5

מה עובר עליי. איך אפשר לשמור איתם על קשר כשהם רוצחים. רוצחים בעלי חיים.

הסופי. הפיצוץ אירע השואה מימי באחד נראו בסלון הטלוויזיה ועל מהחדר, אז יצאתי וקוברים רוצחים נאצים של נוראיות תמונות יהודים. במקביל, אמא שלי עמדה במטבח, טיגנה הצלחת. על בערימה אותם והניחה שניצלים התבוננתי הזה. המראה את לשאת יכולתי לא

־בצלחת ודמיינתי תרנגולות במחנות ריכוז, שנעיניי את מול ראיתי אל בחיים. בעודן קברות כפי בדיוק מיליארדים, של התעשייתי הרצח

שראיתי את הרצח בשואה שהוקרן בטלוויזיה. והכאב הזעם לבכות. והתחלתי לחדר נכנסתי כל את הדף על לשפוך התחלתי התערבבו. התחושות שלי. 28 עמודים של הסברים: מה אני מרגיש כלפיהם, מאיפה מגיע הזעם שלי, למה אני להמשיך אוכל לא ולמה לי כואב למה מרוחק,

ולשמור איתם על קשר. הרבה יש שלי, למשפחה כמו הבשר, לאוכלי באמת אתם למשל. האקולוגי המאזן תירוצים. חיים בבעלי פגיעה להצדיק שאפשר חושבים רק כי גם אריה אוכל בעצמו חיות אחרות? בעלי כחברה שאנחנו, דברים הרבה הרי עושים חיים הטרמינולוגיה פי על עושים. לא "מתוקנת", מלחמת פדופיליה, אונס, להצדיק אפשר הזאת, חיים שבעלי מה זה היררכי. ומאבק הישרדות עושים כל הזמן, ואלה דברים שאנחנו מתנגדים לילדה הורה או שופט, לראות רוצה אני להם. שנאנסה, שיסכים לסלוח לאנס שיגיד "עשיתי את זה בדיוק כמו אריה בטבע". אגב, רוב בעלי החיים שאנחנו אוכלים — כמו כבשים, ופרות — הם חיות

טבעוניות שלא פגעו באף אחד. המין "אנחנו הוא לרוב שנשמע טיעון עוד העליון", כלומר, הם נועדו לנו. אלוהים התיר את זה. מתנצל, אבל הטיעונים הללו נשמעים כאילו שאותם ברגע הרי הגזע. תורת מתוך נלקחו טיעונים יישמעו כלפי בני אדם — הגזע העליון,

החלשים מול החזקים — אתם תתקוממו. עושים שאנחנו להשוואה מתנגדים רבים

קו שחלקכם להניח סביר עכשיו, גם ־לשואה. אין האנשים לרוב נשימה, באותה בזעם. פצים בעיה ליצור את ההשוואה הזאת בעצמם: "התנהגו

לט כצאן אותם "הובילו לחיות", כמו ־ליהודים במיליארדים ונרצחו שועבדו סבלו, החיות בח". ליצור בסדר זה אם היהודים. שואת לפני עוד את ליצור בסדר לגמרי זה הזאת, ההקבלה את

ההשוואה ההפוכה. הטיעון האחרון ששמעתי, מקרובים ומרחוקים, מבעלי יותר לכם "אכפת ביותר. המטופש הוא החיים". זאת דרך נפלאה להסית את הדיון לעבר השליח, במקום לעמוד מול המראה. בני האדם הם הגורם לשואת בעלי החיים. הקיום של האנושות הוא שגורם לעשרות מילארדי בעלי חיים לעבור עינויים ולהירצח. כשבן אדם פוגע בכם, זה לגמרי לגיטימי לשנוא אותו ולייחל לו כל רע. לא? אז כלפיכם אותן תחושות את לחוש אסור לי למה בעלי שעוברים לגיהינום ששותף מי כל וכלפי החיים? לי באופן אישי אין שום אמפתיה לאנשים וגורמים לשואה חיים בעלי לסבל של שגורמים

הגדולה ביותר. שנהנו רבים מכיר אני כיהודים, מזה. יותר החשבון מסגירת כבוד", חסרי "ממזרים מהסרט

זה אותו עם הנאצים. מבחינתי, עם בעלי החיים דבר. בכל שנה נטבחים מיליארדי בעלי חיים, ואין כלפי באלימות ינקוט מישהו אם בעיה שום לי אלה שגורמים לשואת בעלי חיים. זאת צביעות. או קול הרמת בגלל באלימות אותי מאשימים צרכני את שיהרגו "הלוואי כמו לב משאלת

הבשר". אלה עדיין רק מילים.

תם, ולא נשלםזה נמשך שבע שנים. אחת לכמה חודשים ההורים כמו התהלכתי נפגשנו, כשכבר קשר. ליצור ניסו

צל. לא תיקשרתי. ואז נכנס לתמונה דניאל ארליך. והציע שנעשה הסיפור שלי את הכיר הוא כחבר, רבות התלבטויות אחרי דוקומנטרי. סרט ביחד הסכמתי. בשלב מסוים, אחרי שהתחילו הצילומים, החלטתי שאני רוצה להיפגש עם ההורים שלי, אבל הסרט על לה סיפרתי לאמא, התקשרתי באמת. את ולאבא לה והבאתי הגעתי קצר זמן וכעבור

המכתב. שיחשבו ויעכלו. שיקראו כדי חודש, חיכיתי בעצמם. ואז נפגשנו. הייתי סקפטי. חשבתי שאין

־שום סיכוי שנחזור להיות משפחה. הגעתי לפגיגעגועים בי היו אחד מצד להט. מלא טעון, שה אינסופיים למשפחה שלי. מצד שני במשך השנים

והכאב הצטברו עד שאיימו לה הזעם ־האבודות תפוצץ. הפיצוץ היה בלתי נמנע, אבל להפתעתי ועוד אחרי הפגישה הטעונה הגיעה עוד פגישה,

אחת. לאט לאט נוצרו שינויים, אצלי וגם אצלם. חלקם

־למדו להכיר את העולם שלי, ואפילו הפכו לצמחונים או כמעט טבעונים. גם אני קצת השתניתי. כל המשפחה עברה תהליך, למדנו להיות אבא ובן, אח ואחות. בעקבות הסרט נוצר בינינו קשר שלא היה קודם לכן. היום אמא שלי כבר יודעת לבשל אוכל טבעוני טעים. והיא פתוחה לרעיונות שלי. גם הם,

כמוני, רוצים להיות משפחה. אז נכון, היחס שלי לכל אוכלי בעלי החיים לא השתנה. כך גם היחסים עם אחדים מבני המשפחה. היום אני מרגיש שונה כלפי כל אחד ואחד באופן נובע היחס שלי לאנשים ספציפי. בסופו של דבר ומה מהשאלה עד כמה הם מוכנים לעשות שינוי, אנשים בין הולך אני ברצח. להם שיש החלק שעושים את זה, אני רואה מי אוכל בשר, מי נכנס למסעדות האלה. אין לי ספק שאני צריך להתנתק

ולהתרחק מהאנשים האלה. שינוי. איזה לראות אפשר האחרונות בשנים התנועה הטבעונית הקצינה. יש יותר פעילים, יותר מיצגים. יותר ויותר אנשים הופכים לטבעונים. זאת הרבה עדיין שיש משום לשמוח, סיבה לא עדיין עבודה לעשות. אין כאן מהפכה. יש שינוי שצריך אנשים. ועוד עוד ולגייס עליו לעבוד להמשיך המטרה הסופית שלי היא כמובן לגרום לכך ששואת

בעלי חיים תיפסק. בכל מחיר. †הביא לדפוס: יהודה שוחט

הסרט "החיים על פי אוהד" ישודר היום ובמהלך השבוע הקרוב בפסטיבל דוקאביב, וב־14.5 בשעה 22:00 ב־yes דוקו.

מה הם היו אומרים: "החטא החמור ביותר כלפי בעלי חיים אינו השנאה, אלא האדישות לגורלם"

| ג'ורג' ברנרד שו

12.5.2014 | ידיעות אחרונות | 24 שעות

התזמורתהפילהרמונית

הישראליתמנהל מוסיקלי: זובין מהטה

מתעדכנים ברשת: שילחו את כתובת המייל שלכם ל—info@ipo.co.il ותהיו הראשונים לדעת!

www.ipo.co.il

היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמןאולם הקונצרטים ע"ש לואי

"מעטים המוזיקאים שמצליחים לכשף אותך. מתי כספי הוא מהנדירים שבהם, והמופע שלו עם התזמורת הפילהרמונית שוב מוכיח למה."

"ידיעות אחרונות" *****, יואב בירנברג, 11.2.2014

וריב

הצת

עלתו

לה

ברח

הור

מש

ם יי

נושי

לת

כוהז

ח. ל.

ט.ין

קבל

אילן מוכיח, מנצח

מתי כספי והפילהרמוניתמוצ"ש, 7 ביוני ב-21:00 היכל התרבות, תל-אביב

20% הנחה למנויי הפילהרמונית

1-700-70-30-30כרטיסים:

www.hadran.co.il www.ipo.co.il

ובהדרן 2274*

לאור ההצלחה

מופע נוסף

המטרה היא לחשוף את הצביעות. כשאני

מראה לאנשים תמונות של שחיטת כלבים, הם

נשבעים לי שהיו פוגעים פיזית באנשים שעשו את

זה. אבל תרנגולות זה בסדר

רצח הוא רצח, דם הוא דם. אוהד כהן

| צילומים: אלונה שרף, באדיבות

yes דוקו

יךרל

אאל

דנירי

עם:

לוצי

לעצור את זה בכל מחיר. אוהד כהן

4

־נניח שהייתם קמים בבוקר ומגשו ־לים שבני המשפחה שלכם

תפים לאונס, כליאה, התעללות הייתם איך אחר. עם של ורצח אומרים, אתם הגיוני, מגיבים? שהייתם מנתקים איתם כל קשר. ובכן, למה אני — שראיתי כיצד הוריי ושני אחיי שותפים לטבח צריך — חיים בעלי של נוראי שלי הצעד למה אחרת? לנהוג נראה לרבים מכם כמטורף? למה

כשאני רוצה להתרחק מהאנשים שעושים את זה, אני הופך פתאום לקיצוני, לפסיכופת?

זכויות למען פעיל ,34 בן אוהד. לי קוראים בנתק הייתי שנים שבע במשך וכן, חיים. בעלי בינם הבדל כל היה לא עבורי שלי. מהמשפחה לבין אנשים זרים אחרים ששותפים לשואת בעלי הללו המילים את קוראים מכם רבים החיים.

מהפ ירד פסיכי, פנאט, "הוא לעצמם ־ואומרים הייתי אומר לכם שאתם טובחים סים", אבל אם הייתם אולי בהם, ומתעללים ילדים, בגוזלים,

מסתכלים על הדברים אחרת. בחיוב מאוד רואה אני הזאת מהסיבה בדיוק מיצג של רב לפרסום שזכה שלנו הרעיון את המטרה העצמאות. ביום המנגל על החתולים נוהגים אנשים הצביעות. את לחשוף היא שלנו

לה או לערער בלי ומוסכמות, נורמות פי ־על פרה, המנגל על שמים כשהם לרגע. ספק טיל אבל טבעי. להם נראה זה טלה, או תרנגולת כשמעמתים אותם עם אורח החיים שלהם ומניחים

על המנגל בעלי חיים שהם לא נוהגים לאכול )ולא נרצחו, אלא מתו מוות טבעי( — הם נחרדים ומצקצקים בלשונם. מה לעשות, פרובוקציות הן דרך טובה לגרום לאנשים לעצור ולהתבונן לרגע

במראה. אני בדוכנים, עומד כשאני שבהן תמונות לאנשים מראה

וכ חתולים של שחיטה ־רואים שהיו לי נשבעים והם לבים, פוגעים — פיזית — באנשים שעשו את זה. אבל כשזה מגיע לתרנגולות זה בסדר. כל כך מתסכל בין הבדל שאין להפנים מוכנים לא שאנשים חתול לפרה, ובין כלב לתרנגולות. לכולם נתונה בלי להיות בלי לחוות התעללות, הזכות לחיות

מובלים לשחיטה.

מכת חשמל בלב16. צפיתי אז בסרטון זה התחיל כשהייתי בן שהראה איך רוצחים בעלי חיים בשביל הפרוות.

־הרגשתי כאילו קיבלתי מכת חשמל בלב. התחלתי לחקור, להבין מה קורה. גיליתי עולם שכולו בעודם חיים בעלי מבשלים איך ראיתי זוועות. איבריהם, את כורתים איך רותחים, במים חיים מכים אותם, צורבים את גופם, מפרידים עוללים

מש צפופים, בכלובים אותם מובילים ־מאמם, זבל, פושטים את עורם ליכים אותם חיים לפחי בעודם בחיים. דברים נוראיים שהמוח לא מסוגל

עוללתי מה הבנתי פתאום הזדעזעתי. לתפוס. במשך שנים רק בשביל חתיכת בשר, ביצים וחלב.חלק עוד אקח לא שלעולם נשבעתי בי

־בתעשייה הנוראית הזאת, ואעשה כל שביכולתי כדי למגר את הטבח. התחלתי להתעמת הרי רובם כי חלק, בזה שלוקחים אנשים עם מקטינים ראש — הם רק רוצים לשתות חלב, מנתח ליהנות בדבש, לשונם את להמתיק בשר. התחלתי להיות פעיל בארגונים, לעמוד שלי שההורים הבנתי לאט ולאט בדוכנים, אינם שונים במאומה מאותם אנשים זרים שאני

פוגש ברחוב. גם הם, כמו כולם, לוקחים חלק בזוועות האלה.

על לוויכוחים נקלענו ארוכה תקופה במשך מאוד הרבה קללות, צעקות, ריבים, הנושא. הללו שהמאבקים גיליתי תקופה לאחר דמעות. לא הביאו לשינוי, להפך. פיתחתי שנאה כלפיהם, אפשר אי דבר של בסופו וגדל. הלך והריחוק לעשות הפרדה בין מי שקרוב למי שרחוק ממני. רצח הוא רצח. דם הוא דם. הזעם התעצם. הפכתי למיליטנטי, עצוב, מדוכא. לא ידעתי מה לעשות, איך לגרום למשפחה שלי — בשר מבשרי — להבין

בשרועל במשך שבע שנים ניתק אוהד כהן כל קשר עם

הוריו. הסיבה: הם אכלו בשר, או כמו שהוא מגדיר את זה "היו שותפים לשואת בעלי החיים".

yesרק במהלך צילומי הסרט התיעודי על חייו ל־דוקו, הוא יצר איתם קשר מחודש. עכשיו הוא

כותב על התהליך שעבר, ומסביר למה במלחמה הזאת הוא מוכן ללכת עד הסוף, כולל חתולים

על המנגל ואיחולי מוות לקרניבורים

אוהד כהן

24 שעות | ידיעות אחרונות | 12.5.2014

5

מה עובר עליי. איך אפשר לשמור איתם על קשר כשהם רוצחים. רוצחים בעלי חיים.

הסופי. הפיצוץ אירע השואה מימי באחד נראו בסלון הטלוויזיה ועל מהחדר, אז יצאתי וקוברים רוצחים נאצים של נוראיות תמונות יהודים. במקביל, אמא שלי עמדה במטבח, טיגנה הצלחת. על בערימה אותם והניחה שניצלים התבוננתי הזה. המראה את לשאת יכולתי לא

־בצלחת ודמיינתי תרנגולות במחנות ריכוז, שנעיניי את מול ראיתי אל בחיים. בעודן קברות כפי בדיוק מיליארדים, של התעשייתי הרצח

שראיתי את הרצח בשואה שהוקרן בטלוויזיה. והכאב הזעם לבכות. והתחלתי לחדר נכנסתי כל את הדף על לשפוך התחלתי התערבבו. התחושות שלי. 28 עמודים של הסברים: מה אני מרגיש כלפיהם, מאיפה מגיע הזעם שלי, למה אני להמשיך אוכל לא ולמה לי כואב למה מרוחק,

ולשמור איתם על קשר. הרבה יש שלי, למשפחה כמו הבשר, לאוכלי באמת אתם למשל. האקולוגי המאזן תירוצים. חיים בבעלי פגיעה להצדיק שאפשר חושבים רק כי גם אריה אוכל בעצמו חיות אחרות? בעלי כחברה שאנחנו, דברים הרבה הרי עושים חיים הטרמינולוגיה פי על עושים. לא "מתוקנת", מלחמת פדופיליה, אונס, להצדיק אפשר הזאת, חיים שבעלי מה זה היררכי. ומאבק הישרדות עושים כל הזמן, ואלה דברים שאנחנו מתנגדים לילדה הורה או שופט, לראות רוצה אני להם. שנאנסה, שיסכים לסלוח לאנס שיגיד "עשיתי את זה בדיוק כמו אריה בטבע". אגב, רוב בעלי החיים שאנחנו אוכלים — כמו כבשים, ופרות — הם חיות

טבעוניות שלא פגעו באף אחד. המין "אנחנו הוא לרוב שנשמע טיעון עוד העליון", כלומר, הם נועדו לנו. אלוהים התיר את זה. מתנצל, אבל הטיעונים הללו נשמעים כאילו שאותם ברגע הרי הגזע. תורת מתוך נלקחו טיעונים יישמעו כלפי בני אדם — הגזע העליון,

החלשים מול החזקים — אתם תתקוממו. עושים שאנחנו להשוואה מתנגדים רבים

קו שחלקכם להניח סביר עכשיו, גם ־לשואה. אין האנשים לרוב נשימה, באותה בזעם. פצים בעיה ליצור את ההשוואה הזאת בעצמם: "התנהגו

לט כצאן אותם "הובילו לחיות", כמו ־ליהודים במיליארדים ונרצחו שועבדו סבלו, החיות בח". ליצור בסדר זה אם היהודים. שואת לפני עוד את ליצור בסדר לגמרי זה הזאת, ההקבלה את

ההשוואה ההפוכה. הטיעון האחרון ששמעתי, מקרובים ומרחוקים, מבעלי יותר לכם "אכפת ביותר. המטופש הוא החיים". זאת דרך נפלאה להסית את הדיון לעבר השליח, במקום לעמוד מול המראה. בני האדם הם הגורם לשואת בעלי החיים. הקיום של האנושות הוא שגורם לעשרות מילארדי בעלי חיים לעבור עינויים ולהירצח. כשבן אדם פוגע בכם, זה לגמרי לגיטימי לשנוא אותו ולייחל לו כל רע. לא? אז כלפיכם אותן תחושות את לחוש אסור לי למה בעלי שעוברים לגיהינום ששותף מי כל וכלפי החיים? לי באופן אישי אין שום אמפתיה לאנשים וגורמים לשואה חיים בעלי לסבל של שגורמים

הגדולה ביותר. שנהנו רבים מכיר אני כיהודים, מזה. יותר החשבון מסגירת כבוד", חסרי "ממזרים מהסרט

זה אותו עם הנאצים. מבחינתי, עם בעלי החיים דבר. בכל שנה נטבחים מיליארדי בעלי חיים, ואין כלפי באלימות ינקוט מישהו אם בעיה שום לי אלה שגורמים לשואת בעלי חיים. זאת צביעות. או קול הרמת בגלל באלימות אותי מאשימים צרכני את שיהרגו "הלוואי כמו לב משאלת

הבשר". אלה עדיין רק מילים.

תם, ולא נשלםזה נמשך שבע שנים. אחת לכמה חודשים ההורים כמו התהלכתי נפגשנו, כשכבר קשר. ליצור ניסו

צל. לא תיקשרתי. ואז נכנס לתמונה דניאל ארליך. והציע שנעשה הסיפור שלי את הכיר הוא כחבר, רבות התלבטויות אחרי דוקומנטרי. סרט ביחד הסכמתי. בשלב מסוים, אחרי שהתחילו הצילומים, החלטתי שאני רוצה להיפגש עם ההורים שלי, אבל הסרט על לה סיפרתי לאמא, התקשרתי באמת. את ולאבא לה והבאתי הגעתי קצר זמן וכעבור

המכתב. שיחשבו ויעכלו. שיקראו כדי חודש, חיכיתי בעצמם. ואז נפגשנו. הייתי סקפטי. חשבתי שאין

־שום סיכוי שנחזור להיות משפחה. הגעתי לפגיגעגועים בי היו אחד מצד להט. מלא טעון, שה אינסופיים למשפחה שלי. מצד שני במשך השנים

והכאב הצטברו עד שאיימו לה הזעם ־האבודות תפוצץ. הפיצוץ היה בלתי נמנע, אבל להפתעתי ועוד אחרי הפגישה הטעונה הגיעה עוד פגישה,

אחת. לאט לאט נוצרו שינויים, אצלי וגם אצלם. חלקם

־למדו להכיר את העולם שלי, ואפילו הפכו לצמחונים או כמעט טבעונים. גם אני קצת השתניתי. כל המשפחה עברה תהליך, למדנו להיות אבא ובן, אח ואחות. בעקבות הסרט נוצר בינינו קשר שלא היה קודם לכן. היום אמא שלי כבר יודעת לבשל אוכל טבעוני טעים. והיא פתוחה לרעיונות שלי. גם הם,

כמוני, רוצים להיות משפחה. אז נכון, היחס שלי לכל אוכלי בעלי החיים לא השתנה. כך גם היחסים עם אחדים מבני המשפחה. היום אני מרגיש שונה כלפי כל אחד ואחד באופן נובע היחס שלי לאנשים ספציפי. בסופו של דבר ומה מהשאלה עד כמה הם מוכנים לעשות שינוי, אנשים בין הולך אני ברצח. להם שיש החלק שעושים את זה, אני רואה מי אוכל בשר, מי נכנס למסעדות האלה. אין לי ספק שאני צריך להתנתק

ולהתרחק מהאנשים האלה. שינוי. איזה לראות אפשר האחרונות בשנים התנועה הטבעונית הקצינה. יש יותר פעילים, יותר מיצגים. יותר ויותר אנשים הופכים לטבעונים. זאת הרבה עדיין שיש משום לשמוח, סיבה לא עדיין עבודה לעשות. אין כאן מהפכה. יש שינוי שצריך אנשים. ועוד עוד ולגייס עליו לעבוד להמשיך המטרה הסופית שלי היא כמובן לגרום לכך ששואת

בעלי חיים תיפסק. בכל מחיר. †הביא לדפוס: יהודה שוחט

הסרט "החיים על פי אוהד" ישודר היום ובמהלך השבוע הקרוב בפסטיבל דוקאביב, וב־14.5 בשעה 22:00 ב־yes דוקו.

מה הם היו אומרים: "החטא החמור ביותר כלפי בעלי חיים אינו השנאה, אלא האדישות לגורלם"

| ג'ורג' ברנרד שו

12.5.2014 | ידיעות אחרונות | 24 שעות

התזמורתהפילהרמונית

הישראליתמנהל מוסיקלי: זובין מהטה

מתעדכנים ברשת: שילחו את כתובת המייל שלכם ל—info@ipo.co.il ותהיו הראשונים לדעת!

www.ipo.co.il

היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמןאולם הקונצרטים ע"ש לואי

"מעטים המוזיקאים שמצליחים לכשף אותך. מתי כספי הוא מהנדירים שבהם, והמופע שלו עם התזמורת הפילהרמונית שוב מוכיח למה."

"ידיעות אחרונות" *****, יואב בירנברג, 11.2.2014

וריב

הצת

עלתו

לה

ברח

הור

מש

ם יי

נושי

לת

כוהז

ח. ל.

ט.ין

קבל

אילן מוכיח, מנצח

מתי כספי והפילהרמוניתמוצ"ש, 7 ביוני ב-21:00 היכל התרבות, תל-אביב

20% הנחה למנויי הפילהרמונית

1-700-70-30-30כרטיסים:

www.hadran.co.il www.ipo.co.il

ובהדרן 2274*

לאור ההצלחה

מופע נוסף

המטרה היא לחשוף את הצביעות. כשאני

מראה לאנשים תמונות של שחיטת כלבים, הם

נשבעים לי שהיו פוגעים פיזית באנשים שעשו את

זה. אבל תרנגולות זה בסדר

רצח הוא רצח, דם הוא דם. אוהד כהן

| צילומים: אלונה שרף, באדיבות

yes דוקו

יךרל

אאל

דנירי

עם:

לוצי

לעצור את זה בכל מחיר. אוהד כהן

4

־נניח שהייתם קמים בבוקר ומגשו ־לים שבני המשפחה שלכם

תפים לאונס, כליאה, התעללות הייתם איך אחר. עם של ורצח אומרים, אתם הגיוני, מגיבים? שהייתם מנתקים איתם כל קשר. ובכן, למה אני — שראיתי כיצד הוריי ושני אחיי שותפים לטבח צריך — חיים בעלי של נוראי שלי הצעד למה אחרת? לנהוג נראה לרבים מכם כמטורף? למה

כשאני רוצה להתרחק מהאנשים שעושים את זה, אני הופך פתאום לקיצוני, לפסיכופת?

זכויות למען פעיל ,34 בן אוהד. לי קוראים בנתק הייתי שנים שבע במשך וכן, חיים. בעלי בינם הבדל כל היה לא עבורי שלי. מהמשפחה לבין אנשים זרים אחרים ששותפים לשואת בעלי הללו המילים את קוראים מכם רבים החיים.

מהפ ירד פסיכי, פנאט, "הוא לעצמם ־ואומרים הייתי אומר לכם שאתם טובחים סים", אבל אם הייתם אולי בהם, ומתעללים ילדים, בגוזלים,

מסתכלים על הדברים אחרת. בחיוב מאוד רואה אני הזאת מהסיבה בדיוק מיצג של רב לפרסום שזכה שלנו הרעיון את המטרה העצמאות. ביום המנגל על החתולים נוהגים אנשים הצביעות. את לחשוף היא שלנו

לה או לערער בלי ומוסכמות, נורמות פי ־על פרה, המנגל על שמים כשהם לרגע. ספק טיל אבל טבעי. להם נראה זה טלה, או תרנגולת כשמעמתים אותם עם אורח החיים שלהם ומניחים

על המנגל בעלי חיים שהם לא נוהגים לאכול )ולא נרצחו, אלא מתו מוות טבעי( — הם נחרדים ומצקצקים בלשונם. מה לעשות, פרובוקציות הן דרך טובה לגרום לאנשים לעצור ולהתבונן לרגע

במראה. אני בדוכנים, עומד כשאני שבהן תמונות לאנשים מראה

וכ חתולים של שחיטה ־רואים שהיו לי נשבעים והם לבים, פוגעים — פיזית — באנשים שעשו את זה. אבל כשזה מגיע לתרנגולות זה בסדר. כל כך מתסכל בין הבדל שאין להפנים מוכנים לא שאנשים חתול לפרה, ובין כלב לתרנגולות. לכולם נתונה בלי להיות בלי לחוות התעללות, הזכות לחיות

מובלים לשחיטה.

מכת חשמל בלב16. צפיתי אז בסרטון זה התחיל כשהייתי בן שהראה איך רוצחים בעלי חיים בשביל הפרוות.

־הרגשתי כאילו קיבלתי מכת חשמל בלב. התחלתי לחקור, להבין מה קורה. גיליתי עולם שכולו בעודם חיים בעלי מבשלים איך ראיתי זוועות. איבריהם, את כורתים איך רותחים, במים חיים מכים אותם, צורבים את גופם, מפרידים עוללים

מש צפופים, בכלובים אותם מובילים ־מאמם, זבל, פושטים את עורם ליכים אותם חיים לפחי בעודם בחיים. דברים נוראיים שהמוח לא מסוגל

עוללתי מה הבנתי פתאום הזדעזעתי. לתפוס. במשך שנים רק בשביל חתיכת בשר, ביצים וחלב.חלק עוד אקח לא שלעולם נשבעתי בי

־בתעשייה הנוראית הזאת, ואעשה כל שביכולתי כדי למגר את הטבח. התחלתי להתעמת הרי רובם כי חלק, בזה שלוקחים אנשים עם מקטינים ראש — הם רק רוצים לשתות חלב, מנתח ליהנות בדבש, לשונם את להמתיק בשר. התחלתי להיות פעיל בארגונים, לעמוד שלי שההורים הבנתי לאט ולאט בדוכנים, אינם שונים במאומה מאותם אנשים זרים שאני

פוגש ברחוב. גם הם, כמו כולם, לוקחים חלק בזוועות האלה.

על לוויכוחים נקלענו ארוכה תקופה במשך מאוד הרבה קללות, צעקות, ריבים, הנושא. הללו שהמאבקים גיליתי תקופה לאחר דמעות. לא הביאו לשינוי, להפך. פיתחתי שנאה כלפיהם, אפשר אי דבר של בסופו וגדל. הלך והריחוק לעשות הפרדה בין מי שקרוב למי שרחוק ממני. רצח הוא רצח. דם הוא דם. הזעם התעצם. הפכתי למיליטנטי, עצוב, מדוכא. לא ידעתי מה לעשות, איך לגרום למשפחה שלי — בשר מבשרי — להבין

בשרועל במשך שבע שנים ניתק אוהד כהן כל קשר עם

הוריו. הסיבה: הם אכלו בשר, או כמו שהוא מגדיר את זה "היו שותפים לשואת בעלי החיים".

yesרק במהלך צילומי הסרט התיעודי על חייו ל־דוקו, הוא יצר איתם קשר מחודש. עכשיו הוא

כותב על התהליך שעבר, ומסביר למה במלחמה הזאת הוא מוכן ללכת עד הסוף, כולל חתולים

על המנגל ואיחולי מוות לקרניבורים

אוהד כהן

24 שעות | ידיעות אחרונות | 12.5.2014