Transcript

נשים קטנות לואיזה מ. אלקוט

לחץ לצפייה

מאפייני הספרות הקלאסית:מאפייני הספרות הקלאסית:

רגישות מוסרית וחדירה לעומק נפש האדם-•הרחבת העולם התרבותי של הקורא.

עקביות בהתנהגות הדמויות-•דמויות מתפתחות או משתנות שמתוארות באופן עקיב ומשכנע.

הצגת אידיאות-•האידיאות מובנות מתוך הכתוב וגורמות לקורא לשאול ולהתמודד.

יצירה העומדת במבחן הזמן-•היצירה רלוונטית ומשפיעה בכל תקופת זמן.

מקור השראה ליצירות חדשות-•יצירה המביאה להתפתחות יצירות אמנותיות חדשות.

תובנות חדשות-•מעורר מחשבה אצל הקורא ומביא אותו למקומות שעוד לא היה בהם.

בית המשפחה כיום

בית המשפחה משנת 1858

לואיזה מ. אלקוט

מלחמת האזרחים בארה"ב

וידועה כאחת התקופות השחורות בימי 1861-1865 שנים, 4שנמשכה הימים– ימי מלחמת האזרחים האמריקנית,

אמריקה. בשביל להבין את התקופה חייבים להכיר שהימים הם ימי עבדות ועוני והמלחמה בעצם פרצה בגלל שתי

מחלוקות עיקריות:

אזורי ותחומי שליטה של כל מדינה מול השלטון הפדראלי הכללי.•

מדיניות הממשלה לעניין העבדות.•

מדינות 11, שהתנגד למשטר העבדות בעצם הביאו 1860שני הנושאים האלה יחד עם זכייתו של לינקולן בבחירות

הסופרת– לואיזה מיי דרומיות )שראו בעבדות הכרח קיומי( לפרוש מהאיחוד ובעצם לפריצת מלחמת האזרחים.

שימשה כאחות. אחרי תקופה אינטנסיבית של המלחמה חלתה 29 ובמלחמה, בהיותה בת 1832נולדה בשנת אלקוט

אלקוט ונחלשה פיזית ורוחנית. על כן חזרה הביתה לנוח ולעשות את מה שאהבה יותר מכל כבר מילדותה- לכתוב...

לואיזה מיי אלקוט גדלה בעיירה קונקורד, שליד בוסטון במדינת מסצ'וסטס ובזכות ההורים המיוחדים שהיו לה, התחנכה

בצורה קצת 'אחרת', כשהיא בוחרת מה ללמוד ואכן אחד הדברים שכבר אז בחרה להתמקד בו היה ספרות. את הספר

עוד בזמן מלחמת האזרחים, פרסמה את הראשון שלה- 'משלי פרחים' היא כתבה בעצם לבת השכנים כקובץ סיפורים.

סיפרה הראשון כסופרת– 'תמונות מבית החולים' שכלל מכתבים ששלחה למשפחתה בזמן המלחמה. ההצלחה של

נוצר הספר 'נשים קטנות'– 1863הספר הביאה הוצאת ספרים גדולה לפנות אליה ולהזמין ספר נערות. כך בעצם בשנת

שבצורה מסוימת מתאר אוטוביוגרפיה של ילדותה. הספר, כמו גם חייה של אלקוט, מתרחש בעיירה קונקורד בבית של

בנות. 4משפחה מאוד מיוחדת– זוג הורים משמעותיים אשר מגדלים

מג

ג'ו

בת'

איימ

י

הבנות הן הדמויות המרכזיות בעלילה ועל כן נלמד קצת על כל דמות: 

, והייתה יפה מאוד, מלאת גו ובהירה, 16 הבכירה שבהן, הייתה בת מרגרט,"

בעלת עיניים גדולות, שיער חום רך ושופע, פה חמוד וידיים לבנות, שעליהן

הייתה גאוותה.

בת החמש- עשרה הייתה גבוהה מאוד, כחושה ושחומה, ומראה הזכיר סייח צעיר, שכן דומה היה ג'ו

שלעולם אינה יודעת מה לעשות בגפיה הארוכות, שעמדו בדרכה כמכשול. היה לה פה החלטי, אף

משעשע ועיניים חדות, אפורות, שנדמה כאילו ראו הכל, והיו לסירוגין חודרות, משעשעות או מהורהרות.

שערה העבות והארוך היה מקור יופייה היחיד, אך הוא היה אסוף בדרך כלל ברשת, כדי שלא יפריע לה

בדרכה. כתפיים עגולות היו לה לג'ו, כפות רגליים וידיים גדולות, מראה מרושל לבגדיה, וחזות של נערה

ההופכת במהירות ונגד רצונה לאישה.

– או בת', כפי שהכל קראו לה– הייתה ילדה ורדרדה בת שלוש עשרה, חלקת שיער ובהירת אליזבת'

עיניים, בעלת גינונים ביישניים, קול חרישי ומבע שליו, שנעכר רק לעיתים רחוקות. אביה כינה אותה

'אוצר השלווה', והשם הלם אותה להפליא, מפני שדומה היה כי היא חיה לה בעולמה הפרטי והמאושר,

שממנו הגיחה רק כדי לפגוש במעטים שבהם בטחה ואותם אהבה.

, אף שהייתה הצעירה באחיות, הייתה אישיות חשובה ביותר– לדעתה, מכל מקום. עלמת שלג איימי

לכל דבר, עם עיניים כחולות ושיער זהוב המסתלסל על כתפיה, ענוגה וחיוורת, והליכותיה כשל גברת

צעירה המודעת לגינוניה."

 

רגישות מוסרית וחדירה לעומק נפש האדם-הרחבת העולם התרבותי של הקורא.

"כל אחת מאתנו תקנה בת', * "אני אומר לכן מה נעשה", אמרה(13לאימא משהו לחג המולד, ולא נקנה שום דבר לעצמנו". )עמ'

* "לא, הוא שלי ביושר. לא ביקשתי, לוויתי או גנבתי אותו. הרווחתי אותו, ואיני חושבת שתאשימי אותי, מפני שמכרתי רק את מה שהיה

את מגבעתה, וקריאת תדהמה כללית ג'ושייך לי." בדברה הסירה (.179-180נשמעה בחדר, שכן כל שערה השופע נגזז. )עמ'

* "אימא, אני רוצה להתוודות." "חשבתי כך: מה הדבר, יקירתי?"... "שתיתי שמפניה והתהוללתי והשתדלתי שיחזרו אחרי, ובכלל הייתי גועלית", אמרה

(109 בתוכחה עצמית. )עמ' מג

עקביות בהתנהגות הדמויות-דמויות מתפתחות או משתנות שמתוארות באופן עקיב

ומשכנע.

* איימי: "בזמן האחרון הרהרתי רבות "בחבילת התכונות הרעות" שלי, והאנוכיות שבי היא הגדולה שבהן, לכן אשתדל מאוד להיגמל ממנה,

אם אוכל. בת' איננה אנוכית, וזו הסיבה שכולם אוהבים אותה וחרדים (221כל כך לרעיון שמא תאבד להם..." )עמ'

הצגת אידיאות-האידיאות מובנות מתוך הכתוב וגורמות לקורא לשאול ולהתמודד.

( 5:30)דקה לחץ לקטע מסרט "נשים קטנות"

יצירה העומדת במבחן הזמן-היצירה רלוונטית ומשפיעה בכל תקופת זמן.

( 1:30-3:05)דקה לחץ לקטע מסרט "נשים קטנות"

מקור השראה ליצירות חדשות-יצירה המביאה להתפתחות יצירות אמנותיות חדשות.

* לואיזה מיי אלקוט כתבה שני ספרי המשך ל"נשים קטנות": .1871"גברים קטנים",

.1874 "שמונה דודנים",  " סדרת אנימציה טלוויזיונית יפנית*

על בסיס הספר והתפתחה לסדרה בת 1987הסדרה נוצרה ביפן בשנת פרקים שתורגמה לעשרות שפות, ביניהם עברית.48

  סרט דרמה הוליוודי- "נשים קטנות":*

בבימויה של ג'יליאן 1994הסרט נוצר בהפקה הוליוודית בשנת אמסטרונג ובהשתתפותן של וינונה ריידר, סוזן סרנדון ועוד...

הסרט היה מועמד לשני אוסקרים:מועמדות לתלבושות הטובות ביותר. ומועמדת לשחקנית הטובה ביותר

תובנות חדשות-מעורר מחשבה אצל הקורא ומביא אותו למקומות שעוד לא היה בהם.

"... היה היו ארבע בנות, שהיה להן מזון, שתייה ומלבושים בשפע, ועוד הנאות ותענוגות אינספור, חברים

טובים והורים שאהבו אותן עד מאוד, ולמרות כל זה לא היו שמחות בחלקן. הילדות הללו השתוקקו מאוד

להיות טובות והחליטו החלטות נבונות, אך לא תמיד עמדו בהן בהצלחה, ותמיד נהגו לומר, 'אילו רק היה

לנו זה' או 'אילו רק יכולנו לעשות את זה', כשהן שוכחות כמה כבר יש להן ואילו דברים נעימים יש ביכולתן

את שמעה הזקנה מאושרות. אותן שיעשה קסם ממנה וביקשו אחת זקנה לאישה הן פנו כן על לעשות.

בקשתן ואמרה להן: 'כל אימת שתרגישו בלתי-מרוצות חשבו על כל הדברים שהתברכתן בהן, והיו אסירות

תודה'.

בהיותן נערות נבונות החליטו לנסות את עצתה, ובמהרה הופתעו לראות עד כמה שפר עליהן גורלן. האחת

ענייה, שהייתה אף כי מצאה האחרת עשירים. של מביתם ועצב חרפה להרחיק יכול לא כסף כי גילתה

וחלושה, זקנה מסוימת, דאגנית יותר מגברת ומזגה הטוב, נעוריה, בריאותה הייתה מאושרת מאוד, בשל

כי אף שאין זה קל להתקין ארוחת צהריים, קשה הרבה יכלה ליהנות ממותרותיה. השלישית הבינה שלא

בערכן שוות אינן אבני-חן עם טבעות שאפילו גילתה והרביעית מאחרים. ולבקשה יד לפשוט יותר

להתנהגות טובה. הן הסכימו אפוא לחדול מתלונותיהן, ליהנות מהדברים שנתברכו בהם ולהשתדל להיות

ואני מאמינה שהן מעולם לא התאכזבו או הצטערו על ששמעו ראויות להם, שמא גם הם יילקחו מהן כליל.

בעצתה של אותה זקנה."

 

.55-56נשים קטנות, לואיזה מיי אלקוט, עמוד