ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

בס"ד

רשעים בחשך ידמו

אומן ראש השנה

(ליקוטי מוהר"ן סי' קיא)

לקונטרס השלמות עם

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

חיי מוהר"ן:

אתם איך בעצמכם יודעים אתם כי אתם מבעיא לא, העולם כל צריכים אותי אמר) י (רנ. למוטב אותם להחזיר צריכים הם גם כי, אותי צריכים הצדיקים כל אפלו אלא, אותי צריכים

: כרבו להיות לעבד דיו אך. אותי צריכין העולם אמות אפלו וגם

את להנהיג שיוכל מי שאין לי אומר שלי הרע שהיצר סבור הייתי אמר אחת פעם) יח (רנח איין בין איך אז (בעולם יחידי הדור מנהיג שאני בברור יודע אני עכשו, כמוני הנעורים בני

: כמוני מנהיג ואין) מנהיג

שמעון רבי אצל שהיה כמו חבריא לוקחין איך, כמתגעגע ואמר עמי דבר אחת פעם) מה (רפה': וכו ביניהם ראשי תוחב כן-גם הייתי ואני, וכיוצא יוחאי בר

כקלפת עלי דומין ישראל חכמי כל לומר ויעכש יכול אני שאמר הקדוש מפיו שמעתי) נ (רצ ישראל חכמי כל אמר עזאי בן כי פרוש. לומר רוצה איני דבר וחצי החוץ לי שאין רק. השום זאת לומר כח לו שיש לברכה זכרונו הוא ואמר, הזה הקרח מן חוץ השום כקלפת עלי דומין :והבן מזה חוץ עליו לומר החוץ לו שאין רק, ל"כנ לפניו דומין שהם

כשמתקרבין אם- כי באמת כשר איש להיות אפשר שאי מענין עמי דבר אחת פעם) ט (רצט להשם להתקרב יכולים בעולם האמת הצדיק שנמצא קדם ואמר ענה. שבדור האמת להצדיק יתברך להשם להתקרב אפשר אי בעולם האמת הצדיק נמצא שכבר אחר אבל. מעצמו יתברך. אליו להתקרב כשזוכין אם-כי פןוא בשום באמת

לעשות יכולים אתם מה ואמר דשם שלומנו-אנשי עם מדבר שהיה בליפויץ שמעתי) יד (דש עושה אני רק. שקלקלתם ממה אחד פגם לתקן כלכם וכחכם ימיכם מספיקים וכי, תשובה לא מעתה העקר רק, הנה עד שקלקלתם מה כל הכל לתקן ידי לאל ויש, בשבילכם תשובה-שעל העקר רק, ושלום חס שתעברו השגגות על מקפיד איני והלאה מהיום ואפלו. עוד תעשו

: הרבה מזה דבר ועוד ממזיד עצמכם תשמרו פנים- כל

שיחות הר"ן:

שאין פי על ואף יתברך בהשם לשמח לו שראוי ואמר בשמחה להיות אחד את חזק קעז אות) שנו (יתברך מגדלתו יודע אני כי עלי לסמך לכם ראוי יתברך השם מגדלת יודעים אתם

, בי לשמח לכם ראוי גם' וכו'" ה גדול כי ידעתי אני כי): "ה-קלה תהלים (הפסוק אז והזכיר: לו ואמר חל בעסקי אפלו עצמו את שישמח אחד את חזק גם כזה רבי לכם שיהיה שזכיתם מה

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

באין כך ואחר, שיכולין מה בכל דעלמא במלי עצמו לשמח צריכין שבתחלה, הוא כן בודאי: אמתית לשמחה

ותקון, סגלה הוא לעשות מצוה שאני והנהגה הנהגה כל: הלשון בזה בפרוש ואמר קפה אות ולתחית, המשיח ולימות, האדם של ההסתלקות ולאחר, העתיד ועל, שעבר מה על ומועיל: לבוא ולעתיד, המתים

כתב יד ר' שמואל הורוביץ

רבנו ז"ל אמר הנסיון העשירי אני. היינו שכל הצדיקים שעוברים כל הנסיונות שלהם, הנסיון העשירי שלהם אני. (היינו הנסיון היותר קשה וכבד מכל הנסיונות נקרא הנסיון העשירי כמו

אצל אברהם אבינו עליו השלום הנסיון העשירי שלו היה נסיון העקדה שזה היה הנסיון היותר קשה מכל הנסיונות שלו) היינו שלא יחלקו עלי, אפילו כל הצדיקים שהולכים כבר כל

הנסיונות.

השנה- ראש רק הוא שלי ענין כל

חיי מוהר"ן

שלי שהמקרבים מאחר אצלי פלא והיה. הכל על עולה שלי השנה הראש,אמר) א (תג לא איש השנה-ראש על כלם שיהיו אלי המקרבים האנשים כל יזהרו לא ולמה, לי מאמינים

משמעתו אל שסר מי שכל כרוז לעשות והזהיר. השנה- ראש רק הוא שלי ענין כל כי. יעדר ראוי השנה-ראש על להיות שזוכה ומי. איש יחסר לא, אצלו השנה-ראש על יהיה אליו ומקרב

על נאמר וזה", מעזכם היא' ה חדות כי ממתקים ושתו מעדנים אכלו. "מאד מאד לשמח לו: השנה- ראש

-ראש על ולא תשובה שבת על אצלו להיות יותר לו ניחא שהיה לפניו אמר אחד) ב (תד ומחמת, וללון לאכל טובה אכסניא לו אין וגם, המדרש-בבית שם לעמד מקום לו אין כי, השנה

אצלו להיות יותר לפניו טוב היה כן-על, בכונה להתפלל יכול ואינו מאד מבלבלת דעתו זה שלא אם לאכל אם, הלשון בזו לברכה זכרונו רבנו לו השיב. השנה-בראש ולא אחר בזמן

על אצלי שתהיו ורק אך, להתפלל שלא אם להתפלל אם, לישן שלא אם לישן אם, לאכל. שיהיה איך יהיה השנה- ראש

הזה הדבר שאין יודע יתברך והשם, גדול חדוש הוא שלי השנה-הראש ואמר ענה) ג (תה מבעיא לא. השנה-ראש מהו יודע שאני במתנה זאת לי נתן יתברך השם רק, מאבותי שהוביר

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

השנה-בראש תלוי כלו העולם כל אפלו אלא, שלי השנה- בראש תלויין בודאי כלכם אתם: שלי

] קויטלאך [הצעטליך לו שנתנו בעת לפניו עמדנו באומין האחרון השנה-ראש בערב) ד (תו רבי והתחיל. השנה-ראש על בא שלא מנעמריב אחד איש על שאל אז. פדיון על ומעות שלנו על בא שלא מאחד עוד כךדבר-ואחר. מאד עליו והקפיד, הדברים קבל ולא לתרצו נפתלי לו וספר השנה-ראש קדם לברכה זכרונו לרבנו נסע זה ומחמת, מניעות רבוי מחמת השנה-ראש

וזה. השנה-ראש על אצלו יהיה ולא לביתו לשוב בעצמו לברכה זכרונו רבנו לו וצוה. המניעות. השנה-בראש עמנו נמנה להיות יזכה שלא מה מאד לו צר והיה, החשובים מגדולי היה האיש

ולא. השנה-ראש על אצלו ישאר רק לביתו ישוב שלא לברכה זכרונו לפניו להתעקש והתחיל יכול איני. לברכה זכרונו רבנו לו אמר ואז. לביתו וגרשו בדבריו לברכה זכרונו הוא נתרצה-אם ל"הנ האיש לו ואמר. השנה-ראש על אצלי תהיה לא שאתה מה הזה הצער לעצמי לציר

ואמר, מזה עמנו דבר השנה-ראש-בערב כך-אחר. לביתו ושב הסכים ולא, בכאן אשאר כן. ל"הנ מחמת נמנע אך, השנה-ראש על כאן להיות באמת רצה כי. גדול רחמנות יש שעליו, מזה גדול דבר אין לכם אמר ומה הלב מעמק חזק בקול ואמר לברכה זכרונו הוא ענה כך-אחר דבר אין לכם אמר מה סגיא זיע בקול הלשון בזו ואמר. השנה- ראש על אצלו מלהיות הינו כבר זה בלא הלא כלומר (קשיא עוד אז כך אומרים אינם אחרים צדיקים ואם, מזה גדול

אצלו להיות כך כל שהקפיד מה כן-גם זאת קשיא עוד קשה ויהיה הרבה קשיות עליו מקשין עוד למדנו. דברים כמה למדנו עמנו אז שדבר הקדושים דבריו ומכלל. דיקא השנה-ראש על

-על-אף, מכבר זאת שידענו פי-על-אף כי. השנה-ראש על אצלו להיות החיוב גדל עצם הפעם, ויותר יותר החיוב עצם הבינו אז הנוראות ומתנועותיו, בזה אז הקדושים דבריו מרבוי כן-פי

השנה-ראש על באומין אצלו להיות חזק שרצונו למדנו וגםאז. בכתב זאת לבאר אפשר שאי המניעות לשבר לחזק צריכין כמה למדנו וגם. מזה גדול דבר ושאין, הסתלקותו לאחר תמיד דיקא ולהיות ביותר לשברם שצריכים השנה-ראש על מלהיות המניעות בפרט, שבקדשה מדבר

על אצלו להיות לבלי ומסכים מצוה בעצמו לברכה זכרונו הוא אם שאפלו עד, השנה-ראש על, זה על שאלה שום אותו לשאל לבלי מאד לזהר וצריכין, זה על להסתכל חלילה, השנה-ראש

וכן [דיקא להיות צריכין לאמתו האמת דתובנק כן-פי-על- ואף, להיות לבלי בודאי ישיב הוא כי בדרך:): 'י מכות (לברכה זכרונם רבותינו שאמרו למה נוגע זה יןיוענ]. לדורות נוהג הוא

על לברכה זכרונם רבותינו מדברי והוא. י"רש שפרש כמו' אותו מוליכין לילך רוצה שאדם השלום עליו רבנו משה שהכרח מרגלים בשלוח וכן". האנשים עם לך): "ב"כ במדבר (פסוק

זכרונו מרבנו ראינו זה יןיוענ. בזה כלל היה לא רצונו שבאמת פי-על-אף, לשלחם בעצמו אצלו מלהיות מניעות להם שהיו אנשים שהיו השנה-ראש ןיבעני בפרט, פעמים כמה לברכה

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

, להתעקש והתחילו. השנה-ראש על יהיו שלא להם והשיב בעצמו אותו ושאלו, השנה-ראש על עליהם כמקפיד עצמו ועשה, השנה- ראש על אצלכם להיות האזהרה גדל מכם שמענו הלא זכינו אנחנו כן-פי-על- ואף. השנה-ראש על באו ולא עשו וכן, יותר ידברו שלא בהם וגער

, כלל בזה נוחה אינו רצונו שפנימיות ובפרוש ברמז והבננו שמענו. לפניו לעמד רגילים להיות מזה ומעט, לספר הרבה בזה ויש. זה על אותו ששואלים מחמת כך להם לומר מכרח הוא רק

כעין בו שיש דבר על והמנהיג להרב שכששואלין לדורות נוהג הוא וכן. אחר במקום יתבאר כל וישבר נפשו שימסר רצונו לאמתו שבאמת פי-על-אף, לאו להשיב צריך נפש מסירת

לבלי מאד לזהר צריך, לאמתו באמת המניעות ולשבר להתקרב שרוצה מי כן-על. המניעות: מאד והבן כאלה מענינים שמדברים אחרים במקומות זה ענין תבין ועוד. כלל בזה אותו לולשא לקבל אנשים אז שיכולין אמר, דיקא השנה- ראש על אצלו להיות שצריכין השנה-ראש לענין

-בראש כן-פי-על-אף, אפן בשום תקון להם שיהיה באפשר היה לא השנה שבכל מה תקונים לא לברכה זכרונו בעצמו הוא אפלו השנה שבכל פי-על-אף. תקון לקבל הם אפלו יכולין השנה

-בראש עושה שהוא אמר כי. תקונים לקבל יכולים הם גם השנה-בראש אבל, לתקנם יכול היה: לעשות יכול אינו הוא גם השנה שבכל מה ותקונים ענינים השנה

אצלו הוא העקר כי השנה-בראש שם שנהיה מאד מצפה היה ל"הנ הקיץ ימי כל) לה (ריט. השנה-ראש הוא עסקו שכל ואמר, השנה-ראש

, באומין אז השנה-ראש על היה שלא מברסלב מהרב עמנו דבר השנה-ראש-בערב) לו (רכ פי-על-אף. השנה-ראש על אצלי להיות הינו, מזה גדול דבר אין לכם אמר מה לנו ואמר

-ראש על אצלם להיות כך כל גדול חיוב אינו אצלם כי, כך אומרים אינם צדיקים ששאר להיות מאד מאד אז והפליג השנה-ראש רק הוא עסקו שכל ואמר. אחת קשיא עוד הרי, השנה ן.אי ,מזה גדול דבר אין לכם אומר מה: הלשון בזו אשכנז בלשון ואמר, השנה-בראש אצלו

כבר גם .השנה ראש הוא עניני כל .קושיא עוד זה נו כך אומרים אינם אחרים ואם תאמר מדוע דבר שאז האחרון השנה-בראש באומין היה זה וכל !להיות צריכים כלם השנה ראש על :אמר אותו תיולצי לשמע שרוצה מי לכל ומצוה מזהיר שהוא הרבה עמנו דבר מכבר וגם. זאת עמנו

ודבר. אחר במקום כמבאר' וכו כרוז לעשות צריכין שהיו ואמר. השנה-ראש על אצלו שיהיה: פעמים כמה הרבה מזה

מדאשוב אליו נוסעים כשהיו לברכה זכרונו אייזיק שמואל ורבי יודל לרבי אמר) א (רצא אליו סמוכים להיות כדי מעדוועדיוקע לסביבות לצאת רוצים היו אחת ופעם למעדוועדיווקע

ואמר. אליו בהם נוסעים שהיו שלהם הדרכים אחר מאד מתגעגע שהוא אמר אז. עשו וכן תמיד גם הלא לו ואמרו. ופסיעה פסיעה מכל מלאך נברא אליו כשנסעו שלהם ופסיעה פסיעה שבכל

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

זה גם בודאי השיב. עולנס העגלה ששוכרין קדם הולכין אנו פסיעות וכמה לנו יש יגיעות כמה האחרון השנה-ראש ובערב. ופסיעה פסיעה מכל מלאך נברא הפסיעות מאלו גם כי בכלל עליו נוסעים שאתם הדרך בהירות אור לראות שאזכה ,אחלי :הלשון בזו ואמר מזה דבר באומן

: אלי

צריך איני בשבילי כי, כלל העולם בזה לעשות מה לי אין אני שאמר בשמו שמעתי) יז (שז-כי לקרב יכול איני אבל. יתברך להשם ישראל נפשות לקרב להעולם באתי רק כלל לעשות

': וכו לתקנו יכול אני חסרונו לי ומספר אצלי שבא מי אם

הבא לעולם פטירתו אחר גם להאדם גדולה טובה לעשות יכול האמתי הצדיק אמר) יט (שט שאין זוכה שאינו מי את שמונעין המניעה שעקר ודע]. תקון בשביל אליו לבוא שזוכה למי[

, מזה אותו ומסיתין שמדיחין מה רק הוא, תקון לקבל האמיתי להצדיק לילך אותו מניחין והקלפות חבלה המלאכי בין שם גם כי. ממש בהצדיק שאין והסתות בכפירות אותו ומבלבלין

לפתות עצמו להניח לבלי בדעתו זאת לקח העקר כן-על. העולם בזה כמו גדולים מתנגדים יש. יניחוהו בודאי ואז, האמת להצדיק דיקא לילך בחזק שם דעתו על יעמד רק, שם אותו ולהסית. בהצדיק אמונה חזוק צריכין שם גם שאמר ושמעתי

שהם, אבלות ציון דרכי פסוק על במדרש כדאיתא, תפקידם את מבקשים הדרכים שטו והולכים נוסעים שהם אדם בני אלו וכן. עליהם עוברים שהיו רגלים עולי שפסקו על מתאבלים מתאבלים הדרכים גם אזי, עומלנס ונמנע מהם אחד נפסק ושלום כשחס האמת להצדיק

. האמת להצדיק עליהם אחד עוד שיסע תאבים הדרכים כי. תפקידם את ומבקשים

נברא לא העולם כל הלא לו ואמר וענה, שנים כמה אצלו היה שלא אחד את הוכיח) כו (שטז, צותא לו להיות הצדיק לזה וסיוע כח איזה לתן צריך ואחד אחד כל כן-ועל. לזה לצוות אלא'. וכו

נבוכדנאצר אם ומה, אז שאמר רגלי אליו שבא אחד על שאמר בשמו שמעתי) לט (שכט, כזאת מפלגת גדולה וממשלה למלוכה זכה ברגליו פסיעות שלש שהלך שבשביל הרשע

. ראתה לא עין זה-ידי-על יזכה וכמה כמה, ויותר פרסה להצדיק הולך מישראל כשאחד

אצלי להיות זוכה שאינו מי הלא ואמר. כלל להתענות שלא עלינו צוה מלמברג כשבא תצא בודאי הוא השנה ראש על להיות שזוכה ומי, ל"כנ כלל להתענות לו אין הוא השנה- ראש על. והבן .השנה-ראש על אצלי להיות שזוכה מאחר כלל להתענות צריך אין

שיחות הר"ן

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

נפש מסירת בו שיש דבר לעשות אם להצדיק שואל כשאדם: שאמר בשמו שמעתי ריד אות אין השואל כן פי על ואף לעשות שלא עליו ולצוות להשיב לו ראוי הוא, יתברך השם בשביל מצוה שהצדיק מה כל: אחר בענין שמעתי עוד: בשמו שמעתי כן) שצה (דבריו לקים צריך

): שצו (לקים צריך אין זה אצלו השנה ראש על לסע שלא כשמצוה רק, לקים צריך לעשות): שצז (פדיון על לתן ראוי השנה ראש ערב

כתב יד ר' שמואל הורוביץ: אמר רבנו ז"ל: עוד יבוא זמן שיודו לה' שיזכו לראות את הציון מרחוק.

עלים לתרופה

גניזתו במקום יחד להתקבץ שזכינו מאד והנורא והנשגב הקדוש השנה הראש בכח והכל הקדושים הצרופים והרואים השומעים והעינים האזנים אשרי, לזה שזכינו אשרינו. הקדוש

תנינים ראשי שברת ים בעזך פוררת אתה צרוף שהוא תשרי חדש סוד על שגלה והנוראים .. '.וכו

הנה עד, חביבי בני אהובי. נעמרוב ו"תקצ תצא כי' ה ליום אור יתברך השם בעזרת ר מכתב התשובה הגיעה כי. בילעט לי שיתנו אותי בשרו היום בזה לאל שתהלה יתברך רחמיו עזרונו

. צרותינו מכל להושיענו' ה יוסף כן. עזרנו כה עד אשר' לה להודות טוב. לתן מקאמיניץ' ולה. ויבשו שונאינו ויראו למעלה קרננו וירום. לברסלב לביתי לשלום מהרה וישיבנו השם בעזרת הבילעט לקבל מקוה אני עתה והנה. לסמך מי על לאל תהלה לנו יש כי, הישועה ביום לטובה עלינו הבא הסמוך שבת אחר השם ירצה אם לאומאן אסע ואז. זאת בשבוע יתברך

לשלום לשם מהרה ויביאני עלי ירחם יתברך השם: לטובה עלינו הבא תבוא פרשת' ד או' ג וישמרם ידי מכתב קנטרסים ויקבל, נחוץ זה כתב מוסר כי להאריך פנאי אין מזה יתר. מהרה עזרנו אשר' ה בישועת תתחזק ועתה. לך כידוע ומפנינים מפז מאד יקרים דברים הם כי. אצלו

בלי לטובה עלינו הבא השנה ראש על לאומאן לבוא שיזכך תמיד לישועתו ותצפה הנה עד לטובה עלינו הבא השנה בראש ברחמים בקשתינו לפעל יעזרנו יתברך והשם. גדולים יסורים בדרך לילך מעתה פנים כל על לזכות, ולשלום ארכים טובים לחיים ולהחתם להכתב שנזכה על המודה אביך דברי. לברכה צדיק זכר ורבנו מורנו אדוננו עזנו גאון הורנו אשר האמת באהבה שלומנו אנשי לכל ושלום. מברסלב נתן: לישועה ומצפה להבא על ומבקש העבר שתבוא ותחזקך תשגבך ישועתנו. יאיר נרו יעקב הרב מורנו המפלג כנפשי לידידי ובפרט. רבה ידיד לך אמר מה, עמנו נמנה להיות לטובה עלינו הבא השנה ראש על לאומאן אתה גם אתה כן על. לאמתו בהאמת וחזק נכון לבך לאל תהלה כי ידעתי כי בפרט, יחוש לא המאמין נפשי

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ודי בעולם נמצא אין כזה ורוח עובר צל הזה העולם כי. דברינו מלקים ושלום חס תתרשל אל ל"הנ נתן: הנצחית לטובתו המזרזו לנצח באמת אוהבו דברי. בזה למבין

לנחת לי והיה, מכתבך קבלתי חביבי בני ו"תקצ עקב שבת מוצאי השם ברוך קצט מכתב כתב מוסרי כי. להשיבך גרם הזמן שאין תבין מאליך ועתה. הטוב רצונך תשוקת עצם בראותי

מעט לך לכתב עצמי הכרחתי. מכתבי לראות תשוקתך מעצם אך. הבדלה אחר מיד נוסעים זה השנה ראש שיהיה יפה אמנם אם, השנה ראש נסיעת על מהיום חושב אתה ואשר, אלה דברי

דברנו כבר כי, צדקת לא בזה. מהמניעות עתה צער לך שיהיה אבל. כלה השנה כל במחשבה חס יסורים עתה לך יהיה לא יתברך השם בעזרת שלדעתי ובפרט, לחברו מיום לחשב שאין

מאד לשמח לך ראוי אדרבא. אפשר אי כלום בלא ולפטר. מהם פחות ולא אשתקד כמו ושלום שאני שמה דברתי וכבר. הקדוש ציון על להיות ותזכה, ובאין ממשמשין השנה ראש שימי מה

שיהיה מה לחשב בפרט. כלל ומניעות יסורים כלל נחשב אינו, ספק בלי לעשות שצריכין יודע בעזרת בנקל תסע שעתה' לה וקויתי, מניעות הרבה שברת כבר כי בזה להאריך ואין, כך אחר ואזכה. מהרה בילעט לקבל יזכני יתברך השם. לטובה עלינו הבא השנה ראש על יתברך השם

אמר זה כתב שמוסר בפרט כלל להאריך אפשר אי מזה יתר. באומאן שם בקרוב להיות נתן לישועה המצפה אביך דברי: זה כתב ממוסר תשמע מזה יתר. פה בסמוך בעצמך שתהיה

. מברסלב

קדש במקום השנה ראש על להיות במחשבתנו עצמנו מכינים שאנו מה כלם ועל רכה מכתב ארחות להשיג תקוה יש עוד כי. לבנו וישיש יגיל ובזה בענינו נחמתנו זאת הקדושה גניזתו דברי: לנצח ובבא בזה והנצחית האמתית בהצלחה דרכינו יצליח' וה. פנים כל על מעתה חיים. מברסלב נתן אביך

מקוים שאנו ובמה, פעמים כמה השנה ראש על להיות שזכית במה שתשמח והעקרמכתב רלז כל את לזכות מגמתי וכל. נחמתי כל זה עתה כי. חיינו ימי כל השנה ראש על עוד להיות

מורנו אדוננו של הקדוש גניזתו במקום הינו, השנה ראש על כלם שיהיו לדברי השומעים תמיד ונשיש נגיל ובזה. לנצח טובה לי יחזיקו בודאי, לעולם ימיהם כל לברכה זכרונו ורבנו: מעזנו יהיו' ה וחדות. טוב ויום בשבת בפרט

באמת אשר. שאשתטח במקום להשתטח שאסע למקום לסע בחסדו לי יעזר' וה ... רסד מכתב שאני יתברך השם בעזרת בברור יודע אני זה אבל, מגיע הדבר היכן עד עוד כלל יודע איני אני וגם, מאד מאד םווהאי והנורא הקדוש השנה ראש על ובפרט, עת בכל לשם לסע צריך כי שם להיות כן גם שתזכו. שבעולם אמת דבורי מיני בכל כחי בכל אתכם ולחזק לעורר צריך'. וכו' וכו חייכם הוא

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

הותיק כנפשי לידידי ובפרט ועצומה רבה באהבה שלומנו אנשי לכל ושלום רצה מכתב ושלום חס רעיון עליך יעלה לבל חביבי ותלמידי בני והזהר הזהר, יעקב הרב מורנו המפלג עלינו הבא השנה ראש על לפה שלומנו אנשי עם ברנה תבוא בוא רק האמת כרצון שלא

טובה לי תחזיק יתברך ובחסדו. לנצח לך ייטיב למען צדק מורה יבוא עד ימיך כל וכן. לטובה. ל"הנ נתן. נצחים לנצח

קדוש אור על החולקים לדעת שנוטה מי בודאי כי, לעניננו מזה היטב תבינו ועתה רעא מכתב תורה חדושי גלה אשר. לברכה וקדוש צדיק זכר ורבנו מורנו אדוננו שהוא כזה ונשגב ונורא בודאי'. וכו' וכו קטן ועד מגדול הנפשות כל את המחיין מעולם נשמעו לא אשר בעולם כאלה

יסורים לסבל שכן מכל. לנסע אין לאומאן לנסע רב הון נותנין היו אם אפלו הכוזבת לדעתם' וכו קדשתו גדלת אמתת קצת והודיענו עינינו פקח' ה שבחסדי מאחר אבל. מניעות ולשבר

איזה ולקים הקדושים ספריו ללמד שכן מכל. אלינו להתקרב אחת תנועה בשביל בודאי'. וכו' וכו בכונה תהלים ולומר הקדושים עצותיו פי על לתפלה עצמו להכריח מדבריו אמתי דבור. לנצח טובה לנו שיעשה גדולה בהבטחה הבטיחנו אשר הקדוש קברו ציון על לנסע שכן ומכל מניעות כל ולשבר הכל לסבל וכדאי כדאי ל"הנ מכל אחת נקדה שבשביל נקל לנבון דעת

כאלו, וחולקים המתנגדים של ושטות בטעות ושלום חס לטעות שלא פנים כל על. שבעולם התלאה עליו באה השנה ראש על לאומאן שנסע לנשמתו כזאת נצחית טובה שעשה זה בשביל התלאות שכל. לטובה הדבר ולהפך לאמתו האמת על להסתכל מחיב אדרבא. ושלום חס הזאת

החולקים כל על שגם רואין שאנו ובפרט. האמת אל ההתקרבות בענין שמתרשל בשביל הם כל על ירחם יתברך השם. שעור בלי והתלאות הצרות כוס התרעלה כוס עוברים והמתנגדים

. ישראל

חס ספקות שום לך יהיו שלא ולזרזך לחזקך אהבתך מעצם להתאפק יכלתי לא שלז מכתב וקימנו שהחינו ברוך שלם בלב תאמר רק. לטובה עלינו הבא השנה ראש בענין בלבך ושלום

הקדוש ציון על להתקבץ כשרים אנשים אמת אנשי עם יחד להתועד לזכות. הזה לזמן והגיענו יחד ולהמנות השנה ראש בערב בפרט, אליו שיבוא מי לכל לעזר שהבטיח הקדוש הצדיק של

בני מזה יותר אבל, מרחוק והבנת שמעת מעט מעט אחי לך אמר מה. אצלנו השנה בראש זכרונם רבותינו שדרשו להמנות יוכל לא חסרון בכלל ושלום חס תהיה שלא והזהר הזהר

. כזה ונורא קדוש לעסק בפרט'. וכו חבריו שנמנו זה לברכה

כרועה שכתוב כמו עדרו לקבץ העוסק האמתי להרועה שמקשרים ידי על והעקר תט מכתב. ושלום חס עליו לחלק שלא פנים כל ועל'. וכו ישא ובחיקו טלאים יקבץ בזרועו ירעה עדרו לכלל ומתגעגע המשתוקק אשרי אשרי. כזה ישראל מרועה עצמו להחולק ואבוי אוי אוי

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ונורא גדול כחו כי אחד כל על שעובר איך בחסדו נבוש לא לעולם. שלו הקדוש בהקבוץ המגיד נכד יאיר נרו גרשון רבי הותיק מידידנו שמעתי סמוך וזה. חקר אין עד מאד מאד ונשגב אפלו תקון ממנו מקבלים הכל השנה שבראש הקדוש מפיו ששמע מטירהאוויצע לברכה זכרונו כי להאריך פנאי אין מזה יתר. הכל נתתקן השנה בראש אחר בזמן לתקנם אפשר שאי דברים

. מברסלב נתן. לישועה המצפה אביך דברי. הגיע התפלה זמן

עלינו הבא השנה ראש על בשמחה שתבוא הנצחית לטובתך מזרזך שאני תדע תי מכתב והצלה רוח הרבה כי. הללו בימים שהוא דבש עם סחורתך עכוב חשש על תסתכל ואל. לטובה ...השנה בראש בפרט אחר ממקום כפלים בכפלי רוח לך להשפיע יתברך לפניו

אשר, לברכה זכרונו ורבנו מורנו אדוננו של גדול כח הוא הכל על העולה והעקר תכד מכתב השנה ראש בימי בפרט, שלו הקדוש ציון על להיות גם אף. עליו מתנגד להיות לבלי זכית הקבוץ עם נמנין יהיו חלציך יוצאי וכל בניך שגם יתן מי, שלו הקדוש הקבוץ אנשיו כלל בתוך

...לברכה זכרונו הקדוש שמו על הנקרא הקדוש

הראשון השנה ראש היה וזה ב"תקע שנת של השנה ראש הגיע כך אחרימי מוהרנ"ת פא ... השנה- ראש על לאומין יחד שנתקבצנו יתברך השם עזרני נפלאותיו ובעצם הסתלקותו שאחר השנה ראש על כן גם ובאו בחיים שבחרו נפשות כמה ושנה שנה בכל נתוסף הנה ועד ומאז

מעלת ועצם השנה בראש יחד עמנו ולהתפלל, השנה ראש בערב הקדוש קברו על להשתטח) תו-תג ן"מוהר חיי (אחר במקום קצת ומבאר מקומו כאן אין השנה בראש שלנו הקבוץ

בוודאי שאז ממש כפשוטו הסתלקותו אחר עכשיו גם באמת אבלפרפראות לחכמה ה' תנינא וכל, קברו על שיבואו ביותר חפץ עכשיו שגם רצונו גילה כן פי על אף, דמלכא בגנזיא מחפש, הלב מעומק' ה אל ויצעק, הגונים שאינם מעשיו על ויתחרט בתשובה יהרהר בחינתו כפי אחד

ואז, שיאמרם כמו יאמרם אם אפילו אלא עוד ולא, הידועים תהלים קפיטיל העשרה שם ויאמר אחר בפרט, מאד מאד והנוראה והנפלאה הגבוה מדריגתו מבחינת כביכול עצמו את יוריד

באופן מאד והירודות השפלות נפשות ותיקון בטובת ביותר וישתדל, רבות שנים זה הסתלקותו ...יתברך אליו ולהתקרב שלימה בתשובה לשוב המה גם שיזכו

על לו שחלם ממה ל"ז רבינו סיפר לעשור כסא בין ל"הנ השנה ראש אחר והנה כט אותשם שכבר לו והשיב, השנה ראש על ל"ז אצלו היה לא מדוע אותו ושאל שנפטר' וכו אחד איש .ושתק ?!השנה ראש על לבוא רשאי אינו נפטר האדם ואם ל"ז רבינו לו ואמר לעולמו נפטר

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ידי על הוא פטירתו לאחר הקדושה דעתו הארת שעיקר כאן ורימזשם תורה ז' אות כו ולומר יתברך להשם הרבה שם ולהתפלל לשם לבוא חיותו בחיים שציוה הקדוש קברו קדושת ...'וכו תהלים

לו נמצא שלא, ל"ז ת"מורנ בשם ל"ז מאבי ששמעתי מה להציג הנניביאור הליקוטים ס'א וחיוב. ויום יום בכל הפוסקים ללמוד חיוב. דברים' בג זולת, ל"הנ והמשפט ההלכה בירור

השנה בראש הנפשות אסיפת וחיוב. עליו שעובר מה כפי יום בכל בה לחדש, והבקשה התפלה המוכרחים דברים' הג הן שהן, דעתי לעניות והנראה. לשונו כאן עד, הקדושה גניזתו למקום

. לו המוכרחים והנהגותיו עצותיו לכלליות עליהם ולחפש לבקש, ואיש איש בכל

והנפלא הגדול האור העלמת לענין ל"זצ ת"ומוהרנ ר"אדמו מגדלות א סימןחכמה ותבונה איז זאך מיין גאר, השנה ראש רק הוא עסקו כל אשר שאמר מחמת לומר יש ל"ז ר"אדמו של ת"בלקו ועיין. מאד ומכוסה נעלם הגדול אורו גם כ,וע. חגינו ליום בכסה כתיב ה"ר ועל. ה"ר קברו על שיבואו' (וכ העולם מן ה"מרע של קברו נסתתר מה מפני ל"חז אמרו והנה. ג"צ' סי העולם מן כ"ג נסתתר קבורתו מקום שיודעים אף ל"ז ר"אדמו ציון וכן') וכ הגאולה' ויהי' וכ. ה"מרע של קברו לענין כמובן, הגאולה תלוי בזה אך כי המחלוקת גודל י"ע

יהיה שנים שבע קדם אצלו שיהיה תינוק שכל ל"זצ ר"אדמו אמרכוכבי אור אנשי מוהר"ן ג .נתווחת יום עד החטא מן שמור

מאד מעלתה גדולה ישראל ארץ שישיבת פי על שאף הקדושים מדבריו היה והמובןשם א דבר שאין שלו השנה הראש על ל"זצ ר"אדמו אמר כבר אבל, ל"זצ ר"אדמו בספרי וכמובא

תנינא בלקוטי כמובן ממנו נמשך ישראל ארץ שתוקד כל וגם ן"מוהר בחיי כמובא מזה גדול בראש שלו להקבוץ אחת נפש רק שכשנתוסף ל"זצ ר"אדמו בדברי ומבאר מובן וגם', מ סימן

.שעור אין עד פעמים רבבות ורבי אלפים אלף הקדשה של הבתים נתרבין אז השנה

ל"ז יצחק' ר לבנו אחת פעם אמר הקדושים השנה ראש בימי אספתנו אודות על ב אותשם יודע מי כן פי על אף אבל, צדק הגואל ביאת עד הדבר שיתקים מקוה אני: הלשון בזה ל"הנ אולי) עת בכל זה על ומתגברים המתעוררים הקטרוגים ועצם מגדל (בזה שיעבר מה ושלום חס תהיה תמיד שאתה: אני אומר, לשם לבא אפן בשום ושלום חס יניחו ולא ימנעו ושלום חס

משם שרואים מקום באיזה בשוק אפלו עצמך את העמד השנה ראש וערב, באומן השנה בראש בראש באומן שם תתפלל כך ואחר, תהלים קפיטיל העשרה שם ותאמר, הקדוש ציונו בית

: חייך ימי כל תנהג וכן, המדרש בית של) פאליש (עזרה באיזה אפלו השנה

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

לשם הדרך היה שאם, השנה ראש על לאומין הנסיעה אודות אחת פעם אמר עוד ג אותשם : השנה ראש על לשם לבא כדי ורגלי ידי על רוחש הייתי בסכינים פהומח

מהעיר המתנגדים ידעו, השנה ראש בהתקרב השנה לראש הנסיעה-המבחןבאש ובמים שהוא הוכחה תהיה זו, לאומאן יסע יצחק' ר אם: האמיתית המבחן שעת תגיע הנה כי, טולטשין

חשוב באומאן ה"ר. ממשרתו לסלקו אלא אחרת אפשרות יוסל' לר תהיה לא ואז, ברסלבר ת"מוהרנ כבר הורה כללי באופן. לנהוג כיצד לאביו שאל, מכך שחשש יצחק' ר! הכל מן

בערב לציון ללכת תוכל שלא עד כך כל המחלוקת תתגבר אם: "השנה לראש בנוגע יצחק' לר ולראות משם להשקיף היה שניתן באומאן גדול קניות מרכז' (הויז רוט'ב אפילו תעמוד, ה"ר

לא ואם'. הכללי תקון 'מזמורים העשרה את שם ותאמר הציון על משם ותשקיף), הציון את של) פאליש (הכניסה באולם תתפלל, עמהם יחד הכנסת בבית להתפלל המתנגדים לך יתנו

של השנה בראש אולם). תרנג' א קודש שרפי שיח!" (באומן שתהיה העיקר. הכנסת הבית תלויה היתה יצחק' ר של פרנסתו וכל, בשיאה היתה שהמחלוקת, ו"תקצ שנת, ההיא השנה

משתמעת שאינה בלשון אז השיבו ת"מוהרנ. בפרטות אביו דעת חוות שוב לשמוע רצה-בזה רבינו של רצונו נ"במסי לקיים וחייבים!!, הכל על עולה באומאן השנה ראש: פנים לשתי! יעשה בעיניו הטוב' וה, בקיבוץ ש"אנ כל עם להשתתף ולבוא

תפילה ו מתפילות ראב"ן ז"ל באמת אין ביכולת לקרא את העיר אומן בשם 'חוץ לארץ'.

בזה ל"הנ ל"ז יצחק רבי לבנו אחת פעם אמר, הקדושים השנה-ראש בימי אספתנו אודות על* , ושלום חס, יודע מי כן-פי-על-אף אבל, צדק-הגואל ביאת עד הדבר שיתקים מקוה אני: הלשון

חס, אולי], עת בכל זה על ומתגברים המתעוררים הקטרוגים ועצם מגדל [בזה שיעבר מה תהיה שתמיד, לך אני אומר _ לשם לבוא אפן בשום, ושלום חס, יניחו ולא ימנעו, ושלום זיין תמיד זאלסט דיר איך זאג, בשוק אפלו תתיצב השנה-ראש ערב. באומן השנה-בראש מקום באיזה מארק אין אפלו שטעלין זיך זאלסט השנה-ראש-ערב! אומן אין השנה-ראש

שם תתפלל כך-ואחר, תהלים קפיטל העשרה שם ותאמר, הקדוש ציונו בית משם שרואים! חייך ימי כל תנהג וכן, המדרש-בית של] פאליש [עזרה באיזה אפלו השנה-בראש באומן

שש"ק.).ב אות ב-צא עמוד ן"מוהר אנשי(

וענותנותם פשיטותם לרב בפרט אומן ותושבי בכלל אוקראינה תושבי היהודים שסא-ה שכשבא ל"ז יצחק לוי רבי וספר. לחברו אחד כבוד תארי מלתת היו מאד רחוקים, שמטבעם

המחבר בעל (ל"ז טעפליקער אלטער רבי של בשבחו הרבה שמע לביאתו קדם וכבר לאומן אליו שפונים איך). ועוד הנחל מי, נפש משיבת, הנפש השתפכות החשובים הספרים והמלקט

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

רוצה אתה, נו: לו ענו כך על לכמה וכשהעיר, לבד' אלטער 'בשם וקטנים גדולים מכיריו כל שש"ק..במקומנו נוהג זה דבר אין, וכדומה רבי בשם לכנותו? רביים כאן לעשות כבר

**************************************

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

בע"ה יום ו' ערב שבת קודש פרשת ויגש דא תיקרובתא וכו'.., ח' לחודש טבת שנת ה' תשכ"א לפ"ק פה עיר קודשנו ותפארתנו ירושלים תובב"א.

מקריית מלך רב אשר ארץ מרחקים אנופף ידי זו תפילתי מול הדרת פני עליון שוכן שחקים אשר מטיב ברכתי עד מהרה ירוצו כברקים יחולו ינוחו כזר פרחים לעטרת תפארת על ראש

צדקה וחסד השותה בצמא (?)הנבון עושהידיד נפשי עז גפן אדרת הב' החסיד

אחדשה"ט כמשפט לאוהבי ה' יתברך ולצדיקיו האמיתיים והנלווים אליהם באמת ובתמים, אודיע כי לנכון הגיענו מכתבך הנכתב מיום רביעי פ' וישב, ביום שני י"ב, בו הראית לדעת נפלאות אהבתך לי, ביחד עם תרומת נדבת לבבך הטהור בסך טו' ד עבור (?) כן יחזק ויאמץ

השי"ת לבבכם בתורתו הקדושה וביראת ה' כל הימים, וכל העושים והמעשים, יתברכו ממרומים בברכה המשולשת בתורה לעולמים, הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם שלמים אכי"ר, וכפליים לתושייה. נהניתי ותחי רוחי בראותי תואר פניך המאירים מצוירים בציורו

תמונות אותיות ותיבות, וכתביך עליזים ושמחים ואענה תשובתי בעזה"י, וביותר שמח ליבי מה שגם התלמידים היקרים המקשיבים לקולך קיבלו הרבה התחזקות בעבודת ה' יתברך ממכתבי

ת"ל חי, יהי כן ה' עמכם שיהיו פניכם מאירים ומזהירים תמיד ושמחים בשמחה של מצווה מתוך עונג ונחת באור פני התורה ואור פני הצדיקים האמיתיים הממשיכים לנו שמחה וחיים

של חיים באמת לנצח. ואשר לשאלותיך החביבות, הנני בכל ליבי להשיבך בעזה"י וית', ואני תפילתי לך ה' עזרני על דבר כבוד שמך הגדול והקדוש שנקרא עלינו הסוכך באברתו על כל

בני ישראל עדתו, יריק וישפיע עלינו ברכתו, ושנזכה להשיב על כל דבר ודבר כהלכתו.

א) אשר שאלת לבאר לך דברי רבנו ז"ל בליקוטי א' סי' ד' אות א' במה ששונה לשון (ב) הכתוב (תהילים נו') באלקים אהלל דבר ב-ה' אהלל דבר, והקדים לכתוב ב-ה' אהלל דבר

ואח"כ באלקים אהלל דבר, הנה כבר הרגיש בזה הרב ז"ל מטשעהרין וציין בו המקום לעיין במס' ברכות דף ס' עמוד ב', וכוונתו כי לשון רבנו ז"ל כאן נלקח מלשון הגמרא שם בברכות, ועפי"ז תבין לבאר לך גם שינוי לשון זה המובא עוד לקמן בהתורה מי האיש החפץ חיים סימן

ל'ג אות א' עיי"ש.

וארא כ'ו טבת.

ב) ששאלת לבאר לך השיחה הקדושה בדבר השו"ת שהיה בין התנא האלוקי ר' שמעון זיע"א ורבנו הננמ"ח זיע"א עת היותו בארץ ישראל במערת הרשב"י זיע"א במירון במכתבי לכבוד החסיד נח מרדכי היו' ליאון המועתקת אצלך, אהובי ידידי נפשי וליבי, השקפת לכבודה פנימה, והקשית לשאול, ודין גרמא עיכוב ואיחור תשובתי אליך עד עכשיו, הגם שהיו עוד כמה וכמה

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

עיכובים ובלבולים משך ג' שבועות בערך כי הייתי מטולטל, כי תיקנו את ביתי מהמסד ועד הטפחות וכו'... ואעפי"כ אפשר שהייתי יכול להתאמץ אם הייתה השאלה בדרך (?) בלימוד, לא

כן כשהשאלה היא מהעניינים שנאמר עליהם כבוד אלקים הסתר דבר, אשר מאליך תבין כי מאוד מאוד קשה עלי בזה אפילו רק השיחה והדיבור לבד, ומכ"ש לכתבם על הספר בדיו כי

מאד מאד צריכים ליזהר ולהישמר מלגלותם וכו'... כי היכי דלא ליפוק חורבה מיניה ח"ו, הלא תראה זאת בעיניך ששיחה זאת נעלמת נסתרת מאוד וכמעט שאין אנ"ש יצ"ו יודעים מזה, רק

שמעו שמועה בדרך רמז בעלמא, לי עזר ה' יתברך לדעתה, ושמעתיה מפה לאוזן, ובוודאי להשגיח עד כמה שאפשר שלא תגיע לשאינם (ג)שעלי להיות בבחינת נאמן רוח מכסה דבר,

ראויים ובפרט לעת כזאת אשר אי אלו תלמידים שלא שימשו כל צורכן כלל זה דרכם כסל למו, רק להגדיל כבוד עצמם בעיני הבריות ומתדמים לגדולים שבגדולים כקוף בפני אדם

ומתפארין בגדולות, ועל כל מה שאומרים ומספרים זקני אנ"ש, מה שלא שמעו, הם אומרים שאינו אמת, יהיה האומר מי שיהיה כאילו רק להם נמסר הכל, ילאה הפה מלדבר והיד

מלכתוב מרוב עזותם שגדלה עד השמיים וכו'.. מי הוא זה אשר יערב שלא תגיע לאוזניהם האטומות וטרם שמעוה ירמסוה ויתנוה לבוז ח"ו, כאשר היה כך כזה פעמים מכבר במקום אשר באמת היו צריכים לעשות אוזניהם כאפרכסת, ומפני זה פחדתי ויראתי ונשאתי ק"ו לעצמי, ומה אם מפני ראשונים כמלאכים ה"ה כבוד מו"ר עט"ר זיע"א אינם בושים ולא נרתעים, ומלעיבים

בהם, ובליצנות קל חושבים לבטל ח"ו דבריהם הקדושים, וכלאחר יד וברגל לשונם המועדת אשר פשטו כחרב חדה, חותרים לסתור ח"ו בניינים נפלאים ונוראים המיוסדים על אדני

פז,אשר זכו מו"ר עט"ר זיע"א לבנות ברב כח ויגיעה עצומה במסירות נפש ממש, לטובת כל בית ישראל, כ"ש וק"ו מפני שיחה נעלמה החתומה באוצרותיו, הטמונה וכמוסה (?) קטן

שבתלמידים, והיה מהראוי לקיים והמשכיל בעת ההיא ידום עד כי יבוא עת שלום בו, תרוממנה קרנות צדיק והנלווים אליו באמת, ותחזור הכבוד והעטרה ליושנה, אז יקוים בחי'

כבוד ולא ידום, ובאמת מחשבות ליבי התרוצצו בי והלכו הנה והנה לא אחת ולא שתיים וכו'.. כי אם אלפים פעמים הלוך ושוב בטוען ונטען, אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר כי איככה

אוכל להשיב פניך ריקם ח"ו עת נפשי יודעת תמימות ועדינות נפשך הטהורה אשר השלכת [הננמ"ח]כל טוב העולם הזה אחרי גווך ובאת לחסות בצל כנפי הצדיק האמת הרב שבדור

אשר לא ידעת מתמול שלשום וכל דיבור והגה שלו, אשר הנך שומע מחדש הוא אצלך כמוצא רב, ואשפוך את נפשי לפני ה' בתפילה ותחנונים, וכדברים האלה דיברתי כמה וכמה (ד)שלל

פעמים בשיחתי ביני לבין קוני, ישלח דברו הטוב יחלצני ממייצר, ינחני במעגלי צדק למען שמו בליבי ולמען אהבתי העזה אשר אהבתיך בלב ונפש לנצח, עד כי עזרני ה' יתברך ושלח

הכף כן לגלות לך קצת מזה וכו'.. ואתה אהובי חביבי סומך אני עליך שתדע איך להכריעלשמור הדברים, ולא תגלה אותם כי אם לצנועים שבצנועים מאלו הקרובים אל ליבנו וכו'..

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

[תרגום - ר' אשר ידעת היטב שמאמינים ומכירים באמיתת קדושת מו"ר עט'ר הרב רא'ש כ'ל זיע"א, ומודים אשר בדורנו רק לו יאתה עטרת תפארת א'ברהם ש'טרנהרץ כ'וכב ל'ב]

להורות איך ובמה נוכל להמשיך דרך הקודש של רבנו הקדוש הננמ"ח זי"ע ועונדים דבריו הק' עטרה לראשם לקיימם באמת וד"ל.

ועכשיו, אהובי יקרי חמדת לבבי, כי בהיות רבנו הקדוש במערת התנא האלקי הרשב"י זיע"א, השיג שם בתכלית השלמות שאין שלימות אחריו, סוד כל בחינת התיקונים הנוראים הנשגבים הנפלאים ונעלמים מעין כל חי אשר עוסקים הצדיקי אמת תמיד בכל דור ודור, עם

כל נפשות ישראל עם קדוש החיים והמתים ועם כל העולמות התלויים בהם בכלל, וכן סוד מה שעוסק עימהם ועם כל העולמות התלויים בהם בפרט בעת התוועדותם יחד:

הן בעת בואם אליו לקבל הארה ממנו, והן בעת שהוא הולך ונוסע אליהם להאיר בהם.

ובעיקר השיג שם סוד ערך הצדיק האמת בתיקון כל נפשות ישראל החיים והמתים, בשורשם העליון עם כל העולמות התלויים בהם בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות וכו'... בימי ראש השנה

הקדושים, הן בעת היותם אצלו בחיים חיותו בעלמא דין, והן בעת התקבצותם אצלו על קיברו הקדוש לאחר הסתלקותו.

והעניין - דע והאמן אשר עניין היות רבנו הקדוש במערת גניזת התנא האלקי הרשב"י זי"ע במירון, הוא אחד מפלאי תעלומות השגחתו יתברך וית' הגנוזים שנתגלו לנו בחסדו ית' וית',

סוד התכללות והתאחדות כל נפשות בית (ה) [ביאתו של רבנו הננמ"ח לציון הרשב"י-]כי הוא ישראל החיים והמתים, בנפש הצדיק האמת, שעוסק בתיקון נשמותיהם לנצח, וגם בזה כלולים ברמז כל בחינת התיקונים הקדושים וכו'... שיש בסוד עסק הצדיק עם כלל נפשות ישראל עם

קדוש, החיים והמתים, עם כל העולמות התלויים בהם בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות וכו'.. כנ"ל של רבנו הננמ"ח לציון הרשב"י הוא סוד התאחדות נשמות ישראל כיצד ביאתו[כעת יבאר

בצדיק האמת..]

בדרך כלל לשני פנים: מתפרש[של ביאתו..] והנה עניין נורא ונשגב זה

פן ה-א'. שרבנו הקדוש הוא סוד שורש כלליות נשמות ישראל החיים והמתים, לגבי התנא האלקי הרשב"י זיע"א שהוא הצדיק החכם והרב האמת שבדור.

פן ה-ב'. שהתנא האלקי הרשב"י זיע"א הוא סוד שורש כלליות נשמות ישראל החיים והמתים, לגבי רבנו הקדוש- שהוא הצדיק החכם והרב האמת שבדור.

וב' פנים אלו שניהם אמת ויציב ונכון וכו'...

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

כי פן הראשון מורה לנו לדעת סוד עניין תיקון אסיפת וקיבוץ כלל נפשות ישראל החיים והמתים על קברו הקדוש של הצדיק החכם והרב האמת שבדור.

והפן השני מורה לנו לדעת סוד עסק הצדיק החכם והרב האמת שבדור בתיקון כלל נפשות ישראל החיים והמתים בשני אופנים: א'- בעת שהצדיק נוסע אל העולם להאיר בהם, (וזה מבואר בפרטיות כי מה שרבנו נסע להרשב"י זיע"א זה בחינת מה שהצדיק הולך ונוסע

להאיר בהתלמידים). ב'- בעת שהעולם באים אליו לקבל הארה ממנו (הגם שאמרנו כי זה מכל מקום [?!]שרבנו נסע להרשב"י זיע"א הוא בחינת מה שהצדיק הולך ומאיר בהתלמידים

גם זה אמת כי הצדיק האמת הגדול במעלה מאוד אע"פ שכשהוא נוסע בדרכים להאיר בהעולם נראה כמטולטל ואינו על מקומו בביתו, על כל זה באמת אינו מטולטל כלל, כי בכל מקום שהוא בא, שם הוא ביתו, כי מלא כל הארץ כבודו, כמבואר בליקו'א סי' קע"ב ע"ש,

. והוא מקומו של עולם כמבואר בליקות' סי' א' בהתורה תיקעו ממשלה ועעו"ש בסי' נו')[ביאור- הצדיק יסוד עולם מלבד זה שהוא נשמת משה אפשר להמשילו גם לעם ישראל שהרי

כלול משישים רבוא נשמות והוא שורש נשמות ישראל, ואם כן עניין נורא זה מתפרש לשני פנים: בפן א'- שהרשב"י הוא הצדיק והננמ"ח הוא עם ישראל, למדים את סוד העניין וגדולתו

של הקיבוץ הקדוש של עם ישראל שבאים על ציונו הקדוש של הצדיק והרב האמת שבדור (כי בזה שרבנו בא לרשב"י בעצם עם ישראל בא והתקבץ אצל הצדיק), ובפן ב'-שהרשב"י הוא עם ישראל והננמ"ח הוא הצדיק,למדים את סוד העסק של הצדיק והרב האמת שבדור

פנים, אופן א'- בעת שהצדיק הולך להאיר לעם ישראל, כי בזה ישראל בשתיותיקוניו לעם שרבנו הלך לרשב"י בעצם הצדיק הלך להאיר לעם ישראל והוא כפשוטו, ואופן ב' בעת שעם ישראל הולך לקבל הארה מהצדיק, ועל כך מביא הרב (בסוגרים) שאלה: אם בפן זה מסבירים

שרבנו הוא הצדיק והוא הלך לרשב"י שהוא עם ישראל אם כן מאין אפשר ללמוד בפן זה תיקוני הצדיק בשעה שהם מגיעים אליו? ועל כך כותב שאינה קושיא שהרי כל מקום שהצדיק

בא לשם הוא ביתו והוא מקומו, ואם כן שפיר חשיב שבאו אליו עם ישראל, הגם שהוא בא להאיר להם ,וד"ל]

יחד נתברר לנו היטב סוד כל בחינת התיקונים הקדושים )ו(הרי לפנינו איך שמשני פנים אלו וכו'... שיש בערך הצדיק החכם והרב האמת שבדור עם כלל נפשות בית ישראל החיים והמתים

עם כל העולמות התלויים בהם בכלל ובפרט, הן בחיים חיותו בעלמא הדין והן לאחר הסתלקותו הקדושה והבן מאוד.

ומעתה חל עלינו חובת הביאור לבאר מה שכתבנו למעלה, שבעיקר השיג שם רבנו הקדוש סוד עסק הצדיק האמת בתיקון כל נפשות בית ישראל החיים והמתים בשורשן העליון עם כל

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

העולמות התלויים בהם בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות וכו'... בימי ראש השנה הקדושים, דע והאמן כי סוד עניין מה שרבנו הקדוש היה שמח מאוד כל הלילה בשמחה גדולה שם במערת הרשב"י זיע"א כמבואר היטב בספר שיחות הר"ן בסדר הנסיעה שלו לארץ ישראל סי' י'ט הוא אחד ומיוחד עם המבואר בליקוא' בהתורה חדי ר' שמעון סי' סא' אות ז', מה שהלביש רבנו ז"ל השגתו הגבוהה והעצומה שעל ידי זה שנוסעים על ראש השנה לצדיקים אמיתיים

שזה בחינת אבני יעקב שנכללו כולם [הננמ"ח]וכולם באים ונכללים יחד בתוך הצדיק הדור והדינים בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות וכו'... הצמצומיםבתוך אבן שתייה, ע"י זה נמתקים כל

ונעשה שמחה בסוד אור צדיקים ישמח בסוד חדי ר' שמעון וכו'...

וכשנצרף המבואר כאן, יחד עם המבואר לעייל בביאור ה-ב' פנים יוצא לאור בירור סוד עסק הצדיק וכו'... עם כל נשמות ישראל וכו'.. בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות וכו'... בראש

השנה הן כשבאים אליו בחיים חיותו בעלמא הדין, והן לאחר הסתלקותו כשבאים על קיברו והבן מאד, שלאור דברים אלו נראה מרחוק נוראות נפלאות יסוד ושורש יסוד היסודות

שבההתקשרות לרבינו הקדוש הננמ"ח זיע"א והוא מה שיסד גאון עוזנו אדונינו מוהרנ"ת זצוקללה"ה זיע"א החיוב להתקבץ בימי ראש השנה הקדושים על קבר רבינו הק' זיע"א

באומן, ומסר נפשו עליה כמבואר בספר טובות זכרונות סימן ח' ע"ש, ובזה תבין גם שורש הליקוטים על התורה חדי ר' שמעון מה )ז(דברי הרב מוהר"א בר"נ זצוק"ל בספרו ביאור

שכתוב באות ס'א ששמע מאביו ז"ל בשם מוהרנ"ת שגם חיוב אסיפת הנפשות בראש השנה למקום גניזתו הק' נתברר לו בברור ההלכה והמשפט המבואר שם בהתורה חדי ר' שמעון

הנ"ל.

ויסכר פי דוברי שקר הלוקחין גדולה לעצמן ובעזות פניהם ככלבים המה רועים וכופין אנשים לתחות שיעבודיהו ומונעין מהם טוב הניצחי בכזב שבדו מלבם החסר וריק, באמרם בחלקלקות

לשונם גאווה ובוז, שהעיקר על פי דעת רבינו הוא להיות על קיברו בערב ראש השנה ולא בראש השנה, והעיקר בראש השנה הוא הקיבוץ לבד יהיה אפילו במקום שיהיה אפי' במסקוה או בשאנחהאי או בסאן פראנציסקו או באונו לולו וכו'... וכו'... וכו'... חוצפה כלפי שמיא כזו

הגדילה גובהה מתוך הריבוי והשקר כמבואר בליקוט'א סי' נ'א בהתורה אמר ר' עקיבא עיי"ש, ולא (?) ולא מרגיש איך טחו עיניהם מראות דברים אמיתיים ברורים כשמש בצהריים

המבוארים ומפורשים להדיא בכל ספרנו הק' היפך דעתם ודבריהם הנבערים מדעת האמת ואומר אך זה פני חטאתם הצומחת בהעדר שימוש ת"ח זיקני אנ"ש האמיתיים וכו'...

כי לו חכמו ישכילו זאת היה ראוי להם לשום מחסום לפיהם להרכין ראשם בפני גדולים וטובים מהם ולשבת לרגליהם להטות אזניהם לשמוע בלימודים ולקבל עליהם לקיים דבריהם

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

הקדושים הנאמרים באמת המבוארים ומפורשים להדיא בליקוטי הלכות ח' חו"מ בהלכות מתנה הלכה ה' בהר"פ שם שכתב וז"ל: לקדושים אשר בארץ המה ואדירי וכו'... שבריבוי עוצם

הקלקולים ח'ו אין סמיכה כ"א על צדיקים שוכני עפר וע"כ משתטחים על קבריהם הק' כי אז דיקא ממשיכים חסדים נפלאים בכל פעם חדשים לגמרי, בפרט בראש השנה וכו'... ע"כ. וע"ש

עוד בהשמטות השייך לאות י'ג שמבואר בפירוש לבוא על על קבריהם הקדושים בימי ראש השנה הק' ע"ש ועעו"ש בהלכות חובל בחברו הלכה ג' אות כ' שכתב וז"ל: וע"כ אז בימי

ראש השנה מסוגל יותר להתקבץ יחד על קברי הצדיקים אמתיים וכו'.. ע"כ. ועיי"ע בס' (ח) שכתב וז"ל: והעיקר שתשמח במה שזכית [ר'ס]מכתבי מהרנ"ת עלים לתרופה מכתב רל'ז

להיות על ר"ה כמה פעמים ובמה שאנו מקוים להיות עוד על ר"ה כל ימי חיינו, כי עתה זה כל את כל השומעים את כל השומעים לדברי שיהיו כולם על ר"ה זכותל ,מגמתינחמתי, וכל

היינו במקום גניזתו הק' של אדמו"ר ז"ל כל ימיהם לעולם בוודאי יחזיקו לי טובה לנצח וכו'.. ע"כ. עוד מבואר להדיא כהנה וכהנה בעוד כמה מקומות בספרי רבנו ז"ל ובספרי מוהרנ"ת

ז"ל כמבואר בקונטרס אמרות טהורות אבל לא חזרתי עליהם, יראם המעיין שם ויבינם לעובדא ולמעשה ולא כתבתי כאן כי אם עוד איזה מקומות שלא נזכרו שם.

ועתה אבקש ממך ידידי אהובי שתדינני לכף זכות בכל מה שדיברתי עד הנה, שנראים דברים כדרבנות, כי כאש עצורים בעצמותי, ועלי ליבי דווי, על תוקף נשיבת הרוח סערה הגדול

בשעתו, ההורס ומבלבל את כל העולם כולו, והופך מדבר לישוב וישוב למדבר וכו'.. וכו'.. וחוטף את הולד של הבת מלכה וכו'.. וד"ל.

על כן אמרתי יהי מה, ואכתוב פעם הדברים הק' האלו על הספר כולי האי ואולי יעלה בידינו להעמידם על האמת כי יביטו יראו בעיניהם הדברים האמתיים הללו, אלו הכשירים החפצים בהאמת שעדיין אין בכחם להבחין היטב בין האמת וכו'.. ויתחזקו עי"ז שלא יתנו את נפשם

להיות נסחבים עם שטף מים רבים הזדונים, ואני מאמין באמונה שלימה כי קרוב היום בו ישובו גם המה אלינו ויתחרטו על מעשיהם, הרחמן הוא יגדור פרצותינו בקרוב במהרה בימינו אכי"ר.

אשובה ואלכה אל מקומי הראשון, להמשיך בסיפור שיחה קדושה הנ"ל ואבקשה מאת ה' שיהא פי בעת הטיפי שלא אכשל בלשוני וכו'...

ואתה אהובי יקירי הט אזנך ושמע את אשר אדבר אליך :

בשעתא דא דעייל ואתי רבינו הקדוש במערתא דרשב"י וכו'.. זיע"א, עאלו עמיה כל ובושמין יקירין, כבשעתא דאתי קוב"ה לגינתא דעדן בפלגא דליליא (ט)מיני ריחין

לאישתעשעא בנשמתהון דצדיקיא, ונהירו כל עלמין, ודמיכין קדישין דמערתא קדישא

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

[תרגום: בשעה זאת שנכנס ובא רבינו הקדוש במערה של רשב"י וכו' זיע"א,עלו אתו איתערו, כל מיני ריחות ובשמים יקרים,כמו בשעה שבא הקב"ה לגן עדן בחצות לילה להשתעשע בנשמות הצדיקים,והאירו כל העולמות,והישנים הקדושים של המערה הקדושה התעוררו.]

וכדין כרוזא קרא בחיל:

מה שמיה דצדיקא קדישא דין, יסודא דכל עלמין, דרשותא איתייהיב ליה לאנהרא ולאדלקא בוצינין קדישין בכל אידרונין דמלכא קדישא עילאה, דעל השתא במערתא קדישא דא. בריך

[תרגום: ואז הכרוז קרא בחוזק (בקול): מה שמו של הצדיק הקדוש הזה, יסוד כל מתייה לשלם. העולמות, שנתנה לו רשות להאיר ולהדליק את הנרות הקדושים בכל חצרות המלך הקדוש

יתעלה, שנכנס כעת במערה הקדושה הזאת. ברוך בואו לשלום...]

ושכינתיהמאן הוא דין דלא חייס על יקרא דיליה מדעם, ברם בגין יקרא דקודשא בריך הוא [תרגום: מי הוא ואפיל גרמוהי ברפשא ובטינא, וכל עובדוהי לאקמא שכינתא מעפרא ? נחית

זה שלא חס על כבודו כל שהוא?! אולם בגלל כבוד הקב"ה ושכינתו ירד והפיל עצמו ברפש וטיט וכל מעשיו להקים את השכינה מעפרה ?...]

מאן הוא דין דידע אסוותא דברתא דמלכא, ועסיק עמה ומליל תנחומין על לבהא, ואסי כל מכאובין ומרעין בישין דילה, וחביש מחן ותבירן ומכתשין דילה בסמא דחיי לעלמין ?

[תרגום: מי הוא זה שיודע רפואה לבת המלך, ועסוק עמה, ומדבר תנחומים על ליבה, ומרפא כל המכאובים ופצעים רעים שלה, וחובש מכות ושברים וכתותים שלה בסם החיים לעולמים

[...?

מאן הוא דין דלא חייס על פנוקא דיליה, וידוהי מיטנפן ומלכלכן בדמא ובשפיר שליתא [תרגום: מי הוא זה שלא חס על העידון שלו וידיו מטונפות לדכאה איתתיה לבעלה ?

ומלוכלכות בדם ובשפיר (ו)שלייה ולטהר אישה לבעלה ?...]

[תרגום: מי מאן הוא דין דחפרן ואשכח בירא דמיין מבועין לדכאה כתמין וטינופין דילה ? הוא זה שחפר ומצא באר של מים נובעים לטהר כתמים וטינופים שלה ?...]

מאן הוא דין דזליף עלה אילן בושמין וריחין טבין, לאתבא בהוא נפשא דילה, ולקשטאה לה [תרגום: מי הוא זה בכ'ד קישוטין דמטרוניתא, ולאייתאה ולחבבה על בעלה וכו'.. וכו'.. וכו'.. ?

ששופך עליה אותם בשמים וריחות טובים להחזיר בהם את נפשה, ולקשטה בעשרים וארבע קישוטים של המלכה ולהביאה ולחבבה על בעלה וכו'..?...]

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ענה רבינו ואמר וקליה אזיל ואישתמע בכל עלמין עילא ותתא:

[תרגום: ענה רבנו ואמר וקולו הלך ונשמע אנא הוא דאעילנא השתא במערתא קדישתא הדין, בכל העולמות עליונים ותחתונים: אני הוא זה שנכנסתי כעת במערה הקדושה הזאת !...]

אנא שמאי נחמן בן שמחה ופיגא דקא אתינא מזרעא קדישא דמרנא ורבנא ישראל הבעל שם [תרגום:אני שמי נחמן וכו'.. טוב זכור לטוב דאתייחס ואתי מזרעא קדישא דדוד מלכא משיחא.

שבאתי מזרע קודש של מורנו ורבנו ישראל וכו'.. שמיוחס ובא מזרע קודש של דוד מלך המשיח !...]

[תרגום: אני הוא זה שאוחז בשמים ובארץ !...]אנא הוא דין דאחידנא בשמיא וארעא.

אנא הוא דין דעסיקנא בנחמתא דקודשא בריך הוא ושכינתיה דהיא כנסת ישראל יונה קדושה. [תרגום: אני הוא זה שעוסק בנחמת הקב"ה ושכינתו שהיא כנסת ישראל יונה קדושה !...]

[תרגום: אני הוא רופא לבת המלך הקדוש אנא הוא אסיא דברתיה דמלכא קדישא עילאה. העליון !...]

אנא הוא דין דאית בי חילא לאפקא מינה חיצין דסמין דמותא דזריק בה חיויא בישא קדמאה, ולאתבא לון ברישיה, לזרקא לון בלועיה דחיויא בישא קדמאה ויהוון תמן עד זמנא דיפלוט

[תרגום: אני הוא זה שיש בי כוח להוציא ממעוהי כל חילא קדישא דבלע (און איך היל זיא). ממנה את חיצי סם המוות שזרק בה הנחש הרע הקדמון, ולהשיב אותם כבתחילה,לזרוק אותם בלוע הנחש הרע הקדמון, ויהיו שם עד הזמן שיפלוט ממעיו כל היראה הקדושה שבלע (ואני

רופא אותה) !...]

(י)אנא הוא דין דעסיקנא להתקפא חלשין הנהו דמכיתי לון חיויא בישא קדמאה, ולא איתיר בהון חד אבר שלים, מפרסת רגליהון עד קרקפתא דרישיהון, וליבייהו פיי"גין מלמעבד

[תרגום: אני הוא זה שעוסק תיובתא, בגין דלא אית בהון חילא לאתבא בתיובתא שלימתא לחזק חלשים אותם שהכה הנחש הרע הקדמון, ולא הותיר בהם אבר אחד שלם, ממדרס רגליהם עד קודקוד ראשיהם, וליבם כבד מלעשות תשובה בגלל שאין בהם כוח לחזור

ואנא עסיקנא להכניס שכל ובינ"ה בתוניא דלבהון, ולשמחאה לון דיתקף בתשובה שלימה !...] לבהון

לאתבא בתיובתא שלימתא, ומנהיג לון בארח משה בשמח"ה ובחדווה, לקיימא פיקודין [תרגום: ואני עסוק להכניס חכמה דאורייתא קדישתא בחדווה ובשפרות לבא מסגי כל טובא.

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ובינה בתוך ליבם, ולשמח אותם שיתחזק ליבם לחזור בתשובה שלימה ומנהיג אותם בדרך משה בשמחה ובחדווה, לקיים מצוות התורה הקדושה בחדווה ובטוב לב מרוב כל טוב !...]

קדם דאיברי הוא מןבריך קודשאאנא הוא דכולהו איתנהו בי,בגין דאנא הוא דמערבנא קמי עלמין (בכול?) כל נשמתהון דזרעא קדישא דישראל, וקבילנא עלי לאתבא לון בסוף יומיא

[תרגום: אני הוא זה שכולם ישנם לפולחנא דמאריהון דעביד שמיא וארעא ועתיד לחדתא לון. בתוכי, בגלל שאני הוא שהייתי ערב לפני הקב"ה מלפני שנבראו העולמות על כל נשמתם של זרע קודש של ישראל, וקיבלתי עלי להשיב אותם בסוף הימים, לעבוד לאדוניהם שעשה שמים

וארץ ועתיד לחדש אותם !...]

[תרגום: ואז קם רשב"י ושאל שאלה:...]וכדין קם רבי שמעון בר יוחאי ושאיל שאלתא:

" מי - רון " ?

ענה רבינו ואמר:

" אני - רון " !

וכדין איתגלי יקרא דקודשא בריך הוא וכל נשמתהון דצדיקיא קדישי עליונין, אתו למיחמי ובעו למשמע נגונא קדישא דנפיק מכנורא דרבינו הקדוש וקלא נפיק ובטש בכל רקיעין

[תרגום: ואז התגלה כבוד הקב"ה וכל נשמות הצדיקים ואישתמע בכל עלמין עילאין ותתאין, הקדושים העליונים, באו לראות ורצו לשמוע את הניגון הקדוש שיצא מהכינור של רבנו

הדין נחמן הקדוש, וקולו יצא ובקע בכל הרקיעים ונשמע בכל העולמות עליונים ותחתונים,...]בן שמחה ופיגא ברא יקירא קדישא, עבדא דקודשא בריך הוא, גבר בגוברין די רוח אלהין

קדישין ביה, רוחיה רוחא דקיומא, ועליה ובגיניה איתקיימו שמיא וארעא, ומלכא צבי ביקריה, ליה איתייהיב רשותא ולמשרי שירתא ולנגנא נגונא עילאה קדישא, המשמח אלקים ואנשים.

[תרגום: זה נחמן בן שמחה ופיגא בן יקר וקדוש,עבד של הקב"ה,גבר שבגברים שרוח אלוקים קדושים בו,רוחו רוח נצחית ועליו ובגללו מתקיימים שמים וארץ,והמלך חפץ ביקרו,לו ניתנה

רשות ולשיר שירה ולנגן ניגון עליון קדוש,המשמח אלוקים ואנשים...]

וכדין רבינו הקדוש נסוב בידוי כנורא דאית ביה שבעין ותרין נימין ושרי למשרי שירתא וניגונא ותושבחתא דכלילא מעשרה מיני נגונא שבהם יסד דוד המלך עליו השלום ספר תהלים

והוא השיר שיתער לעתיד, ובשירותא דהאי ניגונא קדישא איתפרש בנעימו כל אינון תיקוני , ובמאי מסרו גרמייהו למיתה על קידוש השם ובמיתתהוןקדישי דעבדו צדיקי עלמא בחייהון

[תרגום: ואז רבנו הקדוש תפס בידיו כינור שיש בו מדרא דאדם קדמאה עד דרא דיליה

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ע"ב מיתרים, ושר שיר ניגון ושירה ושבח שכלול מעשרה מיני נגינה, שבהם יסד דוד המלך עליו השלום ספר תהלים, והוא השיר שיתעורר לעתיד לבא, ובשיר של זה הניגון הקדוש

התפרשו בנועם כל אותם תיקונים קדושים שעשו צדיקי עולם בחייהם ובמיתתם, ובמה שמסרו (ועפ"ז תבין היטב מה עצמם למיתה על קידוש השם מדור אדם הראשון עד דורו שלו...]

ע"ש שכתב שכל זה הוא דבר קטן אצלו [שע'ד]שכתב מוהרנ"ת ז"ל במכתביו הק' מכתב ש'נ ז"ל) דאינון אסוותא דברתא דמלכא וכו'.. וכד שרי רבנו הקדוש למפרט תיקוני קדישי דעביד

ותקין איהו, כדין אנפוהי איתנהירו בנהירו עילאה, וכל הצדיקים יצאו במחול ונעשה (יא)שמחה וחדוה גדולה בכל העולמות וכולם הודו לה' אשר לא השבית גואל וכו'.. ואמרו אשרי

[תרגום: שהם רפואות לבת המלך וכו'.. וכאשר שר רבנו הקדוש "מי" שזה יצא מחלציו. ופרט את התיקונים שעשה ותיקן אותם הוא ,אז פניו האירו באור עליון,...]

וכד שמעו מנגונא דא, חד נעימה דרמיזא על תיקונא יקירא עילאה דאיתגליא על ידוי, לאתכנשאה לגבי צדיק חי עלמין ביומי דראש השנה, כדין לא הוו בהו יתיר חילא וכו'...

[תרגום: וכאשר שמעו מהניגון הזה נעימה אחת שרמזה על תיקון יקר עליון שהתגלה על ידו, להתכנס אל צדיק חי העולמים בימי ראש השנה, אז לא היה בהם יותר כוח וכו']

ורבינו הקדוש הננמ"ח יחד עם ר' שמעון בן יוחאי וכו' איתקשרו בקטורא חדא וברחימותא עזיזא, בסוד אנן כללא דכולא, ובסוד אנן בחביבותא תליא מילתא הנאמר בהאידרא קדישא, ומובא בליקו"א בהתורה סי' סמ"ך פתח רבי שמעון, ובהתורה סי' ס'א חדי ר' שמעון ע"ש,

יחד עם רשב"י ורבנו הקדוש[תרגום: ואיתדבקו כחדא באין סוף ב"ה בסוד האהבה שבדעת וכו..התקשרו בקשר אחד ובאהבה עזה בסוד "אנו כלליות הכל" ובסוד "באהבה שבנינו תליו הדבר" הנאמר באידרא הקדושה... ונתדבקו כאחד באין סוף ברוך הוא בסוד האהבה שבדעת...]

שהיא האהבה שהיה בין ישראל לאביהם שבשמים קודם הבריאה כמבואר שם בהתורה "מי האיש החפץ חיים" סי' ל'ג אות ה' ע"ש, ויותר מזה כי כשנכללין בו ית' בבחי' זו אחר

[תרגום: זה נהיה שלם יותר...]הבריאה הוה שלים יתיר.

הוא איפתח לון כל גנזיא דמלכא וכו'.. וחמו מאי דחמו וכו'.. ולא חמו שום בריך קודשא וכדין שמיא וארעא עד דאיתבריאובר נש ולא שום מלאך ממלאכי השרת וכו'.. וכו'.. וכו'.. מן יומא

[תרגום: אחרי הדברים האלה הקדוש ברוך הוא פתח הדין כמה דחמו אינון בההיא שעתא, להם את כל גנזי המלך וכו' וראו מה שראו וכו' ולא ראה שום אדם ושום מלאך ממלאכי

השרת וכו' מיום שנבראו שמים וארץ עד היום את מה שראו הם באותה שעה...]

[תרגום: ואחרי זה נשמע מהכינור ובתר הכי אישתמע מכנורא, חד קלא דעציבו, כרגעא חדא, צליל אחד עצוב לרגע אחד...]

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ושאל הרשב"י זיע"א את רבינו הקדוש מאי האי דשמענא בסוף חד קלא דעציבו וכו'... [תרגום: מה זה ששמעתי בסוף צליל אחד עצוב וכו'...]

ואמר לו רבינו הקדוש קלא דא דשמעת, הוא קלא דאילן עאנא רכיכין, דרעיא דילהון איטמר מנהון, ותעו בחקלא ובעו מיא למירני צחותא דילהון, ולא אשכחו, ואזלו, ואיתבדרו במדברא

ביני חיות ברא זאבין ונמרין וכו'.. ועאקו להון, מנהון אכלו, מנהון תברו גרמייהו, וזעירין דאצלחו למיערק, ומטו לחטרין דילהון, אוף אינון לא אשכחו נייחא, ועל דא משועין רעיא

[תרגום: צליל זה ששמעת הוא קולם של רעיא מהימנא עד אן תשבוק יתנא וכו'.. וכו'.. וכו'... אלה הצאן הרכים, שהרועה שלהם נעלם מהם, ותעו בשדה ורצו מים להרוות צימאונם, ולא מצאו, והלכו והתפזרו במדבר בין חיות בר זאבים ונמרים וכו' והעיקו להם, חלק מהם אכלו, חלק מהם שברו עצמותם, ומעטים מהם הצליחו לברוח,והגיעו לעץ (נחלה) שלהם, אבל לא מצאו מנוח, ועל זה משוועים (צועקים) "רועה רועה נאמן עד מתי תעזוב אותנו וכו' וכו'...]

וכדין בההיא שעתא אסתכם בין וכו'.. די בעקבתא דמשיחא כד תתגבר ח'ו הסט"א ותתפשט ישתדלו הם )יב(לבלתי תת לבוא ולהתקבץ על ציונו הקדוש באומן על ימי ראש השנה וכו'

באסיפת צאן קדושים המסתופפים בצלו הקדוש לקיים בהם מצות הכנסת אורחים ברשותא דילהון בסבר אנפין נהירין למיכל ולמשתי ולמיתב (ולמיבת?) ולמיעבד כל דצריך לון וכו', אוף צלותיהון ודמעיהון דעמא קדישא יקבלון וימטו להון לגבי האי נחלא דמימוי נבעי ולא

[תרגום:ואז באותה שעה הוסכם בין (הננמ"ח פסיקו לעלם מקורא דזכותא קדישא וכו'... לרשב"י) שבעקבות משיח כאשר תתגבר ח"ו הסטרא אחרא (כוחות הטומאה) ותתפשט

לבלתי תת וכו.. ישתדלו הם (-הרשב"י) וכו.. לקיים בהם מצות הכנסת אורחים ברשות שלהם (במירון) בסבר פנים מאירות לאכול ולשתות לשבות ולעשות כל הצריך להם וכו' ואף

תפילותיהם ודמעותיהם של עם קדוש יתקבלו ויבקשו להם את הנחל שמימיו נובעים ולא עד כי ישוב ירחמינו וכימות פוסקים לעולם מקור הזכות והטהרה הקדושה (הננמ"ח) וכו'...]

.[פירוש-עד ששערי אומן יפתחו]עניתנו ישמחינו, ועין בעין נראה בשוב ה' ציון

נעשה שמחה וחדוה [ואז] וכדין [וקול ניגון הכינור התבסם], וקל נגונא דכנורא איתבסם גדולה ועצומה ורקדו יחד רבינו הקדוש והרשב"י וכו'.. ומלך המשיח וכל השבעה רועים וכו'..

וכל הצדיקים אחריהם כל אותה הלילה,

וכדין משתכללו שמיא וארעא וכל חיליהון כדתקין למיהוי ביומי דייתי מלכא משיחא וכו'.. ולא הוא כחדותא ההיא מן יומא דאיתחריב בי מקדשא שיבנה בריך קודשאעאל חדותא קמי

[תרגום: ואז השתכללו שמים וארץ וכל צבאם כמו שעתיד להיות ביום במהרה בימינו אמן,

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

שיבוא מלך המשיח וכו' ולא עלתה חדווה לפני הקדוש ברוך הוא כחדווה ההיא מיום שחרב בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן...]

וכד נהיר צפרא וקיימו צלותהון ובעי רבנו הקדוש למיזל, אזלו כולהו עמיה לאלואה יתיה, וכל חד וחד יהב ליה מתנן ונבזבזן וכו'.. וגם וכו'.. יהב ליה נבזבזא חדא למיהב לאינון דשאלין

[תרגום: וכאשר האיר הבוקר והתפללו תפילתם ורצה רבנו הקדוש בשלמא דיליה וכו'... ללכת, הלכו כולם ללוות אותו וכל אחד ואחד נתן לו מתנות וחפצים וכו'.. וגם וכו' נתן לו חפץ

אחד לתת לאלו ששואלים בשלומו וכו...]

ודע והאמן שכל מה שכתבתי לך עד הנה הוא רק מעט דמעט מזעיר ואפילו לא כטיפה מן הים הגדול וזה שהתרחש אז בלילה ההוא דנהיר כיממא, ואילו כל הימים דיו וכל האגמים

קולמוסים וכל דיירי ארעא לבלרין וכל לשונות מקלסין וכו'.. אין בכחם לספר אפילו חלק אחד מאלף אלפי אלפים ורבוא רבבות הסודות הגדולות והנצורות שיש בעניין זה, אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו אלף וכו'.. פעמים על מה שעכ"פ זכינו לטעום בקצה המטה מהמתוק

מדבש וכו'...

[מורנו הרב ר' אברהם בר' על פי הדברים והאמת האלה תבין ביותר דברי הרב מוהר"א בר"נ זצוק"ל בכלל התשיעי שבהקדמתו לספר ביאור הליקוטים ע"ש היטב.נחמן]

(יג) חשבתי דרכי וראיתי כי נחוץ לכתוב על הספר גם מה שנדברנו יחד זה מכבר בעת היותך אצלי פעיה"ק תובב"א בביאור סוד הנרמז בתיבת וכו'.. המובא בסוף ההתגלות נפלא מסוד גדולת התנא האלקי הרשב"י זיע"א הנדפס בתחלת הספר הק' ליקוטי מוהר"ן מכמה טעמים:

א) מפני ששמעתי מפרשים זאת מתוך עקמימות שבלב ומהפכים דברי אלקים חיים, על כן עת לעשות לה' ואכתבנה למען תעמוד ימים רבים ולא יטעו ח"ו בפירושה. ב) כדי שתתבונן מזה

טעם וסוד העלמת שיחה קדושה נוראה זו מההמון עד הנה וגם תבין הכרח שמירת שיחה קדושה ונוראה זו בסוד גדול גם להבא ותהיה שמורה בלבבך שלא תגיע לידי אויבים וזרים

ח"ו ולא תגלה אותה כי אם וכו'.. כמ"ש לעיל.

והוא מה שפירשתיה דרך משל: מלך אחד רחמן וטוב לכל, עסק כל ימיו להיטיב בכל מיני טובות שבעולם לכל באי מדינתו, ופיזר כל אוצרותיו המלאים כסף וזהב וכו'.. לטובתם, ונטע הרבה שדות ובהם כל מיני זרעים הטובים והמשובחים שבעולם וכן נטע הרבה פרדסים ובהם כל מיני נטיעות של אילנות הכי טובים ומשובחים שבעולם וכן נטע גני ירק לרוב ובהם כל

מיני ירקות הטובים והמשובחים שבעולם. ובכדי להשקותם יגע בכל כח חכמתו ותבונתו למצוא מעיינות מים וחפר ומצא כמה וכמה מעיינות של מים מתוקים והמשיכם להשדות והפרדסים וגני

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

הירק, עשה והצליח ותוצא הארץ זרעים משובחים וכל מיני פירות טובים ומשובחים וכל מיני ירקות משובחים. גם חפר ומצא מעיין אחד גדול מאד מאד שמימיו מתוקים מדבש ונופת

והמשיך מימיו לתוך כל עיר ועיר לשתות ממנו בני אדם והכל עלה בידו יפה וכולם שמחו מאד. וכל אחד יושב על מקומו השקט ובטח, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו, ושם המלך

הלך הלוך וגדל בכל המדינות. התקנאו בו עשירי ארץ בעלי זרוע ומהם אכזרים בטבעם, צרי עין, שלבם מתפקע בראותם בני אדם יושבים שקטים ושלוים על אדמתם ונהנים מטוב השי"ת

במלך ובמעשיו וכו'.. ונתוודע הדבר (יד)שהטביע בעולמו והתחילו בהחבא להטיל דופי להמלך. המלך הטוב והרחמן בידעו היטב כוונתם הרעה, שעוד בתחילת יגיעותיו עמדו לאבני

נגף בדרכו, התבונן, מכיון שבזה העולם הכל אפשרי להיות אי"ה, והכל יודעים ורואים בעיניהם שפע הטוב שהביא המלך לכל המדינה, בכל זאת אפשרי הדבר, והבעלי זרוע הצרי עין יהפכו הקערה על פיה ויסתמו או יקלקלו המעיינות ובארות מים חיים וכו'.. ואף כי לא

העזו לעשות זאת בפניו בעודנו חי, אבל אחר פטירתו מן העולם שאז תהיה המדינה משובשת בין מלכא למלכא כידוע, בוודאי ימצאו אז שעת הכושר להתגבר ולתפוס השלטון לטובת

עצמם. ומה יהיה מכל עמלו הרב שעמל לטובת העולם וכו'.. ואחרית דבר "מי" ישורנה. וחשב מחשבות איך להציל עכ"פ מה שאפשר להציל ועלה במחשבתו להציל עכ"פ את מי המעיין המתוקים מדבש הנצרך מאד מאד לכל העולם, להחיות בהם נפש כל חי, ובידוע שעל זה הם מתקנאים ביותר. מה עשה, נסע בהחבא מביתו ונעלם מהמדינה זמן רב, וכמה פעמים נסתכן,

ובכל אותו הזמן עסק להמשיך צינורות מתחת לאדמה בחכמה נפלאה ממקור המעיין עד למרחוק מאד במקום מבטחים שלא יבואו שם ח"ו הצרי עין מונעי (שונאי) בני אדם, ובאם ח"ו

יתגברו האויבים בזמן מן הזמנים, אזי יברחו מאנשי בריתו ודורשי שלומו וגם בכדי להחיות את נפשם הרעבה והצמאה באלו המים, כי הם אותם המים הטובים והמתוקים ההם שבהמדינה, כי מן מקור המעיין הנחמד הם באים ונמשכים, והודיע כל זאת לאלו המקורבים אליו ביותר א'

או ב' והזהירם שיחזיקו דבר זה בסוד גמור שלא יתוודע ח"ו להאויבים וכו'...

ומעתה דעת לנבון נקל להבין שזהו סוד כוונת רבינו ז"ל מה שאמר אחרי שגילה ההתגלות נפלא מאד גדולת התנא האלקי הרשב"י זיע"א,

ועכשיו יש נחל נובע מקור חכמה אשר גם העיר וקדיש מן שמיא נחית מקבל ממנו.

כי ידע היטב מה שהבע"ד וחילותיו ירצו לסתור ח"ו בניניו הק', ובפרט עניין ההתקבצות על והיה במערת (טו)ציונו הק' בימי ראש השנה ועל כן הקדים לנסוע לארץ ישראל בעוד מועד

התנא האלקי הרשב"י זיע"א, בכדי להמשיך שם קדושתו העצומה עד אין סוף, באם ח"ו תגיע עת צרה ומרה כזאת שלא יוכלו להתקבץ על ציונו הקדוש בימי ראש השנה הק' ויצטרכו

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

לעקור מהמדינה שלו, אזי ידעו ויבינו אנשי בריתו ודורשי שלומו להזדרז לבוא ולהתקבץ בימי ראש השנה הק' במקום גניזת התנא האלקי הרשב"י זיע"א, ולא יפחדו לקבל ממנו, כי ידעו נאמנה שהעיר וקדיש מן שמיא נחית מקבל ממנו ולא מזולתו, ומימיו מן המקדש יוצאים, ועל כן נרמז כל העניין הנורא והנשגב הזה על הדרך בעת נסיעתו הק' לאומן, ע"מ להסתלק שם

כידוע, ומבואר שמוהרנ"ת ז"ל הרגיש זאת שרצון רבינו היה לרמז שיבואו אליו על ימי ראש השנה הק' גם לאחר הסתלקותו הק', היינו למקום גניזתו הק', והבן כל זאת מאד לעובדא

ולמעשה כהיום הזה. על פי הדברים והאמת האלה, תעלה ותתרומם ותגלה ותראה כשמן צף על פני המים, הדר תפארת יקרת גדולת קדושת העצה הקדושה האמיתית לנסוע ולהתקבץ יחד אצל ציון הרשב"י זיע"א במירון על ימי ראש השנה הקדושים, בצוק העיתם הללו, כי זה ממש כמו שהיינו נוסעים ומתאספים במקום גניזתו של רבינו הק' באומן שזה עיקר השארתו לנצח,

זכה איש זכאי בן זכאי וכו'.. הוא ניהו מו'ר עט'ר הגאון החסיד האמיתי רוח אפינו כקש'ת הרב זצוק"ל שתתגלה עצה קדושה אמיתית [תרגום - ר' א'ברהם ש'טרנהרץ כ'וכב ל'ב]רא'ש כ'ל

זו על ידו וזכו אנ"ש הכשרים האמיתיים לשמוע בקולו לעשות אותה דרך כבושה לרבים במסירות נפש כידוע, יזכנו השי"ת להמשיך בדרך עצה קדושה זו לקיימה בכל לבבנו ובכל נפשנו ובכל מאדנו לטוב לנו לנצח, עד שנזכה ויתעוררו רחמיו ית' עלינו ועל כל עמו בית

ישראל שנוכל לנסוע ולהתקבץ במקום גניזתו הק' באומן על ימי ראש השנה הקדושים אנס"ו כי"ר. גם תבין עי"ז הרבה מדברי מכתבי הנ"ל כי שם כתבתי כמה דברים כמאן דאחוי במחוג

ג) וששאלת איזה נוסח (טז)וכאן ביארתים קצת בעזה"י והוא רחום יכפר. זצוק"ל בברכה [תרגום - ר' א'ברהם ש'טרנהרץ כ'וכב ל'ב] אמר מו"ר עט"ר הרב רא"ש כ"ל

ראשונה של הדלקת נרות חנוכה, להדליק נר של חנוכה, או להדליק נר חנוכה. נוסח מו"ר עט"ר ז"ל היה להדליק נר חנוכה. ונוסח זה מקובל מכל זקני אנ"ש בכל הדורות, והעניין כי

באור זה נצטרף שם נח"ל מר"ת ל'הדליק נ'ר ח'נוכה כמבואר בכתבי האר"י ז"ל, המרמז להמשכת קדושה גבוהה ביותר. ועפ"י דרכנו היא הקדושה שמקבלים מרבינו הקדוש זיע"א שהוא הנח"ל נובע מקור חכמה והגם שגדולי האחרונים אמרו הנוסח להדליק נר של חנוכה

כמובא בספר עמק ברכה ע"ש, אבל בזמננו היום שזיכנו השי"ת ברב רחמיו וחסדיו שכבר היה בעולם אדומו"ר נח"ל נובע מקור חכמה שכל בית ישראל תלויים בתיקוניו הקדושים וכל

העולמות כולם מצפים אליו שיתקנם, בוודאי הכל מודים שראוי לומר נוסח להדליק נר חנוכה, בכדי לכוון המשכת והארת תיקוניו הק' של רבינו נח"ל נובע מקור חכמה בכל המקומות

הרחוקים והנדחים והאפלים, להאיר שם דעתו הקדושה שאין עוד מלבדו ית', ולעורר את כולם לעבודתו ית', ושאין שום ייאוש בעולם כלל, כי בכל המקומות השי"ת שם הוא, כי גם משיח צדקינו שיבוא במהרה בימנו, יקבל כחו מהנחל נבע מקור חכמה כמבואר היטב בספר טובות

זכרונו סימן ב' עיי"ש.

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

[תרגום - ר' א'ברהם ד) ואשר בקשת לכתוב לך משהו על מו"ר עט"ר הרב רא"ש כ"ל זצוק"ל, גם זאת אעשה, ואכתוב לך סיפור הולדתו כמו שסיפר לו אא"ז ש'טרנהרץ כ'וכב ל'ב]

הרב ז"ל מטשערין, ומו"ר עט"ר ז"ל הו"ל סיפר לי זאת. אא"ז הרב ז"ל מטשערין, קרא לו פעם ואמר לו בזה"ל אברהם בא ואספר לך סיפור לידתך. דע בני שאתה הוא מופת מ"ר

אברהם בער (הוא מוהר"ר אברהם דוב זצוק"ל בן בתו של אדומו"ר זצללה"ה זיע"א מרת בהריון אתך בסוף חודש (יז) אדל ע"ה), ומעשה שהיה כך היה, כשאמך היא בתי ע"ה היתה

השמיני אחזו אותה צירי לידה וכרעה ללדת והסיבה לכך היתה, כי בסמוך לזה נפטרה אמה, היא אישתי הראשונה ע"ה, ומרב צער שהצטערה ומררה בבכיות נחלשה, וזה גרם לה שאחזוה

פתאום חבלי לידה, ואני בעצמי מרב צערי כי מתה עלי אשתי הראשונה ע"ה, וגם בתי היא אמך ע"ה, כבר הפילה ב' פעמים קודם, נבהלתי מאוד ויראתי שמא תפיל ח"ו גם בפעם הזאת, כי כבר נראו כל סימני לידה ורצתי מבוהל, לבית מו"ר אברהם בער ודפקתי על הדלת והקיץ

משנתו, כי היה אז באישון לילה, וכשראה אותי, שאל אותי מה זאת פתאום, השבתי לו בתפילה להשי"ת מיד, כי מי יודע מה שירבה במרירות ליבי וסיפרתי לו כל הענין וביקשתיו

נעשה עכשיו בביתי, ותיכף אמר לי מוהר"ר אברהם בער, אל תירא ואל תפחד בעזה"י הכל שלום. וכך אמר לי, עוד הלא תבין בני יקירי (אמר לי בני, ברוב חיבה אעפ"י שלא היה רבנו)

כי בעל מח כמוך צריך ליזהר מאוד שלא יחשוב לא טוב, התחזק בני לחשוב רק מחשבות טובות, כי אצל בעל מח המחשבה פועלת פעולות ממש. וחיזק אותי בנעימות לשונו הקדוש והטהור עד שנתחזקתי והלכתי לביתי בבטחון גמור שהשי"ת יעזור לנו, וכן היה, כשבאתי

הביתה הוטב לה, עד ששבה לאיתנה, ועברו הכאבים, ולסוף חודש ימים אז ילדה אותך במלאות תשעה חודשים שלמים ביום אחרון של פסח, הוא יום כ'ג לחודש ניסן, ועליך אפשר לומר ראוי היית להיות נפל כמו שחז"ל אמרו על דוד המלך ע"ה ראוי היה דוד להיות נפל

אלא וכו'.. וב"ה האריך שנים וחיה צ'ד או צ'ז שנים. כך אמר לי מו"ר עט"ר זצ"ל, שיש אומרים שהוא גדול ב-ג' שנים ממה שאנו יודעים, זכותו יגן עלינו, שנזכה לילך בעקבותיו

באמת בתמימות ופשיטות גמור, ולקיים לימודיו הק' הנאמרים באמת אמתית בלי שום חכמות והתחכמויות של הבע"ד המתלבש במצוות, ובטוחים אנו בכוחו של זקן, שימליץ על כל

השומעים בקולו לפני כסא כבודו יתברך שימלא כל משאלות לבנו לטובה

.גדליה אהרון קעניגהכ"ד ידידו אוהבו בכל לב ונפש דורש שלומו וטובו הניצחית

*************************************************

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

השלמות לקונטרס

הקדמת המלקט:

עקב ריבוי הדעות ובילבול החושים בגלותינו בגוף ונפש וממון והתגברות המקטרגים האורבים בכל צעד על התקרבות לרבנו הקדוש והנסיעה לאומן בימי ראש השנה, העלינו בס"ד מעט

באמת ומאמין יודע ואני"מזעיר דיבורים הנוגעים לכולנו ושורש הסיבה מהיכן הדבר נובע, דור בכל הנפשות כל עם שנעשה מה כל ובפרטיות בכלליות היטב יודע ורבנו מורנו שאדוננו

כל של התקונים כל ויודע. האחרון הסוף ועד הנה עד הארץ על אדם אלהים ברוא מיום ודור . עלים לתרופה שנ."קטן דבר אצלו הם הללו הידיעות וכל. ואחד אחד

להיות ולבלי. קדוש גוי ישראל מזרע להיות זכינו אשר על תמיד בשמחה להיות עצמך תחזק* ל"זצוק והנורא הקדוש רבנו הוא דסבין סבא הצחצחות צח האורות אור על ושלום חס מתנגד

מסוה מאתנו הסיר ברחמיו יתברך שהשם' וכו חלקינו טוב מה אשרינו חכמה מקור נובע נחל והם. הנוראים ל"ז רבנו בספרי מלהסתכל אנשים הרבה ומונע העינים את המסמא רוןוהעו

הצילנו אשר' ה ברוך מאד והנוראים הקדושים ספריו ועל אנשיו ועל עליו ומתנגדים חולקים. לעולם ימינו כל בזה לשמח לנו ראוי בודאי בחינות וכמה בכמה התועים מן והבדילנו מזה

משמחה ושלום חס לבלבל שתוכל ועצבות שחורה מרה שום ואין קץ לה שאין עצומה בשמחה שש"ק. ).ט שם (בפירוש ל"ז הקדוש מפיו והבנתי שמעתי כאשר לעולם זאת

נחמן' ר הגיע בהם רגעים לאותם בקשר ברזל ה"אבני מהספר נאה שיחה להעתיק כדאי* וגם, מאד ת"מוהרנ נהנה, לביתו הלכות הליקוטי עם מטולטשין נחמן' הר כשבא: "בידו וספרו ואמר. מטולטשין נחמן' בהר כבוד לנהוג אנו צריכין כעת: ש"אנ ואמרו. שלומינו אנשי שלדברי מפני כך ואמר!.... והלקוהו, קחוהו, מזה עסק עושים אתם מה: הלצה בדרך ת"מוהרנ מה אך, לגמרי וכל מכל והכבוד והתאוה הקנאה מן נקי להיות צריכים היו ל"זצוק רבינו

אותו מקרב כן ועל, אחת פעם הוא אנוס הלא, בתאוה נכשל או מקנא הוא אם לעשות יכולים ותאוה קנאה: פעם אמר ל"ז ת"ומוהרנ. בפינה עמוד נו, כבוד עוד כשרוצה אבל. ל"זצוק רבינו .!..." לגמרי לזרוק מוכרח כבוד אבל, אותך מקבל הרבי

, שמטבעם וענותנותם פשיטותם לרב בפרט אומן ותושבי בכלל אוקראינה תושבי היהודים* וכבר לאומן שכשבא ל"ז יצחק לוי רבי וספר. לחברו אחד כבוד תארי מלתת היו מאד רחוקים

והמלקט המחבר בעל (ל"ז טעפליקער אלטער רבי של בשבחו הרבה שמע לביאתו קדם מכיריו כל אליו שפונים איך). ועוד הנחל מי, נפש משיבת, הנפש השתפכות החשובים הספרים: לו ענו כך על לכמה יצחק לוי וכשהעיר בלי תואר "רבי",,לבד' אלטער 'בשם וקטנים גדולים

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

.במקומנו נוהג זה דבר אין, וכדומה רבי בשם לכנותו? רביים כאן לעשות כבר רוצה אתה, נו .שסא-השש"ק

כן אם, ולליצנות לשלילה, לשחק אנו ממילא העולם בעיני הרי: אומרים היו תמו-ה* שש"ק התקרבותנו שתהיה ונשתדל, לרבנו התקרבותנו מכל צחוק נעשה לא עצמנו שאנו הפחות לכל

. ולתועלת באמת רבנו לדרך

את הגדלות כבר ) א: יתברך השם אצל פעלתי דברים שלשה ל"ז רבנו אמר אחת פעם* עברה תציק לכם, היא כבר לא ) ב; שברתי מכם, איך שתתפללו יגידו, איי, הוא ברסלבר

לא שקר של רסמיםומפ) ג; תקבל אתכם, אפילו אם תעשו, זה יהיה בלי ידיים ובלי רגליים). ברזל ה"אבני (תוכלו להביט בפרצופם, אתם כבר טעמתם מהיין ההונגרי.

, מאד מאד הוא חמור האדם את המלוה שקר של הפרסום: שלומנו אנשי אמרו תלה-ה* שש"ק עצמי אדם האדם ואין שקר של חן עם מלבש הכל וכדומה ובתפלה בתורה שעושה דבר כל כי

חדשה התחלה פעם בכל ויתחיל באמת דעתו שישפיל לא אם תקון לו ךישי שאין וכמעט, כלל. נפשו בכלות לאמת ויכסף באמת

קשה הפרסום בענין הסכנה אזי ומנהיג רבי לנו אין ממש שבפעל מחמת: אמרו תלו-ה* שש"ק וכתוצאה. דעתו לפי כשורה מתנהג שאינו חברו על קולחל ועז קףות מקבל בקל כי יותר וכבד. כלום ולא והטהור השלם והנקי הזך רבנו דעת לבין בינם שאין והדעות המחלוקות באים מכך

כח א"דסט המלכות קבלה זה כל י"וע, למצרים יוסף את שמכרו במה השבטים פגמו כ"ואח* .ג"תנ סימן. נחת השולחן ישראל את לשעבד ביותר

מבני במעשיו מאד מסתתר שהיה בחייו רבנו של שכדרכו כמו: אומרים היו תלט-ה* שש"ק לרוץ נשתדל לא אם כבר המקרבים מאתנו ואף. מאד הוא נסתר היום אף כן כמו העולם ואמר'. זוכן מען דארף מיר. 'לחפש צריכים אותי ל"ז רבנו אמר כבר כי. נפסידו אחריו ולחפש

רבוי הוא הנכון החפוש ועקר? אחרי מחפשים אינכם מדוע שמים יראת של אוצר אני הרי. ויותר יותר למעשה וקיומם הקדושים בספריו הלמוד

וכן אדם-בני עם ובדבורם ובאכילה בעמידה אדם-בני שעושין, שקר של חן מיני כמה יש* הבל מתאות נזהר שאינו ידי-על בזה נלכד והאדם, מיחד אחר חן יש דבר ולכל, דברים בשאר

. קלק"א ס'.בזה תלוי זה כי, הנשים יפי

ושקרנים בצבועים שחברו עד. ל"כנ האמת נפל שאצלם ל"הנ הכת של הטעות נמשך ומזה* כדי הרוח וגסות גדלות מחמת מעט לאכול עצמן ומרגלין, אדם בפני כקוף עצמן המתדמין

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

אותו מקבלין זה ובשביל. עכשיו חשוב הדבר שזה שרואין מחמת זה ידי על ולהתיקר להתכבד לילך התחילו לא עדיין באמת אשר. שקר של בחן בדקות מעט שאוכל כשרואין ומנהיג לרבי

שום לשבר התחילו לא ועדיין. כלל הקדושה והבתורה בהקדושה נגעו לא ועדיין'. ה בדרכי באכילה ממעטים רק כלל לשבר התחילו לא עדיין אכילה תאוות אפילו וגם. כלל ומדה תאוה

לקה"ל תפילה ד'.:והבן' וכו כבוד בשביל

של והיופי החן שהוא הצדיק מגדלת המדברת', ב חלק סז תורה את ת"מוהרנ כשלמד פעם* בהתעוררות ת"מוהרנ אמר, שם עין' וכו הזה הצדיק על שיש העלמה ומבחינת העולם כל

של חיות הוא יתברך השם, נוראה העלמה! העלמה זהו, העלמה, העלמה, העלמה: לב ושברון, העולם כל של החן הוא, העולם כל של הפאר הוא הצדיק וכן, נעלם כך-כל והוא העולמות כל

והיה, העולם כל על דקדשה החן היה מתגלה היה הזה החן אם ואם, העולם כל של היופי הוא שש"ק....נעלם והוא _ היופי והבל שקר של החן כל מתבטל

חן לי אין אני, לרבנו היה האמתי דקדושה חן: ת"מוהרנ פעם אמר תשכח-א אות* שש"ק . שקר של מחן אני נקי, לאל תודה אולם, כזו אמת

, ואמרו ל"ז נחמן רבי בן אברהם רבי של מעלתו בשבח שלומנו אנשי דברו קפח-ה* שש"ק . תוחלתו משיג לבסוף, שנים וכמה כמה משך דבר איזה להשיג מתיגע שכשאדם כמו שהרי והשפלות הענוה במדת שנה כששים כך כל רבות שנים שיגע שאחר ל"ז אברהם רבי כן כמו

. כדבעי שקר של וחן מפרסום נקי והיה, באמת לה זכה וכבוד מפרסום והתרחקות

זה', הק רבינו ועל' הק ט"הבעש על' שהי האמת שהחן הגם: ל"ז ת"מוהרנ אמר אחת פעם* של מחן שנקי ומי: נחמן ר"ב אברהם' ר והוסיף נקי אני שקר של מחן אבל, בי נמצא לא החן

.)מה' עמ ז"ס ברזל אבניה (.אמת של החן לו מאיר ממילא, שקר

רוצה כשאינו, לעבד רוצה הוא שבאמת, האדם יודע בזה. עזתשובה המידות - ערך ספר* : בפרסומו

מיני כמה שעושים וראה לשם והלך, רב ממון עמו החכם ולקח: ...עניו ממלך-ו מעשה* ראה כי, סוף ועד מתחלה שקרים מלאה להוכ שהמדינה בהקאטאויש והבין, וצחוק ליצנות בהמאניסטראט לדון בא הוא ואיך, ומתן במשא אדם-בני ומטעים מאנים איך צחוק שעושין

הגבוה] ערכאה עליונה יותר [להסאנד והולך חדוש ומקבלין שקר לווכ ושם] נמוכה ערכאה[ ,הללו הדברים מכל] הצגה כעין [שטעלין אן צחוק בדרך עושים והיו, שקר לווכ שם וגם, יותר והלך, אמת שום בה ואין, ורמאות שקרים מלאה להוכ שהמדינה הצחוק באותו החכם והבין והם, הערכאות לפני לדון והלך, ומתן בהמשא אותו להונות עצמו והניח, בהמדינה ונתן ונשא

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

גבוה לערכאות והלך הכירוהו לא למחר, חדוש להם נתן זה וביום, ושחדים שקר מלאים לםוכ הם וגם], בית השופטים הזקנים המלכותי [הסאנאט לפני שבא עד, שקר לווכ שם וגם, יותר

שהמדינה וכו',: ואמר ענה המלך אל וכשבא... בעצמו המלך אל שבא עד, ושחדים שקר מלאים של השקרים כל לספר והתחיל אמת שום בה ואין, סוף ועד מתחלה, להוכ שקרים מלאה

והשרי .המדינה של השקרים מכל שיודע איש שימצא להמלך תמוה היה כי וכו',, המדינה וכו'.המדינה של השקרים והולך מספר היה והוא, מאד עליו כועסים היו דבריו ששמעו מלוכה

לילך צד באיזה חוקרים אתם למה: להם ואמר, אחד חכם ובא: ...קבצנים משבעה-יג מעשה* האילן אותו אל כי האילן אותו אל לבוא שיכולים האנשים ומי מי מתחלה חקרו, האילן אל שלשה לו יש האילן זה כי האילן של המדות לו שיש מי אם כי, אצלו לבוא יכול אדם כל לאו

גוף הוא- ואמת ,עניוות הוא-והשלישי, יראה הוא- והשני, אמונה הוא אחד שרש: שרשים הללו מדות בו שיש מי אם כי, האילן אל לבוא אפשר אי כן ועל ענפים יוצאים ומשם האילן

אל אתכם להביא יכול אני: להם ואמרתי עמהם שם כן-גם הייתי) ההוקיר זה הינו (ואני... ל"הנ ...כלל מקום לו אין האילן זה כי האילן

י * ר אי ואהבה יראה כ ל אפש י, לקב יקי ידי - על אם כ י, הדור צד יק כ ד ה הוא הדור הצ המגלראה לקו"א יז.:והאהבה הי

* שמעתי מהחסיד ר' משה גלידמאן זצ"ל מטשענסטיכאב, שאמר בשם אנ"ש, כשבאים לאחר מאה ועשרים לעולם האמת, אז אם לא היה האדם מקושר להצדיק האמת בחייו, רק בשם

המושאל (ברסלבר חסיד), ולא קיים עצותיו, אז מראין לו אחרים שנקראים ג"כ בשם ר' נחמן, ומטעים אותו שזהו האדמו"ר זצוק"ל, רק אם הוא בקי בספרי רבינו זצ"ל אי אפשר להטעות

אותו, וכו'. כפתור ופרח תשל"ב.

* התבואה שנתקלקלה. כוכבי אור ספורים נפלאים עמוד רכ'ט: שהיה מלך אחד והיה חוזה בכוכבים וראה שאם לא יקצרו התבואה בשנה זו עד זה הזמן יהא נתקלקל כל התבואה...,

והזמן היה קצר. ונתייעץ ליקח קוצרים וליתן להם כל התענוגים וכל צורכם, כדי שישי להם הרחבת הדעת לעבוד ביום ובלילה, ויספיקו לקצור קדם הזמן הנ"ל. ולא קצרו התבואה

ונתקלקלה כל התבואה, ולא ידעו מה לעשות שהמלך יכעוס עליהם. ואמר להם חכם אחד עצה איך שהמלך אוהב איזה ציפור, ובזה שיביאו לו את הציפור, אז על ידי הנחת רוח והתענוג,

מזה יכפר על הכל. אבל קשה מאוד להשיג הציפור כי הוא באויר במקום גבוה, ואין להם סלם והזמן קצר. ונתן להם החכם עצה, כמו שהם כמה אנשים אז יעמידו את עצמם אחד על חברו

למעלה מעלה, עד שיגיעו להציפור. אבל הם רבו זה עם זה כי כל אחד רצה שהוא יהיה

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

למעלה וחברו תחתיו, ועל ידי מריבתם התרשלו, והציפור פרח, ועל ידי זה נשאר להם הכעס מהמלך על התרשלותם מקצירת התבואה.

והענין הוא שהשם יתברך ברא האדם ונתן לו כל התענוגים, והכל שיקצרו התבואה קדם ה' יתברך במוחין נקיים. אבל הוא מתרשל על ידי התענוגים, ולעבוד,הבריתשיקלקל בפגם

עד שנכשל בהתבואה שכבר נתקלקל ונפגם המוחין מעונות רחמנא ליצלן.אבל עדין היה עצה ע"י הציפור, שהוא הצדיק, שבזה היה נתכפר הכל, אבל על ידי המחלוקת והקנאה שכל אחד

רוצה להיות למעלה, מזה מתרחקין ולא מתקשרין להצדיק וכו.. ודי לחכימא.(כוכבי אור סיפורים נפלאים).

* מנימוס המדינה והבטליער שהמליכו: פעם אחת היתה מדינה, שהנימוס היה שכל שלוש שנים היו לוקחים מלך אחר מלך אחר בזה האופן : היו יוצאים לשדה והראשון שפגעו בו היו

ממליכים אותו, אפילו סומא וחיגר, פעם אחת יצאו ופגעו ראשון בבעטליער (קבצן) אחד שהיה שיכור, ותכף לקחו אותו בכבוד והביאו אותו לפלטין המלך . והפשיטו את מלבושיו

והלבישו אותו בגדי מלכות, והכתירוהו בכתר מלכות, והיה שיכור ולא ידע כלום וישן . וכשנעור משנתו וראה שהוא בפלטין של המלך ומלובש בגדי מלכות, והמשוררים מזמרים,

התפלא מאוד אם זה חלום, הלא הוא זוכר שהיה מוטל באשפה. והיכה באצבעו שיכיר אם זה חלום או לא, וראה שאין זה חלום, על כן חשב שהוא באמת מלך , ורק שהוא בעטליער היה

חלום. אבל הוא זכר , שהוא התקוטט עם בעטליער אחר, ונעשתה לו חבורה, ראה שעכשיו יש חבורה. ראה ששניהם אינו חלום ונתבלבל מזה. ובא על המצאה חדשה, שילך לבית האחר

שיש שם ספרים, ויראה אם מבין בספרים זה סימן שהמלך הוא אמת, והבעטליער הוא חלום, ואם לא אינו יודע מה הוא. ולקח הספרים, ולא הבין הכתוב בהם. ונתישב בדעתו ואמר: אמת שאני מלך, ומה שאנני מבין מפני שהכל אינם מבינים, והספרים אינם אלא לתכשיט. וסיים

רבנו ז"ל כך הוא בהמפורסמים של שקר, שרואים שעושים להם כבוד כזה ואינם מבינים מפני מה, ומתבלבלים בדעתם אם באמת הם מפורסמים או זה חלום, ואם אמת הוא כך מדוע אינם

משיגים שום דבר, ומתישבים בדוחק שבאמת הם צדיקים, ומה שאינם משיגים מפני ששום צדיק אינו משיג ויודע, ובזה פוגמים באמונת חכמים. (חיי מוהר"ן השמטות).

ספר סיפורי מעשיות - מעשה יב * אחת אמרו, שעקר התכלית הוא כבוד, כי אנו רואים, שהכבוד הוא העקר אצל העולם, כי כת

כשאין נותנין לאדם כבודו, דהינו שמדברים לו איזה דבור כנגד כבודו, יש לו שפיכות דמים, לקברוכי העקר הוא הכבוד אצל כל העולם, ואפלו לאחר מיתה מקפידים לתן להמת כבודו,

בכבוד וכיוצא. (ואומרים לו, שכל מה שעושין הכל עושין לך בשביל כבודך) אף על פי שאחר מיתה אין שיך ממון ושום תאוה אצל המת, אף על פי כן על כבוד המת מקפידים. נמצא

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

שהכבוד הוא העקר התכלית. וכיוצא בסברות כאלו. (של מבוכה ושטות. וכן כל הכתות להם סברות הרבה לדעתם הנבוכה והסכלה. וקצתם מבארים למטה, יוהמבארים למטה, כולם ה

אך רבנו ז"ל לא רצה לבאר כל הסברות הנבוכות שיש באלו הדעות, כי יש בזה סברות נבוכות כל כך, עד שאפשר חס ושלום לטעות באמת באלו הסברות של שקר, רחמנא לצלן).

לבקש איש מכובד, וגם שיהיה ןעד שנסכם אצלם, שעקר התכלית הוא כבוד. על כן צריכירודף אחר הכבוד, הינו שיהיה רודף אחר הכבוד וישיג את הכבוד (שזהו איש מכובד, שיש לו

כבוד), כי מאחר שהוא איש מכובד, שיש לו כבוד, והוא רודף אחר כבוד, ומסיע את הטבע הוא תשהיא רוצה בכבוד כנ"ל, נמצא שזה האיש משתדל אחר התכלית ומשיגו, כי התכלי

כבוד (כל זה היה דעתם הסכלה והנבוכה), כנ"ל, על כן זה האיש ראוי להיות מלך. והלכו לבקש איש כזה, והלכו ומצאו שהיו נושאים את 'בעטליר' זקן אחד, והלכו אחריו לערך חמשה מאות אנשים, כולם 'ציגיינירס', וגם הוא היה 'צגייניר'. והבעטליר הזה היה עור ועקם ואלם,

הנ"ל הלכו אחריו, כי כולם היו אנשי המשפחה שלו, כי היו לו אחיות ואחים וזרע יםוהאנשמרעים שלו, עד שנעשה מהם קבוץ הנ"ל, שהלכו אחריו ונשאו אותו. והוא הקפיד מאד על כבודו, כי היה כעסן גדול וכועס בכל פעם עליהם בקפידות גדולות, וצוה בכל פעם שינשאו

פעם עליהם. נמצא שזה הבעטליר הזקן הוא איש מכובד גדול, כלאותו אנשים אחרים וכעס ב על כן הוטב .שיש לו כבוד כזה. וגם רודף אחר הכבוד, כי הוא מקפיד כל כך על כבודו כנ"ל

בעיני הכת הזאת הבעטליר הזה וקבלו אותו למלך. ולהיות גם ארץ גורמת, כי יש ארץ שגורמת ומסוגלת לכבוד, וכן יש ארץ גורמת למדה אחרת, על כן אלו הכת (שחקרו לעצמם

שם: ושעקר התכלית הוא כבוד) בקשו ארץ גורמת לכבוד, ומצאו מדינה שמסוגלת לזה וישב

גדול ופרוש קדוש שיהיה דהינו, באמת גדול צדיק שיהיה צריך הדור של האמת המנהיג* ידי על ואזי. ישראל מנהיג להיות ראוי הוא דיקא ואז, גדולה בקדשה המשגל מתאוות

כל של ושכלו מחו ומתנוצץ מאיר זה ידי על, מישראל אחד בכל שמסתכל לבד הסתכלותו זה ידי ועל. מחו התנוצצות לפי לו כראוי אחד לכל גדלה להם מחלק זה ידי ועל, ואחד אחד ופרישות שהוקד אחד כל על נמשך וגם. לו כראוי דאורייתא חדושין לחדש אחד כל זוכה

עין (ותשובה לבושה זוכין זה ידי ועל, ל"כנ גדול קדוש שהוא המנהיג ידי על, ל"הנ מתאוה כשאין אבל. הבא עולם של נצחיים חיים בחינת שהוא אמתית לענוה זוכין זה ידי ועל), בושה

כמו נוטל השם את לולט הרוצה וכל לבלומב העולם כל אזי, כזה מנהיג ושלום חס לישראל .ח'ק אות אוצ"ה צדיק ).עב שם (הרבים בעוונותינו ויעכש שמתנהג

מושל אני באמת, עליכם אם-כי ממשלה לי שאין נדמה לכם עצמו על בפרוש אמר כך-אחר* חיי"מ כד::באתכסיא שהוא רק הדור צדיקי כל על אפלו

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

יכול אני ללמד יכול אני ואמר וענה עצמו את להתפאר והתחיל חדוש הוא שלי והלמוד* אני להפך וכן. כלל יודע ואינו כלל ללמד יכול אינו שעדין שבגדולים הגדול ללמדן להראות

שם מו. .ולהתורה יתברך להשם שקרובים להקטנים להראות יכול

:ותחתונים עליונים העולמות כל בו תלויים העולם בפני שאומר ודבור דבור שבכל שאמר* שם מח.

הינו תועים משני התועים מן והבדילנו לכבודו שבראנו ינוהאל ברוך הלשון בזו אז ואמר* החולקים המתנגדים מהתועים נצלנו וגם והאפיקורסים ם"העכו שהם מהתורה לגמרי מהתועים

שם נ..ומספר וערך שעור בלי שאבדו מה שאבדו עליו

שם קכג.':וכו שבקדשה זקן שאני*

רוצה הוא השנה-ראש שעל ואמר. השנה-ראש על אצלו להיות הזהיר ויותר ביותר אך* להיות שהזהיר האזהרה וגדל. נעדר יהיה לא איש, אצלו כאחד כלם שלומנו-אנשי כל שיהיו-ראש הוא ענינו שכל ואמר פעמים כמה זו באזהרה והכפיל לשער אין השנה-ראש על אצלו על אצלו להיות שזוכה מי מעלת מזה כן-גם עמנו דבר באומין האחרון השנה-בראש גם. השנה סימן (אחר במקום מבאר ועוד. מזה גדול דבר אין לכם אמר מה: הלשון בזו ואמר, השנה-ראש

לו ראוי השנה-ראש על אצלו להיות שזוכה מי שכל אז ואמר' וכו כרוז לעשות שצוה מה) ג"ת שם קכו.'.וכו מעדנים אכלו, מאד לשמח

אתם וכמותכם אתם מבעיא לא העולם כל צריכים אותי) ישראל ארץ קדם] אמר [זה גם(* להם להראות יכול אני להתפלל כבר שיכולין הצדיקים אותן אפלו אלא, בעצמכם יודעים מאד גדולים צדיקים אפלו וגם. בתפלה דרך להם ולהראות, תפלה מהו כלל יודעים שאינם

ולהראות ביחודים הדרך כלל יודעים שאינם להם להראות יכול אני, ביחודים רק כבר שהולכים שם קמח..ביחודים דרך להם

ובפרט החיים של והנפשות הנשמות תקון העולמות תקון בשביל והכל, כך כל יסורים ולסבל* דבר הוא עמנו שעושה שמה בפרוש אמר כאשר ימיו בסוף ביותר עסק שבזה המתים נשמות

נשמות יש כי המתים נשמות בתקון לעסק צריך הוא אבל, לעשות צריכין אנו וזה אצלו קטן . שם קנא.'וכו ערטילאין

בעל ענין שהוא עוסק שהוא הנשמות תקון מענין עמי לדבר כשהתחיל ל"הנ ו"תקס בשנת* שכמו היה והמובן, הקדוש בזהר מזה מעט רמז יוחאי בר שמעון שרבי ואמר ,ל"כנ' וכו השדה שם קנב.':וכו שום עדין ידע לא השדה הבעל של זה בענין עכשו יודע שהוא

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

הם כלל אותי הכירו שלא הנשמות אם ומה, לפניכם הולך שאני מאחר לדאג לכם מה ואמר* שם קצא.:אתם שכן- מכל, שלי תקונים על מצפים

יקר הדבור וזה' (וכו קברי על תבואו ואתם ביניכם לשאר רוצה אני הלשון בזה אמר אז* כל כי) ביניכם לשאר רוצה אני שאמר בפרוש הלשון זה בשמו ששמעתי מה מאד בעיני

שם קצז.:בינינו שנשאר מה בזה תלויים העולמות

הישנים שלומנו-אנשי יהיו אם. עוד מבקש איני חדשים חסידים לברכה זכרונו הוא ואמר ענה* שם ריא.:לבד אני לעולם די לאו ואם. טוב מה באמת כשרים אנשים מכבר המקרבים

ומתחננים ומבקשים פניהם על נופלים כלם היו. אותי צריכין הם איך העולם יודעים היו אם* להם אפשר שאי עד מאד מאד אותי צריכין העולם כל כי, לבריאותי שאשוב יתברך להשם

שם ריד.:בלעדי להיות כלל

אפלו אלא בלבד כשרים ולא. כשרים אנשים תהיו אז, ביחד עצמכם תחזיקו אתם רק והשיב* כי, מכבר רציתי כאשר כרצוני שיהיה בודאי לי יעזר יתברך השם כי. תהיו וטובים צדיקים שלומנו-מאנשי לאחד ויתחבר שייגע מי שכל ואמר. בודאי כרצוני ואגמר גמרתי השם בעזרת שם :רוצה שאני כמו גמור צדיק אפלו אלא בלבד כשר איש ולא, באמת כשר איש יהיה בודאי ריח.

שכל ואמר.השנה- ראש על אצלי להיות הינו, מזה גדול דבר אין לכם אמר מה לנו ואמר* ראש הוא עניני כל,השנה-בראש אצלו להיות מאד מאד אז והפליג השנה-ראש רק הוא עסקו

עמנו דבר מכבר וגם. זאת עמנו דבר שאז האחרון השנה-בראש באומין היה זה השנה וכל. השנה-ראש על אצלו שיהיה אותו ולצית לשמע שרוצה מי לכל ומצוה מזהיר שהוא הרבה שם :פעמים כמה הרבה מזה ודבר. אחר במקום כמבאר' וכו כרוז לעשות צריכין שהיו ואמר רכ.

כשיבואו שכשיסתלק זה-על כשרים עדים שני ויחד בחייו לברכה זכרונו רבנו הבטיח כבר * תקון בשביל אצלנו הנרשמים תהלים קפיטל העשרה אלו ויאמרו לצדקה פרוטה ויתנו קברו על

ואמר האדם לזה יושיע ובודאי, ולרחב לארך עצמו רבנו יניח אז, לצלן רחמנא לילה למקרה מה עבר אם אפלו, שיהיה איך האדם אותו יהיה אם אפלו מהגיהנם אותו יוציא שבהפאות

הסתלקותו דםושק ובלילה. ושלום חס לאולתו ישוב שלא עצמו על יקבל מעתה רק. שעבר הם. כלל אותי הכירו שלא הנשמות אם ומה. לפניכם הולך שאני מאחר גולדא לכם מה אמר

וברמז בפרוש לשונות בכמה דעתו גלה כבר כי'. וכו אתם שכן-מכל שלי תקונים על מצפים

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

, פה איננו אשר ואת פה ישנו אשר את אם כי, לבד בשבילנו אינו עמנו שעוסק מה שכל שם רכה.:לקמן מזה וכמבאר

שאמר בשמו שמעתי !ואגמר גמרתי כבר] תמה בלשון [גמרתי לא אני אמר כן-פי-על-ואף* . שם רכט.:אמן בימינו במהרה ,משיח ביאת עד תוקד שלי האש הלשון בזו

העולם מעשי של ועביות גשמיות היה לא שאם כלומר ,חדוש הייתי כזה עולם היה לא אם* חדוש שהוא שלו נוראות הפלגת רואין הכל היו כך כל אותו ומסתירין מעלימין עכשו של

שם רמו.:ונשגב נורא נפלא

. שם רמז.בעולם היה לא עדין כמוני חדוש*

בלעדי להיות יכולין אין העולם כי, מאד מאד אותי צריכים הם העולם כי: אמר אחת פעם * שם רמח.:כלל

צריכים אתם איך בעצמכם יודעים אתם כי אתם מבעיא לא, העולם כל צריכים אותי אמר * אפלו וגם. למוטב אותם להחזיר צריכים הם גם כי, אותי צריכים הצדיקים כל אפלו אלא, אותי

שם רנ.:כרבו להיות לעבד דיו אך ,אותי צריכין העולם מותוא

אפלו אלא פשוטים אנשים בלבד ולא, למוטב כלו העולם כל להחזיר ידי לאל יש אמר* . למוטב להחזירם צריכים הצדיקים גם כי. למוטב להחזירם יכול אני גדולים ואנשים צדיקים

, יתברך להשם להחזירם יכול אני כלם העולם האמות כל אלא קדושים ישראל מבעיא ולא שם רנא.:כרבו להיות לעבד דיו אך. ישראל לדת סמוך להוליכם יכול והייתי

שם רנו.:גדול פלא הוא ונשמתי פלא איש אני אמר*

אבל, משיח את ידה על להביא יכול שהייתי יתברך להשם כזו השגה לי יש שאמר שמעתי * . שם רנז.הכל מן גדול זה כי, למוטב אתכם להחזיר אצלכם עצמי ולקחתי הכל סלקתי

שם :כמוני מנהיג ואין בעולם יחידי הדור מנהיג שאני בברור יודע אני עכשו אמר אחת פעם * רנח.

חס שהוא או רק, ממצע כאן שאין עליו שאומרים העולם דברי בעצמו חזר פעמים כמה * הוא אם או', וכו לצלן רחמנא עתק צדיק על הדוברים' וכו עליו בודים שהמתנגדים כמו ושלום אנושי במח לשער אפשר שאי ונשגב ונורא נפלא חדוש הוא אזי, אמתי צדיק שהוא להפך בעצמו חזר לברכה זכרונו והוא. לברכה זכרונו עליו לומר העולם בור רגילים היו כך כי. כלל

כי האמת לו יבחר והבוחר. ממצע כאן שאין כן הוא שהאמת לנו ורמז פעמים כמה אלו דבורים

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

כי, גדלתו מעט להבין יוכל בעצמה השיחה ומזאת) א בלקוטי א"נ בסימן ועין. (אחד הוא האמת בלי גדלתו עצם על ויתפלא, ממש בהפך האמת להבין יוכל קתווהמחל ההתנגדות עצם ידי-על

.רסב חיי"מ :לאמתו האמת היטב והבן ל"כנ ממצע כאן אין כי שעור

שם רסו.:לעשות יכול אני לישראל טובות יעשה שמשיח מה כל אמר *

שם רסז..עליונה מדרגה בתכלית יחידה שהשיג, אמר*

.רעב חיי"מ .דסבין סבא אני :הלשון בזו ואמר עצמו על הקדוש מפיו יצא אחת פעם *

זקן אני הקדושה ידו-בכתב נמצא גם. ישן מלא חדש קנקן אני שאמר הקדוש מפיו שמעתי * שם רפט.':וכו יומין עתיק שכסה דברים שמגלה' וכו שבקדשה

. השום כקלפת עלי דומין ישראל חכמי כל לומר עכשו יכול אני שאמר הקדוש מפיו שמעתי * דומין ישראל חכמי כל אמר עזאי בן כי פרוש. לומר רוצה איני דבר וחצי החוץ לי שאין רק שהם זאת לומר כח לו שיש לברכה זכרונו הוא ואמר, הזה הקרח מן חוץ השום כקלפת עלי

שם רצ.:והבן מזה חוץ עליו לומר החוץ לו שאין רק, ל"כנ לפניו דומין

אור לראות שאזכה אחלי ,הלשון בזו ואמר מזה דבר באומן האחרון השנה-ראש ובערב* שם רצא.:אלי עליו נוסעים שאתם הדרך בהירות

וסיד אבנים לתת אם-כי צריכים אתם אין, מחשבות לחשב לכם מה לאנשיו אמר אחת פעם* בפשיטות' ה בעבודת לעסק רק צריכין שאנו כלומר (ונוראים נפלאים בנינים מהם בונה ואני

. שם רצג.)שעושה מה בזה עושה והוא ומצוות ובתפלה בתורה

בני בני אבשלום פעמים שמונה לומר השלום עליו המלך לדוד שהיה שהכח, לאחד אמר * זכרונם רבותינו שאמרו כמו, עדן-לגן והכניסו גיהנם מדורי משבעה אותו העלה זה-ידי-ועל

את בעלמא בדבורו להעלות כן-גם זאת יכול שהוא כן-גם לו יש הכח זה). י סוטה, (לברכה שם רחצ.:עדן- לגן ולהכניסו גיהנם מדורי השבעה מכל האדם

להצדיק כשמתקרבין אם-כי באמת כשר איש להיות אפשר שאי מענין עמי דבר אחת פעם* יתברך להשם להתקרב יכולים בעולם האמת הצדיק שנמצא דםוק ואמר ענה. שבדור האמת באמת יתברך להשם להתקרב אפשר אי בעולם האמת הצדיק נמצא שכבר אחר אבל. מעצמו שם רצט..אליו להתקרב כשזוכין אם-כי פןוא בשום

. שצריך למה העולם בזה לבוא בסוף יזכה בודאי מאנשיו אחד שכל שאמר בשמו שמעתי* מאנשי איש איזה ממני לקח פעם בשום ושלום חס זאת לי עושה הוא-ברוך-הקדוש שאין ואמר

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

, חתירה אחר חתירה ויחתר ויתיגע בודאי ויחיה, ושנים ימים יאריך אחד כל רק כלומר. באמצע זה בשביל אשר העולם בזה לבוא צריך שהוא הקדושה ולמדרגתו לענינו לבוא יזכה אשר עד

שם שב.:נברא

ממה אחד פגם לתקן כלכם וכחכם ימיכם מספיקים וכי ?תשובה לעשות יכולים אתם מה ואמר* עד שקלקלתם מה כל הכל לתקן ידי לאל ויש, בשבילכם תשובה עושה אני רק ?!שקלקלתם

שתעברו השגגות על מקפיד איני והלאה מהיום ואפלו. עוד תעשו לא מעתה העקר רק, הנה שם דש.:הרבה מזה דבר ועוד ממזיד עצמכם תשמרו פנים-כל-שעל העקר רק, ושלום חס

שם שיד.':וכו מאד גדול צדיק של בדרך אותו מוליך אני שבאנשי הפחות אמר*

שם שלב.:הכתמים מכל המטהר נהר אני אמר *

הנגון עם אומר שאני אחת תורה רק שומעין היו אלו. עדין כלום אותי טעמו לא העולם, אמר* מה וכל ועשבים חיות אפלו כלו העולם כל הינו. גמור בבטול בטלים כלם היו, שלה והרקוד

.מאד מאד והמפלג המפלא התענוג צםוע מגדל הנפש בכלות מתבטלין היו הכל, בעולם שיש שם שמ.

יכולים שהיו אנשים אלו על, עליהם גדול רחמנות לי יש אנשים כתות שני על ואמר ענה* שם שנד..דברי את מקימים ואינם אלי המקרבים אלו ועל, מתקרבים ואינם אלי להתקרב

מדרגות רבבות ורבי אלפים אלפי נמוכה והיא הפסלת אם-כי מתורתי לכם אומר איני אמר* שם שס.:יותר נמוך לומר יכול ואיני, משיגה שאני מה מכפי

בר שמעון רבי היה אם, חדוש כן-גם אצלו היה תורתו שומע טוב-שם-הבעל היה אם אמר* שם שפא.:אז גם חדוש כן-גם היה תורתו שומע יוחאי

. שם עמי להשתוות יכול היה לא בעולם' וכו הבעל-שם-טוב והאריז"להיה אם לויאפ אמר* שצג.

כן-ועל, הדור גדולי כמה בה שנלכדו] סגור מקום [טיקלא שיש ורבנו מורנו מאדוננו שמעתי * להפך לפעמים כן-פי-על-ואף הרבה טוב עושים וגם, הגדולים כדרך כראוי מתפללים לפעמים

.תקעא חיי"מ .ושלום חס

להטעותם העולם כל עם לטרח מאד קשה דבר הבעל על כי, שקר של המפרסמים לענין אמר* על ואמר. פלוני במקום אחד ומפרסם פלוני במקום אחד מפרסם העמיד כן-על, הישר מדרך

.תקלז שם: המתים בתחית יקומו לא שבודאי, אנשים אלף ראש עקר שהוא אחד מפרסם

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

, זו את זו מפרכסות זונות.): 'ד"ל שבת (אלו והם צחות דברי לו שחלם שאמר בשמו שמעתי * הינו, לא חכמים-תלמידי, זו את זו מפרכסות זונות שמקשה הינו'. שכן-כל לא חכמים תלמידי הוא והתרוץ. זה את זה יכבדו לא חכמים-תלמידי מה מפני זו את זו מפרכסות שזונות מאחר

כמו, וכבוד עשר שכן-כל כי שכן-כל הנקרא הממון בשביל שכן-כל בשביל הינו, שכן-כל שכן וכל", בימינה ימים ארך): "ג משלי (פסוק על:) סג שבת (לברכה זכרונם רבותינו שאמרו

-כל לא חכמים-תלמידי 'זה בשביל' זה את זה מפרכסות זונות 'אחר בענין עוד. וכבוד עשר-כל לא חכמים-תלמידי וזה, שכן- כל שנקרא מעות חכמים-להתלמידי אין זה בשביל הינו' שכן חכמים-התלמידי כי. מפרכסות שזונות מחמת וזה, שכן-כל הנקרא מעות להם שאין הינו, שכן. הון יאבד זונות ורועה, זונות רועה ושלום חס נקראים הם זונות וכשיש רועים נקראים הם חכמים-תלמידי יהיו מתי הינו' חכמים-תלמידי זו את זו מפרכסות זונות 'שלישי באפן עוד

.תכז חיי"מ :כלל ממון תאות להם יהיה כשלא שכן-כל לא, זה את זה מפרכסין

כל תחת נחלקים ישראל נשמות כל והנה. ישראל נשמות כל עם עצמו לקשר צריך כן ועל* צריך כן ועל .לחלקו השיכים פרטיות נשמות כמה לו יש הדור מנהיג כל כי הדור מנהיגי .ישראל נשמות פרטי כל עם מקשר ממילא הוא זה-ידי-ועל הדור מנהיגי כל עם עצמו לקשר

רק הוא וממשלתם גדלתם כל אשר מנהיגים כמה יש כי. המנהיגים את ולהכיר לידע צריך אך זה-על והעצה ':תגא בלא מלכותא עזות: 'לברכה זכרונם, רבותינו שאמרו כמו עזות ידי-על להמשיך זוכין שבלב היראה שלמות תקון ידי-על .שלם יראה בחינת ירושלים לבנין לזכות הוא

ישראל עם על לוולמש ראש להיות ההתמנות מתאות מאד לזהר צריך אך. הנבואה השפעת מפסיד ההתמנות כי) המלאכים על ממשלה לו להיות לזכות שצריכין דקדשה הממשלה הפוך(

כן ועל לפניו נופל עזותם כי, עזות ידי-על שהם המפרסמים להכיר יכול ואזי:הנבואה השפעת בבחינת. לפניו נופל עזותם כי עזות ידי-על רק הוא ממשלתם שכל המנהיגים להכיר יוכל אז נחלקים ישראל שנשמות אמתיים המנהיגים את ידע ואז'. חובו בעל בפני פניו מעיז אדם אין'

-ידי-ועל. ישראל נשמות כל עם מקשר יהיה וממילא בהם עצמו לקשר יוכל זה-ידי-ועל. תחתם כל אשר המנהיגים עם להתקשר יוכל ואז :עליהם ממשלתו ויתקים המלאכים מקנאת ינצל זה

להכיר יכול כן ועל. ישראל נשמות כל עם מקשר יהיה וממילא. תחתם נחלקים ישראל נשמות קיל"ת א'.:חובו-בעל בפני פנים מעז אדם אין כי, עזות ידי-על רק שהם רסמיםובהמפ

המגלה הוא הדור הצדיק כי, הדור צדיק ידי-על אם כי, לקבל אפשר אי ואהבה יראה כי* ... ליק"א י'ז.יתברך השם של הרצונות לגלות תמיד ומחפש מבקש הצדיק כי והאהבה היראה

להנהיג יכולים אינם ובודאי. לתוופס ממותרות שלמודם רבי בשם שנקראים מנהיגים יש* אחר ורודפים לעצמם להוגד נוטלין כן-פי-על-ואף אחרים את שכן-מכל עצמם את אפלו

שום להם לתן ושלא אותם להסמיך שלא לראות אחד כל וצריך. העולם את להנהיג התנשאות

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

הרע יצר להם יש כי כך-כל חיבים אינם עצמם הם כי. "רבי" בשם ניםומכ יהיו שלא ועז תקף בשם נקראים שיהיו ידם על ונסמכים ועז תקף להם הנותנים אלו אך. העולם את להנהיג גדול קיל"מ ס'א ב'.:וחשבון דין לתן עתידים הם רבי

ויהיה. בעולם גדול בשם ומפורסמים גדולים יהיו םיהראש אלו שכל עמלק מרוצה כן על* האמתי בית הראש שם זה ידי על להעלים כדי רק הרעה כוונתו וכל. גדול התנשאות להם

כל תיקון שעיקר העולם של האמתי הבית הבעל והוא. שבעולם הראשים כל של הראש שהוא ולהסתיר להעלים מלחמתו כל עמלק וקליפת. דייקא ידו על הוא יתברך להשם לשוב עולם בני ליק"ה שבת ה' ט'..דייקא בית הראש זה של שמו

י"ע רק נעשה שזהו להשכינה הכל להעלות הוא והייחודים הקשרים כל תכלית עיקר כי* אם עלינו תמלוך ךוהמל ואמרו בזה להאמין רצו לא הם אבל. ל"כנ יוסף' בחי האמת הצדיק מה שכל אומרים כי. דבריו ועל חלומותיו על אותו שנוא עוד ויוסיפו בנו תמשול משול

התנשאות בשביל ו"ח כונתו, ישראל לבני והשגותיו וחידושיו תורתו מגלה האמת שהצדיק להרגו שרצו יוסף אחי כמו רדיפות מיני בכל אותו ורודפין עליו וחולקין, בהם ולמשול למלוך

דהיינו, כסף בעשרים למוכרו אומרים עליו ומרחמין קצת עמו האוחזין ואפילו. לבור ולהשליכו כשפוגמין כי. ממון תאות בשביל הכסף בשביל העולם מן אותו ומעלימין הצדיק את שמוכרין שהוא ל"כנ מלאכות ט"ל מלימודו נעשה ואז להצדיק לימודו עולה אינו אזי האמת בהצדיק

ליק"ה :ל"וכנ הצדיק בכבוד שפוגמין י"ע. ממון תאות 'בחי שהוא לחם תאכל אפך בזעת' בחי מקח וממכר ג' יג'.

* בזמן הזה אין בנמצא שירצה אחד התנשאות לשם שמים כמו בדורות הראשונים, על כן עכשיו אסור לרדוף אחר התנשאות, אלא יברח מן הכבוד וההתנשאות באמת. ליק"ע כבוד ל'ד

(ע"פ כ"י ר' אלטער טעפליקער).

שיש התאוה בפרט והבל שטות שהכל מבין היה ותקיף חזק שבומי שכל להאדם היה אם* והוא רוח ורעות הבל הכל המדינה על ולנסע העולם ולהנהיג מפרסם להיות אדם בני לכמה מלא הוא כי הזה בעולם לויאפ רוח ונחת תענוג שום זה אין באמת כי, באמת גדול שטות הלא: לו ואמר מפרסם להיות שהתאוה כאלו מאנשים אחד את הוכיח כבר גם ,ובזיונות יסורים

בעיני מעשיך שיתקבלו ןולכו מעשיך בכל תצטרך כי ,באמת המזון ברכת לברך אפלו תוכל לא שיח' הר"ן מ'ז.:שמים לשם קלה עבודה שום לעשות תוכל ולא ,אדם בני

טלית ולובש, כלל ראוי כשאינו מבעיא לא העולם ולהנהיג מפרסם להיות גדולה סכנה* בהנהגת נוראות סכנות עליהם יש, הדור גדולי, באמת השם עובדי אפלו רק, שלו שאינו

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

אבל וכו',, כשר איש אינו אם אפלו, רציחה על שיעבר, מאד רחוק פשוט איש כי העולם, פעם בכל ורצח ףוונא הגנב ממש רולעב יכולים, שמחדשין דאוריתא ובחדושין העולם בהנהגת

ליק"ת י'ח.:לצלן רחמנא, רגע בכל

לא כי, בחנם הדור על מתגאים והם, דל עם על ומושלים ברבנות שמתנהגים, מנהיגים יש כי* חרב מקבלין והם, בחנם הדור על מעצמם מתגאים הם רק, כלל השמים מן גדלה להם נתן

עד , בחנם דל עם על ומושלים בישראל גאוה מכניסין שהם שמתגירין, הגרים ידי-על הגאוה זה אין ובאמת, ממשלתם תחת עצמו להכניע רוצה שאינו מי את להעניש לויאפ כח להם ישש

וכו'. ליק"ת ארץ המגני ידי-על הוא מזה ולהנצל. עלמא מזיקי הן כי, מזיק אלא, מעניש נקרא ה' ו'-ז'.

שהוא דיקא יש לו השתוקקות , שמים יראת בו שיש מיבפרט , מהתמנות מאד לזהר צריך* השפעת מפסיד ההתמנות ע"יכי, מהתמנות מאד עצמו לשמר צריך אבל, להתמנותיותר

שהיה יכול לזכות ע"י היראה. ליק"ת א' ז'., הנבואה

* מי שרוצה כבוד הוא שוטה. ליק"א קצ'ד.

הוא, קטן יותר ששכלו מה כל כי, ביותר כבוד לו לחלק צריך, ביותר קטן ששכלו מי כל * את מאד ורוצים, כבודם על מאד מקפידין שהנשים, בחוש רואים שאנו וכמו, בכבוד חפץ יותר

.ב"ר ליק"א:מאד וקטנה קלה דעתן שהנשים, מחמת וזה, הכבוד

הרודף זהו ובאמת; בהנהגתו ורוצה, העולם על רחמנות לו שיש בעצמו אדם חושב ולפעמים* לקבל לו איןוכו' ו הזה מרחמנות רחוק הוא ובאמת, ברחמנות רדיפתו ותולה, הכבוד אחר

בכן, המנהיגות לקבל לו אין בודאי, יתברך בהשם מאמין שהוא פי-על- אף, וההנהגה המלוכה שאין מי אבל, עצמו את שיפשפש עד, גדולה אמונה לו שיש מי לויאפ המנהיגות לקבל לו אין בחינת זה-העולם את להנהיג ורוצה העולם על רחמנות לו שיש ונדמה, בשלמות אמונה לו ומהפכה, ההנהגה בבחינת, במלכות פוגם המינות מעט כי, למינות תהפך והמלכות:): ט"מ סוטה(

. ליק"א ג'.מעט מין שהוא, לעצמו המלכות את שמהפך כמו, למינות

אינו, הכבוד אחר שרודף מי כי ,המקום בכבוד ולהרבות עצמו בכבוד למעט אדם כל צריך* רוחק מלכים דוכב): "ה"כ משלי (בו שנאמר, מלכים של לכבוד אלא, אלקים לכבוד זוכה, עליו וחולקים, הזה כבוד לו שחולקים, ואיזהו זה הוא מי: ושואלים אחריו חוקרים והכל", דבר

. ליק"א ו'.הזה לכבוד ראוי שאינו שאומרים

, המקום בכבוד ולהרבות עצמו בכבוד ולמעט המקום כבוד כנגד כבודו לבטל אדם כל וצריך* על כי. הכל מן גדולה שהיא בענוה תלוי שהעקר. ל"הנ מרחמם כי התורה בסוף שם מובן כי

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

והוא אני אין כי, כבודו הארץ כל מלא בבחינת פוגם הוא ושלום חס עצמו בכבוד שחפץ ידי . ליק"ה נטילת ידיים לסעודה ו' ס'ה.'וכו לדור יכולין

דתושנק האלו בדורות עתה בפרט להצדיק להתקרב יכול אינו אזי עצמו בכבוד חפץ אם אבל *. מאד אותו מבזין האמת אל להתקרב שחפץ מי וכל'. וכו ארצה אמת ונשלך מאד זהומב האמת

אפשר אי בכבוד שחפץ זה אבל. ל"וכנ כבודו שיבטל ידי על אם כי להתקרב אפשר אי כן על החרבן עקר זה ידי שעל'. וכו קרח מחלקת בחינת שזהו חולק נעשה גם אף להתקרב לו

עושה עצמו בכבוד החפץ אבל .לנו היה מה' ה זכר: ירמיהו שצועק וזה. ל"וכנ הגלות ואריכת זה וכל. ל"הנ בכתבים כמבאר דינים בחינת שהוא ו"לנ בחינת ה"מ מבחינת נעשה ואז פרוד

כאלו שלנו כבוד על חוששים שאנו' לנו 'בחינת שזהו בכבוד וחפץ ישותו אחר שכרוך מחמת הוא חרפה. חרפתנו את וראה הביטה: וזהו. כבוד גם לנו שיהיה שחפצים עד לנו מגיע הכל הרודף כל כי, ושלום חס גדולות ובושות לחרפות באים בכבוד שחפצים ידי על כי, הכבוד הפך חרפות לידי בא ואז. אמתה לצדיק להתקרב יכול אינו כי, ממנו בורח הכבוד הכבוד אחר

עצמו בכבוד שחפץ ידי על אמתה מהצדיק שנתרחק מאחר, לצלן רחמנא העוונות שהם ובושות שם ע'ד.. ל"וכנ

מחמת והתנשאות ברבנות להנהיג עצמן את שירימו להם שקשה שלומנו-אנשי על אמר* .תקלח חיי"מ :מדי יותר הרבה אמת בהם שהכנסתי

רבים ימים אחרות במדינות והיה, מאביו הלך אחד מעשה : המעשיות סיפורי שאחר שיחות* התלויה מנורה לעשות: גדול אמנות שם שלמד בעצמו והתפאר, לאביו בא ולזמן אחרים אצל

בזה חכמתו להם יראה והוא, הזה אמניות בעלי כל להתאסף וצוה) לייכטער הענג שקורין( הימים בכל שפעל מה, הבן גדלת לראות הזאת אמניות הבעלי כל וקבץ אביו עשה וכן האמנות

ואביו כלם בעיני מאד מגנה והיתה, שעשה אחת מנורה הוציא והבן אחרים ביד שהיה האלו והבן מאד מגנה שהיא האמת לו להודיע והכרחו האמת לו שיגלו מאתם ובקש, אצלם הלך

: הבן לו השיב כלם בעיני יפה נראה שלא אביו לו והודיע אמנותי חכמת ראיתם הלא: התפאר של החסרונות נמצאים המנורה בזאת כי חסרונם לכלם הראיתי כי גדלתי הראיתי בזה! אדרבא

חתיכה אבל, זו חתיכה מגנה, זה שאצל תראה הלא כאן הנמצאים אמנות מהבעלי אחד כל יפה היא חברו אצל מגנה שהיא החתיכה זאת, אדרבא להפך אחר ואצל מאד אצלו יפה אחרת

, חברו בעיני יפה היא-זה בעיני שרע מה: כלם אצל וכן מגנה החתיכה זאת רק, בעיניו ונפלאה לכל ויש, שלמות להם שאין לכלם להראות לבדם מחסרונות זאת מנורה ועשיתי להפך וכן

, כתקונו לעשות יכול אני באמת אבל, חברו בעיני חסרון הוא-בעיניו שיפה מה כי חסרון אחד וכו'.

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

עבד דר ובהשני, מלך בו דר באחד לזה זה דומין הפלטין ושני, פלטין מיני שני שיש דע* אפשר, כן פי על אף רק עבד של לפלטין מלך של הפלטין בין גדול חלוק הוא באמת, ובודאי כי ופלטין בית מהם שנעשה עד, נפשות הרבה שמתקשרין קשר יש כי ביניהם לטעות

מהם שנבנה עד, אהל נעשה כך-ואחר יסוד מהם שנעשה עד באחד ואחד באחד אחד מתקשרין, הינו המדור באותו שם מוצאין אמת לבקש וכשצריכין לאמת מדור הוא המדור וזה ומדור בית

שמות (התורה צותה כן ועל ל"כנ להאמת מדור נעשה שמהם, ל"הנ הנפשות של הקשר בתוך בחינת וזה ל"כנ האמת שם בודאי כאחד נתקשרו שרבים מאחר כי" להטות רבים אחרי): "כג מדור בית הינו יעקב בית נעשה שמהנפשות הינו" יעקב לבית הבאה הנפש כל): "מו בראשית(

זה כנגד שיש, דע אבל" ליעקב אמת תתן): "כ מיכה (שכתוב כמו יעקב בחינת שהוא, לאמת ועל לשקר ומדור בית מהם ונעשה רשעים של נפשות הרבה יחד שמתקשרין רשעים של קשר

קשר כי" קשר הזה העם יאמר אשר לכל קשר תאמרון לא): "ח ישעיה (הנביא הזהיר זה שני בין, והנה" תולרע רבים אחרי תהיה לא): "כג שמות (כתיב זה ועל המנין מן אינו רשעים שם גם כי, להאמת עצמו מדמה השקר כי והשקר האמת בין, הינו לטעות אפשר ל"הנ הבתים

, ודע עצמו יקרב ולהיכן האמת היכן יודע ואינו לטעות לאדם ואפשר, רבים מנפשות קשר יש מלך בין, לשקר אמת בין, ל"הנ הבתים שני בין להבין זוכה שבויים פדיון מצות ידי שעל" עבדים עבד כנען ארור): "ט בראשית (בחינת, ארור בחינת, עבד בחינת הוא השקר כי לעבד

.'וכו

, ת"מוהרנ שדבר הנפלאים הדבורים מרוב' וכו גדול התעוררות אז שהיה" הגדול שבועות"ב* שהיה ההתפעלות מרוב, הרבי בעצמו הוא הרי: באמרם ת"מוהרנ על לעצמם ש"אנ התלחשו

לא שאני יודע אני, הרבי לא שאני יודע אני: צעק, ת"מוהרנ בזה כשהבחין. ממנו ש"לאנ שש"ק תקסט.".רבי דער נישט בין איך ווייס איך, רבי דער נישט בין איך ווייס איך.. "הרבי

הרבי אחד: רביים שני בחיי לי היו: "צחות בדרך פעם שאמר, מספרים תקמח-א אות* . רבנו הוא והשני", בית-אלף "שלמדני

לא שלכם שהגדלות להשגיח צריכים הנכם: ש"לאנ פעם אמר ת"מוהרנ תקעח-א אות* פארשטעלן נישט זאל גרוסקייט אייער אז היטן זיך דארפט איר, "רבנו של יופיו את תסתיר

". שיינקייט רעבנס דעם

" רבנו של יופיו את ותעלים תסתיר לא שלכם שהקטנות להזהר אתם צריכים: "אמר כן כמו* ". שיינקייט רעבינס דעם פארשטעלן נישט זאל קלייניגקייט אייער"

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

טוב שם הבעל בשם המגיד מרבו ששמע ל"זצ מליזענסק אלימלך רבי הצדיק אמר תצב-ה* נעשה אכן שמנקה שבמקום שאף, ומגרפה למעדר דומה צבור כשליח המתפלל שהחזן ל"זצ. והגדלות הגאוה בהרהורי מתלכלך עצמו הוא אבל, נקי

בשביל והמנהיג הרועה את תבקש שךא עצמך את תטעה שלא ותראה שתשתדל הינו...* כל רק. ה"בעו הרבה עכשיו המצוי כפי והתמנות ופרנסה כבוד לאיזה שתגיע כדי עצמך הנאת בסופך שתצליח כדי. לבד התכלית בשביל יהיה והמנהיג הרועה למצא ותשוקתך חפצך

) ג-ו שבת' הל ח"א ה"ל. (האחרון משה היה, הקדוש הדעת זה שהמשיך הראשון הרבי ועיקר, עצמו כבוד לבטל אדם כל וצריך *

שלא פנים כל על צריכים ממנו לקבל החפצים התלמידים וכן. ..מאוד עניו היה הוא כי רבנו אל להתקרב יוכלו לא בודאי כבודם יבטלו לא אם כי הכבוד מן ויברחו רוח גסות להם יהיה

ה"ליקו(. הצדיק מאור כלל ולהנות להתקרב יכול אינו אזי עצמו בכבוד חפץ אם כי ..האמת') ו' ה לסעודה י"נט .באמת וההתנשאות הכבוד מן יברח אלא ,התנשאות אחד שירצה מהראוי אין הזה בזמן *) כבוד ע"ליקו( מחמת והתנשאות ברבנות להנהיג עצמם את שירימו את להם שקשה שלומנו אנשי על אמר *

) תקלח ן"מוהר'ח (מדי יותר הרבה אמת בהם שהכנסתי חשש ומכל הכבוד מן בורח שהיה בר'נ אברהם' ר של ענותנותו מגודל ש"אנ לכל ידוע גם*

גופי כל שדוקרין כמו מרגיש אני, כבוד לי נותנים אם שאמר עד, קשת כמטחוי פרסום של. בחרבות

שבת בליל אברהם' ר אל בא ר"אדמו לדעת שנתקרב החסידים מגדולי שאחד פעם קרה את להשקיט בכדי השולחן על הלה דפק קידוש אברהם' ר שעשה לפני. בסעודה עמו לאכול שום אמר ולא, כשלג נתחוורו שפניו ראו תיכף. המפורסמים אצל שנוהג כדרך שם שהיו הקהל אברהם' ור, שבאומן הקלויז עליית על איתו ועלה אותו אברהם 'ר קרא ש"במוצ כ"אח דבר לו ואמר, כבוד לו שחלק על קשות בו נזף

) ל"המו הקדמת ותבונה חכמה! (?מהעולם לעקרני רוצה אתה

) כבוד- המידות ספר(. רדוולט כדי כבוד לו נותנים אלוקות מעבודת אדם לדחות כשרוצין*

) אמת-המידות ספר( .לשוטה מרע-הסור את מחזיק כן מאמת הריחוק לפי*

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ולדעת, שבעולם המפורסמים כל ולידע להכיר שנזכה הרבים ברחמיך ותעזרנו תושיענו ובכן* הם ומי האמיתים והמפורסמים הצדיקים הם מי, לאמיתו האמת שנזכה לרע טוב בין להבחין

. תגא בלא מלכותא שהיא, עזות ידי על רק היא גדולתם אשר שקר של והמנהיגים המפורסמים שרשי שהם האמיתים כלהצדיקים עם באמת עצמנו ולקשר לאמיתו האמת לדעת תמיד ותזכנו') א' ת ת"לקו (תחתם נחלקים הנשמות כל אשר ישראל כל נשמות

תלמיד נקרא זה שם על כי, האמת והצדיק להחכם שמקורב מי הוא חכם תלמיד שם ועיקר*

שימש שלא מי נקרא הארץ עם ולהפך, האמת הצדיק שהוא החכם של תלמיד שהוא חכם כח לו אין כי, הארץ עם בכלל הוא האמת והצדיק להחכם מקורב כשאינו כי, חכמים תלמידי, טובים מעשים לו יש אם ואפילו, וחכם למדן הוא אם אפילו אלוקות השגת שהוא חכמה לקבל

ותלמידי ותלמידיהם ל"הנ אמת צדיקי י"ע אם כי לבוא אפשר אי הניצחי התכלית אל כי') ז' א ה הלכה בחלב בשר ה"ליקו (תלמידיהם

את להנהיג יכולים אינם ובודאי ופסולת ממותרות שלימודם רבי בשם שנקראים מנהיגים יש*

התנשאות אחר ורודפים לעצמן גדולה נוטלים כן פי על ואף אחרים שכן מכל עצמם' אפי כי ועוז תוקף שום להם ליתן שלא אותם להסמיך שלא לראות אחד כל צריך - העולם להנהיג

שנותנים אלו אך העולם להנהיג גדול הרע יצר להם יש כי כך כל חייבים אינם בעצמם הם וחשבון דין ליתן עתידים הם רבי בשם נקראים שיהיו ידם על וניסמכים ועוז תוקף להם

) כבוד ע"ליקו(

או רבנות איזה ממנו לקבל כדי אחרת פניה בשביל האמת הצדיקו להרב ובא שנוסע מי כי* .עצמו כבוד בשביל נוסע הוא הרי כי. כלל לצדיק התקרבות בכלל זה אין' וכו אחר התמנות

כ-ז שבת הלכות ח"א ה"ל

אחר שגם האמינו שלא י"ע, ותלמידיו משה בכבוד שפגמו י"ע היה העגל חטא עיקר כי* הצדיק בחינת שהוא משה הסתלקות אחר גם, האמת הצדיק בחינת שהוא, משה הסתלקות

דבריו כי תמיד לנצח תורתו דיברי לקיים וצריכין לעד וקימים חיים דבריו כך אחר גם האמת לבקש וצריכין ..משה מת שכבר סבורים שהיו היה העגל פגם עיקר כי ..לעולם וקימים חיים אותם שקיבלו, רב הערב ראשי בעצת זה י"ע המשובשות בדעותיהם ונבוכו.. במקומו אחר

בשר ה"ליקו. (הטומאה שמות י"ע מופתים לעשות יכולים שהיו מחמת ולראש לרב עליהם) ה הלכה בחלב

הישוב ממקום ישראל בני לגרש גוזרין זה ידי על הגון שאינו רבי שמסמיכין ידי על*

מארץ גרוש בחינת שזהו מעולם ישראל היו שלא מקומות אל מכבר ישראל שם שנתיישבו) כבוד ע"ליקו.(ישראל

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

היו: האופן בזה אחר מלך לוקחים היו שנים שכל היה שהנימוס מדינה היתה אחת פעם* כך :ל"ז רבנו וסיים... וחיגר סומא אפילו אותו ממליכים היו בו שפגעו והראשון לשדה יוצאים

מה מפני מבינים ואינם כזה כבוד להם שעושים שרואים שקר של בהמפורסמים הוא צדיקים שהם (כך הוא אמת ואם חלום זה או מפורסמים הם באמת אם בדעתם ומתבלבלים

משיגים שאינם ומה צדיקים הם שבאמת בדוחק ומתיישבים דבר שום משיגים אינם מדוע )כ"כ) השמטות ן"מוהר חיי (חכמים באמונת פוגמים ובזה ויודע משיג אינו צדיק ששום מפני

רגלי כנגד, קדושים שכולם פ"אע ,ישראל בני שאר ולהדמות להעריך אין בודאי כן על*

למה שזכו ואהרון למשה עצמם להשוות להם אין האמתים ישראל גדולי ואפילו, ואהרון משה משה במעלת שכפר ומאחר', ה ובתוכם קדושים כולם העדה כל כי: ואמר בזה פגם וקרח. שזכו

) ט אות' ד הלכה מזוזה ה"לקו(. ידם על שניתנה התורה בכל כפר, ואהרון

, מאיתו יניקתם ומעוצם, הקליפות יד תחת בגלות נכבש משיח נשמת)... בדורותינו (עכשיו* התדמו אשר ובהם מהם גם שנמצאו עד, והמופתים והאותות הסימנים מרזי להם גם נמסרו ואחר, בעולם שהיו השקר משיחי עניני כל שזה". משיח "בשם עצמם לכנות אדם בפני כקוף

כשנגלה עצמיותו אמתת באור גם להאמין מאוד קשה היה ופחזותם משקריהם כשנודע כך. להם פשטו אשר ומופקרים לרוצחים נתפס להיות ישראל כנסת ירידת גברה עוד הנה ועד ומאז

השמטות מ"סיפו (.כלל נכרת תהיה לבל פניה שנשתנה עד היקרים לבושיה הוד כל מאיתה) ועני מבערגיר

עברה היא כי ו"ח ניאוף תאות עליו להתגבר יוכל זה י"ע לזה ראוי ואינו תורה שאומר מי*

) ת"ת ע"ליקו (לרבים שכן מכל ליחיד' אפי תורה לומר גדולה משה היה, הקדוש הדעת זה שהמשיך הראשון הרבי ועיקר, עצמו כבוד לבטל אדם כל וצריך *

שלא פנים כל על צריכים ממנו לקבל החפצים התלמידים וכן. ..מאוד עניו היה הוא כי רבנו אל להתקרב יוכלו לא בודאי כבודם יבטלו לא אם כי הכבוד מן ויברחו רוח גסות להם יהיה

ה"ליקו(. הצדיק מאור כלל ולהנות להתקרב יכול אינו אזי עצמו בכבוד חפץ אם כי..האמת') ו' ה לסעודה י"נט .באמת וההתנשאות הכבוד מן יברח אלא התנשאות אחד שירצה מהראוי אין הזה בזמן *) כבוד ע"ליקו(

הארבעה ואלו. בנטיעות קיצץ אחר ..בשלום ויצא בשלום נכנס עקיבה' ר לפרדס נכנסוארבעה ונתקרב נכנס שהוא מי יש כי .שבדור והרב להצדיק להתקרב הרוצים אדם בני בכל נמצאים

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

הציץ שהוא מי ויש. וערכו מדרגתו לפי' ה לעבודת ישרה דרך ממנו מקבל והוא, להצדיק ומקצץ להצדיק שנתקרב מי ויש .צדיק בחינות הם שניהם פנים כל על אך... ומת הציץ ונפגע

ט"מט מלאך שראה י"ע בנטיעות שקיצץ אחר כמו ...רשע נקרא והוא ו"ח בכל וכופר בנטיעות) לא תורה מ"לקו (.ו"ח עצמו בפני רשות שהוא ואמר טעה זה י"שע ...'וכו יושב שהוא

המידות - ערך אמת חלק שני ספר* . כשאתה רואה שקרן, תדע, שגם המנהיג של האיש הזה שקרן:ג

המידות - ערך כבוד ספר* . כשרוצין לדחות איזה אדם מעבודת אלקות, נותנים לו כבוד כדי לטרדו:א

המידות - ערך אמת ספר* . לפי הרחוק מאמת כן מחזיק את הסור מרע לשוטה: ל

. מי שרוצה לסור מרע, ורואה שאין אמת בעולם, עושה עצמו כשוטה:לא

המידות - ערך נאוף חלק שני ספר* . מי שנוטל שררה לעצמו, על ידי זה בתו נעשית זונה, חס ושלום:יז

ספר עצות ישרות - ערך צדקה * כן צריך לכון בצדקתו רק בשביל כבוד השם יתברך, לא בשביל כבוד עצמו, חס ושלום על

לא כמצוי בכמה אנשים, שנותנים צדקה רק למי שיש להם ממשלה וכבוד בעולם, ועל כן הצדקה גם להם לכבוד, ועל עניים הגונים וכשרים העוסקים בתורה ועבודת השם באמת אינם

כלל ומעלימין עיניהם מהם נמצא, שהצדקה שנותנים הוא רק בשביל כבוד עצמן. שגיחיםמ

ספר לקוטי עצות - ערך גאוה וענוה * . עקר כבוד וגדולת המלכות, או מנהיג ומושל היא על ידי ענוה, וכל מה שיש להמלך כז

.והמושל ענוה ביותר, מתפשט מלכותו וממשלתו ביותר

ספר לקוטי עצות - ערך דעת * . מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך, הוא רק מחמת שאין להם מח

ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן. והעקר הוא להשתדל לישב דעתו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני עולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף הן תאוות שחוץ לגוף כגון כבוד

ואז בודאי ישוב אל ה' : כיוצאו

ספר לקוטי עצות - ערך כבוד * . צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום, ולא יהיה רודף אחר הכבוד רק א

יברח מן הכבוד, ואזי הוא זוכה לכבוד אלקי, ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

אם לאו. אבל מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלקי, ועל כן אפלו כשיש לו כבוד, הכל חוקרים ודורשים אחריו ושואלים מי הוא זה ואיזה הוא שחולקים לו כבוד הזה, וחולקים

עליו שאומרים, שאינו ראוי לכבוד הזה :

. מי שחסר דעת ביותר, הוא מקפיד על כבוד ביותר, כמו הנשים שמקפידין מאד על כבודם כה .מחמת שדעתן קלה וקטנה

. כל הבריאה לא היתה כי אם בשביל כבודו יתברך, על כן הכל נברא בשביל האדם. כי כל לאהגדלת כבודו יתברך תלוי בהאדם דיקא. על כן כשבא איזה כבוד להאדם צריך לזהר מאד

שלא יקח לעצמו מן הכבוד כלום, רק שיראה להחזיר ולהעלות כל הכבוד לשם יתברך ובזה מתקן ומקים כל העולם, כי כל העולם ומלואו לא נברא כי אם בשביל כבודו יתברך כנזכר ואה

לעיל :

. בזמן הזה אין בנמצא שירצה אחד התנשאות לשם שמים כמו בדורות הראשונים, על כן לד עכשו אסור לרדף אחר ההתנשאות, אלא יברח מן הכבוד וההתנשאות באמת:

. אם היה לאדם ישוב הדעת היה רואה, שכל עניני העולם הזה הכל שטות והבל, ובפרט לההתאוה של כבוד ומנהיגות להיות מפורסם ולנסע על המדינה, הכל הבל ורעות רוח. והוא

םשטות גדול באמת כי באמת אין זה שום תענוג ונחת רוח אפלו בעולם הזה כי הוא מלא יסורי ובזיונות. רחמנא לצלן :

ספר לקוטי עצות - ערך צדיק * .. קשה מאד להיות מפורסםסו

ספר לקוטי עצות - ערך תלמוד תורה * . אך אי אפשר לזכות לדבור המאיר כזה, כי אם כשמשברין הגאות והגדלות שלא יהיה יא

למודו בשביל כבוד להתיהר ולקנטר חס ושלום או לקבל רבנות והתנשאות, וזה תלוי בשמירת הברית:

. יש נעימות בהתורה, וזהו העקר - לזכות להרגיש המתיקות והנעימות שיש בהתורה, וזה עבזוכין על ידי תקון הכבוד, שלא יקבל שום כבוד לעצמו רק כל הכבוד יעלה לשם יתברך. גם

ארץעל ידי מצות צדקה בפרט צדקה לארץ ישראל על ידי זה זוכין לינק ולקבל ממחין של ישראל ששם עקר נעימת המחין נעימת התורה, אשרי הזוכה למחין של ארץ ישראל באמת,

הוא יודע נעימת התורה:

ספר לקוטי עצות - ערך תפלה *

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

. מי שהוא נצרך לבריות בשביל פרנסה, ואפלו אם אינו נצרך להם בשביל פרנסה, אבל יש סלו תאוה של כבוד וחשיבות, הוא גם כן בכלל נצרך לבריות, כי הוא נצרך לכבוד וחשיבות

שלהם. ומי שהוא בבחינה זאת, אזי יכול לפל בשקר גדול בתפלתו, דהינו לעשות תנועות בשקר בשביל בני אדם מאחר שהוא נצרך להם בשביל פרנסה או כבוד וכיוצא. ואפלו מי שהוא איש כשר קצת ואינו צבוע ושקרן גמור, אף על פי כן כשהוא נצרך לבריות באיזה

בחינה, כנזכר לעיל, קשה לו מאד שתהיה תפלתו באמת גמור לאמתו: יש בני אדם שהם כשרים ומתבישים בעצמן להתפלל בשקר גמור ממש ורוצים להתפלל כי

באמת. אבל האמת הוא הרבה מאד, דהינו שהוא מטעה את עצמו לעשות איזה תנועה או איזה המחאת כף וכו' בשביל איזה פניה בשביל פרנסה או כבוד, וממציא לעצמו סבובים במחשבתו

באמת לעשות אותה התנועה בתפלתו, ומכסה השקר באמת. אבל בוחן לבות יודע צריךשהוא שאין זה אמת. כי האמת הוא רק אחד בשביל השם יתברך לבדו בלי שום פניה אחרת:

כן מי שהוא נצרך לבריות באיזה בחינה שהוא, כנזכר לעיל, קשה לו מאד להתפלל ועלברבים, כי ברבים נופלים עליו פניות גדולות ושקרים המכוסים באמת, כנזכר לעיל. על כן

צריך האדם לזהר בשעת תפלתו ועבודתו, שעל כל פנים אז לא יהיה בכלל נצרך לבריות, רק שברו ובטחונו על ה' אלהיו באמת. ולא יחשב בשעת התפלה שום בן אדם ושום בריה יםיש

כלל. ואז יוכל לעמד בין אלפים אנשים ולהתפלל באמת לשם יתברך לבדו, מאחר שאינו נצרך לשום בריה; לא לפרנסה ולא לכבוד ולא לשום דבר, רק שברו על ה' אלהיו (שם):

ספר לקוטי עצות - ערך תשובה * . מה שיש כמה לומדים שלומדים תורה הרבה ואינם חוזרים בתשובה ואדרבא, הם חולקים יא

על הצדיקים, זה מחמת שלומד שלא לשמה כי אם בשביל כבוד ורבנות להתיהר ולקנטר. ואזי יקיםעל ידי התורה נכנס בו ערמימויות יותר. כי בהתורה יש שתי בחינות, (הושע יד, י) צד

ילכו בם ופושעים יכשלו בם. ואזי מהתורה שבעל פה נעשה לו פה לדבר על הצדיק עתק בגאוה ובוז.

ספר עצות ישרות - ערך גאות וענוה * היה מחמת גאות ורום לבב, שמביא את האדם לכל הרעות והצרות, רחמנא לצלן, ומשם והכל

ל מאד מאד לצאת מעולמו לגמרי, כמו אלו שהזכירו, שעשו ועקר כל הנפילות, עד שיכולין לפ זאתדברי שטות ותעובים כאלו, שהפכו אחוריהם אל ההיכל והתריזו וכו' - הנשמע כזאת?! ו

צריכים לידע, שגם הם בודאי לא היו שוטים וכסילים, כי בודאי היו חכמים נפלאים להרע, כי זה ידוע, שדורות הראשונים היו חכמים יותר, אך כל נפילתם, שבאו לידי רעות כאלה, היה על ידי גאות ורום לבם, כי היה להם כל טוב, והיצר הרע וחמימות התאוות מתגבר בכל דור, עד שהפיל אותם בכל פעם, ובכל עת שנפלו, לא היו יכולים להתחזק לקרב עצמן להשם יתברך

גם ממקום רחוק כזה, כי לא היו יכולים לסבל הקטנות והשפלות בעיני עצמן, כי בודאי הרחוקים מחמת תאוותיהם, כשרוצים אוף על פי כן לחתר חתירות ולהתקרב להשם יתברך,

ורחוקם ולבטח בעצם חסדיו יתברך, המתחדשים בכל פלותםצריכים על כל פנים להרגיש ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

עת, שגם הם יכולים להתקרב, אבל הם היו בעלי גסות הרוח ולא היו יכולים להשפיל עצמן ולהקטין עצמן כל כך, עד שנפלו בכל פעם, נפילה אחר נפילה, עד שהתגבר עליהם הרוח

ההפך מכל זה ואמרו: חתםשטות, עד שנפלו לדברים תעוביים כאלה, ועל כן זכרו בשמאבותינו וכו', אבל אנו ליה ועינינו ליה, שכל מה שהשם יתברך מושיענו בחסדיו הנפלאים, אנו

יודעים שהכל בחסד נפלא, ואנו ליה משתחוים ומודים על זה, ועדין ליה עינינו מיחלות, לנו שהושיעשיושיענו מעתה, כי עדין אנו יודעין רחוקנו ממנו יתברך, וזה עקר שמחתנו, ברחוק כזה לישועות נפלאות כאלה. (הלכות שלוח הקן, הלכה ה', אות יב):

. עקר הגאות וההתנשאות הוא בענין הממון והחפצים והעשירות של אדם, וכנראה בחוש, ושרובם אובדים עולמם על ידי תאות ממון, והעקר - על ידי הגסות והגאות והכבוד, שכל אחד רוצה להתנהג למעלה ממדרגתו, ועקר פגם הגאות הוא נוגע בהבגדים ביותר, מחמת שהבגדים

בשרשם הם גבוהים מאד בחינת: השם מלך, גאות לבש וכשפוגם בזה, חס ושלום, על ידי עוונותיו ונופל לגאות ורדיפת הכבוד דסטרא אחרא של תאות והבלי עולם הזה, אז עקר פגם

הגאות על פי רב הוא בהבגדים, כנראה בחוש כמה וכמה אובדים עולמם על ידי רדיפתם אחר בבגדו, וכל הפוגמים בזה, הוא ותתפשהו במקום אחר על פסוק:רבגדים ותכשיטין, וכמבא

בחינת עוות המשפט כי צריך כל אדם לפי מדרגתו ולפי מעמדו לזהר מאד לכלכל דבריו במשפט ולהתנהג בביתו כראוי לו, ולא לחמד ולהתאוות מה שאין ראוי לו, ולהסתכל בכל דבר

גאותו וכבודו של עצמו לגמרי, וכל טלרק על התכלית, שיגיע מזה כבוד להשם יתברך, ולבזה הוא בחינת: יכלכל דבריו במשפט ומי שפוגם בזה, הוא בחינת עוות המשפט, והכהן גדול היה עוסק בהשומונה בגדים שלו שהיה לובש, שהיו יקרים מאד, ועל כולם - החשן והאפוד,

בזה תאוות קןשהיו בהם אבנים טובות יקרות מאד, והכהן גדול נשא כל זה על לבו לתהנגידות והעשירות, ששם עקר אחיזת הגאות, שעקר אחיזתם הוא בבגדים, וזה בחינת חשן

המשפט, שנשא על לבו, לתקן בזה עוות המשפט, ואף על פי כן גם הכהן גדול, בשעה שנכנס לפני ולפנים, היה צריך לפשט בגדי הזהב, ונכנס רק בבגדים לבנים, שזה בחינת מה שהכהן

בגדים יקרים אלו, שיש בהם זהב ואבנים טובות, בקדושה גדולה כנ"ל, אוף על לבשגדול, שפי כן לפני ולפנים, במקום תכלית הקדושה עליונה, אסור גם הוא לכנס בהם, כי שם נתבטל העשירות וחמדת הזהב והאבנים טובות לגמרי, ואי אפשר לכנס לשם כי אם בבגדים לבנים

לגמרי, שהם עקר תכלית שלמות התקון העליון בבחינת: בכל עת יהיו בגדיך לבנים, וזה רמז, שאפלו הצדיקים הגדולים, שיכולים לעבד את השם יתברך על ידי זהב ואבנים טובות וכו', אוף על פי כן יש גבוה מעל גבוה, ששם אסור לכנס בזה, כי אם בבחינת בגדים לבנים ממש, ושם

בשלמות מאחיזת הבגדים הצואים, שעקר ותםעקר כפרת וסליחת כל עונות ישראל לטהר אהתגברותם - על ידי גאות וכבוד, כמבאר בפנים, ואי אפשר לבאר הכל והחפץ בחיים באמת, יבין מזה הרבה לבטל גאותו ולכלכל דבריו במשפט כנ"ל. (הלכות ערלה, הלכה ה', אות ז ח

יג יד): . עקר החיים טובים הם ענוה, וכל אחד כפי מה שזוכה לשפלות וענוה אמתית, כן הוא זוכה ז

לחיות חיים אמתיים וטובים. (שם, אות יז): . עקר ההתרחקות מהצדיק ומהתורה הקדושה הוא רק על ידי גאוה וגסות הרוח, וכן להפך - ח

עקר קבלת התורה והמשכת התורה מדור לדור עד עולם הוא על ידי ענוה ושפלות, שעל ידי

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ה', אות זה נכללין בשלמות בבחינת מקומו של עולם וכו', עין פנים. (הלכות הרשאה, הלכהיט, כב):

ספר עצות ישרות - ערך יראה ועבודה * . כל הצרות והגלויות הם רק מחמת גאות, שהוא בחינת רבוי, שנדמה לו להאדם כאלו רבים ד

ימיו וכאלו יש לו קביעות בעולמו, ובאמת צריך האדם לידע, שאין לו בעולמו כי אם זה היום כותלבד שעומד בו, וישתדל לעסק בו בעבודת השם יתברך: היום אם בקולו תשמעו. (הל

ערלה, הלכה ה', אות טז):

ספר לקוטי עצות - ערך ברית, פגמו ותקונו * . גאות ונאוף תלויים זה בזה, וכששומר הברית ונצול מגאות, זוכה לאור המאיר לו לתשובה ו

(יא, ג')

ספר לקוטי עצות - ערך גאוה וענוה * . גאות היא בחינת עבודה זרה, ועל ידי גאות אין יכולין לפתח פה ואין לו כלי הדבור לדבר ט

דבורים המאירים. וכשהתורה באה לתוך פיו, לא די שאין דברי התורה מאירין לו להחזירו למוטב, אלא שגם התורה עצמה נתגשם ונתחשך שם מפיו (יא, ב'):

. גאות ונאוף תלויים זה בזה, וכששומר הברית ונצול מגאות, זוכה לאור המאיר לו לתשובה יעד שזוכה לבוא לתבונות התורה לעומקה (שם ג'):

. יש ענוה שהיא תכלית הגדלות, דהינו שהוא ענו מחמת שהוא יודע שהגדלות מבוזה מאד, יאעל כן הוא ענו כדי להתיקר ולהתכבד. נמצא שהוא ענו בשביל גדלות וכבוד. על כן צריכין להשכיל על דרכיו ולהתרחק מהגדלות בתכלית עד קצה אחרון כמו שאמרו חכמינו, זכרונם

לברכה: מאד מאד הוי שפל רוח, כי הגדלות הוא בחינת שבע בתי עבודה זרה שעל ידי זה גלו ישראל מארצם ועל ידי זה עדין לא חזרנו לארצנו, מחמת שרודפים אחר הכבוד על ידי

הגדלות (שם ז'): . אין אדם זוכה לתורה אלא על ידי שפלות, שישבר גאותו מארבע בחינות שפלות. כי צריך יב

להקטין את עצמו לפני גדולים ממנו, ולפני בני אדם כערכו, ולפני קטנים ממנו, ולפעמים שהוא למטה שהואבעצמו קטן שבקטנים. וצריך להקטין את עצמו כנגד מדרגות עצמו וידמה בעיניו

ממדרגתו (יד, ה'): . צריך לשמר את עצמו מכל הדברים, שדרך בני אדם להתגדל בהם. והם שלשה דברים: יג

, גבורה ועשירות, הינו שצריך לשבר גאותו שיש לו מכל אלו הדברים ולהיות ענו ושפל חכמהבכולם (שם):

. כפי שמשבר גאותו כן הוא זוכה לתורה, ועל ידי זה זוכה לקרב רחוקים לשם יתברך, שעל ידידי זה נתגדל ונתעלה כבודו יתברך, ומעלה הכבוד לשרשו וזוכה ליראה, ועל ידי זה זוכה לשלום בית, שלום בעצמיו, ועל ידי זה זוכה לתפלה ועל ידי זה זוכה לשלום הכללי, שלום

בכל העולמות (שם): . על ידי גדלות נופלים בתפיסה (כב, יא): טו

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

. כשהדור אינם שומרים את פיהם, על ידי זה נכשלים, חס ושלום, כשרי הדור בגאות. על כן טזצריכין אלו כשרי הדור להתבונן מאד בהגדולה וההדור והחשיבות, שמגיע להם לכל אחד לפי

, חס הערכו מעט או הרבה, להתבונן ולהסתכל על עצמו. שלא יכשל בגאות שהיא גלות השכינושלום (נח. י'):

. כל מה שהאדם מקטין את עצמו ביותר, יש לו כח המושך יותר, דהינו להמשיך שכינת יזאלהותו לתחתונים שישכן עמנו, שזהו רצונו יתברך מיום שברא את עולמו, וכן להמשיך

אנשים אליו לקרבם לעבודתו יתברך, וכן להמשיך השפעות טובות וברכות לישראל. וכמו כן להמשך ולהתקרב להצדיק האמת (ע): זוכההוא

ספר לקוטי עצות - ערך צדיק * המכריח שהוא כנגד כח המושך של הצדיקים. כי יש בני אדם שעל ידי דבוריהם ומעשיהם כח

הם מפסיקין ומכריחין להתרחק מהצדיק האמת. ועקר התגברות כח המכריח הוא על ידי גאות וגסות הרוח וכבוד, שמתירא שיהיה נפתח כבודו ויתבזה כשיתקרב אל האמת. על כן מי

לידע האמת לאמתו, ישפיל דעתו באמת, ויזכר פחיתותו ושפלותו באמת, וכל מה שעבר רוצהשעליו מעודו. וכשירגיש שפלותו באמת, אזי בודאי יתגלה לו האמת, ויתגבר כח המושך על כח

המכריח, ויהיה נמשך בזריזות גדול להצדיק האמת (ע):

ספר עצות ישרות - ערך צדיק * . בכל דור ודור יש כמה צדיקים אמתיים, אבל יש אמת למעלה מאמת, כי בודאי אין מדרגת ה

כל הצדיקים שוין, וכל מה שמעלת ומדרגת הצדיקים גדול יותר, בודאי האמת שלו גדול תרר ביותר, כי העקר הוא האמת, עד שיש בכל דור צדיק אמתי, שהוא בחינת נקודת האמוומב

שבין הצדיקים, רק מחמת התגברות החלופים והתמורות, על ידי זה קשה מאד לידע היכן ק והאמת, כי על פי רב מתגרה הבעל דבר בהצדיקים בעצמן ומכניס ביניהם מחלקת גדול לחל

על זה הצדיק האמת, שהוא בחינת נקודת האמת שבין הצדיקים, ונדמה להם כאלו זה הצדיק האמת, ומזה היה בחינת המחלקת שחלקו השבטים על יוסף, עד מדרךקא נוטה, חס ושלום, ידי

אשר לעבד נמכר יוסף, ועל ידי זה נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים והיו שם עבדים, וכן קת שאול, שרדף את דוד בחנם, וכמו שמצינו בכמה וכמה דורות, בפרט בדורות הללו ומחל

בין הצדיקים, עד שאין יודעים היכן האמת, םבעקבות משיחא, שהתגבר הקטגוריא והמחלקת געל כן צריכין להתפלל להשם יתברך על זה הרבה כנ"ל. (הלכות ברכות השחר, הלכה ג', אות

יז):

ספר לקוטי עצות - ערך ממון ופרנסה * . כל הנפילות שאדם נופל ממדרגתו הם על ידי תאות ממון, כי זה עקר הנפילה שנופל לשמד יא

ועבודה זרה. על כן כשחולקין על צדיק האמת והקדוש ברוך הוא רוצה לגרש אויביו של הצדיק, הוא מפיל את האויב לתאות ממון כי אין נפילה גדולה מזו. (שם ג'):

ספר לקוטי עצות - ערך צדיק *

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

על כן צריך כל אחד לחפש מאד אחרי מנהיג אמתי להתקרב אליו, כדי לזכות לאמונה .... צחשלמה, דהינו להאמין בחדוש העולם שהשם יתברך ברא את עולמו יש מאין המוחלט. כי חדוש

העולם אי אפשר להבין בשום שכל כי אם באמונה שזוכין על ידי צדיק האמת, כנזכר לעיל. ואל תדמה בנפשך שבנקל אתה יכול לזכות לזה, להתקרב למנהיג אמתי, כי באמת צריכין לחפש ולבקש מאד אחריו, ולבקש מאד מהשם יתברך שיזכה למצא מנהיג אמתי, שיזכה

וכשמתקרבים אליהם, אזי אדרבא, באים קרלאמונה שלמה על ידו. כי יש מנהיגים של שלאמונות כוזבות. על כן צריכים לחפש מאד אחר מנהיג אמתי, כנזכר לעיל, כדי שיזכה לאמונה

שלמה על ידו שהוא עקר הכל. (ח, ז ח י): . על ידי התקרבות לצדיק האמת נפסק זוהמת הנחש, ולהפך, על ידי מנהיג של שקר מתגבר צט

הזוהמא, חס ושלום (שם ח): . הצדיקים מנהיגי הדור האמתיים הם מגרשין מלב ישראל המרה שחרה והעצבות, ועל ידי זה ק

הם יכולין לבער ולהתלהב לשם יתברך. (ט): . מחמת שנמצאים צדיקים אמתיים הגדולים במעלה מאד ודרכם לדבר גדולות ונפלאות, כי קא

הם באמת יכולים לעשות גדולות ולעבד השם בכל דבר שבעולם אפלו באכילה ושתיה וכיוצא, ויש צדיקים שיכולים לעשות פדיון על ידי אכילתם. ומחמת שיש צדיקים כאלו, מחמת זה

שקרנים שמתפארים גם כן בגדולות ונפלאות כאלו, ויש שהם מנהיגי הדור ומטעין את מצאיםנהעולם כאלו אין שום דבר נמנע מהם והכל בידם. וכל זה מחמת שיש צדיקים אמתיים שיש

להם באמת זה הכח, על כן הם מתדמין אליהם כקוף בפני אדם והם נקראים נביאי השקר. (טו): . כל מה שהצדיק גדול במעלה יותר, הוא יכול להשגיח ולהסתכל יותר על העולם. ולא כמו קד

שטועין קצת בני אדם, שאומרים שמחמת גדולת הצדיק הוא רחוק מן העולם (נח) . הצדיק האמת הוא עושה תשובה בעד ישראל, לכן כל המווקרבים אליו ביותר תשובתם קה

בנקל יותר, כי הצדיק עושה תשובה בעדם (סו): . הצדיק האמת הוא הפאר והיפי והחן של כל העולם כולו, והוא בעל הבית של כל העולם קו

כולו, והוא בחינת הבעל הבית של בית המקדש, כי הוא מאיר לבית המקדש ולכל העולם כולו. , על םכי הוא האור והפאר והיפי והחן של כל העולם. וכשזה הצדיק נתפרסם ונתגדל שמו בעול

ידי זה נתגדל שמו יתברך. וכל מה שמתגדל ומתפאר שמו יותר, מתגדל ומתפאר שם השם יתברך ביותר. וכל מי שנכלל בזה השם האמת, שהוא הפאר והחן האמת של כל העולם, כנזכר

לעיל, דהינו שמתקרב אליו ונכלל בשמו, על ידי זה נפתחין עיניו ומתחיל להסתכל על עצמו, הוא אוחז בהם, ולשוב בתשובה על כל המדות רעות שפגם בהם. וזוכה יךעל כל המדות, א

להסתכל בגדולת הבורא יתברך, ולהסתכל בכל העולם, כי נפתחין העינים והמחין על ידי הצדיק האמת שמאיר בכל העולם (סז):

. אבל להפך, חס ושלום, כשנתעלם שם הצדיק האמת ונסתלק מן העולם, ונתגדל ונתפרסם קזמפורסם של שקר, שאין בו שם ה' כלל, על ידי זה, כביכול, נתמעט ונתעלם שם ה', ואזי

איןנתגדלין בעולם בעלי שמות וקדריים [שקורין טאטארין]. ובאין לעולם, חס ושלום, דברים שמועיל להם כי אם שמות הטומאה, חס ושלום. ועל ידי זה באין שרפות בעולם ונסתלק מאור העינים, ונחשב כאלו נחרב ונשרף הבית המקדש, ואזי בני ישראל היקרים נחשבים כאלו הם

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

מתגלגלים בחוצות, שעליהם קונן ירמיהו הנביא, (איכה ד) בני ציון היקרים וגו' תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות.

. המנהיג האמת של הדור צריך שיהיה צדיק גדול באמת, דהינו שיהיה קדוש ופרוש גדול קחמתאות המשגל בקדושה גדולה, ואז דיקא הוא ראוי להיות מנהיג ישראל. אבל כשאין

לישראל, חס ושלום, מנהיג כזה, אזי כל העולם בעוונותינו הרבים מבולבל וכל הרוצה לטל את השם נוטל כמו שמתנהג עכשו בעוונותינו הרבים (עב):

. זה סימן שהיה אצל צדיק אמתי כשנמשך עליו בושה ושפלות על ידי ששמע מפיו איזה קטדבר תורה. כי על ידי התורה שממשיך הצדיק האמת, על ידי זה נמשך בושה שהיא עקר

התשובה שעל ידי זה זוכין לענוה אמתית, כנזכרת לעיל (שם): . צריכין לבקש מאד מהשם יתברך, לזכות להתקרב לצדיק אמתי, כי אשרי מי שזוכה קיא

להתקרב אליו בעודו בחיים חיותו אשרי לו, אשרי חלקו כי אחר כך, דהינו לאחר מותו קשה מאד להתקרב. והבעל דבר שם לבו על זה לבלבל את העולם, כי יש עכשו געגועים וכסופין

בין בני הנעורים לשם יתברך, אשר לא היתה כזאת בימי קדם, אך אין יודעים להיכן להתקרב. על כן צריכין לבקש מאד מהשם יתברך, לזכות להתקרב לצדיק האמת (עח):

ספר עצות ישרות - ערך צדיק * . מי שרוצה לחוס על חייו, להציל נפשו ממיתה עולמית ולהנצל מסטרא דמותא, שהוא בחינת י

ע ולבוא אל הצדיקים והנלוים וכפירות, ולזכות לאמונה שלמה, שהיא עקר החיים, צריך לנס רוצחאליהם, שזה סוד ארבעים ושמונה ערי מקלט, שישבו בהם הכהנים והלויים, שהיה צריך ה

לנוס ולברח לשם, וארבעים ושמונה ערים אלו הם כנגד ארבעים ושמונה תבות שבפרשת שמע ישראל, שהוא יסוד האמונה הקדושה. (הלכות תחומין, הלכה ה', אות לז):

ספר עצות ישרות - ערך תלמוד תורה * . עקר הפגם של עץ הדעת טוב ורע היה, שלא כללו בחינת למדן וצדיק, יחד, שזהו בחינת ד

הפגם של הלומדים החולקים על הצדיקים, שאומרים, שעקר הוא רק הלמוד בעצמו, ואין צריכים להתקרב להצדיקים ולתקן מעשיהם כלל, ולבסוף זה וזה לא עלתה בידם, כי אחר כך

גם למוד התורה אחרי גום, כמצוי, בעוונותינו הרבים, בכמה אנשים, שבימי נעוריהם יכיןמשלעסקו בתורה קצת ואחר כך פרקו על תורה לגמרי וגם קלקלו מעשיהם יותר מעמי הארץ, וכל

זה - מחמת שלא השגיחו על תקון מעשיהם כלל ולא השתדלו להתקרב לצדיקי אמת ואמרו שעקר הוא הלמוד, ולבסוף זה וזה לא נתקימו בידם, כי באמת עקר תקון למוד התורה הוא על ידי בחינת צדיק, ומי שמפריד בחינת למדן מבחינת צדיק הוא בחינת אחר, שקצץ בנטיעות, כי תכלית תורה - תשובה ומעשים טובים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, וכשהלמדן כפוף

על ידי כח הצדיק, שהוא הרב האמת, כמבאר טובר אותיות התורה לילהצדיק, אזי זוכה לציבפנים, אבל כשאינו כפוף תחתיו, ומכל שכן כשחולק עליו, חס ושלום, אזי: לא זכה - נעשית

לו סם מות, כי מציר אותיות התורה להפך, חס ושלום, על ידי שמפריד בין בחינת למדן בבחינת סם חיים, הוא רק על ידי יהיוקר ציור אותיות התורה לטוב, שילבחינת צדיק, כי ע

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

לו מי שאינו זוכה לזה שיהיה הוא יהצדיק האמת, שזכה לשמירת הברית בתכלית השלמות ואפבעצמו בבחינת צדיק בשלמות, אף על פי כן אם הוא מכניע את עצמו על כל פנים תחת הצדיק

הצדיק האמת, ידיכעבד תחת אדוניו, אזי כל תורתו ולמודו וכל מעשיו מקבלים תקון על ר הכל לטוב, ואזי נאמר עליו גם כן: זכה - נעשית לו סם חיים, על ידי כח הצדיק. ישמצי

(הלכות אמנין, הלכה ד', אות כג):

ספר לקוטי עצות - ערך אנחה * . אנחה וגנוחי של איש הישראלי הוא יקר מאד כי הוא שלמות החסרונות. אבל אי אפשר א

להשלים החסרון על ידי אנחה כי אם על ידי התקרבות להצדיק שהוא הרב האמת שבדור, כי (עין צדיק אות י"א) .ממנו מקבלין הרוח חיים להשלים החסרון על ידי אנחה

ליקוטי מוהר"ן - מהדורא קמא סימן קלד ספר*

בר עבודה לא יאמר ד הר מאד, ש י צריך לז ים. כ ן לרב כ ל - ש דולה לומר תורה אפלו ליחיד, כ גלא אצטריך . אתר ד כל ב י הש ליך טפ ש מ חינת נאוף, ש י הוא ב ל. כ כל המקב אינו ראוי לש ש

סול מוליד ומוציא פ ש , ש לום. ולפעמים נקרא נאוף ממ י אינו מוליד אצלו כ לה, כ ונקרא לבטאינו צריך לו לפי מדרגתו . ו בר ש ה על - ידי - זה ד ל עוש קב המ ן על - ידי עלופגום, הינו ש - כ

הר מאד ן צריך לז תאות נאוף. ועל כ צר ב ר עליו הי ב לום, להתג אומר תורה, יוכל, חס וש שצ י אם מה ש ל אחד כ מע כ לא יש קו ש בוריו יתחל ד ים, ש רב אומר תורה ב ש לו , לא יותר. ריך כ

י אם הנוגע לו , ל אחד ואחד כ לב כ ל זה לא יכנס ב וה, עם כ ש ם ב ים לכל פני רב אומר ב ואף שא ע ל מע יתרו " והלא כ ש ף סח): "וי זהר (יתרו ד תוב ב כ א יתרו למאוצריך לו . וכמו ש מעו אל ש

אמרו ף קפו:). וזה ש ה ד צו מע' (זהר ת ש מלל על אדנא ד אה מאן ד ם. וזהו 'זכ ן ש מע וכו ' עי שנו דול ממ דול, ועל - ידי - זה אומר תורה, אזי יצרו ג הוא ג דול מחברו , הינו ש ל הג ה נב): כ (סכ

בוריו ס ד מר ולפל נ "ל, וצריך להש תאות נאוף כ צר הרע ב ר עליו הי ב י יוכל להתג נ "ל, כ כנ "ל: כ

ליקוטי מוהר"ן - מהדורא קמא סימן קצד ספר* לו למקום מי קיד לעיר אחד מהעירות ש לח פ דול ש ר ג ל ש י למש בוד הוא שוטה, כ רוצה כ ש

ר, וסברו הוא עבד הש י הערלים לא ידעו ש בוד, כ ל הכ ם כ קיד הנ "ל לקח לעצמו ש רחוק, והפבוד. והיו ל הכ היו צריכים אליו היו נופלים לפני רגליו, ונותנים לו כ ר וכש עצמו הש הוא ב ש

ם ובא עצמו לש ר ב א הש עם אחד ב ר, פ כים להש י בוד הש ל כ נויים ש ל הכ קוראים אותו עם כדינה, ומדוע אלו הערלים אינם עובדים עבודתם. וקרא אל לו על עסקי המ קיד לפניו, וש הפר רק את יר את הש וטר לא הכ ר על עסק העיר, והערל הש אל אותו הש לשוטר אחד, וש

ק אלתו . ידהפ יב לו על עסק ש ר, והש ך להש י בוד הש ל הכ קיד, וחלק לו כ . ותכף נפל לרגלי הפעיני ה ב דול מזה, ש יון ג ז י אין ב ש מאד, כ י שולי קדרה, ונתב קיד כ ני הפ כו פ ראזי נתהפ נותנים ש

בוד הזה: לו כמו י כ בוד, כ גון יד אינה יכולה לחלק לו כ י איבר מהאדם כ בור, כ בוד הוא רק מהד ר הכ כן עק

ני האדם אינו מיחד לה בנית האדם, וכן אפלו פ עצמה ת ד ב הי ר ב ם אינו נכ י אדםג עצמו , כ ב

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

י אם בוד כ ל כ ן אינו מקב דר האדם, ועל כ גון קוף, ואין זה ג ני אדם כ ש לה פ י ה ש ם חי נמצא גב הד בוד הוא ב ר הכ עק ן מאחר ש ל האדם מחי, ועל כ זה מבד ב בור ש בור הוא היכל ורמהד . והד

פתי ים נ"א):"אדני ש הל תוב (ת כ מו ש בור, כ חינת הד א "אדני", ב ימטרי י "היכל" ג לך , כ המקון י"ח): אם ן ת ח" (עי פת ןת דוע כ י דול מזה, כ יון ג ז לך , ואין ב היכל המ בוד ב ל כ רוצה לקב

ל הנ "ל: ש מ נ "ל ב לך , כ דול לפני המ בוד ג חלקו לו כ י ש ש העבד מאד כ י אי יתב וד ב חוש , ש ב

ספר ליקוטי מוהר"ן - מהדורא קמא סימן י * ל ט ף ורקודין, נתב חינת המחאת כ הם ב חינת ידין ורגלין, ש הוא ב עורים, ש י על - ידי עמר ש כ

ה המן ל ביל זה צו נ "ל. ובש אות כ חינת ג חינת המן, ב הוא ב בה עשותהעבודה זרה, ש עץ גכי ל מרד הוא הכח ש ל ספירת העמר, ש ים יום ש ל חמש ל כח ש י רצה לבט ה, כ ים אמ חמש

ר: ה ואסת ה וצריך ואל ה מגנ היא מד כל הארץ ש אות מודעת זאת ב ים וכו '. ג ש ר ת טים אש פ ש המבוד ורוצים למלך ולהנהיג את העו רודפים אחר כ ני - אדם ש ה, אבל יש ב נ , לםלברח ממ

י ת האיש כ ב אש פלות; ועליהם נאמר: "הש ל ת ל דיונות ולהתפ ש לאל ידם לעשות פ י ואומרים שי זה ידוע עדך וחיה". כ ל ב ל דוש נביא הוא ויתפ הק ל ש תן ש ה לתפל רוך - הוא מתאו - ב

יקים אוה אין הולכים אל צד עלי - ג לו עליהם. אבל ב ל תפ י יקים, וצריך לילך אצלם ש צדלו עליהם, וגם ל תפ י ם ש לו איןלבקש ל תפ י יקים ש לכו אצל צד י ני - אדם ש אר ב יחים ש מנ

ארץ יותר יק ב ל, ואין צד ל יקים ויכולים להתפ ם הם צד ג אוה, ש עלי - ג י אמרו אלו ב עליהם, כם א ש מו "ולא אבה ה' אלקיך " וכו ': בימלך מהם. ובזה הם נקראים ב אבי לשון רצון, כ

ליקוטי מוהר"ן - מהדורא קמא סימן קא ספר* י רשו רבותינו , זכרונם כ ד מו ש ני כחות, כ י יש ש ין חשוכין. כ ין נהירין, ויש ע' אנפ יש ע' אנפ

סוק: לברכה (יומא עב:) על פים, ה לו סם מות. סם חי ים, לא זכה נעש ה לו סם חי ה", זכה נעש ם מש ר ש "וזאת התורה אש

תוב (איכה ג): כ מו ש ין חשוכין, כ ין נהירין. סם מות, הוא אנפ יבני הוא אנפ ים הוש כ מחש "בדות רעות, רק ל המ ין חשוכין, יש לעכו "ם יניקה. וכל עכו "ם יש להם כ מתי עולם". ומן אנפ כ

דות. וזה ( ל המ ה אחת יותר מכ רוך אל מד ה כ ה ואמ ל אמ בריםכ ארן" ד ל"ג): "הופיע מהר פלה , רואים, וכל אחד ואחד לא רצה לקב ן התורה לכל הב רוך - הוא לת דוש - ב רצה הק וכו ', ש

רוכים אחריהם אסרה תורה (ספ הם כ ה ש אותה מד מעו ש ש ן רימחמת ש רכה עי ה זאת הב רש פלק קצג): זהר ב

רים לאותם וכל רוכים ומקש הם כ חת אותם העכו "ם ש ש בו מדות רעות, הוא נכנע ת י מי שנו על תורה נותנין עליו על מלכות ו ל הפורק ממ רק ג): 'כ דות רעות. וזהו (אבות פ רך עלהמ ד

דות רעות הינו המ רך ארציות, ד חינת על מלכות. וגם ד זהו ב מיות, ש גש עבוד ב ארץ', הינו שה נו על תורה, ש רק ממ פ י על - ידי ש רך ארץ. כ חינת על ד זהו ב ל העכו "ם, ש חינת ע' יאש ב

דות עבוד והמ הם הש ין חשוכין, ש חינת ע' אנפ רין עליו ב ב ין נהירין, על - ידי - זה מתג אנפל המקב נ "ל. אבל, 'כ רך ארץ כ חינת על מלכות ועל ד זהו ב ל העכו "ם, ש עליו על לרעות ש

ן ומבין חכמות עי מ עיון, ש לומד ב רך ארץ', הינו מי ש נו על מלכות ועל ד תורה מעבירין ממניו", על - ידי - זה איר פ חינת (קהלת ח): "חכמת אדם ת ין נהירין, ב חינת אנפ זהו ב התורה, ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

דות רעות אוות והמ עבוד והת נו הש ל ממ ט י נתב רך ארץ, כ נו על מלכות ועל ד מעבירין ממחינת היא ב ל עליו על תורה, ש ב ק ין חשוכין, על - ידי ש חינת אנפ הם ב הם, ש ל יןש נהירין אנפ

נ "ל: י כ חינת כ יג, הוא ב אינו מש ין נהירין. ומה ש חינת אנפ כלו , הוא ב ש יג ב אדם מש ל מה ש כאז יג חכמות התורה, ש ש מ תורה, עד ש ן ב זוכה לעי ש ן כ ין חשוכין. ועל כ בחינת יאנפ הוא ב

נ "ל. ין חשוכין כ בחינת אנפ אחזין ב נ ל העכו "ם, ש אוות ש דות והת ין נהירין, אז נכנעין המ אנפברים ל"ב): חינת (ד יר וזהו ב ר', הוא לשון ספ ראל". 'למספ ני יש ר ב ים למספ בולות עמ ב ג "יצ

ני ר ב חינת מספ הם ב ין נהירין, ש יר". הינו אחר אנפ פ מות כ"ד): "לבנת הס חינת (ש ונהיר. בראל, אחר נ "ל: יהםיש ין חשוכין כ חינת אנפ הם ב ים, ש בולות עמ ב ג יצ

ליקוטי מוהר"ן - מהדורא קמא סימן ע ספר*

יק ד יק יסוד והצ לי י): "וצד תוב (מש כ מו ש יק הוא יסוד עולם כ ד י הצ חינת עפר הנ "ל, כ הוא בברים אל ל הד יך כ ך , להמש ברים עומדים עליו. ויש לו כח המוש יק, יועולם", וכל הד ד י זה הצ . כ

יקים הם רק ד ל הצ נו , ואפלו כ כים ממ ברים נמש ל הד כ הוא יסוד עולם, ש עולם, ש הוא רק יחיד בנו , ויש חינות ענף, ממ הוא ב חינתו . יש ש ל אחד לפי ב נו , כ הואענפים ממ חינות ענף מן ש ב

ית י"ח): ראש בחינות (ב עפר, ב ים עצמו כ פל, ומש עולם, הוא ענו וש חיד ב יק הי ד י זה הצ הענף. כל הד כ חינת עפר, ש ן הוא יסוד עולם, הינו ב נ "ל. ברים"ואנכי עפר ואפר". ועל - כ הם עליו כ

יך הכל אליו ך , להמש היה לה כח המוש י היה', הינו ש עפר לכל ת י כ ים: 'ונפש ש אנו מבק וזה שבחינ עות לעולם, ב פ ל ההש יך כ יק, ממש ד נ "ל. וזה הצ עפר כ (איוב כ"ח): "ועפרות זהב", ותכ

יק, הוא ד ן אם נותנין צדקה לזה הצ יק הנ "ל. ועל כ ד חינות עפר, מהצ כין מב עות נמש פ ל ההש כ שפל כ צמחת כ מ חינת זריעה על העפר, ש י הוא ב ד. כ רך מי ע י): "זרעו פליםמתב בחינות (הוש , ב

ה לל, אינו עוש חינת עפר כ אינו ב לכם לצדקה וקצרו לפי חסד". אבל אם נותן צדקה למי שאינם ים ש עני ילם ב הם" 'הכש ה ב ך עש עת אפ י ענתות: "ב ל ירמיה את אנש ל ק רות. וזה ש פ

נותנים להם אינה דקה ש ן הצ לל, ועל כ בחינת עפר כ אינם ב א ט"ז:), הינו ש בא קמ נים' (ב מהגלל: חינת זריעה כ ב

נ "ל. והנה ך כ ש לו כח המוש י חינת עפר, ש הוא ב יק, ש ד ני אדם לזה הצ ל ב כו כ ש מ י היה ראוי שנ ש ב י נו . הינו , ש כריח , מפסיקין ומרחיקין ממ בורם יאך על - ידי כח המ על - ידי ד אדם, ש

ן כריח , כ יק הנ "ל. ולפי כח המ ד ני אדם להפסיקם ולהרחיקם מהצ יהם, הם מכריחים את ב ומעשכריח , יחז פסיק כח המ י ש ך כ נ "ל. ואחר - כ יק כ ד יק רמרחיק מהצ ד יך עצמו ויתקרב להצ וימש

ך ש לו כח המוש י יק הנ "ל, ש ד כריח , ישוב להעפר להצ פסיק המ י ש י כ נ "ל. כ חינת עפר כ הוא ב שהם רחוקים מאד מה ני אדם ש ן יש ב נ "ל. ועל - כ יקכ ד כריח צ כח המ הם עדין ב , מחמת ש

אנו רואין, נ "ל. וזה ש כריח , יחזרו ויתקרבו כ פסיק כח המ י ש ך כ רחיק אותם, אבל אחר - כ המתקרב מ ק יותר, מחמת ש יק יותר, יש לו חש ד תקרב למקום הצ מ ל מה ש יק, כ ד אדם נוסע להצ ש כ

נ "ל: ך כ יותר להכח המוש

ה הלכה שבתספר ליקוטי הלכות - הלכות *

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

מלחמת זכרון שהוא. זכור פרשת פורים שקודם בשבת לקרות שצריכין זכור פרשת בחינת וזה ללחום הכח עיקר כי: דר מדר בעמלק' לה מלחמה שכתוב כמו ודור דור בכל הוא עמלק

. ל"כנ הוא בריך דקודשא שמא שהוא שבת ידי על הוא העולם מן וזכרו שמו למחות בעמלק כי' ה שם שהוא האמת הצדיק שם שהוא' ה שם כנגד הוא. דור שבכל עמלק מלחמת עיקר כי

העולם כל של וההידור והיופי הפאר הוא האמת הזה הצדיק אשר. הצדיק בשם משותף שמו אשר' וכו מעדן היוצא נהר בחינת הפשוט יסוד בחינת הוא. העולם כל של האמת החן הוא חיותם וכל ממנו נמשכין שכולם כולם העולמות כל כלליות שהוא יסודות' הד כל נמשכין ממנו

מקורבים היו העולם וכל. בעולם נתגלה היה דור שבכל האמת הצדיק זה ואם ידו על נמשך היו לא אם העולם כל לתקן כח לו יש הצדיק זה כי מתוקן כבר העולם היה באמת אליו

של מלחמתו ועיקר. עמלק מלחמות בחינת יש ודור דור בכל אבל אותו ומסתירין מעלימין בחינת הוא עמלק כי. בית הראש שהוא הזה האמת הצדיק נגד דייקא רק היא שמו ימח עמלק

הקטן את לא להלחם רוצה אינו עמלק כי. עמלק גוים ראשית בחינת אחרא דסטרא ראשית כח שם לו אעין בעצמו הראש שכנגד מחמת אבל בעצמו בית הראש אם אם כי הגדול את ולא

בתכלית אותו ולשבר אותו לנצח זכה כבר בית הראש האמת הצדיק זה כי. בעצמו עמו להלחם ועושה. עת בכל העולם את שמערבב מה הוא מלחמתו כל כן על. כלום' מדילי אתנהי לא כי

ממנו ישראל את להרחיק כדי בית הראש שהוא הזה האת הצדיק על עת בכל גדול מחלוקת כל להחזיר כח לו שיש בית הראש שהוא הזה הצדיק ידי על יתברך להשם ישובו שלא כדי

הוא מלחמתו וכל תחבולותיו כל עמלק המן שהוא הרעה הקליפה וזאת ל"כנ למוטב העולם. האמתי בית הראש שהוא הזה האמת הצדיק שם ולהעלים להסתיר

של הראשים מבעיא לא. שבעולם הראשים לכל ישראל שיתקרבו מרוצה עמלק קליפת כי . והאפיקורסים הפילוסופים של הכתות ראשי כמו הטומאה שם עיקר שם ממש חרא הסטרא

צדיקים הם אם ואפילו קצת כשרים אנשים שהם בקדושה חלק להם שיש ראשים אפילו אלא כן על. לטוב מרע ישראל את להוציא כח להם ואין הרע אחיזת איזה עדיין בהם שיש רק

להם ויהיה. בעולם גדול בשם ומפורסמים גדולים יהיו הראשם אלו שכל עמלק מרוצה שהוא האמתי בית הראש שם זה ידי על להעלים כדי רק הרעה כוונתו וכל. גדול התנשאות

בני כל תיקון שעיקר העולם של האמתי הבית הבעל והוא. שבעולם הראשים כל של הראש ולהסתיר להעלים מלחמתו כל עמלק וקליפת. דייקא ידו על הוא יתברך להשם לשוב עולם התאוות שברו צדיקים כמה שיש ל"ז רבינו מפי שמעתיש וכמו. דייקא בית הראש זה של שמו כי. למוטב ישראל בני להחזיר כח להם אין הצדיקים ואלו. מנהו שמץ אצלם נשאר עדיין אבל שאין מחמת כי. ל"כנ' וכו בתכלית הרע לבטל שזכה האמתי בית הראש האמת הצדיק בכח אם יתברך להשם להחזירם אליו המקורבים הנפשות כל לתקן כח לו יש כן על. כלל רע שום בו

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

לאורכו עצמו ומניח עמלק המן קליפת שהוא דבר הבעל ביותר עצמו מתקנא זה על כן ועל. גדול מחלוקת עליו ומקים הזה האמת הצדיק של ופאר והידור שם ולהסתיר להעלים ולרחבו הטומאה משם נמשך שמם שר. מאד שמם ולהגדיל בעולם ראשים להקים בתחבולותיו ומתגבר לו אפשר שאי כשרואה ולפעמים. שם עיין במקומו הזאת בהתורה כמבואר החיצונים משמות בו יטעו לא בוודאי כי. ומפורסם ראש אותו לעשות גמור רשע להעמיד לגמרי האמת להפוך

צדיק או כזר באיזה עצמו להתלבש בתחבולותיו משתדל הוא כן על הכשארים ישראל בני דבר והבעל. האמתי בית הראש שהוא. ל"הנ הצדיק זה על שיחלוק בלבו ונותן גמור שאינו אותו ומפרסם מאד שמו מגדיל הוא האמתי בית הראש על והמתנגד החולק זה של שמו מגדיל כדי קצת צדיקים שהם פי על אף הראשם לאלו יתקרבו העולם שכל מרוצה עמלק כי. מאד

הראש מהצדיק ישראל לרחק תחבולותיו כל כי. האמתי בית הראש הגדול מהצדיק להרחיקם בך ויזנב שכתוב וזה. ל"כנ ידיו על העולמות וכל ישראל נפשות תיקון שכל ל"הנ האמתי בית. מעלה כלפי וזורקן זנבות חותך שהיה ל"רז שדררו וכמו. דייקא ויזנב' וכו אחריך הנחשלים כל. אליו טפלים הם כי. זנב בבחינת הם הצדיק כנגד עם ההמון כי

להיות טוב יבוודא אבל. זנב בבחינת הם אליו הטפלים והקטנים. הראש הוא האמת הצדיק כי במשנה שכתוב וכמו. אחר במקום ראש מלהיות האמתי בית ראש שהוא הזה לצדיק וטפל זנב. טהור לטהור ומחובר הדבוק ל"רז שאמרו וכמו. לשועלים ראש תהי ואל לאריות זנב הוי

במעלה קטנים שלוקח. לראש מזנב שמהפך מעלה כלפי וזורק הזנבות חותך בתחבולותיו ועמלק הזנבות אלו לוקח והוא. אליו טפלים להיות צריכין שהיו בית הראש נגד זנב בבחינת שהם

דהיינו. מעלה כלפי וזורקן. האמתי בית מהראש מהציק ומרחקים וחותכם במעלה הקטנים שיחלוקו בלבם ומכניס. מאד שמם ומגדיל. למעלה למעלה אותם ומגביה ראשם מהם שעושה

וזה. ל"וכנ האמתי בית הראש שהוא הזה הצדיק שם ולהעלים להסתיר בשביל הכל הצדיק על שכל מחמת כי. בעצמו עצמו לחם ולא. בעמלק הלחם צא דייקא תלמידו ליהושע משה שאמר

שמו ולהעלים להסתיר. האמתי בית הראש שהוא משה בחינת כנגד הוא עמלק של מלחמתו כי האסורים מבית עצמו את מתיר חבוש אין כי. עמו להלחם בעצמו משה יכול אין כן על. ו"ח

. בעמלק הלחם צא יהושע לתלמידו צוה כן על. עצמו שם ולפרסם להגדיל להצדיק אפשר איך ולהסתיר להעלים שרוצה בעמלק להלחם כח לו יש הוא האמת הצדיק של התלמיד דייקא כי

שכתוב וכמו הצדיק גדולת לידע יכולין הצדיק של התלמידים ידי על שדייקא. הזה הצדיק שם היינו. שם עיין הזאת למלחמה מסוגל היה דייקא שיהושע) ב"ע ה"ס בשלח (הקדוש בזהור

. ל"כנ

בני בראשי עמלק המן קליפת בחינת אחרא הסטרא עצמו שהתלבש. קרח מחלוקת בחינת וזה בלבם והכניס שמם להגדיל ורצה. סנהדראות ראשי נ"ר שהיו ועדתו קרח שהם שיראל

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

שם אנשי. שם אנשי מועד קרואי שם שכתוב וכמו השלום עליו רבינו משה על כולם שיחלוקו משה הוא בית הראש על חולקים שהם מחמת דייקא שמם להגדיל דבר הבעל שרצה. דייקא

כל של ויסוד ושורש כלל הוא בית הראש בחינת שהוא רבינו מש שם ולהעלים להסתיר כדי קרח פגם לתקן בפורים עסקו כל היו אחת שפעם ל"ז רבינו מפי ששמענו וזה הקדושה התורה

שהוא זכור פרשת בו לקרות שלפניו בשבת להקדים צריכין פורים קודם כן ועל. שם עיין' וכו עמו להלחם הכח עיקר כי. ל"כנ הזה הצדיק שם שהוא' ה שם להסתיר שרוצה עמלק מחיית

אנת בחינת האמת הצדיק שם בחינת שהוא הוא בריך דקודשא שמא שהוא שבת ידי על הוא תמחה שכתוב כמו. העולם מן עמלק שם למחות התורה צוותה כן ועל. ל"כנ יומא דכולהי שבת שם שהוא' ה שם נגד מלחמתו שכל מחמת דייקא שמו למחות צריכין כי' וכו עמלק זכר את

שם עיקר כי ל"כנ שבת בחינת הוא האמת הצדיק כי .ל"כנ האמתי בית הראש שהוא הצדיק' ה שם יגדל ויותר יותר האמת הצדיק שם שיגדל מה וכל האמת הצדיק השם ידי על נתגלה' ה

שמא שהוא שבת בחינת שזהו ל"כנ הצדיקים בשם משותף יתברך שמו כי. ויותר יותר אבל יומא דכולהי שבת אנת יוחאי בר שמעון לרבי' החברי שאמרו וכמו. הוא בריך דקודשא

בין גדולה קטגוריא ונעשה. בעולם המחלוקת ונתרבה מאד העולם נתבלבל הרבים בעוונותינו שיוכל האמתי הצדיק הוא מי לאמתו האמת יודע האחד שאין עד. בעצמם חכמים בתלמידי

החסידים כל על לגמרי החולקים המתנהגים מתגברים זה ומחמת בשלימות אותו לתקן מאמינים שהם ואומרים מתלוצצים כי ל"זצוק ב"רשכב טוב שם הבעל מימות שהיו והצדיקים

שיאמינו מהצדיק אחד גם אצלם נשאר לא וממילא. זה על זה החולקים כל של דבריהם לכל יסלח יתברך והשם להם יפה כך ולא המדה כך לא באמת אבל. בעולם זאת ליצנות כידוע. בו

. והאמונה האמת אל לבם וישיב זה על להם

ספר ליקוטי הלכות - הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת הלכה ו * י וצריך קום, כ כבוד המ כבוד עצמו ולהרבות ב קום ולמעט ב בוד המ נגד כ בודו כ ל כ ל אדם לבט כ

דו היא ג ענוה ש לוי ב ר ת העק י מרחמם הנ "ל. ש סוף התורה כ ם ב ן להמובן ש מן הכל. ועל - כל י הוא היה ענו מאד מכ נו . כ ה רב דוש היה מש עת הק יך זה הד המש י הראשון ש ר הרב עק

לא יהיה ל נים ש ל פ נו צריכים על כ ל ממ למידים החפצים לקב סות רוח הםהאדם. וכן הת גי על - ידי אי לא יוכלו להתקרב אל האמת, כ וד בודם ב לו כ י אם לא יבט בוד, כ ויברחו מן הכ

י אין אנ בודו , כ בחינת מלא כל הארץ כ לום הוא פוגם ב כבוד עצמו חס וש חפץ ב והוא יכולין ישנ "ל: ר כ עק פר ב כ זה מאד עד ש גם ב אמרו רבותינו זכרונם לברכה. וקרח פ מו ש לדור וכו ' כ

עת הד רך על ידם וסבר ש בודו יתב ה כ ל תג י יקים ש נו דורות צד צאו ממ י ראה ש זה ש וקרח טעה בן ך על ידו . ועל - כ רך יהיה נמש בודו יתב הם לגלות כ ל דוש ש די אמרהק בוד כ ל הכ ראוי לו כ ש

בוד ביל כ ש י אם ב מים כ נתו לא היתה לש ו נ "ל, אבל כ עת מדור לדור כ יך הד יוכל להמש שז גם ב ן סבר העצמו . וקרח פ נו וכנ "ל, על - כ ים יצאו ממ דורות קדוש פה ש צ מאד מאד מחמת ש

ה מש פר ב כ מן עד ש הם למעלה מהז יות ש קש עת. ורצה להבין הכל ונכנס ב יג הד הוא הש ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

פר ב כ רובתורתו , עד ש עבר וכן :עק ת יח צדקנו ש ל סוף יצא מהם מש סוף כ ה דורות עד ש כמ ביק קדוש ונורא מאד עד ל סוף יהיה נולד מהם. ויהיה צד עים וסוף כ ה דורות רש מ רך כ מתו ד נש

א ל הג כ הש על - ידי ל ל ענין קרח. ש כתבי האר "י ז "ל מזה וזה היה כ היה על ידו וכמובא ב תעולם דוש ב עת הק כת הד ל המש נו כ מ מ נו ש ה רב נגד מש בוד עצמו חטא מאד ומרד כ אות כ ת

ראה תלגלו ניו ש ר וכל חזקת טעותו היתה על - ידי ב עק פר ב כ בודו . עד ש י מלא כל הארץ כ כקרים וטעותים עד ל ש ברא לסברא ש נ "ל ועל - ידי זה נתעה מס נו כ דולה יוצאת ממ לת ג לש שת אבותיו ל קדש עקר את עצמו מכ רם ש ג ש לעקר את הכל עד ש ה. ובק כל תורת מש פר ב כ ש

ך הכל לגנאי וכנ "ל. י אצלו נהפ מותם לגנאי וכנ "ל. כ ל ש ן נדרשו עליו כ ים. ועל - כ דוש הקר דולה מן הכל והעק רה הג ר הצ ה. ועק אל בים הג ן והם מעכ רמו החרב ג לבכות על עוונותינו ש

עוו מו ב קו ונתעל ל סת נ יקי אמת ש ד ל הצ קות וההעלמה ש ל ואין מי יעמד נותינו הוא ההסתר ל העש ש . וכן כ קד ית - המ ן ב רמו חרב ג לים וכל חטא העגל ש ל חטא המרג י כ עדינו , כ ב

ם היו על - ל ר כ דב מ רוך - הוא ב דוש - ב סו אבותינו את הק נ חלקת ידינסיונות ש גם המ פרים מזה, יות התורה המדב רש כל פ מובן ב מעו לדבריו. כ ה והתלוננו עליו ולא ש חלקו על מש ש

ה ועל אהרן וכו ' וכן הר לונו העם על מש סוק, וי פ ם ב תוב ש כ מו ש הכ נות. ב ל החרב רם כ . וזה גן רת. ועל - כ יקי אמת והאמת נעד חלקת על צד לות הוא על - ידי המ ר אריכת הג ה עק וכן עת

חינת גם הוא ב ר הפ מר נפש . ועק הוא מחלקתצריכין לבכות ולצעק מאד על זה ב קרח הנ "ל שר אי אפש ם ש עת הם למעלה מד יות ש ש חינת אי "ה ומלא. על - ידי הק ין ב רוד ב ין פ עוש מה שבודו ל כ בט מ י מי ש כבוד, כ ל אחד חפץ ב כ סות וגאות ש א על - ידי ג להבינם וכנ "ל. והכל בי אי לא יפל לעולם אף אם יעבר עליו מה, כ וד קום ב בוד המ הוא כ יק האמת ש ד בוד הצ נגד כ

בודו וכו ' כ י מלא כל הארץ כ הוא כ כל מקום ש יק יכול להאיר בו ב ד "ל. אבל אם חפץ נ הצת האמת מבזה קד נ דורות האלו ש ה ב פרט עת יק ב ד כבוד עצמו אזי אינו יכול להתקרב להצ ב

ין אותו מ חפץ להתקרב אל האמת מבז לך אמת ארצה וכו '. וכל מי ש ן אי אדמאד ונש . על - כר לו כבוד אי אפש חפץ ב בודו וכנ "ל. אבל זה ש ל כ בט י י אם על - ידי ש ר להתקרב כ אפש

ר החרב על - ידי זה עק חינת מחלקת קרח וכו '. ש זהו ב ה חולק ש ם נעש ואריכת ןלהתקרב אף געקה הוא הצ כתבי האר "י ז "ל ש צועק ירמיהו , זכר ה' מה היה לנו . ואיתא ב לות וכנ "ל. וזה ש הג

חינת ירו ב הגב חינת הנ "ל ש ם. הינו ב ן ש ה לנ"ו וכו ', עי חינת מ "ה נתהו ב מ חינת מה. לנו ש על באמר ונחנו ה ש חינת מש הוא ב י האמת ש הרב היה נכלל ב י בחינת מ "ה ש י האדם צריך להיות ב כ

יק האמת הי ד חינת הצ ה ב בחינת מ "ה. ומש ל ישותו ונכלל ב ל כ ט ב קדוש וטהור המ "ה שתכלית ל את עצמו ב ט י - כן ב עבודת ה'. ואף - על - פ ה נוראה מאד ויגע מאד מאד ב קדש ב

גמיו וחטאיו וכו '. אם הו ל אחד יודע פ כ ים ש אר אנש ן ש כ ן וכל ש כ ל ש טול מכ רוצה לחוס אהבה חינת מש יקי אמת ב נים על עצמו להתקרב לצד ל פ י על כ פלותו ופחיתותו האמת צריך לידע ש

י ן כ ם - כ יק להאיר בו ג ד בחינת מ "ה ואז יוכל הצ נים ויהיה נכלל ב ל פ בוד על כ ולא ירצה כי בודו עד ש א חד וכנ "ל. היהמלא כל הארץ כ ל אמת כ י ב חינת מלא ובחינת אי "ה יחד כ נכלל ב

ינים חינת ד הוא ב חינת לנ"ו ש חינת מ "ה ב ה מב רוד ואז נעש ה פ כבוד עצמו עוש אבל החפץ בתבים הנ "ל. וכל כ מבאר ב אנו זהכ חינת 'לנו ' ש זהו ב כבוד ש רוך אחר ישותו וחפץ ב כ מחמת ש

יטה בוד. וזהו , הב ם כ היה לנו ג י חפצים ש יע לנו עד ש אלו הכל מג נו כ ל בוד ש ים על כ ש חושתנו . ח הוראה את חרפ אים לחרפות ובושות רפ כבוד ב חפצים ב י על - ידי ש בוד, כ הוא הפך הכ

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

י אינו יכול להתקרב נו , כ בוד בורח ממ בוד הכ ל הרודף אחר הכ י כ לום, כ דולות חס וש גא ל יקי אמת. ואז ב ד ילנו ידילהצ צ י י אין מי ש הם העוונות רחמנא לצלן, כ חרפות ובושות ש

יקי אמת על - ידי ד תרחק מהצ נ בודו . מאחר ש י מלא כל הארץ כ י עדין ה' עמו כ ויאיר בו , ככבוד עצמו וכנ " חפץ ב ר לש עק התורה הנ "ל ש י מבאר ב כה לזרים וכו '. כ . וזהו נחלתנו נהפ

נ "ל. על - רוד כ תרחק וגרם פ נ לליות העולמות הנ "ל. אבל זה ש ך מכ ירות נמש רנסה והעש הפכה לזרים וכו '. יך ידי זה אינו יכול להמש ן נחלתנו נהפ ירות. ועל - כ רנסה והעש ל הפ פע ש הש

לין עצמנו וישותנו י אנו מבט בוד. כ ן כ מך ת י לש ים, לא לנו ה' לא לנו כ ש ן אנו מבק ועל - כהו חינת לנו ש מו אב בוד יהיה נחזר וישוב לש ל הכ כ בוד ש ן כ מך ת ים לש ש ישותנו , רק אנו מבק

י מלא כל הארץ ה כ ל על - ידי זה יתג ם מלא ש הוא ש חינת ה' הוא האלקים ש הוא ב רך ש יתבבודו וכו ': כ

ספר ליקוטי הלכות - הלכות תערובות הלכה ב *

נו , ועל בוד בורח ממ חינת עבודה זרה, הכ הוא ב בוד עצמו , ש יותר אחר כ רודף ב ל מה ש ן כ - כבוד ד ל חיות מכ י אינו מקב נו , כ ק ממ ל ה בורח ומסת קדש בוד ד י הכ הכ בחינת וכבודי קדש . ב

אמר ל המ רה ש חינת ההסת בוד, מב קות הכ ל חינת הסת ן. ואין לו חיות רק מב לאחר לא אתר תכלית ההסת י הוא סתום ונעלם ב בוד, כ ריחת הכ חינת ב הוא ב תום, ש ר ההס ן עק ועל - כ

ל ענוי הארץ' ל ענוי הארץ", 'כ שו את ה' כ ק אמר, "ב נ מו ש טול, כ חינת ב שובה היא ענוה ב התרך , בוד ה' יתב בוד עצמו , רק על כ ש על כ הוא ענו ואינו חוש ש י כ יקא, כ ש אזיד הוא יכול לבק

בוד ש על כ אינו חוש ש י כ ה, כ תכלית העלי ש לו ירידה הוא יכול לעלות ב י ש את ה', ואפלו כלום, אזי הוא נופל, חס וש ש ם כ רך , אזי ג בוד ה' יתב לל, רק על כ ש מתחילעצמו כ ש ולבק לחפ

בודו . י אזי ועל איה מקום כ טול, כ נ "ל. וכל זה על - ידי הענוה והב תו ותקונו כ - ידי זה עלירך ב בודו יתב ר ונעלם כ על ידה נסת חינת עבודה זרה, ש הוא ב בוד עצמו ש ל כ ט תב מ ש יותרכ

לום, חוץ בוד אחר, חס וש ש כ י ש ה כ חל י מת רך , כ בודו יתב ש כ ל זאת ואזי הוא מבק בט מ ש וכתכלית רך ב בודו יתב ר ונעלם כ חינת עבודה זרה, אזי נסת הוא ב רך ש נו יתב רהממ . עד ההסת

רך , בודו יתב לל מכ י אין יודעין כ רך , כ בודו יתב ש איה מקום כ ש ולחפ אין יכולין אפלו לבק שבוד אחר, חס וש רות כ ב רה על - ידי התג תכלית ההסת ר ונעלם ב י נסת נ "ל, אבל לוםכ , כ

רך , כבוד ה' יתב לל, רק רוצין ב בוד עצמו כ גיחין על כ בוד אחר ואין מש ל מיני כ לין כ בט מ ש כנ פל למקום ש נ רך , מחמת ש בודו יתב עדין הוא רחוק מכ י ש י - פלאזי אף - על - פ , אף - על - פ

כבוד אחר רק אינו רוצה ב י מאחר ש בודו , כ ש איה מקום כ ש ומחפ הוא מבק כן על - ידי שחתונה מאד, אף - על - פ מדרגה הת הוא ב י ש ן אף - על - פ רך , על - כ כבודו יתב - כן הוא יב

נ "ל. תו ותקונו כ בודו , ועל - ידי זה עלי ש איה מקום כ ריך ומחפ בוד עצמו צ לא יחוש על כ שיקא י ד ה, כ תכלית העלי ש לו ירידה הוא עולה ב י ש רך ואז אפלו כ בוד ה' יתב לל, רק על כ כ

לל, אז ד בוד עצמו כ ש על כ אינו חוש ש י יקאכ ה, כ כלית העלי יכול לזכות לבחינת ירידה תל בט י טול, ש חינת ב י אם על - ידי ב ר לזכות לזה כ ה. ואי אפש חינת אי ה היא על - ידי ב העלי

לל בודו כ נ עצמו לגמרי ולא יחוש על כ אלף לא ועל "ל.כ ד אפלו ב ב ן חתיכה הראויה להתכ - כחינת העבודה טרא אחרא, ב ל הס בוד ש חינת כ ד, זה ב ב חתיכת האסור ראויה להתכ ש י כ טל, כ ב

ן אינה יכול בוד העבודה זרה הזרה. ועל - כ ל כ ט תב נ טול הוא על - ידי ש ר הב י עק ל, כ ט להתב

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

תכלית ר ונעלם ב לום, אזי נסת בוד אחר, חס וש ש כ י ל זמן ש י כ נ "ל, כ טרא אחרא כ והסנ "ל. בודו כ ש איה מקום כ ש ולבק לל, אפלו לחפ אין יודעין כ אמר העליון, עד ש רה המ ההסת

נה והבן ו ר הכ ברים. ועק י הד י קצת וכפלת ביל זה הארכת ש י ב ה, כ ברים אלו למעש היטב דר בוד ה' יתב לל, רק על כ בוד עצמו כ ל על כ כ פשוטו לבלי להסת מם כ אמר ך לקי נ מו ש וכו ', כ

י - רך , אף - על - פ בודו יתב פל והוא רחוק מאד מכ נ התורה הנ "ל. ואפלו אם נפל למקום ש בע כל עת להתג נים ב ל פ ש על כ ש ולחפ בק ע כן אל יתיאש עצמו לעולם מל ל ג ל ולכסף ולהתפ

אלו . ועל - קומות כ רך ממ רום איך זוכין לחזר להתקרב לכבודו יתב את עיניו למ רך ולש לה' יתבנ "ל, אמן ואמן: ה כ תכלית העלי ה והחפוש הוא עולה ב ש ק ידי הב

ספר ליקוטי הלכות - הלכות שבועות הלכה ב *

כלית רבו מביאו אל הת בוד אביו מחמת ש דול יותר מכ ג בוד ומורא רבו ש חינת מצות כ וזה בה מדו חכמת התורה ש ל ר הרב הוא ש י עק א וכנ "ל. כ י עולם הב ולא חכמות מתא חכמת הא ילחי

ב לנהג בו סוק אחד וכו ' חי בר אחד או פ י אם ד נו כ ל ממ לום. ואפלו אם לא קב חיצוניות חס ושרב חכ ן רבו מבהק ש כ ל ש אמרו רבותינו זכרונם לברכה, מכ מו ש בוד, כ ר מתו כ נו . ועק ממ

א ר אל דרש הוא העק י לא המ ית חכמה יראת ה'. כ תוב, ראש כ מו ש מים, כ החכמה היא יראת שן: אר לקמ ה. וכל זה יתב עש נתו אל האמת לאמתו ולעשות המ ו כ ש אמת כ לוי ב ר ת אבל העק

רים על ש ים הכ ל ולרדף ולחרף את העני ד בוד וגסות להתיהר ולהתג ביל כ ש רך לא ב רצונו יתבבוד ויקר על - לו כ קב י די ש דינה כ נותנין רק לחשובי וגדולי המ ו ש צוי עכש מ מו ש - ידי זה. כיהם אפלו אם הם אינם הגונים מעש ים כ יהם ועוש חת כנעים ת נ נותנים רק למי ש ידי זה, או ש

ל אינם חונפים אותם ואינם הולכים לכ רים והגונים ש ש ים הכ מורים ולאנש עים ג או רשח לים לקפ ד ת ם הם רודפים אותם ומש אין נותנים להם, אף ג י ש ר לא טובים לא ד דרכיהם אש ב

רנסתם ולב לום.לעםפ ים חס וש יר אבל חי בוד עצמו להתיהר ולחרף הוא מגב ביל כ ש נותן ב ש כלום. פירות חס וש ל כ בות ש חש רים המ ב לו ומתג דקה הרעה ש יותר על - ידי הצ חלקת ב המ

היה בחינת וצדקה ת דקות ב ל הצ ש לו כח למשך לעצמו כ י קון על - ידי האיש אמת ש ר הת ועקם: ן ש ימן הנ "ל, עי ס ם ב באר ש מ מו ש נו , כ ל

ספר ליקוטי הלכות - הלכות ערלה הלכה ה *

אות הוא על - ידי הצ טול הג ר ב י עק נ "ל, כ מון כ מ יותר הוא ב אות ב ר אחיזת הג י עק יקכ דהוא יו. ש חת בו איש ת חינת ש הוא ב חינה הרביעית הנ "ל ש הינו ב אמת, ד זוכה לבחינת מה ב ש

יע למדרגה זאת להחזיק עצמו אינו מג ל זמן ש י כ נ "ל. כ דרגתו כ ה ממ פל וענו למט הש למטחינות הקודמים ואינו יוצא לש ב ש דלות ב ר הג ב בר ש כ י ש ה אף - על - פ טנ דרגתו הק ממ

לש קלפ ר יניקת הש י עק קרבו , כ אות ב נ "ל. עדין יכול להיות חוזר ונעור הג קומו כ ותממחינה הרביעית הוא ב חינת נגה ש מור הוא מב אות הג ל ג לש מדרגות ש חינת ש הם ב מאות ש הט

דרגתו ע ה ממ פל למט חינה הרביעית הנ "ל להיות ש ר הב ב לא ש ל זמן ש ן כ דוע ועל - כ י דיןכלל הכל הוא כ אות ש בירת הג ר ש אמת עק ן ב לום ועל - כ אות חוזר ונעור חס וש יכול להיות הג

חינות ע ב כל הארב אמת ב תכלית ב טול ב בר זכה לבחינת ב כ יק האמת ש ד הוא על - ידי הצפלותו נ ה יש ש ל עצמו ולהרג ל לבט ד ת ש מ פי מה ש ל אחד כ י כ ליא, כ הא ת "ל ובאמת הא ב

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

מו כן זוכה רך והתורה וכו ', כ אב עונותיו ופגמיו ועצם רחוקו מה' יתב יש כ יטות להרג פש בפלותו ופחיתותו וירצה לחוס על נפשו לקרב יש ש רג מ אי מי ש וד י ב יק האמת, כ ד עצמו לצ

ל על שום מני כ אי לא יסת וד ים ב ים נצחי סורי עולם ולזכות לחי יתה עולמית ומי צל ממ עהלהנארי מיני מניעות לעיגו עליו ויבזוהו וכו '. ואפלו ש י תירא ש מ בוד ש ם מחמת כ כל ם כ רב ש

פלותו ו יש מעט מש רג מ לים לגמרי אצל מי ש ט ם מתב ל תו וחותנו ואביו וכו ' כ פחיתותו מאשל ד ת אי יש יו וכו '. ובוד מעש זה העולם ולהיכן נתעה ב בו ב עצמו אפן מעמדו ומצ ורואה ומבין ב

רפואתו ועל - ידי זה יתקרב אל האמ יוכל לעסק ב כל כחו לקרב עצמו למי ש יק תב הינו לצד , דטול ר ב י עק פלותו יותר, כ יש ש מו כן מרג יק האמת כ ד תקרב יותר להצ מ האמת וכל מה ש

מק באר ב מ נ "ל. וכמו ש אמת כ כה לבחינת מה ב ז יק ש ד אות הוא על - ידי הצ אחר וםהגנ "ל: טים לקוטי א סימן י וכו ') כ פ ש ה המ התורה ואל - ידי זה אינו יכול להתקרב אל ועל (ב

עונותינו ה ב פרט עת ע. ב ג שוטה וכמש עיניהם כ ב ב ני אדם. ויהיה נחש לא ילעיגו עליו ב האמת שלך אמת ארצ ש ם ות תקי נ ים ש ך לזרים ויראי חטא נמאסין ההרב בוד נהפ תולל והכ וסר מרע מש

יר אי יכ וד אמת. ב פלותו ב יש ש ר לא טובים ומרג יו אש אב מעש ים אל לבו כ ש מ וכו ' אבל מי של המ ר כ ב ן נקראת ניעותהאמת לאמתו ויש הוא. ועל - כ מקום ש עולם ויתקרב אל האמת ב ב ש

תוב, כ מו ש אה, כ התג ה וכו ' על ש ן יתרה עש מואב, על - כ תוב ב כ מו ש אוה מותרות, כ הגא א מאד וכו ' ג מענו גאון מואב ג אוה ותו ש י ג ה גאוה. כ ם על יתר עש ל וגאונו וכו '. וכתיב, ומש

הוא מותרות ופסלת הגוף חינת קיא צואה ש חינת עבודה זרה, ב ש ב חינת מותרות ממ הוא בר התג עק גדים צואים הנ "ל ש חינת ב רותםב נ "ל. ב אות כ למנע מהאמת הוא על - ידי ג

ר בוד ועק גם והכ ר הפ ן נוגע עק נ "ל. ועל - כ אות וכבוד כ גדים הצואים הוא על - ידי ג גם הב פאות לבש חינת ה' מלך ג בוהים מאד ב ם הם ג רש ש ב גדים ש ב אות הוא ב ר הג י עק גדים, כ הב באות והבלי ל ת סטרא אחרא ש לום על - ידי עונותיו ונופל לגאות וכבוד ד זה חס וש פוגם ב וכש

ה אובד ה וכמ מ חוש כ ראה ב נ גדים כ הב אות הוא ב גם הג ר פ עולמם על - ידי יםעולם הזה עקיטים וכו '. גדים ותכש ך אחר ובאמתרדיפתם אחר ב מש נ ל אדם ש עוסק כ ה הזאת ש עש ל המ כ

אמר נ ל מקום ש חינת כ ל זה העולם הכל הבל ורעות רוח עמל וכעס ומכאובות ב אות וכבוד ש גל אדם מש - חליפי התורה עם כ חת הש ה ת עש ה הנ עש ל המ י כ א צרה. כ ימי אינו אל ויהי באמר אדוננו מורנו חינת מה ש אות וכבוד. וזה ב סף וזהב והכל מחמת ג הרודף אחר אלילי כ

הוא רט "ראשו וכו ' ש ניו "ימ את "פ סוק "ואם "מפ סוד הפ ז ב פורים מרמ נו זכרונו לברכה ש ורבסוק זה מדב י פ בות פורי"ם, כ י ת מו רראש סות הרוח , כ אים על ג חינת נגעים ונגעים ב מב

ל י כ חינות פורים, כ זהו ב ני תולעת, ש סוק, ועץ ארז ואזוב וש ת מצרע על פ פרש רש רש "י ב פ שחינת נ "ל. וזהו ב אות וגסות כ חינת ג הוא ב ת המן - עמלק ש חינות פורים הוא להכניע קלפ ב

עה חינות ארב נין ב הם מכניעין ומתק פלות הנ "ל ש חינות ש ע ב נגד ארב עה מראות נגעים כ ארבנ "ל: סות כ אים על ג ב לכות מראות נגעים ש מ י ש ימי חי אות מראית לכל אדם ב חינת ג עה ב הרש

יטין וכלים סף וכלי זהב ותכש לי כ ר וכבוד יש לו כ ה עש מ בוד מלכותו וכו ' כ ר כ הבלו את עשהט ס ותכלת אחוז וכו ' מטות זהב וכסף על רצפת ב רפ ם, חור כ תוב ש כ מו ש לים שונים. כ מכ

יטין וזהב וכסף ירות וכלים נפלאים ואבנים טובות ותכש ל מיני עש חינת כ ל זה הוא ב כ וכו ', שגדים יקרים ש חינת רואהומיני ב טרא אחרא ב הס ך מה ש ל זה נמש כ י הבלו ש ימי חי האדם ב

די ך אחריה כ היה נמש י די ש ר וכו ' כ הראתו את עש חינת ב עם ב כל פ עה מראה לו ב מלכות הרש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ל ר תקף הנס ש זהו עק רת מזה ש ה מספ גל ל המ לום. וכן כ ד את עולמו על - ידי זה חס וש אב י שסטרא ירותם ד עש אוה ב עלי ג רים הב ב תג מ ש י כ נה, כ נה וש כל ש כל דור ודור ב ה ב עש נ פורים ש

ה כ ים רפואה למ רך מקד מו , ה' יתב ח ש ע ימ עצת המן הרש ראל ב אחרא ורוצים לכלות את ישגוי תו גוי ב תוב, וכת כ מו ש א, כ ה נרג א ליזיל ב ה ובה אב י מנ עצמם, כ הם על ידם ב ונוקם בעל - ידי ל פורים ש תקף הנס ש ראינו ב מו ש מצרים. כ י מצרים ב תוב, וסכסכת כ וכו '. וכמו שתה צרות ר עש י ש ת הרגה וש נ זה עד ש רו זה ב י והמן התג ת ורוש ווש ל אחש אות ש בותרבוי הג

ראש וכו ' ועל - היה הדיוט קופץ ב אותו ש עצת המן על - ידי עצם ג יקא ב ראל ונהרגה ד לישמותת תוב, ת כ מו ש רך , כ ל ה' יתב רכו ש ן ד י כ ך כ לתו העצומה אחר כ עצמו היתה מפ ידי זה ב

ר י אסת לוכה כ ה והמ דל לה הג קת קב ד ר הצ עצמה עקרה אותם ואסת סות ב הג ע רעה ש רשנו זכרונו ל רשו אדוננו מורנו ורב פ רים ש מסת תר איש ב חינת אם יס חינת ענוה, ב , לענין ברכהב

רור' לשון חרות רור, 'מר' לשון מרירות, 'ד חינת מר ד כי, ב חינת מרד ם. וזה ב ן ש ענוה, עיה סובל מרירות ומקט תחל ב לוה ש תן יסורים וסופן ש חל יקים ת חינת צד עצמו יןומלכות ב

כי יצא תוב, ומרד כ מו ש ה, כ ך לחרות וגדל אמת ועל - ידי זה זוכה אחר כ פלות ב תכלית הש בר לפני מ תהד תוב, אל ת כ יתו . וכמו ש בר מראש י טוב אחרית ד לך וכו '. כ פני המ י טוב לך מל כ

דות רעות ל המ נגד כ ל האדם לעמד כ יון ובחירה ש ס ר הנ י זה עק ה וכו ': כ אמר - לך עלה הנה ל רי ועל - ידי זה יזכ ע קלפות הקודמין לפ כין מאלו הארב מש ריהנ דות רעות פ ל המ . וכלל כ

ל לל כ י כ חינת אין, כ רה ענוה, ב עק הוא ההפך מהתורה ש הוא עבודה זרה, ש גאות ש לולים ב כאין סוף וגאות ה היה נכלל ב י טול עד ש תכלית הב ל עצמו ב י יהתורה הוא לבט א ההפך מזה. כ

פלות הנ "ל, חינות ש ע ב רם על - ידי ארב ב ריכין לש צ ע קלפות הנ "ל ש ל הארב לול מכ אות כ גים ש דולים ובינונים וקטנ נגד ג פל וקטן כ הינו להיות ש חינות ועוד צריך להקטין הםד לש ב ש

נ "ל. יו כ חת בו איש ת בחינת ש דרגת עצמו ב ה ממ עיניו למט פל ב היה ש י ל את עצמו עד ש ולבטע קלפות הנ "ל, נגד הארב חינות הם כ ע ב יואלו הארב אות למעלה כ ש לו איזה ג י מי ש

ם, ל ים ובאמת הוא קטן מכ מות עצמו לגדולים או לבינונים או אפלו לקטנ רוצה להד דרגתו ש ממלש חינת ש דרגתו . זהו ב עיניו למעלה ממ דול ב אותו הוא ג ים. ומחמת ג טנ ק ב י הוא קטן ש כ

אות וגדלות, חינת ג ם ב ל כ חת ורוח סערה ש דול ואש מתלק הם ענן ג מאות לגמרי ש קלפות הטבוה חינות הג לש ב ש אות ב רוצה להתג דולים ובינונים יםרעש ומחלקת ש חינת ג הם ב נו ש ממ

לש ל הש אמת הוא קטן מכ ב פינחס. ש כר כ ש ש ה זמרי ומבק ה מעש חינת עוש ים וזהו ב וקטננ ה עצמו כ מ עיניו ומתד אה ב חינות הנ "ל והוא מתג םב לש קלפות גד חינת ש ן הוא ב . ועל - כ

ת חטא אדם הראשון היה חל ת יותר מחמת ש רור זה ב י האילן צריך ב מאות לגמרי הנ "ל. כ הטחש הם הנ הכניס ב אות ש עת טוב ורע. וכל חטאו היה על - ידי ג הוא עץ הד על - ידי האילן ש

דמוני ש מות עצמו לעליון,אמרהק אות ולעלות ולהד רצו להתג אלקים, ש וזהו להם, והייתם כחינות הנ "ל ע ב ארב אותו ב ר ג ב ל עצמו ולש זוכין לבט ש י כ ריו . כ ית תאכלו את פ נה החמיש ובש

לול הם כ ב ע קלפות הנ "ל ש בירת ובטול הארב חינת ש הוא ב דוע . אזי יםש י דות רעות כ ל המ כהם ע יסודות, אש , רוח , מים, עפר, ש הם שרש הארב ם ש ע אותיות הש ארב לל ב הוא זוכה להכ

ע קלפות הנ " ביבם הם הארב ס ר ש חינת דומם, צומח , חי, מדב ברר לב י רם עד ש ב ריכין לש צ שעיניו הוא קטן ב ש רוך הוא ואז כ ם ב ע אותיות הש ארב היה נכלל ב י עה יסודות עד ש ל הארב כ

חי ע ב ה מארב דוע נותלמט י הוא למעלה מהכל כ ל יו "ד ש בחינת קצו ש הנ "ל אזי הוא נכלל ב

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

נה תוב, ובש כ מו ש כל מקום, כ רות ב ר לאכל הפ לל. ואז מת ם אין שום אחיזת הרע כ ש שית ת חינת יסוד אכלו החמיש הוא ב ל יו "ד, ש חינות קצו ש נגד ב ית זהו כ נה החמיש ריו . ש את פ

זוכין ש י אז כ עה יסודות. כ ל הארב ל כ הוא שרש וחיות ש יק יסוד עולם ש חינת צד שוט, ב הפפע ורב טוב רכה ותוספות ש ך עליו ב אות לגמרי ולבא לתכלית הענוה אז נמש ל הג לבט

בואתו . 'להוס חינת להוסיף לכם ת הוא זעיר הוא רב. וזהו ב בחינת מאן ד חינת יוסף, יףב ' זה ביט הוא ל חינת 'ויוסף הוא הש דוע ב י רכות כ עות והב פ ל ההש נו כ מ מ יק יסוד עולם ש חינת צד ב

ל עולם כ ב ני אדם ש ל ב הם כ ל עם הארץ ש כ יר לכל עם הארץ', ש ב ש יונקים חיותם םהמבחינת הוא ב י, ש חינת יסוד החמש הוא ב חינת יוסף ש הוא ב יק ש ד עתם רק מהצ פ לים הש ומקב

י אם על - ידי אין זוכין לזה כ עה יסודות ש כל הארב עלם ב הוא החיות הנ ל יו "ד, ש קצו שפי מה ל אחד כ י כ ליא, כ הא ת נ "ל. והא ב חינות כ ע ב כל הארב פלות ב כלית הענוה והש ת

בר זכה כ י ש יק האמת ד מו כן הוא זוכה להתקרב להצ אמת, כ פלותו ב יש ש ל עצמו ומרג בט מ שי י, כ יק האמת ד ת הצ ר מעלת וגדל זה עק בחינות מ "ה לגמרי ש חינות ב כל הב לתכלית הענוה ב

תק מ ל מה ש אמרו רבותינו זכרונם לברכה. וכן כ מו ש ם, כ ל דולה מכ יק רבענוה ג ד יותר להצל ר התרחקות כ י עק קונו , כ ל ת זה כ אמת ש מו כן הוא זוכה יותר לבחינת ענוה ב ונכלל בו , כ

ר הוא מחמת ג ל חיותו העק הם כ יקי אמת ומהתורה ש ד רך ומצ ך אותאדם מה' יתב מש נ וכבוד שה נ "ל ואז יזכ אות כ חינות ג ל הב נו כ ל ממ ל לבט ד ת ל אדם להש חינת ערלה הנ "ל וצריך כ מב

בואתו וכו ' וכנ "ל: ריו להוסיף לכם ת ית תאכלו את פ נה החמיש חינת קריעת לבחינות ובש וזה ביתיני. אמר מי ה' וכו ' לי יאורי ואני עש אות ש חינת ג רעה ב י פ ה, כ ה מש ים - סוף על - ידי מט

ל היה ענו מאד מכ ה ש ה היתה על - ידי מש אל ן הג חינת האדםועל - כ ואמר ונחנו מה, בהפך ה היה קריעת ים - סוף ש אל מר הג ר ג ן עק נ "ל. ועל - כ חינות כ כל הב פלות ב כלית הש ת

ע ים עצמו כ ש י בחינת עפר ש ר הענוה הוא ב י עק ה, כ ש ים הם למעלה מהעפר פרים ליב והמי ל חינת המון ורעש ג הוא ב אות ש ם מתחיל הג הוא למעלה מהדומם. וש נגד הצומח ש הם כ ש

ז יו. ש ל רומם ג תוב, ות כ מו ש אים עצמם, כ ין ומתנש רועש ם ש תוב, הו הי כ אות. וכמו ש חינת ג בחינת יסוד הוא ב ם ש בול לי ם חול ג רך ש יו וכו '. אבל ה' יתב ל שוא ג ם ב גאות הי ל ב ה מוש את

אות עם ואינם יכולים להתנש כל פ אותם ב ר ג ב ש מ תוב, והמו ולצאתהעפר ש כ מו ש בולם, כ מגן אות. ועל - כ חינת ג הוא ב רעה אחריהם ש רדף פ יציאת מצרים ש ן אז ב יו וכו '. ועל - כ ל ג

י א. כ יותני אי על ג ם אונקלוס, ארי אתג רג ת אה. וכמו ש י גאה ג ירה לה' כ ירה, אש התחיל השן סים, ה' ימלך לעולם ועד, אות וכנ "ל. ועל - כ בירת הג חינת ש ר קריעת ים - סוף היה ב עק

חינת ה' מ ה, ב קדש חינת מלכות ד י לך ב עולם, כ ב אות ש ל הג ל כ ר ומבט ב הוא מש אות לבש ש גה מוצא ענותנותו ם את תו ש דל מקום ג בחינת ב כלית הענוה ב רך הוא ת מלכותו וגאותו יתב

י וכנ "ל: חינה כ הינו ב אמת, ד זוכה לבחינת מה ב יק ש ד אות הוא על - ידי הצ טול הג ר ב עקנ "ל. דרגתו כ ה ממ פל וענו למט הוא ש יו. ש חת בו איש ת חינת ש הוא ב יהרביעית הנ "ל ש ל כ כ

ר ב בר ש כ י ש ה אף - על - פ טנ דרגתו הק ה ממ יע למדרגה זאת להחזיק עצמו למט אינו מג זמן שנ "ל. עדין יכול להיות חוז קומו כ חינות הקודמים ואינו יוצא ממ לש ב ש דלות ב אות רהג ונעור הג

מור הוא אות הג ל ג לש מדרגות ש חינת ש הם ב מאות ש לש קלפות הט ר יניקת הש י עק קרבו , כ בר ה ב לא ש ל זמן ש ן כ דוע ועל - כ י חינה הרביעית כ הוא ב חינת נגה ש חינהמב הרביעית הנ "ל ב

אמת ן ב לום ועל - כ אות חוזר ונעור חס וש דרגתו עדין יכול להיות הג ה ממ פל למט להיות ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

בר זכ כ יק האמת ש ד לל הכל הוא על - ידי הצ הוא כ אות ש בירת הג ר ש טול העק לבחינת בפי מה ל אחד כ י כ ליא, כ הא ת חינות הנ "ל ובאמת הא ב ע ב כל הארב אמת ב תכלית ב ב

אב עונותיו ופגמיו ועצם רחוקו יש כ יטות להרג פש פלותו ב יש ש ל עצמו ולהרג ל לבט ד ת ש מ שיש רג מ אי מי ש וד י ב יק האמת, כ ד מו כן זוכה לקרב עצמו לצ רך והתורה וכו ', כ מה' יתב

סורי עולם ול יתה עולמית ומי צל ממ פלותו ופחיתותו וירצה לחוס על נפשו להנ ים זכותש לחילעיגו עליו י תירא ש מ בוד ש ם מחמת כ כל ם כ רב ל על שום מניעה ש כ אי לא יסת וד ים ב נצחי

ם מ ל תו וחותנו ואביו וכו ' כ ארי מיני מניעות מאש ליםויבזוהו וכו '. ואפלו ש ט לגמרי אצל מי תבזה העולם ולהיכן בו ב עצמו אפן מעמדו ומצ פלותו ופחיתותו ורואה ומבין ב יש מעט מש רג מ ש

יו וכו '. מעש נתעה בי התורה הנ "ל. כ ם ב באר ש מ מו ש גדים הצואים כ כין מהב רך נמש ניעות מעבודת ה' יתב ל המ כ

גדים הצואים ש הב נא ש א וסכרא לירד ר חנה רמא כופת ר ב ה ב כו על מאמר רב מש על - ידי נהיא ה ש דש ינו לבין הק מו נהר ב ים וכו ' הם מפסיקים כ סכ ניעות והמ ל המ הם כ מ עונותיו ש

גדים הצואים למנעו מ ל הב רות ש ב ר התג ם ועק ן ש ראל, עי חינת ארץ - יש רך ב י ד ים האמת החיים אמת ויש פלותו ב יש ש רג י אי מי ש וד י ב ל עולם הזה, כ ה ש אות וכבוד המדמ הוא על - ידי ג

אי וד ים ב עונותיו ותאותיו ופגמיו הרב ש ילך אל לבו איך הוא מלכלך ב על ידיו ועל רגליו ויבקבגדים ש ב י מי יוכל לסבל להיות מלב חלואי נפשו , כ א ת יוכל לרפ י ש כל כחו את רופא האמת ב

לין את ד עצמן מבלב גדים צואים ב פים. אך הב ה עתו צואים ומטנ עוש מין את לבבו עד ש ומעקגאות וגסות הרוח . ל העולם הזה ונופל ב כבוד ש יו. וחפץ עדין ב לא ידע את טנוף מעש עצמו כ

עיניהם ועל ב ב ני אדם. ויהיה נחש לא ילעיגו עליו ב - ידי זה אינו יכול להתקרב אל האמת שלך אמת ארצ ש ם ות תקי נ ים ש עונותינו הרב ה ב פרט עת ע. ב ג שוטה וכמש תולל הכ וסר מרע מש

ר לא יו אש אב מעש ים אל לבו כ ש מ ך לזרים ויראי חטא נמאסין וכו ' אבל מי ש בוד נהפ והכל המ ר כ ב יר האמת לאמתו ויש אי יכ וד אמת. ב פלותו ב יש ש עולם ויתקרב ניעותטובים ומרג ב ש

ש חינת מותרות ממ אוה הוא ב י ג ה גאוה. כ ם על יתר עש ל הוא. וכתיב, ומש מקום ש אל האמת בגדים צואים הנ "ל חינת ב הוא מותרות ופסלת הגוף ב חינת קיא צואה ש חינת עבודה זרה, ב ב

ר התג עק רותםש נ "ל. ואז מצטרפין אצלו אותיות התורה ב אות כ למנע מהאמת הוא על - ידי גאמרו מו ש ית לו התורה סם מות, כ בחינת לא זכה נעש צרופים אחרים להפך מן האמת ב ב

מת סוק וש ברות םרבותינו זכרונם לברכה על פ בות רעות והס חש ל המ כין כ ם נמש וכו '. ומשר וכו '. כים ארחות יש תוב, המהפ כ מו ש רך האמת לאמתו , כ ה מד תעים את הרב הפוכות המ

ך על - ידי כלוכתיב, הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע וכו '. ו מש נ אות ש א על - ידי ג זה במו נו , כ קת ממ ל אות חכמתו מסת י על - ידי ג נ "ל, כ ניעות כ ל המ ם כ ש מ גדים הצואים ש הב

ל סת נ אמרו רבותינו זכרונם לברכה, הינו ש ברות קש יות ונוטה לס נו חכמות התורה האמת ממי אם על - ידי אין אדם זוכה לתורה כ התורה הנ "ל ש בר מבאר ב י כ ההפוכות מן האמת, כ

יק אז ד חינות הנ "ל ש ע ב כל הארב י ב פלות אמת למות עד אש תכלית הש תורה ב זוכה לעסק בשובה וגרים וכו '. ולזכות לזה עלי ת ראל וכו ' ולעשות ב מות יש י נש רש ש יוכל להאיר ב ש

הוא ענו ב י ש יק האמת ד י אם הצ למות אין זוכה כ ש נו אמתב ה רב בחינת מש בחינת מ "ה, ב בנים ל פ ישו על כ רג י יק הזה צריכים ש ד תעוררים להתקרב לצ ל אלו המ ם כ לום. אבל ג עליו הש

ר להם להתקרב לא זה אי אפש י ב אמת, כ פלותם ב ללש גדים הצואים ימנעו אותם כ י הב , כ

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

בו אצלו צרופי אותיות התורה תערב נ כים על - ידי ש ניעות נמש ל המ ר כ עק וכנ "ל. נמצא שסברות הפו עתו ב ב ד על - ידי זה נתערב הם ש גם ב פ ניעות כותש ל המ ם כ ש מ ודעות זרות ש

תורה כולים לעסק ב י יקי אמת ש ד קון על - ידי הצ ר הת ן עק נ "ל. ועל - כ רם מניעות המח כ עק שר צ פי מה ש למות כ ש ל אותיות התורה ב אירו כ י ראוי עד ש ה כ קדש לעורר ולהקיץ אלו יכיןב

ים חדוש יק צריך לצרף אותיות התורה ב ד י הצ למות כ ש תשובה ב תעוררו ב י פשות עד ש הנם ולהוליכם ולהדריכם רש תרחקו מש נ פשות ש ריך לתקון אלו הנ צ פי מה ש עם כ כל פ נפלאים ב

ריכים קון הצ ם וכפי ת מן וכפי שרש נפש פי העת והז ריכים כ ר ובעצות טובות הצ ש דרך הי בש ול אמת לחפ ביל זה צריכין ב הם ובש גמו ב פ גמים ש ש להפ זה: בק י כ יק אמת מאד מאד אחר צד

ראל על - ידי ע ר עונות יש היה צריך לכפ ן הכהן ש ה בודתו ועל - כ הנ גדי כ היה צריך ללבש באות וכבוד גדים הצואים הוא על - ידי ג גם הב ר פ גדים הצואים הנ "ל. ועק גם הב ן פ ר ולתק לכפ

גד הב בוד ב גם והכ ר הפ ן נוגע עק נ "ל. ועל - כ ם הם יםכ רש ש ב גדים ש ב אות הוא ב ר הג י עק , כלום על - ידי עונותיו ונופל לגאות זה חס וש פוגם ב אות לבש וכש חינת ה' מלך ג בוהים מאד ב ג

אות והבלי עולם ה ל ת סטרא אחרא ש חוש זהוכבוד ד ראה ב נ גדים כ הב אות הוא ב גם הג ר פ עקיטים וכו '. גדים ותכש ה אובדים עולמם על - ידי רדיפתם אחר ב ה וכמ מ כ

ה סובב על ענין דוש ה הק גל ל ספור המ י כ ורוש וכו '. כ ורוש הוא אחש ימי אחש חינת ויהי ב וזה בחינת ג הוא ב עה ש רה מלכות הרש ב רת תקף הנס איך התג ספ מ חינת עבודה אותזה. ש הוא ב , ש

אות ליות הם על - ידי הג רות וכל הג ל הצ ר כ י עק לום. כ ראל חס וש זרה ורצה לכלות את ישנ "ל. וזה י אם על - ידי ענוה כ אין אדם זוכה לה כ הוא הפך התורה ש ורוש , ו ש ימי אחש , ויהי ב

ל ראש ובן אמרו רבותינו זכרונם לברכה אחיו ש אות. וזהו מה ש חינת ג עה ב הינו מלכות הרשעה ונלכ רוכים אחר מלכות הרש כ ל אותם ש כ ל ראש , הינו ש ילו ש בחינת דיםג גאות הם ב ב

ן ירים חינת על - כ אות ב אות והתנש חינת ג ל ראש . 'ראש ' זה ב ילו ש ל ראש ובן ג אחיו שאד אות ב כניס ג מ חש ש הוא זהמת הנ ית גוים עמלק ש חינת ראש זהו ב חינת םראש , ש הוא ב ש

ל ראש ילו ש ל ראש ובן ג חינת אחיו ש גאות הוא ב ד ב לכ נ פי ש אות וכל אחד כ ראש והתנשאו ל ג ם מקב ש מ סטרא אחרא ש אות ד ת הג חינת שרש מד סטרא אחרא ב הוא ראש ד . וזהו , תו ש

דול ועד קטן, כל אדם מג ש ב אות הרעה מתלב ת הג ד מ ורוש המלך מהדו ועד כוש , ש הוא אחשאות. בזים יש להם ג ים והנ טנ אפלו הק חוש ש ראה ב נ נו כ אמר אדוננו מורנו ורב חינת מה ש וזה ב

י הוא ראש רט "ראשו וכו ' ש ניו "ימ את "פ סוק "ואם "מפ סוד הפ ז ב פורים מרמ זכרונו לברכה שסוק זה מדב י פ בות פורי"ם, כ רש רת פ מו ש סות הרוח , כ אים על ג חינת נגעים ונגעים ב מב

חינות ל ב י כ חינות פורים, כ זהו ב ני תולעת, ש סוק, ועץ ארז ואזוב וש ת מצרע על פ פרש רש "י בעה חינת ארב נ "ל. וזהו ב אות וגסות כ חינת ג הוא ב ת המן - עמלק ש פורים הוא להכניע קלפ

עה מראות חינות ארב נין ב הם מכניעין ומתק פלות הנ "ל ש חינות ש ע ב נגד ארב מראות נגעים כנ " סות כ אים על ג ב : לנגעים ש

ספר ליקוטי הלכות - הלכות ברכת השחר הלכה ה *

ע וכו ' לעם הרש ל ב ל אברהם אבינו לתלמידיו ש למידיו ש ין ת רק ה) מה ב חינת (אבות פ וזה בבריהם ה י הנ "ל מובן ד ים, אך על - פ מפרש מבאר ב מהין על מאמר זה כ הכל ת יםש דוש קצת. ק

תם עין טובה ורוח ד מ לום ש ל אברהם אבינו עליו הש למידיו ש ין ת ב אר החלוק ש ה ב חל ת י ב כ

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

לו הם כ בוד ש אוה והכ נאה והת רוכים אחר הק אינם כ פלה ש י ליםנמוכה ונפש ש דבריהם אלו . כ בחינת אוה הוא ב פלה הפך הת אין עינו רעה לקנא את חברו . ונפש ש נאה ש עין טובה הפך הק

מדרש רב אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ב מו ש לעם כ ל ב היה נפשו הנפש רחבה ש רק ב) ש פהוא בוד ש סף וזהב וכו '. ורוח נמוכה הפך רדיפת הכ יתו כ ה מלא ב רחבה להתאוות ממון הרב

ת ל טוב הם ב לולים מכ הם כ ה ש דות טובות האל בוה . וכל המ אות ורוח ג ל אברהם למידיוג שרודפים ע הם עין רעה ונפש רחבה וכו ' ש לעם הרש ל ב למידיו ש לום. ולהפך ת אבינו עליו הש

למידי ין ת ך מה ב א אחר כ נ אל הת בוד וכו '. וש אוה והכ נאה והת ל אברהם לתלמידיו ואחר הק שי הלא אנו בר לו האדם. כ י ר ש ש רך הי יניהם. ואיזה הד ר לידע מה ב לומר איך אפש לעם, כ ל ב ש

ן יק ל אברהם אבינו כ למידיו ש הם ת מקרה אלו הטובים ש כ הם רהרואין ש לאלו הרעים שכים הם רוצים, וגם עם המהפ הם מה ש רך עמ ם יתב י אלו גומר הש ע. כ לעם הרש ל ב למידיו ש ת

ים י) הל תוב (ת כ רך למלאת רצונם וכמו ש ם יתב ר גומר הש יארחות יש יט כ ב ה עמל וכעס ת אתרך לילך , על איזה ד אין יודעין ב בירא ש א ב ת ן נפל פ ם. ואם כ רש רש "י ש פ ידך , וכמו ש לתת ב

חון אינו ס צ י הנ ה לברר האמת, כ אי קש וד י ב א כ נ ם הת יאמרו ובלזה סי את האמת, וכל מה של למידיו ש י ת סוף, כ הם, אך החלוק הוא ב ל ף ש רור יהפכו הכל אל האמת המזי להם אמת ב

א ותלמידיו ין העולם הב עולם הזה ויורש לאברהם אבינו נוחלין ב ע יורדין לבאר ש לעם הרש בים. י ים אמת יו חי ש לו אמונה חי י י רק מי ש עולם הזה הכל רואין כ ם ב י ג חת, כ חנקין ש ופרק הנ

ל עובדי כוכבים, לפיכך נתנה התורה ם ש עת יעה תורה לסוף ד לילי אומר הג י יוסי הג איתא רבמע לו , ופרש רש "י נתנה התורה ש אמצע הרקיע אל ת ה ב אפלו מעמיד לך חמ ה , ש לה ב ממש

כתיב ונתן לך אות או רצונו , ד ה כ ל ועוש ראה אותו נביא מוש לומר אפלו ת ה , כ לה ב ממשיע , והבן מאד: חירה מג ה כח הב ה וכמ מ ך לענין הנ "ל, עד כ י ל זה ש מופת, כ

ספר ליקוטי הלכות - הלכות יין נסך הלכה ד *

ר ים. ועק ברי אלקים חי כין ד הפ מ ש תורה, הוא כ ב ל העברות ש יותר מכ דול ב לקול הג גם והק הפאמר, "הוי האמרים לרע טוב ו נ מו ש קר לאמת, כ קר והש כין האמת לש מים לטובומהפ רע, ש

ראל וכל י על - ידי זה מטעין את יש רוע מן הכל, כ זה ג ך וכו '", ש ך לאור ואור לחש חשל אחד וזה העולם, רחמנא לצלן, הוא אורב וחותר על כ בר וערמתו ש על ד רות הב ר התג עק

יותר, יותר אורב עליו ב דול ב הוא ג נהיגים וכל מי ש דולים והמ וכמו ואחד. וביותר על הגיל י הגד סוק (יואל ב), "ועלה באשו ותעל צחנתו כ רשו רבותינו זכרונם לברכה על פ ד ש

גדולים, ט ידו ב ש פ לות על - על לעשות", ש רות, רחמנא לצלן, וכל אריכות הג - ידי זה וכל הצעובר נפשו נגעי לבבו ומכאוביו מה ש פרטיות ב ל אחד ב כלל. וכן יודע כ י זה יודעים ב ידי זה, כ

ל אחד עניןעל כ אות נאוף, ב הוא ת ין, ש בעים אמ ל ש הוא רע הכולל ש אוה הרעה הזאת ש התדולי גמו מאד, רחמנא לצלן, זולת ג פ ה ש כיח הרב ענין זה וש ראוי ב ם אחד נקי כ ר אין ג אש

י ד בורתם קיםהצ י עצם כח ג ארות אמת התפ ארו את עצמם ב התפ מבחרים, יחידי הדורות שכלו ואפלו דברי רבותינו זכרונם לברכה, אבל רב העולם כ ענין זה וכמבאר ב תם ב וקדש

רים ו ש יקיםהכ ראוי.צד ים כ ר קצת אינם נקי ר ועק נהיגים אש דולים והמ לקול על - ידי הג הקירים את מקומם ם אינם מכ זה, אף ג י להם ב אוה הנ "ל. ולא ד ת ראוי ב ים כ אמת אינם נקי ב

בו אות והכ אות ההתנש ם וחותרים דמחמת ת חת אינם נכנעים ת רים ש ש הכ אים ב תקנ מ , עד ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

גמים. ל החסרונות והפ הם כ ש ולמצא ב עין רעה לחפ הם ב נים ב הוא רוצה ומי עליהם ומעי שרך מימי ד י אמת ת ית ולקרב את עצמו לאנש כליתו האמת אמת, לחשב על ת ר ב ש להיות איש כ

היו לפנינ יקי אמת ש ד לו מצ ר קב אש אמת כ תורת ה' ב ל ו ההולכים ב ר לו לעמד נגד כ , אי אפשש י אם על - ידי מסירת נפש ממ מים עליו, כ .הק

י על - ידי על עוכרינו , כ י זאת היה ב ם, כ נאת חנ חלקת וש לות על - ידי המ ר אריכת הג ן עק - כלות על - ינן ומאריך הג ד ב אמרו רבותינו זכרונם לברכה, ועדין מרק מו ש ני, כ ית ש זה חרב ב

צוי מ רית ש גם הב ה עוונות ובפרט פ ים יש הרב עוונותנו הרב ב י ש י אף - על - פ יותר, כ ידי זה בכל ב יק האמת ש ן על - ידי צד ק י - כן הכל היה מתת א, אף - על - פ יל להב רך יצ מאד ה' יתבם, אך ל נם כ רכיהם הרעים ולתק יבם מד ים להש י ים אמת רכים קדוש ראל ד יש הוא מאיר ב דור ש

י בודה ש לו כח הזה, כ י יק האמת ש ד ט לארכו ולרחבו להרחיק מאד מהצ ש בר התפ על ד הבגדולי ש ב התלב קותו , עד ש ל יו ולאחר הסת חי לוים אליו, ב ל הנ קרים וכזבים, עליו ועל כ עליו ש

אלו חכמים צוה לרדפם ולהדפם וכו ' וכנ "ל. וכל זה מחמת ש מ הם ש הכניס ב הדור. עד שנ "ל, מיד כ כין האמת ת הם מהפ דין יהודאין, ש נהיגים החולקים, הם חכמים ש הם המ עיניהם ש ב

צר הרע וכנ "ל. ר כח הי ם עק י מש כדין ועל הש עותים הנ "ל, ש ם העכו "ם כחם מט י ג טול, כ ראל אין לה ב ל יש ן עבודה זרה ש - כ

ז י אומרים ש ריכין לעבד עבודה זרה, כ צ אומרים ש ך , עד ש ל כ רצונו , חס היהודאין מטעין כקרין ליה אמרו רבותינו זכרונם לברכה, ד מו ש רך כ ה' יתב ם העכו "ם מודים ב י ג לום, כ וש

ל כין האמת כ הם מהפ עבודה זרה. נמצא ש רצונו ב אומרים ש א, רק ש אלקי ך אלקא ד עד כראל. וכל זה על - ן נבט את יש צוה לעבד עבודה זרה. ובדרך זה החטיא ירבעם ב מ אומרים ש ש

תורה מ דול ב י ירבעם היה ג יותר, כ תלמידי חכמים ב ים ב ש תלב מ דין יהודאין ש מו אדידי ש , כה למה חדש ש ה ב ס סוק (מלכים א, יא, כט), "והוא מתכ אמרו רבותינו זכרונם לברכה על פ ש

צר ה הוא הי ר כח עבודה זרה ש י עק ל כחו רק רעוכו '. כ מות לד, יד) 'אל אחר' כ קרא (ש נ שראל, יש ש כת מי העבודה זרה נמש ש ן כ נ "ל. ועל - כ דין יהודאין כ ראל על - ידי הש ש יונק מי ש כרפה ולעקרה טול עולמית וצריכין רק לש ן אין לה ב יותר. ועל - כ סטרא אחרא ב דול ד לה כח ג

רש ה, . ומן הש בחינת מש הם ב יקים ש ד דולי הצ ל ג חירה ש ך מהב חירה נמש ר שרש הב עקחירה ל הב לש ת ם נש ה, ומש דש יך הק המש עתו , ש ה הוסיף יום אחד מד בחינת מש חירתם רק ב ב ש

חינה ב ל אדם יש לו איזה ב ם כ ן ג ראל, ועל - כ ש ריך העלםלכל אחד מי צ חינה זאת ש מברך עתו מאד לה' יתב ן ד יק האמת ולא יטעה את עצמו ויכו ד רך והצ להבין מעצמו רצון ה' יתב

רך ן אמר ה' יתב אדם רוצה לילך וכו '. ועל - כ דרך ש י ב ל עצמו לגמרי וכו ', כ בט י עד שארים די", והלואי היו נש ה פה עמד עמ ברים ה), "לך אמר להם שובו לכם לאהליכם, ואת (ד

ר על - ידי בר והעק על הד רות הב הם וכו ' ועל - ידי גדל ההתג רה ב בר התג על ד זה, אך הב באמרו רבותינו מו ש יר להם עריות, כ די להת ל העגל כ עבודה זרה ש החטיאם ב אוה זאת עד ש ת

רך . על - ידי זה סו את ה' יתב נ ה חטאים ונסיונות ש ך לכמ או אחר כ זכרונם לברכה. וכן באת הכ עצמו טעה ב לום, ב נו , עליו הש ה רב ם מש ג נה, ש ד את לב מת ק יהולל חכם ויאב העשהיה ה הוסיף יום אחד וכו ', ש בחינת מש ן ב ה גם כ ל טעותו ובחירתו היו עת אי כ הצור, ובוד

ענין מי ה ב פרט עת היה עליו, ב חלקת ש ל עצם המ לבול ש רך . ומגדל הב עת ה' יתב ן ד צריך לכורך , ועל - ידי זה נימיות רצון ה' יתב ן פ נו ולא היה יכל לכו ם ממ מריבה על - ידי זה נתעל

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

נו מ מ את הצור ש ן הכ כל דור, ומתק ראל ב ן את יש רא, ומתק כל ד ה ב מש טותא ד ש ק. ואתפ ל נסתך מב מש נ א על - ידי טעותים הנ "ל, ש ב נ "ל, ש חלקת כ ל המ אדם רוצה לילך חינתכ דרך ש ב

דין יהודאין מאד: על - ידי זה מטעין הש וכו '. ש

ליקוטי הלכות - הלכות בשר בחלב הלכה ה ספר* י ם כ ג לא האמינו ש ה ותלמידיו, על - ידי ש כבוד מש גמו ב פ ר חטא העגל היה על - ידי ש עק

מ ים וקי בריו חי ך ד ם אחר כ יק האמת, ג ד חינת הצ הוא ב ה ש קות מש ל לעד וצריכין יםאחר הסתמו מים לעולם, כ ר הם קי ים אש ברי אלקים חי בריו הם ד י ד מיד, כ ברי תורתו לנצח ת ם ד לקי

היו סבורים ש גם העגל היה; ש ר פ י עק אמר, "ודבר אלקינו יקום לעולם", כ נ ברש ה, כ מת משה וכו '". ואז אמרו לאהרן, "קום ש מש י בש רא העם כ סוק, "וי פרוש רש "י על פ מובא ב מו ש כ

ה האיש לא ידענו מה היה לו ", הינו י זה מש ר ילכו לפנינו כ ה לנו אלהים אש עשו עש עצמם שחינת ה אינם יודעים מה הוא, ב ענין מש עצמו , רק הם אומרים ש ה ב אלו אינם חולקים על מש כ

מ ש אחר ב ם, צריכין לבק בר מת, לדעת כ ה ש ה האיש לא ידענו וכו ', רק עת י זה מש קומו כלו אותם עליהם לרב ב ק י הערב רב ש עצת ראש שות על - ידי זה ב ב ש דעותיהם המ ונבוכו ב

מאה מות הט היו יכולים לעשות מופתים על - ידי ש ה עד ולראש , מחמת ש אמרו , "קום עש שפניהם ל ה ש מ לא האמינו ב ר חטאם וטעותם היה על - ידי ש ר ילכו לפנינו ", ועק לנו אלהים אש

לו ב ק ה אמת ש הוא תורת מש ן, ש רור וזך ומתק סמוך אמת, ב מים ב ים קי דוש למידיו הק ועדין תרך אל מהם הד ים ולש דוש ה, היה להם לילך לתלמידיו הק ת מש מ וכו '. ואפלו לפי טעותם ש

י ה ה , אבל ראש ר ילכו ב עצת ערבאש ה, ובחרו לילך ב תורת מש אסו ב מ רב הטעו אותם, עד שהם חו ב מ ה ש למידי מש ן ועל זה וכו '.עלהערב רב ועשו את העגל ולא רצו לצית את ת - כ

יק ד קונו על - ידי הצ ם יהיה ת ש דרגה ש יע להמ ג מ ש י כ עצמך עד יום מותך , כ אמין ב אל תא ו רג אותו ד ב נגדו הרע ש ר כ ב כול להעלותו , אז מתג י טהאמת ש ש הסתות מתפ ך ב ל כ נגדו כ כ

הוא ש י כ יקא, כ עצמך ' ד עצמך , 'ב אמין ב לום, וזהו אל ת ים, חס וש די לעקרו מן החי דולות כ גאי וד יק האמת ב ד חולק עצמו מן הצ הינו ש עצמו , ד אין סומך איןב י יפל ב עצמו , כ לו להאמין ב

י ל הרב י תורתו ש כשול ונפילה, כ טוח ממ יק האמת הוא ב ד הצ אוחז עצמו ב וכנ "ל. אבל מי שה חי בר ובעת הת עולם הזה ובק נחהו ב נחה אתך וכו ':לנצחהאמת ת כך ת התהל בחינת ב , ב

ה' אמונה ב חזקים ב ש ר כ אינם זוכים לזה ורחוקים מאד מזה. והעק קוה אפלו למי ש ובכחם יש תל לבבם ונ מעלה הנ "ל ומוסרים כ דולים ב יקי אמת הג ד רך ובהצ םיתב אליהם. והם יכולים פש

ן: מ איתנטילת מת ם לאתר ד רש י הוא וזה להעלותם לש כל דור ודור, כ ב ר מלחמת עמלק ש עקקר נגד האמת ועל זה ר הש ב תג מ כל דור, ש ב חלקת ש ל המ ך כ ם נמש א, ומש רג כל ד ר ב ב מתג

יק ו ד ע לצ ידו "כו נאמר, "צופה רש ל ועל ,', ה' לא יעזבנו ב קון ש קוה והת ר הת אמת עק ן ב - כך י אחר כ יו, כ חי כה להתקרב אליו ב ז מעלה ש דול ב יק האמת הג ד ל אחד הוא על - ידי הצ כ

אמר אדו מו ש ה מאד מאד להתקרב, כ נו , זכרונו לברכה: ננו קש , מורנו ורבב אהלים, ועל ם יש בחינת ויעקב איש ת בי אהל ב יקי אמת נקראים יוש ל המקרבין לצד ן כ - כ

מית עצמו זהו מ ש ר קיום התורה הוא כ קון האדם, עק ר ת עק אהל, ש י ימות ב חינת אדם כ בב אהל כ חינת יוש זהו ב יק האמת, ש ד תקרב להצ י ביל ש ש ביל האהל, הינו ב ש ר"ל. נ ב ם ועק ש

הוא למיד חכם, ש ם זה נקרא ת י על ש יק האמת, כ ד קרב להחכם והצ מ למידי חכמים הוא מי ש ת

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

למידי ש ת מ לא ש יק האמת. ולהפך , עם - הארץ נקרא מי ש ד הוא הצ ל החכם, ש למיד ש תיק האמת הוא ד אינו מקרב להחכם והצ ש י כ אמרו רבותינו זכרונם לברכה, כ מו ש חכמים, כ

גת אלקות אפלו אם הוא למד הוא הש ל חכמה ש י אין לו כח לקב כלל עם הארץ, כ וחכם, ןבי ר לבוא כ גת אלקות אי אפש הוא הש צחי ש כלית הנ י אל הת ים טובים, כ ואפלו אם יש לו מעש

למידיהם וכו ': יקי אמת הנ "ל ותלמידיהם ותלמידי ת יאם על - ידי צד ר להתקרב ולנק כ אי אפשסורין ניעות והי חוש גדל המ ר רואין ב אש ש כ י אם על - ידי מסירת נפש ממ יק האמת כ ד מהצ

ת רוצה להתקרב לנקד ל מי ש ריכין לעבר על כ צ ל האמתש כדוכא ש ריך לסבל יסורין עד ד צ , שאמרו וזהו נפש , מו ש ברי תורה, כ מית עצמו על ד מ עצמך עד יום מותך , הינו מי ש אמין ב אל ת

הינ מית עצמו עליה , ד מ מי ש א ב מת אל ל ו רבותינו זכרונם לברכה, אין התורה מתקי ר כ ב ש מ , שה ואז דש יק האמת ולתורתו הק ד ביל להתקרב להצ ש ש ב ניעות וסובל יסורין ומסירת נפש ממ המ

אר על עמדו , עבר עליו יש י כל מה ש י ב כשול, כ טוח ממ ללהוא ב י והכ יקא הרב ריכין ד צ , שה צמצומים מ י אם על - ידי כ ל כ ר לקב אי אפש גות אלקות ש די לזכות להש יותר וכו '. כ דול ב הג

חתון וכו '. כל ת כל עליון לש משן אי ל מה ן על - כ א, כ רב י אד שוט וכו ', כ ר פ ש י לי אם אתקרב לאיש כ לו לאדם לומר ד

ם: ן ש מצרים וכו ', עי ן ב יותר, ועל - כ דול ב י ג יותר צריך רב דול ב החולה ג אמת מי ש י ב כיק, אף - ה וכנגדו הוא צד נו הרב הוא טוב ממ י - כן ש מעלה, אף - על - פ קרב עצמו לקטן ב מ ש

יות דול ב הוא חולה ג אינו מועיל לו מחמת ש י ש י - כן לא ד מעלה אינו יכול רעל - פ טן ב ק , שמעלה הוא טן ב זה הק ש ן, כ כ ל ש ה, מכ ם הוא מקלקלו הרב אות חליי נפשו העצומים, אף ג לרפ

מעלה מפלגת מאד, ש דול ב יק האמת הג ד על מחלקת וחולק על הצ יך הואב ל ימיו להמש יגע כים ונפלאים נוראים ועצומים כליות עמק ש דרכים נפלאים ב רך ב גת וידיעת אלקותו יתב הש

ג גדל כחו וחכמתו יכול להכניס הש ר ב בים מאד מאד, עד אש ג רך תונש וידיעת אלקותו יתבה אל רכה, ספרים נוראים כ איר אחריו ב מעלה מאד, ובעצם כחו הש ים ב טנ כל הק אפלו ב

עתו הק יכין הארת ד מש מ ה. ותלמידים יקרים ש אל ים כ לות חדוש הוהתג ר דוש זה עק לדורות, שכל ראינו ב מו ש ם אחריהם לדורות. כ עת אר ד קותם יש ל ם אחר הסת ג יקי אמת, ש ד למות הצ ש

ה באר ב מ פנינו . וכמו ש היו מל ים ש דוש ים הק י יקים האמת ד לקוטי תורההצ י מרחמם ינהגם (ב כן ר אין חליפות למו ", עי סוק, "אש אמרו רבותינו זכרונם לברכה על פ נינא, סימן ז). על מה ש ת

רך ונתיב וש ר אינו יודע שום ד מעלה אש טן ב ם. וזה הק גות אלקות לעולם, בילש כת הש המש בבוריו ותורתו ר רואין ומבינים מד אש ה כ גה קל יג שום הש עצמו עדין לא התחיל להש ם ב י ג כזה ותורה יק כ הוא חולק על צד ה יותר. וכש ן יודעין עת ית רב ל ב ינוקות ש ת ברים ש אומר ד ש

יותר דול ב ם החולה הג אות ג על ידם יכולים לרפ ים ש דוש ספריו הק יו העוסקים ב זאת ועל אנש כיהם, וע חי מיתתן יותר מב יקים ב דולים צד י ג יך דיןוכנ "ל, כ קותם להמש ל הם עוסקים אחר הסת

יותר על - ידי ספריהם ותלמידיהם היקרים הרחוקים והחולים ב ם ב גת אלקות ג ולהאיר השה מאד לה אי הוא מקלקל הרב וד ומעיםוכנ "ל. וזה חולק עליהם, ב ים ש קור חי אליו להתרחק ממ

ה וכו ': אל כדולות, ה עולות ג עוש ר ואפלו מי ש כל מקום יש יש ב דבריו, זכרונו לברכה, ש י איתא ב כ

ר ש י אצל איש כ ר, כ החלוק הוא מתי מתחיל היש ר, רק ש ן איזה יש ם כ צא אצלו ג מ י הכרח ש בה ראוי ועוש ר כ ש אינו איש כ אי אסור לעשות שום עולה, אבל מי ש וד י ב ד, כ ר מי מתחיל היש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

רוע יותר; יותר. ויש ג דולה ב לא לעשות עולה ג ר ש ך מתחיל אצלו היש איזה עולה, אבל אחר כדולה עוד יותר אז מתחיל א לעולה הג ב ש ך כ דולה מחברו , אבל אחר כ ה עוד עולה ג עוש ש

ם באר ש מ מו ש ר וכו '. (כ ם). והנה בשיחות הר"ן ע'זאצלו היש ן ש זה יש לתמוה על, עיין החולקים על האמת עולות עוש חלקת ש עת המ אנו רואים לפעמים ב א מאד על ש ל ולהתפ

חלקת מ המ ש עמים, ובפרט כ ה פ מ עינינו כ ר ראינו ב אש לל כ ר כ לי יש ריםעצומות ב ש קצת כהם, ל ר ש לום, והיכן מתחיל היש ים לעקר לגמרי, חס וש ש ים לרדף מאד ומבק צו מ ומפרסמים ש

ך ? ! אך הא ל כ ך כ ל כ ר כ יקים, ואיך התרחק מהם היש רים או צד ש העולה מתוהלא הם כ י ב , כר אצלם לרדף ר היש ם, וזה עק האמת את נ "ל, אבל אלו החולקים אומרים ש ר כ אי יש יש וד ב

כ הם, והם מהפ ל קרים ש ש אומרים ב הם אומרים עליהם מה ש פים, ש רד ך יםאחר הנ ל כ האמת כחינת ך , רחמנא לצלן, וזה ב ל כ ר לרדפם כ ר היש זה עק י אומרים ש ר אצלם, כ ך היש תהפ נ עד ש

ר אצלם: ה מאד למצא שום יש ן קש ר, ועל - כ כים אורחות יש המהפקל י - כן ב יותר, אבל אף - על - פ ר רחוק ב ם היש יותר, ש דולות ב העולות ג כל מקום ש י ב כ

ה הכל יש עוש ל מה ש כ טועה עצמו ואומר ש ה עולה, אבל מי ש עוש ם ש ך רלהודיע ש ומהפזלן ב או ג נ הוא ג ל, מי ש ר (והבן היטב). למש ה מאד למצא היש ם קש ר, ש העולה והרציחה ליש

ר ע לו רחוק מאד, ואין נמצא בו יש ר ש ר לפעמים, אבל היש אחר דוגם אצלו יש איזה ישהוא איש עול. י הכל יודעין ש ה לעין כל, כ לו מגל ה עולות וגזלות, אבל העולה ש מ ה כ עוש ש

נבה וגזלה ש ר לומר על ג י איך אפש ר, כ ה יש אינו עוש עצמו מכרח להודות ש הואוגם הוא בר אצלו היש י ש ן, אף - על - פ א ומת מש ה עולה או אונאה ב ב רק עוש נ אינו ג ר?! אבל מי ש ישיבו , ה להש לו קש ה, אבל מהעולה ש נ מורה ימשך ידו ממ נבה ג א לאיזה ג ב ש י כ סמוך יותר, כ ב

יותר ה ב העולה קטנ ל מה ש ן יותר כ ר לעצמו . וכן להל טעה את עצמו ומורה הת מ מחמת שעל עולה יותר והי הוא ב י ש אי טוב ממ וד הוא ב י ש יותר, אף - על - פ ר סמוך לו ב רוהיש ש

ה ק העולה ד י מחמת ש יבו , כ ה להש י קש רוע יותר, כ ד אחד הוא ג נו יותר, אבל מצ רחוק ממא א ודרג רג כל ד יבו . וכן ב ה להש ן קש ה עולה, על - כ אינו עוש קצת והוא מטעה את עצמו ש

ל ם כ ה, ש ק ה ד ם יש איזה אחיזת קלפ ם ש ג ה יותר, רק ש דש א קרוב יותר וסמוך לק רג הד מה שר: ין עולה ליש מאל, ב ין ימין לש ם ב קל יכולין לטעות ש ב ברה , מחמת ש ה יותר לש ר וזהקש עק

ה לפ א מאחיזת הק רג ל עולם וכל ד ן כ יו - לברר וללב ל ימי חי ל האדם כ היגיעה והעבודה שא. אותו עולם ודרג ב ש

ב חות ש י אפלו הפ כל אדם ובכל זמן, כ חותים וזה ב מו כן פ יו הטובים כ פי עבודתו וכפי מעש כרך . ולהפך יר אותו יתב גת אלקות להכ פי מדרגתו . וכמו כן הוא זוכה להש ך כ הוא מברר ומזכ

גות ינו ובין הש יל ב בד ך המ ה מס מו כן הוא עוש לום, כ יו, חס וש קלקל מעש מ ש י כ להפך , כינכם ובין אלקיכם". ומחמת זה רב לים ב אמר, "אם עונתיכם היו מבד נ מו ש רך , כ אלקותו יתב

הר גת אלקותו , מחמת ש קון על - ידי בהעולם רחוקים מהש ר הת יהם עולים יפה. ועק אין מעשמות יך הקד יותר ולהמש ל הרחוקים ב ש לו כח לקרב כ י מעלה מאד ש דול ב יק האמת הג ד הצ

הר ביל זה צריכין לז רך . ובש גתו יתב ם הם יזכו להש ג אלו , עד ש כליות כ ש ים ב וסבובים קדושמעלה טן ב ם זה הק ג י ש י אף - על - פ מעלה, כ טן ב תקרב להק י הטעות עצמו לומר ש מאד מל

עדין ל ה, אבל מאחר ש נו הרב דול ממ עלה ולא זכה עדין אג תכלית המ דרגה העליונה ב זכה למל ם כ ש מ ין ש הוא שרש אחיזת הד ן העליון ש רש ש לפות ב ל הק יק אחיזת כ ר ולהמת ב לש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

יע עדין לזה, אפ לא הג ה לו אחיזתם, ומי ש לפ בר הק א, אבל עדין לא ש רג יע לאיזה ד אם הגיוכל לקלקל ר, עד ש ך העולה ליש הפ י ם עד ש קל יותר יכול לטעות ש בה יותר ב א הג רג ד ב שלפות טרא אחרא והק רה אזי נותן כח להס ב הוא צריך לש ה ש לפ ר הק ב אינו מש ש י כ ה, כ הרביונקים מהרע קרבים אליו, מחמת ש ל המ יותר הרע ש ר ב ב חתונות ויוכל להתג דרגות הת מ ב שה לפ לא זכה עדין לברר ולהכניע הק ם ש ל רב א ש רג הוא הד בה מהם ש דרגה הג מ ב ה ש לפ והק

י י האמת מעלה חולק עצמו מהרב טן ב זה הק ש לקול הוא כ ר הק ם. ועק אחזת ש טרא אחרא הנ והסמעלה מאד דול ב י אמת, עדהג קרב לזה הרב מ י זה ש למות אחריו, כ אין ש למות ש כלית הש ת

רך ולהכניס ל הרחוקים לה' יתב ן הכל ולקרב כ מעלה מאד יש לו כח לתק אפלו אם הוא קטן בגת אלקות, הכ הם הש ם לב יק ג ד הצ י מרחמם ינהגם וכו '. ש התורה כ דול. וכמבאר ב כח רבו הג ב

למות ר ש י זה עק למידיו, כ תקון העולם על - ידי ת ק עוסק ב ל סת נ קום ש קותו למ ל אחר הסתיק וכו ' עי ד ן ןהצ כ ל ש יק האמת הנ "ל, מכ ד ל כח מהצ אינו מקב ש מעלה כ טן ב ם, אבל זה הק ש

י עוקר ה, כ ם מקלקל אותם הרב ן המקרבים אליו, אף ג אינו יכול לתק י ש חולק עליו לא ד ש כטן ראל. וזה הק מות יש הוא שרש נש יק האמת, ש ד הוא הצ י ש ם העליון האמת רש אותם מש

רש הרע הם מש ל א, נותן עוד כח להרע ש רב ן אותם, אד אי אינו יכול לתק וד עצמו ב מעלה ב בעד אחז בו ש ברו . יןהנ לא זכה לש

יק ד חלק עצמו מהצ לג קרח, ש ח קרח ותרגומו , ואתפ ק חינת וי חינת מחלקת קרח ועדתו , ב וזהו בקח לעצמו כ ל פשוטו , ש ח קרח' כ ק נו , וגם 'וי ה רב הוא מש ההאמת ש ראל ואמר מ נפשות יש

נו , ורצה לחלק על אין למעלה ממ בה ש מעלה ג הוא ב דמה לו ש נ דרכו , מחמת ש הוא יוליכם ב שח נפשות לצודם, לקרבם לעצ יק האמת ולק ד חינת הצ הוא ב ה ש ר מו מש ש דרך הי לכו ב י ש

ל המקרבים אל החולקים והרודפים, רחמנא ם ש רכ חוש ד ר רואים ב אש לגיהנום ולאבדון כרלצלן: קרב אליו ועק מ מעלה הנ "ל. וכל מי ש דול ב יק האמת הג ד רור על - ידי הצ למות הב ש

כה להמת ז קון הוא רק על - ידי מי ש למות הת ר ש י עק ן ולברר, כ שרש יקונכלל בו יכול לתקעלה. כלית המ דרגות עד ת כל המ ב לפות ש ל אחיזת הק ר כ ב י ש רשו העליון, כ ש ין ב אחיזת הד

למות. ובש ש ן העולם ב יע למדרגה זאת עדין אין לו כח לתק עדין לא הג זה בילוכל מי שרור על - לם הב יש פי הדור עד ש רורים כ ררין ב כל דור ודור מתב י ב ך , כ ל כ לות כ מתארך הג

יח צדקנו : ידי משספר ליקוטי הלכות - הלכות תפלה הלכה ד *

תות רעות ועל ל הכ לים, אז נתהוו כ בירת כ חינת ש הוא ב ן אז אחר הרוח סערה הנ "ל ש - כיצוצ פילת הנ ך מנ ל זה נמש כ הם. ש ל דעות זרות ש תעו ונבוכו ב נ ם, ש דות ותהמבארין ש ממ

על - ידי זה טעו והפכו האמת מהפך אל הפך לים ש בירת כ פלו אליהם על - ידי ש נ דושות ש הקש , כ הפך ממ בר הוא ב א, הד רב אמת, אד ב בוד מה ש כלית הוא כ ר הת עק כלית יואמרו ש ר הת עק

ר לזכות לזה אי אפש ים ש י יקיו האמת רך ותורתו וצד ם יתב בוד הש ריאה הוא רק כ ל הב י ,ש כאמת. ויוד בוד לגמרי ב כבוד עצמו לגמרי ובורחים מן הכ מעטין ב מ ש פלותו עיןאם כ חיתותו וש פ

י לעתיד כלית האמת יע אל הת ה להג יקא יזכ ד, אז ד עיניו נמאס ואת יראי ה' יכב והוא נבזה באמת לגמרי בודו ב ל כ בט מ פי מה ש י אם כ אין אדם זוכה לזה כ אמת. ש כבוד ה' ב לל ב להכ

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

יקים הא ד בוד התורה והצ הוא כ קום ש בוד המ ל ימיו להרבות כ ע כ ל ומתיג ד ת יםומש י . ואינו מתמקום אחר. והם הפכו האמת מהפך אל הפך ואמרו מבאר ב לל וכו ' כ בוד עצמו כ ש על כ חוש

א: עת לום. רחמנא לצלן מהאי ד בוד חס וש בוד לרדף אחר הכ כלית הוא כ ר הת עק ני ש י יש ב כצחי וגם העולם בוד מאד, ואובדים עולמם הנ בוד ורודפים אחר הכ יותר אחר הכ הוטים ב ל אדם ש

ם היה לו ש י ירותו ש ד על - ידי עש ב יגו . זה רוצה להתכ רוצים להש בוד מעט ש ביל כ ש הזה בר על - ידי תורתו ד ולהתיק ב ין נגידים וקצינים וחורי ארץ וכו '. וזה רוצה להתכ וכבוד ב

ל ימ דולה וכו ': יוועבודתו וחותר כ עיר ג ל לרב ומנהיג ב היה נתקב י ש

ספר ליקוטי הלכות - הלכות בית הכנסת הלכה ו * ית יתו מב יה ב אסור להגב אמרו ש ת יא) ש ב דברי רבותינו זכרונם לברכה (ש ז ב וכל זה מרמ

חינת ב בוד הוא ב ר הכ י עק בוד, כ חינת כ ל אחד זה ב ל כ ית ש י הב נסת, כ מו יתו הכ ל אדם, כ שבת תפארת אדם לש עיה מד), "כ תוב (יש כ יתו ". וכמו ש בוד ב ה כ י ירב ים מט), "כ הל תוב (ת כ ש

יהו יותר מהב בודו , להגב חינת כ הוא ב יתו , ש יה ב אסור להגב ית". הינו ש רצה יתב י נסת, ש הכנסת ית הכ בנין הב עסקו ב נתו ב ו ל כ כ נסת. עד ש ית הכ בוד הב בודו על כ יה כ לום להגב חס וש

בחינת בוני ה י אז הוא ב נ "ל, כ בוד עצמו כ ביל כ ש לובקיומו הוא ב גד י צריך מ נ "ל, כ וכו ' כנסת ית הכ בוד להב ל הכ עיר, למסר כ ב ים ש ת ל הב בוה מכ היה ג י נסת ש ית הכ יה רק את הב להגב

י ע דרש , כ נסת ובית המ ית הכ בודו נגד הב ל כ ל כ רולבט דרש הוא ק נסת ובית המ ית הכ קון הב תעל - ידי זה זוכין פשות וכו ', ש ל הנ ה על - ידי קבוץ כ תרב נ רך ש ם יתב בוד הש על - ידי רבוי כ

עות בונ ל ולעקר ד ראל וכנ "ל: ילאמונת חדוש העולם ולבט ת יש ר קדש זה עק ל, ש גד המ

ספר ליקוטי הלכות - ברכת המזון ומים אחרונים הלכה ד * פולה, הינו פע כ חינת ש ם ב ש ראל ש ת ארץ - יש ך קדש נו נמש מ מ יק ש ד חינת הצ הוא ב יוסף ש ש

כבודו וחלקו עליו ומכ גמו ב פ אות ממון, אמר לאחיו ש קון ת חינת ת למצרים. אמר להם, רוהו בפוגמין ש י כ ראל, כ ארץ - יש גמו ב פ לים ש גם המרג כם הוא פ ל גם ש פ ם, הינו ש לים את מרג

ך מהצ תה נמש ל קדש כ ראל ש ארץ - יש יק פוגמין ב ד כבוד הצ יקב נ "ל. וזהו , לראות את ד כזוכין ש כ יק ש ד ל הצ ארות ש ה. הפך ההתפ ה ובוש אתם. 'ערות הארץ' לשון חרפ ערות הארץ ב

כבוד הצ גמו ב ראל. והם פ ת ארץ - יש ר קדש ם עק יקלראות אותו . מש הוא יוסף ולא רצו ד שארות. ואמר להם הוא הפך התפ או לראות ערות הארץ ש א, ב רב ארותו , אד לראות יפיו והתפ

אות ממון ש חינת ת הוא ב ני הרעב ש בע ש ר עליהם ש ב חמת זה התג מ לש חינת כ ך מב זה נמשמע ש ש ן יעקב כ יק וכנ "ל. ועל - כ ד בוד הצ גם כ הוא פ ראל ש גם ארץ - יש לים פ גם המרג פ

ן אמר להם, ו יע , על - כ בר מג ם. הבין להיכן הד לים את אמר להם מרג ידכם. כסףש נה קחו ב משראל ך מארץ - יש מש פולה הנ פע כ יך ש ה להם להמש ו צ פולה ש פע כ חינת ש נה' זה ב סף מש 'כ

נ "ל: כ

ספר ליקוטי הלכות - הלכות ברכת הפרות הלכה ה *

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

י למות על - ידי כ ש לכות ב ל המ כה לקב ז יח ש וד - מש י אם ד למות אין זוכה כ ר זה הש עקלכות ב בוד המ ל כ תוב, ואנכי תולעת ולא איש ולא קב כ מו ש אמת, כ היה ענו ב בילש עצמו ש

שובה ר הת עק אמרו רבותינו זכרונם לברכה ש מו ש וד כ שובה זכה ד למות הת ר ש י עק לל. כ כדי להו א כ ה וכו '. אל וד ראוי לאותו מעש תוב, לא היה ד כ מו ש וד, כ שובה. רותעל - ידי ד ת

ספר ליקוטי הלכות - הלכות ברכת הודאה הלכה ו * י ל כ מחתם ש מחה עלינו , וכל ש יכין הש יקים והם ממש ד יגין הצ מחה מש למות הש ר ש עק

מח ה' ש בחינת ויספו ענוים ב יקא, ב פלות וענוה ד יקים הוא על - ידי קטנות וש ד ואביוני ההצמחתם ל ש רוכים אחר העולם הזה כ עים הכ י העובדי כוכבים והרש ראל יגילו , כ קדוש יש אדם ב

בוד וגדל ירות או כ יגין איזה עש ש מ ש הינו כ אוה וגדלות, ד אים ההיא רק על - ידי ג הם מתנשלל: מחה כ מחתם ש אמת אין ש ן ב זה. ועל - כ מחים ב עצמן וש ב

ספר ליקוטי הלכות - ברכות הראיה וברכות פרטיות הלכה ה *

ל ימיו. אבל דול כ חון ג נצ ר ב ב ריך להתג צ דע ש י בילו ש ש הכל נברא ב והכל הוא רמז להאדם שביל קיום ה ש רך , ב ביל ה' יתב ש אמת לאמתו ב חון צריך להיות ב צ עומד על התורה עולםהנ ש

זה בוד ותאוות עולם הזה ש ביל כ ש קר ב ל ש חון ש לום נצ היה לו חס וש י ועבודה, וגם לא שלום. חון הוא הריסת העולם חס וש צ הנ

ספר ליקוטי הלכות - הלכות תפלת המנחה הלכה ו * ם: על ן ש נינא סימן ע"א עי לקוטי ת עימים' ב נ י התורה 'חבלים נפלו לי ב - פ

בוד הוא שרש וכלל ן הכ רך . ועל - כ בודו יתב ביל כ ש ריאה היא רק ב ל הב י כ ברים כ הדיע ג מ ש ן כ הם נברא העולם וכו '. ועל - כ ב רה מאמרות ש ל העש הינו שרש כ ה . ד ל ריאה כ הב

לל לצרך נו כ לא יהנה ממ בוד וש ח לעצמו מזה הכ לא לק הר מאד ש בוד צריך לז לאדם איזה כרך . בוד לה' יתב ל הכ ר וזהו עצמו , רק יעלה כ עק יותר ש גם החובלים המקלקלים ב חינת פ ב

בוד עצמ רך ורדפו אחר כ כבוד ה' יתב גמו ב פ בוד, ש גם הכ ה היה על - ידי פ חל ת ם. קלקולם בלו אינו כ ה. ומי ש מים הרב פיכת ד זיונות וש בוד עצמו ולסבל ב הרוצה להתקרב צריך להפקיר כ

כבוד, כ רוצה עדין ב אי ראוי להרחיקו מאחר ש זה מתרחק, ובוד לא יקלקל את דייכול לעמד ב שעימים וכנ "ל: האמת רואה את האמת ומתקרב על - ידי יסורים ויגיעות ובזיונות, ומי הנ חפץ ב ש

גם ך מפ גם החובלים נמש ר פ עק י אם על - ידי זה. מאחר ש ן כ ק ר להתקרב ולהתת י אי אפש כבודה ה כ מים, ואז יזכ פיכת ד זיונות וש בודו לגמרי ולסבל ב ל כ ה לבט ן צריך עת . על - כ

ך מש נ חלקת ש כחה וההעלמה והמ ם אחר הש י ג עימות נעם התורה. כ להתקרב ולטעם קצת מהנבירתמ ה מעט נעימות התורה, ש ם עת האמת יכול לראות ולטעם ג רוצה ב ה מי ש ם עת לוחות, ג

אוות וכל ל הת ליך כ מיותו ראוי להש ש תוך ג יש ב הוא מרג זה ש ביל מעט נעימות כ ש ם ב ר ג אשבוד מים הכ פיכת ד זיונות וש ה לזה ומתקרב על - ידי ב הוא איש אמת וחס על עצמו ומרצ . ומי ש

גם ן פ על - ידי זה מתק בודו ש פקיר כ מ עת הנעם, מאחר ש פ אמת על - ידי הש ן ב ק הוא מתתבודה ה וכנ "ל. כ חל גם ת פ ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ספר ליקוטי הלכות - הלכות תפלת המנחה הלכה ז * לעדו אין אנו י ב יק, כ ד שובה הוא על - ידי כח הצ ר הת שובה. ועק קון על - ידי ת ר הת ועק

ל ש ר לו לגמר חפצו ב יק אי אפש ד ם הצ י אם על מותיכולין להרים ידינו ורגלינו . אבל ג נו כ עמהוא ל ש א כ לתת היה איזה אתערותא ד י הכרח ש י ב רים להתקרב אליו וכו ', כ ב אנו מתג ש ידינו כ

יק ד הצ אוחז את עצמו ב ל מי ש ר לעיל. אבל כ זכ ים וכנ נ ל פ עובר עליו הוא ובכלעל כ מה שעלי כלל ב מיד ב הוא יתחזק וכו ', אזי הוא ת איך ש עמים ש ה פ מ ר הזהיר כ אש מתחזק עצמו כ

כים לעליות והת פילות וההתרחקות נהפ שובה, וכל הירידות והנ כין קרבותת בחינת זדונות נתהפ בם אחז את עוונותיו וגם מש ה ב אל ים כ רד למקומות רעים ומגנ י יקא מחמת ש י ד לזכיות וכו '. כם על יק מעלה אותו , ומעלה מש ד לום, על - ידי זה הצ נו חס וש יק ולא נתרחק ממ ד הצ עצמו ב

י על - ידי זה ר להעלותן זולתו וכו '. כ לא היה אפש פולין מאד מאד ש יקא ניצוצות הנ ידו דר לעיל: זכ לים וכו ' וכנ ין כ נעש

ספר ליקוטי הלכות - הלכות שבת הלכה ו *

ה' וזהו ין ש ש ראל מבק ש י הרים וכו ' ש צ יץ ב רב י איכה תרעה איכה ת אהבה נפש ידה לי ש הגיב להם. אם לא רך מש י וה' יתב יד להם איכה איפוא הוא הרועה האמת רך יג לך תדעייתב

ם. הינו רש רש "י ש פ מו ש דרכי אבותיך הראשונים כ לך ב ת עקבי הצאן ש ים צאי לך ב ש נ פה ב הינהיג ב ש את הרועה והמ בק לא ת טעה את עצמך ש לא ת ל ותראה ש ד ת ש ת בילש הנאת עצמך ש

ל ים. רק כ עונותינו הרב ה ב ו הרב צוי עכש פי המ בוד ופרנסה והתמנות כ יע לאיזה כ ג ת די ש ככלית לבד. ביל הת ש נהיג יהיה ב דיחפצך ותשוקתך למצא הרועה והמ סופך כ צליח ב ת ש

חינת יעקב עקבי הצאן זהו ב ן אם לא תדעי לך וכו ' למי להתקרב צאי לך ב האחרון. ועל - כז על יע ן צאן מרמ י יעקב היה רועה צאן ועל - כ נ "ל. כ חינת נדר כ הוא ב רש קבש פ מו ש כ

חינת חינת יעקב וזהו לשון עקבי ב ים הם ב בש כ ים ש רים ואלים וכבש ה מקומות על פ כמ רש "י בחינת נדר כ הוא ב רם היה יעקב ש עק דרך אבותיך ש לך ב ת ל נ יעקב. הינו ש קב ת הינו ש "ל. ד

ה אמת ואת ה חפץ ב את רך ש ראה ה' יתב י ה ועל - ידי זה ש רישות וקדש בר פ נדר איזה ד עליך בה רך את עיניך ותזכ ביל האמת על - ידי זה יאיר ה' יתב ש רוצה להתקרב אל הרועה רק ב

נות הרעים וכנ "ל: כ דיתיך על מש חינת ורעי את ג ים ולהתקרב אליהם ב י י לאמונת חכמים אמת כאוה ר שום ת ב י לא התחילו מימיהם לש חוש כ ראה ב נ אות ומדות רעות כ ל הת הם מלאים כ

בוד יע לו כ ג י די ש גון כ ה רעה. כ אוה ומד ביל איזה ת ש ה רעה וכל חקירותם וחכמתם הוא ב ומדרים לכים והש אות אצל המ ה והתמנות והתנש ל ממון הרב קב י דול על - ידי חכמתו או ש ם ג וש

ל ז נודע ומפרסם כ הם וכ העל - ידי חכמתו כ קיאים קצת ב ם הם ו' לב ל קר כ ל ש ל החכמות ש כדי אות הגוף. כ ביל ת ש נתם ב יקים מפרסמים וכו ד נוסעים לצ ש ש י אות הגוף עד ש ביל ת ש ב

יע ג י עונותינו לאיזהש ה מאד ב ו הרב ר מצוי עכש אש רנסה. כ נות ומנהיגות או לאיזה פ רבה חל בד הוא נזון ת ם הכ א מד ב אות הגוף ש הינו ת ה ד חל בד נזון ת חינת הכ ים. וכל זה הוא ב הרב

לש נימיות כ פ ל חכמתו להרע ש י כ אות הגוף. כ ביל ת ש ביל עסקי עולם הזה ב ש נתו הוא ב ו כת אז המח נזון ת ב זוכה לבחינת ענג ש ש אות הגוף וכנ "ל. אבל כ יג ת נתו הוא רק להש ו הכ . חל

י כלית האמת יע להת ביל להג ש ה. ב קדש עת ד ביל המח והד ש עסקיו הוא רק ב נתו ב ו ל כ כ הינו שאות עולם הזה לג רשו עצמן מת פ ים ש י י זוכים לאמונת חכמים אמת צחי. כ תכלית מריהנ ב

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

א איך ית חכמת התורה חכמות העולם הב י ל חכמתם הוא רק חכמה אמת כ רישות ש ה והפ דש הקאמינים ומתקרבים להם ולת א. וכל המ ל עולם הב ים ש ים נצחי יע לחי יג ולהג וכו ' למידיהםלהש

ן הם א. על - כ ית לעולם הב קוה נצחי יג על ידם איזה ת די להש מים לבד. כ נתם לש ו ל כ כביל ה ש נתם הוא רק ב ו ל כ י כ ת כ ב חינת ענג ש הוא ב ה ש חל בחינת המח נזון ת כליתב האמת ת

י וכנ "ל: עת האמת הוא המח והד ש

ספר ליקוטי הלכות - הלכות שבת הלכה ז * מקום אחר, תוב ב כ מו ש ה כ חינת מש יק הוא ב ל צד י כ ת, כ ב יקים על ש ד ביל זה נוסעים לצ ובש

ראל ב לך ויודיע ליש י ה ש רך למש ם יתב ת הודיע הש ב ת ש ר סוד קדש לך והודיעם חינתועקחינת הוא ב ת ש ב ת ש יודיע לו קדש יק האמת ש ד כל דור ודור צריכין לבא להצ נ "ל, וכן ב כ

די לזכות לתשוב יקי אמת הוא כ נוסעים לצד ר מה ש אי עק וד י ב שובה, כ הוא, הת ל מקום ש מכנות או התמנות אחר וכו ', נו איזה רב ל ממ די לקב ה אחרת כ ני ביל פ ש נוסע ובא להרב ב י מי ש כ

בו ביל כ ש י הרי הוא נוסע ב לל, כ יק כ ד כלל התקרבות לצ ר דאין זה ב עצמו , אבל עקפל נ קום ש יבהו ממ רך ויש קרבו לה' יתב י די ש נתו לה' לבדו כ ו כ ש יק הוא כ ד ההתקרבות להצ

נ "ל: ם וכו ' כ לש

ספר ליקוטי הלכות - הלכות כבוד אב ואם הלכה ג * נו ל ממ לא קב י ש רב מבהק אף - על - פ ינו כ דורו ד רב מפרסם וגדול ב ן איתא, ש ועל - כ

דולה עד ש ה ג קדש תורה ב עוסק ב יק הדור האמת ש י רב מפרסם, הינו צד לום, כ מעורר הואכיע על - ידי זה הארה אפלו להרחוקים ג מ מות. עד ש ש י הנ רש לו ש על - ידי עסק התורה ש

י ד הצ רך . נמצא, ש בודו יתב ר כ זה עק תשובה ש רסאות וחוזרים ב ים פ נו חמש דור קממ ב האמת שלו לא קב י ש נו מאד, אף - על - פ ל אותן הרחוקים ממ לו , אפלו ש ל הדור כ ל כ הוא הרב ש

ן הרב המפרסם, תשובה. ועל - כ ל העולם ב י על - ידי עסק תורתו מעורר כ בר, כ נו שום ד ממם י הוא רב כבודו . כ בים ב לו והכל חי רב מבהק לכל העולם כ ינו כ דור, ד ב יק האמת ש ד הינו הצ

הוא שרש ני עולם על - ידי ש ל ב תשובה כ י הוא מעורר ב ל העולם, כ ל כ ש ש מותממ נשחזיר מ בוד על ידו על - ידי ש ל הכ ר כ י עק יותר, כ דו ב בים לכב ן מחי נ "ל. ועל - כ ראל וכו ' כ יש

בודו וכו ' וכנ "ל: ר כ זה עק תשובה על - ידי תורתו ש ני - אדם ב ב

ספר ליקוטי הלכות - הלכות תלמוד תורה הלכה ג * ר א או ועק נ ש הת חד ה ש על פ ב תורה ש ב ה וזהו מחמת ש על פ ב תורה ש היגיעה והעמל הוא רק ב

עת אמירת תורתו לאיזה ש א לפל ב נ היה מכרח הת מאלה ש חינת ש ה ב הכרח יש ב יק ב איזה צדלו ש עים יכ ל ופש מעות ש חינת מש ך ב ם נמש ר מש נ "ל, אש רנסה כ יך פ די להמש ה כ ק גיאה ד ש

אמת ולזכות לכת תורה ב רוצה לעסק ב ל מי ש נ "ל. ומחמת זה כ ל תורה לזכות על - רה בם כ שע ה הוא צריך להתיג דוש כלית עסק התורה הק ר זה ת קונו אש ק ב ב י עולם להתד ידי התורה לחי

חינת אחיזת ופש ה לברר ולהכניע ב על פ ב עסק התורה ש בות עיםמאד ב חש הינו המ לו בם, ד ש יכלום, בתו ורוצים להטות לבבו מן האמת חס וש רודף אחרי מחש סות ופניות והערמימיות ש ל ג ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

תקרי ר י ביל ש ש בוד וגסות ב ביל כ ש תורה ב ילעסק ב ה או ב איזה קהל היה רב ב י ביל ש ש , בבודו ית ולהנהיג העולם ולהרבות כ ליש ה ש סעד מורה הוראה או להיות מפרסם ולומר תורה ב

טותים ה ניות והש ה הפ אל ו וכיוצא ב הוג עכש נ יםכ עת עוסקם רב ש ש להלומדים ב י לבולים ש והבהיה לות תורתו ש עת התג ש יק ב ד היה להצ ה ש ק גיאה ד ך מש ה. וכל זה נמש על פ ב תורה ש ב

נ "ל. רנסה לעולם כ יך פ ביל להמש ש ה ב הינו מכרח לפל ב דולה, ד ן צריכין יגיעה ג ועל - כל אלו יל כ פ כל עז להכניע ולהש ץ ב יו הרעים ולהתאמ ל מעש למה על כ תשובה ש לשוב ב

ז י רך ש ש מה' יתב בות רעות ולבק חש ההמ התורה כ עסק ב י הינו ש כינה, ד היה למודו להש י שה רצונו וזהו אמר ונעש תורה ולעשות נחת רוח לפניו ש נו לעסק ב ו צ רך לבד ש ביל ה' יתב ש ב

תורה ש ר היגיעה והעמל ב עלעק עמלים ב ל הלומדים ש ם היגיעה והעמל ש אמת ג י ב ה, כ פך רק ם זה נמש הלכתא ג א ד ב תא אל מעת גיא וההלכה על מכונה ולאסוקי ש תורה לברר הס ב

ה גיאה הנ "ל ש חינת הש ם ואמזה מב ש מ לו בם, ש ש עים יכ ם אחיזת ופש ש מ מאלה ש חינת ש בבדות וכל יות וכל הכ ש ל הק כין כ ם נמש ש מ הם מץ ותבן החופין על ההלכה ש לפות ש אחיזת הק

ה לה ש ק הלכה ש ב הם בינה החמרות ש ך מהם ש ל זה נמש י כ ין לאמתו , כ על מכונה ולהוציא הדר חיותם וכחם ה מקומות ועק כמ קונים וברעיא מהימנא ב ת מובן ב הלכה, כ ב חינת מץ ותבן ש ב

ך רק על - ידי הש נ "ל. ועל - גיאהנמש רנסה כ ביל פ ש ה ב היה מכרח לפל ב יק ש ד ל הצ ה ש ק דהם יל ולגרש מץ ותבן מן ההלכה ש פ תורה להכניע ולהש ע ב ל אחד לעמל ולהתיג ן צריך כ כ

לפות ש תא הםאחיזת הק מעת רורה ולאסוקי ש סות ופניות ואז זוכה להלכה ב ל ג בות ש חש הממו מותו , כ רך אזי ה' עמו ואזי הלכה כ ביל ה' יתב ש מה ב עוסק לש ש י כ הלכתא, כ א ד ב אל

כין רק יות והחמרות נמש ש ל הק י כ מותו , כ הלכה כ אמרו רבותינו זכרונם לברכה וה' עמו ש שניות וגסות יותר יותר ומכניס פ טרא אחרא ב ר הס ב ר הזה מתג לות המ ג כל דור ודור ב ב מחמת ש

ב ומ ל דורות הראשונים לא היה חמתב ה ב תחל י ב שום מקום, כ רורה ב נה ב זה אין הלכה ומשן על - ידי זה נתרבו ל צרכ ן כ שו את רב מ לא ש ל ש אי והל מ למידי ש רבו ת שום מחלקת רק מש

ח ש התורה הוא צריך לקתהמ חד מ יק ש ד י הצ יותר, כ חלקת ב ה המ עם נתרב ראל ובכל פ יש בגיאה ד היה הש י רנסה לעולם, אבל צריך ש יך פ ביל להמש ש ה ב ק גיאה ד הכרח לפל לאיזה ש קב

בבות עד כל דור ודור נתמעטין הל דול לצרך ההכרח לבד, אבל ב צמצום ג ק רק ב מן הדעדין ה ש חלקת על - ידי זה. ובתחל ה המ עם נתרב כל פ ב גיאה יותר עד ש אין לידי ש פעמים ב ל ש

תורה נתאחזהלא י - כן היה עוסקם ב י אף - על - פ גיאה, כ אותה הש ך ב ל כ טרא אחרא כ הסהוא התורה עצמה ש חלקת ב י אם רבוי המ גיאה כ גם הש ה מפ ן לא נעש דולה, על - כ ה ג קדש ב

ין קתמחל מור ב ה מחלקת ג עש נ ים נתאחזו מאד עד ש עונותינו הרב ו ב ה, אבל עכש קדש ב שם ך מש זאת. וכל זה נמש ר לא היתה כ יקים אש למידי חכמים וצד ין ת יקים וקטגוריא ב ד הצ

חי או לידי נתמב ב זה עד ש תאחזו ב נ נ "ל. ש ש התורה וכו ' כ חד יק ש ד ל הצ ה ש ק גיאה הד השחלקת מאד וכנ "ל: ה המ מה לגמרי להתיהר ולקנטר ועל - ידי זה נתרב לא לש למוד ש

ספר ליקוטי הלכות - הלכות ספר תורה הלכה ד * בורה ומי ם זוכה על - ידי חכמה ג חינות המבארים ש ה על - ידי הב קדש זוכה לכבוד ד ש

כ ל ב ד ת בוד ואינו מש הכ פוגם ב ה. אבל מי ש קדש ית ד י ירות לרוח נבואה אמת נועותיו לועש תחכמה כבוד עצמו , אזי הוא פוגם ב רך רק הוא חפץ ב בוד ה' יתב ביל כ ש יו והנהגותיו ב ומעש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

הם, ( ל ב ד ד ולהתג ב רך האדם להתכ ד ברים ש ה ד לש הם הש ירות ש בורה ועש מובאג דבריו כ בכין ם נמש יר וכו ' ומש בור וכו '. עש חכמתו ג ל חכם ב תוב, אל יתהל כ מו ש זכרונו לברכה ), כ

קדש בוד ד על - ידי הכ מו ש י כ קר, כ ל ש נהיגים ש הם המ קר ש ביאי ש בורחין ההנ הינו ש , דרך על - ידי זה זוכין קום יתב כבוד המ אמת רק להרבות ב לים ב ד ת תכלית ומש בוד עצמו ב מכ

ין עם החכמה ו ש מ ת אין מש הינו ש ה, ד קדש ירות ד בורה ועש בורהלחכמה ג ביל הג ש ירות ב והעשרך . בוד ה' יתב ביל כ ש לל רק ב בוד עצמו כ מו כ פוגם כ זה ש פוגם ב פי מה ש ל אחד כ כן להפך כ

בוד עצמו , ביל כ ש ירות ב בורה ועש ל חכמה ג בוד עצמו ומקב ביל כ ש ניות ב בוד ויש לו פ הכ בל קר ש חינת הרוח ש זהו ב קר ש חינת נביאי הש ל ב קר ש ך עליו רוח ש על - ידי זה נמש

הם ך מחמת ש ביות והכל נמש ז ה ובאים לאמונות כ ל המדמ לב על ידם נתב קר ש ל ש נהיגים ש המבוד ורוצי אינו חפץ םרודפים אחר הכ ל מי ש רו על כ ב תג י ירות ובגבורה ש עש בודם ב להרבות כ

חינת הפך מב דולים ועל - ידי זה הם ב לו לחכמים ג תקב י חכמה ש ם וכן ב לת חת ממש להכניע תם האמונה ה ונפג ל המדמ לב ן על ידם מתב חינת רוח הקדש . ועל - כ ש להם ב י מנהיגי אמת שי הם תומכים ואוחזים את החכמה, כ הם שום מעלה רק מה ש ירות אין ב בורה ועש י ג וכנ "ל. כ

ל וידע אותי ואז יש כ הוא הש רך ש מו יתב ית לש כלית הוא החכמה האמת עלה והת ר המ עקש מים רק ב ם ש הם לש תנהגים עמ מ ש ירות כ בורה והעש ם להג רך ולא בילמעלה ג בוד ה' יתב כ

על - ידי ית ש הם אוחזים ותומכים את החכמה האמת לל וכל מעלתם הוא ש בוד עצמו כ ביל כ ש בירות לב רים על החולקים והמונעים ועל - ידי העש ב בורה הם מתג חכמה םהג נוי לעסק ב פ

ית. האמת

ספר ליקוטי הלכות - הלכות מזוזה הלכה ג * סימן סז: לקוטי הראשון ב לע" ב בן ה' אלקים את הצ אמר "וי י המ על - פ

לל פש והכ י הנ בוד, כ פש הוא על - ידי הכ מירת הנ ר ש פש מאד ועק מר את הנ י צריכין לש , כם ה פג נ בוד וכו ' וכש נים להכ היה פ י כבוד וכו ' וצריכין לראות ש ת ב ש בודמלב נים אזי כ ואין לו פ

חינת ה' יך ב בחינת צדק וכו ' וצריך להמש לכות ב דור וכו '. ואז המ ב נים ש בוד העזי פ נוטלין כל זה היטב ם כ ן ש דק צדקה וכו ', עי ה מצ היה נעש י .ש

בודו די להראות כ בוד עצמו כ ביל כ ש סות הרוח , ב ביל ג ש לום, ב ית חס וש בונה הב ש אבל כז ח ה', ש אים יס ית ג לי טו) ב חינת (מש זהו ב ם, ש חנ ל ב רר על עם ד ת ית הו ולהש חינת הב ב

י לא צדק. כ קר הבונים חרבות למו , ועל זה נאמר, הוי בנה ביתו ב ל ש נהיגים ש ל המ ה ש דל והגל ש נהיגים ש ית הוא אצל המ חינת ב הוא ב בוד ש נים והכ בוד פ אין להכ ש ים קרכ ת ויש להם ב

לום, טרא אחרא יניקה חס וש בחינת צדק ואז יש להס לכות ב בוד עצמם אזי המ ביל כ ש דולים ב גדק וא חינת הצ ם ב ם ג חינת צדק אז נפג כה היניקה להם מב מש נ ש יתם בנה ביתו זיואז כ נקרא ב

נים קו המחין והפ ל ה מצמצמת מאד ונסת דש הק ז ש רמ מ ה רק ש דש ם צדק הוא הק י ש לא צדק, כ בחינת ם ב ם ג אי אצלם נפג וד הם יונקים ב ש לום, ותכף כ הם יכולים לינק חס וש בוד עד ש מן הכם רעהו יעבד חנ לא צדק ב חינת הוי בנה ביתו ב ע. וזה ב ה הרש מ דק ש מקום הצ בחינת ב דק ב .הצ

רר ת ש קר המ ל ש חינת מנהיגים ש ם, זה ב רעהו יעבד חנ בני יםב ין ב ש מ ת ם. ומש חנ ל ב על עם דל ררים על עם ד ת לו מהם שום טובה נצחית. והם מש י לא קב ם, כ חנ הם ב ראל ועובדים ב יש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ח יתם ב ן נקרא ב ם ועל - כ רעהו יעבד חנ חינת ב ם ב חנ ם ינתב י אצלם נפג לא צדק, כ בנה ביתו בנ "ל: נים וכו ' כ בוד ואין לו פ הכ

ספר ליקוטי הלכות - הלכות שלוח הקן הלכה א *

ח ל ח לך וכו ': ש ק נים ת ח את האם ואת הב ל ש תי הוא שרש על ל חי, כ חינת אם כ בוד הוא ב הכ סימן סז) ש נו נרו יאיר (ב תב רב כ י מה ש - פ

בי ש בוד ב א הכ י אולי ב הר מאד, כ בוד לאדם צריך לז א כ ב ש ן כ קות להנפש . ועל - כ ל הסתפש על - ידי הוא שרש הנ א לאדם ש ב בוד ש י לפעמים על - ידי הכ בוד ה' יאספך , כ בחינת כ ב

בוד פש אל הכ ק הנ ל : וכו'זה נסת

ספר ליקוטי הלכות - הלכות שלוח הקן הלכה ג * פשות ועל אלו הנ הינו לזכות ב פור הזה, ד קן הצ ח ולזכות ב רצה לק ת ש תוב כ ן מזהיר הכ - כ

הר ל ז י נים ש ח האם על הב רך , לא תק לות ולקרבם לה' יתב בוד לעצמו בללהוציאם מהג ח הכ יקה י אם על - ידי התורה ש רך כ פשות לה' יתב ר לקרב אלו הנ י אי אפש פשות, כ א יעם אלו הנ

פל י אם על - ידי ענוה וש ר לזכות כ פשות ולתורה אי אפש ל הנ ם ותשרש כ מבאר ש תכלית, כ בפל לל, רק יהיה ענו וש בוד עצמו כ ל על כ כ בוד ולא יסת היה בורח מן הכ י אמר הנ "ל, הינו ש מ ב

בוד א הוא ענו ואינו רוצה לעצמו שום כ ש יקא כ עיניו ואז ד יקא זוכה לתורה ויכול להעלות זב דבוד רך על - ידי זה ולהחזיר הכ בוד ה' יתב ל כ גלותא ולגד ילותא ד פשות ולהוציאם מז אלו הנ

אמר הנ "ל: מ ם ב ל זה ש מבאר כ רשו , כ הינו וזהו לש נים, ד ח האם על הב תוב, לא תק הזהיר הכ שה ח לעצמך האם, ש ק לא ת רצה חס יש לא ת הינו ש פשות, ד הם הנ נים', ש בוד, 'עם הב א הכק בוד עצמך ולא ת לום, כ ח רבוש ל ש ח ת ל לום, רק ש בודך חס וש ל כ ביל לגד ש פשות ב אלו הנ

ח לעצמך ק לל ולא ת בוד עצמך כ רצה שום כ לא ת ח לך , הינו ש ק נים ת את האם. ואז, ואת הבהיה ענו ב בוד רק ת ח אמתשום כ ל ש ת ח את האם' ש ל ש ח ת ל רשו . וזהו , 'ש בוד לש ותחזיר הכ

יקא תוכל י אז ד ח לך ', כ ק נים ת רשו , ואז 'ואת הב רך לש ך ותחזירהו לה' יתב בוד מאת את הכנים, ד הב הינו הינו לזכות ב ח את האם, ד ל ש ת י על - ידי ש רך , כ פשות הנ "ל לקרבם לה' יתב הנ ב

פשות ל הנ ה לתורה ועל - ידי זה תוכל לקרב כ זכ פל על - ידי זה ת ך ותהיה ענו וש בוד מאת הכרך לה' ית ח לך האם ב בוד עצמך ותרצה לק לום, כ רצה, חס וש ת ש אמר הנ "ל, אבל כ מ . וכנ "ל ב

ענוה לוי ב ר ת י עק לל, כ פשות כ פשות אזי לא תוכל לקרב הנ בוד עם הנ הינו הכ נים, ד עם הבים נ כ ן מפריד אלוף וקנ צרע הוא נרג י המ צרע, כ ח'. אפלו לטהר את המ ל ש ח ת ל "ל. וזהו , 'ש

ה מריב עש חלקת ש על המ הוא ב צרע ש קון המ ת אמר הנ "ל, הינו ש מ מבאר ב המטהרים אותו , כחינת קן הם ב פשות הנ "ל ש הם הנ ים ש קונו על - ידי קנ תו ובין אדם לחברו ת ין איש לאש ב

נ "ל. צפור כ

ספר ליקוטי הלכות - הלכות כלאי הכרם ואילן הלכה א * ן על סימן יא, עי לקוטי הראשון ב ן' וכו ' ב מי וכבודי לאחר לא את אמר 'אני ה' הוא ש י המ - פ

אמר: ל המ ם כ ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

לל מירת והכ הינו ש אה, ד ת אה ויחודא ת חינות יחודא על י ב ת ש רית ב מירת הב י על - ידי ש כל ההמון עם ש רית ש מירת הב ת וש ב ת לש ב ווגן מש ז יקים ש ד ל הצ רית ש ווגןהב ת ימי ז ש ש ב

יני התורה ועל - אינו יוצא מד י התורה ש ריתם על - פ נים הם שומרים את ב ל פ החל. אבל על כחינות הנ "ל, על - ידי זה זוכין לענו י ב ת ש למות ב ש רית ב מירת הב בוד הידי ש חינת כ הוא ב ש

קום וכן להפך על - ידי ענוה זוכין בוד המ כבוד עצמו ולהרבות כ הינו למעט ב למות, ד ש בחברו ו לוי ב ל אחד ת י כ רית, כ מירת הב : כו'לש

ספר ליקוטי הלכות - הלכות העושה שליח לגבות חובו הלכה ג *

ם: ן ש סימן ח, עי י התורה "ראיתי מנורת זהב וכו '" ב על - פלל בוק והכ ד יק האמת ש ד ל החסרונות על - ידי אנחה הוא על - ידי הצ למות כ ר ש י עק , כ

לו על - ידי אנחה וכו ', ל החסרונות ש לים כ ים לכל אחד ואחד להש ם הרוח חי ש התורה ש בהוא ה ש קלפ הם על - ידי הרב ד ל ים ש לים הרוח חי יק הם מקב ד עים החולקים על הצ אבל הרש

ם: ן ש ו וכו ', עי חינת עש בחינת ב גומל חסד עם הלווה ומלוה לו מעותיו. הוא ב לוה ש והנה המחסר הכרח הלווה ללוות מחברו זהו מחמת החסרונות ש י ההלואה ש רון, כ לים החס ש יק המ ד הצ

לים להלווה חסרונו הוא נו לו ממו רחם עליו ומלוה לו וגומל עמו חסד ומש מ לוה ש ופרנסתו . והמל לים כ הוא מש יק חונן ונותן, ש חינת צד הוא ב חינת רב חסד, ש הוא ב יק ש ד בחינת הצ ב

עצמו תהחסרונו ם לו ב ל ש י לוה וצריך לראות ש זמנו להמ ם ב ל הר לש נ "ל, אבל הלווה צריך לז כמבאר רך והאחריות על הלווה, כ אז יש אחריות הד ליח ש לח על - ידי ש דו לידו ולא יש מי

ינים ים לכל הד יך הרוח חי התורה והוא ממש בוק ב ד יק ש ד אי הצ וד י ב ם. הינו , כ לחן ערוך ש ש בהי רך , ד בוד ה' יתב ביל כ ש נתו הוא ב ו ר כ הם. עק ל ל החסרונות ש לים כ ר להש ש הוא נו ב ש

החיות רך ב הם יעבדו את ה' יתב די ש הם כ ל לים החסרונות ש ים ומש יך להם רוח חי ממשביל ש ב כלית ש ר הת י רק זה עק לים להם, כ יע להם ומש פ ש מ יך להם ובכל מה ש מש מ רא זהש ב

על יקים ש ד ם ומחיה את העולם על - ידי הצ רך מקי ביל זה הוא יתב רך את העולם ובש ה' יתבחיות הזה הם יחזרו ויעבדו את ה' ב די ש ביל זה כ ש ים לכל. והכל ב יך הרוח חי ידם ממש

ר ן העק על ה' למענהו ". ועל - כ תוב, "כל פ כ כל עת ורגע. וכמו ש יק ב ד יך להם הצ מש מ שם וממ הוא נוש ימה ש ימה ונש כל עת ורגע ובכל נש אמת ב יק ודבוק בו ב ד יך להיות מקרב להצ ש

התורה בוק ב ד יק האמת ש ד ך מהצ לו נמש היא החיות ש ימה הזאת ש ש הנ כף ש ים יזכר ת הרוח חיימה ונש כל נש יק ב ד רך ולהתורה ולהצ הר להתקרב לה' יתב רך ויז , ולעבד את ה' ימהובה' יתב

ל יה " - על הל מה ת ש אמרו רבותינו זכרונם לברכה, "כל הנ ימה וכמו ש ימה ונש כל נש רך ב יתבקוני ז חינת הבל נחית הבל סליק (ת ל יה . וזה ב הל ימה ת ימה ונש ל נש י הרכ קון סט צו), כ ת

כל דע ויזכר ב י ריך ש צ דוע , הינו ש י הוא חיותו הוא מכניס רוח ומוציא רוח כ ימתו ש נש האדם ביק ה ד ים מהצ יך ומכניס רוח חי ימה הוא ממש ימה ונש כל נש ב ד צריך לחזר אמתעת ש . ותכף ומי

תוקקות סופין והש ה או כ פל תורה או ת ה ב קדש ב בר ש איזה ד ים ב ולהעלות ולהוציא הרוח חיה מה ת ש בחינת כל הנ רך וכיוצא ב לורצונות טובים לה' יתב נ "ל. ל ימה וכו ' כ ל נש יה - על כ

הוא מלוה בחינת הלואה ש יך הוא ב מש מ ים ש י הרוח חי בחינת מלוה, כ יק הוא ב ד הצ נמצא, שם חובתו ל ל ק ויש ך יסל אחר - כ די ש ים כ רך הודותלהאדם הרוח חי ל לה' יתב ל ולהל על כ

יק ד הצ בוק ב הוא ד ל וכו ' וכנ "ל. ומי ש ל היצורים להודות ולהל ן 'חובת' כ כ ימה ש ימה ונש נש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

עצמו , כ יק ב ד ד, ליד הצ ק חובתו מי חינה הנ "ל, הוא מסל ב אמת ב אמת יב יק ב ד הצ בוק ב הוא דבוק י הוא ד עצמו , כ יק ב ד עצמו וכן מחזיר החיות ומעלהו להצ יק ב ד ים מהצ יך הרוח חי וממש

יע העבודה ו ג ת תו הוא ש נת עבודתו ותפל ו יק וכל כ ד הצ הב פל יק האמת והוא יעלה הת ד להצרות התקש ה והעבודה צריך להיות ב פל ר הת עק עמים ש ה פ מ ריך . וכמבאר כ אותה למקום הצ

יק ה ד בוק ומקרב להצ אינו ד ים, אבל מי ש י יקים אמת אינו חולק אמתלצד י ש אזי אף - על - פענין זה ליח ויש ב חינת ש עצמו רק על - ידי ב יק ב ד כף להצ ים ת עליו אזי אינו מחזיר הרוח חי

יק ודוב ד הוא חולק לגמרי על הצ י זה ש חינות, כ ה ב מ ע רכ גאוה ובוז, זהו רש יק עתק ב ד על הצעיר. וכן על - ידי ו איש ש חינת עש ה מב לפ ק ב יק רק מהרב ש ד לל מהצ ל חיות כ אינו מקב ש

ב יו הרעים הוא מחזיר ונותן כח וחיות לרבו ש המעש לפ ים ק עש ל המ על - ידי כ י ידוע ש , כרים ש לום, רחמנא לצלן, אבל יש כ טרא אחרא, חס וש לום, נותנים כח וחיות להס רעים, חס וש

אינם מקרב יק רק ש ד אינם חולקים לגמרי על הצ תורה יםקצת ש ים מצוות ועוסקים ב אליו ועושחינות ה ב מ רך כ יקי אמת אזי עבודתם וכל עסקם הולך ד רים לצד ה, אבל אינם מקש ותפל

יק האמת ואז האחריות ד יעים להצ חוזרים ומג לוחים עד ש ל החיות עלש הוא המקב הלווה שלא יגזלו אותו האורבים על רך ש ד חינות אחריות ב ה ב ה וכמ מ י אז יש כ לים חסרונו , כ להש

י ג י יע סלוק החוב הנ "ל ליד מי ש ג י רך ויכול להיות ש טרא אחרא ע הד הינו להס לום, ד , חס ושהעלם ל חיותו יונק ב עצמו כ ה ב קלפ ם הרב ד אמת ג י ב ה, כ קלפ חינת הרב ד הם ב לפות ש והק

רא ה על - ידי עוונות יש קדש יק והרב ד ד דול מהצ לין החיות לג ראל מקב ש י ש י כ לום, כ , חס ושלום, עברות עם זה החיות ין חס וש עוש ש ן כ כ ל ש רך , מכ יק ואינם עובדים בו את ה' יתב ד מהצ

הוא ע ה ש קלפ לום, חיות הרב ד ומזה יונק חס וש לום, ש ראל חס וש ל חיותו מעוונות יש כ שאינו ר קצת מאחר ש ש הוא איש כ י ש יק אף - על - פ ד אינו מקרב להצ ן זה ש דוע . ועל - כ י כ

יק על - יד ד יק ואזי מחזיר החיות להצ ד דברי אדוננו מורנו ימקרב להצ ליח , וכמובן ב חינת ש בטאפעטין) מזה לזה ומזה קורין ש לוחים (ש ה ש מ הולכים כ מקום אחר ש נו זכרונו לברכה ב ורב

יק וכו '. ואזי יש כ ד יע להצ ג מ הלזה עד ש הוא מ נ "ל והאחריות על הלווה ש רך כ ד נות ב סכנ "ל: חינת לווה כ הוא ב לים חסרונו ש יק להש ד ל החיות מהצ המקב

י יקי אמת, כ ענין התקרבות לצד ר ב כל דור ודור הוא העק לחמת המן - עמלק ב מ בר, ש לל הד כאצלו הוא הרב האמת ש יק האמת ש ד מיות ורוחניות הוא על - ידי הצ גש ה ב קדש ר החיות ד עקהם ל העוונות ש ר כ עולם והוא מכפ ב ל החסרונות ש לים כ הוא מש ל התורה ש ים ש ל הרוח חי כ

י אין אים". ופרש רש "י, חסרים. כ למה חט תוב, "והייתי אני ובני ש כ מו ש ר החסרונות, כ עקהרב מאה, רוח ד הוא רוח הט טות (סוטה ג) ש ן נכנס בו רוח ש א אם כ אדם עובר עברה אל

עת חסרת מה ק י ד ל החסרונות, כ ן יש לו כ עת ועל - כ טות הוא הפך הד ה ורוח ש קלפ נית די הוא יכול ה, כ רנ חינת ואיש חכם יכפ ל זאת ב ן כ יק הרב האמת יכול לתק ד (נדרים מא). והצכל עת יך עליו ב ם ולהחזירו למוטב ולהמש ל אחד ואחד ולהוציאו מש ל כ לירד לתוך הרע ש

ל החסרונות רגעו לים לו כ פרט על - ידי אנחה ולהש ימה, ב ימה ונש כל נש ה ב קדש ים ד רוח חיאין מח לו טוב ב ם כ ש ה לתכלית האמת ש זכ י מיות ורוחניות עד ש גש כל עת ב סורולהחיותו ב

יק ד ר קיום העולם על - ידי הצ ן עק י ה' לא יחסרו כל טוב". ועל - כ תוב, "ודרש כ מו ש בר, כ דכל דור ודור ת זה יש ב מה . אבל לעמ יק ש אי? על עמוד חד וצד תוב, עלמא על מה ק כ מו ש כ

דיםמ חינת תנג ו, ב חינת עש הוא ב ה ש קלפ חינת הרב ד ניקתם מב י יק האמת ש ד וחולקים על הצ

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

האמת לאמתו אומר יש לי רב אינו חפץ ב ל אחד ואחד ש כ חינת יש לי רב, ש המן - עמלק, בבו א, הוא חרש רב פילתו , אד קומו ולהקימו מנ אינו יכול להוציאו ממ עיניו ש טוב ב לו רב מי ש

חינת אלופי הם ב ה הנ "ל ש קלפ חינת הרב ד י הוא יונק מב ת האמת, כ הוא נקד יק ש ד מרחקו מהצוע סטרא אחרא ש הינו מהרב ד הם מהם, ד ל ים ש יכים הרוח חי ו ואלו החולקים ממש רברבי עש

עה, ה, אבל הוא רק לפי ש דל ל הג ש להם כ י י נדמה ש עתו ומצליח מאד, כ ש דול ב הנ "ל והוא גהם ל לים החסרונות ש יכין להש מש מ לא היו וכל החיות ש ם כ י הש י אנש לה ונאבד, כ י לסוף כ כ

ע אי, אבל הוא רק לש דול יותר מד רבוי ג הם ב ל רון ש לם החס ש נ דמה ש נ י ש האף - על - פאינו ל מי ש כ חוש ש ראה ב נ עת חסרת מה קנית . כ י ד ד חסר להם יותר ויותר, כ כף ומי י ת ה, כ קל

ירות וכל ימיו מלא חסרו רנסה ועש ל ימיו אחר פ אמת לאמתו הוא רודף כ ר ב ר ויש ש וכל נותכש מאתים אמרו רבותינו זכרונם לברכה, יש לו מנה מבק ש לו יותר חסר לו יותר. וכמו ש י מה ש

ב ש רויח ומרויח ולבסוף כ מ י נדמה לו ש יטות, כ פש י רב חסר לו ב בון אוכו '. ועל - פ אל החשבחינת ה צידו ". והוא ב תוב, "לא יחרך רמי כ מו ש דול, כ על - חוב ג אר ב ידו מאומה ונש אין ב

י ה ב ה הרב עש כיח זאת המ ש ה ש ר אל צרור נקוב, ובפרט עת כ ת ר מש כ ת ש על ןוהמ ירים ש העשה לפי רבוי הוצאותיו על - חוב חסר לו הרב אינו ב עלי חובות ואפלו מי ש ארים ב י רב נש - פ

רויח ור מ ל מה ש יק לו כ אין מספ גדולות יותר עד ש עם ב כל פ יתו ב נהיג ב מ בד עליו אשו ש כנהיג עצמו מ פי מה ש לו כ חסר לו מההכרחיות ש דמה לו ש נ לו ש עם מרבוי החסרונות ש כל פ ב

אינם מסת הנהגת העולם ש קי קצת ב ב חוש למי ש יתו וכל זה נראה ב ליםואת ב כלית כ על התחינת הוא ב הם ש ל כת החיות ש המש יקי אמת וכל זה מחמת ש אמת לאמתו ואינם מתקרבים לצד ב

י י לבו חסר מכל, כ רון, כ לו חס עצמו כ הוא ב ה ש קלפ ך להם מהרב ד למות החסרונות נמש שלבים עזי חינת והכ ע, ב בית רש חינת מארת ה' ב חינת מארת חסר, ב לא ידעו נפש יניקתם מב

ה וכל זה מחמת הם ולעולם חסר להם הרב ל ירות ש בעים לעולם מהעש הם אינם ש בעה ש שהם ה רעים וכו ', ש בעה המ לבים עזי נפש לא ידעו ש ה הנ "ל. וזהו והכ קלפ יונקים מהרב ד שחינת לו ב לים החסרונות הוא כ ך מהם להש מש החיות הנ סטרא אחרא ש נהיגים ד הרועים והמ

בעה וכנ "ל: רון, לא ידעו ש חסדול מאד מאד רוחו היה ג ה ש קלפ ר הרב ד הוא עק ו ש הוא עמלק מזרע עש חינת המן ש וזה ב

לך ל המ ד תוב, "ג כ מו ש עתו , כ ש תו ב דל ה מעצם ג המגל מבאר ב עתו . כ ש אהו אתב המן וינשך נו נמש מ מ חוים להמן וכו '". מחמת ש ת לך וכו ' כרעים ומש סאו וכו ' וכל עבדי המ ם את כ ש וי

כי לא יכר הם, אבל "ומרד ל ל החסרונות ש לים כ ל החיות להש י ידע עלהם כ חוה,, כ ת ולא ישלים לל ואינו יכול להש לו אינו חיות כ אמת חיות ש ב ה ש קלפ חינת הרב ד הוא עבודה זרה ב ש

ה. ועל - עה קל ני - אדם לפי ש ה ומטעה ב אמת רק מרמ רון ב ןשום חס ה. כ נתקנא בו המן הרבני רת ב הם עש ניו ש ב הינו ש יקא, ד ניו". 'ורב' ד רו ורב ב בוד עש ר להם המן את כ וזהו , "ויספם הרוח ש לל התורה ש הם כ רות ש ב רת הד נגד עש הם כ מסאבותא ש תרין ד ר כ חינת עש המן ב

ך מש נ סטרא אחרא ש ים ד ם הרוח חי ש מ ה ש לפ ק ת זה ב רה היו לעמ ה. ובניו עש קדש ים ד חיק חינת הרב ד יקא, ב ניו, 'רב' ד חינת ורב ב ה ב קלפ המהרב ד ירות לפ י העש רו , כ בוד עש . וזהו כ

ל החסרונות. לים כ ם צריכין להש פון זהב יאתה". וצפון חסר. ומש תוב, "מצ כ מו ש פון, כ מצלים כ דול להש ר ג ש לו עש י לו ש ירות ש עש אר ב סף יענה את הכל וכל לוהתפ י הכ החסרונות, כ

למות החסרונות, אבל בחינת ש ירות הוא ב עש כסף. נמצא, ש חסר לאדם יכול לקנות ב מה ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

לל, כ ירות כ סטרא אחרא אינו עש מון ד ירות והמ אמת העש בחינת יב עם חסר לו יותר ב כל פ בעת עצם אפלו ב מו , ש ח ש המן עצמו , ימ יה וביה ב אנו רואין מנ אגה וכמו ש ה ד ה נכסים מרב מרב

חקת לו מאד והתפ עה מש היתה הש עתו ש ש תו ב דל תו ואוהביו ארג ה לפני אש אה הרב והתגתוב, "וכל זה איננו כ מו ש תו וכאבו וחסרונו , כ עצמו גדל מכ ר להם ב ניו, ספ רו ורב ב כבוד עש ב

עת ג אפלו ב כל עת וכו '". נמצא, ש תו שוה לי ב עס ומכאובות. וכן הוא דל הרמה היה מלא כלא טהר פי מה ש ל אחד ואחד כ כלית כ לים על הת כ אינם מסת ני - אדם ש רב ב כת ב ה מהל מכ

הוא ז ת וזהמת המן - עמלק ש לפ מו כן הוא מלא יסורים המתאת עצמו עדין מק חש כ הנאז ירות חברו ש ת ועש דל לבו על ג ש קנאה ב י תו , ובפרט מי ש דל עת ג מיד אפלו ב וחסרונות ת

עינם רעה כ י יש ש יק לו , כ עלמא אינו מספ ל הון ד אפלו אם הוא מרויח אלפים, נפשו לכ ך ש כך זה נמש נו ש רויח יותר ממ מ רואה מי ש ש ן כ כ ל ש חברו מרויח איזה רוח, מכ מרה לו על מה ש

אומר, "וכל זה איננו שוה לי ה ש קלפ כלמהרב ד עת וכו '": בפל והמן י ם את לבו ולהטעותו עד ש י רצה לעק ם, כ ליכו מש ה רצה להש לפ ק רותו ב ב עצם התג ב

טרא אחרא ש רות הס ב ר התג י עק לום, הינו כ ת המן הואעל - ידי זה לגמרי, חס וש חינת קלפ בם חולקים נגד עומדים כ יקי אמת ש ד ראל על הצ יש ה מחלקת ב רב מ כל דור הוא מה ש ב - עמלק ש

ענין הזה א חינת יש לי רב וכנ "ל. ויש ב ה ב קלפ ניקתם מהרב ד י חינות לאין לפיםש ורבבות בש י ש , רק ש ה ממ קלפ ם אינם נאחזים ומתקרבים להרב ד ים הם ורב ראל קדוש אי יש וד י ב קץ, כ

ל הרב ד ים וטהורים לגמרי מאחיזת הזהמא ש אינם זכ המנהיגים ש י קלפ יתי לב י מי יאמר זכ , כיק ד זה הצ לוים אליו ש ל הנ יק ועל כ ד דים על הצ לי כ). והם חולקים ומתנג אתי (מש י מחט טהרת

כיא, זך ו רור' - מרי ד כי 'מר ד חינת מרד לו קדש ב לי שום אחיזת הזהמא טהורהוא כ לגמרי בהעולם חלקת עד ש לבול המ נ "ל. ומעצם ב יקא כ ה על - ידו ד דש ר החיות והק עק לל, ש כ

הכניס ז ה ש קלפ רות הרב ד ב ב לגמרי על - ידי התג י הנתערב ראל. לא זו אף זו כ יש חלקת ב המלב ם ב רוצה להכניס ספקות ג ך עד ש ל כ ר כ ב חינת זהמת המן - עמלק מתג טרא אחרא ב הס

ק אם יש ל ה מספ עצמו נעש יק האמת ב ד הצ עצמו ש יק ב ד ראל ו הצ כח עוד להנהיג את ישל צד. ועל - חלקת מכ טרא אחרא ורבוי המ טות הס ש רואה גדל התפ ולהחזירם למוטב מחמת ש

י אם לא ינהיג את יש לום, כ יק, חס וש ד יל את הצ לום, ירד ראלידי זה רוצה להפ , חס ושראל וזהו ביל יש ש י אם ב ה כ דל י לך ג לום נתת אמרו רבותינו זכרונם לברכה, כ מו ש תו , כ דל מג

יק האמת ש ד הוא הצ כי ש רצה המן לתלות את מרד ה ש לי חינת הת כלב לו זך וקדוש ב כ דור שלום, וכנ "ל: ראל, חס וש לא ינהיג את יש ספקות ש רוצה להכניסו ב היתה עת צרה ובאמתש

לום, היה כלה אם, חס וש י מעט ש מעט כ מהו לא נהיתה וכל העולם היה מתמוטט כ ר כ דולה אש גניו ויעלים עיניו מי יר פ יק יסת ד הצ טן ש ה ש ראלמצליח מעש טרא אחרא ש הס מו ש לום, כ , חס וש

מיד להרג חינת להש לום, ב ילא, חס וש לים ממ ראל כ על - ידי זה היו יש חינת המן היה רוצה ש במיות ורו גש ל חיותם וקיומם ב י כ ד וכו ', כ נו חניותולאב מ מ יק האמת ש ד הוא רק על - ידי הצ

נ "ל: ם כ ים לכל ל הרוח חי ך כ נמשא רב גימטרי כי ב רד מ נו זכרונו לברכה ש דברי אדוננו מורנו ורב תבים ומובא ב כ תוב ב כ וזה ש

נו נמש מ מ יק הדור ש ד חינת הצ כי הוא ב י מרד נ "ל, כ יק ך חסד, הינו כ ד זה הצ ים וכו ' ש הרוח חיל ענין פורים זה כ התורה הנ "ל ש מבאר ב הוא אדמוני וכו ', כ ו ש חינת רב חסד הפך עש הוא ב

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

על - ידי זה נכנע ונופל חינת רב חסד, ש כי, ב חינת מרד ה ב קדש ים מהרב ד ך הרוח חי מש נ שה וכנ "ל: קלפ הוא הרב ד ו אדמוני ש הוא מזרע עש המן - עמלק ש

רה וכו ', ה פ ך נעש ה הוא פור ואחר - כ חל י מת קורין אחר פורים, כ רה ש ת פ רש חינת פ וזה ברה מטהרת י פ סימן עד). כ נינא (ב לקוטי ת נו זכרונו לברכה ב תב אדוננו מורנו ורב כ מו ש כ

ל הוא רוח ש מאה ש יק ואז שולט רוח הט ד ך מהצ מש נ ים ש קות הרוח חי ל הוא הסת מאת מת ש מטיהם קרויים מתים ופר חי עים ב י רש מותא, כ הוא סטרא ד ה, ש קלפ ן ההרב ד מטהרת מזה. ועל - כ

ה קלפ הוא הרוח ד מותא, ש הוא סטרא ד ו אדמוני ש חינת עש ל ב מימה להכניע ולבט ה ת הוא אדמדול ל יק הג ד י צריך הצ רשו , כ ש א ב ק אל ין נמת י אין הד נ "ל, כ ה הורידכ ד את עצמו לתוך המ

נ "ל לו כ לו להכניעו ולבט נור ש הוא הצ ע ש ל הרש י הוא אבל .רעה ש זה, כ המן רצה לפגם במות פים ובש כש כול ב י דול. ואמר ש ף ג לום, והיה מכש מקרה, חס וש הגורל ב פר ואמר ש כ

י אמ הוא רוצה, כ מו ש יך הגורל כ מאה להמש רצונו רהט יך כ ל אחד להמש ים יכול כ הרוח חי שמו ים, כ טן והיה בו רוח חי ה ש הצליח מעש חינת חטא העגל ש זה היה ב הוא רוצה ש לכל מה ש

ל הערב - רב היו יכולים פים ש ש גדל הכ ב גם ש ר הפ י זה היה עק ם, הינו כ רש רש "י ש פ שטרא אחרא ל הס ים ש י הרוח חי רצו אפלו לדוממים וצומחים, כ ים לכל מה ש יך הרוח חי להמש

מא בחינת רוח סערה רוח הט עתם מאד ב ש דול ב ים לכל הג יך הרוח חי ש להם כח להמש י עד שה י מנס תוב, "כ כ מו ש חירה, כ ביל הב ש זה ב רך נתן להם כח כ י ה' יתב עה, כ רוצים לפי ש מה ש

יך ה' אלקיכם אתכם וכו '". ומגדל כחם הרע להמ בר הם כופרים לגמרי ש ים לכל ד הרוח חיל זה כ ם הרע ש רירות לב ל ש אות כ רצו ולמל י ל מה ש רשותם ויכולים לעשות כ אלו הם ב כ

הם ובכל מיני ל כל העבודה זרה ש נתם הרעה ב ו פירותכ ל זה, כ ר על כ ה מכפ הם. ופרה אדמ ל שין יונק מתקף הד טרא אחרא ש ים מתקף הס ראל לברר הרוח חי ש כח ליש י זה אנו מראין ש י ב כ

ו אד חינת עש מימה, ב ה ת חינת אדמ הוא ב ה יכול להוריד את עצמו מוניש חינת מש יק ב ד י הצ , כרו ולהכניעו ולטהר את ב חינת טמאת מת ולש הוא ב הם ש ל נור הרע ש ר הצ ב ם ולש ם לש ג

רה אד יקא פ י ד יקא, כ ראל על - ידי זה ד היש יקא על - מ ד נ "ל ש מאת מת, הינו כ מטהרת מטנ "ל: הם מכניעין אותם כ ל נור ש פון יאתה ורצו ועלידי הצ י זהב מצ ל זהב, כ ן עשו העגל ש - כ

ל ר ובט ב ה ש יקא, אבל מש ן עשו להם אלהי זהב ד בחינת רוח צפונית הנ "ל על - כ לפגם בפל ר על - ידי ת יך האותו והעק ה". וכנ "ל ועל - ידי זה חזר והמש תוב, "ויחל מש כ מו ש , כ

על - ידי ה ש פל קון על - ידי ת ר הת עק נ "ל ש ניות, הינו כ הינו הלוחות ש לת התורה מחדש , ד קביני התו ה רהזה מבררין ד קדש ים ד ם הרוח חי ש מ לת התורה מחדש ש חינת קב זהו ב אמת ש ב

וכנ "ל:

ספר ליקוטי הלכות - הלכות חזקת מטלטלין הלכה ה * ם ל כ יתים ש ם טל יש י הלב ית, כ ל גם הט גמו על - ידי פ ל פ ה היה כ חלק על מש ן קרח ש ועל - כ

פירותיו היה ש ל כ י כ אמרו רבותינו זכרונם לברכה, כ מו ש כלת וכו ', כ ה לאת מש היה מאמין בה ן מש כ ל ש הם רזין, מכ א יש ב שוטים אל יו אינם פ בריו ומעש ל ד כ יק האמת ש ד חינת הצ נו ב רב

מצות אלו אין ב פר כ אין וכו '. וקרח כ ה מלאה רזין על ל כ ה ש דוש תן לנו התורה הק נ עצמו ש בביל אות ש יהם ב נות מלבוש ה רוצה לש ים שום סוד ופנימיות רק מש בוש קון הל הם ת ציצית ש

נותנין ה קר ש טות והבל וש ל ש עמים ש דרך הט ריםוסימן לכבוד כ ארי מחק למצות ציצית ולש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

יתות הם טל נים יותר ש ים נאים ומסמ לבוש ם ב יש הוא ילב ן אמר ש דושות'. על - כ מצוות הקב נימיות ש פ י קרח סמך על חכמתו ולא האמין ב כלת, כ ם ת ל כ יןש בוש בוש הל אלו חיצונית הל כ

אמרו מו ש ל אהרן הכהן, כ בוד ש י כ לבוש י התקנא ב גמים, כ פירות והפ ל הכ ם כ ש מ ר ש הוא עקטו כ ש ק אמר על אהרן ש הרבותינו זכרונם לברכה ש ני אדם זה כל ל ב נאה ש י רב הק וכו ', כ

חלק על אלו על - ידי ש פירות כ א לידי כ בוד וכנ "ל, ועל - ידי זה ב י כ לבוש ענין המ זה הוא ב ביקי אמת ולא האמין חינת צד הם ב ה ואהרן ש הםמש יהם ודבוריהם ב כל מעש הם מלאים רזין ב ש

רו עליו ב התג ים ש ש ינים הק יות על - ידי תקף הד חת אול ת ותנועותיהם, ועל - ידי זה ירד לשנ "ל קתם על - ידי אמונת חכמים כ ל המת כ ך עליו ומאחרש ן נתהפ ך על - כ ל כ אמונה כ גם ב פ ש

ק ר המת י עק ך , כ ל כ ים כ ש ינים הק רו עליו תקף הד ב ל והתג לג ינים על - ידי אמונת תהג הדנ "ל: חכמים כ

ספר ליקוטי הלכות - הלכות נטילת ידים שחרית הלכה ג *

יך המח רוצה להמש המח והחכמה ש א אמלוך , הוא פוגם ב אה ואומר אנ תג מ ן זה ש ועל - כאות. הוא ג סטרא אחרא ש לתוך מלכות ד

ספר ליקוטי הלכות - הלכות תפילין הלכה ו *

ים הנ "ל, רק ים נצחי יך חי י התורה אזי אינו מעורר וממש ה על - פ קדש אינו אוכל ב ש י כ כה סטרא אחרא, ש הוא חיות ד אות ורם לבב, ש חינת ג הוא ב סלת, ש אמת ואחיותו הוא מהפ ב

יהם קרוים מתים. חי עים ב רכות יח) רש חינת (ב זהו ב נ "ל, ש יתה כ ר המ ם עק י מש מיתה, כי עלה ומרומם כ מ אות ש חינת ג הוא ב נפיחה, ש י חמץ עולה ב יותר, כ אות ב חמץ יש בו אחיזת הג

קרבו ב בה ש מבאר ,עצמו על - ידי רוח ג מאה, כ טות, רוח הט בה , רוח רעה, רוח ש הוא רוח ג שה הנ "ל. תורהבן צריכין רק ואף דול והוא תועבת ה' וכו ', על - כ אות וגסות הוא אסור ג י - כן ג - על - פ

קדש דלות ד ם הענוה והג ש נ "ל. ש ית כ י רך לזכות לענוה אמת ם יתב ש מהש הכל אחד הלבקנו רש "י ורב ין ד פל חינת ת ה מוצא ענותנותו . וזה ב ם את תו ש דל מקום ג תוב, ב כ מו ש לגמרי, כ

רש "י הם ב ין ד פל י ת נ "ל, כ אין יודעין מהו ענוה כ הם מחמת ספק ש ם, ש סדר חינתת ם הוי' כ שם הוי' ל ש נוי צרוף הראשון ש חינת ש ם הם ב נו ת רב ין ד ה. ותפל חל ם החסדים יוצאין ת ש ש

י ח נות, הינו כ ו כ מבאר ב בורות קודמין לחסדים, כ חינת ג הוא ב ם הה' קודמת להו', ש ש דים סשחינת חסדים. וגדלות זה חינת אין, ב י ענוה זה ב דלות, כ חינת שרש הענוה והג וגבורות הם ב

קדש ם ב רש ש מקום אחר. ובאמת ב מבאר ב חינת ישות, כ ינים וגבורות,ב חינת ד ניהם הב שה על חל יך ת חינה צריכין להמש ה יש ספק איזה ב נ "ל, אבל למט ניהם אחד כ י ש צריכין, כאמת צריכין ש י ב ניהם, כ ן צריכין להניח ש נ "ל, על - כ בר כ ה לעמד על הד י קש ניהםעצמו , כ

נ "ל. כחינות ני הב יך על עצמו ש ין, הינו להמש פל ני ת הראש והמח להניח ש אמת יש מקום ב ב הינו ש

אות וגסות כ לבו שום צד ג אמת ולא יהיה ב הינו להיות עניו ב י - כן ללהנ "ל, ד . ואף - על - פחינת זהו ב לל וכנ "ל, ש לימזלניק) כ קורין ש דול ולא יהיה עצל ונבזה (ש יהיה איש חיל וגבור ג

ן צריכין להני נ "ל, על - כ ם כ נו ת רש "י ודרב ין ד פל ני הת יקא וכנ "ל: ח ש ניהם ד ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

חינת סטרא אחרא הוא ב אות ד י ג קבים, כ בקר על הנ ברכין ב מ ר יצר ש ת אש רכ חינת ב וזה בהוא ה, ש י מיות העש ש ל ג מור ש סלת ג ך מפ י נמש זה מותרותעבודה זרה קיא צואה, כ מור, ש ג

אוה". וכמבאר ים ל"א), "ומשלם על יתר עושה ג הל תוב (ת כ מו ש אות הוא מותרות, כ חינת ג ביום הבראך כוננו. חינת מלאכת תופיך ונקביך ב זהו ב י לעיל, ש אות, כ ג גם ב פ ן קרח ש ועל - כ

יאת ת אהרן ובנש גדל התקנא ב אותו ש ה ואהרן היה רק על - ידי גדל ג לו על מש ל מחלקת ש כה, "בקר ן אמר לו מש ר ט"ז). ופרש רש "י, ויודעאליצפן וכו ', על - כ מדב ר לו " (ב ה' את אש

ם להפך ערב לבקר וכו '. כ עולמות יכולים את רוך הוא ב דוש ב ק הק בולות חל הוא מקנא אלו גה ואהרן הם מש א, אמר ש רב לל, אד בוד עצמו כ ש על כ ראל עם קדוש ואינו חוש ביל יש ש ב

או על קהל ה'". וזהו אג תנש תוב, "ומדוע ת כ מו ש אות, כ כבוד והתנש וונתים ח"ו, וחפצים בין או יל ה' ב הבד מו ש כ ם, ש רש רש "י ש פ ת אהרן רש י קדש ל אהרן להקדישו , כ בד ך וי ך כ לחש

ין אור לה ב חינת הבד זהו ב לבו וכנ "ל, ש מח ב חינת וראך וש הוא ב ית ש י ך מענוה אמת נמשי ענוה א ים, כ ין מות לחי ך , ב יתלחש י הוא מת ה, ש נ חינת התעוררות הש ים, ב חינת חי הוא ב

חינת אור יום וכנ "ל: הינו ב ל האברים, ד ל כ ים ש ר החי היא עק ית, ש י אין זוכין לענוה אמת שיץ וגבור י - כן יהיה חזק ואמ ש . ואף - על - פ היה אין ממ י למות הוא ש ש ר הענוה ב י עק הינו כ

אמת דחיל מא י ב דרכי ה' וכנ "ל, כ ה לבו ב גב בחינת וי ל המונעים מעבודת ה' ב נגד כ לעמד כם את תו ש דל מקום ג בחינת ב ית ב י אמת הוא ענוה אמת ה ב קדש אות ד י ג רש הכל אחד, כ הש הב

ל . מוצא ענותנותו וכנ "ל ם כ ש מ אות וגדלות ש חינת ג ך מב מיות נמש הוא ישות וגש והגוף שפש מהגוף רד הנ פ י ן מכרח האדם למות ש ה ורבוי, ועל - כ דל חינת הג הם ב עולם, ש ב הישות שאז תים ש ת המ ה לתחי זכ י נ "ל. עד ש עפר כ ך ב כ זד י די ש היה וכו ' כ ש וישוב העפר על הארץ כ

ה לבחי ם נהיזכ ש ל האברים ש ל כ ים ש היא החי ית ש י ה לענוה אמת זכ י הינו ש למות,, ד ש זאת בנ "ל ה והענוה הכל אחד כ קדש אות ד .הג

י היה אות, כ חינת ג י המן ב מו , כ ח ש ע, ימ יל את המן הרש הוא להכניע ולהפ חינת פורים ש וזה באות הוא י ג ה עצמו עבודה זרה, כ ן עש חוו לו ועל - כ ת הכל יכרעו ויש אה מאד ורצה ש מתג

על - ידי ,עבודה זרה חינת חטא אדם הראשון, ש היא ב אות, ש ך מג מותא נמש ר סטרא ד י עק כזה נגזר מיתה על העולם.

לא יהיה עצל ורוע מזל ו הינו ש סולה, ד הר מענוה פ רוצין לזכות לענוה צריכין לז ש ', כו אבל כסטרא נ "ל. ועזות ד דול כ קל ג זה מש ריכין עזות, אך יש ב צ מקום ש ה ב קדש רק יהיה לו עזות ד

אות ע חינת ג הוא ב ל העונותבודהאחרא, ש ם כ ש מ רך צריך להיות , זרה ש ם יתב י רק הש כריכין רק צ נו ז "ל ש אמר רב התורה הנ "ל ש ת האמת לאמתו וכמבאר ב זה נקד ן ב עזרו לכו ב

ית ו י רך לזכות לענוה אמת ם יתב ש מהש אמרו רבותינו זכרונם לברכה כו לבק ם. וזה ש ן ש ', עיניהם ני מיני עזות הנ "ל ש ש קומתן וכו '. הינו ש וין ב פורים ש עירי יום הכ ני ש (יומא ס"ב), ש

חינות, אך זה לה' ו כל הב וין ב ש עזותו לה' וזה להפך . וצריכין זהנראין כ נתו ב ו י זה כ לעזאזל, כהוא מאת ה' לבד. חינת גורל ש זהו ב זה, ש ן האמת ב הו לכו זכ י רך ש ם יתב ה מהש ש הרב לבקכה ז טול מאחר ש ר הב ם עק ש י אז זכה לבא לפני ולפנים ש "ובזאת יבא אהרן אל הקדש ", כח נ "ל. והמן, ימ סולה על - ידי הגורל כ י נצול מענוה פ ים, כ ר החי הוא עק למות ש ש לענוה ב

אות רצה חינת ג הוא ב מו , ש יל פור הוא הגורל. לפגםש ן הפ זה הגורל. ועל - כ ב

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

נו אם קרב בא עמלק". לפסק, "ועל נסותם את ה' לאמר היש ה' ב סוק, "וי סמך פ נ חינת ש וזה בה הכל היה חלקו על מש חלקת ש ל המ י כ אות. כ ג גמו ב י הם פ מות י"ז). כ - ידי עלאין" (ש

י ים, כ ה אנש מ כו אחריהם עוד כ מש נ ה וחלקו עליו עד ש מש או ב התקנ תן ואבירם ש ל ד אות ש גאי לא היה חולק ע וד ה ואהרן ב אמת נגד מש ל את עצמו ב פלותו ובט דע ש י כל מה ליוזה ש ב

ל עצמו ט ב י תלינו עלינו ". הינו ש ה, "ונחנו מה כ חלקת אמר מש רב המ ן ב עבר עליו. ועל - כ שי הא ב על - ידי זה הם רוצים לחלק עליו, כ אות, ש ת הג טול להכניע מד תכלית הב תלי', האב

חולק בר עד ש על ד רה בו הב תג מ יק האמת ויש ש ד אות אינו מתקרב להצ ש לו ג י י על - ידי ש כן כשח"ו, חולק עליו, על - ידי זה מתג כ ל ש יק, מכ ד אינו מקרב להצ רעליו ועל - ידי ש בו ב

ניו ת פ יק על - ידי ראי ד אות זוכין על - ידי התקרבות להצ טול הג ר ב י עק אות, כ ת הג יותר מד ברוד הנ "ל. עשו פ גם ש ר הפ ענוה היה עק ה ופגמו ב הם חלקו על מש ים וכנ "ל. ומחמת ש דוש הק

חש י עמלק הוא זהמת הנ בא עמלק", כ ם. ועל - ידי זה "וי קרב חינה ב קו איזה ב פ סת נ עד שגם ענוה וכנ "ל. וע רותו על - ידי פ ב ר התג עק מו לש ע , כ ר הכנעתו על - ידי יהוש ן היה עק - כ

ר לא ה אש למיד מש ע היה ת י יהוש עמלק וכו '". כ חם ב ע צא הל ה ליהוש תוב, "ויאמר מש כ של ימיו לראו ל כ ד ת היה מש כה על - ידי זה תימוש מתוך האהל, ש ז כל עת עד ש ה רבו ב ני מש פ

הוא ית ש י ר על - ידי זה זוכין לענוה אמת ל התורה על - ידי זה, אש ל כ תנוצץ מחו ולקב י שהכנעת המן עמלק וכנ "ל:

ה עד אבל העס אחזין ב לת התורה אזי הרוח ומים הנ לא זכינו עדין לקב עת יציאת מצרים ש ש באו חינת ג מותא מב טרא ד לפות מס טרא אחרא והק צה הם מתקף הס תחמ נ הוא רוח רעה רוח תש ש

ם א, נאחז ש רב ה הנ "ל. רק, אד ש קד ה ד חינת בוש ה מב ך חמוץ העס נ "ל ואזי אין נמש בהה כ גב ב ם הל הם אחיזת סטרא אחרא ואזי נתעק ב קטנות ש חינת מחין ד י מחין יותרב רך , כ ם יתב מהש

עת ש הר מאד מאד ב רך . ומזה צריכין לז ם יתב ב מהש מין הל לל רק מעק קטנות אינם ענוה כ דרך ם יתב רוצה להתקרב להש ש ל אדם כ הואיציאת מצרים. וכן כ י ש חינת יציאת מצרים, כ ב

טרא אחרא בר והס על ד ל הב נ "ל ולפעמים מתנכ דול כ חסדו הג ה היא רק ב אל ר הג אמת עק בקטנות ונדמה ך ממחין ד מש בחינת קטנות הנ ם לבו ב אלו הוא ענוה. ורוצה לרחקו על לו ומעק כ

ה אל ים כ רך לי נס ם יתב ה הש עש י לבו וכי ראוי אני ש אומר ב הינו ש רך , ד ם יתב - ידי זה מהשים ומחמת זה עי המרב יק הרוצה לגאלו אינו הלא אני יודע חטאי ופש ד דברי הצ מאמין ב

הם תרחקו על - ידי זה מחמת ש נ ה ש ה וכמ מ צינו כ מ רך . וכמו ש ם יתב אמת להש יבו ב ולהשעונות, רחמנא לצלן, אי ר לגאלם. נםיודעים לכלוכם וטנופם ב אפש יק ש ד כח הצ מאמינים ב

ספר ליקוטי הלכות - הלכות חלב ודם הלכה ב *

י ן הוא החלב, כ רב ר הק י עק נות, כ רב ק אסור להדיוט, ולגבה עולה ב חינת אסור חלב ש וזה בתוב, "חל כ מו ש אות כ חינת ג י חלב הוא ב ל חלב לה', כ י כ ליא, כ הא ת מו הא ב ימו ב סגרו פ

אות א ת אוה ב י על - ידי ג אוה, כ א על - ידי ג זה ב מנונית, ש י חלב הוא ש גאות", כ רו ב ב דאמר הנ " מ ל הגוף. (וכמובן ב מנונית ש ה החלב והש תרב נ הינו ש ים הנ "ל לנאוף, ד גנ י המ ), כ

חינת מנונית והחלב הוא ב הש אוה. נמצא, ש א על - ידי ג ב ל נאוף ש מנונית ש מעלין זאת השאוה, על - כ חינת ג רש החלב הוא מב ש חינת רבוי. ומאחר ש היא ב אוה ש אכילה, ןג אסור לנו ב

תוב, כ מו ש רך , כ ל ה' יתב הוא לבושו ש ארותו ש פילת התפ היא מנ אוה היא מחמת ש י אסור הג כ

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

י רך , כ אוה אינה ראויה רק לו לבדו יתב י הג אות לבש ", כ לוכה ואסור לנו לה"ה' מלך ג ' המל רך , רק צריכין להעלות כ פילת לבושו יתב אה מנ י היא ב אוה, כ לל מן הג ח לעצמנו כ לק

רש ש נודע, ש אוה, כ הוא שרש הג הינו אל המח ש ה , ד רש אוה לש אוההג חינת מחין, הג הוא בי צריכין להעלות החלב ל חלב לה', כ י כ אוה, כ רש הג הוא מש חינת אסור חלב, ש מובא. וזה ב כ

ז עולה לגבה , ש ן ש רב אוה לה' לבדו , על - ידי הק חינת ג הוא ב אוה הש חינת העלאת הג בלא די ש אוה, כ לל מן הג ח לעצמנו כ י אסור לנו לק רך , אבל לנו הוא אסור, כ ה אליו יתב רש לש

נ "ל: אות לבש כ חינת ה' מלך ג הוא ב ביכול, ש רך , כ לבושו יתב נפגם ב

ספר ליקוטי הלכות - הלכות ספר תורה הלכה ג * ראה היא יראת חטא. וכן ר הי י עק ם ירא חטא, כ ש ראה ב ה הי פרים מכנ מרא ובכל הס ג ב

צים תוב, אם לל כ מו ש יצנות, כ הוא הפך הל חינת ענוה ש ב זה ב ב לצים לא יש יליץ הואובמושעיני בה לב וגדול ב הוא ג אות וגסות הרוח ש יצנות הוא מחמת ג ר הל י עק ן חן. כ ולענוים ית

ר נמצא הנ אש ל אחד ואחד, כ עיניו ומתלוצץ מכ לא ב ני העולם הם כ ל ב כ הרעה געעצמו עד שמוצאין חסרונות רים ש פרט מיראים וכש ל אחד ואחד ב תלוצצים מכ מ ני אדם ש ה ב כמ הזאת ב

אינו טוב ב מודו ש תו ומזה מתלוצץ מל פל כל אחד ואחד. מזה מתלוצץ מת ומזה עיניוומומין באין דמה לו ש נ סותו ש ברים. וכל זה מחמת ג ארי ד ש זה ב נו וכו ' וכיוצא ב או ומת ש מתלוצץ ממ

ליצנ רים ב ב צים מתג נו . ואלו הל נו וכל העולם צריכים ללמד ממ ים ותםחכם ממ חליש מ עד שילים אותם מעבודתם על - ידי ליצנותם הרעה, רחמנא לצלן, וכל זה פ מ רים ש ש ה כ מ ל כ עת ש ד

כ מו ש יצנות תועבה, כ ן נקראת הל נ "ל. ועל - כ סותם הרעה כ א מחמת ג , ותועבת לאדם תובבבה לב ל ג תוב, תועבת ה' כ כ מו ש אות וגבהות, כ חינת ג זה ב :לץ. ש

ספר ליקוטי הלכות - הלכות שלוח הקן הלכה ה * היו וזה גנות הראשונים ואמרו אבותינו ש ירו ב הזכ פלו , ש נ נות הראשונים ש ירו ג י הזכ כ

ביא את האדם לכל מ אות ורום לבב ש ה, רחמנא לצלן, והכל היה מחמת ג אל לתעובים וטנופים כרות, רחמנא לצלן, ו םהרעות והצ כולין לפל מאד מאד לצאת מש י פילות עד ש ל הנ ר כ עק

הפכו אחוריהם אל ההיכל אלו ש טות ותעובים כ ברי ש עשו ד ירו ש הזכ מו אלו ש מעולמו לגמרי כזאת. וז מע כ י אתוהתריזו וכו ' הנש אי לא היו שוטים וכסילים, כ וד ם הם ב ג צריכים לידע ש

ל דורות הראשונים היו חכמים יותר, אך כ י זה ידוע ש אי היו חכמים נפלאים להרע, כ וד בה היה ע אל או לידי רעות כ ב צר לנפילתם ש ל טוב והי י היה להם כ אות ורום לבב, כ - ידי ג

פלו לא היו נ עם, ובכל עת ש כל פ יל אותם ב הפ כל דור עד ש ר ב ב אות מתג הרע וחמימות התם רך ג קוםיכולים להתחזק לקרב עצמן לה' יתב טנות ממ י לא היו יכולים לסבל הק זה, כ רחוק כ

י - כן לחתר רוצים אף - על - פ ש אותיהם כ אי הרחוקים מחמת ת וד י ב עיני עצמן, כ פלות ב והשרך צריכים על לחתירות ולהתקרב לה' יתב עצם כ פלותם ורחוקם ולבטח ב יש ש נים להרג פ

סות הרוח עלי ג ם הם יכולים להתקרב אבל הם היו ב ג כל עת ש ים ב ש תחד רך המ חסדיו יתביל עצמן ולהקטין עצמ פ עם נפילה אחר נפילה עד ןולא היו יכולים להש כל פ פלו ב נ ך עד ש ל כ כ

ה. אל עובים כ פלו לדברים ת נ טות עד ש ר עליהם הרוח ש ב התג ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ספר ליקוטי הלכות - הלכות תפילין הלכה ה * יק האמת: אין ד יק, הינו הצ א צד א תורה, אין טוב אל טוב אל

ספר ליקוטי הלכות - הלכות ברכת השחר הלכה ג * חינת עד זהו ב ה מחלקת, ש עצמן נעש למידי חכמים ב ין הת עצמן, ואפלו ב ראל ב ין יש ם ב ג ש

י אין יודעין ב הם, כ אול ודוד וכיוצא ב ין יוסף ואחיו ובין ש ב חלקת ש ת ברורהמ היכן נקדאי אין וד י ב ים, אבל יש אמת למעלה מאמת, כ י יקים אמת ה צד מ כל דור יש כ י ב האמת, כ

דו לו ג דול יותר האמת ש יק ג ד דרגת הצ מ וין. וכל מה ש יקים ש ד ל הצ ומברר יותר, למדרגות כיקים, ד ין הצ ב ת האמת ש חינת נקד הוא ב י, ש יק אמת כל דור צד ש ב י ר הוא האמת עד ש י עק כ

חינת החלוף ר ב ב תג מ טרא אחרא ש רות הס ב לות והתג קראבל מחמת מרירת הג ל היכלי והש שעל י רב הב על פ ת האמת עד ש ה מאד מאד לידע היכן נקד מורות הנ "ל, על - ידי זה קש הת

י הוא מכנ דול, כ עצמן מחלקת ג יניהם ב עצמן ומכניס ב יקים ב ד הצ רה ב בר מתג אר יסד לב ש ברך אלו הוא נוטה ח"ו, מד ת האמת כ חינת נקד הוא ב יק האמת, ש ד אלו ח"ו, זה הצ יקים כ ד הצ

רדף אול ש מו ש ה דורות, כ כמ צינו ב מ מו ש מים, כ ם ש חלקו עליו לש י סית אותם ש מ האמת עד שם נתם היה לש ו אי כ מו . ובוד ירו את ד הת ך עד ש ל כ חלקו עליו כ ם. וכן אחי יוסף ש חנ וד ב את ד

דורות ה וכו '. וכמו כן היה ב ב אינו איש אמת ומוציא ד י סברו ש מים, כ פנינו ש ל ובפרט שעצמן רים ב ש יקים והכ ד ין הצ ם ב ג קר מאד עד ש ר הש ב התג יחא ש מש עוקבא ד לו ב דורות הל ב

ל לה ל ת האמת. וצריכין להתפ דול ואין יודעים היכן נקד םנפל מחלקת ג ה למצא ש זכ י רך ש יתביך ה להמש ה על - ידי מצות נר חנכ זכ נ ה ש הדלקת נר חנכ ן ב האמת לאמתו . וזה צריכין לכו

ה להתקרב לנקד זכ נ ך . ש לח אורך ואמת חינת ש מיד: תהארת האמת ב האמת ת

ספר ליקוטי הלכות - ברכת הריח וברכת הודאה הלכה ד * חינת יק האמת הוא ב ד י מקום קבורת הצ ים, כ י יקים האמת ד חות על קברי הצ ט ת חינת הש וזה ב

ח יק האמת הוא ב ד י הצ דוע . כ י יקים ירשו ארץ כ בחינת צד ראל. ב תב ינתארץ - יש כ מו ש ה כ משאין על קברו ב ה נאמר, ולא ידע איש את קבורתו . וכש ה מקומות ובמש כמ נו זכרונו לברכה ב רב

האור הא יק ב ד חין עליו אזי נכללין בו . ועל - ידי זה נכללין עם נפש הצ ט ת בחינת יןומש סוף. בנ "ל. ל העוונות כ רין כ פ ל הרע ונתכ ל כ ט לו טוב. ועל - ידי זה נתב חינת כ א, ב עולם הב

ספר ליקוטי הלכות - הלכות שבת הלכה ו * י יק האמת, כ ה רק על - ידי צד צוות הכל נעש פלות והתורות והמ ל הת ת כ ר עלי עק ידוע ש

ל סמיכתנו ותקותנ ן כ עמים, ועל - כ ה פ מ דבריו זכרונו לברכה כ באר ב מ י אפלו ו כ היא עליו, כיק ד י - אם על - ידי הצ ריך כ תורה ומצוות, אינו יכול להעלות עבודתו למקום הצ עוסק ב מי ש

ת עוסק ב ש ש י מעון (סימן ס), ש י ש תח רב התורה פ תוב ב כ מו ש ועבודה ואף - על ורההאמת, כי נתו וכו '. כ יק לעוררו מש ד ינה וכו ' וצריך הצ חינת ש י - כן הוא ב יק- פ ד פלות הצ ל הת מעלה כ

עמים. ה פ מ דבריו זכרונו לברכה כ תוב ב כ מו ש לל וכו ' כ בריםכ ן חנניא , הד ע ב י יהוש רב שאוות וכנ "ל, ומחמת רבוי ל חכמתם הוא רק מחמת ת כ חכמות חיצוניות ש הראה להחכמים ב

תאות ממון מ אוות ובפרט ב כל הת אותם ב זה אינם רוצים להודות על האמת על גדל חמתת

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

כל אמת וכנ "ל, וכן הוא ב ם ב תורת הש יק אמת ההולכים ב ד ל הצ ת החכמה ש נפלאות אמתש שו את עצמן עדין ב לא קד ראל ש ש ואינם רוצים להכניע עצמן לחכם למותהחכמים אפלו מי

דות ענין ההתנג ל סברותיהם וחכמותיהם ב כ למות, ש ש אוות ב ל הת צא מכ י הוא זה ש האמת שאוות מ ך מחמת ת יק האמת, הכל נמש חלקת על צד אוות חמתוהמ ל הת כו עצמן מכ לא זכ ש

אות ממון וכנ "ל, והבן היטב: ובפרט מת

ספר ליקוטי הלכות - הלכות שבת הלכה ז * גו ועל י-כן ש יקים נוראים אף-על-פ היו צד י ש אף-על-פ ה מרים להורות ש ן הזהיר לזכר מעש -כ

אר העם להרה אסור לש ן ש כ ל ש ה, מכ הרהרו אחר מש זה אהרן ומרים ש לום אחרי רב חס ושן ו כ ל ש יא עליו מכ יקים איזה קש ד ומעים מצ ש י ש יק האמת אף-על-פ כו'.צד

ספר ליקוטי הלכות - הלכות סוכה הלכה ז *

ספרים לבד, וזהו י ב וקא להתקרב אליהם ואין ד י צריכין ד יקים, כ חינת מעלות התקרבות לצד בב הם ד יק האמת ש י צד לין מפ קב מ ה מה ש על פ ב חינת תורה ש ר ב י זה עק ן לכתב, ריםכ לא נת ש

לל: ר לכתבן כ י אי אפש כ

ספר ליקוטי הלכות - הלכות סימני בהמה וחיה טהורה הלכה ד * ם יהיה והזהיר ל דור, כ ב יקים ש ד ל הצ לליות כ חינת כ הם ב בעת הנרות, ש כל ש ב תוב, ש הכ

עולם יק האמת ב ד יך אור הצ נורה" - להמש ני המ לותם להאיר "אל מול פ ד ת הואהש חיד ש היעל - ידי זה עולם, ש יך אורו ב ר להמש העק יקים. ש ד ין הצ ב ת האמת ש חינת נקד הוא ב דורו , ש ב

הוא ב יק ש ם אמת. אבל יש צד ים וכל י יקים אמת ה צד מ י יש כ ן הכל, כ ק ת האמת חינתיתת נקדכל איר האמת ב ר האור המ הוא עק חינת אבן טוב, ש ר עצם האמת ב הוא עק יקים, ש ד ין הצ ב ש

יקי ד ל הצ אר כ י ש נו , כ ל ממ ל אמת צריך לקב ריך לקב צ אר םהעולמות וכל מי ש ן ש כ ל ש מכיקים אינו י ד אר הצ ל ש ן האמת ש חינת חלונות אצלו . ועל - כ ם הם ב ל רים והעולם, כ ש כולהכ

קר אבל לים לפעמים איזה ש הם מכניעים ומבט י ש י אף - על - פ קר, כ להכניע לגמרי את השקון אות יותר ומקלקל זה הת קרים ורמ ש קר ב ר הש ב ך מתג עה, אבל אחר כ הוא רק לפי ש

קר על - ידי מתוהא טרא אחרא והש ך הס ר אחר כ ב עולם. ולפעמים מתג יק ב ד יך זה הצ המש שיקא על ד אותיו עד ש קריו ורמ כו לש י יונק מזה האמת ומהפ יק יותר ויותר, כ ד ל זה הצ האמת ש

הזהירו עמים ענין זה וכמו ש ה פ מ חוש כ ראינו ב ר יותר. וכמו ש ב - ידי זה האמת הוא מתגלות וכו ' חובו חובת ג א ת מ דבריכם ש הרו ב נה, חכמים, הז ש מ רבותינו זכרונם לברכה על זה ב

יק האמת הנ "ל ד עמים, אבל הצ ה פ מ רטנורא). וכן רואים כ ם הרב עובדיה ב רש ש (וכמו שפל זה והוא יודע האמת לאמתו עד הסוף יקים הוא יודע מכ ד ין הצ ב ת האמת ש חינת נקד הוא ב ש

נו ואוה ה רב דרשו רבותינו זכרונם לברכה , לענין מש מו ש ל הדורות, כ יט עד סוף כ צופה ומבאי אפש עולם ש זה ב יך אמת כ ש . והוא יודע להמש למיד ותיק עתיד לחד ת ל מה ש היה יודע כ רשיותר ויותר מעל קר ב טרא אחרא והש רת הס ב עליו מתג י ש שום אפן. ואף - על - פ לקלקלו ב

ה דורות ש כמ צינו ב מ לא עלו על לבו . וכמו ש קרים ש ה ובודה עליו ש יקים ומחפ ד ל הצ יקאכ דלא עלו על קרים וכזבים ועלילות ש יותר אמרו עליו ש מעלה ב דול ב דרא, הג יק החד ב ד על הצ

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

אמ דרש , ש מ מובא ב מו ש הוא מין, כ אמרו עליו ש עתו . והראשון היה אברהם אבינו ש , רו דתו ת איש וכל אחד קנא לאש אש דוהו ב חש נו ש ה רב א הרעב. וכן מש ין הזה ב ביל המ ש ב

יו ת איש , וכן כ אש דוהו ב הו חש רשו רבותינו זכרונם לברכה, וכן ירמי פ מו ש ה, כ זה צאממש בים בריהם חי ל סוף ד ה, אבל סוף כ אל ברים כ וקא, יחידי הדורות אמרו ד יקים ד ד דולי הצ על ג

י ה כון לעד. כ פת אמת ת י ש לים, כ טלים ומבט מים לעד ולנצח ודברי החולקים ב יקוקי ד חינת צ בעל - ידי כלית האמת, ש חינת שרש ת הוא ב עולם, ש זה ב יך אמת כ ת האמת הנ "ל הוא ממש נקדבעת הנרות יאירו אל מול ל ש כ תוב ש ן מזהיר הכ נ "ל. ועל - כ רשו כ ש קר ב טול הש ר ב זה עק

נ חינת יפ הם ב בעת הנרות, ש ש לולים ב רים הכ ש יקים והכ ד ל הצ ל כ לותם ש ד ת ל הש כ נורה, ש המם יהיו ע ל ל ספירת העמר, כ תות ש ב בע ש חינת ש הם ב נין, ש בעת ימי הב להאיר אל בודתםש

ת עצם הוא נקד יק, ש ד חינת אור הצ הוא ב עולם, ש נורה ב ני המ יך אור פ נורה, להמש ני המ מול פנ "ל. קר לגמרי עד קצה אחרון כ טול הש ר ב על ידו עק האמת ש

ספר ליקוטי הלכות - הלכות רבית הלכה ה *

יקי אמת ועל ד נוסע והולך להצ ש ן כ כ ל ש הולכים לדבר מצוה, מכ ריהם הרגלים ש ן אש - כלל הכ ת עבודתו להכ בר זכה על - ידי אמת יק האמת כ ד י הצ לוים אליהם, כ קדם לוהנ בזוכה לנסע ולילך אליו יש טהור הנ "ל. ומי ש יע לאבני ש בר הג י כ ריאה, כ יה הכל לה' , הב מגב

ר לנסע ן העק נ "ל. ועל - כ קונים כ ל הת ר כ זה עק ריאה, ש קדם הב ריאה ב רך וכולל אחר הב יתבנה צריכין ל ראש הש י אז ב נה, כ אז נברא העולם. עסקולילך על ראש הש יותר מחמת ש זה ב ב

קו ר הת גמים על - ידי זה וכנ "ל. ועק ל הפ ן כ ן הוא ראשון לתשובה לתק על - ידי ןועל - כבל". ת עליהם ת ש י לה' מצקי ארץ וי חינת כ ה, ב תי חינת אבן ש הוא יסוד העולם ב יק ש ד הצ

ל ההתנ ל כ לום ואחדות ולבט קון זה הוא על - ידי ש ר ת י עק מקום אחר. כ באר ב מ דותוכמו ש גלין אחיזתו אין מבט ש יונק מהרבוי כ קר ש ך מהש מש נ מאה ש ר הרע והט הוא עק אל האמת, שן רוד. על - כ חלקת והפ ל המ עולם וגרם כ קר ב יך הש המש חש ש ן הנ נ "ל. ועל - כ רשו כ ש ב

תקוני מובא ב קר אין לו רגלים (וכמו ש י ש לך ", כ חנך ת אמר, "על ג נ מו ש רגליו, כ ל ב נתקלקר ובעלי רכילות ולשון הרע הוא ל הש גם ש ר פ ן עק ם). ועל - כ ן ש ף סו, עי זהר כב, ד

רש רש "י פ ך ". וכמו ש עמ אמר, "לא תלך רכיל ב נ מו ש י נקראים "הולכי רכיל", כ רגלין, כ בר י עק מו לא רגל על לשונו , כ לשון רגל, כ לשון הליכה, ב כל מקום מצינו רכילות ב ם, ב גםש פ

בחינת רגלין רוד הוא ב חלקת והפ ל המ הם כ מ קר ש ך על - ידי הש מש נ שון הרע ורכילות ש הלחינת רגלין, ובין ר הוא ב ין זה העולם, ש רוד ב ין פ עוש פרידין הרגלין מהראש , ש מ יתש ת אש נקד

הראש לל ב אז צריכין להכ נה ש ראש הש ן ב ריאה. ועל - כ קדם הב על ידה נכללין ב ריאה, ש הבחינת הראש הוא ב יק ש ד ן צריכין לבוא להצ נה, ועל - כ ם זה נקרא ראש הש חינתועל ש , ב

י על - וקא, כ ן צריכין לנסע ולילך אליו ד י. על - כ ראל האמת ני יש חינת ראש ב ית, ב ראש בה ש קלפ חינת הרגלין ד לין ב חינת הרגלין ומכניעין ומבט נים ומעלין ב ההולכי הםידי זה מתק

ין מחלקת ב רב ראלרכיל ובעלי לשון הרע המ על יש יק זוכין לאמת, ש ד אין להצ ב י על - ידי ש , כחינת הוא ב ה הזה ש י למות מראש ועד סוף, עד סוף העולם העש ש חה ב ג יכין ההש - ידי זה ממש

על - ידי זה נ הראש ;כללרגלין, ש פורים הסוף ב נה ויום הכ ל ראש הש ל העבודה ש לל כ וזהו כיק הוא על - ידי צד כל מקום ש ת האמת ב י הכל לברר נקד מצות, כ איתן ב וכל ירח האיתנים, ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ת הא כה לנקד ז למותמתהאמת ש ש פי יגיעתו וטרחו רק. לאמתו ב יק מברר האמת כ יק וצד ל צד כר יו ועק ל ימי חי חירה כ היה לו ב י הכרח ש י ב עם נסיונות, כ כל פ יו יש לו ב עבודתו וכל ימי חי ב

ע חירה הוא ב רור האמת לאמתו וכנ "ל. ניןהב ב

ספר ליקוטי הלכות - הלכות כבוד אב ואם הלכה ג * נו ל ממ לא קב י ש רב מבהק אף - על - פ ינו כ דורו ד רב מפרסם וגדול ב ן איתא, ש ועל - כ

דולה ע ה ג קדש תורה ב עוסק ב יק הדור האמת ש י רב מפרסם, הינו צד לום, כ הוא מעורר דכ שיע על - ידי זה הארה אפלו להרחוקים ג מ מות. עד ש ש י הנ רש לו ש על - ידי עסק התורה ש

הצ רך . נמצא, ש בודו יתב ר כ זה עק תשובה ש רסאות וחוזרים ב ים פ נו חמש יקממ דור ד ב האמת שלו לא קב י ש נו מאד, אף - על - פ ל אותן הרחוקים ממ לו , אפלו ש ל הדור כ ל כ הוא הרב ש

ן ה תשובה. ועל - כ ל העולם ב י על - ידי עסק תורתו מעורר כ בר, כ נו שום ד המפרסם, רבממם י הוא רב כבודו . כ בים ב לו והכל חי רב מבהק לכל העולם כ ינו כ דור, ד ב יק האמת ש ד הינו הצ

הוא שר ני עולם על - ידי ש ל ב תשובה כ י הוא מעורר ב ל העולם, כ ל כ ש ש מות ש ממ נשחזיר מ בוד על ידו על - ידי ש ל הכ ר כ י עק יותר, כ דו ב בים לכב ן מחי נ "ל. ועל - כ ראל וכו ' כ יש

בודו וכו ' וכנ "ל: ר כ זה עק תשובה על - ידי תורתו ש ני - אדם ב ב

ספר ליקוטי הלכות - הלכות ראשית הגז הלכה ג * מעל דול ב יק האמת הג קונו רק על - ידי צד ל ת ן כ הוא קדוש העל - כ חינת יעקב ש הוא ב ש

מים לבד נתו רק לש ו ל כ למודו התורה כ ין ב זווגו ב אוה זאת ובין ב ה מת דש תכלית הק וטהור בק יעק ש חינת וי וקין העליונים ב ה עד בלעורר זווגין ונש חש הסית את חו לרחל וכו ', אבל הנ

מיות: ש אוה הג מאל, לבחינת ת טה מזה ונפל לבחינת ש נ הסיתה את האדם עד ש ש

ספר ליקוטי הלכות - הלכות סוטה הלכה א * רה על - ידי זה, ואזי וזה הסת לכות ב המ רה הנ "ל ש חינת הסת יקא ב רה' ד רה", 'ונסת "ונסת

רה ב ר ההסת י זה עק ר והעלם, כ הסת לום, אזי האמת ב רה חס וש ש הסת י ש י פני, חינתכ רת והסתכה התורה תהפ נ רה הוא ש י ההסת עמים, כ ה פ מ נו נרו יאיר כ תב רב כ מו ש נים הוא האמת, כ והפ

רת האמת, כ לום, וזהו הסת ר חס וש ה מאסור הת עש נ רה עד ש חינת תורת יונסת התורה היא בקר, וצריכין לגלות חינת ש זהו ב ר, ש ה מאסור הת עש נ רה עד ש בחינת ההסת אמת ובאה ב

רה מלב תוך ההסת אפלו ב יודעין ש הינו על - ידי מה ש רה, ד נ "ל, ש ההסת רך כ ם יתב ם הש שה האמת אזי אוריתא מכרזת קמיהו , "עד מתי ל תג נ ה האמת, וכש ל רה ונתג ה ההסת ל ואזי נתג

י ע עולם, כ ט ב פ ין ומש אהבו פתי" וכו ', ואזי יש ד תיים ת ופ עים כש ן הרש ר, ועל-כ הסת האמת ביק ין צד ם וראיתם ב בת ה האמת אז, וש ל תג י יקים יש להם יסורין, אבל לעתיד ש מצליחין וצד

ל תג י עים על-ידי ש לת הרש ע, ואז יהיה מפ ה האמת אזי מתנהג הלרש ל תג נ ש י כ האמת אז, כנו זכרונו תב רב כ טוב ה', וכמו ש מחו ב יקים יש לה וצד עים יהיה להם מפ רש אמת ש העולם ב

עים על-ידי ה לת הרש פ מ לותלברכה (סימן סו) ש האמת. תג

ספר ליקוטי הלכות - הלכות דינים הלכה ג *

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ל ר לקב חינת יעקב ואי אפש קונה הוא על - ידי אמת והאמת הוא ב ה וכל ת פל ר הת י עק כיק יסוד עולם, חינת צד הוא ב י אם על - ידי יוסף, ש חינת עצם האמת כ הוא ב ל יעקב ש האמת ש

הוא מ לש יסוד קב ה ב אל י ג ה, כ ה לתפל אל סוד סמיכת ג ראל ב כלל יש עקב ומאירו ב האמת מיל ר אליו כ ריכין לקש צ יק הדור ש חינת צד הוא ב יק יסוד עולם, ש הוא צד הוא יוסף, ש מובא ש כ

נים פלותהת ר ש הם. ומחב איר ב מ ראל על - ידי אור האמת ש פלות יש ל ת והוא מעלה ומברר כר רח ואחד עש מש והי בחינת והנה הש ן ב ם - כ יוסף ג לולים ב ם כ ל י כ יעקב, כ בטים ב ר ש עשבטים. ר ש נים עש מש וירח וש לול הכל ש יוסף כ י בו ב ית לז), כ ראש חוים לי (ב ת כוכבים מש

ה רין ונכללין חמ על - ידי זה נתחב זהו סוד העבור, ש רן יחד וכוללם יחד, ש ן מחב ועל - כנ "ל: ולבנה יחד כ

ספר ליקוטי הלכות - הלכות מצרנות הלכה ד *

ית ה להתקרב להראש ב זכ נ רך ש ה לפני ה' יתב ן הרב ל ולהתחנ ל ש ולהתפ ן צריכין לבק על - כש לו ראש , ד י ש ר קיומו כ עק ית ש מו ב כלל הוא כ י העולם ב י, כ חינת הינו האמת ית ב ראש ב

יח על ג ר הכל על מקומו הראוי ולהש ראוי לסד ר בו כ ית וכל אש נהיג הב י די ש ית כ על הב בחינת עולם ק פרטיות הוא ב ל אדם ב ר בו . וכן כ ית וכל אש קון הב היה טןת י ית וצריך ש חינת ב , ב

עה ל הארב דע להנהיג כ י מיות וברוחניות ש גש ראוי ב נהיג אותו כ י ית ש על הב חינת ב לו ראש בי תנהג הכל על - פ י אפן ש וה ב מזג הש ראוי ב ר הכל כ דות להנהיג ולסד ל המ הם כ מ יסודות ש

חלקת מאד, נאוי המ ן ש מים הכל וכנ "ל. ועל - כ ר על - ידי זה מתקי ינו אש ר היא חי התורה אשיק האמת לום, על צד חולקין, חס וש ש פרט כ ריב . הדורוכש

ספר ליקוטי הלכות - הלכות שלוחין הלכה ג * י תו לכלל אחר כ ל עבודתו ומגמ כ הוא ציר נאמן לשולחיו, ש יק האמת, ש ד חינת הצ יוסף הוא ב

עליונים למעלה למעלה ב חתונים ב ר וכולל הת יק מחב ד י הצ אחד, כ ריאה ב רשו הב בחינת ש בהוא יק ש ד הצ פוגמין ב ני האדם ש גם ב חינת פ זהו ב כסף, ש גמו בו ומכרוהו ב לו אחד והם פ כ

זהו ב ים לד), ש הל יקים (ת חינת עיני ה' אל צד חה, ב ג חינת עיני ההש חינת חינתב הוא ב יוסף, שעל - ידי זה כולל למה ש חה ש ג יך הש יק ממש ד י הצ ן פרת עלי עין". כ תוב, "ב כ מו ש עינים, כ

סף, ב ביל הכ ש אחד, והמון עם פוגמין בו ב ריאה ב ר אחר הב בילומחב אחז ש אות ממון הנ תל כ הם ואינם מאמינים ש ל מון הוא העבודה זרה ש עצמו , והמ מון ב כין אחר המ מש נ מאל ש ש ב

על ידו חתו עלינו ש ג כת הש חינת המש הוא ב יק ש ד עות הכל רק על - ידי הצ פ מון וכל ההש המית ראש יר לכל עם הארץ (ב ב ש יט כו ' הוא המ ל בחינת ויוסף הוא הש עולם ב ב עות ש פ ל ההש כ

היא ראל, ש הוא הפך ארץ - יש בר וירדו למצרים, ש ל הד לג ן על - ידי זה נתג מב). ועל - כרעה לי ר אמר פ תוב "אש כ מו ש רך , כ חתו יתב ג הש ם כופרים ב ש לולים ועבודה זרה ש מלאה ג

בה לטוב בו לרעה, "אלהים חש יתיני וכו '". אבל הם חש לחני היאורי ואני עש י למחיה ש , כי יוסף היה ציר נאמן לשולחיו. ובחר ב יקא, כ לחני' ד כה לכלל טובאלהים לפניכם", 'ש ז עד ש

י הכניע טמאת מצרים וזכה להחיות את אחד, כ ש ב ריאה ממ העלה וכלל אחר הב אחד, עד ש במו זכות יוסף, כ י הכל היה ב ם. כ ם ולהוציאם מש ל ימי היותם ש ראל כ תוביש כ ה ש ח מש ק , "וי

על - ל את התורה ש דול ולקב רכוש ג ם ב ראל לצאת מש כו יש ז את עצמות יוסף עמו ", עד ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ל זה ה כ אחד, ש ריאה ב ל הב רך ונכלל כ חתו יתב ג ה הש ל ל זה נתג ליחות יהידי כ על - ידי שעמד חירתו הטובה ש ח על - ידי ב ל המש ליחות ב ליחותו וזכה לכלל הש ש ל ב לא נכש יוסף ש

עת יצ ש אחד ב ריאה ב ל הב על - ידי זה נכלל כ ים ש חי יון ובחר ב ס נ לת התורה יאתב מצרים וקבי וכו ' וכנ "ל: ל כ די לקב יקי אמת כ ל לקרב עצמו לצד ד ת ריך להש צ שובתו הוא האמת, ש ר ת עק

ל רק על האמת. ועל - ידי כ מיד להסת עתו ת ה ד חינת זרע אמת ויט הם ב יות ש מהם עצות אמתרך חתו יתב ג הרחיק הש רה וההעלמה וההתרחקות ש עצם ההסת ם ב ם ש ג ה לידע ש האמת יזכ

הוא אינו ם. רק ש ל רך מחיה את כ י הוא יתב רך , כ חתו יתב ג רה הש ם נסת ם ש זוכהמאתו , גרה על - ידי עוונותיו. תוב, ועל לראות מגדל ההסת כ מו ש רצונו , כ יק מנהיג העולם כ ד ן הצ - כ

רות ש דקות והכ ר הצ זהו עק רך על - ידי האמת ש י הוא נכלל בו יתב גזר אמר ויקם לך ". כ "ותיקים והכ ד ל הצ ל כ ריםש י הוא נכלל ש עצמו , כ רך ב י ה' יתב יק האמת הם מעש ד י הצ וכל מעש

נ "ל: חינה זו כ ך מב מש נ מותו ש ל אדם כ לוחו ש חינת ש זהו ב נ "ל. ש רך כ בו יתב

ליקוטי הלכות - הלכות שלוחין הלכה ד ספר* ל אחד כ סיעה ש י על - ידי ההליכה והנ יקים, כ נה לצד נוסעין על ראש הש חינת מה ש וזה ב

ל עול יק על - ידי זה מעלה מקומו , לבחינת מקומו ש ד קומו להצ יק, םהולך ונוסע ממ ד הוא הצ שנוסעין והולכין על קברי חינת מה ש א כבוד ינחלם' וכו '. וזהו ב בחינת 'וכס ם ב באר ש מ מו ש כ

חינת אר יק הוא ב ד וכב הצ ש מקום ש י ב נה, כ פרט קדם ראש הש יקים, ב ם הוא ץצד ראל וש - ישר מנוחת בותם'. ועק כ לום ינוחו על מש בחינת 'יבא ש יק ב ד ם מנוחת הצ י ש ל עולם, כ מקומו ש

ל עול חינת מקומו ש בוד, ב א הכ ס בחינת כ ר ונכלל ב קש מ ש יק הוא כ ד ר המנוחה םהצ ם עק ש , שמעלה וידונו רחמו עליו מל י ל אחד ש יק זוכה כ ד ניזת הצ מקום ג ם ב ן ש נ "ל. ועל - כ חלה כ והנ

ל עולם וכו ' וכנ "ל: חינת מקומו ש יק, ועל אותו לכף זכות על - ידי ב ד ן צריך לנסע להצ - כן ומעלה ל עולם ועל - ידי ההליכה מתק בחינת מקומו ש יק ב ד י הצ נה, כ פרט על ראש הש ב

נ נ "ל, ובפרט על ראש הש קום כ קום למעלה מהמ ין הוא על - ידי ההמ ד ל ענינו לזכות ב כ שנה וזה כול לעשות ראש הש י יקא ש יק ד ד זוכין על - ידי הצ ל עולם וכו ' ש חינת מקומו ש ב

י מקומ ים, כ י יקים אמת חות על קברי צד ט ת חינת הש חינת למעלה םב ם הוא ב חים ש נ מ שן מקומם ארץ א כבוד ינחלם וכו ' והבן. ועל - כ חינת וכס בוד ב א כ ס י זוכים לנחל הכ קום, כ מהמ

נ "ל: ים וכו ' כ ם קדש קדש ש ראל ש - יש

ליקוטי הלכות - הלכות שלוחין הלכה ה ספר* חינת ש לו ב י יק האמת ש ד ש מאד מאד את הצ ש ולחפ ריכין לבק צ התורה הנ "ל ש י מבאר ב כ

ר עק ר האמונה על האמונהרוח הקדש וכו ' ש י עק הינו אמונת חדוש העולם על ידו , כ למה, ד השחינת רוח נבואה רוח ש לו ב י יק ש ד ה הוא רק על - ידי הצ ה וכו ' וברור המדמ רור המדמ - ידי ב

נו זכ רב מקום אחר ש תבנו מזה ב אז אמר זאת רונו הקדש וכו '. וכבר כ קותו ש ל לברכה קדם הסתיותר לכתב נה האחרון ואז אחר אמירת התורה הנ "ל הזהיר אותי ב ראש הש התורה הנוראה ב

יק ד ה אחרי הצ ש הרב ש ולחפ נפשו מאד מאד לבק הר ב ריכין לז צ דולה הזאת, ש אזהרה הגך על הדות נמש ר הי הוא עק ר אמונת חדוש העולם ש י עק חינת רוח הקדש . כ ש לו ב י האמת ש

מקום אחר: יקא וכו ' וכנ "ל. וכמבאר מזה ב ש ידו ד זה מאד לבק הר ב ריכין לז צ תבנו ש בר כ י כ כ

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ל ימיו זה מאד כ הר ב דול צריך לז טן ועד ג עולם מק ב זה. וכל אדם ש י כ יק אמת ש אחרי צד ולחפים ואינו חס חי אינו חפץ ב הם מי ש מתים ש רה תורה ב ב י לא ד זה, כ י כ י אמת ש רב ש ולחפ לבק

הוא צ ה ש ילו ממ לה לנפשו לנצח להצ ש הצ לל לבק פי ריך על נפשו כ יו ובמותו כ חי צל ב להננים ל פ ה ימיו להבל ולריק. והלואי היה על כ ה הוא מבל מ נפשו ב ר הוא יודע ב יו אש מעש

נ יודע ב מו ש ם פשו להבל ולריק, אבל עוד הוא חוטא ומקלקל ופוגם כ זה, אף ג י לו ב . ולא דית אל ם ולא יש רים והיראים החסים על נפש ש הכ אחרים, ובפרט ב ש למצא מומים ב הוא מחפרים לאמר להם ש ר על הכ ג בונה לאמר, איך אני מטעה את עצמי לקרא ת עת ולא ת לבו לא ד

תוב, כ מו ש ה, כ אל ים כ ביא מקדם על אנש א הנ ר נב אש ו כ צוי עכש מ סורו טמא וכו ' וכו '? כעיה סה). ועל אנש יך וכו '" (יש ת י קדש י כ ש ב ג ך ים"האומרים קרב אליך אל ת י אלו אין ש כ

ברי אמת יאמרו להם ד ם מאזהרה הזאת גופא וכל מה ש חקו ויתלוצצו ג י יש אזהרה הנ "ל, כפולה ומ ליצנות כ פה יניעו ראש ב ש ל ונפלא, יפטירו ב כ לתוצדק ומוסר הש ם וכו '. כפ לרעת נפש

י - כן אין דור יתום מן האמת לגמרי ובכל דור ודור ובכל עת נמצאים אך אף - על - פמו יתב עים ליראה את ש עג ם החפצים ומתג רים קצת החסים על נפש מימים וכש ר רך ת אש

עיה מא), ה וכו '" (יש ת מא נש צ ים מים ואין. ולשונם ב ים והאביונים מבקש עליהם נאמר "העניהם יוצא ב ם. עליהם ועל כ רש רש "י ש פ מו ש ל תורה, כ זה נאמר על לחם ומים ש דולש מג

עמים יר אזהרה זאת אלפים פ ים, עליהם צריכים להזהיר ולהזכ טנ ק ב דולים עד קטן ש ג ב שאמת נם ב יוכל לתק יק האמת הנ "ל ש ד ה את הצ ש הרב ש ולבק כל יום ויום לחפ רו מאד ב זכ י ש

למה וכו ' וכנ "ל: ר הוא האמונה הש י או חבר לנצח. ועק זוכה למצא לעצמו רב י אפלו מי ש כי - כן עדין צריך אמת, אף - על - פ ברי אמת המועילים לנפשו ב יקי אמת ד ד ל מצ ב ק י ש אמת

י אפ כל יום, כ ה ב ש הרב ש עוד לו לחפ ן לחפ ם - כ ראוי צריך ג נים כ יו מתק בר מעש אם היו כל כלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד". מכ אין האדם עומד וכו '. וכתיב, "לכל ת י ידוע ש ועוד, כ

רב ורב מעש ן ש כ ן וכל ש כ ל אחד יהםש ר יודע כ אש לו כ ים הל עת פרט ב אינם עולים יפה, בחינת רוח ש לו ב י יק האמת ש ד ה אחרי הצ ש הרב ש ולבק מיד לחפ ן צריכין ת נפשו , על - כ ב

אי אין ה וד י ב י אם אחרי רוח חפוש הקדש הנ "ל, כ יק כ ד ל הצ מי ש ש ה אחרי גוף הג ש ק והבי מיד, כ ש ת ש ולבק קונו , וזה צריכין לחפ זה ת ה, ש רור המדמ ר ב על - ידי זה עק לו ש הקדש ש

ך אם לא מצא פש ה נ שו ו ממ שו ולחפ אי הוא צריך לילך על ידיו ועל רגליו לבק וד לל ב עדין כני האדמה אולי יוכל ר הוא חי על פ ל ימיו אש צה ועד קצה כ לו מק כל העולם כ כל כחו ב בבר נדמה לו עה אחת לפני מותו . ואם כ נים יום אחד או ש ל פ י נפשו לנצח, על כ למצא חי

הוא י יכול להיות ש ש עוד יותר ויותר, כ ש ולחפ אי זה צריך לבק וד יק האמת, ב ד צא את הצ מ שיק ועדין אור ד ב אצל הצ ים וכו ', ו יוש דוש ת עצותיו הק יש נעימות אמת חשוך אצלו ואינו מרג

ן סימן י"ז מזה, עי התורה ויהי הם מריקים ב באר ב מ קונו . וכמו ש ומחמת זה הוא רחוק עדין מתנ "ל. יק כ ד ל הצ ר החפוש הוא אחר הרוח הקדש ש י עק ם. כ ש

י אין אי ימצא, כ וד אמת ב ש ב מצא. ואם יחפ י ה עד ש דולה וחפוש הרב ולזה צריכין יגיעה גריותיו ויגעת טרוניא עם ב א ב רוך - הוא ב דוש - ב אמרו יהק מו ש אמין וכו ', כ ומצאתי ת

ראל את התורה וזכו לבחינת רוח הקדש רבותינו זכרונם לברכה: לו יש ב ק ך ש ם אחר - כ אבל גאמרו רבותינו מו ש חש אז, כ נו ופסקה זהמתן - זהמת הנ ה רב הוא מש יק האמת ש ד על - ידי הצ

יותר רונםזכ ה עוד למצא ב ש הרב ש ולבק י - כן עדין היו צריכין לחפ לברכה, אף - על - פ

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

רה טן התג היו זוכים, אבל הש ם ואז היו זוכים למה ש ה רב ל מש למות את הרוח הקדש ש שהם מאד ע חש , לב לא נטהרו מזהמת הנ ל מצרים ש ים והקוסמים ש הם המנחש - ידי הערב רב, ש

עשו דולות, עד ש כפירות ג יח אותם ב ית והד הס קר הנ "ל עד ש חינת נביאי הש כו ב הם נמש מ שהאותו מע ש עוד ש ש ולחפ אזהרה הנ "ל לבק לא נזהרו ב א להם על - ידי ש ל העגל. וכל זה ב ש

קה ה ולחז דוש די לברר עוד את האמונה הק ם כ ה רב יק האמת מש ד ל הצ ועוד את הרוח הקדש שה עד יותריותר ו אל כפירות כ ך ב ל כ ילם כ טן והכש הם הש רה ב זה התג לו ב תרש נ . ומחמת ש

ים י דוע למבינים אמת י פירת אמונת חדוש העולם. כ ך מכ ל זה נמש כ ש . ש עשו עבודה זרה ממ שלל כ ל ש ל הדורות ש ש , הן ש עבדו עבודה זרה ממ ל הדורות הקודמים ש עולם הן ש ב פירות ש הכ

אמונת פירות חדוש העולם, מחמת ש כין מכ ם נמש ל קר, כ טועים על - ידי חכמות ש ו ש עכשי אם על - ידי רוח הקדש ש חדו יון כ ל הג כלי ש כל ומופת ש שום ש יג ב ר להש העולם אי אפש

נו וכנ "ל: ה רב ם הוא מש כל ב י ש הראשון והרב כל דור ש ב יק האמת ש ד ל הצ אמר להם ש וזה שכם ממרים היתם וכו ' הקהילו י חי עמ עודנ חתון. הן ב ש חת ת י הש י אחרי מותי כ י ידעת ה, "כ מש

ה ירת האזינו . והקש הוא ש ם וכו '", ש ע לא רש אלי וכו '. ואעידה ב ל ימי יהוש "י, והלא כיק האמת ד ה, הלא הצ אלו לא מת וכו '. וקש ם כ למידו קי ת ל זמן ש כ אן, ש א מכ חיתו וכו '?! אל הש

אמרו רבותינו זכרונם לברכה על פ מו ש ן איש חי סוקנקרא חי לעולם כ ן יהודע ב "ובניהו בנו ה רב מש ה ש מדרש רב ם לעולם וכמפרש ב אי חי וקי וד נו ב ה רב ן מש כ ן וכל ש כ ל ש וכו '?" מכא ף קעד), ת רומה ד ת ת רש דוש (פ זהר הק איתא ב רום. וכמו ש מ ש ב מ י הוא עומד ומש לא מת, כ

ם. ן ש ילן וכו ', עי טרא ד ה? " הוא מס מת מש כתיב, "וי ה לא מית ומאי ד חזי משילן, ע טרא ד ה מיתה הוא מס א קרי ב יקי בכל אתר לצד ם, ד ן ומבאר ש אמת הכל י ם. אך ב ש

נת ו דרש מפרש כ ם המ ש רש "י ב הביאו רש "י, הינו ש דרש ש נת המ ו עצמו כ י זהו ב ניחא, כי הלא א חיתו כ שוט יש אחרי מותו הפ שוטו ש פי פ אינו כ סוק ש חיתו אחרי נו הפ לא הש רואין ש

ר האריכו ימים קנים אש ע וכל ימי הז ל ימי יהוש עבדו את ה' כ תוב, "וי כ מו ש שוט, כ מותו הפי יק הרב ד אמר אצל הצ בת מיתה הנ רוש ת פ ן מוכח מזה ש א על - כ ע וכו '". אל אחרי יהוש

ני אר ב מו ש לום, כ ש , חס וש פשוטו מיתה ממ ה אינו כ חינת מש הוא ב למידים ש ש לו ת י האמת שאמרו רבותינו מו ש מיד, כ ם ת יק חי וקי ד אי הצ וד י ב ה מקומות אין זכרונםאדם, כ כמ לברכה ב

ספר הזהר איתא ב מו ש בת מיתה הוא כ רוש ת ים. רק פ מיתתן קרויים חי יקים ב ד הצ ר, ש מספמת מ תוב אצלו וי כ ה לא מת רק מה ש מש דוש המובא לעיל ש ההק ילן וכו '. ש טרא ד הוא מס

אמת אנו רואין ב י ש אלו לא מת, אף - על - פ ם כ ל אדם קי למידו ש ת ל זמן ש אמת כ ן ב ועל - כלל, רק מ אמת לאמתו לא מת כ י - כן ב ר, אף - על - פ בר מת ונקב כ נו ש ד אין אנו רואין צ , ש

ם אי לא מת ג וד דה לאחרים, ב מו ומלמ ם ואומר תורתו מש למידו קי ת אותו , אבל מחמת שי ה תוב, "כ כ מו ש ה, כ דוש ר החיות הוא חכמת התורה הק י עק נו , כ ד תוב, יאמצ כ יך . וכמו ש חי

פשות, ל הנ ה כ ית המחי י רק היא החכמה האמת ה, ש דוש חיה", הינו חכמת התורה הק "החכמה תל ת ל זמן ש ן כ יבת נפש ". ועל - כ מימה מש תוב , "תורת ה' ת כ מו ש ם מידו כ יק קי ד ל הצ ש

ילן, טרא ד ה, הוא רק מס מת מש תוב וי כ ן מה ש אי לא מת. ועל - כ וד ה ב דוש ה תורתו הק ומגלקרא כ רש המ ה יתפ נו עת רכ ן לפי ד זהר הנ "ל. ואם כ איתא ב מו ש י ך כ י, אחרי מותי, כ י ידעת , כ

תורתי ולא ראוי ב עסקו כ לא ת הינו ש היה נקרא אחרי מותי, ד י כל עת ש חתון, הינו ב ש חת ת השר הוכיחם על ז אש ראוי (כ שו אותי היטב כ שו ותבק חפ זכר ימי עולם הת עיה ס"ג, "וי ביא יש הנ

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

הוא יתה, ש חינת המ הוא ב ם וכו '" ) אז יהיה נקרא 'אחרי מותי', ש עלם מי ה המ ה עמו אי משל ימי י חיתו וכו ''. אבל כ ש חת ת ידכו ואז 'הש טרא ד ע מס תורת הוש עסקו היטב ב קנים ש והז

ל י עבדו את ה' כ חיתו , כ אי לא הש וד ה, ב ל מש ת רוח הקדש ש ה קדש שו ב ה וסלסלו וחפ משאמת לא מת מ י ב ה חי, כ מש ב ש אי נחש וד הימיהם. ואז ב וכו ' וכנ "ל. ש

אותו ה ב תורת מש ראוי ב עוסקים כ יקים ש מצאים צד נ כל עת ש ב וכן נוהג מדור לדור לעולם שה , לים ב תרש מ ידן. ובעת ש טרא ד ם מס ה ג אלו לא מת מש ב כ לום, אז נקרא, חסהעת נחש וש

ידן 'אחרי מותו ': י ד לום, לגב יק אבד ואין איש חס וש ד עיה נז), "הצ ביא (יש צועק הנ וזה מה שאמת צריכין י ב יק". כ ד ני הרעה נאסף הצ י מפ אין מבין כ י חסד נאספים ב ם על לב ואנש ש

יק האמ ד ש את הצ יגיעות יותר תלחפ זכו להתקרב אליו ב י מיד אפלו המקרבין אליו וכנ "ל ש תעם מהעולם מחמת כל פ ר ב ת יק מסת ד י הצ נו יותר ויותר עצות וכו '. כ ל ממ די לקב ויותר כ

י אם על - ידי יגיעות דול כ ל ולינק מאורו הג ה להם לקב ש ק ה עד ש קלקולם ונתרחק מהם הרבשו א, צריכין לחפ א ולעל קות לעל ל ן אחר הסת כ ל ש יו, מכ חי ם ב ה. וזה ג ה וחפוש הרב ש ובק

שו יותר ו ים, יותרולבק דוש דרכיו ואורחותיו הק ה ולילך ב דוש תורתו הק ש ב לסלסל ולחפים לפני ה' מ פך לבו כ ש י ה עד ש מעות הרב יוריד ד רך עד ש ה לפני ה' יתב ן הרב ש ולהתחנ ולבק

י העד ש ר זכ י עק עצמו , כ יק ב ד חינת הצ זהו ב ה ש דוש נת תורתו הק ו נימיות כ יג פ למצא ולהשאי נמצא אחד או וד ב לו . וצריכין להאמין ש נוז רוח הקדש ש ם ג ש ה ש דוש יק הוא תורתו הק ד הצכולים להחיות י ים ש דוש לו תורתו ודרכיו ועצותיו ורמזיו הק ב ק ים ש י למידיו האמת הם ת ים ש רב

רכ איר אחריו ב הש יק עד ש ד ק הצ ל אי לא נסת י אין דור יתום ובוד הם האת הכל, כ , שי מרחמם ינהגם התורה כ באר ב מ מו ש לו , (כ חינת החליפות ש הם ב לו , ש ים ש י למידים האמת הת

מו אלו לא מת, כ ב כ ה נחש דוש ים תורתו הק הם מגל ש כ ם היטב), ש ן ש נינא, עי סימן ז' לקוטי ת בה דוש עתו הק ים ד גל מ ש כ סימן ז' הנ "ל, ש ם ב אמרו רבותינו זכרונם לברכה וכנ "ל. וכמבאר ש ש

אמרו ש , וכמו ש אלו הוא חי ממ ב כ דבוריהם ונחש ש ב זכרונם לברכה על רבותינו הוא מתלבלמיד - חכם ל ת א כ ני עולמות?! אל ש ר לאדם לדור ב סוק "אגורה באהלך עולמים", וכי אפש פ

בר וכו '. וכמבאר מ ק פתותיו דובבות ב מו , ש ש בר הלכה ב אומרים ד פרט זהש פרים, ב ס ה ב הרבאמרו ית הזאת ש י מה האמת דרך ההקד ם הולכים ב ל כ ים ש רוש ספרי הד סו ב דפ נ דות ש ההספ ב

דאי הספ אמר רב, אחים ב י הוא חי לעולם. וכמו ש יק החכם האמת ד הצ רבותינו זכרונם לברכה שכל א לביתו ב ב דוש ש נו הק אמרו רבותינו זכרונם לברכה על רב דהתם קאימנא וכו '. וכמו ש

ש מאד מאד את זה ה ש ולבק ת וכו '. אבל צריכין לחפ ב למידערב ש עת רבו ת ל ד ב ק י ש האמתהתורה מבאר ב א מן הקדש וכו ' (כ חינת רוח הב חינת רוח הקדש , ב דבוריו ב ש ב י ראוי עד ש כ

דוש אורי תורתו הק ה ב גל מ על - ידי ש קעו הנ "ל) ש ה יםת רר המדמ ל רבו זכרונו לברכה נתב שה יותר, רר אצלו המדמ תו וחפושו יותר מתב ש ק פי קרובו וכפי ב ל המקרבין, וכל אחד כ ל כ שחינת זהו ב ר קיום העולם, ש זה עק רר ומתחזק יותר אמונת חדוש העולם ש על - ידי זה מתב ש

רים ש ים כ מצאים אנש נ נ "ל. וכל זמן ש לוי בו כ היה העולם ת לת התורה ש סיון - קב ה ב ש שחי הוא ב יק, ש ד נ "ל נקרא הצ זה כ עוסקין ב זה נקרא אחרי נתש לים ב תרש מ ה, 'חי'. ובעת ש מש

כל דור כל עת ב י אחרי מותי וכו '". הינו ב י ידעת על זה נאמר, "כ לום, ש מותו , חס ושם ועבדו רכ חיתו ד לקלו והש ק קנים ש ע והז ן אחרי מות יהוש נ "ל. ועל - כ זה כ לו ב תרש ת ש

על זה נאמר, ה, ש אלו מת מש ידהו כ י ד ב לגב ה, אז נחש דוש הוא הפך האמונה הק עבודה זרה, ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

חתון". א ש חת ת י הש י אחרי מותי כ י ידעת ן בל"כ גון עתניאל ב יע , כ הקים להם ה' מוש ש כף כ תה ב מש כף נחש ופט הראשון, אזי ת היה הש כל דור ודור עד חי קנז ש ופט לשופט וכן ב . וכן מש

ר אש לום, כ ראל, חס וש ש חת מי כ ת התורה הולכת ומתמעטת ומש י ש ל סוף אף - על - פ סוף כ שכל הנ "ל קו ב תחז י ה ש ה יחידי סגל ה וכמ מ י - כן יהיו נמצאים כ בר, אף - על - פ או על זה מכ נבשו עד ים ויבק י יקים האמת ד ל הצ י תורה ש ברי חדוש הוא ד בר ה' ש ש את ד ש ולבק לשוטט ולחפ

למידים א מצאו הת י יםש י על - מת נ "ל, ש תחזק האמונה כ ע ועל - ידי זה ת בחינת יהוש הם ב שם: ן ש נ "ל, עי התורה כ ן הכל וכנ "ל וכמבאר ב ק ידי זה יהיה חדוש העולם וכו ' ויתת

ש ש ולבק לום, צריכין לחפ יותר, חס וש יקים מן העולם ב ד קין הצ ל סת מ ל מה ש ן כ ועל - כר ש אש ע , כ ה ויהוש חינת מש י ותלמידו הוא ב יק אמת ל צד י כ ה יותר, כ יהרב דוש . מעת יו הק מפ

ע . חינת יהוש למיד הוא ב ראל והת ל יש ן ש הוא רב ה ש חינת מש י הוא ב י האמת יק הרב ד י הצ כאמרו רבותינו זכרונם לברכ מו ש ה ופני לבנה, כ ני חמ חינת פ ה ופני הוזה ב פני חמ ה כ ני מש , פ

י ש יותר, כ י צריכין לחפ י האמת יק הרב ד ל הצ קות ש ל ן אחר הסת פני לבנה. ועל - כ ע כ יהושלטא, ה, אזי סהרא ש חינת חמ הוא ב יק, ש ד קות הצ ל הואאחר הסת הוא ש למיד, ש חינת הת ב

ני פי עבודת ב כל עת והכל כ את ב בנה מתמעטת ומתמל פני לבנה. והל ע כ ני יהוש חינת פ בבנה וכ גימת הל ל עבודתנו הוא למלאת פ כ י זה ידוע ש ראל, כ בנה ו יש ר מלוי ותקון הל ' ועק

חינת ובקשו את ה' זהו ב יק האמת, ש ד ה והחפוש הנ "ל אחרי הצ ש ק גימתה הוא על - ידי הב מפמו ש בנה, כ עת קדוש הל אומרים ב ם ש וד מלכ ת קדוש אנו אלקיהם ואת ד רכ סוף ב ים ב ש מבק

ן אחר ם ובקשו וכו ' וכנ "ל. על - כ בנה וכו ' ויקי גימת הל פניך למלאת פ בנה, ויהי רצון מל הלבנה, צר ליטת הל חינת ש אז הוא ב יק, ש ד קות הצ ל ש יותר היכן נמצא יכיןהסת ש ולבק לחפ

י חי ם ב י הלא ג ה, כ ני חמ חינת פ הוא ב ה, ש חינת מש הוא ב י האמת ש ל הרב ת רוח הקדש ש קדשהח ב י ש שו מאד, אף - על - פ יק היו צריכין לבק ד ההצ י - כן מ ה שום מעוט, אף - על - פ אין ב

ה ונעלם אור ס פעמים נתכ ל ה, הינו ש יכין אור החמ חש ית על - ידי עננים המ ס לפעמים היא מתכחינ ה על - ידי ב חינת חמ הוא ב י האמת ש יק הרב ד חינת תהצ הם ב מכסין על עינין, ש העננין ד

על - ידי יק האמת ש ד ל הצ רות ש דות והסת ל מיני התנג כין כ הם נמש מ מעאל ש ו ויש ת עש קלפזוכה לבוא אצל נו . ואפלו מי ש ריך וכו ' ו זה אין יודעין ממ צ נו מה ש ל ממ צריך יגיעות לקב

אז ארתו יותר ויותר מאחר ש ת הש ש אור קדש קותו צריכין לבק ל אי אחר הסת וד וכנ "ל. אבל בתמעטת ומתמל מ בנה ש ליטת הל חינת ש לום, על - אתהוא ב קון או קלקול, חס וש פי ת והכל כ

ה וחפוש יותר ויותר ש ק ן אז צריכין ב דוש . ועל - כ זהר הק דוע ומובן ב י ני אדם כ י ב ידי מעשחינת יוציא ב יק האמת עד ש ד בנהאחר אור הצ זהר הל סויה ופגימתה והעלמתה . וכמובא ב מכ

סיא על - ידי חובין, ד אתכ נו ". סהרא כ סא ליום חג כ קעו בחדש שופר ב סוק "ת דוש על פ הקסיא סהרא אתכ עת ד הוא ב נה, ש חינת ראש הש זהו ב חרחרת, ש אני ש ראוני ש דין אמרה, אל ת כאמרו סא וכו '. וכמו ש כ קעו וכו ' ב חינת ת קיעות ב בנה על - ידי הת גימת הל חינת פ נים ב תק מ ש

מר ג ה בו ? הוי אומר זה ראש ארבותינו זכרונם לברכה ב ס בנה מתכ הוא הל החדש ש , איזהו חג שנה עד כל הש ש ב יותר, אבל צריכים לחפ נה ב ראש הש ה ב קון זה הנ "ל נעש ן ת נה. על - כ הש

נה להת ראש הש ה ב זכ י די קרבש ל רבו , כ חינת הרוח הקדש ש ל הארת ב ב ק זה ש י כ יק אמת לצדנה הם בועות וראש הש י ש ן, כ ם - כ בועות ג חינת ש למות האמונה וכו ' וכנ "ל. וזהו ב ה לש זכ י ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

מו חינה אחת כ יריןב זכ מ מו ש לת התורה, כ ל קב ופר ש ת שופרות הש ברכ נה ב ראש הש בנ "ל: ה נגלית וכו '" הינו כ אומרין, "את ש

ד אב נ "ל רק ש יק לא מת כ ד אמת הצ ב ם על לב", הינו ש יק אבד ואין איש ש ד וזהו "הצאבודים ק ואז הם כ ל סת נ ראוי עד ש ש אחריו כ לא זכו לחפ ראל ש אבדתו , הינו את נפשות יש

האבדה נקראת ם ש רש רש "י ש פ כלי אובד, וכמו ש ב הייתי כ מת מל י כ חת כ חינת נש כוחים ב ושע אבדה מב נ עת להבין ש עצמה אין לה ד י האבדה ב ם. כ ן ש ם האובדה , עי ן אין לה על ש ועל - כ

רש רש "י פ כלי נאבד וכמו ש ן לא נאמר כ על - כ ם האובדה ש י אם על ש האבדה נקראת כעליהם. ו י הוא יודע הרחמנות ש אב האבדה, כ יש כ יק האובד הוא מרג ד נ "ל רק הצ יק זהו כ ד 'הצ

קות ל ל הסת רה ש ים אל לבו להבין מרירת הצ אין שום אדם מש ם על לב', ש אבד ואין איש שאבדים א פשות הנ רה להנ ר הצ אמת עק ב פשות הנ "ל מה ש ד אבדת הנ הוא אב יק ש ד אין בלהצ

ם י חסד על ש קראים אנש נ יק ש ד י הצ הם אנש י חסד ש מתעוררין להבין מרירת צרתם. ואנשאמר ל חסד הנ חינת חוט ש יך ב י הוא עוסק להמש אמת, כ חינת איש חסד ב הוא ב יק ש ד הצ

ת י חסד ורהב ם האנש ג ביא ש ם היטב וצועק הנ ן ש נה וכו ' וכו ', עי חינת עולם חסד יב הנ "ל ביק ד ק ולא נאסף הצ ל לא נסת נ "ל ש יק, הינו כ ד ני הרעה נאסף הצ י מפ אין מבין, כ ללנאספים ב כ

א ב גם האמונה ש הוא פ חטא העגל ש אמר ב חינת רעה הנ יק, הינו ב ד ני הרעה נאסף הצ רק מפה יאמרו מצ ם נאמר, "למ נ "ל וש רום כ עלה למ ש ה כ ש אחרי מש לו לחפ תרש נ ריםעל - ידי ש

ש לים לחפ ראל מתרש ש י חם ה' על הרעה וכו '". ובכל עת ש נ רעה הוציאם וכו '". וכתיב, "וי בב לום קטרוג הרעה הנ "ל ואז נחש ה אז מתעורר, חס וש חינת מש הוא ב יק האמת ש ד אחר הצ

יקש ד ני הצ י מפ י אחרי מותי וכו '", וזהו 'כ י ידעת סוק "כ תוב לעיל על פ כ מו ש מת ונאסף, כיק ד ראוי אחרי הצ ים כ ש יכם ואינכם מחפ ם מרעין מעש את עת ש יק', הינו ב ד הרעה נאסף הצ

ד אב ראוי אזי הוא ש ש אחריו כ חזרו ותתעוררו לבק ת ש יק. אבל כ ד נ "ל אז נאסף הצ אתכם כנ "ל: מיד כ ים ת יקי אמת נקראים חי ד י הצ ש , כ ב חי ממ ש נחש ק ה אבד ב ש עיתי כ וזהו "ת

ל האבדות נקראים על כ י ש נ "ל אף - על - פ בחינת אבדה מרבו כ הוא ב י האדם ש ך ", כ עבדנ עת להבין ש האבדה ד אין ב ם האובדה מחמת ש י - כן האדם יש לו אבדהש , אף - על - פ

בר כ ם האובדה מחמת ש ה אובד על ש קרא ש נ ה אובד ש ש הוא כ חירה וצריך לשום אל לבו ש באבד ונתר נ עת להבין ש מעט אין לו ד כ ך עד ש ל כ י - כן חקנתרחק כ יק, אבל אף - על - פ ד מהצ

עצמו נים זה ב ל פ הוא צריך לצעק, על כ ל ש עצמו איזה חיות כ יש ב ר הוא חי ומרג ל זמן אש כי ו לל להיכן נאבדת עת כ אין לי ד ה אבד', עד ש ש עיתי כ י'ת על האבדה, אבל אני נתרחקת מב

ל י כ י אני נתרחקת מצאני, כ ת ך עד ש ה את עבד ש את ק ך וכו '', הינו ב ש עבד ק ן 'ב ש ומתחנ מבקמקו ן ב ה אובד (ועי מו ש עת כ י ד אין ב ך עד ש סוק זה םכ סימן ר"ו על פ באר ב מ אחר מה ש

ם - ב ג עמים יהיה נחש ה פ מ אמת כ ך ב ן כ צעק ויתחנ י ש ם ותצרפו לכאן). ואז כ ן ש עיתי וכו ', עי תיק ואז יזכ ד ש את הצ ש ומחפ בק מ ן ש ים הכ י יקים אמת ד רך ורחמי הצ י רחמי ה' יתב למצאו , כ

לים לעולם: חינת ואינם כ ש לו ב י יק האמת ש ד ש מאד מאד את הצ ש ולחפ ריכין לבק צ לל, ש הכלו ל העולם ת כ ררת האמונה וכו ' ש על - ידי זה מתב ה ש ה לברר המדמ זכ י די ש ירוח הקדש כ

זה וכו ' וכנ "ל. בבי כ יו ולא מצאתיו", 'על מש ת ש ק י ב אהבה נפש י את ש ת ש ק ילות ב ל בי ב כ וזה "על מש

ן אז צריכין נה ועל - כ ילה וש ל יותר ב ולט ב ש ה ש חינת המדמ הוא ב נה ש חינת ש ילות' זה ב ל ב

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ש רוחי, יחה ויחפ ילה עם לבבי אש רה נגינתי בל בחינת אזכ יק האמת ב ד יותר אחרי הצ ש ב לחפתעורר ע מ עים וכו ' ש דוש והנורא והנ גון הק חינת הנ ברר לנגינתי זה ב מ יק האמת ש ד - ידי הצ

התורה הנ "ל ם ב תוב ש כ מו ש תער לעתיד וכו ' כ י יר ש גון והש זוכין לקול הנ ה וכו ' עד ש המדמל י כ ראל איזה חלק בו , כ ש גון יש לכל אחד מי ראלובזה הנ א יש יש להם חלק לעולם הב

לך וד המ ד תער לעתיד ש י יר הזה ש גון והש א יהיה על - ידי קול הנ עשוע עולם הב ר ש עק שיר חדש יר חדש וכו ' אלקים ש ירו לה' ש תוב, "ש כ מו ש ה, כ יר מזה הרב יח מזכ חינת מש הוא ב ש

חינת ך מב רה מיני נגינה נמש חינת עש הוא ב ים ש הל ל ספר ת י כ ה כ ירה לך וכו '" וכן הרב אשראל ש כל אחד מי עלם ב ן הטוב הנ פול וכו '. ועל - כ שוט כ יר פ הוא ש יר הזה ש גון והש קול הנ

גון הזה: ה מהנ חינת איזה נקד ם הוא ב ני יעקן מוסרה ש ארות ב ראל נסעו מב חינת ובני יש וזה בפרוש רש "י, יו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה ומובא ב חת נו ת מת אהרן וכו ' ויכהן אלעזר ב

הר ה נעני וכו ' ובני לוי החזירום הרוהלא ב חזרו לאחוריהם על - ידי מלחמת הכ א ש מת?! אללל רק יק אינו מת כ ד הצ נ "ל ש אלו אז מת וכו ', הינו כ ידוהו ונדמה להם כ וכו ' ואז חזרו והספ

נו ד איןמצ ש אלו כ ישו מיתתו כ י אז הרג ם מת אהרן', כ ראוי וכו ' וכנ "ל. וזהו 'ש ין אותו כ ש מחפי גוע ל העדה כ ראו כ תיב, "וי ק כ ל אהרן נסת ש י כ י אז הבינו קלקולם ופגמם, כ ם, כ מת ש

נגד הרןא פה ועמד כ ג עצר המ ר אדם ש ראל, אפש אמרו יש ". ואמרו רבותינו זכרונם לברכה שנעני מ מע הכ ש תיב, "וי ך כ ה וכו '. ואחר - כ מט ל ב ות ימות?! והראו אותו להם מט לך מלאך המ

זה גמו ב ראל פ י יש אמרו רבותינו זכרונם לברכה, הינו כ מו ש י מת אהרן וכו '", כ ערד כירו אותו לום, הסת אלו , חס וש ת אהרן כ מ ה ואלעזר ולא רצו להאמין ש הרהרו אחר מש ש

פ אמרו נסקל אתכם ניהםב ם ש ת מבאר ש ת חק רש דרש פ מ ן ב נו (ועי ה לאלעזר ב דל ן ג די לת כות עמד נגד מלאך המ ת ומעלת אהרן ש דל ירו ג הזכ י ש ם). ואף - על - פ ן ש ביל זה, עי ש ועצרב

הרהרו ה ואלעזר ש בוד מש נגד כ גמו כ י - כן פ מות אף - על - פ י ך ש י זה איך ש פה ואיש כ ג המן הוא אי האמת כ וד ב ה, לומר, ש מט ל ב ה להראות להן את אהרן מט אחריהם. ואז הכרח מש

י - כן רי לו , אבל אף - על - פ לום, אש ש מנוחתו ב תו ב מט ל ב ם ומט אהרן לא מת והוא חי וקי שה ה' י ו צ נו ש ת אהרן הכהן על - ידי אלעזר ב ל קדש ם צריכים לקב כם הוא מת ואת ד רך מצ תב

יך כל עת להמש ם יכולין ב ל אהרן לאלעזר, ועל - ידי אלעזר את תו ש ל כחו וגדל למסר כראוי וכנ "ל. תו כ שו את קדש שו ותבק חפ ת אהרן הכהן הראשון אם ת עליכם קדש

קו ענני ת ומחמ ל ת אהרן ונסת מ הוא עמלק ש נעני מלך ערד ש מע הכ ש רמו ש הם ג ל גם ש הפל חש , זהמת הערב רב ש י הוא זהמת הנ ראל, כ י עמלק הוא מעולם רצועה מרדות ליש בוד כ כ

הואמצרים, ל ש חינת מנהיגים ש קר, ב חינת נביאי הש היא ב ה, ש מדמ ב חינת זהמת הרע ש ביק האמת, ובפרט ד ת הצ ת קדש יר ולהעלים אמת עם להסת כל פ רוצים ב כל דור ודור ש ב קר ש ש

ל ראוי וכנ "ל. קותו אחר הסת ין אותו כ ש ראל מחפ אין יש ש לום, הוא כ ר כחו , חס וש וכנ "ל. ועקל זה הוא עמלק וכנ "ל והיו צריכים אז לשום אל לב כ נעני ש א עליהם הכ יקא ב ן אז ד ועל - כ

ש יתם לשוב אותו לחפ כל עת והס רה ב בר מתג על ד ראוי, אבל הב נים כ ל פ ה על כ עתהם, הינו תן ואבירם וכיוצא ב הם ד ה ואהרן ש ל מש דים ש תנג י המ עצת ראש לאחוריהם והכל ב

ה: ל המדמ הוא הרע ש חזרו לילך ולשוב למצרים ש ר ש ע חלה את חליו אש חינת ואליש וזהו בחה ד ע, אחד ש ה חלאים חלה אליש לש ימות בו (מלכים ב' יג). ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, ש

תינוק ים ב ב רה ד ג חזי ואחד ש ע ותאת ג י אליש לוי, כ זה ת י זה ב ה . והכל אחד, כ ת ב מ ואחד ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

חה ד זה ש גה ב ש לו לנו רבותינו זכרונם לברכה ש י - כן ג דול מאד אף - על - פ היה נביא ג שענ י ב י ידים, כ ת ש חזי ב חינת רוח יןאת ג ש לו ב י יק האמת ש ד ה והחפוש הנ "ל אחר הצ ש ק הב

גם ד פ ר מצ חים מאד העק ט ת טים ומש ש י המניעות לזה מתפ ה מאד, כ זה עמקות הרב הקדש יש בגם ה לים, אבל פ ר מוןהמקב ב יק מתג ד ת הצ ל קדש ש ולקב ש ולבק ריכים לחפ ראל הצ ני יש ב

עצמו עד י ב י האמת יק) הרב ד גיאה להצ ם איזה ש גורמים ג לום, עד ש ך , חס וש ל כ לפעמים כם הוא נעלם מ הוא ג נו ש ה מ רים הרב ברים נסת ראל. ובזה יש ד ן את יש רך איך יוכל לתק הד

ה כמ התורה קרטליתא (סימן יח לקוטי - א) ובמקומות אחרים, ובפרט ב וכמובן קצת מזה בחינת כ יחות וכו '. וזה ב ה' לש נו ש ה רב רוך - הוא ומש דוש - ב ין הק היה ב כוחים ש ענות והו הט

ה מאן ראל ומש ן את יש ליחותו לגאל ולתק ש לך ב י ה ש מש ה ב רוך הוא הפציר הרב רך ב יתבמאון אחר מאון וה י ידע כלב ה וכבד מאד' מאד, כ בר קש הוא ד דע ש י בחינת הנ "ל מחמת ש ב

רעה י אלך אל פ קרוב יקלקלו וכו ' ומחמת זה אמר, "והן לא יאמינו לי". ואמר, "מי אנכי כ ב שראל צריםוכי אוציא את יש למה מעצם זהמת מצרים ממ ראל עדין אין אמונתם ש ש י י ראה ש ". כ

ן הוא אין בו כח לברר ולתק קטנותו ש בר ב לה הד ך . וגם ת ל כ הם כ אחז ב נ ה ש גם המדמ הוא פ שי טענות ת ען ש ט ן אמר והן לא יאמינו לי, ש גם אמונתם, ועל - כ הם להוציאם מפ ל ה ש המדמגומים י הם פ יקא, כ יקא, לא יאמינו לי ד הם האמונה. וזה והן ד ה להכניס ב דו קש ם ומצ ד צ מ ש

יד על יםמזהמת מצר רך הקפ עיניו מאד, אבל ה' יתב י היה ענו ב כחי לעזר, כ נ "ל ואני אין ב כה לנחש וכו '. ט ך המ חיקך וכו ' ויוצאה והנה מצרעת וכו '". וכן נהפ זה ואמר, "הבא נא ידך ב

ר ו ודרש ב ד לשון הרע ש גם ב פ כל זה רמז לו ש ב פרוש רש "י ש רבותינו זכרונם לברכה ומובא בם הו ג ך הוא מחמת ש ל כ הוא ממאן כ ה ש מ רמז לו ש ם, הינו ש רש רש "י ש פ מו ש ראל כ אעל יש

תוב כ מו ש ה כ גם המדמ חינת פ הוא ב גם לשון הרע ש תו עדין יש בו אחיזת פ עצם נוראות קדש בך מפ אומר והן לא יאמינו לי זה נמש זה ש ם. הינו ש ן ש ץ סימן נ"ד, עי התורה ויהי מק גםב

עצמו יק האמת ב ד הצ ם ב נו ג ה ממ ק גיאה ד נוגע איזה ש עונותינו עד ש ך ב ל כ ם כ פג נ ה ש המדמן מופת המ ם - כ ראל. וזהו ג ן את יש ש לו כח לתק י עצמו ש אינו מאמין ב כו לדם, יםעד ש הפ נ ש

ביל זה נקרא ש ב מובא ש מים כ ר על - ידי הד ב הוא מתג ה ש רות המדמ ב ר התג ם זה עק י הד כסח ש נת פ כו ר ב זכ נ מים ש ל ענין הד מים וכו '. וזהו כ ם הד ה על ש למדמ אחיזת מצרים היה כ

ה גם המדמ חינת פ דמיך חיי וכו '", הינו ב סוק "ואומר לך ב נות על פ ו כ תוב ב כ מו ש מים, כ הד בכ לא נזד מים ש הד היה נאחז ב נ "ל ש לות מצרים כ ר ג זה עק אז. כו ש

ים ל המ דם להפך כ צרים ב ריכין להעניש את המ צ ם ש מופת הד ה זאת ב ן הראה למש ועל - כי המ י, כ כל אמת עת וש הם שום ד ל אין להחכמים ש הם לדם, להראות להם ש ל חינת יםש הוא ב ש

ם עיהו יא), אצלם נפג ים וכו '" (יש מ עה לדעת את ה' כ לא הארץ ד י תמ תוב, "כ כ מו ש עת כ הדנ ה ש גם המדמ חינת פ הוא ב ך לדם ש תהפ נ עת הזה עד ש ל הד כו אחזכ כ לא נזד מים רעים ש הד ב

יע נבואתו ורוח קדשו על פ רך יש ה' יתב זה ש לוי ב ה ת אל אוותיהם הרעות. וכל הג מחמת רבוי תראל וכנ "ל. ואף - ל יש ל כ ה ש תו יברר המדמ תקף קדש ב ך עד ש ל כ דולה כ עה ג פ הש ה ב מש

ן גרמו חרב י גרמו מה ש י סיונות עד ש אר הנ מו על - ידי חטא העגל וש ך יפג אחר - כ י ש על - פה לטובה, פעל הרב י ת ליחותם, כ ש ה מכרח לילך ב י - כן את ני, אף - על - פ ית ראשון ובית ש ב

י - כן ה, אף - על - פ עש נ ה מה ש תקים לנצח ואם יהיה נעש ראל ת ן ליש ת ת י התורה ש כיק ד כל דור ודור על - ידי הצ ם ב תקי יכו יהתורה ת מש י כל דור ש היו ב י עלי רוח הקדש ש אמת ב

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

לח ך ואמר, "ש ה אחר - כ י - כן מאן מש ת קיום התורה מדור לדור לנצח. ואף - על - פ קדשלח". ודרשו רבותינו זכרונם לב ש יד ת חר אף רכהנא ב איני גואלם לעתיד. ואז, "וי , יודע אני ש

ם מו כן צריך ג יק, כ ד ש את הצ העולם צריכין לחפ מו ש אמת כ י ב ה" והכרח לילך . כ מש ה' בר ש את עצמו ואת יש עצמו לחפ יק ב ד דול אלהצ דבר ג פרט ב יק אינו יודע מעצמו , ב ד ם הצ י ג , כ

מבאר ה מאד לעזר (כ חירה קש י לבעל ב הם, כ ל ה ש ראל לברר המדמ זה לעזר את יש ועמק כן מאן מ עמים ). על - כ ה פ מ דברינו כ הב אני יודע ש לח", מאחר ש ש יד ת לח נא ב ואמר "ש

ה את ה ש א, עת רב רך , אד יב לו ה' יתב ה על ידי. והש ה האחרונה לא יהיה עת אל מר הג ר ג עק שי ן מחמת זה ד ך על - כ ל כ י מאחר קאיודע האמת כ ליחותי, כ ש ה צריך לילך ותצליח ב את

ן לך ואנכי למות. על - כ ר הש ן יותר, זהו עק ש להל ש ולבק ה צריך לחפ ם את ג ה יודע ש את שליחותי ו ש ה ב ך ותצליח הרב תקים לנצח. ואם יהיה אחר תגאלםאהיה עמ ת ן להם התורה ש ותת

רים ש צאו כ מ י עצמו על - ידי ש קון על - ידי זה ב ל סוף יגמר הת היה סוף כ י ך מה ש - כחינת ב הם ב כל דור ודור ש הם ניותמימים ב אמת, ש י ב יק האמת ד לוים אל ה' ואל הצ לוי הנ

עם ועל - ידי זה כל פ תו ב מצאו קדש י כל דור עד ש יק האמת ב ד ת הצ שו את קדש שו ויבק יחפקון וכו ' וכנ "ל: יגמר הת

כל העיוני וכל קרא אצלם ש נ חוקרים חקירות האלהות ש רים אפלו מה ש ל המחק החכמות שלו את התורה י לא קב יהם, כ הם מחמת קלקול מעש ל ל ש ה המבלב כח המדמ ם ב ל הם ועדיןכ

י אם יגין כ אמת אין מש גת אלהות ב הוא הש כל העיוני ש ת ש י אמת חש , כ זהמת הנ מזהמים בכו לבחינת רוח נבואה רוח הקד ז דולה עד ש ה ג קדש שו את גופם ב ד ק יקים ש ד אמת. ש הצ ב

זה מאד יק כ ש צד ר יורו אותנו וצריכין לבק כל אש ל מהם כ ני אדם צריכין רק לקב ל ב אר כ ושעל - ידי ז ים וכו ' ש צמצומים רב גת אלהותו ב יש הש י רק הם יודעים להלב מבררין הוכנ "ל, כ

נ "ל: ר האמונה כ על - ידי זה עק ה ש בחינת וביד נביאים אדמ ה ב חינת נסיעות המדמ וזה בהמות סיעות הם על - ידי ב י רב הנ ה על - ידי נסיעות, כ ן נעש א ומת ש ן רב המ לדרכים ועל - כ

נסיעתו ל אדם לזכר את ה' ב דוע . וצריך כ י ה כ רות המדמ ב הם התג ב ורים וחמורים וסוסים ש שביתך ך ב בת ש ם ב רת ב חוד , "ודב הוא אמונת הי ראל ש מע יש ת ש פרש תוב ב כ מו ש רך , כ ד ב

נסיעתו ב ן ב כו י רך וכו '", הינו ש ך בד בילובלכת נוסע ש ן ש א ומת מש גון ב צחי, כ כלית הנ התאזל למינסיב סימן התורה האי מאן ד מקום אחר ב מובא ב מו ש ן צדקה (כ ת י די ש להרויח ממון כ

נוסע לדב ש ן כ כ ל ש ם). מכ ן ש ם רכ"ט עי יק אמת לש נוסע להתקרב לצד ש פרט כ ה, ב קדש ב שהוא ה ש הוא כח המדמ המיות ש י מעלה כח הב דול, כ קון ג ן ת מים ואזי על - ידי נסיעתו מתק ש

א נוש המיות ש חינת כח הב נת יןב ו נימיות כ פ י מאחר ש כל האמת אותו , מעלה הכל לשרש השכל הש ה ב ר וכולל המדמ עלה ומקש מ ה. נמצא, ש דוש רך ותורתו הק ביל ה' יתב ש נסיעתו ב

ר עבודת הא זה עק י ש על - ידי דםהאמת מקום אחר ש נו זכרונו לברכה ב תב רב כ נ "ל. וזה ש כהוא כח ה ש סיעות מעלה ומברר המדמ י על - ידי הנ גם האמונה, כ ן פ ה מתק קדש סיעות ב הנ

על - ידי זה עק המיות ש י רהב חינה זאת כ ן ב ק רגליו נתת הולך ב ש נ "ל. וגם כ קון האמונה כ תמים ם ש רך לש ד הלוכו ב ן ב כו מ ה וכש חינת מדמ ה, ב י חינת עש חתונה, ב חינת מדרגה הת הרגלין בא יעקב את רגליו, ש בחינת וי כל ב ה אל הש חינת מדמ הם ב חינת רגלין ש אמת אזי מעלה את ב ב

חינת א את הרגלין, ב כל נוש חינת הש חינת לב מבין, ב א את רגליו, הינו ב חינת לבו נש בעל י ה ש חינה הנ "ל על - ההמדמ חינת רגלי עמדה במישור, הינו ב כל וכנ "ל. וזה ב הש ויכלל ב

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

רך חין אותו יתב ב ברכין ומש מ ארים ש בחים והת רכות והש ל הב י כ מקהלים אברך ה', כ ידי זה בהתורה הנ "ל: ם ב תוב ש כ מו ש ה, כ רור המדמ ם על - ידי ב ל כ

ניהם". ין ש פרדו ב ר והנה רכב אש וסוסי אש וי ה הלכים הלוך ודב וזהו (מלכים ב'), "ויהי המרף, ברי תורה. ואמר לו , היו ראויים לש יניהם ד היה ב ודרשו רבותינו זכרונם לברכה, טעמא ש

י ף מט), כ רף (סוטה ד ברי תורה ראויין לש יניהם ד רך ואין ב ד כים ב למידי חכמים המהל ני ת י ש כיר הרוכב על הסוס, הראש על ה הוא להגב סיעות ש בר מבאר ענין הנ ני רגליןכ ן ש ועל - כ

חינת הוא ב ברי תורה, ש יניהם ד היה ב י יותר ש הר ב רך צריכין לז ד למידי חכמים ההולכין ב תרות הרוכב על ה ב חינת התג הוא ב ה, ש רור המדמ הוא ב לת התורה, ש הוא סוסקב נ "ל, ש וכו ' כ

דברי תורה והנה רכב אש ר ב ה הלכים הלוך ודב נ "ל. וזהו "ויהי המ רך כ קון הליכת הד ר ת עקי נו היה ד קות ממ ל י ההסת פרדו וכו '". כ יקא "וי על - ידי רכב אש וסוסי אש , קאוסוסי אש " ד

מעלה רכב אש על - ידי זה ירדו מל למידו ש ע ת סר תורתו לאליש מ י ש י אמת הוא רב להורות שי הוא ז ה, כ גם המדמ הוא פ רעה ורוכבו ש לבחינת רכב אש וסוסי אש כהוסוסי אש הפך סוס פ

ה ל המדמ ל אש להכניע הרע ש לם ש י הסוס טפל לרוכב. והיו כ ים הרכב להסוס, כ הקד שי ז הו לא מת, כ גזר על אדם הראשון, אבל אלי נ יתה ש ר המ ם עק ש מ לרכב אש וסוסי אש כהש

י עולם, נו לחי ק ממ ל יקא נסת י מהאש יצאו והאש תאכלם ועל - ידי זה ד הם, כ ל להכניע הרע שיק האמת הזוכה לכל הנ "ל אינו מת. ד י הצ כ

ר ההריגה היה על חטא הנ "ל על י עק ים, כ דוש ין בו על הריגת הק תענ מ חינת כ' סיון ש וזה בי ד ש את הצ ש ולחפ לו לבק התרש ימיה קש היה ב ה ש חינת מש הוא ב הם האמת ש חינת וא, ש ב

רור חינת ב חינת רוח הקדש , ב הוא ב כל דור, ש יך תורה ב יק האמת ממש ד י הצ נביא אמת, ככת ה נ "ל. והמש הוא קיום העולם כ למות האמונה ש ר ש על - ידי זה עק ה, ש הוא על תורההמדמ

ים ש ראל המחפ חוד על - ידי נפשות יש ר הי ה ועק כינת ריך הוא וש א ב קדש - ידי יחודא דיגיעו רים מניעות ובאים ב ב עם ומש כל פ מוצאים אותו ב אמת עד ש ים אותו ב ש כל תומבק אליו ב

יך יק ממש ד עצמו הצ על - ידי זה ב חינת רוח הקדש ש הוא ב נו תורת אמת ש ל ממ די לקב עם כ פי מעלה חינת ולוקח נפשות חכם וגורם על - ידי זה יחוד הנ "ל, כ ץ נפשותם ב י מקב תורה, כרי - התורה אש באר ב מ מו ש יך תורה וכו ' וכנ "ל (כ בחינת מ"נ ועל - ידי זה ממש פשות ב הנ

שו ולילך א לים לבק ד ת פשות מש אין הנ ש ם). אבל כ ן ש סימן י"ג עי חה ב ג אזי אינו יכול חריוהשכרחין למות מ ים עד ש ש ינים הק לום, הד רים, חס וש ב ינים ואזי מתג יק הד חוד להמת לעשות היחוד הנ "ל, ה הי ה נפשות ואזי על - ידי מיתתם והריגתם נעש ה וכמ מ ם כ ולהרג על קדוש הש

ל רבוי ההריגות ם. ומזה היה כ ן ש מו וכו ', עי ה הוא ש ענין נפש חי סימן רס) ב מבאר (ב כענ י הת כ' סיון, כ ין ב ביל זה מתענ ראל. ובש ל יש ה ש מים הרב פיכות ד ר יתוש שובה ועק הוא ת

דברי רבותינו זכרונם לברכה מבאר ב יק האמת, כ ד י אם על - ידי הצ ר כ שובה אי אפש קון הת תסליח ין ב לין ומרב ל צועקין ומתפ עקות ש ר הצ עמים. וזה עק ה פ מ תוב, ותכ כ מו ש ענית, כ יום הת ב

יר זכות ין להזכ ן מרב ה. ועל - כ י אמנה אבדו וכו '". "אבד חסיד מן הארץ וכו '" וכן הרב "אנשרית ראשונים רית אבות, ב תוב, "זכר לנו ב כ מו ש ה למען אוהביך וכו שוכני עפר, כ ' וכו ' עש

ה זכ נ ים עד ש יקי אמת וזכותם הרב ד ל הצ יך עלינו כח הרוח הקדש ש די להמש שוכני עפר", כיכין ענית ממש י על - ידי הת נ "ל, כ קון כ ר הת על - ידי זה עק י וכו ' ש נהיג האמת למצא המ

לום. ה ש ה צדקה מרב סימן קע"ט על מאמר רבותינו זכרונם לברכה, מרב באר ב מ מו ש לום, כ ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

יק האמת הוא מרבוי ד ר העלמת הצ י עק י. כ נהיג האמת ה למצא המ לום נזכ ועל - ידי השזוכין ש י כ מתא, כ נש גופא נגד מזונא ד ענית מכניעין מזונא ד ם על - ידי הת דוע , ג י חלקת כ המ

למה וכו ', ע יק האמת אזי זוכין על ידו לאמונה ש ד ל חסד הנ "ל דלמצא את הצ יר ש זוכין לש שיק האמת אזי צריכין ד אין זוכין למצא הצ ש גופא וכו ', אבל כ על - ידי זה נכנע מזונא ד ש

אות אכילה, על - רין ת ב ש מ ענית ש ה. ועל - ידי הת גופא ידילהתענות הרב זה נכנע מזונא דה למצאו על - ידי מתא, ועל - ידי זה יזכ נש חינת מזונא ד הוא ב יק, ש ד ת הצ יכין קדש וממש

נש חינת מזונא ד הוא ב ענית ש תו על - ידי הת יך עליו קדש המש ענית מתאש יום הת י אז ב , כענית על נו זה הת ק ן ת מקום אחר ). ועל - כ תוב ב כ מו ש ה (כ חל מה, נזון ת ש הוא הנ המח , ש

ך קל ראל את התורה ואחר - כ לו יש אז קב סיון ש ראל ב א קלו הריגת יש ב חטא העגל ש ד ב מיל או כ נ "ל ועל - ידי זה ב ה כ ת מש ראוי את קדש ש היטב כ לו לחפ ד ת לא הש על - ידי ש

סי ין אז ב ן מתענ ראל, רחמנא לצלן, ועל - כ נות וכל הריגת יש לת התורה וןהחרב הוא קב שן זאת: לתק

ל וזה י כ ביל זה, כ ש רם ב עניתים עק ל הת י כ ין, כ תענ מ כל יום ש קורין ב ת ויחל ש רש חינת פ בכבוד הצ גמו ב פ היה על - ידי ש ש ש קד ית - המ ן ב כין מחרב רות נמש יקיהצ חינת ד הם ב אמת, ש

מלאכי אלהים וכו '". היו מלעבים ב תוב, "וי כ מו ש רים ויחידי שזה ונביאי אמת, כ ש ה כ מ זוכין כמו ן הכל, כ ק על - ידי זה יתת כל דור ש ב יקי האמת ש ד ש ולמצא את הצ ש ולבק ה לחפ סגל

רך אמת לה' יתב בים ב הם הש יעקב וכו '". ש ע ב בי פש תוב, "ובא לציון גואל ולש כ שמ מ יכיןש ריתי ש ד, "ואני זאת ב סמך לזה מי נ מו ש כל דור כ יקי אמת ב ד ל הצ הרוח הקדש ש

יך וכו ' עד עולם". הינו פיך לא ימושו מפ י ב מת ר ש ר עליך ודברי אש אתם אמר ה' רוחי אשחינת רית נגד רוח ב ת ויחל, "הנה אנכי כרת ב פרש ם ב ים ש ס חינת מה ש הקדש הנ "ל, וזהו ב

י ה ה' כ ה בקרבו את מעש ר את ר לא נבראו וכו ' וראה כל העם אש ה נפלאת אש ך אעש ל עמ כפלאות אנורא הו רך על - ידי עצם הנ ל סוף יגמר ה' יתב י סוף כ ך ". כ ה עמ ר אני עש אש

נו חסדים נפלאים ונוראים על - ידי עצם כל דור. וכן עתיד לעשות עמ ה ב הוא עוש והנוראות שה מש טותא ד ש דוש , אתפ זהר הק איתא ב מו ש כל דור, כ ט ב ש תפ מ נו ש ה רב ל מש תו ש כח קדש

אמת יקי אמת ולהתקרב אליהם ב ד ה למצא הצ זכ נ עדנו ש רא. ועל - ידי זה יגמר ה' ב כל ד בן הכל וכנ "ל: ק על - ידי זה יתת ש

ן הוא מפרסם ועי יק ש ד ענין הצ ם ב באר ש מ מו הנ "ל מה ש ה הוא ש סוק נפש חי סימן ר"ס על פ בעל - ידי זה ם ש חינת נפשו על קדוש הש הוא ב מו , ש מוסר ש ילואינו מפרסם ש רבבות מצ

ל אחד הרוצה ם ילמד כ ש וכו '. ומש מים ממ פיכות ד זיונות וש י סובל ב נפשות מהריגה וכו ', כהו מו , ש נים למסר ש ל פ ריך על כ צ יקי אמת ש ה אלהתקרב לצד תרצ י ביל זה, הינו ש ש נפשו , ב

הוא בודו , ש ל כ יק האמת ויבט ד ם הצ קרא על ש נ ה על - ידי ש מים הרב פיכות ד זיונות וש לסבל בבו ביל כ ש ל הכל ב חינת נפשו , יבט מו , ב חינת ש תקרב דב י ל על - ידי ש ד תג י רך ש ה' יתב

י י עולם, כ ה לחי זכ י ה למצאו ולהתקרב אליו עד ש ן נפשו ועל - ידי זה יזכ תק י יק האמת ש ד להצרים אמת יקים וכש ר להתקרב לצד יםאי אפש ר י י אם על - ידי מסירת נפש . ועק לוים אליהם כ הנ

זיונות חינת נפש , ולסבל ב ם, ב חינת ש הוא ב בודו , ש ל כ חינה הנ "ל לבט המסירת נפש הוא במו ש ש כ מים ממ פיכות ד חינת ש הוא ב תוב, "יש בוטה אמרו ש כ רבותינו זכרונם לברכה וכמו ש

ה לידע יקא יזכ ת האמת לאמתו . ואז ד ש ק ביל ב ש מדקרות חרב וכו '". והכל צריכין לסבל ב כ

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

כרס מלאה, י ב ל ורדיפתהאמת למי להתקרב, כ יטין כ בגדים ותכש ר, ולהרבות ב בוד והעש הכל זה אי ים על - ידי כ עוונותינו הרב ו ב ר מצוי עכש אש פלים וכו ' כ כפלי כ אחד יותר מיכלתו ב

ל א, כ רב ר למצא האמת. אד ים ונפלאים, יהפך הכל מהפך אל מהאפש י בורים אמת גלו לו ד י שה לידע האמת, ביל האמת אז יזכ ש בודו ב אמת ולא יחוס על כ בודו ב הפך . רק אם יפקיר כ

וכנ "ל: ל י כ תוב, "ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך וכו '". כ כ מו ש חינת אסור אונאה, כ וזה ב

כל הא י עצם הש עיות, כ ל הט ם כ ש ה ש בחינת המדמ יהאונאות וההטעיות הם ב הוא רחוק מתחוש עותים והאונאות וכנראה ב ל הט ם כ אינו מברר מש ש ה כ עיות והאונאות רק המדמ ל הט מכ

אחד מט ל ההטעיות הן מה ש כין כ ם נמש ה עלול לטעות וכמובא. ומש המדמ ומאנה את עהשרשו ד מו ש על זה נאמר "ויראת מאלהיך " כ עצה רעה ש ן, או ב א ומת איזה עסק או מש חברו ב

נ רב ב כיח ב גע ש זה הנ אחד מטעה את עצמו ש אין ירבותינו זכרונם לברכה. או מה ש ש אדם כנת עצמן ויודעים קלקולם ועוונותיהם לנגד עיניהם תק לים ב ד ת בין על אחריתם ואינם מש חוש

יק האמת, וה ד הוא הצ י, ש ש רופא נפשות האמת ש ולבק לים לחפ ד ת מטעים את םואינם משברים, הוא מטעה אונאת ד אונאת ממון או ב אחד מאנה ומטעה את חברו ב ש ם כ עצמן. ובאמת ג

דברים ש ממון או ב תאנה ב ל המ י ה' יריב ריב ש שוב כ י גולל אבן אליו ת שו את עצמו , כ בי מראוי, הינו אינו מברר כ ש ה כ ם על - ידי כח המדמ ל ם. וכל אלו האונאות והטעיות הם כ חנ ב

חינת רוח הקדש ש לו ב י יק האמת ש ד ש את הצ ש ולבק לין לחפ ד ת אין מש ש עלכ ר ש ידו עקר ח וממכ ל מק נין ש ר קיום הק י עק ן, כ א ומת מש חינת אסור אונאה ב ה וכנ "ל . וזה ב רור המדמ ב

ל הק חינת כ זהו ב יק יסוד עולם, ש ד יכין הארת הצ מש מ נו חכמינו ניניםהכל על - ידי ש ק ת שעל - ידי זה ים ש לבוש הוא ב נין על - ידי קנין סודר ש ר הק ן עק זכרונם לברכה. ועל - כ

ר ן עק יק וכמבאר לעיל ועל - כ ד ך מהצ מש נ ים ש חינת לבוש הוא ב ה, ש רור המדמ יכין ב ממשאמר לענין בעז ורות נ לף איש נעלו וכו '", ש ראל ש יש סוק "וזאת לפנים ב נין נלמד מפ הק

למות, תכלית הש נין היה ב זה הק אר למחלון וכליון וכו ', ש ר נש ל אש נה בעז את רות עם כ ק ש כה כינת ריך הוא וש א ב ה מזה יחוד קדש היה נעש י ן הוא ש א ומת ש ל המ נין ש כלית הק ר ת י עק כ

ן וכמ א ומת ש ררים על - ידי המ תב מקום אחר, ובפרט ובאעל - ידי ניצוצי האמונה המ מזה בחוד על ידם הי ל בעז ורות ש נין ש חינת הק רון (סימן נ"ד אות ג'). וזה ב ץ זכ התורה ויהי מק ב

ן מש יק יסוד עולם וכו ', ועל - כ חינת צד י בעז הוא ב למות. כ ש נינים םב קון לכל הק ך ת נמשרור ל ב יק האמת, על ידו כ ד חינת הצ חינת בעז, ב י על - ידי ב עולם, כ ב ן ש א ומת ש כל המ ב ש

לא ן הזהירה התורה מאד ש ן וכנ "ל. ועל - כ א ומת ש ר קיום המ על - ידי זה עק ה, ש המדמעל ל האונאות וההטעיות ש ם כ ש מ ה ש לבול המדמ חינת ב י האונאה הוא מב להונות את חברו , כ

ן וכנ "ל: א ומת ש גם ובטול המ ר פ - ידי זה עקגם ל זה הפ ה, כ לבול המדמ הוא ב גם האונאה, ש פ תות, להורות ש עור האונאה ש ן ש ועל - כ

ה על - ידי ב רור המדמ ל ב על ידו כ יק האמת ש ד כבוד הצ גמו ב פ ך מחמת ש הרוח חינתנמשראל את לו יש בו קב סיון ש י ב ש ש לוי ב ל העולם היה ת כ י ש ש חינת יום הש הוא ב לו ש הקדש ש

י ג כל דור, כ ב יק האמת ש ד חינת הצ הוא ב נו , ש ה רב עצמו הוא םהתורה על - ידי מש יק ב ד הצלבול י ב ה, כ רור המדמ ר ב דוע . ועל ידו עק י יק יסוד עולם, כ חינת צד זהו ב י, ש ש בחינת יום הש ב

ח הוא ב ערב טוב ורע, ש מ ת נגה ש חינת קלפ ך מב ה נמש ר ופסול, טמא וטהור, ינתהמדמ ש כ

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ה סדרי ש חינת ש הוא ב ררים על - ידי התורה ש תב מ ת ימי החל ש ש חינת ש הם ב ר, ש אסור ומתרורם על - ידי הצ ר ב מובא. ועק נה, כ יקמש על - ידי זה ד ת דכולהי יומי, ש ב חינת ש הוא ב , ש

י ה, כ לבול המדמ ת ימי החל לבררם מב ש ל ש ל כ קון ש רור והת ה הב יק נעש ד חינת הצ הוא בחינת הוא ב גם האונאה ש ר פ י עק תות, כ עור האונאה ש ן ש ביעי וכמובא מזה ועל - כ י וש ש ש

ד כבוד הצ גם ב פ רו על - ידי ש נ "ל, עק ה כ לבול המדמ הוא יקב י הנ "ל, ש ש חינת יום הש הוא ב שרור האמונה הוא על ידו , הוא ב ה ש רור המדמ ל ב י כ ל העולם, כ לוי כ בו ת סיון ש י ב ש חינת ש ב

התורה הנ "ל: מבאר ב כי יש ח, כ טל מק תות ב תות קונה ומחזיר אונאה, יתר מש תות מחילה, ש חות מש חינת פ וזהו ב

יק ד ש את הצ ש ולבק לין לחפ ד ת אין מש גם ש ענין זה הפ חינות ב לש ב ראויש כין כ ם נמש ומשי יש תות, כ תות ויתר מש תות ופחות מש הם ש אמרים לענין אונאה, ש ינים הנ "ל הנ ת הד לש ש

מוצאין אותו , אבל עדין א יק עד ש ד ש את הצ לין קצת לבק ד ת ש מ ראוי עד יןש ין אותו כ ש מבקתחיל להתקרב צריכין אפלו המ למות וכמבאר לעיל מזה ש ש הם ב ל ה ש לבול המדמ ברר את ב י ש

ל הצ חינת רוח הקדש ש מצאו היטב את ב י ש עוד יותר עד ש יקלבק ה ד ברר להם המדמ י די ש כיק האמת, על - ד י - כן הם מקרבים קצת להצ זה, אבל אף - על - פ לין ב תרש למות. ואלו המ ש ב

ך ב ם נמש למות ומש ש הם מברר קצת, אבל לא ב ל ה ש ן המדמ תות חינתכ חות מש האונאה פאין לידי איזה אונאה וטעות, אבל למות ב ש הם מברר ב ל ה ש אין המדמ י מחמת ש ן למחל, כ ת נ שעם כל פ יכין עצמן ב י הם ממש ת נגה לגמרי, כ י עדין לא נפלו לבחינת קלפ תות, כ חות מש הוא פ

ים אותו ש אינם מחפ הם טעיות קצת מחמת ש מצא ב נ י ש ן אף - על - פ יק האמת ועל - כ ד להצי ה תות, כ חות מש בחינת פ עיות הם ב ראוי, אבל האונאה והט יקכ ד יח אותם לפל צ אינו מנ

טרוניא עם א ב רוך - הוא ב דוש - ב י אין הק ן למחילה, כ ן זאת האונאה נת לבחינת נגה ועל - כלמות ש ה ב ה מאד לברר המדמ ש ק ריותיו והוא יודע יצרנו ש צלב ן להנ ן נת עיות על - כ ל הט מכ

לאים ספקות מ קל, ש ש עומדים על המ חינת אותם ש תות זה ב האונאה ש ש למחילה, אבל כש ולחקר היטב אחר האמת לאמת לותם לבק יק ומחמת התרש ד הצ אינם מתקרבים אליו, אבל ו ב

הוא מערב טוב בחינת נגה , ש לום ואלו הם ב כבודו , חס וש אינם חולקים עליו ואינם פוגמים בם קנה ומחזיר תות וש חינת אונאה ש זהו ב ר ופסול וכו ', ש ש י אונאהורע, כ ם, כ נין מתקי י הק , כ

נים אינו חולק ל פ על כ נ "ל מאחר ש נינים כ ל הק ם כ ש מ יק ש ד יך הארת הצ עדין יכול להמשן למחל ע זה לא נת י טעות כ ריך להחזיר אונאה, כ צ תות דעליו רק ש חזירנו , אבל יותר מש י ש

חינת אותן זהו ב ה מנגה , ש פלו למט נ עוונותיהם הטעו אותם עד ש הם אותם ש ח, ש טול מק הוא בין את בז מ עוונותיהם עד ש מור ב פלו לרע ג נ ים ש יקהאנש ד י הצ ח, כ טול מק חינת ב ם הוא ב וש

ח ק י אין קיום להמ טל לגמרי, כ ח ב ק ן המ לל על - כ יק כ ד ת הצ יך הארת קדש אין יכולים להמשזה ב יק, ש ד יכין הארת הצ מש מ י אם על - ידי ש ח חינתכ ק ם המ על ידם מתקי נינים ש ל הק כ

נ "ל: כבחינת 'אמת ל האדם לנצח ב נין ש ר הק הם עק ל האדם, ש צוות ש ל התורה והמ ם כ ג וזה רמז ש

ין ומטעין את עצמן, אבל האונ אנ מ ש ש י חינות אלו , ש לש ב הם ש חות אהקנה' יש ב הוא פזהו ין ומטעין את עצמם לגמרי ש אנ מ תות, ויש ש בחינת ש הם ב ל אונאה וטעות ש תות, ויש ש מש

לל ויסוד כ י זה כ י הנ "ל, כ ח. והכל על - פ טול מק תות ב חינת יתר מש ריכין לב צ ה ש ל התורה כקותו ל עק הוא זכרונו לברכה קדם הסת צ זה העולם וכמו ש הר מאד לבלי להטעות את עצמו ב לז

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

זה העול יחו עצמכם להטעות ב נ לא ת י, ש לו מאת קב י העולם מטעה אותנו םואמר, את זה ת . כה מאד מאד הם הרב ל זה העולם ש עיות ש צל מט יחות הר "נ. אבל להנ ש ס ב דפ נ לגמרי וכו ', כ

י אם על - ידי התקרבות להצ צל מהם כ ר להנ עור אי אפש לי ש מעט ב יקכ לא הטעה ד י ש אמתיק ד ש מאד מאד את הצ ש ולחפ ן צריכין לבק הוא. על - כ ל ש זה העולם אפלו כ את עצמו ב

ים נ מ פך לבו כ ה כחהאמת ולש יק לברר המדמ ד ה על - ידי הצ זכ י די ש ה למצאו כ זכ י ני ה' ש פיק ד הצ אמין ב מ נ "ל. וזה ש ה כ אים על - ידי המדמ עיות והאונאות הב ל הט צל מכ נ י די ש לו כ ש

י להתקרבהאמת ומתחיל תות, כ חות מש חינת אונאה פ למות זה ב ש , אבל אין התקרבותו בר, טמא ר ופסול, אסור ומת ש חינת כ ה מב עש ת ימי המ ש לול מש כ חינת נגה ש תות זה ב אונאה ש

חינת יום הוא ב יק ש ד רור על - ידי הצ קון והב ל הת כ עיות, ש לבולים והט ל הב ם כ ש וטהור, שקל ש אינו מתקרב אליו רק עומד על המ סיון וכו ' וכנ "ל. אבל מי ש י ב ש חינת ש י הנ "ל, ב ש הש

אינו חול ל קש ד ת דולה אם לא יש נה ג סכ תות והוא ב חינת אונאה ש ואינו מתקרב, זהו בה ופעמים דש ק עמים נכלל ב נגה פ י ידוע ש מור. כ לום לרע ג לא יפל, חס וש אמת ש להתקרב ב

ללהפך , אבל אינו מכריע לכאן ולכאן הוא כ תות ש בחינת אונאה ש בחינה זאת ב הוא ב זמן שר קנין האדם הם עק לו , ש ים טובים ש צוות ומעש ל התורה והמ כ בחינת קנה ומחזיר אונאה. ש ב

בחינ אמת ב מו רק תב נינים יתקי אמת קנה וכו ', וכתיב, "קנה חכמה קנה בינה". וכל אלו הקלו מהאונאה דול לברר התורה ומצוות ש קון וברור ג י יצטרך ת צטרך להחזיר האונאה, כ י ש

ל עיות ש חינת נגה , ו והט צא קצת מב י זהו מי ש תות, ש חות מש בחינת פ לו ב אונאה ש , אבל מי שיק מכריע ד על - ידי זה הצ יק האמת ש ד התחיל להתקרב להצ תות על - ידי ש חינת ש הוא ב ש

כל פ ן עםאותו ב תות, על - כ חות מש בחינת פ לו ב ן האונאה ש ה ועל - כ דש אל הטוב ואל הקמקום תוב ב כ מו ש ה כ רנ בחינת איש חכם יכפ תקרב אליו הוא ב נ יק ש ד י זה הצ ן למחילה, כ נתחינת זה ב יק, ש ד חולק על הצ ך עד ש ל כ פל כ נ תות ש בחינת יתר מש עותו ב ט אחר. אבל זה ש

ל התורה כ ח, ש טול מק חינת ב ם הוא ב ה, רחמנא לצלן, ש לפ ק כלל ב נ חינת נגה ש תות, ב יתר משנם מחדש לגמרי וכמו צוותומ לום. וצריכין לחזר ולתק לו כ נין ש ק טלים ואין ב ם ב ל לו כ ש

יק האמ ד חולק על הצ זה ש רכו ועל ה' יזעף לבו ", ש ף ד סל לת אדם ת סוק, "או באר על פ מ תשיק, ד י אם על - ידי הצ לו כ הטוב ש ש ב י אין ממ פני אדם וכו ', כ קוף ב לו הם רק כ צוות ש ל המ כ

עצמו ש צוות והתורה ב המ גמים ופניות יש ב ה פ ה וכמ מ עצמו כ י ידוע לכל אחד ב רב העולם, לכנים על ל פ אינו חולק על כ ש ה, אך כ הם מקלקל הרב ל ם הטוב ש יהם הרעים ג י מחמת מעש כ

בחינת קנה ומחזיר אונא א ב חינת קנין לעולם הב אר לו מהם איזה ב יק האמת, יש ד הנ "ל, ההצחולק עליו, ש נ "ל. אבל כ ן למחילה כ עות נת אז הט זוכה להתקרב אליו ש ש ן כ כ ן וכל ש כ ל ש מכ

לפ ק כלל ב נ חינת נגה ש מור ב פל לרע ג נ תות ש חינת טעות יותר מש זהו ב , רחמנא לצלן, אזי השא בעמלו ". ויצטרך לסבל מה ן ילך ומאומה לא יש א כ ר ב אש טל לגמרי ועליו נאמר, "כ קנינו ב

ה כמ סבל ב י לגולים ש עולם ג נה ב ק עצמו ש נו מחדש לגמרי, אבל קנינו ב יק יחזר ויתק ד הצ עד שיק ד חלק על הצ יו הרעים וגסותו עד ש ל על - ידי מעש כש נ טל לגמרי, מאחר ש , האמתהזה ב

עיות הם על ידו וכנ "ל: ל הט ם כ ש מ ה, ש רור המדמ ל ב כ ש

ספר ליקוטי הלכות - הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת הלכה ו *

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ה ועל זה העולם מלחמה הארכ ל אדם ללחם ב ריך כ צ לחמה ש מ רות ב ב ר ההתג - ידי זה עקמע כל עת כ טת ב ש רת ומתפ ב לחמה מתג המ צר הרע והמונעים ש דולה עם הי עור טוהג לי ש ב

כל דור איר הרב האמת ב מ ה הנ "ל ש דוש עת הק חינת הד י אם על - ידי ב ואין לנו שום כח כעת ר הד נ "ל. ועק ראל מעוונות וכו ' כ יל יש ר הוא להצ העק ר הזהלבניו ולתלמידיו ש אי אפש

שום אפן להודיע ר ב י אי אפש נ "ל. כ חינת ידים כ הם ב י אם על - ידי רמזים ש הם כ להאיר בים ה כל העת עבר עליו ב י כל מה ש אר על עמדו ב ר לש ב וניםולבאר לכל אדם איך יתג ל ש ש

ש י חינת ידים ש הם ב אמת צריך לשום לבו להבין הרמזים ש יל החפץ ב כ ש יו, רק המ ל ימי חי כי יש רמזים הר ת יהדותו לעולם ועד, כ נקד ם ב אר קי ש י אפן ש ים החכמה ב הב יק ב ד איר הצ מ ש

בות ני מחש ר לש י אי אפש בתו , כ מר מחש ש י ילו מחטאים ש דרכי עצות נפלאות להצ לכל אדם ביקים ד זים הצ רמ מ ה רמזים ש כמ זה ב יחד וכו '. וכיוצא ב היו ב י יםש י מיט עצמו ולא יהיה אמת ש י ש

דרך זו תלך איעצה עליך עיני אל ילך ואורך ב כ תוב, אש כ מו ש רירות לבו , וכו ' כ רוך אחרי ש כר ב פרד אין הבין וכו '. אבל מגדל התג סוס כ היו כ י ותת צר הרע וחילותיו כ ל הי לחמה ש המ

לים. ואזי רוצה כש נ מו ש לים כ כש נ ה ש דול, על - ידי זה נמצאים הרב חירה יש לה כח ג הבלו ילם לגמרי חס וש ר עליהם להפ ב בר להתג על ד ה םהב ה וכמ כמ חת הזאת ב ספ דוע נגע המ י , כ

י עת כ הם ד יקי אמת והם מכניסים ב ר להתקרב לצד ן העק רוע מן הכל. על - כ ני אדם וזה ג בלמות מכניסים ש עת הזה ב ר הד נ "ל ועק בודו וכו ' כ י מלא כל הארץ כ ם ואצלם כ עדין ה' את

יק וכו ' וכנ "ל: ד ל הצ ים ש י הם על - ידי הרמזים האמת ב

ספר ליקוטי הלכות - הלכות ברכת הודאה הלכה ה * יק, וכן ד אין בו אמונה, ומפריד למוד התורה מהצ ש י כ מזוזה וכו '. כ ב ב ית מלא ספרים אם חי ב

מו קר הלכה, כ לא כ תורה ש נים ב ת לגלות פ אי יוכל לצאת לגמרי מהד וד ה על חב חלק על מש שיק ד זה ורצה לחלק למדן מצ גם ב פ טיעות על - ידי זה וכנ "ל. וקרח ש נ ץ ב צ ק - ידי זה, ואחר ש

ה וכנ "ל הנ ן חלק על הכ נ "ל, על - כ .כ

ספר ליקוטי הלכות - ברכות הראיה וברכות פרטיות הלכה ה * ים י רים ואמת רכים יש לו ד ב ק י אמת ש ל מאד מאד להתקרב לאנש ד ת ביל זה צריכין להש ובש

צ ח את הי י זכה לנצ י, כ צחן האמת יק האמת הוא הנ ד י הצ יקי אמת. כ ד תכלית עד רמצ הרע בן לא לל. ועל - כ זה העולם כ לות ב כ לא היה לו שום הסת י זכה ש לום. כ ליה כ אר בו מד לא נש ש

רון נפלא, ו אמת זכה לזכ ן ב לל. ועל - כ ל כמובןהיה להרע עין שום אחיזה בו כ ה ש עש המ בש קבוץ יותר אצל הרב האמת טוב יותר לבוא א י עם ש כל פ ן ב ם. ועל - כ ן ש ר עי אליו. זהעו

ברי ה', מע ד מים לש ם ש אים לש י אמת הב פרט אנש יותר, ב ראל ב ני יש צים ב תקב מ ל מה ש י כ כחינת הר כלית ולהבין ב הת יותר ב יר את עצמו ב הם יותר יכולין אז להזכ ל מה ש יותר מזיםכ ב

רך וכנ "ל: ולשוב על - ידי זה לה' יתב

ספר ליקוטי הלכות - הלכות שבת הלכה ז * חינת וזאת הוא ב ע ש חינת יהוש דור על - ידי ב ב חינת הרב האמת ש ה ב לחמה עוסק מש המ

ע יקא יהוש י ד למיד, כ ת הת כ עמלק, וכמו ש חם ב תוב, צא הל כ מו ש ך לזה, כ י התורה ובש ם ב ש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

שובה רך הת ך ד חתונה, ונמש קודה הת נ יקא מאיר נקודה העליונה ב הנ "ל. ועל - ידי - זה דעולם. ב

ספר ליקוטי הלכות - הלכות ראש חדש הלכה ו *

נ "ל. ואין יודעין היכן אבל חלקת וכו ' כ ר מחמת המ לאות והעק י הוא קץ הפ ץ מתארך מאד כ הקל ר כ י עק עתו . כ למות לכל אחד לפי מקומו וש יך עצות טובות ש כול להמש י הרב האמת ש

רי "ג עטין חינת ת חינת עצות ב ל התורה הוא ב י כ ת העצה כ לקולים הוא מחמת העלמת וחלק הקנים וא ים אבדה עצה מב עונותינו הרב ה אבל ב י תוב לי עצה ותוש כ מו ש אוריתא כ יודעים יןד

על - ידי זה גם אמונת חכמים ש ך על - ידי פ העצה איך לזכות לקים את התורה וכל זה נמשנ "ל. לים את המח וכו ' כ נים סרוחים ומבלב עולים עש

ספר ליקוטי הלכות - הלכות סימני בהמה וחיה טהורה הלכה ד *

יקים ד אר הצ בעת הנרות" הם ש דור, "ש ב יק האמת הרב האמת ש ד חינת הצ נורה' זה ב ני המ 'פזה מובא ב למידיו. כ חינת ת הם ב ענפים מאילן ש נו כ כים ממ מש ים הנ י י ראמת דוש לענין רב הק

חינת הם ב בעת הנרות, ש כל ש ב תוב, ש ם. והזהיר הכ ן ש א וכו ', עי ר יוחאי והחברי מעון ב שלותם להאיר "אל מו ד ת ם יהיה הש ל דור, כ ב יקים ש ד ל הצ לליות כ יך לכ נורה" - להמש ני המ פ

יקים. ד ין הצ ב ת האמת ש חינת נקד הוא ב דורו , ש חיד ב הוא הי עולם ש יק האמת ב ד אור הצמ י יש כ ן הכל, כ ק על - ידי זה יתת עולם, ש יך אורו ב ר להמש העק ם הש ים וכל י יקים אמת צד

חינת ר עצם האמת ב הוא עק יקים, ש ד ין הצ ב ת האמת ש חינת נקד הוא ב יק ש אמת. אבל יש צדריך ל צ כל העולמות וכל מי ש איר האמת ב ר האור המ הוא עק לאבן טוב, ש ל קב אמת צריך לקב

חינת חלונות אצלו . ם הם ב ל רים והעולם, כ ש אר הכ ן ש כ ל ש יקים מכ ד ל הצ אר כ י ש נו , כ ממ

ספר ליקוטי הלכות - הלכות שבועות הלכה ב * כלית רבו מביאו אל הת בוד אביו מחמת ש דול יותר מכ ג בוד ומורא רבו ש חינת מצות כ וזה ב

הוא חכמת מדו חכמת התורה ש ל ר הרב הוא ש י עק א וכנ "ל. כ י עולם הב ולא חכמות האמתלחיב לנהג בו סוק אחד וכו ' חי בר אחד או פ י אם ד נו כ ל ממ לום. ואפלו אם לא קב חיצוניות חס וש

רב ח ן רבו מבהק ש כ ל ש אמרו רבותינו זכרונם לברכה, מכ מו ש בוד, כ ר כמתו כ נו . ועק ממא ר אל דרש הוא העק י לא המ ית חכמה יראת ה'. כ תוב, ראש כ מו ש מים, כ החכמה היא יראת ש

ן: אר לקמ ה. וכל זה יתב עש המם ה' האמת אלו ש ראל כ רצה להטעות את עצמו ואת יש מה ש ע מאד ב ת ופש ן, אבל עו הוא כ

ראל אבל הכ תוך יש רך ב ה' יתב י האמת ש ם, כ ה רב יק מש ד לי הצ ראל ב תוך יש על - ידי לבהוא הרב האמת, הרי עוקר עצמו ואת ה, ש חולק על מש ש כף כ נו . אבל ת ה רב יק מש ד הצ

י אם על - ידי הרב האמת וכ ם ה' כ ש לל ב ר להכ י אי אפש ם ה', כ ומעים למחלקתו מש "ל. נ השם רצו לעשות לעצמן ש גם ש ר הפ י זה היה עק ם', כ י ש תוב את עדת קרח 'אנש רא הכ ק וזה ש

ר ן עק ם וכבוד ופרסום. ועל - כ היה להם ש י רצו ש סותם ש ה מחמת ג לחלק עצמן ממשל עצמו רבותההתק ם ולבט חינת ש הם ב בוד ש אות והכ טול הג חינת ב רך הוא על - ידי ב לה' יתב

יק ד ר להתקרב להצ ם. וכן אי אפש ל דולה מכ י ענוה ג בוד מלכותו כ ם כ מו נגד ש וכבודו וש

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

יק רבוה ד ם הצ ש לל ב ה להכ טול ואז יזכ תכלית הב מו וכבודו ב ל ש בט מ י אם על - ידי ש האמת כריד לט וכו ' ובש ם ה' ימ ש קרא ב ל הנ ם ה'. ועליו נאמר, והיה כ ש יםועל - ידי זה הוא נכלל ב

ר ה' קרא: אשא בוד אל חינת הלומד מחברו וכו ' ואין כ ד את רבו . וזה ב בין לכב חי מ בוד ש חינת הכ וזהו ב

דו חכמה ולא רבו מ ל אמרו רבותינו זכרונם לברכה, רבו ש דו תורה. וזה ש מ ל נה ומקרא ש משמודה : ה יותר מל מוש דולה ש חינת ג וכו '. וזה ב

י ה להבינו כ זכ י ר ש היה נעלם ונסת ר להבין האמת ש ר החכמה הוא האמת והעק עק בר מבאר ש כש ול ה לחפ ע הרב ביל זה צריכין לטרח ולהתיג ש על - ידי חזק אמונתו . ובש י בק י אמת רב

י י אם על - ידי רב ר כ גת האמת אי אפש הוא הש צחי ש כלית הנ ר הת י עק להתקרב אליו, כי ת התורה ומעמידו על האמת, כ איר בו אמת מ ר מעלת הרב ש י זה עק י, כ ראמת הרב עק

חכמת התורה לום. וגם ב חכמות חיצוניות חס וש חכמת התורה ולא ב דו הוא הרב ב ב לכב חי מ שב ש תוב ב כ אינו יכול להעמידו על האמת אינו רב ואין להתקרב אליו וכמו ש הרב חזה ש

ברים ברי אמת אבל הם ד אומר ד בר אמת וכו '. ואפלו זה ש האמת, והדרך צלח רכב על דחר י יעקב ב סוק, כ סימן כא על פ יקא" ב התורה "עת באר ב מ מו ש שוטים אין זה רב וכנ "ל, כ פ

לא היה יכל להבינם יה לו ברי אמת ש ה לו ומאיר בו ד גל מ ש ר הרב כ י עק ם. כ ן ש וכו ', עידו חכמה ולא מ ל בבא מציעא, איזהו רבו ? זה ש אמרו רבותינו זכרונם לברכה ב ה. וזה ש חל ת ב

קרא רבו ניות וכו ' והוא הנ ש דו חכמה סברת טעמי המ מ ל נה ופרוש רש "י, ש דו מקרא מש מ ל שהוא חכמת התורה, אבל לא מקרא יות, ש לומד עמו חכמה אמת ר הרב הוא ש עק מרא, הינו ש ג

ל מה אי כ נו . ובוד היו נעלמים ממ ניות וכו ' ש ש איר בו ומבינו טעמי המ מ ש פשוטו , רק כ נה כ ומשי דו יותר ויותר, כ אי צריכים לכב וד נו ב ר ממ היה נסת ת התורה ש הרב מאיר בו יותר אמת ש

למידים יראת הת כול להאיר ב י ש למות הרב הוא כ ר ש ן עק וים. ועל - כ נים ש ל הרב אי אין כ וד באמרו רבותינו זכרונם לברכה, ת מו ש כלית התורה כ ר ת זה עק אמת ש מים ב תורה כליתש

למוד חכמי הת צינו ב מ לא יהא אדם קורא ושונה ובועט וכו '. וכמו ש ים טובים ש שובה ומעש תי סדר ה ר רב ן סד תלמידיהם ועל - כ מים ב עסקו להכניס יראת ש להזכרונם לברכה ש ב ק

לת התורה לות קב לש ת ל הש ר כ יקא התחיל וסד ם ד מים וש ראת ש רת מי דב מ כת אבות ש מס בל ל קב ר כ עק ע וכו '. להורות ולהודיע ש יני ומסרה ליהוש ל תורה מס ה קב הוא מש התורה תש

י לא מר ולעשות ולקים את התורה, כ רך ולש פניו יתב ה ליראה מל זכ נ ראה ש ביל הי ש הוא בהינו לזכות לק מים, ד ל יראת ש מוד ש ה. וזה הל עש א המ ר אל דרש הוא העק התורה זה יוםהמ

י אם על - ידי לו כ ר לקב דול מאד מאד ואי אפש י ג מוד עמק עמק מאד וצריכין לזה רב הלי אפן ש ים ב י ל עצות ודרכים אמת ן זוכה לקב פי יגיעתו כ דולה. וכל אחד כ אריגיעה ג ם ש להתקי

נו זכרונו תב אדוננו מורנו ורב כ רך האמת. וכמו ש י הד ה אשורו מנ יו ולא יט ל ימי חי על עמדו כמקום ן ב אף, הינו עם יגיעות היא עמדה לי (ועי ב סוק אף חכמתי עמדה לי חכמה ש לברכה על פ

אור ענין זה): אחר ב

ספר ליקוטי הלכות - הלכות כבוד אב ואם הלכה ג * נו ל ממ לא קב י ש רב מבהק אף - על - פ ינו כ דורו ד רב מפרסם וגדול ב ן איתא, ש ועל - כ

דולה עד ש ה ג קדש תורה ב עוסק ב יק הדור האמת ש י רב מפרסם, הינו הצד לום, כ מעורר הואכ

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

יע על - ידי זה הארה אפלו להרחוקים ג מ מות. עד ש ש י הנ רש לו ש על - ידי עסק התורה שי ד הצ רך . נמצא, ש בודו יתב ר כ זה עק תשובה ש רסאות וחוזרים ב ים פ נו חמש דור קממ ב האמת ש

לו לא קב י ש נו מאד, אף - על - פ ל אותן הרחוקים ממ לו , אפלו ש ל הדור כ ל כ הוא הרב שן הר תשובה. ועל - כ ל העולם ב י על - ידי עסק תורתו מעורר כ בר, כ נו שום ד המפרסם, בממ

ם י הוא רב כבודו . כ בים ב לו והכל חי רב מבהק לכל העולם כ ינו כ דור, ד ב יק האמת ש ד הינו הצהוא שר ני עולם על - ידי ש ל ב תשובה כ י הוא מעורר ב ל העולם, כ ל כ ש ש מות ש ממ נש

חזיר מ בוד על ידו על - ידי ש ל הכ ר כ י עק יותר, כ דו ב בים לכב ן מחי נ "ל. ועל - כ ראל וכו ' כ ישבודו וכו ' וכנ "ל: ר כ זה עק תשובה על - ידי תורתו ש ני - אדם ב ב

הינו ליראה. רשו , ד בוד לש ר העלאת הכ בוד להרב האמת, על - ידי זה עק נותנין כ ועל - ידי שע גלותא על - ידי הב ילותא ד בוד מז עלין את הכ מ ה על - ידי ש זהו נעש שובה וגרים, ליש ת

ראל וכו '. מות יש י נש רש תורתו ש עורר ב מ ל הרב האמת ש ין על - ידי עסק התורה ש עש נ שי זה לות, כ בוד מהג שובה וגרים על - ידי זה עולה הכ עלי ת ין ב עש נ רוכש רך וכו ' עק בודו יתב כ

ה חל בה ת מחש ב מות ש ש י הנ רש עורר ש מ ה עד ש קדש התורה ב עוסק ב יק ש ד הצ נ "ל. נמצא, ש כית ראה היא שרש החכמה וראש י הי ים יראה לחכמה, כ אי צריך להקד וד ית ה ב בחינת ראש ב

ר בה, עק חש ית המ ראש התורה ב ים ב רש ש ראל המ מות יש ש רש הנ ש חכמה יראת ה'. נמצא, שבו ן צריכין להחזיר הכ נ "ל. ועל - כ ית חכמה כ הוא ראש ראה ש י ם הוא ב רש ך על - דש מש הנ

בוד ן צריכין להחזיר הכ ראה. ועל - כ הוא הי רשו ש נ "ל, צריכין להחזירו לש ידי עסק התורה כתור בוד על - ידי עוסקו ב רם העלאת הכ ג עצמו ש זו עד הליראי ה', הינו לזה הרב ב ה כ קדש ב

ר לו י אי אפש אמת, כ ר ירא ה' ב י זה הרב הוא עק מות וכו ', כ ש י הנ רש תעורר על ידו ש נ שי אם על - ידי הי מות כ ש י הנ רש עורר ש י זו עד ש ה כ קדש תורה ב ית ראהלעסק ב הוא ראש ש

בוד ל הכ ן כ ן צריכין לת נ "ל. ועל - כ ראל כ מות יש ל התורה ונש רש ש ר הש החכמה. והוא עקבוד וצריכין הוא שרש הכ ראה ש י הוא מקור הי הוא לזה הרב האמת, כ בוד ש ל הכ להחזיר לו כ

נ "ל, והבן: ד וכו ' כ חינת ואת יראי ה' יכב רשו , ב בוד לש חינת העלאת הכ ב

ספר ליקוטי הלכות - הלכות העושה שליח לגבות חובו הלכה ג * י הוא יכול לירד לתוך ה, כ רנ חינת ואיש חכם יכפ ל זאת ב ן כ יק הרב האמת יכול לתק ד והצ

כל עת יך עליו ב ם ולהחזירו למוטב ולהמש ל אחד ואחד ולהוציאו מש ל כ ים ורגעהרע ש רוח חיכל ל החסרונות ולהחיותו ב לים לו כ פרט על - ידי אנחה ולהש ימה, ב ימה ונש כל נש ה ב קדש ד

אין מ לו טוב ב ם כ ש ה לתכלית האמת ש זכ י מיות ורוחניות עד ש גש מו חסורעת ב בר, כ די ה' לא יחסרו כל טוב". תוב, "ודרש כ ש

ד הלכה ק"שספר ליקוטי הלכות - הלכות * התורה כל שם עיין). ו"ל בסימן (הראשון בלקוטי' וכו מרעים עלי בקרוב התורה פי על

מבואר ל"הנ בהתורה והנה. פסח והלכות התורה ברכות בהלכות לעיל והובאה לסיפא מרישא ניאוף הרהורי ידם על לבטל מסוגלים שם וברוך שמע שם שמע קריאת של הפסוקים ששני מקבל אחד כל אך'. וכו מהשומעין אחד לכל חדשות נשמות נמשכין התורה ידי ועל. שם עיין כלל הוא דזה. הברית תיקון כפי שהוא. שלו המוחין תפיסת כפי. שלו הכלי כפי התורה את

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

אות תחלה שתיקן לא אם הצדיק של בדיבורו ולתפוס להשיג אדם לשום אפשר שאי. גדול מפי כי'. וכו הצדיק של דיבורו להבין ויכול, בשלימות שלו המוחין ואזי'. וכו כראוי קדש ברית האור נצטייר כך האור את המקבל הכלי בחינת לפי אך. פשוט אור אם כי תצא לא עליון מלא מאורות בבחינת האור ומקבל לברכה האור נצטייר אזי בשלימות היא הכלי אם. בתוכו

לפי אך. וסתים קמיץ בחינת הוא מלעיל הבא הפשוט האור כי'. וכו ו"ח להיפך ולהיפך'. וכו בבלעם כתיב כן ועל. הכלי בחינת לפי האור שנצטייר צירי בחינת הוא המקבלים הכלי בחינת

אז שהוא הלקיחה אפילו כי. בצירי אשיבנה ולא וברך בקמץ לקחתי ברך הנה) ג"כ במדבר( הכלי בחינת לפי להצטייר רוצה היה הוא כי לזה ראיה. בירך בבחינת הוא וסתים קמיץ בבחינת

ולא וברך וזה. בחינתו לפי כלל ולהצטייר ולצרף להשיב יכול היה ואל, קללה בחינת הוא שלו שבטייה הכתוב עליהם שהעיד לפי מה ומפי. בירך בבחינת לקיחה בשעת שהיה ומפי. אשיבנה: היטב זה כל שם עיין'. וכו הברית שמירת בחינת

תיקון כפי כיאם הקדושה בהתורה תפיסה שום לנו שאין, ל"הנ בהתורה לעיל מבואר כי בבחינת חיים סם בבחינת, ברכה בבחינת האור מקבל שאז. המוחין כלי תיקון שהוא, הברית בבחינת האור לקבל יכול אינו ו"ח אז עדיין הברית תיקן כשלא להיפך אבל. בם ילכו צדיקים המון יעשו מה כן אם כי. בריה לכל חיי שבקת לא ולכאורה. ו"ח להיפך האור ונצטייר, ברכה

הברית לתיקון שזוכין דור בכל אינון זעירין כי בשלימות הברית תיקון בכל אינם שרובם עם לקבל יכול אינו כי תקוה אפס ו"ח כן אם. הברית לתיקון עדיין זה שלא זה כן ואם. בשלימות

. שפגם הברית פגם ידי על מתוקנים אינם שלו שהמוחין מאחר, הקדושה מהתורה עצה שום של הכלים פגם לפי בהיפוך האור אצלו נצטייר כי. ו"ח מות סם לו נעשה זכה לא ואדרבא תורה ל יגלה והצדיק להצסיק כשיבא אפילו וכן. התורה בעסק יפעול מה כן ואם. שלו המוחין פוגמים הם שלו המוחין שתפיסת מחמת ו"ח יותר לו לקלקל יוכל אדרבא. לו יועיל מה ומוסר

, להיפך אצלו נצטייר אדרבא רק, הצדיק של דיבורו לתפוס יכול אינו ואזי הברית פגם ידי על הועילו ומה בבירא פיתא נפל כן ואם. ל"הנ בהתורה היטב שם כמבואר' וכו זכה לא בחינת. הקדושה תורתם התגלות ידי על ישראל נפשות לתקן ימיהם כל שעוסקין בתקנתן חכמים ואיך. כידוע כולה התורה כל יסוד שזו, הברית מפגם להוציאם הוא ישראל נפשות תיקון ועיקר לתפוס יכולת להם שאין מאחר, קדש בברית שפגמו אותן את התורה ידי על לתקן אפשר לא בבחינת ו"ח להיפך הצדיק של התורה אור אצלם נצטייר אדרבא'. וכו הצדיק של דיבורו

: ל"כ' וכו זכה להתקרב שצריכין ודור דור בכל בפרטיות והן התורה בכלליות הן. ל"נכ האמונה הוא עיקר כי

לו אין כאלו לגמרי דעתו לבטל ךשצרי. האמונה הוא העיקר, ודור דור שבכל האמת להצדיק בחינת שהוא האמת אל רק עצמו וימשך. לאמתו האמת על רק ויסתכל כלל עצמו דעת שום

ותורתו מהצדיק גדול ותיקון קדושות עצות לקבל יזכה בוודאי ואז. עצמו את יטעה ולא אמונה וידע מקומו את שיכיר והעיקר. בשלימות שלו המוח ואין עדיין בריתו תיקן שלא יפ על אף. בנפשו שיודע מה כפי שלו הברית פגם מחמת כראוי מתוקן אינו שלו המוח איך. בעצמו זאת לאמתו האמת על רק דעתו יטה הצדיק אל וכשבא. לגמרי עצמו דעת לבטל צריך הוא כן ועל לו שיגלה מהשםיתברך ויבקש. בתוכו שנכנס הערמטמיות בכלפעם יבטל בתורה כשעוסק וכן

דעתו על יבא ואם. לאמתו באמת להתנהג איך עת בכל תמיד שידע פעם בכל האמת נקודת

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ומה אני מי בלבו ויאמר. דעתו יבטל יתברך השם על או התרוה על או הצדיק על קשיא איזה שדעתי בעצמי יודע אני הלא כי. בעדעת השל על קשיא איזה לי קשה שיהיה וחכמתי דעתי

ויסמוך לגמרי דעתו ויבטל. לתקן עדיין זכיתי שלא הברית פגם ידי על מאד ופגומר עכורה אותו שיוליכו הקדושה ולתורתם אמת ולצדיקי יתברך להשם לבו וימסור. אמונה על רק עצמו תורתם אור ולקבל צייר ויזכה. עת בכל האמת לו איר שי יזכה ואז. כרצונם האמת בדרך

עלידי כי. הכל על עולה אמונה כי. הברית לתיקון עדיין זכה שלא פי על אף. ברכה בבחינת מציירים בעצמם הם ואז ובתורתם בהם שמאמין ובהצדיקים יבתרך בהשם נכלל הוא האמונה

. אליו שיורד קודם מלמעלה ברכה בבחינת ומצוייר מתוקן אור לו וממשיכין. לברכה האור לו האור נצטייר כבר כי. בהיפך לציירו ו"ח האור לקלקל יכולים שלו פגומים הכלים אין ואז

: ברכה בבחינת למעלה שצריכין מה בחינת וזה. שמע קריאת אומרים ואז. התפלה קודם שאומרים קרבונת בחינת וזה

יורת ופגום בנפשו חולה שהוא מה וכל מאד ביותר הגדול לצדיק להתקרב ולהשתדל לראות בהתורה מזה כמבואר. מאד הפגומה נפשו גם לתקן שיוכל יותר גדול צדיק צריך הוא ויותר

וחכמה גדולה אומנות צריך הצדיק כי למעלה המבואר פי על היינו'). ל בסימן (דסכינא מישרא. צריכים שהם מה כפי בפשיטות תורה להם לומר אפשר אי כי הפגומים נפשות לתקן יתירה כליהם ידי על אצלם ונתקלקל נפגם יהיה להם שיאמר מה וכל. מאד פוגמים שכליהם מחמת

תיקון כפי אם כי. הצדיק של דיבורי לתפוס יכולין אין כי. שלהם הברית פגם ידי על הפגומים ומאחר. הצדיק של והאמת התורה אור ולקבל לתפוס הכלים שהם המוחין תיקון שהוא הברית

מאד רבות לתחבולות הצדיק צריך כן על. עזרם יבא מאין כן אם מאד פגומים שכליהם שיבינו עד לאזנם שיגיע עד. מאד ונורא נפלא בדרך הקדושות והעצות התורה אור להמשיך היינו ל"הנ בחינת הוא זה וכל .לאורה מאפילה לצאת איך לאמתוט באמת העצה פשיטות מגיע אנושי שכל יד שאין במקום. למעלה למעלה הרמה מעלתו ותוקף קדושתו בגודל שהצדיק

אחרא והסטרא הקליפות יד שאין במקום למעלה למעלה גם האור לצייר יכול הצדיק זה. לשם כליהם פגם יוכלו שלא עד למטה לטובה ומצוייר מתוקן האור להמשיך יכול ואזי שם שולטין כי. כליהם ויזכך יתקן לטובה והמצוייר המתוקן האור זה אדרבה. להיפך ולציירו האור לקלקל

המוחין בחינת שהם האור של הכלים תיקון בחינת שהוא הברית לתיקון הזה האור ידי על יזכו ממנו ומקבלים בו נכללין הם זה ידי שעל שלימה באמונה בו להאמין יזכו אם והעיקר ל"כנ

. ולברכה לטובה למטה למטה עד מלמעלה הוא שציירו מה כפי האור הגבוה במדריגה למעלה, למטה וסתים קמיץ בחינת שהוא שמה קצת לעיל מבואר כבר כי

במדריגה מאד גבוה שהוא הצדיק כן ועל. ל"כנ' וכו ציור בבחינת צירי בבחינת הוא יורת אצלינו שנחשבים העליונים במקומותיהם שלמעלה האורות כל לצייר יכול הוא מאד גבוה

צדיק צריך הוא יותר פגום שהוא מה כל כן ועל. מאד גבוה מדריגתו כי וסתים קמיץ לבחינת למעלה האור לצייר שיוכל ביותר גדול צדיק שצריך היינו. נפשו בתיקון שיעסוק ביותר גדול

ידי בו ליגע יוכלו ולא, יותר למטה למטה לטובה ותקון ציור בבחינת ולהמשיכו. יותר למעלה השייכים מהעולמות האור שמסלק. למעלה ופוגם, למטה יורד הוא חטאו ידי על האדם כי. זרים

ו"כשח למשל. למעלה למעלה פוגם וכן למטה למטה יורד כן הפגם כפי והכל. נשמתו לשורש כי בחטאו פוגם אינו שיש כגון. עולם מאיזה האור מסלק כן הפגם כפי אזי, אחת בעבירה פוגם

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

אזי יותר פוגם ו"וכשח. כך כל גדולה ירידה אינו למטה ירידתו גם ואז. היצירה בעולם אם ירידתו ואזי. שם גם אחרא וסטרא הקליפות אחיזת וגורם רתיו גבוה בעולם ו"ח הפגם מגיע

הסטרא אחיזת וגרם היצירה בעולם שפגם זה נמצא. ו"ח להלן וכן ו"ח יותר עמוקה כן גם ביצירה שיצטייר כדי ליצירה מבריאה וסתים שקמיץ האור נמשך יהיה אם אזי. שם אחרא ביצירה האור לצייר כשיצטרך כי'. ה אל ולשוב עצה שום לקבל לו נשאר היה לא. תייד כנהוג שיתקרב בהכרח כן על. שם להתאחז שגרם והקליפות אחרא הסטרא ידי על ו"ח להיפך יצטייר לטובה האור שם ולצייר. יותר שגבוה הבריאה לעולם לעלות כח לו שיש כזה גדול לצדיק

באופן חטאו ידי על לשם שנפל מקומו עד לברכה ציור בבחינת האור זה ולהמשיך ולברכה דעתו להפוך יוכלו שלא כדי בו הנאחזין אחרא והסטרא הקליפות שהם. זרים ידי בו יגעו שלא

הוא. יותר גבוה בעולם ופוגם. יותר כשפוגם וכן. ו"ח להיפך האור לצייר יוכלו שלא. האמת מן האור שם לצייר ויותר יורת עוד גבוה לעולם לעלות שיוכל יותר וגבוה גדול צדיק צריך

כל שנפלו שיש עד. ו"ח להלן וכן ו"ח לשם שנפל למקום יףותר למטה למטה ולהורידו לברכה שהוא העליון אור עד למעלה למעלה עד שלמעלה העולמות בכל שפגמו עד כך כל ופגמו כך

העולמות מכל וסתים קמיץ הוא כי. קמיץ בחינת עיקר ששם ממש וסתים קמיץ בחינת. שלמעלה

ומתחתיו תחתיות לשאול שנפלו שיש עד. מאד מאד עמוקה ירידתם גם. כך כל וכשפגמו שיכול. מאד מאד במעלה הגדול הצדיק ידי על אם כי לתקנם אפשר אי ואז. ליצלן רחמנא למעלה גם האור לצייר יכול והוא. תכלית אין עד ולירד סוף אין עד מעלה לעמלה לעלות כתר בחינת שהוא. ממנו למעלה שאין העליון הקמץ מבחינת האור ממשיך הוא כי. מעלה כח לו יש וחכמתו כחו בגודל כי. ברכה בחינת שם ומציירו האור ממשיך הוא ומשם. עליון עולם בכל ומציירו. העולמות הכל דרך כחו בגודל האור ממשיך והוא. שם גם האור לצייר עד. למטה למטה לברכה מצוייר אור בחינת טובות עצות שממשיך עד. ולברכה לטובה ועולם כל כי. שם שהם למקום מאד למטה למטה שנפלו הנפשות לאלו אפילו ותיקון הארה שמגיע

למטה למטה המשיכו יכול הוא. יותר למעלה האור ומצייר יורת למעלה עולה שהצדיק מה צריך הוא ויותר יותר בנפשו חולה שהוא מה כל כן ועל. ל"ז רבינו בדברי זה כל כמובן. יותר. ל"כנ ביותר גדול צדיק שהוא גדול רבי. ישראל בני על לכפר קטרת עם ולפנים לפני גדול הכהן נכנס שאז הכפורים יום בחינת וזהו צריכין יותר הקליפות שבעמקי להנצוצות ותקון כפרה להמשיך שצריכין מה שכל ל"כנ היינו

בני כל על לכפר גדול הכהן צריך שהיה הכפורים ביום כן ועל. יותר יתירה למעלה לעלות צריך היא כן על. ו"ח הקליפות לעמקי לירד שגרמו והפשעים והעונות החטאים כל על ישראל שנכנס למקום נכנס שאז. ולפנים לפני שנכנס מה בחינת שזהו יותר למעלה למעלה לעלות

לא אדם וכל) ז"ט ויקרא (שכתוב כמו העולמות מכל למעלה מאד מאד וגבוה עליונה לקדושה אדם וכל') א פרק ברכות ירושלמי (ל"זר ואמרו' וכו בקדש לכפר בבואו מועד להובא יהיה

לתקן כדי החטאים כל על לכפר כדי זה וכל. גדול הכהן נכנס להיכן היטב והבן'. וכו העליון. ל"כנ הקליפות לעמקי שנפלו אותם

ל"רז שאמרו כמו ולפנים לפני שנכנס גדולה הכהן מן אפילו רתיו גדול הוא האמת והצדיק גדול הכהן שגם עבירות יש כי. ולפנים לפני שנכנס גדול מכהן מפנינים היא יקרה') ד סוטה(

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

שיום עבירות שיש') ו פרק יומא (ל"רז שאמרו כמו הכפורים ביום עליהם לכפר יכול אינו, ויותר יותר לפנים עוד ליכנוס יכול האמת חכם התלמיד אבל מכפרת ומתיה תולה הכפורים חכם ואיש מות מלאכי מלך חמת) ז"ט משלי (וזה. ל"וכנ להם גם ותיקון כפרה ולהמשיך של הכפרה אפילו להם מועיל שאין עד ו"ח מלך חמת שגורמים עוונות שיש היינו. יכפרנה

יום בחינת. המיתה עד כפרתו נגמר שאין. מות מלאכי אם כי הכפורים ביום גדול הכהן הצדיק בחינת שהוא האמת החכם כי. יכפרנה חכם ואיש אבל. מכפרת ומיתה תולה הכפורים

: ל"כנ באמת וב להאמין יזכה אם הכל לתקן יכול אמתה

ספר השתפכות הנפש אות - נט * ההתבודדות הוא בלילה שאז הכל ישנים וגם שיהיה המקום מהעיר שילך בדרך יחידי, עקר

דהינו במקום שאין בני אדם הולכים שם אפלו ביום ועל ידי זה שמתבודד בלילה בדרך יחידי וכנ"ל ומפנה לבו ודעתו מכל עסקי העולם הזה ומבטל הכל עד שמבטל את עצמו לגמרי, דהינשבתחלה מתפלל הרבה עד שמבטל מדה זאת ואחר כך מתפלל הרבה עוד עד שמבטל מדה

אחרת. ואחר כך מתפלל הרבה עוד עד שמבטל את עצמו לגמרי שלא יהיה בו שום גאות ושום ממשות עד שיהיה בעיניו כאין וכאפס ממש וזוכה על ידי זה לבוא לבחינת בטול באמת על ידי

יתברך האין סוף שנקרא מחויב המציאות כידוע. חדותוזה נכלל נפשו בשרשו בא ספר מורנו הרב רבי נתן, זכר צדיק לברכה, מעשה מהבעל שם טוב הקדוש, זכר צדיק גם

וקדוש לברכה: פעם אחת התפלל עם החבריא שלו והתפללו בהתלהבות גדול מאד, כדרכם. אחר כך, כשגמרו תפלתם, ראו שהבעל שם טוב הקדוש, זכר צדיק וקדוש לברכה, הוא בפנים

. ואחר כך ענה ואמר להם: בעת שהתפללתם, הכניס הבעל דבר בכל אחד מכם מאדזועפות מחשבות של גאות ורמות רוחא בזה שאתם מתפללים בהתלהבות ובדבקות כזה, ועל ידי זה

נתעורר למעלה קטרוג עליכם והיה לי יגיעה גדולה, עד שהמתקתי זאת. וספר זאת למען דעת מגאות. שהיא תועבת השם, כי יכול להיות,, שאפלו הנצלכמה וכמה צריכין להרבות בתפלה ל

להשאר בלב גאוה טמונה, חס ושלום, וכמבאר בהתורה "הנעור בלילה" הנ"ל. ועל כן צריכין בשביל זה להרבות מאד בהתבודדות בתפלות וצעקות לה' יתברך בלילה ובדרך יחידי, עד

. עד שיזכה על ידי זה ממשותשיזכה לבחינת בטול באמת, שלא יהיה בו שום גאות ושום להיות נכלל עם כל העולמות התלויים בנפשו באחדותו יתברך האין סוף, שהוא מחויב

המציאות כנ"ל:

ספר שבחי מוהר"ן אות - יט * דבר עמו בחכמה, ואמר לו שנאה ויפה לפקיד שיתפלל על צרת ישראל, ושיהיה חסיד ורבנו

וענו. כי המסור הנ"ל היה צבוע, ודמה עצמו כאלו הוא חסיד והתחיל לדבר עם רבנו, זכרונו הוא ולברכה, עניני חסידות. והוא זכרונו לברכה, עשה עצמו כלא ידע עד שנדמה להמסור כאל

זכרונו לברכה, מחזיק אותו גם כן לחסיד. ודבר עמו בחכמה וערמה, ודבר על לבו שירגיל את עצמו לומר תהלים. עד שאמר לו רבנו זכרונו לברכה: בזאת אדע שאין בך גאות, אם תוכל

לומר תהלים בביתי לפני בני הנעורים בבכיה גדולה.

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

, אדם בפני כקוף עצמן המתדמין ושקרנים צבועים יש כי, מאד עצמו את לשמר צריכין אך* מחמת, זה-ידי- על ולהתיקר להתכבד כדי הרוח וגסות גדלות מחמת מעט לאכל עצמן ומרגילין פי-על-אף, ומנהיג לרבי אותם יקבלו זה שבשביל וסוברין, עכשו חשוב הדבר שזה שרואין

רק, כלל לשבר התחילו לא אכילה תאות וגם, כלל ומדה תאוה שום לשבר עדין התחילו שלא). ו אות, ד' הל, תפלה' הל (ל"כנ כבוד בשביל באכילה ממעטים

, מאד מבזה שהגדלות יודע שהוא מחמת ענו שהוא דהינו, הגדלות תכלית שהיא ענוה יש* צריכין כן-על. וכבוד גדלות בשביל ענו שהוא, נמצא ולהתכבד להתיקר כדי ענו הוא כן-על

: ל"ז רבותינו שאמרו כמו, האחרון קצה עד בתכלית מהגדלות ולהתרחק דבריו על להשכיל גלו זה-ידי-שעל, זרה עבודה בתי שבעה בחינת הוא הגדלות כי', רוח-שפל הוי מאד מאד'

). שם (הגדלות ידי-על הכבוד אחר שרודפים מחמת, חזרנו לא עדין זה-ידי-ועל מארצם ישראל

בכל והם. ל"כנ הנפולין מדות בחינת הם) תפלה מבעל שבמעשה (ל"הנ רעות הכתות כל* המדות פגם ידי על השמש תחת הנעשה הרע המעשה כל את בחוש כנראה זמן ובכל אדם שלהוטים אדם בני יש כי. ל"הנ הכתות כל של ומבוכה וטעיות פגם בחינת שהוא. ל"הנ רעות בשביל הזה העולם וגם הנצחי עולמם ואובדים. מאד הכבוד אחר ורודפים. הכבוד אחר ביותר בין וכבוד שם לו שיהיה. עשירותו ידי על להתכבד רוצה זה. להשיגו שרוצים מעט כבוד

כל וחותר. ועבודתו תורתו ידי על ולהתיקר להתכבד רוצה וזה'. וכו ארץ וחורי וקצינים נגידים כגון. הרציחה מדת ביותר בהם שמתגבר ויש'. וכו גדולה בעיר ומנהיג לרב נתקבל שיהיה ימיו

שיחת הנפש יח..ממש רוצחים

לקוטי תפילות * [קיד]:

ברחמיך הרבים, לשבר ולסלק מעלי את מדת הגאוה, ולא יהיה בלבי שום גאות וגבהות וזכניבעולם כלל. אנא יהוה מלא רחמים אתה ידעת את שפלותנו ודלותנו ועניותנו בעת הזאת על ידי חטאינו ועוונותינו ופשעינו המרובים, אשר על ידם נתרחקנו ממך מאד, ואין לנו שום צד

זכות לפעל בקשתנו על ידו, כי אם במתנת חנם לגמרי. כי דרכך להיטיב לבריותיך, ואתה מרחם על כל מעשיך ברחמים רבים ובמתנת חנם. על כן מלא רחמים תרחם עלינו לבל יעלה בדעתנו, חס ושלום, שום מחשבת חוץ לטעות, חס ושלום, ולא יכנס בלבי שום נדנוד גאות

כלל, לבל תאבד תקותי לגמרי, חס ושלום. כי מעט הטוב שיש בנו הכל עולםוגבהות ופניות במאתך, "כי ממך הכל ומידך נתנו לך". וגם זה המעט דמעט טוב מעורבב בפסלת הרבה מאד,

עד שגם מעט הטוב צריך תקונים גדולים רבים ברחמיך הרבים, שיוכל להתברר ולעלות לפניך, על ידי מעט טוב פחות מטפה מן הים. ואין לי שום משען תואיך יוכל מגושם ומרוחק כזה לזכו

ומשענה כי אם על רחמיך הרבים. ואם חס ושלום, נכנס בלבי חלילה הטעות של צד גבהות וגאות, אז אבדתי בעניי, חס ושלום. כי במה יזכה נער מנער מכל טוב כמוני:

[קטו]:

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

אלהים דעתי קצרה לבאר ולפרש שיחתי לפניך, חוס וחמל עלי ותצילני מגאות וגבהות. יהוהכי באמת שפל ונבזה כמוני, לא היה צריך להתפלל כלל להנצל מגאות. כי איך יעלה על דעת

נבזה ונמאס ומלא פגמים מכף רגל ועד ראש, שיכנס בלבו שטות ושגעון הזה, שיעלה על שום נדנוד גאות. ואלמלא לא הייתי פוגם נגדך כל ימי אלא פגם אחד לבד קל שבקלים, דעתו

גם כן לא היה לי יכלת עוד להרים ראש להתגאות על שום בריה קלה שבעולם, לפי עצם גדולתך ורוממותך, ולפי עצם רבוי הטובות הגדולות והנוראות, אשר אתה עושה עמנו בכל עת ובכל שעה, אשר לפי התנוצצות רוממותך וגדולתך אפלו בדבר קל בעלמא. כשאין אנו זוכים,

חס ושלום, לעשות איזה דבר כראוי בתכלית השלמות באמת, שוב אין אנו יכולים להרים פנינו כלל לפניך. ובודאי לא הייתי צריך לבקש כלל על בטול הגאות:

[קטז]: הלא אתה ידעת יהוה אלהינו, כי בשר ודם אנחנו ודעתנו מעורבב ומבולבל מאד בכמה מיני אך

שטותים ושגעון, עד שאורבים עלינו גם במחשבות שטות של פניות וגבהות. כאשר אתה ידעת פי פתחכי רבים קמים עלינו ומכל צד אורבים עלינו בכל עת ומצדי צדדים, עד שאיני יכול ל

לדבר איזה דבור הגון לפניך באמת כראוי. ואיני יודע מה לעשות, להיכן אנוס להיכן אפנה, מאין יבוא עזרי, צר לי מאד, "גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי", מחמת רבוי המחשבות זרות

והפניות המתגברים לבלבל את תפלתי, חס ושלום. מה אמר מה אדבר מה אצטדק, האלהים מצא את עווני. עשה עמי מה שתרצה, הנני בידך כחמר ביד היוצר. רחם רחם, הצל הצל, הושיעה הושיעה, הצל לקוחים למות, ומטים להרג תחשך ותציל ותמלט ברחמיך הרבים

והגדולים ממות לחיים, מיגון לשמחה, מאפלה לאור גדול: [קיז]:

עלי ברחמיך הרבים שיגן עלי זכות וכח צדיקי אמת, ואזכה על ידם לשבר ולבטל מעלי רחםלגמרי מדת הגאות עד שאזכה להרגיש שפלותי בכל אבר ואבר באמת לאמתו. ולא יכנס בלבי

ודעתי שום צד מחשבה של גאות וגבהות בעולם כלל. ואזכה לענוה אמתיות ולאמונה שלמה . וזכני לבטל ולשבר כל מיני כפירות וקשיות ובלבולים ועקמימיות שבלב, שלא יעלה מתבא

בלבי ובלב כל עמך ישראל לעולם: [קיח]: להתקשר באמת עם רוח הקדש של צדיקי אמת, ואזכה לשאב ולהמשיך לתוך לבי את ותעזרני

רוח הקדש של צדיקי אמת. ועל ידי זה אזכה לישר לבב באמת, שיהיה לבי נכון עם יהוה תמיד דיבאמת ובאמונה שלמה ובענוה אמתיות. ואזכה ברחמיך שיהיה נמשך הרוח הקדש הזה לתוך י

ורגלי, עד שאזכה לתקן פגם הידים והרגלים, לגלות ולהאיר הארת הידים והרגלים, עד שיתעורר לבי בשמחה גדולה לשמך הגדול באמת, עד שתתפשט השמחה הקדושה לתוך ידי

ורגלי. עד שאזכה להמחאת כף ורקודין דקדושה, באפן שנזכה להמתיק דינים מעלינו ומעל כל כף ורקודין דקדושה, ואזכה ברחמיך לנשא ולהרים ולהעלות חאתעמך בית ישראל, על ידי מ

את ידי ורגלי לנקותם מכל פגם: [קכו]:

השם הנכבד והנורא, מלך הכבוד, אשר בראת כל העולם כולו בשביל כבודך יתברך, כמו אנאשכתוב: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו". ובכן תעזרני ברחמיך הרבים,

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

שאזכה שיתגדל וישתבח ויתעלה כבודך על ידי, ותהיה בעזרי שאוכל לבטל עצמי לגמרי בכבודי, שיהיה כבודי לאין ואפס, ולא אשגיח על כבוד עצמי כלל, רק להרבות כבוד ולמעט

המקום, ויהיו כל עסקי ועשיתי ומחשבתי ורצוני כולם רק בשביל כבודך הגדול יתברך: [קכז]: ברחמיך הרבים לשבר ולסלק מעלי מדת הגאוה, שאזכה שלא יעלה בלבי שום צד ותעזרני

ונדנוד גאות בעולם ואזכה לענוה באמת. ותתן לי שכל וחכמה אמתיות מאתך באפן שאוכל להפיק דרכי הענוה, ואנצל מענוה פסולה, מענוה שהיא בשביל כבוד, שזאת הענוה היא תכלית

, שלא תהיה כונתי, חס ושלום, להיות ענו כדי להתכבד ולהתיקר על ידי זה, רק תזכני גדלותהברחמיך הרבים וחסדיך הגדולים האמתיים שאזכה לתכלית הענוה באמת לאמתו:

[קכח]: יהוה מלא רחמים רבים, הרחמן באמת, יעוררו רחמיך וחסדיך על נבזה וחדל אישים כמוני, אנא

שאזכה להרגיש שפלותי באמת. ואל יגרמו עוונותי לדחות אותי, חס ושלום, לבלבל את דעתי יומחשבתי במחשבות של שטות שהם המחשבות של פניות וגבהות. רחם עלי למענך והצילנברחמיך הרבים משום צד גאות וגבהות בעולם כלל. כי באמת ידעתי כי איני ראוי וכדאי

להתקרב אליך, כי פגמתי בכבודך מאד כאשר אתה ידעת יהוה אלהי, אך נשענתי על רחמיך הרבים, שתהיה בעזרי ותשתדל בהצלתי:

[קכט]: כן עזרני יהוה אלהי, שלא יתבלבל דעתי בשום צד פניות וגאות כלל, ותרחם עלי ברחמיך על

הרבים ולא תניחני לתעות בדרכים נבוכים, חס ושלום. ותעשה ברחמיך את אשר בחוקיך אלך, ואת משפטיך אשמר באמת בתכלית הענוה באמת לאמתו. ותעזרני שאפלו בשעה שתזכני

טוב, שלא אדע מעצמי כלל לעולם: ותלעש [קלח]:

יהוה. זכני להגיע לכל מה שבקשתי מלפניך. ועזר לי מעתה שאזכה לקדש את עצמי אנאבקדושת הברית, ואזכה לבטל עצמי נגדך באמת, ולא יעלה בלבי ודעתי שום צד גאות וגבהות

ופניות בעולם, ואזכה לענוה באמת לאמתו. ותעזרני ותזכני שיתגדל ויתקדש וישתבח כבודך הגדול על ידי, ותזכני לדבורים המאירים בתורה, ויאירו לי דבורי התורה לצאת מפחיתות

ושפלות מדרגתי הפחותה ושפלה מאד. ואזכה שיאירו לי דבורי התורה בכל פעם לכל המקומות שאני צריך לעשות תשובה, באפן שאזכה לעשות תשובת המשקל ממש על כל חטאי ועוונותי

הפגמים שפגמתי בכבודך הגדול יתברך מנעורי עד עתה. ותזכני לתקן לופשעי המרובים, ועל כהכל בחיי, ותעזרני בכל פעם לעלות מדרגא לדרגא, עד שאזכה לבוא לתבונות התורה לעמקה,

ותזכני לידע ולהבין ולהשיג הלכה וקבלה, רזין ורזין דרזין: [קלט]:

אלהים, נפשי יודעת מאד כמה אני רחוק כעת מכל אלה, עד אשר מסוה הבושה על פני, יהוהלבקש על כל אלה. כי איך יוכל נבזה ונמאס כמוני לבקש גדולות כאלה. אך על רחמיך

הגדולים נשענתי, ועל ענותנותך וטובך תמכתי יתדותי, כי אתה טוב לכל ואין דבר נמנע ממך, ואתה עושה גדולות ונפלאות עד אין חקר בכל עת ובכל שעה, ומי יאמר לך מה תעשה:

[קמז]:

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

יהוה, תציל ותמלט אותנו ברחמיך הרבים שלא יכנס בלבנו שום צד גאות וגבהות בעולם אנאכלל ולא יכנס בלבנו שום צד ערמימיות כלל. ולא יהיה בלבנו שום הרהורים וקושיות על

צדיקי הדור האמתיים. ומכל שכן וכל שכן שלא יצא עתק מפינו, חס ושלום, לדבר עליהם שום דבור כנגד כבודם, חלילה, רק אדרבא, תזכנו ברחמיך הרבים על ידי למודינו להתקשר

ולהתקרב לצדיקי אמת, להיות נכנע אצלם ולהאמין בם, ולהתבטל אליהם, ולהתאבק בעפר רגליהם, ולשתות בצמא את דבריהם הקדושים של הצדיקי אמת כל ימי חיי, אני וזרעי וזרע

מעתה ועד עולם: לזרעי וכל עמך בית ישרא[קמח]: להתקשר ולהתקרב לצדיקי אמת הגדולים במעלה מאד, אשר יש להם כח להעלות ותזכנו

ולהפך כל הדבורים והצרופים רעים שמדברים על הצדיקי אמת להפכם אל הקדושה, ולעשות מהדבורים רעים שלהם צרופי הלכות, אשר משם נשתלשלו אלו הדבורים רעים של המתנגדים

הפכו דברי אלהים חיים ונעשה להם פה לדבר על הצדיק עתק בגאוה ובוז על אשראל האמת, ידי למודם תורה שבעל פה:

[קעז]: רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שתרחם עלי ברחמיך הרבים ותבטל מעלי מדת יהי

הגאוה בבטול גמור, שלא יהא בלבי שום צד גאות וגבהות בעולם כלל, ואזכה לידע שפלותי : דבאמת לאמתו, ואזכה לבטל עצמי לגמרי עד שאהיה קטן בעיני יותר ממדרגתי השפלה מא

[קעח]: יהוה, עזרני ברחמיך לבל יוכלו לבלבל את דעתי, לבל יוכלו להטעות אותי, חס ושלום, אנא

במחשבות שטות של שום צד גאות וגבהות בעולם כלל. כי אני בעניי בעצם דחקי ולחצי וגדל התרחקותי ממך, וצרות נפשי גדלו ושגבו מאד מאד זה זמן רב מאד. "ואביט ואין עוזר

ואשתומם כי אין סומך". ואין לי שום מנוס כי אם לצעק אליך תמיד, ולצפות לרחמיך, ולקוות לישועתך, וליחל לחסדיך. ואם, חס ושלום, בעצם התרחקותי הזאת. עולה, חס ושלום, על דעתי

המבולבלת גם השטות הזאת והבלבול הזה של צד גאות וגבהות, חס ושלום, אבדה תקותי נער המנער מכל טוב כמוני המלא חטאים ועוונות ופשעים שחטאתי זכהחלילה. כי במה י

ועויתי ופשעתי לפניך במחשבה דבור ומעשה, בשוגג ובמזיד באנס וברצון, מנעורי עד היום הזה:

[קעח]: יהוה, עזרני ברחמיך לבל יוכלו לבלבל את דעתי, לבל יוכלו להטעות אותי, חס ושלום, אנא

במחשבות שטות של שום צד גאות וגבהות בעולם כלל. כי אני בעניי בעצם דחקי ולחצי וגדל התרחקותי ממך, וצרות נפשי גדלו ושגבו מאד מאד זה זמן רב מאד. "ואביט ואין עוזר

ואשתומם כי אין סומך". ואין לי שום מנוס כי אם לצעק אליך תמיד, ולצפות לרחמיך, ולקוות לישועתך, וליחל לחסדיך. ואם, חס ושלום, בעצם התרחקותי הזאת. עולה, חס ושלום, על דעתי

המבולבלת גם השטות הזאת והבלבול הזה של צד גאות וגבהות, חס ושלום, אבדה תקותי חלילה. כי במה יזכה נער המנער מכל טוב כמוני המלא חטאים ועוונות ופשעים שחטאתי

ועויתי ופשעתי לפניך במחשבה דבור ומעשה, בשוגג ובמזיד באנס וברצון, מנעורי עד היום הזה:

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

[קפ]: יהוה, הורני מה שאצעק אליך, הודיעני איך להתחנן לפניך באמת ובלב שלם, באפן אנא

שאוכל לפעל בקשתי ברחמים אצלך, שתחנני ותזכני לשוב בתשובה שלמה אליך, ולהיות כרצונך הטוב מעתה ועד עולם, שאזכה לבלי לסור מרצונך וממצותיך ימין ושמאל מעתה ועד

ברחמיך הרבים לשבר ולבטל מדת הגאוה בתכלית, מעלי ומעל גבולי, ולא יעלה אזכהעולם. ובלבי שום צד גאות וגבהות בעולם כלל מכל הדברים שדרך בני אדם להתגדל בהם הן בחכמה

ומעשים טובים, והן בגבורה והן בעשירות בכולם אזכה להיות ענו ושפל באמת לבל אתגאה יהוה כי בער אנכי ואני ריק וחסר מכל אלו הדברים, "כי דעתיואתגדל בהם כלל. אם אמנם י

בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי", ואין לי שום כח וגבורה בגוף ונפש, וביתי ריקן מעשירות, ואין בידי לא חכמה ולא גבורה ולא עשירות גשמית ולא עשירות רוחנית של

מעשים טובים: [רכב]: עלי שאזכה לענוה ושפלות אמתי שלא יעלה בלבי שום צד גאות ופניות כלל. וגם ותרחם

כאשר תזכני ברחמיך ללמד תורה הרבה, אזכה לבל אחזיק טובה לעצמי כלל, ולא יעלה בלבי, החס ושלום, על ידי למוד התורה שום פניות וגסות הרוח כלל. ואזכה ללמד תורה הרבה לשמבקדושה ובטהרה בענוה ושפלות באמת. ואזכה ללמד וללמד לשמר ולעשות ולקים את כל

דברי תורתך באהבה: תפילה נב *

ותצילני ברחמיך מחטאים ועוונות ופשעים. ומכל התאוות רעות. ובפרט מפגם הברית ותשמרנישהוא כלל כל התורה כולה, תצילני ותשמרני תמיד ברחמיך הרבים ברחמיך הגדולים ברחמיך

עההעצומים. עד שאזכה על ידי ההתבודדות בלילה לבטל עצמי לגמרי, לבטל כל מדה ומדה רוכל תאוה ותאוה רעה, עד שאהיה נקי לגמרי מכל התאוות ומכל המדות רעות. ואזכה לבטל

כל מיני גאות וגבהות וגסות הרוח ממני. עד שאזכה לבוא לתכלית הבטול באמת לאמתו כרצונך הטוב, עד שאזכה להכלל באחדותך באמת. ועל ידי זה יהיה נכלל כל העולם עם נפשי

ויוכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה, אפשרי המציאות בחיוב אחדבאחדותך הפשוט. ויתהמציאות. [תשכג]:

נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה, ותהיה בעזרנו שלא יזיק לנו פגם הדבור והלשון אלהיהרע של בני העולם, שלא נהיה נלכדים בגאונם על ידי חטאת פיהם חס ושלום. ומעתה תעזר

לנו ולכל ישראל שנהיה נשמרים מפגם הדבור, ונזכה כולנו לקדש את פינו תמיד בקדושה . ותשמרנו מגאות וגדלות, ותעלה את השכינה מגלותה אשר ירדה בגלות גדול על ידי גדולה

פגם הגאוה הבא על ידי עון לשון הרע חס ושלום. רחם עלינו למען שמך, ועזרנו מעתה לתקן כל זה, ותשמרנו ותצילנו מעתה מעון לשון הרע החמור מאד, ומכל מיני פגם הדבור, ונזכה

בכל מיני קדושות. ועל ידי זה נזכה לקבל הארת שבת קדש מפקחי הדור ולקדש את דבור פינהאמתיים בשלמות, ותציל אותנו מכל מיני גאות וגבהות וגסות הרוח, ותזכנו לענוה אמתיית בשלמות, ונזכה לחיים אמתיים חיים דקדושה, ולרפואה שלמה בגוף ונפש, ולתשובה שלמה

מטובך, ותזכנו לטעם טעם קדושת שבת המחיה יענומאהבה הנמשך מקדושת שבת קדש. ותשב

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

את כל העולמות, כאמור טועמיה חיים זכו. ותשפיע עלינו חיים ארוכים חיים טובים, חיים שיש בהם יראת שמים, חיים שנזכה בהם לסור מרע לגמרי, ולשוב בתשובה שלמה באמת, ולעבד

מעתה ועד עולם, עד וזרעינואותך באמת ובלב שלם ובענוה אמתיית כל ימי חיינו אנחנו שנזכה לחיים נצחיים, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים. אמן נצח סלה ועד:

[תתקצג]: של עולם, אתה ידעת גדל רחוקי מענוה אמתיית, "כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם רבונו

לי". ובעוונותי הרבים, איני יודע כלל מהו ענוה אמתיית, כי ענוה גדולה מהכל, רחם עלי בעל גדולת עלתהרחמים, וזכני לקדושת יום טוב באמת, עד שאזכה על ידי זה לידע ולהכיר היטב מ

הצדיקים האמתיים, עד שאתבטל נגדם בתכלית הבטול. ועל ידי זה יתבטל ממילא ממני כל מיני גאות וגבהות וגדלות וגסות ופניות מכל מה שהפה יכל לדבר והלב לחשב, עד שאזכה לענוה

אמתיית כרצונך הטוב באמת: [תתרסה]:

[מיוסד ע"פ תורה ק"ל]: "פרשתי ידי אליך נפשי כארץ עיפה לך סלה. עיני דאבה מני עני קראתיך יהוה בכל יום שטחתי אליך כפי", מלא רחמים רחם עלי וקבל תחנוני, והורני ולמדני דרכיך האמתיים

ועצותיך הישרות בכל עת, באפן שאזכה לשוב מהרה ממעשי הרעים וממחשבותי המגונים עד לתקון הברית באמת בשלמות כרצונך הטוב. ותחנני מאתך דעת ושכל אמתי, מהרהשאזכה

באפן שאזכה לידע ולהרגיש שפלותי באמת, ולא יעלה על דעתי שום צד גאות וגדלות וגבהות ורמות רוחא כי באמת לפי פחיתותי לא הייתי צריך להתפלל על זה כלל להנצל מגאות. כי מי

אנכי שיעלה על לבי שום צד גאות, אחרי שאני רחוק מאתך כל כך, אך אתה יודע איך אורבים עלי מכל צד בכל עת, עד אשר מבלבלים דעתי בפניות וגאות, בפרט בעת שאנו רוצים

לעסק באיזה דבר שבקדושה. על כן באתי לפניך בעל הרחמים, יודע תעלומות, אשר במקום עת ותהיה עמי ותשמרני תמיד לגדולתך שם אנו מוצאים ענותנותך, שתחוס ותחמל עלי בכ

שלא יעלה על לבי שום צד גאות וגבהות כלל, עד שאזכה לענוה אמתיית באפן שאזכה לשמירת הברית באמת כאשר הודעתנו על ידי חכמיך הקדושים שעל ידי ענוה זוכים לשמירת

הברית. ותצילנו מענוה פסולה רק אזכה לענוה אמתיית כרצונך הטוב. "הורני יהוה דרכך אהלך באמתך, יחד לבבי ליראה שמך. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגואלי":

[קד]: ותשמרנו ותצילנו ברחמיך הרבים ובחסדיך העצומים מפגם אחיזת הזוהמה הנאחז ותעזרנו

בהגרים שמתגירין, ולא יזיקו הגרים לישראל עמך כלל. ותעזר לכל גרי הצדק שיזדככו מהרה מטומאתם וזוהמתם, ותציל ותשמר אותנו ואת כל עמך ישראל שלא יתאחז ולא יתדבק בנו

שמץ מזוהמתם ומטומאתם שיש להם מכבר מזוהמת העכו"ם שהיו ביניהם מקדם. ותרחם םשועלינו, ותשמרנו ותצילנו תמיד מגאות וגבהות ומרמות רוחא, ותזכנו לענוה אמתיית באמת

לאמתו. חוס וחמל ורחם עלי כי לפניך נגלו כל תעלומות לב, ואתה יודע שאיני יודע שום דרך מדרכי הענוה האמתיות, הצילני נא ברחמיך הרבים מכל מיני גאות *ופניות* וגסות הרוח אשר הם תועבת לבך כמו שכתוב: "תועבת יהוה כל גבה לב", זכני להרגיש שפלותי באמת לאמתו,

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ואהיה שפל בעיני למטה יותר ממדרגתי הפחותה והשפלה מאד, עד שאזכה לענוה אמתיית כרצונך הטוב באמת:

[קה]: תרחם עלינו אבינו אב הרחמן גבור ורב להושיע, מגן עזרנו ואשר חרב גאותנו. ותשמרנו ובכן

ותצילנו מחרב הגאוה של מנהיגי הדור של שקר, שנוטלין גדולה לעצמן מאליהם. כי לא נתן יםלהם הגדולה מן השמים כלל, רק מתגאים על הדור בחנם, ומושלים על עם דל, ומתנהג

ברבנות והתנשאות ומתגברין על עמך ישראל מאד, והן מזיקי עלמא, כאשר נגלה לפניך יודע תעלומות:

[קו]: של עולם, אתה ידעת את לבב כל בני האדם, מה נאמר ומה נספר לפניך הלא כל רבונו

הנסתרות והנגלות אתה יודע, "מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו", הצילנו מהם שמרנו מהם, הגן בעדנו בזכות וכח הצדיקים האמתיים מנהיגי אמת אשר אנו חוסים בהם, ושמרנו

מכל מזיקי עלמא שהם המנהיגים של שקר, שלא יהיה להם שום כח להזיק לנו חס והצילנוושלום, בשום דבר שבעולם, לא בגשמיות ולא ברוחניות, ולא תעשינה ידיהם תושיה. כי אין

לנו על מי להשען, כי אם על אבינו שבשמים. ותכניע ותעקר ותבטל את כל ממשלתם והתנשאותם של כל המנהיגים של שקר, ותטל חרב הגאוה מידם "וזרוע רמה תשבר". ותבטל

השקר מן העולם, ותגלה האמת בעולם. ויקוים מקרא שכתוב: "משד עניים מאנקת אביונים, עתה אקום יאמר יהוה, אשית בישע יפיח לו", ותבטל מדת הגאוה דסטרא אחרא מעלינו ומעל

כל עמך בית ישראל מעתה ועד עולם: [קמ]: לנער ולהשליך מאתנו כל מיני גאות וגבהות שבעולם, מכל מה שהפה יכול לדבר ותעזרנו

והלב לחשב. ותזכנו לענוה אמתיית ולהעלות כל הגאוה אליך, כי לך לבד הגאוה והגדולה והממשלה, כאמור: "יהוה מלך גאות לבש, לבש יהוה עז התאזר אף תכון תבל בל תמוט".

לתקן תקון הברית בשלמות, ולקדש את מחנו ושכלנו בתכלית הקדושה בשלמות: כהונז [רעו]:

[מיוסד ע"פ תורה כ"ב]: "רם ונשא, שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש תשכן, ואת דכא ושפל רוח, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים", זכני ברחמיך הרבים להפיק דרכי הענוה האמתיית באמת לאמתו כרצונך הטוב, "כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי", ואין אתי יודע עד מה שום דרך מדרכי הענוה

האמתיית. כי כבר גלית לנו רצונך הקדוש שאין רצונך שיהיה האדם במחין דקטנות. וצריכין להכריח את עצמו בכל הכחות בכל העבודות, ובפרט בשעת התפלה, לצאת ממחין דקטנות למחין דגדלות. וגם כבר גלית לנו גדל בזוי הגדלות שהוא שנוא בעיניך מאד, כי הגדלות

יהוה אשר שנא, כמו שכתוב: "תועבת יהוה כל גבה לב", ונחשב כעובד בתוהגבהות הוא תועעבודה זרה וכאשרה. ועתה למדני והורני איך יזכה בער ונער וחסר דעה כמוני, לידע דרך האמת בזה, איך להתנהג בזה, באפן שאזכה להתפלל בכונת הלב בשמחה במחין דגדלות,

בלבי שום צד גאות וגדלות ופניות, רק אזכה היהשיגבה לבי בדרכי יהוה, ואף על פי כן לא י

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

לענוה אמתיית כרצונך הטוב, לענוה של משה רבנו עליו השלום, שהיה "ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה":

[רעז]: של עולם אתה יודע כמה בלבולים בלי שעור יש לי בענין זה, ובפרט בשעת התפלה. כי רבונו

איני יודע שום דרך בענין זה של ההכנעה והענוה איך להנצל מענוה פסולה הנקראת חנופה, , חזקולבלי לפל בדעתי כלל לעולם, ולהתחזק בכל עז בעזות דקדושה בכל מה שאני צריך להת

הן ביני לבין עצמי לבל אפל בדעתי כלל, רק להתחזק בשמחה בעז וחדוה תמיד, וחדות יהוה יהיה מעוזי. והן בענין ההנהגה עם בני העולם שצריכין להיות עז וחזק כנמר נגד כל המונעים

והמבלבלים והמחלישים דעת הרוצים לכנס בדרכי הצדיקים האמתיים. בפרט בעתים הללו דמשיחא, אשר נתרבה המחלקת והקטגוריא והסכסוכים בין התלמידי עוקבאבדורות אלו ב

חכמים והנלוים אליהם ובין כל העולם, עד אשר נמצאים אפלו צדיקים וכשרים שיכולים להחליש דעת המתחיל לכנס בעבודת יהוה, מכל שכן ההתגרות והמניעות של שאר בני העולם.

ושפל כנגדם, אדרבא צריך להיות עז כנמר עאשר בענין זה אסור להאדם להיות ענו ונכנכנגדם לבל ימנעהו שום מונע, ואל יוכל להחליש דעתו שום אדם שבעולם. ואף על פי שהוא

יודע בעצמו שפלותו ופחיתותו שהוא גרוע הרבה מהקמים כנגדו וחולקים עליו ומתלוצצים להתחזק כנגדם צריךממנו ומחלישים דעתו, אף על פי כן אסור לו להתבטל כנגדם, אדרבא

בכל עז, ויאמר אף על פי כן גם אני רוצה להתקרב להשם יתברך. כי הצדיקים הענוים באמת הגדולים במעלה מכל גדולי בבחינת ענוה של משה רבנו עליו השלום, הגדולים במעלה מכל

עולם, הם אוחזים ביד כל השפלים והרחוקים, ומחזקים גם אותי להתקרב להשם יתברך: [תסד]:

דלים חוס וחמל נא עלי ועל כל ישראל, והושיענו מהרה למען שמך. ועזרנו מעתה חומלברחמיך וחסדיך הרבים והגדולים והנפלאים מאד מאד, לבטל כל הדינים והיסורים והמניעות והתאות והבלבולים הנמשכין מבחינת שלא כסדר, ויתבטל ויוכלל ויתהפך בחינת שלא כסדר

כסדר, עד שמעתה יתנהג עמנו הכל כסדר בגשמיות ורוחניות, בגוף ונפש וממון. חינתלבותשמרנו מעתה ותצילנו מכל מיני מחשבות זרות של גאות וגבהות וגסות ופניות. ונזכה לענוה

באמת, ולקשר אותך במחשבתנו תמיד, שתהיה מחשבתנו קשורה בך ובעבודתך תמיד, עד המלחמות נגד רצוננו. ונזכה לגמור תמיד חפצי שמים כרצונך כלאשר יתבטלו כל הרצונות ו

וכרצון צדיקך האמתיים באמת, ולא יהיה כח לשום מונע ומעכב למנוע אותנו חס ושלום משום דבר שבקדושה, כי אתה עוזר ללא כח כמוני, ו"נותן ליעף כח". עזרני לגמור רצונך באמת, הן

, עזרני למען שמך שיוגמר הכל כרצונך הטוב. ללמה שנוגע לי בפרט, הן מה שנוגע אל הכ"יהוה יגמור בעדי, יהוה חסדך לעולם, מעשי ידיך אל תרף, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי

לפניך יהוה צורי וגואלי", עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:

או,אמת מדרכי לרחק הרוצים,שבדור פנים העזי כנגד לעמוד באמת דקדשה לעזות ותזכני* כנמר עז שנהיה ותעזרנו באמת הקדשה לדרכי להתקרב הרוצים של ו"ח דעתם להחליש

) כב.(לגמרי ולבטלם לשברם עפר עד ולהשפילם לנצחם,נגדם

ר'אש ב'ני י'שראלר'ב'י'

ר'שעים ב'ח שך י'דמור'ב'י'

ולא,קטנה התמנות ולא גדולה התמנות שום לנו יהיה שלא מהיתמנות ותצילנו ותישמרנו* ובפשיטות גדול בתמימות ואהבה ביראה באמת לעבדך נזכה רק, כלל ציבור צרכי עלינו תטיל

וההתמנות הכבוד מן נברח רק כלל זרות ומחשבות פניות שום בלי, לבד ולשמך למענך') א' ת ת"לקו( .לאמיתו באמת האחרון קצה עד מהתמנות ונתרחק, בתכלית

להם שיש ראשים אפילו. ..שבעולם הראשים לכל ישראל שיתקרבו מרוצה עמלק קליפת כי*

הראשים אלו שכל עמלק מרוצה. ..צדיקים הם ואפילו קצת כשרים אנשים שהם בקדושה חלק שם זה י"ע להעלים כוונתו וכל, גדול התנשאות להם ויהיה גדול בשם ומפורסמים גדולים יהיו

הם הצדיק כנגד עם ההמון כי. שבעולם הראשים כל של הראש שהוא האמיתי בית הראש) ט-ז' ה שבת ח"או ה"לקו (.אליו טפלים הם כי זנב בבחינת

* "אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני

בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם": (בראשית לז,ב). וקשה, מדוע אמר "היה רעה את אחיו בצאן", היה לו לאמר "היה רועה את הצאן עם אחיו"? נראה שאף שהיה יוסף נער בן י"ז שנה ואחיו גדולים ממנו, לימד הוא אותם איך לרעות את הצאן, להיות לו רועים נאמנים. לפיכך נאמר "רעה את אחיו", לימד את אחיו בצאן, בעניני הצאן.

אבל מה היה חסר להם, והוא לימד אותם? יוסף הצדיק לימד אותם את ההנהגה הטובה והרחמים אל צאן מרעיתם. דבר זה אנו למדים מהאמור לעיל (לז,יב) "וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם", ודרשו חז"ל: נקוד על "את", שלא הלכו אלא לרעות את עצמן. היינו, שאע"פ

שהצאן מסור בידינו לאכלה, כירק עשב, אבל רק אחרי השחיטה כדת (שגם בה יש ממידת הרחמים) וסוף בהמה לשחיטה כמו שסוף אדם למות, אבל בחייה מצווים אנחנו שלא לצערה

(צער בעלי חיים דאורייתא). ורועה נאמן מרחם על צאן מרעיתו ומרביצה בנאות דשא ומנהלה על מי מנוחות. והנה אף שכל רועה משתדל להבריא את הצאן, אבל רק כדי שיהיה לו צאן בריא ומפוטם, וירבה להנות ממנו, וממילא הוא "רועה את עצמו" ואינו חושש לצער הצאן, ומתנהג עמו באכזריות המגעת לפעמים עד כדי "אכילת אבר מן החי", היינו כשהוא רוצה לאכול היום, ולמחר חותך החתיכה השניה ; זוהי המדרגה היותר אכזרית וגרועה שברועים

"הרועים את עצמם". אחי יוסף "רעו את עצמם" ולא התנהגו במידת הרחמים עם הצאן. יוסף מלמד –הצדיק לימד את אחיו להתנהג עם בעלי החיים ברחמים רבים: "היה רעה את אחיו"

אותם פרק "בצאן". היינו ברעיית הצאן, והיה מספר לאביו את האכזריות שלהם עד שהיו חשודים בעיניו על אבר מן החי, ושההנהגה הזאת הביאה אותם לידי המידה היותר גרועה של

אכילת אבר מן החי. לפיכך שלח אותו אביו לראות את שלום אחיו ואת שלום הצאן, אע"פ שהיה כל יום בא אחד מהאחים לשמשו, אבל את "שלום הצאן" ידע רק יוסף הצדיק.

1

ערדיטשוב.2 ב ליראה” התרס”ג,1 י אם כ ך מעמ ’שאל’ אלהיך לסדר ”מה ה’ ם, א’ הש עזרת ב

ויזרח. יאיר נרו ”שואל”,4 הרב ר’ תפארתו מורנו ם ש בוד כ ן ש ד פך מש 3 יה יג אש ביב לש

לטובה. היה י ש רצון יהי יודע מה הוא?5 י ואיננ י חלמת חלום

ים, מנ ש ב ש מן ר ש ש ב רה נפה, לש עש ש ב ה י מלך, לחם סלת מנפ ל מעדנ ם! אחר ארוחת ערב מכ רוך הש בנתי ערבה עלי, נה, ש י ואיש כבת בחרים, אני ש מ ב בחר ש ין המ ת מי ה כד תי ים וש ק נות, ממת מגד

ענוגים6. הת ענוג ת מתוקה, נה ש

יד ב חמר ידו כ ב ם וכל י, ועמו חיל וצבא רב לאלפים ולרבבות, א, עומד לנגד על החלומות ב ה ב והנ תאום! פעוד ה והמ ולגזרים; לנתחים וינתחם שוחטם הורגם, חפץ: בו ל ש מה ל כ הם עמ ה עוש היוצר,

לב – לבבו אלות מש ל כ בהם א מל י ש למו ים ש ומבק שואלים עוד תח פ ב ורש עני וכמו לו, חוו ת ויש יכרעו ח7. ומרצ אכזר

הנוראה הזאת ראה המ – י לנפש י אלת ש זאת? מה אחזתני, צות ופל רעדה מראות, י נבהלת אד מ מה את קיט להש י יכלת לא זאת ב וגם לאסוני. – חלום אם י כ זה אין בחלום?8 או לי היא הקיץ ב ה, והאימ

ארם, טים צו ם ירוצו לגזלן ורוצח, פוש כל לבבם ובכל נפש לאות? רבוא רבבות ב לא פ המית רוחי9, האין זה פ

נא אלך לא! לא! לא! נפשו? על חוס י ש אחד ואין הוא? ן כ ן כ ש האאמין בח, לט עצמם את מכריעים

חקירה, אחר חקירה ב ה, ריש ד אחר ה דריש ב ואחקור אדרוש אל, אש לו, ש ח את המרצ יגמר טרם ב אחריהם

1. ב’ באב תרס”ג, 26/7/1903.

עיר ,)Kamyanets-Podilskyy( לקמניץ-פודולסק הסמוכה )Zikovtsy( זינקוב בעיירה נולד המכתב, כותב אנשין, מאיר שמואל ר’ .2

דרומית-מערבית לברדיטשוב, אוקראינה. בברדיטשוב התקיים אז קיבוץ ברסלבי חשוב, על קיבוץ זה נמנה חותנו לעתיד ר’ יעקב צבי פילמר.

כאמור להלן כבר ביקר רש”מ בברדיטשוב כמה שנים לפני כן, תוך כדי חיפושו אחר האמת, אך רק עתה מצא את אשר איותה נפשו.

ויעוררו ”שואל” של – הכבויה באש – הדשן בשפך לוחש שעדיין הקדוש לניצוץ מיועד הזה שהמכתב לאמור, ה’. י”ח איוב פי על .3

את לבו.

ככה על ראה מה ושואל: שמתעניין מי כל את הכולל דמיוני, שואל ר’ לאיזה כאן והכוונה שואל, כמו פעם נהגה היה שאול השם .4

זה גם מתקשר עם הפסוק המצוטט למעלה בתאריך כתיבת המכתב: ”לסדר מה ה’ שואל”. שהתקרב לחסידות ברסלב.

5. הוא פותח במשל, כאילו העולם הוא חלום בלהות, שאותו גילה כאשר יצא אל העולם הגדול, אחרי שהיה סמוך על שולחן אביו שסיפק

וישב ולמד בלי עול. לו עד אז את כל מחסורו

6. כל זה רמז לשנים הטובות שעשה בחיק הוריו, שחלפו-עברו כארוחת ערב דשנה.

- ”הוא השטן הוא מלאך המוות”, ועוד מבקשים ממנו שיתאכזר להם עוד... 7. לאמור, יצאתי לעולם וראיתי שהכל רצים אחרי יצר הרע

8. רמז למציאות שלא תיאמן, שאנשים רודפים אחרי הבלי העולם, ואינם חושבים על תכליתם בעולם הבא.

ירוצו אחרי אסונם. 9. כלומר גם אם זה בסך הכל חלום, הרי מפליא ביותר שאנשים רבים כל כך

מכתב עוזמהרה"ח ר׳ שמואל מאיר אנשין ז"ל

2

ה10. הרב בוכתה ממ למנוחתה י נפש את יב יש והוא האמללים, מההמון אחד אמצא אולי

עת, הוא מד ובערים סכלים תיים, פ – ההמון מתוך מיחד אחד ואראה עיני, א ואש י, בת מחש ב תפוש י עודנפש האחת החסה על עצמה, להנ עיני ב י רמזת ויהי אך כא; הב ב וחותר מקום לצאת מעמק נ מתג מו כ

אחד, ר לבש והיינו קנו נדב קני, נש קני, חב ח, מפ צפור כ נמלט, צבי כ אלי רץ חלציו, גבר כ אזר הוא ה והנ

– ים חי מים ומעין מקור נבע חל מנ אכלנו, אחד חם מל בנו, מוש איתן ב ויהי לנו, ן כ מש חקקנו אחד סלע ב

נצחים11. לנצח מים – הי ל כ לנו ואך טוב טוב תינו, ש מימינו

עז יתר ב אהה, ה, והנ מצאתיו! י, נפש אהבה ש את י ת ש ק ב י, ת ש חפ י! נ ממ רחק רחק! איננו, והאחד רגע! כים החי ליך הש עת, ד לי מב חים ד והנ האמללים עים, ג המש וטים, הש ההמון תוך ב ראיתיו ותעצומות

על החלומות, להמית את עצמו יפיות ב פ חרב ארו לנפל ב ט צו מוהו רץ ופוש מוהם כ וו. כ ג טובים לנצח אחרי

לן12. לצ רחמנא מיתת עולם, מיתת ב בו ותלויים אחריו נפשות ה וכמ

קולי את אתי נש ן, נקש לדא א ד הון ל כ הון ל כ – ידי ג ס”ה וש אברי רמ”ח עצמותי, ל כ אחזתני, ורעדה חיל רב ה וצעקה מק פל י אומנות אבותינו – ת פסת י לב: ”אוי! ואבוי! אוי! אוי!”, ת עמק – קול עז, ואקרא ממ

יט מט צר, ממ צה וחל נא! יעה הוש יקרה! נפש על נא רחם נא! חוס נא! חמל רחמים! מלא אל א, ”אנ ולב:

מלא מים, ש ב ש אבינו פניך מל רצון יהי חלום!13 ה והנ הקיצותי ולנצח. לעד עולם י לחי – עולם ות ממ ון, הי

נפלא14 – לעולמי ותהיה לתכלית התקרבות ך תהפ ת נפלא היה לטוב, התרחקות י ש ואמת, ורב חסד רחמים

נצחים. ולנצח עד

פי כ לגלות לו16. אמנם, נכון אנכי ן! כ ן! כ לדעת מי הוא החולם חלום? בודו כ נפש ב י כ יודעת מאד י15 נפש – תולדותי דר מס מעט ד מעט לפניו לגלות קדוש ולחוב להכרח לי מצאתי הענין, טבע ב יחי ר אש

מה אל לאמתו אמת ב לדעת ונאמן, נכון ג מש מעט ב לכבודו יהיה למען – רקים פ י ראש צער17 למ צער למ

רטים והפ קדוקים הד כל ב נכון תרון פ ובעצמו נפשו ב ימצא ובנקל והאיום, הנורא חלומי הוא – י מל רמזון י

ה אחת; ונקד ה מל ב פת יתר אף לשוני ש ב אין ויראה ש ים לב, ש ב עם את חלומי ויקרא עוד הפ כלל ובפרט; ב

לעולמי עולמים. לעד רי טוב פ לעשות ים18, צולות ממ בוש הכ והטוב ה טובה קד הנ להוציא

זע מג הורים י רכ ב על י וגדלת י נולדת הכותב אני ם ג מגורו!19 קום ממ רחוק לא רחוק! לא קרוב! קרוב!

10. הוא מביע תקווה שימצא לפחות אחד מאנשי העולם-חלום, שיכיר במוזרות שבהליכה אחר היצר המבקש את נפשם.

התגלתה זמן לאחר אך אחריו, כרוכים היו נוספים שאנשים מנהיג כנראה אמת, איש שמצא חשב שבו בחייו שלב כנראה היה זה .11

התרמית.

זמן, התגלה שגם הוא רץ אחרי התאוות הרעות. זו אכזבה קשה מאיש צדיק כביכול, שלאחר ששהה במחיצתו במשך 12. היתה

13. כאן הגיעה ההתפכחות האמיתית: השקר שולט בעולם!

ה’. ראה למשל לעבוד את יותר לעורר את חשקו כדי לפעמים אדם מעבודת השם, זיע”א, שמן השמים מרחקים מוהר”ן דברי פי על .14

די כ נפל ן על-כ ההתקרבות, כלית ת הוא התרחקות י כ הוא, מים הש ן מ ש ידע דרגתו, ממ אדם נופל ש ”כ א’: רס”א מוהר”ן ליקוטי קיצור

רך”. יתב ם להש להתקרב יותר תעורר י ש

15. כאן מסתיים החלום, והוא פונה אל הקורא שלבטח סקרן לדעת מה פשר החלום.

16. מוכן אני לגלות...

17. = לפחות.

18. כל מטרת סיפור החלום, הוא כדי להוציא לאור את הנקודה הקדושה הטמונה במעמקי לב הקורא.

יועד לאנשי הסביבה הקרובה לברדיטשוב שיבואו לקיבוץ הק’ בר״ה(. 19. אינני מתגורר רחוק ממך... )הדברים רומזים אולי שהמכתב

3

ירם21. כ וי דעם י ש אחדים יש בודו כ ם ג ספק לי ב דים20 – מכב ים אנש ושרש

טובים. ים ולמעש ה ולחפ לתורה ראל, ויש ה מש דת כ ם הש רוך ב היה אותי, חנוכם ב יחיו22 הורי ת מגמ ל כבחרים, מ ב בחר ש ילי הייתי המ ני ג ל חברי ב ין כ נפי התורה והאמונה, ב חת כ רם, מיום הכניסו אותי ת לאש

הטוב רוני כש ב ה ולתהל בח לש הייתי – דולים ג ב ש דול הג האחרון עד י ק רד ד ד למ ממ – דים למ המ ל כ ובפי

ונפש. לב כל ב וברצוני ה, על והמ

המות כ רה, והב ה מ הת – רופה הצ והאמונה ה, דוש הק התורה טיב ב ה מעט ידיעה לי י ת רכש העת, יעה הגה והנ ה; על אים ונוש ה בצל החוסים מאת ת דורש היא מה לדעת קדש י רגש י קרב ב המו23 ימים

היו על וש צעד ל כ ועל אמת, ב הטוב לי הראתה אלהים ע ובאצב י, קרב ב להתנוצץ ה החל האמת ת נקד

אמת רך מד תסור לא האמת, רת מט אל קלעת ים, חי רך ד קדש ב ך רכ ד ’זה מעים: נש נחת ב אלי בריה ד

מאל’. וש ימין חרת ב

לעדים ם הש רוך ב לי ה המ מעולם מאז ירי ומכ יודעי וכל – ולאמר אר להתפ אוכל קדש: ב י רכ ד וזה י בת נחש מעט, כ תורה ל ש מאהלה י ת מש לא נותי, אמ היתה תורתי ש – נאמנים

לום וש לידי – חס יעה הג י כ מצוה בר ד ה, ני פ לי ב היתה ב ל ב ש עבודה ה – פל הת ולילה, יומם ה ב מההוגים

ם, ולקי ולעשות מר לש ד, ומלמ לומד הייתי ונפש לב כל ב רב. לל ש מוצא כ עיני ב והיתה יה, החמצת לא

עלמא24. האי ד מחיזו רוש פ הייתי מעט כ

ה וכל ההצטרכות ש ה, הלב תי אכילה, ש לחן הורי יחיו הייתי סמוך, ב ה לא? מה חסר לי אז? על ש ובאמת למהמולכים עון ג והש קר הש לראות החוצה לצאת ובטלה נויה פ עה ש לי מצאתי לא כן ב ת25. ד כ

”הוי ידי: ב למודי ת ה הנ מה, ראיתי ובאקראי לחוץ תורה ל ש מאהלה מעט צאתי י מה מההכרח אם ה. פ כ ב

לו טוב. כ מים! הי ל כ לי היה אך טוב! טוב זכות”26, לכף חברך ן את ד

רגז, עלי קפץ ה והנ בסר28, ש בר כ – סר ת ש בר כ הייתי מים27. הש חת ת חפץ לכל ועת זמן לכל אמנם, יצאתי דרגתם”29. ממ וירדו ל לג הג ך נהפ יחיו ועל הורי ר, המ לות הג וצרות ובענין רע מאחת מרעות

20. אצל משפחת אנשין שמור כתב יחוס אותו כתב רבי יצחק אבד”ק לעטשוב, בו מפורט עד הגאון רבי דוד מלידא בעל ה”יד כל בו”, ועד

המהר”ם פדואה מגדולי הפוסקים, המתייחס לרש”י, עד דוד המלך.

21. אתה בודאי מכיר אפילו כמה מבני משפחתי... כלומר, אינני ”מישהו שמגיע מהירח”...

בנו של הרה”ק מאיר יצחק רבי זצ”ל שהיה ממקורבי הרה”ק חיים רבי אהרן בן המקובל מזינקוב, ז”ל אנשין זלמן אפרים ר’ היה אביו .22

זצוק”ל. רבי יהושע העשל מאפטא

י”ב. י”ז 23. על פי ישעיה

24. על פי דברי הזוה”ק ויקרא דף קסט ע”ב: ”חסידא קדישא, ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא, ולא אתאביד כלא מניה, לא

להוי ליה חיזו וחולקא בההוא עלמא, עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא”.

חבית שמנת, חבית טוב: מכל באוקראינה הקשה החורף לקראת הכינו במרתף חדרים, שבעה בן בית להם היה הוריו, היו עשירים .25

שומן אווז, חבית פובידל )ריבת שזיפים( ועוד. תמיד היה אומר רש”מ כי עינו שבעה מן העשירות...

26. שבועות ל’ ע”א.

ג’ א’. 27. קהלת

)גיטין נ”ט ע”א(. 28. כבן 16-17; על משקל ”כבר שית כבר שב”

29. כנראה שירדו מנכסיהם. עובדה היא שהגרו אחר כך לארה”ב, שם מנו”כ בבית העלמין ”בית דוד” שבלונג איילנד. אביו ר’ אפרים זלמן

אומר היה זלמן אפרים ר’ ואביהם לפעם, מפעם בו תומכים היו באמריקה מאחיו חלק גם ולשמחות. טובים לימים כספים לו שולח היה

דבורה. יעקב, ישעיה, יצחק, היו: בארה”ב אחיו שמות זהב”. של טס על הכסף את לו מגישים הייתם מאיר, הוא מי ידעתם ”אילו להם:

באוקראינה נותר אחיו חיים.

4

האמת עולם, ב אנדרלמוסיא ה והנ אהה! ראיתי, מה, זמן עבר היה. ש מה היה העולם30. לאויר ידם חת מת

מון סף, המ ה: הכ ר עליהם העולם עומד, המ ברים אש ה ד לש ה, והש קרא וחנפ ש רת, עולם חדש, עלמא ד נעד

אדם. ני מב אמונים סו פ ארץ!31 רך ד אין תורה! אין עות. והמ

לראות ה, המ ארץ ב ר אש יקים וצד ים קדוש לאיזה ניתי פ ובכן סחר; המ עולם ב רק זה אין ש י בת חש מה זמן – ם ש וגם הם, ב ק ב ד למען - ה מעש י אנש חסידיהם עם והנהגותיהם יהם מעש ב היטב ל כ ולהסת

ם וכל זה, ראי כ זה ראי ש ראיתי אמת. ב כליתו ת על ב וחוש נפשו על לחס מעמד אין ש ראיתי – לאסוני

ם, הש חלול ע, ש פ על חטא ים דוש להק ועוד הב; הז ואלהי סף הכ לאלהי ויעבדו חוו ת ויש יכרעו אחד כ

ירו יגב הוא, נהפך א, רב אד ה המ ממון, אות ת ר ב לש ם הש רך ד לעם להורות ותחת ים, הרב את מחטיאים

אה, להוציא את האדם מן העולם רחמנא ע וחט ל עוון ופש י כ רש בוד, ש מון והכ אות המ ראל עם קדוש ת יש ב

יום כל ב יהם במעש ויעמיקו ירחיבו ר אש והאבדון אול הש ויראה האמת, עין ב עליהם בודו כ ל כ יסת לן. לצ

לן32. לצ רחמנא עה, ש ובכל עת ובכל

על כוננו בר ג מצעדי ם מהש עלי, עדו33 ד ויסורים לאות ת צרות, תקאות, הרפ ה מ כ תוך ב אמרים: קצור במחוזות, עירות, ה כמ ב ם, וש ם וש ם ש הייתי אמת. ב האמת ש למבק – נפלאות סבות י פ

שוט! פ שוט! פ עותיהם, ד נוי ש מנהגיהם עם יהם מעש אחר י וחקרת רב, זמן י ת רש ד שונים34, וגלילים לכים פ

זה ראי ולא זה ראי כ זה ראי לא אמת ב ש לדברי, ימו הסכ למים ש וכן ים רב ר וכאש אירה, המ קלריא אספ ב

ז, למרכ להם קר הש ונין, ג ה מ כ ן ב קר ש ב ודבוקים אחוזים אחד כ ם ל כ ש הן ב ש וה הש ד הצ אמנם זה, ראי כ

קר. הש ז מרכ אל וינהרו כו ש ימ יחד ב ם וכל מעט, אמת ב קרו ש ולפאר יע35 להצב ץ יתאמ אחד וכל

רוחניות, ב אנדרלמוסיא – ים הרב עוונותינו ב עת, כ מיות, גש ב היתה בול המ ימי ב אנדרלמוסיא לל: הכ זה סים36 נים, החסידים אינם חסידים, האורתודוכ נים מורי צדק אינם רב יקים, הרב יקים אינם צד ד הצ

להעלותם למותר אחשב – מסחר עלי מב אריסטוקרטים, אינם האריסטוקרטים37 סים, אורתודוכ אינם אינם

הוא החסיד, הוא צדק, מורה הרב הוא יק, ד הצ הוא – סף והכ מון המ על ב אחת! מילה ב יון. ל הג על

ט ש קר התפ ארעא חד הוא; הש הכל בו. וסדנא ד סי, הוא האריסטוקרט, ועוד ועוד ועוד – איש ש האורתודוכ

כורה. ב כר מ ת ים עדש נזיד ובעד בוד; והכ מון המ ידו: על עים ומסי עוזרים ני ש ולו נפלא, טות ש התפ ב

לום, להמיר אבל38 חס וש מחו, ונפשו עליו ת ן, החס ומרחם על נפשו, ואור האמת זורח ומתנוצץ לו ב ואם כנפשו, על החס זה בר;39 ק ב ומחר חי היום לה, כ וענן צל עובר הבלים – הבל י חי ב נצחים נצח עד י חי

ויצא לעולם המסחר. 30. כנראה שהיה צריך לעזור בפרנסת בית הוריו, כי היה הבכור,

ונקי. 31. היה בעל דרך ארץ, כשהגיד לפעמים שיעור בליקו”מ בביהמ”ד דחסידי ברסלב, עמד על רגליו לכבוד הספר. כמו כן היה מסודר

יכולים אינם ש ן כ ש ל ומכ עצמן... את להנהיג אפלו יכולים אינם ש י ד ש”לא י, רב ם ש ב קראים נ ש מנהיגים שיש רבינו לדברי בהתאם .32

הר”ן )שיחות ומנהיגים של שקר” מפורסמים ”כמה יהיו ביאת המשיח אמר, שלפני כן כמו ס’(. ח”א מוהר”ן )ליקוטי אחרים” את להנהיג

סימן קכ”ו( ועוד.

33. = שעברו.

34. כמדומני שאבי ז”ל אמר לי שגם היה בגרמניה, וכמעט נלכד במצודתם הרעה של המשכילים. בתקופה מסויימת נמשך לתורתו של רבי

שמשון רפאל הירש.

35. = לצבוע.

36. = החרדים.

37. = האצילים.

י”ד כ”ד 38. על פי איוב

ול”ג. 39. על פי ברכות כ”ח

5

– כניהם לש ואוי להם אוי ”ל, הנ והאמללים התועים עם ר תחב הי ר? יתחב מי עם ה? עש י מה ואבוי! אוי

לו אומר ”היום ז”ל: חכמינו לדרש מתאים פשוטו; כ שוט פ אה;40 חט עגלה וכעבות וא ש חבלי ב עון כי מש

מון המ אוה, הת עבודת – זרה”41 עבודה ו(עבד )לך לו אומר ש עד ך, כ ה עש לו אומר ומחר ך, כ ה עש

לן. לצ רחמנא יות, חת ת אול ש עד פגר מובס42 כ יסחבהו וכן בוד, והכ

האמת אחר מוהם, כ תקאות הרפ ב וחפוש ה ש ק מב י בעת ש ר אש רירות, והמ סורים הי אגות הד ער לש נקל לאבינו וצעקה ה תפל ב י לב י ומעמק רב מק יצאו וגניחות אנחות ה מ כ מצאתיו. ולא י נפש אהבה ש

אמוט, ל ב ימיני ב החזק פניך. מל טובה עצה ב קנני ת ך. אמת ב ך אהל ך, רכ ד ה’ ”הורני מים: ש ב ש

נחני”. ת עצתך ב

לומר, ”אומרים כ עין לו”. אמת – ”מסי ב הר” – לט א רבותינו ז”ל ”הב ת מאמר י ראיתי אמת ב ר ואמר: אקצ – י ת ש ק ב ר אש למצא זכיתי ולא ערדיטשוב, ב פה הייתי אחדים נים ש זה ן”43. המת לו:

שונות, בות מס סבות ה מ כ י, ראש על מאז עברו רים ב ומש ים ל ג ה מ כ אוי! אוי! אוי! – מאז לאמתו. האמת

זו”44. נה ש זו, נה ”ש עד בות הס ת ב מס וסבבו סבבו ואיומות, נפלאות

ה הנ עם הפ עוד אותי כה מש אהבה חבלי חבלים ב מו כ בות, הס ל כ ת סב מאת נוראה45 ה סב אחרי החלו לפעמני האמת החל רוח מיום איך ים, רב רחמים ב נפלאותיו ם הש הראני ובעליל ערדיטשוב, ב

אמת וקבוץ מקום אל להביאני הוליכני ר ויש זה, ב זה כו ב והסת דו התלכ התאחזו ופה בות, הס לות לש ת הש

כל ב – בוד כ אין ממון, אין נים, מכו צחי הנ כלית הת אל רק יהם ומעש בריהם ד בותיהם מחש ל [כ ]ש לאמתו,

חל נ ב י נפש ים את ומש ץ ומאמ ק מחז אני ם ג דוש, הק בוץ הק לל כ תוך ב רגע. ובכל עה ש ובכל ובכל עת יום

אמת. ב ם הש לעבודת עמקות ועצות ים חדוש ב דותיהם ג ל כ על מלאים נפלאים, ספרים ב חכמה, מקור נבע

והאפלה, ך חרותי46 הוצאתני מעמק החש ב ימי ב ש מך, ש ואהללה חך ב ואש ואברך אותך י, חסד אלהי אודך ם, רוך הש ב מוהו. ונעלם כ מחי אור טמיר ב תנוצץ י ש ר זוכה47 ב ני הנ נפלאים, וכלים ידי צמצומים ועל

לכל אני וחבר מצאתיו, חרותי ב תקף ב וזה י, נפש אהבה ש האמת את ונפש לב כל ב י ת ש ובק י ויגעת י יגעת

ובתמים. אמת ב יראוך ר אש

י”ח. 40. על פי ישעיה ה’

י”ג. ונדה 41. שבת ק”ה

י”ט. י”ד, 42. ישעיה

בא ואפרסמון. נפט מוכר שהיה לאדם משל ישמעאל: רבי דבי תנא אותו. מסייעין לטהר בא לו; פותחין לטמא ”בא ע”א: ל”ח יומא .43

בליקו”מ ואתה”. אני כדי שנתבסם לי עד שאמדוד עמך, לו: המתן לו: מדוד אתה לעצמך; בא למדוד אפרסמון, אומר נפט, אומר למדוד

רוצין ש ה קדש ב ש בר ד ל ”כ מבאר: ו’ סעיף ב’ הלכה ר”ה בהלכות מוהרנ”ת עיי”ש. אלה, חז”ל מאמרי שני בין רבינו מקשר ו’ תורה ח”א

חינת ב ן. המת לו אמרינן – לו עין מסי לטהר א הב חינת ב הו ז ש הדרגה, ב לא ש האור תאום פ ל יקב לא ש די כ מניעה, היה י ש הכרח ב לעשות,

ואזי הוא יותר, ק ה לו חש נעש ניעה המ ידי ועל תאום... פ ל האור לקב לא ש די כ ה, קדש ב ש בר ד ולעשות א לטהר ב ש כ מונעין אותו ש מניעה

האור את תוכו ב ל לקב לי כ ה נעש זה... ידי ועל יותר, מונעת ניעה והמ – יותר ק חוש ואזי הוא אותו, מונעת ניעה והמ – מאד וכוסף ק חוש

ניעה ה מהמ נעש ק, אז הוא חוש ש וזוכה למה ניעה המ ר את ב ומש ניעה, המ פי כ דול ג ק היה לו חש י ש ך כ זוכה אחר ש כ הינו ה, ובמד הדרגה ב

ק”. חש הנ האור תוכו את ב ל לקב לי כ לו קדם היה ש

זו”, כדי להדגיש את גודל השנה, היא שנת תרס”ג בה זכה והתקרב לברסלב. זו, שנה 44. בכתב היד יש קוים מעל המשפט: ”שנה

כתיבת מכתב לפני חודשים - מספר פסח תרס”ג בסביבות הנולד, שארע בנה עם יחד פטירת אשתו היתה הנוראה כנראה שהסיבה .45

אנטשין זלמן ב”ר מאיר ה”ר המופ’ ”האברך הכותב: ליברזון, נחום רבי זינקוב דקהילת מו”צ לא”י לו ששלח בהמלצה שמוכח כפי זה,

זינקוב”. מזינקוב, נתאלמן זה שנה ומחצה... ע”ז באעה”ח אור ליום ד’ חמשה ימים לחודש תשרי תרס”ה. פה

ימי צעירותי. .46

זכות. 47. בר

6

אלף ר אש לבד – יחא מש ד עקבתא ב קרא ש ד מעלמא ף48 רד הנ בוץ הק ל ש האמת ת אמת על ולהוכיח ח ויק האמת, עין ב ל כ להסת בודו49 כ נא ץ יתאמ עת. כ ני תרש העת לא מהכיל, עוד יקצרו ליונות ג

יחא, מש ד עקבתא ה, אל עתותי ב ם ג ומה לאמתו, האמת למען דור מדור פים50 נרד ה מ מכ ולמופת לאות לו

סוטה51. ב האחרונה נה ש המ ם ל כ ועל ז”ל, חכמינו מראש זאת או נב בר כ ר אש

– לבו אל היטב נסו יכ ב הל מן היוצאים ברי ד ש ומובטחני ה. האל ים עט המ דברי ב ה עת לעת ק פ אסת ובכן דר מס ם הי מן ה טפ – רקים פ י הראש עם הנורא, החלום החלום את עם הפ עוד ויקרא – ש52 רג לב

ימצא ם ש דוש,53 הק בוץ הק אל לטובה עלינו א הב נה הש ראש על ידאה ר נש כ ם, הש ירצה ואם תולדותי.

קיעת חוק וללעג על ת ה ממחים ממחים מפלגים לש מ מצא כ י ה הדיוטים,54 ואולי, אחשב ש לוש ם ש רוך הש ב

סיני, מהר עליה ועומד ע ב ש המ תורה55 למוד ת עליו לאסור בר – ד על הב אנס אותו ש והבל טות ש ל ש כפו

נפש על ותעצומות עז כל ב ר ב ומתג ץ ומתאמ ח ט ת מש איך בר, ד על הב ל ש כחו דול ג מה לן; לצ רחמנא

חכמה, מקור נבע חל מנ נפלאים ספרים י פ על צחי הנ כליתה ת על לחשב עצמה על ומרחמת החסה יקרה

ך קדש עון ממ קיפה הש מים! ש ב ש אבינו לעדם. אוי! אוי! ב ה – אל ך חש וימש אפל עתותי ב מנע הנ מן ר אש

אר. תפ ת ם ב ר אש ראל יש ך עמ עלינו לרחם מים הש

יסמרו עליהם ר אש ל קורותי כ לו ר ואספ בו, ר אדב ה פ אל ופה נים, פ אל נים פ ם הש ירצה אם נתראה ם שחהו ב נש נהללהו מים, ש ב אל אל ינו פ כ א נש דוש. הק בוץ הק ל כ תוך ב ויחד שומען, ל כ ראש ערות ש

ויתר את יתר ש ב אמת; וכבודו!56 ב התקרבות נפלא לעבודתו ב ואפלה, קרבנו ך תוך חש ר ב ונפארהו, על אש

מוה מוה, לעבר על מניעה כ א כ ר זכה ועלה לדרג רטי, על אש יח הפ ג ש בח ותודה לאל בורא עולם המ ש ב עז

נפלא. התקרבות כלית ת נפלא להתרחקות –

וידידות. אהבה רב ב לומו ש ב ופורש ערכו, כ ירו,57 מוקירו מכ י לת ב עז ידידו בטחון כ

ר אסת ן ב מאיר58

48. כלומר, אם באתי להוכיח את צדקת דרכה של חסידות ברסלב הנרדפת...

ויתבונן בתולדות הצדיקים שנרדפו מאז ומעולם. 49. כאן הוא פונה לקורא שיתאמץ לבדו

ידי מתנגדיו ועוד ועוד. ידי שאול, והבעש”ט שנרדף על ידי אחיו, ודוד המלך שנרדף על יוסף הצדיק שנרדף על 50. כמו

ים”. קטנ ני מפ יעמדו זקנים ינו, ילב זקנים ני פ נערים רת. נעד הא ת והאמת אסו, ימ חטא יראי א... יסג א חצפ יחא מש עקבות ”ב .51

ז” )דברים כ”ח, ס”ה(. רג ”לב 52. על משקל

53. באומן.

54. כלומר, ציבור קטן והדיוט בעיני העולם )עשרה ”בטלנים”(, אך ביניהם יש דוקא ”מומחים מופלגים” היודעים ללעוג להבלי העולם.

55. אולי הכוונה ל”איסור” שהיה נפוץ בקרב מתנגדים ללמוד את תורת ברסלב.

זה, יהיה צריך ביתר שאת להודות לה’ על חסדיו. ידי מכתב 56. כלומר, הקורא המתקרב לרבינו על

57. שוב רמז שהמכתב מיועד לקורא האלמוני מתוך קהל הקוראים שאליו מיועד המכתב.

58. משום מה החסיר את שמו שמואל, כך הוא נקרא בפי כל ”מאיר” בלבד בלי שמואל, וכך גם חתם את שמו בכמה מקומות, בין השאר

התורה. על מלעטשוב יצחק רבי של חידושיו את העתיק שבו יד ובכתב תרצ”א בשנת שהדפיס העתים” ”קורות ספר של השער בדף

ואגב, צורת כתב ידו שם זהה במדויק לכתב ידו כאן, דבר שסייע לקבוע סופית – בנוסף לעוד פרטים רבים העולים מן המכתב – כי מחבר

ז”ל, ששם אמו היה כאמור אסתר. המכתב הוא אכן ר’ שמואל מאיר

zundel148@gmail.com

סופו ב

÷ÆãÆö . Éåì Àâ Çø Àì íé Äðé Äcä .äÈðé Äa

ä ÈL Éì ÀL . ÉåLø íé Äî Èò Àt 'â ãÈé

ì àÈp Èà . Çç Éë Àaúeìé Äö ä"éåä

Éåøeá Àb Çä Àåú àÆì ,ï Éåé Àì Æò íé Äøeî Àb

:ï Åî Èà 

ב ה קצרה פל עם ת :מעות ויאמר

.íä ÷ÆãÆö eäÅàÈø À÷Äéàú LÆø ÉL .àÈðé Äc Çä

÷ Èz Àîð àÈì Æà Àø ÈL ÀaãÈé ,ä È÷Èæ â .ä ÈîÈø ÈääÈøé ÄöÀé ÇaL í ÅL ì ÆL

ÄöÂà Ça ÆL á"î .ä"éä

íé Äðé Äc Çä e÷z Àå,[é Äðé ÅãÀé ì Çò ÆìÆtí íé Äî Âç Çø Àå

úÆá ïé Äc à ,ì Èì Àk

חמן מאומן

"ל, ע נו ז תב יד רביח ידיו על המ נ י

íe ø ÆLÂà ÆäéÅì Àâ Çø ÀaàÈðé Äc .à Èúeë Àì Çî Àc

ïé Åà .äÈøeá ïé Äc Çä ÄðãÈé ,äÈìÉåã Àb Çä Âç Çä

ì ÆL ÆL á"î .á"îéÅð ÀL íé Äî Èò Àt äà

éel Äîe :éeì Äî Àã

ÈêéÆð Èô Àl Àz ÀîËé ÆLì é Äð Éåì Àt] ï Æa Äð Éåì Àt

íé Äãñ íé Äì Éåã Àbïé Åà Éåa Æá ÉøÂò Çz

נח נחמ נח

כת נמצא ב

.ú Éåò Èî úÆàÀå ÷Àé Çäà Èúeë Àì Çî à ÈLé Äc Ç÷

é Äð Âà äÈðé Äá é Äì á ÀâíÄé ÇãÈé ãÈé :äÈðé Äa Ça

àÈi Äø Àè Çîé Äb í ÅL ÆLä Èàé Äø Àa Ça ÆL á"î

èeLÈt , Éåàel Äî Àa

é ÄäÀé ï Éåö Èø Àl ÄîúÉåL Èw Çä ì Çò Åîàeä ÆL Èñ Âç

íé ÄèeL Àôe ÆL

נ

Àael Åà ÆL ø ÅúÉåé ø Çî Èàå àeä ÆL ÈáÂà , ïew Äz ì

:מר זה

Àì ,el Åà í ì Èë Âà Èä í íéÄi Äz Äî

ÅaÇøLÉåã Èw Çä eð ï Èîçï Æa ÆâÀé Åô,à é Älä íé Äá ÀL Äa ì:

ìèéôì÷ äøù ìë úåìâìå

a ÷Èæ Èç é Äð Âà äÆf Ça ÀêÀå ,ã Éà Àî ã Éà Àî í,ã ÈçËé Àî ïew Äz dÈì

רה יאמ מזמורים ש

íé Äø ÉåîÀæ Äî äÈø ÈNÂò Èäíé Ä÷é Äc Çv Çä ì Èë Àìe Çø Àì èÈø Àô Äáe ,ä Èn Åä

ø Èî Àë ÈçÀçÇð eð ÅaÇø ,äÈø ÈN ä Åø ÉåîÀæ Äî éÄä Àz

ï Åî Èà ì ÅàÈø ÀNÄé ì Èk ìùòä åìà ìë øîøøåòì äëæà íç

ê Çà ,é Äl ÆL íé Äø Èá Àc Çäé Äìé Äò Éåî íé Äl Ää Àz éLÅé äÈøÅáÂò ì Èk é

é Äì Èì Àk Çä"

אמירת העשחיל ב

é Äî ÀöòÈä úÇøé ÄîÂà Ça,eðÅø Éåã Àa ÆL íéÄi ÄzõÆø Èà Èa ø ÆLÂà íéL

,íì ÇçÇð ÇòÅá Éð ø Éå÷ Àîï ÇîÉåì øel Åà ÈNÂò Èä

ì ÇòÀå eðéÅì Èò ïÅâÈé Éåúeëîåà éðà íúðåë çåëå íúåëæáå í

"ä ì Èë Àa ÷Èæ Èç é Äð ÂàÇåéÅø ÉåîÀæ Äî äÈø ÈNÂò ÈäÄk ,é Äì Èì Àk Çä ïew Äz

ÇäÇä ïew Äz àeä äÆf

תח י קדם ש

Çò ø ÅM Ç÷ Àî é ÄðéÅø Âäz ÄîÂà Èä íé Ä÷é Äc Çv ÇäÄLÉåã À÷ ø Èô Èò éÅð Àë ÉLíÈìÉåò ãÉåñÀé ÷é Äc Çö

ÆLÂà øäÈl Äb Åw ÄúÀåïew Äz ïé Äø Àa Çä,ú ëÀæ

ìòå íúòã ìòåéìéäú (éøåîæî)

,éøùà :íäù íéìéäú øôñ íäá øîàðù äðéâð éðéî äøùòä ,øåîæî ,äàãåä ,äìéôú ,ïåâéð ,çåöéð ,øéù ,ìéëùî ,äëøá íéìåìë íäù òáåøî ùìåùî ìåôë èåùô øéù ïäù .äéåììä

ä êîùá úåîù éðùä çëå úåëæáå .ùåã÷äå ìåãâä ãçåéîäìà ì Åà :íäù ,íàåìîá åìàä íéùåã÷íéä ó"ìà (:äæë) ,

:øôñîá íéìåò íäù ,í"î ã"åé é"ä ã"îì ó"ìà ã"îì ïå÷éúì éðëæú úåîùä åìà çëá .í"éìäú øôñîë ,ä"ôú

.ïîà .éììëä ïå÷éú àåäù ,úéøáä

יםטוב לומר זאת לפני אמירת הל :ת

åéÈð Èô ä Èî Àc Ç÷ Àð :eð Åò ÀLÄé øeö Àì ä Èòé ÄøÈð ,äÈå Éäé Çì äÈð Àp Çø Àð eë Àì ,ä ÈãÉåú Àa Èk ì Çò ìÉåãÈb ÀêÆì Æîe ,äÈå ÉäÀé ì ÉåãÈb ì Åà é Äk : Éåì Çòé ÄøÈð úÉåø ÄîÀæ Äa ì

:íé Ää ÉìÁà é ÄðéÅø Âä ÅnÇæ Àî Äà Àø Éåa úÆà Çç Åa ÇL Àìe ìÅl Çä Àìe úÉåã Éåä Àì é Ät ú Æà ï í ÅL Àì ,é ãeçÄé ÈL ÀãË÷ àeä Àêé Äø Àa àd Åz Àðé Äë ÀLe ì Çò ,eîé Äç Àøe eìé Äç Àã Äa é ÅãÀé

ì ÅàÈø ÀNÄé ì Èk í ÅL Àa íÈìÁòÆð Àå øé Äî Èè àeä Çä:

טז

í .א Èz Àë Äî ã Äå Èã Àì, é ÄðÅø Àî ÈL ì Åà é Äk é Äúé Äñ Èç Àê Èá:

Àz .ב Àø Çî Èà äÈå Éäé Çì éÈð Éã Âà ä Èz Èà, é Äú Èá Éåè ì Ça ÈêéÆì Èò:

íé .ג ÄLÉåã À÷ Äì ø ÆLÂà õÆø Èà Èa ä Èn Åä, éÅøé Äc Çà Àå ì Èk é Äö Àô Æç í Èá:

ea .ד ÀøÄé í ÈúÉåá Àv Çò ø Åç Çà eø Èä Èî, ì Ça Àêé Äq Çà í Æäé Åk Àñ Äð í Èc Äî, ì Çáe à ÈO Æà ú Æà í ÈúÉåî ÀL ì Çò é Èú Èô ÀN:

äÈå .ה ÉäÀé úÈð Àî é Ä÷ Àì Æç é Äñ Éåë Àå, ä Èz Çà Àêé Äî Éåz é Äì Èø Éåb:

íé .ו Äì Èá Âç eì ÀôÈð é Äì íé Äî Äò Àp Ça, ó Çà ú Èì ÂçÇð ä Èø Àô ÈL é Èì Èò:

ÀêÅø .ז ÈáÂà ú Æà äÈå ÉäÀé ø ÆLÂà é Äð Èö ÈòÀé, ó Çà úÉåìéÅì é Äðeø ÀqÄé é ÈúÉåé Àì Äë:

é .ח Äúé Äe ÄL äÈå ÉäÀé é Äc ÀâÆð Àì ãé Äî Èú, é Äk é Äðé Äîé Äî ì Ça èÉån Æà:

ï .ט Åë Èì ç Çî ÈN é Äa Äì ìÆâÈiÇå é Äã Éåá Àk, ó Çà é Äø ÈN Àa ï Ék ÀLÄé ç ÇèÆá Èì:

é .י Äk à Éì áÉæÂò Çú é ÄL ÀôÇð ìÉåà ÀL Äì, à Éì ï Åz Äú Èê Àãé ÄñÂç úÉåà Àø Äì ú Çç ÈL:

é .יא Äð Åòé Äã Éåz ç Çø Éà íéÄi Çç, ò Çá ÉN úÉåç Èî ÀN ú Æà ÈêéÆð Èt, ú Éåî Äò Àð Èê Àðé Äîé Äa ç ÇöÆð:

לב

ãÄå .א Èã Àì ìé Äk ÀN Çî, éÅø ÀL Çà éeN Àð ò ÇLÆt, éeñ Àk ä Èà ÈèÂç:

éÅø .ב ÀL Çà í Èã Èà à Éì á ÉL ÀçÇé äÈå ÉäÀé Éåì å ÈòïÉ, ïé Åà Àå Éåçeø Àa äÈi Äî Àø:

é .ג Äk é Äz ÀLÇøÁç Æä eì Èa é Èî ÈöÂò, é ÄúÈâ Âà ÇL Àa ì Èk í Éåi Çä:

é .ד Äk í ÈîÉåé ä ÈìÀé ÇìÈå ã Ça Àë Äz é Çì Èò ÈêÆãÈé, Àê Çt ÀäÆð é Äc ÇL Àì éÅð Éá Àø Çç Àa õÄé Ç÷ ä Èì Æñ:

é .ה Äúà Èh Çç ÈêÂòé Äã Éåà å ÂòÇåé ÄðÉ à Éì é Äúé Äq Äë, é Äz Àø Çî Èà äÆã Éåà éÅìÂò é Çò ÈL Àô äÈå Éäé Çì, ä Èz Çà Àå Èúà ÈNÈð å ÂòïÉ é Äúà Èh Çç ä Èì Æñ:

ì .ו Çò úàÉæ ìÅl Çt ÀúÄé ì Èk ãé Äñ Èç ÈêéÆì Åà úÅò Àì à Éö Àî, ÷ Çø ó Æè ÅL Àì íÄé Çî íé Äa Çø åé Èì Åà à Éì eòé ÄbÇé:

ä .ז Èz Çà ø Æú Åñ é Äì, ø Çv Äî é ÄðÅø Àv Äz, éÅp Èø èÅl Çô é Äð Åá Àá Éåñ Àz ä Èì Æñ:

Èê .ח Àìé Äk ÀN Çà Èê Àø Éåà Àå ÀêÆøÆã Àa eæ ÀêÅì Åú, ä ÈöÂòé Äà ÈêéÆì Èò é Äðé Åò:

ì .ט Çà eé Àä Äz ñeñ Àk ãÆøÆô Àk ïé Åà ïé Äá Èä, â Æú Æî Àa ï ÆñÆøÈå Éåé ÀãÆò íÉåì Àá Äì ì Ça á Éø À÷ ÈêéÆì Åà:

íé .י ÄaÇø íé ÄáÉåà Àë Çî ò ÈLÈø Èì, Çç ÅèÉåa ÇäÀå äÈå Éäé Ça ã Æñ Æç epÆá ÀáÉåñÀé:

eç יא Àî ÄN äÈå Éäé Çá eìé Äâ Àå íé Ä÷é Äc Çö, eðé Äð Àø Çä Àå ì Èk éÅø ÀLÄé áÅì:

מא

ÇçÅvÇð .א Àî Çì, ø ÉåîÀæ Äî ã Äå Èã Àì:

éÅø .ב ÀL Çà ìé Äk ÀN Çî ì Æà ì Èc, í Éåé Àa ä Èò Èø eä Åè Àl ÇîÀé äÈå ÉäÀé:

äÈå .ג ÉäÀé eäÅø Àî ÀLÄé eäÅi Ççé Äå, ø ÇMËà Àå õÆø Èà Èa, ì Çà Àå eäÅð Àz Äz LÆôÆð Àa åé ÈáÀé Éà:

äÈå .ד ÉäÀé ep Æã Èò ÀñÄé ì Çò NÆøÆò éÈå Àc, ì Èk Éåá Èk ÀL Äî Èz Àë Çô Èä Éåé Àì Èç Àá:

é .ה Äð Âà é Äz Àø Çî Èà äÈå ÉäÀé é ÄðÅp Èç, ä Èà Èô Àø é ÄL ÀôÇð é Äk é Äúà Èè Èç Àê Èì:

                                                             .(עיין בלקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ג) כאן צריך להפסיק מעט

é .ו ÇáÀé Éåà eø ÀîàÉé ò Çø é Äì, é Çú Èî úeîÈé ã Çá Èà Àå Éåî ÀL:

í .ז Äà Àå à Èa úÉåà Àø Äì à Àå ÈL ø Åa ÇãÀé, Éåa Äì õ Èa À÷Äé ïÆå Èà Éåì, àÅöÅé õeç Çì ø Åa ÇãÀé:

ã .ח ÇçÇé é Çì Èò eLÂç Çì ÀúÄé ì Èk é Èà Àð ÉN, é Çì Èò eá ÀL ÀçÇé ä Èò Èø é Äì:

ø .ט Çá Àc ì ÇòÇi Äì Àa ÷eöÈé Éåa, ø ÆLÂàÇå á Çë ÈL à Éì óé Äñ Éåé íe÷ Èì:

íÇb Lé .י Äà é Äî Éåì ÀL ø ÆLÂà é Äz Àç Çè Èa Éåá, ìÅë Éåà é Äî Àç Çì ìé Äc Àâ Ää é Çì Èò áÅ÷ Èò:

ä .יא Èz Çà Àå äÈå ÉäÀé é ÄðÅp Èç é Äð Åîé Ä÷ ÂäÇå, ä Èî Àl ÇLÂàÇå í Æä Èì:

úàÉæ .יב Àa é Äz Àò ÇãÈé é Äk Èz Àö Çô Èç é Äa, é Äk à Éì Çòé ÄøÈé é ÄáÀé Éà é Èì Èò:

é .יג Äð ÂàÇå é ÄnËú Àa Èz Àë Çî Èz é Äa, é Äð Åáé Äv ÇzÇå ÈêéÆð Èô Àì í Èì Éåò Àì:

Àêeø .יד Èa äÈå ÉäÀé é Åä ÉìÁà ìÅàÈø ÀNÄé íÈìÉåò ÈäÅî ãÇòÀå íÈìÉåò Èä ï Åî Èà ï Åî ÈàÀå:

מב

ÇçÅvÇð .א Àî Çì, ìé Äk ÀN Çî éÅð Àá Äì ç Çø É÷:

ìÈi .ב Çà Àk â ÉøÂò Çz ì Çò éÅ÷é ÄôÂà íÄé Èî, ïÅk é ÄL ÀôÇð â ÉøÂò Çú ÈêéÆìÅà íé Ää ÉìÁà:

ä .ג Èà Àî Èö é ÄL ÀôÇð íé Ää ÉìàÅì ì Åà Àì é Èç, é Çú Èî àÉåá Èà ä Æà Èø Åà Àå éÅð Àt íé Ää ÉìÁà:

ä .ד ÈúÀé Èä é Äl é Äú Èò Àî Äã í ÆçÆì í Èî Éåé ä ÈìÀé ÈìÈå, ø ÉîÁà Æa é Çì Åà ì Èk äÅi Çà Èêé Æä ÉìÁà:

äÆl .ה Åà ä Èø Àk Àæ Æà ä Èë Àt ÀL Æà Àå é Çì Èò é ÄL ÀôÇð, é Äk ø ÉáÁò Æà Àê Èq Ça, íÅc Çc Æà ã Çò úé Åa íé Ää ÉìÁà, ì Éå÷ Àa äÈp Äø ä Èã Éåú Àå ï Éåî Èä âÅâ Éåç:

ä .ו Çî é Äç Âç Éåz ÀL Äz é ÄL ÀôÇð é ÄîÁä ÆzÇå é Èì Èò, é Äì Äç Éåä íé Ää ÉìàÅì é Äk ã Éåò ep Æã Éåà úÉåòeLÀé åéÈð Èt:

é .ז Çä ÉìÁà é Çì Èò é ÄL ÀôÇð ç Èç Éåz ÀL Äú, ì Çò ï Åk Èê Àø ÈkÀæ Æà õÆø Æà Åî ï Åc ÀøÇé, íé Äð Éåî Àø Æç Àå ø Çä Åî ø Èò Àö Äî:

íÉåä .ח Àz ì Æà í Éåä Àz àÅø Éå÷ ì Éå÷ Àì ÈêéÆø Éåp Äö, ì Èk ÈêéÆø Èa ÀL Äî ÈêéÆlÇâ Àå é Çì Èò eø Èá Èò:

í .ט ÈîÉåé äÆe ÇöÀé äÈå ÉäÀé Éåc Àñ Çç äÈìÀé Çl Çáe ä Éøé ÄL é Än Äò äÈl Äô Àz ì Åà Àì éÈi Çç

äÈø .י Àî Éåà ì Åà Àì é Äò Àì Çñ ä Èî Èì é Äð Èz Àç Çë ÀL, ä Èn Èì ø Åã É÷ ÀêÅì Åà õ Çç Çì Àa áÅé Éåà:

ç .יא ÇöÆø Àa é Çú Éåî Àö Çò Àa é Äðeô Àø Åç é Èø Àø Éåö, í Èø Àî Èà Àa é Çì Åà ì Èk í Éåi Çä äÅi Çà Èêé Æä ÉìÁà:

ä .יב Çî é Äç ÂçÉåz ÀL Äz é ÄL ÀôÇð ä Çîe é ÄîÁä Æz é Èì Èò, é Äìé Äç Éåä íé Ää ÉìàÅì, é Äk ã Éåò ep Æã Éåà ú ÉòeLÀé éÇð Èt é Èä ÉìàÅå:

נט

ÈL Çç .א Éì ÀL Äa ,í Èz Àë Äî ã Äå Èã Àì ú Åç ÀL Çz ì Çà ÇçÅvÇð Àî Çììeà : Éåúé Äî Âä Çì úÄé Ça Çä ú Æà eø Àî ÀLÄiÇå

é .ב Çî Àî Éå÷ Àú Än Äî ,é Èä ÉìÁà é ÇáÀé Éà Åî é ÄðÅìé Äv Çä:é Äð Åá Àb ÇN Àz

é .ג Äð Åòé ÄLÉåä íé Äî Èã é ÅL Àð Çà Åîe ,ïÆå Èà éÅìÂò Ét Äî é ÄðÅìé Äv Çä:

ÀL .ד Äô à Éì ,íé Äf Çò é Çì Èò eøeâÈé ,é ÄL ÀôÇð Àì eá Àø Èà äÅp Ää é Äkà Éì Àå é Äò :äÈå ÉäÀé é Äúà Èh Çç

å .ה Èò é Äì Àa :ä Åà Àøe é ÄúàÈø À÷ Äì ä Èøeò ,eðÈð ÉåkÄé Àå ïeöËøÀé ïÉ

ì, .ו Åà Èø ÀNÄé é Åä ÉìÁà ú Éåà Èá Àö íé Ää ÉìÁà äÈå ÉäÀé ä Èz Çà Àå ä Èöé Ä÷ Èä ä Èì Æñ ïÆå Èà é Åã Àâ Éa ì Èk ï Éç Èz ì Çà ,íÄé Éåb Çä ì Èk ã É÷ Àô Äì:

øé: .ז Äò eá Àá Éåñé Äå áÆì Èk Çë eîÁäÆé ,áÆø Æò Èì eáeLÈé

ÄN .ח Àa úÉåá Èø Âç ,í Æäé Äô Àa ïeòé ÄaÇé äÅp Ää ÉL é Äî é Äk ,í Æäé ÅúÉåú Àô Çò Åî:

íÄé: .ט Éåb ì Èë Àì â Çò Àì Äz , Éåî Èì ÷ Çç ÀN Äz äÈå ÉäÀé ä Èz Çà Àå

é: .י ÄaÇb ÀN Äî íé Ää ÉìÁà é Äk ,ä Èø Éî ÀL Æà ÈêéÆì Åà ÉåfËò

é: .יא Èø Àø ÉL Àá é Äð Åà ÀøÇé íé Ää ÉìÁà ,é Äð Åî Àc Ç÷Àé é Äc Àñ Çç é Åä ÉìÁà

ÉåîÅòé .יב Äð Âä ,é Än Çò eç Àk ÀLÄé ïÆt íÅâ Àø Çä Çz ì Çà Èê Àìé Åç Àá , ÉåîÅãé Äø ÉåäÀå :éÈð Éã Âà eðÅp Äâ Èî

, .יג Éåîé Åú Èô ÀN ø Çá Àc Éåîé Ät úà Çh Çç Èì Èà Åîe íÈð Éåà Àâ Äá eã Àë ÈlÄé Àåä :eøÅt ÇñÀé L Çç Çk Äîe

, .יד ÉåîÅðé Åà Àå äÅl Çk ä Èî Åç Àá äÅl Çk ì ÅL Éî íé Ää ÉìÁà é Äk eò ÀãÅé Àå :ä Èì Æñ õÆø Èà Èä é Åñ Àô Çà Àì á É÷ÂòÇé Àa

øé: .טו Äò eá Àá Éåñé Äå áÆì Èk Çë eîÁäÆé ,áÆø Æò Èì eá ËLÈé Àå

eðé: .טז ÄìÈiÇå eò Àa ÀNÄé à Éì í Äà ,ì ÉëÁàÆì ïeòé Äð Àé ä Èn Åä

Èä é .יז Äk , Èê Æc Àñ Çç øÆ÷ Éa Çì ïÅp Çø ÂàÇå , ÈêÆfËò øé ÄL Èà é Äð ÂàÇå Èb ÀN Äî ÈúéÄéá :é Äì ø Çö í Éåé Àa ñ Éåð Èîe é Äì

ÉìÁà é .יח ÄaÇb ÀN Äî íé Ää ÉìÁà é Äk ,ä Èø ÅnÇæ Âà ÈêéÆì Åà é ÄfËò:é Äc Àñ Çç é Åä

עז

ø: .א ÉåîÀæ Äî ó Èñ Èà Àì ,ïeúeãÀé ì Çò ÇçÅvÇð Àî Çì

Âà .ב ÇäÀå íé Ää ÉìÁà ì Æà é Äì Éå÷ ,ä È÷ Èò Àö Æà Àå íé Ää ÉìÁà ì Æà é Äì Éå÷:é Èì Åà ïé Äæ

é .ג Äú Èø Èö í Éåé Àa,é Äz ÀL Èø Èc éÈð Éã Âà eô Èú à Éì Àå ä Èø Àb Äð ä ÈìÀé Çì é ÄãÈé ,â :é ÄL ÀôÇð í ÅçÈp Ää äÈð Âà Åî

ó .ד Åh Çò Àú Äú Àå ä Èçé ÄN Èà ,äÈé ÈîÁä ÆàÀå íé Ää ÉìÁà äÈø Àk Àæ Æà :ä Èì Æñ é Äçeø

ø: .ה Åa Çã Âà à Éì Àå é Äz Àî Çò Àô Äð ,éÈðé Åò úÉåøËî ÀL ÈzÀæ Çç Èà

íÆãÆw, .ו Äî íé ÄîÈé é Äz Àá ÇM Äç:íé Äî Èì Éåò úÉåð ÀL

Çå ä .ז Èçé ÄN Èà é Äá Èá Àì í Äò ,ä ÈìÀé Èl Ça é ÄúÈðé Äâ Àð ä Èø Àk Àæ Æà Äçeø NÅt ÇçÀé:é

ã: .ח Éåò úÉåö Àø Äì óé ÄñÉé à Éì Àå ,éÈð Éã Âà çÇð Àæ Äé íé Äî Èì Éåò Àì Çä

ø: .ט ÉãÈå ø Éã Àì ø Æî Éà ø ÇîÈb , Éåc Àñ Çç ç ÇöÆð Èì ñÅô Èà Æä

Çà .י Àa õ Çô È÷ í Äà ,ì Åà úÉåp Çç ç Çë ÈLÂä:ä Èì Æñ åé Èî Âç Çø ó

ï: .יא Éåé Àì Æò ïé ÄîÀé ú Éåð ÀL ,àé Ää é Äú Éål Çç ø Çî ÉàÈå

Èê .יב Æà Àì Ät íÆãÆw Äî äÈø Àk Àæ Æà é Äk ,dÈé éÅì Àì Çò Çî ø Éåk Àæ Æà:

ä: .יג Èçé ÄN Èà Èêé Æú Éåìé ÄìÂò Çáe , ÈêÆìÃò Èt ì Èë Àá é Äúé Äâ Èä Àå

ì .יד ÉåãÈb ì Åà é Äî , ÈêÆk Àø Çc LÆã Éw Ça íé Ää ÉìÁà:íé Ää ÉìàÅk

Ëò íé .טו Än Çò Èá Èz Àò Çã Éåä ,àÆìÆô ä ÅN Éò ì Åà Èä ä Èz Çà: ÈêÆf

äÈì .טז Æñ ó ÅñÉåé Àå á É÷ÂòÇé éÅð Àa , Èê Æn Çò Çò Éåø Àæ Äa Èz Àì ÇàÈb:

eæ .יז Àb ÀøÄé ó Çà ,eìé ÄçÈé íÄé Çn ÈêeàÈø ,íé Ää ÉìÁà íÄé Çn ÈêeàÈø :úÉåî Éä Àú

eð .יח ÀúÈð ìÉå÷ ,úÉåá Èò íÄé Çî eî ÀøÉæ Çä ÀúÄé ÈêéÆö ÈöÂç ó Çà ,íé Ä÷ Èç ÀL:eëÈl

Åá .יט Åz íé Ä÷ Èø Àá eøé Äà Åä ,ìÇb ÀìÇb Ça Èê Àî Çò Çø ìÉå÷ Èà Èä L Çò Àø ÄzÇå äÈæ Àâ Èø ,ìõÆø

Èêé .כ ÆúÉåá Àw Äò Àå ,íé Äa Çø íÄé Çî Àa Èê Àìé Äá ÀLe , ÈêÆk Àø Çc íÈi Ça :eò Èã Éð à Éì

ä .כא ÆL Éî ãÇé Àa , Èê Æn Çò ïà Év Çë Èúé ÄçÈð:ï Éø Âä Çà Àå

צ

Èz .א Çà ï Éåò Èî éÈð Éã Âà ,íé Ää ÉìÁà Èä Lé Äà ä ÆL Éî Àì ä Èl Äô Àz ÈúéÄé Èä ä :ø ÉãÈå ø Éã Àa eð Èl

ò .ב Åîe ,ì Åá Åú Àå õÆø Æà ìÅì Éåç ÀzÇå eã ÈlËé íé Äø Èä íÆø Æè Àaã Çò í Èì Éå :ì Åà ä Èz Çà í Èì Éåò

éÅð .ג Àá eáeL ø Æîà ÉzÇå ,à Èk Çc ã Çò LÉåðÁà á ÅL Èz:í Èã Èà

ø, .ד ÉáÂòÇé é Äk ì Éåî Àú Æà íÉåé Àk , ÈêéÆðé Åò Àa íé Äð ÈL óÆì Æà é Äk ä Èøeî ÀL ÇàÀå :ä ÈìÀé Èl Çá

ó: .ה Éì ÂçÇé øé Äö ÈçÆk øÆ÷ Éa Ça ,eé ÀäÄé äÈð ÅL í Èz Àî Çø Àæ

LÅáÈé: .ו Àå ìÅì ÉåîÀé áÆø Æò Èì ,ó Èì Èç Àå õé ÄöÈé ø Æ÷ Éa Ça

, .ז ÈêÆt Çà Àá eðé Äì Èë é Äk:eð Àì Èä Àá Äð Èê Àú Èî Âç Çáe

å .ח Âò ä Èz ÇL : ÈêéÆð Èt ø Éåà Àî Äì eð ÅîËìÂò , ÈêÆc ÀâÆð Àì eðé Åú ÉðÉ

Éåî .ט Àë eðéÅð ÈL eðé Äl Äk , Èê Æú Èø Àá Æò Àá eð Èt eðé ÅîÈé ì Èë é Äk:äÆâ Æä

ÀL ú .י Éøeá Àâ Äa í Äà Àå ,äÈð ÈL íé Äò Àá ÄL í Æä Èá eðé Åú Éåð ÀL é ÅîÀéíé Äð Éåî ,äÈð ÈL:ä ÈôËòÈpÇå Lé Äç æÈâ é Äk ïÆå ÈàÈå ì Èî Èò í Èa Àä Èø Àå

: .יא Èê Æú Èø Àá Æò Èê Àú Èà ÀøÄé Àëe , ÈêÆt Çà æ Éò ÇòÅã Éåé é Äî

ä: .יב Èî Àë Èç á Çá Àì à ÄáÈð Àå ,ò Çã Éåä ï Åk eðé ÅîÈé ú Éåð Àî Äì

: .יג Èêé Æã ÈáÂò ì Çò í ÅçÈp Ää Àå ,é Èú Èî ã Çò äÈå ÉäÀé ä ÈáeL

Èê .יד Æc Àñ Çç øÆ÷ Éa Çá eð Åò Àa ÇN ÅîÈé ì Èë Àa ä Èç Àî ÀN Äð Àå äÈð Àp Çø Àðe ,:eðé

ä: .טו Èò Èø eðé Äà Èø úÉåð ÀL ,eð Èúé Äp Äò ú Éåîé Äk eð Åç Àn ÇN

ÆäéÅð .טז Àa ì Çò Èê Àø Èã ÂäÇå , ÈêÆìÃò Èô Èêé Æã ÈáÂò ì Æà ä Æà ÈøÅé:í

eðé .יז ÅãÈé ä ÅNÂò Çîe ,eðéÅì Èò eðé Åä ÉìÁà éÈð Éã Âà í Çò Éð é Ääé ÄåäÈð Àð Éåk eðéÅì Èò :eäÅð Àð Éåk eðé ÅãÈé ä ÅNÂò Çîe

קה

eã .א Éåä äÈå Éäé Çì eà Àø Ä÷ Éåî ÀL Äá, eòé Äã Éåä íé Än Çò Èá åé Èú Éåìé ÄìÂò:

eøé .ב ÄL Éåì, eø ÀnÇæ Éåì, eçé ÄN ì Èë Àa åé Èú Éåà Àì Àô Äð:

eì .ג Àì Çä Àú Ää í ÅL Àa ÉåL Àã È÷, ç Çî ÀNÄé áÅì é ÅL À÷ Çá Àî äÈå ÉäÀé:

eL .ד Àø Äc äÈå ÉäÀé ÉåfËò Àå, eL Àw Ça åéÈð Èô ãé Äî Èz:

eø .ה Àë Äæ åé Èú Éåà Àì Àô Äð ø ÆLÂà ä ÈN Èò, åé Èú Àô Éî é Åè Àt ÀL Äîe åé Äô:

òÇøÆæ í .ו Èä Èø Àá Çà Éåc Àá Çò, éÅð Àa á É÷ÂòÇé åé Èøé Äç Àa:

àeä äÈå .ז ÉäÀé eðé Åä ÉìÁà, ì Èë Àa õÆø Èà Èä åé Èè Èt ÀL Äî:

ø .ח ÇëÈæ í Èì Éåò Àì Éåúé Äø Àa, ø Èá Èc äÈe Äö óÆì Æà Àì ø Éåc:

ø .ט ÆLÂà úÇø Èk ú Æà í ÈäÈø Àá Çà, Éåú Èòeá ÀLe ÷ Èç ÀNÄé Àì:

ÈäÆãé .י ÄîÂòÇiÇå á É÷ÂòÇé Àì ÷ Éç Àì, ì Åà Èø ÀNÄé Àì úé Äø Àa í Èì Éåò:

ø .יא ÉîàÅì, Èê Àì ï Åz Æà ú Æà õÆø Æà ï ÇòÈð Àk, ì Æá Æç íÆë Àú Çì ÂçÇð:

í .יב ÈúÉåé Àä Äa é Åú Àî ø Èt Àñ Äî, è Çò Àî Äk íé ÄøÈâ Àå d Èa:

eë .יג Àl Çä ÀúÄiÇå é Éåb Äî ì Æà é Éåb, ä Èë Èì Àî Çn Äî ì Æà í Çò ø Åç Çà:

à .יד Éì Ççé Äp Ää í Èã Èà í È÷ ÀL Èò Àì, ç Çë ÉåiÇå í ÆäéÅìÂò íé Äë Èì Àî:

ì .טו Çà eò Àb Äz é Èçé ÄL Àî Äá, é Çàé Äá Àð Äì Àå ì Çà eòÅø Èz:

àÈø .טז À÷ÄiÇå á Èò Èø ì Çò õÆø Èà Èä, ì Èk ä Åh Çî í ÆçÆì ø Èá ÈL:

çÇì .יז ÈL í ÆäéÅð Àô Äì Lé Äà, ã ÆáÆò Àì ø Çk Àî Äð ó ÅñÉåé:

ep .יח Äò ì ÆáÆk Çá Éåì Àâ Çø, ìÆæ Àø Ça ä Èà Èa ÉåL ÀôÇð:

ã .יט Çò úÅò à Éa Éåø Èá Àã, ú Çø Àî Äà äÈå ÉäÀé eä Àú Èô Èø Àö:

çÇì .כ ÈL ÀêÆì Æî eäÅøé ÄzÇéÇå, ì ÅL Éî íé Än Çò eä Åç Àz ÇôÀéÇå:

Éåî .כא ÈN ï Éåã Èà Éåúé Åá Àì, ì ÅL Éîe ì Èë Àa ÉåðÈé Àð Ä÷:

ø .כב Éñ ÀàÆì åé Èø ÈN ÉåL ÀôÇð Àa, åéÈð Å÷ Àæe íÅk ÇçÀé:

à .כג ÉáÈiÇå ì Åà Èø ÀNÄé íÄé Èø Àö Äî, á É÷ÂòÇé Àå øÈb õÆø Æà Àa í Èç:

øÆôÆiÇå ú .כד Æà Éån Çò ã Éà Àî, eä Åî ÄöÂòÇiÇå åé Èø Èv Äî:

Àê .כה Çô Èä í Èa Äì à Éð ÀN Äì Éån Çò, ìÅkÇð Àú Ää Àì åé Èã ÈáÂò Ça:

çÇì .כו ÈL ä ÆL Éî Éåc Àá Çò, ï Éø Âä Çà ø ÆLÂà ø Çç Èa Éåa:

eî .כז ÈN í Èá éÅø Àá Äc åé Èú Éåú Éà, íé Äú Àô Éîe õÆø Æà Àa í Èç:

çÇì .כח ÈL Àê ÆL Éç Àê ÄL ÀçÇiÇå, à Éì Àå eø Èî ú Æà Éåø Èá Àc:

Àê .כט Çô Èä ú Æà í Æäé Åîé Åî í Èã Àì, ú ÆîÈiÇå ú Æà í ÈúÈâ Àc:

õÇø .ל ÈL í Èö Àø Çà íé Äò Àc Àø Çô Àö, éÅø Àã Çç Àa í Æäé Åë Àì Çî:

ø .לא Çî Èà à ÉáÈiÇå á Éø Èò, íé Äp Äk ì Èë Àa í Èìeá Àb:

ï .לב ÇúÈð í Æäé Åî ÀL Äb ã Èø Èa, L Åà úÉåá ÈäÆì í Èö Àø Çà Àa:

ÀêÇiÇå íÈð .לג ÀôÇb í ÈúÈð Åà Àúe, ø Åa ÇLÀéÇå õ Åò í Èìeá Àb:

ø .לד Çî Èà, à ÉáÈiÇå ä Æa Àø Çà, ÷ÆìÆé Àå ïé Åà Àå ø Èt Àñ Äî:

ì .לה ÇëàÉiÇå ì Èk á ÆNÅò í Èö Àø Çà Àa, ì ÇëàÉiÇå é Äø Àt í Èú Èî Àã Çà:

ÀêÇiÇå ì .לו Èk ø Éåë Àa í Èö Àø Çà Àa, úé ÄLàÅø ì Èë Àì íÈð Éåà:

í .לז Åàé Äö ÉåiÇå ó ÆñÆë Àa á ÈäÈæ Àå, ïé Åà Àå åé Èè Èá ÀL Äa ì ÅLÉåk:

ç .לח Çî ÈN íÄé Çø Àö Äî í ÈúàÅö Àa, é Äk ì ÇôÈð í Èc Àç Çt í ÆäéÅìÂò:

NÇø .לט Èt ïÈð Èò Àê Èñ Èî Àì, L Åà Àå øé Äà Èä Àì ä ÈìÀé Èì:

ì .מ Çà ÈL àÅáÈiÇå å Èì ÀN, í ÆçÆì Àå íÄé Çî ÈL íÅòé Äa ÀNÇé:

ç .מא Çú Èt øeö eáeæÈiÇå íÄé Èî, eë Àì Èä úÉåi Äv Ça ø ÈäÈð:

é .מב Äk ø ÇëÈæ ú Æà ø Çá Àc ÉåL Àã È÷, ú Æà í ÈäÈø Àá Çà Éåc Àá Çò:

à .מג Äö ÉåiÇå Éån Çò ï ÉåN ÈN Àá, äÈp Äø Àa ú Æà åé Èøé Äç Àa:

ï .מד ÅzÄiÇå í Æä Èì úÉåö Àø Çà íÄé Éåb, ì ÇîÂòÇå íé ÄnËà Àì eLÈøéÄé:

øeáÂò .מה Ça eø Àî ÀLÄé åé ÈwËç, åé Èú Éø Éåú Àå eø Éö Àð Äé, dÈéeì Àì Çä:

קלז

ì .א Çò úÉåø ÂäÇð ì Æá Èa í ÈL eð Àá ÇLÈé íÇb eðé Äë Èa, eðÅø ÀëÈæ Àa ú Æà ï Éåi Äö:

ì .ב Çò íé Äá ÈøÂò d Èë Éåú Àa, eðé Äì Èz eðé Åú Éåø Ép Äk:

é .ג Äk í ÈL eðeì Åà ÀL eðé ÅáÉåL éÅø Àá Äc øé ÄL eðéÅì ÈìÉåúÀå ä Èç Àî ÄN, eøé ÄL eð Èì øé ÄM Äî ï Éåi Äö:

Àêé .ד Åà øé ÄLÈð ú Æà øé ÄL äÈå ÉäÀé, ì Çò ú Çî Àã Çà ø ÈëÅð:

í .ה Äà Àê Åç Èk ÀL Æà íÄ Èì ÈLeøÀé, ç Çk ÀL Äz é Äðé ÄîÀé:

÷ .ו Ça Àã Äz é Äð ÉåL Àì é Äk Äç Àì í Äà à Éì é ÄëÅø Àk Àæ Æà, í Äà à Éì äÆìÂò Çà ú Æà íÄ Çì ÈLeøÀé ì Çò Là Éø é Äú Èç Àî ÄN:

ø .ז Éë Àæ äÈå ÉäÀé éÅð Àá Äì í ÉåãÁà ú Åà íÉåé íÄ Èì ÈLeøÀé, íé Äø Àî Éà Èä eø Èò eø Èò ã Çò ã ÉåñÀé Çä d Èa:

ú .ח Ça ì Æá Èa ä Èãeã ÀM Çä, éÅø ÀL Çà íÆl ÇLÀé ÆL Àê Èì ú Æà ÀêÅìeî Àb Àz Àì ÇîÈb ÆL eð Èì:

éÅø .ט ÀL Çà æ ÅçàÉi ÆL õÅt Äð Àå ú Æà ÀêÄé Çì Èì Éò ì Æà ò Çì Èq Çä:

Ëò Çò: Éåf

:

:

Èòeøú:ä

úeá ÀL Éån Çò, í äÈå ÉäÀé Åî, , í Åè Àl ÇôÀé

Çòé Ä÷ Àø Äa eäeì Àì Çä

: Éåì ÀãËb á Éø Àk

øÉåp Äë Àå ì ÆáÅð Àa eä

áÈâËò Àå íé Äp Äî Àa eä

Àú éÅì Àö Àì Äö Àa eäeì

:dÈée

סוקים ר :אלו פ

, áeL Àa äÈå ÉäÀé ÀLú ÇòeL Àú íé Ä÷é Äc Çö

äÈå Éä Àé í Åè Àl ÇôÀéÇå,í, é Äk eñ Èç Éåá:

קנ

, ÉåL Àã È÷ Àa ì Åà eì

eäeì Àì Çä ,åé Èú Éøe

eì Àì Çä ,ø Èô ÉåL ò÷

äeì Àì Çä ,ì Éåç Èîe ó

ì Àì Çä ,ò Çî ÈL éÅì Àöì

eì Àì Çä ,dÈé ìÅl Çä Àz

ריאה חר יאמר הק

ú ÇòeL ì Åà Èø ÀNÄé,ç ÇîN ì Åà Èø ÀNÄé :úe

ú ä Èø Èö :íÅø Àæ ÀòÇiÇåíé Äò ÈL Àø í Åòé ÄL Éåé Àå

ì .א Àì Çä ,dÈéeì Àì Çä

eäeì .ב Àì Çäeá Àâ Äá

÷Ç .ג Åú Àa eäeì Àì Çä

ó .ד Éú Àa eäeì Àì Çä

Àì .ה Äö Àá eäeì Àì Çä

ä .ו Èî ÈL Àp Çä ì ÉkÀz

אח

é Äî ï ÅzÄé ï Éåi Äv Äî ÀéìÅâÈé á É÷ÂòÇé ÀNÄé

íÈfeò Èî ú Åò ÀaÀø Åî

ת: רב יכו הא

Çà ,úÉåa Äq Àz Àð Çî úé ä Èá ÈLÂç

ì Èk ì Çò í Çî ,L Éz Àç Çz ÆL ø

ã Çò ,úÉåîÈìÉå Àâ Äð ø ÆLÂà äÈì

é Çì Èò , Èê ÀøÉåàé Äô Àk Èê Àð Éåö Àø

á ÉLÂçÇì é Äìá ìea Àì Äáe ä Èá úÉåç Çö úÉåkÇæ

. Èêúè Çä é Äa Äì .úe úÉåìËö Àn Äî

äÈå ÉäÀé ú ÇòeL éÅð Àt ì Çò é Äú

Ça eø , Àê ÆL Éç Èì é Äú Èàé Äá Àk í

Éåì Èëé Åäa ÉålËk ,

מות ור כ היא מעט ה ם ו

q Çä ì Èk ú Ça ÄñÀå úéÅì Àc , ÀêÈp Äî àÈlÅòì

Èl Ää ÀúÇîÉåø Àîe ,äLÅw ÇáÂà Èê ÀúÉåà L

, Éåò Èä ì Èk ÀêÆøÆcé Äô Àk ,ã ÅîÉåò é Äð ÂàLøé Äà Èz äÆf Çä áéú,ú ÆîÁàÆa ÈêéÆð Èô Àì

Àá Äì ,íé Äàeø Àa Çä õ, Èá ÈLÂç Çî íeLÀå

Çæ úÉåá ÈLÂç Çî Àa ÷ ÈøÉåú Àáe Èê ÀúÈâ ÈO ÇäÀú

úÆîÁàÆa Èê Àc Àá Èò Àì äÈø Åä Àî ì Ç÷ , L Àz

éÉåéÁä é ÅîÀé ì Èk íÀá Èò ÆL íé ÄîÈi Çä éøÉåò Èä ï Äî é Äú Èàé ÄöÀé Àa øÅw Çá Àìe äÈå ÉäÀé í

ã:

תבים כ חת ה ת אמ אנו ב

úÉål Äò Èä úÇl Äò ,íÀì úéÅìÀå ,àÈì Ék ïî

Èê Àìe ,ì ÈìäÈi ÄîËãÈê ÀúÉåà . L Éø Àã Æà

Èê Àz Äà Åî ä ÈLeá Àk,é Äl ÆL Éå÷ Èn ÇaÆL í

ÉåîÄú Àðe ÀêÆøÆc Çáe ,úÀì ä ÈîÅì ÀL ä ÈáeL

ø Çç Àá Äî ï Éåö Àø õeç úÆá ÆLÂç Çî í

÷Çø , ÈêÆð Éåö Åa Çc Äì÷Çä Àa ú ÆîÁàÆa Èê Àú ÈãÉåøÉåä Èè áÅì é Äì ï ÅúLé Äç ìÉåãÈb øÉåà

øÉåà øÉåà Àa éÄi Çç ÇäÇøeò Àð LÅc Çç Àì ääÆé Àä ÄúÀå ,ä ÈMËã Àwä

úÉåæ Âç Çì äÆkí Çò Éð ÀaãÆòÈå äÈì Æñ ç ÇöÆð ï Åî

ה מצא ל פ ת זאת ה

ÈìÉåò ì ÆL Éåð Éåa ÄøÄî àÈlÅò Àì àÈlÅò ÀìÈì Àk Àê Èá à Èñé Äô ÀzäÈl Ää Àúe ä ÈëÈø ÀaÀk ÀêÆøÆc äÈøé ÄúÂçúeì ÀL Àì Çz ÀL Ää Çä

Èê Àì ÇòÅãÉé îËìÂò ÇzL Àú Äa é ÄðÅøéÄæ Âç Çä Àì

é Äô Àk ,ú ÆîÁàÆaeL é Äz Àá ÇLÂç Çî Àaö Àø ãÆâÆð àeä ÆLÉåáÂò Ça úÉåLÉåã À÷e

ì Æà Èêé ÆúÉå ÀãÅòÅúÀå ,à Àì é Äð Åàé ÄöÉåz íÈé

Àk ,ïÄé Çò óÆø ÆäàÅìäÆkÀæ ÆàÀå .ä Èî ÈãÂà ÈäÇä ì Æà íÈøéÄæ Âç Çä Àì

kÀæ ÆàÀå .à Àè Åç à Éì ÀaÅî Èà ,ãÉåá Èk ø Åî Éà

,eðé Åú Éåá Âà í Éåì ÈL Àì eð Åë ,

ÈM Àìå ä .í Éåì áÅé Éåà ì Èk

L à Éåá Èì úÉå Åç Àì Éåð Àð Àú Äú ï

Àå ,eð ò Çî ÀL Äúä Èz Çà , Àêeø Èa

äðçî ,íàø ø 

,'ä íòî éøæ àì äðä ,êø

,íîåé ,êðéîé ,êùôð úà øî

ïî

äìñ á÷òé éäìà åðì êá çèåá íãà

åðàø÷ íåéá åððò ] '3 íéîòô[

é ÅäåìÁàå eðéäåì,í Éåì ÈL ÀìÅë Àî Àñ Äú Àå

ä Èç Àî ÄO Àì Àå íéÄi Ççìó Çk Äî eðÅìé Äv Çú Àå

L Àb Çø Àú Än Çä úÉåiËð ÈòøúÀå .eðé ÅãÈé ä ÅNÂòðé Åà Éåø ì Èk éÅðé ÅòáÇà ïeð Âç Çú Àå ä Èl Äô Àz

øùàë á÷òé øîàéå ,íéäíéðçî àåää íå÷î.

ò .éøæò àáé ïéàî ,íøîù íåðé ìà ,êéìâ

ìò êìö 'ä .êøî -ãéìëî êøîù -îùé ,òø

ãòå äúòî , -íìåò.

îåàî ïîç

ì áâùî ,åðîò úåàáö à éøùà ,úåàáö 'äòé êìîä ,äòéùåä 'ää éúéå÷ êúòåùéì

ìÁà 'ä ÈêéÆð ÈôlÀì eð Åãé Äò Àö Çú Àå í ÉåìÀì eð Åö Àô Æç æ Éåç Àî.(íåìùì åðúé

ÀøËt éÅðé Äî ì Èk Äîe Èë Èø Àa ç ÇìÇî Àa ä

Àáe ÈêéÆðé Åò Àa íé ÄîÀz Çò ÅîÉåL ì Åà é Äk

ä Èl Äô Àz ò. éëàìî åá åòâôéå ,äìà

îä íù àø÷éå .äæ íéäìíéøää ìà éðéò àùâø èåîì ïúé ìà ,õø

ìàøùé øîå, îù 'äùé 'ä ,äìéìá çøéå ,êàåáå êúàö øîù

çð îçð ç

'ä

l Äî ï Éåö Èø é Ääéì ÈL Àì eð Åëé Äì Éåz ÆLÀî ì Æà eð Åç Àð Çú Àåéáì åðøéæçúå)

ÀêÆø Æc Ça áÅø Éåà ÀåÇì ÀL Äú Àå ,í Èì Éåò ÈìÄî Âç Çø Àìe ã Æñ Æç ÀìeeðéÅðeð Âç Çz ì Éå÷.

Çò ÅîÉåL 'ä ä Èz Çà,åëøãì êìä á÷òéåà

ùà .úåìòîì øéùøàå íéîù äùòåù ,ïùéé àìå íåðé

ëé àì ùîùä,äëùé 'ä

çð ð