האוניברסיטה העברית בירושלים

הפקולטה למדעי החברה

המחלקה למדע המדינה

2015מיתוס הברונים השודדים בישראל

TheMarker-ניתוח המסגור התקשורתי ב

2015דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

מאמר אמפירי

(56799סקירה אמפירית במסגרת הקורס תקשורת ודעת קהל )

מאת אנה שנידמן

תודה מיוחדת לאמיר פוסטר על הליווי והייעוץ המקצועי בתחום משק הגז ותורת המימון.

2015מסגור בתקשורת דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

2

אבסטרקט

Q1 ?באיזה אופן מעצבת התקשורת את המסגור בסיקור על מאבק הגז

H1 עורכיTheMarker נוקטים במספר פרקטיקות לעיצוב המסגור בסוגיית הגז בנרטיב בהיר

ומוטה.

, התואמות למסגור הנצפה ועוסקות TheMarker-הכתבות נבחרו פי הכותרות הבולטות ביותר ב

במאבק הגז.

הממצאים העלו כי המסגור מורכב מנרטיב של אזרחים אשר נשדדים על ידי טייקוני הגז המונעים

ב מתאבת בצע ומקורבים לעטיני השלטון. המסגור מנצל את חוסר ההבנה של הציבור בנושא מורכ

ומנסה להשפיע על דעת הקהל, הסבור שיש לו את הזכות לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות

בגיבוש המדיניות. על רקע חשש זה, גורלה של מדינת ישראל עלול להיות מוכרע על ידי פופוליזם.

2015מסגור בתקשורת דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

3 מבוא

כששואלים את האמריקאי מה אתה רוצה והוא משיב לשכן יש אוטו חדש ממש מצוחצח

אני רוצה אוטו כזה. הצרפתי אומר שלשכן יש -ק"מ לשעה 600-כ"ס ו 400מבריק עם

אני רוצה אותו מרתף והבולשביק השיב: לשכן יש -מרתף יין עם יינות הכי טובים בעולם

ליטר חלב, אז אני רוצה שהיא תמות. זו הגישה של שלי 30פרה גדולה שמנה שנותנת

.גלאון בנושא הכלכלה וגז ספציפיוזהבה , TheMarker', יחימוביץ

(TheMarkerאביגדור ליברמן, )

בדיחה זו טומנת בחובה התייחסות למקרה של מסגור תקשורתי, כאשר במסגרתה טען יו"ר

כלכלי בנושא הגז הטבעי, -מפלגת ישראל ביתנו שישנה השתלטות פופוליסטית של השיח הציבורי

חברתית, בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה, יו"ר -מהצד השמאלי במפה הפוליטית

. TheMarkerן, ועיתון מפלגת מרץ זהבה גלאו

באיזה אופן מעצבת התקשורת את המסגור הנוכחי בסיקור של מאבק הגז ותהליכי גיבוש המתווה

בין שותפויות הגז לממשלת ישראל?

משתמש במסגור ברור וחד, הטומן בחובו נרטיב שלפיו עורכי העיתון TheMarkerהעיתון

ורא את כל האמת שהוא צריך לדעת. משמשים ככלבי השמירה של הדמוקרטיה, ומביאים לק

לכאורה חושף העיתון בפני הקורא את מפת האינטרסים במערך ה"הון שלטון עיתון". הבעיה

העולה מכאן היא, שכל ניסיון לדחות את הטענות של העיתונאים ומצדדי המאבק החברתי, נענה

1בעוינות קשה.

ח הציבורי, יש לאפשר פלורליזם בכדי למנוע השתלטות טוטליטארית של אג'נדה אחת על השי

מלא על מנת להגן על הדמוקרטיה במתכונת ליברלית ולא במתכונת של "עריצות הרוב". כדי שזה

יקרה, חשוב ליצור מחנה נגדי דרך אמצעי התקשורת ודרך האקדמיה בתחום חקר התקשורת

(2000,Chandler.)

רך מקרה הבוחן של מאבק הגז סקירה זו תעסוק בבחינה ביקורתית של המסגור בתקשורת, ד

אשר הגיע לשיאו בחודשים האחרונים, מאז התפטרותו המתוקשרת של הממונה על ההגבלים

1

מיידית כלוביסט מתויגשכל מי שמגיב נגד מאבק הגז ,אחת הדוגמאות הבולטות מהשיח ברשתות החברתיות היא של גיא רולניק בפייסבוק. מהתגובות לפוסטשל יצחק תשובה. ראו צילום מסך

2015מסגור בתקשורת דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

4 נבחר כמדגם מחקרי מייצג לבחינת המסגור הייחודי TheMarkerהעסקים, דיוויד גילה. העיתון

ע ליצירת לעיתון זה. לאחר תיאור מהותו של המסגור בספרות המחקרית, המאמר יתאר את הרק

ואז יפרק לגורמים את הפרקטיקות של עורכי TheMarkerהנרטיב הטמון במסגור המיוחד של

העיתון, אשר מעצבים את המסגור של ה"הון שלטון עיתון". לאחר מכן תיבחן ההשפעה של שיח

הגז על דעת הקהל בחודשים האחרונים.

תאוריה –מסגור

העיתונאים להציג את המציאות שאותה הם מסגור הוא האופן שבו בוחרים העורכים או

מסקרים. המסגור כולל אלמנטים של עיצוב נרטיבי, בחירת נקודות מבט, בחירה סלקטיבית של

ז'רגון קבוע וליהוק דמויות מפתח קבועות, שעליהן יואר הספוט תחת פרופיל דמות מוגדר וברור,

בוך ורב מימדי ולרדד אותו לכדי כגון "המושיע" או "הרשע". המטרה במסגור היא לקחת נושא ס

(.Scheufele, 1999נרטיב פשוט וחד ממדי בו יש "טוב" אל מול "רע" )

(. Agenda setting hypothesisמסגור הוא תגובה טבעית של התקשורת לסדר היום הציבורי )

במקור, תיאוריית קביעת סדר היום הציבורי הקלאסית נחשבת, לדעת חוקרים בני זמננו, לרעיון

ספקולטיבי או היוריסטי על מנת להניח תשתית למודל תיאורטי מקיף, לפיה העורכים כותבים

לכאורה על פי צו השעה. מחקר אמפירי שערך נלסון, טען כי למרות שהרעיון של מסגור המושפע

מסדר היום הציבורי הוא חשוב, למסגור יש נטייה להשפיע על דעת קהל בכך שהוא מדגיש ערכים

עובדות ושיקולים אחרים, כשהוא מעניק רלוונטיות גדולה יותר, לכאורה, מאשר היה מסוימים,

( של נושא מסוים Salienceנותן לו היה נבחר מסגור אחר. נלסון מצא במחקרו כי מידת הבולטות )

משחקת תפקיד משני יותר בהשפעה על דעת הקהל, מאשר ממדי המסגור והאופן שבו הוא מעוצב

(Scheufele, 2000 לא משנה כמה תבליט התקשורת את סוגיית הגז, האופן בו הסוגיה מעוצבת .)

נרטיבית, היא אשר תשפיע יותר על גיבוש הדעה.

הרקע שהוביל למסגור סביב סוגית הגז –"שוד הגז הגדול"

ללא ספק מדובר בנושא סבוך ביותר. כדי להבינו באופן מלא ומעמיק נדרשת הבנה מסוימת

. כך ניתן להבין את 2והכרת המדיניות הממשלתית בתחום משק האנרגיה, בתורת המימון

חוסר היציבות ההשלכות של שינוי רטרואקטיבי של תנאי ההסכם בין חברות הגז לממשלה ואת

2 קישור. הרקע בשביל הגז לפרשת היסטורית סקירה כתבתי, זה למאמר והתחקיר ההכנה במסגרת

2015מסגור בתקשורת דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

5 . כדי 2015, עד רגע החתימה על המתווה בתחילת יולי הפיאסקו של הגזשאפיינו את הרגולטורית

, נדרש תחקיר בן חודשיים וכתיבת סקירה היסטורית עובדות למיתוסיםלהיות מסוגל להבדיל בין

ניתן לגבש עמדה על המתווה, שמתחשבת בכל הנסיבות שהובילו לחתימתו. ממצה. רק אחר כך

, המאפשרת ניוד הגז על ידי LNGאחד המרכיבים החשובים במשק הגז הסבוך הוא טכנולוגיית

הפיכתו לנוזל דרך צינורות מיוחדים המיועדים לכך, זאת מפני שהגז אינו מסוגל לעבור מעצמו

אשר מעבירה את המידע המעורפל LNG-משמשת התקשורת כבמצב הצבירה שלו. בדיוק כך

והמסתורי כגז על ידי הפיכתו למידע בעל מצב צבירה אותו ניתן לראות, לחוש, להבין ולהפעיל

. כמו שהגז (Entman,2007) כלפיו שיפוט ערכי וקוגניטיבי לקראת עמדה בנוגע למדיניות הפעולה

האנרגיה במזרח התיכון, כך המידע הפך הטבעי הוא המפתח להצלחתה של ישראל כמעצמת

להיות כלי פוליטי יעיל עבור כל האליטות המשמשות כפיונים במאבק בין כל האינטרסים השונים

של התנועות החברתיות, מפלגות בכנסת )אשר חלקן נאבקות על תמיכה ציבורית לקראת

עולם טוב יותר, ואולי, הפריימריז בקרוב(, ארגוני שמאל מחו"ל, פעילים חברתיים הנלחמים על

ביודעין או לא, מבקשים לצבור לעצמם הון פוליטי או חברתי. התקשורת, על ערוציה השונים, היא

זו שמחליטה להבליט את הסוגיה לקדמת הבמה והיא זו שבוחרת באיזה נרטיב להשתמש. יש

סי ציבור, אשר בסיוע חברות יח 2013לציין כי המאבק של הארגונים החברתיים מתנהל עוד משנת

דאגו לקדם את הנושא בתקשורת, אך רק עתה הנושא זכה לתהודה בתקשורת והשפעותיו על דעת

הקהל ניכרות דרך השיח הציבורי ברשתות החברתיות ובמידת הבולטות של הנושא. כל זאת

התאפשר בזכות המסגור, שקיבל צורה ברורה ועזה מאז התפטרותו של דיוויד גילה.

TheMarkerעיתון של –שלטון –מסגור ההון

הדיון הציבורי בנוגע למדיניות הגז הטבעי סובל מבלבול בין עובדות לדעות, מדמוניזציה

של הצדדים לוויכוח ומפנטזיות פרועות ולא מבוססות בכל הנוגע לתרומה הפוטנציאלית

(.אורי כץ, הארץ) .של הגז לאיכות חייהם של אזרחי מדינת ישראל

כמו אביגדור ליברמן, המצוטט בתחילת הסקירה, כך גם עיתונאים, כלכלנים, פוליטיקאים,

מאמינים כי רוב אמצעי התקשורת נוקטים בטון דמגוגי ומעבירים 3ומומחים בתחום האנרגיה

ניצול החולשה של צרכני התקשורת, בשל חוסר היכולת שלהם להבין או דיסאינפורמציה תוך

3

יוג'ין קנדל, עומר מואב, אורי כץ, נחמיה שטרסלר, אמיר פוסטר, בועז ארד, התנועה הליברלית מן, אביגדור ליבר ועוד.החדשה, עמירם ברקת, עמית מור, אלכסנדר ורשבסקי, גדעון תדמור, איתן אייזנברג,

2015מסגור בתקשורת דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

6 הוא גוף התקשורת הבולט ביותר TheMarkerהעיתון (.Jerit et al, 2006לעכל מידע מורכב )

בעיצוב נרטיב צבעוני ובולט, אשר נוקט עמדה חד משמעית כנגד "ברוני הגז". אבי בר אלי הוא

העיתונאי המוביל את סוגיית הגז ואחד הראשונים אשר החלו לאמץ את הנרטיב, אותו בנו ארגוני

ק מהמסגור. אחריו המחאה כ"צדק חברתי" ו"מגמה ירוקה" עוד קודם, והלבישו אותו כחל

הצטרפו גיא רולניק ואיתן אבריאלי.

מתודה

מאז TheMarkerנעשתה סקירה ביקורתית על מדגם סלקטיבי של מספר כתבות מתוך

התפטרותו של הממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה. תחילת הדגימה החלה מהכותרת

, הכוללת את המכתב המלא שכתב עם התפטרותו. הכתבות של אבי בר אלי, גיא "אינני יכול עוד"

רולניק ואיתן אבריאלי בנושא הגז שימשו כיחידות ניתוח איכותני. בוצע ניתוח הפרקטיקות של

עורכי המסגור דרך קטגוריזציה של הכותרות לארבעה סוגים: ליהוק הדמויות הקבועות בנרטיב,

ולטות סמנטית על ידי שימוש בטרמינולוגיה של שוד או גזל, התייחסות של התנגדות או נטרול ב

טענות הנגד על ידי שיוכן לצד ה"רעים" ודיון מטא תקשורתי על ידי חשיפת תאוריית ההגמוניה,

(.Chandler,2000מאת הוגי הדעות של אסכולת פרנקפורט )

הטוב, הרע והלוביסטים. –ליהוק .1

מהאחזקות של מאגרי הגז. לאחר שמקזזים ממנו את המס, 15%-יצחק תשובה מחזיק ב –"הרע"

מהאחזקות על המאגרים מוחזקים על ידי משקיעים שונים 85%-מהרווח. כ 5%נותר לו רק

. חרף עובדה זו, נוח לבחור בטייקון בעל העבר של הסדרי 4וחסכונות הפנסיה של הציבור הרחב

". הטייקון ללא מעצוריםהק אותו כדמות שכולנו אוהבים לשנוא: "חוב שנויים במחלוקת, ולל

בעוד שהמחאה החברתית מציירת אותו כבעל המונופול הבלעדי ש"חומס" מכלל הציבור את

ה, בהתאם לנרטיב מתייחס אליו כבעל ההון, העומד בראש הפירמיד TheMarkerהכסף והגז,

ההון שלטון.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו הוא הלוביסט הגדול ביותר של דלק ונובל: –" הלוביסט"

ה . כלומר, הרעיון לפיו נתניהו פועל לשם קידום הכלכל"איך הפך נתניהו למגן של דלק ונובל"

הישראלית אינו יכול להיות בכלל אופציה. על פי המסגור, ראש ממשלת ישראל הוא בהכרח

שליחם של "הרעים". בר אלי אינו חוסך בכותרות שלו בסופרלטיבים תיאוריים על התנהלותו של

4 האחוז נקבע לאחר חישוב סך כל האחזקות במאגרי תמר ולויתן.

2015מסגור בתקשורת דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

7 "ההבטחה החשאית והאבסורדית של נתניהו ראש הממשלה, דרך העלילה הנאמנה למסגור

למונופול הגז".

יוסף לנגוצקי כבעל הסימוכין האמין ביותר במאבק הגז. התקשורת מציגה את יוסף -"הטוב"

לנגוצקי, גיאולוג אשר היה מעורב בגיוס משקיעים לטובת פיתוח מאגר גז בהיתרי מתן ומיכל

בי תגליות הגז. גיאולוגים אחרים, ביניהם )לימים מאגר תמר, הנקרא על שם בתו(, בתור א

5". התחקירמתהדר בנוצות לא לוהגיאולוג איתן אייזנברג, מבעלי חברת רציו, טענו שהוא "

ות הגז. דבר זה אינו שנעשה עבור סקירה זו מצא כי ככל הנראה יוסף לנגוצקי אינו אבי תגלי

להציגו כבר אסמכתא המחזק את יחסי הכוחות, שהמסגור מציג TheMarkerמפריע למערכת

בליהוק שכזה. במקום לצטט את דברי שר האנרגיה בכותרות, העדיפו העורכים לצטט את

".שטויות שזה לא יאמןלנגוצקי, שמבטל את דבריו כ"

במבט מאקרו על כלל ערוצי התקשורת, ניתן להגיד שהפנים הייצוגיות ביותר במאבק הגז הן של

הח"כ שלי יחימוביץ', המייצגת את ה"טוב" הנלחם נגד שודדי הגז. בניגוד לעיתונים אחרים אשר

ויים להעניק לה בולטות רבה יותר, כאן הסיקור לגביה נעשה בצניעות.היו עש

שימוש בטרמינולוגיה של גזל או שוד .2

התקשורת אימצה בחום את הרעיון שהגז שייך לכולנו, למרות שמדובר בשיפוט אידיאולוגי

תחושת הגזל. גם אם -כלכלי. יש כאן פניה לרגש -המבוסס על עמדת המתבונן על ציר פוליטי

קורא אינו בקיא בסוגיה ואינו בעל אג'נדה פוליטית, די לומר לו "גונבים ממך" על מנת לגרום לו ה

לעקוב אחר התפתחות העלילה בסדרת –לעמוד על המשמר, לנקוט עמדה בסוגיה והכי חשוב

טגיה החשובה ביותר בתורת השכנוע היא זיהוי . האסטרTheMarkerשל "שוד הגז הגדול"

"נתניהו מוליך אתכם האינטרסים של הקהל, והניסיון לענות עליהם. בכותרת של גיא רולניק,

ה שהוא , מעניק רולניק לקורא תחוששולל. עשרות מיליארדים עלולים להיגזל מאתנו ומילדנו"

משרת את האינטרסים שלו בכך שהוא מזהיר אותו, לכאורה, מהגזל הגדול.

התקפת נגד לביקורת על המסגור .3

:המסגור כנגד להתגבש התחילה אשר לביקורת התנגדות תוך, המתווה כלפי עמדה נקיטת

5

תה רשימה של כל הגיאולוגים אשר היו מעורבים ישל פרוספקט תמר עליו היבעקבות התחקיר, בו נמצא השער גובה על הטענה אל התנועה לאיכות השלטון )כת מכתב פתוחבמיפוי תמר, לא נמצא שמו של לנגוצקי. פרסמתי

בו הוא מאשים את יריבו, מכתב גינוי קיצשלנגוצקי הוא אבי תגליות הגז ולא יצחק תשובה(. כתגובה, פרסם לנגוק תשובה. הסימוכין היחיד שסיפק למעמדו כשליחים מטעם יצחוכמנסים להשחיר את שמו ,ואותי ,איתן אייזנברג

. 2014-עליו חתם אצל הממונה על ההגבלים העסקים ב תצהירכאבי התגליות, היה

2015מסגור בתקשורת דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

8 כאן בר אלי מבהיר חד משמעית בכותרות כי ההסדר "הגז פשוט גרועזה לא פופוליזם, הסדר "

גרוע. במידה והקורא חסר הידע לא יודע האם המתווה הוא טוב או רע, המסגור מחליט במקומו.

כניעה: כך התקפלה ממשלת הסכם את המתווה הוא מכנה בהקדמה לכותרת בצבע אדום דרמטי "

". לפי מסגור זה, לא יתכן שהממשלה ניהלה משא ומתן שקול אלא היא ישראל מול מונופול הגז

פשוט "נכנעה" מול "הברונים השודדים", כי זה הכוח שיש לטייקונים על הממשלה. אולי ההפך

הוא הנכון?

ת דעתו בנוגע למתווה, דעה בנוסף, העיתון בוחר "לצלוב" את אביגדור ליברמן לאחר שהשמיע א

הקשר שאינה מתיישבת עם המסגור. לפיכך, מתפרסמת ידיעה בעלת הכותרת מלאת הפאתוס "

". העיתון מנסה לנטרל את טיעון הנגד של ליברמן על ידי ההיסטורי החם בין ליברמן למונופול הגז

דה שלו על ציר ההון שלטון עיתון.חשיפת העמ

בכותרות המשנה, "במשרד החוץ שתו נפט?"דוגמא אחרונה בקטגוריה זו היא הכותרת המתריסה

בנייר העמדה של משרד החוץ היה מצפה הקורא להיתקל "לפני ימים ספורים אלי כתב אבי בר

".נמצאו תחזיות בומבסטיות מצוצות מהאצבע -חים מקצועיים וזהירים בניסו

מסגור מטא תקשורתי .4

הפרקטיקה המעניינת ביותר שנקט העיתון, קשורה במוניטין העקבי של גיא רולניק וחבריו

האליטות". באופן אירוני, הפכו העורכים של "לוחמי ההון שלטון עיתון" למערכת בתור "חושפי

תקשורתי שמקורו -לאליטת תקשורת בפני עצמה. הפרקטיקה שלהם מבוססת על דיון מטא

בתיאוריות קלאסיות, אולי אף מיושנות )אם כי עדיין רלוונטיות(, בחקר התקשורת. תיאוריות

של 6במפת הבעלות הצולבתעלי העיתון ובמיקום שלהם אלה עוסקות באליטות ובאינטרסים של ב

(. מדובר בפרקטיקה מתוחכמת 2012אמצעי התקשורת בישראל, ובקשר שלהם לשלטון )כספי,

ל ההגמוניה בתקשורת ככלי בפני עצמו, המשרת אשר נבנתה לאורך זמן, ומשתמשת בביקורת ע

את המסגור הנוכחי. על מנת להתנגד לקולות המתנגדים למאבק הגז, ואולי אף לנטרל את

הטיעונים שלהם, יוכלו העיתונאים מעצבי המסגור להשתמש בקלף תיאוריות ניו מרקסיסטיות,

התקשורת קשור, במישרין או פרי אסכולת פרנקפורט, אלתוסר וגרמשי, כאשר יטענו שבעל ערוץ

בעקיפין, ליצחק תשובה. בדוגמא זו, חושף אבי בר אלי את הרטוריקה של מומחה התקשורת דרך

לכאורה, של ממשלת ישראל, שלטענתו של בר "לוקשים שמנסים למכור לכם 10 -הקרב על הגז"

6

. מבלוג זההחברתית, אסתי סגל, שנבנתה על ידי הבלוגרית ופעילת המחאה בעלת הטיה פוליטית מדובר במפה

2015מסגור בתקשורת דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

9 ת את חברות הגז. המטרה היא להעניק לקורא את התחושה שתפקידו של העיתון אלי מדברר

לחשוף את הלוקשים שמנסים למכור לציבור, מתוקף היותו "כלב השמירה של הדמוקרטיה".

למסגור הזה יש עמדה ברורה מאוד המתנקזת סביב אמירתו של גיא רולניק:

גם הכלכלנים הימנים ביותר יפרצו ברוב תחומי חיינו אין כל תחליף ריאלי לרגולציה.

דמיוני או 'שוק חופשי'בצחוק כאשר מישהו ינסה לטעון שאפשר להחליף רגולציה באיזה

המקרה של הגז פשוט הרבה יותר: כאן ... בהתקשרות של הפרטים בחברה בחוזים

שעיתון זה דורש לראות בשוק האנרגיה היא מהסוג ההפוך. אנחנו רוצים 'הרגולציה'

או עד שהיא תתפתח לממדים –לראות פתרון שיכניס תחרות לשוק. בהיעדר תחרות

אנחנו רוצים רגולציה ובעיקר מבנה שהמונופול לא יוכל להשתלט עליו. –משמעותיים

רים וכמויות, מחליט למעשה כיצד אנחנו רוצים למנוע מצב שבו מונופול פרטי קובע מחי

ייראה שוק האנרגיה ודוחק מתחרים החוצה ממנו. כך שבפעם הבאה שמוכרים לכם עוד

היטב מי עומד מולכם. ותיאוריה על רגולציה, בולשביזם, סוציאליזם וקפיטליזם, תבדק

.ברוב המקרים, תמצאו שזו קבוצת אינטרסים שרוצה לשמור על מעמדה וכוחה

TheMarkerנל זה נשאלת השאלה, איזו קבוצת אינטרסים עומדת מאחורי מערכת על פי רציו

ומהו הכוח והמעמד שהיא מבקשת לשמר? האם מדובר בניסיון נואש של המוציא לאור, עמוס

בשנים הירידה במכירותהיא חלק ממנה( לאור TheMarker-שוקן, להציל את מערכת הארץ )כש

דרמטי, בעל אמינות וכושר שכנוע גבוה המרחיב את טווח האחרונות, על ידי בניית מסגור סקסי,

קהל היעד הרגיל של העיתון? או שמא מדובר בכוונות טובות של אנשים המאמינים שהם לוחמים

למען שינוי? אם המטרה שלהם היא רגולציה, מדוע אם כן הם מתנגדים למתווה אשר מגדיר

חזקות לוותר על חלק מאחזקותיהם במאגרי ומייצב את הרגולציה על משק הגז ומפציר בבעלי הא

תמר, כריש ותנין, על מנת לפרק את המונופול?

השפעת שיח הגז על דעת קהל

מילים שבמהלכן נאבד את 3500מסתבר שכל תמצות של הנושא לנצח יכלול לפחות

ההכרה פעמיים, ולפחות שתי פסקאות שהמילה היחידה שנבין בהן היא "לווייתן". וזה

עוד לפני שמנסים להתיר את סבך האינטרסים הסבוך האופף את מקור הטקסט ואיזה

משיגים דעה שלא תהיה צפויה ואוטומטית סיבוב הוא בדיוק מנסה לעשות עלינו. אז איך

2015מסגור בתקשורת דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

10 מתוקף היותנו שמאלנים, ימנים, עשירים או לא מחוברים? בהנחה שלא לגיטימי לגבש

(מאקו, חוטר)נטע ר?איך נדע מי דופק אותנו יות -דעה על סמך הסרטון הכי מושקע

אשר סותרים זה את ופוסטים בפייסבוקאמירתה של חוטר, לאחר שנתקלה בלא מעט מאמרים

זה, מהווה חדשות טובות עבורנו. המשמעות העולה מכך היא שישנם שני צדדים למטבע, ולא כל

. נשאלת השאלה, האם כל צרכני TheMarkerצרכני התקשורת מושפעים לטובת המסגור של

התקשורת נמנעים מהבעת עמדה, בידיעה שהם אינם מבינים בסוגיה?

סקרבאינם מבינים את פרטי ההסכם. גם 63%המכון הישראלי לדמוקרטיה, עלה כי שפרסם7

מהמשיבים אינם מבינים את פרטי ההסכם ועוד 44%לפיו עלה כי 8סקרנערך 2בחדשות ערוץ

ממשיבי הסקר חושבים שיש להכריע בסוגיית 35%ים את ההסכם. לעומת זאת, אינם מכיר 27%

הגז על ידי משאל עם. נשאלת השאלה, כיצד יתכן שכוח ההצבעה בנושא כה סבוך, הדורש הבנה

מקצועית, יוטל על אנשים שלא בקיאים בסוגיית הגז?

ל עלול להיות מוכרע גורלה של ישרא סכנת עריצות הרוב. –כאן טמונה הסכנה של הדמוקרטיה

על ידי פופוליזם.

: בפייסבוקעל כך הגיב קונסטנטין בלוז, סגן יושב ראש רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה,

'המתנגדים'נתיים ישיציגו הצדדים. בתוצאות משאל העם תלויות ביצירתיות השקרים

לולא יהם הצליחו להחדיר לראשם של אזרחים שא -מובילים בשקרים באופן מוחלט

. כל הנימוקים על זה שהגז מהווה ..היו מחלקים להם את כספי הגז ברחובות ,תשובה

מהתוצר, שהכנסות בעלי המאגר בתוך חשבון החשמל של אזרח ממוצע הן %0.5סה"כ

פיתוח נוסף בתמר, מישהו הושעל מנת שלווייתן, תנין וכריש יפותחו ויהי %10-פחות מ

-אותם 'תלאים'השנים הקרובות. ואם המדינה 4-מיליארד ש"ח ב 40-צריך להשקיע כ

טחון ועוד. כיוון שאת זה יאז היא תצטרך להוציא את זה מתקציבי החינוך, הבריאות, הב

.וה יצטרכו להמציא שקרים משלהםקשה למכור לציבור, אז גם מצדדי המתו

כשמדובר בסוגיות מורכבות מדי להבנה עבור צרכן התקשורת הממוצע, הפיתוי עבור עורכי ערוצי

התקשורת למסגר לכדי נרטיב רדוד הוא גדול. הבעיה עולה כאשר הנרטיב הזה נתפש כאמת

7

.%4.5 -א כוטעות הדגימה הטווח איש ואשה ו 600 -גודל המדגם הוא כ8

טעות טווח איש ואשה ו 005. גודל המדגם היה 2הסקר בוצע על ידי חברה פרטית שנשכרה על ידי חדשות ערוץ 14 בעמוד בנספח הסקר תוצאות ראו .%4.5 -א כוהדגימה ה

2015מסגור בתקשורת דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

11 אינו מהסס להשתמש TheMarkerאובייקטיבית אשר דוחה כל ניסיון להציג נרטיב אחר. גם כאן,

על מנת לגזור מכך אמירה על "הון שלטון": בסקרי דעת קהל

"התשובות השגויות של הציבור לשאלה האם הגז כבר זורם הן ללא ספק תוצאה של המסרים של

".חברות הגז ושל הפוליטיקאים

מסקנות ודיון

של הטיית המידע לטובת צד אחד בלבד, כמו בסוגיית הגז, עלולות להיות מסוכנות ההשלכות

עבור הליברליזציה של הדמוקרטיה הישראלית, כאשר מן הציבור נמנעים מידע או פרשנות שונה

( ממנו חושב 2)לפי מדגם מייצג בסקר של ערוץ 35%מזו של הזרם המרכזי. אותו הציבור, אשר

ריע בסוגיית הגז.שהוא זה, שאמור להכ

קיטוב של קבוצות המתבטאות בהצגת כתבות ונתונים סותרים, מאפשר לצרכני תקשורת להטיל

ספק במה שהם קוראים ולהחליט האם הם נמנעים מהבעת דעה, חוקרים את הנתונים בכוחות

עצמם )משימה לא פשוטה כלל ועיקר( או בוחרים לנקוט בעמדה על ידי אימוץ הפרשנות של מוביל

לי -דעה השייך למחנה האידיאולוגי שלהם, כמו נחמיה שטרסלר עבור אנשי הימין הכלכלי או אור

בר לב עבור השמאל. הפתרון מכאן הוא לאמץ ולהשלים עם העובדה שמאחורי כל גוף תקשורת

עומדים אינטרסים ויש לאפשר להם חופש ביטוי מלא. לא די להגן על הדמוקרטיה, אלא לשמור

, ולשם כך יש לאפשר תחרות חופשית בין כל ערוצי התקשורת ולהקל על כניסת 9יתעליה כליברל

מתחרים חדשים )בעלי אינטרסים שונים ומגוונים(. המטרה בסופו של דבר היא לאפשר פלורליזם

האמת, תהיה אשר תהיה, צפה בתווך של –בין הדעות, האינטרסים וכלל האליטות השונות

ההתנגשות בין האינטרסים.

גבלות והצעות למחקר המשךמ

ראשית יש צורך למפות את המסגור באופן סטטיסטי בעזרת ניתוח תוכן כמותני, הבוחן את

הייצוג הנרטיבי של יצחק תשובה וסוגיית הגז באמצעי התקשורת השונים, ולבדוק את מידת

נת מפת ההסכמה בין שופטים שונים על ידי מבחני מהימנות. המגבלה הראשונה היא ההנחה שבחי

האינטרסים לנצח תהיה בגדר ספקולציה. כשמנסים לחקור סיבות למסגור לא ניתן לגזור אמירה

או סיבה אחת וחד משמעית שהובילה למסגור כפי שהוא, בשל העובדה שאינטרסים רבים מאוד

9

מבלי לתת להחלטות ןועל צרכיה ןדמוקרטיה ליברלית שואפת לתת ביטוי לכל קבוצות המיעוט ולהגן על זכויותיה (.2011הרוב לבוא על חשבון רצונות המיעוט )הייגוהרופ,

2015מסגור בתקשורת דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

12 טמונים בסוגיית הגז בתוך סביבת תקשורת, שכבר אינה כה ברורה כמו בתמונה שמציגה

ית בתחום התקשורת. אנו נמצאים בעידן שבו המודל העסקי של רוב ערוצי התאוריה האקדמ

התקשורת, עיתונים בפרט, מבוסס על תקציבי מדיה )קניית שטח פרסום על ידי מפרסמים שונים(,

על פיתוח אלגוריתמים דיגיטליים שמושתלים בתוך התוכן במגזיני און ליין שנועדו "לצבוע" את

ים לשם בניית קהל יעד רלוונטי. כלומר, המודל הקלאסי של מרשל הגולשים ולשמש את המפרסמ

מקלוהן, "בעל המאה הוא בעל הדעה", הוא ככל הנראה מודל מיושן. כיום, המחקר התקשורתי

חייב להתייחס לחלקו האקטיבי של צרכן התקשורת בעידן הדיגיטלי, ביחסי הגומלין בינו לבין

זו שלילה של תיאוריות ההגמוניה הקלאסיות, אמצעי התקשורת והמפרסמים. אין במסקנה

הטוענות שהאינטרסים השולטים הם של בעלי ההון, אך יש בה כדי לומר שכבר אין די בהן.

מגבלה נוספת של מחקר זה היא מידת ההיקף שלו. לא התאפשר במסגרת זו לחקור את סוגיית

לה של שנאת העשירים הבאה הגז מתוך קונטקסט תרבותי רחב יותר, הקשור לתופעה ההולכת וגד

לידי ביטוי באמצעי התקשורת בארץ ובעולם, בייחוד בעשור האחרון עם עליית הפופולריות

השוויון בשיח החברתי, האקדמי והתקשורתי. באשר לישראל, מדובר -שבעיסוק בנושא אי

התקשורת מאמצת את נקודת המבט – 2011-בתופעה ההולכת וגדלה מאז המחאה החברתית ב

האזרח הנאנק תחת עול יוקר המחייה, אל מול הטייקונים שככל הנראה הרוויחו על חשבונו של

)תספורות(. במחקר האקדמי, יש מקום לעוד חוקרים שיחקרו באופן ביקורתי ואמפירי את היחס

העוין כלפי יזמים כיצחק תשובה, אשר יכול בקלות לייצג את הנרטיב של היזם שהקים את

. האם כל עשיר הוא "קפיטליסט חזירי"? האם האשמה לגבי הסדרי החוב האימפריה שלו מאפס

של המדינה צריכה להיות מוטלת עליו או על המדינה, אשר חוקיה מאפשרים לו זאת? חמור מכך,

האם התסיסה נגד עשירי הארץ עלולה להוביל למהפכה אלימה אשר עלולה להוביל, בטווח

יפים לשכוח?הארוך, לסוגי משטר שחלקנו היינו מעד

יש לעודד מחקרי תוכן כמותניים של ייצוג הטייקונים באמצעי התקשורת, ניסויים בהטיות

פסיכולוגיות, וסקרים בדעת קהל שיבחנו את העמדות של הציבור כלפי מוקדי כוח ובעלי השפעה.

קיטוב בגישות ערכיות של החוקרים יעודדו בחינה של זוויות מבט שונות ומגוונות, הנובעות

משיפוט ערכי. יש צורך להטיל ספק בפרדיגמות המיושנות. הדרך היחידה לעורר ספק היא לעודד

פלורליזם של כמה תפישות עולם.

2015מסגור בתקשורת דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

13 מקורות

(.2011)רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, השוואתית פוליטיקה, הרופ, רוד ומרטין הייג

Chandler, D. (2000). Marxist media theory.On Line Publishing.

Entman, R. M. (2007). Framing bias: Media in the distribution of power. Journal of

communication, 57(1), 163-173.

Jerit, J., Barabas, J., &Bolsen, T. (2006).Citizens, knowledge, and the information

environment. American Journal of Political Science, 50(2), 266-282.

Scheufele, D. A. (2000). Agenda-setting, priming, and framing revisited: Another

look at cognitive effects of political communication. Mass Communication &

Society, 3(2-3), 297-316.

Scheufele, D. A. (1999).Framing as a theory of media effects. Journal of

communication, 49(1), 103-122.

קישורים בגוף הטקסט.-מקורות האינטרנט הושתלו כהיפר

2015מסגור בתקשורת דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

14

נספחים

הסקר לביצוע ושיטה מדגם

אוכלוסייה של ומייצג אקראי, ארצי במדגם, ומעלה 18 בני עברית דוברי יהודים ונשים גברים 500

מדגם בקרב CAWI ממוחשבת סקרים מערכת באמצעות אינטרנטי אומניבוס סקר במסגרת, זו

. בישראל ביותר והגדול, איש 130,000 המקיף iPanel האינטרנט גולשי מפאנל

נעזר -תמיכה/התנגדות להסכם הגז

גיל מין

אחוז

מהמדגם

+50 30-49 18-29 אשה גבר

(A) (A) (B) (A) (B) (C)

האם את/ה

תומך/ת

בהסכם הגז

כפי שהוצג

לציבור על ידי

?הממשלה

23% 19% 16% 18% 21% 20% תומך/ת

A

35% 28% מתנגד/ת

B

21% 26% 26% 33%

לא יודע/ת /

לא מכיר/ה

52% 44% 61%

A

59%

C

56%

C

43%

N= (500) (245) (255) (128) (205) (167)

2015מסגור בתקשורת דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

15 נעזר -ומשמעויותיו תפיסת הבנת פרטי הסכם הגז

גיל מין

אחוז

מהמדגם

+50 30-49 18-29 אשה גבר

(A) (A) (B) (A) (B) (C)

אם את/ה

מרגיש/ה שאת/ה

מבין/ה את פרטי

הסכם הגז

?ומשמעויותיו

36% 29% מבין/ה

B

22% 22% 30%

A

32%

A

לא

מבין/ה

44% 44% 44% 46% 40% 48%

לא

מכיר/ה

27% 20% 33%

A

33%

C

29%

C

20%

N= (500) (245) (255) (128) (205) (167)

נעזר -תפיסת הגורם שצריך לאשר את הסכם הגז

גיל מין

אחוז

מהמדגם

+50 30-49 18-29 אשה גבר

(A) (A) (B) (A) (B) (C)

מי לדעתך צריך

לאשר את

?הסכם הגז

34% 15% 25% לא יודע/ת

A

34%

B C

23% 21%

סה"כ ציינו '

'גורם

75% 85%

B

66% 66% 77%

A

79%

A

הציבור

במשאל עם

35% 37% 33% 35% 40%

C

30%

2015מסגור בתקשורת דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

16 28% 23% הכנסת

B

19% 14% 22%

A

32%

A B

20% 17% הממשלה

B

13% 18% 16% 16%

N= (500) (245) (255) (128) (205) (167)

2015מסגור בתקשורת דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

17 תוספות

נעזר -בקרב התומכים/מתנגדים ומשמעויותיו הגז הסכם פרטי הבנת תפיסת

ידי על לציבור שהוצג כפי הגז בהסכם ת/תומך ה/את האם

?הממשלה

לא / ת/יודע לא ת/מתנגד ת/תומך

ה/מכיר

(A) (B) (C)

ה/מרגיש ה/את אם

את ה/מבין ה/שאת

הגז הסכם פרטי

?ומשמעויותיו

62% ה/מבין

C

56%

C

1%

50% 41% 34% ה/מבין לא

A B

49% 3% 4% ה/מכיר לא

A B

N= (98) (141) (262)

נעזר -תמיכה/התנגדות להסכם הגז בקרב המבינים/לא מבינים

אם את/ה מרגיש/ה שאת/ה מבין/ה את פרטי הסכם הגז

?ומשמעויותיו

לא מכיר/ה לא מבין/ה מבין/ה

(A) (B) (C)

את/ה תומך/ת האם בהסכם הגז כפי

שהוצג לציבור על

?ידי הממשלה

42% תומך/ת

B C

15%

C

3%

55% מתנגד/ת

B C

26%

C

3%

לא יודע/ת / לא מכיר/ה

3% 59%

A

94%

A B

N= (144) (221) (135)

2015מסגור בתקשורת דרך מקרה בוחן של מאבק הגז בקייץ

18