Transcript

המחלקה ללימודי מידע–אילן -אוניברסיטת בר

העצמה של בני משפחה של חולי אלצהיימר באמצעות קבוצות לעזרה

עצמית

העצמת הפרט והקהילה: שם הקורס

ר נירה שלום"ד: שם המרצה

יובל רון: מגיש

16/10/2006

תוכן עניינים

3.........................................................................................................................................מבוא

4........................................................................................................................מחלת האלצהיימר

6......................................................................................................................................העצמה

8........................................................................................................................המטפל והמשפחה

14.........................................................................................................................תמיכה חברתית

17.................................................................................................................קבוצות לעזרה עצמית

22......................................................................................................................................סיכום

24.............................................................................................................................ביבליוגרפיה

2

מבוא

על המשפחה ומחייב אותה להתמודד נכפה השינוי בלתי צפוי הגורם ל וא אירועלה כרונית אצל אחד מבני המשפחה המח

בות ההסתגלות מתחוללת תמורה קבועה באורח בעק. המחלה מחייבת את הפרט להשתנות ולהסתגל אליה. עם השינוי

, פוקס(בערכיו ובאמונותיו , בעמדותיו, ברגשותיו, אך גם בתפיסותיו, בראש ובראשונה בהתנהגותו: החיים של הפרט

1998.(

אסקור מחקרים כמו כן . המשפחה הקרובההמטפלים מקרב בעבודה אתאר את מאפייני מחלת האלצהיימר והשפעתה על

.קבוצות תמיכה על המשתתפיםשפעתן של השבדקו את

3

חלת האלצהיימרמ

מוגדרת כתהליך של דמנציה . "דמנציה"מחלת האלצהיימר הינה הגורם השכיח ביותר מבין הגורמים לתסמונת הנקראת

הגורם להפרעות התנהגותיות ולירידה בתפקודים השונים עד , התדרדרות הדרגתית בתפקוד הקוגניטיבי ובעיקר בזיכרון

המונח דמנציה כאבחנה פסיכוגריאטרית מציינת את מצבו של האדם אשר עקב ירידה .התמוטטות תפקודית קשהל

או את קשריו /כבר אינו מסוגל להמשיך ולקיים כרגיל את פעילותו היומיומית ו, הדרגתית בתפקודיו הקוגניטיבית

. החברתיים

: היסודות הדרושים לאבחנת דמנציהאתעל פי ההגדרה שאומצה מתחום הפסיכולוגיה ניתן להבין

ליקויים בהתמצאות במרחב , אלה כוללים ירידה בזיכרון לטווח קצר וארוך–ליקויים קוגניטיביים טהורים )1

.הפרעות ביכולת החשיבה והשיפוט וצמצום בתקשורת, ובזמן

במציאת מילים תוך בכינוי חפצים ו, מקומות וחפצים, כגון קשיים בזכירת שמות אנשים–כישלון בהתבטאות )2

.כדי שיחה

להפעיל , לתפור, לקרוא, לכתוב, לקרוא, אי יכולת לערוך חישובים–קשיים ומוגבלויות בביצועים ובמיומנויות )3

.להושיט יד ולכוון את המבט, ואפילו קשיים להתיישב, בצחצוח שיניים, קשיים בלבישת בגדים, מכשירי חשמל

נטייה , פסיכומוטורי, אי שקט, שינויי תנועה ותנוחה תמידיים, רזת הליכה מופ–סטיות בהתנהגות תנועתית )4

. לשכב ללא גילוי יוזמה כללונטייה לשבת א, לנדידה ותעייה

.הזיות ודמיונות, רדיפה, מחשבות שווא, דיכאון–תופעות נפשיות נלוות )5

רצון לקבל מזון - אי–להפך זלילה ללא הבחנה או , אכילה מופרזת–שינויים בהרגלים קיומיים ודחפים בסיסיים )6

.דחפים מיניים מוגברים או חסרים כלל, עד לסירוב מוחלט לאכול

תהליך , אם כי, ומעלה וגורמת בדרך כלל למוות תוך שבע עד עשר שנים65 שכיחה בקרב גילאי מחלת האלצהיימר

סובלים מהמחלה בדרגת חלק מהחולים. יכול להתקדם מהר יותר או לאט יותראינו אחיד ו ההידרדרות של המחלה

.חריפות גבוהה או בינונית וזקוקים לטיפול ולפיקוח מתמידים

:ניתן לחלק את מחלת האלצהיימר למספר שלבים

שלב המאופיין בירידה קלה ביכולת הזיכרון וכן ירידה בביצוע משימות חברתיות –שלב התחלתי של המחלה )1

.ודע ומבחין בסימני השכחהבשלב זה החולה מ. או משימות הקשורות בעבודה/ו

בשלב זה הירידה מזוהה . שלב המאופיין משמעותי של הזיכרון ובשינויי התנהגות–שלב מתון של המחלה )2

.ידי האחרים הסובבים את החולה-לראשונה על

4

הצורך , חוסר התמצאות בזמן ובמקום, השלב מאופיין בירידה משמעותית בקוגניציה–שלב מתקדם של המחלה )3

.תפקוד היומיומי ושינויים באישיות ובהתנהגותבעזרה ב

היעדר יכולת לתקשר עם , הידרדרות פיזית: איבוד מתקדם של היכולת הפסיכומוטורית והורבלית–שלב סופני )4

. פיזית מוחלטת ומוות תתוך הידרדרו, הסביבה

) למשל נהיגה(גויות מורכבות בתחילה נפגעות התנה. את מחלת אלצהיימר מאפיינת ירידה בתפקוד הקוגניטיבי והמעשי

, כאשר המחלה מתקדמת. כמו התקפי זעם, לעתים ישנן גם הפרעות התנהגותיות. ומתגלים קשיים בזכרון לטווח קצר

, אכילה, הליכה לשירותים, דיבור: שבו החולה מאבד את יכולתו לבצע את הפשוטות שבפעולותדמנציהעלול להתפתח

, מילר; 1999, מלר (עד כדי חוסר יכולת להיזכר בשמו ובזהותו, חמורה בזיכרוןובמיוחד הוא צפוי לפגיעה , שינה

1997(.

5

העצמה

העצמה . בגורל ובסביבה, העצמה היא תהליך שמשמעותו מעבר ממצב של חוסר אונים למצב של שליטה יחסית בחיים

, סדן(א תהליך אישי אוטונומי תהליך העצמה הו. היא תהליך מעבר מהמצב הפסיבי למצב פעיל של יותר שליטה בחיים

1997 .(

שבא מנסים בני אדם שוב ושוב לשלוט על הסביבה כדי למנוע " חוסר אונים נלמד" בדק תופעה המכונה )2000(ליגמן ס

תוצריה . עקב כך מתפתחת בהם תחושה של איבוד שליטה מוחלט. מעצמם פגיעה או סבל אך נסיונותיהם עולים בתוהו

. אדישות ואיבוד יוזמה, רסיההפסיכולוגים בם דפ

מצבים של חוסר שליטה אינם נוחים . המסייע להסתגלות ותורם לאיזון הנפשי, מצב של שליטה הוא מצב נעים בדרך כלל

התחומים שבהם . שינוי מוביל לעתים קרובות להרגשה של איבוד שליטה. ואינם נעימים ומפרים את היציבות הנפשית

שליטה במשאבים מוחשיים ושליטה , שליטה בזמן, שליטה בידע: ה או אובדן שליטה הםיכולים בני אדם לחוש שליט

. באירועים חיצוניים

, מצוטט אצל פוקס (שטבע לראשונה בנדורה, מסוגלות עצמית–מושג השליטה מתקשר גם למושג מרכזי בפסיכולוגיה

בנדורה מצא שבני אדם המאמינים . מסוימותמסוגלות עצמית היא התפיסה שאדם תופס את יכולתו לבצע מטלות. )1998

. ביכולתם לבצע את המטלות ולהשיג את היעדים ינקטו צעדים אקטיביים להשיג מטרות וישאפו להשיג מטרות מוגדרות

תפיסת המסוגלות העצמית באה לידי ביטוי בולט ביותר כאשר אדם ניצב לפני קשיים או מצבים מאיימים כמו הקשיים

) 2; התנסות ישירה עם המטלות) 1: על פי בנדורה יש ארבע מקורות לתפיסת המסוגלות העצמית. ינויהטמונים במצבי ש

מידע המתקבל ) 4; פעולת שכנוע של אחרים באמצעות העברת מסרים מילוליים) 3; צפייה בדרך התנהגותם של אחרים

.מן המערכת הפסיכולוגית

פייה של האדם בהצלחתם של אחרים הדומים לו תחזק את אמונתו צ. בני אדם אינם מסתמכים רק על התנסותם הישירה

העצמת הפרט באמצעות מודלים שהצליחו לצאת מבעיות או התמודדו בצורה נכונה עם קושי יכולים להוות . ביכולתו

, כיום ישנן קבוצות תמיכה בנושאים מרובים המהווים מקור להעצמה באמצעות היכרות עם מודלים חיוביים. מודל חיקוי

הקבוצה הקטנה מוצגת בספרות . לדוגמא קבוצות תמיכה לחולים. כלומר אנשים שהצליחו לצאת ממצוקה או מבעיות

.המקצועית כצורה האידיאלית להתערבות שמטרתה היא העצמה

, כלומר. הביאו למודעות לגבי החלופות במציאת פיתרוןלבתהליך העצמה צריך לגרום לפרט המועצם להבין את בעייתו ו

קיומה של אפשרות בחירה בין חלופות הוא גורם מרכזי בתחושה . אדם ניתנת אפשרות בחירה בין החלופות של הפיתרוןל

.של שליטה ועוצמה

6

העצמה פרטנית מתוארת ככלי של שינוי אישי שבאמצעותו מפתח הפרט מודעות ביקורתית על מצבו הפרטי ולגורמים

לנו תושפע בעיקר מגורמים שאנו מעריכים את כושר שיפוטם ואת התפיסה העצמית ש. בסביבתו המשפיעים עליו

ממי שאנו סבורים שמכירים אותנו היטב וכן ממי שהתנסו במצבים דומים ויודעים היטב מהם הקשיים הטמונים , אמינותם

סתנו תשתנה תפי, כשכל אלה מבשרים לנו כי נוכל להתמודד. בהם ומהם הכישורים הנדרשים כדי להתמודד עימם כיאות

. )1998, פוקס (העצמית ותתאים את עצמה להערכות אלה

7

המטפל והמשפחה

אהבה וביטחון פיזי ונפשי ומתפקדת כארגון , היא מספקת תמיכה. המשפחה היא מסגרת בסיסית החשובה ביותר לכל אדם

והמשברים מתמודדת עם הקשייםו, דורית ודינאמית המתפתחת ומשתנה-בהמשפחה היא מערכת עצמאית ר. חברתי

ומאופיינת על ידי תהליכים . המערכת המשפחתית מתבססת על הידברות והדדיות. המתעוררים בעצם תהליכי התפתחותה

המשפחה . היא המתמודדת בלא הרף עם שינויים ונדרשת כל העת לשמור על איזון ושיווי משקל. של תלות ויחסי גומלין

לכן היא משרתת כיחידה ראשונית בכל הנוגע , במחלה כרוניתמהווה את הסביבה החברתית החשובה ביותר לחולה

. לבריאות ולטיפול הרפואי

מקבילים ה המשפחה נוטה לעבור שורה של שלבים , הרפואיתבחנהאמרגע שהופיעו סימני המחלה הראשוניים ונעשתה

שלו ומתפקידיו הרגילים אולם בעוד החולה מנותק מפעילויות היומיומיות . בחלקם לאלה שעובר החולה במהלך מחלתו

כלכלית והשנייה -אחת קשורה לתפקוד הרגיל כיחידה חברתית: מוטל על המשפחה למלא מערכת תפקידים כפולה

נעשית קשה והיאמחלה כרונית דורשת התמודדות לאורך זמן וההסתגלות לשינוי בסגנון החיים. כמטפלת ותומכת בחולה

נחשפים לסיטואציות לא גורמת לשינוי בתא המשפחתי ובני המשפחההמחלה הכרונית . יותר ככל שהמחלה מתקדמת

.מוכרות ונדרשים לקבל החלטות חשובות

משפחה יכולה להוות בלם לזעזועים הקשים של . מחלה של בן משפחה משפיעה על יתר חברי המשפחה רגשית ומעשית

. ת בחלוקת התפקידים ויכולת לבטא רגשותגמישו, קבלה הדדית, החולי על ידי אימוץ דפוסי תקשורת גמישים ופתוחים

, היווצרות תגובות רגשיות של כעס, לעומת זה היא עלולה להגביר זעזועים כתוצאה מתקשורת סגורה והעדר גמישות

).2001, פייגין ודרורי, נבון(חרדה וחריגות , דיכאון, בדידות

מחלה כרונית משמעותה כי השינוי הזה . שפחתומחלה מוגדרת כאירוע טראומטי ונסיבתי המביא לשינוי בחיי האדם ומ

חל שינוי בדרך קבלת . עקב המחלה נאלצת המשפחה לשנות את אורח חייה. נכפה על האדם ומשפחתו לכל ימי חייהם

המשפחה צריכה . חל שינוי בתוכניות המשפחה לגבי עצמה ולגבי יתר חיי המשפחה. ההחלטות ובהגדרת התפקידים

השלב : אפשר לזהות ארבעה שלבים עיקריים בתהליך ההסתגלות הרגשית. ר בעקבות המחלהלהסתגל למצב החדש שנוצ

. בשלב זה המשפחה עדיין אינה מבינה בצורה רציונאלית את משמעות האינפורמאציה שניתנה להם. הלם–הראשון

מנגנון ההגנה . ידע נוסףהתגובות הרגשיות עשויות להיות קיצוניות מאפתיה וחוסר תגובה ועד לפעילות יתר של חיפוש מ

. מנגנון זה מאפשר לאדם לווסת את תהליך ספיגת המהלומה בצורה הדרגתית. העיקרי בתקופה זו הוא מנגנון ההדחקה

בשלב זה מנסה המשפחה להתעלם ממשמעות המחלה והשינויים שעליה לעבור בכדי להתמודד . הכחשה–השלב השני

מבקשים מידע , שלב זה מנסים בני המשפחה להבין את המחלה וללמוד אותהב. כעס מול דיכאון–השלב השלישי . עימה

אודותיה ומרגישים חוסר אונים מול המצב שנוצר ועל הצורך לשנות את ההרגלים המשפחתיים ולהתמודד עם המחלה

את השלב הזה מאפיין . בשלב זה יש למשפחה די מידע על המחלה. הסתגלות למצב–השלב הרביעי . הכרונית

. של המשפחה וניכרת חלוקת תפקידים חדשה בהתאם לסיטואציה שנוצרהתתארגנוהה

8

. כסף וכוחות נפשיים לכיוון הטיפול בחולה, המחלה מפריעה לשגרת החיים במשפחה ודורשת הפניית משאבים של זמן

בניסיונם ההתמודדות עם המחלה תלויה בכוחותיהם של החולה ובני המשפחה ו, כמו כל משבר במערכת המשפחתית

.לאו דווקא סביב מחלה, הקודם בהתמודדויות אחרות

הן מתארות את המחלה . חלק מן הגישות העוסקות בטיפול במצבי חולי מתמקדות בראיית המחלה כמצב של משבר

חוסר , בלבול, טראומטי הגורם למשבר ולשינוי בשגרת חייה של המשפחה ואשר מלווה בתחושות של אסוןעכאירו

המערכת המשפחתית צריכה להתמודד עם הצורך לטפל בחולה ובו בזמן . כעס וחרדה, דיכאון, דן שליטהאוב, אונים

המחלה דורשת מבני המשפחה להסתגל למצב החדש ולרכוש מיומנויות חדשות תוך פרק . לשמור על שגרת חיים מסוימת

שפחה על מנת לשמור רמת תפקוד על המשפחה מוטל לארגן מחדש את חלוקת התפקידים והמטלות במ. זמן קצר ביותר

תחילה –השלבים המאפיינים את התמודדותה והסתגלותה של המשפחה למצבי חולי . סבירה של היחידה המשפחתית

שמובילה בסופו של דבר , לאחריה באה התארגנות ראשונית לשם טיפול בחולה, ניכרת חוויה של בלבול וחוסר אונים

).2001, פייגין ודרורי, נבון(ודאות -אשמה ואי, תהליך מלווה ברגשות של כעסכל ה. להתייצבות במצב של שגרה חדשה

הקושי והעומס הרגשי של , משפחות שיש בהן חבר משפחה החולה במחלה כרונית מתמודדות מדי יום ביומו עם הנטל

ועם , ד גיסאמח, משפחת החולה חייבת להתמודד ללא הרף עם הדאגה לבריאותו הגופנית של החולה. הטיפול בחולה

פורמאלית , ללא עזרה. מאידך גיסא, הצורך להמשיך לשמור על חיי המשפחה היומיומיים שאינם קשורים בהכרח לחולה

.משפחות עלולות להתמוטט או לשרוד באמצעות צמצומם של אפיקי המשפחה, פורמאלית-או לא

חרדה ואובדן , מצב זה יוצר בלבול. ותהתמודדות המטפל עם מחלה כרונית של בן משפחה יוצר מצב של חוסר ודא

יש מצבים בהם קיים עיסוק מתמיד במחלה או לחילופין מצבים של הדחקה וחוסר התמודדות עם . דיכאון וייאוש, שליטה

המשפחה כולה מתמודדת עם מצב חוסר הודאות ומתעורר קושי סביב ההתאמות והשינויים . השינויים בעקבות המחלה

צורכי . הנטל על בן הזוג הבריא הולך וגובר עם הזמן. מחלה כרונית מפרה את האיזון הזוגי. יהנדרשים במערך המשפחת

בן הזוג המטפל הופך לעתים להיות חסר אונים . התלות והעצמאות של בן הזוג החולה מקבלים עדיפות על פני צרכיו שלו

).2005, נוביץלחמ-וקסברג(בין בני הזוג " החזק"אל מול הצורך לקבל על עצמו את תפקיד

כותבת במאמרה שבן זוג , של אחד מבני המשפחהמחלות נפשכותבת על התמודדות בני המשפחה עם ש,)2004( ייחיאל

נאלץ לקחת הבריאבן הזוג. מערער את המבנה המשפחתי ומשפיע על בני המשפחה כפרטים, החולה גורם דחק למשפחה

העומס יכול להיות סובייקטיבי או . וגבל עקב כך בהתפתחותו האישיתעל עצמו משימות רבות יותר והוא עלול להיות מ

עובר תהליך של עיבוד האבל על אובדן האדם שהכיר ואהב לפני התפרצות המחלה ועל הבריאבן הזוג. אובייקטיבי

בד . מיותהציפיות ושל הזהות המשפחתית והאישית ועל אובדן הידידות והאינטי, החלומות, האובדן הסימבולי של התקוות

במערכת הזוגית . בבד לתהליך עיבוד האבל המשפחות צריכות להמשיך למלא את המשימות הקשורות לטיפול בחולה

נאלץ ש מפתח תלות בבן הזוג הבריא החולהזוגו -וג הבריא שנגרמים מכך שבןמצטברים מערכת לחצים על בן הז

. לדיכאון בקרב בני הזוג הבריאיםהמביאה, בדידות חברתית וסטיגמה, להתמודד עם טיפול יומיומי

9

כי הקושי של המשפחה קשור בעיקר לשינויים )2002 (צור-במחקר העוסק במשפחות של פגועי ראש כותב גרינבאום

–נראה כי משפחות אלה סובלות מירידה בכל התחומים . האישיותיים וההתנהגותיים אשר עובר האדם עם פגיעות הראש

על פי . ירידה בקשרים הזוגיים ובפעילות בקרב המשפחה ובדידות חברתית, שעות הפנאיפעילות ב, פעילות בעבודה

הם , גם אם המטפלים הם ההורים או האישה, המקור העיקרי של הנטל על המשפחות לאדם עם פגיעת ראש, דבריו

רוי הנמוך של במיוחד סף הגי, שינויים אישיותיים או התנהגותיים, שינויים ביכולת השליטה הרגשית של החולה

נמצא כי הנטל של בני משפחה אשר מטפלים בבן . ההתרגזות והאגרסיה וקשיים קוגניטיביים כמו איטיות ובעיית זיכרון

אלא אף , אשר אינם פוחתים עם הזמן, משפחה עם פגיעת ראש הינו תוצאה של הבעיות הקשורות לשינויים האישיותיים

המשפחה חווים אבל על אבדן האיכויות של בן המשפחה ותחושת החמצה בני. מתעצמים וגדלים ככל שעוברות השונים

על האדם שהיה לפני הפגיעה אלא גם להסתגל לאדם החדש לישנו צורך לא רק להתאב. של הפוטנציאל שלא ממומש

. אשר שרד את הפגיעה

הנטל והסימפטומים , המתח, הלחץ, לאור סקירת הספרות ניתן לומר כי במשפחות עם בן משפחה אשר עבר פגיעה מוחית

משפחות לאדם עם פגיעה מוחית חשופות . הקשורים לפגיעת הראש מתעצמים וגדלים לאורך השנים לאחר הפגיעה

אשר נראות קשורות יותר להתמודדות היומיומית עם הנכות ואשר מסתכמות בתחושת נטל , למצוקה ולחץ מתמשכים

).2002, צור-גרינבאום(אשר אינו פוחת ואף מוגבר עם השנים

קשיים , קשיים הכרוכים במאמץ פיזי. אפיוני הדמנציה יכולים להסביר את העומס הפיזי והרגשי המוטלים על המטפלים

לחצים סובייקטיביים מתרחשים שהמטפל עומד בפני . רגשיים ופגיעה ביכולתם לטפל בעצמם ובשאר בני המשפחה

שינוי בלתי נמנע במהלך חייו של אותו בן בפניו עומדות השאלות לדוגמא כשההורים נעשים תלויים בבן. משמעות המצב

מה עושים במקרה של חוסר שליטה על סוגרים או ? האם אני עושה מספיק? האם אני יכול להתמודד עם המצב: הבאות

האבל שהמטפל חווה כתוצאה משינוי אופי היחסים עם הוריו שונה מהאבל שחווים כתוצאה ? סוציאלית-התנהגות א

הבן . ולעומתו אובדן היכולת הקוגניטיבית של ההורה הוא סיום לא סגור, המוות הינו סופי וגורם לסיום יחסים. מוותמ

האספקט הזה של אובדן מוסיף . המבוגר רואה את הירידה המנטלית של הוריו וכתוצאה מכך משתנה יחסו אליהם בהדרגה

הוא נדרש , חדש בהתנהגות של אביו או של אימו הדמנטיםבדיוק שהמטפל מתרגל לסגנון. מצוקה על המעמסה הקיימת

הדרישות מהמטפל הינן מתמשכות . הנובע מהמשך התדרדרות ממצבם, להסתגלות נוספת בגלל שינוי נוסף בהתנהגותם

. חברים ומשרים עליו הרגשת בדידותאובדן קשרים עם עמיתים לעבודה ו, לחבריו והבילויים ש, ומשפיעות על משלח ידו

מצוקות המטפלים גוברות בגלל הצטמקות . יות הבן המטפל בהוריו יכולה להשפיע על איכות יחסיו עם בן זוגו וילדיואחר

המטפל מרגיש לעתים כעס . הפרעות בשגרת החיים וירידה ברמת הבריאות הפיזית המנטאלית, לחצי התפקיד, זמנם הפנוי

לצד הכעס חשים המטפלים מבוכה בגלל . וצאות כספיותכלפי בן משפחתו החולה וכעס כלפי הסביבה שגורמת לו לה

, מלר(כתוצאה מהמצב הרבה מטפלים מותשים באופן פיזי ונפשי ומצבם הבריאותי בסכנה . שינויים בהתנהגות החולה

).2003, ענר; 1999

10

טל הטיפול המטפלים בחולים דמנטים חשים בושה בשל מצבו של בן משפחתם ולכן הם ממעטים לבקש עזרה מבחוץ וכל נ

מצבי הרוח המשתנים של החולה הדמנטי והידרדרות הנפשית התלולה גורמים , נוסף על כך. בבן משפחתם נופל עליהם

).1999, מלר(למטפל בו ייאוש ומקשים עליהם

גורם ראשון הוא . הספרות המחקרית מציינת שלושה גורמי דחק שונים בהקשר של טיפול בבן משפחה הנעשה בבית

גניטיבי של החולה אשר מגדיר את הטווח ואת מידת הקושי של הטיפול וכן את יכולתו של המטפל לתקשר עם מצבו הקו

במקרה כזה צריך המטפל להשגיח ברמת ערנות . גורם שני הוא התנהגות בעייתית של המטופל. קרוב המשפחה החולה

שי מורכב ממספר הפעילויות שעל מנת גורם שלי. מה שמהווה תזכורת תמידית לשינוי באישיות, גבוהה על המטופל

מכאן ניתן להסיק שככל שהמטופל תלוי . ובמידת התלות הנלווית לכל פעילות כזאת, לבצען תלוי המטופל במטפל שלו

.כך גדלה כמות העבודה הנדרשת מהמטפל ורמת הקושי שעימה עליו להתמודד, יותר במטפל

ישנם מספר מימדים לבחינת . ית של מצב הדחק על ידי המטפללאור כל זאת ישנה חשיבות רבה לתפיסה הקוגניטיב

מימד נוסף הוא ההילכדות בתפקיד שנובע מהיותו של . הראשון הינו מידת העומס בטיפול. תפיסת הדחק על ידי המטפל

ק מימד שלישי הוא שככל שזהותו וחייו של המטפל היו קשורים באופן הדו. האדם מחויב בעל כורחו לתפקידו של המטפל

כך גדלים הסיכויים של המטפל לחוות תחושת אובדן זהות עם התפרקותה והיטשטשותה של אישיות , יותר למטופל

.בערכים ובמחויבות של הפרט, כמובן שההערכה הקוגניטיבית של הטיפול תלויה באמונות. המטפל

ערכת המצב שבו נמצא המטפל מסביר כי ה, )2006(כפי שהובא אצל טליסמן , המודל שפותח על ידי פרלין ועמיתיו

יושפע מכך תהליך , אם המטפל מעריך את המצב כאתגר ואם כמזיק. יכולה להגביר או למתן את השפעתו של גורם הדחק

המודל מתמקד בנסיבות הגורמות . לפי הערכתו המשנית מחליט המטפל על דרכי התמודדות הנכונות. ההערכה המשנית

הרקע : ישנם ארבעה תחומים המשפיעים על תהליך זה. האלה לבין השינוי בהםלדחק ובאינטראקציות בין הנסיבות

.משתנים מתווכים ותוצאות או ביטויים של הדחק, תפיסת הדחק שבטיפול, גורמי הדחק, וההקשר של הדחק

גם כאשר המטפל מרגיש שהוא מנותק מסביבתו . האפיונים הכלכליים והחברתיים של המטפל הם בעלי חשיבות רבה

בנוסף על כך יש גם גורמים אחרים . מנהלים ומארגונה של החברה, הוא עדיין מושפע במידה רבה ממנהגים, חברתיתה

סוגי הבעיות , מערכת יחסים, קרבה משפחתית: שהינם בעלי חשיבות בהבנת השפעתו של הטיפול על המטפל כגון

. הרפואיות של המטופל ופרק הזמן הנדרש לפעולה סיעודית

לכאורה . עודי בבית בבן משפחה חולה הינו היבט התנהגותי של טיפול באדם אחר שנמצא בקרבה עם המטפלטיפול סי

אך לפעמים לנוכח הנסיבות הטיפול הסיעודי יכול להפוך מעזרה , דבר כל כך טריוויאלי אינו יכול לגרום לדחק רציני

חלק דומיננטי וכל מערכות היחסים עוברות הוא הופך ל, מהטיפול שהיה פעם חלק קטן של היחסים. לנטל כבד משאת

סטריים -במקרים של מחלות הגורמות להידרדרות מנטאלית היחסים בין בני המשפחה הופכים לחד. שינויים מבניים

ברוב . שינוי דרסטי ובלתי רצוני של היחסים יכול כשהוא לעצמו לגרום לדחק. והמצב הקודם של תן וכך אינו קיים עוד

המטפלים בבית בן משפחה חולה כרוני סובלים מרמות גבוהות יותר של מצוקה נפשית בהשוואה המחקרים נמצא כי

11

Li, Melnyk, McCann, Chatceydang, Koulouglioti, Nichols, Lee;2006, טליסמן(לאוכלוסיית הלא מטפלים

& Ghassemi, 2003 .(

המטפלים . שלה שלו גורמים למטפלים בו ייאומצבי הרוח המשתנים של החולה הדמנטי וההידרדרות הנפשית התלו

הם מביעים כעס . נמוך ועל רמות נמוכות של שביעות רצון מהחייםAffectעל , מדווחים על סימפטומים של לחץ

).;1999, מלר(ומרירות על המציאות הקשה שנכפתה עליהם

, קיימים גם קשיים נוספים, ים גם החברתיולעת, נוסף על הבידוד הרגשי. נכה הינו מורכב וקשה/תפקיד המטפל של חולה

".להתאבל"ירידה בדימוי העצמי וחוסר אפשרות , תחושת חריגות, קשיי התארגנות והסתגלות, עומס תפקודי: כגון

ישנם חמישה דפוסי התמודדות עיקריים של המטפלים עם מחלת בן , )1997, מצוטטים אצל מלר (לפי כהן ולזרוס

:המשפחה

, באמצעותו הפרט מספק לעצמו בסיס נוסף לפעולה, חיפוש אחר מקורות מידע לגבי המצב החדש-חיפושי מידע )1

.שמטרתו שינוי התנהגות ומתן שליטה אמיתית או כוזבת במצב

הן כוללות . סביבה- נקיטת פעולות הממוקדות בעצמו ובסביבה ומטרתן לשנות את יחסי האדם-פעילות ישירה )2

.ש בשיטות הרפיה לצורך וויסות רגשותפנייה לטיפול רפואי או שימו

. להימנע מביצוע פעולה שיש בה משום איום על הפרט-הימנעות מפעולה )3

מטרתו לזכות בשליטה על הרגשות באופן . דפוס הכולל מכניזם פסיכולוגי של הגנה–תהליכים פסיכולוגיים )4

.שהפרט ירגיש נוח יותר

.או את תפיסת הפרט את המצב ככזה/י דחק מאיימים ו פנייה לאחרים על מנת למתן מצב–פניה לאחרים )5

:מחלק את המיומנויות של התמודדות לשלוש קבוצות עיקריות) 1997, מצוטט אצל מלר(מוס

:מיומנויות המכוונות להבין את משמעויות המשבר )1

תוך בחינת , על סמך חוויות מהעבר וחיפוש את תגובות מנטליות, ניתוח המצב החדש שנוצר .א

.תיהןתוצאו

.תוך ניסיון להדחיק או להקטין את חומרת הבעיה, הערכה קוגניטיבית של המצב .ב

.הפעלת מנגנוני הגנה לצורך תגבור הכוחות האישיים .ג

:מיומנויות המתמקדות בפתרון בעיות ומכוונות להבנת תוצאות המשבר ולבניית מצב משופר יותר )2

תוך פנייה לעזרה , ל בה וסיכויי ההחלמהדרך הטיפו, החיפוש אחר מקורות מידע רלוונטיים למחלה .ד

.מאחרים

.נקיטת פעולה ממשית כפתרון למשבר .ה

.חיפוש אחר מקורות חדשים של הנאה כנגד אלה שאבדו כתוצאה מהמשבר .ו

12

:מיומנויות הממוקדות ברגש )3

.התלות בתקווה וניסיון לשלוט ברגשות .ז

.התפרצות רגשות לצורך ונטילציה רגשית .ח

.למה עם חוסר האפשרות לשנותוקבלת המצב כמו שהוא והש .ט

. גילוי העובדה שבן משפחה חולה באלצהיימר משנה את המארג המשפחתי ומחייב התארגנות מחודשת של המשפחה

משפחות עוברות טלטלות רגשיות קשות עקב הגילוי ובמקרים רבים נקלעים לתחושות של חוסר אונים ותסכול לנוכח

והיעדר משאבים , קושי בהתמודדות עם קשייו המיוחדים של בן המשפחהתחושות אלו מתבטאות גם ב. המצב החדש

.ושירותים שיקלו עליהם את ההתמודדות עם המצב החדש שלא הוכנו אליו

באין החולה . עוסקים בהתמודדות המטפלים עם המחלה, עיקר המחקרים שעוסקים בהתמודדות עם מחלת האלצהיימר

).1997, מילר( החולה עם מחלתו לבלתי רלוונטית הופכת האפשרות להתמודדות, מודע למצבו

הוא הציג שלושה שלבים בהתמודדות עם . בנה מודל משלו להתמודדות עם המחלה) 1997, מצוטט אצל מילר(וילסון

:מחלת האלצהיימר של אחד מחבריה

ביכולתה להתמודד עם הכולל דיאלוג עצמי באמצעותו משתכנעת המשפחה כי יש , הינו שלב לקיחת האחראיות–' שלב א

.החיפוש אחר נחמה ומציאת פורקן לרגשותיה, המצב החדש

, והכולל טיפול בעניינים ניהוליים, הינו שלב החיים עם המחלה המאופיין עם המציאות החדשה ועם תוצאותיה–' שלב ב

.טיפול מגונן בחולה, בחירת אפשרויות לפעולה

בשלב זה מתבצעת . פיין בהכרת המשפחה בחוסר יכולתה לשאת בנטלהמאו, הינו שלב העברת האחראיות–' שלב ג

.ההחלטה על העברת המטופל למוסד

רוב בני המשפחה לאדם עם מחלה כרונית עוברים מהומה רגשית עצומה כאשר הם מנסים להסתגל לשינויים העצומים

).2002, צור-גרינבאום(נית של האדם האהוב להם ובו זמנית הם צריכים לספק עזרה פיזית לחולה במחלה הכרו

13

תמיכה חברתית

עניין זה נעוץ . תמיכה חברתית מהווה מקור עיקרי וחשוב ליכולתו של אדם להתמודד בהצלחה עם קשיים ומצוקות

, ברק ולביא; 2003, רטוק'צ(אישיות במסגרות שונות -המעורב במערכות בין" חיה חברתית"במהותו של האדם כ

1999.(

מסופקים דרך האינטראקציה שלו עם האחרים , וגדרת כדרגה בה הצרכים החברתיים של הפרטתמיכה חברתית מ

)Thoits, 19821997, מצוטט אצל מילר.(

: חמישה סוגים של תמיכה חברתיתפוקס מציין בספרו

תמיכה מוחשית מסייעת בעיקר בהפחתת. בהסעה וכדומה, באמצעים, עזרה בכסף): tangible aid(יוע מוחשי ס

היא משנה את , כשתמיכה שכזו ניתנת במידה ובזמן המתאים. התנגדויות שמקורן בחששות מפני תוצאותיו של השינוי

.המאזן הכולל של הרווחים ושל ההפסדים הנובעים מן השינוי

לתמיכה . עצה או הנחיה על פתרונות אפשריים של הבעיה, מתן מידע): informational support(סיוע במידע )1

.ש השפעה בעיקר על התנגדויות שמקורן באוריינטציה כלפי ההווה וכלפי העתידכזו י

מאחר שכל שינוי . המספקים ביטחון בעת לחץ, אמפתיה ועידוד, נחמה, הענקת יחס): attachment(התקשרות )2

,עצם הפתיחות כלפי התנהגות מתנגדת. הענקת תמיכה מסוג זה אפקטיבית בכל מצב של שינוי, מלווה במתח

.משמשת מקור של תמיכה וחיזוק, אפילו אין מסכימים עמה

רכיה ותחומי התעניינותה צמתן הרגשה שהאדם הוא חלק מקבוצה ש): network support(תמיכה קבוצתית )3

הדגש בסוג תמיכה זה מושם על המרכיב הקבוצתי שלו ועל . ת צרהעושהקבוצה תהיה עמו ב, דומים לשלו

.גם תמיכת שכזו אפקטיבית בכל סוגי השינוי. הגברתה של תחושת השייכות

אישיותו ויכולתו , טיפוח בטחונו של הפרט באמצעות מתן משוב חיובי על כישוריו): esteem support(הערכה )4

הוא מסייע במיוחד ). self efficacy(סוג זה של תמיכה מגביר את המסוגלות העצמית . להתמודד עם מצב הלחץ

.באוריינטציה אל ההווה ואל העתידלהפיג התנגדויות שמקורן

14

, יוזמי השינוי: גם מעניקי התמיכה יכולים להיות מגוונים. קיימות אפוא שיטות שונות להענקת תמיכהעל פי פוקס

השימוש בכל סוגי התמיכה ובידי מספר . חברים ואחרים, בני משפחה–וגם אנשים מחוץ למסגרת הארגונית , העמיתים

. האפקטיביות המרבית מבחינתה של ההסתגלות לשינוי ומבחינת צמצום ההתנגדות אליורב של גורמים הוא בעל

:בעבודתה על בני משפחה של חולי אלצהיימר מחלקת את התמיכה החברתית לשני מרכיבים עיקריים) 1997(מילר

.קבלה והערכה מאנשים משמעותיים אחרים, ביטחון, שייכות, הבנה, קבלת התחושה של חיבה–תמיכה רגשית )1

. כסף ושירותים, ציוד, קבלת טובין, עזרה מעשית בעבודות הבית, ייעוץ, קבלת מידע–תמיכה אינסטרומנטלית )2

.תיתן לפרט את התחושה כי יש מי שדואג לו, תמיכה מסוג זה

:יכה עיקרייםהיא מציינת שני מקורות תמ

. כולל מוסדות קהילתיים ומערכת שירותים בריאותיים של המדינה–מקור תמיכה פורמאלי )1

.חברים ושכנים, קרובים, כולל חברי משפחה–מקור תמיכה בלתי פורמאלי )2

הלך במ. בני זוג וילדים ומספקת ביטחון פיזי ונפשי–המשפחה מהווה את קבוצת התמיכה הבלתי פורמאלית הראשונית

מהספרות המחקרית עולה . חייו מפתח הפרט קשרים חברתיים עם יחידים וקבוצות שהופכים להיות קבוצת תמיכה עבורו

סיוע , כי מקור תרומתה של התמיכה החברתית הוא במתן בסיס של זהות סוציאלית לצורך קבלת תמיכה רגשית וחומרית

ושיתוף , לקיחת אחריות, שליטה בסיטואציה, התמודדות, ודעיד, בהכרה ברגשות, בשירותים ומידע ותרומה במתן עזרה

).1998, שפיצר; 2003, רטוק'צ(החוויה עם אנשים שחוו חוויות דומות

שבדקה את השפעתה של תמיכה חברתית על התמודדות עם מחלות כרוניות מצטטת מחקרים לפיהם ) 2003(רטוק 'צ

. ריאות בזקנה ולהתמודדות עם שינוי חייםתמיכה חברתית קשורה באופן חיובי לרווחה נפשית לב

הביאה מחקרים שהראו שהשתייכות לרשת בין אישית היכולה לספק תמיכה מהווה משאב חשוב ביותר ) 1998(שפיצר

מציינת כי נמצא קשר חיובי בין תמיכה חברתית להתמודדות עם מחלות ) 2003(רטוק 'צ. בהתמודדות עם מחלה כרונית

מבוגר שיקבל תמיכה חברתית רבה ממשפחה וחברים ינקוט התמודדות אקטיבית עם המחלה . יםכרוניות בקרב מבוגר

.ויתמודד בצורה טובה יותר עם האירוע המלחיץ

הביאה מחקרים אשר מצאו קשר בין תמיכה , שבדקה התמודדות זוגית עם מחלה כרונית, )2005(לחמנוביץ -וקסברג

פגיעה בדימוי העצמי ואובדן הערך , במצבים בהם האדם יכול לחוות מצוקהחברתית לבין התגובה הנפשית לנכות כאשר

.יכולה התמיכה החברתית לעמעם ולהפחית את עוצמת הכאב הנפשי, העצמי

15

מחקרים הראו שיש חשיבות לתמיכה החברתית בהגברת היכולת העצמית להתמודדות אשר ממתנת את תחושת הדחק

, שפיר-הראל וברוק, וגנר, טוקר(ביתית -לנכונות גבוהה יותר להשמה חוץמחזקת את הערך העצמי ומביאה , ההורי

1995.(

התמיכה החברתי . יש הרואים תמיכה חברתית כגורם המשפיע על ההערכה הקוגניטיבית של הפרט את מצבו כמאיים

ק על נצפתה גם כמשתנה הממתן חרדה המתעוררת בעקבות מצבי דחק ומפחיתה את התוצאות ההרסניות של הדח

ממתנת מצב דחק קיים והינה , מונעת ממצבי הדחק להופיע: התמיכה באה לידי ביטוי בשלוש דרכים. בריאותו של הפרט

העוזרים , תמיכה חברתית מספקת לפרט כלים קוגניטיביים. בעלת השפעה חיובית על התנהגות הפרט במצב חולי ובריאות

, מילר(כמצבים נורמטיביים בעלי פוטנציאל נמוך לפגיעה בפרט ולהגדירם , לנטרל את משמעות מצבי הלחץ בפוטנציה

1997.(

מטפלים . כי לתמיכה חברתית השפעה חיובית על התמודדות יעילה והפחתת העומס בקרב המטפלים, מחקרים הוכיחו

, מילר(דיווחו על ירידה בתחושת המעמסה , עזרה במשק בית או שירותים קהילתיים אחרים: כמו, שזכו לתמיכה מעשית

1997.(

Roth, Mittelman, Clay, Madan (מחקרים רבים הדגישו את חשיבותה של מערכת התמיכה החברתית ואת תרומתה

& Haley, 2005; Janevic & Connell, 2004( .ביניהם , יש גם מחקרים המדברים על חסרונה של מערכת זו, אולם

מערכת זו עשויה לאיים על תחושת הערך העצמי של הפרט ועל , שכן. אלו הסוברים כי למערכת התמיכה גם פן שלילי

היוצרת תלות וקבלת תמיכה מבלי יכולת , לעורר בו תחושת אשמה וכעס כתוצאה מחוסר הסימטריות ביחסים. חירותו

).1998, שפיצר(לגמול לאדם התומך

16

לעזרה עצמיתקבוצות

על סמך עובדה זו הנתמכת רבות במחקרים הוקמו בשנים . התמיכה החברתית מהווה מקור כוח ותקווה עבור הפרט

, גלעד ואונגר(חולי סרטן : קבוצות אלה כוללות מספר אנשים אשר להם מצוקה משותפת כגון. האחרונות קבוצות תמיכה

, מסליס(בני משפחה לחולי אלצהיימר , )1995, שפיר-הראל וברוק, וגנר, טוקר; 2004, יחיאלי(חולי נפש , )2003

.קבוצות אלה נפגשו לתקופה קצרת מועד). 2001, פייגין ודרורי, נבון( וחולים כרוניים ומשפחותיהם )1997

מועד המשלב בתוכו התייחסות -מרגלית דרורי מציגה בספר סלילת דרך מודל יישומי להתערבות משפחתית קצרת

להקנות ) א: (מטרות המודל. החלמההתנהגותיים ומשפחתיים הנוגעים במצבי חולי ו, רגשיים, להיבטים קוגניטיביים

; להרחיב את היקף הרשת המשפחתית והחברתית המטפלת בחולה) ב(; לחולה ולמשפחתו ידע על המחלה ועל הטיפול בה

המודל . ובד בבד לעמוד במטלות הכרוכות בטיפול במחלה, לסייע לחולה ולמשפחתו לחזור לתפקידים החברתיים) ג(

, יתרה מזאת. ואת הטיפול כמחייבים שותפות באחריות בין המטפלים לבין בני המשפחהרואה את ההתמודדות עם החולי

, נבון(החולה ובני משפחתו נדרשים ליטול אחריות מלאה למחלה ולטיפול בה , ההנחה היא שעם השחרור מבית החולים

).2001, פייגין ודרורי

בעזרת ) מספר חודשים או שנים(ים למשך תקופה יש קבוצות תמיכה אחרות הנפגשות בדרך כלל אחת לשבוע או שבועי

התפקיד המרכזי של קבוצת . איש מקצוע או אדם הסובל מאותה מצוקה ואשר לו התנסות קודמת בקבוצה דומה, מנחה

. המבוססת על קבוצת עמיתים אשר להם גורם מצוקה דומה הוא להציע באופן הדדי תמיכה חברתית מתמשכת–תמיכה

שחרור לחץ והתפרקות , )ייאוש, דאגות, פחדים(ביטוי רגשות שליליים : ביטוי בדרכים שונותתמיכה זו באה לידי

במסגרת הקבוצה . קבלת עזרה פרקטית בקשיים שונים, עצות והדרכה, קבלת מידע, קבלת סיוע רגשי ועידוד, ממתחים

).1999, ברק ולביא(מחוזקים אנשיה על ידי מתן עזרה לאחרים במצבם

שמטרתן לטפל בזמן קצר במספר רב , השבעים הוקמו במקומות שונים בעולם קבוצות תמיכה לחולי סרטןמראשית שנות

. על דרכי הטיפול בה ועל נוהלי העבודה במכונים, שיטת התערבות שכזו אפשרה לתת לחולה מידע על המחלה. של חולים

קבוצת . לטיפול פרטני, במידת הצורךוהבאתם, ההתערבות הקבוצתית סייעה גם לאתר חולים בעלי בעיות מיוחדות

חולים , יתרה מזו. השווים סיפקה תמיכה שמיתנה את הסטיגמה הנלווית למחלה ואת תחושת הבידוד החברתי הנובעת מכך

).2003, גלעד ואונגר(שהסתגלו ביעילות למחלתם סיפקו לחברי הקבוצה האחרים דרכים להתמודדות עם מצבי דחק

מכוונת גם לצמצם את החרדה מפני התערבויות רפואיות אצל חולי הסרטןההתערבות הקבוצתיתלהערכת חוקרים שונים

. חוסר אונים ותחושת הזנחה על ידי הזולת, לסייע בהבהרת תפיסות שגויות של המחלה ולהפחית רגשות בדידות, עתידיות

סיוע לחולים להתמודד עם , דאותביניהן פיתוח דרכי התמודדות עם חוסר הוו, להתערבות הקבוצתית מטרות נוספות

17

לימוד מיומנויות תקשורת עם הצוות הרפואי ועידוד להתנהגות , שיתוף ברגשות אישיים, רגשות אשם ותחושות צער

).2003, גלעד ואונגר(אסרטיבית

הפחתת מטרתן של הקבוצות הינה. בבתי החולים או במכונים האונקולוגים הוקמו קבוצות תמיכה לחולים המקבלים טיפול

יש גם קבוצות התמודדות . מתן מידע ותמיכה בסיסית, מצוקתם של החולים ודיון בדאגות המטרידות את המשתתפים

החולים דיווחו על שיפור . מספקות מידע ומלמדות דרכי התמודדות עם החולי, העוסקות בתפיסה הקוגניטיבית של המחלה

דימוי הגוף ואינטימיות מינית וכן שינוי , ת תעסוקתית וחברתיתבתחומים רבים כגון המצב הנפשי שביעות רצון מפעילו

).2003, גלעד ואונגר(לטובה בתקשורת עם הצוות הרפואי ובהתמודדות עם הליכים רפואיים שונים

בקבוצת התמיכה החולים אינם לומדים מיומנויות התמודדות . יש לציין שלכל אחת משיטות יש יתרונות וחסרונות

לעומת . לפיכך יעילות הקבוצה מוגבלת לתקופת פעילותה בלבד. להם עם תום המפגשים הקבוצתייםשעשויות לסייע

בקבוצות ללימוד דרכי התמודדות אין התייחסות מספקת ליחסי הגומלין החברתיים בין החולים ואין תמיכה קבוצתית , זאת

בהתאם להתפתחות הקבוצה , ן שתי הגישותמומלץ לשלב בילכן . הנוצרת בעיקר על ידי השיתוף ההדדי בחווית המחלה

).2003, גלעד ואונגר(ועל פי צרכי המשתתפים

גיבשו מודל התערבות הנמשך שישה שבועות ומשלב את כל ) 2003, גלעד ואונגרמצוטט אצל (פאוזי ואחרים

הקניית ; המשתתפיםמתן מידע רפואי על מחלותיהם של : המודל כולל. ההתערבויות שנמצאו יעילות במחקרים אמפיריים

וכן טכניקות , לגורמי היווצרותו ולדרכי ההתמודדות האישית עימו, טכניקות שליטה באמצעות פיתוח מודעות למצב הדחק

.קבלה ונתינת תמיכה הדדית אגב התייחסות לרגשות, עידוד; הרפיה שונות ומיומנויות לפתרון בעיות

כדי . הרגשית של המשתתפים ואת תחושת הבידוד עקב המחלה להפחית את המצוקה אמטרת ההתערבות הקבוצתית הי

סוציאליות -פיתוח מודעות אישית ומשפחתית להשלכות הפסיכו, האחד: להגשים מטרה זו נקבעו לקבוצה ארבעה יעדים

זיהוי –יעד נוסף . הבהרת חשיבותן של דרכי התמודדות יעילות עם השלכות אלו–יעד אחר . של המחלה ושל הטיפולים

).2003, גלעד ואונגר(העשרת דרכי ההתמודדות , יעד רביעי. ומנויות שהוכחו בעבר כיעילות למצב דחק וחיזוקןמי

התנסות בהבעת רגשות בקבוצת השווים והעברתה ליחסים עם ) 1: תהליך ההתערבות הקבוצתית מורכב משבעה שלבים

ורמאליים והפעלת משאבים בלתי פורמאליים שיפור היכולת להסתייע במשאבים סביבתיים פ) 2; אחרים משמעותיים

) 4; הרפיה ודמיון מודרך במצבי דחק, כמו חשיבה חיובית, פיתוח משאבים פנימיים) 3; בכדי לפתור בעיות ולקבל תמיכה

, בתחום החברתי, ככל האפשר, חזרה לנורמליזציה) 6; פיתוח פעילות לשעות הפנאי) 5; קבלת המראה הגופני המשתנה

).2003, גלעד ואונגר(המקנות משמעות לחיים , בניית תכניות לעתיד) 7; משפחתיהתעסוקתי וה

המשתתפים הראה כי ההתערבות יצרה מסגרת מכילה למגוון תגובות רגשיות הכרוכות בהתמודדות עם מ נתקבלהמשוב ש

קבוצתי דיווחו באמצעות התהליך ה. ואפשרה הקשבה אמפתית וקבלה ללא תנאי מצד חברי הקבוצה, האבחנה והטיפול

נראה כי . ואף לסייע לזולתם בפיתרון בעיות הקשורות למחלתם, למדו להעניק ולקבל תמיכה, המשתתפים על מצבם

18

ואשר עשויים להיות להם לעזר , חברי הקבוצות למדו לזהות סגנונות התמודדות שעזרו להם בעבר להסתגל למצבי דחק

).2003, גלעד ואונגר( נוספות לפתרון בעיותיהם המשתתפים העשירו אלה את אלה בדרכים. גם בהווה

בעמותת אנוש פותח מודל שיקומי חברתי לטיפול בחולי הנפש בקהילה ופותח מודל אינטגרטיבי להתערבות עם משפחות

מודל זה לוקח בחשבון ארבעה מימדים . מתוך אמונה שיש לצייד את המשפחה במרב הכלים בהתמודדות עם המחלה

אופיו השונה של הדחק מוביל ) 2; הליך המשברי שהמשפחה עוברת ועיבוד האבל על רגשות האובדןהת) 1: עיקריים

ערכה של העזרה העצמית ההדדית בהקלת המצוקה ולחיזוק הדימוי העצמי של ) 3; אותנו לפתח תוכניות שונות למשפחות

).1995 ,שפיר-הראל וברוק, וגנר, טוקר(חינוכית -הפעלת תוכנית התערבות על פי הגישה הפסיכו) 4; המשפחה

סימניה החיוביים , המשפחה זקוקה לידע ומידע אודות המחלה) 1: במהלך ההתערבות יש לשים דגש על העקרונות הבאים

מידע , יש לעזור למשפחה לעבור את השלבים על ידי מתן אפשרות לביטוי רגש) 2. הטיפול ופרוגנוזה, והשליליים

המשפחה זקוקה למידע בכל הקשור לשירותים ) 4. ם ומיומנויות ספציפיים להתמודדותהמשפחה זקוקה לכלי) 3. ותמיכה

המשפחה זקוקה לחיזוק הדימוי העצמי ) 5. אשר יתנו למשפחה ולחולה עזרה חומרית ושיקומית, ומשאבים בקהילה

לעזור להם למצוא יש לעורר את מודעות חברי המשפחה לצרכים של עצמם ו) 6. והחזרת תחושת הכוח והשליטה על חייה

).1995, שפיר-הראל וברוק, וגנר, טוקר(משמעות בחייהם מעבר לטיפול בבן המשפחה החולה

בקבוצה נמצאים אנשים שיש , אנשים מתחזקים באופן עצמי וקולקטיבי בתהליך העזרה ההדדית, בקבוצה לעזרה עצמית

מתכנסים כדי למצוא פיתרון , ם והעדר כוחאשר לגביה הם חשים מידה מסוימת של חוסר אוני, להם בעיה משותפת

. חברי הקבוצה הם בד בבד גם עוזרים וגם נעזרים. כאשר כל חברי הקבוצה מעורבים בה ומחויבים לה, משותף לבעיה

המשתתפים מהווים מודל לחיקוי . התחלקות בניסיונן בפיתרון בעיות, מקור תמיכה, הם רואים בה קבוצת השתייכות

קשר , קבוצות אלה יוצרות תחושה של ביטחון. תמיכה רגשית ומציאת משאבים בקהילה, הבנה, ידעהקניית, להתמודדות

נמצא ששילוב של חברות בקבוצה לעזרה עצמית בנוסף לעזרה . והשתייכות ומאחות את הקרעים ברשת החברתית

).1995, אחריםו, טוקר(מקצועית יועיל בצורה משמעותית יותר מאשר כל אחת מהאפשרויות לחוד

חינוכיות אפקטיביות בעזרה למערכת משפחתית שאחד מחבריה הוא פגוע -באופן כללי נמצא כי קבוצות התמיכה הפסיכו

וההשתתפות בקבוצות משפרת את יכולת , משפחות אלה נאלצות לגלות אחריות לטפל בחולה ולהשגיח עליו. נפש

מייעצת להן כיצד להשתמש טוב יותר , ן לרכוש ידעעוזרת לה, ההתמודדות שלהן ואת מיומנויותיהן בפתרון בעיות

מיטיבה את יכולתן , משפרת את התקשורת שלהן עם אנשי המקצוע ואת היחסים עם בן הזוג החולה, במשאבי הקהילה

בדימוי , במשפחות שהשתתפו בקבוצות תמיכה נמצא אצל בני הזוג שיפור בהתמודדות. להתמודד עם התנהגויות חריגות

).2004, יחיאלי(שת השליטה האישית והמשפחתית ובהתנהגות מסתגלת בתחו, האישי

םסוציאליי-על הצרכים הפסיכו, על דרכי הטיפול בה, הרחבת הידע על המחלה) 1: להתערבות הקבוצתית שלוש מטרות

, פיתוח דפוסי התמודדות, הגברת יכולת השליטה) 2; של כל אחד מבני המשפחה ועל המשאבים שעומדים לרשותם

לגיטימציה לשינוי תפקידים , מציאת איזון בין הצרכים השונים, פיתוח ציפיות ריאליות, תקשורת בינאישית פתוחה

19

תמיכה רגשית וחברתית להפחתת בדידות ואשמה ולהתמודדות עם סטיגמה ) 3; ולגמישות ועידוד להגברת עצמאות

).2004, יחיאלי(

חברי הקבוצה . את הצרכים העיקריים של החברים שהשתתפו בהמהפעלת ההתערבות ניתן ללמוד כי הקבוצה שירתה

קיבלו כלים ומיומנויות לתקשורת בונה ולפתרון , דיווחו כי רכשו ידע על המחלה ועל המשאבים העומדים לרשותם

. ותחושת הבדידות והסטיגמה פחתו בעקבות התמיכה החברתית הקבוצתית, פיתחו יחסים הדדיים סובלניים יותר, בעיות

שליטה -והחלו לתפוס את האירוע כבר, י הזוג הדגישו כי למדו למתן את תחושת הלחץ ולהתמקד בחלקים הבריאיםבנ

).2004, יחיאלי(ולבנות איזון מחדש

הקבוצה תוכננה מראש כקבוצה קצרת מועד בשל צמצום המשאבים . אין להתעלם מחסרונות ההתערבות וממגבלותיה

ובמקרים , בשל כך לא ניתנו מענים לכל הצרכים של הקבוצה. בריאות הנפששהוקצו לטיפול במשפחות במערכות

, מסוימים בשל מגוון ההיבטים הקשורים לנכות פסיכיאטרית ולחיים הזוגיים נדרשה התייחסות טיפולית נוספת

והיו , דותכל אחד מבני הזוג הגיע עם מטען אישי ועם קשיים שונים בהתמוד, בנוסף לכך. אינדיבידואלית או משפחתית

למרות כמות המפגשים המוגבלת זוגם החולה -בני זוג בריאים שהתקשו להתבטא בחופשיות בשל רצונם שלא לפגוע בבן

חברי הקבוצה החלו להתארגן לקראת המשך המפגשים בפורמט . נוצרו בקבוצה תחושה של לכידות וציפייה להמשכיות

ן חברי הקבוצה ויכולתם להמשיך במפגשים חברתיים בשעות ההיכרות בי. של קבוצה לתמיכה עצמית בלתי פורמאלית

הפנאי הקלו על תחושת הבדידות והעבירו את המוקד מטרגדיה אישית לתחושת שליחות ומטרה לעזור לעצמם ולזוגות

). 2004, יחיאלי(אחרים

ת הרצויות הן מורכבות ההתנהגויו) 2; שילוב של רכישת מידע ובניית ידע) 1: הכשרת בני משפחה כוללת מספר מימדים

,Farran, Loukissa(דרגות שונות של התמחות ) 4; ומדעאמנות , מדובר שילוב של מיומנות) 3; ונרכשות לאורך זמן

Perraud & Poun, 2004.(

מחקרים הראו שקבוצות התערבות לבניית כישורים הינה יותר אפקטיבית בהקלת הלחץ על מטפלים מאשר קבוצות

מחקרים נוספים הראו את .)Farran, Loukissa, Perraud & Poun, 2004(לספק מידע בלבד התערבות במטרה

,Li(האפקטיביות של קבוצות התערבות במניעת דיכאון ולחץ בקרב מטפלים לקשישים המאושפזים בבתי חולים

Melnyk, McCann, Chatceydang, Koulouglioti, Nichols, Lee & Ghassemi, 2003(י משפחה וכן לקרוב

).Adams, Smith & Mcclendon, 2005(המטפלים בחולי דמנציה

הבוחנת )1997 (מסליס. מחלת האלצהיימר עקב אופייה הדמנטי מטיל את רוב הטיפול בחולה על בני המשפחה הקרובים

השתתפות בקבוצה של אחים לצרה והתחלקות בכאבש, טוענת במאמרה טיפול בקבוצה למשפחות חולי אלצהיימר

המשותף היא אחת הדרכים להפחית את תחושת הדחק הנפשי ולשפר את היכולת להתמודד עם הקשיים הרגשיים

. השתתפות בקבוצה מפחיתה את הרגשת הבדידות והפחד. והפיזיים הנובעים מטיפול בחולה

20

תתפים הממצאים מצביעים שהמש. חברים בקבוצות תמיכה לבני משפחה של חולי אלצהיימר45במחקר השתתפו

בקבוצות התמיכה ציינו שההשתתפות בקבוצות התמיכה הקלה בעיקר על העומס הרגשי וגם על העומס הגופני ובכך

.תורמת לשיפור איכות החיים

) א: בין הבעיות הנפוצות ניתן לציין את הגורמים. למרות הפופולריות של קבוצות תמיכה הן אינן נעדרות בעיות ומגבלות

. אנשים רבים מתקשים לחשוף מידע במגע פנים אל פנים) ב; קשים על השתתפות בקבוצות תמיכהמרחק וזמן נסיעה המ

קבוצות אלה מתנהלות ברשת האינטרנט . התפתחות טכנולוגיות התקשורת המקוונת מאפשרת קבוצות תמיכה מקוונות

בכתב בן חבריהם עם אפשרות המאפשרים תקשורת ) סינכרוניות-סינכרוניות וא(באמצעות יישומים וטכנולוגיות שונות

מחקר מצטבר וכן תיאורי מחקרים רבים אשר התפרסמו בספרות המקצועית מלמדים על . לשמירת האנונימיות שלהם

).1999, ברק ולביא(הצלחה רבה של קבוצות אלה

מפגש היא משמשת ל ,התמיכה במפגשים פנים אל פנים-התמיכה המקוונת כמוה כקבוצת-קבוצת, )2004(על פי ברק

אף שהתקשורת הינה טקסטואלית ונערכת בתיווך מחשב ובאמצעות רשת . בינאישי ותקשורת בין חברי הקבוצה

לאוורור רגשות ולקבלת מסרים של תמיכה ועידוד מאחרים , היא משמשת בצורה יעילה להעברת מידע, האינטרנט

, חברי הקבוצה נפתחים, אמצעי-לתיאחת התופעות הידועות היא שלמרות הקשר המקוון והעדר המגע הב. בקבוצה

ממצאים אמפיריים הראו כי , למעשה. תומכים זה בזה וחווים תחושות אותנטיות ובעלות עוצמה, פעולה-משתפים

-אל-לאלה המתרחשים בקבוצת פנים, מבחינת הגורמים הטיפוליים, תמיכה מקוונת מתרחשים תהליכים דומים-בקבוצת

, אוניברסליות: כגון(והן לגבי הגורמים הקבוצתיים ) קתרזיס, חשיפה: כגון( האישיים הדבר נכון הן לגבי הגורמים. פנים

יש לציין כי הגורמים . מה שמחזק את הגישה התומכת באפשרות להשתמש באמצעי זה לתמיכה נפשית, )לכידּות

.תמיכה מקוונת-ולא רק בקבוצת, גם בטיפול קבוצתי מקוון) אם כי בעוצמות שונות(הטיפוליים האלה מתקיימים

Alzheimer's Caregiver Support(לדוגמא ניתן לקחת את הרשת לתמיכה מקוונת במטפלים לחולי אלצהיימר

Online .(לספק תמיכה והכשרה מבוססות אינטרנט וטלפון למטפלים של חולים ) 1: המשימה העיקרית של רשת זו היא

התנהגויות מקדמות בריאות וכישורי פיתרון בעיות , חציםלהפיץ מידע מהימן על ניהול ל) 2; עם דמנציה מתקדמת

לספק מספרי טלפון חינמיים לשם גישה מהירה ) 4; לספק מסלקת מידע לשירותי תמיכה מבוססי אינטרנט) 3; למטפלים

בנוסף על כך מחקרים ).Glueckauf, Ketterson, Loomis & Dages, 2004(למידי בנושאים הקשורים בטיפול

טכנולוגיות מידע ותקשורת יכולים לסייע למטפלים לעמוד באתגרים העומדים בפניהם ולשפר את איכות הראו כיצד

).Czaja & Rubert, 2002(חייהם

21

סיכום

מחלת האלצהיימר היא מחלה דמנטית כרונית שאחד המאפיינים שלה הוא ליקוי קוגניטיבי המשפיע על הביצוע המנטאלי

בעיות אוריינטציה , בלבול, הפרעות בדיבור, הפרעות בתפיסה, לים לכלול בעיות זיכרוןסימפטומים אלה יכו. של החולה

התנהגות לא , שיטוט: ליקוי קוגניטיבי יכול לבוא לידי ביטוי גם בהופעת בעיות התנהגות כגון, כמו כן. ובעיות קשב וריכוז

, ענר( כך עולה תחושת העומס של המטפל ככל שהיכולת הקוגניטיבית ירודה. אגרסיביות וחוסר שיתוף פעולה, הולמת

2003 .(

הילדים ואף , בת הזוג/ הטיפול נופל בדרך כלל על בן. משפחות בישראל מעדיפות בדרך כלל לטפל בחולה הדמנטי בבית

, עייפות, ככל שעוברות השנים המטפל העיקרי חש תחושה של שחיקה. לטיפול בחולה בביתו יש מחיר נפשי. הנכדים

החולה . תחושות אלו נגרמות מהיחס של החולה כלפי המטפל ומהשינויים באישיותו. כעס וייאוש, זית ונפשיתתשישות פי

.אגרסיבי או אפאטי כלפי משפחתו והסביבה, אלים, לעתים הוא הופך אדיש. איננו אותו אדם שהכירו במשך השנים

, הזקוקים לסעד" חולים סמויים" הם למעשה מטפלים אלה. להיות מטפל ראשוני בחולה כרוני זו עבודה במשרה מלאה

מודעות פתיחות וערנות לקיומן של מצוקות גופניות ורגשיות של בני המשפחה יחד . להקלת המצוקה ולשחרור מלחצים

. עם נכונות לדון בהיבטים שונים של קיום הקושי מהווים את הצעד הראשון בכיוון של התמודדות

המאופיינים בהפרת שיווי המשקל , במצבים בלתי מוכרים, ות הנמצאים במצבי משברהכרה בצורכיהם של יחידים ומשפח

בתפיסה , מצבים אלו מחייבים לעתים שינוי בתפיסת עולם. בהרגשת חוסר אונים ואובדן שליטה, האישי והמשפחתי

פגישים אותנו עם חוסר ידע ומידע מ, היעדר הניסיון, המשבר. העצמית ושינוי דפוסי החיים של הפרט והמשפחה כולה

מקום הגישה העדכנית בפרקטיקה המקצועית מייחדת . אנשים המרגישים חסרי יכולת לקבל החלטה ולתפקד ביעילות

.מרכזי למושג העצמה בתהליכי הטיפול והשיקום באדם הנפגע ובמשפחתו

ליך המכוון לטיפוח תה. משמעות המושג העצמה הוא תהליך של הגברת הכוח של הפרט והמשפחה לפעול לשיפור מצבו

התהליך אמור ליצור יתר איזון בצרכיו של הפרט לבין משאביו . הרגשת קומפטנטיות וערך עצמי ולפיתוח הרגשת שליטה

מתן מידע תורם להעצמה של תחושת . יכולת האדם לבחירה ולהחלטה מותנים במידע העומד לראשותו. ומשאבי הסביבה

.לת לקבל אחריותהיכו, הרגשת הערך העצמי, הכוח והשליטה

ממחקרים אלה עולה כי . בעבודה סקרתי מספר מחקרים שבדקו את השפעה קבוצת התמיכה על החולים ובני משפחותיהם

הקבוצה היא כלי טיפולי העונה לצרכיהם של בני המשפחה הכורעים תחת עומס ההתמודדות היומיומית עם החולי

במטרה להגיע להתמודדות . ם המעסיקים אותם בעקבות המחלהומספקת לבני המשפחה הזדמנות להתמודד עם נושאי

בעזרת מערכת תמיכה של . מאוזנת ששמה את המחלה במקום מציאותי בחיי היומיום ומאפשרת מימוש הפוטנציאל שלהם

22

לעבודה הקבוצתית יש תפקיד חשוב בתהליך החזרת השליטה למטפל ולמשפחה . אנשים המתמודדים עם מצבים דומים

. ם עם החולה בכך שהיא מהווה משאב טיפולי המאחד את הצרכים ויוצר תמיכה בין שוויםבהתמודדות

חברי . לשנות את מצבם סביב התמודדות עם בעיה משותפת, הקבוצה לעזרה עצמית מסייעת ליחידים לפתח את יכולתם

מתפתחת זהות , תפיסת העצמימתרחש שינוי ב, זמנית-הם עוזרים ונעזרים בו, הקבוצה פועלים על בסיס של עזרה הדדית

היחיד עובר שינוי ערכי המוביל לשינוי . שחרור מרגשי אשמה ותחושה חזקה של אחריות על האירועים בהווה, קבוצתית

.הקבוצה הקטנה נראית כצורה האידיאלית להתערבות שמטרתה היא העצמה. הדרגתי

23

ביבליוגרפיה

הספר -ייעוץ בבית, )עורכים. (ר, וארהרד, .א, קלינגמן: מתוך. נטייעוץ פסיכולוגי בעזרת האינטר). 2004(' ע, ברק

.רמות: אביב-תל). 367-390' עמ(בחברה משתנה

. 54-68, 8, הייעוץ החינוכי. קבוצת תמיכה מקוונת). 1999(' ש, ולביא' ע, ברק

.345-363, 3 ,ג"כ, חברה ורווחה. מודל להתערבות קבוצתית עם חולי סרטן). 2003(' ל, ואונגר' ר, גלעד

. משך הזמן מהפגיעה ותחושת הנטל של נשים לבעלים עם פגיעת ראש, גמישות בהתמודדות). 2002(' פ, צור-גרינבאום

.אילן-אוניברסיטת בר. חיבור לשם קבלת תואר שני

או /נה והתמודדות שיתופית ובריאות נפשית של בני זוג המתמודדים עם קטיעת גפה תחתו). 2005(' ר, לחמנוביץ-וקסברג

.אילן-אוניברסיטת בר. חיבור לשם קבלת תואר שני. מחלה כרונית של בן זוג

, 1, שיחות. מודל אינטגרטיבי לעבודה עם משפחות של חולי נפש). 1995 ('נ, שפיר-וברוק' ת, הראל', ע, וגנר', ד, טוקר

5-11.

חיבור לשם . ים בבית בהורה חולה כרוניבנות המטפל/הבדלים מגדריים במצוקה נפשית אצל בנים). 2006(' א, טליסמן

.אילן-אוניברסיטת בר. קבלת תואר שני

חברה . חינוכית עם בני זוג המתמודדים עם נכות פסיכיאטרית-מודל להתערבות קבוצתית פסיכו). 2004(' ח, יחיאלי

.79-100, ד"כ, ורווחה

. חיבור לשם קבלת תואר שני. של בן משפחההיבטים תרבותיים של התמודדות עם מחלת האלצהיימר ). 1997(' ב, מילר

.אילן-אוניברסיטת בר

רמת הרווחה הפסיכולוגית של בני משפחה המטפלים בחולים קשישים דמנטים מאושפזים לעומת רמתה ). 1999(' ש, מלר

. חיבור לשם קבלת תואר שני. אצל בני המשפחה המטפלים בחולים קשישים מאושפזים הסובלים ממחלות פיסיות

.אילן-יברסיטת בראונ

.8-10, ראלצהיימעלון עמותת . ביקוש לתמיכה בקבוצת תמיכה). 1997(' א, מסליס

: אביב-תל. התמודדות משפחתית עם מחלה ונכות מודלים טיפוליים: סלילת דרך). 2001(' מ, ודרורי' ר, פייגין', ש, נבון

.רמות

.עם עובד: אביב-תל. העצמה ותכנון קהילתי). 1997(' א, סדן

.עם עובד: אביב-תל. ילדות אופטימית). 2000(' מ, סליגמן

. חיבור לשם קבלת תואר שני. תחושת עומס של המטפל העיקרי באדם קשיש לאחר אירוע מוחי). 2003(' ע, ענר

.אילן-אוניברסיטת בר

.אילן-אוניברסיטת בר: גן-רמת. הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי). 1998(' ש, פוקס

השפעה של תמיכה חברתית על התמודדות עם מחלות כרוניות בקרב מבוגרים עולים מברית המועצות ). 2003(' א, רטוק'צ

.אילן-אוניברסיטת בר. חיבור לשם קבלת תואר שני. לשעבר בישראל

. חיבור לשם קבלת תואר שני. מעמסה נפשית בקרב מטפלים עיקריים בחולים גריאטרים מאושפזים). 1998(' ז, שפיצר

.אילן-וניברסיטת ברא

24

Adams, K.B, Smyth, K.A & McClendon, K.J (2005). Psychosocial resources as moderators of the

impact of spousal dementia caregiving on depression. Journal of applied gerontology, 24, 5,

475-489.

Czaja, S.J. & Rubert, M.P. (2002). Telecommunication technology as an aid to family caregivers

of persons with dementia. Psychosomatic medicine, 64, 469-475.

Farran, C.J., Loukissa, D., Perraud, S. & Paun, O. (2003). Alzheimer's disease caregiving

information and skills. Part I. Research in nursing & health, 26, 366-375.

Farran, C.J., Loukissa, D., Perraud, S. & Paun, Olimpia (2004). Alzheimer's disease caregiving

information and skills. Part II. Research in nursing & health, 27, 40-51.

Glueckauf, R.L., Ketterson, T.U., Loomis, J.S. & Dages, P. (2004). Online support and education

for dementia caregivers: Overview, utilization, and initial program evaluation. Telemedicine

journal and e-health, 19, 2, 223-231.

Janevic, M.R. & Connell, C.M. (2004). Exploring self-care among dementia caregivers. Journal of

women and aging, 16, 1-2, 71-86.

Li, H., Melnyk, B.M, McCann, R., Chatcheydang, J., Koulouglioty, C., Nichols, L.W., Lee, M.D

& Ghassemi, A. (2003). Creating avenues for relatives empowerment (CARE). Research in

nursing & health, 26, 284-299.

Roth, D.L., Mittelman, M.S., Clay, O.J., Madan, A & Halley, W.E. (2005). Changes in social

support as mediators of the impact of psychosocial intervention for spouse caregivers of

persons with alzheimer's disease. Psychology and Aging, 20, 4, 634-344.

25


Recommended