קשב וקריאה מנייר וממסך בקרב מתבגרים

פנינה שטרן, החוג ללימודים קוגניטיביים של השפה. אוניברסיטת תל-אביב.מבורך, המחלקה ללקויות למידה,החוג לחינוך. האוניברסיטה העברית.-לילך שלו

המוטיבציה למחקר ההשראה למחקר באה מתוך צפייה בקשיים של

לקרוא חומרים עיוניים ADHDמתבגרים הסובלים מ-שלא כל כך מעניינים אותם.

20 מתבגרים מהם 40המחקר התבצע על קבוצה בת .ADHD ללא 20 ו-ADHDהסובלים מ-

:מטרות המחקר היו לבדוק האם יש קשר בין הקשיים אותם חווים מתבגרים עם

ADHD.בקריאה לבין תפקודי הקשב שלהם לבדוק האם באמצעות ריווח ו/או מסך מחשב ניתן לשפר

הבנה וקצב קריאה..ניסוי אקולוגי ככל הניתן

ADHDADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder ,

היא הפרעה התנהגותית כרונית המתאפיינת בחוסר קשב, ( DSM-IV,APA.1994)אימפולסיביות והיפראקטיביות.

10% ל-5%היקף ההפרעה בקרב ילדים נע בין .(Scahill&Schwab-Stone,2000) .

הישגים אקדמיים נמוכים הוא אחד המאפיינים הבולטים ביותר ADHD. (Frick et al. 1991;Hinshaw, 1992)הקשורים ל-

ADHDוהבנת הנקרא בעיות בהבנת הנקרא נפוצות בקרב מתבגרים

.ADHDהסובלים מ--הקשיים אותם חווים תלמידים הסובלים מADHD

במהלך הקריאה: קשה להם לשמור על הקשב לאורך זמן וכתוצאה מזה הם

נוטים להיות מוסחים על-ידי פעילות אחרת שאינה קשורה לקריאה.

.הם לעיתים תכופות "מאבדים" את המקום שהיו בו קשה להם לזכור את מה שהם קראו ולכן הם צריכים לקרוא

. את אותה פיסקה שוב ושוב כדי להבין אותה

ADHDוהבנת הנקרא הנטייה שלהם להיות מוסחים גורמת להם להתמקד

בפרטים לא חשובים ולהחמיץ חלקי מידע חשוב אשר . יחסר להבנת המשפט והקטע הנקרא

חוסר תשומת הלב לפרטים יכולה לגרום לטעויותבזיהוי האותיות והמילים.

האימפולסיביות שיש לחלקם תגרום להם לנחש מילים במקום לפענח אותן.

התלמיד יכול לקרוא פרק שלם ולחשוב באותו הזמןעל דברים אחרים כך שהקריאה היא טכנית מבלי

לעבד כלל את תוכנו של הפרק.

ADHDוהבנת הנקרא

מהמחקרים המעטים שבדקו את הנושא עולה שהם מתקשים & Brockבדיווח הרעיונות העיקריים מטקסטים עיוניים

Knapp,1996 ) שהבנת הקריאה שלהם פחות טובה יחסית ,) ונפגעת ככל שקטע Ghelani et al( .2004לקבוצת ביקורת )

(. ( Cherkes-Julkowski et al.,1995הקריאה ארוך יותר

מחקרים אלה לא התייחסו לתפקודי הקשב של הנבדקים וראו קבוצה אחידה מבחינת תפקודי הקשב.ADHDבקבוצת ה-

ארבע פונקציות הקשב המחקר הנוכחי התבסס על החלוקה של מערכת הקשב

& Posnerלארבע פונקציות על פי מודל משולב של Petersen (1990) -ו Tsal ,Shalev & Mevorach (2005)

:בחירת מידע מתוך קלט ויזואלי הכוונת קשב:זיהוי מטרה מבין מסיחים קשב סלקטיבי:הקצאת משאבים קשביים לאורך זמן קשב מתמשךקשב ניהולי: פתרון קונפליקטים בין תגובות מתחרות

תפקוד ארבע פונקציות אלו ניתן לבדיקה במבחנים נוירופסיכולוגיים.

מבחן להערכת קשב מתמשך קשב מתמשך נמדד באמצעות מטלה הדומה למטלותCPT :

גירויים הנובעים מכל הצירופים האפשריים של: 16סה"כ הוצגו ריבוע, עיגול, משולש וכוכב בצבעים: כחול אדום ירוק וצהוב.

המשתתפים הונחו להגיב במהירות המרבית האפשרית ובדיוק המרבי באמצעות לחיצה על מקש הרווח באצבע המורה ברגע

שמופיעה צורת המטרה שהיא ריבוע אדום ולהימנע מתגובה מהצעדים(.30%לכל גירוי אחר. )המטרה מופיעה ב-

:להערכת הקשב המתמשך נעשה שימוש במדדים הבאים)סטיות התקן של זמני התגובה לגירוי המטרה. )תנודתיות מול עקביות אחוז שגיאות ההשמטה(omissions ) כלומר, אחוז הצעדים שבהם

המשתתפים לא הגיבו למרות שהופיע גירוי המטרה. אחוז שגיאות ההוספה(commissions ) כלומר, אחוז הצעדים שבהם

המשתתפים הגיבו לגירוי שאינו גירוי המטרה

מבחן להערכת קשב סלקטיבי קשב סלקטיבי: נמדד באמצעות מטלת חיפוש ויזואלי

קוניוקטיבי כלומר חיפוש ויזואלי של שילוב תכוניות על פי . ( Treisman & Gelade, 1980)הפרדיגמה של טריזמן

המטלה הייתה לחפש גירוי מטרה שהוגדר כשילוב בין צורה וצבע - ריבוע כחול שהופיע במחצית מהצעדים בין מספר

(4,8,16,32משתנה של עיגולים כחולים וריבועים אדומים ) להערכת הקשב הסלקטיבי נעשה שימוש במדדים הבאים:

( 32, 16, 8, 4רמת הדיוק בכל אחד מארבעת המצגים.)פריטים ( 8, 4זמני התגובה, כאשר הופיעה מטרה, בכל אחד מארבעת המצגים ,

פריטים(.32, 16

מבחן להערכת הפניית קשב הפניית קשב נמדדה באמצעות בפרדיגמת עלות – תועלת(Posner,

Snyder & Davidson, 1980 ) עם רמז אקסוגני (Jonides, 1981) .המערך הבסיסי מכיל נקודת פיקסציה בצורת צלב לבן אשר מוקם במרכז המסך. ושני מלבנים לבנים מימין ומשמאל לנקודת הפיקסציה. בכל צעד,

לאחר הופעת נקודת הפיקסציה מהבהב אחד המלבנים. זהו הרמז האקסוגני, לאחר העלמות הרמז מופיעה המטרה בתוך אחד המלבנים

צעדים תקפים , בהם המטרה מופיעה 30משולש או עיגול. כל בלוק מכיל צעדים לא תקפים, בהם המטרה מופיעה במלבן 10באותו מלבן שהבהב, ו-

שלא הבהב. המשתתפים נתבקשו להגיב עם האצבע המורה הימנית כאשר הם רואים משולש ועם האצבע המורה השמאלית כאשר הם רואים עיגול.

בנוסף הונחו למקד את עיניהם על הצלב הלבן ולא להזיזן. :להערכת יכולת הכוונת הקשב נעשה שימוש במדדים הבאים

.זמני התגובה של התנאי התקף והלא תקף.דיוק בתנאי התקף והלא תקף

מבחן להערכת קשב ניהולי קשב ניהולי הוערך באמצעות מטלה דמוית מטלת סטרופ

(Stroop, 1935) בכל צעד הוצג גירוי בעל שני מאפיינים .שעשויים היו ליצור תגובות מתחרות. הגירוי היה חץ אנכי לבן

המופיע מעל או מתחת לנקודת הפיקסציה והמצביע לכיוון מעלה או מטה. למטלה זו שני תנאים: בתנאי המיקום נתבקשו

המשתתפים להגיב למיקום החץ ולהתעלם מהכיוון אליו הוא מצביע, בתנאי הכיוון נתבקשו המשתתפים להגיב לכיוון אליו

מצביע החץ ולהתעלם ממיקומו. מחצית הצעדים בכל בלוק היו תואמים )כיוון ומיקום( ומחציתם לא תואמים ומעוררים תגובות

סותרות לפיכך.:להערכת הקשב הניהולי נעשה שימוש במדדים הבאים

זמני התגובה הממוצעים של הצעדים התואמים והצעדים הלא תואמיםבתנאי המיקום ובתנאי הכיוון.

שיעור הדיוק של הצעדים התואמים והצעדים הלא תואמים בתנאיהמיקום ובתנאי הכיוון.

יישום מודל מערכות הקשב ב- ADHD

מודל ארבע מערכות הקשב נבחן בהקשר שלADHD במחקר . נמצא כי לכל אחד ADHDעל קבוצה של ילדים עם וללא

מהילדים יש צירוף שונה של ליקויים בפונקציות השונות. Tsal,Shalev & Mevorach (2005)

ממצאים אלו יחד עם מחקרים שהראו חוסר תלות של ,Fan, McCandliss, Sommer, Raz)פונקציות הקשב זו בזו

& Posner, 2002; Shalev & Algom, 2000; Tsal et al., 2005 .)-תומכים בהנחה ש ,ADHD הינה תופעה

הטרוגנית ולכן יש מקום לבדוק את הקשר בין ארבע הפונקציות לבין כל אחת מהתופעות ההתנהגותיות הנקראות בהכללה

ADHD .לרבות בעיות בהבנת הנקרא ,

ריווח כאמצעי להקלת הקריאה ההשערה שריווח יכול לשפר את הבנת הנקרא

מבוססת על מחקרים שבדקו את יכולת המיקוד של ועל ADHD ילדים עם לקויות למידה וילדים עם

מחקרים של תזוזות העיניים במהלך הקריאה החוקרים את הקשר בין התזוזות, המידע מהפוביאה

ומחוצה לה וקשב.

ריווח כאמצעי להקלת הקריאה

-ילדים הסובלים מADHD .( 2003) מתקשים להתמקד באזור חזותי מצומצםShalev&Tsal עם וללא 6-7 בדקו את רוחב החלון הקשבי של ילדים בגיל ADHD

באמצעות מטלת פלנקר. תוצאות הניסוי הראו שכאשר המסיחים היו קרובים למטרה קבוצת הילדים בעלי קשיי קשב הראתה קושי בזיהוי המטרה כאשר היא הייתה שונה מן

המסיחים ומספר הטעויות שלה היה גדול משמעותית ביחס לקבוצה השנייה. כמו כן זמן התגובה שלהם היה ארוך משמעותית. כאשר המסיחים הורחקו מן המטרה לא נמצא שוני

מסקנת החוקרים הייתה שילדים בעלי קשיי קשב לוקים בתוצאות של שתי הקבוצות.לכך עלולה להיות השפעה על יכולות ביכולת שלהם לכוון את הקשב למיקום מוגבל.

הקריאה משום שהמילה הכתובה תופסת מיקום קטן יחסית ומוקפת במילים נוספות מצדדיה.

Rayner ( (1986 מצא שגודלו של החלון התפיסתי לא קבוע והוא משתנה כפונקציה .ככל שהטקסט קשה יותר רוחב החלון התפיסתי מצטמצם של קושי הטקסט.

ממצאים אלו מצדיקים את ההנחה שהרחקת המילים )המשמשות כמסיחים( מהמילההנקראת הנוכחית על-ידי הגדלת הריווח בין המילים והשורות יכולה להקל על הקריאה

, בפרט קריאה של טקסט עיוני שמטבעו קשה יותר ADHDשל ילדים ומתבגרים עם לעיבוד.

ריווח כאמצעי להקלת הקריאה

Driegh (2005) בדק תנועות עיניים בעת קריאה ומצא שהוספת רווח נוסף אחרי מילת המטרה

מקצרת את הפיקסציה עליה. להשערתו, בשל צמצום האינהיביציה הצידית כלומר, ההפחתה של המיסוך הצידי בתנאי של הריווח הכפול הביאה לזיהוי מהיר

יותר של המילה הנצפית. בנוסף, הפיקסציה על המילה שאחריה כמעט ולא הושפעה. ולמעשה התוצאה היא שהוספת רווח מאיצה את תהליך

הקריאה.

מדיה כאמצעי להקלת הקריאה)מחשב לעומת דף מודפס(

Shaw & Lewis (2005) השוו במחקרם בין הבנת וקבוצת ילדים בעלי ADHDהנקרא של קבוצת ילדי

ענו יותר ADHDהתפתחות נורמאלית ומצאו שילדיתשובות נכונות כאשר קראו חומר ממסך מחשב

, אולם במחקר זה לא WORDבאמצעות תוכנת נעשתה בקרה על הריווח וגודל הפונט בין הטקסט

המודפס לבין הטקסט שהוצג על גבי המחשב.

מטרות המחקר לחקור את הקשרים בין תפקוד ארבע פונקציות הקשב

ובקרב ADHDבקרב מתבגרים המאובחנים כ- קבוצת ביקורת לבין קצב הקריאה וההבנה של

טקסטים עיוניים.

בחינת השפעתם של אמצעים להקלת הקריאה )ריווחומדיה( על קצב הקריאה וההבנה.

שיטת המחקר 16-18 בני 20שמונה קטעים עם טקסט עיוני הוצגו לקבוצת של

נבדקי ביקורת למשך זמן מוקצב שבו התבקשו 20 ול-ADHDהמאובחנים כ שאלות הבנה. 10לקרוא את הקטע ולענות על

לכל שילוב של מניפולציית ריווח )רגיל וכפול בין מילים ושורות( ומדיה )דף הזהים בגודל הגופן WORDמודפס או מסך מחשב באמצעות תוכנת

ובריווח( הוצגו שני קטעים.

לפני קריאת הקטעים הוערכו ארבע פונקציות הקשב של כל משתתףבאמצעות תוכנת מחשב ייעודית.

כדי לבדוק את הקשר בין תפקודי הקשב לבין מדדי הקריאה השוניםנעשתה חלוקה לשלישונים על פי התפלגות כל המשתתפים במחקר.

ממצאים – הבדלים בין הקבוצות במדדי הקריאה

במבחןt ( של שתי קבוצות הניסויADHD)על מדדי הקריאה וביקורתנמצא שהקבוצות נבדלות זו מזו באופן מובהק בכל מדדי הקריאה.

0

2

4

6

8

10

12

14

ערכי המדדים

מדדי הקריאה

ADHD 3.84 1.8 2.59 13.42

ביקורת 5.93 3.04 2.1 6.23

תשובות נכונות d=1.39

d=1.01 הספק זמן קריאה d=0.92

אחוזי שגיאה d=0.77

ממצאים – הבדלים בין הקבוצות במדדי הקשב

בחישובי שונות(ANOVA) של מדדי הקשב הבסיסיים על שתי קבוצות הניסוי נמצא כי הקבוצות נבדלות זו

מזו באופן מובהק בכל אחת מארבע פונקציות הקשב. הבדלים מובהקים נמצאו בכל מדדי הקשב המתמשך ואילו בשלוש הפונקציות האחרות )הפניית קשב, קשב

סלקטיבי וקשב ניהולי( ההבדלים המובהקים היו במדדי זמן התגובה אך לא במדדי הדיוק.

ממצאים- הקשר בין תפקודי קשב ומדדי קריאה והבנת הנקרא

בדיקת הקשרים בין מדדי הקשב למדדי הקריאה בוצעה באמצעות חישובי ANOVAלכל אחד ממדדי הקריאה על כל אחד ממדדי הקשב .

לצורך החישוב, חושבו מדדי קשב משולבים המאחדים בתוכם את זמן התגובהוהדיוק. החישוב שלהם מתבסס על חלוקה של זמן התגובה בשיעור הדיוק בתנאים

לשלישונים על פי התפלגות כל השונים. לאחר מכן, נעשתה חלוקה של מדדי הקשב המשתתפים במחקר. כלומר כל אחד מהנבדקים סווג על פי מקומו בהתפלגות מדד

הקשב הרלבנטי.

נמצאו אפקטים מרכזיים של מדדי פונקצית הקשבהמתמשך על מדדי הקריאה.

הקשר בין קשב מתמשך לבין מספר תשובות נכונות

0

1

2

3

4

5

6

7

תשובות נכונות

מדד סטיות התקן לזמני תגובה

תשובות נכונות

תשובות נכונות 3.63 4.42 6.34

שלישון תחתון שלישון אמצעי שלישון עליון

t)14.96(= 3.32 p<0.01, d=1.33]ההפרש בין ממוצע התשובות הנכונות בשלישון העליון לאמצעי נמצא מובהק ].

הקשר בין קשב מתמשך לבין מהירות הקריאה

0

0.5

1

1.5

2

2.5

3

זמן קריאה בדקות

מדד סטיות התקן לזמן תגובה

זמן קריאה

זמן קריאה 2.74 2.48 1.89

שלישון תחתון שלישון אמצעי שלישון עליון

[ t)20.68(= -2.97 p<0. 01, d=1.17]ההפרשים בזמני הקריאה בין השלישון העליון לאמצעי נמצא מובהק וגם.

הקשר בין קשב מתמשך לבין הספק בקריאה

0

0.5

1

1.5

2

2.5

3

3.5

4

תשובות נכונות/זמן קריאה

מדד סטיות התקן לזמן תגובה

הספק

הספק 1.44 1.98 3.624

שלישון תחתון שלישון אמצעי שלישון עליון

[ t)24.5(= 3.95 p<0.001, d=1.52]ההפרש בין השלישון העליון לאמצעי נמצא מובהק

הקשר בין תפקודי קשב, תפקודי קריאה, מחשב, דף מודפס וריווח

,)בבחינת האפקטים של מדיה )מחשב או דף מודפסריווח ותפקודי קשב על ביצועי הקריאה התקבלה

אינטראקציה מובהקת בין מדיה, ריווח ורמת הקשב המתמשך על ביצועי הקריאה .

מדד סטיות התקן להערכת קשב מתמשך והשפעת ריווח ומדיה על מדד התשובות הנכונות

מדד סטיות התקן להערכת קשב מתמשך והשפעת ריווח ומדיה על מדד התשובות הנכונות

ההפרש בין מספר התשובות המרבי בתנאי המחשבהלא מרווח כאשר מדד סטיות התקן לזמני התגובה

נמוך )אינדיקציה לתפקוד טוב של הקשב המתמשך( ( לבין מספר התשובות בתנאי המודפס הלא 6.88)

( המדמה את ספרי הקריאה המשמשים 5.88מרווח ) t(40)= 2.73 p=0.0084]ללימוד נמצא מובהק

p<0.01, d=0.71].

מדד סטיות התקן להערכת קשב מתמשך והשפעת ריווח ומדיה על מדד אחוזי השגיאה

סיכום הממצאיםלסיכום הממצאים העיקריים:

נמצא קשר בין ממוצע התשובות הנכונות, זמן קריאה והספק לביןפונקצית הקשב המתמשך.

נמצאה השפעה של המדיה )מחשב או דף מודפס( והריווח בקשרלפונקצית הקשב המתמשך. לאלו הנמצאים בטווח התקין של הפונקציה, טקסט על גבי מחשב העלה את ממוצע התשובות

הנכונות והוריד את אחוזי השגיאה, לאלו הנמצאים בטווח הגבוה, המהווה אינדיקציה לבעיה, טקסט מרווח על גבי מחשב העלה

את ממוצע התשובות הנכונות והוריד את אחוזי השגיאה.

מסקנות והצעות

בעיות בתפקודי קריאה יכולות לנבוע מבעיות בתפקודיהקשב.

מומלץ להעריך את תפקודי הקשב בשלב מוקדםעל-מנת למנוע או להיערך לצמצום בעיות עתידיות

בהבנת הנקרא.

יש בסיס להמליץ להעלות את חומרי הקריאה הלימודייםלקובצי מחשב עם אפשרות לשנות את הריווח על פי

נוחות הקורא.