1

.היבטים מבניים של משק המים –פרק ראשון

.צרכני המים –פרק שני

המים לסוגיו היצע –פרק שלישי

.איכות המים –פרק רביעי

.משק המים בראיה אזורית –פרק חמישי

.ועלותו סביבתימאזן מים –פרק שישי

עריכה:וכתיבה

גדי רוזנטל

רמי ארז

ארגוני הסביבה

0202מרץ

מדיניות סביבתית למשק המיםמסמך

2

א. מבנה מוסדי לניהול משק בר קיימא

. לא נשמעלקחי המשבר במשק המים מלמדים, בין היתר, כי קול הציבור בשיח המים האזרחי

, עובדה שהביאה את משק המים למצבו הנוכחי.לא הצליח "לשמור על השומרים"הציבור

אפשר נוגעות למשק המים ולהגביר את השקיפות באשר להחלטות הל, כדי לתקן מצב חמור זה

מועצת ל וסיף נציגי ציבורלהלנקוט בשני צעדים מידיים: יש, לציבור הרחב להשמיע את דברו

, ולהקים מועצה ציבורית למשק הגוף האחראי על קבלת החלטות במשק המים -רשות המים

המים.

הרחבת מועצת רשות המים 0א.

וסיף לה ייצוג של גופים סביבתיים יש להרחיב את הרכבה של מועצת רשות המים ולה

וחברתיים, כנציגי ציבור. מהלך זה נחוץ כדי להגביר את השפעת הציבור על קבלת ההחלטות

, שמתאפיין בהשפעה ממשלתית רחבה בעוד שקולו של הציבור נעדר כמעט במשק המים

שרים. מינוי כיום חברים במועצה נציגי ממשלה ושני נציגי ציבור הממונים על ידי ה לחלוטין.

של נציג ארגוני הסביבה ושל נציג ארגוני חברה, יאפשרו להעלות על סדר יומה של המועצה

נושאים ערכיים, נושאים סביבתיים ונושאים וציבוריים שנעדרים כמעט לחלוטין מסדר היום

הנוכחי, יביאו לאיזון ההחלטות ויאפשרו לציבור להשמיע את דברו.

למשק המיםהקמת מועצה ציבורית 0א.

מתוכן את סמכויות מועצת המים. כדי להפיח במועצה זו חיים רוקן 2002תיקון משנת ה

חדשים, יש להגדיר מחדש את ייעודה, את מטרותיה, את סמכויותיה ולשנות את הרכבה.

מועצה זו תייצג אינטרסים שאינם מקבלים כיום ביטוי ברשות הממשלתית ובמועצת הרשות.

נציגי רשויות , נציגי החברה האזרחית,גוף רחב בו חברים נציגי ממשלה להקים אם כן, מוצע

המועצה הציבורית תעסוק ונציגי אקדמיה. מקומיות ואגודות מים, נציגי צרכנים וחקלאים

א, בנושאים עקרוניים במשק המים קיימ-בגיבוש מדיניות ארוכת טווח לניהול משק מים בר

להגברת השקיפות תיפעל ים וכו'. המועצה הציבוריתדוגמת התפלת מי ים, רמת טיפול בשפכ

והמעורבות הציבורית בתהליכי קבלת ההחלטות. עוד מוצע, כי המועצה הציבורית לא תהיה

.חלופה זו דורשת שינוי בחוק המיםמעורבת בניהול השוטף. יש לציין, ש

היבטים מבניים של משק המים –פרק ראשון

3

הפיקוח על המאגרים הטבעיים 3.א

המים. רשותעיים באחראי על המאגרים הטבגורם יש למנות .1

האחראי, לגבי הגורם יש לקבוע )ולעגן קביעה זו בחוק( את אחריותו וסמכותו של .2

ההירארכי בלא קשר למקומו וזאת ההפקה מהמאגרים הטבעיים כסופית ומוחלטת,

(.4)ראה סעיף והארגוני במערכת הרשות

ת האחראי על המאגרים הטבעיים ישמש כפועל יוצא מתפקידו, גם כמרכז ועד .3

התפעול.

האחראי על מאגרי המים הטבעיים יישאר במערך הרשות ויהא -בהיבט הארגוני .4

כפוף מנהלית למנכ"ל הרשות.

הפרדה בין תפקיד המנכ"ל ותפקיד יו"ר רשות המים. 4א.

יש לבצע הפרדה בין תפקיד מנכ"ל מועצת הרשות ובין יו"ר המועצה. .5

ובאישור מועצת הרשות בהליכי הרשות יתבצע בהמלצת שר התשתיות יו"ר מינוי .2

מינוי ובחירה שקופים.

תמונה אישיות בעלת משקל ציבורי, שאיננו משמש בתפקיד עובד לתפקיד היו"ר .7

מדינה.

.ע"י מועצת הרשותהיקף משרתו של יו"ר הרשות ייקבע .8

4

צריכה ביתית וחיסכוןא.

יבה במאמץ לקדם אימוץ והטמעה הקטנה וויסות צריכת המים הביתית מהווה מרכיב ל .0

של אורח חיים מקיים, על ידי הפרטים, הקבוצות והתאגידים, החיים ופועלים

בישראל.

במטרה להביא את האוכלוסייה לקבלה והטמעה של אורח חיים מקיים, יש לאמץ .0

מ"ק/ נפש בשנים 107 -מ"ק/ נפש, זאת בהשוואה ל 83לטווח בינוני יעד של צריכת

שלפני המשבר.

מדיניות חיסכון זו חייבת לעמוד בעדיפות מרכזית בתכנית הפעולה של משק המים.

רכיבים עיקריים בתכנית לאומית להקטנת הצריכה הביתית: .3

,לחיסכון במים מודעות ,חינוךהסברה.

גינון פרטי וציבורי חוסך מים.

)ברשויות מקומיות הקטנת אבדנים )דלף והעלמות

סבסוד ותמריצים כלכליים, פעולה ישירה של רשות המים כלי המדיניות: שילוב של .4

באמצעות קבלנים מטעמה, אמצעי אכיפה.

וד מחקר ופיתוח להרחבת דרכי החיסכון ואמצעי המדיניות, במיוחד בתחוםדעי .5

יש ליצור שיח נמרץ ולהגיע להסכמות בסוגיה זו עם משרד .השימוש במים אפורים

הבריאות

לצריכה ביתית ישקפו את מלוא העלויות, כולל עלויות יש להבטיח, כי מחירי המים .6

סביבתיות.

צרכני המים –פרק שני

5

תעריפים למשקי ביתב.

ייעודו המרכזי של התעריף הינו לשקף את מלוא העלויות, לרבות עלויות ההון .1

ועלויות הנזקים לסביבה, ולקדם ע"י כך קיימות ויציבות.

סביבה, מצדיקים ככלל, צרכי הפיתוח של משק המים והפגיעה במאגרי המים וה .2

העלאה של התעריפים.

על מתכונת התעריף שתיקבע ליצור תמריץ אפקטיבי לחיסכון והתייעלות ולהבטיח .3

עם זאת נגישות חיונית למים לכל חלקי האוכלוסייה.

ניתן להשיג זאת ע"י בניית תעריף מים מדורג, שהינו עדיף על העלאה יחסית אחידה. .4

וד צולב בין המדרגות הגבוהות לנמוכות. ע"י כך במסגרת זו מוצע, כי יתקיים סבס .5

תקודם הקיימות במשולב עם צדק חברתי.

בנוסף לתמרוץ באמצעות התעריף, יש להתוות ולהפעיל מדיניות אקטיבית לעידוד .2

החיסכון וההתייעלות במשקי בית, ואותה יש לממן מכספי הגבייה. )על מנת לשפר את

הצריכה הגבוהה, יש להשקיע במדיניות האפקטיביות של העלאת תעריפי מדרגות

לצמצום צריכה ובהסברה(.

בטווח הקרוב יש להשקיע מתקציב המדינה בתשתיות מוניציפאליות, בהן קיימת .7

בעיית אובדן משמעותית )במיוחד ברשויות מקרב המגזר הערבי(.

2

מים אפורים. ג

אפוריםחזור מים יהסדרה ע"י חקיקה של האפשרות למ. 0.ג

חזור המים האפורים תאפשר פעולה של שוק יהסדרה )באמצעות חוק( של מ .1

מים מבוקר, בו תוכל יזמות פרטית לספק מקורות מים חליפים במגזר העירוני,

חזור ברורים. יתחת כללי מ

חזור, ולמנוע מאידך גיסא, יעל החוק להבטיח מחד גיסא, את האפשרות למ .2

סיכונים בריאותיים וסביבתיים.

יש לכלול בחוק מנגנון לאישור מתקנים באורח בלתי תלוי בגורם יחיד, ומתוך .3

ראייה כוללת של צרכי משק המים ובריאות הציבור.

במקביל, יש לבחון את מנגנוני הבקרה הנדרשים, על מנת לאפשר מחזור מים .4

בתנאי תפעול ובקרה ריאליים.

םגיבוש תכנית ממשלתית לעידוד מחזור מים אפורי. 0.ג

חזור מים אפורים, כחלק מהמאמצים לאזן ילעידוד מ תיש ליזום תכנית ממשלתי .5

יכולה את משק המים הארצי ולהעמידו על בסיס קיימות משודרגת. תכנית זו

לחסוך למשק המים חלק משמעותי מעלויות ההתפלה.

חזור למשק המים בארץ. כך יתכנית העידוד תאפשר התחלת חדירת מערכות מ .2

שני עשורים, מקורות של מים אפורים להוות גורם משמעותי יוכלו, תוך כ

במשק המים הלאומי )ובלא פגיעה באספקת המים לחקלאות(.

קיום מנגנון פיקוח ובקרה. 3.ג

יש לקדם הקמת מנגנון בקרה על מתקני מחזור המים האפורים. .7

יש לקדם בחירה במסלול אישור מוקדם של טכנולוגיות ומתקנים, והוצאות "תו .8

קן" לטכנולוגיות/ מתקנים, שתאפשר התקנה של מערכות תקניות ללא צורך ת

בבדיקה פרטנית של כל בית ובית.

במסגרת זו, יאושרו גם המתקינים עצמם כבעלי אישור להתקנת מערכות מחזור .9

מים אפורים, תוך הקפדה על הליך הסמכה מוסדר.

וח איכות תקופתי השימוש ודיו לגביבהמשך להתקנה יהיה צורך במנגנון בקרה .10

)תחומים אלו מוצגים גם בטבלה שלהלן(.

גיבוש והטמעת התקנות יחייבו את החברות, הפועלות בשוק המים האפורים, .11

לשאת באחריות לתפעול המערכות ולמניעת מפגעים. כך תישמר בריאות

7

הציבור בלא הכורח בהישענות שוחקת על האחריות הישירה של משרד

למנגנון דומה בעיקרו לרישוי מעליות או מתקני חשמל, הבריאות עצמו )הכוונה

המעביר את האחריות מהמשרד הממשלתי אל החברה המסחרית ואל הבודק,

המוסמך ע"י המשרד(.

תקנות מים אפורים נדרשות

פרוט נושא

הגדרות איכות נדרשת למערכות מחזור תקנות למתקני מחזור מים אפורים

התקנה, תחזוקה ובקרה למערכת מחזור מים הגדרת כללים ל תקנות מנהליות

אפורים

הגדרת דרישות מאנשי התקנה ותחזוקה והקמת מערך הסמכת אנשי מקצוע

הדרכה והסמכה

קידום ִמחזור מים אפורים בבתים פרטיים. 4.ג

התמודדות עם מערכות קטנות ורבות וללא תפעול ותחזוקה מקצועיים, מקשה .12

הסביבתי. על ניהול הסיכון הבריאותי ו

גיבוש תקנות בנושא מתקנים אלו והטמעתו, תורמת להקטנה משמעותית של .13

הסיכון, הנובע ממחזור מים אפורים ברמה הביתית.

מומלצת לפיכך, הכנסת דרישה של חוזה תחזוקה גם בבתים פרטיים ודיגום מים .14

מושבים, כדרך לאיזון בין הצורך הקיים בבניה הכפרית ובין החשש ממערכות

ו.אל

מיחזור מים בבתי דירות )בניה רוויה( ומסחרית. 5.ג

מיחזור מים בעסקים ברי רישוי מאפשר למנות גורם, האחראי לתפקוד ותפעול .15

מערכת מחזור המים. באורח דומה ניתן גם בבתי דירות להגדיר, כי יּוַתר מיחזור

ת מים אפורים רק בבניין בעל חברת ניהול ואחזקה מרכזית. יש לתת עדיפו

לקידום תחום זה, בהיות פוטנציאל החיסכון בבניה רוויה גבוה ביותר.

קידום המחקר והפיתוח בתחום מים אפורים. 6.ג

8

בהמשך מחקר בנושא המים האפורים, כבסיס לחיזוי ולפתרון יש להשקיע

בעיות בממשק חדש של מחזור מים אורבאני. נושאים מומלצים לבחינה )חלקם

השפעת מחזור מים אפורים -ם ושירותים ייעודיים לתחום כבר נחקרים(: מוצרי

-סקרים וניתוח פתוגנים ואפידמיולוגיה -על ספיקות מי הביוב ותנועת המוצקים

תפקוד מערכות בקנה מידה מלא לאורך זמן.

הצריכה החקלאית. ד

לחקלאות המושקה ערכים סביבתיים חיוביים )נוף ירוק ושטחים פתוחים(, לפיכך, .1

מיליארד מ"ק. 1.1 -פה הכולל צריך להיות דומה להחלטת הממשלה בנושא, כהיק

זאת תוך שינוי יסודי בתמהיל המים וביסוסו בעיקר על מי קולחים.

לצורך מיצוי תהליך ההמרה משפירים לקולחים נדרשים כמה אמצעים משלימים .2

בתחום המחירים:

ערכיה הסביבתיים השוואת מחירים של החקלאות המחופה )חממות ורשתות(, ש

נמוכים יותר, לתעריפי הסקטור העירוני.

השוואת מחירי השפירים של המפיקים הפרטיים לתעריפי חברת מקורות וזאת

באמצעות התאמת היטלי ההפקה.

אמצעים חשובים נוספים, אותם יש להפעיל לייצוב החקלאות ומשק המים .3

.כללים מחייבים לפיצוי החקלאים במצבי קיצוץ

מענקים בציפוי מאגרי הקולחים, )הגדלת היצע הקולחים ופיצוי תמיכה ב

להקטנה, שתנבע מהחיסכון בצריכה העירונית(.

השבת המים לטבע ומאגרי המים הטבעיים. ה

על מנהלי משק המים להעניק לסוגיה זו מעמד ועדיפות גבוהים יותר מאלה, .0

ק במוצהר.יש לגבות עדיפות זו במעשה ולא ר לה היא זוכה כיום.

מפלסים וקווים אדומים גבוהים בכנרת, באורח מוקפד ה עלקביעה ושמיר .0

ובלתי מתפשר.

9

הנחלים ובתי הגידול הלחים יתבססו על מי המקור הטבעיים, ושיקום שימור .3

בכמויות, באיכויות ובמשטר הזרימה הדומים לאלה שהיו בעבר.

וייבוש אה לדלדול מעיינות תפוסים ישוחררו ובמקומות שבהם השאיבה הבי .4

מעיינות ולייבושם, יופסק השימוש בקידוחים.

מהמערכת האקולוגית של הם חלק בלתי נפרד ,זרימות חורפיות ושיטפונות .5

בנחלים ויש להבטיח רמה מוסכמת אשר תספיק לקיומן של המערכות

האקולוגיות.

תהליך חידוש השפיעה הטבעית והשבת מי המעיינות לנחלים ולבתי הגידול .6

הדרגתי, תוך כדי מתן פתרונות חלופיים לצרכנים. אופן הלחים, ייעשה ב

עלייה במפלסי האקוויפרים ושמירתם גבוהים, תאפשר חידוש והתגברות

שפיעה של חלק מהמעיינות.

קידוחים חדשים: המגמה העקרונית תהיה שלא להוסיף קידוחים חדשים .7

קיומם של בתי גידול באזורים שבהם יש חשש לפגיעה בשפיעת מעיינות, וב

לחים מכל סוג שהוא.

המים הדרושים להשבה והחייאה מחדש של הנחלים ובתי הגידול הלחים .8

המדינה חלה החובה להשיב על הם מוצר ציבורי. –שיובשו בשל שאיבות יתר

, בכמויות באיכויות ובמשטר בהזרימה הדומים לאלה שהיו מים אלה לטבע

בעבר.

רשות המים, העוסקים בהערכת צורכי ההתפלה של על פי מסמכי התכנון של .9

ישראל, הכמות שמשק המים יקצה לטובת הנחלים ובתי הגידול הלחים ולא

מלמ"ק בשנה. 50 -תושב למשק המים )איבודים למיניהם( מוגבלת ל

יוקצו להשבת מים לנחלים ולבתי הגידול 2030הצעתנו היא כי עד שנת .02

)כמות זו אינה כוללת את .מקור )נטו( מלמ"ק בשנה, באיכות מי 180הלחים

שיקומו המלא של הירדן הדרומי(.

התחלת פרויקט בין לאומי של שיקום נהר הירדן .00

הגברת האכיפה וההסברה למניעת זיהום בתי הגידול. .00

10

התפלת מי יםא.

יתבסס חלק משמעותי ממקורות המים השפירים למגזרי האוכלוסייה השונים, .1

.ותפליםבעתיד על מים מ

צריכת החשמל שליש להדגיש עם זאת, כי ההתפלה סותרת את עקרונות הקיימות ב .2

תפיסה בשלהמרובה שלה הגורמת לפליטות גזי חממה )ומזהמים נוספים( וכן

קיים חשש כי תודעת השפע המדומה חוף יקרים. ו קרקע הכרחית של משאבי

ריכה.שיוצרת ההתפלה, תיפגע באפקטיביות של ייעול וצמצום הצ

לפיכך, יש להעמיד את היקף ההתפלה על מינימום סביר )עפ"י מאזן מים סביבתי(. .3

זאת בשונה מלמ"ק. 250-כשל יש להסתפק בכמות 2030הווה אומר, כי עד

1,120 -מהמגמה המסתמנת בתכניות רשות המים, להרחיב את היקף ההתפלה ל

ם, כדי לחסוך במקביל, יש לשאוף לצמצום מספר המתקני .2030-ב מלמ"ק

במשאבי קרקע.

תכנון מתקני ההתפלה ייעשה בראיה סביבתית תוך שימור מירבי של משאב הקרקע, .4

צמצום פליטות גזי חממה והימנעות מפגיעה בסביבה הימית.

)תיקון למחירי החשמל בגין פליטות בהיבט הכלכלי, נאמד ערך הנזקים הסביבתיים .5

לעלות הישירה 40% -ים תוספת של כסנט/מ"ק, המהוו 25-בוערך משאבי החוף(

סנט/מ"ק. 90 -. סה"כ עלות המים המותפלים מגיעה לכהממוצעת

ייבוא מיםב.

ייבוא מים בהיקף מוגבל )עם אפשרויות הרחבה בעתות מחסור(, יכול לתרום לאורך .1

למשאבי המים הטבעיים.זמן, ליציבות משק המים ולהקטנת סיכונים

ישה חיובית ולבצע פרויקט פיילוט קטן היקף, במטרה מומלץ לבחון את הנושא בג .2

ללמוד באורח מעשי את מכלול ההיבטים הרלוונטיים להפעלתו.

בהתאם לתוצאות ולקחי הפרויקט, יש לגבש מדיניות יישומית בנוגע לשימוש בייבוא .3

מים.

ניהול ההיצע –פרק שלישי

11

יש לקדם טיפול ביבוא, כפתרון לבעיה המבנית של מחסור מים ברצועת עזה. .4

קולחיםג.

יש להבטיח המשמש בעיקר להשקיה חקלאית. מים לאומי משאב םיש לראות בקולחי .1

רמת טיהור גבוהה על מנת למנוע סיכונים לאדם, לחי ולצומח סביבה.

תכניות ליצירת תשתית המחברת אזורי היצע לאזורי לעודד ולקדם כמו כן יש .2

ביקוש.

א מים שפירים )וזאת ללא האינטרס הסביבתי מחייב, כי הקולחים ימירו באופן מל .3

גידול בכמות המים הכוללת, שתוקצה לחקלאות(. מיצוי עיקרון ההמרה, משמעותו

לעודד ולקדם כמו כן יש הולכה לאזורים פריפריאליים רחוקים.בחינת האפשרות של

יש להגביר מעורבות תכניות ליצירת תשתית המחברת אזורי היצע לאזורי ביקוש.

.קדם בדיקה של היתכנות כלכלית.תכנונית ממשלתית ול

החקלאות להשקיה בקולחים טמונים גם סיכונים סביבתיים ל בתהליך המעבר ש .4

ובריאותיים. לפיכך, יש לקדם את קצב אימוץ תקני האיכות המחמירים.

יש להקצות לצרכים אלו משאבים למחקר, פיתוח וניטור. .5

זיהום מי תהוםמניעת א.

ום מקורות מים ושיקום מקורות מים מזוהמים צריך להיות אחד נושא מניעת זיה .1

מהנדבכים המרכזיים של ממשלת ישראל לטיפול במשבר המים בטווח הקצר

וכאמצעי מדיניות עקרי לטווח הארוך, במסגרת ניהול בר קיימא של משק המים

ולצורך ההגנה על בריאות הציבור מפני אספקת מי שתיה המכילים מזהמים.

זה, על רשות המים, כגוף האחראי על ניהול משק מים בר קיימא במדינת בעניין

ישראל, לפעול לטיוב בארות מי השתיה המזוהמות, כחלק מסדר העדיפויות

הראשוני לטיפול במשבר.

ל בתי וע ,כגוף התובע בפלילים בנושא של זיהום מים ,על המשרד להגנת הסביבה .2

המשפט ליישם את מלוא הכלים שמקנה להם החקיקה לצורך הטיפול בנושא זה,

איכויות המים –פרק רביעי

12

בין היתר, באמצעות ענישה בפלילים של נושאי משרה בגין עבריינות סביבתית

והטלת ענישה מחמירה יותר על מזהמי מים מכוח הוראות חוק המזהם משלם. רק

לעבירות אשר פוגעות כך תיווצר הרתעה אמיתית ויינתן המשקל המשפטי הראוי

במשאבי הציבור המשותפים לכולנו.

על מנת לשפר את האכיפה בתחום של עבריינות סביבתית, יש להקים פרקליטות .3

ייעודית שתפקידה לגבש מומחיות, כלים ייחודים ואתוס משפטי בנושא זה. דוגמא

ש לדגם מוצלח של פרקליטות כזו, כאשר מדובר בסט מיוחד של עבריינות שנדר

טיפול ממוקד בה, ניתן לראות בפרקליטות מיסוי וכלכלה שנועדה להלחם באופן

עבירות כלכליות. זאת במקום המצב –ייעודי וממוקד בסט מיוחד של עבירות

הקיים כיום, בו הטיפול במרבית תיקי התביעה של המשרד להגנת הסביבה מופרט

באמצעות טיפול על ידי עורכי דין פרטיים.

ם עם מצב שבו המדינה עצמה משחיתה את מקורות המים שלה, דוגמת אין להשלי .4

טחון בבסיס חיל האוויר בחצור, ואין להשלים יהזיהום שנגרם על ידי משרד הב

עם מדיניות סלחנית של הרשויות המופקדות על נושא שמירת מקורות המים של

קבוע המדינה כלפי מזהמים מדינתיים בנושא זה. על היועץ המשפטי לממשלה ל

בנושא זה כלים אשר יאפשרו לרשות המים, למשרד להגנת הסביבה ולמשרד

הבריאות לפעול כנגד מזהמים מטעם המדינה ולא לאפשר להם ל"הסתתר"

מאחורי "חסינות" זו.

על רשות המים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ליישם באופן אפקטיבי .5

יפול מיידי בזיהומי מים. בעניין וכולל את הכלים שהעניק להם המחוקק לצורך ט

זה לדוגמא, על המשרד להגנת הסביבה להקים מנגנון אשר יאפשר הפעלת

סמכותו בהתאם לפקודת בריאות העם לעניין טיפול במפגעי ביוב1

.

יש לטפל באופן מבני בריב הסמכויות הבלתי ענייני בין רשות המים לבין המשרד .2

ורה במקורות המים ובבריאות הציבור. להגנת הסביבה, אשר תוצאתו פגיעה חמ

בעניין זה, יש לפעול, בין היתר, גם להשלמת הליך התקנת התקנות בנוגע לזיהום

קרקעיים של חומרים מסוכנים ורעילים-מקווי דלק, ממיכלי אחסנה תת2

ומקווי

ביוב, אשר מהווים גורם סיכון לזיהום מים.

1 ( לפקודת בריאות העם לעניין סמכות זו.1א)21כאמור לעיל, ראו סעיף 2

אדם טבע ודין נ' השר לאיכות הסביבה. המדינה 11180/05בג"צ –לעניין זה, ראו העתירה התלויה ועומדת של אדם טבע ודין

. 2010ואר צריכה להגיש הודעה מעדכנת בתיק זה עד לסוף חודש פבר

13

יות לחיים, לבריאות, לסביבה לצורך ההגנה על בריאות הציבור והגשמת הזכו .7

נאותה ולשוויון של תושבי המדינה, על שר הבריאות לעדכן לאלתר את תקנות

איכות מי השתיה מכוח פקודת בריאות העם, על מנת שהתקן לאיכות מי שתיה

במדינת ישראל יהיה בהתאם לתקנים המקובלים בעולם המערבי המודרני. בעניין

ר המזהמים במי השתיה בהתאם להמלצות ועדתזה קיימת חשיבות להגברת ניטו

עדין בנושא.

זיהום נחליםמניעת ב.

בהקמת כשבעה מיליארד שקל והרשויות המקומיותהמדינה ובשנים האחרונות השקיע

בהכנת שקלמליון 150-. המשרד להגנת הסביבה השקיע כמכונים לטיפול בשפכים

סובלים כמעט כל נחלי הארץ בות אלההשקעות נרח אב לשיקום נחלים. למרות תוכניות

קולחים ברמת טיהור הזרמת ניכר, שהוא תוצאה של הזרמת שפכים גולמיים ו מזיהום

והמשך תפיסת הנחלים חלק ניכר מנחלי הארץ כחצר אחורית זנוחה ומזוהמת. נמוכה

הפוטנציאל שלהםהסיבות המרכזית להמשך הזנחת הנחלים הוא חוסר מודעות בדבר

כשל האכיפה לו בעקבות בע, נופש ופנאי וכמשמרי מגוון ביולוגי, אך גם כאתרי ט

שותפים הרשויות המקומיות, המשרד להגנת הסביבה ורשות המים.

על המשרד להגנת הסביבה ועל רשות המים להגביר את האכיפה על המזהמים .1

ובהם צו לתיקון מעוות. בחוק באמצעות החוקים והצווים הקיימים

ניכר את הענישה נגד המזהמים. בכלל זה פןמשפטית להחמיר באועל המערכת ה .2

הקמת בית דין למים .הגדלת קנסות, הטלת אחריות אישית וגזירת עונשי מאסר

ולסביבה תגדיל את אפקטיביות ההרתעה.

לפעול על בסיס גישה מערכתית לאגני על הגופים המטפלים בנושא שיקום נחלים .3

הזרימה הראשי. יש לטפל נתיבם המתייחסת בעיקר לזאת בשונה מהגישה כיוהיקוות

במכלול המזהמים המצויים באגן ההיקוות של הנחל בו זמנית, ולא באופן נקודתי או

.בלבד חלקי

על רשויות הניקוז ורשויות הנחלים לטפל בנחלים בראיה סביבתית מקיימת, ולחדול .4

וז לים ולמנוע הצפות.מלראות בהם אפיקי ניקוז בלבד, שכל מטרתם להוביל את הניק

14

כיום דוגמת הרט"ג את .של הנחלים הדיגוםאת מערך יש להגביר את מערך הניטור ו .5

פיקוח תאפשר דגימותבסתיו ובאביב. הגדלת מספר ה -הנחלים פעמיים בשנה בלבד

ובאשר לצרכי טוב יותר על המזהמים ותגדיל את בסיס הידע באשר למצב הנחלים

השיקום.

בכמות ובאיכות ים את החלטת הממשלה להשיב מים לנחליםעל רשות המים לקי .2

. על הרשות להקצות את כמות המים הדרושה לנחלים ולהתחיל שתאפשר את שיקומם

מיםאת ההשבה ללא דיחוי. המשך זיהום הנחלים והמחסור החמור במים בהם גור

בספק את סיכויי השיקום. יםלהרס בלתי נסבל של החי והצומח בנחלים ומעמיד

מניעת הזיהום. 0ב.

במקומות בהם טרם יש לזרז הקמת מכונים לטיהור שפכים - תשתיות ביוב מקומיות .7

הוקמו; להשלים את הקמת המכונים שטרם הושלמו; לתחזק בצורה מיטבית את

ולמנוע תקלות, שגורמות להזרמת שפכים וקולחים לנחלים; למנוע המכונים הקיימים

טיהור נמוכה מהמאגרים לנחלים. תופעות של זרימת קולחים ברמת

יש להקים תשתיות ביוב בכל הישובים בארץ ולמנוע את תופעת –בורות ספיגה .8

הבורות, המזרימים שפכים ישירות לקרקע ולסביבה.

יש לאסור שימוש בחומרי – ובחומרי הדברה בקרה ופיקוח על השימוש בדשנים .9

חייץ בין השדה המעובד אזורי ר יש ליצו בקרבת נחלים ומקורות מים. הדברה רעילים

.בקרבתלבין הנחל ולמנוע עבודות חקלאיות

ולמנוע מהם זורמים תשטיפים לנחלים פיראטייםהלטפל באתרי הפסולת יש –פסולת .01

באמצעות אכיפה. לערוצי הנחלים ופסולת בנייה השלכת פסולת

תוצר ר )קובעלמניעת זיהום מבתי בד בגפת, עליהם יש להגביר את האכיפה – בתי בד .11

(.הלוואי של יצור השמן

ולהמנע יש להשלים התקנת תקנות להזרמת פלט ברכות דגים לנחלים- ברכות דגים .12

ככל האפשר מהזרמת הפלט.

מבנה תאגידי המים, המספקים שירותי מיםג.

על מדינת ישראל להקצות משאבים לצורך הקמת תשתיות מים וביוב, מקום בו .1

רשות מקומית, וזאת ללא תלות בשאלת הקמתו של אין תשתית כזו בתחומי

תאגיד.

15

יש לפעול ליישום החלטת הממשלה בנוגע לתאגוד אזורי, לתקן את חוק תאגידי .2

מים וביוב בהתאם, להגביל את כמות התאגידים, ולהבטיח הגיון כלכלי, סביבתי,

גיאוגרפי וחברתי ברשויות המרכיבות את התאגידים האזוריים.

לצורך יצירת תאגידים אזוריים , יצים לאיחוד תאגידים קיימיםיש לקבוע תמר .3

חזקים יותר, ולהבטיח כי רשויות שטרם הקימו תאגיד מים וביוב יצורפו

לתאגידים קיימים. ניתן להציע תמריצים כלכליים לצירופן של רשויות מדרגה

ך אקונומית נמוכה, לרשויות חזקות יותר. בטווח הארוך המדינה תפיק מכ-סוציו

תועלת, באשר התאגידים יפעלו באופן עצמאי יותר והמדינה לא תצטרך לממן

מענקים באמצעותהקמתן של תשתיות מים וביוב

יש לשנות את החוק כך . לב השני של חוק תאגידי מים וביובאין ליישם את הש .4

.הפרטה מלאה של משק המים והביוב העירונילא תתאפשר ש

על תאגידי המים והביוב, על מנת להבטיח ם החלייש לעדכן את סל השירותים .5

את האינטרסים הציבוריים, הסביבתיים והחברתיים שבאספקת שירותי מים

על התאגידים.אכיפתם וביוב ולהבטיח את

הקמת בית משפט לענייני מים וסביבהד.

כללי המסגרת, לפיהם פועלת הרשות השופטת, טרם הותאמו לצרכיה המשתנים של .1

תחומי ההגנה על הסביבה בכלל, ועל מכלול היבטי ניהול המים בפרט. החברה, ב

המאבק המחריף על שימושי הקרקע, הזיהום המתמשך של מקורות המים, הפגיעות

במשאבי הטבע ומכלול ביטויה המתמשך של העבריינות הסביבתית בישראל, מחייבים

את המחוקק לאמץ גישה שונה כלפי סוגיות אלה.

–משפט למים, אך תחום פעולתו מצומצם ונוגע בעיקר ליחסי אזרח פועל כיום בית .2

רשויות.

יש להעניק לסוגיות המים והסביבה מעמד משפטי דומה, לאלה העוסקים במשפחה .3

ובתעבורה.

ביא לשדרוג משמעותי של האכיפה, יהקמתו של בית משפט לענייני מים וסביבה .4

להתמודד באורח אפקטיבי עם אינה מסוגלת ,שבמצבה הרופס, שתואר בפרקי המסמך

.והסביבהפגיעה במשאבי המים ה

12

יש לחתור להסכם חלוקה וניהול משק המים, המגדיר זכויות, חובות ומגבלות . 1

הדדיות בתחום

.א. גישה למים

.ב. שימוש במים

.ג. טיפול במים

.ד. מניעת הזרמת מי שופכין

סדיר זכויות, חובות ומגבלות אלה יש לתמוך הסכם זה במערך מנגנונים המ

איכות הזרימה לכל משאבי המים המשותפים.שימור ומבטיח שימור כמות ו

שיתוף פעולה אזורי לטיפול במקורות הזיהום באקוות ההר ובאגן הירדן ומניעתם, הינו . 2

חיוני:

א. לטיהור ושימוש חוזר בשפכים.

והרגישים מאוד לזיהום. ב. לשמירה על מקורות המים השפירים המשותפים

ג. להקטנת התלות במים שפירים.

. לצורך ייצוב משק מים אזורי מקיים, הנשען על עקרונות של הוגנות, יש להעלות את 3

היצע המים לגדה המערבית ולעזה.

יש לחתור באורח הדרגתי לשוויון בתצרוכת הביתית של מים לנפש בין ישראל לגדה

ה, יש להבטיח בשלב הראשון "מנת ברזל", שתעמוד על המערבית ולעזה. לצורך ז

מים שפירים. –מ"ק לנפש לשנה 20מינימום מקובל של

יש לגבש מדרג מחיר למים, אותם מוכרת ישראל לפלשתינאים, על פי העקרונות . 4

הבאים:

מ"ק לנפש לשנה(. 20א. מחיר נמוך, המאפשר נגישות לשימוש למנת הברזל )

של מים לטבע ולחקלאות, במקומות בהם אין חלופה כלכלית )תמהיל ב. מחיר נמוך

של קולחים ושפירים(.

ג. לכל יתר היעדים, מחירים אחידים, המבטאים את העלות השולית של השימוש

באותו משאב.

. על ישראל לסייע בקידום פעולת גיוס משאבים בין לאומיים, לקידום פרויקטים של 5

לף, אבדנים, טיהור ושימוש חוזר בשפכים.הקטנת ד

משק המים בראייה אזורית -פרק חמישי

17

. יש לגבש ולבסס מנגנון ניהול מחלוקות אפקטיבי ומקיף, על מנת להבטיח פתרון 2

אפקטיבי והולם במקביל לוועדות מים משותפות או לגופים בילטראליים אחרים, מוצע

תהליכי ים בינ"ל, וייעודו קידום מלהקים "ועד מנהל לגישור מים", לו יהיה שותף גור

גישור או בוררות בנושאים, אותם לא ניתן לפתור במסגרת אחת מהרשויות האחרות.

במימון בינלאומי, של בניית משק מים עצמאי, ,. לרצועת עזה נדרשת תכנית נפרדת7

שתתבסס, בהיעדר מקורות טבעיים, על שילוב בין התפלה וייבוא. על ישראל לסייע

בקידום תכנית זו.

מיםא. מאזני

שהומלצו, נבנה מאזן מים כסיכום וכאינטגרציה של היעדים ואמצעי המדיניות הסביבתיות

הוא מושווה למאזן המים 2030 -ל וכווןהמתבסס על העקרונות שפורטו. המאזן מחלופי,

על פי גישות תכנון מקובלות. )המצורף להלן(

צאות הבאות:ביישום קווי המתאר, המופיעים במסמך זה, יש כדי להביא לתו

25% -כ .מלמ"ק 330 -ב 2030 -בגישה הסביבתית הצריכה הביתית תהיה נמוכה ב .0

פחות מזו שבגישה המקובלת.

החקלאות תישאר פחות או יותר, בגודלה הנוכחי )לפני המשבר(, בהשוואה להיקף .0

גדל בגישה המקובלת.

ם.של מים טבעיים שפירים לשיקום נחליהרבה יותר תתאפשר הקצאה גדולה .3

תהיה תרומה גדולה יותר להקטנת פערי הצריכה בין ישראל לפלשתינאים. .4

בהשוואה לגישת 30%-מלמ"ק בשנה, כ 300 -יקטן היקף ההתפלה הנדרש בכ .5

הנובעים התכנון המקובל. כתוצאה מכך ימנעו חלק מהסיכונים הסביבתיים

התפלה.מה

פלה שעליהם כבר ניתן יהיה להסתפק במתקני ההתבמהלך שני העשורים הקרובים .6

צורך, תחת יעדי התכנון הנ"ל, במתקנים אמלמ"ק(, ולא יה 250החליטה הממשלה )

נוספים.

מלמ"ק מהמילוי 75 -נמוך ב אהיקף השאיבה השנתית מהמאגרים הטבעיים יה .7

לגבי תחת הנחות סבירות .שיעלה את קיימות האוגר ויאיץ את שיקומו מצבהחוזר,

תן יהא להשתמש במחצית השנייה של העשור הקרוב החיסכון בצריכה הביתית, ני

ועלותו סביבתימאזן מים -פרק שישי

סביבתי

18

1.5בחלק מהמים המותפלים, להחדרה למאגר התפעולי ומכאן לשיקומו לרמה של

מיליארד מ"ק בתוך עשור.

נמוכה יותר העלות הכוללת של אספקת המים לאוכלוסיה )עלות משק המים( תהיה .8

.באופן משמעותי

קיימותו של משק המים בישראל הן מכאן, שבגישה הסביבתית יש כדי לשפר את .9

מבחינת יציבותם של המאגרים הטבעיים, הן בהקטנת סיכונים סביבתיים הכרוכים

בהתפלה והן מבחינת הקטנת העלויות המושתות על הצרכן והמשק הישראלי.

מומלץ לפיכך, לאמץ את עקרונות הגישה המוצעת ואת היעדים הכמותיים, הגלומים .02

במאזן המים הסביבתי.

19

:מאזני המים

צריכה ושימושים )מלמ"ק(

0227 0232

גישה סביבתית גישה מקובלת

935 1225 722 בית

115 115 89 תעשיה

חקלאות:

שפירים

¹קולחים ואחרים

530

219

450

870

300

800

180 50 7 טבע ונחלים

330 275 140 "שכנים"

0,662 3,205 0,047 סה"כ

)מלמ"ק( מקורות המים

0227 0232

גישה סביבתית גישה מקובלת

1404 שאיבת שפירים נטו3

1175 1100

230 230 224 שאיבת מליחים

570 240 347 קולחים

940 127 התפלת מי ים4

220

20 - - יבוא

40 40 48 שיטפונות

0,662 3,205 0,047 סה"כ

מיליארד מ"ק, אך אז 1,312היקף השאיבה. אחד מהם הוא עלנתונים כמהבאתר רשות המים פורסמו 3

המאזן לא נסגר. המספר שנרשם כאן מאפשר את סגירת המאזן.

4מהמילוי החוזר( מעל 15%מלמ"ק ) 180-היקף ההתפלה על פי הגישה התכנונית המקובלת יהיה גבוה בכ

. בגישה הסביבתית היקף ההתפלה 2030-מיליארד מ"ק ב 1.120כרזרבה לשנים שחונות; קרי מלמ"ק 940-ל

ובמיוחד אם , המהווה מעין רזרבה,הן בשל היקף השאיבה הנמוך ,2030-מלמ"ק ב 720-220יוכל להיות

תהיה אופציית יבוא.

20

ראשוני(ב. העלות למשק ולציבור )ניתוח

כהשלמה להשוואה המאזנית בין החלופות נבחן את המשמעות הכלכלית של יישומן.

ההשוואה היא מצומצמת ותיעשה בממד העלויות בלבד וללא התייחסות לתועלות שינבעו

מהגישה הסביבתית ואשר פורטו בגוף העבודה ומתבטאות כלכלית במניעת העלויות

ת של הניתוח היא בממד ההשוואתי של משק המים הסביבתיות. נדגיש כי חשיבותו העיקרי

בכללותו, ולא בנתוני המחירים עצמם שבחלקם מבוססים על הנחות. העלות השנתית

מוגדרת כמכפלת הכמויות לפי המאזנים, בצד ההיצע בעלות למ"ק, על פי פרמטרים

מקובלים של חברת מקורות, אגודות מים ומשקי מים עירוניים.

העלויות של משק המים החוץ עירוניות, לבין עלויות המים התוך נעשתה הפרדה בין

(. העלויות התוך עירוניות 2002וכן דוח ועדת גרונאו, 2007עירוניות )ראו פארטו,

בקולחים יקרות יותר בחלופה הסביבתית, בשל הצורך באספקה לאזורים רחוקים יותר.

הנדרשת למימוש החיסכון, אולם העלויות התוך עירוניות למ"ק גבוהות יותר עקב העלות

הכמות, כמובן, נמוכה יותר.

0232-השוואת עלות משק המים ב

המקור

מלש"ח /מ"קש"ח

גישה

מקובלת

גישה

סביבתית

סביבתית מקובלת

חוץ עירונית

1,250 1,722 1.50 1.50 שפירים טבעיים

2,394 3,254 3.20 3.20 התפלה

252 3.20 יבוא

345 345 1.50 1.50 מליחים

927 900 1.75 1.50 קולחים

12 12 0.3 0.3 שיטפונות

5,581 2,274 סה"כ חוץ עירונית

7,200 8,222 8 2.5 תוך עירוניות

725 1,282 1.15 1.15 התפלה-עלות סביבתית

23 0.20 - יבוא-עלות סביבתית

סה"כ תוך

עירונית+פליטות

9,504 8,428

14,009 12,178 סה"כ כולל