Download doc - סיכום בית שני

Transcript
Page 1: סיכום בית שני

ממדינת מקדש לעם הספר.

רקע:

לפנה"ס וסיומה538 שנה, ראשיתה בשיבת ציון בשנת 700תקופת בית שני נמשכה יותר מ- לספירה. משם התקופה ניתן ללמוד על מרכזיותו של ביהמ"ק70לאחר חורבן בית שני בשנת

בחברה היהודית.

לספירה את התקופה של השנים שקדמו למרד בר כוכבא70)נוהגים להוסיף למניין השנים של לספירה.( במהלך השנים האלו יהודה הייתה נתונה לשלטון200ולחתימת המשנה בשנת

שנה בה80ממלכת פרס, הממלכות ההלניסטיות והאימפריה הרומית. )פרט לתקופה של יהודה הייתה עצמאית בהנהגת בית חשמונאי(.

קיצה של ממלכת ישראל:

לפנה"ס. עקב המיסים הכבדים738האימפריה האשורית כבשה את ממלכת ישראל בשנת שנאלצה ממלכת ישראל לשלם לאשורים פרץ מרד. האשורים עלו עם צבאם על ממלכת

ישראל וכבשו אותה. הם הגלו את תושבי הממלכה ופיזרו אותם בכמה אזורים בארם נהריים. לארץ הם הביאו נוכרים ונתנו להם קרקעות. תושבי ממלכת ישראל שנותרו בארץ התערבבו

השומרונים. הגולים ממלכת ישראל שפוזרו במקומות–עם הנוכרים שהובאו לארץ ונקראו שונים ברחבי האימפריה האשורית התבוללו ונטמעו בין הנוכרים ואבדו במהלך השנים לעם

ישראל. כך בא הקץ לממלכת ישראל.

קיצה של ממלכת יהודה:

שנה התמוטטה האימפריה האשורית ועלתה האימפריה הבבלית. המלך יהויקים250אחרי מרד בבבלים שעלו עם צבאם ליהודה. הוא מת בזמן המצור ובנו יהויכין שילם את המחיר- הוא

הוגלה לבבל יחד עם רבים אחרים. נבוכדנאצר מלך בבל הכתיר את צדקיהו למלך על יהודה אך לפנה"ס חזר נבוכדנאצר עם צבאו לירושלים החריב את העיר586גם צדקיהו מרד בו. בשנת

ואת בית המקדש והגלה לבבל תושבים רבים, כמו כן לקח את כלי הקודש שהיו במקדש. כאן - לוח כרונולוגי לתקופת בית ראשון(7מתחילה תקופת גלות בבל. )ראה לסיכום בספר ע"מ

50)מחורבן בית ראשון שנבנה ע"י שלמה המלך, עד הקמת ביהמ"ק השני ע"י שבי ציון חלפו שנה.(

גלות בבל:

בני יהודה ובנימין שגלו לבבל שמרו בקפדנות על חוקי התורה ומצוותיה . הבבלים לא כפו עליהם את דתם ותרבותם. הם נהגו בגולים בסובלנות רבה. בבבל קמו בתי הכנסת הראשונים.

הם שימשו תחליף לבית המקדש שחרב. הנביאים ירמיהו, יחזקאל וישעיהו הסבירו שהעם גלה מארצו רק מפני שה' העניש אותו על חטאיו, לא היה להם ספק שהגאולה תבוא כשה' יראה

שגולי בבל ראויים להיגאל.

: לוח כרונולוגי- תקופת בית שני, לעבור עם התלמידים. לסכם את מאפייניה10-11בספר ע"מ :11הייחודיים של התקופה- ע"מ

*מחורבן בית ראשון היישוב היהודי הוא חלק מעם שחלקו השני נמצא בגולה.

*בתקופה זו חיי העם סובבים סביב בית המקדש.

*בימי בית ראשון נהנה עם ישראל בדרך כלל מחירות מדינית, לעומת בית שני בו היה כפוףלאימפריות זרות- הפרסית, היוונית והרומאית.

Page 2: סיכום בית שני

*תקופת בית שני התאפיינה בתסיסה רוחנית בגלל הכפיפות לשלטון זר והמפגש עם תרבויותזרות.

)מקור השם- יהודים- השם הראשון של עם ישראל היה "עברים". מקורו באברהם העברי. מאז יציאת מצרים נקרא עם ישראל גם "בני ישראל" שכן הם היו בניו של ישראל )יעקב(. אח"כ התפלגה ממלכת ישראל לישראל ויהודה)יהודה היו בני שבט יהודה ובנימין(. מלכת ישראל נטמעה בקרב הגויים. לכן נעשה השם "יהודים" שם כולל לכל השייכים לעם ישראל ולכל

עובדי ה'.

פרק ראשון: יהודה בתקופה הפרסית.

גלות בבל: הצהרת כורש ושיבת ציון:

היהודים בגלות בבל: מעמדם, מצבם הכלכלי ועמדותיהם בתחום הדת.

בני עשרת השבטים שהוגלו ראשונים, פוזרו ברחבי האימפריה ונטמעו בקרב העמים . זוהי הגלות הראשונה של עם ישראל , אין אנו יודעים עליה רבות העם היהודי לא טעם את

טעם הגלות כי הוא נטמע לחלוטין בחברה האשורית.

גולי בבל- מצבם הכלכלי ומעמדם:

*גולי יהודה ובנימין נקלטו היטב בבבל, וישנם מקורות היסטוריים המעידים שהם שירתובחצר המלכות ומילאו תפקידים חשובים במינהל הבבלי.

*מצבם הכלכלי היה מצוין. ניתן לראות זאת לפי העובדה שכאשר עולים שבי ציון לארץ, תומכת בהם יהדות הגולה בכסף, בזהב וברכוש רב.

*רוב היהודים ישבו בעיר ניפור, מרכז בבל, ועסקו כפקידים, לווים, ואיכרים זעירים. *יש לציין שבבל הגלתה בעיקר את בני המעמדות הגבוהים, דלת הארץ נשארה ביהודה.

הגולים היו העילית של העם ביהודה, משכילים ואנשי רוח.

הבבלים לא כפו את אמונתם על הגולים, ונהגו בהם בסובלנות:* המלך יהויכין שוחרר מהכלא ותוארו "מלך יהודה" נשמר לו.

* גם מעמדם של הכוהנים והלויים גולים נשמר. *הזקנים היו ראשי האבות שעמדו בראש השבטים בגולה.

* הנביאים- ירמיהו, יחזקאל וישעיהו נמנו גם הם עם ההנהגה והטיפו את דבר ה' ושיבתציון.

כלומר ההנהגה היהודית נשארה גם בגלות. בבבל שמרו היהודים בקנאות על הדת היהודית וקיימו את המצוות שאפשר לקיים בהיעדר ביהמ"ק. דוגמה- ברית מילה, שמירת השבת, קיום ימי זיכרון לאומיים כמו צום לזכר חורבן

הבית.רבים שמרו על מגילת היוחסין וביטאו בשירים את געגועיהם לא"י. הגולים הקימו את בתי הכנסת הראשונים. מטרת הקמתם- לשמש תחליף לביהמ"ק שחרב.

התפילות היו תחליף לקורבנות שאי אפשר היה להקריב. )התורה אסרה העלאת קורבנותמחוץ לביהמ"ק(.

שמות בבליים שניתנו ליהודים כולל משפחת המלוכה,–ניתן לראות גם השפעה בבלית חודשי השנה סומנו בשמות בבליים כמו ניסן, אייר סיוון.

לנביאי ישראל בגלות היה תפקיד חשוב: הנביא ירמיהו קרא לגולי בבל להתבסס במקום ולשמור על קיומם עד שתבוא הגאולה,

במקביל אין להפסיק להתפלל לשלום ירושלים.

Page 3: סיכום בית שני

גם הנביא יחזקאל שחזה את החורבן הבטיח לגולים שהגאולה קרבה. העם גלה מארצו מכיוון שה' העניש אותו על חטאיו. הגאולה תבוא כשה' יראה שהעם היטהר מחטאיו. )חזון

(1-27העצמות היבשות- יחזקאל לז כאמור- הגולים התאימו את המנהגים היהודים לתנאי החיים שהשתנו.

דתית של עם ישראל בגלות בבל הוכשרה ע"י שלושה–לסיכום: תקומתו הלאומית- רוחנית גורמים:

*נביאי ישראל*הזיקה העמוקה של העם לציון

*יחסם הסובלני של הבבלים לשבוייהם.

ממלכת פרס: רקע:

לפנה"ס. היא החריבה7 לפנה"ס עד המאה ה-9- שלטה באזור מהמאה ה-ממלכת אשור לפנה"ס.720את ממלכת ישראל בשנת

לפנה"ס.605-532 כבשה את ממלכת אשור ושלטה באזור בין השנים ממלכת בבל. הוא הגלה את התושבים לבבל.1נבוכדנאצר מלך בבל החריב את ירושלים וביהמ"ק ה-

הממלכה הפרסית. לפנה"ס כבש כורש את ממלכת בבל והחל לייסד את 539בשנת

330-539 שנה. )200 האימפריה הפרסית שלטה על אזור המזרח התיכון כ-הזמן:לפנה"ס(.

את האימפריה ייסד המלך כורש. האימפריה הפרסית הייתה האימפריה הגדולה ביותר שידע העולם העתיק עד הופעתו של

אלכסנדר מוקדון.

(17 מפרס שבמזרח, עירק, סוריה, לבנון, א"י, מצרים ותורכיה. )ראה מפה ע"מ גבולותיה-

מאפייני האימפריה הפרסית:*בראש האימפריה עמד "מלך המלכים".

*הפרסים השאירו את המלכים שנכבשו כשליטים מקומיים תחת שלטון פרס. *האימפריה חולקה ליחידות קטנות שנקראו "פחוות" או מדינות.יהודה הייתה פחווה בתוך

נציבות עבר הנהר. *שטחי האימפריה היו קניינו הפרטי של המלך. הוא היה שליט יחיד, המצביא העליון

בשעת מלחמה, ושופט עליון בימי שלום. הוא נעזר בשבעה יועצים שהיוו מעין בית דיןעליון.

*הממלכה האדירה נוהלה ע"י אחשדרפנים- מושלים שהיו נציגי המלך והיו כפופים לו.לרשותם עמד הצבא הפרסי. תפקידו היה לגבות מיסים ולבצע את פקודות המלך.

הפרסים נהגו בסובלנות כלפי העמים הכבושים, העניקו להם חופש דתי והשתדלו לא* לעורר בהם תחושת שליטה בכפייה. מדיניות זו הייתה בניגוד למדיניות שנהגו מלכי אשור

ובבל שנהגו להגלות ממדינותיהם את העמים שכבשו כדי להקשות עליהם למרוד בשלטון.

המדיניות של כורש כלפי העמים באימפריה הפרסית:

*כורש מצטייר כמלך סובלני ונאור שנקט במדיניות סובלנית כלפי העמים שכבש:

Page 4: סיכום בית שני

- לעיתים הוא השאיר את השלטון בידי שליטים מקומיים, בתנאי שישמרו אמונים לשלטוןהפרסי.

-הוא מינה יועצים ופקידים מקרב העמים המנוצחים ולא הכביד עליהם במיסים כדי לרכושאת נאמנותם.

- הוא גם תרם מכספו למקדשי אלים, התיר לעובדי האלילים להשיב למקומם את פסליהאלים שהוגלו לבבל ושיקם מקדשים הרוסים.

- כמו כן התיר ליהודים לבנות מחדש את מקדשם ודרש מפקידיו להחזיר את כלי ביתהמקדש שלקח נבוכדנאצר מן המקדש.

עקב מדיניות זו הוא זכה ליוקרה ואהדה רבים. הוא פעל מתוך אינטרס פוליטי- אם יהיה סובלני כלפי העמים שכבש- הסיכויים למרדיפחתו. ע"י שיתוף פעולה עם העמים הכבושים הוא מונע תחושת נקם ורצון למרוד בו.

הצהרת כורש: תוכנה, הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה עלהיהודים.

(18: )בספר ע"מ תוכן ההצהרה לפנה"ס פרסם כורש הצהרה בשפה עברית שנועדה ליהודים שהוגלו לבבל.538בשנת

בהצהרה המכונה- "הצהרת כורש" מתאר כורש כי ה' פקד עליו לבנות לו בית בירושלים. כורש קורא ליהודי בבל לשוב לארצם ולבנות מחדש את בית המקדש שנחרב בירושלים.

בהצהרה המופיעה בספר עזרא פרק א' ב-ד, הבהיר כורש כי השיבה לא"י היא רשות ולא חובה. כמו כן הורה כורש ליהודים הנשארים בבבל לתמוך בעולים באמצעות תרומות.

להצהרה נוסף תזכיר שנשלח אל הפקידות הפרסית העוסק בעניינים מנהליים וכספיים של בניית המקדש. בתזכיר מפרט כורש את מידות המקדש, מה גובהו ומה רוחבו, ממה ייבנה,

כמו כן הוא מצווה להחזיר את כלי המקדש שלקח נבוכדנאצר.)*ה' פקד על כורש לבנות לו בית בירושלים.

*כורש קורא ליהודי בבל לעלות לירושלים ולבנות את ביהמ"ק*היהודים שיישארו בגלות יתמכו בעולים ע"י תרומות.

* כורש מצווה להחזיר את כלי המקדש שנבזזו ע"י נבוכדנאצר*בתזכיר מצורף מתואר כיצד ייראה ביהמ"ק וממה ייבנה.(

הסיבות למתן ההצהרה: יש המסבירים את מתן ההצהרה במדיניות הסובלנית שנקט כורש כלפי העמים.1

הנכבשים. יש שטוענים שכורש נתן את ההצהרה מתוך מניעים פוליטיים מובהקים- ביסוס.2

שלטונו- הוא רוצה לשלוט בדרכי נועם והבנה ולא ע"י כוח ואלימות. הוא רוצה לשלוט בשולי האימפריה ולמנוע מרידות, לכן הוא מצטייר כמשחרר ולא ככובש, ומנסה

לרכוש את אהדת העמים. טוענים שכורש רצה לכבוש את מצרים ויישוב יהודי פרו-פרסי בא"י יסייע לצבא הפרסי בדרכו למצרים.

לנביאים בישראל ישנו הסבר נוסף- נבוכדנאצר הובא ע"י ה' כדי להעניש את ישראל.3 על החטאים המרובים ואילו כורש הוא המכשיר בידי ה' שנועד להתחיל בגאולת עם

ישראל.

ההשפעה על היהודים: )משמעות ההצהרה(

ההצהרה מסיימת פרק עצוב בתולדות ישראל- חורבן ביהמ"ק הראשון וגלות העםא.מארצו, ומחדשת את העלייה לא"י כדי לבנות את ביהמ"ק.

ירושלים שוב מהווה מרכז לעם היהודי.ב.נוצר דגם של תפוצה- מרכז שקיים עד היום.ג.

Page 5: סיכום בית שני

חיזוק הקשר בין עם ישראל-תורת ישראל-א"י.ד.חיזור מעמדה של יהודה באיזור.ה. למרות ההצהרה רוב היהודים נשארו בבבל ותמכו בעולים בכסף וברכוש ורק מעטיםו.

עלו. לפנה"ס, ירושלים הפכה לעיר מקדש.515בניית ביהמ"ק השני הושלמה בשנת ז.

נוסח ההצהרה עורר מחלוקת בין החוקרים. ישהאם הצהרת כורש היא מסמך אמין? חוקרים שטוענים שההצהרה היא מעשה זיוף של סופר יהודי שביקש להציג תוקף חוקי לבניית

ביהמ"ק. לעומתם יש חוקרים הטוענים כי ההצהרה מהימנה.

הטיעונים לכך שההצהרה אינה מהימנה:

*לא ייתכן שכורש מלך פרס פרסם צו מלכותי בעברית.

*לא ייתכן שכורש האמין באלוהי ישראל ושאלוהים נגלה אליו ופקד עליו לבנות לו בית.

הטיעונים לכך שההצהרה מהימנה:

*השימוש בעברית אינו חריג. מלכי פרס נהגו לפרסם את פקודותיהם לכל עם בלשונו.

*ההשוואה לתעודות אחרות מאותה תקופה- למשל כתובת הגליל שנתגלתה בחפירות על יד עירק, צורתה היא צורת גליל ולכן היא קרויה כך. על פי תעודה זו נראה שכורש נהג ביהודים

כמו שנהג בעמים אחרים.

הרכב גלי העלייה הראשונים, מנהיגי השבים, קבוצות בקרב ההנהגה. )המאבקבין צאצאי בית דוד לבין הכהונה הגדולה(

מי היו העולים ומה היו המניעים שלהם?

50למרות שהכרזת כורש עוררה התרגשות רבה בקרב היהודים, רק מעט עלו לארץ. כ- אלף עולים.העולים היו בעיקר בני המעמד הגבוה- הכוהנים שרצו לחזור למקומם

בבימ"ק. אחרים עלו כי השאירו כאן משפחה ו/או רכוש. הצטרפו גם עבדים ושפחות.

: מנהיגי העולים

בראש העולים עמדו ששבצר וזרובבל בן שאלתיאל- צאצאיו של יהויכין מלך יהודה.* הם ייצגו

את שושלת המלכות.

*את שושלת הכהונה ייצג יהושוע בן יוצדק בנו של הכוהן הגדול האחרון בבית המקדש.

היהודים שנשארו בבבל סייעו לעולים ברכוש ובכסף. הם החליטו להישאר בבבל בגלל רווחה כלכלית, היו גולים שחששו מתלאות הדרך ומהקושי לעזוב את בבל שהייתה

עשירה מיהודה והגולים נהנו משגשוג כלכלי.

הייתה מתיחות בין ההנהגה הפוליטית )שאלתיאל( לבין הכהונה)יהוצדק(. שאלתיאל שאף להקים ממלכה עצמאית ואילו יוצדק הסתפק בבניית ביהמ"ק ובשיקום החיים

הדתיים בא"י. אחרי בניית ביהמ"ק התחזק כוחה של הכהונה וצאצאי בית דוד נעלמומהזירה הפוליטית שנותרה עם הנהגה דתית בלבד.

המניעים של העולים:

Page 6: סיכום בית שני

*מניע גלוי- הקמת ביהמ"ק, שיקום הריסות ירושלים.*מניע נוסף- רצון לחדש את ממלכת בית דוד והפיכת ביהמ"ק למוקד תפילה.

*הגעגועים לציון ותחושת ההשפלה בגולה- "על נהרות בבל ישבנו,שם בכינו בזכרנו אתציון."

ב. בניית בית המקדש:. בניית בית המקדש והעיכובים בתהליך הבנייה:1

מיד כשהגיעו העולים לירושלים הם הקימו מזבח והחלו להקריב עליו קורבנות. בשנההשנייה לשיבת ציון החלו בבנייתו של ביהמ"ק. לשם כך נקנו חומרים והובאו מומחים.

שנה מהכרזת כורש( הוא20 לפנה"ס. )אחרי כ-516מלאכת הבנייה הסתיימה בשנת לא היה מפואר כקודמו. השלמת הבנייה עוררה התרגשות רבה אצל הזקנים. הם זכרו

את ביהמ"ק המפואר שבנה שלמה המלך ובכו מצער למראה דלותו של ביהמ"קהחדש.

"ויסדו הבונים את היכל ה' ויעמידו הכוהנים מלבושים בחצוצרות והלווים בני אסף במצלתיים להלל את ה'...וכל העם הריעו תרועה גדולה...ורבים מהכוהנים והלווים

וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון ביסדו זה הבית הזה בעיניהם בוכים בקול גדול...ואין העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם כי העם מריעים

(10-13תרועה גדולה והקול נשמע עד למרחוק" )עזרא ג'

העיכובים בבניית ביהמ"ק:

הפרעות מצד "צרי יהודה ובנימין"- אלה תושבי פחוות שומרון שראו את עצמם.1 יורשי עשרת השבטים שהוגלו ודרשו לשתפם בבניין ביהמ"ק בטענה שגם הם

עובדים את ה'. אחרי שנדחו ע"י שבי ציון הם החלו להתנכל לבוני המקדשבאמצעות איומים ומכתבים לשלטון הפרסי.

יתכן שהם היו היהודים שנשארו בארץ ולא הוגלו. שבי ציון לא–)מי היו צרי יהודה? שיתפו אותם בבניית המקדש כי הם לא עברו תהליך של היטהרות מעבודת אלילים

וחיזוק האמונה בה'. משערים כי הם השתלטו על אדמות הגולים וכעת משאלה חזרו-הם חששו שיצטרכו להחזיר את האדמות. לכן הפריעו ושיבשו את הבנייה.(

Page 7: סיכום בית שני

מצב כלכלי קשה ששרר ביהודה- למרות הוראתו של כורש לא מיהרו הפקידים.2 להגיש לעולים את הסיוע הדרוש. כמו כן א"י סבלה מבצורת יובש ומחסור

בתבואה. בעקבות כך המורל היה נמוך. רישיון הבנייה- במהלך השנים הופסקה הבנייה וכשחודשה, התערב המושל וחקר.3

אם יש ליהודים רישיון בנייה. זקני העם השיבו לו שהרישיון ניתן בזמנו ע"י כורש יכלו היהודים–והוא נמצא בוודאי בגנזך המלך. רק לאחר שנמצאה התעודה

להמשיך בבנייה.

השומרונים- הסברים למוצאם וראשית הסכסוך בינם לבין שבי ציון:

השומרונים ישבו בחבל הצפון עד בית אל. הכינוי "שומרונים" דבק בהם בגלל איזור מושבם- השומרון.

הם היו תערובת של יהודים מצאצאי עשרת השבטים, ונוכרים רבים שסנחריב מלך אשור הושיבם על אדמת א"י במסגרת המדיניות שלו- מדיניות של הגליה כלפי עמים שכבש. מבחינה

דתית החזיקו השומרונים בדת ישראל שהייתה נהוגה בשומרון מימים ימימה, ועליה הוסיפו פולחן לאלים שלהם. הם ראו את עצמם יהודים כי רבים מאבותיהם אכן היו יהודים והם

מעולם לא התכחשו לדת ישראל. בעיני שבי ציון היו השומרונים גויים גמורים, בגלל שנישאונישואי תערובת עם הנוכרים באזור ובגלל המנהגים האליליים שקיימו.

ראשית הסכסוך בין השומרונים לבין שבי ציון:

כשהחל בניית ביהמ"ק השני ביקשו השומרונים להצטרף ולסייע בבנייתו כדי להוכיח ולהפגין את יהדותם. מנהיגות שבי ציון דחתה אותם בנימוק ששיתופם סותר את הרשאת כורש.

לטענתם רק שבי ציון קיבלו היתר מכורש לבניית המקדש. הסיבה האמיתית לכך שסירבו לשתפם היא ההשקפה שאין לשתף בעבודת המקדש אנשים שאינם צאצאים של בני יהודה או

ישראל.שבי ציון ראו בשומרונים נוכרים שהובאו לא"י בידי מלך אשור למרות שמנהגיהם דמו למנהגי היהודים. הם לא נחשבו ליהודים טהורים. מכיוון שהיהדות עברה שינוי בזמן גלות בבל,

והיטהרה מכל האלמנטים האליליים,לא רצו לצרף אנשים שישבו בארץ ולא היו בבבל.

בעקבות הדחייה פנו השומרונים למלך הפרסי בניסיון לשדל אותו להקפיא את בניין ביהמ"ק.

)מחבר ספר מלכים מציין כי השומרונים שהגיעו מכותה שבמסופוטמיה, התייהדו אך במקביל הם התייהדו לחלוטין5המשיכו לקיים פולחן אלילים. רק במשך השנים, כנראה במאה ה-

ואפילו היו קשורים בקשרי נישואין למשפחות יהודיות מכובדות בירושלים. רק כשהוקם מקדששומרוני בהר גריזים, החל תהליך הדרגתי שבסופו נוצר קרע בין השומרונים ליהודים.(

המקדש כמרכז החיים היהודים: מרכז דתי, כלכלי ומוסרי:

*הקמת המקדש בירושלים העניקה לעיר מעמד מרכזי בעיני כלל היהודים. ירושלים וביהמ"ק התבססו בתודעה הלאומית ונחשבו למוקד הפוליטי והדתי של עם ישראל. יהודה נתפסה

כמדינת מקדש ובראשה עמדה הכהונה. ההיסטוריון היווני פוליביוס אפיין את היהודים כ"אומההשוכנת סביב ביהמ"ק".

המלך הפרסי- דריוש פטר את–*ירושלים הפכה לעיר מקדש ולכן זכתה להטבות כלכליות המקדש וכוהניו מתשלום מיסים , ההטבות הללו ניתנו כדי להבטיח את נאמנותם לשלטון.

מעשה זה גרם להתחזקות מעמד הכהונה. בהדרגה הפכו הכוהנים לשכבה חברתית עשירה. נוצרו קשרים חברתיים וכלכליים בינם לבין השכבות החברתיות הגבוהות של העמים השכנים,

Page 8: סיכום בית שני

ואף קשרי נישואין. על מנהיגים מצאצאי בית דוד לא שומעים יותר לאחר תקופת זרובבל.כלומר מעמד המלוכה נעלם, והתחזק מעמד הכהונה.

*במשך הזמן נהפך הכוהן הגדול למנהיג פוליטי ולנציגו של העם כלפי השלטון וגם כלפי היהודים בתפוצות. הכוהן הגדול ניהל את הפולחן במקדש ואת ענייני המקדש. מוצאו היה

ממשפחת הכהונה, הוא היה אחראי לגביית המיסים, לביטחונה של ירושלים ולאספקה סדירה של מים לעיר. הוא כיהן בתפקיד עד יום מותו ורק אז עברה הכהונה בירושה לבנו. הפולחן

- לקיוםלעבודה בביהמ"ק היה גם היבט כלכליהדתי בביהמ"ק נערך ע"י הכוהנים והלויים. * הפולחן נדרשה אספקה שוטפת של בעלי חיים לקורבנות, בשמים לקטורת, ועצים למזבח.

המקדש שימש מקור תעסוקה למשרתים בו- הכוהנים והלויים ולעובדים שהיו אחראים לאחזקת המבנה. העם בארץ נדרש לתמוך בהם ע"י מתן תרומות ומעשר. גם העם בגלות תמך ע"י תרומות. התרומה העמיקה בקרב העם את תחושת השייכות והשותפות וחיזקה את הזיקה

לביהמ"ק ולירושלים. בנוסף לכך המוני העם עלו לרגל לירושלים והביאו מתנות ותרומות לביהמ"ק. כאמור פעילות המקדש מומנה מתקציב המלכות הפרסית ומתרומות העם. ) בניגוד

לביהמ"ק הראשון שם מומנה הקמתו ופעילותו ע"י שלמה המלך ויורשיו.(

*ביהמ"ק היה מקום קדוש ומוגן, ולכן נשמרו בו כספי יתומים ואלמנות וכספי המעמדותהעליונים- הכהונה והאצולה.

*ביהמ"ק היה מקום מושבם של מוסדות ההנהגה היהודית- הכוהן הגדול והסנהדרין. )מוסד משפטי מחוקק ושופט שכלל בית מדרש ללימוד תורה ועסקה גם בענייני הלכה השתתפו בה

חברים(71 עד 70

*המקדש שימש גם מרכז להוראת התורה. סופרים שישבו בחצר המקדש עסקו בהגהה שלספרי תורה, חיברו מזמורים ותפילות והורו תורה לציבור.

*היהודים בגולה שלא היו קרובים למקדש, הלכו לבתי הכנסת ובזמן התפילות כל המתפלליםהפנו את פניהם לכיוון ירושלים- דבר המעיד על מרכזיות ביהמ"ק גם מחוץ לא"י.

לסיכום: חשיבותו של ביהמ"ק:

*ביהמ"ק הפך למרכז החיים הדתיים, המדיניים הכלכליים והחברתיים.

*מעמד הכוהנים התחזק והם הפכו למנהיגים בלעדיים. לכוהן הגדול היה גם כוח פוליטי.

*ירושלים הפכה לעיר מקדש.

*בניית ביהמ"ק מסמלת את התחייה הדתית-לאומית של עם ישראל ואת הקשר עם אלוהים.

*איחוד בין שבי ציון ושארית הפליטה.

*הפרדה בין היהודים והנוכרים- לביהמ"ק יכלו להיכנס רק מי שהיטהר מעבודה זרה.

עם ישראל.–ביהמ"ק- ירושלים- א"י

Page 9: סיכום בית שני

עזרא ונחמיה:

עזרא הסופר- עלייתו ופעולותיו לגיבוש שבי ציון:

שנה לאחר גל העלייה הראשון של שבי ציון.80 לפנה"ס. כ-5- המאה ה-הזמן

עזרא בן שריה עמד בראש גל העלייה השני.

? הוא היה ממנהיגי היהודים בבבל. בן למשפחת הכוהנים הגדולים מתקופתמי היהביהמ"ק הראשון.

" )"סופר מהיר בתורת משה" עזרא,סופר "–, לעזרא היה תואר כוהןבנוסף להיותו , יודע לכתוב אותה, לפרש אותה וללמדחכם היודע את תורת משה( כלומר 6ז',

פקיד גבוהאותה. יש חוקרים שטוענים שמשמעות התואר "סופר" היא תואר של . בממלכה הפרסית

עזרא נתפס כמנהיגם הרוחני של היהודים בבבל, היה חביב עליהם, והיו לו קשריםעם חצר המלך.

לסיכום- בזכות אישיותו, מעמדו כסופר ומורה, ייחוסו לשושלת כוהנים והיותו פקיד בכיר בממשל הפרסי- נהיה עזרא למנהיג של העלייה השנייה מבבל ושל הישוב

היהודי בארץ יהודה.

Page 10: סיכום בית שני

הגורמים לעלית עזרא:

-)סיבה רוחנית( כנראה התחזקות האמונה הדתית בקרב גוליכמיהה לשוב לציון* בבל חיזקה את הכמיהה לציון והגעגועים לא"י לא פסקו. עליית עזרא נועדה לתת

להם מענה.

- )סיבה מדינית( בתקופה זו החלו מרידות במצרים נגד שלטוןמניעים פוליטיים* פרס. היהודים נחשבו לנאמנים לשלטון ולכן היה אינטרס לחזק את כוחו של הישוב

בא"י הסמוכה למצרים ובכך לחזק את אחיזתה של פרס באזור.

- )סיבה חברתית( היה צורך לחזק את המורל שלמצב כלכלי-חברתי קשה ביישוב* היהודים בארץ שסבלו ממצב כלכלי קשה )עקב שנות בצורת ומיסים כבדים

שנאלץ לשלם( נישואי תערובת והתבוללות עם עמי האזור ואי קיום מצוות התורה.עזרא עלה לא"י כדי לפעול לחיזוקו ולטהרתו של היישוב.

קרוב לוודאי שעזרא עלה מבבל כי שמע שהמצב ביהודה רע. לדעתו יש לתת תנופה חדשה לאוטונומיה הדתית ביהודה באמצעות עלייה חדשה וייסוד חוקה

דתית וחברתית על פי תורת ה' וזה באישור ממלכת פרס.

על פי עדות ספר עזרא, המלך ארתחשסתא נתן לעזרא איגרת ובה התיר לו לעלות איתו מבבל תרומות של כספים וכלי כסף וזהב. פטור ממס לכוהנים וללויים עובדי המקדש, המלך העניק לעזרא סמכויות משפטיות, עזרא נחשב לשליחו של המלך ולשופט עליון של כל היהודים באזור , הוא היה יכול למנות שופטים שישפטו את

העם ביהודה וילמדו אותו את תורת ה' חוקיו ומשפטיו.

? העולים היו מעילית העם, כוהנים, לויים, ומשרתים. אם קודםמי היו העוליםהמטרות הן:מטרת העלייה הייתה בניית ביהמ"ק, עכשיו

להפיץ את תורת ה' ולהפוך אותה לחוקת המדינה.*

*לבטל את תופעת נישואי התערובת.

פעולותיו של עזרא:

- עזרא ייצג את הגישה הבדלנית שדרשה לשמור עלגרוש הנשים הנוכריות.1 טוהר העם היהודי ואסרה על היהודים להינשא נישואי תערובת לבני כל

העמים בכל זמן ובכל מקום, כי היהודים הם זרע קודש ויתר העמים טמאים. לפי תפיסתו של עזרא- אלוהים העניש את עם ישראל ולכן היגלה אותו

וביהמ"ק נחרב. זה גמול על מעשי העם- התבוללות ואי קיום המצוות. שארית הפליטה- זה בזכות חסד אלוהים, אבל אם נמשיך להפר את מצוות התורה

ולהתחתן נישואי תערובת- לא תישאר שארית הפליטה.

מועצת הזקנים העבירה הודעה לכל היושבים ביהודה להיאסף בירושלים. ביום חורף התקבץ העם על יד ביהמ"ק ועזרא קרע את בגדיו, מרט את שערו וצם,

( , על פי עדויות העם כשראה את סערת הרגשות של עזרא- מרר3)עזרא ט', ( עזרא גער בהם שנישאו לנשים נוכריות ודרש מהם לגרשם.1בבכי. )עזרא י',

הוחלט על הקמת וועדה של שרים שתבדוק כל מקרה לגופו. פורסמה רשימה של כוהנים ולויים שחויבו לגרש את נשותיהם. בני המשפחות שעליהן חלה גזירת113

הגירוש התמרמרו על ההחלטה ונוצר מתח ביחסים בין העם לבין העמים השכנים.

Page 11: סיכום בית שני

אחת הפעולות החשובות שעשהקריאת התורה ופרושה בפני העם:.2 עזרא הייתה הנחלת התורה לעם כולו. הוא כינס את כל העם לאסיפה גדולה

בראש השנה כדי לקרוא בתורה. לצידו היו לויים שתרגמו את התורה לארמית שהייתה שפת יום יום. כך קירבו את התורה לעם. עזרא גם חייב לקרוא בתורה

בציבור בימי שבת שני וחמישי.

שמשמש אותנו עדהחלפת הכתב העברי הקדום בכתב אשורי מרובע.3 היום. שינוי הכתב סייע להפצת התורה כי השימוש בו היה נפוץ יותר המכתב

העברי הקדום.

שכונו גם הם סופרים. הם היו מפוזרים בישוביםתלמידיובצד עזרא פעלו .4 העתיקו את ספרי התורה, שפטו. הסופרים לימדו את הציבור תורהביהודה ו

כך הפך העם היהודי לעם שספר התורה מנחה אתאת העם ותיקנו תקנות. חייו ומבדיל אותו מעמים אחרים.

"וייאספו כל העם כאיש אחד ...ויביא עזרא הכוהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אישה וכל מבין.. ויקרא בו לפני הרחוב.. מן האור ועד מחצית היום.. ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ... ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם כי מעל כל העם היה...ויברך עזרא את ה' האלוהים הגדול

(1-6ויענו כל העם אמן אמן... ויקודו וישתחוו לה' אפים ארצה". )עזרא ח',

נחמיה- מעמדו ופעולותיו:

שנה אחרי עליית עזרא.12 לפנה"ס, כ-445: שנת הזמן

, הוא היהפקיד גבוה בממלכת פרס נחמיה בן חכליה היה מנהיג יהודי שהיה מי היה נחמיה?- של המלך ארתחשסתא. )שר המשקים היא משרה בכירה בממלכה הפרסית. רקהמשקים שר

אנשים נאמנים הורשו להתקרב למלך ובייחוד להשקותו יין. קירבתו למלך חשפה לפניו אתסודות הממלכה. הוא היה גם ממונה על הטקסים בחצר המלך(

?- יהודים שבאו לבבל תיארו את המצב הקשה של ירושלים. חומות העירמדוע עלה לא"י פרוצות, הסוחרים הנוכרים עושים בה כרצונם, ומחללים את קדושתה, נישואי תערובת, מעמדו

של עזרא ירד והוא היה זקוק לעזרה. לכן הוא פנה למלך בבקשה שיאפשר לו לעלות לא"י.

המלך הפרסי נענה לבקשתו ואפילו העמיד לרשותו חיילים ועצים לבניית החומה. נחמיה לא עלה עם קבוצת יהודים עולים כמו שעלה עזרא, אלא לבד בתוספת חיילי צבא. המלך מינה את

Page 12: סיכום בית שני

נחמיה לפחה של יהודה. נחמיה היה נציגו של המלך, והשליט הבלעדי על ירושלים וסביבתה.תפקידו העיקרי היה לגבות מיסים למלך ולצרכיו כפחה.

שנה וחזר אל חצר המלך. כשהגיע נחמיה לירושלים התחיל שיתוף12נחמיה שהה בירושלים פעולה בינו לבין עזרא כדי לטהר את היישוב ולחזקו ולכן מכונה התקופה- "תקופת עזרא

ונחמיה".

פעולותיו של נחמיה:

בניית חומה מסביב לירושליםא.

רפורמות חברתיותב.

ארגון מחדש של נוהלי ביהמ"קג.

הקפדה על שמירת השבת והחגיםד.

אכלוס ירושלים ביהודים נוספיםה.

גירוש הנשים הנוכריותו.

חיזוק מעמד התורה בקרב העם.ז.

: כשהגיע נחמיה לירושלים הוא יצא לסיור חשאי סביבבניית חומה מסביב לירושליםא. חומות העיר כדי להכין תוכנית לשיקום החומה. לנחמיה היו חומרים, צבא עזר ותמיכה

מהעם, ומעמדו היה פחה, אבל לבניית החומה הייתה התנגדות רבה מכמה גורמים- העמים הנוכרים חששו שלא יוכלו לסחור בשבת ובכך תיפגע פרנסתם. הם ניסו

להתנכל לבונים ולחבל בחומה שבנו. הם ניסו גם להתנקש בחייו של נחמיה. גם חלק מהאצולה היהודית ובראשם הכוהן הגדול התנגדו כי הם היו בקשרים כלכליים מצוינים עם הנוכרים והחומה פגעה בהם מבחינה כלכלית וחברתית.נחמיה מטיל מכסות עבודה

על התושבים, היו משפחות שהתנדבו לעבודה מרצון, אבל היו משפחות שסירבו ונחמיה כפה עליהם את העבודה. חלק מהאנשים בנו את החומה וחלק אבטחו את

הבונים. היו חלקים שנשתמרו כמעט בשלמותם והתיקונים בהם היו קלים, והיו חלקיםשנהרסו כמעט לגמרי והיה צורך לבנותם כמעט מחדש.

יום. בסיום הבנייה נערכה תהלוכת הודיה רבת משתתפים52בניית החומה הושלמה אחרי בליווי נגנים.

ההשלכות של בניית החומה- *ע"י בניית החומה חיזק נחמיה את מעמדה של ירושלים כעיר הרשית ביהודה. *החומה העניקה לעיר ביטחון ויכולת עמידה מול

אויבים, *החומה שמרה על אופייה היהודי של העיר. שערי העיר נסגרו לקראת ערב ובשבת הוצבו עליהם שומרים שתפקידם למנוע מסוחרים נוכריים להיכנס

לירושלים ולסחור בה.

)השומרונים ביקשו להשתתף בבניית החומה אך גם כאן נענו בשלילה ע"י נחמיה כי בעיניו הם לא היו יהודים, הם ניסו למנוע את בניית החומה אך ללא הצלחה. הקרע בין

השומרונים ובין היישוב הועמק- הסירוב לשתפם בבניית ביהמ"ק, בבניית החומה וגירוש הנשים הנוכריות - גרמו לנתק מוחלט ביניהם ובין היישוב והשומרונים עתידים לבנות להם

מקדש בהר גריזים ליד שכם(

:המיסים הכבדים שהטילו הפרסים ושנות הבצורת גרמו לרביםרפורמות חברתיותב . לשקוע בחובות וללוות כסף מהעשירים. הלווים משכנו את אדמותיהם ואפילו את עצמם

וכאשר לא הצליחו להחזיר את החוב הפכו לעבדים. נחמיה דרש מהעשירים לבטל את החובות להחזיר את האדמות ולשחרר את העבדים. הוא הבין שאם המצב יימשך כך

Page 13: סיכום בית שני

הפיכת המעמד הנמוך לעבדים פירושו אובדן חלק מהעם. )מי שהופך לעבד, יוצא מכלל ישראל אחרי תקופה מסוימת(. כך צמצם נחמיה את אי השוויון המעמדי . )ניתן להשמיע

את השיר של אתי אנקרי- מליונים(

משפחת אלישיב הכוהן הגדול השתלטה על המקדשארגון מחדש של נוהלי ביהמ"ק:ג וכספי המקדש- היא לקחה לעצמה את כל המתנות והכספים שהביאו הולכי הרגל, את הכספים השקיעו בעסקים עם סוחרים , רובם נוכרים.הכוהנים שהתנגדו לפעולות אלו

סולקו מביהמ"ק. נחמיה מעז להתעמת עם משפחת אלישיב הכוהן הגדול. הוא מגרש את אשתו הנוכריה, ומחזיר את משפחות הכוהנים המודחות, ממנה פקידים חדשים על אוצרות

מעניק להם תפקידים חדשים כמו שוערים ושומרים–ביהמ"ק, מחזק את מעמד הלויים של חצר ביהמ"ק, ושומרים על קדושת השבת. הוא מקפיד שיקבלו את המעשר שהיו

זכאים לקבל. כך הוא מחליש את מעמדה של משפחת אלישיב מבחינה דתית, כלכליתופוליטית.

נחמיה נקט כמה פעולות לשמירת השבת-הקפדה על שמירת השבת והחגים: א. ירושלים כמרכז דתי הייתה חייבת להוות דוגמה של שמירת שבת. לכן הוא סגר

בשבתות את שערי ירושלים לפני סוחרים ונוכרים. הוא איים לפגוע בסוחרים נוכרים שיעזו ללון מחוץ לשערי העיר בשבת ובכך לגרום ליהודים לצאת מהעיר

בשבת. הוא שם את הלויים כשומרים על הפתחים. כך העמיק את ולסחורההבדל בין היהודים שלא סוחרים בשבת, לבין הנוכרים.

נחמיה טען שכדי לשפר את מצבה הכלכלי-אכלוס ירושלים ביהודים נוספים:ב. ביטחוני, יש לעבות את אוכלוסיית היהודים , לא היה קל לשכנע יהודים לעלות

לגור בירושלים כי העם היה עובד אדמה והיה לו קשה להתנתק מביתו. לכן נחמיה ערך מפקד אוכלוסין ואח"כ ערך הגרלה- מי שעלה בגורל- היה צריך לעבור לגור

בירושלים. הוא הוציא צו המחייב כעשירית מתושבי יהודה לעבור לירושלים.

נחמיה, כמו עזרא, ראה סכנה בנשים הנוכריות והחליטגירוש הנשים הנוכריות-ג. לפעול בנחישות לגרושן. בספר נחמיה מסופר כי היכה, קילל ומרט את שערות

ראשם של יהודים שנישאו לנשים נוכריות. הוא סילק מתפקידם כוהנים שנישאו נישואי תערובת ומינה במקומם אחרים. הוא טען שהנשים הללו לא מתחתנות מתוך אהבה אלא מתוך כוונה להרוס את היהודים. עובדה- בניהם לא מדברים

בלשון היהודים אלא בלשון אימם, הן לא מתייהדות אלא שומרות על תרבותן ולכןפוגעות בזרע הקודש.

קריאת התורה, פירושה בציבור והאמנה: עזרא ונחמיה אספוחיזוק מעמד התורה :ד. את העם בירושלים ובראש השנה הוקראה והוסברה התורה באוזני כל הנאספים,

כך גם בימי חג הסוכות.

באספת עם, נערך טקס חתימה על אמנה )מלשון אמירת אמן(כריתת האמנה-ה. האמנה הייתה הסכם בשבועה בין העם ביהודה לבין אלוהיו. ראשי בתי האב,

המנהיגים הכוהנים והלויים חתמו על האמנה בשם האב. נחמיה מופיע בראש החותמים. האמנה נועדה לחייב את העם לשמור את התורה ולקיים את הדברים

הבאים:

*לשמור על מצוות התורה *אין להתחתן נישואי תערובת, *יש לשמור את השבת )ובמיוחד לא לסחור בשבת(,*לפעול לקיום עבודת המקדש ולאחזקת המשרתים

בו- הכוהנים והלויים ולתרום שליש שקל מדי שנה. *האמנה חייבה את העם להביא עצים לבית המקדש על פי הגרלה בזמנים קבועים בשנה. *קיום שמיטת

קרקעות ושמיטת חובות. )כל שנה שביעית לא מעבדים את האדמות ויבולי השדותהם הפקר, בסוף שנת השמיטה יש לבטל את כל החובות הכספיים(

Page 14: סיכום בית שני

זה היה רגע גדול בחיי האומה שבו העם כולוחשיבותה ומשמעותה של האמנה- החתימה עליה הופכתקיבל עליו מרצון את התורה וראה בו את ספר החוקים.

לחוזה מחייב, והופכת את התורה לחוקה של עם ישראל שכל פרט ופרט חייב. לקיים

התורההקריאה בתורה הייתה שנים רבות נחלת יחידים בלבד. ע"י הקראת . לימוד התורה מאפשר לכל אחד לקיים קשרהפכה לנחלת הכללופרושה היא

אישי וישיר עם האלוהים ללא תיווך כוהנים. מאז נעשה לימוד התורה יסוד חשובוחיוני בפולחן הדתי וגרם להתפשטותם של בתי כנסת בקהילות היהודיות.

ע"י תקנות ברורות בנושא התרומות והמעשר נוצר יחס שווה לכל באי המקדש ולאעוד מעשי שחיתות של משפחת הכוהן הגדול.

המתנגדים לנחמיה:

שתי קבוצות התנגדו לנחמיה- האוכלוסייה הנוכרית והיהודים בני המעמד הגבוה ובניהם גם הכוהנים והכוהן הגדול אלישיב. לשתי הקבוצות היו קשרים כלכליים

מצוינים, יחסי מסחר ונישואי תערובת. נחמיה פגע בהם בתחום האישי- גרוש הנשים הנוכריות. בתחום הכלכלי- סגירת שערי ירושלים בשבתות וחגים ובניית החומה פגעו במסחר. התרת העבדים ושמיטת חובות פגעה בעשירים. בתחום

הפוליטי- פגיעה בסמכויות הכוהנים ע"י הרפורמות בעבודת המקדש. פגיעה בסמכויות הנוכרים- נחמיה קיבל מעמד של פחה. נוצר קרע בין השומרונים לעם

בין השומרונים לעם- נחמיה דחה אותם אפילו שהם ראו עצמם יהודים. נוצר קרע בין הכהונה והעם- בנוגע לנישואי התערובת- הכהונה דגלה בגישה אוניברסאלית-

להפיץ את היהדות בין הנוכרים בארץ ולקרבם זאת בניגוד לגישה הבדלנית שלעזרא ונחמיה שדגלה בבדלנות כדי לשמר את אחדות העם.

המחלוקת בשאלה- מיהו יהודי, הגישה הבדלנית מול הגישההאוניברסאלית:

הגישה הבדלנית:

Page 15: סיכום בית שני

: עזרא ונחמיה ושבי ציון.תומכי הגישה

: עם ישראל הוא עם סגולה, קדוש וייחודי משארהרעיון העומד מאחורי גישה זו העמים וזה הייחוד שלו. אין לצרף נוכרים לעם ולהפיץ את היהדות בין הגויים. שבי ציון האמינו שהגלות היא עונש על עבודת האלילים. לכן יש לבנות חברה מתוקנת

ולשמר את תורת משה. הם לא היו מעוניינים לשתף בחברת המופת הנבנית אנשים מבחוץ. הם אסרו על נישואי תערובת כי זאת סכנה לעתיד העם. ה' יעניש

את העם על חטאיו העם לא יוכל לרשת את הארץ כי איבד את קדושתו. כך ייכחדלבסוף. ישנה גם סכנה להיטמע בקרב העמים הנוכריים.

הגישה האוניברסאלית:

: המעמד היהודי הגבוה- עשירים, סוחרים וכוהנים .תומכי הגישה

: יש להפיץ את היהדות בקרב הגויים ולקרבם .הרעיון העומד מאחורי גישה זו שאיפה שכל העמים יכירו באלוהי ישראל. כך נהייה אור לגויים ונפיץ את תורת ה'

בין כל העמים כפי שראוי לו.זהו תפקידו המוסרי של עם ישראל- להגדיל את מספר המאמינים בתורת ישראל. לכן מותר להינשא לנשים נוכריות כדי להתקרב אליהן

ולהשפיע עליהן. הם האמינו בעליונות תורת ישראל ובחשיבות הפצתה כפי שניבאהנביא ישעיה.

המבנה החברתי והמוסדות: הכהונה כמעמד מוביל, האצולה, הזקנים,אספת העם, כנסתגדולה, המועצה, הסופרים, בית הכנסת:

Page 16: סיכום בית שני

יהודה הייתה יחידת מינהל עצמאית תחת השלטון הפרסי. המלך הפרסי מינה מושל מטעמו שהיה אחראי על הסדר והביטחון וגם על גביית המיסים למלך המועברים לאוצר המלך. בין

המושלים היו גם מושלים יהודים כמו זרובבל ונחמיה.

הישוב היהודי בא"י נהנה מאוטונומיה רחבה. בראש העם עמד הכוהן הגדול. הוא הוכר כמנהיגהעם ע"י העם והשלטונות. צאצאי דוד נעלמו מההנהגה.

: בימי בית שני עולה כוחה של הכהונה בהנהגת העם. בראש ביהמ"ק עמד הכוהןהכהונה הגדול שמוצאו ממשפחת כוהנים מיוחסת. הוא כיהן בתפקיד עד יום מותו ואח"כ הועבר

התפקיד בירושה לבנו. הוא היה נציג העם בפני השלטונות, ובפני היהדות בתפוצות. למעשההוא היה נציגו של עם ישראל כולו.

ניתן לומר שהשלטון היהודי ביהודה היה שלטון דת, מדינה שבראשה עומדים אנשי דת.

לצידו של הכוהן הגדול עמד מוסד שהורכב מבני השכבות הגבוהות בחברה היהודית. היו אלה . חברימועצת העם- הגרוסיה"החורים והסגנים" )נחמיה ב' ט"ז(. מוסד זה היווה את

המועצה היו ראשי אב של המשפחות המיוחסות בירושלים וביהודה.

שהתכנסה בירושלים בכל זמןאסיפת העםגוף נוסף שבו בא לידי ביטוי רצון העם היה שעמדו על הפרק בעיות חשובות.היא הכריזה בימי עזרא ונחמיה על התורה כחוקת המדינה.

" שהיא הגוףכנסת גדולהלפי התלמוד אספה זו נעשתה במהלך הימים למוסד קבוע ל" המחוקק העליון ובית הדין הגדול. המשנה מפרטת שלושה כללים לפעילות הכנסת הגדולה-

"הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה" )אבות פא,א( כלומר תחומי הפעולה הם: היו מתונים בדין- משפט, העמידו תלמידים הרבה- החינוך, עשו סייג לתורה-

חקיקה ופרשנות הלכתית. רואים כאן את הבסיס להפרדת רשויות- לא רק הכוהן הגדול מחליטהחלטות אלא לצידו יש גם את מועצת העם ואסיפת העם.

היו ההנהגה הרוחנית של העם: גם מעמד הסופרים התחזק. הצטרפות למעמד זההסופרים- לא הייתה תלויה ברכוש או בייחוס אבות אלא מעמד הפתוח לכל אדם שהתמחה בתורה. הסופרים תפסו את מקום הנביאים. הם קראו את התורה ופירשו אותה. תקופת הסופרים

קבעה את אופייה ודמותה של היהדות בימי בית שני. בתקופה זו נקבעו ההלכות היסודיות שמהן התפתחה אח"כ ההלכה כולה. הסופרים הניחו את התשתית לתורה שבע"פ. "בני המעמד הזה

היו רובם לאו דווקא כוהנים ולויים אלא יהודים שהצטיינו בידיעותיהם. ..מצד אחד היו הסופרים מורים לעם ומרביצים ידיעת ספר ובייחוד הבנת כתב קודש ע"י קריאת התורה

בציבור. ומן הצד השני היו ממלאים תפקיד מפרשי החוק.. בתורה עצמה שנתקדשה קדושה דתית אסור היה להוסיף או לגרוע, וכדי לספק צורכי החיים המתחלפים ע"י חוקים מתפתחים מבלי לנגוע בכתוב, הוכרחו להכניס אל הכתובים חידושים שונים, ע"י פרוש הסבר. במקצוע זה

ש' דובנוב, דבריהיו הסופרים ראשי המדברים ומכאן חשיבותם המרובה לשלטון העצמי ביהודה" )(243יי עם עולם, כרך א' ע"מ

משמעות עליית מעמד הסופרים- חיזוק הדמוקרטיזציה בקרב העם, הפצת לימוד התורה והקנייתה לכל יחיד ולא רק לאנשי הכהונה, הפיכת העם היהודי לעם הספר- עם שספר מקודש

מנחה את חייו.

: מקורו במילה היוונית- סינאגוגה, שפרושה- התכנסות. בית הכנסת הוא ביתבתי הכנסת שמתכנסים בו. גם בית הכנסת שימש מרכז לחיים היהודים בעיר ובכפר, בא"י ובתפוצות. בתי

. בבית הכנסת התאסף הציבור לקריאה1הכנסת היו קיימים בא"י ובתפוצות כבר במאה ה- בתורה, לשמיעת דרשות, ללמוד ולהתפלל. קיומו של בית הכנסת ביטא את התפיסה כי עבודת

האל יכולה להתקיים בכל מקום ובכל זמן ע"י כל אדם מישראל ולא רק באמצעות הקרבת קורבנות. הזיקה בין ביהמ"ק לבית הכנסת התבטאה בזמני התפילות שהותאמו לזמן הקרבת

הקורבנות ובהפניית הפנים למקדש בזמן התפילה.

Page 17: סיכום בית שני

יהודה- ממדינת מקדש לעם הספר:

ירושלים הייתה בירתה של יהודה והמרכז היהודי הגדול ביותר בא"י כולה. במרכז חייה ביתו של ה' , שהיה מקור השראה לכל היהודים ובזכותו–של ירושלים עמד ביהמ"ק

נחשבת ירושלים לעיר הקודש. המקדש היווה את מרכז החיים הדתיים והרוחניים של הכלל ושל הפרט. גורל העם והארץ, ביטחון הכלל והפרט, החיים והמוות, יבולי השנה, הבריאות והאושר של היחיד- הכל היה תלוי בנעשה בביהמ"ק. החגים משכו לירושלים

המונים מן הארץ ומחוצה לה, העלייה לרגל לירושלים הייתה לאירוע החשוב ביותרבחיי העם כי הייתה מפגש חברתי בעל עוצמה רבה שתרם לליכוד העם.

במקדש ראו את משכנו היחיד של האלוהים ואת מקום גילויו לעיני מאמיניו. היהודי שלעיתים ציפה שנים לשעה שיוכל לבקר במקדש, נתמלא חרדת קודש והתרוממות

רוח בשעה שהשתחווה וראה את בית ה' וכוהניו עובדים בעבודת הקודש ומורי התורהוראשי העם מורים תורה ועושים משפט לעם.

הקמת המקדש ע"י שבי ציון העניקה לירושלים מעמד מרכזי בעיני כלל היהודים. שנה מאז חנוכתו בשנת600לביהמ"ק השני היה מקום מיוחד בחיי העם והיחיד במשך

לספירה. יהודה נתפסה כמדינת מקדש ובראשה70 לפנה"ס ועד חורבנו בשנת 515עמדה הכהונה.

)חלק מהדברים שנעשו בביהמ"ק: (

*היה מקום מושבם של מוסדות ההנהגה היהודית- הכוהן הגדול והסנהדרין.

*שימש כמרכז להוראת התורה ע"י הסופרים שישבו בחצר ביהמ"ק .

*היה מקום קדוש ומוגן ולכן נשמרו בו כספי יתומים ואלמנות וכספי המעמדותהעליונים.

*היה מקום לעלייה לרגל.

*רק היהודים הורשו להיכנס למקדש. נעשה בו פולחן האל- ע"י הקרבת קורבנות.

כשחרב ביהמ"ק השני פקד משבר חריף את העם, כי המקדש עמד במרכז חייו במשך מאות שנים. בצד רגשות הייאוש היו כאלה שהעלו את האפשרות שהעם היהודי יכול

להתקיים גם ללא מקדש. השקפה זו התבטאה בפיתוח ההלכה ע"י חכמים ביבנהובגליל, שקבעו תקנות לקיום חיים יהודים ללא תלות בביהמ"ק ובפולחן שהתקיים בו.

מכאן השלב הבא היה מעבר לעם הספר- גיבוש דפוסי חיים שיסייעו לעם היהודילשמור על אחדותו ולהמשיך להתקיים כעם הספר.