הקיבוץ בעידןכלכלת הידע

סוגיות למחשבה

2010דצמבר

כלכלת הידע

הרווחים בכלכלה המודרנית, לא נוצרים מייצור מבוסס הגדולים

חומר גלם ועבודה אלא בעיקר על במוצר ידע ייחודיידי היכולת לגלם

או שירות אשר הפצתו או שכפולו בעלות קטנה ביותרנעשית .

מהפיכת הידע

החדשנות הטכנולוגית, יותר מההשקעות עצמן, הפכה ל:

הגורם המרכזי בהגברת הפריון הגורם המרכזי לכושר התחרות בזירה

הגלובליתוהמנוע המרכזי לצמיחה כלכלית

במילים אחרות

מאוד יקר לייצר מוצריםמבוססי רעיון חדש, אך זול

מאוד לשכפלם.השימוש ברעיון אינו מכלה אותו

הזירה הגלובאלית

אנו נדרשים לפעול בזירה גלובאלית בעלת

מאפיינים ייחודיים, אותם לא ניתן לקבוע, לשנות או

.לבחור התעלם מהם

מאפייני הזירה הגלובאלית

שינוי באופן יצירת הערךהמוסף.

.שינויים מהירים ופתאומיים.דינמיות גיאוגרפיתהרס יוצר.תחרותית ביותר

גם הקיבוץ כמודל ,חברתי

)ולא רק המפעלים שלו(

נמצא בתחרות מול אלטרנטיבות

:הנחת יסוד

התחרות בין מודלים חברתיים

אינה מוכרעת במישור של

טיב חלוקת העושר

אלא בזה של

יכולת יצירת העושר

:הנחת יסוד

התחרות בין מודלים חברתיים

אינה מוכרעת במישור של

א/עושרטיב חלוקת ה

אלא בזה של

א/עושריכולת יצירת ה

אשליית “כלכלת העבודה”

“עולם העסקים והיזמות מסובך מדי בשבילנו, לכן נחיה מעבודתנו כשכירים!”

"אם צריך לקחת סיכונים ביצירת

או רכישת ידע מתקדם, ניתן למישהו

אחר לעשות זאת"

הגדלה בפריון וברווחיות מושגות ע”י התקדמות טכנולוגית בענפים הדינמיים

חקלאות

תעשייה

שירותים

פריון העבודה

מלאכה

כתוצאה מכך, התרומה למקומות העבודהמקבלת מגמה הפוכה, המשרות נודדות לענפים

:נמוך יותרבעלי ערך מוסף חקלאות

תעשייה

שירותים

מלאכה

בהגדרה, המשכורות בלבד אינם יכולים ליצור מקור מספיק לצרכיה של קהילה

איכותיתבמצב של מיתון, אבטלה, ניוד חריף של

משרות, מי שאין בבעלותו מקומות פרנסה איננו באמת אדון לעתידו

מכאן שכלכלת העבודה )ובתוכה חובת ההתפרנסות(

מספיק אבל לא הכרחימהווה תנאי

מאפייני הזירה הכלכלית )תזכורת(:

אנחנו לא תחרותיות - -אנחנו לא שינוי מהיר ופתאומי - אנחנו לא דינמיות גיאוגרפיתאנחנו לא שינוי מודל הייצור - אנחנו לא הרס יוצר -

האם לקיבוץ יש בכלל אפשרות

להתחרות בזירה זו?

מלאכה ומסחר

תעשייה

שירותים

שירותיםבסיסיים

שירותיםיצירתיים

חקלאות

0%

10%

20%

30%

40%

50%

1900 1920 1940 1960 1980 2000

חקלאות

תעשייהשירותים בסיסיים

יצירתיים

גידול ה"כלכלה היצירתית" – ארה"ב

יצירת מקומות עבודה ?וערך מוסף בו זמנית

:דילמת הבוצרת האוטמטית

מלאכה ומסחר

תעשייה

שירותים

שירותיםבסיסיים

שירותיםיצירתיים

חקלאות

?מעגל צמיחה או מעגל קסמים

?מעגל צמיחה או מעגל קסמים

העבודות עם הדרישה הכי 102010גבוהה לכוח אדם בארה"ב ב

לא היו קיימות ב2004ב !

עלינו להכשיר את ילדינולשוק עבודה...!שעדיין לא קיים

יתרון תחרותי

בסביבה כה משתנה, אין למעשה יתרונות תחרותיים שאפשר להחזיק

.לאורך זמן

היתרון התחרותי לטווח ארוך הוא היכולת של הארגון להיות עירני ולהיות זריז דיו כדי לייצר יתרון חדש, יתרחש

.אשר יתרחש

תפקיד היכולות )כישורים(

כל מה שמבדיל ארגון ממתחריו "הוא הכישורים, הידע, המחוייבות

והיכולות של האנשים אשר עובדים ."בשבילו

ג'פרי פפר, אוניברסיטת סטנדפורד

השוק המסורתי

השוק המודרני

תייצר מלכודת עכברים טובה יותר והקונים יתדפקו

על דלתיך

רלף וולדו אמרסון

:השוק החדש

להגיע ראשונים להזדמנויות השוק

ולעשות זאת בעלות נמוכה יותר

Hammel, Pralahad : Competing for the future

בעולם של “מסה”, היתרון היה של ה”מהירים” - ומה

? ”בעולם של “מהירים

להגיע ראשונים להיכן

שהדיסקה תמצא

ברגע שלקוחותיך אומרים לך שרוצים משהו, זה כבר

מאוחר מדי

קרול ברץ, לשעבר יו"ר אוטודסק

אילו הייתי שאול את לקוחותיי מה הם רוצים, תשובתם הייתה:

סוס יותר מהיר

הנרי פורד

להגיע ראשונים להזדמנויות השוק, :מחייב לקחת סיכונים

בזמן שניתוחי השוק יאשרו את הפוטנציאל של המוצר, הענקיים כבר יהיו שם, ויהיה מאוחר מדי לשחקנים

חדשים להכנס

לתת מענה לצרכים של המחר זה מה

שייצר אתהרווחים של מחר

הקיבוץ ועסקי הידע

דילמות נוספות

היבט הניהול:

היכולת של הקיבוץ להיות שותף לניהול ענייני המפעל

או העסק בעידן של התמקצעות ניהולית.

היבט ההון:

הקיבוץ כצרכן הון כשלתעשייה דרושה

השקעה מתמדת לשמירה על כושר התחרות שלה.

היבט הבעלות: האם על הקיבוץ להישאר תמיד

בבעלות מלאה או בשליטה של התעשייה אשר בחצרו?

/ הכנסת שותף )אסטרטגי / הוניהציבור( - מתי? באיזה אחוזים?

לשם מה? )מכירת המפעל )ויתור על בעלות

- מה ההשלכות?

היבט ה”הרס היוצר”:

הצורך של התעשייה לסגור פעילויות אפילו כשהן עדיין

רווחיות כדי לפנות דרך ומשאבים לפעילויות חדשות

מול הקושי בהסתגלותם של האנשים ומקומות העבודה שהופכים ללא רלוונטיים.

היבט ההתמקצעות:

דרישת המפעל לכוח אדם מקצועי בתחום צר מול היצע

מוגבל של הקיבוץ וקושי בהשקעה בהתעדכנות

מקצועית של החבר.

הצורך של המפעל להעתיק פעילויות למקום בעל מירב

יתרונות )קרבה לשוק, עלויות וכד’( מול הצורך בקיבוץ

להשאיר בחצרו עוגן כלכלי ותעסוקתי.

ההיבט הגיוגראפי:

היבטי “כלכלת הידע”:

”למי שייכים “אמצעי הייצורכשמדובר בידע?

האם יש תגמול לתוספת ידע למפעל ותמריץ לעשות כך?

?מה קורה בעת עזיבה

התעשייה הקיבוצית ו”כלכלת הידע”

קיום בסיס ידע ייצורי - עסקיהשקעה גדולה מאוד בחינוך גורם אנושי בעל מחויבות ומוטיבציה

להצלחת העסק תרבות של שיתוף במידעאוכלוסייה רב-תרבותית מבנה קהילתי מוגן המאפשר ניצול כישורים

טוב יותר

יתרונות הקהילה הקיבוצית

הפיתוח הטכנולוגי ממזער או מבטל אתהשפעת במיקום בפריפריאלי

האנשים הכי מוכשרים מחפשית איכות חייםהכוללת השתתפות בעיצוב קהילתם, סביבה

ירוקה, חינוך מצויין, ביטחון פיזי וסוציאלי, היעדר מועקות רעש, פקקי תנועה וכד'

מבינים את הצורך לממן את איכות החיים הלא-חומרית ומוכנים לעשות זאת.

השינויים והפרדת המשק מהקהילה יוצרים אפשרויות

חדשות למימוש חזון הצמיחהיזמויות אישיותשותפויות עם גורמי חוץמיזמים של מספר קיבוציםפיתוח כלכלי ברמה אזוריתהתאגדות קונצרנית...ועוד

הזירה העסקית זזה לכיוונים שדווקאמתאימים לנו

שילוב של אופק כלכלי + מקצועילחבר, אפשרי, רצוי ואף נחוץ להצלחה כלכלית של הקהילה

= אופק כלכלי ומקצועי + איכות חייםיתרון תחרותי לקהילה

אופק כלכלי + אופק מקצועי + איכות חיים במובן הרחב:

אפשרות של יצירת מודל חברתי המגשר בין המציאות הכלכלית המודרנית

)שוק חופשי, יזמה אישית(ובין מידה גדולה של צדק חברתי, סולידריות

: ואיזון במעגלי החיים השונים

פתרון רלוונטי לחלק ניכר מהעולם המערבי ומאוכלוסיית ישראל!

זיכרו:

העתיד זה משהו שאנו מעצבים,

! לא משהו שקורה לנו