוום, אאאא""""ש ורש ורש ורש ור""""שרשרשרשר, ראה .והאירו יותר מאור זיו השמש

היינו :מתיבתא דרקיעא, פירוש

ש בזוהר דמתיבתא "כמ. ט"מטמתיבתא ד ומתיבתא דרקיעא. ה"יא מתיבתא דקבעלאה ה

ו ו ו ו """"ח יתרו דלח יתרו דלח יתרו דלח יתרו דל""""בזבזבזבז' ' ' ' עיעיעיעי((((. ט"היא מתיבתא דמטח עם פירוש הסולם הוא ביתרו ח עם פירוש הסולם הוא ביתרו ח עם פירוש הסולם הוא ביתרו ח עם פירוש הסולם הוא ביתרו """"א ובזא ובזא ובזא ובז""""עעעע

).).).).אות רנהאות רנהאות רנהאות רנה

:וכל אלין גדפין הוו מחכאן להו, ש"וז הם המלאכים המסייעים לנשמות גדפין

וכשם שהנשמה . להעלותן ממדרגה למדרגה כן צריכה, צריכה לסיוע הגדפין אל העליה

גדפיןש שה"וז. לסיוע שלהם להחזרתם למקומה

.דהיינו להחזירן, הוו מחכאן להו

ומתחדשן בזיוון, חמא דמתהדרן, ש"וזראה אותם חוזרים ממתיבתא דרקיע : 'וכו

ונתחדשו . ש"דהיינו למתיבתא דר, למקומםבזיו אור פניהם והאירו יותר מהאור של

.השמש

' פתה ר: ' וכוש ואמר"פתח ר) נב בכמה עתיד, חייא ויראה' יכנס ר, ואמרשמעון

)א"ע' י דף ד"דפו(

אשרי. ה לחדש פני הצדיקים לעולם הבא"הקב, ואשרי הוא, מי שבא לכאן בלי בושה, הוא

. מי שעומד באותו העולם כעמוד חזק בכלורבי , שהיה נכנסחייא את עצמוחייא את עצמוחייא את עצמוחייא את עצמו' ' ' ' ררררוראה

שהיוהעולםהעולםהעולםהעולםוכן שאר עמודי , אלעזר היה קם, והוא. חייאחייאחייאחייא' ' ' ' היו קמים מפני רהיו קמים מפני רהיו קמים מפני רהיו קמים מפני ריושבים שם

והשמיט את עצמו , היה מתבייש ונכנס, חחחח""""רררר .וישב למרגלותיו של רבי שמעון

זכאה איהו מאןש רמיז ליה "ר, פירוש א"ר וכן ראה את .דעאל הכא בלא כסופא

בלאשהיו , ושאר עמודין דיתבין תמן

מחמתכסופאאבל הוא בעצמו היה ב. כסופא ואין לו כח ,האי שופרא דבלי בעפרא

כסיף ואשמיטש "וז. ל"כנ, להתגבר עליהם .' וכוגרמיה

יצא קול : ' וכוקלא נפק ואמר) נגואל , אל תזקוף ראשך, השפל עיניך, ואמר

שהיה , וראה אור, השפיל את עיניו. תסתכל, ואמר, חזר הקול כבתחילה. מאיר למרחוק

פקוחי העינים , עליונים הנסתרים והסתומים. הסתכלו וראו, העולםהמשוטטות בכל

סתום בחורי ואור עיניכם ואור עיניכם ואור עיניכם ואור עיניכם,הישנים, תחתונים .הקיצו, עיניכםעיניכםעיניכםעיניכם

אחר , היינוקלא אהדר כמלקדמין ,שציית להשפיל עיניו למטה ולא לזקוף רישיה

זכה לשמוע הכרוז הזה שבגללו השיג כל .ש להלן"כמ. מבוקשו

פקיחי, טמירין סתימין, עלאין, ש"וז אסתכלו, עלמאעינא אינון דמשטטין בכל

דמיכין סתימין בחוריכון, תתאין: וחמו דהוו, הכרוז עורר אלו הנשמות:אתערו

צייתין

67

סז הקדמת ספר הזהר

. אסתכלו וחמויייי, דמשטטין בכל עלמאטטטטאינון , פקיחי עינא, טמירין סתימין .אתערו, סתימין בחוריכון)ת דמיכין ))))יייי תתאין ככככ

עד , וטעמין מרירא למתקא, וכא מהפכן לנהורא חש))))ככככדי , מאן מנכון) נד דמלכא ))))ללללדמחכאן בכל יומא לנהורא דנהיר בשעתא , מאן מנכון. לא ייתון הכא

מאן דלא מצפה. ואתקרי מלכא מכל מלכין דעלמאלללל, ואתייקר, לאילתא))))ממממפקיד .לית ליה חולקא הכא, דא בכל יומא בההוא עלמא

.ה כל אינון עמודין דקיימיןסחרני, אדהכי חמא כמה מן חברייא) נה

מסורת הזהר

ז"ת )))) כ כ כ כ:מג' ל ד"ת: יז' א ד" תז"ת ויצא שיא ))))יייי ה איתער"קוב( שמות צו ויקהל כא ))))לללל. נ' א ד"תכ

שמות צו קסא בא צח בשלח מג קפב רעד))))ממממ). בדרגוי

חלופי גרסאות .א תנאין" נככככ). ל"אה( איסתכלו יייי). ל"אה( דמשטט טטטט

).ל"או(ג " ואתקרי ללללל

משפטים תעג תעה ויקהל תפז ויקרא רא שסז תלה אחרי מות רו רי שיב בלק שנב פנחס תקפ תרצב תש

:כח ' ג ד" תיז"ת

.אותן שהשינה סתום בנחיריכם הקיצו משינתכם) ת דרך אמת

חייא' חזווא דר הסולם מאמרוגם אלו , דהוו תמן, ש"צייתין למלוליה דר

.ש להלן"ת כמכתו' והיו בהם ב. דלא הוו תמן

אסתכלו ' וכועלאין טמירין, ש"וזהכרוז : אתערו' וכותתאין דמיכין, וחמו

' וחלק אותם לב, יצא לכל נשמות הצדיקים

טמירין היא קדישי עליונים ' כת א: כתות שזכו לפקיחות עינים ולשוטט בכל , סתימין

כלומר , להם קרא שיסתכלו ויראו, עלמאיינו בצוותא דה, שימשיכו האורות העליונים

שהיא כל אינון משריין ', חדא עם הכת הב ה ושכינתיה ואזלין"דאזלין מתתרכין בתר קב

תתאיןומכנה אותם , מתתרכין משכינתיה

שהם דמיכין דמיכין סתימין בחוריכון, ישנים ואור עיניהם סתים בחורי העינים

.ולהם קרא שיתעוררו

אשר , מי מכם: ' וכומאן מנכון די) בדעוד , והמר יטעם לו כמתוק, ך לאורהפך חש

דהיינו בעודו בחיים בעולםדהיינו בעודו בחיים בעולםדהיינו בעודו בחיים בעולםדהיינו בעודו בחיים בעולם, מטרם שבא לכאן

,אשר בכל יום הוא מצפה לאור, מי מכם....הזההזההזההזה שאז, המאיר בשעה שהמלך פוקד את האילה

ונקרא מלך על כל מלכי , המלךהמלךהמלךהמלך כבוד מתגדלמתגדלמתגדלמתגדל בעודובעודובעודובעודוומי שאינו מצפה לזה בכל יום . העולם

אין לו חלק,דהיינו בעולם הזהדהיינו בעולם הזהדהיינו בעולם הזהדהיינו בעולם הזה, באותו העולם .כאן

הכרוז מדגיש לכל כתה את עיקר , פירוש למעלת הכתה: המעלה הרצויה בכל אחת מהן

מאן מנכון די חשוכא מחפכן, אומר' הא והם .וטעמין מרירא למתקא, לנהורא

זה לעומת זה, ע"כי בבי. הנשמות דאצילות )א"ע' י דף ד"דפו(

ומר לעומת , חושך לעומת אור, עשה אלהים ,ע יש כשר ופסול" ולפיכך באורייתא דבי.מתוק

כ"משא. קודש וחול, איסור והתר, טמא וטהורבאורייתא דאצילות שם כל התורה כולה

. ו שום חול שם"ה ואין ח"שמותיו של הקבוכן , לבן הארמי לשם קדוש, כי שם נבחן

ע הם קליפות "שבבי, פרעה וכל השמות .המה שמה רק שמות קדושים נשגבים, וטומאה

, ונמצא שאלו הנשמות שזכו לאור האצילות .וכל מר למתוק, מהפכות כל חושך להיות אור

מאן מנכון דמחכאןאמר ' ולמעלת כתה ב בכל יומא לנהורא דנהיר בשעתא דמלכא

מאן דלא מצפה דא ' וכופקיד לאילתא בכל יומא בההוא עלמא לית ליה חולקא

דהיינו אלו דמנדדין אחר שכינתא , הכאה דיוקים "ומצפין תמיד לקב, דדיתבא בד

לית אבל לאחרים זולתם . שכינתא מעפרא .ליה חולקא הכא

בתוך כך : ' וכואדהכי חמא כמה) נהראה הרבה מן החברים מסביב כל העמודים

וראה שמעלים אותם לישיבה של , העומדיםולמעלה , אלו עולים ואלו יורדים, הרקיע ,ןןןןשהוא מטטרושהוא מטטרושהוא מטטרושהוא מטטרו, ראה את בעל הכנפים, מכולם

.שהיה בא הוא ראה כמה, בעוד שהכרוז קרא. פירוש

' מן הנשמות הצדיקים השייכות לאותן ב

,כל אינון עמודין דקיימיןמסביב , ל"כתות הנ

מתיבתא הן נשמות הצדיקים שכבר היו ב מתיבתא וראה אותן עולות לדרבי שמעון

דרקיע

68

הקדמת ספר הזהר סח

ועילא דכולהו, ואלין נחתין, אלין סלקין, קיעא למתיבתא דר))))ננננוחמא דסליקו לון .חמא מארי דגדפי דהוה אתי

דמלכא מפקד בכל , פרגודא))))ססססדשמע מאחורי , אומי אומאה)אוהוא ) נו בתלת))))מ פמ פמ פמ פ ובעט בעיטין בההוא שעתא ))))עעעע, יומא ודכיר לאילתא די שכיבת לעפרא

מסורת הזהר

נחסבלק שם פ) מתיבתא עילאה ותיתאה( שלח קטז ))))ננננ בשלח שא שלח קיג. וישב קסא. לך שכא))))סססס. תשעג

חלופי גרסאות ).ל"אה(א בתלת מאה ושבעין רקיעין " נממממ

ג"ח שמות קכג ויקהל יד בהשמטות ))))פפפפ. נג' דח"ז) בטש( ויקהל יד כא ))))עעעע: ט : ח ' דח"זקצו שכ

:פז . נג. טו' דח"ז. שג' ד

.נשבע שבועה) אדרך אמת

חייא' דרחזווא הסולם מאמר

' כי כתה א. מהן עלו ומהן ירדו, דרקיע

אלין סלקין ש "ירדה וז' עלתה וכתה בכפי , ז" כי כן הם מסייעין זל.ואלין נחתין

אסתכלו וחמואמר ' שלכתה א, קריאת הכרוז

.אתערואמר ' ולכתה ב ,וראה כי מהתעוררותן של כל אלו הנשמות

ט"מטירד , כתות יחד' דהיינו מכח בש ונשבע " דיליה למתיבתא דרממתיבתא

חמא, ועילא דכלהוש "השבועה דלקמן וז מארי דגדפי דהוה אתי והוא אומי אומאה

. כמו מכח כולם, פירושוועילא דכלהוכי

.ט"הוא מט, ומארי דגדפי

, והוא: ' וכווהוא אומי אומאה) נו ששמע מאחורי, נשבע שבועה, המלאך מטטרוןהמלאך מטטרוןהמלאך מטטרוןהמלאך מטטרון

וכר את האילהשהמלך מפקד בכל יום וז, המסךובאותה שעה בועט בעיטות , השוכבת לעפר

וכולם חרדים , בשלש מאות ותשעים רקיעיםמוריד דמעות , המלךהמלךהמלךהמלך, והוא. ונבהלים מלפניו

הרותחית, והדמעות, שהשכינה בעפרשהשכינה בעפרשהשכינה בעפרשהשכינה בעפר, על זה ומכח הדמעות. נופלות לתוך הים הגדול, כאש

,האלו עומד ומתקיים אותו הממונה שעל הים, קדש את שם המלך הקדושומ, שנקרא רהבשנקרא רהבשנקרא רהבשנקרא רהב ויאספם, לבלוע כל מימי בראשית, ומקבל עליו

בשעה שכל העמים יתאספו על העם , לתוכו .ויעברו ביבשה, והמים יתיבשו, הקדוש

שהמלך פוקד , הוא נשבע שבועה. פירוש

,לאילתא די שכיבת לעפראוזוכר בכל יום אמנם אין הכוונה . שהיא השכינה הקדושה

כי על זה לא היה ', הקעל כללות השכינה כי דבר גלוי לכל, צריך לישבע השבועה

דסבר, הוא אלא הכוונה היא על מלכות דמלכותונעזבה , חייא שהיא שבויה בין הקליפות' ר

דכל' וכובכה ואמר עפרא עפראש, לגמרי

ולפיכך היא. ' וכומחמדי עינא יתבלון בך )א"ע' י דף ד"דפו(

וכאן , אילתא די שכיבת לעפראמכונה ט"י מט"חייא הסוד הגדול הזה ע' נגלה לו לר

מלכא מפקד בכלכי , ש"שבא למתיבתא דר .יומא ודכיר לאילתא די שכיבת לעפרא

.ט הולך ומבאר לפנינו"אלא באותו הדרך שמט

ובעט בעיטין בההוא שעתא , ש"וזהזווג : ' וכובתלת מאה ותשעין רקיעין

שהאורדהכאה של האור העליון על המסך נבחן

שהאור , כלומר, במסךבעט בעיטיןהעליון העליון בועט ורוצה להכנס למטה מהגבול

והמסך מעכב אותו ומחזיר את האור, שבמסך ח העולה"ס או"ה, שהחזרה זו, העליון לאחוריו

מהמסך ממטה למעלה ומלביש את האור בהפתיחהבהפתיחהבהפתיחהבהפתיחה((((וענין זה כבר נתבאר היטב . העליון

).).).).הההה""""ד עשד עשד עשד עש""""אות יאות יאות יאות י' ' ' ' לחכמת הקבלה דף דלחכמת הקבלה דף דלחכמת הקבלה דף דלחכמת הקבלה דף ד

, הואתלת מאה ותשעין רקיעיןוענין והוא כולל בתוכו, רקיע המבדיל' כי המסך נק

אותיות ' שהן ד, מ"ב תו"שהן חו, בחינות' ד נמצא, ומתוך שהמלכות נמתקת בבינה. ה"הוי

וספירת הבינה , ל"כנ, המסך בבחינת בינה' ונמצא שאלו ד. כנודע, מרומזת במאות

' מ עולות לד"וב ת"חו: הבחינות שבמסך ת"שעל המלכות דה, אמנם נתבאר לעיל, מאות

, ס השער הסתום"כי ה, אין זווג נעשה עליה שהיא, ולפיכך נבחנת בהמאה דספירת המלכות

,שחסרה שם עשר של המלכות דמלכות, ת"ה .ס ראשונות שעולות לתשעים"ואין בה אלא ט

שהאור העליון, רקיע' שבמסך הנק, וזהו הרמז אין, שהיא בעיטה, יו בזווג דהכאהמזדווג על

שהיא ', וחסרה י, צ"אלא ש, מאות' שם ד צ"כ מכונה הרקיע בשם ש"וע. מלכות דמלכות

בתלת מאה, בעט בעיטיןש "וז, רקיעין

בעת הזווג עם , בכל יומא, ותשעין רקיעין

אילתא די שכיבתדהיינו לאפוקי מה. שכינתיהלעפרא

69

סט הקדמת ספר הזהר

, דמעין על דא))))צצצצ ואוריד )ב. קמיה*) וכלהו מרתתין וזעין , ותשעין רקיעיןמאהומאינון דמעין קאים ההוא , ונפלי אינון דמעין רתיחין כאשא לגו ימא רבא

וקביל עליה למבלע כל, וקדיש שמיה דמלכא קדישא, ואתקיים, ממנא דימא

מסורת הזהר .ודי תצא נשא רכב שכז שלח רפהא רנד שמות קלה שיג שמב ויקהל יד כא פק" ב))))צצצצ

.א"א ויקהל קצו ע"ב ושמות יט ע"בראשית בו ע) ב דרך אמת

חייא' חזווא דר הסולם מאמר

,שמבחינת הזווג הזה היא חסרה שם, לעפרא .כי היא סוד העשר החסרות מארבע מאות

סוד : וכלהו מרתתין וזעין קמיההכאת המסך באור העליון הוא בסוד רתת

דהיינו מתוך יראה שלא יקבל יותר ,וזיע .מגבולו

המוחין :ואוריד דמעין על דא, ש"וזהספירות ' כי ה, דקומת חכמה מכונים עינים

וכמו שאלו. פ"ואח, עינים, גלגלתא' דראש נק. הטפות שהעינים פולטות אותן מהן ולחוץ

כן אלו הטפות שקומת חכמה , דמעות' נק וענין .פולטתן ממנה ולחוץ מכונות דמעות

הוא כי נתבאר לעיל בסמוך , פליטת טפין אלו כי, בסוד הזווג דהכאה, ))))ה בעט בעיטיןה בעט בעיטיןה בעט בעיטיןה בעט בעיטין""""בדבדבדבד((((

האור העליון הנמשך לתחתון ופוגע במסך שפירושו שרוצה להמשך, הוא בועט ומכה בו

אלא שתיכף ומיד , למטה מהגבול שבמסךכי , המסך מתחזק עליו ודוחה אותו לאחוריו

אמנם . ש"ע, לואינו נותן לו לעבור גבוהיינו מטרם שהמסך דחה אותו , בינתייםהיו נמשכות בהכרח איזה טפות , לאחוריו

למטה מגבולו , מהאור העליון, קטנות מאדשהמסך עם כל זריזותו לא הספיק , של המסך

שאלו הטפות , ותדע. לדחותן ממנו ולמעלהלא תוכלנה להכלל בקומת החכמה שיצאה

והן , ח"ל אולהיותן בלי לבוש ש, בתחתון והן, נפלטות ויוצאות לחוץ מן פרצוף החכמה

ס שבעת שהאדם הגשמי"וז. המכונות דמעותמתמלא רחמים ואהבה על חבירו הוא מוריד

כי זה נמשך משורש הדמעות , דמעות מעיניוכי כל דבר רוחני הנוהג , הרוחניות האמורות

בעליונים מכה ומוציא לו ענף בבריות הגשמיותמה שהאור העליון בועט ומכה על כי . כנודע

הוא משום שהאור העליון, המסך לעבור גבולוה שלמעלה מעולם "ס ב"נמשך תמיד רק מא

. ו"שאינו נבחן שם שום גבול ח, הצמצום ומתוך שהאור העליון חושק ומתאוה להתפשט

)ב"ע' דף ד*) א "ע' י דף ד"דפו(

ה "ל נתאוה הקב"ד שאמרו חז"ע, בתחתוןוכן שכינה בתחתונים צורך , יםלדור בתחתונ

הוא בועט ומכה על הגבול שבמסך, כ"ע. גבוה להמשך למטה מגבולו והמסך מחזירו לאחוריו

אשר בינתיים נפלטו דמעות לחוץ. ח"בסוד או הרי שהדמעות האלו באו מתוך הרחמים. ל"כנ

ולכן גם בענף הגשמי . והאהבה אל התחתוןנפלטו תמיד דמעות בעת שמעיו הומים

אבל . ומתעוררים באהבה וברחמים על חבירו ,הדמעות הרוחניות אינן נאבדות כמו הגשמיות

.ש להלן"כמ

ונפלי אינון דמעין רתיחין כאשא, ש"וזכי עזה כמות , ס הכתוב" וה:לגו ימא רבא

אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש

כי נתבאר שאלו , )'ש ח"שה(שלהבת יה הבה מהאור הדמעות באות מתוך רחמים וא

וכמו שתמצא בענף הגשמי. העליון אל התחתוןבעת שהאדם נכמרו מעיו באהבה ורחמים על חבירו נמצאות הדמעות רותחות כפי מדת

כן הוא בדמעות האמורות . כמירת מעיו עליובסוד רשפיה רשפי , שהן רותחות מאד כאש

דמעין רתיחיןוזה אמרו . ה"אש שלהבת י

מלכות מצד ומדת הכאשא לגו ימא רבא

כי ממנה נמשכים מים, ימא רבא' החכמה נק .רבים אדירים משברי ים

ומאינון דמעין קאים ההוא ממנא, ש"וז היינו אותו השר של הים :דומא ואתקיים

בבבב""""בבבב((((ל "ש חז"כמ. שנהרג בעת בריאת העולם

שבעת , על הפסוק ובתבונתו מחץ רהב))))דדדד""""עעעע בראשיתבראשיתבראשיתבראשית((((שנאמר לו יקר המים אל מקום אחד

, ואומר, לא רצה לבלוע מימי בראשית. ))))''''אאאא

הוא , לימא רבאשמאלו הדמעות הנופלות

.י ושב לתחיה"שהולך ע, קאים ואתקיים

וקדיש שמיה דמלכא קדישא , ש"וז :וקביל עליה למבלע כל מימוי דבראשית

כי בעת בריאת העולם לא הגיע שום תיקון כי המאציל תיקן את, אל המלכות דמלכות

העולמות

70

הקדמת ספר הזהר ע

בשעתא דיתכנשון כל עממיא על עמא , ויכנוש להו לגויה, מימוי דבראשית .ויעברון בנגיבו, וינגבון מיא, קדישא

דהא מלכא משיחא , פנון אתר פנון אתר, שמע קלא דאמר, אדהכי) נז ואינון. רישי מתיבתא))))קקקקבגין דכל צדיקייא דתמן , אתי למתיבתא דרבי שמעון

הזהרמסורת

. שלח קיא))))קקקק

חייא' חזווא דר הסולם מאמרן "ולא במ, ן דבינה"ע בסוד מ"העולמות אבי

ר דמלכות ולא "דמלכות שזה הספיק רק לטל על "ש חז"ס מ"וז. ל"כנ, למלכות דמלכות

עמי אתם , ))))ישעיה נאישעיה נאישעיה נאישעיה נא((((הפסוק עמי אתה אני התחלתי העולמות ואתם גומרים, בשותפות

ת כל תיקונה מוטל אותם כי המלכות דמלכוולפיכך כשנאמר לו לשר . רק על התחתונים

,))))''''בראשית אבראשית אבראשית אבראשית א((((יקוו המים אל מקום אחד , היםכי , סירב ולא רצה לבלוע כל מימי בראשית

הקליפות היו גוברות עליו מחמת חסרון התיקוןאמנם אלו . כ נהרג"וע, של המלכות דמלכות

הן המבררות והמתקנות את , ל"הדמעות הנכ נותנות חיות לשרו "וע, מלכותהמלכות ד

לקדש שמיה דמלכאשיוכל לעמוד , של ים ולמבלעדהיינו לקיים ציוויה דמאריה , קדישא

כי אז תתבטלנה כל , כל מימוי דבראשיתויקוו , וכל כחות הרשע, הקליפות שבעולם כי עולם, ס אצילות"שה, כולם אל מקום אחד

ק עד "האצילות יתפשט בשוה עם רגלי אכי ישוב , ויהיה גמר התיקון, הזהלעולם

ומאינון דמעיןש "וז. ע להיות אצילות"הבי קאים ההוא ממנא דימא ואתקיים וקדיש

וקביל עליה למבלע, שמיה דמלכא קדישא .כל מימוי דבראשית

בשעתא דיתכנשון כל עממיא, ש"וז כי זה יהיה לעתיד בגמר :על עמא קדישא

ה בבתשאז כל אומות העולם תתקבצנ, התיקון ,ואז יתגלה זה, ו"אחת להשמיד את ישראל ח

.מימוי דבראשיתששרו של ים יבלע כל שיתיבשו המים, וינגבון מיא ויעברון בנגיבו

ס כימי צאתך מארץ"שז. י יעברו ביבשה"וב אבל אז היתה).).).).''''מיכה זמיכה זמיכה זמיכה ז((((מצרים אראנו נפלאות

ורק , כי לא היה אלא בים סוף, רק התחלה .קון יבולע המות לנצחאבל בגמר התי, לשעתו

, ט היטב את השבועה שלו"ביאר מט, ובזה

דמלכא מפקד בכל יומא ודכיר , שנשבע כי הגם שהזווג,לאילתא די שכיבת לעפרא 'הוא רק בבחי, שעושה בכל יום עם שכינתיה

)א"ע' י דף ד"דפו(

, ר דמלכות"שהוא רק בט, צ רקיעין"ש

, שכיבת בעפראוהמלכות דמלכות נשארה , שאין המלך זוכר אותה כלל, לנושנדמה

אלא שפוקד אותה עם כל זווג , הנה אינו כןכי בכל זווג נפלטות דמעות לחוץ מכח , וזווג

ואינן נאבדות, צ רקיעין"הבעיטין דבעיט בש

ס המלכות דמלכות" שהלימא רבאאלא נופלות י הדמעות הללו "המקבלת תיקונה ע, ל"הנ

לתחיה שבשיעור הזה הולך וקם , לאט לאט עד שמתקבצות הדמעות לשיעורן, שרו של ים

שזה יהיה בעת , המספיק לברר המלכות כולהשתתקבצנה כל האומות שבעולם בבת אחת

ואז יקום שרו של ים לתחיה , על ישראל

כי המלכות מימוי דבראשיתויבלע כל הרי שהמלך . דמלכות תקבל תיקונה משלם

עד שתקבל , בכל יום ויוםלאילתאפוקד וכאן נגלו לרבי חייא כל . קונה משלםתי

כי ראה ששום דבר אינו מתבלה , משאלותיושיש עליו זווג בכל , ו בעפרא אלא להיפך"ח

.ט"כמו שנשבע לו מט, יום ויום

בתוך כך : ' וכואדהכי שמע קלא) נזכי , פנו מקום פנו מקום, שמע קול שאמר

משום. שמעון' מלך המשיח בא לישיבתו של רקים שם הם ראשי ישיבות שאותן שכל הצדי

וכל אלו החברים . הישיבות ידועות הן שם עולים מישיבה שבכאן לישיבה, שבכל ישיבה

וחותם, ומשיח בא בכל אלו הישיבות, שברקיעובשעה ההיא בא . תורה מפיהם של החכמים

מעוטר מן , שמעוןשמעוןשמעוןשמעון' ' ' ' לישיבתו של רלישיבתו של רלישיבתו של רלישיבתו של ר, המשיח .ראשי הישיבות בעטרות עליונות

, כח הגילוי הגדול הזהכי מ. פירוש, שהוא בחינת גילוי הקץ, ט"שבשבועת מט

נתעלו מאד כל אלו הצדיקים שהיו במתיבתאכתות הצדיקים שהם ' ש אלו ב"ומכ, ש"דר

ז "שעי, ט ושבועתו"היו הגורמים לביאת מטונתעטרו כולם , השיגו מעלות נפלאות ביותר

כי בכל . רישי מתיבתאוהגיעו למדרגות ויש, א יש חברי המתיבתאמתיבתא ומתיבת

עלייהו

71

עא הקדמת ספר הזהר

סלקי ממתיבתא, וכל אינון חברין די בכל מתיבתא. מתיבתי דתמן רשימין אינון וחתים ננננ) ) ) ) שששש, ומשיח אתי בכל אינון מתיבתי. למתיבתא דרקיעא))))ררררדהכא

י רישי מתיבתססססובההיא שעתא אתי משיח מתעטר מן . אורייתא מפומייהו דרבנן .בעטרין עילאין

והוה סליק , שמעון' וקם ר, קמו כל אינון חברייא, בההוא שעתא) נח בתלת מאה))))תתתתדאורייתך סלקא , נהוריה עד רום רקיע אמר ליה רבי זכאה אנת

מסורת הזהר

'דח "ז) ) ) ) שששש. לז' דח"ז) ט"מתיבתא דמט(שלח קסז ) ) ) ) רררר

.נשא יט) ) ) ) תתתת. לו

הלופי גרסאות.א ריחי" נסססס). ל"אה(א וסתים " נננננ

חייא' חזווא דר הסולם מאמר, וההפרש ביניהם, עלייהו רישי מתיבתא

ר של "לבחינת ג, ק של המדרגה"כמבחינת ו

אדהכי שמע קלא דאמר ש "וז. המדרגה דהא מלכא משיחא, פנון אתר, פנון אתר

יצא קול, ט סוד הקץ"שבעת שגילה מט, אתיכי המלך המשיח , פנו מקום, ואמר פנו מקום

. כי ענין הקץ קשור בענין מלך המשיח, אבונותן טעם על מה שזכו לזה כל הצדיקים

בגין דכל צדיקייאשהוא , ש"שבמתיבתא דר כי לזכות לקבל פניורישי מתיבתא, דתמן

. עמו. צריכים להשואת הצורה , של המשיח. ס אור יחידה כנודע"וסוד מלך המשיח ה

ינתלולא שזכו כל החברים להשיג בח, ולפיכך

לא היו זוכין לקבל פניו של , רישי מתיבתא

בגין דכל צדיקייא דתמן רישיש "וז. המשיח .מתיבתא

ואינון מתיבתי דתמן רשימין , ש"וזסלקי ממתיבתא דהכא ', וכואינון

שלא לחשוב, משמיענו:למתיבתא דרקיעא

ר של מדרגות" הוא גרישי מתיבתאשבחינת

דתמןואינון מתיבתי, לזה אומר. נמוכותעד , היו במדרגות גבוהות מאוד נעלות

שהחברים כולם של אלו המתיבתות זכו לעלות

ועתה זכו כל אלו.למתיבתא דרקיעאמשם וזה. החברים לבחינת רישא דאלו המתיבתות

ואינון מתיבתי דתמן רשימין אינוןאמרו , שהם רשימין במדרגות גבוהות מאד נעלות

, בתאוכל אינון חברין די בכל מתיעד סלקי ממתיבתא דהכא למתיבתא דרקיעאשכל החברים משם היו זוכין לעלות משם

משיחולא עוד אלא גם , למתיבתא דרקיעא אתי בכל אינון מתיבתי וחתים אורייתא

כל כך גבהה מעלת, כלומרמפומייהו דרבנן עד שהמשיח בא בכל, חברי המתיבתות האלו

)א"ע' י דף ד"דפו(

ר מחידושי תורתם אלו המתיבתות להתעטועתה זכו כל אלו חברי , של חברי המתיבתא

רישי מתיבתיהמתיבתות להיות בדרגת

בההיא שעתאוזהו שמסיק . לאותם המתיבתות

,אתי משיח מתעטר מן רישי מתיבתי אמנם עתה אחר שכל אלו ,בעטרין עלאין

,רישי מתיבתיחברי המתיבתות זכו למדרגת רישי ד מאורייתא שמשיח נתעטרנמצא

מתעטר מן רישי מתיבתיונמצא , מתיבתות . ביותרבעטרין עילאין

באותה : ' וכוקמו בההוא שעתא) נחואורו , שמעון' וקם ר, שעה קמו כל החברים

::::המשיח המשיח המשיח המשיח , אמר לו. היה עולה עד רום הרקיעשתורתך עולה בשלש מאה , אשרי לך, רבי

וכל אור ואור מתפרש לשש , ושבעים אורותעולים וטובלים , עשר טעמיםמאות ושלשה

הוא חותם, ה"והקב. בנהרי האפרסמון הטהור ,ומישיבת חזקיה מלך יהודה, תורה מישיבתך

.ומתוך ישיבת אהיה השלוניובא , שבעת שנגלה להם המשיח. פירוש

ש"אז קמו כל החברים ור, ש"למתיבתא דר

סליק נהוריה קם באותה המדרגה עד והוא ש השיג לאותו"ר וזה רומז ש.עד רום רקיע

האור של עשרת הרקיעין החסרים מחמת ש "וז. השער הסתום של המלכות דמלכות

ס" שה.והוה סליק נהוריה עד רום רקיע .אור יחידה

דאורייתך סלקא בתלת מאה , ש"וזוכל נהורא ונהורא , ושבעין נהורין דאפרסמונא'וכוג טעמין "אתפרשת לתרי

לעתיקדאורייתא דיליה סלקת, כלומר:דכיא, שבו כל ספירה סלקא עד מאה אלף, יומין

.מאה אלף' הן בו ד, מ"ב תו"הספירות הו' וד ומאות, א"ועשרות בז, כי יחידות בנוקבא

באמא

72

הקדמת ספר הזהר עב

סלקין עעעעושבעין נהורין וכל נהורא ונהורא אתפרשת לשית מאה ותליסר טעמין , ה איהו חתים אורייתא ממתיבתך"בוק, אפרסמונא דכיא))))אאאאואסתחיין בנהרי

. דאחיה השילוני))))בבבבומגו מתיבתא , וממתיבתא דחזקיה מלך יהודה , הכאפפפפ מארי דגדפין אתי )ג ))))גגגגאלא , ואנא לא אתינא למחתם ממתיבתך) נט

בההיא שעתא סח . אלא במתיבתך, דהא ידענא דלא ייעול גו מתיבתי אחריתיכדין אזדעזע משיח וארים . גדפיןההוא אומאה דאומי מארי ד, שמעון' ליה רוחשיב עלמא, לויתן))))דדדדואזדעזע , ואזדעזע ימא רבא, ואזדעזעו רקיעין, קליה

חלופי גרסאות ). ל"אה(א הכי " נפפפפ). ל"אה(ל " דסלקין כצעעעע

מסורת הזהר לך רפא וישלח ריז יתרו שמג תלט תרומה))))אאאא

רד שעו ספרא דצניעותא יז ויקהל קיז נשא שנז

ויקהל))))גגגג. יט' דח"ז). י"ד. (שט' דג"ח בהשמטות ))))בבבב: עו : נב : לט ' דח"זס תתצא שסב פנח

א תח תולדות מג מה ויחי תשעד" ב))))דדדד. מח. לג' דח"ז. עה' ל ד"ת) בעל כנפים: (ב ' בהקדמה דז"תקלט

שמות קצא שנט בא לט בשלח קא קמג משפטים רעב אחרי מות לה עה נשא ריד שלח לך רסא רעב שיא

:נב : מג ' א ד" תכז"תי תצא סו כ

.ן שר הפנים"בעל הכנפים והוא מטטרו) גדרך אמת

חייא' חזווא דר הסולם מאמרומאה , א"ורבוא בא, ואלפים באבא, באמא

, ז היה לו לומר"אמנם לפי. אלף בעתיקמאה נהורין דכל נהורא ' דאוריתך סלקא בד אאל. מאה אלף' דהיינו ד, סלקא לאלף טעמין

כי מבחינת האורות שהם מאמא אינו , רמז לו ,ע"רק בש, בהשלמות' מאות אפי' משמש בד

ס מן השלשים הכי נכבד ואל השלשה "שה

דנהוריהג " כי אע).).).).גגגג""""ככככ' ' ' ' שמואל בשמואל בשמואל בשמואל ב((((לא בא מ אל"מ, ש לעיל" כמסלקא עד רום רקיעא

ונמצא , לא בא'יגיר של המאה העליון של ה

, יםהעליונ' חסר הלע נהורין"שלו רק שהן אורות דאבא , ז מבחינת האלפים"ועד

אלא רק , ר ממש דכל אלף"אינו משמש בג ר"ובמקום ג, שהן שש מאות, ק דכל אחד"בו

חכמה' שהם בחי, ג"דכל אלף הוא משמש ביל במראות הסולם אות ל במראות הסולם אות ל במראות הסולם אות ל במראות הסולם אות """"כנכנכנכנ((((, ב נתיבות"דל

ג הם חכמה " כי סוד י).).).).שששש""""ה ועם זה עה ועם זה עה ועם זה עה ועם זה ע""""דדדד' ' ' ' בבבב

וזה .אפרסמונא דכיא' ב נתיבות הנק"דל

,ע נהורין"דאורייתך סלקא בששאמר לו ג "וכל נהורא ונהורא אתפרשת לתרי

סלקין ואסתחיין בנהרי אפרסמונא, טעמין המאות דאמא חסרים השלשים' אשר בד, דכיא

ובכל אלף . ע"דחכמה עליונה ואין בה רק שהמאות העליונות שהן מחכמה ' חסרות ד

נהרי דאפרסמונאג "ובמקומן משמש י. קדומה

כי כן הם , ג"תריואין בכל אלף רק , דכיאהעולים כל רזין סתימין עלאין ממתיבתא

ה איהו חתים אורייתא "וקב. ש"דר כי אומר לעיל דמשיח: ' וכוממתיבתך

)א"ע' י דף ד"דפו(

כי הוא, התים אורייתא מפומייהו דרבנןי חדושי התורה של כל "מתגדל ומתעטר ע

, .).).).)דרין צטדרין צטדרין צטדרין צטסנהסנהסנהסנה((((ל "ש חז"ונודע מ. הצדיקים, שכל הנביאים לא נבאו אלא לימות המשיח

ישעיהישעיהישעיהישעיהל עין לא ראתה אלהים זולתך "אבל לע

כי אז כבר תתוקנה כל המדרגות . ))))דדדד""""סססס וכלהו רזין דאורייתא, השייכות לימות המשיח

ואז נבחן . 'עין לא ראתה וכו' יהיו בבחי

וכיון דאורייתא . ה חתים אורייתא"דקבהיא מבחינת לאחר ראשי נשמות ' דאילין ג

דהיינו מבחינת עין לא ראתה , ימות המשיח

ה חתים אורייתא"קבכי , ל משיח"לכן א' וכווממתיבתא דחזקיה מלך , ממתיבתך

כי, ומגו מתיבתא דאחיה השילוני, יהודהזכו לרזין דאורייתא דעין לא ראתה ' אלו הג

חתים אורייתא עצמו ה"וקב, אלקים זולתך .מפומייהו

ואני לא : ' וכולא אתינאואנא ) נטאלא משום , באתי לחתום תורה מישיבתך

כי אני יודע שלא , שבעל הכנפים יבא כאןבאותה , יכנס לישיבה אחרת אלא לישיבתך

, שמעון אותה השבועה' סיפר לו ר, שעה, אז נזדעזע המשיח. שנשבע בעל הכנפים

ונזדעזע ים , ונזדעזעו הרקיעים, והרים קולו .והעולם חשב להתהפך, הלויתןונזדעזע, הגדול

חייא למרגלותיו של' בתוך כך ראה את רמי נתן כאן אדם לבוש בגד , אמר. שמעון' ר

ר "א. דהיינו בגוף מעולם הזהדהיינו בגוף מעולם הזהדהיינו בגוף מעולם הזהדהיינו בגוף מעולם הזה. עולם ההוא .אור מאור התורה, חייא' שמעון זה הוא ר

אמר

73

עג הקדמת ספר הזהר מאן יהיב הכא, אמר. שמעוןחייא לרגלוי דרבי' אדהכי חמא לר, לאתהפכאצצצצ

נהירו , אמר רבי שמעון דא איהו רבי חייאקקקק. בר נש לביש מדא דההוא עלמא אמר. וליהוון ממתיבתא דילך, יתכנש הוא ובנוי, אמר ליה. דבוצינא דאורייתא

.יהבו ליה זמנא. רבי שמעון זמנא יתייהב ליה ובכה, חייאאזדעזע רבי . וזלגן עינוי דמעין, ונפק מתמן מזדעזע) ס

וזכאה חולקיה דבר יוחאי דזכה, זכאה חולקהון דצדיקייא בההוא עלמא, ואמר .להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא) עליה כתיב ה. לכך

מאמר אמי אתה בשותפאמאמר אמי אתה בשותפאמאמר אמי אתה בשותפאמאמר אמי אתה בשותפא

כמה אית ליה לבר נש. ואשים דברי בפיך))))וווו, שמעון פתח' ר. בראשית) סא ה ציית לקלהון דאינון"קבבגין ד, לאשתדלא באורייתא יממא וליליארררר

מסורת הזהר לך רפא ויצא רט רלב ויגש יז ויחי תרפח) משלי ח ())))הההה

ה "תס ז"תתרומה תשלה שמיני צב פנחס תקה תתסה

:פט. ל' דח"ז. קמא' ה ד"בהשמטות ת: צו ' ד

חלופי גרסאות )ל"אה(ל " אמר ליה כצקקקק). ל"אה( נקא לאתחבהא צצצצ )ל"אה(א לאסתכלא " נרררר

.קיח. קה. קד' ט ד" תסז"תלהלן סה צו קפב ) ישעיה נא ())))וווו

חייא' חזווא דר הסולם מאמר

כלומר שיפטרו מןכלומר שיפטרו מןכלומר שיפטרו מןכלומר שיפטרו מן, יאספו הוא ובניו, אמר לו

'אמר ר. ויהיו מן הישיבה שלך, העולם הזההעולם הזההעולם הזההעולם הזה .נתנו לו זמן. זמן ינתן לו, שמעון

למחתם ל כי לא בא "משיח א, פירושמתיבתא אתא לדמארי דגדפיןאלא משום

ומה שאמר . הרוצה לדעת מה שאמר לו, שלו

,דהא ידענא דלא ייעול גו מתיבתי אחריתי

ממתיבתא דחזקיה מלך היינו לאפוקי .יהודה ואחיה השלוני

:' וכואזדעזע משיח וארים קליה, ש"וזשבעת , ט"כי מחמת גילוי הקץ שגילה מט שיזדעזעו, ההיא יהיו צרות נוראות על ישראל

בסוד, ועלמא יתהפכא, וכן ימא רבא,הרקיעין

כיארים קליהכ " ע))))סנהדרין צזסנהדרין צזסנהדרין צזסנהדרין צז((((וחד חרוב .רצה להמתיק כל אלו הזעזועין

מאן יהב הכא בר נש לביש , ש"וז המשיח התפלא על :מדא דההוא עלמא

רבי חייא על היותו מלובש בגוף הגשמי של

כי. מדא דההוא עלמא, דהיינו, העולם הזה וזכה להאי גילוי ,אחר שזכה להיות הכא

נמצא שכבר תיקן כל בחינת, ט ולשבועתו"דמט ....ה בשעתא דיתכנשוןה בשעתא דיתכנשוןה בשעתא דיתכנשוןה בשעתא דיתכנשון""""ו דו דו דו ד""""ל אות נל אות נל אות נל אות נ""""כנכנכנכנ((((הרע

נמצא שגמר. וכן זכה לקבל פני המשיח. ))))שששש""""עעעע ואין לו מה לעשות עוד, ז"כל עבודתו בעוה

)ב"ע' י דף ד"דפו(

כ הוא צריך להסתלק וליכנס "א, ז"בעוה להיות עוד ולמה לו. ע"ש בג"למתיבתא דר

.ז בחנם"בעוה

:ש זימנא יתייהב ליח"אמר ר, ש"וז זמנאש הוכיח לו שיש ליתן לו "ר, כלומרכי הוא צריך עוד לחיות בהאי עלמא , מחדש

יהבו ליה ואז . ולעסוק בתיקונים חדשיםש הודיעו לו מה "שהמשיח ור, כלומרזמנא

.ז"שיש לו עוד לעשות בעוה

ויצא : ' וכוונפק מתמן מזדעזע) סועיניו זולגות , משם כשהוא מזדעזעהמשיחהמשיחהמשיחהמשיחאשרי , ואמר, ובכה, חייא' נזדעזע ר. דמעות

ואשרי חלקו, חלקם של הצדיקים בעולם ההואלהנחיל , עליו כתוב. של בן יוחאי שזכה לכך

.אוהבי יש ואוצרותיהם אמלאש "כי המשיח נפק ממתיבתא דר, פירוש

אולה מרוב הגעגועים לגוזלגין עינוי דמעין

.אזדעזע גם רבי חייאומהאי טעמא . השלמה

מאמר עמי אתה בשותפא

: ' וכושמעון פתח' ר, בראשית) סא. ואשים דברי בפיך, ש פתח"ר: בראשית

,כמה יש לו לבן אדם לעמול בתורה יום ולילה ובכל, ה מקשיב לקול העוסקים בתורה"כי הקב

על ידי האדם ההוא , מלה המתחדשת בתורה .עושה רקיע אהד, רההעמל בתו

פירוש

74

הקדמת ספר הזהר עד

על ידא דההוא דאשתדל, ובכל מלה דאתחדש באורייתא, דמתעסקי באורייתאשששש .עביד רקיעא חדא, באורייתא

חלופי גרסאות ).ל"אה(א דאשתדל "נ שששש

עמי אתה בשותפא הסולם מאמר

ת נתן את כח הדיבור שלו "השי, פירוש

,עמי אתה כמו שמסיק ,בפיהם של הצדיקיםמה אנא במלולא . למהוי שותפא עמי

א בדבר "דילי עבדית שמים וארץ כד כן הצדיקים.אוף הכי את, שמים נעשה' ה

ובזה פתח . יבראו שמים בכח הדיבור שלהם

בראשית ברא אלהים אתש את המקרא "ר

לשון סתימא וברא, השמים ואת הארץ

ויש, ל"כנ. דסגיר ולא פתחלישנא , הוא ואומר שעשה, להבין למה עשה אותם בסתימו

כן בכדי לשים גמר תיקינם של שמים וארץ 'ולעשותם שותפים עמו ית, בדיבור דצדיקים

וזה שמביא הכתוב . בבריאת שמים וארץ

.ואשים דברי בפיך

בחינות של ' שיש בזה ב, ומבאר לפנינו :שנתן בפיהם של הצדיקים, חידוש שמים וארץ

כי המאציל, ל אדם הראשוןלתקן חטאו ש) א עשה התיקון שמים וארץ באופן הנעלה קודם

כמו שהכתובים מבארים, חטאו של אדם הראשוןן דאצילות "אשר הזו, לנו במעשה בראשית

ואדם הראשון עלה , א עלאין"א ואו"עלו לא והיה לו, ן דאצילות"ת וזו"והלביש את ישסו

זיהרא עלאה' ן דאצילות הנק"ר נר"לאדהר היה מכהה גלגל חמה "עקבו של אדהעד ש

ד ירד עד" ואחר החטא דעצה,,,,.).).).)ב נחב נחב נחב נח""""עיין בעיין בעיין בעיין ב(((( ן שלו" והנר,,,,.).).).)עיין חגיגה יבעיין חגיגה יבעיין חגיגה יבעיין חגיגה יב((((ז הגשמי "לעוה

. ע דפרודא"עלמין דבי' באים לו עתה מגושמים וארץ דאצילות ירדו בסבתו לבחינת

ומוטל על . א ולמטה"ק ונקודה מטבור דא"ו שנעשו הצדיקים תיקון זה לתקן כל הפגמים

ולחזור ולחדש את השמים ואת , י החטא"עא "ן ולהעלותם לא"הארץ דאצילות שהם זו

והצדיקים עצמם, א כמו שהיו לפני החטא"ולאור "יקבלו בחזרה את הזהרא עלאה של אדה

ר"כי גם אדה) ב. ן מעולם האצילות"שהיא נרקודם החטא לא היתה לו כל השלמות שרצה

ר שהצדיקים כ אח"וע, המאציל להעניק לו ן"וישיגו השלמות דנר, ד"יתקנו החטא דעצה

, ר קודם החטא"דאצילות שהיתה לו לאדה דהיינו להמשיך, מוטלת עליהם עבודה מחדש

שעוד לא היו בעולם, כל המוחין העליונים )ב"ע' י דף ד"דפו(

. ס עין לא ראתה אלהים זולתך"שה, לגמריואלו העולמות דעין לא ראתה שישלימו

שמים חדשים וארץ חדשה' נק, יקיםהצדכי הם חדשים ממש שעוד לא היו במציאות

כ אלו שמים וארץ שהצדיקים "משא. לגמרימחדשים ומחזירים אותם כמו שהיה במעשה

אינם נקראים, ר"בראשית קודם החטא דאדה

שהרי היו פעם , ממשחדשיםשמים וארץ כי כבר המאציל תיקן אותם מעצמו , בעולם

כי לאחר מחודשיםאלא שהם , קודם החטאכ אין "וע. שנפגמו ונתבטלו חזרו ונתחדשו

הצדיקים האלו נחשבים עוד לשותפים עמו

שמביאואשים דברי בפיךהרי שהמקרא . 'יתש כוונתו הוא על המוחין העלאין שגם "ר

שאלו נתחדשו ממש , ר היה חסר מהם"אדה, כי לא יצאו עוד מהמאציל, י הצדיקים"ע .ם הצדיקים בהם לשותפים ממשכ נחשבי"וע

ה ציית לקלהון דאינון "קב, ש"וז דמתעסקי באורייתא ובכל מלה דאתחדש

ונוקבא שלו, א נקרא קול"ז: ' וכובאורייתא וכשהצדיק עוסק בתורה מעלה, נקראת דיבור

, בקול ודיבור דאורייתא שלו, ן"ן לזו"מש "וז. והדיבור לנוקבא, א"שהקול עולה לז

לחון דאינון דמתעסקי ה ציית לק"קב ,א"ן לז" כי קול התורה עולה למ,באורייתא

ובכל מלה דאתחדש באורייתא. ה"קב' הנק

, פירושו דיבורמלה, עביד רקיעא חדא' וכו

של באורייתאוכל דיבור ודיבור המתחדש בשם ' ן לנוקבא הנק"העוסק בתורה עולה למ

,רקיעא חדאז נעשה "שעי. מלה ודיבור ה" שעליו נעשה הזווג דקבס המסך"ה, רקיע

שהצדיקים, ן"י המ"שזה נעשה ע, ושכינתיה .מעלים בעסק תורתם

מלה דאורייתאוענין החידוש שאומר בה

הוא . הקול דאורייתאואינו אומר חידוש במשום שהנוקבא צריכה לכל זווג בנין יסודה

, כי אחר כל זווג חוזרת להיות בתולה, מחדש תמיד בחינתן דצדיקים מתחדש בה"י המ"וע

.א"דהיינו בית הקבול לאורות דז, היסוד שלה

ובכל מלה דאתחדש באורייתאולפיכך אומר

י" שהיא מלכות מתחדשת ממש עמלהכי הדבר

75

עה הקדמת ספר הזהר

, דמלה דאורייתא אתחדשת מפומיה דבר נש))))זזזזתנן בההיא שעתא ) סב מלה ונשיק ))))חחחחל לההיא ה נטי"וקב. ה"ההיא מלה סלקא ואתעתדת קמיה דקב

סלקא , ומלה דחכמתא דאתחדשא. ועטר לה בשבעין עטרין גליפין ומחקקן, לה ,ושטא בשבעין אלף עלמין, וטסא מתמן. ויתבא על רישא דצדיק חי עלמין

מסורת הזהר

ויקהל קכט קלז קדושים))))חחחח. נג' דח"ז. שג' דג"ח שלח לך רצד שה שו בלק כ פנחס קלב בהשמטות ))))זזזז

.אמור רצוצב

עמי אתה בשותפא הסולם מאמרכי אחר כל זווג חוזר . דבר תורה של הצדיק .כמבואר. ונעלם בית הקבול שלה

. למדנו: ' וכותנן בההיא שעתא) סב ,באותה שעה שדבר תורה מתחדש מפי האדם

ה"והקב. ה"הדבר ההוא עולה והועד לפני הקב ועוטר אותו, לוקח אותו הדבר ונושק אותו

ודבר . בשבעים עטרות מפותחות ומחוקקות עולה ויושב על ראש צדיק, החכמה שנתחדש

ומשם עף ושט בשבעים אלף , חי העולמיםשהוא ספירת שהוא ספירת שהוא ספירת שהוא ספירת , ועולה לעתיק יומין, עולמות

הם דברי חכמה, וכל דברי עתיק יומין....הכתרהכתרהכתרהכתר .בסודות הסתומים העליונים

, כלומר: ' וכוההיא מלה סלקא, פירוש אז, ן בדבר תורה שלו"מעלה מבעת שהאדם

סלקאא " עליונה שהיא הנוקבא דזההיא מלה . לזווגא עמוה"ואתעתדת קמיה דקב

ה נטיל לההיא מלה ונשיק"וקב, ש"וזבחינות נוהגות בכל ' ב: ' וכולה ועטר לה

. וזווג דיסודות, זווג דנשיקין' הנק, ן"זווג זו לעיל במאמר אמא אוזיפת אותלעיל במאמר אמא אוזיפת אותלעיל במאמר אמא אוזיפת אותלעיל במאמר אמא אוזיפת אות((((כי נתבאר

נהורא י לא אשתלים שמא עד דברא כ, ))))זזזז""""טטטט ,שפירושו. ה"עש, לנהוריה ואתלבש דא בדא

לקומת ' צריך זווג ב, שמלבד קומת חכמה ,חסדים שתתלבש קומת החכמה בקומת החסדים

לקומת ) א: זווגים ' כל זווג כולל ב, לפיכךוזווג זה נקרא זווג דנשיקין שהוא , החכמה

לקומת) ב. ר"דהיינו לקומת ראש וג, בפה דראשדהיינו , זווג היסודות' וזווג זה נק, חסדים

ה נטיל לההיא "וקבש "וז. לקומת חסדים היינו זווג ונשיק לה דהיינו להנוקבא מלה

היינו זווג ועטר לה, ר"דנשיקין לקומת ג שאז מתלבשת החכמה, היסודות לקומת חסדים

.בחסדים והנוקבא מתעטרת במוחין שלמים

:יפין ומחקקןבשבעין עטרין גל, ש"וזשבעין ' המוחין השלמים של הנוקבא נק

, כי הנוקבא היא היום השביעי.עטריןנעשית, שהוא בסוד עשרות, א"וכשמקבלת מז

)ב"ע' י דף ד"דפו(

כ "וע, עטרין' המוחין נק' ובחי, שבעים

גליפין ואומר שהם . שבעין עטרין' נקן דצדיקים הם "י המ"שע, כלומר, ומחקקן

. הללולשבעין עטריןקבול נעשים לבית

ומלה דחכמתא דאתחרשא , ש"וז :י עלמין"סלקא ויתבא על רישא דצדיק ח

בחינות חידושין דשמים' נתבאר לעיל שיש ב להחזיר העטרה ליושנה) א, ן"שהם זו, וארץ

ותדע , ר"כמו שהיתה מטרם חטאו של אדההנוקבא בשם ' שמבחינת החידוש הזה נק

. ש עד הנה"יאר רוהיינו שב, מלה דאורייתאחידוש שמים וארץ בבחינת מוחין עלאין ) ב

ומבחינה, ר לא השיג אותם"שאפילו אדה

וחידושה. מלה דחכמתאהנוקבא בשם ' זו נק

ומלה ואומר . הולך עתה ומבאר לפנינודחכמתא דאתחדשא סלקא ויתבא על

דהיינו בסוד שאמרו, י עלמין"רישא דצדיק ח .הם בראשיהםל צדיקים יושבים ועטרותי"רז השלמים, ן של הצדיקים"י המ" כי ע.).).).)''''ברכות זברכות זברכות זברכות ז((((

,ש וחבריו"כמו ר, ר"כבר בזהרא עילאה דאדה ,א להיות עטרה לראש צדיק"עולה הנוקבא דז

י"חס "שה, א מבחינת היסוד שלו"שהוא הז, אור חיה' אור החכמה נק, פירוש. עלמין

א להמשיך אור חיה "והואיל שאי אפשר לזה ונציב ה ונציב ה ונציב ה ונציב """"דדדד' ' ' ' ל אות הל אות הל אות הל אות ה""""כנכנכנכנ((((קבא י הנו"זולת ע

רק כשהוא בזווג עם י"חנבחן שאינו . ))))שששש""""עעעע

.י עלמין"חאז ' כ נק"ע, עלמא' הנק, הנוקבא, שהנוקבא היא עטרה על ראשו, וכן נבחן

עטרה הם מבחינת ' שהמוחין הנק, כלומרגם זה . שלא היה זוכה בהם זולתה, הנוקבא

מדרש מדרש מדרש מדרש ((((, סוד שלא זז מחבבה עד שקראה אמי

כי המסובב נבחן לבן הסבה ) ) ) ) גגגג""""ש ספש ספש ספש ספ""""שהשהשהשהומתוך שהנוקבא היתה סבה לאור החיה , שלו .הרי מבחינה זו נעשית הנוקבא לאמו, א"דז

וטסא מתמן ושטא בשבעין אלף, ש"וז א בסוד עטרה" אחר שנזדווגה עם הז:עלמין

היא מעופפת ועולה עוד, על ראש צדיקלמעלה

76

הקדמת ספר הזהר עו

מלין דחכמתא אינון ברזין , י עתיק יומין וכל מלין דעתיק יומיןוסליקת לגב .סתימין עלאין

כד סלקא אתחברת , וההיא מלה סתימא דחכמתא דאתחדשת הכא) סג ועאלת בתמניסר עלמין, וסלקא ונחתא בהדייהו, מלין דעתיק יומיןתתתתבאינון

חלופי גרסאות ).ל"אה(א מלין דרזין ועתיק " נתתתת

עמי אתה בשותפא הסולם מאמר הספירות' ושם מתקנות ז, א"דהיינו לא, למעלה

.אלף' שהם ע, רבוא עלמין' שלה בסוד ז ומשם. ל"א הן בסוד רבוא כנ"כי הספירות דא

וסליקתש "וז. היא עולה יותר עד עתיק יומין א עולה עד עתיק" כי מאלגבי עתיק יומין

ן בזה אחר "והוא חושב העליות של זו. יומין

ן של "הנעשה מכח המ, עתיק יומיןד זה עכי בחינת הזווג דעטרה . הצדיקים השלמים

', א עי"י עליה לאו"הוא ע, על ראש הצדיק ומשם, אלף עלמין' א בסוד ע"ומשם עולה לא

.שהוא תכלית הגובה, לעתיק

וכל מלין דעתיק יומין מלין , ש"וז :אינון ברזין סתימין עלאין , דחכמתא

י "מושפעין לנוקבא עמפרש מעלת המוחין ה

וכל מלין דעתיקואומר . עליתה לעתיק יומיןדהיינו כל הקומות המקובלות מעתיק , יומין

מלין דחכמתא ברזין סתימין הן , יומיןכי , ר דחכמה"שהם בחינת ג, כלומרעלאין

ורזין, מורה על קומת החכמהמלין דחכמתאוהן אינן . ר דחכמה" היינו גסתימין עלאין

עתיק יומיןי עליה למקום "לת עמתגלות זו .ולא למטה ממנו

ואותו : ' וכווההיא מלה סתימא) סג ,בעולם הזהבעולם הזהבעולם הזהבעולם הזה, דבר החכמה הסתום שנתחדש כאן

הוא מתחבר באלו הדברים של , כשהוא עולה ונכנס בשמונה, ועולה ויורד עמהם, עתיק יומין

אשר עין לא ראתה , עשר עולמות צפונים ובאים, שם ומשוטטיםויוצאים מ. אלקים זולתך

. מלאים ושלמים ונועדים לפני עתיק יומין, עתיק יומין מריח באותו הדבר, באותה שעהלוקח את הדבר , אז. מכליותריותריותריותרורצוי למניו

ומעטר אותו בשלש מאה ושבעים אלף, ההוא משוטט חידושי התורה ההואחידושי התורה ההואחידושי התורה ההואחידושי התורה ההואודבר . עטרות

. רקיע אחדממנוממנוממנוממנוונעשה , ועולה ויורד

עתיק עלית הנוקבא לכי בעת , פירוש והיא מעלה, היא נכללת בזווג אשר שם,יומין

. י מבחינת עתיק יומין"ח וממשכת או"או

.ח ממטה למעלה" פירוש שמעלה אווסלקא )ב"ע' י דף ד"דפו(

.י ממעלה למטה"שממשיכה או, פירושונחתאשאז מקבלת החכמתא ברזין סתימין עלאין

ם מורה שנכללת עבהדייהוואמרו . ל"הנ .י שבעתיק עצמו"ח ואו"האו

ועאלת בתמניסר עלמין גניזין, ש"וז כי הזווג :דעין לא ראתה אלהים זולתך

כ על היסוד דעתיק"הוא ג, הזה הנעשה בעתיק

כמו י עלמין"צדיק חכ "והוא ג, אשר שם. ל"א עלאין כנ"א בעת עליתו לאו"יסוד דז

עין כי היסוד הזה דעתיק , אלא ההפרש הוא כי הזווג של היסוד.אלהים זולתךלא ראתה

ח "המעלה או, נעשה על המסך בסוד ההכאהוהנה למטה . כנודע, י"כדי להלביש את האו

א נבחן המסך לבחינת כנפים המכסות על"באו, האור העליון בעת שדוחים אותו לאחוריו

ס שכל "שז, וזה מורה שיש בהם כח הדין ,ל"כ ביסוד עתיק הנ"משא. אור דין' ח נק"או

ישעיהישעיהישעיהישעיה((((', ששם נאמר לא יכנף עוד מוריך וגו

ח ממטה "פ שהמסך מעלה או" כי אע))))''''לללל כ הוא"וע. מ אין בו בחינת כנפים"מ, למעלה

י עלמין גניזין דעין לא ראתה"חמכונה שאין שם עוד בחינת, כלומר. אלהים זולתך

כי אין שם שום , כנפים המכסות מעין זר

.ךעין לא ראתה אלהים זולתדינים אלא כי הבחינה שממטה למעלה נקראת . והבן היטב

.' וכועין לא ראתה אמנם היא בבחינת גניזין

פקי מתמן ושאטן ואתיין מליאןוזה אמרו נ היינו מסוד הזווג עלנפקי מתמן כי ושלמין

י עלמין גניזין דעין לא"ח' המסך הנק

.ח ממטה למעלה" היינו שמעלה אוושטאן' וכו

י ממעלה למטה"האו היינו שממשכת ואתיין

חכמתאי מ" מלאים באומליאן ושלמיןואז הם ח" ושלמים בבחינת או.ברזין טתימין עלאין

שאין בו שום דין אלא כולו רחמים גמורים

ואתעתדו קמי עתיקואז . י"בשוה עם האו . שהם מוכנים להלביש את העתיק יומיןיומין

בההיא שעתא ארח עתיק יומין, ש"וז ס" ארח ה:קמיה מכלא בהאי מלה וניחא

נייחא

77

עז הקדמת ספר הזהר

,ושאטן ואתיין מליאן ושלמין, נפקי מתמן, דעין לא ראתה אלהים זולתך))))טטטטגניזין בההיא שעתא ארח עתיק יומין בהאי מלה וניחא . ואתעתדו קמי עתיק יומין

. ן בתלת מאה ושבעין אלף עטרי))))ייייואעטר לה , נטיל לההיא מלה. מכלא, קמיה .ההיא מלה טסת וסלקא ונחתא ואתעבידא רקיעא חדא

מסורת הזהר

ב כ קעו תמח נח קמז לך קב חיי שרה קלו ויחי קמא בשלח תז משפטים קכג תרומה "ב) ישעיה סד ())))טטטט תקנה תקנט תרעו תשלח ויקהל שיג ויקרא רסו צו סב אחרי מות תיב שלח לך נא צה חקת נז בלק ריד פנחס

:כא. יח. : יג' דח"ז. פה' ח ד"תמ. יב' בהקדמה דז"ת) י"ד: (שא ' דג"חשמטות תקי ואתחנן קמג בה

).רבוא עלמין( נשא יט ))))יייי. מט: לג . כו

עמי אתה בשותפא הסולם מאמרכי הזווג הגדול והנשגב הזה , נייחא דרוחא

.עתיק יומיןגורם נייחא דרוחא מאד נעלה לם והוא משום שכל העולמות כולם וכל שבח

,וניחא קמיה מכלאש "וז. נכללים אז בנוקבא

מכל מכלאכי זה הנייחא דרוחא מגיע לו להיותה תכלית , העולמות כולם בבת אחת

.השלמות והגובה שעליה נבראו העולמות

נטיל לההיא מלה ואעטר לה , ש"וז , פירוש:בתלת מאה ושבעין אלף עטרין

כי אז משפיע לה המוחין הנשגבים דעתיק שכל אחת עולה מאה, מ"ב תו"ם חושה, עצמוהן כל אחת מבחינת , כי ספירות דעתיק, אלף

אלא ההפרש הוא כי בשלשים. ל"מאה אלף כנ ששם סוד משלשים הכי, העליונים של החכמה

,כלומר, ))))גגגג""""ב כב כב כב כ""""שששש((((נכבד ואל השלשה לא בא ר "שאף על פי שהיא מקבלת ונכבדת גם מג

, דחכמה דעתיק שהן שלשים אלף העליוניםז אל השלשים אלף "עכ, כמו שאומר לעיל

עצמם לא תוכל הנוקבא לעלות ולהלביש והטעם הוא כי אם היתה מלבשת גם . ממש

,היתה הנוקבא מתבטלת בו, שלשים אלף אלולכן אינה מקבלת מעתיק . כנר בפני אבוקה

מאות אלף ' דהיינו דע אלף עטרין"שרק .פחות שלשים אלף מטעם האמור

טסת וסלקא ונחתאההיא מלה, ש"וז, פירושוטסת: ואתעבידא רקיעא חדא

היינו שהיא, וטסת וסלקא, מעופפת למעלה

י " שעונחתא. ח ממטה למעלה"מעלה אוח שהיא מעלה יורדת עם אור ישר "האו

ואתעבידא רקיעא חדא. ממעלה למטהי נעשה שם רקיע "ח לאו"י הלבשת או"שעכי אותו המסך שנתקן במלכות כדי . אחד ט"י מע"שהוא הגיע לנוקבא ע, ח"עלות אולה

.ל"ר ליוצרם כנ"שהעלו כדי להשפיע נ, ן"והמ הוא נעשה, הנה אחר הזווג שנעשה עליו

)ב"ע' י דף ד"דפו(

שדרך בו משיגים הצדיקים , לבחינת רקיע, והענין הוא. אותה קומת הזווג שנעשה עליו

נמצאת, כשהמדרגה יורדת לצדיקים דרך הרקיע

, ההוארקיעא בלבוש הנמשך מהמתלבשת ,המתהפך מהרקיע ולמטה, ח"שהוא בחינת או

וכן היא באה , י שמרקיע ולמעלה"עם האו .להשגת הצדיקים המלובשים זה בזה

כי אלו הצדיקים , וביאור הדברים הוא

ן לזווג הגבוה"להעלות מ, שזכו לשלמות ההיא הנה כבר אין בהם מבחינת קבלה לצרכם, הזה

ן שהעלו היו רק כדי "ומ, כלוםעצמם ולא ולפיכך הם מתקנים עם , להשפיע ולא לקבל

ומכשירים, בחינת המסך לנוקבא, ן"ט והמ"המעשההכשר עצמו הוא , אותה לזווג הגדול הזה

,ח העולה מהמסך של הנוקבא ולמעלה"סוד אוס השפעה "ה, כי כל העולה ממטה למעלה

ואז נעשה הזווג דהכאה, ודחית הקבלה לעצמווהאור העליון מתלבש , עם האור העליון

והנה האור היורד . ח העולה"בלביש של אוהרי הוא בא , ח"ממעלה למטה ומתלבש באו

לקבלת התחתון דהיינו לאותו צדיק שהעלה כי כל הבא מלמעלה למטה פירושו שבא, ן"המ

וכיון שהאור העליון עובר לתחתון . לקבלהבוש נמצא נוטל עמו בחינת הל, דרך הרקיע

והתחתון מקבל האור העליון, ח מהרקיע"דאוכי גם אחר , והפירוש הוא. תוך לבושו זה

אינו נהנה , שבאה הקומה להשגת התחתוןאלא , במשהו מן האור העליון היורד אליו

דהיינו במדת , ר ליוצרו"לפי מדת השפעת נ. ח המלביש על האור העליון"הלבוש של או

ואינו ,וזה נבחן למקבל על מנת להשפיע .מקבל משהו אם לא תמצא בו השפעה ליוצרו

י "או, כ הקבלה מלובשת תוך ההשפעה"וע

ההיא מלה וזהו שמדייק ומדגיש . ח"באו טסת וסלקא ונחתא ואתעבידא רקיעא חדאכלומר

78

הקדמת ספר הזהר עח

אתעבדין רקיעין קיימין בקיומא אאאא, וכן כל מלה ומלה דחכמתא) סד, שמים מחודשים))))לללל: שמים חדשים ))))ככככוהוא קרי לון , ןשלים קמי עתיק יומי

, וכל אינון שאר מלין דאורייתא דמתחדשין. סתימין דרזין דחכמתא עלאהומתעטרין לגבי , ונחתין. וסלקין ואתעבידו ארצות החיים, ה"קב*) קיימין קמי

. מההיא מלה דאתחדש באורייתאבבבב, ואתחדש ואתעביד כלא ארץ חדשה, ארץ חד כי כאשר השמים ההדשים והארץ החדשה אשר אני))))ממממל דא כתיב וע) סה

דעביד תדיר מאינון, אלא עושה, עשיתי לא כתיב. 'עושה עומדים לפני וגו

מסורת הזהר )ישעיה סו ())))ממממ. ויקרא רסח))))לללל. ב רמד"א רלב ב" ב))))ככככ

'א ד" תלז"תא רלב ויקרא רסח אחרי מות רכב "ב

:עה' ט ד"תס. עו

חלופי גרסאות

). ל"אה(ל " מההוא כצבבבב. ג"א אתעבדין רקיעין ל"נ אאאא

עמי אתה בשותפא הסולם מאמרשאינו מקובל לתחתונים רק דרך , כלומר .ל"דהיינו בבחינת לבושו עמו כנ, הרקיע

וכן כל דבר: ' וכווכן כל מלה) סד ודבר של חכמה נעשים רקיעים עומדים בקיום

שמים, והוא קורא אותם, שלם לפני עתיק יומין סתומיםשהםשהםשהםשהם, שמים מחודשים, כלומרכלומרכלומרכלומר. הדשים

וכל שאר דברי . של סודות החכמה העליונהשאינם מבחינת חכמה שאינם מבחינת חכמה שאינם מבחינת חכמה שאינם מבחינת חכמה , תורה המתחדשים

ועולים ונעשים, ה" עומדים לפני הקב,,,,עליונהעליונהעליונהעליונהויורדים ומתעטרים אל ארץ , ארצות החיים

מכחמכחמכחמכח, ונתחדש ונעשה הכל ארץ חדשה. אחת .דבר ההוא שנתחדש בתורה

כי כן הולכים הצדיקים ומעלים , ושפיר ן תמיד וממשיכים המדרגות הנשגבות ההן"מ

י"י אותם הרקיעים שנעשו ע"מעתיק יומין עומאלו הרקיעים נעשו סוד . הזווג העליון

שהם מתחדשים במדרגת , שמים חדשיםהאלו ההשגות ' כ נק"וע. ל"עתיק יומין כנ

סתימין דרזין דחכמתאהגבוהות בשם

נו על שבאות מלובשות בלבוש דהייעלאה .הנמשך מהרקיעין

לגבי' וכושאר מלין דאורייתא, ש"וזארץ חד ואתחדש ואתעביד כלא ארץ

ועד , מ"ב תו" כי בכל קומה יש חו:חדשה

רזין דחכמתאכאן היה המדובר רק מבחינת . א ומלכות שבכל קומה"ולא מבינה וז, לבדה

שנעשיםואתעבידו ארצות החיים, ש"וז

ונהתין. ארץ החיים' הנק, ם לבחינת בינהכול היינו להמלכות ומתעמרין לגבי ארץ חד

ואתחדש ואתעביד כלא סתם ארץהנקראת כי המלכות נתעטרה וקבלה כל ארץ חדשה

י "וע, שהן בינה, המדרגות דארצות החיים עתה' ונק. זה עלתה המלכות להיות בינה

)א"ע' דף ה*) ב "ע' י דף ד"דפו (

כי מה שהיתה מקודם לכן , ארץ חדשהס "וז. היא עתה בחינת בינה, בחינת מלכות

. ב"ה להיות ע"והמ, ג"ן להיות ס"עתיד הבבמדרגת . ועתה, א"כי בחינת שמים הם ז

הרי, רזין דחכמתא עלאהעתיק יומין הם ב ב שהיא"א נעשה לבחינת ע"ה שהוא ז"שהמ א נעשה"ובחינת ארץ שהיא נוקבא דז. חכמה

שמיםונמצא שסוד . שהיא בינהג"לבחינת ס ן שנתבטלו"ה וב" הם מחדשים וארץ חדשה

.ג"ב ס"ונעשו לע

, ועל זה כתוב: ' וכוועל דא כתיב) סה כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר

,עשיתי לא כתוב. ' עומדים לפני וגועושהאני

, שעושה תמידמשוםמשוםמשוםמשום, , , , לשון הוהלשון הוהלשון הוהלשון הוה, עושהאלא חידושים והסודותמאלו ה, שמים וארץ חדשיםשמים וארץ חדשיםשמים וארץ חדשיםשמים וארץ חדשים

ואשים דברי בפיך , ועל זה כתוב. של התורה. ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ

הידיעההידיעההידיעההידיעה' ' ' ' בלי הבלי הבלי הבלי ה. אלא שמים, השמים לא כתוב אלא עלאלא עלאלא עלאלא על, , , , מפני שאינו סובב על השמים ממשמפני שאינו סובב על השמים ממשמפני שאינו סובב על השמים ממשמפני שאינו סובב על השמים ממש

....שמים המחודשים שנעשו מדברי תורהשמים המחודשים שנעשו מדברי תורהשמים המחודשים שנעשו מדברי תורהשמים המחודשים שנעשו מדברי תורה

,עשיתי לא כתיב אלא עושה, פירושת בפירוש הכתוב שלא לטעו, מורה בזה' וכו

שהוא כמו, דשמים חדשים וארץ חדשהענין של תיקון דבר הנעשה ונתחדש פעם

אלא הם ענין עבודת , כי אינו כן. אחת ודי ,כי הצדיקים שכבר נשלמו בזהרא עלאה. תמיד

.הם הולכים ועושים תדיר שמים וארץ חדשיםסוף סוף סוף סוף ((((ס צדיקים הולכים מחיל אל חיל "שז

השמיםכי כתוב , ל זה ומביא ראיה ע).).).).ברכותברכותברכותברכות החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה

הרי שאלו , ולא כתיב אשר אני עשיתי שמים וארץ הולכים ומתחדשים תדיר מחדושי

וכן מביא. אורייתא של הצדיקים הגמוריםראיה

79

עט הקדמת ספר הזהר

כסיתיך ואשים דברי בפיך ובצל ידי ))))ננננועל דא כתיב , חדושין ורזין דאורייתא .אלא שמים, השמים לא כתיב. לנטוע שמים וליסוד ארץ

אמר ליה בשעתא דאתמסר. ר אלעזר מהו ובצל ידי כסיתיך"א) סו לאוקדא ליה בשלהובא ))))עעעע, אתו כמה רבוא דמלאכי עלאין, אורייתא למשה))))סססס

ואתעטרא וקיימא גגגגוהשתא דהאי מלה סלקא . ה"עד דחפא עליה קב, דפומהוןדלא ישתמודע , וכסי על ההוא בר נש, חפי על ההיא מלהאיחו, ה"קמי קבשמים , עד דאתעביד מההיא מלה, יקנאון לגביהההההולא . ה" אלא קבדדדד, לגבייהו

מכאן . ד ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ"הה. חדשים וארץ חדשה. ובצל ידי כסיתיך))))פפפפ, ד"הח. עלאהווווסלקא לתועלתא , דכל מלה דסתים מעינא

לנטוע שמים ))))צצצצד "הח. בגין לתועלתא עלאה, י אתחפי ואתכסי מעינאואמא .כמה דאתמר, וליסוד ארץ

ולאמר לאינון תרעין ומלין דמצויינין אלין. ולאמר לציון עמי אתה))))קקקק) סז

מסורת הזהר . בשלח שג))))עעעע. בשלח שב))))סססס. לעיל סא) ישעיה נא ())))ננננ שם. ) שם ())))קקקק. שם) שם ())))צצצצ. צו קפב) ישעיה נא ())))פפפפ

. קיח: קה ' ט ד" תסז"ת

חלופי גרסאות א אלא" נדדדד). ל"אה(ל ואתערת "וצ, א ואתער" נגגגג

).ל"אה(ג " עלאה לוווו). ל"אה( יקנאין הההה. ג"ה ל"קב

עמי אתה בשותפא הסולם מאמר

שאם היה זה , לנטוע שמיםראיה מהכתוב

,שמיםההיה צריך להכתב לנטוע , לפעם אחת

משמע , שמיםתוב וכיון שכ. הידיעה' בה .שנוהג תדיר

מהו , א"אר: ' וכור אלעזר מהו"א) סובשעה שנמסרה , אמר לו. ובצל ידי כסיתיך

באו הרבה רבבות מלאכים , התורה למשהעד , עליונים לשרוף אותו בשלהבת פיהם

שדבר החידוש , ועתה. ה"שחיפה עליו הקב, ה"עולה ומתעטר ועומד לפני הקב, שבתורה

ומכסה על אדם , בר ההואהוא מחפה על הד ולא יקנאו, ה"שלא יוודע להם אלא להקב, ההואעד שנעשה מדבר ההוא שמים חדשים , אותו

ש ובצל ידי כסיתיך לנטוע "ז. וארץ חדשהשכל דבר המכוסה , מכאן. שמים וליסוד ארץ

ובצל , ש"ז. מן העין עולה לתועלת עליונה, ולמה נתחפה ונתכסה מן העין. ידי כסיתיך

ש לנטוע "ז, בשביל התועלת העליונהווווהיינהיינהיינהיינ כדיכדיכדיכדי, , , , דהיינודהיינודהיינודהיינו. כמו שלמדנו. שמים וליסוד ארץ

....שיצמח מזה שמים וארץ חדשיםשיצמח מזה שמים וארץ חדשיםשיצמח מזה שמים וארץ חדשיםשיצמח מזה שמים וארץ חדשים

הכוונה היא על ', וכוובצל ידי כסיתיך ל הנמשך מהרקיע ומלביש ומכסה"הלבוש הנ

.))))שששש""""ה ההיא מלה עה ההיא מלה עה ההיא מלה עה ההיא מלה ע""""ל דל דל דל ד""""כנכנכנכנ((((, על קומת המוחין

המכסה על צלאשר הלבוש הזה הוא בחינת ואינם ידועים אלא, ין ומעלימם מעין זרהמוח

)א"ע' י דף ה"דפו(

שהוא כדי , ומבאר הטעם. ה בלבדו"לקבלהעלים המדרגות הגדולות האלו ממלאכי

וענין הקנאה הזו . השרת כדי שלא יקנאו בו נמצא, הוא בהיותם זכי החומר, של המלאכים

, כשמסתכלים בצדיק מגלים בו כעין פחיתות, המדרגה הגבוהה שזכהבקנאתם עליו על

כ נאחזים המקטרגים באותה הפחיתות "ואחכשמתלבשת , ולפיכך. שגילו בו המלאכים

שהלבוש הזה, המדרגה בהאי לבוש של הרקיעשלא יקבל ממנו יותר , מודד לו את המדרגה

. רק לפי מה שהוא לתועלת העליון יתברךכי אז יכול , הרי הוא נשמר מקנאת המלאכים

מר מלפגום במדרגה בשוה הצדיק להיות נש .ממש עם המלאכים

דכל מלה דסתים מעינא סלקא, ש"וז, רומז בזה שהעין רואה:לתועלתא עלאה

ואינו יכול להשמר שתהיה , והלב חומדאלא , ר ליצרו"מחשבתו נקיה רק לעשות נ

סתיםאמנם ה. שהוא מקבל גם לתועלת עצמו בטוח, דהיינו המלובש בלבוש הרקיעמעינא

יקבל יותר ממה שעולה לתועלת הוא שלא

ואמאי אתחפי ואתכסיוזה אמרו . 'העליון ית .כמבוארבגין לתועלתא עלאה , מעינא

, ולאמר:ולאמר לציון עמי אתה ) סז לאלו השערים והדברים המצויניםהיינו לאמרהיינו לאמרהיינו לאמרהיינו לאמר

אלו

80

הקדמת ספר הזהר פ

, שותפא עמי))))ררררוי אלא עמי אתה למה, אל תקרי עמי אתה. עמי אתה, על אלין שמים נעשו' בדבר ה))))תתתתא "כד, במלולא דילי עבדית שמים וארץ))))ששששמה אנא

.זכאין אינון דמשתדלי באורייתא. אוף הכי אתזזזז ההוא, תא חזי. דאחחחחנ דלא ידע עביד "ואי תימא דמלה דכל ב) סח

מלין דלא ידע על בורייהון כדקא יאות))))אאאאוחדש , דלאו אורחיה ברזין דאורייתא

מסורת הזהר

' ט ד" תסז"ת ))))שששש. קיח. קו. קד' ט ד" תסז"ת ))))רררר

.קד. צט' ט ד" תסז"תלעיל יא ) תהלים לג ())))תתתת. קיח

יתרו תכח צו קז קדושים צג))))אאאא: ב ' דח"ז. קיח

:קיז' ט ד" תסז"תשלח לך מא

חלופי גרסאותאתברכא במלולך ) תבות' נמחק ב( אוף הכא את זזזז

א " נחחחח). ל"אה(ל "כצ' שמים וארץ זכאין אינון וכו ).ל"אה(האי

עמי אתה בשיתפא הסולם מאמר

עמי , דהיינו לחידושי התורהדהיינו לחידושי התורהדהיינו לחידושי התורהדהיינו לחידושי התורה, אלו על אלו, פתוחהפתוחהפתוחהפתוחה' ' ' ' עם עעם עעם עעם ע, אל תקרא עמי אתה, אתה

, שפירושושפירושושפירושושפירושו, , , , עם עין חרוקהעם עין חרוקהעם עין חרוקהעם עין חרוקה, אלא עמי אתה מה אני עשיתי שמים וארץ, להיות שותף עמי

, שמים נעשו' בדבר ה, כמו שנאמר, בדברי עשית שמיםעשית שמיםעשית שמיםעשית שמים, , , , שבדברי חכמה שלךשבדברי חכמה שלךשבדברי חכמה שלךשבדברי חכמה שלך, כךאף אתה

.אשרי הם העמלים בתורה. וארץ חדשיםוארץ חדשיםוארץ חדשיםוארץ חדשים

, תרעיןבחינת הקבלה נקראת , פירוש ובחינת ההשפעה, שהם השערים הפתוחים לקבל

ואומר שהם . ל" כנמליןן נקראת "י המ"ע

שהם , כלומר, מציינין אלין על אלין .י זה הם מצוינים"מתלבשים זה תוך זה וע

, ואם תאמר: ' וכודמלהואי תימא ) סח

שאינו יודע, ואפילו, של כל אדםחידוששדבר

אותו שאין, בוא וראה. עושה את זה, מה שאומרוחידש דברים שאינו , דרכו בסודות התורה

החידושהחידושהחידושהחידושאותו דבר . יודע אותם לאמיתם כראויאיש תהפוכות , ויוצא אל אותו הדבר, עולה

והוא, מתוך נקבת התהום הגדול, לשון שקרמדלג חמש מאות פרסאות לקבל את הדבר

והולך עם הדבר אל הנקבה, ולוקח אותו, ההוא .הנקרא תוהו, שלו ועושה בה רקיע שוא

ן "כבר ידעת שסוד המ, ביאור הדבריםר ליוצרם "שמעלים הצדיקים כדי לעשות נ

מליןבשם ' הם נק, תועלתא עלאהדהיינו לי "כי הן מתחדשות ע, שנתדשודאורייתא

ן מקבלים מוחין חדשים "ג העליון והזוהזוו

לנטוע ז לסוד "עד שזוכים עי, על ידיהםונעשים שותפים ' וכושמים וליסוד ארץ

י "כי מתחדשים שמים וארץ ע, ה"עם הקב

ההוא דלאוואומר אבל . ל"המלין שלהם כנשאינו , כלומראורחיה ברזין דאורייתא

לידע לשמור את עצמו מלפגום' בקי בדרכי ה )א"ע' י דף ה"דפו(

שכוונתו, והוא אומר בעצמו. במדרגות העליונות

והוא אמנם מטעה , לתועלתא עלאההיא כי לא ידע כי בנפשו הוא לידע , את עצמו

הנה , ו לצרכו עצמו"בבירור שאינו מכוון ח

לקטלאכי נותן כח לקליפות , ענשו גדול מאדוחדש ש "כמו שמבאר והולך וז, בני נשא

,ל בורייהון כדקא יאותמלין דלא ידע ע ואינו יודע, ן לזווג העליון"דהיינו שמעלה מ

הנה , על בוריו בכל הצורך שהוא באמת כן

איש תהפוכות לשון שקרדהאי , אז נמצא

.ש והולך"כמ, לההיא מלהדליג ועושק

איש תהפוכות לשון שקר מגו, ש"וז כי גם בקליפות יש :נוקבא דתהומא רבא

והנוקבא שוא' נקאשר הדכר, דכר ונוקבא

כי הזכר , וביאור הדברים. שקרנקראת וכשהוא, דקליפה אינו כל כך רע כמו הנוקבא

לעצמו אינו מכשיל בני אדם לשקר בשמא כי מדבר טוב כפי , ואדרבה להיפך, ה"דקב

ה אל "בסו, אלא שהוא רע עין, מראית עיןאכול ושתה יאמר לך , תלחם את לחם רע עין

וכל הנלכד בידו ))))גגגג""""ככככמשלי משלי משלי משלי ((((ולבו בל עמך , ת"כי נפרד מהשי, לשוא' הוא נושא שם ה

ל"ס שאמרו רז"וז. ואינו יכול לקבל שום שפעאין אני והוא : ה"אומר הקב, כל המתגאה

. ))))אאאא""""עעעע' ' ' ' סוטה הסוטה הסוטה הסוטה ה((((יכולין לדור במדור אחד להתרברב, שבהיות כוונתו לקבלת צרכיו עצמו

הנה הוא נלכד ברשותו של, להתגאות וכדומה, ן שהוא מעלה"ונמצאת העלאת מ, ןרע העי

והוא נושא , אינו ממשיך שום שפע מלמעלה

. שואהזכר דקליפה ' כ נק"וע, לשוא' שם הה אינו יכול להדבק באיש ההוא "כי הקב

.לדור עמו במדור אחד

כי . שקרבשם ' והנוקבא דקליפה נק' אחר שהאיש ההוא נלכד ברשת הזכר הנק

בא שלויש לו כח להזדווג עם הנוק, שואשהיא

81

פא הקדמת ספר הזהר

מגו , לשון שקר))))דדדד איש תהפוכות ))))גגגגונפיק לגבי ההיא מלה , מלה סלקא))))בבבבההיא ונטיל לה ואזיל, ודלג חמש מאה פרסי לקבלא לההיא מלה, נוקבא דתהומא רבא

.דאקרי תהו, ועביד בה רקיעא דשוא, בההיא מלה לגו נוקביהשיתא אלפי פרסי בזמנא , וא איש תהפוכותהה, וטס בההוא רקיעא) סט

ואתקיף בההואטטטט, אשת זנונים))))ההההנפקת מיד , כיון דהאי רקיעא דשוא קאים, חדא

מסורת הזהרא שסד מקץ נ שמות ש בשלח עב " להלן קע ב))))בבבב

קז קיג קדושים צב תצוה קלג פקודי תעא תתצד

:קיז' ט ד" תסז"תאמור רצה שה שיא חקת עה פא

ותחלופי גרסא ש תהפוכות "וא, א ואתקיף בההוא רקיעא דשוא" נטטטט

).ל"אה(אשתתפת ביה

ז"תפקודי תעט אמור קס ) הושע א ())))הההה. תרומה תעהפקודי תקעט))))דדדד. פקודי תקעט ויקרא רסט) משלי טז ())))גגגג

.סט' ד ד"תכ

עמי אתה בשותפא הסולם מאמרהמזייפת שמא , שהיא קליפה רעה ומרה

, ואז יורדת ומסיתה, ומשקרת בו, ה"דקבונוטלת את נשמתו , ועולה למעלה ומקטרגת

.הימנו

כי תחילה , איש תהפוכות' כ נק"וען "דהיינו שיעלה מ, אכול ושתה יאמר לך

, וימשיך שפע לצורך גבוה, ה"למעלה להקב, והוא נראה לו כמו שהוא מסטרא דקדושה

נוקבא שלו מזדווג עם השואכ בכח ה"ואח שלה הוא נוטלקרששעם ה, דתהומא רבא

איש תהפוכות ש "וז. את נשמתו והורגו כי לשון שקר מגו נוקבא דתהומא רבא

נוקבא רק מכח הלשון שקרהוא מתהפך ולא מבחינת , דאשתתף בהדתהומא רבא

.עצמו

ודלג חמש מאה פרסי לקבלא , ש"וז ן דטומאה אין להם"כי הזו' פי:לההיא מלה

רק דהיינו, ק ונקודה לבד"משורשם רק ו ואין להם, ן דקדושה"ק ונקודה דזו"לעומת ו

י "אמנם ע. שום מקום וכח להתאחז בבינה

, ן שהעלה התחתון"דהיינו המ, ההיא מלהת דבינה "נותן כח לזכר דטומאה לדלג על ז

' שהן בעקרן רק ה, ן דקדושה"הנמשכות בזו

חמש מאה הנקראות , ה"ת נ"ספירות חגמאות כי ספירות הבינה הן במספר , פרסי

ודלג חמש מאה פרסי לקבלאש "וז, כנודע ן השיג" כי תיכף בעת עלית המלההיא מלה

' דהיינו לה, כח לדלג למקום דלאו דיליהה דבינה הנקראות "ת נ"ספירות תחתונות חג

. לקבלא לההיא מלה. חמש מאה פרסי

דלא ידעשהעלה האיש , ן"חמ' דהיינו בחי .ר ליוצרו"על בוריו אם כוונתו לעשות נ

ואזיל בההיא מלה לגו נוקביה, ש"וז :ועביד בה רקיעא דשוא דאקרי תהו

)א"ע' י דף ה"דפו(

דתהומאשהוא מזדווג עם הנוקבא שלו , כלומרוממשיך לו אורות , ן הללו" על המרבא

בדומה לשמים חדשים, דקדושה לחלקו ולבנינו ואלו. ל"ן דקדושה כנ"י המ"דקדושה הנעשה ע

רקיעא דשוא' גו נקשמים שהמשיך בזוו

הנוקבאומבחינת השתתפות עם , מבחינת הזכר תהוכי . דתהונקרא רקיע , דתהומא רבא

ש" וזתהוםוהשם של הנקבה הוא , שם הזכר

, מכח בחינתו עצמוועביד רקיע דשוא

תהום מכח השתתפותו עם דאקרי תהו .שהיא הנוקבא

ואותו : ' וכווטס בההוא רקיעא) סט ששת, ההואשואשואשואשוא ברקיע איש תהפוכות מעופף

ואחר שרקיע שוא. אלפים פרסאות בבת אחתומחזיקה , מיד יוצאת אשת זנונים, זה עומד

ומשם היא. ומשתתפת בו, באותו הרקיע שוא כי בשעה. יוצאת והורגת כמה אלפים ורבבות

יש לה הרשות , שהיא נמצאת באותו הרקיעוהיכולת לעוף ולעבור את כל העולם ברגע

.אחד כי אלו המוחין שנמשכו לו בההוא, שפירו

א שכנגד החכמה "הם מס, רקיעא דשוא ש"וז. שספירותיו הן במספר אלפים, דקדושה

שהוא מעופף ונאחז עלוטס בההוא רקיעא

בשש, שיתא אלפי פרסי בזמנא חדא, ידו

שיתאהמכונות , י דחכמה"ת נה"הספירות חג .בהיותן מחכמה, אלפי פרסי

,יעא דשוא קאיםכיון דהאי רק, ש"וזנפקת מיד אשת זנונים ואתקיף בהחוא

, כלומר : רקיעא דשוא ואשתתפת ביה ,אחר שנשלמו השמים החדשים דקליפת הזכר

הנוקבא אז מגלה שוארק בשם ' הנקוכחה מתקיף את , את כחהדתהומא רבא

והיא נמצאת, ה"לשקר בשמא דקב, הרקיעמעופפת

82

הקדמת ספר הזהר פב

בגין דכד, נפקת וקטלת כמה אלפין ורבוון, ומתמן. ואשתתפת ביה, דשוארקיעא .אית לה רשו ויכלתא למהוי טס כל עלמא ברגעא חדא, קיימת בההוא רקיעא

. דא דכורא, העון. הוי מושכי העון בחבלי השוא))))וווו, ועל דא כתיב) ע , איהו משיך. דאקרי חטאהיייידא נוקבא , מאן חטאה. וכעבות העגלה חטאה

לההיא , כעבות העגלה חטאה, ולבתר, באינון חבלי השוא, הוא דאקרי עוןה כי ))))זזזזועל דא , דתמן אתתקפת למהוי טס לקטלא בני נשא, נוקבא דאקרי חטאהמאן גרים . דא ההיא חטאה דקטלת בני נשא, מאן הפילה, רבים חללים הפילה

.רחמנא לשזבן, תלמיד חכם דלא מטי להוראה ומורה, דא דלא תפקון מפומייכו, שמעון לחברייא במטותא מנייכו'אמר ר) עא

בגין , מלה דאורייתא דלא ידעתון ולא שמעתון מאילנא רברבא כדקא יאותפתחו כלהון . נ למגנא"דלא תהוון גרמין לההוא חטאה לקטלא אכלוסין דב

.רחמנא לשזבן, רחמנא לשזבן, ואמרו

מסורת הזהר

קיז ' ט ד" תסז"תב שצט מקץ קכח "ב) ישעיה ה ())))וווו

.קיח' ט ד"תסז "תקדושים צא ) משלי ז ())))זזזז

חלופי גרסאות ).ל"אה(ג " דאקרי חטאה ליייי

עמי אתה בשותפא הסולם מאמר

.ל" כנרקיע דתהוואז נקרא , מעופפת ברקיע

בגין' וכווקטלת, נפקת, ומתמן, ש"וז דכד קיימת בההוא רקיעא אית לה רשו

: ברגעא חדאויכלתא למהוי טס כל עלמאכי בהיותה משותפת בההוא רקיעא היא , מתחזקת ומתגדלת עוד יותר מקומת הזכר

שהם שיתא , ק דחכמה"כי הזכר גדל רק ווהנוקבא גדלה על ידו , ל"אלפי פרסאות כנ

, דהיינו עולם שלם, בעשר ספירות שלמות

אית לה רשו ויכלתא למהוי טס כלש "וז א חדאברגע. ס" דהיינו עולם שלם בעעלמא

כ"וע. ))))אאאא""""עעעע' ' ' ' ברכות זברכות זברכות זברכות ז((((. ס וכמה זעמו רגע"ה. כחה גדול לקטלא לבני נשא לאלפים ורבבות

, ))))''''משלי זמשלי זמשלי זמשלי ז((((ה כי רבים חללים הפילה "בסו ,כי זה לעומת זה עשה אלהים, ש"וביאר לנו ר

ן דצדיקים נבנים תמיד שמים"י המ"וכמו שע ן של אלו"י המ"כן ע, וארץ חדשים לקדושה

, ה על בורייהון"פלח לקבדלא ידעון איך למ .הולכים ונבנים שמים וארץ לקליפות

, ועל זה כתוב: ' וכוועל דא כתיב) ע

.זהו זכר, העון. הוי מושכי העון בחבלי השוא ,היא הנקבה. מהו חטאה. וכעבות העגלה חטאה

. חטאההנקראת , ל"דהיינו אשת זנונים הנ דהיינודהיינודהיינודהיינו, אותו הנקרא עון, מושך, החוטאהחוטאהחוטאהחוטא, הוא

כעבות, ולאחר זה. בחבלי שוא האלו, זכרזכרזכרזכראת האת האת האת ה לאותה הנקבה, שהוא מושךשהוא מושךשהוא מושךשהוא מושך. העגלה חטאה )א"ע' י דף ה"דפו(

שהיא מתגברת שם לעוף , חטאההנקראת כי רבים חללים , ועל כן. ולהרוג בני אדם

ההורגתהחטאה היא אותה . מי הפילה. הפילההיינו תלמיד חכם . ומי גרם לזה. בני אדם

.הרחמן יצילנו. ומורה, שלא הגיע להוראה

שהזכר אינו כל, ש לעיל"כמ. פירושכי הוא מדמה עצמו , כך רע כמו הנוקבא

ה אכול ושתה יאמר לך ולבו "בסו, לקדושה

. שואכ הוא נקרא "וע, ))))גגגג""""משלי כמשלי כמשלי כמשלי כ((((בל עמך כחו גדול ביותר ללכוד בני , אמנם משום זה

ואחר שנפל לרשתו בא ומזדווג , אדם לרשתו

שמשכתוכעבות העגלה חטאהואז , בנוקביה

הוי מושכיוזה שיעור הכתוב . לתהומא רבארק קושר , השואכי . עון בחבלי השוא

כ הוא מפילו "ואח, אותו בחבלים ולוכד אותו

כעבות העגלה חטאהואז , לפני הנוקבא שלו

. מפילתו לתהומא רבא והורגתוהחטאהאשר

.נ"דא ההיא חטאה דקטלית ב, ש"וז

ש אל "אר: ' וכוןשמעו' אמר ר) עאשלא תוציאו מפיכם , בבקשה מכם. החברים

שלא ידעתם ולא שמעתם מאילן , דבר תורה בשביל שלא תהיו גורמים לאותה. גדול כראוי

פתחו . להרוג המוני בני אדם חנם, חטאה .הרחמן יצילנו, הרחמן יצילנו, כולם ואמרו

, כלומר', וכומלה דאורייתאפירוש ,ואם לא, ,מוטב, אם אתם יודעים מעצמכם

צריכים

83

פג הקדמת ספר הזהר

ואהיה))))טטטט, דכתיב, והא אוקמוה, ה עלמא" באורייתא ברא קב))))חחחח, תא חזי) עבותרין ותלתא , ואיהו אסתכל בה זמנא. ואהיה שעשועים יום יום, אצלו אמון

לאולפא לבני נשא . ולבתר עביר בה עבידתא, ולבתר אמר לון, וארבע זמנין . אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ויאמר לאדם))))ייייא "כד. ייתון למטעי בהדלא

וגם , הכינה, ויספרה, אז ראה, דכתיב, ולקביל ארבע זמנין אינון) עגאעיל ארבע תבין , ועד לא אפיק עבידתיה. ה מה דברא"ברא קב, חקרה

. ולבתר השמים. הא ארבע, ת'להים א'רא א'ראשית ב'ב, דכתיב, בקדמיתאה באורייתא עד לא יפיק עבידתיה " לקביל ארבע זמנין דאסתכל קבאינון

.לאומנותיה

מאמר דטעין חמרימאמר דטעין חמרימאמר דטעין חמרימאמר דטעין חמרי

רבי אלעזר הוה אזיל למחמי לרבי יוסי ברבי שמעון בן לקוניא ) עד

אמר רבי אבא . חד גברא אבתרייהו))))ככככוהוה טעין , ורבי אבא בהדיה*) , חמוי . לאתתקנא בארחןדהא שעתא ועדנא הוא, נפתח פתחין דאורייתא

מסורת הזהר

' דח"תק. פח' דח"זב קעז לך שי תולדות א מקץ רמ ויגש ב תרומה תרלה פקודי יג שמיני א " ב))))חחחח

ב קעז תולדות א תרומה תרלה ויקהל תלח שמיני א אחרי מות קסח רז "א קס ב"ב) משלי ח ())))טטטט: קכא

מקץ קלד ויקהל רכח בהר) איוב כח( ))))יייי. ב"קטו ט' דח"תק: ד פא"ה ט' דח"זקרח לה וילך לט .סט' ג ד" תכז"ת עיין ב))))ככככ: קכא ' דח"תק. צא. פח. מה' דח"ז: פח' ה ד" תנז"תעג

עמי אתה בשותפא הסולם מאמר

מאילנא' צריכים אתם לשמוע איך לעבוד את הדהיינו מאדם גדול , רברבא כדקא יאות

בגין דלא תהוון גרמין. שאפשר לסמוך עליו .'כוו

בוא : ' וכותא חזי באורייתא) עב. ה את העולם"בתורה ברא הקב, וראה

ואהיה אצלו אמון ואהיה, שכתוב, והעמידוהו שסובב על התורה שהיהשסובב על התורה שהיהשסובב על התורה שהיהשסובב על התורה שהיה. שעשועים יום יום

ה משתעשע בה אלפים שנה מטרם שנבראה משתעשע בה אלפים שנה מטרם שנבראה משתעשע בה אלפים שנה מטרם שנבראה משתעשע בה אלפים שנה מטרם שנברא""""הקבהקבהקבהקב

והוא הסתכל בה פעם))))בבבב""""ל אות כל אות כל אות כל אות כ""""כנכנכנכנ. (. (. (. (העולםהעולםהעולםהעולם .הםכ אמר ל"ואח, ושתים ושלש וארבע פעמים

ללמד בני אדם שלא. ולבסוף עשה בה מעשהאז ראה , כמו שאתה אומר. יבואו לטעות בה

אשראשראשראשר. ויספרה הכינה וגם חקרה ויאמר לאדם ,,,,הכינההכינההכינההכינה. . . . ''''פעם בפעם בפעם בפעם ב, , , , ויספרהויספרהויספרהויספרה. . . . ''''הוא פעם אהוא פעם אהוא פעם אהוא פעם א, , , , ראהראהראהראה

,,,,כ אמר להםכ אמר להםכ אמר להםכ אמר להם""""ואחואחואחואח. . . . ''''פעם דפעם דפעם דפעם ד, , , , וגם חקרהוגם חקרהוגם חקרהוגם חקרה. . . . ''''פעם גפעם גפעם גפעם ג ....ויאמר לאדםויאמר לאדםויאמר לאדםויאמר לאדם, , , , דהיינודהיינודהיינודהיינו

ונגד : ' וכוולקביל ארבע זמנין) עג, ויספרה, אז ראה, פעמים אלו שכתובארבע . ה מה שברא"ברא הקב, וגם חקרה, הכינה

הביא בתחילה ארבע , ועד שלא עשה מעשהו ,את, אלקים, ברא, בראשית, שכתוב, מלים

)א"ע' י דף ה"דפו(

שהם כנגד , השמיםכתובכתובכתובכתובכ "ואח. הרי ארבע ה בתורה מטרם"ארבע הפעמים שנסתכל הקב .שהוציא מעשהו למלאכתו

:' וכוולקביל ארבע זמנין אינון. פירוש

אז ראה: מ"ב תו"ס חו"אלו ארבעה זמנין ה

הוא הכינה, הוא בינהויספרה, הוא חכמה

' ואחר ד. הוא מלכותוגם חקרה, א"ז

וכן. ה מה דברא"ברא קב, ההתלבשויות האלו, התיבות הראשונות שבתורה' רומזות ד

אלהים, היא בינהברא, היא חכמהבראשית התלבשויות' ואחר ד. את היא מלכות, א"היא ז .נבראו השמים, אלו

מאמר דטעין חמרי

אלעזר ' ר: ' וכורבי אלעזר הוה) עדיוסי ברבי שמעון בן ' הלך לראות את ר

ואיש אחד . ורבי אבא עמו, לקוניא חותנודהיינו שהיה מוליך דהיינו שהיה מוליך דהיינו שהיה מוליך דהיינו שהיה מוליך , היה מחמר אחריהם

,נפתח פתחי התורה, אבא' אמר ר. חמוריהםחמוריהםחמוריהםחמוריהם

טעין. שעתה השעה והזמן להתתקן בדרכנופירושו

84

הקדמת ספר הזהר פד

בשית יומין , תא חזי. את שבתותי תשמורו))))לללל, פתה רבי אלעזר ואמר) עה. ויהב חיליה בההוא יומא, גלי עבידתיהככככוכל יומא ויומא . ה עלמא"ברא קב

תלת יומין בגין דאינון, ביומא רביעאה. אימתי גלי עבידתיה ויהב חיליה אפיק עבידתא, כיון דאתא יומא רביעאה, קדמאין כולהו הוו סתימין ולא אתגלו

.וחילא דכלהוכלהו, תלת יסודין עלאין))))ממממג דאינון "אע, דהא אשא ומיא ורוחא) עו

מסורת הזהר

י קדושים ל"ד. רסהא"חבהשמטות ) ויקרא יט ())))לללל

בהקדמהז"תי "ד: שי' דג"חלב מג עט בהשמטית

חלופי גרסאות)ל"אה(א לא גלי עבידתיה " נככככ

תולדות קיד וארא לג יתרו רצב פנחס))))ממממ: עז' ו ד"תל. סט' ד ד"תכ. סט' ג ד"תכ. נז' א ד"תס. יב' ד

:סח' ב ד" תכז"תתתט ואתחנן כו

דטעין חמרי הסולם מאמר ,,,,כי על מדוקרים מתרגם מטעניןכי על מדוקרים מתרגם מטעניןכי על מדוקרים מתרגם מטעניןכי על מדוקרים מתרגם מטענין, , , , פירושו דוקרפירושו דוקרפירושו דוקרפירושו דוקר

,,,,אל למוליך חמוריםאל למוליך חמוריםאל למוליך חמוריםאל למוליך חמוריםוהוא שם מושוהוא שם מושוהוא שם מושוהוא שם מוש) ) ) ) זזזז""""ירמיה לירמיה לירמיה לירמיה ל(((( כדיכדיכדיכדי, , , , מפני שדרכו לדקור את החמורים במחטמפני שדרכו לדקור את החמורים במחטמפני שדרכו לדקור את החמורים במחטמפני שדרכו לדקור את החמורים במחט

....שימהרו ללכתשימהרו ללכתשימהרו ללכתשימהרו ללכת

א "פתח ר: ' וכואלעזר' פתח ר) עה בששת, בוא וראה. את שבתותי תשמורו, ואמר

וכל יום ויום . ה את העולם"ימים ברא הקבמתי . גילה מעשהו ונתן באותו יום את כחו

. ביום הרביעי, הוא. גילה מעשהו ונתן כחוהיו , שביל שאותם שלשת ימים הראשוניםב

כיון שבא יום הרביעי, סתומים כולם ולא נגלו .הוציא המעשה והכח של כולם

.השבתהיינו ביום , בההוא יומא. פירוש והם מגלים שלמות, י"ת נה"שית יומין הם הג

.שהוא מלכות. מלאכתם וכחם ביום השבת

אימתי גלי עבידתיה ויהב , ש"ומהנה מקודם : ' וכו רביעאהחיליה ביומא

ביום דכל יומא ויומא יהב חיליה , לכן אמרביום וכאן אומר אימתי היה זה רק . השבת והענין הוא כי המלכות. ויש להבין זאת. רביעי

שהם רביעי לאבות, נקראת רביעי ושביעי

וכן אומר, י" שהם נהושביעי לבנין, ת"חג

שהם הנצניםכי . ))))''''לעיל אות דלעיל אות דלעיל אות דלעיל אות ד((((ש "ר

ראו בארץ ביום השלישי ועת נת "חג שאז נתמעטה. הזמיר הגיע דא יום רביעי

הרי שהמלכות. ש"ע' המלכות ועלתה לעיבור בי "ע', ונתקנה ביום ד', ת ביום ג"נאצלה מחג

כ מבחינה זו "וע', א שהוא יום ד"נצח דז

כ אומר שם"ואה. רביעי לאבותהיא נקראת

בארצנו דא יום שבת דאיהו דוגמת ארץ )א"ע' דף הי"דפו(

היא ארץהרי שהמלכות הנקראת , החיים

וענין. לבנין שביעיוהיא , יום שבתבחינת .הוא שמתבאר כאן, של רביעי ושביעי, זה

בגין דאינון תלת יומין וזה אמרו ,קדמאין כולהו הוו סתימין ולא אתגלו, כי כל זמן שהמדרגה היא בחסרון המלכות

תה את נבחנת לסתומה ובלתי נודעת ובהשגהמלכות משגת את שלמותה וזה סוד ששת

כי לכאורה צריכים ששת, ימי המעשה ושבת ,ימי המעשה להיות יותר חשובים מיום השבת

י שהם ששת ימי המעשה "ת נה"שהרי חג. חשובים יותר מהמלכות שהיא יום השבת

ע"שכל שבוע הוא מדרגה בפ, הוא' אלא הפיכ "וע, שבימות החול היא חסרה המלכות

כי בחסר , המדרגה סתומה ואין בה קדושה ורק בהתגלות, ל"ר דאורות כנ"המלכות חסר ג

דהיינו בביאת יום , המלכות במדרגה ההיא אז מתגלה הקדושה בכל המדרגה דהיינו, השבת

והקדושה שורה בכל , גם בששת ימי המעשה ,ז גם בששת ימי בראשית"השבוע ההוא ועד

ת"ם הג שהיומין קדבואין' גכאשר נאצלו

סתימיןמטרם שנגלתה המלכות הרי היו ,וכשנאצלה המלכות, בלי גילוי הקדושה שבהם

שהיא ביום רביעי אז נתגלתה קדושתם של

כיון דאתא יומא ש "וז. כל ארבעת הימים רביעאה אפיק עבידתא וחילא דכלהודהיינו שנתגלתה הקדושה במלאכה ובכח דכל

.הכי המלכות משלמת המדרג, ארבעת הימים

כי אש ומים : ' וכודהא אשא ומיא) עוס שלשת הימים ס שלשת הימים ס שלשת הימים ס שלשת הימים """"והוהוהוה, , , , תתתת""""שהם חגשהם חגשהם חגשהם חג, ורוח

,שלשה יסודות עליונים, פ שהם"אע, הראשוניםהראשוניםהראשוניםהראשונים כולם היו תלוים ולא, תתתת""""ספירות חגספירות חגספירות חגספירות חג' ' ' ' דהיינו גדהיינו גדהיינו גדהיינו ג

נגלה

85

פה הקדמת ספר הזהר

כדין אתידע אומנותא, תליין ולא אתגלי עבידתא דלהון עד דארעא גלי לון .נייהודכל חד מ, תדשא הארץ דשא))))ננננדכתיב , ואי תימא הא ביומא תליתאה הוה) עזרביעאה , תליתאה)))) ע ע ע עג דכתיב ביומא"אלא האי אע. ותוצא הארץ))))סססס ללללוכתיב

ולבתר יומא רביעאה . ואתכליל ביומא תליתאה למהוי חד בלא פרודא, הוהיעאה בגין דיומא רב. אתגלי עבידתיה לאפקא אומנא לאומנותיה דכל חד וחד

.איהו רגלא רביעאה דכרסייא עלאההוו, בין יומין קדמאין ובין יומין בתראין, עבידתייהו דכלהוממממוכל ) עח

מסורת הזהרב קנה "א עה שפא ב"להלן רא ב) בראשית א ())))ננננ

י בא סו תרומה תתכט "ד. רנז' דא"חבהשמטות

ז"תספרא דצניעותא יט ויקרא קפג פנחס קכב תרלג

חלופי גרסאות ל " עבידתא כצממממ). ל"אה(א ותוצא הארץ דשא " נלללל

).ל"אה(

ח"ז. קלז' ע ד"ת: צז' ו ד"תס. פג' ז ד"תמ.: פב' ג ד"תמ: מו' א ד"תכ: רא' ו ד"ת. ה' בהקדמה דב קס ספרא דצניעותא לו"לעיל ד ב) בראשית א ())))סססס.: קיב:: צח:: צה' דח"תק. עד. יג:: א' ד

י"ד. רנז' דא"חות בהשמט))))עעעע: א' דח"זפנחס קכב

דטעין חמרי הסולם מאמר ,ס מלכותס מלכותס מלכותס מלכות""""שהשהשהשה, נגלה המעשה שלם עד שהארץ

אז נודעה מלאכתם של כל אחד . גילתה אותם .ואחד מהם

, ואם תאמר: ' וכוואי תימא הא) עז תדשא הארץ, שכתוב, הרי ביום השלישי הוא

הרי שגילוי מעשההרי שגילוי מעשההרי שגילוי מעשההרי שגילוי מעשה. ותוצא הארץ, וכתוב, דשא ....היה ביום השלישיהיה ביום השלישיהיה ביום השלישיהיה ביום השלישי, , , , מלכותמלכותמלכותמלכותשהוא השהוא השהוא השהוא ה, , , , של הארץשל הארץשל הארץשל הארץ

,פ שזה כתוב ביום השלישי"אלא אע, ומשיבומשיבומשיבומשיב ,ס מלכותס מלכותס מלכותס מלכות""""שהשהשהשה, יום הרביעי היה, תתתת""""ס תס תס תס ת""""שהשהשהשה

, ת ומלכותת ומלכותת ומלכותת ומלכות""""תתתת, להיות, ונכלל ביום השלישיגילה יום הרביעי , ואחר כך. אחד בלי פרוד

להוציא את האומן למלאכתו של כל , מעשהו משום שיום הרביעי הוא, תתתת""""מחגמחגמחגמחג, אחד ואחד

, , , , שוא בינהשוא בינהשוא בינהשוא בינה, הרביעית של כסא העליוןהרגל ....ת ומלכותת ומלכותת ומלכותת ומלכות""""רגלים שלו הם חגרגלים שלו הם חגרגלים שלו הם חגרגלים שלו הם חג' ' ' ' שדשדשדשד

כי בהיות המלכות מגלית קדושת . פירוש, כ עלתה ונכללה ביום השלישי"ע, הימים' ג

למהוי חד כדי לגלות עליהם היחוד דהיינו .בלא פרודא

כי ', וכוולבתר יומא רביעאה, ש"וז הימים' ביום רביעי השלימה המלכות על ג

,ימים' ולאחר כך יצאו עוד ג. הראשונים בלבד

ולבתר יומא ש "וז, שהם נצח הוד יסודאתגלי עבידתיה לאפקא , רביעאה

כי אחר , אומנא לאומנותיה דכל חד וחד. הימים הראשונים' שנתגלתה הקדושה על ג

,א"שהם עיקרו של הז, אבות' הנק, ת"שהם חג

, לאומנותיה, א שהוא האומן"הנה אז יצא הז' דהיינו ג, נצח הוד יסוד' הנק, ונאצלו בנין

והוא . הימים האחרונים דששת ימי בראשית

בגין דיומא רביעאה איהו רגלא רביעאה ,א נבחן לכסא אל הבינה" הזדכרסייא עלאה

וכמו שאין הכסא נשלם מטרם שנגמרת בו א אינו נשלם מטרם "כן הז, הרגל הרביעית

ולא היה ,שנתגלתה בו המלכות ביום הרביעיי זולת אחר "הימים נה' יכול להאציל את ג

.השלמתה

וכל : ' וכווכל עבידתייהו דכלהו) עח, ימים הראשונים''''גגגגבין , מעשיהם של כולם

שהםשהםשהםשהם, ימים האחרונים''''גגגגובין של , תתתת""""שהם חגשהם חגשהם חגשהם חג

שהוא המלכותשהוא המלכותשהוא המלכותשהוא המלכות, היו תלוים ביום השבת, יייי""""נהנהנהנה

ויכל, זהו שכתוב. ר וכל שלמותהר וכל שלמותהר וכל שלמותהר וכל שלמותה""""בבחינת הגבבחינת הגבבחינת הגבבחינת הגוזו היא , זו היא שבת. ם השביעיאלקים ביו

כלומר ששבת ויוםכלומר ששבת ויוםכלומר ששבת ויוםכלומר ששבת ויום. הרגל הרביעית של הכסא אלא יום הרביעיאלא יום הרביעיאלא יום הרביעיאלא יום הרביעי, , , , מלכותמלכותמלכותמלכות' ' ' ' הרביעי שניהם בחיהרביעי שניהם בחיהרביעי שניהם בחיהרביעי שניהם בחי

ת שלו מחזהת שלו מחזהת שלו מחזהת שלו מחזה""""א בתא בתא בתא בת""""הוא מלכות הנכללת בזהוא מלכות הנכללת בזהוא מלכות הנכללת בזהוא מלכות הנכללת בז אאאא""""ס מלכות בזווג זס מלכות בזווג זס מלכות בזווג זס מלכות בזווג ז""""ויום השבת הויום השבת הויום השבת הויום השבת ה. . . . ולמעלהולמעלהולמעלהולמעלה

....פנים בפניםפנים בפניםפנים בפניםפנים בפנים

', וכווכל עבידתייהו דכלהו. פירושם נשלמו הימים הראשוני' י שג"כלומר אעפ ,מכל מקום לא נשלמו בו לגמרי, ביום הרביעי

ונמצא כי ביום, והוו תליין עד יום השבת

,ת" שהם חגבין יומין קדמאיןהשבת נשלמו

ויכל, ש"וז, י" שהם נהובין יומין בתראיןאלקים

)א"ע' י דף ה"דפו(

86

הקדמת ספר הזהר פו דא שבת, כל אלהים ביום השביעי וי))))צצצצ, הדא הוא דכתיב. תליין ביומא דשבתא))))פפפפ

. דכרסייא))))רררר רגלא רביעאה ))))קקקקודא הוא אלא שבת. תרין, שבתותי תשמורו))))ששששמהו את , ואי תימא אי הכי) עט

. לית לון פרודא))))בבבב ושבתא דיומא ממש ))))אאאא דמעלי שבתא ))))תתתת. ומקדשי תיראו))))דדדדומהו , טעין בתרייהו))))גגגג טייעא דהוה )דאמר ההוא ) פ

מסורת הזהר

יתרו) ומניה בתברכאן(בשלח תטז ) שמחו כולם(י "ד. רסה' דא"חבהשמטות ) ואתזן מתמן(ח שסד נ))))פפפפ

ב קפ יתרו"ב) בראשית ב ())))צצצצ). יומא שביעאה אישתלימו כל עבידן(פקודי מה ) ביומא שביעאה תליין(תמה

ח"תק. לג:: לב' דח"ז. ק' ט ד"תס. פד' ז ד"תמ: סז' ב ד" תכז"תתנב משפטים שס ויקהל רנב פקודי מה לך))))רררר. ח' דז"תבלק תסט פנחס תרסט ואתחנן נא ) סמכא(י "ד. רנט' דא"חא קיז בהשמטות " ב))))קקקק.: קיב' ד

שמות קי קכב ויקהל רפא תזריע צז אחרי מות רי ) כסא הכבוד: (רס. רנט' דא"חרנה בהשמטות

ז קלט האזינו יז קצב קדושים לח נשא קעט פנחס רב תריט ואתחנן כו קה עקב עא כי תצא קט קכ

.:סה' ב ד"תכ: ס: נא' א ד"תכ: לא' ח ד"תי. ד' הקדמה דז"תי "ד: שז.: ש' דג"חבהשמטות

ב קפה קצב קצז ר " להלן רמז רנב ב))))תתתת: קכו' ע ד" תז"ת קדושים מג ))))שששש.: עו' רות דח"ז. סז. סו

ו תרומה קסד קעו קפג רזי בשלח תטו יתרו תמו תנה תעב תקלא תקמ"ד. רנז' דא"חוישב נז בהשמטות

ח" תיז"תי קדושים יט כי תצא קטו האזינו קצב "ד: רעו' דב"חרטו תנב ויקהל קפח קצט רנב בהשמטות

ב " להלן רמז רנב ב))))אאאא: מח' דח"ז: קמג' ו ד"בהשמטות ת. ע: סט' ד ד"תכ. מו: מה' א ד"תכ. לד' ד

תרומה קעח קפד רה רטו ויקהל קפחו קצא ר נח שסה יתרו תמז תנו תקל משפטים ה "ג צ"קפג בח

י ויקרא קפג צו סב סד אחרי מות תח אמור קטו "ד: רעו' דב"חרד רח רנח פקודי תרכב בהשמטות

' דח"ז. עג' ל ד"ת. נז. נא. מו' א ד"תכ: לח' ט ד"תי. כב' ו ד"ת. ב' בהקדמה דז"תקכו עקב מז

) ויקרא יט ())))דדדד. תרומה תקלט בלק לו))))גגגג). אדא ודא בלא פירוד(ת "ג צ" יתרו תקכט בח))))בבבב: מח. לג. יז

.סט' ג ד" תכז"תי "ד: ש' דג"חב ואתחנן סז בהשמטות /י קדושים ל"ד. רסה' דא"חבהשמטות

.קכ' דח"תק. סט' ד ד"תכ .סוחר שהיה נוסע אחריהם' פי) דדרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמר

אלהים ביום השביעי את כל מלאכתו לרבות , יינו כל ששת הימים דה.אשר עשה

.הימים הראשונים' ג

דא שבת ודא הוא רגלא רביעאה, ש"וז, שבתשיום השביעי הוא , כלומר, דכרסייא

רגלא רביעאהוכן הוא , דהיינו שביעי לבנין, דהיינו שמשלים גם על האבות, דכרסייא

הימים ' והטעם שג. והשבת הוא רביעי להם, א רביעאהת לא נגמרו לכל תיקונם ביומ"חג

, אלא שצריכים ליום השבת שישלים אותם ,מפני שהיה ביום רביעי מיעוט במלכות, הואשמשום זה חזרה לעיבור , מיעוט הירח' הנק

ונמצא . ונתגלתה שלמותה ביום השבת', ב .הימים הראשונים' שיום השבת השלים גם על ג

, ואם תאמר: ' וכוואי תימא אי) עט את, מהו שכתוב, ששבת היא מלכותששבת היא מלכותששבת היא מלכותששבת היא מלכות, אם כן

אלא , ומשיבומשיבומשיבומשיב. שהן שתים, שבתותי תשמורוושבת של , שהיא מלכותשהיא מלכותשהיא מלכותשהיא מלכותשבת של ליל שבת

המאיר בשבת שהיאהמאיר בשבת שהיאהמאיר בשבת שהיאהמאיר בשבת שהיא, , , , אאאא""""שהוא זשהוא זשהוא זשהוא ז, יום ממש )א"ע' י דף ה"דפו(

והםוהםוהםוהם ,,,,פפפפ""""כי מיוחדים פבכי מיוחדים פבכי מיוחדים פבכי מיוחדים פב, הם פרודאין ל. מלכות ....נקראים שתי שבתותנקראים שתי שבתותנקראים שתי שבתותנקראים שתי שבתות

' שב, שאל כי לפי ההוה אמינא, פירוש שלמות כל אחת בפני, רביעי ושביעי, המלכיות

שהםאת שבתותימובן היטב הכתוב , עצמה

אבל אחר שתאמר . רביעי ושביעי, תריןשברביעי לא נשלם אלא רק אחר שנכלל

ולמה אומר . כ הם רק שבת אחת"א, בשביעי

שהכוונה, ומשיב. תרין, את שבתותיהכתוב א ונוקבא המאירים בקדושת"היא על בחינת ז

וא הזכר ומעלי שבתאכי יום השבת ה, השבתשבתות הנכללים ' והם ב. היא הנוקבא

, חד בלא פרודאלהיותם ממש , בשבתותי .והבן. א בשם שבת"גם הז' כ נק"וע

אמר אותו : ' וכואמר ההוא טייעא) פ ומהו, שהיה מחמר אחריהםמוליך החמוריםמוליך החמוריםמוליך החמוריםמוליך החמורים

.זו היא קדושת השבת, אמר לו, ומקדשי תיראור לו זו היא אמ. ומהי קדושת השבת, אמר לו

אם, אמר לו. אאאא""""מאומאומאומאו, קדושה הנמשכת מלמעלה כן

87

פז הקומת ספר הזהר

ל דא קדושא "א. אמר ליה ומהו קדושא דשבת. קדושא דשבת))))ההההאמר ליה דא אלא , אמר ליה אי הכי עבידת לשבת דלאו איהו קדש. דאתמשכא מלעילא

ראת לשבת וק))))וווו, והכי הוא, אמר רבי אבא. קדושא דשריא עלוי מלעילא אמר ליה. לחוד' אדכר שבת לחוד וקדוש ה. מכובד))))חחחח' עונג לקדוש ה))))זזזז

אמר ליהננננ. אמר ליה קדושא דנחתא מלעילא ושריא עליה. 'אי הכי מאן קדוש ה, אתחזי דשבת לאו איהו מכובד, אי קדושא דאתמשכא מלעילא אקרי מכובד

דמלה דחכמתא עעעערא אנח להאי גב: אמר רבי אלעזר לרבי אבאסססס. וכתיב וכבדתו .אימא אנת: אמרו ליה. דאנן לא ידענא בה, אית ביה תרין))))יייידאיהו , תחום שבת))))טטטטלאסגאה , את. את שבתותי, פתח ואמר) פא

מסורת הזהר

ישעיה ())))וווו. יז' דח"ז ויקהל רנב אמור קי קטו קכז ))))הההה

.מח. יז' דח"זבשלח עא יתרו תסז אמור קיז ) נח

תנד תרומה רפ ויקהל קפז בשלח עא עג יתרו תמז))))זזזז

חלופי גרסאות

א "ונ, א"א אמר ליה ר" נסססס). ל"אה(ל " אמר להו כצננננ.א דמלה חדתא" נעעעע. א"שאל ר

י צו סב אמור קיז נשא שסד עקב לג מח "ד: רעו' דב"חקצ רמה רמט פקודי תרכד תתצג בהשממות

. פה' ח ד"תמ: סט' ד ד"תכ: נט. נח. נז' א ד"תכ. כב' ו ד" תז"ת) עדונין: (שב' דג"חבהשמטות

.יב. יא. ב' בהקדמה דז"ת להלן קמח פנחס תתל ))))טטטט. יז' דח"ז בשלח עא ))))חחחח. מח' דח"ז. קלא' ע ד"ת

.סט' ג ד"תכ: נד' א ד"תכ) תמניא אלפי. (יא' בהקדמה דז"ת בשלח תיח ויקהל רמב פנחס תתל ))))יייי. קח' ט ד"תס

דטעין חמרי הסולם מאמר, אינה קדשעצמהעצמהעצמהעצמהבת שהיא כן עשית את הש

....אאאא""""מאומאומאומאו, אלא הקדושה שורה עליה מלמעלה וקראת לשבת, שכתוב, וכך הוא, אבא' אמר ר

, שנזכר שבת לבדהריהריהריהרי, מכובד' ענג לקדוש המי הוא קדוש , כ"א, אמר לו. לבד' וקדוש ה

, הוא הקדושה היורדת מלמעלה, אמר לו. 'ה אמר לו אם. על השבתעל השבתעל השבתעל השבת, ושורה עליה, אאאא""""מאומאומאומאו, שה הנמשכת מלמעלה נקראת מכובדהקדו, וכתוב, שהשבת עצמה אינה מכובדת, נראה

אמר. הרי שהשבת עצמה היא מכובדתהרי שהשבת עצמה היא מכובדתהרי שהשבת עצמה היא מכובדתהרי שהשבת עצמה היא מכובדת. וכבדתוכי , עזוב אותו האדם, אלעזר לרבי אבא' ר

. שאנו אין יודעים אותה, יש בו דבר חכמה .אמור אתה, אמרו לו

,ומהו ומקדשי תיראו, שאל אותו. פירוש השבת הוא בחינת כיון שאתה אומר שסוד

כ למה קורא אותם הכתוב בשם "א, ן"זו

.קדש' א בלבדם נק"כי רק או, מקדשי

' אדכר שבת לחוד וקדוש ה, ש"וזכי השבת עצמה היא , הוכיח לו מכאן. לחוד

אלא , מעצמהדלאו איהו קדשן "בחינת זו

דהיינו. קדושא מלעילאמשום שנמשכת לה

א"מאוהמשכה ' ובחי. קדש' א עלאין הנק"מאו

' ולקדוש השעליו נאמר , 'קדוש ה' נק .מכובדאת , א"פו: ' וכופתח ואמר את) פא

שהוא, לרבות תחום שבתבאבאבאבא את. שבתותי )א"ע' י דף ה"דפו(

ומשום זה הוסיף , שני אלפים אמה לכל צד

שהוא לשוןשהוא לשוןשהוא לשוןשהוא לשון, שבתותי. ת"א, את המלהאת המלהאת המלהאת המלה, , , , הכתובהכתובהכתובהכתוב

, זו היא שבת עליונה ושבת תחתונה, רביםרביםרביםרבים .לולות ביחד וסתומים ביחדשהן שתים כ

י "כי אעפ. ' וכואת לאסגאה. פירושאל יצא איש ממקומו ביום השביעי , דכתיב

' באתהרבה הכתוב במלת , ))))זזזז""""שמות טשמות טשמות טשמות ט((((

ס " האתו. אלפים לכל רוח מחוץ למקומוא "המלכות שמזווגה יוצאים המוחין של או .ן"המאירים בשבת בתוספת על הארת הזו

בגין כך אסגיש " וז.אלפים' ס ב"א ה"כי או . לרבותאתז בא " שעאת

דא שבת עלאה ושבת, שבתותי, ש"וזשבת עלאה הוא תבונה ושבת תתאה , תתאה

לעיל לעיל לעיל לעיל ((((' שהם נק, א"נוקבא דז, הוא מלכות

עלמא עלאה ועלמא, או, ה"י ומ"מ. ))))''''אות חאות חאות חאות ח כי בשבת עוליםכלילן כחדא. ש"ע, תתאה

ותנמצאות תבונה ומלכ, א"ן ומלבישים לאו"זו

כי התחתון העולה לעליון, כחדא זו בזו כלילן

ז אין " כי עכסתימין כחדא. נעשה כמוהו, המלכות נעשית תבונה ממש בלי הכר ביניהן

משום שאלו המוחין דתבונה אינם מקובלים אבל , למלכות רק למעלה במקום התבונה

במקומה עצמה של המלכות למטה אין לה ד המלכותובשיעור הזה נחשבת עו, מוחין אלו

ואומר שגם התבונה סובלת מהסתימא. לסתימא של

88

הקדמת ספר הזהר פח

שבת עלאה ושבת))))ככככ דא פפפפ, כ אסגי את שבתותי"ובג, אלפין אמין לכל סטרא .וסתימין כחדא, דאינון תרין כלילן כחדא, תתאה

:אמרה קמיה. אחרא דלא אדכר והוה בכסופא)ה שבת ))))ללללאשתאר ) פב .ויומא לאו איהו בלא ליליא, שבת אתקרינא, ומא דעבדת לימי, מארי דעלמא

בעטרא))))ננננאבל הא אנא מעטר לך , שבת אנת ושבת קרינא לך))))ממממ, ברתי: אמר לה דאיהי)))) ס ס ס ס,ודא שבת דמעלי שבתא, מקדשי תיראו, אעבר כרוזא ואמר. עלאה יתיר

מסורת הזהר

יתרו תקל תקלב תרומה רה רטו שיט ויקהל קפב))))ככככ סאות חלופי גר

.ג"א דא ל" נפפפפ

תלת (יתרו תקל ) תלת שבת(ב קפא " ב))))לללל. פה' ח ד" תמז"תי קדושים לב "ד: רעו' דב" חבהשמטות

תלת: (מח' דח"ז) שביעי' ג. (פד' ז ד" תמז"תפנחס תשצט ) תלת עדונין(ויקהל רז נשא שסד ) דרגין

ה שעז נח ד סו שסא וירא שכח ב קפה קצא קצז ר רכח שמ" לעיל ד לד להלן רמז רנ רנב ב))))ממממ). שבתי

י שמות קז בשלח ע עד תטז תיט"ד. רסה: רנט' דא"חוישב נז קעא ויחי תקט תקפה בהשמטות

יתרו תמד תנה תסז תעה תצד תקכז תקמה משפטים ו תרומה ע קנז קסד קסט קעה קפג רו ריג רטו רפ כט רלט רמג רנב רנח רעח תנז רפה רצג שיט שכה תנ תנב תקמז תקנח ויקהל קנז קעג קפ קפו קצט רז ר

י ויקרא קפג צו נז סד אחרי מות "ד.: רעו' דב"חפקודי מה תקמה תרכד תרעה תרצא תתצ בהשמטות

א לב עט אמור קי קטו קיט קכג בחקותי נד נשא לד אדרא רבא שנח שסג /רסג שסו תח קדושים יט לד ואתחנן קי עקב כב לא מה כי שלח לך יא נד פנחס תצה תקעב תקפג תריח תרכט תרע תשצט תתל תתנ

. ב' הקדמה דז"ת: שו: שב. שא: ש' דג"חתצא כ לז ע קיד קכב וילך כו האזינו מה קפו בהשמטות

.לד' ח ד"תי: לא' ז ד"תט: כד' ט ד"ת. כד. כג.: כב' ו ד"ת. כ' ה ד"ת. יח' ב ד"ת: יג. יב. יא: ה .:סז: סו: סה' ב ד"תכ: סב . נט. נח.:נז: נו: נה: נד. נא. מו.: מה' א ד"תכ.: לח' ט ד"תי ח"תמ.: פד: פג' ז ד"תמ. עח: עז' ו ד"תל.: עג' ל ד"ת: עב' ח ד"תכ. ע: סט' ד ד"תכ. סט' ג ד"תכ :קמג' ו בהשמטות ד"ת. קלא: קכו' ע ד"ת. קט. קח' ט ד"תס.: צה' ג ד"תס.: צ' ו ד"תנ.: פה' ד

.קכ. קט' דח"תק. צ: פד. ס:. מח.: מד. לג.: לב.: כט. יח. יז: טז: יא. ט. ג: א' דח"ז

. יז' דח" זר אמור קטז אדרא רבא שסג"ג צ"תרומה קפב רמז בח) עטרא דשבת( בשלח תיט ))))ננננ.: קכא

.:עג' ל ד"ת: עב' ח ד"תכ. סט' ד ד"תכ: כד' ט ד"ת) ירא שבת: (ה' בהקדמה דז"ת ))))סססס). כתר שבת(

:עז' ו ד"תל

.שכינה' פי) הדרך אמת

דטאין חמרי סולםה מאמר

כלילן כי משום שמוחותיהן , של המלכותונמצא שאף , סתימין כחדאכ " הן גכחדא

על פי שהתבונה לפי עצמה בהיותה עתה אין לה , בשבת פרצוף אחד עם אמא עלאה

מ כיון שמוחותיה מאירים "מ, שום סתימאכ "ע, בכללות אחת עם המוחין של המלכותבמוחין מורגשת הסתימא של המלכות גם

.דתבונה

נשארה: ' וכואשתאר שבת אחרא) פב אמרה. והיתה בושה, שבת אחרת שלא נזכרה

מיום שעשית אותי אני , רבון העולם: לפניו: אמר לה. ואין יום בלא לילה. שבת, נקראת

הנה אני, אבל, שבת את ושבת קראתיך, בתי )א"ע' י דף ה"דפו(

ר העבי. מעטר אותך בעטרה עליונה ביותרוזו היא שבת של . מקדשי תיראו, כרוז ואמרומי . ושורה בה יראה, שהיא יראה, ליל שבת

, ואמרביחדביחדביחדביחדה כלל " שהקבומשיב היינוומשיב היינוומשיב היינוומשיב היינו. היא

ס לילס לילס לילס ליל""""שהשהשהשה, , , , ס המלכותס המלכותס המלכותס המלכות""""הההה, אניאשר . 'אני ה

נכללונכללונכללונכללו, 'אני ה ובמלותובמלותובמלותובמלות. . . . אאאא""""ס זס זס זס ז""""הההה' ' ' ' הההה. . . . שבתשבתשבתשבת

, ודייק, ואני שמעתי מאבי שאמר כך. יחדיחדיחדיחד

,שבתותי. שבת הוא לרבות תחוםאת שהמלהשהמלהשהמלהשהמלהוהרבוע , היינו העגול, שהוא לשון רביםשהוא לשון רביםשהוא לשון רביםשהוא לשון רבים

וכנגד, שבתותשבתותשבתותשבתות' ' ' ' דהיינו בדהיינו בדהיינו בדהיינו ב, שהם שנים, שבתוכו ,שיש לנו להזכיר, יש שתי קדושות, שנים אלו

, ויכולו.ואחת היא קידוש, אחת היא ויכולו

שאנו ובקידוש. יש בו שלשים וחמש מלים ועולים, מקדשים יש בו שלשים וחמש מלים

הכל

89

פט ספר הזהראקדמת

ואנא שמענא. 'אני ה, ה אכליל ואמר"דקב. ומאן איחו. בה יראהצצצצושריא , יראה עגולא ))))עעעע דא )ח, שבתותי. תחום שבת)ז את לאסגאה )ו, ודייק. מאבא דאמר הכי

אית תרי קדושתי דאית לנו , ולקביל אינון תרין. ואינון תרין, ורבוע דלגו תיבין)יא תלתין וחמש ))))קקקק ויכלו אית ביה )י. קדוש))))צצצצוחד , ויכלו))))פפפפ )טחד , לאדכרא

לשבעין שמהן ))))ררררוסליק כלא , תיבין)יבובקדושא דאנן מקדשין תלתין וחמש .ה וכנסת ישראל אתעטר בהו"דקב

, כלילן תרוייהו בשמורקקקק, אינון שבתותי, ובגין דעגולא ורבועא דא) פג

מסורת הזהר

' ע ד" תז"ת ויחי תט תצוה ט ויקהל קעז שכ ))))עעעע

אחרי דח"ז: קלד :קד' דח"תק. מה'

חלופי גרסאות ).ל"אה(ל " כלילין כצקקקק). אהיל(ל " ביה כצצצצצ

ב"תכ: כב' ו ד" תז"תב קעו קעט ויקהל רנב פקודי מה פנחס תרכט עקב לז מט "ב) בראשית ב ())))פפפפ

יתרו))))צצצצ. כאק. קיט' דח"תק: טז' דח"ז. פד' ז ד"תמ. עח' ו ד"תל. סט' ד ד"תכ:. סז: סו' ד

משפטים ))))רררר. ויקהל רנב))))קקקק. פד' ז ד"תמ. סט' ד ד" תכז"תתקמח ויקהל רנב רנח אמור קכז פנחס תרכט

:שז' דג"חתשיג האזינו יד בהשמטות ) ב"ע(תכ פנחס תרכט ) ע תיבין(תקלא תרומה תרכד ויקהל רנד

.פד' ז ד"תמ) ב"ע. (עח: זע' ו ד"תל) עב. (סט' ד ד"תכ) ב"ע: (סו' ב ד"תכ: כב' ו ד" תז"ת) י"ד(

).עב. (קכא' דח"תק: סח: סד' דח"ז

ש"ה ע"ג וכ"כ בשם התיקונים תקון כ"ובמנחת יהודה דף כד מביא ג. שם רז) ז. ב"ויקהל רד פ) ו דרך אמת 'ה תיבין וכו"כ ל"ובקדושא ג) יא. א מז"ה) י. כד' תקונים תק) ס. ב רד"ח) ח. ותמצא פירוש מאמר זה

מ "ובר: ב רז"ז פו וגם בח"מ' ד סח ותק"כ' תק) יב. דוש שלנו כי בנו בחרת טעותבנוסח הקי

.ו"והת "הארץ רושמים היכלו ות "ותמצא ר: ג רעה"ח

דטעין חמרי הסולם מאמרה וכנסת "שהקב, לשבעים שמותביחדביחדביחדביחדהכל

.ישראל מתעטרים בהם

ומשום: ' וכוובגין דעגולא ורבועא) פג

שתיהן , שבתותי שהעגול והרבוע הזה הם

. תשמורושכתוב שבתותי , בשמורכלולות אלא , אבל שבת העליון לא נכלל בשמור

הושלם, שהוא בינהשהוא בינהשהוא בינהשהוא בינה, כי מלך העליון, זכורב , מלך שהשלום שלוהבינההבינההבינההבינהכ נקראת "וע. בזכור

ועל כן אין מחלוקת. הוא זכור, כי השלום שלו .למעלה

ס"ה: ' וכואשתאר שבת אחרא. פירוש שאינה, נקודה אמצעית' הנק, תהמלכות דמלכו

בהיותה סוד , מקבלת מוחין גם ביום השבתוכל המוחין באים רק בסוד , המנעולא עצמה

ל אותל אותל אותל אות""""כנכנכנכנ((((, שהיא היסוד דמלכות, המפתחא

. וכיון שלא קבלה מוחין הוית בכסופא, ))))בבבב""""ממממ

אשתאר שבת אחרא דלא אדכרש "וזשלא , דהיינו הנקודה האמצעית שלא נזכרה

. והיתה בבושהוהוה בכסופא קבלה מוחין

מיומא הרי , היא טענה', וכואמרה קמיה דהיינו בתחילת אצילותי בעולם, דעבדית לי

היו כל המוחין, שבת אתקרינא, אדם קדמון ק לא היתה מלכות"כי בא, מושפעין על ידי

)א"ע' י דף ה"דפו(

אחרת רק נקודה אמצעית והיא לא נתמעטה ועוד . ם האצילותלעול', רק בעת צמצום ב

ס"וה. ויומא לאו איהו בלא ליליאטענה הרי אפילו ביום הראשון, נפלא מאד כי טענה

שהיחוד , ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, כתובכ למה לא "וא. מתגלה על יום ולילה יחדכי ביום השביעי , נזכר לילה בשבת בראשית

אמר לה. דמעשה בראשית לא כתוב לילה

שבת , ה אמר לה"שהקב, הכוונה היא', וכוביום שכלו שבת , לעתיד באלף השביעיאנת

,היינו מיומא דעבדית לך, ושבת קרינא לך

', וכואבל הא אנא מעטר. ל"ק כנ"בעולם אר "שתשמש בג, ה העלה אותה"היינו שהקב כי היא, ))))אאאא""""ש לעיל אות מש לעיל אות מש לעיל אות מש לעיל אות מ""""כמכמכמכמ((((, של הפרצופין

בסוד אוירא , א עלאין"נתקנה למלכות דאו ,קדש קדשין' נק' א עי"ואו. ש"ע, דלא אתידע

ש "וז. ונמצאת גם היא בסוד קדש עלאה

כי בכחאעבר כרוזא ואמר מקדשי תיראו ס"א עלאין נעשית בסוד מקדש שה"תיקונה באו

ונמצא עתה שהרויחה המלכות. מקדשי תיראו, ק"יותר משהיתה לה בעולם א, עטרא עלאה

כי שם היתה משמשת בסיום הספירות ,ר"עתה עלתה לשמש במקום גו, במקומה

א"באו

90

הקדמת ספר הזהר צ

דהא , בזכור))))ששששדהא שבת עלאה הכא לא אתכליל בשמור אלא . דכתיב תשמורוושלמא , מלכא דשלמא דיליה))))תתתתועל דא אקרי . מלכא עלאה בזכור אסתיים

.ועל דא לית מחלוקת לעילא. דיליה זכור איהו

מסורת הזהר

ב"חי יתרו תקח תקכט תקמו תרומה רטו בהשמטות "ד. רסה: רנט' דא"חטות ב קפה י בהשמ" ב))))ששששי ויקרא קפג צו סד קדושים עט אמור פד קכז בחקותי נג פנחס רט תרכט תתכג ואתחנן פג "ד. רעו' ד

.פד: פג' ז ד"תמ: סט' ד ד"תכ. נט. נז' א ד"תכ. כג: כב' ו ד" תז"תי "ד: ש' דג"חבהשמטות

י"ד: רס' דא"חא רצג בהשמטות " ב))))תתתת. קכ' דח"תק. מד' דח"ז: קז' דט "תס: פח' ה ד"תנ

.סז' דח"זמשפטים קכד תרומה רא ריד שטז שכח שמא שנד תתסב וילך כו

דטעין חמרי הסולם מאמר

הא אנאש "וז, קדש קדשין' א עלאין הנק"באו .מעטר לך בעטרא עלאה יתיר

דאיהי, ודא שבת דמעלי שבתא, ש"וז כי עליה היה, יראה' המלכות נק', וכויראה

ואינה משמשת , הצמצום שלא תקבל למדתה י מלמעלה למטה לבחינת עצמה אלא רק"באובהיותה מתוקנת במסך ברתת , ח בלבד"באו

לללל""""כנכנכנכנ((((. וזיע שלא יעבור האור מהמסך ולמטה

ועתה בעליתה . ))))שששש""""ה וכלהו עה וכלהו עה וכלהו עה וכלהו ע""""ו דו דו דו ד""""אות נאות נאות נאות נ

,עלאהשריא בה יראה , א"לקדש עלמה דאו ס הלילה"וה, א שורה בה"ה עלאה דאו"י הויכ

ויומא: של יום השבת שנתקנה עתה כטענתהודא שבת ש " וז.לאו איהו בלא ליליא

ונכללה מדת לילה גם ביום .דמעלי שבתא

מאן איהו היראה, ומאן איהוש "וז. .השבת

כי, 'ה אכליל ואמר אני ה"דקב, דשריא בה .ה"ויא נכלל בה ואמר אני ה"ה עלאה דאו"הוי

.מביא המאמר ששמע מאביו. ובכדי לפרש זהוביאור הדברים הוא כי תמונת העגול

שהאור מאיר שם באפן שוה בכל מקום, מורהואין שם בחינת דין כלל שיארע משום זה

ותמונת המרובע . איזה שינוי במדת ההארהשבסבתם יש , שיש שם בחינת דינים, מורה

. למערבובין מזרח, להבחין בין ימין לשמאלכ נבחן הראש שהוא בצורת עיגול כלפי "וע

ר שהוא הראש "כי בג. הגוף שהוא ברבועשבסבתם יש בגוף , אין דינין ובגוף יש דינין

וכבר ידעת סוד . ימין ושמאל פנים ואחור שהם, א"ן עולים ומלבישים לאו"שהזו, השבת

שבת עלאה ושבת תתאה כלילן ' בחי ,א"ינת אוושבת עלאה שהוא בח. ל"כנ, כחדא

ושבת תתאה שהיא . עגולאנבחן לבחינת נבחן לבחינת , ן שהם בחינת גוף"בחינת זו

ן שברבועא עולים"הזו, כ בשבת"וע. רבועאש "וז. עגולא' א שהם בחי"ונכללים באו

דא עגולא ורבועא דלגאה ואינון, שבתותי )א"ע' י דף ה"דפו(

לכלול, כ אומר הכתוב שבתותי" דעתרין

ורבועא, עגולאשבת עליון שהוא : שבתות' ב .שהוא שבת תחתון שעלה ונכלל בו, שבתוכו

' או עשמהן' ע' והנה המוחין דחכמה נקומתוך שאין . כי עין רומזת לחכמה, עטרין

י עלית השבת "המוחין הללו מתגלים אלא ענמצאים המוחין מתחלקים , התחתון להעליון

וחציים לשבת, חציים לשבת העליון: על שניהם

שהן ה תיבין"בויכלו לולכן יש . התחתוןובקדוש עצמו , חצי המוחין שבשבת העליון

ה תיבין הרומזות לחצי המוחין "כ ל"יש ג

שכנסת ואלו הם המוחין . שבשבת התחתון מתעטרא, שבת' שהיא המלכות הנקישראל

.בהו

ובגין דעגולא ורבועא , וזהו שאומר כלילןכיון שהעגולא והרבועא, כלומר', וכו, דא

נמצאים גם המוחין דעגולא , שבתותייחד ב

פ ששמור "ואע. כמו הרבועאשמור' בבחישצריכין להשמר , מורה על בחינת דין וגבול

ס עגולא אין בו "שה, ובשבת עלאה. ממנו מ מתוך התכללותו כחדא"מ, ש להלן"כמ, דין

נוהגת גם בעגולא בחינת , בשבת דרבועא

.שמור

תכליל הכא לא א, דהא שבת עלאה זכור כי שבת עלאה עצמו נכלל ב:בשמור

, כי מלכא עלאה בזכור אסתיים, שמורולא בואין בו בחינת דין כלל שיהיה ראוי לומר

. כי אין שמור נוהג רק בנוקבא, שמורעליו אמנם מבחינת מה ששבת עלאה נכלל בשבת

אבל לא , בתרוייהו יחדשמורהתחתון נוהג .בשבת העליון בפני עצמו

א דיליה זכור איהו ועל דא ליתושלמ ס הבינה" כי מלכא עלאה ה:מחלוקת לעילא

ל אותל אותל אותל אות""""כנכנכנכנ((((, ס מאני דכורא"שה, 'ידאסתיים ב

מחלוקתשזה מורה שאין שם בחינת , ))))שששש""""ז עז עז עז ע""""יייי'כ נק"כי ע, דהיינו בלי משהו דין, כלל

בשם

91

צא הקדמת ספר הזהר

ובגין כך כתיב תרי , ףוחד יוס, חד יעקב, בגין דתרין שלומות לתתא) פד לרחוק. ולקרוב דא יוסף*) לרחוק דא יעקב , שלום שלום לרחוק ולקרוב))))אאאאזמני

חדשים ))))דדדדא "כד, ולקרוב. ותתצב אחותו מרחוק))))גגגגנראה לי ' מרחוק ה))))בבבבא "כד .מקרוב באוועל דא כתיב, בהיכליה))))זזזז עלאה דקיימא ))))וווו נקודה ))))הההה )יגדא , מרחוק) פה

מסורת הזהר

:מג' א ד"תכ: טז' בהקדמה דז"תיתרו קסט ויקרא שנו מצורע כז אחרי מות שנו בהר כד ) עיה נזיש ())))אאאא

וירא מה תצו ויחי כב שמות קצט משפטים תקעג ויקרא שנא צו קצב ) ירמיה לא ())))בבבב: קכב' דח"תק

ויחי קפא ) שמות ב ())))גגגג. עז' דח"ז: מג' תכא דז"תאחרי מות מ קמד שלח לך שי שיז פנחס תרצ

א קז" ב))))הההה). דברים לב ())))דדדד. דף להח"זשמות קצט משפטים תקעג אחרי מות סג אמור רסא שלח לך שיז

ז"תויצא רט תרומה תקפג תצוה ח יט ויקהל קסד קפו שכה שלח שסז פקודי לח תטז אמור קסה פנחס תשטז : סד.:מט: ו: א' דח"ז. עח' ז ד"תל. עח' ו ד"תל. עד. עג' ל ד"ת. סב: סא: מה' א ד"תכ

י תרומה תרנד ויקהל קא קפב קפט קצו שיב "ד: רס' דא"חב קסד ויצא רט בהשמטות " ב))))וווו. ע: סט

ח"ז. עח' ז ד"תל: סג' ב ד"תכ: טו' בהקדמה דז"תשיט תא תכב פנחס תרעא תרפז ואתחנן פז פט :עב' ח ד"תכ: לז' ח ד"תי. יט' ה ד" תז"ת ))))זזזז: עג. עב. עא: סח: סד: מט. ז: ו.: א' ד

.מט' דח"ז: עב' ט ד"כת

.ש"נקודה דקיימא גו היכליה ע' א תמצא פי"פ ע"תצוה ק) יג דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמראבל שבת . ))))ה ובגיןה ובגיןה ובגיןה ובגין""""ל דל דל דל ד""""כנכנכנכנ((((. בשם עגולא

כ אית בה" וע'הדאסתיים ב, ה"ס מ"תחתון ה .רבועא' כ נק"וע, דהיינו ימין ושמאל, מחלוקת

כי שני : 'ו וכבגין דתרין שלומות) פד ....תתתת""""שהוא תשהוא תשהוא תשהוא ת. אחד הוא יעקב. שלומים יש למטה

,ומשום זה כתוב. שהוא יסודשהוא יסודשהוא יסודשהוא יסוד, ואחד הוא יוסףשלום שלום לרחוק : שתי פעמים שלום

.זהו יוסף, ולקרוב. זהו יעקבלרחוק. ולקרוב

נראה' המרחוק, הוא כמו שאתה אומרלרחוק

הוא, ולקרוב. מרחוקוכן ותתצב אחותו . לי

. באומקרובחדשים , רכמו שאתה אומ

בגין דתרין שלומות לתתא. פירוש

,יעקב' שיש בו בחי, ן"לתתא היינו בזו', וכו

. שהוא יסודיוסףויש בו בחינת , ת"שהוא תכי , ן"זווג שיש בזו' בחי' וזה רומז על ב

כי יש בו זווג עליון להמשכת. ס זווג" השלוםויש בו זווג תחתון להמשכת , קומת חכמה

ס "ס יעקב והתחתון ה"העליון הו, חסדים

.יוסף שאין, ))))ה קיימאה קיימאה קיימאה קיימא""""ד דד דד דד ד""""אות יאות יאות יאות י((((ונתבאר לעיל

, ת יכולות לקבל קומת החכמה בלי חסדים"ז ן שהיא רחוקה"כ נבחנת קומת החכמה בזו"וע

י "שהרי לא יוכלו לקבל אותה רק ע, מהם

,נראה לי' מרחוק הס "התלבשות בחסדים וזך כי קומת החכמה רחוקה ממנו והוא צרי

השלום' כ נקראת בהי"וע. ללבוש בכדי לקבלה )א"ע' דף ו*) ב "ע' י דף ה"ופו(

והזווג התחתון , רחוקבבחינת , של יעקב

כי הוא , קרוב' נק, יוסף של שלוםשהוא י "אלא שע, ולא עוד, מקובל לו בלי לבוש

. הקומה שלו דחסדים יוכל לקבל גם חכמה

שלום שלום, ס הכתוב" וז))))דדדד""""ל אות יל אות יל אות יל אות י""""כנכנכנכנ(((( יעקבד: שלומות' שהם ב, לרחוק ולקרוב

.ן"הנוהגים תמיד בזווג דגדלות של הזו, ויוסף

ן הנבחנים "שהם בזו, תרין שלומותואלו והם , הרי יש בהם מחלוקת, לסוד רבועא

מלכאכ "משא. ס נוקבא" שה'המסתיימים בס " שה'יס בינה המסתיימים ב" שהעלאה

רחוקואפילו ענין , ואין בהם מחלוקת, דכורא בהיותה בחינת, אינו נוהג בבינה עצמהוקרוב

,כלומר, בקרובר יכולות לקבל חכמה "וג, ר"ג והן מקבלות, שאינן צריכות ללבוש החסדים כלל

דמלכא , וזה שרומז לעיל. חכמה בלי חסדים' בואין בו , הוא מלך שהשלום שלועלאה

.ן" כמו בזושלומות

,מרחוק: ' וכומרחוק דא נקודה) פה. היא הנקודה העליונה העומדת בהיכלוזו

. שנכללת בשמור, תשמורו, ועל זו כתוב

זו היא הנקודה העומדת , ומקדשי תיראו כי עונשה, שיש לפחד מפניה יותר מכל, באמצעמי . מחלליה מות יומת, והיינו שכתוב. מיתה

מי שנכנס לתוך החלל של , הוא, הם מחלליה,שורהלמקום שאותה הנקודה , העגול והרבוע

ופוגם

92

הקדמת ספר הזהר צב

, דקיימא באמצעיתארררר נקודה ))))טטטטדא , ומקדשי תיראו))))חחחחתשמורו אתכליל בשמור מחלליה מות ))))ייייוהיינו דכתיב , דענשיה מיתה, מנה יתיר מכלאששששדאית לדחלא

לאתר דההוא, חלל דעגולא ורבועא)יד דעאל לגו ))))ככככמאן , מאן מחלליהתתתת. יומת מסורת הזהר

ויחי תט ))))טטטט. לעיל אות פ. סט' ד ד" תכז"ת ))))חחחח

י תרומה תקסז"ד: רס' דא"חתמה בהשמטות

חלופי גרסאות.א מאי" נתתתת. ג"א מנה ל" נשששש. ג"א דקיימא ל" נרררר

)שמות לא ())))יייי.: מט. ז. ה. ב' דח"ז: טו' בהקדמה דז"תויקהל קב קסד פקודי לח מא פנחס תשז

.עח' ז ד"תל: עז' ו ד"תל. עג' ל ד"ת. נז' א ד"תכ: לז' דח "תי: כד' ט ד"ת. יב' בהקדמה דז"ת

:עז' ו ד"תל: עג' ל ד"ת: מה' א ד"תכ: לז' ח ד" תיז"ת ))))ככככ: צ' ו ד"תנ

.יותר מבואר' תמצא פי' ה ובתקון ל"ד וכ"ג כ"תקונים תקון כ) יד דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמר

.ותירא, ועל זה כתוב. מות יומת, ופוגם אותהועליה שורה . אני, והנקודה ההיא נקראת

.הויהוהיינו , אותו הסתום העליון שלא נגלה אבא' אלעזר ור' ירדו ר. הכל אחד, ואני והויהואני והויהואני והויהואני והויה ומה כל החכמה: אמרו. ונשקוהו, מחמוריהםמחמוריהםמחמוריהםמחמוריהם

. ואתה מחמר אחרינו, הזו שישנה תחת ידךאל תשאלו מי , אמר להם. מי אתה, אמרו לו

וכל . ך ונעסוק בתורהאלא אני ואתם נל, אני .להאיר את הדרך, אחד יאמר דברי חכמה

ס "ה', וכומרחוק דא נקודה. פירוש

ב " שממנו מושפעת החכמה דלהמפתחא

ראשיתבד, בס ה" וה.).).).)שששש""""עעעע. . . . בבבב""""ל מל מל מל מ""""כנכנכנכנ((((. נתיבות

שמשם קומת , נקודה בהיכליההמכונה ן עולים ומלבישים"ן בעת שהזו"החכמה לזו

השבתות ' בכי אז נכללים , א עלאין"לאו ועליהם נאמר, ושבת תחתון ביחד, שבת עליון

ן יכולים "כי אין הזו, נראה לי' מרחוק הל בדבור ל בדבור ל בדבור ל בדבור """"כנכנכנכנ((((לקבלה זולת בלבוש החסדים

דא נקודה עלאה , מרחוקש "וז. ))))הסמוךהסמוךהסמוךהסמוך נקודה' ב הנק" שאלו החודקיימא בהיכליה

, ן" אל הזומרחוקמכונים שהם , בהיכליהס "תתאה שהוצריך ללבוש החסדים מעלמא

הההה""""ז דז דז דז ד""""ל אות טל אות טל אות טל אות ט""""כנכנכנכנ((((, המסתיימים בנוקבאה"מ

ועל דא כתיב תשמורו אתכליל ))))בגיןבגיןבגיןבגין ה"מ כיון שנצרך לזווג התחתון דבשמור

הרי גם קומת , שמור' דאסתיים בנוקבא הנק

ולפיכך כתוב עליהם , בשמורהחכמה נכללה

וגם השבת העליון , את שבתותי תשמורו

זכורולא ב, שמורנכלל במדת ה, ן"הנכלל בזוכדי לקבל , כי הם בהכרח בנוקבא מסתיימים

, מלכא עלאהורק , כמבואר, קומת החסדיםהמקבלים חכמה , ב בפני עצמם"שהוא חו

הם נבחנים, דהיינו בלי לבוש החסדים, מקרוב

.שמור ולא זכור' ונק, מסתיימיםבזכורש )א"ע' י דף ו"דפו(

דא נקודה דקיימא , ומקדשי תיראו המנעולאוא בחינת עצם ה:באמצעיתא ,א עלאין בסוד אוירא דלא אתידע"שנתקנה באו

,ק"המשמשת רק בא. ס הנקודה האמצעית"שה כ לית השגה תפיסא"ולא בעולם האצילות וע

וכל החכמה , ר דבינה"א עלאין שהם ג"באו ת דבינה"המושמעת בעולם האצילות היא רק מז

המפתחאששם משמש , ת"הנקראות ישסו

.))))ל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוך""""כנכנכנכנ(((( בהיכליהנקודה' הנקא עלאין היא נקראת "ומתוך שנתקנה באו

כ"וע, ))))ה וטעםה וטעםה וטעםה וטעם""""א דא דא דא ד""""ל אות מל אות מל אות מל אות מ""""כנכנכנכנ((((, ומקדשי

ומקדשי תיראוש "וז. ש"שריא בה יראה ע .דא נקודה דקיימא באמצעיתא

, כבר ידעת: 'וכו, מאן מחלליה, ש"וז

ן " הוא זורבועאו, א" הוא אועגולאש

והמלכות, ו עגולאגא ונכללים "המלבישים לאו

ויש במלכות , שבתוכםהנקודהס "א ה"דאו

, מנעולא ומפתחאשהן . בחינות' הזו ב

והיא רק , נקודה בהיכליה' שהמפתחא נקוהיא משמשת רק , בחינת יסוד שבמלכות

, והמנעולא היא מלכות שבמלכות. ת"בישסו

והיא משמשת, ממשנקודה אמצעיתשהיא ש"וז. ))))הסמוךהסמוךהסמוךהסמוךל בדיבור ל בדיבור ל בדיבור ל בדיבור """"כנכנכנכנ((((, א עלאין"רק באו

, כלומרמאן דעאל לגו חלל דעגולא ורבועא

דאוירא , חללא שהיא "לבחינת מלכות דאו

,לאתר דההוא נקודה שריא, דילה לא אתידע

ופגים, הנקודה דאמצעיתאלמקום , כלומר חללדהיינו שרוצה להמשיך אור לתוך ה. ביה

כי אסור להמשיך בה שום מות יומתשלה

ומקדושי דהיינו וכתיב תיראועל דא . אור .נקודה דאמצעיתאדקאי על , דכתיבתיראו

הנקודה בעצם ', וכווההיא נקודה , ש"וז

דהאידשריא עלהה "א הם הוי"ואו, אני' נק

סתים עלאה דלאכ הם "כי ע, נקודה

,דלית מחשבה תפיסא בהם כלל, אתגליא וזה

93

צג הקדמת ספר הזהר

וההיא נקודה . תיראו))))ממממועל דא כתיב , מת שריא ופגים ביה מות יובבבב נקודה ))))א לא לא לא לה וכלא "והיינו הוי, ועלה שריא ההוא דסתים עלאה דלא אתגליא, אני))))ננננאקרי

,ומה כל הכמתא דא אית תחות ידך, אמרו. אבא ונשקוהו' א ור"נחתו ר. חד

מסורת הזהר

' א ד"תכ: לז' ח ד" סוף תיז"ת, )בחלל דילה ())))לללל

. יתרו תקט))))ננננ. פ לעיל אות))))ממממ. עז' תליו ד: מה

חלופי גרסאות ).ל"אה(ל " שריא ביה ופגים ביה כצבבבב. א דנקודה" נאאאא

דטעין חמרי הסולם מאמר

שהם נחשבים וכלא חד. ה"אני הויוזה , א"גם הנקודה בשם או' כ נק"כי ע, לאחד

שעצם הנקודה נבחנת, ומקדשי תיראודהיינו .כי הם אחד, א"כמו או, לקדש

רבי אלעזר ורבי אבא נחתו , ש"וז בכדי להמשיך ביאור המאמר :ונשקוהומוכרח אני לגלות יותר הענין הזה , שלפנינו

אורחא ותדע שהאי . של ההוא דטעין חמרי ,אינו כפשוטו, אבא' אלעזר ור' דאזלי ר

ס אורח צדיקים כאור נגה הולך ואור "אלא ה שהלך לראות, ואומרו. ))))''''משלי דמשלי דמשלי דמשלי ד((((עד נכון היום

יש בזה , ש בן לקוניא חמוי"י בר"ראת . רמז לשיעור המדרגה שהיו עומדים בה אז

א "שהם או, א של עצמו"א יש לו או"כי הזשהם , א של אשתו"גם יש לו או. עלאין א של הנוקבא"א לאו"ותחילה משיג הז. ת"ישסו

.מוחין דנשמה' דהיינו הנק, ת"שלו שהם ישסו א"כ עולה למדרגה יותר גבוהה ומשיג לאו"ואח

.מוחין דחיה' א עלאין הנק"שהם או, של עצמו והנה הצדיקים ההולכים במדרגות הם מרכבה

'אורחא דאזלי ביה רוכיון שההוא . א"לזכ "ע, היה במוחין דנשמהאבא' אלעזר ור

דהיינו , לחמויא הלך לראות "שר, בא הרמז .א של הנוקבא שלו שהיא מוחין דנשמה"לאו

ייהודטעין חמרי אבתרוהענין ההוא הנשלח להן , ס הסיוע לנשמות הצדיקים"ה

. ממרומים בכדי להעלותן ממדרגה למדרגה ,ה שולח לצדיקים"כי לולא הסיוע הזה שהקב

לא היו יכולים לצאת ממדרגתם ולהתעלות ה לכל צדיק "ולכן שולח הקב. יותר למעלה

לכל אחד לפי , וצדיק נשמה גבוהה ממרומיםוהנה . כוהמסייעת לו בדר, מעלתו ומדרגתו

בתחילה אין הצדיק מכיר את הנשמה ההיא ונדמה לו שהיא נשמה נמוכה ביותר , כלל

עיבור נשמת ' והוא נק, שנתלותה עמו בדרכושהנשמה של מעלה עוד לא , כלומר, הצדיק

כ אינה ניכרת כלל מי "וע, גמרה הסיוע שלה והביאה. אלא אחר שגמרה כל הסיוע שלה. היא

הנה אז ניכרת, האת הצדיק למדרגה הרצוי )א"ע' י דף ו"דפו(

וזה נקרא גילוי , ורואה את רוממותה, אצלו .נשמת צדיקים

, א"א ור"והנה נשמה זו שבאה לסייע לר

שהיא נשמה , המנונא סבא' רהיתה נשמת והיא בחינת . מאד נעלה ואין קץ לרוממותה

אמנם בתחילה באה אליהם בדרך . אוד יחידה רק במדתו של עיבור ולא הכירו בה יותר

בעל , שפירושו הפשוט הוא, טעין חמרישאומנותו היא להעביר נוסעים על . חמורים

והוא עצמו הולך ברגל, חמוריו ממקום למקום

,טעין חמרי' כ נק"וע. לפני חמוריו ומוליכם, חמרין' ל נק"ובלשון חז. שמוליך חמורים

.והיא הצורה הנמוכה ביותר, שרובן רשעים

,פתח פתחין דאורייתאנש רבי אבא "וז ,דהא שעתא ועדנא הוא לאתקנא בארחן

י פתיחת"דהיינו לפתוח את צנורות הנשמה ע' בכדי שיתקנו בדרך ה. שערי סודות התורה

וביאר רבי אלעזר הפסוק של . שהולכים בו

מבחינת המדרגה שהיה . שבתותי תשמורוס "שה, ת"דהיינו ממוחין דישסו. עומד בה

ששבת , כ ביאר" וע.ל"כנ, למחמי לחמוין שאינם עוד בבחינת "עצמה היא בחינת זו

דהיינו מוחין, אלא שהם ממשיכים מקדש, קדש. ן ממשיכים ביום השבת"שהזו, ת"דישסו

ומקדשיועל המוחין האלו דרשו את הכתוב כי החכמה הבאה מבחינת מוחין תתאין.תיראו לללל""""כנכנכנכנ((((. עוד נוהגת בהם יראה, ן"ת לזו"דישסו

,))))ה וזה אמרוה וזה אמרוה וזה אמרוה וזה אמרו""""דדדד' ' ' ' ברא אלה אות זברא אלה אות זברא אלה אות זברא אלה אות זבמאמר מי במאמר מי במאמר מי במאמר מי כ יש בקודש"וע, כי הם עוד עומדים לשאלה

. יראהההוא בחינת

דטעין חמרי וכאן סייע אותם ההוא כי . וגילה בהן סוד מוחין דחיה, אבתרייהו

ביאר על שבת עליונהאת שבתותי תשמורון "י עלית זו"ושבת תחתונה הבאים ביחד ע

קודש בסודן עצמם"א ונעשים הזו"למקום או

,יראהועליהם לא נאמר . רבועא בגו עגולא

כי המוחין דחיה דוחין. לבדתשמורוכי אם וכל דינין מתעברין מינה ביום , כל החיצונים

והכתוב, יראהומבחינה זו אין שם , השבת ומקדשי

94

הקדמת ספר הזהר צד

אלא , אנא לא תשאלון מאן גגגגאמר לון , אמרו ליה מאן אנת. ואת טעין אבתרין .וכל חד יימא מלין דחכמתא לאנהרא אורחא, ניזל ונתעסק באורייתאדדדדאנא ואתון

, אמר לוןוווו למהוי טעון בחמרי ההההמאן יהב לך למיזל הכא , אמרו ליה) פו לא, ף" כ))))עעעע. בהדאיזזזזלאתקשרא , ך"ף וסמ"בכ, ד עבד קרבא בתרין אתוון" יו))))סססס

. ביהיייילמהוי רגעא חדא אלא יכלא טטטט בתר דלא חחחח, בעא לאסתלקא ולאתקשראך "דהא בלי סמ, לסעדא לאינון דנפלין))))צצצצבגין , לאסתלקאככככלא בעא , ך" סמ))))פפפפ

.לא יכלין למהוי, בכה עמי ואמר לי, וגפיף לי)טו, נשיק לי, ד אתא לגבאי יחידאה"יו) פז

אבל הא אנא אסתלק ואנא אתמלי מכמה טבין ואתוון, ברי מה אעביד לך

מסורת הזהר אתחנן קמו קנד עקב כב כי תצא צה אדרא זוטא ו))))סססס

.לעיל לב. קכ' ע ד"ת. קו: קה' ט ד" תסז"תנג עת

פנחס))))פפפפ. ויגש ה פנחס תתיח כי תצא צ לעיל לא))))עעעע . לעיל כח))))צצצצ. ר לעיל כח"ג צ"תשכ בח

חלופי גרסאות

א" נוווו. א ולמהוי" נהההה. א נזיל" נדדדד. א לא תשאלו" נגגגג .א בהדאי כחדא" נזזזז .ג"עד בהדאי ל, אמר לון, מן א" נטטטט). ל"אה(א בכתר "ונ, א באתר"נ, א לבתר" נחחחח

לאסתלקא בגיןככככ). ל"אה(א בה " ניייי). ל"אה(יכיל ).ל"אה(ג "ל

.והיה מחבק אותי) טו דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמר

נקודה ביאר להם על , ומקדשי תיראו דהיינו, א"ר דאו" המשמשת בגדאמצעיתא

שבה לית השגה תפיסא, ן דחיהר של מוחי"ג

.יראהובה אית , כלל

ובזה גמרה הנשמה את תפקידה כי הביאהואז זכו לגילוי , אותם להשגת מוחין דחיה

כי עתה הכירו את ערכה, נשמת הצדיק

נחתו רבי אלעזר כ "וע. של אותה הנשמה כי השגת המעלה ורבי אבא ונשקוהו אמנם באמת עוד לא. מתבארת בפעולת נשיקה

כי עוד, נגמר תפקידה של הנשמה ההיא, היה לה לסייע אותם בהשגת אור היחידה

אלא כיון שהשגת חיה בלבדה , ש לפנינו"כמלפיכך נבחן , היא מדרגה שלמה בפני עצמה

ס "וז. שהנשמה נתגלתה להם בשיעור זה

בריה דרב המנונאשחשבו אותו עתה שהוא והוא כי . עצמורב המנונא סבא ולא סבאמנונא סבא הוא בחינת יחידה ובנו הוא רב ה

כ לפי שלא השיגו עתה רק "וע. בחינת חיהכ עוד טעו בו וחשבו שהוא בנו "ע, חיה' בחי

אמנם להלן אחר שהודיע להם. של רב המנונאשהוא גילוי , סוד הכתוב של בניהו בן יהוידע

, אז נגלה אליהם בשלמותו, מדרגת יחידה

.מו עצרב המנונא סבאוראו כי הוא

:אמר לון לא תשאלון מאן אנא, ש"וז )א"ע' י דף ו"דפו(

כי הרגישו בעצמם שעדיין אינם מכירים כי עוד , ))))ל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוך""""כנכנכנכנ((((, אותו לגמרי

כ "וע. לא נגמר תפקיד סיועה של הנשמה ,אמנם השיב להם. הפצירו בו שיגלה את שמו

כי עוד צריכים לגילוים , שלא ישאלו לשמושהאורח עוד לא , כלומר, ורייתאשל רזין דא

אלא אנא ואתון ניזלש להם "וז, מתוקן לגמריכי אתם עוד צריכים , ונתעסק באורייתא

וכל חד יימא לי לסייע אתכם בעסק התורה כי צריכים, מלין דחכמתא לאנהרא אורחא

כי עדיין לא באנו , עוד להאיר את הדרך .למחוז חפצנו

,ו לואמר: ' וכואמרו ליה מאן) פו. להיות מוליך חמורים, מי נחנך ללכת כאן

עשתה מלחמה בשתי אותיות 'יה, אמר להם

'כהההה. להתקשר עמיכדי שיבואוכדי שיבואוכדי שיבואוכדי שיבואו, 'ס וב'כב, ולהתקשר עמיממקומהממקומהממקומהממקומהלא רצתה להסתלק

,מאחר שאינה יכולה להיות רגע אחד אלא בו

לא רצתה להסתלק'סה. ))))אאאא""""ל אות לל אות לל אות לל אות ל""""כנכנכנכנ((((בכסא בכסא בכסא בכסא את אלו משום שצריכה לסמוך, ממקומהממקומהממקומהממקומה

אינם סמך כי בלי ))))חחחח""""ל אות כל אות כל אות כל אות כ""""כנכנכנכנ((((הנופלים .יכולים להיות

היוד באה : ' וכויוד אתא לגבאי) פז ובכתה, וחבקה אותי, נשקה אותי. אלי יחידה

עמי

95

צה הקדמת ספר הזהר

ואתן לך, ואנא אהוי סעיד לך, בתר כן איתי לגבך, טמירין עלאין יקירין,ד עלאה"יו, יש))))ררררדאינון , יתיר מאלין דאסתלקו, ין אחסנתא דתרין אתוון עלא))))קקקק

מסורת הזהר

ה" תסז"ת לך רפא ויצא רט רלב ויחי תרפח תרומה תשלט פנחס תקה תתסה ))))רררר. אדרא זוטא פט))))קקקק

:קא' ד ד"בהשמטות ת: צו' ד

דטעין חמרי הסולם מאמראבל , מה אעשה לך, בני: ואמרה לי, עמי

את מכמה דברים ומתמל, הנה אני מסתלקת, ואותיות נסתרות עליונות ויקרות, טובים

ואתן. ואני אהיה עוזרת לך, כ אבוא אליך"ואחשהן יותר עליונות , לך נחלת שתי אותיות

'שו, עליונה'י, ש"ישהן , מאלו שנסתלקו. יהיו לך אוצרות מלאים מכלשהןשהןשהןשהן, עליונה

. לך והיה מחמר אחר חמורים, בני, ומשום זה .י הולך בכךועל כן אנ

ס "שסוד טעין חמרי ה, פירוש כבר ידעתהבאה לסיוע להולך , עיבור נשמת הצדיק

לצאת ממדרגתו ולבא למדרגה ', בדרכי ה כדוגמת החמרים המסיעים אנשים, יותר חשובה

והנה בעת ההיא . ממקום למקום על חמוריהם גם הצדיק נופל ממדרגתו הקודמת ובא לבחינת

מו בחינת הנשמה עיבור של מדרגה חדשה כובחינת עיבור פירושו . שבאה לסייע לו

איך , וזה שרצו לדעת ממנו. הסתלקות מוחין, ה שאתה באת בעיבור אלינו"סיבב הקב

מאן ש "וז. ז באנו להסתלקות המוחין"שעי .למהוי טעין בחמרי, יהב לך למיזל הכא

ד עבד קרבא בתרין"יו, אמר לון, ש"וז 'י, בהדאיך לאתקשרא "ף וסמ"אתוון בכ

'ומדרגת המוחין דנשמה נק. כנודע, ס חכמה"ה

והוא משום שהמוחין. מלשון כסא הכבוד, כס .דחכמה באים בה בלבוש וכיסוי ואינם מגולים

'ישהיא ' ובעת הגיע הזמן להשגת המוחין דחיה ,שהיא המדרגה שבאתי לזכותכם בה, ה"דהוי

הנה באמת רצתה החכמה לקשר כי גם המוחין

הם המוחין דנשמה שהיתה בכם מקודםש, ס"כד

ף לא"כאמנם , עמהםעבד קרבא' יוה, לכןבעא לאסתלקא ולאתקשרא בתר דלא

פירוש, יכלא למהוי רגעא חדא אלא ביהס "כי המלכות דעליון המתלבשת בתחתון ה

ה ולפיכךה ולפיכךה ולפיכךה ולפיכך""""ל במאמר רב המנונא סבא דל במאמר רב המנונא סבא דל במאמר רב המנונא סבא דל במאמר רב המנונא סבא ד""""כנכנכנכנ((((, 'כ

לירד 'כ ונתבאר שם שבעת שרצתה ה).).).).שששש""""עעעע

זדעזעא הכסא וכלהו עלמיןאמעל הכסא כי כל התקשרות המדרגות.אזדעזעו למנפל

י"זו בזו מראש האצילות עד סוף העשיה היא ע כ אינה"וע, מלכות דעליון המתלבשת בתחתון

)א"ע' י דף ו"דפו(

ת"יכולה לירד ממקומה דהיינו ממדרגת ישסו

כי אי, רגעא חדאאפילו , שהיא קומת נשמה

לא בעא' סוה. מדרגותאפשר לעשות הפסקה ב לאסתלקא בגין לסעדא לאינון דנפלין דהא

'סכי סוד ה, בלי סמך לא יכלין למהוי ת"ד חג"הוא עצם המוחין שהנשמה מקבלת מחב

, ן בעת קטנותן"שהם מושפעין לזו, א"דאו, וסומכין אותם שלא יפלו מאצילות לחוץ

כ צריכה"וע. ))))שששש""""ה דאית עה דאית עה דאית עה דאית ע""""ח דח דח דח ד""""ל אות כל אות כל אות כל אות כ""""כנכנכנכנ(((( ,והענין הוא. מקומה בלי שינוילהיות בקבע ב

ורק הנשמות מקבלות, כי המדרגות קבועות הן ולפיכך. שינוים בעת הליכתן ממדרגה למדרגה

'ילא רצו המוחין של הנשמה להתחבר עם הרב שהיא קומת החכמה ולהתקשר בנשמת

.א"א ור" בעת ירידתה לסייע לרהמנונא סבאכי היו צריכים לבנין והמשכת מוחין על

.עד קומת חיה' החל בעיבור וכו, דר מחדשהס

יוד אתא לגבאי יחידאהז "ש באות פ"וזד "שבאה אלי בלי המוחין דחב, כלומר', וכו

).).).).ל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוך""""כנכנכנכנ(((( 'ס' הנק, א"ת דאו"חגונודע שקומת חכמה אינה יכולה להתלבש

ש"וז. ל" כנ'סבלי קומת חסדים הנמשכת מה

חסדים בלי קומת יחידאה באה 'יכיון שה

ואמר, ובכה עמי, וגפיף לי, נשיק ליכ "ע נשיקש, כלומר. ברי מה אעביר לך, לי

, לו כי רצתה להתלבש בלי חסדיםגפיףלו ו

,ברי מה אעביד לךכ בכתה עמו ואמרה "וע .הרי אין לי שום תחבולה להתלבש בך

אנא אסתלק ואנא אתמלי מכמה, ש"וז יכ אנ"ע, כלומר: ' וכוטבין ואתוון טמירין

ואתה תבא בסוד , מוכרחת להסתלק עכשיוכדי שתבנה מעצמך בכל הבחינות , העיבור

ואז אחזור , של עיבור יניקה מוחין מחדשותדע . אליך במוחין שלמים ומלאים מכל

נוהג כך בכל מדרגה , שמטעם זה המובא כאןכי כל אימת שהאדם צריך לקבל , חדשה

הוא מחויב לבא להסתלקות , מדרגה חדשה ן הקודמים ולהתחיל מחדש לקנות בחינתהמוחי

כ יניקה שהוא סוד "עיבור ואח' נפש הנק כמו שלא היתה לו שום מדרגה', אור הרוח וכו

מעולם

96

הקדמת ספר הזהר צו

זיל והוי טעין , כ ברי"ובג, מלייא מכללללל אוצרין ))))תתתתלמהוי לך , ן עלאה" ושי))))שששש .ועל דא אנא אזיל בכך. חמרי

. ואנן נטעין אבתרך, זיל רכיב: ואמרו, אבא ובכו' ר וראלעז' חדו ר) פח ההוא דטעןממממעד דייתי , ולא אמרית לכון דפקודא דמלכא איהו, אמר לון

אמר . אתר בית מותבך מאי הוא, הא שמך לא אמרת לן, אמרו ליה. חמרי)טזדפרח ) ) ) ) ס בס בס בס ב מגדל חד ))))אאאאואיהו , ועיילא לגבאיננננאתר בית מותבי איהו טב , לון

ודא. ה וחד מסכנא"קב, ואינון דדיירין ביה בהאי מגדלא. רב ויקירא, אבאויר

מסורת הזהר פנחס תקפג תשצה תתעד ואתחנן נד בהשממות))))שששש

להלן ))))אאאא. לך רפא))))תתתת. י לעיל כד"ד: שו' דג"ח

א תעא לך תסז יתרו ריג שלח לך קלז קנא"קמג ב

חלופי גרסאות

א" נננננ ).ל"אה(ל " איהו כצממממ. א מליין מכלא"נ וווו.א ואיהו דפרח" נסססס. ועילאי

.ע. סו' ש ד" שהח"ז. מג' א ד" תכז"ת יתרו תקיג משפטים קנ שלח לך קמה ))))בבבב: כט' ג ד"תי ז"ת

.ל קלים וחמורים"ר) טז דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמר

זיל והוי טעין, ובגין כך בריש "וז. מעולם כי בשביל שאי אפשר להמשיך כלום חמרי

' כ אתה צריך לבחי"ע, ה הקודמתמהמדרג

.טעין חמרי' הנק, עיבור מחדש

ס המוחין"ה', וכואחסנתא דתרין, ש"וז

וכן נקראים , א" דאואחסנתאהנקרא , דחיה

שהן. היא בינה'ש היא חכמה וה'יכי , ש"יודאי חשובות יותר מאינון המוחין דנשמה

ש"יס הכתוב להנחיל אוהבי "וה. שנסתלקו למהויש " וז).).).).''''משלי חמשלי חמשלי חמשלי ח((((לא ואוצרותיהם אמ

דהיינו בשיעור הכתוב. לך אוצרין מלייא מכל .ואוצרותיהם אמלא

א "שמחו ר: ' וכואלעזר' חדו ר) פחלך רכב על החמור : ואמרו, ובכו, אבא' ור

דהיינו שהוא דהיינו שהוא דהיינו שהוא דהיינו שהוא . ואנחנו נהיה מחמרים אחריך

ולא : אמר להם. והם יוליכו החמורוהם יוליכו החמורוהם יוליכו החמורוהם יוליכו החמור, , , , ירכבירכבירכבירכבד שיבוא אמרתי לכם שהיא פקודת המלך ע

שנאמרשנאמרשנאמרשנאמר, , , , רומז על המשיחרומז על המשיחרומז על המשיחרומז על המשיח. אותו המוליך חמורים

הנה , אמרו לו. עליו עני ורוכב על החמורעליו עני ורוכב על החמורעליו עני ורוכב על החמורעליו עני ורוכב על החמורמקום מושבך איפא , את שמך לא הגדת לנו

מקום מושבי הוא טוב ורב , אמר להם. הוא הרב, והוא מגדל אחד הפורח באויר, ערך אצלי

ה"הם הקב, ואותם הגרים במגדל הזה, והיקר ,והגליתי משם. א מקום מושביוזה הו. ועני אחד

הסתכלו בו רבי . ואני מחמר אחר חמורים, והיו מוטעמים להם דבריו, אלעזר' אבא ור

אם תאמר, אמרו לו. שהיו מתוקים כמן וכדבשאמר . ננשק את עפר רגליך, לנו שם אביך .אין דרכי בכך להתגאות בתורה, להם ולמה זה

)א"ע' י דף ו"דפו(

שפירושושפירושושפירושושפירושו, , , , ליג בעלויאליג בעלויאליג בעלויאליג בעלויאהוא מלשון דפהוא מלשון דפהוא מלשון דפהוא מלשון דפ עיילא :).:).:).:).קדושין מבקדושין מבקדושין מבקדושין מב((((ערך ערך ערך ערך

לא , עתה שהכירו גודל מעלתו. פירוש כ"וע, יכלו לסבול בחינת העיבור שלו לצרכם

כ "א, כי עתה שכבר השיגו המוחין, אמרו לוואם , והוא יכול לצאת מבחינת העיבור, די לו

יוכלו בעצמם, אולי יש להם עוד מה להשלים ש"וז. ל בשבילםולמה לו לסבו, להיות בעיבור

.זיל רכיב ואנן נטעין אבתרך

עד דייתי ההוא' וכוולא אמרית לכוןהכוונה היא במה שאמר להם : דטען חמרי

שלא ישאלו לשמו משום שצריכים, מקודם לכןורמז להם . עוד לגילוים של רזין דאורייתא

כי הכוונה היא על בחינת יחידה , כאן עודמלך ס קבלת פנים של ה"שה, שחסר להם

וזה הרמז))))ה ובזהה ובזהה ובזהה ובזה""""ה דה דה דה ד""""ל אות פל אות פל אות פל אות פ""""כנכנכנכנ((((המשיח

שמלך המשיח, עד דייתי ההוא דטען חמרי

. ))))''''זכריה טזכריה טזכריה טזכריה ט((((. עני ורוכב על החמורס "ה

דפקודא דמלכא איהו עד דייתי ההואש "וז, כי מצוות המלך היא עליו, דטען חמרי

.לסייע להם עד שיזכו לאור היחידה

כיון שלא אמרת : ' וכוהא שמך, ש"וז

שהוא משום שעוד לא השגנו , שמך את לנו פ"כ עכ"א, ל"ממך מה שצריך לנו להשיג כנ

דהיינו , אתר בית מותבךתוכל לומר לנו פ מה שחסר "שבזה נדע עכ, מקום מדרגתך

אמר לון אתר בית מותבי. לנו מלהשיג ממךמקום , כלומר, איהו טכ ועיילא לגבאי

מדרגתי הוא טוב ונשא לגבי המדרגה שאני עומד

97

צז הקדמת ספר הזהר

' אשגחו רבי אבא ור. ואנא טעין חמרי, וגלינא מתמןעעעע, הוא אתר בית מותביאמרו ליה שמא . ואטעים לון מלוי דהוו מתיקין כמנא ודובשא, אלעזר ביה

לאו אורח דילי בכך , ואמאי, אמר לון, ננשיק עפרא דרגלך, דאבוך אי תימא .לאתגאה באורייתא

חד נונא ))))דדדדהאיהו הוה , בימא רבא))))גגגגי הוה דיוריה אבל אבא דיל) פט,והוה רב ויקירא ועתיק יומין, דהוה אסחר ימא רבא מסטרא דא לסטרא דא

מסורת הזהר

וארא קפט בשלח קפד אחרי מות שצח כי תצא ))))גגגג

ימא: (נט. מג' א ד" תכז"ת) ימא דאורייתא(סו

חלופי גרסאות

.א ועלינא" נעעעע

.מג' א ד" תכתקוני זהר) נונא רבא( כי תצא ))))דדדד. לעיל מ: קד' דח"תק: לב' ד זהר חדש) דאורייתא

דטעין חמרי הסולם מאמר כי עתה גם ממני עצמי הוא. עומד בה עכשיו .נפלא מהשגתי

ס "ה, מגדל זה: ' וכומגדל חד, ש"וז

ה וחד"דדיירין ביה קבש "וז, היכל המשיח .רס עני ורוכב על החמו"כי המשיח ה. מסכנא

כי סתם מגדל, הוא, רב ויקיראומה שמכנהו אבל כאן דקאי על . הוא בינה, הפורח באויר

כ מציין אותו בשם "ע, היכלו של המשיח

,ש"וז. מגדל חד דפרח באוירא רב ויקירא

ודא הוא אתר בית מותבי וגלינא מתמן ,מגדלמקום מושבי הוא ב: ואנא טעין חמרי

מר כמו שא, אבל עכשיו הוא נפלא ממני

כי . טב ועיילא לגבאישהוא , מקודם לכן

.גלינא מתמן ואנא טעין חמרי

אבל מקום : ' וכואבל אבא דילי) פטוהוא היה דג . היה בים הגדול, מגורי אבי

.שהיה מסבב את הים הגדול מעבר לעבר, אחדעד שהיה , וזקן ושבע ימים, והיה גדול ויקר

והוציאם אחר כך , בולע כל שאר דגי הים ובתקפו. ים וקיימים ומלאים מכל טוב העולםחי

כחץ , והוציאני. היה שט כל הים ברגע אחדוהחביאני באותו המקום , ביד אדם גבור

,דהיינו במגדל הפורח באוירדהיינו במגדל הפורח באוירדהיינו במגדל הפורח באוירדהיינו במגדל הפורח באויר, שאמרתי לכם .ונגנז בים ההוא, והוא שב למקומו

חד מכונה , הזווג הנעלם, ביאור הדברים הוא וימא רבא. הרומז לשער הנון, נונא

והנה כל הזווגים שמעתיק דאצילות. מלכותה

דהיינו , ימא רבאולמטה אינם כוללים כל ר "אלא רק לט, לכל ספירותיה של המלכות

והמלכות דמלכות אינה , של המלכות בלבד ).).).).הההה""""ה אגליפו עשה אגליפו עשה אגליפו עשה אגליפו עש""""ג דג דג דג ד""""ל אות מל אות מל אות מל אות מ""""כנכנכנכנ((((. בכלל הזווג

, כי היא נשארת בסוד נתיב דלא ידעו עיט המלכות הזואמנם בעתיק יומין יש זווג על

)א"ע' י דף ו"דפו(

ורב . שהוא יתגלה רק בגמר התיקון, גם כןהמנונא יצא מהזווג הנעלם ההוא שבעתיק

ש"וז, אבא דיליכ קורא אותו בשם "וע, יומין

, כלומראבא דילי הוה דיוריה איבא רבא ושמא. שנזדווג עם המלכות הנקראת ימא רבא

,לכותהרי כל הפרצופין מזדווגין על המ, תאמר

ואיהו הוה חד נונא דהוה אסחרלזה אומר , כלומרימא רבא מסטרא דא לסטרא דא

שהוא מזדווג, שהוא בחינת זווג של שער הנון

מכתר עד . מכל הבחינות שבהימא רבאעם

, מסטרא דא לסטרא דאדהיינו , מלכות

והוה ש "וז. לרבות גם על המלכות דמלכותבשם ' כי הוא נקרב ויקירא ועתיק יומין

וממנו ולמטה אין הזווג הגדול . עתיק יומין .הזה במציאות

:עד דהוה בלע כל שאר נונין דימאש "וזכי הזווג הגדול הזה בולע בתוכו כל הזווגים

כי כולם , והנשמות שבכל העולמות כולם. נכללים ומתבטלים בו כנר בפני האבוקה

אז כולם בשם ' נק, ומבחינת התכללות זו

.נונין

תר אפיק לון חיין וקיימין מלייןולבש "וזהיינו אחר תיקונים : מכל טבין דעלמא

חוזר ומוליד , גדולים הבאים לאחר הזווג הזהכל אלו המאורות והנשמות שבלע אותם בעת

כי כבר , והם חיים וקיימים לנצח, הזווג

מכח שבלע אותםמכל טבין דעלמאנתמלאו .י הזווג הגדול שלו"ע

כי כל הזווגים ' וכוושאט ימא, ש"וז שמעתיק יומין ולמטה באים בבחינות התלבשות

שהתלבשיות אלו נבחנות , הספירות זו בזוכמו הפסקות בדרך הזווג עד שהטפה באה

כ בזווג הגדול הזה"משא. נ"ליסודות דו דעתיק

98

הקדמת ספר הזהר צח

יימין מליין אפיק לון חיין וק))))זזזזולבתר , נונין דימא))))וווו בלע כל שאר ))))ההההעד דהוה ואפיק לי כגירא בידא , ושאט ימא ברגעא חדא בתוקפיה. מכל טבין דעלמא

ואגניז , והוא תב לאתריה. דאמרית לכופפפפוטמיר לי בההוא אתר . דגבר תקיף .בההוא ימא

, דבוצינא קדישא)יזאמר ליה אנת הוא בריה . אלעזר במלוי' אשגח ר) צ, אנת הוא בריה דנהירו דאורייתא צצצצ, דרב המנונא סבא)יח בריה ))))חחחחאנת הוא

מארנא רררר אמרו ליה אי ניחא קמי קקקקבכו כחדא ונשקוהו ואזלו . ואנת טעין אבתרן .לאודעא לן שמיה

אבל. ושפיר איהו, האי קרא אוקמוה, ובניהו בן יהוידע))))טטטט, פתח ואמר) צא

מסורת הזהר

בשלח פג אחרי מות שטו))))וווו. מג' א ד" תכז"ת ))))הההה

.מג' א ד" תכז"ת ))))זזזז: לב' דח"זכי תצא נח

)ב כג"ש ())))טטטט. סט' ג ד"תכ. מג' א ד" תכז"ת ))))חחחח

חלופי גרסאות

,א אמר" נקקקק. ג"א אנת הוא ל" נצצצצ. א דאמרינן" נפפפפ.א מארי"ונ) ל"אה(א דמרנא " נרררר. א אמרי" ונ

.וירא רט חיי שרה רכב תולדות בא ויצא שסב ויגש נב חקת נד

' ו ב"בלק קפ' ובפר.) מג(' ב א"א נ"ובתקון כ.) סט(' ז ב"ג ס"ן כבתקו) יח. ניצוץ קדוש) יז דרך אמת

.שהיה נמצא עם החסידים

דטעין חמרי הסולם מאמרכ "הוא בלי שום התלבשות וע, דעתיק יומין

ושאטש "וז. ברגעא חדאנבחן שהזווג הוא והוא. בלי שום התלבשותימא ברגעא חדא

כי זה הוא מחמת רוב הגבורות בתוקפיה

ואפיק לי כגירא ש "וז. נכללות בזווג זהההוליד אותי כחץ ביד . בידא דגבר תקיף

אמנם גבורות אלו אין להן שום . איש גבורדמיון לגבורות הנוהגות בזווגים שלמטה

אלא שהן סוד עין לא ראתה , מעתיק יומין, אמנם ודאי הוא. ש להלן"כמ. אלהים זולתך

יורה כי זרע שאינו. שאין לידה בלי גבורות

ואפיק ש "וז. ))))זזזז""""חגיגה טחגיגה טחגיגה טחגיגה ט((((כחץ אינו מוליד וטמירש "וז. לי כגירא בידא דגבר תקיף במגדל היינו לי בההוא אתר דאמרית לכו

ה וחד "דדיירין ביה קב, רב ויקיראוהוא תב לאתריה ואגניז . ל" כנמסכנא

לאחר שהוליד אותי וגנז, כלומרבההוא ימא

ו חזר לזווג של, במגדל רב ויקיראאותי .וגניזו במקומו כלפנים

' הסתכל ר: ' וכואלעזר' אשגח ר) צאתה הוא בנו של : אמר לו, אלעזר בדבריואתה הוא בנו של רב המנונא , המאור הקדוש

ואתה , אתה הוא בנו של מאור התורה, הזקן חזרוחזרוחזרוחזרו. והלכו, ונשקוהו, בכו יחד. מחמר אחרינו

אולי טוב לפני אדוננו להודיענו , ואמרו לו .מואת ש

)א"ע' י דף ו"דפו(

ל "כי עוד לא השיגו דבריו הנ. פירושוהשגתם היתה עוד רק במוחין , בשלמות

לבריה דרב המנונאכ חשבוהו "וע, דחיה לבד כי רב המנונא עצמו הוא מבחינת המוחין, סבא

היינו לקבל : לאודעא לן שמיה. דיחידהפירושה השגת , כי השגת שמו, מדרגתו .ל"כנ. מדרגתו

, א"פו: ' וכופתח ואמר ובניהו) צא מקרא זה ))))גגגג""""ככככ' ' ' ' שמואל בשמואל בשמואל בשמואל ב((((ובניהו בן יהוידע

להראות, אבל מקרא זה. ויפה הוא, העמידוהו והשםוהשםוהשםוהשם. סודות העליונים של התורה הוא בא

על סוד החכמה הואלרמזלרמזלרמזלרמז, בניהו בן יהוידע

בן . והשם גרם, דבר סתום הוא מרמז. בארב .זה הוא צדיק חי העולמים, איש חיוכל , היינו שהוא אדון כל המעשים, פעלים

הוא , כי כולם יוצאים ממנו, צבאות העליונים אות בכל הצבאות להיותולהיותולהיותולהיותו, צבאות' הנקראנקראנקראנקרא .מצויין הוא ורב מכל, שלו

שהכתוב מראה ומגלה כאן רזין . פירוש

ובניהו בן יהוידע על , עליונים דאורייתא כי השם הקדוש רזא דחכמתא קא אתא

.על רזא דחכמתא ידיעה זו באה ,ידע-יהו .הוא רז סתום מאד נעלה, מלה סתימא איהו

גורם שיהיה ידע-יהו השם ושמא גרים .סתום

וביאור

99

צט הקדמת ספר הזהר

על רזא , ובניהו בן יהוידע. האי קרא לאחזאה רזין עלאין דאורייתא הוא דאתא חי))))ככככ צדיק ))))יייידא , חיבן איש. ושמא גרים, מלה סתימא איהו, דחכמתא קא אתא

מסורת הזהר

' דב"חמשפטים שצה בהשמטות ) י"ד: (רגב' דא"חא רלה ויצא שסב בהשמטות " לעיל סב ב))))יייי

ויקרא רפג פנחס רצד שכח תקפה תרכח תרנד תרסד עקב כג שופטים ד כי תצא קכז בהשמטות) י"ד: (רעו

'א ד"תכ. מא' ט ד"תי: כט' ג ד"תי: כו' א ד"תי: טו: ב. א' בהקימה דז"ת) י"ד: (שו' דג"ח

א קטז רלה" לעיל סב להלן קו ב))))ככככ. קי' ט ד"תס: פד' ז ד"תמ: סה: ב סד"תכ: .נט. נד. נ: מה

: רעו' דב"חמשפטים שצה בהשמטות ) י"ד: (רנב' דא"חרמד ויצא שסב ויגש נב קלא בהשמטות

נה ואתחנן קה עקב כג שופטים די ויקרא רפג פנחס רצג שכח תקפב תרי תרכח תרנד תרסד תשיט תת"ד

א"תי. טז: טו. יג: ו' ד: ג: ב. בהקדמה אז"ת) י"ד(שו ' דג"חכי תצא מה קכז בהשמטות

:נט: נו: נה. נד.: נ. מח.: מו: מה' א ד"תכ. לז. לג: .לא' ח ד"תי.: כט' ג ד"תי: כו

:קיז. קטו: קז: קא' דח"תק. סד' דח"ז. קי' ט ד"תס: פד' ז ד"תמ: סח: סה: סד' ב ד"תכ

דטעין חמרי הסולם מאמר' כי הכתר דאצילות הנק. וביאור הדברים

א ועתיק יומין הוא בבחינת מקיף על "רדל רישא' והוא נק, ן"א וזו"א ואו"פ אצילות א"ה

פירושו שאין , לא ידע, דלא ידע ולא אתידע, ולא אתידע, שם זווג אפילו במקומו עצמו

מוחין למדרגות שאין ממנו המשכת , פירושוא דאצילות נעלם "וגם א. שממנו ולמטה

חכמה כ הוא נקרא בשם "כי ע. מהתחתוניםאמנם אינו נבחן ללא ידע כמו . סתימאה

אלא , כי יש בו זווג במקומו עצמו, א"רדל שאין ממנו המשכת, שהוא רק לא אתידע בלבד

וכל המוחין דאתידע בעולמות . מוחין למטהא "חינת אובשתא אלפי שני הם רק מב

ב "או ל, ב נתיבות"חכמה דל' הנק, ת"וישסואיוב איוב איוב איוב ((((ס הכתוב "וז. אלהים דמעשה בראשית

והחכמה מאין תבא ואי זה מקום ,,,,))))''''ככככ, , , , חחחח""""ככככאלהים הבין ' בינה ונעלמה מעיני כל חי וכו

באדרת באדרת באדרת באדרת ((((וביאר . דרכה והוא ידע את מקומה

דרכה, אלהים הבין דרכה ))))בבבב""""האזינו אות עהאזינו אות עהאזינו אות עהאזינו אות ע את מקומה מקומהאבל והוא ידע. ממש ש ההיא חכמה"וכ, ש דרכה"וכ, ממש

. ש"ע. דסתימא ביה בעתיקא קדישאכי הבין דרכה היינו רק החכמה , כוונתם היא

ב אלהים דמעשה "ס ל"שה, ב נתיבות"דל

, הבין דרכהאלהיםכ אומר "וע, בראשיתכי , ומדגיש הכתוב את החכמה בלשון בינה

בחינתמשום כי חכמה זו מ, הבין דרכהאומר אלא נעשית לחכמה , עצמותה היא רק בינה

ס "שמקבלת מח, א"י עליתה לראש א"ע ונמצאת שהחכמה הזו נגלית. ומשפעת למטה

רק בדרכה של הבינה בעת עליתה לחכמה

, אלהים, וזה שיעור הכתוב, א"סתימאה דא

, לשפע החכמההבין דרכה, שהוא הבינה

רק בחינת דרך אל שפע דרכה ממש, ש"וז .אבל היא עצמה היא בינה ולא חכמה, החכמה

)א"ע' י דף ו"דפו(

,א"קאי על א, והוא ידע את מקומהה "וסו

, מורה על נסתר וסתום מתחתוניםהואכי השם

ועליו אומר. עתיקא קדישא' א הנק"שהוא א

,ב נתיבות" של החכמה דלמקומה את ידעש ש"וז. להיותו עצם החכמה המשפיע אל הבינה

כי בהיותוש דרכה"ממש וכמקומה , הזוהר

שיודעש"מכמקומה של השפעת החכמה הזו

. של החכמה כשהיא מלובשת בבינהדרכהאת

ש ההיא חכמה דסתימא "וכואומר עוד ש שהוא"מכ, כלומרביה בעתיקא קדישא

אלא . ידע בחינת חכמה סתימאה של עצמוכי רק בו , כ בסוד והוא ידע את מקומה"ג

אבל ממנו , וג הזהמגולה הזו, במקומו ממש הרי שמוחא. ולמטה אינו מושפע כלום

אבל הוא, א הוא בבחינת ידע במקומו עצמו"דאורק מוחין . בבחינת לא אתידע ממנו ולמטה

. ב נתיבות החכמה"א שהם המוחין דל"דאו .ה אלהים הבין דרכה"בסו. הם בבחינת אתידע

דהיינו, א"אבל הראש העליון שהוא למעלה מאהוא בבחינת לא ידע , יומיןהראש דעתיק

, שאין זווג אפילו במקומו עצמו, ולא אתידע .ואין ממנו שום התפשטות מוחין לתחתונים

והנה כל זה אמור רק בכללות הנשמות יש, אמנם מבחינת פרטיות הנשמות. והעולמות

ן לזווג הגדול "נשמות גבוהות שזכו להיות מולקבל , י לאחר פטירתם"דההוא רישא דע

ולם העליון קומת היחידה הבאה מזווגשם בע

ודרב, דבניהו בן יהוידעשהם הנשמות , זהואלו הנשמות הגבוהות . ועודהמנונא סבא

וגם הצדיקים , ז"מתגלות לצדיקים שבעוהזוכים ליאות לאור היחידה המאיר בנשמות

.הגבוהות ההן

ובניהו בן יחוידע על רזא וזה אמרו בשם' קשהנשמה הזו הנ, דחכמתא קא אתא

, באה מפנימיות החכמהבניהו בן יהוידע דהיינו

100

הקדמת ספר הזהר ק

. בגין דכלהו נפקין מניה, מארי דכל עובדין וכל חילין עלאין, רב פעלים. עלמין .רשים הוא ורב מכלא, הוא בכל חיילין דידיהשששש אות ))))לללל, איהו)יטצבאות ' ה

רב מכלא מאן , ויקיראהאי אילנא רב , איהו מקבצאלתתתתרב פעלים ) צבדרגא עלאה סתימאה, אהדר קרא ואמר מקבצאל, אתר נפק מאן דרגא אתא

מסורת הזהר

. לו' ח ד" תיז"ת פקודי רכא אדרא זוטא קצט ))))לללל

:פו' א ד"תנ

חלופי גרסאות).ל"אה(א אקרי מקבצאל " נתתתת. ג"א הוא ל" נשששש

.'ג א"ושמות י' ח ב"וי' ז א"ופקודי רלב ולהלן י' ו א"האזינו רצ) יט דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמר

מלה סתימא איהו. ל"י הנ"דהיינו חכמה דע

ושמא . הארת הנשמה ההיא היא ענין סתום גרם להארת הנשמהידע-יהו כי השם גרים

כי , כי משמעותו היא, ההיא שתהיה סתומה

כ "וא, אבל לא אתידע לאחרים, ו ידע"יהוהנה תחילה . הרי נשאר סתום במקומו עצמו

הוא מבאר איכות הזווג ומעלת קומת האור שזה , י"הגדול היוצא מזווג זה דרישא דע

בן איש חי רב פעלים ה "מתבאר בסוכ מבאר ענין מלה סתימא "ואח. מקבצאל

וזה המתבאר בכתוב . שבהארת הנשמה ההיא .והוא הכה שני אריאל מואב עד סוף הפסוק

עת כי יד' פי: ' וכובן איש חיש "וזשענין הזווג הזה הוא בחינת הזווג של גמר

וסודו הוא הזווג הכולל לכל הזווגים , התיקון והקומות שיצאו בזו אחר זו במשך שתא אלפי

אשר כל האורות הללו כולם מתקבצים , שנין העולים "ז גם בחינת מ"ועד, בו בבת אחת

לזווג הזה כוללת בתוכה כל בחינת היסורים א אלפי שני בזה והעונשים שנתגלו בשת

ולפיכך אין קץ לגבהה של הקומה . אחר זהוהיא משביתה הקליפות , היוצאת מזווג זה

והיסוד שהוא משפיע המיין . א לנצח"והסדוכרין הכוללים כל האורות שיצאו בשתא

, איש חי רב פעלים' הוא נק, אלפי שנין "המלכות הכוללת בתוכה כל המ' ובחי

' היא נק, ניוהיסורין שנגלו בשתא אלפי ש

.מקבצאל

בן איש חי דא צדיק חי , וזה אמרו כי השם הזה מורה תמיד על היסוד עלמין

אשר אין לו מקום בית קבול, המשפיע לנוקבאכ נבחן שאינו חי רק "וע, לצורך עצמו

.דהיינו בנוקבא בהיותו משפיע אליה, בעלמאאבל בזווגו זה . כ נקרא צדיק חי עלמין"וע

שפירושו הוא , פעליםרבהוא מצוין בשם

שהוא, מארי דכל עובדין וכל חילין עלאין )א"ע' י דף ו"דפו(

, ד שלו כל המעשים הטובים"כולל עתה בהמוכל המדרגות העליונות שנתגלו בזה אחר זה

כי הם כולם . במשך הזמן דשתא אלפי שניומתחדשים באור , נתקבצו בו עתה בבת אחת

, הנוקבאהעליון ויוצאים ממנו בבת אחת אל

בגיןש "וז. רב פעליםולכן הוא נקרא בשם שיוצאים כולם בבת אחתדכלהו נפקי מניה

אות הוא, ה צבאות איהו"הוי. אל הנוקבא ,רשים הוא ורב מכלא, בכל חיילין דידיה

' הכי עתה נגלה בו השם הקדוש , כלומרשהרי הוא עתה , בשלמותו הנעלהצבאות

ם מכל בכלהו צבאות שלו להיותו רשואות

והוא מתגדל והוא רב מכלאעובדין וחילין .ועולה בהארתו על כל אלו

רב פעלים : ' וכורב פעלים איהו) צבהגדול , אילן הגדול והיקר הזה. הוא מקבצאל

חזר. מאיזה מדרגה בא. מאיזה מקום יצא, מכל

שהיא מדרגה עליונה, מקבצאלהכתוב ואמר שהיא מדרגה. 'שעין לא ראתה וגו, וסתומה

, והיא מאספת בתוכה מאור העליון, שהכל בה .וממנה יוצא הכל

עתה בשם ' הנוקבא נק, ביאות הדברים

רב פעלים איהוכי , והוא מטעם, מקבצאלשהנוקבא מקבצת בתוכה האורות , מקבצאל

משום זה' הנק, כולם בבת אחת מן היסוד

הקומה היוצאת על הזווג: ומבאר. רב פעלים

שהוא נפק מן , ראאילנא רב ויקי' הזה נק ואומר שבכדי להראות. ואתא אל הנוקבא, היסוד

לנו את איכותה של הקומה הגבוהה הזוהשיבו הכתוב בשם , מאין היא נפקת ובאה

,שהאור העליון מקבץ אותם ביסוד, מקבצאל ונקראים שניהם יחד בשם. ומשפעתם לנוקבא

דרגא עלאה סתימאה דעיןוהוא . מקבצאלשהמדרגה הזאת , רכלומ' וגולא ראתה

עין לא נקראת בשם , היוצאת מהזווג הזה דרגאבהאי , ואומר. ראתה אלהים זולתך

נמצא

101

קא הקדמת ספר הזהר

,וכניש בגויה מגו נהורא עלאה, דרגא דכולא ביה', דעין לא ראתה וגו))))ממממ .ומניה נפיק כלא

. הדכל דרגין כנישין וסתימין בגוי, ואיהו היכלא קדישא סתימא) צג וכל חיילין קדישין מניה אתזנו וקיימי))))ננננ, היכלא קיימין כל עלמיןאאאאובגופא דהאי .על קיומיהון

,תרין מקדשין קיימין בניניה, הוא הכה את שני אריאל מואב) צד

מסורת הזהר

.יח' דח"ז. פח' ה ד" ריש תנז"ת) ישעיה סד ())))ממממ

מזון לכולא(א רמד אדרא זוטא קפט " ב))))ננננ. לעיל סג ).ביה

חלופי גרסאות

.א אילנא" נאאאא

דטעין חמרי הסולם מאמר כ"וע, נמצא כל התקון בזמן השלמות האחרונה

והוא מכח , לדרגא דכולא ביההוא נבחן

כי קבץ וכניש בגויה מגו נהורא עלאהלכל טבין ונהורין , בתוכה מכח נהורא עלאה

, מכל שתא אלפי שני בבת אחת, עלאין

ומניה ולפיכך . עליוןוחידש אותם באור הכ יוצאת ונגלית עתה כל "כי ע, נפיק כלא

.השלמות המקווה

והוא : ' וכוואיהו היכלא קדישא) צג שכל המדרגות נאספות, ההיכל הקדוש הסתום

ובגוף אותו ההיכל נמצאים כל , וסתומות בו ,וכל הצבאות הקדושים נזונים ממנו, העולמות

.ונמצאים בקיומם ,שא דעתיק יומין עצמוקאי על רי. פירוש

שכל המדרגות, שהוא היכל קדוש וסתום, ואומר. שבכל העולמות מקובצות ונעלמות בתוכו ומבאר בזה איך נתהווה ונתאפשר הזווג הגדול

שיהיה כולל בתוכו כל , הזה של גמר התיקוןהמדרגות והקומות שיצאו בזו אחר זו בשתא

.ל"ולחדשו ולהוציאו בבת אחת כנ, אלפי שני

איהו כי האי רישא דעתיק יומין , ש"וז דכל דרגין כנישין, היכלא קדישא סתימא

,שבמשך ימי העולם, כלומרוסתימין בגויהכי אחר , שהמדרגות הן בעליה וירידה

חוזרת ומסתלקת בסבת , שנתגלתה המדרגה ,הנה בעת הסתלקות המדרגה, חטא התחתוניםאלא עולה למעלה לרישא , ו"אינה נאבדת ח

ובדרך זה הוא הולך . ונעלמת שם, קדעתיומקבץ בתוכו כל קומה ומדרגה המתגלה

ומתקבצות, והן באות שם בזו אחר זו, בעולמותעד הגיע העת של גמר , ונעלמות בתוכו

ואז מחדש אותן ומוציא אותן בבת , התיקון .אחת

כי: ' וכווכגופא דחאי היפלא, ש"וז )ב"ע' י דף ו"דפו(

הנקרא רישא מאהיכלא קדישא סתיהאי דעתיק יומין הוא נבחן בכל משך שתא אלפי

כ"וע. ל"כנ, בבחינת לא ידע ולא אתידע, שניהגם שהוא הולך ומקבץ לתוכו כלהו נהורין

לא נגלה משהו מהם עד , המתגלים בעולמות ונמצאת כל מדרגה ומדרגה אחר, גמר התיקון

כי עלתה , העלמתה בסבת פגם התחתונים

דכל דרגין, ל"כנ, למה שםלרישא דעתיק ונע דעתיקגופאאמנם . כנישין וסתימין בגויה

הוא , דהיינו מפה דראש שלו ולמטה, יומיןומאיר על , פרצופי אצילות' מלובש בכל ה

ואין לך הארה קטנה , ידיהם לכל העולמות. או גדולה זולת הבאה מגופא דעתיק יומין

ובגופא דהאי היכלא קיימין כל ש "וז י"כי הגוף דע, יילין קדישיןעלמין וכל ח

ונמצאים , ע"מתלבש בכל הפרצופין שבאבי כל העולמות כולם מלבישים עליו והם קיימין

. שכל מציאותם והארתם ממנו באים, עליו

הן האורות. מניה אתזנו וקיימי על קיומיהוןוהן , מזונות' הבאים להחיות העולמות הנק

כולם הם , האורות הבאים למוחין דגדלות

וכנגד השפע . דעתיק יומיןמגופאשכין נמ

דהיינו ומניה אתזנואומר, להחיות העולמות

וקיימי אומר , וכנגד המוחין דגדלות. מזונות כי המוחין מעמידים לכל פרצוף, על קיומיהון

.בשיעור הגובה המיוחס לו

הוא הכה את : ' וגוהוא הכה את) צדשני מקדשים היו קיימים . שני אריאל מואב

. מקדש ראשון ומקדש שני, נים בשבילוונזונמנעה ההמשכה שהיתה , כיון שהוא נסתלק

שכביכול הוא הכה , ונחשב. נמשכת למעלה .וכלה אותם, והחריב אותם, אותם

אחר שהארת גוף דעתיק יומין . פירוש ,השפע שנמשך ממנו מלמעלה נפסק, נסתלקה

כ" וע

102

הקדמת ספר הזהר קב

נגידי דהוהבבבבכיון דאיהו אסתלק , ון ומקדש שנימקדש ראש, ואתזנו מניה .ושצי לון, כביכול הוא הכה לון וחריב לון, נגיד מלעילא אתמנע

חלופי גרסאות

).ל"אה. (א ונגיד מלעילא אתמנע" נבבבב

דטעין חמרי הסולם מאמר

ונמצא תרין בתי מקדשיןכ נתרבו "וע

כביכול הוא הכה לון וחריב לון ושצי כי , רים האלו עמוקים מאדהנה הדב, לון

משמע שבסבת גילוי קומת הזווג הגדול דרישאי מכל "דעתיק יומין נסתלקה הארת הגוף דע

וכל נהורין, כ נחרבו המקדשין"כי ע, העולמותש "כמ, כלם אתחשכו, דהוו נהירין לישראל

.והדברים נפלאים ביותר. לפנינוכי כל התיקונים סובבים רק , והענין הוא

או , א"הנקראת מלכות ונוקבא דז, ד"על בחי, כי מכחה היתה שבירת הכלים, ן"פרצוף ב

שכל עבודת הצדיקים בשתא, ד"וכן חטא דעצההוא לחזור ולתקנה כמו שהיתה , אלפי שני

, ר"כ ומטרם החטא של אדה"מטרם שביהדרישא , ל"ז יתגלה הזווג הגדול הנ"שאח

, א לנצח"המבער את הקליפות והס, י"דע. ))))הההה""""ישעיה כישעיה כישעיה כישעיה כ((((' וכו, המות לנצחבסוד בלעואינו צריך , ן כבר נתתקן לנצח"וכיון שהב

ן להיות"הנה אז ישוב הב, עוד לשום תיקונים .ובזה נגמר כל התיקון, ג"ס

דהיינו אחר הזווג הגדול , אמנם בינתים

,ג"ן להיות ס"ומטרם שיבת הב, דעתיק יומין שבסבת, יש ענין הסתלקות הארת גופא דעתיק

' דהיינו ב, בתי מקדשים' קותו חרבו בהסתלשהן , מקדשין' בחינות המוחין המאירות בב

, א עלאין שמאירים בבית ראשון"מוחין דאו. ת שהם מאירים בבית שני"והמוחין דישסו

ש"כמ, וכלהו נהורין דישראל נחרבו ונסתלקואשר כל אלו החורבנות הם התיקונים , לפנינו

, ג"ות סן להי"האחרונים המשיבים את הב המקדשין' ואז יחזרו ויבנו ב. שהוא כל הנרצה

ב שהיא בינה"מבחינת המסך דבחי, בידי שמים ק שמלפני צמצום"ג דא"ד המסך דס"דהיינו ע

אלא רק , הנבחן שהוא נקי מכל צמצום', בסוף סוף סוף סוף ((((בסוד כי חפץ חסד הוא , מידי שמים

המקדשין יתקיימו לנצח ויהיה' ואז ב, ))))מיכהמיכהמיכהמיכהדהיינו ). 'ישעיה ל(ר החמה אור הלבנה כאו

' א הנק"שהיא עתה האור של ז, בינה עלאה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת. חמה

שמהן , ת דעתיק יומין"דהיינו כז, הימים .ימי בראשית' א שהאצילו ז"נמשך האור לאו )ב"ע' י דף ו"דפו(

שבתוכה, ב"א שהוא החמה ישוב להיות ע"כי ז .האור דגופא דעתיק

עם הסתלקותו של גופא דעתיק מטרם וט

ס אלא "כי אין יותר בע, הוא, אלו התיקונים .ן"ג וב"ס' הנק, שהן בינה ומלכות, נוקבין' ב

'י שנתבטלה בחי"ונמצא אחר הזווג הגדול דעהנה נתבטלה עמה גם בחינת מסך , ן"הבוהיה זה מטעם התיקון הנעשה בגופא . ג"דס

בסוד , ודעתיק לשתף הבינה והמלכות זו בז ל אותל אותל אותל אות""""כנכנכנכנ((((. שיתוף מדת הדין במדת הרחמים

שמכח השיתוף הזה האציל))))שששש""""ה אדם עה אדם עה אדם עה אדם ע""""דדדד' ' ' ' דדדד ע"וכלהו פרצופי אבי, א דאצילות"לפרצוף א

יצאו ונתקיימו רק במלכות הזו המשותפת ולפיכך. והממותקת במדת הרחמים שהיא בינה

נתבטל , ן"כיון שנתבטלה בחינת המסך דבבהיותם , ג"ות סב שה"עמה יחד המסך דבחיוכיון שנתבטלו בחינת , כתוכים יחד כאחד

כ נפסק הזווג עם האור "א, הנוקבא והמסך שהיתה, כ כל הארת הגוף דעתיק"וע, העליון

נסתלקה , על המסך המשותף במדת הרחמיםוממילא נחרבו כל המאורות שממנו , לגמרי .הנמשכים מגופא דעתיק, ולמטה

אל הוא הכה את שני אריוזה אמרו תרין מקדשין הוו קיימין מגיניה, מואב

נגידו דהוה נגיד, כיון דאיהו אסתלק' וכוכי מתוך , דהיינו כמבואר, מלעילא אתמנע

נתבטל, י"ן מכה הזווג הגדול דע"שנתבטל הב ,ב עצמו"דהיינו גם המסך דבחי, ג"עמו גם הס

כ "נפסק ע, וכיון שאין המסך מוכשר לזווג

ו דהוה נגיד מלעילאנגידשהוא , האור העליוןפירושו המשכה והתפשטות , נגידו, אתמנע

והוא נפסק מטעם. האור העליון מעילא לתתאשמסבת הזווג , הרי. כמבואר, ביטול המסך

נפסקה ונתבטלה, י"הגדול שנעשה ברישא דעכי הזווג , השפעת האור מגופא דעתיק יומין

וכיון שעד עתה, ן"של הראש ביטל המסך דבג "ן מחובר עם המסך דס"בהיה המסך ד

לכן נתבטל גם , בגופא דעתיק יומין כאחדוכיון שאין מסך לזווג דהכאה , ג"המסך דס

.כנודע. אין מקום לאור העליון להשפיע שם וכרסיא

103

קג הקדמת ספר הזהר

ההוא דרגא . ואני בתוך הגולה))))ססססד "הח, וכרסייא קדישא נפלת) צחעל נהר דנגיד ונפיק , נהר כבר))))פפפפעל , אמאי.הוא בתוך הגולה, אני))))עעעעדאקרי

, ונהר יחרב ויבש))))צצצצד "הה. כד בקדמיתא)כולא אנגיד , דפסיק מימוי ומבועוי. שני אריאל מואבגגגגכ הוא הכה את "ובג. ויבש בבית שני, יחרב בבית ראשון))))קקקק

מסורת הזהר

מקץ ))))עעעע: ד' בהקדמה דז"תפנחס תרנד ) יחזקאל א ())))סססס

ז"ת שנג פקודי שט פנחס תרנד רנ ויחי שפ בשלח . ויצא מו יתרו שכו))))פפפפ. עא' ו ד"תכ: ד' בהקדמה ד

חלופי גרסאות

א שני אריאל מואב דהוו בקדמיתא מאב דבשמיא " נגגגג ).ל"אה(ואתחריבו

בא רכד תרומה) י"ד: (רנג' דא"חט בהשמטות "ג צ"א רמו רסט נח קעג וישב קסא בח"ב) איוב יד ())))צצצצ

א רמו" ב)ק. קח' דח"תק.: סא' דח"ז. פב' ב ד"תמ: כו' א ד"תי. יד' בהקדמה דז"תא תשמב בהעלותך ל

ב טז נח מז וישב מד סה ויגש קל ויחי קפא שפ שמות קטו קכא קמב בשלח רצז תרומה תקסח "רסט ב

ב"תכ. טז: ה: ד. א' בהקדמה דז"תתצוה ו ויקרא רנג קדושים נ פנחס תע תשנב ואתחנן קפח עקב לו

.קח: צא. צ. עא: נ: לב. ט' דח"ז. צה' ג ד"תס. עא' ו ד"תכ. סז'ד

.'ה א"לך לך דף פ' כבר היה ועתה נפסק וכן בפר' כבר פי) כ דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמר

והכסא: ' וכווכרסיא קדישא נפלת) צה

בתוךואניש "ז. נפל, שהוא המלכותשהוא המלכותשהוא המלכותשהוא המלכות, הקדוש

שהיאשהיאשהיאשהיא, ניא אותה מדרגה הנקראת היינוהיינוהיינוהיינו, הגולה

,על נהר כבר. למה. היא בתוך הגולה, מלכותמלכותמלכותמלכות, , , , שמכברשמכברשמכברשמכברעל הנהר הנמשך ויוצא , שפירושושפירושושפירושושפירושו

ואינו נמשך , כלו מימיו ומבועיוועתהועתהועתהועתה

בביתיחרב, ונהר יחרב ויבש, ש"ז. כבתחילה

, כתובכתובכתובכתובומשום זה . בבית שניויבש, ראשון

,פירושופירושופירושופירושו מואב. הוא הכה את שני אריאל מואב, חרבו וכלו בשבילוונ, שהם מהאב שבשמים

כולם , וכל האורות שהיו מאירים לישראל .נחשכו

מורה על מיתוק המלכות כרסייא.פירוש שעל ידו מושפעין, ס כסא הרחמים"שה, בבינה

לכלהו פרצופי , כל המוחין בשתא אלפי שני

שמתוךכרסייא קדישא נפלתש "וז. ע"אבינתבטל ונפל גם המסך , ן"ביטול המסך דב

ואני בתוך ד "הה, כרסייאס "ג שה"דסהוא , ההוא דרגא דאקרי אני, הגולה

ס מלכות דעליון הנעשה"אני ה. בתוך הגולה

הן אותיות , אניכי אותיות , כתר לתחתון

ונודע שמלכות דעליון. שהוא שם הכתרן"אישכל , זו היא כל הקשר שבין הפרצופין

עליון עושה הזווג על המלכות שלו המוציאהז יורדת "ואח, י דעליון"אוח המלביש ה"או

, ח שלה"ס דאו"בסוד ע, המלכות דעליון. ומתלבשת בתחתון, י"שבתוכם קומת האו

,החוא דרגא דאקרי אניונמצא עתה אשר כי נתבטל ממנה הזווג עם, הוא בתוך הגולה

ונפסק האור העליון מכלהו, האור העליון

)ב"ע' י דף ו"דפו(

, כברעל נהר , אמאיוזה אמרו , פרצופיןדפסיק מימוי , על נהר דנגיד ונפיק

'היא נק, כי בהיותה מתוקנת במסך, ומבועוי שהאור העליון נמשך, כלומר, נהר דנגיד ונפיק

כמו מימי נהר הנמשכים , על ידה לתחתוןאבל עתה כשנתבטל . והולכים בלי הפסק

נהר נבחנת בחינת הנהר הזה בשם , המסךתה כי ע, שמכבר היה נהר ולא עתה, כבר

היינו האור , מימוי, פסיק מימוי ומבועוי ,היינו המסך, ומבועוי. העליון שהיה נמשך בו

כי , שבהיותו מתוקן בה היה נבחן למבוע. השפע היה קשור בו ונובע ממנו בלי הפסק

,ולא אנגיד כד בקדמיתאועתה נפסק כל זה . שאינו נמשך ממנו האור העליון כמו מקודם

חרב בבית י, ד ונהר יחרב ויבש"ההבית ' אמא נק, ויבש בבית שני, ראשוןועל בית . בית שני' והתבונה נקראשון

משום, כי בו נפסק הזווג, יחרבראשון יאמר וכיון שאין זווג . שהמבוע שהוא המסך נחרב

, נמצאת התבונה יבשה לגמרי, באמא עלאה

.ויבש, כ על התבונה אומר"וע

:' וכודהוו מאב דבשמיא, מואב, ש"וזהמקדשין הוא מאבא ' שורש המוחין דבכי

'א הנק"כלומר המאיר לז, שהוא האב שבשמים ת במקדש"ן לישסו"שאורותיו העלו זו, שמיםשהם . א עלאין במקדש ראשון"ולאו, שני

היינו בגין הפסקתבגיניה, נחרבו עתה ונחשכה

וכל נהורין דהוו, השפע דגופא דעתיק יומין, כלומר, נהירין לישראל כלהו אתחשכו

,מקדשין נחשכו' לא רק המוחין הגדולים דב

אלא

104

הקדמת ספר הזהר קד

וכל נהורין דהוו , ואתחרבו ואשתציאו בגיניה, דהוו מאב דבשמיאדדדד: מואב . אתחשכו))))ררררנהירין לישראל כלחו

כד האי נהר הוה, בזמנין קדמאין. ותו הוא ירד והכה את הארי) צווקרבנין לכפרא, דדבחין דבחין)ל, מין ישראל בשלימוהוו קיי, משיך מימוי לתתא

מסורת הזהר

.א קמא וישב מד סה" ב))))רררר

חלופי גרסאות

.'א דהא בקדמיתא מאב וכו"נ, א דהוא" נדדדד

.שזובחים זבחים וקרבנות לכפר על נפשותיהם) ל דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמר, בואלא כלהו נהורין שהיו מאירים לישראל נחר

.ע"ק ואורות דבי"דהיינו אפילו האורות דו

הוא ירד . ועוד: ' וכוהוא ירד, ותו) צוכשהנהר , בזמנים הראשונים. והכה את הארי

היו ישראל , הזה היה מושך מימיו למטהכי היו זובחים זבחים , נמצאים בשלימות

ואז היתה יורדת, וקרבנות לכפר על נפשותיהםהיו רואים ו, מלמעלה דמות של אריה אחד אוכל הקרבנות, אותו על המזבח רובץ על טרפו

,דהיינו המקטריגיםדהיינו המקטריגיםדהיינו המקטריגיםדהיינו המקטריגים, וכל הכלבים, כאיש גבור .לקטרגלקטרגלקטרגלקטרג. ולא יצאו לחוץ, היו נחבאים מלפניו

האש של גבוה שהיה , ביאור הדבריםל "אמרו ז, רבוץ על המזבח בבית המקדש

שהיה שורף, אריהשהיה רבוץ כ) ::::יומא כאיומא כאיומא כאיומא כא(ש "וז, יבים עליוי מקר"את הקרבנות שב

כד האי נהר הוה משיך, בזמנין קדמאין ,הוו קיימין ישראל בשלימו, מימוי לתתא

והאורות , כי מטרם שנתבטלה הארת עתיק כנהר שמימיו, היו נמשכים לישראל, העליונים

הנה אז , נמשכים ממעלה למטה בלי הפסק

דדבחין דבחין . היו ישראל בכל שלימותם שעם הקרבנות, יהווקרבנין לכפרא על נפשי

ן לזווג העליון "היו מעלים מ, שהיו זובחים ,ונמשכו מיין דוכרין שהם המוחין, שעל המסך

ז נתקרבו בדבקות גדולה לאביהם "שעי, ברחו ונתרחקו מהם' וכל הקלי, שבשמים

כי התרחקות , לכפרא על נפשייהוס "שה

בדמיון, לכפרההקליפות מעל הנפשות נבחנת י רחיצה "שע, ך בכתמיםבגד מוכתם ומלוכל

כ"וע. מעבירים ומכפרים כל הכתמים מהבגד

שמקריבין את ישראל לאביהם , קרבנות' נק וכיון שהיו על שלימותם והיו מעלים, שבשמים

ן עולה"היה המ, ר ליוצרם"ן רק לעשות נ"מ ששם אור החסדים והשפעה בסוד, עד הבינה

ונבחן שהאריה של, שהוא שם החסד, אריה )ב"ע' דף וי"דפו(

.ן שהעלו בני ישראל"ט והמ"הבינה קבל המע ן שלהם הוא בחינת טרף לבינה"וראו איך המ

ואור החסדים של בינה נמשך בסוד , עלאה, י רובץ על הטרף"והיה או, ן"י על המ"או

.ואוכל אותו, ן"דהיינו המ ,הוא, וענין אכילת האריה את הקרבן

לחיזוקן העולה "הוא המ, כי עקרו של הקרבן ומכיון ששיעור. ל"ח כנ"המסך ולהעלאת או

ח שעולה מעל "י נמדד במדת האו"גודל או ן ומתגדל"י נזון מהמ"שהאו, הרי נבחן, המסך

בדוגמת בעל החיים שמתקיים, ומתקיים על ידווכן כל חיותו של . י המזונות שאוכל"וגדל ע

שבהפסקתם, החי הגשמי תלויה במזונות שאוכל ח העולה"ור העליון תלוי באוכן הא, הוא מת .ח הוא מתבטל מתחתון"ובהפסק האו, מהמסך

נחית מלעילא דיוקנא דחד אריהש "וזאור הבינה הנמשך ממעלה למטה , דהיינו

דהיינו , בדיוקנא דאריההוא , י"בסוד או

והוו חמאן ליה. בצורת השפעה כטבע הבינה שראו את ג מדבחא רביץ על טרפיה"ע

ח העולה" ורובץ תוך האוי שהוא מתלבש"האו

אכיל . ל"שהוא טרפו ומזונותיו כנ, מהקרבן י"שהוא אוכל וגדל ע, קרבנין כגבר תקיףכי לפי שהיו ישראל , הקרבנות כאיש גבור

שהיא העלאת, היתה מדת ההשפעה, בשלימות כי, בגבורה גדולה ממטה למעלה, ח"ן ואו"מ

ח נמדדת במדת גדלה של הכאת "קומת האו וזיע הדוחה האור העליון ממטההמסך ברתת

,ח"וכמדת גדלות קומתו של עליית האו. למעלהכ אם קומת "וע. י הנמשכת בו"כן קומת האו

שהאריה , נבחן, ח עולה בגבורה גדולה"האו

בקומה זקופה אכיל קרבנין כגבר תקיף .י הגבורה מתגדלת ועולה קומתו"כי ע, בגבורה

דף דף דף דףכל זה בספרי פתיחה לחכמת הקבלהכל זה בספרי פתיחה לחכמת הקבלהכל זה בספרי פתיחה לחכמת הקבלהכל זה בספרי פתיחה לחכמת הקבלה' ' ' ' עיעיעיעי(((( ).).).).דדדד""""אות יאות יאות יאות י' ' ' ' דדדד

וכל כלבין הוו מתטמרין וזהו אמרו כי הקליפה של, מקמיה ולא נפקי לבר

הקבלה

105

קה הקדמת ספר הזהר

והוו תמאן ליה , אריה))))שששש מלעילא דיוקנא דחד הההההוה נחית , וכדין, על נפשייהווכל כלבין הוו . אכיל קרבנין כגבר תקיף))))תתתת, רביץ על טרפיהוווו, ג מדבחא"ע

.ולא נפקי לבר, מקמיהזזזזטמרין מתוקטיל לההוא , איחו נחית לגו דרגין דלתתא, כיון דגרמו חוביןחחחח) צז

הוא . כביכול קטיל ליה, טרפיה כדבקדמיתא)מדלא בעא למיהב ליה , אריהכיון דחמאת. לעינהא דסטרא אחרא בישא, לתוך הבור, הכה את הארי ודאי

מסורת הזהר

: קז' דח"תק: לב' דח"זב סז "א קצא ב" ב))))שששש

י ויקרא רעט צו קכט"ד. רעה' דב"ח בהשמטות ))))תתתת

.סג: סב' א ד" תכז"תקלח בלק תעח פנחס ריח

חלופי גרסאות

.א קמיה" נזזזז). ל"אה(ל " רביע כצוווו. א מעילא" נהההה).ל"אה(ל "כצ' כיון דגרמו חובין דישראל איהו וכוחחחח

.לתת לו טרף שלו מהקרבנות) מ דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמר ש בזוהר"כמ. מכונה בשם כלב, הקבלה לעצמה

משלימשלימשלימשלי((((ולעלוקה שתי בנות הב הב , על הכתוב

דצווחין ככלבא ואמרין הב לן עותרא , ))))''''לללל. הב לן עותרא דעלמא דאתי, דעלמא הדין

ואחיזתה מתחזקת, והיא הקליפה החזקה ביותר ה הצילה מחרב"בסו. ביותר כנגד אור היחידה

והיא , ))))בבבב""""תהלים כתהלים כתהלים כתהלים כ ( ( ( (מיד כלב יחידתינפשי

. הנזכר דאכיל קרבניןהלעומת של האריההוא כולו , ס החסד"שה, כי כמו שהאריה

ל במדת "ש חז"כמ, להשפיע ולא לקבל כלום, ))))הההה""""אבות פאבות פאבות פאבות פ((((שלי שלך ושלך שלך , החסיד

כן קליפת הכלב היא כולה לקבל ולא להשפיע שכל חסד, ש בחסידי אומות העולם"כמ. כלום

:). :). :). :). ''''ב יב יב יב י""""בבבב ( ( ( (לגרמייהו הוא דעבדין, עבדיןד

כי בזמן , ש"וז. כי הם קשורין בקליפת כלב

, אריהוזכו לבחינת , שהיו ישראל שלמיםכל כלבין הוו הנה אז , אכיל קרבנין

כי העלו, מתטמרין מקמיה ולא נפקי לברשבזה נתנו כח למסך , ן בגבורה גדולה"מ

שבמלכות לדחות האור העליון ממנו ולמעלה ח"שמתוך כך נמצאה מדת האו, בגבורה גדולה

אכיל בסוד , שהיתה בקומה גבוהה מאדגם אלו , ולפיכך, קרבנין כגבר תקיף

כולן ברחו , הקליפות הקשות שהן הכלבים, ונסתתרו מפחד גבורתו של האריה ההוא

.ולא יצאו ממחבואן לחוץ

כיון שגרמו: 'וכוכיון דגרמו חובין ) צזוך המדרגות שלמטה הוא ירד לת, העונות

שלא רצה לתת כי משוםכי משוםכי משוםכי משום. והרג אותו האריה ,שהרג אותו, כביכול, נחשבנחשבנחשבנחשב, לו טרפו כבתחילה

,לתוך הבור. הוא הכה את הארי, ודאיככככ""""עעעע )ב"ע' י דף ו"דפו(

כיון שראה . היינו לעיניו של צד האחר הרעהתגבר ושלח כלב אחד , זאת אותו צד האחרבמקום במקום במקום במקום , , , , בחבחבחבחמעל המזמעל המזמעל המזמעל המז, לאכול את הקרבנות

,שמושמושמושמואוריאל . ואותו האריה מה שמו. האריההאריההאריההאריה. ומה שמו של אותו הכלב. שפניו פני אריה

,,,,כי בלאדן הוא אותיות בלאדםכי בלאדן הוא אותיות בלאדםכי בלאדן הוא אותיות בלאדםכי בלאדן הוא אותיות בלאדם. בלאדן שמו

, כי אין הוא בכלל אדם. 'ןמתחלפת במתחלפת במתחלפת במתחלפת ב 'םשהשהשהשה .ופני כלב, אלא כלב

כי מתוך שנתבטלה בחינת המסכים. פירוש

וגם ישראל לתתא לא יכל, ל"ג כנ"ן ומס"מבשהיא מזונותיו של אריה , ן"להעלות עוד מ

והאור , ונפסק הזווג. ))))ל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוך""""כנכנכנכנ((((

ונבחן , נסתלקאריהה' בחי, העליון שהוא

כי הוא . אריה לההוא קטיל כאלו כביכול .נתעלה למעלה לשורשו ונעלם מהתחתונים

לעינהא דסטרא , לתוך הבור, ש"וז ,כי שורש הקבלה לעצמו הוא: אחרא בישא

י י י י """"רשרשרשרש((((בסוד העין רואה והלב חומד , בעינים

,בור' הקבלה הזו נק' ובחי. ))))שלחשלחשלחשלח' ' ' ' סוף פסוף פסוף פסוף פ, ))))זזזז""""בראשית לבראשית לבראשית לבראשית ל((((כי הוא בור ריק ואין בו מים

בסוד אין אני, שאין האור העליון נמשך לשם. ))))''''סוטה הסוטה הסוטה הסוטה ה((((והוא יכולים לדור במדור אחד

הכה את הארי לתוך הבור לעינהאש "וז היתה לעיניהם כי הכאת הארי א בישא"דס

שהן בורות נשברות , בור' א הנק"הרעות דסוהם יצאו עתה ונגלו . אשר לא יכילו המים

ושדרת לחד . ממחבואיהם בשליטה גדולהכי הלעומת דאריה : כלבא למיכל קרבנין

הוא הכלב הצועק תמיד הב , אכיל קרבנין . ל"כנ, הב

ש"וז

106

הקדמת ספר הזהר קו

. קרבנין)נ למיכל ))))בבבב כלבא ))))אאאאתתקפת ושדרת לחד ההוא סטרא אחרא א, הכיומה שמיה דההוא . אנפי אריה))))דדדדדאנפוי , אוריאל))))גגגג, ומה שמיה דההוא אריה)נ

.אלא כלבא ואנפי כלבא, אדם)ע דלאו איהו בכלל ))))הההה, בלאדן שמיה)ס. כלבאודינא אתדן לעילא מעם בי דינא , ביומא דגרמו חובין, ביום השלג))))וווו) צח

בגין , אמאי, דא דינא עלאה, לא תירא לביתה משלג))))זזזז ועל דא כתיב יייי עלאה טטטט .כ רזא דקרא"ע. ויכיל למיסבל אשא תקיפא, לבוש שנים))))חחחחדכל ביתה הכא רזא . איש מראה, והוא הכה את איש מצרי))))טטטט, מה כתיב בתריה) צט

איחו אסתלק ומנע מנייהו, די בכל זמנא דישראל חבו, דקרא אתא לאודעא

הזהרמסורת

צו קלג בהר מג) י"ד. (רעח' דב"ח בהשמטות ))))אאאא

:סב' א ד" תכז"תבלק תעט פנחס ריח תקכה תרפ

צו קלב בהר מב ))))בבבב. קיז' דח"תק. פו' דח"ז

חלופי גרסאות

א ועל דא כתיב בתריה והוא" ניייי. ג"א עלאה ל" נטטטט .ג"עד מה כתיב ל, ומן לא תירא. הכה את איש מצרי

צו קכט))))דדדד. ב נ קסז יתרו רלח צו קכט קלד בלק תעט" ב))))גגגג: סב' א ד" תכז"תקכה בלק תעט פנחס ריח ת

)שם ())))חחחח. ויחי תרא חקת פד) משלי לא ())))זזזז). שמואל ב כג ())))וווו. ויקהל שפג אדרא רבא שמ))))הההה. בלק תעט

.להלן קמז) ב כג"ש ())))טטטט. ויחי תכד תרומה רלג .'ד ב"ויקהל רי' ג ב"ונשא קמ' דף ב' לה בע' ג ב"ולהלן רי' א א"בלק רי' ב פ"צו נ) נ דרך אמת

.'ד וכו"ב ג"ן מתחלפין באותיות א"ם והנו"בל אדם שאינו אדם ולא בצורת אדם והמ) ס .בל אדם) ע

דטעין חמרי הסולם מאמר

, שמיה דההוא אריה אוריאל, ש"וז הוא ל"אסוד שם : דאנפוי אנפי אריה

שהוא אור, והאריה ההוא, ס ימין"שה, החסד

אורכלומר ה, אל-אורי' נק, ל"החסד כנ

ס "שה, ופניו אל הימין. ל"אהנמשך מהשם ה ופני אריה אל הימין לארבעתם"בסו, השפעה

.))))''''יחזקאל איחזקאל איחזקאל איחזקאל א((((

בלאדן , שמיה דההוא כלבא, ש"וז :אלא כלבא, שמיה דלאו איהו בכלל אדם

, בעת שיש בו מוחין מהבינהאדם' א נק"כי הז

הבינה הוא וסוד . ה"מ' בגים"אדס "שה ל אתם קרואים"כ אמרו ז"שע, ל"השפעה כנ

ולא אומות העולם קרואים.).).).)אאאא""""יבמות סיבמות סיבמות סיבמות ס(((( אדם

לגרמייהו הוא, משום דכל חסד דעבדין, אדם

שהם בלאדןכ נקרא"וע. :):):):)ב יב יב יב י""""בבבב((((דעבדין .'מתחלפת בנ' אדם כי מ-נוטריקון בל

ביום : ' וכוביום השלג ביומא) צח שהדין נדון, ותביום שגרמו העונ, היינוהיינוהיינוהיינו. השלג

,כ כתוב"וע. למעלה מן בית הדין העליון, שזה דין העליון, לא תירא לביתה משלג

משום שכל. אינה מתיראתאינה מתיראתאינה מתיראתאינה מתיראתלמה . המכונה שלגהמכונה שלגהמכונה שלגהמכונה שלג . יכלה לסבול אש חזקהככככ""""עעעע, ביתה לבוש שנים

.עד כאן הוא סוד הכתוב

שלג' הדינין שכנגד הזכר נק. פירוש

.בי דינא עלאהכ נבחנים שנמשכים מ"וע )ב"ע' י דף ו"דפו(

ודינין אלו קשים מאד ברישא אלא שנייחים כי אינם נמתקים רק בסיפא שהוא , בסיפא

, וכנגד הדינין הללו אמרה הנוקבא. הנוקבא' הרומז לב, ))))''''ש בש בש בש ב""""שהשהשהשה((((סמכוני באשישות

ואש שלה, אש של מעלה שהיא הבינה, אשיות היא, אשיות אלו' ואז אחר שיש לה ב. עצמה

כי האש , שלגינין הקרים דממתקת את הד

לא תירא לביתהש "וז. שלה מוציאה צינתם דהיינו הדינין הקשים, משלג דא דינא עלאה

בגין דכל, אמאי, דינא עלאה' דדכורא הנק אשיות' ס ב"ה, שנים, ביתה לבוש שנים

כ"ע, אשיות' ומשום שביתה לבוש בב, ל"הנ

השלג , ואדרבה, לא תירא לביתה משלג

ויכיל וזה אמרו , שיות שלהמתמתק תוך האשהשלג הזה עוזר , למיסבל אשא תקיפא

ומשמיענו שעתה. לה לסבול את האשיות שלה ,ג"ן ודס"אחר שנתבטלו המסכים והזווגים דב

חזרו הדינין דשלג, האשיות הללו' ונתבטלו ב

מה כתיב בתריה, כ רזא דקרא"ע. לתוקפםנגלה , כי המובא עד כאן, רומזים בזה: 'וכואבל המובא , י"ף ומיד אחר הזווג דעתיכ

.הוא מסובב ובא לאחר מכאן, ז"בכתוב אח

מה כתוב : ' וכומה כתיב בתריה) צט. והוא הכה את איש מצרי איש מראה. אחריו

שבכל פעם שחטאו, כאן בא סוד הכתוב להודיע ישראל

107

קז הקדמת ספר הזהר

,דא נהורא, את איש מצריהוא הכה. לוןככככוכל נהורין דהוו נהירין , כל טבין ותאמרנה))))יייידכתיב . משה. ומאן איהו. דהוה נהיר לון לישראלממממ דההוא נהורא לללל

.ותמן אסתליק לנהורא עלאה, ותמן אתרבי, ותמן אתיליד', איש מצרי הצילנו וגו , איש האלהים))))ללללא "כד, איש. ומראה ולא בחידות))))ככככא "כד: איש מראה) קדזכה לאנהגא דרגא דא בכל . ' כבוד ה))))סססס, מראה ))))ננננ בעלה דההוא ))))ממממ, כביכול

.מה דלא זכי בר נש אתרא, רעותיה בארעא, מטה האלהים דהוא אתמסר בידיה))))פפפפדא . וביד המצרי חנית))))עעעע) קא

ודא איהו מטה דאתברי ערב שבת בין השמשות. האלהים בידי))))פפפפ ומטה ))))צצצצא "כד

מסורת הזהר שלח קהוי) במדבר יב ())))ככככ. שמות רלב) שמות ב ())))יייי

יתרו שיג שכט צו לו אחרי מות פח שצז שלח שי

וישב רפב ויחי ) דברים לג ())))לללל: לא' ח ד" תיז"ת

)מארי דביתיה ()))) מ מ מ מ.תקנט תרומה תקפז ואתחנן לא

חלופי גרסאות

א דא הוא נהורא דהוה לון" נלללל). ל"אה(א ליה " נככככ 'לישראל ומאן איהו איש מראה הכא רזא דקרא וגו

.הוהא " נממממ). ל"אה(

נ משפטים תכג תרומה רסג ויקרא מו "ג צ"שמות סא בח) כלת משה(א קמח ויחי תקנז פקודי רפד "ב בא רטז יתרו שיג שכח משפטים תכג פקודי תשכט פנחס קעד ))))ננננ. נשא קצג פנחס רנב תשצב כי תצא טז

מות קצו ש))))פפפפ. להלן קמט) ב כג"ש ())))עעעעי "ד: רנא' דא"ח בהשמטות ))))סססס. לא' ח ד" תיז"תכי תצא צ

ח"ז: צג' ס ד" תז"תשלח שטו ) י"ד. (רעב. רעא' דב"חבשלח צ תכד משמטים שעו שפג בהשמטות

:ל' דח"ז) י"ד. (רעב' דב"חא רסב משפטים שפו בהשמטות " ב))))צצצצ: ל' ד

.א"ז ע"בראשית מ) פ דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמרומנע מהם כל הטוב וכל , הוא נסתלק, ישראל

הוא הכה את איש. שהיו מאירים להםהאורות אותו האור שהיה מאירדהיינודהיינודהיינודהיינו, זהו אור, מצרי

שכתוב עליו. משההואהואהואהוא. ומי הוא, להם לישראלכי שם . 'ותאמרנה איש מצרי הצילנו וגו

ושם נתעלה לאור , ושם גדל, נולדבמצריםבמצריםבמצריםבמצרים .העליון

, ממשאישאין כוונת הכתוב על . פירוש

, לים את האורכי ביטל והע, נהוראאלא על

דההוא נהורא, ש"וז. ונבחן כאלו קטיל יתיה

:משה, דהוה נהיר לון לישראל ומאן איהו שהוא ביטל את האור הגדול ההוא של, כלומר

,איש מצריומכנהו . אל ישראלמשההארת דכתיב , ושם נגדל, משום כי במצרים נולד

) ''''שמות בשמות בשמות בשמות ב(' וכו, ויגדל משה ויצא אל אחיולגאולת ישראל , ליוןושם זכה לאור הע

.ממצרים

איש : ' וכוא"איש מראה כד) ק

ומראה ולא , היינו כמו שאתה אומר. מראה

איש , הוא כמו שאתה אומראיש. בחידותבעלה של אותו מראה כבוד , האלקים כביכול

כי זכה להנהיג מדרגה זו . שהיא מלכותשהיא מלכותשהיא מלכותשהיא מלכות. 'ה .מה שלא זכה לזה איש אחר, בארץ בכל חפצו

)ב"ע' וי דף "דפו(

כי ההפרש בין משה לשאר . פירושוהיה , א"כי משה היה מרכבה לז, הנביאים

כ שאר"משא, א אל הנוקבא"בונה ומשפיע מהזוהם מושפעים , הנביאים היו מרכבה לנוקבא

, כביכול, איש האלהיםש "וז. מן הנוקבאשהיא , שהוא הנוקבא, בעלה דההוא מראה

, שכינתאולמה נבחן לבעלה ד, 'כבוד ה' נק

כי , לאנהגא דרגא דאהוא משום דזכה והיה בונה ומשפיע , א"הוא היה מרכבה לז

מה , שהיא הנוקבא, ומנהיג את דרגא דאכי יתר כל הנביאים , דלא זכי בר נש אחרא

והנוקבא היתה משפעת , היו מרכבה לנוקבא ומונהגים, ונמצאים הם תחתונים ממנה, אליהם

לא זכה הרי ששום איש בעולם. על ידיה .למדתו של משה

זו היא מטה : וביד המצרי חנית) קא ,כמו שאתה אומר. שהוא נמסר בידו, האלקים

וזהו המטה שנברא ערב , ומטה האלקים בידי ,וחקוקה בו חקיקה קדושה, שבת בין השמשות

א"כש. הזה חטא בסלעובמטהובמטהובמטהובמטה. השם הקדוש ,ה"אמר לו הקב, ויך את הסלע במטהו פעמים

, חייך, ה נתתי לך את המטה שלילא לז, משה .לא יהיה עוד בידך מכאן ולהלאה

ביאור

108

הקדמת ספר הזהר קח

ויך את ))))ששששא "כד. בסלע))))ררררובהאי חב , וחקוק ביה שמא קדישא גליפא קדישא))))קקקקחייך , משה לא יהבית לך מטה דילי להאי: ה"ל קב"א. הסלע במטהו פעמים

.לא יהא בידך מכאן ולהלאה ויגזול את החנית מיד ))))אאאא. בדינא קשיא, וירד אליו בשבט))))תתתתמיד ) קב

.ויהרגהו בחניתו. ולא הוה בידיה לעלמין, דמההיא שעתא אתמנע מניה. המצרי

מסורת הזהר

:רעב' דב"ח בשלח תלא משפטים שפג בהשמטות ))))רררר, )י"ד: (רעא' דב"ח בשלח צ תכד בהשמטות ))))קקקק

: לח"זי "ד. רעב: רעא' דב"חבשלח תלא בהשמטות ) צור: (ל' דח"זפנחס תצח כי תצא ס , י"ד

א רסג כי תצא"ב) ב כג"ש ())))תתתת. בשלח יחח"זפנחס תרצט ) י"ד. (רעב' דב"חבהשמטות ) במדבר כ ())))שששש

.משפטים שעו) שם ())))אאאא. עו

דטעין חמרי הסולם מאמר ס מיתוקה"ה, בין השמשות, ביאור הדברים

להבחין עד שאין, הגדול של המלכות בבינהכי בשבת עולה . או בינה, אם היא מלכות, בה

ש בין "עוב, ונעשית בינה, א"המלכות לאואבל גם , אינה עוד בינה ממש, השמשות

ס עשרת "וז. אינה ניכרת לבחינת מלכות שאז אין היכר, הדברים שנבראו בין השמשות

. אם מבינה אם ממלכות, בהם מאין מוצאםס "וז. כרכי גם בנוקבא עצמה אין אז הי

ומטעם זה, ש בין השמשות"המטה שנברא ע

, וחקוק ביה שמא קדישא גליפא קדישא

,מורה על בחינת בינה, שמא קדישאחקיקה ד

, גליפא קדישאו. שממנה נמשכה הקדושהמורה על המלכות שהיא רק גליפא לקבל את

החקיקות הללו היו כלולות' וב. שמא קדישא מטעם, ל"במטה כמו בחינה אחת בלי היכר כנ

כ היה"וע. ש בין השמשות"עשהוא נברא כחו יפה להמשיך להם לישראל כלהו נהורין

שהם סוד המשכת אורות, וכל הנסים והנפלאותועל ידו זכה משה לבינה . הבינה במלכות

. איש האלהים בסוד כלת משה' ולבחי, עלאה

. על שם הבינהמטה האלהיםוהוא הנקרא

ה המזדווג "דהוי 'ווהיא הנקראת חנית בסוד .ת"עם ה

ובסוד הבינה , צורוהנה המלכות נקראת

דהיינו , ן"והזווג הפנימי של זו. סלענקראת והנוקבא משמשת במאנין , א"בעת שעולה לאו

מכונה הזווג דהכאה , ))))זזזז""""ל אות יל אות יל אות יל אות י""""כנכנכנכנ((((, דאמאן דהיינו "והזווג החיצון של זו. בשם דיבור

ס"וז. במקומם עצמם מכונה בשם זווג דהכאה נאמר לו למשה ))))זזזז""""שמות ישמות ישמות ישמות י((((שבפרשת בשלח

כי . ' ויצאו ממנו מים וכווהכית בצור

אבל . ס מלכות שבה נוהגת הכאה" הצורה

ודברתם אל נאמר ))))''''במדבר כבמדבר כבמדבר כבמדבר כ((((בפרשת חוקת ,כי הסלע שהוא במקום בינה', וכוהסלע

)ב"ע' י דף ו"דפו(

ס חטאו של "וז. דיבורמכונה הזווג בשם

כי מלבד, פעמייםכי שמש במטה שלו , משה

והיינו . סלעהכה גם ב, צורשהכה בו ב

כי בו אינה נוהגתחב בסלעונמצא . פעמיים

).).).).וווו""""ש בזהר תצא אות עש בזהר תצא אות עש בזהר תצא אות עש בזהר תצא אות ע""""כמכמכמכמ((((. דיבורהכאה אלא

כי מתוך שמטה, ובהאי חב בסלעש "וז האלהים לא היה בו היכר אם הוא שייך למלכות

כ יצא לו לשמש עמו גם "ע, ל"או לבינה כנ

ך את הסלע במטהו פעמיםא וי"כד. בסלע

,ה"אמר לו קב. ל"כנ. סלע ובצורדהיינו ב: משה לא יהבית לך מטה דילי להאי

לא נתתי לך המטה שלי שתשמש עמו גם .בבחינת הסלע

מיד וירד : ' וגומיד וירד אליו) קב ויגזול את החנית. היינו בדין קשה. אליו בשבט היינו כי מאותה שעה נמנע ממנו. מיד המצרי

.ולא היה עוד בידו לעולם, שהוא החניתשהוא החניתשהוא החניתשהוא החנית, , , , הההההמטהמטהמטהמטשמשום אותו החטא , היינו. ויהרגהו בחניתו

ולא , הוא מת, במטה ההואאת הסלעאת הסלעאת הסלעאת הסלעשהכה .ואור זה נמנע מישראל. נכנס לארץ הקדושהיש לזכור כאן כל , להבין הדבריםה וטעם ה וטעם ה וטעם ה וטעם """"ד דד דד דד ד""""אות צאות צאות צאות צ((((המתבאר לעיל

כי מכח הזווג הגדול דעתיק יומין, ))))הסתלקותוהסתלקותוהסתלקותוהסתלקותוולא , ן לבדו"א היה צריך להתבטל רק הבל

ן עולה ונעשה "ואז היה תיכף הב, ג"כלל הסן היו "ג והב"אלא מתוך שהס, ג לנצחיות"ס

, ן"ג עם הב"דבוקים יחדיו נתבטל גם הס. ש"ע' כ נחרבו בינתיים המקדשין וכו"שע

ומאותו הטעם נתבטלה גם הארת משה לבני חיבורכי הוא עוד חטא ביותר בדבר ה, ישראל

, י הכאת הסלע"ג ע"ן עם הס"של בחינת הב

וירד אליו בשבט בדינא קשיא ולכן . ל"כנ כי באמת, ג נעשה בדינא קשיא"כי ביטול הס

ן "וביטול הב, ן"אין לו שום חיבור עם הב ס הכתוב יודע"כי ז. אינו נוגע אליו כלל

כמביא

109

קט הקדמת ספר הזהר

ואתמנע , קדישאננננולא עאל לארעא , תמ, על ההוא חובא דמחא בההוא מטה .נהורא דא מישראל

דאיהו נטיל , אלין שלשים שנה עלאין: הכי נכבדסססס. מן השלשים))))בבבב) קג , ואל השלשה לא בא))))גגגג, ואתקרבעעעעומנייהו איהו הוה נטיל , ואנגיד לתתא, מנהון

.ואיהו לא הוי אתי לגביהון, ויהבי ליה ברעותא דלבא, אינון הוו אתיאן לגביה וישימהו דוד אל))))דדדד. וחושבנא דלהוןפפפפג דלא עאל במניינא "ואע) קד

מסורת הזהר ).שם ())))דדדד. וירא רי) שם ())))גגגג. וירא רט) שם ())))בבבב

חלופי גרסאות

ואתקריבעעעע). ל"אה(ג " הכי לסססס. ג"א קדישא ל" נננננ ).ל"אה(ל " דחושבנא כצפפפפ). ל"אה(ל "כצ

דטעין חמרי הסולם מאמרועתה , ה בסבך עץ קרדומותכמביא למעל

תהליםתהליםתהליםתהלים((((פתוחיה יחד בכשיל וכילפות יהלומון

כי מחמת העלאת והמתקת המלכות , ))))דדדד""""עעעענעשה עתה כמו מביא , ועליתה אל הבינה

ג "כי גם הס, למעלה בסבך עץ קרדומותדהיינו בכשיל וכילפות . נתבטל בגלל עליה זו

ויגזול את החנית מיד המצריש "וז. יהלומוןעתא אתמנע מניה ולא הוה דמההיא ש

כי החנית היה שייך באמת , בידיה לעלמין

, לעלמיןכ נתבטלה הארתו "וע. ל"ן כנ"לבג "כ ונעשה ס"ן עצמו נתחדש אח"כי הב

כ אין עוד ענין לשימוש המטה "וע, לנצחיות

על , ויהרגהו בחניתוש "וז. הכאה' בבחיכי . ההוא חובא דמחא בההוא מטה מת

, סלע ולא בצור רק בלולא נזהר לשמש עמו, ן"ג מתבטלת עם הב"לא היתה בחינת הס

. ג" אלא עולה תכף לבחינת הסמתולא היה

כי ארץ , ולא עאל לארעא קדישאש "וז' כ נק"וע, ג"ן אל הס"ס עלית הב"ישראל ה

כי המוחין דבינה המאירים , ארעא קדישא

, ובטרם גמר התיקון. קדשאז בה נקראים , יש חורבנות וגלויותכ"ע, שיש עליות וירידות

ג לנצחיות"ן בס"אבל בגמר התיקון ישאר הב ולא תהיה יותר. כמבואר, ס ארץ ישראל"שה

.שום גלות

מן השלשים: ' וגומן השלשים הכי) קג, אלו הם שלשים שנה עליונות, הכי נכבד

, ומהם, שהוא היה לוקח מהן והמשיך למטה. ואל השלשה לא בא. הוא היה לוקח והתקרב

והוא, היו באים אליו ונותנים לו בחפץ לבהם .לא בא אליהם

.שלשיםנקראות , ד"ר שהן חב"ג. פירוש, ספירות שכל אחת נכללת מעשר' דהיינו ג

,שהן כלל המוחין המאירים בשתא אלפי שני )ב"ע' י דף ו"דפו(

הבאה מהזווג הגדול דעתיק בניהוונשמת י המקבץ מכל אלו הזווגים דשתא אלפ, יומין

, בקומה אחתרב פעלים ומקבצאל, שני בסודנמצא שהוא . ל"שהיא בניהו בן יהוידע כנ

. מקבל ומתכבד מכל אלו שלשים השנה העלאין

, דאיהו נטיל מנהון ואנגיד לתתאש "וז

ונמשכים, שנהשלשיםשהוא נוטל מהמוחין ד

ומנייהו. בסוף כולם, לתתאאל הנשמה שלו קומה כי כל ה, איהו הוה נטיל ואתקרב

שלו היא רק ממה שלקח וקיבץ מהזווגים

ואל ז "ועכ. ל"כנ, שלהם שבאו בזה אחר זה ,השלשה לא בא אינון הוו אתיאן לגביה

ואיהו לא הוי, ויהבי ליה ברעותא דלבאפ שהם נתנו לו כל "כי אע, אתי לגביהון

ז הוא "עכ, ברעותא דלבאמעלתו הנשגבה .ז ולקבל עוד מהם"לא יכול לבא אצלם אח

כי מתוך ביטול המסך , ל"והוא מהטעם הנונשאר לבלי , ג"כ מסך דס"ן נתבטל לו ג"דב

כ לא היה יכול לבא אצלם להעלות "וע, מסך .ן ולקבל מהם עוד"מ

פ שלא"ואע: ' וכוג דלא עאל"ואע) קד וישימהו, עם כל זהעם כל זהעם כל זהעם כל זה, נכנס במנין וחשבון שלהם

,שלא נפרד מלוח לבו לעולם, דוד אל משמעתו, דוד שם לבו אליו. להם פירוד לעולםכי אין

משום שהתשבחות . לדודשם לבושם לבושם לבושם לבווהוא לא היא, שהלבנה עושה לשמש, והשירים והחסד

,וזה הוא. שיהיה מגורו עמו, אליהבזהבזהבזהבזהמושכת .וישימהו דוד אל משמעתו

שהיא , דוד הוא בחינת המלכות. פירוש ג שלא"דאע, ואומר. ר"הרגל הרביעית של ג

,ר"לשים השנה העלאין שהן גיכול לבא אל ש

שנתדבק, וישימהו דוד אל משמעתומ "מ

והוא מטעם . לעלמיןבו ולא זז מלוח לבו ,שכל בחינת השלמות שבמלכות מגולה בו

להיותו

110

הקדמת ספר הזהר קי

. לעלמין)צלית פרודא להון , לעלמין*) דלא אתפרש מלוחא דלביה )צ. משמעתוושירין ורחמין דסיהרא , בגין דתושבחן. לאו לדודדוד שם ליה לביה ואיהו

ודא איהו וישימהו. איהי משיכת ליה לגבה למהוי דיוריה בהדה, עביד לשמשא .דוד אל משמעתו

קמו , אדהכי והכי לא חמו ליה. נפלו רבי אלעזר ורבי אבא קמיה) קח .יתבו ובכו ולא יכילו למללא דא לדא. ותסתכלו לכל סטרין ולא חמו ליה

, ודאי הא דתנינן דבכל ארחא דצדיקייא אזלין, אמר רבי אבא, תר שעתאלבודאי. זכאין דההוא עלמא אתיאן לגביהון))))ההההדאינון , ומילי דאורייתא בינייהו

מסורת הזהר

. מצורע מו))))הההה

ו "י ובעלה אומר לפעמים שאינן מתפרשין לעולם גם בדף שאחר זה ובדף ל"הנה גם כ) צ דרך אמת

דלא מתפרשין לעלמין צדיק ' ב ב"וישב קפ' ובפר. מדיבור לא מתפרש לעלמיןדהא קול' א כ"ק' ב ב"וירא קי' ז ב"אחרי מות ע', ל ב"פקודי ר' ד ב"קל' א א"תרומה קל' וצדק ובפר

ש "נראה דמאי דאמר דלא מתפרשן היינו בזמנא דלאו איהי בגלותא ע' ג א"חיי שרה קכ' ב .'ט ב"תרומה קסוכן בפרשת ' א' שמות ט' וכן בפר

דטעין חמרי הסולם מאמרלהיותו מהזווג הגדול דעתיק יומין המשבית

ה בלע המות "בסו, ן"כל הקליפות מהשם ב ).).).).שששש""""עעעע, , , , ה והענין הואה והענין הואה והענין הואה והענין הוא""""ד דד דד דד ד""""ל אות צל אות צל אות צל אות צ""""כנכנכנכנ((((. לנצח

דלא , ל" כנדוד שם ליה לביה, ש"וז כי שלמותואתפרש מלוחא דלביה לעלמין

לבו לא שם, בניהו בן יהוידעאבל . בו

כ "וע, ר" כי דוד הוא רגל רביעית לגלדודכן לא . ל"כנ, ר"כמו שלא יכול לקבל מן ג

.כ לא שם אליו לבו"וע. מדודהיה יכול לקבל

ן "י המ"ע: ' וכודתושבחן ושירין

, א"מעלה אל ז, סיהראהנקראת , שהמלכות

י תשבחות ושירים ורחמים"ע, שמשא' הנקמת היא נמצאת ממשיכה אליה את הארת נש

שהיא שלמותה האחרונה , בניהו בן יהוידע

שיתדבק בה , למהוי דיוריה בהרה, ל"כנ .לנצח

' נפלו ר: ' וכואלעזר' נפלו ר) קהבתוך כך . על פניהםעל פניהםעל פניהםעל פניהם, אבא לפניו' אלעזר ור

, קמו והסתכלו לכל הצדדים. לא ראו אותוישבו ובכו ולא יכלו לדבר זה . ולא ראו אותו

ודאי זהו , אבא' אמר ר, לאחר כך. עם זה בכל דרך שהצדיקים הולכיםשתמידשתמידשתמידשתמיד, שלמדנו

באים אליהם הצדיקים , ודברי תורה ביניהם ודאי זה. לגלות להם דברי תורהלגלות להם דברי תורהלגלות להם דברי תורהלגלות להם דברי תורה. מעולם ההוא

שרב המנונא סבא בא אלינו מהעולםמהמהמהמה, הוא )א"ע' דף ז*) ב "ע' י דף ו"דפו(

וטרם . לגלות לנו הדברים האלו, ההוא. ך לו ונעלם ממנוהל, שהספקנו להכיר אותו

ולא , והיו רוצים להנהיג את החמורים, קמו, פחדו. ולא הלכו, רצו להנהיגםושובושובושובושוב, הלכו

ועד היום קוראים למקום. ועזבו את החמורים .מקום החמורים, ההוא

כי לא יכלו לסבול את האור . פירוששנגלה להם בעת גילוי הסודות , הגדול הזה

בי אלעזרנפלו ר, ש"וז. ונפלו קמיה, הללו .'וכו

כי אדהכי והכי לא חמו ליה, ש"וזאחר שזכו לקבל ממנו את מדרגתו הגדולה

נעלם מהם תיכף ולא יכלו למצאו , והנשאה

יתבו ובכו ולא יכלו ולפיכך . ולהשיגו עוד שהיה צערם גדול וישבו למללא דא לדא

.ובכו עד ולא יכלו לדבר זה עם זה

כי', וכודא הוא רב המנונא, ש"וז

המנונא סבאשהוא רב , עתה הכירו דרגתוולא כמו שחשבו לפני זה שהוא רק , בעצמו

).'עיין לעיל אות צ. ( דרב המנונא סבאבריה

ואנחו ' וכוקמו והוו בעו למטען לחמרי הם סוד הכחות חמריכי ה: לון לחמרי

שיוכלורב המנונא סבאשנתנה להם נשמת ה חי, ן להשיג את המדרגות הללו"להעלות מ

ס שהרכיבם על"שז. שהשיגו על ידו, יחידה החמורים

111

קיא הקדמת סמר הזהר

,לגלאה לן מלין אלין, דא הוא רב המנונא סבא דאתי לגבן מההוא עלמא בעו למטען לחמרי צצצצקמי והוו . אזל ליה ואתכסי מינן, ועד לא נשתמודע ביה

הוו קראן , ועד יומא.דחילו ואנחו לון לחמרי, בעו למטען ולא אזלו, ולא אזלו .דוך דחמרי, לההוא אתר

.' מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו))))וווו. פתח רבי אלעזר ואמר) קולאינון זכאין , ה למעבד גבי בני נשא"כמה הוא טבא עלאה ויקירא דזמין קב

טובך לא . כד עאלין לההוא עלמא, עלאין דחלי חטאה דמשתדלי באורייתאודא איהו ענוגא דחיין . זכר רב טובך יביעו))))זזזזיהו ומאן א, כתיב אלא רב טובך

, ודאי איהוקקקק. דאיהו זכר רב טובך, חי עלמין))))חחחחדנגדין מעלמא דאתי לגבי .' ורב טוב לבית ישראל וגו))))טטטט

וכל רזין אתכלילו, הכא אגליף רזא דחכמתא, תו מה רב טובך) קז

מסורת הזהר .עיל צא ל))))חחחח). תהלים קמה ())))זזזז. לעיל לג) תהלים לא ())))וווו

.תרומה יז) ישעיה סג ())))טטטט

חלופי גרסאות

).ל"אה(א ודא הוא " נקקקק). ל"אה(ל " בעאן כצצצצצ

דטעין חמרי הסולם מאמר החמורים והלך לפניהם להאיר להם את אורח

).).).).שששש""""עעעע. . . . ה נחתוה נחתוה נחתוה נחתו""""ה דה דה דה ד""""ל אות פל אות פל אות פל אות פ""""כנכנכנכנ((((. הצדיקיםהיו , ועתה אחר שגמר תפקידו ונעלם מהם

, מורים שלורוצים שוב לעלות ולרכב על הח בכדי לחזור, ן מחדש"כלומר שרצו להעלות מ

בעו למטען ולא אזלואמנם . ולהשיגו שניתכי עתה לא היו יכולים לקבל מהם שוב כוח

כ יראו והניחו את החמורים"וע. ן"להעלאת מ. במקום ההוא שרב המנונא סבא פרח מהם

דוך דחמריוסימנו את המקום ההוא בשם שלא , על המאורעדהיינו, מקום החמורים

.יכלו עוד לשמש עמהם

' פתח ר: ' וכואלעזר' פתח ר) קו מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, אלעזר ואמר

כמה הוא הטוב העליון . ))))אאאא""""תהלים לתהלים לתהלים לתהלים ל((((' וגו, ה לעשות לבני אדם"שעתיד הקב, והיקר

לאותם הצדיקים העליונים יראי חטא העוסקים לא, טובך. כשהם באים לעולם ההוא, בתורה

זכר רב, היינוהיינוהיינוהיינו. ומי הוא, רב טובךכתוב אלא טובך יביעו וזהו חיי עונג הנמשכים מעולם

זכר רב נקראנקראנקראנקראשהוא . הבא אל חי העולמים

.'לבית ישראל וגוורב טוב והוא ודאי . טובך

מורה תמיד על בחינת , רבהמלה . פירוש

רבוכיון שהכתוב מדגיש לומר כאן , גדלות

וא מורה על כ ה"ע, סתםטובך ולא טובך

כי עיקרו. ר"דהיינו מוחין דג, עינוגא דחיין )א"ע' י דף ז"דפו(

, ק"של הפרצוף והחיים שלו הוא מוחין דו, א כדי להחיות העולמות"המקובל מזווג דאו

אמנם יש גם מוחין דתוספת המענגים את

רב טובך' והם הנק, ר"שהם מוחין דג, החיים .ועינוגא דחיין

למא דאתי לגבי חיידנגדין מע, ש"וזר שהם חכמה נמשכין "כי מוחין דג: עלמין

ומתלבשים , עלמא דאתיהנקראת , מהבינה 'הנק, בלבוש יקר דחסדים הבא מזווג היסודות

ומשם מגיעים המוחין אל הצדיקים, חי עלמין

.דחלי חטאה

, יש לפרשיש לפרשיש לפרשיש לפרש, עוד: ' וכותו מה רב) קז

וכל , שכאן נחקק סוד החכמה. מה רב טובך

כמו פירושופירושופירושופירושו מה כיכיכיכי. דות נכללו כאןהסו

אילן רב , זהורב. ))))טטטט""""לעיל אות ילעיל אות ילעיל אות ילעיל אות י((((, שלמדנו משום שיש אילן אחר הקטן. אאאא""""שהוא זשהוא זשהוא זשהוא ז. וחזק ומביאו. הוא רב, אאאא""""זזזזוזה , דהיינו המלכותדהיינו המלכותדהיינו המלכותדהיינו המלכות, ממנו

.ברום הרקיעיםשנוסף על זה שביאר את הכתוב . פירוש

,יש עוד להבין הכתוב, ר"על השגת המוחין דגוכל הסודות , פנימיות החכמהכי בו נרשמה

מורה, רזא דחכמתא: נכללו בפסוק הזה

מורה על גמר כלל , וכל רזין. על זווג עתיק .התיקון

רב דא אילנא רב, ה כמא דאתמר"מ כמה דאתמר, ה היינו עלמא תתאה"מ, ותקיף

לעיל

112

הקדמת ספר הזהר קיב

בגין דאית אילנא אחרא. ףב ותקי"דא אילנא ר: רברררר. כמה דאתמר: ה" מ))))יייי, הכא .ואעיל ליה ברום רקיעין, הוא רבששששודא , זוטא מניהבגין : אשר צפנת ליראיך. אור דאתברי ביומא קדמאה))))ככככדא : טובך) קח

מכון))))ננננ דכתיב תתתת. עלאה))))ממממ גן עדן ))))ללללדא : פעלת. דגניז ליה לצדיקייא בההוא עלמא . פעלת לחוסים בך))))ססססודא הוא ' לשבתך פעלת ה

ורת הזהרמס

' דג"ח משפסים שצ פנחס תרמז תשנד בהשמטות ))))יייי

חיי שרה))))ככככ. לעיל ח. קיג: קיב' דח"תק) י"ד: (שו

רט מקץ רלג פקודי קפא צו קסו אמור ג פנחס רלב

חלופי גרסאות דכתיב מכוןתתתת). ל"אה(א איהי " נשששש. ג"א רב ל" נרררר

).ל"אה(ל "מכון לשבתך פעלת לחוסים בך כצ

ב ג ח קעח נח לה קמ לך צד קד וירא רמב רמח חיי שרה נה מקץ רלח ויחי רלג שד שמח" ב))))לללל. לעיל ב

שמות קעז ריח משפטים כו נד סז פח תרומה קעה רצא תלג , י"ד: רסג' דא"חתנה תרצג בהשמטות

)י"ד. (רעא' דב"חתקנז תתעח כי תשא נה ויקהל קפד רעב רצב שב שח שכט פקודי קסט ריב בהשמטות

)י"ד. (שג' דג"ח אחרי מות רס רסד קדושים עה שלח קצא רלא בלק ריד שע וילך מג בהשמטות מצורע יא

ב קעח לך צד וירא רמג רמח " ב))))ממממ: פב: עט: נג. נא: מו. לג' בראשית תקמג דח"ז: יב. ז' דז"ת

נחסוישב ק בשלח שלב שלח לך פז פ) שמות טו ())))ננננ.: מז: מו' דח"זויקהל שיג פקודי ריב קדושים עז

.תרומה יד פקודי ג אמור ג) י"ד. (רסה. רסד' דא"חב קנ קעו בהשמטות "ב) תהלים לא ())))סססס. קמז

דטעין חמרי הסולם מאמר

אילנא רב מורה על רב. ))))''''אות חאות חאות חאות ח((((לעיל ,ב"א בעת הלבשתו לפרצוף ע"היננו ז, ותקיף

' ונק, על שם החכמה, אילנא רבונקרא אז

א " שזאמנם בעת, מבחינת עצמו, תקיף

בגין ש "וז. סתםאילנא' נק, במקומו עצמושהוא , דאית אילנא אחרא זוטא מניה

, ודא הוא רב. כ אילן"הנקראת ג, המלכות

ואעיל ליה, רב' ב נק"וכשמלביש לקומת עלרום א "ב מביא את הז" העברום רקיעין

'ב מטי עד הכתר הנק"כי רומיה דע. רקיעין

ף ב מלביש על פרצו" כי הערום רקיעין

לרום א "ב מעלה את הז"כ הע"וע. הכתר .רקירין

הוא , טובך', וכודא אור, טובך) קח .של מעשה בראשיתשל מעשה בראשיתשל מעשה בראשיתשל מעשה בראשית, האור שנברא ביום הראשון

בשביל שגנזו , היינו, אשר צפנת ליראיך

זהו גן עדן , פעלת. לצדיקים לעולם ההוא

וזהו. ' הפעלתמכון לשבתך , שכתוב, העליון .פעלת לחוסים בך

הוא , ר שנברא ביום ראשוןהאו. פירוששהיה אדם הראשון צופה בו מסוף , האור

פעמים אור הנאמרים' ס ה"וה. העולם ועד סופו

לצדיקייא . ביום ראשון דמעשה בראשית כי בעלמא דאתיהיינו , בההוא עלמא

האור הזה נגנז ביסודות שהם צדיק וצדק ואלו צדיק וצדק, עלמא דאתי' א הנק"של או

ומהם, כח הגניזו שבהםש"ע, יראיך' נק

)א"ע' י דף ז"דפו(

דא , פעלת. מתקבל האור הזה אל הצדיקיםאשר כי מקודם לכן כתוב : גן עדן עלאה

שפירושו שהמוחין באים בלבוש יקר , צפנת. דצדיק וצדק בגניזו מכוסים באלו הלבושים

שהמשמעות היא פעולה , פעלתוכאן כתוב יה מהכתובומביא רא, גלויה בלי הכיסוי האמור

דהיינו פעולה שלמה'מכון לשבתך פעלת ה

גן עדן נאמר על פעלתודרש כי . וגלויהשהוא נפעל ויצא מכלל אלו המוחין , העליון

הנוהגים בכל שתא אלפי , הקודמים בכתוב

מה רב טובך ויהיה שיעור הכתוב . שנישהם המוחין דכלל , אשר צפנת ליראיך

י " עפעלתאשר כל אלו , שתא אלפי שני

, לחוסים בך, הזווג הגדול דעתיק יומיןששם , ע העליון"שממוחין אלו נפעל ויצא ג

', שרויים צדיקים גמורים החוסים בו יתוהיינו אותן הנשמות דבניהו בן יהוידע

, שזוכות לקבל מהזווג הגדול דעתיק, וכדומה. המקובץ מכל אלו המוחין דשתא אלפי שני

מות נקראשמקום מנוחתן של הנש. ודע. ל"כנ

כ גן העדן"ג' הנק, ויש גן עדן הארץ. גן עדןויש גן עדן עליון , ק"ו' והוא בחי, התחתון

וכל הנשמות . ע"ר של ג"שהוא בחינת גאלא ברישי ירחי , ע התחתון"שרויות רק בג

כ חוזרות "ע העליון ואח"ושבתי עולות לגאלא שיש יחידי סגולה שמקומם . למקומןראיתי , ש"ו אמר רועלי. ע העליון"הוא בג

.בני עליה שהם מועטיםנגד

113

קיג הקדמת ספר הזהר

דכל צדיקייא תמן קיימי, גן עדן דלתתא))))פפפפדא , נגד בני אדם))))עעעע) קט ודא איהו נגד, ודיוקנא דהאי עלמא))))צצצצ כגוונא, ברוחא דאתלבש בלבוש יקר

באוירא ופרחי, וקיימי תמן. בההוא דיוקנא דבני אדם דהאי עלמאאאאאבני אדם נהרי))))קקקקופרחי ואסתחיין בטלי , ע דלעילא"וסלקו לגו מתיבתא דרקיעא בההוא ג .אפרסמונא דכיא ונחתי ושראן לתתא

, כמלאכין עלאיןבבבב, ולזמנין אתחזון נגד בני אדם למעבד לון נסין) קי ולא זכינא לאסתכלא ולמנדע. כגוונא דחזינא השתא נהירו דבוצינא עלאה

.רזין דחכמתא יתיר

מסרת הזהר

,י"ד. רסד' דא"חב קעח בהשמטות "ב) שם() ) ) ) עעעע

ויחי. ב ח לך צד וירא רמב רמח תד"ב) ) ) ) פפפפ. פקודי ג קעח משפטים סז תרומה קעה תלד. שמות ב. קפט

חלופי גרסאות א כמלאכין" נבבבב. ג"א בההוא דיוקנא דבני אדם ל" נאאאא

).ל"אה(ג "ל

:סה.: מז: מו: י' דח"ז ריב מצורע יא אחרי מות רס ויקהל רעא רצב שו שכה שלב פקודי. תקנז תרמא

לך צה קה שמד ויחי שסח שמות קעז תרומה תלד תרמא) לבושא דהאי עלמא(ב ט נח קמג " ב))))צצצצ. צ: פב

. לעיל נח))))קקקק. ויקהל שא

דטעון חמרי הסולם מאמר

, זהו גן עדן שלמטה: נגד בני אדם) קטברוח המתלבש , שכל הצדיקים עומדים שם

האפן והצורה שהיו בעולם כאותו כאותו כאותו כאותו,לבוש יקרב

באותה, דהייה, נגד בני אדם, וזה הוא. הזהועומדים . צורה של בני אדם שבעולם הזה

ועולים לישיבת , משםמשםמשםמשםופורחים באויר , שםופורחים . הרקיע באותו גן העדן של מעלה

, ומתרחצים בטל נהרות אפרסמון טהורשמהשמהשמהשמה .וןוןוןוןע התחתע התחתע התחתע התחת""""בגבגבגבג. ויורדים ושורים למטה

כי ההבדל העיקרי שיש , ביאור הדברים ,הן בפרצופין והן בנשמות, ת"ר ובין ז"בין גר יכולות לקבל אור החכמה כמות "כי ג, הוא

ואינן צריכות שתתלבש להן החכמה , שהוא ,ק"כ פרצופי ו"משא. בלבוש של אור חסדים

, ק"ן שעיקרן ו"וכן הנשמות הנולדות מזוכמה זולת בדרך הן אינן יכולות לקבל אור הח

ע "דא גש "וז. התלבשותו באור החסדים דכל צדיקייא תמן קיימי ברוחא, דלתתא

כגוונא ודיוקנא , דאתלבש בלבוש יקר ,ע התחתון"כי כל הצדיקים שבג, דהאי עלמה

הרוחות שלהם מלובשות בלבוש יקר של אור י"שע, ז"כמו נשמות בני אדם שבעוה, החסדים

הן יכולות לעלות, אוירא' זה הנקלבוש יקר כ"ואח, ע העליון ולקבל משם אור החכמה"לג

וקיימיש "וז. ע התחתון"חוזרות למקומן לג ע התחתון"שעיקר מקומן הקבוע הוא בג, תמן

ופרחי באוירא וסלקו לגו מתיבתא שבכח האי, ע דלעילא"דרקיעא בההוא ג

שהוא אור החסדים הן פורחות ועולותאוירא )א"ע' י דף ז"דפו (

ופרחי ואסתחייןע העליון לקבל חכמה "לג כי אור החכמה, בטלי נהרי אפרסמונא דכיא

ג נהרי"יע מכונה בשם "שהן מקבלות שם בג שמןכי החכמה נקראת , דאפרסמונא דכיא

, ב נתיבות" מורה על חכמה דלג"יוהמסמר

ונחתיכ " ואה))))ה ועםה ועםה ועםה ועם""""ל במראות הסולם דל במראות הסולם דל במראות הסולם דל במראות הסולם ד""""כנכנכנכנ(((( שאינן יכולות לשהות, היינו דושראן לתתא

לבוש ותיכף אחר קבלתן החכמה תוך , שם, ע העליון למקומן"יורדות מג, שלהןהיקר

ולפי שהן צריכות לקבל החכמה. ע התחתון"לגדוגמת נשמות בני אדם , תוך לבוש החסדים

נגד , כ הכתוב מכנה גם אותן"ע, ז"שבעוה

בההוא דיוקנא דבני אדם דהאיבני אדם הן באותה הצורה כמו בני אדם כי, עלמאכי גם הן צריכות ללבוש החסדים , ז"שבעוה .כמותם

,ולפעמים: ' וכוולזמנין אתחזון נגד) קי

לעשת, נגד בני אדםנראים , הצדיקים האלוהצדיקים האלוהצדיקים האלוהצדיקים האלוכעין שראינו , כמלאכים עליונים, להם נסים

ולא זכינו להסתכל , עתה אור המאור העליון .ולדעת סודות החכמה יותר

, הכוונה על נשמות יחידי הסגולה. שפירופ שמעלתן גבוהה כל "שאע, ע העליון"שבגע התחתון "עד שאפילו הנשמות שבג, כך

איון , העולות אליהן ברישי ירחי ושבתייכולות לשהות שם אלא יורדות תיכף

ולזמנין אתחזון נגד בני אדםז "עכ, למקומן ז ומתראות"ע העליון לעוה"שהן יורדות מג

לבני

114

הקדמת ספר הזהר קיד

ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהים ))))רררר. פתח רבי אבא ואמר) קיא כי לא ))))ששששהואיל וכתיב , אמר, ג דמנוח לא הוה ידע מאי עבידתיה"אע, ראינו

ואנן חמינן וזכינן לנהורא . כ מות נמות"ובג, ודאי אנן חזינן, יראני האדם וחילאודעא לן , ה שדריה לגבן"דהא קב. בעלמא ונתקיים גגגג, דא דהוה אזיל בהדן .זכאה חולקנא, רזין דחכמתא דגלי

דאילנא דטורא דדדדשרו ענפין . והוה נטי שמשא, אזלו מטו לחד טורא) קיב שמעו חד קלא תקיפא דהוה, עד דהוי אזלי. ואמרי שירתא, לאקשא דא בדאהההה

מסורת הזהר סזוירא ל ויחי ב ק) שמות לג ())))שששש). שופטים יג ())))רררר

ע"ת.: קטו' ט ד" תסז"תשמג בשלח תעו נשא קעא

.מח' דח"ז: קלג' ד

חלופי גרסאות ).ל"אה(א דאילני " נדדדד). ל"אה(ל " ואתקיימנא כצגגגג

).ל"אה(א לאתקשרא " נהההה

דטעין חמרי הסולם מאמר כמו מלאכי עליון היורדים לפעמים, לבני אדם

כגוונא דחזינא השתא נהירווהיינו . ז"לעוה כמו שראה עתה האור של. דבוצינא עלאה

שירד, דהיינו לרב המנונא סבא, המאור העליוןע העליון ונגלה "אליהם מרום מעלתו מג

.ז"לעיניהם בעוה

' על ב, נגד בני אדםודורש המקרא , ע התחתון"על הנשמות שבג) א: משמעויות

ופעל להן , דיוקנא דבני אדםשיש להן שיכלו לקבל, ןע העליו"האורות הנשגבים שבגשאז הן . ח ובשבתות"משם בדרך עליה בר

ע העליון"זוכות לקבל פניהן של הנשמות שבג

,נגד בני אדםדורש ) ב. ולירד שוב למקומן ע העליון"שהנשמות האלו שבג, ז"ממש שבעוה

, כמו מלאכי מרום, ז"יורדות לפעמים לעוה .ונראות לעיני הצדיקים

ע ולא זכינא לאסתכלא ולמנו, ש"וזמתאונן על שתיכף : רזין דחכמתא יתיר

ומהעת ההיא לא זכה להשיג, נעלם מהם

. עד הנהרזין דאורייתאעוד

ויאמר מנוח : ' וכואבא' פתח ר) קיאאף על . אל אשתו מות נמות כי אלקים ראינו

כי כי כי כי , , , , שכתובשכתובשכתובשכתוב, פי שמנוח לא ידע מה מעשיו ,,,,בכל זאתבכל זאתבכל זאתבכל זאת. . . . הואהואהואהוא' ' ' ' לא ידע מנוח כי מלאך הלא ידע מנוח כי מלאך הלא ידע מנוח כי מלאך הלא ידע מנוח כי מלאך ה

ואנו, כי לא יראנו האדם וחי,אמר כיון שכתובואנחנו ראינו . ועל כן מות נמות, ראינו ודאי

ובכל זאתובכל זאתובכל זאתובכל זאת, וזכינו לאור הזה שהיה הולך אתנו להודיע, ה שלחו אלינו"כי הקב, נתקיים בעולם

.אשרי חלקנו. לנו סודות החכמה שגילה

אל מנוח ' כי כשנראה מלאך ה. פירוש שהרי לא רצה, לא היתה השגתו בו שלמה

תשאל, ש למה זה"כמ, לגלות לו את שמו )א"ע' י דף ז"דפו(

ז פחד "ועכ, ))))גגגג""""שופטים ישופטים ישופטים ישופטים י((((לשמי והוא פלאי

))))גגגג""""שמות לשמות לשמות לשמות ל((((. לא יראני האדם וחימהכתוב ,כי ידענו את שמו, ואנן זכינו להשגה השלמה

ואנו חיים וקיימים , רב המנונא סבעשהוא ומכאן תבין שענין קבלת פניו של . ז"בעוה

רב המנונא הוא בחינת הראני נאמדרגת שעל זה , ת"שבקש משה מהשי, את כבודך

לא תוכל לראות את פני, ת"אמר לו השיונמצא , ))))גגגג""""שמות לשמות לשמות לשמות ל((((כי לא יראני אדם וחי

ועל זה אמרו . שהשגתם גדלה מהשגת משה ל נביא הוא דלא קם כמשה אבל חכם"חז

וכן חכם עדיף מנביא. ))))סוף ילקוט ראובניסוף ילקוט ראובניסוף ילקוט ראובניסוף ילקוט ראובני((((קם

ואנן חמינן ובזה שבחו את עצמם ))))....בבבב""""ב יב יב יב י""""בבבב((((, וזכינן לנהורא דא דהוה אזיל בהדן

כי אנחנו זכינו לנהורא ונתקיים בעלמא

, לא יראני האדם וחידא שעליו נאמר ט ט ט ט """"סססס' ' ' ' ז תקז תקז תקז תק""""בתקבתקבתקבתק' ' ' ' ועיועיועיועי((((. ז"ואנחנו חיים בעוה

).).).).בבבב""""ו עו עו עו ע""""דף קטדף קטדף קטדף קט

הגיעו . הלכו: ' וכואזלו מטו לחד) קיב ם ענפיהתחילו דופקי. כנטות השמש, להר אחד

בעוד . ואומרים שירה, האילן שבהר זה בזהשהיו הולכים שמעו קול אחד חזק שהיה

אותם הפזורים בין, בני אלקים קדושים, אומר ,אותם מאורות בני הישיבה, החיים בעולם הזה

.האספו למקומכם להשתעשע עם אדונכם בתורה .וישבו, עומדים במקומםונשארוונשארוונשארוונשארו, הם פחדו

, ס ההר"ה, הר אחדהלכו ובאו ל. פירושומי ' מי יעלה בהר ה, שעליו אמר דוד המלך

וכשעלו ).).).).דדדד""""תהלים כתהלים כתהלים כתהלים כ((((יקום במקום קדשו .רומז שנסתלקו הארתם, על ההר העריב השמש

ובסוד , והענפים של האילנות קשקשו זה בזהבסוד , שמעו מהם שירה, שיחת האילנות

).).).).וווו""""תהלים צתהלים צתהלים צתהלים צ((((הכתוב אז ירננו כל עצי יער ש"וז

115

קטו ספר הזהרהקדמת

אינון בוציני , בני אלהין קדישין אינון דאתבדרו ביני חייא דהאי עלמא, אמרדחילו . אתכנשו לדוכתייכו לאשתעשעא במאריכון באורייתא, מתיבתאוווובני

.אלין וקאימו בדוכתייהו ויתבי , רמאין)ר טנרין תקיפין פטישין )קואמר , אדהכי נפיק קלא כמלקדמין) קיגבההיא . עולו ואתכנשו, אצטוונא)שי דגוונין מרקמא בציורין קאים על הא מאר

.שובר ארזים' קול ה))))תתתתוהוו אמרי , רב ותקיףזזזזשעתא שמעו קל ענפי דאילנין

מסורת הזהר

.צו קיב) י"ד. (רעא' דב"חבהשמטות ) תהלים כט ())))תתתת

חלופי גרסאות ל" רב ושליט ותקיף כצזזזז). ל"אה(א מתיבתי " נוווו

).ל"הא(

ח גדולי הדור שמתו ומשתעשעים"ורמז אל הת' ט ב"רמים וכן משפטים ק' פי) ר. סלעים חזקים) ק דרך אמת .כסא והוא מושב גבוה לישב עליו השלטון) ש. ת מפיהם"בין החיים לשמוע ז

דטעין חמרי הסולם מאמר

שמעו. פירוש', וכושמעו חד קלא, ש"וזמקומם שישובו ל, קול חזק אומר להם

דהיינו שירדו, ת ותורתו" בהשילאשתעשעא

, בני אלהין קדישיןוקורא אותה . מן ההר, אבל רמז להם, על שם מדרגתם הנשגבה

ז כדאים לדור עמהם "שאין בני אדם שבעוה

אינון דאתבדרו ביני וזה שרמז להם . יחד ז"שאין בני העוה, כלומרחיי דהאי עלמא

.זה את זהכי לא יוכלו לסבול , הולמים אותם

נפלה יראה ', וכודחילו אלין, ש"וז אלא קמו ישבו, מ לא ירדו מההר"ומ, עליהם

.ולא הזיזו עצמם ממקומם

, בתוך זה: ' וכואדהכי נפיק קלא) קיג, סלעים חזקים, ואמר, יצא קול כבתחילה

המרוקם , הנה בעל הצבעים, פטישים רמים. הכנסו והאספו, עומד על העמוד, בציוריםשמעו קול ענפי האילנות גדול , שעהבאותה

נפלו. שובר ארזים' קול ה, והיו אומרים. וחזקופחד גדול . על פניהם רבי אלעזר ורבי אבא

ולא שמעו , קמו בחפזון והלכו. נפל עליהם

פירושופירושופירושופירושו אצטוונא. והלכו, יצאו מן ההר. מאומה ....הוא על אסטוונאהוא על אסטוונאהוא על אסטוונאהוא על אסטוונא, , , , כי תרגום של העמודכי תרגום של העמודכי תרגום של העמודכי תרגום של העמוד. . . . עמודעמודעמודעמוד

).).).).דדדד"""" י י י י----אאאא""""ב יב יב יב י""""ממממ((((

) ) ) ) ה קפוה קפוה קפוה קפו""""ה דה דה דה ד""""אות קאות קאות קאות ק((((כי לעיל . ושפיר

, למטען חמריכ לא יכלו "כי ע, נתבאר משום, ן"שלא יכלו להעלות עוד מ, שפירושו

שכבר גמר רב המנונא סבא את תפקידו שהיהכ נתבטל כח החמרין "וע, לו לסייע אותם

ולא יכלו לשמש עמהם עוד בכדי להעלות, שלו רולפיכך אמ. ן ולזכות לדרגין עלאין יותר"מ

ולא זכינא לאסתכלא, אלעזר לעיל' ר )א"ע' י דף ז"דפו(

ויש אמנם . ולמנדע רזין דחכמתא יתירלהבין הטעם מה ענין השגת המוחין לביטול

כי אחר שהשיגו, והענין הוא. ן"הכח לעלית משהיא גילוי נשמת בניהו בן , קומת היחידה

הנה קרה להם , י רב המנונא סבא"יהוידע עכי , שמת בניהו בן יהוידעכמו שנתבאר בנ

ן נתבטל עמו "אחר שנתבטל להם המסך דבכ לא יכלו עוד "וע, ג"יחד גם המסך דס

ל אותל אותל אותל אות""""כנכנכנכנ((((. ואנחי להו לחמרי, ן"להעלות מ

שכל ההפסק, ונתבאר שם. ))))שששש""""ה קמו עה קמו עה קמו עה קמו ע""""ה דה דה דה ד""""קקקק כדי להקנות להם, של הארת הגוף דעתיק היה

ואז , ג"כח לברר להם מחדש את מסך דסואז יחזרו להעלות , ג"היות סן ל"ישוב הב

.ש"וילכו שוב מחיל אל חיל ע, ן מחדש"ממזמן , אבא' אלעזר ור' והנה גם בר

הספיקו, שהניחו החמורים ואזלי להם עד הנהשיתברר להם , ל עד הנה"כל ההרפתקאות הנ

ן להיות"ולהחזיר הב, ן מחדש"לעלית מ, כח

, נפק קלא כמלקדמין ואמר, ש"וז. ג"ס כי הקול ין פטישין רמאיןטנרין תקיפ

,רמז להם שהם סלעים חזקים ופטישים רמים, כי עמדו בכל הנסיונות הגדולים עד עתה, והם עצרו כח לעמוד בפניהם כסלעים חזקים

עד שפיצצו אותם, גם גברו על כל המכשוליםוגרמו . כפטיש גדול היורד מרום גבוה למטה

הא מארי דגוונין מרקמא בציורין , בזה מאריהנקראת , כי הבינה, על אצטוונאקאים בהיותה עצמה בלי גוון כלל אלא כולהדגווניןאמנם כל בחינת הגוונין מתערין , רחמים

י עמידתם כסלע איתן "וע, ויוצאין הימנהנתרקמה עתה הבינה , מול כל אלו הנסיונות

ולפיכך מכנה את הבינה , בציורין מחדש

כי, מארי דגוונין מרקמא בציוריןבשם קבלה

116

הקדמת ספר הזהר קטז

קאמו טטטט, סגיא נפל עליהוחחחחודחילו , נפלו על אנפייהו רבי אלעזר ורבי אבא .נפקו מן טורא ואזלי. בבהילו ואזלו ולא שמעו מידי

חמו לרבי שמעון בן , כד מטו לבי רבי יוסי ברבי שמעון בן לקוניא) קידאי ארחא דנסין ואתין עלאין וד, אמר לון, חדי רבי שמעון. *) חדו, יוחאי תמןולבניהו בן יהוידע דקא משדר , וחמינא לכו, דאנא דמיכנא השתא, קא עברתון

ה "בארחא דא קב, ודאי. לאעטרא לכו, דחד סבאייייעל ידא , לכו תרין עטרין דחכם עדיף ))))אאאא, ר יוסי יאות אמרתון"א. דחמינא אנפייכו משניין, תו. הוה

. וסח עובדאככככי בין ברכוי דאבוי אתא רבי אלעזר ושוי ריש. מנביא

מסורת הזהר וישב צד שמות פד משפטים תכג צו קפה פנחס))))אאאא

.עה' ל ד" תז"תקפה

חלופי גרסאות ושח ליהככככ. א חדא" ניייי. א קמו" נטטטט. א סגי" נחחחח

).ל"אה(ל "עובדא כצ

דטעין חמרי הסולם מאמר שעליו יוצאות קומות, קבלה כח להתתקן במסך

קאים חדשות הנקראות ציורין והיא ומדרגותכי , אצטוונא פירושו כסא, על אצטוונא

. עתה נתקנה הבינה בסוד הכסא כמקודם

הגיעה העת שתכנסוואתכנשועולו : ולפיכך .למקומכם בקדש כמלפנים

בההיא שעתא שמעו קל ענפי דאילניןשובר ' רב ותקיף והוו אמרי קול ה

שבישר, יחד עם הקול, כלומר:ארזיםלהם שכבר נתקן המסך של הבינה ובחינת

שמעו גם קול מענפי האילנות שאמרו, הכסא

רומז ))))טטטט""""תהלים כתהלים כתהלים כתהלים כ(((( שובר ארזים' קול הכי כבר נשברו כל הארזים שהיו להם , להם

נפקי מן , ש"וז. למעצורים בדרכם לקודש כי עצרו עתה כח לצאת מההר ולעשות, טורא

.הילוכם בקודש כמלפנים

כשהגיעו לבית : ' וכו לביכד מטו) קיד ראו שם, יוסי ברבי שמעון בן לקוניא' ר

' שמח ר. ושמחו, שמעון בן יוחאי' את ר ודאי עברתם דרך של נסים, אמר להם. שמעון

וראיתי , כי עתה אני ישנתי. ואותות עליוניםשמשלח לכם , אתכם ואת בניהו בן יהוידע

. לעטר אתכם, על ידי זקן אחד, שתי עטרות כי אני רואה, עוד. ה" בדרך זה היה הקב,ודאי

, יפה אמרתם, ר יוסי"א. את פניכם משונים ושם ראשו, אלעזר' בא ר. שחכם עדיף מנביא

.וספר לו את המעשה, שמעון' בין ברכי אביו ר

שזכו ) א: ענינים' זה רומז לב. פירוששהם בחינת , ג"מחדש והשיגו המוחין דס

,))))ה נחתוה נחתוה נחתוה נחתו"""" ד ד ד דהההה""""ל אות פל אות פל אות פל אות פ""""כנכנכנכנ(((( דרבי אלעזר חמוי

כי עתה נתחבר להם) ב. ל"י ברשב"ר' הנק )ב"ע*) א "ע' י דף ז"דפו(

כי . ב יחד בזווג דלא פסיק"ג עם הע"הס

רומזרבי שמעוןאביו של רבי אלעזר שהוא

יוסי' כד מטו לבי ר, ש"וז. ב"על מוחין דע ,ל חמו לרבי שמעון בן יוחאי תמן"ברשב

שלהם שבן "כי עתה זכו לבחינה הגדולה שהב גם בזווג דלא פסיק, ג ממש לנצחיות"להיות ס .ב"עם הע

דקא משדר לכון תרין עטרין , ש"וזבניהו כי , רמז להם: על ידא דחד סבא

, י רב המנונא סבא" שלח להם עבן יהוידע

דהיינו , הם מוחין דיחידה) א, תרין עטרין

בחינת ) ב, עצמובניהו בן יהוידעבחינת , שים שהשיגו עתהג החד"ב ס"מוחין של ע

אשר גם הם נמשכו בכוחו של בניהו בן זה ההמשך : רמז ואמר להם, כלומר. יהוידע

שעל , של הנסיונות וההרפתקאות שהיו לכםהלא גם הוא , ידיהם זכיתם למדרגה של עתה

. המשכה ישרה מהאור הגדול של נשמתו

שלח להם בניהו תרין עטריןכ ש"ונמצא עוזה אמרו . סבאי רב המנונא "בן יהוידע ע

אמר, כלומרהוה ה"ודאי בארחא דא קבשכל אלו הנפילות שארעו לכם אינם , להם

עצמו הוביל אתכם ה"קבאלא , ו פגמים"ח

תו , ש"וז. אל מעלתכם הגבוהה של עתה נוסף על זה ,דחמינא אנפייכו משניין

אני רואה את פניכם מזהירות ביותר, שהשגתם

ה בו ואם הי, שהלכתםאורחא דא מכח ה ודאי שלא הייתם זוכים לפנים, ו"איזה פגם ח

.מאירות כמו שאני רואה אתכם

ר יוסי יאות אמריתון דחכם עדיף"אכ קרו להם כל "כי הם חשבו שע: מנביא

הני הרפתקאות משום שהזיחו דעתם על משה ,חכם עדיף מנביא, שחשבו על עצמם, רבינו

כי

117

קיז הקדמת ספר הזהר

האי קראלללל. שמעתי שמעך יראתי' ה))))בבבב, אמר. שמעון ובכהדחיל רבי ) קטואמאי אקרי . ואתקיים על ידא דאלישע, בשעתא דחמא מיתתיה, חבקוק אמר

ודא בריה דשונמיתממממ. למועד הזה כעת חיה את חובקת בן))))גגגגבגין דכתיב . חבקוק .יו וישם פיו על פ))))ההההדכתיב . וחד דאלישע, חד דאימיה, ותרין חבוקין הוו))))דדדד. הוה

, דשבעין ותרין שמהן))))וווושמא גליפא , אשכחנא בספרא דשלמה מלכא) קטז בגין דאתוון דאלפא ביתא דאגליף ביה אבוי בקדמיתאננננ. אגליף עלוי בתבין

מסורת הזהר

בשלח כב בהר מב אדרא רבא ז רמג) חבקוק ג) (ב

) ב ד"מ ())))גגגג. קל. קכב' ע ד" תז"תפנחס שכט

. בשלח יח בהר לא) דב "מ ())))הההה. בשלח כ))))דדדד. בשלח יב בשלח קס משמטים שפח) ב נהורין"ע(א מג " ב))))וווו

חלופי גרסאות

ודא הואממממ). ל"אה(ל "האי קרא אמר חבקוק כצל ל ל ל ).ל"אה(ל "כצ' ברה דשונמית הוה ותו תרין וכו

).ל"אה(ל " ובגין כצננננ

פנחס תרכט תרומה קח תתקיב תצוה כא פקודי רסח אחרי מות שג שפח בהעלותך לו שלח לך רפח

ב"תכ: נ' א ד"תכ: כה' י ד"ת: כב' ו ד"ת.: י.: ח' בהקדמה דז"תתשיא ואתחנן סג כי תצא יז

:סא. מח' דח"ז: קמה' ו בהשמטות ד"ת: צב' ה ד"תנ. פו' א ד"תנ. סט' ד ד"תכ.: סז: סו . סד' ד .קכא. קיג: קיא: קג: קב: צח: צו.: צה: צדח"תק. עו: סח

ן חמרידטעי הסולם מאמר

אנן חמינן וזכינן לנהורא דא כי אמרו ' ' ' ' עיעיעיעי((((. דהוה אזיל בהדן ונתקיים בעלמא

יאות, י"ז נחם אותם ר" וע))))אאאא""""לעיל אות קילעיל אות קילעיל אות קילעיל אות קי . כנים דבריכםאמרתון דחכם עדיף מנביא

' פחד ר: ' וכודחיל רבי שמעון) קטו .שמעתי שמעך יראתי' ה, אמר, שמעון ובכה

, תובשעה שראה מית, מקרא זה אמר חבקוקלמה נקרא . ואת התחיה שלו על ידי אלישע

למועד הזה כעת , הוא בשביל שכתוב. חבקוק

היה בנו של, חבקוקחבקוקחבקוקחבקוק, כי זה. בןחובקתחיה את , אחד של אמו, ושני חבוקים היו. השונמית

.וישם פיו על פיו, שכתוב, ואחד של אלישע איך, דלכאורה יש לשאול, ביאור הדברים

ך לשונמית בברכתויתכן שאלישע הנביא ימשי כי אלישע, והענין הוא. זרע שאינו של קיימא

. הנביא היה גדול מכל הנביאים לבר ממשה והוא זכה לבחינת. ))))''''ש הזוהר בשלח אות בש הזוהר בשלח אות בש הזוהר בשלח אות בש הזוהר בשלח אות ב""""כמכמכמכמ((((

ן שלהן היה כבר"שהב, ע העליון"הנשמות מג ולפיכך. ל"בתכלית הטהרה והשלמות כמו לע

בעת שהמשיך לה הבן לא נזהר לקשרו בעלמא

וקשר , את חובקת בןכי אמר לה , ראדדכוומתוך , את החבוק בסטרא דנוקבא לבדה

,א"ן קרובה לקליפות וס"שהנוקבא שהיא הב ונמצא שסבת המיתה. א ומת"כ נאחז בו הס"ע

,אינה אלא מטעם רוממותו הנשגבה של הנביאמכל אחיזת ' ן שלו עצמו כבר נק"להיות הב

מלכיםמלכיםמלכיםמלכים((((וזה שהתפלא הנביא , א והמיתה"הס

. העלים ממני ולא הגיד לי' וה))))זזזז""""ככככ' ' ' ' דדדד' ' ' ' בבבב כלומר שלא היה לו מקום אפילו להעלות

)ב"ע' י דף ז"דפו(

על דעתו שיתכן שתארע בו מיתה מחמת ולפיכך היה צריך . ן לבדו"התקשרותו בב

לחזור ולהחיותו ולקשרו בעלמא עלאה בסוד .תחית המתים כמו שיתבאר לפנינו

הולד הוא כי עצם, וסוד החיבוק הוא ,ס חכמה"שה, .).).).)נדה לאנדה לאנדה לאנדה לא((((שמאבא , הלובן שבו

ס "וה, כנודע, כי החכמה נקראת בשם לובן אמנם ).).).).דדדד""""תהלים קתהלים קתהלים קתהלים ק((((כולם בחכמה עשית כי אין מציאות לחכמה , ללבוש חסדים צריךכ צריכים לבחינת "וע. בלי לבוש חסדים

ס המסך הממשיך חסדים "שה, האודם דאמאבוק של י החי"ונבחן שע. להלביש החכמה

ש "וז. החסדים לחכמה נמשך ומתקיים הולד

החיבוק , כלומרודא בריה דשונמית הוההיה , שנעשה על הולד, הזה דחסדים בחכמהן "דהיינו מסטרא דב, כולו מאמו השונמית

.בלבד

חד דאימיה, ותרין חבוקין הוו, ש"וזהיה , כי בעת שהחיה אותו: וחד דאלישע

ונמצא , דשממשיך לו בחינת לובן ואודם מח

שתרין הרי , שאלישע עשה לו חיבוק שני .חד דאימיה וחד דאלישע, היו לוחיבוקין

: ' וכואשכחנא בספרא דשלמה) קטז שהשם החקוק, מצאתי בספרו של שלמה המלך

, עליואלישעאלישעאלישעאלישעחקק , של שבעים ושנים שמות שכל מלה מצורפת משלששכל מלה מצורפת משלששכל מלה מצורפת משלששכל מלה מצורפת משלש. במלים, על חבקוקעל חבקוקעל חבקוקעל חבקוק

גגגג""""ת קעת קעת קעת קעש בזהר פרשת בשלח אוש בזהר פרשת בשלח אוש בזהר פרשת בשלח אוש בזהר פרשת בשלח או""""כמכמכמכמ((((, , , , אותיותאותיותאותיותאותיות

משום שאותיות האלף ))))שששש""""בציור האחרון עבציור האחרון עבציור האחרון עבציור האחרון ע ,פרחו ממנו כשמת, בית שחקק בו אביו בתחילה

ועתה

118

הקדמת ספר הזהר קיח

אגליף ביה כל אינון אתוון , חבק ליהססססוהשתא דאלישע . פרחו מניה, כד מית מאתן))))זזזזאינון , ואתוון דאילין שבעין ותרין שמהן גליפין. דשבעין ותרין שמהן

.יתסר אתווןושבגין לקיימא ליה באתוון , ברוחיה אלישעעעעעוכלהו אתוון אגליף ) קיז

אשלים, שמא דאשלים לכל סטריןפפפפ. חבקוק)תוקרא ליה , דשבעין ותרין שמהן

מסורת הזהר

ו"בהשתטות ת: סז' ב ד"תכ. י ד כה" תז"ת ))))זזזז

:קיג: צח' דח"תק: קמה' ד

חלופי גרסאות שמאפפפפ. א בדיבורא" נעעעע). ל"אה(ל " חביק כצסססס

).ל"אה(ל "שלים כצדא

.ו"גימטריא רי) ת דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמרחקק בו כל אלו , ועתה שאלישע חיבק אותו

והאותיות החקוקות של. ב שמות"האותיות שבעהם מאתים ושש עשרה , ב שמות"אלו ע ....אותיות בכל שםאותיות בכל שםאותיות בכל שםאותיות בכל שם' ' ' ' דהיינו גדהיינו גדהיינו גדהיינו ג. אותיות

,מהן נבנה הולדכי האותיות ש. פירוש

והם בחינת הארת החכמה , אותיותו"ריהן ועז נבחן הולד שיש בו . ת"הנמשכת מישסו

דהיינו אור ה"ראי' אותיות שהן בגיו"ריובעת הגדלות שמקבל . העינים שהוא חכמה

ו "א ורי"לבוש דחסדים מעלמא עלאה מאו

, ב תבין"עאז נקרא בשם , מתלבשות בהם, ות בתיבה אחתאותיות מהן מתחבר' שכל ג

ובעת שאין לו חסדים . ב תבין"עוהן הוא נבחן , להתלבשות רק מעלמא תתאה

כלומר, ב דכורא"וכשמשיג הע, ו אתוון"רילמתחברות אז כל , את החסדים מעלמא עלאה

וזה , ב"עס שם "וה, אותיות לתיבה אחת' ג

ב שמהן אגליף "שמא גליפא דעאמרו בן כי אלישע בעת שהחיה אתעלוי בתבין

ב תבין"עחקק בו , שהוא חבקוק, השונמית

כי המשיך בו החסדים דעלמא, ו אתוון"רימ

המסדרין את , דכוראב"עהנקרא , עלאה

בתיקון קוין של שלש שלש ו אתוון"ריוכשהאותיות מתלבשות , אותיות בכל תיבה

שהוא מוחין דחכמה , ב"עס שם "בהן האבל מקודם לכן בעת שלא היה לו . בשלמות

עדיין הם חסרי הצירוף, החסדים דנוקבאאלא

שאין בהם תבין , כלומר, ב תבין"עשל ונקרא יק , דהיינו כלים להתלבשות חכמה

כי עדיין יש בהם , אותיות לבדו"ריבשם כ לא יכלו המוחין דחכמה "וע. א"אחיזה לס

.להתלבש שם

כי אלו ', וכוב"בגין דאתוון דא, ש"וז

עת לידתו שהיו לו לחבקוק מו אתוון"רי

בשעת המיתה ולפיכךמניה ונסתלקו פרחו

)ב"ע" י דף ז"דפו(

ב "ו אתוון וע"היה צריך להמשיך לו רי

וכלהו אתוון אגליף ש "וז, שמהן מחדש בגין לקיימא ליה באתוון, ברוחיה אלישע

ו "כי היה צריך לחקוק בו רי, ב שמהן"דעב "ו אתוון לע"בכדי לצרף רי, אתוון מחדש

שאז נעשים , החסדים העליוניםי "ע, תבין

.ב שמהן"על

וכל : ' וכווכלהו אתוון אגליף) קיז ,של חבקוקשל חבקוקשל חבקוקשל חבקוקברוחו , האותיות האלו חקק אלישע

.ב שמות"בשביל להחיות אותו באותיות של ע ומרמזומרמזומרמזומרמזשהוא שם המשלים . וקרא אותו חבקוק

ומרמז על שניומרמז על שניומרמז על שניומרמז על שניכי משלים , לכל הצדדיםלסוד ומרמז ומרמז ומרמז ומרמזומשלים, כמו שאמרתי, חבוקים

,של השם הקדוש, מאתים ושש עשרה אותיות שמהםשמהםשמהםשמהם, , , , מאתים ושש עשרהמאתים ושש עשרהמאתים ושש עשרהמאתים ושש עשרה' ' ' ' כי חבקוק בגיכי חבקוק בגיכי חבקוק בגיכי חבקוק בגי

תיבות החיהבבבב""""בעבעבעבע. . . . לללל""""ב שמות כנב שמות כנב שמות כנב שמות כנ""""נצטרפו ענצטרפו ענצטרפו ענצטרפו ע אותיות החיה כל גופו וווו""""ובריובריובריוברי, והשיב רוחו

.כ נקרא חבקוק"וע. על קיומו

, חבוקין' ב מורה על חבקוקכי . פירוש

,ו"רי' בגיחבקוקגם , אשלים לחבוקיןוהיינו ד והביאור, ו אתוון"אשלים לרזא דריוהיינו

, ו אתוון"רזא דריכי החכמה נקראת , הואדהיינו להתלבשות , אמנם צריכים לחבוק

ובחבוק הראשון שהיה מסטרא , ל"חסדים כנ

עוד לא היתה החכמה יכולה להתגלות, דאמיה

א היתה לה אחיזה "כי הס, ו אתוון"ריב

שיך המאלישעאלא עתה ש, דאמיהבאודם , א"דאו, לו חבוק מחסדים דעלמא עלאה

ומוחין דחכמה נתלבשו, נצטרפו האתוון לתביןכי בחסדים דעלמא עלאה , בתבין בקביעות

מורה , חבקוקוהשם . א"אין אחיזה עוד לס

ועל , דאמיה שהוא על חבוק חבוקין' בעל

כלוהוא נשלם מ, אלישעחבוק הנוסף בו מ

סטרין

119

קיט הקדמת ספר הזהר

. דמאתן ושיתסר אתוון דשמא קדישאקקקקואשלים לרזא , כדאתמרצצצצ, לחבוקיןועל דא , ובאתוון אתקיים כל גופיה על קיומיה, בתבין אתקיים לאהדרא רוחיה

. אקרי חבקוק שמענא מה דהוה לי דאטעימנא, שמעתי שמעך יראתי' ואיהו אמר ה) קיח

פעלך דעבדת' ה))))חחחחאמר שרא למתבע רחמין על נפשיה ו. ודחילנא, מההוא עלמאשנים) ) ) ) ט ט ט טוכל מאן דאתקשר באינון. חייו, כמו, יהון חייהוררררלי בקרב שנים

מסורת הזהר

אדרא))))טטטט. בשלח כג אדרא רבא רמו) חבקוק ג ())))חחחח

.רבא רמו

חלופי גרסאות

'א דמאתן ושיתסר ג" נקקקק). ל"אה( כמה דאתמר צצצצ ).ל"אה(ל " יהון חייו יחייהו כמו חייו כצרררר. 'אתוון וכו

דטעין חמרי הסולם מאמר

והן מחסדים, הן מחכמה בכל השלמות, סטרין

ואשלים, אשלים לחבוקיןש "וז, בכל השלמותחבוקין הם החסדים , ו אתוון"לרזא דרי

. הוא החכמהו"רזא דריו, א"דאו

,בתבין אתקיימא לאהדרא רוחיה, ש"וז :ובאתוון אתקיים כל גופיה על קיומיה

י" נעשו עו אתוון"ריצטרפו מכי התבין שנ

י החבוק הזה "שע, אלישעשל ' החבוק הבשהם המשכת החסדים מעלמא , חזר לתחיה

.א שהוא המיתה"שאין שם אחיזה לס, עלאה

, נתקיימה בו החכמהו אתוון "רזא דריובכי מוחין , שהיא קיום כל גופו על קיומו

דחכמה משלימים את הגוף בכל השלמות .הרצויה

ו אתוון שהיו לו "הרי רי, ויש לשאול

כ למה"וא, בעת המיתהפרחו מניהמלידתו

הרי החבוקחבוקין' ב על שם חבקוקנקרא

ואין בו אלא, פרח מניה בעת המיתהדאמיה

כי באמת , והענין הוא. אלישעהחבוק של

בעת תחיתו שום דבר אלישעלא המשיך בו חדש מלבד בחינת החבוק שהמשיך לו מאמא

אבל , בה סוד תחית המתיםש, ג"עלאה ס

,ן" מבדאמיה גם בחינת החבוק ו אתוון"ריו "והן אותן רי, הנה הן רק חזרו לתחיה

כ היה כולו"דאל, מבעת שנולד, ן"ובחינת הב. נשמה חדשה ולא יתכן לומר בו ענין תהיה

כי, ממשחבוקין' בונמצא שיש לו עתה

,ס"אלא ה, חזר לתחיה דאמיהגם חבוק ראשון ן הוא"וכיון שהב, ג"עלה והלביש הסן "שהב

כ נבחנים החסדים שהם "ע, ג"במקום הסא שהוא "ואין בהם אחיזה לס, מעלמא עלאה

.חבוקין' ב על שם חבקוקכ נקרא "וע. המיתה

והוא אמר: ' וכו'ואיהו אמר ה) קיח שמעתי מה, שפירושו. שמעתי שמעך יראתי' ה

)ב"ע' י דף ז"דפו(

בעתבעתבעתבעת, , , , דהיינודהיינודהיינודהיינו, ם ההואשטעמתי מעול, שהיה לי

. ויראתי,,,,ומקודם שהחיה אותו אלישעומקודם שהחיה אותו אלישעומקודם שהחיה אותו אלישעומקודם שהחיה אותו אלישע, , , , מיתתומיתתומיתתומיתתו

' ה, ואמר, התחיל לבקש רחמים על נפשו כיכיכיכי, , , , חייוחייוחייוחייו יהיו בקרב שנים שעשית לי פעלך

וכל מי שמתקשר . כמו חייופירושופירושופירושופירושו, חייהו, שהן ספירות דעתיקשהן ספירות דעתיקשהן ספירות דעתיקשהן ספירות דעתיקבאלו שנים קדמוניות

, בקרב שנים תודיע. מתקשרים בו החייםחיים לאותה מדרגה שאין בה היינו להשפיע

שהיא מלכות דמלכות כי תודיע פירושושהיא מלכות דמלכות כי תודיע פירושושהיא מלכות דמלכות כי תודיע פירושושהיא מלכות דמלכות כי תודיע פירושו, חיים

.תשפיעתשפיעתשפיעתשפיע

, שהיראה שלו היא מהזמן שעבר. פירושכי כבר נעשה שלם מכל סטרין ולא שייכת

אלא שהיראה שלו היא מהזמן, בו עתה יראהדהיינו ממה דהוה לו בעת שנפטר , שעבר

שמענא מה דהוה לי ש "וז. מהעולםדהיינו לאחר , ההוא עלמאדאטעימנא מ

ומשם. אלישעומקודם שהחיה אותו , פטירתוממשיך גם עתה יראה שתהיה לו לבחינת

שרא למתבע רחמיןש "וז. ן"מסך להעלות מ ,דהיינו בכח היראה מהזמן שעבר, על נפשיה

ס בקשת רחמים "שה, ן"התחיל להעלות מ .על עצמו

בסוד אחר , וכן הוא סוד המסך שלעתיד

כי אז יהיה כבר , ג"שוב להיות סן י"שהב ולא יהיה שום, ))))הההה""""ישעיה כישעיה כישעיה כישעיה כ((((בלע המות לנצח

כח שיתכן ליראה ולהחזיק עצמו בטהרה , וכל בחינת היראה, ולהשמר מאיזו אחיזה

שמשימותיו ישארו. תהיה אז מכח הזמן שעברוהענין הזה . ג"ן גם אחד שנעשה לס"בב

. כי אין תיקון המסך בלי יראה, הכרח הואש את הדרוש " הסוד הזה אמר להם רועל

ללמדם שגם הם יקבלו יראה , הזה דחבקוק ,מהאי אורחא דנסין ואתין עלאין דעברו ביה

דהיינו

120

הקדמת ספר הזהר קכ

בה תתתת לההוא דרגא דלית שששש, בקרב שנים תודיע. חיין אתקשרו ביה, קדמוניות .חיין כלל

. ה"נא דחילנא לקבאוף אנא ממה דשמע, בכה רבי שמעון ואמר) קיט זכיתון, ומה רב המנונא סבא נהירו דאורייתא, ואמר, זקיף ידוי על רישיה

,וחמא ליה מעקר טורין, נפל על אנפוי. ולא זכינא ביה, אתון למחמי אפין באפין תהון)א, בההוא עלמא, רבי: אמר ליה. מנהיר שרגין בהיכלא דמלכא משיחא

חלופי גרסאות

.ג"א בה ל" נתתתת). ל"אה(א ההוא " נשששש

.ב"תהיו שכנים וחברים בעוה) א דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמרשהשתמש , דהיינו כמו חבקוק לפי מדרגתו

.ביראה הזו

פעלך דעבדת לי בקרב שנים , ש"וז, שניםבחינות ' כי היו לו ב: יהון חייהו

לאחר ששב שניםו, מקודם מיתתושנים, האמתשביניהם היה נפטר בעולם , לתחיה

שהם , ועל הזמן ההוא שהיה בההוא עלמא

שעשיתפעלך, אומר, שניםה' בחי' בבקרב

י שאני זוכר "כלומר ע, יהון חייהולי בהם

אני מתקשר בקרב השנים זמן מיתתי ששבהם החיה אותי , בחיים של עלמא עלאה

שמענא מה. ))))ש לעיל בסמוךש לעיל בסמוךש לעיל בסמוךש לעיל בסמוך""""כמכמכמכמ((((, אלישע דהוה לי דאטעימגא מההוא עלמא ודחילנא

.ש"ע ,שנים קדמוניותת דעתיק נקראות "והנה הז

והוא מבחינת מה שהמלכות דאדם קדמון

', מצמצום אקדמוניותוהן , מתלבשת בהןוהן אינן מאירות בשתא . כמו אדם קדמון

כי בשתא , אלא בגמר התיקון, אלפי שנית דעתיק מבחינת "מאירות ז, אלפי שני

,זעירא דהבראם' בסוד ה', התיקון דצמצום ב

מיתתו טהרה אותו , חבקוקאמנם . כנודע כ זכה לאתקשר"וע, לגמרי כמו בגמר התיקון

דעתיק בכח החבוק שנים קדמוניותבאינון

ש "וז. אלישעותחית המתים שזכה על ידי

דהיינו הטהרה, פעלך דעבדת לי בקרב שנים

, בעת מיתתובקרב שניםוהיראה שזכה

שריזכה להתק, שמכח היראה הזו, יהון חיינו

שהחיים , דעתיקשנים קדמוניותבאינון

וכל מאן ש "וז. האלו הם חיים נצחייםדאתקשר באינון שנים קדמאיות חיין

. כי נקשרו בו החיים לנצחאתקשרו ביה

לההוא דרגא, בקרב שנים תודיעש "וז )ב"ע' י דף ז"דפו(

י הטהרה שזכה "כי ע, דלית בה חיין כלל, השלםן את תיקונו"בסבת מיתתו קבל הב

ואז , ל"ג בעת מיתתו כנ"שעלה ונעשה ס שהוא, נמצא לההיא דרגא דלית בה חיין כלל

שאין בשבילה שום זווג , המלכות דמלכות ,))))ה חדה חדה חדה חד""""ג דג דג דג ד""""ל אות מל אות מל אות מל אות מ""""כנכנכנכנ((((קודם גמר התיקון

. ההיא החיים שלהדרגאהנה עתה מקבל גם ה

ש "בכה ר: ' וכובכה רבי שמעון) קיט . ששמעתיה ממה"אף אני יראתי מהקב. ואמר

המנונא ' והרי ר, ואמר, נשא ידיו על ראשואתם זכיתם לראותו פנים , סבא אור התורה

וראה . נפל על פניו. ואני לא זכיתי בו, בפניםומדליק נרות בהיכל מלך , אותו עוקר הרים

בעולם ההוא תהיו , רבי, אמר לו. המשיחמיום . ה"שכנים לראשי הישיבות לפני הקב

'ורא לרבי אלעזר בנו ולרהיה ק, והלאהוהלאהוהלאהוהלאהההוא

כי ראיתי אלקים , כמו שכתוב. פניאל, אבא .פנים אל פנים

שגם הוא משמש, שיבח את עצמו. פירוש

דהיינו , באותה היראה של חבקוק הנביא

ה"בסו, מהזמן שעבר, ממה דשמענאמבחינת

ש לעיל בסמוךש לעיל בסמוךש לעיל בסמוךש לעיל בסמוך""""כמכמכמכמ(((( שמעתי שמעך יראתי

.))))שששש""""ה שמענא מה דהוה לי עה שמענא מה דהוה לי עה שמענא מה דהוה לי עה שמענא מה דהוה לי ע''''בדבדבדבדכבר מוכנים , המלך המשיחוהנה בהיכל

ומזומנים כל התיקונים הצריכים להתגלות אף , בגמר התיקון עם ביאת המלך המשיח

ואלו הנשמות שבהיכל . פרט קטן לא יחסרהן כל אלה שכבר זכו לגמר , המלך המשיח

ש "וז. התיקון מבחינת שורש נשמתם עצמם

וחמא ליה מעקר טורין מנחיר שרגין רב המנונאי כ,בהיכלא דמלכא משיחא

הוא מארי דתקונים הללו שבהיכל סבא

בסוד, א" דסלעקר טוריןדהיינו , המשיח

שנדמה

121

קכא הקדמת ספר הזהר

אלעזר בריה ' קרי לר))))ייייהוה , מההוא יומא. ה"קמי קב, שבבין מארי אולפנין . כי ראיתי אלהים פנים אל פנים))))ללללא "כד, אל" פני))))ככככולרבי אבא

נקודיןנקודיןנקודיןנקודין' ' ' ' מאמר במאמר במאמר במאמר ב

שכל טוב לכל ' ראשית חכמה יראת ה))))ממממ, רבי חייא פתח, בראשית) קבהאי קרא הכי מבעי ליה סוף , ראשית חכמה. עושיהם תהלתו עומדת לעד

אלא איהי ראשית לעאלא בבבב. סוף חכמה איהי' בגין דיראת האאאא', חכמה יראת הי ודא', זה השער לה))))סססס. פתחו לי שערי צדק))))ננננד "הח, לגו דרגא דחכמתא עלאה

דאיהי עלאה הההה. למלכא עלאה. ייעול לעלמיןדדדדלא , ייעול בהאי תרעאגגגגדאי לא .ועביר ליה תרעין אלין על אלין, וטמיר וגניזוווו

מסורת הזהר

). בראשית לב ())))לללל. ויחי יב פנחס תפב))))ככככ. להלן קמו))))יייי להלן קפט משפטים תקג בהשמטות) תהלים קיא ())))ממממ

ושים יב בהר יאחרי מות ד קד) י"ד. (רעא' דב"ח

) תהלים קיח ())))ננננ: קיג' ט ד"תס: עו' ג ד" תלז"ת

ב שמ לך שפא תסח וירא קנו ויצא עד"א תס ב"ב

חלופי גרסאות

, )ל"אה(' וכו' א אלא ראשית בגין דיראת ה" נאאאא ).ל"אה(ל " יעול כצגגגג. ג"א אלא איהי ראשית ל" נבבבב ל" טמיר כצוווו). ל"אה( דאיהו הההה). ל"אה(ל " יעול כצדדדד

).ל"הא(

בהקדמהז"ת) י"ד: (שב' דג"חויקרא רכה אחרי מות רפ אמור קכט נשא מו שלח מז שמג בהשמטות

לך שפא) שם ())))סססס: קמה' ו ד"בהשמטות ת: קו' ט ד"תס: לד. לב' ח ד"תי: יח' ד ד"ת: טז. ח' ד

חס בשלח קנ תרומה תקפב ויקרא רכה אמור קכט שלח מז פנ) י"ד. (רנה' דא"חויצא עד בהשמטות

.ט דף קו"תס. סה' ב ד"תכ. מד' א ד"תכ: כו' א ד"תי: יז' א ד"ת: יא. ח' בהקדמה דז"תתתלט ואתחנן עז קיח

נקודין' ב הסולם מאמרוהוא .).).).)סוכה נבסוכה נבסוכה נבסוכה נב((((שנדמה לצדיקים כהר גבוה

דהיינו מתקן את המסך החדשמנהיר שרגין, ן בגמר התיקון"ג להעלאת מ"מבחינת הס' ס נר ה"וה, אורי האשמ' ן נק"כי סוד המכי אור השמש מורה . ))))''''משלי כמשלי כמשלי כמשלי כ((((נשמת אדם

דוגמת אור השמש היורד , ד"על ירידת המח "ס או"ומאורי אש ה. אלינו ממעלה למטה כמו שלהבת העולה מן, העולה ממטה למעלה

,א"להעביר הס, התיקונים הללו' ש שב"וז. הנר

בהיכלא דמלכא ולהעלות ולאנהיר הנרות , של רב המנונא סבאידיו הם ב, משיחא

' ואלו צדיקים גמורים הצריכים לאלו בי גילוי "אינם זוכים בהם כי אם ע, התיקונים

ובישר לו כי גם . נשמת רב המנונא סבאא ורבי אבא יזכו לאחר "הוא ותלמידיו ר

, פטירתם לשמש שם בהיכל המלך המשיח

,מארי אולפניןויהיו שם , ויהיו שכנים לו שם

.ה"קמי קב מתיבתא דהיינו רישי

נקודין' מאמר ב

. בראשית: ' וכוחייא' ר. בראשית) קכשכל טוב ' ח פתח ראשית חכמה יראת ה"ר

.ראשית חכמה. לכל עושיהם תהלתו עומדת לעד מקרא זה היה צריך לומר סוף חכמה, שואלשואלשואלשואל

)ב"ע' י דף ז"דפ(

שהיא סוף; ס מלכותס מלכותס מלכותס מלכות""""הההה', כי יראת ה', יראת ה ראשית המלכותהמלכותהמלכותהמלכות, היאאלא, ומשיבומשיבומשיבומשיב. חכמה

, ש"ז. להכנס לתוך מדרגת החכמה העליונהדהיינו שערי המלכות דהיינו שערי המלכות דהיינו שערי המלכות דהיינו שערי המלכות פתחו לי שערי צדק

ודאי אם לא . 'זה השער לה, שנקראת צדקשנקראת צדקשנקראת צדקשנקראת צדקלא יכנס אל המלך העליון , יכנס בשער הזה

ועשה לו , כי הוא עליון ונסתר וגנוז, לעולם .אלו על אלו, שערים

'ת היראהרי , כי מקשה. ביאור הדברים כ"וע, ס"היא ספירת המלכות שהיא בסיום ע

, ואומר. 'סוף חכמה יראת ההיה לומר

למלכא עלאה דאיהי עלאה וטמיר וגניז. אין זה משל אלא הוא הנמשל עצמו: 'וכו

מלכא עלאה וטמיר וגניזפירוש כי בהיותו לפיכך עביד , ולית מחשבה תפיסה ביה כלל

לתםאשר בסגו, אלין על אליןשערים רבים ס "וה. 'עשה האפשרות להתקרב לפניו ית

. ))))חחחח""""תהלים קיתהלים קיתהלים קיתהלים קי((((הכתוב פתחו לי שערי צדק ונתן אפשרות ' שהמה השערים שעשה ה

. לצדיקים שיבואו לפניו דרך אותם השערים

ולסוף כל תרעין עבד תרעא חד , ואמר מלכות' והיינו השער הנק', וכובכמה מנעולין

יםשהוא נקודה דסיומא דכלהו שער, דמלכות והשער הזה האחרין הוא השער הראשון, עלאין

לחכמה

122

הקדמת ספר הזהר קכב

, בכמה פתחין, מנעולין))))עעעעולסוף כל תרעין עבד תרעא חד בכמה ) קכאתרעא דא, לגבאיזזזזאמר כל מאן דבעי למיעל . אלין על אלין, בכמה היכלין

מסורת הזהר

.לעיל מד. סא' ד: סססס' א ד" תכז"ת תרומה נח ))))עעעע

חלופי גרסאות

).ל"אה(ל " לגבי כצזזזז

נקודין' ב הסולם מאמר

שאי אפשר לזכות , כלומר. לחכמה עלאה לחכמה העליונה זולת אחר השגת השער הזה

הואחכמה עלאהכי להשגת , האחרון דוקא

ראשית כתוב , ועל סוד זה, השער הראשון 'כי יראת ה, ))))אאאא""""תהלים קיתהלים קיתהלים קיתהלים קי(((( 'חכמה יראת ה

שהוא הראשון , האחרוןמכונה דוקא השער .'לחכמת ה

ולסוף: ' וכוולסוף כל תרעין) קכא ,עשה שער אחד בכמה מנעולים, כל השערים

. אלו על אלו, בכמה היכלות, בכמה פתחיםהשער הזה , כל מי שרוצה להכנס אלי, אמר

השער דרךדרךדרךדרך, מי שנכנס. אלי, יהיה הראשוןהשער הראשון לחכמה , אף כאן. הזה יכנסוזה . שהיא מלכותשהיא מלכותשהיא מלכותשהיא מלכות. 'יראת ה, הואהעליונה

. ראשיתשנקראשנקראשנקראשנקראהוא

, מנעוליןיש להבין היטב מהו . פירוש

' שהם ג, ותדע, היכליןומהו , פתחיןומהו . צורות הבאות בזו אחר זו על חומר אחד

ואתאמץ לבארו לפי , והוא ענין עמוק ביותרהיכולת שתספיק להבין באפס מה מדברי

ם שזה ברור שהג, ויש לדעת, הזוהר שלפנינוהנה , דלית מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל

כי מחשבת הבריאה היא להנות , האמת היאואין שום הנאה מובנת לנברא אם , לנבראיו

.'ו להיות בפרודא מהבורא ית"היותו מחויב חה "ל נתאוה הקב"ולא עוד אלא שאמרו חז

ענינים' והצד השוה להבין ב. לדור בתחתוניםכי העולם , הוא, זהאלו המכחישים זה את ת מהקצה אל הקצה"נברא בהפך גמור מהשי

ז נברא בבחינת "כי העוה, בכל מאת הנקודות ,ת"שהוא צורה הפוכה כלפי השי, הרצון לקבל

ס עייר "וז. שאין בו מרצון זה אפילו משהו נמצאים, ומבחינה זו. ))))אאאא""""איוב יאיוב יאיוב יאיוב י((((פרא אדם יולד

ז "בעוה' לנו כל עניני ההנהגה מהשגחתו ית שהיא, סתירה גמורה לקוטב מחשבה הבריאהב

כי כן הוא לפי הרצון , רק להנות לנבראיוואמת המידה , לקבל שבנו שהוא הטעימה

כי . שעל השעריםהמנעוליןס "וז. שלנו שאנו' באמת כל ריבוי הסתירות נגד יחודו ית

אף על פי שמתחילתן הן, ז"טועמים בעוה

)ב"ע' י דף ז"דפו(

הנה בהיותינו , י"השמפרידות אותנו מ מתאמצים לקיים התורה והמצות באהבה בכל

מ "דהיינו ע, נפשנו ומאדנו כמצוה עלינו וכל אלו כוחות הפירוד, ר ליוצרנו"להשפיע נ

אינם משפיעים עלינו לגרוע משהו מאהבת בכל נפשנו ומאדנו אז כל סתירה' ה

נעשית שער להשגת, וסתירה שהתגברנו עליה סתירה יש בה סגולה כי כל', חכמתו ית

. 'מיוחדת לגלות מדרגה מיוחדת בהשגתו יתואלו הזכאים שזכו לזה נמצאים מהפכים

כי כחות , ומרירא למתקא, חשוכא לנהוראוהן , הן מבחינת חשכת השכל, הפירוד כולם

נעשו להם שערים , מבחינת מרירות הגוף ונעשה החושך לאור, להשגות מדרגות נשגבות

שבשיעור , באופן. מתוקוהמר נעשה , גדולהזה שהיה להם מקודם לכן כל הנהגות

נתהפכו , לבחינת כחות דפרודא' השגחתו ית ונמצאים, להם עתה כולם לבחינת כחות דיחודא

כי , מכריעים את כל העולם כולו לכף זכות

, לשערי צדקכל כח וכח משמש להם עתה כל מה שחשב , י"שדרכם יבואו לקבל מהש

וזה השער, שבת הבריאהעליהם להנותם במח .))))חחחח""""תהלים קיתהלים קיתהלים קיתהלים קי((((צדיקים יבואו בו ' לה

מטרם שזוכים להפך בחינת הרצון , אמנםמ "לקבלה ע, י תורה ומצות"ע, לקבל שבנו

נמצאים מנעולין חזקים על אותם , להשפיע, כי אז יש להם תפקיד הפוך', השערים לה

כ נקראים "ע, י"דהיינו להרחיק אותנו מהש

כי סותמים, מנעוליםבשם אלו הכחות דפרודא .י"את שערי ההתקרבות ומרחיקים אותנו מהש

שלא ישפיעו , אבל אם אנו מתגברים עליהם הנה אז נהפכים, מלבנו' עלינו לצנן אהבתו ית

והחושך נהפך , פתחין ונעשים מנעיליםהמשום שעל , והוא. ל"והמר למתוק כנ, לאור

כל מנעול ומנעול מקבלים אנו מדרגה מיוחדת

למדרגות של, פתחיםונעשים ל' שגחתו יתבהואלו המדרגות שאנו מקבלים ', השגה בו ית

. החכמהלהיכלות נעשו הפתחיםעל

הם, היכליןוה, פתחין המנעוליםהרי איך שה, צורות העוברות על חומר אחד שלנו' ג

שמטרם שאנו , דהיינו על הרצון לקבל שבנו ר"מ להשפיע נ"הופכים אותו לקבלה ע

נו ליוצר

123

קכג הקדמת ספר הזהר

תרעא קדמאה , אוף הכי. בהאי תרעא יעולטטטטמאן דיעול , לגבאיחחחחיהא קדמאה .ודא איהי ראשית, איהי' יראת ה, לחכמה עלאה

חד גניזא , נקודיןייייואינון תרין , תרין אינון דמתחברין כחדא , 'ב) קכב

חד ולא, רון ראשיתאק, להו פרודאככככובגין דלית . וחד קיימא באתגליא, וטמירא דכתיב, דהא הוא ושמיה חדלללל )ב, וכלא חד, מאן דנטיל האי נטיל האי, תרין

.לבדך' וידעו כי אתה שמך ה))))פפפפ

מסורת הזהר .א רצו אחרי מות טז"ב) תהלים פג ())))פפפפ

חלופי גרסאות א" ניייי). ל"אה(א להאי " נטטטט). ל"אה(ל " לגביה כצחחחח

א דהא הוא" נלללל). ל"אה (ל" בהו כצככככ). ל"אה(נהורין

.שמיה ושמיה חד

.ב"א ע"ב ותרומה קס"ח ע"בראשית י) ב דרך אמת

נקודין' ב הסולם מאמר

, הופך החומר הזה לפי הטעם שלנו, ליוצרנוכי כל . ואת המתוק למר, את האור לחושך

, מרחיקות אותנו ממנו' הנהגות השגחתו ית תובעת ההיא נעשה מהרצון לקבל שבנו בחינ

ואחר תשובתנו שזוכים אנו לקבלה. מנעולים

,פתחין למנעוליםנעשו כל ה, מ להשפיע"ע

וזכור. כמבוארהיכלין לפתחיןכ נעשו ה"ואח .זאת היטב לכל ההמשך כי לא אכפיל הדברים

,אמר כל מאן דבעי למיעל לגבאיש "ומ כבר ידעת: תרעא דא יהא קדמאה לגבאי

סוףנין וע. ש בסמוך"היטב ענין התרעין כמ, פירושו בחינה אחרונה שבהם, כל תרעין

ואפשר לכנותה מלכות, שאין עוד שפלה הימנה

בחכמה עלאהואומר שכדי לזכות . דמלכותאל השער , נעשה זה השער האחרון מכולם

כי באמת כל. החכמה עלאההראשון להיכל

שללפתחין והיכליןהשערים כולם משמשים

אפשר אי , חכמה עלאהאמנם ', חכמת ה כי, להשיג זולת בהשגת השער האחרון דוקא

. הוא הראשוןלהחכמה עלאה

בראשיתהיינו : ודא איהי ראשיתש"וז

מורה על בראשיתכי , שבו פתח התורה

שהוא , מבחינת השער האחרון'יראת ה

.חכמה עלאה להשגת ראשית

' ב: 'וכותרין אינון ', ב) קכב ,ששנים הם המתחברים יחד, מורהמורהמורהמורה, , , , מבראשיתמבראשיתמבראשיתמבראשית

,אחת גנוזה ונסתרת, והם שתי נקודות, במלכותבמלכותבמלכותבמלכות ,ומשום שאין להן פירוד. ואחת נמצאת בגלוי

, אחת ולא שתיםדהיינו רקדהיינו רקדהיינו רקדהיינו רק, נקרצת ראשיתוהכל , לוקח גם את זו, כי מי שלוקח את זו

וידעו כי , שכתוב, כי הוא ושמו אחד, אחת .לבדך' אתה שמך ה

)ב"ע' י דף ז"דפו(

ס "ה, ין הללותרין נקוד, ביאור הדברים שמלכות, המיתוק דמדת הדין במדת הרחמים

, שהיא מדת הרחמים, עלתה ונמתקה בבינה ס בינה"שה. ))))''''רות ארות ארות ארות א((((ה ותלכנה שתיהן "בסו

ח ח ח ח """"ש בזהר פנחס אות נש בזהר פנחס אות נש בזהר פנחס אות נש בזהר פנחס אות נ""""כמכמכמכמ((((, ומלכות יחדיו

ונמצא המסך שנתקן במלכות כלול . ))))ממממ""""ובכובכובכובכ

מחוברין נקודות' בכ יש שם "וע, משתיהן

וחד קיימא, וטמיראחד גניזאש "וז. כחדא כי בחינת הדין שבנקודת המלכות באתגליא

ורק בחינת הרחמים שהיא , גניזא וטמירא

. דקיימא באתגלייאמנקודת הבינה היא , כי לולא זה לא היה העולם יכול להתקיים

ל בתחילה נברא העולם במדת הדין"ש חז"כמראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת

.))))אאאא""""ר פר פר פר פ""""בבבב((((הרחמים

ובגין דלית להו פרודא אקרון, ש"וזמאן דנטיל האי , ראשית חד ולא תרין

פ שמדת הדין היא "אע, כלומר: נטיל האי

,אין הפירוש שאין הזווג נעשה עליה, בגניזאוגם , הנקודות נעשו אחת ממש' כי אלו ב

נקודת המלכות מקבלת הזווג עם נקודת

ועל זה באתגליאאלא בחשאי ולא , הבינה

ששתיהן, שהיא לשון יחיד, ראשיתהשם מורה .הן אחת

הוא: וכלא חד דהא הוא ושמיה חד

. מורה על המלכותושמיה, מורה על הבינה

מחויבות הוא ושמו אחדואומר שבסוד מקבלת , כי בהיותן אחת, שתיהן להיות אחת

, גם המלכות את הזווג העליון יחד עם הבינהז נמתקת לבסוף גם מדת הדין בפני "שעי

אשר ביום ההוא יהיה , צמה בגמר התיקוןע .אחד ושמו אחד' ה

ועל

124

הקדמת ספר הזהר קבד

,זכי בר נש, אילנא דטוב ורע))))צצצצבגין דאיהו ', אמאי אקרי יראת ה) קכגודא תרעא , ועל דא שרי בהאי אתר יראה. *) הא רעננננואי לא זכי , הא טובממממ

יוסי ' ר. ין תרעין דאינון כחדאאלין תר, שכל טוב))))קקקק. לעאלא לכל טובא דעלמאועל דלא שריא . דאיהו שכל טוב בלא רע כלל, דא אילנא דחיי, אמר שכל טוב

.איהו שכל טוב בלא רע, ביה רעואינון, תמכין אורייתא))))שששש, חסדי דוד הנאמנים))))רררראלין , לכל עושיהם) קכד

מסורת הזהר

א רמה רנד רנז תכה תמא "ב) ר"עץ הדעת טו ())))צצצצ

)י"ד: (רסג' דא"ח ויחי רמב בהשמטות וירא קיד

חלופי גרסאות

).ל"אה(א הוא " נננננ). ל"אה(א הוא " נטטטט

ד "תכ: נו' א ד" תכז"תקדושים קיח אמור שלח בהר סה בהעלותך פו פנחס פב תרכה תשס כי תצא כ

'ז ד"תס:. צז' ו ד"תס: צה' א ד"תס. צד' א ד"תס.: צג' ט ד"תנ: פט' ו ד"תנ: פז' ג ד"תנ. סט' ד ויחי קעו תרומה) ישעיה נה ())))רררר). תהלים קיא ())))קקקק. קלג' ע ד"ת: קיז: קט. קב: קא. צט' ט ד"תס. צח

. ויחי תרסג מצורע כא אמור קנח))))שששש. תשפה ויקרא שס שמיני פט פנחס יד ואתחנן נב

נקודין' ב הסולם מאמר

'בועל שם מדת הדין הזו הכלולה ב, כמה אל החראשיתהיא נקראת , ראשיתבד

שתיקונה יהיה בגמר התיקון ואז תתגלה

ישעיהישעיהישעיהישעיה((((' ומלאה הארץ דעה את ה, חכמה עלאה

כי היא השער האחרון שהוא השער . ))))אאאא""""יייי

וידעווזהו שמביא הכתוב . הראשון אל החכמה כי אז תתגלה. ))))גגגג""""תהלים פתהלים פתהלים פתהלים פ((((' כי אתה שמך ה

.הדעת בכל הארץ

למה : ' וכו אמאי אקרי יראת)קכגמשום , ומשיבומשיבומשיבומשיב. 'ת הירא, המלכותהמלכותהמלכותהמלכותנקראת

,זכה האדם, היא אילן של טוב ורעשהמלכותשהמלכותשהמלכותשהמלכות ועל כן שורה, הנה רע, ואם לא זכה. הנה טוב

לבא לכל , והיא השער. באותו מקום יראה

שערים' אלו בהואהואהואהוא, שכל טוב. טוב שבעולם ,יוסי אמר' ר. שהם כאחד, הנקודותהנקודותהנקודותהנקודות' ' ' ' דהיינו בדהיינו בדהיינו בדהיינו ב

שהוא שכל טוב , זהו עץ החיים, שכל טוב, ובשביל שאין רע שורה בו, כללבלא רע

.בלי רע, הוא שכל טובהשער האחרון ' מבאר למה נק. פירוש

ראשית חכמהשכתוב עליה , 'יראת הבשם ד שחטא בו אדם"ס עצה"כי ה, הוא. 'יראת ה, כי על נקודה דא עונשיה במיתה, הראשון

ובגמר . והיראה הגדולה היא שלא לפגמהולה בכל התיקון כשהנקודה הזו תתוקן כ

' כ נק"וע. יתקיים בלע המות לנצח, השלמות

ועל דא שרי בהאי אתר ש "וז. יראת .יראה

ודא תרעא לעאלא לכל טובא , ש"וז הוא כל החכמה עלאהכי גילוי : דעלמא

וכיון. הנכלל המחשבת הבריאה, טוב העולם

)א"ע' דף ח*) ב "ע' דפוי דף ז(

,חכמה עלאה היא השער הראשון ל'יראת הש

.לכל טובא דעלמאצא שהוא השער נמ

שכל טוב אלין תרין תרעין ש "וז יחדיו הנקודות' בהיינו : דאינון כחדא

ומה שאינו. ראשיתב ד'בכמות שהן כלולות ב

כי , הוא, תרעין' באלא , נקודות' באומר אלו ' שאז נק, ן"הכוונה היא לאחר תיקון הב

כי אז שתיהן , תרעין' ב בשם נקודות' ב

שכל כ יתכן הכתוב "וע, ע כללטוב בלא ר 'הרי הן נק, כ מטרם גמר התיקון"משא. טוב

.ל"כנ. טוב ורעד "עצה

רבי יוסי אינו חולק . ' וכויוסי אמר' ראלא משמעות דורשין איכא , על רבי חייא

כי רבי חייא מבאר המקרא על אחר . בינייהו, תרעין' הנקודות ב' שאז נעשו ב, ן"תיקון הב

שכל טוב בלא רעוהם , ערל ואין בהם "כנורבי יוסי מבאר המקרא מטרם גמר . כלל

, טוב ורעד "שאז הן בחינת עצה, התיקון

, שכל טוב דא אילנא דחייכ אומר "וע

עץ החיים' א במוחין דאמא הנק"שהוא זשהוא כולו טוב בלא רע כלל גם מטרם גמר

הם בבחינת הנקודות' בכ "משא. התיקון

' שבסיבתם נק, ןמטרם גמר התיקו, טוב ורע .ל"כנ. המלכות אילנא דטוב ורע

לכל : ' וכואלין. לכל עושיהם) קכד מחזיקי, אלו הם חסדי דוד הנאמנים, עושיהם הם כביכול, ואלו המחזיקים את התורה. התורה

אין , כל אלו העוסקים בתורה. העושים אותהאבל אלו , בהם עשיה בעוד שהם עוסקים בה

ובכח זה. שיהיש בהם ע, שמחזיקים אותה

מתקיים

125

קבה הקדמת ספר הזהר

כל אינון דלעאן באורייתא לית בהו . דתמכין אורייתא כביכול אינון עבדיןובחילא דא כתיב , אינון דתמכין לון אית בהו עשיה. עשיה בעוד דלעאן בה

.וקיימא כורסייא על קיומיה כדקא יאות, תהלתו עומדת לעד

מאמר בליליא דכלהמאמר בליליא דכלהמאמר בליליא דכלהמאמר בליליא דכלה דכלה אתחברת))))אאאא בליליא ))))תתתת, רבי שמעון הוה יתיב ולעי באורייתא)ג) קכה

,אצטריכו בההיא ליליא, דתנינן כל אינון חבריא דבני היכלא דכלה, בבעלה

מסורת הזהר חיי שרה קפג שמות יד סא משפטים שעג תרומה קמ תשפח אחרי מות שעח))))אאאא. אמור קסה קסט קעב))))תתתת

.סט' ד ד"תכ. יב' בהקדמה דז"תלח רמא כי תצא טז מג האזינו רה אמור קנב קסט רעה בלק רעא פנחס ר

:קי' דח"תק: פה: פד. סב' דח"ז. קמו: קמה: קמד' ו ד"בהשמטות ת

.שייך לקרות ליל התקדש חג השבועות) גדרך אמת

נקודין' ב הסולם מאמר

והכסא . תהלתו עומדת לעד, הכתובמתקייםמתקייםמתקייםמתקיים .עומד על קיומו כראוי

ששער זה , כי ביאר לעיל, הדבריםביאור הוא השער, שהוא אחרון השערים', דיראת ה

אינון דלעאן ונמצא , לחכמה עלאה' הא ,שהם כבר תיקנו השער האחרון, באורייתא

שהם , תרעין' הנקודות לב' ונעשו להם ב

אינון הרי נבחן שב, שכל טוב בלא רע שהיא, דלעאן באורייתא לית בהו עשיה

שעוד לאאינוןאבל . ר"וד ט"עצהבחינת

,תמכין אורייתא' שהם נק, זכו לגמר התיקון

כי עוד לא , ר"טושהיא , אית עשיהבהם

.ד"עצהתיקנו החטא ד

ואינון דתמכין אורייתא , וזה אמרו ,כי נתבאר לעיל באורך, כביכול אינון עבדין

איך כל אלו הכחות דפרודא מתהפכין ונעשין וכל פתח , וכל מנעול נעשה לפתח, לשערים

שעל ידיהם מתגלות ובאות כל, להיכל החכמה המדרגות הנשגבות הנכללות במחשבת הבריאה

נמצא כי כל החכמה . ש"להנות לנבראיו עי "זולת ע, וכל התורה אינה באה לכלל גילוי

, דאית בהו עשיה, תמחין דאורייתאה

ומשום זה, טוב ורעדהיינו שנוהג בהם ענין

י רק על ידיהם היאכ, תמכין דאורייתא' נק

כי המה, עושיהםוהכתוב קורא אותם , נגליתכי לולא , כמו עושיהם של התורה, כביכול

י התגברותם עליהם "שע, ההסתרות שלהםלא היתה באה התורה לכלל , נהפכו לשערים

,ואינון דתמכין אורייתא כביכולש "וז, גילוי כביכולשנחשבים , כלומראינון דעבדין )א"ע' י דף ח"דפו(

,ומה שאומר כביכול. המגלים אותה, לעושיה, .).).).)פסחים נדפסחים נדפסחים נדפסחים נד((((הוא כי התורה קדמה לעולם

אלא מתוך , ה עשה אותה"שהקב, וודאי הוא

לא אורייתא דתמכיןט של ה"שלולא המעכ נחשבים "ע, היתה באה לעולם לכלל גילוי

.המה לעובדים ועושים את התורה

ובחילא דא כתיב תהלתו עומדת, ש"וז תמכין של הבחילא, כלומר: לעד

שהיא כל החכמהתהלתונמצאת , אורייתאד

דהיינו , לנצח, עומדת לעדוכל התורה כי גם אז יהיו , לרבות גם לאחר גמר התיקון

ד לא"ולאחר תיקון עצה, 'יראת הצריכים ל

זולת מהזמן 'יראת היהיה להם מאין ליקח

תמכין דאורייתאדהיינו מבחינת ה. שעבר ונמצא שהם מעמידים))))חחחח""""ל אות קיל אות קיל אות קיל אות קיעיין לעיעיין לעיעיין לעיעיין לעי((((

וקיימא ש "וז. לעד ולנצח נצחים' תהלת ה שבזה כורסייא על קיומיה כדקא יאות

. לנצחכדקא יאות הן כסאמתקיים

מאמר בליליא דכלה

ש היה "ר: ' וכורבי שמעון הוה) קכה שהיאשהיאשהיאשהיא, בלילה שבו הכלה, יושב ועוסק בתורה

חבריםכל ה, שלמדנו. מתחברת בבעלה, מלכותמלכותמלכותמלכות, צריכים באותו הלילה, שהם בני היכל הכלה

הכלה נועדת להיות, ביום השבועותביום השבועותביום השבועותביום השבועותשלמחרתו להיות עמה כל אותו , תחת החופה עם בעלה

ולשמוח עמה בתקוניה שהיא מתתקנת, הלילה ,ומתורה לנביאים, לעסוק בתורה, דהיינודהיינודהיינודהיינו, בהם

ובסודי, ובדרשות המקראות, ומנביאים לכתוביםהחכמה

126

הקדמת ספר הזהר קכו

למהוי עמה כל ההוא , חופה בבעלה))))בבבבדכלה אזדמנת למהוי ליומא אחרא גו מתורה . למלעי באורייתא, ולמחדי עמה בתקונהא דאיהי אתתקנת. ליליא

בגין דאלין. וברזי דחכמתא, ובמדרשות דקראיסססס, לנביאים ומנביאים לכתובים

מסורת הזהר .תתעט תרומה קלז תשפח נשא קצג פנחס ))))בבבב

חלופי גרסאות . ובדרשותפפפפ

בליליא דכלה הסולם מאמר

התקונים שלה משום שא לו הם. החכמה באה ועומדת, ועלמותיה, הכלההכלההכלההכלה, והיא. ותכשיטיה

ושמחה בהם כל, ומתתקנת בהם, על ראשיהם אינה, ביום השבועותביום השבועותביום השבועותביום השבועות, ולמחרת. אותו הלילה

החברים העוסקיםהחברים העוסקיםהחברים העוסקיםהחברים העוסקים, ואלו. באה לחופה אלא עמהם

וכיון. נקראים בני החופה, הלילה בתורה הלילה בתורה הלילה בתורה הלילה בתורהכלכלכלכלומברך , ה שואל עליהם"שבאה לחופה הקב

. ומעטר אותם בעטרותיה של הכלה, אותם .אשרי חלקם

פירושים ' יש בזה ב, ביאור הדבריםכי ימי הגלות ) א: ושניהם עולים בקנה אהד

כי הוא הזמן של הסתרת פניו , לילה' נקת דפרודא ואז שולטים כל כוחו, מבני ישראלדוקא בעת ההיא , ועם כל זה', על עובדי ה

י התורה והמצות "ע, מתחברת הכלה בבעלהשל הצדיקים הנקראים בעת ההיא בשם

וכל המדרגות הנשגבות , תמכין דאורייתא

, מתגלות על ידיהםרזין דאורייתאהנקראות

כביכולשהם , עושיהם' כ הם נק"כי ע ונמצא).).).).דדדד""""ל אות קכל אות קכל אות קכל אות קכ""""כנכנכנכנ((((. העושים של התורה

ליליא דכלה אתחברתשימי הגלות נקראים וכל אינון חבריא דבני היכלא . בבעלה .אורייתא דתמכיןהם ה, דכלה

, והגאולה השלימהגמר התיקוןולאחר ' והיה יום אחד הוא יודע לה, ס הכתוב"שה

לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור

דכלה אזדמנת הוא שאומר . ))))דדדד""""זכריה יזכריה יזכריה יזכריה י(((( כי. מא אחרא גו חופה בבעלהלמהוי ליו .ב"ה יהיה ע"ג והמ"ן להיות ס"אז ישוב הב

. ולחופה חדשה, ליומא אחראב נבחן "וע

, בני חופתאוהצדיקים בעת ההיא נקראים

,עשיה שאין בהם לעאן דאורייתאס ה"שה ישעיהישעיהישעיהישעיה((((' כי אז נאמר ומלאה הארץ דעה את ה

י מעשיהם " ולהיות הצדיקים הללו ע))))אאאא""""יייי מכה המשכתם, ג"ן להיות ס"ו הבהטובים יעל

נבחנים שהם עושים את , היראה מזמן שעבר

בני כ נקראים "וע, החופה החדשה הזו .חופתא

' אשר ליל שבועות נק. הוא' והפירוש הב

כי אז הוא. ליליא דכלה אתחברת בבעלה )א"ע' י דף ח"דפו(

אזדמנת למהוי ביומא אחרא גו חופה שהוא יום , דהיינו ביום השבועות, בבעלה

אמנם הוא ענין אחד ממש עם . קבלת התורה כי ביום קבלת התורה היה. ל"הנ' הביאור הא

בסוד בלע המות , כבר בחינת גמר התיקוןאלקים דמעה מעל כל פנים ' לנצה ומחה ה

ל על הפסוק " כמו שדרשו חז))))הההה""""ישעיה כישעיה כישעיה כישעיה כ(((( אל תקרי חרות, ))))בבבב""""שמות לשמות לשמות לשמות ל((((חרות על הלוחות

ת ממלאך המות כי באה חירו, אלא חירותאלא מחמת חטא העגל חזרו . ))))אאאא""""ר פמר פמר פמר פמ""""שמושמושמושמו((((

הרי שענין יום קבלת . וקלקלו את התיקון. התורה הוא ענין אחד עם גמר התיקון

נגמרו , ונמצא שבלילה קודם קבלת התורהכ נבחן "וע, בה כל הזווגים שבימי הסתרה

,לליליא דכלה אתחברת בבעלההלילה ההוא גו חופה ואזדמנת למהוי ליומא אחרא

שהוא חג השבועות שבו נגמר התיקון, בבעלה שהוא הזמן שהצדיקים, בחירות ממלאך המות

י מעשיהם הטובים עושים חופה חדשה "עוהנה נוח לי יותר להמשיך הביאור . לכלה

והמעיין מדעתו יוכל ', בדרך הפירוש האכי ענין , להעתיק הדברים על יום השבועות

.אחד הוא

תמכיןאלו ה' וכוריא כל אינון חב,ש"וז

ל ל ל ל """"כנכנכנכנ((((בני היכלא דכלה ' הנקאורייתאד

הם צריכים להיות דבוקים ))))בדיבור הסמוךבדיבור הסמוךבדיבור הסמוךבדיבור הסמוך

כל ההוא ליליא בכלה' בשכינה הקדושה הנקכי אז בימי הגלות היא מתתקנת , של הגלות

ט " בכל אלו המעאורייתא דתמכיןי ה"ע עד לטהר אותה, והתורה ומצוות שהם עושים

דמלעייה מזומנת לאינון ותה, ר"מבחינת טו, כללעשיה שאין בהם מבחינת באורייתא

ל אות ל אות ל אות ל אות """"כנכנכנכנ((((. טוב בלא רעאלא היא כולה

ולפיכך צריכים . ))))הההה""""ה שכל עשה שכל עשה שכל עשה שכל עש""""ג דג דג דג ד""""קכקכקכקכ

בני היכלא דכלהשהם , אורייתא דתמכיןהלשמוח עמה על התיקון הגדול הזה שנעשה

ולמחדי עמה ש "וז. בכלה על ידיהם בתקונהא דאיהי אתתקנת למלעי

דהיינו בתיקונים הבאים לפנינו , באורייתא

שצריכים לעשותם . ' וכומתורה לנביאים .בשמחה

והנה

127

קכז הקדמת ספר הזהר

, ועולמתהא עאלת וקיימת על רישיהון))))דדדדואיהי . ותכשיטהא))))גגגגאינון תיקונין דילה לא עאלת לחופה אלא , וליומא אחרא. ואתתקנת בהו וחדת בהו כל ההוא ליליא

ה שאיל עלייהו "קב, וכיון דעאלת לחופתא. ואלין אקרון בני חופתא, דייהובה .זכאה חולקהון, ומעטר לון בעטרהא דכלה, ומברך לוןומחדשן , יכלהו חברייא מרננין ברנה דאורייתאעעעעוהוה רבי שמעון ) קבו

אמר. והוה חדי רבי שמעון וכל שאר חברייא, מלין דאורייתא כל חד וחד מנייהו

ורת הזהרמס

ז "ת אחרי מות רפג אמור קנב קסט קעב רעה ))))גגגג וישב רב תרומה קלח ))))דדדד: קמה' ו בהשמטות ד"ת

.קמו' ו בהשמטות ד" תז"תאמור קעב כי תצא מג

חלופי גרסאות).ל"אה(' וכלהו חברייא בהדיה מרננן וכועעעע

בליליא דכלה הסולם מאמרוהנה נתבאר שכל המדרגות וגילוי רזין

, שהם בנין השכינה לגמר תיקונה, ייתאדאור

אורייתא דתמכיןי ה"כל אלו נעשים רק ע ולפיכך כל אלו המדרגות והקומות. בימי הגלות

דכלהתקונהאנקראות , היוצאות בזמן הגלות

, ואלו הם שהולך ומפרטותכשיטהא דילה

,תורהס "ת ה"כי חג: ' וכומתורה לנביאים

ס "הוהמלכות עצמה , נביאיםס "ה ה"ונו

ס "ק שממשיכין לה ה"והמוחין דו, כתובים

ר שממשיכין"והמוחין דג. מדרשות דקראי

, כי כל אלו התיקונים. רזי דחכמתאס "לה ה

שבהם, בההיא ליליאצריכים להמשיכם לכלה

ס יומא "שה, לגמר התיקוןכלהנגמרת ה .דחופה

המלאכים', וכוואיהי ועולמתהא, ש"וז דמלכות שבהם מלובשים הכלים דאחורים

המשמשות עלמותהן נקראות ', דמצב הא

קיימת על שהשכינה , ואומר, לשכינה בסוד, דאינון תמכין דאורייתא, רישיהון

העלמותועמה יחד . ועל ראשי שכינת אל והיא שמחה עמהם בהיותה, המשמשות אותה

וחדת בהו ש "וז. מתקנת והולכת על ידיהןדהיינו בכל משך זמן , כל ההוא ליליא

ש אותש אותש אותש אות""""ח שהח שהח שהח שה""""בזבזבזבז' ' ' ' ועיועיועיועי((((. ליליא' קונים הנקהתי

שביום גמר', וכווליומא אחרא, ש"וז. ))))טטטט""""קנקנקנקנ

לא תוכל להכנס , יום החופההתיקון שהוא

שבנואורייתא דתמכיןלחופה אלא באלין ה

מתורה לנביאיםותיקנו אותה בכל הצורך

.בני חופתא' ולכן נק, ל"כנ' וכו

, כבר ידעת', וכווכיון דעאלתש "וז, ר התיקון לא יביא עמו שום דבר חדששגמ

י האור העליון דעתיק יומין יתקבצו "אלא ע ד וכל הזווגין וכל המדרגות"ן ומ"כל המ

)א"ע' י דף ח"דפו(

שיצאו בשתא אלפי שני בזה אחר זה לזווג

ז יתתקן"ועי, רב ויקיראאחד ולקומה אחת ואז תכנס הכלה))))ה בןה בןה בןה בן""""א דא דא דא ד""""ל אות צל אות צל אות צל אות צ""""כנכנכנכנ((((. הכל

דהיינו, ה שאיל עלייהו"קבש "וז. לחופהן לזווג "שהעלה פעם מ, על כל אחד ואחד

כי כביכול יושב ומחכה עד שיתקבצו , עליון .ונמצא שואל ומחכה על כל אחד ואחד, כולם

רב פעליםנעשה אז הזווג ד, ואחר שמתקבצים, ומברך לון ומעטר לון, ל" כנומקבצאל

ואז , שמתברכים ומתעטרים כולם בבת אחת

.עטרהא דכלה' התיקון הנקנגמר

ש "והיה ר: ' וכושמעון' והוה ר) קכווכל אחד , וכל החברים מרננים ברננת התורה

ורבי שמעון, ואחד מהם היה מחדש דברי תורהאמר להם . וכן כל שאר החברים. היה שמח

כי למחר לא , אשרי חלקכם, בני: רבי שמעון משום שכל, אלא עמכם, תבא הכלה אל החופה

ושמחים , מתקנים תקוני הכלה בלילה הזהאלו ה ,כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרון, בה

ה מברך אותם בשבעים ברכות ועטרות"והקב .מהעולם העליון

המובא המובא המובא המובא ((((ספר הזכרון , ביאיר הדברים

דכתיב אמרתם שוא עבוד . ))))זזזז""""טטטט' ' ' ' במלאכי גבמלאכי גבמלאכי גבמלאכי ג נבנו עושי רשעה גם בחנו אלהים. 'אלהים וגו

איש אל רעהו ' יראי הוימלטו אז נדברווישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ' ויקשב ה' והיו לי אמר ה. ולחושבי שמו' ליראי ה

ויש . 'צבאות ליום אשר אני עשה סגולה וגובעת שאמרו איש אל רעהו , להבין הדברים

שוא , ונדברו ביניהם דברים בזויים כאלועבוד אלהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו

'ם הנביא אז נדברו יראי היאמר עליה' וגו

איש

128

הקדמת ספר הזהר קכח

בגין דלמחר לא תעול כלה לחופה אלא , זכאה חולקכון, בני: לון רבי שמעוןכלהו יהון , בגין דכלהו דמתקנין תקונהא בהאי ליליא וחדאן בה, בהדייכו

ה מברך לון בשבעין ברכאן ועטרין "וקב, בספרא דדכרניא))))ההההרשימין וכתיבין .עלמא עלאהד

קרא דא הא ' השמים מספרים כבוד אל וגו))))וווופתח רבי שמעון ואמר ) קכז ,דכלה אתערא למיעל לחופה ביומא דמחר, אבל בזמנא דא. אוקימנא ליה

, בהדי חברייא דחדאן עמה כל ההיא ליליא, אתתקנת ואתנהירת בקישוטהאפפפפ .ואיהי חדאת עמהון

, לין ומשריין מתכנשין בהדה חייקקקק כמה אוכלוסין צצצצוביומא דמחר ) קכחכיון דמתחברן כחדא, מחכאן לכל חד וחד דתקינו לה בהאי ליליא, ואיהי וכלהו

מסורת הזהר

נח סה ויחי תרצג ויקהל ק תלז פקודי ) ספר זכרון ())))הההה .משפטים רט תרומה קפד) תהלים יט ())))וווו. תקג ואתחנן צט

חלופי גרסאות

אוכלוסין כמהצצצצ). ל"אה(ל " אתתקנת ואתערת כצפפפפ.ג"א חיילין ל" נקקקק). ל"אה(ל "כצ' כמה חיילין וכו

בלילא דכלה הסולם מאמרולא עוד אלא שנכתבים בספר , איש אל רעהו

.ולחושבי שמו' לפניו ליראי ה, הזכרון

כאשר יתגלה , כי לעת קץ, והענין הוא

רב פעלים הזווג הגדול דעתיק יומין בסוד , ל העולמותיתגלה אור גדול בכ, ומקבצאל

,ז ישוב כל בשר בתשובה שלמה מאהבה"שעי שהזוכה לתשובה:):):):)יומא פויומא פויומא פויומא פו((((ל "ש חז"ונודע מ

וזה שאמר , מאהבה זדונות נעשים לו כזכיות ונדברו ביניהם, על אלו הרשעים שאמרו, הנביא

שוא עבוד אלהים ומה , לומר, חירוף וגידוף, אשר ביום הגדול: בצע כי שמרנו משמרתו

שיתגלה האור של תשובה , דגמר התיקוןשאין עוד , הנה גם הזדונות האלו, מאהבה

ויחשבו אלו , כ לזכיות"יתהפכו ג, גרוע מהם, והיינו בגמר התיקון. 'ליראי ה, המדברים

צבאות ' והיו לי אמר ה, כמו שמסיק הנביא דהיינו ביום', ליום אשר אני עושה סגולה וגו

ולפיכך יש בהכרח ספר זכרון. גמר התיקון, בפניו על הזדונות והפשעים הנעשים בעולם

שהרי הוא צריך להם ליום שהוא עושה כי אז יהפכו להיות זכיות ויצטרפו , סגולה

וזה . וישלימו קומת האור של גמר התיקון' ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה, שכתוב

ליום , צבאות' אמר ה, והיו לי, ולחושבי שמו, י צריך להםכי אז אנ. אשר אני עושה סגולה, וזה שהנביא מסיים. כדי להשלים הקומה

וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו כי אז יהיו יקרים לי וחביבים . העובד אותו

.לי כמו שהיו מהעובדים אותי )א"ע' י דף ח"דפו(

כלהו יהון רשימין וכתיבין, וזהו אמרוהוא בא לרבות שאפילו , בספרא דדכרניא

רשימין וכתיביןשו יהיו אז הזדונות שעה כאילו "ויכתוב אותם הקב. בספר הזכרון

. וכאילו היו עובדים אותו בהם, היו זכויות .דהיינו כמו שאמר הנביא

והנה המספר שבעים מורה על מוחין

,וסוד ברכה. עטרין' שהמה נק, ר"דחכמה וג שהעולם, ))))זזזז""""ל אות לל אות לל אות לל אות ל""""כנכנכנכנ((((, הוא על אור החסדים

דהיינו עולם חסד , ס ברכה" שה'בנברא ב .ק"והוא בחינת ו. ה"עש. ))))טטטט""""תהלים פתהלים פתהלים פתהלים פ((((יבנה

ואומר שבגמר התיקון גם אור החסדים יהיה

ה "כי המ, כמו החכמהעטרין' עבבחינת

ה מברך "וקבש "וז, ג"ב ס"ן יעלו לע"וב ,לון בשבעין ברכאן ועטרין דעלמא עלאה

במספרברכאןכ נבחנים אז גם "וע. ג"ב ס"דע .שבעין

, ש"פתח ר: ' וכושמעון' פתח ר) קכז מקרא זה. 'השמים מספרים כבוד אל וגו, ואמר

שהכלה , אבל בזמן הזה, כבר העמדתי אותו ,היא מתתקנת, למחר, מתעוררת להכנס לחופה

ומאירה בקישוטיה עם החברים ששמחו עמה .והיא שמחה עמהם, כל אותו הלילה

,ולמחר: ' וכווביומא דמחר כמה) קכח ,מתאספים אליה, ומחנות, צבאות, מוניםכמה ה

מחכים, כל אלו הצבאות והמחנותכל אלו הצבאות והמחנותכל אלו הצבאות והמחנותכל אלו הצבאות והמחנות, וכולם, והיאבעסק בעסק בעסק בעסק לכל אחד ואחד מאלו שתקנו אותה

אאאא""""זזזז, כיון שנתחברו יחד. בלילה הזה, התורההתורההתורההתורהומלכות

129

קכט הקדמת ספר הזהר

חתן ))))זזזזדא , השמים. כבוד אלררררהשמים מספרים , מה כתיב, ואיהי חמאת לבעלהדנהיר וזהיר מסייפי עלמא , דספירשששש מנהרין כזוהרא שששש, מספרים. ל לחופהדעא

.ועד סייפי עלמא. אל זועם בכל יום))))טטטטדכתיב , דא כבוד כלה דאקרי אל)ד, כבוד אל) קכט

מסורת הזהר

ו " תז"ת תרומה קצט בהעלותך ג כי תצא ע ))))זזזז

תרומה קצ פנחס))))חחחח. קמו. קמה. קמד' בהשמטות ד

תחלופי גרסאו

.א ומתנהרין" נשששש. ג"א כבוד אל השמים ל" נרררר

לך שלז וישלח רל ויחי תתיא תרומה שפח פקודי תקצה צו צ צה במדבר מה קרח יד טז) תהלים ז ())))טטטט. תקיט

:קכט' ע ד"תז "ת) י"ד. (שג' דג"חבלק תסד בהשמטות

.'א א"ובלך לך צ' קרח קעו ב' קורא לכלה אל ובפ' ט ב"במדבר קי) ד דרך אמת

בליליא דכלה הסולם מאמר ,אאאא""""זזזז, רואה את בעלה, המלכותהמלכותהמלכותהמלכות, והיא, ומלכותומלכותומלכותומלכות

,השמים. השמים מספרים כבוד אל, מה כתובא הנקרא א הנקרא א הנקרא א הנקרא """"שהוא זשהוא זשהוא זשהוא ז. זהו החתן הנכנס לחופה

,היינו שמאירים כזוהר הספיר, מספרים. שמיםשמיםשמיםשמים .המאיר ומזהיר מסוף העולם ועד סוף העולם

' יום גמר התיקון נק, ביאור הדברים

ל היום לעשותם "ש חז"כמ, יומא דמחר

אוכלוסין. .).).).)עירובין כבעירובין כבעירובין כבעירובין כב((((ולמחר לקבל שכרם

הם חיילין' הם עמא דארעא בלתי עובדי ה

מורה על המחנות העליוניםומשריין' עובדי הה "בסו, שהם מלאכים המלוים את הנשמות

' כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכך וכו

ו מחכאןואיהי וכלה ואומרו ).).).).אאאא""""תהלים צתהלים צתהלים צתהלים צ(((( הההה""""לעיל אות קכלעיל אות קכלעיל אות קכלעיל אות קכ((((כבר נתבאר , לכל חד וחד

ה שאיל על כל"כי כמו דקב. ))))שששש""""ה והנה עה והנה עה והנה עה והנה ע""""דדדד .כן השכינה מחכאת על כל חד וחד, חד וחד

כיון דמתחברן כחדא ואיהי ש "וזכי לא תוכל לראות : ' וכוחמאת לבעלה

ותלויים . ל"בעלה מטרם שיתקבצו כולם כנ .זה בזה

וא ה: השמים דא חתן דעאל לתופהשעליו נאמר , דורש זאת על גמר התיקון

))))''''ישעיה לישעיה לישעיה לישעיה ל((((' והיה אור הלבנה כאור החמה וגו

כי. השמים דא חתן דעאל לחופהואומר

,חתן' ולעת גמר התיקון נק, שמים' ה נק"קבבסוד הכתוב וכמשוש חתן על כלה ישיש

כי בכל מקום' פי. ))))בבבב""""ישעיה סישעיה סישעיה סישעיה ס((((. עליך אלהיךין או גבורה הוא ענין של ד', דכתיב וירד ה

' כי מורה על ירידה ממעלתו ומרוממותו ית אמנם בגמר התיקון. באשר עוז וחדוה במקומו

שכל הפגמים והזדונות יתהפכו לזכיות כי, אז יתברר שכל הירידות לא היו אלא עליות

והשכינה הקדושה . חתןה בשם "נקרא הקב

,כלה היא מלשון גמר התיקון, כלהבשם ' נק

)א"ע' י דף ח"דפו(

משה להקים את כלתמלשון ויהי ביום דהיינו שגמר כל מלאכת, ))))''''במדבר זבמדבר זבמדבר זבמדבר ז((((המשכן

כ על "והמלה חתן מורה ג. המשכן והקמתו ל"ש חז"כי על רד מתרגמינן חות וכמ, ירידה

אמנם, .).).).)גגגג""""יבמות סיבמות סיבמות סיבמות ס((((נחית דרגא ונסיב איתתא , ירידה זו גדולה היא מכל העליות הקודמות

השכינה בעת שהיא , בהיותה לקראת הכלה

.כלהגמר התיקון הנקראת אז

ח"היא כינוס וקיבוץ של כל האו, וחופהן שהעלו הצדיקים בכל אלו "י המ"שיצא ע

שנתגלו בזה אחר , ה ושכינתיה"הזווגין דקבכי , זה בכל הימים והזמנים דשתא אלפי שניח "כולם נעשו עתה לאור גדול אחד של או

ראים הנק, ה ושכינתיה"העולה וחופף על קב

ח חופף ממעל להם "שהאו, חתן וכלהעתה

בני אז הצדיקים ' ולפיכך נק. חופהכמו כי כל אחד ואחד יש לו חלק בחופה , חופתא

ן שהעלה למסך שבמלכות "בשיעור המ, זו

השמים דא חתן דעאלש "וז. ח"לעלית או שהכונה היא על העת של, היינו לומר. לחופה

הוא ו, חתןה "שאז נקרא קב, גמר התיקון .נכנס אז לחופתו

,מספרים. ' וכומספרים מנהרין, ש"וז שהוא מלשון, ס הזווג הגדול שיהיה לעתיד"ה

וספיר הוא.).).).)ברכות גברכות גברכות גברכות ג((((אשה מספרת עם בעלה מלשון ותחת רגליו כמעשה', שם השכינה הק

זוהרא דספיר. ))))דדדד""""שמות כשמות כשמות כשמות כ((((לבנת הספיר

,ונהיר, ח שהיא מעלה מתתא לעילא"היינו האו

. פירושו אור חוזר, וזהיר, ר ישרפירושו או י הזווג הגדול הזה הנעשה בגמר"שע, ואומר י"הנה האו, שהוא קבוץ מכל הזווגין, התיקון

מסוף העולםנהיר וזהירח שבזווג הזה "והאו

.השמים מספריםס "שז, עד סופו

,אלכבוד : ' וכודא, כבוד אל) קכט

זה

130

הקדמת ספר הזהר קל

ואקרי, כבוד))))ייייאקרי , דהא עאלת לחופה, והשתא, י אלבכל יומי שתא אקר . שלטנואאאאושלטנו על , נהירו על נהירו. על יקרתתתתיקר , אל

כל אינון, דשמים עאל לחופה ואתי ונהיר לה, כדין בההיא שעתא) קל

מסורת הזהר צו קלד אמור צב שז בהעלותך צח פנחס תשיא))))יייי

.תשנד

חלופי גרסאות

.א שלטנותא" נאאאא .ג"א על יקר ל" נתתתת

בליליא דכלה הסולם מאמר שנקראת, דהיינו המלכותדהיינו המלכותדהיינו המלכותדהיינו המלכות, זה הוא כבוד הכלה

בכל ימי השנה. אל זועם בכל יום, שכתוב. אל שכבר, בחג השבועותבחג השבועותבחג השבועותבחג השבועות, ועתה, היא נקראת אל

.ונקראת אל, כבודהיא נקראת , נכנסה לחופה, אורה על אורה, יקר על יקר, שזה מורהשזה מורהשזה מורהשזה מורה

.וממשלה על ממשלה

, הוא שם החסד הגדולאלכי השם . ירושפ ונמצא, ל זועם בכל יום"א, והנה הכתוב אומר

, והענין הוא. שהוא להיפך מהחסד, לכאורה בראשיתבראשיתבראשיתבראשית((((ס ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד "כי ה

ס המאור הקטן " כי השכינה הקדושה ה))))''''אאאאוהיא נקראת יראת , ))))שםשםשםשם((((לממשלת הלילה

י"ן ע"ת מכי הצדיקים צריכים להעלו, שמיםולתקן אותה בסוד , אתערותא דלתתא שלהם

ואז נמשך השפע מעילא, ח"המסך המעלה או ס והאלהים עשה"וז. כנודע, ולא זולת, לתתא

כי לא יתכן ).).).).''''קהלת גקהלת גקהלת גקהלת ג((((שיראו מלפניו , ן בלי יראה"אתערותא דלתתא ולהעלות מ

י חסרון "כי ע, ס שהיא שולטת בלילה"וזלת כל הדינין הכול, האור שהוא בחינת לילה

,שהם ההיפך ממדת יום שהוא חסד, והיסוריםולולא היראה לא היתה , יש יראה מלפניו

ס ויהי ערב "וז. נגלית מדת היום והבוקרכי גם הלילה נכנס , ויהי בוקר יום אחד

ואי , כי לולא הלילה לא היה בוקר, בבוקר

,ואל זועם בכל יוםס "וז. אפשר בלאו הכי

אינה מתגלית זולת לאכי מדת החסד הנקרא

כ נבחן "וע. זועםי הלילה שהוא בחינת "ע כי אי אפשר שיתגלה החסד, כ לחסד"הזעם ג

ומבחינה זו נקראת גם השכינה , בדרך אחר

, כבוד אלוזה אמרו . ל"אהקדושה בשם דהיינו מבחינת, ל"כבוד דא כלה דאקרי א

, שפירושו, אל זועם בכל יוםמה דכתיב ו

בכל, בלי הזעם דלילהשאי אפשר להיות יוםכי כן הוא בששת , ל"יומא שתא אקרי א

שנאמר בכל אחד מהם ויהי ערב, ימי המעשהונמצא . 'ויהי בוקר יום אחד או יום שני וכו' כ נק"וע. שהלילה נכנס תחת השם של היום

, אז בששת ימי המעשה וכן בשתא אלפי שני

. שהוא שם החסדל"אבשם )א"ע' י דף ח"דפו(

כי בזווג הגדול' וכווהשתא דהא, ש"וז, יהיה אור הלבנה כאור החמה, דגמר התיקון

.))))דדדד""""זכריה יזכריה יזכריה יזכריה י((((ה והיה לעת ערב יהיה אור "בסו כי גם בשתא, ונמצאות המדרגות שלה נכפלות

בבחינת אור הלבנה היתה בסוד , אלפי שני

שהיא עצמה השתאו, ויהי ערב ויהי בוקר

, כבודא הנקרא "שהיא ז, גדלה כמו החמהכי נעשית עכשיו , הרי יש לה כבוד על כבוד וכבוד מתרגמינן. א"לעצם הכבוד כי גדלה כז

,וכן נהירו על נהירו. יקר על יקרש "וז. יקרהיתה נכללת באור , כי גם בשתא אלפי שני

, בסוד ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, בוקרנעשית לעצם , אבל עתה כשהיא גדלה כחמה

על נהירו עצמית ירונהונמצא שיש לה , האור

שלטנווכן . בהתכללות שהיתה לה מקודם לכןכי בשתא אלפי שני היתה לה , על שלטנו

רק בבחינת המאור , שהיא ממשלה, שלטנוועתה נתוסף לה גם , הקטן לממשלת הלילה

כי גדלה כאור החמה שהיא , דיוםשלטנושלא תטעה , ומשמיענו בזה. לממשלת היום

ת כאור החמה שבעת שגדלה להיו, לומר שהיו לה, ו המדרגות שלה עצמה"מתבטלות ח

אלא רק , שאינו כן, מעת שתא אלפי שניבאופן , תוספת יש כאן על מדרגותיה עצמה

.' וכויקר על יקרשיש לה

, אז: ' וכוכדין בההיא שעתא) קל ,נכנס לחופה, אאאא""""שהם זשהם זשהם זשהם ז, באותה שעה שהשמים

כל אלו החברים שהתקינו , ובא ומאיר לה כולם נודעים שם, בעסק התורה בלילהבעסק התורה בלילהבעסק התורה בלילהבעסק התורה בלילה, תהאו

ומעשה ידיו מגיד , זהו שכתוב, בשמותיהם

,אלו הם בעלי אות ברית, מעשה ידיו. הרקיע, כמו שאתה אומר. שנקראים מעשה ידיו

שהוא אות ברית החתום. ומעשה ידינו כוננהו .בבשרו של אדם

דאית, התמכין דאורייתאחברייא, פירוש ואומר כי אפילו אותם,ר"בה עשיה שהיא טו

החלקים שהיו עדיין בחינת הרע שלהם בלי

. דקדושהאתפרשי בשמהןהנה גם הם , תיקון

ש" וז

131

קלא הקדמת ספר הזהר

ומעשה ידיו מגיד))))ללללד "הה, אתפרשי בשמהן תמן))))כככככלהו , חברייא דאתקינו לה א"כד, ידיואקרין מעשה , אלין אינון מארי קיימא דבריתבבבב, מעשה ידיו. הרקיע

).ה ברית קיימא דחתים בבשרא דבר נש ))))ננננדא , ומעשה ידינו כוננהו))))ממממ , אל תתן את פיך לחטיא את בשרך))))סססס, רב המנונא סבא אמר הכי) קלא

לההיאגגגגויהא גרים למחטי , למיתי להרהורא בישא, נ פומיה" דלא יהיב ב))))עעעע

מסורת הזהרתהלים ( ))))ממממ. תרומה קפד). תהלים יט))))לללל. שלה לך ד))))ככככא ריז שנט " להלן ריט ב))))ננננ. א נו יתרו תקסג" ב))))צצצצ

ב קפד שעה נח ב קנג לך רעז שמב שצח"שסג שפג ב תה תלא תנו ויצא שכה וישב ריב רטו מקץ קסב קע

חלופי גרסאות אלין אינון מארי קיימא דברית בהדי כלה ואינוןבבבב

).ל"אה(' אקרון וכו) א וברות"נ(מארי קיימא דברית ).ל"אה(וא ברית קדש א להה" נגגגג

שמות כט וארא כ עו בשלח רצא שמט יתרו תלב ) י"ד. (רסו' דא"חויגש קלא ויחי תשנג בהשמטות

משפטים תו תקמו כי תשא מו ויקהל שפה פקודי תתס ויקרא רטו רכג אחרי מות רצה ש שז קדושים

ו תכח תצוה קכא אחרי מותיתר) קהלת ה ())))סססס. פט' דח"זד קכט ואתחנן קכ /עח אמור נו פנחס ה לד לה

. בחקותי כה))))עעעע. שצט אמור שח שכג אדרא רבא ח שלח לך מג

.כ לליל שבועות"ע) ה דרך אמת

בליליא דכלה הסולם מאמר

כי. ד ומעשה ידיו מגיד הרקיע"ההש "וז

ס"שה, ש להלן"כמ, ספר הזכרוןס " ההרקיע, אור הזווג הגדול המביאים לתשובה מאהבה

, :):):):)יומא פויומא פויומא פויומא פו((((ו להם כזכויות שזדונות נעשיאמר , ואפילו אלו שנתנו פה לדבר סרה

' איש אל רעהו וכו' אז נדברו יראי ה, עליהם ונמצא שהעשיה הזו. ))))שששש""""ו עו עו עו ע""""ל אות קכל אות קכל אות קכל אות קכ""""כנכנכנכנ((((

אשר , ר"שבה טו, שהיא התמכין דאורייתאהנה , ולבלתי זוכה הוי רע, לזוכה הוי טוב

ונעשתה, עתה עלתה העשיה כולה להיות קודש

שהרי גם על. ה" של הקבמעשה ידיוחינת לב

אז נדברו, עליהםמגיד הרקיעאלין דלא זכו ונמצא דכלהו . ל"איש אל רעהו כנ' יראי ה

כי אתקינו, חברייא לא עשו רק עבודת הקדש

.וכלהו אתפרשי בשמהן, לה לחופה

: א ומעשה ידינו כוננהו"כד, ש"וזשהכתוב אומר , ולכאורה הראיה היא לסתור

אמנם אינו . מעשה ידיו ולא ידינומעשה

נקראברית קיימא מביא ראיה מהכתוב רק ש

הוא בחינת היסוד כוננהוכי , מעשה ידינוותיקון היסוד הוא , המכונן ומיסד לכל הבנין

נקראת ברית קיימא ומכאן ש, ברית מילה

כי אנחנו מסירים הערלה מעל. מעשה ידינו

וזה הוא רק . מעשה ידינווהוא , היסוד יתגלה, אבל בגמר התיקון, קודם גמר התיקוןמ

והוא עצמו , ה"של הקבמעשה ידיו הכל ל

אינון מארי קיימאש "וז. יהיה מעביר הערלהה "כי אז הקב, דברית אקרון מעשה ידיו

מעשה ידיו מגידס "שז, עצמו יעביר הערלה )א"ע' י דף ח"פו(

ומביא ראיה על תיקון הברית שנקראת, הרקיע

מעשה ידינו מהכתוב ידינומעשה עתה .כוננהו

רב : ' וכורב המנונא סבא) קלאאל תתן את פיך . אמר כך, המנונא הזקן

שלא יתן האדם את היינוהיינוהיינוהיינו. לחטיא את בשרךויהיה גורם , לבוא להרהור רע, לגרוםלגרוםלגרוםלגרום, פיו

להחטיא את בשר הקדש ההוא שחתום בו מושכים אותו, שאם הוא עושה כן. ברית קדוש

דומה , תו הממונה שעל הגיהנםואו. לגיהנם ועומד, וכמה רבבות מלאכי חבלה הם עמו, שמו

וכל אלו ששמרו ברית הקדוש, על פתח הגיהנם .אין לו רשות לקרב אליהם, בעולם הזה

,פירושו. למיתי להרהורא בישאש "ומ, אזהרה היא שכל אדם ישמור את הפה שלו

שיהיה, י תורה ותפלה"ן ע"שהוא ענין העלאת מכי אם תהיה בו איזו אחיזה . תכלית הטהרהב

ובכח זה , ן שלו"א המ"אז יקבל הס, א"לס דהיינו מחשבות, י"יביאהו להרהורים על הש

ויהא גרים למחטי לההיא ואז , ו"זרות ח כי, בשר קדש דחתים ביה ברית קדישא

י ההרהורים נמצא מושך ערלה על ברית "עוהנשמה הקדושה נופלת בשבי לידי , קודש

.א מושך הנשמה שלו לגיהנם"ואז הס, א"סה ,))))חחחח""""לעיל אות סלעיל אות סלעיל אות סלעיל אות ס((((והוא בדרך שאמר רבי אלעזר

דמהא מלה אתעבידת רקיעא דשוא דאקרי אמנם כאן מדבר . ש"ונופל ליד לילית ע, תהו

. מפגם ברית קדש ביחוד ואומרו

132

הקדמת ספר הזהר קלב

, לגיהנם))))פפפפה דאלו עביד כן משכין לי. בשר קדש דחתים ביה ברית קדישא, וכמה רבוא דמלאכי חבלה בהדיה, ה שמיה" דומ))))צצצצוההוא דממונה על גיהנם לית, בהאי עלמא, וכל אינון דנטרו ברית קדישא, וקאים על פתחא דגיהנם

.ליה רשו למקרב בהובההיא , דחיל)ו, ההוא עובדאדדדדדוד מלכא בשעתא דאירע ליה ) קלב

ואיש))))קקקק, כתיב בתורה*) מארי דעלמא , ואמר ליה. ה"ה קמי קב"שעתא סליק דומ

מסורת הזהרב לז קנו נח סז קמ קנ "א נב מה ב" להלן רנד ב))))פפפפ

רב לך רפ שפה תד וירא פז רמב רמח רנח חיי שרה

חלופי גרסאות ).ל"אה(ל " ההוא עובדא דבת שבע כצדדדד

טים תכט תרומה תכו תלטנט קכו קלד וישלח קפז רעז וישב קכו ויחי קסט שמז תקפג תרא יתרו תלא משפ תמג תנב ויקהל רמד שכט שלז פקודי תתלח ויקרא רעד תזריע מז מצורע יא אחרי מות קמז רנג אמור קטורצח נשא פד קכב בהעלותך קה קרח לא בלק כד פנחס כד קלז כי תצא לה קיב קיח וילך מה אדרא זוטא

.פט: פב.: עט: נג: מט. מח: מו' דח"ז: צז' ו ד" תסז"ת) י"ד. (שח: שג' דג"חכט בהשמטות

נח סו לך תד וירא קלו חיי שרה נו צה קלד תולדות לח ויחי קע תקפד שמות שיח תרומה תמו))))צצצצ

,י"ד. שג' דג"חמצורע יא נשא קיד בלק כו שו בהשמטות ) י"ד. (רעג' דב"חויקהל רמד בהשממות

).ויקרא כ ())))קקקק: עט' דח"ז

.מעשה דבת שבע) ו דרך אמת

בליליא דכלה הסולם אמרמ

למחטי לההיא בשר קדש ואומרו הכוונה על , דחתים ביה ברית קדישא

י"שהיא נקשרת ונשמרת ע, הנשמה הקדושה, ))))יייי""""לך לך אות תלך לך אות תלך לך אות תלך לך אות ת((((ש בזוהר "ברית קדש כמ

ומעצמי , מאי ומבשרי, ומבשרי אחזה אלוה דתניא בכל', אלא מבשרי ממש וכו. מבעי ליה

י רשימא קדישא זמנא דאתרשים בר נש בהא, מניה ממש, ה"מניה חמי לקב, דהאי את

ואי לא זכי . ונשמתא קדישא אתאחידת ביהמנשמת אלוה , מה כתיב, דלא נטיר להאי את

ויהא גרים למחטיש כאן "וז. ש"ע, יאבדו שמכח ההרהורים, דהיינו, לההיא בשר קדש

א לנגוע בברית "חוזרת הערלה שהיא הס נשמת אלוה ז מסתלקת תיכף"שעי, הקודש

, ס שצעק העץ רשע אל תגע בי"וז. ממנו ,,,,בהשמטותבהשמטותבהשמטותבהשמטות: : : : ש בזהר בראשית דף רסגש בזהר בראשית דף רסגש בזהר בראשית דף רסגש בזהר בראשית דף רסג""""כמכמכמכמ((((

ועטרת, כי העץ הוא היסוד. ))))אאאא""""נ פנ פנ פנ פ""""ובאבות דרובאבות דרובאבות דרובאבות דר חחחח""""ש בעהש בעהש בעהש בעה""""כמכמכמכמ((((, ס עץ הדעת טוב ורע"היסוד הובספרי בית שער הכוונות ובספרי בית שער הכוונות ובספרי בית שער הכוונות ובספרי בית שער הכוונות , , , , גגגג""""ג פג פג פג פ""""שער משער משער משער מ

).).).).ה ובחטאה ובחטאה ובחטאה ובחטא""""ה דה דה דה ד""""דף מדף מדף מדף מ

וההוא דממונה על גיהנם דומה, ש"וזכי נוטל , מלשון דממהדומה' ונק: שמיה

ממנו נשמת החיים ומשאירו בדממה שהיא משום שהוא המלאך, ועוד אפשר לפרש. מיתה

ועושה , המביא את ההרהורים אל החוטא

למחשבות של דומהה "מחשבותיו של הקב כי כל זמן שהאדם מבין שלא. ילוד אשה

)ב"ע*) א "ע' י דף ח"דפו(

, דרכיו דרכינומחשבותיו מחשבותינו ולא דהיינו דלית מחשבה תפיסא ביה כלל לא

הרי לא יצויר , במחשבותיו ולא בהנהגתו ו איזה הרהור"כלל אצלו שיעלה על הדעת ח

אלא בסבת חטא נמצא מלאך ', אחריו ית

, ומביא בו רוח שטות, מזדקק אליודומה ,ת בדעת ובשכל"לומר שילוד אשה דומה להשירהורים ומושכו ואז כבר מוכשר לכל מיני ה

ס"וז, דומההרי שכל כהו הוא בשם . לגיהנם

לך מלך דומהמי כמוך בעל גבורות ומי ו נמצאת"שבהכשל בדומה לך ח. ממית ומהיה

.נמצאים החיים, ובהבנה שאין דומה לו, המיתה

, וכמה רבוא מלאכי חבלה בהדיהש "וזכי ההרהורים , וקאים על פתחא הגיהנם

, לאין קץ רבואכמהשהוא מביא לאדם הם

, כלומר, גיהנםוכל אלו הם על פתחא של ,הוא הפתח שדרך בו מושכין את האדם לגיהנם

.אך אינו הגיהנם עצמו

וכל אינון דנטרי ברית קדישאש "וז :בהאי עלמא לית ליה רשו למקרב בהו

פ שאינם נקיים לגמרי ועוד יש "אע, כלומר מ אם הם שומרי"מ, ר"בהם בחינת עשיה טו

באופן שלא יבא פעם לידי . הקדשברית

רשות למשכו ה"דומאין למלאך , הרהור .לגיהנם

דוד : ' וכודוד מלכא בשעתא) קלב .פחד, בשעה שקרה לו אותו מעשה, המלך

באותה

133

קלג הקדמת ספר הזהר

דוד דקלקל ברית ', וכתיב ואל אשת עמיתך וגוהההה, אשר ינאף את אשת איש , וברית קדישא על תקוניה קיימא))))רררר, דוד זכאה הוא, ה"אמר ליה קב. בערוה מהו

. בת שבע מיומא דאתברי עלמא))))ששששדהא גלי קדמי דאזדמנת ליה ותו בהיתרא הוה, אמר ליה. אמר ליה אי קמך גלי קמיה לא גלי) קלג דאפטר))))תתתתלא עאל חד מנייהו עד , דהא כל אינון דעאלו לקרבא, מה דהוה

מסורת הזהר עיין ויקרא(ח שטו משפטים רמ נ))))שששש. לך תט תי))))רררר

' דח"תקשמיני נו אחרי מות רעט שצה ) תח-תד

. משפטים רלט))))תתתת: קכא

חלופי גרסאות

.ג"א וכתיב ל" נהההה

בליליא דכלה הסולם מאמרואמר , ה"באותה שעה עלה דומה לפני הקב

ואיש , כתוב בתורה, רבונו של העולם, לואשת ואל , וכתוב. אשר ינאף את אשת איש

. מהו, שחלל בריתו בערוה, דוד. 'עמיתך וגו וברית הקדוש, דוד צדיק הוא, ה"אמר לו הקב

שבת שבע , כי גלוי לפני, על תקונו עומד .מוכנת לו מיום שנברא העולם

ל כל"ש חז"כמ, פ שלא חטא"אע. פירוש .).).).)שבת נושבת נושבת נושבת נו((((האומר דוד חטא אינו אלא טועה

.מ נפלה עליו יראה כמו שהיה חוטא ממש"מ

. דומהשהיה זה מטעם קטרוגו של , ומפרש

כתיב בתורה ואיש אשר . ש לפנינו"כמכתובים ' מביא ב', וכווכתיב', וגוינאף

.אחד לעונש ואחד לאזהרה

,כי השיב לו', וכווברית קדישא, ש"וז

בת שבעכי , הרהור עבירהלדודשלא היה לו סנהדרין סנהדרין סנהדרין סנהדרין ((((בת זוגיה היא מעת בריאת העולם

וברית , ו" שכן לא קלקל בריתו חוכיון, .).).).)קזקזקזקז וכד תאב לדידיה. קדישא על תקוניה קיימא

, והטעם דנטיל לה אוריה מקודם לדוד. תאבדנטל לה , ))))הההה""""אחרי אות שצאחרי אות שצאחרי אות שצאחרי אות שצ((((מפרש בזוהר , ש"פ דלא הוית דיליה ע"אע, אוריה ברחמי

שהרי דכר ונוקבא הם תרי . ויש להבין זהכ אם הוא בחינת פלג גופא "וא, פלגי גופא

איך לקחה אוריה שאין לו שום, ל דוד המלךש .שייכות עמה

היא באמת בת שבעכי , והענין הוא

כי דוד . מיום בריאת העולםדודנוקביה דובת שבע היא הנוקבא , הוא הדכר שבמלכות

כמו שבעת תיקון המלכות , אלא. שבמלכותהיה שם בחינת עלית , לאצילת העולמות

ת בכדי להמתיקה במד, המלכות לבינהכן היתה בת שבע צריכה למיתוק , הרחמיםשבלי מיתוק זה לא היתה ראויה , ר"הזה בג

ואוריה החתי. כלל להוליד נשמת שלמה המלך כי היה כולו מבחינת, היה נשמה גבוהה מאד

)ב"ע' י דף ח"דפו(

כי לא היה , יה-אור, ושמו מוכיח עליו, ר"ג

ולפיכך בכדי. כלוםה"וק שהוא "בו מבחינת ולקחה , מתיק את בת שבע במדת הרחמיםלה

, ונמתקה על ידו, ר"אוריה שהוא בחינת גש "וז. כ היתה ראויה למלכות ישראל"ואח

דהיינו בכדי , דנטל לה אוריה ברחמי

.אוריה שבה"ישהוא בשם , להמתיקה ברחמיםועוד . ג דלא הוית דיליה"כ נטל לה אע"וע

.יתבאר להלן

, דומהדומהדומהדומהאמר לו : ' וכואמר ליה אי) קלגאמר לו . לפניו לא גלוי, אם לפניך גלוי

לפי . כל מה שהיה בהתר היה, ועוד, הההה""""הקבהקבהקבהקב אחד מהם אינו אףאףאףאף, שכל היוצאים למלחמה

, אם כן, אמר לו. יוצא עד שיתן גט לאשתו, ולא המתין, היה לו לחכות שלשה חדשים

רק במקום שאנו , במה הדבר אמור, אמר לו .שאוריה, לפניוגלוי, יראים אולי היא מעוברתכי שמי חתום בו , מעולם לא קרב אליה

.הההה""""שהוא אותיות אור ישהוא אותיות אור ישהוא אותיות אור ישהוא אותיות אור י, אוריהשכתוב , לעדות

שחתום. וווו""""שהוא אותיות אור יהשהוא אותיות אור יהשהוא אותיות אור יהשהוא אותיות אור יה, אוריהווכתוב .שלא שמש בה מעולם, לעדותלעדותלעדותלעדות, בו שמי

יש להבין מה ענין השם , ביאור הדברים

בת להעיד עליו שלא נגע באוריה שבה"י שמואלשמואלשמואלשמואל((((בואר בכתוב והנה זה מ. שבע לעלמין

כי מדמה את , במשל של נתן הנביא))))בבבב""""יייי' ' ' ' בבבב

לכבשתובת שבע, לרשאוריה לעשיר ודוד

לרש איןש, ואומר. הלךא ל"ואת הס, הרשוסודם . ' וכוכל כי אם כבשה אחת קטנה

ר "כי אוריה היה מבחינת ג, של הדברים

כתיב אוריה כדיוק של הזוהר , ק"בחסרון ו כתיב השם))))וווו""""רמיה כרמיה כרמיה כרמיה כביביביבי((((כי , וכתיב אוריהו

הוא'ור וה" הם גה"י שו"יה באוריהוהזה

והוא ', בלי ואוריהק אבל כאן כתוב רק "ואלא , ק כלום"להורות שלא היה בו מבחינת ו

ולפיכך נבחן לרש בלי . חכמה בחוסר חסדים

כיש "וז, כלכי האור דחסדים מרומז ב, כל

אם

134

הקדמת ספר הזהר קלד

אמר , הוה ליה לאורכא תלת ירחי ולא אוריך, יה אי הכיאמר ל. בגט לאנתתיה וגלי קדמי דאוריה, באתר דחיישינן דהיא מעוברת, במאי אוקים מלה, ליה, אוריה))))אאאאכתיב , בגויה לסהדותאוווודהא שמי חתים , קריב בה לעלמין)זלא

.דלא שמש בה לעלמין, שמי חתום בהדיהזזזז, אוריהו))))בבבבוכתיב אי קמך גלי דלא שכיב . הא מה דאמרית, למאאמר ליה מארי דע) קלד

ותו אי ידע דלא חחחח, הוה ליה לאורכא לה תלת ירחי, קמיה מי גלי, בהדה אוריה, אמאי שדר לה דוד ופקיד עליה לשמשא באנתתיה, שכיב בהדה לעלמין

. רד לביתך ורחץ רגליך))))גגגגדכתיב דהא ארבע, אוריךטטטט יתיר מתלת ירחי ))))דדדדאבל . ודאי לא ידע, אמר ליה) קלה

, בכל ישראללללל כרוזא ככככ דוד ייייאעבר , דהכי תנינן בחמשה ועשרים דניסן, ירחי הווותמוז , סיון: ואזלו וחבלו ארעא דבני עמון, והוו עם יואב בשבעה יומין דסיון

הוה מה דהוה מבת שבע , ובארבעה ועשרים באלול. אשתהו שם, ואב ואלול ,באדר אעבר כרוזא' ואית דאמרי בז. ה ההוא חובא"וביומא דכפורי מחל ליה קב

וביומא, ובחמיסר באלול הוה מה דהוה מבת שבע, דאיירממממואתכנשו בחמיסר

מסורת הזהר ).ב יא"ש ())))גגגג). ירמיה כו ())))בבבב). שמואל ב ())))אאאא

).דעבר זמן( משפטים רלט ))))דדדד

חלופי גרסאות ו דלא" שמי חתים בהדיה יה ז ז ז ז).ל"אה(א ביה " נוווו

א ותו אי לא שכיב" נחחחח). ל"הא(שמש בה לעלמין ).ל"אה(' בהדה לעלמין אמאי שדר ליה דוד וכו

ל" באייר כצממממ). ל"אה(א על כל ישראל " נלללל. א כרוזא דדוד" נככככ. ג"א דוד ל" ניייי). ל"אה(א הוו " נטטטט

).ל"אה( .יש לזה סמך מן הכתוב ותהי לו כבת מה בתו לא נגע בה אף דו לא נגע בה) ז דרך אמת

בליליא דכלה הסולם מאמר

,אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה

ומורה בזה , שקנה אותהבת שבעשהיא שאינו מבחינת חלק נשמתו אלא רק קנה

, בכדי להחיות אותה ולתקנה ברחמים, אותה

ותגדל ואומר עוד , אשר קנה ויחיהשזהו זה מורה שהשפיע לה. עמו ועם בניו יחדיו

מפתויינו בדרך שדה. הגדלות שלו כמו לבניו אמנם, תאכל ומכוסו תשתה ובחיקו תשכבכ "ע, כל נטעה ונחשוב כי גם קרב אליה

הרי , ולא לאשה, בתכותהי לו מסיים אלא . שהכתוב מעיד שאוריה לא קרב אליה

, שהזוהר מפרש הטעם למה לא קרב אליה

, כתיב אוריה וכתיב אוריהוכ אומר "וע, שמי חתום בהדיה דלא שמש בה לעלמין

שזה מורה שהוא , 'ו בלי ה"ידהיינו השם

כ לא יכול "וע, 'ושהיא , חסר בחינת חסדים. כי אין זווג בלי אור דחסדים, לקרב אליה

דחתים בשמיה מעיד עליו ה"יונמצא שם .שלא היה ראוי כלל להזדווג עמה

, אמר לו: ' וכואמר ליה מארי) קלד אם, הנה זה מה שאמרתי, רבונו של עולם

)ב"ע' י דף ח"דפו(

לפניו מי , לפניך גלוי שאוריה לא שכב עמה אם, ועוד. היה לו לחכות שלשה חדשים, גלוי

, ידע שלא שכב עמה מעולםשדודשדודשדודשדוד, , , , תאמרתאמרתאמרתאמר ,למה שלח אותו דוד וצוה אותו לשמש באשתו

.רד לביתך ורחץ רגליך, שכתוב

, אמר לו: ' וכואמר ליה ודאי) קלה ,ה חדשיםאבל חיכה יותר משלש, ודאי לא ידע

בחמשה , שלמדנו. כי ארבעה חדשים היוועשרים בניסן העביר דוד כרוז בכל ישראל

והלכו, בסיון''''בזבזבזבזוהיו עם יואב . ללכת למלחמהללכת למלחמהללכת למלחמהללכת למלחמה וסיון תמוז אב ואלול. והשחיתו ארץ בני עמון

ד באלול היה מה שהיה בבת"ובכ. נתעכבו שםה אותו "וביום הכפורים מחל לו הקב. שבע, באדר העביר הכרוז' בז, ריםויש אומ. העון

ובחמשה עשר באלול , ו באייר"ונתאספו בטוביום הכפורים , היה מה שהיה מבת שבע

מהו . העביר חטאתך לא תמות' גם ה, נתבשר .היינו לא תמות ביד דומה. לא תמות

הוא הממונה דומהכי , ביאור הדבריםכ "וחטא זה נתכפר לו ביה, על גילוי עריות

אמנם מיתתו. בידא דדומהת ונמצא שלא ימו היתה

135

קלה הקדמת ספר הזהר

לא תמות , מאי לא תמות. העביר חטאתך לא תמות' גם יי))))הההה דכפורא אתבשר ננננ .בידא דדומה

דאיהו אפתח , הא מלה חדא אית לי גביה, מארי דעלמא: אמר דומה) קלו .לנפשיהואיחו דן , האיש העושה זאת))))זזזזכי בן מות ' חי הסססס) ) ) ) וווופומיה ואמר

אודי לגבאי ואמר)חדהא , לית לך רשו, אמר ליה. טרונייא אית לי עליה))))חחחח

מסורת הזהר

' דא"חנח שיד לך תז בהשמטות ) ב יב"ש ())))הההה

' דג"חקדושים סז נשא נח בהשמטות ) י"ד. (רסז

נה שיח))))חחחח. ואתחנן קנב))))זזזז). ב יב"ש ())))וווו). י"ד. (שז

.י"ד. שז' דג"חפקודי תתל בהשמטות

חלופי גרסאות כי בן מות הוא ואיהו' א חי ה" נסססס. א דכפורי" נננננ

.'דן לנפשיה וכו

מ לשון שררה או ממשלה שכן תרגם יונתן סרני פלשתים טורני פלשתאי וכאן "עלילה וי) ח דרך אמת

.י טענה זו ליסרו ולענשו"ממשלה יש לי עליו ע' וכאן פי

בליליא דכלה הסולם מאמרשהרגו בחרב , החטא של אוריההיתה מחמת

מלכים מלכים מלכים מלכים ((((כמו שהעיד עליו הכתוב . בני עמון

' אשר עשה דרך את הישר בעיני ה))))וווו""""טטטט' ' ' ' אאאאולא סר מכל אשר צוהו כל ימי חייו רק בדבר

,לא תמות בידא דדומהש "וז. אוריה החתירק בדבר . שהוא הממונה על גילוי עריות

.אוריה החתי

אמר : ' וכואמר דומה מארי) קלודבר אחד יש לי , רבונו של עולם: דומהכי בן ' חי ה, כי הוא פתח פיו ואמר. אצלו

והוא דן את עצמו . מות האיש העושה זאתאמר לו . להמיתולהמיתולהמיתולהמיתוכ כח יש לי עליו "ע, למות

, כי הודה לפני ואמר, להמיתולהמיתולהמיתולהמיתואין לך רשות אבל במה . פ שלא חטא"ואע', חטאתי לה

, כתבתי עליו עונש, אוריהבהריגתבהריגתבהריגתבהריגתשחטא . מיד שב דומה למקומו במפח נפש. וקבלו

ה בא בטרוניאה בא בטרוניאה בא בטרוניאה בא בטרוניא""""אין הקבאין הקבאין הקבאין הקב, , , , הוא מלשוןהוא מלשוןהוא מלשוןהוא מלשון טרוניא שפירושושפירושושפירושושפירושו) ) ) ) כי תשאכי תשאכי תשאכי תשא, , , , פסיקתא רבתיפסיקתא רבתיפסיקתא רבתיפסיקתא רבתי((((עם בריותיו עם בריותיו עם בריותיו עם בריותיו

.בכחבכחבכחבכח, , , , בזרועבזרועבזרועבזרוע בסוד, כי הנה נתבאר לעיל, ביאור הדברים

מצות המילה שקשורה באות ברית השם אלוה

זו דשם 'ה והנה ב))))הההה""""א עשא עשא עשא עש""""ל אות קלל אות קלל אות קלל אות קל""""כנכנכנכנ((((נקודות דין ' כות כלולות בשהיא המל, אלוה

וכל תיקון))))נקודיןנקודיןנקודיןנקודין' ' ' ' ל במאמר בל במאמר בל במאמר בל במאמר ב""""כנכנכנכנ((((, ורחמיםהברית הוא שכח הדין יהיה גניזא וטמירא

ואז שורה עליו השם , והרחמים באתגליא, פ שישנה שם גם המלכות"כי אע. אלוה

,שהוא בחינת הדין', שעליה היה הצמצום הא ז כיון שהיא"עכ, שממנה יונקים כל החיצונים

ורק מדת הרחמים שמבינה , א ונעלמהטמיר .אין כח לחיצונים להאחז בה, היא באתגליא

)ב"ע' י דף ח"דפו(

וכל אינון דנטרו ברית קדישאש לעיל "כמ .בהאי עלמא לית ליה רשו למקרב בהו

נמצא מגלה בחינת הדין, אבל המקלקל הברית

ותיכף מתקרבין, דאלוה'הדהיינו ב, שבמלכותכי היא חלקם , לינק ממנהלה כל החיצונים

' כ תיכף מסתלקת הנשמה הק"וע, וכל חיותם ה מנשמת אלוה יאבדו"בסו, שהיא השם אלוה

.))))''''איוב דאיוב דאיוב דאיוב ד((((והנה דוד עצמו היה מבחינת מלכות זו

כ היה צריך "וע, הממותקת במדת הרחמים שלא יתגלה בו מבחינת הדין, לשמירה יתירה

כי בן ' חי ה, כ בזה שאמר"וע. שבמלכותשדן דינא . ת האיש העושה זאתמו

.שהמקלקל ברית ליתן כבשת הרש לפני ההלךנתגלה בו עצמו , דינו במיתה, א"שהוא הס

, דומהשהוא המלאך , א"הדין לפני הס' בחי י דיבורים"כי ע, כ להאחז בנשמת דוד"ורצה ע

ש "וז. אלו נתגלה כח הדין הגנוז וטמיר בו

,הא מלה חדא אית לי גביההמלאך דומה כי בן' חי ה, איהו אפתח פומיה ואמרד

,ואיהו דן לנפשיה. מות האיש העושה זאתשדן המקלקל ברית , י הדיבורים"דהיינו ע

כי נגלה בזה הדין, דן לנפשיהנמצא , למיתה

טרונייא איתכ "וע, הטמיר והגניז שבנפשיה

.יש לי שליטה עליו לינק מנשמתו, לי עליה

דהא , אמר ליה לית לך רשו, ש"וזג "ואע' אודי לגבאי ואמר חטאתי לה

י הדיבורים "כבר נתבאר שע: דלא חב

גילה בחינת הדין, אנפשיה דינא דןשאמר וורצה המלאך , כמו הפוגם בריתו, א"לפני הס

ל"כנ. דומה להאחז בנשמתו ולמשכה לגיהנם

בסמוך

136

הקדמת ספר הזהר קלו

, עונשא כתבית עליה, האבל במה דחטא באורי. ג דלא חב"ואע', חטאתי לה))))טטטט .ה לאתריה בפחי נפש"מיד אהדר דומ. וקבל

. עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי' לולי יי))))יייי, ועל דא אמר דוד) קלזכחוטא , מהו כמעט', כמעט שכנה וגו. דהוה אפוטרופא דילי, עזרתה לי' לולי הכההוא שיעורא הות דלא , כשיעורא דאית ביני ובין סטרא אחרא))))ככככ. דקיק

.שכנה דומה נפשי בגין דלא, מלה כדוד))))ללללכ בעי לאסתמרא בר נש דלא יימא "ובג) קלח

מסורת הזהר

יתרו שלו תצוה קכא פקודי תקב))))וווו. פקודי תתלז))))ככככ. לך תד חיי שרה נט) תהלים צד ())))יייי)" ב יב"ש ())))טטטט

.בחקותי כה נשא ז לעיל סח

בליליא דכלה הסולם מאמרר התוודה ועשה תשובה ה דכב"ואמר קב. בסמוך

כלל בזה ג דלא חב"אעעל גילוי עריות

דןכ מועילה לו תשובה זו על מה ש"וע, ל"כנ .לית לך רשו למקרב לגביהכ "וע, לנפשיה

אבל מה דחטא באוריה עונשא, ש"וז חטא באבל, כלומר: כתבית עליה וקבל

הנה כבר , בחרב בני עמוןאוריהשהרג את כי אתה, לך עסק בזהואין , קבל עונשיה ממני

מיד אהדר. ממונה רק על גילוי עריות בלבד לפתחא, דהיינו. דומה לאתריה בפחי נפש

.ל"שהוא אתריה כנ, דגיהנם

ועל זה אמר : ' וכוועל דא אמר) קלז

דומהעזרתה לי כמעט שכנה ' לולי ה. דוד שנעשהלולילולילולילולי, , , , היינוהיינוהיינוהיינו, עזרתה לי' לולי ה. נפשי

כמעט. לאך דומהלאך דומהלאך דומהלאך דומהכלפי המכלפי המכלפי המכלפי המ, שומר ומשגיח עליהיינו כשיעור חוט . מהו כמעט', שכנה וגו

כשיעור ההוא, דק שיש ביני ובין הצד האחר

היינו עם המלאךהיינו עם המלאךהיינו עם המלאךהיינו עם המלאך. נפשידומהשלא שכנה , היה

היינו שומר היינו שומר היינו שומר היינו שומר , אפוטרופוס. דומה בגיהנםדומה בגיהנםדומה בגיהנםדומה בגיהנם וימניוימניוימניוימני, , , , הואהואהואהוא, , , , כי תרגום ויפקד פקידיםכי תרגום ויפקד פקידיםכי תרגום ויפקד פקידיםכי תרגום ויפקד פקידים, , , , ומשגיחומשגיחומשגיחומשגיח

).).).).דדדד""""א לא לא לא ל""""בראשית מבראשית מבראשית מבראשית מ((((אפוטרופוס אפוטרופוס אפוטרופוס אפוטרופוס שעליה , ס מלכות"דוד ה, ביאור הדברים

כי היא . ))))''''משלי המשלי המשלי המשלי ה((((כתוב רגליה יורדות מות שממנה מתקיימים , בחינת הסיום דקדושה

ה ומלכותו בכל משלה"בסו, א והקליפות"הס אמנם כשהמלכות בתיקונה במדת. ))))גגגג""""תהלים קתהלים קתהלים קתהלים ק((((

אותאותאותאות((((על דרך שאמר רבי חייא לעיל , הרחמים

שהם נקודת , נקודין' כי אז נבחנת לב))))בבבב""""קכקכקכקכ ,ונקודת הרחמים שקבלה מבינה, מההדין מעצ

ורק הרחמים שבה, והדין שבה גניזא וטמיראי התיקון הזה אין "וע. ש"קיימא באתגליא ע

א מהארת המלכות אלא נהירו דקיק"לו לס

)ב"ע' י דף ח"דפו(

שהוא רק בחינת שורש מספיק לקיום , בלבד. אבל אין להם שום כח של התפשטות, הקליפות

שפירושו, חוטא דקיקכ בשם "ג' ושורש זה נק ל בתחילה"ד שאמרו חז"ע. שורש דק לחטאים

כ נעשה כעבותות"ואח, דומה לחוט של עכביש

על , דקיק ומכונה בשם .).).).)בבבב""""סוכה נסוכה נסוכה נסוכה נ((((העגלה .ל"היות הדין טמיר וגניז בנקודת הרחמים כנ

אבל הפוגם בריתו גורם שתתגלה נקודת ואז מתקרבות הקליפות אליה, הדין שבמלכות

ומקבלות כח , יונקות ממנה שפע מרובהו והאיש העושה זאת מאבד. להתפשטות גדולה ה מנשמת אלוה יאבדו"בסו, בידים את נשמתו

חוזר ומתקן, וכשזוכה ועושה תשובה, ))))''''איוב דאיוב דאיוב דאיוב ד((((כ "שע, את המלכות בתיקון דמדת הרחמים

'תשוב הבשם תשובה שהיא אותיות ' נק וכח, דהיינו שמשיבה למקומה למדת הרחמים

בסוד נהירו , הדין חוזר ונגנז בה בפנימיותה

.בלבדדקיק

עזרתה לי דהוה ' לולי הוזה אמרו , שקבל תשובתי, דהיינו. אפוטרופא דילי

כי חזר , ל"כנ, ודחה למלאך דומה לאתריהוהשיב המלכות למקומה למדת הרחמים ולא

, כמעט, השאיר ממדת הדין רק נהירו דקיק ית ביני וביןכשיעורא דא, כחוטא דקיק

רק כאותו השיעור המועט , דהיינו. א"הס כדי ליתן, א"המוכרח להשאר בין המלכות לס

חוטא ' הנק, לה בחינת קיום בהארה מועטתכההוא שיעורא הות דלא שכנה , דקיק

הנה זה השיעור הציל אותי שלא, דומה נפשי

כי לולא , כלומר, דומהנפלתי ביד המלאך

חוטאות כשיעור חזר כח הדין שבמלכות להי .דומהכבר שכנתי בידו של , דקיק

: ' וכוכ בעי לאסתמרא"ובג) קלח ומשום זה צריך האדם להשמר שלא יאמר

דבר

137

קלז הקדמת ספר הזהר

. ה בדינא"ונצח ליה קב, כמה דהוה לדוד, כי שגגה היא))))ממממ, יכיל למימר לדומה וחבל את מעשה))))סססס. מרעל ההוא קול דאיהו א, למה יקצוף האלהים על קולך))))ננננ

מסורת הזהר ).שם ())))סססס. יתרו תכט) שם ())))ננננ. שלח לך שכא) קהלת ה ())))ממממ

בליליא דכלה הסולם מאמר למלאךלמלאךלמלאךלמלאךמשום שאינו יכול לומר , דבר כדוד

כמו שהיה ))))''''קהלת הקהלת הקהלת הקהלת ה((((כי שגגה הוא , דומה למה יקצוף אלקים. ה בדין"שנצחו הקב, לדוד

. שאמר היינו על אותו הקול ))))שםשםשםשם((((על קולך שהואשהואשהואשהוא, היינו בשר קדש, וחבל את מעשה ידיךונמשך לגיהנם על ידי , ברית קדש שפגם

.דומה :בחינות של תשובה' יש ב, ביאור הדברים

. שזדונות נעשים לו כשגגות, תשובה מיראה) אשזדונות נעשים לו כזכויות , תשובה מאהבה) בכי מטרם גמר , והביאור הוא. :):):):)יומא פויומא פויומא פויומא פו((((

, שצריכים כח הדין בעולםכל עוד, התיקון קהלתקהלתקהלתקהלת((((ה והאלהים עשה שיראו מלפניו "בסו

א"נמצאת המלכות מחוייבת לקיים את הס, ))))''''גגגג כדי שלא יתבטלו, פ בשיעור דנהירו דקיק"עכ

כ כל תיקונה של המלכות"וע. א"הקליפות והס אלא שהדין, רחמים ודין, נקודין' הוא בסוד ב

כ "י עכ, א גניז וטמיר והרחמים באתגליאהו זכי, אית בה יראה בסוד אילנא דטוב ורע

ל במאמרל במאמרל במאמרל במאמר""""כנכנכנכנ((((. לא זכי הא רע, בר נש הא טוב

ונמצאת התשובה שאנו עושין במשך))))נקודיןנקודיןנקודיןנקודין' ' ' ' בבבב, אינה אלא תשובה מיראה, שתא אלפי שני

י התשובה"כי ע, שזדונות נעשים לו כשגגותוהדין , אנו מחזירים המלכות למדת הרחמים

, וחוטא דקיק, רו דקיקשבה נגנז לשיעור נהיכי המלכות עדיין מוכרחה להשאר במדת

והאי . כ נקראת תשובה מיראה"וע, היראה

בשם ' נק, המוכרח להשארחוטא דקיקאלא , כי השוגג לפי עצמו אינו חטא, שגגות

, השגגות מביאות את האדם לעבירות במזיד כי אין אדם חוטא במזיד מטרם שנכשל מקודם

ן הוא האי חוטא דקיק והנה כ. באיזו שגגהפ שנשאר כן אינו "כי אע, הנשאר במלכות

אמנם בסבת הדין הנעלם הזה אנו באים, חטאל מתחילה "ס שאמרו חז"וז, לידי זדונות

,חוטא דקיקדהיינו כהאי , הוא כחוט השערהכ אם אין משמרים הברית כראוי נעשה "ואח

כי מתגלה מדת הדין , כעבותות העגלה .ומה יתיב אפתחא דגיהנםס דד"וז. שבמלכות

בסוד , שהוא רק פתח, שהוא כח חוטא דקיק' ולפיכך נק. שמתחילה הוא כחוט השערה

תשובתנו זו רק כמו שנתכפרו עונותינו ונעשו שיש בידו, כי נשאר החוטא דקיק, לשגגות

)ב"ע' י דף ח"דפו(

של ' וענין בחינה ב. להביאנו לידי מזידנעשים לזכויות שזדונות , תשובה שהיא מאהבה

.))))וווו""""עיין לעיל אות קכעיין לעיל אות קכעיין לעיל אות קכעיין לעיל אות קכ((((

ובגין כך בעי לאסתמרא וזה אמרו שלא, דהיינו. כדוד, בר נש דלא יימא מלה

הגורמת לגלות מדת הדין שבמלכות, מלהיאמר

בגין דלא יכיל למימר , כמו שעשה דוד כי אינו בטוח שיוכל, כי שגגה היא, לדומה

תיכף לחזור בתשובה שיתכפר לו העון לשגגה

.ה בדינא"ונצח ליה קב, כמה דהוה לדוד, כל ימי חייו' כי דוד שעשה הישר בעיני ה

ולא היה לו שום חטא מימיו זולת בדבר

אפטרופאה "כ נעשה לו הקב"ע, אוריה ונעשה לו, ועזרו תיכף לחזור בתשובה, דיליה

עזרתה לי כמעט' לולי הש "כמ, העון כשגגהאבל שאר בני אדם , שכנה דומה נפשי

שלא יוכלו לומר לפני המלאך , ריכים לפחדצ

. לגיהנםדומהויפלו בידי , כי שגגה היא

,וחבל את מעשה ידיך דא בשר קדש ואתמשך בגיהנם, ברית קדישא דפגים

הברית קדשכי תיקון : על ידא דדומה

ומעשה ידינו ש "כמ, מעשה ידינו' נקוסוד הנשמה הקדושה נקראת בשר , כוננהו

,,,,טטטט""""איוב יאיוב יאיוב יאיוב י(((( אחזה אלוה ה ומבשרי"בסו, קדש

י גילוי הדין שבמלכות"שע. ))))אאאא""""ל אות קלל אות קלל אות קלל אות קל""""כנכנכנכנ והנשמה נמשכת לגיהנם, מתקלקל תיקון הברית

.ל"ביד דומה כנ

:ובגין כך ומעשה ידיו מגיד הרקיע

סובבות על כל המאמר דרב , בגין כךהמלים שאחר שמתבאר, המנונא סבא שהביא לפנינו

רו והן הן בשכ, בו היטב ענין תיקון הבריתואשר משום זה נקרא תיקון הברית , בענשו

בביאור, הוא חוזר כאן לענינו, מעשה ידינושהשמים הוא , ענין גמר התיקון להאי יומא ל בביאורל בביאורל בביאורל בביאור""""כנכנכנכנ((((, החתן שנכנס לחופתו עם הכלה

, ואומר, ))))הכתוב השמים מספרים כבוד אלהכתוב השמים מספרים כבוד אלהכתוב השמים מספרים כבוד אלהכתוב השמים מספרים כבוד אל

ומעשהאומר הכתוב בגמר התיקון , ובגין כך אז יתגלה שכל אלו כי, ידיו מגיד הרקיע

מעשה אלא , מעשה ידינוהתקונים אינם שעליו נעשה הזווג, מגיד הרקיעוזה , ידיו

ל אותל אותל אותל אות""""כנכנכנכנ((((, הגדול בסוד רב פעלים ומקבצאל צב

138

הקדמת ספר הזהר קלח

. דדומה))))פפפפהנם על ידא בגי))))עעעעדא בשר קדש ברית קדישא דפגים ואתמשך , ידיך אלין אינון חברייא דאתחברו, ומעשה ידיו מגיד הרקיע))))צצצצכ "ובג) קלט

מסורת הזהר .לעיל קל) ) ) ) צצצצ. לעיל קלא))))פפפפ. לעיל קלא))))עעעע

בליליא דכלה הסולם מאמר

.הוא ענין גילוי המשכת השפע, ומגיד, ))))בבבב""""צצצצז "שזה כל ההפרש שיש בין עוה, ודע

כי מטרם גמר. תיקוןשמלפני התיקון אל גמר ההתיקון נקראת המלכות בשם אילנא טוב ורע

כי המלכות היא סוד הנהגתו, שפירושו, ל"כנוכל עוד שהמקבלים לא באו , ז"שבעוה' ית

, שיוכלו לקבל שלמות הטבתו, לידי השלמהמוכרתה , שחשב עלינו במחשבת הבריאה

. ושכר ועונש, ההנהגה להיות בדרך טוב ורעלנו מלוכלכים עוד בקבלה כי כלי קבלה ש

וגם מפרידה, עצמית המצומצמת מאוד במדתהבשיעור , והטבה שלימה. 'אותנו מהבורא ית

אלא בבחינת , איננה, הגדול שחשב עלינו ,שהיא תענוג בלי שום גבול וצמצום, השפעה

הוא מוגבל ומצומצם, כ הקבלה לעצמו"משאס "וז. כי השביעה מכבה תיכף התענוג, מאד

דהיינו, ))))זזזז""""משלי טמשלי טמשלי טמשלי ט((((למענהו ' ל פעל ההכתוב כשכל הפעולות הנוהגות בעולם לא נבראו

ולפיכך . ר אליו"מתחילתן אלא להשפיע ננמצאים בני אדם משמשים בעסקי העולם

שהרי , בהיפך גמור ממה שנבראו מתחילתם דהיינו, ה אומר כל העולם בשבילי נברא"הקב

אוכן כל הנקר, ))))זזזז""""משלי טמשלי טמשלי טמשלי ט((((למענהו ' כל פעל הואנו . ))))גגגג""""ישעיה מישעיה מישעיה מישעיה מ((((בשמי לכבודי בראתיו

כי , אומרים ההיפך ממש מקצה אל הקצה, אנו אומרים כל העולם אך בשבילנו נברא

ואנו רוצים לבלוע כל טוב העולם לבטננו ולפיכך אין פלא מה . ולכבודינו, להנאותינו

. שאין אנו ראויים עוד לקבל הטבתו השלמהנת טוב בבחי' כ מוטעמת לנו השגחתו ית"וע

כי , דהיינו בבחינת הנהגת שכר ועונש, ורע .ששכר ועונש מסובב מטוב ורע, זה תלוי בזה

כי כיון שאנו משתמשים בכלי הקבלה בהיפךהרי אנו מרגישים בהכרח , ממה שנבראו

.שהם בחינת רע בעדנו, בפעולות שבהנהגה

שלא יוכל הנברא לקבל , כי חוק הוא זהו בכבודו "וא פגם חכי ה, בגלוי' רע מאתו ית

כי אין זה , שהנברא ישיגו כפועל רעות' יתכ בעת שהאדם "וע. מתאים לפועל השלם

הנה באותו שיעור שורה עליו , מרגיש רע ונעלם ממנו הפועל, ו"כפירה על השגחתו ח

)ב"ע' י דף ח"דפו(

הרי . שהוא העונש היותר גדול שבעולם', יתשהרגשת טוב ורע בהשגחתו מסבבת עמה

כי המתאמץ שלא להתפרד, הרגשת שכר ועונש יש, פ שטועם רע בהשגחה"אע' מאמונתו ית

יש , ו לא יעלה לו להתאמץ"ואם ח, לו שכר, ונמצא. 'כי נפרד מאמונתו ית, לו עונש

פ שהוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל"שאע מ נשאר זה נסתר ממרגישי"מ, המעשים כולם

העלים א ל"כי בשעת הרע ניתן כח לס, ר"טוובאים לידי העונש הגדול , השגחתו ואמונתו

.ונעשים מלאים הרהורים של כפירה, דפרודאנמצאים כנגד זה שהם , וכשחוזרים בתשובה

.'ויכולים שוב להדבק בו ית, מקבלים שכר, אמנם מכח הנהגת שכר ועונש עצמה

שסוף כל סוף אנו זוכים על ידה ' הכין הדם ישיגו דהיינו שכל בני א, לגמר התיקון

הכלים של הקבלה המתוקנים על מנת להשפיע' בשיעור הכתוב כל פעל ה, ר ליוצרם"נ

כמו שנבראו מתחילתם , ))))וווו""""משלי טמשלי טמשלי טמשלי ט((((למענהו , ואז יתגלה הזווג הגדול דעתיק יומין. ל"כנ

וכל הזדונות , ואנו באים לידי תשובה מאהבה, וכל הרעות לטובות גדולות, יהפכו לזכויות

, ו הפרטית בעולם כולוואז תתגלה השגחת כי הוא לבדו עשה ועושה, דהיינו שכולם יראו

ויעשה כל אלו המעשים והפעולות שמקודם כי עתה אחר שכבר נהפכו הרע והעונש , לכן

תנתן האפשרות להשיג , לטובות ולזכויותכי כבר מתאימים הם למעשה ידיו , פועלם

כי עתה ישבחו ויברכו אותו על אלו ', ית .שים המדומים בשעתםהרעות והעונ

כי עד , וזהו עיקר הקוטב של המאמר

מעשה עתה היו גם התיקונים נחשבים ל, כ קבלנו עליהם שכר ועונש"כי ע, ידינו

אמנם בזווג הגדול של גמר התיקון יתגלה שהן התיקונים והן העונשים כולם הם רק

ומעשה ידיווזה אמרו . ל" כנמעשה ידיושעל הרקיע כי הזווג הגדול מגיד הרקיע

והוא לבדו , מעשה ידיושהכל הוא , יגיד .עשה ועושה ויעשה לכל המעשים כולם

ומשום : ' וגוכ ומעשה ידיו"ובג) קלט

אלו הם. ומעשה ידיו מגיד הרקיע, זה

החברים

139

קלט הקדמת ספר הזהר

דא . מאן הרקיע. ורשים כל חד וחד))))ררררמגיד . ומארי קיימא דילה. בכלה דא))))קקקקאיהו , ספר זכרון))))תתתתודא איהו , הרקיע דביה חמה ולבנה וככביא ומזלי))))ששששאיהו

.למהוי בני היכלא ולמעבד רעותהון תדיר, וכתיב להו))))אאאאמגיד ורשים להו

מסורת הזהר

א שצו חיי שרה עא ויצא שלב וישב קצח" ב))))שששש פקודי תתכד ))))רררר. קכה. צא' ו ד" תנז"ת ))))קקקק

א קל בשלח רסז יתרו קמו תרומה תשיז תתכז תתלד תתמז תתנדשמות א ואר, י"ד. רנב' דא"חבהשמטות

ויקרא קלה פנחס סה שפה ואתחנן, י"ד. רעה' דב"חכי תשא י ויקהל כד רפו פקודי רכב תקג בהשמטות

. ויחי תרצג יתרו סג ויקהל ק תלז פקודי תקג)))) ת ת ת ת.ו" תסז"תקפ כי תצא פד קטו קיט קכד האזינו יד

. שלח לך ד))))אאאא

בליליא דכלה הסולם מאמר ,,,,שהיא המלכותשהיא המלכותשהיא המלכותשהיא המלכות, החברים שנתחברו בכלה זו

ל אותל אותל אותל אות""""כנכנכנכנ((((י עסק התורה בליל שבועות י עסק התורה בליל שבועות י עסק התורה בליל שבועות י עסק התורה בליל שבועות """"עעעע

הנקראים מעשההנקראים מעשההנקראים מעשההנקראים מעשה ובעלי אות ברית שלה ))))לללל""""קקקק

ורושם כל אחד ואחדמגיד. ))))ש שםש שםש שםש שם""""כמכמכמכמ((((ידיו ידיו ידיו ידיו , זה הוא הרקיע. מי הוא הרקיע. ))))ש שםש שםש שםש שם""""כמכמכמכמ((((

והוא , שבו החמה והלבנה והכוכבים והמזלות ,והרושם אותם, הוא המגיד, הזכרון ספר נקראנקראנקראנקרא

ושיעשה , שיהיו בני ההיכל שלו, והכותב אותם .רצונם תמיד

שבו נעשה , א"יסוד דז, ביאור הדבריםשהן , הזווג לגילוי כל הקומות ודרגין עלאין

.רקיעהוא נקרא , חמה ולבנה וככביא ומזלי

ויתן אותם, ))))בבבב""""בזוהר בראשית אות תבזוהר בראשית אות תבזוהר בראשית אות תבזוהר בראשית אות ת((((ש "כמ ,להון קיימין ביהוכד כ, ברקיע השמים

כדין סיהרא , כדין חדוותא דא עם דאכל מה , אזעירת נהורא מקמי שמשא

ד להאיר על"דנטיל בגין לאנהרא לה ההכל המאורות העלאין ניתנו , פירוש. הארץ

וכלהון, א"שהוא יסוד דז, ברקיע השמים בחדוותאוהוא מזדווג , קימין ביה

ונותן לה כל אלו ארץעם הנוקבא הנקראת

ואז נבחן. להאיר על הארץס "שז. המאורותאבל . א"שהמלכות קטנה מן השמש שהיא ז

והיה, רב יצחק אמר כתיב. בגמר התיקוןואור החמה , אור הלבנה כאור החמה

.' וכויהיה שבעתים באור שבעת הימים, א"דהיינו שאז לא תהיה המלכות קטנה מז

, א בששת ימי בראשית"אלא תגדל כמו הז יעלה שבעתים כששת ימי א עצמו"והז

ואימתי יהאושואל שם רבי יהודה . בראשית, בזמנא דכתיב בלע המות לנצח, דא

אחד ' וכדין כתיב ביום ההוא יהיה ה ,א"שהוא ז, כי הרקיע' פי. ש" עושמו אחד

הוא הנוקבאושמו, שמשהנקרא , ה"הויהוא

ובשתא אלפי , לבנההנקראת , המקבלת ממנוי בראשית לא נגלה שני המקבלים מששת ימ כי הלבנה קטנה, להם כי הוא ושמו אחד

)ב"ע' י דף ח"דפו(

וענין . ה"הויא הנקרא "מהשמש שהוא זשהמלכות מתוקנת בסוד עשיה , קטנותה הוא

ש לעילש לעילש לעילש לעיל""""כמכמכמכמ((((, דאית בה טוב ורע שכר ועונש

ויש הבדל גדול, ))))הההה""""באורך בדיבור הסמוך עשבאורך בדיבור הסמוך עשבאורך בדיבור הסמוך עשבאורך בדיבור הסמוך עשכות שהוא המל, כי בשמו, אל שמו, הוא: בין

באים הזווגים בזה אחר זה זמנין בחבורא ,דהיינו, אבל בגמר התיקון. ש"וזמנין בפרודא ע

הנה אז , בזמנא דכתיב בלע המות לנצח

שמוכי , ה אחד ושמו אחד"יהיה הוי דהיינו, א ממש"שהוא הנוקבא תשוב כאור הז

ותתגלה בה השגחה . כולו טוב בלי רע כללנה כאור ס והיה אוד הלב"שז. ל"פרטית כנ

.החמהכ בעת ההיא תקרא הנוקבא בשם "וע

בהיות , ספרכי המלכות נקראת . ספר זכרון א"ויסוד דז. כל מעשי בני העולם נרשמים בה

כי הוא זוכר מעשי עולם וחוקר , זכרוןנקרא ל "כנ, שממנו מושפעים כולם, כל יצורי קדם

ובשתא אלפי שני . ה להאיר אל הארץ"בסו

זכרון לבד וספרי הר, מטרם גמר התיקון. לבד דהיינו לזמנין בחבורא ולזמנין בפרודא

אינון תרין דרגין נעשות , אבל בגמר התיקון ואז נקראת, ה אחד ושמו אחד"בסוד הוי, אחת

,כי הם אחד ממש, ספר זכרוןהמלכות עצמה ' ' ' ' ועיועיועיועי((((. שהרי אור הלבנה נעשה כאור החמה

.))))''''בזוהר ויקהל אות קבזוהר ויקהל אות קבזוהר ויקהל אות קבזוהר ויקהל אות ק

א איהו הרקיעד, מאן הרקיעוזהו אמרו ,דהיינו. דביה חמה ולבנה וככביא ומזלי

,א שבו יוצאים כל המאורות שבעולם"יסוד הז ,והוא המשפיע אותם אל המלכות, וביה קיימין

בעת שהיא קטנה ממנו ואינה עוד בבחינת

, ודא איהו ספר זכרון, אחד ושמו אחד' הכ בחינת המלכות של גמר "והוא עצמו יהיה ג

.ספר זכרון, נקראת משום זהשתהיה, התיקוןוזה , א"כי אז תקבל המלכות כל בחינת הז

,ספר זכרוןיקרא אז , זכרון הנקרא הרקיע

,ספרהנקראת , דהיינו בחינת מלכות עצמה

והזכרון

140

הקדמת ספר הזהר קמ

יומא קדישא מאינון יומין עלאין דמלכא , יום ליום יביע אומר))))בבבב) קמיומא ליומא. ההיא מלה דאמר כל חד לחבריה, אמריןו, משבחין לון לחברייא

מסורת הזהר

.תרומה קצ קצה) תהלים יט ())))בבבב

בליליא דכלה הסולם מאמר

,יהיה עמה אחד ממש, הרקיע שהוא זכרוןוה .אחד ושמו אחד' ה ביום ההוא יהיה ה"בסו

, פירושופירושופירושופירושו: יום ליום יביע אומר) קמ, מלךיום קדוש מאלו ימים העליונים של ה

, א הנקראות ימיםא הנקראות ימיםא הנקראות ימיםא הנקראות ימים""""דהיינו הספירות של זדהיינו הספירות של זדהיינו הספירות של זדהיינו הספירות של זשעסקו בתורה בליל שעסקו בתורה בליל שעסקו בתורה בליל שעסקו בתורה בליל , משבחים את החברים

אותו הדבר, ואומרים כל אחד לחבירו, שבועותשבועותשבועותשבועות

, אומר אותו יום ליום יביע, שששש""""וזוזוזוז, שאמר

היינו כל מדרגה, ולילה ללילה. ומשבח אותו היינו הספירות של המלכותהיינו הספירות של המלכותהיינו הספירות של המלכותהיינו הספירות של המלכות, השולטת בלילה

אותה , לזהמשבחים זה , השולטת בלילההשולטת בלילההשולטת בלילההשולטת בלילה וברוב שלמות. מחבירומקבלמקבלמקבלמקבלהדעת שכל אחד

.הם נעשו להם חברים ואוהביםשמעשה , אחר שביאר, ביאור הדברים

הכתוב ספר הזכרוןהוא , ידיו מגיד הרקיעהולך ומבאר הכתובים שלאחריו על , במלאכי

דרך שפרט הנביא שם את הכתוב בספר אמרתם))))דדדד""""יייי' ' ' ' מלאכי גמלאכי גמלאכי גמלאכי ג((((כי אומר שם . הזכרון

ומה בצע כי שמרנו משמרתו, א עבוד אלהיםשואז ' צבאות וכו' וכי הלכנו קדרנית מפני ה

' ויקשב ה, איש אל רעהו' נדברו יראי ה

' ליראי ה, לפניוספר זכרוןויכתב , וישמעצבאות ליום ' והיו לי אמר ה, ולחושבי שמו

וחמלתי עליהם כאשר, אשר אני עושה סגולהוהנך מוצא . יחמול איש על בנו העובד אותו

שוא, דההיא מלה דאמר כל חד לחבריהעבוד אלהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו

ולחושבי' ליראי הבספר הזכרוןנכתבים ', וכויחמול עליהם כאשר יחמול איש ' כי ה, שמו

דהיינו רק ליום אשר , על בנו העובד אותו .שהוא יום גמר התיקון, אני עושה סגולה

, ם גמר התיקוןכי מטר, וביאור הדברים ,דהיינו מטרם שהכשרנו את כלי הקבלה שלנו

ר ליוצרנו ולא "מ להשפיע נ"לקבל רק ע

אילנא נקראת המלכות בשם , לטובת עצמנוכי המלכות היא הנהגת העולם , דטוב ורע

ם וכיון שאין אנו מוכשרי, לפי מעשה בני אדםת בעדנו "לקבל כל העונג והטוב שחשב השי

ם האמור לעיל בדיבורמטע, במחשבת הבריאה כ מוכרחים לקבל הנהגת טוב ורע"ע, הסמוך

)ב"ע' י דף ח"דפו(

שהנהגה זו מכשירה אותנו סוף כל, מהמלכות, מ להשפיע"סוף לתקן כלי הקבלה שלנו ע

וכבר . ולזכות לעונג ולטוב שחשב בעדנוה ובגין כך מעשה ה ובגין כך מעשה ה ובגין כך מעשה ה ובגין כך מעשה """"בדבדבדבד((((הארכנו בזה בסמוך

ר"שתנו הטוונתבאר שם כי הרג. ))))הההה""""ידיו עשידיו עשידיו עשידיו עש כי הרגשת הרע, כ ענין שכר ועונש"מסבבת ג

ונמצא שאם. ש"ע' גורמת פרודא מאמונתו יתהאדם מתאמץ בעת הרגשתו הרעה שלא

ויוכל לשמור התורה, לפגום אמונתו מחמת זהואם . הרי הוא מקבל שכר, והמצוות בשלמות

הוא , חלילה אינו עומד בנסיון ומקבל פרודאונודע . ש שם"ם כממתמלא בהרהורים רעי

עיין קידושיןעיין קידושיןעיין קידושיןעיין קידושין((((ל "כי על הרהורים אלו אמרו חז

, ה מעניש עליהם כמו על מעשה"שהקב, .).).).)ממממ .ז כתוב למען תפוש את בית ישראל בלבם"שע

גם נודע שצדקת הצדיק לא תצילנו ביום . אכן זה רק בתוהה על הראשונות, פשעו

,אמנם לפעמים מתגברים ההרהורים על האדםעל ריבוי המעשים הטובים ו "עד שתוהה ח

ואומר מה בצע כי שמרנו משמרתו , שעשהכי אז , צבאות' וכי הלכנו קדורנית מפני ה

שהרי הוא תוהה על , נעשה רשע גמורט שעשה "והוא מאבד כל המע, הראשונות

ש צדקת הצדיק לא "כמ. בהרהור רע זה. ז מועילה תשובה"ועכ. תצילנו ביום פשעו

, מחדש' וד האבל אז נחשב כמתחיל לעבשהרי כל צדקתו מימים , וכקטן שנולד דמי

.שעברו חלפה ואינהוהנה הנהגת טוב ורע גורמת לנו הרבה

כל אחד לפי מה, ל"מעמים עליות וירידות כנותדע שכל עליה נחשבת משום זה . שהוא

, כי מסבת הירידה הגדולה, ליום בפני עצמובהיותו תוהה על , שהיתה לו בינתים

שהוא כקטן , נמצע בעת עליה, הראשונותהרי שבכל עליה הוא כמתחיל . ל"שנולד כנ

כ נחשבת כל עליה "וע', מחדש לעבוד את הז כל ירידה נחשבת ללילה "ועד. ליום מיוחד

.מיוחד

יומא , יום ליום יביע אומרוזה אמרו ,דהיינו. קדישא מאינון יומין עלאין דמלכא

בכל עליה שהיתה לו לאדם שנתדבק אז

משבחין לוןה " של הקבין עלאיןביומ

לחברייא

141

קמא הקדמת ספר הזהר

, דאשלים בליליאעעעעכל דרגא , ולילה ללילה))))גגגג. יביע ההוא אומר ומשבח ליה ובשלימו סגי אתעבידו לון צצצצ, דכל חד מחבריהפפפפההוא דעת , משבח דא לדא .חברין ורחימין

דלא אשתמעו קמי. א בשאר מילין דעלמרררר אין אומר ואין דברים קקקק) ) ) ) דדדד) קמא

מסורת הזהר .תרומה קצו) שם ())))דדדד. תרומה קצה) תהלים יט ())))ננננ

חלופי גרסאות א דאשלים"ונ, א דשליט"ונ, )ל"אה(א דשלים " נעעעע

א דכל חד מחבריא וברחימו סגי אתעביד" נפפפפ. ושליט

).ל"אה(א כשאר " נרררר ).ל"אה(ג "א אין אומר ל" נקקקק. א ובשלימו ורחימו" נצצצצ). ל"אה(לון חברין ורחימין

בליליא דכלה הסולם מאמר

לחברייא ואמרין ההיא מלה דאמר כל י הזווג הגדול שבגמר "כי ע. חד לחבריה

כי יגמרו תיקון, התיקון יזכו לתשובה מאהבהר "מ להשפיע נ"שיהיו רק ע, כלי הקבלה

ויתגלה לנו בזווג הזה כל הטוב , ת"להשי ואז נראה, והעונג הגדול של מחשבת הבריאה

כי כל אלו העונשים שהיו בימי , בעלילהירידה עד שבאנו להרהורים לתהות על

וגורמים, הם היו המטהרים אותנו, הראשונותשהגיע לנו בעת , ישרים לכל האושר והטוב

כי לולא אותם העונשים הנוראים, גמר התיקוןואז , לא באנו לעולם לעונג ולטוב הזה

.כים לזכויות ממשהזדונות האלו נמצאים נהפ

שכל עליה ועליה, יום ליום יביע אומרש "וז

מאינון היא יום אחד , שמטרם גמר התיקון .משבחין לון לחברייא, יומין עלאין דמלכא

ונמצא עתה שהוא חוזר ומתגלה בכל הדרת שלמותו השייכת לאותו יום ומשבח לחברייא

ההיא מלה דאמר עם , התמכין דאורייתא הוא שוא עבוד אלהים ומהש, כל חד לחבריה

שהביאם אז לעונשים, בצע כי שמרנו משמרתושהרי כל , כי עתה נהפכו לזכויות, גדולים

שלמותו ואשרו של אותו יום לא היו יכולים להתגלות עתה באותו פאר והדר לולא העונשים

ליראי , כ נחשבו דוברי המלות ההן"וע, ההם כ"וע, ט האמיתים"כמו המע, ולחושבי שמו' ה

וחמלתי עליהם כאשר יחמול, נאמר גם עליהם

יומא ליומאש "וז. איש על בנו העובד אותוכי כל . יביע ההוא אומר ומשבח ליה

היסורים , שהם הירידות, הלילות האלו עד שנעשו', שהפסיקו את דבקות ה, והעונשים

הנה עתה אחר , ימים מרובים בזה אחר זההם שגם הלילות והחושך שבינתים נעשו גם

ולילה כיום יאיר , לזכויות ולמעשים טובים, שוב אין הפסקות בינתים, וחשכה כאורה

ונמצאים מתחברים כל השתא אלפי שני ליום ונמצאות כל הזווגים שיצאו, אחד גדול בלבד

)ב"ע' י דף ח"דפו(

וגילו עליות ומדרגות נפרדות כל, בזה אחר זהנתקבצו עתה לקומת , ל"אחת מחברתה כנ

וג אחד רם ונשא המאיר מסוף העולם עד זו

כי , יומא ליומא יביע אומרס "וז. סופו

יומא ליומאל שהפסיקה בין "המלה ההיא הנ

כי ומשבח ליה, נעשית עתה לשבח גדול .'כ נעשו כולם יום אחד לה"וע. נעשה לזכות

ולילה ללילה כל דרגא דאשליםש "וז ההוא דעת דכל, משבח דא לדא, בליליא

, כי כל אלו המלים והיסורים: ריהחד מחבשבסבתם נעשו המדרגות פסקי , לילות' הנק

הנה עתה אחר שגם הם , פסקי בזה אחר זהמשום שנתקבצו כולם ונעשו לבית , כיום יאירו

קבול אחד לדעת הגדולה הממלאת כל הארץ נמצא שכל לילה בפני עצמו', דעה את ה

היה נשאר בחשכה אם לא היה בא עתה כי כל לילה . חד עם כל הלילותבקיבוץ א

רק מתוך החיבור עם בדעתמקבל חלקו

יחוה כ כל לילה נבחן כי "וע. שאר הלילות אלא הדעת לחברו כי לא היה מוכשר לדעת

כל דרגא דאשליםש "וז, בצירוף עם חברו דהיינו כל לילה שנשלם עתה להיות, בליליא

נמצא , משבח דא לדא', בית קבול לדעת ה

ההוא דעת בח לחברו משום שכל אחד משהוא , שחלק הדעת שקבל כל אחד, דכל חד

, על ידי החיבור עם חברו הלילה, מחבריה, כי לא היה מקבלו אם לא בצירוף עם חברו

כי רק כולם יחד בקיבוץ נעשו ראויים לקבל

,ובשלימו סגיוזה אמרו . הדעת הגדולה הזו שבשלמות, אתעבידו לון חברין ורחימין

נעשו כל הלילות לרעים , לו יחדהגדולה שקב .אהובים זה לזה

היינוהיינוהיינוהיינו: אין אומר ואין דברים) קמאשאינם , אומר ודברים משאר דברי העולם

ואינו רוצה, נשמעים לפני המלך הקדוש

לשמוע

142

הקדמת ספר הזהר קמב

. קום)ט בכל הארץ יצא )))) ו ו ו ו,אבל הני מילי. בעי למשמע לון))))ההההמלכא קדישא ולא אתעבידו))))חחחח )כמאלין . מדורי עלאי ומדורי תתאישששש, משיחא אינון מלין))))זזזז )י*) עבדי

מסורת הזהר

תהלים ()))) ו ו ו ו.אחרי מות סה בלק רלד) אצית למלייהו ())))הההה לעיל ())))חחחח). משחתא( תצוה קלה ))))זזזז. תרומה קצז) יט

.אות סא סד

חלופי גרסאות ).ל"אה(א מדרי עילא ומדרי תתא מאלין אתעביד " נשששש

.ממילי דחכמה' פי) כ. מדה וקו' פי) י. דורש קום מלשון קו המדה' פי) ט מתדרך א

בליליא דכלה הסולם מאמראבל אלו הדברים בכל הארץ . לשמוע אותם

שאלו הדברים עושים קו מדריהיינוהיינוהיינוהיינו. יצא קום , נעשים רקיעיםהדבריםהדבריםהדבריםהדבריםמאלו . מעלה ודרי מטה

. מאותה התשבחה נעשה ארץהדבריםהדבריםהדבריםהדבריםומאלו אמר שאותם הדברים משוטטים בעולםואם ת

.ובקצה תבל מליהם, אומר הכתובאומר הכתובאומר הכתובאומר הכתוב. במקום אחדכי עד כאן דברנו , ביאור הדברים

דהיינו , מהעונשים והיסורים הנוראים ביותרואומר כי גם , הפירודא מאמונתו יתברך

, שאר מילין דעלמאהעונשים והיסורים מדהיינו מעבירות פרטיות ומיסורי גיהנם

וכדומה הממלאים כל העולם, הגופנייםוהיסורין הנה גם הם מתקבצים ונכללים בזווג , הזה

עליכם' ה והיה כאשר שש ה"בסו, הגדול הזה' להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש ה' עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם וגו

כי כולם מתקבצים ונעשים לאור))))חחחח""""דברים כדברים כדברים כדברים כ((((

איןש "וז. גדול ונהפכים לששון ולחדוה רבה, אומר ואין דברים בשאר מילין דעלמא

דלא אשתמעו , שהם כל יסורי העולם הזהולא בההפכם לששון ולחדוה , קמי מלכא

,שלא יתאוה לשמוע אותם, בעי למשמע לון

מלכא הרי , כי מתוך ההפכם לששון ולחדוה . יחזור אחריהם ויתאוה לשמוע אותםקדישא

כלומר שזכר כל צער וכאב מהימים שעברו. יגרום עתה בגמר התיקון חדוה ועונג רב

ה בימים ההם ובעת ההיא יבוקש את "בסו כי בעת שיהפכו. ))))''''ירמיה נירמיה נירמיה נירמיה נ((((עון ישראל ואיננו

יעלו כל כך נייחא דרוחא עד שיבוקשו, לזכויות ,בכדי להתבדח עליהם, העונות מימים שעברו

שידמה לנו כי אינם , כלומר. ולא ימצאוכמו שהיו , תיתנמצאים עוד בצורתם האמי

ולא בעי למשמע לוןש "וז, בימים שעברודהיינו שאין אומר ואין דיבור שלא יחזור , עליהם ברצון וחשק גדול לשמוע אותם

מפאת היותם עתה כולם לאורות קדושים .ונאמנים

והנה הקומה הגדולה הזו העולה בזווג )א"ע' דף ט*) ב "ע' י דף ח"דפו(

שים הטובים הגדול מכל הנשמות ומכל המע נבחנת כמו, והרעים יחדיו שבגמר התיקון

,המאיר מסוף העולם ועד סופו, קו ועמוד אור אחד ושמו' ה יהיה ה"ס היחוד הגדול בסו"שה

היינוהני מיליוזה אמרו . ))))דדדד""""זכריה יזכריה יזכריה יזכריה י((((אחד

בכל . ל בדיבור הסמוך" הנמילין דעלמא הני כי הקומה היוצאת על הארץ יצא קום

מאירה, ני יסורים ועונשיםשהם כל מי, מילי .דהיינו בכל הארץ. מסוף העולם ועד סופו

הוא. מדורי עלאי ומדורי תתאי, ואמרו .ענין מאד נשגב ואתאמץ לבארו לפי האפשרות

שאין סדר הזמנים בנצח כמו , כי יש לדעתי לברוא "שבעת שחשב הש, ונמצא, ז"בעוה

כל הנשמות' הרי כבר נבראו אצלו ית, העולם התנהגותן עד הגמרן בכל השלמות עם כל

כדי לקבל כל העונג והטוב שחשב, הנרצה מהןהיהיה משמש ', כי אצלו ית, עליהן להנהותן. ואין עתיד ועבר נוהגים בו, לו כמו ההוה הראה:):):):)חחחח""""סנהדרין לסנהדרין לסנהדרין לסנהדרין ל((((ל "ש חז"ובזה תבין מ

' ר דור דור ודורשיו וכו"ה לאדה"לו הקב ,,,,אאאא""""לללללך אות שלך אות שלך אות שלך אות ש' ' ' ' ש בזוהר פש בזוהר פש בזוהר פש בזוהר פ""""כמכמכמכמ((((וכן למשה

כיון שעוד, שלכאורה תמוה. ))))טטטט""""ויחי אות שסויחי אות שסויחי אות שסויחי אות שס שכל, ש"אלא כמ. לא נבראו איך הראה אותם

, הנשמות וכל התנהגותן עד לגמר התיקוןוהן נמצאות . כבר הן יצאו לפניו במציאות

ומשם הן יורדות . כולן בסוד גן העדן העליוןכל אחת , ז"ובאות בהתלבשות הגופים בעוה

ה אותן " הקבומשם הראה, ואחת בשעתהוהוא . ר ולמשה ולכל הכדאים לזה"לאדה

וכבר וכבר וכבר וכבר ((((, ענין ארוך לאו כל מוחא סביל דא

.))))''''הרחבתי בזה בספרי פנים מסבירות ענף אהרחבתי בזה בספרי פנים מסבירות ענף אהרחבתי בזה בספרי פנים מסבירות ענף אהרחבתי בזה בספרי פנים מסבירות ענף א) ) ) ) גגגג""""תרומה אות קסתרומה אות קסתרומה אות קסתרומה אות קס((((ש בזוהר "ס מ"וז

כגוונא דאינון מתיחדין לעילא ברזא דאחד אוף הכי איהי אתיחדת לתתא

כי קומת הזווג הגדול שבגמר ברזא דאחד הנה, אחד ושמו אחד' ה יהיה ה"בסו, יקוןהת

מכל הנשמות ומכל, כבר יצאה לעילא קומה זו ,שיבראו עד גמר התיקון, מעשים שבעולם

דהיינו

143

קמג הקדמת ספר הזהר

. דאינון מלין באתר חד, ואי תימא. מההיא תושבחתאתתתת ומאלין ארץ )ל, רקיעין . בקצה תבל מליהם))))טטטט, משטטא בעלמא

הדר ואמר, מאן שריא בהון, דאתעבידא רקיעין מנהוןאאאאיון וכ) קמב, ומשכניה בהובבבבההוא שמשא קדישא שוי מדוריה , לשמש שם אהל בהם))))יייי

.ואתעטר בהו

מסורת הזהר .שם קצח) שם ())))יייי. תרומה קצז) תהלים יט ())))טטטט

חלופי גרסאות א" נבבבב. א דאתעביד" נאאאא. א מההוא"א בההיא ונ" נתתתת

).ל"אה(ל "אתעטר בהו כצומשכינה ו

.משאר מילי דאורייתא דמחדשין' ומאילין ארץ פי) ל דרך אמת

בליליא דכלא הסולם מאמרשכל העתיד ', דהיינו מבחינת נצחיותו ית

ונמצא עמוד האור הזה , משמש לו כהוההמאיר מסוף העולם ועד סופו שיאיר בגמר

כבר הוא עומד כן בגן העדן העליון , התיקון. כמו שיתגלה לנו בגמר התיקון, איר לפניוומ

חד לקבל חד קודשא בריך, וזה שאומר שם' כי לעת גמר התיקון יאירו ב, הוא אחד

אחד ' ואז יהיה ה, חד לקבל חדהקומות

עבדי משיחא אינון, וזה אמרו. ושמו אחד משיחא, מדורי עלאי ומדורי תתאי, מילין

, מדורי עלאי ומדורי תתאיהמאיר , קו' פיכי אותה הקומה מאירה , דהיינו חד לקבל חד

שהם הנשמות כולן הנמצאות , מדורי עלאי

שהם, מדורי תתאיומאירה . בגן העדן העליוןכל הנשמות אחר עברן בפועל בהתלבשות

כלומר שאותם. ז ובאו לגמר התיקון"הגוף בעוהואז , הקומות מאירות בגמר התיקון יחד' ב

.חד ושמו אחדא' בסוד ה' מתגלה יחודו ית שעמוד, והנה משמיענו לבל נטעה לחשוב

נמשך ומאיר , ע העליון"אור זה המאיר בג. לזה אומר שאינו כן. ז"בגמר התיקון בעוה

כי קומה זו, מאלין אתעבידו רקיעיןאלא ל ל ל ל """"כנכנכנכנ((((, א הנקרא רקיע"יוצאת על היסוד דז

ולפיכך יש עדיין ההבחן הזה , ))))חחחח""""אות קלאות קלאות קלאות קלומה יוצאת תחילה אשר הק, שבכל הזווגים

כ היא מאירה אל "ואח, מהרקיע ולמעלה אשר הקומה היוצאת, המקבלים מרקיע ולמטה

והקומה , שמיםמרקיע ולמעלה נקראת

וזה . ארץהמקובלת מרקיע ולמטה נקראת

מדורי עלאיאמרו שבעת שקו האור מתיחד ע "נשאר עוד ההבחן מג, ומדורי תתאי

הזווג כי קומת, העליון אל דרי העולם הזהע "היוצאת מהרקיע ולמעלה מקבלים דרי ג

דהיינו, אתעבידו רקיעיןכי מאלין , העליון )א"ע' י דף ט"דפי(

ורק הזהור הנמשך. שמים חדשים לדרי מעלה

.מדורי תתאיהוא המקובל ל, מהרקיע ולמטה ה שארה שארה שארה שאר""""ד דד דד דד ד""""ל אות סל אות סל אות סל אות ס""""כנכנכנכנ((((ונקרא ארץ חדשה

, מההיא תושבחתאוזה שמסיים . ))))שששש""""עעעערי מטה משיגין רק בחינת שד, כלומר

. והזוהר הנמשך משמים לארץתושבחתא

,ואי תימא דאינון מלין באתר חד, ש"וזמאחר שנתבאר שהזווג נעשה כדרך כל

שמהרקיע ולמעלה נמשך אל מהרקיע, הזווגיםכ אפשר לטעות ולומר שהוא רק "א, ולמטה

כמו , בחינת קו דק העולה בסוד מקום אחד יקוו המים אל מקום, שנזכר במעשה בראשית

המגיע , אחד דהיינו רק לפנימיות העולמות. ולא לחיצוניות העולמות, רק לישראל בלבד

ואומר . ))))חחחח""""אות ריאות ריאות ריאות רי' ' ' ' בזוהר בראשית אבזוהר בראשית אבזוהר בראשית אבזוהר בראשית א' ' ' ' עיעיעיעי((((

שהאור , משטטא בעלמאאלא , שאינו כןמסוף העולם עד , משוטט וממלא את העולם

, כלומר, בקצה תבל מליהםדהיינו , סופו שמגיע גם לאומית, ולמותאפילו לחיצוניות הע

' ה ומלאה הארץ דעה את ה"בסו, העולם .))))אאאא""""ישעיה יישעיה יישעיה יישעיה י((((

וכיון : ' וכווכיון דאתעבידא) קמבחזר . שנעשו מהם רקיעים מי שורה בהם

אותו השמש . לשמש שם אהל בהם, ואמר ,שם מדורו ומשכנו בהם, אאאא""""שהוא זשהוא זשהוא זשהוא ז, הקדוש

.ונתעטר בהםשואל מאחר שאומר שהעמודא . פירוש

ומהרקיע ולמטה, א יוצא מהרקיע ולמעלהדנהור ,כ יש לשאול"א, לא נמשך רק תושבחתא מנהון

מאןש "וז. מאן משמש בהאי עמודא דנהורא שמשאא הנקרא "ומשיב כי הז. שריא בהון

בעמודא דנהוראמשכניההוא המתעטר ושם כי הוא מתעטר בהאי עמודא כמו תחת. הזה

חופה

144

הקדמת ספר הזהר קמד

והוא כחתן יוצא ))))ככככ, כדין, כיון דשרי באינון רקיעין ואתעטר בהו)קמג מגדלא חדא ))))ללללועאל ורהיט גו , נפק מנייהו, חדי ורהיט באינון רקיעין, מחופתו , נפיק ואתיאגגגג, ודאי מעלמא עלאה, מקצה השמים מוצאו))))ממממ. באתר אחרא, אחרא

השמים לתתא דא קצה , מאן תקופתו, ותקופתו. קצה השמים לעילא))))ננננדאיהו .ואתקשרת מן השמים עד רקיעא דא. סייפיןדדדדדאיהי תקופת השנה דאסחרא לכל

ותקופה דשמשא דאסחר , ואין נסתר מחמתו דההיא תקופה דא))))סססס) קמדדהוו כלהו מסחרן, לית דאתכסי מניה מכל דרגין עלאין, ואין נסתר. בכל סטרא

מסורת הזהר

כי תצא עתרומה קצט בהעלותך ד) תהלים יט ())))ככככ

שלח לך קנא לעיל))))לללל: קמד' ו ד" בהשמטות תז"ת

חלופי גרסאות .א שייפין" נדדדד). ל"אה(ל נפק ואתא "צ. א נפק" נגגגג

.תרומה רב) תהלים יט ())))סססס. תרומה רנח לעיל ז))))ננננ. תרומה רא בהעלותך ג) תהלים יט ())))ממממ. פח

בליליא דכלה הסולם מאמר

וזהו , לו פירשו חופה ממעל אהלכי , חופה

.לשמש שם אהל בהם

, כיון: ' וכוכיון דשרי באינון) קמג ,ומתעטר בהם, שורה באותם הרקיעים, אאאא""""שזשזשזשזהוא שמח ורץ , והוא כחתן יוצא מחופתו, אז

ונכנס ורץ לתוך , ויוצא מהם, ברקיעים אלומקצה השמים . במקום אחר, מגדל אחר אחד

שהוא , ודאי מעולם העליון יוצא ובא. מוצאו

,ותקופתו. דהיינו בינה דהיינו בינה דהיינו בינה דהיינו בינה, השמים למעלהקצה, הוא קצה השמים למטה. מי הוא תקופתו שהיא תקופת השנה הסובבת. דהיינו מלכותדהיינו מלכותדהיינו מלכותדהיינו מלכות

ונקשרה מן השמים עד הרקיע , לכל הסיומים .הזה

והוא , רומז כאן לסוד גדול ונורא. פירושכי , דהיינו מחופתה, יציאת החמה מנרתיקה

, רקיעיןבאינון אחר שנעשה הזווג הגדול הוא יוצא מאינון הרקיעין , בסוד החופה

, דהיינומגדלא חדא אחרא באתר אחראל. 'הנקראת מגדול עוז שם ה, במקום המלכות

כי אז עולה המלכות למעלה ומתיחדת עמו .ברזא דאחד

, תקופת השנה' והנה סיום המלכות נקשמטרם התיקון היו נאחזות שם הקליפות

זוהר בא אות זוהר בא אות זוהר בא אות זוהר בא אות ש בש בש בש ב""""כמכמכמכמ((((. הנקראות קץ הימים

ועתה אחר גמר התיקון צריכים עוד . ))))אאאא""""ללללי "וזה נעשה ע, לתקן הבחינה הזאת במיוחד

והוא כחתן ה "בסו, יציאת החמה מנרתיקה שהואבמגדלא חדאומאיר ובא , יוצא מחופתו

, ואז ישיש כגבור לרוץ אורח, ל"המלכות כנ

,ותקופתו על קצותםכי הוא רץ בהאי מגדלא

עד כל השמים לעילאמקצהכי הוא מאיר

תקופתכדי לתקן האי , הסיומין שבמלכות )א"ע' י דף ט"דפ (

ש "וז. השנה דקצה השמים דלתתא

,סייפין פירושו סופין, דאסחרא לכל סייפיןכי תיקון זה גומר לתקן כל , דהיינו סיומין

אתקשרתובזה . בחינות הסיומין שיש במלכות שהמלכות, כלומר, א דאמן השמים עד רקיע

מלעילא עד קצה השמיםמקבלת הארת

.א" של הזרקיעא דא

שאין , היינוהיינוהיינוהיינו: ואין נסתר מחמתו) קמדשהיא תקופת שהיא תקופת שהיא תקופת שהיא תקופת , נסתר מחמתו מאותה תקופה

.ומתקופת השמש הסובב בכל צד, לללל""""השנה הנהשנה הנהשנה הנהשנה הנ

שאין מי מכל המדרגות, פירושופירושופירושופירושו, ואין נסתרשהיו כולן סובבות , העליונות שתסתר ממנו

וכל אחת ואחת אין מי שתסתר , באות אליוו

שמתחמם ושב אליהם, פירושופירושופירושופירושו, מחמתו. ממנו כל. בתשובה שלמהשהםשהםשהםשהם בשעה אל החבריםאל החבריםאל החבריםאל החברים

הוא בשביל התורה, וכל הערך הזה, השבח הזה

עלויא. תמימה' תורת ה, שכתוב. שעסקושעסקושעסקושעסקוקדושין קדושין קדושין קדושין ((((דפליג בעלויא , מלשון, פירושו ערך

).).).).בבבב""""ממממל הזה נעשה כי לאחר הזווג הגדו, פירוש

ל אותל אותל אותל אות""""כנכנכנכנ((((כיסוי והעלם לכלהו נהורין עלאין

כ צריכין לזווג החדש הזה "וע. ))))הההה""""ד עשד עשד עשד עש""""צצצצ

ותקופתו על בסוד מגדלא חדאבהאי שהוא חוזר ומגלה כל נהורין עלאין, קצותם

ן מטרם עליתו " בסבת ביטול הבדאתכסי

ואין נסתר מחמתוש "וז. ש"ל ע"ג כנ"לסא דההיא תקופה דא ותקופה דשמש

כי הזווג הזה דתקופת , דאסחר בכל סטראמתקן את , ל"השמש עם תקופת השנה הנדהיינו מכל , הסייפין דמלכות מכל סטרא

, עד שהוא מספיק לתיקון השלם, הבחינות שהוא תיקון. ג"ן וישוב להיות ס"שיעלה הב

שלם

145

קמה הקדמת ספר הזהר

, בשעתא דאתחמם, מחמתו. הוכל חד וחד לית מאן דיתכסי מיני, ואתיין לגביה, בגין אורייתא הוא, כל שבחא דא וכל עלויא דא. ותב לגבייהו בתיובתא שלים

.תמימה' תורת ה))))עעעעדכתיב השמים מספרים עד ))))פפפפושית קראי מן ', שית זמנין כתיב הכא ה) קמה

ברא אלהים. הא שית אתוון, ועל רזא דא כתיב בראשית, תמימה' תורת יי

מסורת הזהר

צו לא ) י"ד: (רעז' דב"תלך שנו וישב קכ יתרו שעח משפטים תנו תרומה רג בהשמטות ) שם ())))עעעע

.לעיל אות קכז) שם ())))פפפפ: קה' ע ד"ת. סט' ה ד"תנ: ד' בהקדמה דז"תקדושים מא בהעלותך טז

בליליא דכלה הסולם מאמר

ואין אשר אחר זה , שלם מכל הבחינותן לית דאתכסי מניה מכל דרגי, נסתר

כי כלהו דרגין ונהורין עלאין חוזרים עלאין

דהוו כלהו מסחריןלהתגלות בתכלית הגילוי ואתיין לגביה וכל חד וחד לית מאן

כי כלהו דרגין ונהורין חוזריםדיתכסי מניהובאים לו לאט לאט עד שאין דבר נעלם

.ממנו

בשעתא דאתחמם ותב, מחמתו, ש"וזאין ש, כלומר: לגבייהו בתיובתא שלים

כי תקופת , גילוי האמור נעשה ברגע אחדהשמש הולכת ומאירה עד שיתחמם בשיעור

ל"ד שאמרו חז"ע, לתיובתא שליםמספיק שהרשעים נידונים בו וצדיקים מתרפאים

.ואז זוכים לגילוי הגדול האמור. הימנו

שש : ' וכושית זמנין כתיב) קמה וששה פסוקים הם מן, פעמים כתוב כאן הויה

תהליםתהליםתהליםתהלים((((תמימה ' מספרים עד תורת ההשמים

שבו שש , בראשית, ועל סוד זה כתוב))))טטטט""""יייי

ברא אלקים את השמים ואת . אותיות, המקראות האחרים. הן שש מלים, הארץ

תמימה עד הנחמדים מזהב הםתמימה עד הנחמדים מזהב הםתמימה עד הנחמדים מזהב הםתמימה עד הנחמדים מזהב הם' ' ' ' שמן תורת השמן תורת השמן תורת השמן תורת ה

אבלאבלאבלאבל, , , , שכתוב בהםשכתוב בהםשכתוב בהםשכתוב בהם כנגד שש פעמים הויה רקרקרקרק

ששת. ששה הכתובים עצמם אינם נדרשיםששה הכתובים עצמם אינם נדרשיםששה הכתובים עצמם אינם נדרשיםששה הכתובים עצמם אינם נדרשים ''''מים מספרים עד תורת המים מספרים עד תורת המים מספרים עד תורת המים מספרים עד תורת השמן הששמן הששמן הששמן השהמקראות

, הם בשביל שש אותיות שבכאן, תמימהתמימהתמימהתמימה הם בשביל, וששת השמות. שבמלה בראשיתשבמלה בראשיתשבמלה בראשיתשבמלה בראשית

שהם ברא אלקים את שהם ברא אלקים את שהם ברא אלקים את שהם ברא אלקים את , שש המלים שבכאן

.השמים ואת הארץהשמים ואת הארץהשמים ואת הארץהשמים ואת הארץ

נודע שכל דרגא הנגלית , ביאור הדברים

, הנה תחילה באה בבחינת אותיות, בעולמותכ באה בצירופי "ואח. שאז עדיין לא נודעה

. ואז נודעת המדרגה מה שיש בה, תיבות ב"וע, ו אותיות"ד שנתבאר לעיל בסוד רי"ע

שבמלתשית אתווןס " וז))))זזזז""""אות קטאות קטאות קטאות קט((((. תיבין

)א"ע' י דף ט"דפי(

שהן כבר כוללות כל מציאות שמיםבראשיתאלא עוד לא , וארץ בסוד שית אתוון שבהם

כ מרומזין רק באתוון בלי שום "כי ע, נודעו

: שהםשית תביןכ יש "ואח. צירופי מילים

. הארץ, ואת, השמים, את, אלהים, בראוכאן באה לכלל גילוי מה שכלול במלת

. כי הם השמים והארץ ומלואם, בראשית

שיש מן שית קראיז יש להבין את ה"ועד

, תמימה' תורת ה עד השמים מספריםשהוא עדיין תחילת הגילוי של גמר התיקון

שית ד ה"ע, דהיינו עוד בבחינת אותיות והגילוי הגמור של. בראשית שבמלה אתוון

תמימה' תורת הגמר התיקון מתחיל מ

שכל שם מורה, שית שמהןשיש שם , ולהלן ,להורות שרק אחר התיובתא שלימתא, על השגה

אז מתגלים כל , ואין נסתר מחמתוה "בסו ,צירופי התבין שהיו בזווג הגדול בגמר התיקון

.שית שמהןדהיינו ה

,ועל רזא דא כתיב בראשיתרו וזה אמ ברא אלהים את השמים. הא שית אתוון

על סוד השית. הא שית תבין, ואת הארץכתוב בתורה שית , ל"קראי ושית שמהן הנ

.ששם שמים וארץ נעלמים, בבראשיתאתוון

, בראדהיינו , ובשית תבין באו לידי גילוי כן השית. הארץ, ואת, השמים, את, אלהים

' תורת ה עד מספריםהשמיםקראי שמ עוד לא נגלה הזזוג הגדול דגמר תמימה

אחר הכתוב , כ"אלא אח, התיקון על בוריו

אשר, שית שמהןנגלו , אין נסתר מחמתו

אלו בא כל הגילוי הגדול של שית שמהןב

קראיש "וז. גמר התיקון על בוריו ושלימותו שיתדהיינו . 'אחרנין לקבל שית זמנין ה

סוקים הכתובים אחרי ואיןכי הפ, ה" הוישמהןנסתר מחמתו עד סוף המזמור רומזים כנגד

שיתונמצא אשר . שכתוב בהםשית שמהןה שמהן שית, קראי בגין שית אתוון דהכא

,דהיינו כמבואר, בגין שית תבין דהכא ששית

146

הקדמת ספר הזהר קמו

', קראי אחרנין לקבל שית זמנין ה. הא שית תיביןהההה, את השמים ואת הארץ .שית שמהן בגין שית תבין דהכא, שית קראי בגין שית אתוון דהכא

ודאי: אמר לוןוווו, אבא' עאלו רבי אלעזר בריה ור, עד דהוו יתבי) קמו דהא חמיתון אנפי שכינתא, אל קרינא לכו" פני))))קקקקועל דא , אנפי שכינתא אתיין))))צצצצ

ודאי דמלה , והשתא דקא ידעתון וגלי לכו קרא דובניהו בן יהוידע,אפין באפין .וההוא דסתים מכלא אמרו, וקרא דאבתריה, דעתיקא קדישא איהו

פתח ואמר והוא הכה. והאי קרא איהו באתר אחרא כגוונא דא) קמז

מסורת הזהר . פנחס תפב))))קקקק. תרומה תרפ))))צצצצ

חלופי גרסאות שית' לקביל שית זמנין ה הא שית תבין אחרניןהההה

אמרווווו). ל"אה(ל "כצ' קראי בגין אינון אתוון דהכא וכו ).ל"אה(ל "ודאי אנפי שכינתא קא אתיין כצ

בליליא דכלה הסולם מאמר

תורת עד השמים מספרים מן שית קראיש בראשית דשית אתווןהם קמו , תמימה' ה

שית שמהןו. שאינן מגולות בשלמות

עד הסוף הםתמימה' תורת השבכתובים מ

ברא אלהים את השמים , כמו שית תביןובא . שכאן באו על שלמותם, ואת הארץ

עוד לא נודעה שית קראישב, להשמיענו

, בראשית דשית אתווןואם כמו , מדרגתם

קראי אחרניןב, שית קראיאלא אחר ה

.אז באו לגילוי הנרצה, שית שמהןשבהם

וד שהיו בע: ' וכועד דהוו יתבי) קמואמר . אבא' נכנסו רבי אלעזר בנו ור, יושבים

ועל כן קראתי , ודאי פני השכינה באו, להםשוא שוא שוא שוא ) ) ) ) טטטט""""אות קיאות קיאות קיאות קי. . . . לללל""""כנכנכנכנ((((ל "אתכם פניא

כי ראיתם פני השכינה פנים. אותיות פני אלאותיות פני אלאותיות פני אלאותיות פני אלוגילה לכם , שאתם יודעים, ועתה, בפנים

ודאי שהוא דבר, המקרא של בניהו בן יהוידע המקראוכןוכןוכןוכן, , , , ס הכתרס הכתרס הכתרס הכתר""""שהשהשהשה, של עתיקא קדישא

ואותו. והוא הכה את האיש המצריוהוא הכה את האיש המצריוהוא הכה את האיש המצריוהוא הכה את האיש המצרי, שלאחריו .שהוא עתיקא קדישאשהוא עתיקא קדישאשהוא עתיקא קדישאשהוא עתיקא קדישאאמרו , הסתום מכל סובב על הענין ההוא דטעין חמרי. פירוש

א את נשמת "שגילה להם לרבי אלעזר ור

ש להם משום "שקרא ר, בניהו בן יהוידעשנשמת , ))))טטטט""""לעיל אות קילעיל אות קילעיל אות קילעיל אות קי((((, זה בשם פניאל

מש קומה זו העתידההיא מ, בניהו בן יהוידע כ קרה"וע, ש שם"כמ, להגלות בגמר התיקון

גם להם ענין הכיסוי והעלם לכלהו נהורין ש כאן בזווג " כמ))))גגגג""""ל אות קיל אות קיל אות קיל אות קי""""כנכנכנכנ((((עלאין

ש"עד דמטי לר, דתקופת השמש בתקופת השנהשאז זכו שוב , ש תמן"בן לקוניא וחמי לר

ש כאן "ש להם ר"וז. ש שם"לכלהו נהורין כמ

דעתון וגלי לכו קרא דובניהווהשתא דקא י )א"ע' י דף ט"דפו(

שיתכי רמז להם שהם כבר זכו ל, בן יהוידעשית והם כבר ב, דהשמים מספריםקראיכי כבר נודע להם , דבקראי אחרניןשמהן

כי בזמן . בניהו בן יהוידעבגלוי נשמת

ההוא י "שהשיגו נשמת בניהו בן יהוידע ע כי, עוד לא היתה השגתם נודעת, טייעא

כ עבר עליהם"כי ע, שית קראיהיו אז בסוד אבל עתה נודעת . האי אורחא דנסין ואתוון

והשתא וזה אמרו . בגלוי בניהו להם נשמתדקא ידעתון וגלי לכו קרא דובניהו בן

ודאי דמלה דעתיקא וזה אמרו . יהוידעכי נשמת , קדישא איהו וקרא דאבתריה

ינודהי, מלה דעתיקאס " הבניהו בן יהוידע

גם ידעתוןשזה , הזווג הגדול דעתיק יומין

קרא אבל עתה נודע לכם כי גם , אזהוא הכה את שני אריאל ש, דאבתריה

והוא הכה את האיש המצרי' וגומואב. כ מלה דעתיקא"שכל אלו קראי הם ג', וגו

דהיינו עתיק , וההוא דסתים מכלא אמרו

.סתים מכלאיומין שהוא

והמקרא : 'וכו והאי קרא איהו )קמז מתבארמתבארמתבארמתבארהוא , והוא הכה את האיש המצריוהוא הכה את האיש המצריוהוא הכה את האיש המצריוהוא הכה את האיש המצרי, הזה

.כאפן הזה, דהיינו במדרגה אחרתדהיינו במדרגה אחרתדהיינו במדרגה אחרתדהיינו במדרגה אחרת, במקום אחרוהוא הכה את האיש המצרי איש . פתח ואמר

המצרי. והכל הוא סוד אחד. מדה חמש באמה גדול מאד, שעליו כתובשעליו כתובשעליו כתובשעליו כתוב, הוא אותו הנודע, הזה

כי הוא גדול . 'בארץ מצרים בעיני עבדי וגו .))))טטטט""""לעיל אות צלעיל אות צלעיל אות צלעיל אות צ(((( שגילה הזקן ההוא כמו, ויקר

האי קרא שביארו רב המנונא . פירוש

והוא הכה את איש מצרי דהיינו , סבא הוא מתבאר במדרגה אחרת', וכואיש מראה

באופן

147

קמז הקדמת ספר הזהר

האי מצרי זזזז )מ, וכלא רזא חדא איחו, את האיש המצרי איש מדה חמש באמהכמה , רב ויקירא', ארץ מצרים בעיני עבדי וגוגדול מאד ב, ההוא דאשתמודע

.דגלי ההוא סבאאיש , איש מדה כלא חד, במתיבתא עלאה אתמר))))ררררוהאי קרא ) קמח

ומדותם ))))אאאאדכתיב . שבת ותחומא))))תתתתבגין דאיהו , מראה ואיש מדה כלא חד))))שששש. ועל דא איש מדה איהו, לא תעשו עול במשפט במדה))))בבבבוכתיב , מחוץ לעיר

אדם . מסייפי עלמא ועד סייפי עלמא))))גגגגאיהו ארכיה , יש מדהואיהו ממש א חמש באמה מסייפי)נאינון . הא כתיב חמש באמה, ואי תימא. הראשון הכי הוה

.עלמא עד סייפי עלמא הוה

מסורת הזהר

בהר עד שלח לך) י"ד. (רעד' דב"ח בהשמטות ))))רררר

קיא קמב רד בלק יט כה שמג פנחס תשעג כי תצא

אותחלופי גרס.א מהאי"ונ, )ל"אה(א מאי " נזזזז

. לעיל אות ק))))שששש. לעיל נה נז: צו' דח" תק בראשית אות תשסט יתרו לוח"ז. בהקדמה יאז"תטו

ע" תז"תספרא דצניעותא ע קדושים צז ) ויקרא יט ())))בבבב. ויקהל רמב) במדבר לה ())))אאאא. לעיל אות פא))))תתתת

.א. במדבר))))גגגג: קכח' ד

באמה' נליון ה) נ. ה"הידיעה והוא משה רבינו ע' כן נאמר המצרי בהאותו הידוע ול) מ דרך אמת

'ל והפוכא דמאה אמה וכו"אפשר שדורש אמה בהפוך מאה וכן כתבו ז' מסייפי עלמא וגו .'אמה באותיות מאה אינון וכו' קרח קעט א' וכן בפר

בליליא דכלה הסולם מאמר ,פ הלשון שבדברי הימים"דהיינו ע, באופן אחר

.ש והולך"מכ

' וכווהוא הכה את האיש המצרי

הכתובים הם סוד' ב: וכלא רזא חדא איחו

והוא הכהכתוב ) ) ) ) גגגג""""ככככ' ' ' ' בשמואל בבשמואל בבשמואל בבשמואל ב((((כי , אחדוכאן בדברי , את איש מצרי איש מראה

והוא הכה את האיש המצרי, הימים כתיבהנה שניהם סוד , איש מדה חמש באמה

, וענין שינוי הלשון, וקאי על משה, אחד .לפנינומבאר

: וכווהאי קרא במתיבתא) קמחאיש . נשנה בישיבה העליונה, והמקרא הזה

הכל , איש מראה ואיש מדה. הכל אחד, מדה ,שכתוב. שבתשבתשבתשבתמשום שהוא שבת ותחום . אחד

וכתוב לא תעשו עול . ומדותם מחוץ לעירוהוא . ועל כן איש מדה הוא. במשפט במדה

עד ארכו הוא מסוף העולם ו, ממש איש מדה ,ואם תאמר. כן היה אדם הראשון. סוף העולם מסוף, חמש באמה אלו. חמש באמה, הרי כתוב

.העולם עד סוף העולם היו שעל בני , ה"הוא מתיבתא דקב. פירוש

ש ראיתי בני עליה והם "מתיבתא זו אמר ר ,ויש מתיבתא תתאה, :):):):)הההה""""סוכה מסוכה מסוכה מסוכה מ((((מועטים

האי קראש, ואומר. ט"והוא מתיבתא דמט

)א"ע' י דף ט"דפו(

.נתבאר במתיבתא עלאה, שביארו הסבא .לפי שמבאר לפנינו

, הוא המדרגה דמשהאיש מראהוהנה ולא קם עוד נביא בישראל כמשה, שעליו נאמר

ס ומראה ולא בחידות "שה, ))))דדדד""""דברים לדברים לדברים לדברים ל((((

כ על סוד"קאי ג, ואיש מדה. ))))בבבב""""במדבר יבמדבר יבמדבר יבמדבר י((((כי . אלא בסוד המדה דהאי מראה, המראה

האי מראה הוא מסוף העולם עד סוד המדה ד ,ומראה ומדה דומים לשבת ותחום שבת. סופו

אלא . שתחום שבת הוא קצה המדה דשבת מדת התחום שבת מצומצמת, בשתא אלפי שני

ואחר גמר התיקון יהיה . רק על אלפים אמה שהוא. תחום שבת מסוף העולם עד סופו

.))))דדדד""""זכריה יזכריה יזכריה יזכריה י((((למלך על כל הארץ ' סוד והיה ה

יש מראה ואיש מדה כלא חד א, ש"וז דכתיב ומדותם. בגין דאיהו שבת ותחומא

וכתיב לא תעשו עול במשפט, מחוץ לעיר הרי שענין מדה הוא קצה הגבול של .במדה

מורה על קצה הגבול איש מדהכן , הדברשהוא מסוף , של שבת לאחר גמר התיקון

.העולם ועד סופו

איש : ואיהו ממש איש מדה, ש"וז, כלומר. בעלה דהאי מדה ממשמדה פירושו

אלא הוא השולט , שאין המדה שולטת עליו .פ חשקו וחפצו"על המדה ועושה אותה ע

ש"וז

148

הקדמת ספר הזהר קמח

מטה האלהים ))))ההההדא , א כמנור אורגים"כד, וביד המצרי חנית))))דדדד) קמט דהוה גליף, בנהירו דצרופי אתוון, חקיק בשמא גליפא מפרש, דהוה בידיה

חרש וחשב ', מלא אותם וגו))))זזזזדכתיב , דאקרי אורג, בצלאל ומתיבתא דיליה))))וווו שמא גליפא בכל סטרין בנהירו דחכימין ))))חחחחוההוא מטה הוה נהיר ', ורוקם וגו

כמה , וקרא מכאן ולהלאהחחחח. בארבעין ותרין גווני))))טטטטדהוו מגלפין שמא מפרש .זכאה חולקיה, דאמר

דכל מאן . דכלה בהאי ליליא))))זזזזונחדש תקון , תיבו יקרין תיבו) קנ ויפיק שתא, יהא נטיר עילא ותתא כל ההיא שתא. דאשתתף בהדה בהאי ליליא

מסורת הזהר

פקודי סט))))וווו. לעיל אות פו))))הההה. לעיל קא) א יא"דה ())))דדדד צו))))ממממ. פקודי תשעט))))חחחח). שמות לה ())))זזזז. פג לעיל כ

חלופי גרסאות .א דקרא" נחחחח

. לעיל קכה))))יייי: סח. מח' דח"ז. עח' ו ד" תלז"תנחס תתמ ואתחנן סג קס אחרי מות שפז בהר יז פ

בליליא דכלה הסולם מאמר

היינו : אדם הראשון הכי הוהש "וזשהיה ארכו מסוף , ד"מקודם שחטא בעצה

ומאיר מסוף .).).).)בבבב""""חגיגה יחגיגה יחגיגה יחגיגה י((((העולם עד סופו כמדת תחום השבת שלאחר , העולם עד סופו

.גמר התיקון

ה מסייפי עלמא עדאינון חמש באמ חמש באמהכי אלו : סייפי עלמא הוה

מ "ב תו"אשר עיקרן הן רק כח, ס"ס ע"ה ))))ה אמנםה אמנםה אמנםה אמנם""""דדדד' ' ' ' ל במראות הסולם אות אל במראות הסולם אות אל במראות הסולם אות אל במראות הסולם אות א""""כנכנכנכנ((((

שלאחר גמר התיקון הן יתפשטו מסוף העולם .עד סופו

הוא כמו : וביד המצרי חנית) קמט שזהו מטה האלקים, שאתה אומר כמנור אורגים

בשם החקוק והמפורש המפותח , שהיה בידושחקק בצלאל , בהארת צירופי האותיות

מלא , שכתוב, שנקראת אורג, והישיבה שלו

. וארג ובששובששובששובשש' חרש וחושב וגו. 'אותם וגווהמטה ההוא היה מאיר בו השם החקוק בכל

בהארת החכמים שהיו חוקקים את , הצדדים. השם המפורש בארבעים ושתים בחינות

ו שביאר הזקן כמהואהואהואהואוהמקרא שמכאן והלאה .אשרי חלקו. לעיללעיללעיללעיל

סוד הצירופים של האותיות לשמות. פירוש

בדומה לאורג, אורגהקדושים נקראים מעשי כן מצטרפות ומתחברות, האורג החוטים לבגד

שפירושן, האותיות לתבות של שמות הקדושים

מטה האלהים ואומר שב. השגות קדושות אותם צירופי האותיות, חקיק, שהיה ביד משה

בצלאל המתיבתאדחקיק , של השם המפורש מטהולזה נקרא , במלאכת המשכןדיליה

)א"ע' י דף ט"דפו (

בצלאלעל שם , מנור אורגים בשם האלהים

ואורג הוא , כמו מאורמנורו, אורגהנקרא

לרמז שהמאור של צרופי אתוון דשם. בצלאל המפורש היה בבחינת המאור של השם המפורש

בנהירו דצרופי אתוון, ש"וז. קיק בצלאלדח .'וכו, דהוה גליף בצלאל

והנה מטרם גמר התיקון לא היה המטה שהרי היה בו הפרש בין , מאיר מכל סטרין

, ובמטה משה כתוב, מטה אלהים למטה משההרי . ויהי למטה בכפו, שלח ידך ואחוז בזנבו

אמנם לאחר גמר. שלא היה מאיר מכל סטרין

וההואש "וז. מאיר מכל סטריןהוא, התיקון ,מטה הוה נהיר שמא גליפא בכל סטרין בנהירו דחכימין דהוו מגלפין שמא מפרש

שהיה חקוק, כי השם המפורש.ב גווני"במ

דהיינו בבחינת, בכל סטריןבמטה היה מאיר כ "וע. ל" כנ))))הההה""""ישעיה כישעיה כישעיה כישעיה כ((((בלע המות לנצח

והאור של השם, היה מאיר מכל הצדדים בשוה היה בסוד נהירו דחוכמתא, קוק במטהשהיה ח .ב"דשם מ

, שבו יקרים: ' וכותיבו יקרין תיבו) קנשכל מי , שבו ונחדש תקון הכלה בלילה זה

כל , יהיה נשמר, שמתחבר עמה בלילה הזהויוציא שנתו , למעלה ולמטה, אותה השנה

סביב ' חונה מלאך ה, עליהם כתוב. בשלום .'וב הליראיו ויחלצם טעמו וראו כי ט

פירושים ששניהם יחד ' יש בזה ב

וכן הוא ))))הההה""""עיין לעיל אות קכעיין לעיל אות קכעיין לעיל אות קכעיין לעיל אות קכ((((. אמיתיים

ולפי הפירוש. ויפיק שתא בשלםבפירוש של שמתוך שיום, המובא שם הוא כפשוטו' הא

מתן

149

קמט הקדמת ספר הזהר

טעמו וראו כי ))))ללללסביב ליראיו ויחלצם ' אך ה חונה מל))))ככככעלייהו כתיב . בשלם .'טוב יי

מאמר שמיא וארקאמאמר שמיא וארקאמאמר שמיא וארקאמאמר שמיא וארקא

האי קרא אית לאסתכלא . בראשית ברא אלהים))))ממממ, ש ואמר"פתח ר) קנא כדנה))))ננננכמה דאתמר , אשתצי מעלמיןיייידכל מאן דאמר אית אלהא אחרא , ביהטטטט

חות יאבדו מארעא ומן ת))))סססס, תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו .ה בלחודוי"בגין דלית אלהא אחרא בר קב. שמיא אלה אי תימא בגין. בר ממלה דסוף קרא, קרא איהו תרגום*) והאי ) קנב

מסורת הזהר

)תהלים לד() ) ) ) לללל. וישלח ו בשלח תכ) תהלים לד() ) ) ) ננננ לעיל אות) ) ) ) ממממ. שמות שלט משפטים תקל האזינו קפב

.טפ' רות דח"זב שמג "ב) ) ) ) פפפפ). ירמיה י() ) ) ) ננננ. טז

חלופי גרסאות ,)ק"ד(א אשתא דעלמא יוקיד ליה " ניייי. ג"א ביה ל" נטטטט

).ל"אה(א אשתצי מעלמא כמה דאת אמר " ונ

שמיא וארקא הסולם מאמר, מתן תורה הוא בחינת הארה של גמר התיקון

כ"ע. דבלע המות לנצח וחירות ממלאך המות ראוי להתאמץ להמשיך האור הזה בשעתו ביום

י בטבע המאורות שחוזרים כ, השבועותויהיה מובטח גם עתה , ומתחדשים במועדם

ותהיה לו חירות ממלאך, יפיק שתא בשלםדדקאי על , אשר שם' ולפי הפירוש הב. המות

' יהיה כאן הפי, הזמן של גמר התיקון ממש

כי המלכות נקראת, ויפיק שתא בשלםשל ומתוך התחדשות המאורות של התמכין, שנה

הנה יהיה , חר גמר התיקוןלא, דאורייתאמובטח לתקן השנה שהיא המלכות בכל

כי בחינת התחדשות המאורות של . השלימות ,התמכין דאורייתא נקראת תיקון ליליא דכלה

ז"ועי. ש שם"כמ, שהיא המלכות הנקראת שנה

בכל, יוציא השנה בשלום, יפיק שתא בשלם .כמבואר, השלמות

מאמר שמיא וארקא

' פתח ר: ' וכו ואמרש"פתח ר) קנא ,מקרא זו. בראשית ברא אלקים, שמעון ואמר

כי כל מי שאומר שיש אל . יש להסתכל בוכדנה , כמו שנאמר. נאבד מן העולם, אחר

,אלהא די שמיא וארקא לא עבדו, תאמרון להוםמשום , יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה

.ה בלבדו"שאין אל אחר חוץ מהקב

ובב על מה שאמר ס, ביאור הדברים

כ פתח לבאר"וע, תיבו ונחדש תיקון דכלה שהוא, היטב קרא דבראשית ברא אלקים

)א"ע' י דף ט"דפו(

השורש לכל תיקוני הכלה במשך שתא אלפי ))))דדדד""""אות יאות יאות יאות י((((וסמך על מה שפירש לעיל , שני

ונקרא. שהוא בינה, דאלקים הוא אלהים עלאה

וכמה דאשתתף, ה"אל ברא י"מאלהים בסוד , ה הכי הוא שמא דאשתתף תדיר"י באל"מ

ועם זה ביאר. ה"וברזא דא אתקיים עלמא עש

ה הוא "כי הקב', וכואלהא די שמיא, כאן

י"מ בסוד שיתוף אלהיםהבינה דאקרי על ידי התלבשות אור החכמה בלבושה "אלב

דברזא דא אתקיים, ל"יקר דנהיר מחסדים כנ

אלהיא די שמיא וארקא לאכ "וע. עלמא דהיינו, אשר לא יכלו ליתן קיום לעולם, בדוע

הם, י"מ מה"אלהמפרידים , אלהים אחרים

מן תחות שמיאמוכרחים בהחלט להאבד

כי מכחם . י"מ באלהדא דאתתקן בחיבור . אלא חורבן, לא יכול להיות קיום לעולם

.ה"תחות שמיא אלכ מדגיש הכתוב ומן "ועוהאי קרא איהו תרגום בר ממלה ש "וז

שהוא להורות על, ה"דהיינו אל, קראדסוף

.ש והולך"כמ. ל" הנה"י אל"מענין חיבור

ומקרא זה : ' וכווהאי קרא איהו) קנב .שבסוף המקרא, אלהאלהאלהאלההוא תרגום חוץ מהמלה

שהוא משום שהמלאכים הקדושים, אם תאמר ,דהיינו ללשון ארמידהיינו ללשון ארמידהיינו ללשון ארמידהיינו ללשון ארמי, אינם מקשיבים לתרגום

יך היה צר, כ להיפךכ להיפךכ להיפךכ להיפך""""אאאא. ואינם מכירים אותובשביל שישמעו , לומר דבר זה בלשון הקדש

להודותכדיכדיכדיכדי, ויהיו מקשיבים, מלאכים הקדושיםמשום זה כתוב , אלא ודאי, ומשיבומשיבומשיבומשיב. על זהבשביל שהמלאכים הקדושים אינם , תרגום

. ולא יקנאו את האדם להרע לו, מקשיבים לו ,כי במקרא הזה גם המלאכים הקדושים בכלל

כי

150

רהקדמת ספר הזה קנ

מלה דא יאות, לא נזקקין לתרגום ולא אשתמודען ביה))))עעעעדמלאכין קדישין ויהון נזקקין , בגין דישמעון מלאכין קדישין, היא למימר בלישנא קדישא

דלא נזקקין ביה מלאכין , אלא ודאי בגין כך כתיב תרגום. לאודאה על דא אינון מלאכיןבכללא , בגין דבהאי קרא, נ לאבאשא ליה"ולא יקנאון בב, קדישין

מסורת הזהר

.נח שמו לך רצא תרומה נו) ע

שמיא וארקא הסולם מאמר, והם בכלל אלהים, הם נקראים אלהיםגםגםגםגםכי

.והם לא עשו השמים והארץהרי , כי יש להבין זאת, ביאור הדברים

מ אין"ומ, לשון התרגום קרובה ללשון הקודש, המלאכים נזקקים לה ואינם יודעים אותה

לשאר לשונות אומות העולם המה נזקקים וס "כי לשון התרגום ה, והענין הוא. ויודעים

ק של "ו' דהיינו בחי, אחורים דלשון הקודש ,ק נקראים אחורים ותרדמה"כי ו, לשון הקודש

כ התרגום הוא באמת"וע. ר"בלי מוחין שהם ג אלא שיש כאן ענין, קרוב מאד ללשון הקודש

,והוא. נזקקים להאחר שבסבתו אין המלאכיםכי סוד לשון הקודש הוא הלשון המכריעה באמצע דהיינו לשון המאזנים המכריעה את .כף הזכויות על החובות ומחזיר הכל לקדושה

.כ נקראת לשון הקדש"ועאות אות אות אות ((((ש לעיל "וסוד המאזנים תבין עם מ

', וכוה אתבריאו"שמיא וחיליהון במ. ))))זזזז""""טטטט

,לאהדא אלהים ע, ובראשית ברא אלהים אלא. ה לא הוי הכי ולא אתבני"דהא מ

ה "בשעתא דאתמשכן אתוון אלין אלואמא אוזיפת לברתא , מלעילא לתתא

,אלה אזכרה אדכרנא בפומאי' וכומאנהאבגין , ושפיכנא דמעאי ברעות נפשי

וכדין אדדם, ה" אללאמשכא אתוון אלין ', וכולמהוי אלהים, מעילא עד בית אלהים

הרי אשר בשמים וארץ. םה בפירוש הסול"עש

מתגלה אלהיםאין שמא ד, ה"משנבראו ב

מאמא עלאהה"אלזולת בהמשכת אתוון , בהם

ה אזכרה אדכרנא"אלש "כמ, ט"ן ומע"י מ"ע ס שהמוחין"וז', וכובפומאי ושפיכנא דמעאי

ר הנקראים אלקים אינם בקביעות בשמים"דגן "כי בעת שמעלים מ. ן"ובארץ שהם זו

ה"אלואתוון , י"מ לה"ממלתתא נעשה שהם, ואתעביד שמא אלהים, י"ממתחברות ב

ואם התחתונים מקלקלים. המוחין בשמים וארץונשארים , ן"מעשיהם מסתלקים המוחין מזו

'הנק, בכתר וחכמה דכלים וברוח נפש דאורות

. נופלות לקליפותה"אלואתוון , ה"מ או י"מ )ב"ע' דף ט*) א "ע' י דף ט"דפו(

ס "הה "אלו, ס גלגלתא ועינים" הי"מכי .))))הההה""""ש לעיל עשש לעיל עשש לעיל עשש לעיל עש""""כמכמכמכמ((((פ "אח

הרי שכל התיקון תלוי בחיבורא דאתוון

כ נקרא תקון זה "וע, ן"י מ" עי"מ בה"אל ס לשון המאזנים המכריעה"שה, לשון הקודש

שעל ידו נמשכים המוחין הנקראים , באמצע ,ן"כי ממשיך שמא קדישא דאלהים לזו. קודש

'ונק. ף זכות דקדושהה לכ"ומכריע אתוון אלפ נקראים "כי אורות אח, מאזנים מלשון אזן

. על שם בחינה עליונה שבהם שהיא אזן

כי בעת שאין , תרגוםולעומתו יש לשון נבחן שהם , ן בטהרה"התחתונים מעלים מ

ולא , לבדןה"אלרוצים להאחז רק באתוון

ואז נגלין , שהוא הבינהי"מלחברן בשם

וחוזרים , ל" כנה"מס "ן שה"האחורים דזווהוא . ק"ן לבחינת ו"שמים וארץ שהם זו

' בגיה"תרדמובזה תבין אשר , לשון תרגום

י "כי ע, ה"תרד מוהוא אותיות , תרגום

אדכרנא שאינה בטהרה על דרך , לשון זה ס"הנה אז מתגלים האחורים שה', וכובפומאי

ונמצא יורדים המאזנים. ה"תרד מס "וז, ה"מ .ובאים לכף חובה

ן שהם שמים וארץ "ז הוא בנוגע לזו"וכ

הזווג' כי הם יצאו מבחי. ה אתבריאו"במד

אבל המלאכים . ל" כנה"מדיסודות הנקרא ואין, א"הם יצאו מזווג דנשיקין דאו, הקדושים

אלא רק בחינת, ולא כלוםה"מבהם מבחינת

אשר . שהיא עלמא עלאה בינה, לבדהי"מ רק מצד אחד הם נמצאים משום זה תמיד

ק שלהם"גם ו' אמנם מצד הב, ר"ק בלא ג"בו

החשובים , י"מהם אור חסדים דבינה עלאה כמו אמא , ואינם צריכים לחכמה, ר ממש"כג

ר נקראות "כ הם קדושים כי ג"וע, עלאה אין המלאכים מתפעלים, ולפיכך. קודש כנודע

ה"מכלל מלשון התרגום המגלה בחינת 'שאפי) א: טעמים' מב, ק"ן ומחזירתם בו"בזו

, ר מלשון הקודש"ן ג"בעת שיש להם לזו ר בהיותם חפצים"אינם מקבלים ממנו הג

כי) ב. רק באור חסדים כמו אמא עלאה

גילוי

151

קנא הקדמת ספר הזהר

ואינון לא עבדו , ובכללא דאלהים הוו, דהא אינון אלהים אקרוןככככ, קדישין .שמיא וארקא

איהי חדא מאינון לללל דארקא ))))פפפפלא בגין א, וארעא מבעי ליה, וארקא) קנגלבתר דאתתרך, בנוי דקין))))קקקקובההוא אתר אית בני , ארעין דלתתא)ס שבע ))))צצצצ

מסורת הזהר

' דא"חב לו לח שמג ויצא רכב בהשמטות " ב))))פפפפ

א" ב))))צצצצ. פט' בראשית תפו דח"ז) י"ד. (רנד: רנג

ויקרא קלד) י"ד(רנג ' דא"חב לו בהשמטות "רז ב

גרסאותחלופי א דהא אינון מלאכין קדישין אלקים אקרון ובכלל" נככככ

.א איהו" נלללל). ז"ד(' אלקים הוו וכו

. בראשית טח"זא תסה " ב))))קקקק. פט. עו. יב. ט' דח"ז. עו' ב ד" תלז"תקלז

.ב"ד ע"בראשית כ) ס דרך אמת

שמיא וארקא הסולם מאמר

כי אין, אינו נוגע להםה "מגילוי האחורים ד

דמלאכיןס "וז. ה ולא כלום"ם מבחינת מבה קדישין לא נזקקין לתרגום ולא אשתמודען

משום שאינם מפסידים , אינם נזקקים, ביה, ואינם מרויחים מהסתלקותו, כלום מחמתו

ולא . ק בלאו הכי"ו' כי הם רק בבחי ה"כי אין בהם מבחינת מ, אשתמודען ביה

ש בזה להלן ש בזה להלן ש בזה להלן ש בזה להלן """"ז תבין מז תבין מז תבין מז תבין מ""""ועיועיועיועי((((. הזה ולא כלום

.))))הההה""""ט עד אות רצט עד אות רצט עד אות רצט עד אות רצ""""זהר לך לך מן אות רפזהר לך לך מן אות רפזהר לך לך מן אות רפזהר לך לך מן אות רפבבבב

ולא יקנאון בבר נש לאבאשא ליהכי עיקר הפסוק הזה הוא מקלל אלהים ' וכו

,ר מחכמה"אחרים המפריעים לגילוי מוחין דג כ הם צריכים להאבד מארעא ומתחות שמיא"שעולפי שגם המלאכים אין להם בחינת . ה"אלהרי , ר דחסדים לבד"אלא ג, ר דחכמה"ג

ויקנאו אותנו, גישו מחמת זה בזיון לדרגתםיר. על היותינו מחשיבים את עצמנו כל כך

ובכללא, דהא אינון אלהים אקרוןש "וז ואינון לא עברו שמיא וארקא, דאלקים הוו

אלהים בהיותם נמשכים מאמא הנקראת' כי נק

ואינון. בכללא דאלהיםכ המה "וע, אלהיםם כי גם הם אינ, לא עבדו שמיא וארקא

, ר דחכמה"יכולים לקיים שמים וארץ בגואין קיום לשמים וארץ לישובא דבני אדם

,ר דחכמה"בזרע וקציר רק על ידי המוחין דג

.לא עבדו שמיא וארקאהרי שגם המה

,שואלשואלשואלשואל' וכווארעא מבעי, וארקא) קנג .וארעא היה צריך לומר, וארקאהכתוב אומרהכתוב אומרהכתוב אומרהכתוב אומר

משום שארקא הוא אחת משבע הארצות, ומשיבומשיבומשיבומשיב כיכיכיכי, ובמקום זה יש בני בניו של קין. שלמטה

ירד שמה ועשה, לאחר שנגרש מעל פני הארץשלא ידע , ודעתו נתבלבלה שם, תולדות שנכפלה מחשך, והיא ארץ מכופלת. מאומה

)ב"ע' י דף ט"ופו(

כי על שריגיםכי על שריגיםכי על שריגיםכי על שריגים, , , , פירושו מבולבלפירושו מבולבלפירושו מבולבלפירושו מבולבל אשתבש. ואורובשביל ובשביל ובשביל ובשביל ) ) ) ) בבבב""""יייי' ' ' ' בראשית מבראשית מבראשית מבראשית מ((((מתרגם שבשין מתרגם שבשין מתרגם שבשין מתרגם שבשין

מבולבלים ומסוכסכים זה בזהמבולבלים ומסוכסכים זה בזהמבולבלים ומסוכסכים זה בזהמבולבלים ומסוכסכים זה בזהששריגי הגפן ששריגי הגפן ששריגי הגפן ששריגי הגפן

.כ הושאל ללשון בלבול וסכסוךכ הושאל ללשון בלבול וסכסוךכ הושאל ללשון בלבול וסכסוךכ הושאל ללשון בלבול וסכסוך""""עעעעויש בכל , ת נכללות זו מזו"ז. פירוש

.ונמצאות גם במלכות, מ"ת נהי"ס חג"אחת ז :שהן, ארצות' וכן בארץ התחתונה יש ז, ס"ז

, ציה, נשיה, גיא, ארקא, אדמה, ארץ שהיא העליונה, תבלוהארץ שלנו היא . תבל

. הארצות' מז' היא הגאארקו. הארצות' מזוהנה הנשמות דקין והבל נמשכו מהשם

,אלא מסבת הזוהמא דאטיל נחש בחוה, אלהים

, ה"אליצאה תחילה נשמת קין מאתוון ד והיו צריכים. י"מואחר כך יצא הבל מאתוון

ואז היה שורה , להתכלל זה בזה ברחימותא

כמו דאשתתף , על שניהם יחדאלהיםהשם

.ל" כנאלהיםסוד השם תדיר בה "אלבי "מ ,אמנם כח הזוהמא דחויא שיצא עם נשמת קין

י"מס "גרם לו לקטרג על אחיו הבל שהכי גרם , עד ויקם עליו ויהרגהו, דאלהים

ס הריגת"שז, מן אלהי"מלהסתלקות אתוון

.שהוא בחינת עצמו נפל לקליפות, ה"אלו. הבל

כי נפל , דאתתרך מעל אפי ארעאש "וז

לארקא שהיא חית לתמןנ, מארץ דקדושה

ועביד תולדות ואשתבש . מקום הקליפותכי עביד תולדות , תמן דלא ידע כלום

כ אשתבש לשון הקדש "וע, בשליטת הקליפות

כי , דלא ידע כלום, בפיו אל לשון תרגום. כי הקליפות מחוסרי דעת, אבד בחינת הדעת

.ב בלי דעת"כי אין להן אלא מוחין דחו לעיללעיללעיללעיל((((ש " הוא כמ,וענין הריגתו את הבל

ן בטהרה ממשיכים"שרק בכח מ, ))))בבבב""""אות קנאות קנאות קנאות קנ

ה"אלכ ממשיכים אתוון "ואח, ן" אל זוי"מ

ואשתלים

152

הקדמת ספר הזהר קנב

.דלא ידע כלום, ואשתבש תמן, נחית לתמן ועביד תולדותממממ) ) ) ) ררררמעל אפי ארעא .דאתכפל מחשוכא ונהורא, ואיהו ארעא כפילאננננ

,דא בחשוכא ודא בנהורא, מנן שליטין די שלטיןואית תמן תרין מ) קנד

מסורת הזהר

).י"ד. (רנד' דא"ח בהשמטות )ר

חלופי גרסאות א ואיהי" נננננ. א ועבידי"ונ. א נחתא לתמן ועבדי" נממממ

.ארעא כפולא

שמיא וארקא הסולם מאמר .א"ן כמו באו"ואשתלים שמא דאלהים גם בזוין דדכורא כמו ואז גם הנוקבא מסתימת במאנ

).).).).זזזז""""ל אות יל אות יל אות יל אות י""""כנכנכנכנ((((, 'י ועאלת 'הבסוד נפקת . אמא

דנוקבא ה"מ של 'הואין הפירוש כי ה

נכנסה בפנימיות'האלא שה, מסתלקת לגמרי

נתגלתה כלפי י"מ ד'יוה, הנוקבא בטמירוובאופן זה שורה שמא קדישא דאלהים . חוץ

אמנם קין. ן שהם בחינת שמים וארץ"גם בזו .ורצה להגביר אותיות, טהרהן שלא ב"העלה מ

ס "וה, של בחינת עצמו להנות עצמוה"אל

כי הקים עצמו למעלה, ויקם קין על הבל אחיו

ואז נתגלו, שהוא הבל אחיוי"מבשליטה על ה

ה"מ ד'השהיא ה, תיכף האחורים של הנוקבא, נסתלק מהנוקבאי"מוהשם , שהיתה בגניזו

ונמצא משום זה שגם נשמת הבל שהיתה

שגם היא נסתלקה, של הנוקבאי"מת מהנמשכ

ס שאומר הזוהר"וז. ויהרגהוכ "וע, למעלהבשעתא דקטיל , ))))אאאא""""אות שמאות שמאות שמאות שמ' ' ' ' בראשית בבראשית בבראשית בבראשית ב((((

והוה נשיך ליה בשיניה כחויא ' קין להבל וכוכי הזוהמא דנחש היתה , ל"והיינו כנ. ש"עשמשום זה היה רוצה להגביר אתוון , בו

, ולהכניעו תחתיוי "מולבטל את הה "אלד

בנוקבא ה"מכ גילה האחורים שהם "וע

כ פרחה נשמת הבל " ממנה ועי"מונסתלק ה

וקין עצמו שהוא . ויהרגהו, הנמשכת ממנה

. ארקאשהם , נפל לרשות הקליפותה"אל

ש וישב בארץ"כמ, ארץ נודהנקראת בכתוב .))))''''בראשית דבראשית דבראשית דבראשית ד((((נוד

ארעא כפילא דאתכפל מחשוכא, ש"וז כי: ואית תמן תרין ממנן. ונהורא

אור וחושך משמשים שם בערבוביא בלי מטעם שיש שם שני ממונים , תחומין ביניהם

האחד ממונה , השולטים בשוה על הארץ הזו, על החושך והוא משרה שם את החושך .והשני ממונה על האור והוא משרה שם האור

ויש שם : ' וכוואית תמן תרין) קנד זה בחשך וזה, השולטים, שני ממונים שליטים

ובשעה שירד . והיו עוינים זה את זה,באור וראו. ונשלמו יחד, נתחברו זה בזה, שמה קין

)ב"י דף מן ע"דפו(

שני ראשים , ועל כן. הכל שהם תולדות קין הממונההממונההממונההממונהחוץ מבעת שאותו , להם כשני נחשים דהיינודהיינודהיינודהיינו, הוא מנצח על שלו, שעל האור שולט

דהיינו על הממונהדהיינו על הממונהדהיינו על הממונהדהיינו על הממונה. ומנצח על האחר, על האורעל האורעל האורעל האור

נכללו אותם שבחשך , ולפיכך. החשך החשך החשך החשךשעלשעלשעלשעל .והיו אחד, שבאורבאותםבאותםבאותםבאותם

צריכים , ובכדי להבין זה, ביאור הדבריםוכבד נתבאר . להעמיק יותר בענין קין והבל

, ביציאת שמא קדישא אלהים))))דדדד""""לעיל אות ילעיל אות ילעיל אות ילעיל אות י((((

ומתחברות ה"אלאשר תחילה עולות אתוון

מטעם היותן , בבחינת סתים בשמאי "מבאינו , קדש שהוא חכמהוה, מחוסרי חסדים

, יכול להתלבש בהם בלי לבוש של חסדים כ נעשה"ואח. כ סתומין בשמא דאלהים"והם ע

אשר עתה , להמשיך חסדיםי "מב' זווג במתלבשת החכמה בחסדים ואשתלים שמא

,ה"י ברא אל"מס "ש שם שה"וכמ. דאלהיםכי ברא נהורא לנהוריה דהיינו לבוש יקר

י "ה במ"ברו אלדחסדים ואתלבש בהו ואתח י שהוא"והפירוש הוא כי במ. ואשתלים אלהים

א עלאין והן נתקנו"ר הנקראות או"יש ג, בינה ואינן, בסוד חפץ חסד הוא, בסוד אוירא דכיא

הנקראות י "מת ד"ורק ז. מקבלות חכמהולכן בתחילת . ת הן המקבלות חכמה"ישסו

י"מת ד"הן עולות לזי "מעלית אתוון דאלה ל ואז הן סתומות בשמא דאלהים, כמההמקבלות ח

י"מר ד"דג' ז נעשה זווג הב"אלא אח. ל"כנ הן משפיעות הלבוש היקר, שהן אוירא דכיא

ואז נשלמו בשמא קדישא , ה"אלדנהיר ל

.אלהים

בעוד ה"אלונשמת קין היתה מבחינת כ הקדושה שהיא החכמה"וע, שהן סתים בשמא

.יםהיתה סתומה עליו מטעם חסרון לבוש דחסד

י"מן להמשיך ה"והנה לא די שלא העלה מאלא עוד שרצה להמשיך חכמה , דחסדים

כי , ובזה הרג את הבל, א עלאין"מבחינת או והוא עצמו. ל"א כנ"גילה האחורים דנוקבא דז

שמקום . ה"אלהפיל נשמתו לקליפות שהן

ממונים' וענין ב. ארקאקליפות אלו הוא ב

אשר

153

קנג הקדמת ספר הזהר

אשתתפו דא בדא , דנחית לתמן קין))))ששששושעתא , קטרוגא דא בדא ס ס ס סותמן בתרין))))אאאאועל דא אינון . תולדות דקין))))תתתתוכלא חזי דאינון . ואשתלימו כחדא

מסורת הזהר

ב"א תסה ב"ב) ) ) ) תתתת). י"ד. (רנד' דא"חבהשמטות ) ) ) ) שששש

ח"ז .י"ד. רנד' דא"חשלג וישלח רסב בהשמטות

).י"ד (.רנד' דא"חבהשמטות ) ) ) ) אאאא. ט

חלופי גרסאות ).ל"אה(א קטרגי דא בדא ובשעתא " נסססס

שמיא וארקא הסולם מאמר

כי , דקליפותה "אלה' אשך שם הם מבחי

כי נתבאר לעיל. זה לעומת זה עשה אלהים

ובחינת , בגניזוה "משבנוקבא יש אחורים ד

ואז יכולה להאיר אל הנשמות, באתגליאי"מ. ית השלמותבתכל, בשמא קדישא דאלהים

ת " שקבלו מזה"אלכי אז החכמה דאתוון

ונגלה, י"מר ד"מתלבשות בחסדים דג, י"מדשכל , אמנם בסטרא אחרא. שמא קדישא

, ה"משהוא , יניקתן הוא מאחורים דקדושה שהן) א: ליקויים' בבה"אלנמצאות בהן אתוון

כי אפילו שהחכמה) ב. מחוסרי חסדים לגמרי

בש שם מחמת אינה יכולה להתלה"אלשב

כ הן שרויות בחושך"וע, י"מחסרון החסדים ד

כי , דקליפהה"אלוהוא הזכר ד. ולא באור

, ה"אלהכלים שלו הם כלים דחכמה שהם אבל ריקנים מחכמה מטעם חוסר חסדים

הן מחכמה והן , באופן שכולו חושך, י"מד ,אבל מעלתו גדולה בכח הכלים שלו. מחסדים

יה אפשר לו שהם היו ראויים לחכמה אם ה

ה"אלוהנוקבא של . לקבל לבוש חסדים דנוקבא ה"מהיא מאחורים של ה, דקליפה אבל בקליפה, שהיא כלי של חסדים, דקדושה

שהיא שורש דפרודא המזייפת, היא פגומה מאד ויש לה הרבה שמות הטומאה, בשמא דמלכא

אמנם יש לה נהורא , לפי הקלקולים שלה

,ה"מים דדקיק מכח הכלים שלה שהם מאחורשאלו , ותדע. שהם בשורשם כלים דחסדים

הממונים' הם ב, דקליפהה"אלהזכר והנקבה ד הזכר הוא הממונה על החושך: שבארץ ארקא

כ"וע. והנקבה היא הממונה על האור אשר שם ,הם מקטרגים זה לזה להיותם הפוכים זה מזה

להיות בו הכלים הריקים דחכמה , כי הזכר

ונא לכח הזיוף והפרודאהוא ש, ה"אלמאתוון דוהוא בוחר יותר , שיש בכלים דנוקבא שלו

והנקבה שיש לה נהירו דקיק . בחושך שבו, אינה חושקת כלל באור חכמה, מחסדים

כ מקטרגת בו ובורחת"וע, ש לחושך דזכר"ומכ

תרין ממנן שליטין די שלטיןש "וז. ממנו דא בחשוכא ודא בנהורא ותמן קטרוגא

והנוקבא, לט בחושך כי הזכר שודא ברא

)ב"ע' י דף ט"דפו(

. והם מקטרגין ושונאים זה את זה, באוראינם יכולים , ומתוך שהם נפרדים זה מזה

.להתפשט כלל ואין בהם כח להזיקאלא אחר שחטא קין והפיל אתוון

דקדושה שבנשמתו אל הקליפות ההן ה"אל

, שלוה"אלנתלבשו אז אתוון , ארקאשב בתוך הנהורא דנוקבא. םכ מחסדי"הסתומות ג

שבזה החיה ניצוצין קטנים, דקליפהה"אלד

, דקין מבחינת החכמהה"אלשנשארו בכלים דכי האור דקליפה בישא החיה אותם בדוגמת

שמתוך כך גם הזכר , אור חסדים דקדושה

דקליפה נזדווג עם הנוקבא הזו ה"אלד

כי גם לו אותם הכלים, דקיןה"אלשהלבישה שהם , וג זה הוליד קין תולדותי זו"וע. דקין

שלו ה "אלמניצוצי חכמה שנשארו באתוון

שהן, דזכר דקליפהה"אלהמעורבים בכלים ד .נתלבשו באור של הנוקבא בישא דקליפה

ושעתא דנחית לתמן קין וזה אמרו כי , אשתתפו דא בדא ואשתלימו כחדא

דקין נתלבשוה"אלניצוצי חכמה שנשארו בז חשק בה גם "עיש, באור הנקבה דקליפה

הזכר דקליפה כדי לקבל ולהנות מניצוצי

דהיינו, ונזדווגו זה בזה, דקיןה"אלהחכמה ד

, כחדאונשלמו זה מזה , כחדאשנשתתפו

י"שע, וכלא חזי דאינון תולדות דקיןש "וז שהם בחינת התלבשות, הזווג הזה יצאו תולדות

ונמצאו, דקין בנהורא דקליפהה"אלניצוצין דז ניצוצי חכמה דנשמת קין וכולם "שנגלו עי

י הזווג " שנולדו עדקין תולדותראו שהם .הרע הזה

ועל דא אינון בתרין האשין כתרין כי מתוך שיצאו מחיבור הזכר והנקבה : חיוון

שהם משורשם הפוכים זה , דקליפהה"אלד ,כ התולדות שהוליד קין בעזרתו"ע, ל"מזה כנ

' הראשים של אלו ב' יש להם אותם ב ,שהאחד נוטה לחושך דכלים דחכמה, הקליפות

והשני נוטה לנהורא שבכלים דטומאה של

הם , כתרין חיוון, ואמרו. הנוקבא דקליפה

שורחיות שבמרכבה שהם ' הלעומת דב

.ש להלן"כמ, נשרווהנה

154

הקדמת ספר הזהר קנד

על דיליה ונצח צצצצנצח , בר דכד ההוא נהורא שליטפפפפ חיוון עעעעכתרין , ראשין . בחשוכא בנהורא והוו חדקקקקועל דא אתכלילו די . אחרא

ן ,אינון תרין ממנן) קנה וקסטימו דלהוןררררודיוקנא , עפרירא וחד דיוקנא , א" כתור))))גגגגחד דיוקנא . בשית גדפין))))בבבבכדיוקנא דמלאכין קדישין

. דיוקנא דאדם))))ההההאתעבידו , וכד מתחברן. כנשרא))))דדדד מסורת הזהר

כי))))גגגג. קמ' בהשמטות דז"תא תי בשלה קמו " ב))))בבבב

כי) ) ) ) הההה. תזריע קטו) ) ) ) דדדד. תשא סז שלח לך רעה בלק תד

.תשא נז תזריע קטו אדרא רבא של

חלופי גרסאות .א דנהורא"ונ. א בר דההוא נהורה" נפפפפ. א חיון" נעעעע

.א דילהו" נרררר. א בחשוכאן"ק נ. א דילה" נצצצצ

שמיא וארקא הסולם מאמר, ראשים' והנה מה שאומר שיש להם ב

שהיא שליטת , היינו רק בעת שליטת הזכרי התלבשותו בנהורא דנוקבא "כי ע, החושך

נמצא , ל"כדי להנות מניצוצי חכמה דקין כנשהוא מקיים גם שליטת הנוקבא שלו בעל

כ יש אז "וע, כי צריך לנהורא דילה, כרחו זה מושך לכאן וזה מושך, ראשים' להתולדות ב

שהיא , בא דקליפהמה שאין כן הנוק. לכאןשהרי אינו נותן , אינה צריכה כלל לזכר שלה

ולפיכך. ל"כי כולו חושך כנ, לה מאומהבעת שהנוקבא שולטת ורוצה לנצח בטומאה

ואינה , שלה הרי יש לה שליטה שלמה ואז גם התולדות, משאירה מבחינת הזכר כלום

.הראשים שלהם חוזרים להיות אחד' דקין ב

הוא נהורא שליטבר דכד הוזהו אמרו היינו בעת , נצח דיליה ונצח על אחרא

,שהיא בעלת האור, שהנוקבא דקליפות שולטת ,שהוא הממונה אחרא, ומתחזקת לנצח על הזכר

נצח על וגם , ונצח הכח שלו, נצח דליהושהוא , כ על הממונה האחר"ונצח ג, אחרא

כי היא מנצחת את הזכר תחת שליטתה. הזכר

ילו די בחשוכא ועל דא אתכל, לגמרי ומשום זה נכללה שליטת, בנהורא והוו חד

הזכר שהוא החושך תוך שליטת הנקבה שהיא .הראשים אחד' ונעשו ב, האור

' אלו ב: ' וכואנון תרין ממנן) קנה והצורה, עפרירא וקסטימון, נקראיםנקראיםנקראיםנקראים, ממונים ,הוא כצורותיהם של מלאכים הקדושים, שלהם

ואחד , ראחד הוא בצורת שו. בשש כנפים .וכשמתאברים נעשו לצורת אדם. בצורת נשר

והוא נגזר , קסטימוןהזכר נקרא . פירוש

ונקרא כן . שפירושו חורבןקוסטימלשון . להיותו חושך ואינו ראוי לישובא דבני אדם

,עפרוהוא מלשון , עפריראוהנקבה נקראת , ונקראת כן. שפירושו שאינו ראוי לזריעה

ז אינו"עכ, ל"כנלהורות שהגם שיש בה אור )ב"ע' י דף ט"דפו(

. מספיק לזריעה וקצירה ליזון בו בני אדםואומר שצורתם הוא כצורת המלאכים בעלי

והוא להיותם הלעומת של המלאכים. שש כנפים

'והעליונים שיש להם שש כנפים כנגד השאין להן , ולאפוקי מחיות הקודש. ה"הויד

. י"אדנכנגד אותיות דשם , כנפים' אלא ד, הללו, ובא להורות על הגובה של הקליפות .שהן הלעומת דמלאכי קודש העליונים

דיוקנא כתורא, והנה הזכר קסטימון ש"כמ. א"שהוא לבושא קדמאה דאתלבש בה ס

שאומר שם , ))))זזזז""""א אות נא אות נא אות נא אות נ""""תתתת' ' ' ' פרפרפרפר((((בזוהר

,נפק חד ערעורא מקטרגאשמשמרי היין ,ואיהו ברזא דיוקנא דאדם, מזיקא קדמאה

,כיון דאתעבר מתמן. לגו קדשאכד קריב בעי לאתלבשא , ובעי לנחתא לתתא

ונחית היא , לנזקא עלמא, בלבושא, ולבושא קדמאה דקא נקיט. ורתיכוי

וקדמאה לנזקין. תבנית שור דיוקנא דשור כי המוחין, פירוש. שור איהו, מאינון ארבע

, המשמח אלהים ואנשיםייןהעליונים נקראים

שמריהמכונים , םויש בסופן בחינת סיגי

,ומפסולת זו יוצא המזיק הראשון לעולם, היין יש לו, שבעודו דבוק בקדושה דהיינו בשמרים

אלא כשהוא יורד להזיק לבני, דיוקנא דאדם

כ השור"וע. דיוקנא דשוראדם הוא מתלבש ב וזה שאומר. הוא הראשון מארבעה אבות נזיקין

זה הוא בחינת המזיק שיש לוקסטימוןכאן ש

להורות שהוא שורש כל , יוקנא דשורד

והוא בחינת, דקליפהשורהמזיקין הנקראים הסיגים של המוחין העליונים דשמא קדישא

ה"אלשהוא בחינת , ל"דהיינו כנ, אלהים , של שמא דאלהיםה"אלדקליפה שהוא כנגד

, להיותו סיגים ושמרים העומדים מתחתיהםכ בהיותו עוד מחובר בקדושה היה לו "וע

ס "כי מוחין אלו דאלהים ה, וקנא דאדםדי

ם"צלשעליו אומר הכתוב ב, אדםם"צל

אלקים

155

קנה הקדמת ספר הזהר ואזלין, מתהפכין לדיוקנא דנחש בתרין ראשין, כד אינון בחשוכא) קנו

שמיא וארקא הסולם מאמר

אמנם בהפרדו , עשה את האדםם"אלהי

לבשנת, ל" הנארקאמהקדושה וירד למקומו ל

יש לה, ארקאוהנקבה שלו שב. שורבלבושא ד

והוא על שם תפקידה לנשר , דיוקנא דנשר, נשמות דבני אדם הנופלות תחת שליטתה

, הוא מלשון נשירת עלין מהאילןנשרכי כי מתפקידה לשוטט בעולם ולהביא בני אדם

דהיינו לפגום ברית קדש , למקרה לילההנשמות מבני , שבסבת הפגם הזה נושרות

וכד מתחברן ואומר ))))אאאא""""ל אות קלל אות קלל אות קלל אות קל""""כנכנכנכנ((((. אדם אם חוזרים, כלומראתעבידו דיוקנא דאדם

ומתחברים בקדושה להיות שמה בבחינת

דיוקנאהם חוזרים להיות ב, שמרים תחת היין, ארקאכמו שהיו מטרם שירדו ל, דאדם

כמו שאומר בזוהר תשא כמו שאומר בזוהר תשא כמו שאומר בזוהר תשא כמו שאומר בזוהר תשא ((((, ונעשו למזיקים

.))))וווו""""ועיין בזוהר נשא אות שלועיין בזוהר נשא אות שלועיין בזוהר נשא אות שלועיין בזוהר נשא אות של. . . . לללל""""הנהנהנהנ

כשהם : ' וכוד אינון בחשוכאכ) קנו .בחשך הם מתהפכים לצורת נחש בשני ראשים

, ומעופפים בתוך התהום. והולכים כנחש כשמגיעים לשלשלת של. ורוחצים בים הגדול

ומעוררים , הם מרגיזים אותם, עזא ועזאלוחושבים , והם מדלגים תוך הרי חשך, אותם .ה רוצה לקרוא אותם לדין"שהקב

הדברים דלעיל שאומר סובב על . פירוש

דכד ההוא נהורא שליט ונצח דיליה ונצח ,ועל דא אתכלילו די בחשוכא, על אחראשבעת שליטת הנוקבא , והוו חד, בנהורא

להיותהשני ראשיןחוזרים , נהוראשהיא

כד אינון ואומר כאן אבל . ל"ראש אחד כנדהיינו בעת שליטת הזכר הנקרא , בחשוכא

נא דנחש בתריןמתהפכין לדיוק, קמטימוןכי הזכר אינו יכול לבטל שליטת , ראשין, בהיותו צריך להתלבש באור שלה, הנוקבא

. ראשין' כ הם כנחש בב"וע, ))))ש לעילש לעילש לעילש לעיל""""כמכמכמכמ((((

שהולכין להזיק בדרך, כלומרואזלין כחויאדהיינו באותו דרך שהנחש פיתה את , הנחש

.ד"חוה לאכול מעצה, והנה מכח הראש של הנוקבא דקליפה

ששם שורש , טאסין גו תהומא נמצאים

שהוא ירידה שאין , תהוםהקליפות הנקרא כ יעלו שמים ירדו תהומות"בסוה, למטה הימנה

ומכח הראש של הזכר דקליפה. ))))זזזז""""תהלים קתהלים קתהלים קתהלים ק((((

שהוא החכמה, אסתחיין בימא רבאנמצאים

, ותדע. הוא שם החכמהיםכי , דקליפה

, בשם ארץ נודארקאשמשום זה נקיאת הראשים של' דים תמיד מחמת בלהיותם מתנדנ

)ב"ע' י וף ט"דפו(

פעם עולים בים הגדול ופעם : הממונים הללו .יורדים תהומות

עזא ועזאלוהנה ביאור מלאכים אלו וכבר ביארתי קצתו , הוא ענין ארוך מאד

ן ן ן ן """"ה זוה זוה זוה זו""""ג דג דג דג ד""""דף סדף סדף סדף ס((((בספרי בית שעד לכונות

.וכאן אתאמץ לבאר לפי הצורך. ))))ובהמשך שםובהמשך שםובהמשך שםובהמשך שם

הם מהמלאכים הגבוהיםא ועזאלעזכי , ותדעכי תמצא שגם אחר נפילתם מהשמים , ביותר ונקשרו בשלשלאות של, להרי החושך, ז"לעוההיה בלעם משיג על ידם כל מדרגת , ברזל

,שעליהם נאמר אשר מחזה שדי יחזה, נבואתוהנקרא . דהיינו בכח השגתו לאלו המלאכים

ש " נקרא נופל עעזאכי . נופל וגלוי עינים

נקרא וגלוי ועזאל. פילתו משמים לארץנ

,ה זריק חושך באנפוהי" דקבעזאבערך , עינים ושמא. ))))זזזז""""ש כל זה בזוהר בלק אות תטש כל זה בזוהר בלק אות תטש כל זה בזוהר בלק אות תטש כל זה בזוהר בלק אות תט""""כמכמכמכמ((((

תאמר שמדרגת נבואתו של בלעם היא דבר ל ולא קם נביא עוד בישראל"הנה אמרו חז, קטן

בישראל הוא דלא קם אבל באומות , כמשה .))))דדדד""""פרק יפרק יפרק יפרק יבמדבר רבה במדבר רבה במדבר רבה במדבר רבה ((((העולם קם ומנו בלעם

ביארו , והנה סבת נפילתם משמים לארץבזוהר בכמה מקומות שהוא מכח שקטרגו על

אמנם יש להבין הלא . האדם בעת הבריאהש במדרשות "הרבה מלאכים קטרגו אז כמ

לעזא ועזאלה רק "ולמה הפיל הקב, ל"חזז עד ז עד ז עד ז עד """"מן אות תטמן אות תטמן אות תטמן אות תט((((ואמנם בזוהר בלק . בלבד

.ענין זה נמצא שם ביאור מלא על ))))הההה""""אות תכאות תכאות תכאות תכ

בשעתא דסליק ברעותיה . ל שם"וז קרא לכתות כתות, ה למברי אנשא"דקב

אמר , דמלאכי עלאה ואותיב לון קמיה אמרו קמיה. 'וכו. לון מעינא למברי אדם

מה טיבו, ))))''''תהלים חתהלים חתהלים חתהלים ח(((( מה אנוש כי תזכרנו אמר לון בר נש דיהא בצלמא. דבר נש דא

עלאה , דיהא חכמתא דיליה, דידןכי בעת שעלה , ירוש הדבריםפ. מחכמתכון קרא כתות כתות, ה לברוא האדם"ברצון הקב

והושיבם לפניו ואמר להם רוצה, מלאכי עליון

מה , אמרו המלאכים לפניו, אני לברוא אדםמה טיבו של האדם הזה , אנוש כי תזכרנו

האדם יהיה , אמר להם. שאתה רוצה לבוראוכי . ותהיה חכמתו למעלה מחכמתכם, בצלמנו

ת האדם היא כלולה מכלהו מלאכים נשמכמו שגופו כולל כל , ומדרגות העליונים

ולפיכך בעת בריאת נשמתו, בריות העולם הזה

שיכללומלאכי עלאהשל האדם קרא לכלהו ס נעשה אדם"שז. את עצמם בנשמת האדם

בצלמנו

156

הקדמת ספר הזהר קנו

לשלשלאה....תתתת ))))זזזז כד מטאן. בימא רבא ))))וווו ואסתחיין שששש ,וטאסין גו תהומא, כחויא שששש

מסורת הזהר א רכז חיי שרה פא בלק תכא" ב))))זזזז. לעל אות מ))))וווו

.א"פא ט' דח"זפנחס שצ

חלופי גרסאות .א לשלשלא" נתתתת. א כחיוא" נשששש

.ומתנבסים) ע דרך אמת

שמיא וארקא הסולם מאמרששיתף כל . ))))''''בראשית אבראשית אבראשית אבראשית א((((בצלמנו כדמותנו

. ודמות האדםם"המלאכים שיכללו בצל, ה מה טיבו של בר נש זה"לקב, ושאלו הם

. י התכללותנו בו"מה נרויח ממנו ע, כלומר

בר נש דיהא בצלמא דידן והשיב להם . דיהא חכמתא דיליה עלאה מחכמתכון

שזה האדם שיתכלל מהצלם , שהבטיח להםונמצא . שלנו תהיה חכמתו גדולה מחכמתכם שחסרהשתרויחו גם אתם ההשגה גדולה ההיא

, על הפסוק, ל"ש חז"והיינו כמ. לכם עתהכעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל

ל ישאלו המלאכים "אשר לע, ))))גגגג""""במדבר כבמדבר כבמדבר כבמדבר כ(((( כי מעלת ישראל, מישראל מה שלא ידעו עצמם כ נשתתפו כולם"תהיה אז גדולה מהמלאכים וע

.ונכללו בצלמו של האדם

,כיון דברא אדם וחטאואומר עוד שם אתו עזא ועזאל , ם קמיהונפק בדימו הא, פתחון פה אית לן גבך, אמרון קמיה

אמר להו אלמלי. בר נש דעבדת חטי קמךיתיר הויתון (' וכותהוון שכיחי גבייהו

ה אפיל לון"מה עבד קב) ' וכובין מיניהח בתר', וכומדרגא קדישא דלהון מן שמיא

, ה מאתר קדישא דלהון"דאפיל לון קב ביאור. אטעו עלמאו, טעו בתר נשי עלמא

ויצא חייב , הדברים כמו שנברא האדם וחטא

אמרו לפניו פתחון עזא ועזאלבאו , לפניוהרי האדם שעשית חטא , פה יש לנו אצלך

הפילם מהמדרגה, ה"מה עשה הקב' לפניך וכו אחר שהפילם. 'מן השמים וכו, הקדושה שלהם

טעו אחר נשי, ה מהמקום הקדוש שלהם"הקבכי תראה שלא כל . ני העולםוהטעו ב, העלם

ה אחר חטאו"המלאכים באו להתלונן קמי קב

וזה מטעם . לבדםעזא ועזאלרק , של אדם

ידעועזא ועזאלאך . שידעו שיעשה תשובה לא, כי זה הפגם שהשיגו מחמת חטאו של אדם

ולא עוד אלא . יתוקן כלל מחמת תשובתו ,שמוטב היה להם שלא יעשה תשובה כל עיקר

, ק הם שהתלוננו על חטאו של אדםולפיכך ר כי כלפיהם הוא מעוות שלא יוכל להתקן וחסרון

)ב"ע' י דף ט"דפו(

כי שבירת , והענין הוא. שלא יוכל להמנותהכלים וחטאו של אדם הראשון הם ענין

אלא שמבחינת מציאות העולמות נקרא , אחד ומבחינת הנשמות הוא הנעשה, שבירת הכלים

ע ששבירת הכלים שלטהונוד. בחטאו של אדם ת"ת חג"שהם מלך הדעת וז, בשמונה מלכים

שהן , בחינות' אשר בכל מלך מהם מ, ם"נהי. מ"ב תו"בחינות חו' ס שבכל ספירה ד"ע

. כ בחינות"הם ש' ונמצא שמונה פעמים מכ ניצוצין דאזדריקו לכל עבר בעת "ש' ונק

י עלית"וענין התשובה הוא שע. שבירת הכליםים ניצוצין אלו מן הקליפות ן אנו מעל"מ

כמו שהיו מטרם . בחזרה למקומם לאצילות אמנם אין כח בידינו. החטא של אדם הראשון

המלכים האלו כי ' לברר את המלכויות שבחכ אין אנו "וע, פגמם למעלה מכחנו לגמרי

,ח ניצוצין עם תשובתנו"רשאין לברר רק רפב הבחינות "אבל ל, ב"פעמים ל' שהם רק ט

,אסור אפילו לנגוע בהם, לכויות שבהםשל המ

ר"ומכח זה נגנזו ג. ב האבן"לוהוא הנקרא ב"כי אלו ל. א הפנימיים"הנקראות או, א"דאו

,ס שלהם"הניצוצין שייכים להם להשלמת עה אמנם. וכל עוד שהם חסרים מהם אין להם זווג

, ח הניצוצין"אחר שיגמר הבירור של כל רפ ואינו, ר מאליול מתבר"ן הנ"ב האב"ימצא ל

ואז נאמר והסירותי את , צריך למעשה ידינו ואז ישיגו. ))))וווו""""יחזקאל ליחזקאל ליחזקאל ליחזקאל ל((((ב האבן מבשרכם "ל

שזה יהיה. א הפנימיים את המוחין שלהם"או לא יוכלו, אבל לפני גמר התיקון. כגמר התיקון

י "א לקבל שום תיקון ע"אלו אחורים דאו .תשובתנו

ותדע שאלו המלאכים עזא ועזאל הם ל שנתבטלו בעת "א הנ"חינת אחורים דאומב

ר חזרו "והנה קודם החטא של אדה, כ"שביה ר"ואחר חטאו של אדה, ונתקנו במדה מרובה

ואין להם עוד תקנה קודם , חזרו לביטולםולפיכך התלוננו עזא ועזאל קמי . גמר התיקון

ה על המוחין שלהם שהפסידו מחמת חטאו"קב וה שיוכלכי ראו שאין להם שום תק, של אדם

האדם

157

קנז הקדמת ספר הזהר

טורי))))טטטטואינון מדלגין גו , מרגיזין לון ומתערי לוןל "א ועזא"דעז אאאא )פ ))))חחחח .ה בעי למתבע לון דינא"וחשבי דקב, חשוכןבבבב

מסורת הזהר ב שנג תכג חיי שרה פא"א קב קעח רכח תסד ב" ב))))חחחח

אדרא שמה בלק תכא) י"ד. (רנה' דא"חבהשמטות

פי גרסאותחלו א חשוכאן" נבבבב. א"א עז" נאאאא

' דח"ז חיי שרה פא בלק תכא פנחס שפט תרצו תתפז ))))טטטט. פא' דח"ז: קח' ט ד" תסז"תפנחס שצ

.א"פא ט

.א"ו ע"א וחיי שרה קכ"ח ע"ונ, א"ז ע"ב ול"ה ע"ב וכ"ט ע"בראשית י) פ דרך אמת

שמיא וארקא הסולם מאמר ולא עוד.י תשובתו"האדם לתקן אותם ע

י תשובתו יפיל אותם "ר ע"כי ראו שאדהכי כל התשובה צריכה . עוד יותר מדרגתם

ב"ולא לנגוע בל, ח ניצוצין"להיות רק על רפ שאליהם, א הפנימים"ן השייכים לתיקון או"האב

. ל"מתיחסים המוחין של המלאכים ההם כנ הוא, ן"וכל ענין התשובה והעלאת מ

מן, ב ניצוצין"הלדהיינו , להסיר הפסולת הזוונמצא שמורידים עוד , ח"האוכל שהם הרפ

, בהסרת הפסולתעזא ועזאליותר בחינת ולפיכך. מן הקדושה לגמרי, ב האבן"שהיא ל

כי , קטרגו ומנעו את האדם מעשות תשובה ב הניצוצין"כי ל. התשובה מורידתם עוד יותר

.הללו שייכים לבנינםש ה שקטרוגם זה יחלי"וכיון שראה הקב

לפיכך אמר להם . את האדם מלעשות תשובה

אלמלי תהוון שכיחי גבייהו יתיר הויתון כי אדם הראשון לא, אמר להם, חבין מיניה

כי הגם שיש להם , קלקל אותם כלל בחטאוששם אין , מעלה וקדושה בהיותם בשמים

הנה אין זה שלימות גמורה , אחיזה לקליפותו ז שלנ"בעוד שאינם יכולים להמצא בעוה

הרי, ה"כ אמר להם הקב"וע, במקום הקליפותכי בלאו , לא הפסדתם כלום בחטאו של אדם

שהרי כל מעלתכם , הכי אינכם טובים ממנווהנה דיבורו . היא רק מחמת שהמקום גורם

ותיכף נפלו משמים , ה הוא מעשה"של הקב

ה "בתר דאפיל לון קבוהנה . לארץ שלנומאתר קדישא דלהון טעו בתר נשי

שכיון שבאו , כלומרואטעו עלמא, עלמא ן הכלול"ב האב"להאי עלמא התחילו לברר מל

ס ויראו בני האלהים את "שז. בבנות האדםבנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם לנשים

כי לא רצו , ))))''''בראשית ובראשית ובראשית ובראשית ו((((מכל אשר בחרו ב האבן ולבחור רק "להפריד הפסולת דל

דהיינו , אלא שלקחו מכל אשר בחרו, ח"ברפ ואז נכשלו גם הם בנוקבא, ב האבן" את לגם

)ב"ע' י דף ט"דפו(

ורצו להטעות העולם במעשיהם, לילית הרשעהכי לא רצו שהאדם יחזור , הרעים האלו

.ל"שזהו בנגוד לשורשם כנ, בתשובה

,ה חמא דאטעיין עלמא"מה עביד קבקשר לון בשלשלאי דפרזלא בטורא

כחה שאם יהיה להם "כי ראה הקב, דחשוכאיכשלו כל בני , לחזור לשמים אחר חטאם זה

,האדם אחריהם ולא יוכלו לעשות תשובהפ "כ אע"וע. כי שליטתם תהיה רבה מאד

נתן רשות לשורש הקליפות , ששורשם גבוה

כ כל כלי ברזל לא נשמע"בסוה, ברזלהנקרא וכיון שקליפה זו . ))))''''מלכים ומלכים ומלכים ומלכים ו((((בבית בהבנותו

ת של נדבקה בהם נקשרו בה כמו בשלשלאוולא יוכלו לעלות , בתוך הרי חושך, ברזל

ודי בזה כי כבר , משם טרם גמר התיקון .הארכתי כאן יותר מדאי ולהלן אבאר עוד

כד מטאן לשלשלאה וזהו אמרו כאן אסתחיין בימא רבאכי אחר ד, דעזא ועזאל

שהוא חכמה דקליפות קבלו כח להתחבר עם

שבהרי חושך למילף מנייהו עזא ועזאל ועוררו אותם שישפיעו להם מהחכמה, חכמתא

ההתעוררות, מרגיזין להון ומתערי לון. שלהםמכונה בשם , ד שהוא גדלות הקבלה"דבחי

ל כל גרגרן "ד שאמרו ז"ע, כעס והתרגזות

ואינון מדלגין גו טורי חשוכן והשבי, כועס כי לא יכלוה בעי למתבע לון דינא"דקב

לעלות לשורשם לקבל בעדם חכמה מחמת ולפיכך נבחן שהיו, לשלאות הברזל שעליהםש

שמחמת , קופצים כלפי מעלה ונופלים חזרה וחשבי, זה העמיקו להם מקומם תוך הרי חושך

ה רוצה לחדש עליהם כח הדין מחמת "דקבכ פסקו "וע, הקפיצות שלהם לקבל משורשם

ואלין תרין ממנן ועם כל זה . מלדלג עוד הפ שלמעש"אע, כלומר, שאטין בימא רבא

כי רק דלגו , לא יכלו להשפיע להם כלום הממונים' ז היה מספיק בעד ב"עכ, ל"ונפלו כנ

דשאטין בימא רבאעד , לקבל מהם חכמה

כי

158

הקדמת ספר הזהר קנח

ואזלין בליליא , ופרחין מתמן, ואלין תרין ממנן שאטין בימא רבא) קנז

ומשבין, ין קדמאין דחלגגגג דטעו אבתרהא )צ, דשדין))))ככככ אמהון נעמה ))))יייילגבי

מסורת הזהר

ח"זב שנג משפטים שעז אחרי מות שס "א קב ב" ב))))יייי ב קפו שלג שמו שנא וישלח"א קב ב" ב))))ככככ. א"פא ט' ד

חלופי גרסאות א דחלן" נגגגג

עה שמות ש תרומה תקמג תזריע יז קיז קעג אחרי מות שנט בהר מג אדרא רבא שלז קרח לז פנחס תיז תרפא

.א"נח ע' א ד" תכז"תעד עז עקב מה כי תצא ל קלז תשסד ואתחנן

.'שטעו אחריה המלאכים הראשונים שעליהם נאמר ויראו בני האלהים את בנות האדם וגו) צ דרך אמת

שמיא וארקא הסולם מאמרכי עתה היה להם כח לשוט שם בים החכמה

לא היה להם כח אלא , מה שמקודם, דקליפהוא כי כל ענין והטעם ה, להתרחץ שם בלבד

וכל , הקליפות הללו הגבוהות אין בהן מעשההפעולות שלהן נגמרו רק במחשבה ורצון

, שהוא מחמת היותן הכחות דפרודא, בלבדובטרם יספיקו לבא לכלל מעשה נמצאת

כ לא יצויר זה "וע, הקדושה מסתלקת משם ס כאן שהיא"וז. לעולם שיבואו לכלל מעשה

כ על המחשבה"ה מעניש ג"הקב, ז"בחינת עכ למען תפוש את בית "בסוה, והרצון בלבד, ל"שאמרו חז, ))))דדדד""""יחזקאל ייחזקאל ייחזקאל ייחזקאל י((((ישראל בלבם

ז שבלב כמו על "שהאדם נענש על הרהור ע

עזא ועזאלולפיכך הספיקו הקפיצות ד. מעשהפ שלמעשה לא "אע, לקבלת החכמה שלהם

.נתנו להם כלום

ואלו שני : ' וכוואלין תרין ממנן) קנז, ופורחים משם, וחים בים הגדולש, הממונים

שטעו , והולכים בלילה אל נעמה אם השדים, ))))''''בראשית ובראשית ובראשית ובראשית ו((((אחריה בני אלהים הראשונים

והיא מדלגת ששים אלף, וחושבים לקרב אליה לכמה צורותומתהפכתומתהפכתומתהפכתומתהפכתוהיא נעשית , פרסאות

.בשביל שיטעו אחריה בני אדם, לבני אדם

,עזא ועזאלכי אחר שקבלו כח מ. פירוש

שגם המלאכים , נעמהלו גם להזדווג עם יכ

ומגו . טעו אבתרהעזא ועזאל, הראשונים

כל הרוחין בישין ושדיןנעמהילדה , זווגא דא ).).).).בבבב""""אות קאות קאות קאות ק' ' ' ' ש בזהיר בראשית אש בזהיר בראשית אש בזהיר בראשית אש בזהיר בראשית א""""כמכמכמכמ((((, דעלמא

שהם, דטעו אבתרהא דחלין קדמאיןש "וז

שפירושן בני , דחלין הנקראים עזא ועזאל .))))''''בראשית ובראשית ובראשית ובראשית ו((((אלהים הכתוב במקרא

כיון שמלאכי מעלה , יש להבין הדברו

, נעמהאיך באו לכלל טעות לזנות עם , היו

שדיןי זה רק " ענעמהוכן למה הולידה

)ב"ע' י דף ט"דפו(

כי , והענין הוא בקיצור. ולא אנשיםורוחין

, 'יא נברא ב"ידעת שעלמא עלאה שהוא אוד ולא "ואין בהם מבחי, שהיא בחינת דכורא

נבראו , ם עלמא תתאהן שה"אבל הזו. כלום

. ))))חחחח""""ל אות מל אות מל אות מל אות מ""""כנכנכנכנ((((ד "הכלולה גם מבחי, 'הבס בינה עומדים תמיד "א שה"גם ידעת שאו

כי כן יצאה הבינה , בחשק אחר אור חסדיםן "אבל הזו. י"הבחינות דאו' מתחילתה בד

א "כי כך נאצל הז, צריכים לאור חכמה דוקא עיין בספריעיין בספריעיין בספריעיין בספרי((((. י בהארת חכמה בחסדים אלו"דאו

א"והנה מזווג או. ))))ה וטעםה וטעםה וטעםה וטעם""""דדדד' ' ' ' דף ו דף ו דף ו דף וסססס""""תלמוד עתלמוד עתלמוד עתלמוד ע

'יהנמצאים גם בסיומא ד, יצאי המלאכיםוחושקים רק אחר חסדים ולא אחר , כמוהם

ונשמות בני אדם יצאי מעלמא. חכמה כמוהם

, 'הונמצאות הנשמות בסיום ה, ן"תתאה זו שעליה היה הצמצום שלא לקבל חכמה מחמת

וכן יש להן צורך וחשק, ד הכלולה בה"הבחי .ן להיותן נמשכות מהם"אחר חכמה כמו הזו

ן "והנה אדם הראשון בעת שנולד מהזו, א"מלבישין לעלמא עלאה או, ן "היו הזו

היתה גנוזה 'האלא ב, 'יונסתיימו גם הם בר "כ היתה מעלת אדה"וע. באחורים שלהם

,ן בעלמא עלאה"כי בהיותו בהזו. גדולה מאד

לה היתה מדרגתו כמלאכי מע, 'יונסתיים בועם זה היה מקבל חכמה , א"הנולדים מאו

והיה שורה עליו . ן"עלאה להיותו מבחינת זו בשלימות דעלמא, שהוא חכמה. שמא דאלהים

ד" אין שם צמצום ובחי'יכי בבחינת ה, עלאה

,ה"אלומבחינה זו הוליד קין והבל קין מ. כלום ובשניהם לא היתה מגולה, ל"כנ, י"מוהבל מן

וכיון שכן היו בהם חכמה, לבדה'ית אלא ה"ה שהוא, ה"ועיקר נושא החכמה הוא אל, עלאה

אמנם קין . דהיינו נשמת קין, ת דבינה"ז

'יכי ב, י"מהתקנא בתאומה היתירה הגנוזה בוקין רצה , ל"ת כנ"זאת נמצאת בטמירו ה

שרצה להמשיך החכמה' להזדווג עמה שפי

שלו

159

קנט הקדמת ספר הזהר

ואתעבידת בכמה ציורין לגבי , הי דליגת שתין אלפין פרסיןואי. למקרב לגבה . אבתרהדדדדבגין דיטעון בני נשא , בני נשא

,ואהדרן לאתרייהו, ואלין תרין ממנן פרחין ומשטטן בכל עלמא) קנח

חלופי גרסאות .א אבתרהא" נדדדד

שמיא וארקא הסולם מאמרובזה . ד זו הגנוזה בנשמת הבל"שלו לבחי

ת נגלה "כי אחר שנתגלתה ה, הרגו להבלשאסורה לקבל , עמה גם הצמצום שעליה

כ נסתלק שמא דאלהים "וע, מאור העליון

,ר נסתלק למעלה" שהוא הגי"מאלא ה. משניהם

להיותו, דקיןה"אלו. ונבחן בזה שהרגו להבלשהוא , הוא נפל למקום הקליפות, ת"בחינת ז

פ שנפל "וכבר נתבאר שאע. ל" כנארקא מ נשארו בכלים מבחינת ניצוצין"לקליפות מ

ש הבנות שלו שלא"ומכ, מועטין של החכמההיו בהן עוד יותר ניצוצין , נפגמו כל כך

.מהבינה

זו שהיא מבנות קין נעמהובזה תבין שכי עיקר , היתה יפה מאד מכל בנות האדם

שהן , החטא היה בזכרים דקין ולא בנקבות ולפיכך אחר, :):):):)דדדד""""סנהדרין עסנהדרין עסנהדרין עסנהדרין ע((((קרקע עולם

ז שנברא" לעוהעזא ועזאלה ל"שהפיל הקב

נתעורר בהם חשק גדולנעמהוראו את , 'הב דהיינו החשק אחר אור, שלא היה מעולם, חדש

כי הם משורשם אין להם חשק אלא , החכמה

נעמהרק הראיה ד, ל"אחר חסדים בלבד כנ. הולידה בהם חשק חדש זה להמשיך חכמהנת ומתוך שמבנינם עצמם אין להם כלל בחי

לא היתה נעמהוגם בבנין , ת המצומצמת"ה

, דקיןה"אלת מגולה להיותה נמשכת מ"הה

בה שהיא ראויה לקבלת חכמה טעולכן ' והיתה הטעות שלהם בב. ונזדווגו עמה

ת מבנינם"פ שאין בהם בחינת ה"אע) א, דבריםז "כיון שהם בעוה, מ המקום גורם"מ, עצמם להמשיךוהיו אסורים , ת שולטת עליהם"כבר ה

נעמהמה שחשבו שגם בבנין ) ב. אור החכמה. ת בגניזו"כי באמת היתה בה ה, ת"אין ה

ולפיכך יצאו מזווגם זה כל השדין ורוחין .מזיקי העולם

שהשדין חציים , ל"ש חז"ובזה תבין מ .)..)..)..).זזזז""""חגיגה טחגיגה טחגיגה טחגיגה ט((((כמלאכי השרת וחציים כבני אדם

, כי מצד אביהם עזא ועזאל הם כמלאכים

אמנם לא . הם כבני אדםנעמהומצד אמם מחמת שלא היה בה , יכלה להוליד אנשים

,ומה שהם מזיקים. זרע אנשים אלא ממלאכים הוא להיותם נולדים מזנות דפרודא היותר גדול

)ב"ע' י דף ט"דפו(

כ מוליכים עמהם זוהמתם להזיק"וע, שבעולם

ואזלין בליליא לגביש "וז. בכל אשר ימצאו עו אבתרהא דחליןדט, נעמה אמהון דשדין

כי אחר שקבלו כח מאלו המלאכים, קדמאין

יכלו גם הם לילך , זונעמהשזנו תחילה עם

דאזלין בליליאש "ומ. לזנות עמה כמוהםהוא כי כח החכמה דקליפות אינו שולט אלא

, שהוא בעת שליטת הדינים, בחושך ובלילה

שנקשרועזא ועזאלוכל מחמת שרשם שהם .בהרי חושך

ואיהי דליגת, למקרב לגבהוחשבין כי אחר שזנו : ' וכושתין אלפין פרסין

, שפירושו, קפצה ששים אלף פרסאות, עמה שהעלתה צחנה עד שרצתה לבטל הפרסא שעל

אשר כל ספירה שלו נבחנת , א"ק דא"גבי ו .ק שלו שש אלף פרסאות"ונמצאים ו, ברבוא

אלא רק . אמנם אינו אומר שקרבו לגבה

ששטית, וכן אינו אומר, הוחשבין למקרב לגב

דליגת שתיןאלא רק ו, שתין אלפין פרסין, כי רק דלגה, שהפירוש הוא, אלפין פרסין

.אבל נפלה תיכף בחזרה למטה ולא נגעה בהםאשר בקליפות הגבוהות , ל"והוא מטעם הנ

וכל פגמן, ו בהם"הללו אין שום מעשה נוהג ח ל בדיבורל בדיבורל בדיבורל בדיבור""""כנכנכנכנ((((הוא רק במחשבה ורצון בלבד

דיטעוןז כבר יש לה די כח " אמנם עכ).).).).וךוךוךוךהסמהסמהסמהסמכי הגם שאינה גורמת , בני נשא אבתרהאלא רק מחשבה ורצון , לאדם מעשה בפועל

ה מעניש כאן על המחשבה"אבל הקב, כמותהכ למען תפוש את בית "בסוה, כמו על מעשהש "ומ. ל" כנ))))דדדד""""יחזקאל ייחזקאל ייחזקאל ייחזקאל י((((ישראל בלבם

ואתעבידת בכמה ציורין לגבי בני נשא הן מבחינת גילוי עריות והן מבחינת היינו

ש להלן בזוהר בראשית ש להלן בזוהר בראשית ש להלן בזוהר בראשית ש להלן בזוהר בראשית """"כמכמכמכמ((((שפיכת דמים

והיא אתמנת על ליליא באסכרה , ))))דדדד""""אות שנאות שנאות שנאות שנדהיא אתמנת לחייכא עם בני ', דרביי וכו

.ש"ע, נשא

ואלו שני : ' וכוואלין תרין ממנן) קנח, פורחים ומשוטטים בכל העולם, הממונים

בני בניו והם מעוררים את. וחוזרים למקומםלעשות , ברוח של יצרים הרעים, של קין .תולדות

פירוש

160

הקדמת ספר הזהר קס

.למעבד תולדות, ואינון מתערין לאינון בני בנוי דקין ברוחא דיצרין בישין ולא אולידת ארעא בחילא דלהוןהההה. שמיא דשלטין תמן לאו כהני) קנט

ואינון אלהא די. כמה שנין וזמניןולא אהדרן אלא ב, וחצדא כהניזזזז זרועא וווו) ) ) ) לללל )קולא , דלא ישלטון בה, יאבדו מארעא עלאה דתבל)))) מ מ מ מ,שמיא וארקא לא עבדו

ועל דא . ממקרה ליליאטטטט לאסתאבא חחחחולא יהון גרמין לבני נשא , ישטטון בה .כמה דאתמר, ה" דאליייי בשמא ))))נננניאבדו מארעא ומן תחות שמיא דאתעבידו

עלאי דעלייהוככככ יחשבון מלאכי דלא, ועל דא האי קרא תרגום) קס

מסורת הזהר

)י"ד. (רנד' דא"חא תפא ויצא רכב בהשמטות " ב))))לללל

לעיל))))ננננ. לעיל אות קנא))))פפפפ. בראשית אות ריטח"ז

.אות ז

חלופי גרסאות א" נוווו. 'א ולא אולידת ארעא בחיליהון זרועא וכו" נהההה

).ק"ד. (א לאסתכלא מקרה לילה" נחחחח. א וחצדי" נזזזז. זרעא א"ונ. א דאלהא" ניייי). ל"אה(ל "כצ, ממקרה דליליאטטטט

.א עלאה" נככככ. דאלהי

.זרע וקציר) ק דרך אמת

שמיא וארקא הסולם מאמר

היינו : ומשטטן בכל עלמא. פירוש כי גרמין לבני נשא לאסתאבא, להזיק בני אדם

.ש להלן"במקרה לילה כמ

ואהדרן לאתרייהו ואינון מתערין, ש"וזכי : למעבד תולדות' וכובני בנוילאינון

חוזרים , אחר שמחטיאים בני העולם הזה

ומעוררים, ארקאלמקום הקבוע שלהם שהוא שם בני בניהם דקין למעבד תולדות בזוהמתם

ומשמיענו כי מלבד שהם מחטיאין בני, ל"כנ

הם גם משוטטין בארץ שלנו , ארקאקין ב

והם מחטיאים גם יושבי הארץ , תבלשהיא .הזאת

השמים: ' וכושמיא דשלטין תמן) קנט ואין, השמים שלנוהשמים שלנוהשמים שלנוהשמים שלנוהשולטים שם אינם כאלו

, שלנושלנושלנושלנוזרע וקציר כאלו , הארץ מולידה בכחם אלא בכמה שנים, לצמוחלצמוחלצמוחלצמוח חוזרים הזרעיםהזרעיםהזרעיםהזרעיםואין

אלהיא די שמיא, שנאמר עליהםשנאמר עליהםשנאמר עליהםשנאמר עליהםוהם . וזמנים העליונה, וארקא לא עבדו יאבדו מארעא

ישוטטו ולא, שלא ישלטו בה, הנקראת תבלולא יהיו גורמים לבני אדם להטמא , בה

יאבדו מארעא ומן ועל כן . ממקרה לילה לעיללעיללעיללעיל' ' ' ' עיעיעיעי((((, ה"אל שנעשו בהשם תחות שמיא

. כמו שלמדנו))))דדדד""""אות יאות יאות יאות י, א"כי השמים שלנו מקבלים מז. פירוש

כ הארץ שלנו "וע, שיש לו מוחין דהולדה .היא מקבלת זרע וקציר, המקבלת בנוקבא שלו

אין להם מוחין דהולדה ארקאאבל שמים ד

ולא כ "וע, בסבת שליטת הקליפות אשר שם אולידת ארעא בחילא דלהון זרועא וחצדא

)ב"ע' י דף ט"דפו(

שאין כח בארץ לקבל זרע להוציא , כהני

ולא אהדרן תבואות וקציר כנהוג בארצנו כי לא יצמח הזרעאלא בכמה שנין וזמנין

.זמניםשמזריעין שם אלא רק בכמה שנים ו

ואינון אלהא די שמיא וארקא, ש"ומהממונים ' קאי על אותם ב: ' וכולא עבדו

אלהא די שמיאשהם , עפרירון וקסטימוןשלא יכלו לתקן , כלומר, וארקא לא עבדו

, שתהא ראויה להוציא פירותשמיא וארקאה כ אין להם רשות לשוטט ולהחטיא אנשים"ע

, כי בהמצאם כאן. תבלבארץ שלנו שהיא

שמיםהם מחבלים גם את ארצנו להיות כמו יאבדו מארעא עלאהש "וז. שלהםוארקא ,תבלשיאבדו מהארץ שלנו הנקראת , דתבל

ולא יגרמו , ולא ישוטטו בה, שלא ישלטו בהכי על ידי . לאנשים שיטמאו במקרה לילה

שלנו גורמים למחטי תבלהשוטטות שלהם ב

שהוא הקללה , בני נשא במקרה ליליא

. מחמת שליטתם שם ארקא עלהרובצת

,ה"אלומתחת השמים שלנו שנעשו בשם ן המתוקנים "כי השמים שלנו מקבלים מזו

דהיינו בסוד, ה כמא דאתמר"בשמא דאל

אשתתף י"מש, בראשית ברא אלהים

כ "כ הארץ שלנו מתוקנת ג"וע, ה"אלב. כי ברזא דא אתקיים עלמא. בקדושה עלאה

' לאלו בכ אין רשות"וע. ))))וווו""""ל אות טל אות טל אות טל אות ט""""כנכנכנכנ(((( .הממונים לשוטט כאן

ועל כן מקרא: ' וכוועל דא האי) קס שלא יחשבו מלאכים העליונים, זה תרגום

שעליהם

161

קסא הקדמת ספר הזהר

איהו מלה , כמה דאתמר, ה" דאלססססועל דא רזא . לןננננ יקטרגו ססססולא , אמריןיייי .קדישא דלא אתחלף בתרגום

כמוךכמוךכמוךכמוך מאין מאין מאין מאין ----מאמר כי בכל חכמי הגוים מאמר כי בכל חכמי הגוים מאמר כי בכל חכמי הגוים מאמר כי בכל חכמי הגוים

מי לא יראך מלך הגוים ))))ממממ דכתיב עעעעהאי קרא , אמר ליה רבי אלעזר) קסא

בכמה צצצצהאי קרא , אלעזר ברי: אמר ליהפפפפ. מאי שבחא איחו, כי לך יאתה ובכל רררר כי בכל חכמי הגוים ))))עעעע דכתיב )ר, הכיקקקקאבל ודאי לאו איחו , דוכתי אתמר

ה לא ידע הרהורין " דחשבין דקבשששש, דהא אתא למפתח פומא דחייבין, מלכותם דזמנא חדא אתא. ובגין כך אית לאודעא שטותא דלהון, ומחשבין דלהון

מסורת הזהר

ויחי קסד שמות מז בא קכ משפסים לב) ירמיה י ())))סססס

בא קכ משפטים) שם ())))עעעע. בראשית אות ידח"זלט

.לד מ

חלופי גרסאותא " נסססס. א לון" נ נ נ נ נ.א יקטרגון" נממממ. א אמרינן" נלללל

,רבי אלעזר ברי. ל"א א" נפפפפ. א דאמר" נעעעע. דאלהא ל ברי"א א"ונ', אלעזר האי קרא וכו' ל ר"א א"ונ

.ג אלעזר ברי"ול' ל האי קרא וכו"א א"ונ. אלעזר . נוסח אחר דחשיביןשששש. ' נוסח אחר ובכל מלכותם וגורררר. א הכי לא גרסינן" נקקקק. נוסח אחר בכמה גווניצצצצ

.א"עח "בפרשת בא אל פרעה ל) ר דרך אמת

מאין כמוך-כי בכל חכמי הגוים הסולם מאמר. ולא יהיו עוינים לנו, שעליהם אומרים זה

, הוא כמו שאמרנו, אלההמלההמלההמלההמלהועל כן סוד .שהיא מלה קדושה שאינה מחולפת בתרגום

כי כל המקרא כתוב בלשון תרגום. פירוש

יאבדו מארעא דאומר , ה"לבד מהמלה אל הטעם כי ואמר. ה"ומן תחות שמיא אל

והוא כי חיבור . מלה דא אין לה תרגום

ממשיך מוחין עלאין דחכמה י"מ בח"אל

כמו ה"אלו פוגמין באתוון ד"ואם ח, ל"כנ ואפילו קדושת, הרי אלו נופלין בקליפות, קין

באופן שלא תצויר. לא נשארת בהםתרגוםה

ק "שהיא בחינת ו, תרגוםבהם בחינת .))))בבבב""""לעיל אות קנלעיל אות קנלעיל אות קנלעיל אות קנ' ' ' ' עיעיעיעי((((. דקדושה

מאין כמוך-מאמר כי בכל חכמי הגוים

ל "א: ' וכואמר ליה רבי אלעזר) קסאמי לא ייראך מלך , מקרא הזה שכתוב, א"ר

אמר . איזה שבח הוא זה. הגוים כי לך יאתהמקרא זה נאמר בכמה , אלעזר בני: שששש""""ררררלו

כמשמעותו כמשמעותו כמשמעותו כמשמעותו אבל ודאי אין הוא כך . מקומות

ובכל כי בכל חכמי הגוים, שכתוב, הפשוטההפשוטההפשוטההפשוטהשזה בא לתת פתחון פה , מלכותם מאין כמוך

ה אינו יודע"שחושבים שהקב, לאותםלאותםלאותםלאותם, לרשעים ובשביל זה. את ההרהורים והמחשבות שלהם

כי פעם אחת בא. יש להודיע השטות שלהם

)ב"ע' י דף ט"דפו(

,אמר לי. אלי פילוסוף אחד של אומות העולם ,יםאתם אומרים שאלקיכם מושל בכל רום השמ

וכל הצבאות והמחנות אינם משיגים ואינם אינו , הנה המקרא הזה, יודעים המקום שלוכי בכל חכמי , שכתוב. מרבה כבודו כל כך

מהי ההשואה, הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך .לבני אדם שאין להם קיום, הזו

ואמרו איכה , ד הכתוב"והוא ע. פירושהנה אלה רשעים , ידע אל ויש דעה בעליוןכמו . ))))גגגג""""תהלים עתהלים עתהלים עתהלים ע((((ושלוי עולם השגו חיל

האי פילוסופא. שמביא לפנינו דברי הפילוסופאש "ובא לפני ר, היה אחד גדול מחכמי הגוים

לבזות את חכמת ישראל ועבודתנו באמונה שהיא בתמימות גלולה בגין דלית , שלימה

וחכם זה היה . מחשבה תפיסא ביה כלל היא' מהפילוסופים האומרים שעיקר עבודת ה

, כי לדעתם הם משיגים אותו, להשיג אותו

דאלהכון שליט, ש"וז. ובא להתלוצץ עלינו שהוא מרומם מכל, כלומר, בכל רומי שמיא

וצוה , והוא שליט ברוממותו זו, שכל אנושיולא , לכם לעבוד לפניו באמונה ותמימות

כלהון חיילין ומשרייןמשום ד. להרהר בו כלל אנושי אינו שלא לבד ששכל, לא אדבקן

משיגו אלא אפילו החיילות והמלאכים העליונים

, ולא ידעי אתר דיליהלא ישיגוהו כלל ,ש"דהיינו כמו, שאפילו מקומו אינם משיגים

שאומרים

162

הקדמת ספר הזהר קסב

אתון אמרון דאלהכון שליט , אמר לי. דאומות העולם לגבאיתתתתפילוסופא חדא . לא אדבקן ולא ידעי אתר דיליהגגגגיילין ומשריין חבבבב כולהון אאאא, בכל רומי שמיא

דכתיב כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם, האי קרא לא אסגי יקריה כל כך .לון קיומא*) מאי שקולא דא לבני נשא די לית דדדד. מאין כמוך בישראל ))))צצצצ. ולא קם נביא עוד בישראל כמשה))))פפפפ, דאתון אמרין, ותו) קסב

בכל חכמי הגוים אין וווו, אנא אימא, אוף הכי. קם באומות העולםההההאבל , לא קם כוותיה חחחחאלהא דאית בחכמי ישראל , אי הכי. איתזזזזאבל בחכמי ישראל , כמוהו

. דדייקנא כדקא יאותייייותשכח , אסתכל בקרא)ש. עלאה שליטאטטטטלאו איהו ה" קב))))רררראלא , מחיה מתים))))קקקקמאן . ודאי שפיר קא אמרת, אמינא ליה) קסג

מסורת הזהר

וישלח קה שמות צב תרומה תקצא בלק) דברים לד ())))פפפפ א תפב" ב))))קקקק. שמות שצב בלק קסב))))צצצצקסב האזינו ג

נח רח וירא קלו רמט רסב שצ שצו תא תו תיג תכא חיי שרה צט קנב קעג רג רח רע תולדות לט מט סה קז וישלח רי ריב וישב נא ס קכב ויחי תסה וארא קכו

ד ריג רעא תרומהבשלח רטז רצ יתרו נג משפטים קי תסג ויקהל צד תצד פקודי תתקלט אמור נא אדרא רבא

חלופי גרסאות

.א חילין" נבבבב). ל"אה(א וכולהו " נאאאא. ם"א דעכו" נתתתת א" נהההה. ג"א מאי ל" נדדדד. 'א אתדבקאן ולא ידעין וכו" נגגגג

א בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין" נוווו. ם"בעכו א כוותיה" נחחחח. ישא"ונ) מ"ד(א אין " נזזזז). ק"ד(כמוהו

)ק"ד(א דיוקנא " ניייי). מ"ד(א אלהא " נטטטט). ק"ד(ג "ל).ז"ד(א דדיוקנא "ונ

וירא))))רררר. פא' מ ד"תז "תקפו שלח לך קלו ריד רכז פנחס קסא ואתחנן קצח כי תצא פא אדרא זוטא קיז

.קלט תיג .עיין בפסוק ותמצא) ש דרך אמת

ין כמוך מא-כי בכל חכמי הגוים הסולם אמרמ

משום , ממקומו' ברוך כבוד ה, שאומרים ז בא להקשות"וע. שאינם יודעים היכן מקומו

האי קרא לא אסגי יקריה כל כך, כדלהלן

דכתיב . פסוק זה אינו מרבה כבודו כל כך כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין

,אם הנבואה באה לשבח אלהי ישראל, כמוךים חכמי שהוא יותר חשוב מהאלהים שמשיג

לא פ כחם האנושי עצמם וחכמתם "הגוים ע הרי שבח זה אינו מרבה, אסגי יקריה כל כך

מאי שקולא דא לבני כי , לו כבוד כל כך איזה משקל והשואה, נשא די לית לון קיימא

ונמצא כאן , לבני תמותה' היא מהבורא יתלהעריכו בערך חכמי , זלזול גדול לאלהיכם

.הגוים בני התמותה

. ועוד: ' וכוותו דאתון אמרין) קסב ולא קם נביא עוד, על הכתובעל הכתובעל הכתובעל הכתובשאתם אומרים בישראל לא קם אבל באומות, בישראל כמשה

בכל חכמי : אף אני אומר כך. העולם קם .אבל בחכמי ישראל יש כמוהו, הגוים אין כמוהו

אין, אלקים שיש כמוהו בחכמי ישראל, כ"וא מצאהסתכל במקרא ות. הוא אלקים עליון שליט

.שדייקתי כראויש "כמ. כאן דיבר בלשון חכמה. פירוש

אסתכל בקרא ותשכח דדייקנא כדקא

)א"ע' דף י*) ב "ע' י דף ט"דפו(

כי הבין שיתרצו לו קושיתו , והוא. יאות

כי בכל חכמי הגוים שהפירוש הוא , בנקל מאיןכי , אין מי שישיג אותךובכל מלכותם

,הייתיואלמלא ידעתיו הוא על דרך כמוך ולפי שחכמי הגויים מתפארים שמשיגים אותו

ולכן אומר הכתוב, כמוהוהם נבחנים משום זה כי אינם משיגים , ששקר דברו ואינם כמוהו

ולפיכך . אותו אלא הם מטעים את עצמם שרק, ז משמע"שלפי, החכים קושיתו לשאול

אבל בחכמי , בחכמי הגוים אין כמוהו ,שיגים אותודהיינו שמ, ישראל אית כמוהו

כ אלהא דאית בבני ישראל כוותיה לאו "א

אלהים שיש בבני ישראל. עלאה שליטאאיהו , כלומר. כמוהו אינו אלהים שליט ומרומם

ז איך אתם אומרים שאלהי ישראל "שלפי לית מחשבה תפיסא ביה כלל ושליט על עבדיו

ל בתחילת "כנ' בכח האמונה ברוממותו ית

הכון שליטאתון אמרין דאלדברו שאמר חכמיוהרי הכתוב אומר שב, בכל רומי שמיא

שיש חכמי, שהפירוש הוא, כמוהוישראל איתהרי שהכתוב סותר . ישראל שמשיגין אותו

.אתכם

,אמרתי לו: ' וכואמינא ליה ודאי) קסג כי מי, שיש בישראל כמוהושיש בישראל כמוהושיש בישראל כמוהושיש בישראל כמוהו, ודאי יפה אמרת

מחיה

163

קסג הקדמת ספר הזהר

מוריד גשמים אלא ))))תתתתמאן . מתייאכ כ כ כ ואחיו ))))שששש, ישעאתא אליהו ואל, בלחודוימאן עבד שמיא . ומנע לון ונחית לון בצלותיה, אתא אליהו, ה בלחודוי"קב

. ואתקיימו בקיומוהי בגיניהלללל, אתא אברהם, ה בלחודוי"אלא קב, וארעאושכיך ליה ופקיד , אתא יהושע, ה" מנהיג שמשא אלא קבמממממאן ) קסד

ה גוזר"קב. וידום השמש וירח עמד))))אאאא דכתיב ננננ, אשתכךליה דיקום על קיומיה ו, גזריןעעעעה גוזר " דקב))))בבבב, ותו. ואתקיימו, גזיר גזר דיןססססאוף הכי משה , גזר דין

ותו דאיהו . צדיק מושל יראת אלהים)))) ג ג ג גדכתיב, וצדיקיא דישראל מבטלין לוןאזל ההוא פילוסופא . לאתדמא ליה בכלאפפפפ, פקיד לון למהך באורחוי ממש

ואיהו, ואוליף אורייתא סגיא. יוסי קטינאהצצצצ, וקרון ליה, ואתגייר בכפר שחלים .בין חכימין וזכאין דההוא אתר

. כל הגוים כאין נגדו))))דדדד והא כתיב קקקק, השתא אית לאסתכלא בקרא) קסה וכי מלך הגוים איהו ולאו))))הההה, אלא מי לא יראך מלך הגוים. מאי רבויא הכא

מסורת הזהר

. וירא קלט תיג))))תתתת. ח תו תולדות לט וירא שצ))))שששש ב קמ שמות רנב ויקרא" ב))))בבבב. ויקהל עח) יהושע י ())))אאאא

שמות רנב ויקהל קכ פנחס תקנח) ב כג"ש ())))גגגג. רמ

בא קג משפטים) ישעיה מ ())))דדדד: צג' ס ד" תז"תתרעד

. משפטים לג))))הההה. לד

חלופי גרסאות .ורא גז" נסססס. א וכתיב" נננננ. א אנהיג" נממממ. א מיתייא" נככככ .א לארמאה"ונ, א לארמא"ונ, א לאדמאה" נפפפפ. גיזריןעעעע

.א דהא" נקקקק. א יוסף" נצצצצ

מאין כמוך-כי בכל חכמי הגוים הסולם מאמרבאו אליהו , ה לבדו"הלא הקב, מחיה מתים

הלא , מי מוריד גשמים. ואלישע והחיו מתיםבא אליהו ומנע אותם והוריד , ה לבדו"הקב

הלא , מים וארץמי עשה ש. אותם בתפלתו ונתקיימו שמים וארץ, בא אברהם, ה לבדו"הקב

.בשבילו, בקיומםכי זהו ודאי אמת , ש תירץ לו"ר. פירוש

ודאי , שבישראל אית כמוהו, כמו שאמרתועם זה אינו סותר כלל , שפיר קא אמרת

את אמונתנו התמימה דלית מחשבה תפיסא

,שליט בכל רומי שמיאואיהו , בו כלל וכלל ו שגם המלאכים העליונים אינם משיגיםדהיינ

אמנם כלפי זה, ולא ידעי אתר דיליהאותו י העסק בתורה "נתן לנו תורה ומצוות שע

,זוכים ישראל להדבק בו ממש, ומצוות לשמה ושכינתו יתברך מתלבשת בהם עד שהם עושים

שהם מחיים, עושה' אותם המעשים שהבורא ית ,מים וארץומקיימים ש, מתים ומורידים גשמים

ס "שה, ומבחינה זו הרי הם כמוהו ממש' וכואבל כל זה משיגים רק , ממעשיך הכרנוך

מבחינת אמונה שלמה ותמימה שאינם מעלים. הרהור כלל וכלל כדי להשיג אותו בחכמתם

.כדרך חכמי הגוים

מי: ' וכון מנהיג שמשא"מ) קסד

)א"ע' י דף י"ופו(

ושע בא יה, ה"הלא רק הקב, מנהיג השמש .ונשתתק, והשתיק אותו וצוהו שיעמוד על עמדו

ה גוזר"הקב. וידום השמש וירח עמד, שכתוב, ועוד. גזר דין ונתקיים, אף משה כך, דין

ה גוזר גזרות וצדיקי ישראל מבטלים "שהקב. צדיק מושל יראת אלקים, שכתוב, אותם צוה אותם ללכת בדרכיו ממשהההה""""שהקבשהקבשהקבשהקב, ועוד

תו הפילוסוף ונתגיירהלך או. להדמות לו בכלולמד , יוסי הקטן, וקראוהו. בכפר שחליים

והוא בין החכמים והצדיקים , הרבה תורה .שבאותו המקום

שמא תאמר סוף סוף הם ממעטים. פירוש בהיותם זוכים, כח אמונתם התמימה משום זה

אמנם המה עושים זאת , להיות כמוהו ממשמשום שצוה אותם לעשות כן ולהשיגו מכח

דאיהו פקיד לון למהך באורחוי יו מעשדברים דברים דברים דברים ((((ס הכתוב והלכת בדרכיו " שהממש

לאתדמאכדי , ומצוות המלך המה עושים, ))))אאאא""""ככככוהנה הפלוסוף נתפעל מאמת זו , ליה בכלא

עד שהלך ונתגייר וקבל עליו עול תורה .ומצוות

עתה: ' וכוהשתא אית לאסתכלא) קסהכל הגוים , והרי כתוב. יש להסתכל במקרא

,אלא, ומשיבומשיבומשיבומשיב. איזה יתרון יש כאן, אין נגדוכ

מי

164

הקדמת ספר הזהר קסד

ולא אתקרי , בעא לאשתבחא בישראלששששה "קב, אלא בכל אתררררר. מלך ישראל כה ))))חחחחוכתיב . אלהי העברים))))זזזז, אלהי ישראל))))וווודכתיב , אלא על ישראל בלחודוי

פטרון אחרןבבבב, לם אומות העואאאאאמרו . מלך ישראל ודאיתתתת, מלך ישראל' אמר יי .ועלנא לא שליט, דהא מלכיכון לא שליט אלא עלייכו בלחודיכון, אית לן בשמיא

לרדאה דדדד, מלכא עלאהגגגג, מי לא יראך מלך הגוים, אתא קרא ואמר) קסו לדחלא מנך לעילאהההה, כי לך יאתה. לון ולאלקאה לון ולמעבד בהון רעותיה

מסורת הזהר

ישעיה ())))חחחח. יתרו יג יח) שמות ה ())))זזזז. משפטים תקעו))))וווו

.ויחי טו שמות רפב) מד

חלופי גרסאות .ג"א בעא ל" נשששש. ה בעא"א אבל בכל אתר דקב" נרררר א מן תיבת" נגגגג). ל"אה( פטרא בבבב. ם"א עכו" נאאאא. ומלךתתתת לרדאהדדדד. ג"ל" כי בכל חכמי הגוים"עד " מלכא עלאה"

.א לדחילא"א דחלא ונ" נהההה). ל"אה(ל "ולאלקאה לון כצ

מאין כמוך-כי בכל חכמי הגוים הסולם מרמאוכי מלך הגוים הוא , מי לא ייראך מלך הגוים

ה"אלא בכל מקום רוצה הקב. ולא מלך ישראל ואינו נקרא אלא על ישראל, להשתבח בישראל

. אלקי העברים. אלקי ישראל, שכתוב, לבדמלך ישראל . מלך ישראל' כה אמר ה, וכתובלם מגין אחר יש לנו אמרו אומות העו. ודאי

כי מלככם אינו שולט אלא עליכם . בשמים .ועלינו אינו שולט, לבד

היינו בהאי ליליא דכלה , השתא. פירושובעי , ש"דהוה ביה ר, אזדמנת למיעל לחופה

יש להסתכל , ל"לקשט עתה קשוטא לכלה כנ

,מי לא ייראך מלך הגויםד, מחדש בהאי קראזר על וחו. ולפרשהו בדרך קישוטא דכלה

שנאמר מי לא ייראך מלך , תחילת הכתוב

. איזה רבותא יש כאןמאי רבויא הכאהגוים

ומה והא כתיב כל הגוים כאין נגדו

פטרון אחרן אית לן ש "וז. משמיענו כאן ,כי האומות מונין את ישראל לומר: בשמיא

שיש להם מגין ומנהיג טוב בשמים הנותן להם .לט עליהםומלך ישראל אינו שו. חכמה ושררה

בא הכתוב : ' וכו אתא קרא ואמר)קסו

היינו מלך. מי לא ייראך מלך הגוים, ואמר, ולהכות בהם, לרדות בהם, עליהםעליהםעליהםעליהםעליון

לירא , כי לך יאתה. ולעשות בהם כרצונו

, כי בכל חכמי הגוים. ממך למעלה ולמטה הממונים, שלמעלהשלמעלהשלמעלהשלמעלהאלו הם השליטים והשרים

באותה מלכותהיינו , ובכל מלכותם. עליהם ,כי ארבע מלכיות שליטות יש למעלה. שלמעלה

על כל שאר , הההה""""של הקבשל הקבשל הקבשל הקבושולטים ברצונו ועם כל זה אין בהם מי שיעשה . העמים

,שכתוב. אלא כמו שצוה אותם, אפילו דבר קטן .וכמצביה עביד בחיל שמיא ודיירי ארעא

)א"ע' י דף י"דפו(

,הם הממונים והשרים שלמעלה, חכמי הגוים

היינו, בכל מלכותם. מהם הואהגויםהגויםהגויםהגויםחכמת שוזהו פשוטו . כאמורעליהםעליהםעליהםעליהםמלכות השולטת

.של המקרא

כי המקרא הזה מבאר , ביאור הדברים איך הכלה מזדמנת בימי הגלות למיעל לחופה

והוא כי כל כחם של הגוים . בגמר התיקוןי "הוא ע, לכבוש אותנו בגלות תחת שליטתם

הממנין העלאיןשהם , החכמה והמלכות שלהםהמשפיעים להם חכמה , שבשמים דקליפות

י חכמתם מביאים אותנו לידי "שע, ושררהמכל ' לרצות להבינו ית, הרהורים רעים

אותו ודרכיו ומחשבותיו בלי שום : הבחינות', יראה ושום התחשבות ברוממות מלכותו ית

אנו מתרוקנים מכל, י הרהורים רעים אלה"שע, למלכות שלהםשפע קדושה והשפע עובר

בסוד לא נתמלאה צור אלא מחרבנה של שבזה משיגים כה לרדות בנו , ירושלים

. ולהכריחנו לעשות רצונם, ולהלקות אותנו' המלכויות המשעבדות אותנו בד' ס ד"שז

מ "ב תו"בחינות חו' המרומזות בד, גלויות

ראשה, המרומזות בצלם של נבוכדנצר, שלהם, די כסףחדוהי ודרעוהי , די דהב טב

,שקוהי די פרזל, מעוהי וירכתה די נחש ,ומנהון די חסף, רגלוהי מנהון די פרזל

ובעת שליטת הצלם הזה הם . ))))''''דניאל בדניאל בדניאל בדניאל ב((((

פטרון אחרן שיש להם , מתלוצצים עלינו ס ואלהים עשה"אמנם כל זה ה. ' וכובשמיא

כי השכינה נקראת. ))))''''קהלת דקהלת דקהלת דקהלת ד((((שיראו מלפניו שוםזה רומז שאין לנו, יראת שמים

י "לנצחיות זולת ע' מציאות להדבק בו ית לקבל עלינו עול', יראה גדולה מרוממותו ית

תורה

165

קסה הקדמת ספר הזהר

ובכל . שליטין רברבן די ממנן עלייהוזזזז אלין וווו, כי בכל חכמי הגוים, ותתא ,דהא ארבע מלכוון שליטין אית לעילא, בההוא מלכו דלעילאחחחח, מלכותם

אפילו ככככלית בהו דיעבד , ועם כל דאיייי. ותיה על כל שאר עסין ושלטין ברעטטטט וכמצביה עביד בחיל שמיא ודיירי))))טטטטדכתיב , אלא כמה דפקיד לון, מלה זעירא

מסורת הזהר

.מקץ מא שמות פט פנחס רכז תתסז) דניאל ד ())))סססס

חלופי גרסאות א" נזזזז). ל"אה(ל " אלין אינון שליטין רברבין כצוווו

.א ועל" ניייי. א ושליטין" נטטטט. א כההוא"נ חחחח. ושליטין

).ל"אה(ל " אפילו מלה חדא זעירא כצככככ

מאין כמוך-כי בכל חכמי הגוים הסולם מאמרמבלי , תורה ומצוות באמונה שלמה וטהורה

בכל פנים ', ו אחר מדותיו ית"להרהר חכי אז אנו נדבקים , שבעולם שלא יסתר ממנו

' ואז גם ה, לנצחיות בקשר כל ימוט' בו יתיתן הטוב בכל אשר חשב להנות אותנו

ואנו זוכים לגאולה השלימה, במחשבת הבריאהאבל מטרם זה כל המשתכר . ולגמר התיקון

כי ))))''''וווו' ' ' ' חגי אחגי אחגי אחגי א((((הוא משתכר אל צרור נקוב א יש לו תמיד כח לעשוק השפע שאנו "הס

, מקבלים בכח ההרהורים הרעים שמביא בנורבנה של בסוד לא נתמלאה צור אלא מח

,אמנם גם עונשים אלו אינם לרעתנו. ירושליםי ריבוי "ע', אלא להכשיר אותנו ליראינו ית

עד שאנו , הנסיונות שהגלות מביאה עלינוזוכים לקבל אמונתו בשלמות וביראת

זכר חסדו ואמונתו לבית, ואז נאמר, הרוממותישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו

לנו כל ' הקץ יזכור הכי לעת, ))))חחחח""""תהלים צתהלים צתהלים צתהלים צ((((כי אחר . חסדיו עם שלמות אמונתו בבת אחת

תבנה , שקבלנו כח לקבל אמונתו בשלמותכי כל החסדים , ירושלים מחורבנה של צור

א גזלו מאתנו בימי "והשפע שהמלכויות דס ,אחר שלימות אמונתנו, ישובו לנו, ל"הגלות כנ

ראו , ואז. אף משהו לא יחסר, בכל מילואןכי יראו . ארץ את ישועת אלהינוכל אפסי

כל האומות שגם עד עתה היו רק שומרי חנם בכדי להחזירם לנו בעת , על השפע שלנו

הוא לרע , ונמצא ששלט אדם באדם, הרצויה כי קושי השעבוד ששלטו ))))''''טטטט' ' ' ' קעלת חקעלת חקעלת חקעלת ח((((, לו

, בנו בעת ששלט אדם בליעל באדם דקדושהכי מחמת , לא היה אלא להרע לאדם בליעל

ולגבות ממנו כל ', נו לבא לאמונתו יתזה מהרועל העת ההיא אמר . הגזל שעשק מאתנו

כי עתה , מי לא יראך מלך הגוים, הנביא

לרדאה אחר שנתגלה כי מלך הגוים אתה ,לון ולאלקאה לון ולמעבד בהון רעותיה

כי, לרדותם ולהלקותם ולעשות בהם כרצונו

)א"ע' י דף י"דפו(

נגלה, רודים בנומה שנדמה מקודם לכן שהם שהם היו רק משמשים ועבדים , עתה ההפך

ומה . בכדי להביאנו לאמונה שלמה. שלנו נגלה עתה, שנדמה מקודם שהם מלקים אותנו

ז מהרו אותנו "כי עי, ההיפך כי לקו בעצמםומהרו לעצמם את סופם , לבוא לידי השלמות

ובמקום שנדמה שהם מרדו בו . ל"המר כנ ונם לדכא אותנו למילויועושים חפצם ורצ' ית

נגלה , ו"תאותם הרעה ואין דין ואין דיין חלהביאנו אל . 'עתה כי עשו רק רצונו ית

אתה מלך הגויםובזה נתברר כי . השלמות שהרי משלת עליהם והכרחת, מתחילה ועד סוף

. אותם לעשות רצונך תמיד כמלך על עבדיו ,ועתה נגלית יראת רוממותך בכל הגוים

.מי לא יראך מלך הגוים, וזה שאומר

, הכוונה היא, שכתובבכל חכמי הגויםוהם . על השליטים והשרים הממונים עליהם

וכן, שבארקאעפרירון וקסטימוןהממונים

שמהם שואבים חכמי הגוים' וכועזאל ועזא .את חכמתם ומציקים להם לישראל

ארבע מלכוון ' וכוובכל מלכותם ה עלשליטין אית לעילא ושלטין ברעותי

מלכויות אלו מרומזות ' ד: כל שאר עמין

ראשה די דהב טב) בצלם דחזי נבוכדנצר א

מעוהי ) ג, חדוהי ודרעוהי די כסף) ב, שקוהי די פרזל) ד, וירכתה די נחש

. רגלוהי מנהון די פרזל ומנהון די חסף והן שולטות, מ דקליפות"ב תו"הללו הן חו' וד

.האומות שבעולם' על כל ע

אין בהם מי שיעשה אפילו , זהועם כל. אלא רק כמו שצוית להם, דבר קטן מעצמם

,כי לעת קץ יתגלה, ש לעיל באורך"והיינו כמשכל הרידוים והמכות שבכחם הרחיקו את

לא היו בזה אלא , ישראל מאביהם שבשמים ,משמשים נאמנים לקרבם לאביהם שבשמים

באופן

166

הקדמת ספר הזהר קסו

מנייהו נ נ נ נ דלהון ממממ דחכמתא לללל, ממנן ורברבן דלעילא))))ייייאינון , ויםחכמי הג. ארעא . כפשטיהפפפפ הוא קרא עעעעודא . כמה דאתמר, מלכותא דשליט, בכל מלכותםסססס. הוה

, האי אשכחנא בספרי קדמאיצצצצ. ובכל מלכותם, אבל בכל חכמי הגוים) קסז חדששששלכל ופקיד רררר, דאתפקדן על מלין דעלמאקקקקג "אע, משריין וחיילין))))ככככדאינון

בגין דאנת רשים , מאן הוא דיעביד שום חד מנייחו כמוךתתתת, למעבד עבידתא מאן הוא דדדד', ודא הוא מאין כמוך יי. מכלהוגגגגבעובדך ב ב ב ב ואת רשים אאאא, בעילויא

עובדא וווו בכל ההההויהא דמי לך , עילא ותתא, סתימאה קדישא דיעביד ולהוי כמוךה "בקב. וחמודיהם בל יועילו תהו ))))ללללאבל אינון . שמים וארץ, דמלכא קדישא

. והארץ היתה תהו ובהו))))ננננבמלכותם כתיב ', בראשית ברא אלהים וגו))))ממממ, כתיב יקשטזזזזכל חד מנכון , ר שמעון לחברייא בני הלולא דא" א)ת) קסח

הב נבזבזא חד לכלה: אלעזר. אלעזר בריה' אמר לר. קשוטא חד לכלה))))סססס

מסורת הזהר לח קיב ויקהל קכח פקודי לך תמה שמות פו שיב בש))))יייי

).י"ד: (שה' דג"חרכא ויקרא קה בלק יד בהשמטות

וירא צט שמו תפה ויחי תשטז שמות קנז וארא))))ככככקצז בשלח צח קי קמו ויקהל קלב קלח פקודי רכ

).ישעיה מד ())))לללל. תנט תסו ויקרא קלו אמור שכג שכו א יז"להלן קצה ב) בראשית א ())))ננננ. לעיל אות טז))))ממממ

:רנב' דא"חב לה לח בהשמטות "יח בריד רלא ש

י בא נ ספרא דצניעותא ז שלח קנג "ד. רסג: רסב

)י"ד: (שה' דג"חר פנחס שצו בהשמטות "ג צ"בח

'ו ד"תכ. כג' ו ד"ת. טז. יב. יא. ו' בהקדמה דז"ת

חלופי גרסאות ).ל"אה(א דחכמתא דילהון לאו מפומייהו הוה " נלללל

א" נעעעע. א ובכל" נסססס. א מפימוי" נננננ. א די להון" נממממ .א דאתפקדו" נקקקק. א הכא" נצצצצ. א בפשטיה" נפפפפ. ג"הוה ל

ופקיד לכל חד וחד למעבד עבידתא מאן ההוא סתימאררררל "כצ' קדישא ולא כרעותיה דיעביד שום חד וכו

א מאן הוא סתימא"ונ. א מאין" נתתתת. א עד" נשששש). ל"אה( .א ותרשים בעובדך" נאאאא. קדישא אתעביד כרעותיה

א מאין" נדדדד. ג"א מכלהו ל" נגגגג. בדך ובמלולךא בעו" נבבבב.א יקשוט" נזזזז. א כעובדא" נוווו. א בכלא" נהההה. הוא סתימא

בראשית אות שידח"ז. קלו' ע ד"ת. צה' ג ד"תס. צג' ס ד"ת. פז' ד ד"תנ. עח' ז ד"תל: עג' ל ד"ת.: עא

. לעיל אות קכה))))סססס. א"ג קיט ט"ב קי ט"קז ט' דח"תק. ד נה

. לליל התקדש חג השבועותשייך) ת דרך אמת

מאין כמוך-כי בכל חכמי הגוים הסולם מאמרבאופן שלא עשו משהו אלא כמו שפקדת

וכמצביהש "והיינו כמ. ה"עליהם לעשות עשדהיינו . עביד בחיל שמיא ודיירי ארעא

כדי להביאנו לאמונה שלמה לזכות לקבל כל ה זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל"חסדיו בסו

ואז , כל אפסי ארץ את ישועת אלהינוראו ש חזה הוית עד די אתגזרת"כמ, נשבר הצלם

אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהיונשא המון רוחא וכל ' די פרזלא וחספא וכו ואבנא די מחת לצלמא, אתר לא השתכח להון

. ))))''''דניאל בדניאל בדניאל בדניאל ב ( ( ( (הות לטור רב ומלאת כל ארעא כי האמונה הקדושה נקראת אבן דלא

הנה אז , ואחר שזכר חסדו ואמונתו, ידיןבומחת לצלמא על , נגזרה האי אבן דלא בידין

ונעשה כעור מן עדרי קיט ונשאם' וכו, רגלוהיוראו כל . ולא נודע מקומם אים, הרוח ואינם

והאי אבנא . אפסי ארץ את ישועת אלהינו ומלאה, נעשתה לטור רב ומלאת כל ארעא

)א"ע' י דף י"דפו(

ישעיהישעיהישעיהישעיה((((כמים לים מכסים ', את ההארץ דעה

.))))אאאא""""יייי

אבל בכל : ' וגואבל בכל חכמי) קסזמצאתי זה בספרי , חכמי הגוים ובכל מלכותם

המחנות והצבאות , אשר הם. הראשונים, פ שהפקדו על עניני העולם"ואע, שלמעלהשלמעלהשלמעלהשלמעלה

,מי הוא שיעשה, וצוה לכל אחד לעשות עבודתומשום שאתה רשום . כמוך, אף אחד מהם

וזה הוא. ואתה רשום במעשיך מכולם, בערכך

מי הוא הסתום הקדוש למעלה. 'מאין כמוך ה, ויהיה דומה לך, ולמטה שיעשה ויהיה כמוך

. בכל מעשה המלך הקדוש שבשמים ובארץה "בהקב. וחמודיהם כל יועילו, אבל הם תהו

במלכותם . 'בראשית ברא אלקים וגו, כתוב .והארץ היתה תהו ובהו, כתוב

ר שמעון "א: ' וכור שמעון"א) קסחכל אחד מכם , בני החתונה הזאת. לחברים

,אלעזר בנו' אמר לר. יקשט קשוט אחד לכלה

אלעזר

167

קסז הקדמת ספר הזהר

להככככדיהבו , ושבחיןייייכד יעול לחופה באינון שירין , אסתכלטטטט דהא למחר חחחח .בני היכלא לקיימא קמיה

מאמר מי זאתמאמר מי זאתמאמר מי זאתמאמר מי זאת

, מי זאת. ' מי זאת עולה מן המדבר וגו))))עעעעואמר פתח רבי אלעזר ) קסטממש , עולה. דתרין עלמין בחבורא חדא וקשורא חדא, כללא דתרין קדושין

בגין ננננ, ת" בזא))))צצצצ ואתחברא ממממ, דהא קדש קדישין מעי))))פפפפ, קדשיןלללללמהוי קדש בגין ננננ, ת" בזא))))צצצצ ואתחברא ממממ, י" מ))))פפפפדהא קדש קדישין , קדשיןלללללמהוי קדש .לחופהכלה ולמיעל

בההוא מדבר. ומדברך נאוה))))קקקקא "כד, איהי עולהעעעעמן המדבר , תו) קע

מסורת הזהר חיי שרה קנ וישלח רכג יתרו שסג משפטים) שיר ח ())))עעעע

'ו ד"בהשמטות ת. קח' ט ד"תסז "תתכז פנחס תלח

בא קה קיב מצורע טז ))))צצצצ. לעיל אות ז))))פפפפ: קמה

:ף קמהו בהשמטות ד" תז"ת) ש ד"שה ())))קקקק. נשא קמג

חלופי גרסאות א אסתכל בה" נטטטט). ל"אה(א דהא למחר כד יעול " נחחחח

א "ונ, ג"א לה ל"נכ כ כ כ . א ותושבחין" ניייי. 'כד יעול וכוא "ונ, א ואתחבראת" נממממ. נוסח אחר קדישיןלללל. להון

).ל"אה(' בגין למהוי זאת עולה דאיהי וכוננננ. ואתחברת

.א איהו" נעעעע. א קדושין" נסססס

זאתמי הסולם מאמר, כי למחר יסתכל, הן מתנה אחת לכלה, אלעזר

באלו שירים ושבחות , כשיכנס לחופה, אאאא""""זזזז .שתעמוד לפניו, שנתנו לה בני ההיכל

מאמר מי זאת

א "פתח ר: ' וכואלעזר' פתח ר) קסט

,מי זאת. 'מי זאת עולה מן המדבר וגו, ואמר, של שני עולמות, הוא כלל של שתי קדושות

.בחבור אחד וקשר אחד, שהם בינה ומלכותשהם בינה ומלכותשהם בינה ומלכותשהם בינה ומלכות

כי , שעולה ממש להיות קדש קדשים, עולה

ונתחברה, היא קדש קדשים, שהיא בינהשהיא בינהשהיא בינהשהיא בינה, מי

תהיהשהמלכותשהמלכותשהמלכותשהמלכותבשביל , שהיא מלכותשהיא מלכותשהיא מלכותשהיא מלכות, בזאת

היינוהיינוהיינוהיינו, מן המדבר. שהוא קדש קדשים, עולהלהיות כלה ולהכנס , זאתזאתזאתזאתכי מן המדבר ירשה

.לחופה

מי זאת עולה מן המדברהכתוב . פירוש) ) ) ) ''''הההה' ' ' ' שיר השירים חשיר השירים חשיר השירים חשיר השירים ח((((ת על דודה מתרפק

המדובר הוא בגמר התיקון בשעתא דכלה

מי זאתומפרש . ש להלן"כמ, עאלת לחופה

ועל המלכות שנקראת, מיעל הבינה שנקראת

, בכללא חדאמי זאתואומר שאז יהיה , זאת

כי מטרם גמר התיקון, כללא דתרין קדושין

והמלכות העולה אל , קדשנקראת רק הבינה אבל אז , מקודשת רק בקדושת הבינההבינה

, תהיה גם המלכות עצמה קדושה כמו הבינה

.מי זאת עולה כללא דתרין קדושיןותהיה

דתרין עלמין בחבורא חדא וקשוראמשים שהוא הסיום, קשורה היינו הצרורא דחיי. חדא

)א"ע' י דף י"דפו(

ח ומקשר כל "של המלכות והמסך המעלה או

'יתסתיים אז בבחינת שהיא , הספירות כאחת קשורא' שזהו נק, בשוה עם הבינה לנצחיות

היינו כי קומת האור שלחבורא חדאו. חדאהמלכות תהיה מחוברת בקומת הבינה כאחת

,עולה ממש למהוי קדש קרשיןכי אז . ממששהמלכות עצמה עולה להיות קדש קדשים

היינו, עולה ממשואומרו , ממש כמו הבינה

י"מכי . שהוא קדשי קדשים, כמו קרבן עולה והוא נתחבר, א הוא קדשי קדשים"ס או"שה

כדי שתהיה המלכות , שהיא המלכותזאתבכי אז . בבחינת עולה שהיא קדשי קדשים

זאת כדי לעשות הזאת בי"מנעשה חיבור ה

הרי אי , וכיון שכן. לקדש קדשיןעצמה אחר , אפשר עוד שיהיה איזה מיעוט במלכות

כמו קדש קדשין שקדושתה עצמה היא .כ בלע המות לנצח"וע, הבינה

דהא מן המדבר ירתא למהוי ש "וממדבר היינו מקום : כלה ולמיעל לחופהוכבר נתבאר לעיל ' נחש שרף ועקרב וכו

אשר בחינת התמכין דאורייתא , ))))דדדד""""אות קכאות קכאות קכאות קכ(((( ונמצא, הם נבחנים בעיקר לעושי התורה עשיה

מן שהזווג הגדול הזה דגמר התיקון נעשה . דוקאמדברה

מן . עוד: ' וגומן המדבר. תו) קע דהיינו. ש ומדברך נאוה"כמ, המדבר היא עולה

. היא עולה, במדבר ההוא של לחש השפתים ,ולמדנו מהו שכתוב. פירושו דבורפירושו דבורפירושו דבורפירושו דבור, , , , כי מדברכי מדברכי מדברכי מדבר

האלקים האדירים האלה אלה הם האלקים

המכים

168

הקדמת ספר הזהר קסח

, האלהים האדירים האלה))))ששששמאי דכתיב . ןותנינ. איהי עולה, דלחישו בשפוון))))ררררה "בכל מכה במדבר וכי כל דעבד לון קב, אלה הם האלהים המכים את מצרים

ומדברך נאוה ))))אאאאא "כד, בדבורא))))תתתת, אלא במדבר, והא בישובא הוה, במדבר הוה בההיאפפפפ, מן המדבר ודאי, אוף הכי עולה מן המדבר, ממדבר הרים))))בבבבוכתיב

נחתא , ולבתר בדבורא, ועאלת בין גדפי דאמא, י סלקא דפומא איהצצצצ מלה ))))גגגג .ושריא על רישייהו דעמא קדישא

מסורת הזהר

ב רלט ויגש עז ק תרומה קלג ויקהל"א ריא ב" ב))))רררר בהעלותך קכד פנחס שלח תשפעעעעקלט שמיני סה

חלופי גרסאות .א דפימא" נצצצצ. א בההוא" נפפפפ

ב רמ תולדות " ב))))תתתת). א ד"ש ())))שששש: קי: קד: צז' דח"קת. קה' ט ד"תס: עח' ח ד"תל. כח' י ד" תז"ת

ויחי קכ במדבר סט לעיל))))גגגג). תהלים עה ())))בבבב). ש ד"שה ())))אאאא. קפד ויחי תשסז חקת סא פנחס רלד שיג שכה

.סב סח

מי זאת הסולם מאמרהמכים את מצרים בכל מכה במדבר וכי כל

הלא , ה היה במדבר"מה שעשה להם הקב. בדבור, פירושופירושופירושופירושו, דבראלא במ. בישוב היה

אף. וכתוב ממדבר הרים, א ומדברך נאוה"כשדהיינו , מן המדבר ודאי, עולה מן המדבר כך

, עולה, המלכותהמלכותהמלכותהמלכות, היא, באותו הדבר של הפה. שהיא בינהשהיא בינהשהיא בינהשהיא בינה, ונכנסת בין כנפים של האם

יורדת ושורההמלכותהמלכותהמלכותהמלכותי דבור היא "ע, ולאחר כך .על ראשי העם הקדוש

, גמר התיקוןכי מטרם , ביאור הדברים

, אילנא דטוב ורעבעוד שהמלכות נקראת שהצדיקים, ן"י המ"הנה כל תיקונה נעשה ע

י "וע, מעלים על ידיהן את המלכות לבינהעליה זו נעשית המלכות לשעתה קדושה

כי המלכות, ס תפלה בלחש"ן אלו ה"ומ. כבינהואי אפשר שתהיה בבחינת דיבור , ס דבור"ה

שהקול שבדיבור רק בעת, טוב בלי רע כלל, ס יחוד קול ודיבור"שז, הוא מבחינת הבינה

א מקבל קול "כי הז. ן בגדלות"שהם זווג זוואז , דאמא ומשפיע בדיבור של המלכות

ומקבלת המוחין, הדיבור כולו טוב בלי רע כל, אכן בלי המיתוק הזה מהקול דבינה. דקודש

, ל"ר כנ"הנה הקול של המלכות בבחינת טוואינה יכולה לקבל , ה לקליפותויש בה אחיז

שהצדיקים, ן"ולפיכך נבחנת עלית המ. מהקודש

,כלומר, לחישו דשפווןשהם ב, בתפלה, מעליםרק שפתיה נעות , כ"בסוה. דיבור בלי קול

כי אז אין ))))''''בבבב' ' ' ' שמואל אשמואל אשמואל אשמואל א((((וקולה לא ישמע ויכולים להעלות , ן שמעלים"שום אחיזה במ

קול כדי שתקבל ה, גם את המלכות עד הבינה ואז נעשית בנין קדוש ומקבלת מוחין, מהבינה

וקדושת הדיבור שלה , בזווג קול ודיבור

של הצדיקים שתיקנו שריא על רישייהו .אותם כן

)ב"ע' י דף י"דפו(

א "כד, מן המדבר איהי עולהש "וז כי הכלה אזדמנת עתה לזווג, ומדברך נאוה

ן של "י עלית מ" עלמיעל לחופההגדול

שהמשיכו , מדברך נאוהוד בס, הצדיקים, את הקול מאמא, שהיא המלכות, בדיבור

ז נעשית מדברה של המלכות נאוה ויפה "ועי כי כל אלו הזווגים שנעשו מקודם בזה. כבינה

נתקבצו עתה לזווג הגדול לעאלא לה, אחר זה

בההוא מדבר דלחישו ונמצא , לחופה ן שהעלו" שעל ידי המבשפוון איהי עולה

בדיבור, דהיינוחישו בשפווןלמקודם לכן בכי הקול שלה היה עדיין בבחינת , בלי קול

הנה , והמשיכו בה הקול דאמא, ל"ר כנ"טוט נעשה עתה הזווג הגדול "מכל אלו המע

כי עתה נעשה גם קולה , לעאלא לה גו חופה

קדש קדשיןונעשית , עצמה טוב בלי רע כלל .כמו אמא

,מלה דפומאוהנה הדיבור בלחש נבחן לבלי הצירוף של חיך וגרון ולשון , כלומר

. פומאי מוצא השפתים ו"אלא רק ע, ושניםש "וז, ל"שיהיה בבחינת קולה לא ישמע כנ

שכן , בההיא מלה דפומא איהי סלקא

ועאלת בין גדפי ואז , ן"דרך העלאת מכלומר . והיא עולה בין כנפי הבינה, דאמא

שמקבלת קול כנפים דאמא לתוך הדיבורים

בתר בדבורא נחתא ושריא על ולשלה כ בדיבור "ואח, רישיהו דעמא קדישא

היא יורדת ושורה על ראשי העם , שמקבלתכי אחר שקבלה הקול דמדת הרחמים . קדוש

וקדושתה חוזרת , כמותהקדשנעשה , דאמא ונקראים גם הם עם קדוש, לאלו שתיקנו אותה

כי הדיבור שלה הוא עתה קדוש כמו . כמוה

.' וכורא נחתאבדבוש "וז. אמאאיך

169

קמט הקדמת ספר הזהר

אית , נ קאים בצפרא"כד ב, דהא בשירותא, היך סלקא בדבוראקקקק) קעאחסידי . הכי הוו עבדי, היך מברךקקקק, בשעתא דפקח עינוי, ליה לברכא למאריה

אסחןתתתת) ) ) ) הההה, בליליא))))דדדדובזמנא דאתערו , הוו יהבי קמייהוששששנטלא דמייא )אר ר ר ר , קדמאי וכדיןגגגג, תרנגולא קרי))))וווו. קריאתהבבבב ומברכי על אאאא, וקיימי ולעאן באורייתא,ידייהו

מסורת הזהר

ב שכא וישלח פ ויחי תרפג תרומה סה תתעו " ב))))דדדדויקהל יד ויקרא שסד אחרי מות קמח בהר ב בחקותי

)חצי הלילה הראשונה(יא כה במדבר מא שלח ג וילך יז ויגש) ג לילהדאתפלי(בשלח מה תרומה עג ויקרא שסט

לח ויחי קלז תס תרפג אחרי מות קמח קדושים יח ב שכב וישב קטו מקץ קיז ויקהל שע" ב))))הההה. שלח רא

חלופי גרסאות א הוה"ונ. א הוה יתיב" נשששש. א מנא" נרררר. א איך" נקקקק

א ומברכין על " נאאאא. א אסתחאן" נתתתת. 'קמייהו וכו קריאת תרנגולא דהא בשעתא דתרנגולא קרי כדין הוא

.א קריאת" נבבבב). ל"אה(ל "כצ' ות ליליא וכופלג

.א כדין" נגגגג

'ב ד"יג ט' דח"ז לך ט שסח ויחי קסג ויקהל כא ויקרא שעט שצז מצורע ז בהר ג שלח רסז )))) ו ו ו ו.בלק לא

.ויחי קסג) תרנגולא אוכמא(א "נג ט' ב ד"מז ט

.ש שנוטל ידיו ממנו נקרא הכלי נטלא"כלי של מים וע) א דרך אמת

מי זאת סולםה מאמר

, שואלשואלשואלשואל: ' וכואיך סלקא בדבורא) קעא ,כי בתחילה, ומשיבומשיבומשיבומשיב. בדבורהמלכותהמלכותהמלכותהמלכותאיך עולה

בשעה, יש לו לברך לאדונו, כשאדם קם בבקרכך . איך הוא מברך. שהוא פוקח את עיניו

כלי עם מים. היו עושים החסידים הראשוניםובשעה שהיו מתעוררים , היו נותנים לפניהם

ועומדים , צים את ידיהםהיו רוח, בלילה בשעהבשעהבשעהבשעה. ומברכים על קריאתה, ועוסקים בתורהנמצא , ואז חצות לילה ממש, שתרנגול קורא

ואסור לברך. ה עם הצדיקים בגן עדן"אז הקבוכן בכל . עם ידים טמאות ומזוהמותבבקרבבקרבבקרבבקר .שעה

כיון דאמרת , מקשה, ביאור הדבריםדתחילת תיקונה של המלכות צריך להיות

כ איך תיכף בשעת "א, שפווןלחשיו בבוהיה , היקיצה מהשנה אנו מברכים בקול

צריך לברך בלחש כדי להמשיך תחילה הקול

בקולבדבוראמאמא שהוא להעלות המלכות .דאמא

תקנו אותו התיקוןחסידי קדמאיומשיב שן הוא "כי ענין עלית המ, ל בדרך עובדא"הנ

בחוקותיבחוקותיבחוקותיבחוקותי(ש בזוהר "או בעובדא או במלולא כמ

כ כיון שבעת שנתו של אדם "וע). ''''ות הות הות הות האאאא ורוחא דמסאבא דנחש, מסתלק רוחא דקודשא

מששים' הקדמוני שורה עליו כי השינה היא אוהמיתה היא , :):):):)זזזז""""ברכות נברכות נברכות נברכות נ((((כנודע . למיתה

לכן בעת הקיצו , מטומאת הנחש הקדמוני עוד לא נתפרש האי רוחא בישא ממנו, משנתו

לגמרי והוא נמצא עוד שורה על ראשי

)ב"ע' י דף י"דפו(

כי כל , והוא מטעם, אצבעות הידים שלו ואצבעות, א ביותר"הקדוש ביותר נדבק בו הס

כי שם , ידים הן קדושות ביותר משאר הגוף ה וכל אשה חכמת"בסו, מקום השראת החכמה

כ אין "וע, ))))הההה""""שמות לשמות לשמות לשמות ל((((' לב בידיה טוו וכו א דבחינת המיתה פורשת משם גם לאחר"הס

והוא נטילת , א צריך לעובדאוהו. הקיצהעליון הנקרא : כלים' ויש להכין ב, ידים

והכלי . וכלי תחתון לקבל הזוהמא, נטלא

, רומז על כלי הבינה, נטלאהעליון הנקרא ונמצא שרחיצת, א בורח מפני אור הבינה"שהס

,א משם"האצבעות ממימי הבינה מבריחין הס ונשארת, ונטהרת המלכות מבחינת הרע שבה

ואז אפשר לעסוק בתורה ולברך על ,טוב שזה העובדא של רחיצת הידים, באופן. התורה

גדפיל, לחישו בשפווןן ב"דומה להעלאת מ .ומיושבת בזה הקושיא שהקשה. דאמא

אז הוא חצות, והנה בעת שהתרנגול קוראאת המאור הגדול , כ"והוא סוה. לילה ממש

לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת כי השכינה הקדושה. ))))''''בראשית אבראשית אבראשית אבראשית א((((' הלילה וגו

נתמעטה בסוד המאור הקטן והתלבשה ))))''''משלי המשלי המשלי המשלי ה((((ה ורגליה יורדות מות "בסו, בקליפות

זכי בר נש הא טובדהיינו אילנא דטוב ורע .))))שששש""""ג עג עג עג ע""""ל אות קכל אות קכל אות קכל אות קכ""""כנכנכנכנ((((, ואי לא זכי הא רע

דהיינו , ורע, טוב: פלגין' הרי שיש בה בפיכך ול. ופלגא ללא זכי בה, פלגא לזכי בה

נחלקה אחריה , גם ממשלתה שהיא הלילהשפלגא דלילה הראשון הוא , פלגין' כ לב"ג

ה תשת חושך ויהי "בסו, מבחינת לא זכי ורע .))))הההה""""תהלים קתהלים קתהלים קתהלים ק((((לילה בו תרמוש כל חיתו יער

ופלגא

170

הקדמת ספר הזהר קע

ואסירדדדד, דעדןללללה אשתכח עם צדיקייא בגנתא " קב))))חחחח פלגות ליליא ממש וכדין ))))זזזז . כל שעתאהההה וכן ))))טטטטלברכא בידין מסואבות ומזוהמות

מסורת הזהר

ב מט נח רעג לך ה שסג שעג וירא סג"א תיא ב" ב))))זזזז חיי שרה רמב וישלח רנז רסח ויגש לה לח ויחי קסו

וארא) י"ד: (רס' דא"חתס תסו תרפג בהשמטות

חלופי גרסאות יןא ואסיר לברכא בידין מסואבין ומזוהמות ומברכ"נ דדדד

.א בכל" נהההה. וכן כל שעתא

ק קנט בא צט בשלח מה רעד תרומה עג קפא שיב תשכה תתעו ויקהל טו כא רפב שלח פקודי תקב ויקרא ר שסו שצט מצורע ז אחרי מות קמט קנה רו רי קדושים יח אמור לא בהר ג בחקותי לד נשא ד בהעלותך ז שלח

בהקדמה ז"ת) י"ד. (שג' דג"חילך יז בהשמטות ה קפב רסז בלק קנה פנחס ד פד ואתחנן ח צח קנה ו

נח רעז לך ה חיי שרה))))חחחח. פח. פז. פו. נג. נב. מז' בראשית אות שא תקמא תשנז ויצא אות מד דח"ז. ב' ד

ב"חרמב וישלח רסח ויחי תרצג בא צח בשלח מה תרומה עג קעה תרומה תתעט ויקהל כב שלח בהשמטות בראשית אות תקמג תשנזח"ז) י"ד. (שג' דג"חלח קפב בהשמטות אחרי מות רז רי ש) י"ד. (רפד' ד

))))טטטט. תשסא

.ב"ד ע"ב וישב קפ"ט ע"ב וישלח קס"ג ע"בראשית כ) בדרך אמת

מי זאת הסולם מאמר. ופלגא דלילה השני הוא מבחינת זכי וטוב

נעשה , והנה התיקון הראשון לפלגא דטובכי אז מקבלת , בנקודת חצות לילה ממש

דהיינו שהמלכות , לכות את הקול דבינההמוהדין , עולה ונמתקת תוך המלכות דאמא

שבתוך המלכות נעשה דין קדוש מסטרא דטובשהדין הזה נופל , והפירוש הוא. בלי רע בלל

א והוא נעשה רחמים על "ושורה על הס .ישראל

ג אותג אותג אותג אות""""שלח דף קשלח דף קשלח דף קשלח דף ק((((ש בזוהר "ובזה תבין מ

עמודאשלהובא ד, מבתר פלגא ליליא ))))זזזז""""רסרסרסרס דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי, גבר כגוונא דגבר אחרא עילאה עליה

,שלהובא דעמודא דיצחקו. ס בינה"יצחק הוהמלאך גבריאל נקרא . ס דין של הבינה"ה

,שרומז על מדת גבורה, גבר דהייה תרנגולא

שהוא , מניהגבר עלאהשהוא המשמש ל, ואומר. סוד המאור הקטן, המלכות דאצילות

, תחות כנפים דגבריאלבטששהדין דבינה ונמצאת המלכות מקבלת אז על ידו את הקול

ובשעתא ))))חחחח""""אות רסאות רסאות רסאות רס((((, ש"ש עו"וז. דבינהדאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא

ונפיק מניה שלהובא אחרא ומטי, קראן שבשעה שגבריאל, לון תחות גדפייהו וקראן

דהיינו גבר עלאהמשמיע קול הבינה ל הנה אז יוצאת השלהבת מגבריאל ,למלכות

שהם בחינת, ז" לכל התרנגולים של העוהומטיוכולם קוראים רק , ז"הדינים שבחלל העוה

. בהאי קול הנמתק במדת הרחמים מבינה באופן שבחינת הקול שהיא הדין של המלכות

)ב"ע' י דף י"דפו(

, כבר אינה שולטת במחצית הלילה השניה ז מורה קריאת"שע, ומקומה לקח הקול דבינה

תרנגולא קריש כאן "וז. ז"התרנגולים דעוא כי קול התרנגולוכדין פלגות ליליא ממש

רומז שכבר נתקבל קול הבינה אל המלכות , ונמצא שאז היא ממש נקודת החצות, ל"כנ

שהוא טוב בליפלגא דליליאשממנה מתחיל .ל"רע כלל כנ

, ואחר שהמלכות מקבלת קול הבינהי התורה שעוסקים "ן ע"ים מהצדיקים מעל

והם מעלים אותה עד , אחר חצות לילהואז נאמר , הגבורות המשמחות דאמא עלאה

כי היא מתגלית, ))))אאאא""""משלי למשלי למשלי למשלי ל((((ותקם בעוד לילה כי כן דרך המלכות , אז בכל הדרה ותפארתה

ש בזוהר "הקדושה להתגלות רק בלילה כמ ''''וכן בסבא דמשפטים דף זוכן בסבא דמשפטים דף זוכן בסבא דמשפטים דף זוכן בסבא דמשפטים דף ז, , , , וווו""""פנחס דף רספנחס דף רספנחס דף רספנחס דף רס((((

ואיהי אזלת ביממא ואתגליא. ))))וווו""""אוה טאוה טאוה טאוה ט וענין התגלותה הוא. בליליא ופלגא בצפרא

דהיינו לאלו הצדיקים המתקנים , רק בגן עדןעם עסק תורתם שלומדים אחר , אותה כן

).גגגג""""ש בזוהר לך לך דף קכש בזוהר לך לך דף קכש בזוהר לך לך דף קכש בזוהר לך לך דף קכ""""כמכמכמכמ. (חצות לילה

ה אשתכח עם צדיקייא"קבוזה אמרו כאן כי השכינה הקדושה נתקנת . בגנתא דעדן

בהיותה משתקייא מנחל עדנים, ע"אז בסוד ג ומשתעשעת עם הצדיקים שנכללו, ס חכמה"שה

.ן"בה בסוד המ

ואסיר לברכא בידין מסואבות, ש"וזכבר נתבאר זה : ומזוהמות וכן כל שעתא

כי הרי רוח מסאבא דנחש, ))))ה ומשיבה ומשיבה ומשיבה ומשיב""""לעיל דלעיל דלעיל דלעיל ד(((( הקדמוני נשאר שורה על אצבעותיו של האדם

גם

171

קעא הקדמת ספר הזהר

ובשעתא . רוחיה פרחא מיניה, דבשעתא דבר נש נאיםוווו) ) ) ) יייי )גבגין ) קעב ואסירזזזז, ומסאב לון, ושריא על ידוי, רוחא מסאבא זמין))))ככככ, דרוחיה פרחא מיניה

הא ביממא דלא נאים ולא פרח רוחיה, ואי תימא אי הכי. לברכא בהו בלא נטילהלא יברך ולא , כסא וכד עאל לבית החחחח, ולא שריא עליה רוחא מסאבא, מניה

דמלוכלכים טטטטבגין , ואי תימא. דיסחי ידוי))))ללללעד , יקרא בתורה אפילו מלה חדא . במה אתלכלכויייי, לאו הכי הוא, אינון

, דלא משגיחין ולא ידעין ביקרא דמאריהוןככככ, אלא ווי לבני עלמא) קעג, דעלמאלללל רוחא חדא אית בכל בית הכסא )))) מ מ מ מ.ולא ידעי על מה קיימא עלמא

אצבען דידויממממומיד שרי על אינון , ואתהני מההוא לכלוכא וטנופא, א תמןדשרי .דבר נש

מאמר חדי במועדיא ולא יהיב למסכנימאמר חדי במועדיא ולא יהיב למסכנימאמר חדי במועדיא ולא יהיב למסכנימאמר חדי במועדיא ולא יהיב למסכני ולא יהיב, מועדיא)ד דחדי באינון ))))ננננכל מאן , פתח רבי שמעון ואמר) קעד

מסורת הזהר

ויחי תרפג ויקהל טז ויקרא שצז מצורע ו אחרי ))))יייי ה במדבר מא שלח ג ואתחנןמות רג בהר ג בחקותי כ

ב שכב חיי שרה עה" ב))))ככככ. בראשית תקמאח"זג

פב קלא וישלח עח וישב קיד פקודי ש תזריע פג קמז ב" ב))))לללל. קעד במדבר מו אדרא רבא שלה פנחס תקכג

. יתרו תנט))))ננננ: אחרי מות שנח))))ממממ. שכג וישב קטו

חלופי גרסאות ה ואסיר לברכא בהו בלא נטילזזזז. א די בשעתא" נוווו ובגין כך אסור למהך ארבע אמין בידין מזוהמין ותו"

ט בגין דאיתי אלהא אחרא בידוי"דאתחייב לשמייא מ ובגין אלין כתיב ישליו אוהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו ומאן מרגיז אל אינון דאתיין אלהא אחרא על ידוי ווי לדא דאתחייב

).ל"אה(ל "כצ' הכי וכוואי תימא אי" מיתה לשמים א ביקרא דמלכא עלאה ולא ידעי ולא קיימי"נכ כ כ כ : א במאי יתלכלכו" ניייי. א דמלוכלכין" נטטטט. ג"א וכד ל" נחחחח

.א אצבעאן" נממממ. א בעלמא" נלללל). ל"אה(' בעלמא וכו

מועדיא דייקא מה) ע ד"י והפוסקים כתבו שמותר וצ"נראה מכאן שאסור לברך בלי נ) ג דרך אמת

.ב"ח ע" בשבת עיין ביתור פשאין כן

מי זאת הסולם מאמר ואין זוהמא זו עוברת, גם אחר שנעור משנתו

ואומר דכן הוא . ש"י רחיצה מכלי ע"רק ע

אלא , דלאו דוקא אחר השינה, כל שעתאבא "כל זוהמא ולכלוכא הוא מקום אחיזה לס

.ואסור לברכא רק אחר רחיצה במים

משום: ' וכובגין דבשעתא) קעב ובשעה. רוחו פורח ממנו, שבשעה שהאדם ישן

, לולולולושהרוח פורח ממנו רוח הטומאה מוכן ואסור לברך . ומטמא אותם, ושורה על ידיו

, אם כן, ואם תאמר, ידיםידיםידיםידיםבהן בלא נטילת , ואין הרוח פורח ממנו, הנה ביום שאינו ישן

, ובכל זאתובכל זאתובכל זאתובכל זאת, ורוח הטומאה אינו שורה עליוולא יקרא לא יברך , כשנכנס לבית הכסא

ואם. עד שרוחץ ידיו, בתורה אפילו מלה אחת ,אין הוא כן, תאמר משום שהן מלוכלכות

.כי במה נתלכלכו )ב"ע' י דף י"דפו(

אלא אוי: ' וכואלא ווי לבני) קעגשאינם משגיחים ואינם , להם לבני העולם

ואינם יודעים על מה, יודעים את כבוד רבונם חד יש בכל ביתהנה רוח א. העולם עומד השורה שם ונהנה מאותו הגועל, כסא שבעולם

ומיד הוא שורה על אותן אצבעות , והצואה .ידיו של האדם

מאמר חדי במועדיא ולא יהיב למסכני

, ש"פתח ר: ' וכושמעון' פתח ר) קעדמי ששמח במועדים ואינו נותן חלקו , ואמרשונא אותו , השטן, אותו רע עין, ה"להקב

וכמה צרות. ומעבירו מן העולם, ן עליוומשטי .על צרות מסבב לואות אות אות אות ((((כבר נתבאר לעיל , ביאור הדברים

כי יש בקליפות, ))))ה איש תהפוכותה איש תהפוכותה איש תהפוכותה איש תהפוכות""""ח דח דח דח ד""""סססס

ביאור

172

הקדמת ספר הזהר קעב

וסליק ליה , רע עין שטן שונא אותו וקא מקטרג ליה))))ססססההוא , ה"חולקיה לקב . עקו על עקו מסבב ליהננננוכמה , מעלמא

בגין. כפום מה דיכיל למעבד))))פפפפ למחדי למסכני ))))עעעע, ה"חולקיה דקב) קעה

מסורת הזהר א קפט וירא קסז" להלן רלג ב))))עעעע. משפטים קפד))))סססס

רסג מקץ קסט ויגש סו שלח שכו שסח תמז יתרו תיז

חלופי גרסאות.א עאקו על עאקו"נ ננננ

. אמור רפא))))פפפפרעח בהר טו נח סב ויקהל סב צ פקודי תקפד תרעו ויקרא קכא קדושים פד אמור

חדי במועדיא ולא יהיב למסכני הסולם מאמרוהזכר אינו כל כך רע כמו , דכר ונוקבא

והוא אינו מכשיל בני אדם לשקר , הנוקבאאלא אדרבה מעוררו לעשות , ה"בשמא דקב

אלא שלא בטהרה על מנת להשפיע , מצוותס "שז, רק בעירוב להנאת עצמו, ר ליוצרו"נאכול ושתה ', ל תלחם את לחם רע עין וגוא

כי על . ))))גגגג""""משלי כמשלי כמשלי כמשלי כ((((יאמר לך ולבו בל עמו נמצאת המצוה , ידי כך שאין כוונתו להשפיע. דהיינו בלא לב, בלי טעם ובלי אהבה ויראה

, אמנם כיון שכבר משך את האדם לרשתוז להזדווג עם הנוקבא שלו "יש לו כח אח ,שהיא קליפה רעה ומרה, דתהומא רבא

ואז נוטלת נשמתו , ה"המזייפת בשמא דקב

ההוא רע עין שטןוזה אמרו . ה"הימנו עש שונא אותו וקא מקטרג ליה וסליק ליה

ט" כי אחר שהכשילו במצות שמחת יומעלמאכי זה נראה , ר ליוצרו"שלא יהיה להשפיע נ

הנה , מתוך שאוכל לבדו ואינו מהנה לעניים .שמתוכ מזדווג עם הנוקבא שלו ונוטל נ"אח

: ' וכוה למחדי"חולקיה דקב) קעה כפי, לשמח את העניים, הואהואהואהואה "חלקו של הקב

,במועדיםבמועדיםבמועדיםבמועדים, כי בימים האלו. מה שיכול לעשותה בא לראות את אלו כלים השבורים "הקב במהבמהבמהבמהשאין להם , ורואה, ונכנס אליהם. שלו

ועולה למעלה להחריב, ובוכה עליהם. לשמוח .העולם

וענין הקטרוג , הנה כדי להבין מאמר זהצריכים להבין מקודם מדרש , דמלאכי עלאי

כשאמר, שבעת בריאת העולם))))וווו""""ר פר פר פר פ""""ממממ((((ל "חזהנה חסד אמר , למלאכים נעשה אדם בצלמנו

אמת אמר אל. מפני שהוא גומל חסדים, יברא, צדק אמר יברא, יברא מפני שכולו שקרים

, ושלום אמר אל יברא, מפני שעושה צדקותה נטל "מה עשה הקב, מפני שכולו קטטה

ד ותשלך אמת "הה, האמת והשליכו לארץ כי נודעו דברי, פירוש. ש" ע))))''''דניאל חדניאל חדניאל חדניאל ח((((ארצה

שלעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות, ל"חז

)ב"ע' י דף י"דפו(

פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא "אע כי האדם מתוך שפלותו :):):):)פסחים נפסחים נפסחים נפסחים נ((((לשמה

אי אפשר לו לעסוק תיכף בהתחלה במצותיו כי ועייר פרא , ר ליוצרו"כדי להשפיע נ' ית

ואי אפשר לו מטבעו ))))אאאא""""איוב יאיוב יאיוב יאיוב י((((אדם יולד ,לעשות איזו תנועה אם לא לטובת עצמו

לכן הוא מוכרח מתחילה לעסוק במצות שלא ז"אבל עכ, דהיינו מתוך תועלת עצמו, לשמה

אשר, ממשיך שפע קדושה תוך מעשי המצות במצותסופו לבא לעסוק, י השפע שממשיך"ע

וזה . ר ליוצרו"דהיינו בכדי לעשות נ, לשמה שאמר שכולו, שקטרג האמת על בריאת האדם

איך אפשר לברוא אדם , כי נתרעם. שקרים כזה מלכתחילה שיעסוק בתורה ומצות בשקר

אבל חסד אמר . דהיינו שלא לשמה, גמור כי מצות גמילות, מפני שהוא גומל חסד, יברא

מעשה מבוררתשהוא בהכרח, חסדים שעושההנה על ידיה נמצא מתתקן לאט , להשפיע

מ "עד שיוכל לעסוק בכל המצות ע, לאט הוא בטוח בסופו להגיע למטרתו, כ"וא. להשפיע

.שיש לבראו, כ טען החסד"וע, לעסוק לשמה

כיון , וכן השלום קטרג שכולו קטטה, מ להשפיע"שאי אפשר לו לעסוק במצות עי זה "הנה ע, אלא עם עירוב של הנאת עצמו

כי נדמה לו , ת"נמצא תמיד בקטטה עם השיואינו מרגיש כלל , שהוא צדיק גמור

דהיינו שאינו מרגיש שכל עסקו, בחסרונותיו והולך ומתרעם, בתורה ומצות הוא שלא לשמה

שאין מטיבין עמו כמו , ת"ו על השי"חונמצא פוסח . שצריכין להטיב עם צדיק גמור

' בשלום עמו יתפעם הוא, הסעיפים' על בולכן טען השלום , ו"ופעם הוא במחלוקת ח, אבל צדק אמר יברא. שאינו כדאי להבראותכי מחמת מצות צדקה , שהוא עושה צדקות

נמצא לאט לאט מתקרב אל . לעניים שעושהויזכה , מדת השפעה עד שבא לעסוק לשמה

ואחר. כ יברא"וע, ת"לשלום תמידי עם השי

שנשמעו

173

קעג הרהקדמת ספר הז

,ועאל עלייהו, מאנין תבירין דיליה))))צצצצאתי למחמי לאינון , ה ביומייא אלין"דקב . לחרבא עלמאעעעעסליק לעילא . ובכי עלייהו, דלא אית להון למחדיססססוחמי

. ואמרי רבון עלמא רחום וחנון אתקריאת, אתאן בני מתיבתא קמיה) קעו, ד" עבידת ליה אלא על חס וכי עלמא לאפפפפ: אמר לון. יתגלגלין רחמך על בנך

אמרי קמיה מלאכי . ועלמא על דא קיימאצצצצ, אמרתי עולם חסד יבנה))))קקקקדכתיב ולא קקקקויכיל למעבד טיבו עם מסכני , הא פלניא דאכיל ורוי, רבון עלמא, עלאי

.נ"ורדף אבתריה דההוא ב, אתי ההוא מקטרגא ותבע רשו. יהיב לון מידי

מסורת הזהרויחי תלה בהשמטות ) תהלים פט( ))))קקקק. יתרו תטז))))צצצצ

יתרו רנג אחרי מות שסט אדרא) י"ד: (רנב' דא"ח

בהקדמהז"תרבא קלט נשא קמא פנחס תתנד מטות ו

.סז' ב ד"תכ. טז. ז' ד

חלופי גרסאות ובעי לחרבא עעעע. א דלית להון"ונ, א דלית לון" נסססס

וכיפפפפ). ל"אה(ל "כצ' עלמא אתאן כמה בני מתיבתא וכו ).ל"אה(ל "כצ' עלמא לא ידעין דלא עברית וכובני

ועוד כתיב ושמחת בחגיך"א ועלמא על דא קיימא " נצצצצ "ארבעה דיליה לקביל ארבעה דילי' אתה ובנך ובתך וגו

.מיד אתי, א ולא יהב לון" נקקקק). ל"אה(' אמרי קמיה וכו

חדי במועדיא ולא יהיב למסכני הסולם מאמרהסכים , אלושנשמעו טענותיהם של אלו ו

והשליך אמת , ה עם מלאכי חסד וצדק"הקב כלומר שהתיר לעסוק במצות מלכתחילה. ארצה

ונמצא השליך, פ שהוא שקר"שלא לשמה אעוהוא מטעם שקבל טענת חסד , אמת לארץ

י מצות גמילות חסדים ומצות צדקה"שע. וצדקדהיינו לעבוד את , סופו לבא לאמת, למסכני

כי סופו . ר אליו"י רק בכדי לעשות נ"הש .ואז תעלה האמת מן הארץ, לבא לשמה

שהיתה , ס שבירת הכלים"והנה גם זי שבירת הכלים "כי ע, קודם בריאת העולם נפלו עמהם, ע דפרודא"דקדושה ונפילתם לבי

שמהם באו עניני , ניצוצין דקדושה לקליפותתענוגות ואהבות מכל המינים לרשותם של

לקבלת האדם הקליפות שהם מעבירים אותן והם גורמים בזה לכל מיני עברות . ולהנאתו

אמנם יחד עם זה נתן. כמו גנבה גזלה ורציחה לנו תורה ומצות אשר אפילו אם מתחיל לעסוק

דהיינו להנאתו , בהם עוד מתוך שלא לשמהכפי כחות , עצמו למלאות תאותיו השפלות

,הנה סופו יבא על ידם לשמה, שבירת הכליםדהיינו לקבל כל , בריאהויזכה למטרת ה

הנועם והטוב שבמחשבת הבריאה בכדי .ל"ר כנ"להשפיע לו נ

ה ביומייא אלין אתי "קבוזה אמרו כי , למחמי לאינון מאנין תבירין דיליה

שהאדם מקיים מצות שמחת , בימים טוביםהנה אז , ת"ט מרוב השפע שנתן לו השי"יו

ה לראות את הכלים הנשברים "הולך הקב ידיהם ניתנת לאדם הזדמנות לעסוקשעל , שלו

)ב"ע' י דף י"דפו(

והולך לראות כמה , ל"במצות שלא לשמה כנגמרו את תפקידם להביא את האדם לידי

וחמי דלא אית להון למחרי ובכי. לשמה, למאנין תבירין,ורואה שאין להם. עלייהו

כי רואה . והוא בוכה עליהם, במה לשמוח היינו שלא הביאוד, שלא נברר עוד מהם כלום

אלא שעוסק , את האדם כלל לידי לשמההנה אז , ט רק להנאת עצמו לבדו"בשמחת יו

שכביכול מתחרט עליהם, כלומר, בכי עלייהו, כי לא שיבר אותם, על מה ששיבר אותם

אלא לטובת , וכן לא השליך האמת ארצה, האדם שיוכל להתחיל לעבוד שלא לשמה

ה שהאדם עודוכשהוא רוא, כ יבוא לשמה"ואחכ שבר אותם "א, לא זז משהו מתאותו עצמו

סליק לעילא לחרבא. ובוכה עלייהו, בחנם כביכול עולה אז לסלק השפע מהעולם, עלמא

כי בעת שאין השלא לשמה , ולהחריב העולם נמצא שהשפע עצמו, ראוי להביא האדם לשמה

כי הוא נטבע על ידו יותר, הוא לרע לו מוטב בשביל האדםכ"וא. תוך קליפת הקבלה

.להפסיק לו השפע ולהחריבה לגמרי

באים : ' וכואתאן בני מתיבתא) קעו, רבון העולם, ואומרים, לפניו בני הישיבה

יתגלגלו רחמיך על , רחום וחנון אתה נקראוכי לא עשיתי את העולם : אמר להם. בניך

אמרתי עולם חסד , שכתוב, אלא על חסד אינם עושים אינם עושים אינם עושים אינם עושיםואםואםואםואם. והעולם עומד על זה. יבנה

אומרים. חסד עם העניים אחריב את העולםחסד עם העניים אחריב את העולםחסד עם העניים אחריב את העולםחסד עם העניים אחריב את העולםהנה , רבון העולם: המלאכים העליונים לפניו

ויכול לעשות חסד, שאכל ושתה לרויה, פלוני

עם

174

הקדמת ספר הזהר קעד

ביומא . לכל ברייןררררדעבד טיבו , מאן לן בעלמא גדול מאברהם) קעזמל ויעש אברהם משתה גדול ביום ויגדל הילד ויג))))רררר, מה כתיב, דעבד משתייא. וקרא לכל רברבי דרא לההיא סעודתא, עבד אברהם משתייא. הגמל את יצחק

נ " אי ההוא בשששש, מקטרגא אזיל וחמי))))ששששההוא , בכל סעודתא דחדוה, ותנינן ההוא מקטרגא אתפרש מההוא ביתא, ומסכני בביתא, אקדים טיבו למסכני

ובלא , י ערבוביא דחדוה בלא מסכניוחמ, עאל תמן, ואי לאו, ולא עאל תמן .סליק לעילא ומקטרגא עליה, טיבו דאקדים למסכני

וקם על פתחא תתתתנחת מקטרגא , כיון דזמין לרברבי דרא, אברהם) קעחאברהם הוה משמש לאינון מלכין . ולא הוה מאן דאשגח ביה, דמסכנאאאאאכגוונא אלא. כד איהי אולידת גגגג לכולהו דלא הוו מהמנין בבבבשרה אוניקת בנין . ורברבין

מסורת הזהר

וישלח קפא))))שששש: קכ' ע ד" תז"ת) בראשית כא ())))רררר

.קצז בא א ח כ אמור רו

חלופי גרסאותנ אקדים טיבו " אי ההוא בשששש. א עם כל בריין" נרררר

ההוא מקטרגא אתפרש . למסכני או מסכני בביתא וקם על פתחא כגוונא דמסכנא ולא הוה מאן דאשגח

. א דמסכני" נאאאא. א וקאם" נתתתת). ל"אה(ג "ל" נחת מקטרגא"עד " מההוא ביתא"מן תיבת ו, ל"ביה כצ ).ל"אה(ל " דאיהי אולידת כצגגגג. .א לכולהו שרות" נבבבב

חדי במועדיא ולא יהיב למסכני הסולם מאמר ,בא המשטין. ולא נתן להם כלום, עם העניים

.ורודף אחרי האדם ההוא, ולוקח רשות

בני עליונות הנקראות הנשמות ה. פירוש מתחילות אז להתפלל על התחתונים, מתיבתא

שלא יפסיק השפע מהם ויש לו לרחם על ואומרים ', כי מלמדים זכות לפניו ית, בניו

הם נקראים , כיון שעושים מצותיו באמונהכ ראוים לרחמים כרחם אב "וע, בנים למקום

הלא לא בניתי , ה"והשיב להם הקב. על בנים

והעולם ', דכתיב וכו, חסדעל ההעולם אלא

כלומר כי לא יגיע להם . עומדחסדרק על י השפע בעת שאין מהנים "שום תיקון ע

כי בריאת העולם היתה על מה , למסכנאי עשית חסד "שע, שהסכמתי למלאכי חסד ,ויבואו לידי לשמה, איש לרעהו יתקיים עלמא לא יצמח מזה שום, ועתה שאינם עושים חסד

רבונו : אמרו לפניו מלאכי עליוןואז. תיקון והוא, הרי פלוני שאכל ושבע, של עולם

ואינו נותן להם , יכול לעשות חסד עם ענייםכי אז גם המלאכים העליונים , פירוש. כלום

התחילו עתה לקטרג על הבריאה דהיינו מלאכיכי , חסד וצדקה וכל אלו שהסכימו לבריאה

מהלא הסכימו לבריאה בדרך זה של שלא לשאלא כדי שיעשה חסד וצדקה ויבואו על ידם

ואינם, ועתה שאינם עושים זאת, לידי לשמה הם מתחרטים על הסכמתם, ראוים לבוא לשמה

אתי ההוא מקטרגאואז . ומקטרגים על האדם

)ב"ע' י דף י"דפו(

, ותבע רשו ורדף אבתריה דההוא בר נשכי אחר שנתברר שאין האדם ראוי לבוא עוד

אז ניתנת רשות , עם המצות שלולשמה .למקטרג לעשות את שלו

מי לנו : ' וכומאן לן בעלמא) קעז .שעשה חסד לכל הבריות, בעולם גדול מאברהם

ויגדל הילד , ביום שעשה משתה מה כתובויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל

עשה אברהם משתה וקרא לכל . את יצחק בכל ולמדנו. גדולי הדור לאותה הסעודה

:הולך ורואה אותו המשטין, סעודה של שמחה ,אם האדם ההוא הקדים לעשות חסד עם העניים

המשטין נפרד מאותו , ואם יש עניים בבית נכנסהמשטיןהמשטיןהמשטיןהמשטין, ואם לא. ואינו נכנס שמה, הביתוהוא רואה הערוב של השמחה בלא , שמה עולה למעלה, ובלי שהקדים חסד לעניים, עניים

.ומשטין עליו

אברהם: ' וכוכיון דזמין, אברהם) עחקירד המשטין וקם , כיון שהועיד לגדולי הדור

, ולא היה מי שיביט עליו. על הפתח כעין עני, אברהם היה משמש את המלכים והשרים

משום שלא היו , שרה הניקה הבנים מכולם הואשיצחקשיצחקשיצחקשיצחקאלא אמרו , מאמינים כאשר ילדה

ה משום ז. שמן השוק הביאו אותו, אסופי, ושרה לקחה אותם, הביאו את בניהם עמהם

ש מי מלל לאברהם "ז. והניקה אותם לפניהם ,,,,והיה צריך לומר הניקה בןוהיה צריך לומר הניקה בןוהיה צריך לומר הניקה בןוהיה צריך לומר הניקה בן. הניקה בנים שרה

שרה

175

קעה הקדמת ספר הזהר

, בגין כך אתיין בנייהו בהדייהווווו איתיאו ליה הההה ומן שוקא דדדדאמרו אסופי הוא לאברהם הניקה בנים*) מי מלל ))))תתתתד "הח. ונטלת לון שרה ואוניקת לון קמייהו

מסורת הזהר

.פקודי תשטו) בראשית כא ())))תתתת

חלופי גירסאות .א ובגין" נוווו. א אייתיאו" נהההה. א דמן" נדדדד

חדי במועדיא ולא יהיב למסכני הסולם מאמר דהיינו בניהם של כלדהיינו בניהם של כלדהיינו בניהם של כלדהיינו בניהם של כל, בנים ודאיאלאאלאאלאאלא, , , , שרהשרהשרהשרה

אמרה. בפתחעמדעמדעמדעמדואותו המשטין . האורחיםהאורחיםהאורחיםהאורחים מיד עלה המשטין. עשה לי אלקיםשרה צחוק אתה , רבון העולם: ואמר לו, ה"לפני הקב

הנה עשה סעודה ולא , אמרת אברהם אוהבי ולא הקריב לפניך, ולא לעניים, נתן לך מאומה

, הנה שרה אומרת, ועוד. אפילו יונה אחת . שצחקת בה

הרי הוא שנצטיין בעיקר , יש להבין זהי הוה קאים וכל יומו, בהכנסת אורחים ובחסד

ש בזוהרש בזוהרש בזוהרש בזוהר""""כמכמכמכמ((((לזמן אושפיזין , בפרשת אורחין

ואיך אפשר . ))))טטטט""""א אות רעא אות רעא אות רעא אות רע""""אמור דף קעאמור דף קעאמור דף קעאמור דף קעשלא ליתן צדקה , שיהיה נכשל בדבר זה

ועוד למה הטריח עצמו המקטרג . למסכנאשאין דרכו בזה לגבי , להתחפש כמו מסכנא

ויש בזה , אמנם כאן אינו כפשוטו. אחרים .ישין עליוניןשאינו נוהג אלא בקד, סוד גדול

. ))))טטטט""""ו אות שכו אות שכו אות שכו אות שכ""""פקודי דף קפקודי דף קפקודי דף קפקודי דף ק((((ועיין בזוהר

ורוח מסאבא' וכוג"ש אע"אמר ר, ל"וזתא . בעי לאכפייא ליה בכל סטרין

ואימא לך רזא חדא ולא אתייהיב לגלאה דבעינן גו' וכובר לאינון קדישי עליונין

רזא דתפילין לאצנעא חד שערא דעגלא בעיוההוא שערא' וכו, דיפוק לבר ויתחזי

' וכולעאלא ליה בגו קדושה עלאה דילן

כדין לא יקטרג ליה ולא יכיל לאבאשאדהא דוכתא יהיב . ליה לעילא ותתא

ואי ההוא חולקא לא יהבין ליה . ליה יכיל לאבאשא ליה לתתא, בהאי קדושה

,פירוש. 'וכו. וסליק מקטרגא ליה לעילאכי מטרם גמר התיקון אי אפשר להעביר

פילו הצדיקים והקדושים וא, א לגמרי"הס וכמה שהצדיק נזהר לעשות המצוה, העליונים

, א לקטרג עליו"הנה נשאר עוד כה לס, בטהרהולפיכך הכין . ולהראות מקום חסרון במצוה

ת בשביל הצדיקים אופן אחר להכניע "השיליתן חלק מועט , והוא. ולסתום פה המקטרג

שבשביל, מהקדושה אל המקטרג הזה שנשארואינו רוצה , פיו של המקטרגזה נסתם

לקטרג עליו כדי שלא יאבד חלקו מהקדושה ס השערה שאנו "שה. שיש לו מאותה מצוה

ס"וה, ס שעיר המשתלח"וה. נותנים בתפילין

)א"א ע"דף י*) ב "ע' י דף י"דפו (

ועוד תמצא ענין זה . ה"עש. פרה אדומה .))))חחחח""""אמור דף פאמור דף פאמור דף פאמור דף פ((((בזוהר

פתחאנחת מקטרגא וקם עלש כאן "וז בגוונא דמסכנא ולא הוה מאן דאשגח

כי לכל העניים ודאי שהאכיל אותם . ביהרק , מסעודתו בדרכו בהכנסת אורחים תמיד

שאינו מועיל שום טהרה, ל"האי מקטרגא הנלהעבירו זולת להנות אותו מעט מהקדושה

כי רצה , שהיה כאן בבחינת המסכנא, ל"כנה אבל אברהם לא רצ. לקבל חלקו מהקדושה

אלא שרצה, א אף משהו מהקדושה"להנות לסולפיכך עלה , להכניעו בכחו ולדחותו לגמרי

נחת מקטרגאש הזוהר "וז. ש להלן"וקטרג כמשלא היה עני ממש אלא , כגוונא דמסכנא

, המדובר הוא במקטרג שהתחפש כמו עניותבע להנות אותו מסעודתו של אברהם

אבל אברהם הרגיש בו שהוא . כמבואה .כ לא רצה ליתן לו כלום"וע, א"ת הסמבחינ

כי יש בזה רמז אפילו יונה חד, ש"וזכי בסדר הקרבנות באים רק שני בני , נכבדנקודות הכלולות יחד במלכות ' כנגד ב, יונה

שיש בה דין ורחמים, הממותקת במדת הרחמים והרחמים שבה, והדין שבה גניזא וטמירא, יחד

כי לולא))))בבבב""""ל אות קכל אות קכל אות קכל אות קכ""""כנכנכנכנ((((, קיימא באתגליאהמיתוק הזה לא היה העולם יכול להתקיים

, בני יונה' כ אין להקריב רק ב"וע. ל"כנ

ס היונה ששלח נח " היונה חדשסוד , ותדע בראשיתבראשיתבראשיתבראשית((((מן התיבה ולא יספה שוב אליו עוד

רומזת למדת הדין שבמלכותיונה חד כי ))))''''חחחחוכיון שנח לא , בלי מיתוק במדת הרחמים

כ לא יספה "יקון עיכול לתקן בה שום ת .))))בבבב""""בזוהר שלח דף נבזוהר שלח דף נבזוהר שלח דף נבזוהר שלח דף נ' ' ' ' עיעיעיעי((((. לשוב אליו עוד

וכבר נתבאר ענין המקטרג שתבע חלקו שהוא, מסעודתיה דאברהם ביום הגמל את בנו

אשר אי אפשר לתקנו , ענין תיקון חסרון ל בדיבורל בדיבורל בדיבורל בדיבור""""כנכנכנכנ((((, מטרם גמר התיקון בדרך אחר

, ס מדת הדין שבמלכות"שה, ותדע))))הסמוךהסמוךהסמוךהסמוךוהיא צריכה , התקיים בהשאין העולם יכול ל

, כ סוד היונה"שהיא ג, להיות גניזא וטמירא אמנם. ל"אשר לא יספה לשוב אל נח כנ

אברהם

176

הקדמת ספר הזהר קעו

. צחוק עשה לי אלהים) ) ) ) אאאא אמרה זזזז. וההוא מקטרגא על פתחא. בנים ודאי, שרה ברהם את אמרת אחחחח, ואמר ליה רבון עלמא, ה"מיד סליק ההוא מקטרגא קמי קב

ולא קריב קדמך אפילו , ולאו למסכני, עבד סעודתא ולא יהב לך מידיטטטט, אוהבי . דחייכת בהייייאמרת שרה , ותו. יונה חד

ולא זז מתמן עד דבלבל. בעלמא כאברהםככככמאן , ה"אמר ליה קב) קעט

ואתגזר על שרה דתמות , ה למקרב ליצחק קרבנא"ופקיד קב, כל ההיא חדוהלללל . דלא יהיב מידי למסכניססססל ההוא צערא גרים כננננ דברה ממממעל צערא

מסורת הזהר

.וירא שצד שצט) שם) (א

חלופי גרסאות את אמרת אברהםחחחח). ל"אה(ל "כצ' רה שרה וגומ אזזזז

).ל"אה(ל "כצ' אוהבי הא אברהם עביד סעודתא וכו

תיב צחוק עשה לי אלקים א דחייכת בה דכ" ניייי. ולא למסכני) א לי מיד"ונ(א יהב סעודתא ולא יהיב לי " נטטטט א" נממממ. א כל ההוא סעודתא" נלללל. 'ולא זז וכו' א בעלמא וגו" נככככ). ל"אה(ה מאן בעלמא כוותייהו "ל קב"א

א כל ההוא צערא גרים מאן דלא יהיב מידי למסכני ומה אברהם כך שאר בני עלמא על אחת כמה " נננננ. דברהא ש ואמר"פתח ר, לא מתקיים אלא במילי דאורייתאווי לבני עלמא דלא ידעין ולא משגיחין דעלמא, וכמה

.'א בגין דלא יהיב וכו" נסססס). ל"אה(' וכו

חדי במועדיא ולא יהיב למסכני הסולם מאמרוהיה מוטל עליו , אברהם היה יכול לתקנה

דהיינו בדרך למיהב מידי למקטרג , לתקנה וכיון. ))))ל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוך""""כנכנכנכנ((((, למסתם פומיה

.לכן עלה וקטרג, קטרג כלוםשלא נתן לו למ

,ולאו למסכני, ולא יהיב לך מידיש "וזכי קטרג שבכל סעודתו זו לא תיקן כלום

, שהיא נקראת מסכנא, למדת הדין שבמלכות והוא אמנם חולקא, דלית לה מגרמה ולא מידי

, א"כי היא עצם המלכות נוקבא דז, ה"דקבשהרי לא המתיק אותה במדת . ה"שהוא קב

כ "וע, לא לצורך קיום העולםהרחמים אנבחנים , י מדת הרחמים"המוחין הנמשכים ע

שעל ידי זה יתקנו , כמו חלק של בני העולם. ה לבדו"גם עצם המלכות שהיא חולקא דקב

הניקה בנים שרהי הנס הגדול ד"וכיון שע, המשיך אברהם כל המוחין שבמדת הרחמים

כבר היה סיפק בידו לתקן גם בחינת המסכנא לכן קטרג , ה"שהיא חולקא דקב, כותשבמל

. ה" היינו חולקיה דקבולא יהיב לך מידי

היינו חלקה של עצם המלכותולאו למסכנאשאין בני העולם יכולים , שהיא במסכנותא

ולא קריב קדמך אפילו יונה חד, לתקן בהשנח לא היה יכול לתקן אותה , היינו היונה

כי, ותו אמרת שרה דחייכת בה. ל"כנ

)א"א ע"י דף י"ודפ(

ס בינה ומדת הרחמים המאירה "שרה ה

צחוק עשה לי אלהים, ובאמירתה, במלכות המשיכה בזה אור שלםכל השומע יצחק לי

עד שלא נראתה עוד כל , ומיתוק גדול מאדונעשה , בחינת חסרון בעצם מדת המלכות

חשש גדול שמא לא תשאר מחמת זה שום הוא ו. תשומת לב לתקן את עצם המלכות

מעץ החיים ואכל' כ פן ישלח וגו"דומה לסוה דהיינו שלא ירגיש, ))))''''בראשית גבראשית גבראשית גבראשית ג((((וחי לעולם

עוד בעצמו שום חסרון ולא יהיה מוכרח .לתקן את הפגם שבעץ הדעת

ל "א: ' וכוה"אמר ליה קב) קעט והמשטין לא מש. מי בעולם כאברהם, ה"הקב

ה "והקב. משם עד שבלל כל אותה השמחהונגזר על שרה . ת יצחק לקרבןצוה להקריב א

, גרם, כל הצער ההוא. שתמות על צער בנה .מה שלא נתן משהו לעניים

כי עקדת יצחק היתה לתקן עצם . פירוש

מה שלא תיקן עם המשתה הגדול , המלכותומיתת שרה היתה . ביום הגמל את יצחק

כ "מסבת האורות הגדולים שהמשיכה בסוה

,))))אאאא""""שית כשית כשית כשית כבראבראבראברא((((' וגוצחוק עשה לי אלהים .ל"שהם הפריעו לתיקון המלכות כנ

פתח

177

קעז הקדמת ספר הזהר

מאמר אורייתא וצלותאמאמר אורייתא וצלותאמאמר אורייתא וצלותאמאמר אורייתא וצלותא

ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ))))בבבב, מאי דכתיב, ואמרעעעעפתח רבי שמעון ) קפוכמה הוא עלאה , תקיפא דאורייתאצצצצ חילא ))))דדדד כמה הוא ))))גגגגח "ת', ויתפלל אל הפפפפ

ולא דחיל , ומתתאיקקקקיתא לא דחיל מעלאי ן דאשתדל באורי"דכל מ, על כלא . ויליף מיניה בכל יומאשששש דחיי ררררבגין דאיהו אחיד באילנא , ממרעין בישין דעלמא

תוליף ליה )ה, תוליף לבר נש למיזל באורח קשוטתדהא אורייתא ) קפא

דאפילו אתגזר עליה דלא, לבטלא ההיא גזרה, היך יתוב קמיה מאריהאעיטא

הרמסורת הז חיי שרה רכט ויחי שפו בשלח ז תרומה) ישעיה לח ())))בבבב

)עד סוף המאמר ())))גגגג. קכ תתצט ואתחנן א שופטים יא ב קסט"ב) שבת וסגולת התורה ())))דדדד. ואתחנן א) מובא

קעז נח רכה רעז לך ד קלב קעט רעח רפז שנו וירא קיז רל תמ חיי שרה קלו ריט רכב תולדות א ג יד

חלופי גרסאות תקופאצצצצ. ג"ל' א ויתפלל אל ה"נפ פ פ פ . ג" לא ואמר"נע ע ע ע

א" נררררא ותתאי " נפפפפ). ל"אה(ל "חילא דאורייתא כצ ת תוליף ליה לבר נש. ש יליף. א דחיין"דחייא ונ

.א היאך" נאאאא). ל"אה(ל "כצ

ויצא פה קט קיט רלב שמא וישלח מו קב קח קטז קעט רו ריג רסו וישב קכ קכט קפה ריט קכד קפטלג ריא רמט ויגש לה ויחי תנה תסו תקכו תרמב תרסב תרעה תרפד תרצג בהשמטות רכא רנב רפד מקץ

שמות ס פד קנז וארא קא קפג קצח בשלח מג רנא רעד רצה שה שז ) י"ד. (רסג: רס: רנט' דא"ח

שכט שמה שעד שפב שצב יתרו עו פו קעה רנז רצט שיב שלא שנב שעח שצב תו תיא תל תלו תסה תעט תקעד משפטים טז צג ק קב קיב קמג שג שכג שסא שעד שפד תנד תנו תצו תקט תקז תקכז תקנט תקסז

תקיז תקכ תקמב תקנג תרומה כ לה נג נח עח קמז רד רמו שיט שלד שנב שסח תקה תרלב תרמ תשכו תשלו תשסז תתקכד כי תשא קיב ויקהל צט רח רכח רפב שסא פקודי תקב תקכה תרצח תתפ ויקרא פז

שכד שנו שע שעט שפח שצח תלז צו נא קפב קפו שמיני ד סב מצורע ב יח אחריצ קכד קעז קצו רט רצב מות לא פה צג ק קמד קנה רו מכח רעח רצו שמז תי קדושים ב יא יג מד צד קל אמור לא מג נו בהרעה פא בחקותי טז במדבר ז כב נשא יז כ מה צט קלד אדרא רבא קמט קע בהעלותך א ה יד סב עט צ שלח

א סז קמב קפג קפח קצד רטז רנד רצד שה שיז קרח ב לה חקת א בלק ב קסד רכא רלד שיגד יד מא נה ס שסא שסה שעו פנחס ב יג כג מ סו צד קג קלב קמו קנט קעב רלד רמד רסה רפו רצג שכ שלב שמב שנגשעט תמו תצח תקו תקטו תקעא תריב תרכח תרמ תרמח תרסג תשט תשס תשסד תשעג תתג תתלח

א לב סח פא צה צח קה קנג קנט קעא עקב יח שופטים י כי תצא ג יד נד סו עב קה תתמז ואתחנן א כ

.שט. שז. שג.: ב שב"ש ע' דג"חקיז קכב קלב קמ וילך טז האזינו א ג יד רי רלה רמג רנה בהשמטות

ג"תי: כו' א ד"תי: כה' י ד"ת: כא' ו ד"ת. טו: יב: יא. ו. ה. ד.: ב: בהקדמה דף א ז"ת) י"ד(

ל"ת: עב' ח ד"תכ. סח. סד' ב ד"תכ. סג. ס. נט. נו. מו. מג' א ד"תכ. לז: לה: לב' ח ד" תי:כט' ד :קמז' י ד"ת. קמה' ו ד"בהשמטות ת. קלז. קלד. קלא: קו' ט ד"תמ: צו ' ו ד"תס: פח' ה ד"תנ: מג' ד

:צז' דח"תק. קמח' א ד"תי

.מלמדו עצה טובה) הדרך אמת

וצלותאאורייתא הסולם מאמר

מאמר אורייתא וצלותא

ש "פתח ר: ' וכופתח רבי שמעון) קפ ויסב חזקיהו פניו אל הקיר, מה שכתוב, ואמר

,כמה חזק כח התורה, בוא וראה. 'ויתפלל אל הכי כל מי שעוסק . וכמה היא עליונה על הכל

ואינו, אינו ירא מעליונים ומתחתונים, בתורה

)א"א ע"י דף י"דפי(

מפני שהוא אחוז, ליים רעים שבעולםירא מח .ולומד ממנו בכל יום, בעץ החיים

כי : ' וכודהא אורייתא תוליף) קפא, התורה מלמדת את האדם ללכת בדרך אמת

מלמדת לו עצה איך ישוב לפני אדונו לבטל כי אפילו נגזר עליו שהגזירה לא . הגזירה ואינה, היא מתבטלת מיד ונעברת ממנו, תתבטל

שורה

178

הקדמת ספר הזהר קעח

ולא שריא עליה דבר נש בהאי , מיד אתבטל ואסתלק מיניה, יתבטל האי גזרהולא , וליליבבבבבעי ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא , ובגין כך. עלמא

ואי אתעדי מינה דאורייתא או , והגית בו יומם ולילה))))ההההד "הה, יתעדי מינה .י מינה כאלו אתפרש מאילנא דחיגגגגאתפרש

סליק בליליא על ערסיה בעי לקבלא ))))ווווח עיטא לבר נש כד איהו "ת) קפב , לממסר קמיה פקדונא דנפשיה))))זזזזולאקדמא , עליה מלכותא דלעילא בלבא שלים

. מרעין בישין ומכל רוחין בישין ולא שלטין עליהדדדד) ) ) ) חחחחומיד אשתזיב מכל

מסורת הזהר

בשלח) י"ד. (רנט' דא"חבהשמטות ) יהושע א ())))הההה

מד יתרו רלט כי תשא קכ צו נא פנחס רפה תתג תתמז

חלופי גרסאות .א מערערין" נדדדד. א מיניה" נגגגג. וליליאבבבב

וישב פו קרח לג ואתחנן))))וווו. מז' דח"ז. קמה' ו ד"בהשמטות ת. ע' ה ד"תכ. ס' א ד" תכז"תואתחנן ב .א קב" ב))))חחחח. א תנ במדבר מב סז ואתחנן ג" ב))))זזזז. ג

ורייתא וצלותאא הסולם מאמר צריך, ומשום זה. שורה על האדם בעולם הזה

ולא יסור , האדם לעסוק בתורה יום ולילהואם הוא . והגית בו יומם ולילה, ש"ז. ממנה

הוא כאלו נפרד, או נפרד ממנה, סר מן התורה .מעץ החיים

בפסוק, הנה פתח בתפילה, ביאור הדברים

ומפרשו רק , ויסב חזקיהו פניו אל הקירש במקום אחר "והענין הוא כמ. אורייתאב כ נתקבלה" שע))))אאאא""""אות יאות יאות יאות י' ' ' ' זוהר ואתחנן דף דזוהר ואתחנן דף דזוהר ואתחנן דף דזוהר ואתחנן דף ד((((

תפילתו משום שלא היה דבר חוצץ בינו ובין ז אומר "וע. ס השכינה הקדושה"שה, הקיר שהשיג, שעצה זו עלתה לו רק בכח התורה, כאן

עד שלא היה , על ידה לבא לתשובה שלמהכ "וע, שהדבר חוצץ בינו ובין השכינה הקדו

כ "וע. נתבטלה הגזירה שנגזרה עליו מיתה

כיון שאנו רואים שכח התורהובגין כךמסיים

בעי ליה , גדול כל כך עד לבטל גזירת מות .נ לאשתדלא באורייתא יממא ולילי"לב

.ולא יתעדי מינה

, בוא וראה: ' וכוח עיטא לבר"ת) קפבכשהיא עולה בלילה על מטתו : עצה לאדם

, בלב שלם, ליו מלכות שלמעלהצריך לקבל עומיד הוא , ולהקדים למסור אליו פקדון נפשו

, ניצל מכל חליים רעים ומכל הרוחות הרעות .שאינן שולטות עליו

, לאור יום', כי קרא ה, ביאור הדברים

שאנו משיגים, דהיינו אור הדביקות והקדושהולחושך קרא , וזהו ממשלת היום. י"מהשרודא המפרידות אותנו דיינו הכחות דפ, לילה

ולפיכך אנו . הוא ממשלת הלילה', מאורו ית מששים במיתה' שהוא חלק א, ישנים בלילה

)א"א ע"י דף י"דפו(

הממשלות ' ומתוך ב. א"שהוא ממשלת הס ,לנצח' האלו אין אנו יכולים להדבק בו ית

מכח ממשלת ' כי אנו מפסיקין דבקותו יתמפסקת הלילה החוזרת ובאה עלינו תמיד וה

.'אותנו מעבדותו יתשבכל , ש עצה"נותן לנו ר, ולתקן זה

בעי לקבלא עליה, לילה טרם שהולך לישוןכי בעת , מלכותא דלעילא בלבא שלים

,דכתיב, שהלילה מתוקן כמו במעשה בראשית, שפירושו, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד

שלילה ויום מיוחדים שניהם לגוף אחד ויום ,את הלילה ממשלת המלכותהנה אז נקר, אחד

כ גם האדם"וע. לא תתערבה עמה' ושום קלי, צריך לקבל עליו מלכות עליונה זו בלב שלם

, כלומר, בלי שום חציצה בינו ובין המלכותשיקבל עליו מלכות שמים בין לחיי ובין

ושום דבר שבעולם לא יזיזוהו להרחיקו, למותא ה"דהיינו בסו, ו במשהו מהמלכות העליונה"ח

אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ' ואהבת את הואם קבל זה עליו , ))))''''דברים ודברים ודברים ודברים ו((((ובכל מאדך

נמצא בטוח בעצמו שכבר לא , בלב שלם. 'יצוייר יותר שום דבר חוצץ בינו למקום ית

לממסר פקדונא כ נבחן בזה שנתקדם "ועכי הקדים למסור נפשו בידו של , דנפשיה

ות דהיינו לקיים מצותיו בכל השלמ, ה"הקב ,כ כשישן ורוחו מסתלק"וע, עד למסירות נפש

שהוא, מששים ממיתה' אינו טועם עוד בזה אאלא רק בחינת מסירת נפש בדרך , ם"כח הס. כי כבר אין כח מיתא שולט עליו, מצוה

וכשעושה. נ של מצוה"באשר שהכניסו לכח מסשוב אין ממשלת הלילה יכולה לפגום . כן

כי אצלו ', ו יתולהפסיקו מנועם עבודת, אותו ואין הלילה אלא, כבר הערב והבוקר יום אחד

חלק

179

קעט הקדמת ספר הזהר

ולמיעל לביתיה וווו, בעי לברכא למאריה, קם מערסיההההה, ובצפרא) קפגויסב עיטא מאינון , ובתר כן יצלי צלותיה, ולמסגד קמי היכליה בדחילו סגיא

ביתך אשתחוה אל היכל ואני ברוב חסדך אבא))))טטטטדכתיב , אבהן קדישין .קדשך ביראתך

אלא, לבי כנישתאזזזזלא לבעי ליה לבר נש לעאלא , הכי אוקמוה) קפד

מסורת הזהר .ויקרא קטז ואתחנן ק) תהלים ה ())))טטטט

חלופי גרסאות א בי" נזזזז. א ולמיעאל" נוווו). ל"אה(ל " כד קם כצהההה

.א בבי"ונ

אורייתא וצלותא הסולם מאמר

ומיד אשתזיב מכלכ "וע. ממשחלק מהיוםולא , מרעין בישין ומכל רוחין בישין

כי הלילה שלו כבר יצא מרשות, שלטין עליהשום דבר , שהרי לא יצוייר לו עוד, א"הס

ואין עוד , חוצץ בינו ובין השכינה הקדושה .א והדין שולטים עליו"כחות הס

:' וכוקם מערסיה, ובצפרא) קפגהוא צריך לברך , כשהוא קם ממטתוובבוקר

ולהשתחוות לפני היכלו, לאדונו ולהכנס לביתוויקח . ואחר כך יתפלל תפלתו. ביראה גדולה

ואני ברוב , עצה מן האבות הקדושים שכתובחסדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך

.ביראתךהוא תרגום של הפסוק ואני ברוב . פירוש

חסדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך

לברכא הוא אני ברוב חסדךו. ביראתך ,אבא ביתך. על החסד שעשה עמו, למאריה

אשתחוה אל היכל. הוא ולמיעל לביתיה ,ביראתך. ולמסגד קמי היכליההוא , קדשך

.ובתר כן יצלי צלותיה. בדחילו סגיאהוא .וטעם הדבר הולך ומבאר לפנינו

כי התפלה שאנו', וכוויסב עיטא, ש"וז להמשיך, ינה הקדושההיא תיקון השכ, מתפללין

כ כל"כי ע. לה שפע למלאותה מכל חסרונותיה 'כמו וחננו דעה וכו, הבקשות הן בלשון רבים

כי התפילה היא בעד. 'השיבנו אבינו וכו יש, שכל שיש בשכינה הקדושה, כלל ישראל

, חסר בכלל ישראל, והחסר בה. בכלל ישראל אנו, ונמצא כשאנו מתפללין בעד כלל ישראל

כי היינו , ין לצורך השכינה הקדושהמתפללונמצא שקודם התפילה אנו צריכים . הך

כדי שנדע מה שצריך, להסתכל בחסרונות שבהאמנם כל הדורות של , לתקן בה ולמלאותה

ואלו , כלל ישראל כלולין בשכינה הקדושההתיקונים שקבלה מהדורות שקדמו לנו אין

אלא שאנו צריכים, אנו צריכים עוד לתקן בה )א"א ע"י דף י"דפו(

דהיינו לתקן מה שנשאר חסר , להשלים עליהם .בה אחר תיקונם

והנה האבות הקדושים הם הכולל של השרשים של כל ששים' כי הם ג, כלל ישראל

רבוא נשמות ישראל מכל דור ודור עד לגמר שכלל ישראל. וכל ההמשכות והשפעות, התיקון

ים מקובל, ממשיכים ומקבלים בכל הדורות ומהם מגיע השפע, תחילה אל האבות הקדושים

.אל כלל ישראל שבאותו הדור שהמשיכו השפעששום ענף אינו יכול , כי כן הסדר הרוחני

ועיקר ההארה , לקבל כלום רק דרך שרשו. נשאר בשורש ורק חלק ממנו נמשך לענף

שכל התיקונים שכבר נתקנו , ולפיכך נמצא ים בנשמותהם עומדים וקיימ, בשכינה הקדושה

.אבותינו הקדושים

לא לבעי ליה לבר נש וזה אמרו לעאלא לבי כנישתא אלא אי אמליך

,כמבואר, בקדמיתא באברהם יצחק ויעקב שכל ענין תפילתנו היא רק להשלים מה שחסר עוד בשכינה אחר התיקונים שכבר נעשו

לכן צריכים מקודם לדעת . בה עד עתהיקונים ולהמשיך בשכינה הקדושה את כל הת

ואז נדע מה שצריך עוד , שכבר תיקנו בה ש שאין לאדם ליכנס לבית"וז. להוסיף עליהם

, הכנסת מטרם שאילת עצה באבות הקדושיםכי צריכים להמלך בהם לידע מה שצריך עוד

רק אחר המשכתנו בשכינה , וזה יתכן, לתקן הקדושה כל מה שהאבות הקדושים כבר תיקנו

בגין ש "וז, ר בהואז נראה מה שעוד חס, בה ,צלותאכי הם תיקנו ה, דאינון תקינו צלותא

נקרא, שהיא השכינה הקדושה שתיקון אברהם

, ערבית, ודיעקב, מנחהדיצחק , שחריתאנו צריכים מקודם להמשיך כל , וכיון שכן

, צלותאשכבר תיקנו הם ב, שיעור התיקון ואז נדע מה שיש עוד להתפלל ולתקן מה שחסר

.בה

והעמהיהו: ' וכווקמוההכי א) קפד

כך

180

הקדמת ספר הזהר קפ

צלותא))))ממממ תקינו ))))ללללבגין דאינון , ויעקבחחחח באברהם יצחק ))))ככככ אמליך בקדמיתא ))))ייייאי אשתחוה אליייי, אברהם))))ננננדא , ואני ברוב חסדך אבוא ביתך, ד"הה. ה" קבטטטטלקמי

מסורת הזהר

לך רנג רנד וירא תפז חיי שרה רס ))))ככככ. ויקרא קטז))))ייייולדות לב ויצא קנג וישלח נד שמות רמט משפטים ת

רצה תרומה שנג כי תשא נד אחרי מות קפד במדבר ה

).י"ד: (שא' דג"חשלח קלג כי תצא קם בהשמטות

חלופי גרסאות אשתחוה אל היכליייי. ה"א דקב" נטטטט. ג"א ויעקב ל" נחחחח

דפוס(ג "ל" דא יעקב"קדשך ביראתך דא יצחק ותיבת .).ל. ק. מ

:קכ' ע ד"ת. כ' ה ד" תז"תחיי שרה רלח תרומה עב קכג ויקרא קיג נשא ב פנחס רז תקסב ))))לללל

ב סב רכד נח קפה וירא ר רו חיי שרה לז רכט רלב רמה תולדות כ כב ויצא קפט רפג וישלח"א קפה ב" ב))))ממממ ג תשכמד מט ס סו וישב לב מקץ קטב ריא ויגש ט עז צז קא ויחי רעא שפו שצ תטו תכא תקיד תרמו תשי

שמות קלד רג רנד רעט שנד שסט בא צג קנה בשלח רעו ) י"ד. (רסז: רמו' דא"חתתמד בהשמטות

שלב שפה תט תסז יתרו ב תיד משפטים תכו תרומה מג סג עו קיד קטז קסד תקמה תרנא תשיד ספרא דצניעותאח תשעה לט כי תשא טו ויקהל קט קכח קלח קמח קצח רז שסה תג פקודי שמד תפה תקעז תרכ תשס

תתטו תתכה תתל ויקרא קיג שב שלט אחרי מות רנח אמור רנא בהר פב במדבר עג בלק קיא קפו קצח רושנא פנחס קפ רז רלה רמא שטו שלח תקמז תקסב תקעו תרלו תרע תשנח ואתחנן ז ט לב פד עקב טו

.י כה"ת. כב: ו כא"ת. ה כ"ת: ג יח"ת: יב. יא. ד. ג' בהקדמה דז"תכי תצא מה אדרא זוטא קנה

.ס.: נט: נו: נ. מו.: מה: מד: א מב"תכ: מא. ט מ"תי. לד.: לג: ח לב"תי: א כו"תי. כו

.:קיא: קי. קח' דח"תק. ו בהשמטות קמז"ת. ע קל"ת. ט קה"תס. ז פד"תמ. סו: ה סה"תכ. סג: סב

שסדב שסה לך כז קמ וירא קב קפא ריח תקו חיי שרה קפה קצח תולדות כב ויצא קנג תרומה" ב))))ננננ

.רמד. פקודי תשיד תזריע קפא אדרא רבא רלא כי תצא פח קיב קמ האזינו רכה

אורייתא וצלותא הסולם מאמר, שאדם אינו צריך להכנס לבית הכנסת. כך

,דהיינו שמקבל רשותדהיינו שמקבל רשותדהיינו שמקבל רשותדהיינו שמקבל רשות, אלא אם נמלך מתחילהמשום שהם תקנו , באברהם יצחק ויעקב

חסדךואני ברוב , ש"ז. ה"התפילה לפני הקבאשתחוה . שהוא חסדשהוא חסדשהוא חסדשהוא חסד, זהו אברהם, ביתךאבא

שמצדו נקראת שמצדו נקראת שמצדו נקראת שמצדו נקראת . זהו יצחק, קדשךהיכלאל

סססס""""שהשהשהשה. זהו יעקב, ביראתיך. המלכות היכלהמלכות היכלהמלכות היכלהמלכות היכל ,וצריך להכלל בהם תחילה. ת הנקרא נוראת הנקרא נוראת הנקרא נוראת הנקרא נורא""""תתתת

.כ יכנס לבית הכנסת ויתפלל תפלתו"ואחויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר , אז כתוב

.בך אתפאר

ונים כוללים תיק' הנה הולך ומבאר כאן גאשר : י האבות"שנעשו בשכינה הקדושה ע

שפירושו , בית תיקן אותה בבחינת אברהםבאופן שהאדם יוכל להדבק בה , דירת קבע

יצחקו, בתמידות כמו שהוא בביתו בתמידות

היכל ותיקן אותה בבחינת , הוסיף תיקון ומהמלך שוכן בה בקביעות, שפירושו, הקדש

הוסיף יעקב ו.כי המלך נמצא תמיד בהיכלו

שהוא , יראהותיקן אותה בבחינת , תיקוןהן , דהיינו בחינת פתח, ענין תרעא לדרתא

לבחינת בית שבה והן לבחינת היכל הקודש כ מה נורא המקום הזה וזה שער"בסוה, שבה

ואחר שהאדם נכלל . ))))אאאא""""בראשית יבראשית יבראשית יבראשית י((((השמים ,התיקונים ההם של האבות בשלימות' כבר בג

)א"א ע"י דף י"דפ(

אז אפשר לו לדעת כל השיעור שכבר נתקן

ייעול לבי כנישתא ואז , בשכינה הקדושהלתקן בשכינה מה שעוד , ויצלי צלותיה

.חסר בה

כי אברהם הוא שורש , וביאיר הדברים כי הוא תיקן השכינה, החסד שבנשמות ישראל

, הקדושה לבחינת בית קבול לאור החסד בכל וקבלה החסדים בעד כל נשמות ישראל

היו כל ישראל , ואם היה נשאר כן. מלואןוהשכינה , ת דבקות תמידית"דבקים בהשי

הקדושה היתה בית מלכות המלא כל טוב ולא היה שום איש רוצה להפרד ממנה , ועונג

אמנם כל תיקונו של אברהם . אפילו לרגעלבלי שום , בסוד שעשה בית קבול שלם, היה

נו דהיי, לאור החסדים, אפשרות של פגםר ליוצרנו "שהעלה אותה לבחינת השפעה ונ

כי זהו , ולא לקבל להנאת עצמנו כלום', יתש "כמ. המדה ובית הקבול של אור החסד

ל על מדת האומר שלי שלך ושלך שלך "חז שאינו דורש להנאת עצמו, ))))הההה""""אבות פאבות פאבות פאבות פ((((חסיד

וכיון שכל הצמצומים וכל אחיזת . אף משהו נמצא ,א הוא רק בבחינת הקבלה לעצמו"הס

,א לגמרי"שהסיר בזה כל חלאת הקליפות והסאמנם עוד . ונתקנה השכינה בתכלית הטהרה

לח היתה נגמרת בזה מחשבת הבריאה כי

מחשבת

181

קפא הקדמת ספר הזהר

, ובעי לאכללא לון ברישאככככ. יעקב))))עעעעדא , ביראתך. יצחק))))ססססדא , היכל קדשך

מסורת הזהר נה ויחי תלג תרומה נח יג וירא קס תצב תולדות))))סססס

קכד שח שסד פקודי תשטז כי תצא קלו קמ אדרא

חלופי גרסאות .א ובא עד לאכללא"נכ כ כ כ

א קמב תלג וירא כב תצג תולדות כח פ " ב))))עעעע. י"ד: שח. שה. שג.: שב' דג"חזוטא קכא בהשמטות

קלו משפטים שכדקכא קצה ויצא מח קנב קפה רצה וישלח מח קנח קצא ויחי רסב שמות נו בא קמח יתרו תרומה סט קכג קמא רמג רפג שיח שנב שנג שסד שפ מצורע נב אחרי מות קפד אדרא רבא רלב שלח לך קיז

).י"ד. (שז: שו: שה.: שב' דג"חכי תצא קיא קמ אדרא זוטא צג קכב האזינו רכג רלח בהשמטות

אורייתא וצלותא הסולם מאמראיו להנות לנבר, מחשבת הבריאה היתה בעיקר

אשר מדת ההנאה תלויה ושקולה רק בשעור כן , שלפי גדלות החשק לקבל, החשק לקבל

כ אחר שכבר "וע. מדת התענוג מהקבלהנתקנה השכינה רק בכלי של השפעה בלי

שהוא ענין הסתלקות , קבלה לעצמו כלום, ורק להשפיע אליו לבד', מלקבל ממנו ית

כ לא הגיע עוד מזה שום תיקון למחשבת "ואיאה השורשית שאינה באה רק בגדלות הבר

.החשק לקבל

כי אחר, אברהם הוליד את יצחקס "וזשיצחק מצא השכינה בתכלית השלימות

י התיקונים של אברהם"והמילוי מאור החסד ע שעוד אינה, הרגיש את החסרון שיש בשכינה

ה לקבל כל הכלול במחשבת הבריאה "ראו באופן,כ הלך ותיקן אותה לבית קבול"ע, ל"כנ

שתהיה ראויה לקבל כל השלימות הנרצה דהיינו שעורר , והכלולה במחשבת הבריאה

אלא רק ', גם את החשק לקבל ממנו ית, שפירושו, מ להשפיע"בבחינת קבלה ע

שחושק מאד לקבל ורק מטעם שהמשפיע לא , ולולא שהמשפיע היה רוצה כן, רוצה כן

. היה בו שום רצון של משהו לקבל ממנו מ להשפיע נחשבת להשפעה"קבלה עונודע ש

א שום אחיזה "ונמצא שאין עוד לס, ממשכ נתקנה על ידו "וע. ברצון לקבלה הזו

השכינה הקדושה בכל השלימות הגדולה כי עתה היא ראויה לקבל כל הנועם, האחרונה

,י להנות לנבראיו"והרוך מכל מה שחשב השולפיכך נקראת . בעת שעלו במחשבה לבראם

הקדושה בבחינת היכל קדשו עתה השכינהכי עתה שוכן בה המלך בכל הדרו ', ית

אמנם מבחינת . ותפארתו כמו מלך בהיכלו, תיקונו של אברהם היא נקראת רק בית

כי עוד לא היה ניכר , כלומר בית המלכותכי אין כבודו של מלך , שם כל כבודו והדרו

,ונבחן בזה, ניכר אלא בהיכלו המיוחד לו

)א"א ע"י דף י"דפו(

, שיצחק תיקן כל הגבורות שבנשמות ישראל: 'מיתוק כל הדינים שבהנהגתו ית, שפירושו

כי כל הצמצומים והיסורים והעונשים הבאיםבעולם אינם אלא כדי לתקן את כלי הקבלה

שיהיו ראוים לקבל כל הטוב , של הנשמות ומתוך שיצחק כבר, הכלול במחשבת הבריאה

הרי , לימות הזותיקן בשעתו את השכינה בשכי באו כבר למטרה , נתקנו בזה כל הגבורות

.הרצויה להםוהוא כי , אמנם גם תיקונו לא נשאר כן

, העולם עוד לא היה מוכשר לגמר התיקוןשהוא קלקל את , כ יצא ממנו עשו הרשע"וע

מ "ולא עמד בו להיות מקבל רק ע, תקונואלא שנכשל , כמו שתיקן יצחק, להשפיע

כלומר שגם בעת שנגלה לו ,בקבלה לעצמוכ לקבל "רצה ג, שאין המשפיע רוצה שיקבל

א "כ נאחזו בו הס"וע, מטעם הנאת עצמוכ "ועי. והקליפות בסוד אדמוני ואיש שעירבסוד , הוריד שוב רגלי המלכות לקליפות

.ורגליה יורדות מות

וכיון שראה יעקב את הקלקול של עשו במדתהלך ותיקן את השכינה הקדושה , הרשע בראשיתבראשיתבראשיתבראשית((((ס וידו אוחזת בעקב עשו "שה. היראה

דשדי עשו 'ישאמרו בזוהר דהאי , ))))הההה""""כככככלומר כיון . ארמה יעקב לרישיה, לעקבוי

' ישראה יעקב את הקלקול של עשו בהאי תיקן את עצמו ביראה גדולה, ס השכינה"שה

עד שהעלה את השכינה לבחינת עטרה על ל אברהםהתיקונים ש' ז נאחז בב"ועי. רישיה

. ולא יצא ממנא שום פסול, ויצחק בבת אחתכי , אמנם תיקון זה אינו עוד גמר תיקון

היראה דומה לבחינת יראת חטא שהרי עקבו מבלי לחטוא , של עשו גרם לו היראה ההיא

אחר שיתבטל, הוא, אבל בגמר התיקון, כמותו, ה בלע המות לנצח"בסו, עקבו של עשו

איחו רב בגין דרק , שהיראה תהיה אז והנה יעקב לעצמו ודאי השיג גם. ושליט

היראה

182

הקדמת ספר הזהר קפב

ויאמר לי עבדי ))))פפפפ, כדין כתיב, ויצלי צלותיה. ובתר כן ייעול לבי כנישתאלללל .אתה ישראל אשר בך אתפאר

י מהמערהי מהמערהי מהמערהי מהמערה""""מאמר יציאת רשבמאמר יציאת רשבמאמר יציאת רשבמאמר יציאת רשב

. בכיף ימא דגנוסר)ו רחומאי ממממרבי פינחס הוה שכיח קמי דרבי ) קפה, אמר לרבי פינחס. מלמחמינועינוי אסתלקו , וקשישא דיומין הוה)זנ רב "וב

ואסתכלית בנהורא , מרגלית אבן טבאעעעע אית ליה ססססודאי שמענא דיוחאי הברנא .ונהרא כל עלמא, מנרתקהרררר כנהירו דשמשא קקקקנפקא , מרגליתצצצצ דההיא פפפפ

מסורת הזהר

ח עדב קלו נח שו לך תנט וישל"ב) ישעיה מט ())))פפפפ

בא רלא ) י"ד: (רנו' דא"חויחי קעז בהשמטות

בשלח צו שפח יתרו רנה שס תלו תק תרומה תפד תרל תתקכג ויקהל קכא קנו רעח ויקרא מז קטז שעד

מב אחרי מות צג קדושים קו אמור/שמיני קי מצורע א

חלופי גרסאות א" נסססס. א למחמי" נננננ. א רחמאי" נממממ. א ולבתר" נלללל

).ל"אה(' סתלקת בנהורא וכואית ליה אבן טבא וא א" נקקקק. א מרגליות" נצצצצ. א דההוא" נפפפפ. א מרגליות" נעעעע

.א בנרתיקה" נרררר. בנהירו

.ד"ד פו ט"מח ט' דח"זרפט בהר פה במדבר סה אדרא רבא נט בהעלותך נא קכו בלק רג ואתחנן צח

זקן ושבע ימים) בשפת ים כנרת ז) ו דרך אמת

אורייתא וצלותא הסולם מאמראלא מבחינת כלל , היראה האמיתית הזו

ישראל נשאר תיקון זה לכל הדורות אחריו . עד גמר התיקון

,ואני ברוב חסדך אבא ביתךוזהו אמרו תיקן אותה בבחינתאברהםכי , דא אברהם

באור החסד , בית המלכות המלא מכל טוב

,דא יצחק, אשתחוה אל היכל קדשך. ל"כנ

היכל הקדש תיקן אותה בבחינת יצחקכי , ל"כנ' כראוי לו ית. להדר כבוד המלך

תיקן אותה יעקבכי , דא יעקב, ביראתךז תיקן אותה לבית קבול "ועי, במדת היראה

. ל"כנ, לכל התיקונים של אברהם ויצחק יחד

כי איך ידע מה, ובעי לאכללא לון ברישאאם לא יכלל את , שנשאר לתקן עוד לשכינה

שכבר תיקנו,התיקונים' עצמו בכל אלו ג דהיינו שיקבל על עצמו, בה האבות הקדושים

וזה נבחן . ל"להתנהג על פי תיקוניהם הנורק אחר שנכלל בכל . ל"שנכלל במדתם כנ

יתחיל, תיקונים של אבותינו הקדושים' אלו ג

, אבינויעקבלתקן אותה ממקום שהניח לנו דהיינו להעלות היראה למדת הרוממות בגין

ובתר כן ייעול לבי ,דאיהו רב ושליטדהיינו שיתפלל , כנישתא ויצלי צלותיה

וימשיך בה האורות העליונים עם יראת

כדין כתיב. הרוממות להביאה לגמר התיקון )א"א ע"י דף י"דפו(

ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך .אתפאר

י מהמערה"יציאת רשב

פ היה "ר: ' וכורבי פנחס הוה) קפה. ומאי בשפת הים של כנרתרגיל לפני רבי רח

ועיניו כהו , ואדם גדול ושבע ימים היה שמעתי בודאי שיוחאי, אמר לרבי פנחס. מראות

, דהיינו בןדהיינו בןדהיינו בןדהיינו בן, אבן טובה, חברנו יש לו מרגלית יוצאשהואשהואשהואשהוא, והסתכלתי באור המרגלית ההיא

.ומאיר את כל העולם, כהארת השמש מנדנה

, המלכות בכל תיקוניה, ביאור הדברים

ואומר , מרגלית ונקראת אבן טוב נקראת

דיוחאי חברנא אית ליה מרגלית אבן שכבר זכה במלכות בכל תיקוניה . טבא

והסתכל ברוח הקודש באור של , וקישוטיה

שהיא מאירה כאור השמש ביציאתה, מרגליתה, ס תיקון העתיד של המלכות"שה, מנרתיקה

שאז היא , שתהיה אור הלבנה כאור החמהוהנה אחר שאור . כולומאירה כל העולם

ועלה עד השמים, המלכות נעשה לאור החמה הנה האירה מהשמים עד לארץ בעמודא, שיאה

והיה מאיר , חדא דנהורא לכל העולם כולו י לתקן כרסייא"והולך עד שהספיק רשב

דעתיק

183

קפג הקדמת ספר הזהר

יב דיתששששעד , ונהיר כל עלמא, וההוא נהורא קאים משמיא לארעא) קפו, וההוא נהורא כליל כלא בביתך. ויתיב על כרסייא כדקא יאות, עתיק יומיןונפיק לבר ונהיר כל , נפיק נחירו דקיק וזעיר, דאתכליל בביתךתתתתומנהורא

מרגלית דנהיר בבבב דההיא אאאאזיל אבתריה , פוק ברי פוק. זכאה חולקך, עלמא . לךגגגגדהא שעתא קיימא , עלמא

בהדיהווווותרין גוברין , ארבא)ח בההיא ההההל נפק מקמיה וקאים למיעדדדד) קפז צפרין צפרין, רמא לון קלא ואמר, חמא תרין צפרין דהוו אתיין וטסין על ימאזזזז

אמר צפריןחחחחאשתהי פורתא , דאתון טאסין על ימא חמיתון דוך דבר יוחאי תמן . להוןככככעגולו בימא ואזלי , ואזילוייייפרחו . ליטטטטצפרין זילו ואתיבו

ובפומא דחדא מנייהו פתקא , אינון צפרין אתייןללללהא , קעד דנפ) קפח . ורבי אלעזר בריהממממ) ) ) ) קקקק, בר יוחאי נפק מן מערתא))))צצצצדהא , וכתיב בגווה, חדא

מסורת הזהר

. בלק רצה פנחס תקלב))))קקקק. ב"נט ט' דח"ז ))))צצצצ

חליפי גרסאות. א דההוא" נאאאא. א דכליל" נתתתת). ל"אה(א דייתי " נששששא נפק קמיה קם" נדדדד. א לן"נ גגגג. א מרגליות" נבבבב

א חמא תרין צפרין דהוו אתייאן וטאסין על ימא אמר " נזזזז. א בהדה" נוווו. א בההוא" נהההה). ל"אה(למיעל א אילין" נלללל. א ליה"נכ כ כ כ . א ואזלו" ניייי. א ליה" נטטטט. א אמרי" נחחחח). ק"ד(' חמתון דוך דבר יוחאי תמן וכו

).ל"אה(ל "א בריה כצ" הוא ורממממ). ל"אה(

.באותה ספינה) ח אמתדרך

י מהמערה"יציאת רשב הסולם מאמר

, והרמז הוא. עתיק יומין כדקא יאותדהגלויים שבגמר התקון שהם ' שכבר זכה לב

))))הההה""""ל אות קמל אות קמל אות קמל אות קמ""""הנהנהנהנ(((( שית קראי ושית שמהן

ס"ה' וכונהורא קאים משמיא לארעאכי

ועד דיתיב עתיק יומין ויתיב, שית קראי שית שמהןס "ה, על כרסייא כדקא יאות

. ה"עש

ואותו האור : ' וכווההוא נהורא) קפו ,ומאיר כל העולם, עומד מן השמים עד הארץ

וישב על, שהוא הכתרשהוא הכתרשהוא הכתרשהוא הכתר, עד שיבא עתיק יומיןואותו . דהיינו עד גמר התקוןדהיינו עד גמר התקוןדהיינו עד גמר התקוןדהיינו עד גמר התקון, הכסא כראוי

כי בתוכי בתוכי בתוכי בתו, , , , דהיינו בבתודהיינו בבתודהיינו בבתודהיינו בבתו, האור כלול כולו בביתך

ומן, ש בן יוחאיש בן יוחאיש בן יוחאיש בן יוחאי""""פנחס היתה אשת רפנחס היתה אשת רפנחס היתה אשת רפנחס היתה אשת ר' ' ' ' של רשל רשל רשל ר, כלל בביתך יוצא אור דק וקטןהאור שנ

ויוצא לחוץ ומאיר, אלעזראלעזראלעזראלעזר' ' ' ' רררר, , , , שהוא בן בתושהוא בן בתושהוא בן בתושהוא בן בתו .צא, צא בני. אשרי חלקך. את כל העולם

.לך אחרי אותה המרגלית המאירה את העולם .כי השעה עומדת לך

כי ברתיה דרבי פנחס בן יאיר . פירוש ש ונמצא רבי שמעון כליל"היתה אשתו של ר

יא על רבי אלעזרהכוונה ה. י"בביתו של רפב

שהוא, י" בבית רפבנהורא דאתכלילשיצא מה אשר הוא יצא והאיר כל העולם, ש ואשתו"ר

.כולו )א"א ע"י דף י"דפו(

יצא : ' וכונפק מקמיה וקאים) קפזוהיו עמו שני . מלפניו ועמד להכנס באניה

שהיו באות ועפות , ראה שתי צפרים. אנשים הרי, צפריםצפרים, הרים קולו ואמר. על הים

הראיתם את המקום , אתן מעופפות על היםצפרים , אמר, חיכה מעט. שבן יוחאי שמה

נכנסו . עפו והלכו. לכנה והשבנה לי, צפרים .בים והלכו להן

ש ברח מפני המלכות שצותה"כי ר. פירושונסתתר הוא ובנו במערתא חדא , להורגו

. ולא ידעו איפה הוא:):):):)גגגג""""כדאיתא שבת לכדאיתא שבת לכדאיתא שבת לכדאיתא שבת ל(((( . י לבקשו באיי הים"רפבכ יצא "וע

מטרם שיצא : ' וכועד דנפק הא) קפחובפיה של אחת , והנה באו הצפרים, לאניהלאניהלאניהלאניה

שמעוןשמעוןשמעוןשמעון' ' ' ' רררראשר , וכתוב בתוכו, מהן מכתב אחד. אלעזר בנו' בן יוחאי יצא מן המערה עם ר

, ומצא אותו שנשתנה. אליופנחספנחספנחספנחס' ' ' ' ררררהלך מרוב הישיבה מרוב הישיבה מרוב הישיבה מרוב הישיבה , וגופו מלא נקבים ופצעים

. ואמר אוי שראיתיך בכך, ובכה אמ. במערהבמערהבמערהבמערה ,שראית אותי בכך, אשרי חלקי, שששש""""לו רלו רלו רלו ראמר

. לא הייתי כך, כי אם לא ראית אותי בכך

הוא מלשון שמחלידין את הקרקעהוא מלשון שמחלידין את הקרקעהוא מלשון שמחלידין את הקרקעהוא מלשון שמחלידין את הקרקע, חלודין ....שפירושו שעושים נקבים בקרקעשפירושו שעושים נקבים בקרקעשפירושו שעושים נקבים בקרקעשפירושו שעושים נקבים בקרקע:) :) :) :) טטטט""""ב יב יב יב י""""בבבב((((

מצות, שמעון במצות התורה ואמר' פתח ר

התורה

184

הקדמת ספר הזהר קפד

, ואמר, בהדיה*) בכה . וגופיה מליא חלודין, ואשכח ליה משניא, אזל לגביה)ס לא חמיתא לי ננננדאלמלא , זכאה חולקי דחמית לי בכך, אמר. ווי דחמיתיך בכך

פקודי אורייתא דיהב , ש בפקודי אורייתא ואמר" פתח רסססס. בכך לא הוינא בכך .ה לישראל כלהו באורייתא בארח כלל כתיבי"קב

פקודא קדמאהפקודא קדמאהפקודא קדמאהפקודא קדמאהמאפר פקודי אורייתא מאפר פקודי אורייתא מאפר פקודי אורייתא מאפר פקודי אורייתא

ואקריפפפפ פקודא קדמאה דכלא ))))שששש הדא היא עעעע. בראשית ברא אלהים))))רררר) קפט יראת))))בבבב. ' חכמה יראת ה))))אאאא ראשית ))))תתתתדכתיב , דאקרי ראשית', פקודא דא יראת ה

ודא איהי תרעא לעאלא גו , בגין דמלה דא ראשית אקרי. ראשית דעת' ה . כל עלמאקקקק אתקיים צצצצועל פקודה דא , מהימנותא

מסורת הזהר

:עב' ח ד" תכז"ת) ) ) ) שששש. לעיל אות טז) בראשית א() ) ) ) רררר

ה"הוי ())))אאאא. לעיל אות קכ) תהלים קיא ())))תתתת. עג' ל ד"תבהשמטות ) תורה ומצוה, יראה אהבה: הוא סוד

.עג' ב ד" תכז"תי נשא לז נ "רסב ד' דא"ח

'ח ד" תכז"תוארא נט אחרי מות ד ) משלי א ())))בבבב .טצ' ג ד"תס. עג' ל ד"ת: עב

חלופי גרסאות ).ל"אה(א לא חמית לי "ונ. א לא חמיתנא בכך" נננננ ).ג מה שחסר כאן"עיין בסוף ספר בראשית סימן כ (סססס ג"ול, א יתקיים" נצצצצ. א אקרי" נפפפפ. א חדא הוא" נעעעע

.ג"א כל עלמא ל" נקקקק. כל עלמא

שמעון ובפרשת בלקפנחס חתניה דרבי' ג שם אמר דר"במסכת שבת פרק במה מדליקין דף ל) טדרך אמת .ב"מ ע"ובפנחס ר' ד ב"פנחס ובנשא קמ' אלעזר ברתיה דר' דאימיה דר' דף ב

פקודי אורייתא פקודא קדמאה הסולם מאמרכתובות כולן , ה לישראל"התורה שנתן הקב .בתורה בדרך כלל

כי מרוב שנים שישב במערה היה. פירוש כדי לכסות ערומו, מוכרח לישב שם תוך החול

בכה . ונחלד בשרו מחמת זה, לעסוק בתורהוענה לו . אוי לי שראיתיך בכך. עליו ואמר

שאלמלא, אשרי חלקי אשר ראיתני בכך, ש"רשלא , כלומר, לא הייתי בכך, לא ראיתני בכך

כי כל , הייתי זוכה לגילוי רזין דאורייתא ג שנים"רוממות חכמתו הגדולה זכה באותם י

.שהיה מוסתר במערה

כל המצות שבתורה : ' וכוש"פתח רה לישראל הן כתובות כולן בדרך "שנתן הקב

עד המאמרבראשית ברא אלהיםכלל בפסוק

יראהשהוא מצות ה, ש והולך"כמ. ויהי אור .ובה כלולות כל המצות שבתורה, ועונשה

מאמר פקודי אורייתא פקודא קדמאה

זו היא : בראשית ברא אלקים) קפט ומצוה זו נקראת יראת,המצוה הראשונה לכולן

שכתוב ראשית חכמה. הנקראת ראשית', ה

)ב"א ע"דף י*) א "א ע"י דף י"דפו(

ראשית דעת משום שדבר ' יראת ה. 'יראת ה וזה הוא שער להכנס. נקרא ראשית, יראהיראהיראהיראה, זה

.ועל מצוה זו מתקיים כל העולם. אל האמונה

כי כאן חושב המקרא , הוקשה לו. פירוש

וכאן, חכמה אל הראשיתא את היראה שהי

מפני , ואומר. דעת אל הראשיתשהיא שהיראה היא ראשית לכל ספירה וספירה

י "שאי אפשר להשיג שום ספירה זולת ע .השגת היראה תחילה

: תרעא לעאלא גו מחימנותא, ש"וז כי אי אפשר להשיג אמונה שלימה זולת מתוך

וכפי שיעור היראה כן שיעור ', יראתו ית

פקודא דא כ ועל "וע. מונההשראת האכי אין העולם מתקיים . אתקיים כל עלמאש אם לא בריתי "כמ, אלא על תורה ומצות

יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי

ושערראשית היא יראה וכיון שה).).).).''''ירמיה גירמיה גירמיה גירמיה ג(((( נמצא שעל, לכל מצוה להיותה השער לאמונה

ש הכתוב "וז, מתקיים כל העולםיראהה

הים את השמים ואתבראשית ברא אל

הארץ

185

קפה הקדמת ספר הזהר

תרין מנייהו לית בהו עקרא כדקא , יראה אתפרש לתלת סטרין) ) ) ) גגגג) קצ דייחון בנוהי ולא)יבגין ) ) ) ) דדדדה " מקבששששנ דדחיל "אית ב: דיראהררררוחד עקרא , יאות

אשתכח . ד דחיל ליה תדיר"וע, ימותון או דחיל מעונשא דגופיה או דממוניהה "ואית בר נש דדחיל מן קב. לא שוי לעקראא א א א ) ) ) ) הההה, ה" דחיל לקבתתתתאיהו ד, יראה

תרין אלין לאו עיקרא . ועונשא דגיהנם, בגין דדחיל מעונשא דההוא עלמא .דיראה אינון ושרשא דיליה

בגין דאיהו רב ושליט , נ למאריה"למדחל ב, ה דאיהי עקרא"ירא) קצא וכל ))))וווו, כמה דאתמרדדדד. יבין חשגגגג כלא בבבבוכלא קמיה , עקרא ושרשא דכל עלמין .ולשואה רעותיה בההוא אתר דאקרי יראה. דיירי ארעא כלא חשיבין

מסורת הזהר

ב תמג רכא בא כד תרומה קלט שו ויקהל קנא" ב))))גגגגתיב אחרי ב ד בהר י במרבר כה נשא לה מח פט נ

ז"תקלה שלח לך קנה פנחס תתמג ואתחנן סז . נו' א ד" תכ.יח' ג ד"ת: י. ו.: ה' בהקדמה ד

ו"תל: עו' ג ד"תל: עד: עג' ל ד"ת. עג' ט ד"תכ

חלופי גרסאות .ה"א קב" נשששש). ל"אה(נ "א דחד יראה אית ב" נרררר, א כלא חשיבי" נבבבב. ג"א לא ל" נאאאא. א דחילו" נתתתת כמה דאת אמרדדדד. ג"א חשיבין ל" נגגגג. א כלא הוו"ונ

).ל"אה(ל "כצ

ל" תז"ת ואתחנן סז ))))הההה. קמא' בהשמטות דז"תבא כה ) ד. קמא' ד ד"בהשמטות ת. קלא' ע ד"ת. עח' ד

.שמות פט בא קג פנחס רכז תתסז) דניאל ד ())))וווו.. קמא' ד ד"בהשמטות ת. עז' ג ד"תל: עג' ד

ט"תקונים ע) ידרך אמת

פקודי אורייתא פקודא קדמאה הסולם מאמר

שכל ראשית הנקראת יראהשעם ה. הארץ

ם את השמיםברא אלהימצות כלולות בה

ולולא היראה לא היה בורא אלהים. ואת הארץ .כלום

: ' וכויראה אתפרש לתלת) קצ, שתים מהן, היראה מפורשת לשלש בחינות

.ואחת היא שורש היראה, אין בהן שורש כראויה בשביל שיחיו בניו "יש אדם שירא מהקב

או ירא מעונש גופו או מעונש , ולא ימותו, נמצא. ותו תמידועל כן הוא ירא א, כספו

לא שם אותה , ה"שהיראה שהוא ירא מהקב והיראהוהיראהוהיראהוהיראה, , , , כי תועלת עצמו היא השורשכי תועלת עצמו היא השורשכי תועלת עצמו היא השורשכי תועלת עצמו היא השורשלשורש

,ה"ויש אדם הירא מפני הקב. היא תולדה ממנההיא תולדה ממנההיא תולדה ממנההיא תולדה ממנה משום שירא מעונש העולם ההוא ומעונש של

דהיינו היראהדהיינו היראהדהיינו היראהדהיינו היראה, יראות האלימינימינימינימינישתי . הגיהנם

אינן, בבבב""""והיראה מעונש עוהוהיראה מעונש עוהוהיראה מעונש עוהוהיראה מעונש עוה, , , , זזזז""""מעונש עוהמעונש עוהמעונש עוהמעונש עוה .ה ושורשהעיקר הירא

היראה: ' וכויראה דאיהי עיקרא) קצא משום, שהיא עיקר הוא שאדם יירא מפני אדונו

העיקר והשורש של כל , שהוא רב ושליט ,כמו שכתוב. והכל נחשב כאין לפניו, העולמות

וישים חפצו . וכל דיירי ארעא כלא חשיבין .באותו המקום שנקרא יראה

יםאופנ' מלמדנו שיש ג, ביאור הדברים )ב"א ע"י דף י"דפו(

שרק אחד מהם נחשב ליראה ', ביראת ה ה ושומר מצותיו"שמתירא מהקב) א. אמיתית

כדי שיחיו בניו ויהיה נשמר מעונש גופו או ) ב. ז"דהיינו יראה מעונשים שבעוה, ממונו

ואלו השתים. שמתירא גם מעונשים של גיהנםכי אינו מקיים היראה , אינן יראה אמיתית

, אלא מטעם תועלת עצמו', מצות המטעם והיראה , ונמצא שתועלת עצמו הוא השורש

יראהאלא , היא ענף ומסובבת מתועלת עצמולמדחל בר נש למאריה , דאיהי עקרא

עקרא ושרשא , בגין דאיהו רב ושליט, וכלא קמיה כלא חשיבין, דכל עלמין

ת משום שהוא גדול "דהיינו שיירא מהשי, שום שהוא השורשהוא גדול מ. ומושל בכל

וגדלותו , שממנו מתפשטים כל העולמותוהוא מושל בכל משום , מתראה על מעשיו

שכל העולמות שברא הן העליונים והן שאינם , נחשבים לפניו כלא כלום, התחתונים

.מוסיפים משהו על מהותו יתברך

ולשואה רעותיה בההוא אתר , ש"וזשישים לבו ומאויו באותו : דאקרי יראה

שיהיה דבוק ביראתו , הנקרא יראהמקום יתברך ברצון ובחשק המותאם והראוי למצות

.המלךבכה

186

הקדמת ספר הזהר קפו

אי אימא . ווי אי אימא ווי אי לא אימא, בכה רבי שמעון ואמר) קצב. אי לא אימא יאבדון חברייא מלה דאההההינדעון חייבין היך יפלחון למאריהון

ואיהי , מלרע אית יראה רעה דלקי ומחי ומקטרג)כ ,באתר דיראה קדישא שרי . רצועה לאלקאה חייביא))))זזזז

לא , כמה דאתמר, עונש דמלקיותא וקטרוגאווווומאן דדחיל בגין ) קצג, אלא מאן שריא עליה. לחיים' יראת ה))))חחחח דאקרי זזזז' שריא עליה ההיא יראת ה

.'יראת הולא , ואשתכח דשריא עליה ההיא רצועה יראה רעה, ההיא יראה רעהד אתכליל "וע, אקריטטטט דעת חחחחראשית ' אתר דאקרי יראת ה, כ"ובג) קצד

מאן דנטיר. ודא עקרא ויסודא לכל שאר פקודין דאורייתא, הכא פקודא דא

מסורת הזהר

ב שצח אמור "ב) משלי יט ())))חחחח. עז' ג ד" תלז"ת ))))זזזז

.דש

חלופי גרסאותה באתר חבריא הא מל) ויבדון(א אי לא ייבדון " נהההה

א ואי לא אימא יאבדון חבריא "ונ', דיראה קדישא וכו א ואי לא אימא ייבדון חברייא מלה"ונ, ג"מלה דא ל

א אקרי דמאן דנטיר" נטטטט. ג"א דעת ל" נחחחח. א אקרי" נזזזז. א עונשא" נוווו). ל"אה(ל "כצ' באתר דיראה קדישא וכו

).ל"אה(ג "ל .ג"א מבואר בתקונים ריש תיקון ללמטה בקליפות יש יראה רעה והו) כ דרך אמת

פקודי אורייתא פקודא קדמאה הסולם מאמר

ש "בכה ר: ' וכובכה רבי שמעון) קצבעם . אוי אם אומר אוי אם לא אומר, ואמר ואם. ידעו הרשעים איך לעבוד לאדונם, אומר

כי . לא אומר יאבדו החברים את הדבר הזה כנגדהכנגדהכנגדהכנגדהבמקום שהיראה הקדושה שורה יש

, שמכה והולמת ומשטינה, ה יראה רעהלמטדהיינו דהיינו דהיינו דהיינו . והיא רצועה להכות את הרשעים

,,,,כ ירא מלגלותכ ירא מלגלותכ ירא מלגלותכ ירא מלגלות""""ועועועוע. . . . להענישם על עונותיהםלהענישם על עונותיהםלהענישם על עונותיהםלהענישם על עונותיהם ....כדי שלא ידעו הרשעים איך להפטר מן העונשכדי שלא ידעו הרשעים איך להפטר מן העונשכדי שלא ידעו הרשעים איך להפטר מן העונשכדי שלא ידעו הרשעים איך להפטר מן העונש

....כי עונשים הוא טהרתםכי עונשים הוא טהרתםכי עונשים הוא טהרתםכי עונשים הוא טהרתם

שאינו יכול , רומז בזה, ביאור הדבריםמפני , לגלות במקום הזה את דבריו במילואם

והוא כי . יק את הרשעיםשמתירא שלא להזולא , בא לגלות כאן איך להתדבק בעץ החיים

שזה יכשר, לנגוע לעולם באילנא דמותארק לאותם שכבר תיקנו בחינת עץ הדעת

אבל הרשעים שעוד לא תיקנו את . ר"טו ,אסור להם לידע זה, ר"ד טו"החטא של עצה

, כי הם צריכים לעמול מקודם בכל העבודותותמצא כזה . ד"א דעצהעד שיתקנו את החט

גם בכתוב פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים שאחר שחטא. ))))''''בראשית גבראשית גבראשית גבראשית ג((((ואכל וחי לעולם

מחשש שמא יתדבק, ע"ד גורש מג"אדם בעצה ונמצא הפגם שעשה, בעץ החיים ויחיה לעולם

,ולפיכך. ד ישאר לעלם בלי תיקון"בעצה

)ב"א ע"י דף י"דפו(

אים לידע בכדי שלא יאבד מהצדיקים הזכ .גילה הדבר בדרך רמז, דבר זה

ומי שירא: ' וכוומאן דדחיל בגין) קצג צינה שורה, כאמור, מפני עונש הכאה ושיטנה

.לחיים' הנקראת יראת ה', עליו אותה יראת ה. היא אותה יראה רעה. אלא מי שורה עליו

היראה , ונמצא ששורה עליו אותה הרצועה .'ולא יראת ה, הרעה

ומשום : ' וכו אתר דאקריכ"ובג) קצד .נקרא ראשית דעת' המקום שנקרא יראת ה, זהוזו היא השורש . כ נכללה כאן מצוה זו"וע

מי ששומר . והיסוד לכל שאר מצות התורה שאינו שומרומיומיומיומי. שומר הכלהואהואהואהואאת היראה , כי זו, אינו שומר מצות התורה, את היראה

.השער לכל, היראההיראההיראההיראהעיל שפעם סובב על מה שהביא ל. פירוש

ופעם, 'ראשית חכמה יראת האומר הכתוב

באתרוביאר . ראשית דעת' יראת ה

מלרע אית יראה , דיראה קדישא שרי, כלומר', וכורעה דלקי ומחי ומקטרג

' יראת השבסיום היראה הקדושה הנקראת יראה רעה דלקי ומחי יש שם , לחיים

ס "וה, ומקטרג ואיהי רצועה לאלקאה אשר המקיים מצות היראה. ורגליה יורדות מות

נמצא מתדבק, דאיהו רב ושליטמטעם

ביראת

187

קפז הקדמת ספר הזהר

תרעא ))))טטטטדהא דא , לא נטיר יראה לא נטיר פקודי אורייתא. יראה נטיר כלאיייי . דכלא

ברא אלהים את השמים ואת , כ כתיב בראשית דאיהי יראה"ובג) קצהועונשא דמאן דעבר על . די דאורייתא דמאן דעבר על דא עבר על פקוככככ. הארץ

וחשך על , והארץ היתה תהו ובהו))))ייייוהיינו . אלקי ליהללללהאי רצועה רעה , דא . חייביאננננ בהון ממממעונשין לאענשא ' ד))))ככככהא אלין . ורוח אלהים, פני תהום, דא סקילהעעעעבהו . מדהסססס חבל ))))ממממ קו תהו ))))ללללדכתיב , תהו דא חנק) קצו

דכתיב, וחשך דא שריפה. דחייביאצצצצ לעונשא פפפפרבא אבנין דמשוקעין גו תהומא ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בוער באש עד לב השמים חשך ))))ננננ

. דחייביא שרי לאוקדא לוןצצצצודא אשא תקיפא דעל רישיהון . 'כו

מסורת הזהר .לעיל אות קסז) בראשית א ())))יייי. לעל אות קכ))))טטטט

א "ט' ק' ד ח"תק) הרג, שריפה, סקילה, חנק ())))ככככ

י"ד. שה' דג"חבהשמטות ) ישעיה לד ())))לללל. ה"עש

יתרו ) דברים ה ())))ננננ). זכריה ב ())))ממממ. קכ' ע ד" תז"ת

.רצד

חלופי גרסאות א" ונ-' ן וכו"א מ" נככככ). ל"אה(ל " יראה דא כציייי

מאן דעבר על דא עבר על פקודא דא דאורייתא האי רצועה רעה והיינו הארץ היתה ' ועונשא וכו

' ועונשו דמאן דעבר וכו' מאן דעבר וכו -. 'וכוא עונשא דמאן דעבר על דא " ונ-) ל"אה(ל "כצ

דאורייתא ועונשא]) פ"דפ[, א פקודא"נ(עבר על פקודי )ש"ד(' והיינו והארץ היתה וכו]) פ"דפ[ג "א אלקי ליה ל"נ(דמאן דעבר על דא האי רצועה רעה אלקי ליה

והיינו והארץ]) מ"ד[ג "א אלקי ליה ל"ונ(צועה רעה אלקי ליה דעבר על דא האי ר) א דמאן"נ(א מאן "ונ א" נלללל). ל"אה(' וכו" ענשא דמאן"ומתחיל מן " דאורייתא"עד " דמאן"ג מן תיבת "א ל"ונ) ק"ד(' היתה וכו א לעונשייהו" נפפפפ). ל"ד(ג "א דא סקילה ל" נעעעע. א המדה" נסססס. א חייבא" נננננ). ל"אה(א בהו " נממממ. ג"אלקי ל

.א לחייבא"ונ, א דחייבא" נצצצצ). ל"אה (דחייביא

פקודי אורייתא פקודא קדמאה הסולם מאמר

ואותם המתיראים מטעם. לחיים' יראת הבעליהם , עונש דמלקיותא ולא מטעם מצוה

))))''''משלי חמשלי חמשלי חמשלי ח((((מגורת רשע היא תבואנה , נאמר. כי היראה דסיומא שולטת עליו ומלקי ליה

שהסיום של היראה שוכנת, ומבחינה זו

נקראת גם , לאלקי לחייבארצועה רעהב

ראשית דעתהיראה העליונה הקדושה בשם להורות שיש להדבק רק בבחינת , 'יראת ה

ולהשמר. לחיים' יראת ההראשית שלה שהיא

ז"ועי. שהיא הרצועה בישא, מלרע דהיראהמ .ד"נתקן החטא דעצה

: ' וכוכ כתיב בראשית" ובג)קצה

ברא, א יראהשהו, בראשית,ומשום זה כתובכי מי שעובר . אלקים את השמים ואת הארץ

וענשו של . עובר על כל מצות התורה, על זושרצועה הרעה הזו , הואהואהואהוא, מי שעובר על זו

והארץ, והיינו. מכה אותו, היראה הרעההיראה הרעההיראה הרעההיראה הרעה, , , , דהיינודהיינודהיינודהיינוהיתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח

הרי אלו ארבעה עונשים להעניש בהם. אלקים .את הרשעים

)ב"א ע"י דף י"דפו(

, זה חנק, תהו: ' וכותהו דא חנק) קצו זכריהזכריהזכריהזכריה(((( חבל מדה ))))דדדד""""ישעיה לישעיה לישעיה לישעיה ל((((שכתוב קו תהו

היינו אבנים המשוקעות , זו סקילה, בהו. ))))''''בבבב. בשביל עונש הרשעים, בתוך תהום הגדול

ויהי כשמעכם את , שכתוב, זו שרפה, וחשךהקול מתוך החשך וההר בוער באש עד לב

שעל , וזו היא אש חזקה. 'שך וגוהשמים ח לשרוף ))))גגגג""""ירמיה כירמיה כירמיה כירמיה כ ( ( ( ( רשעים יחולראש .אותם

כי אותם שאינם מקיימים, ביאור הדבריםאלא מטעם , מטעם מצות המלך' יראת ה

שתמהים, תהונלכדים בקליפות , יראת עונש', למה אינם מבינים מחשבותיו ודבריו ית

וקליפה זו נבחנת לחבל מחנק על צוארו של .המפסיק לו אויר דקדושה לנשימת חייוהאדם

'מקרא א, חבל מדה, דכתיב קו תהוש "וז

ובא, חבל מדה' ומקרא ב, קו תהוכתוב

קו תהואשר פירושו של , זה ולמד על זה

כי לפי הקו והשיעור של , חבל מדההוא א משליך על "תמיהתו כן מדת החבל שהס

מושכי העון כ "והסה. צוארו וחונק אותו .))))''''ישעיה הישעיה הישעיה הישעיה ה(((( אבחבלי השו

ש"וז

188

הקדמת ספר הזהר קפח

. רוח סערה חרבא משננא היא מלהטא ביה, דא הרג בסייף, ורוח) קצזלמאן דיעבר על , האי עונשא. ואקרי רוח, ואת להט החרב המתהפכת))))ססססא "כד

, והלאהקקקקמכאן , דאיהי כללא דכלא, ראשית, וכתיב לבתר יראה, פקודי אורייתא .אשאר פקודין דאוריית

מאמר פקודא תניינאמאמר פקודא תניינאמאמר פקודא תניינאמאמר פקודא תניינא

,דפקודא דיראה אתאחדת בה, איהי פקודאררררדא , פקודא תניינא) קצח למרחם בר נש למאריה רחימו, ה" אהב))))עעעעואיהי , ולא נפקא מינה לעלמיןשששש

מסורת הזהרב קיח שיד לך קד ויחי "א ק ב"ב) בראשית ג ())))סססס

: רנג' דא"חרמב תסט תקעב תשח בהשמטות

קיד בשלח קמז תרומה תשמד פקודיי וארא"ד. רסג

חלופי גרסאות א ולא " נשששש. א איהו" נרררר. א ולהלא"א ולהלאה ונ" נקקקק

).ק"ד(נחתא

ט "תס: צח' ח ד"תס: צג' ס ד" תז"תי ויקרא קצו שכו אמור שלח "ד, רעא' דב"חתרמב בהשמטות

רמה רנב תרומה תקמ ב קכג וארא צח בשלח " ב))))עעעע. ד"קי ט' דח"תק בראשית אות ריז ח"ז: קח' ד

תרס תרסב תרעא ויקהל קנג תיז פקודי תרמו תרנב תשצג צו קנא אחרי מות ריג במדבר יב נשא מו

א"תכ: לז' ח ד"תי. לא' ז ד"תט: י.: ה' בהקדמה דז"תמט פנחס תתמד ואתחנן מז סט קלח קמו

בהשמטות: קלא' ע ד" ת.עח' ו ד"תל. עז' ג ד"תל: עד: עג' ל ד"ת. עג' ט ד"תכ: עא' ו ד"תכ. נו' ד

.קמא' ד ד"ת

פקודי אורייתא פקודא קדמאה הסולם מאמר

אחרי שכבר ניצוד, בהו דא סקילה, ש"וזכבר יש להן כח , א בחבל על צוארו"י הס"ע

או לסלקו או לשרפו או להרגו, לעשות בו כחפצן

פירושו שמרוצציןסקילהו. ש והולך"כמ, בסייףרעות ומחשבות רעות י תאוות "את גלגלתו ע

וחשךומושכים אותו לתהומא רבא להענישו א" שסשרי לאוקדא לון' וכודא שריפה

מסבב אותו באש חזק ההולך ושורף החיות .דקדושה מהם

זהוורוח : ' וכוורוח דא הרג) קצז, כי רוח סערה היא חרב שנונה. הרג בחרב ואת להט החרב, כמו שאתה אומר. הלוהטת בוזה הוא עונש למי . קראת רוחונ, המתהפכת

, שכתוב אחר יראה, שעובר על מצות התורהכי אחר כי אחר כי אחר כי אחר . שהיא כלל הכל, ראשיתהנקראתהנקראתהנקראתהנקראת

נאמר תהו ובהו וחשךנאמר תהו ובהו וחשךנאמר תהו ובהו וחשךנאמר תהו ובהו וחשך, , , , בראשית שהיא יראהבראשית שהיא יראהבראשית שהיא יראהבראשית שהיא יראה

, מכאן ולהלאה, מיתותמיתותמיתותמיתות' ' ' ' שהם עונש דשהם עונש דשהם עונש דשהם עונש ד, , , , ורוחורוחורוחורוח .שאר מצות התורה

, רוח סערהא שולח בו "כי הס. פירוש ופושהוא כמו חרב שנונה המפרידה ראשו מג

.ופסקיה לחיותיה

וכתיב לבתר ' וכוהאי עונשא, ש"וז סובב: דאיהי כללא דכלא, יראה ראשית

' שכל המצות שבתורה כלולות בב, ל"על הנ

ויאמר עד בראשיתמ, הפסוקים הראשונים דהאי עונשא, ואומר. אלהים יחי אור

)ב"א ע"י דף י"דפו(

,בהו, תהומיתות המרומזות ב' הנזכר שהוא ד יראה ראשיתהן כתובות אחר , רוחו, חשך

, בראשית ברא אלהיםהמרומז בכתוב

, יראה ראשיתהוא ' ונמצא שהפסוק הא

והפסוק , לחיים שהיא יראהדהיינו עיקר ה

יראה הוא העונש למי שאינו דבוק ב' הבלהיותם השער , כללא דכלאוהם , ראשית

ונמצא שכל המצות . ל"לאמונתו יתברך כנ

מכאן והלאה שאר .שבתורה כלולות בה פסוק ויאמר אלהים מהפקודין דאורייתא

, דהיינו כל המצות שבתורה, ואילךיהי אור

.יראההן פרטים כולן של מצות ה

מאמר פקודא תניינא

המצוה : ' וכופקודא תניינא) קצח זו היא מצוה שמצות היראה מתאחזת, השניה

, אהבהוהיא , בה ואינה יוצאת ממנה לעולם ומה היא. את אדונו אהבה שלמהשיאהב אדם

, שכתוב, זו היא אהבה רבה. אהבה שלמה שלםפירושופירושופירושופירושו, , , , תמיםתמיםתמיםתמים, התהלך לפני והיה תמים

, ויאמר אלקים יהי אור, וזהו שכתוב. באהבה. זו היא אהבה שלמה הנקראת אהבה רבה

.שיאהב אדם את אדונו כראוי, וכאן היא מצוה

התלויה אהבהכי יש , ביאור הדבריםדהיינו שבאה מרוב טובה שאשפיע , בדבר

לו

189

ת" השי

190

קפט הקדמת ספר הזהר

התהלך לפני והיה ))))צצצצדכתיב , אהבה רבה))))פפפפדא , ומאן איהו רחימו שלים. שליםדא רחימו , ויאמר אלהים יהי אור))))קקקקודא הוא דכתיב . שלים ברחימותא, תמים

אריהלמרחם בר נש למ, והכא איהו פקודא, שלימותא דאקרי אהבה רבה .כדקא יאות ,אמר ליה. רחימתא בשלימו אנא שמענא ביה, אבא, אלעזר' אמר ר) קצט

אהבה , ר אלעזר"א. דהא איהו בהאי דרגא קאים, אימא ברי קמי דרבי פינחס ,ואי לא אתכליל בתרין סטרין, דתרין סטריןתתתתרבה היינו אהבה שלימתא בשלימו

. איהו אהבה כדקא יאות בשלימואאאא*) לאו אית מאן : ה"בתרין סטרין אתפרש אהבה רהימו דקב, על דא תנינןו) ר

שליט על גגגג, בנין סחרניה, אורכא דיומיןבבבב, דרחים ליה מגו דאית ליה עותרא להאי יהא בהפוכא ויהדרדדדדואי . ומגו כך רחים ליה, ארחוי מתתקנן ליה, שנאוי

מסורת הזהר

. י"ד .שז' דג"ח פקודי תרסז ואתחנן ע בהשמטות ))))פפפפ

לך תמג מקץ קע ויחי שצג תשס) בראשית יז ())))צצצצ בשלח תלב אדרא רבא שיב שלח לך קיז קעא חקת

א כח"ב) בראשית א ())))קקקק. מד' דח"זכו פנחס תקצ

חלופי גרסאות א אורכא דיומין בגין" נבבבב. א איהי" נאאאא. א תרין" נתתתת

).ל"אה(ל " רב ושליט כצגגגג). ק"ד(', דיהא שליט וכו

.א ואי להא" ונ,א ואי לא" נדדדד

.רסג: רנו: רנב' דא"חב קמז קנג תולדות ע קפב ויצא שלט בהשמטות "קסא קסה שכב שמח ב

י בא נה משפטים קפג תרומה כו תיד תריט תרלט תשמו ספרא דצניעותא י ויקרא קעט שלח לך"ד. רסד

' ח ד"תל: עז' ו ד"תל. עז' ג ד"תל. עא' ו ד"תכ: לז' ח ד"תי. יט' ה ד" תז"תקנג פנחס קכב תרכז

בראשית אות א שלב שמה שנטח"ז. קלז' ע ד"ת: קח' ט ד"תס: פא' ב ד"תמ: עט' ט ד"תל: עח

.ב"ג קטז ט"ב ט"ג קטו ט"ג קיב ט"קט ט' דח"תקב "עג ט' ש ד"יתרו נא קסו שה

פקודי אורייתא פקודא תניינא הסולם מאמר והנה. בלב ונפש' ז נתדבק בו ית"שעי, ת"השימ "בתכלית השלימות מ' פ שדבוק בו ית"אע

וזה שדרשו . בלתי שלימהאהבהנחשבת ל על הפסוק את האלהים התהלך))))לללל""""ר פר פר פר פ""""בבבב((((ל "רזכי היה , אשר נח היה צריך סעד לתמכו, נח

אמנם . ת"נסעד ברוב טובה שהשפיע לו השיש "כמ, אברהם לא היה צריך סעד לתמכו

,התהלך לפניכי . התהלך לפני והיה תמים

פ שלא תדע"ואע, לפניאלא , רושו בלי סעדפי

,רחימו שליםש "וז. אם אבא אחריך לסעדךדכתיב התהלך לפני , דא אהבה רבה

דהיינו שלא יהיה נצרך שום סעד, והיה תמים, כמו שנאמר אצל אברהם התהלך לפני, לתמכו

פ "שאע, והיה תמים שלים ברחימותאמ תהיה אהבתך "מ, שאיני נותן לך כלום

.להדבק בי בכל לב ונפששלימה

: א"אר: ' וכואמר רבי אלעזר) קצט אמר. פירושה פירושה פירושה פירושהאהבה בשלמות אני שמעתי, אביכי הוא נמצא , אמור בני לפני רבי פנחס: לו

,אהבה רבה, אמר רבי אלעזר. באותה המדרגה

)א"ב ע"דף י*) ב "א ע"י דף י"דפי(

בשלמות משני שהיאשהיאשהיאשהיאהיינו אהבה שלמה אין , א נתכללה בשני הצדדיםואם ל, הצדדים

.היא אהבה בשלמות כראוי שאמר לו לפרש בחינת אהבה רבה. פירוש

משום שהוא כבר השיג קמיה דרבי פנחס

ויבין היטב מה , כהלכתהאהבה רבהמדת .שיאמר

אהבה שלימתא בשלימו דתרין, ש"וזבין ובין בדינא, ש להלן"כמ: סטריןתהיה ואפילו הוא נוטל את נשמתך , בטיבו

כמו בעת , בשלמות הגמורה' אהבתך בו ית .שנותן לך כל טוב שבעולם

, כ למדנו"וע: ' וכוועל דא תנינן) ר יש מי, ה"בשני צדדים מפורשת האהבה להקב

אריכות , שאוהב אותו בשביל שיש לו עושר דרכיו, מושל על שונאיו, בנים סביב לו, ימים

ה לזהואם יהי. ומתוך כך אוהב אותו, יכונו לו ,ה יחזור עליו הגלגל בדין קשה"והקב, ההפך

ומשום. ולא יאהב אותו כלל, יהיה שונה אותו .זה אהבה זו אינה אהבה שיש לה יסוד

פירוש

191

הקדמת ספר הזהר קצ

כ" ובגוווו. ולא ירחם ליה כלל, שניא ליהההההיהא , ה גלגולא דדינא קשיא"עליה קב . עקרא איהו אהבה דאית ליהזזזזלאו , רחימא דאבין בדינא בין בטיבו , ההוא דהוי בתרין סטרין, רחימו דאקרי שלים) רא נטיל))))רררראפילו הוא , דרחים ליה למאריה כמה דתנינןטטטט. דארחויחחחחותקונא

אור דמעשה))))ששששד "וע. דהוי בתרין סטרין, דא איהו רחימו שלים, נשמתך מינךייייואתכלילו תרין סטרין , יאנפק דינא קש, כד אגניז, אגניזככככנפק ולבתר , בראשית

. דא אהבה כדקא יאותלללללמהוי שלימו , כחדא, ונשקיה וברכיהססססאתא רבי פנחס . רבי שמעון ונשקיהננננ נטליה ממממ) רב

לי דאתכלילפפפפדאמרו , נהירו דקיק))))תתתת הוא עעעעדא , ה שדרני הכא"בודאי קב, ואמראתנשי לרררר ודאי לא אצטריך קקקק, ר אלעזר"א. בביתאי ולבתר נהיר כל עלמאצצצצ

היךששששאצטריך יראה לאתדבקא בהאי , ש בפקודא דא"כ, ה בכל פקודין"ירא, דיהב עותרא וטב, כמה דאתמר, בסטרא חד טבבבבב איהי אאאא, אתדבקת אהבהתתתת

.ולמדחל דלא יגרום חובא, כדין אצטריך לאתערא יראה, מזוני, בני, אורכא דחיי .ה"ה באהב"בגין דהא כליל ירא, אשרי אדם מפחד תמיד))))אאאאד כתיב "וע

מסורת הזהר

תרומה תקצא תרס ויקהל קנד ואתחנן סט קלט ))))רררר

. לעיל אות ב)))) ש ש ש ש.קמא' ד ד" בהשמטות תז"ת

.וישלח מו מט) משלי כח ())))אאאא. לעיל אות קפו) ) ) ) תתתת

חלופי גרסאות א" נחחחח). ל"אה(א איהי " נזזזז. ד"א ובג" נוווו. א סני" נהההה

).ל"אה( נפשך יייי. א דא רחים" נטטטט). ל"אה(דאורחי דפוס(א דדא אהבה " נלללל). ל"אה(כד איגניז , איגניזככככ,פנחס' א נטליה ר" נממממ). ל"אה(א דאהבה "ונ.) ל. ק

א" נפפפפ. א היא" נעעעע.). ק ל"ד(א ונשקיה ברישיה " נסססס). ל"אה(ש אבוי " רננננ.). ק ל"ד(ש "ג ונטליה ר"ול .א איהו" נאאאא. א אתדבקא" נתתתת. א איך" נשששש). ל"אה(א לאיתנשי " נרררר. ג"א ודאי ל" נקקקק. א בביתי" נצצצצ. ג"ללי

).ש"ד(א בסטרא חד טב וחד ביש " נבבבב

פקודי אורייתא פקודא תניינא הסולם מאמרשמתוך ששורש אהבתו מיוסד . פירוש

בטלה , אם בטל הדבר, נמצא, על דבר משהו .האהבה

האהבה: ' וכורחימו דאקרי שלים) רא ני שהיא בשהאהבההאהבההאהבההאהבהאותה , היאהיאהיאהיא, שנקראת שלמה

. בין בחסד והצלחת דרכיו, בין בדין, צדדיםאפילו הוא , כמו שלמדנו, ה"שיאהב את הקב

זו היא אהבה שלמה , לוקח ממך את נשמתך האור, ועל כן. בחסד ובדיןבחסד ובדיןבחסד ובדיןבחסד ובדין, שהיא בשני צדדים

, ואחר כך נגנז, של מעשה בראשית יצא, הצדדים' ונכללו ב, וכשנגנז יצא דין הקשה

זו היא אהבה . מותשיהיו של, יחד, חסד ודיןחסד ודיןחסד ודיןחסד ודין .כראוי

כי האור שנברא בששת ימי . פירוש, חזר ונגנז, דהיינו במאמר יהי אור, בראשית

. ))))בבבב""""א אות שנא אות שנא אות שנא אות שנ""""דף רפדף רפדף רפדף רפ' ' ' ' בראשית אבראשית אבראשית אבראשית א((((ש "כמ

כי ב"ז ויהי אור לעוה"יהי אור לעוה ז והוא מתגלה רק לצדיקים"נגנז האור מעוה

)א"ב ע"י דף י"דפו(

ז נפק דינאכד אגנוהוא , ולמה נגנז, ב"לעוהשעם גניזת האור יצא דין קשה , קשיא

ואתכלילו תרין סטרין ז "שעי, ז"בעוה שניתן מקום להתכללות, למהוי שלימו, כחדא

כי עתה תצויר האפשרות , הקצוות כאחת' בלגלות שלימות אהבתו גם בשעה שנוטל את

. אהבהוניתן מקום להשלמת ה, נפשו ממנו קשה לא היהוהדין ה, באופן שאם לא היה נגנז

, זו חסרה מהצדיקיםאהבה רבההיתה , נגלהולא היתה לה שום אפשרות לבוא פעם לכלל

.גילוי

' לקחו ר: ' וכושמעון' נטליה ר) רב. בא רבי פנחס ונשקו וברכו. שמעון ונשקו

זה הוא אור, ה שלחני כאן"בודאי הקב, ואמר ולאחר כך יאיר, הדק שאמרו לי שנכלל בביתי

,ודאי, ר אלעזר" א))))וווו""""לעיל אות קפלעיל אות קפלעיל אות קפלעיל אות קפ((((. כל העולםכל , היראה אינה צריכה להשכח בכל המצות

צריכה היראה להתדבק, האהבההאהבההאהבההאהבה, שכן במצוה זובה

192

קצא הקדמת ספר הזהר הסולם מאמר

האהבה היאכיכיכיכי, , , , היינוהיינוהיינוהיינו. ואיך היא מתדבקת. בה שנותן לו עושרבשעהבשעהבשעהבשעה, כאמור, טוב מצד אחד

ואז צריכים , זוןאריכות ימים בנים ומ, וטוב, ולירא שלא יגרום החטא, לעורר היראה

אשרי אדם, ועל זה כתוב. ויתהפך עליו הגלגלויתהפך עליו הגלגלויתהפך עליו הגלגלויתהפך עליו הגלגל .כי היראה כלולה באהבה, מפחד תמיד

וכך : ' וכווהכי אצטריך בסטרא) רג .צריך לעורר היראה בצד האחר של דין קשה

יעורר אז, כי כשרואה שדין קשה שורה עליו . כראוי ולא יקשה לבוהיראה ויירא מפני אדונו

דהיינו . ועל זה כתוב ומקשה לבו יפול ברעה נמצאת. שיפול בצד האחר ההוא שנקרא רעה

בצד הטוב בצד הטוב בצד הטוב בצד הטוב , היראה שנתאחזה בשני הצדדים

ואםואםואםואם. ונכללת מהם, ובצד דין הקשהובצד דין הקשהובצד דין הקשהובצד דין הקשה, , , , והאהבהוהאהבהוהאהבהוהאהבה

היא אהבה , היראה נכללת בצד הטוב והאהבההיראה נכללת בצד הטוב והאהבההיראה נכללת בצד הטוב והאהבההיראה נכללת בצד הטוב והאהבה .השלמה כראוי

כי היראה היא מצוה, ביאור הדברים

הכוללת כל המצות שבתורה להיותה השער שלפי התעוררות יראתו כן ', לאמונתו ית

כ "וע, ל"כנ' שורה בו האמונה בהשגחתו ית

, לא אצטריך לאתנשי יראה בכל פקודין

כל שכן בכל מצוה ומצוה יראהאין לשכוח ה שצריכיםאהבהש במצות ה"וכ, בפקודא דא

היראה, כי במצות האהבה, יראהלעורר עמה הכ צריכין לעורר "וע. ל"מתיחדת בה ממש כנ

אהבההן ב, אהבה של הסטרין ה'בהיראה ב

אהבהוהן בה, טיבו ותקונא דארחויבעת

.ש והולך"כמ, דינא קשיאבעת

אצטריך יראה לאתדבקא בהאי, ש"וזמורה שלא נטעה : היך אתדבקת אהבה

שלים הוא בעתאהבהבדבריו במה שאמר ש

ונחשוב, דינא קשיאת דהיינו בע, שנוטל נפשושהכוונה היא שלא לפחוד כלום מפני הדין

רק להתדבק באהבתו במסירות נפש , הקשה

אצטריך וזהו שמסיים ד. יראהבלי שום יראה לאתדבקא בהאי היך אתדבקת

צריך לעורר בעת יראהשגם את , אהבה

.רחימו שליםההיא כמו שמעורר את

אהבה של ההסטרין' בוהנה חוזר על

בין מדינא ובין מטיבודהיינו , לעילשמביאואומר שצריכים לעורר , ותקונא דארחוי

שבעת , אהבה של הסטרין ה'ב ביראהה

צריך לעורר יראה, טיבו ותיקונא דארחויה )א"ב ע"י דף י"דפו(

שמא יגרום החטא ויתקרר מאהבתו' מפניו ית

וכן . אהבה ביראהונמצא בזה שכולל ה', ית

דינא קשיאבעת אהבהשל ה' בסטרא הבולא יקשה לבו ויסיח ', יעורר יראה ממנו ית

שגם כאן כולל , ונמצא בזה, דעתו מן הדין

ואם נוהג כן נמצא תמיד , אהבה ביראהה

ועל התכללות . שלימה כראוי להיותאהבהב

מביא הפסוקטיבו בסטרא דאהבה ביראהה

ודורש את המלה, אשרי אדם מפחד תמיד

ת עושה "השישמשמע אפילו בעת ש, תמידוהיינו , כ לפחד ממנו"טובות עמו צריך ג

יראהועל התכללות ה. שמא יגרום החטא

מקשהמביא הכתוב , דינא בסטרא דאהבהבשהמשמעות היא שאין , לבו יפול ברעה

, להקשות לבו בעת הדין משום טעם שבעולם

,אלא שצריכים. א דאקרי רעה"סכי אז יפול ל

, מפניו לירא היראהאז לעורר ביותר את

שלים שלו שבעת אהבה ביראהולכלול האמנם הן היראה הראשונה והן היראה . ההיא

אלא רק , ו לתועלת עצמו"השניה אינן חר ליוצרו והבן "מפחד שמא ימעט בעשית נ

.היטב הפקודין הראשונות' הנה נתבארו היטב בו

והיא כללא יראה היא הפקודא קדמאהש

בראשיתוהיא , של כל התורה ומצות

בראשית והיא . ומתבארת בפסוק הראשון ,כלומר. ברא אלהים את השמים ואת הארץ

השמיםממנה יצאו , ראשית שהיא יראהשה והפסוק. ע"ן וענפיהם שהם בי" שהם זווהארץ

:מיתות' שהם ד, הוא פירוש ענשה' הב

שריפהחושך , סקילהבהו , חנקתהו הוא

, אהבההיא , פקודא תנינאו. הרגורוח

ויאמר אלהים יהי ארת בכתוב והיא מתב ,היא' סטרא א: סטרין' בויש בה . ' וכואור

' סטרא ב. ' וכובארכא דיומיןו, עותראב

דהיינו בעת . בכל נפשך ובכל מאדךהיא

אהבה שלך תהיה המאד והנפששנוטל ה

עותרא ואורכאפמו בעת שנותן לך , שלימה, זואהבהאשר בכדי לגלות ', וכודיומין

וכד אגניז נפקשה בראשית נגנז האור דמע יראהגם צריכין לאכללא ה, ל" כנדינא קשיא

' בסטרא א: שלההסטרין 'ב באהבהבצריכין לירא שלא יגרום החטא ותתמעט

,צריכין לירא מפני הגניזו' ובסטרא ב, אהבתו וזהו לפי פשוטן, י דן אותו"שהוא הדין שהש אמנם כדי להמשיך הביאור. של דברי הזוהר

ארבש

193

הקדמת ספר הזהר קצב

בההוא סטרא אחרא, ומקשה לבו יפול ברעה))))בבבב, ד כתיב"וע. ולא יקשה לביה

מסורת הזהר .לעיל אות רב) משלי כה( ))))בבבב

פקודי אורייתא פקודא תניינא הסולם מאמרצריכין לבאר הדברים בעמקות , בשאר הפקודין

.בדרגין עלאין דאצילות, יתירה

שהן ה"הויותיות דשם הא' כי ד, ודע

,יראהנקראות בדברי הזהר בשם , מ"ב תו"חו

שהיא חכמה 'יה. ומצוה, תורה, אהבה

נקראתבינה ראשונה שהיא 'ה, יראהנקראת

תתאה נקראת 'ה. תורה נקראת 'וה. אהבה

ש בזוהר בראשית בהשמטות ש בזוהר בראשית בהשמטות ש בזוהר בראשית בהשמטות ש בזוהר בראשית בהשמטות """"כמכמכמכמ((((. מצוה ).).).).זזזז""""אות לאות לאות לאות ל' ' ' ' א ובזוהר נשא יא ובזוהר נשא יא ובזוהר נשא יא ובזוהר נשא י""""ה עה עה עה ע""""י דף רסי דף רסי דף רסי דף רס""""דפודפודפודפו

' וכופקודא קדמאה' ו וכובראשיתש "וז

'פי. דאקרי ראשית' פקודא דא יראת ה א הוא הכלל דכל עולם האצילות"כי פרצוף א

, המאיר לכל העולמות דרך הלבושין שלווהוא נקרא . ן"ת וזו"א וישסו"הנקראים או

משום שהחכמה שלו, כ בשם חכמה סתימאה"גואיני משפיע ממנה , נסתמה בראשו עצמו

א מאירה "הבינה דאורק , כלום לעולמות

, ראשיתולפיכך בינה זו נקראת , לעולמות, להיותה הראשית והשורש לכל העולמות

, דהיינו יראת הרוממות, 'יראת הונקראת

' וכובגין דאיהו רב ושליט עקרא ושרשא

ן"וממנה יצאו הזו. וכלא קמיה כלא חשיבין

. וזה שעור הכתוב, שמים וארץהנקראים

אלהים שמים ברא , יראהעם , בראשית .ן"שהם זו, וארץ

',דכתיב ראשית חכמה יראת הש "וזבגין דמלה דא , ראשית דעת' יראת ה

אמנם , ד"כי המוחין הם חב, ראשית אקרי ,א"אינה חכמה ממש דא, החכמה של המוחיןא "כי הבינה דא, ל"א כנ"אלא רק בינה דא

היא חוזרת שם להיות, א"כשעולה לראש דאונמצא . פרצופיןומשפעת חכמה ל, חכמה

, היא ראשית אל החכמהיראהשהבינה שהיא

וכן היא . 'ראשית חכמה יראת ה, ש"וז

ס שורשי "כי הדעת ה, אל הדעתראשית א לקבל"שהם מעלים אותה לראש דא, ן"הזו

. ן מקבלים חכמה ממנה"כ גם הזו"וע, חכמה

ודברי הזוהר. ראשית דעת' יראת הש "וז .ש לעיל"הם כמ, שמכאן ואילך

,פקודא תניינא דא איהי פקודא, ש"וז ולא נפקא, דפקודא דיראה אתאחדת בה

כי החכמה, ואיהי אהבה, מינה לעלמין )א"ב ע"י דף י"דפו(

ס עצם " הה"הוי ד'יכי ה, אהבהנקראת , א עלאין"והן או, ר שבה"דהיינו ג, הבינה

ואור החכמה סתים , והן בחינת אוירא דכיא ומקום ))))ש דהאיש דהאיש דהאיש דהאי""""ה וזה וזה וזה וז""""דדדד' ' ' ' ל אות זל אות זל אות זל אות ז""""כנכנכנכנ, בהן

הנקראות. ת דבינה"גילוי אור החכמה הוא מז

כ הם"וע, ה"הוי ראשונה ד'השהם , ת"ישסו

בתר פקודא תניינאוהוא , אהבהנקראים

משום שחכמה זו אינה מקובלת מחכמה, יראהה .ל"א עצמה אלא מהבינה שהיא יראה כנ"דא

דיראה אתאחדת בה ולא נפקא מינהואומר יוחדת תמיד בחכמה ואינהשהבינה מ, לעלמין

ובכל מקום שיש בינה . נפרדת ממנה לעולם כי חכמה ובינה, נמצאת עמה בהכרח גם חכמה

ולא תמצא לעולם חכמה, דבוקות תמיד זו בזו, ומשמיענו בזה. בלי בינה או בינה בלי חכמה

,יראה היא פקודא קדמאהפ שאמר כי "שאע ,אל תטעה שהיא בינה בלי חכמה, דהיינו בינה

דהיינו , אהבה שהיא פקודא תניינאוכן ב אלא, אל תטעה שהיא חכמה בלי בינה, חכמה

ויש בינה , פקודא קדמאהשיש חכמה גם ב

ב כלולות ובאות"כי חו, פקודא תניינאגם ביחד ואינן נפרדות לעולם אלא אנו מכנים

פקודא קדמאהכי ב, אותן לפי השליטהשהן עצם , ר דבינה"וג, א עלאין"שהיא או

כ "וע, הנה עיקר השליטה היא בינה, הבינה

בפקודא תניינאוכאן , יראהקוראים לה כ אנו קוראים "ע, עיקר השליטה היא חכמה

.וזכור זה ואל תשכח. אהבהלה

ומאן איהו רחימו שלים דא ש "וז ודא הוא דכתיב ויאמר', וכואהבה רבה

מאמרבראשיתכי , פירוש, אלהים יהי אור

מתחילבראשיתגילוי של ועיקר , סתים איהי

שהוא, ס עלית הבינה"שה, יהי אורבמאמר

שחוזרת שם לבחינת, א"אל הראש דא, ראשית ואז נקראת חכמה בינה יחד בשם. ל"חכמה כנ

כי , יהי אורס המאמר "וז, אהבה רבהא ומשפעת אור אל כל "הבינה עלתה לא

שהיא חכמה , אהבה רבהבסוד , העולמות .ובינה

רין אתפרש אהבה בתרין סטש "וזאית מאן דרחים ליה , ה"רחימו דקב

אורכא דיומין, מגו דאית ליה עותרא

' וכו

194

קעג הקדמת ספר הזהר

ודא, ואתכלילת מנייחו. אשתכח יראה דאתאחדת בתרין סטרין. דאקרי רעה . איחו אהבה שלימתא כדקא יאותגגגג

מאמר פקודא תליתאהמאמר פקודא תליתאהמאמר פקודא תליתאהמאמר פקודא תליתאה

, ושליטאה בעלמאדדדדא רברבא למנדע דאית אלה, פקודא תליתאה) רד באינון שית סטרין עלאין ולמעבד, יחודא כדקא יאותההההולייחדא ליה בכל יומא

חלופי גרסאות

.ג"א יחודא ל" נהההה. א ושליטא" ניייי. א איהי" נגגגג

פקודי אורייתא פקודא תניינא הסולם מאמר

, כמה דתנינן, דרחים ליה למאריה' וכו ד אור"וע ' וכואפילו הוא נטיל נשמתך

כד, דמעשה בראשית נפק ולבתר אגניזכי אומר , פירוש, אגניז נפק דינא קשיא

. ))))בבבב""""א אות שנא אות שנא אות שנא אות שנ""""דף רפדף רפדף רפדף רפ' ' ' ' בראשית אבראשית אבראשית אבראשית א((((להלן

יהי אור לעולם הזה ויהי אור לעולם כי ראה שאין העולם הזה כדאי, פירוש, הבא

שהוא למעלה, ב"להשתמש בו עמד וגנזו בעוהחינת ששם הוא ב, א"מפרסא מגו מעוהי דא

א עלאין"דהיינו במקום עמידת או, עולם הבאששם , א"המסתיימות בחזה דא, ר דבינה"ג

א"שהם או, הפרסא המבדלת בין מים עליוניםת "שהם ישסו, ובין מים תחתונים, עלאין

א נחשך האור "כי מחזה ולמטה דא. ן"וזו ת העומדים מחזה עד"וישסו, ואינו מאיר עוד

הנה , ל"ה כנת דבינ"שהם ז, א"הטבור דא .האור גנוז שם ואינו מאיר בהם

כי , סטרין' בונמצא שהבינה נחלקה ל א עלאין העומדים למעלה"שהן או, ר שבה"ג

הרי האור , א בסוד מים עליונים"מחזה דאא עלאין "והזוכה למדרגת או, מגולה בהם

ובנים , נמצא שיש לו עושר ואריכות ימים על ושולט, כשתילי זיתים מסבבים לשולחנו

וכל אשר יעשה, ואורחוי מתתקנן ליה, שונאיו ת דבינה העומדות למטה מחזה"אמנם ז. יצליח

כבר האור נגנז , א בסוד מים תחתונים"דא צריכים לאהוב את, ואותם המקבלים מהן, מהן. אפילו הוא נוטל את נפשך, ת בבחינת"השי

ת "ר וז"שהן ג, אהבהסטרין ד' ס ב"וז

. אהבה דהיינודבינה מבחינת הימין שבה .י גניזת האור דמעשה בראשית"וזה נעשה ע

הן בבחינת ' והזוכה להיות שלם באהבתו ית

אהבהא עלאין והן בבחינת " דאואהבה

.דא אהבה כדקא יאות, ת"שבישסו

' בביראהואומר שצריך להכליל את ה

א"כי בסטרא דאו, אהבהסטרין הללו של

)א"ב ע"י דף י"דפו(

,תערא יראה ולמדחלאצטריך לאעלאין ז בסטרא דאהבה "ועד. דלא יגרום חובא

יתער יראה וידחל למאריה ת "דישסודהיינו כי , כדקא יאות ולא יקשה לביה

דבוקות , יראה ואהבהחכמה ובינה שהן ולפיכך יש להכליל בחינת , תדיר זו בזו

ר דבינה שהן "הן בג, יראהשהיא , הבינה ואז .ת"ת דבינה שהן ישסו"והן בז, א"או

אשתכח יראה דאתאחדת בתרין סטריןודא איהו אהבה , ואתכלילת מנייהו

ויש כאן שתים שהם. שלימתא כדקא יאות

שהם, סטרין' ב אלא באהבהכי אין , ארבע

שלים בכל אחדאהבהואין , ת דבינה"ר וז"ג

.יראהסטרין אלא אם יש בכל אחד מהם ' מבשהיא , כי לא תצוייר כלל חכמה בלי בינה

.יראה בלי האהב

מאמר פקודא תליתאה

המצוה : ' וכופקודא תליתאה) רד לדעת שיש אלקים גדול ושליט, היא, השלישית

בששה , וליחדו בכל יום יחוד כראוי. בעולם ולעשותם, אאאא""""י דזי דזי דזי דז""""ת נהת נהת נהת נה""""חגחגחגחג, קצוות העליונים

ולכוין, יחוד אחד בשש מלים של שמע ישראל ךועל כן צריכים להארי. הרצון עמהם למעלה

. שש מליםכשיעורכשיעורכשיעורכשיעור אחד במלהבמלהבמלהבמלה

) א, דברים' אומר ב, ביאור הדברים

.' וכווליחדא ליה) ב', וכולמנדעשצריכים

'ב לדעת אותם למנדעכי תחילה צריכים , א עלאין" שהם אואהבה שיש בסטרין

היינודאית אלהא דברבא, ל"ת כנ"וישסו. א אלאין שהוא רב וגדול בחסדים"או

דאקרי , ת" ישסוהיינו, ושליטאה בעלמא, שמורה על הדינין שמתעדים מהם, שליט

לללל""""כנכנכנכנ(((( דינא קשיאשהאור נגנז מהם ונפק

בדבור

195

הקדמת ספר הזהר קצד

ולכוונא רעותא לעילא בהדייהו , דשמע ישראל))))גגגגלון יחודא חדא בשית תבין . בשית תביןוווו אחד אצטריך לארכא ליה ))))דדדדד "וע

יתכנשון. מתחת השמים אל מקום אחד יקוו המים))))ההההודא הוא דכתיב ) רה

מסורת הזהר א קצו ויצא שג ויחי תקיח"ב) ש"ק) (דברים ו ())))גגגג

בא רמ משפטים תכח תרומה קכז קלך רמב תרסב

חלופי גרסאות .א כשית" ניייי

פקודי תשצג בלק כט קצט פנחס שלו שצג תנג תקמח תקפא תשנד תשפח תתג תתלה תתמה תתע ואתחנן

. כו:. כה' י ד"ת: כא' ו ד"ת. יא: ח:. ז. ג.: ב' בהקדמה דז"תקעג עקב כז מו נח עח צד . עא' ה ד"תכ. סח: סה. סב: סא. ס: נז: נה. מח: מב' א ד"תכ.: לד' ח ד"תי. כט.: כז' ג ד"תי .ק. צט' ט ד"תס. פט' ה ד"תנ: ט פה"תמ: פג' ז ד"תמ. פב' ג ד"תמ: פא' ב ד"תמ: עא' ו ד"תכ

א עב ויצא"להלן אות רמא ב) אחד' אלקינו ד' ד(ד "ב קיט ט"קיא ט' דח"תק ואתחנן אות ב ח"ז

י בא רמ משפטים תעא תרומה קכז קלד רמב תרכג"ד. רסג: רנו' דא"חלג ויחי תקיח בהשמטות תרמה כי תשא יא ויקהל קנג תיט ויקרא קא אחרי מות טו שלח לך צו פנחס שצז תנג תקמח תקצו תרנג

בהקדמהז"תי "ד.: שז' דג"ח סא עח צב קעג עקב כז כי תצא קמב בהשמטות תשנד תתע ואתחנן מוה "תכ. סח. סב: סא: נז: נה' א ד"תכ: מא. לט' ט ד"תי. כט' ג ד"תי: כה' י ד"ת. יג: ט: ז' ד

דףח"תק ואתחנן ב ס ח"ז: קלה. ע דף קל"ת: ו דף צז"תס. ח דף פט"תנ: ב דף פא"תמ. עא' ד קלו קסג תרמה ויקרא קא אמור צה בהר לב לו שלח צו פנחס קפג שצזמשפטים תז תרומה) ד: צט

י דף" תז"ת. י"ד. דף שזג"חתנג תשי תשנד תתמו תתע ואתחנן סא עקב נב כי תצא צז בהשמטות . צט' ט ד"תס. פג: פב' ב ד"תמ: עז' ד ד"תל. עא' ה ד"תכ. נח: נז. נה. מד: מב' א ד"תכ. כה

וארא קל תרומה תרכב. י"ד. רנז' דא"חא סז ריח שעו בהשמטות "ב) אבראשית ())))הההה. קג. קא' דח"תק

א"תס: פג' ז ד"תמ: פא' ב ד"תמ. מד' א ד" תכז"תויקרא קפב צו מט . י"ד. רע' דב"חבהשמטות

.ש תעא תרכא" בראשית תעט שהח"ז. קלו' ע ד"ת. צד' ד

פקודי אורייתא פקודא תליתאה הסולם מאמרי השם שליט ומושל מורה כ. ))))בדבור הסמוךבדבור הסמוךבדבור הסמוךבדבור הסמוך

סטרין' בוהפירוש הוא שיש לדעת . על דינין

יראהולכלול בכל אחת מהם , אהבהאלו ד

בטיבו ותיקונאהן ' ויקבל אהבתו ית, ל"כנ אהבהכי אז נחשב ל, דינאוהן ב, דארחוי

ליחדא ליהכ צריכים "ואח. שלימא ולא זולת בכל יומא יהודא כדקא יאות באינון שית

ן"וזו, ן"ן לזו"דהיינו להעלות מ, יןסטרין עלא ן ומתיחדים"ת וזו"ואז עולים ישסו, ת"לישסו

, א" שהם אוסטרין עלאיןכאחד עם שית

להיותם , עליוניםשית סטריןהנקראים י היחוד הזה מתעלים"שע, א"ק דא"מלבישים ו

,א"א למעלה מפרסא דא"ת במקום או"ישסו ,מהםואין האור נגנז , ששם סוד מים עליונים

ת מתמלאים באור אז הם משפיעים"וכשישסון לכל העולמות ומתגלים החסדים "וזו, ן"לזו

ש "כמ, קריאת שמעוזהו סוד . בעולמות .לפנינו

הן שית שמע ישראלוהנה שית תבין דואומר שצריכין ליחד את שית , ן"סטרין דזו

שית שיתחברו כאחד עם ה, ן"סטרין דזול ל ל ל """"כנכנכנכנ((((ת "א וישסו" שהם אוסטרין עלאין

לכוונא רעותאוצריכים . ))))בדבור הסמוךבדבור הסמוךבדבור הסמוךבדבור הסמוך

)א"ב ע"י דף י"דפו(

ן"דהיינו לכוון רצונו והנר, לעילא בהדייהו .ן"שלו שיתכללו עמהם בבחינת מ

ק" בויחודאכדי למעבד , דהיינו, ולפיכך

צריכין להאריך, שית תבין דשמעשהם , א"דז

,אחדשצריכין להמשיך החכמה במלת , אחדבק "ה אל ו"ס ב"כמה הנמשך מאכי אור הח

ק "מיחד את ו, ת"א וישסו"שהם או, עלאין

בגימטריא אחדכי , ה"ס ב"א באור א"דז

ל ל ל ל """"כנכנכנכנ(((( הרומז על המשכת אור החכמה ג"י

כ"וע. ))))שששש""""ה ועתה נבאר עה ועתה נבאר עה ועתה נבאר עה ועתה נבאר ע""""במראות הסולם דבמראות הסולם דבמראות הסולם דבמראות הסולם ד

ק"המשכת החכמה אל ו, אחדצריכין לכוון באמנם ביחוד הזה אין הכוונה להמשיך . א"דזא "ק דז"אלא רק להגדיל את ו, א"ר לז"ג

אחדש "וז. ק עלאין"י התכללותם בו"לבד עלארכא , אית לארכא ליה בשית תבין

היינו , שית תביןב, פירושו המשכת חכמהק "ק שלו ו"שבזה נעשים ו, א"ק דז"תוך ו

ק "הן נגד ו, דשמעשית תביןכי , דגדלות ,ק דגדלות"י היחוד הזה המגדילו בו"וע. א"דז

.א"ר אל ז"ז להמשיך גם בחינת ג"חאפשר לא

וזה הוא : ' וכוודא הוא דכתיב) רה יקוו המים מתחת השמים אל מקום, שכתוב

אחד

196

קצה הקדמת ספר הזהר לשית סטרין כדקא חחחחלמהוי בשלימו , לאתאחדא ביהזזזז, דרגין דתחות שמיא

ארכא דאצטריך ל, אצטריך לקשרא ביה יראה, בההוא יהודא. ועם כל דא. יאות דתתחזי טטטט. והיינו דכתיב ותראה היבשה, ת דאחד גדולה"דדל, ת דאחד" בדל))))וווו

.בההוא יהודאה, דאיהו יבשהזזזזת "ותתקשר דל

מסורת הזהר משפטים תה תרומה תרכט תרמה פנחס קפג תנג))))וווו

'א ד" תכז"תתשט תתמו תתע עקב נב תצא צז קד

.צט' ט ד"תס: פג. פב' ב ד"תמ. נח: נז: נה: פב

.קא' דח"קת

חלופי גרסאות .א דשית" נחחחח). ל"אה(א לאתאחדא ביה יראה " נזזזז.א דאיהי" ניייי). ש"ד(א ותתחזי "ונ) ל"ד(א דתחזי " נטטטט

פקודי אורייתא פקודא תליתאה הסולם מאמרתתכנסנה המדרגות שמתחת , שפירושו. אחד

להיות בשלמות לששה, השמים אל מקום אחדדשמע דשמע דשמע דשמע , ביחוד הזה,ועם כל זה. קצוות כראוי

שצריך להאריך, צריך לקשר בו היראה, ישראלישראלישראלישראל

והיינו . דאחד גדולה'ד הככככ""""עעעעכי . ד דאח'דב

,'דשתראה ותתקשר ה, היבשהותראה , שכתוב .באותו היחוד, שהיא יבשה

כבר נתבאר בדיבור הסמוך שיחוד דשמע

ודא הוא , ש"ק דגדלות וז"הוא להמשיך ואל דכתיב יקוו המים מתחת השמים

יתכנשון דרגין דתחות שמיא. מקום אחדלאתאחדא ביה למהוי בשלימו לשית

ק" הוא ומקום אחד כי ,סטרין כדקא יאות ,ה באור החכמה"ס ב"ששם מאיר אור א, עלאין

שהן, דרגין דתחות שמיאואומר שיתכללו

הבינה תחותשהם , א" דזשית סטרין

אל מקום, א"הנקראים שמים בערכו של הז כדי שית סטרין עלאין שהם, אחד

לאתאחדא ביה למהוי בשלימו לשית שיקבלו גם הם אור , סטרין כדקא יאות

אבל רק . א כראוי"ק דז"ויתיחדו ו, החכמה

ק"דהיינו לגדלות ו, בשלימו לשית סטרין .ל"בלבד כנ

ועם כל דא בההוא יחודא , ש"וזאצטריך לקשרא ביה יראה דאצטריך

, תתאהאהירהיינו ה: ת דאחד"לארכא בדל

רחימו דאקרי . ))))אאאא""""אות ראות ראות ראות ר((((כי אמר לעיל בין , ההוא דהוה בתרין סטרין, שלים

ד אור דמעשה"וע', וכובדינא ובין בטיבו בראשית נפק ולבתר אגניז כד אגניז נפק דינא קשיא ואתכלילו תרין סטרין כחדא

. כדקא יאות, דא אהבה, למהוי שלימו

זו אהבה אומר שגם ב))))בבבב""""באות רבאות רבאות רבאות ר((((ז "לאה

עיין בסולם אות עיין בסולם אות עיין בסולם אות עיין בסולם אות (((( יראהיכים לעורר בה צר

'ונתבאר שם שיש ב. ))))ש כל ההמשךש כל ההמשךש כל ההמשךש כל ההמשך""""ב עב עב עב ע""""רררר

, עלאיןיראה ואהבהש, יראה ואהבהבחינות )א"ב ע"י דף י"דפו(

תתאין יראה ואהבהו, א עלאין"נקראות או ואין השלימות מקובלת אלא. ת"נקראות ישסו

ת ולפיכך נעשית גניז, הבחינות יחד' י ב"ע

, תתאהאהבהכדי לגלות , ת"האור בישסו גם צריכה, שהיא אפילו בעת שנוטל את נמשך

וידחל תתאה אהבה לאתדבקא בהאי יראהה, למאריה כדקא יאות ולא יקשה לביה

והוא . בשלימותיראה ואהבהואז יש לו ומקבל כל , ת"א עלאין ובישסו"מתדבק באו

.הנועם והטוב שבהםכי אחר , ש"וזה שאומר כאן ביחוד דק

שית סטריןן וכלל אותם ב"שהעלה את הזו

ן במלת" בזואהבה רבהעלאין להמשיך את ה

במאמר ' ס האור שנברא ביום א"שה, אחד

ל אות ל אות ל אות ל אות """"כנכנכנכנ((((, ויאמר אלהים יהי אורד

בההוא יחודא , ועם כל דאהנה . ))))חחחח""""קצקצקצקצ כ"כי צריך ג, אצטריך לקשרא ביה יראה

לגלות ולהמשיך בחינת גניזת האור הזה

אהבהת כדי להשתלם גם ב"עשה בישסושנ

כי בלאו הכי לא נקרא שלימות, תתאיןיראהו

,דאחד' ד בדאצטריך לארכאש כאן "וז. ל"כנ

,כי אתוון רברבן הן בתבונה, דאחד גדולה' דד

שהיא רומזת על דאחד גדולה' דכ ה"וע ,י דתבונה"מקום הגניזו של האור שנעשה בנה

בגניזו אשרולכוון, כ צריכים להאריך בה"וע

יראה ואהבהוהיינו כדי לאתדבקא גם ב, בה .ש והולך"כמ, תתאין

דתתחזי ותתקשר, ותראה היבשה, ש"וז כי אין: ת דאיהו יבשה בההוא יחודא"דל

שנמשכו יראה עלאין ואהבהשלימות ב

ס "שה, אחדי מלת "ש ע" דקשית תביןב

תתאין יראה ואהבהי "זולת ע, יהי אור, י דתבונה"האור בנהי גניזת "המתגלות ע

יקוו המים אל אחר , כ"וע, ל" כנ'ד' הנקס המשכת אור החכמה אל "שה, מקום אחד

כתוב, תחות שמיאשהם , א" דזשית דרגיןה

ותראה

197

הקדמת ספר הזהר קצו

אצטריך לקשרא לה לתתא באכלוסהא, דאתקשר תמן לעילאככככולבתר ) רז דאית ביה שית תבין אחרנין )ל ,ו" בשכמללללל) ) ) ) זזזז, בשית סטרין אחרנין דלתתא

אתעבידת ארץ למעבד פירין ואיבין ולנטעא , מה דהות יבשה))))חחחח, כדין. דיחודא .אילנין

מסורת הזהר

א עב ויחי תקיח תרומה קלד רמה רמט תרמה" ב))))זזזז צו קלט קמב קרח מח פנחס תקצו תשיא תשנג

חלופי גרסאות .ו"א דבשכמל" נלללל. א דאתקשרת"נ ככככ

.פג' ז ד"תמ. נו. מז' א ד"תכ: מא. לט' ט ד"תי. כט' ג ד"תי. יד. יא: ז' בהקדמה דז"תעח צד ואתחנן

.ש תעד תרכה" שהח"ז. פב' ג ד"תמ. נד' א ד" תכז"תב קנח " ב))))חחחח

.ב"ח ע"ב ובראשית י"ט ע"ג וזהר תרומה קל"במנחת יהודה דף י) ל דרך אמת

הפקודי אורייתא פקודא תליתא הסולם מאמר

אחד ד'דשסובב על ה, ותראה היבשה

ולכוון שהיא נעשית לארכא ליהשצריכין

דתתחזיוהוא כדי , על ידי גניזת האוריבשה דאיהו יבשה בההוא יחודא' ותתקשר ד

, ס התבונה"שה, 'דשתתראה ותתקשר האי

שנמשכו, א עלאין" דאור שבאובההוא יחודא

תרין באהבהכדי להשלים ה, ן"ק דזו"בו . כמבוארסטרין

ואחר : ' וכוולבתר דאתקשר תמן) רו ,אאאא""""ק דזק דזק דזק דז""""בובובובו, למעלההמלכותהמלכותהמלכותהמלכותשנתקשרה שם

דהיינודהיינודהיינודהיינו, צריך לקשר אותה למטה בהמוניה והיינווהיינווהיינווהיינו. . . . במלכותבמלכותבמלכותבמלכותבששה קצוות אחרים שלמטה

שיש בו , ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד מה שהיתה, ואז, שש מלים אחרות של היחוד

ולנטוע, אביםלעשות פירות ו, יבשה נעשה ארץ .אילנות

אחר היחוד העליון , ביאור הדברים

,א" למעלה באואחד ד'דשנקשרה ה, ש"שבק

ק אחרים " בואחד ד'דצריכים לקשר לה ל

של הנוקבא שית סטריןדהיינו ב, שלמטהשהיא רחל העומדת מחזה ולמטה , א"דזשבה כלולין כל הששים רבוא נשמות , א"דז

דהיינו, וקבא של הנאכלוסהאישראל הנקראות א "שאחר שנכלל ז, ואומר. ההמונים שלה

וגם נתגלה , א עלאין"בבחינת האור של או

ותראהס "בו בחינת הגניזו של התבונה שה

' צריכין להמשיך את ב, 'ד של ההיבשה א שמחזה ולמטה"הבחינות האלו אל הנוקבא דז

,כבוד, שם, ברוך של שית תביןס "שה, שלו אלו שית תבין כי. ועד, לעולם, מלכותו

של הנוקבא, י"ת נה"חג, שית סטריןהם נגד )א"ב ע"י דף י"דפי(

דאית ביה שית תבין, ו"בשכמלש "וז. א"דז .אחרנין דיחודא

כדין מה דהות יבשה אתעבידת, ש"וז פירוש כי אמר: ארץ למעבד פירין ואיבין

רחימו שלים שבכדי לגלות ))))אאאא""""באות רבאות רבאות רבאות ר((((לעיל

,ולבתר אגניזאור הנפקכ "ע, תרין סטריןב

ואתכלילו תרין, כד אגנז נפק דינא קשיאוהרי שבגניזו לבדה עוד לא . סטרין כחדא

י"אלא רק ע, תרין סטרין באהבהנשלמה ה

ולפיכך מטרם. דנפק אחר הגניזודינא קשיא

בבחינתאחד ד'דהיתה ה, נפק דינא קשיאד

כי , בלי שום תועלת ולא כלום, בלבדיבשהי הגניזו וגם בחינת "עיצאה מכלל האור

אהבהכדי שתתקן ב, היראה לא נשלמה בה

יראה ולאהבה תתאין המשלימות ליראהו

שהיא, דינא קשיאכי עוד לא נגלה ה, עלאין

, תתאיןיראה והאהבההעיקר המגלה את ה מקום מציאתו, והנה אותו הדינא קשיא. ל"כנ

.בעקבים דלאה שבמקום הראש רחל, הוא, מחזה ולמעלה) א, א" לזנוקבין יש לו' כי ב

. מחזה ולמטה ונקראת רחל) ב. ונקראת לאה א"ונמצאות עקבים דלאה המסתיימות בחזה דז

הן נוגעות בראש רחל העומדת מחזה ולמטה

קשיא הוא בסיום דינאומציאות ה. א"דז, עקבים דלאה הנוגעות בתוך הראש דרחל

, רק ברחלדינא קשיאאין פעולת ה, ולפיכךמסך ודין יכולים לגלות שליטתו כי אין שום

ונמצא שאין . רק ממקום מציאותו ולמטה

אהבהבחינת הגניזו נשלמת לבחינת מדרגת

, תתאין רק אחר שנמשכת למקום רחליראהו

מה , כדיןש "וז. דינא קשיאששם פועל הדהות יבשה אתעבידת ארץ למעבד

כי אותה, פירין ואיבין ולנטעא אילנין

' הד

198

קצז הרהקדמת ספר הז

, בההוא יחודא דלתתא. ויקרא אלהים ליבשה ארץ))))טטטט, והיינו דכתיב) רז , יחודא עלאה))))ייייחד , ד כי טוב כי טוב תרי זמני"וע. ארעא רעוא שלים כדקא יאות

תדשא הארץ ))))ככככמכאן ולהלאה , כיון דאתאחיד בתרין סטרין. וחד יחודא תתאה .אתתקנת למעבד פירין ואיבין כדקא יאות. דשא

מסורת הזהר

א" ב))))יייי. ג"קיב ט' דח"תקש תיד " בראשית תפה תקכט שהח"ז. פב' ג ד"תמז "תא שעז וארא קל " ב))))טטטט

ח"זלעיל עז ) בראשית א ())))ככככ. עב תרומה קלד קמה רמט תרכג תרמה ויקהל תיט ואתחנן סא עח צד

.ש תרכה"בראשית תקלא שה

פקודי אורייתא פקודא תליתאה הסולם מאמר

דינאשבמקומה מטרם שנגלה ה, אחדד 'דה

ומקום חורבא שאינה יבשההיתה , קשיאק "הנה עתה אחר שנמשכה לו, ראויה לישוב

נעשתה לארץ , א"דרחל שמחזה ולמטה דז דהיינו, מוציאה פירות הראויה לנטיעת אילנות

אהבהכי נגלה בה בחינת , למקום ישוב כלומרהמשלמת לאהבה , ויראה תתאין בשלימות

תרין ברחימושתהיה ה, עלאיןאהירול

אשר רק בדרך זה מתגלה כל הנועם , סטרין .ל"א עלאין כנ"והטוב שבאו

והיינו דכתיב ויקרא אלהים , ש"וז, בההוא יחודא דלתתא, ליבשה ארץ

היא, ארץ. ארעא רעוא שלים כדקא יאות

ויקרא אלהים ש הכתוב "וז, מלשון רצון חדא ד'דשהמשיך את בחינת ה, ליבשה ארץ

ששם, שית סטרין שלהא ל"אל הנוקבא דז

'דואז ה, דינא קשיאכבר מגולה פעולת ה א"נעשתה בנוקבא דז, וחורבאיבשהשהיתה ה

לבחינת ארץ מוציאה , י זווגה עמו"א ע"דזובזה קרא אלהים ליבשה , פירות ומקום ישוב

כי נגלה בה, רעוא שלים כדקא יאותארץ

.שליםרחימו דהיינו , הרצון השלם כראוי

והיינו : ' וגו והיינו דכתיב ויקרא)רז

שהוא . ארץליבשהויקרא אלקים , שכתוב שנעשית, וווו"""" בבשכמל בבשכמל בבשכמל בבשכמל,באותו היחוד שלמטה

כי ארץ היא כי ארץ היא כי ארץ היא כי ארץ היא . רצון שלם כראוישהואשהואשהואשהוא, ארץ

כי טוב כי טוב שתי , כ כתוב"וע. לשון רצוןלשון רצוןלשון רצוןלשון רצון .אחד ליחוד עליון ואחד ליחוד תחתון, פעמים

קקקק""""בובובובו, ני הצדדים בשהמלכותהמלכותהמלכותהמלכותכיון שנתאחדה )א"ב ע"י דף י"דפו(

תדשא, הנה מכאן ולהלאה, ק שלהק שלהק שלהק שלה""""א ובוא ובוא ובוא ובו""""דזדזדזדז כי נתתקנה לעשות פירות ואבים. הארץ דשא

. כראוי

שיתהיינו יחוד ד, יחודא עלאה. פירוש רברבין שית סטרין שהוא בש"ק דתבין

יקוו המים , המתבאר בכתוב, א"עלאין דאו יחודאשר , ד"מתחת השמים אל מקום אח

שית מ' זה ממשיך האור שנברא ביום א וזהו. ל"א כנ"ק דז"א עלאין אל ו" דאוסטרין

.דמעשה בראשית' הנאמר ביום ג' האכי טוב

, שית תביןהיינו יחוד ד, יחודא תתאהו

,ועד, לעולם, מלכותו, כבוד, שם, ברוךד

,שאין לה שלימות, אחד ד'דשהוא השלמת ה

וקבא של הנשית סטריןשל כלום זולת ב

ויקרא אלהיםשזה מתבאר בכתוב , ל"א כנ"דז תדשא הארץ דשאובכתוב , ליבשה ארץ

לבחינת, יבשהק דנוקבא נעשתה ה"כי בו', וגוועל היחוד הזה של , ארץ שמוציאה פירות

ונמצא. כי טובק דנוקבא נאמר פעם שניה "ו

כי טובו. הוא ליחוד העליון' האכי טוב

כיון דאתאחדש "וז, הוא ליחוד התחתון' הבתרין קטרין של , דהיינו, בתרין סטרין

. יחודא עלאה ויחודא תתאהי"ע, אהבה

, מכאן והלאה תדשא הארץ דשא אתתקנת למעבד פירין ואיבין כדקא יאות

תרין לאהבה השלים היחודא תתאהכי ה ק"א עלאין אל ו"ונמשכים האורות דאו, סטרין

אכלוסהא לפירין ואיביןומשפעת , דנוקבא כראוי, שהם ששים רבוא נשמות ישראל, להדי

.להיותפקודא

199

הקדמת ספר הזהר קצח

מאמר פקודא רביעאה

וידעת היום ))))ממממא " האלהים כד)מהוא ' דה))))לללללמנדע , פקודא רביעאה) רחולאתכללא שמא דאלהים בשמא . ה הוא האלהים"והשבות אל לבבך כי הוי

.ודאולית בהו פר, למנדע דאינון חד, ה"דהוי, יהי מארת ברקיע השמים להאיר על הארץ))))ננננ, והיינו רזא דכתיב) רט

מארת חסר בשמא)נ ))))ססססלאתכללא , בלא פרודא כלל, למהוי תרין שמהן חד

מסורת הזהר

לך שלז וארא נח פט ) דברים ד ())))ממממ. י"ד. שה' דג"ח וארא צז תרומה תרלא אדרא רבא שכט בהשמטות ))))לללל

א צח קלה"ב) בראשית א ())))ננננ. ש תעט" שהח"זחרי מות קנח אדרא רבא שכט צז תרומה תרלד תזריע צ א

בא סט ספרא דצניעותא . י"ד. רנז: רנא' דא"חב קסא תולדות קצו וישלח יב בהשמטות "שצ שצו ב

בראשיתח"ז: קלה' ע ד"ת: פב' ד ד" תמז"תיג ויקהל ר ויקרא קפד צו מח פנחס קכג שעה תט

קיב קטו' דח "תקג תרכו "ש ת"לח תרנא תרעא תרצד כי תשא לא עב שהקמב קנח תקסט תקצח תרכח תר

.פב' ד ד" תמז"ת לעיל ד ))))סססס. טיב

בראשית ) א נ"אותיות שיש בתיבת האלהים שעולה צ' ל ו"א וזהו רמז בראשית ר"צ' בגימ) מ דרך אמת ב"ט ע"י

פקודי אורייתא פקודא רביעאה הסולם מאמר

מאמר פקודה רביעאה

המצוה : ' וכופקודא רביעאה) רח כמו. הוא האלקים' לדעת כי ה, היאהיאהיאהיאהרביעית

וידעת היום והשבות אל לבבך , שאתה אומר שהשם אלקים דהיינודהיינודהיינודהיינו. כי הויה הוא האלקיםואין , לדעת שהם אחד, יהיה נכלל בשם הויה

.בהם פירוד

הוא אלהיםו, א" הוא זה"הוי. פירושא " הזואומר שצריכים ליחד. א"הנוקבא דז

. ביניהםפרודאשיהיו אחד בלי שום , והנוקבא

שהוא הנוקבאשמא דאלהיםכלומר שיתכלל

וגם הנוקבא , א" שהוא הזה"בשמא דהוי

. כמו שמבאר לפנינו. ה"הויתהיה בחינת כי . ן"ר אל זו"ס המשכת ג"והיחוד הזה ה

,פקודא תליתאהש המבואר ב"היחוד של קיחוד ו, ן"א אל זו"ק מאו"היה להמשחת ו

א אל "ר מאו"הוא להמשכת ג, המתבאר כאן ,שהמשכת כל מדרגה שתהיה, וזה הכלל. ן"זו

אלא , אי אפשר להמשיכה כולה בבת אחת ,ק של אותה מדרגה"תחילה צריכים להמשיך ו

.ר"כ ג"ואח

והיינו : ' וכווהיינו רזא דכתיב) רטיהי מארת ברקיע השמים להאיר , סוד הכתוב הויההויההויההויה, יו שני השמות שיהשפירושושפירושושפירושושפירושו. על הארץ

שיהיה נכלל , אחד בלא פרוד כלל, אלקיםאלקיםאלקיםאלקים ,שהיא המלכות הנקראת אלקיםשהיא המלכות הנקראת אלקיםשהיא המלכות הנקראת אלקיםשהיא המלכות הנקראת אלקים' ' ' ' וווומארת חסר

)א"ב ע"י דף י"דפו(

כי הם, א הנקרא הויהא הנקרא הויהא הנקרא הויהא הנקרא הויה""""שהוא זשהוא זשהוא זשהוא זבשם השמים ,שהוא מלכותשהוא מלכותשהוא מלכותשהוא מלכות, אור שחור. אחד ואין בהם פרוד

והכל , אין בהם פרוד, אאאא""""שהוא זשהוא זשהוא זשהוא ז, באור לבןוענן האש , היוםוזה הוא ענן הלבן של. אחד

,ומדת לילה, אאאא""""זזזז מדת יום דהיינודהיינודהיינודהיינו, של הלילה .להאיר, ביחוד אחדביחוד אחדביחוד אחדביחוד אחדשיתתקנו זה בזה , מלכותמלכותמלכותמלכות

.להאיר על הארץ, כמו שנאמר

מארת הנוקבא נקראת , ביאור הדברים ל"ש חז"כמ, המורה על מיעום הירח, 'חסר ו

, המאורות גדולים בקומה שוה' תחילה היו ב ם משתמשים בכתרמלכי' אין ב, וקטרג הירח

ה לכי ומעטי את עצמך "ואמר לה הקב. אחדס תחתוניות שלה "ואז ירדו ט. :):):):)חולין סחולין סחולין סחולין ס((((

והיא נתמעטה לנקודה תחת , לעולם הבריאהואומר שצריכים להכליל את . א"היסוד דז

, בשמא דשמים, המלכות אחר שנתמעטהשתהיה , דהיינו להגדילה בחזרה, א"שהיא ז

שצריכים להעלות,פ"א פב"בקומה שוה עם הזבחזרה את הנוקבא מעולם הבריאה אל

שנעשה בין , ולתקן את הפירוד, האצילות .א ובין הנוקבא בעת מעוט הירח"הז

כי שלט , והנה ענין מיעוט הירח הואז "ועי, עליה הדינא קשיא שבעקבים דלאה

ס תחתונות "וט, נתמעטה עד לבחינת נקודה ש" דקוהנה על ידי היחוד, שלה נפלו לבריאה

.ק"בו, נבנתה הנוקבא))))ל בפקודא תליתאהל בפקודא תליתאהל בפקודא תליתאהל בפקודא תליתאה""""הנהנהנהנ((((

והוא משום, ו"בשכמל דיחודא תתאהבסוד י"שע

200

קצט הקדמת ספר הזהר

בנהורא חיוורא ננננאוכמא ) ) ) ) פפפפנהורא ) ) ) ) עעעע. ולית בהו פרודא, דאינון חד, דשמיםממממ דאשתא עעעעועננא , דיממאססססודא הוא עננא חיורא *) , לית בהו פרודא וכלא חד

כמה דאתמר , ולאתתקן דא בדא לאנהראצצצצ, מדת יום ומדת לילהפ פ פ פ ) ) ) ) צצצצליליא ב .על הארץ, להאיר

כ"ובג, ואתפרש לעילאקקקקחבר לתתא , נחש קדמאה))))קקקקובא דההוא חודא ) רי

מסורת הזהר ב רסג רסד יתרו שסא ויקהל שסח פקודי תשט" ב))))עעעע

ב קטו" ב))))פפפפ). שלהובא אוכמא(ש שפה " שהח"ז

א שלז ת תזריע קה בהעלותך קכא תרומה רנט של

יתרו לז ח"ז: צ' ו ד"תנ. נ: מט' א ד" תכז"ת

א קכה חיי שרה ה" ב))))צצצצ. ש שפה תיח"סז קלו שה

ז"תויחי תשפ תרומה תרנא קרח כח ואתחנן פד ב ריט רפה"א רפה תלז תמ תנג ב" ב))))קקקק. קכ' ע ד"ת

חלופי גרסאותא בההוא נהורא " נננננ. א דשמה"ונ. א דרשים" נממממ ).מ"ד(א דימא "ונ.) ל. ק' ד(א דיומא " נסססס). מ"ד( א" נפפפפ). ל"אה( דאישותא עעעע). ל"אה(א ביממא "ונ

'א כמה דאמרו מדת וכו"ונ. 'ל מדת וכו"מה שאחז א" נקקקק. א ולאתתקנא"ונ. א ולא תתקן" נצצצצ). ל"אה(

.ואפרש

א פקודי שח תנד שלא וירא שעז חיי שרה עב פז ויצא כא וישלח עו קט תרומה שלג שלד ויקהל תצ

בהקדמהז"תתקנא תתקמ תזריע פג צג אחרי מות שנט תא תו פנחס תפה תקסב תקעג כי תצא צו

.סו' ב ד"תכ. נט: נב.: מט' א ד"תכ. לז' ח ד"תי: כט' ג ד"תי. ח דף כד"ת: יח' ד ד"ת: יד. ט' ד

:צו' דו "תס: צה' ה ד"תס. צד' א ד"תס. צג' ט ד"תנ: עח' ז ד"תל: עו' ב ד"תל. סח

פקודי אורייתא פקודא רביעאה הסולם מאמר

, אחד ד'די כח הדין שבה תיקנה את ה"שע

מוציאהארץלבחינת , וחורבהיבשהשהיתה

, ונבחן עתה). ). ). ). הההה""""ל עשל עשל עשל עש""""כנכנכנכנ(((( פירין ואיבין

שהיא כח הדין, שבנוקבאאוכמאאשר בחינה נתעלה עתה , שהפיל אותה עד לנקודה, שבה

בכח הדין דוקא שהרי, לבחינת אור ממש

להיות בחינת ישובא הארץ, אחד ד'דנבנתה ה ולולא כח הדין שבנוקבא היתה, מוציאה פירות

נשארת בבחינה , שהיא התבונהאחד ד'דה

הרי שכח הדין שבה נעשה אור. וחורבאיבשה

אוכמאמשום שה, נהורא אוכמאונקרא . ממשוגם נבחנת לאור . היה הגורם אל האור הזה

.ר דחסדיםשהוא או, ק"ו

נהורא ולפיכך אפשר עתה להמשיך גם שפירושו אור חכמה, ק דנוקבא" אל וחיווראוהוא על . כי לבן פירושו חכמה, ר"שהוא ג

כי. א עלאין"ן להיכל או"ידי שמעלים את הזו א"א להתכלל באו"עתה יכולה גם הנוקבא דז

שהרי כח הדין שבה נתהפך להיות, א"כמו הז

אין, נהורא אוכמא פ שהיא"ואע. אור ממש ,א עלאין"זה חוצץ כלל שלא תוכל להכלל באו

דנהורא אוכמא בנהורא חוורא ליתמשום כי בהיותה בחינת , בהו פרודא וכלא חד

כי אור, א" דאונהורא יכולה להכלל בנהוראוענין , באור הוא מין במינו ונחשבים לאחד

שהוא הגורם לאור שלה אינו חוצץ, אוכמאה שהרי הוא, אותה עתה כלוםואינו משפיל

)ב"ב ע"דף י*) א "ב ע"י דף י"דפו(

שבלעדיו לא היתה לבחינת, הגורם לכל מעלתה .אור

ודא הוא עננא חוורא דיממא , ש"וז מדת יום ומדת, ועננא דאשתא בליליא

י היחוד הזה דהתכללות "שע, כלומר: לילה, א נכלל שם באבא עלאה"שז, א"ן באו"זו

א לבחינת "נעשה הז, אהוהנוקבא באמא על

לעננא והנוקבא , לאור היוםעננא חווראמדת יום דהיינו , לאור הלילהדאשתא

ויהי המיוחדות זו בזו בסוד , ומדת לילה ולאתתקןש "וז, ערב ויהי בקר יום אחד

כמה דאתמר להאיר , דא בדא לאנהרא ,לילה המדת נכללת במדת יוםש, על הארץ

ונתקנים זה , יום אחדבסוד , שהיא הנוקבא

של האכלוסהאאל , בזה להאיר על הארץ .ע"עלמין בי' הנוקבא שבג

וזהו חטא . ' וכוודא חובא דההוא) רי

,שמחבר למטה ונפרד למעלה, הנחש הקדמוני כי צריכים. זה גרם מה שגרם אל העולם, ומשום

, ואור השחור, להפריד למטה ולחבר למעלה, אאאא""""בזבזבזבז, צריך ליחדו למעלה, שהוא המלכותשהוא המלכותשהוא המלכותשהוא המלכות

, שתתאחד אחר כך בצבאיה ביחודה, בחבור אחד .ולהפרידה מצד הרע

,ן"ר לזו"כי היחוד של המשכת ג. פירושא "הוא רק על ידי שמעלים אותן למקום או

א נכלל באבא "שהז, א"שלמעלה מחזה דא א"והז, ואז מתיחדים שניהם, והנקבא באמא

משפיע

201

הקדמת ספר הזהר ר

ונהורא , ין דאצטריך לאפרשא לתתא ולחברא לעילאבג. גרם מה דגרם לעלמא ולאתאחדא לבתר באכלוסהא, אוכמא אצטריך לאתאחדא לעילא בחבורא חדא

.ולאפרשא לה מסטרא בישא, ביחודהארררר, ה כלא חד בלא פרודא"אצטריך למנדע דאלהים הוי, ועם כל דא) ריא

אפילו ההיא , ולא ישוי פרודא, וכד ינדע בר נש דכלא חד. ה הוא האלהים"הוי .ולא אתמשך לתתא, סטרא אחרא יסתלק מעל עלמא

, קליפה בתר מוחא סלקא))))ש רש רש רש רהא . והיו למאורות, והיינו רזא דכתיב) ריב

מסורת הזהר א צח יתרו נג משפטים רסז תרומה רסח ויקהל" ב))))רררר

).קליפא קדמה לפידי. (קט: קח' ט ד" תסז"תקסב

חלופי גרסאות ).מ"ד( קלפה שששש). ל"אה(א דיחודא "ונ. א דיחודאה" נרררר

פקודי אורייתא פקודא רביעאה הסולם מאמר. ר מאבא אל הנוקבא המלבשת לאמא"משפיע ג

ששם עמידתם של , א"אבל למטה מחזה דא אסור לעשות היחוד דהמשכת, ן בקביעות"הזו

, ואומר, והטעם הוא ענין ארוך. ר לנוקבא"ג

חשנאשר ה, ד"שזה הוא החטא של עצהכי הסית . הקדמוני הביא על ידו מיתה לעולם

את אדם וחוה לעשות יחוד זה לתתא במקום ז פגם גם "א שעי"שלמטה מחזה דא, ן"זו

א "שמחמת זה נפסק הזווג גם באו, לעילא

, ודא חובא דנחש קדמאהש "וז, עלאיןובגין כך , חבר לתתא ואתפרש לעילא

ן "כי חבר את הזו, גרם מה דגרם לעלמה

שעם , במקומןלתתאר בנוקבא "ה גלהשפע

דהיינו שהביא, דגרם לבני העולםגרם מהזה

,אתפרש לעילאוהוא משום ד, עליהם מיתה שמשם נמשכים, א"שזה גרם להפסק הזווג באו

א מתקרב "כי בעת שהס, החיים לבני העולם ששם מקום, ן"לינק מהזווג שלמטה מחזה דזו

כי , א"נפסק תיכף הזווג העליון דאו, אחיזתןהם מתפרשים תיכף מלהשפיע זה בזה כדי

ריךטדאצ וכל זה היה .א"שלא ירד השפע לס כי צריכין, לאפרשא לתתא ולחברא לעילא

שלא, במקומםלתתאן " לזולאפרשאלהשמר

לחבראו, ר"יזדווגו שם למטה באמשכת ג

.א עצמם"דהיינו במקום או, לעילאאותם רק

ריך טונהורא אוכמא אצ, ש"וזכי : לא בחבורא חדאידא לעלאתאח

צריכין, א"שהיא הנוקבא דז, נהורא אוכמא

,נחורא חוורא ללעילאא "להעלותה עם הז

בחבורא ן שם "ולחבר הזו, א"דהיינו לאו .ר מאבא אל הנוקבא"א משפיע שפע ג"וז, חדא

ואחר זה חוזרת הנוקבה עם השפע שקבלה ן דנשמות"ששם נמצאות נר, אל מקומה למטה

ולאתאחדא לבתר, ן"ינת מישראל בבח

)ב"ב ע"י דף י"דפו(

והיא מתיחדת עם , באכלוסהא ביחודהא

של אכלוסהאהנקראות , נשמות בני ישראלומשפעת להם משפע , ביחוד אחד, הנוקבא

ולאפרשא לה. א"שקבלה למעלה במקום או

י זה שנמנעים לחבר "כי ע, מסטרא בישא

מפרישים לנוקבא, לתתאן במקומם"את הזו

א יכול להנות "שאין הס, סטרא בישאמ

, לתתאן "אמנם אם מחברים לזו. מהשפע כ מתפרשן"וע, א לקבל את השפע"אז יכול הס

.ל" ומפסיקין את הזווג שלהם כנלעילאא "או

ועם : ' וכוועם כל דא אצטריך) ריא

הכל אחד, אלקים הויהכל זה צרך לדעת אשר וכשהאדם ידע. הויה הוא האלקים. בלא פרוד

שאילו הצד אזאזאזאזולא ישים פרוד , שהכל אחד .ולא יהיה נמשך למטה, האחר יסתלק מן העולם

, שיש פחד כל כך, עם כל זה. פירוש אין להמנע, ן במקומם"שלא יעורר הזווג דזו

דהיינו במקום, מחמת זה מעשות היחוד כהלכתו

ה כלא חד"למנדע דאלהים הויאלא , א"או יחוד אלא שצריכים להמשיך, בלא פרודא

א עם "כדי ליחד הז, א"ן במקום או"הזו

וכד ינדע בר נש, הנוקבא כאחד בלי פרודא דכלא חד ולא ישוי פרודא אפילו החיאסטרא אחרא יסתלק מעל עלמא ולא

כי אם יתעצם האדם להעלות, אתמשך לתתאא "ן ליחדם במקום או"ן ולהעלות הזו"מ

, בשפעא"סהנה לא לבד שלא יאחז ה, כהלכתוא שלא "עוד גורם זה להעביר את הסאלא

.תוכל לשלוט בעולם

והיינו : ' וכווהיינו רזא דכתוב) ריב

שהוא אותיות אורשהוא אותיות אורשהוא אותיות אורשהוא אותיות אור, למאורותוהיו , סוד הכתוב

המוח. כי הקליפה הולכת אחר המוח, מותמותמותמות

אור

202

רא הקדמת ספר הזהר

וכד האי . מות בפרודא))))שששש, דאתווןתתתת אור בחבור )ס. סטרא אחרא מות, מוחא אור .דפרודא מותב ב ב ב מתחברא אתוון אאאא, אור אסתלק מתמן

, כמה דכתיב. על עלמאגגגגוגרמת בישא , מאלין אתוון שריאת חוה) ריג ואינון אזלו ונטלו, ו" מדדדד אשתאר ))))תתתת, אהדרת אתוון למפרע. ותרא האשה כי טוב

.כמה דכתיב ותרא, וגרמת מותא על עלמא, ו בהדייהו" אות תיהההה

מסורת הזהר

ח"ז: צט' ט ד" תסז"ת פנחס תסו תעא תפב ))))שששש

. איכה כטח"ז פנחס תפ ))))תתתת. איכה כז

חלופי גרסאות מות. א מתחברת אתוון דפרודא" נ א א א א.א אתוון" נתתתת א"ונ). ל"אה(א מתחברן אתוון דפרודא "ונ) ש"ד(

). ל"אה( לכל ננננ. א בפרודא" נבבבב. באתוון מות דפרודא.א את" נהההה. א אור" נדדדד

ו "ג מות בפרודא שנכנסה הוא"אור אותיותיו הם על סדר אב' פי) אינו מהרב' זה הפי) (סדרך אמת ת אור על הסדר ומות "ר מו"נ שבמאורות איכא או"ו א"תיהם ו"המוקדמת והפרידה בין המ

א"מ יש אם למסורת והיינו דקאמר לקמיה כד"ג דמאורות דקרא חסר הוא מ"בפרודא ואעהיינו מאורות שלם בתרין הין ואם תסיר אותיות ותרא ממאורות ד' אשתאר מות כו' ותרא וכו ו"ישאר מ

פקודי אורייתא פקודא רביעאה הסולם מאמר

האותיות, אור הוא בחבור. מותהצד האחר , אור

,ותאוראוראוראורמבבבבמות הוא באותיות נפרדות , ותותותותאורבמבמבמבמ

מתחברות אותיות , זה מסתלק משםאורוכש

אור מתוך אור מתוך אור מתוך אור מתוךכשתקח אותיותכשתקח אותיותכשתקח אותיותכשתקח אותיות, , , , כלומרכלומרכלומרכלומר. מותהפרוד

.... מצטרפות האותיות מות מצטרפות האותיות מות מצטרפות האותיות מות מצטרפות האותיות מותותאוראוראוראורמהמלה המלה המלה המלה

אשר הקליפה. ה והיו למאורות"זסו. פירוש" אור"מוח הוא . עולה ובאה אחרי המוח

הוא בחיבור אור" מות"הסטרא אחרא היא

:פירוש. הוא בפירוד האותיותמות, האותיות א"כח הדין שבמלכות הוא שורש למציאות הס

והנה . כל משלהה ומלכותו ב"בסו, והקליפותק "א להמשכת ו"ן באו"י היחוד של הזו"ע נמצא כח הדין שבמלכות מתהפך להיות, ר"וג

ק "י המשכת ו" ענהורא אוכמאלבחינת

כ מעלים"ואח, ל"ש כנ" דקיחודא תתאהב

של נהורא אוכמאו, א"אותה שנית אל או

א עלאין" דאונהורא חווראהמלכות מתיחד בוהיו , ה בכתובולפיכך נרמז היחוד הז. ל"כנ

אור, מות-אורשהוא אותיות , למאורות

ר "ק וג"י המשכת ו"שע, בחבור דאתוון

,א"א במקום או" עם הזחבורא חדאלנקבא בהנה כמו שנתהפך כח הדין שבנוקבא להיות

א "כן נתבטלו כל הכחות של הס, ממשאורונמצא , והקליפות הנמשכות מכח הדין הזה

ה מתבטלתשהקליפ, קליפה בתר מוחא סלקא ,א"כיון ששורשו של ס, מכח המוכין דנוקבא

מוחאנתבטל ב, שהיש כח הדין שבנוקבא

הגה בהכרח שגם כח, אורדנוקבה ונעשה ל

)ב"ב ע"י דף י"דפו(

אור בחבורא דאתווןונמצא , הקליפה נתבטל שכח הדין, ן"י החבור דזו" שעמות בפרודא

,א" שהן הסמות דאתווןנפרדו , אורנעשה ל

ונעשה הצירוף אורמר שנתבטלו תוך הכלו

, בפרודאמותו, חבור באמצע במאורות אור

. בסוף התיבה'ותו, בתחילת התיבה'מה

וכד האי אור אסתלק מתמן מתחבראאבל בעת שאינו , כלומר, באתוון מות דפרודא

אלא במקום , א"עושה את היחוד במקום או

, האי אור אסתלק מתמןהנה , ן לתתא"זוא לעילא מזווגם ונפסק "רשים אוכי תיכף נפ

ונמצאת, מאורות מן אורויוצאת המלה , אורה

כי אחר יציאת , מתחברא באתוון מות

,מות נשאר שם המלה מאורות מהמלה אור

ואינן , כבר יצאו מהתיבהאורכי האותיות

. מותמפסיקות עוד להפריד את האותיות

חובא דההוא נחש קדמאהוזהו רומז על

אתפרש כ "וע, ן"ום זו במקשחבר לתתאכי נפסק זווגם מחמת זה , א" לאולעילא

. לעולםמותוהביא ה

מאלו : ' וכומאלין אתוון שריאת) ריג. וגרמה רעה לעולם, האותיות התחילה חוה

האשה כי טוב החזירה ותרא, כמו שכתוב

שלקחה משם שלקחה משם שלקחה משם שלקחה משם , לאחוראורותהאותיות של מ

. ו"מאורות מונשאר במלה , אותיות ותראאותיות ותראאותיות ותראאותיות ותרא ונעשה הצירוףונעשה הצירוףונעשה הצירוףונעשה הצירוף, עמהן'תכו ולקחו האות והן הל

.כמו שכתוב. וגרמה מות לעולם. מות

יהי דאתווןמהיחוד המתבאר ב. פירושמאורות

203

הקדמת ספר הזהר רב

ו " רא))))בבבב, ם אשתארת יחידאה" מ))))אאאאאבא הא אוליפנא , ר אלעזר"א) ריד ואשתלים ,דכתיב ותקח ותתן, ו" תי))))גגגגאתהפכת ואזלת ונטלת , דאיהו חיין תדיר

.והא אוקימנא מלה דא, אמר ליה בריך אנת ברי. תיבה דא ואתחברו אתוון

מאמר פקודא חמישאהמאמר פקודא חמישאהמאמר פקודא חמישאהמאמר פקודא חמישאה

בהאי קרא. ישרצו המים שרץ נפש חיה))))דדדד, כתיב, פקודא חמישאה) רטו

מסורת הזהר

. י" ד.רנז' דא" ח קסה בהשמטותב"א תה ב" ב))))דדדד. לעיל אות כג))))גגגג. לעיל אות לה))))בבבב. לעיל אות ל))))אאאא

.פג: פב' ד.ה " תמז"תויקרא קפה פנחס קכג , י"ד: רעו' דב"חספרא דצניעותא לח בהשממות

:קיב.ח ר "ש תרכז וזק"ש תשא לה שה"ז" פג' י ד"תמ

פקודי אורייתא פקודא רביעאה הסולם מאמר

שהמיחדם. ן"ר לזו" שהן המשכת גמאורות

, חבוראא ממשיך אור ב"לעילא במקום או

, בהתפשטותו לתוכןמות דאתווןריד שהוא מפ

ואם מיחדים את , ת"מאורוונעשה הצירוף חוזר ומסתלק אור מהצירוף, ן לתתא במקומם"זו

, חבור דאתוון במותונשאר שם , מאורות

מאלין אתווןואומר . ))))ל בדבור הסמוךל בדבור הסמוךל בדבור הסמוךל בדבור הסמוך""""כנכנכנכנ(((( ד"כי תחלת חטאה של חוה בעצה, שריאת חוה

רומז , ותרא האשה כי טובמתחיל מן

מן המלה ותרא משכה לה אתוון החוש

דהיינו ששמעה בעצת הנחש לחבר, מאורותופגמה בזה את הצירוף , ן למטה במקומם"זו

,אהדרת אתוון למפרעואז , ת"מאורושל

א" גרמה לאפרשא אולתתאכי מתוך שחברה

ר " של הצירוף אואתוון ונתפרדו לעילא

שבסוד , ת"מווף רהמפרידות ומבטלים צי

,ותראועשתה הצירוף של , ת"מאורו, המלה

מתוך , למפרע מפוזרות בה אתוון אורש

זו היא בחינת'תאשר , שנתמצעה ביניהן'תה

שנתקרבה אל, ת"מוא הנקראת "הנוקבא דס

א הנקראת "כי בס. לקבל ולינק ממנואורה

שהאות . לילית ום"סיש דכר ונוקבא , מות

והאות , ם"ת הנקרא מ" היא הדבר של מד'מ

י "וע. ליליתקבא שלו הנקראת היא הנו' ת

תיכף , לתתאששמעה בעצת הנחש לחבר מ

ונתפזרו, לינק מהשפעת"מונתקרבה הנוקבא ד

, ותראכצירוף של , אור למפרע דאתוון

ואחר. ופיזרה אותןאור נתמצעה תוך ה'תכי ה

, ממאורותותרא משכה לה אתוון חוהש

שהן הדכר, ת"מאורו מהצירוף ו"אשתאר מ

'וובחינת היסוד הנקראת , תומ ד'מהנקרא ' ואינון אזלו ונטלו אות ת. תושל מ

שנשארו"מ שהוא ת"מושהדכר ד, בהדייהו

, ת דמו'ת אל הנוקבה שהיא אזלות ואורממ כמה, על העולםת"מוונזדווגו שניהם והביאו

ו"מא שהוא " כי הדכר דס,דכתיב ותרא

)ב"ב ע"י דף י"דפו(

. חוהה בשכבר הית, ראת של ו'תנזדווג ב, ס ביאת הנחש על חוה והטיל בה זוהמא"וז

'תי שמיעתה לעצת הנחש נכנסה בה ה"שע ועשתה בראיהר"אושהפרידה ופזרה לאתוון ד

כ "ואח, ותראשלה את הצירוף של אתוון

'ת ונזדווג עם ו"מא שהוא "בא הדכר דס ת"מוונתגלה ה. שכבר היתה בה בחוה, זו

.בעולם

: ותרא: 'כו ור אלעזר"ותרא א) ריד אחר שחוהאחר שחוהאחר שחוהאחר שחוה, הנה למדתי, אבי, אלעזר' אמר ר

לא נשארלא נשארלא נשארלא נשאר, , , , לקחה אותיות ותרא מן מאורותלקחה אותיות ותרא מן מאורותלקחה אותיות ותרא מן מאורותלקחה אותיות ותרא מן מאורות

'ו שהמשוםמשוםמשוםמשום, יחידה'מ שנשארה האלאאלאאלאאלא, , , , וווו""""ממממ, למותלמותלמותלמות, נתהפכה, חייםאות שלאות שלאות שלאות שלשהיא תמיד

,תןותקח תשכתוב ו, 'ת העמהעמהעמהעמהשהלכה ולקחה אמר. מותמותמותמות, ונשלמה מלה זו ונתחברו האותיות

. דבר הזהנוהרי העמדו. לו ברוך אתה בני

'מא השיב אותו הרי למדנו שה"ר. פירושכי , שהיא יסוד'ובלי , נשארה יחידה כלומר

לא היה בחינת ת"מו שהוא דכר של ם"סל

שהיא 'ואלא ה, כי אל אחר אסתרס, יסוד נתהפך, דהיינו יסוד של הקדושה, חיים תמיד

ונעשה יסוד אל הדכר, מהקדושה אל הקליפה

דהיינו אחר שהרויח בחינת, רי כןואח, מותשל

'ת ונזדווגה עם ה'והלכה , יסוד מהקדושה, 'ת עם ה'מנתחבר ה, ואתחברו אתווןואז

ומביא ראיה . שעשק מהקדושה'וי ה"עשמתחילים , ד"מהכתובים של החטא דעצה

כי , תתן'תקח ו'דכתיב ו', ת' ובחיבור

ד "י החטא דעצה"ה עדא נול" לס'ויציאת הוהודה . לא היה לה מקודם לכןמה ש, עצמו

ואמר ליה בריך אנת ברי, ש לדבריו"ר .'וכו

מאמר פקודא חמישאה

המצוה : ' וכופקודא חמישאה) רטו .ישרצו המים שרץ נפש חיה, כתוב. החמישית

במקרא

204

רג הקדמת ספר הזהר

וחד , וחד לאתעסקא בפריה ורביה, למלעי באורייתא))))ההההחד : אית תלת פקודין ולאשתדלא זזזזלמלעי באורייתא . ולאעברא מתמן ערלתאוווומגזר לתמנייא יומין ל . ורוחיה)))) ז ז ז ז נפשיה))))וווולתקנא , ולאפשא לה בכל יומא, בהחחחח

מסורת הזהרא רנח נח סב לך סא עח צו " ב))))וווו. לעיל אות קפ))))הההה

קנב קס רח ויגש יז ויחי שכח תשלב בהשטמות

רומה וארא מח משפטים יב כג ת. י"ד. רסז' דא"ח

רפד רצ תקצא תשכד תצוה נג ויקהל רע צו סב סד

א"תכ. לד' ח ד" תיז"תאחרי מות רטז רנה בהר לג

'ז ד"תמ. עט' ח ד"תל: סח' ב ד"תכ: נב. מט' ד

חלופי גרסאות ).ל"ד(א ולאתעברת "ונ.) ק. מ' ד(א ולאתעברא " נוווו א ולאסתכלא באורייתא ולאפשא לה בכל יומא" נזזזז

כדקא יאות דכתיב ישרצו המיםולא תתנשי מיניה דא אורייתא דאצטריך לאשתדלא בה בכל יומא לתקנא

.א בהו" נחחחח). ל"אה(נפשיה ורוחיה

נח יג))))זזזז. בראשית תט יתרו קיזח"ז: קמג' ו ד"ת: קמב' ה ד"בהשמטות ת: קט.: ק' ט ד"תס: פג

תקצא תתעג ויקראסב ויחי שטו שמות ריט רכה וארא מח יתרו צד משפטים קו תרומה רצ תלה

.:נג' א ד" תכז"ת תזריע פג אמור רפז שלח רלז דתכ

פקודי אורייתא פקודא חמישאה הסולם מאמרלעסוק , אחת, במקרא הזה יש שלש מצות

, ואחת, לעסוק בפריה ורביה, אחת, בתורה .למול לשמונה ימים ולהעביר משם את הערלה

, לעסוק בתורה ולעמול בה בכל יוםוצריךוצריךוצריךוצריך .ן נפשו ורוחולתק

הנמשכים, הקודמיםפקודין' כי ד. פירוש באו, הימים הראשונים דמעשה בראשית' מד

, לתקן את המדרגות בעולם האצילות עצמו ן שבעולם האצילות"ב וזו"המדרגות חו' שהן ד

הנמשך ממלת פקודא קדמאהאשר , ל"כנ

, דהיינו בינה עלאה, יראהס " הבראשית

והיינו, ב ושליטבגין דאיהו רס יראה "שהשנתקנה לאבא , ר של הבינה"רק בחינת ג

א מפה עד החזה "ואמא עלאין המלבישין לא

,ופקודא תניינא. ה" דהוי'יהנקראות , שלו

ת "הוא לתקון ז, יהי אורהנמשך מהמאמר

הנקראות, אהבה רבה שלימתאבסוד , דבינהשמבחינת הקביעות הן , ישראל סבא ותבונה

דהיינו, ד הטבור שלוא מחזה ע"מלבישות לאאמנם . א"למטה מהפרסא שבגוי מעוהי דא

עלו ונעשו , הנאמר בהןיהי אורבמאמר , א"א שלמעלה מחזה דא"פרצוף אחד עם או

והבינה חזרה שם להיות , א"ומשם לראש דא

,ה"ויה ד'הס "וה, אהבה רבהס "שה. חכמה א"אבל מאו. ן"ומהם מושפעין כל המוחין לזו

ן יכולים"ר דבינה אין זו"גשהם , עלאין עצמםכי הם נתקנו בעצמם בסוד , לקבל מוחיןשהוא אור חסדים בסוד כי חפץ , אוירא דכיא

כי , יראהומשום זה הם נקראים . חסד הוא

שהם מוחין דהארת חכמה אהבה רבהסוד ת "אלא רק מז, ן"אינם מושפעים מהם לזו

אהבהאמנם בחינת ה, ת"דבינה הנקראות ישסו )ב"ב ע"ף יי ד"דפו(

ת אינה מגולה רק מבחינת " שבישסורבהשהם עומדים אז , ת"מחזה ולמעלה דישסו

אמנם , א"למעלה מפרסא דבגוי מעוהי דא ת העומדים למטה מפרסא"מחזה ולמטה דישסו

נעשה שם בחינת הגניזו של אור , א"דאו

שהם , לעולם הבאויהי אורס "שה, החכמה השנייםת"אבל ישסו, ת שלמעלה מפרסא"ישסו

ובחינת . שלמטה מפרסא הנה האור נגנז בהם

ופקודא. יבשההתבונה שבהם נעשית בסוד

', המאמרות שביום ג' הנמשך מב, תליתאה

יקוו המים מתחת השמים אל מקוםשהם תדשא הארץ דשאומ. אחד ותראה היבשה

יחודאש, ן"ק לזו"הם לתיקון מוחין דו', וכו .א" לז והואיקוו המים נמשך מהמאמר עלאה

ק דנוקבא מהמאמר" נמשך אל וויחודא תתאה

, ופקודא רביעאה. תדשא הארץ דשא

הוא לתקון, יהי מאורותהנמשך מהמאמר דהרי שעד יום חמישי כבר . א ונוקבא"ר בז"ג

ת"א וישסו"נתקנו כל התיקונים הצריכים לאו ר שבהם"ן קבלו ג"עד שהזו, ן דאצילות"וזו

כ"וע, מה שוהפ בקו"ונעשו ראויים לזווג פבשהם , באים שאר הפקודין, מכאן ואילך

.פ"ן פב"תיקונים הצריכים להמשיך מזווג הזו

כתיב , פקודא חמישאהוזה אמרו בהאי קרא, ישרצו המים שרץ נפש חיה

כי עתה צריכין להמשיך, אית תלת פקודיןהוא ' שהא, פ"ן פב"השלימות מסוד זווג זו

עצמושגם האדם , להמשיך משם נשמה קדושה י עסק"שזה נעשה ע, יזכה לזווג טהור וקדוש

'הוא להוליד נשמתין קדישין והג' והב, התורהכמו . י חיתוך ופריעה"לתיקון ברית קיימא ע

.שמבאר והולךש"וז

205

הקדמת ספר הזהר רד

, בנשמתא אחרא קדישא))))חחחחאתתקן , דכיון דבר נש אתעסק באורייתא) רטז ,ר נש לא אתעסק באורייתאבדכד , ההיא חיה קדישאנפש ד, דכתיב שרץ נפש חיה

,וכד אשתדל באורייתא. קדושא דלעילא לא שריא עלוי, לית ליה נפשא קדישא .ולמהדר כמלאכין קדישין, זכי לההיא נפש חיה, בההוא רחישו דרחיש בה

אלין אינון דמתעסקין באורייתא דאקרון, מלאכיו' ברכו ה))))טטטטדכתיב ) ריז

מסורת הזהרב קצה נח יג כה סב לך עו פד צה קל קנג רד שמו שנד קנה וירא שצג ויחי שכח תשמ "א רכח ב" ב))))חחחח

שמות קעו יתרו צה משפטים ז כד מד עז קו תרומה כ כה רפא רפט תקצא תרמב תשכד תצוה ס ויקהל כ פקודי נח קסו תצו תרלט תשסב תשעב ויקרא צג רז תכד תלז אחרי מות צה "ג צ"יח שכח שלז בח

ז"תריט רנה בהר לג נשא ז בהעלותך סא שלח רלט שיח קרח יד בלק רס פנחס קטו תתנט כי תצא מז ט"תס. עט' ח ד"תל: סח: סה' ב ד"תכ. נז.: א דף מט"תכ. לד' ח ד"תי: כג' ו ד"ת. יא' בהקדמה ד

לך שטו וישב רי ) תהלים קג ())))טטטט. בראשית שפח יתרו צהח"ז: קמב' ה ד"בהשמטות ת: קט' ד

:ע דף קלז" תז"ת. י"ד. שז' דג"חשמות טו בלק קד בהשמטות . י"ד. דף רסזא"חמטות בהש

פקודי אורייתא פקודא חמישאה הסולם מאמר

תדלא בהשלעי באורייתא ולאמל, ש"וז היינו להגות בפהלמלעי: 'וכ וולאפשא לה

,ה חיים הם למוצאיהם"בסו, פ שלא ידע"אעש פונה נז ק"שעי. למי שמוציא אותם בפה

היינו להשתדל , ולאשתדלא בה, קדושהולעשות כל מה שבכחו כדי להשיג אותה

,ולאפשא לה, ז קונה רוח קדוש"שעי, ולהבינה

לא , יה ורוחיהשנפר שזכה לתקן חהיינו א, רק צריך להרבות אותה תמיד, יסתפק בזה

ז זוכה "בסוד מעלין בקודש ואין מורידין ועי

מאול יבכ לה ולאפשאש "וז. .לנשמה קדושה רבות בתורה בכלה לפשיה ורוחיהנלתקנא

ז שמרבה "כי עי. יום בכדי לתקן נפשו ורוחובתורה בכל יום ומוסיף תיקון לנפשו ורוחו

ש נ דבריון דכ. זוכה לנשמה קדושהואה ארנשמתא אחבק באורייתא אתתקן סאתע

שמכיון שהאדם עוסק בתורה הוא ,דישאק י המרבה בעסקכ, ה אחרתושמתתקן בנשמה קד

הוא זוכה . ש ורוחפמלבד שזכה בנ, התורה .ומתתקן גם בנשמה קדושה

מכיון שהאדם:' וכור נשדבן וידכ) רטז ,רת קדושהאחהוא מתתקן בנשמה , עוסק בתורה

ש מחיהפנ, ירושוירושוירושוירושופפפפשששש. רץ נפש חיהש, בתושכ כי כשהאדם, שהיא המלכותשהיא המלכותשהיא המלכותשהיא המלכות, ההיא הקדושה

הקדושה, האין לו נפש קדוש, אינו עוסק בתורהוכשהוא עוסק , שלמעלה אינה שורה עליו

ש פ זוכה לנ, באותו הרחש שדובב בה,בתורה .להיות כמלאכים הקדושיםו ,אחיה ההי

א בעת שהיא"ס הנוקבא דז" חיה ה,פירושא " כי אז נקרא הז,א"פ עם הז"בפבגדלות

דםאז שה"ועי. חיהוהנוקבא , עץ החיים

)ב"ב ע"ף יד י"ופד(

ומזווג , י עסקו בתורה לשמה"ן ע"מעלה מ .ש קדושהפהוא ממשיך מזווגם נ, פ"ן פב"לזו

שהיא ,אשידהיא חיה קדחנפש ש "וז י העלאת"ק ערדם משיג זה אוה. א"הנוקבא דז

בר נש לא דכדונמצא , ן בעסק התורה"מ ,אתעסק באורייתא לית ליה נפשא קדישא

שהרי , ינתיהכה וש"כי אין לו חלק בזווג קב ,וזה שיעור הכתוב. ן לייחד אותם"מלא העלה

כי התורה . ישרצו המים שרץ נפש חיה

י התורה זוכה"ן ע" מץי שמרי"וע, מיםנקראת

כי אין, ותדע. עלאהחיהמ, ישאדק אפשנל ה מטרם שישיג נפש"ה להדבק בהקבכהאדם זו

ש בזוהרש בזוהרש בזוהרש בזוהר""""ממממככככ(((( עלאה קדישא חיהרוח נשמה מ

חש אתקשר ברופ דנ.))))דדדדללללויקרא דף קמד אות תויקרא דף קמד אות תויקרא דף קמד אות תויקרא דף קמד אות ת .ה"ונשמה בקב, ורוח בנשמה

ברכו, שכתוב: ' וגווכרב בתידכ) ריז שנקראים, אלו הם העוסקים בתורה. מלאכיו' ה

ף על פועוף יעו, וזהו שכתוב. מלאכיו בארץ, אהוובעולם ה. זה הוא בעולם הזה. הארץים פה לעשות להם כנ"שעתיד הקב, למדנו

וקוי , שכתוב. לשוטט בכל העולם, כנשרים .ליפו כח יעלו אבר כנשרים יח'ה

יו כמלא' ו הכרב, כי כתוב, פירוש ,וברדרו לשמוע בקול דבי שח עוכגבורי

כלומר . עושי והדר לשמוע, ל"ופירשו חז שמדרך האדם שלא יוכל לעשות שום שליחות

כ"משא. אליור אומחבטרם שישמע מה שהמשל עושים את שליחותם מטרם שישמעו, יםכהמלא

והטעם כי רצון. ת צוה אותם"ויבינו מה שהשית שולט עליהם ואין בהם שום דבר "השי

כ" וע,ת" השיוןחוצץ שלא ימשכו אחר רצ

הם

206

רה הקדמת ספר הזהר

האי בהאי יייי, ועוף יעופף על הארץטטטט) ) ) ) ככככ, ודא הוא דכתיב. מלאכיו בארעא))))ייייא ולאשט, ה למעבד לון גדפין כנשרין"דזמין קב, עלמא תנינןואבהה, עלמא

.יחליפו כח יעלו אבר כנשרים' וקוי ה))))ללללבכל עלמא דכתיב , אורייתא דאקרי מים))))ממממדא . והיינו דכתיב ועוף יעופף על הארץ) יחר

הרזמסורת הה צו ז סב ק"א תו ב" ב))))ככככ .ז פנחס קמחט לך ש))))יייי

.פג' ו ד"תמ. פג: ה דף פב" תמז"תפנחס רפג

חלופי גרסאות .א הא" ניייי. א עוף"נ טטטט

.ה דף פב" תמ.פ' מ ד" תז"ת נח כא כב ))))ממממ. בהר גח"ז) ישעיה מ ())))לללל. להלן רכה. פט' ה ד"תנ

פקודי אורייתא פקודא חמישאה הסולם מאמרכצל הנמשך אחר . ת"שיההם נמשכים אחר

ונמצא משום זה אשר עשייתם קדמה , האדם

מתעמקין דדאינון רואומ. לשמיעתםא נמצאדישנפש ק וממשיכים אורייתאב

הוא מתהפך, מארץואפ שה"אע, החומר שלהם ,ועשייתם קדמה לשמיעתם, להיות כמלאכי מרום

בכל השלימות מטרם ' יו יתותשעושים מצים גם כ להיותם נמש.שמשיגים מה שעושים

ותוכל, האדם י כצל הנמשך אחר"הם אחר הש עת שהרוח מעלהבש, לדמות זה כמו שתמצא

ר מהר וגס והריה, משהו אבק לעיני האדם, את עפעפיו מטרם שמחשבתו תרגיש זאת

אשר עשייתו שהוא עצימת, ותמצא בזה תמיד מחשבתו באבק מוקדמים לרגש, עיניו

ון מלאכיו אלין אינ ש"וז. המתקרב קרון מלאכיודא, אורייתאבקין סמתעד

נעשה גופם, פ שהם בארץ"כי אע, בארעא, ועשייתם קדמה לשמיעתם, מלאכי מרוםכ

די לעשות כ נמלכים בשכלם נו שאינםיידה אלא עושים המצוה בכל, בשלימות' מצותיו ית

שלימותה מטרם שיספיקו להרגיש במחשבתם כדוגמת עצימת העפעפים המוקדם, ה שעושיםמ

ולפיכך הם נבחנים למלאכים, להמליך במחשבה .בארץ

כל בולאשטא , נשריןכגדפין ש "זוה "עתיד הקב: ' וכו' וקוי הבתידכעלמא לשוטט בכל להם כנפים כנשריםלעשותש לא זכה לנפש נכי כל עוד שבר . העולם

ואת כ "בסוה, א"שולטים עליו הס, קדושה שמואלשמואלשמואלשמואל(((( ענה בתוך כף הקלעלנפש אויבך יק

)הכבזוהר ויקרא אות ת( שפירשוהו ))))כהכהכהכה' ' ' ' אאאא

ולא אשכחן , טאן בעלמאשדאזלן ו ןבתאסוא, לאתקשרא ביה, אתר לנייחא

הדושקבדהא 'וכו, ותאבאסמדטרא סגו ב כי אי אפשר, פירוש. לא עייל ולא אתכליל

רק , ת ולקיים מצותיו כראוי"דבק בהשיהל ה שהוא טוב"אחר שמאמין בשמותיו של הקב

)ב"ב ע"י דף י"דפו(

ד ושע, לואו', ומיטיב לכל ורחום וחנון וכו א עוד"הרי גם הס, השלא זכו לנפש דקדו

בעלמאטאן ושדאזלן שולטת עליהם ונמצא שבעת חן אתר לנייחאכולא אש

ורואים , שמחשבותיהם משוטטות בעולםשלפי דעתם , י בבני העולם"ההנהגה של הש

פ "אינה כל כך טובה כפי שצריכה להיות עו "נמצאים פוגמים ח, שמותיו הקדושים

ולא אשכחן אתר , בשמותיו הקדושים ה שיוכלוחשאינם מוצאים מקום מנו, לנייחא

ולפיכך, 'יבלאתקשרא ', ו יתלהאמין בשמותי

ונטמאיםאבותאסטרא דמסתאבן בגו סואו "שבאים ח, כלומר, סטרא דטומאהךבתו

ה דושקבהא דוכל זה הוא ', לכפירה בו יתהרי לא נכנס ש לילכלא עייל ולא את

כי לא זכה בנפש . לל בהכ נאול, בקדושה .ואינו עושה פעולות להכלל בקדושה, השדקדו

קין באורייתאסעאינון דמתאמנם הנה מתהפך גופם , והמשיכו נפש קדישא

שזוכים להקדים עשיה , להיות כמלאכים ועוף, כ עליהם כתוב"וע, לשמיעה כמוהם

ה למעבד לון"דזמין קב, יעופף על הארץ שעתידל עלמאבכנשרין ולאשטא כגדפין

ה לעשות להם כנפים כנשרים וישוטטו "הקבים כי הם משוטט, פירוש. בכל העולם

במחשבותיהם בכל העולם כולו ורואים הנהגתו

טרא בס ז לא לבד שאינם נכשלים"ועכ', ית כחאלא שעוד הם מקבלים , ותאבאסמד

ויתיב וקדכן ולהגדיל כחם תמיד "להעלות מ ז"כי עי, יחליפו כח יעלו אבר כנשרים' ה

לשוטט בכל מקרי , םנשריכאבר מעלים עלים ומ, דמיוהם מחליפים כח ת, בני העולם

וממשיכים תמיד' ן בכח אמונתם ביחודו ית"מ .רוח קדישא מלעילא

זהו ו :' וגוףו ועבתידכהיינו ו) ריח כי התורה. ועוף יעופף על הארץ, שכתוב

שנקראת

207

הקדמת ספר הזהר ור

.מאתר דההיא חיה ימשכון לה לתתא, דנפש חיה))))ננננישרצון ויפקון רחשא , ב טהור ברא לי אלהים לסלעי באורייתא ל))))סססס, ד אמר דוד"וע, כמה דאתמר

.ורוח נכון חדש בקרבי, וכדין

ר פקודא שתיתאהר פקודא שתיתאהר פקודא שתיתאהר פקודא שתיתאהממממאאאאממממ

ן דאתעסק אל מכד. בפריה ורביה))))עעעעלאתעסקא , פקודא שתיתאה) טרי וימא))))צצצצ, ולא יפסקון מימני, למהוי נביע תדיר))))פפפפגרים לההוא נהר , בפריה ורביה

וחילין, פקין מההוא אילנאנ מתחדשן ו ונשמתין חדתין))))קקקק, בכל סטריןככככאתמליא

ת הזהררמסוא תה שמות ר ספרא דצניעותא לח בהשמטות " ב))))ננננ

ז"תקפה פנחס קכג יקראו, י"ד :ו רע' דב"ח

סאותרחלופי ג ).ל"אה(א מכל " נננננ

א קעה קפד ויקרא צד אמור נח נשאס וישב קנו ק))))עעעע .וישב רעג) תהלים נא ())))סססס. להלן רכו. א דף פב"תמ

א צו רצח" ב))))צצצצ: פב' ג ד"תמ. א דף נד" תכז"ת וישב קנז ))))פפפפ. זנא דף "מת ז"תקמא בלק פב קמה

אכוארא קנו בא ר, י"ד: חרנ: דף רנאא"ח בהשמטות הב רפ ויחי תקלד תר" בטשא שעו שע

חינו רכז קמב פקודי א רעא תזריע יג אחרי מות לה אמור קסד בהעלותך לא ואתחנן קכג האחבשל

.ד בראשית תשעח"זקהל שעג יא צה ו" ב))))קקקק. קמח: ף רמזדא בהשמטות " תיז"ת

שתיתאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמרשנקראת מים ישרצו ויוציאו רחש של נפש

,ותותותותככככללללממממשהיא השהיא השהיא השהיא ה, ממקומה של חיה ההיא, חיה ועל זה אמר. כמו שלמדנו. ימשכו אותה למטה

, לעסוק בתורה, לב טהור ברא לי אלקים, דוד . ורוח נכון חדש בקרבי, ואז

. לבאר שיעור הכתוברכי חוז, פירוש

מיםואומר ש. חיה ים שרץ נפשהמ ושרצי , שיוציאו נפש חיה, פירושו,ןרצושי, תורהזו

, אתכון לה לתמשהיא חיה ידחמאתר שהיא נקראת, מנוקבא עלאהושכו הנפש הזימש

א דועל . לעולם הזההממנה ימשכוו ,חיה למלעי, טהור ברא לי אלהים לב דודאמר

ת לב טהור" שביקש שיתן לו השיבאורייתא

ין ורוח נכוןכדון "לעסוק בתורה ולהעלות מ וןואז יזכה להמשיך רוח נכ, יבש בקרדח

.'ויוכל להדבק בו ית

מאמר פקודא שתיתאה

המצוה : ' וכוא שתיתאהדפקו) ריטכי כל מי . לעסוק בפריה ורביה,הששית היא

יסודיסודיסודיסוד, גורם לאותו הנהר, פריה ורביהשעוסק ב

, ומימיו לא יחדלו. בע תמידושיהיה נ, אאאא""""דזדזדזדז ,מתמלא מכל הצדדים, לכותלכותלכותלכותממממשהוא השהוא השהוא השהוא ה, והים

ונשמות חדשות מתחדשות ויוצאות מאותו וצבאות רבים מתרבים למעלה עם, האילן

המיםוישרצ, ש" ז.די לשומרןדי לשומרןדי לשומרןדי לשומרןככככאותן הנשמות הנהר, ת ברית קדשוזהו א. שרץ נפש חיה

)ב"ב ע"י דף י"דפו(

והמים שלו מתרבים ורוחשים , הנמשך ויוצא .לחיה ההיא, ורבוי נשמות, רחש

כי באתערותא דלתתא אתער . ושפיר

,נהרואז ה, ה ושכינתיה"לעילא וגורם זווג קב

במיין דכריןירדנביע ת ,א"שהיא יסוד דז

ימא מלהשפיע בנוקבא ו מימויוןקסולא יפ

טריןסל בכליא אתמא "שהיא הנוקבא דזסטרא של מדהיינו הן , מתמלא בכל הצדדים

והן מסטרא דהולדות, הזווג להחיות העולמותנשמות ונשמות חדשות מתחדשות ויוצאות

, לא נשמות חדשות ממש, ההוא כלומרץמעאלא נשמות ישנות שכבר היו באדם הראשון

הן חוזרות, ד"ונשרו ממנו מחמת החטא דעצה

,א"שהוא ז, ילנאהאי אי "ומתחדשות עש "וז. ונקראים משום זה נשמות חדשות

כי נשמות חדשות.ןשדתין מתחדונאשמתין ח באות לעולם רק אחר גמר התיקון נןממש אי

וצבאות רבים נאצלים . ד"דעצה של החטאכי עם כל נשמה . ת האלוולמעלה עם הנשמ

כן ןוכמ. ש להלן" כמיןכנפקין כמה מלא יוצאים גם כןוגים דלהחיות העולמותובז

.מלאכים

', וכוישא נהרדא קמברית קיי, ש"וז

רומז על יסוד שרץ נפש חיהכי , ירושפ

,דנגידנהר והוא ברית קיימאא הנקרא"דז, א"שהוא בחינת הנהר הנמשך ויוצא מז

להשקות את, א הנקרא עדן"המלביש לאו

הגן

208

רז הקדמת ספר הזהר

ישרצו המים שרץ נפש ))))ררררד "הח. ן נשמתיןסגיאין אתרביאו לעילא בהדי אינו ורחשין, ומיא דיליה אתרביאו, נהר דנגיד ונפיק, דא ברית קיימא קדישא)ע, חיה . חיהיאא ורבויא דנשמתין לההשרח

דפרחן ללללפי ו ע))))שששש )פנפקי כמה , ובאינון נשמתין דעאלין בההיא חיה) כרדפרח ונפק , ופאההוא ע, וכד נשמתא נפקא להאי עלמא, אסן כל עלמאט ו)צ

, כמה נפקן בכל נשמתא ונשמתאממממ. נפק עמיה, בהדי האי נשמתא מההוא אילנא כי מלאכיו ))))תתתתדכתיב , אי זכי אינון נטרין ליה. חד מימינא וחד משמאלא: תרין

אינון ססססתלתא ) *, אמר רבי פינחס. מקטרגי עליהננננאינון , ואי לא. יצוה לך אם יש עליו מלאך מליץ ))))אאאאדכתיב . זכי כדפפפפנ " אפוטרופסין עליה דבעעעעדקיימי

.תרי, מליץ. הא חדקקקק, אם יש עליו מלאך: להגיד לאדם ישרוצצצצאחד מני אלף . הא תלתשששש. שרוי אחד מני אלף להגיד לאדם רררר

ויאמר, ויחננו חד, ויחננו ויאמרתתתת דכתיב יתיר ,שחמ, ר שמעון"א) ארכ

ורת הזהרסמ )הממשין לנשמשדמלאכין ())))שששש .ו לעיל אות רט))))רררר

ים רלהט רג משפראתולדות קע וישלח ה קפד בא

:מות דף קמבטה בהש" תז"תתיט תנה פקודי תקסה

וישלח א ו בא רא משפטים תיט ) תהלים צא ())))תתתת

ותט בהשמז"תנו רכג יפקודי תקסד ואתחנן לו האז

חוישלח קפב בא ב בשל) איוב לג( ))))אאאא: ה דף קמב"ת

'ה ד"ות תטשמ בהז"תשסה פקודי תקנה נשא קיא :קמב

חלופי גרסאות אסןטברבין ודוחילין , פרחןדא עופי "נו .ןחאפרד א" נללללא " נננננ). ל"ד(א כמה מלאכין נפקן " נממממ .)ל"אה(

.א אפוטרופוסין"נ אאאא. ימיןיא ואינון ק" נסססס. רגיןטמק .ג"שרו ליא להגיד לאדם " נצצצצ. ג"א כד זכי ל" נפפפפ א" נשששש. ג"א אחד מני אלף ל" נרררר. ג"א הא ל" נקקקק

.ג"מר ליאא ויחננו ו" נתתתת. ג הא"ל

מלאכים ) צ. א"ח ע"ב ובראשית נ"ט ע"ש רגוי) פ) ת"סב ב"עח ויצא קנא סות מאחרי ) (ע דרך אמת .טיפטהפורחים וטשו

שתיתאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר

מיא דיליהו . הנוקבא שלוואשה, הגןם ו מזווגיהיינ אשן רחיאו ורחשיאתרב

שהוא תרגומו,שיןרחק הנקראים "דבחינת ו

ר להולדת"וגים דגזו ומבחינת .רץשרצו יששל

וריביא דנשמתין לההיא אומר , נשמות .תובכ בש חיהפנת ארנקא ההי וה"ח

:' וכו נשמתין דעאליןינוןאבו )כר יאיאיאיאשהשהשהשה, ועם אלו הנשמות הנכנסות באותה החיה

,םםםםלאכילאכילאכילאכיממממדהיינו דהיינו דהיינו דהיינו , יוצאים כמה עופות, המלכותהמלכותהמלכותהמלכותוכשנשמה . בכל העולם הפורחים ומשוטטים

שפרח ויצא , העוף ההוא, יוצאת לעולם הזה כמה. יוצא עמו,ו האילןאותעם הנשמה הזו מ

,שנים. כל נשמה ונשמה יוצאים עםמלאכיםמלאכיםמלאכיםמלאכים אם זוכה הם שומרים. אחד מימין ואחד משמאל

. כי מלאכיו יצוה לך לשמרך, שכתוב. אותו, אמר רבי פנחס. ינים עליוטהם מש, לא ואם

,םדהנמצאים מגינים על הא, הםמלאכיםמלאכיםמלאכיםמלאכיםשלשה )א"ג ע" דף י*)ב "ב ע"י דף י"פוד(

אם יש עליו מלאך מליץ, שכתוב. הככשהוא זואם יש : מני אלף להגיד לאדם ישרו אחד

דאח. הרי שנים, מליץ. הרי אחד, לאךמעליו .מני אלף להגיד לאדם ישרו הרי שלשה

,ר שמעון"א: 'כוו וןר שמע"א) רכאויחננו , כי כתוב עוד, םםםם ה ה ה הםםםםלאכילאכילאכילאכיממממחמשה הרי הרי הרי הרי . שנים, רמאוי. אחד, ויחננו:ויאמר

זה ,נוויחנאלא , אינו כן, אמר לו.שהשהשהשהחמחמחמחמ ות לאחרשכי אין ר, ולא מלאךולא מלאךולא מלאךולא מלאך, ה לבדו"בקה

יפה , אמר לו. צמוצמוצמוצמועעעעבבבבא ואלא ה, לחונן אותולחונן אותולחונן אותולחונן אותו .אמרת

ים ויוצאים דלנוד עם הנשמות חי. ושפיר

שהמלאכים ,ןעופיאכים הנקראים כמה מל, ההם מסייעים הנשמות להכרעת כף הזכות

ים אותןחאו להיפך שהם מקטרגים עליהן ודו

ןסאטפרחן ודש "וז. ש והולך"כמ. לכף חובהכל

209

הקדמת ספר הזהר רח

דהא לית רשו לאתרא אלא, ה בלחודוי"דא קב, אלא ויחננו, ל לאו הכי"א. תרין . אמרתל שפיר קא"א. ליה

אזעיר דיוקנא דכליל, כביכול, דאתמנע מפריה ורביה))))בבבבן אומ) רכב קיימא קדישא בכל אאאאופגים , וימוגרים לההוא נהר דלא נגדין מי, קניןוכל דידא , י ודאיב . ביבבבב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים ))))גגגגועליה כתיב . סטרין . מההוא עלמא ואטרידדדדד, לפרגודא כללגגגג )קונשמתיה לא עייל . לגופא

רזהת הרמסו

חי שפח קעו ויסאשב קנז קויא כש נח קמו לך))))בבבב זט נימשפטים רכב ויקרא סג סח צה אחרי מות

:ג דף פב" תמז"ת פנחס מז מט נד דא קממנשא ק

ח וירא רמד יתרו שצבמב ת"ב) שעיה סוי ())))גגגג

חלופי גרסאות .ג בי"א ל" נבבבב). ל"אה(שא ימא דשמא קדי ופגים קיאאאא א ואטריד מההוא" נדדדד). ל"אה( לפרגודא דמלכא כלל גגגג

.ג"עלמא ל

. בראשית תשעג רות תרסהח"ז שמיני קיב אחרי מות שצו זקהל שלד שפי תרומה תנד וטים רכטמשפ

ו "וירא קט' ה ב"ב לך לך פ"ז ע"א וישב קפ"א ע"למחיצה שלפני העולם הבא לך לך צ) ק רך אמתד

'ה א"מ' בח"א ויחי רכ"ע

שתיתאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מרמא

שהם פורחים ומשוטטים בכלל עלמאכ ורואים השגחתו יתברך על בני העולם, העולם

ומודיעים ', איך הם מושגחים ממנו ית, כולוואם הנשמה זוכה היא מכריעה , לה לנשמה

, את עצמה ואת כל העולם כולו לכף זכות כל מכריעה את עצמה ואת, הכואם אינה זו

כמה נפקן בכלש "וז. העולם כולו לכף חובה .שמתאונא מתנש

, ש"והנה רבי פינחס אינו חולק על ר

. נולדים עם הנשמה,ןופיעתרין שרק רשאומכי כל זמן שאין לו אלא אלו אלא אומר

אי אפשר לו להכריע את עצמו,ןן עופייתר אלא הוא מטולטל מדין ,לכף זכות לגמרי

י מעשים טובים"אלא ע. לרחמי ומרחמי לדיןואז זוכה להכריע לכף , נולד לו מלאך שלישי

א שליכ זכד' וכווןלתא אינתש "וז. ותכז .י שלשה מלאכים"יוכל לזכות זולת ע

ומי שנמנע : ' וכואתמנעדן אומ) רכבול את הצורה כמקטין כבי, מפריה ורביה

וגורם, יא צורת אדםיא צורת אדםיא צורת אדםיא צורת אדםשהשהשהשה, וללת כל הצורותכהשמימיו אינם , אאאא""""וד דזוד דזוד דזוד דזליסליסליסליס ,הנהר לאותו

. ש בכל הצדדיםוופוגם ברית הקד, נמשכים ויצאו וראו בפגרי האנשים, ועליו כתוב

)א"ג ע"י דף י"דפו(

ונשמתו, אמור לגוףוזהו . אידי וב. הפושעים בי דהיינו למחיצתו שלדהיינו למחיצתו שלדהיינו למחיצתו שלדהיינו למחיצתו של. אינה נכנסת למסך כלל

.וגורש מהעולם ההוא. הההה""""הקבהקבהקבהקב

א יוקנדביאור הדברים המלכות נקראת ן"כי כל הצורות של הנר, דכליל כל דיוקנין ע נמשכות" העולמות בי'דצדיקים ומלאכים דג

נו מי שאיכןול, שהם חייליה וצבאיה, על ידיה

נמצא שהוא ממעט דמות, יהבפריה ורבעוסק .ומעכבה מלהוציא כל חייליה וצבאיה, המלכות

דלתתא יוצא כנגדה אתערותאאי אתערות"כי ע להוליד, ה ושכינתיה" לזווג קב וגורם,אדלעיל

ש "וז. ש לעיל"כמ. ע"ן ומלאכים בבי"נר

רםזו שין מימויד לההוא נהר דלא נגםוגרי א שלא ישפיע מיין דוכרין לשכינה"ליסוד דזל הבחינות כופוגם בברית הקודש ב. הקדושה

הן , ת הזווגיםנובחי' כי הוא מעכב ב. שלו

בועליה כתי. ר"ק והן מסטרא דג"מסטרא דו ,בי םעיושרי האנשים הפגפבויצאו וראו

מגדילה לנשמתו יהבפריה ורצות מכי , ז מנצח גם את גופו לנצח"ועי, בתמידות

ומי שאינו עוסק , שיעמוד בתחית המתים

נמצא עושה את גופו כמויהבפריה ורב

. ' שעליו נאמר ויצאו וראו בפגרי וגו,פגר ה" למחיצתו של הקבס לא תוכל להכנושנשמת

.וא נדחה מהעולם הבאוהפקודא

210

רט הקדמת ספר הזהר

מאנור פקודא שביעאהמאנור פקודא שביעאהמאנור פקודא שביעאהמאנור פקודא שביעאה

ולאעברא זוהמא הההה, למגזר לתמניא יומין))))דדדד. פקודא שביעאה) רכגוההיא נפש דפרחא , איהי דרגא תמינאה לכל דרגין, דערלתא בגין דההיא חיה

.הכמה דאיהי דרגא תמינא, אצטריכא לאתחזאה קמה לתמניא יומין, מינהולא , נפש דההיא חיה קדישא, אתחזי ודאי דאיהי נפש חיה, וכדין) רבדיתרשמון מיא דזרעא , בספרא דחנוך. רא ודא איהו ישרצו המיםחמסטרא א

,דאתרשים בבשרא קדישא, ד"את יוד רשימו ))))ההההודא . רשימו דנפש חיה:קדישא .מכל שאר רשומין דעלמא

מסורת הזהר

ג מ שפ תכה תלה תחשלא שסד לך רצו "ב) הלימ ())))זזזז

ראא וט שמות כ.י"ד. זסר 'ד א"חד בהשמטות נת

ים תקמה ט תעד יתרו תקיב משפח בשלטבא פכ טזויקרא ר, תקעב תרומה תתצד פקודי תרצא תתקא

לופי גרסאותח. א אתרשימו" נוווו. א ואעברא"ונ, א לאעברא" נהההה יהחא רשימו דזרעא דנפש היה ודא רשימו דנפש "ונ

.ד"ת יוא דודא רשימו

בהקדמה ז"ת, קת פוחב ע קט קסח קיחג אדרא רבא שיב שלנרי מות רצו אמור חלו א.רכא תזריע לא

:עג' ל ד"ת. ע: ט ס'דד "תכ.: סו: סב' ב ד"תכ. ס. נח: נז' א ד"תכ:. מא. מ'ט ד"תי. דף יא

ב לך תמ))))הההה .יז דף קח"תק: קל'ע ד"ת. קיט' ט ד"תס: צב' דח"תנ: פג'דז "תמ.: חע' ב ד"תל

.ח דף עז"תל. סו: הסב דף "תכ. חנ: זא דף נ" תכז"ת ב אדרא רבא שיטתמג בא פ

שביעאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר

המצוה: ' וכויעאהבא שדקופ) רכג ולהעביר, להמול לשמונה ימים, היאתהשביעי

היא היא היא היא שששש, ם שאותה החיהומש, זוהמת הערלה

,לכל המדרגותהיא המדרגה השמינית , מלכותמלכותמלכותמלכות ואותה הנפש העפה, מבינהמבינהמבינהמבינה תחיליםתחיליםתחיליםתחיליםממממדהיינו כשדהיינו כשדהיינו כשדהיינו כש

, ממנה צריכה להראות לפניה לשמונה ימים .מו שהיא המדרגה השמיניתכ

יהחא נקראת " דזבאקנושאין ה. ירושפ, אנזולת על ידי עליתה והלבשתה את הבי

, מתתא לעילאס"שהיא דרגא תמינאה של עשם א ב"ונקראת גם המלכות שהיא נוקבא דז

שממנה, כי עלתה שמונה מדרגות, שמיני

כמו יהחורק אז נקראת גם היא , עד הבינה .הבינה

א"והנה נפש האדם שנולדה מן הנוקבא דז

צריכה להראות , ונקראת שמינית, יהח' שנק, ני הנוקבא עם התקונים של מילה ופריעהפל

ואז נראה וניכר , ביום השמיני ללידה שלהולא , יה קדושהח שהיא נפש מאותה, בודאי

ה ח המילה והפריעה נדחבכ, כי אז. מצד אחר

והיא יכולה ,דם אפשמההיא נא לגמרי "ס .אלקבל שלימות אורותיה של החיה ההי

ובזה מקבלת המיין. רצו המיםישא איהו דו .ת במים האלומן ומשתל"דוכרין עלאין מזו

)א"ג ע"ף יד י"ודפ(

אז ו: ' וכוזי ודאיחין אתכדו) רכד נפש של דהיינודהיינודהיינודהיינו. יהחנראה ודאי שהיא נפש

ולא מצד, יא מלכותיא מלכותיא מלכותיא מלכותשהשהשהשה, אותה החיה הקדושה בספרו ירשירשירשירשפפפפ ש ש ש ש,וזה הוא ישרצו המים. רחהא

ם שלוש יתרשמו מי זרע הקדוש בר,נוךחשל

הנרשם, 'יוזה הוא הרושם של אות . יהחש פנ .ר רשימות העולםא מכל שיותריותריותריותר, בבשר קדש

צו המים שריכי מבאר הכתוב . ירושפ ,מלשון התרשמות והצטיירות, יהחשרץ נפש

מצטיירין ומתרשמין,ריעהפי המילה וה"שע ,םש אדפ דוכרין עלאין המושפעים לניןהמי

.יהח פשנאת ר וציור של הנוקבא הנקרשימוב והנה עלמא עלאה בינה נרשם ונחתם

תם נח נרשם וותועלמא תתאה מלכ, 'יעם

בא עולה ובעת שהמלכות שהיא הנוק, 'העם

קת פין נכד ,ומלבשת על עלמא עלאה בינה שששש""""ממממככככ((((. כמו הבינה'ואעילת י, ממנה'ה

ודאש " וז.))))ש בסולםש בסולםש בסולםש בסולם""""עעעע, , , , זזזז""""לעיל סוף אות ילעיל סוף אות ילעיל סוף אות ילעיל סוף אות י אישרא קדשים בבשאתרד' את ידימו שר

י מילה " כי עין דעלמאוממכל שאר רש

ימין שרופריעה מתעברים גם מהאדם כל הורשימו ', ה דין שהם מבחינת דעלמא

כמו שנעשה בנוקבא , באה במקומה'יאת ד וכיון שבשר הקודש, ל"שעלתה לבינה כנ

של

211

הקדמת ספר הזהר רי

,טאסין' ד אליהו דטאס כל עלמא ב))))זזזזדא . ועוף יעופף על הארץ))))וווו) רכה

מסורת הזהר . דף קדח"קתו לך שפו סב ק" ב))))זזזז. יזלעיל אות ר) בראשית א ())))וווו

שביעאהתא פקודא פקודי אוריי הסולם מאמר

יכול גם האדם לקבל'יוד נחתם בסשל הי

.אשקדי שלימה מהנוקבא נפש חיה

ועוף יעופף על :' וכוועוף יעופף) רכה העף כל העולם בארבע, זה הוא אליהו.הארץ

להיות שם באותה ברית מילה כדיכדיכדיכדי, יפותפע, ולהזכיר בפיו, וצריך יתקן לו כסא. הקדושה

. אינו שורה שם,אל ואם .וא של אליהכס זה דכאן דריש, כי יש להבין, ביאור הדברים

כל סאליהו דטא על ועוף יעופףהמקרא בראשית בראשית בראשית בראשיתשתשתשתשתפרפרפרפר((((ולהלן , עלמא בארבע טאסין

, דריש המקרא שלאחריו))))זזזז""""ד אות תד אות תד אות תד אות ת"""" שי שי שי שיףףףףדדדד' ' ' ' אאאאין דטאסין אכעל מל, ואת כל עוף כנף למינהו

כי , הענין הואו. אטין עלמא בשית טאסיןוש

על דכתיב , יקר סיומא דקראכאן דריש בע, ים עליוניםאכ מלאלשאין לפרשו , הארץ

כ הכרח הוא שהוא " וע,כי הם אינם בארץ

ז ז ז ז """"דף קדף קדף קדף ק' ' ' ' ש להלן בראשית בש להלן בראשית בש להלן בראשית בש להלן בראשית ב""""כמכמכמכמ(((( .ואליה

א אליהו דף על הארץ ופיע, ))))וווו""""ססססאות קאות קאות קאות קאבא דטרא סארעא ולא מבח תדיר כאשתד

ירושפ .ןיסטא' דיהו בדא, א אשתכחואמ

כ הם"וע, א"ואדמסטרא כי המלאכים הם ת "ק חג"ויש להם ו, רק נמצאים בשמים

כ כשבאים לארץ לעשות שליחותם"וע, י"נה

כי הם מתלבשים בשש,ןית טאסיבשטאסין

א"אודמסטרא אינו אליהואבל . ירותספאשתכח תדיר ס "אלא מסטרא דמלכות וז

' ת אין לה אלא דוי שהמלכפ ול,אבארע, שלומטהולי שמחזה " שהן תנה,א"ת מזוירספ

יןסטא' דב רק ל ארעאכ סטאכ הוא "ע וכיון. י"ירות תנהספה' דהיינו בהתלבשות ד

הריועוף יעופף על הארץשהכתוב אומר

שהואאליהושאינו קאי על מלאכים אלא על

ואת כל עוף כנף המקרא כ"משא. בארץקאי על , על הארץ שלא נזכר שם ,הולמינ

ין סטאד, א"אודסטרא מהמלאכים שהם .ןיסטא בשית אמעל

קיימא דההוא גזירוב מן תמהויל אות אות אות אותטטטט""""להלן פרשת לך לד דף קכלהלן פרשת לך לד דף קכלהלן פרשת לך לד דף קכלהלן פרשת לך לד דף קכ(((( אדישק

אומר הטעם כי משום שאמר אליהו . ))))חחחח""""פפפפשששש

ני בכי עזבו בריתך ' קנא קנאתי להל אתר דהאי בכ חייך ל"א 'ו וגאלישר

וןשא ירשמון ליה בני בבשרהירשימא קד

)א" עג"ף ידי "ופד(

ראל יש דדאסהיד אומפו ,מןאנת תזדמן תראל מקיימין האי דיש דיסהא יוו הבעז

אליהו ש על מה אתענ,נןוהא תני. קיימא .ויאמר דלטורא על בנדעל , ה"קמי קב

שוטן פי פו להבין הדברים ל"חו. ל"עכ

נתחייב להיות על כל ברית מילה אליהוש

לטוראדש על שאמר ני ישראל מטעם עובבנ ינו שצריכיןנפ איך אמר כאן ל,ועוד. על ישראל

ורמייאכא דומיה פרא בדכולאלהזמין אותו ו" ואם ח.ןואי לאו לא שארי תמ, והדאלי

ברית מילה מטעם ההוא מוכרח להיות על

ועוד .ן תמ הלא הוא מוכרח להיות,עונש

ניו פ שיעיד לואליהלמה צריך לסהדותא דוכי אין הכל , י מקיימים ברית מילה"שבנ

דול ונורא הסתירו אלא סוד ג. 'ניו יתפגלוי ל .רכם תמידדכאן תחת מתק לשונם כ

שלח לך שלח לך שלח לך שלח לך ((((והענין תבין עם המובא בזוהר

' וכו רבי אילעיחתפ .))))זזזז""""ט אות קיט אות קיט אות קיט אות קי""""דף לדף לדף לדף ל

, םילך לפני והיה תמהבאברהם כתיב חתתיב יעקב איש כיעקב דאשתלים יתיר

אמאי אקרי איש תם בגין דלא ,םתהא פריעה ד, אשתאר ביה פסולת כלל

והרי אי שאפריעהדאתר ', ו וכהוה ביה ,יא דיליהסורכיוקנא דשמאלא דדשור גין ב, ' וכוור תםשי ר שור אקואוהה

, טר ערלה פריעהס בדאית שור מועד דין נפקין מניה עסי נימודינה גרכמו

ודא', וכוהתרייתא דאקרי שאיבדרגא

ויעקב איש ' וכוישאבחמור דבחבורא ים ביאור הדבר.ש"ע, וא תםההדתם בעלה

,ענן גדול, וח סערהר :ות הןפקלי' כי דהראשונות ' וג.ונוגה לו סביב, מתלקחתשא

אבל קליפת הנוגה , הן קליפות טמאות כולןהקליפות ' ובעת שג, חציה טוב וחציה רע

ובעת שנפרדת . דבוקות בה נעשית כולה רעעשית כולה נמהן ומתדבקת בקדושה היא

בסיום ות אלו הן פקלי' ומקומן של ד. טוב 'שיש שם ב, שהוא בסיום היסוד, רצוףפה

, ערלה אנקר' העור הא, עורות זה על זה רוח סערה :ות הטמאותפהקלי' ובו כלולות גנקרא ' ר הבווהע, מתלקחתאשוענן גדול ו

, גהנוינת קליפת חשהיא ב, פריעהעור ה .ציה רעחשחציה טוב ו

והנה

212

יאר הקדמת ספר הזהר

, לתקנא ליה כורסייא))))חחחח ואצטריך .ירו דקיימא קדישאלמהוי תמן בההוא גז .לא שארי תמן, ואי לאו. ו" כרסייא דאליהא ד))))טטטט, לאדכרא בפומיהו

מסורת הזהר .ז לך שפ))))טטטט. טד תרומה תשפ"צג "ה בחפש יג שפז וך ל))))חחחח

שביעאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר 'כי ג, והנה אדם הראשון נולד מהול

טמאות לא היתה להן שום אחיזה הקליפות ה שהיא, היה בו אלא קליפת הנוגה לבדלא ו,בו

, והיתה גם היא כולה טוב, פריעהעור ה, מאותט הקליפות ה'להיותה נבדלת מג

ד בפיתוי" אלא בחטא דעצה.שהוונתדבקה בקדמשך , הקליפות הטמאות' הכלול מג, הנחש

ל"ש חז" כמערלהשהוא ה' עליו את העור הב. ר מושך בערלתו היה" אדה:):):):)רין לחרין לחרין לחרין לחסנהידסנהידסנהידסנהיד((((

מרנוש בבעליו ולא ידוהועס הכתוב "וז

ותותותותשמשמשמשמ(((( בעליו יומתוגםהשור יסקל ' וגו

כי בעת שהערלה קפצה עליו ונתחברה , ))))כאכאכאכא אצילותדביסוד שלו תיכף פרחה ממנו הנשמה

ס זוהר "וז. גזרה עליו מיתהנל לעשיה ופונ

טר ערלה פריעהס בדדאית שור מוע, ל"הנד ולא " מחמת שהועד שלא לאכול מעצהכי

. ל"נכצה עליו הערלה פכ ק"נשמר ואכל ע

פריעהכי גם עור ה, העורות יחד' ונטמאו בנטמא גם הוא מכח חיבורו , שהוא נוגה

אמנם יש . הטמאות' שהן ג, ודבקותו בערלה

ר שוכי עור הפריעה נקרא , רש ביניהםפה מטעם היותה בקדושה גמורה, דמועולא , תםי "והוא נטמא רק ע, ד"ם חטא דעצהרמט

.הערלה שנתדבקה בודים מילה חתקונים מיו' ולפיכך יש ב

קלסור ישהמר א נור המועדשכי ב, ריעהפו וכן הערלה צריכים להעביר ולחתוך מהקדושה

, נאמרםור תש אבל ב.ולזרוק אותה לעפר

ריעה יש להניחו פכן עור הו פוסצו את כחו שצריכים לחצותאלא, ה מחובר ליסודושבקד

שבזה מתגלים , ןאכולקרוע אותה לכאן ול . ונגלה בשר קודש,ףהמוחין בחזרה אל הפרצו

אעברו, ד פריעהיהאי שור עבבוש שם "וז י שחוצים העור" כי עלאכולת דפסזוהמא

מתבטלת והולכת , לכאן ולכאן מסביב היסוד

חיבורו ח מכפריעהל הזוהמא שקבל עור הכ

ין שנסתלקו מחמת והמוח, ערלההקודם ב .ולים לחזור ולהתגלותכהערלה י

נם אין זה מספיק עוד להחזיר כל מא

מת החטא חר מ"המוחין שנסתלקו מאדה

ג" אעתמעליו יובם גשהרי כתוב ו, ד"דעצה

)א" עג"ף יד י"ופד(

והוא מטעם כחו הגדול של . יסקל השורש

ח כמ, מ המקטרג"ס הס"שה, דור המועש

וכדי .ומרנישולא עליו בב דוהועתוב כה

של וראטלהד אותו אליהולתקן זה נטל במקום, וקטרג על בני ישראל, מ על עצמו"סה

,ני ישראלבריתך בו בי עזכש "מ כמ"הסמ ונתבטל "יו של הספשסתם , ונמצא בזה

קבל עלאליהומשום ש, מ"שליחותו של הס ותעשואז יש לו כח גם לה, עצמו את שליחותו

ה שבני ישראל ואא רבעת שהו, כ"סנגור אח .מקיימים בריתט אות ט אות ט אות ט אות """" דף קכ דף קכ דף קכ דף קכךךךךלהלן לך ללהלן לך ללהלן לך ללהלן לך ל((((וזה אמרו

צריך להיות בכל אליהוהטעם ש, ))))חחחח""""שפשפשפשפ

ראלשיד דהיסאדומא ופם ומש, ברית מילה ראל מקיימין האישידהוא יסהיד , עזבו כיון שהוא נטל על עצמו כח הקטרוג,מאקיי

לאמר דישראל עזבו, ם על בני ישראל"של הס

,ורנישמעליו ולא ב והועד בה"ברית בסון כהנה משום זה יש לו כח להעיד גם

שור מתעבר כחו של הזוא, בריתהשמקיימים וכל המוחין שנסתלקו בסבת , לגמרידהמוע

והבן . ות ולהתגלרוחזולים לכ ידשור המוע .ועוד יתבאר להלן. היטב

:צטריך לתקנא ליה כורסייאוא, ש"זו

להמיו נעשים הסא הסנדק שעליכו מלבד ינדהילצורך ' יש לתקן עוד כסא ב,ריעהפוה

יש להבין למה אינו מספיק כסא ו. אליהול כוהענין הוא כי סוד הכסא ב. אחד לשניהם

הוא תחילת התיקון להשראת עליון , מקום ,))))וךוךוךוךסמסמסמסמבדיבור הבדיבור הבדיבור הבדיבור ה ( ( ( (וכבר נתבאר לעיל. בתחתון

שענין המוחין המתגלים על ידי המילה

על קיוםאליהול וענין סהדותא ש, והפריעה כי שיעור, דיםחדברים מיו' ברית הם בה

הם מבחינת פריעהי ה"המוחין המתגלים ע

, אוור נגח השלא נודע כי ש, שור תם צו אתחוי "ה עושס החזרת הנוגה לקד"שה הוא אליהווענין סהדותא של . ש" עפוסכ

שהוא כחם,דור מועשלהעביר את רעתו של ולהסתים הקליפות הטמאות עצמן ' של ג

' ך צריכים לבכיפול. לו לקטרגכפיהם שלא י א שלס הכנווהיי' הוא כסא ה' הא:כסאות

הסנדק

213

הקדמת ספר הזהר ריב

,אלין ערלה ופריעה, תרין. ויברא אלהים את התנינים הגדולים))))יייי) רכו

רזהמסורת ה .ח תולדות ל בא לט שמיני עוסב ק" בחא ת"ב) בראשית א( ))))יייי

שביעאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמרי "המוחין ע שהוא להשראת עצם, הסנדק

הוא להשראת הארת ' והב. המילה והפריעה

הסותם פיהן של הקליפות שלא יוכלו,ליהוא

.א אליהוכסוהוא , לקטרג

אליהודייא סרכיה דא ומפברא דכולאויש להבין מהו : ואי לאו לא שארי תמן

יאיסא כרד, הפ בהחוב הגדול הזה להזכירפ "אע, בפהן מזכיריןעד שאם אי, דאליהו

,והענין הוא. שהכינו לו כסא לא יבא שםעל , ))))וווו""""ממממו אות ו אות ו אות ו אות """"תשא דף טתשא דף טתשא דף טתשא דף ט((((כי מובא בזוהר

,ס פומיה דאליהו"שה, הכתוב מה לך פה אליהוהרי שיש . ש"איהו ע' ה הפוברית קיימא

הפרש בין ברית קיימא שהיא המוחין המתגליםובין הפה של ', ריעה בסוד פה הפי מילה ו"ע

.אליהו עצמויש להעמיק יותר בענין , ובכדי להבין זה

שלא יקטרג , עדהמוור שהסתימת פה של י מילה "על ישראל אחר החזרת המוחין ע

ל " הנאליהוכי מלבד סהדותא ד. הופריע י זריקת"ד הנעשה עח מיווןצריכים עוד לתיק

דף דף דף דף פקודי פקודי פקודי פקודי ((((ש בזוהר "כמ. ראפהערלה אל ע

שר נבאתגזר דנא מזב ,))))אאאא"""" אות תרצ אות תרצ אות תרצ אות תרצ,,,,בבבב""""רירירירימלכות , ראת עליה שבתושא יומין ילתמנ

דאן לה וש יןגזרדההיא ערלה , קדישאהאי דמא וח ,א"סין קיימא ההוא כד ,ברל

רבין אתכד ,דאקרבנא מו חולקים האי וסליק ,ויאה ולקטרגא עלטלשולא יכיל ל

, ה"ניגוריא על ישראל קמי קבס דיבואתעשכבר , ימים' ת שהאדם נימול לחבע. כ"ע

ס מלכות במוחין "עבר עליו יום השבת שה הנה ערלה ההיא ,א הנקראת קודש"דאו

רואה אותה ,ץוח אותה לןשחותכין ומשליכי א שנותנין לה חלק מאותו הקרבן של ברית"הס

י מתנה זו היא מתהפכת מקטיגור"וע. המילה .ה"להיות סניגור על ישראל לפני הקב

כי מטבע הרוחניים . הדבריםוביאור וכיון שהערלה היתה פעם , ללים זה בזהכשנ

שחותכין אותה נמצא שבעת, דבוקה ביסודיון וכ, טלת עמה חלק מהקדושהנומהיסוד

הרי, יצוניםחשליכין את הערלה אל המשאנו ז איזו נהירו מהמוחין המתגלים"הם יונקים עי

רוצים עוד נם איכ"וע. י מילה ופריעה"ע ,רג על ישראל ולהשבית את המוחין האלולקט

)א"ג ע" דף יי"ופד(

כי גם הם יפסידו את חלקם שלוקחים מאלו דהיינו, כ נעשים סניגור על ישראל"וע, המוחין

.לקיים בהם המוחין

כי , סובל תיקון זהאליהוולפיכך אין אמנם, וסקין מלקטרג על ישראלפ שהם פ"אע

ובכדי , ההם לוקחים בעד זה חלק מהקדוש

, כל הקטרוג על עצמואליהונטל , לתקן זהי נתינת חלק "ייס אותם עפואינו רוצה כלל ל א כבר" שהספ"יכך אעפל, מקרבנא דקדושה

הרי , סקה מלקטרג והיא נעשית סניגורפ

כדי לעקור כחו , עצמו מקטרג עודאליהו יכךפול, הושרידו מהקדפא לגמרי ולה"סשל ה

'הפה ף על נוסויהלא של הפצריכים ל י המילה והפריעה המשאיר חלק"שמתגלה ע

א" עוקר את הספי אליהוכי , א"מהקרבן לס

ראל עזבודישהיד סופומא דא ודבס, לגמרי ,י בריתיימקמראל דיש דהיס יוא ה,ריתב .))))מוךמוךמוךמוךססססל בדיבור הל בדיבור הל בדיבור הל בדיבור ה""""כנכנכנכנ((((

דא , יהומכרא בפדלאוזה שצריכים שצריכים להזכיר נו דהייייא דאליהוסרכ

ייאסכר על אליהודפומיה נת ולהמשיך בחי

כ את " המסלק ג'ה הפשלו ולא יסתפק ב רי נשאר מחויבהש, הקטיגור ומהפכו לסניגור

אבל על ידי פומיה . ל"א כנ"סן חלק לתליינו צריך וא, דאליהו הוא מסלק את הקטיגור

ואם האדם אינו . על זהסיופליתן לו שום

אליהו דהפאת ה, פומיה להמשיך בץמתאמ

כי צריכים. ארי תמןשלא שלו יאיסכרעל

המיופשר שפואין תימה איך א. להמשיך אותור שאס "כי ז, 'פה האליהו יתקן יותר מד

ת התחיל "כי השי, ברא אלהים לעשותט שלו "ן שיכול האדם במעפבריאה באוה

.לגמרה

ויברא : ' וגוויברא אלקים את) רכו , שניםתנינים הםתנינים הםתנינים הםתנינים הם. אלקים את התנינים הגדולים

,דהיינו כריתת הערלה, ריעהפ הם ערלה ואלווואת כל . הם זכר ונקבהו. ואחר כך פריעה

זה הוא הרושם של אות . נפש חיה הרומשתכמו , א נפש חיה קדושהושה, ברית קדש

היינו מים , אשר שרצו המים. שאמרנו .ם הזהרשולאות , שנמשכו אליו, העליונים

,ו הם לויתן ובת זוגהתנינים. פירוש

ם נחש בריחהש, ערלה ופריעההם וכנגדם ונחש

214

ריג הקדמת ספר הזהר

ואת כל נפש החיה ))))ממממ. ואינון דבר ונוקבא. ופריעה לבתר, דערלה))))לללל גזירו ))))ככככ .כדקאמרן, דאיהי נפש חיה קדישא, ת קיימא קדישא" דא))))ננננדא רשימו , הרומשת

.את רשימו דאד חחחח דאתמשכו לגבה זזזז, מיין עלאין, אשר שרצו המים כגוונא ,כיו לתתאדובגין דא אתרשימו ישראל ברשימו קדישא ו) רכז

רא אוףח לסטרא איייי לאשתמודעא בין סטר קדישא ן קדישיטטטטדאינון רשימין מסטרא ממממם דאתיין "לעמין עכו, קדושאללללבין , לאשתמודעא, ישראל רשימיןככככ

ילבעיר, הכי רשים בעירי ועופי דלהון, וכמה דרשים לון. אחרא כמה דאתמר . דישראלססססלקהון חוזכאה . ם"עופי דעמין עכוו ננננ

מאמר פקודא תמינאהמאמר פקודא תמינאהמאמר פקודא תמינאהמאמר פקודא תמינאה דעאל למגזר גרמיה ולעאלאעעעעלמרחם גיורא , פקודא תמינאה) רכה

ת הזהררמסו תעד ח בשלטא שסד לך שצג שמות כסא ש" ב))))ככככ

קכ קעב פנחסח קיחאמור סב של של ים תקעבטמשפ

'ו ד"תע .קיט' דט"תס: דף פגז"מ תז"תג נתת

ז דף "תל: ט ס'דד "כת: או דף כ" תז"ת ))))לללל :קל

אות ())))ננננ . לעיל אות ריח))))ממממ: דף צבח"נת.: חע כושז לך נב נח קמב ת"א שסד ב"לעיל קלא ב) ברית

וישב רטו מקץ קע ויחי תרמדז נצא ויטו תסנ תזת קהליים תקמו וטשפמ יתרו תלב ס רצא של שחבשל

. קסזח ויקרא רכ שלדשפו תכ

ופי גרסאותלח .).ק. ל'ד(א את " נחחחח.). ל.פ' ד(א אתמשכו " נזזזז א דמסאבא"א לסט" ניייי). 'ק. ל' ד(ג "א קדישין ל" נטטטט א"א לסט"ונ.) מ' קו' ד(בו סאא דמ"ונ) . ק.ש ל"ד( ודעא ביןמימין לאשתרשא ובישראל " נככככ.). ו' ד(ול חד

רסט בין א" נלללל.). ל. ק'ד(ין מאר עש דלהון לאקדוש א"ונ. )' מ' קו'ד(אבו סא דמ"טא מס" נממממ ).ל"אה(קדישא

א"טא מס" ונ.) מ'ד(א מסאבא "ונ.) ש.ד(דמסאבא ).מ"ד(כאה זין מא ועופי דשאר ע" נננננ. ו'ד(ול חד 'ד(ל אא אל דע" נאאאא.). מ. ל' ד(ג "אל לרא דיש" נסססס

.)ל"ואה.מ

שביעאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר

שח היא נערלהכי , קבהזכר ונ, ש עקלתוןחונ .ולהשליכו לעפר שצריכין להעבירו,כרז, חברי

ש חופריעה היא תיקון להעביר את רעת נ .בהנק שהיא ה,ןהעקלתו

, ואת כל החיה הרומשת, והנה הכתובי "כי ע, רומז על הרשימו דאות ברית קודש

לכאן הפריעה ורהפריעא שחוצים את ע

היא ש'י מתגלה הרשימו ד,ולכאן על היסוד

לללל""""ננננככככ((((, יהחרא נקבחינת סיומא דעלמא עלאה ה

כ נקרא"וע. ))))דדדד""""יל אות רכיל אות רכיל אות רכיל אות רכעעעעלללל' ' ' ' ייייעעעע ו ו ו ו,,,,זזזז""""אות יאות יאות יאות י

שעליו אומר ,ישאיה קדח דנפשרשימו

.ה הרומשתחי השואת כל נפכתוב ה

אתד הכו לגבמש עלאין דאתןימי, ש"זו , דוכרין דעלמא עלאהמיין היינו ה,דאשימו ר

רקשהם נמשכים, יהחא עלאין הנקראים "או

'ה נפקת ))))זזזז""""ל באות יל באות יל באות יל באות י""""כנכנכנכנ(((( 'י דומישרעל .ש" א'יואעלת

ומשום :'וכוו מובגין דא אתרשי) רכז . וטהור למטהושברושם קד נרשמו ישראלזה

כדיהםהםהםהם, , , , להלהלהלהעעעעשלמשלמשלמשלמכמו שהרשימות הקדושות כך ישראל , יר בין צד קדוש לצד האחרכלה ,ישראלישראלישראלישראלכדי להכיר בין קדושת , שומיםר

)א"עג "יף די "דפו(

.כמו שלמדנו. ם הבאים מצד האחר"לעמים עכו ך רשם את הבהמותכ, את ישראלאת ישראלאת ישראלאת ישראלוכמו שרשם

לבין הבהמות, םםםםלהבדיל ביניהלהבדיל ביניהלהבדיל ביניהלהבדיל ביניה, והעופות שלהם לקם שלחאשרי . ם"והעופות של העמים עכו

.ישראל

, כן נרשמו בהמות ועופות שלהם. ושפירבריות שבעולם הוא הס האדם אל שאר חכי י כי האדם כולל , שלו הכלל אל הפרטיםחסכי

וכל , דאחללא כבגופו כל בריות העולם בד העומד בפני חבריה ובריה היא פרט א

מו כולפיכך . רט מצורת האדםפעצמו שנת ינת האדםחשנבדלו ישראל מאומות העולם מב

כ בפרטים "ילוק נוהג גחהנה אותו ה, שבהם

ומה דנקט דוקא .יבעירי ועופשהם , שלהם

,ם שהכתוב מזכיר אותם הוא משועירי ועופיב א הדין בשאר בריות הנפרטים מישראלהואבל

.ומאומות העולם הנאיתממאמר פקודא

המצוה :'ווכ הנאימא תדפקו) רכה לאהוב את הגר הבא להמול, השמינית היא

ס ולהכנ

215

הקדמת ספר הזהר ידר

דמתפרשן צצצצת גדפהא לאינון ו אעילא לון תחפפפפואיהי . תחות גדפוי דשכינתא . תוצא הארץ נפש חיה למינה))))ססססדכתיב . ומתקרבין לגבה, רא מסאבאחמסטרא א

רזהורת המס

קעא לך רנה סב ק"להלן רלב ב) בראשית א ())))סססס

שמות ר בשלח רלו, י"ד. זף רנד א"חות טבהשמ

: דף רעוב"חות מטצניעותא נ בהשדתרומה ל ספרא

י גרסאותפחלו .).ק. ל'ד(לת אא ע"ונ.) מ. קו. ש'ד( אעילת א" נפפפפ

)..ל.ק' ד(א דמתפרשאן "צ נ

מב שלח שיט מנחס קכג בהשמטותאא אחרי מות רנה נשפכד שמיני עז תזריע כב ת זו שיפקרא קי ו,י"ד

תטד בראשית קמא תח"ז. צח' ז ד"ג תספ' ה ד"תמ. ל' ד ד"תי: גכ' ו ד" תז"ת, י"ד. ף שאד ג"ח

.ג" קיב ט' דח"קתה ס תשלו יתרו פא קט תרסטתקנ

תמינאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר, לכותלכותלכותלכותממממהההה ,איוה. י השכינהפ תחת כנסכנהול

מכנסת תחת כנפיה אותם המפרידים עצמם , שכתוב, ומתקרבים אליה, מצד האחר הטמא

.יה למינהחש פ נארץ הצאתו

ן ארוך ועמוק נינין כנפי השכינה הוא עעהבין המאמר אבל אבארו לפי הצורך ל, מאד

א "כי המלכות שהיא הנוקבא דז. שלפנינו

מבחינת הגילוי שאינה מסתלקתשכינהנקראת אפילו בזמן שאנחנו רחוקים ממנה ,נומאת

ינה עמהםכבכל מקום שגלו שביותר בסוד

ומבחינה. אותםטומן אתם בתוך כושהובסוד

ואין . ינהשכ והנוקבא ןכושא "קרא הזנזו פ בקומה "ן פב" הזוגילוי זה רק בזמן היות

כי אז הארת הזווג גדולה מאד עד , שוהוד גם על המקומות הרחוקים חשמתגלה הי

.ביותר והמצומצמים ביותר ן אינו בא "שבנין הגדלות של זו, ונודען "ת דזונואלא תחילה נבנה הקט, בבת אחתוזה , ז ממשיכין הגדלות"ואח, ק"במוחין דו

אלא , א עודול. ן"נוהג בכל המדרגות של הזו אין, ן מוחין דגדלות"אפילו בעת שיש לו לזו כי גם הם צריכים, ו"חהמוחין דקטנות בטלים

והם נקראים, לסייע אל הזווג של מוחין דגדלות

והיו כ "והסוה. ינהשככנפי ה בשם זאים סככי כנפים למעלה שהכרובים פור

ועיקר ))))הההה""""שמות כשמות כשמות כשמות כ(((( ,תפרכיהם על הבכנפיהם ולכסות על רוש כנפפוא להתשמישם

ן שגם הרחוקים פהארת הזווג דגדלות באו ז"ביותר יוכלו לקבל מאור הזווג ולא יגיע עי

כי אותם שאינם בטהרה . ותפמשהו אל הקליחד פהגמורה נדחים תמיד מאור הקדושה מ

אמנם עתה , ע אל הקליפותפשלא יעבירו השי הכיסוי של הכנפים יש שמירה גדולה "ע

הקרובים ביותרעד שאפילו , אל השפע

)א"ג ע"יף ד י"דפו(

יוכלו להכשל ולהוריד השפע אל, תפולקלי .ים מגינות עליהןפכי הכנ, לקליפות

פוגור שחמא, ולפיכך הבא להתגייר ולמול

שאבותיו לא עמדו על , ערלהבא מבחינת מ "מ, הר סיני ולא פסקה מהם זוהמת הנחש

נודהיי. להעלותו לקדושה עליונהחיש לנו כ, פ"ן פב"ן לזווג הגדול דזו" מאתי העל"ע

ורשים פש, נפי השכינהכששם שולטים נוואז א, ל"יהם ומכסים על אור הזווג כנפכנ

ומתקדש,כ להעלות שמה נפש הגר"יכולים ג, טהור לגמרינופ שאי"עא ו,באור הזווג הזה

יםפ כי הכנ,יכול בעת הזה לקבל מהארת הזווגע אל פו הש"חר ומגינים עליו שלא יעב

ומה . פ שהוא קרוב אליהן"הקליפות אע הוא משום שאינם,י השכינהפשאומר תחת כנ

ורק ,יכולים לקבל רק מאור המלכות בלבד אבל, דהיינו חיצוניות המלכות,ים שלהפמהכנ

,א עצמו"ש מז"ומכ, ינתאכא דשפגולא מ .ש והולך"כמ

פהאדואיהי אעילא לון תחות גואומר

ולעאלא , מקודם לכן אומרואין לשאול כי. 'וכו משמע שאנו צריכים, ינתאכשד גדפויתחות

, י השכינה וכאן אומרכנפלהעלות הגר תחת

משמע , ואיהי אעילא לון תחות גדפהאוהענין . שהשכינה עצמה מעלה אותם אליה

רק , ש הגרפכי אי אפשר לקרב את נ, הואי השכינה פנככי רק אז , בעת זווג דגדלות

נו אכ"וע, ל" כנוג הזוסוככים על הארתן לעורר הזווג "צריכים מקודם להעלות מ

,נוולהמשיך הארת הזווג לנשמת, דגדלות הזהיה וסוככת על פאשר אז השכינה פורשת כנ

את , יהפת כנחומכניסה אליה ת, אור הזווגונמצא שמתחילה אנו מעלים את . ש הגרפנ

, חר שעלהוא, ן שלנו"י המ"נפש הגר ע . יהפתחת כנהשכינה מקבלתו

ואי

216

רטו הקדמת ספר הזהר

,לכלא היא אזדמנת, בישראל))))עעעע דהאי נפש חיה דכלילא קקקק, ואי תימא) טרכ, אית לה להאי ארץ, דא לגו מן דא, אכסדרין ואדריןררררכמה . הדר ואמר למינה

. גדפהאתתחו, דאיהי חיה פרשן אתתתתת, גדפאששששומהאי , גדפא ימינא אית לה תרין אכסדרין) רל לעאלא לון לגו, ביחודא לישראלבבבב אומין אחרנין דאינון קריבין אאאאלתרין

מסורת הזהר א פח לך קלא קמדמא רמו נח "ב) ראלמעלת יש ())))עעעע

,זב עד קא ויחי קציש ונאמד רר ישלחוירא רפט ו טז תפסטים רפ שא בשלח לה פשז רצחשמות רפ

טויקרא צ, ז פקודי צדסתרומה תרצג תרצו כי תשא אמור קמא בהר עזט אחרי רצחקיד קפא רלה שע

חלופי גרסאות). ל"אה(אין רא אכסד" נרררר.). ל.ק' ד(א דהא " נקקקק 'ד(א אתפרשין " נתתתת.). ל. ק' ד(ג "א גדפא ל" נששששא מתפרשין "ונ.) ק. ל' ד (שאא אתפר"ונ.) ש. פ).ל"אה (אוסח ביא" נבבבב.). ל.ק' ד(א יומין " נאאאא). ל"אה(

.ב דף כז"ית. כד' דז" תז"תינו ט ז קנב שצד ואתחנן קטו האזה קטו קמספנחס חנשא קסז קע

תמינאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר

אםו: ' וכויאא דהתימואי ) רכטהיא , שנפש חיה זו הכלולה בישראל, תאמר

דהיינו לישראלדהיינו לישראלדהיינו לישראלדהיינו לישראל. ה למינ,רמחזר וא. נועדת לכל

פניםכמה מסדרונות וחדרים זה ל. וםוםוםוםולא לגרולא לגרולא לגרולא לגר , חיהנקראתנקראתנקראתנקראתשהיא , יש לה לארץ הזו, מזה

.תחת כנפיה

נתבאר שאי אפשר להעלות את , פירוש לזווגן"נפש הגר אלא בעת שאנו מעלים מ

ו ממשיכים לעצמנו הארת נשמה נדגדלות וא אשר אז נוהגת פרישת כנפי ,המהזווג הז

ומקבל גם , השכינה ששם מתעלה נפש הגר

אמואי תי, אומרולזה. ל"א מאור הזווג כנהו אי נפש חיה דכלילא בישראל לכלאהד

שמא תאמר שגם הגרתדמנהיא עז

שישראלנפש חיהג דוומקבל מאותו אור הז

ינהמר למהדר ואהמשיכו להארת נשמתם שהגרים מקבלים מהארת הזווג השייך למין

רק מבחינת החיצוניות של נודהיי, שלהם .ולא מפנימיות השייך רק לישראל, הזווג

הם בחינת גדפין ידעת שהרוהנה כבהמשמשים גם בעת הזווג , ק מעת קטנות"הו

ת"ק יש חג"ובו. ת על אור הזווגוסלכדגדלות

שפירושו חדרים,אדריןת נקראים "והחג, י"נה

שהם,ןדריכסאי נקראים "הנוה. לשבת בהם ובהם עצמם, רק בית שער וכניסה אל החדרים

משים אלא כי אינם מש, אין ענין לשבת שםוהטעם הוא כי עיקר . כניסה ויציאה בלבד

וא ה ש,ם שלהית קו אמצע" תואת ה"החגועיקר . כלי גמור ובית קבול לאור חסדים

שאין בו בית קבול, י הוא יסוד קו אמצעי"נה מש אלא אורחאשנו מיוא, לעצמו ולא כלום

)א" עג"ף יד י"ופד(

כ"עו. כנודע, ח"וכן להעלות או, ביהראלמעב

ואומר . לבדדריןסאכי בשם "נקראים הנה

פהאדגת ותח' וכוריןדרין ואסדה אכמכ

שלה גריםהאדפתחות גה להכניס ככי צרי

יןדרכמה אכ מוכנים להם "וע, אומות' מע

י " בנהדריןסה אכמ וכ,ןגרפית ד"בחג

,דריןסאכשבחינת נפשין מקבלים מ. גדפיןד

.ןאדריובחינת רוחין מ

הכנף : ' וכואיתפא ימינא גד) רל ,יש לה שני מסדרונות, של המלכותשל המלכותשל המלכותשל המלכות, הימנית

, זו לשתי אומות אחרותנףשהם מתחלקים מכלהכניסם לתוך אלו , דוהקרובות לישראל ביח

ותחת הכנף השמאלית יש שני . המסדרונותשמתחלקים לשתי אומות , מסדרונות אחרים

ולם נקראים כו. שהם עמון ומואב, אחרות .נפש חיה

המכשיש , מרו הנה מקודם לכן א.שופיר' ובימינאב' וכאן אומר רק ב,ןדריכסא

הענין הוא כי כאן מדבר רק על , אלאשמב

בימין ריןכסדתרין אשיש , הכוללים לבדוכן , ות לימיןככוללים לבחינת האומות השיי

כוללים בשמאל לאומות דריןכסא' יש ב

ותומ א'בואומר שיש . יכות לשמאלשיה א כוללות לכל האומות שמסטראמסטרא דימינ

ולליםכ הדריןסאכ' בשהן מתיחסות ל, דימין

. ולא פירש הזוהר מי הם,נאיימפא דגשבאומות מסטרא דשמאלא כוללות ' וכן יש ב

ון מע שהן ,אלכל האומות שמסטרא דשמאל הכולליםדריןסאכ' בוהן מתיחסות ל, אבומו

.אלאשמפא גדשבש"וז

217

הקדמת ספר הזהר רטז

ומתפרשן דדדד, אית תרין אכסדרין אחרנין, גדפא שמאלאגגגגותחות . אכסדרין אלין .ן נפש חיהווכלהון אקר, דאינון עמון ומואב, אומין אחרניןההההלתרין

. בכל גדפא וגדפא, והיכלין אחרנין, וכמה אדרין סתימין אחרנין) רלא ,קרון נפש חיהוא. דמתגייריןזזזז לאפרשא לכל אינון גיורין וווו, ומנייהו נפקו רוחין

.ולא יתיר, וכלהו עאלין תחות גדפוי דשכינתא. אבל למינהומתמן , דההוא אילנאטטטט גופא חחחחנפקא מגו , אבל נשמתא דישראל) רלב

. כי תהיו אתם ארץ חפץ))))פפפפורזא , גו מעהא לגו לגו, פרחין נשמתין לגו האי ארץ .ןמוסים מני בט הע))))צצצצ ואקרון לללל, עליהככככבן יקיר דהמו מעהא , ישראל, ועל דא יייי

מסורת הזהר

.)ומישעיה ())))צצצצ). גמלאכי ())))פפפפ

י גרסאותפחלו .)פ. ש' ד(שין רא ומתפ"נד ד ד ד .). ל. ק'ד(א גדפהא " נגגגג ).ל. ק'ד(ן יא יומ" נחחחח.). ל. ק'ד(א ומתפרשאן "ונ

א" נטטטט.). ש. מ' ד(ופא גא " נחחחח.). ש. ד(רן ייא דמתג"ונ.) ל'ד(רים ייא דמתג" נזזזז.). ל. ק' ד(א לפרשא " נוווו א ואקרי"נו.). ק' ד(א ואקרו " נלללל ..)ק. ל' ד(א עלייהו "נכ כ כ כ ). .ק. ל'ד(א ועל כן " ניייי ..) ל.ק' ד(לההוא

.).ל' ד(

תמינאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר

כל נפשות, נפש חיהוןרק אהוןלכו ,ש"וז מכל האומות נקראות בשם ותהגרים הבא

ה משום שאינם יכולים לקבל רקוז. חיהשנפן הם במקום " שאז הזו,ן"זומזווג דגדלות ד

,נפש חיה ואז נקראת המלכות ,ןלאיעא "או

. חיהא שהוא אור "טעם היות בה מאור אומ

נפש דגדפיןוכיון שנפשות הגרים מקבלות מה

. חיהשנפנקראות גם הן , חיה

וכמה :'ו וכתימיןסרין דמה אוכ) רלאבכל , לות אחריםכוהי, אחרים חדרים סתומים

להתחלק לכל ,ומהם יוצאים רוחות. נףכנף וכ. יהחונקראים נפש , אלו הגרים המתגיירים

,וכולם נכנסים תחת כנפי השכינה. אבל למינה .ולא יותר

ק שהם " כלול מוגדפאכי כל , ירושפ

אשר,כסדריןא ואדריןהנקראים , י"ת נה"גח, ת"לכל אומה ואומה חדר מיוחד בחג

מקבלתריןדסכאשמ, י" מיוחדת בנהראכסדאו

מקבלת כל ריןדא ומ,שנפכל אחת בחינת

,תימיןסרין דאר מומה שאו. וחרינת חאחת בק הם בחינת חסדים "ת דו"ם שהחגוהוא מש

,דענוכ, מהארת חכמהתימיןסשהם , מכוסים

.ןתימיסנא אותם בשם ככ מ"וע

אבל: ' וכוראלדישאבל נשמתא ) רלב וות ישראל יוצאת מתוך גופו של אהנשמה של

ת לתוך פוומשם נשמות ע, אאאא""""שהוא זשהוא זשהוא זשהוא ז, האילןלתוך מעיה לפני , מלכותמלכותמלכותמלכותההההיא יא יא יא ההההשששש, ארץ הזו .כי תהיו אתם ארץ חפץ, והסוד הוא. ולפנים

)א"ג ע"י דף י"דפו(

שמעיהרבן יקי, הוא, ן ישראלכ ועל ))))''''לאכי גלאכי גלאכי גלאכי גממממ((((ונקראים העמוסים מני בטן ולא , המו עליו הגרים אין, ועוד. מגוףמגוףמגוףמגוף שהן לחוץ ,םימן הכנפ

וכל שכן,אאאא""""הוא זהוא זהוא זהוא זשששש, להם חלק באילן העליון ,של המלכותשל המלכותשל המלכותשל המלכותאבל חלקם הוא בכנפים , בגוף שלוולא , הגר הוא תחת כנפי השכינהו. ולא יותר

יםחזגרי הצדק הם אותם השורים ומתא. יותר, כתובכתובכתובכתוב, ומשום זה. כאמור, ולא בפנים, שם

בהמה . ולמי. יה למינהח נפש ץתוצא הארהכל שואבים נפש . רץ למינהאורמש וחיתו .ד למינו כראוי לוחאבל כל א, מאותה החיה

דהיינו עץ אילנאא נקרא "הז, ושפירו ינדהי, החייםץקבא נקראת ארנוהו, החיים

א "אובזמן שהם מלבישין ל, בעת הגדלות

תא שמנואומר . שהם מוחין דחיה, עלאין וא אילנאדישראל נפקא מגו גופא דהה

ן פרחין מומת, א"היינו מבחינת פנימיות ז ,ונשמתין לגו האי ארץ גו מעהא לגו לג

ארץב, א" שהוא זדההוא אילנאי זווג "שע

מותשנא משפיע "הז, החיים שהיא הנוקבא מנהומ, ת פנימיותהו לנוקבא אל פנימיישראל

ולא כגרים , הנשמה שלהםישראלמקבלים ורק , בדהמהנוקבא ל שאינם מקבלים רק

ולא, שלהפיןדגקבא מהנומהחיצוניות של ה

והענין. שפירושו פנימי פנימיות,ולגו לגמן ן מלובשיןפרצופי' כי הנוקבא יש לה ג, הוא

, מוחין, יניקה, הנקראים עיבור, זה בתוך זה, רצוף היניקהפשפרצוף המוחין מלובש תוך

,לובש תוך פרצוף העיבורמופרצוף היניקה

ייקוד

218

ריז קדמת ספר הזהרה

בגופא ננננש "כ, גיורין לית לון חולקא באילנא עלאה) *, ותו. לברממממולא מגדפין וגיורא תחות גדפי שכינתא , ו ולא יתירה בגדפין איון דלה)ראבל חולקא . דיליה

ובגין. כמה דאתמר, ולא לגו, אתאחדןו ססססתמן שראן דגירי הצדק אינון , ולא יתיר, ן בהמה ורמש וחיתו ארץ למינהאולמ. פש חיה למינה תוצא הארץ נ))))קקקקכך . כדקא חזי להעעעעאבל כל חד למינה , ו שאבין נפש מההיא חיההכל

מאמר פקודא תשיעאהמאמר פקודא תשיעאהמאמר פקודא תשיעאהמאמר פקודא תשיעאה

,דכתיב. ולמיהב לון טרפא, למיחן למסכני))))רררר, פקודא תשיעאה) רלג. ר ונוקבאככלל ד, בשותפאפפפפם "נעשה אד. נעשה אדם בצלמנו כדמותנו))))שששש

.כדמותנו מסכני, תיריבצלמנו ע

ת הזהררמסו. לעיל אות קעה))))רררר. טלעיל אות רכ) בראשית א ())))קקקק רכו תיגז קעסז קטא קנ"בראשית א לעיל ד ב ())))שששש

, י"ד.: זרנ: בנ ר' דא"חב קעב בהשמטות "ב

עותא מד ויקראי תרומה תתעה ספרא דצנחבשלח רל

חלופי גרסאות' ד(א בנופא " נננננ.). ל. ק'ד(ג "ותו ל, א לבר" נממממ א כדקא יאות" נעעעע ..)ק' ד(א ואתאחדו " נסססס.). מ. פ

.א משותפא" נפפפפ.). ק' ד(לן

. קכ' ע ד"ת.: קט' ט ד"תס. צד' א ד"תס: צ' ו ד"תנ: פג ז דף" תמז"ת זקפח שמיני ב פנחס קכא תצ

ב"ב קכ ט"ו טטד ק"ג קיד ט"ט קיב ' דח"קתש תקצו תרל "ט שהמ יתרו שפג תרעג תרנ בראשית ח"ז . ד" טג"ט

אפשר דהני מלבר ' דפין כדאיתא בתקונים תקון וגנה אינון בשג דמארי מקרא ומארי מ"עא) ר דרך אמת

.'אחידן בגדפהא וכו' ב א"בויקרא כ' והיינו דקאמר הכא מגדפין ולבר וקאמר התם מגדפין ועי

תמינאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר

נימי של פי ד מקבלים מפנימראלישיק שודי .רצוף המוחיןפ דהיינו מ,אהנוקב

כ נקראים ישראל"וע', וכובן יקיר, ש"וזונקראים העמוסים , שהמו מעיה לו, בן יקיר , ולא מהכנפים שהן חיצוניות שלה,ןמני בט

,ןבטי דנוקבא מכונים בשם "הנה, ירושפ מפאת ששם מקום העיבור והגידול של נשמות

י של "בבחינת נהאמנם אין המדובר , ישראל ,ין החיצונים הנקראים עיבור ויניקהפהפרצו' ב

י" אלא המדובר הוא בנה,ן גדפישהם בחינת, שהם בחינת בני מעים, של פרצוף המוחין

הבן יקיר לי אפרים אם ילדס הכתוב "וז י דברי בו זכור אזכרנודי מכים ועשעש

,))))אאאא""""יה ליה ליה ליה לממממיריריריר((((' וגועי לומן המו כ על דעו נימיות המלכותפישראל הן משמתוך שנשמות

,המו מעי לוכ אומר "ע, הנקראת בני מעים

.העמוסים מני בטןכ קורא אותן הכתוב "עו ולא,י דפרצוף המוחין"שכל אלו הן בחינת נה

פרצופין ' י דב"ולא מנה, לברדפין דמג

.פיןד גהחיצונים שהן בחינת )ב"ג ע"דף י) *א "ג ע"י דף י"פוד(

כי , ועוד', וכותותו גיורין לי, ש"וזש "ומכ, הגרים אין להם חלק באילן העליון

ים ולא פאלא חלקם הוא רק בכנ. בגוף שלו

השכינה ולא כנפיוהיינו רק מתחת , יותרינה כ ולכן נקראים גירי צדק כי הש,יותר

ובה , ותחת כנפיה הם שוכנים, נקראת צדק, ואין להם חלק מלמעלה, הם מתייחדים

.מהשכינה

ן בהמה ורמש וחיתו ארץאמול, ש"וז

בהמה מבחינתנפשכל מי שיש לו : 'וכו

שמנפמקבל אותה רק , ורמש וחיתו ארץשהיא המלכות בזווג דגדלות , היא חיההד

למינהחדכל ועם כל זה , א" עם הזפ"פב

,ןפיגד דהיינו רק מבחינת הקא חזי להדכ .ולא מפנימיות של הארת הזווג הגדול הזה

אהא תשיעדקופמאמר

המצוה : ' וכוא תשיעאהדקופ) רלגולתת להם , לחון את העניים, התשיעית היא

.מותנודנעשה אדם בצלמנו כ, שכתוב.טרף

נעשה

219

הקדמת ספר הזהר ריח

כמה דאינון, דהא מסטרא דדכורא עתירי ומסטרא דנוקבא מסכני) רלדהכי אצטריך , יבומיל ליה טגו, ויהיב דא לדאקקקק, א וחס דא על דאד בשותפא חצצצצולמיהב דא לדא ולגמלאה , למהוי עתירא ומסכנא בחבורא חדא, נ לתתא"ב

. דא לדאאטוב, אכ חמינן בספרא דשלמה מלתתתת דנא ששששרזא ' ו וגרררר ים וירדו בדגת ה))))תתתת) רלה

מדיוקנא אאאאלא משתני דיוקניה לעלם , ן דחס על מסכני ברעותא דלבאאכל מד שליט על כל בריין דעלמא, ם אתרשים ביהוכיון דדיוקנא דאד. הראשוןבבבבדאדם

כלהו' ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ וגו))))אאאאד " הה. בההוא דיוקנאגגגג בגין דדא הוא פקודא מעליא דדדד, דחלין מההוא דיוקנא דאתרשים ביהו זעין ))))בבבב

.על כל שאר פקודין, דאדםההההנ בדיוקניה "לאסתלקא ב יחןמכל זמנא דהוה , א חלמאחלם ההודג "אע. צרנ מנבוכדוווומנלן ) רלי

מסורת הזהר

: בנ ר' דא" חנח רנה בהשמטות) בראשית א( ))))תתתת

ים יג תפז שמיני קיח כי ט משפחבא קצ. י"ד: זנר

:זקל: ע דף קל"ת: קא' דט" תסז"תתצא נח

ב בא קצח בשלח רלמנח רנב וישב ר) בראשית ט ())))אאאא

.חשית רפברא ח"ז נשא נד זמשפטים תפז צו קמ

. רל נשא נהח וישב רמב בשלדרנ נח ))))בבבב

רסאיתגחלופי ג"ל' א וגו" נרררר). .ק' ד(א יהיב " נקקקק. א בשתופא" נצצצצ .א רזא דמסכנו"נו .).מ' ד) (. ס'ד(א דנן " נשששש .).ק' ד( א מדיוקנא דמאריה" נאאאא). ל"אה(א חמינין " נתתתת ג"א ל" נגגגג). ל"הא' ק' ד(ג "א הראשון ל" נבבבב). ל"אה(

א" נהההה). ל"אה(א כיון " נדדדד. .)ק' ד(בההוא דיוקנא ).ל"אה(א מנבוכדנצר תייבא " נוווו.). ק' ד(דמאריה

תשיעאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר כולל זכרואואואואשהשהשהשהמפני מפני מפני מפני ,שה אדם הוא בשיתוףנע

היינוהיינוהיינוהיינו, כדמותנו. עשיריםהיינוהיינוהיינוהיינו, בצלמנו.ונקבה .העניים

כי : ' וכווראדדכרא סטהא מד) רלדומצד הנקבה הם . ריםמצד הזכר הם העשי

וחסים זה , דחמו שהם בחיבור אוכ. יםניהעכך . וגומלים לו חסד, ונותנים זה לזה,הז על

העשיר והעני , האדם למטה צריך להיותשיתנו זה לזה ויגמלו חסד זה , בחבור אחד

.עם זה

סוד זה : ' וגויםגת הבדוירדו ) רלה שכל מי שמרחם. בספרו של שלמה המלךנוראי אין צורתו משתנה מצורת, העני בחפץ לבעל

וכיון שנרשמה בו צורת.לעולם, אדם הראשוןהוא שולט על כל בריות העולם על ידי , אדם

ה על כליאכם וחתכם יהר ומו,ש" ז.אצורה ההי כולם זעים ומפחדים מאותה .'חית הארץ וגו

חון אתחון אתחון אתחון אתלללל, זושמצוהשמצוהשמצוהשמצוהכיון . הצורה שנרשמה בו

,חת על כל שאר המצות משובמצוהמצוהמצוהמצוההיא היא היא היא , , , , םםםםהענייהענייהענייהעניי .הראשוןהראשוןהראשוןהראשוןבצורתו של אדם , להתעלות בן אדם

נומאין ל: 'כו ודנצרכמנלן מנבו) רלו ,פ שחלם אותו החלום"אע, מנבוכדנצר. זה

)ב"ג ע"י דף י"דפו(

.לוםח הוים לא נתקיים בניל זמן שהיה חונן עכ, יםניכיון שהטיל עין רעה שלא לחון את הע

מיד . 'א וגוכ בפום מלעוד מלתא, מה כתובומשום . ק מן בני אדםחרנו, נשתנתה צורתו

וכתוב, עשיהאןכתוב כ. אדםנעשה, כתובכתובכתובכתובזה

, עמו היום בועזעשיתישם שם האיש אשר פירושו פירושו פירושו פירושו,,,,שהשהשהשהאף כאן נעאף כאן נעאף כאן נעאף כאן נע, , , , שיתי פירושו צדקהשיתי פירושו צדקהשיתי פירושו צדקהשיתי פירושו צדקהעעעעשששש

.צדקהצדקהצדקהצדקה אם אמנם, יש להבין הדברים, ביאור המאמר

נו יי דהאבכר ונוקדמבואר בכתוב בריאת

לל כאבל אין כאן רמז , כניסמותירי ע

, ולפרנסםכניסמ צריכים לרחם על עתירישה

חן מיא לדקופכי אומר שהמקרא הזה הוא אכן יש כאן עמקות גדולה . 'כוו ניסכלמ

כי משונה מאמר זה מכל המאמרים . מאד כי בכולם תמצא מאמר לחוד ועשיה, הקודמים

י הוי, י אורהויאמר אלהים ימו כ, ודחל שעוי 'ו וג יהי רקיעםר אלהימויא. אור

ר אלהים מאוין וכ. אלהים את הרקיע וכן בכולם לא. ןכויהי ' וגויקוו המים

והטעם, תמצא שהעשיה תהיה מעורבת במאמרבריאה יצאה בסוד הש, ))))ש הזהר להלןש הזהר להלןש הזהר להלןש הזהר להלן""""ממממככככ((((

שאבא השפיע. שאבא אמר ואמא עושה,א"אוהשפע לאמא ואחר שהשפע נתרשם בגבולים

ודומה כמו כח, שפע לפועלשבאמא יצא ה

לפוע ו

220

יטר הזהר הקדמת ספר

יחןמ דלא לטטטטכיון דאטיל עינא בישא , חלמיהחחחח לא שרא עליה זזזז, למסכני

לופי גרסאותח .).מ' ד(ג "א דלא ל" נטטטט.). מ'ד(ג "יה למא חל" נחחחח .). ק'ד(ג "עד מה כתיב ל" לא"א מתבת " נזזזז

תשיעאהדא פקודי אורייתא פקו הסולם מאמרי מבחינת אבא לבד לא יכולה שום כ,ופועל

משום שאין בה, בריאה לצאת אל הפועל ממששום גבול שיציירו הפעולות באיזו צורה

ס"שה, ולפיכך יש מאמר מאבא, כנודע, שהיא

כח וכיון שעודו בבחינת ה,אההשפעה לאמ

אלא לשון , יהעשלא יתכן שיאמר בו לשון

אדם כתיב במאמראבל במאמר דבריאת. ייה

ויאמר כתיב שהרי, עשיהעצמו לשון ועוד שינוי גדול יש . אלהים נעשה אדם

תיב כולא , לשון רביםנעשהכי כתיב , ןאכ

.שה אדםעא

והענין הוא כי קודם בריאת עולם התיקון, עולם הנקודיםדת "ת הכלים בזרהיה שבי

ריבן עד שברא חהול ברא עולמות "ש ז"כמ ))))''''ג זג זג זג ז""""ר פר פר פר פ""""בבבב((((. ן הניין ליעולם זה ואמר די

ת"ס חג"י שבירת הכלים שהיתה בז"והנה ע, נתערבה הקדושה בקליפות, ם דנקודים"נהי

העולמות' והוציא דה"מכ נתגלה השם "ואחן ניי שאמר דין הס"ע בדרך התיקון שז"אבי כי בירר את הנצוצין קדישין מן הקליפות, לי

ן נבראו העולמותכוכפי הבירור של הקדושה מה שתמצא בכל מעשה ס"וז. וכל מה שבהם

כמו ויבדל , דלה ובירוריםהבבראשית ענין וכן בין מים , ושךחאלהים בין האור ובין ה

וכן ענין למינהו , וכן בין מים ליבשה,םלמיוכן בין , 'ודשא הארץ דשא וכתהנאמר ב

וכן ענין , ממשלת היום ובין ממשלת לילה שכל זה ץראיציאת נפש חיה מן המים ומן ה

יורה ענין בירור הקדושה מן הקליפות והטוב וכל מה שנברר נעשה לבחינת מציאות, מהרע

שכל מעשהס"וז. קיימת לפי הראוי לו בקדושה

יהי בראשית כלול ביום הראשון במאמר דכי שם היתה הבדלה כוללת בין האור , אור

כי בדרך כלל נקראת הקדושה , ובין החושך

י כל שאר התוארים כ ,חושךת ואור והקליפ אינם אל פרטים וענפים, של הקדושה והקליפות

.שךוח ואורשל זו של הבדלה בין האור והנה מבחינה

שעל פיה נתבררו כל בריות , ובין החושך ינהחכי מב, עדיין אין התיקון שלם, בראשית

זו היתה נשארת כל בחינת הרע והחושך כדבר מותושאין זה מותאם כלל לשלי, שאין צורך בו

כי אין התיקון נגמר אלא בסוד הכתוב', ית

)ב"ג ע"י דף י"ודפ(

הכחשיכה כאור' גם חשך לא יחשיך ממך וגו

, םדאדי לתקן זה נברא הכו. ))))אאאא"""" קל קל קל קלםםםםתהליתהליתהליתהלי((((מתכלית הרע עד תכלית , שהוא כולל הכל

ויהיה על ידו גמר התיקון בשלימות , הטוב דהיינו שיהפוך הרע להיות טוב והמר, הנרצית

, מתוק וחשך כאור תהיה ובלע המות לנצחל .למלך על כל הארץ' והיה ה

ולפיכך יצא מאמר זה דבריאת האדם שהיו לשאר , בשינוי גדול משאר המאמרות

כי כאן נתערבה העשיה , בריות בראשיתוהוא משום שמאמר זה הוא , במאמר עצמו

שיורה, םדנעשה אואמרה , מאמא ולא מאבאתתפה עם המלכות כי היא נש,ן משותפתולש

כי , פירוש. דאצילות כדי לברוא את האדםוללת הכל בסוד הכתוב כהמלכות דאצילות

כי היא מפרנסת ונותנת , מלכותו בכל משלהו שלולא כן לא היה, קיום גם לכחות הרעס ורגליה יורדת " שז.לרע שום כח להמצא

כי הקליפות מקבלות ממנה נהירו דקיק , מות, לכות נקראת עשיהס שהמ"שז, כדי קיומם

,להיותה מתפשטת ושולטת בכל העשיה כולהוכן נקראת חושך כי היא מאירה נהירו דקיק

ועל פי זה . ל"נכ, כדי לקיים החושך והרעתבין שבעת שאמא נכללה בעצמה במלכות

נתערבה בה עצמה בחינת עשיה, אדבשתופא ח

,דמותנוכלמנו צנעשה אדם בס "וז. וחושך

דמות נקרא שךוהחו, צלם נקרא אורכי ה כי אחר שאמא נשתתפה. ))))ש בזהר להלןש בזהר להלןש בזהר להלןש בזהר להלן""""כמכמכמכמ((((

צלם הכוחות ' במלכות נעשו בה עצמה באשר על פיהם בראה את האדם , ודמות

, הכחות צלם ודמות' שיהיה כולל גם הוא מב

ואחר שידעת.ומותנדאמרה בצלמנו וככ "וע .כל זה יתבארו היטב דברי הזוהר שלפנינו

, כלומרתפאבשו, נעשה אדםש "וז

אבכר ונוקדכלל , לשון נעשה יורה משותףכי . דכר ונוקבאמיורה שאמא עצמה נכללת

, י שאמא היא בחינת עלמא דדכורא"אעפהיא השתתפה , ואין בה בחינת נוקבא כלל

בצלמנו. ל"כנ, עתה עם המלכות שהיא נוקבארא טהא מסד, כניסעתירי כדמותנו מ ינסכנוקבא מדרא סטדדכורא עתירי ומ

ס חושך"ונוקבא ה, ס אור ועשירות"כי זכר ה הרי, וכיון שאמרה בצלמנו וכדמותנו. ועניות

שנמצא

221

הקדמת ספר הזהר כר

ואטריד, מיד אשתני דיוקניה, א וגומרכד מלתא בפום מלו ע))))גגגגמה כתיב , למסכני שם האיש))))דדדדוכתיב התם , כתיב הכא עשיה. כ נעשה אדם"ובג. מן בני נשא

.יתי עמו היום בועזאשר עש

הרזמסורת ה ).רות ב ())))דדדד). ל דניאד ())))גגגג

תשיעאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר שהוא, והעניותךשנמצא בה עצמה ענין החוש

מחמת השתתפותה עם המלכות לצורך בריאת

כניסמעתירי ומויצא גם האדם כלול , האדםכ יגמר על ידו כל "שעי, ךושדהיינו מאור וח

והמלכות תתפשט בקדושתה על כל , וןהתיק

כי החושך, מו אחדשאחד ו' יהיה הו ,ץהארשבמלכות יתהפך אז לאור גמור כמו הזכר

ואז. ויהיה הוא אחד ושמו אחד, ה"שהוא הוי

.יוןבי לא יהיה בך אכ סאפיקוים

א דותפא חשה דאינון בכמוזה אמרו מיל גו, יב דא לדאהוי, על דא דאסוח

ש לתתא נ בר ךאצטריי כ ה,וליה טיב, אדחבורא חבנא מסכ עתירא וויהמל

ובא דא לדאטלאה מולג, ולמיהב דא לדא

הם א הנכללים באמותדמ והצלםכמו שה

הדמותעל מחמת שאמא חסה אדותפא חשבכדי לתקן כל בחינת החושך , שהיא המלכות

ואמא עלאה מיעטה את עצמה ונתנה , שבה

לה גמילו, שהיא עניה, מחלקה אל המלכותכן האדם שנברא על ידה בצלם . סדח

שהם , נימסכצריך לרחם ולחוס על , ודמותלהיות עמהם בחיבור , בחינת הדמות שבו

ולגמול , ולפרנסם בכל מה שחסר להם, אחדימשיך על , י קיום מצוה זו"וע. עמהם חסד

, עצמו הצלם והדמות דאמא שנברא בור "שזכה בהם אדה, המוחין עלאיןס כל "שה

ו וירדואז . בצלם ובדמות האלה נבראבעת שני סכ על מסן דחאל מכד 'ו וגיםברגת ה

תני דיוקניה לעלם משלבא לא דרעותא ביון כ ו,ןושם הראד דאיוקנאדמ

שליט על , אתרשים ביהם ד דאנאיוקדד וירדו יוקנאדההא ב אמכל בריין דעל

מרחם על העני ואכל מי שה' וגויםבדגת ה צלמו מצלמו של לםעול הלא ישונ, בלב שלם

זו זוכה לאותו צלם י מצוה"כי ע. ר"אדהלכל אלו המוחין דהיינו , ודמות של אדם

ה דאצילות שזכהאוזהרא על

)ב"ג ע"י דף י"ודפ(

כל בריין שהוא שלט בכחם על , ר"אדה מכחות חשלא היה שום כ, כלומר, אמעלד

עין ודחלין זו הכלהרע שלא נכנע לפניו כולם חרדיםים ביה דיוקנא דאתרשואמהה

כי ביטל . ויראים מהצלם ההוא שנרשם בוכל כוחות הרע והחושך ולא היתה להם שום

ס "שה, נקרא עליו' כי שם ה, ניופתקומה ל

.ל" כנצלם אלהים

שלא היתה לו, דנצרכמנבוומביא ראיה שום מצוה ועם כל זה אחר שנגזרה עליו

, אמר לו דניאל,תרון דדניאלפ בחלום ו,הגזרה

נאמל זכו, עשהןכו, ה פרוקדקוחטאך בצ ,הכני לא שרא עליה חלמיסיחן לממדהוה

יחן מא דלא לישכיון דאטיל עינא ב אכלמ ם עוד מלתא בפו,בתיכה מני סכלמ ניב אשתני דיוקניה ואטריד מן דימ' וגו

ים לא ני כל זמן שהיה מרחם על הענשא היתה חלה עליו גזרת החלום כיון שהטיל עין

מה כתיב עוד , א לרחם על הענייםהרע שלמיד נשתנתה צורתו ' ום מלכא וגופמלתא ב

הרי שמצוה זו גדולה מכל. ונטרד מן האנשיםשהיא לבדה יכולה לבטל , המצות שבתורה

.דם כל מיני גזרות רעות שנגזרו עליואמה

א עשיהכ הבתיכ, ))))וווו""""באות רלבאות רלבאות רלבאות רל((((ש "וזמה עשיתי שבבועז , ויליף גזרה שוה', וכו

כלומר. קה אף נעשה שבכאן הוא צדקההוא צד

הנאמרה בבריאת האדם מורה עלהשנע וןלש כי אמא עשתה צדקה עם המלכות, מצות צדקה

, שאמרה,רותומביא ראיה מ. ל"נכ, ללה בהכונ

ה כי לכאור,ויתי עמעש אשר יששם האהלא רק , כי מה עשתה עמו, ירושפאין לו

ל אשר "אמנם עם הפירוש הנ, קבלה ממנו

ני מסכעתירי היה הוא לשון חבור של עש ו שניהםתפכי נשת, ועזבצודק לשון עשיה עם

.י הצדקה"בחבורא חדא עאדקופ

222

רכא הקדמת ספר הזהר

שיראהשיראהשיראהשיראהעעעעמאמר פקודא מאמר פקודא מאמר פקודא מאמר פקודא

.בדיוקנא עלאה, תפילין ולאשלמא גרמיה))))ההההלאנחא , פקודא עשיראה) רלז. ראשך עליך ככרמל))))זזזז פתח ואמר. ויברא אלהים את האדם בצלמו))))וווודכתיב

, דא רישא עלאהיייי, אבל ראשך עליך ככרמל, ואתמר. האי קרא אוקימנא

מסורת הזהר שרה קפט תולדות קד בא רלא רמד משפטיםיי ח))))הההה א קדושים/ תרומה תרנג פקודי שלא מצורע לו מבעאת

חלופי גרסאות).ל"אה(א דא יוד רישא עלאה " ניייי

קמב טנן לז פו צו קיט קעג כי תצא קלו קלכ תשנד תתעב ואתדתנה תפ שג -בר א פנחס רצא מדכ ב

.לה: לד' ח ד"תי. כו' י ד"ת: כב: כא' ו ד"ת. כ' ה ד"ת. חי' דא"ת:. ט . ג' בהקדמה דז"ת

רי- זש קצ" שהח"ז: קל'דע "ת: ק'ד ט"תס. פד: דף פגז"תמ.: סב: ס: הנ 'א ד"תכ: לז

יתרו קכד תזריע קו אמור רפג רפה במדבר,י"ד: רסד. ברנ ' דא"ח ותטא ה קצז בהשמ"ב) שית אאבר ())))וווו

'ו ד"תנ: פג' ז ד" תמז"ת. י"ד: דף שזג"חות טק בהשמת קעו פנחסו בלק פב מא נשא לו שלח

ח"קתש תקצח " תתנט שהז בראשית רפח"ז. ז קט.קיא. ט צ'ד ט" תע. דף צחז"תס: צד' ב ד"תס: צ א קפדוטלהלן רמב וירא שצב אדרא ז) ש ז"שה ())))זזזז. ג" טכב ק"טג קטו "טד קיב "א קח ט"ט ו צ'ד

.ד להלן רמב רמג" דף קיד טח"קת:. ות תיו דף קמדטבהשמ: כז' ג ד" תיז"ת

תא פקודא עשיראהיידי אורופק הסולם מראמ

המצוה: ' וכועשיראה אדקופ) רלז ולהשלים עצמו, ליןפלהניח ת, העשירית היא

ויברא אלקים את ,שכתוב. בצורה העליונה .כרמלכראשך עליך , תח ואמרפ. האדם בצלמו

אבל ראשך עליך . מקרא זה העמדנו ונשנה, תפלין של ראש, זהו ראש העליון, ככרמל

ת ו באותיה"ויהשל מלך העליון הקדוש היא , הההה""""שבשם הוישבשם הוישבשם הוישבשם הוי, כל אות ואות. רשומות

השם הקדוש חקוקוכךוכךוכךוכך, , , , בתפיליןבתפיליןבתפיליןבתפיליןרשה אחת פ. ר האותיות כראוידבס, בפרשיות התפיליןבפרשיות התפיליןבפרשיות התפיליןבפרשיות התפילין

אלו, נקרא עליך ויראו ממך' כי שם ה. ולמדנולפי , שהם השם הקדוש, לין של ראשפהם ת

.סדר האותיות

יחן מבפקודא לכי , ביאור הדבריםנעשה רק התחלה להמשכת , ל" הנסכנילמ

ש"כמ, צלם אלהיםס "שה, דיוקנא עלאהנכללה , י פקודא דלמיחן למסכני"שע, לעיל

ה אדם בצלמנו שנעסוד אמא במלכות ב ת לברתאפיוזאמא אס " ותדע שה,וותנכדמ

י התכללות"שע ))))זזזז""""יל באות ייל באות ייל באות ייל באות יעעעעש לש לש לש ל""""ממממככככ(((( מאנהא

למקום ה"אל וןנפלו אתו, המלכות באמא

י"מולא נשאר באמא כי אם אתוון ד, ן"הזו א ירדו לבחינת" דאוה"אל וןבלבד ונבחן שאתו

,א" שבחינת אבא שבהם לקח הזדהיינו ,ן"זוונעשים , ה הנוקבאח שבהם לקאאמובחינת

כי העליון היורד לתחתון , ן ממש"לבחינת זו ן בחינת"ועל ידיהם הרויחו הזו. נעשה כמוהו

ק בלי"ו, כלומר, אלחיםם"צלהקטנות של משום שגם אמא עצמה הפסידה בחינת, ראש

)ב"ג ע"יי דף "ודפ(

כי נפלו ממנה ,י השתתפות זו"שלה ע ר"גה

ות שלכא ומל"שהם בינה וז ה"אלהכלים ' גאתוון ' ולא נשארו בה כי אם ב, ס שלה"הע

, שלה ונודעס"תר וחכמה דעכ שהן ,י"מראשונות ' תחתונות דכלים חסר ג' גרשחס

אלא, שלהי"מולא נשאר בהכלים ד, ותרודא ,אור הרוח בכלי דכתר, ש לבדפ נחאורות דרו

כ לא היתה "וע. ואור הנפש בכלי דחכמהואם . ק בלי ראש"ן רק ו"פיע לזויכולה להש

שהםיוקנא עלאהדבן "כן עוד לא נשלם הזו

לאנחאש "וז. אלהיםם"צל 'ר הנק"מוחין דג תפילין ולאשלמא גרמיה בדיוקנא עלאה

,ן"ור להז" הגן ממשיכייליןפפקודא דתי "שע .שהם השלמת צלם עלאה

הרי כאן המדובר הוא , לך ולא יקשה כי, ר נשלמו בהכרחן כב"והזו, מהאדם התחתון

ן אל האדם התחתון טרם"לא יכלו להוליד נרויגדלו במוחין , א"שיעלו בעצמם למקום או

כ איך אנו אומרים שאפילו"או, שלהם כמוהם ן"וכי בעת שהז, תדע, אכן. אמא עודנה בקטנות

נמצאים מלבישים , א"משיגים המוחין דאוכי התחתון העולה , א והם כמוהם ממש"לאו

כ כל מה שאנו"וא. נעשה כמוהו ממשלעליון ן "הכוונה היא על זו, א"בחינים עתה באומ

תם הדרכים הנוהגיםוכי כל א. א"שנעשו לאו נוהגים כן, ן דאצילות"א ללידת מוחין דזו"באו

בעת שהם , א"ן שנעשו לאו"בדיוק גמור בזו ,לאדם התחתון, ן"שהם הנר, מולידים המוחין

ין צורך לשנותולפיכך א. בלי הפרש של כלום ן בשם"ומכנים עתה לזו, את השמות כלל

א"ו א

223

הקדמת ספר הזהר רכב

כל , באתוון רשימין, ה"יהושמא דמלכא עלאה קדישא , תפילין דרישאככככ) ) ) ) חחחח ותנן. שמא קדישא גליפא בסדורא דאתוון כדקא יאות, אדאת ואת פרשתא ח

רת הזהרסומ

. ה ל:דף לד ח"תי. א דף יח" תז"תתרומה תרנג ))))חחחח

.ז דף פד" תמ:ל עד"ת

חלופי גרסאות

.). ש'ד(ילין פא דת"נ ככככ

תא פקודא עשיראהיידי אורופק הסולם מראמ וזכור. ן"ן דאדם התחתון בשם זו"ולנר, א"או

.זה להלן בכל ההמשך

םד ויקרא אלהים את האבכתיד, ש"וז

, הוא ענין ארוך מאדם"הצלסוד : בצלמו

לפי הנחיצות להבין הדבריםאמנם אבארו כאן וצריך שתזכור כל המתבאר לעיל . שלפנינו

ג שישג שישג שישג שיש""""ספר יספר יספר יספר יממממבענין הבענין הבענין הבענין ה' ' ' ' אות באות באות באות ב((((במראות הסולם

כי אין להכפיל, הההה""""עשעשעשעש ))))''''ת דת דת דת דוווובספירות עד אבספירות עד אבספירות עד אבספירות עד אותראה שם שליחידה חיה אין . דברים בכדי

ואפילו, ן"ן יש כלים בינה וזו"ורק לנר, כליםנה הכוו, ומרים במפורש כלי דכתראכשאנו

ן מתחלקים"והבינה וזו. תרכן ד"היא לבינה וזובינה הם ד קוין 'שג ,י תיקון קוין"ס ע"לע, ם"ודנוקבא הם נהי, ת"א הם חג"ודז, ד"חב

אמנם להשפעת. זה נוהג לאור דחסדיםרומספ : בחינות'נחלקה הבינה לב, הארת החכמה

אשר עם , ת"ד חג"בחשהם , ת"א וישסו"או הגימטריאס"שז, רותג ספי"ן הם י"ת דזו"הז

.הרומז לשמא שלים, ג" שהוא יד"אח

כי הכתר והחכמה נסתמו,ורש הדבריםוש ורק הבינה שלו מאירה כל המוחין, א"א דס"בח

ת "א וישסו"לאו והיא נחלקה, דאצילות ק"א והו"באו ר שלה מאירים"שהג ,דאצילות

בחינות הבינה הללו 'וב, ת"וסשלה ביש

'מא נקראים "אוש, ם"צל ד'ל' םנקראות כי , ונקראים כן בסוד עזקא דכיא, ם"צלד

היא כמו עזקא סגורה הסוגרת המוחין 'םה

, ם"צל ד'לאים רת נק"וישסו. סביב סביב מגבהת ראשה למעלה כמו'לכי ה, ונקראים כן

ס"וה, ר"שראש זה רומז על מוחין דג, מגדל .בו ירוץ צדיק ונשגב 'מגדל עוז שם ה, הכתוב

א נקרא צדיק "והז, ס מגדל" הת"הישסו כיא "באופן שאו. הרץ במגדל הזה ונשגב מאד

החכמה ואור, המוחין הם בסוד עזקא הסוגרתכי אור החכמה , בהםג לרוב םלא יתגלה בה

, הוא בחינת חכמה סתימאה עצמה, שבהם אינה כ"וע, נעלמה מכל פרצופי אצילותש

, ואין בהם רק אור חסדים לבד, מתגלית בהם. ס אור הרוח"כי אויר ה, יאכוירא דהנקרא א

ר לא נפיק מאוי'יכי ה, כ אויר סתום"ונקרא ג )ב"ג ע"י דף י"דפו(

להיותם רק , ת"אבל הישסו. שלהם לעולם ן הכלולים" בחינת זוס"שה, ת דבינה"בחינת הז

כי בעת , אינם נקראים אויר סתום,בבינה

נפיק מאויר'ין ה"השפעת מוחין דגדלות לזושפירושו חכמה ומוחין , ונעשו אורשלהם

חת מגדל הפור"ומסבה זו נקרא הישסו. ר"דגומשום , ר"כי מגדל פירושו גדלות דג, באויר

ן"ן נמצא שהזו"שאין מוחין אלו קבועים בזו

באור 'יהוא משום שנכנסה ה, בעת הקטנות

'יולעת גדלות חוזרת ויוצאת ה, ונעשה אויר ו מגדל פורחכ נבחן כמ"ע, שה אורעמהאויר ונ

א נקרא "והז. ון שבו בסוד אוירקמחמת התי

כי הוא הצדיק הרץ במגדל ונשגב ,ם"צל ד'צ

, ם"צלהאותיות ' רו היטב גאונתב. ל"כנ א"ואו, 'לת שהם "וישסו, 'צ ואא שה"בסוד ז

א "כי או, וד חכמה בינה דעתסוהם . 'םשהם להיותם , יאכגרים בעזקא דוהמס, הם חכמהאמנם בעת , ת הם בינה"סוויש. ס"בבחינת ח

מאויר שלה 'י יוצאת ה,א"עליתה לראש א. בסוד מגדל הפורח באויר, חכמה ומשפעת

זה דהיינו שהוא המקבלהא הוא הרץ במגדל "וזוזכור היטב כל . ס דעת"של המוחין האלה וה

ולא יארע בדרכים , שהם משרשי החכמה, זה ולפיכך נקראים המוחין, אלו שום שינוי לעולם

.ם"צליד בשם תמ

'םאותיות ' ד הם ג"ומה שאמרנו שחבהקוים ' אין לערבם עם ג, ם"צל ד'צ' ל

ם"צלד ד" כי אלו החב,ד" חב'שבמוחין הנקפרצופין ' אלא שהם ג,קוין' אינם בבחינת ג

כי החכמה ,שלמים המתלבשים זה בתוך זה

א המתלבשים מחזה" אוס" ה,ם דצל'םשהיא

.ם"צל ד'לת ו"וולמטה תוך הבינה שהיא ישס ת מתלבשים מחזה ולמטה תוך הדעת"והישסו

.ם"צל ד'צהנקרא , א"שהוא הז

דיוקנאבמיה רולאשלמא גוזה אמרו כתיב ויברא אלהים את האדם דעלאה

ר" ממשיכים מוחין דגתפיליןי ה" שע,וצלמב

ויברא המובא בכתוב ם"צלבסדר אותיות ה הזהראס " שה,וצלמבאלהים את האדם

,אר בעת שנבר"ילות שקבל אז אדה דאצעלאה

אונו

224

רכג הקדמת ספר הזהר

דאינון שמא קדישא, אלין תפילין דרישא, י נקרא עליך ויראו ממך" כי שם י))))טטטט .תווידאבסדורא

בוכרא , דאיהי קדש', דא י. קדש לי כל בכור))))ייייפרשתא קדמאה ) רלחדאיהו . ד"דנחת מן יו שביל דקיק ))))ככככ פטר כל רחם בההוא .כל קודשין עלאיןד

.ואיהו קדש עלאה, אפתח רחמא למעבד פירין ואבין כדקא יאות

מסורת הזהר ואתחנן לחא פנחס רצא נשא נה אדרא רבא רעזר צו נ"ג צ"א קפה בא רמו ויקרא קה בח"ב) דברים כה ())))טטטט

ים תעא ט משפזבא קצ) שמות יג ())))יייי. ד" דף קח טח"קת. הסב דף " תכ. בהקדמה דף גז"תנה קעה

. בלק שמדחא שג שכ" ב))))ככככ: א דף נה"תכ. ד דף ל" תיז"ת קעג טתשנד תתעה ואתחנן ל פנחס

תא פקודא עשיראהיידי אורופק הסולם מראמ ומשם, ן"ותם מקודם אל הזואואנו ממשיכים

וסדר אותיות. משפיעים אלו המוחין גם עלינו

תפיליןהפרשיות של ה' מתבאר בדם"לצה .ש לפנינו"כמ

תפילין דרישא שמא דמלכא , ש"וז: אתוון רשימיןבה "א יהושידעלאה ק

תפילין של ראש הוא שמו של המלך העליון התפילין. ה באותיות רשומות"הוי, הקדוש

א כר מל פירושו כרמלכי , כרמלמכונים

ראשך עליך ככרמלס הכתוב "וז, מכל טובן דנוקבא בעת כא ו"דהיינו שראש עלאה דז

וחיןמשהם ה, רישאדילין תפשמלובשים ב

אכר מלכ, ככרמלהם דומים , ם"צלעלאין ד

שמא דמלכאאים רומוחין אלו נק .מכל טוב ה"הויאותיות ' דהיינו ד, ישאדעלאה ק

ומה . 'ה' ו' ה' יכסדר האותיות שלהן

לכהיינו ש, אתוון רשימוןבה "הוישמדגיש והוא , ת ואות רשומה בפרצוף בפני עצמהוא

ה"יהואותיות 'וף יש דמשום שבכל פרצ אתוון אומר שהכוונה היא על כ"ע. ס"שהן ע

דהיינו שכל אחת היא פרצוף שלםרשימין .ע"בפ

' וכואדכל את ואת פרשתא חש "וז

כל : גליפא בסדורא דאתוון כדקא יאותה היא פרשה אחת "יות של השם האואות ו

השם הקדוש , מארבע הפרשיות שבתפילין ,פרשה. ותיות כראויחקוק בהן כסדרן של הא

שכל, ואומר, ה פרצוף שלם בפני עצמוושפיר

נעשה בסוד המוחין ה"ויהאות ואות דשם

וראסד בע ומסודרות בבתים"לפרצוף שלם בפ .'ה' ו' ה'ידהיינו בסדר , דקא יאותכאתוון ד ת"תפילין דרכי ה, י"תפילין דרשס "וה

, מהפסוקאת היוצ"מסודרות בבתים בסדר הר

דוע יושכל המתהלל התהלל יאת כי אם בז .כנודע. 'ו' ה' ה' תי דהיינו יוא

:'וכומאה קדש דרשתא קפ) רלח

)ב"ג ע"י דף י"ודפ(

שדהיא ק, שבתפיליןשבתפיליןשבתפיליןשבתפיליןהפרשה הראשונה

,דשקשהיא , הההה""""דהוידהוידהוידהוי 'יהיא לי כל בכור

שיםדקשהיא הבכור של כל , ההההממממדהיינו חכדהיינו חכדהיינו חכדהיינו חכאותו על ידי , פטר כל רחם, היאהיאהיאהיא. העליונים

את חשהוא הפות, 'ישביל הדק היורד מן ה והוא קדש. הרחם לעשות פירות ואבים כראוי

.העליון

הרמוזין באות,ןעילאיא "היינו או. פירוש

והמלוי, רומזת לאבא'ישה, ה"הוי דשם יוד א" ופרצוף דאו.ד רומז לאמא" שהוא ודדיו

משום שאין שוםבכורונקרא , שדקנקרא

,דשקן דאצילות נקראים "זות ו"פרצוף מישסו .א עלאין"כ הם מקבלים הקדושה מאו"אלא א

שהוא כל קודשין עלאיןדרא וכבש "וז

כי , דאצילותישיןדק לכל פרצופין ורכהב. א נמשכת"הקדושה שבפרצופי אצילות מאו

וכבר, והטעם הוא כי אור החכמה נקראת קדש

והם חכמה , ם"דצל' םא הם "נתבאר שאוחכמה סתימאה מתלבשת דאצילות משום ש

ז הם עצמם נבחנים רק "ועכ. ומתעלמת בהם, דהיינו אור חסדים, לבחינת אוירא דכיא

ואין , א"משום שחכמה זו נסתמה ברישא דארק מבינה , מהכהפרצופין יכולים לקבל ח

החוזרת להיות חכמה בעת שעולה לרישא י"ומתיחדת שם עם החכמה סתימאה ע, א"דא, כ בשם חכמה"נה גואז נקראת הבי, א"או

. ב נתיבות"ה דלכמוחכמה זו נקראת בשם ח הרי שאפילו הבינה החוזרת להיות חכמה

אין זה אלא מחמת שמקבלתשדקהנקראת .א"י עליתה לא"א ע"מחכמה סתימאה שבאו

ש שאר פרצופי אצילות המקבלים רק "ומכויתבאר עוד . מבינה זו שחזרה להיות חכמה

.לפנינו

דאיהו' נחת מן יד יל דקיקבש, ש"וז פותח: יןבאפתח רחמא למעבד פירין הא

כל

225

הקדמת ספר הזהר דרכ

דאתפתחללללהיכלא ', דא ה. והיה כי יביאך))))לללל, פרשתא תניינא) רלט דההוא, דביהממממבחמשין פתחין אכסדראין ואדרין סתימין , ד"רחמא דילה מגו יו

מסורת הזהר

תתעהנד פנחס תשאים תעטמשפ) שמות יג ())))לללל

.ואתחנן מא קעג

גרסאות חלופי .)ל"אה(תפתח רחמא דאא יוד "ונ.) ק'ד(אפתח ד א"נ וווו

.).ק 'ל וד"אה(בינה דא " נממממ

תא פקודא עשיראהיידי אורופק הסולם מראמ

'יותו שביל הדק היורד מהאעם , כל רחם. ותח הרחם לעשות פירות ואביםפשהוא

, אשרי :בחינות' ג'יפירוש כי נבהן בה הקוץ העליון שבה נקרא בילאשו, גזעא

א הנעלם ומלובש "הרומז לבחינת א, אישר

'יה של פ וגו.))))ל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוך""""כנכנכנכנ((((, א"באו. א עצמם" הרומז לפרצוף אוזעאגנקראת

הרומז, שבילא נקרא 'יוהקוץ התחתון של ה ,רצוף שלהםפא שהם בסיום "על יסודות דאו

יקר השם אמנם ע. ביל דקיקשוהיא נקראת

ד דאמאסוכי י, הוא רק על יסוד דאבאבילש

, האי נתיב יתיבב בסוד האי שביל ,יבנת' נק כי החסדים בעת. ה ושבילך במים רבים"והסו

י "שע, ע גדול נקראים מים רביםפשהם בש

פסיק א שהוא זווג דלונתיבביל שג זה דזוומשפיעים מים רבים בלי הפסק , לעלמין א בחבורא" פרצוף אוקנותומטרם שנ. לעולמות

לא היה מושפע שום שפע אלתיבנביל ושו .העולמות

ההוא שביל ב, פטר כל רחם, ש"וז םרח הנתיב דאמא נקרא 'דקיק דנחת מן י טרם שנתקנומ ש,םושפעימשכל הרחמים משם

, א בחבור דשביל ונתיב היתה סתומה"או

,א דאבשביל דקיקי ה"ולא נפתחה רק ע

. חםטר כל רפ ,א השביל דקיקר נקכ"וע

למעבד פירין ואבין, אמחריהו אפתח דאומעת , פירושו פותחטרפ כי יאות קאדכ

עת אמאפ דאבא משקיקדשביל נתחבר בה ש

ה"בסו, קא יאותדכ בשפע גדול ביןואירין פ .בילך במים רביםוש

: ' וכותא תניינא והיהשפר) לטר

'ההיא , היא והיה כי יביאך, הפרשה השניה חמהרשנפתח , שהיא ההיכל, ינהינהינהינהיא ביא ביא ביא בשהשהשהשה, , , , דהויהדהויהדהויהדהויה

נות וחדריםותחים ומסדרפ בחמשים ,'יעל ידי ה

בהיכל'יתיחה שעשתה הפאותה ה. סתומים שבו היא כדי לשמוע בו את הקול היוצא מתוך, הזה

, משום ששופר זה. יא בינהיא בינהיא בינהיא בינהההההשששש, השופר הזה

, ופתחה אותו'יובאה ה, מכל הצדדיםתוםהוא ס תקעה, ותואחה וכיון שפת. להוציא ממנו קול

. והוציאה ממנו קול להוציא עבדים לחרות,וב

)ב"ג ע"י דף י"ופד(

רומזת על ה"ויה דשם 'הכי , פירוש

הנקרא, ם"צלד' לס "שה, ת"פרצוף ישסו

אתפתחדהיכלא והוא רמגדל הפורח באוי

יראוא נבחנים ל" כי או,ןיחתפין משבח' וכו

, ם"צל ד'םשהם בסוד , סתום דלא אתפתח 'יוה, ת מוחין שלהםפומזת לעזקא המקהר

ר און שישפיעו פלא נפיק מאויר שלהם באו כ אינם משפיעים אלא אוירא"אשר ע, החכמה

אבל ,ל"שהוא אור חסדים כנ, דכיא לבד

ובחינת בינה הם, ם"צל ד'ל ס"ת שה"הישסו

בחמשין 'ו וכלא דאתפתחכהינבחנים לי עליתם "ן ע"יעים חכמה לזופ ומשתחיןפ

א ששם הבינה מתהפכת להיות חכמה"אלראש

, י בינהר שעחמשיןובינה זו נקראת . ל"כנן שבכל אחת מהן "ב זו"חכירות ספ' כי בה ה

ירהפירה וספוכל ס. והן חמשים, ירותפ סרעש

, דראיןסרין ואכדלאמהחמשים מתחלקת

,ןרידאת שבספירה נקראת "שבחינת חגת ראי שבהן נק"ובחינת נה, ירושו חדריםפש

שאין בה בחינת כלי קבלה, שמורה,ןרידסאכרק לבחינת הוצאה והכנסה אלא, לעצמם הם .))))טטטט""""ל אות רכל אות רכל אות רכל אות רכ""""כנכנכנכנ((((, אל החדרים

', והיה כי יביאך דא הוזה אמרו 'רשה בפ כי הדילתח רחמא פאתדהיכלא

רומזת על והיה כי יביאך שהיא תפיליןד

ת "רצוף ישסופשהוא , ה"ויה דשם 'ה

אתפתח להשפיע להדיא מרח ראש, דאצילות

.נינופ יתבאר ל'מגו יש "מו. ל"ן כנ"חכמה לזו

הפתיחה , 'וכ ומע בה קלאמשל, ש"וז

כדי לשמוע בה , בהיכל ההיא'יההיא עשה המשום ששופר , הזהפרהקול היוצא מתוך שו

כי כבר , רושפי. תים מכל הצדדיםסהזה ת שהיא בינה "שבעת שהישסו, נתבאר לעיל

, ה"אלספירות ' ירדו ג, נשתתפה בהמלכותאל מקום , ת"ן דגופא דישסו"שהם בינה וזו

אלא , ת"ולא נשאר בהישסו, ותן דאציל"הזו

ן חוזרת"י העלאת מ" עכ" ואח.י"מאתוון ' ב, ת מנקבי עינים שלה למקום הפה"להוריד ה

ואז חוזרים ועולים, כמו שהיתה מטרם השיתוף

שמא שוב ה ואשתלים"אל וןאתו' אליה ג

לקיםא ד

226

רכה הקדמת ספר הזהר

, קלא די נפקא מגו שופר דא))))ממממ בה ננננלמשמע , האי היכלאב, ד"ופטר דעביד ילאפקא מניה קלא , ד ופתח ליה"א יותוא, תים בכל סטריןסשופר דא הוא דבגין

.ירוחין לדלאפקא עב, ואפיק מניה קלא, תקע ליה, דאפתח ליהכיוןורא ח וכך זמין זימנא א.מצריםנפקו ישראל מ, ובתקיעו דשופרא דא) מר

כ אית בה יציאת מצרים"ובג. וכל פורקנא מהאי שופר אתיא. יאלסוף יומ

מסורת הזהר .י רטו שמיני נטפקוד ))))ממממ

י גרסאותפחלו.)ל"אה(קא דנפביה קלא א"ננ נ נ נ

תא פקודא עשיראהיידי אורופק הסולם מראמ

ה"אלועם . ))))הההה""""ד עשד עשד עשד עש""""ל אות יל אות יל אות יל אות י""""כנכנכנכנ(((( יםלהאד ,ן"אל הבינה בחזרה עולים גם הזו שעלו אלו

גם))))הההה""""א אוזיפת עשא אוזיפת עשא אוזיפת עשא אוזיפת עשממממה ואיה ואיה ואיה ואי""""ז דז דז דז ד""""ל אות יל אות יל אות יל אות י""""כנכנכנכנ(((( .))))אאאאממממא ולא קייא ולא קייא ולא קייא ולא קייממממה קייה קייה קייה קיי""""ד דד דד דד ד""""יל אות ייל אות ייל אות ייל אות ילעלעלעלע((((נתבאר

עלו ונתחברור כבה"לאון ו את'ג שהפ"אעש

מ"מ, א דאלהיםמואשתלים ש, אל הבינה

,שמאבתים סאלהים עמיק ו עוד שהשם ןנבחין וא, ר החכמה לבדאו אלאשום שין שם מ

ת זולה"אלהארת החכמה יכולה להתקבל ל, ולפיכך נבחן. ה" עש. של חסדיםושי לב"ע

שבתוכו, ופרש' הם בחיה"לאלו אתוון שא, שעלו עמהם אל הבינה, ן"מלובשים הזו והוא משום שהם המעלים עמהם, הנבחנים לקול

ן לבינה מכח היותם כלולים בהם מעת"את הזו ,א"את הזם כונמצאים נושאים בתו, תנוקט .ש שם"מכ

האיב 'י דעבידטר פא וההדה אמרו וזקא מגו פי נדמע בה קלא משהיכלא ל

בהיכל תיחה ההוא עשאה היודפש, ר דאשופר פכדי לשמוע בה הקול היוצא מהשו, הזה

הם המשפיעים, א עלאין"או שהם 'יכי ה. הזהת מנקבי עינים "הארה עליונה להוריד ה

ומעלים את,םה שלהפת בחזרה אל ה"דישסו

ומחברים, ן" שהיו במקום הזוה"לאוון תא' הגמו שהיו מטרם כ, ם שוב אל הבינהותא

פתחה 'יונמצא שה, ותם עם המלכותפהשתתיע מוחין פת בכדי להש"את ההיכל דישסו

ה"אלוון את שהם ,השופר מתוך ,א"זל ה"אלן עולים עם אתוון "כי גם הזו, שהעלתה

ש"וז, הההם אל הבינה ומקבלים שם חכמ

א עם" דהיינו להאציל הזלמשמע בה קלא

חןואצילותו נב, קולהמוחין דגדלות הנקרא

תים בכלסשופר דא דבגין . קוללהשמעת ,ר הזה סתום מכל הצדדיםפ משום ששו,ןטריס

כי אלו אתוון. ו הן מחסדים והן מחכמהינדהי

לים במקום פונ המה ופרש הנקראים ה"לאר והן מאור "גהם סתימין שם הן מו, ן"וז

) א:תקונים' כ הם צריכים ב"חסדים וע )ב"ג ע"י דף י"פוד(

ר"להעלותם ולחברם בבינה שישיגו בחינת הגיע בהם פלהש) ב. החכמהאורשהוא , שלהם

.אור חסדים שיהיה לבוש להחכמה

ופתח ליה לאפקאדא יותוא, ש"וזשהיוד ממשיך ', היינו תיקון האמניה קלא

, ת" שהיא היכלא דישסו'ההארה עליונה אל ה

ה"אלאתוון ' ומעלה ג, ת למקומה"המורידה ה ומשיגים,הבינה ן שבתוכם ומחברם אל"עם הזו

גם מוחין אל שהוא, על ידי זה הארת החכמה

תרנם האמא. ה"לאעלה עם האתוון שא "הזמטעם , החכמה עודנה סתומה ואינה מאירה

א כ נבחן שעוד לא יצ"וע, ל"נכחסרון חסדים

ש "וז, א"דהיינו שעוד לא נולד הז, קולה

י"ע, כ" להוציא ממנו אחלאפקא מניה קלא

.תה עוד לא יצאוע. קולאת ה', תיקון ב

,התח ליה תקע ליפ דאוןיכוואחר כך רוין לחידבקא עפלא, ואפיק מניה קלא

, ההיכלחר שפתחכי א, ל"הנ' הבוןהיינו התיק

ן בחזרה "ו עם זה"אל וון שחיבר אתנודהיי

תקע ליה, שם אור חכמהגווהשי, לבינה

כי , רופש תקעה אויר תוך הדהיוהיינו ש

שהוא,פרוש שהוןוכי, ו אור חסדיםושירפ ראוי

שהוא אור , קבלו גם אויר, ה"אלאתוון

הוציא והוליד אתיה קלאניק מפואחסדים

. והוציאו בשלימות למקומו, קול' א שנק"הז

לה יכו'יי לבוש החסדים דתקעה ה"כי ע כ" וע.א"החכמה להתלבש בו ולהתקבל אל הז

, קול' הנק,א"המוחין האלו אשר השיג הו א"כלומר שהז, הוא מוציא את העבדים לחרות

ובני ישראל זוכים , יע הארתו לעולמותפמש .ר הנקראים חרות"אז במוחין דג

: ' וכורא דאופשדתקיעו וב) רמ. ובתקיעת השופר הזה יצאו ישראל ממצרים

ת באחריתרעם אחפב, בשופר בשופר בשופר בשופרעעעעלתקולתקולתקולתקו ,דיוכך עתשהוא שהוא שהוא שהוא , זהר הפל גאולה באה משוכו. הימים

יציאת, יש בה בפרשה זו, ומשום זה. בינהבינהבינהבינה

מצרים

227

הקדמת ספר הזהר רכו

ד דפתח רחמא דילה ואפיק "בחילא דיו, דהא מהאי שופר אתי, בפרשתא דא .את תניינא דשמא קדישא', ודא ה, קליה לפורקנא דעבדין

או דכליל ו )שדא , דשמע ישראל))))ננננרזא דיחודא , פרשתא תליתאה) מאר ,פרשתא רביעאה. והוא נטיל כלא, וביה אתייחדן, ודא דכלאחוביה י, כלא

מסורת הזהר

. רדתלעיל או) דברים ו( ))))ננננ

והיה אם שמוע ' ת ופ" בתמעשפרשת ש' ח א" ורנ'ב ב"פנחס רצ' פמ"תוב ברכו שכמ זה )שדרך אמת .'ב' ט א"סואתחנן ר' לכות ועיין פרבמ

תא פקודא עשיראהיידי אורופק הסולם מראמ

'יבכח ה, משום שמשופר הזה באה, מצרים .והוציא קולה לגאולת העבדים, שפתח רחמה

.אות שניה משם הקדוש, 'הוזו היא ן "כי כל המוחין המושפעים לזו, פירוש

.ל" הנה"לאשהם אתוון , רפמהאי שובאים א להוציא"וחין הגדולים שקבל הזמ אלו הגם

על הדרך רפמהאי שוישראל ממצרים היו וכן המוחין שיתגלו באחרית הימים , ל"הנ

,ל"ד הנ" ערופמהאי שלגאולה השלימה יהיו

בפרשתאםגין כך אית בה יציאת מצריוב . ומשום זה יש בפרשה הזו יציאת מצריםאד

,ן שבתפיליוהיה כי יביאךהיינו בפרשת

כי המוחין שנתגלו הא מהאי שופר אתיד

,ת" הזה שבישסוהשופרליציאת מצרים באו מ

דילהמאתח רחפ דדבחילא דיודהיינו

שפתח הרחם , ה" דהוי'י' א הנק"בכח או

ק יפוא, ל"נכ, ה" אלוןשהם אתו ת"דישסו, קול' א הנק"שהוא הז. והוציא קולוקליה

יןדעבדלפורקנא ,ו הללןי השגת המוחי"עלהוציא שהם מספיקים. ולת העבדיםלגא

א ונוקבא"ודע שאין ז. מעבדות לחרות ישראל

, רק בהשגת המוחין דחיהקול ודיבורנקראים , ותות ממדרגת חיהחולא בשאר המדרגות הפ

.כמבואר. ומהמוחין דחיה באות כל הגאולות

:'ו וכפרשתא תליתאה רזא) רמא של שמעדוחסוד הי, היא, הפרשה השלישית

ואואואואההההשששש, הכוללת הכל, דהויהדהויהדהויהדהויה 'ושהוא , לישרא

והוא לוקח, שבו מתיחדים, ובו יחוד הכל, אאאא""""זזזז, והיה אם שמוע,אהפרשה הרביעית הי. הכל

שכנסת, חסד וגבורהחסד וגבורהחסד וגבורהחסד וגבורה, שהיא כללות שני הצדדים ,יא המלכותיא המלכותיא המלכותיא המלכותשהשהשהשה, שהיא הגבורה שלמטה, ישראל

, דהויהדהויהדהויהדהויה אחרונה 'הוזו היא . בהם נתאחדת .ותם ונכללת מהםאהלוקחת

עמשדתפילין שהיא ' כי פרשה ג, פירוש ה" דהויואו' א הנק"היא פרצוף ז, ישראל

)ב"ג ע"י דף י"דפו(

הפרשיות' דו שהוא הכולל לכל אלכליל כלאד הפרשיות הראשונות' פ שב" כי אע,שבתפילין

, ת"א וישסו" הם אוהיה כי יביאךו ,שקד ת"א וישסו"שהם או אין הפירוש, ב"חו' הנק

ת המתלבשים "א וישסו" הם אואלא, עצמם ,א"בסוד חכמה בינה שבמוחין דז, ן"בראש הזו

וכן פרשה רביעית. א" דצלם דז' ל'םהמכונים

שאומר להלן שהיא הנוקבא, והיה אם שמועאלא , אין הפירוש על הנוקבא עצמה,א"דז

א נקראתישה, א"ינת הנוקבא הכלולה בזחרק בוחין מ' כי ג. א"בו בשם מוח הגבורה של הז

והם מכונים , חכמה בינה דעת' א הנק"הם בז

מ שבמוחין"ב תו"והם חו. א" דצלם הז'צ' ל' ם

, יש חסד וגבורה'צכי בדעת שהיא . א"דז, א עצמו"והחסד שבדעת נבחן לבחינת ז

. והגבורה שבדעת נבחנת להתכללות הנוקבא א שהוא"הרי שהז. פרשיות שבתפילין' והם ד

. הפרשיות' ד ללכ, כליל כלאה " דהויואו

ל היחודים האמוריםכ שכלאדא דיה יחובו כלומר לצורך ,א"ת הם רק בז"א וישסו"באו

א הם "כי הפרצופין הקודמים לז. א לבד"ז ן מהתחתונים" ואינם צריכים למ,תמיד ביחודי "וכל היחודים שאנו עושים ע, ליחד אותם

העליונים אינם כלום לצרכם ופיןצן בפר"מ

ןחדיה אתייבו. א" הזאלא לצורך, עצמם, שאין יחוד לחכמה ובינה בשביל התחתונים

י עלית "אלא ע, חכמהותשהבינה תחזור להי ן"א עולה למ" כי בעת שהז.ן"א להם למ"הז

א ומקבלת"אז עולה הבינה לראש דא, אל הבינה, אבל לא לצורך עצמה. א"חכמה להשפיע לז

הוא אור , י"ס דאו"כי הבינה מטבעה בעואין . ה כי חפץ חסד הוא"בסו, דהחסדים לב

א להזדווג שם עם "לה ענין לעלות לראש א מעורר, א העולה אל הבינה"אלא הז, החכמה

הרי שאין . אותה להשפיע חכמה בשבילוא "הבינה מתיחדת עם החכמה אלא בכח הז

והוא.דןביה אתייחוש "וז, א"ובשביל הז

נטיל

228

רכז הקדמת ספר הזהר

דאתאחדת בהו כנסת ישראל גבורה סססס) *כלילו דתרין סטרין , וע והיה אם שמ))))סססס .ואתכלילת מנהון, ון דנטלא לעעעעבתראה ' ודא ה,דלתתא

ועל דא ראשך עליך , אתוון דשמא קדישא אינון ממש, ותפילין) רמב דאיהי פפפפ, תפלה של יד))))צצצצההיא , ודלת ראשך))))פפפפ. תפילין דרישא))))עעעעככרמל אלין

. דלעילאצצצצכי שלימו אית לה כגוונא אוף ה, מסכנא לגבי עילא

מסורת הזהר סנחפב נ תרטים תעא תרומה קלט משפ)יאברים ד( ))))סססס

: דף שזג" חותט בהשמג קעחן מואתחנשנד תתעה ת

בא רלא רלה תרומה))))עעעע: הנא דף " תכז"ת. י"ד

י גרסאותפחלו .אא דא ההי" נפפפפ .לתטא דנ" נעעעע .חדתייתאא ד" נסססס

.א דעילא"נ צצצצ

. בא רלא תרומה תרנה בהר י ואתחנן נה))))צצצצ. רמג להלןזלעיל רל) ש ז"שה ())))פפפפ. פוחאתחנן לג ורנת

תא פקודא עשיראהיידי אורופק הסולם מראמ

ראוכי גם . לכא נוטל ה" והזלאכנטיל אינו מתגלה, א"החכמה שהבינה נוטלת בעד הז

א "אלא רק במקום הז, לל במקום הבינהכא "הרי שהז. וש במקומ"כמ, מחזה ולמטה

ולא העליונים , הוא הנוטל לכל המוחין הללו .ממנו

ןיר דתו כליל,עוהיה אם שמו, ש"וז, ת ישראלסאתאחדת בהו כנד ןטריס

א" הזס" העשמכי פרשת : לתתאדגבורה

המובאהמובאהמובאהמובא(((( ון העלידהיחו ס"וה, ה" דהויואו

שבו מגולה))))ז בפקודא תליתאהז בפקודא תליתאהז בפקודא תליתאהז בפקודא תליתאה""""לעיל אות רלעיל אות רלעיל אות רלעיל אות ר ותותותותש באש באש באש בא""""כמכמכמכמ(((( ,סוד האהבה בסטרא דטיבו לבד

שזהו פרשת .))))שששש""""עעעע. . . . כל דא כל דא כל דא כל דאעםעםעםעםה וה וה וה ו""""ד בדד בדד בדד בד""""רררר

רשה זו בחינתפ שכולה אהבה ואין ב,תואהב

,והיה אם שמועביעאה ררשה פבל א . כללןיד

א"ה שהיא הנוקבא דז" דהוית"היא בחינת ה ,א" שהיא גבורה שבדעת דז,ל"כנ, הכלולה בו

טראסהן בובה מתגלית האהבה בתרין סטרין שששש""""ממממככככ(((( ,אינא קשיד דטראס והן בבוטיד

אתעבידת אתעבידת אתעבידת אתעבידתשהשהשהשהה כדין מה דהוית יבה כדין מה דהוית יבה כדין מה דהוית יבה כדין מה דהוית יב""""ו בדו בדו בדו בד""""באות רבאות רבאות רבאות ר

והיה אם כ יש בפרשת "וע. ))))הההה""""ששששעעעע, , , , ארץארץארץארץ סוקפ עד הובידטטרא סה מבאה הן שמוע

מןא קשיאנידדטרא סוהן , םלכמרו שה

וע שמוהיה אם ש " וז.לכם והלאה השמרו שיש בה סטרא דטיבוריןסט' כלילו דב

תסנכבהו ת דאתאחדוסטרא דדינא קשיא ו"מל דבשכודא תתאהחהי שהוא ישראל דתחא הנקראת כנסת ישראל מתי" דזאשהנוקב

אתעבידת אתעבידת אתעבידת אתעבידתשהשהשהשה יב יב יב יביתיתיתיתה דהוה דהוה דהוה דהוממממה ה ה ה """"ל בדל בדל בדל בד""""כנכנכנכנ(((( ,ובה

כלומר אין זו הנוקבאלתתאדבורה ג. ))))ארץארץארץארץשבמוח , אלא גבורה שלמטה, עצמה ממש

וןתראה דנטלא לב' הא דו. ל"כנ, תהדעא כי הגבורה שבדעת היאתכלילת מנהוןו

שהיא נוטלת כל המוחין, ה" דשם הויאה תת'ה1

)א"ד ע"דף י) *ב "ג ע"י דף י"ופד(

. ונכללת מהםע ישראלשמד א עלאהדיחושבכי בה המקום , כי רק בה נשלמים המוחין

נתמשום שבחי, ין סטריןרהאהבה בתלגלות דינא קשיא המשלים לאהבה אינה נמצאת

ועל דא ראשך עליך . ל"כנ. למעלה ממנה כ הכתוב" ועאישרד יןילפכרמל אלין תכ

רומז על תפילין של רמלככראשך עליך ' מתלבש בכל אלו דא"כי אחר שהז. ראש

' שהם ג ,רשיותפה' דהמוחין המרומזין ב

,למרכנבחן שראשו כמו , ל"כנ, ם"אותיות צל . מכל טוב,נוטריקון כר מלא

:' וכואמוון דשתותפילין א) רמב ,כ" וע.ש ממוששם הקדיות התוהתפלין הן או

אלו התפילין של , הואהואהואהוא, ראשך עליך ככרמל, תה תפלה של ידאו היא ,לת ראשךוד. ראש

,אאאא""""זזזז ,י מעלהפ שהיא עניה כל,תתתתכוכוכוכומלמלמלמליא יא יא יא ההההשששש .הוגם כן יש לה שלמות כעין של מעל

ס תפלה של"ות הכהמל, ושפיר

שהיאכנא לגבי עילאסמואיהי , יד אמשהרי על. עניה כלפי עלמא עלאה

קודא קודא קודא קודא פפפפ ב ב ב בלללל""""כנכנכנכנ((((, א בהפילאה בינה אשתתע

מויי שלכאוף ה, בכדי להשלימה, ))))אהאהאהאהעעעעתשיתשיתשיתשייש לה , כ" אעפלעילאדנא כגוואית לה

כי היא מקבלת עתה.להעשלימות כעין של מ .נהכל אותה שלימות של עלמא עילאה בי

ו שנתבאר"א תתאה דבשכמלודי יח" עינווהי 'יון שאינה נוקוכ, א"לעיל בפרשה רביעאה דז

,פרדתנא ה"קבא דזנואלא שהיא , א"שבגופו דזהם ש ותרשיפה' נוטלת ממנו כל דאכ הי"ע ,ם להיותה פרצוף נבדל ושל,א"ג דז"ב חו"חו

בתים מיוהדים' א בדול, דחאלא שהם בבית א אשרפ כי ,ואוהטעם ה. א"זכמו התפילין ד

ס" ה

229

הזהררהקדמת ספ חרכ

דא חלאתא, ו ואחיד באינון בתיה אי קשיר. מלך אסור ברהטים))))קקקק) רמגאיהו הוי בצלם , ן דאתתקן בהואמ, ועל דא. כדקא יאותקקקקבההוא שמא קדישא

אף הוא אתיחד ביה שמא שששש, שמא קדישאררררמה אלהים אתיחדא ביה . אלהים, תפלה של ידו תתתתתפילין דרישא . זכר ונקבה ברא אותם. קדישא כדקא יאות

.דחוכלא

רמסורת הזה .בלעיל רלז רמ) ש ז"הש( ))))קקקק

לופי גרסאותח א שמא"נ רררר .א כדקא יאות דמות קשירת שור"נק ק ק ק

ד ביהחג אף הוא אתי"א ל" נשששש. ותיאקדישא כדקא .דילין דיפא ות"נ תתתת. שמא קדישא

תא פקודא עשיראהיידי אורופק הסולם מראמ למכונודע ש. הכליס"והבית שלה ה, האורס"ה

' שד, א"ולפיכך הז. וכליזווג נמשך אור , ג"ב הו"המוחין שלו הו' שהם ד, הפרשיות

' כ ד"יש לו ג, נמשכים לו בארבעה זווגים', אבל הנוק. דחלכל פרשה בית מיו, בתים

אלא שמקבלת כל , שבה עצמה אין שום זווגד מן חבזווג א, הפרשיות' שהן ד, המוחין' ד

' ד לכל דחאלא בית א, לכן אין לה,א"הז .תהפרשיו

שהוא היינוהיינוהיינוהיינו: ור ברהטיםסמלך א) רמג כדי, של התפיליןשל התפיליןשל התפיליןשל התפיליןקשור ואחוז באותם הבתים

, ועל כן. להתאחד באותו השם הקדוש כראוי .הוא נמצא בצלם אלקים, מתתקן בהןאמי שהו

אף הוא , ד בו השם הקדושחמתי, מה אלקים זכר ונקבה ברא. יוראכד בו השם הקדוש חמתי

. ותפלה של ידילין של ראשפ ת היינו היינו היינו היינו.אותם .דחוהכל א

א "שהז, פירושו, מלך אסור ברהטים פירוש כי הבתים. ד בבתים האלוחקשור ומאו

כי, רהטיםרשיות נקראים פשבהם מונחים ה

,ם הם שקתות המים שהצאן שותה מהרהטים החכמה ומימי החסדים וכן המוחין שהם מימי

,קשורים ומכוסים בכלים שלהם שהם הבתים

קשירש " וזרהטיםבתים בשם ונים הככ מ"וע בתי לאתאחדא בההואוןאיחו ואחיד באינ

וזח הוא קשור ואקא יאותכדא שידשמא ק .ד בשם הקדוש כראויחדי להתיכ, בבתים האלו

,י דתבונה"תנה ינתחוד הבתים הם בסכי

ותראהשעליה נאמר , דח גדולה דא'דהנקרא ונתבאר . ))))אהאהאהאהל בפקודא תליתל בפקודא תליתל בפקודא תליתל בפקודא תלית""""כנכנכנכנ(((( שהבהי

הוא יכול, א האי יבשה"לה בזי שנג"שם שע

מה כ להשפיע את המוחין לנוקבא בסוד "חא ת ארץ למעבדדשה אתעביבדהוית י

)א"ד ע"יי דף "דפו(

הרי שאלמלא, עא אילניןטפירין ואבין ולנלא , ינת היבשה הזוחשהם מב, הבתים שלו

. א לתת המוחין לנוקבא שלו"היה יכול הז

א" שהזתי בון באינדיחקשיר איהו ואש "וזרשיות הבאות פוז בבתים של החקשור וא

א בההוא שמא דלאתאחינת היבשה חמבד חל להתיוכ כדי שיקא יאותכדישא דק

כדקא, יע לשמא קדישא שהיא הנוקבאפולהש

ית יבשה וה דהדמבסוד הגילוי , יאות .ה"עש' וכואתעבידת ארץ למעבד פירין

.ור ברהטיםסמלך אס "וז

ן בהו איהון דאתתקאועל דא מש "וז' דכ מי שנתקן ב"וע: הוה בצלם אלהים

דהיינו . צלם אלקיםיש לו , הפרשיות הללוהוא ממשיך , יליןפ תחהאדם התחתון המני

.ם"צל' ן שהם נק"ג מהזו"וחב "המוחין חו. 'צג נקראים "וחו. 'ל' םב נקראים "כי הו

מה אלקים אתיחדא ביה. ס צלם אלקים"שז מאשיה בחדישא אף הוא אתידא קמש מה אלהים שהוא הבינהאותיקא דישא כדק

כן , ד בה השם הקדוש שהוא הנוקבאחנתייד בו באדם השם הקדוש כראוי דהיינו חנתיי .ש לעיל"כמ

יליןפת, נקבה ברא אותםור כז ,ש"וזהכתוב : חדרישא ותפלה של יד וכלא ד

תפילין של אל קאי ,םזכר ונקבה ברא אות ושפיר. דחל א והכ,ראש ועל תפילין של יד

היינו, ויברא אלהים את האדם בצלמוכי ויש . ל"ם כנ"צל' ג הנק"ב הו"המוחין הו

א וצלם "ם דז"בהם זכר ונקבה שהם צלילין פילין של ראש ותפהנקראים ת, דנוקבא .של יד

פקודא

230

טרכ הקדמת ספר הזהר

ודא חדסרודא חדסרודא חדסרודא חדסרקקקקמאמר פמאמר פמאמר פמאמר פ: כא אית תרין פקודיןעא האר מעשרא ד))))ררררלעשרא , סרד חאאאאפקודא )דרמ

הנה נתתי )))) ת ת ת תדכתיב, בכורי דפירי אילנא))))ששששוחד . לעשרא מעשרא דארעא, חד וכתיב. הנה נתתי, כתיב הכא. לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ

מסורת הזהר

משפטים תצג תקסד))))שששש. קרח מח נאט משפטים תפ))))רררר

א"חלך ש בהשמטות ) בראשית א ())))תתתת זפנחס תשס

.זויקרא קפ, י"ד. חרנ' ד

חלופי גרסאות.א חדיסר" נאאאא

חדסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ

המצוה האחת:' וכורדסא חדפקו) דמר' כאן יש ב. לעשר מעשר הארץהיאהיאהיאהיא, עשרה להביאלהביאלהביאלהביא, ואחת.אחת לעשר מעשר הארץ, מצות

הנה נתתי לכם , שכתוב,ביכורי פירות האילן .שר על פני כל הארץאת כל עשב זורע זרע א

שם ולבני לוי הנה וכתוב,נתתי הנה אןכתוב כ

וכל , וכתוב, מעשר בישראלל את כנתתי .הוא' מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה

םכהנה נתתי לדורש המקרא . פירוש עשר הארץמ על את כל עשב זורע זרע

לכואת ת המקרא או, שהותר לאדם הראשון וריכבעל , זרע אשר בו פרי העץ זורעץהעכדלהלן כדלהלן כדלהלן כדלהלן ((((, שהותרו לאדם הראשוןאנאילד

כ איזה ענין "ויש להבין א. ))))בפקודא תריסרבפקודא תריסרבפקודא תריסרבפקודא תריסר ריםויש למקראות אלו לחייב אותנו במעשר ובכ

שהוא ההיפוך. ול אותםכולא לא' להפריש לה .מהמשמעות

אמנם יש כאן ענין עמוק כי ענין האכילה ,ס בירור הנצוצין הקדישין מתוך הקליפות"ה

תחברין הנצוצין הקדישיןמשעל ידי האכילה , שבמאכל אל נפש האדם לבשר מבשרו

עד . והפסולת שבמאכל יוצאת לחוץ מגופושבמשך שני חייו הולך ומלקט כל הנצוצין , הקדישין השייכין להשלים את נפש האדם

והנה בזוהר . שבלעדם הוא חסר שלימותוכי לאדם , אומר))))''''א אות שא אות שא אות שא אות ש""""לך לך דף קלך לך דף קלך לך דף קלך לך דף ק((((

הנהדכתיב , לא ניתן לאכול בשרהראשון ' וגונתתי לכם את כל עשב זורע זרע

. ודריש ולא יתיר מזה, לכם יהיה לאכלה

ר"חטא ויצהד כיוןאלא . דהיינו ולא בשרירק כ נאמר לנח גופא דיליהב בתאישא

.דהיינו אפילו בשר, עשב נתתי לכם את כלר נברא "כי אדה, וביאור הדברים .ש"ע

וכבר נבררה בו כל השלימות,במשלימות גדולה

ויצרש " מצד בחינת בעלי חיים כמיההראו ' וגוהדמה כל חית השדאלהים מן הא' ה

ל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הואכו

)א"ד ע"י דף י"דפו(

ל שם ושם מבעלי כשהשיג , שפירושו,ושמיו כבר נבררים לו הכי , היים על מתכונתו

זזזז"""" תיקון נ תיקון נ תיקון נ תיקון נקוני זוהרקוני זוהרקוני זוהרקוני זוהרתתתתש בש בש בש ב""""כמכמכמכמ((((, בכל שלימותם

ולפיכך לא ניתנו לו בעלי חיים לברורים))))שששש""""עעעעי "כי כבר היו נבררים לו ע, י אכילה"ע

,סרי הברורחורק הדומם והצומח היו . המאציל נתנו לו רק תבואת הארץ לאכול ולבררכ"עו

אותם ללקט מתוכם נצוצין קדישין החסרים חזרו ונתקלקלו, ד"אלא אחר חטא עה. להשלמתו

וכמו שאברי נשמתו נשרו ונפלו. םכל הברוריכן נתקלקל עמו כל בעל חיים , לקליפות

ולפיכך נתנו לנח גם . וצריכים לברור מחדשוכן לדורות , יים לאכול ולברר אותםחבעלי .אחריו

שהם, ם אלהים"בצלר נברא "והנה אדה ))))שיראהשיראהשיראהשיראהעעעעהמבוארים בפקודא המבוארים בפקודא המבוארים בפקודא המבוארים בפקודא ((((ל "המוחין הנ

,ווהם נשמה של. פרשיות התפילין' דבסוד אמנם אחר שנולד בבחינת הנשמה הקדושה

ולהעלות רי מעשים טובים לבר"זכה ע, הזו ם השבתוכ בי"ואח, ה"ן ולהשיג בחינת חי"מ

כי לא אבד הזהרא עלאהכי לא אבד הזהרא עלאהכי לא אבד הזהרא עלאהכי לא אבד הזהרא עלאה((((גם לבחינת יחידה

ולפיכך הותרו לו ))))ר השבת כנודער השבת כנודער השבת כנודער השבת כנודעחחחחרק ארק ארק ארק א

ילה כי הא"ואדרבה ע, וריםבכר והשהמע

זכה לברר ולהעלותוריםכהמעשר והבשל אמנם אחר .עד שזכה לחיה ויחידה, ן"מ

תקלקלו כל הברוריםנד שחזרו ו"החטא דעצה

המעשר לנו סרנא. ר בגופא"ואשתאיב יצה מחשש שלא, ר שבנו" מחמת יצהוריםבכוה

אלא שאנו , נפגם בקדושה עלאה שבהםוכשאנו , מחוייבים ליתנם לכהנים וללוים

מעשר דפ את המצות האלו "מים עכימקי יהיה לנו כח להעלות, מצוה עלינו ככוריםבו

ום בין ולהמשיך בחינת מוחין דחיה "מ י אכילתו"ר המשיך ע"על דרך שאדה, השבת

.כוריםבהמעשר והבעצמו את

ר לעשרא סא חדדפקווזה אמרו בחינת כי אחר שהמשכנוארעאדמעשרא

אור

231

הקדמת ספר הזהר רל

כל מעשר הארץ ו ))))בבבבוכתיב . אלבני לוי הנה נתתי את כל מעשר בישרול ))))אהתם .הוא' מזרע הארץ מפרי העץ לה

מאמר פקודא תריסרמאמר פקודא תריסרמאמר פקודא תריסרמאמר פקודא תריסר

ואת כל העץ ))))גגגגדכתיב , לאייתאה בכורי דאילנאבבבב, פקודא תריסר) רמה אתיר הההה. אסירא למיכלדדדדלכון , ן דאתחזי ליא מגגגגכל . אשר בו פרי עץ זורע זרע

לכם ולא, נתתי לכם.ן מעשרא דיליה ובבורין דאילניזזזז ויהב לון כל וווו, לון .וןלדרין דבתריכ

מאמר פקודא תליסרמאמר פקודא תליסרמאמר פקודא תליסרמאמר פקודא תליסר

. לבריה לקשרא ליה בחייןחחחח פורקנא ))))דדדדלמעבד . פקודא תליסר) רמו

רזהת המסור לך ש) בראשית א ())))גגגג). זא כרקיו ())))בבבב). דבר יחמב ())))אאאא

ע" תז"ת זויקרא קפ, י"ד. ח דף רנא"חות מטבהש

. ריג-- ז בא קצ))))דדדד. דף קלה

ות גרסאחלופי .ירסאא " נחחחח. י אסרת"נד ד ד ד .א מאי"נ גגגג .לא לאעא" נבבבב

. לצדיקא" נחחחח. עשריןמא " נזזזז .יהיבא ו"נ וווו

תריסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ

יש לנו להעלות,ןליפיתי הנחת "ר נשמה עאו

בכדי , מעשר ובכורים ןפקודי' י ב"ן ע"מ ר המשיך"ונתבאר שאדה. יהחלהמשיך מוחין ד

ר והבכוריםעשמי אכילתו ה"מוחין דחיה עהאבל אנחנו שאין אנו רשאים לאכול , בעצמו

ניתנה לנו, ר שבגוף שלנו"ותם מחמת היצהא, תם לכהנים וללויםאוליתן , במקומו המצוה

י זה ניתן גם לנו הכח להמשיך המוחין "וע

רעשמוזה שמביא ראיה שהכתוב מדבר ב. ההםא והנה כ הבתידכ משום ,א דוקוריםכוב

,י לוי הנה נתתיבנול וכתיב 'ו וגנתתי ר"הכא באדהכן במעשר רבדמו ששם מכו

.'פרי העץ להמוכן יליף . מדבר במעשר

קודא תריסרפמאמר

המצוה : ' וכורספקודא תרי) מהר

, להביא בכורי האילן, היאהיאהיאהיא, השתים עשרהרי עץ זורע פ וואת כל העץ אשר ב, שכתוב

. אסור לכם לאכול, כל מה שראוי לי.רעזנתן להם כל המעשר שלו ובכורי ו להם רתיה

רותדוולא ל, לכם. םלכנתתי , שכתובשכתובשכתובשכתוב .האילן .שאחריכם

סובב על הפסוק שסיים , ריםבביאור הד

לכו דכתיב אשהו, סרחדבו את הפקודא 'פרי העץ להמרע הארץ מזמעשר הארץ

את פל העץוא כתיב ככי ה, מראו ו,ואה

ויליף גזרה , רע זרער בו פרי עץ זושא

.וריםבכ אף כאן ריםבכומה התם , משםוהש

אסיראכון ל,ין דאתחזי לאל מכמר ואו

)א"ד ע" ידףי "ודפ(

אלא גם רעשמ דוקא ו כלומר דלאליפמל

'להפרי העץ מ מפסוק הזה וריםבכלרבות אתחזי ליד משמע כל מה אוה' הל כי ,ואה

ומכאן הגזרה שוה,ץורי העבכדהיינו גם

בול העץ אשר כואת שגם הכתוב דהכא . וריםכבכ ב"י גרמיי, פרי עץ זורע זרע

ראמעשל כ ון לבהיויאתיר לון ש "וז

התיר להם ונתן אילניןדורין בכדיליה וכי יליף . תנוורי אילכלהם כל המעשר שלו וב

וריםבבכו מעושריירי רק במש שהכתובים "מג .רכמבוא

'הפרי העץ לל תתמה במה שהכתוב מאו .אולא בפקודא דהכ, דסרחא דקופמר בנא, הוא

ן ערבבם הזהר יחד תיכף בתחילת ככי באמת

יןא אית תרכהשאומר שם , דסרחא ודקפ, ותם לשניםאיס חלק פדמ אלא שה.ןידפקו

הפסוק חוהני, ונמצא שחתך אותם באמצע

.והוא פשוט, בפקודא חדסרםוריבכדר מעשועוד דייק שהכתוב מדבר ב

דמשמעםלכנתתי משום שכתוב , וריםבכוב

רק לכם נתתי לאכולוןריכבתרין דדולא ל רמו אי אפשר לכ"וא. ת שלאחריכםוולא לדור

המותרת, שהכתוב מדבר בתבואת הארץ סתםאלא שמדבר רק במה שאסור , גם לנו לאכול

ח שהוא בהכר,ל מתבואת הארץולנו לאכ

.וריםבכוה רשמעה

סרליקודא תפמאמר

המצוה השלש: ' וכורס תליאדפקו) רמו לקשר אותונודיון לבפ לעשות היאהיאהיאהיא, עשרה

ייםח ב

232

ארל הקדמת ספר הזהר

נ" וכד יפרוק ב.נ"וקיימין עליה דב, דתרין ממנן נינהו חד דחיין וחד דמותא ורזא דא. ולא יכיל לשלטאה עליה, מותא פריק ליהטטטטא דההוא דמי, לבריה

דא , מאד)))) ז ז ז ז.דא מלאך חיים, טוב))))וווווהנה . כללב, ירא אלהים את כל עשהו ))))הההה. ואתחלש ההוא דמות, חייםדבההוא פורקנא אתקיים דא , ועל דא. מלאך המותולא , וההוא סטרא בישא שבק ליה, כמה דאתמר, קני ליה חיים, בפורקנא דא

.אחיד ביה

ר פקודא ארביסרר פקודא ארביסרר פקודא ארביסרר פקודא ארביסרממממאאאאממממ

א דנייחא מכל דאיהו יומ, מא דשבתאולנטרא י, פקודא ארביסר) רמז וחד לקשרא. ם השבתוחד נטורא די, כלילן תרין פקודיןייייהכא . עובדי בראשית

ורת הזהרסמ

ז ב קעג תולדות קעה ויחי שס"ב) בראשית א ())))הההה לב תרעהתה תרומה סשמות רסב יתרו לב משפטים ק

ותי גרסאפחלו.א אתכלילן" ניייי. איתמא " נטטטט

ח"ז. פד. פג'ז ד" תמ:סו' ב ד" תכז"ת שכח פנחס תקח ב תתעב אחרי מות קלו אמורנפקודי תק ב קעג תולדות קעה" ב))))זזזז. יתרו לב תרומה תרעה))))וווו .ב"ג קכא ט"ט קיב 'ד ח"קתבראשית תקכו

.ה תלב תרעה פקודי תקנב תתעב אחרי מות קלומים קסה תרופטיתרו לב מש

תליסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ, ד על החייםחא, ונים הם כי שני ממ.ייםחב

. והם עומדים על האדם. ד על המותחואאותו פודה אותו מיד, בנו דם פודה אתאוכש

. ו יכול לשלוט עליונואי, על המותמונהמונהמונהמונהממממהההה זהוזהוזהוזהו. וירא אלקים את כל אשר עשה, וזה סוד

זהו, דמא. מלאך החיים זהו,והנה טוב. בכללבאותו הפדיון מתקיים , ועל כן. מלאך המות

. של מותלאךלאךלאךלאךממממההההונחלש , של חייםלאךלאךלאךלאךהמהמהמהמואותו הצד , כאמור, בפדיון זה קונה לו חיים

. בוחזואינו נא, עוזב אותו הרע

ירא אלהיםויליף זה מהכתוב . ושפיר

אשר, מאדבוטה נ וההאת כל אשר עש

זה , דמא, מלאך חיים ואה, והנה טוב

דמעשה הששי כי אז ביום. המותךמלא

נתעלו העולמות , ששיהד 'ה ודבס ,בראשית א והנוקבא במקום"א עלה במקום א"שהז, מאד

ר אז המוחין דחיה בשלימות" והשיג אדה,א"אוולא , זה נתבטל כחו של מלאך המות י"שע

מו שיהיה כ, דאמ בבחינת עוד אלא שנמתק ז בא"שע, בגמר התיקון בעת בלע המות לנצח

דמא, יםוהנה טוב דא מלאך חי, הרמזהחטא ן עתה אחראכ. א מלאך המותד

אין העולמות מתעלים כל כך בשעה, ד"צהדע

כ אנו "וע, ששיה ד'הערב שבת בסוד ד'הנה כ הנול להמשיך, וה מיוחדתצצריכים למ והיא, פ ביום השבת"כע היר החווכח לקבל א

)א"ד ע"י דף י"פוד(

ההואבמשום , דפדיון בכור אדםההמצו

ואתחלש, חייםדא דפורקנא אתקיים

יון זה מתקיים מלאך החייםפד במותד ההוא דהיינו בדומה שנעשה אז. ונחלש מלאך המות

,ששיה ד'הבסוד , י המאציל עצמו"ר ע"לאדה כן סגולת מצוה,שנעשה מלאך המות טוב מאד

,אלא לא לגמרי כמו אז. דפדיון בכור זוכי ,שלא היה לו למלאך המות אז שום כח

להחלישודיון בכור רק פי מצות "עתה אפשר ע

אדבפורקנא . ולא להעבירו לגמרי, בלבד טראסוההוא , אתמרדקני ליה חיים כמה

כי בפדיוןבישא שבק ליה ולא אחיד ביהוהכח הרע , ם כמו שאמרוחייזה קונה לו ה

, כלומר. חז בו עודנאההוא עוזב אותו ואינו ואין , ה זוואחר שנטהר לגמרי על ידי מצ

תנואז יכול לק, עוד שום אחיזה בו לכחות הרעכי , מוחין דחיה דיום השבתס"לו החיים שה

בר הוא טהור לגמרי מסטרא בישא דאשתאיבכ כ יש לו הכנה"וע, ד"בגוף מחמת החטא דעצה

.לקבל המוחין דיום השבת

מאמר פקודא ארביסר

המצוה : ' וכורסא ארבידפקו) רמז, לשמור את יום השבת, היאהיאהיאהיא, הארבע עשרה

אןכ. חה מכל מעשה בראשיתהמנו יוםואשה .שמירת יום השבת, כלולות שתי מצות אחת

ואחת

233

הקדמת ספר הזהר רלב

, כמה דאדכרנא ואתערנא עלייהו, לנטרא יומא דשבתא. ההוא יומא בקדושיה עד דאתקדש, וכל עבידן ביה אשתכללו ואתעבידו, דאיהו יומא דנייחא לעלמין

.אומידלא אתברי לון . דרוחין))))חחחחאשתאר בריאה , ומאכיון דאתקדש י) רמח

עד דיתברון גופין להני, לאעכבא לקדשא יומאללללה " ידע קבהכי לא הוו ככככ .גופא

רזהמסורת ה רסב תרומה תקמג תזריעח וישלא קצחב קפ" ב))))חחחח

. יתרו צהח"ז . צג'ד ט"תנז "ת קרח לז זקי

חלופי גרסאות לקדושי דיומאה לעכבא"א וכי לא היה ידע קב" נככככ

.א לאתעכבא" נלללל). ל"אה(עד דאתחברון גופין

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ כלומרכלומרכלומרכלומר. ואחת לקשור יום ההוא בקדושתו

לשמור, ה הנקראים קדשה הנקראים קדשה הנקראים קדשה הנקראים קדשממממשיך המוחין דחכשיך המוחין דחכשיך המוחין דחכשיך המוחין דחכממממלהלהלהלה כמו שזכרתי והעירותי ינוהי, את יום השבת

וכל המעשים, שהוא יום המנוחה לעולמות, עליו .ונעשו מטרם שנתקדש היום, כללו בונשת

א"א לא"כי ביום השבת עולה הז, פירוש

ן "ת וזו"ע עולים לישסו"א ובי"אול' קנווה ן של האדם עולים עמהם" ונמצאים נר,ילותאצד

ולפיכך. לאצילות והם מקבלים שם אור החיה

,טרא יומא דשבתאנן חד לודיפק' ביש שלא יכשל בעשית מלאכה והוצאהינודהי

רדופכי אחר שהעולמות נ', מרשות לרשות וכועלינו להשמר שלא נגרום , לגמרי מהקליפות

שרא, ולהתערב ביום ההוארוחזלקליפות כח לרם שוב להתערבות גוהעושה מלאכה בו

רא שלקהוא ' קודא בופ .שההקליפות בקדוי " דהיינו ע,כראוי יהבקדושההוא יומא

ן "רר האצילות לנותענוג שבת ממשיכים א ואור האצילות הוא אור החכמה הנקרא,ושלנ

.ואנו מתקדשים על ידו, שקד

,ירושפ. ' וכותאדשבטרא יומא נל, ש"וזכל הטרחות והמלאכות רמוזים בעבודות

המפרידים אותנו ,א"ובמלחמות עם הסלל שבאתר דאית כוזה ה. 'מלהתדבק בו ית

י המלחמות "כי ע. א" תמן אית סאותחטרו מבררים הנצוצין קדישין ות אנחוהטר

וברור נבחן ר שכל ברו,א"המובלעין תוך הס שמתחילה נעשו כל הברורים, דתחלמלאכה מיו

שהם כל המלאכות , י המאציל עצמו"האלו ע ,מי בראשיתיהמובאים בששת ' של הבורא ית

נבחן שהם , ל הברורים כולםכר נגמרו אשוכ , נתקדש השבתזוא, נשתכללו ובאו על תכליתם

ין א שהרי כלה המלאכה ו,החם המנויוא הושש ש ש ש דדדד בזוהר ח בזוהר ח בזוהר ח בזוהר ח''''ייייעעעעוווו((((והבן זה . עוד מה לתקן

לכן סוד יום.))))חחחח""""ז צז צז צז צ""""ה אות צה אות צה אות צה אות צ""""יתרו דף כיתרו דף כיתרו דף כיתרו דף כ

)א"ד ע"יף די "דפו(

, לכל העולמותנוחהמיום ה שהוא תבהשבת חוזרת ובאה אותה השלימות של בככי

, בסוד יום המנוחה, שהיתה בשבת בראשיתקליפות ונתקעו בתהומא דהיינו שנפרדו כל ה

ס היחוד"שה, העולמות עולים לאצילותו, רבא והוא, ה זוושוצריכים אנו להמשיך קד. הגמור

.ירהושמירה כזין דקופה' י ב"נמשך לנו ע

כיון : ' וכוש יומאדאתקד וןיכ) רמחנשארה בריאת הרוחות שלא , שנתקדש היום ה"וכי לא היה יודע הקב, שואלשואלשואלשואל. נברא להם גוף

ים לאותםפעד שיבראו גו, מלקדש היוםלעכב, אלא עץ הדעת טוב ורע, ומשיבומשיבומשיבומשיב. הרוחות

ובקש , היה מעורר את הצד האחר הרעוחות ר הרבה ויצאוויצאוויצאוויצאוונבדלו . להתגבר בעולם

בגופים ולהתלבשולהתלבשולהתלבשולהתלבשבהרבה כלי זיין להתחזק .בעולםנשארה , כיון שנתקדש היום, ירושפ

שעוד לא נבראו להן , ותבריאה של הרוחהנתקדש היום טרם שהספיק , כלומר. תוגופ. ה לברוא גופות בשביל הרוחות הללו"הקב

הנאמר ביוםרא אלהים לעשותבאשר ס "וה

וכתל מלאמכת שבו בר שאכי אומר , השבת איןהשלכאור, ותעשים להאשר ברא אל

תכליתבתו כאם באמת גמר כל מלא, ירושפלו

כי ,שותלעכ לא ברא לנו כלום "א, הנרצהאלא הסוד הוא . ר עשה וגמר מעצמובכהכל

,כותת עשה כל הברורים וגמר כל המלא"שהשי

וינדהי, ותשלעיה לנו האפשרות הבאופן שתשנוכל לעשות ולגמור אותם על ידי העבודה

מר רק נאוענין השביתה . בתורה ומצותנושלומשמיענו . מאצילהעל מה ששייך למלאכת

,ושבת מכל מלאכתת כבר "כי השי, הכתוב רשא זהוכל ', עד כי לא חסר משהו מצדו ית

הוא מאפשר גם לנו , וגמררא אלהיםב

. ולגמור אותם מצדנוותשלעהוז

234

רלג הקדמת ספר הזהר

ובעא .רא דרעחאתער ההוא סטרא א, דדעת טוב ורעממממ אילנא אאל. רוחין .פיןלאתתקפא בעלמא בגו, תפרשו כמה רוחין בכמה זייניןוא, לאתתקפא בעלמא

ובטש, אתער מגו אילנא דחיי נשיבו דרוחא, ה כך"כיון דחמא קב) טרמ

חלופי גרסאות

.אפא בגו"נ ממממ

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ

לאדרוחין דאשתאר בריאה וזה אמרו שנשארו רוחות שלא הספיקאפ גווןברי לתא

, ין עד שקדש השבתפ גוהןי לעשות ל"הש

והרוחות ערטילאין בלי גופארוחיןונשארו הן הקליפות והמזיקין , האלו בלי הגופין

))))ש להלןש להלןש להלןש להלן""""כמכמכמכמ((((, המביאים את האדם לידי חטא ז נשארו לנו כח הבחירה"כי עי, ובכונה הניחם

.ומקום עבודה בתורה ומצוותה להתעכב "וכי לא ידע הקב, ומקשה

מלקדש היום עד אחר שיבראו גופין לאותן

עת טובד אילנא דאלא, ומתרץ.הרוחות

אערע ובדרא חורע אתער ההוא סטרא א ר"אלא עץ הדעת טו, מאלאתתקפא בעל

, ההוא של הרעאהיה מעורר הסטרא אחרות ככי המל, ושירפ .ובקש להתגבר בעולם

, ))))גגגג""""ל אות קכל אות קכל אות קכל אות קכ""""כנכנכנכנ((((, ד טוב ורע"נקראת עצה

. ש הטעם"ע, לא זכי הא רעבוטזכי הא , זכישה לאנעו, ד"וכיון שחטא האדם בעצה

רה בחינת הרע שבאילנא דדעת ר נתעוכ"עכלומר . ורצה הרע להתתקף בעולם,ר"טו

, בעולםחזשרצה להתגבר על הטוב ולהתא אזו. באופן שהטוב לא יוכל לעולם לנצח אותו

ןיה רוחין בכמה זיינמו כשתפראו ויצאו להם כמהןפילאתתקפא בעלמא בגו

רוחות בכמה מיני כלי זיין בכדי להתתקף נקודין ' ב, ירושפ. בש בגופיםלולם ולהתבע

האחת ממותקת בבחינה בינה, נתחברו במלכות והשניה היא מדת הדין שבמלכות, מדת הרחמים

מתוקנת בקדושה כראוי ותשהמלכוכ. עצמה, א וטמיראזאז נקודה דמדת הדין גני, להיות

לללל""""כנכנכנכנ((((ונקודה דמדת הרחמים קיימא באתגליא זכי האדם זוא. ))))שששש""""ולם עולם עולם עולם עובהסובהסובהסובהסג ג ג ג """"פפפפאות קאות קאות קאות ק

אז , וגם בהפואם חוטא האדם ו. והא טוב וניתן הכח לבעלי, מתגלה מדת הדין שבמלכות

ואם . והא רע, ההזק והחורבן לשלוט עליווא ה, ה ונקודה דרחמים שולטת באתגליאוכז

זוכה להעלות במעשיו את המלכות עד הבינה .ומתגלים עליו הרחמים והמוחין עלאין, עלאה

הנה , מגלה מדת הדין שבהואם אינו זוכה ואלא פוגם גם בנקודת , וגם במלכותפלא רק ש

כי הפכה, הבינה שנתחברה עם המלכות )א"ד ע"ף ידי "פוד(

,מת התגלות הדין שבמלכותחמרחמים לדין מ .כי כל המגולה היא השולטת

הנה נתגלה , ד"ולפיכך אחר החטא דעצהם בנקודת שאז פגם ג, כח הדין שבמלכות

אשר נקודה, שהפכה למדת הדין, הבינה שבהבינה היא כל אפשרות התיקון שיש דזו

בעת טובשמצדה היא נקראת , במלכותועתה אחר , ל"שנקודת הבינה באתגליא כנ

חשב , ה לדיןכשנפגמה גם נקודת הבינה ונהפשעתה הגיעה שעתו להתגבר , ראחהסטרא א

היינו בעולם ולהתלבש בגופין של בני אדם דא יירש "שגוף דס, כלומר, ר ובניו"של אדה

ולא תצויר עוד , ר"מקומו של הגוף דאדהכי . טובדשום בחינת תיקון המלכות מסטרא

ראה שגם נקודת הבינה שבמלכות נתהפכה יר שום תיקון ויולא יצ, והיתה למדת הדין

.עוד

הכמתפרשו כמה רוחין בוא ,ש"וזה הרבזיינין לאתתקפא בעלמא בגופין

רוחות יצאו להתתקף בעולם בכמה מיני כלי להתלבש בגופין , דהיינו כחות החורבן, זיין

,של בני אדם בעולם הזה ולשלוט כאן בקביעותגם פמחמת ה, כי חשבו שאין מציל מידם

בנקודת הרחמים , שעשה האדם בחטאו .ל"שבמלכות כנ

כיון : ' וכוה"חמא קבדכיון ) רמטח ושיבת הרהעיר נ, ה ראה את זה"שהקב

, אחרץודפק בע, אאאא""""וא זוא זוא זוא זהההה ש ש ש שמתוך עץ החיים, ונתעורר הצד האחר הטוב, שהוא המלכותשהוא המלכותשהוא המלכותשהוא המלכות

כי בריאת הגופים והתעוררות . ונתקדש היום ,הן בצד הטוב, של שבתשל שבתשל שבתשל שבת, הרוחות בלילה הזה

.ולא בצד האחר

ה ששורת הדין "כיון שראה הקב. ושפירין פויש להם כח להתלבש בגו, א"ס עם הואה

אשר אז ימנע לגמרי בחינת תיקון, בעולם

אתער הנה אז ))))ל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוךל בדיבור הסמוך""""כנכנכנכנ((((, עוד העיר נשיבתאחרודיבו שי ניחדו אילנא מג

לנא יש באבטוים מתוך עץ החיים חירוח ה דהיינו עם, ונזדווג עם העץ האחראחרא

המלכות

235

הקדמת ספר הזהר רלד

דהא בריאו דגופין . מאואתקדש יו, טובד ננננואתער סטרא אחרא , ראחבאילנא א .ולא בסטרא אחרא, בסטרא דטוב איהו בהאי ליליא, ואתערו דרוחין

עד דלא יקדים סטרא , אקדים סטרא אחרא בהאי ליליאססססואלמלא ) רנאבל אסוותא אקדים . אדלא יכיל עלמא למיקם קמייהו אפילו רגעא ח, דטוב

. ואתקיים עלמא, ואקדים קמי סטרא אחרא, דדליג קמיה קדושא דיומא, ה"קבאתבני בהאי ליליא סטרא , ומה דחשיב סטרא אחרא לאתבני בעלמא לאתתקפא

ובגין . ואתבנון גופין ורוחין קדישין בהאי ליליא מסטרא דטוב, דטוב ואתתקף .לשבת) *משבת , דחכימין דידעי דאעעעע עונתן ))))טטטט, כך

, דכמה דאיהי חשיבת למעבדפפפפ, כדין חמאת דא סטרא אחרא)תדהא ) רנא

מסורת הזהר .ו אחרי מות שפגט וירא שכח בשלח תטב רכ" ב))))טטטט

חלופי גרסאות.א כמה" נפפפפ. ח"א לת" נסססס. יקדיםא" נסססס. א מטוב" נננננ

יון אתבנון רוחין וגופין קדישיןגל) ת דרך אמת

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ

ערתוא, שהשפיע לה נשיבת רוח חיים, המלכות

ושוב נתעורר במלכות בטודרא א אחסטרנו כמו שהיה ייהד, דטוב, הצד השני שבה

, זכי הא טובבסוד , ר"לפני החטא דאדה

ונמשכה קדושת השבתש יומאדואתק. ל"כנפ שמשורת הדין היה "עא ש,כלומר. בעולם

ה " עשה הקב,תלבש בגופיןהא ל" לסכחולא השגיח כלל בפגם , לפנים משורת הדין

עץ החיים ועץשהם , ן"והזו, ר"השעשה אד והמשיכו, נזדווגו יחד כלפני החטא,בהדעת טו

ס" וז.קדושת המוחין דיום השבת בעולם ))))חחחח""""ה אות קמה אות קמה אות קמה אות קמ""""דף צדף צדף צדף צ' ' ' ' זהר בראשית בזהר בראשית בזהר בראשית בזהר בראשית ב((((שאמרו

שת ימי בראשיתש במששישהאור שי פעולה זו "וע. לא נגנז רק לאחר השבת

שנמשך יום השבת בעולם נתבטלה זממת ,ז"בני אדם בעוהין של פלהתלבש בגו, א"סה

כ היה "וע. רוחות בלי גופים' ונשארו בבחי . תשובהתיכול האדם לעשו

והתעוררות הרוחות ןיאת הגופירכי ב

ולא מהסטרא , בלילה הזה הוא מהצד הטובה קיימת לנצחיות " כי פעולת הקב.אחרא

וכמו שבשבת בראשית לא השגיח כלל במה ן"והזו, ד"שכבר נפגם האדם בחטא דעצה

כי ,אוקידש היום כמו לפני החט, ווגודנזפ שהיה להם "א אע"ביטל כל שליטתם דס

דשתא בתותשל הככן ב, ל"כנ, כח לשלוטזוהמא מדם עוד מלא האש פ"עא ,שני אלפי ,ד" כי עוד לא תיקן את החטא דעצה,אדחויי

)ב"ד ע"דף י) *א "ד ע"יי דף "ודפ(

אין שום ,בתשמ כשהוא מזדווג בליל "מ ווגוהוא ממשיך בזו, ע עליורות החכשליטה לכאילו לא , של הולד הנולדחהרוואת הגוף

ברכדהיינו כאילו , ד"היה בו שום פגם מעצה וזה אמרו. ד"תיקן בעצמו את החטא דעצה

רוחין בסטראדגופין ואתערו דדהא בריאו םאדפ שה" כי אעהאי ליליאבטוב איהו ד

לילה שום אין בהאי,עצמו עוד לא זכיויוכל להמשיך גופין , א עליו"יטה לסשל

,טוב עץ הדעתדמסטרא , י זווגו"ע, ורוחין

תבששהוא כח התיקון שהיה ב, א"ולא מסה לא השגיח כלל ברע "שהקב, ראשיתב

.ל"ר כנ"שהמשיך עליו אדה

ואם היה :' וכולמלא אקדיםוא )נר מטרם שיקדים, מקדים הצד האחר בלילה הזה

העולם לעמוד בפניהםלא היה יכול , הצד הטוב, ה הקדים רפואה"אבל הקב, פילו רגע אחדא

והקדים לבא לפני , וקדוש היום דלג לפניו שב הצדחומה ש. ונתקיים העולם, הצד האחר

נבנה בלילה , האחר להבנות בעולם להתחזקשנבנו גופים ורוחות , הצד הטוב ונתחזק הזה

ומשום זה . מצד הטוב, בלילה הזה, קדושיםהוא משבת , היודעים זה, חכמיםעונתם של

.לשבת

, כי אז:' וכוין חמאתכדהא ד )נאראשר כמו שהוא רצה , כשראה זה הצד האחר

הוא הולך. לעשות עשה הצד של הקדושה

ומשוטט

236

רלה הקדמת ספר הזהר

וחמאת כל , אזלא ומשטטא בכמה חיילין וסטרין דילה, סטרא דקדושהצצצצעבידי וכל אינון בנין , לנהורא דבוצינאון ערסייהו בגלויא דגופיהאינון דקא משמשי

ון נואי. ראח מההוא סטרא ארררר דשרו עלייהו רוחין קקקק. דנפקין מתמן הוו נכפין .שריאת בהו לילית וקטילת לוןו תתתת, ן מזיקישששש ון ערטילאין דחייביא דאקר)ארוחין

אחרא ההוא סטרא , ושה על עלמאד דאתקדש יומא ושלטא ק))))ייייכיון ) רגב

אסימון))))ככככ מן אאאאבר . אזעירת גרמה ואטמרת כל ליליא דשבתא ויומא דשבתא

מסורת הזהר

.בס פקודי תק))))ככככ. יתרו רצהח"ז עקב מז ))))יייי

ותחלופי גרסא. א דההוא" נ ר ר ר ר.א דשוי" נקקקק .שאא סטר קדי" נצצצצ .מןג "א ל"נא א א א ת יאו שראא " נתתתת. ג"א מזיקין ל" נשששש

ז "ים בעולם לטמא בני אדם בשטשוטמה להתלבש ומים שאין להם בעשל רשות מרוערוחות ) א דרך אמת

ל שפועלים שהאדם ההוא יראה קרי"ן ר"שגורמים שהאדם ההוא רואה קרי והיינו דאקרו יהם ולא חזרו בתשובהמים שראו קרי כל יעות הם של רשמרוע שאלו רוחות מ"וי

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ ורואה, כמה חיילות וצדדים שלו בטטשוומ

, כל אלו המשמשים מטתם כשהם ערומים ,כל הבנים הנולדים משם, ולפיכךולפיכךולפיכךולפיכך. לאור הנר

משום ששורים עליהם הרוחות , הם נרפיםוהם הרוחות הערומים של . רחמאותו צד הא

ולילית שורה , הנקראים מזיקים, הרשעים .תםאו והורגת םעליה

כיון :' וכומאוש ידאתקדכיון ) רנב ,והקדושה שולטת על העולם, שנתקדש היום

ומסתתר , אותו הצד האחר מקטין את עצמוחוץ מן . בכל ליל השבת ובכל יום השבת

שהולכים על הנרות , אסימון וכל הכת שלוכך ולאחר, לראות את גילוי התשמיש, בסתר

כיון . הם מסתתרים בתוך נקב תהום רבהים כמה צבאות ומחנות עפ, שיצאה השבת

ועל כן נתתקן שיר של . ומשוטטים בעולםשלא ישלטו על , דהיינו יושב בסתרדהיינו יושב בסתרדהיינו יושב בסתרדהיינו יושב בסתר, פגעים

.עם הקדוש

א"שורת הדין היה הסמכי , ביאור המאמר ואלמלי הספיקו, ל"כנ, ביכולת להתלבש בגופין

רץ ניתנת אהנה אז היתה ה, להתלבש בגופיןוכל הגופין והתולדות שהיו באים , ביד רשע

ולא , א"ולם מבחינת הרע דסלעולם היו כ. טוב לעולםדהיה להם כח להתקן בסטרא

,האי ליליאבא "סים דלמלא אקואש "וז

יל כלא י, טובד דלא יקדים סטרא דע אד קמייהו אפילו רגעא חםעלמא למיק

)ב" עד"י דף י"ופד(

כי היתה זוהמתם שולטת על כל התולדות בסטרא חזולא היתה אפשרות להא, שבעולם

אבל אסוותא אקדים .וב אפילו רגע אחדדט

וזהו , ה הקדים רפואה לזה" אבל הקבה"קב

ים קמידא דיומא ואקושדליג קמיה קדד כי דלגה קדושת השבת וקידמה את א"ס

,ונגלה אור השביתה והמנוחה בעולמות, א"הס ות לנוקבאפא וכל הקלי" הסתמפיל אוהמכניע

ז" כי עיואתקיים עלמא, דתהומא רבא

סטראה הזדמנות להוליד גופין ורוחין מנעשת

ואתקיים עלמא, בזווגא דלילה דשבתאבטוד

הואליג קמיהדדומה שאומר . באופן הנרצהכי כל דבר הבא שלא כסדר מערכת העולמות

ומתוך שקדושת השבת . נקרא בשם דילוגכי , באה על ידי אתערותא דלעילא בלבדה

האדם עוד לא עשה שום תשובה ותיקון אלא המאציל עצמו הקדים , ה ראוי לזהשיהי

יכך מכונה זה בשם פל, רפואה לתיקון העולם

.דילוג

ומה: ' וכובה דחשיומ ))))ננננ""""באות רבאות רבאות רבאות ר((((ש "וז נבנה ,א להבנות בעולם ולהתגבר"שחשב הס

כי לילה זה . בלילה הזה הצד הטוב ונתגבר משורת הדין עץ הדעת היה שייךדגם פאחר ה

,א"ן חשב הסוכ, א בכל תוקפו"לבנין הס רק, כי מקומו לקחה הקדושה, אמנם היה להיפך

האיב ורוחין קדישין יןון גופבנ ואתכי

ונבנו גופות ורוחות ,ובטדסטרא מליליא כי נעשתה . קדושות בלילה הזה מהצד הטוב

שכל המזדווג בהאי לילה הוא ממשיך, הכנה

גופין

237

הקדמת ספר הזהר רלו

ולבתר , י דשמושאוילמחמי על גל, גי בטמירודאזלי על שר, וכל כת דיללה כמה חיילין ומשריין, דנפק שבתא))))לללל כיון בבבב גו נוקבא דתהומא רבא )ב אטמרון

מסורת הזהר

.ז רנדקהל קעי וחב קצא וארא קפ" ב))))לללל

חלופי גרסאות א במקום"ונ). ל"אה(' א עד דנפק שבתא כיון וכו" נבבבב

.כיון דנפק גרסינן עד דנפק

נקבי התהום רבה שהם חלונות שהקליפות חיצונות נסתרים שם ושם מקומםךתו) ב מתדרך א

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ

שאין בהם שוםטובדסטרא ין ורוחין מופג דהיינו בהיפך ממש מה שחשב. א"אחיזה לס

.א"סה

ידעידחכימין דתן ונובגין כך ע, ש"וז ומשום: ' וכוהא כדיןדת בדא משבת לש

הוא , היודעים זאת עונתם של חכמים ,זהכי אז הגופין והרוחין נבנין . משבת לשבת

ין חמאת דאכדדהא , ל"טוב כנדמסטרא

ידיבע, א דכמה דאיהי חשיבת למעבד"ס

א "כיון שהס, שהרי אזהדושקדטרא סשמה שהוא חשב לעשות הקדים , רואה זה

כי הוא חשב להבנות . ועשה הצד הטובולבסוף נבנה , ף בהאי לילה דשבתאולהתתק

ה מאזלא ומשטטא בכ. הסטרא דקדושה א הולך ומשוטט" הסטרין דילהסחיילין ו

וחמאת , מה מחנות וצדדים רעים שלהכב דקא משמשי ערסייהו בגלויאוןכל אינ

ורואה כל אלו לנהורא דבוצינאוןגופיהד בגילוי הגוף ריהם לאור הנותהמשמשים מט

נפקין מתמן הוו נכפיןד בנין נוןוכל איולדים מהם נלקים בחולי נופל נכל הבנים הו

וןנואי, א" סוארו עלייהו רוחין מההשד

רוחין ערטילאין דחייביא דאקרון מזיקין א משרה על אלו הבנים רוחות רעות"והס

וחות רשעים הנקראים מזיקין שמחמתםרשהם

ליליתוןוקטילת ל, שריאת בהון ליליתו

דש דאתקוןיכאבל . רגתם והוםשורה עליה

בעתה על עלמאושטא קדושל ומאי שמתקדש היום וקדושת השבת שולטת בעולם

ה ואטמרת כלרמא אזעירת ג"סההוא

א" ההוא סבתאשומא דישבתא ודליליא ממעט עצמו ומסתתר בכל הלילה דשבת ויום

מן בר . עונתם של החכמיםאזכ "וע. השבת

גיל כת דיליה דאזלי על שרכ ווןמסיא

וץ חאושמשי דוירו למחמי על גילמיבט, שלוחנה המלכו ון אסימהנקראיק המז מן

וי בסתר לראות בגילותים עם נרכההול )ב"ד ע" דף יי"דפו (

ולבתר אטמרון גו נוקבא דתהומאהתשמיש ואחר זה הם מסתתרים בנוקבא דתהומארבא פ שיש לו כח לראות"כי אסימון זה אע. רבא

אמנם אין לו , בתשמיש לאור הנר גם בשבתאלא מחויב תכף לחזור , כח להזיק בשבת

ורק אחר השבת הוא , לנוקבא דתהומא רבא .יכול להזיק

ש הרגיש כאן "כי ר. וביאור הדברים

תמשבימין כעונתן דחקושיא על המאמר ד ה"שהרי בכל יומי בחצות לילה הקב, בתשל

חכאשתוזווגא , ע"יל עם הצדיקים בגימטוקושיא . דוקא בלילי דשבתו ולא,ילחכימ

))))שששש""""עעעעד ד ד ד """"ה אות קצה אות קצה אות קצה אות קצ""""קהל דף סקהל דף סקהל דף סקהל דף סייייוווו((((זו הקשה בזהר ולתרץ זה האריך כאן לבאר ההבדל שיש ביןזווג דשבת לזווג דחול בענין התשמיש לאור

, שלפי פשוטן של הדברים ההפרש הוא. הנרא להלקות הבנים "ח לסכשבלילות חול יש

לילית יש לה כח אן, הילודים בחולי נופל הגם שיש ,כ בלילות שבת"משא. להמיתם

מזיק אסימון וכת דיליה שיש לו כח גם בשבתאבל אין לו כח אז להזיקם רק , לראות בהם

דהיינו , אחר השבת ויש לזה תיקון גם כן

ואז, לה על הכוסד דצלותא ובהבהלבדהבש "מכ, מתבטל כחו של המזיק הזה לגמרי

ול בין זווגא דליל הרי שיש הבדל גד. להלן .צות לילהחשבת ללילות חול ב

מאורי אורכי יש , וסודם של הדברים

מאוריויש . יהודא עלאהס "וה, א"שהוא ז

א תתאהדיחו ס"א וה" שהיא הנוקבא דז,שאבחינות יש ' וג.))))שששש""""עעעעט ט ט ט """"ל אות רל אות רל אות רל אות ר""""ננננככככ((((

,ווראחנהורא הוא ' הא: להובא דילהשב

,א שמתחת הנהורא חוורהורא תכלתאנ 'הב

מן ופתילהושלב ח כמו םבר גד אהו' הג ,והאי נהורא תכלא. הנהורא תכלתאחזשבו נא

צי כל מהושיל כדא, אש אוכלא אש ס"ה

,כי הוא בחינת הדין שבה, יהת תחויאשרד כי היא, לה כל מה שמתחתיהככ אוכל ומ"וע

לתכ או

238

רלז הקדמת ספר הזהר

דלא ישלטון על, פגעיםועל דא אתקן שיר של, טין בעלמאטפרחין ומש .עמא קדישא

וחשבין לשלטאה , כד נפקי בבהילו, טי בההוא ליליאטלאן אתר מש) רנג ובשירותא, אמרין שירתא דאו גגגג. ן לון בצלותאאוהמ. בעלמא על עמא קדישא

חלופי גרסאות

.ג ואמרין שירתא דא"א ל" נגגגג

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ

נהורא. ת בהםחזתילה שמתאפ והחלבהאוכלת .כי לבן הוא רחמים, הרחמים שבהס" הווראח

מטתו לאור הנר הוומשמשה ס"וז

ן לילית יכולה להמיתם משוםכ ו,ןפיכניו נב, מדת הדיןואשה, דנהורא תכלא של הנר

כי , בזווגחזא להתא" לסח ויש כ,שורה שם בחינתנודהיי, י מדת הדין מתגלים גופיהון"ע

, א דחויא שיש בגופים של המשמשיםזוהמ דמה שהותר, באופן.ן את מינו וניעוריומוצא מ

שאין, היינו דוקא בחושך, הזווג בחצות לילה

דעוב םותק במלכות רשם אור כי אז נאמאבל אם יש שם . והרחמים מתגלים, לילה

שתתגלה הזוהמא בגופין , גורם זה,אור הנר

וןאינמאת פל חוש "וז. בזווגחזא נא"סוה

י ערסייא בגילויא דגופיהוןמשקא משד

י אור הנר רואה " כי עוצינאדבלנהורא ומקטרגת , א גילוי הזוהמא שבגופיהון"סה

אמנם בליל . כמבואר, בזווגםחזעליהם ונא ונהורא דתכלתא, שבת כל דינין מתעברין מינה

ז היה "שלפי, לנהורא חווראכ"מתהפכא ג אלאד ולא עו, ר לשמש גם לאור הנרתמו

אפילו הזוהמא שבגוף האדם נמצאת מתעלמתואין פחד עוד , לגמרי מכח קדושת השבת

רבלזה אומר . מפני גילוי הגוף לאור הנר אזלי על שרגידת דיליה כל כימון וס אמן

כי אשמטמירו למחמי על גילויי דשמו, אפילו בשבת שנהורא תכלא נעשה לחוורא

ראומ הכרח הוא ש"מ, ואין שם דין כללשהיא בחינת , בוחז להאס לדבר גךהנר צרי

ורומז על ר הוא עכוסכי דבר ג, דין בהכרח, אלא בשבת אין צורת דין ניכרת בו, דינים

ולא נודע, צורהווהוא נבחן כמטבע שאין עלי סמזיק זה הנרמז בדבר הג' כ נק"מה הוא ועשפירושו , בשם אסימון, אחוז בורשאור הנ

אזלי על שרגידש "וז. מטבע בלי צורה

הנמשך ס כי הוא סוד הדבר הגירומטבכי הנר לא היה דולק זולתו , בסתר עם הנר

ז " הוא הרואה גילוי הזווג שעיכ"וע, ל"כנ והן אמת. ל להזיקו אחר יציאת השבתיכוא וה

)ב"ד ע"י דף י"דפו(

,שמטעם גילוי דגופיהון אין חשש בליל שבתנם אחר אמ, כי זוהמא דגוף אינו ניכר בשבת

השבת יש לו כח לגלות צורת הרע שבו .))))ננננ""""דף קדף קדף קדף ק' ' ' ' ועיין בזוהר בראשית בועיין בזוהר בראשית בועיין בזוהר בראשית בועיין בזוהר בראשית ב((((. ולהזיקו

ייליןחמה כנפק שבתא דיון כש "ומפ שבשבת אין אסימון וכת "אע. פירוש. 'וכו

כי אז אין בו עוד שום ,כולים להזיקידיליה והכת ואה, אבל לאחר השבת, צורה של רע

ועולים , דיליה קונים בחזרה את צורתם

ופורחים ועולים , אל הישובאבמתהומא ר .לם ויכולים להזיקועברבא ומשוטטים מתהומא

בושישהוא , שיר של פגעיםכ נתקן "ועי תשובה ותפלה זו " שע'ו וגןוסתר עליב

. נצולים מהםתרבס ושביד

לאיזה : ' וכולאן אתר משטטי) רנג. מוצאי שבתמוצאי שבתמוצאי שבתמוצאי שבתמקום הם משוטטים באותו ליל

וחושבים לשלוט , צאים בחפזוןו כשהם יהנההנההנההנהדים מורואים אותם עו, בעולם על עם הקדוש

ב בסתרב בסתרב בסתרב בסתרששששדהיינו יודהיינו יודהיינו יודהיינו יו, בתפלה ואומרים שירה זו

ואחרואחרואחרואחר, התפלהבתוךבתוךבתוךבתוךובתחילה מבדילים , עליוןעליוןעליוןעליון והולכים, הם עפים משם, ס מבדילים על הכוכךכךכךכך

הרחמן . ומשוטטים ומגיעים לתוך המדבר .יצילנו מהם ומצד הרע

, תשבמוצאי אל רק על הוא שו. פירושכי במוצאי שבת עוד , ולא על כל לילות החול

כ שואל כיון"וע, שורה רשימו מקדושת השבת ,דכד נפיק שבתא פורחין ועולים מתהומא רבא

ד נפקיכמר ואו. לאן אתר הם פורחין

כשיוצאים, מאבבהילו וחשבין לשלטאה בעל בים לשלוטשמתהומא רבא במהירות וחו

ןאמחו. על ישראלאשקדיעל עמא , בעולם ורואים רין שירתא דאמצלותא ואבלון

אותם עומדים בתפלה ואומרים שיר זה של

לי בצלותאבדשירותא מבו, יושב בסתר

ובתחילה הם אומרים , לי על הכוסדומב

פרחי מתמן, בתפלה והבדלה על הייןהבדלה

הם , בראדאן לגו מטי ומטואזלי ומשט ם ומשוטמיםמסתלקים ופורחים מהם והולכי

ומגיעים

239

הקדמת ספר הזהר רלח

אן לגו טואזלי ומשסטי ומ, פרחי מתמן, ומבדלי על הכוס))))ממממ, מבדלי בצלותא . רחמנא לשיזבן מנייהו ומסטרא בישאדדדד. מדברא

. ן דלייט גרמיהאמ, חדוווו. תלתא אינון גרמין בישא לגרמייהוהההה) ) ) ) ננננ) רנדן דאוקיד אמ, תליתאה. בהו כזיתן דזרק נהמא או פרורין דאית אמ, תניינאדגרים , ישראל לקדושא דסדראו מט)ג לא חחחחעד , במפקא דשבתאזזזז, שרגא

. זמנייהוטטטטעד לא מטא , לנורא דגיהנם לאדלקא בהאי נורא ואינון דענושין, דחד דוכתא אית בגיהנם לאינון דקא מחללי שבתות) רנה

מסורת הזהר

.במ פנחס תר))))ננננ. א נז" ב))))ממממ

י גרסאותחלופ. רן בישאסטו ומייהג רחמנא לשזיבן מנ"א ל" נדדדד .א במוצאי שבת אמרו"ונ, ל"א אמרו רבותינו ז" נהההה

ייטיה חד ממנא אתפקד קמיה בשעתא דלמ גרטן דלייאאתי חד מדא תרין בהאי עלמא וחד בעלמא " נוווו ל ממשה"א ודיינין לה מלין ההוא מלה ואמרי אמן ומסלקי לה לעילטאחרנין ממנין תחותיה ונ' גרמיה וע

דוע. ה עבד רעותיה לא אשתזיב מעונשא דלא אדכר בפרשת תצוה"ג דקב"אע' וגונאאמר ואם אין מחני ד בעוד רשע לנגדי ההוא ממנא דאיתפקיד על דא נטיל ההוא מלה לאבאשא' דוד אמר אשמרה דרכי וגוד

).ל"אה(א זמניה " נטטטט. . א דלא"נח ח ח ח . פקנומא ב" נזזזז. לבר נש

ה ואפשר לפלוגי בין "ימר תו בורא ממצי למ ךר אימתימה אי לא מצי לאדלוקי שרגא דקא) ג מתאדרך צי לאדלוקימאבל לבתר הכי ' י כוטד דלא מעצי לאדלוקי מאדלוקי שרגא לאוקדא נורא דשרגא לא

ד לבתר דמבדילי על כסאעלא מצי לאוקדא ' נורא אפילו דמטי כו ה אבל"ימר ביה בממל .ד"עא כנלגר לאדלוקי נורא וזימנין לאדלוקי שרמנין קאמיחא שפיר דזיובהכי נ

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ דהיינו למקום שאין, ומגיעים לתוך המדבר

. ובני אדם ניצולים מהם, שם ישוב בני אדם כי בשבת :א"בחינות מקומות לס' ונמצא ג

זיקואין להם כח לה, הם בנוקבא דתהומא רבאהם , י תפלה והבדלה"ובמוצאי שבת ע. כלל

ונמצא , תוך המדבר במקום שאין אדם שם. להם כח להזיק אלא שנדחין ממקום ישוב .ובשאר לילות הם נמצאים גם במקום ישוב

שלשה : 'וכ ותלתא אינון גרמין) רנד אחד מי שמקלל :הם הגורמים רעה לעצמם

רק לחם או פירוריםומי שז, השני. את עצמו מי שמדליק את הנר, השלישי. שיש בהם כזית

י שבת מטרם שבאו ישראל לקדושא אבמוצ באותו האש הנה הנה הנה הנה,,,,שששששבתוך ואתה קדושבתוך ואתה קדושבתוך ואתה קדושבתוך ואתה קדו, דסדרא

הוא גורם להדליק אש הגיהנם עד שלא הגיע .זמנם

כי מקום : ' וכווכתא איתד דדח) נהר. אחד יש בגיהנם לאותם שמחללים שבתות

מי שהדליקואותם הנענשים בגיהנם מקללים ל' הנה ה, מרים לואו, מטרם שהגיע זמנורהנ

צנוף יצנפך צנפה . 'מטלטלך טלטלה גבר וגו .כדור אל ארץ רחבת ידים

)ב"ד ע"י דף י"דפו(

,יןרע עמזיק אחד הנקרא יש. פירוש

ויאהב קללהה "בסו, והוא אוהב קללה

))))תהלים קטתהלים קטתהלים קטתהלים קט(((( ו ולא חפץ בברכההותבוא כח להאי רע נותן בזה, וכשאדם מקלל עצמו

ונמצה גורם , ושולט עליו, עין האוהב קללה .רעה לעצמו

זרק נהמא או פרורין דאיתדן אמ, ש"וז ז שלא יהיה"כי אין לך דבר בעוה: הו כזיתב

שבו , ש לחם"ומכ, לו שורש חשוב למעלה שהרי יש לו שור, תלויים חייו של האדם

לחמו בולפיכך המזלזל , חשוב מאד למעלה וזה מובן לכל. בשורש חייו למעלהגורם פגם

אדם רק בסעודה שיש בה שביעה הנותנת אמנם בלחם ופרורין שאין בהם אלא. לו חיים

יש בני אדם המזלזלים בהם וזורקים , כזית אמנם, משום שאין בהם בחינת שביעה, אותם

גם , ל לברך ברכת המזון"כיון שהחמירו חז כ יש להחשיבם כמו סעודה שיש"ע, על כזית

והמזלזל בהם . ואסור לזלזל בהם, בה שביעה .גורם רעה לעצמו

:):):):)''''ת כת כת כת כווווברכברכברכברכ((((ל "כי אמרו חז, והענין הוא

רתךוע כתוב בת"ה רבש"ש לפני הקב"אמרו מהאשר

240

רלט הקדמת ספר הזהר

הנה))))ססססואמרי ליה , לא מטא זמניהייייעד , לייטין ליה לההוא דאוקיד שרגא, בגיהנם . צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים'וטלטלה גבר וגמטלטלך ' ה

עד דמבדלי , בגין דלאו יאות הוא לאדלקא נורא כד נפיק שבתא)ורנשה ווקד, מנא שבת הואזעד ההוא דבגין , על כסאככככישראל בצלותא ומבדלי

וכל אינון , כל אינון חיילין, דשבת שליט עלנא ובשעתא דמבדילין על כסא כל חד וחד יתיב לאתריה ופולחניה, אתמנן על יומי דחול ד))))עעעעמשריין

.דאתמניה עליה, קדש אתער ושליט בעלמא, בגין דכד עאל שבתא ואתקדש יומא) רנז

דנפיק שבתא לא תייבין))))פפפפעד שעתא , משולטנותא דיליהממממ אתעדי ללללוחול לא תייבין לאתרייהו עד זמנא דאמרי ישראל, ג דנפיק שבתא"ואע. לאתרייהוננננ

ומשריין דאתמניאו על יומי , כדין קדש אסתלק, י המבדיל בין קדש לחול"בא .דחול מתערין ותייבין לאתרייהו כל חד וחד על מטריה דאתפקד עליה

ר הזהמסורת

ב "קלב ב כחקא נו " ב))))עעעע. יתוירא ) ישעיה כב ())))סססס א"ב) בשבת אין גיהנם ())))פפפפ. קצא מקץ ק תרומה סג

רומה סג קמהתב קצא מקץ ק "נו קכח תלב ב

.עקב לה

י גרסאותפחלוא " נלללל. אסא על כו"א ונסכובא " נככככ .לאדא " ניייי

).ל"אה(נותיה טא משול" נממממ. א אתעברו"נר ועאת

.ג לאתרייהו"א ל" נננננ

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמוהלא אתה , יקח שחדאנים ולפשר לא ישא א ופני 'שא פנים לישראל דכתיב ישא הנו

אמר להם וכי לא אשא פנים לישראל, אליךואכלת ושבעת וברכת , ם בתורההשכתבתי ל

מדקדקים על עצמם עד וחם, אלהיך' את ההרי שבזכות הדקדוק על . כזית ועד כביצה

להחשיבו סעודה שיש בה שביעה זוכים, כזית ,דאיםכפ שאין אנו "אע ניםפשא לנו נוי "שהש

ן דאית בהו נמצא כי אלו המזלזלים בפרורי בה ינם מחשיבים אותם בסעודה שישאו, כזית

, י"ים לנשיאת פנים מהשוכאינם ז, שביעהמ מ מ מ """"עעעעבזוהר ברבזוהר ברבזוהר ברבזוהר בר' ' ' ' ייייעעעע((((רעה לעצמם וגורמים

).).).).רררר""""תתתת אותאותאותאות אאאא"""" רל רל רל רלדףדףדףדף חסחסחסחספנפנפנפנ

מי: ' וכואגשרוקיד דאן אמ, ש"וז אלשרהגיעו יש טרם שבתבמוצאי ר נליקהדשל גיהנם ש ש להדליק אם גורדרא דסדושהלק

, כי עד האי זמנא שבת הוא. האשבאותה ואין, ))))ש להלןש להלןש להלןש להלן""""כמכמכמכמ(((( שליט עלנא תה דשבשוקדו

ן אומ. בשבת כמו, הגיהנם שולטת עודשא נבחן,ראסדא דדושם קדרגא קוש דדאוקי

מדליק אש הגיהנם לפניואכי ה, שבת מחללכ

תא כוד דחד ,ולעצמ גורם רעהכ"וע, זמנה ,תותבקא מחללי שדן ואית בגיהנם לאינ

כי יש , ילול שבת הוא החמור ביותרכי ח .ם מיוהד לענוש מחללי השבתובגיהנם מק

)ב"ד ע"י דף י"דפו(

ליהטיןגיהנם לייבין ושענדון ינואועוד תו על מה שגרם ווהנדונים בגיהנם מקללים א

.נה הגיהנם קודם זמאשבמעשיו להדליק

משום שאינו:'ו וכלאו יאותד בגין )נור מטרם ,נר כשיוצא השבתדליק את ההל ראוי

, סומבדילים על הכו, שישראל מבדילים בתפלהוקדושת השבת , שבת הוא, כי עד הזמן ההוא

, ובשעת שמבדילים על הכוס, שולטת עלינוכל אלו הצבאות וכל אלו המחנות הממונים

כל אחד ואחד שב למקומו , על ימי החול .ולעבודתו שהוא ממונה עליה

שה ורק עד קד עיקר האיסור הוא. פירושאמנם צריך להזהר שלא ידליק , ל"דסדרא כנ

כי עד ההוא זמנא נחשב , נר עד לאחר הבדלהאמנם ודאי שמותר להדליק נר . עוד לשבת

.שוטפה וז. ורא מאורי האשבלה ודהבלצורך

כי כשנכנסה :ו וכ עאלדכדבגין ) רנזולט ושנתעורר הקדש , השבת ונתקדש היום

ועד השעה , משליטתול הוסר ווהח, בעולםואף על . שהשבת יוצא אינם שבים למקומם

עד , אינם חוזרים למקומם, פי שיוצא השבתי המבדיל בין "בא, השעה שאומרים ישראל

והמחנות שנתמנו, אז הקודש מסתלק. קדש לחולעל

241

הקדמת ספר הזהר רמ

וכלהון אקרון,לא שלטין עד דיהון נהורין מרזא דשרגא, ועם כל דא) רנה דמרזא דעמודא דנורא ומיסודא דנורא אתיאן כלהו ססססבגין , מאורי האש

נ אדליק שרגא עד לא שלימו ישראל "וכל דא כד ב, ושלטין על עלמא תתאה .קדושא דסדרא

נון חייבין יא, ו ממתין עד דישלימו קדושא דסדראהאבל אי אי) רנט כל ברכאן נ"יימי על ההוא בואינון מק, ה"דגיהנם מצדיקין עלייהו דינא דקב

ברוך אתה בעיר וברוך))))קקקקן לך האלהים מטל השמים תיו ))))צצצצ, דקא אמרי צבורא .'וגו עעעעאתה בשדה

, ביום רע מבעי ליה. י" אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו י))))רררר) סר, אשרי משכיל אל דל, יומא דשלטא ההיא רעה למיסב נשמתיה.מאי ביום רעה

אדא יומא דדינ, א"ד. ה" לאסאה ליה מחובוי גבי קבצצצצ, שכיב מרעוא הפפפפדא

מסורת הזהר קנא ויחי שזז קמדתולדות קלו קמ) בראשית כז ())))צצצצ

אטא זורא אדנשעז בא קעא יתרו שלח אחרי מות רו טא "ב) תהלים מא ())))רררר). דברים נח ())))קקקק .לה קיז

ז"תינו רנ ז האז פקודי רמז תקפאבשלח שסד שע .יט רות ט אחרי מות לא צח"ז .בהשמטות דף קמד

אותסחלופי גר א דעמודא דנורא"ונ, א דנגדארנהורא דנומא ד" נסססס

הדאא דמרזא דנורא דנגדאה דנורא יסו"ונ, דאומיסו .)ל"אה( כלהו ייןא דמרזא דנגדא דנורא יחודאה את"ונ .א לאתבא" נצצצצ. א איהו" נפפפפ). ל"אה(א שחסר כאן " נעעעע

ארביסרא פקודא תיידי אורופק הסולם מראמ, מתעוררים וחוזרים למקומם, על ימי החול

.כל אחד ואחד על משמרתו אשר הפקד עליו

ועם כל זה אינם :' וכודא ועם כל) רנח, שולטים עד שיהיו אורות מסוד אור הנר

משום שמסוד , שכולם נקראים מאורי האש ושולטים, באים כולם, ומיסוד האש, עמוד האש

וכל זה כשאדם מדליק . על העולם התחתון .את הנר מטרם שגמרו ישראל קדושא דסדרא

רא ו נקראת עמודא דנכותהמל. ושפיר הם, ואלו כחות שבאור הנר, ))))טטטט""""ל אות רל אות רל אות רל אות ר""""כנכנכנכנ((((

.))))שששש""""עעעע, , , , ה ובגין כך עונתןה ובגין כך עונתןה ובגין כך עונתןה ובגין כך עונתן""""ל דל דל דל ד""""כנכנכנכנ((((דינים ולפיכך אין להם כח לפעול הדינים מטרם

.שמדליקים את הנר

אבל אם הוא : ' וכואבל אי איהו) רנט אותם ,אשא דסדר ו קדרעד שיגמ, כהמח

הרשעים שבגיהנם מצדיקים עליהם את הדין, אווהם מקיימים על האדם הה, ה"ב הקלש

, יינויינויינויינוההההדדדד, אומרים הצבורשאת כל הברכות רוך אתה בעירב. תן לך האלקים מטל השמיםוי

.'וברוך אתה בשדה וגו

דראדסא דושקי אמירת "ע. ושפירולים על ידה שנצ, ים הארה גדולהכממשי

וכיון שהרשעים שבגיהנם . מדינה של גיהנם הם מתחרטים על מעשיהם הרעים, זהים ארו

)ב" עד" דף יי"ופד(

שראוים , ה"ומצדיקים עליהם הדין של הקב גרם ואש ההנומתוך דבר . לעונש שלהם

, ם שמיםששיצדיקו הדין שלהם ולקדוש ות רכנמצאים מקיימים בבר נש ההוא כל הב

בפסוקים של ר במוצאי שבת בצבוהנאמרות

.'ו וגיתן לך האלהיםו

שכילמ אשרי :'וגוכיל משאשרי ) רס ,היה צריך לומר. 'אל דל ביום רעה ימלטהו ה

ביום יינו ה,בבבבומשיומשיומשיומשי. מהו ביום רעה, ם רעובי

אשרי . שולטת לקחת נשמתורעהתה אוש ,ילילילילככככשמששמששמששמש, וכןסדל הוא חולה מ, משכיל אל דל

. אחרושפיר. ה" הקבאהו מחטאיו לפניפלרומשכיל ומשכיל ומשכיל ומשכיל , זהו יום שהדין שורה בו על העולם

ו ימלטהרעהביום , כמו שנאמר, נולהנצל ממ

ההיא לרעה ביום שנמסר הדין דהיינודהיינודהיינודהיינו. 'ה .''''ימלטהו הימלטהו הימלטהו הימלטהו ה, לשלוט על העולם

ביוםרמומקשה שהיה לו לכתוב ל. ושפיר

שהוא , ולמה אומר ביום רעה', רע ימלטהו ה וב רומז שליטת הקליפהאלא שהכת. לשון נקבה

. רעה הנוטלת נשמתו של אדם הנקראתלחולה והמשכיל אל דל שפירושו שמדבר

ה ממלט אותו "הרי הקב, לשוב בתשובה אןכוהזהר מביא . רעה' משליטת הקליפה שנק

זה

242

ארמ הקדמת ספר הזהר

יומא ' ביום רעה ימלטהו ה, כמה דאתמר, אשתזיב מניה, שריא על עלמא קקקק )ד. ר דינא לההוא רעה לשלטאה על עלמאדאתמס

הלופי גרסאות

.י כתבו כאן חסר" בדפוקקקק

'ן במ חלק זה סיףוס' עי) ד ך אמתדר

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ זה משום שאומר לעיל תלתא אינון דגרמין

ולכן. ם לעצמם רעהישגורמ, שיהפבישא על נ

שידבר, דלשישכיל אל , מביא כאן עצה לזה

, 'וירפאהו החולה שישוב בתשובה בל עלדגרם , ם רעהוימ' ימלטהו הובשכר זה

ר אחר דא יומא דדינא שריאבד. שיהנפל

שאפילו יומא מיניהב אשתזיאעל עלמ

בשכר, 'הו הטימל על כל העולם אדדינא שרי כי. יל אל החולה להחזירהו בתשובהכשהש

אינר דמסיומא דאת פירושו יום רעה ביום שכבר לשלטאה על עלמאהלההוא רע

שישלוטרעה הדין לההוא ממונה הנקרא רנמסועם כל זה אותו שישכיל אל , על העולם

ואמהה' הו הטימלהחולה להחזירהו בתשובה ירושפכי ל, וארושים הפה' וההפרש מב. רעה. קאי רק על יחיד שגרם לעצמו רעה' הא

על כל קאי גם על הרעה שנגזר ' ולפירוש הב

.ל" בזכות המצוה הנ'הו הטימלוגם אז , העולם

243

הסולם ד הפקודין"ביאור כללי לכל י מראות רמב

ימי בראשית' ד הפקודין ואיך מתחלקים לז"ביאור כללי לכל ל

בלשון הזהר ' המצות שבתורה נק) א

ג "אמנם גם בשם תרי' ונק. פקודיןבשם

ישכי בכל דבר, וההפרש ביניהם הוא, עיטין' שבחינת ההכנה אל הדבר נק, פנים ואחור

ז "ועד. פנים' אחור ובחינת השגת הרבר נק ,בחינת נעשה ובחינת נשמע, יש בתורה ומצות

עושי דברו לשמוע .).).).)שבת פחשבת פחשבת פחשבת פח((((ל "ש חז"כמברישא עושי והדר לשמוע , בקול דברו

וכשמקיימין תורה ומצות בבחינת עושי דברו ג"בשם תריהמצות ' נק, מטרם שזוכים לשמוע

' וכשזוכים לבחי, עיטין והן בחינות אחורג המצות "נעשים תרי, לשמוע בקול דברו

כי יש . והוא מלשון פקדון, בבחינות פקודיןאשר בכל מצוה מופקד אורה , ג מצות"תרי

שהיא כנגד אבר מיוחד , של מדרגה מיוחדת ,ושל הגוף, ג אברים וגידים של הנשמה"בתרי

וא ממשיך לאבר ה, ונמצא בעשית המצוהאת מדרגת האור , שכנגדה בנשמתו וגופווהוא בחינת הפנים . השייך לאותו אבר וגיד

'שנק, זו דפנים של המצות' ומבחי. של המצות ד פקודין"ש את הי"מבאר ר, אז בשם פקודין

ג "הן הכוללות לכל תרי, ד אלו"כי י, ל"הנימי בראשית הם כוללים ' כמו שז, הפקודין

' ולכן חילק אותן תחת הז, שניאלפי' לכל זוקשר לכל אחת ביום המיוחס , ימי בראשית

, ג הפקודין"ולפי שהן כוללות לכל תרי. להראוי להתאמץ לקיימן בכל יום תמיד כמה

.שאפשר

יראה בגין היא פקודא קדמאה) ב

. כלל כל התורה ומצוה, דאיהו רב ושליט ד דשם"א דאצילות סוד היו"והיא מדרגת או

.ר דבינה"שהיא בחינת אוירא דכיא דג, ה"יהו

שבו גניז חכמה , הוא אבא עלאה, רבאשר

הוא אמאושליט. 'ישהוא ה, א"סתימאה דא

ולפי שבהם. 'יד שב"שהיא המילוי ו, עילאהשהעולמות אינן , א"גניז חכמה סתימאה דא

כ "וע, כדאין לקבלן ממנו טרם גמר התיקון' הנק, אינם משפיעים אלא אור חסדים לבד

ומסבה זו אין להם מאמר גלוי , אוירא דכיא', ס בראשית ברא אלהים וגו"ה' כי, בתורה

והפסוק. שהוא מאמר סתים שלא נזכר האומר ,הוא פירוש ענשה', השני והארץ היתה תהו וגו

, למי שאינו מקיים מצות יראה זו כהלכתהובהו הוא , כי תהו הוא חנק, והן ארבע מיתות

.ורוח הוא הרג, א שריפהוחשך הו, סקילה

'אהבה בב היא פקודא תנינא) ג הן בסטרא דטיבו והן בסטרא דדינא סטרין וכן לכלל יראה באהבה תמיד דלא, קשיא

וצריכים לכלול יראה , לאתפרש דא מדאוכן באהבה מסטרא , באהבה מסטרא דטיבו

, דאצילותת"ישסווהיא מדרגת . דדינא קשיאאבל הם עצמם , הת של הבינ"שהם קומת ז

' ר שבהם נק"שהג, ת"ר וז"כ לג"נחלקים ג ס"וה, ת"ישסו' ת נק"והז, א עילאין"כ או"ג

ס אור שנברא"שה, יהי אורהמאמר הראשון שהאדם היה , דששת ימי בראשית' ביום א

ה"וראה הקב, רואה בה מסוף העולם ועד סופועמד וגנזו , שאין העולם כדאי להשתמש בו

, וכן איתא להלן בזהר. באלצדיקים לעולם ה 'והפי. ויהי אור לעולם הבא, ז"יהי אור לעוה

ת את האור "כי תחילה השפיעו ישסו, הואכ כדי לגלות "ואח, ז"הגדול הזה עד לעוה

,ב"מדת האהבה בתרין סטרין עמד וגנזו לעוה דהיינו מחזה, ת"א שבישסו"שהוא בחינת או

ואין האור . עולם הבא' ולמעלה שבהם הנק' הנק, ת"ה מאיר עוד מחזה ולמטה דישסוהז

י שבהם "שהיא תנה, ת"ת דישסו"ישסו א"כי כיון שמתלבשים בז, א"המתלבשים תוך ז

.ז"כבר הם נבחנים לבחינת עוה

נפיק , ל"ב כנ"וכד אגניז האור לעוה) ד

,ביום שני של מעשה בראשיתדינא קשיא

ויהייהי רקיע בתוך המיםבסוד המאמר ד ס שביום שני נברא"שז, ם למיםמבדיל בין מי

והיה זה כדי ליתן . שהיא דינא קשיא. גיהנם מקום לקיים מצות האהבה בתרין סטרין דהיינו

דהיינו אפילו בעת , גם בסטרא דדינא קשיא אלהיך' ה ואהבת את ה"בסו, שנוטל את נשמתו

שאותה . בכל לבבך ובבל נפשך ובכל מאדךר מדת האהבה שזכה מסטרא דטיבו לא תחס. בה משהו גם בעת שנוטל את נפשו ומאודו

אכן בחינת דינא קשיא זו לא יצאה אלא רק שהיא , למטה מרקיע בסוד מים תחתונים

העומדת,רחל, א" נוקבא דזשהיא, במלכות ודע כי השם מחזה ולמטה. מחזה ולמטה שלו

יורה על למטה מפרסא , הנאמר באיזה פרצוף ס הרקיע"ה, אשר פרסא זו, שבגוי מעוהי שבו

באופן, המבדיל בו בין מים עליונים לתחתוניםהוא בחינת מים , שמחזה ולמטה דכל פרצוף .תחתונים ביחס אותו פרצוף

למנדע דאית אלהא, פקודא תליתאה) ה

וליחדא ליה, דברבא ושליטאה בעלמא

בשית סטרין, בכל יומא יחודא כדקא יאות

,יחודא עלאה' עלאין ושית סטרין תתאין הנק שמעאשר שש תיבות שב, ויחודא תתאה

ושש תיבות, ק עלאין"ס יחוד הו" הישראל

.ק תתאין"ס יחודא דו" הו"בשכמלשב ופירושו

244

רמג הסולם ד הפקודין"ביאור כללי לכל י מראות

כי אחר שנתגלתה מדת , ופירושו הואומדת האהבה מסטרא ', היראה בבראשית וכו ,ב" הגניזו לעוהעם, ב"דטיבו בויהי אור לעוה

ומדת הדינא קשיא, דמעשה בראשית'ביום א ונעשה לנו מקום, במאמר דיהי רקיע', ביום ב

, שהוא כל הנרצה, סטרין' ליחדו באהבה בב הרי יש לנו, שאין מדת האהבה נשלמת זולתה

כח לעשות היחוד הזה בשלימות והיא פקודא

. דמעשה בראשית' יום גתליתאה בסוד ,ט"דלתתא בתורה ותפילה ומעי אתערותא "שעאנו מעלים בחינת מחזה , ן"העלאת מ' הנק

והוא, ת"א דישסו"ן דאצילות לאו"ולמעלה דזושהם , ל"מקבל מהם המוחין דויהי אור הנ

ס האהבה מסטרא"שה, ת"מחזה ולמעלה דישסו א והוא"ק דז"ומדת האור הזו נקראת ו, דטיבו

שית סטרין עלאין שפירושם מים עליונים , דהיינו בחינת עולם הבא, מחזה ולמעלהש

, ק"ומה שנקרא רק ו. 'ששם האור דיום אהטעם , ד"ראשונות חב' שיורה שהוא חסר ג

כי לקבל אור שלם צריך הפרצוף להיות , הואדהיינו בכל עשרת הכלים , בכלים שלמים

, ם"ת נהי"ד חג"הנקראים חב, של הפרצוףל ן א"וכיון שלא העלינו כל הפרצוף של הזו

אלא רק החלק שמחזה , ת"דישסוא "אוד " שאין שם רק הכלים דחב,ולמעלה שבו

יכלנו להעלות גם מהחזה ולמטה כי לא , ת"חגל "כנ, הדינא קשיא שיש שם מחמת, ן"דזו

ס מים תחתונים וכיון " שה,בדיבור הסמוךשמחזה ולמעלה , ששה כליםשלא העלינו רק

, מקבלים רק ששה אורותכ אינם"ע, א"דזי מתלבשים "ת נה"האורות חגאופן שששת ב

אורות ' וג, א"ת דז"ד חג" חבבששת הכליםמחמת החסרון , מקום לקבלםד אין לו "דחב

שלא , שמחזה ולמטה שלו י דכלים"של נה מכח העביות והדינא א"יכלו לעלות לאו

שאין אנו מיחדים עתה ונמצא . קשיא שבהםר דאורות מחמת " גוהוא חסר, א"ק דז"רק ות "ששה אורות חגונגד . ת דכלים"רון גחס בפסוק שמע יש שש תיבות, י הללו"נה

יחודא והן מקבלות רק בסוד . ישראל, לבדשפירושו מבחינת מים עליונים, עלאה

והוא בחינת המוחין . שמחזה ולמעלה .דאהבה מסטרא דטיבו לבד

אמנם צריכים לאכללא במוחין אלו ) ו

בחינת והוא, יראהא גם בחינת "ק דז"דוגניזת האור שנעשה במקום שמהחזה ולמטה

,יבשההמכונה בשם ' ל באות ג"כנ, ת"דישסו, כי האור נשאר כולו מחזה ולמעלה, וחורבא

ס"וה. ולמטה מחזה נעשה יבשה וריקה מאור

י דתבונה שנעשו"הרומז לנה, גדולה דאחד'דהובחינת יבשה זו מתקבלת . יבשה מאור זה

,מעלה הנקראת לאהא שמחזה ול"בנוקבא דז

245

להיותה מחזה, א"שהיא יכולה לעלות עמו לאואבל הנוקבא הקטנה הנקראת , ולמעלה שלו

יחודאא עתה ב" אינה יכולה לעלות עם הזרחללהיותה בחינת מים תחתונים שמחזה , עלאה .ל"כנ, ששם הדינא קשיא, ולמטה

ס הכתוב יקוו "ה, דאויחודא עלאההנאמר , יבשההמים אל מקום אחד ותראה ה

יתכנשון, שתרגומו, דמעשה בראשית' ביום גדרגין דתחות שמיא לאתאחדון ביה למהוי

היינו, ותראה היבשה, בשלימו לשית סטרין

דאחד'דא גם בחינת ה"לקשר בדרגין אלו דז נוקבא, שהיא מתקבלת ללאה. הנקראת יבשה

ובזה נגמר . א שמחזה ולמעלה"הגדולה דז

טוב הראשון הנאמרס כי"שה, יחודא עלאה .דמעשה בראשית' ביום הג

לבתר דאתקשר האי יבשה בהאי ) ז, א"דהיינו בלאה נוקבא דז, יחודא דלעילא

בשית סטריןאצטריך לקשרא לה לתתא

,מלכותו, כבוד, שם, ברוך: שהםדלתתא כי אחר שנמשכה וירדה המחזה. ועד, לעולם

ן עם המוחין דשית תיבין "ולמעלה של הזוונתחבר עם , ישראל למקומה למטהדשמע

לפרצוף אחד , י שלו שמהזה ולמטה"הנהי אינם יכולים "פ שהנה"הנה אע, כמקודם

לקבל המוחין דיחודא עלאה שהם בחינת להיותם מבחינת מחזה , ב ומים עליונים"עוה

מ בחינת היבשה"ולמטה שהם מים תחתונים מ

יכולה לירד ולהתקבל , שנכללה באלו המוהיןמשום שעיקרה בא , א" מחזה דזגם למטה

ששם מקום, ת"מבחינת מים תחתונים דישסו ולפיכך יש לנו להמשיך, ל"כנ, הסתלקות האור

בחינת לאה עם בחינת היבשה למקום רחל ואז מה דהוית יבשה , העומדת מחזה ולמטה

.נעשה ארץ למעבד פירין ואבין ולנטעא אילנין בהאי יחודא דלתתא ארעא רעוא שלים כדקא

.יאותא קבל המוחין "פ שהז"כי אע, פירוש

לא היה , וירד למקומו, שמחזה שלו ולמעלה כי היא, יכול להשפיע אותם לנוקבא שלו לאה

שאינם , ל"כנ, קבלה בחינת היבשה דתבונהכי כח הגניזו שולט , ראוים לקבל שום אור

ולפיכך נבחנת לאה אז כמקום חורבה . בהםא "גם בזומשום זה , שאינה נותנת פירות

כי שלימותו של , עצמו לא היתה שלימות וכיון שלא, בהשפעה שלו לנוקבא, הדכר הוא

. היה לו למי להשפיע היה חסר השלימותכי כל ענין הגניזו היה כדי , וטעם הדבר הוא

לגלות מדת אהבה שלים בתרין סטרין דהיינו וכיון שמחזה ולמעלה, גם בסטרא דדינא קשיא

שאין בהם שום , םס מים עליוני"א ה"דז כ היתה בחינת הגניזו"בחינת דינא קשיא ע

קרח

הסולם ד הפקודין"ביאור כללי לכל י מראות רמד

כי כבר שלטה שם , קרח מכאן וקרח מכאן, אמנם אינה שלמה כל צרכה, הגניזו והיבשה

, דהיינו שחסרה המטרה שהיא הדינא קשיאין הנותנת מקום לגלות האהבה שלים בתר

, המשלים המוחין ההם מכל הצדדין, סטריןשאז מתגדלים המוחין עוד יותר הרבה מעת

אבל כל עוד שלא . שהיו מסטרא דטיבו לבדנמצאת , דינא קשיא' נגלתה במוחין בחי

קרח' בבחי, בחינת היבשה אשר בנוקבא לאה ז שאנו ממשיכים"ולפיכך עי. מכאן וקרח מכאן

למקום א"בחינת היבשה למחזה ולמטה דז ,ששם מגולה הדינא קשיא, נוקבא הקטנה רחל

הנה אז ניתן לנו לגלות, להיותה מים תחתוניםועם זה , מדת אהבה שלים בתרין סטרין

, נשלמו המוחין ההם בכל השלימות הרצויהעוד יותר ממה שהיו בבחינת , ונגדלו המוחין

דהיינו במדת האהבה , מים עליונים לבד

מה דהוית יבשהש "וז. מסטרא דטיבו לבד

יחודא א בסוד "עד כאן מחזה ולמעלה דז בירידה למחזה ולמטהאתעביד עתה, עלאה

לבחינת, במקום דינא קשיאליחודא תתאה למעבד פירין ואבין, ומקום ישובארץ

כיון דאתאחד. ולנטעא אילנין כדקא יאותמכאן ולהלאה נאמר , אהבה בתרין סטרין

למעבד כי אתתקנת', תדשא הארץ דשא וגו

יחודא כ נקרא "וע. פירין ואבין כדקא יאותלהיות היחוד בסוד מים תחתונים , תתאה

הנאמר ' ס כי טוב השני דיום ג"וה. דוקא ,במאמר תדשא הארץ דשא דמעשה בראשית

כי עתה מקבלת הנוקבא כל המוחין דשית מחמת שלא נשלמו , סטרין שביחודא עלאה

ן והתחתו, זולת במקומה של הנוקבא תתאההמשלים את העליון נוטל כל שיעור זה

ושית סטרין אלו מרומזין בשית. שהשלים בו

.ו"בשכמלתיבין

הוא ' למנדע דהפקודא רביעאה ) ח לכלול שמא דאלהים שהיא הנוקבאדאלהים

למנדע , א"ה שהוא הז"בשמא דהוי, א"דזס המאמר "וה. דאינון חד ולית בהו פרודא

' ר ביום דיהי מאורות ברקיע השמים הנאמכי נתכללו כאן הנוקבא , דמעשה בראשית

להורות מאורותא בשם אחד "א עם הז"דזשאין ביניהם שום פרודא כי שניהם שוים

ק "אחר שכבר המשכנו הו. פירוש. במעלה בסוד, ו"להנוקבא בסוד יחודא תתאה דבשכמל

בהמאמר תדשא הארץ, דמעשה בראשית' יום ג ר שתהיה"צריכים עתה להמשיך לה הג, דשא

א בקומה שוה בלי הפרש"פ עם הז"בבחינת פב

246

כמו שיורה השם מאורות, ביניהם במעלה .ה הוא אלהים"ס הוי"שז. על שניהם יחד

כי נתבאר לעיל בפקודא, וענין היחוד הואהטעם שלא המשכנו שם רק שית , תליתאה

א "שהוא משום שלא עלו לאו, סטרין לבדדהיינו רק , א עם לאה"רק מחזה ולמעלה דז

כי מחמת , א"ת דז"ד חג"ששת הכלים חב א לא היו"הדינא קשיא שהיה מחזה ולמטה דז

א שהם זכים בלי שום"יכולים לעלות להיכל או א רק ששה כלים קבל"וכיון שלא היו בז, דין

ד"אורות חב' וג, י"ת נה"רק ששה אורות חג כי. כי לא היו לו הכלים לקבלם, נשארו מחוץ

שהתחתונים , ל האורות הואדרך כניסתם ש .עליונים מבחוץ' כ נשארו ג"וע, נכנסים תחילה

ק חסר "א עצמו לא היה לו אלא ו"וכיון שהזהנה גם הנוקבא לא היה לה לקבל יותר , ר"ג

אחר שכבר נעשה יחודא, אמנם עכשיו. ממנובסוד מה דהוית , א"ברחל שמחזה ולמטה דז

, ןאתעבידת ארץ מוציאה פירין ואיבי, יבשהשהיא דוקא מכח הדינא קשיא הנמצא מחזה

,שהשלים האהבה בתרין סטרין, א"ולמטה דזהנה אגלאי מלתא דהאי דינא קשיא . ל"כנ

שברחל היא מעלה גדולה יותר מהזכות הגדולה ,א"כי מחזה ולמעלה דז, א"שמחזה ולמעלה דז

לא יכלו המוחין להתקבל לנוקבא עילאה מחמתנעשית , א קשיאועתה על ידי הדינ, היבשה

כ "וא. היבשה לבחינת ארץ מוציאה פירות. לבחינת אור גמור, נתהפך האי דינא קשיא

כלומר אור , אלא שנבחן לנהורא אוכמא .שהיא דינא קשיא, המתקיים רק בכח האוכמא

שאין עתה שום הפרש בין מחזה , ונמצא בזה כי כל ההפרש, א לבין מחזה ולמטה"ולמעלה דז

ועתה , א קשיא שברחלהיה רק מחמת הדינולפיכך . כבר נתהפך הדינא קשיא לאור גמור

א "א כל הפרצוף דז"יכול לעלות עתה לאו י שמחזה ולמטה"דהיינו גם הכלים נה, ונוקבא

כי נהורא , הנבחנים לנהורא אוכמא, א"דז, אוכמא בנהורא חוורא אינון חד בלי הפרש

ואדרבא נהורא אוכמא הגדיל המוחין ביתר שהיו בבחינת נהורא חוורא ממה , שאת

א כל עשרת"וכיון שעלו לאו. שלמעלה מחזה הוא יכול לקבל עתה, ן"הכלים של הפרצוף זו

ד "דהיינו גם האורות דחב, ס דאורות"כל הע וגם. שהם נקראים אור הפנים, שהיו חסרים לו

נוטלת, א"שהיא גרמה כל זה לז, הנוקבא רחל א עם"ונעשה ז, א גם המוחין דפנים האלו"מז

בסוד הכתוב, הנוקבא פנים בפנים בקומה שוהוהנה נתבאר היטב סדר . 'יהי מאורות וכו

ן בסוד יום רביעי דמעשה "ר דזו"היחוד דג ואין להקשות על זה הלא ביום רביעי, בראשית

ואיך אומר כאן שהוא היחוד, היה מיעוט הירחכי ענין אצילות של העולמות . ן"פ דזו"דפב ואין להשוותם זה, קודין לחודוענין הפ, לחוד

לזה

247

רמה הסולם ד הפקודין"ביאור כללי לכל י מראות

.וכבר דברנו על זה בתחילת מאמרינו זה. לזהואין לשאול למה נחלקו המוחין של ) ט

, ק דמוחין"ס ו"ה' שיום ג, ימים' ן לב"הזוולמה לא היו שניהם , ר דמוחין"לג' ויום ד

ין תבין עם המתבאר והענ. וביום אחד לבדא רק "כי תחילה לא יכלו לעלות לאו, לעיל

כי מחזה ולמטה היתה, א לבד"מחזה ולמעלה דז ק"י המשכת מוחין דו"וע, בחינת דינא קשיא

ק גם למחזה"נמשכו מוחין דו, למחזה ולמעלהונתהפך הדינא , ולמטה בסוד יחודא תתאהשזה היה ביום . קשיא לבחינת נהורא אוכמא

' היתה אפשרות ביום ד, חר שנגמר זהוא. 'גכי אחר . א"להעלות גם המחזה ולמטה דז

יכלו , שנתהפך הדינא קשיא לנהורא אוכמא

כי נהורא, גם הכלים שמחזה ולמטה לעלות

בלי הפרשאוכמא ונהורא חוורא חד הואי שמחזה "וכיון שנתעלו גם הכלים נה. ל"כנ

הרי שאי אפשר. ר"נמשכו להם גם הג, ולמטהכי מטרם שנהפך , יה להמשיכם בבת אחתה

אי אפשר היה , הדינא קשיא להיות אור אלא, א"לאו, להעלות המחזה ולמטה עם רחל

המקבלים, א עם לאה לבד"רק מחזה ולמעלה דזק צריכים פעם "ק ולאחר השלמת ו"רק וא "כדי להעלות גם המחזה ולמטה דז, שניה

.ר"ואז מקבלים הג, עם רחל

ק לבין מוחין "ן מוחין דוגם יש הפרש ביכי , א"ן לאו"בענין עליתם של הזו, ר"דג

,ן יכולים לעלות מעצמם"ק אין הזו"למוחין דואבל למוחין . ת מעלה אותם אליו"אלא ישסו

ואינם צריכים , ן עולים מעצמם"ר הזו"דגכי יש , והטעם הוא. ת יעלה אותם"שישסו

להבין שענין עליון ותחתון נבחן מבחינת שמשום שהתחתון אינו זך כמו העליון, המעלה

ז קשה להבין איך "ולפי. על כן נבחן לתחתוןמי הסיר את , אפשר שהתחתון יעלה לעליון

ההפרש שביניהם עד שהתחתון ישתוה לעליוןאם התחתון עולה , כי הכרח הוא. ויעלה אליו

.לעליון הוא שוה כמוהוודבר זה נתבאר לעיל בביאור דמי ברא

ביחודאוכן , ש"ה אליהו לרשגיל, ה"אל

אמא אוזיפת מאנהאבסוד , ש"תתאה דר ש בסולם"ע, לברתא וקשיט לה בקשוטהא

כי בסוד השתוף , והקיצור הוא. כל ההמשךשהמלכות עלתה , דמדת הדין במדת הרחמים

: חצאים' נבקעו המדרגות לב, במקום בינהס נקרא "כי הע. י אליה"או מ, פ"ע ואח"גו

ב "דהיינו כח, חוטם פהגלגלתא עינים אזןוכיון . אותיות דשם אלהים' והם ה, ן"זו

נמצא שנתקנה, שהמלכות עלתה במקום בינה, ה למקום זווג במקום נקבי עינים"ת דהוי"ה

סליק למהוי, מלכות, ת"שהיא ה, והנקודה

ונעשה, כי עלתה במקומה, מחשבה דהיינו בינה

ששם נסתיים, הזווג דראש במקום נקבי עיניםפ נפלו מהראש "הספירות אח' וג, הראש

,ונבחן שלא נשארו בראש. למדרגה שמתחתיוהכלים גלגלתא ועינים עם אורות ' כי אם ב 'פ הנק"הכלים אח' וג, י"הנקרא מ, דנפש רוח

.יצאו ונפלו למדרגה שמתחתיה, ה"אל ,ת"ועיקר ההבחן הזה ניכר בפרצוף ישסו

, ע דכלים"ק דאורות בגו"שאין בו אלא ו שהם, פ שלה"ואח. י"הנקרא משום זה בשם מ

שהם, נפלו למדרגה שמתחתיה, ה"אתוון אל' גע באורות "ן אין בהם אלא גו"וכן זו. ן"זו ,נפלו למדרגה שמתחתיהם, פ שלהם"ואח, ק"דו

.ע"עולמות בי' שהם גוכשאנו רוצים להמשיך מוחין דגדלות

הנחלקים, ס"שהם פרצוף שלם דע, ן"אל הזו ק דגדלות"דהיינו ו, ר"ק דג"וו, ר"בעצמם לג

, עיבורים' אנו צריכים לזה ב, ר דגדלות"וגכי תחילה , ן"בחינות עליות מ' שפירושם ב ,עד רום המדרגות' ן וכו"ן לזו"אנו מעלים מ

,ת"ק אל הישסו"ג דא"ב ס"ונמשכין מוחין מע שעל ידי מוחין אלו חוזרת ונפיק הנקודה

, מלכותמגו מחשבה ובאה למקומה למקום ת יורדת ממקום נקבי עינים למקום"דהיינו שה

ונעשה הזווג שלה במקום הפה כמקודם, הפה הכלים' ז חוזרים ועולים אליה ג"שעי, השיתוף

וכיון, ומתחברים למדרגתה, ה"אל' פ הנק"אח ,כלים' שהם ה, אותיות אלקים' שנשלמו לה ה

ר דאורות שלה ונשלמו"משגת גם הג, בראש .ס דכלים"ס דאורות וע"ת בע"ישסו

' ת מעלים אליהם ג"אכן בעת שהישסו .ן"עולה עמהם גם הזו, אתוון אלה להשלמתם

שהעליון היורד למקום התחתון , והוא מטעםה "אתוון אל' כיון שג, ולפיכך, נעשה כמוהו

הנה נעשו בזה , ן"אל הזו, נפלו מקודם לכןבעת , לכן עתה, ן"כמו מדרגה אחת עם הזו

ה "אתוון אל' וזרים ומעלים גת ח"שהישסון אל מקום "נמשכו עמהם גם הזו, אליהם מטעם שדבוקים זה עם זה במדרגה, ת"הישסו

,ת"ה אל הישסו"ן עלו עם אל"וכיון שהזו. אחתס "נמצאים מקבלים שם את המוחין דיש

ת מעלה "והנה נתבאר איך הישסו. ותבונהדהיינו עם אתוון , ק"ן למוחין דו"את הזו

ן "אבל לולא זה לא יכלו הזו. הםה של"אלכי כל התחתון מחברו הוא , לעלות מעצמם

.ואיך יוכל לעלות אליו, בהכרח יותר עב ממנו

ש"היחוד דקוהנה בדרך עליה זו נעשה ,בסוד יקוו המים אל מקום אחד', ביום ג

י המוחין"כי ע, ו"בשכמל דיחודא תתאהוכן אתוון ' המשיכו אליהם ג, ת"שקבלו ישסו

ן וקבלו"שעמהם יחד עלו הזו, ה שלהם"אל

שם

248

הסולם ד הפקודין"ביאור כללי לכל י מראות רמו ,ק"ת את המוחין דו"שם בהתכללותם עם ישסו

.ל"שהוא משום שאין בהם אלא ששה כלים כנונמצא שכל היחוד הזה הוא בעיקר בחינת

כי הם המקבלים המוחין אם המעלים, ת"ישסו .ן"אליהם את הזו

ן את המוחין "ם אחר שהשיגו זואמנ י יחודא תתאה נמשכו"וע, ובאו למקומם, ק"דו

, ק גם אל הנוקבא שמחזה ולמטה"המוחין דו בסוד מה שהדינא קשיא שלה נתהפך לנהורא

ן לעלות"כבר יכולים הזוהנה אז . ל"כנ

, ר"בכדי להשיג מוחין דג, ן"מאליהם למ ,ת שיעלו אותם"ה דישסו"ואינם צריכים לאל

כי עתה נתבטל , הוא מטעם השואתם זה לזהוכי כל מה . ן"ת לזו"כל ההפרש שבין ישסו

ת "ן הם יותר עב ויותר דין מישסו"שהזו שהרי אפילו הדינא קשיא, נשאב עתה לגמרי

ונהורא, ל"בסוד נהורא אוכמא כנ, נהפך לאור

נהורא הם חשובים עתה כמו ן"אוכמא דזו

ן "ועל כן עולים הזו, ת"חוורא דישסו, כי עתה הם אחד בלי הפרש, ת"לישסו

הרי . ר דמוחין דגדלות"ומקבלים שם את הגן לעלות מאליהם "ר יכולים הזו"שלצורך הג

ר"ולפיכך נבחן יחודא דג. ת"בלי עזרת ישסוכי יש בו הבדל רב מיחודא , ליום מיוחד

ק"כי למוחין דו, ן"הן מצד הכלים דזו: ק"דו, ה ולמעלהאינו עולה רק חצי פרצוף שמחז

ן "ק אין הזו"כי למוחין דו, והן מצד העליהשאלו , ודע. כמבואר, יכולים לעלות מאליהם

, ק"לו' עיבור א, מיני העליות מכונים' ב, והם נוהגים בכל המדרגות. ר"לג' ועיבור ב

' שאי אפשר להמשיך שום מדרגה זולת בב .כי הוא מפתח גדול, וזכור זה. ל"פעמים כנ

: פקודין' כולל גאהפקודא חמיש) י

לאתעסקא בפריה' ב, למלעי באורייתא' א

ס "וה. למגזר לתמגיא יומי' ג, ורביהישרצו , דמעשה בראשית' המאמר דיום ה

המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ גמרנו , פקודין שעד הנה' כי בד, פירוש. 'וכו

ן "ר דזו"עד המוחין דג, את תיקון האצילות

דיראת קדמאהפקודאי "שע: פ"פב

המשכנו, בגין דאיהי רב ושליט, הרוממות

בסוד המאמר סתום , א עלאין"אותיקון

. ' וגובראשית ברא, שבתורה' דפסוק הא 'והארץ היתה תהו וגו' ופירוש ענשה בפסוק הב

, דאהבה בסטרא דטיבופקודא תניינאי "וע

בסוד , דאצילותת"דישסוהמשכנו תיקון

יהי, שיתדמעשה ברא' דיום אהמאמר

בששת ימיס אור שנברא "שה. ' וכואורשהיה אדם רואה בה מסוף העולם , בראשית

דקריאת, פקודא תליתאהי "וע. עד סופו

יחודא עילאההנה בסוד , ו"שמע ובשכמל

א ולאה"לזק "המשכנו מוחין דו, דשמע

שמעתיבין ד' ס ו"שה, ת"י עליתם לישסו"ע

ה" בסוכן כללנו בו סוד גניזת האור, ישראל ז"ולא לעוה, ת"ויהי אור לעולם הבא דישסו

ת "כי נגנז מחזה ולמטה דישסו, ת"דישסו

'דוהמשבה זו היא ב, יבשהונעשה שם כי זה . ללאהוהיא מקובלת , אחדגדולה ד

אינה , שכל בחינת חסרון או מסכים, הכלל .אלא בנוקבא של אותו הפרצוף, בזכר

המתקנו, ו"דבשכמל, יחודא תתאהי "ועהנמשך , א"דינא קשיא שמחזה ולמטה דזה

יהי, דמעשה בראשית' דיום במהמאמר ,שבו נברא הגיהנם', וכורקיע בתוך המים

שמקומו היא מחזה ולמטה, ס דינא קשיא"שה

,א"ולא בזכר ז, רחלאמנם היא בנוקבא , א"דז י השלמת פקודא דאהבה"ע, והמיתוק הוא. ל"כנ

ל את ואפילו הוא נוט, סטרין' שתהיה בבכ צריכים לקבל עלינו מסירת "שע, נפשך

להשלים, יחודא תתאהקודם , דאחד'דנפש בסטרין בהמשכת המוחין ' מדת האהבה בב

כי אז נמשכין שית סטרין , למקום רחלבשית תבין , תתאין של המוחין אל רחל

, והדינא קשיא נהפך להיות אור,ו"בשכמלד

ס"ה, ויחודא עילאה. נהורא אוכמא' הנקאמר יקוו המים אל מקום אחד ותראה המ

'שביום ג' כי טוב האדהיינו ', היבשה וגוס " הויחודא תתאה. דמעשה בראשית

כי שהוא ', המאמר תדשא הארץ דשא וגו .דמעשה בראשית' דיום ג' טוב הבה "למנדע דהוי, פקודא רביעאהי "וע

דהיינו להשוות הנוקבא רחל , הוא האלהיםי "ע, ו" משהו חא בלי הפרש"לגמרי אל הז

,השלמת האהבה בתרין סטרין בשלימות כזאת

נהורא ו, שהדינא קשיא נהפך להיות אור ,אוכמא בנהורא חוורא לית בהו פרודא

נעשה, סטרין' כי מבחינת השלמת האהבה בב, ל באורך"כנ, נהורא אוכמא עוד יותר חשוב

א לאחד ממש "ז נתיחדו רחל וז"הנה עי

ת מכחם"סוויכולים שניהם לעלות ליש ן בהשואה"כי מתוך זה נמצאים זו, עצמם

ן עבים יותר"כי מה שהזו, ת"גמורה אל הישסו. ממנו אין זה חסרון אלא מעלה ויתרון עליהם

,ר"ת גם מוחין דג"ן מישסו"ואז מקבלים הזו. פ"ן קומה שוה ביחוד אחד פב"ונעשו הזו

,דיום רביעי דמעשה בראשיתס המאמר "וה שהנוקבא,ע השמיםיהי מאורות ברקי

נכללו שניהם בשוה בשם אחד א"רחל והז

ונמצא . ה הוא האלהים"ס הוי' שהמאורות

הללו כבר השלמנו ארבע פקודיןי "עתה ע .פ בקומה שוה"ן מב"כל תיקון האצילות עד זו

ועתה

249

רמז הסולם ד הפקודין"ביאור כללי לכל י מראות י העלאת "ן ע"ועתה יש לנו שוב לזווג את זו

. בכדי להמשיך לנו מוחין מהם, ט"ן ומע"מ, ן דקטנות"נר', הנק, בחינות מוחין' והם ג

שהם ', ן דגדלות ב"ונר', ן דגדלות א"נרי שאר הפקודין המובאים "נמשכים לנו ע

ס יום חמישי דמעשה"ה, ן דקטנות"הנר. לפנינו ר ישרצו המים שרץ נפש חיהבמאמ, בראשית

וכן , ותשלום הקטנות הוא ביום ששי. 'וגוהוא ', ק דגדלות ב"וו', ר דגדלות א"ק וג"ו

ר דגדלות "וג, ביום הששי דמעשה בראשית .ש לפנינו"כמ, הוא ביום השבת' ב

הנכללים הפקודין' גואלו הן ) יא

למלעיהוא ' הא, בפקודא חמישאה

א להבאורייתא ולאשתדלא בה ולאפש

ן בחינת נפש "ז קונה מהזו"ועי, בכל יומא

לאתעסקאשהוא ' י פקודא הב"וע. קדושה

. ן רוח קדוש"קונה מזווג זו, בפריה ורביה

למגזר לתמניאשהוא ', י פקודא הג"וע

קונה מזווג, יומין ולעברא זוהמא דערלתאוכל אלו נפש רוח נשמה . ן בחינת נשמה"זו

דיום ס המאמר"וה, ן דקטנות"נרהם רק

ישרצו המים, חמישי דמעשה בראשית

ועוף יעופף על הארץ על שרץ נפש חיה

, נפשהיינו , כי נפש חיה, פני רקיע השמים

,על פני רקיע השמים, רוחהיינו , ועוף יעופף

.נשמההיינו ן לא עסקנו בהמשכת"ואין לשאול למה בזו

ובמוחין שלנו צריכים להמשיך. ן דקטנות"נרן אינם "שהזו, הענין הואכי. ן דקטנות"נר

כי זה כבר נתקן , חסרים מהקטנות לעולםכ תחילת המשכה הוא "וע, מהמאציל עצמו

אבל אנו . ש"י ק"ק דגדלות ע"מתחיל מו שהרי בר, צריכים הכל לתקן לנו בעצמנו

נש דאתיליד אין לו אלא נפש מסטרא דבעיריואין לו אפילו נפש דקדושה מסטרא , דכיא

אנו צריכים להתחיל תמיד כ "וע, דאופנים' והנה נתבארו ג. כמבואר, בנפש דקטנות

דחמישאה היא: הפקודין שבפקודא חמישאה, למלעי באורייתא לתיקון הנפש דקטנות

ושתיתאה הוא לעסוק בפריה ורביה לתיקון ושביעאה הוא למיגזר גרמיה , הרוח דקטנות

.לאעברא מניה ערלתא לתיקון נשמה דקטנות .ום חמישיס י"וכל אלו ה

למרחם הוא פקודא תמינאה) יב

שהיא לעאלא, גיורא דעאל למגזר גרמיהלהמשיך משם , יתיה תחות גדפוי דשכינתא ז ממשיכים"כי עי, נפש הגר מהשכינה הקדושה

שהוא, מגופא דאילנא דחיי, לעצמינו נשמתאס המאמר "וה. גמר ותשלום הקטנות שלנו

תוצא הארץ, דיום ששי דמעשה בראשית

דהיינו לכל חד כדקא. שרץ נפש חיה למינה .חזי ליה

פקודא תשיעאה למיחן למסכנא) יג

ז"שעי, ולמיהב ליה טרפא ברעותא דלבאד במדת "אנו גורמים למעלה שיתוף מדה

כי בינה משתתפת עם המלכות בסוד, הרחמיםוחוזרת משום זה לבחינת , ת בנקבי עינים"הה " ואל,ע באורות דנפש רוח"שהוא גו, י"מ

ע"ן חוזרים לגו"וכן הזו, ן"שלה יורדים אל הזו, ע"ה שלהם יורדים לבי"ואל, ר"באורות דנ

ואנו , ע"ן שלנו שהם בבי"דהיינו תוך נרס "וה, ק דגדלות"ן אורות דו"מקבלים מהזו

נעשה אדם שביום הששי דמעשהמאמר ונשתתפה, כי הבינה אמרה נעשה, בראשית

ק " להוליד וכדי, עם העשיה שהיא המלכות .לאדם

פקודא עשיראה לאנחא תפילין) יד

ז"שעי. ולאשלמא גרמיה בדיוקנא עילאהת "שה, אנו גורמים חזרת גדלות למעלהואתוון , חוזרת ויורדת מנקבי עינים לפה

ן מעלים"וכשהזו, ה שוב חוזרים למדרגתם"אלע למדרגתם "ה שלהם מבי"את אתוון אל

, עמהם יחדן שלנו עולים "הרי נר, לאצילותואז אנו . ))))שששש""""עעעע. . . . ה אכןה אכןה אכןה אכן""""דדדד' ' ' ' ל באות טל באות טל באות טל באות ט""""כנכנכנכנ((((

הנבחנים ', ר דגדלות א"ן ג"מקבלים מהזו

ס "וה. 'גדלות א מבחינת למוחין דנשמה

ויברא אלהים את האדם בצלמוהמאמר

כי , דיום הששי דמעשה בראשית' וגו ם"ר דגדלות נמשכים בסוד צל"אלו המוחין דג

'ם הכי, ד"ס חב"שה, אלהים' ת הנק"דישסום הוא " דצל'לוה. א עילאין"הוא חכמה ואו

.ן"ם הוא דעת וזו" דצל'צוה, ת"בינה וישסוכי קדש , והם סוד ארבע פרשיות שבתפילין

,ם" דצל'לוהיה כי יביאך הוא , ם" דצל'םהוא

והיה , ם" דצל'צשמע הוא בחינת החסד ד

, ם" דצל'צאם שמוע הוא בחינת הגבורה ד. תפילין של ראשבסוד, א"מוחין דז' והם ד

מוחין ' הן ד, הפרשיות דתפילין של יד' וד' ס ב"וז. א רחל"אלו המקובלים לנוקבא דז

ויברא אלהים את, ם המובא בכתוב"פעמים צלכי . בצלם אלהים ברא אותם, האדם בצלמו

ם "שהם צל, בצלמו קאי על תפילין של ראש, וצלם אלהים קאי על תפילין של יד. א"הז

ן"נרוהנה נשלמו לאדם . באם הנוק"שהם צל י פקודא"ע' נפש רוח דגדלות א',דגדלות א

ר שהיא נשמה חיה יחידה"וג, למיחן למסכנא .י פקודא דהנחת תפילין"ע', דגדלות א

פקודא חדסר לעשרא מעשרא ) טו

נפשי מצוה זו זוכים לקבל " ע,דארעא

. א עילאין" דהיינו מאו,החיהמבחינת אור 'י דגדלות א"נרנחכי אחר שהאדם נשלם ב

י"ע

250

הסולם ד הפקודין"ביאור כללי לכל י מראות רמחיש לו להתחיל בהשגת , ל"כנ, י התפילין"ע

' ונחלק לד. שהיא אור החיה'גדלות ב, חיה, נשמה, רוח, נפש: שהן, בחינות

כי על : הפקודים הבאים' שלהשגתן ניתנו ד

כי , נפשידי פקודא דמעשר הארץ זוכים ל

הנה נתתיס הכתוב "וה, היא בחינת נפשארץ

לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני

ביום ששי דמעשההנאמר , כל הארץ

שנאמר הכא , וילפינן גזרה שוה, בראשיתונאמר ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר , נתתי

בישראל מה התם מעשר אף הכא מעשר כי הזוכה לנפש, ס על פני כל הארץ"וז. הארץ

כי כל , שולט על פני כל הארץדאור החיה ,ועל נפש זו אומר הכתוב. הקליפות נכנעות לו

הביאו את כל המעשר לבית, ובחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם את ארובות השמים, האוצר

כי בחינת . והריקותי לכם ברכה עד בלי די

שהיא על שם המלכות שהיא, מעשר' נקנפש

כלס " הנפש דאור החיהאבל , עשירית

דהיינו שלימות גמורה דבחינת , המעשר .המעשר

פקודא תריסר לאייתאה בכורי ) טזי מצוה זו זוכים לקבל אור "שע, דאילנא

כי . א"הבא מאו, החיה מבחינת אור הרוח

,ס בכורה"א ה"ואו, בכור הוא מלשון בכוריםולפי . ל בפקודא קדמאה"כנ, ס ראשית"וה

כ הם "ע, ביכורי פרי העץ, שהוא מן העץ, כי עץ הוא צומח הנבחן לרוח, חינת רוחב

, דומם הוא נפש: י"ם הם נגד נרנח"כי דצחומדבר הוא , וחי הוא נשמה, וצומח הוא רוח

ואת כל העץ אשרס הכתוב "וה, חיה יחידה

וילפינן גזירה שוה , בו פרי עץ זורע זרע ונאמר התם וכל מעשר, נאמר הכא מפרי העץ בכורים מה התם, הוא' הארץ מפרי העץ לה

' להכי דורש המלים . בכלל אף הכא בבורים .כל מה דאתחזי לי אסירא לכם למיכל, הוא

למעבד פורקנא פקודא תליסר) יז

ולהחליש ממנא, לקשרא ליה מחייןלבריה . זה מלאך המות, מאד, הנאמר עליו, דמותא

והנה. נשמה מאור החיהי זה הוא זוכה ל"וע, צוה זוי מ"היה צריך לזכות ע, לפי הסדר

כי אמרנו לעיל , בחינת חיה דאור החיה י"ואחר שזכה ע, שבחינת מדבר הוא אור חיה

לנפש רוח להיותם דומם, פרי הארץ ופרי העץי בכור בהמה "היה צריך לזכות ע, וצומח

, כי הוא בחינת חי, בחינת נשמה מאור החיהלהיותו , י בכור אדם לבחינת חיה דחיה"וע

פדיון בכור מכניע אמנם אין . בחינת מדבר. אלא מחליש ליה, את מלאכא דמוחא לגמרי

כי במתן תורה נעשה חפשי ממלאך, פירוש

י חטא העגל ניטלה "כ ע"ואח, המות לגמריכי , העבודה מבכורות ישראל וניתנה לכהנים

שהביא המלאך, ד"הזוהמא דחויא מחטא עצהי "חזרה ונתערבה בישראל ע, המות לעולם

זה דבכורות ישראל ניתנה ועל תיקון. העגל כנגד תיקון, סלעים' מצות פדיון בכור בה

כי בכור , ן"ב זו"כח' בחי' ס שהם ה"כל הע, א עילאין"שהם או, מגיע עד כתר חכמה

סלעים ' י תיקון זה דה"אשר ע. סוד ראשית, אנו מקשרין שוב הבכורות בחיים עילאין

ומחלישין את מלאך המות שלא יוכל לשלוט בל לא מעבירים אותו לגמרי כמו א, עליהם

.שהיה חפשי ממלאך המות מקודם חטא העגל ולפיכך מצות פדיון בכור אינו מספיק להמשיך

כתיקונו והלכתו , חיה דאור החיה' בחיכמו שהיה במתן תורה , לבטל מלאכא דמותא

אלא רק מדרגה למטה , לפני חטא העגל

דהיינו אור, לבדנשמהשהוא מדרגת , הימנוס הכתוב "וה. א עלאין ולא יותר"מאונשמה

ביום ששי דמעשה בראשית ויראהנאמר

, אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאדס מלאך "מאד ה, ס מלאך החיים"שטוב ה

והיה חשוב , כי מלאך המות נמתק אז. המותאמנם עתה בשתא אלפי . יותר ממלאך החיים

אינו בא להמתקה הגדולה היה וזה נאמר, שני, י פדיון בכור"כ ע"משא. התיקוןרק לגמר

כ אינו"וע, ל"כנ, שגורמים להחלישו ולא יותר

נשמה דחיהי הפדיון רק לבחינת "זוכה ע .ק דחיה"שהוא ו

לנטרא יומא פקודא ארביסר) יחי "שע. דשבתא ולקדשא האי יומא בקדושיה

. ביום השבתלחיה דחיהמצות אלו זוכים ' ב

י ויקדשויברך אלהים את יום השביעס "וה

י השמירה מחילול שבת "כי ע', וגואותו י שמקדשין השבת בתענוגי"וע, זוכים לברכה

ס "וסוד אור החיה ה. שבת זוכים לקדושה. קדש כנודע' א עילאין נק"כי או. הקדושה

ק דאור "ובמנחת שבת ממשיכים בחינת ו אי אפשר, ר דיחידה"אמנם בחינת הג. היחידה

.גמר התיקוןלהמשיך בשתא אלפי שני רק ב

ד פקודין בעשרה"ביאור התחלקות הי .מאמרות ד פקודין ואיך"והנה נתבאר היטב סוד הי

. שהם מתחלקים בסוד שבעת ימי בראשית ועתה נבאר סדר התחלקותם בעשרה מאמרות

.ונבארם בקיצור. שבהם נברא העולם

בראשית ברא ס "ה' והנה מאמר הא ,כי בראשית נמי מאמר הוא', וגואלקים

והוא ))))טטטט""""אות כאות כאות כאות כ' ' ' ' ש בזוהר בראשית אש בזוהר בראשית אש בזוהר בראשית אש בזוהר בראשית א""""כמכמכמכמ((((

.בגין דאיהו רב ושליט, יראהפקודא קדמאה והוא

251

רמט הסולם ד הפקודין"ביאור כללי לכל י מראות

דאצילות המרומזים ביודא"אווהוא מדרגת

ס " ואמא ה'יס "אשר אבא ה, ה"דשם הוי

ר "ס אוירא דכיא ג"וה. ד" דמילוי היו'ד' ו .דבינה

', וגוויאמר אלקים יהי אור) במאמר

בסטרא דטיבופקודא תנינא אהבה רבההוא

ס"וה. דאצילותת"ר דישסו"גההוא מדרגת דששת ימי בראשית ' האור שנברא ביום א

. שאדם היה רואה בו מסוף העולם עד סופו

. דהויה'הס "וה

ויאמר אלקים יהי רקיע) מאמר ג. יהס גניזת האור ודינא קשיא דנפק ב"ה' וגו

האהבהשתהיה , פקודא תנינאס השלמת "והוהוא . ואפילו נוטל את נפשך, סטרין' בב

.א" שמחזה ולמטה דזהנוקבאבחינת

ויאמר אלקים יקוו המים) מאמר ד

למנדע דאית אלהא, פקודא תליתאההוא ' וגו וליחדא ליה בכל יומא, רברבא ושליטא בעלמא

היחוד דשמע דהיינו , יחודא כדקא יאות והוא יחודא עלאההנקרא . ' וגולישרא

,א"מאמרות הקודמים אל הז' ק דג"המשכת הו

. דהויה'וס "ק דגדלות וה"המכונה ו

ויאמר אלקים תדשא הארץ) מאמר ה

דלבתר , פקודא תליתאההוא השלמת ', וגו דאתקשר האי יבשה ביחודא דלעילא אצטריך

שהם, לקשרא לה לתתא בשית סטרין דלתתא

.לעולם ועד, מלכותו, כבוד, שם, ברוךוהוא המשכת . יחודא תתאהוהוא נקרא

מאמרות הראשונים אל הנוקבא ' ק דג"הו שבזה מתהפך הדינא קשיא שבה להיות, א"דז

והוא בחינת. נהורא אוכמא' הנק, אור גמור ס"וה. א"ק דמוחין דגדלות של הנוקבא דז"ו

. תתאה דהויה'ה

ויאמר אלקים יהי מאורות) מאמר ו

ה"דהוילמנדע , פקודא רביעאה הוא ',וגו למנדע דאינון חד ולית בהו הוא האלקים

דנהורא אוכמא בנהורא חוורא לית . פרודאוהוא המשכת מוחין . ביה פרודא וכלא חד

,א ונוקביה"מאמרות הראשונים אל ז' ר דג"דג .פ"שאז הם מתיחדים כאחד בקומה שוה פב

ויאמר אלקים ישרצו המים) מאמר ז למלעיחד , תלת פקודיןש בו י', וגו

,לאתעסקא בפריה ורביהוחד , באורייתא

מצות' שעל ידי ג. למגזר לתמגיא יומיןוחד רוח ונשמה דקטנות מן , אלו נמשכות נפש

שעל ידי העסקות. ן אל נשמות הצדיקים"הזור ממשיכים "בתורה ממשיכים נפש קדושה ובפו

י העברת הערלה ממשיכים "וע, רוה קדושה .קדושהנשמה

ויאמר אלקים תוצא הארץ ) מאמר ח ,למרחם גיורא, פקודא תמינאההוא ', וגו

ותשלום , על ידי מצוה זו ממשיכים נפש הגר .ן דקטנות אל נשמות הצדיקים"המוחין לנר

ויאמר אלקים נעשה אדם) מאמר ט

פקודאהוא ) א, פקודין' יש בו ב', וגו

שעל ידי זה שאנו, למיחן למסכנא, תשיעאהאנו , חמים על העני ומפרנסים אותומר

מעוררים למעלה שיתוף מדת הדין במדת ונמשכים, ס עלית המלכות לבינה"שה, הרחמים

.אל נשמות הצדיקים' ק דמוחין דגדלות א"ו

. תפיליןלאנחא, פקודא עשיראההוא ) ב ר דמוחין דגדלות"י מצוה זו נמשכים הג"שע .ם"המכונים צל, לנשמות הצדיקים' א

ויאמר אלקים הנה נתתי) ר יודמאמ

מעשראחד לעשרא , פקודין' גויש בו', וגו

' ג, בכורי דאילנאלאייתאה ' ב, דארעא

מצות ' שעל ידי ג. פורקנא לבריהלמעבד אל נשמות ' ן דגדלות ב"אלו נמשכים נר

ויכל אלהים ביום השביעיובכתוב . הצדיקים

נטורא דיום חד תרין פקודיןיש בו ', וגו לקדשא החוא, וחד. ס שמור"וה, השבת

פקודין' ואלו ב. ס זכור"וה, יומא בקדושיהבסוד זכור ושמור בדיבור אחד , הם אחד

מצות אלו נמשך אור החיה' ועל ידי ב. נאמרוובזה נשלמו . אל נשמות הצדיקים' דגדלות ב

תכלית גבהם של המוחין שנשמות הצדיקים .ן דאצילות בכל שתא אלפי שני"מקבלים מזוק דיחידה הנמשכים "כ מוחין דו"אמנם יש ג

א אל הדיקנא "שאז עולה ז, במנחה דשבתא עולה "אלא כיון שאין הנוקבא דז, א"דא

.כ אינו חושב אותם כאן"ע, עמו שעיקר מציאות המוחין נמשכו, והנך מוצא

שהם בראשית ברא, המאמרות הראשונים' בג ויאמר', ויאמר אלקים יהי אור וגו' אלקים וגו

כי בראשית, ד"ס חב"שה' אלקים יהי רקיע וגוומאמר יהי . א הנבחנים לחכמה"ס או"ה' וגו

ת הנבחנים לבינה ומאמר יהי"ס ישסו"אור הכי שם נברא דינא קשיא , ס הדעת"רקיע ה

, גבורות שבדעת' המשמשת בסוד ה, דרחלובזה נגמרו כל מציאות . בסוד נקודת החירק

ותדשא, ו המיםהמאמרות דיקו' כי ג. המוחיןר "ק וג"הם המשכת ו, ויהי מאורות, הארץ

המאמרות הראשונים' מג', וגדלות ב' דגדלות א ן דקטנות"הוא המשכת נר' ומאמר ז. ן"אל הזוהוא ' ומאמר ח. ן לנשמות הצדיקים"מהזו

ק "הוא ו' ומאמר ט, תשלום מוחין דקטנותן "הנמשכים מהזו' ר דמוחין דגדלות א"וג

ים ומאמר יוד הוא המשכת לנשמות הצדיק. ן לנשמות הצדיקים"מהזו' ן דגדלות ב"נר

ומשמירה וקדושה דשבת נמשכים מוחין דחיה הרי שעיקר. מזמן לנשמות הצדיקים' דגדלות ב

א"המאמרות הראשונים באו' המוחין יצאו בג ת"וישסו

252

הסולם ד הפקודין"ביאור כללי לכל י מראות רנ

ות נמשכו מהם אל ושאר המאמר, ת"וישסו .ן דאצילות ואל נשמות הצדיקים"הזו

שמותשמותשמותשמות((((ובזה תבין מה שכתוב בזוהר

דתנן , ל רזא דמלה היא" וז))))טטטט""""אות רמאות רמאות רמאות רמ, וכד תסתכל, בעשרה מאמרות נברא העולם

בחכמה , ועלמא בהו אתברי, תלתא אינון, וסוד הדבר הוא', פי. ל"עכ, ובתבונה ובדעת

וכשתסתכל, דתנן בעשרה מאמרות נברא העולםשהעולם , מאמרות' אלא ג, תמצא שאינם

והיינו . והם חכמה תבונה ודעת, נברא בהם שעיקר מציאות המוחין שהעולם נברא, ל"כנ

,המאמרות הראשונים בלבד' אינם אלא ג, בהם אבן אלו עשרה מאמרות. ד כמבואר"שהם חב

א א א א """"מגילה כמגילה כמגילה כמגילה כ((((ל אמרו "כי רז, צריכים לימוד

עד, פעמים ויאמר שאין כאן אלא תשע ))))בבבב""""עעעע. בראשית נמי מאמר הוא, שהוצרכו לתרץ

' א, אמנם באמת נמצא עשר פעמים ויאמר תדשא' ד, יקוו המים' ג, יהי רקיע' ב, יהי אור' ז, ישרצו המים' ו, יהי מאורות' ה, הארץ

, פרו ורבו' ט, נעשה אדם' ח, תוצא הארץ דמאמר, ולכאורה אפשר לתרץ. יוד הנה נתתיכי אין בו , נו נחשב למאמרפרו ורבו אי

כ אינו "וע. אלא ברכה לאדם בלבד, בריאה אמנם בתיקונים חדשים. חושב אותו הזוהר כאן

תמצא שחושב שם את המאמר))))בבבב""""ב עב עב עב ע""""דף קידף קידף קידף קי((((ואינו חושב , דפרו ורבו בין עשרת המאמרות דהיינו להיפך. את המאמר נעשה אדם ביניהם

ות מאמר' כי ב, והענין הוא. מהזוהר שלפנינו, המאמר נעשה אדם והמאמר פרו ורבו, אלו

משום ששניהם רק , נחשבים למאמר אחד מ אם חושבים"כ אין נ"וע. בבריאת אדם נאמרו

או המאמר, המאמר נעשה אדם בין המאמרות .דפרו ורבר

))))טטטט""""שמות אות רמשמות אות רמשמות אות רמשמות אות רמ((((ל "וממשיך שם בזוהר הנ

לאברהם ברזאעבד , כד בעא לקיימא עלמא ליעקב, ונהליצחק ברזא דתב, החכמה

ובהאי אתקרי ובדעת חדרים , ברזא דדעת 'פי. ובהאי שעתא אשתכליל כל עלמא. ימלאו

כשרצה לקיים העולם עשה את אברהם בסוד ואת יעקב , החכמה ואת יצחק בסוד התבונה

ה ובדעת "ובזה נקרא יעקב בסו, בסוד הדעתובאותה שעה נשתכלל כל . חדרים ימלאו

.העולםמ אומר "לא בכה. ויש להבין הדברים

,ויצחק גבורה, הזוהר שאברהם הוא סוד החסד וכאן אומר שעשה אותם לבחינת, ת"ויעקב ת

וכן יש להבין איך . ד כדי לקיים העולם"חבוכן מה . ד"עשה אותם המאציל לבחינת חב

, ד"ענין עשיית אברהם יצחק ויעקב לחב .לצורך קיום העולם

הא המכונ"פירושו ז, כי עולם, והענין הוא פירושו המשכת מוחין, וקיום העולם, עולם

ואחר . א"שהם קיומו של ז, א"ר אל ז"דג ,שביאר הזוהר שם עיקרם של עשרת המאמרות

דהיינו חכמה, המאמרות הראשונים' שהם רק ג ל בדיבורל בדיבורל בדיבורל בדיבור""""כנכנכנכנ((((ת "בינה דעת של פרצוף ישסו

כד בעא, הוא אומר))))ה והנך מוצאה והנך מוצאה והנך מוצאה והנך מוצא""""הסמוך בדהסמוך בדהסמוך בדהסמוך בד

ר"ך מוחין דגכשרצה להמשי, לקיימא עלמאעשה את אברהם , המכונה עולם, א"אל הז

לסוד חכמה , א"ת דז"שהם חג, יצחק ויעקב .בינה דעת

, ד"ת שיהיו חב"וענין עשיה זו של החגהוא על ידי המשכת אור הנשמה שמתלבש

כי הכלים נקראים תמיד על שם האורות, בהם והכלים דאור הנפש נקראים. המלובשים בהם

, ת"ור הרוח נקראים חגוהכלים דא, י"נהולפיכך . ד"והכלים דאור הנשמה נקראים חב

' דהיינו רק בב, ר"ק חסר ג"א ו"כשהיה ז לא, והיה חסר אור הנשמה, נפש ורוח, אורות

כי , י"ת נה"היה לו אלא ששת הכלים חגוהכלים דאור , ת"הכלים דאור הרוח הם חג

ועתה כשנמשכו לו המוחין . י"הנפש הם נה' על ידי ג, ר דגדלות" וגק דגדלות"דו

, תדשא הארץ ו,יקוו המיםד, המאמרות

ונמשך בזה אור הנשמה אל , יהי מאורותוווו המכונים אברהם יצחק, א"ת דז"הכלים חג' ג

ונעשה, ד"ת ונעשו לחב"נתעלו בזה החג, ויעקב .ויעקב לדעת, ויצחק לתבונה, אברהם לחכמה

ואור הרוח . ד"כי הכלים דנשמה נבחנים לחב ,ת"י לכלים דחג"ונעשו הנה, י"לכלים דנהירד

ונבררו לו . להיותם עתה משכן לאור הרוח ,ונתחברו לפרצופו, ע"י חדשים מבי"כלים דנה

ואלו. ונתלבש בהם אור הנפש. ש במקומם"כמ' א נמשכו מג"מאמרות שהם לצורך הז' ג

ת"שהם בישסו, המאמרות הקודמים העיקריים .ל"כנ

,רזא דחכמהלאברהם בעבד , וזה אמרועשתה הכלי דחסד , התלבשות אור הנשמה

,ליצחק ברזא דתבונה. א להיות חכמה"דזשההתלבשות ההיא עשתה את הכלי דגבורה

והכלי , ליעקב ברזא דדעת. להיות תבונהדהיינו לבחינת קו . א נעשה לדעת"ת דז"דת

. הכלים חכמה ותבונה' אמצעי המכריע בין ב

כלומר, אוובהאי אתקרי ובדעת חדרים ימל והכריע בין, ת לדעת"אחרי שנעשתה כלי דת

ס דאור הנשמה בבחינת "ב ונשלמו הע"חואז נהפך האור , ממטה למעלה המכונה ראש

ההוא והאיר גם מלמעלה למטה אל הכלים שאור הזה המאיר מלמעלה למטה, א"י דז"דנהשהוא סוד דעת המתפשט , אור הרוח' נק

ה"שזסו, םמהראש אל הכלים דגוף וממלא אות י"ואז נעשו הכלים דנה, בדעת חדרים ימלאווווו

כי הכלים. ת המכונים חדרים"לכלים דחג ת"דחג

253

רנא הסולם ד הפקודין"ביאור כללי לכל י מראות

י מכונים"והכלים דנה, ת מכונים חדרים"דחג הההה""""ט ובסולם שם דט ובסולם שם דט ובסולם שם דט ובסולם שם ד""""ל אות רכל אות רכל אות רכל אות רכ""""כנכנכנכנ((((אכסדרין

ובהאי שעתא אשתכליל כל ))))כמה אכסדריןכמה אכסדריןכמה אכסדריןכמה אכסדרין שהוא, ובאותה שעה נשלם כל העולם, עלמא

נבררים לו , כי על ידי האורות האלו, א"הזשהם , כלים חדשים להלביש את אור הנפש

ואז נשלם כל פרצוף . ל"כנ, ע"מתעלים מבי כי עתה יש לו כל הכלים. א שנקרא עולם"הז

.י"ת נה"ד חג"שהם חב

ליצחק ברזאולא יקשה לך מה שאומר

שהרי , ברזא דבינהאומר ואינו , דתבונה .כנודע, מ חכמה בינה דעת"המוחין מכונים בכ

כי רצה בזה להשמיענו שהכונה היא על, והואאשר קו השמאל , מוחין שלימים דאור החיה ששם מקום גילוי, דאור החיה נמשך מהתבונה

דנפק מאויר ואינו 'יבסוד ה, אור החכמה, , , , ש לעיל בפקודא תנינאש לעיל בפקודא תנינאש לעיל בפקודא תנינאש לעיל בפקודא תנינא""""כמכמכמכמ((((מבינה עלאה

ולפיכך דייק , ))))ה אמנםה אמנםה אמנםה אמנם""""אות הסולם דאות הסולם דאות הסולם דאות הסולם דובמרובמרובמרובמר

שהוא, כי אין העולם, וליצחק ברזא דתבונה.אלא רק במוחין דהארת החכמה, מתקיים, א"ז

254