Download pdf - פיזיולוגיה מערכות הרצאות 1-3 הקדמה

2011-2012 תירלוקסו-וידרק תכרעמ

1

אילת מיע

30/10/2011

1 שיעור -מערכותפיזיולוגיה חגי ברגמן ' פרופ

הקדמה: וסקולרית-מערכת קרדיו

? מחאורגניזם חי לצההבדל בין מהו

ך אותם הופובעזרת אור ,מהאטמוספרה ופחמן דו חמצני מים צורך -יודע לעשות פוטוסינתזה :צמחה :לסוכרים

H2o + CO2 + light Glucose

שאותו הוא צורך מן , חמצןבעזרת ( שומנים/ סוכרים)מרי מזון המגיעים מן הדיאטה שורף חו :החישאותו אנו מפנים , (חומר פסולת) פחמן דו חמצניביצירת גם המלווה ,ATP= אנרגיהליצירת , האטמוספרה

.בעזרת מערכת הנשימהFat/Glucose + O2 ATP + CO2

. החי צורך גלוקוז ומייצר פחמן דו חמצני, וזמח צורך פחמן דו חמצני ומייצר גלוקבעוד הצ

?מתים בסופו של דברומדוע אורגניזמים " מוות"ה למהי ההגדר

הפסקה של מחזור ) וסקולרית-מהפסקת פעולת המערכת הקרדיוהפסקת נשימה או מקובל לחשוב שמוות נובע מלעתים קרובות נגרם כתוצאה ש, (מוות מוחי) המוח הרס בלתי הפיך שלאך למעשה ,(1הואסיסטולהדם . חמורה של רקמת המוח הוא גורם המוות בפועל 2קסיהמאנו

מאינטובציה במקום לא נכון , לדוגמא, העלול להיגרם) מחנק החל, מחסור בחמצן עלול להיגרם מסיבות רבות. וחי הוא מוותמוות מ -בסופו של דבר. בהפסקת הפעולה הלבבית וכלה( עקב כך מחסור בחמצן טריו

כפי , המטבוליות הדרושות למאמץ הנוכחי מצב בו המערכת הפיזיולוגית הכללית לא מסוגלת לספק את הדרישותב .דקות ושברה שיא עולם 3רצה בממוצע קילומטר אחד ב איה 2003בשנת :אצנית המרתון ,שקרה לפאולה רדקליף

שמנסה לרוץ לאוטובוס דם חולה לא או כפי שקורה .ריצת המרתון כשלה בהשלמת אותה ,תאז תמועל ,2004 תנשבצריך בהם ... 'כי יש לו כאבים וכו, שלא יכול לעלות לקומה רביעית כי אין לו חמצן, וכושל מטר 100במרחק

: האם מדובר ב ?ובחולי טיפול נמרץ מתמשךגורם המגביל במאמץ אירובי מהו הלטפל תוך כדי השאלה

מערכת התנועה ? וסקולרית-קרדיוהמערכת ה ?

נשימתיתת ההמערכ ?

כלייתיתהמערכת ה ? עיכולהמערכת ?

ל"כל המערכות הנ ? ל"ן המערכות הנאף אחת מ?

יהיה ף לב חולה שעבר התק, י המערכת הכלייתית"יהיה מוגבל ע חולה בעל כשל כלייתי: התשובה תלויה בחולה .'וכוהנשימתית כתי המער"חולה מעשן יהיה מוגבל ע, וסקולרית-י המערכת הקרדיו"מוגבל ע

1

. לבהעדר פעילות חשמלית ומכאנית ב - אשר פירושו , ג.ק.אממצא של קו ישר ב תפוקת הלב צונחת באופן , השריר אינו מתכווץ, למעשה במצב של אסיסטולה מערכת החשמל של הלב אינה מייצרת ואו מעבירה אותות חשמליים

. סקת נשימה ומוותהפ, אובדן הכרה: וכתוצאה מכך נגרמים, דרמטי

ןצמחב רוסחמ 2

http://www.shahal.co.il/hebsite/modules/glossaryTerm.asp?Sid=72&Pid=252&termID=23





2

אילת מיע

: תרשים המתאר את תהליך הובלת החמצן בגוף

-גופנו באמצעות המערכת הקרדיובחמצן מובל צריכת החמצן היא כמות החמצן . וסקולרית

כניסת -בתרשים) .ליחידת זמן הנכנסת לגופנוצרוכת החמצן ת (.חמצן מתוארת מצד ימין

ל חמצן "מ 250ל הנורמלית היא בסדר גודל ש .לדקה

עלינו )ל אוויר "מ 500-אנו שואפים כימה בכל נש מבצעיםו (לזכור שלא כל האוויר מורכב מחמצן

חצי ליטר אוויר .נשימות בדקה 12-15 בממוצע 7.5אוורור כולל של = נשימות לדקה 15כפול . ליטר

כ "אוויר בסהליטר 5, ששאפנו ליטר 7.5מתוך , "הנפח המת"אל , אוויר מגיע ראשית אל הטרכיאהמשום שהאזורי אל , (גלגל שיניים ימני בתרשים) הריאותאל יגיעו בסופו של דבר( יטר אחד בלבדל =חמצן 20%שמתוכם )

, במנוחה .ף בין העולם החיצון לעולם הפנימיהשחלו שבו נעשה ,(בין גלגל שיניים ימני לאמצעי) דם -אוויר סוםמחל "המ 750ל בלבד ואת "מ 250נו משתמשים בא, אזורי שחלוף הגזים בריאותאל מתוך ליטר החמצן שהגיע. הנותרים מחזירים בחזרה

הקפילרות הריאתיות אל מגיע החמצן, פוזיה בריאהקלטנו ליטר חמצן שעבר על פני מחזור הדילאחר ש, אם כן

גלגל ) דרך האאורטה שדוחף את הדם, וממנה אל החדר השמאלי ייה שמאליתעל :אל הלב השמאלי ממשיך מהןו 70כנפח פעימה של = Stroke Volumeבכל פעימה הלב דוחף . ]אל יתר הגוףוהמערכת העורקית ( אמצעישיניים

הנתונים . )ליטר 5כ= תפוקת הלב= Cardiac Outputפעימות לדקה בערך נותן לנו את ערך ה 70ל כפול "מ70. ל"מ, אר משתנה בהתאם לגיל ולמשקלהמצב המתו. קילו 70במשקל 18טית עבור גבר ממוצע ובריא בן נכונים תיאור

([. כמובן

ובפרט , השריר: ייעדולהובילו אל שצריכות, הקפילרות הסיסטמיות ,הפריפרית יהצאל הסירקולכעת מגיע החמצן על מנת שניתן יהיה להשתמש בו לשריפת סוכרים ושומנים לכדי יצירת -(ישמאל ציור)שריר יית המיטוכונדראל

ATP. המובילה חמצן תמתווספים אל המערכ, העיכול תכרמגיעים ממעה (בגדילה) חלבוניםהו השומנים, סוכריםה. מקומות הדורשים אותם לצורך אחזקה :וכך הם מגיעים ליעדיהם השונים אל הפריפריה

הוא ערכות הגוףבמש משום, שחשוב מאוד לפנות מן הגוף CO2מתקבל -בעזרת חמצן ATPכאשר נוצר , כפי שלמדנו :3חומצה מתנהג כמו

CO2 + H2o ↔ H2CO3

H2CO3 + H2O ↔ HCO3-+ H+

יוני מימן עלולים לגרום . מימן יכול לשחרר יוני ,דרך חומצה קרבונית ומעברב ,בתמיסה מימית פחמן דו חמצני

ערכתמגורם לשינויים ב pHשינוי דרסטי ב. 7.4שעומד בנורמה על כ, בגופנו( pH)לשינוי במאזן החומציות מאחר ושינויים אלו הרסניים עבורנו ואנו מעוניינים . 'וכו מערכת שמירת ההומאוסתזיסלפגיעה ב, האנזימים

.CO2 חשוב מאוד שנפנה החוצה את ה, להימנע מהם

CO2 עד הגעה ( 'ורידים גדולים יותר וכו, ונולות)אל המערכת הורידית מהן נאסף שנוצר ברקמות הפריפריותחסום אל מ -אל הריאהממנו , ימניהחדר האל CO2 העלייה הימנית עובר המ. אל העלייה הימנית -Vena Cavaל

.עד שלבסוף הוא נפלט החוצה( CO2משתמשים בו כדי לפנות אנו כעת ושקודם חמצן עבר בו )דם -אוויר

ל הגוף והאם אנחנו אנחנו נרצה להבין האם אנחנו צורכים מספיק חמצן על מנת לספק את הצרכים המטאבוליים ש. כדי להשאיר את הגוף כמערכת תקינה ,ן הדו חמצניהפחמיכולים לפנות בקצב מספק את

ישנם תוצרי פירוק מטאבוליים נוספים המהווים . כתר במערצפחמן דו חמצני הוא לא חומר הפסולת היחיד שנו

(פירוק חומצות גרעין)חומצה אורוטית , (שריר)קראתינין ,(מטאבוליזם של חומצות אמינו) אוריאה :כגון, פסולתיה המפנה הכלועברים אל מערכת מ כל אלו .(המרכיב הראשי בהמוגלובין, Hemeפירוק מולקולת ה)בילירובין ו

. אותם

3

.יוני מימן אל התמיסה המימית שבה הוא נמצא רל לשחרוכל חומר שיכ: חומצה


3

אילת מיע

גם . משומנים וסוכרים הוא לא תהליך יעיל ביותר מאחר והוא מלווה בפליטת חום ATPיצירת ךתהליש יש לזכור, רהעואל פינויו בבני אדם נעשה. מן הגוף לפנות ישאותו לכן גם מטאבולי ושל תהליך תלוספחום הוא תוצר

. בשפע העיז בלוטות אלא ,ונרוע לע פרווה םיטומאחר ואיננו ע, ערכות המפנותהמהווה גם הוא אחת מן המ

:לסיכוםתוך כדי ) ATPביכולתנו לשרוף שומנים וסוכרים בעזרת חמצן וליצור מהם אנרגיה בצורת , כאורגניזמים חיים

(. כחומר פסולת CO2יצירת וממנו בעזרת , (לב שמאלי)אל הלב , מחסום אוויר דם, ותהחמצן מובל דרך הריא. את החמצן אנו צורכים בנשימה

וציינו בפרט את מיטוכונדריית )אל הרקמות הצורכות אותו -המערכת העורקית הוא נישא בדם אל כל הגוף (.השריר

באותו מסלול בו , מובילים דרך מערכת העיכול אל מחזור הדם ו צורכים במזון אנחנום והשומנים שאנאת הסוכרי .רקמות הצורכות אותםאל ה -עובר החמצן בדם

. םיפסונ תלוספ ירמוחו ATP, CO2עמו ליצירת םיביגמ םה, ם והשומנים בחמצן בפריפריההסוכרי םישגופ רשאכ באמצעות המערכת הורידית ףוגה ןמ הצוחהת הפריפריות מהרקמואת הפחמן הדו חמצני יש לפנות במהרה

םינופמ תלוספה ירמוח ראש .דרך מחסום אוויר דם החוצה מהלב בחזרה אל הריאות (ימניה)בחזרה אל הלב .תיתילכה תכרעמהו רועה ןוגכ תופסונ תוכרעמ תרזעב הצוחה


4

אילת מיע

30/10/2011

1המשך שיעור מבוא למערכת הקרדיו וסקולרית :1פרק

כתמערהוסקולרית מדברים על הקרדיו ו כתכאשר אנחנו מדברים על המער

, אחוז 20 -בה הרבה מאוד חמצן, סכימה חיצונית: המוצגת בסכימה לעילניתן , האוויר שאנחנו מכניסים אל תוך הריאות. פחמן דו חמצני 0לעומת

אה והברונכוסים הגדולים והאזורים יטרכ -לחלוקה לאזורי ההולכהאוויר וםובר על פני מחסחמצן ע הםב: ואולרים בהם נעשה שחלוף הגזיםהאלו

אל אליתשמים אל העלייה היחוזר דרך הורידים הפולמונר אז החמצן. דםבהן עורקית מגיע אל הרקמותה תכרמעהאאורטה והדרך שמאליהלב ה

ש יותר פחמן דו לכן במערכת הורידית י) ומשתחרר פחמן דו חמצני ATPנוצר אל העורק ני חדר ימ ניתהימעלייה הדרך מגיע ( חמצני ופחות חמצן

...אל הריאות וחוזר חלילה הפולמונרי .היום נתחיל בהקדמה

:וסקולרית-קרדיוה המערכתשל יםעיקרי תפקודים של חומרי הפסולת שטיפה מהירה ואפשרות . אל הרקמותומים חומרי מזון , של חמצן העברה מהירה

. המטאבוליים שנוצרים בתהליך ורים טהפק מהווה את אחדתרמורגולציה , לדוגמא, שבמהלך ריצהצריך לזכור . גוףום החשל רגולציה

אל , ריםרילמשל הש, החום מהאיברים העמוקיםלהעביר את הוא תפקידה ,במקרה כזה. תהעיקריים במערכמה שמייחד אותנו משאר בעלי החיים הוא היותנו . שנוכל לפנות את החום החוצהעל מנת , פני שטח העור

את אנחנו איבדנו, כ מכוסים פרווה"וליות ויונקים אחרים יבשתיים שבדבניגוד לבעלי ח, "ם עירומיםקופי". המאפשר פינוי חום מאוד יעיל ולכן מאמץ מתמשך מאוד יעיל, בלוטות זיעהרווי עור נוהפרווה וקיבל

: יות משתנותפונקצ

הגוף לאל כ גיעלה כיםבאדרנל וצרי יםשנוצר, למשל, אדרנלין-ונוירואדרנלין : הפצת הורמונים אל הרקמות- ישנם מספר הורמונים שנוצרים בתוך, כמו כן. הדם כתעל פי ההגדרה ההורמונים מועברים באמצעות מער

.atrial nutriuretic peptides4ה בעיקר-הדם מערכת

ארקציה של איברי המין למען ,רבייה תלויה במערכת הדםגם מערכת ה.

:יתרונות ומגבלות, דיפוזיה לעומת הובלה !".דיפוזיה היא תהליך נהדר". מסוים רמני מדורים המכילים מעט ופחות מחושניתן להבחין ב תרשים מימיןב

ובמרחקים ,ת של המולקולות הן תעבורנה מצד אחד לצד שניות רנדומיובשל תנועזהו . משנהושוואת ריכוזים בין מדור אחד לרים נקבל תוך זמן מאוד קצר הצק

. תהליך פאסיבי לחלוטין שלא דורש השקעת אנרגיה

, וויר אל הדם בתהליך דיפוזיההחמצן עובר מהא רשאכ: באשר להעברת חמצןיש יותר , של האוויר בצד הריאתיש זאת משום. ATP השקעת בצורך איןשהרי

. זיהפוולכן החמצן עובר בדיעומת הצד המגיע מהעורקים הפולמונריים חמצן לן דו חמצני הנמצא בכמות גדולה יותר בקפילרות הפולמונריות מל לגבי פח"כנ

. לעומת העולם החיצון ולכן עובר בדיפוזיה ללא השקעת אנרגיה. התהליך יעיל למרחקים קצרים בלבד, ואמנם

. היה אורך זמן רב מדי זה, גדולים םמש בדיפוזיה למרחקיתשם להאילו היינו רוצילכן תהליך הדיפוזיה לא מתאים לבדו בגופנו . חמש שנים, למשל, אל הרגל

. להעברה יעילה של חמצן ונוטריינטים

4

Atrial natriuretic peptide (ANP), atrial natriuretic factor (ANF), atrial natriuretic hormone (ANH), or atriopeptin, is a: ויקיפדיה powerful vasodilator, and a protein (polypeptide) hormone secreted by heart muscle cells.

http://en.wikipedia.org/wiki/Polypeptide

http://en.wikipedia.org/wiki/Hormone


5

אילת מיע

קייםוסקולרית ו-דיורהק כת המערגם קיימת לכן . Bulk Flowה, נומערכות שלרימה בזוהי הסיבה בגינה קיימת הז, קפילרית-העורקית כתהלב מריץ את הדם על פני המער. שדוחף את הדם הלאה במהירויות שעוד נדבר עליהן ,הלב

לדחיפת הדם אנחנו זקוקים .נו להיות יצורים מולטרי סלולרייםה כי הפכצרזו נו כתמער. במשך שלושים שניותצריך אנרגיה למען הזרמת הדם מהלב אל . ATPמה שעולה לנו , פקים בדיפוזיהתלמרחקים גדולים יותר ולא מס

. אבל התשלום הוא האנרגיה הנצרכת, ת המהירות נפתרהיבעי. הפריפריה

הנמצאים , משמאל מגיע אל אזורי הולכה חמצן רכתאל מע המעברלכן .ישיר עם הקפילרותבמגע הלב שעובד בסירקולציה . יהנעשה בדיפוז הדם

-במיקרונים)של מטר מרחקהדם על פני מזרים את וכאשר מגיעים שוב ( מיקרון-מיקרו 1,000,000

. לקפילרות הסיסטמיות משתמשים שוב בדיפוזיהבין לבין . בריאות וברקמות: שני מקומות דיפוזיה

פקת שהאנרגיה שלו מסו Bulk Flowמשתמשים ב .המובילה היא כלי הדם כתוהמער ,י הלב"ע

הוא לשמור על כתיש לזכור שתפקיד המערהומאוסתזיס כדי שכל תא ירגיש כמו יצור חד תאי

.מעשה רוב גופנו מורכב ממיםלכן ל באוקיינוס ליטר 45כ "קיימים בסה, וקיל 70באדם השוקל

:מים 30 ליטרים במחלקה התוך תאית. 15 קה החוץ תאיתליטרים במחל:

o 12 ליטרים בסביבה הבין רקמתית o 3 ליטרים בפלסמה . כי הדם מורכב מתאים ,כ"ליטר סה 5מתוך )ליטר בתוך הדם 3. מעטם מחוצה להם, בתוך התאים םרוב הנוזלי (.ליטר 2התופסים

. ליטר 12וד עבנוזל החוץ תאי בסביבת התאים 10יותר מהקפילרות מגיעות למרחק של לא גדול . סוכר ומרים נוספים כמוחהדם מוביל את החמצן ו -אם כן

הכל בנוי על (. חומצה אורוטית, אוריאה)ה גם לכלי, לא רק לריאות. 'וכו' כוחומרי הפסולת יוצאים ו. מיקרון. וסקולרית-קרדיוה כתמערה

:מחזור הדם מבנה כללי של( כחול לא מחומצן, ןמחומצ דם -אדום: בתרשים) :שתי משאבות

את המחזור הריאתי" מזליף"הימני הלב - הלב השמאלי את מחזור הדם הסיסטמי -

עלייה קפילרות עורק פולמונרי מסתם פולמונרי חדר ימין

כווץ ועושה נפח הלב מת חדר שמאל מיטראלי מסתם שמאל עורקים דרך אאורטה שיוצא ל"מ 70של , Stroke Volume, פעימה

Superior &Inferiorדרך ורידים סטמיות קפילרות סי קטנים Vena Cava אל העלייה הימנית .

. היא נחוצה במאמץ בעיקר. העלייה לא נחוצה במנוחה

. סיסמטית או פולמונרית -רכותהעלייה ושולח את הדם לאחת מן המעכל חדר מתמלא מ. מכדורית דם אדומה קוטר קטן יותר. מיקרון 5-8הקוטר הוא כ, מ"אורך כל קפילרה הוא חצי מ

כמובן ? אלישמהימני יכולה להיות שונה מהחדר ההאם תפוקת החדר . ליטר בדקה 5שמאלי כהחדר התפוקת וכעת שלחנו את הדם עד הרגליים. אבל זה לא מספיק, תפוקת הלב זהה בשניהם (steady state) במצב יציב .שלא

אחד הדברים החשובים הם המסתמים ? הדרך אל הלבאיך הדם מטפס את . עד למעלה, הוא צריך להגיע אל הלבי כלפ םתסמ רבעו ףחדנרגע שמ הטמ יפלכ םדה תרזח תא םיענומ םה :הורידית כתהחד כיווניים שיש לנו במער

, שרירים לוחצים על כלי דם. שדוחפתזו השרירים היא כתכאשר מער, לכן מתאפשרת חזרת הדם אל הלב .מעלה. לא יכול לחזור וכך עושה את דרכו הלאה אל הלב, ר מחסום חד כיווניעובהדם , דוחפים דם למעלה

.בעלות אותה תפוקה הן, שמאליתהימנית וה ,שתי משאבות


6

אילת מיע

י בבלה לגעמה. המעגל הפונקציונלי של הלבתמונה המתארת את ןלהל. בערך כל שנייהמתכווץ ,פעמים בדקה 70לב מתכווץ ומתרפה כה

. דיאסטולה ת הלב נקראתייהרפ, סיסטולה הלב נקראת התכווצות

:בתמונה ניתן לראות ארבעה גרפים :עקומות 3המכיל , (מ כספית"יחידות מ, מעל הלחץ האטמוספרי)בלב העורקי לחץ הדםגרף .1

.האאורטה, לחץ הדם באבי העורקים: עקומה כחולה עליונה .א .לחץ הדם בחדר השמאלי: עקומה אדומה .ב .שמאליתלחץ הדם בעלייה ה: עקומה כחולה תחתונה .ג

ד "אין הבדל משמעותי בין ל. )ד"מחובר למתמר לו המוכנס לעורק הברכיאלי נמדד באמצעות קטטר עורקי - .(שאין מפל לחצים גדול לאורך הדרךד באאורטה משום "ביד לבין ל

.שהוא גם נפח הדם, נפח החדרגרף .2 .ג.ק.אגרף .3 .קולות הלבגרף .4( צהוב)ובכללם הסיסטולה , ונים של מחזור הלביש לשים לב כי ארבעה הגרפים תחומים בשלבים ש -

(.סגול)והדיאסטולה

:לחץ הדם ונפח החדר תא םיראתמה םיפיבגרנתמקד תחילה . במהלכו לחץ הדם בעלייה גבוה מזה שבחדר. שלב המילויתחילה מתרחש

פ "פ. נסגר לחדרבין העלייה המיטראלי מסתםה, עלייהמזה שב בוהגנעשה בחדר השמאלי חץ הדםכאשר ל בה הלב ,הזו הנקודה מסמן את ראשוןהחץ ה. בצורה מהירה לכל אורך הלב וכעת החדר השמאלי מתכווץ מתפשט

.סיסטולהמתחילה ה=מתחיל להתכווץהתכווצות מתרחשת סגורים ולכן ממנו היציאה מסתם וגם אליו הכניסה מסתםגם -"אטום"מאלי החדר הש

בערך ) EDVקרי , הדיאסטולהשווה לנפח שהיה לנו בסוף ולא משתנה (הדם בחדרנפח )= חדרה נפח =ולמיתואיז .לחץ הדם בו עולה, וב "תקוע"הדם ו משום שהחדר מתכווץ(. ל"מ 120


7

אילת מיע

לחץ הדם שבחדר גדול . ההזרקהתחילת שלב . אטמוספריל הלחץ המע מ כספית"מ 80ד בסדר גודל של "ל -חץ שנישלב אנחנו עדיין ב) יק להתכווץפסהלב טרם ה. פתחנולכן המסתם האאורטלי שבאאורטה תר מלחץ הדםיו :הלחץ עולה גם באאורטה -פתוח האאורטלי המסתםו אחראבל מ .ממשיך לעלות הדם לחץלכן ו (סיסטולהה

ב ניהם ומשום שהלא יהיה הבדל בלחץ הדם ביל -התנגדות בין החדר ובין האאורטה מכיוון שלא קיימת כעת (.מ כספית"מ 120) שהוא לחץ הדם הסיסטולי, ושיאהגעה לעד לחץ הדם בשניהם ממשיך לעלות -ממשיך להתכווץ

End Diastolic Volume (120מ -חדר יורדה נפח: גם בגרףניכר .אל האאורטה אז הדם זורם מתוך החדר החוצהנפח , Stroke Volume -הוא כמובן ה, ל"מ ESV ,70ל EDV בין זה הפרש (.ל"מ 50) End Systolic Volume-ל (ל"מ

.הפעימה

המסתם האאורטלי -גבוה מזה שבחדר אאורטהנקודה בה לחץ הדם בב. רדוי בשניהם בשלב כלשהו לחץ הדםושוב מגיעים ( נסגר כבר בתחילת שלב ההתכווצות האיזוולמית)מיטראלי סגור מסתם הגם האל לנו לשכוח ש .נסגר

אבל נפחו לא , שריר הלב מתרפה. רלקסציה איזוולמיתכעת מדובר בתמים סגורים ושני המס -ילשלב איזוולמבוה יותר מזה הלחץ בעלייה ג כאשרהלחץ בחדר יורד ו ,יוון שכךמכ. םמשתנה משום ששני המסתמים סגורי

הדבר ניכר גם. דיאסטולהה, אם כן, זוהי. החדר מילוימגיעים לתקופת ושוב חפתנהמסתם המיטראלי ,שבחדר .וב לתקופת הסיסטולהעד שנגיע ש, ניתן לראות שנפח החדר עולה :הנפחבגרף

לא : "לדברי המרצה: )שלושה גליםניתן להבחין ב (עקומה כחולה תחתונה) :עלייה השמאליתב הדם לחץבאשר ל

("מאוד חשובa- התכווצות העלייה. c- ולמיתתחילת התכווצות איזו. סגירת המסתם המיטראלי. צניחה בלחץ בעלייה . v- הלחץ בה עולה ככל שהיא ממשיכה להתמלא בדם. מילוי העלייה.

:נקודות אליהן יש לשים לב

משום זאת . 80אלא נשאר , 0-ל ד לא יורד"אבל באאורטה ל, 0-לחץ הדם בחדר בתום שלב ההזרקה יורד לת א דוחף כמוהו ,(בסיסטולה) כאשר הלב השמאלי דוחף אליה את הדם. שלאאורטה יש תכונות אלסטיות

דוחפת את הדם עד שבדיאסטולה היא היא מתרחבת ולהעביר הלאה אשר ביכולתה להכילגדולה יותר מהדיאסטולי ת לה לשמור את לחץ הדם התכונות האלסטיות שלה מאפשרו. מחדש (מתרפה) מתכווצתו הלאה

.80ד דיאסטולי "על ל 120ד סיסטולי הוא "ולכן ל, (רומאכ 80על ) גבוה מזה שבחדר יות והשתחררויות בהן המערכת היא איזוולמיתוהתכווצ :

: של החדר סגוריםים משבה שני המסת ,איזוולמית המתקופ ות כל אחתמורכב הן הסיסטולה והן הדיאסטולהקופת ביניהן יש לנו ת. רלקסציה איזוולמיתב וברבדיאסטולה מדבסיסטולה מדובר בהתכווצות איזוולמית ו

. חזרהבאלי מתמלא שמבה הלב ה, לנו את תקופת המילוי יש הטולובדיאס( בסיסטולה)הזרקה הדם שהיה בחזית האאורטה מקבל . באאורטה כאשר המסתם האאורטלי נסגרהדם הירידה הקטנה בלחץ

.מקום לחזור אחורה אל הרווח שנותר במקום בו המסתם נסגר ולכן מקבלים את הירידה הקטנה בלחץ

: ג.ק.גרף אהוא נראה מעט שונה , אם נסתכל על פוטנציאל הפעולה בתוך שריר הלב. שמלי של פעילות הלברישום חג הוא .ק.א

פ קצר הרבה יותר מאשר "פ "רגיל"שלד בשריר .כונה העיקרי הוא משהדבר השו. פ שלמדנו עליו בעצב ובשריר"מפ ...ק הבארפאבל על כך נרחיב ב! אורך כחצי שנייההוא בשריר הלב .בשריר הלב

:גלים 3ניכרים : רה לגרףובחז .פ בעלייה"פ מתעורר, פ בשריר הלב"פ מתעוררלפני ש. העליות (דה פולריזציה)= תכווצותתחילת ה .Pגל (1

הרבה את לא שינתה ב בדה שהעליות התכווצוהעו :שאם מסתכלים על הנפח בתוך הלב חשוב לשים לבה בפאז המילוי הלב משום שרוב המילוי נעשהתכווצות העלייה לא תרמה משמעותית ל. נפח הלב

.צב לבכאשר מעלים ק? מתי התכווצות העלייה חשובה !לפני התכווצות העלייה, הראשונה .החדר( דה פולריזציה)= תחילת התכווצות -QRSקומפלקס (2 .מפסיק להתכווץ ואז מגיעים לפאזת הרלקסציה כאשר הוא -של החדר רה פולריזציה -Tגל (3

:שאלה נוספת. QRSהיא נחבאת בתוך ש משום? בעליות רה פולריזציהלא רואים מדוע: ושאלות שנשאל

? ג בשינוי באותו כיוון.ק.אה ףרג יבג לע יוטיב ידיל תואב פולריזציה ודה פולריזציה רהאיך יכול להיות ש . נגיע לזה אולי בהמשך (-הפוך ןשכיוונ ףעל א)


8

אילת מיע

:גרף קולות הלב. םשומעים את המסתמי, כאשר מאזינים לקולות הלב

שני הקולות הללו מעידים על זמן . סגירת מסתם אאורטלי: קול שני. סגירת מסתם מיטראלי: קול ראשוןתם בהפרש זה מדוע שומעים או(. וחוזר חלילה".. הפסקה -2קול -1קול -הפסקה -2קול -1קול . )"הסיסטולה

.ששני שליש לעומת שלי -סיסטולההרבה יותר מה רוכהא המשום שהדיאסטול? מזה

, כפי שציינו קודם. End Diastolic Volume -שווה לנפח הפעימה חלקי ה -:Ejection Fraction: מושג חשוב# :שהרי ESVלבין EDVמשום שנפח הפעימה שווה להפרש בין

70יהיה Ef -ה, ג"ק 70בגבר השוקל : לדוגמא - ÷ 120 = .58%, או אם נרצה 0.58 .'מחלות לב כליליות וכו, וז עלול לרדת במקרה של חסימההאח. אחוז 55מעל ערך תקין הוא

. Pulse Pressureדיאסטולי נקרא לחץ הסיסטולי להלחץ ההפרש בין ה: חשוב נוסףמונח #

כמו החדר לא צריך לפתח את אותה מערכת לחצים הוא. שריר הלב בו הרבה פחות עבה :לחדר הימניבאשר ל בלבד "מ 25של צריך להגיע ללחץ סיסטולי. פולמונרי קטנה יותרהשההתנגדות במחזור הדם םמשוהשמאלי

לעבור את הקפילרות ולהגיע בסופו של דבר אל , המספיק כדי לדחוף את הדם אל הריאות -בעורק הפולמונרי. העלייה השמאלית

שהיא בעלת גלים מאוד דומים לאלה שבעלייה, העלייה הימנית נהחשוב לשים לב שמעל החדר הימני יש

. Vena Cavaהעלייה הימנית מגיעים האבל אל . השמאלית

Superior Vena Cava אל המתחברתJugular Vein .של העלייה לכן אם נשכיב חולה נוכל לראות את הגלים .ל"ווריד הנהימנית ב

תארתהמ קיימת עקומה נוספת ןימימ הארנהבגרף

. מתי כל אחד מהמסתמים נפתח או נסגר

םמשוינוי הנפח הקטן שניכר נפח החדרגרף ב. התכווצות העלייה

ת את כניס רצוףבקו מתארת זרם באאורטהעקומת ה

. יציאתומקווקו את בקו ו הדםרק מעט מצליח ו בזמן הסיסטולה הרבה דם נכנס אליה

זכות וב ההוא יוצא בדיאסטול כ"אבל אח ,לצאתת שמירת הלחץ אפשרתמ ההתכונות האלסטיות של

. כספית מ"מ 80רקית על יאסטולי במערכת העוהד


9

אילת מיע

31/10/2011

2שיעור -פיזיולוגיה מערכות חגי ברגמן' פרופ

המשך, וסקולרית-ערכת הקרדיומל אובמ

נפח החדר: Xציר לחץ בחדר : Yציר

חדר הבחדר ונפח םדה גרף לחץ לשחיבור זהו למעשה .ללא התחשבות בזמן ממשי, כפונקציה של הזמן

ניתן לראות שבסוף . החדר כעת אנחנו מסתכלים על

מ כספית "מ 40של ESVהסיסטולה החדר מתחיל במ "מ 120מגיע ל (Filling phase)עובר את שלב המילוי

לחץ בלב עולה ה התכווצות איזוולמיתעובר כספית מסתם אאורטלי נפתח דם מתחיל לצאת מתוך

הלב שלב ההזרקה החדר אל תוך האאורטה הלחץ בתוך החדר מתחיל לרדת= פותמתחיל להתר

מסתם הלחץ בחדר מגיע ללחץ נמוך מזה שבאאורטה ואז שני )מגיעים לרלקסציה האיזוולמית אאורטלי נסגר ה

לחץהלא משתנה אבל החדר נפח ( המסתמים סגורים. חלילהחוזר נפתח המסתם המיטראלי לחץ בעלייה גדול מזה שבחדר המגיעים לנקודה בה יורד בו

באאורטה )ור בשני גרפים במישור הזמן וכעת אנחנו רואים אותו כלחץ ונפח בחדר בלבד זקודם ראינו את המח

תמיד , 0-לד באאורטה שלעולם לא יורד "בניגוד לל) 0-יורד ל ד בגרף זה"לכן ניתן לראות של (.אחרתהגרף ייראה (. ההתכונות האלסטיות של גללמ כספית ב"מ 80נשאר

Cardiac Outputב תפוקת הל

. בדקה "שולח"( שמאלי /ימני)כמות הדם שחדר אחד תפוקת הלב היא .ליטר לדקה 5-כ .כפול קצב הלב( Stroke Volume)תוצאה של נפח הזרקה היא

:י"ע 4-5ספורטאים יכולים להגדיל את תפוקת הלב פי . 3הגדלת קצב הלב פי = 140-180ל 70-מ: לגיות הפח 220בערך קצב מקסימלי משוער של עד ל העלאת קצב הלב .אקה יותר של זהתכווצות חבאמצעות ? נפח הזרקה איך מגדילים] 2פי (Stroke Volume) זרקההנפח ההגדלת . ב

. ליטר לדקה בערך 25מגיעים ל -5,6לב פי התפוקת הגדלתכ "סה =].למשל באמצעות אדרנלין ונורואדרנלין, הלבדם יישאר בקפילרות -אם יהיה הבדל ממושך. מאלישדל בתפוקת הלב בין הלב הימני לחשוב לדעת שאין הב

לב לדקה משתנה בהתאם לגיל ומשתנים תפוקת). מצב לא טוב= ר בקפילרות הסיסטמיותיישא /הריאתיות (.המציינים את תפוקת הלבשונים נוספים לכן בשקפים שונים עשויים להיות מספרים

?ליטר בדקה 5של ה (C.Oמעתה ) Cardiac Output לאן הולך ה

:במנוחהרגיה על מנת מעט מאוד הולך לשריר הלב כדי לספק את האנ

ם הוא דהמחיר שאנחנו משלמים על הזרקת ה. שיוכל להתכווץ. C.Oז מהאחו 3

וז אח 20מקבלת ובכל זאתג אחד "כולה קשוקלת -הכליאזן כדי לנקות את תוצרי הפסולת ושמירת מ, מתפוקת הלב

ה מקבלת הרבה יותר ממה הכלי. אלקטרוליטים תקין דרכהבעוד מקומות ,המטאבוליים שלה םשהיא צריכה עבור הצרכי

. אחרים מקבלים פחות

. ייעלה ערך זהאבל כאשר נרוץ ,אחוז 6העור במנוחה מקבל רק .נגיע לזה


10

אילת מיע

16-ללב התפוקת את מעלים מת זאתלעו,בינוני במאמץ: ואז הפיזור משתנה, 3פי , ליטר לדקה

שעולה באופן , וי העיקרי הוא זרימת הדם לשריריםהשיניותר מכל -ליטר לדקה 10תי עד סדר גודל של משמעו

. תפוקת הלב הנורמלית

. יהצתרמורגול. עור גם עולהזרימת דם ל

.לא משתנה /תיורד זרימת דם-כל השאר

:סקולריתמערכת הוהשמתחילה באבי , העורקית ,Efferentה המערכתקיימת

העורקים ומתפצלת למערכת שעולה למוח והמערכת .שיורדת למטה

מחזירה דם אל העלייה , Afferentה , המערכת הורידיתהימנית

.Afferentהיא בנוסף יש מערכת לימפתית שגם

לחץ והתנגדות, זרימה: המודינאמיקה. יקלייםספים י חוקי"נשלטת עהיא : מערכת המודינאמית יביותר לזכור לגב חשוב

אם אין הפרש . בין צד אחד של הצינור לצדו השני הפרש לחצים להיות קיים חייב, זרימהעל מנת שתהיה , ראשית. לא תהיה זרימה -תוסר התנגדחלא משנה אם הצינור פתוח ו, לחצים

לית להפרש הלחצים חלקי יונצבצינור פרופור הזרימה: ק דארסיחווא העיקרי מבין החוקים הפיסיקליים ה Q = (P1 – P2) / R . התנגדות הצינור

. קי ההתנגדותחל 1ית ללפרופורציונ( ליטר לדקה /ל"יחידות מב) הזרימה

מאחר קיימת זרימה. אאורטהבין החדר לה לחץ הדם ביןוק הזה כשאמרנו שאין הבדל בכבר השתמשנו בחהתנגדות מאוד קטנה במסתם : משמעות. לחצים מאוד קטןמפל קיום על אף, מאוד קטנה ביניהם תההתנגדוו

. יכולה לאפשר זרימה על אף מפל לחצים מאוד קטן

:גורמים משפיעים, של כלי דם התנגדותקביעת זוקונסטריקציה ווזודילטציה היכן שצריך ו. (ךוההפ)גדל ההתנגדות ת -דק יותרככל שהצינור :קוטר כלי הדם -

. על מנת להפנות דם למקומות הנחוצים. בצורה פיזיולוגית ניתן לשינוי רבלא . (וההפך), תגדלההתנגדות -ארוך יותרככל שהצינור :כלי הדם אורך -גרם 15אדם במצב רגיל יש ל: למשל .(וההפך), תגדל ההתנגדות -גדולה יותר וככל שצמיגות: הדם צמיגות -

לעזור לספורטאי על ידי נתינת מנת דם המכילה כדוריות ברצוננו אם (. ם אחוזגר)=המוגלובין בתוך ליטר דם אנחנו זאת משום ש .אנחנו עלולים להרוג אותו, (על מנת להגדיל את גרם אחוז ההמוגלובין בדמו) דם אדומות

ככל שיש יותר כדוריות דם הצמיגות . זת פלזמההדם מכיל פאזת כדוריות דם ופא :מעלים לו את צמיגות הדםאותו הפרש לחצים , אותו לחץ דםכשמדובר ב). התנגדות לזרימה גדולה יותר צמיגות גדולה יותר עולה

נה יותר כאשר הנוזל קט תזרימ -ופעם נוזל עם צמיגות נמוכה הנוזל עם צמיגות גדולבאבל פעם , אותו צינורו (.רכאמו, הצמיגות גדולה יותר

: במערכת לחציםהמבחינת

סיסטולי שווה , 0שווה ץ דיאסטולי לח -בתוך החדר: למשמא120 .

על 80במערכת העורקית הלחץ הסיסטלי והדיאסטולי שווים ל120 . 10-20סדר גודל של . יך לרדתמגיעים לקפילרות הלחץ ממשכש

.בקפילרות הסיסטמיות מ כספית"מ 0בעלייה הימנית הלחץ הוא -הורידית כתמגיעים למערכש

(. לחץ האטמוספריבעצם שווה ל). קטנים הרבה יותר .הפולמונרית תלחצים במערכ -במקווקו. 20בממוצע . 25/15מגיעים ל


11

אילת מיע

וזה מה שדוחף את 0לחץ בעלייה ימנית , 120לחץ בחדר שמאלי . מ כספית"מ 95 הוא לחץ ממוצע: הפרש הלחצים. הדם בכל המערכת

מתפצלים לכל אורך לה להתפצל לעורקיםחימת, אאורטה

מתחילים את עד שמגיעים למערכת הקפילריות הדרך Vena בחזרה" להתכווץ"מתחילה המאספת כתהמערCava עלייה ימנית .

:חזור הסיסטמיההתנגדות הכוללת של המקוטרו וצמיגות הדם , תלויה באורכוהתנגדות של כלי דם אחד

הדם בגופנו בנויה ממערך שלם של מערכתאלא ש. כפי שאמרנוגם קיים כהאבל בתו ,כלי הדם עובדת בטור מערכת. כלי דם

Total) ההתנגדות הפריפריאלית הכוללת. סידור מקביליperipheral resistance) החדר השמאלי ש היא ההתנגדות

המערכת כוללת גם מאחר. (לא כוללת את המחזור הריאתיולכן ) רואה עד שהדם מגיע חזרה אל העלייה הימנית: וגם במקביל צריך לדעת ש כלים בטור

: יחדיו את ההתנגדות של כל אחד מהם בנפרדסוכמים . כלים בטור מעלים את ההתנגדות האחד של השני# RT=R1+R2+…

: גיון מאוד פשוטיהה, מעבר לנוסחא .…+RT=1/R1+1/R2/1: מורידים את ההנגדות האחד של השני כלים במקביל# . כמו להגדיל קוטר של כלי דם= רם דרך יותר כליםהדם זו, אשר מוסיפים כלים במקבילכ

𝑄: שאמרנו ? למה. קטנה יותר מהסיסטמית: ההתנגדות הכוללת של הריאות = ∆𝑃 ÷ 𝑅 .הזרימה: כלומר ,Q ,. (אין הבדל בתפוקת הלב בין שני צדדיו) ליטר בשני המקרים 5שווה

: במחזור הסיסטמי100 ≅ ∆𝑃 R = ∆P ÷ Q R ≅ 20

:יבמחזור הריאת ∆𝑃 = 20 R ≅ . מהמערכת הסיסטמית 5קטן פי -4

:של חיבור הכלים בטור ובמקביל יוצאים מן הכלל

: המערכות הפורטליות. כבד -לעיכו •. יהמשפיעים מאוד על מערכת הדם והכל ההורמונים. היפופיזה-היפותלמוס •


12

אילת מיע

1/11/2011 3שיעור -פיזיולוגיה מערכות

חגי ברגמן' פרופ המשך, וסקולרית-קרדיוהכת מערל אובמ

:כלי הדם :זרימת הנוזל דרך הצינור תלוית -כמו בכל מערכת צינורות -מה שחשוב לנו לדעת

הפרש לחצים מצד פרוקסימלי לצד דיסטלי חלקי ההתנגדות. :ההתנגדות תלוייה ב

אורך הכלי

קוטר הכלי מקטין התנגדות-חיבור במקביל/ מגדיל התנגדות -חיבור בטור

:הכלים העיקריים במערכת היא םמטרת :םעורקיConduction (הובלה, העברה )לכן הם . של הדם מהאאורטה אל שאר הגוף

Conducting Vessels.

. ככל שיורדים אל האיברים קוטר הכלים הולך ויורד מ "ס 2.5התחלתי : קוטר - . יכים הלאה ומגיעים עד כמאה כליםיורדים וממש מתחילים בכלי אחד בעובי דופן גדול : מספר עורקים -

סדר גודל , מזה של האאורטה הברהב קטןקוטרן . ארטריולותיש לנו , לפי המעבר לקפילרות, בקצה האאורטה

הדם אל תוך האיברים לארטריולות תפקיד עיקרי בוויסות זרימת .בכמות אדירה מצויות ןוה ,מיקרון 30של מגבירות זרימת -במאמץ גופני. העיכול' את זרימת הדם אל מע גבירותמ -לאחר ארוחת בוקר למשל :השונים

ה הגורם לשינוי שינוי התנגדות הארטריולות הוא ז. 'העיכול וכו' למע דם אל השרירים ומפחיתות זרימת דםלכן . כמובן, מכווצות מעבירות פחות דם ומורחבות מעבירות יותר דםארטריולות :וויסות הזרימה

. Resistance Vessels הארטריולות הן

: שהרי מטרתן שחלוף חומרים, בלבד שכבת אנדותל יחידה דופנותיהן בעובי. הכלים הכי קטנים -הקפילרותיה ברצוננו זברגע שמדברים על תהליכי העברה בדיפו. העברת גזים ושאר חומרים מהדם אל הרקמות וההפך

סדר גודל של חמישה -מאוד קטן גם קוטרן. רוןמיק 1 -נוגע לקפילרהן הכלי יהיה דק ככל שאפשר ובפשדו, קפילרה בודדת, לכאורה. כדוריות הדם האדומות צריכות להתקפל בתוכן על מנת לעבור דרכן. מיקרון ופחות

כמובן שלעומת אאורטה הקפילרה בעלת התנגדות גדולה . )בעלת התנגדות מאוד גדולה, בשל קוטרה הצרמשום , (ישנה כמות עצומה של קפילרות)התנגדות הכוללת של הקפילרות אבל אם מסתכלים על ה, (הרבה יותר

. Exchange Vessels ת המערכת התנגדותן זניחה ולכן הןמבחינ -ימצאתן במקבילה

מערכת מאספת :ורידים .

בעלת הרבה פחות שרירים ,אבל בעלי דופן דקה משמעותית, דומה לזה של העורקים מתחילים בקוטר: קוטר -ליטר 5בגוף יש . לכן מאפיין עיקרי של המערכת הורידית היא יכולתה להתנפח. ותר סיבים אלסטייםוהרבה י

:שני תפקידיםלורידים . הם מסוגלים לצבור דם. דם ובורידים יש יותר דם מאשר בעורקים מחזירים דם ללב( 1 . Capacitance Vessels מהווים כלי קיבול( 2

כל אחד מכלי הדם על שקף המראה יחס בין מרכיבי

.סוגיהם השוניםשריר , (הכי הרבה באאורטה)רקמה אלסטית , אנדותל

רקמה , (ארטריולות, הכי הרבה בעורקים)חלק .פיברוטית המעניקה עוצמה

. הנמצא ברובו במערכת הורידית, בזמן מנוחה מדגיש את פיזור הדם. נות עיקריותמדגיש תכו. סיכום -28 שקף פטטיתמסיה' מעה. חולה שנפצע שעליו להחזיר דם: דוגמא. מר שהורידים לא יכולים להתכווץאין זה או: דגש


13

אילת מיע

כדי שנוכל לספק -הורידי ותחזיר יותר דם אל הצד העורקי תקטין את המאגר, תכווץ א הורידים, יתרתפעל ב אצלו .CO2חמצן אל הרקמות ולפנות מהן

(: מ מרובע"ס)שטח כולל של זרימת הדם

עד ( הריאתית מצב דומה גם כן כתבמער)עולה בצורה דרסטית בקפילרות הסיסטמיות מ מרובע "ס 4ה באאורט .ההתנגדות בהן קטנה הרבה יותר, מכיוון שהקפילרות מחוברות במקביל. מ מרובע"ס 1000שטח כולל של

:מהירות זרימת הדם

הליטר הללו עוברים 5. ימניתהלעלייה יוצאים מהחדר השמאלי ומגיעיםליטר לדקה ה C.O =5מדובר באותו על כן . שרים האטת קצב זרימת הדםאנחנו מאפ, כאשר אנחנו מגדילים את השטח. ל"בדרך בכל אחד מכלי הדם הנ

:נשים לב לחציםמפל : גרף עליון# בסיסטולה מהירות הזרימה גבוהה . )מהירות זרימה: גרף תחתון#

(.מוצגת מהירות ממוצעת בגרף. ובדיאסטולה המהירות נמוכה יותר

מ "ס 25-30ה בסדר גודל של זרימה באאורטהניתן לראות שמהירות מהירות (. גרף המהירות, עקומה שחורה על גבי הגרף התחתון)בשנייה

מהירות . הזרימה יורדת ככל שמגיעים לארטריולות באופן משמעותי . ניכר בגרף, שניות 30כ :זרימת הדם מהלב לארטריולות

המהירות יורדת כל כך עד שמגיעה , ככל שמגיעים לקפילרות: אודניכר מ. מהירות הזרימה האיטית חיונית לחילוף החומרים. כמעט לאפס

-מ בשנייה"מהירות זרימת דם ממוצעת בקפילרה היא בסדר גודל של מזמן שלוקח הבדיוק . של חצי שנייה עד שנייה בקפילרות גודל סדר

טוכונדריה ופחמן דו חמצני מהרקמות אל להעביר חמצן מהמוגלובין למי .הקפילרות

:בקרהפעימותיו ,ואמנם. הוא ימשיך לפעום עצמאית, אם נוציאו. מערכת אוטונומיתהלב הוא היותו מייחד את מה שלשנות גם את ניתן גם . ליטר לדקה 30עד -5,6פי C.Oניתן להעלות את ה: י המערכת האוטונומית"טות ענשלבגוף

י הגורמים "כ פעולות אלו נעשות ע"בד. יה של רקמותצדילטוזו/ על ידי וזוקונסטריקציה C.Oהפיזור , התפלגותצד המתאמץ בוזודילטציה של כלי הדם /המתווך וזוקונסטריקציה NOתאמץ המפריש כגון שריר מ, הלוקאליים

.ובצד הנגדי למאמץ בהתאם לצורך

מבחינת המערכת ישנם שני , ום ויש לנו בעיה בתפוקת הלב או באספקת החמצן לרקמותכאשר מגיעים למצב חירולה לא במקרה והח, לשם הצלת הלב. הלב והמוח :איברים חשובים שלשמם מקריבים את כל האיברים האחרים

פק דם על מנת לס.. 'יה וכולכל, לגפיים, העיכול' הוא יעשה וזוקונסטריקציה למע, יכול לספק את כל תפוקתותית כי זרימת הדם לכליה הייתה ירודה באותו לולים להגיע למצב של אנוקסיה כליע.. אבל. לאיברים החיוניים

.זמן

.עשויים להיות לטווח קצר או טווח ארוך: Cardiac Volumeגורמים עיקריים המבקרים : קצרת טווח בקרה כשמדובר ב: חוק פרנק סטארלינג: חשוב חשוב חשובEDV =חדר בתום הדיאסטולה כפונקציה של נפח ה

Stroke Volume (EDV ל"מ 120כ "בד ,Stroke Volume ל"מ 70כ "בד): ככל שמגדיליםEDV גדל גםלא , לב שמאלי או ימני)אם הלב מתנפח מסיבה כלשהי . לבוכמובן שמדובר בהדדיות בין שני צדי ה S.Vה

הוא הדבר העיקרי . מה של הלב יהיה גם גדול יותרנפח הפעי, והנפח הסוף דיאסטולי שלו גדול יותר( משנה .(בלה תקופת תא ןיטקי רתוי ןטק EDV -ןבומכ ,ךפההו) !הקובע לנו את תפוקת הלב

לשם כך ישנו . המערכת מקפידה עליו מאוד משום שהזרימה מתאפשרת הודות למפל הלחצים. לחץ דםהמנסים לשמור את לחץ הדם Baroreceptor Reflexesשאנחנו קוראים להם , מנגנון שלם של רפלקסים

.80על 120על

: משללהחזר להחזר ורידי אל הלב אבהנחוצים כמשה אין הפעלת שרירי גפיים עומדים הרבה זמן כאשר

.עלול להיגרם נזק למוח לב קטנה התפוקת קטן EDVורידי קטן ...שלא ממש עזרה( Baroreceptor)וויסות ' זוהי דוגמא למערכ


14

אילת מיע

.ילא יעלה ולא ירד מד המערכת צריכה לשמור שלחץ הדם .נזק למוח: ירידה .'נזק לכלי דם וכו, דימום: עלייה

.הברורצטפורים מווסתת את אלו' לכן מערכ

:ארוכת טווח בקרה ד נגרם "כנראה יתר ל. מתן משתנים: ד"טיפול עיקרי ביתר ל. תית ובקרה על נפח הנוזלהמערכת הכלי

סיימנו את –...בעוד כמה שבועות המשך. וסקולרית ולכן רוצים לתת משתנים-כת הקרדיומעודף נפח במער -ההקדמה, הפרק הראשון