. P.D.D השימוש באינטונציה בשפה אצל ילדים עם
לא מפותח פעמים רבות. גם.P.D.Dהשימוש בשפה אצל ילדים עם
לילדים שמדברים-קושי בפיתוח שיחה עם אחרים. סגנון השיח
שלהם-רהוט, פדנטי וחסר שינוי בגוון הקול. הפגיעה היא בפרגמטיקה
של השפה.
האינטונציה בדיבור האוטיסטי מתוארת כלא נורמטיבית: שטוחה,
דמוית רובוט או מוגזמת. קיימת נטייה לשיבוש ההדגשה במשפט:
מילות יחס במקום שמות עצם ופעלים, והדגשת יותר מאלמנט אחד
במשפט. קיים קושי בהתפתחות החוקים הדקדוקיים להדגשה. קושי
בהבנת השימוש בשפה. כדי ליצור תקשורת יש צורך בהבנת מציאות
חברתית ויצירת משמעות. השפה חייבת להיות נכונה ואופרטיבית
בהקשר הנכון שבו היא מיושמת. אינטונציה ולכידות- שניים ממרכיבי
המערכת השפתית ביצירת טקסט.
: תיאור מודל וגישה כמותית להבנת הכשלון הפרגמטינושא המחקר
. האוריינטציה של המחקר גם שפתית וגם תפקודית:.P.D.Dאצל ילדי
מסוגלים לתקשר בדיבור ספונטני..P.D.Dכיצד ילדים ומתבגרים עם
המחקר בודק את הדרך שבה האינטונציה מנוצלת להעברת
אינפורמציה באינטראקציה חברתית. מערכת אינטונציה ורצף מילים
מציינת כיצד הדובר מצפה מהנמען לפרש את המסר המועבר. השפה
מראה כיצד המוען מציג את האינפורמציה לנמען )תקשורת(, ולא רק
מה הוא יודע על הסביבה.
המחקר משווה דגמים של אינטונציה בין ילדים עם תסמונת אספרגר )
ASׂ( ילדים אוטיסטים בתפקוד גבוה ,)HFAוקבוצת ביקורת של ילדים )
(.OPCעם בעיות פסיכיאטריות ללא אשפוז )
1
בעלי תכונות אוטיסטיות, אך שונים– ילדים עם תסמונת אספרגר
בבסיס ההתפתחות השפתית שלהם )פגיעה בהמיספרה הימנית(.
מפגינים קושי ביצירת קשר ואינטרקציה חברתית עם בני גילם, לעומת
תקשורת נורמטיבית או קרובה לכך עם קרוביהם הראשוניים. נצפית
פחות אקולליה וחזרתיות מאשר בילדים אוטיסטים.
אצל ילדים אוטיסטים נצפה פחות שימוש באינטונציה בילדות
המוקדמת מאשר אצל ילדי אספרגר.
אוכלוסיית הנבדקים:
: לגבי ילדי האספרגר היה דיווח על היפראקטיביות, חרדות,ASילדי
ליקויי למידה, אלמות סלקטיבית, סכיזופרניה גבולית, כפיתיות. לא היו
דיווחים שפתיים.
ללא דיווחים על תפקוד שפתי. בעיות חברות עם בני אותו:HFAילדי
גיל.
ובעיות התנהגות. בעיות פסיכיאטריותADHDאפיונים של : OPCילדי
של ילדות והתבגרות: חרדות, דכאון. ללא היסטוריה של נזק מוחי.
מהווים קבוצת ביקורת.
דקות עם כל נבדק שהוקלט ונערך ע"י10 ראיון של כ-שיטת המחקר:
עמית מחקר שלא הכיר את אופי המחקר. הראיון עסק בנושאים כמו:
בית הספר, משפחה, חופשות. נעשו תמלולים של הראיונות שנבדקו
ע"י פונטיקן מקצועי. כל תחום אינטונציה סומן ע"י הפונטיקן. הופעלה
הצפנה נוספת ע"י עמית מחקר נוסף שלא הכיר את אופי המחקר ובה
סומנו מיקומי הצלילים באופן שרירותי כמתאימים במיקומם או לא.
באנגלית קיימת מערכת מפותחת למיקום מיקוד הדגשת האינטונציה.
דגמים של מיקום הדגש באינטונציה:
2
אינטונציה לא מובחנת: מיקום ההדגשה במילת התוכן האחרונה-
ביחידת הצליל. מילות ה"תוכן" מתייחסות לשמות עצם, פעלים,
תואר השם ותואר הפועל. מילות "תפקוד" שייכות לרמות
הדקדוקיות הקרובות לפריטים חדשים: מילות יחס, מילות חיבור,
כינוי השם ופעלי עזר. למילות תוכן יש בד"כ יותר תוכן סמנטי
מאשר למילות תפקוד.
)מילת תוכן אחרונה(: ג'ון נתן את הספר –הדגשה לא מובחנת -
למרי.
: לא סופית, מילת תוכן, דגש אחד(:A )טיפוס – הדגשה מובחנת-
את הספר הספר למרי.נתןג'ון
: לא סופית, מילת תוכן, שתיB )טיפוס – הדגשה מובחנת-
למרי.הספר את נתןהדגשות(: ג'ון
.הנה: סופית, מילת תפקוד(: ג'ון בא C )טיפוס – הדגשה מובחנת-
אותו.הם הלכו לראות
: לא סופית, מילת תפקוד, הדגשהD )טיפוס – הדגשה מובחנת-
לראות את רוצה לראות את מרי; ג'ון היה רוצה היהאחת(: ג'ון
מרי.
2: לא סופית, מילת תפקוד, E )טיפוס – הדגשה מובחנת-
את מרי. לראותרוצה היה הדגשות(: ג'ון
תוצאות:
מהמדדים.7% הסביר רק IQה-
: דמיון בין שלושת הקבוצות. חילקוהדגשה לא מובחנתפירוט המדדים:
את המסרים ביחידות אינטונציה נכונות.
3
השתמשוHFAהבדלים משמעותיים בין הקבוצות. ילדי ה-: Aטיפוס
וה-ASפחות בסוג הדגשה זה. לא היה הבדל משמעותי בין ילדי ה-
OPC.
סוטיםHFA וה-AS: הבדלים משמעותיים בין הקבוצות. ה-Bטיפוס
נוטה להשתמש יותר בדגם זהHFA בכיוונים הפוכים. קב' ה-OPCמה
.OPCולא שונה בהרבה מקבוצת ה-
: הבדל במספר הפעמים ששלוש הקבוצות השתמשו בהדגשהCטיפוס
OPC משתמשת יותר מה-HFA יחידות צליל. קבוצת ה-100יחסית ל-
באותו כיוון. קב' ה-OPC סוטים מה- HFAוה- AS . ה-ASוקבוצת ה-
AS-לא שונה מה OPC.
לא היו הבדלים בין הקבוצות במיקום ההדגשה. טיפוסים: E ו-Dטיפוס
הקבוצות.3נדירים של הדגשה שלא נוצלו ע"י
:דיון
..P.D.Dהשיטה שיושמה במחקר זה לא נוסתה לפני כן על ילדי
הטכניקה הוכחה כרגישה לסוגי האינטונציה וסיפקה מדד אובייקטיבי
ומדיד של כשלון פרגמטי.
הדגם הדקדוקי הבסיסי של משפטים והאינטונציה נראה תקין בילדי
P.D.D.הדגשה לא מובחנת(. נראו הבדלים בחלקים של מערכת(
ASהאינטונציה שהם בעלי חשיבות מיוחדת. נצפו הבדלים בין ילדי ה-
. היו שוניםOPC בדרך שבה סטו מהנורמה של ילדי ה-HFAוה-
(.A.B,Cבשלושה אפיוני הדגשה: )
פחות מאשר שתי הקבוצותA משתמשת בהדגשה דגם HFAקבוצת ה-
האחרות. דגם הדגשה זה מראה סטייה תקשורתית-תפקודית ברורה
מהדגם הלא מותאם.
4
משתמשתHFAקבוצת ה-מסקנות משלושת הדגמים מראות כי
( ויותרAפונקציונלי שימושי )דגם בתדירות פחותה בדגם אינטונציה
מובחנת בהשוואה בשימוש רבHFAקבוצת ה-. בדגמים חסרי שימוש
יותר בהדגשה של מילות תפקוד ופחות בהדגשת מילות תוכן. ילדי ה-
HFAשונים מדגם האינטונציה הסטנדרטית בדרך שהיא לא
פונקציונלית או שימושית מבחינה תקשורתית.
בדגם אינטונציה אחד בלבד )OPC שונים מילדי ה-ASבניגוד, ילדי ה-
B'מאופיינים בסטייה מעטה מדגם האינטונציה שנוצל ע"י קב .)
הביקורת.
באינטונציה יכולHFAהשימוש השגוי והלא נורמטיבי של ילדי ה-
לנבוע ממספר סיבות: א. חוסר יכולת לתפוס או ליצור הדגשת משפט.
ב. חוסר יכולת להעריך הקשר בצורה נכונה ושליחת מסרים שאינם
תואמים את מצב האינטונציה של השומעים. ג. בעייה במיפוי דגמי
יכולים לאHFAהאינטונציה בהקשר יותר מאשר בהערכה. ילדי ה-
להיות מודעים לערך התקשורתי של דגמי אינטונציה ספציפיים.
א. בתוך כל קבוצה קיימת הטרוגניות בצורתמגבלות המחקר:
בהסברתIQהתקשורת, דבר הגורם לערפול בהבדלים. ב. תפקיד ה-
קשר מוגבל עם דגמיIQההבדלים אינו ברור. לפי המחקר ל-
אינטונציה. ג. הניתוח התבסס רק על סמך השימוש הסטנדרטי של
דגמים מותאמים ובלתי מותאמים ולא התיחס לפראמטרים אחרים כמו
לתנועת גובה הצליל והערך התקשורתי של האפשרויות בתנועת גובה
.ASהצליל, מדדים שיהיו רגישים יותר לדגמי האינטונציה בילדי
שימוש בגישה שפתית פונקציונלית במבנה שלמסקנת המחקר:
מציאות חברתית יכולה להוביל להבנה עמוקה יותר של הכשל הבסיסי
..P.D.Dבילדים ומתבגרים עם
5
מאפייני המדגם
OPCASHFAהמאפיינים
מספר
המשתתפים
342319
בנות6מין
בנים28
בנות5
בנים18
בנות4
בנים15
(22.8 )7-32(14.3 )8-18(13.7 )7-18גיל )טווח(
IQ102.086.682.3
יח' צליל: 100 מספר התגובות לסוגי ההדגשה השונים ל-
סוג
ההדגשה
OPCASHFAהערות
הדגשה לא
מותאמת
אין הבדל בין 53 56 55
הקבוצות.
<A20 23 18 OPC=HFAסוג
AS
B15721HFA>OPC=ASסוג
C789HFA>OPC=ASסוג
אין הבדל ביןD897סוג
6
הקבוצות
אין הבדל ביןE425סוג
הקבוצות
7