Transcript

המחלקה ללימודי מידע–אילן -אוניברסיטת בר

וחברת המידעלאומיות

האדם הדיגיטאליסמינר : שם קורס

35-942-01: מספר קורס שיפרה ברוכסון' פרופ: מרצה יובל רון: מגיש

11/10/2006

תוכן עניינים

3.........................................................................................................................................מבוא

4...................................................................................................................מדינת לאום ולאומיות

7...............................................................................................................................חברת המידע

12..........................................................................................השפעת חברת המידע על מדינת הלאום

19......................................................................................................................................סיכום

21.............................................................................................................................ביבליוגרפיה

2

מבוא

מאפשרות לקיים , לווין ואינטרנט–ההתפתחויות הטכנולוגיות באמצעי התקשורת

יש הסוברים כי הצפייה . מרחב וירטואלי כלל עולמי ללא פיקוח מוסדות המדינה

בשידורי הלווין והגלישה באינטרנט מסייעים לטשטוש הזהות הלאומית ופירוק

תם יש הסוברים שהתקשורת עדיין שומרת על הצביון הלאומי לעומ. מוסדות המדינה

. ופועלת לחיזוק נאמנות הפרט למדינה

לאומיות וחברת מתחום מדעי החברה העוסקות בבעבודה אסקור תיאוריות מרכזיות

. של חברת המידע על מדינת הלאום והלאומיותהשפעתההמידע ואבחן מהי

3

מדינת לאום ולאומיות

. נת הלאום היא היחידה הפוליטית הבסיסית של המערכת הבינלאומית הנוכחיתמדי

מקורם של חילוקי דעות אלה במיזוג . קיימים חילוקי דעות לגביה ברמה ההגדרתית

המדינה –שהיא יוצרת בין שני מרכיבים בעלי מקורות סמכות והיגיון שונים

. הטריטוריאלית והלאום

משמעותי בהתפתחות המדינה המודרנית ועד היום שלום וסטפליה הוא ציון דרך

היא למעשה אחד מיסודותיה של המערכת הבינלאומית אשר במרכזה עומדת

בשלום וסטפליה אשר חתם את מלחמת שלושים השנים . המדינה הטריטוריאלית

במהפכה . הסכימו השליטים האירופים דאז על עיקרון הריבונות של המדינה) 1648(

העיקרון הרפובליקני של שלטון התקבל ) 1789(ובזו הצרפתית ) 1776(האמריקנית

במאה העשרים זכתה הלאומיות . כבסיס לאומי ללגיטימציה של המדינה, העם

) 1919(בהצהרת וילסון . בהכרה כעיקרון הבסיסי המסדיר את היחסים הבינלאומיים

עיקרון זה . התקבל עיקרון הריבונות הלאומית והוכרה זכותו של כל עם למדינה משלו

במאתיים השנים . בא לידי ביטוי בהקמת חבר הלאומים ולימים האומות המאוחדות

כל אחת מן המדינות . האחרונות התחלקה מעטפת כדור הארץ כולה למדינות לאום

סיפקה לאוכלוסייה שבטריטוריה זו תעודת זהות , האלה סימנה גבולות טריטוריאליים

הגושפנקא . טיפחה שפה והנהיגה טקסים, להניפה דג, הנפיקה מטבע, ודרכונים

לעיקרון ההגדרה העצמית ובכך למדינת לאום יצרה מעין סתירה פנימית שעד היום

אמורים , ללא הבדל, על פי העיקרון הדמוקרטי כל אזרחי המדינה. מתקשים להתירה

להיות בעלי זכויות שוות בקביעת המתרחש בכל תחום והן די בכך שהם שווים בפני

אולם במדינת הלאום גם אם יש בה שוויון מוחלט בפני החוק יש עדיפות . החוק

).1999, סנדלר; 2006, רם(לקבוצה הלאומית המהווה רוב

אלה הם . מדינת הלאום היא ישות מדינית וחוקית ואילו לאומים הם ישויות תרבותיות

, המרגישים שיש להם זהות משותפת מתוקף היסטוריה, קהילות של בני אדם

הפריסה הגיאוגרפית של הקהילות הללו איננה בהכרח . תרבויות ולשונות משותפות

4

בהקשר זה אפשר להבין לאומיות . חופפת את הגיאוגרפיה של גבולות מדיניים

מצד אחד לאומיות היא זיקה פסיכולוגית . כתופעה פסיכולוגית ומדינית גם יחד

זיקה רגשית זו , האחראבל מהצד , תחושה של השתייכות וזהות, ורגשית ללאום

כלומר –לקהילה שגורלה משותף נלכדה במקרים רבים בסבך של מיזם מדיני

שתוכל להגן , שעליו לרכוש לו מדינת לאום משלו, הרעיון שלאום צריך לשלוט בעצמו

רעיון זה מבחין בין לאומים ובין תרבויות . על האינטרסים ועל הזהות שלו ולטפחם

).2005, וודוורד(וזהויות משותפות אחרות

על פי שהמושג השגור בפי כל הוא מדינת לאום והמדינה אף)2006(אולם לפי רם

היא המסגרת הפוליטית של קהילה לאומית בפועל קיימת חפיפה מעטה בלבד בין

.מדינה לבין לאום

יש הרואים בה . חוקרים בני זמננו חלוקים בדעתם בהסברים לצמיחת הלאומיות

ויש , עתיקת יומין ומושרשת נפשית המגדירה זהויות קיבוציותתופעה תרבותית

הראשונים . הרואים תבנית פוליטית חדשה יחסית המשרתת אינטרסים מוגדרים

של מסורת ון ארמסטרונג רואים בלאומיות ביטוי מגובש' סמית וגאנתוניכגון

יבוד לדעתם זהות לאומית קודמת לע. תרבותית או של זהות אתנית עתיקת יומין

זהות לאומית היא גיבוש קבוצתי מתמשך . המודרני שלה כאידיאולוגיה לאומית

המבוסס על ניסיון היסטורי משותף וקשור בדרך כלל לטריטוריה מסוימת ולמאפיינים

האומות המודרניות הן היורשות של . בראש ובראשונה השפה, תרבותיים משותפים

גוריה של אתניות כמסגרת קיימת של סמית הציע את הקט. זהויות קיבוציות קודמות

נאמנויות וזהויות קולקטיביסטיות המשמשת במצע להבניית האומות בנות זמננו

).2003, סמית; 2005, וודוורד; 2006, רם(

הובסבאום ואחרים רואים בלאומיות תופעה מודרנית לחלוטין המהווה , לעומתם גלנר

, ניעות חברתית, עיור, תיעוש(יות תחליף פונקציונלי למסגרות קהילתיות שהמודרנ

קעקעה וכן מכניזם שהגיוס בידי אליטות המייסדות מסגרות פוליטיות ) 'חילון וכו

לאומיות אינה התעוררות ותקומה ) "1994(על פי גלנר ). מדינות, תנועות(חדשות

להפך לאומיות היא התגבשות של . נתונות וטבעיות כביכול, ישויות מיתיות... של

5

הלאומיות עם כן אינה רק ". חדשות המתאימות לתנאים השוררים בהווהיחידות

טבעית וקדומה אלא כל תכליתה היא לספק חישוקים מלכדים כתחליף לאלה שאבדו

).1999, סנדלר; 2006, רם) ('דת וכו, עדה, קהילה(בתקופה המודרנית

יינת כמוגבלת ומדומ–אומה היא קהילייה פוליטית מדומיינת , )2000 (לפי אנדרסון

משום שאפילו באומה הקטנה , מדובר בקהילה מדומיינת. וכריבונית מעצם הגדרתה

או , אינם פוגשים אותם, אין החברים בה מכירים את רוב החברים האחרים, ביותר

ועם זאת בתודעתו של כל חבר באומה יש דימוי , אפילו אינם יודעים עליהם משהו

משום שאפילו לגדולה באומות יש , מוגבלתהיא . של שייכותם לאותה קהילייה

משום , היא מדומיינת כריבונית. שמעבר להם שוכנות אומות אחרות, גבולות סופיים

נולד בעידן שבו תנועת ההשכלה והמהפכה קעקעו את הלגיטימיות " אומה"שהמושג

היא , ולבסוף. של ממלכה היררכית הנשלטת על ידי שושלת בתוקף צו אלוהי

כל אומה , משום שבלי קשר לאי השוויון והניצול השוררים בה, הילייהמדומיינת כק

.נתפשת תמיד כאחווה עמוקה בין אנשים שנמצאים על אותו מישור

. סוקרת במאמרה את חקר הלאומיות כתופעה היסטורית)1997 (ישראל-חדוה בן

וי לדעתה יש להגדיר את הלאומיות כעיקרון פוליטי האומר שלכל אומה הזכות לביט

עיקרון הלאומיות כולל את . והוא מבחן ללגיטימיות השלטון,כלומר למדינה , פוליטי

תרבות , מיתוסים של מוצא משותף, זהות אתנית היסטורית, כל מרכיבי הלאומיות

.ושפה משותפת ותודעת זהות משותפת

" עבר הלאומי"ה. הם בבחינת כלים שלובים" הווה"וה" עבר"ה, )2006(לדעת רם

, כלומר. הוא דימוי הנסמך על העבר" הווה הלאומי"וה, מוי הנוצר בהווההוא די

הלאומיות הינה הכרה קיבוצית של זהות המזככת חומרים מן העבר לצורכי

. הפוליטיקה של ההווה

המחקר המודרני קושר את תופעת הלאומיות בהיסטוריה בתמורות כלכליות

מתרחשים מעצמם וללא הנהגה הוא מדגיש את הרעיון ששינויים אינם. חברתיות

). 1997, ישראל-בן(והכוונה אנושית לא יתכנו שינויים

6

חברת המידע

בשנים האחרונות מדברים יותר ויותר על חברה שאינה מוגבלת גיאוגרפית ומה

לדעתם של . חברת המידע–שמאפיין אותה יותר מכל הוא השימוש המוגבר במידע

תהליך בו המידע הופך להיות האלמנט המגדיר רבים החל משנות השמונים מתחולל

יותר ויותר תחומים מושפעים מהשימוש המוגבר במידע . של החברה בת זמננו

חברת המידע נתפסת על ידי חלק כמובלת טכנולוגית . ובטכנולוגיות שמפיצות אותו

יש כאלה . בעוד אחרים רואים את המערכת הכלכלית או המדינה כסוכנים שלה

ה את המעבר לחברה עשירת מידע בעוד אחרים רואים בה אסון שמקבלים בברכ

שעומד להתרחש כתוצאה מהגדלת הפערים בין שאלה שעשירים במידע לאלה

.שעניים בה

חברת המידע היא חברה בה הכלכלה מראה על צמיחה כתוצאה מהקדמה

הטכנולוגית ובשל השפעתה על הכלכלה בטווח הקצר והארוך מייצגת עידן חדש

).2003, ומוןסול(

קבוצות חוקרים נוטות . קיימת מחלוקת על ההגדרה של המושג חברת המידע

. להגדיר את חברת המידע ולהציב קריטריונים לבחינתה בהתאם לתפיסת עולמם

ההגדרות הבולטות במחקר כיום הן ההגדרות המציבות קריטריונים ותהליכים

). 2003, מוןסולו(תרבותיים ופוליטיים , חברתיים, טכנולוגיים

:הגדרות רווחות של חברת המידע

, עלות המידע ואחסונו זול יחסית, חברה בה קיים שימוש כוללני של מידע .1

, מסחריים, השימוש הכוללני במידע ונתונים מלווה בחידושים ארגוניים

חברתיים ומשפטיים שמשנים באופן עמוק את חייהם של אנשים הן בעולם

. יהעבודה והן בעולם החברת

חברת המידע מתייחסת למצב שבו טכנולוגיות תקשורת ומידע הופכות .2

טכנולוגיות . למשולבות בייצור התעשייתי ובהפצה של ידע בכל התחומים

7

בחברת המידע מידע . שיווק וצריכה של מידע, יוצרות גישה חדשה לייצור

מידע . מצויה בסקטור המידע, תעסוקה, הופך לחומר גלם ליצירת הכנסה

. למרכזי ביצירת ידע נוסףהופך

חברת המידע היא חברה שעושה שימוש נרחב ברשתות מידע וטכנולוגיות .3

.ויוצרת כמויות גדולות של מוצרי מידע תקשורת ושירותים

חברת המידע היא חברה המשתמשת בכלים ) 2003(על פי סולומון .4

, עסקיה, טכנולוגיים על מנת להעביר מידע שיתורגם לידע בין אזרחיה

חברתיות ופוליטיות מתוך כוונה ליצור , משלתה וארגוניה למטרות כלכליותמ

.כלכלית ותחרותית לטובת אזרחיה, יעילה, ולשמר את החברה כחברתית

:ההגדרות של חברת המידע מסתמכות על הגישות השונות בקרב החוקרים

, הגישה הטכנולוגית מדגישה את ההתפתחות הטכנולוגית בחברה נתונה .1

הטכנולוגיה נתפסת כמחוללת שינוי ומשפיעה . רכזי של חברת המידעכמדד מ

אחד . החברה היא שמעצבת את השינויים–על החברה וגם נובעת מתוכה

רשתות : הסימנים לחברת המידע היא ההתרחבות השימוש בטכנולוגיות מידע

. תקשורת אלחוטית ולווינית, טלביזיה דיגיטאלית, של תקשורת מחשבים

שיווק , שהשילוב ההולך וגובר של טכנולוגיה בתהליכי ייצורההנחה היא

הגידול בנגישות לאינטרנט הוא . צריכה ותקשורת טומנים בחובם שינוי חברתי

פיתוח , דמוקרטיזציה של חברות, מדד מרכזי להשגת פיתוח וצמיחה כלכלית

התרחבות של חילופין גלובליים של מידע בין בנקים , טכנולוגי של חינוך

דים ממשלות ומוסדות חינוך כלומר חדירת האינטרנט ואימוצו על ידי תאגי

משתמשים מראה על התבססות של תשתית טכנולוגית המאפשרת תקשורת

.מיידית

גישה זו מקורה בסוציולוגיה ובעבודתו של דניאל בל על –גישה תעסוקתית .2

על פי דבריו המאפיינים של חברת המידע באים. תעשייתית-החברה הפוסט

מדובר על ירידה של אחוז המועסקים בייצור . לידי ביטוי בשינויים תעסוקתיים

לעומת זאת מיכון של . ובמקצועות הדורשים כישורים או מיומנויות פיזיות

תהליכי ייצור באמצעות הכנסה של מחשבים גורמים לירידה בביקוש

8

למקצועות הדורשים כישורים פשוטים לעומת עלייה בביקוש למקצועות

). 2005, טאגולבל(הדורשים כישורים השכלתיים גבוהים

על פי תפיסה זו מדובר במעבר לכלכלה חדשה המבוססת –הגדרה כלכלית .3

שבה חלק ניכר מהפעילויות הכלכליות . על מוצרים סמליים ומוצרי מידע

עוברות מהייצור והפקת מזון כגון חקלאות לכלכלה המבוססת על ניתוח

. תיוקבלת מידע בזמן אמי

המקור של גישה זו היא בגיאוגרפיה בה יש מעבר ממושג –הגדרה מרחבית .4

הדגש הוא שרשתות מידע המקשרות בין . של מקום למושג של מרחב

רשתות המידע . מקומות שונים משפיעים על הארגון של הזמן ושל המרחב

הן מקשרות מעבר למרחק בין . הופכים למרכיבים מרכזיים של ארגון חברתי

החברה מחוברת לרשתות שאין להם גבול . רד לעיר והאזור וכל העולםהמש

הקיום של תשתית . ומחוברת לכל אלה שיש להם חיבור לאינטרנט

אלקטרונית שם דגש על זרימת מידע שמביא לשינוי של הקשרים המבוססים

.הפרט והעסקים יכולים לנהל את ענייניהם ברמה הגלובלית. על מקום וזמן

גישה זו מדברת על שינויים וזרימה של מידע לדוגמא –ת הגדרה תרבותי .5

החברה צורכת . החשיפה של החברה לכמות עצומה של תחנות טלביזיה

מדיה של שידורי טלביזיה ומוזיקה החוצה גבולות ונוטה ליצור זהות בין

.)2005, הלד(תרבויות ועמים

ובה היא השינוי נקודה חש. לחברת המידע קיימים גם הבטים חברתיים פוליטיים

עסקי וציבורי , ממשלתי, הקווים המפרידים בין פרטי". רשות הכלל"בתפיסה של

הגבולות הורחבו וחלק מהמושגים הללו הוגדרו מחדש בצורה –הפכו מטושטשים

גם ההבנה שהרחבת ". רשות הכלל"כזו שהם למעשה מרחיבים מאוד את המושג

השינויים שחלו . ברה וגם לכלכלההינה דבר חיובי התורם גם לח" רשות הכלל"

מונעים לא רק משינויים טכנולוגיים אלא גם משינויים " רשות הכלל"בתפיסת

מידע וטכנולוגית . חלק מהשפעות של תהליך זה הינו פוליטי באופיו. חברתיים

המידע מאפשרים השתתפות רחבה יותר של האזרחים בתהליכים הפוליטיים

בכך , אם רצונם בכך, הליכי קבלת ההחלטותומאפשרים לאזרח להיות חלק מת

9

, סולומון" (רשות הכלל"שמידע ממשלתי ומידע מארגונים הפך להיות לציבורי ועבר ל

2003.(

אחת הסיבות המרכזיות לריבוי המידע ולהיווצרות חברת המידע היא ההתפתחות

ת הטכנולוגיות החדשו. המסחררת של טכנולוגיות המידע והתקשורת בעשור האחרון

הורדת , שימור והעברת מידע מהירים ויעילים–פתחו אפשרויות רבות ומגוונות מחד

ומאידך הבעיות שגם , הקמת קהילות וירטואליות וכל המשמע מכך, מחירי השירותים

יצירת פערים בין העשירונים העליונים בעלי המידע לבין : הן חלק מחברת המידע

התפוצצות , המידע המצוי באינטרנטאיכות גרועה של חלק מ, אוכלוסיות חלשות

חשוב לציין כי ההתקדמות המהירה . המידע והצפיפות ברשתות התקשורת

היא זו המשמשת זרז עיקרי להמשך ) אינטרנט(בטכנולוגיות המחשבים והתקשורת

התפתחות חברת המידע לצד שינויים נוספים בתחומים כמו המדיה האלקטרונית

חשוב בתהליך זה גם הגדלת המודעות ויכולת וכלי התקשורת וכן תופסים מקום

). 2003, סולומון(השימוש בטכנולוגיות אלה

שילוב טכנולוגיות המחשבים המידע והתקשורת בין היתר כפי שבא לידי ביטוי

המחשב האישי מחובר . במחשב האישי אפשרו הרחבת אופקים של המשתמש

ול של מקורות מידע וכך לרשתות תקשורת ואלה מאפשרים גישה רחבה למגוון גד

).2003, סולומון(נהפכת החברה לחברה אינטראקטיבית

בעקבות השינויים הטכנולוגיים המצמצמים את מימדי העולם ומקרבים בין האנשים

פעילות כלכלית שפרוסה על פני ארצות רבות ללא : צומחת כלכלה גלובלית

התחשבות בגבולות לאומיים

מדינות . אזור מתמחה בפעילות כלכלית אחרת שכל–העולם מחולק לאזורים

החלטות . לאומיות מאבדות יכולת פיקוח על הפעילות הכלכלית המתבצעת בתחומם

עובדים מתקבלים במרכזי החברות שמרוחקות אלפי ופטוריעל גיוס עובדים

. קילומטרים מהמדינה הנפגעת

10

ת תעשייתיות בהם מפעלים החלו לצאת ממדינו. מתרחש ביזור של פעולות כלכליות

הכלכלה . העובדים דרשו משכורות גבוהות אל מדינות בפריפריה כגון במזרח הרחוק

. הדבר מאפשר לחברות להזיז ממקום למקום את הפעילות שלהם. הפכה לגלובלית

כך שהחלטות לגבי צמצומים , פיתוח וניהול, כמו כן יש הפרדה בין מקומות ייצור

.ת ומשפיעות במדינות אחרותבכוח עבודה מתקבלות במדינה אח

11

מדינת הלאוםהשפעת חברת המידע על

שידורי הטלביזיה בלווין והאינטרנט גרמה לכך , הופעתם של הטלפון הנייד

. שהתקשורת מקצה אחד של כדור הארץ לקצה השני מתרחשת ממש כהרף עין

ת כותרו. אירועים מרוחקים מוצגים לנו על מרקע הטלביזיה בעת התרחשותם ממש

חששות ובהלות , העיתונים ומשדרי הטלביזיה מביאים לבתינו חדשות על משברים

. המוניות שמהן משתמע כי השינויים בכל רחבי העולם יוצאים לגמרי מכלל שליטה

רבים מאיתנו חרדים לבטחונם הכלכלי והאישי בעקבות התמורות בכלכלה העולמית

הופעתן של תנועות חדשות והוודאויות התרבותיות והפוליטיות מתעוררות בשל

דומה שסמכותן של מדינות לאום נפרדות ומוסדות . והתפתחותן של מוסדות חדשים

חברתיים מסורתיים הולכת ונעשית מיותרת לנוכח הכוחות הגלובליים רבי העוצמה

אפילו ערכו של הכסף שבכיסינו תלוי בתנודות של שוקי ההון . והדומיננטיים לכאורה

עולם . אנו חיים בעולם של שינוי ואי ודאות הולכים וגובריםנראה ש. העולמיים

אנו נדחפים לתוך סדר גלובלי שאיש איננו מבין ". כעולם בדהירה"שגידנס אפיין אותו

מעל הכל נראה שקיימת . ולנו לחוש בהשפעותיואותו במלואו אולם הוא גורם לכ

הסכמה רחבה שמדינות הלאום שקיומן וריבונותן נתפסו כבסיס הסמכות הפוליטית

). 2005, הלד(בשלוש מאות השנים האחרונות ניצבות עתה מול אתגרים דרמטיים

בעידן בו חודרים אמצעי התקשורת לכל תחומי החיים ומאפשרים לחרוג ממגבלות

המאפשרת כיום , לדוגמה אינטרנט, הפיזי ולקיים תקשורת כלל עולמיתהמקום

מרחב שהוא חופשי מהפיקוח של המדינה ובו יכולים האזרחים לדון , מרחב ציבורי

, המידע הוא אחד הנכסים החיוניים בחברה המודרנית. בענייני המדינה והמדיניות

יטה של אמצעי והשל, כאשר המאבק על הגישה למידע הוא בין השאר פוליטי

,נה השלטון לתביעות להספקת מידעעכאשר נ. ורת יוצרת עוצמה פוליטיתהתקש

הוא מעביר חלק מעוצמתו לאמצעי התקשורת ובכך מחזקם כמוקד של עוצמה

. שכן נוסף לתפקידי התיווך יש בידם שליטה גם על המידע, פוליטית כפולה

שכבר אינה הכוח היחיד התקשורת עשויה לפגוע בבסיסי הכוח של מדינת הלאום

הטכנולוגיה נתפסת ככוח המניע את ההיסטוריה ויש לו . ששולט במרחב העולמי

12

על רקע זה מובעות דעות . השפעה ניכרת על קביעת פניה ואופייה של החברה

. לאומית ואת קץ מדינת הלאום-שונות הרואות את עידן המידע כתקופה פוסט

את עתיד מדינת הלאום בעקבות התהוותה קיימות שלוש גישות עיקריות הבוחנות

:של חברת המידע

מדינות הלאום מאבדות את כוחן והרלוונטיות שלהן בעקבות השינויים )1

החברתיים והפוליטיים שנגרמים בעקבות הופעת הטכנולוגיות , הכלכליים

.החדשות ולא תוכל להתקיים יותר

וההתעצמות מדינת הלאום תמשיך להתקיים למרות השינויים הגלובליים )2

הבינלאומית דווקא מתחזקת ומגבירה את עוצמת המדינה והיא עדייו הגוף

. מרכזי המופקד על ניהול ענייני אזרחיה למרות הפעילות הבינלאומית

כדי להתאים . מדינת הלאום תמשיך להתקיים אולם לא במתכונתה הנוכחית )3

פעו מהכוחות עצמה למציאות החדשה היא תעבור תהליכי שינוי ארגוניים שיוש

הן ייאלצו להתאים את . הבינלאומיים ומהכוחות החברתיים שבתוך המדינה

תפקידיהן ופעילותן לסביבה העולמית וייאלצו להסתגל לנסיבות חדשות שבהן

–עליהן לחלוק את עוצמתן ואת ריבונותן עם שותפים ציבוריים ופרטיים רבים

.מתחתיה ולצידה, מעל מדינת הלאום

, רית בוחנים את מקומה של מדינת הלאום מהיבטים כלכלייםבספרות המחק

.תרבותיים ופוליטיים

מעבר . מההיבט הכלכלי רואים אנו כי יש מעבר מכלכלה לאומית לכלכלה בינלאומית

, מעבר של מפעלים מאזור אחד לאזור אחר, מעבר של כוח עבודה, של סחורות

או ברצונותיהן של הממשלות כמעט בלי להתחשב בצורכיהן של הכלכלות המקומיות

קיימת . המדינות אינן יכולות להבין את הכלכלה שלהן וכל שכן לשלוט בה. הלאומיות

מה שמאפשר . תלות הדדית של מדינות שונות זאת בזאת תלות כלכלית ופיננסית

את הפעילות הגלובלית זו הזרימה החופשית והמיידית של מידע זרימה אשר

13

כדי שיהיה אפשר להבין אותה ולשלוט בזרימה חושבת מחשבה כלכלית חדשה

).2006, סילברסטון(המשפיעה על האופן שארגונים מתנהלים בו בזמן ובמרחב

הסחורות , העבודה, טכנולוגית התקשוב משמשת כאמצעי התמסורת של זרמי ההון

והאמצעי הזה מחלץ את הפעולה החברתית מן , והרעיונות ברשתות העולמיות

יכולת , אדרבא. והופך אותה לכלל מרחבית אם כי לא כלל חברתיתהמקום המסוים

ששליטתם " ניידים"התנועה המהירה הופכת בפני עצמה לנכס הוני המפלג בין ה

, רם(המרותקים למקומם במרחב הגלובלי החדש " נייחים"במרחב מתעצמת לבין ה

2005.(

מונעת על ידי כוחות לכאורה נראה שהכלכלה מנוהלת על ידי תאגידים בינלאומיים ו

כתוצאה . שוק שאין למדינת הלאום לשלוט ולפקח על התהליכים המתקיימים

נעשה " כלכלת לאום"מהפעילות הכלכלית התפוגגו הגבולות הבינלאומיים ומושג

תנועות ההון המאפשרות לחברות להקים חלק מרשתות , אולם למעשה. מיותר

יש שיתוף פעולה . של כלכלת הלאוםהייצור במדינות אחרות לא מערערת את קיומה

כלכלי בין המדינות ובידי מדינת הלאום יש את הכוח והיכולת לרסן את כוחות השוק

).2005, הלד(

טכנולוגיות מידע ותקשורת מספקות את התשתית לאינטראקציות שעליהן נשענת

התשתית התקשורתית המאפשרת את קיום . צמיחתן של השווקים העולמיים

, שירותים והופכת את העולם לגלובלי, עולמיים הפתוחים של מוצריםהשווקים ה

גורמת למדינות הלאום קושי להתמודד עם בעיות גלובליות הנוגעות לבטחון

התחממות כדור הארץ או סחר בסמים בלתי : אזרחיהם ולרווחתם האישית כגון

. ת הסמיםאין ספק שיש צורך בהתארגנות בינלאומית כדי להתמודד עם בעי. חוקיים

שהיא בעלת סמכות , דוגמת ממשלת הלאום,הבעיה היא שאין ממשלה בינלאומית

המאמצים העולמיים לבלום את הסחר הבינלאומי . אכיפה שיכולה לנהל את המאבק

כל מדינה היא בעלת . בסמים תלויה בנכונותן של מדינות לאום לשתף פעולה ביניהן

14

ם איננה מוותרת מרצונה על שליטתה סדר עדיפויות לאומי משל עצמה וכמעט לעול

).2005, הלד(בענייניה הפנימיים

אידאולוגיות , עם חדירת רשתות התקשורת המרובות והנגישות הקלה של המידע

המסר שלהן יכול , מצד אחד. ניצבות בפני הזדמנויות חדשות ובעיות רציניות חדשות

, מצד אחר. לפני כןלהגיע הביתה במיידיות ובנגישות שלא היו אפשריות מעולם

הטלביזיה , נעשה קשה במידה גוברת והולכת לחמוק מן הפלורליזם של גלי הרדיו

החשיפה השגרתית של הפרט המודרני למסרים שונים ולדעות שונות . והאינטרנט

על דבקותן הנלהבת במטרה , הופכת את ההיאחזות כאידיאולוגיות מגייסות המונים

יאולוגיים יכולים לעורר את קהליהם ביעילות רבה אם מסרים איד. לקשה יותר, אחת

למעט . יש גם סבירות גדולה יותר שהמסר שלהם לא יהיה היחיד שייקלט, יותר

או שיבוש ממשלתי מוחלט של שידורי ערוצי , עצמי-ניסיונות מאסיביים לבידוד

הסבירות שאדם מודרני ייחשף בלעדית לאידיאולוגיה פוליטית אחת , התקשורת

)1999, זיסר(נעשית קלושה במידה גוברת והולכת ויחידה

, התקשורת מאפשרת לחרוג ממגבלות המקום הפיזי ולקיים תקשורת כלל עולמית

השליטה המערבית באמצעי התקשורת יוצרת הומוגניות . מיידית ובעלות נמוכה

. בעבר שימשו אמצעי התקשורת גורם לאומי מלכד. כפר גלובלי–בתרבות העולם

התכניות שלו סיפרו את סיפורי האומה , רדיו היו ביטוי לזהות הלאומיתשידורי ה

כיום בעקבות . הוא היה הדבק שכונן את המדינה–וגיבשו מחדש את המיתוסים

צורות חדשות של , האינטרנט ושידורי הלווין נוצרו צורות חדשות של מערכות יחסים

יקורת על מוסדות חופש המידע מאפשר ב. השתתפות וצורות חדשות של אזרחות

כיום לתקשורת יש תפקיד . המידע מקולות פנימיים וחיצוניים ומשמש פה למיעוטים

של ביזור ופגיעה במרקם המדינה מנגד יש הטוענים שההשפעה המערבית היא בת

הסיבה היא . יום ולזהויות כמו התרבויות הלאומיות-חלוף ואינה מתחברת לחיי היום

נובעות ממאות שנים של המשכיות ולא , הלאומיותהתרבויות, שההבניה התרבותית

העדפה , יש עדיין עיתונות מקומית. קל למצוא להן תחליף או להסית אותן מדרכם

ועדיין ,אמנם איסוף החדשות הוא גלובלי אך הפרשנות מקומית , להפקות מקומיות

יש פיקוח ארצי על שידורי הלווין אין ספק שיש השפעה של אמצעי התקשורת על

15

תרבויות הלאומיות אולם אין להתעלם מקיומם של ביטויי תרבות ומוסדות תרבות ה

אלה שסוברים שיש רק תרבות אחת מתעלמים . מרכזיים ששומרים על צביון לאומי

לתקשורת יש עדיין . מהדינמיקה והפעילות האנושית ברמה המקומית ומהמשכיות

, עיתונות, שידורי טלביזיה. תפקיד מרכזי בסיפוק משאבים סמליים לחיזוק המדינה

החדשות . חדשות ופיקוח הגופים הממלכתיים של השידור הציבורי חיים וקיימים

אולם רובם מופקים במסגרת ארצית ומקומית ולכן . אמנם מגיעות מכל העולם

מדינת הלאום היא עדיין הגוף העיקרי המפקח על . מושפעים מהלכי הרוח המקומיים

מהפקה מקומית זוכות מכול רחבי העולם לשיעורי הצפיה תוכניות . אמצעי התקשורת

). 2006, סילברסטון; 2005, הלד(הגבוהים ביותר

יש טוענים שמהפכת התקשורת העולמית לוותה במהפכת התאגדות עולמית

המתבטאת בכך שאזרחים קהילות ואינטרסים פרטיים התארגנו כדי להשפיע על

-ארגונים לא ממשלתיים ותנועות על. יהתנהלותו ועל תוכנו של הממשל הגלובל

לאומית -לאומיות נותנים ביטוי לדאגות ולאינטרסים של החברה האזרחית העל

. המתפתחת בכל קשת הסוגיות הציבוריות מענייני הסביבה ועד ענייני הכנסיה

לאומיות נובעות מיכולתן לארגן בני אדם ומשאבים -עוצמתן והשפעתן של תנועות על

. במהירותם למען יעדים משותפיםמכל רחבי העול

כל השינויים הללו קשורים לתזוזה מהשקפה הרואה במרכזים הפוליטיים של מדינת

בעוד המרכזים . הלאום את הזירות העיקריות להגשמת חזונות אוטופיים חברתיים

, הפוליטיים של מדינות הלאום מוסיפים לשמש ולא גם במידה קטנה יותר מבעבר

אין הם מהווים עוד את המוקד העיקרי של . לחלוקת משאביםכזירה העיקרית

מימדים כריזמטיים ושל אוריינטציות אוטופיות בקרב תנועות חברתיות שונות או של

תפנית זו קשורה לעימותים הולכים וגוברים בזירות . מגזרים רחבים בחברה

ת הלאום ההומוגניות התרבותית והפוליטית שמדינו. המקומיות והגלובליות גם יחד

המערב אירופאיות נחלשה בשל תהליכים שהביאו לצמיחתן של מערכות כלל

אולם אין להתעלם מהעובדה . אירופאיות ובמיוחד ליסודו של האיחוד האירופי

אתניות ולשוניות חדרו אל מרכזי החברות וקראו , אזוריות, שזהויות רבות מקומיות

פוסים חדשים של פעילות ד לתהעאנו עדים . הגמוניה במדינת הלאוםתיגר על ה

16

פוליטית הקשורים קשר אמיץ לשינויים מרחיקי בבסיסי הלגיטימציה של משטרים

). 2005, הלד; 2005, אייזנשטדט(אלה

כמעט לכל אחד ממשרדי . מדינות הלאום מנהלות מגעים בינלאומיים בשני מישורים

קרובות כמעט קשר ישיר ולעתים מתהממשלה יש מחלקה בינלאומית משלו המקיי

גורמים הרשמיים המקבילים ממשלה ביחסים עם הללא תיאום מרכזי עם ה

ככל שבינאום המדינה מתקדם גופי הממשלה העיקריים כגון . בממשלות זרות

-הקבינט של בריטניה כמעט אינם מסוגלים לעקוב אחר שפע הפעילות העל

ף לפעילות בנוס. ממשלתית והבין ממשלתית ובודאי לא לפקח עליהן במישרין

הבינלאומית של שרי ממשלות אנו עדים בשנים האחרונות לפעילות של ראשי

מדינתיות בזירה הבינלאומית במטרה לקדם את -השלטון המקומי והרשויות התת

, הכלכליים והפוליטיים של המקום שהם מופקדים עליו, האינטרסים התרבותיים

על הקהיליות המקומיות עובדה הגורמת לכרסום בשליטת מוסדות מדינת הלאום

).2005, הלד(

המצב הקיים בשלהי המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת שבו מגמות

עולמיות ומגמות מקומיות בשילובן הניגודי מחלישות את יחידת הארגון והזהות

–ויוצרות זירה גלוקאלית , היינו מדינת הלאום, המרכזית של המצב המודרני הקודם

המגמות הגלובאליות הן מגמות העל השוחקות את . לית חדשהגלובאלית לוקא

, פיננסיות, לאומיות טכנולוגיות-מצד מערכות על, "מלמעלה"מדינת הלאום

השוחקות את ,המגמות הלוקאליות הן מגמות הנגד, גושיות מסחריות, תקשורתיות

, גזעיות, דתיות, לאומיות אתניות-מדינת הלאום מלמטה מצד הזדהויות תת

המגמה הגלובלית והמגמה הלוקאלית . אזוריות ותרבותיות אחרות, ומניותלא

המדינה –המרכיב המוסדי ארגוני : שוחקות את מדינת הלאום על שני מרכיביה

אך בעיקר הן שוחקות את המקף המחבר . הלאום–קהילתי -והמרכיב התרבותי

ול בין מקף האמור לתת תוקף להתאמה המלאה הקיימת כביכ" מדינת הלאום"שב

המדינה . ההיבט המוסדי להיבט התרבותי ובין המסגרת המדינתית לחברה ולכלכלה

הזורמים בערוצי " סיגנלים"נשחקת משום שגבולותיה הטריטוריאליים חדירים ל

הלאומיות מתעמעמת משום שקיבועיה האידיאולוגיים נבקעים . הרשתות העולמיות

17

נוצר מצב . תנים לעצירה ולהכנעהעל ידי מסרים מבחוץ וזהויות מבפנים שאינם ני

. והחפיפה בין השתיים מתרופפת, חדש שבו המדינה נחלשת הלאומיות מתעמעמת

שבעבר נחשבה ליחידה לכידה אחת נתונה אתה בצבת המלחציים , מדינת הלאום

שבין הגורמים הממזגים אותם עם הסביבה החיצונית לה והגדולה ממנה ובן אלה

).2005, רם(ימיות קטנות ממנה המשבררים אותה ליחידות פנ

18

סיכום

התפתחות . יסוד לסדר העולמינילאומיות ומדינת הלאום היוו במאה העשרים אב

את תהליכי הגלובליזציה הפורצת את הגית המידע ותקשורת המחשבים מניעטכנולו

. רעיונות ובני אדם ממקום למקום. סחורות, גבולות המדינה על ידי ניוד הון

בכל בתהליכי השינוי ות הטכנולוגיות נתפסות כבעלות חשיבות עצומה ההתפתחוי

בבסיס ההנחה הזאת נתפסת הטכנולוגיה . קשת התחומים והמוסדות החברתיים

אין . המאפיינים המרכזיים של אופי החברההקובע אתככוח המניע של ההיסטוריה ו

טכנולוגיה עצמה טבועות בןאינספק שלטכנולוגיה יש השפעות על החברה אולם אין

הטכנולוגיות אינן רק משפיעות על החברה הן גם . כי אם נובעות מאופי השימוש בה

. נובעות ממנה

לאומיים -אין ספק שמעמדה של מדינת הלאום מתערער והיא נתונה ללחצים תת

מצד . לחצים אלה מייצרים זהויות חדשות. לאומיים חיצוניים-פנימיים וללחצים על

לאומיות כאלה החוברות לעולם הכללי שמחוץ למדינת -ויות טרנסאחד נוצרות זה

" מקום"כאלה המתחפרות ב, ניאו לאומיות, הלאום ומצד אחר נוצרות זהויות שכנגד

שינוי הסביבה החיצונית ). מקום במובן הטריטוריאלי או גם התרבותי(המסוים

דמוקרטיות או והפנימית של המדינה את אופן תפקודה ובתגובה לכך מדינות נעשות

פלורליסטיות יותר תוך הרחבת זכויות האזרח לזכויות האדם ותוך הרחבת זכויות

הלחצים החיצוניים . לאומים המסתופפים במדינה- התת–הלאום לזכויות הלאומים

והפנימיים להרחבת הדמוקרטיה גורמים לתגובות נגד ומשפיעים על הגדרות הזהות

לאומיות דתיות ולעתים -או של קבוצות אתנו, ותלאומי-של קבוצות אתנו, של קהילות

, רם(גורמים אפילו להתלקחות של מעשי איבה ואלימות עד כדי מלחמת אזרחים

2006.(

של הלאום כיחידה " המסורתית"מדינת הלאום עדיין שומרת על המתכונת

שדרך התנהגותה כלפי פנים וכלפי חוץ , תרבותית וכלכלית, פוליטית, תטריטוריאלי

המניעים הון , המדינה נאבקת נגד מהלכי הגלובליזציה. בעת על ידי אזרחיהנק

19

לאומיים -ועבודה כאילו אין גבולות ונלחמת על קיומה העצמאי נגד כוחות על

לא . השואפים לכונן סדר עולמי חדש ובדרך פעולתן לנגוס באוטונומיה של המדינה

,מהגרי עבודה תושביםל נדידה ש ולכן קיימת סגור כלכליניתן לקיים היום משק

. דינה למדינהממ

התקשורת . במדינהמתווכת מחשב יש תפקיד חברתי ופוליטילמדיה ולטכנולוגיה

וקובע את הגבולות , מביא פרשנויות, היא מקור המידע העיקרי המעצב דימויים

מצד אחד . חופש ביטוי וזכות הציבור לדעתתהיא מאפשר. החברתיים והפוליטיים

אפשרת קשר בין אנשים ממקומות שונים בעולם ללא משמעות לגבולות התקשורת מ

, להדק את הקשרים בין החולקים תרבות משותפתפועלתהמדיניים ומצד שני היא

במציאות שבה בכל מדינה יש מספר לאומים מחזקת . ולעצב את התודעה הציבורית

אתניות המדיה את האתוס הלאומי אולם בה בעת משמרת ומטפחת את הזהויות ה

כדי ליצור סינתזה ולמלא את החלל שנוצר כתוצאה מטשטוש הגבולות הלאומים

.במסגרת תהליכי הגלובליזציה

20

ביבליוגרפיה

.האוניברסיטה הפתוחה: אביב-תל. קהיליות מדומיינות). 2000(' ב, אנדרסון

. המשכיות ושינוי, שבריריות: הפרדוקסים של הדמוקרטיה ).2005(' ש, אייזנשטדט

.המכון הישראלי לדמוקרטיה: ירושלים

ואחרים . י, ריינהרץ: בתוך .חקר הלאומיות כפנומן היסטורי. )1997(' ח, ישראל-בן

).57-81' עמ ( פרספקטיבות חדשות–לאומיות ופוליטיקה יהודית ,)עורכים(

. מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל:ירושלים

.האוניברסיטה הפתוחה: ביבא-תל. לאומים ולאומיות). 1994(' א, גלנר

: רעננה. מבוא לחשיבה חברתית כרך ה, )2005 (.)עורך(' ד, גולדבלאט

.האוניברסיטה הפתוחה

האוניברסיטה : רעננה. מבוא לחשיבה חברתית כרך ד). 2005 (.)עורך ('ד, הלד

.הפתוחה

: אביב-תל. מסות פוליטיות: הקונסטלציה הפוסט לאומית). 2001(' י, הברמאס

.קיבוץ המאוחדה

האוניברסיטה : רעננה. מבוא לחשיבה חברתית כרך א). 2005 (.)עורכת(' ק, וודוורד

.הפתוחה

: אביב-תל. זמננו- אשנב לשיח האידיאולוגי בן–על ימין ושמאל ). 1999(' ב, זיסר

.שוקן

21

.רסלינג: אביב- תל?מדוע ללמוד מדיה). 2006(' ר, סילברסטון

.החברה ההיסטורית הישראלית: ירושלים. ומה בהיסטוריההא). 2003(ד "א, סמית

חיבור לשם קבלת . קווים ייחודיים לחברת המידע באירופה). 2003(' מ, סולומון

.אילן-בראוניברסיטת , שניתואר

.האוניברסיטה הפתוחה: אביב-תל. מדינת הלאום). 1999(' ש, סנדלר

.רסלינג: יבאב-תל. הגלובליזציה של ישראל). 2005(' א, רם

-תל. לאומיות והפוליטיקה של הידע בישראל: 'פוסט'הזמן של ה). 2006(' א, רם

.רסלינג: אביב

: אביב-תל. חברה ותרבות, תקשורת-אינטרנט ). 2001( .)עורך(' ד, שנער

.האוניברסיטה הפתוחה

22


Recommended