31.12.09

10 תיאוריות קולנועיות – תרגיל – שיעור תיאורית האוטר, ותיאוריית הז'אנר, שתיהן משתמשות בתיאורית הסטרוקטורליזם, כתיאוריית

עזר לתיאוריה שלהם.

( other תיאורית האוטר-מחבר )ייצר אותו- דרך תיאוריית האוטר, היא ניסיון לפרש טקסט קולנועי, דרך הפריזמה של מי המחבר של הטקסט. במקרה של הקולנוע זה הבמאי- ע"פ תיאוריית האוטר- הוא הבעלים העיקרי של הטקסט הקולנועי- האוטוריטה, הסמכות מאחורי הטקסט הקולנועי. ודרך דמות

, בעיקר בצרפת ע"י50הבמאי מנסים להבין סרט. התיאוריה הזו התפתחה החל משנות ה- טריפו, גודאר. דרך הפוליטקה הזו- שקראו"מחברות הקולנוע"-מבקרי קולנוע של כתב עט-

לה פוליטקת האוטר, הם ניסו גם להעריך- לתת הערכה לבמאים הוליוודים. - שכתב, כעשור לפני, מאמראלכסנדר סטרוקכל דיון ברמת המחבר, קשור לתיאורטיקן בשם

במאמר זה, הוא מנסה לטעון שניתן להבחין אצל "מצלמת עט". camera stylo " "מכונן בשם – במאים מסוימים, מעין חתימת יד, סגנון בימוי שעובר כחוט השני בסרטיהם, שהוא אנלוגי,אנלוגי האומנות- ליצירת הערך את שנותן מה הצייר- של יד לחתימת מטפורי, באופן כפי במצלמה- הוא שהבמאי משתמש הרעיון ציירים מפורסמים. של למשיכות המכחול

שהסופר משתמש בעט. הרעיון זה שנוי במחלוקת, במיוחד אז- מכמה סיבות: המעמד של הקולנוע כאומנות לגיטימית, כמו מוזיקה קלאסית, ספרות, ציור פיסול, מחול-.1

לא מובן מאליו. קולנוע לא מוגדר באופן מובהק כאומנות- אולי זה תעשיית בידור? הרעיון של תעשייה- ייצור סרטים על "פס ייצור"- וכל אחד מהעובדים הוא בורג במכונה ב"פס הייצור". בימוי, תסריט, משחק, הפקה- קבוצת אנשים שעושה סרטים, אי אפשר לעשות סרט לבד. עשיית סרט מנוגדת לדימוי המסורתי של אומן שעצמאי לממש את החזוןתעשייתי. לייצור דומה ומאוד שונה- מאוד הקולנועית העשייה לבדו. שלו האומנותי לתפיסת מנוגד כלכלי- רווח היא הסרטים- תעשיית של המובהקת המטרה ובנוסף,

אומנות. הסמכות של הבמאי כבעל היצירה- לא מובנת מאליה. לא כמו שצייר מסוים חתום על.2

יצירה ובעל היצירה. המטרה של תיאוריית האוטר היא לתת לקולנוע את גושפנקא שלה כ-"אומנות לגיטימית". להשוות יוצרי קולנוע לאמנים אחרים. הצורך הזה להכניס את הקולנוע לשיח האומנותי, הוא חלק אינטגראלי מהתרבות הצרפתית, שידועים כאינטלקטואלים מטבעם. מה שאפשר את

. צרפת בזמן2התפתחות תיאורית האוטר בזמן ובמקום הזה- היה האירוע של מלה"ע ה- המלחמה כבושה, המשטר משתף פעולה עם הנאצים, צרפת נמצאת במצור, וסרטים מעבר

לים לא מגיעים לצרפת בזמן המלחמה. , שהיההנרי לנגלואהלאחר המלחמה, מתחיל לפרוח מפעל תרבותי חשוב מאוד בפריז, ע"י

לתולדות כמקדש בעולם- הראשון הסינמטק את מייסד והוא סרטים- של כפייתי אספן שצרפת ההוליוודי הסרטים ייבול רוב את לייבא מצליח הוא המלחמה, אחרי הקולנוע.

. ומקרין אותם במרתונים. אותם כתבים לימים של מחברות הקולנוע-2פספסה במלה"ע ה-הסגנון את לראות הזאת שלהם מאפשרת האינטנסיבית הצפייה אלו. בהקרנות נוכחים של פילמוגרפיות שלמות של ברצף צפייה ע"י ההוליוודים- הבמאים של המשותף/ייחודי

)שלא יד ספציפית" "חתימת לזהות זה מה שמאפשר להם פורד(. ג'ון )היצ'קוק, במאים מתאפשרת ע"י ראיית סרטים לאורך תקופת זמן ארוכה, ולא ברצף(.

אותם קבוצה, יש להם אינטרס לאהוב את הסרטים ההוליוודים ולהפוך את השיח אודותיהם לשיח אליטיסטי, משום שקבוצה זו מאוכזבת מהקולנוע הצרפתי- שלדעתם הוא משעמם. הוא בד"כ אדפטציות לספרות קלאסיות, דרמות קלאסיות, תיאטראליות- שהם מצאו אותםנוארים, פילם מותחנים, ההוליוודים- לסרטים רב בניגוד זה מודרניים. ולא משעממים קבוצת את שמושכת צעירה- דינאמית רוח עם סרטים סקורובול- קומדיות מערבונים, ואפילו לא מוערכים בשיח האומנותי- אלו יודעים שהסרטים הם הזאת. אבל הצרפתיים הבמאים שעשו אותם )היצ'קוק, ג'ון פורד( לא מוערכים כיוצרים, אפילו לא בעיני עצמם. אפילו

בעיני עצמה, הוליווד מחשיבה את עצמה כפס ייצור- לא כתעשייה אומנותית. ע"פ התיאוריה של הקבוצה הצרפתית הזאת- יש חלוקה מושגית בין "אוטר" לבין במאים שלדעתם- לא עושים אומנות- אלא מביימים באופן טכני- בלי תרומה אומנותית- והם לא

יחשבו ל-"אוטר"- לאומנים. וזו בדיוק הבעייתיות בתיאוריה- מהם הקריטריונים ל"הענקת" תואר האוטר? כל אחד חושב אחרת- מי זה אוטר ומי לא- מי נחשב במאי אומנותי ומי לא? התיאוריה הזאת אנרכית, אין

בה סדר- אין כללים.

תיאורית הסטרוקטורליזם: גישה מתודית שמבקשת להבין מצבי ענייניים בעולם ע"פ ההקשר שבתוכם התופעות הללו מופיעות/פועלות. גישה שמתנגדת להבנת תופעות בעולם באופן "אטומיסטי"- להבין תופעותיחסים אחרים- דברים בין וההקשר הזמן לפי תופעות- להבין צריך אלא כשלעצמן, מערכתיים- כל תופעה מקבלת את הקשר שלה שמתופעות אחרות שנמצאות איתה באותה

, הסטרוקטורליזם50מערכת. התיאוריה הזאת מושפעת התיאוריה של דה סוסור. בשנות ה-מחלחל לכל מיני דסיפלינות, ובינם קולנוע.

סטרוטרוריאליזם ותרבות: - אנתרופולוג צרפתי, ממוצא יהודי. מושא מחקרו הוא התרבות- חקר כלקלוד לוי שטראוס

ה- בשנות באמריקה. שבטים של50מיני הרצאה דרך הסטרוקטורליזם את מגלה הוא לוי שטראוס הוא מבין שצריך להשתמש במודל הסטרוק' בחקר החברתי. ושם בלשנות. מבקש לנסח תיאוריה חברתית אוניברסאלית- להבין מה הופך תרבות באשר היא לתרבות- מה תרבותי בתרבות? מהו התנאי ההכרחי להפיכת מצב כלשהו לחברה, ציוויליזציה. )מזכיר את שאלות המחקר של הפורמליסטים, ואת שאלות המחקר של דה סוסר(. מנסה להבין-

מהו ה"לאנג" של החברה- מה מערכת החוקים שהופכת חברה לחברה. הוא מתחיל לאסוף נתונים אמפיריים מתרבויות שונות- טקסים, מנהגים, מנהגים, פוליטיקה,)ניגודים קיצוניים שאין וכו'. וממין אותם בטבלה שמחולקת לאופוזיציות בינאריות אומנות

להם אמצע(. הוא מציב את הממצאים שלו בטבלה, לפי החלוקה שלהם לאופוזיציות בינריות. לדוגמא:

מוותחייםלילהיוםחושךאוראישהגבר

ואז הוא מזה מנסה לברר מה היא האופוזיציה הבינארית השולטת- שכוללת בתוכה את כלהמבנים הבינאריים.

עומק- deep מבנה structure האופוזיציות כל שאר את בתוכו שכולל המבנה לאנג.( =( שאר שכל הבינארית, האופוזיציה חברה. היא באשר חברה בכל שקיימת הבינאריות-

האופוזיציות הבינאריות הן נגזרת שלה. מרכז מחקרו התעסק במיתוסים- לקח מיתוסים מתרבויות שונות, וע"י ארגונם בטבלה של אופוזיציות בינאריות- הוא גילה שכל המיתוסים הם וריאציות של מיתוס אחד- יש מבנה עומק אחיד לכל המיתוסים בעולם. והוא מצא שכל המיתוסים הללו מבטאים את המתח הקיומי בין

– שהיא מבנה העומק. כל המיתוסים בעולם, מטרתם היאתרבות מול טבעהאופוזיציה של בין תרבות לטבע- שהיא לייצר פיתרון פיקטיבי לקונפליקט מהמתח שנותר מהאופוזיציה נוצרת מהשאלה- מה מוצע האדם? תרבות או טבע? האדם הוא שייך יותר לטבע או לחברה?את שמבטא מיתוס כאשר תרבות, כל של העמוק בבסיסה שנמצא הקונפליקט זה

הוא המיתוס של הזה בתרבות המערבית בליבו שלאדיפוסהקונפליקט כי מה שעומד , המיתוס האדיפאלי זה המתח שבין הדחף הביולוגי )התשוקה ליחסי מין בתוך המשפחה( לבין התרבות- החוק שאוסר על גילוי אריות, שזה החוק האוניברסאלי שקיים בכל התרבויות. החוק של איסור לגילוי אריות- יוצר רגולציה, מדכא את הדחף- והחוק הזה מבטא את הקונפליקט בין הטבע לתרבות. המיתוס של אדיפוס- הוא תמרור אזהרה- אדיפוס עבר על החוק ונענש- בא להגיד לאנשים לא לעשות מה שהוא עשה. המיתוס בא להרגיע את המתח בין תרבות

לטבע. )= פארול( – כל מיתוס ספציפי, שמבטא את מבנה העומק, הביטוי הפארטקולאריפני השטח

של מבנה העומק, )של ה"לאנג"(.

הסטרוק' ותיאוריית האוטר: , תיאורטיקן שבא מהאקדמיה, מנסה להפוך את תיאוריית האוטרפיטר וולן- 60סוף שנות ה-

ל-"מדע" לעשות קריטריונים אובייקטיבים שיאפשרו לזהות את חתימת ידו של האוטר. הוא.מציע מתודה לעשות זאת בעזרת תיאוריית הסטרוקטורליזם

- גוף היצירה- פילמוגרפיה, מכלול יצירה של יוצר. קורפוס היצירה בשביל להכיל את התיאוריה הסטרוק' על תיאורית האוטר- צריך למשמע סרט של במאי מסוים, לא בפני עצמו- אלא רק דרך היחסים שהוא מקיים עם שאר הסרטים של הבמאי. רק ע"פ הקשר שסרט מסוים, מקיים עם שאר הסרטים בפילמוגראפיה של במאי. למשל- בכלראייה בלי תרבותי. רכיב על דיון מנהלות הדמויות סצנה שבה יש טרנטינו של סרטים מערכתית שכזאת, אנו מפספסים משמעויות בסרטים. לפי וולן- לכל במאי- יש מבנה עומקהזאת מתבטאת האופוזיציה ובכל סרט- )ה"לאנג" שלו(, בינארית מסוימת אופוזיציה של

באופן שונה- כמבנה שטח )כ"פארול"(.