ז' תש"ע כיתה שמות #שבט# תורה שיעור מערך בס"ד

במדבר. ראשונים אירועים5שיעור: ---

--

מצורף:

על חזרה הים- שירת

קריאתהפסוקים.

הקדמה(1 כללית: שרטוט

על הלוח- מרה,

מן, מסה ומריבה, מלחמת עמלק, מפגש

יתרו. עם טבלה(2

מסדרת- אירועים.

לקרוא את

הפסוקי ם

ולמלא. דיון(3

וסיכוםבמחבר

ת- הסבר

השתלשלות

הארועים

העתידיים

בני במסעי

ישראל

ים את מעזיבתם

ועד סוף

להר להגעתם

- }טו', כ סיני

יז'{:

ישראל עם

ממצרים יוצאים

של כקבוצה

משפחות,

לא שעדיין

ומזון. בתחנות במים חמור במחסור לראשונה נתקלים הם במדבר כעם. בהליכתם מגובשים

דברים: לשלשה ידרשו הם הבאות

בריותיו. לכל ומזון מים ודואג הנותן שהואבה' אמונה א.

לכולם, ולא יספיקו ובמידה במסורה שינתנו והאוכל שהמים לרעהו איש ודאגה אכפתיות ב.

והחזקים! הצעירים ע"י בחוזקה ילקחו

מנוחת ובכללה בשבת מנוחה ממצרים. מצוות ה' המושיעם מאת ראשונות מצוות ג. קבלת

ואם. אב וכיבוד ממונות של והגר, דינים העבד

: מרה1מס' אירוע(4 "ס��ע�� �י 45ם ִיש12ר0א/ל א,ת מ.ש-,ה ו י 5ף מ6 ומד מההמודגש? בפועל תחבירית מבחינה מיוחד מה" - סו

רש"י? }כב{ מכך

בהגיעם דווקא אלא הראשונים הימים בשלשת מים על התלוננו ישראל{ לא }=בני בנ"י מדוע

למרה?

"� ��נו ��ל �י 5/אמ.ר מ.ש-,ה ָע4ל ה0ָע0ם ו 65ש-1ת5,ה מ4ה ל רש"י! עפ"י המודגשת המילה א. פרש" נ

צודקת? בנ"י , לדעתך, טענתב. האם

היעזרהפסוק! ) לשון על דבריך בססובכבוד? בנימוס הייתה למשה , לדעתך, פנייתםג. האם

1ש-0ם' ד"ה רש"י בדברי 5 ו 6ס05הו כה( ' - פסוקנ

ישראל? בני תלונת לאחר משה פונה למי

לעשות? }כה{ משה נצטווה מה

0טקצוב{ }= מידה, דבר ֹח�ק לו. ש02ם ש-0ם - "א' הסבר 5מ6ש-1פ5 1ש-0ם ו 5 ו 6ס05הו מתוקים מים " - כמותנ

ישראל את במשפחה. ה' מנסה הנפשות ומספר צרכיה על-פי משפחה לכל מחולקת

לרעהו. איש בדאגתם

0ט}= מצוות{ ֹח�ק לו. ש02ם ש-0ם - "ב' הסבר 5מ6ש-1פ5 1ש-0ם ו 5 ו 6ס05הו את ישראל מקבלים " - במרהנ

חברתיות. מצוות ובכללם הראשונות המצוות

סיני? }כה, ברש"י{ להר הגיעם קודם במרה בנ"י ולקיים ללמוד שנצטוו והעניינים המצוות הם מה

5)-

סיכום:

ש.ב:1- )2- )

-חומש

לוח

דף- טבלה. חומש

מחברת דיון

פסוקים.מלוות. שאלותבמחברת סיכום

)כה(: שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו - רמב"ן: לשוןבמרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת פרה אדומה ודינין. ושם נסהו, לעם,

. רש"י. והיא דעת רבותינו )סנהדרין נו ב( "וידבר ה' אל משה צו את בני ישראל" למה לא פירש כאן החוקים האלה והמשפטים ויאמר ואני תמה,

כאשר אמר בפרשיות הנזכרות למעלה דברו אל כל עדת בני ישראל וגו' )לעיל יב יג(, וכן יעשה בכלהמצות באהל מועד, בערבות מואב, ופסח מדבר )במדבר ט ב(?

ולשון רש"י שאמר: פרשיות שיתעסקו בהם, משמע שהודיעם החוקים ההם ולימד אותם עתיד הקב"ה לצוות אתכם בכך, על

הדרך שלמד אברהם אבינו את התורה, והיה זה להרגילם במצות ולדעת אם יקבלו אותם בשמחה ובטוב לבב, והוא הניסיון שאמר ושם נסהו, והודיעם שעוד יצוום במצות, זהו שאמר אם שמוע תשמע לקול ה'

אלוהיך והאזנת למצוותיו אשר יצווה אותך בהם: כאשר החלו לבא במדבר הגדול והנורא וצימאון אשר אין מים שם להם במחייתםועל דרך הפשט,

, כעניין הטריפני"חוק"וצורכיהם מנהגים אשר ינהגו בהם עד בואם אל ארץ נושבת, כי המנהג יקרא בהיותו משוער כהוגן, וכן כה"משפט"לחם חוקי )משלי ל ח(, חוקות שמים וארץ )ירמיה לג כה(, ויקרא

עשה דוד וכה משפטו כל הימים )ש"א כז יא(, כמשפט הראשון אשר היית משקהו )בראשית מ יג(,וארמון על משפטו ישב )ירמיה ל יח(, על מדתו.

שייסרם בחוקי המדבר, לסבול הרעב והצמא, לקרוא בהם אל ה', לא דרך תלונה. ומשפטים, שיחיואו בהם, לאהוב איש את רעהו, ולהתנהג בעצת הזקנים, והצנע לכת באוהליהם בעניין הנשים והילדים, ושינהגו שלום עם הבאים במחנה למכור להם דבר, ותוכחות מוסר שלא יהיו כמחנות השוללים אשר יעשו כל תועבה ולא יתבוששו, וכעניין שציוה בתורה )דברים כג י(: כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת

מכל דבר רע: ביהושע נאמר ויכרות יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חוק ומשפט בשכם )יהושע כד כה(, אינםוכן

חקי התורה והמשפטים, אבל הנהגות ויישוב המדינות, כגון תנאים שהתנה יהושע שהזכירו חכמים )ב"ק פ ב(, וכיוצא בהם. ואמר ושם נסהו, להודיע כי אשר הוליכם בדרך הזה שאין שם מים והביאם אל מקום

המים המרים, לניסיון, כמו שאמר ויענך וירעיבך ולמען נסותך להטיבך באחריתך )דברים ח טז(:

וטעם ויורהו ה' עץ - שהראה אותו עץ ואמר לו השלך את העץ הזה אל המים וימתקו.

ובעבור שלא מצאתי לשון מורה אלא בעניין למוד, ויורני ויאמר לי )משלי ד ד(: למדני, וכן כלם, נראהבדרך הפשט כי העץ ההוא ימתיק המים בטבעו, והוא סגולה בו, ולימד אותה למשה.

ורבותינו אמרו )מכילתא ותנחומא כאן(: כי"ויורהו"שהיה העץ מר והוא נס בתוך נס, כעניין המלח שנתן אלישע במים )מ"ב ב כא(. ואם כן אמר

לא היה העץ נמצא במקום ההוא, והקב"ה הורהו את מקומו. או שהמציאהו אליו בנס.

ושוב מצאתי בילמדנו )מדרש תנחומא כאן(: , הורהו דרכו. "ויורהו"ראה מה כתיב שם, ויורהו ה' עץ, ויראהו לא נאמר אלא

כלומר שהורהו ולמדהו דרכו של הקב"ה שהוא ממתיק המר במר: