תשע"ב · אאאא ·פר' אמור

ט אייר -ג ····פר' אמור

(תרל"ו) גליון לא · שנה י"ב ·תשע"ב

ר הקודשהבעל"ט בחצ יום רביעי ל"ג בעומר - מעמד "הוד שבהוד"קראת הודעות לבערב 9.15יערך ביום רביעי ל"ג בעומר, בשעה ההדלקה בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מעמד

רוזנברגבמתחם המערבי שליד היכל

שמן משחת קודש

, החל מיום רביעי בבוקר לאחר לקראת ההדלקה תינתן לאנ"ש הזכות ליצוק שמן משחת קודש למדורה •

.תפילת שחרית במתחם ההדלקה

.(התורמים פרנס יום או פרנס שבוע לארגון 'אשרי יולדתך' זכאים לכדי שמן)₪ 50שמן מחיר כד •

סדרי הישיבה לגברים

אברכים ובחורים על הפארענצ'ס מצד צפון ובצד דרום. בצד מזרח יםמיוחד מיםזקנים ומכובדים, במתח •

.ילדים על הפארנצ'עס בצד מערב ומזרח.

:הודעה להורי ילדי ה"חלאקה"

והציבור מיד לאחר ההדלקה, הבמה המיוחדת לחלאקהרן שליט"א יערוך את ה"חלאקה" על כ"ק מ •

מתבקש להשאר על מקומו, ולא להכנס למתחם עד סיום המעמד כולו.

מיוחד לילדי החלאקה להוריהם ולזקניהם בצד דרומי. ישיבה מתחם •

.052-7694424ערב בטל' למען הסדר הטוב מתבקשים הורי ילדי החלאקה לתאם מראש עד יום שלישי ב •

סדרי המעמד לנשים

הכניסה למתחם מהשביל מול נוה ההורים ומרחוב הרמ"א .רוזנברגמתחם הנשים בתוך היכל •

שבצד מזרח. 2-ו 1הכניסה לאולם משערי

.מתחמים מיוחדים בתוך ההיכל מיועדים לנשים מבוגרות ומכובדות. המעמד כולו יועבר במראה ובשמע •

שתתפות בהוצאות המעמד האדירות לזכות התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאימכירת זכות ה

מעמד 'הוד שבהוד' מאורגן כולו ע"י ארגון 'אשרי יולדתך' הפועל במשך כל השנה לעידוד פעולות החינוך והחסד של

ים על ידי 'קול מאות ילדי התלמוד תורה, וכן לרווחת אלפי ילדי אנ"ש מכל רחבי הארץ בארגון התפילות בימים טוב

לילדים. חיינוהצאן' ובארגון השמחות והכינוסים בבית

והקהל הקדוש מתבקש לעמוד בעין יפה ובנפש בסכומים גדולים, מסתכמים והארגון במשך כל השנה הוצאות המעמד

חפיצה לימינם, ולתרום לזכות התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.

כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א יימכר קודם ההדלקה.זכות ההדלקה וזכות מסירת השמן לידי •

ומעלה ייזכרו בתפילת מי שברך מיוחד בשעת המעמד.₪ 3600 - התורמים מ •

(פרנס שבוע בארגון 'אשרי יולדתך') ומעלה יזכו להזכרת שמותם בכוללות קוויטל מיוחד ₪ 1800-התורמים מ •

רצון במעמד 'הוד שבהוד' בעת ההדלקה. שיוגש לפני כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בהאי רעוא דרעוין שעת עת

ומעלה (פרנס יום בארגון 'אשרי יולדתך') ייזכרו שמותם ובני משפחתם בתפילת 360 -התורמים מ •

ל"ג בעומר. -תשב"ר מיוחדת יתקיים ביום סגולה

פרנסים לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.

כיסוי הוצאות התזמורת וההגברה. 'פרנס השתייה' שיחולק ל - 'פרנס השמחה' תן לרכוש הזכות להיותיכמו"כ נ •

.בשעת המעמד (נתן גם לתרום ח"י ראטל) 'פרנס מיני מתיקה' הממתקים והפעקעלך לאלפי הילדים

בל ראה ידיעה בענין זה בעמוד

תשע"ב · בבבב ·פר' אמור

לאחר תפילת בקיסריה : אייר ג' אחו"קפר' יום רביעי

שחרית אמר מרן שליט"א:

היום על מה שאומרים בתפילה, כי אתן חשבתי ����

אתכם לשם ולתהילה בכל עמי הארץ בשובי את

(הל' כתב שבותיכם לעיניכם וכו'. דהנה הרמב"ם

שמקודם יהיו ימות ,סדר הגאולהעל תשובה פ"ט)

משיח, ואין בין עולם הזה לימות המשיח אלא ה

שעבוד מלכיות בלבד, ואז ישבו בני ישראל על

אדמתם ויעבדו את ה' במנוחה ושלוה, ואח"כ יהיה

עולם הבא, סוף כל השכר כולן, והטובה האחרונה

שאין לה הפסק עיי"ש.

שעולם הבא שהוא עולם התיקון יהא כולו ונייוה

יזכו לרב טוב גם רוחניות, אבל בימות המשיח

בגשמיות, שהרי אין בין עולם הזה לימות המשיח

.אלא שעבוד מלכיות בלבד

בכל בכל בכל בכל ולתהילה וזהו שאומרים, כי אתן אתכם לשם

בימות ים יראו את הגאולהי, שכל הגועמי הארץעמי הארץעמי הארץעמי הארץ

, לעיניכםלעיניכםלעיניכםלעיניכםבשובי את שבותיכם ז יהיה א, והמשיח

שיהיה רוב טובה גם מה שנחשב טובה בעיני הגויים,

יינו טובה וברכה בדברים גשמיים, ולא כימות וה

.לם הבא שאז יהיה הכל כולו רוחניותוע

עוד י"ל עפ"י מה ששמענו כמ"פ מכ"ק מרן ����

זי"ע, שכל מי שסבל צרות ורדיפות אאדמו"ר

בזמן הגלות מחמת היותו מזרע אברהם מהגויים

יצחק ויעקב, אזי גם לעתיד לבוא יזכה לגאולה, אף

כי אם אצל הגויים נחשב ליהודי וסבל אם אינו ראוי,

ן כך, אי אפשר שבגאולה לא יהא נחשב כיהודי, יבג

ה' יספור בכתוב עמים. וז"ש כי )תהלים פז, ו(וכמאה"כ

, דאם נחשב ליהודי בכל עמי הארץבכל עמי הארץבכל עמי הארץבכל עמי הארץאתן אתכם וגו'

בשובי את שבותיכם. ראותאצל עמי הארץ, יזכה ל

המתקיימת בימים אלה אודות ההסתה ושוחח ����

נגד יהודים שומרי תורה ומצוות, בארץ ישראל

ואמר מרן: רובא דרובא מאחינו בני ישראל

הרחוקים מתורה ומצוות, הם בגדר תינוקות שנשבו

אשר אבות אבותיהם כבר היו פורקי עול ששנו

ופירשו, והם כבר דור שלא קרא ולא שנה, וממש

אינם יודעים מאומה, עד שבעיניהם מצות שמירת

ן של לחגור אבנט הם היינו הך, ואין הם שבת והעני

יודעים שום נפק"מ בין דין דאורייתא או דרבנן או

חומרא וענין ומנהג בעלמא, שבשבילם הכל ענין

אחד כדברים השייכים לדת.

הם עושים ,כי מה שהם יודעים קצת חושרואים ב

לפי מיעוט הבנתם, וכגון שמירת יוה"כ ופסח, ועוד

ועדים, ולפעמים כל מה שהם כמה מנהגים בחגים ומ

יודעים זה רק אכילת קניידלעך, וממש כהסיפור

הידוע שסיפר רביה"ק מראפשיץ זי"ע, וא"כ הם כולם

בבחי' תינקות שנשבו, יהודים כשרים שנשבו רח"ל,

.וכאשר יבוא מלך המשיח יביאו חטאת אחת ויתכפרו

הרי והראי' שהם חפצים לשמור על יהדותם, ש

ם שהוא אינו יהודי, אין אצלו אם תאמר למי מה

עלבון גדול מזה, כי באמת הם חפצים להיות יהודים,

אך אינם יודעים הדרך, ולבד ממתי מספר שונאי

ורודפי דת שהם אינם מזרע ישראל ונשתרבבו

מהערב רב, רובם ככולם חפצים להיות יהודים.

מרן שליט"א לעיה"ק נסע בשעות אחה"צ

ה"ה ,בני משפת דרעי ירושלים לניחום אבלים אצל

הרה"ג רבי יהודה שליט"א רב העיר באר שבע,

הרה"ג רבי אריה הי"ו, בהררב הפעלים העסקן

מחו"ר רב שכונת מדורגי בית וגן ניסים שליט"א

היושבים ,שאר בני המשפחה, ובירושלים כולל ש"ס

שבעה על פטירת אביהם הר"ר אליהו דרעי ז"ל. מרן

ענהח"כ אף נאו שוחח עמהם קצת שליט"א

, דברי תנחומין כנהוג אצלםלומר בפניהם לבקשתם

:וזהו תוכן הדברים

בפרשת השבוע מובא פרשת עבודת יום הכיפורים, ומשני השעירים שהוקרבו ביום זה, האחד לה' והאחד לעזאזל. שמעתי פעם בענין זה

) סב, א (יומאהנה שנינו דמכ"ק מרן אאדמו"ר זי"ע

ים מצוותן שיהיו שניהן שני שעירי יום הכיפורשווין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד,

(היכל הברכה, פר' וביאור הענין עפימ"ד בספה"ק

דעזאז"ל נוטריקון זה לעומת זה עשה בחוקותי)אלוקים, וכפי שהיה תמיד דרכו של אבא מארי זי"ע להמליץ טוב על ישראל ביאר בקדשו, דהנה

ישראל ברום המעלה הן וודאי כאשר היו עם בני וישבו שלווים על אדמתם בארץ הקודש, והיתה ירושלים בנויה על תילה בתפארתה ובקדושתה, אזי היה ביכולתם לעבוד את קונם בשלימות

בתורה ובמצוות.

ברם, כאשר גלינו מארצינו וגולה אחר גולה גלתה יהודה החלו בני ישראל לנפול מדור לדור,

כיון שגלו ישראל מעל )חגיגה ה, ב(כדאיתא בגמ' אדמתם אין לך ביטול תורה יותר מזה, ועל כן כאשר חפצים לדון ולשפוט את מעשיהם של ישראל סותם הקב"ה את פיות המקטרגים ומליץ על בני ישראל עם קרובו וכי מה הנכם מצפים מכלל ישראל, שהרי כאשר לקחתי אותם לי לעם

ה' במעמד הר סיני ראו כולם עין בעין שאנוכיאלוקיך והכירו וידעו כי ה' הוא האלוקים, בראותם ניסים ונפלאות שעשיתי עמהם בארץ מצרים ובצאתם ממצרים על צבאותם ובניסי המדבר המן והבאר וענני הכבוד ובכיבוש ארץ ישראל, ומקצה העולם ועד קצהו שמעו מנפלאות ה', ובקבלת התורה נפתחו ז' הרקיעים למען יראו

ן שאין עוד מלבדו.במוחש עין בעי

תשע"ב · גגגג ·פר' אמור

אולם בזמנינו אנו כהיום הזה כאשר החושך תכסה ארץ, ובמקרה הטוב ביותר הרי שכוחות הטומאה והסטרא אחרא שווים בכוחם ושליטתם לכוחות הקדושה, ואם כן האיך יתכן לחייב את עם בני ישראל באשר אינם יודעים כלל לבחור ולהבחין בין טוב לרע, כששניהם זה לעומת זה

שווים ודומים ואין כל הבדל הניכר לעין.

ואדרבה לעת כזאת הטומאה גדולה בכוחה אף יותר מצד הקדושה, ופשוטי עם אין ביכלתם להבחין ביניהם, שכן מי הוא החכם אשר בין טוב לרע יבקר,

בין היושר לשכנגדה ובין הקדושה להיפוכה.

וזהו הענין הנרמז בשני השעירים השווין יץ טוב על ישראל שבמצב כזה במראיתם, להמל

ששני ההפכים נראים שווים אי אפשר לטעון ולקטרג נגד עם הקודש.

זאת היא דרך ההנהגה המסורה לנו ולזה הודו כולם פה אחד, דאף אמנם שצריך ללמד את בני ישראל קשת להורותם דרך ה', אולם מאידך גיסא חוב הוא להמליץ טוב על כל אדם מישראל,

ים אלו כאחד, מחד גיסא יש לדבר לשלב ב' ענינבדברי מוסר ותוכחה אך מאידך מוטל עלינו גם כן

מתוך אהבה, ורק על זה הדרך יעלה בידינו םלקרב לרומם את עם ה'.

הכרתי במקצת את הנפטר, וזאת אוכל לומר בימים ההם ארצהשעצם הדבר שיהודי אשר עלה

וב"ה זכה להעמיד משפחה רוממה וצאצאים ולא אדבר כעת מגודל מפעליו לה' -לתפארת הנה כי כן תולדותיו ותולדות תולדותיו -ולתורתו

יעידון יגידון וזה יוכיח על הכל ושוב אין צורך להוסיף כלום, שכן רבים וטובים שבאו לארץ הקודש בימים ההם נאבדו תעו בדרכי עקלקלות

עקב הנסיונות הקשים והמרים שהיו מנת חלקם.

ר, נשתנו הדברים לאין הכום הזה ב"ה וכהיואף שעדיין לא זכינו לביאת המשיח ולגאולה השלימה, אך והאלילים כרות יכרתון נתקיים כבר, באשר כל האמונות התפלות והכוזבות שתלו כאן בארץ נתנפצו כליל, והכל מכירים ויודעים שאין בידינו כל תקווה אחרת לבד מתשועת ה' ואין לנו

ולם הוא היה מן האנשים שיור רק התורה הזאת, אשכבר הכירו בזאת לפני כיובל שנים וגידלו את צאצאיהם לה' ולתורתו במסירות נפש ושלחו את

בניהם בעודם רכים בשנים ללמוד בישיבות.

וב"ה כעת רואים את התוצאות, כאשר תלמידי

חכמים אלו מחזירים עטרה ליושנה ומחזירים בני ם ממעל ישראל לכור מחצבתם, ואך ורק בשמי

יודעים להעריך ולגמול שכר טוב על כך, ושם נערך חשבון מדויק על כל נפש מישראל שניתוסף להיות מן המאמינים בה' ובתורתו, להניח תפילין ולקיים מצוותיו, ובוודאי רב שכרו על כך בגן עדן משלם, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר

אל.פעולתך, וימליץ שם טוב על כל שארית ישר

הגר"ע מפעלות הקודש של כאן ם כידוע לכולאמנם החזיר עטרה ליושנה, ושיוסף שליט"א

עדיין ישנה עבודה רבה, ובאם גומר האדם את עבודתו אזי מסתיים תפקידו בעולמו, אך עדיין ישנם רבים התועים בדרכם ויש להחזירם לדרך המלך, יתן לו הקב"ה כח להמשך העבודה עד

ד בין כל עם ישראל יכה תמביאת המשיח, ושנזלראות טוב ובנעימים, ומאת ה' ימצאו תנחומים

וישלח את ישועת ה' במהרה.

��

עם הגאון רבי יצחק יוסף קצת שוחח שם מרן כן

, והתעניין בשלום חזון עובדיה ש ישיבתרא שליט"א

אביו הראשל"צ הגאון הגדול רבי עובדיה יוסף שליט"א.

לבית לבני ברק, והגיע ך מרן שליט"א משם המשי

תפילת ערבית מדרשינו ברמת אלחנן והתפלל שם

עצרת בבית מדרשינו שם [לאחר התפילה התקיים

הספד על פטירתו בדמי ימיו של הרה"ח ר' פסח

]., מיקירי אנ"שגולדשטיין ז"ל

סוניבכמשם נסע מרן שליט"א להשתתף

גה"צ לציון עשור לפטירת חותן המלך ה המשפחה,

רבי שמואל אלכסנדר זצ"ל, יחד עם סיום הש"ס

הרבנית חמותושנלמד למלאות שנה לפטירת

ערך שם שולחן לחיים שליט"א אונסדורפר ע"ה. מרן

במהלך ., ונטל ידיו לסעודהואיחל לכל בני המשפחה

הגאון רבי יוסף גיסיו ס נשאו דבריםוניהכ

אונסדורפר שליט"א רב ביהמ"ד ראשית חכמה

ריאול, הגאון רבי חיים צבי שפירא שליט"א במונט

, דברי סיום נשא רב דקהל חסידים רמת אהרן בב"ב

הגאון רבי יעקב אליהו אונסדורפר שליט"א רב ור"מ

לאחמ"כ נפרד .דקהל ראשית חכמה במונטריאול

.מרן שליט"א לשלום מכל בני המשפחה

תפילת שחרית לפני: יום חמישי פר' אחו"ק ד' אייר

שלמה ן שליט"א תפילין להבחור הבר מצוה הניח מר

נ"י בן הר"ר מנחם מענדל לוק מפעיה"ק אברהם צבי

.(ב"ר בן ציון מפעיה"ק)

:בעת השולחן לחיים אמר מרן שליט"א

כ"ק מרן אאדמו"ר זי"ע ביאר באחד השיחים ����

תשע"ב · דדדד ·פר' אמור

הענין שבצהרי יום תשעה באב מקילים כבר קצת

המקדש באבילות, ותוכן דבריו כי בעת שריפת בית

גדולי ישראל וחכמי התנאים הק' נוכחו כולם ש

, והאמת היתה נר לרגלם צדקו בדבריהם , הםהתורה

להיפך מדרכם של הבריונים שרצו להילחם עם

, וכיון שאז הודו כולם שהם גרמו את החורבן הגויים

בכוחם ותבונתם של גדולי ישראל שפיר יש בזה

שמחה ולכן מקילים כבר באבילות.

של הציונים ופורקי הוא יום אידם ום הזה והנה הי

עם המדינה שהקימו, אולם ים העול כאן השמח

על כך לנו יש לשמוח , להבל וריקשמחים בעוד שהם

דעתם עד כמה בכל שנה ושנה רואים יותר ש

גדולי רבותינו הק' של והשקפתם הבהירה ושיטתם

, היתה אמת לאמיתהבאותה תקופה וחכמי התורה

והם צדקו והיו להם עיניים צופים למרחוק,

כאשר רואים , ה'עד כמה הוא מסוכן ליראי בדבריהם

י לפשטה רגל, ולו הציונים היום כולם עד כמה תקות

.הווה' שהיה לנו אזי חיים בלעונ

שמה ווהתגוררקלויזנבורג היתה עיר גדולה העיר ����

, שרובם היו פורקי עול ל"ע, דיםויהאלפי אלפי

וראש הציונים שם בעיר היה מתאונן תמיד על

שסיבת ואמר שהאומה הישראלית מבוזה כל כך,

הדבר הוא כי אין להם מדינה ודגל וכו', ואם אך יתנו

ו', יכבדו ליהודים מדינה ויהיה להם צבא ודגל וכ

אותם כל האומות... והיום נוכחים כמה 'צדק' אותו

ציוני, שרואים כמה דרך ארץ יש לאומות העולם

...כאןשלהם כלפי המדינה

אלא על אין לנו להישען כי יודעים כולם ה "בהיום ����

מי שחושב כמעט וגם אצלם אין , אבינו שבשמים

כאלו שהביטובתחילת הקמת המדינה היו . אחרת

קוה על כוחות הצבא כאילו שאין קץ בהערצה ובת

וגבול ליכולתם וכוחם ותבונתם, ממש כאלילים רח"ל,

היום נתקיים בזה והאלילים כרות יכרתון.כאבל

כנודע, בפרט ברשרר בלבול בשנות בראשית

אצל אלו שהגיעו הנה לאחר שעברו את מוראות

סברו שהגיעו אל המנוחה ואל הנחלה, אך המלחמה ו

כי לשמחה מה זו עושה.כולם נוכחו במרוצת הזמן

אין לך הסתר פנים גדול יותר ממה שה' סיבב ����

מושלים כאן הענינים דווקא באופן כזה שפורקי העול

, ל"ובקשו לעקור את הדת רח הקימו את המדינהו

זהו מקום תורה הגדול בעולם, ואין אתנו יודע ולאידך

קד"ה של עד מה, וכשם שאיננו מבינים רציחתם ע

שש מליון יהודים בשנות המלחמה, ובתוכם צדיקים

קדושי עליון, מנער ועד זקן טף ונשים.

בזמננו רואים בחוש את קיום דברי הרמ"ק זי"ע ����

אשר מרן אאדמו"ר זי"ע היה רגיל לחזור עליהם,

"ויזדווגון [ס"א ויזדמנון] : )אור החמה, פרשת וירא(וז"ל

ביניהם ויתהפכו כולהון עממיא שיעשו עצת שלום

ליש' [לישראל] להשמיד מפני שהקימו להם מלכות,

ותהיה עת צרה ליעקב, אמנם לא יבואו לשבר אלא

וממנה יושע". וכל המעיין בתוך דבריו שם באריכות,

יראה נכוחה האיך ראה וצפה בדיוק את אשר יקרה

אותנו באחרית הימים.

ינו הגה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע כותב דמצ ����

, גאאת בלי מלכותא חוצפא )קה, א סנהדרין(בגמ'

סוטה (דחוצפא היא מלכות בלא כתר, ותו"ד דמצינו

יסגא, והיינו חוצפאחוצפאחוצפאחוצפאבעקבתא דמשיחא )מט, ב

שבעקבתא דמשיחא יהיה מלכות כזו בלי כתר, היינו

בלי כח שלטון...

תפילת שחרית לאחר: ' איירהפר' אחו"ק שישייום

מתפללי המנין:מרן שליט"א ל אמר

זי"ע בי ר' אלימלך ידוע מה שכתב רביה"ק הר ����

והיה ביום השישי, )שמות טז, ה(עה"פ (פרשת בשלח)

וזל"ק, להיות שכל מי שעובד עבודתו לשמים וכוונתו

לטוב כל ימי השבוע בכל מה שעוסק או לומד אז

בהיר הוא בשחקים, ביום בא יום השישי נתלהב

השבת הבא, אף שלא בקרבו אז הבהירות של יום

עשה עדיין הכנת יום, רק המעשה של ימי החול ברכו

וקדשו ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו להרגיש את יום

השבת קודש מיד בהתקרבו ביום השישי בבוקר,

ונמצא זה הדבר סימן טוב על ימי החול ההוא אם היו

בקדושה, ואם היתה עשייתו נוח לשמים ונוח לבריות,

השישי מרגיש קדושת שבת טרם כשבא בוקר יום

פירוש כשיהיה והכינווהכינווהכינווהכינו והיה ביום השישיוהיה ביום השישיוהיה ביום השישיוהיה ביום השישיבואו, וזהו

את את את את לכם ביום השישי הכנה דרבה אצליכם בפנימיות,

פירוש קודם שתכינו צורכי השבת יהיה אשר יביאואשר יביאואשר יביאואשר יביאו

והיה משנה על והיה משנה על והיה משנה על והיה משנה על לכם הכנה עצמיות, זה הוא סימן,

פירוש שתדע נכון שכל ימי החול אשר ילקטו יום יוםאשר ילקטו יום יוםאשר ילקטו יום יוםאשר ילקטו יום יום

פירוש עסקיכם ,' פירוש תורהמשנהמשנהמשנהמשנהלכם 'היה

מסתמא היה כתורה עצמה, כיון שאתם במדרגה זו

.הקדושה, וקל להבין, עכלה"ק

והיינו שהאיש הישראלי שעובד עבודתו בקדושה

במשך כל ימי השבוע אזי בבוא יום השישי נתלהב

בקרבו שלהבת אש יום השבת קודש הבא, ויהיה לו

ימיות נפשו בהרגשת ביום השישי הכנה דרבה בפנ

אור קדוש אור יום שב"ק.

הויש לומר הטעם לזה, דהנה קודם מתן תורה הי

שאצלם הלילה הולך אחר היום, ,לישראל דין בני נח

ורק לאחר מתן תורה נתחדש ונשתנה דינם שהיום

(עי' סנהדרין נט, א, ואיתא בחז"ל .הולך אחר הלילה

לין לג, א); וראה עוד חולמה לי למיכתבוברש"י ד"ה

שהתורה לא באה אלא להוסיף ולא להקל, ואם כן

אף שאחר מתן תורה נשתנה דינם מכל מקום ענין זה

נשאר שכבר ביום השישי יתנוצץ ויתעורר אור

קדושת יום השבת הבא אחריו, והבן.

לפנה"צ נכנס מרן : ' איירזאמור שתיום ראשון פר

ש אי ו שליתישליט"א לקרית צאנז להשתתף בהלוו

אשר מסר עצמו רבות בשנים הדגול והנערץ החינוך

עמוד , בבתי החינוך פעיה"ק חינוך ילדי ישראלל

אשר הקים וביסס מאות בתי החסד בהסתר ובהצנע

תשע"ב · הההה ·פר' אמור

עוסק בצרכי ציבור באמונה , ישראל לה' ולתורתו

חיים שרגא פאוויל ', הרה"ח רעושה חסד לאלפיםו

זה לבנות 'בית חנה'שר ז"ל מנהל בית החינוך

עשרות בשנים, וחבר ועד הקהילה, אשר נלב"ע היום

לפנ"ב בפתאומיות בדרכו לעבודת בוראו בטבילה

וכל במקוה טהרה, לדאבון לב משפחתו החשובה

קהל אנ"ש ובתוכם רבים שנהנו ממנו עצה ותושיה,

.בעצה במעש ובממון, במשך עשרות השנים

החל לשאת דברי מספד בקול בהגיע מרן שליט"א

:הובכי וזהו תוכננהי

אמנם איני בקי במילי דהספידא, אך לא אוכל לעצור ברוחי.

כי נח נפשיה : "(מועד קטן כה, ב)איתא בגמרא קשה :פתח עליה רבי יצחק בן אלעזר ,דרבי יוחנן

דכתיב ,היום לישראל כיום בא השמש בצהריםוהיה ביום ההוא והבאתי השמש (עמוס ח, ט)

אור, כי הלא רבי יוחנן ". הדבר צריך ביבצהריםהיה זקן מופלג לעת פטירתו, יש אומרים שהאריך ימים קרוב לרנ"ח שנה, ויש אומרים שחי ארבע

(ראה בספר מאות שנה או יותר משלש מאות שנה

, ומדוע סדר הדורות, חלק תנאים ואמוראים, בערכו) איפוא ספדו לו "כיום בא השמש בצהרים".

(בבא בגמרא נראה לומר על פי מאי דאיתא

אבן טובה ,רבי שמעון בן יוחי אומר: "בתרא טז, ב)שכל ,היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו

ובשעה שנפטר ,חולה הרואה אותו מיד מתרפאאברהם אבינו מן העולם תלאה הקדוש ברוך הוא

".בגלגל חמה

הענין בזה הוא, דהנה אברהם אבינו היה כנודע קה על פני תבל, עמוד החסד, אשר גמל חסד וצד

כי " (בראשית יח, יט)כפי שהעיד עליו הקב"ה ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו

", וכל אימת לעשות צדקה ומשפטה' ושמרו דרך שהיה איזה שבור לב שנצרך לעזר וסיוע היה פונה לאברהם אבינו, והוא היה עוזרו ומייעצו ומעמידו

על הדרך הישרה.

ם חיותו ובשעה שנפטר מן העולם כל זאת בחייתלאה הקב"ה בגלגל חמה, כי בטבע השמש שהיא גם כן משפיעה רחמים וחסד, כדבר הכתוב

וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה " (מלאכי ג, כ)", ומהאי קרא דרשו חז"ל "שמש ומרפא בכנפיה

, "חרגא דיומא (תענית ח, ב)בשבת צדקה לעניים" המיוחדת של השמש . מעלתה (נדרים ח, ב)מסי"

שהיא מאירה על פני תבל ומחממת ומשפיעה

לטובה על הארץ ועל יושביה, ועוד זאת מעלה יתירה יש בשמש שהיא משפיעה טובה וברכה חסד ורחמים ללא קולות וברקים, כלומר, אינה עושה רעש ופרסום, כך עשיתי וכזאת פעלתי, אלא עושה מלאכתה ללא רעש, באין אומר

ה מתגאה במעשיה ואינה מדברת על ודברים, אינזה, אלא עסוקה בפעולתה בנאמנות ובמסירות

מדי יום ביומו בהשקט ורגיעה.

היקף עצום כזה של עשיית חסד לכל ברואי תבל אינו ביכולת אחר לעשות זולת השמש. הן אמנם ישנם בעלי חסד וצדקה למכביר המטיבים עם זולתם, אולם אחד היה אברהם בעשותו

מקצה העולם ועד קצהו, כיתת רגליו חסדים ממקום למקום וגמל חסד ורחמים עם כל יציר נוצר. השפעת חסד במידה נרחבה כזאת שוב לא היה בנמצא לאחר פטירת אברהם אבינו, ועל כן תלאה הקב"ה בגלגל חמה, כיון שרק השמש בגבורתה המקיפה את העולם כולו מקצה לקצה

היא ביכולתה להשפיע.

יוחנן מצינו גם כן שהיה מנחם את כל והנה ברבימרי נפש האבלים בדברי תנחומין ואמר דין גרמא

. על מדה (ברכות ה, ב; ב"ב קטז, א)דעשיראה ביר מיוחדת זאת ספדוהו לאחר פטירתו, לא רק על רום מעלתו בתורה ושגב קדושתו ועבודתו, כי אם במיוחד על השפעתו הטובה והחסדים המרובים

לת במשך מאות שנות חייו, וספדו שגמל עם הזועליו "קשה היום לישראל כיום בא השמש בצהרים", כמו בעיצומו של יום כאשר השמש במלוא עוזה ותוקפה אזי משפיעה על פני היקום כולו חסד ורחמים, אורה ושמחה, רפואות וישועות,

וכמה קשה הוא אם לפתע בא השמש בצהרים.

* ל אחד מבני כל מה שנאמר הוא אך למותר. כ

קהילתנו הקדושה פה קרית צאנז ואף מחוצה לה יודע, שכבר רבות בשנים בכל מה שנזקקו, בכל תחום ובכל ענין שהוא, בנוגע ליחיד או לציבור, בעניני הכלל ובעניני הפרט, היה המנוח ר' פאוויל הכתובת לכך. כל שבור לב, כל משפחה שבורה,

ם מבלי ובכל מקרה שהוא, כשעמדו בחוסר אונידעת מי ידבר עם פלוני ועם אלמוני ועם הבנים, מי ידאג לסיוע בעניני ממונות, מי יוליך לדרוש ברופאים וכהנה וכהנה רבות, היו יודעים סמוכים ובטוחים כי הוא הדואג לכך. כולם יכלו להשיח

תשע"ב · וווו ·פר' אמור

אליו צערם ולפתוח לפניו את סגור לבם, ביודעם לא שממנו לא יצא החוצה שום דבר כי הוא

יפרסם ולא ידבר כלל, שהרי כל מעשיו היו בצנעא באין אומר ואין דברים.

הוא הגבר אשר היה מראשוני עמודי התווך של קהילתנו הק', אם זה בבית המדרש, אם זה בחברא קדישא ובכל תחום שהוא, ועל כולנה בעבודת החינוך בה עסק רבות בשנים, שכנודע עוד בימי

ו"ר זי"ע להתעסק בחרותו הפקידו כ"ק אאדמבחינוך צעירי הצאן וקרוב ליובל שנים עמד על משמרתו, כאשר בכל מקום שהעמידוהו עמד

כחומה בצורה בעבודת הקודש.ר' פאוויל מסר נפשו וכוחו על שדה החינוך בכלל ובפרט קירב את בנות עדות המזרח. רק בשמים ממעל גלוי וידוע כמה משפחות שומרי

העמידו בתים כשרים תורה ומצוות בישראל ונאמנים רק על ידי יגיעתו העצומה, שטרח לנסוע עבורם אף למרחקים, ובמיוחד אלו שנתחנכו בבתי החינוך כאן, כאשר במסירות נפש המשיך ללוותם בדרכי החיים אף לאחר נישואיהם, ולא נח ולא שקט על משמרתו עד שראה שהבית

מתנהל כראוי וכנכון על טהרת הקודש.

"והלך לפניך צדקך (ישעיה נח, ח)אומר הנביא (סוטה יד, כבוד ה' יאספך". ויבואר על פי אמרם ז"ל

,יכם תלכוקאחרי ה' אל (דברים יג, ה)מאי דכתיב " א)וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה והלא כבר

אלא , יך אש אוכלה הואקכי ה' אל (שם ד, כד)נאמר יש מה הוא מלבב"ה, להלך אחר מדותיו של הק

ביקר , הקב"ה אף אתה הלבש ערומיםוכו' ערומים ניחם ב"ה הק ,אף אתה בקר חוליםוכו' חולים קבר מתיםב"ה הק ,אף אתה נחם אבליםוכו' אבלים

". זה הפירוש "והלך לפניך אף אתה קבור מתיםוכו' צדקך", אימתי, כאשר "כבוד ה' יאספך" כשתלך

ידבק בדרכי ה' ותקיים אחרי ה' אלקיכם תלכו, לה במידותיו ולהיות רחום וחנון.

* ודאי וברור שבכח כל מה שהשלים עצמו כל שנות חייו בעמוד החסד מתוך מסירות נפש, כבודו במקומו מובטח כי יתקיים בו "כבוד ה' יאספך". אולם אנחנו אי אפשר לנו לפטור את עצמינו בלא כלום. כי חסרונו אינו חסרון רק עבור

, אלא העדרו הוא חסרון המשפחה, בניו ונכדיועצום עבור כל קהלא קדישא הדין, שהרי הוא

הקדיש עצמו עבור הציבור כולו, ועתה אבדנו אותו כי נלקח מאיתנו.

רמז (ילקוט שמעוני, משלי לא, איתא במדרש

מאיר שהיה יושב בימעשה היה בר: ")תתקסדמה עשתה .ומתו שני בניו ,במנחה בשבת ודורש

ם על המטה ופירשה סדין הניחה שניה ,מןיא ,במוצאי שבת בא רבי מאיר מבית המדרש .עליהם

לבית המדרש 'אמרה לו '.היכן שני בני'אמר לה צפיתי בבית המדרש ולא 'אמרו לה '.הלכו

וחזר ,נתנה לו הכוס של הבדלה והבדיל'. ראיתיםפעמים שהלכו 'אמרה לו '.היכן שני בני'ואמר לה

הקריבה לפניו '.איםו הם בילמקום פלוני ועכשרבי שאלה יש לי 'לאכול, לאחר שאכל אמרה לו

רבי 'לו האמר '.אמרי שאלתךמר לה 'א '.לשאולו בא יקודם היום בא אחד ונתן לי פקדון ועכש

בתי מי שיש לו 'אמר לה '.אחזיר לו או לאו ,ליטולחוץ 'אמרה לו '.זיר לרבוחפקדון אינו צריך לה

מה עשתה תפשה '.תומדעתך לא הייתי מחזרת אואותו בידו והעלהו לחדר והקריבה אותו למטה, נטלה הסדין מעליהם וראה שניהם מתים מונחים

,רבי רבי ,בני בני'על המטה, התחיל בוכה ואומר '.בני בדרך ארץ ורבי שהיו מאירין עיני בתורתן

רבי לא כך אמרת לי שאנו 'באותה שעה אמרה ליה , כך ה' נתן וה' לקח יהי צריכין להחזיר פקדון לרבו

א"ר חנינא בדבר זה נחמתו '.שם ה' מבורך ".לכך נאמר אשת חיל מי ימצא ,ונתישבה דעתו

לכאורה צריך להבין מדוע בכה רבי מאיר ונצטער, הלא צדקה בדבריה כפי שהוא בעצמו הודה לה שמוטל עליהם להשיב את הפקדון לבעליו. ברם ביאור נפלא על כך מובא בכתב

כי בודאי בעל הפקדון , (ריש פרשת שמות)ר סופכאשר וא ון,שתובע פקדונו אחרי כלות זמן הפקד

ומבקש , אירע לו איזה ענין שנצרך לאותו פקדוןביוש בכך אין מהנפקד שיחזיר לו הפקדון,

אבל אם המפקיד . וחסרון אמונה לנפקד כמובןאינו צריך לאותו פקדון, אך היות ושמע שהנפקד

ביושר ותועה מני הדרך וכו', ונתמלא אינו מתנהגהמפקיד פחד ומורא מי יודע מה יעלה בפקדונו,

פקדונו לכן אץ להציל את ממונו וממהר לבקש אז -או ,נפקדהמאמין ל נואישוב מפני ש ,תוך הזמן

הרי זו בושה וחרפה לאותו נפקד כי נתגלה קלונו כן ל. עוכדי בזיון וקצף לנפקדשאבד נאמנותו,

דימה בעצמו כי ה' וענוותנותו בצדקתו ר בי מאיר

תשע"ב · זזזז ·פר' אמור

שחטא ותעה לקח פקדונו ממנו תוך הזמן עבור אין לו נאמנות ועי"ז שוב פשע בשמירתו, בדרך ו

. אתד"ק עיי"ש.אצל השם, לכן בכה וצעק

מורי ורבותי, הנה הנפטר ר' פאוויל ע"ה היה ברכה מן השמים לקהילתנו הקדושה, אשר

תנה טובה זו, כאשר השי"ת נתן והפקיד אצלנו מכל אחד ידע בכל ענין ובעיה, כי משנמסרו הדברים לידיו האמונות של ר' פאוויל הרי הוא יכול להיות רגוע ולשבת בהשקט ובטח, כי ידעו שחזקה שלא יוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. בעונותינו הרבים משלא זכינו נטל הבוכ"ע פקדון

זה מאיתנו.Á‡Ï ¯ÒÂÓ ¯Ó‡ Èȇ ¯Ӈ ¯·Î ‰‰ ͇ ,Ìȯ

Ï"ÊÁא, (שבת קו( " ‚‡„˙ ˙Ó˘ ‰¯Â·Á È·Ó „Á‡‰ÏÂÎ ‰¯Â·Á‰ ÏÎ ˜¯ ¯ËÙ‰ Ôȇ˘Î Ô΢ ÏÎÓ ,"

‡˘˘ „ÁÂÈÓ‰ „Á‡ ̇ ÈÎ ,‰¯Â·Á‰ È·Ó „Á‡ ÂÏÂÎ ÏÏΉ ¯Â·Ú ÂÓˆÚ ˙‡ ÏËÈ·˘ ,·ÈÏ ÏÚ ÏΉ ÔÎ ÏÚ .¯Â·Èˆ‰ ÔÚÓÏ ÂÁÂÎÂ Â˘Ù ÏÎ ˙‡ ¯ÒÓÂ

·Á‰ ÏΠ‚‡„È ˙‡ÊÎ ˙ÚÏ˘ ȇ„· ÏÎ ÏÚ ‰¯ Ï·˜Ï ÂÓˆÚ Ô˜˙Ï ,ÂÈ˘ÚÓ· ˘Ù˘ÙÏ ÏËÂÓ „Á‡ ̘ÓÏ Ì„‡ ÔÈ·· ڂ· ̇ ,‰·ÂË ‰‚‰‰ ‰Êȇ ÏΠ‰Ó· ,¯ȷÁÏ Ì„‡ ÔÈ·˘ ÌÈÈÚ· ڂ· ̇ ¯È˜Â‰Ï ÏΠÍη ˜¯ .·Âˉ ÂÏÂÓ‚Î ÂÏ ·È˘‰Ï

ÌÈ·Âˉ ÂÈÏÚÙ ÂÈ˘ÚÓ ˙‡- ‡Ï· ‰˘Ú Ì˙‡ ‡Ï ÂÏÈه ‰ÓÂ‡Ó Ì¯Â·Ú ÂÓˆÚÏ Á˜È ˘˜·È˘

‰È‰ ÌȯȷΉ ÂÈ˘ÚÓÓ Â¯·„È˘ ıÙÁ- ¯˘‡Î ·ÂË ¯·„ ‰Êȇ ÂÓˆÚ ÏÚ „Á‡Â „Á‡ ÏÎ Ï·˜ ·ÈËÈ‰Ï ,ÌÈ·Âˉ ÂÈί„Ó ‰„˜ ˜ÏÁ ‰Êȇ ¯ȷÁÏ Ì„‡ ÔÈ· ÈÈÚ· ˘„˜· ˙ÂÏÚ˙‰Ï ÂÈί„ .̘ÓÏ Ì„‡ ÔÈ· ÈÈÚ·Â ,„ÒÁ ‰˜„ˆ È˘ÚÓ· ÈÂÏÈÚÏ ‡‰È˘ ·Âˉ ÂÏÂÓ‚Î ÂÏ ·È˘ ˙‡Ê·

.Â˙Ó˘ לל עצום נפער קשה עלי פרידתכם. ח

בפטירתו ועסקנים רבים יצטרכו כעת למלאות את תפקידיו העצומים.

כיהודים מאמינים בני מאמינים אנו אומרים ל אמונה - "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט א

, ונבקש (דברים לב, ד)ואין עול צדיק וישר הוא" מהנפטר, כשם שכל ימי חייו גמל חסדים, כן ימשיך

מים ולהיות שליח נאמן, שכבר כעת לעורר רחייאמר לצרותינו די, וימליץ טוב על אמו, ב"ב ויוצאי חלציו יבלח"ט, שכבר יפסק צערם ועגמת נפשם וכל בני המשפחה יזכו לרפואות וישועות

בשלימות, ועל כל קהלא קדשא הדין והכלל כולו, בלע המות לנצח " (ישעיה כה, ח)וכבר יקויים היעוד

".דמעה מעל כל פניםה' אלקים ומחה

ידעתי שלא יצאתי ידי חובתי בזה, כי קשה לבטאות בשפתיים את הרהורי הלב, ויותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן, כאשר בלב פנימה חקוקים הדברים שבעתיים. יעזור השי"ת ובא

לציון גואל בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.��

עלקא לאחמ"כ נפרד ממנו בנו הרב שמואל שמ

הי"ו מנהל תלמוד תורה כלל חסידי בקרית הבעש"ט.

וליוה מרן שליט"א את המיטה עד לשערי קרייתינו

הק'. כשהמוני תושבי קרייתינו הק' ומאות תלמידי

ומבכים על הישיבות הק' מלווים את הנפטר הדגול

.המיוחד בבני החבורהאחד פטירתו של

שחרית לפני תפילת ' אייר:חיום שני פרשת אמור

הניח מרן שליט"א תפילין להבחור הבר מצוה ישראל

מרדכי נ"י בן הר"ר צבי אלימלך הכהן שטרן מפעיה"ק.

לפנה"צ נערך שמחת הברית לבן הרה"ג ר' צבי

בית מדרשינו דומו"צאלימלך הורוביץ שליט"א

(חתן המשב"ק הרב אייזיק מאיר זלמנוביץ בכפר גנים

ליט"א שולחן לאחר הברית ערך מרן ש .שליט"א)

לחיים, ונשא מדברות קדשו, וזהו תוכנם:

לאחר ברית מילה (שבת קלז, ב)איתא בגמ' שמברכים כל הקהל כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים, ויש להבין נוסח ברכה זו, שנראה כהיקש או גזי"ש שמכיון שנכנס

לברית לכן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים.

ועלה ברעיוני לבאר, עפ"י מה שכתב בספה"ק אלעזר להרה"ק רבי (השמטות לפורים)יודעי בינה

על ה"ק הבני יששכר זי"ע זקבן מלאנצהוט זי"ע דבר אמרינו בנוסח ההבדלה ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר כן תהיה לנו, ולכאורה תפילה ובקשה זו נפלאת היא מהבין, דהלא בימי הפורים

יה הנס נסתר עפ"י דרך הטבע, ואם כן למאי המבקשים כן תהיה לנו, והרי נפשינו חכתה לראות בגלוי את האור הגנוז לצדיקים והיה לך ה' לאור

עולם ולא בדרך הסתר.

י דברי הרה"ק רבי מנחם מנדל "וביאר עפ (נדפס בספרו אהבת שלום, בפרשתן)מקאסוב זי"ע

ו של אהרן ע"ד רש"י ויעש כן אהרן להגיד שבחשלא שינה וידועה התמיהה מאי רבותיה בזה. ופירש הרה"ק מקאסוב זי"ע בזה דבר נפלא, והוא

תשע"ב · חחחח ·פר' אמור

שבפרשת בראשית לאחר כל בריאה כתיב ויהי כן, חוץ מבבריאת האור כתיב ויאמר אלוקים יהיה אור ויהי אור ולא כתיב ויהי כן, ואיתא מקדמונים

א שלכך לא כתיב ויהי כן משום שתחילה נברהאור וראה השי"ת שאין העולם כדאי ועמד וגנזו

לצדיקים לעתיד לבא.

כי הנה הקב"ה ברא את עולמו וביאור הדברים באופן שיופיע בו האור הגנוז, והיינו שמלבד החלק הרוחני שיש בו התגלות אלוקות שיוכלו לראות את האור אין סוף ב"ה וב"ש, שהקב"ה

ו, מלבד הוא מלך על כל הארץ ואין עוד מלבדזאת יש באור גם גשמיות, וכל מה שמצטרך לו

אור זרוע לצדיק )תהלים צז, יא(האדם, וכמאה"כ אור )משלי יג, ט(ולישרי לב שמחה, וככתוב

צדיקים ישמח, והיינו שכל הענין של שמחה ושלימות שלא תחסר כל בה נכלל בתיבת 'אור', והיפוכן ב'חושך', שכאשר נחסר האדם וריקם

י הוא שרוי בחשכות אפילו בבחי' החושך מכל הרתכסה ארץ, שכאשר אין המצב כראוי שנמצאים אנו בגלות הרי הוא בחי' חושך, לא כן הוא כאשר יושבים בני ישראל במנוחה ושלוה השקט ובטח

שאין האדם חסר מאומה והרי הוא בבחי' אור.

המצפה לשולחן (ביצה לב, ב)כן אמרו חז"ל ו, והיינו שכאשר יש לו אחרים עולם חשך בעד

לאדם די מחסורו בשפע ברכה והצלחה ומאירה לו דרכו, הרי הוא בבחי' אור, והיפוך הדברים בשווה.

והנה בעת בריאת העולם ברא השי"ת את האדם והתקין לו כל אשר יחסר לו, כי הקב"ה הוא טוב ומטיב ומכין לכל אחד די מחסורו אשר יחסר

זוהמא לעולם ע"י בוא תשהבוכ"ע ראה לו, אכן חטא אדה"ר ולא נהיה ראויים לאור הגדול, ולכן גנזו לעת"ל שאז אור חדש על ציון תאיר ויהא

והיינו שלא בקל יבוא האדם התיקון השלם, להשגת אור העליון הזה, כי רק מתוך יגיעה יוכל להשיג איזה דבר ברוחניות, וכל שכן בגשמיות

בזעת )יט- יזבראשית ג, (שנגזרה הגזירה על האדם אפיך תאכל לחם, ובעצבון תאכלנה כל ימי חייך וקוץ ודרדר יצמיח לך, שפרנסתו תבוא אליו מתוך קושי, עד שנזכה ויהא עולם התיקון, ונזכה שוב שיתמלא העולם באור הגנוז ויהיה לכל אחד אורה ושמחה ברוחניות ובגשמיות בגוף ובנפש ללא

שום חסרון.

על כן לא וב, שבהאמור מבאר הרה"ק מקאס

כתיב בבריאת האור ויהי כן כיון שלא נתקיים ורק כאשר יהא לאותה שעה אלא גנזו לעת"ל,

ה' יהיהאז עולם כתיקונו כאדה"ר קודם החטא ההאור הגנוז, והתגדלתי ויגלה עלינו לאור עולם

והתקדשתי לעיני העמים, וכל אחד יראה האור למלך אלוקי ויתגדל ויתקדש שמיה רבה והיה ה'

על כל הארץ.

על כך אנו מבאר ביודעי בינה שם שעפי"ז תהיה לנו ÔÎמבקשים ליהודים היתה אורה וכו'

שיתגלה בחי' האור הקדום כמו שהיתה בתחילת הבריאה וזאת ע"י שיחיש גאולתינו ופדות נפשינו

ויאיר האור הגנוז שנגנז לעתיד לבוא, עכתוד"ק.

הנה כל ובכן יבואר היטב בקצירת האומ"ר, דברית הוא ענין אור, כדכתיב גבי משה רבינו ע"ה

סוטה (ותרא אותו כי טוב, ודרשו חז"ל )שמות ב, ב(

מלמד שנתמלא כל הבית כולו אורה, והטעם )יב, אלזה לפי שמשה רבינו ע"ה נולד מהול, וכדאיתא בספרי אמת שע"ז רמז המשורר האלוקי דוד

)ז, יאתהלים צ(המלך ע"ה במזמוריו במה שאמר , דהיינו שזה קאי על הצדיק אמת È„ˆÏ˜אור זרוע

שנשמר בקדושה ובטהרה, שהוא בבחי' 'אור', ואילו כאשר מאבד האדם חלילה את הקדושה

נכלל בהיפוך בחי' 'אור' שהוא בחי' חושך רח"ל.

והנה בעת שמלים את הרך הנולד לשמונת ימים כאשר יש לו עדיין נפש מטוהרה הרי הוא

, וזהו טעם הדבר להא דאיתא בבחי' אורהגה"מ הל' מילה, סי' ג, הלכה ט, סק"ה, (בקדמונים

שנהגו להדליק נרות בעת הברית, וכדאיתא )ועודסנהדרין לב, ב אור הנר בברור חיל, ושם ברש"י (בגמ'

שמלין לאור הנר, וזאת בכדי להורות על )ובתוס' בחי' האורה שנשפע בעת כל ברית מילה.

שבכל ברית מילה משתתף ובא והיינו טעמא אליהו מלך הברית שהוא יהיה מבשר הגאולה, יען שבכל ברית מתעורר כאמור האור הגנוז, ואליהו הנביא עומד ומצפה לעת הזאת שיאיר כל העולם באור שנגנז לעתיד לבוא, וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, וכדאיתא בספה"ק שברית

ם מעל לכל אחד די מילה מסוגל לכל ברכות שמימחסורו אשר יחסר לו ברוחניות ובגשמיות, בני חיי ומזוני רויחי, רפואות וישועות, וכל זאת נתעורר כאמור מענין אור הגנוז שנתמלא כל הבית

כולו אורה ושמחה.

מעתה יבואר את אשר מברכים את האב בעל

תשע"ב · טטטט ·פר' אמור

יכנס וכו', שיקויים ÔÎהברית, כשם שנכנס לברית ן' שלא נאמר בבריאת האור ברך הנולד ה'כ

תהיה לנו, ועל ידי ÔÎ ונתגלה בעת הברית, ויהא זה יזכה הן 'לתורה' לרוחניות וכן 'לחופה ולמעשים טובים' לגשמיות שפע ברכה והצלחה

וכל טוב.

הנה אף שאיני יודע מפני מה הטריח הבעל ברית עצמו עד הנה, מכל מקום יש לדעת כי לפום

וכל אלו שהטריחו עצמם )אבות ה, כב(צערא אגרא להיטלטל לברית יקחו לביתם טנא מלא בברכות וישועות, שפע ברכה והצלחה, בני חיי ומזוני רויחי, רפואות וישועות, נחת מהצאצאים

ושידוכים הגונים.

יעזור השי"ת שכבר יהא לנו אורה ושמחה, ובכל בני ישראל יהיה 'אור' במושבותם, ונזכה

ישועת ה' לכל ישראל לשמוע קול מבשר ואומרבכל מקום שהם, והבעל ברית שליט"א יזכה להמשיך ולהנהיג את הבית מדרש ולהרביץ תורה שבוודאי גורם בזה קידוש שם שמים שיושבים יחדיו באהבה אחוה ורעות, ויזכה לקדש שם שמים ברבים ויתברכו כל לומדי התורה ועובדי

כולנו ה', ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה, ונזכה לישועת

ה' בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.��

האבלים מרן שליט"א בבית ניחםלאחמ"כ

יל שער ז"ל, ווהרה"ח ר' חיים שרגא פא משפחת

יעקב וישבו שם אחיו נזר העסקנים הרה"ח ר'

ואיש החסד הרה"ח ר' שלום אליעזר ,שמעון הי"ו

אלתר "רשמואל שמעלקא הי"ו, הר "ריו: הרהי"ו, ובנ

יעקב שמעון הי"ו, הר"ר בנימין הי"ו, הר"ר אהרן

מנחם הי"ו, הר"ר יחזקאל הי"ו, הר"ר משה מרדכי

הי"ו, הר"ר פנחס הי"ו, והר"ר ישעיה הי"ו, וניחמם

מרן שליט"א בדברי תנחומים, וזהו תוכן השיחה:

לי לא רציתי לבוא כבר היום, היה מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:

קשה, ההרגשות קשים...

העולם אומרים 'צרת רבים חצי נחמה', ובאמת שכבר

נסתלקו ל"ע אף אנשים צעירים ממנו, וגם כאן בקרית

צאנז, וה' יצילנו שלא נדע יותר מצער, אבל עדיין לא

היה באופן כזה שכל אחד ירגיש בנפשו את האבידה,

כולם פה אחד. התושבים כולם שבורים ורצוצים.

הוא נפטר כל כך במהירות, מרגע לרגע, שמעון:שמעון:שמעון:שמעון: ר'ר'ר'ר'

וכלל לא היו יכולים להתפלל בעדו... מעשי החסד

האדירים שלו בוודאי היו פועלים אם היו מבקשים

עליו.

ולכן היו מוכרחים ללקחו מהר. מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:

ניסו לעשות עמו כמה פעולות של שמעון:שמעון:שמעון:שמעון: ר'ר'ר'ר'

החייאה אבל כבר היה לאחר מעשה.

לעולם לא יוכלו לדעת את ההיקף מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:

המושלם והאמיתי של כל מעשי החסד שלו בהסתר

ומסתמא כל אחד וזהו רק מה שאני יודע...ובהצנע...

יודע כמה דברים אחרים, מלבד שאר מעשיו שאין

יודעים כלל. הוא היה מופלא במדה זו שלא לדבר

מעצמו וממעשיו.

ות באים לכאן משפחות שבורות מעד שמעון:שמעון:שמעון:שמעון: ר'ר'ר'ר'

המזרח ובוכים בלב נשבר, מי יביט אליהם ומי יקשיב

לצרותיהם... באה לכאן משפחה שצריכה לחתן את

בתה בקרוב, עם מכתב המלצה שכתב אחי ז"ל

בשבוע שעבר, והם בוכים מה יהיה עכשיו...

אנו מעולם לא ידענו על המכתבים ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:

ששולח למען גיוס כספים לנישואי גלמודות, שכן

לם לא עשה זאת בבית. הכל היה בצנעה ובהסתר.מעו

הוא אמר לי בשבוע שעבר: זה למעלה שמעון:שמעון:שמעון:שמעון: ר'ר'ר'ר'

מארבעים שנה שאני עוסק בחינוך וב"ה לא נכשלתי

בכהוא זה, ותאמין לי שאין זה דבר קל.

למרות נסיונו רב השנים בחינוך, הוא ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:

מעולם לא סמך על כשרונותיו ותמיד היה מעתיר

ה להצלחה, וגם לאחר מותו מצאו בכיסו כמה בתפיל

שמות של בנות עם שם אמם להתפלל עליהם.

שמעתי ממנו כמה פעמים, הגר"א בן מרן שליט"א:הגר"א בן מרן שליט"א:הגר"א בן מרן שליט"א:הגר"א בן מרן שליט"א:

שהוא מאמין שכל כוחו בחינוך הוא משום שנתמנה

על ידי כ"ק מרן זי"ע.

כבר מצעירותו ממש היה מתעסק מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:

אותו לכך. בחינוך, כאשר מרן אאדמו"ר זי"ע מינה

בשנת תשכ"ח או המשב"ק הרב אברהם דייטש:המשב"ק הרב אברהם דייטש:המשב"ק הרב אברהם דייטש:המשב"ק הרב אברהם דייטש:

תשכ"ט כבר היה משגיח בישיבת מהרש"ד.

פלא הוא מה שאמר לנו כמה פעמים, ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:

שביום שלא היה במקוה, לא היה מתעסק בעניני

או שהיה שם ,חינוך, או שלא הלך כלל לבית החינוך

אבל לא טיפל בענינים העולים על הפרק.

הסידור קידושין הראשון של מרן שליט"א ן:ן:ן:ן:שמעושמעושמעושמעו ר'ר'ר'ר'

היה אצל אחי ז"ל...

הוא תמיד היה מתפאר בזה... ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:

היה לו ארון מיוחד בבית מדרש המרכזי כאן לקאווע,

שהרי הוא היה משכים להתפלל בנץ זה כבר עשרות

שנים מדי יום ביומו, וכיון שבשעתיים הראשונות

מ"ד היה הוא מכין עדיין אינו מוכן שם הכל בביה

משלו, על חשבונו הפרטי, דבר יום ביומו, ולשם כך

אף היה מביא מביתו בכל יום שקית חלב, בנוסף למה

שר' בן ציון גרוס הביא בכל יום לפנות בוקר עוד

ארבע שקיות חלב, הכל על חשבונו, למתפללים

והלומדים בשעות האלו, וכמובן שכל זה בהסתר

ע.וצנעא בלי ששום אדם יד

ביום פטירתו, ראהו אחד מידידיו במקוה וראה עליו

שהוא חלוש וחיוור מאד, ושאלו אם רוצה לשתות,

ואמר שאינו צריך, אך הוסיף אבי שמחמת חולשתו

אינו יודע אם יוכל לילך לביהמ"ד, על כן מוסר לו

תשע"ב · יייי ·פר' אמור

את המפתחות של ארון הקאווע בכדי שיהיה

ומיד למתפללים מה לשתות, ואכן מסר לו המפתח,

אח"כ התמוטט.

ביום פטירתו לא היה אצלו המפתח של שמעון:שמעון:שמעון:שמעון: ר'ר'ר'ר'

הקאווע כיון ששכחו במשרדו שבבית החינוך, ולכן

לפנות בוקר עוד הלך קודם למשרד לקחת את

המפתחות ומשם הלך למקוה.

הוא היה מסייע רבות ר' אלתר יעקב שמעון:ר' אלתר יעקב שמעון:ר' אלתר יעקב שמעון:ר' אלתר יעקב שמעון:

להרה"ח ר' חיים דוד אלטמן הי"ו כאן במושב זקנים,

ון שבחג הפסח אין ר' חיים דוד אוכל שם, היה וכי

אבי מביא לו בכל יום לפנות בוקר טרמוס עם מים

חמים וטרמוס עם חלב חם, שיהיה לו לפני התפילה.

בכל שבת יצא מוקדם מאד מהבית, ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:

ושאלו אותו למה יוצא בשעה כזו, והרי אינו מתפלל

לר' אז, ואמר שבשעה זו הוא צריך להכין קאווע

חיים דוד, ולכן כבר נשאר שם עד התפילה...

היכן הוא נולד? מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:

בקרעסטיר, וכשהיה כבן שש החליט שמעון:שמעון:שמעון:שמעון: ר'ר'ר'ר'

אבינו ז"ל לעלות לארץ ישראל, כי לא היה שם

מקום ראוי ללמוד, וכל השנים עד אז למד אבינו

לבדו עם בניו.

אחרי מי נקרא? מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:

אמי ע"ה. אחר אביה של שמעון:שמעון:שמעון:שמעון: ר'ר'ר'ר'

הוא נקרא בג' השמות? מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:

מתחילה היה קרוי שרגא פאוויל, שמעון:שמעון:שמעון:שמעון: ר'ר'ר'ר'

וכשנחלה הוסיפו לו חיים, וכיון שנהרג בשואה קרא

אבי את כל ג' השמות. שמו היה ר' חיים שרגא

פאוויל פרידמן, והתגורר בקליינווארדיין, וכאשר

היה שם הרה"ק מרודניק זי"ע בעת מלחמת העולם

ראשונה, התאכסן אצלו איזה תקופה.ה

אחי ז"ל נתן שמות לבניו על שם צדיקים, כמו בנו ר'

מנחם ע"ש הגה"צ הבאר מנחם מקאליב זצ"ל, ר'

משה מרדכי ע"ש כ"ק האדמו"ר מהרמ"מ מלעלוב

זצ"ל, ובנו ר' ישעיה ע"ש הרה"ק רבי ישעיה

מקרעסטיר זי"ע.

ה'לע השבוע היה היא"צ של הרה"ק רבי ישעי הגר"א:הגר"א:הגר"א:הגר"א:

מקרעסטיר זי"ע, וקראו לו למלוה מלכה שעשו

במוצ"ש, אך אמר שאין בכוחו לבוא, אבל עכ"פ שלח

לשם קוגל...

הוא החזיק הרבה יא"צ של צדיקים, ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:

ובכל כמה ימים היה מבקש מר' בן ציון גרוס שיביא

לפנות בוקר מזונות ולחיים עבור איזה יא"צ.

החיים ועם המתים... הוא עשה חסד עם שמעון:שמעון:שמעון:שמעון: ר'ר'ר'ר'

הוא החזיק יא"צ של הרבה גלמודים ואמר עליהם

קדיש ביא"צ שלהם והדליק נרות לזכרם.

אדם שמשלים עצמו בעוה"ז, אין לנו מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:

זכיה שישאר כאן עמנו... יצטרכו הרבה אנשים

להשלים מה שהוא עשה...

רק מה שיודעים שעשה... ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:ר' שמעלקא:

בכל פעם לאחר התפילה ר' אלתר יעקב שמעון:ר' אלתר יעקב שמעון:ר' אלתר יעקב שמעון:ר' אלתר יעקב שמעון:

המתינו לו כמה אברכים לשוחח עמו...

ידעו שכאשר מדברים עמו לא יצא מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:

שום דבר החוצה...

הסבלנות והאוזן קשבת שהיה לו לכל שמעון:שמעון:שמעון:שמעון: ר'ר'ר'ר'

אדם, היא להפליא.

ידוע מה שאמרו צדיקים על דברי מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:

לה הקב"ה לאברהם אבינו 'בך חותמין', דהיינו שהגאו

העתידה תהיה בזכות מדת החסד, שהיא מדתו של

אברהם אבינו. וצריכים לבקש שכבר נזכה לכך.

עיקר הזכות של כלל ישראל בדור הזה הוא בגמילות

חסדים, כי בהשגות התורה ובמדרגות ובקדושה יש

ירידת הדורות, אבל ריבוי הצדקה והחסד שבדור

הזה אפשר לומר שלא היה בהיקף כזה בדורות

ודמים. תמיד אמרתי זאת על דעת עצמי, אבל הק

ראיתי שגם מרן אאדמו"ר זי"ע אמר כן.

ידוע מאמרו של החתם סופר זי"ע, חבל על דאבדין,

עליה, והם נאבדים מאיתנו ה'על' מורה על בני

ומסתלקים מן העולם, 'דלא' אלו שהם כלום, הם

'משתכחין' ונמצאים איתנו...

י הדור הזה אין את הנסתרות לה' אלקינו... לאנש

הכח לסבול מה שהאבות שלנו סבלו בדור הקודם...

ההתעסקות שלו עם הרבים, לא היה אצלו הגר"א:הגר"א:הגר"א:הגר"א:

על חשבון הבית, וכפי שרואים את התקשרות

הבנים לאביהם...

ב"ה כולם אברכים חשובים... שמעון:שמעון:שמעון:שמעון: ר'ר'ר'ר'

נתקיים בו 'כל היום חונן ומלוה וזרעו מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:מרן שליט"א:

נותנים מהיום עבור אחרים, זוכים לברכה', שכאשר

לזרע ברך ה', כנודע מהחת"ס.

אבא אין מאבדים, הוא נשאר אבא תמיד, ולכן

אומרים 'אבינו' מלכנו, כי אבא הוא דבר נצחי.

גם נכנס ואמר המקום ינחם וכו', ושליט"א וקם מרן

קיסריה.לוחזר ,בדברי תנחומים ןלבית הנשים וניחמ

רן שליט"א לקידוש לבנה.לאחר תפילת ערבית יצא מ

לאחר תפילת שחרית :' איירטיום שלישי פר' אמור

הרה"ג ר' נפתלי צבי הביא לחיים, אחד המתפללים,

מרמורשטיין דיין בבי"ד לעניני ממונות בירושלים

לרגל שלישי למילה ומחו"ר מרכז התורה פעיה"ק,

ואמר מרן שולחן לחיים, שליט"א לבנו, וערך מרן

שליט"א:

שלסעודת )הנהגת מהרש"ל, אות נ(רש"ל הידוע מהמ ����

שלישי למילה יש חשיבות מיוחדת עוד יותר

מסעודת מילה, שהרי שלישי למילה נאמר בה

בראשית יח; בבא (סעודה להדיא גבי אברהם אבינו

נדרש גבי רק ואילו יום המילה עצמה )מציעא פו, ב

ג שנדרש ה" )בראשית כא, ח(יצחק מתיבת ביום 'הגמל'

, והיינו שביום )פרדר"א פרק כט(מל, ה"ג בגימטריא ח'

השמיני עשה סעודה.

אמנם צדיקים דרשו תיבת 'הגמל' מלשון הג' מל,

.)עי' שו"ת גבעת הלבונה או"ח סי' נ"ה(והיינו שלישי למילה

על פי פשטות אפ"ל טעם לסעודת שלישי למילה, ����

תשע"ב · יאיאיאיא ·פר' אמור

כיון שביום השלישי הוא עיקר הצער והכאב, ולכן

.)תהלים קיט, קיז(עושים סעודה משום 'סעדני ואושעה'

, )בבא מציעא קו, ב(עוד י"ל, דבתלת הוי חזקה ����

וכיון שעבר ג' ימים מהמילה, עושים סעודה

לכבוד זה.

מעשה ברשב"י שהלך אל )מעילה יז, ב(מצינו בגמ' ����

בית המלכות בשביל לבטל כמה גזירות, ונגלה אליו

מור עליו ולעשות לו נס, איזה שד בן תמליון לש

בית של שפחה מהוהתאונן על כך רשב"י ואמר

לא ואני פעמים שלש מלאך לה נזדמן )הגר( אבא

מקום וכו'. ויל"ב למה אכן מכל הנס יבא ,אחת פעם

לא בא מלאך אל רשב"י אלא שד, והלא בוודאי היה

רשב"י גדול ממלאכים ושרפים. ולמה אכן הסכים

נס מכל מקום.הר יבא לבסוף רשב"י לזה ואמ

בתחילה חשבתי דאולי לפי שהיה שם מקום

טומאה גדולה, לכן לא היה אפשר לשלוח מלאך

שרק הקב"ה היה (בבחי' מה דאיתא לגבי מצריםלשם

. אך שוב אמרתי ביותר שרשב"י בא צריך לירד שם)

הדורות הבאים, שגם בדורות השפלים לעורר לכל

מכל , י מלאכיםכשלא יהיו ראויים לניסים על יד

מקום ישלח הקב"ה שליחים אחרים, וגם בדמות

ולעשות להם שדים, בכדי להושיע את ישראל

ניסים. וזה הכוונה מכל מקום, היינו בכל מקום

ויעויין במהרש"א ובפתח עינים ( ומצב שרק יהיו

.)להחיד"א מה שתירצו בזה

אחה"צ נכנס מרן שליט"א לקרית צאנזבשעות

ר תפילת מנחה החל קבלת הקהל. לאחלקבלת קהל

, בין הנכנסים בלילה 2.00ברציפות עד לאחר השעה

הגאון רבי דוד זאב רייך שליט"א רב בית :היו

מדרשינו בצפת, הרה"ג רבי יעקב שאול לייזער

קהילתינו הק' באלעד, הרה"ג רבי צשליט"א דומ"

קהילתינו צשטיגליץ שליט"א דומ"שרגא אברהם

רבי פרץ טוביה בינדר שליט"א הק' בביתר, הרה"ג

אשר ביקהילתינו הק' בבית שמש, הרה"ג ר צדומ"

.שוורץ שליט"א ראש הכולל בבית שמש

��

Î ¯Ó‡˘ 'ÏÂÙÏÙ'‰ ÔÎÂ˙"ÂÓ„‡ Ô¯Ó ˜"‰‚‰ ¯"ËÈÏ˘ ˜"‡ '¯Ù ˜"·˘ ÏÈÏ„ Ë"‰Â˘‰ ˙Ú·˜"ÂÁ‡ Ë"ÏÚÚ‰

וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל כל בתוה"קיהם קדושים תהיו כי עדת בני ישראל ואמרת אל

קדוש אני ה"א, איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה"א, ויל"ב קישור והמשך הפסוקים.

(ב"מ דף ל"ב ע"א)וברש"י הביא דרשת חז"ל סמך שמירת שבת למורא אב לומר לך אע"פ שהזהרתיך על מורא אב ואם, אם יאמר לך חלל

צוות, את השבת אל תשמע לו, וכן בשאר כל המ (יו"ד סי' ר"מ)ונודע קו' החזקוני דלשיטת הטור

דבאביו רשע אינו מחויב לכבדו א"כ כשאמר לו אביו חלל את השבת רשע הוא ואינו חייב בכבודו

ולמ"ל קרא שלא ישמע לו.

הי"ב) (פ"ו מהל' ממריםמיימוניות ואולם בהגהות על לעבור אביו לו שאמר במ"ש הרמב"ם שם דמי

או ל"ת מצות על לעבור לו שאמר ןבי תורה דברי לו ישמע לא הרי"ז, דבריהם של מ"ע אפי' לבטל

תשמורו שבתותי ואת תיראו ואביו אמו שנא' איש ק"בכבודי, ע"כ, כתב הג"מ, פ חייבין כולכם

יכול )ע"א דף ל"ב( מציאות ואלו )ע"א דף ו'( דיבמות מכאן ,'כו תחזיר אל ל"שא או היטמא אביו ל"א

ודברי הרב דדברי רשע נחשב אין בורשבד למדנו רשע נחשב היה שאם שומעין מי דברי התלמיד

פסוק צריך היה ולא לו ישמע שלא פשיטא בדבורבלבד, למסית אלא בדבור עונש מצינו ולא לזה

לאחר שכתב דאם (סי' רכ"א) עכ"ד, וכ"ה ביראים עשה ולא מן המצות על אחת א"ל אביו לעבור

וכו', הביא הא כבודוו ממוראו פטור תשובה חייבים דכולכם תשמורו שבתותי דדרשינן מואת

מעשה בעושה מעמך לי לתמוה וכתב: יש בכבודי, המצוות על רשע מקרי דלא לתרץ ויש עמך,

התלמוד ודברי הרב דדברי רשע מקרי לא ובדיבור (עשין קי"ב)שומעין וכו'. וכ"כ הסמ"ג מי דברי

שבדיבור מכאן ובהאי דרשה דאני ה' וכו', ולמדנ התלמיד ודברי הרב דדברי רשע נחשב אינו לעבור

בדיבור רשע נחשב היה שאם שומעין, מי דברי לזה פסוק צריך היה ולא לו ישמע שלא פשיטא

שדיבר בלבד למסית אלא בדיבור עונש מצינו ולאלעבוד, עכ"ד. הרי ברור מללם דאע"פ לאחדו

מצוה דאביו רשע אינו חייב בכבודו מ"מ במה שאת בנו לחלל שבת עדיין לא הוי רשע ובפשטות

דהיינו משום דאין שלד"ע.

שכתב (בפרשתן דף ס"ו טו"ב)ועיין בכלי חמדה על קו' החזקוני וז"ל, ולענ"ד בפשיטות דלאו כללא הוא דכל ציווי הוי בגדר שליחות, יש ציווי שאחד מצוה את חבירו לעשות הדבר בעדו כמו

לתקוע עבורו בשופר לקדש לו אשה וכיו"ב שרצונו בזה שהמעשה יתייחס אליו היינו להמשלח, שבלא"ה אינה מקודשת ואינו יוצא

תשע"ב · יביביביב ·פר' אמור

יד"ח תקי"ש לדעת הפוסקים דבעי תקיעה ג"כ, וכיו"ב הרבה עניני שליחות, אמנם יש דברים שאחד מצוה על חבירו לעשותו אמנם רצונו בזה שהמעשה יתייחס להעושה אותה שבזה מקיים

שלו, ואדרבה אם נתייחס הפעולה אל ציווי המשלח לא נעשה הפעולה כחפץ המשלח כי עיקר רצון המשלח הוא שיעשה הוא המעשים האלו, וזה הוא מצות כיבוד או"א שיצוו את בניהם לעשות להם איזה דבר הרי רצונם שבניהם יקיימו מצות כיבוד או"א א"כ לא שייך בזה לומר

משלח דא"כ שש"א כמותו והמעשה מתייחס לההם לא עשו דבר והרי עיקר מצות כאו"א הוא שהבנים יעשו המעשים לכבוד אבותם א"כ לא שייך בזה ענין שליחות עכ"ל, ולא זכיתי להבין דבריו דלפי דבריו נמצא דאם האב שולח את בנו בדבר שליחות ממש, ובנו מקיים את השליחות בציווי אביו, כי אז לא קיים מצות כיבוד אב כיון

שהמעשה מתייחס אל אביו שמינהו שליח, אתמהמה, היאך ס"ד לומר כן, הלוא אדרבה זה גופא מצות כיבוד דרחמנא אמר שהבן יקיים ככל שיצווה אותו אביו, בין אם שיצווהו בגדר שליחות ובין שיצווהו שלא בגדר שליחות, בעצם הדבר שהבן עושה חפץ אביו וממלא רצונו בכך מתקיים

מה שמוכיח שם סברא זו מעצם קיום המצוה, וגם המצוות לא הבנתי כלל הדמיון.

(חו"מ דנודע מ"ש הש"ך ויש לפלפל בזה עפ"מ

להוכיח מדברי הרא"ש בחולין דמי סי' שפ"ב סק"ד) לאחר בנו את ליתן רשאי אינו מוהל שהוא

דכיסוי דומיא למוהלו, בעצמו הוא וחייב למוהלו ברימד משמע ושכן יכסה, הוא ששפך דמי

האב על מוטל זו דמ"ע מילה)' הל (ריש ם"הרמב דף( דקדושין ס"דש פשטא משמע והכי תחילה,

מנלן למולו בבנו חייב האב התם' דאמרי )א"ע כ"ט דלא והיכא בנו יצחק את אברהם וימל דכתיב ,'וכו לממהליה דינא בי מחייבי אבוהא מהליה

מכבדים אנשים כמה שראיתי לפי זה וכתבתי יכולים בעצמם שהם אף בניהם את מולל לאחרים

של גדולה ומצוה מ"ע מבטלים הם ולדעתי למול הזה, עכ"ד. הדבר לבטל ד"לבי ויש מילה

(סי' כ"ח)והקשו עליו בתבואות שור ובפלתי דדרשינן ימול בשר (דף קל"ג ע"א)מהגמ' בשבת

ערלתו, בשר אע"פ שיש שם בהרת ימול דברי רבי קרא דבר שאינו מתכוון יאשיה, ופריך הא למ"ל

הוא ודשא"מ מותר, אמר אביי לא נצרכה אלא לרבי יהודה דאמר דשא"מ אסור, רבא אמר אפי' תימא ר"ש מודה ר"ש בפסיק רישא ולא ימות וכו', ופריך ואביי אליבא דר"ש האי בשר מאי עביד ליה, אמר רב עמרם באומר לקוץ בהרתו

ימר, הוא מתכוון, תינח גדול קטן מאי איכא למאמר רב משרשיא באומר אבי הבן לקוץ בהרת דבנו הוא מתכוון, ואי איכא אחר ליעבד אחר דאמר ר"ש בן לקיש כל מקום שאתה מוצא עשה ול"ת אם אתה יכול לקיים שניהם מוטב ואם לאו יבוא עשה וידחה ל"ת, ומשני דליכא אחר, עכ"ד הגמ'. ולשי' הש"ך קשה מאי פריך ואי איכא אחר

חר הא יש מ"ע על האב שימול בעצמו.ליעבד א

(דין עדל"ת, עשי' שליח לד"מ ויש בו ובברוך טעם

כתב ליישב דברי הש"ך, ל"ת, דף מ"ד ע"ב מדפה"ס)עפ"ד רש"י שם שכתב ואי איכא אחר שאינו חושש לטהרו ליעבד אחר ולא ליקו אב התם, וצל"ב מפנ"מ הוצרך רש"י לפרש דלא ליקו האב

(סי' ה שהביא הטור ביו"ד להתם, וי"ל עפ"י מ

דעת בעל העיטור שהמנהג שאבי הבן עומד רס"ה)על המוהל להודיעו שהוא שליחו, כדאמרינן לגבי קרבן אפשר שיהא קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו, אלמא דכשעומד התם האב הריהו כמודיעו שהוא שליחו למול את בנו, ע"ש. ומעתה

ב ממנה אחר לשליח י"ל שסובר רש"י דאם האלמול את בנו מילה בצרעת, אף דלאותו אחר לא ניחא ליה קציצת הבהרת ולא עביד איסורא, מ"מ כיון דמל בשליחותו של אב ושלוחו של אדם כמותו הוי כאילו האב בעצמו מקיים מצות מילה, וממילא חל על האב איסור קציצת הבהרת דניחא

א דאינו ליה, דא"א לחלק השליחות לחצאין דנימשלוחו רק לענין חיתוך הערלה ולא במה שקוצץ גם הבהרת, דהרי א"א לזה בלא זה וחדא מעשה הוא, לכן אי הוא שלוחו למול הוי כאילו עשה האב כל המעשה, ונמצא דאם יעמוד שם האב כשימול אחר שוב אין תועלת במה שמל אחר, ועכצ"ל דקו' הגמ' הוא דליעבד אחר היינו שימול

בשליחות האב, רק אותו אחר מעצמו אחר שלאימול דהרי קי"ל שאם אין האב יכול למול את בנו מוטל על כל ישראל למולו, ולכן דקדק רש"י דלא ליקו האב התם כלומר כדי שלא יהא עושה

(וכבר קדמו בזה בביאור דברי רש"י המל"מ בשליחותו,

ראיתי שבתו"ד כתב וז"ל, שוב צרעת) (פ"י מטומאת

תשע"ב · יגיגיגיג ·פר' אמור

ליעביד לטהרו חושש שאינו אחר איכא ואי תבשכ י"לרש

קאי דאי מדבריו משמע. כ"ע להתם אב ליקום ולא אחר

. בלאו עובר ה"אפ לטהרו מכוין אינו שהמל אף התם אב

המוהל האב על מוטלת דהמצוה דכיון דמלתא וטעמא

לטהרו הוא האב דכוונת וכיון עביד קא דאב שליחותיה

קו' התבואות שור . ומיושב בלאו, עכ"ד) עובר הריוהפלתי הנ"ל, דאמנם בעלמא המצוה על האב שימול בעצמו מ"מ הכא קאמר הש"ס שראוי לבטל מצוות האב למול את בנו בעצמו כיון שאם ימול האב ואפי' ימול אותו אחר בשליחותו יהא האב עובר על איסור קציצת בהרת, עכתו"ד. וכן

וס' ל"ה (או"ח סי' י"ח אות ד',הוא בשו"ת בית יצחק

.(וע"ע אפיקי ים ח"ב סי' ל"ד)יעו"ש, אות ב')

ובבי"צ שם ביאר עוד דהא מילתא אי אמרינן אין שליחות לחצאין תליא בפלוג' הידועה של

(עיין שו"ת נודע ביהודה הנוב"י והגר"י המבורגר

בהא דקיי"ל אין שליח לדבר אהע"ז ס' ע"ה ע"ו)ירה עבירה, האם הכוונה דאותו מעשה שהוא עב

לא חל כלל, או דהא דאשלד"ע אינו אלא לענין שאין החטא מתייחס אל המשלח אלא השליח בלבד הוא שחטא, אבל כלפי המעשה שפיר חל השלחות, והדברים עתיקין. וי"ל דא"נ כמ"ש הנוב"י דכיון דאין שלד"ע המעשה בטל לגמרי ע"כ היינו משום דאי אפשר לחלק המעשה

ירה לא חל השליחות לחצאין ולומר דלענין העבוהו"ל החטא של השליח ולענין המעשה שפיר מתייחס אל המשלח, דכיון דאין שליחות לחצאין א"כ כמו שאינו חל לענין העבירה אינו חל על המעשה וממילא בטל המעשה לגמרי, משא"כ לשי' הגר"י המבורגר דאף שאין שליחות למעשה העבירה מ"מ לגבי עצם המעשה קיים השליחות

יינו משום דיש שליחות לחצאין, ולפי"ז י"ל הדהה"נ היכי דעושה שליח למצוה ועבירה דכלפי המצוה שפיר מהני השליחות ומתייחס אל המשלח משא"כ לגבי העבירה הדרינן לכללא

דאין שלד"ע, ע"ש.

(סוגי' עדל"ת סי' וע"ע בשו"ת נפש חיה בסוה"ס

שין (בקידושהאריך בענין זה לענין מ"ש התוס' י"ד)

אהא דאמרו בברייתא דף ל"ד ע"א ד"ה מעקה)דאשה חייבת במעקה משום דהוה מ"ע שלא הזמן גרמא, והקשו התוס' דמה הנפק"מ בכך דמעקה הוה מ"ע שלהז"ג הרי בלא"ה אית בה לאו, והביאו בשם י"מ דאיכא נפק"מ בכך דהוי מ"ע

שלהז"ג אע"ג דאית בהו לאוין, בכה"ג שיזדמן נגד מצוה זו דאי הו"ל לקיים מ"ע שיעמוד

מעשהז"ג ונשים פטורות א"כ לדידהו ליכא בה רק ל"ת והו"א דיבא עשה וידחה לל"ת, משא"כ עתה דהו"ל מ"ע שלהז"ג הו"ל עול"ת ואין עשה דול"ת ועשה, אמנם הר"ר יוסף מאר"י חולק וס"ל דאפי' לא היה נוהג העשה בנשים לא היה נדחה

די לאו הלאו הל"ת, משום דהיכי דאיכא עשה בהאין אלים ואינו נדחה, כדמוכח מהא דתנן ד

)"ד ע"ב(שבת דף כמדליקין בשמן שריפה ביו"ט ,ק אינה אלא עשה"ת ושריפ""ט עולומשום די

אשה שאינה חייבת ואת"ל דהל"ת נדחה א"כ ג תוכל להדליק "ז"ל מ"ע שה"ט דהוובעשה די

אמאי לא א"כ נ "אהדוכ"ת ,"טוש בי"בשהשמיענו הכי עי"ש, והק' הפנ"י מל תנאלישתמיט

דאין זה הוכחה הרי משום דלגבי נשים ליכא עשה דשריפ"ק כיון דהוי מעשהז"ג, וכתב הנפ"ח דמ"מ היה אפשר להו להדליק בש"ש של אנשים דהיינו שיקיימו מצות שריפ"ק בשליחות אנשים, ושו"כ דמ"מ יש לדון דכיון דלגבי איש המשלח

א דעבד איסורא במה איכא ביה עול"ת דיו"ט נמצשאשה תשרוף בשליחותו, ומסיק דהדבר תליא בכך אם במקום דיש מצוה ועבירה א"נ דחל השליחות לענין קיום המצוה בלבד ולא לענין העבירה, וכתב ג"כ די"ל דתליא בכך אם בהא דאין שלד"ע בטל השליחות לגמרי, ושוב ציין

לדברי הבר"ט הנ"ל עי"ש באריכות.

ם לומר דכאשר א"ל אביו לחלל ועפי"ז יש מקושבת לא שייך לומר דאין העבירה מתייחס אל האב, דאע"ג דבעלמא אין שלד"ע, מ"מ שאני היכי דהאב מצווה את בנו לעשות והבן שומע בקולו ועושה בציווי האב כדי לקיים מצות כיבוד אב, דא"א לחלק בדבר ולומר דמצוות כיבוד קיים

ים דבריו, ובמה הבן במה שעשה רצון אביו וקישחילל שבת אין הדבר מתייחס כלל אל האב, דהא בפעולה אחת נעשו שניהם יחדיו, וכשם שמעשה הכיבוד מתקיים בכך יען כי קיים רצון אביו ה"ה דהחילול שבת מתייחס אל האב אע"ג דבכל דוכתא אין שלד"ע, ונמצא דהו"ל עבירה גם לגבי האב וחשוב אינו עושה מעשה עמך, ואע"ג דבענין כיבוד אב לאו מדין שליחות אתינן עלה מ"מ יסודה ומהותה של מצוות כיבוד שיהא עושה דבר אביו, והאמנם שיש להאריך טובא בזה

תשע"ב · ידידידיד ·פר' אמור

ולחלק בין הענינים בזה, מ"מ סברא גדולה הוא דא"נ דאין שליחות לחצאין גם בני"ד י"ל דבכה"ג

לא שייך הא דאין שלד"ע, ודו"ק.

דאין שלד"ע הו"ל מטעם וביותר י"ל דהרי הא (עיין דדברי הרב דברי התלמיד דברי מי שומעין

תוס' קידושין דף מ"ב ע"ב ד"ה אמאי מעל, ותוס' ב"ק

, והיינו דמש"ה אין שום דף נ"ו ע"א ד"ה אלא)התייחסות של המשלח אל המעשה כיון דלא מינהו כלל לאותו דבר יען כי היה בטוח שלא

(סי' ש הסמ"ע ישמע לו אלא לדברי הרב וכמ"

, ולפי"ז י"ל דבמצות כיבוד שאני, קפ"ב סק"ב)דאין לומר שסבר שלא ישמע לו שהרי האב מצוה לבנו שיקיים מצוה של תורה ויעשה כך וכך, והבן שומע בקולו לעשות כרצונו, וא"כ אין מקום לחלק דלענין מצות כיבוד אב נחשב שעשה מצות

העבירה אביו וקיים דבריו ורצונו, ואלו לענין נאמר דלא נחשב שלוחו ולא נתמנה על ידו לעשות אותו מעשה, דבוודאי דכיון שפעולה אחת הוא אין שליחות לחצאין וכשם שלגבי מצות כיבוד ייחשב שמעשה הבן הו"ל קיום דבריו ורצונו של האב הה"נ דלגבי העבירה דחילול שבת הו"ל קיום מאמרו וציווי האב,דהרי אין שליחות

ודו"ק.לחצאין,

ויש לפלפל דהאי מילתא אי איכא שליחות לחצאין, תליא במה שהאריכו לדון ביסוד מהות שליחות אי גוף השליח הוי כהמשלח ממש לגמרי, או שאינו כמותו ממש אלא שמעשה השליח הוא שמתייחס אל המשלח, ונודע דברי

) ‡דישנם שני סוגי שליחות, (סי' רכ"ח)הריב"ש ממש והיינו דהשליח כגוף שהשליח נעשה כמותו ) דרק הפעולה שעושה ·המשלח לגמרי הוא,

השליח מתייחס אל המשלח והו"ל כאילו המשלח עשה אותו מעשה אבל השליח אינו כגופו ממש, וביאר בזה הא דגבי גירושין בעינן קרא דשליח

ושלח (קידושין דף מ"א ע"א)עושה שליח כדאמרינן ה מלמד מלמד שהוא עושה שליח וכו' ושלח

שהשליח עושה שליח, ואילו גבי פסח דרשינן מנין ששלוחו של אדם כמותו שנא' ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים וכי כל הקהל שוחטין אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו, ולא מצרכינן קרא לרבות שהשליח עושה שליח, והיינו משום דבשליחות דפסח נעשה השליח כמותו

קרא השליח בשם כל הקהל כמ"שממש שהרי

והיינו דהשליח ושחטו אותו כל קהל עדת ישראלהו"ל כהבעלים ממש, מש"ה אין צריך לרבות דהשליח עושה שליח דכיון שהשליח הוי כהמשלח ממש א"כ כי היכא דהבעלים עושים שליח ראשון כמו"כ השליח שהוא כגוף הבעלים

ח עושה שליח, משא"כ בגירושין שלא קרא השליבשם הבעל אלא שריבה הכתוב שהבעל יכול לגרש ע"י שליח היינו דמעשה הגירושין יכול להיות גם ע"י שליח הגם דאין השליח כמותו ממש, מש"ה איצטריך קרא לרבויא שהשליח יכול

לעשות שליח.

(ח"א או"ח סי' ל"ג ובח"ב ובשו"ת דברי חיים

פלפל באריכות בהאי ענינא ובתו"ד אהע"ז סי' פ"ו)עורר דא"נ דהשליח הו"ל כהמשלח ממש ועד דלא בעינן קרא לרבות דשליח עושה שליח א"כ

(גיטין מפני מה אמרינן דמילי לא מימסרן לשליח

והיינו שאין השליח יכול לעשות דף ס"ו ע"ב)שליח שני לענין מילי, הרי השליח נעשה כהמשלח ממש א"כ כי היכא דהמשלח יכול

מילי ה"נ יהא בכח לעשות שליח ראשון לעניןהשליח שהוא כמו המשלח עצמו לעשות שליח אחר לענין מילי, והאריך בזה טובא ומסיק דאה"נ אי אמרינן דששא"כ פירושו דהוי כמותו ממש שפיר מימסרי מילי לשליח, ורק לענין גט אמרינן דלא מימסרי מטעם דהוי כעד מפי עד וכמבואר

ברמב"ן ובפנ"י שם.

(בפ"א ברי הרמב"ם שכתב ועד"ז כתב לתרץ ד

דהיו משביעין לכה"ג עיו"כ מעבודת יוה"כ ה"ז)ואומרים לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בי"ד ואתה שלוחינו ושליח בי"ד וכו', והקשו המפו' דהרי

אינו כן, בהא דפריך (יומא י"ט ע"ב)מסקנת הסוגיא עלה לימא תהוי תיובתא דרב הונא ברדר"י דאמר

מנא נינהו דאי אמרת שלוחי דכהני שלוחי דרחדידן נינהו מי איכא מידי וכו', ותרצינן דה"ק משביעין אנו עליך על דעתנו ועל דעת בי"ד, הרי דל"ה אומרים אנו שלוחי בי"ד וכו' אלא על דעתינו ועל דעת בי"ד, וביאר הד"ח דכל הך כללא דלא מהני שליחות בדבר שאינו יכול לעשות

נן דהשליח הו"ל כמותו בעצמו, היינו רק אם נקטיממש ומש"ה אינו יכול לעשות שליח במידי דהוא עצמו לא מצי עביד, דהאיך יעשה השליח פעולה שאין המשלח עצמו יכול לעשות, הרי השליח נעשה כגוף המשלח עצמו, ואמנם א"נ דאין

תשע"ב · טוטוטוטו ·פר' אמור

השליח כמותו ממש אין שום חסרון בדבר בכך שאין המשלח יכול לעשות אותו מעשה, ויתכן

שפיר שיעשה שליח גם במה שלא מצי המשלח לעשות בעצמו ודו"ק.

וי"ל דהך סברא דנימא דאין שליחות לחצאין וכיון שחל השליחות על מקצת הדבר חל על כולו עולה יפה דווקא א"נ דשש"א הו"ל כמותו ממש, והיינו דדב"ז מעיקר גדרה של שליחות דהשליח

ממש, מקבל את כל כוחו של המשלח להיות כגופוולכן מאחר דלענין חלק קיום המצוה נחשב השליח כהמשלח הדין נותן שיחשב לגמרי כמותו גם לענין העבירה, ולא שייך בכה"ג אין שליח לד"ע יען דע"י חלק המצוה דחל עליה תורת שליחות נעשה הוא כעצם המשלח וממילא דגם העבירה מתיחס אליו, משא"כ אי אמרינן דאין השליח נחשב כגוףהמשלח אלא דגזיה"כ דשליחות מהני כדי שהפעולה תתייחס אל המשלח, א"כ י"ל דהנ"מ בחלק המצוה שהיא היא שפיר מתייחס אל השולח משא"כ לענין חלק העבירה אין שליחות לד"ע, כלומר, שלא שייך שתתייחס העבירה אל המשלח ואע"פ שבאותו פעולה עצמו נעשה שלוחו לענין

קיום המצוה, ודו"ק.

(ח"א סי' והנה מודעת זאת שיטת המהרי"ט

דלא יתכן להקדיש ע"י שליח כיון דהקדש קכ"ז)מילי נינהו ולא מימסרו לשליח, ותמהו עליו

(הל' שלוחין סי' ובמחנ"א (יור"ד סי' קמ"ז)בנובי"ת

דהרי הא דאמרינן מילי לא מימסרו לשליח ז')הנ"מ בשליח שאין בכוחו לעשות שליח שני היכי

מילי ובכה"ג אמרינן מילי לא מימסרו דהוי (דף כ"ט לשליח, וכמבואר להדיא ברש"י בגיטין

שאין בכח דברים להיות חוזרים ונמסרים ע"א)לאחר, אבל המשלח הראשון ודאי דיפה כוחו

(וכבר ביאר בזה הגאון לעשות שליח אף לענין מילי,

רעק"א בחידושים ריש פ"ד דגיטין ובתוספות רעק"א ריש

אות ל"ד, וע"ע בלקח טוב כלל א' ד"ה עתה השולח

, והאריכו בזה הרבה. והלום ראיתי שגם אדבר)הגר"א ס"ל כשי' המהרי"ט ומשמע דנקט הכי גם

(חו"מ סי' קכ"ג ס"ב)בשיטת המחבר דהנה בשו"ע מי שהיה לו שבועה על חבירו אינו יכול להרשות אחר עליו ולהשביעו שאינו דבר שנקנה בקנין

, וציין ע"ז הגר"א דברים בעלמא שאינו אלאכמ"ש בגיטין כ"ט ע"א משום דמילי וכו', וכתב

(ב"מ דף ק"י ע"ב, נדפס בהגהות בהגהות מראה כהן

, בשם אחיו מהרש"כ וחידושים בש"ס ווגשל)דהגר"א אזל בשיטת מהרי"ט ועי"ש מש"כ בזה,

(שו"ת, יור"ד סי' והבאנו בזה דברי החתם סופר

המהרי"ט די"ל דלכך מילי בביאור שיטת שכ"א)לא מימסרו אפי' לשליח ראשון משום דלא ילפי' שליחות אלא מקדשים וגירושין ותרומה ובכולהו איכא מעשה אבל מילי גרידא לא אשכחן דיועיל בה שליחות וכו', ומוסיף עוד החת"ס דאפשר דילפינן מהפרת הבעל דכתיב אשה יפירנו ולא

נדרים ע"ב ע"ב, (ב"מ דף צ"ו ע"א, וכ"ה בהשליח

, וי"ל הטעם דלא דפליגי בזה ר' יאשי' ור' יונתן עי"ש)מצי להפר ע"י שליח משום דמילי לא מימסרו

לשליח ומינה ילפינן לכה"ת עי"ש.

(דף מ"ד ע"א וכ"ה בדף ק"א ע"ב)וביבמות דרשינן קראי גבי חליצה, וקראו לו זקני עירו הן ולא שלוחן, והק' בישרש יעקב דלפימ"ש

הרי"ט דמילי לא מימסרו אפי' לשליח ראשון המא"כ למ"ל קרא למעט דאין הבי"ד יכולים לקרוא ע"י שליח, הרי בלא"ה בכה"ת מילי לא מימסרו לשליח, וכתב דמכאן ראי' להחולקים על המהרי"ט עי"ש, וכמו"כ הק' בשו"ת מהרי"א

על המהרי"ט מהאי דרשא עי"ש. (אהע"ז סי' כ"ז)אפ"ל דאה"נ דמינה ילפינן וראיתי שכתבו בזה ד

להא דמילי לא מימסרו לשליח, דכיון דאמרה תורה וקראו לו ולא ע"י שליח והגם דבכ"מ שאא"כ מזה מוכח דמילי לא מימסרן לשליח כלל, ואמנם לפי"ז אית לן תרי קראי להא דמילי לא מימסרו לשליח, חד בהפרה וחד בחליצה, ותליא

ולפי"ז י"ל בפלוגתא דשנ"כ הבכ"א אם מלמדין, דדברי המהרי"ט דמילי לא מימסרו אפי' לשליח ראשון אתיא דווקא למ"ד דשנ"כ הבכ"א מלמדין, משא"כ למ"ד דשנ"כ הבכ"א אין מלמדין אין

ללמוד מהני לכל התורה ודו"ק.

וע"ד פילפול י"ל דבכך תליא גדר ומהות שליחות אם שליח כמותו ממש או דרק המעשה

תב הד"ח לגבי מילי מתייחס להשולח, וע"ד שכ(לדעת החולקים על מימסרו לשליח בשליח שני

דתליא בהא אם השליח הוי כהמשלח המהרי"ט)ממש וכנ"ל, עד"ז י"ל גם לענין שליח ראשון והיינו דא"נ דשנ"כ הבכ"א מלמדין וא"כ ילפינן מהפרת הבעל ומחליצה דמילי לא מימסרי אפי' לשליח

יח כהמשלח ראשון, א"כ בהכרח לומר שאין השלממש שהרי חזינן שאין בכוחו להיות שליח לענין

תשע"ב · טזטזטזטז ·פר' אמור

מילי, משא"כ א"נ דשנ"כ הבכ"א אין מלמדין א"כ בכה"ת זולת בהפרה וחליצה מילי מימסרו לשליח, וי"ל דהי"ט משום דשליח הו"ל כמותו ממש לכך

יכול המשלח לעשות שליח גם לענין מילי ודו"ק.

שלא נודע מ"ש הרמב"ן עה"פ קדושים תהיו קאי על איסורי תורה המפורשים אלא שיתקדש האדם במותר לו ולא יהא נבל ברשות התורה,

(ערך עי"ש, והובא במדבר קדמות להחיד"א

(להגרש"א ושם בהגהות מקדם לעין קדושים)

הביא מה ששמע לבאר סברת ר' יוחנן ורטהיימר)דחצי שיעור אסור מה"ת, דיליף מדכתיב קדושים

בל ברשות התורה למלא כריסו תהיו שלא יהיה נבחצאי שיעורין זה אחר זה, עי"ש, ואמנם לכאורה א"נ דחצ"ש אסור מן התורה מקרא דכל חלב, א"כ אינו בכלל גדר ופרישה דקדושים תהיו, ואפ"ל לאידך גיסא דרמז קרא להא דאסרו חכמים חצי שיעור, וע"ז הזהיר הכתוב דאע"ג דחצ"ש מותר

שות התורה לאכול מה"ת מ"מ לא יהא נבל בראיסורי תורה פחות פחות מכשיעור ע"י שיפסיק באכילתו ולא יאכל כזית בכאכ"פ, וז"ש קדושים תהיו שיתקדש גם במה שמותר לו ולא יהא נבל

ברשות התורה לאכול חצ"ש ודו"ק.

והבאנו מכבר מש"כ המפלפלים בהא דפליגי דלר"י חצ"ש אסור (יומא דף ע"ז ע"א)בענין חצ"ש

ולר"ל מותר מה"ת, וכתבו דתליא הך מה"ת דחצ"ש בדין ספד"א אם הוא מה"ת להחמיר, דשם ילפינן מכל חלב לרבות חצ"ש ולחלב כוי, ולכן ר"י ס"ל דספד"א מה"ת לחומרא וא"כ לא בעינן קרא לאסור חלב כוי דבלא"ה ספיקא לחומרא, ואייתר קרא לאסור חצ"ש, משא"כ

לדידיה לר"ל ס"ל דספד"א מה"ת לקולא ולכן איצטריך קרא לאסור חלב כוי וממילא דחצ"ש

(וכ"ה בחוט המשולש פר' במדבר מותר מה"ת ודו"ק,

(יור"ד בפר"ח . גם נודע מ"ש בשער המים סוד"ה אכן)

א "ספדדא דינד ס ד"ה ועוד כתב)"ס יסי' ק"י כללא מלמדין, דהרמב"ם "כ הבכ"שנ םא אתליא בה

מספק דילפינןמשום ס"ל דספיקא מה"ת לקולא דממזר דשריא, אמנם הרשב"א ס"ל דלא ילפינן

ע"ב ע"א)דף (מהתם כיון דאמרינן בקידושין דאיכא תרי קהלי חד למישרי ממזר בשתוקי וחד

א"כ הבכ"למישרי שתוקי בישראל, וא"כ הו"ל שנואין מלמדין, משא"כ הרמב"ם ס"ל דמלמדין,

.(ועיין בזה באור חדש בפתיחה שם אות כ"ז)

ארו בטו"ט סדר הכתובים, דאמה"כ ומעתה יתבקדושים תהיו והיינו שעל האדם לקדש א"ע במותר לו שלא לאכול אפי' חצ"ש, דאע"פ דחצ"ש מותר מה"ת אין להיות נבל ברשות התורה, ומבואר מזה דכל חלב איצטריך לחלב כוי דבלא"ה הו"א דשרי דספד"א מה"ת לקולא

רת מהפדשנ"כ הבכ"א מלמדין, ומינה דיש ללמוד הבעל ומחליצה דמילי לא מימסרי לשליח כלל, ומוכח דאין השליח נחשב כהמשלח ממש אל"ה היה מהני שליח אפי' לענין מילי, ולפי"ז שפיר י"ל דחל השליחות לענין המצוה בלבד ולא לענין

ומהשתא היה מקום לטעות דאם העבירה וכנ"ל, א"ל אביו לעשות מלאכה בשבת ישמע לו דאע"ג

יחותו אין האב נחשב רשע כי אין שעושה בשלהעבירה מתייחס אליו, לכך הסמיך הכתוב להזהיר איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמורו שאם

א"ל אביו חלל השבת אל ישמע לו, ודו"ק.��

Î ¯Ó‡˘ '‰¯Â˙'‰ ÔÎÂ˙"ÂÓ„‡ Ô¯Ó ˜"‰‚‰ ¯"ËÈÏ˘ ˜"‡

'¯Ù ˜"·˘ ÏÈÏ„ Ë"‰Â˘‰ ˙Ú·˜"ÂÁ‡ Ë"ÏÚÚ‰ ושמרתם (ויקרא יח, ל)פר' אחרי בסוף בתוה"ק

את משמרתי לבלתי עשות מחוקות התועבות אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני ה' אלוקיכם,

וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל (יט, א)וסמיך ליה כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי

קדוש אני ה' אלוקיכם, ויל"ב סמיכת המקראות.

(ח"ב בדרושים לפר' עצי חיים הויבואר עפ"ד

(מו"ק ה' ע"א)הקשה בהא דאמרינן ש מטות)ושמרתם את משמרתי אמר רב אשי עשו משמרת

למשמרתי, דמה הועילו חכמים בתקנתם, הא חמורין דברי סופרים יותר מדברי תורה וא"כ צריך עוד גדר וסייג על דבריהם, ונמצא שאין לדבר

דס"ל ט ע"ב)(ל"בקידושין עפמ"ד סוף, וביאר שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, ומייתי לרבי יעקב

עלה ממעשה באחד שא"ל אביו עלה לבירה והבא לי גוזל ומת וכו' ופריך ודילמא מהרהר בעבירה הוי ומשני אי ס"ד שכר מצוה בהאי עלמא איכא אמאי לא אגין עליה כי היכא דלא ליתי לידי

תשע"ב · יזיזיזיז ·פר' אמור

יכא עבירה עי"ש, ומבואר מזה דאי שכ"מ בה"ע אכי אז מגין על האדם שלא יבוא לידי עבירה, ולפי"ז בקיום מצות התורה דשכ"מ בה"ע ליכא אין בסגולתה לשמור את האדם מן החטא, משא"כ בקיימו מצות דרבנן שהם הוסיפו גדר וסייג והוי כמצוה שאינה חיובית דע"ז איכא

יוכל שהאדם כך מגין עלבשכ"מ בהאי עלמא, .הרהור עבירהלא יבוא לידי לקיים המצוה כראוי ו

(עיין במהרש"א סוטה יד, א; וכתבו הקדמונים

דהא דאמרי' ולהחיד"א בספרו כסא דוד, דף מט, ב)שכר מצוה בה"ע ליכא, היינו במצוות שמחוייב האדם לקיימם מחמת ציווי התורה, משא"כ במצוות שמקבל האדם ע"ע ללא שיצטווה על כך

א. מעתה יובן שפיר איכא שכר אפי' בהאי עלמשפיר תועלתם של הגזירות והסייגים דרבנן למצוות דאורייתא, דמכיון שלא נצטוו על כך מה"ת אזי ע"י ששומרים עליהם מקבלים שכר בהאי עלמא, ועי"ז אפשר לקיים המצוה דאורייתא

כמצוותה בשלימות, עכתוד"ק יעו"ש.

ובהאמור יבואר, דהנה לכאורה יתמה האדם רה הק' 'קדושים תהיו' והיינו כיצד ציוותה התו

שיהיו בני ישראל במדריגה עליונה וקדושה כל כך, ובפרט לפימ"ש בספה"ק דעיקר בחי' הקדושה הוא

ק "שעה(ראשית חכמה בספה"ק בהרהור הלב, עיין

קדושת המחשבה יקרא סתם קדושה בתו"ד: ד "ה)פ ,דף קנד ,(ויצאוכו' והביא מזוה"ק שהיא כוללת הכל

בתוספתא, כל מלין דעלמא אזלין בתר )בסתרי תורה (ויקרא יא, מד)מחשבה והרהורא, ועל דא

והתקדשתם והייתם קדושים, בגין דכל קדושין כ"ל עי"ש. דעלמא אפיק ומשיך בהרהורא טבא, ע

ויתמה האדם היאך יזכה האדם לכך והרי אין אדם ח, על כן הקדימה תורה שליט ברוח לכלוא את הרו

ודרשו חז"ל כאמור Ó ˙‡ Ì˙¯Ó˘ÂÈ˙¯Ó˘ואמר עשו משמרת למשמרתי, להורות דע"י שיעשו גדרים וסייגים ויוסיפו מעצמם על ד"ת בגין כך יקבל שכ"מ ובכח זה יוכל האדם להתעלות לאין

˜„ÈÎ Âȉ˙ ÌÈ˘Â ערוך עד כי יבוא לידי בחינה זו של ÌÎȘÂχ '‰ ȇ ˘Â„˜.והבן ,

��

Î ¯Ó‡˘ '‰¯Â˙'‰ ÔÎÂ˙"ÂÓ„‡ Ô¯Ó ˜"¯ ‰‚‰"ËÈÏ˘ ˜"‡

'¯Ù ‡˘È„˜ ‡˜È˙Ú Ë"‰Â˘‰ ˙Ú·˜"ÂÁ‡ Ë"ÏÚÚ‰ ואומר לכם אתם ) כ, כד(ויקרא בתוה"ק בפרשתן

תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אותה ארץ זבת חלב ודבש אני ה' אלקיכם אשר הבדלתי

אתכם מן העמים.

יבואר עפ"י מה שכתב בספה"ק תפארת שלמה (דברים ד, עה"פ הדבקים) (פר' ואתחנן, ד"ה א"י ואתם

קים ומשפטים כאשר וחראה למדתי אתכם ו) - הי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם קאל ה'צוני

ושמרתם ועשיתם כי הוא ,באים שמה לרשתהחכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את

קים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי וכל החם עפ"י הידוע מספרי. ומפרש הגדול הזה

ה גם ב" "תהשיאת יפה כח העובד דהקדושים ושאר הושתי הבעת עוסקו בצרכי הגוף באכיל

ילהיותר מאם עובד רק בתורה ותפ ,עניניםכל איש עבודת ה' בקיום מצוות מבין ת. כיוומצו

הריהו כיון שצוה הקב"ה לעשות מצוה זו דאין בפרט שו ,לעשותה בדחילו ורחימומחוייב

.לגבוהסלקא מעורב בה תאוה גשמית וכולה

שהצדיק כאינו תמיה כלל בעיני כולם גם לכן

, כי זהו מתלהב באהבת ה' בעוסקו בתורה ועבודהאך מה שהצדיק עובד ה' גם דבר הברור מאליו,

בזה אין להם לרשעים שום ,בצרכי הגופניותוגם השגם בענינים הללו לית אתר פנוי מיני ,השגה ., ושזהו עיקר הבריאהוכל לעבדו ביתר שאתבזה נ

ראה למדתי אתכם וגו' ועפי"ז מבאר הכתוב, גם בעניני הארציות רצ"ל ,·˜¯· ‰‡¯ı לעשות כן

שכל עיקר כוונת הבריאה ,תוכלו לעבוד אותו ית"שגם שצופה הקב"ה לקבל נחת רוח מהצדיקים ההי

וזו עיקר ביאת ,בעניני עוה"ז יעבדוהו באמת‰ È· ה שאמר רץ התחתונה כידוע. וזהנשמה בא

ÌÈÓÚ‰ ÈÈÚÏ ÌÎ˙È·Â ÌÎ˙ÓÎÁ, שבני ישראל המהעם סגולה בענין הזה ואין אומות העולם משיגים

‡˘¯ ÌȘÂÁ‰ ÏÎ ˙‡ ÔÂÚÓ˘È זאת, ולזה אמרÂχ‰, גם בגשמיות יש חוקים ש ן'ישמעו' רצ"ל

·Ï„‚‰ È‚‰ Ô ',ועבדות ה ÌÎÁ ÌÚ ˜¯ ¯Ӈ‰ʉ, תוד"ק יעו"ש., עכוהבן

והבדלתם בין הבהמה והנה ברש"י עה"פ אין צ"ל בין פרה לחמור שהרי ,הטהורה לטמאה

ובדלין ונכרין הם אלא בין טהורה לך לטמאה מ

תשע"ב · יחיחיחיח ·פר' אמור

לך בין שנשחט רובו של סימן לנשחט חציו וכמה , והיינו דהבדלה מורה ציו מלא שערהבין רובו לח

, בשני דברים דומין זל"ז אלא שיש ביניהם הבדלÌ˙‡ ÌÎÏ ¯Ó‡Â עפי"ז יבואר מאמר הכתוב

Ì˙Ó„‡ ˙‡ ¢¯È˙ וגו', רצ"ל שאף בעניני אדמהוארציות העולם הזה תעבדו את ה', ולזה המשיך

ÔÓ ÌÎ˙‡ È˙Ï„·‰ ¯˘‡ ÌÎȘχ '‰ È ואמר ‡ÌÈÓÚ‰ דאמנם גם אתם תעסקו בגשמיות ,

וחומריות אלא דמ"מ תהיו מובדלין מהם כי גם ם הזה תהיו דבקים בעת שתעסקו בעניני עול

בהשי"ת ותעשו במחשבה טהורה לעבוד את הבוכ"ע, והבן.

��

‡"ËÈÏ˘ ˜"‰‚‰ ¯"ÂÓ„‡ Ô¯Ó ˜"Î ˜"ÙÓ ÂÚÓ˘˘ Ìȯ˜È ÌÈÈÙ

'˙·‡ Ș¯Ù' „ÂÓÈÏ ˙Ú·- È˘ÈÏ˘ ˜¯Ù Ë"ÏÚÚ‰ ˆ"‰Á‡ ˜"ÂÁ‡ '¯Ù ˜"·˘·

� ¯ÙÎ ˘È‡ ‡˙ÙÏÁ È·¯ :'Ê ‰˘Ó :‚ ˜¯ÙȘÒÂÚ ÔÈ·˘ÂÈ˘ ‰¯˘Ú ¯Ó‡ ‡ÈÁ ‰¯Â˙· Ô

‰˘ÓÁ ÂÏÈÙ‡ ÔÈÓ ,'ÂΠ̉ÈÈ· ‰È¯˘ ‰È΢ ‰˘Ï˘ ÂÏÈÙ‡ ÔÈÓ 'ÂÎÂ.'וכבר עמדו בזה וכו

שאם ריבה אפילו אחד שיושב (ברכות ו, א)חז"ל ועוסק בתורה א"כ שנים למה לי, וכן הלאה. ויש לבאר בזה בכמה אנפין, וזה יצא ראשונה, דכוונת

רה שגם התנא להורות דבעשרה יש בהם מעלה יתיאם כל אחד יושב ולומד בפני עצמו מ"מ כיון שיושבין יחד שכינה שרויה כנגדם, אכן השאר דווקא אם יושבים ולומדין בצוותא חדא בחברותא אז יזכו אף הם לשכינה שתשרה כנגדם.

„ÂÚ דאר"י )א' ע"דף ח(י"ל בזה, דהנה בברכותמאי דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון ארשב"י ח "ריבר ,ת רצון בשעה שהצבור מתפלליןאימתי ע

ח "ראבר ,אמר מהכא כה אמר ה' בעת רצון עניתיךאמר מהכא הן אל כביר ולא ימאס וכתיב פדה

תניא ,בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדיה מואס בתפלתן "א מנין שאין הקב"נמי הכי רנ

ל כביר ולא ימאס וכתיב קשל רבים שנאמר הן תענית , וכעי"ז במקרב לי וגו'פדה בשלום נפשי

אמר רבי אמי אין תפלתו של אדם )א' ע"דף ח(כ משים נפשו בכפו שנאמר נשא "נשמעת אא

והא אוקים שמואל אמורא ,איני ,לבבנו אל כפיםעליה ודרש ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו

כ "ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו ואעפקשיא כאן ביחיד כאן והוא רחום יכפר עון וגו' לא

, הרי דמעלת הציבור גדולה ביותר דאפי' בצבור בחסרון הכוונה התפילה מתקבלת.

ואפ"ל דהה"נ לגבי לימוד התורה דכאשר לומד ביחיד צריך ללמוד דייקא תורה לשמה ורק בכך זוכין להשראת השכינה, וז"ש התנא 'ומנין אפילו

‡˘¯ בכל המקום (שמות כ, כא) אחד', שנאמר

‡ÈÓ˘ ˙‡ ¯ÈÎÊ ,אבוא אליך וברכתיך', כלומרדמה שהאחד זוכה שתשרה שכינה כנגדו הוא דווקא כשלומד תורה לשמה בלתי לה' לבדו,

, ˘ÈÓכלשון הכתוב בכל המקום אשר אזכיר את יםכוזשלומדים ברבים אכן שאר המנויין במשנה

לכך אפי' בלמדם שלא לשמה, דזה מעל וחשיבות ותה מאוד.תורה דרבים שגדול זכ

„ÂÚ יתכן לבאר, בהקדם מה שאמר הכתוב שםתעשה לי וזבחת עליו את עולותיך ‡„Ó‰'מזבח

ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך', והיינו שהכתוב מורה שעל ידי שינהג האדם עצמו כאדמה שכולם דורכין עליה, ויהיה בתכלית

ות, וכן 'וזבחת עליו את עולותיך' הענווה והשפלוגו', שגם זה רומז לענווה, וע"ד מה שאמרו חז"ל

מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב (סוטה ה, ב) כאילו הקריב כל הקרבנות כולם, על ידי כן יזכה להשראת השכינה, ולולי זאת שיתנהג בשפלות ובענווה אלא ילך בדרך הגאות אזי אין אני והוא

.(סוטה שם ע"א)ר במדור אחד יכולין לדו

עפי"ז יבואר מאמר התנא שאמר אחד שיושב ועוסק בתורה זוכה שתשרה שכינה כנגדו, והיינו דייקא אם ילמד תורה מתוך שפלות עצמו ובתכלית

עה"פ (שם) הענווה, וכפי שדרשו חז"ל בסוטה את דכא ושפל רוח, ר"ה ור"ח חד (ישעיה נז, טו)

ר אני את דכא, והיינו כי אמר אתי את דכא, וחד אממי שהוא במעלה יתירה הוא זוכה לעלות לשכון עם השי"ת, אכן אפי' מי שבמדריגה פחותה בא הקב"ה לשכון עמו באם הוא מתנהג במידת הענווה, ועל זה רמז לנו התנא במשנה לומר שאפי'

אחד כשהוא בענווה שכינה שרויה כנגדו.� Ô˙ ¯Ó‡ ‡˙Â˙¯· ˘È‡ ‡"¯ :'Á ‰˘Ó ÂÏ

תשע"ב · יטיטיטיט ·פר' אמור

ÂÏ˘ ÍÏ˘Â ‰˙‡˘ ÂÏ˘Ó. יתכן לבאר עפ"י דברי(פרשת כי תבוא, קדשו של זקה"ק הישמח משה זי"ע

הפטרה, ד"ה או יאמר עפ"י שכתב הט"ז בספרו; תפילה

שהעולם מפרשים למשה על תהלים, קאפיטל סב)ÈÎ , ומהו החסד, ÒÁ '‰ ÍÏ„(תהלים סב, יג) הפסוק

'‰˘ÚÓÎ' ˘È‡Ï ÌÏ˘˙ ‰˙‡ו הוא , והיינו כאיל(שם, עשהו. והביא שם לפרש הפסוק הקודם לזה

, אחת דיבר אלוקים שתים זו שמעתי כי עוז יב)לאלוקים ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, דהנה בכל מעשה ופעולה ישנם ג' חלקים היינו ראש תוך וסוף, והנה המתחיל בהכח שנותן לאדם היינו הכח הקדוש, ועל האדם

אל הפועל והקב"ה עוזר לו לגמרי להוציאו מהכח כדכתיב לא יעזבנו ה' בידו, והאדם הוא רק

‡È„ ˙Á·¯ הממוצע הנטפל לעושי מצוה. וזה"פ ÌȘÂχ מה שדיבר לנו הוא רק חלק אחד ,

, שני חלקים ˘˙È˙ÚÓ˘ ÂÊ ÌÈמהממוצע, אבל ‡˙‰ ÌÏ˘Ó ש ÒÁ '‰ ÍÏ„עושה הקב"ה, ואעפ"כ

'‰˘ÚÓÎ' ˘È‡Ï הג' , כאילו הוא לבד עשהחלקים, עכתוד"ק. ועפי"ז יבואר מאמר התנא כאן

כלומר כל המצוות והמעש"ט ˙ÂÏ˘Ó ÂÏ Ôשאמר שהאדם עושה תדע שלאו מדילך הוא אלא שהשי"ת ברוב רחמיו וחסדיו השפיע עליך דעת

˘‡˙‰ והשכל שיהא לך רצון לקיים המצוות וז"ש ÂÏ˘ ÍÏ˘Â כאמור כי כל מה שבאת לידי כך הכל ,

וחו הגדול של הבורא ית"ש.כאשר לכל מכ� ͯ„· ÍωӉ ¯Ó‡ ·˜ÚÈ È·¯ :'Ë ‰˘Ó

‰Ê ÔÏȇ ‰‡ ‰Ó ¯Ó‡ Â˙˘ÓÓ ˜ÈÒÙÓ ‰Â˘ÂÂ˘Ù· ·ÈÈÁ˙Ó ÂÏȇΠ·Â˙Ή ÂÈÏÚ ‰ÏÚÓ ,'ÂÎÂ.

יש לבאר מה שנקט התנא בלשונו 'המהלך בדרך', דלכאו' הול"ל 'ההולך' בדרך וכדו'.

ויש לומר דהנה מי שהולך מדעתו ורצונו טייל במקומות שונים ומשונים ומתוך כך בטל ל

מד"ת אזי הוא מילתא דפשיטא שהוא מתחייב בנפשו, כיון שתחילתו בפשיעה הוא. אולם דברי

, כלומר, ÍωÓהתנא נסובים אפילו על מי שהוא שאינו הולך בבחירה חופשית ברצון הלב אלא מתוך הכרח אפ"ה צריך להזהר עד מאוד כי הדרך

א ועד כמה שבידו צריך לעסוק סכנה גדולה הו בד"ת ולא להסיח דעתו הימנה.

עוד יתכן לרמז בדברי המשנה דקאי על העוסק בתורה, והוא על משקל דברי חז"ל שאמרו

דתורה איקרי דרך, ולהורות נתן את (קידושין ב, ב)

הדרך אשר ילך בה העוסק בתורה, שלא יתגאה התנא בלימודו ובדברי תורתו. ועל זה הזהיר ואמר

ÍωӉ ͯ„· היינו שהוא הוגה ועוסק בתורהוהוא בונה מהלכים ומפלפל בדברי התורה הק',

זה', אילן מורה על דברי ‡ÔÏÈ'ואומר מה נאה והיה כעץ שתול (תהלים א, ג)תורה כמאמר הכתוב

על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו, ומלמדנו התנא להועיל שאם יאמר האדם מה נאים דברי התורה

(ראה חידש בלימודו הרי הוא מתחייב בנפשו, ש

ף ד ,לקוטים יקרים ;ב, כבף ד לק ב,ח ,כתר שם טובעוד

. וזה ; והובא בבעש"ט עה"ת פר' שופטים, אות יב)ב, יז˘‡˙‰ שהסמיך התנא מאמר זה למאמר הקודם

ÂÏ˘ ÍÏ˘Â כי על האדם מוטל לידע שכל מה ,שזוכה לישב ולהגות בתורת ה' ולחדש בה, הכל

הוא מאת הבורא ית"ש ואינו מדיליה כלל וכלל.

� ¯·„ Á΢‰ ÏÎ ¯Ó‡ ¯È‡Ó È·¯ :'È ‰˘Ó ‡Â‰ ÂÏȇΠ·Â˙Ή ÂÈÏÚ ‰ÏÚÓ Â˙˘ÓÓ „Á‡

Â˘Ù· ·ÈÈÁ˙Ó. יש לבאר סמיכות משנה זו למהשאמרו מקודם תן לו משלו שאתה ושלך שלו, עפ"י מה שאמרנו שעל האדם מוטל לידע שכל

א ית"ש ואינו מדיליה מה שיש לו הוא מאת הבורכלל וכלל, ועל זה בא התנא כעת להשמיענו שאם אין האדם עושה כן ולא יכיר וידע שהכל הוא מאת הבוכ"ע, סופו שישכח תלמודו ולכן הוא מתחייב בנפשו, ואפילו שהוא שכחה גרידא, גם

כן מתחייב בנפשו.

(תולדות יעקב יוסף, וידוע מאמר הבעש"ט

ד"ה עוד שמעתי ממורי פי' בקונטרס שמעתי ממורי,

, הש"ס; הובא בבעש"ט עה"ת פר' משפטים, אות טו)אינו דומה שונה (חגיגה ט, ב) על מאמר חז"ל

פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד, וביאר בקודשו שאינו דומה חשיבות לימוד התורה כאשר עוסק בתורה ואינו מייחד שם

‡Á„והוי"ה לנגד עיניו לזה ששונה פרקו מאה היינו יחודו של עולם, ולומד מתוך אימה ויראה שיודע שהקב"ה שרוי מעליו כאשר הוא יושב

ועוסק בתורה הק'.

בזה יבואר מאמר התנא שאמר כל השוכח דבר „Á‡ ממשנתו, והיינו ששוכח את היחידו של

עולם, ואינו לומד מתוך יראת שמים כי סובר כי דהעיקר הוא עצם הלימוד והידיעה, ושוכח

תכלית תורה תשובה ומעש"ט, בכך נורם לעצמו שתלמודו לא תתקיים בידו וישכח כל מה שלמד

תשע"ב · ככככ ·פר' אמור

ואשר בגין כך מתחייב בנפשו, כי כאשר לא זכה נעשית לו סם המות רח"ל.

� ÏÎ ¯Ó‡ ‡Ò„ Ô· ‡ÈÁ È·¯ :‡"È ‰˘Ó˙ÓÈȘ˙Ó Â˙ÓÎÁ ,Â˙ÓÎÁÏ ˙ӄ˜ ‡ËÁ ˙‡¯È˘.

אופן כזה י"ל שהכוונה שצריך האדם ללמוד בשיבוא לידי כך שככל שילמד יותר יבוא יותר לידי יראת חטא, ואז יזכה שיזכור כל מה שלמד, וזה על דרך שאמרו הצדיקים כי אין שכחה לפני כסא כבודך, ואולם האדם שלומד תורה בלי שהתורה מביאו לידי תוספת יראת השם בכך נתגלה מילתא

נא 'כל למפרע שאין לימודו כראוי, ולכן אמר התהשוכח דבר אחד מלימודו מעלה עליו הכתוב

כאילו הוא מתחייב בנפשו, והיינו שכבר מתחילה נתחייב הוא בנפשו.

� ÂÈ˘ÚÓ˘ ÏÎ ¯Ó‡ ‰È‰ ‡Â‰ :·"È ‰˘Ó˙ÓÈȘ˙Ó Â˙ÓÎÁ Â˙ÓÎÁÓ Ôȷ¯Ó. אפשר לבאר

גדול המעשה (בבא בתרא ט, א) עפ"י דברי חז"ל ה שגורם יותר מן העושה, והיינו שגדול ויפה ז

שאחרים יעשו יותר מן העושה עצמו, ולזה אמר מרובין מחכמתו', היינו ˘ÂÈ˘ÚÓ התנא 'כל

שלומד עם רעהו ומשפיע על חבירו לעסוק גם ·ÈÒÏ ‰ÎÂÊ ‰Ê ˙ÂÎÊ"„ ˘˙‰‡ הוא בתורה, או אז

Â˙ÓÎÁ˙ÓÈȘ˙Ó.והבן ,

��

Î ¯Ó‡˘ '‰¯Â˙'‰ ÔÎÂ˙"ÂÓ„‡ Ô¯Ó ˜"‰‚‰ ¯"ËÈÏ˘ ˜"‡

ÂÚ¯„ ‡ÂÚ¯ Ô„ÈÚ·Ë"ÏÚÚ‰ ˜"ÂÁ‡ '¯Ù ÔÈ וידבר ה' אל משה ב)-(ויקרא יט, אק "בתוה

לאמר, דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם. ובמדרש

ישלח (תהלים כ, ג)זהו שאמר הכתוב (ויק"ר כד, ג)עזרך מקודש ומציון יסעדך, ויל"ב הקשר

והשייכות שהסמיך הך קרא להכא.(ויקרא עוד נקדים מקראי קודש בפרשת אחרי

את משפטי תעשו ואת חוקותי תשמרו ה)-יח, דללכת בהם אני ה' אלוקיכם, ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם,

ויל"ב כפילות הלשון בהכתוב.ונראה לבאר, ובהקדם מש"כ בספה"ק מאור

משה לאמר ידבר ה' אל וזל"ק, ו (בפרשתן)ושמש דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם וגו'. ופירש רש"י ז"ל מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל מפני שרוב גופי תורה תלויין בה קדושים תהיו הוו פרושים וכו'. ודברי רש"י צריכים ביאור מה

ועוד ,מלמדנו בזה שפרשה זו נאמרה בהקהלכל המצות הנוהגות בכללות ישראל מסתמא

נאמרו בהקהל.

ונראה בזה דהנה הרמב"ם כתב בהלכות דעות אם איש הישראלי דר באיזה מקום שיש (פ"ו, ה"א)

בו דעות רעות ומנהיגים לא טובים צריך לברוח וצריך לילך ממקום למקום ,מן המקום ההוא

וממדינה למדינה עד שיבא למקום תורה ודעות גים טובים שם יקבע מקום מנוחתו, ישרות ומנהי

ואם אינו מוצא שום מקום אשר ייטיב לו צריך להתבודד במדברות וביערות כדי שיברח מדעות

רעות ומאנשי רשע.

והאמת הוא שכן צריך האדם לברוח ליערות ולפרוש עצמו מן המון עם כדי שינצל מדעות רעות וממעשים רעים. אך זאת אינו מועיל אלא להנצל

דברים המעכבים עבודת השם יתברך, אבל מן הלהשיג הקדושה העליונה אינו זוכה עד שידבק

ולהשתתף ,עצמו אל אנשי השם עובדי ה' באמתלה והן בלימוד יעמהם יחד בעבודה רבה הן בתפ

התורה ועיקר המצות הכל יהיה בכנסיה יחד עם ואז יוכל להשיג הקדושה העליונה. ,מבקשי ה'

צין יחד לעסק עבדות ה' כן ולפי רוב העם המתקבכמו שאמרו חכמי ,שורה עליהם הקדושה העליונה

כי ,לפי רוב הקהל הן מברכין (ברכות מט, ב)המשנה לפי רוב הקהל כן משיגים הקדושה העליונה שברוב עם הדרת מלך, אבל אם האדם ירצה לפרוש עצמו מן הציבור ולהתבודד עצמו להתפלל

' הנעשה בכנסיה ביחיד או לשום עיקר עבדות הבלתי אפשר שישיג הקדושה העליונה, ולא ,יחד

עוד אלא יוכל לנטות חלילה מרוב גופי תורה אם כמו שאיתא ,יתבודד עצמו ויפרוש מן הציבור

חרב אל (ירמיה נ, לו)על פסוק (שם סג, ב)בגמרא ,טפשים וכו'תואיתא שם ולא עוד אלא שמ ,הבדים

יד זולת הבורא שאי אפשר לשום נברא להיות ביח יתברך שהוא יחיד ומיוחד.

וזהו אחד יחיד שאינו אפשר לשום נברא להיות

תשע"ב · כאכאכאכא ·פר' אמור

אלא להבורא יתברך שמו שהוא אחד יחיד ,ביחידלכן צריך האדם לדבק עצמו עם עובדי ה' ,ומיוחד

.ולהיות בכנסיה יחד עמהם לכל עבודת הקודשÓ‡Ï ‰˘Ó Ï˘ '‰ ¯·„ȯ וזהו פירוש הפסוק

˙„Ú ÏΠχ ¯·„ χ¯˘È Èופירוש רש"י מלמד ,·של ÂÊ ‰˘¯Ùשנאמרה פרשה זו בהקהל, פירוש

היינו שאי אפשר לאדם ,·‰˜‰Ïקדושים תהיו שיזכה אל הקדושה אלא אם כן שיהיה בכנסיה יחד

מפני שרוב גופי התורה ,עם הקהל בעבדות ה'וגמר ,תלויין בה דהיינו תפלה בציבור ודומיהן

הוו פרושים, פירוש אומר הכתוב קדושים תהיו ויוכל ,שבפרשה זו נצטוו ישראל להיות קדושים

האדם לטעות שהפירוש הוא קדושים תהיו דהיינו שאם יתבודד עצמו ויפרוש עצמו מן הציבור יזכה

לכן נתחכם רש"י ופירש קודם לזה ,אל הקדושהדהיינו שאינו ,מלמד שפרשה זו נאמרה בהקהל

עם הציבור זוכה אל הקדושה אלא בהקהל עצמו מבקשי ה', אבל מה שנצטוו להשמר מן הדברים המעכבים לעבודת ה' כנ"ל לזה טוב התבודדות.

של קדושים ÂÊולזה מדייק רש"י מלמד שפרשה דוקא. 'זו'נאמרה בהקהל

קדושים (ויק"ר כד, ט)וזהו שאיתא במדרש רבה תהיו יכול כמוני תלמוד לומר כי קדוש אני

פירוש יכול כמוני ,קדושתי למעלה מקדושתכםשהאדם ירצה להתבודד להיות ביחיד ויסבור שעל

תלמוד לומר כי ,ידי זה ישיג הקדושה העליונהשאין זה ,קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם

,אלא בהבורא ברוך הוא לבדו שהוא יחיד ומיוחדאבל אם האדם ירצה להמשיך עליו קדושת הבורא

ד לעבדו שכם ברוך הוא אי אפשר אלא בהקהל יח כאמור, עכלה"ק.אחד

והנה כ"ק מרן אאדמו"ר זי"ע באחד מאגרותיו ח, ח"ב מכתב שלד)"(שפע חיים מכתבי תורה, מהדו

כל הקורא לאברהם (ברכות יג, א)ביאר מאמר חז"ל אברם עובר בעשה ול"ת, אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב ה"נ, שאני התם דאהדרי קרא, וכבר

אכן נעקר שם אברם לגמרי דשו רבים בזה אמאי עד שהקוראו כן עובר בעשה ול"ת, ואילו שם יעקב אף שניתוסף לו שם ישראל, מכל מקום שמו

הראשון יעקב לא נעקרה ממנו.

אכן דמצינו הבדל בין השם יעקב להשם ישראל, הוא, כי השם יעקב אינו שייך בלשון

כ ישראל "רבים ואחד יחיד הוא לעצמו, משא

רבים, ישראלים, והשם יעקב הוא שייך גם בלשוןהשורש של האחדות אשר כולנו בני איש אחד נחנו, ולכן נשאר שם יעקב לעולם כי הוא מורה

ש."על גודל מעלת האחדות, יעו

אמר (בבא מציעא קיד, ב)והנה אמרו חז"ל רשב"י אין קברי עכו"ם מטמאין באוהל, שנאמר

רויים כי ימות באוהל, אתם ק‡„Ì (במדבר יט, יד)אדם ואין אומות העולם קרויין אדם, ופירשו בספה"ק ע"ד האמור, שרק בבני ישראל שייך בחינת האחדות, ועל כן דייקא המה נקראים בשם אדם, שלא ניתן להגותו בלשון רבים, כשאר שמות כאיש בלשון יחיד ואנשים בלשון רבים וכדו', אלא נקרא ומכונה רק בלשון יחיד, וזאת בכדי

ת על כח עם בני ישראל ששייך בהם מעלת להורוהאחדות, משא"כ אומות העולם עובדי כוכבים ומזלות, שהם הינם מעלמא דפרודא, ובבחינת

, אזי אצלם לא (משלי יח, א)לתאוה יבקש נפרד שייך לכנותם ולקרותם בלשון אדם שרומז על

(ויק"ר ד, יט)האחדות כאמור, וכפי דאיתא במדרש לו והכתוב קורא אותם עשו שש נפשות היו

נפשות ביתו לשון רבים, לפי שהיו עובדין לאלהות הרבה, יעקב שבעים היו לו והכתוב קורא

ל אחד, והיינו -אותם נפש, לפי שהיו עובדים לאכאמור לעיל שבבני עשיו עובדי הכוכבים והמזלות לא שייך לומר בהם שהם באחדות, אלא

שום קשר כולם מפוזרים ומפורדים זה מזה, ללא המאחד בינותם.

‡˙ מעתה יבואר מאמר הכתוב שפתחנו בו ̉· ˙ÎÏÏ Â¯Ó˘˙ È˙˜ÂÁ ˙‡Â ¢Ú˙ ÈËÙ˘Ó ,

והיינו שבחינת סור מרע זה הוא בכח וביכולת כל אחד ואחד לקיימו ולהזהר הימנו בכוחות עצמו ללא עזר וסיוע, וכדברי המאור ושמש זי"ע, אכן

'ושמרתם ממשיך הכתוב להורות ולאלפינו בינה ', ‰‡„Ìאותם ÚÈ˘‰את חוקותי ואת משפטי אשר

והיינו מצוות מעשיות בבחינת עשה טוב שלפעול ולקיים מצוות ומעשים טובים יתכן רק כאשר הוא בבחינת 'אדם', שיהיו שרויים בני ישראל באחדות

אחד ובלב אחד. כאישכולם

ובאשר לכך פרשה זו נאמרה בהקהל להורות י מאוחדים כאחד, יוכלו שדייקא כשיהיו בנ"

להתעלות ולקיים מצוות ומעשים טובים כראוי וכנכון, וזה שהסמיך המדרש מאמר הכתוב ישלח עזרך מקודש וגו', ורישיה דקרא הוא 'יענך ה' ביום

תשע"ב · כבכבכבכב ·פר' אמור

', ששם יעקב רומז ÚȘ·צרה ישגבך שם אלוקי כאמור למעלת האחדות, ואו אז כאשר יהיו בני

דה אחת יזכו שישלח ישראל שרויים באחדות ובאגולהם הקב"ה עזרו מקודש ומציון יעזרם, ויזכה

האדם לעזר וסיוע דלעילא בקיום מצוותיו ית"ש.

* עוד לאלוקי מילין בגו, עפמ"ש בספר הקודש

(פרשת דברי אמת לרבינו הקדוש מלובלין זי"ע

אשר דבריו המה יסוד גדול מסעי, ד"ה ויכתוב משה) ת הלבבות, בדרכי עבודת השי"ת, בשם חוב

וזל"ק, כי יש שני מדרגות טובים, מי שעל ידי התורה משיג הדביקות הגדול בו יתברך כמו הנביאים, ויש מדרגה יותר גבוה מזה שהעיקר שלו הוא דבקות בו יתברך ועל ידי זה משיג התורה, כמו אברהם אבינו ע"ה שהשיג כל התורה

וכו', עי"ש. (יומא כח, ב)עד שלא ניתנה

(פר' אחרי, ד"ה או ש בס' דברי ישראל וראה מ"

היו צדיקים גדולי הדעת דאמנםיאמר ואל יבא) שהיו תדיר בלי הפסק רגע בדביקות המוחין, ועל ידי זה השיגו וידעו כל התורה אף שלא ראו אותם לומדין התורה. אמנם עכשיו קטני המוחין העיקר הוא עסק התורה בפועל ממש ועל ידי זה להשיג

, 'יגעתי' (מגילה ו, ב)ויגעתי ומצאתי הדביקות,דוקא, ואין להביא ראיה מן הצדיקים גדולי

המוחין שקדמו לפנינו, ודי למבין.

וזהו שנאמר ואל יבוא בכל עת אל הקודש, רצ"ל כי יש שדבוק בו תדיר אל הקדושה בלי הפסק רגע, ועל ידי זה משיג התורה כנ"ל, ויש

בכל עת אל שאינו דבוק תדיר, וזהו שאל יבואהקודש, היינו שלא דבוק תדיר אל הקדושה, לכן

(עבודה זרה ב, ב)בזאת יבוא ואין זאת אלא תורה ועל ידי זה ישיג הדביקות. עכדה"ק.

‡˙  ¢Ú˙ ÈËÙ˘Ó‡˙ ויל"פ דע"ז אמר הכתוב ÌÎȘÂχ '‰ ȇ ̉· ˙ÎÏÏ Â¯Ó˘˙ È˙˜ÂÁ רומז

על בני העליה השרויים במדריגות נעלות ודבוקים הם בתמידות בה' צור ומרוממות

עולמים, שבכח דביקותם בה' ובמצוותיו זוכים להבין ולהשכיל את כל התורה, וכמו שדרשו

א "ראשית פסבר "מד(חז"ל עה"פ ויוסף אברהם וגו'

כי אם וכו' אשרי האיש אשר לא הלך וגו' ) א"סבתורת ה' חפצו כי ידעתיו למען אשר יצוה

אב לא למדו ורב לא מעוןש ר"א ,ובתורתו יהגההיה לו ומהיכן למד את התורה אלא זימן לו

הקב"ה שתי כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעות (תהלים טז)ומלמדות אותו תורה וחכמה הה"ד

אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי , והיינו שאברהם אבינו היה במדריגה (שם א)

ובמצוותיו הנעלה שעל ידי שהיה דבוק בהשי"תנתגלו לו תעלומות החכמה והשיג את כל התורה

.(ויעו"ע קדושת לוי, לפורים, קדושה ראשונה)כולה,

אכן כל זה הוא רק לצדיקי עולם קדושי עליונים שנתרוממו לגמרי מעניני עולם הזה אבל לאנשים כערכינו השרויים במדריגה פחותה ושפלה, אי אפשר לבוא ולזכות לדביקות בהשי"תולקיים רצונו וחפצו ית"ש רק בכח עסק ויגיעה בתוה"ק תמידין כסדרן, ועלינו הזהירו חז"ל לא ע"ה חסיד ואין בור ירא חטא, כי תחילה וראש צריך לעסוק בתורה להגות בה יומם ולילה ורק על ידה אפשר להגיע לדביקות בהשי"ת, וכאשר מרגלא בפומיה דאאמו"ר זצ"ל מה שאמר מרן

ם הבעש"ט זי"ע דמדריגה הראשונה קודש הקדשישהגיע אליה היה ע"י שהתייגע במס"נ בלימודו

במס' יבמות.

וזה שהמשיך הכתוב לאמר 'ושמרתם את , ‰‡„Ìחוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם

שכאשר שרויים במדריגה פחותה בבחינת 'האדם' (ראה תוס' בבא שמורה על מדריגה שפלה ונחותה

, לא האדם, דהאדם כולל גם נכרי)קמא, דף לח, א, ד"ה אדראשית דבר צריך לקיים ושמרתם את חוקותי

ושמרתם (דברים ד, ו)וגו', ע"ד שדרשו חז"ל עה"כ ועשיתם ושמרתם זה המשנה, שרק על ידי יגיעת התורה יזכה האדם למעשה ויתעלה לבחי' האמורה

' היינו הדביקות האמיתית בהשי"ת.'לבוא ל'אני הχ¯˘È Èמרו ועד"ז יבואר א· χ ¯·„ ¯Ó‡Ï

דלאמר היינו (חולין דף ב, ב, ד"ה אבל)כדברי התוס' לדורות, ורמז בזה על כללות עם בני ישראל במשך הדורות כולם, שבכדי לזכות לדביקות

שיהיו ̉Èχ ˙¯Ó‡Â בהשי"ת זה יתכן רק כאשר בבחינת אמירה שילמדו ויעסקו בתורה, ובכח זה

נו הדביקות בהשי"ת, כי היי ˜„Âȉ˙ ÌÈ˘Âיזכו לרק כאשר יהגה האדם בתוה"ק וימית עצמו עליה אז יוכל לזכות לדביקות האמיתית בהבורא ית"ש, כי לא יתכן לזכות לקירבת אלוקים כל עוד לא

יעסוק האדם בתורה.

זה שרמזו חז"ל במדרש שהסמיכו הכתוב 'יענך ה' ביום צרה', והיינו שאמנם בשנים קדמוניות

תשע"ב · כגכגכגכג ·פר' אמור

לים ומרוממים, ימי הנביאים וכדו' היה בזמנים נעאפשר להתחיל גם באופן של דביקות בהשי"ת ועל ידה לבוא להשגת התורה וידיעתה, אכן לא כן הדבר בדורות הללו, אשר לא בניקל יעלה ביד האדם להתקרב ולהתדבק בהשי"ת, אלא רק ע"י

, שמורה על עסק התורה, ÚȘ·ישגבך שם אלוקי וד התורה, כמאמר הכתוב כידוע שיעקב הוא עמ

תתן אמת ליעקב, ואין אמת אלא תורה (מיכה ז, כ), וזה שהמשיך ואמר 'ישלח עזרך (ברכות ה, ב)

יסעדך, ורמז גם בזה על לימוד ÔÂȈÓÂמקודש כי מציון תצא (ישעיה ב, ג)התורה, וע"ד הכתוב

תורה וגו', והיינו שרק על ידי עסק התורה ם להתקרב ולהתדבק והדביקות בה יעלה ביד האד

באורו של עולם הקב"ה.

* ואשלש עוד לבאר מקראי קודש דפרשתן, בהקדם מש"כ העצי חיים זי"ע בפרשתן עה"פ ושמרתם את חוקותי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה', וזל"ק, יתבאר על פי הידוע מספרים

אשר כל התורה (ראה דרך פיקודיך בהקדמה)הק' ם בעודו רשע לא ירצה והמצוה אשר יעשה אד

לקרבן אשה לה', ואדרבה נותן ומוסיף כח נירו לכם ניר (ירמיה ד, ג)בהסט"א, ועל זה אמר

ואל תזרעו אל הקוצים, ולרשע אמר אלוקים מה . וצריך מקודם (תהלים נ, טז)לך לספר חוקי וגו'

לטהר עצמו מכתמי העונות, כמו שפירשו סור קה אברי גופו , וינ(שם לד, טו)מרע ועשה טוב

ונשמתו מכל חטא ועון ואשמה, ואז יעלו המצות לריח ניחוח אשה לה'.

(כג, בפ' משפטים (בחלק האגדה)ובזה פירשתי

הפסוק ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו, יג)ופירש"י לעשות כל מצות עשה באזהרה, שכל שמירה אזהרה היא במקום לאו. ויש לדקדק קצת

מצות עשה אזהרה, האיך יתכן לומר על קיום דאזהרה משמע שלא לעשות. ולהנ"ל יתבאר דרצ"ל דכל מצות עשה הוא פעם באזהרה שלא לעשות אותה, אם עוד לא תיקן נפשו ואבריו ומום בו עוד, הרי אלו באזהרה שלא לעשות, אלא ישוב

וינחם אל ה', ואז יקרב לעשותו, עיי"ש באורך. את חוקותי וגו' Ì˙¯Ó˘Âוזה שאמר הכתוב

אשר יעשה אותם האדם, דהמצות אשר האדם עושה צריך שמירה, והיא אזהרה שלא לעשות עד

, ולא ̉· ÈÁÂאשר יטהר נפשו טהור גברא.

, הכוונה גם כן על (יומא פה, ב)שימות בהם המצות, דאם ח"ו לא שב מדרכו הרעה, אז טוב יותר ההעדר מן העשיה, ועל כן גם אלה המצות

ח"ו, בזה יוכל להמית אשר החיות תלוי בהם È בהם, כי אדרבה טוב יותר אם לא יעשה אותם. ‡

, בוחן כליות ולב, ועל כן מקודם צריך לכל ‰'הפחות להרהר בלבו לשוב אל ה', עכלה"ק יעו"ש

עוד באורך.

אכן לאמיתו של דבר הורו ופסקו רבוה"ק כפי המובא בכמה וכמה ספרי תלמידי אור שבעת

ע שאע"פ דאמנם על פי הימים הבעש"ט הק' זי"מדה"ד מחוייב האדם לקיים בעצמו מתחילה את ה'סור מרע', היינו לעזוב את דרך הרשע, ולשוב בתשובה שלימה על כל פגמיו וחטאיו שחטא נגד יוצרו יתברך, ורק אח"כ לקיים מצוות וללמוד תורה, אבל היות שעל ידי כך יארך הזמן עד

הכרית כל שיבוא לידי תשובה שלימה ואמיתית להקוצים והמזיקין שנתהוו ע"י החטא, ובתוך כדי כך עלול ח"ו ליפול יותר ויותר ויידחה לחלוטין מדרך הישרה והמרוצה לפני כסא כבודו, על כן הורינו ולמדונו רבוה"ק שלא כן הוא הדרך שילך בה האדם, אלא מקודם יתחיל בבחינת 'עשה

ובכח טוב', בקיום מצוות ומעשים טובים, ובזכות קיום אלו המצוות יזכה לשוב בתשובה שלימה עד

שיתכפרו כל עוונותיו וכל פשעיו.

(פר' ויחי)ונודע מ"ש בספה"ק דברי יחזקאל לבאר מקראי קודש בדין ודברים שהיה בין יעקב

במה שהעדיף יעקב להניח יד (בראשית מח)ליוסף ימינו על ראש אפרים למרות שהוא הקטן, ודחה

ען כי יש להעדיף את מנשה כי הוא טענת יוסף שטהבכור, ותשובת יעקב אבינו אליו ידעתי בני

ד "ידעתי וגו' ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו. ותוכהם, דהמה נחלקו באופן דרך התשובה לכל החפץ

ת, והוא, כי יוסף היתה סברא שלו "לשוב אל השישאדם צריך תחילה לשוב על כל אשר שיחת

ע, ולתקן מה שפגם וקלקל, ועיוות בבחינת סור מרכ "עד שיתעלו כל ניה"ק לשורשם, ורק לאחמ

יקיים ועשה טוב ללמוד תורה ולקיים מצוות ט, כי כל זמן שלא תיקן מה שחטא אין "ומעש

(ב"מ דף מעשיו רצוים להשי"ת, ועל כגון דא אמרו

שקילא טיבותך ושדיא אחיזרי, ועל כן טען סג, ב)מדרגתו הגבוהה כי יוסף הוא הצדיק יסוד עולם ב

קודם צריכים להיות בחי' מנשה, דהיינו לטהר

תשע"ב · כדכדכדכד ·פר' אמור

נפשו מכל ולעשות תשובה על חטאיו ולטהר ה גידיו שיהא הקומה שלימה "ח אבריו ושס"רמ

Èבלא כל מום, מנשה מלשון כי ˘אלקים מכל המורה על תיקון החטא (בראשית מא, נא) עמלי

בתשובה שלימה עד אשר יתבטל לגמרי את כל לא הביט (במדבר כג, כא) שר חטא ע"ד מאה"כ א

בישראל, ורק לאחר ÏÓÚאון ביעקב ולא ראה שיעשה כל זאת יכול לבוא לבחי' אפרים, לעסוק בתורה ולקיים המצוות, אפרים רומז לתורה

(בראשית ש כי הפרני אלקים בארץ עניי "ומצוות, ע

ט ", ותולדותיהן של צדיקים תורה ומעשמא, נב), והפרה ה' גבולו בלימוד התורה וקיום (ב"ר ל, ו)

המצוות, וזה שאמר יוסף ליעקב אביו 'לא כן אבי כי זה הבכור', רצ"ל, דכן ראוי להיות דרכי

העבודה, ולא להקדים את אפרים.

ברם, יעקב אבינו שצפה והביט על כל הדורות הבאים עד סוף כל הדורות, ראה כי באם לא יהיו

ללמוד תורה ולקיים רשאים לגשת מיד אל הקודש מצוות, ותהא ההנהגה כפי שורת הדין שרק לאחר שיעשו תשובה ויתקנו המעשים יתקרבו אל התו"מ, כי אז רבים יהיו הנופלים בדרך אשר יטעו בסבך הנסיונות ופגעי הזמן, וילכו מטה מטה רח"ל, ועל כן ההכרח לצאת מדרך הישרה והרצויה ולקרב את נדחי ישראל באשר הם

יסם לבית המדרש כדי שילמדו תורה ומתוך להכנכך המאור שבה יחזירם למוטב, יען כי אם לא ינתן רשות למי שאין תוכו כברו להכנס לבית המדרש אף קודם שיעשה תשובה שלימה, או אז יהיו חללים רבים רח"ל אשר לא יוכלו לשוב כי בהתמשך הזמן עד אשר יתקן את אשר עיוות תחת

יף ויחטא ויפול לדיוטא אשר יתעלה עוד יוסהתחתונה רח"ל, על כן מוטב להתחיל תיכף בעשה טוב בלימוד תורה וקיום מצוות תוך כדי שהוא שב ומתחרט על מעשי העבר, ואח"כ

כ הקדים אפרים "ישלים לתקן מעשיו כראוי, ועלפני מנשה, אפרים מלשון 'פרה ורבה', דהיינו

לא שירבה תיכף ומיד במצוות ובמעשים טובים ו ימתין עד אשר יתקן כל מה שחטא.

וזה אשר השיב יעקב ליוסף 'ידעתי בני ידעתי', דודאי אמת הוא כאשר אמרת שהדרך הישרה והרצויה לפני ה', שתחילה צריך להיות סור מרע

Ï„‚È Ô˘‰ ÂÈÁ‡ Ìχ כ עשה טוב, "ורק לאחמÂÓÓ כי קשה מאד לבעל תשובה לבא לזה ,

י אז יפול חלילה המדרגה להקדים הסור מרע כממדרגתו כי יקום לנגדו השטן וימנעהו מדרכו, שיכשילהו פעם אחר פעם עד שיתיאש לגמרי ונמצא שלא הועיל מאומה, כי עדיין עומד ריקן ללא שום מצוה, ועל כן בהכרח לתקן להם דרך עוקפת וצדדית שהוא בבחי' חתירה, שיעשה האדם תשובה ואף שעדיין כל השערים ננעלים

יו ולא נותנים לזה לבוא בפני המלך, אפתח לפנלהראות לו איזה דרך צדדית בחתירה כגנב הבא במחתרת, שיוכל להתחיל תיכף ומיד בלימוד התורה וקיום המצוות, ולאט לאט יתקרב יותר ויותר אל הקדושה ויעשה תשובה שלימה, וז"ש יעקב כי רק באופן זה יתרבו בעלי התשובה, כי

תקומה ודרכם נכון להם ידעו כי יש להם הת, אשר על כן שיכל יעקב את "להתקרב אל השי

ידיו והקדים בחי' אפרים לבחי' מנשה, והיינו שלא ילכו בחומר הדין שיצטרכו מתחילה לשפר המעשים ולתקן את כל אשר פגמנו, אלא ראשית דבר נקדים את לימוד התורה גופא ונלמד דף

ק "תוהת משך שעה או כמה שעות, ואו אז ה"גפתשפיע עליו שפע קדושה וטהרה ויכנס מאור

ז יוכל לבא לכלל התשובה, "התורה לנשמתו, ועי ק בתוספת נופך ביאור."עכתוד

המורם לנו מכל האמור שיעקב אבינו ע"ה פעל שיהיה ביכולת האדם לקיים מצוותיו יתברך, אף טרם שיחזור האדם בתשובה שלימה וגמורה

שפיר הטעם לפניו יתברך. ומעתה יבואר דאהדריה קרא לשם יעקב, שלא כבאברהם ששם אברם נעקר ממנו לגמרי, כי הנה השם ישראל מורה על מדריגה נעלית ומרוממת, וכלשון הכתוב

ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך (בראשית לב, כט)כי אם ישראל כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל, משא"כ השם יעקב מורה על מדריגה

וידו אוחזת (בראשית כה, כו)וע"ד הכתוב נמוכה בעקב עשיו, ועל כן לא נעקר ממנו שם זה לחלוטין, שלא ידמה האדם בלבו שעבודת ה' וקיום מצוותיו יתכן רק כאשר מנוקה הוא מכל חטא עון ואשמה, אלא אף כאשר הוא שרוי במדריגה פחותה ונמוכה מכל מקום לא יתייאש

מעבודת השי"ת, שכבר אבד תקוותו ח"ו ויתבטלאלא יחגור גאות דקדושה ויאזור עוז להוסיף אומץ בלימוד התורה ויקיים מצוות הבורא ב"ה,

ובזכות זה יזכה לעלות לדרך המלך מחדש.

תשע"ב · כהכהכהכה ·פר' אמור

(פרקי דר"א, פמ"ח)ועפי"ז יובן מאמר המדרש ‰˘Ú Íȇ‰ ÂÈ·¯ ‡"¯ ˙‡ ÂÈ„ÈÓÏ˙ Âχ˘

‰·Â˘˙,'שהם בענוותנותם ובשפלות והיינו וכום שאלו כיצד יעשו תשובה, שהרי עפ"י הדין רוח

צריך להיות סדר התשובה שמקודם נתקן את כל אשר פגמנו ונקדש ונטהר את נשמותינו ואח"כ נוכל לשוב ללמוד התורה ולקיום המצוות, אבל מ"מ מה יהא עלינו לבנתיים האומנם לא נוכל

‡"È˙Î Ï· ללמוד כלל תורה ולקיים מצוות, וע"ז ÌÂÈ· '‰ ÍÚÈ ‰¯ˆ שהשי"ת מרחם על בריותיו

ועונה להם אפי' שהם עדיין ביום צרה, ולא שבו עוד מעוונותיהם מפני שה' למעלה מן הזמן

Í·‚˘È ומקדים את המאוחר, וכל זאת הוא מפני ·˜ÚÈ È˜Âχ Ì˘ שיעקב אבינו פעל זה בשכלו את

ידיו כשהקדים אפרים למנשה, שהקב"ה הוא העשה טוב המגיד מראשית אחרית ומקדים את

מפני שרואה שאח"כ יהא סור מרע.‡˙ ויבוארו מקראי הקודש, שאמר הכתוב

¯ÂÓ˘˙ È˙˜ÂÁ ˙‡Â ¢Ú˙ ÈËÙ˘Ó והיינו שאמנם ,סדר הראוי והצוי שתחילה לראש יקיים ה'סור מרע', להזהר מכל דבר עון ופשע ולשוב כראוי על מה שחטא כדי לנתק מעליו את כח הטומאה, על

ובה שלימה על כל מעלליו, כי ידי שיחזור בתשולרשע (תהלים נ, טז)קודם לכן הוא בבחינת הכתוב

אמר אלוקים מה לך לספר חוקי, ורק לאחר מכן ̉· ˙ÎÏÏ לקיים את מצוות השי"ת בבחינת עשה ,

טוב. אמנם כאשר בעוונותינו הרבים ירדו הדורות מטה מטה עד שאין ביכולת בני האדם לעמוד

, או אז חס רחמנא עלן לבלתי בבחינה ובמדריגה זו È˙˜ÂÁ ˙‡ Ì˙¯Ó˘Â‡˙ ידח ממנו נדח ואמה"כ

Ì˙‡ ‰˘ÚÈ ¯˘‡ ÈËÙ˘Ó שלפעמים יש לאדםלהתחיל לקיים מצוות השי"ת אף שהוא עדיין

, שהוא כאמור מדריגה נמוכה ‰‡„Ìבבחינת (עבודה זרה ג, א)ושפלה, וע"ד שדרש רבי מאיר

ה שהוא מנין שאפילו עכו"ם שיושב ועוסק בתור‰‡„Ì ככהן גדול, תלמוד לומר אשר יעשה אותם

וחי בהם וכו', ורומז שכאשר שרוי האדם בשפלות ובדיוטא נמוכה או אז עליו להתחיל מיד בעסק התורה והמצוות, ולאחמ"כ בוא יבוא בתשובה

שלימה לפני קונו וצורו., ולכאורה ˜„Âȉ˙ ÌÈ˘Âועל זה אמר הכתוב

הכתוב הורונו הוא פליאה עצומה שבתחילת התוה"ק להתקדש בקדושה של מעלה, ושוב

לאחמ"כ ההמשך הוא 'איש אביו ואמו תיראו, ואח"כ אל תפנו אל האלילים וגו', ולכאורה הוי ליה למימר איפכא שלא יעבדו עבודה זרה, ולא רק זו אלא יהדרו לקיים מורא אב ואם, ושוב יתעלו עוד עד שיגיעו לדרגת קדושים תהיו, ומאי

אי שכתב בסדר ההפוך.האכן יש לומר שטמון כאן יסוד גדול בדרכי העבודה, כדי שלא יחשוב האדם שבהיות והרבה לחטוא רח"ל שוב אי אפשר לו לתקן, כי הרי כל המצוות שיקיים בעודו בזוהמתו ילכו ויוסיפו כח לצד הסט"א והטומאה כידוע באריכות מספה"ק

שתיקן שכאשר מקיים האדם מצוות השי"ת קודםאת כל אשר עיוה, הולכים כל מצוות לאל זר ולקליפות, וע"כ יתייאש לב האדם בראותו כי ננעלו לפניו שערי הקדושה, דהרי במצב הירוד והאיום א"א לו לתקן הכל כראוי, ומאידך א"א לו לעסוק בתורה, ונמצא קרח מכאן ומכאן עד

שיתדרדר רח"ל לנוקבא דתהו"ר רח"ל.וב כי טוב ה' לכל ורחמיו על על כך הורנו הכת

כל מעשיו, ופתח הכתוב לומר לכל יהודי ויהודי בכל מקום ובכל עת וזמן דעו לכם כי בכל מצב שתהיו קדושים תהיו תיכף ומיד לי שהיות ועיכובים כלל, אלא מיד כשיעלה על דעתך להתחרט על דרכך הנלוזה ולעשות רצון קונך,

טוב בלימוד קום ועשה תיכף ומיד, והרבה בעשה התורה וקיום המצוות, ואח"כ כשתתחזק בקבלת עומ"ש ע"י עשה טוב או אז תשוב לתקן את אשר

Ó Ï‡ '‰ ¯·„È¢‰ קלקלת, זה שמלמדנו הכתוב χ¯˘È È· χ ¯·„ ¯Ó‡Ï ,¯Â·È„ ,הוא לשון קשה

והיינו שבוודאי כי לבני העליה ידבר בחוזק ובתקיפות שמתחילה צריכים שיהיו בבחינת סור

מרע, ורק לאחמ"כ יבואו לבחינת ועשה טוב.אמירה רכה, היינו לדורות ̉Èχ ˙¯Ó‡Âאך

השפלים והנמוכים אשר יהיו בעת עקבתא דמשיחא אליהם תאמר ותורה להם הדרך

להתחיל מתחילה בקיום ˜„Âȉ˙ ÌÈ˘Âשמתחילה המצוות, ולאחמ"כ 'איש אמו ואביו תיראו', לתקן

ורק לאחמ"כ 'אל את מידותיו בין אדם לחבירו,תפנו אל האלילים', לתקן את אשר פגם בין אדם למקום, כי מתחילה יש לו לעסוק בקיום המצוות

ורק לאחמ"כ בתיקון חטאיו.

וע"ז שפיר הביא המדרש את דבר הכתוב יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלוקי יעקב, כי כאמור

תשע"ב · כוכוכוכו ·פר' אמור

יעקב הוא שפעל את המידה הזאת במה ששיכל א ביכולת האדם להתחיל תחילה שיהאת ידיו,

בקיום מצוות ומעשים טובים, ולזה המשיך היינו Â˜Ó Í¯ÊÚ ÁÏ˘È„˘המשורר עוד ואמר

רמז ÔÂȈÓ ̈́ÚÒÈשיתחיל תחילה בעשה טוב

ÏÎ ¯ÂÎÊÈ כאן לעסק התורה כאמור, ורק לאחמ"כ ÍÈ˙ÂÁÓ וגו', שיתקן את כל חטאיו ופשעיו, ולזה

יו להורות הסמיכו להך פרשה של קדושים תהוללמד שיתחיל האדם מתחילה בקום ועשה, ובכח

זה יתעלה מעלה מעלה בעבודת השי"ת.��

‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ Ô¯Ó ˜"Î ¯Ó‡˘ ‰Ó

˙·˘‰ ˙„ÂÚÒ· ÌÈ·ÂÒÓ‰ ÈÙÏ Ë"ÏÚÚ‰ ˜"ÂÁ‡ '¯Ù ˜"·˘·

� ˜"·˘ ÏÈÏ ˙¯ÈÓÊ· והסר ממנו וכו' כל מיני :'. חולי וכל מיני מדוה וכל מיני דלות ועניות וכו

È יש לבאר הכוונה שיסיר הבוכ"ע מאיתנו ÈÓ ÏÎÈÏÂÁ היינו הן חולי הנפש והן חולי הגוף דהיינו

להשפיע רוח טהרה ברוחניות וגם רפואה וישועה ÂÈ˙גשמית וחומרית, וכן ÚÂ ˙ÂÏ„ ÈÈÓ ÏÎ גם כן

הכוונה בין ברוחניות והן בגשמיות.� ÏÏÙ˙‡Â ·ˆÚ ÈÏ· ÍȘÂÁ ÍȄ˜٠¯ÂÓ˘‡ ʇÂ

˙„ÎÔÂÎΠȇ¯Î יתכן דהנה כשהאדם נדון :לצער ויסורים ומכאובים רח"ל, ומתפלל ומתחנן להשי"ת שיסיר ממנו כל מחלה צרה וצוקה, אמנם הקב"ה שומע תפילת כל פה, אך מ"מ אין בכח תפילה כזו לעלות להיות עטרה לאלקי מרום, מכיון דסו"ס התפלל מתוך צער ולא מתוך שמחת

חדוה במקומו, ולכן אמז"ל הלב, וכתיב עוז ואין עומדין להתפלל לא מתוך )אע" א"(ברכות דף ל

וה, וזה אלא מתוך שמחה של מצכו' עצבות ושאמר ומבקש מאת הבוכ"ע שלא יהיה לנו צער

ÍȄ˜٠¯ÂÓ˘‡ ʇ 'וכו·ˆÚ ÈÏ· ועל ידי כן ,ȇ¯Î ˙„Î ÏÏÙ˙‡Â שיהא התפילה בשמחה וטוב

בודו.לב ואז תהא מקובלת לפני כסא כ� ÔÂÈ·‡Ï ‰ÁÏ˘ ‰È„È ÈÚÏ ‰˘¯Ù ‰ÙÎ יש :

לבאר בכפילות הלשון, דהנה ישנם שני מידות בעושי צדקה וחסד, שיש אחד שמסייע בממונו לזולתו, וישנו מידה נוספת שהיא רבה וגדולה מן הראשונה שהוא מקריב את גופו ונפשו למען רעהו, ועל זה מורה כפילות הלשון כפה

צדקה ולפרוש מלחמה לדל פרשה לעני לתת לוועני, אך מדריגה גבוה יותר אשר וידיה שלחה לאביון שגם את ידיה עצמם מקדישה אותם לצורך האביון דהיינו שמשעבדת כל מהותה

וכוחה לאביון.��

:ÌÈÈÚ‰ ÔÎÂ˙ '¯Ù˜"ÂÁ‡

ÏÂÙÏÙ:˜"·˘ ÏÈÏ

בדברי הסמ"ג דבא"ל אביו חלל השבת אינו כרשע �

ד"ע.כיון דאשל

ביסוד המל"מ והברוך טעם דבשליח למצוה מהני נמי �

שלד"א ואריכות מהאחרונים בזה ותליא אי שליח

כמשלח ממש.

בעושה מצות אביו מהני שלד"ע כיון שמתייחס �

מעשהו לאביו והו"ל אביו רשע.

:˜"·˘ ÏÈÏ ‰¯Â˙

ע"י שישמור האדם ויקיים גזירות חכמים, יוכל לקיים �

להתקדש בקדושה של מצוות התורה בשלימות, ו

מעלה.

� :‡˘È„˜ ‡˜È˙Ú ˙„ÂÚÒ·

גם בעניני אכילה ושתיה ושאר צרכי העוה"ז יש �

לעבוד את השי"ת, ובזה ניכר מעלת בני ישראל לגבי

אומוה"ע.

:ÔÈÂÚ¯„ ‡ÂÚ¯ Ô„ÈÚ·

לזכות לקיום המצוות יתכן רק כאשר בני ישראל �

מאוחדים גם יחד, וע"כ מרמז שם יעקב.

ת יתכן רק בכח עסק התורה, לזכות לדביקות בהשי" �

שלא כהצדיקים שהשיגוהו מעצמם.

אף שמדין יש להקדים בחי' סור מרע, אך מ"מ באופן �

כזה לא יוכלו בנ"י לקיים מצוות, ולכן יקדים בעשה

טוב, ושם יעקב מרמז ע"ז.

תשע"ב · כזכזכזכז ·פר' אמור

תוכן השיחה בביקורו של

אדמו"ר שליט"אאדמו"ר שליט"אאדמו"ר שליט"אאדמו"ר שליט"אמרן מרן מרן מרן כ"ק כ"ק כ"ק כ"ק אצל כ"ק האדמו"ר מסאטמאר שליט"אאצל כ"ק האדמו"ר מסאטמאר שליט"אאצל כ"ק האדמו"ר מסאטמאר שליט"אאצל כ"ק האדמו"ר מסאטמאר שליט"א

שי פרשת תצוה, ה' אדר העעל"ט, בעת מסע הקודש לארה"בביום שלי ?שבועייםככבר נמצאים כאן ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

.אכןא: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

...זה מייגע... הדרך מפרכת את הגוףר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

...)הוריות י, ב(אני נותן לכם עבדותא: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

האחרונה? שבתבהיכן היו ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

.אדיסון, על יד סירג' במלון בניו ן:ן:ן:ן:אאאארמרמרמרמעעעעלבלבלבלבר"ח זיר"ח זיר"ח זיר"ח זי

יש שם בסביבה ישיבה ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

שהעומד בראשה הרב אייכנשטיין הוא נכד זידיטשוב.

?מה עם בריאות הגוף

אכן חששתי מתחילה חסדי ה', א: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

לבסוף נתייגעתי יותר ממה , ובנסיעה עגשאתיי

שחשבתי, אבל ב"ה על כך.

.נסע הרבהזי"ע ידוע שנאווא שיעל הרה"ק מ

הוא אמר ששורש נשמתו הוא ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

.ויהי בנסועמתיבת

ות עוד יותר.קש ו הנסיעותבימים ההם הי

והרגישו היטב את נסעו עם עגלהשא: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

טלטולי הדרך.

שינאווא היה אדם הרה"ק מר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

שמעתי מאבי זצ"ל שפעם ראה בעל כח.

ערט אצל זקינו הרה"ק רבי שלום אליעזר בראצפ

זי"ע ארגז גדול וכבד שהיה עשוי מעץ עבה,

ובמכסהו למעלה היה סדק, וסיפר רבי שלום

אליעזר'ל שארגז זה היה לו כשהתגורר בטארנא,

ופעם ביקר אצלו אחיו הגדול הרה"ק משינאווא

זי"ע, ובאחד הימים בבוקר כשאמר ברכות התורה

ומגודל ההתלהבות והדביקות עמד על יד ארגז זה,

שבערה בו דפק בידיו על הארגז עד שהמכסה של

הארגז נבקע ונסדק לכל ארכו מחוזק הדפיקה, אף

שהיה מעץ עבהאאאא

.

מעשה הרה"ק משינאוואלאירע בילדותו ידוע ש

והיה בסכנת חיים... שעגלה עברה עליו ,נורא

היה זה העגלה של אמו ע"ה שהיתה א: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

רות שהלכה למכורמלאה קדיבבבב

.

הרה"ח ר' אברהם ערליך ז"ל, ר ורגהתכאן באמריקה

שהיה מילידי רודניקגגגג

, ועוד זכר מילדותו כאשר ביקר

הרה"ק משינאווא ברודניק וכשהגיע לאותו מקום

שאירע האסון, בירך ברוך שעשה לי נס במקום הזה,

ונתן לחייםדדדד

.

ידוע ה'סימן' שעשה לעצמו מרן הדברי חיים

מהאסון... שמעתי זאת ממרן אאדמו"ר כששמע

זי"ע, שמרן הדברי חיים ישב אז בבית המדרש ובאו

לבשר לו מה שאירע, ואח"כ סיפר מרן הדברי חיים

שעשה לעצמו סימן, אם הרופא יאמר שיש עוד

תקוה ושאפשר להצילו, אז ידע שאת הנעשה אין

להשיב ושכבר נגזרה הגזירה, אבל אם הרופא יאמר

תקוה, או אז ידע שיזכה לרפואהשכבר אבדה הההה

...

ואכן כשהגיע הרופא אמר וכי הנני מחיה מתים... כי

עברו עליו -שהיו עשויים מברזל -אופני העגלה

ונחתכו הבני מעיים, ולא היה שום רפואה בדרך

הטבע. ואמר מרן הדברי חיים שכאשר שמע את

דברי הרופא הבין שיש עוד תקוה, ושלח שליח אל

אפשיץ זי"ע שיתפלל עליו.הרה"ק מר

שמעתי מאבי זצ"ל שבשנים ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

אח"כ שוב אירע שאחד מבניו של מרן הדברי חיים

נחלה מאד, והפצירו במרן הדברי חיים שיעתיר בעדו

ויפעל לו רפואה. סיפר אז מרן הדברי חיים את

המעשה שאירע עם הרה"ק משינאווא, והוסיף

ח, הפצרתי ודרשתי ואמר: בצעירותי היה לי כ

במפגיע שיהיה לו רפואה, והיו מוכרחים לשמוע

לקולי, אבל היום אין לי את הכח הזהוווו

...

שהרה"ק מראפשיץ שלח שמן עוד מספרים שמעתי

החסידים שהלכו אתו, ובהתלהבות עזה בירך הברכה ברוך שעשה לי נס במקום הזה.

מובא ) קלח-שיחות וענינים, עמ' קלז(בספר 'דברי מנחם' ההההשפעם נחלה אחד ממקורביו של הרה"ק רבי מענדל'י

ראה מסטראפקוב זי"ע, והרופאים התייאשו ממנו והיה נשאין עוד תקוה. סיפר אז האדמו"ר: אצל אבי זקני מרן הדברי חיים זי"ע היה מעשה שאחד מן הילדים נחלה ר"ל ל"ע, והרופאים אמרו נואש והיה יללה גדולה בבית, ובני הבית לא רצו להודיע למרן אאזמו"ר זצל"ה כדי שלא לצער,

ה אבל הגבאי הלך וסיפר למרן בעל ד"ח זי"ע את כל המצב ומשאמרו הרופאים ר"ל, והשיב מרן שסימן זה היה לו, אם יאמרו הרופאים נואש, אז בודאי יחיה. ועיי"ש המשך

העובדא.כעי"ז כתב הגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זי"ע וווו

חסיד חכם מתלמיד ושמעתי :)מהדו"ב, אות קא(בדברי תורה דברי בעל מצאנז ע"זי ק"הה רבינו בצל מסתופף שהיה אחד

כנודע, בזקנותו בנים חיים) דברי בעל (לרבינו לו שהיה חיים, בסעודה אז וישב ל,"ר מסוכן חולה בנו שעשועים ילד והיה

מר בקול הילד אם הרבנית ובאה שלומו, ואנשי חסידיו עם

יף שמחמת כן מוס) עמ' מא(בספר רביה"ק מראצפערט אאאאהחשיב רבי שלום אליעזר'ל מאד את הארגז הזה והיה שמור אצלו בחביבות כל השנים, והביאו עמו כשעבר לגור

בראצפערט.כידוע שמזה היתה פרנסת ביתו של מרן הדברי חיים באותן בבבב

שנים.דרשות חורש"י (כ"ק מרן זי"ע מזכירו לשבח בשפע חיים גגגג

מו"ה הרה"ח יר לטובה את לדוגמא אזכ: )תשמ"ב, פרשת נשאנאלץ לעקור בזמן ששהיה מוכר לכולנו, ש ז"ל,אברהם ערליך

עם נטל עמו מרודניק שוחט הגון, החזיקו נה,ויומרודניק ל , כדיבביתו וכלכלו על שולחנו שנים רבותכל משפחתו

.ישחט עבורושראה במכתבו של הרה"ח ר' אברהם ערליך ז"ל, ב'ישראל דדדד

בהיותי ילד זכיתי להיות נוכח פעם כאשר :)גליון מא(סבא' הגה"ק משינאווע ביקר בעיר רודניק, וזכור לי עדיין איך שכל יהודי רודניק חרדו לכבודו וחיכו לקראתו לפני שער העיר, והיה "יו"ט" בעיירה, וכאשר הגיע סמוך לביתו של רבינו

אשר בו הי' גר בשעתו הסבא (הרה"ק מוהר"ר הירשל'י זצ"ל נעצר לפתע ויחד אתו נעצרו כל קהל ) מצאנז זי"עקדישא

תשע"ב · כחכחכחכח ·פר' אמור

גוף הנער זית למשוח אתזזזז

.

שמעתי כן.אנכי גם א: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

לפני לידתו של הרה"ק ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

מלובלין, משינאווא היתה אמו אצל הרה"ק

וכשנפרדה ממנו רשמה בקוויטל כנהוג, והרבי

מלובלין קם לקראתה ואמר: איני קם מפני שאת בת

תלמיד חכם, וגם לא מפני שאת אשת חבר, אלא

וכל ימיו היה הרה"ק . מפני הבן שעתיד להיוולד

משינאווא זי"ע מתייחס לכך שעוד זכה שהרבי

.מלובלין קרא אותו בקוויטל

הפסיקה אחרי אותו מעשה ר: ר: ר: ר: ר מסאטמאר מסאטמאר מסאטמאר מסאטמא""""האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

הרבנית לעסוק במסחר.

הרי עד אז נאלצה הרבנית לעמול א: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

בעצמה ולסחור לפרנסתהחחחח.

שמעתי מאבי זצ"ל ששאלו פעם ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

את מרן הדברי חיים ממי קיבל את הקוויטל הראשון

, ותמהו על )מרגליות(ואמר שמהגאון רבי אפרים זלמן

נסע פעם לבראד אל הגאון רבי אפרים כך, וסיפר ש

זלמן בשביל איזה חשבונותטטטט

, וכמובן שהחלו לדבר

בדברי תורה ורבי אפרים זלמן הקשה לו איזה קושיא,

ומרן הדברי חיים השיב לו, ורא"ז התפעל מאד ואז

רשם לו בקוויטל את שמו ושם אמויייי

. וזה היה לאחר

אותו מעשה עם הרה"ק משינאווא.

קה"ק מרודניק זי"ע שמע ממרן זא: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

הדברי חיים שהחשיב זאת שרבי אפרים זלמן הזכיר

עצמו אצלו בשמו ושם אמו, כסמיכה, והיתה סמיכה

זו חשובה אצלו כמו הסמיכה שקיבל מהרה"ק

מראפשיץ זי"ע.

גדולות הדברי חיים דיבר מרן ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

עריכת ב .גדולי ישראלונצורות על גאונים ו

היה פעמים שדיבר מגדלות הצדיקים ותשולחנה

והיה פעמים שדיבר מגדלותם של )מתלמידי הבעש"ט(

.הפני יהושע והנודע ביהודהגדולי ישראל, כמו

שכך גלל ב 'לשם יחודהרי מרן הדברי חיים לא אמר '

הנודע ביהודהסבר יאיאיאיא

מרן הדברי חיים ראה פעם ...

אדם אחד אומר לשם יחוד, והתרעם עליו, הרי ר'

חזקאל'ע כתב שלא לומר לשם יחודייביביביב

...

מרן הדברי חיים היה מדבר מהם ברוב דרך ארץ, כי רצה

להראות שיש רבי'ס ויש גדולי ישראל, ואין זה סתירה.

, כבוד גדולי של צאנז זה היה הדרךא: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

, לימוד התורה עזבו אתשלא יגם ללמד התורה, ו

רומה, פרשת ת(וכמש"כ הרה"ק מראפשיץ בזרע קודש

שעיקר החסידות הוא לימוד התורה )ד"ה ועשו ארוןיגיגיגיג.

חורים בכלל שב הוא לא סברר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

'ן, וגם שלא טישיעסקו בחסידות, שלא ישתתפו ב

ילכו למקוה ושלא ילכו עם גארטל.

הגאון הרב מראדומישלא זצ"ל הגיע לצאנז

בבחרותו, והיה בעריכת השולחן, ומרן הדברי חיים

ל כך, אבל אח"כ חזר לפניו על פלפול התרעם ע

עמוק ובזה נחה דעתוידידידיד.

בחורים לא אכן זה היה הדרך אז שא: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

.יעסקו בחסידות

ווא זי"ע אה"ק משינרהדו"ז את בנה לקחה עמה בחוץ בקור, ושלא על הקדרות ומרשבע שנים שיהא שבן כשהיה אז ילד

והיה ,יתה מוכרת מלחוגם זה לא הספיק די מחייתם וה .יגנבושאחרים לא ימכרו מלח, וזקה"ק הזכיר זאת בעיר שם תקנה

ס), וביתם מןסי , חושן משפט,בתשובה (שו"ת דברי חיים ח"בקצת לחם יבש, אלאהיה ריק מכל ואף צוקער לא היה להם

וכו'. פרנסהעניני דבוק בבוכ"ע ולא ידע כלל מהיה וזקה"ק גביר אדיר וניהל באנק, כידוע היה הגרא"ז מרגליות טטטט

והרבנית מצאנז ניהלה את מסחרה על ידו. עי' דרכי חיים, שיחות ועובדות, אות לח. יייי

ראה שו"ת נודע ביהודה (קמא, יורה דעה, סימן צג): ועל יאיאיאיאהרביעית אשר שאל בנוסח לשם יחוד אשר חדשים מקרוב נתפשט ונדפס בסידורים, הנה בזה אני משיב, עד שאתה

סח אמירתו, יותר ראוי לשאול אם נאמר כי טוב שואלני נו באמירתו, ולדעתי זה רעה חולה בדורנו וכו' עיי"ש.

ידוע מה שסיפר כ"ק מרן זי"ע, שמרן הדברי חיים אמר יביביביב[צודק היה גערעכט איז געווען ר' יחזקאל'עבענין זה: זייער

א קוניא"ש ,בור ועם הארץנכנס לבית המדרש , ר' יחזקאל] וחר סוסים, שהיה מדרגה פחותה באותם הימים],[עגלון וס

וכי מה הוא יודע מה זה יחוד מה זה קוב"ה לשם יחוד, צועקו ומהו שכינתיה...

כי, בהתמדה הקדושה התורה הוא חסידות ראה שם: ועיקר יגיגיגיג עם המתחסד חסיד איזה) ב"ע קיד ב"ח ק"זוה( ל"ז אמרו והתורה ,חד הוא בריך וקודשא אורייתא כי הפירוש, קונו

בריך וקודשא, חסד תורת) כו, לא משלי( נקראת הקדושה כן גם אתה תרצה ואם), ג, נב תהלים( היום כל אל חסד הוא

הוא בריך בקודשא שתדבק, קונך עם תתחסד, חסיד להיות חסיד וכו'. כן גם ותקרא, חסד שהם, ותורתו

בספר 'שיחתן של עבדי אבות' מסופר בשמו של הגה"צ רבי ידידידידהיילפרין שליט"א: שמעתי מהרה"ג ר' יעקב אלחנן

חליו התגבר הילד בנו כי רחמים ולעורר להרעיש צורח לילך אז המסתופפים לאנשיו וציוה ז"בהמ מיד ובירך למאוד,

בנו בעד ולהתפלל בצבור תהלים לומר שלו המדרש לבית' ר הבכור בני כשהיה נערותי בימי הן אז, ואמר החולה. הילד

שבע כבן עלם ע)"זי משינאווע ק"הה ר"אדומו (הוא יחזקאלי כי הרופא ואמר ובא סוסים, מרכבת עגלה עליו עברה שנים שעות, איזה רק עוד יחיה ולא מבפנים כבדו חצי ונחלק נפלח בבקשתי ובתחנונים בבכי מאוד, והתנפלתי מאוד לי צר והיה י,"בעה נתרפא כי ונושעתי שמו, יתברך בראשית היוצר לפני פשוט חיל כבן היינו המלך, לפני פשוט כעבד אז הייתי אבל

המלך לפני בבקשתו אשר הפתחים אצל המשמר על העומד הנני קנתיז לעת עתה אבל הפתח, לפני לארץ עצמו יפיל לו ואסור עת, בכל לבא יוכל לא אשר המלך לפני כשר

לא כן על כי הכלל, בצרכי רק עצמו בצרכי המלך להטריד תוכלו המלך חיל כבני אתם אבל כך, כל להפציר עתה אוכל

החולה. עכ"ל. בני בעד להתפללמסופר: הרה"ק ) שריג א, אות לו בהערה(בספר 'פי צדיק' זזזז

חלוש בזקנותו היה דרכו לשוחח מזה משינאווא כאשר היהולומר שהוא זוכר עוד איך שהרגיש אז בחוש בעת שסכו אותו בהשמן, איך שעצמותיו מתיישרים, וכל מבנה גופו חוזר

וכהרה"ק משינאווא סיפר זאת, היה דרלדפוסו הראשון. כש להפטיר בערגה: וואו נעמט מען היינט אזא ביסל שמן זית...

רעד"ר ח"ג, פרשת בשלח, מאמר יא, אות (ראה שפע חיים חחחחזקה"ק מצאנז זי"ע כשכיהן ברבנות רודניק היתה : )ג

שיפטל היה בערך גראצער [שיפטלעך לשבוע ו'משכורתו , וגם זאת לא קיבל מקופת הקהל אלא זקנתי הרבנית ה]חצמו

כדי ב, ולי בתיםע"ה היתה מוכרחת לקבץ את הסכום בין הבעלמכור קדרות, ר ראזוואדובעילהתפרנס היתה נוסעת ל

ונסעה בלילה אחת וחזרה ם,לילה של נמשכהוהנסיעה ובמשך כל היום שביניהם היתה עומדת ,בלילה שלאחריה

תשע"ב · כטכטכטכט ·פר' אמור

בחורים ילמדו השאמר, הוא ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

'.די גרויסע ש"ך'ן אין חושן משפט'

, שבחורים יניחו תפילין בחוה"ממטעם זה גם אמר

מניחיןכי זהו מילי דחסידותא שאין טוטוטוטו.

הרה"צ רבי (הורה לבנו הגדול זי"ע העצי חיים זקיני

נכד כי הוא להניח תפילין בחוה"מ )זלמן לייב זצ"ל

.בביתאלא לא בבית מדרש אולם צאנז,

'ושוחחו על הקהילות בהונגריה ובמרמרוש וכו

'שע אשכנזיהיו בסיגעט לא ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

התפללו נוסח ספרד.העיר של מדרש ה, ובבית אידן

א היו מכנים אלו שלא הלכו כל כך בדרך הראויה, ל

...'ע חסידיםפאדארבענאותם 'אשכנזים' אלא '

בכלל במרמרוש לא היו 'אשכנזים', שהם היו יותר

באונגרין כמו בקלויזנבורג ששם היתה קהילה

גדולה שלהם.

הקהילה את עשו מטעם זה כן ואא: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

.)שהתפללו נוסח ספרד( השניה

גרוסוורדייןבטמאר ואגם בסר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

.ותשע קהילי'אשכנז והיובקראלי

בקלויזנבורג כיון שהיה קיבוץ של חסידים עשו קהילה

זצ"ל היה )מדזיקוב(מיוחדת. הגה"צ רבי יידעלע

בקהילה האשכנזית שהיתה קהילה גדולה ומבוססת.

עם כלבנוגע למה שדברנו מהרה"ק משינאווא, הרי

האריך ימים מה שעבר עליוטזטזטזטז.

משינאווא זי"ע היה אדם בנו הרה"ק רבי משה'לע

בצאנז ולא אצל זקינו נתגדל א וה חלוש מאד.

הרה"ק משינאווא עבר אז יוא, בפשטות כבשינאו

הרבה הרפתקאות שנסתלקה עליו הרבנית

בצעירותה וכו'. וזקינו מרן הדברי בירך אותו שיהיה

לו אריכות ימים, ואכן הוא נסתלק בהיותו בן ע"ז

שניםיזיזיזיז

ש לו ברכה מזקינו , ותמיד היה אומר שי

לאריכות ימים.

.הוא נטמן בצאנז ראש הישיבות הגרימ"ד:ראש הישיבות הגרימ"ד:ראש הישיבות הגרימ"ד:ראש הישיבות הגרימ"ד:

של רבי בניי הם נכדיו ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

ע"ה )הרבנית מויזניץ(חמותי על ידי משה'לע, יחיחיחיח

.

שמעתי מאבי זצ"ל, שרבי משה'לע היה חלוש מאד,

ממש 'עור ועצמות', ולא היה יכול לאכול כלום כי

אמנם בהגיעו לתפילה היה מה שאכל היה מקיא,

מתפלל בקול רעש גדול, באש להבה ממש, כשהוא

מקפץ ומרקד בכל הכוחות, וכשאך סיים התפילה

.היה נופל תחתיו והוכרחו לתומכו

צה ורמנכנס במסופר שהיה דברי חיים על מרן הגם

.מדרשהלבית

י ש"ב הרה"צ רביל הראההייתי בלוס אנג'לס כש

שליט"א )הלברשטאם(אברהם חיים יטיטיטיט

שיש אצלו ספר

דם וחלב טיפות , ורואים על הספרהדברי חייםמרן מ

ממה שמרן היה שורף ידיו באש.

אכן ראיתי זאת בהיותי אצלו.א: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

ידוע שמרן הדברי חיים נתן להאמרי יוסף מספינקא

זי"ע את ספר התיקו"ז שלו, וגם שם היו סימנים כאלו.

פר על הרה"צ רבי י זצ"ל סיאבר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

זצ"ל מדאלינא )אייכנשטיין(יהודה הערש ככככ

שהיה חתן

בצאנזכאכאכאכא

וזקינו של הגה"צ הרב מסלאטפינא זצ"ל כבכבכבכב

צהורשחיים אמר לו יהדברומרן , )חתנו של העצי חיים(

לקבוע עמו שיעור, ושאל מה ילמדו, ואמר מרן

שילמדו אוהב ישראל... וקבעו זמן מסויים קבוע בכל

אוהב ישראל על פי הסדר מפרשת לילה, ולמדו

בראשית, ולא למדו לפי פרשת השבוע.

שמעתי כן ממרן אאדמו"ר זי"ע שמרן א: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

הדברי חיים היה לומד הספר כסדרו ולא לפי הפרשיות.

בלילה החזיקכשלמדו פעם ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

באמצע להאיר, ו ו כדינר ביד רבי יהודה הערש

של רבי יהודה על ידוהדברי חיים נתנמנם מרן

שדלק נפחת יותר ויותר, עד שהלהבה , והנר הערש

הגיעה לידו והחל לדלוק, והוא לא העיז להזיז את

ידו מחשש שיפריע למרן הדברי חיים, אמנם כאשר

, וכל ידו התחילה לדלוק אז נתעורר מרן הדברי חיים

בידו. סימן מזהלרבי יהודה הערש ימיו היה לו

דרך ארץהמורא וים מזה את הרואא: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

כח וגבורה..., וגם שהיה

מסופר על הרה"ק רבי משה ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

בנו של הרה"ק רבי שלמה לייב מסטריזוב זי"ע,

חתן הרה"ק מגארליץ זי"ע, ממונקאטש זי"ע ו

שנולדה לו בת, וכפי שהיה נהוג בצאנז היה מרן

. הדברי חיים זי"ע נותן בעצמו את השם לרך הנולד

בשבת קודש, אחר שעלה אבי הבת לתורה, עשה מרן

הדברי חיים המי שברך, וכדרכו לא שאל את אבי

אמר את , אולם הוא הבת, רק אמר בעצמו את השם

את השם שמועלא יכלו להבין ולוהשם בהבלעה,

שאמר. כשחזר רבי משה לייב לביתו ואמר מזל טוב

והוא לרבנית, שאלה אותו: נו, איך קוראים לתינוקת?

ענה שאינו יודע... כך היה משך תקופה, שכל מי

ששאל אותו לשם בתו, ענה שאינו יודע, עד שהיה

קצת לשחוק שאב אינו יודע שם בתו והיו מציקים

מלכות שמים, וצוה להם שיניחו תפילין. נסתלק בשנת תרנ"ט בהיותו כבן פ"ג שנים. טזטזטזטז ביום י"ב חשוון תרע"ט. יזיזיזיז

היתה בתו הרה"צ רבי חיים מנדל פנט זצ"ל, חתן הרה"צ יחיחיחיח של רבי משה'לע. רבי יעקב שמשון קנר זצ"ל, חתנו

בן הרה"צ רבי צבי זצ"ל, בנו של הרה"צ רבי אברהם זצ"ל יטיטיטיט בנו של רביה"ק מרודניק זי"ע.

בן הרה"ק רבי ישכר בעריש מדאלינא בנו של הרה"ק רבי ככככ יצחק אייזיק מזידיטשוב זי"ע.

חתנו של הרה"ק רבי משה אונגר זצ"ל, חתן מרן הדברי חיים. כאכאכאכאי חיים יצחק אייזיק הרב מסלאטפינא הרה"צ רב כבכבכבכב

הרב (פלאנצגרובן ע"ה, יליד ראדומישלא: כ"ק זקיני זצ"ל כשהיה בראדומישלא היה לומד עם כמה ) מראדומישלא

בחורים מצוינים, והוא היה אחד מהם, והרה"ק מפלאנטש זי"ע כשנאלץ להימלט (היה על כמה שנים בראדומישלא

, ואמר זקיני זצ"ל לר' יעקב )ותמגאליציא מחמת גזירת המלכהנ"ל: בחור בששת ימי המעשה צריך לדעת רק גמ' ותוס', אבל

בליל שב"ק צריך לילך לרבי, ותלך להרב מפלאנטש., ושם )יב-סימן י(ועי' שו"ת דברי יציב, אורח חיים טוטוטוטו

בתוה"ד: גופא דעובדא שהיה אצל אא"ז, שנכנס לביהמ"ד ים, ואמר בלשון קדשו, וראה שהבחורים משחקים ומתקוטט

היאך הגיעו לידי זה, מחמת שלא הניחו תפילין אוין להם עול

תשע"ב · לללל ·פר' אמור

ואומרים לו: ווי אזוי הייסט דאס קינד, כי רצו

לשמוע האיך שמשיב שאינו יודע... כך עבר שבוע

רבי משה וחודש, וכל אותו זמן לא הרהיב בנפשו

לייב להיכנס לשאול את פי זקינו מרן הדברי חיים

זי"ע את שם בתו. כשהגיע סמוך לימים הנוראים,

החליט שיכנס להזכיר עצמו ומשפחתו בקוויטל

לפני ולפנים, וכך אולי יוודע לשם. הוא רשם שמו

ושמות בני משפחתו, ואת מקום שם התינוקת

קח מרן . כשלוכתב בתו הנולדה למז"ט השאיר ריק

הדברי חיים את הקוויטעל לקרוא, שאלו למה לא

כתב עוד שם, והוא ענה שאינו יודע השם... אז גילה

רואים מזה את לו מרן הדברי חיים זי"ע את השם...

הפחד שהיה מפני מרן הדברי חיים.

אף וזאת ,חסידים היה פחדאצל ה א:א:א:א:""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

תמיד יצא הואו ,שבצאנז לא היתה הדלת נעולה

עם ם, וגםודיבר עם כל אדהיות עם הציבור ל

.םהע העניים ופשוטי

מאבי זצ"ל,שמעתי אכן ר מסאטמאר:ר מסאטמאר:ר מסאטמאר:ר מסאטמאר:""""האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

, ואם אמר להם ממנו כסףשהעניים היו מבקשים

שאין לו, אמרו שהם אינם מאמינים... ואמר שבאמת

אין לו, והעניים הכניסו ידיהם לכיסיו לבדוק אם אכן

דקו, גם בוועסטל...אין שם כלום, בכל הכיסים ב

להם סכום כסף לקנות בזה כשנתןא: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

מנעלים, היו עונים לו שבסכום כזה יקנה מנעלים

לבת שלו אבל הם צריכים יותר מזה... כה טענו עמו,

.וגם נשים..

אכן, גם הן היו שם.ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

אותו...העניים היו דוחפים וא: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

ם היו באים במלבושים הר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

קרועים מרוב העניות, והוא היה נותן לכל אחד ואמר

אי אפשר לתאר זה יקנה מנעלים וזה יקנה בגד וכו'...

קורא לבנות הוא היה ...העניות של אזאת היום

... 'טאכטער קרוין'העניים שהיו בהן גם יתומות וכו'

...צא לשוקגם היה יוהוא

ם לשוק למכור תפוחיםידוע שיצא פעא: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליטכגכגכגכג

...

רבנית ליה שפעם המסופר ר מסאטמאר:ר מסאטמאר:ר מסאטמאר:ר מסאטמאר:""""האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

איזה סכסוך כספי עם המשרתת שם בבית שבקשה

יותר ממה שהיה מדובר ביניהם, והרבנית נכנסה אל

מרן הדברי חיים לספר על כך, ואמר לה מרן שאין

ברירה בידה וכי היא חייבת לילך לדין תורה, וביקש

ין יבואו לקרוא לו. וכאשר נקבע שכאשר ילכו לבית ד

הזמן באה הרבנית להודיע שהיא הולכת לבית דין,

ומיד קם מרן הדברי חיים ממקומו ולבש מעילו

והחל לצאת. אמרה לו הרבנית שאין צורך שיבוא

עמה כי היא תסתדר לבד ותוכל להרצות טענותיה.

אמר לה מרן הדברי חיים, וכי אני הולך בשבילך, הרי

בשביל המשרתת, כי מי יטען בשבילה... אני הולך

שהיא תבוא לבית דין כ'רבנית' והיא א: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

כמשרתת...

מכאן נוסעים עכשיואתם ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

?לבקר בבית האסורים

.אכןא: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

. היכן פעם שםכבר ביקרתי ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

שהם נמצאים, זה הטוב ביותר שעוד שייך במצב כזה.

זה רחוק מכאן, ומכאן דואגים להם מאכלים אין

כשרים, ומכניסים להם מה שאפשר לשבתות ויו"ט,

ולפסח מביאים להם מצות של ערב פסח, ויין וגביע.

יש אצלנו אברך ר' ישראל חיים שטייסל שהוא

מתעסק בזה לשם מצוה.

יש שם ב' מנינים היימישע יידן, ועצם הדבר שהם

לל במנין, זה מוסיף יושבים ביחד ויכולים להתפ

להם הרבה.

בוודאי שזהו טוב יותר באופן כזה.א: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

...נעבעך ,רחמנות עליהםר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

יהם משפחותיש בנוסף להם גם את א: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

...הרבה רחמנות'ן ואת בניהם... בכל רחמנות יש

.א וודאיר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

והיום יודעים , בגלותאנו בכל מקום א: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

.כבר בכל מקום זאת

משנכנס אדר מרבין בשמחה, עם מה מרבין בשמחה?

...שמחת התורהעם ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

אמרתי... אין פשט כך אף אניאכן א: א: א: א: """"שליטשליטשליטשליט מרןמרןמרןמרן

...)שבת פח, א( אחר... הדור קבלוהו

אורה זו ,ורהאליהודים היתה ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

...)מגילה טז, ב( תורה

חתנו של מי הוא? ושאל על הגרימ"ד שליט"א:

למבערגער שליט"א אשר אצל הרה"ג רבי הגרימ"ד:הגרימ"ד:הגרימ"ד:הגרימ"ד:

.)ממאקאווא אלעד(

, חתנו של חותני גם גיסיני הוא מחותא: א: א: א: """"מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

זצ"ל. )הגה"צ רבי שמואל אונסדורפר(

עם גיסכם הרה"ג רבי יעקב אלי' ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: ר מסאטמאר: """"האדמוהאדמוהאדמוהאדמו

א אני קרוב מאד... גם אתו אתם כבר מחותנים.שליט"

��

כאשר אלמנה אחת באה להתלונן אצלו שבני אדם כגכגכגכגהוציאו שם רע על התפוחים שלה ואין באים לקנות, ומרן

רי חיים יצא מיד לשוק ונעמד על יד התפוחים והכריז הדב שמוכרים כאן תפוחים וכו', וכמובן שנמכרו כל התפוחים.

הלברטשאם זצ"ל, היה בנו של רבי יהושע מדלינא, יהושע היה בנו רביחתנו ומ"מ של רבי יהודה הערש.

זי"ע, בן הרה"ק מבארדיובשל הרה"ק רבי משה מגארליץ.

תשע"ב · לאלאלאלא ·פר' אמור

חצר הקודש צאנזחצר הקודש צאנזחצר הקודש צאנזחצר הקודש צאנז קרית צאנז נתניה

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ כסא דברכתאכסא דברכתאכסא דברכתאכסא דברכתא

ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה, לכבוד איש חי ורב פעלים, מרביץ תורה לעדרים ,ר בו רוח חכמה עצה ותבונה, אוצר בלום בתורה ובחסידות, משנתו רב ונקיחוב"ט, איש אש

אשר זכה וזוכה להיות קרוב לפני ולפנים, איש האשכולות, שמו מפארים, ה"ה

שליט"א בן ציון רייךבן ציון רייךבן ציון רייךבן ציון רייך ביהרה"ג ר נאמן בית רבוה"ק

לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב ובשעטומ"צלרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב ובשעטומ"צלרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב ובשעטומ"צלרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב ובשעטומ"צ לות המו"מ בתוי"ש כמר יעקב איתמר נ"ילות המו"מ בתוי"ש כמר יעקב איתמר נ"ילות המו"מ בתוי"ש כמר יעקב איתמר נ"ילות המו"מ בתוי"ש כמר יעקב איתמר נ"ישמחת נישואי בנו הבה"ח כליל המעשמחת נישואי בנו הבה"ח כליל המעשמחת נישואי בנו הבה"ח כליל המעשמחת נישואי בנו הבה"ח כליל המע הי"ו הי"ו הי"ו הי"ו משה טהלרמשה טהלרמשה טהלרמשה טהלרע"ב הרה"ח ר' ע"ב הרה"ח ר' ע"ב הרה"ח ר' ע"ב הרה"ח ר'

מיקירי אנ"ש בעיר רחובות יצ"ומיקירי אנ"ש בעיר רחובות יצ"ומיקירי אנ"ש בעיר רחובות יצ"ומיקירי אנ"ש בעיר רחובות יצ"ו - - - - הי"ו הי"ו הי"ו הי"ו יונה מאיריונה מאיריונה מאיריונה מאירבן הרה"ח ר' בן הרה"ח ר' בן הרה"ח ר' בן הרה"ח ר'

מראשי ועד הנאמנים העולמי של מרכז רפואי צאנזמראשי ועד הנאמנים העולמי של מרכז רפואי צאנזמראשי ועד הנאמנים העולמי של מרכז רפואי צאנזמראשי ועד הנאמנים העולמי של מרכז רפואי צאנז - - - - הי"ו הי"ו הי"ו הי"ו יצחק בן ציון הכהן וואלףיצחק בן ציון הכהן וואלףיצחק בן ציון הכהן וואלףיצחק בן ציון הכהן וואלףוחתן הנגיד הנכבד מוה"ר וחתן הנגיד הנכבד מוה"ר וחתן הנגיד הנכבד מוה"ר וחתן הנגיד הנכבד מוה"ר

נתרי דדהבא, מוותיקי העסקנים לבית צאנז, תהלתם בקהל חסידיםנתרי דדהבא, מוותיקי העסקנים לבית צאנז, תהלתם בקהל חסידיםנתרי דדהבא, מוותיקי העסקנים לבית צאנז, תהלתם בקהל חסידיםנתרי דדהבא, מוותיקי העסקנים לבית צאנז, תהלתם בקהל חסידיםוהברכה אחת הוא לסבים הדגולים, הני צוהברכה אחת הוא לסבים הדגולים, הני צוהברכה אחת הוא לסבים הדגולים, הני צוהברכה אחת הוא לסבים הדגולים, הני צ מוהר"ר יצחק אזיק היילפרין הי"ומוהר"ר יצחק אזיק היילפרין הי"ומוהר"ר יצחק אזיק היילפרין הי"ומוהר"ר יצחק אזיק היילפרין הי"ו מוהר"ר שמואל רפאל רייך הי"ו מוהר"ר שמואל רפאל רייך הי"ו מוהר"ר שמואל רפאל רייך הי"ו מוהר"ר שמואל רפאל רייך הי"ו

ויהא רעוא מן קדם אבוהון דשבשמיא, שיזכו לרוות רוח נחת דקדושה מכל יוצאי חלציהם, ואך ששון ושמחה יעתא דשמיא עד עולם, ואך טוב וחסד ירדפם כל הימים.ישכון באהלם תמיד, מתוך נחת והרחבה, סי

המאחלים מקרב הלב, ההנהלההמאחלים מקרב הלב, ההנהלההמאחלים מקרב הלב, ההנהלההמאחלים מקרב הלב, ההנהלה

úáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâ

ãáëðä åðéãéãé äìòðäåïéëøòáù ø÷é ,

ø"øä øãðìãéøô äùî éáöøãðìãéøô äùî éáöøãðìãéøô äùî éáöøãðìãéøô äùî éáö å"éä ÷øàô àøàá

åðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìåðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìåðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìåðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøì áä úãìåä úçîùáä úãìåä úçîùáä úãìåä úçîùáä úãìåä úçîùïïïï î"åèòùáå áåè ìæîáî"åèòùáå áåè ìæîáî"åèòùáå áåè ìæîáî"åèòùáå áåè ìæîá

è"ìæî úëøáåè"ìæî úëøáåè"ìæî úëøáåè"ìæî úëøáå ø ç"äøä åéáàìø ç"äøä åéáàìø ç"äøä åéáàìø ç"äøä åéáàì å"éä ìãðòî íçðî ' å"éä ìãðòî íçðî ' å"éä ìãðòî íçðî ' å"éä ìãðòî íçðî ' - - - - ñ"ðåéñ"ðåéñ"ðåéñ"ðåé

å"éä ïàîééð äçîù áøä åéîçìå å"éä ïàîééð äçîù áøä åéîçìå å"éä ïàîééð äçîù áøä åéîçìå å"éä ïàîééð äçîù áøä åéîçìå - - - - ô"åáô"åáô"åáô"åá

ãéîú åìäàá ïåëùé äçîùå ïåùù êà àéîìò éîìòì áø òôùå ù"ãñ êåúî

úáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâ

ãáëðä åðéãéãé äìòðäåïéëøòáù ø÷é , 'ø ç"äøä äèàø ìùéô íéøôàäèàø ìùéô íéøôàäèàø ìùéô íéøôàäèàø ìùéô íéøôà å"éä

éñðàî

çëùð éúìáä åéáà ð"òìçëùð éúìáä åéáà ð"òìçëùð éúìáä åéáà ð"òìçëùð éúìáä åéáà ð"òì ì"æ øèìà íééç 'ø ç"äøäì"æ øèìà íééç 'ø ç"äøäì"æ øèìà íééç 'ø ç"äøäì"æ øèìà íééç 'ø ç"äøä

ì"öæ ìùéô íéøôà ìàøùé éáø â"äøä ïáì"öæ ìùéô íéøôà ìàøùé éáø â"äøä ïáì"öæ ìùéô íéøôà ìàøùé éáø â"äøä ïáì"öæ ìùéô íéøôà ìàøùé éáø â"äøä ïá äèàøäèàøäèàøäèàø

'÷ä åðéúìéä÷ã ìä÷ä ùàø'÷ä åðéúìéä÷ã ìä÷ä ùàø'÷ä åðéúìéä÷ã ìä÷ä ùàø'÷ä åðéúìéä÷ã ìä÷ä ùàø

å"ðùú øééà æ"è é"áìðå"ðùú øééà æ"è é"áìðå"ðùú øééà æ"è é"áìðå"ðùú øééà æ"è é"áìð

.ä.á.ö.ð.ú.ä.á.ö.ð.ú.ä.á.ö.ð.ú.ä.á.ö.ð.ú

úáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâ

ãáëðä åðéãéãé äìòðäåïéëøòáù ø÷é ,

áøä äèàø ïîìæ ììä éëãøîäèàø ïîìæ ììä éëãøîäèàø ïîìæ ììä éëãøîäèàø ïîìæ ììä éëãøî å"éä ïåãðåì

åðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìåðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìåðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìåðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøì áä úãìåä úçîùáä úãìåä úçîùáä úãìåä úçîùáä úãìåä úçîùúúúú î"åèòùáå áåè ìæîáî"åèòùáå áåè ìæîáî"åèòùáå áåè ìæîáî"åèòùáå áåè ìæîá

è"ìæî úëøáåè"ìæî úëøáåè"ìæî úëøáåè"ìæî úëøáå 'ø ç"äøä åéáàì 'ø ç"äøä åéáàì 'ø ç"äøä åéáàì 'ø ç"äøä åéáàì íéøôà íéøôà íéøôà íéøôà ìùéô ìùéô ìùéô ìùéô å"éä å"éä å"éä å"éä - - - - éñðàîéñðàîéñðàîéñðàî

ãéîú åìäàá ïåëùé äçîùå ïåùù êà àéîìò éîìòì áø òôùå ù"ãñ êåúî

תשע"ב · לבלבלבלב ·פר' אמור

כסא דברכתאכסא דברכתאכסא דברכתאכסא דברכתא

להאבר"ך המופלג, עסיק וגריס באורייתא תדירא, ידיו לו רבברכת מזלא טבא וגדיא נאה שגורה בזה בתורה וחסידות, ברוך הכשרון ואוצר סגולה, לשונו עט סופר מהיר, העומד בכל עת לימין המערכת

בעריכת דברי התורה של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, מחשובי סופרי המלך

שליט"אשליט"אשליט"אשליט"אנפתלי צבי מרמורשטיין נפתלי צבי מרמורשטיין נפתלי צבי מרמורשטיין נפתלי צבי מרמורשטיין הרה"ג ר' הרה"ג ר' הרה"ג ר' הרה"ג ר' ומחו"ר מרכז התורה פעיה"קומחו"ר מרכז התורה פעיה"קומחו"ר מרכז התורה פעיה"קומחו"ר מרכז התורה פעיה"ק נות בעיה"ק ירושליםנות בעיה"ק ירושליםנות בעיה"ק ירושליםנות בעיה"ק ירושליםוווויני ממיני ממיני ממיני ממדיין בביה"ד לענדיין בביה"ד לענדיין בביה"ד לענדיין בביה"ד לענ

לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת הולדת הבן כמר משה יהושע נ"ילרגל השמחה השרויה במעונו שמחת הולדת הבן כמר משה יהושע נ"ילרגל השמחה השרויה במעונו שמחת הולדת הבן כמר משה יהושע נ"ילרגל השמחה השרויה במעונו שמחת הולדת הבן כמר משה יהושע נ"י

ויה"ר שאך ששון ושמחה ישמע לעד במעונו, ויזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצ"ח, לעלמי עלמיא לגדלם לתורה לחופה ולמעש"ט, מתוך רוב שפע ונחת דקדושה, ושפע רב

המאחלים מקרב הלב מכון 'עץ החיים' - מערכת 'בצילא דמהימנותא'חברי

חצר הקודש צאנזחצר הקודש צאנזחצר הקודש צאנזחצר הקודש צאנז קרית צאנז נתניה

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ ואנשי חסד נאספים

בתוך קהל עדתינו הק' אבלים ורצוצים אנו, פלגי מים תירד עינינו על השבר הגדול אשר הושברנו בהסתלקותו בחטף של האיטובים לכלל ולפרט, אהוב על המקום ועל הבריות, עושה חסד לאלפים, אשר מסר נפשו גופו גברא רבא, איש חי ורב פעלים

יובל שניםקרוב לנוך פעיה"ק זה ימסור בלו"נ לכל בתי החלעודדם ולשמחם בדעת ובתבונה, ומאודו למען שבורי לב ונדכאי רוח, בצרכי ציבור באמונה, איש תם וישר מיקירי קרתא דשופריאהעמיד תלמידים הרבה, עוסק

ז"לחיים שרגא פאוויל שר מוה"רהרה"ח מנהל בתי החינוך 'בית חנה' רבות בשנים, וחבר וועד הקהילה

מי יתן לנו תמורתו אוי

תנחומינו הכנים מוגשים בזאת נזר העסקנים לבית צאנז עין הוא יבורך,רב פעלים לכלל ולפרט, טוב ,אחיו הדגול והנכבדקדם

הי"ויעקב שמעון הרה"ח ר' ת נתניהייסגן ראש עיר

ולכל בני המשפחה הרוממה שיחי' ההולכים בדרכיו הישרים ובפעליו הטובים לכלל ולפרט המקום ינחם אתכם בתוך שארי אבלי ציון וירושלים

יה"ר שלא ישמע עוד בגבולכם שום שבר ושוד, ולא תוסיפו לדאבה עוד, בולע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים, עדי יקיצו וירננו שוכני עפר אמןוי

ההנהלה

בסימן חמול עלינו ועל עוללנו -מגבית הוד שבהוד

המגבית השנתית לטובת פעולות החינוך והחסד לעידוד הלימוד של של בעיצומה ראשי 'אשרי יולדתך' נמצאים בימים אלו

'אשרי יולדתך' אשר במשך כל השנה שוקדים למען קידום התלמידים בפעילויות שונות, אבחונים כדי לקלוט קשיי

.בשעות הפנאימיוחדות התלמידים ומתן עזרה, פרסי עידוד, מבחנים פומביים, פעילויות

, תרמו בעין יפה חמול עלינו ועל עוללנו בהילולא דבר יוחאי מבקשים ממך, חסידי צאנז י החמדילד-אלפי צאן הקדשים

כי לא תשכח מפי זרעו כהבטחת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. -ובנפש חפצה למען נוכל לגדול לזרע ברך ה'

א האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, לכבוד התנאשר על כן פונים בזה ראשי 'אשרי יולדתך' בקריאה של חיבה להשתתף

, סכומים אלו ניתנים לתשלום ₪ 1800/ פרנס שבוע בסך ₪ 360בהחזקת פעולות החינוך והחסד בתרומת פרנס יום בסך

בפריסה שנתית.

לפקודה 46לארגון אשרי יולדתך אישור לעניין תרומות לפי סעיף