Transcript
Page 1: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

חב"ד חסידות

ם רשימות ושיחותמאמרי על חנוכה

ד"ה ברוך שעשה נסים

י עקיבא שבריק"נערך עמוגה ו

תשע"וחנוכה

[email protected]

Page 2: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

1

לכבוד האשה החשובה

לאה זכריה בת שולמית לרפואה שלימה

לכל אבריה ולכל גידיה

בתוך שאר חולי ישראל

רפואת הנפש ורפואת הגוף

בגשמיות וברוחניות שפע ברכה והצלחהו

Spreading the waters from the spring of the

Holy Baal Shem Tov requires much time, effort

and great detail. We need your support.

To sponsor Maamarei Chassidus,

please contact Akiva Shavrick via email:

[email protected]

{מאמרי חסידות חב"ד שייכים לקה"ת}

Page 3: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

2

דף תוכן הענינים

כ"ק אדמו"ר הריי"ץ. א ברוך שעשה נסיםד"ה אודות המאמר

3 י"ט כסלו תרצ"גשיחה

כ"ק אדמו"ר הצמח צדק ב. רשימת כ"ק אדמו"ר המהר"ש

שבת חנוכה שנת תרכ"ד 5 ברוך שעשה נסיםד"ה –מאמר

כ"ק אדמו"ר יצחק דובער מלאדי ג.

21 ברוך שעשה נסים ד"ההצ"צ ראשי פרקים על מאמר

כ"ק ר' הלל הלוי מפאריטש ד. 24 ברוך שעשה נסיםרשימה וביאור על מאמר הצ"צ ד"ה

ה. מכ"ק אדמו"ר הרבי הרממ"ש

33 ג"ש"פ מקץ זאת חנוכה תשמ ד"ה ברוך שעשה נסים,מאמר

ו. מכ"ק אדמו"ר הרבי הרממ"ש

39 ז"תשט'שיחה ש"פ מקץ זאת חנוכה ה

Page 4: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

3

שיחה אודות המאמר ברוך שעשה נסים

י"ט כסלו תרצ"ג

גדול קיבוץ נתאספו ליאזנא אין תק״ס כסלו י״ט הגאולה בחג איז, מקובל איז עס וויהגדול רבנו אז כ״ק ואמר. המנגדים מן תחלה שהיו ממי חסידים והתרבו מאנ״ש אמירתו בתחלת אשר נוסחא מדוייקת ויש) לאבותינו" נסים שעשה "ברוך הדרוש

ההם בימים, המגיד הרב ורבינו הבעש״ט לאבותינו נסים שעשה "ברוך בזה״ל אמר משפיל, המוחין עבודת משבח זה ובמאמר כסלו״( י״ט הזה בזמן, וחנוכה פורים

שהחסידים לפי, שעה הוראת רק זה והי׳, בהתפעלות הלב דעבודת הענין ומבטל עשה אשר הגלוי מחסד, עצומה ובהתפעלות, גדולה בהתלהבות השנה כל עמדו נ״ע. ד״בעש״ט תורת והצלת הגדול רבינו כ"ק בהצלת ועמדו עמהם הוי׳

כ״ק וואס, בכסלו בכ״ה מאמר דעם צו בהמשך איז נסים״ שעשה "ברוך מאמר דער מפעטערבורג. חזרה בנסיעתו בוויטעבסק תקנ״ט בחנוכה געזאגט האט הגדול רבינו

אאזמו״ר לכ״ק געזאגט מאהל א נאך רבי דער האט בכסלו״ מאמר ״בכ״ה דעם ישנו עצמו זה ומאמר. ששמעו כפי בהנחה וישנו, תקס״ג בשנת צדק צמח הרה״ק

ויש. תקע״ב או תקע״א משנת צדק צמח הרה״ק אאזמו״ר מכ״ק ארוכות הגהות עם אבל. בינוני בכתב בוגין תשעה על יותר קיצורים ומחזיק עם גדולים פרקים ט״ו בו

. עמודים כחמשה בערך ארוך לא מאמר הוא הגדול רבינו מכ״ק שקבלו כפי בעיקרו פטרבורג. אהר מהראשונים הם המאמרים שאלו העיקר זה אמנם

הרה״ק אדמו״ר אאזמו״ר כ״ק בכתי״ק הכתובה המעשה מענין ספרתי וכבר מסופר שם אך. אלו מאמרים אמירת בסיבת, זי״ע נבג״מ זצוקללה״ה מוהר״ש

אפרשו. ועתה, ענינים עירוב יצא ולכן, בקצרה

כ״ק כתי״ק הוא נסים שעשה ברוך והמאמר, העתק הוא בכסלו בכ״ה המאמר אדמו״ר אאזמו״ר בכתי״ק המעשה ורשימת. מוהר״ש הרה״ק אדמו״ר אאזמו״ר

מכ״ק ״שמעתי הק׳: לשונו וזה. נסים שעשה ברוך המאמר על הוא מוהר״ש הרה״ק מריבוי להסירם כוונתו הי׳ זה דרוש אמר בג״מ נ״ע הזקן שאאזמו״ר שי׳ אאמו״ר

להתפלל העיר נגד לשדה מהעיר נוסעים שהיו ,חיצוניות ותנועות הלב התפעלות, דוקא השכל בהתפעלות חב״ד והגביה זה דרוש אמר לכן, גדולה בצעקה שם

זה, לענין בהנוגע הרשימה לשון כאן עד לכך״. צריך שהי׳ שעה הוראת זהו ובאמת ולכ״ק. ובהדרכה בעבודה בהבנה במאד הנוגעים דברים רשימת עוד שם יש כי

Page 5: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

4

גדולה היתה שלהם התפעלות כי לו ביאר אצלו יחידות על בהיותו הרה״ק אאמו״ר זיי האט מאמרים די מיט רבי דער און, לארץ שמים בין עצמן שהיו תולין עד כ״כ

התיישבות. עכ"ל. אין גיבראכט

הזקן עם הגהות ר"מאדמו מאמר . וז"ל: ישנו240תורת מנחם תשט"ז ח"ב ע' וראהומשפיל ומבטל הענין דעבודת , הצמח צדק, שבו משבח ביותר את עבודת המוחין

הלב בהתפעלות.

, זה לפי שהחסידים היו באותו זמן בהתפעלות גדולה ביותר מאמר הסיבה לאמירתאמר , כדי להשקיט את התפעלותם, ולכן", עד שהיו תולין עצמן בין שמים לארץ"

זה. מאמר ר הזקן"אדמו

שכל התפעלות יש להורידה ולהמשיכה בהתיישבות עד שתבוא לידי ותוכן הענין פועל ממש.

אלא , ת"שאין אנו חסידי חג, ד שזהו הענין שלנו"וזוהי המעלה דתורת חסידות חב, צריך להורידו ולהמשיכו בהתיישבות, גם היותר נעלה, שכל ענין ,ד"חסידי חב

ה טעם ודעת(.עשירה",דהיינו שיש ב מצה"ד הענין ד"וע)בפועל ממש

Page 6: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

5

הצמח צדק מכ"ק אדמו"ר מאמר

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

בס"ד בשבת דחנוכה שנת תרכ"ד לפ"ק

הנס שמזכירים מהו ,צ״ל .הזה בזמן ההם בימים לאבותינו נסים שעשה 1ברוך כתיב שבפסח ובנס ,מלאכה בעשיית מותר שבחנוכה ענין מהו וגם ,דוקא לאבותינו

והיחוד. בשבת וכן ,זו״נ יחוד נעשה רגלים שבג׳ ידוע הנה .תעשו לא מלאכה כל וחנוכה בפורים אבל .כו׳ חיצוני' מאחיזת מתייראים שאינם ,במקומן פב״פ הוא

אחיזת יראת מפני ,כו׳ פב״פ שם להתייחד או״א להיכל ועולים ,אב״א הוא היחוד ,זו״נ מזדווגים אלו כחות וע״י וז״ל רפ״ה, נזו״ זווג מסכת במ״ח כמבואר, החיצוני׳

יכולים שאין ,וב״ן דמ״ה אחוריים שהם ,אב״א בחי׳ אלא להם יהי׳ לא אם ואף אלא לעולם מזדווגין אין ,המזיקין מפחד ,אב״א עמידתם מפני ,במקומם להזדווג

זווג וזהו ,פחד שם שאין ,מזדווגים ושם ,לאו״א עולים ,כן לעשות שכדי אלא ,פב״פ נעשה הי׳ שאם מפני ,פב״פ שהוא אע״פ ,כן שנקרא ,מקום בכל האמור באחור אחור

והוא. עכ״ל בכך זווג דרך שאין ,באחור אחור אלא לעשותו אפשר הי׳ לא ,במקומו של החופה בחי׳ הוא ,דאו״א ההיכל וזה ,בע״ח ומסיים .פ״א ומ״ד מ״ן שער מהע״ח

כו' ע"ש. זו״נ

מגלה אזי ,אדם משום מייתרא אינו כשהוא ,התחתון מאדם עד״מ יובן הדבר וביאור חפץ כשאינו אבל ,בלבבו ההתפעלות לכל וניכר ,כל לעין שבלבו ההתפעלות הוא

שמתיירא היינו ,בשמחתו זר יתערב שלא כדי ,שבלבבו ההתפעלות שונאו שיכיר ,ואמנם .בלבבו כלל ההתפעלות ניכר בלי ,לבבו רוח ויעציר יסתיר הנה, הרע מעין

,הוא הענין אך .כו' הלב תתפעל לא איך ,נפלא בתענוג מאד נתפעל שבשכל מאחר התפעלות עם מעורבת ,לבד במוחו שתהי׳ ,הדקות לתכלית הלב התפעלות שמעלה

כסיל יחפוץ לא גבי ,מסעי אלה ע״פ בביאור מזה )וכמ״ש ,כו׳ לאחדים והיו ,השכל פנימיות בבחי׳ התגלותם אין ,שבלב שהמדות )ר״ל ,אב״א הוא ובלב ,בתבונה(

היא האהבה ,ושכלו במוחו אבל .אחוריים בחי׳ שזהו ,אתכפיא ע״ד כ״א ,ותענוג את זכור בד״ה ובת"א, פט״ז בתניא כמ״ש, השכל התפעלות שנמשך ,פנים בבחי׳ .עמלק( לך עשה אשר

ה תתקנז, ב.המאמר נדפס באור התורה בראשית ח" 1

Page 7: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

6

,המקבל הוא ומל׳ ,המשפיעים הם דאצי׳ שהמדות ידוע להיות ,למעלה יובן ועפ״ז ב׳ קי״ד בחקתי הזח״ג מאמר ע״פ ומ״ש, ידענו לא אברהם כי בד״ה בת״א )ועיין

ענין לבאר בד"ה עיין, פב״פ זו״נ יחוד הוא שבת ובכל ,לצבי( דודי דומה ע״פ טוב יום בכל וכן. נח תולדות אלה ע״פ ב׳ נ״ט מאמר הזח"א ע״פ ומ״ש, יוהכ״פ

. כו' יבחר אשר במקום אלקיך הוי׳ פני את זכורך כל יראה בשנה פעמים שלש כתיב היינו ,החסד אור בפסח ,דאצי׳ במדות מאיר ב״ה א״ס מאור נוספת הארה ,פי׳

דז״א בחסד עיקרה זו בחי׳ מאיר ,דאבא נה"י שבתוכם ,דאימא מוחין בחי׳ שמאיר זמינין אינון תלתא צ״ד אמור הזח״ג מאמר בביאור היו״ט שער בסידור כמ"ש, כו'

בבחי׳ ,בנפעל הפועל כח ,המל׳ בכלי נמשכת זו והארה ,לבנך והגדת ובד״ה ,מקדש ,שלהם אחוריים מבחי׳ זו מהארה החיצונים ויניקת מאחיזת יראים ואינם ,פב״פ ,ונתבררו נתקנו כבר האחוריים בחי׳ שגם לפי ,כידוע והמילויים הכלים שהם, מבוררים היו לא כשעדיין אלא ,דזו״נ מאחוריים החיצונים מיניקת פחד ואין

,הנוספת זו הארה אזי ,נתקנו האחוריים שגם כיון ,אז ולכן .שם בע״ח כמ״ש נמשכה ,כו׳ בחכמה המלובש ב״ה א״ס אור שבתוכם ,בז״א ,דאו״א מוחין מבחי׳

.דאצי׳ במדות ,דוקא גילוי בחי׳ ,מטה מטה לירד

מזרעא אנא ,שאמרו כענין ,לבבו גלוי את שונאו מלהראות מתיירא שאינו מי וכמשל שהאחוריים ,הוי׳ בעבודת זו ובחי׳ .כו' בישא עינא בי׳ שלט דלא ,קאתינא דיוסף

דנפש המדות גם נתבררו שכבר ,לנהורא חשוכא אתהפכא ע״י היינו ,מתוקנים ג״כ ,הבהמית דנפש מדות עם דנה״א המדות התפעלות ואזי, ב״ן משם ששרשם הבהמית

והיינו. וביצה״ר ביצ״ט יצריך בשני ,לבבך בכל כמשארז״ל, פב״פ בבחי׳ הם ליניקת ,המלאכה עשיית מחמת ,מקום ליתן שלא ,ביו״ט מלאכה עשיית איסור

.כו' זה אור מתוספות מהמדות, החיצונים

.יו״ט אינן הן )כי ,החיצונים אחיזת מיראת ,אב״א הוא היחוד ,ופורים בחנוכה אבל ,לחול שבת בין ההפרש בענין כידוע, הנה״ב לגמרי ונתברר נתקן שלא ,באדם ועד״מ

פנימי׳ כמו ,לגמרי ונבררו נתקנו שלא ,דזו״נ אחוריים בחי׳ ,למעלה עד״מ יובן כן נתקנו שלא וכיון. לעיל הנז׳ בדרוש טוב היום בשער בסידור מזה ועיין .זו״נ

פב״פ שם להתייחד ,או״א להיכל עולים ואזי ,אב"א( בבחי׳ צ״ל ,לגמרי האחוריים ,וחנוכה בפורים דאצי׳ ז״א בבחי׳ המאציל מאור ההארה תוספת שאותה ,פי׳ .כו'

חפץ שאינו ,פי׳ .החיצוני׳ אחיזת יראת מפני ,ממש גילוי בבחי׳ יורדת אינה ומעציר מסתיר ולכך, כו' הם גם יתאחזו פן ,כל לעין שפעו שיתגלה המשפיע

שמעלה וכמשל ,כנ״ל או״א היכל והיינו ,משם שנלקח מקומו אל ,שפעו רוח

Page 8: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

7

שום אין או״א שבבחי׳, בגלוי שם שתהי׳ ,המוח כלי אל הלב התפעלות גילוי .לחיצונים יניקה

לו להיות יוכל ולמטה שמשם ,לבו בהתגלות כ״א בתבונה כסיל יחפוץ לא ,ולכן בעשיית מותר ולכן .כו' החיים עץ בחי׳ שהם ,מחו״ב משא״כ ,לפעמים אחיזה

ימי וא״ו ע״י שפע החיצונים יקבלו אם להמשפיע איכפת שלא ,בחנוכה מלאכה באורות הארה תוספת עיקר שנסתלקה מאחר ,כידוע דאצילות כלים מבחי׳ המעשה

ועיקר .כלל בו יכירו ולא ,לשם להגיע יכולים החיצונים שאין ,או״א להיכל דאצילות הקצוב ויניקה חיות אבל, כו' האור מתוספת יתירה יניקה להם יהי׳ שלא ,הקפידה

כו'. לנצח המות בלע שיהי׳ ,קץ עת עד להם ניתן זה ,להם

זו״נ יחוד שביו״ט ,מלאכה בעשיית ומותר יו״ט אינן ופורים שחנוכה ענין ,קיצור בחנוכה אבל ,מתוספת האור יניקה יהי׳ שלא ,המלאכה ואסור ,במקומן פב״פ

יניקה שום אין ומשם ,פב״פ שם להתייחד או"א להיכל ועולים ,אב״א הם ופורים מלאכה. בעשיית מותר וע״כ ,לחיצונים

להאיר בגלוי דפסח בנס האור יורד למה ,לחנוכה פסח בין ההפרש עיקר צ״ל ב( אך ,ביצי״מ דפסח הנס הנה או״א. להיכל למעלה עולים דחנוכה ובנס ,פב״פ במקומן

גלות משא״כ ,ובלבנים בחומר גופני ג״כ שהי׳ ,הגלות כנגד ,מצות תאכלו בערב גלות רק ,מארצם גלו ולא אדמתם על שרויים ישראל שהיו ,אנטיוכס מקדוניא

,הפסוק ע״ש בנרות קבעו לפיכך ,רצונך מחוקי ולהעבירם תורתך להשכיחם ,התורה . מקץ פ׳ א"בת כמ״ש, כו' אור ותורה מצוה נר כי

שנתגלה ע״י הוא ,הגוף בגאולת הנס להיות שכדי ,למעלה ההפרש יובן וכמ"כ אליו מרכבה בחי׳ שהי׳ ,כו' אוהבי אברהם שהם ,דאצי׳ החסד באור הארה תוספת כי, הגוף חיי מקור וממנו, יבנה חסד עולם כי, עולם חסד נקרא זה )וחסד ,כידוע

,עולם חסד מה״ט ג״כ ונק׳, כו' גופא בחי׳ שהוא ,ימינא דרועא חסד ג״כ נק׳ זה חסד כאשר כי ולהיות (.יבנהכי אמרתי עולם חסד כמ״ש, הגשמי עולם התהוות שממנו

תוספת וע״י .דוקא במלאכה עבדים היו ,במצרים תחלה ,קטנות בבחי׳ זו מדה היתה בענין בפע״ח )וכמ״ש ,כו' מהעבודה לחירות יצאו ,כו' המוחין גדלות בחי׳ הארה

כלילין תלת ,אימא בבטן עיבור בבחי׳ הי׳ שז״א ע״י ,במצרים לפרעה היינו עבדים מצרים מלך ויאמר בד״ה וכמבואר, כו' עורף מבחי׳ מקבל פרעה זיא ,תלת גו

,לידה בחי׳ הוא שהגאולה איך ,אברהם אל וארא בד״ה כו' ובתו״א למילדות .בהמדות( דגדלות מוחין נמשך וגם ,כו׳ גלוי בבחי׳ מאירים שהמדות

Page 9: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

8

בכל עד״ז וכן .כו' ובלבנים בחומר מהגלות היפך ,מלאכה בעשיית אסור ולכן החיצוני׳ שנדחין עד ,דאצי׳ במוחין המוחין גדלות בחי׳ מאיר ,ט"ויו שבת

.כו' מינה מתעברין דינין כל כמ״ש ,קטנות בבחי׳ שהי׳ שלהם יניקה מתוספת בבחי׳ הוא ,בהמדה ]שהוא התוספות שבת[ דגדלות מוחין הארה תוספת שכל וידוע

הוא אלף כי ,אלפין מילוי מ"ה שם מאיר א"בז כי ,כידוע הוי׳ ה"מ דשם מילויים ,כו' וחכ״ת חכ״ע ענין זהו אלו יודי״ן ב׳ אשר ,באמצע וי״ו למטה ויו״ד למעלה ד"יו

אל וארא כמ"ש והיינו ,ומעשיהם מראיהם בד״ה יתרו פ׳ א"בת מזה ועמ״ש כמו ,הוי׳ שם עיקר כי ,פי׳ ,להם נודעתי לא הוי׳ ושמי שדי באל אברהם

ש׳ שהוא כמו והיינו ,החכמה שיושפע כדי ,במילויים ולא, בעצמותו שהוא שהם ,להאבות יודי״ן במילוי הוי׳ שם נודע לא וע״כ ,יודי״ן במילוי ע״ב

.כידוע שבבינה ג"וס ,מ״ה שם במילוי מהשכל נולדים כבר שהם מאחר ,המדות

שם ע״י עצמו הוא החכמה שפע גלוי היינו ,אבא יסוד בחי׳ שהוא ,למשה אבל היו"ד כי ,יותר גבוה יודי״ן מילוי כי ,משה אל הוי׳ ויאמר כתיב ,יודי״ן במילוי הוי׳ ,יודי״ן שהמילוי וכיון ,העצם של ההתגלות הוא והמילוי ,מה כח ,עילאה חכמה הוא

מילוי משא״כ. ממש עילאה בחכמה כמו הוא ההשפעה גילוי בבחי' שגם מורה זה המחברם הוא הקו, מ"מ, וח״ת ח״ע שהם יודי״ן שני בו יש אל״ףהגם ש ,אלפי״ן

.ממש עילאה חכמה גלוי על ולא המדות התגלות על מורה שזהו ,ו׳ בחי׳

תורתך להשכיחם שלא ,הנפש חיי על כ״א ,הגוף חיי על אינו דחנוכה הנס ,ועד״ז בן יהודה ולכן. ע״ב מילוי ע״י הוא ולכן ,עילאה חכמה אור גילוי הוא הנס וה״ז .כו'

גימט׳ הם שהר״ת ,הוי׳ באלים כמכה מי ר״ת ,המכבי יהודה נקרא הי׳ כה״ג מתתיהו משאר למעלה שהוא, יודי"ן במילוי ע״ב שם ,הוי׳ באלים כמוך מי והיינו, כו' ע״ב

שהוא הדת משכחת שניצולו ,ופורים דחנוכה הנס הי׳ וזה. נמחקין שאין השמות השמנים כל שטמאו ,כו׳ תורתך להשכיחם ובחנוכה ,שונות ודתיהם כמ״ש, החכמה הקבלה חכמת שמטמא ,הפלסופיא שהיא יונית חכמת אז שנתפשט ,פי' ,שבהיכל של בחותמו טהור שמן של פך וכשמצאו ,נרי אתה כי סד״ה בת״א עיין ,האלקית

משה בחי׳ ,דקדושה החכמה הארת בתוספת הנס שהי׳ דהיינו ,כמשי״ת כה״ג הראש על הטוב כשמן כמ״ש, עילאה חכמה מקור שהוא ,שמן ע"י הנס הי׳ ולכן ,כו' .כו'

חסד מלביש אבא ,יקרא ימינו ושמן כמ״ש ,דלגאו חסד מבחי׳ זו המשכה ומקור וחסד עולם חסד מבחי׳ שלמעלה רבה אהבה ,כה״ג בחי׳ שרש שהוא ,דא"א

הגבה׳ ,הנס ,פי׳ לאבותינו, נסים שעשה וזהו .כו' דנשמתא חיי והוא ,דאברהם ,ג׳ י״ח סי׳ בישעי׳ תראו הרים נס כנשוא כמ״ש, נעלה מאד לגבוה הנמוך והתנשאות

Page 10: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

9

פירושו נס נמצא .למרחוק שיראה כדי ,ההר בראש שמשימין ארוך כלונס שהוא כ״ו במדבר כמ״ש ,נס נקרא האות ,עד״ז וכן .נסי ארים עמים ואל וכמ״ש, רוממות

משה ,אמרו פנ״ט וירא וברבות ,ולזכרון לאות ופרש״י, לנס ויהיו פינחס בפ׳ יו״ד והיינו. משה עשה אשר כו׳ והמופתים האותות לכל שנאמר ,ישראל של נסים עשה

המלובש מהחיות שלמעלה מבחי׳ שבא ,והגבהה רוממות ג״כ הוא והמופת האות כי למרחוק שיראו כדי ,הרים שנס כמו ,הבאים לימים ולזכרון לאות הוא וגם ,בעולמות

.נסים נק׳ ולכן, בזמן למרחוק שידעו הוא ,האות כך במקום,

סי׳ בתלים להתנוסס נס ליראיך נתת מלשון שהוא הרד״א וכמ״ש ,הנסים על וזהו ,הנסים ענין הוא וכך ,והתנשאות הרמה לשון מפרשים כמה דפירשו ,וי״ו פסוק סמך על מדלג ע״פ וכמארז״ל, הרים נק׳ האבות הנה כי, לאבותינו נסים שעשה ענין וזהו

, הרים נס בחי׳ הוא הכתר פרצוף אך .ט״ו ר״פ בא סדר ברבות ,אבות בזכות ,ההרים כו׳ ימושו ההרים כי ע״פ ועיין מ״ש. ההרים מבחי׳ יותר ,נעלה מאד שהוא דהיינו .ההרים מבחי׳ שלמעלה ,דא״א חסד דהיינו ,ימוש לא מאתך וחסדי

עכצ"ל ,דחנוכה נס ענין שזהו, חכמה בבחי׳ אור תוספת נמשך צ״ל כאשר ,והנה גבי ,לגני באתי בביאור ע"פ כה״ג וכמ״ש, מהחכמה שלמעלה כתר מבחי׳ ההמשכה

המדות ע״י נמשך אא״כ א״א ,למטה ההמשכה שיבוא כדי ,ואמנם .מורי אריתי בחי׳ שהם המדות ע״י שיושפע כ״א א״א למטה אלקות פועל כח כל כי ,דאצי׳

כי אף ועוד כי גם התורה ,כשריון צדקה וילבש ע״פ באגה״ק וכמ״ש, ממכ״ע .בראשית ע"פ השמים כסאי, בת״א ר״פ כמ״ש, במדות נתלבשה מ״מ ,נפקת מחכמה

תחלה המדות הוגבהו ,המדות ע״י כתר מבחי׳ ההמשכה הבאה שיבוא כדי ,לכך לשון ,נסים שעשה פי׳ וזהו. מהשכל שלמעלה דא״א המדות בבחי׳ ומקורן בשרשן

למעלה שהוגבהו מאד נעלה ,חג"ת דאצי' המדות , בחי'לאבותינו ,רוממותהגבהה ווהניף הכהן אותם בד״ה כה״ג וכמ״ש ,כו' , לשרשם, הם בחי' מדות דא"אמהשכל

,חג״ת המדות הוא והשי״ן ,חו״ב הוא הב׳ ,כבש בחי׳ כי, כבשים שני על כו׳ המדות על מורה ,לבי״ת קודם שהשי״ן ,כשב בחי׳ לשרשם להגבי׳' הי והתנופה .כו' מחו״ב שלמעלה ,שבכתר

ע״י נפקת דמחכמה ,התורה שהיא הנשמה בחיי הנס הי׳ שאזי ,בחנוכה דוקא וכ״ז ,לאבותינו נסים שעשה וצ״ל ,וח״ס כתר מבחי׳ ההמשכה הי׳ א״כ ,כו׳ יודי״ן מילוי

תנופת ,בשבועות ג״כ מה״ט ואפשר. למטה משם ההמשכה שיהי׳ א״א דאל"כ יציאת בפסח אבל. כנ״ל כו׳ כבשים שתי ע״ג ,תושב״כ ותושבע״פ שהם הלחם שתי

, כו' ובלבנים בחומר קשה מעבודה ביציאתם הגוף חיי דבר על הנס שהי׳ ,מצרים שיצא ,לאברהם חסד והוא, עולם חסד הנק׳ דז״א חסד גילוי זו המשכה הי׳ א״כ

Page 11: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

10

ע״י הוא ,בו הנמשך אור ותוספת וגלוי לידה לבחי׳ ,אימא בבטן והעלם עיבור מבחי׳ שייך לא ,א״כ. לאוהבי לאלפים חסד ועושה ענין וזהו, אלפי״ן במילוי מ״ה שם

לא כי ,זו לבחי׳ כאן צריך אין כי ,לא״א חג״ת רוממות דהיינו ,לאבותינו נסים שעשה אל מהעיבור ,הגלוי אל מההעלם שנמשכו כ״א ,עד״ז רוממות עצמן בהן נעשה

ושמעו פסוק על פצ״ח ויחי ברבות וכמ״ש ,כו' במקומן המדות ובהגדלת ,כו׳ הלידה ,א״כ .כו' עולמות בורא אביכם אף ,עולמות בורא הקב״ה מה ,אביכם ישראל אל

ודו״ק. כו׳ דאצי' שבז״א א״ס אור ר״ל ,שבאצי׳ עצמן האבות מבחי׳ הנס הי׳ יצי״מ

מצרים גלות כי ,עולם חסד דבחי׳ ולידה מגילוי ונמשך ,הגוף חיי דיצ״מ נס. קיצור ,וארא בד״ה וכמ״ש עוברה כאשה ,עברה עליהם מתמלא שאתה ,עיבור מבחי׳ נמשך

אבל. לאלפים חסד ועושה ,אלפין מילוי מ״ה שהוא שם ע״י בהם האור תוספת וגם איהו ,הנשמה חיי ח״ע אור תוספת הנס א״כ ,תורתך להשכיחם שבקשו ,בחנוכה

,יודי״ן מילוי ע״ב ש׳ ע״י ,כתר מבחי׳ ,מהחכמה מלמעלה צ״ל זו והמשכה ,חיוהי תחלה צ״ל ע״כ ,המדות ע״י בהכרח שזהו ,למטה שיומשך וכדי. כו' ידיך את פותח ,הנס ,בפסח אבל. כתר לבחי׳ להעלותם ,דאצילות חג״ת ,לאבותינו ורוממות נסים

במקומן. מ״ה שם ע״י ,אור ותוספת ו׳כ מהעיבור המדות לידת להיות

זאת גם ואף כו׳ אזכור והארץ כו' יעקב בריתי את וזכרתי מ״ש יובן זה פי ג( ועל לא ,אסתר מגילת ריש ברבות וארז״ל .כו' מאסתים לא אויביהם בארץ בהיותם

אתם בריתי להפר, אנטיוכוס בימי לכלותם, במדי געלתים ולא, בבבל מאסתים בהמה במה פרק התוספות דהנה ,והענין לבוא. לעתיד אלקיהם הוי׳ אני כי, באדום

,תמה לא אבות ברית מ״מ ,תמה אבות זכות דאמר למאן דאף ,כתב ע״א דנ״ה בבל בימי דדוקא ,יובן זה פי ועל. הגלות לאחר אף ,יעקב בריתי את וזכרתי דהכתיב

, כו' בריתי את וזכרתי כמ״ש ,אבות ברית זכרון להיות צריך הי׳ ,כו' אנטיוכוס מדי על לזכור צריך הי׳ לא ,מצרים בגלות אבל .כו' מאסתים לא להיות נמשך שמזה, האבות שהם ההרים על מדלג וכמ״ש, ממש אבות בזכות ניצולו כי ,הברית . ממש בזכותם ,גואלם אני אבותם בזכות פט"ו בא ברבות ופירשו

מבחי׳ והחסד הגאולה דכשנמשך הוא ,הברית לזכרון ,ממש זכותם בין וההפרש כאשר אבל .המרכבה הן הן שהאבות ,ממש האבות בזכות לומר שייך אזי ,אצילות

צריך לזה כ״א, אבות זכות תמה אמרו שם ,כתר מבחי׳ ,מאצילות מלמעלה נמשך אוהבים שני של ברית כריתות ענין כי ,הוא הדבר וביאור הברית. זכרון להיות

שלזה, עוז חבירו בתוקף על אחד כל בלב ישנה שהאהבה זמן על אינה ,הנאמנים שלבו מאחר, דבר באיזה וזכרון וזכר סימן לעשות דהיינו, ברית לכרות מהצורך אין

ימלאו ,חבירו על אחד כל בלב התקועה האהבה ע״י בודאי ,אליו אהבה רצוף תוכו

Page 12: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

11

הוא ברית הכריתות עיקר אבל. הברית לכריתות כלל בזה צריך ואין, לזה זה רצונם ביניהם כשיהי׳ אף ,דהיינו לעולם. אהבתם תשתנה ולא ,חבירו על' א ישכח שלא הכריתות חק יעמידם ,בזה זה מלחמה לעשותרצו שי עד ,הלבבות מפריד נרגן דבר

כענין וזהו. כו׳ בזה זה ילחמו ולא ,נרגן דבר בשום זמ״ז הלבבות יחלקו שלא ,ברית האהבה הסתלקות אחר שנשאר ההסכם שהוא ,מצחא בענין ,ציץ ועשית בד״ה מ״ש

. ע״ש, כו'

נרגן דברי ביניהם שיהי׳ שאף, יותר גדול כחו ,ברית הכריתות ,שבאמת אלא המלכים דרך וכן. למעשה האהבה פעולת ישתנה ולא יזוז לא עכ״ז ,המפריד שירצו עד הזמן ברוב האהבה תנתק פן היראה שמפני ,ואהבה שלום שעושים

ילחמו שלא ,יעבור ולא קבוע חק שיעשו ,'פי .ברית יכרתו אזי ,זע״ז ללחום .לאצילות מרכבה' בחי שהי׳ לאברהם ברית כריתות ענין יובן זה דרך ועל לעולם.

אוהבים שני וכמו. בניו על הגין ממש זכותו ,מאיר האצילות אור בהיות ,שלכן. לעולם חסד עמו יעשה ,זו רבה אהבה מחמת הרי ,רבה אהבה רצוף שתוכם נאמנים . חסד משכתיך כן על אהבתיך עולם ואהבת וכמ״ש

מהעיבור ז״א לידת היינו, אצילות מבחי׳ הגאולה' שהי ,יצ״מ ענין הי' וזה מדי בימי אבל. ממש האבות בזכות נגאלו ע״כ, אימא כו' כנ״ל בבטן

,דאצילות החסד לאור נס שנעשה עד, התורה קיום ענין שהי' הנס על ואנטיוכוס, ההמשכה ונמשך, דאצילות כנ״ל החכמה מאור למעלה מאד נעלה והוגבה זכות שייך אין לכן ,צדקת כו' ואם כו' כאורה שם כחשיכה אשר ,מהכתר

הגשמיות ועשי׳ אצילות גם ,ב״ה א״ס אור עצמות לגבי שהרי, ממש אבות יפרדו אם שאף ,כו' בריתי את וזכרתי, הברית זכרון נצרך ע״ז, ממש שוין

.ג״כ הברית חק יעמידם ,זמ״ז מופלג בריחוק

לזרועות או״א שהלבישו ע״י הי׳ שהגאולה בפע״ח איתא ג״כ דבמצרים )ואע״ג חזקה ביד אלקינו ה׳ ויוציאנו במצרים לפרעה היינו עבדים בענין כמש״ש, דא״א

, מא״א ההמשכה בא שם גם א״כ, דא״א לזרועות שהלבישו מה ,נטוי׳ ובזרוע הא׳ ,בחי׳ ב׳ בכתר דיש במ״א מבואר כי הנה אך ,ממש אבות בזכות ניצולו ואעפי״כ

. דא״א ז״ת וז״ע, הנאצלים שרש והב׳ ,דא״א ג״ר וה״ע, שבמאציל תחתונה בחי׳ בחי׳ כמו הוא שההלבשה, ממש אותם מלבישים או״א הנה ,דא״א בז"ת ולכן זו שבחי׳, ממש אותו ומשיג בהעלול מתלבש העילה שעצם, ועלול עילה

מאיר ששם ,שבכתר ג״ר משא״כ, זו בחי׳ שייך דא״א בז״ת רק וזהו, התלבשות נק׳ משם שמקבלים רק ,בחו״ב כלל מלובש זו בחי׳ אין כן על ,שבמאציל תחתונה בחי׳ הנ״ל מזלות ב׳ והנה. כו׳ שערות שע״י ההמשכה כמו ,כו׳ ונקה ונוצר מזלות ב׳ ע״י

Page 13: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

12

נמשך שמשם ,בחנוכה שמפטירים ,זכרי׳ במנורת ,הנז׳ עלי׳ זיתים ושנים בחי׳ הן הן . ותושבע״פ תושב״כ שהוא ,ובינה בחכמה האור תוספות

הי׳ ע״כ, דא״א מז״ת שרשו דיצי״מ שנס. דיצי״מ לנס דחנוכה נס בין ההפרש וזהו סדר שהוא האצילות ע״ש נק׳ ואילך דא״א מז״ת כי ממש האבות בזכות

צ״ל שהי׳ בחנוכה אבל. ממש אבות בזכות נגאלו וע״כ. וההתלבשות ההשתלשלות. שבא״ס תחתונה בחי׳ מלובש שבו דא״א מג״ר הנמשך המזלות מב׳ האור המשכת נסים להיות כו׳ בריתי את וזכרתי ע״י רק צ״ל הי׳ זו מבחי׳ ההמשכה ולהיות

.ממש( לאבותינו

לאבותינו נשבעת אשר מ״ש ע״ד פי׳ ,ההם בימים לאבותינו נסים שעשה ענין וזהו שנעשה קדמון דאדם מל׳ בחי׳ הוא קדם כי, בכתר הם קדם ימי בחי׳ ,קדם מימי מימי לאבותינו ההמשכה ולהיות .הקדמוני משל נק׳ התורה גם ולכן, כו' לאצי׳ כתר בד"ה ביום כמ״ש, בשבועה עצמו הקושר כאדם, נשבעת כאשר ע״י רק הוא ,קדם

.היום נצבים אתם בד״ה בברית לעברך בפי׳ ועמ״ש, עצרת השמיני

בחי׳ ע״י וזהו ,ההמשכה למטה צ״ל שהרי ,אזכור והארץ מ״ש היינו ,הזה בזמן וענין להיות, הזה בזמן פי׳ אך .כו' אזכור והארץ צ״ל ולכן, הזמן שרש שממנה ,מל׳

וכמ״ש, כו' בזה נתנבא משה ע״ד, התורה אור בחי׳ שהוא, זה בחי׳ גילוי ,בהזמן, הארץ על השמים כימי כמ״ש והיינו ,כו' הדבר זה לאמר בענין המטות ראשי בד״ה

ועמ״ש ,משכו יומין עילאין ליומין תתאין בענין דרמ״ט פנחס פ׳ בזח״ג וכמ״ש יום פי׳, הזה כהיום ופורקן וזהו. כו' עולם יהודה כימי מנחת לה׳ וערבה ע״פ במ״א

שיתגלה והיינו, זה אלקינו הנה ,באצבעו מראה אחד כל שלע״ל ,לע״ל היינו ,הזה הזה היום בעצם סד״ה ועמ״ש. כידוע אלי זה ,הזה יום הנק׳ ,ארוך שכולו יום

. אברהם נמול

הנס שהי׳ ,פי׳ .ממש הזה היום של כפורקן הי׳ ,כו' הדת על שהי׳ ,דחנוכה ופורקן של חותמו ענין שזהו ,דאצילות בחכמה הארה תוספת שימשיכו ,שבכתר בימים נשמר ובחותמו ,כידוע מהשכל שלמעלה אה״ר, דאריך מחסד הוא כה״ג כי. כה״ג

ברחמיך ואתה ג״כ וזהו. הזה היום של הפורקן ענין והיינו, הקליפות מטומאת השמן הי׳ בחנוכה שכמ״כ ,הזיתים הר על ההוא ביום רגליו ועמדו ע״ד, להם עמדת הרבים

. אי״ה וכדלקמן כו', זית בשמן הנס

המדות יחוד ונעשה בגלוי האור יורד היו״ט ושאר שבפסח מה ג״כ יובן ועפ״ז ועולין ,במקומן אב״א בבחי׳ הם ובחנוכה, פב״פ ממש במקומן ,זו״נ הנק׳ והדבור ,דאצילות המדות שהם ,ממש לאבותינו הנסים נעשה להיות והיינו. או"א להיכל

Page 14: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

13

ימי שמבחי׳ עליונה להמשכה וא״א קדם, ימי ,ההם ימים לבחי׳ ונתרוממו שהוגבהו נאמר שאז, לע״ל עד ,בי״ע שרש שהם ,במקומן דאצי׳ בזו"נ ממש בגילוי לבוא קדם בחנוכה ולכן, כו' הארץ מן אעביר הטומאה רוח ואת ע״י והיינו, כקדם ימינו חדש

בהיכלות ולמטה ,קדם ימי מבחי׳ ג״כ הם שהג״ר, דאו״א בהיכלות רק הגלוי הי׳ . אב״א הם שם כי, כלל זה גילוי נמשך לא ,דזו״נ

, פב״פ יהי׳ שזו״נ ע״י ודזה. קרי״ס כמו לגמרי מהטבע יוצא הנס הי׳ לא ,זה ומצד בהנס אבל. אב״א כשהם משא״כ, ידענו לא אברהם כי בד״ה פורים גבי בת״א כמ״ש להיות יכול הי׳ ,באו״א וממקורן כנ״ל דאצי׳ מדותב האור המשכת שהי׳ ,דפסח שהרי, החיצונים מאחיזת יראה שום מבלי, פב״פ במקומן בזו"נ זה גילוי

א״א ,וממו״ס מהכתר גילוי להיות אבל .כו' חיותן כדי להם יניקה יש דאצי׳ מהמדות החיצונים ואחיזת יניקת מיראת ,אעביר הטומאה רוח ואת שיקויים עד ,בגילוי להיות כל על כי ע״פ ובביאור, השמינית על למנצח בד״ה כה״ג ועמ״ש ,כזה גבוה מאור פב״פ. היו שזו״נ ע״י ,מהטבע יוצאים היו דיצ״מ נסים ולכן .חופה כבוד

כי. תמה לא אבות ברית ,תמה אבות זכות למ״ד אף. בבל בימי מאסתים לא. קיצור ואף. ברית כריתת רק שייך לא מאצילות מלמעלה אבל ,מאצילות היינו זכות

. עלי׳ זיתים ושנים מזלות ב׳ בחנוכה אבל ,דא״א לזרועות שהלבישו ג״כ שביצי״מ לירד א״א ולכן. הזה כהיום ופורקן ,הזה בזמן. קדם ימי ההם בימים לאבותינו נסים מספר והי׳ ע״פ )כמ״ש ,לע״ל עד ,והדבור המדות שהם דאתגליא בעלמא האור גלוימשא״כ . או״א להיכל והדבור המדות העלאת הי׳ כ״א ,יספר( לא אשר כו' בנ״י

ודבור. במדות הגלוי להיות יוכל ,דא״א מז״ת נמשך ,בפסח

ותחלה .ואור ופתילה שמן ענין שהוא, בנרות קבעו לחנוכה שנס מה יובן ד( ועתה הוא ,כל ז' ימי החג על המזבח המים ניסוך מענין ידוע כי בהיות, השמן ענין צ״ל

עילאה המזבח אש רשפי גבורות' בחי להמתיק ,עליונים מים החכמה מכח השאיבה כרשפי אהבה מבחי׳ שלמעלה ,מים דבחי׳ הביטול המשכת ע״י והוא, דאצי׳ דמל׳

ולקחת נאמר ,והמזבח המשכן בחנוכת והנה. בששון ושאבתם מים בד״ה כמ״ש, אש כליו כל ואת העולה מזבח את ומשחת כו׳ המשכן את ומשחת המשחה שמן את

אותו ועשית, כ"ה למ״ד תשא כי ובפ׳ ,י׳ ט׳ פסוק מ׳ פקודי בפ׳ כו' אותו וקדשת חנוכת זאת ,נשא וס״פ ,כו׳ העולה מזבח ואת כו׳ בו ומשחת כו׳ קדש משחת שמן

הוא זו חנוכה ענין ,המזבח חנוכת ענין כי והיינו ,אותו המשח ביום המזבח שכל לפי ,ללמוד אותו שמחנכין ,דרכו פי על לנער חנוך כמו, חינוך מלשון

.יתירה מתנה או והגבהה התקרבות תוספת ע״י זהו זה וחינוך ,קשות התחלות מים ובחי׳ ,האהבה אש רשפי בחי׳ ,קרבנות בו להיות המזבח חנוכת כמ״כ

Page 15: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

14

מרשפי שלמעלה יותר עליונה בחי' המשכת צ"ל החינוך ע״י ,ביטול בחי׳ הקדש את מושחים שבו ,קדש משחת שמן שנקרא השמן ענין והוא, מים' ומבחי אש

.ח"ס' בחי והוא, חכמה מבחי׳ למעלה להיותו ,עילאה חכמה שהוא

צף שהשמן ,בגשמיות כנראה, מהמים גבוה שהשמן ידוע הנה כי ,הוא הענין וביאורוכמ"כ .על המים למעלה יעלה ,למטה תחלה השמן כשיהי׳ אף ,ע"ג המים לעולם

,המשכיל שכח ,שידוע ,הוא והענין. העליונים המים פני על הצף הוא ,השמן העליון ערוך אין שהרי במדרגה, נעלה מאד למעלה הגבה ,הגלוי מהשכל למעלה הוא

כן ,המצמיחו שבארץ הרוחני כח לגבי הגשמי עשב כמו ,מקורו ,ההעלם עם לגילוי ומוציא המצמיח ,המשכיל כח לגבי ,במוח המתגלה והסברא השכל וגילוי גידול

שבו המתיקות או שהמרירות ,ידוע ,שבעשב כמו ,ואמנם. זה שכל מההעלם, רוחני מרירות או מתיקות המצמיחו הרוחני בכח הוא ממש דוגמתו כן ,בגשמיות

אף ,הגלוי שהשכל ,יובן עד״ז כן, כו׳ כלל שבעשב המרירות מציאות הי׳ לא דאל״כ בלמעלה יש ממש בדוגמתו עכ״ז אבל ,מהשכל למעלה דקות לערך גשמי שהוא

מן בלמעלה שיש השכל בחי׳ והיינו, הגילוי אל מההעלם שהוציאו מאחר, מהשכל שכל מהות אינו שהכתר ואע"פ .הנעלם שכל פי׳ ,ח״ס הנק׳ והוא, שבהעלם השכל

כדוגמת ,חכמה בשם נק׳ ,הגלוי שכל להוציא בכחו שיש מה עכ״ז, כידוע כלל שבכתר חכמה ונק׳ ,עצמו הכתר בהעלם ונעלם סתום שהוא אלא, ממנו הגדל השכל . כידוע

מבחי׳ ואפילו ,חי מבחי׳ ג״כ כלול שהמדבר .ומדבר חי מבחי׳ עד״מ זה ויובן .כו' החי של החיות מבחי׳ יותר ודק נעלה ,שבמדבר החי ובחי׳ .צומח

ואור הירח ואור השמש אור ערך כמו זה המשיל פ״א להרמב״ם פרקים ובשמונהחיות החי לגבי חיות ערך כך .שוה אורם אין עכ"ז ,אף שכולם מין הארה .כו' הנר

,ולכן. מדבר וכתר בחי׳ ,תחי׳ כמ״ש והחכמה, חי בחי׳ והנה החכמה היא .המדבר ,במוח הגלוי שכל ,והנה .שבמדבר חי בחי׳ עד״מ זהו ,בכתר הכלולה החכמה בחי׳

,מההעלם אל הגילוי ,נמוך למקום גבוה ממקום כבר שהורד ע״ש, מים בשם נק׳שהוא כח ,החכמה הנעלמה אותה אבל .מטה למטה לירד שטבעם כמים גשמיים

קרח ויקח ע״פ שמן מענין ועמ״ש שמן. בשם נק׳ ,לגילוי זו שכל ומוציא ,המשכיל . המשקים כל על עליון נעשה הוא ולכן. יצהר בן

, שבמע״ב רקיע מים אור בחי׳ ג׳ ,אמ״ר בענין וידוע, האור נמשך מהשמן ,והנה הוא והשמן ,בקדשו אל הללו ע״פ בסידור מזה ועמ״ש ,המים מבחי׳ למעלה שהאור

הזח״א מאמר בביאור אצלינו כנזכר, נשמעים בנחת חכמים דברי ע״ד, בנחת נמשך שחנוכת וזהו. המשחה שמן ג״כ נק׳ ולכן, דקה דממה קול ענין והוא ,קי״ב וירא

Page 16: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

15

שעי״ז, שבכתר החכמה מקור שהוא, המשחה בשמן אותו שמשחו ע״י הי׳ המזבח ,דחכמה המים ולניסוך ,דבינה היין ולניסוך ,הקרבנות אש לרשפי הכח בו יומשך אבא פנימיות כי ,ראש בשמים הי׳ המשחה בשמן והנה .כו' תושבע״פ בחי׳ שהוא

הי׳ לכך, יחידה מבחי׳ העצמי התענוג הארת יהי׳ המשכיל שבכח ,ע"י פנימיות הוא מבחי׳ והוא, העליון דראש הריח ,פי׳, ראש הבשמים שמשח ,המשחה בשמן

ועיין בפרדס ,מורי אריתי בענין לגני באתי ע״פ בביאור ועמ״ש ,דא״א חוטמא יציאת סבת כי ,טל שראשי נמלא ע״פ ועמ״ש ,כתר שהוא פי׳ ,ראש ערך

וכהממשי התענוג ע״י הוא ,גילוי לידי לבא ,השמן בחי׳ שהוא דח״ס ההעלם המשחה שמן כ׳ דפ״ח אמור והרמ״ז. ראש הבשמים ענין והוא, גילוי לידי . ע״ש כו׳ דעתיק מגבורה הם שבו והבשמים ,ממו״ס הוא

, קדם ימי שהם דעתיק יומין משבעה ההמשכה ,פי׳, המילואים ימי שמונה ענין וזהו האלו המדות ע״פ שנמשך דע, המילואים ימי שנקרא שבשמן הבושם בחי׳ והוא

וע׳ שמיני ר״פ בזח״ג כ״מ ,למילואים השמיני יום והוא ,במל׳ לגלוי החכמה כח זאת נק׳ השמיני יום ולכן. חנוכה ימי שמונה יובן ועד״ז. א׳ ל״ד בראשית זח״א

ח׳ שענין ,להיפך נתבאר ובמ״א. כנודע מל׳ היא זאת, המזבח חנוכת זאת, חנוכה כו'. ג״ר כללות או כתר הוא ,אל״ף מבחי׳ המקבלים ז״מ שהם ,א״ז ע״ד היינו ,ימים

ע"י שמן הוא ,והמים היין וניסוך קרבנות עליו שמקריבין המזבח חנוכת ,קיצור מים ,ויין מים וצף ע״ג ,קדש משחת שמן ,חו״ב ויין חיים מים אבל ,ח״ס ,המשחה

נמשך וממנו ,שבמדבר חי וח"ס ,תחי' והחכמה. השכל כח ושמן ,השכל בריקת ,תענוג ריח ,ראש בשמים היו ח״ס שהוא המשחה בשמן ,רקיע מים אור ,האור

הנק׳ ,דאצילות למלכות דע״י תז"מ המשכה ,המילואים ימי שמונה ,דע״י גבורה מזבח. משכן

הי׳ לא ,כנ״ל טהור שמן שנק׳ החכמה בהמשכת הנס שהי׳ אע״פ ,בחנוכה ה( והנה המנורה הדלקת בדרך כ״א ,משה שעשה המשחה שמן בחי׳ ע״י להמשיך ביכולת

ששם אלא, שבשמן ראש הבשמים ג״כ הוא ,שבשמן האור וענין. ואור בשמן שהי׳ פנים להצהיל כמ״ש, דא״א פנים הארת מבחי׳ הוא והאור, דא״א חוטמא בבחי׳ הי׳

,תפוחין שבתרין נהורין ש״ע ב״פ ,שעשועים והו"ע ,כו' פניו ה׳ יאר וכמ״ש, משמן וביאור .ממו״ס( הוא המשחה ושמן ,דא״א מכתר הוא למאור דשמן פי׳ שם )והרמ״ז

שראה מחמת פניו שהאירו אבהו ר׳ כמו ,פניו תאיר אדם חכמת כתיב דהנה ,הדבר לגילוי מוציא ,שבכתר הנעלם שהשכל ,למעלה מבואר כי ,פי׳ חדתא. תוספתא

הי׳ לא ,שאל״כ .כו׳ גילוי לידי יבא שלא ,ההעלם מטבעית ,ואמנם .המושג השכל

Page 17: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

16

,במחשבה עלה כך ,שתוק וכענין, רעיון מכל הנעלם שכל נק׳ ח״ס והרי .העלם נק׳ .גילוי לידי לבוא שא״א

א״א השכל כח ומהות ,השכליים נובעים שממנו ,השכל כח יש ,באדם למטה וכן המופלא השכל מחמת שכל איזה האדם ישיג ,היגיעה ע״י שאעפ״כ ומה .להשיג

,היפוכו הוא שהרי ,כלל הנעלם השכל ממהות אינו זה ,לגילוי שהוציאו והנעלם, כלל יתגלה שלא א׳. הפכים ב׳ ,המופלא בשכל שיש צ״ל וא״כ. שנתגלה מאחר

שיהפוך ,ממנו הגבוה דבר צ״ל ,להיפוך מתהפך שיהי׳ ,והנה. מהעלמו שיתגלה והב׳ ,דא״א בכתר נמשך שהוא האור והיינו ,מהעלמו יוצא להיות המופלא השכל

להגלות לו שא״א והנעלם המופלא עצמי׳ מהות היינו ,דא״א כתר פי׳. שבו ובחכמה הנק׳ שהוא ,כנ״ל המתגלה היא ,שבו והחכמה .כו׳ עצם מהות הוא כתר כל כי ,כנ״ל ,והחכמה מהכתר אלו הפכים ב׳ מחבר ושיהי׳ .הגלוי העלם פי׳ ,ח״ס

המופלא השכל שבוקע עתיקא אור מהארת והוא, משניהם הנעלם מפרצוף [הוא] החכמה העלם שיוצא בעת הפנים הארת והיינו ,שבו לחכמה וממשיכו ,כתר הנק׳

,לגלוי

הוא ממנו והגלוי, הנעלם שכל שנק׳ ח״ס הוא עצמו ההעלם אלא ,כן אינו )לפע״ד, גילוי לידי הח״ס הממשיך הוא ומי. פנים הארת כענין או, ממזלא יונק אבא כענין

חתן משמח בד״ה מזה וכמ״ש. עתיק מבחי׳ שהוא, העליונים שעשועים בחי׳ זהו אז אומר יעקב גבי הסוכות חג שער בסידור וע׳ ,הכלה עם חתן ומשמח וכלה, הוא שהשמן במ״ש ,ומ״מ. מסברתו כן הכותב הוסיף שכאן ,נראה וא״כ .יבקע וצ״ל, כו' מכתרא הוא למאור דשמן ,דלעיל הרמ״ז עפמ״ש א״ש ,כתר בחי׳

כן כמ״ש ,שבכתר מחכמה שלמעלה ,שבכתר שבכתר ומוחא חכמה בחי׳ דהוא כי בביאור בת״א וע׳ ,כו׳ שבכתר מחכ׳ הגבוה חכ׳ בחי׳ שיש ,א״א שער בע"ח נרי( אתה

להעלם ,שבעצם מההעלם שבאה ,חדשה פי׳ .דוקא חדתא תוספתא שהשיג ר״א כמו ענג בבחי׳ פניו האירו ולכך, העצמי תענוג דבחי׳ האור ע״י אלא ואינו .כנ״ל הגלוי גשמי׳ הארה אותה אבל ,פנים בהארת מתגשם זה שענג שידוע ואע״פ .נפלא

בהשכל יחידה' בחי ,עצמי תענוג הארת מחמת הוא שרשה שרש ,ממש שבפנים הגשמי׳ פניו תאיר ,שלו המשכיל שכח ,פי׳ ,אדם חכמת וזהו. כנ״ל המופלא . כנ״ל יחידה בחי׳ של העצמי באור הוא שרש עיקר אבל .בלחיים

,אליך פניו ה׳ יאר והיינו, פניו תאיר זה אדם שחכמת ,בא״ק למעלה יובן ועפ״ז ,שעשועים הנק׳ העליון התענוג אור ,פי׳. בעצמותו המלך שעשוע מבחי׳ דהיינו

Page 18: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

17

גם ממש פניו שיאיר עד ,דא״א בח״ס נהורין ש״ע ב״פ נמשך ששם ,במ״א כמ״ש . לשועלים ראש ,בחשך שהוא דאצילות מל׳ אל ,פי׳ ,אליך

גבוה הוא וא״כ השמן, המכלה הוא שבשמן האור כי ,נ״ח הדלקת ענין יובן ובכ״ז בענין דיקנא ,יצחק אמר סד״ה פ״ח הסליחות שער בפע״ח עפמ״ש )ואפ״ל ,ממנו

מתלבשים ,ואילך חסד חפץ כי מתיקון ,כו׳ תיקונים בשמונה דאתתקן ,דבא דכהנא .כו׳ זקן הזקן על כו׳ הטוב כשמן וזהו ,כו׳ ואילך חסד ורב שמבחי׳ תיקונים' בח

ואור מצוחצח ואור צח אור הם ,חסד חפץ כי שלפני הראשונים תיקונים וחמשה למעלה הוא אור דבחי׳ ,מובן מזה א״כ. חסד מתחיל ואילך ומשם ,כו׳ וחו״ב ,קדמון

ונמשך ,מחו״ב הוא והשמן. כתר גימ׳ שהם ,הנ״ל אור בחי׳ ג׳ דהיינו. מהשמן .דחנוכה( נרות ח׳ שהם ,הנ״ל תיקונים בשמונה

הבחינה שענין ,מאתכם החלצו ע״פ בביאור במ״א מבואר הנה כי ,י״ל ועוד עליון דעת כענין זהו ,הגילוי לידי להביא השכל כח המכריח ,השכל מכח שלמעלה

,א״כ .דעתיק דעת מאיר ששם ,ממו״ס שלמעלה אוירא זהו ,ובשרשו .חו״ב המזווג אור כי, גילוי לידי לבוא ,שהוא מו״ס ,השמן של ההעלם הממשיך האור בחי׳ זהו

לא ג״כ כי ובהיות. בת"א פ' מקץ בביאור דמזוזה מימין כמ״ש, הוא אחד ענין ואויר ובאמצעות ,בו האור יאיר כאשר כ״א, אור ולא חשך ויהי׳ ,כלל לבדו השמן ידלק

כמ״ש, האור קיום זמן סיבת יהי׳ מזה ,השלהבת באור השמן כליון זמן שהיית והיינו, להסתלק טבעו והאור, מההעלם הנמשך הוא שהשמן כנ״ל והיינו ,במ״א .הדלקה סיבת' יהי ,הפכים ב׳ מאמצעות ,ואמנם. כנ״ל בעצם העלם מבחי׳

של הפכים מב׳ בו יש שעשועים הנק׳ התענוג שהארת לפי, למעלה יובן כן ,לגילוי ההעלם של היציאה יעשה לכך ,כידוע או״ח בחי׳ שהוא ,והחכמה הכתר אינו ,הגלוי העלם אף ,פי׳. מלמעלה צף השמן לעולם שהרי, הפכים ב׳ ג״כ בו שיש

כשמסתתרת ,החשך בתכלית היא המל׳ כי להיות והנה. וד״ל כולו גילוי לידי בא ,במ״א כמ״ש, במדרגה נעלה היותר להארה צריכה לכך ,שפלים רוח להחיות בבי״ע התינוק כמשל, לשועלים ראש להיותה ,במל׳ דוקא הוא המקיפים כל הארת שעיקר לא ,נעלה מאד גבוה דבר שכל ,ידוע וגם .ערכו פחיתות מפני ביותר שמירה שצריך

המל׳ להאיר ,נ״ח הדלקת ענין הוא ע״כ. דוקא נמוך בהיותר כ״א ]להתלבש[ יוכל והודאה הלל אלא בחנוכה שאין וזהו דוקא. ושמן אור בבחי׳ ,דא״א פנים בהארת

להגיע א״א ע״כ, כנ״ל והחכמה מהשגה נעלה מאד הוא שהאור מפני כי להיות, לבד ולהודות ולהלל ,לבד במוחו הודאה בבחי׳ כ״א ,אהוי״ר של מ״ן העלאת בשום אליו לו אין כי ,וקירוב אה׳ בשום אליו להגיע יכול העני שאין ,גדול מלך כמשל, לבד כ״א כלל קירוב שם שאין, אליו להגיע יכול ,לבד והודאה בשבח אבל, אליו ערך

Page 19: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

18

אור לבחי׳ כלל מגעת אברהם זכות שאין, כו' בריתי את וזכרתי שנאמר וזהו. מרחוק ,לבד ברית כריתות בזכירת רק, כנ״ל מההעלם למעלה שה״ה, חיים מלך פני

.כנ״ל כו' אברהם מאהבת למעלה שנשאר הרשימה מחמת שהוא

הנס כי ,פניו תאיר אדם חכמת ,פניו ה׳ יאר בחי׳ ואור שמן ע״י הי׳ בחנוכה. קיצור ע״י צ״ל ,גילוי לידי הח"ס העלם שיומשך זה כי. ב׳ אות כנ״ל התורה בגילוי הי׳

בחי׳ והוא ,ע"י גילוי עתיקא( ליבשה ים הפך )כענין ,ממנו הגבוה מדבר המשכהע"ד ה' תיקונים שלמעלה מהח'. א"נ בפע״ח מ״ש ע״ד וי״ל. האור ענין וזהו ,עתיק

. מימין מזוזה בד״ה כמ"ש, המצות ע״י הנמשך ,ממו״ס אוירא שלמעלה בחי׳ זהו, והודאה הלל חנוכה וע"כ. החיצונים מיניקת להגן ,במלכות נמשך אלו האורות וכל

, לבד הודאה בבחינת רק ,אליו להגיע יוכלו ולא ,מההשגה למעלה הוא ,ע״י בחי׳ כי שרפים בענין במ״א כה״ג ועמ״ש, שבהוד הוד בענין בעומר ל״ג בדרוש כמ״ש

ואופנים.

עפ"י משל יובן ,ופורים לחנוכה ויו״ט שבת בין ההפרש ביאור לתוספות ,ו( והנה שיתחבר שכדי .בארץ למטה דעומ והב׳, גבוה בגג למעלה הא' עומד ,מב' בנ"א

שירד או ,למעלה הגג אל התחתון שיעלה ,הא׳. דרכים ב׳ יש ,התחתון עם העליון ,ההפרש רק .שלהם והדיבוק החיבור במהות ,אחד ענין והכל, לארץ למטה העליון

,לארץ העליון ובירידת, בגג והדיבוק החיבור מקום יהי׳ ,לעליון התחתון שבעלות . בארץ והדיבוק החיבור יהי׳

כשהאדם ,ה׳ בעבודת עד״מ .למעלה העולמות עליות הוא ,ויו״ט שבת וכמ״כ ויתהפכו ,לבדו ונפשו דמו טבעי׳ כל יהפך הנה, הלב התלהבות אש ברשפי של הגדול גילוי מפני ,והיינו. פנימיות החיצוניות ונעשה הרעים מדותיו

. הטבעי׳ ובשרו דמו שנתהפך עד ,באברים הנפש ביגיעת ולבבו שכלו התפעלות ,לבד במוחו בחשאי שתהי׳ הלב התפעלות ומעלה ,לבד בשכל כשמתפעל ,אמנם

אין אשר, חו״ב להיכל הלב פנימיות שעולה היינו, כנ״ל הראש בגילוי ולא בזאת, ממש שהי׳ כמו במהותם נשארים רק ,כלל מתהפכים ובשרו דמו טבעי׳

יש בזאת ,הלב הפנימי׳ עליות מצד אבל. שבגלוי הלב מעבודת ,זו בעבודה גרעון יש הלב בהתגלות שהרי ,עמם החיצוניות בהיפוך המדות' מעלי ,זו עלי׳ ומעלה יתרון

הלב פנימיות כשעולה אבל, הלב בהיכל ומעמדן במקומן הוא ,הגלוי אש ברשפי אבל, ההתלהבות ענין במהות יתרון שאין ואע״פ .יותר הגבוה במקום זו עלי׳ ,במוח, יתרון אין הדיבוק ובמהות ,לגג התחתון של העלי׳ כמשל, הגבוה במקום הוא מ״מ . הרואה מעין ונעלה גבוה במקום והחיבור היחוד מ״מ אבל

Page 20: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

19

של״ט ידוע כי בהיות. ופורים לחנוכה ,ויו״ט שבת בין ההפרש יובן זה ועד״מ וכמו. בנפעל הפועל כח ,מל׳ מדת של המעשה ימי וי"ו מהארת הם מלאכות ושתה שאכל מה והיינו ,ההתלהבות בעוצם הנפש טבעי׳ בהיפוך למעלה שמבואר

מל״ט הבירורים והיינו ,כו׳ מתהפכים ,נוגה מקליפת הטבעיות מדותיו וממזג שהדם מה ,ויו"ט שבת בכל למעלה וכמ״כ. כידוע וכו' מות יורדות שרגלי׳ ,מלאכות

חיצוניות בבחי׳ הפועל כח להיות ,בבי״ע שמסתתרת מל׳ מדת בחי׳ של ,הנפש הוא פנימיות בבחי׳ להיות מתהפכים ,המברר ב״ן שם וע״י ,כידוע דאחוריים ואחוריים

, ויו"ט שבת בכל העולמות עליות ענין והיינו ,כו' המדות שהם דאצי׳ האורות של .החול מעבודת הבירורים ענין שזהו ,לפנימיות להתהפך החיצוניות עליית ,פי׳

. לבד במקומן הוא ,הפנימיות עליות ,ואמנם

במשל מבואר כי בהיות .ויו"ט שבת על ופורים חנוכה ומעלת יתרון עוד יש הנה אך הרי אבל ,כלל החיצוניות תתהפך לא ,במוח הלב הפנימיות העלאת ידי שעל ,הנ״ל

התפעלות ע״י ,תורה ללמוד או מצוה לעשות יוכל ,התפלה שלאחר ,רואים אנו שהי׳ ואע״פ ,מצותיו לשמור והעבודה הביטול ואותו ,שלו בתפלה לו שהי׳ שכליות ע״י אבל. עי״ז היום כל טוב ועשה סור להיות יוכל ,לבד הודאה בבחי׳ רק במוחו לבבו לעורר לו קשה יהי׳ ,מהתלהבות שיפול ,התפלה אחר ,ההתלהבות אש רשפי

להעובד מעלה יתרון יש ,התפלה בשעת שגם ,והטעם .ללמוד מצוה או לעשות ביותר עצמו להשפיל יכול ,גבוה היותר כל כי בהיות. הלב בגילוי מעובד ,משכלו וללמוד ,עשי׳ בבחי׳ עצמו להשפיל הוא יכול ,שכליות התפעלות ע״י ,ע״כ. כידוע

ללמוד יוכל לא הרי ,כ״כ גבוה אינה להיות ,ההתלהבות אש ברשפי אבל. ולעשות . מההתלהבות יפול ,ילמוד ואם ,ההיא בעת

,או"א בהיכל זו"נ שהיחוד מה מעלה יתרון יש שבזאת ,למעלה כג״ יובן ועד״ז ב׳ וכמשל. כו׳ יותר הנמוכים במדרגות להשפיל שיוכלו במה ,במקומן מכשהוא

עי״ה בהם ישלוט ולא ,בהם יכירו שלא ,הרואה מעין הנעלה במקומן שיחודן בנ״א של עי״ה יוכל ,בגילוי אהבתם וגילוי יחודם בהיות אבל .כו׳ נתגלו לא כי ,באהבתם

של עליונים יחודים שיכולים ,למעלה יובן כמ"כ .אהבתם ולפגום בהם לשלוט שונא בחנוכה וכן. מלאכות ל״ט שהן דחול לבושים בבחי׳ אפילו להתלבש ופורים חנוכה ורק .גבוה במקום היחוד שנעשה מפני והיינו ,כנ״ל דוקא בלילה נר הדלקת בענין עליות בשם לקרוא יתכן ולא ,כלל החיצוניות נתהפך שלא ,נמוכה מדרגת׳ בזאת

וד״ל. ויו״ט בשבת כמו העולמות

,אדם בני משני משל ע״פ ,ופורים לחנוכה ויו״ט שבת בין ההפרש יובן עוד. קיצור או ,ביחודם אופנים שני שיש ,הגג על למעלה עומד וא׳ בארץ למטה עומד א׳

Page 21: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

20

בין הפרש יש בעבודה ועד״מ למטה. ירד שהעליון או ,למעלה יעלה שהתחתון דמו טבעי׳ כל יתהפך שאז ,הלב התלהבות אש ברשפי בהתפעלות הוא כשהאדם

,לבד במוח רק כשמתפעל אמנם. פנימי׳ החיצוני׳ ונעשה הרעים ומדותיו ונפשו שזהו ועם. כלל שלו בחיצוניות שינוי אין אז ,חו״ב להיכל עולה הלב שפנימי׳ היינו

ההפרש וזהו. יותר גבוה במקום שהוא מה והוא ,ג״כ מעלה בזה יש אמנם ,חסרון שבששת מלאכות דל״ט הבירורים עליות הוא שבשבת .לחנוכה ,ויו״ט שבת שבין

להיות ,בבי״ע המסתתרת המל׳ בחי׳ היינו ,לבד החיצוני׳ עליות שהוא ,המעשה ימי פנימי׳ בבחי׳ להיות מתהפך ,המברר ב״ן שם וע״י ,חיצוני׳ בבחי׳ הפועל כח

הוא בחנוכה אבל. לבד במקומם הוא ,הפנימי׳ עליות ,אמנם. דאצי׳ האורות עכ"ז, נתעלו שלא ,במקומם הם שהחיצוני׳ והגם .גבוה למקום הפנימי׳ עליות

הלב פנימי׳ העלאת שע״י ,בעבודה רואים שאנו כמו והוא ,מעלה בזה יש, בתפלה לו שהי׳ שכלי׳ התפעלות ע״י, תורה ללמוד או מצוה לעשות יוכל ,במוח לו קשה יהי׳ ,מההתלהבות שיפול התפלה אחר הנה ,ההתלהבות אש רשפי ע״י אבל

יוכל ,דוקא גבוה היותר כל כי ,הוא והטעם. ללמוד או מצוה לעשות לבבו לעורר בהיכל ליחודם ,במקומם זו״נ יחוד בין ההפרש וזהו. יותר למטה א״ע להשפיל

.ופורים לחנוכה ,ויו״ט שבת בין ההפרש שזהו ,או״א

Page 22: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

21

ברוך שעשה נסיםהצ"צ ד"ה י פרקים על מאמר שרא

יצחק דובער מלאדי מכ"ק אדמו"ר

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

לא דפסח ובנס ,במלאכה מותר וחנוכה .לאבותינו נס. לאבותינו נסים שעשה 2ברוך אבל ,מיניקה״ח יראה שאית ,במקומן פב״פ זו״נ יחוד ,רגלים ג׳ .מלאכה כל תעשה

אחוריים ,החיצונים יראת מפני ,או״א להיכל עולי׳ ,אב״א יחוד ,וחנוכה בפורים שמתיירא ,חפץ שאינו ויש .בלבו התפעלות עד״מ .לזו"נ חופה או״א ,וב״ן דמ״ה במוח אבל ,אתכפי׳ ובלב ,ודקות במוחו התפעלות ועולה ,בלבבו יסתיר ,הרע מעין' שבחי ,חסד פסח ,זכורך כל יראה פעמים ושלש .למל' משפיעי' ומדות ותענוג פנים

,נה״ב ,מתוקנים ואחוריים ,דיוסף מזרעא אנן ,דאו״א תוס' מוחין ,נתקנו אחוריים יחפוץ לא ,מחיצוני׳ יראה ,ופורים וחנוכה. במלאכה ואסור ,יצריך בשני ואהבת

חיות ,הקץ עת עד ,במלאכה ומותר. ועה״ד עה״ח. בהתגלות כ״א בתבונה כסיל .נפרד ,עשי' ,צו גימט׳ מלאכה. קללות ל״ט מלאכות ל״ט ,נתן קצוב

חיי ,וחנוכה .הגוף חיי ,ולבנים בחומר ,בגוף ,מצות תאכלו בערב ,יצימ"צ ופסח ,קטנות ,ימינא דרועא ,יבנה חסד עולם ,הגוף חיי. מצוה נר ,תורתך להשכיחם ,הנפש יודין' ב ,אלפי"ן במילוי' הוי שם ,המוחין גדלות ,ויו״ט שבת. תלת גו כלילן תלת יודי״ן במילוי ,אבא יסוד ,משה אבל ,נודעתי לא ה׳ ושמי ,המחבר ו׳ ,וח״ת ח״ע. ע״ב גימט׳ ,ה׳ באלים כמוכה מי ר״ת המכבי יהודה מתתיהו בן יהודה ולכן. ע״ב

חכ׳ ,השמנים כל וטמאו ,תורתך להשכיחם ,וחנוכה ,שונות ודתיהם ,ופורים חיי ,לחסד מלביש אבא ,אה״ר ,יקרא ימינו ושמן ,הטוב כשמן כה״ג ושמן ,דקליפה . נשמתא

של נסן ,משה. מופת ,נסי ארים עמים ואל ,ארוך כלונס ,הרים נס כנשא ,נסי׳ שעשה כי ,הכתר פרצוף ,אבות זכות ,ההרים על מדלג ,הרים ונס. האותות לכל ,ישראל לחג״ת נסים ושעשה ,מדות ,בשמים ותורה. הפועל כח ,המדות וע״י ,ימושו ההרים אבל .חו"ב ,ותושבע״פ תשב"כ ,הלחם שתי ,ומ״ת ,כבשים שני על. רוממות ,דאצי׳

נדפס בסידור ע"פ מהרי"ד שער החנוכה ע' קעח. 2

Page 23: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

22

שייך ולא ,לאלפים חסד ועושה ,אלפי״ן מילוי ,עולם חסד ,הגוף חיי ,יצימ"צ פסח ,עולמות בורא כו׳ מה ,אביכם ישראל אל ושמעו. המדות הגדלת רק ,נסים שעשה

לא ,בריתי את וזכרתי. ידיך את פותח ,יודי״ן ומילוי ,שבז״א אוא״ס ,אביכם אף כי ,באדום בריתי להפר ,אנטיוכס בימי לכלותם ,במדי געלתים ולא ,בבבל מאסתים

דחס ,ההרים על. אבות וזכות ,חג"ת וזכרתי ,לע״ל ,הברית וזכרון ,לע"ל ,ה׳ אני שני ,ברית ,כריתה ,מכתר ,ברית נא׳ ,מאצי׳ למעלה ,אבות זכות ותמה. גילוי דאצי׳

ששם ,בחנוכה ברית אבל .אבות ,אהבתיך עולם אהבת ,מלכים ושני ,אוהבים ,לזרועות מלבישי' או"א. שוין' ועשי' אצי ,עצמות לגבי ,צדקת ואם כאורה כחשיכה

,מזלות מב׳ ומקבל ,לנאצלים ומקור ושרש ,שבמאציל תחתונה ,וג״ר ז"א .בריתי את וזכרתי ,חו״ב ,ושבע״פ תושב"כ ,חו״ג ,זיתים ושנים

משל ,תורה ,דא״ק מל׳ ,קדם מימי לאבותינו נשבעת אשר ,לאבותינו נסי׳ ושעשה ,הדבר זה ,בזה נתנבא משה ,התו׳ אור ,זמן ,מל׳ ,אזכור והארץ ,הזה בזמן .הקדמוני

עמדת. כה״ג של וחותמו ,ארוך שכולו יום ,הזה כיום ופורקן ,עילאין יומין משכו .כקדם ימינו חדש ,נשבעת אשר ,הזיתים הר על רגליו ועמדו ,להם

שמן ,וחנוכה ,מל׳ ,מזבח ,אש רשפי ,וזמן ,המים נסוך ,ונרות שמן דחנוכה ונס. שצף שמן ,וחכ״ס ח״ע הקדש, את מושך. לנער חנוך ,קדש משחת שמן ,המשחה

ואור וירח השמש אור ,ומדבר חי ,הגלוי ושכל הנעלם שכל ,מזל לו שאין עשב אין ושמן ,נשמעים בנחת ,שמן. רקיע מים אור ,שבחכ׳ חי ,מדבר ,כתר ,תחי׳ והחכ׳ ,הנר

שמן ,והרמ״ז .דאריך חוטמא ,ריח ,עתיק פנימי׳ אבא פנימי׳ ,ראש בשמים ,המשחה ,השמיני יום ,מלואים שמונת ,קדם ימי ז׳ ,דעתיק גבורה ובשמים ,מו״ס המשחה

. דאריך חוטמא ,ובשמים ,מל׳ ,חנוכת זאת

אדם חכמת ,פניו ה׳ יאר ,משמן פנים להצהיל ,דא״א פנים הארת ,שבשמן ואור חכמת ,שבנפש יחידה ,התענוג הארת ע״י ,שתוק ,ח"ס ,חדתא תוספתא ,פניו תאיר בח׳ אתתקן דכה״ר דיקנא ,הסליחות שער בפע״ח ,משמן גבוה ואור .א״ק אדם

אור ,חסד מחפץ למעלה תיקונים וה׳ ,מדות ז׳ ,חסד חפץ כי תיקון ,תיקונים ,בגדי׳ . דחנוכה ח׳ ,תיקונים וח׳ ,כתר גימט׳ אור ג״פ ,וחו"ב ,קדמון אור מצוחצח צח

Page 24: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

23

,וחכ׳ כתר ,הפכים ב׳ ואור ושמן ,אור ,דאוירא דעת ,חו"ב מחבר דעת נק׳ הח׳ וביאר אור ע״י. התינוק כמשל ,לשועלי׳ ראש בבי״ע מתלבש במל׳ והמשכה התענוג ע״י

. בריתי את וזכרתי ,גדול למלך קירוב ,במוח הודאה הלל חנוכה

עליית ,לתחתון עולה א׳ ,בנ״א שני ,ופורים לחנוכה וי״ט שבת בין ביאור ולתוספת ,התפעלות מעלה בחשאי במוח אבל ,הלב התכללות ,דמו שיתהפך ,עולמות במדות

,המוח ע״ד ,ופורים חנוכה אבל ב״ן. שם עליית בירורי׳ מלאכות ול״ט ,לג״ג עולה ,במוח לאפוקי. התפלה אחר אש והרשפי ,ותורה במצוה ,החיצוני׳ תהפך שלא ועוד

,ביו״ט משא״כ ,הרע שלא ישלוט עין ,או״א בהיכל זו״נ יחוד כמ״כ .אח״כ ותורה עליית יהי׳ ולא ,החיצוני׳ יתהפך לא אבל ,בלילה לנר והשפלה וירידה ,לשלוט יוכל

ויו״ט. שבת כמו עולמות

Page 25: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

24

מאמר ברוך שעשה נסים

כ"ק ר' הלל הלוי מפאריטשמ

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

כן מברכין אין למה להבין .בזה״ז ההם בימים לאבותינו נסים שעשה 3ברוך בעשיית אסורים היו״ט לכ למה וגם ,'כו וקי״ס דיצי״מ ניסים נעשה ג״כ שבו ,בפסח

.מלאכה בעשיית מותרים ופורים וחנוכה ,מלאכה

שנמצא הסתירה ענין לזה וילה״ק ,ענינו מהו הנס ענין בד״כ מתחלה י״ל הנה העולמות כל שבריאת נמצא ,נעשו שמים ה' בדבר )תהלים ל"ג( הא' ,כתובים בב'דכ"א ע"ב( )מגלה הוא מאמר נמי ובראשית ,מאמרות עשרה שהוא הדיבור ע״י הוא העולמות כל שבריאת דמשמעו ,קל"ה( )תהלים עשה' ה חפץ אשר כל ,'והב ,כו'

.חפץ הנק' הרצון' פנימי ע״י הוא

' ואפי .וצורה חומר' בחי המעלות רום עד העולמות בכל שיש ,בהקדם יובן אך הוא יעקב בוראך )ישעי' מ"ג( ,וצורה חומר' בחי יש בהם ,פנימי'' בחי שהם בנש״י יש בריאה מבחי׳' למע שהוא ,באצי׳ למע׳' ואפי .הצורה הוא ישראל ויוצרך ,החומר

.ויושר עגוליס' נק ,בי״ס וכן .וכלי אור נק' שם רק ,וצורה חומר יש ,מאין

,הצורה על אך ,השמים חומר על קאי ,'כו' ה בדבר דמש״א ,כתובים' הב יובן ובזה השמים צורת' יהי איך כלל מבואר אין במאמר כי ,מאמר ע״י שנעשה לומר א״א

כוונה יש וברצון ,רצונו מלובש במאמר כי להיות ,'כו חפץ אשר כל ועז״א ,כו' ,הכוונה נשלם' הי לא אחר ובאופן ,כזה באופן שיהי' השלימות ענין שהוא ,'פנימי

פנימי' מכח דוקא נעשה וכיון שהציור .חפץ שנק׳ הכוונה' פנימי מכח כן נעשה לכןמתקלא )זח"ב או משחתא בשם' ונק .בדיבור להתגלות יכול' הי לא לכן ,הכוונה

הרצון כי .הרצון את שמודדת הנגלה חכ' והוא ,היינו בחי' קו המדה ,דקע"ו ע"ב( מצד הוא ,ממנה שלמע׳ הרצון את למדוד זאת חכ' שביכולת מה רק ,פשוט מצ״ע

.חפץ' הנק הרצון 'פנימי העונג בבחי' ששרשה

בחי' הוא הרצון כי ,מבחי' הרצון החומר גם יומשך לא דלמה ,מובן אינו ולכאורה החומר דמציאות ,הוא הענין אך .החומר אפי' ממנו להתהוות יכול ובודאי ,א״ס

שיהי׳ עד למטה שישתלשל הוא והרצון ,הביטול בתכלית הוא ,הרצון מן כמ״ש

נדפס בספר פלח הרימון בראשית ע' קג. המאמר 3

Page 26: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

25

,מאמרות דעשרה אותיותרופי צי ע״י החומר ונמשך נשתלשל לכן ,ליש נראה החומר שישאר אינו ,שברצון הכוונה' פנימי אך .ובד״פ בד״כ ליש נראה הוא ואז

למטה אא״ס ויהי' גילוי ,לאין ויש לאור החושך שיהופך ,אדרבה רק ,כך מציאותו' הוי שם מעוררים שעי״ז ,תומ״צ ע״י וזהו ,בתחתונים דירה לו להיות ,למע׳ כמו

.אלקים משם נמשך אשר היש להפך ,שיתגלה

,אלקי' מכל וענין ,'אלקי מכל ואדונינו הוי׳ גדול קל״ה( )תהלים כתיב הנה כי' בבחי עדיין הם הראשונים' צירופי וע״ב ,אלקי׳ בשם צירופים ק״כ יש כי להיות

הוי' גדול וזש״א ,להחיותם בלעו״ז מתפשטים האחרונים' צירופי מ״ח אך ,הקדושה' שיהי אך .מעה"ת ע״י והתעוררותו ,לאין מיש להפך ,צירופי' הנ״ל הק״כ מכל

היינו ,אליו כלי להעשות רק ,ממציאותו להתבטל ולא לאין להתהפך היש ביכולת שנמשך שבו הציור ע"י והיינו ,'הוי לשם כלי' בחי בו יש מתחלה גם כי ,הנ״ל מטעם אלקי' ע״י בבחי׳ הוי׳ דשם הגילוי' בחי הוא כ״ז אך ',כו חפץ אשר כל מבחי׳

.מעה״ת

כי ע״י ,ענין הנס וזהו ,אלקי׳ בשם להתגלות ,מלמעלה הוי׳ שם נתעורר לפרקים אך דשם מאמרות ע״י' שמובדלי ,ויבשה בים הטבע נתהפך ,'הוי שם גילוי בחי'

)תענית דף כ"ה ע"א( כמו ,בזה וכיוצא ליבשה ים נתהפך הוי' שם גילוי וע״י ,אלקי' כו'. וידליק לחומץ יאמר ,וידליק לשמן שאמר מי

מהפך ולכן ,אלקי׳ בבחי׳ הוי' שם התגלות ע"י שהוא ,סנה ענין ואחר שנת׳ ב הנס ובין דיצי״מ הנס בין ההפרש בפרט ענין י״ל עתה ,כנ״ל' הצירופי ,אלפי״ן במלוי' הוי שם כמו ,מדריגות כמה יש הוי׳ בשם הנה כי .ופורים דחנוכה

ופורים ובחנוכה ,אלפי״ן במלוי הוי׳ שם התגלות ע״י הנס הי׳ וביצי״מ .יודי״ן ומלוי .יודי״ן דמלוי

והגאולה לעיבור נמשל שהגלות ידוע הנה כי ,ענינו מהו ,דיצי״מ הנס ענין וי״ל ,עילאה אימא במעי עיבור' בבחי ז״א' הי מצרים שבגלות ,בכהאריז״ל כמ״ש ,ללידה

בני שהם בנ"י את להניח לא ,)ז״א( עורף מול מאחורי שיונק ,פרעה ביכולת הי׳ ולכן דאריך זרועות בכח ,דאו״א עליונים אורות שנתגלו הנס וע״י .מת״י לצאת ז״א

.כו׳ מהגלות בנ"י יצאו וממילא ,מלמע׳ ז״א לידת בחי׳ נעשה ,בתוכם המלובש

מונח שהוא ,אימא במעי כעובר ,מבשרי יובן ,ולידה עיבור ענין מהו ולהבין וכמ״כ .נתגלה ,וכשנולד ,בברכיו ונעלם מוסתר שהראש נמצא .ברכיו בין ראשו

בבחי׳ והתפעלות השגה להם אין שרובם ,עם המון אצל כמו היינו ,עיבור ,'ברוחני ,'כו כ״ח דכולא האמת על שמודה ,מרחוק הודאה' בחי להם יש כולם רק ,אלקות

Page 27: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

26

ומוחין השגה להם שיש אותם משא״כ .כעיבור בנה״י נעלמים שהמוחין נק׳ וזהו ,חב"ד וחג"ת זהו ,בגילוי אהוי״ר נמשך ועי״ז ,ית׳' קמי דכ״ח איך ,התיישבות בבחי' וגוף שהראש ,לידה זהו .נה״י וזהו ,היום כל וע״ט לסומ״ר חזק הסכם נעשה ומזה

.למטה והרגלים ,בהתגלות הם

ולמה ,באחד שהוא המס״נ ענין בהקדם ויובן ,'דאצי בז״א ולידה עיבור יובן ועתה הוא יחיד שבחי׳ ,הוא והענין .מאחד שלמע׳ ,ביחיד המס״נ שיהי׳ ,יחיד אומרים אין

,לבדו שהוא ,לעולמות למקור מקור אפי׳ מהיות למעלה ,לעצמו כמ״ש אא״ס בחי׳ ,דאצי׳ עילאין דחו״ב בכלי׳ מתגלית זאת ובחי׳ .לטחהמו ואפס אין הכל ,ובלעדו

בבינה ולא מבין ,ידיעא בחכ׳ ולא חכים שנקרא ,בכהאריז״ל עילאין או״א הנק׳ אחר גם ולכן .לעולמות קורמהיות מ למע׳ כן םג הם דחו״ב כלי׳ בחי׳ש ,ידיעא

עדיין רק הגילוי שאין להיות ,יחיד בחי׳ כן גם נק׳ ,אלו בכלי׳ דאא״ס ההתלבשות .עליון דעת ונק׳, בעולמות ע״י מתגלה ואין ,לעצמו

בלה״ק שהוא ,אחד נק׳ ,בכהאריז״ל סו״תי שנקרא ,המדות מקור ,המוחין אך שמתאחדים העולמות מדריגות התחלקות פרטי כל והיינו ,נפרדים בריםד התאחדות

ח׳ כי ,דאח״ד הציורים ג״כ וזהו .למדות שייכיםה והמוחין המדות שהם ,במקורם הוא וא׳ ,המעלות רום עד ההשתל׳ כל שכולל ,העולם רוחות וד' וארץ רקיעים ז׳, ד׳

ולזה .כו׳ אותם ומייחד הכולל ,דאצי׳ במדות המאיר אא״ס בחי׳ שזהו ,ש״ע אלופו .א׳ ושמו א׳ הוי׳ יהי׳ ההוא ביום כמ"ש )זכרי' י"ד( והי' ,צ"ל המס"נ באחד דייקא

רק הגילוי אין ,דהאידנא ,והתירוץ .אחד לאו האידנא אטו ,והקשו )ספ"ג דפסחים( שהם ,דשם וארץ רקיעים הז׳ ולכן ,חד וגרמוהי וחיוהי איהו ששם ,באצי׳ למע׳ אינו ,בבי״ע למטה משא״כ ,היחוד בתכלי׳ אא״ס בבחי׳ בטלי' הם ,המדות ז׳ בחי׳

)זח"ב וכמאמר ,ועד' דבחי בלבוש מלובש רק ,ממש למע׳ כמו אחד' בחי מתגלה שיהי׳ ,אחד ושמו אחד הוי׳ יהי׳ לע״ל אך .דאחד אתוון בחילופי דקל"ד ע"א( דועד

ולזה .למע׳ כמו למטה הוי׳ שם ויאיר ,לאור שיהפך ע״י ,למע׳ כמו למטה הגילוי .'כו באחד מס״נ צריך

והיינו ,המוחין קטנות 'בבחי דאצי׳ במדות אא״ס מאיר כאשר היינו ,עיבור וזהו' כלולי ,דז״א דגדלות ומוחי' המוחין אורות ובחי׳ .הבריאה הנמדד בתחילת האור

משא״כ .יחיד בחי׳' שנק עילאין חו״ב היינו ,יחיד במקורם בחי׳ ונעלמים המדות לבחי׳ ,יחיד שנק׳ או״א' מבחי ,דגדלות' ומוחי האורות שנתגלו היינו ,לידה ,'יהי ענין שזהו ,באו״א למע׳ כמו ,בז״א אא״ס גילוי נמשך ועי״ז ,ז״א' שנק ,בז״א למע׳ כמו ,בבי״ע למטה ומשם ,דאצי׳' במל האור נמשך וממילא ,י״ה ב״פ

.אחד ושמו אחד' הוי ענין שזהו

Page 28: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

27

כלולים היו דז"א' ומוחי שהאורות והיינו ,עיבור בבחי׳ שהי׳ ,מצרים גלות וזהו״ע או״א בבחי׳ שהוא ,למעלה גדול גילוי שיש אף ,ולכן .בינה בבחי׳ במקורם ונעלמים

ולכן ,הסתר' בחי הוא למטה כי ,כלום למטה פועל אינו מ״מ ,יחיד בחי׳ שהוא אמר ולכן ,הטבע ע״פ כמנהגו עולם נראה להיות ,האור להסתיר פרעה ביכולת

' הי ,ביצי״מ משא״כ .בנ״י על מושל הי׳ ולכן ,הוי' את ידעתי )שמות ה'( לא לגילוי מהעלם ויצאו ,באו״א נעלמים שהיו ,דז״א דגדלות' ומוחי אורות שנתגלו הנס

דשם איך ת,בעולמו ביטול התגלות נמשך וממילא ,דאחד אור גילוי שזהו ,במדות ,פרעה בחי׳ נתבטל ולכן ,לפעמים הטבע משנה ולכן ,העולמות כל המנהיג הוא' הוי

.כו' הגלות מן בנ״י יצאו וממילא ,הוי׳ שם אור המסתיר

על מורה המלוי ענין כי ,אלפי״ן במלוי הוי׳ שם ע״י הנס הי׳ שביצי״מ הנז״ל וזהו ,במח׳ אותו מחשב כאשר ,א׳ אות כמו ,המלוי ענין עצמו זהו כי ,התגלות

אותו לפרש מוכרח ,בדיבור אותו לדבר צריך וכאשר ,בלבד הא׳ רק מחשב אינו ,מ״ה שם פעולת כח על מורים ,מ״ה דשם שבמלוי בחי' האלפי״ן ולכן .אל״ף

'בבחי שיתגלה ,ידיעה' בחכ ולא בחי' חכים ,חכ״ע אור לגלות הוא שפעולתו דהיינו ,אחד בבחי' יחיד בחי׳ שיתגלה ,והכוונה .דאחד הגילוי ענין שזהו ,דז״א המדותכבעת ,ענין הגילוי למטה כמו למע' שזהו ,חכ״ת הנק׳ המל׳ בבחי' יתגלה ומשם .יצי"מ

ויו״ד ,חכ״ע בראש יו״ד שזהו ,למטה ויו״ד למע׳ יו״ד שהוא ,א אות מורה וע"ז הוא ,לימין משמאל שהולך האלכסוני וקו, שבמל׳ בחי' חכ׳ ,אדני דשם חכ״ת בסוף דחו״ב העצמיי׳המוחין מתגלין דמתחילה .בחכ״ת חכ״ע המחברים המדות בחי'

ונמצא .למל' דז״א וממדות ,דז״א המדות בבחינת ,דגדלות מוחין הנק׳ ,עילאין ומה .האלכסוני קו מורה ועליהם ,בחכ״ת חכ״ע לחבר ,ממוצעים המה שהמדות או״פ' בבחי בגלוי חכ״ע שיאיר הנשהכוו להיות היינו ,משמאל להלוך שמתחיל

הגם כי .דייקא הגבורה ע״י הוא דאו״פ ומקור השפע ,דמל׳ בכלי׳ שיתקבל ,בחכ״ת אבל .תחבקני וימינו כמ״ש ,מקיף בבחי׳ נשאר אבל ,האור נמשך החסד שע״י

,לראשי תחת שמאלו )שה"ש ב'( כמ״ש ,דייקא הגבו׳ ע״י הוא ,או״פ בדרך שיתקבל ,משמאל מתחיל ולכן .דייקא או״פ ע״י והוא ,דכנס״י לראש מגביהים שהגבורות ,דייקא או״פ ע״י והוא ,בחכ״ת חכ״ע דחיבור זאת בהשפעה ,עיקר הוא שהגבורה

דיצי״מ. הנס והוא

ההפרש י״ל הנה כי .יודי"ן במלוי ע״ב שם ע״י שהי׳ ,דחנוכה הנס ענין ועתה י״ל ג אבותינו חיי שמררו ,הגוף בחיי הי׳ מצרים גלות כי ,יון לגלות מצרים גלות בין

הנשמה ברוחני׳ גם ,וא״כ .מסכנות ערי ובנו ,ובלבנים בחומר בהם ועבדו ,במצרים

Page 29: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

28

והיינו ,בשר חיי התפעלות ענין שהוא ,שבנשמה הגוף חיי בבחי׳ הגלות ג״כ הי׳ שהוא איך ,העולמות שבפנימי׳ אא״ס גילוי הרגשת מצד הנמשכת הנשמה חיות דנה״ט בשר בלב התפעלות שתגיע עד ,באה׳ הנשמה תתפעל שמזה ,ומהווה מחי׳ בבחי׳ ,הגלות בחי׳ ג״כ הי׳ באדה״ע ולמע׳. שבנשמה הגוף חיי ונק' ,ה׳ את לאה׳ בחי׳ עם ,יבנה חסד תהלים פ"ט( כי אמרתי עולם) כמ״ש ,ז״א הנק׳ העולמות מקור

כי ,הגוף חיי בחי׳ למע׳ נק׳ זאת ובחי׳ ,הסתלקות בבחי׳ היו שהם ,שבהם המוחין כל חיי בחי׳ הם דאצי׳ עליונות והמדות מוחי׳ ובחי׳ ,גוף בשם נק׳ העולמות כל

.הגוף חיי ונק' ,העולמות

אותם לגלות רצו ולא ,כלל הגוף חומר על למשול רצו לא ,יון בגלות משא״כ תורתך להשכיחם שרצו הי' הגלות רק .אדמתם על שרויים אותם הניחו רק ,מארצם

,ידיעא בחכ׳ ולא חכים הנק׳ חכ״ע להסתיר שרצו ,הנשמה בחיי הגלות הי׳ וא״כ .כו׳ .הנשמה חיי נק׳ זאת ובחי׳ ,ישראל בנשמות יאיר שלא ,התורה חכ׳ בחי׳ שזהו

שהוא איך מהתבוננות היינו ,בכן בדרך הנשמה התפעלות יש הנה ,הדברים וביאור) את לאה׳( דברים ל') כמ״ש ,הנשמה חיות וגם אמיתית ,העולמות דכל האמיתי חיים

מהתבוננות ותמצית הקיצור שהוא ,מהבכן מסתעפת שהאה׳ וזהו .חייך הוא כי ה׳ ,אהבה להתפעלות נוגעים שאינם ,דאורייתא מרזין התפעלו׳ משא״כ .חייך הוא דכי מטעם והיינו .כלל ערך אין ,שההתפעלות ,רואים אנו ואעפ״כ .בכן שום בזה אין

וממילא ,שבגוף הנשמה חלק בבחי׳ ,התורה באותיות הקשורה הנשמה שרש שמאיר ,נשמתן פרחה שעכ״ד במ"ת כמו ,בשרשה א״ע לדבק ,הכלי מגדר לצאת תתפעל

ומהתפעלות כ״ה. עתה גם וכן ,)פ"ח דשבת דפ"ח ע"ב( בטל תורה שהחזירם אלא ,ממש לאתהפכא לבוא שיוכל עד ,דנה"ט בשר לב ג״כ שתתפעל להיות יוכל ,זאתשבת דקמ"ו פי"ב דיבמות דק"ג פ"ב דע"ג דכ"ב ) ו'כ זוהמתן שפסקה במ״ת כמו

אור התפעלות המלביש ,בכן בזה שאין מצד ,כלל מורגשת ההתפעלות אין אך ,ע"ב( שום בזה שאין מצד ,הנשמה חיי נק׳ לכן .נעשית ממילא ההתפעלות רק ,הנשמה

נעשית ממילא הנה״ט התפעלות רק ,נה״ט שהוא ,מהתפעלות הגוף תערובות דליל העצמיי׳ מוחין שכל אפ״ל ,ז״א בבחי׳ למע' וגם. וד"ל ,גדול ובדקות בהעלם

דחג״ת מוחין הנק׳ עילאין דאו״א ומוחי׳ ,דנה״י מוחי' הנק׳ דיסו״ת מוחין ,פסח לחיות שייך הכל ,כמבו' בכהאריז״ל ז״א בבחי׳ הא׳ בלילה הנכנסין ,בד״כ

בבחי׳ מכוסין ,דאו״א דג״ר המוחין עצמות אך .הוא הגוף חיי ובכלל ,העולמות ,מ״ת ע״י בשבועות נמשכי׳ והם ,כו׳ הנסתרות דברים כ"ח() כמ״ש ,דאריך הדיקנא

חיי לצורך נק׳ זאת ובחי׳ ,הדיקנא לבחי׳ ז״א עולה שאז ,בכהאריז״ל כמ״ש .הנשמה(

Page 30: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

29

כיון ,חכ״ע מבחי׳ ומוחי׳ אורות תוס׳ המשכת י"ע הגאולה להיות יכול הי׳ לא ולכן חכ״ע חדש בבחי' אור גילוי להמשיך מוכרח הי׳ לכן ,דחכ״ע האור הסתירו שהם

על מורה היו״ד כי ,יודי״ן במלוי ע״ב שם ענין והיינו ,החכ' מן למע׳ מבחי׳ ,עצמה דהגם ,וידוע) ,כו׳ המבריק כברק ,או״ר מהתפשטות שלמע׳ נקודה בחי' ,החכ׳ עצם

אור להמשיך ביכולתו ולכן ,האור במקור שרשו מ״מ ,לאור כלי בחי׳ הוא דהשם החכ׳(. בתוך ,החכ׳ מן מלמע׳ חדש

,החכ׳ מן שלמטה מדות בחי' שהוא ,דלבר חסד בחי' שיש ידוע ,הדברים וביאור נס שבין ההפרש וזהו ,החכ׳ מן שלמע׳ בחי' חסד שהוא ,דלגאו חסד בחי׳ ויש

נמשך ומשם ,החכ׳ מן שלמטה במדות מחכ״ע התגלות בחי׳ רק הי׳ שלא ,דיצי״מ בחנוכה נתגלו משא״כ ,מ״ה דשם אלפי״ן מלוי ענין שזהו ,בחי' חכ"ת למל׳ הגילוי

כח נתבטל ועי״ז ,עצמה בחכ״ע אור תוס׳ בחי' ונמשך ,מחכ״ע שלמעלה מדות בחי', יודי״ן במלוי ע״ב שם ע״י הוא זה וגילוי .תורתך להשכיחם שרצו החיצוני׳

בכוונת כמ״ש ,דאריך מדות מבחי׳ הגלוי הי׳ ביצי״מ שגם ,מובן אינו )ולכאורה דאריך מדות ,נטוי׳ ובזרוע חזקה ביד ,או״א ,אלקינו הוי׳ ויוציאנו ,ההגדה

,דאריך ז״ת ,המדות ,הא׳ .מדות בחי'' ב באריך שיש ,והתירוץ .בהם המתלבשים בחי׳ הוא ,הב׳ ובחי׳ .בחכ' בהתלבשות באים מ״מ ,החכ׳ מן למע׳ שהם שהגם

יונק אוא״ב רק ,בחכ׳ בהתלבשות באים שאינם ,ג״ר דאריך מבחי׳ ,דגדלות המוחין הכלולי׳ מדות מבחי׳ היינו ,דאריך ג"ר בחי׳ הכוונה ולפענ״ד ממזל הח'. מרחוק

יגמדה״ר(. המדות נק׳ ולכן ,מהתלבשות שלמע׳ ,בג״ר

בימי מאסתים לא זאת ובכל ובכל הנ"ל יובן משארז"ל )פ"ק דמגלה די"א ע"א( ד לא רק ,האהבה שנסתלקה משמע ולכאורה .יונים בימי געלתים ולא ,כשדים

כו' אתכם אהבתי יעקב את ואוהב )מלאכי א'( ,והכתיב .לגמרי' כו מאסתים .לא אם ,אבות זכות תמה פ"ה דשבת דנ"ה ע"א( אם) המחלוקת בהקדם ויובן .)שם(

איך ,והקשו התוס' )שם בד"ה ושמואל כו'( על מ"ד תמה .תמה לא כמ״ד והלכה וידוע ,יעקב בריתי את וזכרתי כתי׳ ,שבתוכחה העונשין כל לאחר הלא ,אפשר

ואחכ״ז ,ימוהמ״ש עד ישראל על שיעבור מה כל בה מרומז שבתוכחה דהעונשין אבות ברית מ״מ ,אבות זכות תמה למ״ד דאפי׳ ,ותירצו .תמו לא א״כ ,וזכרתי כתיב

.כו׳ תמה לא

אשר והבים נאמנים,א ב׳ ע״ד יובן ,לברית זכות בין להבין ההפרש הדברים וביאור אך ,טובות מדות או חכ׳ ,בחבירו יקר ענין מרגיש שכאו״א ,מצד טו"ד בינם האה׳ כורתים ולזה ,וכדומה זמן ריחוק או מקום ריחוק מצד אהבתם תתקלקל פן יראים ,הטעם מן שלמע׳ אה׳ לבחי׳ ,הטעם שע״פ זאת אה׳ ומנשאים מרוממים ובזה ,ברית

Page 31: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

30

עם הקב״ה של ברית כריתות בענין יובן ועד״ז .אופן בשום האה׳ תופסק לא ואז ,דמלכא רחימא ,הנה ידוע דאברהם נק' )ישעי' מ"א( אברהם אוהבי כי .אאע״ה

על בעא״ע הלך ימיו שכל ,הננבה ונסוע הלוךדכתיב בו )בראשית י"ב( מצד והיינו הקב״ה אהבת מלמע׳ המשיך ועי״כ ,הנגבה בחי׳ שזהו ,דאצי׳ לחסד מרכבה שהי׳ לפסוק תוכל ולכן ,החכ' מן שלמטה ,דאצי׳ חסד מבחי׳ היא זאת אה׳ אך .איליו

האה׳ נתרומם ועי״ז ,עמו ברית ה' כרת לזה .הנ״ל הקטרוגים מצד גם ,הזמן באורךשלמע' מן מדות שהם ,חסד רב הנק׳ דלגאו חסד לבחי׳ ,עולם חסד מבחי׳ הנמשכת

תופסק לא ולכן ,המזלות בבחי' שהם ,כלל בחכ' בהתלבשות באים שאינם ,החכ׳ .לעולם זאת אה׳

.יון מגלות גאולה ובין מצרים בין גאולת ההפרש ענין ביאור בתוס' יובן ובזה אתכם אהבתי יעקב את ואוהב בחי׳ שזהו ,אבות זכות ע״י הגאולה הי׳ שביצי״מ

קודם קבלת הי׳ כי ,ועוונות מחטאים מפריד דבר עדיין אז הי׳ לא כי ,ה׳ אמר' שהי ,יון בימי משא״כ .מהגלות להוציאם אבות זכות מספיק הי׳ לזאת ,התורה מצד ,בלבד מאסתים לא ,לזאת .עליונה האה׳ אור שמפסיק ,חטאים מצד הגלות

,כלל מקום תופסים וחטאים העוונות אין ששם ,'החכ מן שלמע׳ עליונה' אה גילוי ראשית כי ,קדם מימי לאבותינו נשבעת )מיכה ז'( אשר וזהו .מהגלות יצאו ועי״ז

דכתר והמדות .החכ׳ שלמע' מן כתר' בחי הוא ,קדם אבל ,ומל׳ חכ' הוא ואחרית מן ולמטה ,שבחכ׳ במדות ,שבכתר מדות שהמשיך ,אשר נשבעת וזהו .קדם ימי נק'

.כו׳ החכ׳

כי .בפסח ולא ,ופורים בחנוכה' כו נסים שעשה ברוך מברכין שאנו מה יובן ובזה' דאצי מדות בחי׳ ,ואבותינו .)ישעי' מ"ט( כו׳ נסי ארים ל׳ ,הרמה לשון ,נס הנה

,החכ׳ מן שלמטה המדות שהרים ,לאבותינו נסים שעשה' הפי וזהו .מחכ׳ שנמשכי׳ ,'הא .פי׳' ב בו יש ,בזה״ז .ימי קדם הנ״ל ,ההם בימים .'החכ מן שלמע׳ בהמדות ,שלנו זמן ,בזה״ז התגלות בבחי׳ ,החכ' מן' שלמע המדות אור' בחי נמשך שאח"כ

בבחי׳ ,שלמע׳ בזמן נתעלה ,שלמטה זמן שבחי׳ ,הב' ופי׳ .'כו בגשמיות למטה כי ,זה״ז' נק ולכן וע"ד ]שהוא מלשון לעולם[. כמ״ש ,נצחי זמן בחי׳ שהוא ,קדם משה מטות( פ׳ )ספרי כמו ,כלל הסתר בלי אא״ס התגלות על מורה הוא ,הזה

זה אלקינו הנה או )ישעי' כ"ה( ,כו' אלי )שמות ט"ו( זה וכמו ,הדבר בזה שנתנבא ולכן ,כלל הסתר בלי אא״ס מתגלה ,קדם בבחי׳ ,'שלמע שבזמן ולהיות .כו׳ לו קוינו

בחי' שהוא ,דהיינו בזה״ז ,הם מה ,ההם בימים בתחלה מש״א ומפרש .זה״ז נק׳ שייך אינו הטעם זה מצד ולכן .בתוכם אא״ס התגלות ע״ש ,זה״ז שנק׳ ,קדם ימי

בבחי׳ החכ׳ מן שלמע׳ המדות האירו שאז מצד ,ופורים בחנוכה רק זאת ברכה לברך

Page 32: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

31

הארת עם ,'החכ מן שלמטה המדות בחי' רק האיר שלא ,בפסח משא״כ .'החכ וד״ל. זאת ברכה לברך שייך לא ולכן ,חכ״ע והמשכת

זה הענין השמיט כ"ק בדיבור ורשמתי כפי שהבנתי מכי"ק:

הנה כי .מותרים ופורים וחנוכה ,במלאכה אסורים ויו״ט שבת ומעתה יובן למה ה רק הול״ל דלא ,זה נכתב למה ,וי״ל .כו׳ ובשביעי' כו ימים ששת )שמות כ'( כתיב

וברוחני׳ בגשמי׳ הבירורי׳ ענין הוא המלאכה ענין כי ,הענין אך .בשבת שאסור והטעם .התענוג בחי' מאיר בשבת כי ,אסורים בשבת אבל ,בחול הוא וכ״ז .כידוע

,בהמתברר המברר שיתלבש צריך ,הבירורי׳ שהוא ,מלאכה עשיית כל כי ,לזה שעוסק ,מלאכה כשעושה לגמרי החיות ממנו מברר ועי״ז ,יניקה תוס׳ בו וימשיך כשעוסק ,אדם מין בכל שוה היא ,בעצם העסק כי .דנוגה דמלאכה חיצוני׳ בדברי׳ אז ,אח״כ כשמתפלל ,לזאת ,לה׳ הוא בפנימי׳ שהכוונה מחמת אך. עוה״ז בעניני .לה׳ החיות ועולה נתברר

וכן .דקטנות מוחי׳ בחי׳ רק ,האלקי׳ בנשמה מאיר אינו אז ,החול בימות ,והנה חשש אין ,לכן .דאצי׳ י״ס בבחי׳ מאא״ס החיות חיצוני׳ בחי׳ רק מאיר אינו ,למע׳

כפי החיות מחיצוני׳ יניקה מקבלי׳ ג״כ בלא״ה כי ,אליהם יניקה תוס׳ כשממשיך לגמרי הטומאה רוח ויבוער יומם יבוא אשר ,קץ עת עד ,ושיעור במדה להם הנצרך

.כו׳ הבירור לאופן הנצרך כפי ,ושיעור במדה בא ג״כ הוא והתוס׳ .הארץ מן בבחי׳ ,האלקי׳ בנשמה ,מאא״ס החיות פנימי׳ מאיר שאז ,ויו״ט בשבת משא״כ

יתלבש כי ,במלאכה נאסר ,לכן .פב״פ יחוד בחי׳ מאיר ,למע׳ וכן .דגדלות מוחין לעו״ז בחי׳ גם יקבלו וממילא ,החיות פנימי׳ אליו וימשיך ,במתברר המברר

לאחר וכבודי כמ"ש )ישע' מ"ב( ,וזהו אסור ,החיות מפנימי׳ ,הניצוץ בתוך שמלובש דהיינו ,ח״ו עלמא ומחרבי ,מאוד מתגברי׳ ,החיות פנימי׳ קבלת ע״י כי ,אתן לא

.נפרד בבחי׳ אותו שעושין

יחוד זמן הוא שאז הגם ,ופורים בחנוכה אבל ,ויו"ט בשבת במלאכה נאסר ולכן ,למע׳ עולה המל׳' פנימי וגם ,המדות פנימי׳ שעולה הוא היחוד אך ,למע׳ פב"פ

, דאוא״ס החיות מפנימי׳ אור שאין תוס' ,ונמצא .שם ומתייחדין ,דאו״א בהיכלות המדות בחיצוני׳ ,למטה אבל .לעולמות מקור מבחי׳ למע' שהם ,באו״א למע' רק

וכן .דאא״ס החיות מחיצוני׳ רק המשכה אין ,העולמות מקור שהוא ,המל׳ וחיצוני׳ רק ,אלקי התענוג בחי׳ שהוא ,מוחין דגדלות בחי׳ מאיר אינו ,בנפה״א למטה

אין ,בחיצוני׳ אבל .המוח אצל עולים פנימיותן ,המדות בחי׳ אבל .המוחין בעצמי׳ ,לכן .הגוף לחיי הנשמה חיי בין ההפרש בענין כנ״ל ,כלל מורגשת התפעלות

Page 33: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

32

המתלבשות ,ומל׳ המדות חיצוני׳ ע״י הוא הבירור כי ,מותר הבירור מלאכת יקבלו אם חשש אין ולכן ,החיות פנימי׳ מאיר אין ,ובהם .כנ״ל לבררם במתברר

וד״ל. כו׳ יניקה

Page 34: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

33

הרממ"שמכ"ק אדמו"ר מאמר

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

ג"תשמ'ה מקץ זאת חנוכהבס"ד ש"פ

הנה ברכה זו קאי )לא על הנס .בזמן הזהשעשה נסים לאבותינו בימים ההם 4ברוךאלא( על הנס שהי' בפך השמן. ,דנצחון המלחמה, מסרת גבורים ביד חלשים וכו'

שתקנום לזכר ,ולכן מברכים אותה כשמדליקין נרות חנוכה )או כשרואים את הנרות( הנס שהי' בפך השמן.

והערות כו' דהצמח מבואר בד"ה ברוך שעשה נסים לאדמו"ר הזקן )עם הגהות והנהשבכדי להבין מה שנס דחנוכה קבעו בנרות, צריך להקדים תחלה ביאור ענין ,צדק(

הוא ]ככל ,השמן. ומבאר שם בארוכה, דזה ששמן צף על גבי )יין ומים( כל המשקיןמפני ששמן הוא למעלה ,שהם משתלשלים מענינם ברוחניות[ ,הענינים שבגשמיות

)יין בינה ומים חכמה(, ושמן הוא חכמה ,ינה וחכמהמיין ומים. דיין ומים הם בזה שחנוכת המזבח היתה ע"י שמשחו ,סתימאה, חכמה שבכתר. ועפ"ז מבאר שם

כי חינוך המזבח )חנוכת מלשון חינוך( הי' ע"י המשכת אורות ,אותו בשמן המשחהשלמעלה מההמשכות שעל ידי הקרבנות וכו' שהיו אח"כ. ]וכמבואר ,נעלים

דזה שהנשיאים התנדבו לחנוכת המזבח ריבוי מתנות, וגם הקריבו קטורת ,במק"אהוא כי בכדי לחנך את המזבח שיהי' ראוי להקריב עליו ,ע"ג המזבח החיצון

קרבנות, הי' צריך להמשיך בו המשכות נעלות ביותר, שלמעלה מההמשכות שע"י אותו בשמן, הקרבנות וכו' שהיו אח"כ[. ולכן הי' החינוך דהמזבח ע"י שמשחו

בחינת חכמה סתימאה, שלמעלה מההמשכות שנמשכו אח"כ ע"י הקרבנות והנסכים. ולאחרי שמבאר ענין שמן המשחה, הוא מבאר דשמן למאור ]שבו הי' הנס

דחנוכה[ הוא נעלה יותר גם משמן המשחה.

לומר, דזה שמבאר בארוכה בהמאמר )דחנוכה( הטעם לזה שחנוכת המזבח ויש ב(הוא לא רק בתור הקדמה, שעי"ז יובן יותר גודל העילוי ,מן המשחההיתה ע"י ששבו הי' הנס דחנוכה, אלא שגם ,)שלמעלה יותר גם משמן המשחה( ,דשמן למאור

שייך לחנוכה. שהרי הטעם על זה שנקרא ,)חנוכת המזבח בשמן המשחה( ,ענין זהם על זה הוא על שם חנוכת המזבח שהיתה אז. וזהו גם מהטעמי ,בשם חנוכה

מאמרים מלוקטים ח"ב ע' קעח.המאמר נדפס בספר 4

Page 35: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

34

שבחנוכה קורין קרבנות הנשיאים. דעפ"ז יש לומר, שגם בחנוכת המזבח שהיתה הנס שהי' ,אלא שיש בו ענין נעלה יותר ,הי' הענין דשמן המשחה ברוחניות ,בחנוכה

בשמן למאור, שהוא נעלה יותר )כנ"ל( משמן המשחה. וזהו גם מה שסיום הקריאה דהנשיאים, וגם זאת חנוכת המזבח ביום )לאחרי שקוראין הקרבנות ,דימי החנוכהשרומז )גם( על נרות חנוכה, דיש לומר, ,הוא בהעלותך את הנרות ,המשח אותו(

חנוכת המזבח ע"י שמן המשחה, ולאח"ז ,בתחילה .שהוא בסדר דמלמטה למעלה הענין דשמן למאור והנס שנעשה בו.

הנסכים שהיו מנסכים הענין, הנה הקרבנות שהקריבו ע"ג המזבח, וכן וביאורג( כי ,שלכן נק' קרבנות ונסכים בשם אכילה ושתי' ,עליו, הם המשכת בחי' פנימיות

)בדוגמת אכילה ושתי' ,היא בחי' פנימיות ,ההמשכה שע"י הקרבנות והנסכיםשנעשים דם ובשר כבשרו(. וההמשכה שע"י הנסכים היא נעלית יותר ,בגשמיות

ילה ושתי' בגשמיות, ע"י הלחם מתגלה רק מההמשכה שע"י הקרבנות. דכמו שבאכוע"י היין מתגלה פנימיות הנפש, כמו"כ הוא באכילה ,חיצוניות החיות דהנפש

הוא )רק( "התפשטות ,ושתי' דמזבח, דההמשכה שע"י הקרבנות שנק' בשם לחםהחיות להחיות כל העולמות" )ממלא כל עלמין(, וע"י הנסכים הוא המשכת וגילוי

עלה מהחיות דעולמות(, סובב כל עלמין. ובנסכים גופא, הנה בחג הפנימיות )שלמ)נוסף על ניסוך היין שהי' גם בכל ימי השנה(, שהוא ,הסוכות הי' גם ניסוך המים

,למעלה גם מניסוך היין, וכמבואר בלקו"ת, דזהו מה שניסוך היין מפורש בתושב"ככי בחינת ,וה אקראיורק דרבנן סמכ, משא"כ ניסוך המים הוא הלכה למשה מסיני

חכמה )ניסוך המים( "אינה יכולה להיות כתוב בתושב"כ, שתתפשט בבחי' כתב אותיות". ולכן, ניסוך המים הוא בתושבע"פ דוקא, ע"ד ערבים עלי דברי סופרים

יותר מיינה של תורה.

להוסיף, שהשייכות דענין זה )שיין הוא בינה ומים הם חכמה( ליין ומים וישהיא שיין יש בו טעם והוא דבר המשמח, ועד שאין אומרים ,בגשמיותכפשוטם

שירה אלא על היין, משא"כ מים אין בהם טעם, שלכן אין מברכים על המים אלא כששותה לצמאו, לפי שאין הנאה לאדם בשתיית המים אלא בשעה שהוא צמא.

א בינה, טעם כי יין הו ,הוא )בהתאם לענינם ברוחניות( ,דחילוק זה שבין יין למים )הבנה והשגה(, ומים הם חכמה, למעלה מהטעם.

קאי על רזי תורה, ,מבואר בכמה דרושים, דזה שתורה נמשלה ליין ושמן והנהד( ]והחילוק בין יין ,שהם מכוסים ונעלמים בענבים וזיתים ,שהם דוגמת היין והשמן

ן, דזה שתורה לשמן הוא, דיין הוא רזי תורה, ושמן הוא רזין דרזין[. ומזה מובקאי על גליא דתורה. וכמבואר בתניא, דהטעם על זה שתורה נמשלה ,נמשלה למים

Page 36: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

35

כך התורה ירדה ,הוא כי כמו שמים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך ,למיםומשם נסעה וירדה עד שנתלבשה בדברים ,שהיא רצונו וחכמתו ית' ,ממקומה

דברים גשמיים. וצריך להבין, גשמיים ועניני עוה"ז, דרוב הלכות התורה הם בדביאור זה הוא לכאורה להיפך מהמבואר במאמר זה )ד"ה ברוך שעשה ניסים(

שמים הם למעלה מיין. ,ובהדרושים דחג הסוכות )בענין ניסוך היין והמים(

יורד למטה יותר. דמזה ,דכל הגבוה ביותר ,לומר הביאור בזה, ע"פ הכלל הידוע וישהם בטבע ההמשכה והגילוי, עד שיורדים )דוקא( מםמצד עצ מובן, דזה שמים

הם נמשכים בטבעם למקום נמוך יותר, ,דגם לאחרי שנמשכו למטה .למקום נמוךהוא מפני ששרש המשכתם הוא ממקום גבוה ביותר. ועפ"ז יש לומר, דזה שמשמע

הוא מצד הטבע שלהם שבפועל. דמים הם ,בכמה דרושים דמים הם למטה מייןה והגילוי כנ"ל, משא"כ יין מצד עצמו, הוא מכוסה וטמון בענביו, בטבע ההמשכ

הוא ע"י פעולה והשתדלות. ]דזהו גם הטעם על זה ,ובכדי שיבוא מהעלם לגילוי)דזה שהי' תחלה בהעלם ,שנכנס יין יצא סוד, כי כמו שהיין עצמו הוא גילוי ההעלם

יצא לגילוי(, עד"ז הוא פועל גם בהאדם, שהוא "מוציא" את הסוד ,)טמון בענביו(הוא מצד ,שבו, שיבוא בגילוי[. ומה שמבואר בדרושים אלו דמים הם למעלה מיין

,מעלת שרש המים, שניכר גם בהטבע שלהם )בפועל(, דזה שיורדים למקום נמוךן להם טעם, כי הוא כנ"ל, מצד זה שבשרשם הם גבוהים יותר. וזהו גם מה שמים אי

מכיון שגם בירידתם למטה ניכר בהם שבשרשם הם גבוהים יותר, לכן, גם בירידתם הם למעלה מהטעם )כנ"ל סעיף ג(. ,למטה

מבואר לעיל )סעיף א', מהמאמר ד"ה ברוך שעשה נסים(, דזה ששמן צף על והנהה( עיף ד(, הוא מפני ששמן הוא למעלה מהם. וע"פ המבואר לעיל )ס ,גבי כל המשקין

)טמון בענביו(, ומעלת ,היא שהיין מצד עצמו הוא בהעלם ,דמעלת היין על המיםשזה ניכר בהם גם בזה שהם למעלה מהטעם, צריך ,היא מצד שרשם ,המים על היין

הוא בשני הענינים, הן בענין ,הן מיין והן ממים ,לומר, דזה ששמן הוא למעלהבהזיתים( הוא העלם גדול יותר ההעלם שבו, דההעלם דשמן )זה שהוא טמון

מההעלם דיין )שטמון בענביו(, והן בזה שהוא למעלה מהטעם )הנאה( דהאדם, כדלקמן )סעיף ז(.

הוא העלם הקרוב לגילוי, שלכן ,הוא, דההעלם דיין )שהוא טמון בענביו( והענין משא"כ ,גילוי היין מהעלמו הוא ע"י שסוחטים את הענבים, שאין זה השתדלות כ"כ

הוא העלם שאינו קרוב לגילוי, שלכן בכדי ,ההעלם דשמן כמו שהוא טמון בהזיתיםצריך לכתוש את הזיתים, שהוא )כתישה( השתדלות ביותר. ,לגלות השמן מהעלמו

ושמן הוא רזין דרזין, שבכדי לגלות ,דיין הוא רזי תורה ,וזהו שמבואר בהדרושים

Page 37: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

36

מספיק יגיעה ע"ד הרגיל, ובכדי לגלות רזי תורה, להיותם בחי' העלם השייך לגילוי, רזין דרזין, להיותם בחי' העלם שאינו שייך לגילוי, צריך ליגיעה עצומה.

מזה שגם בנגלה דתורה יש שני ,זה )החילוק שבין שני אופני יגיעה הנ"ל( ו( ויובןצריך להיות ,סוגים ביגיעה. דעם היות שלימוד התורה )בכלל, באיזה ענין שיהי'(

]ועד שגם כשחוזר על ענין שלמד כבר, צריך להיות לימודו בעיון ,ה דוקאביגיענקרא זה בשם ביטול תורה[ ,ויגיעה, ועד שבאם חוזר על הענין שלמד כבר בלי עיון

שאז צריך לייגע עצמו ביגיעה עצומה ,ועאכו"כ כשלומד ענינים עמוקים בתורהאינה באופן ,בכל דרגות אלויותר, ויש בזה )כמובן( כו"כ דרגות, מ"מ, היגיעה ש

שצריך לבטל מציאותו הקודמת. משא"כ כשלומד ענין בתורה שאינו בערכו, היגיעה ,)כתישה(. וע"ד שר"ז צם מאה תעניתא ,היא באופן שצריך לבטל מציאותו הקודמת

בכדי שיוכל ללמוד תלמוד ירושלמי. ועד"ז הוא החילוק ,כדי לשכוח תלמוד בבלי להיגיעה בשביל הגילוי דרזין דרזין. ,הגילוי דרזי תורה שבין היגיעה בשביל

מעלה בשמן על יין, דהשמן גם לאחרי שהוא בא לגילוי )ע"י הכתישה(, אינו ועודז(ראוי לשתי' כשהוא בפני עצמו, ואין מברכים עליו )כששותים אותו כמו שהוא

הוא משקה ,שלאחרי שסוחטין אותו ,בפ"ע( לפי שהוא מזיק להאדם, ודלא כהייןהוא למעלה עדיין ,)גם לאחרי הכתישה( ,ומברכים עליו בפה"ג, לפי שהשמן ,חשוב

מבחי' גילוי ממש, אינו ראוי לשתי'.

הוא נעלה יותר גם ,להוסיף, דענין זה בהעלם דשמן )שאינו ראוי לשתי'( וישד(. דמים, עם היות שאין בהם טעם, -מההעלם דמים שאין בהם טעם )שנת"ל סעיף ג

,)אלא שבכדי ליהנות מהם ,הם ראויים לשתי'. ויתירה מזו, שאפשר גם ליהנות מהםהנה לא רק שא"א ,)צמא((. משא"כ שמן )כשהוא בפ"ע( ,צ"ל באדם הרגש דחסר

אלא שאינו ראוי לשתי' כלל, להיותו בחינת העלם שלמעלה מגילוי. ,ליהנות ממנו

,יש לו טעם, מים אין להם טעם ]דיין ,לומר, דחילוק זה שבין יין מים ושמן וישהוא בהתאם לענינם ברוחניות. דיין ,ושמן אינו ראוי לשתי'[ ,)אבל ראויים לשתי'(

הוא בינה, ולכן יש לו טעם )הבנה והשגה(, מים הם חכמה )שלמעלה מהבנה ועד ששייך גם ליהנות ,והשגה(, ולכן אין להם טעם, אבל אעפ"כ הם ראויים לשתי'

שלמעלה מהגילוי דבינה ,מה הגלוי', ושמן הוא חכמה סתימאהמהם, להיותם חכ וגם מהגילוי דחכמה, אינו ראוי לשתי'.

שחנוכת המזבח היתה ע"י שמשחו אותו בשמן המשחה, שע"י שנמשך בו וזהוח( מבחי' חכמה סתימאה )חכמה שבכתר(, עי"ז נמשך גם הכח להלחם דקרבנות

ה. ומוסיף בהמאמר, דבשמן המשחה היו ולניסוך היין דבינה ולניסוך המים דחכמ

Page 38: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

37

בשמים, ענין הריח, שהוא למעלה גם משמן. וי"ל הביאור בזה, דשמן, עם היותו ועד שאינו ראוי לשתי', הוא נתפס במישוש. ,למעלה מהטעם וההנאה דהאדם

,ויתירה מזו, דריח הוא דבר שהנשמה נהנית ממנו .אינו נתפס במישוש ,משא"כ ריחמובן גם בהדרגות דחכמת התורה שנמשלו לשמן ולריח, דזה ולא הגוף. ומזה

באים בגילוי ,)רזין דרזין( ,קאי כנ"ל על רזין דרזין, שגם הם ,שהתורה נמשלה לשמןהוא למעלה ,משא"כ ענין הריח שבתורה ,שכלי, ועד שהם מתלבשים באותיות

ממנו מהשגה לגמרי. אלא שאעפ"כ, כמו שהריח, עם היותו דבר שהנשמה נהנית שתומשך בגילוי בהגוף, ,משיבים את הנפש ,ולא הגוף, הרי ידוע שע"י ריח חזק

עד"ז י"ל בענין הריח דתורה, שהוא נמשך בפסק דין בפועל, ועד שמשיח יהי' מורח ,אלא שהטעם ,ודאין( )מורח ,דבחינת הריח שבו יומשך בפס"ד בפועל ,ודאין

.ומ"מ לא הדר בי', דהפס"ד הוא למעלה מהשכל לגמרי. וי"ל שהוא ע"ד שתק רבשלא נתגלה בשכל כלל, מ"מ, ע"פ ראי' זו ,דהגם שזה הי' אצלו בחי' ראי' דחכמה

פסק פס"ד בפועל. ,)שלמעלה מהשכל(

לאחרי שמבאר בהמאמר )ד"ה ברוך שעשה נסים( גודל העילוי דשמן והנהט( הוא נעלה יותר גם משמן ,דשמן למאור )שבו הי' הנס דחנוכה( המשחה, הוא מבאר,

הוא למעלה ,)דהאור בא מכליון השמן( ,המשחה. דהנה האור שנעשה מהשמןשהוא למעלה מהשמן. ]ויתירה מזו, ,מהשמן. והוא ע"ד הריח שהי' בשמן המשחה

הוא למעלה גם מהריח דשמן, כמבואר בהמאמר[. והחילוק ,דהאור שנעשה מהשמןנמשך ,הוא בשביל השמן, שע"י הריח ,שביניהם הוא, דהריח שבשמן המשחה

.)שיהי' ראוי לקרבנות ולנסכים( ,השמן דח"ס לגילוי, שיוכלו לחנך בו את המזבחהוא אדרבה, דהשמן הוא בשביל האור, ועד ,משא"כ בשמן ואור

, עם ונעשה ממנו אור. ועוד ענין בזה, דהאור שנעשה מכליון השמן נכלה שהשמןהוא ,)איזה אש שיהי'( ,היות שמצד עצמו הוא בחי' העלם, דנוסף לזה שהטבע דאור

הוא ,)שנעשה מכליון השמן(, הרי אפילו שמן ,להסתלק לשרשו, הנה בנוגע לאור זהבחי' העלם, ועאכו"כ האור שנעשה מכליון השמן ולמעלה ממנו, ואעפ"כ, הוא

.הוא דולק בנחת, אור שבהתיישבות נעשה אור המאיר. ולא עוד, אלא שע"י השמן

שהי' בפך השמן, שלא הי' בו אלא ,מובן גודל העילוי של הנס דחנוכה ומכ"זיו"ד( דהאור שהדליקו משמן .ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים ,להדליק יום אחד

ואעפ"כ, גם אור זה האיר בגילוי, .זה, מכיון שהי' ע"י נס, הוא נעלה עוד יותרובהתיישבות. ויש לקשר זה גם עם זה שהדליקו שמונה ימים, יומי דחנוכה תמניא

,הוא )כמבואר בהמאמר שם( ההמשכה מז' יומין דעתיק ,דענין שמונת ימים .אינון

Page 39: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

38

נמשך אור זה בגילוי ,)שרש הנבראים, וע"י המלכות ,)בחינה נעלית ביותר( במלכות (.גם למטה

נזכה לביאת משיח צדקנו, שאז יהי' והכהו לשבעה ,רצון, שבקרוב ממש ויהייא( שיהי' של ,וביחד עם זה לכנור של שמונה נימין, ועד להכנור דעולם הבא .נחלים

,שיבנה בביאת משיח צדקנו ,עשר נימין, שגם כנור זה יהי' בבית המקדש השלישיוכל זה בקרוב ממש, ועד באופן דמיד, )שהרי בית המקדש השלישי יהי' בית נצחי(,

מיד הן נגאלין. ,ובלשון הרמב"ם

Page 40: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

39

הרממ"שמכ"ק אדמו"ר שיחה

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

ז"טתש'ה מקץ זאת חנוכהבס"ד ש"פ במאמר ד"ה ברוך שעשה נסים מכ"ק אדמו"ר הצ"צ, שהוא ביסודו מאמר .א

דחנוכה הוא ע"ד הענין דיום השמיני למילואים, אדמו"ר הזקן, מבואר שיום השמיני פ "עד שנמשך ע . .ענין שמונה ימי המילואים פי' ההמשכה משבעה יומין " :וז"ל

ז יובן שמונה "ועד . . לגלוי במלכות, והוא יום השמיני למילואים, . .המדות האלו המזבח, ש הקריאה( זאת חנוכת "ולכן יום השמיני נק' זאת חנוכה, )ע .ימי חנוכה

.("בזאת יבוא אהרן אל הקודש"בענין )כמבואר בזוהר "זאת היא מלכות כנודע

( היא, שכל ההמשכות "זאת חנוכה"פעולת יום השמיני דחנוכה )הנקרא :כלומרה נמשכים בכנסת ישראל, בחינת "שהמשיכו בני ישראל במשך כל ימי החנוכה, ה

.(, דהיינו בענינים של פועל"זאת"המלכות )

:יך בהמאמרוממש

ז, שהם ז' מדות המקבלים "ד א"שענין ח' ימים היינו ע ,להיפך א נתבאר"ובמ")שהרי לפי' הא', קאי יום השמיני "ף, הוא כתר או כללות ג' ראשונות כו'"מבחי' אל

מז' הימים שלפניו, ולפי' הב', קאי יום השמיני על בחי' שלמטה על בחי' המלכות .מז' הימים שלפניו( שלמעלה הכתר או כללות ג' ראשונות

עיגול )כמאמר המוסגר(, אלא בהמשך -והנה, כיון שפירוש הב' לא נכתב בחצאימובן, ששני פירושים אלו אינם סותרים זה לזה, ואדרבה, –ובסמיכות לפירוש הא'

.שונה בסדר הם תלויים זה בזה, ואין זה אלא

ד מספר "ע –ממספר עשר ג שלמעלה"א בנוגע למספר י"פ המבואר במק"ויובן ע .ב :שמונה שלמעלה ממספר שבע

עשר ידענו )שהם עשר " שעל זה שאלו –ג "מצינו במאמר חסידות בנוגע למספר י

– "(, שלשה עשר לא ידענו"עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשרה" ספירות, כמאמרשהם ג' –פירוש הא' :שיש ב' פירושים בענינם של השלשה הנוספים על העשר

ג' ראשי "שהם –ס דאצילות, ופירוש הב' "מע שלמטהות בריאה יצירה עשי' העולמ

.ס דאצילות"מע שלמעלה "ראשים

Page 41: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

40

ע, זהו "בכדי שיהי' הגילוי בבי . .דלא פליגי כלל " –ומבואר בהמאמר התיווך בזה בכדי שיהי' הגילוי למטה זהו דוקא ממדרי' גבוה יותר, . .מבחי' ג' ראשי ראשים כו'

.דכל הגבוה גבוה למעלה יותר יורד למטה מטה ביותר כו'

שקאי על מלכות או –ז יש לתווך גם ב' הביאורים בענין יום השמיני דחנוכה "ועפל "שכדי שיוכל להיות הגילוי בבחי' המלכות, דהיינו בענינים של פועל, צ –על כתר

.מבחי' הכתר ההמשכה

ל, אבל לפי "ה ברוך שעשה נסים הנ"]וכל זה הוא לפי הביאור בסעיף זה במאמר דז, הענין דחנוכה הוא למעלה יותר גם מבחי' הכתר )כדלקמן "הביאור בסעיף שלאח

.ב(["סי

א( בהמעלה מעלה ביותר :ונמצא, שיחודו של נר השמיני דחנוכה הוא בב' ענינים .גם בהמשכה למטה מטה ביותר )בחי' המלכות( –ה )בחי' הכתר(, ב( ומצד ז

דלכאורה "ללה ביתכ הלכהו רותנ' ח" ת"ר "חנוכה"ז יש לבאר מה שמצינו ש"עפ .ג :אינו מובן

ע, הן לבית הלל והן לבית שמאי, ופלוגתתם היא "הדלקת ח' נרות בחנוכה היא לכוכ, מהי השייכות "וא .בסופם ימי החנוכה או בתחילת רק אם מדליקים את ח' הנרות

דוקא? "הלכה כבית הלל"ע( ל")שזהו לכו "ח' נרות"ד

:ל"וזר הזקן, "פ מאמר אדמו"ובן ע. ויד

ה דנוחין ועלובין היו והיו שונים דברי בית שמאי "שמאי ובית הלל הלכה כב ביתאשכון את דכא, דהיינו במקום היותר נמוך, יוכל להשתלשל שם כו', דכתיב קודם

אמר . שהלכה כמותו בכל מקום והנה זהו הנאמר בדוד וה' עמו .היותר נעלה כו'פ "ואע. כ"שאול זה אינו כיונתן בני, וחלשה דעתו, דאפי' איהו נמי לא הוי' בי כ

אלקים דוקא, בחי' אלקים בלבד, אבל בחי' הוי', בחי' , שאלו ואלו דברי אלקים חייםוא מוצא דין אמת ע, אינו אלא במי שהוא שפל בעצמו עד קצה האחרון ה"סוכ

אשכון ואת דכא , לאמיתו להיות כן יקוים להלכה למעשה, כי נעוץ סופן בתחלתןכו', ואף זאת להיות כן דברי אלקים חיים אינו אלא בצדיקים המופלגים כמו בתנאים

בהיות בחי' ההכרעה בא ממקום גבוה הרבה יותר , ולכן הלכה כדברי המכריע .כו'מאחר שמכריע להיות לא כדברי זה ולא כדברי זה משרש הב' דיעות החולקות,

מוכרח שישיג השגת שניהם והעולה על גביהן הממוצע ביניהם כו', כמו שהמדות ג הפכים והמכריע שנוטה לפעמים לזה ופעמים לזה הוא הדעת המנהיגם שהוא "חו

.שורש שניהם כו', והיותר גבוה למעלה משתלשל בבחי' היותר למטה

Page 42: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

41

ובארוכה בהמשך , ש"ר מהר"אר גם במאמרי הצמח צדק ואדמוועל יסוד זה נתב]אלו ואלו דברי אלקים "החילוק בין הענין ד –ע "ב נ"ר מהורש"לאדמו"ו תרס [."שהלכה כמותו בכל מקום", "ה' עמו", להענין ד"חיים

:"ח' נרות והלכה כבית הלל" –ת "ז יש לבאר תוכן הר"עפו. ה

מודגש החיבור של המעלה מעלה ביותר עם המטה מטה ביותר "הלכה כבית הלל"בנוחין "ע, מתגלית דוקא במעמד ומצב ד", בחי' סוכ"הוי' עמו"שהדרגא הנעלית ד –

'".אשכון ואת דכא גו", "ועלובין

כי, –וענין זה מודגש גם בהדלקת ח' נרות כפי שנפסקה ההלכה כבית הלל דוקא המשכת בחי' הכתר )מעלה מעלה ביותר( ל שנר שמיני דחנוכה מורה על"משנת

בבחי' המלכות )מטה מטה ביותר(, הרי זה רק לדעת בית הלל, שהדלקת ח' נרות

כ לדעת בית שמאי, שהדלקת ח' נרות היא "בחי' המלכות, משא ,השמיני היא ביוםיש בו רק הקו דמעלה מעלה ביותר, אבל אין בו הקו דלמטה מטה הראשון ביום

.ביותר

:יובן גם החילוק בין נרות חנוכה לנרות המקדש ז"עפ. ו

שזהו –נרות חנוכה נתקנו בגלל הגזירות שגזרו מלכי יון על ישראל בזמן בית שני '.מעמד ומצב שהוא בדוגמת גלות כו

שהם במספר שמונה –אבל, דוקא משום זה יש בהם מעלה לגבי נרות המקדש ,שלמעלה ממספר שבע

על בפירוש דברי המדרש ן"ש הרמב"באופן נצחי, כמ ועוד זאת, שהם קיימים לעד

כשאין ")אף ש "אל מול פני המנורה לעולם הנרות", "בהעלותך את הנרות" הפסוקנרות של חנוכת חשמונאי שהיא "(, דקאי על "אף הנרות בטלות . .ק קיים "ביהמ

,"נוהגת אף לאחר החורבן בגלותנו

תר נמשך למטה מטה ביותר, בזמן לפי שהמעלה מעלה ביו –כאמור –וטעם הדבר .הגלות דוקא

שצריך להיות קשר וחיבור ב' הקצוות דמעלה –וההוראה מזה בעבודה בפועל ומטה, והיינו, שכל ההמשכות דימי החנוכה יבואו בענינים של פועל, במחשבה

.ז מגיעים בבחי' הכתר"דיבור ומעשה, שדוקא עי

Page 43: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

42

, חלוקים ביניהם בכך, "פרסומי ניסא" ופורים, הגם ששניהם הם ענין של חנוכה. זכ בחנוכה לא מצינו "ובשמחה יתירה, משא "ברעש גדול"שפורים נחוג ברוב עם,

. כל ענינים אלו

'", נהרא נהרא ופשטי"מצינו אמנם מנהג במקומות שונים ובמדינות שונות, ו. כן נשיאינו לא נהגו אבל אצל רבותינו .שהדלקת נרות חנוכה נעשית ברוב עם וכו'

ר סיפר, שכאשר מישהו שלא מבני הבית נכח בעת "ח אדמו"ק מו"כ :ואדרבה .רצוןדלקת נרות חנוכה, לא היתה שביעות ה

ט "פ המבואר שהיו"לא שמעתי בפירוש, אבל בדרך אפשר יש לומר ע –טעם הדבר :י", ומפרש רש"חייב איניש לבסומי בפוריא": ל ביין, כדאיתא בגמרא"דפורים צ

הן ההתחלה, והן הסוף .י יין"הטעם לזה, מכיון שכל הענין דנס פורים הי' עו ."ביין" .של מפלת המן ונצחון מרדכי וישראל, היו ביין

ט בשמן, כיון שהנס היה בשמן, וכדאיתא "כ בחנוכה קבעו את היו"משא

, ועל זה מסופר מעשה הנס שהי' בפך השמן, ולכן קבעו את "מאי חנוכה" בגמרא .גם את ברכת הניסים מברכים על הדלקת השמן .ט בשמן"היו

(, ושמן ענינו "שטורעם") "רעש"יין ענינו גילוי ו :וביאור החילוק בין יין ושמןז פועלים "הוא העלם לגמרי; ואפילו כשמדליקים אותו, שעי –מצד עצמו . העלם

והידור שלא יהי' שום רעש, אלא "מצוה מן המובחר"הרי –בשמן את ענין הגילוי .השמן ידלק בניחותא ובחשאי, כיון שכללות ענינו הוא העלם

ויש לומר שזהו הטעם שלהדלקת נרות חנוכה לא נהגו לעשות פרסום ברוב עם וכו', מכיון שכללות הענין דחנוכה הוא ענין השמן שענינו העלם, ואפילו הגילוי שבו הוא

.בניחותא

ח בימי "ו באמירת מאמרי דאשזהו הטעם שרבותינו נשיאינו לא נהג, ויש לומר. חאם –ק, כנהוג בכל ימות השנה, ולפעמים גם בימות החול "החנוכה )מלבד בש

היתה סיבה צדדית לכך(, כי, אף שעצם הענין דפנימיות התורה שייך לחנוכה ומכיון שענינו של חנוכה ,גילוי לזולת ח ענינה הוא"דא אמירת הרי( "תורה אור")

.גילוי ח שזהו ענין של"שינוי הסדר באמירת דאלא הי' בו , העלם הוא

כ, הרי במאמרי שבת חנוכה, וכן במאמרים שנאמרו בימות החול דימי "ואעפ .ד ענינים השייכים לחנוכה"דובר ע –ל( "החנוכה כשהיתה לכך סיבה צדדית )כנ

:ל הטעם לזה, בהקדים החילוק בין השמן שבמנורה לשמן המשחה"וי

Page 44: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

43

משחו בו את כלי המקדש, לא נשתנה כלל, אלא נשאר שמן המשחה, גם לאחר ש

י הדלקת "הרי ע –כ בשמן שבמנורה "משא .העלם() שמן – במהותו הקודמתוטעם הדבר, לפי ששמן המנורה הוא (, גילוי) אור המנורה ניתוסף בו ענין של

למעלה יותר משמן המשחה, ולכן דוקא שמן המנורה בכחו לבוא לידי גילוי, כיון כ, גם השינוי "אלא שאעפ ל"ה גבוה יותר יורד למטה מטה יותר, כנשכל הגבו

ממהות אחת )שמן( למהות אחרת )אור(, שינוי' שנעשה בשמן המנורה אינו בבחי

ולכן .ה בהעלם )שמן(, באה בגילוי )אור("ע ה"שאותה מהות שמצ – הוספה אלא

גילוי באופן המתאים כמו הגילוי בענין היין(, אלא ) רעש גילוי זה אינו באופן של

.בניחותא – לשמן

ח מיוחדים "מאמרי דא :ח בימי החנוכה"הי' הסדר בענין אמירת דא –ובהתאם לזה , רעש ח ביחוד היא גילוי באופן של"לא נאמרו, כיון שאמירת דא –בקשר עם חנוכה

ק )ובימות "אבל במאמרי ש(. בניחותא גילוי –שאינו שייך לחנוכה )שענינו שמן (.בניחותא גילוי –ד עניני חנוכה )דהיינו "דובר ע –שהיתה סיבה צדדית( החול כ

פ "יובן ע –וביאור הטעם בפנימיות שפורים הוא ברעש וחנוכה הוא בחשאי . טשהחילוק בין פורים לחנוכה הוא, , ח"ומובא במאמרי דא, ז"המבואר בלבוש ובט

גזירה על הנשמה שבפורים היתה הגזירה על הגוף )גשמיות(, ובחנוכה היתה הע של ", שזהו"רצונךמחוקי להעבירם"היתה הגזירה –וברוחניות גופא .)רוחניות(

.( ברוחניות גופא"איידלקייט"דקות )

משלוח מנות איש " והמצוות דפורים הם, ולכן פורים שייך יותר לענין המצוות

ל דוקא בדבר"וכו', שהן מצוות הקשורות עם הגוף, והמשלוח מנות צ "לרעהושהגוף יכול להנות ממנו, ועד שיש דעה שאפילו בבשר חי אי אפשר לצאת ידי חובת

.משלוח מנות

הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות "כ בנוגע לנרות חנוכה אומרים "משא .כיון שהם קשורים עם רוחניות ,"להשתמש בהן

יותר, ה בוער ברעש"ידוע, שכאשר דבר בוער, הרי ככל שהחומר הוא מגושם יותר ה .כי הרעש הוא מצד ביטול הישות –וטעם הדבר .כ חומר דק דולק ללא רעש"משא

–שבפורים השמחה היא ברעש, ובחנוכה –ז יובן החילוק בין פורים לחנוכה "ועפ .בחשאי

Page 45: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

44

וההוראה מהענין האמור בנוגע לעבודה . יש לקחת הוראה מחנוכה על כל השנה. י :במשך כל השנה היא

להיות שלא ברעש, אלא בחשאי, כלומר, שמלכתחילה אין נותנים העבודה צריכה כדי להאיר גם את , "על פתח ביתו מבחוץ"המצוה היא אמנם להאיר .מקום למנגד

י שמוציאים החוצה את "החושך שמבחוץ, אבל, לא באופן של מלחמה, אלא עובפרט . "מעט אור דוחה הרבה מן החושך" –האור הפנימי, ובדרך ממילא

תוספת אור בכל יום, עד לנר השמיני , "מוסיף והולך"כשההדלקה היא באופן ד ."ולילה כיום יאיר"ז פועלים שיהי' "ל בארוכה(, שעי"שהוא תכלית האור )כנ

ה וארשתיך לי לעולם גו', "ר הזקן, ד"ח מאדמו"ישנו מאמר דא "ביכלאך"בא' ה. יא ח."שנאמר בחנוכה תקנ

כמעט תיבה בתיבה )כמובן, , ת פרשת במדבר"לקומאמר זה הוא המאמר שנדפס ב ת הובא המאמר "אלא שבלקו .צ("עיגול, שהם מהצ-ללא ההערות והציונים שבחצאי

ל מובא "הנ "ביכל"בפרשת במדבר, כיון שפסוק זה הוא בהפטרת הפרשה, אבל בפ "ר הזקן פעם נוספת בש"ח )ואולי אמרו אדמו"שהמאמר נאמר בחנוכה תקנ

(.במדבר

:המאמרל "וז

ש "הנה כנסת ישראל מקור כלליות נשמות ישראל נק' כלה ע' לי לעולם וגו וארשתיך . .כי תשוקתה לדבקה במקור וחיי החיים ית' בכלות הנפש . .כלתה נפשי הפסוק

לכן גם עתה למטה אחרי התלבשותה בגוף הנה זו עבודת האדם להיות נכספה וגם ' בענין כלות הנפש, והוא ענין שני בחי' כלה והנה יש שני בחי .כלתה נפשו אליו ית'

כלתה נפשי לחצרות ה', והב', הא' כלה נאה וחסודה, ועל זה נאמר, ל"שהוזכרו ברז .ל חי-לבי ובשרי ירננו אל א כלה כמו שהיא, ואפילו חיגרת וסומא, ועל זה נאמר

נפשי היא מקור כנסת ישראל שהיא מלכות דאצילות המתלבש . .הענין וביאורע, וחפיצה ותשוקה להיות במקורה ושרשה באצילות, אשר שם הוא חצרות ה', "בבי

ה הממשיך ומשפיע לה חיות, שכל שפע חפץ לדבק "ס ב"והמשכות החיות ואור אוכן בפרטות כל נפש מישראל חפץ לדבק במקורו . .ולהכלל באור המשפיע אליו

דהיינו מי שכל ימיו הי' בתורת וכל זה הוא בחי' כלה נאה וחסודה, . .ושרשו וחיותו .ה' חפצו ולא סר ממנה ימין ושמאל, ונפשו האלקית היא העיקרית בו

עינים להם כו', ונפש ש"מי שהעביר את דרך, שהוא בחי' חיגרת וסומא, כמ אךהבהמית היא שמושלת בו, ועל כן אין לו כלות הנפש לחיי נפשו האלקית מאחר

Page 46: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

45

. .כלה ' בבחי . .והבהמית, הנה זאת עצתו להיות שהיא במאסר הגוף ונפש החיונית כי הנה הלב והבשר לפי שהם כלים גשמיים .ל חי-י בחינת לבי ובשרי ירננו אל א"ע

ס המשפיע חיותם, כי גברו "אין יכולים להיות תשוקתם וחפצם למקור חיותם ואור אנכספים כ אינם "הצמצומים ומסכים ורבו למאד בהסתר ובהעלם אחרי העלם, וא

ל חי, והוא כאשר -א כאשר ירננו אל א"וכלים לחצרות ה' שהוא מקור וחיי הנפש, כמצד עצמותו . .ע "יתבונן באמונת אמיתת ה' שהוא למעלה מעלה מבחי' סוכ

הנה . .)ש(לא שייך בחי' עלמין כלל, לא בבחי' ממלא ולא בבחי' סובב . .ומהותו ונעלה מאד, דהיינו בחי' עצמותו ומהותו מחמת שהתבוננות היא ממקום ובחי' גבוה

לכן יכולה היא ההתבוננות הנמשך מזה לנגוע גם עד ,ית', ולפניו כחשיכה כאורהלבו ובשרו הגשמית להיות גם הם ותשוקתם וחפצם כלות לדבקה בו ית' בכלות

ל חי בעצמו ובכבודו קודם שבא לבחי' -וזהו לבי ובשרי ירננו אל א .הנפש ממשיע לזולתו, כנודע שכל מה שהוא בחי' עליונה יותר יכולה לירד מחי' ומשפ

'.ז באה ונגעה אל הלב כו"ולהתפשט למטה יותר, ועי

ו( אודות המעלה דנרות חנוכה שנתקנו מצד "ויש לקשר זה עם המדובר לעיל )ס .יב :הגזירות כו', וקיימים גם בזמן הגלות

כ העלמות והסתרים מצד הגוף "כשהי' גילוי אלקות בעולם, ולא היו –בזמן הבית כ בזמן הגלות, שאז ישנם "משא '".כלתה נפשי לחצרות ה"הי' בגילוי הענין ד –

–העלמות והסתרים מצד הגוף, שמסתירים על תנועת הכליון שבנפש האלקית , עבודה שמצד הלב והבשר "ל חי-לבי ובשרי ירננו אל א"זקוקים לעבודה ד

.עד העצמות הגשמיים, ודוקא עבודה זו מגעת

:וענין זה מודגש גם בנרות חנוכה

ח( שענין השמן שבמנורה הוא למעלה משמן המשחה, שהרי שמן "נתבאר לעיל )סהמשחה נשאר בהעלם, ואילו השמן שבמנורה בא לכלל גילוי, לפי שהוא נעלה

.יותר

הרי זה נמשך גם בנרות חנוכה שבזמן –ומצד גודל מעלת ענין השמן שבמנורה אלא שדוקא בזמן הגלות )דלא כשמן המשחה שהי' רק בזמן הבית(, ולא עודהגלות

.ק"ישנו העילוי דשמונה נרות שלמעלה משבעה נרות דביהמ

וכל זה הוא לפי שדוקא למטה מטה ביותר נמשך ומתגלה הבחי' שלמעלה מעלה ה ברוך שעשה נסים "למעלה גם מבחי' הכתר, כמבואר בהמשך המאמר ד –ביותר

.שענינם של נרות חנוכה הוא למעלה גם מהכתר( ה)בסעיף

Page 47: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

46

ויש להוסיף, שזהו גם מה שבנרות חנוכה ישנו )לא רק מספר שמונה שלמעלה שכן, כאשר מצרפים את ב' –שלמעלה אפילו משמונה תשע משבע, אלא( גם מספר

, ומצד דעת המכריע שנעלה "אלו ואלו דברי אלקים חיים"ה ]ש"ש וב"הדעות דבד( ישנם ב' הדעות גם יחד[, נמצא, שבכל יום ישנם "ל ס"לל שניהם )כנמשניהם וכו

ה, וכן בשאר הימים, "ש, ונר א' לדעת ב"ח' נרות לדעת ב –ביום ראשון :תשע נרות .ש"ה ונר א' לדעת ב"ח' נרות לדעת ב –עד ליום האחרון

."פי דרכו-חנוך לנער על" –חנוכה הוא גם מלשון חינוך .יג

הוא "פי דרכו-חנוך לנער על"שהענין ד, ל"ה ברוך שעשה נסים הנ"דוהנה, מבואר ב ."תוספת התקרבות והגבהה, או מתנה יתירה"י "ע

( הם ג' "מתנה יתירה"ו "הגבהה", "תוספת התקרבות"ל )"ל שג' האופנים הנ"ויאת הנער; מקרב המחנך –בתחילה :ל בסדר והדרגה("שלבים בענין החינוך )שצ

."מתנה יתירה" המחנך נותן לו –את הנער; ולבסוף 'מגבי המחנך –כ "אח

:ובפרטיות יותר

המחנך את הנער, שפעולה זו היא מלמעלה למטה, מקרב – לכל לראש .בלבד, ואינה פועלת שום שינוי בהתלמיד, שנשאר כפי שהי' מקודם המשפיע מצד

"מטה"ז נפעלת הגבהה בה"שעי –את הנער ' מגבי כ המחנך"אחכ, פעולה זו היא בדרך "מתעלה למדריגה גבוהה יותר; אבל אעפ שהתלמיד ,עצמו

.בלבד, והענין אינו חודר בפנימיותו של התלמיד "מקיף"

שזהו "יתירה( ולא מתנה סתם, אלא מתנה) מתנה" כ המחנך נותן לו"ואחעל המתנה, שזה ב"בעה שהרי מתנה פירושה שהמקבל נעשה ,שבפנימיות ענין

אי לאו דעביד לי' נייחא לנפשי' "וכמובן גם מזה ש .חודר בו בפנימיותמורה שהענין .שזה מורה על השייכות בפנימיות, "לא הוה יהיב לי' מתנתא

הרי זה פועל גם –ל( "שניתנת בחנוכה )מלשון חינוך, כנ "מתנה יתירה"ומצד ה .יד .ז"על הזמן שלאח

–תלמידי הישיבות ,"באהלה של תורה"וענין זה נוגע בפרט לאלו שנמצאים שבחנוכה צריכה לפעול עליהם הוספה בשמירת הזמן, שמירת "מתנה יתירה"שה

סדרי הישיבה, ולא שמירת הזמן בלבד, אלא גם לנצל את הזמן ללימוד בשקידה שקידה –ובהתמדה, הן בזמני סדרי הישיבה והן בזמניהם הפרטיים, ובעיקר

Page 48: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

47

וחד לימי החנוכה, שהרי השמן שבתורה )ענין השייך במי "מאור"והתמדה בה .פנימיות התורה( "למאור כתית"שבמנורה הוא

שמבינים היטב את הענינים שלומדים, – "מתנה יתירה"ה "ז זוכים לקבל מהקב"ועישזהו (, "שהלכה כמותו בכל מקום", "וה' עמו"ועד שזוכים לכוון הלכה לאמיתתה )

(.בארוכההחיים -עיקר ענין הלימוד )כמבואר בקונטרס עץ

.עם רוחניות –ט( שפורים קשור עם גשמיות, וחנוכה "נזכר לעיל )ס .טו

-מעות"שזהו הענין ד –כ, יש בחנוכה ענין של גשמיות שאינו בפורים "אבל אעפ (."געלט-חנוכה") "חנוכה

ש "והוא ענין עיקרי בפורים, כמ] "מתנות לאביונים"ואף שגם בפורים ישנו הענין דלהרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות מוטב לאדם" ם"ברמב "מתנות לאביונים"כי, – "מעות חנוכה"מ, אין זה דומה כלל להענין ד"[, מ"לרעיו

דוקא, שזקוקים לזה לצורך "לאביונים" שהרי נתינתם היא ,מילוי החסרון ענינם הואהרי החיוב ( )שאינו לעניים דוקא "משלוח מנות"הוצאותיהם ההכרחיות ]ואפילו

ט(, שגם זה הוא "ל ס"הוא לשלוח דוקא דברים שהגוף יכול ליהנות מהם מיד )כנשאין להם לילדים פ רוב"נותנים ע –חנוכה -כ מעות"בדוגמת מילוי החסרון[, משא

הם עבור "חנוכה-מעות"הוצאות כו', להיותם סמוכים על שולחן אביהם, כך שה .ק בהם וכדומהצעצועים כדי לשח

לא הי' העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמה " ש במדרש"פ מ"ויש לבאר ענין זה ע .טז ."המקדש-נברא, בשביל המשכן ובשביל בית

כ "כי, כסף ונחושת יש לעולם צורך בהם, משא –דוקא "זהב"וההסברה בזה שנקט ואפילו בכלי זהב אין לעולם צורך בו, כיון שיכולים להשתמש גם בכלי נחושת,

.כסף, ולא נברא זהב אלא בשביל בית המקדש, שהוא למעלה מהעולם

כ כסף שמורה "שזהב מורה על ספירת הבינה, משא –וכן הוא גם ברוחניות הענינים ונחושת מורה על תפארת או מלכות , "דאזיל עם כולהו יומין"על ספירת החסד

כ זהב הוא "לעולם, משא ולכן, כסף ונחושת שייכים(, )כמבואר בביאורי הזהר .למעלה מהעולם

הרי זה –, ומה שנברא זהב בעולם "לא הי' העולם ראוי להשתמש בזהב"ולכן , שבו צריכה להיות ההנהגה באופן "בשביל המשכן ובשביל בית המקדש"

השקו את התמיד בכוס "דוקא )למעלה ממילוי החסרון(, ועד כדי כך, ש עשירות של

Page 49: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

48

ה "המקדש, ה-שגם בהיותה בבית – בהמה ד"פ שמדובר ע"והיינו, שאע] "של זהב, "אין עניות במקום עשירות"כיון ש[ "זהב בכוס של"מ השקוה "מ – ...עדיין בהמה

.המקדש, הרי זה נמשך גם בעולם-ולאחר שנברא הזהב בשביל בית

( אצל "זיצער") "יושב"שהי' , אבי' של אמי מורתי, בענין זה ישנו סיפור מזקני .יז .היינו, שלאחרי נישואיו נסע לליובאוויטש למשך זמן, ע"ש נ"ר מהר"אדמו

באותה תקופה הי' הסדר, שאברכים אחרי נישואיהם היו נוסעים לליובאוויטש, אינני .("זיצערס") "יושבים"בשם למשך חצי שנה, שנה או שנה וחצי, והיו נקראים

ושמח את "ל "יודע איך מתאים הדבר עם הדין שבשנה הראשונה לנישואין צ .פ הלכה"אבל מכיון שכך נהגו, בוודאי שיש לזה מקום ע, "אשתו

למקום שאין "(, "הָאני מון") "ירח דבש"כאן ישנו סדר, שאחרי החתונה נוסעים ל] .כלשון הגמרא ..."מה שלבו חפץ", וממילא אפשר לעשות "מכירין אותו

אל –אלו שיודעים וגם ...אלו שאינם יודעים במה מדובר, תבוא עליהם ברכה – '[.יעשו זאת, מצד ריבוי טוב כו

.ע"ש נ"ר מהר"ד אופני הנהגתו של אדמו"בשובו מליובאוויטש לביתו, סיפר זקני עש היא בהתרחבות גדולה "ר מהר"ובין הדברים סיפר, שהנהגתו של אדמו

'.קופסת טבק מזהב, ועוד קופסה מסוג נוסף וכו –ובעשירות, ובכלי זהב

איך ייתכן :("הבית'שער -ַא בעל"שמים, אבל, -שאל אותו א' השומעים )יהודי ירא :וענה לו זקני –שנשיא בישראל ומורם מעם יתעסק בענינים גשמיים וחומריים?

! וכי בשביל מי נברא הזהב, בשבילי ובשבילך? הרי הזהב נברא "ּפעטַאך"

!מלכתחילה בשביל הצדיקים

ו הוא ענין שלמעלה מהעולם, לכן, גם לאחרי שנמשך מצד עצמ "זהב"וכיון ש .יח (.בעולם, הרי זה כמו שהוא למעלה מהעולם, ענין של עשירות )יותר מכפי המוכרח

, דעם היותו ענין של גשמיות, הרי זה שייך "מעות חנוכה"ז יש לבאר הענין ד"ועפשלמעלה "עשירות"זו אינה ענין של העולם, אלא ענין של "גשמיות"כי, –לחנוכה

אינם בשביל מילוי החסרון(, ולכן שייך ענין זה "מעות חנוכה"ל ש"מהעולם )כנל בארוכה(, וענין "לחנוכה דוקא, לפי שבחנוכה נמשך אור שלמעלה מהעולמות )כנ

.עשירות בגשמיות –זה נמשך גם בעולם בגשמיות

:וההוראה מזה בעבודה .יט

Page 50: מאמר ברוך שעשה נסים השלם

49

היא למעלה מהעולמות, שהתורה, "תורה אור" –ענינו של חנוכה הוא

ד ענין הזהב, עשירות, ", והוא ע"אלפים שנה קדמה תורה לעולם" ל"כמארז .שלמעלה מהעולם

י לימוד התורה נמשך ענין העשירות בגשמיות, כי בעולם מצד עצמו "ולכן, דוקא ע .י התורה דוקא"יש רק הענין דמילוי החסרון, ואילו ענין העשירות נמשך ע