שני מודלים של נשים ביהדות ד"ר אדולפו רויטמן, העתיקה: אסתר ויהודית

מוזיאון ישראל

מלכת אסתרדורה אורופוס, סוריה, מאה ג' לסה"נ

)פרט(

1598-99, קרבג'יו, יהודית והולופרנס

' א חלק : גיבורה אכן אסתר מלכת

וחסידה?

קשיים במגילת אסתר:

. היעדר שם ה' 1

. היעדרות התפישה של "שכר ועונש"2

. היעדר של ארץ-ישראל3

. תפישת עולם גלותית4

. היעדר של נושאים ומוסדות מקראיים )חוקים, 5דיני כשרות, ברית, בחירה, תפילה, מקדש,

ירושלים, קורבנות(

. אווירה של חול6

IV:מגילת אסתר ומעמדה הקאנוני .

למימרא אסתר אינה מטמאה את הידים * אמר רב יהודה אמר שמואל דסבר שמואל אסתר לאו ברוח הקודש נאמרה והאמר שמואל אסתר ברוח הקודש נאמרה נאמרה לקרות ולא נאמרה ליכתוב מיתיבי רבי מאיר אומר קהלת אינו מטמא את הידים ומחלוקת בשיר השירים ר' יוסי אומר שיר השירים מטמא את הידים ומחלוקת בקהלת ר' שמעון אומר קהלת מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה אבל רות ושיר השירים ואסתר

מטמאין את הידים הוא דאמר כר' יהושע תניא ר' שמעון בן מנסיא אומר קהלת אינו מטמא את הידים מפני שחכמתו של שלמה היא אמרו לו וכי זו בלבד אמר והלא כבר נאמר )מלכים א ד( וידבר שלשת אלפים

משל ואומר )משלי ל( אל תוסף על דבריו מאי ואומר וכי תימא מימר טובא אמר דאי בעי איכתיב ודאי בעי לא איכתיב תא שמע אל תוסף על

דבריו תניא ר' אליעזר אומר אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר )אסתר ו( ויאמר המן בלבו ר' עקיבא אומר אסתר ברוח הקודש

נאמרה שנאמר )אסתר ב( ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה ר"מ אומר אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר )אסתר ב( ויודע הדבר למרדכי רבי יוסי בן דורמסקית אומר אסתר ברוח הקודש נאמרה

שנאמר )אסתר ט( ובבזה לא שלחו את ידם )תלמוד בבלי, מגילה ז ע"א(

* לוי בר שמואל ורב הונא בר חייא הוו קא מתקני מטפחות ספרי דבי כי מטו מגילת אסתר אמרי הא ]מגילת אסתר[ לא בעי רב יהודה

אמר להו כי האי גוונא נמי מיחזי כי אפקירותא )תלמוד בבלי, מטפחתסנהדרין ק ע"א(

אסתר חסידה?

. בעיית הזהות: אסתר-הדסה נקראת בכפל שמות, 1כשהראשון הוא שם נכרי במקורו )"אסתר", שהוא בעל רקע

( והיא 7אלילי(; היא חסרת הורים )"אין לה אב ואם" ב, (;10מסתירה את זהותה )שם,

; וזאת, עוד בטרם 17, 14. נבעלה למלך נוכרי )ב, 2התרגשה הצרה על עמה(;

. לפי הנראה, גם נגאלה במאכלים לא טהורים וב"יין נסך" 3(;12)שם,

. אינה פונה, ולו פעם אחת, אל אלוהים, ואינה מתפללת;4

. פעולתה היחידה העשויה לשאת אופי דתי, היא הכרזתה 5על "צום", אבל משמעותו הדתית עמומה, ואף בעייתית;

. אין זכר על שמירת שבת ומועדים בכלל;6

. אסתר אינה חרדה למקדש ולא לירושלים, ואף אינה 7מזכירה אותם.

אסתר גיבורה?

69ס6ף, א8ש67ר א5מ4ר ז  5ר5ש47ת ה4כ ;א:ת פ9 9; ו 59ל-א8ש67ר ק5ר5הו כ4י, א:ת כ <9 69ד-לו= מ5ר;ד 49ג 4י ו9ד<ים(--ל;א4ב9;ד5ם.  9;הו 49י ; ביהודיים )ב :י ה4מ69ל6ך ;ז 9<נ ן ל<ש7;קו=ל ַע4ל-ג 6ן חה5מ5 4ת;ש67ג ;א6ת-פ9 ו

:ר, ת9 5ת4ן לו=--ל;ה4ר;או=ת א6ת-א6ס; יד5ם, נ 9ש57ן ל;ה4ש7;מ< 4ן ב9;ש7ו <ת9 59ת א8ש67ר-נ 9;ת5ב-ה4ד כ5יו-- 9;פ5נ ל 9ל;ב4ק9:ש7 מ< 69ן-לו= ו ; ל;ה<ת;ח4נ 9ו=ת ַע5ל6יה5, ל5בו=א א6ל-ה4מ69ל6ך 9ל;צ4ו 9<יד ל5ה9; ו 9ל;ה4ג ו

כ5י.  טַע4ל-ַע4מ59ה9.  <9 ר;ד 9<ב;ר:י מ5 :ר, א:ת ד ת9 9:ד ל;א6ס; 49ג 4י ;; ו 59בו=א, ה8ת5ך 4י 4ת9=אמ6ר י ו וכ5י.  <9 ר;ד 9 א6ל-מ5 9:הו ;צ4ו 4ת9 ;, ו :ר ל4ה8ת5ך ת9 ; יאא6ס; ינו=ת ה4מ69ל6ך ד< ;ַע4ם-מ; ; ו ל6ך י ה4מ69 59ל-ַע4ב;ד: כ

ית <ימ< ;נ ; א6ל-ה6ח5צ:ר ה4פ9 5בו=א-א6ל-ה4מ69ל6ך ;א<ש597ה א8ש67ר י 59ל-א<יש7 ו י=ד;ַע<ים, א8ש67ר כ ; ל6ך ית, ל;ב4ד מ:א8ש67ר יו=ש7<יט-לו= ה4מ69 59תו= ל;ה5מ< א8ש67ר ל=א-ִיק59ר:א א4ח4ת ד

6ה, ש7;לו=ש7<ים ;--ז <ק;ר:את<י ל5בו=א א6ל-ה4מ69ל6ך <י, ל=א נ 4א8נ 5ה; ו ;ח5י 59ה5ב, ו א6ת-ש47ר;ב<יט ה4ז:ר.  יביו=ם.  ת9 9<ב;ר:י א6ס; כ5י, א:ת ד <9 ר;ד 9 ל;מ5 9<ידו 49ג 4י כ4י, ל;ה5ש7<יב יג ו <9 ר;ד 9=אמ6ר מ5 4י ו

9ד<ים.  9;הו 59ל-ה4י כ ; מ< ;, ל;ה<מ59ל:ט ב9:ית-ה4מ69ל6ך 4פ;ש7:ך י ב;נ ;ד4מ9< :ר:  א4ל-ת9 ת9 9<י ידא6ל-א6ס; כ9ד<ים מ<מ59קו=ם 9;הו 4ַע8מו=ד ל4י 59ל5ה י ;ה4צ 4ח ו 9=את--ר6ו 4ח8ר<יש7<י, ב59ַע:ת ה4ז א<ם-ה4ח8ר:ש7 ת9

; 49ַע4ת9 59ז=את, ה<ג י יו=ד:ַע4--א<ם-ל;ַע:ת כ 9מ< 9; ו ; ת9=אב:דו 9ב:ית-א5ב<יך ; ו ;א4ת9 א4ח:ר, ו9ת.  כ5י.  טו ל4מ49ל;כו <9 ר;ד :ר, ל;ה5ש7<יב א6ל-מ5 ת9 4ת9=אמ6ר א6ס; 9;נו=ס טז ו ; כ ל:ך

9 <ש7;ת9ו ;א4ל-ת9 9 ו ;א4ל-ת9=אכ;לו 9 ַע5ל4י ו 9מו ;צו 9ש57ן, ו 9<מ;צ;א<ים ב9;ש7ו 9ד<ים ה4נ 9;הו 59ל-ה4י א6ת-כ ,; 9ב;כ:ן א5בו=א א6ל-ה4מ69ל6ך 9:ן; ו 9ם כ 4ַע8ר=ת4י, א5צו ;נ <י ו נ 49ם-א8 5יו=ם--ג ;ל5ה ו ים ל4י 5מ< ש7;ל=ש67ת י

<י.  <י, א5ב5ד;ת9 ;כ4א8ש67ר א5ב4ד;ת9 59ת, ו 9;כ=ל יזא8ש67ר ל=א-כ4ד 49ַע4שA, כ 4י כ5י; ו <9 ר;ד 49ַע8ב=ר, מ5 4י ו:ר. )אסתר ד'( ת9 9;ת5ה ַע5ל5יו א6ס; א8ש67ר-צ<ו

קולופון

בשנה הרביעית למלכות תלמי וקליאופטרה הביא דוסתאוס אשר התיחש ככהן ולוי ותלמי בנו את-אגרת הפורים הזאת והם הגידו

עליה כי היא ]אמת[ וכי תרגם אותה ליסימכוס בן-תלמי מן-היושבים בירושלים:

אסתר למגילת :תוספות

מרדכי. חלום אאחשוורוש. מלך של השמד פקודת ב

מרדכי. תפילת גאסתר. תפילת ד

המלך. לפני אסתר ראיון האחשוורוש. המלך של חנינה פקודת ו

מרדכי. חלום פתרון ז

)אחרי ד, יז("תפילת אסתר"

גם אסתר המלכה נסה לעזרת אלוהים כי אימת מוות אחזתה: ותסר את-בגדי הכבוד אשר לה ותלבש בגדי אבל ומספד ותחת התמרוקים

כסתה ראשה עפר ואפר ותענה את-נפשה מאד ותכס במקלעות שערותיה ]הפרועות[ כל-מקום שם עדי-חמד: ותתפלל אל ה' אלוהי ישראל ותאמר: אדני אתה לבדך מלכנו הושיעני-נא כי-נשארתי לבדי

באין מושיע מבלעדיך: כי ]הנה[ נגעה אלי הרעה: מיום היוולדי שמעתי משבטי במשפחת בית-אבי כי אתה ה' בחרת את-ישראל מכל-העמים ואת-אבותינו מכל אשר היו לפניהם לנחלת עולמים ותעש להם כאשר דברת: ועתה חטאנו לפניך ותתננו ביד-אויבנו על-עבדנו את-אלוהיהם: צדיק אתה ה': ועתה לא די להם במרירות עבדותנו כי גם-תקעו כפם

בכף אליליהם: להפר מצוות פיך ולהשמיד את-נחלתך ולסגור פי-משבחיך ולחלל כבוד ביתך ומזבחך: ולתת פתחון-פה לגוים להאדיר את-צדקות הבליהם ולהעריץ מלך בשר ]ודם[ לנצח: אל תתן ה' שבט מלכותך לאשר לא-המה ואל ישחקו לאידנו כי אם-תן עצתם בראשם

ושים את-האיש אשר התגרה בנו למשל: זכור ה' והיוודע ]לנו[ בעת צרתנו ואמץ לבי מלך האלוהים ואדוני האדונים: תן בפי מענה לשון לפני הארי והפוך לבו לשנוא את-לוחמנו לאבדנו ולאבדן מתי-סודו: ואותנו הצילה בידך ואותי הושע-נא כי נשארתי לבדי ואין לי מושיע

מבלעדיך ה': אתה יודע כל ותדע כי שנאתי כבוד מרעים ואתעב משכב ערל וכל נכר: אתה תדע צרתי כי ]תעב[ אתעב את-אות הגאון אשר על

ראשי ביום הראותי אתעבנו בבגד עדים ולא אשאנו בימי מנוחתי: אף לא אכלה אמתך משולחן המן ואת-משתה המלך לא כבדתי ויין נסכו ולא שתיתי: אף לא שמחה אמתך למן-היום אשר העבירוני הלום ועד עתה כי אם בך ה' אלהי אברהם: ה' האדיר על-הכל שמע קול אבדי

תקווה והצילני מכף שוקדי אוון והושיעה-לי מפחדי:

תיקונים לדמותה של אסתר:. לשם אסתר הוענקה משמעות יהודית-דתית, הוסבר, שלהסתרת 1

שמה במגילה היו מטרות נעלות הכרוכות בהצלת עמה: "ולמה נקראת שמה "אסתר"? על שם שהיתה מסתרת דבריה" )מגילה יג, ע"א(

. נישואיה למלך אחשורוש היו בעל כרוחה ובגדר "אונס", ואף הוא 2בהשראת שמים, כדי להציל את ישראל )בסיוע מרדכי(: "והיא הייתה

מתוקנת לו )לאחשורוש( מלפני הקב"ה, כדי שיעשה נסים לישראל על ידיה" )אגדת אסתר(

. אסתר במודע לא נגאלה במאכלי נוכרים ולא שתתה יין נסך; אלא 3אכלה רק מזון טהור, שאותו סיפקו לה נערותיה: "ולא טעמה כלום אלא משלה, ולא משולחנו של מלך, כשם שלא טעמו חנניה מישאל

ועזריה מפת בג המלך נבוכדנצר" )מדרש פנים אחרות נוסח ב', פ"ב(

. אסתר התפללה אל ה', ואף חיברה תפילות רבות ומגוונות: "גם 4אסתר ]כמו מרדכי[ התחננה אל אלוהים כמנהג אבותיה . . . והתפללה אל אלוהים שלושה ימים שירחם עליה" )יוספוס, קדמוניות היהודים י"א(

. אסתר שמרה שבת ומועדים: "כי היו אסתר ונערותיה שובתות 5ומקדשות את השבת" )תרגום למגילת אסתר(

. היוזמה להצלת העם, וכן הכוח, האומץ והאחריות שנדרשו לכך, היו 6כולם של אסתר: ""ואף על פי שאני מתה עליהם, הם עמי, וכדיי

שאיהרג עליהם בעולם הזה ויהי לי חלק בעלם הבא" )מדרש פנים אחרות, נוסח ב'(

חלק ב'ספר יהודית: העלילה

Codex Vaticanus, 4th century

Syriac translation, Codex Ambrosianus, Milan (6th-7th century)

בשנת שתים-עשרה לנבוכדנאצר אשר מלך על אשור בנינווה העיר בימי ארפכשד אשר מלך על מדי

באחמתא: הוא אשר בנה על אחמתא סביב חומת אבני מחצב

שלוש אמות רוחב ושש אמות אורך ויעש את קומת החומה שבעים אמה

ורחבה חמישים אמה: )...( ויהי בימים ההם ויעש המלך נבוכדנאצר מלחמה

עם המלך ארפכשד במישור הגדול בחבל רגא: )...( ויבזו כל יושבי הארץ את דבר נבוכדנאצר מלך אשור ולא

באו לעזרתו במלחמה כי לא יראו ממנו ויהי בעיניהם כאחד האנשים וישיבו מלאכיו ריקם בבושת פנים

מפניהם: )...( וילכוד את ארפכשד בהרי רגא וידקור אותו בחציו וישמד אותו עד היום הזה: וישובו הוא וכל

המונו מקץ מאה ועשרים שנה:

)פרק א'(

Feodor Chaliapin, 1873-1938As Holofernes in Serov’s “Judith”

ובשנת שמונה עשרה בחודש הראשון בשנים ועשרים לחודש היה הדבר

בבית נבוכדנאצר מלך אשור להינקם מכל הארץ כאשר אמר: ויקרא לכל עבדיו ולכל שריו וישם אתם את סוד

עצתו ויכל את כל רשעת הארץ מפיהו: )...( ויהי כאשר נגמרה העצה

ויקרא נבוכדנאצר מלך אשור את הולופרניס שר צבאו אשר היה משנה

למלך ויאמר אליו: כה אמר המלך הגדול אדון כל הארץ ראה אתה תצא

מלפני ותקח אתך אנשים גיבורי כוח עד מאה ועשרים אלף וחיל סוסים עם

פרשים שנים עשר אלף: ויצאת לקראת כל הארץ למערב אשר לא

שמעו לדבר פי )...(

ויצא הוא וכל חילו לפנות דרך לפני המלך נבוכדנאצר ולכסות את כל פני הארץ למערב ברכבם ובפרשם ואנשי

חילם . . .

)פרק ב'(

Holofernes Burns a City, ca. 1430Koninklijke Bibliotheek, The Hague

יכרות את פוט ואת לוד ויבז את כל בני רסים ובני ישמעאל אשר לפני המדבר מנגב לחליון: )...(

ויבא לפני יזרעאל קרוב לדותין אשר לעומת המשור הגדול אשר ליהודה: ויחנו בין גבי ובין בית-שאן ויהי

שם חודש ימים עד האסף אליו כל צרכי חילו:

)פרק ג'(

Israelites Cover the Altar, c. 1430Koninklijke Bibliotheek, The Hague

וישמעו בני ישראל היושבים ביהודה את כל אשר עשה הולופרניס שר צבא נבוכדנאצר מלך אשור לגוים ואשר שלל את מקדשיהם והחרים

אותם: וייראו מפניו מאוד ויצר להם על בית ה' אלוהיהם: )...(

ויכתוב יהויקים הכהן הגדול אשר היה בימים ההם בירושלים אל יושבי בתוליה ובית חומותיים אשר מנגד ליזרעאל לפני העמק אשר קרוב

לדותין: לאמר להם אשר יתפשו את מעלי ההר כי בהם היה הדרך לבוא אל יהודה ובנקל ייעצרו את העוברים כי צר המבוא ואין מקום רק לשני

אנשים לבד: ויעשו בני ישראל כאשר צווה אותם יהויקים הכהן הגדול וזקני עם ישראל היושבים בירושלים: )...(

ויפלו כל איש ישראל ואישה וילד היושבים בירושלים לפני המקדש וישמו עפר על ראשם ויפרשו שקיהם לפני ה'. . . )פרק ד'(

Achior before Holofernesca. 1430, Koninklijke Bibliotheek, The Hague

ויוגד להולופרניס שר צבא אשור כי בני ישראל התעתדו למלחמה ויסגרו את מבואות ההר ויבצרו כל ראש הר גבוה וישימו מכשולים

במישור: ויחר אפו מאוד ויקרא לכל שרי מואב ופקידי עמון וכל פחוות חבל הים: ויאמר להם הגידו-נא לי בני כנען מי העם הזה היושב בהר ומה הערים אשר הוא יושב בהן ומה מספר צבאו ובמה כוחם ותקפם

גדול ומי הוא המלך העומד עליהם ההולך לפני צבאם: ומדוע הפנו עורף לבלתי בא לקראתי בכל יושבי מערב: ויאמר אליו אחיאור ראש כל בני עמון ישמע נא אדוני דבר מפי עבדו ואגידה לך אמת על העם

הזה היושב בין ההרים קרוב אליך ולא יצא דבר שקר מפי עבדך: )פרק ה'(

Speculum Humanae Salvationis, Koninklijke Bibliotheek National Library of the Netherlands

ואתה אחיאור שכיר עמון אשר דברת הדברים האלה ביום רשעך: לא

תראה עוד פני מן היום הזה עד אשר אנקם מזרע היוצאים ממצרים: ואז

תדקור מתניך חרב חילי וברזל עבדי בהר וישימו אותך באחת הערים

אשר במעלות: )...( ויאמר הולופרניס לעבדיו אשר שם באהלו

לתפוש את אחיאור ולשאת אותו אל בתוליה ולהסגירו ביד בני ישראל:

ויקחוהו עבדיו ויוליכו אותו אל מחוץ למחנה אל הבקעה ויסעו מתוך

הבקעה אל ההר ויבואו אל המעיינות אשר מתחת לבתוליה:

)פרק ו'(

Speculum Humanae Salvationis, Koninklijke Bibliotheek National Library of the Netherlands

ויהי כאשר ראו אותם אנשי העיר על ראש ההר וישאו את כלי מלחמתם ויצאו מן

העיר אל ראש ההר וכל איש קולע בקלע עצרו אותם

לעלות וידו אבן בם: וירדו אל שפולי ההר ויאסרו את

אחיאור ויעזבוהו מושלך מתחתית ההר וישובו אל

אדוניהם וירדו בני ישראל מן העיר ויעמדו עליו ויפתחו אותו ויביאוהו אל בתוליה ויעמידו אותו לפני ראשי

העיר: )פרק ו'(

The Arsenal Bible Acre, 13th century

ויהי ממחרת ויאמר הולופרניס לכל חילו ולכל העם אשר באו לעזרתו

לעבור אל בתוליה ולתפוש את המעלות ההר ולהתגרות בבני

ישראל: )...( ויסע מחנה בני עמון ואתם חמשת אלפים מבני אשור

ויחנו בעמק ויתפשו המים והמעיינות אשר לבני ישראל:

)פרק ז'(

Water must be rationed in Bethulia as the seige of the city goes on for days. (scene from the movie “Judith of Bethulia” [1914])

ותכל נפש הטף ויתעלפו הנשים והבחורים מן הצמא ויפלו ברחובות

העיר ובפתחי השערים ולא היה להם עוד כוח: ויתקבצו כל העם על עוזיה

וראשי העיר הנערים והנשים והטף ויצעקו קול גדול ויאמרו לפני

הזקנים:

)פרק ז'(

ותשמע בימים ההם יהודית בת-מררי בן-עוץ בן-יוסף . . . בן-צורישדי

בן-ישראל. ושם אישה מנשה ממשפחתה ומבית אביה וימת בימי קציר

שעורים . . . ותהי יהודית בביתה מתאלמנת שלש שנים וארבעה חדשים. ותעש לה אוהל על גג ביתה ותשם שק

על מתניה ותלבש בגדי אלמנותה. ותצום כל ימי אלמנותה לבד מכל ערב שבת

ושבת וערב ראש חודש וראש חודש ומועדים וימים טובים לבית ישראל. ותהי יפת תואר וטובת מראה מאוד ויעזוב לה מנשה אישה זהב וכסף ועבדים ושפחות

ומקנה ושדות ותשב עמהם. ולא היה המוציא עליה דבר רע כי יראה את ה'

מאוד. )פרק ח'(

Chartres Cathedral, circa 1220, France

The Arsenal Bible Acre, 13th century

ותשמע את דברי העם הרעים על ראש העיר כי קצרה נפשם בחוסר מים ותשמע יהודית

את כל הדברים אשר דיבר אליהם עוזיה אשר נשבע להם למסור את העיר אחרי חמישה

ימים לבני אשור: ותשלח את מינקתה המושלת על כל אשר לה ותקרא לעוזיה

ולכברי ולכרמי זקני עירה: ויבואו אליה ותאמר להם שמעו-נא אלי ראשי יושבי בתוליה כי לא נכון הדבר אשר דברתם לפני העם ביום הזה )...( ותאמר להם יהודית שמעו אלי ואעשה דבר אשר יגיע שמעו לדורי דורות בני עמנו: אתם תעמדו על השערים הלילה הזה ואני

אצא עם מינקתי ובימים אשר אמרתם למסור את העיר לאויבינו יפקוד ה' את ישראל

על-ידי: ואתם אל תדרשו מה עם לבבי לעשות כי לא אגיד לכם עד אם כליתי את המעשה:

)פרק ח'(

The Arsenal Bible Acre, 13th century

ויהי כאשר תמה לצעוק אל אלוהי ישראל ותכל את כל הדברים האלה. ותקם מנפילתה ותקרא

לאמת ותרד אל הבית אשר ישבה בו בימי השבת ובמועדים. ותפשט את השק אשר לבשה ותסר

את בגדי אלמנותה ותרחץ את בשרה במים ותסך במור שמן ותסלסל שער ראשה ותשם עליו צניפה ותלבש את בגדי שמחתה אשר התעטפה

בהם בימי מנשה בעלה... )פרק י'(

Briggs Co.   American (active 1868-1930)

The Carolingian Bible (9th century)

והולופרניס שוכב במיטתו תחת אפיריון אשר היה נארג מארגמן וזהב וסמרגד ואבני יקר: ויגידו לו עליה ויצא אל

הפרוזדור ולפידי כסף לפניו: ויהי כאשר באה לפניו יהודית ולפני עבדיו ויתמהו כולם על יפיה ותפל על פניה ותשתחווה

לו ויקימו אותה עבדיו: )פרק י'(

Lucas Cranach, Judith Dining with Holofernes. 1531

ותבוא יהודית ותשכב ויצא לב הולופרניס אליה ונפשו נבהלה ויתאו מאוד לשכב עמה כי שמר את השעה

לפתותה מיום ראותו אותה: ויאמר לה הולופרניס שתי והיטיבי לבך עמנו: ותאמר יהודית הנני שותה כי גדלה

חיתי בי היום מכל ימי חיי: ותיקח את אשר הכינה אמתה ותאכל ותשת

לפניו: וישמח בה הולופרניס וישת יין לרוב אשר לא שתה כמהו ביום אחד

מיום היוולדו: )פרק י"ב(

ותישאר יהודית לבדה באוהל והולופרניס נופל על משכבו כי היה שטוף יין . . .

ותקרב יהודית אל המשכב ותאמר בלבה ה' אלוהי כל עוז הביטה כעת על מעשי ידי להרים קרן ירושלים . . . ותיגש אל

עמוד המטה אשר אצל ראש הולופרניס ותיקח חרבו מעליו. ותקרב אל המטה

ותקמץ מציצית ראשו ותאמר חזקני אלהי ישראל ביום הזה. ותך על צוואריו פעמים בכל כוחה ותסר את ראשו מעליו. )פרק

י"ג(

Donatello, Judith and Holofernes, 1456-57

Still from Judith of Bethulia, D.W. Griffith, 1914

Michelangelo, the Story of Judith, Vatican, The Sistine Chapel, 16th century

Botticelli, Judith Leaving the Tent of Holofernes1495-1500, Rijksmuseum, Amsterdam

Alessandro Botticelli. Judith's Return to Bethulia. c.1469-1470. Tempera on panel. Galleria degli Uffizi, Florence, Italy

The Carolingian Bible (9th century)

The Arsenal Bible Acre, 13th century

ותיקח הראש מתוך האמתחת ותראהו להם

ותאמר ראו ראש הולופרניס שר צבא אשור

וראו את האפריון אשר שכב בו בשכרותו ויך ה' אותו ביד נקבה: )פרק

י"ג(

Judith is Praised by Ozias, ca. 1430, Koninklijke Bibliotheek, The Hague

Herrad of Landsberg, Hortus Deliciarum (“The Garden of Delights”), Germany, 12th century

ויאמר לה עוזיה ברוכה את בתי לאל עליון מכל הנשים אשר על

הארץ וברוך ה' אלוהים בורא שמים וארץ אשר נחה אותך בדרך

להכות ראש שר אויבינו: )פרק י"ג(

ותאמר להם יהודית שמעוני אחי קחו את הראש הזה ותלוהו על מגדל

החומה: )פרק י"ד(

Botticelli, The Discovery of the Murder of Holofernes, c. 1472 Galleria degli Uffizi, Florence

ויבא בגוי וידפוק על יריעת האוהל כי אמר הנה הוא

שוכב עם יהודית: ולא היה עונה ויפתח ויבא אל חדר

המטות וימצא אותו על הקרקע מושלך מת וראשו הוסר מעליו: ויצעק בקול

גדול ויבך ויאנח ויקרע מאת וישמעו האנשים אשר באהלים בגדיו )פרק י"ד(

ויתמהו על המעשה: ותפל עליהם יראה ופחד ולא עמד איש בפני רעהו ויברחו וינוסו כאיש אחד בכל דרך העמק

וההר: והחונים בהר סביב לבתוליה הפנו וינוסו ויצאו בני ישראל כל איש גבור חיל מהם

לרדוף אחריהם: )פרק ט"ו(

ויבואו עד ירושלים וישתחוו לה' ויטהר העם ויקריבו עולותיהם ונדבותיהם ומתנותיהם: ותקדש יהודית את כל

שלל הולופירניס אשר נתן לה העם ואת האפיריון אשר לקחה לה מחדרו

וישמח העם הרימה תרומה לה':בירושלים לפני הקודש שלושה חדשים ותשב אתם יהודית: ומקץ הימים ההם

נסעו כל אחד לנחלתו ותלך יהודית לבתוליה ותשב באחוזתה וילך שמה בכל הארץ בדורותיה: ויבקשו אותה רבים לאשה ולא ידע איש אותה כל

ימי חייה מיום מות משנה בעלה ויאסף אל עמיו: והיא הולכת וגדולה ותזקן

בבית אישה מאה וחמש שנים ותשלח את מינקתה לחפשי ותמת בבתוליה

ויקברו אותה בקבר מנשה אישה: ויתאבלו עליה בית ישראל שבעת ימים ותחלק את אשר לה לפני מותה לכל

קרובי מנשה בעלה ולקרובי משפחתה: ולא היה עוד מרגיז את בני ישראל בימי יהודית ואחרי מותה ימים

רבים. )פרק ט"ז(

חלק ג'יהודית בספרות ובאמנות היהודית

Hebrew ms, France, c. 1280

ויהי בימי אליפורני מלך יוון מלך גדול וחזק והוא כבש מדינות רבות ומלכים חזקים והחריב

טירותם והיכליהם שרף באש. בשנת עשר שנים למלכותו שם

פניו לעלות ולכבוש ירושלים עיר הקדש וקיבץ ק"ך אלפי שולפי

חרב וצ"ב אלף בעלי חצים ויאמר המלך אליהם הנה עם

בני ישראל אשר בירושלים משונים בדתיהם ואת דתי המלך

אינם עושים ]...[ ויהי כשמוע את הדברים האלה יהודית

האלמנה בת בארי והיא היתה יראת ה' מאוד ותעש לה יהודית

בעליות ביתה חדר מיוחד מעשה יהודית, להתפלל בה ... )

בית המדרש, א' ילינק, מתוך: ירושלים תשכ"ז, חדר ב', עמ'

14-12.)

תנו רבנן: בימי מלכות יון הרשעה גזרו על ישראל שכל מי שיש לו בריח בתוך ביתו יחקוק עליו שאין לשונאי ישראל חלק ונחלה באלוהי ישראל, מיד הלכו

ישראל ועקרו בריחים שבבתיהם. ועוד גזרו: שכל מי שיש לו שור יכתוב על קרנו שאין לשונאי ישראל חלק

באלוהי ישראל, הלכו ישראל ומכרו שוריהם. ועוד גזרו עליהם: שיהיו בועלין נשיהן נדות הלכו ישראל ופרשו מנשיהן.

ועוד גזרו שכל מי שנושא אשה תבעל להגמון תחלה ואח"כ תחזור לבעלה.

ונהגו בדבר הזה שלוש שנים ושמונה חדשים עד שנשאת בתו של יוחנן כ"ג, כיון שרצו להוליכה אצל אותו ההגמון פרעה ראשה וקרעה בגדיה ועמדה ערומה בפני העם, מיד נתמלא יהודה ואחיו חימה עליה ואמרו

הוציאוה לשריפה ואל יתגלה דבר זה למלכות מפני סכנת נפשות, שהעיזה פניה להיות ערומה בפני כל העם הזה.

אז אמרה לו: היאך אתבזה לפני אחי ורעי ולא אתבזה בעיני ערל וטמא שאתם רוצים למעול בי ולהוליך אותי לשכב אצלו.

, אוצר המדרשיםי. ד. אייזנשטיין , )מדרש לחנוכה( 192ע'

כיון ששמע יהודה וחבריו כך נועצו יחדיו להרוג ההגמון, מיד הלבישו הנערה בלבוש מלכות ועשו חופה של הדס מבית חשמונאי

עד ביתו של הגמון ובאין כל בעלי נבל וכינור ובעלי זמר והיו מזמרים ומרקדים עד שבאו לבית ההגמון.

כיון ששמע ההגמון כך אמר לשריו ועבדיו ראו אותם שהם מגדולי ישראל מזרע אהרן הכהן כמה הם שמחים לעשות רצוני ראויים הם לכבוד גדול, וציווה להוציא חוץ שריו ועבדיו ונכנס יהודה וחבריו עם

אחותו אצל ההגמון וחתכו ראשו ובזזו כל אשר לו. והרגו שריו ועבדיו ודרסו היונים עד גמירא חוץ מעיקר המלכות. וישראל שהיו בעיר היו

ברתת וברעד בשביל אותם בחורי ישראל. יצאה בת קול ואמרה נצחו טליא דאזלו למעבד קרבא באנטוכיא וחזרו אותו בחורים וסגרו

השערים ועשו תשובה ועסקו בתורה ובגמילות חסדים.

כיון ששמע מלך יונים שהרגו ישראל הגמון שלו קבץ כל עמו ובא לפני ירושלם והביא אותה במצור, ונפחדו מאד היהודים, והייתה שם אשה

אלמנה יהודית שמה ולקחה שפחתה והלכה אצל שערי ירושלם ואמרה הניחו אותי לצאת שמא יעשה המקום נס על ידי, ופתחו לה ויצאה,

והלכה לפני המלך,

ויאמר לה: מה תבקשי? ואמרה אדוני! בת גדולים מישראל אנכי ואחי נביאים ושמעתי שהיו

מתנבאים שמחר תיפול ירושלם בידך, כיון ששמע כך שמח שמחה גדולה. והיה לו אחד מחכמיו שהיה רואה

וחוזה בכוכבים והיה אומר רואה אני שישראל חוזרים בתשובה ואי אתה יכול להם, חזור למקומך, ונתמלא המלך חמה עליו וציווה לחטפו,

ואסרו ידיו ורגליו לתלות אותו על העץ אצל ירושלם ויאמר המלך מחר כשתיפול ירושלם בידינו נהרוג אותו.

והיה המלך מאמין לאותה יהודית ויאהב אותה ויאמר לה רצונך שתינשאי לי?

ואמרה לו: אדוני המלך! איני ראויה אפילו לאחד מעבדיך, ואמנם כיון שלבך נוטה לזה תעביר כרוז בכל המחנה שכל מי שיראה שתי נשים

הולכות אצל המעיין אל יפגעו בהן לפי שצריכה אני לילך לשם לרחוץ עצמי ולטבול.

מיד העבירו הכרוז ועשתה כך, ועשה המלך משתה גדול ושתו ונשכרו, ואח"כ הלכו כל אחד ואחד לאוהליו והמלך ישב בחיקה וישן, והלכה

אותה יהודית ונטלה סייף שלו וחתכה ראשו ופשטה סדין עליו, והלכה עם ראשו של מלך אצל שערי ירושלם ואמרה: פתחו לי השערים שכבר

עשה הקב"ה נס על ידי, אמרו לה: לא דייך שזנית וקלקלת אלא שבאת בעלילה עמנו, מיד

הראה להם ראשו של מלך, כיון שראוהו פתחו השערים ויצאו והרימו קול שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד.

כיון ששמעו יונים כך אמרו למחרת באים עלינו, והלכו למלך ומצאוהו בלא ראש ונפל עליהם אימה ופחד וברחו כלם, וירדפו ישראל אחריהם והרגו מהם כמה וכמה. כן יעשה הקב"ה נקמה בשונאינו מהרה ויחיש

לנו ישועה ככתוב ובא לציון גואל.

Grace After Meal by Aharon Herlinger, Vienna, 1739 (The Israel Museum Collection)

Blessings Book, Vienna 1736 (The Jewish Theological Seminary Collection)

Judah Maccabee and Judith & Holofernes, The Rothschild Miscellany, Northern Italy, c. 1470-1480

Hanukkah Lamp, Bronze, Italy, 16th century

JudithJudah

Maccabee

German Hanukkah Lamp, 1769

The Prague Haggadah, 1526

' ד חלק? במהופך: אסתר יהודית

ספר יהודית: קווי-היפוך למגילת אסתר

. שם ה' מופיע בהבלטה יתירה לאורך הספר. "כל הספר הוא דגם 1של ישועת ה', שישראל רשאים לצפות לה תמיד, בכל הנסיבות" )י'

ליכט(: "לכן נחכה לישועתו ונקרא אליו לעזרה והוא ישמע קולנו אם (17נרצה" )ח,

. העיקרון התיאולוגי של שכר ועונש בא לידי ביטוי נרחב ומודגש 2בספר. "וכך עוד אשר לא חטאו לאלוהיהם, והיה הטוב עמם. . . אך

כאשר סרו מן הדרך אשר צוה להם, ויאבדו במלחמות לרב מאוד )ה, 17-18)

קווי היפוך לדמות אסתר

. יהודית מופיעה בגלוי ובהבלטה בשמה זה, ה"יהודי", ועוד מוזכרת 1 18בהרחבה )שאין דומה לה במקרא( כל שושלת היוחסין שלה )כ-

דורות(: "ותשמע בימים ההם יהודית בת-מררי בן-עוץ בן-יוסף (1בן-עוזיאל בן-בחלקיה . . . .בן-צורישדי בן-ישראל" )ח,

. יהודית היא אלמנה, עשירה ובלתי תלויה בגברים: "ותהי יפת תואר 2וטובת מראה מאד ויעזב לה מנשה אישה זהב וכסף ועבדים ושפחות

(7ומקנה ושדות ותשב עמהם" )ח,

(. היא מרבה להתפלל 8. יהודית מתוארת כ"יראת אלוהים מאד" )ח, 3(. תפילות 17אל ה' )"לילה ויומם אעבוד את אלוהי השמים", יב,

קצרות וארוכות.

. יהודית נשמרה מכל מגע גופני עם הולופרנס: "וחי ה' אשר שמרני 6בדרך אשר הלכתי בה כי פתה אותו מראה פני לרעתו ולא עשה נבלה

(. ואפילו, היא סירבה להינשא ל"רבים 16עמי לטמאה ולחרפה" )יב, ]מבני עמה היהודים[ אשר חשקו בה, ואיש לא ידעה כל ימי חייה מן

(22היום אשר מת מנשה בעלה ויאסף אל עמיו" )טז,

. יהודית, כמו יתר היהודים בסיפור, חרדה לירושלים ולמקדש. היא 7היתה רגילה לכוון את תפילתה דווקא לשעה של הקטרת הקטורת בבית המקדש: "ובעת ההיא הקריבו בירושלים בבית האלהים את

(1קטורת הערב ההוא" )ט,

. יהודית בעצמה ולא בעידודו של איש זולתה, היא שיזמה מהלך נועז 8להצלת עמה: "ותאמר להם יהודית שמעו אלי ואעשה דבר אשר יגיע

(. באומץ לב נדיר ותוך סיכון עצמי 32שמעו לדורי דורות בני עמנו" )ח, בולט, נכנסה אל אהלו של הולופרנס, להורגו שם במו ידיה: "ותקרב

אל המטה ותקמץ מציצית ראשו ותאמר חזקני אלהי ישראל ביום הזה. (8-7ותך על צווארו פעמים בכל כוחה ותסר את ראשו מעליו" )יג,

מסקנה: ספר יהודית כסיפור-בבואה "מתקן" של מגילת אסתר

. יהודית צמה רבות "כל ימי אלמנותה" )ולא רק בעיתות צרה 4לישראל(, אך צומות אלו חלו "חוץ מערכי שבתות וערבי ראשי (. 6חדשים וראשי חדשים ומועדים ו]ימי[ שמחה לבית ישראל" )ח,

יהודית שמרה שבת ומועדים.(, ונזהרה שלא להתגאל 5. יהודית לקחה עימה מאכל טהור )י, 5

במשתה הולופרנס: ותקח את אשר הכינה אמתה ותאכל ותשת (19לפניו" )יב,

אשה ודאי מדליקה דאמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס" )שבת כ"ג ע"א(. ד"ה

שעיקר הנס היה : פירש רשב"ם שאף הן היו באותו הנס . . . על ידן בפורים על ידי אסתר בחנוכה על ידי יהודית

)תוספות למגילה ד' ע"א(

מסקנה: ספר יהודית כסיפור-בבואה "מתקן" של מגילת אסתר