העובדים הסוציאלייםיולי 2011 גיליון 60

אח קולט באומנה:

"יש לו אח ורע"

עתליה מוסק, אלונה תומר

לתוככי השכונה מלב הגבעה

מסעה של עובדת סוציאלית

מהחממה הקיבוצית לשכונה

ד' ביפו - ניצה גיל ז"ל

"קוראים לי נוער ואני מכור"..?!

דיון בתפיסת הטיפול הנוגעת

לנוער נפגע סמים ואלכוהול -

שלומית בירנבוים

עובד סוציאלי יקר,יש לנו פנסיה במיוחד בשבילך!

הסדר ההטבות הייחודי של העובדים הסוציאלים במנורה מבטחים פנסיה כולל:

הנחה ניכרת בדמי הניהול הן על סכומי ההפקדה והן על סכומי הצבירה, המהווה תרומה גדולה להגדלת

היתרה הצבורה שלך בקרן ומשפרת משמעותית את פנסיית הפרישה.

ועריכת הביטוח מסלולי מיגוון בחינת אישית, להתאמה מקיף פנסיוני מבדק לעריכת ייחודי שירות

סימולציה באופן שתאפשר התאמה על פי המצב הביטוחי והכספי של כל אחד ואחת באופן פרטני.

מנורה מבטחים מלווה את חברי אגוד העובדים הסוציאלים כבר שנים רבות.

דואגת לעתידם ולעתיד משפחתם במקצועיות ונאמנות, למעלה מעשור, ולעוד שנים רבות!

ההסדר הייחודי של מנורה מבטחים עם אגוד העובדים הסוציאלים מעניק לך תנאים מיוחדים, מהטובים

במשק, ומשפר את פנסיית הפרישה שלך באופן משמעותי.

* עמיתי הקרן, בני משפחה של העובדים הסוציאלים זכאים להטבה, בהתאם להסכם.* האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ או חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה או החיסכון הפנסיוני.

* האמור לעיל בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה.

למידע ולפרטים נוספים ניתן לפנות למרכז קשרי הלקוחות,

www.menoramivt.co.il *9699

כמו כן, עומדת לרשותכם אשת קשר לנושא מימוש ההסכם ויישומו, הגב‘ טובה צרפתי

ttova@newmivt.co.il 03-7555912

העובדים הסוציאליים

3

יולי 2011 גיליון 60

חברי המערכת

סימון שפאק - יו“ר המערכת,

בלהה אגוזי, אהובה אוברשטיין,

מעיין בורנשטיין, ד“ר טובה בנד

וינטרשטיין, מיטל ויסמן, ד“ר מאיר

חובב, בן ציון כרם, פרופ‘ יוסי קטן,

מעיין שחורי, פרופ' אלי לונטל

מו“ל

האגודה לקידום העבודה הסוציאלית

רח‘ ארלוזורוב 93, ת“א 62098

טל. 03-6921180

פקס. 03-6921148

עריכה לשונית

נעמה דותן

עיצוב גריד

אילה אילת ל“ניו יורק ניו יורק“

עיצוב גרפי

נילי גולדמן ל“ניו יורק ניו יורק“

הפקה ומודעות

ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע“מ

יהודה הלוי 92, ת“א 65275

טל. 03-5619993

פקס. 03-5625732

תוכן

דבר המערכת סימון שפאק

דבר היו"ר איציק פרי

מן המחקר אח קולט באומנה:“יש לו אח ורע“

עתליה מוסק, אלונה תומר

אלימות נשים ביחסים זוגיים - משדה המחקר לעבודת

השדה בשירות המבחן למבוגרים איילה זלצמן

המודל הרב תחומי לטיפול בנפגעות תקיפה מינית

אילנה כהן

”קוראים לי נוער ואני מכור“..?! דיון בתפיסת הטיפול הנוגעת

לנוער נפגע סמים ואלכוהול שלומית בירנבוים

לתוככי השכונה מלב הגבעה - מסעה של עובדת סוציאלית

מהחממה הקיבוצית לשכונה ד‘ ביפו ניצה גיל

עמדה אלימות נגד עובדים סוציאליים

במאה העשרים ואחת אריה אהרן

על המדף "קולם של ילדים" מאת דניאל גוטליב

קראה וממליצה: אהובה אוברשטיין

4

6

8

18

26

34

44

48

50

דבר המערכת

4

קוראות וקוראים יקרים,

בקוד האתיקה של העובדים הסוציאליים נכתב פרק על אודות תפקידו של העובד הסוציאלי כמקדם רווחת החברה,

אשר פועל להבטיח לכל אדם גישה להזדמנויות, למשאבים ולשירותים הנחוצים לו. זהו מרכיב ייחודי מאוד בקוד

האתיקה, שאין לו אח ורע בקודים מקצועיים של אנשי מקצוע אחרים - פסיכולוגים ורופאים, לדוגמה.

גיליון זה של המידעו"ס לא היה אמור להתמקד בנושא ספציפי, אך בקריאת המאמרים בו מצטיירת תמונה מעניינת

של פעילות מגוונת, המתמקדת בהרחבת ההזדמנויות של קבוצות ושל אנשים שנפגעו קשות במהלך חייהם.

משרד הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל, באמצעות שירותי האומנה, מערך של משפחות אומנות המשמשות

ואלונה תומר ד"ר עתליה מוסק הוריהם הביולוגיים. לגדול עם יכולים לילדים שאינם תחליף למשפחה הביולוגית

בחרו לחקור את תת־מערכת האחים במשפחות אלה מנקודת מבטם של אחים קולטים ולהעריך את תפקידם של

אלה בהצלחת האומנה. המאמר ממחיש את חשיבותו של שירות האומנה בהקטנת הנזקים העלולים להיגרם לילדים

שהוצאו ממשפחותיהם עקב מצבי סיכון.

במאמרה "אלימות נשים ביחסים זוגיים - משדה המחקר לעבודת השדה בשירות המבחן למבוגרים" מנתחת איילה

מציגה ממצאים מחקריים, שמסבירים היא זוגן. בני/בנות כלפי נשים אלימות של המתגברת התופעה את זלצמן

הנושא חקירת וג'נדריאליות. חברתיות מסיבות - הזוגיים ביחסיהן נשים של לאלימותן שבהתייחסות הקושי את

והמסקנות שעלו לגבי חשיבות ההצגה של תמונה רחבה יותר ומורכבת יותר מהתפיסות לגבי גברים "מכים" ונשים

"מוכות" המקובלות בקרב עובדים סוציאליים (בשירות המבחן, בלשכות לשירותים חברתיים, בתחנות לטיפול משפחתי

ובמרכזים לשלום המשפחה), הובילו לשינוי תפיסה בשירות המבחן ולפיתוח מודלים חדשים להתייחסות לאלימות

נשים ולעבודה עמה.

סמים נפגע בנוער הטיפול בתפיסת דיון - מכור...?! ואני נוער לי "קוראים במאמרה מספרת בירנבוים שלומית

ואלכוהול" על תפיסת הטיפול בקהילה הטיפולית "רטורנו". היא מתארת את שאיפתם של אנשי המקצוע לשלב בין

נוקשה הכוללת גישה כי ההתמכרות היא מחלה חשוכת מרפא, אשר תכנית הטיפול בה מחייבת הגישה שסוברת

התנזרות מוחלטת מכל מגע עם אלכוהול וסמים ואיסור מוחלט על קשר עם אנשים משתמשים, לבין הגישה הנגדית

- שסוברת כי מדובר בנוער בסיכון, שהשימוש בחומרים פסיכו־אקטיביים מהווה חלק ממצב המצוקה שבו הוא נתון

ולאור גילו הצעיר מהווה בינתיים רק תחנה בשלבי התפתחותו האישיותית.

ניצה גיל ז"ל, יועצת לצוותים המובילים במעונות הרב־תכליתיים, מתארת בטיוטה האחרונה למאמר שכתבה "לתוככי

השכונה מלב הגבעה - מסעה של עובדת סוציאלית מהחממה הקיבוצית לשכונה ד' ביפו" את השפעת חוויות חייה

והשירותים הייחודים שפיתחה במעון הרב־תכליתי. - על הכלים - חדר האוכל, מועדון החברים, פינת החי בקיבוץ

ברצוני לצטט כאן דברים שכתבה: "בשבילנו (הצוות) ובשביל המשפחות השוהות במעון, המעון איננו 'פרויקט', הוא

תפיסת עולם, דרך חיים ובעיקר הוא בית חם, מכיל ומחזק, מציב גבולות מחד ופותח אפשרויות מאידך - לשינוי,

לשיפור, לצמיחה ולגדילה וליצירת יחסים בריאים יותר בין הורה לילדו, בין אח לאחותו ובין בעל לאשתו."

במילים דומות אפשר לתאר ולאפיין את התכניות שתוארו במהדורה זו. העובדים הסוציאליים במשרד הרווחה,

בלשכות לשירותים חברתיים ובעמותות בונים בתים חמים ומכילים - במובן המעשי ובמובן המטפורי - לילדים ולהורים,

עבודתנו, ותמצית עולמנו תפיסת זו ולשינוי. לצמיחה בדרך ולהכלה לתמיכה הזקוקים לכל ולמבוגרים, לצעירים

החשובה מאין כמוה.

סימון שפאק,

יו"ר המערכת

5

16 69978

03-6406902 03-6409559 03-6409355

http://www.socialwork.tau.ac.il/swce

db

)

FOULKES

—

)

(COACHING

)

)

)

קצר ולעניין

6

דבר היו"ר

עמיתיי העובדות והעובדים הסוציאליים,

בתחילת חודש יולי קיבלו העובדים הסוציאליים במגזר הציבורי את המשכורת הראשונה שלאחר חתימת הסכם השכר החדש על

ידי משרד האוצר והמעסיקים. באותה משכורת גם נכללו ההפרשים בגין התוספות שסוכמו, רטרואקטיבית מינואר 2011.

התהליך מסובך וקשה בהרבה לגבי החלת ההסכם על העובדים הסוציאליים המועסקים בעמותות נותנות השירותים למשרדי

הממשלה. ההסכם קובע שכר מינימום ענפי, השווה לשכר עובד סוציאלי במגזר הציבורי בעל ותק של חמש שנים. החשב הכללי

באוצר הנחה את משרד הרווחה, את משרד הבריאות ואת משרד הביטחון לקיים את ההסכם. על משרדים אלה לפנות לעמותות

המספקות להן שירותים ולדרוש לשנות את ההסכם עמן. אנו נמשיך לעקוב אחר ביצוע ההסכם, עד לפסיק האחרון שבו, אולם

האחריות היא גם עליכם, העובדים הסוציאליים המועסקים בעמותות נותנות השירותים. עליכם ללחוץ על מנהלי העמותות לשנות

את ההסכם, שכן השינוי מלווה בתקצוב נוסף עבורן.

במהלך המאבק, כחלק מדרישותינו, ביקשנו לשנות את לוח התפקוד של העובדים הסוציאליים. משרד הרווחה יודע ומכיר את

הצורך לעדכן את לוח התפקוד ולהתאימו למאה הנוכחית. בהמשך לשיחות שקיימתי עם מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ,

פרסם לאחרונה משרד הרווחה מכרז לקבלת הצעות מגופים או מיועצים לצורך ביצוע העדכון. אנו מברכים על מהלך זה, אולם

הודענו מפורשות למשרד הרווחה שכל מהלך שייעשה עם החברה שתזכה במכרז יחייב שיתוף והתייעצות עמנו.

גם בנושא הרמות המקצועיות אנו אנשי בשורות. הוועדה המשותפת לאיגוד העובדים הסוציאליים ולמשרד הרווחה לבחינת

נושא הרמות המקצועיות, בראשות משה שיאון, סמנכ"ל בכיר במשרד הרווחה, סיימה את עבודתה. הוועדה המליצה לממונה על

השכר באוצר להחיל את הרמות המקצועיות בהסכמי השכר הקיבוציים, בהמשך להסכם השכר משנת 2009.

בכך הצליח האיגוד לקדם את נושא הרמות המקצועיות, שינוי שעמד על הפרק ורצינו לבצע לאורך שלושים (!) השנים האחרונות.

אני מאמין שבמהלך החודשים הקרובים יושלם המהלך כולו.

לקחים להפקת ומורכב רציני תהליך של בעיצומו נמצאים אנו "מידעו"ס", של האחרון בגיליון פורסם ואף שהבטחתי, כפי

מהמאבק - התהליכים שקדמו לו, מהלכו ותוצאותיו. במהלך חודש יולי נכנס את צירי הוועידה ליום דיונים, שבמסגרתו נקיים

סיעור מוחות בקבוצות דיון. המסקנות יהוו בסיס לתכנים של ועידה נוספת, בת יומיים, שתתקיים בחודש ספטמבר. במידת הצורך

נזמן את צירי הוועידה ליום דיונים נוסף לאחר מכן, להשלמת תהליך הלמידה ולהפקת לקחים. מטרת התהליך היא לאחד, ללכד

ולחזק את האיגוד.

ועוד רבדים נגד מדיניות ההפרטה של השירותים החברתיים, החודרת לעוד בחודשים האחרונים נאלצנו לפעול ביתר שאת

ומגזרים שהופעלו עד היום על־ידי המדינה. דוגמה מוחשית לחוליי ההפרטה ולנזקיה הוא המכרז שהסתיים זה עתה, להפעלת

מקלטים לנשים נפגעות אלימות. דרישת הסף הגבוהה ביותר שהציב משרד הרווחה לניגשים למכרזים להפעלת 13 המקלטים

ברחבי הארץ הייתה מבנה מתאים. הניסיון, הידע, ההיכרות עם הנושא - הן מעשית והן אקדמית - היו פקטור שולי במכרז. וכך

ניגשו אליו גופים שהטיפול באלימות נגד נשים רחוק מהם כרחוק מזרח ממערב, כמו משרד אדריכלים ומכללה לחינוך טכנולוגי.

זו האחרונה אף זכתה במכרז להפעלת אחד המקלטים, במקום העמותה שהפעילה אותו ב־19 השנים האחרונות.

אנו, כאיגוד, נמשיך להילחם במדיניות ההפרטה ונפעל בכל הדרכים העומדות לרשותנו לביטול תוצאות המכרז ולהבטחת

המשך שירות טוב, יעיל, מקצועי ואחראי ללקוחות הרווחה.

בנוסף לכל אלה, אנו חווים עתה המשך מתקפה של גורמים אינטרסנטיים, ביניהם גם גורמים פוליטיים שונים. אלה תוקפים

את עבודתם של העובדים הסוציאליים, בעיקר את זו של העובדים הסוציאליים על־פי חוק, מוציאים דיבתם רעה ומנסים לפגוע

במקצוע העבודה הסוציאלית - בין השאר על־ידי יוזמות חקיקה שונות, שנועדו להקשות על עבודתם של העובדים הסוציאליים

ולהצר את כר הפעולה שלהם. אנו פועלים מול המחלקה המשפטית של משרד הרווחה כדי לסכל יוזמות חקיקה שכאלה, ואני

מקווה שנצליח בכך.

והמוציאים את דיבתם של העובדים הסוציאליים רעה. והחוקיות כנגד המשמיצים אנו בודקים את כל הדרכים המשפטיות

ביקורת לגיטימית היא כמובן אפשרית, אולם כשהביקורת מלווה בהשמצות, דברי בלע וגנאי - היא חורגת מגבולות הלגיטימציה.

בברכת חופשה נעימה,

עו"ס איציק פרי

יו"ר איגוד העו"סים

מן המחקר

8

מטרת המאמר האומנה, בעקבות הנוצרת האחים מערכת בתת מתמקד זה מאמר

מנקודת מבטם של אחים קולטים. מטרתו לתאר את אופיים הייחודי

של חייהם איכות על השפעתם את לבחון אלה, אחאיים יחסים של

האחים הקולטים ולהעריך את תפקידם בהצלחת האומנה.

רקע תיאורטיחשיבותה של מערכת האחים כבסיס לשייכות ולתמיכה משפחתית

האחרונות בשנים רק להכרה זוכה

.

מלווים ומשתנים, דינמיים מורכבים, לרוב שהם אחים, בין יחסים

הרגשי למטען קשר ללא . חייו לאורך האדם את

התפיסה זה, כלפי זה חשים שאחים אדישות ו/או שנאה אהבה, של

באמצעות מעוצבת וצעירים ילדים של והחברתית הרגשית העצמית

היחסים שיש להם עם אחיהם ואחיותיהם

.

השמה של ילד במשפחה אומנת יוצרת מערכת יחסי אחים המורכבת

מילדים שאין ביניהם קרבה גנטית, היסטוריה משותפת, דמיון במטען

הערכי והתרבותי או מעמד חוקי זהה, ואף עתידם המשותף אינו ידוע.

יחסי אחים במשפחות רגילות כבסיס ידע בתחום לכן, הסתמכות על

להבנה ולהתערבות ביחסי אחים באומנה, מחייבת בדיקה.

המשגה באומנה

מורכבותם של היחסים באומנה מתבטאת גם באי בהירות מושגית.

אומן" "ילד נקרא באומנה המסודר ילד המערבית, בספרות

, ואילו בשפה המקצועית בישראל נהוג לכנות את ילדה הביולוגי

המשפחה של ילדה בספרות, אומן". כ"ילד האומנת המשפחה של

"ילד מולד" ,( ) "ילד ביולוגי" האומנת מכונה

שירות" נותן של "ילד או מטפל" של "ילד ,

.

זו אינה רק ביטוי לקושי בשיום אלא אף ביטוי להיעדר אי בהירות

לילד כאח אומנת, במשפחה ביולוגי ילד של החשוב בתפקידו הכרה

הבניית זהות, הבניית לתהליכי השפה בתרומת הכרה מתוך באומנה.

ושימור הסדר החברתי, בחרנו לכנות מציאות, ארגון החוויה האנושית

ובמקביל , קולט" כ"אח אומנת במשפחה ביולוגי ילד

לכנות את הילד המסודר באומנה "אח נקלט". מטעמי נוחות, השימוש

להפליה כוונה כל ללא ל"אחות", גם מתייחס ב"אח" המאמר לאורך

מגדרית.

יחסי אחים באומנה

טיבם של יחסי אחים נבחן על פי שילוב בין מרכיבים של חום/קרבה

ועוינות. המפגש ביניהם יוצר טיפולוגיה של יחסי אחים הכוללת ארבע

קטגוריות עיקריות: הורי, חבר, ממורמר ואגבי

. ברוס וברוס מתארים

טיפולוגיה מקבילה של יחסי אחים באומנה:

1. "יחס הורי" - מורכב מעוצמה רגשית גבוהה, הכוללת מידה רבה של

חום/קרבה, כמו גם עוינות. בדרך כלל מדובר באח קולט שהוא לפחות

בגיל ההתבגרות, שיש הפרש גילי ניכר בינו לבין אח נקלט צעיר. היחס

ההורי כולל דאגה לאח הנקלט וסיוע בטיפול בו ומונע לעתים קרובות

הקולט האח זו. להתנהגות ההורים מצד ולהערכה להכרה מציפייה

מתייחס אל האח הנקלט כאל אח ורואה בו כחלק ממשפחתו.

2. "יחס חברי" - מערכת יחסים הרמונית המאופיינת במידה רבה של

חום/קרבה ומעט עוינות. האח הקולט והאח הנקלט בדרך כלל קרובים

ונהנים מפעילויות משותפות. האח הקולט ביחד רב זמן בגיל, מבלים

מתייחס אל האח הנקלט כאל אח ורואה בו חלק ממשפחתו.

במיעוט המאופיינת נייטרלית יחסים מערכת - אגבי" "יחס .3

היחסים את רואה הקולט האח עוינות. של והן חום/קרבה של הן

או בגיל מזה זה שונים בהיותם כחסרי משמעות, הנקלט האח עם

בתחומי העניין. בילוי זמן משותף, שהינו בלתי נמנע בשל ההתנהלות

שהאח אף על משמעותית. תקשורת כולל אינו בבית, ־יומית היוםֿֿ

שמדובר מדגיש הוא מהמשפחה, חלק הנקלט באח רואה הקולט

באח באומנה.

חום/קרבה במעט המאופיינת יחסים מערכת - ממורמר" "יחס .4

עם פעילויות משותפות מקיים הקולט עוינות. האח ובמידה רבה של

האח הנקלט, אך אינו עושה זאת מתוך בחירה ואינו חש רווח או הנאה

מכך. טינה מיוחדת מופנית כלפי האח הנקלט, בשל הזמן שעל ההורים

להשקיע בטיפול בו. האח הקולט מציין באופן ברור כי האח הנקלט אינו

חלק ממשפחתו.

הרקע למחקרלבין לאומנה השירות בין הסכם בעקבות נוצרת אומנת משפחה

בילדים לטפל המשפחה עצמה על לוקחת שבעקבותיו משפחה,

מסגרת העדפת בהם. לטפל שונות, מסיבות מתקשים, שהוריהם

האומנה על פני סידור פנימייתי מבוססת על ההנחה כי חיי משפחה הם

ילד של היא שקליטתו הציפייה ילדים. לגידול הנורמטיבית המסגרת

במשפחה אומנת תספק לו הזדמנות לפתח יחסים מיטיבים עם הורים

של ה"נורמליות" אך התקינה, ולהתפתחותו לגדילתו שיתרמו ואחים

יחסי האחים באומנה טרם זכתה להערכה. כמו כן, תשומת לב מועטה

הנדרשים האומנת, המשפחה ילדי על האומנה להשפעת הוקדשה

לקלוט את ילדי האומנה במרחב הפיזי והרגשי האינטימי שלהם.

להשפעה האומנים ההורים של שחששם נמצא האחרונות בשנים

שלילית של האומנה על ילדיהם תורמת לקושי בגיוס משפחות אומנה

עתליה מוסק, אלונה תומר

המאמר נכתב במשותף על ידי ד"ר עתליה מוסק - מרצה בכירה וראש תכנית המ.א. במכללה האקדמית תל חי, ואלונה תומר - ראש צוות במטב השירות לאומנה

אח קולט באומנה: "יש לו אח ורע"

9

הציפייה היא שקליטתו של ילד במשפחה אומנת תספק לו

הזדמנות לפתח יחסים מיטיבים עם הורים

ואחים שיתרמו לגדילתו ולהתפתחותו התקינה,

אך ה“נורמליות“ של יחסי האחים באומנה

טרם זכתה להערכה

מן המחקר

10

2006 (פאוסט־חילואני, מתפקדות אומנה משפחות בקרב ולקריסה

הנוכחי המחקר

נועד להתמודד עם סוגיות מהותיות אלה.

מטרות המחקראחים ביחסי התבוננות הינה זה למחקר הייחודית המבט נקודת

באומנה מנקודת מבטו של אח קולט.

שאלות המחקר

1. מהי חוויית האומנה של אח קולט?

2. מה טיבם של יחסי אחים באומנה?

3. כיצד מושפעים יחסי האחים באומנה ממשתנים של גיל,

הפרש גילי, מגדר ותרבות?

4. מה תפקידו של אח קולט באומנה?

5. מהו מאזן העלות מול התועלת של האומנה עבור אח קולט?

שיטה נתוני רקע של המשתתפים

12 אומנה, משפחות מ־24 קולטים אחים 47 השתתפו במחקר

את אפיינו הרקע נתוני הערבי. מהמגזר ו־12 היהודי מהמגזר

המתגוררות ילדים, מרובות כמשפחות המשתתפות המשפחות

היהודי מהמגזר המשפחות כפרי. ביישוב פרטי בבית הארץ בצפון

בני שני כאשר בינוני, או גבוה כלכלי ממעמד חילוניות, ברובן היו

מחוץ מועסקים ומרביתם אקדמית או תיכונית השכלה בעלי הזוג

לבית. המשפחות מהמגזר הערבי היו ברובן מסורתיות או חילוניות,

בינוני, רמת ההשכלה השכיחה של האם עממית או ממעמד כלכלי

תיכונית ושל האב תיכונית. מרבית האימהות ומחצית מהאבות אינם

מועסקים מחוץ לבית.

בהיסטוריית האומנה נמצא שוני בין משפחות מהמגזר היהודי לבין

אלו מהמגזר הערבי. במגזר היהודי, שני שליש מהמשפחות היו עם ותק

של פחות מחמש שנים באומנה, קלטו ילד אחד או שני ילדים, ובמחצית

מהמקרים ההשמה הנוכחית הייתה עבורן ההשמה הבלעדית. לעומתן,

שני שליש מהמשפחות במגזר הערבי היו עם ותק של חמש שנים ומעלה

באומנה, קלטו שניים או שלושה ילדים ועל פי רוב היו עם היסטוריה של

השמות קודמות.

אוכלוסיית האחים הקולטים שהשתתפו במחקר כללה 30 בנות ו־17

בגיל קולטים אחים של שווה השתתפות הייתה היהודי במגזר בנים.

הילדות האמצעית ובגיל ההתבגרות, ואילו במגזר הערבי מרבית האחים

הקולטים היו בגיל ההתבגרות. נתוני סדר הלידה התחלקו באופן שווה

כשהתבקשו הריאיון, במהלך וצעירים. אמצעיים בכורים, ילדים בין

להתייחס לאח ביולוגי, כמחצית מהם בחרו להתייחס לאח ביולוגי בוגר

מהם, כשהמצב השכיח היה התייחסות לאח ביולוגי בטווח הגילים שבין

חמש שנים פחות מגילם לבין שלוש שנים יותר מגילם. במגזר היהודי,

הפרש הגילים השכיח בין אח קולט לנקלט היה חמש שנים, ואילו במגזר

האח מקרים בארבעה רק שנים. תשע היה השכיח ההפרש - הערבי

הקולט היה צעיר מהאח הנקלט.

17 ילדים 26 ילדים, לעומת משפחות אומנה במגזר הערבי קלטו

אפשר הנקלטים, האחים נתוני בהשוואת היהודי. במגזר שנקלטו

לראות דמיון בין המגזרים. נקלטו 23 בנים ו־20 בנות שגילם הממוצע

השהייה זמן שנה. ל־14 שנתיים שבין הגילים בטווח שנים, שמונה

המקרים ובמרבית שנים, ארבע היה הנוכחית במשפחה הממוצע

משפחות של הדמוגרפיים המשתנים ראשונה. השמה זו הייתה

המוצא גם הם דומים: הגדרתן הדתית חילונית או מסורתית, מגורי

ההורים בעיר ומעמדם הכלכלי נמוך.

כלי המחקר

נעשה שימוש בכלי מחקר איכותניים וכמותיים. פרטי רקע והערכה של

האומנה התקבלו ממנחי האומנה. ריאיון האחים הקולטים הונחה על ידי

"עץ החיים" (לצעיר) או "מפת העיגול" (למתבגר או בוגר)

, שסייעו בתיאור מארג היחסים של האח הקולט עם אנשים

חצי שאלון ואחרים. החברים המשפחה, בתחומי בחייו משמעותיים

מובנה, שנבנה לצורך המחקר הנוכחי, אפשר לאח קולט לבטא את סיפור

האומנה שלו. ריאיון ההורים האומנים נעשה על סמך שאלון חצי מובנה,

שנבנה אף הוא במיוחד לצורך המחקר הנוכחי.

הנתונים הכמותיים נאספו באמצעות שאלון יחסי אחים -

.( ) ( )

(חום/קרבה, אחים ביחסי עיקריים גורמים שלושה מעריך השאלון

עוינות ויריבות) על פי דיווחו העצמי של המרואיין. השאלון המקורי

כולל 48 פריטים, שצומצמו במחקר הנוכחי ל־20 פריטים המייצגים

שגרם העייפות לאור התקבלה זו החלטה הגורמים. שלושת את

מילויו של שאלון ארוך, שאותו נדרש האח הקולט להשלים פעמיים:

יחסיו לגבי אחת ופעם נוסף קולט אח עם יחסיו לגבי פעם אחת

עם אח נקלט. בשאלון זה נעשה שימוש רב במדידה של יחסי אחים

11

וגם נורמטיביות במשפחות

כבעל נמצא השאלון . אומנה במשפחות

נמוך ובעל מתאם ∝ גבוהה פנימית מהימנות

עם רצייה חברתית.

הליך המחקר

המחקר הנוכחי מהווה ביטוי לשיתוף פעולה פורה בין מטב השרות

לאומנה והמכללה האקדמית תל חי. ייחודו בשילוב האיכויות והיכולות

שיש למסגרת אקדמית (מרצה וסטודנטים לעבודה סוציאלית בשנת

הניסיון הידע, לבין מחקר) סמינר במסגרת השלישית, לימודיהם

צוותים (ראשי המחקר לאוכלוסיית והנגישות ההיכרות המקצועי,

סדנאות שולבו המחקר בתהליך בשדה). הפועלים האומנה ומנחי

נבחנו האומנה, שבהם ומנחי האקדמיה חברי בהשתתפות ומפגשים

באופן ביקורתי ידע, עמדות והתערבויות בתחום המחקר.

הנמצאת אחת אומנת משפחה להזמין התבקש אומנה מנחה כל

ולאחים להורים הסבירו האומנה מנחי במחקר. להשתתף בטיפולו

הקולטים את מטרות המחקר. ההורים והאחים הקולטים הבוגרים חתמו

זמינות היו לא משפחות שלוש במחקר. להשתתף הסכמה טופס על

כדי האומנה מנחי עם נפגשו הסטודנטים ריאיון, כל לפני לריאיון.

לקבל נתוני רקע על המשפחה ולהתכונן לריאיון. הנתונים נותחו על ידי

הוערכו והתוצאות (ע.מ.), בקורס המרצה של בהנחייתה הסטודנטים,

ופורשו במשותף עם מנחי האומנה.

ממצאים שאלה ראשונה: מהי חוויית האומנה

של האח הקולט?

יום בהווה ומראייתו עבור אח קולט, האומנה היא חלק מחיי היום

את העתיד. בתעודת הזהות של אח קולט מודגשת תחושת השתייכותו

גאווה, של תחושות ביטאו הקולטים האחים מובחרת". ל"יחידה

את חוו הם ומצליחה. חזקה למשפחה להשתייכותם הקשורות

כפי החיצונית. מהסביבה ומובחנת מלוכדת מאוחדת, משפחתם

שביטא זאת אח קולט:

"היום, לאחר כל מה שעברנו, אני יודע שמעבר לכך שעשינו משהו טוב, אנחנו אנשים טובים. זה מחזק אותי, לא כל אחד יכול להצליח באומנה."

משמעות האומנה מתבהרת מתוך תפיסתה כביטוי לערכים בסיסיים

ורב דוריים. ערכים של "רצון לעזור", "חלוקת השפע", "אלטרואיזם", "חינוך

דרך מצווה של נתינה", חיזוק של ערכים הכוללים "נתינה ואחריות":

"הכי כיף לי באומנה זה שאני עושה משהו בשביל מישהו אחר ולא רק בשבילי." (בת 12)

במחקרנו קיימות עדויות לכך שהמוטיבציה לאומנה מעוגנת בחוויות

והוא הקולט, האח עבור חינוכי אקט הוא מימושה מוקדמות. ילדות

בתורו מצהיר על כוונתו להיות הורה אומן בעתיד.

את אופייה המורכב של חוויית האומנה נציג באמצעות סיפורו של איתמר,

בן 14, אח קולט במשפחה אומנת. איתמר הוא הצעיר במשפחה בת שלושה

בנים: דור, הבכור, הוא בוגר בן 20; יותם, האמצעי, בן 17. נועה, בת 12, היא

ילדת אומנה שהצטרפה למשפחה לפני שבע שנים, בהיותה בת חמש.

את קבלת ההחלטה על כניסה לאומנה מתאר איתמר כדיאלוג שבין

זיכרון לשכחה:

"אני זוכר בבירור שאנחנו ישבנו במסעדה. אבא ואימא הראו לי את התמונה שלה וכל אחד אמר 'כן', 'למה לא?' אני זוכר בבירור שאמרתי 'לא!' זוכר מאוד בבירור. נראה לי שאבא ואימא ניסו לשכנע אותי. אני

לא זוכר למה, אבל בכיתי. אני לא זוכר בדיוק את הסיטואציה."

שבין הפער את חושף זוכר" ו"לא ב"זוכר" ונשנה החוזר השימוש

לכך. הנלווים הרגשות לבין האומנה כנגד איתמר של הברורה עמדתו

כשם שנצרבים בתודעתו מקום הבשורה, תגובותיו החיוביות של כל אחד

תגובות של הזיכרון מיטשטש כך השלילית, ותגובתו המשפחה מבני

הוריו לסירובו ומניעיו לבכי התערפלו במעטה דמעותיו.

הפער בין התנגדותו של איתמר לאומנה לבין ההתלהבות של חברים

ובני משפחה רק הלך והתרחב:

"עם הזמן הלכנו למשפחה המורחבת וכולם אמרו לי 'כן' 'כן' 'כן'. חבר שלי אמר לי, 'איזה כיף זה אחות קטנה.'"

מתוך רצון לרצות, איתמר בודק את מניעיו:

"חלק בי רצה להישאר הבן הקטן במשפחה וחלק בי אמר 'איזה אנוכי אתה, יש לך הזדמנות לתת אהבה וחום למישהו שצריך את

זה.' אז בסוף הסכמתי."

בין מפגש חושף לתאר, איתמר מיטיב שאותו הפנימי, הדיאלוג

הצרכים הרגשיים שלו לבין עולם של ערכים, של נתינה לאחר. הסכמתו

של איתמר אינה נובעת מתוך רצון אמיתי, הבנה והסכמה, אלא מתוך

כניעה ללחצים. איתמר, שמלכתחילה ראה באומנה איום על מעמדו כילד

הצעיר במשפחה, מקפיד לשמור על מעמדו גם במהלך האומנה:

לעשות ולהמשיך קטן הכי הילד שאני להזכיר לי חשוב "תמיד שטויות."

מן המחקר

12

כבר נמשכת קולט, כאח נועה, כלפי חש שאיתמר האמביוולנטיות

חמש שנים:

"היא יודעת לשחק בקלף של הילדה המסכנה. היא עושה את זה 'אני עברתי עליך, במבט של היא מסתכלת בטון שלה, בדרך שבה הרבה יותר דברים בחיים שלי, אז מה אתה רוצה.' זה מפריע ומעצבן, אבל אני לא יכול להגיד כלום נגד זה. זה קלף של רחמים. בזמנים מתוקה, וגם ונחמדה מצחיקה מאוד להיות יכולה היא אחרים ולפעמים גם להיכנס לדיכי ולהגזים. אני חושב שיש את זה בכולנו,

באיזשהו מקום, רק שאצלה זה מתבטא יותר."

הקשר עם נועה חושף את איתמר לתכנים שאיתם קשה לו להתמודד.

חוויות העבר של נועה נוכחות ברמז, והוא רואה אותן במבטה המופנה

כלפיו. איתמר חש חסר אונים מול קלף הרחמים המנצח של נועה. הוא

אינו רואה מקום לכעס ולתסכול שהוא חש כלפיה, ולכן מנסה לנרמל

את תגובותיה ולמצוא בה גם צדדים נעימים ונורמטיביים.

בשל אי הנוחות שלו, איתמר ממשיך לחפש הסבר להתנהגותה של

נועה:

"אני חושב שהיא לא יודעת לנתב רגשות, והכול מתפרץ לה תמיד בבת אחת. זה מאוד מפריע לי, גם כי זה מעצבן לפעמים וגם כי היא

אחותי ואני לא אוהב לראות אותה בוכה."

השייכות במילת השימוש באמצעות זמני באופן נפתר הקונפליקט

"אחותי", מלווה ברגש ובאמפתיה.

בעוד שהחוויה האחאית עם נועה מתוארת כמורכבת ודורשת מאמץ,

בבואו לתאר את קשריו עם אחיו הביולוגיים מתוארת חוויה שונה של

חום המשדרת וזורמת טבעית אחאות זו צחוקים. מכות, מריבה, כיף,

וקלות, ובה גם מריבות מתקבלות בשמחה:

"יש בינינו מריבות קטנות, אנחנו כאילו רבים, סתם בצחוק."מחוץ הכול תנפח היא - נועה עם "מריבות מוסיף: הוא ומיד

לפרופורציות."

את מערכת יחסיו עם אחיו מתאר איתמר:

"עם דור: יש קשר טוב, חם, אוהב, מצחיק.""עם יותם: המצב טוב רק למעלה, לא יכולים לרדת לעומק, מאוד

ביחד, משפחתי וזהו.""עם נועה: הדבר הראשון שעולה: קשה. קשה לכל המשפחה."

וכדי שלא להישאר עם ה"קשה" בלבד, הוא מוסיף:

לבנות, רוצה מאוד שאתה חפץ לך יש אם שווה. אבל "קשה לדוגמה, ספסל מאיקאה, אם זה שווה אתה תבנה אותו. אז ככה זה הקשר שלנו עם נועה, הוא כמו הספסל של איקאה. אף על פי שגם לצבוע שווה עדיין שיפורים, ודורש רעוע הוא אותו שבונים אחרי

אותו מחדש. זה הקשר שלי עם נועה."

השימוש של איתמר ב"ספסל מאיקאה" כמטפורה מבטא השלמה וקבלה

עם ההשקעה הנדרשת לתחזוק הקשר עם נועה, לצד הבחירה להתמודד

עם הקשיים הטמונים בכך בשל הכרה בחשיבותו של קשר זה גם עבורו.

בכך מכיר איתמר במאמץ שנדרש ממנו כאח קולט, לוקח על עצמו את

ההתמודדות עם הקשיים ומכיר בערך ובמשמעות של תפקיד זה עבורו.

בהתרגשות. לרוב מלווה קולט אח של לחייו נקלט אח של כניסתו

הנקלט האח עם הראשונה פגישתה את מתארת השמונה בת מיכל

באופן המשול לאהבה ממבט ראשון:

"בפעם הראשונה שראיתי אותו הרגשתי שאני אוהבת אותו."

לבין בינו הקשר את שמאפיינת ההדדיות את מתאר ה־18 בן יניב

אחיו הנקלטים:

חום, על מבוססים אשר הדוקים, טובים, מאוד יחסים לנו "יש קרבה ואהבה. אני מכבד אותם והם מכבדים אותי."

כפי משתנה, הנקלט לאח הקולט האח בין הקשר האומנה, לאורך

שניכר בדבריה של הילה בת ה־16:

שהיינו זוכרת אני למשל, בינינו. דברים הרבה קרו הזמן "במשך רבות הרבה. היא הייתה מרביצה לי ואני כעסתי עליה והתעצבנתי."

וכך גם דנה בת הילה מאפשרת לעצמה ביטוי של רגשות שליליים,

העשר:

"היא מציקה לי, היא סוחבת לי דברים. זה מעליב אותי."

הילה ודנה משתמשות בביטויים הנפוצים לתיאור מריבות בין אחים.

המריבות, תופעת לקבל את יותר קל הקולט לאח כי נראה זאת, עם

ההטרדות וההצקות מאחיהם הביולוגיים, בעוד שמהאחים האומנים יש

ציפייה לכבוד ולהכרת תודה.

יאיר בן ה־ 15 מביא את ספקותיו:

יודע אם הם אוהבים אותי. "אני באמת אוהב אותם, אך אני לא הם לא מכבדים אותי."

חוסר ניכר ולהדדיות. ל"כבוד" מצפה הקולט האח כי לחוש אפשר

הנקלט?" האח ידי על אהוב אני כמה "עד כשאלה: המובא ביטחון,

אותם?" אוהב אני כמה "עד בשאלה: הפנימי, בדיאלוג גם ומשתקף

השימוש במילה "באמת" הוא ביטוי לצורך לשכנע את האחרים, ואולי

אף את עצמו. נראה כי שאלות אלה נותרות ברובד הסמוי, היות שלא

ניתנת להן הכרה על ידי העצמי ועל ידי ההורים האומנים.

הערכת היחסים בין אחים קולטים לנקלטים נשענת על רמת הקרבה

הקיימת ביניהם:

"הילדים שלי עוזרים לי ולאשתי לטפל בילדים הנקלטים. הם מתייחסים אליהם כאילו הם האחים שלהם. היחסים ביניהם מאוד טובים והדוקים, מבוססים על אהבה, נתינה וכבוד. אני לא רואה הבדלים ביחסים ביניהם

לבין אלה שהיו לי עם האחים שלי." (אב אומן)

היחסים: נרמול של האומן. מחד, בדברי האב פנימית ניכרת סתירה

ניכרת הבחנה "לא רואה הבדל", "כאילו הם האחים שלהם". מצד שני,

בין שתי קבוצות של ילדים - "הילדים שלי" לעומת "הילדים הנקלטים".

בנוסף, האב מעניק לילדים הקולטים תפקיד בטיפול בילדים הנקלטים.

יש משפחות שבהן ההבחנה בין הילדים ברורה:

מאחר שונים. הנקלטים האחים עם שלי הילדים של "היחסים שהם יודעים מאיפה הם באו, יש יותר רחמנות. הילד שלי מאוד מגן

עליהם ואין קנאה." (אם אומנת)

מתוך השוואה זו מתחזקת הטענה כי ההורים רואים בצורה זהה את

היחסים בין אחים ביולוגיים ליחסים בין אח קולט לאח נקלט. גם פה וגם

פה מודגשת הקרבה. על אף שקיימת הכרה בשוני בין דורי ובקיומם של

יריבות וקנאה, מרבית ההורים בחרו להדגיש את מידת הקרבה כמאפיין

מרכזי בבחינת טיבם של יחסי אחים.

שאלה שנייה: מה טיבם של

יחסי אחים באומנה?

אחים יחסי שאלון

שימש להשוואה בין יחסיו של האח

הקולט עם אחיו הביולוגי לעומת יחסיו עם האח הנקלט. בהשוואה

חום/קרבה, האחים: יחסי בשאלון שהוערכו הגורמים שלושת בין

13

עוינות ויריבות, נמצא כי גורם החום/קרבה (ממוצע לפריט 3.62) היה

חזק יותר מעוינות (ממוצע לפריט 2.91) או מיריבות (ממוצע לפריט

שבין היחסים בין מובהק שוני על הצביע מבחן .(2.67

אח קולט לאחיו הביולוגי לבין היחסים שבינו לבין אח נקלט, ביחס

לפריטים המוצגים באיור 1.

איור 1: השוואת ממוצע ציוני הפריטים השונים באופן מובהק ביחסים בין אח קולט לאח קולט לבין אלה שבינו

, על פני שלושת לבין אח נקלט בשאלון יחסי אחים הגורמים (חום/קרבה; עוינות; יריבות)

אח אצל יותר חזקות היו ואינטימיות ידידות הערצה, של תחושות

קולט כלפי אחיו הביולוגי לעומת תחושות אלה כלפי אח נקלט. העוינות

באה לידי ביטוי בעיקר בתחושה של האח הקולט שהוא נדרש לטפח את

האח הנקלט מבלי שהוא חש מטופח על ידיו. יריבות באה לידי ביטוי

בתחושתו של האח הקולט שהוא בטוח יותר בהעדפתה של האם אותו

על פני אחיו הביולוגי מאשר על פני האח הנקלט.

טיפולוגיית יחסי אחים באומנה

החציון חילק את גורמי החום/קרבה והעוינות לשניים ושימש ליצירת

. חלוקה ארבעה סוגים של יחסי אחים באומנה

זו מוצגת באיור 2.

איור 2: השוואת טיפולוגיית יחסי אחים בין אח קולט לאח קולט ולאח נקלט לפי דיווח האח הקולט (באחוזים)

במחקרנו, דפוס יחסי האחים השכיח היה "הורי" או "חברי". הבדלים

נקלט יחסיו עם אח ביחסים של אח קולט עם אחיו הביולוגי לעומת

ניכרו בקיום שכיח יותר של יחס הורי בין אחים קולטים, לעומת שימוש

שכיח יותר ביחס ממומר כלפי אח נקלט.

יריבות

יריבות נמדדת על פי תחושתו של אח קולט לגבי העדפת האם אותו

ביחס לאחיו. העדפת אם נמוכה מצביעה על תחושתו של האח הקולט

רק כי נתוני המחקר העידו פניו. שהאם מעדיפה את האח האחר על

אחיהם פני על אותם מעדיפה שהאם חשו הקולטים מהאחים 26%

17%, חשו שהאם מעדיפה אותם על פני הביולוגיים, ועוד פחות מכך,

האח הנקלט. איור 3 מתאר את הקשר שבין העדפת אם נמוכה ואופיים

של יחסי האחים בין יחסי אח קולט-אחיו הביולוגי ובין יחסי אח קולט-

אח נקלט.

איור 3: הקשר בין העדפה אימהית נמוכה לטיפולוגיית יחסי אחים תוך השוואתו ביחסי אחים קולטים לאח

קולט ולאח נקלט (באחוזים)

ניתן ללמוד מן האיור שכאשר האח הקולט חש שאימו מעדיפה את

זאת, לעומת כלפיו. הוריים יחסים יפתח הוא פניו, על הביולוגי אחיו

כאשר האח הקולט חש שהאם מעדיפה את האח הנקלט על פניו, הוא

עשוי לבחור ביחס הורי ו/או חברי אך גם ביחס ממורמר.

שאלה שלישית: כיצד מושפעים

יחסי האחים באומנה ממשתנים של גיל, הפרש גילים, מגדר ותרבות?

ממצאינו אינם מעידים על קיומם של קשרים מובהקים בין גיל, הפרש גילים

והתאמה מגדרית על יחסי אחים באומנה. לעומת זאת, כפי שניתן לראות

באיור 4, השפעה משמעותית ניכרת להשוואה בין המגזר היהודי והערבי.

איור 4: הקשר בין מגזר לטיפולוגיית היחסים בין אח קולט ונקלט (באחוזים)

מן המחקר

14

השערתנו את מאשש מבחן

לטיב הערבי או היהודי למגזר השתייכות בין קשר של קיומו לגבי

היחסים שבין הילד הקולט לנקלט. במגזר היהודי, יחס ממורמר בין אח

קולט לנקלט הוא בעל השכיחות הגבוהה ביותר ויחס הורי - בשכיחות

הנמוכה ביותר. במגזר הערבי קיימת העדפה ברורה ליחס הורי וחברתי,

ויחס ממורמר או אגבי אינו שכיח.

שאלה רביעית: מה תפקידו

של אח קולט באומנה?

לתפקיד האח הקולט פנים רבות.

רגשי, באופן הנקלט האח את יקבל הקולט האח כי ציפייה קיימת

כחלק מהמערך המשפחתי:

לה לתת לבד, תהיה שלא לדאוג המשפחה, לכל אותה "לחבר תחושה שהיא שייכת." (בת 15)

"להתייחס אל האח באומנה כמו אל כל אח אחר במשפחה, כולל לפעמים. איתו לריב אותו, לאהוב איתו, לשחק איתו, להיות הכול.

אותו הדבר כמו התפקידים שבין כל האחים." (בן 16).

נקיטת זהירות ולקיחת אחריות על הצלחת האומנה:

ילד האומנה, כי אם לא מסתדרים זה לא "צריך לדעת להסתדר עם יעבוד. במריבות הוא לא ירגיש בנוח בבית וזה הורס את המטרה." (בן 18)

"לעזור לבנות בכל התחומים, לאהוב אותן, לא לגרום להן להיות עצובות ורק לעשות אותן שמחות, כדי שיצליחו לחיות ולהסתגל בלי

בעיות." (בת 17)

תפקיד הורי וחינוכי:

"חשוב, אם לא אני, מאיפה היא תלמד חלק מהדברים שהיא צריכה לדעת? אני חייבת לשמש לה דוגמה להתנהגות, יחס כלפי אחרים."

(בת 18).

"הילד הוא סוג של מחנך ומלמד, אבל פחות מההורים. יש הבדל, כי צריך לחנך לפי הבית שלנו, אצל אחים במשפחות רגילות זה כבר

קיים." (בן 15)

סיוע להורים:

"זה אומר שעליי לעשות דברים כמו לקחת אותה לחברות, לשחק איתה, לדאוג לה ולשמור עליה." (בת 12)

"צריך להגיש לאימא ואבא שלי עזרה כל הזמן. לעזור לארגן את בדברים איתם לשחק לטייל, איתם לצאת איתם, כשאימי הבית

שיעזרו להתפתחותם." (בת 19)

תיווך בין האח הנקלט והסביבה:

ביומולדת זוכרת שאפילו אני דבר. לכל בתור אח אותו "הצגתי הראשונה שלו אצלנו בבית, איך חברות שלי קנו לו מתנות. כאילו

הוא אח שלי מאז ומתמיד." (בת 14)

שאלה חמישית: מהו מאזן עלות מול תועלת של האומנה עבור אח קולט?

מנחי האומנה התבקשו לכמת, על פני סולם מ־1 עד 10, את העלות

מול התועלת באומנה עבור כל אח קולט. נתוני הערכה זו מוצגים בלוח

מספר 1.

לוח 1: הערכת מנחי האומנה את התועלת מול עלות האומנה עבור האח הקולט

טווחסטיית תקןחציוןממוצע

7.547.751.125-9תועלת

5.395.82.481.3-9עלות

ניתן לראות כי עבור האח הקולט, התועלת של האומנה גבוהה באופן

משמעותי על פי מבחן מהעלות של האומנה. יחד עם זאת, ניכר כי

תפקידו של אח קולט באומנה כולל גם עלות וגם תועלת.

בבחינת הערכת המנחים, על פי היכרותם עם המשפחות והתייחסותם

שינוי יוצרת האומנה כי ניכר במחקר, השותפים של הסובייקטיבית

ועל רגישותם על ומשפיעה הקולטים האחים של בחייהם משמעותי

יחסם לזולת, על אישיותם ועל בגרותם. עבור כל השותפים, המאזן של

תועלת מול עלות הוא חיובי, אך בעוד שמנחי האומנה נוטים להדגיש את

המחיר וההורים מודעים לנזק אפשרי לילדם, האחים הקולטים עצמם

ומדגישים את ההתמודדות המוצלחת מספרים אך מעט על הקשיים

ואת התועלת באומנה.

דיון ומסקנות דיוננו יעסוק בשלוש סוגיות מרכזיות:

א. הקשר בין טיבם של יחסי האחים לחוויית האומנה;

ב. השפעות של גיל, הפרשי גיל, מגדר ומגזר על טיבם של יחסי אחים

באומנה;

ג. תפקידו של אח קולט והמאזן בין עלות ותועלת.

טיב יחסי האחים וחוויית האומנה

תוצאות המחקר מצביעות על חשיבותם של היחסים המתפתחים בין

אח קולט לאח נקלט באומנה. ניכר כי יחסים אלה תובעים השקעה רגשית

וחומרית מן האח הקולט. הם משפיעים על דימויו העצמי ומאתגרים את

ערכיו, את זהותו המשפחתית ואת יחסיו החברתיים.

בהסתמך על טיפולוגיות מוכרות, הוגדרו והוערכו ארבעה סוגים של

יחסי אחים: הורי, חברי, אגבי וממורמר. ממצאינו מעידים על חוזקו של

בין - אומנה במשפחות האחים יחסי את כמאפיין החום/קרבה גורם

שונים אלה נתונים ונקלטים. קולטים אחים בין וגם ביולוגיים אחים

אגבי או חברי יחס אחאי נפוצים בחברות מערביות, שבהן מהמקובל

בילדות האמצעית וחיזוק הדפוס האגבי בגיל ההתבגרות (

(

קולט אח של ביחסים הדמיון את להדגיש נוטות אומנה משפחות

. תפיסה עם אח ביולוגי ליחסיו עם אח נקלט

אחים, יחסי של והדינמי המורכב טיבם את בחשבון מביאה אינה זו

. ממצאינו המתפתחים בהדרגה ומשתנים לאורך הזמן

מצביעים על הבדלים בין שני סוגי יחסים אלה.

ידידות הדדית, בהערצה מאופיינים ביולוגיים אחים בין היחסים

ואינטימיות. היחסים בין אח קולט לאח נקלט מבוססים על כבוד, חמלה

מריבות, תחרות הכוללים קונפליקט על אף שאירועים של ואמפתיה.

וויכוחים הם חלק מחיי היום יום עבור מרבית הילדים, מאבקים על כוח

וסטטוס תופסים מקום מרכזי יותר ביחסים בין אחים קולטים לאחים

נותנים שהם והתמיכה הסיוע את מדגישים קולטים אחים נקלטים.

לאחיהם הנקלטים, אך מציינים כי הדבר נעשה מתוך עמדה של שליטה

בתחושה של קנאה, שמקורה על מבוססת אחים בין יריבות וסמכות.

15

תחושות האחר. האח כלפי הורית העדפה

קיפוח רק לגבי העדפת האם נמצאו אצל אח

ובאופן קולט גם ביחסיו כלפי אחיו הביולוגי,

בולט יותר כלפי אח נקלט.

השתמש שבהן באסטרטגיות שוני נמצא

אלה רגשות עם להתמודדות הקולט האח

אח כלפי נקלט. ולאח ביולוגי לאח ביחס

הורי, ליחס נטייה קולט לאח הייתה ביולוגי

בתקווה לרצות את ההורה, בעוד שכלפי האח

ממורמר, יחס לפתח הייתה הנטייה - הנקלט

זכותו הביולוגית לתשומת בתקווה לבסס את

לב רבה יותר מצד האם.

לאח הקולט האח בין לקרבה הציפיות

האח אל בהתייחסות ביטוי לידי באו הנקלט

הנקלט כאל בן משפחה ובהצגתו לסביבה כאח.

את מאשרת כאח הנקלט האח של ההבניה

ההתייחסות למשפחה האומנת כאל משפחה

נורמטיבית ויוצרת ציפייה מהסביבה להתייחסות

. ציפייה זו היא אינה מביאה בחשבון את דומה

הקושי של אח קולט להתמודד עם חשיפה ראשונה למצוקה ולטראומה,

להזנחה הורית, לאלימות ולהתעללות שמאפיינים את חייהם של אחים

. לעתים, האומנה עשויה להוות עבור נקלטים

אח קולט סוף לעידן התמימות, תוך קירובו למציאות הקשה של האח

הנקלט. הזדהות זו עלולה לעורר פחד ולערר את ביטחונו. יתכן שדווקא

להדגשת נזקק הוא הנקלט, האח עם שלו הטעון מהמפגש כתוצאה

ההבדל ביניהם ולאישור הביטחון ביכולתם של הוריו להבטיח לו הגנה.

השפעות של גיל, הפרשי גיל, מגדר ומגזר על טיב

יחסי אחים באומנה

על השפעה בעלי משתנים לזהות הניסיון

טיב היחסים בין אחים קולטים לאחים נקלטים

היה מוגבל, בשל היקפו המצומצם של המדגם.

בין מובהק קשר על מעידים אינם ממצאינו

ואינם אחים בין היחסים לטיב גילי הפרש

שדוגלת בפרקטיקה, הרווחת בדעה תומכים

ארבע לפחות של גילי הפרש על בהקפדה

שנים לטובת האח הקולט

לא המגדרית ההתאמה בתחום גם .

לכך שהסיבה יתכן חותכות. עדויות נמצאו

הנוכחי, המדגם במאפייני השאר בין נעוצה

הכולל ברובו אחים קולטים בגיל ההתבגרות,

לאחים ביחס ואחיד גבוה גיל הפרש עם

נקלטים צעירים.

הייתה האחים יחסי טיב על ביותר המשמעותית ההשפעה

יחס פיתחו הערבי מהמגזר קולטים אחים התרבותית. לזהות

אחאי הורי או חברי, ובמגזר היהודי יחס ממורמר או חברי. בחירות

קהילות לעומת משפחתיות קהילות של להגדרתן תואמות אלה

הערבית, החברה כדוגמת משפחתיות, קהילות אינדיבידואליות.

מודרניות קהילות לעומת למשפחה, וכבוד סיוע מדגישות

ובאחריות בבחירה התומכות היהודית, כחברה ותעשייתיות,

.( אישית (

19

ippf@netv is ion .net . i l

ippf@netvision.net.il

ippf@netvision.net.il

בעקבות האומנה נוצרת

מערכת יחסים בין אחים

קולטים ואחים נקלטים.

מעניין לחקור ולתאר את

אופיים הייחודי של יחסים

אחאיים אלה, לבחון את

השפעתם על איכות חייהם

של האחים הקולטים

ולהעריך את תפקידם

בהצלחת האומנה

מן המחקר

16

תפקידו של אח קולט

ומאזן עלות מול תועלת

ליצור עשויה האומנה כי הראשונית, דאגתנו

מצב שבו טובתו של ילד אחד תתקבל על חשבון

מוצדקת. כלא הוכחה אחר, ילד של טובתו

במידה הקולטים הילדים עם מיטיבה האומנה

דורשים הגורמים שני אך העלות, על הגוברת

התייחסות.

תרומתה המרכזית של האומנה היא חיזוקם של

ערכים אנושיים הכוללים נתינה ואחריות, שבאים לידי ביטוי בהתחברות

בין־אישית לאח הנקלט וברגישות למצוקותיו, בבגרות אישית של הילד

הקולט - שנובעת מההתמודדות עם המצב המשפחתי החדש, ובהצלחות

שהובילו בסופו של דבר לחיזוק המשפחה.

על השפעה ובעלי פעילים שותפים הם הקולטים האחים כי ניכר

הצלחת האומנה. הבקשה מאח קולט להגדיר את תפקידו יצרה עבורו

רגשית את כללו קבלה קולט תחושה של העצמה. תפקידיו של אח

המחייה במרחב להתחלק נכונות מהמשפחה, כחלק הנקלט האח

להורים סיוע האומנה, להצלחת אחריות לקיחת והאישי, המשפחתי

האומנים בטיפול באח הנקלט ותיווך בין האח הנקלט לסביבה. הגדרות

.( אלה הולמות ציפיות נורמטיביות מיחסי אחים (

האומנה היא חלק בלתי נפרד מאורח חייו היום יומי של אח קולט.

מבני והוקרה הכרה גם כמו פעילה, מעורבות ממנו דורש זה מצב

המשפחה ומהסביבה החברתית והמקצועית. מצבים לא שגרתיים ודו־

משמעיים מאתגרים את האחים הקולטים. על אף שברוב המקרים לאח

המצוקה על להתגבר כדי הנדרשים והחוסן הכוחות את יש הקולט

ונגישים, רגישים להיות אומנה ומנחי אומנים הורים על והאתגר,

מאמינים אנו אפשרית. פגיעות ולמנוע הקולט האח בצורכי לתמוך

שהתבוננות בממצאי המחקר עשויה להוות גורם מדרבן לפיתוחה של

מגמה זו.

מגבלות המחקר

האחים 47 ובייצוגיותו. בגודלו היא המחקר של העיקרית מגבלתו

נתונים של מיעוט אך איכותני, מידע של רב עושר סיפקו הקולטים

שבחרו משפחות האומנה, מנחי ידי על נבחרו המשתתפים כמותיים.

"מצליחות" ומשתפות פעולה. הן אינן מהוות מדגם מייצג של משפחות

מאפשרות להתעלם אפשר אי הסודיות, הבטחת למרות האומנה.

בקרב הרבה המחויבות בשל וזאת חברתית, רצייה של השפעתה

האחים הקולטים להגן על הפרויקט המשפחתי של האומנה באמצעות

אידיאליזציה של יחסי האחים.

לצערנו, נקודת המבט של האחים הנקלטים לגבי יחסיהם עם האחים

הקולטים חסרה במחקר זה. מדגם גדול יותר ומחקר אורך נדרשים כדי

לקבל תמונה רחבה ומעמיקה של השינויים החלים ביחסי אחים אלה

לאורך זמן.

תרומת המחקר

רב עניין שמעורר בנושא העוסק גילוי, מחקר הוא הנוכחי המחקר

בתחום האומנה בעשור האחרון אולם הוא עדיין בעל גוף ידע מצומצם.

פורסם, וטרם ,(2006 (פאוסט־חלואני, בארץ שנעשה היחיד המחקר

עוסק בעיקר במשתנים המבניים המשפיעים על יחסי אחים באומנה.

המייחד את המחקר הנוכחי הוא המיקוד בילד הביולוגי של המשפחה

טרמינולוגיה מציע המחקר קולט. אח של תפקיד המקבל האומנת,

שימוש דרך נקלט לאח קולט אח בין היחסים של האיכות להערכת

של פורמן ובורמסטר בשאלון יחסי האחים

שתורגם, ,( )

יחסי כיעיל לשימוש בהערכה של והוכח תוקף

אחים באומנה בישראל. ניתן להשתמש בשאלון

המועמדות אומנה משפחות של להערכה

לאומנה, ולהסתייע בו כדי להבהיר ולהבין מצבים

בעייתיים באומנה.

איתור היא המחקר של ייחודית תרומה

השפעתו המשמעותית של הקונטקסט התרבותי

על אופיים של יחסי אחים בכלל ובאומנה בפרט.

באומנה, כמשאב הקולט האח של בתפקידו ההכרה בשילוב זה, ידע

המחקר של המשמעותית תרומתו מוצלחת. לאומנה לתרום עשויים

תיבדק בהמשך איסוף הידע בתחום ובהתאמתו לפרקטיקת האומנה.

ספרותהסתגלות הילד הביולוגי במשפחה האומנת, תרומתם של פאוסט־חלואני, ח. (2006). . 1הערכה עצמית, תפיסת יחס ההורים ומאפייני ילד האומנה והילד הביולוגי. עבודת

מאסטר, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן.

Bengtson, V.L. (2005). 2. Sourcebook of Family Theory and Research,

Thousand Oaks, CA: Sage Publications.

Brody, G. (1998). Sibling relationship quality: its causes and consequences. 3.

Annual Reviews in Psychology, 49, 1-24.

Bruce, K. & Bruce, P. (2002).4. The relationship of foster children and the

parent's own children: A unique entity. Foster Family-Based Treatment

Association (FFTA), Proceedings from the 16th Annual Conference on

Treatment Foster Care, www.ffta.org/research_outcome/abstract 16,

22.3.2008.

Buhrmester, D. & Furman, W. (1990). Perceptions of sibling relations during 5.

middle childhood and adolescence. Child Development, 61, 1387-1398.

Cicirelli, V. (1995). 6. Sibling Relationships across the Life Span. NY: Plenum

Press.

Edwards, R., Hadfield, L., Lucey, H. & Mauthner M. (2006). 7. Sibling Identity and

Relationships: Sisters and Brothers. New York, NY: Rouldedge.

Furman, W. & Buhrmester, D. (1985). Children's perceptions of personal 8.

relationship in their social networks. Developmental Psychology, 56, 1016-

1024.

Kramer, L. & Bank, L. (2005). Sibling relationship contributions to individual 9.

and family well-being: Introduction to the special issue. The Journal of Family

Psychology, 19, 483-485.

Linares, L.O., Li, M., Shrout, P.E., Brody, G.H., Pettit, G.S. (2007). Placement 10.

shift, sibling relationship quality, and child outcomes in foster care: a controlled

study. Journal of Family Psychology, 21(4), 736-743.

McGuire S., McHale S. M. Updegraff K. (1996). Children’s perceptions of the 11.

sibling relationship in middle childhood: Connections within and between

family relationships. Personal Relationships, 3, 229-239.

Pike, A., Coldwell, J. & Dunn, J. (2005). Sibling relationship in early/middle 12.

childhood: links with individual adjustment. The Journal of Family Psychology,

19, 523-532.

Rosalind, E., Lucy, H., Helen, L., Melanie, M. (2006). 13. Sibling Identity and

Relationships: Sisters and Brothers. New York: Routledge.

Stewart, R.B., Verbrugge, K.M. & Beilfuss, M.C. (1998). Sibling relationships in 14.

early adulthood: A typology. Personal Relationships, 5, 59-74.

Stocker, C., Burwell, R. & Briggs, M. (2002). Sibling conflict in middle childhood 15.

predicts children's adjustment in early adolescence. The Journal of Family

Psychology, 16, 50-57.

Twigg, R., Swan, T. (2007). Inside the foster family: What research tells us about 16.

the experience of foster carers' children. Adoption & Fostering, 31(4), 49-61.

Updegraff, K. A, McHale, S. M, Whiteman, S. D, Thayer, S. M & Delgado, 17.

M. Y. (2005). Adolescent sibling relationships in Mexican American families:

Exploring the role of familism. Journal of Family Psychology, 19, 4, 512-522.

Volling, L. (2005). The transition to siblinghood: A developmental ecological 18.

system perspective and directions for future research. The Journal of Family

Psychology, 19, 542-549.

Younes, M.N., & Harp, M. (2007). Addressing the impact of foster care 19.

on biological children and their families. Child welfare league of America,

21-40.

על אף שאירועים של

קונפליקט הכוללים

מריבות, תחרות וויכוחים

הם חלק מחיי היום יום

עבור מרבית הילדים,

מאבקים על כוח וסטטוס

תופסים מקום מרכזי יותר

ביחסים בין אחים קולטים

לאחים נקלטים

17

ביה"ס לעבודה סוציאליתע"ש לואיס וגבי וייספלדהיחידה ללימודי המשך

מתכבדים להודיע על

פתיחת ההרשמה לשנה"ל תשע"ב

אנו מזמינים אותך לבקר באתר היחידה ולקרוא חומרים נוספים על תכניות הלימוד.www.biu.ac.il/soc/sw/hemshech טל': 03-5318211, 03-5317265

תכניות ניהול ופיתוחתכנית למנהלים ולבעלי תפקידים בכירים במסגרות טיפול שונות בקשישים

קורסי העמקה והתפתחות מקצועית "הורות כמרחב מיטיב" - גישה אינטגרטיבית בהדרכת הורים

מושגים מרכזיים - אבני דרך בחשיבה דינמית התמקדות - Focusing גוף-נפש-רוח - גישה וכלי למטפלים ולאנשי מקצוע

מ. קליין וד. ו. וויניקוט - "פעמיים כי טוב" טיפול פרטני וזוגי בבעלי הפרעות אישיות

הכשרה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בתסמונת פוסט טראומטית

קורסי הדרכה הדרכה

פרקטיקום הדרכה חיה למטפלים זוגיים ומשפחתיים

תכניות הלימוד מוכרות לצורך קבלת אישורים לגמול השתלמות בהתאם להנחיות משרד החינוך.

במרכז לטיפול במשפחה ע"ש קיוקין, שהוא חלק מהיחידה ללימודי המשך, פועלות הקליניקות לטיפול זוגי ומשפחתי, הקליניקה לטיפול במשחק לילדים עם קשיים רגשיים, הקליניקה לטיפול מיני. במסגרת הקליניקה תפתח קבוצת תמיכה

לבני ובנות זוג (+60) המטפלים בבני זוגם בבית או במסגרות אישפוז סיעודיות.

הקליניקות פתוחות לקהל הרחב והשירות בהן ניתן ע"י המתמחים בתכניות הלימוד השונות תמורת תשלום סמלי.

תכניות להתמחותתכנית תלת-שנתית לפסיכותרפיה קבוצתית

תכנית תלת-שנתית לפסיכותרפיה בגישה האנליטית של יונג

תכנית תלת-שנתית לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית - ההרשמה הסתיימה

תכנית הכשרה דו-שנתית לטיפול מיניתכנית דו-שנתית להכשרת מטפלים זוגיים ומשפחתייםתכנית דו-שנתית לעובדים סוציאליים המטפלים בילדים

ובנוערהנחיית קבוצות-תכנית הכשרה דו-שנתית למנחי קבוצות

תכנית הכשרה דו-שנתית לטיפול במשחק

תכנית דו-שנתית להכשרת מטפלים בגישת "מפנה" לעבודה טיפולית עם ילדים המאובחנים בספקטרום

האוטיזם ועם משפחותיהםתכנית דו-שנתית להכשרת מטפלים לטיפול בנפגעות ונפגעי טראומה מינית בשיתוף מרכז הסיוע לנפגעות

ולנפגעי תקיפה מיניתאכילה-תיאוריה, בהפרעות לטיפול הכשרה תכנית

אבחון וטיפולתכנית הכשרה לטיפול פליאטיבי במצבי סוף החייםהמשחק כלי להתמודדות רגשית ולהתפתחות הילד

מן השדה

18

מבואזוגן בני של לאלימות נשים של קורבנותן האחרונים, בעשורים

הפכה לבעיה חברתית שהשפיעה על המדיניות החברתית, החקיקתית

שירותים של תשתית נבנתה הבעיה את לפתור כדי והטיפולית.

טיפוליים למתן מענה לאישה המוכה, ובהמשך - גם תשתית טיפולית

לגבר האלים.

עם זאת, בשנים האחרונות יש עלייה תלולה בהפניה לשירות המבחן

ילדים (כלפי המשפחה בתוך אלימות בעבירות שהורשעו נשים של

כללית אלימות בין חזק חיובי קשר נמצא למשפחה. ומחוץ זוג) ובני

מופנות אלה נשים הזוגיים. היחסים בתוך אלימותן לבין נשים בקרב

על ידי בית המשפט לשירותנו, לצורך הגשת תסקיר שנועד לאבחן את

ואת המענה ולבחון את סיכויי השיקום המקורות להתנהגות האלימה

הטיפולי המתאים להפחתת הסיכון להישנות של עבירות אלימות.

נתונים אלה נמצאים בהלימה לנתונים אמפיריים שהיו קיימים כבר

הזוגיים ביחסיהן נשים של לאלימותן באשר עשורים שלושה לפני

ותרומתן לדינמיקה האלימה שנוצרת ביחסים אלה. נתונים אלה טושטשו

פמיניסטיות גישות רקע על והחברתית הציבורית ונדחקו מהמודעות

שהתפתחו בעשורים אלה. אלימותן של נשים והשלכותיה על המסגרת

המשפחתית (כבנות זוג וכאימהות) עדיין אינה זוכה להכרה החברתית

הנדרשת, תוך היעדר מענים חברתיים וטיפוליים מותאמים לתופעה זו.

את המסבירים מחקריים ממצאים להציג מבקשת אני זה במאמר

מסיבות הזוגיים, ביחסיהן נשים של לאלימותן בהתייחסות הקושי

חברתיות וג'נדריאליות. עוד אתאר את תופעת האלימות הנשית ביחסים

הקיימים הנתונים של יישום להציע ניסיון תוך ומקורותיה, הזוגיים

בעבודת האבחון והטיפול בשירות המבחן בתחום האלימות במשפחה -

הן בקשר עם הנשים האלימות והן בקשר עם הגברים המופנים בעבירות

של אלימות זוגית.

התפיסה החברתית כלפי נשים: קורבנות או אלימות?

נאבקו שונות פמיניסטיות וחוקרות ארגונים ה־1970, שנות מאז

בהצלחה רבה כדי להעלות את המודעות החברתית לניצולן של נשים

והכפפתן בתחומים שונים של חייהן, ובמיוחד בביתן. על פי תפיסה זו,

סוגיית האלימות היא מגדרית, במובן זה שנשים הן קורבנות של אלימות

הבין־ האלימות תופעת מוסברת (2006) מילט של במאמרה גברית.

מגדרית על רקע מבנה חברתי פטריארכאלי. מילט מתייחסת ליחסים

בין המינים כמבוססים על כוח והסדרים, שלפיהם קבוצה אחת של בני

זו - הגברים. התייחסות ידי קבוצה אחרת - נשים, נשלטת על האדם

משקפת באופן דיכוטומי לחלוטין את התפיסה של מי התוקפן (הגבר)

ומי הקורבן (האישה). מילט מבססת תפיסה זו על היבטים אידיאולוגיים,

ביולוגיים, סוציולוגיים, כלכליים ופסיכולוגיים.

מאפייניה של שב"נטרול" החשיבות את הדגישה (1987)

האישיים של האישה המוכה או של המאפיינים הייחודיים של הדינמיקה

מבנה של יוצא פועל היא זוגית שאלימות תפיסה מתוך הזוגית,

פטריארכאלי שבו הגבר הוא השולט, כשהוא משתמש בכוחו כדי לדכא

את האישה הסוררת. מתוך שינוי תודעתי זה והפיכת הבעיה לחברתית,

ניתנו מענים קהילתיים: הוקמו מקלטים לנשים מוכות, מרכזים למניעת

אלימות (שבהמשך הפכו למרכז לשלום המשפחה) ומרכזי סיוע לנפגעות

תקיפה מינית.

התפיסה כמה עד להבין מאפשרת לעיל המתוארת הסקירה

ממציאות לחלק והפכה השתרשה כקורבנות הנשים את החברתית

מקומן הנשים, על חד־ממדית הסתכלות מעודדת שהיא תוך חיינו,

בכלל בחברה התנאים, בשלו לדעתי המשפחתיים. ויחסיהן בחברה

ובשירות המבחן בפרט, להסתכלות מורכבת יותר על האישה, מאפייניה

(על הגדרותיה השונות ואף התוקפניים ודפוסי התנהגותה הבעייתיים

הבעייתית הזוגית לדינמיקה האחריות להעברת וכן התוקפנות), של

גם אל האישה ולתופעות של אלימות נשים כללית - מבלי להשתמש

איילה זלצמן

הכותבת היא עו"ס, קצינת מבחן ומדריכה

משדה המחקר לעבודת השדה בשירות המבחן למבוגרים

19

הכפפה של בהסברים בלעדי באופן

מורכבת שהסתכלות ייתכן וקורבנות.

יותר והכרה כי גם האישה יכולה לקרבן,

בצורך להכרה תוביל ולשלוט להכפיף

אלו לנשים ייחודית בהתערבות

ובמתן לגיטימציה לקורבנות האלימות

מצוקתם, את ולבטא להתלונן הנשית

תוך התייחסות רצינית ולא הודפת של

מצוקה זו.

לסייע יכולה נשים של באלימותן ההכרה

היחסים על זו אלימות של ההשלכות בהבנת

ובכלל, ומכאן גם הזוגיים, ההוריים, החברתיים

במתן מענה מתאים. במאמר זה יוצגו נתונים מן

ואת ומן השדה, המחזקים טענות אלה המחקר

תוך אלימות, לנשים ייחודי מענה במתן הצורך

התייחסות מורכבת יותר לבעיית האלימות הזוגית.

אלימות/תוקפנות אצל נשים מהיבט ג'נדריאלי

מאחר מורכבת, היא ) תוקפנות המילה הגדרת

שיש לה כמה משמעויות. על פי מילון אבן שושן, מדובר במעשה

המכוונת פעולה הזרוע, בכוח שימוש היריב, על התנפלות התגרות,

לפגוע באחר, בעצמי ובאובייקט. מילון אוקספורד האנגלי מגדיר זאת

פרובוקציה מוקדמת. התיאורטיקנים השונים ללא כהתקפה שנעשתה

התייחסו להגדרה באופן שונה. חלקם התייחס לכוח הפוטנציאלי לביצוע

וחלקם לסביבה תגובה כאל לתוקפנות התייחס חלקם התוקפנות,

התייחס לתוקפנות כלפי עצמי; כלומר, ללא יריב חיצוני.

לזהות אפשר לנושא התיאורטיות ההתייחסויות ברוב מקום, מכל

מולדת היא התוקפנות האם לשאלה נוגע הראשון הציר צירים: שני

כלפי ביחס נוגע השני הציר ההתפתחות. במהלך נרכשת שהיא או -

התוקפנות: האם מדובר בתופעה שלילית בלבד, או שהיא מהווה חלק

ממערך נפשי שיש בו צדדים חיוביים וגם יתרונות לאדם ולסביבתו?

פרויד תפס את התוקפנות כנגזרת מדחף המין, ומאוחר יותר קישר

תפקיד לתוקפנות ייחס פרויד מקום, מכל שליטה. של לדחף אותה

קונסטרוקטיבי ובעל חשיבות בשמירת הקיום, כמקדם שליטה וכאמצעי

של לקיומה המתוארת ההתייחסות ללא־עצמי. העצמי בין לאבחנה

האגרסיה ולחשיבותה היא לשני המינים גם יחד; עם זאת, הטענה היא

כי המכניזם הזה פועל באופן שונה אצל נשים ואצל גברים.

" " ברודי לסלי של בספרה

המינים בין ההבדלים נחקרו ( )

בהתפתחותם הרגשית וביכולתם לבטא רגשות

תוקפניים. ברודי מייחסת את השוני להבדלים

ביולוגיים (הורמונליים), תרבותיים ומשפחתיים.

של התיאוריה על גם נשענת ברודי בספרה,

המתארת ,( ) צו'דורוב

תהליך התפתחות של שני המינים בתוך המבנה

זו היא האם כי העובדה לטענתה, המשפחתי.

שמגדלת את הבן והבת מייצרת את ההבדלים

בשלבים השונה החינוך המגדרית. בזהות

ומייצר את ההתפתחותיים הראשונים משפיע

של הבוגרים בחייהם המינים בין ההבדלים

הגבר והאישה.

האם מחנכת את בנה, מעצם היותו שייך לבן המין

הנגדי, לעצמאות, נפרדות וגבריות, כשהוא נדרש

להפעלת האגרסיות לצורך ביצוע המשימה. בבת,

מעצם היותה בת מינה, האם רואה את עצמה,

ותעודד יותר עמה תזדהה היא ממנה. חלק

הבת ולנפרדות. לעצמאות פחות אותה

למען לעשייה טיפוליים, לתפקידים מחונכת

האחר. טווח הרגשות ה"לגיטימיים" מבחינתה,

אלו שיאפשרו לה לממש את תפקידיה בעולם,

הם "רגשות נשיים" הכוללים אמפתיה, רגישות, רוך

ובמקרים של קושי - עצבות, אכזבה, כאב, חוסר אונים.

סוציאליזציה זו מהווה מנגנון של שליטה באגרסיה, כשלנשים קושי

למסגרת מחוץ בעיקר - ותוקפנות כעס תחושת של ישיר בביטוי

תוקפנות, של פיזיים ביטויים יותר נמצא גברים אצל המשפחתית.

התוקפנות שגילויי עולה בהמשך שאציג אמפיריים נתונים כשמתוך

אולם הזוגיים, היחסים בתוך דומה בשיעור הם וגברים נשים אצל

עוצמת האלימות של הגברים והנזק שנגרם ממנה גבוהים יותר

.

נמצא שאלימות נשים היא חוצת גבולות. מתוך עדויות שנאספו עולה

שב־137 חברות שונות, בכל העולם, נשים מעורבות באלימות בין־זוגית

באופן כמעט שווה לגברים, כשנמצא שנשים מאופיינות יותר באגרסיה

תוך באחר לפגוע לנסות שכוונתה עקיפה,

עם יחד הפגיעה. כוונת של מחשיפה הימנעות

בנוגע האחרונות בשנים שנעשו מחקרים זאת,

לאלימותן של נשים בקשר הזוגי סותרים תפיסה

באלימות נהגו נשים כי שנמצא זה במובן זו,

זריקת דחיפות, בעיטות, שכללה קשה פיזית

אקדח, או סכין עם ואיומים סטירות חפצים,

) קשות פיזיות פציעות גרמו ואף

על מצביעים אלה שנתונים ייתכן .(

הסוציאליזציה תהליכי השתנו השנים שעם כך

ומקומן החברתי של הנשים.

פיזית, באלימות שהגיבו נשים זאת, עם יחד

גם במצבים שבהם הותקפו, נחוו על ידי אחרים

משוגעות או היסטריות כנבזיות, ואחרות

התפיסה החברתית את

הנשים כקורבנות השתרשה

והפכה לחלק ממציאות

חיינו, תוך שהיא מעודדת

הסתכלות חד־ממדית על

הנשים, מקומן בחברה

ויחסיהן המשפחתיים

מן השדה

20

למבוגרים המבחן בשירות המקצועי ניסיוני מתוך .( )

(נשות) אנשי היום שעד מוצאת אני במשפחה, האלימות בתחום

אלימות) למניעת במרכזים סוציאליות עובדות סעד, (פקידות טיפול

מתקשים(ות) להתייחס לאלימותן של נשים כאל ביטוי "טבעי", אם כי

בעייתי, של כעס לסיטואציה קונפליקטואלית. יש פחות סלחנות לביטויי

שהאישה החוויה גברים. של לאלה מאשר נשים של פיזיים אלימות

נותרת איתה היא של היותה לא מובנת, משוגעת והיסטרית. שינוי הגישה

של גורמי הטיפול והאכיפה יוכל, להערכתי, לסייע לאישה לקחת יותר

אחריות על אלימותה מבלי לחשוש מהתגובה שתתלווה לאינפורמציה

שהיא מוסרת, ולגברים - לדווח על האלימות שהופנתה כלפיהם מבלי

לחשוש שיפקפקו באמיתות האינפורמציה שמסרו.

המגדריים ההבדלים להתפתחות באשר לעיל המתוארות ההבנות

לנו קשה כמה להבין להערכתי, מסייעות, ואלימות תוקפנות בביטויי

ההכרה כי נשים עשויות להיות אלימות בדומה לגברים בקשר הזוגי - אם

בביטויים הפיזיים של האלימות ואם בביטויים הפסיכולוגיים והעקיפים

רוצים שהיינו כפי בנשים מתבוננים אנו שלה.

ולא ואמפתיות, מיטיבות עדינות, אותן: לראות

כמות שהן באמת: מורכבות, גם טובות וגם רעות,

גם קורבנות וגם תוקפניות.

אפשר זו קצרה תיאורטית סקירה מתוך

להסיק שתוקפנות נשית אינה יכולה להימדד רק

באמצעות הביטויים הפיזיים שלה (שהם נדירים

- הזוגית למערכת מחוץ לגברים, יחסית יותר,

וההסברים המצוינים לעיל מסבירים מדוע). יחד

עם זאת, לא ניתן לזלזל בהשלכות הפסיכולוגיות

של התוקפנות העקיפה, של האלימות הרגשית

הסיטואציות להסלמת ותרומתה והמילולית,

גם יכולה לסייע זו ביחסים הבין־אישיים. הבנה

לקורבנות האלימות הנשית להגדיר את האגרסיה

המופנית כלפיהם כתוקפנות, גם אם היא אינה

תוך ביטוי באלמנטים הפיזיים שלה, לידי באה

הכרה בפגיעה הנגזרת ממנה.

נערכו מחקרים בקשר על רקע ההבנות הללו

לביטויי אלימות בתוך יחסים זוגיים. מחקרים אלה

ידי מילס בספרה על מתוארים

"

אלימות: של שונות קטגוריות נבדקו ."

אינסטרומנטלית, או מילולית פיזית, אלימות

התנהגות עוינת או רגשית, התקפה ללא צידוק/

שנשים מראים מחקרים מוצדקת/הגנתית.

מעורבות בכל סוגי האלימות המצוינים.

פירוט של סוגי האלימות איפשר הגדרה רחבה

יותר לאלימות ואת הכללתן ותפיסתן של הנשים

כאלימות, בניגוד להגדרה המצומצמת של אלימות בביטויה הפיזי. מחקר

לעומת "אגרסיה" במונח השתמשו שכאשר הראה בניו־זילנד שנערך

"אלימות", אפשרויות התשובות התרחבו, תוך שהמשיבים מייחסים יותר

את ההתנהגויות לעצמם. עוד נמצא שכשהשתמשו במונח "אלימות" ולא

במונח "אגרסיה", גברים נטו פחות לייחס לעצמם התנהגות אלימה כלפי

בהתנהגות אגרסיבית". "התנהגות במונח בשימוש משעשו זוגם בנות

), והייתה אגרסיבית התקשו לראות אלמנטים אלימים (

ירידה דרמטית בדיווחים כשהשתמשו במונח "אלימות".

גם נשים לא תפסו התנהגות אגרסיבית כ"אלימה", ולכן במקרים של

התנהגות אגרסיבית של בני זוגן, לא בהכרח תפסו זאת כאלימות. תפיסות

כפי מהמינים, אחד כל שעובר הסוציאליזציה בתהליכי מעוגנות אלו

שתיארתי לעיל, והן משמעותיות בניתוח של ממצאים ונתונים אמפיריים

המתקבלים במחקרים העוסקים בניהול קונפליקטים ביחסים זוגיים.

אלימות נשים בתוך יחסים זוגיים

ידי על בארה"ב שנעשו במחקרים ב־1974, כבר

אלימות שביטויי התברר ,( ב־2003 שמופיע (כפי

ביחסים זוגיים מתחלקים באופן שווה בין נשים לגברים, שנשים נוהגות

גברים וגם נשים ושגם אינו אלים, גם כשהוא זוגן בן כלפי באלימות

משתמשים באלימות כדי להשיג שליטה. יחד עם זאת, עלה שההבדלים

גורמים גברים שנגרם: ובנזק המופעלת האלימות בעוצמות נעוצים

גורמות לגברים. נזק שעוצמתו רבה פי שלושה מהנזק שנשים לנשים

נוספים מחקרים וכמאה מכן, לאחר שנים עשר שנערך דומה, מחקר

שנעשו בתחום האלימות הזוגית, הראו נתונים דומים - עם עלייה קלה

בדיווחי הנשים על אלימותן שלהן כלפי בני זוגן.

ועוד נישואיהם טרם צעירים, זוג בני בקרב שגם הראו מחקרים

בתקופת התיכון, היה שיעור דומה של אלימות

של בעבודתן הזוגיים. ביחסים

בין שנכתבו מאמרים, 65 נסקרו (2008)

נשים של אלימותן על ,2006-1996 השנים

מגיל ההתבגרות ועד גיל בגרות. מחקרים אלה

על נשים של עצמאיים דיווחים על הסתמכו

אלימותן בקשר זוגי (אלימות מילולית בשיעור

ובשיעורים פיזית, אלימות לאחריה גבוה, הכי

שבכל נמצא מינית). אלימות - יותר נמוכים

של אלימות גילויי היו שנחקרו הגיל תקופות

נשים בקשר הזוגי, כששיעורים גבוהים במיוחד

דווחו דווקא בגיל ההתבגרות.

( ) דאטון דונלד של בספרו

עולה ביתית", אלימות על מחודשת "חשיבה

שיזמו מחקרים ממצאי על נוקבת ביקורת

נתונים על נשענו ואשר פמיניסטיות, תנועות

ומגברים מוכות לנשים ממקלטים שנאספו

קצה מקרי (שמהווים במרכזים בטיפול שהיו

הראו שהתקבלו הנתונים זוגית). באלימות

חלוקה דיכוטומית וברורה בכל הקשור לאלימות

הן והנשים אלימים הם כשהגברים במשפחה,

הקורבנות. עם זאת, במחקרים שנעשו בקרב נשים

דאטון, בתוך , ) במקלטים

נשים ששהו במקלט, 100 2006) נמצא שמתוך

בני כלפי אלימה התנהגות גילו כי דיווחו 62%

זוגן, מבלי להתעלם מעובדת היותן מוכות. נתונים

אלה משקפים את הצורך במחקרים שיבחנו את

שכיחותה של תוקפנות בקרב נשים, תוך הבחנה

אם מדובר באלימות שנבעה מהגנה עצמית או באלימות יזומה.

ציינו את החשיבות שבעריכת מחקרים בקרב (2006

על אמת נתוני לקבל במטרה וה"נורמטיבית", הכללית האוכלוסייה

תופעת האלימות הזוגית. מתוך מחקר רוחב שערכו בחברה האמריקנית,

כאשר בארה"ב, שישית בכל משפחה זוגית מתרחשת עלה שאלימות

לטענתם, בשנה. אחת אלימה סיטואציה לפחות מתרחשת בית בכל

כאשר לה שהורגלנו זו מאשר שונה התייחסות דורשים אלה נתונים

הבעל של החוזרת מתוקפנותו נובעת זוגית שאלימות הייתה ההנחה

שלא ייחודיים פתולוגיים מאפיינים שלהן במשפחות אשתו, כלפי

בהכרח נוגעים לכלל האוכלוסייה.

) המחקרי בכלי השתמשו בארה"ב שנערכו במחקרים

בקשר קונפליקטים בניהול שהתמקד ,(2006 (דאטון, (

(כפי שקרה במחקרים קודמים, שנשענו קורבני ולא בפשע אלים הזוגי

נתונים באשר לאלימותן

של נשים ביחסיהן הזוגיים

ותרומתן לדינמיקה

האלימה טושטשו ונדחקו

מהמודעות הציבורית

והחברתית, על רקע גישות

פמיניסטיות שהתפתחו

בעשורים האחרונים

במשך שנים רבות,

בעבודה מול גברים

אלימים, ”סירבו“ קציני

מבחן ועו“סים במרכזים

ובלשכות להקשיב

לתיאוריהם של הגברים

את האלימות שהפנו

כלפיהם נשותיהם

21

על אינפורמציה שהתקבלה מהמשטרה וממרכזי טיפול בגברים אלימים).

על בסיס כלי זה התקבלו נתונים משמעותיים באשר לאלימותן של נשים

בקשר הזוגי: 73% מהנשים שנשאלו דיווחו שהן עצמן התחילו את האירוע

האלים. לא נמצאו הבדלים בין גברים ונשים בדיווחים באשר לשימוש

באלימות כבהגנה עצמית. שיעור גדול יותר של נשים דיווח על שימוש

ותגמול להתנהגות לא ענישה לצורך שליטה, השגת עוצמה, באלימות

נאותה ומתוך רצון לזכות בתשומת ליבו של בן זוגן.

השנים בחמש שהפעילו נוספת אלימות על דיווחו מהנשים 29%

הלא זוגן בני כלפי שלהן אלימות על דיווחו אף חלקן האחרונות.

זוגות 272 בתוך עצמית. הגנה בגדר שאינן שונות מסיבות אלימים,

אלימות מקרי של יותר גבוהים שיעורים נמצאו להינשא, שעמדו

31% 44% של אלימות נשים לעומת נשים כלפי גברים מאשר להפך:

של אלימות גברית. 37% מהנחקרות ענו שהיו אלימות פיזית כלפי בני

זוגן, לעומת 22% מהגברים שענו שהיו אלימים כלפי בנות זוגם. 24%

מהנשים ענו שהשתמשו באלימות פיזית קשה, לעומת 8% מהגברים.

95% מהנשים השתמשו באלימות מילולית, לעומת 86% מהגברים. יחד

הזדקקו מהנשים 7.3% לעיל, המתוארים הנתונים ולמרות זאת, עם

1% מהגברים. לטיפול רפואי כתוצאה מאלימותו של בן הזוג, לעומת

43% מהנשים נפצעו קשה, לעומת 7% מהגברים.

הנתונים מצביעים על כך שאלימות נשים בתוך קשר זוגי גבוהה יותר

מזו של גברים, אך הן נפצעות יותר ונזקקות יותר לטיפול רפואי. ברצח

בין בני זוג, יותר גברים רוצחים את נשותיהן. בשנת 2001 בארה"ב, 1034

גברים רצחו את נשותיהן, לעומת 295 נשים שרצחו את בני זוגן. ייתכן

שנתונים אלה, העוסקים באלימות הקיצונית ביותר, מטשטשים ודוחקים

(2006) דאטון הזוגי. בקשר האישה של באלימותה ההתבוננות את

מתייחס לכך שיש עלייה באלימות נשים בכלל, ברמה החברתית.

נשים 71 הופנו ב־2003 כי עולה המבחן שירות של נתונים מתוך

עלייה הייתה ב־2008 כללית. אלימות של עבירות רקע על לשירות

ניכרת במספר המופנות, והוא עמד על 153 נשים שהופנו בשל עבירות

אלימות כללית. מדובר בעלייה שיש לתת עליה את הדעת, תוך מתן

העובדה לאור במיוחד זאת ואלימות. תוקפניות לנשים ייחודי מענה

שנשים שמאופיינות באלימות כללית תנהגנה באלימות גם בתוך הקשר

.( הזוגי (

(2008) מציין כי ההצלחה בהגברת המודעות לקורבנותן של

נשים בקשר הזוגי ומתן מענה טיפולי מתאים הובילו להפחתת אלימותם

של גברים כלפי נשותיהם. יחד עם זאת, לא חלה ירידה באלימותן של

הסברים, ומתן התייחסות מחייבים אלה נתונים זוגן. בני כלפי נשים

לאור העלייה באלימותן הכללית של נשים והעובדה שאלימותן בתוך

הקשר הזוגי לא פחתה. האם הגישה לאלימותן של נשים סלחנית יותר?

ניתנים ומהצורך לתת לה מענה? האם האם קיימת התעלמות ממנה

הסברים לאלימות הנשים (כמו קורבנות והכפפה) שנותנים לגיטימציה

מההכרח והתעלמות אחריות אי־לקיחת ומעודדים שלהן לאלימות

להכחידה?

חשיבה לפציעה: "מעלבון מילס לינדה של בספרה

נתונים רקע על אינטימיים", ביחסים אלימות אודות מחודשת

החשיבה את לערער מבקשת המחברת לעיל, שתוארו לאלה דומים

גברים לנשים. בין האוטומטית לגבי חלוקת התפקידים תוקפן-קורבן

הפמיניסטיים המחקרים התעלמות על ביקורת מותחת מילס

הזוגית בדינמיקה האישה של מחלקה הזוגיים, היחסים ממורכבות

הבעייתית שנוצרת ומאלימותן של נשים בקשר הזוגי. לדבריה, הזרמים

הפמיניסטיים גם התעלמו מצורות נוספות של אלימות, כמו אלימות

את רצחו נשים שבהם מקרים על ידוע אגרסיביות. ותגובות רגשית

בעליהן המתעללים, ומכאן ניתן להבין לאלו עוצמות אגרסיה הן יכולות

להגיע. ניתן להבין התעלמות זו על רקע הרצון לקדם את רעיון קורבנות

נשים של לאלימות אלה תנועות של השכיחים כשההסברים הנשים,

היא שמדובר באלימות הגנתית. הסבר חד־ממדי זה גם סייע בהכחשת

פסיכיאטריה של הגיל הרך

לימודים לתעודה

מן השדה

22

ממקומות נובעת שאינה זוגיים ביחסים נשים אלימות של הקיום

הגנתיים, או של אלימות נשים מחוץ ליחסים המשפחתיים.

הזרמים של החשש היה אלה נתונים של להדיפתם נוסף הסבר

האחריות את יעביר נשים של אלימותן שניתוח מכך הפמיניסטיים

לאלימות הגברית אל הנשים, תוך האשמתן באלימות המופנית כלפיהן.

עוד נטען כי הממצאים הוצאו מהקשרם, שלא נבדקו המניעים לאלימות

הוא נשים ידי על שנגרם הנזקים וששיעור האישה ידי על שנגרמה

שולי לעומת הנזקים שגברים גורמים, ולכן הם אינם ראויים להתייחסות

.( 2008)

מחקרים על אלימות ביחסים לסביים מאירים את האלימות הנשית

של במחקרם קורבני. בהכרח לא נוסף, באור

זוגות בקרב ומילולית פיזית באלימות שעסק ,( (בתוך

דיווחו לסביות שנשים נמצא הומוסקסואליים,

מאשר בהרבה גבוהים אלימות שיעורי על

מהנחקרות 90% הטרוסקסואליים. ביחסים

הלסביות דיווחו על אלימות מילולית שחוו בשנה

האחרונה, ו־30% חוו אלימות פיזית לפחות פעם

אחת. עוד נמצא ש־50% מ־1099 נחקרות לסביות

דיווחו על אלימות פיזית של מאהבת או בת זוג.

נתונים אלה מצביעים על כך שנשים שנמצאות

אלימות מפני מחוסנות אינן נשים עם בקשר

ביחסים הזוגיים. דאטון מייחס

הזוגי. בקשר נוספים אלימות לגילויי חשיבות

המלחמה מכלי היא רגשית אלימות לתפיסתו,

כשיש הזוגיים, ביחסים האישה של החזקים

התעלמות מהאלימות הפסיכולוגית ומהשפעתה

בעקבותיה. המתעוררת הפיזית האלימות על

ברברה (בעריכת בגברים" "התעללות בספר

ברדרס, 2001) מתואר חסך תפיסתי בנושא של

גברים מוכים. ההתעניינות בשכיחותה של האלימות שמפעילות נשים

כנגד גברים היא סוגיה פולמוסית, מכיוון שיש חשש כי סוגיה זו וההכרה

החמורות שחוות בפגיעות ההתעניינות מן יגרעו נשים באלימותן של

נשים בתוך המשפחה ומן המענים הטיפוליים שיינתנו.

ישנן סיבות משפטיות, סוציולוגיות וסוציו־פוליטיות המכוונות לכך

התעללות כאשר פיזית, כאלימות רק תוגדר במשפחה שאלימות

נתעלם שאם אלא האפור. לתחום נדחקת ורגשית פסיכולוגית

הכרה למעשה, תתאפשר, לא הנשים, של הרגשית מהאלימות

מדבר דאטון חווה. שהגבר הרגשית בהתעללות

ברמת אלה, מנתונים התעלמות של הלכת מרחיקות ההשלכות על

וסוג והחברתית האכיפתית החוקית, המדיניות החברתי, השינוי

הטיפול שניתן לגברים אלימים. הוא מדבר על התעלמות מהפתולוגיה

הצדדים שני כלל שבדרך מוכיחה כשהמציאות נשים, המאפיינת

מעורבים בהתנהגות אגרסיבית - ומתוך אלה עולה הצורך בהתערבות

של הנסתר "החלק (1998) של בספרו המסורתית. מזו שונה

אלימות ביתית" יש ניסיון להביא לדיון את מורכבות היחסים הזוגיים,

נשים) (אלימותן של כשלטענתו, התעלמות מסוג אחד של אלימות

של האלימה ההתנהגות ולהמשך המצב לשימור לגיטימציה נותן

נשים כלפי בני זוגן.

על המקשים השונים למרכיבים מתייחס דאטון

הפיכת הקורבנות הגברית לבעיה חברתית, מעבר לתפיסה הפמיניסטית

המושרשת, שתוארה בהרחבה לעיל. מרכיב אחד מקורו בקושי שבדיווח

מערכות של ה"מסורתית" והתפיסה הזוגי בקשר נשים אלימות על

(בתוך של ממחקרם הזוגית. האלימות את האכיפה

81% מהנשים שהוכו כי עולה

על ידי בעליהן ידווחו על האלימות, לעומת 19%

עם - נשותיהן אלימות על שידווחו מהגברים

יותר סיכויים שהגבר יורחק מהבית (70%) מאשר

מקרים שבהם מתוארים .(65%) ההפוך המקרה

גברים נעצרו למרות סימני האלימות על גופם.

מהמקרים ב־60.2% רק נפצע, גבר כאשר

ב־91.1% הפוכה, בסיטואציה תיעצר. האישה

מהמקרים הגבר ייעצר. ממחקרי פשיעה שנעשו

נשים כמעט ידי על עלה שתקיפות המבוצעות

בעיקר הם שהדיווחים מכיוון מדווחות, שאינן

פגיעה הגורמת חמורה, תקיפה של במצבים

פיזית. שטראוס גם מעלה את הסברה שגברים

אינם שבהם במצבים וכי לדווח, בושה חשים

חווים איום ממשי, הם "לא יעשו עניין". מנתונים

לדווח הגברים סירוב של שהשילוב עולה אלה

הסתייגות ושל כלפיהם נשים של אלימות על

המשטרה מלעצור נשים, מוביל לכך שרק 2% מהנשים האלימות נעצרות.

כשאין פציעה, הסיכוי שגבר ייעצר גדול פי 16 מאשר הסיכוי שהאישה

תיעצר.

גם כי הטענה עולה (2003) של במאמרם

רבות פעמים כלפיהם, זוגם בנות של אלימות על מדווחים כשגברים

מתקשים גורמי אכיפת הכוח לזהות מי הוא התוקפן העיקרי (

) ולכן עוצרים את שני בני הזוג. נתונים אלה מחדדים את

ההכרה כי ברמה המוסרית, החברה עדיין אינה מגנה התנהגות אלימה

בשכלול הצורך על מצביעים גם אלה נתונים גברים. כלפי נשים של

הכלים של מערכות החוק, כדי לאבחן תלונה כנגד אישה אלימה: האם

מדובר בתגובה הגנתית לבעל מתעלל, או שמא האישה היא התוקפנית

הראשית? ברור היום שכשאישה טוענת שהגיבה מתוך הגנה עצמית, זו

רק ראייה אמיתית

ואובייקטיבית, שתאפשר

לנו להיפרד מתבניות

חשיבה מוכרות ומקובעות

באשר לאלימות הזוגית,

תוכל לתת מענה ראוי לבני

זוג הנמצאים במצוקה

ולפתח שירותים טיפוליים

מותאמים יותר

23

הגדרה סובייקטיבית ואין להסתפק בה. יש לשאול שאלות ספציפיות

לגבי התרחשות האירוע האלים, כולל אבחנה של תוצאות האלימות,

מצבם הרגשי של שני בני הזוג, פציעה מתוך הגנה או לא ובדיקת עברו

הפלילי של כל אחד מבני הזוג. כל זאת תוך הכרה בעובדה שב־25%

כמה עד לבדוק צריך הראשיות. כתוקפניות אובחנו נשים מהמקרים

מדובר ביחסים זוגיים שהאלימות בהם היא דפוס תקשורת הדדי ושווה

.( )

המופנות עם בשדה שלי המפגש את משקפים אלה נתונים

לשירות המבחן בעבירות של אלימות זוגית. במפגש שלי עם הגברים

זוגם. בת כנגד התלונה בהגשת קושי על מדווחים הם המתלוננים,

רק לאחר הצטברות של סבל מתמשך החליטו להגיש תלונה. במהלך

השיחה מתוארים תחושות הבושה והמבוכה שקדמו להגשת התלונה,

היחס המזלזל של גורמי האכיפה בהיותם גברים מוכים והספק שלהם

אם יאמינו לגרסתם ואם האישה תחויב לערוך שינוי. מנגד, כאשר אני

משוחחת עם גברים שהופנו על עבירות אלימות כלפי נשותיהן, הם

מדווחים על אלימות הנשים כלפיהן טרם תגובתם האלימה וטוענים

עם במפגש החוק. רשויות מצד רציני ליחס זוכה אינו זה דיווח כי

אלימותן. על אחריות לקחת שלהן הקושי ניכר הנשים התוקפניות,

מדפוסי אחרת התרשמתי אם גם כקורבנות, עצמן מתארות הן

התנהגותן. מאידך, נשים שהתלוננו על אלימות כלפיהן יכולות בהחלט

זו אינפורמציה כי אם בקשר, אלימות שהפעילו על לקחת אחריות

מיטשטשת כשנשאלת השאלה "מדוע?"

לנתונים אלה משמעות והשלכות על הדרך שבה אני מאבחנת אישה

שמופנית בעבירת אלימות זוגית ועל הבחירה להתייחס אליה כקורבן/

תוקפן. גם באבחונו של גבר שהופנה בעבירת אלימות זוגית יש חשיבות

של נכון אבחון הזוגית. בדינמיקה שלו הקורבנות/תוקפנות באבחון

הדינמיקה עשוי להשפיע על דרכי הטיפול שאציע למופנים לשירותנו

בשל עבירה של אלימות זוגית.

מקורות האלימות הנשיתבקשר הנשית האלימות מקורות את חקרה ( ) מילס

הזוגי ומצאה דמיון במקורות האלימות בקרב גברים ובקרב נשים. היא

מקורות בין השילוב תוצאת היא האלימות המינים שבשני מציינת

ביולוגיים למקורות חברתיים ותרבותיים, שבהם האלימות נלמדת על

ידי חשיפה לדפוסי תקשורת אלימים. באלימות זוגית נמצא קשר בין

חוויות מוקדמות בילדות לאלימות בקשר הזוגי.

של לאלימותם בדומה נשים, של האלימה תגובתן כי נמצא עוד

נתונים לדיכוי. כתגובה ולא פסיכופתולוגיים מגורמים נבעה גברים,

אלה מחדדים את החשיבות שבפיתוח מיומנויות בהתערבות טיפולית

), רק מתוך ההבנה של עם נשים אלימות. לטענת מילס (

צמחה, שבה התרבות ושל שלה ההיסטוריה של האלימות, מורכבות

אפשר לטפל בה כראוי.

מתארים סגורות", דלתות "מאחורי בספרם ,(2006)

גורמי סיכון להתפתחותה של אלימות זוגית ומשפחתית בקרב גברים

אלכוהול, שתיית של דפוסים הזוג, בני של צעיר גיל נשים: ובקרב

השכלה כלכליים, ולחצים נמוכה הכנסה אישיות, הפרעות דיכאון,

בענישה (נמצא שכשנוקטים בילדות לאלימות בלבד, חשיפה יסודית

לאלים הילד להפיכת שלושה פי הסיכויים גדלים בילדות, גופנית

לא נישואים זוגיים, קונפליקטים בניהול קשיים הזוגיים), בקשריו

יציבים, מערכת משפחתית שמתפקדת בצורה לקויה, העדר סנקציות

סביבתיות לאלימות המשפחתית, נורמות וערכים התומכים באלימות

כפתרון לגיטימי לקונפליקטים. גורמים אלה משמעותיים ביותר לבניית

תכניות לטיפול ולמניעה של אלימות בתוך מערכת משפחתית בכלל,

ובמערכת זוגית בפרט.

53

�������������������

�������������������� ���������� ���������������������

������������������������������ ����������� ���� ��������� �������

�������������������������� ������������������� ������

����������������������������������������������������

������������������������������������������������

�������������������������������������������!"����������#�����������$������$������

����������������������������� ��������������������������������������

������������������������������������������ �����

����������������������������������������������������� ����

����$����� �%�$��&���%���#����������$��'�%����$�� %����� �%��&����!�����"����%�����#��%���������%���������#���������

%�������� ���� � ���� ��"���(���� �#��%������� ����)��� %����� *��� ��� �

���$����%��� ��%�$"���%�������+��� �

�����

��������� �

�� %�����'�����)��� %�#����� %�#����%�� � ��&��� %�$� � ������"�����

��&����������&���$�&��������#� �+����$���������%�#��������� %�#��� %������� %������'�

%�&���"���� �%�����)���%������ ��%����%��$����%��&�!��%���#� ��%����

������%��#��%������,�������!��� ������������� ���� �� ��$��� ��"�� �����-�.

�� �$�� ����� ������ %�$��$����%��� ������ %���������������"���� ����

� ���#���,��!��� ����&��� ����� %� $������$����� &���"���� �$�-.+� �

���������� �

�����/������� � ���������� �

�������-� ��������#����+00+ �00����%���������-���#�-��� ��*���0���0��������

���#���������������-���� ��*��0��0���0����������������������*�$����������%�������� �

�����

��������������������������������������������

���� ��� ������ ������� ������� �� ����� ���� �

���� ��� ������ ������� ������ � ����� ����

���!�������������������������������������&����

%������� ��$"����� ��$"��� ��)��� ����+������������

������ ���� ������� ��������� ��� ������� �

��� ���������������������������"# $%"&''(���

��"# $%"&)&)���� ����������������

מן השדה

24

שירות המבחן בהתייחסות לאלימות

נשים ביחסים זוגייםהמסייע טיפולי גוף הוא המבחן שירות

השונות, שלוחותיה על המשפטית, למערכת

בתחום עבירות למבצעי טיפולי מענה לספק

בכלל. וכנגד החברה בפרט האלימות במשפחה

תפיסת שירות המבחן היא כי כל עבירה מהווה

ביטוי לבעייתיות עמוקה יותר. מתוך ניסיון לתת

הישנות את למנוע סיכוי יש לבעייתיות, מענה

העבריינות.

נתפס האלים המעשה במשפחה, באלימות

התוקפן את לזהות צורך יש ומשפחתית. פרטית למצוקה כביטוי

הראשי ואת מקורות ההתנהגות האלימה ולתת מענה מתאים לבעיה

שאובחנה. העובדה שהטיפול נעשה פעמים רבות בצלו של החוק מהווה

גורם מדרבן לטיפול ולעריכת שינוי. כאשר השינוי מתבצע, ההמלצה

היא בדרך כלל לענישה שיקומית, שיש בה כדי לחזק את השינוי ואת

ההישגים הטיפוליים שהושגו.

) מצביעה על כך שהמערכת המשפטית מתייחסת מילס (

ברצינות פחותה לאלימות של נשים, מתוך התפיסה החברתית שעל פיה

של "תרומתה" הגבר. אצל מופקדת זוג בני בין אלימות על האחריות

האישה לדינמיקה הזוגית האלימה אינה נלקחת בחשבון. מצב זה יוצר

תפיסה חברתית של תוקפן-קורבן מבלי לראות את מורכבות הדינמיקה.

היא שגם לדינמיקה האישה של מאחריותה להפחית מאפשר הוא

מייצרת ואינו מאפשר לגברים לדבר על היותם קורבן במערכת הזוגית.

התייחסות התאפשרה לא נשים, של מאלימותן התעלמות באמצעות

טיפולית למצב זה.

במפגשינו עם גברים שהופנו בעבירות אלימות כלפי נשותיהם, טרם

הגברת המודעות המקצועית שלנו לדינמיקה הזוגית המורכבת, גרמנו

פקפוק מתוך אם מסוימים; במובנים עוול להערכתי, גברים, לאותם

מענה מתן בשל ואם הזוגית הדינמיקה ובתיאור ההסברים באמיתות

התייחסות של ולחשיבות המצוקה למקורות התייחס שלא טיפולי

מערכתית וזוגית לבעיית האלימות. מנגד, כאשר טיפלנו בנשים שהופנו

בשל עבירות של אלימות כלפי בני זוגן, הגבנו באמפתיה כאשר האישה

הסבירה את האלימות שלה כ"הגנה עצמית" מפני אלימותו של הבעל,

מבלי להתעכב על ה"בחירה" בתגובה האלימה ועל קשייה היא לשלוט

בתגובותיה התוקפניות.

לבית התסקירים נכתבו שבה הדרך על גם השפיעה זו תפיסה

מבחן, כקצינת גישתי על מחודשת בהסתכלות להערכתי, המשפט.

אלימות בעבירות שהופנו לגברים בנוגע בתסקירים שנתתי התמונה

אבחנתי אם גם בלעדי, כתוקפן הגבר הצגת תוך ממדית, חד הייתה

הבעייתית. אישיותה ואת הזוגית לאלימות האישה של תרומתה את

המאפיינת הבעייתיות תיאור כי החשש מתוך טושטשו, אלה חלקים

אותה יטשטש את אחריותו של הבעל לאלימותו הוא או שיש בו כדי

לרמוז על אחריותה של האישה לאלימות שהופנתה כלפיה. בתסקירים

שהוגשו על נשים שהופנו בעבירות אלימות כלפי בן זוגן, פעמים רבות

ההסברים שנתתי היו הסברים של קורבנות שלהן בקשר. אני מתרשמת

כי רווחה גישה סלחנית יותר, שלי ושל המערכת המשפטית, כלפי נשים

אלימות בקשר הזוגי. גישה זו נובעת, כנראה, מהערכה "אוטומטית" כי

התנהגותן האלימה של הנשים נבעה מאלימות קודמת של בן זוגן - גם

אם המציאות אינה בהכרח כזו.

לתסקיר קצין המבחן המוגש לבית המשפט תפקיד משמעותי ב"חינוך"

המערכת המשפטית להתייחס לאלימות הזוגית על היבטיה המורכבים

אישה של תמונה להציג האפשרות כולל יותר,

מאמירות לחשוש מבלי קורבן וגבר אלימה

נשים אלימות ומסורתי. מוקדם ידע המנפצות

דמות עם יותר מורכבת התמודדות מחייבת

שלה. האלימות מעשה ועם האלימה האישה

ייתכן שלאחר הצגת התמונה המורכבת והפחות

המבחן, קצין תסקיר במסגרת ממדית חד

טיפול תכניות ליישם לצורך יכוונו הדין פסקי

טיפולי ומציעות מענה שהן פחות חד ממדיות

מתאים לתמונה המתוארת.

במסגרת גם להבנתי, הטיפוליים, בהיבטים

הטיפולי הדגש אלימות למניעת המרכזים

הזוגיים. ביחסיהן נשים של קורבנותן על הוא

מאי־ כסובלת עצמה אישה שתגדיר זאת, עם

פרטנית. תטופל תוקפניים דחפים על שליטה

מניסיונם של גורמי הטיפול בחלק מהמרכזים, עמם שוחחתי, אלימות

של נשים בקשר הזוגי היא תופעה נפוצה מאוד, אולם הנשים מתקשות

לקחת אחריות על אלימותן. בנוסף, מתוך סיבות פוליטיות־חברתיות,

הן. אלימותן עם הנשים את לעמת מתקשים המטפלים הגורמים

החשש הוא כי נשים אלה ידגישו את היותן קורבנות, תופעה שלה יש

הכרה חברתית נרחבת יותר, והמטפלים ייתפסו כמי שלא נהגו כלפיהן

באמפתיה.

במסגרת מהמרכזים, בחלק אלימות לנשים המענה להיום, נכון

המקצועי הרציונל מוכות. לנשים הניתן מענה אותו הוא קבוצתית,

לכך, כפי שנמסר לי, נעוץ בהבנה שמקורות האלימות והקורבנות הוא

פעמים רבות דומה (דימוי עצמי נמוך, תלות גבוהה ועוד). סיבה נוספת

כלפי אלימות בעיית של זיהוי יש המוכות הנשים בקרב שגם היא

כי השילוב של נשים אלימות עם נשים שהן בן הזוג. עם זאת, ברור

והוא מטשטש את אחריותן של הנשים נכון, אינו קורבנות לאלימות

לאלימותן.

בשירות המבחן, נשים שהופנו בעבירות של אלימות זוגית שולבו בדרך

כלל בטיפול פרטני או קבוצתי של עוברות חוק במגוון עבירות. בימים

אלה מתקיימת בשירות המבחן קבוצה טיפולית של נשים, שהופנו כולן

על נשען שנבחר ההתערבות מודל הזוג. בן כלפי אלימות בעבירות

התיאוריות והתובנות הנגזרות ממאמר זה, תוך שימת דגש על הבחירה

- מבלי להתעלם מהמצוקה שעמדה הזוגיים ביחסיהן בפתרון האלים

בבסיס פתרון זה.

סיכוםלבטל ביקשתי לא לעיל שתיארתי ובממצאים הנוכחי במאמר

האלימות ובכלל. הזוגיים ביחסים נשים כלפי האלימות תופעת את

וגורמת יותר גבוהות בעוצמות עדיין היא הגברית, כשהיא מופעלת,

לנשים להיפצע יותר. הרבה יותר נשים נרצחות על ידי בני זוגן מאשר

להפך. נשים עדיין נמצאות בעמדה פגיעה וחלשה יותר מאשר גברים

האלימות של השונים האלמנטים בשל ובכלל במערכת המשפחתית

ועל - והפסיכולוגית המינית הכלכלית, הפיזית, - כלפיהן המופנית

והצורך בנשים לטיפול שניתנת החברתית העדיפות לי מובנים כן

בהעצמתן.

ומורכבת יותר רחבה תמונה בהצגת חשיבות ראיתי זאת, עם יחד

יותר של נשים והתנהגותן. יש לקחת בחשבון שאלימותן של נשים אינה

נגרמת רק ממקום של דיכוי וכי יש לה מניעים נוספים. עלינו להתבונן

לתפוס רוצים או תופסים שאנחנו כמות ולא שהיא, כמות באישה

הגברים שבהם הזוגית האלימות מקרי בין אבחנה לעשות יש אותה.

הם האלימים והנשים הן קורבנות באופן החד־ממדי המוכר לנו, כשאלה

עלינו להתבונן

באישה כמות

שהיא, ולא כמו

שאנו רוצים

לתפוס אותה

25

הם מקרי הקצה, לבין אלימות זוגית שבה לשני בני הזוג אחריות הדדית

ולהכיר בכך שיש גם מקרים שבהם האישה היא לאלימות המופעלת,

התוקפן והגבר הוא הקורבן.

לסיפורי היטב להקשיב מחייבים במאמר שהוצגו הממצאים

האלימות, לזהות את הכוחות הפועלים ואת מעגל האלימות הזוגית,

ומכאן לגבש את ההתערבות הנדרשת. במשך שנים רבות, בעבודה

במרכזים עו"סים מבחן, (קציני "סירבנו" אלימים, גברים מול

שהפנו האלימות את הגברים של לתיאוריהם להקשיב ובלשכות)

חומר על גם שהתבסס זה, לסירוב הרציונל נשותיהם. כלפיהם

הללו ההסברים שאת בכך נעוץ היה זו, תפיסה שחיזק תיאורטי

תפסנו כ"תירוץ" של הגבר להתחמק מאחריותו לאלימותו הוא, תוך

הטלת ספק באשר לאינפורמציה שנמסרה לנו בנוגע לאלימות של

יותר להערכתי, מבט אמפתי רלוונטית. ללא הפיכתה או הזוג בת

ובדיווחיו בעבירת אלימות לשירותנו הגבר שהופנה במצוקתו של

בתהליך מאוד לסייע כדי בו יש כלפיו, שמופנית תוקפנות על

בעבירת שהופנתה אישה מול בעבודה משולב. הוא שבו הטיפולי

האלימות, זיהוי החלקים התוקפניים שלה - ולא רק הסתכלות חד

בתכנית יותר מתאים מענה במתן יסייע - קורבנותה על ממדית

הטיפולית שתוצע.

להיפרד לנו שתאפשר ואובייקטיבית, אמיתית ראייה רק להערכתי,

מתבניות חשיבה מוכרות ומקובעות באשר לאלימות הזוגית - במערכת

לבני ראוי מענה לתת תוכל - בפרט הטיפולית ובזו בכלל החברתית

זוג הנמצאים במצוקה (גם הגורם האלים וגם הקורבן) ולפתח שירותים

טיפוליים מותאמים יותר, שיסייעו בהפיכת המערכת המשפחתית כולה

למקור של ביטחון, סיפוק וצמיחה.

ספרותברדרס ג. בתוך קרובים. בגברים נשים התעללות .( 1 .2001) ל.ט. וניקולס ג.ד. דאטון

(עורכת), טראומה מולידה טראומה (עמ' 69-53).

.( מילט, ק. (2006). תיאוריה של פוליטיקה מינית (תרגום מתוך "פוליטיקה מינית", 1970. 2ד., חרובי, ש., הלוי, ד., גריינמן, י. ברלוביץ', ר., ברייר־גארב, ד., אמיר, ד., באום בתוך: ופוגל־ביז'אוי, ס. (עורכות), ללמוד פמיניזם: מקראה - מאמרים ומסמכי יסוד במחשבה פמיניסטית (עמ' 107-67). תל אביב: הקיבוץ המאוחד והאגודה הישראלית ללימודים

פמיניסטיים ולחקר המגדר.

. רימלט נ. (2001). כאשר נשים נעשות אלימות. פלילים, 377-326. 3

Babcock, J. C., Miller, S. A. & Siard, C. (2003). Toward a typology of abusive 4.

women: Differences between partner-only and generally violent women in

the use of violence. Psychology of Women Quarterly, 27, 153-161

Brody, L. (1999). 5. Gender, emotion, and the family. Cambridge, MA: Harvard

University Press.

Campbell, A. (1993), 6. Out of Control: Men, Women and Aggression. London:

Harper Collins.

Chodorow, N. (1989). Family structure and the feminine personality. 7.

In: Feminism and psychoanalytic theory (Pp. 154-162). New haven: Yale

University Press.

Cook, P. W. (1997). 8. Abused men: The hidden side of domestic violence.

Westport, CT: Praeger.

Dutton, D. G. (1998). 9. The abusive personality: Violence and control in intimate relationships. New York: Guilford Press.

Dutton G. (2006). 10. Rethinking Domestic Violence. Vancouver B.C.: UBC

Press.

Loseke, D. R. (1987). Lived realities and the construction of social problems: 11.

The case of wife abuse. Symbolic Interaction, 10, 229-243.

12. Mills, L. G. (2003). Insult to injury: Rethinking our response to intimate

abuse. Princeton, NJ: Princeton University Press.

13. Straus M. A., Gelles R. J.& Steinmetz S. K. (2006). Behind Closed Doors:

Violence in the American Family. Garden City, NY: Anchor press.

14. Straus M.A. (2008). Bucking the tide in family violence research. Trauma,

Violence, & Abuse. 9, 191-213.

15. Williams, J.R., Ghandour, R.M., & Kub, J.E. (2008). Female Perpetration

of Violence in Heterosexual Intimate Relationships: Adolescence Through

Adulthood. Trauma, Violence, & Abuse, 9, 229-249.

•

•

•

ADHD

•

•

www.wincol.ac.il

2626

המודל הרב תחומי

לטיפול בנפגעות

תקיפה מינית

אילנה כהן

מודל טיפולי

המיושם במרכז האזורי

לטיפול בנשים ובנערות

נפגעות תקיפה מינית

בראשון לציון

מינהל ושילוב, תמיכה אגף מנהלת עו"ס, היא הכותבת רווחה, עולים וקהילה - עיריית ראשון לציון

מבואלשילוב המינהל עובדי האחרון, בעשור

ויותר ליותר נחשפו לציון בראשון חברתי

התעללות שעברו שונים, גילים בנות נשים,

וניצול מיני בילדותן.

נשים אלה פנו למינהל כדי לקבל שירותים

וכלה חומרי בסיוע החל שונים, טיפוליים

בטיפול ממוקד בבעיה כמו אלימות במשפחה

או גמילה מסמים. הן סבלו מבעיות רגשיות

ותפקודיות שונות, אך מעולם לא גילו שנפלו

זהו מינית. ולהתעללות לניצול בעבר קורבן

הסוד "הנעול בכספת".

אמון קשרי של יצירה לאחר רק

ממושכים במהלך הטיפול העזו נשים לגעת

הביטחון תחושת להן ומשניתנו ב"מפתח",

והלגיטימציה גילו את סודן בעוצמות קשות

אירועים של מזעזעים תיאורים עם ביותר,

בעברן.

העובדת אצל המודעות עלתה כאשר

הסוציאלית, כאשר ניתנה לגיטימציה לנשים

העזו הסוציאליות העובדות כאשר לדבר,

התברר אלה, בנשים הטיפול עם להתמודד

אותה שכינינו וכפי בתופעה, שמדובר לנו

שאי ספק לנו היה לא סמויה". "מגיפה -

להשתמש עלינו וכי מנגד, לעמוד אפשר

להגדיל כדי חברתי שינוי כסוכני ביכולותינו

בטיפול לחוסר החברתית המודעות את

החברתי הממסד כי התעקשנו אלה. בנשים

אחריות ולקחת זו באוכלוסייה להכיר חייב

על שלומן האישי והחברתי.

שנדרשים ספק, לכל מעבר לנו, ברור היה

משאבים כדי לפתח מענים טיפוליים מכוונים

הפגיעה ובהשלכות בנפגעות וממוקדים

צורך שיש הבנו השונים. חייהן תחומי על

טיפוליות, וגישות טיפולי מודל בפיתוח

כדי המקצועית, בקהילה מהמקובל שונות

שנשים אלה תוכלנה להתחזק ולצעוד בכיוון

של שינוי.

תקון, אגף הרווחה, משרד ,2001 בשנת

השירות לנערות וצעירות, נענה לאתגר והקצה

משאבים לפתיחת מרכז אזורי לטיפול בנשים

מודל בנינו מינית. תקיפה נפגעות ובנערות

טיפולי רב תחומי, העונה על הצרכים השונים

המשפחתי, האישי, בתחום הנפגעות של

החברתי והקהילתי, תחת קורת גג אחת.

המרכז נועד להציע טיפול, העצמה ושיקום

בעבר עריות, וגילוי מינית תקיפה לנפגעות

שהמטרה הייתה הבסיסית ההנחה ובהווה.

וממוקד ישיר מקצועי טיפול ידי על תושג

שותפויות יצירת ובמשפחתה, בנפגעת

בקהילה לקידום הנפגעת ולשיקומה והגברת

המודעות הציבורית לתופעת הפגיעה המינית

בנשים.

רקע תיאורטיעריות וגילוי בכלל מינית התעללות אונס,

בפרט, הינם תחומים מורכבים וטעונים מאוד.

יש עדות רחבה לכך שלפגיעה מינית על סוגיה

תפקוד על המקרינות השלכות יש השונים

ובטווח המידי בטווח חייו ואיכות הקורבן

הארוך. ההשלכות הן על מספר רב של תחומי

בתפקוד בעיות דיכאון, וכוללות הסתגלות

המיני וקשיים בתחום החברתי והמשפחתי.

יותר, צעיר בגיל התרחשה שהפגיעה ככל

יותר, וסומטיים יותר כוללניים הם הביטויים

ללא אפשרות גישה למקור הכאב.

קורבנות ,(1995) לפי

אונס, תקיפה, ניצול מיני או התעללות פיזית

מדוכאים, שליטה, חסרי אונים, חסרי חשים

מאורגנים. ולא פוחדים חרדים, מבוישים,

הפרעות כוללות ההתנהגותיות התגובות

מנוחה, חוסר נשלט, בלתי בכי בשינה,

מוגבר ושימוש יחסים במערכות הידרדרות

בסמים. ההיבט הקוגניטיבי מתייחס לאופן שבו

הקורבנות של אדם מביאה לשבירת מערכת

ההנחות הבסיסיות המהותיות שלו אודות טיב

סובלות הנפגעות מרבית ומשמעותו. העולם

מתסמונת פוסט־טראומטית, בעוצמות שונות

וביטויים שונים. הפגיעה גורמת לצמצום בכל

תחומי החיים.

הדומיננטיים שהרגשות טוען (1994) כהן

הם זרות וניתוק מאנשים, טווח רגשות מוגבל,

השתתפות או עניין בגילויי ניכרת פחיתה

לפוביות נטייה דיכאון, שונות, בפעילויות

התבודדות הסתגרות, אישיות, והפרעת

תלות צייתנות, זעם, התפרצויות מרדנית,

יתר.

מסקר הקשות, הפגיעה השלכות למרות

10% רק כי עולה (2000) ת"א סיוע מרכז

מהנפגעות פונים לסיוע:

80% מהנפגעות נפגעו על ידי ידיד המוכר •

להן, חבר או קרוב משפחה;

24% מהנפגעות נפגעו בהיותן מתחת לגיל •

;12

• 40% מהנפגעות הינן בנות 18-13;

• 36% מהנפגעות נפגעו בהיותן מעל גיל 18;

• 95% מהפוגעים מינית הינם זכרים;

• 10% מהנפגעים מינית הם גברים;

• ב־30% מהמקרים המגע המיני התחיל לפני

ביוזמת ,18-16 הגילים בין והסתיים 5 גיל

הנערה.

27

תקיפה מינית הינה אירוע

טראומטי שהשפעתו מתבטאת

במערכות יחסים וביכולת ליצור

קשר בינאישי, בפגיעה בתפקוד

היומיומי על היבטיו השונים

(תעסוקה והתנהלות יומיומית

בסיסית) ופגיעות נפשיות

28

אובייקטיביות הגדרות יש מינית לפגיעה

המשמעות נפגעת לכל אולם בחוק,

הסובייקטיבית שלה.

על פי פליאל־טרוסמן (1996), נשים ונערות

ופוטנציאל המינית התקיפה נפגעות רוב הן

גבוהים. הקורבנות ושיעורי שלהן הפגיעות

הפגיעה המינית בנשים מחייבת ראייה וטיפול

ייחודיים, המעוגנים בתפיסת המגדר.

(1996) מציינים שמרבית הנשים שעברו

פגיעה מינית בילדותן עברו גם פגיעה פיזית.

שהיחסים כך על מצביעים מחקרם ממצאי

מינית פגיעה בין קשר על המצביעים

מורכבת טראומה המאפיינים וסימפטומים

פיזית ידי פגיעה להיות מוסברים על יכולים

בילדות או אירועים טראומטיים אחרים, ולכן

יותר על מדווחות השורדות הנשים מרבית

מצורה אחת של טראומה.

מחייב מינית תקיפה בנפגעות הטיפול

התייחסות מיוחדת לצורכיהן ופיתוח עקרונות

השונים ההיבטים בשל זאת ייחודיים.

עוצמתה, כמו - הפגיעה של והמורכבים

פעמי, חד אירוע לעומת מתמשכת פגיעה

מידת ההיכרות עם הפוגע, הבושה המלווה את

הפגיעה ובעקבותיה הסוד.

הרמן לואיס (1994) טוענת שכתוצאה מהרס

צריך הנפגע העצמי, על הבעלות תחושת

נדרשת לפיכך מעצמו. ניכר חלק להכחיש

עבודה טיפולית עמוקה ומורכבת בנפגעי ניצול

מיני, לשם גיבוש העצמי המלוכד.

הרבה כי מראה בתחום שהצטבר המידע

את שיצרה נפשית טראומה של מהנזקים

הגישה ולפיכך הפיכים, אינם התסמינים

בחשבון הלוקחת טיפולית־שיקומית, הינה

על לפצות ומנסה קיימת החלמה יכולת

ידי על ביו־פסיכו־חברתיות ביכולות חוסר

למקד צורך יש קיימות. במיומנויות שימוש

את הטיפול ביצירת שליטה מוחית משוכללת

דפוסי שינוי הבנה, דרך בזיכרונות, יותר

במהות משמעות. במתן שינוי או חשיבה

ולא להסתגלות השאיפה עומדת הטיפול

לתיקון (שלו, 1994).

הטיפול את המנחים המרכזיים העקרונות

הינם יחס אמפתי, אמון ביכולתה של הנפגעת,

שחזור ידי על הזמנים בין דיאלוג יצירת

האירוע או האירועים וונטילציה. כל זאת תוך

עידוד יומיומית, לפעילות עידוד על דגש

סיפוק מקורות פיתוח זמן, לניצול וחיזוק

ערך של ובנייה ותמיכה חיזוק אלטרנטיביים,

הזמן, של החיוביים ההיבטים בירור עצמי,

נטיות מניעת ועצמאות, יוזמה גילויי עידוד

ומניעת המטפלת כלפי תלותיות רגרסיביות

רווחים משניים מהסימפטומים (אנוך, 2002).

אחד התנאים המזרזים את תהליך ההחלמה

כנורמלית התגובה של עצמית הגדרה הם

ובריאה ולא כמעידה על מחלה. אחד הגורמים

של העצמית התחושה חיזוק הוא התומכים

בריאות וכושר התמודדות (נוי, 1991).

מאמרם של כהן וחוב' (1994), מציע עקרונות

המאמר פוסט־טראומטית. בתסמונת טיפול

מציע טיפול כוללני באמצעות תרופות, טכניקות

פרטניות, קבוצתיות ומשפחתיות באוריינטציה

מטרת ההתערבות

הטיפולית היא לסייע

לנפגעת לרכוש חוסן נפשי

ושליטה מחודשת בחייה,

המאפשרת יכולת בחירה.

התהליך מתבצע תוך

חשיפת הכוח של הנפגעת

ובירור צרכיה האישיים

29

והתנהגותית, קוגניטיבית פסיכו־דינמית,

לגישה המתאים ומשפחתי קבוצתי וטיפול

לתמיכה הזדמנויות ומעניק הרב־ממדית

טכניקות מציע הוא בחברה. מחדש ולשילוב

מילוי הכוללות פשוטות, ראשוניות התערבות

אוורור וכדומה), מזון (שינה, פיזיים חסכים

ושחזור, הקלה, הרגעה, עידוד ותמיכה ופעילות

גופנית להגברת המעורבות בסביבה ולהפחתת

הפסיביות.

גורסים (1996) ושלו גודמן ויצטום,

נוירו־ במנגנונים מתאפיינת שההפרעה

ייחודיים. ופסיכו־פיזיולוגיים ביולוגיים

האמור רב־ממדי, תחום נדרש לטעמם, לכן,

להתייחס בצורה ייחודית למורכבות ההפרעה

גורמים השפעת של בה הקיים ולשילוב

כדי ואינדיווידואליים. חברתיים מציאותיים,

ורגיש קשוב להיות חייב המטפל לסייע,

עצמית, עבודה מאוד הרבה ולהציע מאוד

קבלת המודעות, חידוד אישית, התפתחות

תמיכה והדרכה (הרמן לואיס, 1994). יחד עם

זאת, הוא נדרש לזהירות רבה.

כהן וחוב' (1994) מציינים שהטיפול באדם

מעורר פוסט־טראומטית מתסמונת הסובל

את לשאת המאפשרת רבה, מוטיבציה

הדימויים הקשים העולים במהלך הטיפול. עם

כישלון לאומניפוטנטיות, סכנה קיימת זאת,

הזדהות של תהליך בגבולות, הצורך בזיהוי

עם המטופל והתערערות אלוזיות של ביטחון

להתמודד יכולת לפתח המטפל על והגנה.

יחד אך הטראומטי, האירוע של הזוועה עם

עם זאת לגלות אמפתיה לסבל האישי.

מוצלח שטיפול מציינת (2004) גור ענת

דורש קשות טראומות ניצולי באנשים

השונות לצורות שמודעת חומלת, עדות

טראומה של השונות ולטרנספורמציות

מהסכנות להימנע כדי לכך, שלנו ולתגובות

הרווחות של העברה והעברה נגדית הנפוצות

ברית אנושית. אכזריות בנפגעי בטיפול

שהדדיות, הבטחה על מתבססת התרפיה

כבוד עצמי וחמלה יחליפו את עריצות הבידוד

הנפש, על הבעלות מחדש העצמית. והשואה

ועל הרוח, באמצעות איחוד מחדש הגוף על

התקווה הינה האבודים, הקולות ומציאת

עם להיאבק שמוכנה מטפלת ללא היחידה.

ועם התוקף של המופנמות האידיאולוגיות

לסייע במטרה הממאירים, הקרבה יחסי

ערך של עמוקה לתחושה להגיע למטופלות

עצמי, לא ניתן להגיע להקלה.

מהשלכות מעט להביא ניסתה זו סקירה

הממושכת, או פעמית החד המינית, הפגיעה

על דגש עם הנפגעת, חיי של שונים בזמנים

הפוסט־טראומטיים הסימפטומים מורכבות

בכל תחומי החיים והצורך במטפל רגיש ובעל

ידע, ניסיון ויכולת הכלה של סיפורי הזוועה להם

נחשף, יחד עם יכולת להתפתח ולחדד מודעות

התקשרה כאשר ,16 בת בהיותה נוצר עמה הקשר טיפול. סיימה .22 בת רווקה, .1

למרכז אלימות במשפחה ודיווחה שאמה אישה מוכה. בהמשך השיחה דיווחה שאביה

מתעלל בה מינית. מדי פעם הייתה מתקשרת ומנתקת. מאחר שברחה מהבית והסתובבה

ברחובות, חיפשנו אחריה ולאחר חודש וחצי איתרנו אותה.

סבלה מפלשבקים, הלוזינציות קוליות, חרדות, פחדים מבני אדם בכלל, הזנחה נפשית

ורגשית, ובעיקר שוטטות ברחובות ומחשבות אובדניות. סירבה למסור פרטים אישיים,

בטענה שמשפחתה באה ממעמד גבוה ובה אנשים בעלי תפקידים בכירים במדינה - מה

שלימים התברר כנכון. סירבה להיכנס למסגרת חירום או לכל מסגרת אחרת.

לי חיכתה בוקר ומדי בשבוע, פעמים ארבע לפחות עמה נפגשתי הטיפול בתחילת

הודעה במענה הקולי שארכה כרבע שעה. לדבריה, זה הפיג את בדידותה ואת פחדיה.

לאחר כחודש חשפה את הסוד בפני דודתה וסבתה, והן הבריחו את האב מהארץ.

ובהמשך מדודה, 8 3, מאביה מגיל ידי אמה מגיל היא סבלה מהתעללות מינית על

אחי אמה, שממנו ביקשה עזרה, ולימים גם מגברים זרים שהביאו בני משפחתה. סיפרה

סיפורי זוועה על משחקים מיניים שגבלו בהתגרות במוות. היא הייתה מפורקת לחלוטין.

הקול השפוי היחיד ששמעה היה הקול הפנימי שלה, ששמעה באמצעות הבובה שלה.

ציור, ספרים ומוזיקה אפשרו לה את ההישרדות.

בתחילה, על כל שאלה ענתה בציטוט קטע מתוך ספר או שיר. כל ספר כזה וכל שיר

שאותה אחרת, שפה ללמוד שיכלה עד שלה השפה את למדתי כך ולמדתי. קראתי

אימצה בהמשך.

וימי הולדת. דיברנו על מחזור החיים, שחזרנו ומועדים בחדר הטיפולים חגגנו חגים

את הפגיעות. באיטיות, הרגש התחבר למחשבות והתגובות היו מותאמות יותר למציאות.

בהמשך, תדירות הפגישות ירדה. מזה שנתיים היא מתקשרת מדי פעם עם צחוק מתגלגל,

בעבודה יפה היא התקדמה מאוד. עסוקה להגיע. יכולה אינה אך אומרת שמתגעגעת

וקיבלה תפקיד ניהולי. סיימה תואר ראשון (במהלך הטיפול עשתה את הבגרויות) והחלה

תואר שני באוניברסיטה. יש לה מערכת זוגית יציבה, לאחר מערכות יחסים פתולוגיות.

נפש. לחולי חולים בבית בחו"ל. אמה מאושפזת נמצא זוכה לתמיכת המשפחה. אביה

משפחתה המורחבת תומכת בה.

2. רווקה, בת 21. בהיותה בת 14, בן הזוג של האם התעלל בה פיזית ומינית במשך שנה

וחצי. האם התלוננה במשטרה והיא הוצאה מהבית. בן הזוג מרצה עונש מאסר בכלא על

עבירה זו. סבלה מחוסר שינה, פלשבקים, פחדים וחרדות, סיוטים, דיכאון, שימוש בסמים

קלים ובסמי הזיות, חוסר אמון בבני אדם, התנהגויות קיצוניות, פגיעות גופניות. לאחר

שנתיים של טיפול אינטנסיבי, אחת לשבוע למשך שעה וחצי עד שעתיים, מתן טיפול

תרופתי על ידי פסיכיאטר והפניית המשפחה לטיפול אצל גורמים שונים בקהילה, היא

מתקשרת עם הסביבה, הסימפטומים הפוסט־טראומטיים כמעט שנעלמו והם מופיעים

והמטרה בדואר, שעות כמה עובדת לתפקוד. מידית חזרה יכולת עם נמוכה, בתדירות

היום - מעבר לדיור עצמאי.

מינית תקיפה של אירועים כמה עברה 7 בגיל .5 בן לילד אם גרושה, ,28 בת .3

14 עברה אונס על ידי שני זרים. במסגרת נישואיה הייתה בפנימייה שבה למדה. בגיל

אישה מוכה ונפגעה מאלימות פיזית קשה. הגיעה לטיפול בעיקר בשל "פחד משיגעון",

סיוטים, פלשבקים, דריכות מתמדת, מחשבות אובדניות, הפרעות שינה והפרעות אכילה

גבוליות.

וטיפול באמנויות. לנשים הישרדות - קבוצת הטיפול הפרטני שולב בטיפול קבוצתי

היא הסימפטומים. היעלמות על מדווחת שנתיים. לאחר טיפול, מסיימת אלה בימים

רגועה יותר, התפקוד ההורי טוב יותר, ישנה ללא סיוטים ואוכלת באופן מאוזן.

השתלבה במרכז למשפחות חד הוריות, שם היא נהנית גם מפעילות חברתית ומסדנאות

בתחום ההורות וההעצמה הנשית.

פניות לטיפול ודרכי התערבות

תיאורי מקרים

30

ולהיעזר בתמיכה ובהדרכה מקצועיים.

(1987) מדגישות זאת

נפגעות של האישיותי הפרופיל על במאמרן

בהרחבה מתאר המאמר מינית. תקיפה

עריות, גילוי נפגעות של אישיותי פרופיל

כפי שנמצא על ידי כותבות המאמר, ומדגיש

הייחודיות האישיותיות ההתפלגויות את

ממליצות הכותבות לפיכך, זו. לאוכלוסייה

על התייחסות ייחודית, הן ברמת האבחון והן

ברמת הטיפול בנשים אלה.

הינו מהמחקר העולה ביותר חשוב ממצא

שונות מהתפלגויות סובלת זו אוכלוסייה כי

מהאוכלוסייה הכוללת הסובלת מסימפטומים

להיערך הטיפול אנשי על ולפיכך קליניים,

המאמר כותבות ובאבחון. בה בטיפול אחרת

ייחודי טיפולי מודל ליצור ממליצות אף

לאוכלוסייה זו.

המרכז לטיפול בנפגעות תקיפה

מינית - מודל טיפולי

פנו בראשל"צ הרווחה שירותי ב־1999,

להקים בבקשה הרווחה למשרד לראשונה

בשנת מינית. תקיפה לנפגעות טיפולי מרכז

השירות תקון, אגף הרווחה, משרד ,2001

המרכז את להקים החליט וצעירות, לנערות

לטיפול אזורי מרכז - הראשון הטיפולי

בנפגעות תקיפה מינית.

ומתוך בנושא, ספרות סקירת עם בבד בד

הטיפולי, המודל ונבנה הלך בשטח, הניסיון

בה המערכתי והטיפול הנפגעת שבמרכזו

רב־תחומי. וחברתי אישי שיקום לקראת

ב־2006/7 הוצג המודל שלוש פעמים בישיבות

הוועדה למעמד האישה בכנסת. ראש הממשלה

דאז, אהוד אולמרט, החליט על הקמת מרכזים

לנושא הקצה ואף זה מודל דוגמת נוספים

15,000,000 ש"ח.

וכיום בראשל"צ המרכז שודרג 2008 בשנת

עו"ס משרות תשע - עובדים 16 מונה הוא

מערך הוקמו ומזכירה. פסיכיאטרית לטיפול,

לנשים והעשרה תמיכה שירותי המציע יום,

הקרן פוגע. בבית החיות לנשים מעבר ודירת

ש"ח 500,000 הקצתה מיוחדים למפעלים

לפיתוח מודל תעסוקה כשיקום אישי וחברתי,

מלווה במחקר הערכה. מודל תעסוקה כזה אכן

פותח, והוא מהווה מודל ייחודי ברמה עולמית.

אוכלוסיית היעד

מינית ופגיעה ניצול שעברו ונשים נערות

בעבר או בהווה.

לנערות היחידה באמצעות מופנות נערות

במצוקה, לאחר אבחון ושיקול דעת של עו"ס

נערה במצוקה.

מטרה

תפקודי למצב והבאתן הנפגעות שיקום

סביר במרב תחומי החיים.

קווים מנחים

אם גם - הישירה הפנייה יוזמת הנפגעת •

הופנתה על ידי גורם אחר

• שמירה על סודיות

• נגישות וזמינות של השירות

• התערבות מתוכננת

• שילוב גישות וכלים טיפוליים

• פיתוח תכניות טיפוליות פרטניות ייחודיות

• פיתוח תכניות שיקום

• רגישות אישית וחברתית של המטפלים

• פיתוח צוות

• שיתוף ושותפות בין־מערכתיים

• פיתוח משאבי קהילה

• פיתוח מודעות בקהילה ובציבור

• שקיפות פנימית

סודיות

את המטרידים החשובים, הנושאים אחד

שאלת הינה טיפול, לקבל בבואה הנפגעת

שרמת ספק אין זאת, למרות הסודיות.

עליה להתחייב יכול שהשירות הסודיות

לקבל המבקשת אישה כל מוגבלת: הינה

שירות נדרשת למסור פרטים אישיים מזהים.

של המחשב ליחידת מועברים אלה פרטים

בפני מדגישים אנו והרווחה. העבודה משרד

השיחה פרטי שסודיות העובדה את הפונה

המטפלת שבהם מקרים למעט נשמרת,

במסגרת להדרכה הטיפול פרטי את מביאה

פנימית או חיצונית, או במקרים שבהם ניירת

משרדית הקשורה בעניינה מועברת באמצעות

המזכירות.

במקרים שבהם המטופלת או גורם בקהילה

לצורך המטופלת על סוציאלי דוח מבקשים

על תחתום המטופלת כלשהו, סיוע בקשת

טופס ויתור סודיות. ללא הסכמתה וחתימתה

העברת למעט דיווח, העברת תתאפשר לא

דיווח על פי בקשת בית המשפט.

שלבים בתכנון, ניהול ובקרה

א. הקמת ועדה מקצועית, בשיתוף מפקחת

שירות טיפול בנשים וצעירות, מנהלת המרכז

וצוות העובדות.

ודרכי המקצועי הרציונל בניית מטרתה:

הטיפול בנפגעות תקיפה מינית.

להלן נתונים סטטיסטיים

על הנשים שטופלו

ומטופלות במרכז:

התפלגות הגילים

15% 18-16

60% 30-19

20% 40-31

5% 50-40

מצב משפחתי

62% רווקות

31% נשואות

7% גרושות

0% פרודות

סוג הפגיעה*

85% גילוי עריות

16% קרובי משפחה

3% בן זוג

39% זרים

19% פגיעה חד־פעמית

77% פגיעה מתמשכת

4% אונס קבוצתי

* במרבית המקרים דווח על יותר מפגיעה אחת

שנות לימוד

9% עד 10

68% 12

11% 13

6% 14

6% 15

תעסוקה

15% תלמידות תיכון

10% חיילות

8% סטודנטיות

3% מקצוע אקדמי

2% עצמאיות

עובדות בלתי

22% מקצועיות

16% אינן עובדות

25% עובדות מקצועיות

במהלך הטיפול, כ־35% מהמטופלות נכנסו למסגרת לימודים או הכשרה מקצועית

31

פגישות הוועדה התקיימו אחת לשבועיים בשנת ההפעלה הראשונה,

ועל פי - אחת לחודשיים וכיום אחת לחודש בשנת ההקמה השנייה,

הצורך.

ב. פיתוח צוות: 16 עובדות סוציאליות בתשע משרות, שחלקן הוכשרו

קורסים בוגרות וחלקן אילן בר באוניברסיטת בנשים טיפול בקורס

לפסיכותרפיה.

בישיבות והשתתפו לשבוע אחת פרטנית הדרכה קיבלו העובדות

צוות שבועיות בנות שעתיים, לעדכון ולדיון בדילמות ובסוגיות העולות

בטיפול.

ג. פיקוח ובקרה:

בתהליך והמטפלות המרכז מנהלת דנות שבועות לשישה אחת •

הטיפולי בהיבט של התקדמות הטיפול, תוך התמקדות בשאלה האם

התהליך עונה על צורכי המטופלת.

סוגיות במדיניות, לדיון הרווחה משרד מפקחת עם פגישות •

טיפוליות ומקרים חריגים.

שלבים בבניית המערך הטיפולי

שלב א': יצירת קשרים בין מערכתיים בקהילה

א. המטרה: איתור, סיוע לנפגעות בתחומי חיים שונים.

ב. הגורמים הרלוונטיים:

• מחלקות לשירותים חברתיים

• מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

בתל אביב וברחובות

• מרכז לבריאות הנפש

• משטרה

• בתי חולים

• עו"סיות בקופות החולים

• תחנות לבריאות המשפחה

• ארגוני נשים - ייעוץ משפטי

• הרשות למלחמה בסמים

• המוסד לביטוח לאומי

• משרד השיכון

• מרכזי שיקום

• ארגוני מתנדבים

*2011 56 CBT

*2012 40 CBT

.CBT

*2011 80

*2011 100

*2012 40

*2011 60

*2011 40

2011 350

08-6472695 08-6472626

Uces@bgu.ac.il

!"# $% #!"'# ()*+!"% (),*!- .

דיור

8% בעלות פרטית

57% שכירות פרטית

32% מגורים בבית ההורים

3% סיוע משרד השיכון

בריאות

13% חולי פיזי מאובחן

14% טיפול תרופתי (פסיכיאטרי)

מקורות הפניה

עו"סים בלשכות

לשירותים חברתיים 14%

מרכז סיוע 72%

קופות חולים 2%

עצמי 12%

32

שלב ב': פיתוח כלים טיפולייםהטיפול ממוקד בצרכיה הייחודיים של הנפגעת,

באמצעות טיפול פרטני ו/או קבוצתי.

הקווים המנחים:

• נגישות וזמינות

• פגישות טיפוליות מתוכננות

• שילוב בטיפול קבוצתי

• שילוב אמצעים וטכניקות טיפוליות

בין ייחודיות לאוכלוסיות תכניות פיתוח •

הנפגעות

ההכשרה בתחום שיקום תכניות פיתוח •

והתעסוקה

שלב ג': קליטת הנפגעת

בטיפול - תרשים זרימה

• הפניה בהסכמה/פנייה עצמית;

יום תוך הנפגעת עם טלפוני קשר יצירת •

לפגישת וזימון הפנייה מיום יומיים עד

היכרות;

על מידע קבלת מטרות: היכרות. פגישת •

הארגון, השירות ודרכי הטיפול; הפחתת חרדה

מהמפגש הטיפולי. תוכן הפגישה מועבר לעו"ס

המטפלת;

• זימון הנפגעת על ידי העו"ס המטפלת;

• בניית חוזה טיפולי;

• בניית תכנית טיפול מלווה בהדרכה.

שלב ד': הטיפול

הנפגעת, עם ביחד מתוכננת הטיפול תכנית

שונים תפקוד לתחומי התייחסות תוך

(פסיכולוגי, רגשי, התנהגותי וחברתי) והסכמה

לקידום רלוונטיים גורמים אצל להתערבות

הכנסה, מקורות (דיור, לצרכיה המענה

לימודים, שיקום).

על פי האבחנה, למטופלת מוצעים

שירותים נוספים:

• אבחון פסיכיאטרי

• דירת נערות וצעירות

• מערך יום - מסגרת תמיכה והעשרה

• פרויקט תעסוקה כשיקום אישי וחברתי

והשלכותיה הטיפול ממוקד סביב הפגיעה

על כל תחומי החיים. יחד עם זאת, נבחן כל

לה לסייע במטרה הנפגעת, של חייה מערך

בתחומי הקיום היומיומי והצרכים הבסיסיים.

נמנעות מעטפת לשירותי הזקוקות נשים

מגוריהן, במקום האם ללשכת לפנות ברובן

לעומתן, "הסוד". בחשיפת הקושי בשל

השירותים מכל נהנות ראשל"צ תושבות

פי על להציע יכול חברתי לשילוב שהמנהל

הוראות התע"ס. משאבים שקיימים במערכת

התע"ס פי על זכאות מבחן מחייבים ואינם

התייחסות ללא הנשים, לכל מפנים אנו

למקום מגוריהן.

הערכת המודללטיפול התקבלו 2008 ועד 2001 משנת

כ־600 מטופלות, כאשר בדרך כלל טופלו כ־70

נשים במקביל אצל המטפלות השונות. כיום, עם

במקביל. מטופלות נשים כ־150 המרכז, שדרוג

בדרך כלל, הן מתמידות בו יותר משנתיים ועד

חמש שנים. הראייה המערכתית מאפשרת להן

לבדוק פתרונות הולמים - אם בסיוע של שירותי

הרווחה ושירותים אחרים בקהילה ואם בכוחות

מתוכנן. הינו הטיפול של הסיום תהליך עצמן.

כל הנשים שסיימו טיפול מדווחות על היעלמות

בעיקר הפוסט־טראומטיים, הסימפטומים

הפיזיים. בתחום הרגשי יש יכולת שליטה טובה

יותר, ובתחום הקוגניטיבי ניכרים שינויים בעמדות,

להן המאפשרים עולם, ובהשקפות בתפיסות

תקשורת בטוחה יותר עם סביבתן.

יציבות יחסים מערכות על מדווחות כולן

יותר עם בני זוג ואחרים. מרביתן מדווחות על

יציבות תעסוקתית.

סיכוםתקיפה מינית הינה אירוע טראומטי, שכולל

היבטים אובייקטיביים של הפגיעה וגם היבטים

סובייקטיביים.

שונות השלכות יש הטראומטי לאירוע

על להיבחן יכולה השונות שונים. אנשים על

משך הפגיעה, עוצמת כמו שונים מדדים פי

הפגיעה (חד פעמי, מתמשכת) ומידת ההיכרות

עם הפוגע.

גם בהתייחס למדדים אלה, אין ספק בדבר

הפגיעה מינית. תקיפה עקב שנגרם הנזק

ליצור וביכולת יחסים במערכות מתבטאת

היומיומי על בינאישי, בפגיעה בתפקוד קשר

היבטיו השונים (תעסוקה והתנהלות יומיומית

בסיסית) ופגיעות נפשיות.

לסייע היא הטיפולית ההתערבות מטרת

לנפגעת לרכוש חוסן נפשי ושליטה מחודשת

התהליך בחירה. יכולת המאפשרת בחייה,

מתבצע תוך חשיפת הכוח של הנפגעת ובירור

צרכיה האישיים.

בראשל"צ, הטיפולי המרכז להקמת עד

הנפגעות קיבלו מענה במרכזי הסיוע ובסקטור

הפרטי - מי שיכלה לעמוד בהוצאה הכלכלית.

בסקטור הניתנים המענים בין פער קיים

הפרטי לבין הצרכים המורכבים והמענים להן

הרצף מתאפשר לא לעתים הנפגעת. זקוקה

כולל שאינו לטיפול מסיוע במעבר הטיפולי

של הבסיסיים הקיומיים לצרכיה התייחסות

בהקמת לגשר ניסינו זה פער על הנפגעת.

כאשר עלתה המודעות

אצל העובדת הסוציאלית,

כאשר ניתנה לגיטימציה

לנשים לדבר, כאשר

העובדות הסוציאליות

העזו להתמודד עם הטיפול

בנשים אלה, התברר

לנו שמדובר בתופעה,

וכפי שכינינו אותה -

"מגיפה סמויה"

בשנת 2001, משרד

הרווחה, אגף תקון,

השירות לנערות וצעירות,

נענה לאתגר והקצה

משאבים לפתיחת מרכז

אזורי לטיפול רב תחומי

בנשים ובנערות נפגעות

תקיפה מינית

משנת 2001 ועד 2008

התקבלו לטיפול כ־600

מטופלות, כאשר בדרך כלל

טופלו כ־70 נשים במקביל

אצל המטפלות השונות.

כיום מטופלות במקביל

כ־150 נשים מדי שנה

33

לטיפול והרב־תחומי המערכתי המודל

בנפגעות.

תוך טיפולי, רצף מאפשר הטיפולי המרכז

פיתוח מענים מערכתיים הכוללים התייחסות

הרגשיים, הפיזיים, לצרכים כוללנית

והתפקודיים, התעסוקתיים הפסיכולוגיים,

בנפגעות הוליסטי טיפול ממערך כחלק

תקיפה מינית.

הטיפול תפיסת של אלה מיוחדים קווים

בנפגעות תקיפה מינית התגבשו לכלל המודל

הטיפולי המופעל בראשל"צ.

בהערכה מתמדת, הקשבה מלווה התהליך

שימת תוך מהמטופלות, ולמידה פעילה

הנשים לצורכיהן. בהתאם שינויים על דגש

שחור". ובור תהום עם "נשים הן הנפגעות

אנחנו מבקשות להעלות אותן אל פני הקרקע

התבוננותן את להאיר בטוחה, בעמידה

של מקום להן ולאפשר דרכן ואת העצמית

תמיכה ואהבה.

מפני בהנאה, ידיים מחככות איננו ועדיין

למטופלת הינה שלנו הראשונה שהמחויבות

ולא לאידיאולוגיה או למודל טיפולי.

נמשיך להקשיב, לחשוב, לשנות ולפתח.

ספרותהזמן בשבי כלואה נפשית אנרגיה .( 1 .2002) ד. אנוך,

כדי בו שיש מודל בניית הטראומטי: האירוע של

הפסיכופתולוגיה להבנת אטיולוגי הסבר לתת

הפוסט־טראומטית התסמונת של והפנומנולוגיה

פורסם). (לא מכך הנובעות הטיפוליות וההשלכות

משרד פנימי. מינית. תקיפה נפגעי קורס חוברת

העבודה והרווחה.

). "אני, את, אנחנו": על טיפול פמיניסטי גור, ע. (2004. 2

בנפגעות גילוי עריות. מחשבות על טיפול פמיניסטי

תקיפה לנפגעות סיוע מרכז עריות. גילוי בנפגעות

מינית בתל אביב ובירושלים.

. איגוד דו"ח אלימות מינית בישראל, 2000. נתוני פניות. 3

מחוזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל.

. תל אביב: והחלמה. 4 טראומה .(1994) ג'. הרמן לואיס

עם עובד, ספריית אופקים.

). הפרעה פוסט־ 5 .1996) י., שלו, א. גודמן, א., ויצטום,

טראומתית: מציאות או דמיון? תמונות מצב משנות

התשעים. שיחות, יא (1), 26-19.

) - תיאוריה, 6 .PTSD) כהן (1994). תסמונת בתר חבלתית

אבחנה וטיפול. מתוך ח. שצמן (עורכת), סיעוד חולה

הנפש. ירושלים: משרד הבריאות, 140-130.

לא יכול נוי, ש. (1991). מצבי לחץ טראומטיים. מתוך: . 7

הביטחון, משרד ישראל: קרב. ללחץ תגובות יותר:

.41-27

מומחיות תחום - נשים 8 . .(1996) ע., טרוסמן, פליאל

העבודה משרד ישראל, מדינת סוציאלית. בעבודה

והרווחה, מועצת העובדים הסוציאליים.

רב־ממדית לתסמונת הפוסט־ גישה .( 9 .1994) א. שלו,

,(2) טראומתית. חלק א': תיאוריה ומחקר. שיחות, ח

,(3) ח שיחות, ותרפיה קליניקה ב': חלק .104-85

.189-181

Girelli, S.A et al. (1986). Subjective Distress and 10.

Violence During Rape: Their Effects on Long-

Term Fear. Violence and Victims, 1 (1), 35-46.

362.88

Janoff-Bulman, R. (1995). Victims of Violence. 11.

In: G.S. Everly, J.N Lating, (Eds.) (1995).

Psychotraumatology: Key Papers and Core

Concepts in Post-Traumatic Stress (pp. 73-

86). New-York: Plenum Press.

Wheeeler, B., Walton, E. (1987). Personality 12.

Disturbances of Incest Victims. Social

Casework, 68 (10), 597-602.

Zlothnick, C. et al. (1996). The long-Term 13.

Sequelae of S Abuse: Supprot for a Complex

Posttraumatic Stress Disorder. Journal of

Traumatic Stress, 9 (2), 195-203

34

פרולוגאת תחילת דרכי המקצועית עשיתי במדור ילד ונוער במחלקת הרווחה

מהיחידה עו“ס אלי פנתה שנים כארבע כעבור ברק. בני עיריית של

שתשתלבי לי ”נראה למחלקתה. לחבור בהצעה בהתמכרויות לטיפול

אצלנו,“ אמרה. ”אני?!.. סמים? לא נראה לי..“ עניתי בהפתעה ובחשש. עד

לאותו יום נתפס בעיניי תחום זה כמעורר פחד וגדוש בסטיגמות. לו רק

ידעתי אז כי לא יעבור זמן רב ואמצא עצמי עובדת שנים ארוכות (כעשור,

רק להיום1...) במקום המהווה את לב לבו של תחום הטיפול בהתמכרויות,

בקהילה טיפולית לנוער נפגע סמים ואלכוהול, תחום שאותו אני אוהבת

מאוד ומונעת בו מתוך תחושת אתגר, שליחות ולמידה.

1 רק להיום - מושג הלקוח מתוך תכנית הטיפול במכורים ומשמעותו: 1. כלי טיפולי אשר מדבר על התמודדות מודעת יומיומית עם הרצון והכמיהה להשתמש בחומרים פסיכו־אקטיביים, לאור הבנת הקושי. בכך, מושם דגש "רק להיום" בהתמודדות. מה יקרה מחר? נמשיך להתמודד רק להיום. 2. ספר שנכתב על ידי קבוצת מכורים נקיים ובו רשומה בכל יום, על פי תאריך, פסקה המכוונת למטרה/סוגיה שבה עוסקים במהלך אותו יום. מדי יום

קוראים הנערים את הספר "רק להיום" בקבוצת בוקר ודנים בסוגיה המובאת בו.

ב“רטורנו“. לפני כעשור התחילה עבודתי המקצועית בתחום הסמים

הקהילה הטיפולית הייתה באותה עת בראשית דרכה, ואני, כאמור, עו“ס

צעירה ללא רקע קודם בתחום ההתמכרויות. כשנפגשתי עם עולם זה

כתוב חומר של וקריאה איסוף עיקריים: כלים לרשותי שלושה עמדו

ומטופליי נקיים, מכורים מדריכים רובם - בצוות הקולגות ורלוונטי,

היקרים - אשר היוו כלי מרכזי לפיתוח כישוריי המקצועיים. לצד זאת

סייעה לי גם האינטואיציה, תחושת הבטן, אשר סימנה לי בקולה הפנימי

תגובות לסוגיות שפגשתי. חלקן התיישב עם תפיסת הטיפול שממנה

גם חוסר כמו ותהיות, דווקא העלה סימני שאלה וחלקן האחר באתי

הבנה וחוסר הסכמה.

הרקע של הנערים והקונטקסט לגיבוש התפיסה הטיפולית

ביו־פסיכו־ כתופעה מוגדרת ואלכוהול בסמים השימוש תופעת

2006). האוכלוסייה המגיעה לטיפול בקהילת הנוער (טיאנו, סוציאלית

שימוש של נרחבת היסטוריה עם ונערות מנערים מורכבת ”רטורנו“

אינטנסיבי באלכוהול ובסוגי סמים שונים ומגוונים.

עמם מביאים הם ההתמכרות, מתופעת נפרד בלתי וכחלק בנוסף

שלומית בירנבוים

, רכזת טיפול, קהילת הנוער רטורנו שלומית בירנבוים - עו“ס, .

י“ד, 2009, בבית הספר המרכזי המאמר נכתב במסגרת התכנית ”חוכמת המעשה“, מחזור להכשרת עובדים לשירותי הרווחה. מנחה: ספי גולדברג, מרכזת: ענת הראל

35

קשה, עבריינות חמורה, באלימות המאופיינות סיכוניות התנהגויות

נשירה חוזרת ממסגרות חינוך וטיפול, מיומנויות חברתיות לקויות וקושי

פגיעה ובדפוסי קיצוניים רוח במצבי ביטוי לידי הבא רגשי, בוויסות

עצמית על סוגיה (פציעה עצמית מכוונת, ניסיונות אובדניים, יחסי מין

בלתי מובחנים ועוד). תפיסת הטיפול המרכזית לטיפול בדפוסי התמכרות

מושתתת על הבנת היסוד כי השימוש בסמים ובאלכוהול משמש סוג

של ”פתרון“ למצוקות ולטראומות שאותן חוו במהלך חייהם, כשמנדט

הטיפול הוא להקנות כלים להתמודדות ”נכונה“ (בשונה מהעלמת הצורך

והכמיהה לשימוש) עם אותן סוגיות על פני השימוש בסמים ואלכוהול -

אשר מהווה ”בריחה“ מהתמודדות עמן.

הם המסגרת, בשערי נכנסים בעודם לטיפול, הראשון ביומם כבר

שבה יומיומית, קבוצה היא זו קבוצה רגשות. סבב לקבוצת יושבים

לקבוצת החדשים חבריו במחיצת ברגשותיו לשתף מהנער מצופה

ההשתייכות. במהלך הקבוצה הנערים נחשפים לראשונה לחלק בלתי

נפרד מהשפה הטיפולית ומהתרבות הנהוגה במעון: ”קוראים לי ישראל

זו הצהרה כהד. הקבוצה עונה ישראל,“ אותך, ”אוהבים מכור...“2 ואני

"קוראים לי ישראל ואני מכור... אוהבים אותך, ישראל" - הצהרה המהווה חלק מפתיח אישי 2בקבוצת מטופלים הסובלים מהתמכרות. ההצהרה, למעשה, מעידה על מודעות המטופל

למועדותו, עליה הוא מקבל תמיכה אהבה והזדהות מחברי קבוצתו.

מוכרת ממקלטי ה־ 3 ורווחת כחלק בלתי נפרד מהתהליך השיקומי

בנפגעי סמים ואלכוהול.

”מכור“?! אני?!... בסך הכול כמה ג‘וינטים... אני יכול להפסיק מתי שבא

לי. פשוט... לא בא לי...“ האמת, כמעט שהשתכנעתי. מה פתאום מכורים,

ועוד כל כך צעירים?

במהלך שנות עבודתי בתחום מצאתי עצמי נעה בין עמדות סותרות

באשר להתאמת הטיפול בסוגיית ההתמכרות לצורכי הנוער. בדיאלוג

מתמשך עם אנשי הטיפול בתוך הקהילה הטיפולית ועם גופים שונים

(יחידות טיפול בהתמכרות, שירות האמונים גם הם על טיפול בנוער

לנערה, מסגרות שונות בחסות הנוער, שירות מבחן ועוד), אני מבחינה

הטיפול תפיסת של ההבנה לאופן הנוגעות עיקריות גישות בשתי

בנוער נפגע סמים ואלכוהול.

גישה אחת לקוחה מעולם הטיפול בהתמכרויות למבוגרים. הגישה

סוברת כי ההתמכרות היא מחלה חשוכת מרפא, אשר תכנית הטיפול

בה מחייבת גישה נוקשה באשר לטיפול המוצע ול“תרופה“ המתאימה

איסור ובסמים, באלכוהול מגע מכל מוחלטת התנזרות והכוללת:

. - קבוצה לעזרה עצמית של מכורים לחומרים פסיכו־אקטיביים. הקבוצות פועלות 3הסובל הוא באשר אדם לכל רגשית־חברתית תמיכה עוגן ומשמשות ובעולם בארץ

ממחלת ההתמכרות.

דיון

בתפיסת

הטיפול

הנוגעת

לנוער

נפגע

סמים

ואלכוהול

36

קשר קיום על מוחלט

משתמשים אנשים עם

במקומות שוטטות ועל

. ש ו מ י ש ל ם י ד ע ו מ

מכוונת התכנית בנוסף,

קבועה להשתתפות

של קבוצתיות בפגישות

הצעדים4, ו־12

מכור - ”ספונסר“ לקיחת

מקיימים עמו אשר נקי

הנוגעות ייעוץ שיחות

לשמירה על ”חיים נקיים“,

המכוונים כלים ועוד

לאורח חיים המכוון לשמירת חיים חדשים אלה.

בקרב ובאלכוהול בסמים השימוש את רואה אינה הנגדית הגישה

בסיכון בנוער מדובר כי סוברת אלא כמחלה, התמכרות, - מתבגרים

שהשימוש בחומרים פסיכו־אקטיביים מהווה חלק ממצב מצוקה שבו הוא

נתון, וכי לאור גילו הצעיר מדובר בתחנה בשלבי התפתחותו האישיותית.

שתייה אלכוהולית במסיבות ושימוש מזדמן בקרב בני נוער אינם תופעה

בו לעמוד קושי שהסיכויים מהווה מוחלטת להתנזרות הדרישה נדירה.

קלושים, ועל כן קשה עד מאוד לדרוש אותו מנער מתבגר המצוי בשלב

המאופיין במרד ובבדיקת גבולות. בנוסף, התיוג של נער או נערה בגיל

כה צעיר כסובלים מהתמכרות עלול לדחוק אותם לשוליים ולא לאפשר

להם, בבוא היום, לצאת מהמקום הפתולוגי ולחבור לחברה ה“נורמטיבית“

לכשיעברו תקופה מורכבת זו בחייהם.

הדיאלוג בין הגישות מרתק ומורכב. מחד, קיים צורך להבנות תכנית

ההידרדרות מעגל לעצירת דרך מתווה אשר וברורה, מגובשת טיפול

ומאפשרת רכישת כלים להתמודדות בהמשך חייהם. מאידך, כמטפלים

12 הצעדים - שיטת טיפול אשר נוסדה בשנות ה־1940 על ידי בוב וביל, מכורים לאלכוהול, 4במטרה לסייע למכורים להתמודד עם חוסר האונים שהם חווים כלפי הצורך בשימוש מאפשרת ואף תלות מדפוסי הסובלים לכל מתאימה השיטה ובאלכוהול. בסמים ומדורג, סיסטמתי באופן בנויה השיטה הוא. באשר אדם לכל וערכית נפשית צמיחה כשהמאפיינים הבולטים בה הם מתן "מקום" לכוח עליון (אלוהים כפי שאתה מבין אותו),

להכוונה, ללקיחת אחריות (בניגוד לאשמה), עריכת חשבון נפש וסליחה.

בנוער מחויבים אנו לקחת בחשבון את ההקשר הגילי,

צרכיו ואת הנער מצוי שבו והרגשי ההתפתחותי

הייחודיים בגילו הייחודי.

עמותת רטורנואשר (מלכ“ר) רשומה עמותה היא רטורנו עמותת

אקשטיין. איתן הרב ידי על כעשור לפני הוקמה

בית לעיר בסמוך שמש, בגבעת ממוקמת העמותה

קסום. טוסקני בנוף המאופיין יואב ארץ בלב שמש,

עבור טיפוליים מענים לפתח היא העמותה מטרת

דפוסים בעלת מהתנהגות הסובלת אוכלוסייה

יחידות: כמה במקביל פועלות במקום התמכרותיים.

אמבולטורי, טיפול בוגרים, קהילת נוער, קהילת

חוות רכיבה טיפולית, תכניות מניעה ועוד פרויקטים

ייחודים, המיועדים לאוכלוסיות שונות ומגוונות.

קהילת הנוערשל צורכיהם על לענות הבא הטיפול מרצף כחלק

נערים בעלי דפוסי שימוש אינטנסיבי בחומרים פסיכו־

אקטיביים, הוקמה קהילת הנוער ברטורנו. קהילת הנוער מצויה בקצה

הרצף הטיפולי, לאור העובדה שהיא מנותקת מאזור מגוריו של הנער

בחומרים השימוש סוגיית על דגש השם ייחודי, טיפולי כלי ומהווה

חסות של פיקוחה תחת מצויה הטיפולית הקהילה פסיכו־אקטיביים.

בקהילה החסות. מסגרות בתוך הטיפולי מהרצף חלק ומהווה הנוער

מופנה רובם .18-14 גילאי ובנות) (בנים נוער בני מטופלים הטיפולית

ודרכי ענישה (שפיטה, הנוער חוק מתוקף או משפט בית צו מתוקף

צו מתוקף או הפלילי־טיפולי, לחוק בהתאם תשל“א-1971 טיפול),

משמורת על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש“ך-1960 בהתאם לחוק

האזרחי־טיפולי. הגורמים המפנים הם שירות המבחן לנוער או באמצעות

מחלקות הרווחה: השירות לנערה, יחידות הטיפול בהתמכרויות, קידום

נוער, וכמובן - באמצעות פקידי סעד לחוק הנוער. ניתן להיקלט במעון גם

ללא צווים משפטיים, לאחר אישורן של ועדות תכנון וטיפול הנערכות

והן בארץ הן פרטי, באופן לפנות אפשר ובנוסף, הרווחה, במחלקות

מחו“ל.

חיוב שמשמעה דתית, אוריינטציה בעלת כקהילה הוקמה הקהילה

דרי המעון בקיום אורח חיים דתי בין כותלי הקהילה הטיפולית. משך

הטיפול נע בין 15 ל־18 חודשים.

קהילת הנוער פועלת על פי מודל ”הקהילה הטיפולית“ המוכר בארץ

חיים חיה אשר חברתית, יחידה של קיום על מבוססת היא ובעולם.

להימנע כדי הנגמלים בין ההדדית התמיכה את ומדגישה שיתופיים

משימוש חוזר בסם (גולדפרב, 1996). דה־לאון (1995) טוען כי הקהילה

להתנסות יכול הוא שבו מוגן, מרחב לנגמל מאפשרת הטיפולית

היא וטעייה. ניסוי של בדרך באחריות, נשיאה מתוך כאילו“ ב“חיים

מספקת למטופל סוציאליזציה חיובית, מעמיקה את מודעותו העצמית

והחברתית ומעצימה את איכויותיו ואת תכונותיו החיוביות, אשר יסייעו

בידו להתמודד עם הצורך בשינוי של דפוסי התלות המאפיינים אותו

בתחילת התהליך הטיפולי. חייו של המטופל מתנהלים בין כותלי המעון

לאורך כל היום והלילה, סדר יומו מוכתב וקפדני והוא משתתף במגוון

הבית הלמידה על מרחב מושם דגש משמעותי המוצעות. הפעילויות

ספרי, שבו הוא נהנה מגישור על פערים לימודיים ארוכי שנים, ובסופו

לקראת למידה לרבות לימוד, שנות 12-10 לסיים ישאף התהליך של

בחינות הבגרות.

”מכור“?! אני?!...

בסך הכול כמה

ג‘וינטים... אני יכול

להפסיק מתי שבא לי.

פשוט... לא בא לי...“

37

1971) המאפשר הכלה, הטיפול מציע ”מרחב פוטנציאלי“ (וויניקוט,

חינוכי, התנהגותי, ממדים: בכמה בנוי הוא ושינוי. שיקום צמיחה,

קליני, חברתי ומשפחתי. לכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים (על אופן

רטורנו: עמותת של הבית באתר ולקרוא להרחיב אפשר העבודה

.(

אפיון המטופלים והתאמת הטיפול

בבואנו לאבחן תלות ושימוש בסמים ובאלכוהול, יש להתייחס לשלוש

רמות עיקריות של פיתוח תלות בחומרים פסיכו־אקטיביים:

) - שימוש מזדמן המתרחש לעתים הרמה הראשונה היא שימוש (

רחוקות ואינו פוגע באופן בולט בניהול השוטף של החיים.

) - שימוש המתרחש באופן הרמה השנייה היא שימוש לרעה (

בשימוש הצורך בין ולא־מודע מודע קשר נעשה ובמהלכו יותר תכוף

פעיל לתחושת ”הבריחה הרגשית“ שהוא מזמן.

) - בשלב השלב השלישי הוא שלב ההתמכרות הפעילה (

זה, אורח חייו של המטופל סובב סביב הצורך להשיג סמים כדי לצרוך

) הרגשית והפיזיולוגית אותם. מדובר בשלב שבו הסבילות (

לסם הולכת וגדלה.

חשוב עוד לציין כי את היקף השימוש ואת דפוסי התלות יש צורך

לבחון בפרספקטיבה רחבה, של פרמטרים נוספים המעידים על מצב

המטופל: אופי הקשרים החברתיים, עמידה במשימות המצופות בגילו

לוויסות סבירה יכולת לימודית, במסגרת פעילה השתתפות כמו

לטיפול הנערים המופנים רוב ועוד. ובאחר ללא פגיעה בעצמי רגשי

ובאלכוהול בסמים השימוש לשלישי. השני השלב שבין ברצף נעים

הצעיר, גילם לאור אולם יומם, מסדר נפרד בלתי חלק להיות הפך

הבעיה ועומקה, קיימת שונות בעומק הדפוסים והמענה הרגשי שהוא

- בקהילה שונות: במסגרות מענים קיימים לכך (בהתאם מספק

מחלקות השיקום, אל־סם ומרכז יום, ומחוצה לה - פנימיות, הוסטלים

ה“נרקומן“ פרופיל כי נהוג לחשוב היה בעבר והקהילות הטיפוליות).

תופעה מתקיימת ובמשפחתו ועוני מצוקה משכבות המגיע זה הוא

בין־דורית של שימוש. כיום, המצב מורכב לעין ערוך. פרופיל הנערים

המגיעים לטיפול מורכב מאוכלוסייה מרקעים שונים וממצבים סוציו־

אקונומיים מגוונים, תרבויות שונות ומצבי חיים מורכבים אשר אינם

צרכים מותאם טיפול להבנות נדרש כן, על ”פשוט“. לפילוח ניתנים

אישיים בנוסף לצרכים הייחודיים לנוער בכלל.

הסיפור של נעמהבהיר שערה קטן, גוף מבנה בעלת נאה נערה היא ,17 בת נעמה,

ומתולתל ונופל ברישול על כתפיה, עיניה בהירות ונבונות. אני מתרשמת

כי המבט הנשקף מעיניה משדר, מצד אחד, תבונה, ומאידך - אטימות

וריחוק.

לאורך חודשי ההיכרות בינינו אני מבחינה כי סגנון לבושה של נעמה

תלוי במצב רוחה. כשהיא חשה בטוב, היא לבושה בסגנון עדין ומעוצב

ototo://052.5993366

38

רוחה בגדיה. כשמצב ניקיון ועל על התאמת הצבעים וניכרת הקפדה

גופה. את ומחזיקה מתנהלת היא שבו ברישול ניכר הדבר יציב, אינו

שערה נופל סתור על פניה והפוני מכסה קלות את עיניה, בגדיה מהוהים

ומרושלים, ציורי דיו (באמצעות עט) מעטרים את בגדיה, ידיה ורגליה.

”משעמום...“ היא פוטרת אותי כשאני מתייחסת אליהם. לאורך זרועותיה

אפשר להבחין בצלקות רוחביות, המעידות על חתכים שאותם ביצעה

בעצמה באופן מכוון.

בעלת ונבונה, אינטליגנטית נערה היא נעמה

בת היא מרשימה. ורבלית ויכולת הומור חוש

ומוכרת חרדי חיים אורח המנהלת למשפחה

היטב במגזר, לאור העובדה שאביה משמש כרב

מונה המשפחה הדרום. באזור גדולה קהילה

ילדי רוב ילדים. ו־11 הורים זוג - נפשות 13

המשפחה נשואים ומתגוררים מחוץ לבית. נעמה

ממוקמת תשיעית לפי סדר הלידה.

קוגניטיבית, מבחינה נעמה של התפתחותה

ידי ועל ידיה על מתוארת וחברתית רגשית

פגיעה עברה אז גיל תשע, עד כתקינה הוריה

מינית שעליה שמרה בסוד שנים ארוכות. לפני

כשלוש שנים, בעקבות ניסיון פגיעה נוסף, החלו

להציף את נעמה זיכרונות מאותו אירוע.

נעמה החליטה במצבה, חדה הידרדרות לאור

לבסוף לשתף את הוריה באירועים שחוותה. היא

בבהלה שאופיינה בתגובה נענית עצמה מצאה

בסוד. ושמירתו ”הסיפור“ להשתקת ובבקשות

כך על ואשמה בושה תחושת מתארת נעמה

שהייתה מעורבת באירועים מסוג זה. תגובתם של

והיא גם מאפיינת הוריה העצימה תחושות אלו,

באופן כללי את דפוס פעולתם בסיטואציות מסוג

זה: בהלה והשתקה.

סובלים לטיפול המגיעים רבים ונערים נערות

מסימפטומים פוסט־טראומתיים על רקע פגיעות

חוו באופן חד פעמי או מתמשך. מיניות שאותן

גם כמו והשתקה“, ”בהלה - המשפחה תגובת

”האלם הנרכש“5 (אהרוני, 2005) של הנפגע במשך

במנגנון בשימוש הצורך את מתארים השנים,

ההגנה מסוג ”ניתוק“ (הרמן, 1992). מנגנון ההגנה

עונה על הצורך בניתוק ובריחה מהתמודדות עם

זאת, וצפים. העולים הפלשבקים ועם הרגשות

בחומרים פסיכו־ בדומה למענה שנותן השימוש

אקטיביים לסוגיהם.

באמצעות במעון לטיפול הופנתה נעמה

הרווחה. ממחלקת נוער לחוק סעד פקידת

ההורים הופנו אליה לאור ניסיון אובדני שביצעה

נעמה ובעקבותיו אושפזה להסתכלות במחלקת

באזור הפסיכיאטרי החולים בבית המתבגרים

מגוריה. לאחר ניסיונות טיפוליים - הן בתוך הקהילה והן מחוצה לה -

ועלה צורך לתת מענה ובאלכוהול אותר השימוש האינטנסיבי בסמים

ממוקד לסוגיה זו. היה ניכר כי הוריה של נעמה מתקשים להשלים עם

הם המידרדר מצבה לאור אולם בבתם, בטיפול המוסדית המעורבות

נענו ושיתפו פעולה עם הרשויות כדי לגייסה לטיפול הנדרש.

אלם נרכש - ביטוי שאותו טבעה חגית אהרוני במאמרה "סוד כמוס - בין אוזן קשבת 5לנפש מכילה" (2005). הביטוי מבטא את השתיקה המתפתחת של הנפגע, ואשר מוסברת כתגובה לקושי של הסביבה להקשיב ולשים לב לאיתותים שמסמן הנפגע. כתוצאה מכך,

הוא לומד שעדיף לו להישאר אילם.

מבוגרת חברה בקרב נעמה שוטטה האחרונות השנתיים במהלך

ועבריינית. היא נשרה, כאמור, ממסגרות חינוך וטיפול שונות, דפוסי

פגיעתה העצמית אופיינו הן בפציעה עצמית מכוונת והן בהתנהגות

מינית לא מובחנת עם גברים שונים, אשר אותם פגשה באופן מזדמן

במהלך שוטטותה ברחובות ירושלים, בתמורה למשקאות אלכוהוליים

והנפשי, הוחלט בצו או למנת סם. לאור הסיכון הרב במצבה הפיזי

בית משפט להפנותה לטיפול במסגרת קהילת

הנוער ברטורנו.

חודשים. כחמישה מזה בטיפול שוהה נעמה

מהשבוע החל לשבוע, אחת עמה נפגשת אני

כשעה. בת לפגישה במעון, לקליטתה הראשון

במבט ראשון בנעמה, עם כניסתה לטיפול, נראה

היה כי מדובר בנערה שכל קשר בינה לבין שימוש

בסמים מקרי בהחלט. היא התלבשה בצניעות (על

פי דרישות המסגרת) ושידרה פתיחות לדיאלוג

בראש פתוח. יכולותיה הוורבליות והאינטליגנציה

ככל בהמשך, מידי. באופן בלטו שלה הגבוהה

הלכה בטיפול המורכבות תמונת הזמן, שנקף

קיצוניים רוח ממצבי סבלה נעמה והתבהרה.

את לבסס התקשתה היא במהירות. שהשתנו

מקומה החברתי בקבוצה - הן עם בנות קבוצתה,

שעמן יצרה קשרים תלותיים ולא יציבים, והן עם

הבנים, שכלפיהם פיתחה קשרים אשר לוו בגוון

פתייני־מיני.

נעמה הראשונים, הטיפול חודשי במהלך

ברחה מהמעון כמה פעמים. כשחזרה מהבריחות

כי ניכר היה מספר), שעות כעבור כלל (בדרך

כעבור אלכוהול. ושתתה בסמים השתמשה

שלושה חודשים לתחילת הטיפול נערכה ועדה,

למעון. נעמה של התאמתה את בחנה אשר

וניכר היה כי הוועדה קבעה כי נעמה מתאימה,

מצבה הרגשי מתייצב והיא מגויסת הן לדרישות

המעון והן כלפי עצמה. יעידו על כך ימי הניקיון

המצטברים6.

כעבור מתקיימת אתאר שאותה הפגישה

חמישה חודשי טיפול. במהלך החודש האחרון,

היא הקרבה. אחותה בחתונת עסוקה נעמה

בשמחה חלק לקחת אם החליטה טרם

והדחייה הריחוק תחושת לאור המשפחתית,

שהיא חווה ממשפחתה. המשפחה מסתירה -

הן מהמשפחה המורחבת והן מהחברה שאליה

הימצאותה עובדת את - משתייכת היא

נעוצה בחשש במעוננו. הסיבה המוצהרת לכך

של הגבוה המשפחתי בסטטוס פגיעה מפני

ההשפעה ומן החרדית בקהילה המשפחה

עתיד על לה להיות שעלולה השלילית

חשה אני מוצהר, בלתי באופן נישאו. שטרם אחיה של שידוכיהם

כי עולה קושי רב להתמודד עם סוגיית האחריות ההורית, הן לאור

והן בשל השונות שלה, המבוטאת באורח מצבה המדרדר של בתם

חייה החילוני.

עוד הקבוע. בכיסאה בכבדות ומתיישבת לחדרי נכנסת נעמה

6 ימי ניקיון - ימים המעידים על ניקיון מוחלט משימוש פעיל בחומרים פסיכו־אקטיביים, לרבות שתייה אלכוהולית. ימי ניקיון הוא מושג הרווח בקרב מכורים נקיים, אשר סופרים הצורך עם והיומיומית הקשה ההתמודדות על מעיד הדבר הניקיון. ימי את יום מדי

בשימוש מחד, ואת האומץ והנחישות להתמודד עם הכמיהה לכך מאידך.

תפיסת הטיפול המרכזית

מושתתת על הבנת היסוד כי

השימוש בסמים ובאלכוהול

משמש סוג של ”פתרון“

למצוקות ולטראומות

שאותן חוו במהלך חייהם

נערות ונערים

רבים המגיעים לטיפול

סובלים מסימפטומים

פוסט־טראומתיים על

רקע של פגיעות מיניות

שאותן חוו באופן חד

פעמי או מתמשך

השימוש בחומרים

פסיכו־אקטיביים לסוגיהם

נותן מענה לצורך בניתוק

ובריחה מהתמודדות עם

הרגשות ועם הפלשבקים

העולים וצפים

39

סוגיית את בפניי לשטוח מבקשת היא לשלומה, שואלת אני בטרם

אליי פונה היא אומרת?“ את מה ”אז האחות. בחתונת ההשתתפות

ולשמוח עם אחותי להיות שם רוצה אני מאוד ”מצד אחד, ושואלת.

והמשפחה. מצד שני, העיניים של כולם מסתכלות עליי ובוחנות אותי,

יהיו מרוצים... אין לי שום ואני צריכה לספר שקרים רק כדי שכולם

כוח ורצון ’לשחק אותה‘ בשביל ההורים שלי.. שילמדו לקבל אותי כמו

שאני וזהו!“

אני מהרהרת בדברים. שאלת הנוכחות בחתונה היא שאלה ”טכנית“,

אשר מקפלת בתוכה, להבנתי, את סוגית השייכות והקבלה של נעמה.

היא קשורה קשר אמיץ לתחושת ההרחקה והבדידות, שאותה נושאת

נעמה כמו מכורים רבים, אשר בעצם השימוש בסמים ויצירת עולם

חלופי של אשליה פותרים את בדידותם. אני מחליטה לפנות אליה

מביאה, שהיא הסוגיה של לעומקה מעט להתבונן ממנה ולבקש

”ללכת או לא ללכת לחתונה.“ דיון בשאלה הקונקרטית של במקום

לדיאלוג ההזדמנות את להערכתי, תסגור, קונקרטית התייחסות

שנוצר.

אני פונה אליה: ”נעמה, ברשותך, בואי נניח בשלב זה לשאלת ההגעה

לאירוע החתונה, נגיע לכך בהמשך. מה עוד מעסיק אותך בכל הסיטואציה

הזו?“ נעמה שולחת לעברי מבט נוקב, גופה נדרך בקשיחות והיא אומרת:

”מעסיק אותי שאני יוצאת דפוקה מכל הסיפור הזה. אני נמצאת בטיפול

בקהילה טיפולית עם חוקים וגבולות, אין לי דקה של פרטיות, אני צריכה

הטיפול בחדר בקבוצות, לדבר להתמודד, לטיפול‘, עצמי את ’להביא

רגשות, רגשות... ’מכורה‘ עאלק... מה אני צריכה את כל זה?.. כולה כמה

ג‘וינטים, מה אתם עושים סיפור כזה גדול... אפשר לחשוב שכל העולם

לא שותה ומשתמש... איך נפלתם עליי כולכם? גם ככה לא מוכנים לקבל

אותי כמו שאני, אז כמכורה???..“

מחשבות בי מעלים הם נעמה. של לדבריה רב קשב קשובה אני

ומ“החברה ממשפחתה שלה השונות לסוגיית הקשורות ותהיות

טווח ארוכות השלכות בעל הוא כ“מכורה“ התיוג הנורמטיבית“.

תכיר עצמה, את תזהה היא שבו לאופן נוגעות ההשלכות חייה. על

אף ובהתאם לסיכון, מועדת היא שבהם למקומות מודעות ותפתח

תונחה להבנות את אופן ההתמודדות עמם במהלך חייה. בצד המלצה

המכוונת לשמירה על אורח חיים ”נקי“, קיימת ההתייחסות הייחודית

אל המטופל כ“מכור“, על כל המשתמע מכך.

דיון בתכנית הטיפול המוצעת לסובלים מדפוסי התמכרות ובירור

התאמתה לאוכלוסיית הנוערלהשתתפות מנחה מהתמכרות הסובלים באנשים לטיפול התכנית

פעילה וקבועה בקבוצות - קבוצת עזרה עצמית המתקיימת מדי יום

בכל רחבי הארץ והעולם. הקבוצה מיועדת לאנשים אשר מזהים עצמם

כמכורים ומבקשים מיתר הנוכחים מקום לשיתוף ולהזדהות, כדי לתחזק

גילים נוכחים לרוב אנשים בטווח את אורח החיים הנקי. בקבוצות אלו

רחב, לרבות מבוגרים בעלי דפוסי התמכרות עמוקים וניסיון חיים מורכב

וקשה. לקבוצות ה־ הצלחה מוכחת כמסייעות למכורים רבים, אולם

www.amalsiudit.co.ill i dit il

"!"# #$"% &.%.# '()& %" *(&+%, +%(%-&

./0, + 1/ ( ,$$!/ "2/03, -(3&2"

!"# $#%$ &'()"# &'(*+, &'-'.$&/# 0'-1 -.-

www.telem.org.il & '&2 . .$ .& "&( '*2+1&#

!"# $%&# %"$ '(#!! #.).! *$+#,

#**1" ,301 #3'!( "0'"/ $.1" 4!&.

09-9580974 :,%5 | 074-7292700 :0'5$6

hishtalmut@telem.org.il | www.telem.org.il

(1979)-(.#$#%# '$#))!(,, &(/"%)$

!"#$ !%&!' (!)* #+!,)

*-#&# .!'/!0 (!)* #+!,)

.!'/!0 !%&!' /#)!1

-!"#$# ! 2)3% /#)!1

4-2-"+.' 4-$56. &"/2#

#!&!% #-!") !-")&0 /#)!1

!&!% 4)#50 #-") *35 .!&!160 /#)!1

7*( /!"0 !'5!' /#)!1

- #8#06 !!2&(

4--&!5/. 4-(/'* ' &-2-$#& #/-7

#!*#!8 )"- '/!( ./#- *+( -.!'/! !*#!8

!"#/#1&#*" 9#-!!

40

יש לתת את הדעת על כך שחלק ממשתתפיהן עדיין מצוי בהתמכרות

פעילה, והאופן שבו הם יתפסו את הקשר עם נערים צעירים או עם נערות

צעירות כמו נעמה אינו בהכרח חיובי. בנוסף לכך, לאור היכרותנו עם נעמה

ושכמותה, קיים סיכון סביר למועדות ולניצול חלילה לרעה שלה. האם נכון,

7? אם כן, להפנות נערים ונערות צעירים למפגשי ה־

ומשימוש אלכוהולית משתייה מוחלטת להתנזרות מנחה התכנית

בסמים לשארית החיים. ההתנזרות כוללת שתייה אלכוהולית, לרבות

מאכל דבר של אכילה אפילו או בשבת בקידוש היין מגביע לגימה

שכלל בישול עם אלכוהול. האם תפיסת ההתנזרות אינה קיצונית מדי,

והלכה למעשה תוביל לקריסה מוחלטת של כל

התהליך הטיפולי? הלוא בעצם העיסוק בסוגיה

אסורים אשר הגנובים“, ל“מים עז חשק עולה

לשארית החיים, וכל סטייה מהדרך משמעותה

”נפילה“ ממנה ומנחה לספירה מחודשת של ימי

ניקיון.

של הקושי את מעלה נעמה התיוג: ושאלת

הגדרתה שהיא. כפי אותה לקבל משפחתה

והדחייה הפחד את להגדיל עלולה כמכורה

עם להתמודד הקושי ואת ממילא, הקיימים

צרכיה הייחודיים.

כדי להרחיב את סוגיית ה“תיוג“, ברצוני להביא

הגדול ”הספר מתוך הלקוחים משפטים כמה

), המבטאים את תפיסת ,2004) “ של ה־

ההתמכרות על פי קבוצת העזרה העצמית של

”מכורים אנונימיים“: ”כמכורים, כל אחד מאתנו

חווה על בשרו את הכאב, הבדידות והייאוש של

ההתמכרות... ניסיוננו מוכיח כי ההתמכרות היא

מחלה מתקדמת ומתפתחת. המחלה משפיעה

אנו נפשית, מבחינה הבאות: בדרכים עלינו

שימוש. על מחשבות של באובססיה שוקעים

להמשיך כפייתיות מפתחים אנו גופנית,

רוחנית, בתוצאות. להתחשב מבלי ולהשתמש

במהלך ההתמכרות שלנו אנו הופכים מרוכזים

להתמכרות ההתייחסות בעצמנו… לחלוטין

כי רבים, למכורים הגיונית נראית מחלה כאל

על סמך ניסיוננו, ההתמכרות מתקדמת, חשוכת

עוצרים אין אם קטלנית להיות ועלולה מרפא

אותה...“

השימוש במינוח ”מחלה חשוכת מרפא“ קשה לעיכול לאנשים מבוגרים

בתחום גם (הלוא נוער בבני כשמדובר וכמה כמה אחת על בכלל,

רפואית אבחנה קביעת כי דעים תמימות קיימת הנפשית התחלואה

רצוי ומומלץ שתיערך רק בתום גיל ההתבגרות).

ב“צעד הראשון“ בתכנית הטיפול ”12 הצעדים“, המיועדת לאוכלוסיית

המכורים, נרשם כך: ”הודינו שאנו חסרי אונים מול התמכרותנו, שחיינו

הפכו בלתי ניתנים לניהול.“ השלב הראשון לטיפול בסוגיית ההתמכרות

מותנה, בראש ובראשונה, בכניעה ובהודאה בחוסר האונים מול הצורך

ניתן לצפות לנהל את החיים בצורה תקינה. האם ובקושי שבשימוש

מבני נוער שמפתחים את זהותם ו“אונם“ בגיל זה לוותר על תפיסתם

הגרנדיוזית, אשר מהווה חלק בלתי נפרד מכוחות האגו הנורמטיביים

זה? אישיותם בשלב התפתחותי לגבש את בכדי נזקקים הם שלהם

נערים אצל המתקבלת והפרשנות האונים“ ”חוסר מושג מכך, יתרה

במהלך סוגיהן על פגיעות שעברו מבוגרים) אצל גם (כמו ונערות

חייהם, עלולים גם להיתפס כבקשה לאיבוד שליטה, דבר המהווה את

7 זה המקום לציין כי פועלות כיום שתי קבוצות לצעירים, בירושלים ובפ"ת. הקבוצות נפתחו ביוזמת בוגרי טיפול מקהילת הנוער רטורנו.

וחוויית השליטה איבוד לאור עבורם ביותר הגדולים הפחדים אחד

חוסר האונים וחוסר הישע שחוו בעברם. בטיפול בנפגעי פגיעות מיניות

הטיפוליות המרכזיות בכלל, אחת המטרות נוספות ובפגיעות בפרט,

של הנפשי במערך השליטה מוקדי את ולשכלל לפתח דווקא היא

ההתפתחותית המשימה צעירים, ונערות בנערים כשמדובר הנפגע.

שלה הם נדרשים בשלב ההתפתחותי שבו הם מצויים - פיתוח זהות

עצמאית ומגובשת - היא מלאכה רגישה, מורכבת ועדינה. אינני מכוונת

לכך שהתכנית אינה מתאימה לבני נוער. ההפך הוא הנכון, אני סבורה

כי היא תכנית המכוונת לאורח חיים ”נכון“ ותקין. אולם קיימים מוקדי

זו, לאוכלוסייה ייחודית בהתאמה וצורך קושי

לאור הצרכים הייחודיים של בני נוער.

לסיכום, אי אפשר להתעלם מעובדת ה“שונות“

של נעמה, הקיימת ממילא. מחד, אפשר לזהות

ובדפוסי הקשר את דפוסי התלות בהתנהגותה

על מצביעים אשר בעולמה, מקיימת שהיא

אין מאידך, בחייה. כמרכזית ההתמכרות סוגית

לה אשר בסיכון, נערה שהיא כך על עוררים

היסטוריה של פגיעות אשר חוותה ובעקבותיהן

היא סובלת מתסמינים פוסט־טראומתיים ומצויה

ברמת מועדות וסיכון גבוהה. תכנית הטיפול, אם

של למורכבות ולרגישות להתאמה נדרשת כן,

צרכיה השונים.

כעבור דקות מספר אני חשה כי נעמה ”דועכת

שאפיין הלהט עצמה. לתוך ומתכנסת למולי“

את דיבורה קודם לכן נעלם כלא היה, ובמקומו

מופיעות האדישות והבעת הניתוק על פניה. ”אין

לי כבר כוח,“ היא אומרת, ”אני אברח, אשתמש

החתונה. בערב ג‘וינטים שיותר כמה ואדפוק

להם רק קרה, מה אחגוג. אני וגם יחגגו, כולם

מותר?“ אני בוחרת בשלב זה להתעכב על דבריה.

מתן מקום לאותם רגשות, ביטוים באופן אותנטי

בטיפול. משמעותי חלק מהווים יחד והחזקתם

אחד הקשיים הבולטים העולים אצל מכורים הוא

הקושי בהחזקה רגשית, אשר במקומו מגיעה על

) או לחלופין בריחה פי רוב פעולה (

לאתר ביותר חשוב כן, על .( )

של ההחזקה יכולת את ירחיבו אשר דרכים

תכנים משמעותיים.

אותך?“ מסתירה ”שהמשפחה שואלת, אני מרגישה?“ את כך ”אז

”כן, בדיוק כך,“ היא עונה, ואני ממשיכה: ”זו תחושה קשה...“ ”כן,“ נאנחת

נעמה, ”הם פשוט מתביישים בי, ממציאים כל מיני סיפורים, הכול כדי

שלא באמת יידעו את האמת עליי...“

להתמודדות קשות סיטואציות הוריה של לפתחם מביאה נעמה

הבית. בני ליתר למול אחריותם וקושי בלבול בושה, אשמה, הכוללות

היא מכריחה אותם להתמודד עם שאלת הצלחתם - או ליתר דיוק אי

הצלחתם - להגן עליה, לחנכה על פי דרכם ועוד. אני מניחה כי כוונתם

לאורך השנים הייתה טובה ונבעה מאמונה בדרכם, אולם הדרך בפועל

יצרה אצל נעמה דחייה, הרחקה ובדידות, אשר הביאו אותה לכדי בריחה

רגשית המושגת באמצעות השימוש בסמים.

מתכוונת?“ את ”למה נעמה, את שואלת אני אמת?“ אותה ”מהי

הדברים כל מהם. שונה שאני לזה מתכוונת ”אני עונה: ונעמה

שעליהם גדלתי, ה‘כאילו‘ אכפתיות לאחר, ’נתינה‘ וכל הבולשיט הזה...

יתמכו אתך, שיהיו צריך הכי כשאתה דווקא איך בפועל רואה אני

בך, דווקא אז כולם נעלמים, מצפים את הדברים באריזת צלופן יפה

של ערכים ונוטשים אותך. אני שמה להם את האמת בפרצוף והם לא

מקום ההורים

בטיפול והעבודה על

מערכת היחסים שבינם

לבין ילדם הם כלי מרכזי

וחשוב ליצירת שיח

והידברות וצמצום

הפערים התפיסתיים

האוכלוסייה המגיעה לטיפול בקהילת הנוער ”רטורנו“ מורכבת מנערים ונערות עם היסטוריה נרחבת של

שימוש אינטנסיבי באלכוהול ובסוגי סמים שונים ומגוונים.

הקהילה הוקמה כקהילה בעלת אוריינטציה דתית

41

רוצים לראות אותה, יותר נכון - אותי...“

ומה היא האמת של נעמה? אני מהרהרת. האם יתכן כי ה“אמת“ שלה -

השימוש בסמים ויצירת עולם הפנטזיה של ההזיות, ”החברים האמיתיים“

המקיפים אותה ונעלמים לאחר שמתמוגגת תחושת ה“סטלה“, הניצול

שהיא חווה בקשרים המיניים שהיא יוצרת, החיוך העצוב שעל פניה -

הוריה והן נעמה הן הלוא שלהם? ל“אמת“ מסוימים במובנים דומים

מבקשים למצוא דרך אשר תעקוף את ההתמודדות עם הקשיים שעולים

בסמים להשתמש ”בוחרת“ נעמה ביניהם. הטעונה היחסים במערכת

ולברוח מהתמודדות עם המציאות ועם התכנים הקשים המציפים אותה,

עם להתמודד במקום החברה, מעין להסתירה ”בוחרים“ הוריה ואילו

הסוגיות שהיא מביאה לפתחם.

אני מחליטה להביא את הדברים בפני נעמה. נעמה בוחנת אותי, לחייה

היא משווה?“ בכלל את ”איך בכיסאה. בתזזיתיות נעה והיא סמוקות

עונה לי, ”הם דחו אותי קודם. ביקשו ממני לשקר לכולם ולחיות בתוך

אשמה וגועל בלי מוצא. אני בסוף התרחקתי והלכתי לאן שקיבלו אותי

כמו שאני. שם ברחוב לא שופטים אותי, לא נותנים לי להרגיש שונה ולא

רצויה. אני ברשות עצמי, אדון למעשיי...“

על לאחריות דומה אינה ההורית האחריות נעמה. עם מסכימה אני

חייה שאליה אני מבקשת לגייס את נעמה.

תפיסת מקום ההורים בטיפול בנוער

תפקידם של ההורים במערכת היחסים עם ילדם משמעותית וחשובה

- הן לאור עובדת היות ילדם קטין מבחינה חוקית והן מתוקף תפקידם

ההורי, אשר מחייב אותם לאחריות על שלום ילדם בגילו הצעיר. זהו

משתנה חשוב ומהותי בטיפול בנוער. מקום ההורים בטיפול והעבודה

ילדם הם כלי מרכזי וחשוב ליצירת על מערכת היחסים שבינם לבין

התפיסתיים הפערים וצמצום תקשורת ערוצי בניית והידברות. שיח

בין הצדדים משמשים כלים לשיקום ולפיתוח של מרחב חיים משותף,

אשר יאפשר בעתיד את המשך הקיום של חיים משותפים תוך מתן

לגיטימציה לצרכים החיוניים הן להורים והן לילדם. עובדת היות ילדם

התרועעות ובאלכוהול, בסמים בשימוש המתבטא יומיומי, בסיכון

חשוף, הוא שלהם שונים סיכון ומצבי ועבריינית מסוכנת בחברה

את המצב. על ואחריות יוזמה ללקיחת הצדדים שני את מחייבת

ההורים היא מחייבת לעבודת חיזור קשה והכרחית, ללא ”פריווילגיה“

ילדם אשר אפשריים בלתי עד הקשים המבחנים אף על ויתור, של

מציב בפניהם.

אנו יושבות זו מול זו, בינינו שוררת שתיקה. ”את יודעת, נעמה,“ אני

אומרת, ”כשאני חושבת עליך ועל היכולת שלך היום להביע כעס ולחוש

זו והערצה. פליאה רגשי בי מעורר זה חשה, כל התחושות שאת את

ממש התמודדות לשמה, בדיוק ההפך מבריחה, משימוש.“ היא מתבוננת

בי בעיניה הגדולות: ”מה זה עוזר, תגידי לי, שלומית? תמיד אני אהיה

מחד, שבו, באופן לנעמה לענות מנסה אני שלי...“ כל החיים הדפוקה,

אכבד את דבריה, ומאידך אקדם את התהליך הטיפולי. ”אני עדיין לא

לגבי ביותר הנכון יחד שיהיה הפתרון נחשוב ומה יודעת מה תחליטי

אירוע החתונה של אחותך, אך מה שנראה לי יותר חשוב כרגע זה שאת

עבורך. נכון הכי מה ותבדקי שלך החיים על בעלות לקחת תתחילי

שילמת כבר ועליהם והתנסית היית כבר אלה בכל שימוש... בריחה,

אחד, מצד תרגישי, שבו פתרון על ביחד נחשוב בואי יקרים. מחירים

ולוקחת שליטה על החיים שלך, ומצד שני, שאת לא שאת מתמודדת

פוגעת בעצמך.“ מבלי משים, מבטי חולף על זרועותיה המצולקות. נעמה

בוחנת אותי במבט מתעניין. באותה עת אני חשה כי ההתעניינות שהיא

התסריט מתוך מסוימת, ולפתיחות להקשבה פתח משדרת מביעה

המוכר לה כל כך.

Ph.D M.A B.A

"State University of Moldova",

"Distance Learning"

,"Part Time"

M.A

Ph.D

www.mcd.org.il

42

על פי רוב, בשעת כעס וייאוש נעמה נהגה לפנות באופן מידי לפתרונות

הנגישים לה. לכולם היה מכנה משותף: הרס עצמי. הפניית תשומת לבה,

ההתעניינות המתפתחת והרחבת יכולתה להחזיק את תחושותיה אך לא

לפעול על פיהן יאפשרו לנו בהמשך הדרך לערוך עיבוד רגשי, אשר ילך

ויצמצם את מקרי הפגיעה העצמית לסוגיה - לרבות השימוש בסמים

ושתיית האלכוהול. ”את באמת חושבת שיום אחד אני ארגיש שייכת,

אני ארגיש שווה? שהמשפחה תקבל אותי כמו שאני? אין סיכוי,“ היא

מסננת מבין שפתיה.

רצון שמבטא מסוים בטון מבחינה גם אך לנאמר, מקשיבה אני

להתדיינות עם הדבר, אולי אף פתח לתקווה. ”אני לא יודעת להגיד לך

אני מאמינה ”אולם אני משיבה לשאלתה, נעמה,“ יקרה, בוודאות מה

בכל לבי שאדם שמתחיל לקבל את עצמו, לשמור על עצמו ובמשך הזמן

להכיר בתוכו את האיכויות שבהן הוא ניחן לצד המקומות המועדים שבו,

אט אט מוצא את מקומו ומרגיש שייך.“ אני מתרשמת כי תשובתי הניחה

לעת עתה את דעתה של נעמה, והיא החלה מתנועעת בכיסאה ברכות.

בסיום הפגישה היא שולחת לעברי חיוך ואומרת: ”אז נמשיך לדבר על

כך בפעם הבאה?“ ”כן,“ אני עונה. ”בינתיים,“ היא ממשיכה, ”אני אחשוב

והבחירה תשובתה, “?... בנוח בכלל שם ארגיש אני ואם לי טוב מה

המודעת או לא במונח ”אני ארגיש“, מלמדים אותי על תזוזה מסוימת

בתפיסתה את הסיטואציה. ”בסדר,“ אני אומרת, ”גם אני אהרהר בדברים.

נדבר גם עם ההורים, כמובן, ונשמע את דעתם, ויחד נחשוב מה הכי נכון

לעשות.“ אנו נפרדות לשלום עד הפעם הבאה.

שלמולי הריק בכיסא מתבוננת בכיסאי, בחזרה מתיישבת אני

כה להתמודדויות נדרשת הזאת היקרה הנערה בנעמה. ומהרהרת

מורכבות בגיל כה צעיר וקריטי בחייה. נעמה היא גיבורה אמיתית, ולבי

מנבא לה טובות. אולם יחד עם זאת, ניסיוני בעבודה עם נערים ונערות

אלו מלמד, כי תחושת הניתוק המושגת באמצעות השימוש בחומרים

והניתוק הדיסוציאציה למנגנוני הרחבה מהווה פסיכו־אקטיביים

בדפוסי שימוש של שחזור כאן מתקיים למעשה, .( )

התמודדות נורמליים במצבים לא נורמליים של פגיעות וטראומות. על

כן, המשימה העומדת בפנינו היא מורכבת, ממושכת ותהליכית. בשלב

זה, רב הנסתר על הנגלה.

אפילוג הוריה לבין בינה שערכנו במפגשים אחותה. לחתונת הלכה נעמה

והמשפחה נושא ההסתרה שלה מעין החברה התקיימה התדיינות על

והן ניכר היה כי הן נעמה ומורכבים. המורחבת. המפגשים היו טעונים

הוריה חסרים ביטחון באשר ליכולתם ”להחזיק“ דיון שכזה מבלי להיתקל

בעוצמות רגשיות אשר עלולות לדחוק להתרחקות ולהבעת כעסים, אשר

נדמה כאילו לפתע ניתן להם מקום.

ולאופן והמוכנות של ההורים להקשיב לבתם שבירת מעגל השתיקה

שבו היא חווה אותם ואת עצמה בהקשר המשפחתי, אפשרו לה לחוש

ביטחון ולקבל בסופו של דבר את ההחלטה להגיע לשמחה המשפחתית.

נעמה ומשפחתה מייצגות סוג מסוים של אוכלוסייה המגיע לטיפול,

אוכלוסייה ורבלית ומשתפת פעולה. המשימה קשה ומורכבת עוד יותר

או שמתקיימים במקרים שבהם חסר שיתוף הפעולה של המשפחה

גורמים מעכבים נוספים ביצירת תקשורת - כמו קושי שפתי, מצבים

עיכוב פסיכיאטריים,

עם יחד ועוד. אורגני

כי לציין חשוב זאת,

אשר העיקרית הסוגיה

הנוגעת להביא, בחרתי

הטיפול בהתאמת

המאופיין לנוער

התמכרות בדפוסי

כלל את מאפיינת -

הנערים המטופלים.

המאמר בראשית

גישות שתי ציינתי

ביחס לתפיסת השימוש

פסיכו־ בחומרים

אקטיביים. גישה הרואה

את השימוש בחומרים פסיכו־אקטיביים כהתמכרות - מחלה, ואת הגישה

פגיעה רצף על הנעה כהתנהגות אלו בחומרים השימוש את הרואה

עצמית אך ”מותאמת“ לשלב ההתפתחותי בתוך תהליך ההתבגרות.

”חוכמת המעשה“ אותה אני מבקשת להביא במאמרי נוגעת בצורך

בהחזקה בעת ובעונה אחת של שתי הגישות, אשר לכאורה מנוגדות זו

לזו, ובצורך ביצירת מרחב הידברות ביניהן. מחד, בחינה קונקרטית של

השתתפות נעמה בחתונת האחות, ומאידך - פיתוח שיח משמעותי בין

נעמה למשפחתה, אשר נוגע לסוגיית ההסתרה והדחייה שאותה היא

חווה. כאמור, שותפות ההורים בטיפול מהווה אבן יסוד בטיפול בנוער.

ובתהליך מקביל: מחד - גישה קונקרטית הנוגעת להתייחסות לשימוש

בסמים כדפוס נוקשה המחייב טיפול התנהגותי ממוקד, ברור ונוקב

לצד התנהגות, ועיצוב גבולות בהצבת עקביות ניקיון, ימי (ספירת

בירור סוגיות התלות), ומאידך - יצירת ”מרחב פוטנציאלי“ (וויניקוט,

1971), שבו מתאפשרת יצירת הדיאלוג בקבוצות ובחדר הטיפול עם

העו“ס המטפל, כדי להרחיב את מתן המענה לצרכים הייחודיים שיש

אני מכוונת קשור בפיתוח נוער. המרחב שאליו היותו לנוער מעצם

של העצמי והערך הסוציאליזציה החברות, בצורכי העוסקים כלים

הנערים. לדוגמה, פיתוח של מערך השכלה המכוון ללמידה לקראת

בגרויות, השכלה עמלנית, פעילויות אתגריות, מפגשים עם תכניות

צה“ליות למיניהן (גדנ“ע וכדומה) ועוד.

שעמו הטיפול צוות של להרכב רבה חשיבות יש לכך, בנוסף

נפגש הנוער מדי יום. עליו להיות מורכב ממגוון רחב של ”סגנונות“

אישיותיים. לדוגמה: חילונים לצד דתיים, צוות בעל רקע התמכרותי

מגוון צוות הרכב עם מפגש כזה. רקע ללא ”נורמטיביים“ לצד

בבוא ”יבחרו“ אשר הנערים, עבור חשוב השלכתי מרחב יאפשר

עוד רחב מקביל ובתהליך להם. המתאים לחיקוי המודל את העת

בשיקום ועוסק המטפל המעון, צוות של עבודתו בחינת - יותר

ובטיפול בנוער בסיכון מחד, ומאידך - רגישות לתהליכי עבודה פנים־

והתמכרות, תלות מדפוסי מושפעים להיות העלולים קהילתיים

היא המאפיינת המרכזית הסוגיה שבה באוכלוסייה הטיפול מעצם

סוגיית ההתמכרות.

ומורכבת מסובכת עבודה היא והגם“ ”הגם את להחזיק היכולת

- משמע, חוזרת של תהליכים ובחינה צוות הדורשת למידה, עבודת

"אני אברח, אשתמש

ואדפוק כמה שיותר

ג'וינטים בערב

החתונה. כולם יחגגו,

וגם אני אחגוג. מה

קרה, רק להם מותר?"

43

בקרה עצמית. זאת כתהליך מקביל לצמיחתה של נפש האדם, אשר

זקוקה הן לאחזקה פיזית המאפשרת הזנה, צמיחה והתפתחות, לצד

זו הרגשית, הרואה את האדם באופן הוליסטי ומכילה אותו כאובייקט

מתמיר (אשל, 2002) באופן מיטיב ומצמיח.

תודותברצוני להודות לשותפיי לעשייה המקצועית עד כה.

ראשית, לרב איתן אקשטיין, על ההזדמנות לצמוח ולהתפתח מקצועית

ואישית לצד אנשים מיוחדים במקום מיוחד שכזה.

לנערים ולנערות היקרים (שחלקם כיום כבר אנשים בוגרים), שאפשרו

כוח לאומץ, חיה עדות ומהווים הפנימי עולמם את עמם לחלוק לי

ואמונה בשינוי.

לצוות קהילת הנוער, צוות מסור וייחודי המורכב מאנשים נדירים.

בדרך צועדים אנו שיחד יצחקי, איציק מר הנוער, קהילת למנהל

של הפריה הדדית מזה שנים ארוכות. לצוות המוביל של המעון - רכז

הקהילה מר ניל חסיד והגב‘ מירי שימנה, רכזת בית הספר, על עבודה

משותפת ומאפשרת.

למר הילל וייס, המלווה אותנו בשנים האחרונות ומהווה גורם משמעותי

אני שעליו הסוציאלי לסקטור - וכמובן ותפיסות, תהליכים לקידום

אמונה ומרגישה בו שותפות ואמון מרגשים.

בנוסף, ברצוני להודות למדריכה שלי משכבר הימים, הגב‘ רחל סובר,

ניסים למר בחיקה. לי מאפשרת שהיא והלמידה התמיכה הליווי, על

סמדג‘ה, מפקח חסות הנוער, על האמון והליווי, ואחרונה חביבה אך יקרה

מאוד ללבי, המפקחת האגדית הגב‘ סימה דיבואה, שדבריה מהדהדים

בראשי כל העת ומהווים נר לרגליי.

תודה אחרונה למשפחתי היקרה, האיש שלי וילדיי המקסימים, אשר

מהווים את כל עולמי.

ספרות. אהרוני, ח. (2005). סוד כמוס, בין אוזן קשבת לנפש מכילה. שיחות, יט (2), 167-159. 1

2 .Let it be and become - אשל, ע. (2002). מחשבות על הכלה, הזדהות והאפשרות להיותme. שיחות, טז (2), 147-137.

מיתוס הקהילה הטיפולית: הטיפול בהתמכרות לסמים כמנגנון גולדפרב, א. (1996). . 3לשליטה חברתית במטפלים ובמטופלים. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור. ירושלים:

האוניברסיטה העברית.

. תל אביב: עם עובד. וויניקוט, ד.ו. (1971). משחק ומציאות. 4

ושתים־עשרה הצעדים שנים־עשר ולמה: איך עובד: זה 5 . .(2004) האנ־איי חברותת המסורות של מכורים אנונימיים.

). תל־אביב: דיונון. טיאנו, ש. (2006). פסיכיאטריה של הילד והמתבגר (עמ‘ 412-381. 6

במתמכרים. 7 בטיפול נבחרות סוגיות והחלמה: התמכרות .(2007) א. מיכאל, (עמ‘ 256-251). קרית־ביאליק: אח.

Briere, J. (1996). The specific problems of client dossociation during therapy. 8.

Therapy for adults molested as children (p. 138). New-York: Springer.

De Leon ,G. (1995). Residental Therapeutic Communities in the Mainstream: 9.

Diversitity and Issues. Journal of Psychoactive Drugs, 27(1), 275-285.

44

53 לאחר קיבוצי את עזבתי 1993 בשנת

שנות חיים בו.

רב ניסיון צברתי בקיבוץ שנותיי במהלך

בעבודה סוציאלית - הן במסגרת עבודתי בבית

הספר לחינוך מיוחד והן בחיי הקיבוציים, בתרבות

ובחינוך ובהיבטים השונים של חיי הקהילה.

כאשר התקבלתי לעבודה במעון הרב־תכליתי,

ומחוסר אביב־יפו בתל הראשונים בין שהיה

ניסיתי, לפעילותו, ומוגדרות מובנות תכניות

בשיתוף עם אחרים (מנהלת המעון, ראש צוות

ואחרים מוויצ"ו מפקחת הרווחה, בלשכת

בעירייה), לגבש תכניות ייחודיות שישלבו את

בגיבוש במעון, בעבודה הקודמים חיי ניסיון

מטרותיו ובעיצוב אופיו.

המעון הרב תכליתי מתואר כמערכת פתוחה,

הגומלין בפעילות מתמצה עבודתה שעיקר

לבין ההורים בין והילדים, ההורים לבין בינה

עצמם ובין הצוות לבין עצמו.

בשבילנו (הצוות) ובשביל המשפחות השוהות

תפיסת הוא - "פרויקט" איננו המעון במעון,

עולם, דרך חיים ובעיקר בית חם, מכיל ומחזק,

מאידך אפשרויות ופותח מחד גבולות מציב

וליצירת ולגדילה לצמיחה לשיפור, לשינוי, -

ניצה גיל

הרב־ במעונות המובילים לצוותים יועצת - ז"ל גיל ניצה תכליתיים

ניצה ז"ל, גיל ניצה זו הטיוטה האחרונה למאמר שכתבה נפטרה במהלך הקורס.

יהי זכרה ברוך.

מחזור המעשה", "חוכמת התכנית במסגרת נכתב המאמר לשירותי עובדים להכשרת המרכזי הספר בבית ,2010 כ',

הרווחה. מנחה: ספי גולדברג; מרכזת: ענת הראל

מילים לזכרה של ניצה גיל ז"ל מאת חברותיה לעבודהניצה בעשור הראשון להפעלתו של המעון הרב־תכליתי, תקופת ההתהוות של דרכי הפעלתו,

הצטרפה כעובדת סוציאלית למעון הרב־תכליתי ביפו. במסגרת עבודתה פיתחה מענים ייחודיים

לאוכלוסיית המעון ויצרה קשרים מקצועיים עם השירותים השונים בקהילה, עם ההורים ועם אנשי

מקצוע שגייסה לעבודה במעון.

לצוותים היועצים תכנית של ההפעלה ותחילת במעון סוציאלית כעובדת עבודתה סיום עם

המובילים של המעונות הרב־תכליתיים, גייסתי את ניצה כיועצת. עשיתי זאת מתוך אמונה בכך

שהניסיון העשיר שצברה בעבודתה, היצירתיות במתן המענים לאוכלוסיית המעון ופיתוח התכניות

הייחודיות, עשויים לתרום רבות למעונות החדשים, למעונות המתקשים ולמעונות המחפשים את

דרכם בשיח המקצועי שבין השותפים השונים.

עקב העבודה הפסקת ולאחר היועצים, תכנית מתחילת רב־תכליתיים מעונות ליוותה ניצה

שקיבלה החינוך מהשפעת מעט לתעד במטרה המעשה", "חוכמת לתכנית הצטרפה מחלתה

בקיבוץ על עבודתה במעון הרב־תכליתי.

במהלך עבודתה, ניצה תרמה רבות למעונות הרב־תכליתיים שליוותה ולצוות היועצים.

יהיה זכרה ברוך.

הלן ריאז,

מרכזת פיתוח כוח־אדם במעונות הרב־תכליתיים

היה בניצה משהו חם ומבין, מכיל ומקבל, מין נעימות נדירה שכזאת. במפגשי היועצות הראשונים

חשתי שאני רוצה להתקרב אליה. לא הכרתי אותה קודם, אבל הייתה לי תחושה פנימית שאמצא

בה ידידה ושתהיה לנו שפה משותפת. בחרנו זו בזו מבלי שהצהרנו על כך. מעט ידעתי על חייה,

אבל ממה שסיפרה נתגלתה לי ניצה כאישה אמיצה, שאינה מוותרת על רצונותיה ויודעת להתמיד

בדרך שבחרה - ויחד עם זאת להשלים עם שינויים ולהפיק מהם את המיטב.

הייתה בה השלמה שכזאת, שכמעט נתקנאתי בה. כאשר דיברנו על "המחלה", היא אמרה: "מרגיז

אותי ששום דבר לא עוזר, אין ברירה, זה מה שיש." ללא שמץ טון ממורמר, ללא כעס, רק עצב...

הרבה עצב.

זכרך יקר ואהוב.

רותי וייס־צוקר

יועצת מלווה במעונות הרב־תכליתיים

לתוככי השכונה

מלב

הגבעה מסעה של

עובדת סוציאלית מהחממה הקיבוצית

לשכונה ד' ביפו

45

אח בין לילדו, הורה בין יותר בריאים יחסים

לאחותו ובין בעל לאשתו.

הצעד הראשון בבחירת התכניות במעון הוא

להזמין את ההורים כשותפים לדיאלוג, להאזין

לדבריהם, לצפות בהתנהגותם ולבנות תכניות

לציין חשוב במעון. היום־יום מחיי שצומחות

שגם לשכת הרווחה, באמצעות ועדות החלטה

הפרטני הטיפול לתכנון שותפה שונות,

במשפחה.

התאים בתכנון השונים הגורמים שיתוף

שבוודאי שלי, השיתופית העולם לתפיסת

גובשה בקיבוץ.

במעון שעבודתי לי נראה לאחור, במבט

), שהוא נהנתה מידע חבוי (

לו מודעים שנהיה מבלי אותנו המפעיל ידע

ומושפע מן הבחירות הערכיות שלנו. בחירותיי

הושפעו במעון שיושמו השונות בתכניות

הקודמים חיי במסגרת ומחוויותיי מניסיוני

בקיבוץ, וזאת אף מבלי שהייתי ערה לכך.

תכניות כמה זה במאמר לפרט בכוונתי

מניסיון נבעו אשר במעון, שיישמנו פעולה

חיי הקודמים והתאימו, לדעתי, ליעדי המעון

הרב־תכליתי.

סדנאות בישול

"אין עוד נושא כנושא האוכל הגורר אנשים

בעלי דעות וטעמים שונים, לשיחה משותפת

מתפתחת במהירות ומייד נישאים ממנה ריחות

וצבעים ... נזכר אחד במטעמי אימו או סבתו ושמות

שהם נקראו.... נוסיף לדבר על האוכל הטוב בכל

הזדמנות ובכל מקום שבו נפגוש קרובים ורחוקים,

כי אין נושא המחמם יותר את הלב"

(אריאנה הרן, תשל"ח)

אחד הנושאים המרכזיים במעון הוא האוכל.

קבוצת הילדים בסיכון, שהופנו למעון על ידי

גורמי הרווחה, שהתה במעון עד השעה שבע

ארבע עד בו שהו המעון ילדי שאר בערב.

ויצ"ו, שקלט רגיל של יום זה מעון היה וחצי.

גם כ־40 ילדים ומשפחותיהם אשר היו במוקד

זו, בקבוצה הילדים הטיפולית. ההתערבות

כל את אכלו שנים, שש עד שנה חצי גילאי

ארוחותיהם במעון.

לקחת בערב שהגיעו מההורים, גדול חלק

ומה איך התעניינו הביתה, הילדים את

שמה ציינו מהם רבים לאכול. קיבלו הילדים

רוצים אינם הם במעון, אוכלים שהילדים

ציינו את הקושי שלהם לאכול בבית. הם גם

להכין מאכלים אלה בבית (מאכלים מסויה או

מרקים שונים).

לאחר זיהוי הקושי, צוות המעון גיבש דרכים

לפתרון הבעיה:

הערב לקראת למעון לבוא להורים להציע .1

ולאכול עם הילדים;

בהנחיית להורים, בישול סדנאות לקיים .2

מבשלת המעון.

מכילה, דמות הייתה המעון מבשלת

אמפתית ובעלת חוש הומור, שהתחבבה מאוד

ברצון לתכנית נרתמה היא האימהות. על

בערבים, התקיימו הסדנאות רבה. ובנכונות

לאחר פרסום מוקדם ושכנוע פרטני של העו"ס

לגבי חשיבותן.

בסדנאות הראשונות (בהשתתפות מנהלת

אחת את ערכנו והמבשלת) העו"ס המעון,

קל, תפריט ובחרנו חגיגית בצורה הכיתות

לבקשת ההורים. הדפסנו את התפריט ואת

הורים רק שיגיעו חששנו העבודה. תהליך

הבעייתיות, הערב שעות בגלל מעטים,

ואכן, בפעמים הראשונות באו 7-6 אימהות

על לאחרים סיפרו שאלה לאחר בלבד.

האירוע, הצטרפו אימהות נוספות לסדנאות

הבאות.

לאט לאט שיכללנו את הסדנה ו"ניצלנו" את

המפגש לנושאים נוספים:

ערוכים שולחנות סביב ארוחה משותפת •

מחוויותיהן האימהות סיפרו שבה חגיגית,

האישיות כילדות סביב השולחן המשפחתי;

שונות, עדות של במתכונים שיתוף •

כשהאימהות מלמדות זו את זו;

שירי בלוויית לחגים, אופייניים מאכלים •

חג ומסורת;

ולילדים, לאימהות משותפות סדנאות •

שבהן הושם דגש על אינטראקציה משותפת,

ללימוד והזדמנות עבודה הרגלי הקניית

מושגים של כמויות ומידות.

מתכונים, חוברת הוצאנו הסדנאות בסיום

שניתנה כשי למשתתפות.

הקיבוצי האוכל חדר כי מבינה אני היום

התכנית. לגיבוש והרקע הבסיס את היווה

למפגש צומת הוא הקיבוצי האוכל חדר

בקבוצות שנעשה אוכל, סביב פורמלי בלתי

ולעיתים משתנות לעיתים קבועות - קטנות

מרכילות להשתנות עשויים כשהתכנים -

לנושאים ברומו של עולם. הידע החבוי שלי,

בא לו, מודעת הייתי לא בשעתו אם גם

לעזרתי והביא אותי לגבש תכנית המבוססת

על רציונל מחיי הקיבוץ.

"קפה בוקר"

תכנית הינה בוקר" "קפה לאחור, במבט

טיפולית לכלל הורי המעון. תכנית זו נכללה בין

תכניות נוספות, שלא באו לתת מענה ספציפי

לכל נכון מענה אלא אחרת או זו למשפחה

משפחה שיש לה ילדים קטנים במעון.

היא זו, תכנית על היום חושבת כשאני

פיזיים מקומות, לשני אצלי מתקשרת

ורגשיים: המועדון/בית הקפה הקיבוצי, שהיווה

ודבר קפה כוס שרצה מי לכל מפגש מקום

להיפגש שלי והרצון נינוחה, באווירה מאפה

כמו פורמלית, בלתי באווירה ההורים עם

בשביל הצוות

ובשביל המשפחות

השוהות במעון,

המעון איננו ”פרויקט“ -

הוא תפיסת עולם,

דרך חיים ובעיקר

הוא בית חם,

מכיל ומחזק

אצל כל אחד מאיתנו

ישנו אותו ”‘ידע חבוי“,

המלווה אותנו ויכול

לא פעם להוות בסיס

איתן לתכניות פעולה

בתחומים שונים. ייתכן

שטוב היה לו היה

באפשרותנו להיות

מודעים מעט יותר,

בזמן אמת, לידע זה,

ולנצלו עד תום

46

במשפחה מורחבת, לשוחח על המעסיק אותם

נתנו שלא למשפחות מתקנת" "חוויה וליצור

אמון בממסד.

ראינו שהאימהות שהביאו את ילדיהן למעון

בבקרים נשארו לעיתים זמן נוסף, מתוך צורך

לא ולכן עבד לא (חלקן זו עם זו לשוחח

(מנהלת המוביל הצוות הביתה). ללכת מיהר

המעון, ראש צוות מלשכת הרווחה, המפקחת

החינוכית של ויצ"ו ואנוכי - עו"ס המעון) החליט

לנצל עובדה זו ולהציע לאימהות אחת לשבוע

בוקר; מפגש שתכניו בארוחת המלווה מפגש

בגידול אותן המעסיקים נושאים סביב יהיו

ילדיהן. הוחלט שהקבוצה תהיה פתוחה תמיד

למצטרפות נוספות.

הקבוצה התבססה על גרעין קבוע של כעשר

פעם. מדי מזדמנות מצטרפות עם אימהות,

תכנית זו נמשכה למעלה משש שנים, כשבכל

יום רביעי בבוקר התכנסנו יחדיו למשך כשעה

בחדר של כיתת הגן, לארוחת בוקר "מפנקת".

האימהות לקבוצת הצטרפו השנים במהלך

שהיו אחרים ורבים ואבות אחים סבתות,

קשורים למעון, לרבות מטפלות.

והמנווטת המארחת הייתי המעון, כעו"ס

התבססו התכנים שהתקיימה. השיחה של

"ניצלתי" את העלו. נושאים שהאימהות על

מקצוע אנשי להביא כדי גם המפגשים

לצרכים רלוונטיים שהיו שונים, מתחומים

לדוגמה: העלו. שהאימהות ולמצוקות

"חם" נושא שהוא מהבית, ילדים הוצאת

שהאימהות הרגישו מאוימות בגינו. הזמנתי

את פקידת הסעד מהלשכה כדי להבהיר את

שאלות לשאול לאימהות לאפשר הנושא,

ולהבין טוב יותר את התהליך ואת השיקולים

הכרוכים בו.

כאן גם הילדים. בריאות היה נוסף נושא

לחיסונים, בקשר ודאויות ואי שאלות הובעו

או אלה מחלות עקב בבית ילדים השארת

כינים. תזונה, התפתחות, בדיקות אחרות,

לכמה הזמנו אלו נושאים במכלול לטיפול

זה צוות (עם חלב" "טיפת צוות את פגישות

עבדנו בצמוד ובשיתוף פעולה מלא).

בנושא במשפחה. אלימות היה נושא עוד

זה, הקבוצה עצמה שימשה כקבוצת תמיכה,

שבה האימהות התחלקו בחוויות, תמכו זו בזו

הזמנו בנוסף, להתמודדות. פתרונות והציעו

שהתמחתה מהלשכה, סוציאלית עובדת

בנושא.

נושאים נוספים שעלו במהלך השנים: תשלום

למעון, זוגיות, פרנסה ויציאה לעבודה.

התחום שבו עסקנו במרבית הפגישות היה

האימהות אחת לרוב, הורים-ילדים. הקשר

התייחסו והאחרות סיפורה את סיפרה

שלי הגישה מניסיונן. והביאו לסיפור

הייתה לגלות אמפתיה וקבלה, מבלי להיות

שיפוטית ונוזפת, ולתת לכוחות שלהן לבוא

לידי ביטוי.

לימדו לסיכום: עשרות המפגשים שקיימנו

אותי בדרך בלתי אמצעית על הקשר הורה-ילד,

ובעזרה בתמיכה כזו לקבוצה שיש הכוח על

הדדית ועל ההזדמנות שהיא מציעה להתהוות

לעבודה, ליציאה סדנה ורעיונות: יוזמות של

ביקורים ועזרה לאימהות שילדו, יצירת קשרים

ואמון בין אימהות המעון.

ממשפחות באו מהאימהות שחלק אף על

שהיו בסיכון ממשי, לפני הוצאת הילד מהבית,

ב"זכוכית בהן מתבונן המעון שצוות וידעו

מגדלת" - הן נתנו אמון ושיתפו פעולה ב"קפה

בוקר".

כיועצת כשהגעתי יותר, מאוחר שנים

למעונות הרב־תכליתיים, שמעתי מהמפקחים

קפה מקיימים כבר אתם "נו, השאלה: את

בוקר?" הבנתי שככל הנראה הייתה זו תכנית

לא רעה כלל, שלאור הצלחתה שולבה בעבודת

המעונות הרב־תכליתיים השונים. שוב נוכחתי

לראות כיצד הידע "הקיבוצי" החבוי שימש לי

כרציונל, גם אם לא הייתי מודעת לו, לפיתוח

תכניות לרווחת האוכלוסייה במעון.

עבודה טיפולית

באמצעות בעלי חיים

ספר (בית בשפרירים הקודמת בעבודתי

כמה במשך עבדתי בקיבוץ) מיוחד לחינוך

שנים עם ג' - פסיכולוג ועובד סוציאלי שעשה

הסבה לטיפול באמצעות בעלי חיים.

היום שבו הופיע ג' בבית הספר היה תמיד

סוער, גדוש בהתרחשויות ובפעילות תוססת.

ובכלובי בעוזריו מלווה כשהוא הגיע הוא

בעלי חיים. חלק מבעלי החיים היו חופשיים

(בעיקר הכלבים) ונדרשה התארגנות מיוחדת,

שבמהלכה פיניתי את חדרי לטובת התכנית.

של ההתנסות ביטוי לידי באה זו בפעילות

שם - החי בפינת צעיר מגיל הקיבוץ ילדי

למדו לטפל, ללטף, לדאוג לחיות ולא לפחוד

מהן.

במעון כזו תכנית הפעלת על החשיבה

מסוימת, אלימות בו שזוהתה לאחר נולדה

בעיקר בכיתת הגן (גילאי 6-4), שבאו בשעות

הצהריים מגנים שונים בקהילה ושהו במקום

של קבוצה שזוהתה ולאחר בערב, שבע עד

הורים שלא הצלחנו "להגיע" אליהם בתכניות

אחרות.

הם עזרתם. את וביקשתי וצוותו לג' פניתי

גיבשו הצעה לעבודה בשני אופנים: עבודה עם

חלק מן הילדים, שבה הדגש יושם על הסברים

- והשני השונות, החיות של אופיין ולימוד

אי על דגש עם וחווייתית, אישית התנסות

הפחדה של החיות ועל ליטופן.

כמה נבחרו החווייתית ההתנסות לצורך

משפחות, שצוות המעון הבחין כי עיקר הקושי

בין ההורים לילדיהם. ההורים בהן היה במגע

קרובה בישיבה הקשר את מלבטא נמנעו

במסיבות ובאירועים משותפים, במגע, בליטוף,

בבוקר ובנשיקה בצמתים של פרידה בחיבוק

ובמפגש בערב. ככל שההורים נמנעו מכך, כך

נראה היה שהילדים נזקקו לכך יותר.

הטיפולית ההשקפה ביטוי לידי באה כאן

של המעון הרב־תכליתי - תפיסה מעגלית של

היחסים במשפחה, הרואה את ההורים לא רק

כמי שמשפיעים על הילד ועל התפתחותו אלא

גם כמושפעים מהתפתחותם של הילדים.

להלן שתי דוגמאות:

- במעון השוהים ילדים לשלושה אם א.

האחד בכיתת הגן ושתי בנות גילאי 2 ו־4.

התעללות, חוויית בילדותה עברה האם

הבת עם כעת היה שלה העיקרי והקושי

היא חיצונית. לה דמתה שגם האמצעית,

לחבקה מסוגלת הייתה ולא אותה קיללה

ולנשקה. היה הבדל בולט בין התנהגותה כלפי

ילדתה הקטנה יותר ליחסה לילדה זו.

רצונה את והביעה מהחיות התלהבה האם

בנותיה. שתי עם משותף בטיפול להתנסות

נדרש ואיטית. מאוד זהירה הייתה ההתחלה

ללמוד את הגבולות של האם ואת הנכונות של

הבנות.

בעיקר מהנה, פעולה שיתוף נוצר הזמן עם

בהם, והטיפול סירוקם הכלבים, רחיצת סביב

ופעילות. מעורבות שלושתן היו שבה פעילות

השבועית הפעילות במהלך נוצר ג' בהדרכת

המשותפת קשר הדוק יותר עם הבת האמצעית,

עם בקשר מאוד בריאים חושים שגילתה

וקירב האם בעיני חן שמצא מה - הכלבים

ביניהן.

ניצה ליוותה מעונות

רב תכליתיים מתחילת

תכנית היועצים, ולאחר

הפסקת העבודה עקב

מחלתה הצטרפה לתכנית

”חוכמת המעשה“,

במטרה לתעד במקצת

את השפעת החינוך

שקיבלה בקיבוץ

על עבודתה במעון

הרב תכליתי

47

מאוד, נרטבה כשהבת הפעמים, באחת

הפעילות לאחר אותה לרחוץ האם הציעה

הסגורה לדלת מבעד ראשה. את ולחפוף

בהנאתן והבחנו צחוקן קול את שמענו

ידענו גדול, בחיוך יצאו כאשר מהאירוע.

שחלק מיעד העבודה התגשם.

היה במעון, שלא ילד אחד עם ב. משפחה

בשל במעון ושהה בסיכון הילדים בקבוצת

נוספים, ילדים למשפחה הוריו. של עבודתם

בגיל בית הספר.

הגיעה פעם ומדי קשר איתי יצרה האם

לה שהפריע עלה השיחות מן לשוחח. כדי

ביותר חוסר הקשר של בעלה עם הילד הצעיר,

ששהה במעון. את האב לא ראינו במעון בשום

פעילות.

החיות, עם הפעילות את האם כשראתה

שזו וציינה התכנית במהות התעניינה היא

משותפת לפעילות טובה דרך להיות יכולה

בין בעלה לילד. ביקשנו ממנה להציע לו לבוא

לכמה להגיע נכונות הביע והוא ולהתרשם,

מפגשים.

במעון, התקיימו הראשונים המפגשים

כשג' יוצר קשר עם האב ובהמשך מצרף את

לקיים ג' החליט המפגשים שאר את הבן.

השניים עם יצא הוא בשכונה. למעון, מחוץ

ל"טיולים", שבהם קיבלו ממנו הנחיות שונות,

כפי שעושים באילוף כלבים.

להעביר התבקש האב הפעילות, במהלך

הכלב את להוביל לו להציע - לילד אחריות

הוא לרוץ. לשבת, לו לגרום מסוים, לכיוון

התמוגג מביצועי הילד ונזכר כי בילדותו הביא

אביו הביתה כלב והטיל את הטיפול בו עליו.

עם לו שהיה הבעייתי הקשר על סיפר הוא

זה שאולי אמר ובצחוק כילד, חייו ועל אביו

השינוי התחיל מכאן לבנו. עושה שהוא מה

ביחסים ביניהם.

הקיבוצי עברי כיצד לראות נוכחתי שוב

הוביל לתכנית שתרמה לרווחת המעון.

סיכום

מאוד נגיש הרב־תכליתי המעון מבנה

מהווה המשפחות, לצורכי מותאם להורים,

זו אווירה מורחבת. ומשפחה פתוח בית

בפעילויות להשתתף ועידוד קבלה מכתיבה

ההורים המקרים, במרבית הילדים. עם

הטיפולית התכנית בקביעת מעורבים היו

מעגל את לגלות שאפשר מה וביישומה,

היחסים המתהווה בין ההורים לילדיהם.

האמון שנתנו ההורים בצוות וגילוי לבם גם

ברגעים מדאיגים וקשים אפשרו נגישות בזמן

אמיתי למענים הולמים ומסייעים למשפחה.

לחזון מגויסים היו במעון הצוות אנשי כל

והיו נגישים למשפחות.

באופן אישי, הרגשתי שהיכולות היצירתיות

ביטוי לידי באו הצוות חברי שאר ושל שלי

ואפשרו להגשים כמעט כל תכנית, במגבלות

זו מילאה אותי באנרגיה הטיפוליות. פעילות

להמשיך לי ואפשרה והובלה עשייה של

אף על שנים, שבע במשך במעון בעבודה

זמנים ורגעים קשים.

אהבתי את הקשר הבלתי אמצעי עם ההורים

וראיתי בהם שותפים לעבודה. בשבילי, המעון

והצוות היו מעין משפחה מורחבת, מענה חלקי

לחיי הקיבוץ שעזבתי.

כל אחד מאיתנו כי בקרב אני מבינה היום

טמון אותו "ידע חבוי", אשר מלווה אותנו ויכול

פעולה לתכניות איתן בסיס להוות פעם לא

יכולנו לו היה שטוב ייתכן שונים. בתחומים

להיות מודעים מעט יותר, בזמן אמת, לידע זה,

ולנצלו עד תום.

48

אלימות נגד עובדים סוציאליים במאה העשרים ואחת

אלימות נגד עובדים סוציאליים התקיימה תמיד בצד העבודה

הסוציאלית ובאה לידי ביטוי בדרך כלל באלימות מילולית או

פיזית כלפי העובד הסוציאלי, בארגון שבו קיבל הפונה שירות

או בבית הפונה.

צורה זו אלימות לובשת האחרונות בשנים זאת, עם יחד

עידן לעידן הטכנולוגי. בד בבד עם ומותאמת אחרת, מסוכנת

ההפרטה והחלשת הכוח של השלטון המרכזי והמקומי, העובדים

הסוציאליים מוגנים פחות ופחות מול מצוקה כלכלית ומתחים

חברתיים שהולכים וגוברים.

להלן כמה מביטויי האלימות, שבעבר כמעט שלא היינו עדים

להם.

שימוש בטכנולוגיות חדישות

סוציאליים, עובדים שבהם המקרים מתרבים לאחרונה

המבצעים את עבודתם החוקית במסגרת חוק הנוער או סדרי דין,

ידי הפונים באמצעות מכשירי הקלטה על ומוקלטים מצולמים

ובטלפונים סלולריים.

דיגיטליים שתכנים אלא החוק, פי על מותר הדבר לכאורה,

אלו מועברים לאתרי אינטרנט, עוברים עריכה מגמתית ומוצגים

באתר כעובדות.

בשנתיים האחרונות פועל אתר אינטרנט בשם "התנועה למען

נפגעו שלדבריו האנשים את לאגד מנסה אשר ילדינו", עתיד

נאצה כתובות מפורסמים באתר סוציאליים. עובדים ידי על

בכירה, סוציאלית עובדת של תמונתה הופצה כך ושקרים.

כשבמקום ראשה הוצגה תמונה של כלב והיא כונתה "נאצית".

באופן קבוע מוצגים באתר שמותיהם של עובדים סוציאליים,

דמיוניים אירועים להם מיוחסים הפרטיות, כתובותיהם עם

והגולשים נקראים להגיב ואף לפנות אליהם במקרים מסוימים

ולהטריד אותם.

התארגנות פוליטית בכנסת

טענות נגד העובדים הסוציאליים הופנו במקרים רבים לכנסת,

ומה שהיה יכול להיות פתח לדיון עובדתי ולגיטימי, שדן בעובדים

מסוימים כנסת חברי ידי על נוצל ובעבודתם, הסוציאליים

לעשיית הון פוליטי. בכנסת הוקמה שדולה, שהורכבה לכאורה

מנפגעי העובדים הסוציאליים. שדולה זו פעלה בקולניות, תוך

בכנסת שהופיעו סוציאליים עובדים כנגד בהשמצות שימוש

במסגרת תפקידם כעובדי מדינה או כנציגי רשויות מקומיות.

אלימות בבתי משפט

ובמחוז אביב תל במחוז לאחרונה, שאירעו מקרים בשני

פיזית מאלימות ונפגעו סוציאליות עובדות הותקפו ירושלים,

קשה בבית המשפט עצמו, כשהן מוגנות לכאורה על ידי משמר

בעבר, התקיימה זה, שכמעט שלא מסוג אלימות בית המשפט.

נעשית שכיחה יותר.

אלימות במרחב הקהילתי

עו"ס לחוק הנוער מעיר גדולה ומבוססת במרכז הארץ טיפלה

בילדה בסיכון והחלה בהליכים של חוק הנוער.

העובדת אוימה על ידי אמה של הילדה, שציינה שהיא יודעת

היכן היא גרה והיכן ילדתה לומדת. בשלב מאוחר יותר החלה האם

להפיץ פליירים נגד פקידת הסעד בבניין שבו היא גרה ובשכונה,

תוך פופולריים, אינטרנט לאתרי תמונתה את העלתה בהמשך

שהיא טופלת עליה האשמות מסולפות ומפרסמת פרטים אישיים

אודותיה.

לחוק סוציאליות עובדות הארץ, במרכז נוסף שאירע במקרה

הנוער, שהגיעו כדי להוציא שני ילדים שהיו בסכנת חיים, תיאמו

זאת עם האם. משהגיעו לשכונה התקבלו על ידי קהל אלים של

עשרות אנשים מהשכונה, שאיימו עליהן וניסו להפוך את מכוניות

המשטרה שהגיעו לעזרתן. התברר שהאם פנתה לשכניה ולחבריה

בשכונה, שיש בה פונים רבים המסתייעים בלשכת הרווחה, ולאחר

התארגנות מהירה הגיעו כולם למקום האירוע כשהם מוסתים נגד

העובדים הסוציאליים.

משרד הרווחה והרשויות המקומיות, שהם בעלי האחריות

הסוציאליים, העובדים של ביטחונם לשמירת העליונה

להגיב הסוציאליים, העובדים איגוד של בלחצו מנסים,

לאחרונה אירעו התפתחויות שלוש זו. קשה לאלימות

במסגרת זו:

א. בעל אתר האינטרנט "התנועה למען עתיד ילדינו" נתבע על

ידי המדינה על הוצאת דיבה וחויב לשלם קנס בסך 200,000 ש"ח

ולהפסיק את ההשמצות נגד עובדים סוציאליים;

הכנסת לחברת מכתב פרסם הרצוג, יצחק הרווחה, שר ב.

מרינה סולודקין וקרא לה להפסיק את ההשמצות נגד העובדים

הסוציאליים. בנוסף, הפסיק השר את שיתוף הפעולה של משרדו

עם חברת הכנסת;

מקרה בכל מתערב הסוציאליים העובדים איגוד ג.

מגיב האיגוד רבים, במקרים עליו. לו שידוע אלימות

היום ובהעלאת האלימות על סדר בסגירת שירותי הרווחה

הציבורי באמצעות התקשורת. במקביל, דובר האיגוד מציע

נגדם פרסומים עם המתמודדים לעובדים ותמיכה סיוע

בעיתונות או באינטרנט.

עם זאת, הממסד נלחם באלימות נגד עובדים סוציאליים בכלים

של המאה העשרים, כשמולו מתייצבים אנשים החמושים בכלים

הטכנולוגיים של המאה העשרים ואחת.

היות האלימות, לבעיית בהתייחסות מהותי שינוי לבצע יש

שמדובר במאבק על שמירת חייהם של עובדי הרווחה והעובדים

והעובדות הסוציאליות.

אריה אהרן עמדה

הכותב הוא יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים במחוז ת"א והמרכז

49

www.puppetcenter.co.il ipcs@reh.co.il

50

על המדף

ד"ר דניאל גוטליב הוא פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי. בספרו "קולם של ילדים" הוא ריכז אוסף

אמיתות המשקפות אמירות ורגשות של ילדי גירושין שפגש במהלך שנות עבודתו.

הכתיבה פשוטה ו"עירומה". אמירות קצרות ומתנגנות הצופנות בתוכן כאב, פגיעה, תחושת בגידה,

כעס, רגשות אשם ועוד, אינספור תחושות ומחשבות מעולמם המתפרק ומתפורר של ילדי גירושין.

"ברגע שסיפרתם לי שאתם מתגרשיםלא הבנתי,

ברגע שסיפרתם לי שאתם מתגרשיםלא האמנתי,

ברגע שסיפרתם לי שאתם מתגרשיםלא ידעתי מה לעשות,

ברגע שסיפרתם לי שאתם מתגרשיםהרגשתי שאני רוצה לבכות."

המשפט החוזר כאילו נדחס שוב ושוב לתודעת הילד, בניסיון להבין, לעכל, לתפוס, ותוך כדי כך

הקרקע נשמטת מתחת לרגליו ולא נותר לו אלא לבכות.

ויש לו לילד שאלות:

"איך זה שלפני הגירושין, כאשר הייתי חולה,ידעתי שמישהו ייקח אותי לרופא,

...ועכשיו יש ויכוח מי יקח אותיואם אני בכלל צריך ללכת?"

או:

"יש סיבה שבגללה אני אמור לאהוב היום אחד מכם יותר מהשני?"

וגם:

"לא די שאני מאבד מסגרת של משפחה? האם אני צריך לאבד גם: סבים? דודים? דודות? בני דוד? בנות דוד?"

לצד השאלות יש אמירות:

"זכותי שיהיו לי שני הורים" "עזרו לי להישאר עם הרגשה כי למרות כל מה שקרה לכם

יש לי שני הורים טובים."

( ) שווה" "הורות באתרים לקרוא אפשר מהספר נוספים קטעים

.( ו"בטיפולנט" (

גירושין הם מאבק, ובמאבק זה קולם של הילדים אינו נשמע. הספר משמיע קולות אלה, לאורך כל

הרצף - מהרגע שבו נודע הדבר לילד ועד העתיד הרחוק, שגם בו ההורים אינם ביחד.

הקולות שבספר נשמעים אמנם כנאמרים מפי מבוגר המבין את הילדים ויודע את עולמם ולא

מפי הילדים עצמם - וחבל שכך, כי חסרה לי בהם הישירות והרגישות של ילד - אבל עצם השמעתם

היא מראה למסתכל בהם. והרי אין שלב בחיים שגירושי ההורים אינם משפיעים בו.

"ילדי גירושין הקוראים בספר ימצאו בו את עצמם ויחוו הרגשה של 'אני לא לבד'. עבור הורים

גרושים, לחלקם הקריאה בספר תהיה 'כמו כוסות רוח למת', אולם עבור אחרים הוא יכול לפתוח

צוהר להסתכלות אחרת על הדברים," אומר ד"ר גוטליב בראיון ל־

( )

נושא ילדי הגירושין רחב וכאוב. אני מציעה למתעניינים לעיין בחומרים "קלילים" שאפשר למצוא

באינטרנט, כגון אלה של גדי רוזן בפורטל "ילדים שלי" (

מרקורט אליזבט ושל ( באתר זבולון יהודית של ,(

. בספרה "בין שני עולמות" (על הספר - בקישור

הספר "קולם של ילדים" הוא ספר חובה לכל מי שמתעניין בנושא, ובוודאי מומלץ כמתנה לכל

ההורים הנכנסים למסלול הקשה והטראומטי של גירושין.

קולם של ילדים מאת דניאל גוטליב,

הוצאת מלוא בע"מ, 2009

קראה וסקרה: אהובה אוברשטיין

אהובה אוברשטיין - MSW, עו"ס בכירה מומחית

M.E.M

www.bgu.ac.il/emedemed@bgu.ac.il