1

2

נוסעינו היקרים!בסייעתא דשמיא, זכינו להיות שליחים הגונים ולשרת נאמנה רבבות ומאות אלפי נוסעים מרוצים

לקברי צדיקים בפרט, ולשאר יעדים בעולם בכלל, הנהנים משירות מעולה, אמינות וותק רב.

אלפי קבוצות, שעלו להשתטח עם חברת “דרך צדיקים” על ציוניהם הקדושים של צדיקי הדורות זיע”א, לשפוך תפילה ושיח לפני בורא עולם, זכו להיוושע בזכותם בישועות הנצרכות להם.

לקראת הקיץ הקרב ובא, אנו שמחים להגיש לכם ממגוון מסלולי “חוויה עם נשמה”. הכוללים נסיעות של תפילה והתעלות לקברי הצדיקים זיע”א, שבמרכזם ציון קדוש ישראל “אור שבעת הימים” רבינו

הבעל שם טוב הקדוש זיע”א, והטמונים באהלו: הרה”ק רבי ברוך ממעז’בוז, הרה”ק בעל ה”דגל מחנה אפרים”, הרה”ק ה”אוהב ישראל” מאפטא. ובציוניהם הקדושים של רבי נחמן מברסלב זיע”א,

הרה”ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב “סנגורן של ישראל”, הרה”ק רבי נתן מברסלב, הרה”ק רבי ישראל דב מוולדניק, הרה”ק רבי שניאור זלמן מליאדי, הרה”ק הרבי ר’ אלימלך מליז’ענסק, הרה”ק הרבי ר’ זושא

מאניפולי ועוד צדיקים, זכותם תגן עלינו אמן.

הנסיעות מלוות בהדרכה צמודה, בשירות אדיב, יחס אישי וחם, ודאגה לצרכי הכלל והפרט.וכוללות ארוחות, לינות ונסיעות לקברי צדיקים בכלי רכב מהטובים שניתן להשיג במדינות אלו .

ופעילויות רוחניות וחסידות, משתתפים בסדנאות תורה לשיעורי להאזין נוסענו זוכים הנסיעה, במהלך מרגשות המעניקים כלים לחיים טובים יותר.

יש לציין, כי המסלולים הינם בעלי אופי מגוון ביותר, ובחלקם מלווים במיטב הרבנים והרבניות.

מאחר ומושקעת עבודה ומאמץ רב מצידנו, למען קידום רמת השירות והתנאים האפשריים, נשמח לקבל .derech@zadikim.org מכם, נוסעינו היקרים, את הערותיכם והארותיכם בדוא”ל

ויהי רצון שנזכה להיכנס לחג הקדוש הזה מתוך זו, אנו מאחלים לכם חג פסח כשר ושמח, בהזדמנות שמחה וקדושה אמן .

בכבוד רב,בנימין גבאימנכ"ל דרך צדיקים

3

4

5

6

7

8

רבי ישראלבעל שם טוב הקדוש זיע”א

ח”י אלול ה’נח”ת - חג השבועות ה’תק”כ

“הי’ היה דבר ה’ ביד הבעל שם, ויגזור אומר ויקם. אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו, ואחריו לעפר מי יקום”.)הרה”ק רבי מנחם מנדל מויטבסק זיע”א(

“ברוך ה’ אלוקי ישראל, אשר שלח לנו בדורות השפלים הללו, עקבתא דמשיחא, נשמה גדולה וקדושה, היא נשמת אדונינו מורינו ורבינו, הרב הקדוש והטהור, אשר לו דומיה תהילה, “אור ישראל וקדושו, מורינו הרב ר’ ישראל בעל שם טוב, להאיר החושך בעת התפשטות שמו, יתברך הבורא לעבודת נבחרים ובעצות הישרים ובדרכיו היקרים באמרותיו ולדרים, לארץ הנורא מאוד, כפול ומכופל, תוהו ובוהו וחושך ממש, אשר גם נביאינו הראשונים ראו כן תמהו, איך יוכלו בני ישראל לעמוד ולהתחזק עצמם ביראת השם יתברך ואמונתו הקדושה, בתוך התגברות החשכות הזה, וברוך ה’ אשר הפליא חסד עימנו, והקדים רפואה למכתנו, ובאחרית הימים האלו, שלח לנו מושיע ורב, קדוש ונורא, עיר וקדיש מן שמיא נחית, הוא האיר עיני כל ישראל הקדושים, החפצים ליראה את שמו יתברך ולקבל עליהם עול תורה ומצוות ועול מלכות שמים, באהבה ויראה אמיתית,

מעומקא דליבא )מעומק הלב( ובדבקות עצום נפלא ונורא, ובהתלהבות גדול וחיות דקדושה”.

כך, פותח בעל ה”לשון חסידים” את ספרו, וממנו למדנו קצת מזעיר ממעלת הבעש”ט. אמרו, שנשמה כמו נשמת הבעל שם טוב, באה לעולם פעם באלף שנה...

מהו עיקר עניינו של הבעל שם טוב? זאת ביאר הוא בעצמו: “אני באתי לעולם הזה להראות דרך אחרת )מדרך הסיגופים והתעניות שנהגו הצדיקים בדורות הקדמונים( והוא, שיראה האדם להמשיך על עצמו שלושה דברים הללו” היינו אהבת ה’

מז'בוז'

בית מדרשו המשוחזר של הבעל שם טוב הקדוש

9

ואהבת ישראל ואהבת התורה, ואין צריך לעשות סיגופים”.

פעם אמר לתלמידו: “את הקל שבקלים והפחות שבפחותים שבעם ישראל אני אוהב אותו יותר ממה שאתה אוהב את בנך יחידך”!

מופתיו היו לשם דבר, פעם הלך הבעש”ט עם רבי אברהם מרדכי מפינטשוב למקווה בזמן חורף וקור גדול. ועמד הבעש”ט במקווה מספר שעות עד שהתחיל הנר לטפטף ולהיכבות. העיר רבי אברהם לבעש”ט שמיד יחשיך. אמר לו הבעש”ט “אם כך, קח גליד קרח מן הגג והדלק. “מי שאמר לשמן שידליק יאמר לקרח וידלוק” וסיפר שהיה דולק עד שחזר לביתו כעבור

שעתיים וכשבא לבית נשאר מעט מים בידו.

פעם אחת הלך מחוץ לעיר עם התלמידים ובא עת תפילת מנחה ואמרו התלמידים שאין מים לנטילת ידיים לתפילה, ולקח הבעש”ט מקל והיכה על האדמה ונבקע מעיין מים שזורם עד היום סמוך למעז’בוז’, מעיין זה נקרא על שמו אפילו בין הגויים,

וידועים מימיו כמרפאי כל חולי.

מקום קבורתו התקדש אף הוא בקדושה עליונה. רבי נחמן מברסלב פקד את המקום והרבה לשאת שם תפילתו כבר מילדותו, ואמר שמקום קבורת סבו קדוש בקדושת ארץ ישראל. גם את אנשיו ציוה רבי נחמן לבוא ולשאת תפילה דווקא במקום קדוש

זה, והדגיש שמן הראוי להשתהות שם הרבה ולנצל את קדושת המקום.

מעיין הבעש”ט ציונו של קדוש ישראל הבעש”ט

10

רבי נחמן מברסלב זיע”אא’ בניסן ה’תקל”ב - י”ח בתשרי ג’ חוה”מ סוכות ה’תקע”א

רבי נחמן מברסלב, נכדו של הבעל שם טוב גדל באווירת ההוד והקדושה ששררה בבית סבו הגדול. תחת השראתם של דודיו רבי אפרים מסדליקוב בעל “דגל מחנה אפרים” ורבי ברוך ממעז’בוז ועוד צדיקים גדולי עולם.

במלאת לו 13 שנה, נשא רבי נחמן אישה ועבר לגור בבית חותנו בכפר אוסיאטין. שם עסק כדרכו בעבודת ה’, ושם החל גם פרסומו כמנהיג ומורה דרך לרבים.

בהיותו בן 30, עבר רבי נחמן לגור בברסלב, ממנה יצא שמעו בעולם, ועל שמה נקראת שיטתו. שם גם נפגש עם תלמידו הגדול רבי נתן אשר העלה את תורתיו של רבי נחמן על הכתב בספר “ליקוטי מוהר”ן” וגם חיבר להן פירושים עמוקים בספריו

“ליקוטי הלכות” ועל פיהן חיבר תפילות נרגשות בספרו “ליקוטי תפילות”.

בהיותו בן 36, חלה רבי נחמן במחלת השחפת, שהייתה אז חשוכת מרפא, ובגיל 38, עלתה נשמתו השמיימה. רבי נחמן לא ראה בהסתלקותו מן העולם את גמר עניינו ופעולתו. את זרעי משנתו כבר זרע, ורבי נתן תלמידו עתיד להשקותם ולטפחם עד

שיהפכו לעץ מפואר, שבצילו יחסו נשמות רבות, גם דורות רבים לאחר הסתלקותו.

רבי נתן כותב: “אפילו אלו שלא זכו להכיר את רבינו ז”ל בחייו, כשיבואו על קברו ויסמכו עליו, וילמדו ספריו הקדושים וירגילו גילה דעתו בכמה לשונות יש להם על מה שיסמכו, אשריהם אשרי חלקם. כי כבר עצמם לילך בדרכיו הקדושים, בוודאי בפירוש וברמז, שכל מה שעוסק עימנו אינו בשבילנו לבד, כי אם את אשר ישנו פה )וגם( ואת אשר איננו פה )עדיין, דהיינו כל

הנשמות העתידות לבוא( )חיי מוהר”ן רכ”ה(.

מןאו

גן סופיה - אומן

11

רבי נחמן הופך את המושג “עבודת ה’” לאנושי, וכל הדרגות של תיקון ושלימות הנפש לברות השגה. זאת, לא רק לבני עליה גדולים ברוחם וגיבורים בכוחם, כי אם אפילו למי שכבר התרחק מאד מכל קדושה ותיקון, וכדבריו: “כמה )בני אדם בעלי( צלם אלוקים היו מונחים ברפש, שאני הוצאתים מהרפש, הלא יש אצלי אנשים, שאיני יודע אם השאול תחתיות היה די להם, כי גם השאול תחתיות קטן לפניהם )לפי רוע מעשיהם( שאם היה אפשר להם לחתור תחת שאול תחתיות היו חותרים, ועל

ידי נתקרבו )אל הקדושה(. )חיי מוהר”ן ש”י(

רבי נחמן הבטיח תיקון מיוחד ונעלה לפוקדים את קברו, ואת הבטחתו זו מסר בפני שני עדים שייחד לשם כך. “גם כי ימלאו ימיו, אזי אחר הסתלקותו, מי שיבוא על קברו ויאמר שם אלו העשרה פרקי תהילים )התיקון הכללי( וייתן פרוטה לצדקה עבורו, אפילו

אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד, חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו”. )שיחות הר”ן קמ”א(

וכן הבטיח שכל ילד שיבוא אליו קודם מלאו לו שבע שנים ויקיים מאמרו הק’ בנתינת הצדקה ואמירת הי’ מזמורים יהיה שמור מן החטא עד יום חתונתו )אנשי מוהר”ן(

זאת מלבד ישועות רבות, גלויות ומפורסמות, עליהם מספרים האלפים הפוקדים את המקום.

עניין מיוחד בעניין העליה לקברו הוא דבר “הקיבוץ” בראש השנה. המונה עשרות אלפי יהודים מרחבי העולם כולו הנענים נה איש לא יעדר!” ם על ראש הש היו כל י ים המקרבים אלי ש ל האנש הרו כ לקריאתו של רבי נחמן שאמר: “יז

אוהל הצדיקציונו הקדוש של רבי נחמן מברסלב זיע”א

12

רבי לוי יצחק מברדיטשבהסנגור הגדול

ה’ת”ק- כ”ה תשרי ה’תק”ע

כבר בהיותו בן שבע עשרה, היה רבי לוי יצחק מברדיטשוב מלא וגדוש בש”ס ופוסקים כאחד מגדולי הדור. התקרב לחסידות בזכות הרה”ק רבי שמעלקא מניקלשבורג שהביאו ל”מגיד ממעזריטש” ומאז נעשה ר’ לוי יצחק תלמידו המסור והנאמן.

כבר בגיל עשרים ואחת מונה רבי לוי יצחק לרב ואב בית דין, שימש ברבנות במספר עיירות ובהיותו בן ארבעים וחמש , הגיע לכהן כרב ודיין של העיר ברדיטשוב המעטירה.

במעלתו של רבי לוי יצחק הפליג החוזה מלובלין ואמר: “בכל יום אני קובע לי שעה להודות לה’ על אשר שלח לעולם הזה נשמה גדולה וקדושה של ר’ לוי יצחק”!

כל מי שנצרך לישועה, בגוף או בנפש, ידע כי בברדיטשב שוכן צדיק מופלא שתפילתו אינה שבה ריקם וברכותיו מתקיימות.ענוותנותו לא ידעה גבול, רגיל היה רבי לוי יצחק לומר, שאילולא נזכר בתורה מידת הגאווה לא יכול היה להאמין שמידה זו

יכולה להימצא בבני אדם, אשר ימיהם כצל עובר.

עבודתו את ה’ בשמחה הייתה אף היא לשם דבר, שמחתו בקיום כל מצווה ומצווה הייתה מופלאה ומרנינה לב כל רואיה.

למעלה מכל מעלותיו בקודש, התפרסם רבי לוי יצחק כמליץ יושר ומלמד זכות על עם ישראל.

פעם אחת הלך רבי לוי יצחק לאסוף עצי הסקה לעניי העיר. משסיים פנה בתפילתו ואמר “ריבונו של עולם, כולם כבר נתנו עבור הסקה לעניים. תן גם אתה! ואכן היה חודש אחד באותו חורף חם ביותר. )שיח שרפי קודש ה’ – ת”ק(

פעם פגש ביום תענית ציבור יהודי אוכל בשוק, ניגש אליו הרב בפנים שוחקות ואמר לו: “בני, בודאי שכחת שתענית היום. “לא”, השיבו הלה, לא שכחתי. “בודאי יש לך לב חלש וקשה עליך התענית” ניסה הרב שנית. “לא”, השיבו היהודי בעזות מצח, “יש לי לב חזק ובריא ואף על פי כן איני מתענה”. נתלהב ר’ לוי יצחק, תלה עיניו לשמים ואמר: “ריבונו של עולם, ראה עד היכן

מגיעה אהבת האמת של עמך ישראל. שהרי היהודי הזה, אף אם הוא עובר עבירה - אינו רוצה לשקר”.

אמר פעם בדרשה שלפני תקיעת שופר: “ריבונו של עולם, אמרת לנו: “יום תרועה יהיה לכם” ובעבור הציווי האחד הזה אנו תוקעים המאה קולות זה כמה וכמה אלפי שנים. ומה אנו מבקשים ממך זה כמה וכמה מאות שנים - רק תקע תקיעה אחת:

“תקע בשופר גדול לחירותנו”...

שובט

ברדי

ציון רבי לוי יצחק מברדיטשב זיע”א

13

“אדמו”ר הזקן” מחב”דרבינו שניאור זלמן מלאדי

בעל התניאי”ח אלול ה’תק”ה - כ”ד טבת ה’תקע”ג

רבי שניאור זלמן מלאדי - הנקרא בפי חסידי חב”ד “האדמו”ר הזקן”,

הרבה הערכתו בשל תלמידיו. מבחירי לאחד הפך מהרה ועד ממעזריטש המגיד אל התקרב נישואיו לאחר אחדות שנים לתלמידו הטיל המגיד על רבי שניאור זלמן לחבר “שולחן ערוך” חדש, הלא הוא ידוע כ”שולחן ערוך הרב”.

שנים ספורות אחר התקרבותו למגיד התמנה רבי שניאור זלמן למגיד בעירו ליוזנא ועד מהרה התלקטו סביבו תלמידים רבים, עם הזמן הפך למנהיגם של החסידים ברחבי רוסיה הלבנה. כתביו הופצו במקומות רבים ושיטתו הלכה ועשתה לה שם. זאת,

לא רק במחוזותיו כי אם גם במבצרי ההתנגדות בליטא ואף בוילנא עצמה.

התפשטות שיטתו עוררה זעם בחוגי המתנגדים, וכשראו שהחרמות שהכריזו היו בלתי יעילות, הגישו קובלנה רישמית לשלטונות הרוסים ובה האשימו את רבי שניאור זלמן בהאשמות שונות. בעקבות הלשנה מכוערת זו נאסר האדמו”ר הזקן והובל כפושע

פלילי לפטרבורג. לאחר משפט, זוכה לחלוטין ושוחרר ממאסרו בי”ט כסליו באותה שנה.

יום זה סימל את ניצחונה הפומבי של החסידות על מתנגדיה ונקבע עוד בחייו כ”חג הגאולה”. בעקבות הלשנות נוספות הוזמן שוב לחקירה בפטרבורג, ולאחר מאסר ממושך, שוחרר סופית על פי צו של הקיסר החדש אלכסנדר הראשון. בשובו ממאסרו

עבר להתגורר בליאדי ועל שמה הוא נקרא עד היום “הרב מליאדי”.

כאשר החל הצבא הצרפתי בכיבוש רוסיה, נאלץ רבי שניאור זלמן לברוח אל פנים הארץ בעקבות הצבא הרוסי. בדרכו זו חלה וביום כ”ד טבת נפטר בכפר נידח שנקרא “פיענא” וניקבר בעיירה הסמוכה “האדיץ’”.

בשם הרש”ב: סגולה לזרע של קיימא לומר כל תהילים בציון אדמו”ר הזקן.

סיפרו של רבי שניאור זלמן מליאדי - “התניא” הפך לאחד מספרי היסוד של החסידות. בספר זה מתאר בעל התניא את חיי האדם כמאבק אדירים המתחולל כל ימיו בין הטוב לבין הרע, והוא חושף בפני הקורא את מבנה נפש האדם ופנימיותה, ואת

דרכי מלחמת היצר ותהפוכותיה.

בשבח ה”תניא” אמר פעם רבי זושא מאניפולי: “תמה אני איך אפשר להכניס א-ל גדול ונורא כל כך בתוך ספר קטן כל-כך”?

שט

אדיה

אוהל הצדיק

רבי שניאור זלמןמליאדי זיע”א

14

“מצח מאיר מוסתר תחת כובע פשוט”רבי נתן מברסלב היה חתנו של אחד מגדולי רבני הדור, רבי דוד צבי אוירבך, שכונה עד לשנות השואה “רבי דוד צבי הגדול”.

רבי נתן הסתופף בצילם של רבים מצדיקי דורו. אולם מצא מנוחה לנשמתו הענקית אצל רבו – רבי נחמן מברסלב זיע”א. מאז נפגשו, מסר רבי נתן את כל חייו על מנת להפיץ את אור תורת רבו ברבים, לחזק נפשות ולעודד לבבות באור תורתו הקדושה,

לקרב עוד ועוד יהודים לבורא עולם.

על פי המקובל, כאשר ביקר הרה”ק רבי נתן מברסלב אצל האדמו”ר רבי מנחם מנדל מקוצק, אמר עליו הרבי מקוצק לאחר שיחתם: “האברך הזה הוא עילוי בחסידות” ועוד אמר: “ראיתי מצח מאיר תחת כובע פשוט” )רבי נתן חבש כובע ‘קסקט’

פשוט, כמנהג יהודי אוקראינה ולא כובע רבני(.

רבי נתן אמר פעם: “כשיעבירו נפטר דרך קברי יהיה זה טובה לנפטר”. רבי נתן בן ר’ לייבלי ראובנ’ס, אחד מתלמידיו, שמע שיחה זו מפיו, והבין שרצון רבי נתן הוא להיות קבור בתחילת בית הקברות, כדי שכל נפטר יועבר דרכו ובזה יעשה טובה לנפטר ואכן פעל אצל ה”חברא קדישא” שרבי נתן ייטמן בתחילת בית החיים. בהלווייתו, אמר רבי אהרון רבה של ברסלב רק

זאת: “אצלו - היה כל האוצר של רבינו”!

ברסלב

האוהל מבחוץ, ומשמאל היכל הכוהניםמתפללים בציון רבי נתן מברסלב זיע”א

15

רבי ישראל דב בער מוולדניקיום פטירתו: כ”א טבת

הבטיח ששום תפילה על קברו לא תשוב ריקם!

רבי ישראל דב בער מוולעדניק היה מבחירי תלמידיו של רבי מרדכי המגיד מטשרנוביל. התפרסם כפועל ישועות בעקבות ה”צמח צדק” מליובאויטש ששלח אליו אישה עגונה שבעלה נטשה מזה כמה שנים ולא נודע אנה בא. קם הצדיק מכסאו וניגש אל החלון ואמר לה: “ראי, בעלך עומד על התורן שבספינה בעיר ליבוי ועובד שם”. העגונה ניגשה אל החלון והביטה, אבל לא ראתה דבר והחלה לבכות. אז אמר לה רבי ישראל דב בער: “ סעי לליבוי ושם תמצאי את בעלך” ואכן כך היה ומאז והלאה נתפרסם ל”בעל מופת” ופועל ישועות. וכשם שהיה רבי ישראל דב בער בחייו מקור ישועה

לפונים אליו, כך זכו הפוקדים את קברו לאחר הסתלקותו להיוושע בזכותו.

הצדיק ניחן בעין בוחנת וחודרת לב וכליות, עניינו הגדול שעסק בו בחייו וגם דיבר עליו כמעט בכל פרק מספרו “שארית ישראל” היה עניין התשובה. רבים התקרבו על ידו לעבודת ה’, ובדבריו היה מחזק ונותן תקווה אפילו לגרועים ולשפלים שבחוטאים.

בצוואתו הבטיח שכל מי שיפקוד את קברו, תפילותיו לא ישובו ריקם! ומעניינת ביותר התוספת המקובלת שנמסרה איש מפי איש: “שיבואו זמנים בהם לא יוכלו להיכנס לקברי, אזי גם מי שרק יגע בידית הדלת של האוהל יוושע”!

בספר “קול בדממה נשמע”, מספרת המחברת כיצד היא ובת דודתה היו פוקדות את הקבר פעמיים בשנה, בכ”א בטבת ובערב ראש חודש אלול, והיא מוסיפה לספר כמה אירועים שהייתה עדה להם:

העיר וולדניק נהרסה כליל בימי מלחמת העולם השניה, אולם, האוהל על קיברו של הצדיק רבי ישראל דב היה הבניין היחיד שנשאר שלם אחרי ההפצצות. לאחר סיום המלחמה, כשהתחילו לשקם את העיר, החליטו למקם את תחנת הטרנספורמטור באוהל שעל קברו של רבי ישראל דב, היות ונותר הבניין היחידי השלם באיזור. התחילו לחפור את היסודות לעמודי הטרנספורמציה, ביום חפרו ולמחרת בבוקר התמלאו החפירות כלא היו. מחזה זה חזר ונשנה מספר פעמים, הפועלים שחפרו במקום, נתקפו

בחרדה מתופעה פלאית זו, וסירבו להמשיך בחפירה, עד שהשלטונות ויתרו על התוכנית”. )סיפורי נפלאות עמ’ קמ”ו(

את פתח ואטמו הלכו האמונה לחיזוק כמקור ומשמש המונים אליו מושך הצדיק הקומוניסטים שקבר כשנוכחו השלטונות הכניסה והחלון של האוהל, אלא שגם זה לא מנע מההמונים לפקוד את הקבר ולהחזיק בסורגים שנקבעו לרוחב הדלת האטומה. להיפך הדבר הגביר את האמונה בצדיק, כשנוכחו שאחרי מאתיים שנה נתקיימה נבואתו: שגם אלה שיחזיקו בקלאמקע )ידית(

של הקבר יזכו לישועה.

משנודע לשלטונות שעדיין נוהרים בני אדם למקום, הלכו והקיפו את המבנה בתייל דוקרני והמבקרים נכנסו דרך פירצה בגדר במקום מסתור.

קוולדני

הכניסה לציון הצדיק מוולדניק

מצבת רבי ישראל דבבער זיע”א

16