הגנה על התוצרת המקומית בישראל

2002 מר 53' מס

הגנה על התוצרת המקומית בישראל מוריה כ

מבוא

. שרי וחברי כנסתעל בימת הכנסת עולי בזה אחר זה השחקני , 90העל ס שנות : הזמ, המס עולה

קריאה (1989 "התש, )תשלומי חובה(ת החוק להארכת תוקפ של תקנות שעת חירו הסצינה עוסקת בהצע

1).ראשונה

'סצנה א

הצעת החוק להארכת תוקפ : אנחנו עוברי עכשיו לסעי הבא בסדר היו, חברי הכנסת: וייס' ש ר"היו

ת שר התעשייה והמסחר אני מזמי א. בקריאה ראשונה, 1989 "התש, )תשלומי חובה(של תקנות שעת חירו

.אדוני השר, בבקשה. להביא בפנינו את הצעת החוק

תשלומי (תוקפ של תקנות שעת חירו , כנסת נכבדה, אדוני היושב הראש: שרו' שר התעשייה והמסחר א

, התקנות מוארכות מדי פע בפע. 1989 בדצמבר 31ביו , עומד לפוג, תקנותלהל, 1958ח "התשי, )חובה

האמורה להחלי את , 1987ח"הצעת החוק היטלי מיוחדי התשמ. 1989ה הוארכו בחודש מרס ולאחרונ

.עברה קריאה ראשונה והיא נדונה עתה בוועדת הכספי של הכנסת, התקנות

:עור מחקרי מדיניות725(650)טל , 94305, קליפורניה, סטנפורד, אוניברסיטת סטנפורד, מכו הובר, ועמית בכיר, עמית בכיר וראש החטיבה למדיניות כלכלית, אלוי רבושקה 5674

מתקדמים המכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים ל"מנכ, זאב גולן : משנהעורך

2 לאהגנה על התוצרת המקומית בישר

מוצע להארי את , ובינתיי יש צור בהפעלת תקנות, שהדיו בהצעה ימש זמ רב בוועדה, מאחר שיש להניח

ומכוח , משמשות התקנות מכשיר כלכלי חשוב, כידוע. 1990 ביוני 30דהיינו עד ליו , חודשיתוקפ בשישה

.מוטלי היטלי למטרות המופיעות בחוק

המטילי היטלי , החקלאות והאנרגיה, מכוח של התקנות מותקני צווי על ידי שרי התעשייה והמסחר

כמו כ מוטלי מכוח התקנות היטלי . ביו העלאת מחיריהעל מחזיקי מלאי של מוצרי מסובסדי וכ על דלק

...יבוא וייצוא של מוצרי שוני וכ היטלי לקידו המחקר וכוח אד מקצועי בענפי תעשייה שוני

'סצנה ב

שצרי להסיר את כל , רבותיי חברי הכנסת אינני נמנה ע מי שטועני: )שינויתנועת המרכז(אברה פורז

אני חושב שמה שקורה היו בישראל הוא בגדר , אבל. ת כל ההיטלי ולאפשר ייבוא חופשי לחלוטיהמכסי וא

התוצאה . 'למנוע אבטלה וכו, הכוונה היא להג על תוצרת האר מפני ייבוא מתחרה. הכוונה היא טובה. שערורייה

ובסופו של , זכות קיושאי לה, היא שבמקרי רבי מאוד אנחנו מחזיקי בחממה הזאת מפעלי כושלי

שנאל לשל מחירי , מי שמשל את המחיר הגבוה בתקופת הביניי הוא הצרכ הישראלי. דבר ה ייפלו

.כי בעצ לא מאפשרי להביא את היבוא המתחרה, גבוהי ומופקעי בשביל תוצרת מקומית

, מחמיר מאוד לגבי שטיחיתק , למשל, הקובע, גור נוס העושה את הדברי האלה הוא מכו התקני

.כ ה טועני. תוצרת מקומית אבל אי הוא אוכ אותו לגבי, תק שהוא אוכ אותו במלואו על היבואני

ציו ש Made In: שעל כל מזלג ועל כל סכי המיובאי מחו לאר יוטבע, ג אי שו סיבה ג לדרוש...

.למנוע ייבוא ג זה מיועד. זאתהיצרני עצמ אינ מטביעי. המדינה המייצרת

, אשר למעשה מקפיד על כ, אני מברכת את שר התעשייה והמסחר...:)המער(שושנה ארבלי אלמוזלינו

בואו ...חייבי לעשות זאת? מדוע לא. ובתחומי מסוימי מג על תוצרת האר ומטיל היטלי ג על היבוא

ובאופ הדרגתי יהיו החשיפה הנוספת וההתייעלות , רת הארנמשי לקיי את הקצת מהקצת של ההגנה על תוצ

.כדי שהיא תוכל להתחרות בשוקי העול, בתעשייה

'סצינה ג

כמו ג , זה אחד הכלי האחרוני שנשארו בידינו–מכו התקני ...:שר התעשייה והמסחר אריאל שרו

?לגבי תוצרת מיובאת ולגבי תוצרת מקומיתהא קובעי תקני שוני ? מה נזעקי. בידי כל המדינות האחרות


.. .לא אוכפי את התקני המקומיי :)שינוי–תנועת המרכז(אברה פורז

אי אני רוצה להתייחס לדבר שזעזע כל כ את חבר הכנסת פורז... :שר התעשייה והמסחר אריאל שרו

המיוצר באירופה או "יה להתחרות בסכואי לנו שו בע. היכ הוא מיוצר"תובעי לסמ על כל חלק מהסכו

באינדונזיה או בטיווא שעלות העבודה ש , אבל כשמייצרי את המוצר הזה בבנקוק או בהונג קונג...ב"בארה

.היא חמישית מאשר אצלנו

]לא ברור: [קריאה

את המוצר מעבירי ... אני מבקש למחוק את הונג קונג כדי לדייק, בסדר: שרו' שר התעשייה והמסחר א

משק , אחד המשקי שאני גר בו. במקרה אני מכיר את התעשייה הזאת מקרוב. ומש לישראל, הזה לאירופה

שאני אאפשר לסגור את , אתה מעלה בדעת. יש לו מפעל… נפש320משק ניר ע מונה , 1942הקיי מאז שנת

ה כלי נוס אעמוד על כ שיסמנו ג כפית וא יהי, סכי, כ, שעל כל מזלג, כאשר מה שנדרש הוא, המפעל ש

אלא שזה יהיה כתוב על כל , אני אעמוד לא רק על כ שיהיה כתוב היכ נוצר...? יהיה כתוב היכ הוא מיוצר, אותו

.אחד מהכלי בעברית

.י"בכתב רש: )מפלגת הפועלי המאוחדת(יאיר צב

.היה מנוקדאילו יכולתי הייתי דורש שזה י: שרו' שר התעשיה והמסחר א

.ואנחנו נעזור ל נגד פורז ונגד כל הגילרמני למיניה: )המער(אורה נמיר

.אני מודה ל: שרו' שר התעשיה והמסחר א

…זוהי מפלגה בולשביקית. טועני שהליכוד הוא מפלגה ליברלית: )שינוי–תנועת המרכז(אברה פורז

]לא ברור: [)המער(אורה נמיר

הגופי הללו דומי מאוד זה . אי כא בכלל שו עניי של מער או ליכוד: שרו' חר אשר התעשייה והמס

אבל אצלנו עומדי על המשמר שעל כל מזלג ועל כל , אתה צועק, חבר הכנסת פורז....בוודאי בנושא הזה, לזה

.כפית יכתבו היכ נוצרו

.טוב מאד: )מער(אורה נמיר


סצנת הסו

מי בעד העברת הצעת החוק שהביא שר . חברי הכנסת אנחנו ניגשי להצבעה ...:וירשובסקי' ר מ"היו

.נא להצביע? התעשייה והמסחר לוועדה שתקבע ועדת הכנסת 23בעד ההצבעה להעביר את הצעת החוק לוועדה 1נגד

אינמנעי

לדיו , 1989) תשלומי חובה(ההצעה להעביר את הצעת החוק להארכת תוקפ של תקנות שעת חירו

.הכנסת נתקבלה בוועדה שתקבע ועדת

ל הכנסת מושב שני ש, דברי הכנסתחילופי הדברי לקוחי מ. זה לא חלק מהצגה וג לא קטע מסרט, לא

לא היה א פע נתו , בנושא הייבואמדיניות ממשלת ישראל . 1167 1160עמודי , 115כר , השתי עשרה

. הטענה כי יש צור להג מפני יבוא מתחרה היתה מאז ומעול נחלת כל המפלגות ונמשכת עד ימינו. למחלוקת

בוועדת הכספי של הכנסת : דוגמא לכ.עדיי מתקיימי באר דיוני כאלו עשר שני לאחר אותו דיו

2. נדו שיעור ההיטל שיוטל על יבוא שמני וכוספאות כדי להג על תוצרת מקומית2001 במר 5ביו ה

. ממשיכה להג על תוצרת האר2000הממשלת ישראל של שנות . מדיניות הממשלה נשארה כשהייתה

ל "מנכ, ראוב חורש. להג על תוצרתה כמו בשני עברונכונה העובדה כי כעת אי אפשרות לממשלת ישראל

יחד ע זאת 3...."לא להטיל היטלי, מדיניות ממשלת ישראל היא באופ עקרוני: "אמר, ס לשעבר"משרד התמ

. להג על תוצרת מקומית, באמצעות חוק היטלי הסחר, עדיי פועלי חלק מחברי הכנסת ונציגי הממשלה

החלק הראשו עוסק במדיניות הסחר של ממשלות ישראל. ולק לשלושה פרקיזה מחמחקרי מדיניות

ולבדיקת השימוש בכלי אלו על , החלק השני מוקדש לסקירה כללית של הכלי להגבלות הייבוא. לאור השני

ונבח הנזק שנגר נבח השימוש בהגבלות הייבוא; הלבידי בענ החלק השלישי עוסק. מנת למנוע את הייבוא

.בסו המחקר ניתנות ההמלצות לרפורמה במדיניות מניעת הייבוא. לצרכ

מדיניות הייבוא של ממשלות ישראל

ההגבלות האלו נבעו 4.כבר בשנותיה הראשונות השתמשה מדינת ישראל במדיניות של הגבלת ייבוא

אול במש השני .שאית נאלצה מדינת ישראל הצעירה להתמודד, לכאורה, בתחילת הדר מסיבות כלכליות

ובעיקר להגנה על התוצרת המקומית ולמניעת , הפכה מדינת ישראל מדיניות זו לכלי ולאמצעי להגבלת היבוא


אחת הבעיות הכלכליות . מדיניות וכלכליות, ע קו המדינה ניצבו בפני מדינת ישראל בעיות חברתיות. תחרות

נראה בעיני , ח מהמדינה"ירושו מניעה של יציאת מטשפ, לפיכ צעד של הגבלת יבוא5.ח"הייתה המחסור במט

חלק מהיבואני . באותה תקופה אסרה מדינת ישראל לייבא סחורה ללא אישורי מיוחדי. הממשלה כצעד נבו

6.ח שבידיה"קיבלו רשיונות יבוא רק א מימנו זאת מרזרבות מט

מכסי מג הוטלו . בהגבלות מכסיות, קרי מכסות, במש שנות החמישי הוחלפו חלק מההגבלות הכמותיות

1955ב. ולא שימשו כאמצעי הגנה בסיסי, במקרה שבכל זאת התקיי יבוא כל שהוא, בעיקר כאמצעי עזר

. המדיניות הכלכלית התמקדה בהורדת המכסות האדמיניסטרטיביות על מוצרי שלא התחרו ביצור המקומי

7.יצאוהנטיה הייתה להעניק רשיונות יבוא לחברות שג י

אחוזי מיבוא של מוצרי 93. מכלל הייבוא40%יבוא על היו קיימות מכסות, 60בתחילת שנות ה

התקבלה מדיניות כלכלית חדשה אשר סברה כי יש צור 1962ב. המיוצרי בייצור מקומי היה תחת מכסות אלו

אול החיכוכי בי . ת המכסיולעבור משיטת המכסות לשיט להוריד את ההגנות האפקטיביות מהיצור המקומי

יצרו מצב בו היה , שר האוצר ולאחר מכ ראש הממשלה, לבי לוי אשכול ,שר התעשייה והמסחר דאז, פנחס ספיר

8.שנתנה המכסה, לכל מוצר העריכו איזה מכס יית אותה רמת הגנה ליצרניי המקומיי. קצב השינויי איטי

9.א במקומ היו מכסי גבוהי, מהמוצרי המיובאי90% לא היו מכסות כמותיות על 1970בשנת

החלה ירידה בשיעור , 70השנכנס לתוקפו באמצע שנות , כתוצאה מהסכ סחר בי ישראל לשוק המשות

ב אשר אסר את כל מכסות הייבוא ודרש ג " נחת הסכ סחר ע ארה1982ב. 1989להמכסי שנמשכה עד

10.צמצו במכסי

נרחב בהגבלות החל שימוש, במקביל להורדת המכס. לא היה הדר היחידה להגבלת הייבואשימוש במכס

כהערכה היא כי בשאר העול . דוגמת רשיונות יבוא ומכסות ייבואNon - Tariff Barriers: (NTB (לא מכסיות

NTB.11 מההגבלות ביבוא ה מסוג 50%

בשיטת תוספת ושימוש, שמירה על רווחת הצרכניתקינה לצורכי הגנה במסווה של: דוגמאות לכ באר

מכיוו . 80 שיטה ישראלית ייחודית שהשימוש בה היה נפו בעיקר בשנות ה) א"התמ (12מכסת האחוזי

, ב אשר אסרה אפליה באמצעות מכסי נגד ייבוא"שבתקופה זו חתמה מדינת ישראל על הסכמי סחר ע ארה

א המדינה "באמצעות שיטת התמ. פי לגרו להעלאת שיעור המכסישנועדה בעקי ,א"המציאו את שיטת התמ

וכ גבתה , הקשתה על היבוא בזאת שהיא העלתה בצורה מלאכותית את הער של מוצרי מיובאי מסוימי

א הוטלה רק "התמ. פחות בשיטה זו כיו משתמשי. מכס לא רק על הער האמיתי אלא ג על הער המלאכותי

13.א על מוצרי בתעשייה המקומיתעל מוצרי יבוא ול


הצור ברשיונות הייבוא נבע . החלה התפרצות חדשה של שימוש ברשיונות ייבוא, א"במקביל לשימוש בתמ

שהוטלו כנגד יבוא ממדינות אסיה שאת לא היו למדינת , מהשימוש הנפו של ממשלת ישראל במכסות ייבוא

הוחלט לחשו את המשק 1991 בשנת 14.ה כפו לרשיונות מהייבוא מאסיה הי75%למעל . ישראל הסכמי סחר

אחת הסיבות הייתה האינפלציה הגבוהה ששררה במשק באותה . הישראלי לייבוא ממדינות העול השלישי

הפתרו למצוקת האבטלה היה ,ר הוועדה לחשיפה"שהיה ג יו, לדעתו של שר המשפטי דאז ד מרידור. תקופה

שיהפו אות , רה רק א האינפלציה תרד ומערכות היצור יעברו תהלי ייעולשיק ,חידוש הצמיחה הכלכלית

. מדיניות החשיפה תוביל לרמת תחרות גבוהה יותר במשק ולהורדת מחירי. לתחרותיי ג בסחר הבינלאומי

א ולכ דווקא הי, הגנה מלאכותית על היצור המקומי פועלת בדיוק בכיוו ההפו: "בנוס לכ אמר מרידור כי

15."מונעת פתרו לבעיית האבטלה ומגדילה את מצוקת המובטלי, פוגעת בצמיחה

ס "ההחלטה לחשו את המשק הישראלי התאפשרה בעקבות השילוב של משה ניסי שהחלי את שר התמ

והפ (ר הוועדה לחשיפה "ע יצחק מודעי שהיה שר האוצר באותה שנה וד מרידור שהיה יו, דאז אריאל שרו

לאנשי שוק חופשי ואפשרו את " הסגנו הישראלי"ל היו "שלושת האנשי הנ). אוצר בשלב מאוחר יותרלשר ה

.חשיפת המשק לתחרות

והוחלפו , מהייבוא המסחרי80% בוטל הצור ברשיונות הייבוא עבור כאלפיי מוצרי שהיו כ1991בשנת

המטרה הסופית לא הייתה הורדת אול, ב"התהלי במקרה זה היה זהה לתהלי החשיפה ע ארה. במכסי

בו . מוצרי השקעה ומוצרי צריכה, ג"ח: סוגי המוצרי אלא קביעת רמות יעד שונות לכל, ההגנה לרמה אפסית

שיעור המכס . החליטה הממשלה להעלות את המכסי, בזמ בעקבות החשיפה לייבוא ממדינות העול השלישי

16.ג על התוצרת המקומיתוזאת על מנת לה, הועלה באופ משמעותי

1' טבלה מס

)לייבוא ממדינות העול השלישי" החשיפה"שנת (1991דוגמאות למכסי

התעשייה המקומית המוגנת המוצר המכס הקיי המכס המתוק מזג ביתי 10.5% 45% אמקור, אלקו, תדירא

מנורות חירו 18% 50% תדירא

ממטרות 14% 30% נע לי חרסינהכ 16% 28% נעמ כלי פורצל 28% )ליחידה 3א לא פחות מ (28% נעמ, קרמיל קרמיקה 28% )ליחידה 4א לא פחות מ (28% נעמ, קרמיל מיונית 10% 30% אוס, תלמה לבידי ע 16% 50% לבידי אשקלו, ע לבוד

סיבית 12% 25% לוחות הגליל ע לבוד

.1991 באוגוסט 26, חדשות :המקור


. נאלצה מדינת ישראל להתמודד ע יבוא זול, בעקבות חשיפת המשק לתחרות ממדינות העול השלישי

בעקבות כ הוחלט 17.יבוא זה התחרה ע היצור המקומי ואיל את השוק המקומי להוריד מחירי ולהתחרות

בגי יבוא סחורות " היטל היצ"והתיר הטלת , שכלל את חוק ההיצ, 1991בשנת לחוקק את חוק היטלי סחר

והיטל משווה ; פגיעה בתעשייה המקומית בגי" היטל ביטחה"; במחיר הנמו ממחיר המכירה באר המוצא

18.שהוטל בגי סבסוד של המוצר באר מוצאו

ונראה כיצד כעת נבח כלי אלו. עד כא סקרנו את הרקע הכללי של הגבלות מכסיות ולא מכסיות

.ל כלי על מנת למנוע ייבואהשתמשה מדינת ישראל בכ

רשיונות ייבוא

בתקופת המנדט . רשיונות הייבוא הנ כלי הגבלה אשר נעשה בו שימוש רב מאוד מקו המדינה ועד היו

אסר בתחילת שנותיה , הנמצא עדיי בתוק, צו זה. 1939, יבואנקבע צו מת רשיונות, 1939בשנת , הבריטי

. שלא על ידי רשיו יבואהראשונות של מדינת ישראל ייבוא

. ח תו כדי הגדלת היבוא"ברשיונות ייבוא הייתה שמירה על מלאי מט המטרה של השימוש בהתחלה

גבוה יותר למשקיעי חו ולישראלי המחזיקי כספי 19ההנחה הייתה כי על ידי מת שער חליפי אפקטיבי

מטרה נוספת הייתה לאפשר . יותר למדינת ישראלבאמצעות ייבוא מצרכי שבמחסור יועברו כספי רבי, ל"בחו

20.ייבוא מסוי של מוצרי מותרות ג בשער אפקטיבי גבוה יותר

הרשיונות . היה השיקול של ההגנה על התוצרת המקומית השיקול המכריע, אול במקביל לשיקולי אלו

על א . לא את דרישות השוקוזאת בהתא ליכולת של היצור המקומי למ, ניתנו על פי דרישות השוק המקומי

וזאת בשל העובדה כי , נית רשות לייבא גרעיני, שהחקלאות נמנתה ע הענפי שקיבלו הגנה גבוהה ביותר

21.מדינת ישראל לא יכלה לייצר גרעיני בכמות הדרושה ובמחירי סבירי

רשיו הייבוא על ידי תופעה מעניינית היא שקבלת. הורשה היבוא א ורק באמצעות רשיונות60בשנות ה

22.ענ החשמל וענ הרכב: כמו ,חברה אחת יצרה יבואני בלעדיי בענפי שוני של הייבוא

יגאל , המסחר והתיירות דאז, שהוציא שר התעשייה, 1977 ח" חוקק חוק יבוא חופשי התשל1978בשנת

למעט אלו הרשומי בתוספת , ראל במסגרת החוק נית היתר יבוא כללי לכל הטובי המיובאי ליש23.הורבי

רשאית הייתה הרשות המוסמכת לסרב לתת , לטובי אלה. שעבור היבוא הותר רק על פי רשיו, הראשונה בצו

, אחר וכל תנאי, מקו יצור הסחורה, רשיו או להתנות רשיו זה בהגבלות שונות על כמות הסחורה שתיובא

ובהתחשב , במילי אחרות נתו הדבר לשיקולי פוליטיי24.באישורו של מנהל המכס או הרשות המוסמכת


אי ספק כי נעשה שימוש בכלי זה ג מסיבות שאינ , שמדינת ישראל תומכת בהגנה על היצור המקומי בעובדה

.כלכליות בהכרח

וזאת בעקבות חתימת הסכמי סחר ע , החל שימוש נרחב ברשיונות לצור הגבלת ייבוא80בשנות ה

הטבלה הבאה ממחישה את העלייה . ינות נוספות אשר אסרו שימוש במכס לצור הגבלת ייבואב ומד"ארה

:בשימוש ברשיונות ייבוא לאחר שנחתמו הסכמי סחר אשר אסרו את השימוש במכס להגבלת הייבוא

2 'טבלה מס

אחוז פריטי המכס המוגבלי ברישוי

1987 1980 כ תעשייה"סה 15.5 24.7 ישמנ 38.5 55.8 מוצרי מזו 68.9 89.6 מוצרי ע 5.6 15.6 מוצרי נייר 3.2 17.7 טקסטיל והלבשה 5.7 22.8

הנעלה 0 12.5 כלי רכב וטייס 56.3 71.8 מוצרי שוני 7.4 20

נדב עריכתבמדיניות הייבוא וחשיפת התעשייה הישראלית ב ,"סקירה כללית הגנה וחשיפה של התעשייה הישראלית", נדב הלוי :מקור

.י ממחלקת המחקר של בנק ישראלהלוי מתבסס על נייר עבודה של ציפורה גל. 12' עמ, הלוי

. והותאמו תעריפי המכס למדיניות ההגנה המכסית, בוטלה כל ההגנה באמצעות רישוי1991בספטמבר

לא יובאו כלל משו מקור מוצרי אשר 600 פריטי תעשייתיי וקרוב ל1882הגבלות הרישוי לצורכי הגנה לגבי

25.הוסרו

המשק . השימוש במחסומי הייבוא המנהליי לאור השני השפיע על מבנה הייבוא במדינת ישראל

למדיניות . וקיבל סובסידיות או הגנות ממשלתיות, ולעיתי יצר מקומי הפ להיות מונופול, היה ריכוזיהישראלי

: הייבוא היו כמה תוצאות

הקצאת המכסות הייתה . הגבילו את היבוא ובסופו של דבר את מספר היבואני שבענמכסות ייבוא. 1

.מה שמנע כניסת מתחרי נוספי לענ, לפעמי רק לאלה שכבר יבאו את המוצר


רשיונות הייבוא גרמו . איסור על ייבוא וחובת הוצאת רשיונות יבוא היוו הגנה על היצור המקומי. 2

צמצו מקורות הייבוא . המתכת והע, ההלבשה, בעיקר בענ הטקסטיללהגבלה של מספר היבואני

.ולצמצו התחרות, גר לצמצו בייבואכמו בענ מכשירי החשמל והאלקטרוניקה , כביכול, למע הגנת הצרכ, מניעת ייבוא ואפליה ברישוי. 3

הפכו להיות יבואני עד כדי כ שיבואני , גרמו להגבלת התחרות ולהגבלת מספר היבואני, הביתיי

עצ הדרישה לקבל 26).ס בעניי זה" פסלו בתי המשפט את הצו המפלה של משרד התמ1990ב(בלעדיי

יכולות , יבואני גדולי שיש לה קשרי ע הרשויות הנוגעות לנושא. רשיו יכלה לצמצ את התחרות

.להשיג את הרשיו ביתר קלותרי מיובאי צמצמו את היבוא למספר היצרני אשר היו מסוגלי קביעת תקני וחובת סימו על מוצ. 4

.לעמוד בתקני או למלא את דרישות הסימובעיקר בייבוא מוצרי חשמל , בעבר. עצ החובה לעמוד בתק מפחיתה את מספר היצרני ומספר היבואני

על מנת לוודא עמידה שלהיה על היבוא להמציא למכו התקני מסמכי מקוריי של היצר הזר , ביתיי . חובה זו מנעה ייבוא מוצרי במחירי מזדמני. המוצר בדרישות הבטיחות של התק

הדרישה של מכו התקני לסמ את הסחורה : חובת הסימו בחו לאר גרמה לצמצו מספר היבואני

הקנה יתרו ליבואני מצב זה. חייב את היצר הזר לשנות את קווי היצור שלו, בעברית כבר במקו יצורו

.הגדולי העובדי על בסיס קבוע ולא מאפשר כניסה של יבואני מזדמני, מדינת ישראל השתמשה בנושא הגנת הצרכ לצור תיקו צווי אשר חייבו מת שרות למוצרי צריכה. 5

27.מכונות כביסה ומכוניות, מקררי, כדוגמת מכשירי טלוויזיה ווידיאו

הוחלט לתת רשיונות יבוא למוצרי חשמליי ומכוניות רק למי שיש לו ג מעבדה , וגמאלד, 60בשנות ה

בנוס לזה נדרש מהיבוא להביא מכתב מהיצר בו הוא מתחייב לספק לו . באר המטפלת במותג אותו הוא מייבא

ולהחזיק מלאי החובה שחלה על היבוא להעניק שרות. דרישות אלו הרתיעו יצרני. שני7חלקי חילו למש

.חלפי הביא לצמצו מספר היבואני של מוצרי אלו

אפשרות . קיימות מספר אפשרויות, באר זרה) מוצרי מותג(ליצר שרוצה למכור מוצרי הטרוגניי

במקרה זה מבחינה כלכלית כל הרווחי שנצברו שייכי . ראשונה היא להקי חברת בת באר היעד או סני

. אפשרות שלישית היא למכור בתיוו יבוא בלעדי. נייה היא למכור למספר יבואני מקומייאפשרות ש. ליצר

כיו שבמקרה הראשו היצר הראשו הוא מונופול במותג ולכ יוכל לדרוש , ההבדלי בי השיטות משמעותיי

מונופול כלפי הצרכני בנוס למונופול שיש ליצר יש ליבוא, החמור יותר, במקרה השלישי. מחיר מונופוליסטי

כלפי מונופול כפול גור נזק גדול יותר לצרכ מאשר מספר יבואני שכוח. ולכ רווחי היבוא גדולי יותר

.יחסית, הצרכני קט

קרי השימוש , ל התווספה ההשפעה של מדיניות הסחר של ממשלות ישראל"לשיקול של היצר בחו במקביל

ע קו המדינה הותר לייבא רק באמצעות רשיונות ייבוא על מנת לפקח על . ובתקינה באר ברשיונות ייבוא


מחקרי שנערכו בישראל מצאו כי תופעה זו של . בפועל מדיניות זו גרמה למונופולי ביבוא. הייבוא ולהקטינו

יי קיומ של יבואני בלעד. המשמעות של תופעה זו הנה חמורה. יבוא בלעדי שכיחה מאוד במוצרי שנבדקו

פירמות . אלא מגדיל את הריכוזיות במשק ובכ גור לבזבוז, לא רק שלא מגדיל את רמת התחרות במשק

28.ומאמצות טכנולוגיה בצורה לא אופטימלית, הפועלות ללא תחרות מתייעלות פחות

. לותבשל הרגולציה הכבדה יבואני הפכו ליבואני בלעדיי ולרוב היו אלה יבואני גדולי או חברות גדו

ליצר מקומי שכבר היתה בבעלותו מעבדה . היצר המקומי של מוצר מסוי לפעמי היה ג היבוא הבלעדי

היה ג את , ובמיוחד למונופול מקומי, ליצר מקומי. היה יתרו לעומת מי שלא הייתה לו מעבדה, לתיקו המוצר

מלאי , וכחה באפשרות לספק שרות עתידיה, קשרי להשגת רשיונות, באספקת שירות היתרו הזה וג יתרונות

קשרי ע חברות זרות אשר מייצרות את אותו מוצר או שמספקות את אות חומרי הגל , חלקי חילו וחומרי

.ואפילו יתרו בהכרת השפה העברית, שנצרכו לשימוש המקומי

פוליסטי המקומי של היא ג היצר המונו, לדוגמא, חברת נשר: נית לראות את ההתפתחות הלכה למעשה

לאור שני הגנה ממשלת ישראל על חברת נשר מייבוא בנוס למת סובסידיות . וג היבוא הבלעדי, מלט

ל חייב "מלט מחו. החובה לסמ שקי מלט בעברית חיסלה את הפוטנציאל לייבוא מלט בכמויות קטנות. ישירות

כלומר , אלה נקבעו על ידי רשויות בעלי אינטרסיתקני . לעמוד בתקני ישראלי אשר הינ ייחודי לישראל

הקשתה על מתחרי פוטנציאלי ובסופו של דבר נשארה חברת נשר, יתר על כ. לאחר התערבות ישירה של נשר

29.נשר כיצרנית בלעדית והיבואנית היחידה לכמויות גדולות של מלט

אשר כוללת עובדי מחברות , ההסתדרות.מקורות, דוגמאות נוספות ה בתי הזיקוק לנפט ומונופול המי

על מנת לשמור על , חסמה ייבוא של מקדוחי אשר יועדו למעיי פרטי ברמת הגול, אלו בנוס לעובדי הנמלי

למרות , אשר רק הוא מייבא נפט בכמויות רציניות דר הנמלי, בחיפה הוא מונופול" בז30.המונופול של מקורות

בתעשיית המזו פרומי אוס וויטה ה יצרניות מקומיות אשר 31.ית לייבוא נפטשעל פי חוק אי מניעה חוק

. מייבאות חלק ניכר מהמוצרי אות ה מייצרות

, התעשייה וההסתדרות שיתפו פעולה לאור שני, הממשלה: בסיכומו של דבר שלושת הגורמי הגדולי

הייתה : ני שלטה ההסתדרות בשלושת הגופיבמש ש. כל אחד במגזר שלו, בכדי להבטיח את המש שליטת

היחסי . וחבריה ה ג הפקידי הממוני והנבחרי בממשלה, ג בעלת תעשיות, ג האיגוד המקצועי

. למונופולי ממשלתיי אשר נתמכו על ידי הממשלה שהגנה עליה מתחרות מקומית וזרה הקרובי מדי הובילו

ליבואני ולאחר מכ ליבואני בלעדיי של אות המוצרי שה יצרו היצרני הפכו למונופולי ולאחר מכ

.במשק המקומי

תקינה


להבטיח רמת איכות ובטיחות נאותה של המצרכי ולמנוע נזקי "קביעת תקני למוצר כלשהו נועדה

. להסדיר את התקינה בישרא, 1953 ג " חוק התקני התשי32".בריאות מ המשתמשי בה ונזקי סביבתיי

מכו התקני הנו תאגיד סטטוטורי .הממונה על התקינה במדינת ישראל הנו משרד התעשייה והמסחרהמשרד

קבל את מו 33 ישראלי הרשאי לקבוע תקהיחיד ועל פי החוק הוא הגו השיי למשרד התעשייה והמסחר

. מתקציב המדינהס" מטע התמהתמורה לבדיקות

1 'תרשי מס ס במכו התקני"התמסמכויותיו של משרד

.701' עמ, )1991, משרד מבקר המדינה: ירושלי (42 מבקר המדינה ח"דו, מבקר המדינהעיבוד ל: המקור

הוא , ולנטילת דוגמאות לבדיקה, כאשר הממונה על התקינה מתקשר ע המכו לקבלת שירותי בדיקה

הסמכות לקבוע תקני הנתונה בידי , החוק מתייחס לשתי סמכויות1987.34בעושה זאת על פי הסכ שחודש

אמנ קיי . על התקינה במשרד התעשייה והמסחר מכו התקני והסמכות לאכיפת הנתונה בידי הממונה

10%א המשרד זכאי לקבל הנחות המגיעות עד ל, ס למכו בעבור בדיקות תקינה"מחירו לפיו משל משרד התמ

שר התעשיה והמסחר ממונה על

ביצוע החוק

,הממונה על התקינהס "במשרד התמג ; מוסמ לאכו

מאייש את :התפקידי הבאי

ללית חבר המועצה הכ של מכו התקני

חבר הוועד הפועל ר מנהלת תו תק"יו חבר וועדות התקניבהתאחדות התעשייני

מכו התקניסמכות לקביעת התק


הממונה לא ניצל כלל את האפשרות לקבל "... :עולה שח מבקר המדינה "דומ, ע זאת. קרי רבי במ25%

א על פי שמצרכי רבי מבי אלה שבדק המכו רשומי בנספח וניטלו , הנחות בגי ביצוע הבדיקות בסדרות

35.לבדיקה בהיק כולל שאפשר לקבל את ההנחות

בעבר היתה חובה שלכל ". תק ישראלי וולונטרי"ו" ישראלי רשמיתק: "באר קיימי שני סוגי של תק

כיו רק התק הרשמי ). שמוגדר כיו כתק ישראלי וולונטרי(מוצר מיובא יהיה ג תק רשמי וג תק ישראלי

כאשר וועדות התקינה , התהלי לקביעת שני סוגי התקני זהה .הוא חובה והתק הישראלי אינו בגדר חובה

ההבדל היחיד בי שני סוגי התקני הוא ההכרזה 36.תקני קובעות אות על פי כללי והגדרות טכנייבמכו ה

ס מחליט לאמ את התק הישראלי "א שר התמ. ס שתק ישראלי וולונטרי הופ להיות תק רשמי"של שר התמ

ולא נית , ל אותו מוצרהתק הישראלי מחייב את כל המייצרי והמייבאי ש, והופ אותו לרשמי, הוולונטרי

37.לה לייצר או לייבא אותו א אי לו תק רשמי

שנקבעו על ידי , הוא חייב לפעול על פי ההנחיות הקבועות בחוק, מחייב/כשהשר רוצה להכריז על תק רשמי

38 : חוק התקני שונה כדי לכלול תנאי אלו.1998הכנסת בחודש ינואר

.בורשמירה על בריאות הצי.1

. שמירה על בטיחות הציבור.2 .הגנה על איכות הסביבה. 3 .כאשר לא קיי מידע או מנגנו חלופי שעשוי להקנות הגנה על הצרכ, הספקת מידע. 4

כתוצאה משימוש בחומרי או מוצרי , העלול להיגר לצרכ, מניעת נזק כלכלי משמעותי. 5

.יי לעי ואלו שאינ גלוייהגלו, המשמשי לבנייה

מכו התקני הנו . ג מוצרי מיובאי וג מוצרי המיוצרי באר חייבי בבדיקה לקבלת תק רשמי

39.ובלי אישורו אי אפשרות לשחררה, שניתנה לו הסמכות לאשר שחרור סחורה מיובאת הגו היחיד

התקינה . מתוכ הנ תקני רשמיי300 . תקני ישראליי וולונטרי ורשמיי2,800כיו קיימי

הוועדות מורכבות מגופי שכוללי נציגי מטע הצרכני . נעשית על ידי וועדות תקינה מרכזיות לענפי שוני

כמו כ נדרשת . עובדי המכו משמשי כרכזי הוועדות. בוועדות יושבי ג נציגי משרדי ממשלה. ומטע היצרני

התאחדות התעשייני , פי מידע הלקוח מהיצרני ולות הפיקוח של המכו נעשות עלפע. חוות דעת של מומחי

40 .ותלונות ציבור

תהלי קביעת התק הוא . הוא אמור לאמ את התקני הבינלאומיי, כאשר מכו התקני קובע תק חדש

: כדלקמ


בתקני הבינלאומיי תק א לא נמצאו 41.וועדות התקינה מחפשות תק בינלאומי, תקני חדשילגבי

לגבי תקני 42.ב"מחפשות הוועדות בתקינה האירופאית או בתקינה של ארה, זהה או שהתק לא מספיק טוב

היות שתק רשמי ). שינוי(חלק לא השתנו וחלק מהתקני עברו ריביזציה , ישני ישראליי שהיו קיימי בעבר

. תק הנו זההתהלי קביעת ה, הנו למעשה תק ישראלי וולונטרי

בראשו עמד סג מנהל המינהל לסחר חו . ס צוות מיוחד לענייני תקינה"ל התמ" מינה מנכ1990באפריל

הקמת הוועדה . נציגי משרד החו ונציג התאחדות התעשייני, וחבריו כללו את נציגי מכו התקני, ס"בתמ

נקבעו החלטות שונות בנושא . ת בנושאי תקינהמ עתידי ע הקהילה האירופאי"נועדה לבחו היבטי שוני של מו

בי השאר נקבע כי התקני . עמידה של מעבדות מכו התקני בסדרת תקני אירופאיי ועוד, איכות המוצר

43 .האירופאיי/לתקני הבינלאומיי הישראלי הרשמיי הוולונטריי יותאמו

לא שונו חלק מהתקני ,ני הבינלאומיילאמ את התק שני לאחר ההחלטה10יותר מ, 2001עד לשנת

לטענת מנהל אג התקינה . לא הותאמו לתקני בינלאומייוולונטריי הישני הישראלייהתקני ו,הרשמיי

. הסיבה לכ היא בעיה תקציבית של מחסור בכוח אד במשרד, במכו התקני מייקל וול

היחס לתקינה בעול

, שנה קוד1958.44אשר נוסד בשנת ,כולל בתוכו מדינות שונות באירופה הנו גויהקהילה האירופאית ה

, צרפת(בי שש מדינות אירופאיות אמנה זו נחתמה). הידועה כאמנת רומא(נחתמה ברומא אמנה , 1957בשנת

על פי האמנה נקבע כי המדינות יצרו ביניה תנאי45).סמבורגק ולובלגיה, הולנד, גרמניה המערבית, איטליה

המטרה העיקרית של . סחורות ושירותי ללא הליכי ביורוקרטי, הו, שיאפשרו מעבר חופשי של תנועת אנשי

אול הסרת מחסומי המכס בי המדינות יצרה מצב . בי המדינות שוק משות ללא מכסי ליצור האיחוד הייתה

השימוש בתקינה טכנית ית הפברוב המדינות בקהילה האירופא. בו גבר השימוש בשיטות הגנה לא מכסיות 46.להיות נפו יותר ויותר והמטרה של יצירת שוק משות לא הושגה

והעלייה המהירה בכוח הכלכלי של מדינות המזרח , בכלכלה האירופאית70הבעקבות המשבר של שנות

מול התחרות בסחר חדרה ההבנה למדינות אירופה כי ללא איחוד והתייעלות לא תהיה אפשרות להתמודד , הרחוק

ובו " הספר הלב" נערכה וועדה במילאנו בה אימצו מדינות הקהילה האירופאית את מסמ 1985ב 47.הבינלאומי

מטרת ההצעות הייתה יצירת תיאו בי . להתייעל ולהתחרות המפרטות הצעות שיאפשרו לקהילה, הנחיות279

תקני , עסקו בתקני בתחו הבטיחות והבריאותחלק מההצעות שהועלו . המדינות החברות באיחוד האירופאי

. תקנות בתחו השירותי ועוד, אריזה וסימו


המדינות פעלו בצורות . ההכרה בדבר החשיבות של וויתור על מחסומי הנובעי מתקינה הייתה גדולה

, ההחלטותלמרות הקשיי הרבי והאיטיות הרבה בקבלת . שונות על מנת לנסות וליצור בסיס משות לתקינה

שעניינ בטיחות מחייבותהצליחו המדינות באיחוד האירופאי למצוא בסיס משות והוחלט להפריד בי דרישות

השימוש למעשה המדינות באיחוד האירופאי מצאו כי. לבי דרישות הנקבעות בכל מדינה ומדינה, והגנת הסביבה

מה זו הגבירה את התחרות וההתייעלות בקרב הסכ. בתקני בינלאומיי מוסכמי מורידה מגבלות בפני יבוא

. המדינות באיחוד האירופאי

הבינה , )קרי הגנה על תוצרת מקומית(שבי סחר חופשי לאינטרסי לאומיי ,למרות הסתירה לכאורה

, )הורדת מחירי המוצרי, כלומר(הקהילה האירופאית את החשיבות בדבר צמיחת הכלכלה ורווחת הצרכני

וכ מניעת ,הקהילה הבינה כי המפתח לצמיחה הכלכלית הנו חשיפת המשקי הלאומיי לייבוא. והתייעלות

48.הליכי ביורוקרטי

הסכ זה הנו הסכ כללי העוסק 49.ט" החליטה מדינת ישראל על הצטרפות להסכ גאט1983ביוני

תקינה על מנת למנוע האוסר שימוש ב, "קוד התקני"במסגרת ההסכ קיי סעי הנקרא . במכסי ומסחר

בשנת . בהסכ באותה שנה ט היא לא חתמה על סעי זה"למרות חתימתה של מדינת ישראל על הסכ גאט. ייבוא

היא לא תוכל להגיע להסדרי סחר ע הקהילה , "קוד התקני" התברר למדינת ישראל שא לא תחתו על 1989

50".קוד התקני "סעי חתמה מדינת ישראל על1990ולכ בשנת , האירופאית

שימוש לרעה בתקינה

א שנתקבלו בוועדות תקינה , תקני ישראליי לא מעטי …"כותב המבקר כי 41ח מבקר המדינה "בדו

לבלתי …להיחשב בארצות הקהילה עלולי, ובוועדות המרכזיות שבמכו התקני על פי הכללי לקביעת תקני

51".…סבירי

על , ובמידה פחותה אולי עדיי משתרעי, מוש לרעה בתקינה השתרעודוגמאות שהמחישו את גודל השי

. החל ממוצרי צריכה וכלה באוכל, מגוו תחומי

90בשנות ה. את מדיניות הגבלת הייבוא של ממשלות ישראל למחקר מדיניות זה משק" דרמטי"המבוא ה

חבר . על ההגנה על התוצרת המקומיתהתקיימו דיוני בכנסת, שר התעשייה והמסחר דאז אריאל שרו בתקופת,

כאשר אחת , הכנסת פורז העלה את העובדה כי ממשלת ישראל מגינה על התוצרת המקומית באמצעות תקני

52 ."הדוגמאות לכ הייתה סכו

החליט 90בשנות ה. הייתה חובה על הספק לציי לצד ש היצר ג את אר המקור90עד לשנות ה

" גרמני"שבמקו שיהיה מוטבע רק , כ לדוגמא. ויש לשנות את התק, לא מספיקיהמשרד ששני הסימוני


ס שרו " בדיו הנזכר לעיל אמר שר התמ53.הסיבה לכ התבררה בדיוני בכנסת". מייד אי גרמני"יהיה מוטבע

ו יש סיכוי שרו טע כי א לא תהיה תוספת הסימ. "כי ליד ביתו יש מפעל בקיבו ניר ע שבו מייצרי סכו

ושרו הגיב שא היה יכול , י"כ יאיר צב העיר בהומור כי צרי לחייב הטבעה זאת בכתב רש"ח. שהמפעל ייסגר

54.היה דורש זאת ג מנוקד

במסגרת ההסכמי בי ישראל לשוק . ס הייתה בתחו השטיחי"דוגמא נוספת לגחמות של משרד התמ

עמדו שתי ברירות בפני היצרני , משבוטלו ההיטלי. חי מיובאיהוחלט לבטל את ההיטלי על שטי, המשות

ואכ הפקידי הממוני . או להקשות על הייבוא, או לייצר באר שטיחי זולי וטובי: המקומיי והממשלה

השטיחי . חויבו להיות עמידי בפני אש ל"השטיחי מחו. בחרו להחמיר את התק ובכ להקשות על הייבוא

55.ר לא חויבו להיות עמידי בפני אשמתוצרת הא

חוק הפיקוח על : מעלה מבקר המדינה עוד חוק שישראל עושה בו שימוש כדי להגביל את הייבוא 45ח "דוב

על הוראה זו קובע מבקר . ל" חוק זה קבע שיש לסמ את המוצרי בעוד בחו.1975ח "התשי ,מצרכי ושירותי

כיוו , ל מהווה הגבלה לא מכסית המקשה על יבוא"וצרי עוד בחוהחובה לסמ בעברית את המ…: "המדינה

על כ יש לאפשר את סימו . מייקרת אות שהיא מחייבת לטפל בנפרד בטובי המיועדי לישראל ועקב כ

56".באופ שלצרכ יהיה כל המידע הדרוש על המוצר טר רכישתו, המוצרי באר

שנערכה , במקו הבדיקה הרגילה. יותר של שטיחי מיובאינערכו ג בדיקות מקיפות באותה תקופה

היבואני טענו כי הבדיקות לא נעשו במידה שווה כלפי שטיחי מתוצרת . נבדק כל משלוח, אחת לשנה או שנתיי

בפגישה . המרחק בינ לבי התק רחוק מאוד יבוא אחד בדק את השטיחי מתוצרת האר ומצא כי. האר

ענה , בה דרשו היבואני השוואות בבדיקות בי יבוא ליצור מקומי, ס" לתקינה במשרד התמשנערכה ע הממונה

, א קשיי כלפי היבואני כנראה לא התעוררו" יש קשיי מעשיי בבדיקת התק על היצרני: "הממונה כי

57.כי לא משחררי לה סחורה בלי אישור ובדיקה ומכו התקני החליט

לא "המחייב את הסימו , הנה הדרישה של התק הישראלי הרשמי ליי, האוכלבתחו, דוגמא נוספת

תק 58.הדרישה נומקה ברגישות של הציבור הדתי. שאי הכשר מטע הרבנות הראשית בישראל בכל מקרה" כשר

כשר ישנו סימו ה, ל"ג א יחפשו יי מחו. מכיוו שרוב הציבור הדתי לא קונה יי נס זה נראה מאוד תמוה

לציבור הדתי על האריזה לא יתרו" לא כשר"המילי על כ. על גבי האריזה, המשמש את הציבור הדתי, ידוע

.החובה לסימו מייקרת את המוצר לאלו שאכ צורכי אותו, ע זאת. שאינו צור מוצר זה

יהו לא נית לייבא מדינת ישראל קבעה תק לפ. מוצר נוס שעליו הגנה מדינת ישראל מפני יבוא היה התה

המדינה תירצה דרישה זו בדאגה לבריאות 59.דבר הנהוג בעול כולו, שקיות תה המהודקות בסיכות מתכת

כי , תשתית עובדתית לטענה) של ויסוצקי(בנסיבות דנ לא הניחה העותרת … : "צ כי"לא לחינ קבע בג. הצרכני


למעשה התק הג על המונופול הישראלי לתה 60."האיסור להדק שקיות תה נועד להג על בריאות הצרכני

.ויסוצקי

וזאת למרות חתימתה של מדינת , את הגידול בקביעת תקני על ידי מכו התקני התרשי הבא מראה

602 הממונה הכריז על כ. תקני ישראלי1600 היו בתוק 1991בינואר . ט"ישראל על קוד התקני בהסכ גאט

.מה כתקני רשמיי

2' תרשי מס מספר התקני

. 702' עמ, )1992, מבקר המדינה: ירושלי (42 דוח שנתי, עיבוד למבקר המדינה: מקור

ב חתמה ע מדינת "ארה: למספר סיבות1990 לשנת 1989 נית לייחס את הגידול הרב בתקני בי שנת

בשני אלה .1995ל שימשכו עד במסגרת ההסכ הוחלט על הורדת מכסי. 1985ישראל על הסכמי סחר בשנת

מכיוו שלא נית . ג נאלצה מדינת ישראל להתמודד מול יבוא שנמכר במחירי זולי יותר מאשר מחיר באר

, היא קבעה תקני שוני. תקני: פנתה ישראל לסוג הגבלה אחרת, היה להטיל מכס או להעלות את שיעור המכס

באותה תקופה התק הישראלי היה עדיי בגדר חובה כלפי מוצרי , יכפי שצו". תק ישראלי"ו " תק רשמי"

שלא להפלות באמצעות ב" הגיע דרישה מארה19891990בשני . מיובאי ולא כלפי מוצרי מתוצרת האר

61.ועל כ היא דרשה להשוות את מעמד של המוצרי המיוצרי באר למעמד של המוצרי המיובאי, תקינה

יחד ע , ב"הסכמי הסחר בי ישראל לאיחוד האירופאי ולארה לתחרות וחתימה עלחשיפת המשק

ה סיבות נוספות שבה נית להסביר את העובדה , המדיניות החדשה לחשיפת המשק למדינות העול השלישי

ס ביקש ממנהלי מינהלי שוני לבדוק את התקני הרשמיי ולהכי רשימות של " משרד התמ1991שבאוגוסט

מנהל מינהל הכימיה והמחצבי 1991באוקטובר . קני שהסיבה העיקרית לקביעת היא הגנה על תוצרת הארת

מינהל הכימיה הוא טוב בהשוואה א מצב, מה בלבד7 בוטלו1995עד שנת . תקני כאלה14שלח רשימה של

62.הרשימותש אפילו לא טרחו להכי את , למינהל הטקסטיל ומינהל תעשיות הטכנולוגיה

470 484583 602

0100200300400500600700

1.4.88 1.4.89 1.4.90 1.1.91


תקני 30מרשימה של יותר , ס"לבקשת משרד התמ, הגישו נציגי של איגוד לשכות המסחר1993באפריל

. שלדעת מגבילי את הייבוא

עד מועד . תקני רשמיי שהמליצה לבטל32המשרד רשימה של הגישה וועדה שמינה1994בינואר

63.לא בוטל א לא תק אחד] י לאחר מכ חודש910כלומר [1994אוקטובר , סיו הביקורת

ס צעד והגיש הצעה "ח מבקר המדינה אכ נקט משרד התמ"ס לממצאי דו"במסגרת תגובת משרד התמ

. בעניי מדיניות התקינה1994באוקטובר

ייעשה מיו ראשוני ויוחל בביטול 1.1.95ועד , על פי הצעה זו תיעשה בדיקה של כל התקני הרשמיי

1.4.96.64 בחינת כל התקני על סעיפיה תיעשה עד. על פי עקרונות שיקבעושל מקצת

דבר זה מעיד על מדיניות כושלת המעכבת . אול למרות הגשת ההצעה לא התחילו ביישומה של החשיפה

. את תהלי החשיפה ופוגעת במשק

רו בתוק תקני עדיי נות, שא שעברו שלוש שני מתחילת יישו החשיפה, מהאמור לעיל עולה

65.שנועדו להג על תוצרת האר

. ראינו שישראל עושה שימוש בכלי רבי על מנת להג על התוצרת המקומית

.חשוב לדעת מה אומרי ההסכמי הבינלאומיי ואי מדינות אחרות פועלות בנושא

סקירה כללית של ההסכמי הבינלאומיי

נחת לקראת סיו מלחמת , General Agreement on Tariffs and Trade (GATT (1947ט "הסכ גאט

מטרת ההתקשרות הייתה שיתו פעולה כלכלי בי המדינות על מנת לשפר את מצב לאחר . העול השנייה

שבמהלכ לובנו נושאי , שמונה סיבובי שיחות התקיימו עוד, 1947ט המקורי משנת "לאחר הסכ גאט. המלחמה

במש השני גדל מספר . 1994האחרו שבשיחות היה באורוגוואי ונמש עד . אחרימסוימי ותוקנו נושאי

מדינות ומדינות נוספות 100 השתתפו 1986 בסיבוב אורוגוואי שהחל בשנת .ט"המדינות השותפות להסכ גאט

1962.66ט בשנת "ישראל הצטרפה להסכ גאט. ביקשו להצטר

WTO The World Trade)(לארגו הסחר העולמי מיסדו את ההסכ , בסיבוב שיחות אורוגואי

Organization.


על פיו ישנה חובה להעניק הטבה לכל החברות ,ט כולל את העיקרו של האומה המועדפת"הסכ גאט

, הדבר צרי לחול על כל החברות בהסכ, א מבצעי הפחתה של מכסי. ולא רק למדינה אחת, בהסכ בשווה

מיסוי , תקינה מפלה הגבלות באמצעות. ת היא חייבת להיעשות רק באמצעות מכסיוא קובעי הגנה מסוימ

. הנ אסורות ב"פנימי וכיו

אחד החריגי מאפשר למדינה להטיל היטל על . ט"מלבד זאת קיימי מספר סעיפי חריגי בהסכ גאט

מחירי הנמוכי (רי היצ א מדינה אחת מייצאת למדינה אחרת סחורה במחי. מנת למנוע ייבוא ממדינה אחרת

" היטל משווה"או " היטל היצ"ט להטיל "אז נית לפי הסכ גאט) ממחיר המכירה של אותו מוצר באר מוצאו

). המסובסדי באר מוצא, היטל משווה מוטל על מוצרי מיובאי(מות הייבוא להסכ הנו הוראת מילוט לשעת חירו אשר קובע כי א קיימת עלייה דרסטית בכ19סעי

אז המדינה שמקבלת את הייבוא יכולה להעלות , בצורה הפוגעת באופ חמור ביצור המקומי, מסיבות לא ידועות

במקרה כזה עקרו האומה המועדפת קובע . או א המכס היה כבר בתהלי ירידה נית להקפיאו, את המכס

67.לי זהממעטי להשתמש בכ. חייבת להיעשות כלפי כל המדינות שהעלאת המכס

התנאי והסעיפי השוני מעודדי אי שימוש . ט מקנה חשיבות רבה לנושא הסחר החופשי"הסכ גאט

מדגיש ההסכ את ההשלכות הנובעות מכ לכל המדינות החברות , וג כאשר קיי רצו להגביל, בכלי מגבילי

.בהסכ

הסכ זה קבע .ילה האירופאית חתמה מדינת ישראל על הסכ הסחר הראשו שלה ע הקה1975בשנת

הסכ חדש נחת בי 1989.68בוטלו עד לשנת ואכ המכסי, ירידה הדרגתית במכסי בי ישראל ואירופה

וקבע 1985ב חתמו על הסכ סחר חופשי שנכנס לתוקפו ב" ישראל וארה1995.69האירופאי ב ישראל לאיחוד

ובנוס לכ נחתמו הסכמי 70,א"ע אפט הסכ סחר חופשי נחת1993 בינואר. 1995לשנת ביטול כל המכסי עד

הסכמי אלו ג חייבו . פולי והונגריה, קנדה, ע תורכיה, 19971998שנכנסו לתוק בי , סחר חופשי בילטרליי

71.הורדת מכסי

מהמדינות שאי לה יצרה מצב בו הייתה קיימת הסטת סחר90 וה80החתימה על ההסכמי בשנות ה

בעקבות כ הוטלו הגבלות שונות על הייבוא . מי סחר ע ישראל למדינות שיש לה הסכמי סחר ע ישראלהסכ

72.דרישה לרשיו יבוא וקביעת מכסות, מכס בשיעור גבוה: כגו, ממדינות מזרח אירופה והמזרח הרחוק

עקב . גבוהי יחסיתגרמו ליבואני לייבא ממדינות בה המחירי היו, ההגבלות שהוטלו על מדינות אלו

ונגרמה פגיעה , נמנע חיסכו אפשרי במטבע חו, נמנעה תרומה למיתו בעליית המחירי" ,קבע מבקר המדינה, כ

ה בשוק , בכושר התחרות של מוצרי ישראליי שסחורות אלו משמשות חומר גל או מוצרי ביניי ביצור

73".המקומי וה לייצוא


כעת נבח את החוקי בתחו . ר מעוגני בישראל באמצעות חוקי שוניהכלי שסקרנו בתחילת המחק

.הייבוא

חוקי ייבוא

מכוח פקודה זו . מאז תקופת המנדט הבריטי, נוסח חדש–קיי חוק פקודת ייבוא וייצוא במדינת ישראל

על פי 74.ותי בחוק לא היה שינוי משמע19771978משנה זו עד השני . 1939נקבע צו מת רשיונות ייבוא בשנת

הצו קבע שכל . ס לקבוע איזה טובי מותרי בייבוא ואיזה אסורי בייבוא"פקודת היבוא והייצוא רשאי שר התמ

ס חוק צו ייבוא " הוציא שר התמ1977בשנת . הייבוא למדינת ישראל אסור אלא א כ ניתנו רשיונות ייבוא

הייבוא היה מותר אלא 1977משנת , סור חו ממה שמותרלפני כ הכל היה א .שקבע ססטוס משפטי שונה, חופשי

ש מופיעה רשימת הטובי , "תוספות צו ייבוא חופשי"א כ הוא נאסר במפורש על פי ההגבלות המופיעות ב

.שהיו אסורי בייבוא או שהיו מותרי א ה עמדו בתנאי מסוימי או קיבלו רשיונות ספציפיי

:חשובות שתי נקודות, מתחרהבנושא חשיפת המשק לייבוא

).ב"ח ע ארה"איס הסכ, הסכ ע הקהילה האירופאית, ט"הסכ גאט(התחייבויות בינלאומיות . 1 .מדיניות עצמאית שלא נובעת מההסכמי. 2

, ט ככל המדינות האחרות"בהסכמי גאט מדינת ישראל התחייבה, במישור של התחיבויותיה הבינלאומיות

במישור של המדיניות . ל ענ נקבע מהו השיעור המכסי המכסימלי שישראל יכולה להציבבכ. להפחתת מכסי

ללא קשר להתחייבויותיה הבינלאומיות על חשיפת המשק לייבוא מתחרה 1991העצמאית ישראל החליטה בשנת

באי עד ע הורדת המכסי על מוצרי מיו, שני7 חשיפה זו הייתה אמורה להמש 75.ממדינות העול השלישי

התוכנית עצמאית במוב זה שאיננה תלויה בהפחתה . על חומרי גל8%ו על מוצרי מוגמרי 12%לרמה של

שקבע את " צו תערי המכס" הפחתה זו באה לידי ביטוי ב.הדרגתית נגדית של המדינות ממנה ישראל מייבאת

12%ו מוטל עליה שיעור מכס של שכי, שזכו להארכה כמו לבידי" רגישי"פרט לענפי , שיעור ההפחתה

). 8%ששיעור המכס עליו אמור להיות (למרות שהנ חומר גל

החלה רפורמה בענ זה והותר 1995בשנת .ביניה ענ החקלאות, ישנ ענפי שהייבוא בה לא הותר

.1994ריל ט בתחו החקלאות באפ"שינוי זה נבע מחתימה על הסכמי גאט. לייבא באמצעות רשיונות ייבוא, אלא בזמני קשי שבה היה קיי צמצו מוחשי ומחסור, המדיניות בעבר הייתה לא לתת רשיונות ייבוא

76.אול ג אז ניתנו הרשיונות לתקופה מוגבלת ולתוצרת חקלאית מסוימת בלבד


רי דהיינו החלפת איסורי הייבוא על מוצ, ט בתחו החקלאות החלה תעריפיקציה"בעקבות הסכ גאט

, תהלי זה עדיי לא הסתיי. חקלאות בשיעורי מכסי גבוהי שאמורי היו להיות מופחתי באופ הדרגתי

. ואומנ מופחתי המכסי א ה עדיי גבוהי למדי

חוק היטלי סחר

מכסות להגביל ייבוא על ידי שימוש בהגבלות לא מכסיות כגו לא נית, מבחינת החוק הישראלי, כיו

זכאית המדינה על פי ההסכמי הבינלאומיי להתמודד מול ייבוא לא הוג באמצעות , ע זאת. ותקינהייבוא

: שלושה היטלי ישראלי מקבילי להיטלי בחוק הבינלאומי. היטלי שנועדו להג על התעשייה המקומית

. היטל ביטחה והיטל משווה, היטל היצ

היטל זה עוק את ההתחייבויות ". היטל ייבוא"רונות שנקרא ישנו חידוש ישראלי מהשנתיי האח, בנוס

, ב"ח של ישראל ע ארה"הסכמי איס. בעיקר על תוצרת חקלאית, ב שלא להטיל מכס"של ישראל מול ארה

היטל זה הינו בשיעור , על מנת שלא לקרוא לו מכס. אוסרי הטלת מכס או היטל לצורכי הגנה על תוצרת מקומית

.מוטל על ארצות ממדינות העול השלישי מגובה המכס ה90%

לאחר עיכוב של שלוש שני מאז פורסמה הצעת החוק 1991 בינואר 1חוק היטלי סחר הישראלי נחקק ב

וכוללת בתוכה GATTהחקיקה הישראלית דומה באופ כללי לחקיקה שהייתה במסגרת הסכמי . על ידי הממשלה

היטלי היצ והיטלי משווה מוטלי על מוצרי שמיובאי . ווההיצ ומש, ביטחה: שלושה סוגי של היטלי

על מנת , היטלי ביטחה מוטלי כנגד ייבוא במחירי הוגני. ולכ מותר להתגונ בפניה, במחיר לא הוג

77.שלתעשייה המקומית תינת אפשרות להתארג לקראת תחרות

לאמנות בינלאומיות שישראל חתומה נאמר כי החוק מותא, בדברי ההסבר להצעת החוק להיטלי סחר

, כנזכר .נראה כי חלק מחוק היטלי סחר לא עולה בקנה אחד ע החוק הבינלאומי, אול מבדיקה של החוק. עליה

וביניה (ט במסגרת סיבוב אורוגואי בו נקבע כי על כל המדינות "על הסכ גאט חתמה מדינת ישראל1994בשנת

. הבינלאומית על פי ההסכמי לחקיקה ה הפנימית שלהלהתאי את החקיק, )כמוב ישראל

היטל , ועד היו לא הותאמה החקיקה הישראלית לחקיקה הבינלאומית בנושא היטל היצ1994מאז

מצב זה הנו למעשה פירצה אשר מאפשרת ליצרני מקומיי להביא להטלת היטלי על . משווה והיטל ביטחה

.ואובכ להגביל את היב 78ייבוא מתחרה

היות ובישראל קיימי מקרי בודדי של . מוטל במקרי בה מיובאי מוצרי מסובסדיהיטל משווה

. היטל ביטחה והיטל היצ: היטל זה בחרנו להתמקד בשני סוגי ההיטלי האחרי


היטל ביטחה

פני נזק ממשי לחוק היטלי סחר מאפשר הטלת היטל ביטחה לצור הגנה על היצור המקומי מ) 3) (א(2סעי

. The Escape Clauseהמכונה ג , ט הכללי" בהסכ גאט19הוא מבוסס על סעי . שנגר על ידי ייבוא מתחרה

הוראה . הטלת היטל ביטחה מאפשרת סיוע באופ זמני לתעשייה המקומית ג א אי שו דופי בייבוא המתחרה

. הופכת את ההיטל לכלי פוליטי ,זו

ט"אטג: ההלי הפרוצדורלי

:ט קיי ההלי הבא להטלת היטל ביטחה"בגאט

.בדיקה של וועדה מייעצת. 1 . ליבוא או ליצר הזר להציג את הטענות הנגדיותהזדמנות. 2

ישראל: ההלי הפרוצדורלי

, הסמכות להטלת היטל ביטחה נתונה בידי שר התעשייה והמסחר, על פי חוק היטלי סחר, במדינת ישראל

על פי החוק .לבצעחייב ס "אי שו אזכור של פרוצדורה אותה שר התמ. במקרי מסויימיאו שרי אחרי

79.ללא צור באזהרה לפני הטלת ההיטל, ס להטיל היטל ביטחה בכל זמ שירצה"הישראלי רשאי שר התמ

הטלת , בנסיבות אלו 80. לפני שהוא מטיל היטלשר האוצרמאישור לקבל ס "שר התמחייב קיימי מקרי בה

יצרני מקומיי פוני לשר כדי לדרוש הטלת , לרוב. ההיטל תלויה בגור פוליטי ולא בגור מקצועי גרידא

.א החוק אינו קובע פרוצדורה לפנייה זו ואינו דורש תימוכי לדרישת, ההיטל

ליט לפיכ הח. מהתחייבויותיה הבינלאומיות כי המדינה מתעלמת בעקבות כ טענו יבואני בישראל

החלטה זו לא . ס באופ לא פורמלי לתת ליבואני לטעו את טיעוניה לפני שיחליט על הטלת ההיטל"משרד התמ

81.ס הבא לשנות את ההחלטה"דבר שמאפשר לשר התמ, נקבעה בתקנות או בחוק

ב"בארה: ההלי הפרוצדורלי

נתקיימו התנאי להטלת א אכ) ITC( הוועדה המקצועית –ב קובעת הוועדה לסחר בינלאומי "בארה

לאחר שהוועדה ורק , )נזק ממשי וסיבתיות(רק א מצאה הוועדה כי נתקיימו כל התנאי להטלת ההיטל . היטל

הנשיא . ההיטללהמלי בפני הנשיא על הטלת ITCהרשאית , יצר הזר/קיבלה מידע מהיבוא )ITA( המייעצת

. זוהמלצה מוסמ לקבל או לדחות


ההתייחסות היחידה . ס צרי לבדוק א יש נזק ממשי ולהוכיח סיבתיות"שר התמ יכוזכר לא מבישראל

. ס יכול להטיל היטל ביטחה במקרי של נזק ממשי"כי שר התמ ש כתוב) 3 (2לנושא הבדיקה מוזכרת בסעי

באשר , ס עולה מפסקי הדי שנתנו בנושאי היטל הביטחה באר"הוכחה להפעלת שיקול דעת מוטעה של התמ

שהיוו פסקי די , במקרי אלו. ויבוא תיקי למצלמות ווידיאו ב"יבוא שקדי קלופי מארה, ליבוא גלידה

חובה זו לא (הוחלט כי קיימת חובה של השר לקיי חקירה ובדיקה עובדתית להוכחת קיו התנאי , תקדימיי

):מופיעה בחוק

ואי די בנזק , שקל המשפיע על היצור המקומיהנזק צרי להיות מוחשי ובעל מ: הוכחת נזק ממשי. 1

.שולי ובלתי משמעותי, קט, ערטילאיהיא אינה . הערכת ההתרחשות חייבת להיות מעוגנת היטב בעובדות ובנתוני: הוכחת הקשר הסיבתי. 2

.חייב להיות קשר סיבתי. יכולה להיות מבוססת על השערות בלתי בדוקות 82. להג על תוצרת מקומית תישקל מול התועלת למשק הנובע מייבואהצור: הוכחת איזו אינטרסי. 3

לעיתי . החקירה הנדרשת על פי פסקי הדי מחויבת להיות מבוססת על איסו קפדני ושיטתי של נתוני

.נדרשת חוות דעת של מומחי וההחלטות צריכות להיות מהימנות ומשכנעות

ראינו שהחוק הישראלי לוקה בחסר . מהוות תחלי לחוקשכ ה, החלטות תקדימיות אלו חשובות מאוד

כעת נבח את מצב הטלת היטל . בתי המשפט סיפקו סעד מסוי בנושא, א, בכל מה שקשור להיטל הביטחה

.היצ באר

היטל היצ

מחיר ("עבור הסחורה טובי נחשבי כמיובאי במחירי היצ כאשר המחיר שהיבוא בישראל משל

היטל היצ אמור להיות ההפרש בי שני . ברמת מסחר דומה,בשוק המקומי באר היצורנמו ממחיר , ")הייצוא

83.המחירי

בשנת ב חוקקה את החוק שלה בנושא"וארה, 1906החקיקה נגד מחירי היצ בעול החלה בקנדה בשנת

עלה 1963רק בסיבוב השיחות הקנדי שנער בשנת . גונתה מדיניות ההיצ בעול א לא נאסרה1947בשנת . 1916

באורוגוואי הושל הסכ . אושרו הצעדי נגד היצ, במסגרת סיבוב טוקיו, 1968שנת ב. הנושא על סדר היו

הסכ זה . WTO ע ייסוד ה1995ונכנס לתוקפו בשנת , שעליו חתומה ג מדינת ישראלGATT הסחר החדש

84.כלל את נושא ההיצ


החוק . והיטל משווה בישראל כולל בתוכו סעיפי העוסקי בהיטל היצ1991א "חוק היטלי סחר התשנ

כשהסתיי סיבוב אורוגואי . מסיבוב טוקיו ועד לסיבוב אורוגואי, ט"משק את ההסכמי הישני במסגרת גאט

. לחוק הבינלאומי בנושאי אלה, חתמה ישראל על התחייבות להתאי את החוק הישראלי1994ב

למרות , אול. והכינו גרסה מתוקנת התכנסו וועדות מקצועיות ישראליות שדנו בחוק 19951997בשני

נובעת מחילוקי , יש הטועני שהסיבה לעיכוב. שני מחתימת ישראל על ההתחייבות טר שונה החוק7שעברו

85.ששניה מעונייני להיות הגור המאשר את ההיטלי, ס למשרד האוצר"הדעות בי משרד התמ

כפי (היטל היצ על מנת להטיל וק הבינלאומיכיו לא כולל החוק את הפרמטרי הדרושי על פי הח

קבע כי יש לפעול על פי , ר ארייה ריי"ד, ס"ר הוועדה המייעצת מטע משרד התמ" יו86).שנראה בהמש

87.ההסכמי הבינלאומיי ולהתאי את החוק הישראלי לחוק הבינלאומי

, בו אי החוק מעוג, ול מצב זהא, אימו החוק הבינלאומי בידי הוועדה המייעצת הנו פתרו זמני טוב

ולשנות את הקביעה של ראש , מאפשר לגורמי שוני לקבל החלטות אחרות שלא תואמות את החוק הבינלאומי

.הוועדהתכליתו …: "ר ריי מצטט את השופט אהרו ברק" ד.P.V.Cבקוב ההחלטות של הוועדה המייעצת בנושא

ר ריי את " על מנת לחזק את דבריו הביא ד88"…ומי ולא לנגוד אותושל כל חוק הנה להגשי את המשפט הבינלא

חזקה על המחוקק הישראלי שהוא שוא להתאמת חקיקתו אל עקרונות המשפט : "דברי שופט העליו לנדוי

על כ יפורש הדי הישראלי ככל האפשר במגמה שלא ליצור סתירה בינו ובי הכללי המוכרי של ... הבינלאומי

89."משפט העמי

מסביר את מעמדו של המשפט הבינלאומי בפרשנות החקיקה , אהרו ברק' פרופ, נשיא בית המשפט העליו

ואינו חלק מההיסטוריה החקיקתית של , וקובע כי למרות שהחוק הבינלאומי אינו חלק מהחקיקה הישראלית

, שי אפשריי לדבר חקיקהמבי שני פירו: "המשפט הפנימי צרי המחוקק להתאי את עצמו לחוק הבינלאומי

, נשיא בית המשפט העליו לדברי90".העולה בקנה אחד ע המשפט הבינלאומי הפומבי, יש לבחור באותו פירוש

קנדה וארצות נוספות שבה קיימת מסורת משפטית דומה המבוססת , ארצות הברית, גישה זו מקובלת באנגליה

כשהמטרה מלכתחילה הייתה , במקרה של חוק היטלי סחרעקרו זה בוודאי נכו . על עקרו של שלטו חוק

הוראות : "כפי שנאמר בברור בדברי ההסבר להצעות החוק, ט"להתאי את החוק הישראלי לקוד ההיצ של גאט

, )ט"גאט( של ההסכ הכללי בדבר תעריפי ומסחר VIהחוק המוצע מתיישבות ע הוראות ההסכ להחלת סעי

91".שישראל הצטרפה אליו

חשיבות התאמת החוק הישראלי לחוק הבינלאומי מקובלת וא נדרשת על ידי בתי המשפט לא רק על מנת

אלא ג על מנת לא ליצור מצב בו תהיה חשופה מדינת ישראל , שלא תהיה סתירה בי החוק הישראלי לבינלאומי

, מוצריה הוטל היטלהישראלי מאפשר למדינות שעל חוסר התאמה של החוק. לתלונות מטע מדינות שונות


מצב זה עלול לגרור תגובות . להגיש תלונה נגד ישראל בדבר אי התאמה של החוק ושימוש לרעה בקוד ההיצ

.חמורות כדוגמת החרמת ייבוא מישראל או העלאת שיעור המכס על מוצרי ישראליי

1994ט "גאט : ההלי הפרוצדורלי

אול מודגש כי , רמי אשר יעסקו או יקבעו את היטל ההיצט אי התייחסות ספציפית לגו"בהסכ גאט

צריכי להיות נפרדי מאלה שמקבלי , הוועדות המנהליי המבצעי את הבדיקה/הפרוצדורות ובתי המשפט

92.את ההחלטות


צרי הממונה, בעריכת בדיקת קיו ההיצ. שבודק א קיי היצ ס ממנה ממונה להיטלי סחר"שר התמ

:היטל היצ מוטל א קיימי שלושה תנאי מצטברי. להשוות בי המחיר המקובל למחיר הייצוא

.יובאה סחורה בהיצ. 1 .נגר נזק ממשי לענ היצרני כתוצאה מייבוא זה. 2 .קיי קשר סיבתי בי ההיצ לבי הנזק. 3

היצרנית (סוד לכאורה לתלונה של המגישה בודק א קיי יי, ס"שממונה על ידי שר התמ, הממונה

הוא מורה על המש טיפול בתלונה ובדיקת שלושת , במידה וקיי בסיס ראשוני להטלת היטל). המקומית

הממונה מעביר את ממצאי הבדיקה לוועדה 93 .בינתיי מוטלת ערובה זמנית. התנאי הדרושי להטלת היטל

94.גותיה של היבואני או היצרני המקומייהבודקת את הממצאי ומקבלת את הש, המייעצת

המחליט א לאמ את ההחלטה או , ס"התמ הוועדה מעבירה את המלצותיה א להטיל היטל לידיו של שר

, במידה ואישר שר האוצר את הטלת ההיטל. צרי לאשר או לדחות את ההצעה ג שר האוצר. לדחות אותה

חות שר האוצר על , לאחר אישורה של הועדה. אשרת את ההחלטהמועבר הצו אל וועדת הכספי של הכנסת המ

95.הצו ומוטל ההיטל

נית לראות מעמוד השידרה של , 3' המתוארי בתרשי מס, למרות ריבוי התהליכי והגורמי המעורבי

א והצעת חוק"התרשי מבוסס על חוק היטלי סחר התשנ( פוליטיי/ל שכל הגורמי ה ממשלתיי"התרשי הנ

.)56' עמ, 1859ח "ה, 1987 ח "היטלי מיוחדי התשמ


3תרשי מספר ההלי הפרוצדורלי בישראל בהטלת היטל היצ

הגשת תלונה בגי יבוא יצרנית מקומיתבהיצ או יבוא מסובסד

בדיקה ראשונית של התלונה

השגות על הטלת הערובה הזמנית

השגות על הטלת הערובה הזמנית

ממליצה לבטל ערובה זמנית

ממליצה לקבל את החלטתהממונה ולהטיל את הערובה

הזמנית

בדיקה יסודית לצור החלטה החלטה הטלת היטל

ההשגות על ערובה יכולות , להיות א לא הוטלה ערובהאו א שעור הערובה נמו

מדי

ההשגות של התלונה יכולות להיות א הטלת ערובה זמנית או ששיעור הערובה גבוה מדי

המלצה להטיל היטל

תהלי שאינו קבוע

יבואני

הממונה

ה הטלת ערוב

זמנית

הועדה

המייעצת

הממונה

הועדה המייעצת

ס"שר התמ ועדת הכספי

אי יסוד לתלונה יש יסוד לתלונה

לא להטיל היטל

היצ/משווה

העברת הממצאי להטיל היטל


ב"בארה

אחראית לבדיקת קיומו וועדה אחת. דות נפרדות המבצעות את הבדיקהב מינה הקונגרס שתי ווע"בארה

של משרד , The International Trade Administration (ITA) מנהל הסחר : וועדה זו היא. של ייבוא בהיצ

The International Trade Commissionהוועדה השניה היא . - Department of Commerce (DOC)המסחר

(ITC) ה. א בעצ הוועדה המייעצת שהיITCואסור , יש לה ששה חברי. היא סוכנות ממשלתית עצמאית

כל אחד . הנשיא ממנה את החברי והסנאט חייב לאשר אות. ששלושה מה ישתייכו לאותה המפלגה הפוליטית

. הוועדה הזו בודקת א קיי נזק ממשי. שני9ממונה ל

התלונה מבוטלת

לא מוטל היטל משווה/היצ

מאשרי הטלת היטל

משווה/מוטל היטל היצ

המלצה להטיל היטל

שר האוצר

חות על צו להטלת היטל


4תרשי מספר קביעת היטל היצ

Based on Talia Einhorn, "Reconciling Israeli Antidumping Law with WTO/GATT International Trade Law: מקורRules,” Israel Law Review, vol. 32, no. 1 (winter 1998).

הגשת תלונה בגי יבוא יבואני היצרני המקומיי בהיצ או יבוא מסובסד

ITCוועדה מייעצת סוכנות ממשלתית

.עצמאית

ITA וועדהמנהל הסחר הנו (מנהל הסחר

. ס"גו הנמצא במשרד התמ ב"בארה

בדיקת נזק ממשי בדיקת קיו היצ

.בדיקת נזק ממשי. 1 .בדיקת קיו היצ. 2 .הוכחת סיבתיות. 3

הטלת היטל .משווה/ היצ


3' טבלה מס ב לישראל "השוואה בי ארה

ב"ארה

ישראל

נושא

? הממונה/מי ממנה את הבודק ס"שר התמ הנשיא

?הא דרוש אישור למינוי לא אישור של הסנאט, כ

ITA 1 .ממונה וועדה מייעצת. 2

?מי בודק ייבוא בהיצ

סוכנות , ITCהוועדה המייעצת ממשלתית עצמאית

ממונה. 1 וועדה מייעצת. 2

?מי בודק הא קיי נזק ממשי

, בודקת קיו בהיצ ITAהוועדה, כITC בודקת א קיי נזק ממשי .

הבדיקה לגבי שניה נעשית על ידי , לא.ולאחריו על ידי הוועדה המייעצת, הממונה

הא קיימת הפרדה בי בדיקת הנזק ?לקיו יבוא בהיצ

יכול להיות שיהיה ג חבר בוועדה המייעצת .קיימות וועדות, אי ממונהת את הממצאי שהועברו על ידי שבודק .הממונה

הממונה

ס ממני את נציגי "שר האוצר ושר התמ .הסנאט מאשר, נשיא ממנה .הציבור ואת שאר חברי הוועדה

?ITC/מי ממנה את הוועדה המייעצת

.ר הוועדה" מה יו1, נציגי ציבור3. 1 .לא יותר משלושה מאותה מפלגה שאחד ס יכול להיות " ממשרד התמ2. 2

.מה יהיה הממונה . ממשרד האוצר1. 3

. ממשרד החקלאות1 .4 עובד –בנושאי הקשורי במשרד אחר . 5

. מהמשרד בו עוסקת התלונה

? מיה החברי בוועדה

; 1991א"חוק היטלי סחר תשנ: מקור

Based on Talia Einhorn, "Reconciling Israeli Antidumping Law with WTO/GATT International Trade Law Rules,” Israel Law Review, vol. 32, no. 1 (winter 1998).

ב יש גו אחד שיתכ "בארה ,שנית לראות כפי. ב"את ההבדלי בי ישראל לארה בוחנת3' טבלה מס

וועדה 96.לו אותהמסוגלת לב, ITC, הוועדה המקצועית, ע זאת. ITAה, ויהיה מעוני בהגנת התוצרת המקומית

בישראל הוועדה . דבר המפחית את ההשפעה הפוליטית החד צדדית, זו ממונה על ידי הנשיא באישור הסנאט

נתונה ו, אול המינוי של החברי בוועדה הופ את הוועדה לפוליטית, המייעצת מוגדרת כוועדה מקצועית

. ללחצי פוליטיי

. בעוד שבאר יש רוב מובהק לעובדי ממשלה, אחת בוועדהב אסור שיהיה רוב למפלגה"לפי החוק בארה

על מנת לציית , 1995אול בשנת . הייתה וועדה אחת שבדקה את קיומ של ההיצ והנזק1995באירופה עד שנת

משו מה ישראל לא נאלצה לציית לחוקי .מדינות אירופה נאלצו ליצור וועדה נפרדת נוספת, ט"להסכמי גאט

. א חתומה עליהט למרות שהי"גאט


חבר הוועדה לא ישתת בדיו בוועדה א יש לו עניי אישי : "קובע) ב (7א סעי "חוק היטלי סחר התשנ

שיש לו אינטרס מובהק להג על , לא רק שנציג משרד החקלאות, למרות קביעה זו בחוק". בעניי הנדו בפניה

אז מחליפי את נציג, לא קשור בחקלאותא במקרה המוצר שדני בו, ד בנושאי חקלאי, החקלאותבוועדה תמיד משתת נציג שיש לו עניי , עקב כ. ומביאי נציג של המשרד הרלבנטי לנושא הנדו החקלאי

מה ג , הממשלה עצמה היא אינטרסנטית בכל נושא שעולה. ותמיד יש רוב לפקידי ממשל במוצרי הנידוני

. על ידי השרי הנוגעי בדברששלושת נציגי הציבור ממוני ג ה

. ג מבחינת התהלי וג מבחינת החוק, עד כא ראינו את הבעייתיות שבהיטל ביטחה והיטל היצ באר

ערובה זמנית מוטלת במידה וקיי חשש לייבוא בהיצ . כלי נוס הקשור להיטל היצ נקרא ערובה זמנית

, רשאי הממונה להטיל ערובה זמנית, 1991א "לי סחר התשנעל פי חוק היט). היטל משווה(או יבוא מסובסד

.לפי ראות עיניו, בשיעור משוער

ט"גאט: ההלי הפרוצדורלי

ישנ מקרי מיוחדי – חודשי לתוקפה של הערובה הזמנית 4בחוק הבינלאומי נקבעה תקופה קצרה של

97. חודשי9פת המקסימו היא א תקו, חודשי4בה נית להטיל ערובה זמנית לתקופה של יותר מ


הוטל ההיטל בשיעור ; תחולט הערובה כאמור בצוהוטל היטל : "קובע, )ג (28סעי , חוק היטלי סחר

לא הוטל היטל תו שישה חודשי מיו מת הערובה תבוטל ; יוחזר ההפרש–שסכומו נמו מסכו הערובה

".הערובה

בסעי הערובה , מדינת ישראל לא מגדירה בחוק היטלי סחר, בניגוד להסכמי הבינלאומיינית לראות כי

שנתיי וא , בישראל הוטלה הערובה לתקופות ארוכות של שנה98.את מש תוקפה של הערובה הזמנית הזמנית

בהיצ של אריזות על ידי קרגל כרמל וימא בגי ייבוא 1993 בספטמבר 14דוגמא לכ היא תלונה שהוגשה ב. שלוש

כלומר אחרי שלוש , 1996 ביוני 25 ובוטלה רק ב1993 בספטמבר 14הערובה הוטלה ב. קרטו גלי מדרו אפריקה

99.שני

נתאר את מימדי השימוש בחוק היטלי סחר ואת הגשת הבקשות להטלת היטל , ל"לאחר סקירת החוק הנ

הפ קל והשימוש בחוק כתחלי להגבלת הייבוא, לגנבאי ספק כי פירצה קוראת. היצ מצד היצרני המקומיי

.ונתו לפרשנויות שונות ,יותר מכיוו שהחוק אינו מנוסח כראוי


תלונות שביקשו להטיל 47הוגשו , 2000 ועד נובמבר 1991החל מחקיקת חוק היטל הסחר בשנת , בישראל

מפרטת את 4' טבלה מס. על ידי הממונה נמשכו על ידי המתלונ או נידחו26, מתוכ. וביטחה היטלי היצ

:התלונות והטיפול בה

4' טבלה מס

דרישות להטלת היטלי היצ וביטחה

תלונות שהטיפול בה הסתיי 47 הוחלט לא להטיל היטל 8 י הממונה בשלבי טיפול שוני"י המתלונ או נדחו ע"נמשכו ע 26 בות מהיצר הזרס להטיל היטל או לקבל התחיי"י שר התמ"הוחלט ע 13 נתקבלה התחייבות מהיצר הזר: מתוכ 1 שר האוצר לא אישר הטלת היטל 2 הוטל היטל בצו 10

.19912000החלטות שהתקבלו בשני . www.tamas.gov.il משרד התעשייה והמסחר: מקור

מוצרי , וזות מצרפתמשחות נעלי אר, הענפי בה הוגשו תלונות להיצ כללו צינורות מתכת מגרמניה

, אריזות קרטו מדרו אפריקה, שנאי מגרמניה ובלגיה, נייר העתקה מגרמניה, מסטיקי מיוו, פסטה מאיטליה

מוצרי מאפה , ב"מזרקי אטרופי מארה, ב"לוחות גבס מארה, ברזל מאיטליה, בקבוקי וצנצנות מפורטוגל

סיבי אופטיי , עי סינתטיי מבריטניהמצ, חיתולי מגרמניה ,ב" מארהPVC, מהקהילה האירופית

מברשות איטו , ב ומקסיקו"ינס מארה'בדי ג, קשתות פלדה מסי, פוליאתיל ממוחזר מגרמניה, מקוריאה

100.מספרד ומאנגליה ושמרי ומלחי מטורקיה

ה ה מתרכזי בעיקר בתחו הפלד, א כפי שנית לראות. התלונות להיצ הוגשו בש ענפי רבי במשק

ואת שניה הוא מש, מפעל פיניציה ירוח הגיש שתי תלונות על יבוא בקבוקי זכוכית וצנצנות מפורטוגל. והברזל

הגישה, מקבוצת אוס, מ"בע חברת נקיד צפו.1998ב והתלונה השניה נרשמה 1993 תלונה אחת נרשמה ב.במקרה הראשו נמשכה התלונה . בוא פסטה שתיה על י1995 והשניה ב1991האחת בשנת , שלוש תלונות על היצ

הגישה חברת נקיד צפו תלונה על היצ , בנוס. על ידי המתלוננת ובמקרה השני הוחלט לא להטיל היטל היצ

.וג במקרה זה הוחלט להפסיק את החקירה, בגי יבוא מוצרי מאפה

ה מחייב את אוס לשאת ר הוועדה ריי ציי בפירוש כי א היה מדובר בתהלי משפטי הוא הי"יו

ר הוועדה כי על המחוקק לשקול תיקו בחוק שיחייב "עוד כתב יו. בהוצאות המיותרות של התלונה חסרת הבסיס


, במיוחד אמורי הדברי ביחס לתלונות…: "הגשת תלונות שאי לה בסיס את היצרניות בהוצאות במקרה של

ואשר גרמו לצדדי שכנגד להיכנס להוצאות ניכרות , יסהשגות ובקשות לבחינה מחדש המתבררות כחסרות כל בס

מצב בו נבצר מהרשויות לחייב פיצוי על הוצאות לא מוצדקות אלה שנגרמו …כדי להתמודד ע צעדי שכאלה

באשר הוא גור להתדיינויות יתר המבזבזות ה את , אלא הוא ג בלתי יעיל, אינו רק בלתי צודק, לאזרחי

101."…את משאבי המדינהמשאבי בעלי הדי וה

וה נועדו א רק להרתיע את , נית להסיק כי לתלונות אלו לא היה שו בסיס כלכלי מדבריו אלו

.היבואני מלהיכנס לשוק

. פירושו של דבר שהנזק הנגר לצרכ הנו רב ומתבטא בתחומי שוני. התלונות הוגשו בענפי רבי

.כעת בתחו הלבידי נתמקד

.M.D.F לוחות בידי ומוצרי סיבית ל, ענ הע

מעריבפרס מאמר ב, 19971999ס בשני "ל התמ"ומנכ, אסיה נשיא לשכת המסחר ישראל,דב מישור

:כ כתב מישור". מרוב לבידי לא רואי את היער: "בש

חומר אי לנו כל יתרו ביצור, מצד אחד. ענ הלבידי הוא מענפי התעשייה היותר בעייתי בישראל

שנית לכרות את עציה ולהפו , ישראל לא משופעת ביערות עבותי: בעברית פשוטה. הגל למוצר

מצד שני הובלת בולי ע לצור ניסור ועיבוד באר כרוכה בעלויות . אות לחומר גל לתעשיית הע

102.…הובלה גבוהות

תעשיית . ב; )י מחוברי של עקילופ(תעשיית הלבידי . א: השימוש בע מתחלק לשני סוגי תעשיות

לבידי משמשי : השימושי במוצרי אלו מגווני). תערובת דחוסה של סיבי ע דקי ודבק ( .M.D.Fלוחות

לבידי מיוחדי משמשי כתבניות . ומשמשי לבניית מטבחי ודלתות, בעיקר בענ הרהיטי, כחומר גל

103.לחיזוק בתי בשלבי השלד

היה ענ הע 90 עד שנות ה. ענ בעייתי כבר משנותיה הראשונות של מדינת ישראלענ הע באר היה

ההגנה על ענ הע עשתה שימוש בכלי שוני להגבלת הייבוא אשר כללו צור . מוג לחלוטי בפני יבוא מתחרה

ניסת יצרני הייתה התארגנות קרטלית של יצרני הלבידי שמנע כ, בנוס. ברשיונות ייבוא ותקני מגבילי

מנע תחרות בי חברי הקרטל ודאג באמצעי שוני להמש ההגנה על תוצרת האר מפני יבוא , חדשי לענ

104.מתחרה


דבר שהוריד את מחירי הלבידי , ביטלה המועצה להגבלי עסקיי את הקרטל בענ הלבידי1990בשנת

בוטל חלק מהתק של 1997 ב. בייבוא סיבית בוטלה חובת הרישוי והתק1992בשנת . וגר לתחרות קשה בענ

הבדיקה הנדרשת כיו על ידי מכו התקני הנה בדיקה . הלבידי ונותר רק הקריטריו המחייב אישור בריאותי

105.להימצאות חומר מסרט הנקרא פורמלדהיד בלביד

הוחלט כי לאחר במסגרת התהלי 106. החל תהלי החשיפה למוצרי ממדינות העול השלישי1991בשנת

תהלי . במוצרי אחרי10%ו, במוצרי סופיי12%, ג" בח8%יורדו כל המכסי עד לשיעור של , שני57

1 ענ הע סיי את תהלי החשיפה שנה מאוחר יותר ב.1997 ונגמר באוגוסט 1991החשיפה התחיל בשנת

107.כפי שהוזכר לעיל, י ומוצרי סיבית על לביד12%היה בשיעור הגבוה של המכס שנקבע.1998בספטמבר

12%מכס בשיעור של , ע זאת. בשל הסכ סחר, מהאיחוד האירופאי כיו לא מוטל מכס על לבידי

הובילה לעלייה גדולה מאוד של כלל 90ההסרת המגבלות בראשית שנות . מוטל על לבידי מהעול השלישי

מליו דולר בשנה השישית 23.8ל, בשנה הראשונה לחשיפה מליו דולר 1.6מס ייבוא של : הייבוא הענפי

.לחשיפה

המהוות אחוז , הענ נפתח אומנ לייבוא א מקורות הייבוא העיקריי ה לא מדינות העול השלישי

מדינות . א"ובעיקר מהשוק המשות ומאפט, אלא ממדינות שיש לישראל הסכמי סחר עימ, אפסי כמעט ביבוא

ממדינות , מנתוני אלה נית לראות כיצד הטלת מכס יוצרת הסטת סחר. ממקורות הייבוא 90%מהווי ,אלו

108.העול השלישי למדינות שיש לישראל הסכמי סחר עימ

: בטבלה הבאה נראה את ההשפעה של הורדת המכסי ממדינות מסוימות והשארת מכס על מדינות אחרות

כמו כ נית. א עלה בצורה ניכרת"ות השוק המשות ואפטהייבוא מהעול השלישי כמעט נפסק והייבוא מארצ

.לראות בטבלה את ההשפעה על פלחי השוק השוני


5' בלה מסט )12%: שיעור מכס סופי(סיבית ולבידי , ע

www/mof.gov.il/hachnasot/doch97/doch/perek14.doc, 1997נתי דוח ש, מנהל הכנסות המדינה: מקור

למעשה . הוטל היטל ביטחה על ייבוא לבידי מארצות העול השלישי, לאחר הורדת המכס, 1998בשנת

.להתגונ בפני ייבוא מתחרה רק באמצעות היטלי נשארה האפשרות לאחר שהורדו המכסי

.M.D.Fהיטל היצ על לוחות : י היטלי על יבוא חומרי גל מעבשלוש השני האחרונות הוטלו שנ

עד 1998והוטל ממר , היטל הביטחה המקורי נקצב לשנה. והיטל ביטחה על יבוא לבידי מהעול השלישי

הוטל מיוני .M.D.Fהיטל היצ על לוחות סיבית . 20%בד בבד ע הטלת ההיטל פחת הייבוא בכ. 1999לספטמבר

109.גרמניה איטליה ופורטוגל, ב" מארה.M.D.Fההיטל הוטל על לוחות . חודשי18 למש 1998

לא , של לבידי מדיניות ממשלת ישראל להשתמש בהטלת היטל על מנת להג על התוצרת המקומית

מפרק , ל"תע: הוגשו מספר מכתבי מטע היצרניות המקומיות2000 בנובמבר 26ב. נפסקה ונמשכת עד ימינו

טענת . לקוב$ 50אשר דרשו הטלת היטל ביטחה על יבוא לבידי מסי בגובה של , רל אל"וממנכ, מ"קלת בע

110.היצרני הייתה כי יבוא הלבידי מסי גור לאבטלה

בעקבות פניות אלו פנה משרד . מהמחיר הקיי20%בכהמפעלי טענו כי צפוי יבוא במחירי נמוכי

2000ס מצא כי בשנת "משרד התמ. ל ע בקשה להציג את טיעוניה" לקלת ותע2000 בדצמבר 4ס בתארי "התמ

במונחי 50%לכ 1999 בשנת 9%מלטענת המשרד חלקו של הייבוא מסי עלה . הייתה עלייה חדה ביבוא מסי

24ס בתארי " במשרד התמבדיו שנער. וחלה ירידה במחירי הייבוא מסי, במונחי כמות60%ול, כספיי

אול . בהתחלה הוחלט לא להטיל היטל ביטחה. הוחלט להתמודד ע העלייה מסי בדר מקורית2001בינואר

פלח שוק אחוזי מתו כלל הייבוא

מקור הייבוא )מליוני דולרי שוטפי(ער הייבוא 9190

8/979/96 8/969/95 8/919/90 8/979/96 8/969/95 8/919/90 ס הכל 1.6 31.8 23.8 100.0 100.0 100.0 השוק המשות 0.2 22.8 16.1 11.2 71.7 67.5 ב"ארה 5.0 2.0 2.0 32.1 6.3 8.4

א"אפט 0.2 6.3 5.5 9.9 19.9 23.2

העול השלישי 0.7 0.7 0.2 46.8 2.1 0.9


להעלות את שיעור המכס על כל מדינות הוחלט לדרוש משר האוצר כי יעשה שימוש בסמכותו על מנת, כתחלי

:ה מתו הדיו נית לתמצת את ההחלטה במשפטי אל111.העול השלישי

אי מקו לפעולה דר היטל ביטחה המחייבת דיוני ופרוצדורה משפטית ממושכת עד חצי …

ישראל רשאית להעלות את המכס על מרבית הלבידי המיובאי לאר כחלק ממדיניות .…שנה

112.המכס

:המשרד החליט להציג שתי חלופות

120המכס אמור היה להיות בגובה של ). י בארלמעט אלו שלא מיוצר(הטלת מכס על ייבוא לבידי . 1

ע תו השנה : "להיות מוטל לתקופה של שנה המכס אמור היה.12%בנוס למכס הקיי בגובה , ק"למ

."תיבדק אפשרות להאריכו בהתא למצבהמכס אמור היה להיות מוטל לתקופה של . 12%+ 200, כלומר, ק"למ 200 יוטל בגובה של המכס. 2

113.ותיבדק אופציה להאריכו נהש

המכס יביא להעלאת מחיר הייבוא מארצות העול השלישי ויקטי את הכמות ,ס"לדעת משרד התמ

. המיובאת ממקורות אלו

החזירה את מדינת ישראל , כלומר מעבר מהיטל ביטחה למכס, ס בנושא הלבידי"הגישה של משרד התמ

ניסיו להשתמש בסמכות להעלות את שיעורי המכס על ייבוא לבידי נראה כי ה. עשר שני אחורה2001של שנת

.ל היה במטרה לעקו את חוק היטלי סחר והמנגנו להטלת היטל ביטחה"מחו

ושבגללה כביכול הוחלט לא להטיל היטל ,שהמשרד התלונ עליה" הפרוצדורה המשפטית הממושכת"

אלא נועדה לאפשר קבלת , משרד התעשייה והמסחרלא נועדה להקשות לחינ על חייה של פקידי , ביטחה

באופ בוטה את המדיניות שנקבעה סתר ס "משרד התמ. החלטות על סמ תשתית עובדתית ראויה והוגנת

ורצה להעלות את שיעור המכס ולהחזיר את , בעניי הפחתת המכסי וחשיפת המשק לייבוא90בתחילת שנות ה

.המשק צעד אחד גדול אחורה

פנו היבואני למשרד האוצר ע , ס להעלות את שיעור המכס"ההחלטה הראשונית של משרד התמבעקבות

114.ה יפנו לערכאות משפטיות, החלטה להעלות את המכס חוות דעת משפטית ואיימו כי במידה ותתקבל

היטל הביטחה . הוחלט לחזור ולהטיל היטל ביטחה על לבידי, ס כשל"לאחר שניסיונו של משרד התמ

שר התעשייה והמסחר רשאי להטיל היטל ביטחה על ייבוא, בחוק2על פי סעי . לשלושה חודשי2001טל בהו .בי השאר במטרה להג על התוצרת המקומית, טובי לישראל


ר או עלול נזק ממשי שנג" :החוק קובע כי הטלת היטל ביטחה מותנית בתנאי ספציפיי ובה, ע זאת

מוגדר א כתוצאה ' נזק ממשי'לעניי זה . בהתחשב בתועלת למשק שנגר מהייבוא, להיגר על ידי יבוא מתחרה

115".מהפרשי עלויות של מרכיבי חקלאיי במוצרי מזו מיובאי לעומת עלות במוצרי מזו מיצור מקומי

אי שהתקבלו לא עברו תהלי בדיקה ס להטיל היטל ביטחה הופעלה למרות שהממצ"הסמכות של משרד התמ

. כפי שציינו היבואני, קפדני כנדרש בחוק הבינלאומי

נמתחה ביקורת על איסו החומר והקביעה על קיו ל משרד האוצר"בחוות דעת משפטית שהוגשה למנכ

:אמרה, ד עינת ברכה"עו, היועצת המשפטית של איגוד לשכות המסחר. נזק ממשי

ממצאי אלה אינ עומדי . חלקית ולקונית, בצורה קצרה, מצאי עובדתיימוצגי מספר מ...

יובהר כי יבואני , על מנת להסיר ספק. בתשתית העובדתית המחוייבת לצור הטלת היטל ביטחה

116.הלבידי בחטיבה מכחישי ממצאי אלו לגופ

אול. בוא לבידי מסילטענת היבואני לא הייתה קיימת הצדקה להטלת היטל ביטחה על יי, כלומר 3היטל ביטחה ל ועל הטלת ס החליט לוותר על העלאת שיעור המכס"משרד התמ, טענות היבואני לא התקבלו

הטלת ההיטל הייתה דרושה על מנת להג על היצרני המקומיי שעמדו בפני . ק"למ$ 50חודשי בשיעור של

.קשר ממשי לנזקי היבואוללא , השיקול היה נתו ללח פוליטי, כלומר. סגירה

מנהל , לטענת עמית אבנר. בית משפט עדיי צרי להכריע בסוגיה זו. יבואני הלבידי ערערו לבית המשפט

ס זמ התארגנות "נת משרד התמ] חוק היטלי סחר[דר החוק : "תחו התעשיות הקלות בלשכות המסחר

117]".המקומיי[למפעלי

ונראה כי לאור השני התערבה הממשלה בהקמת מפעל והגנה , מקרובכעת נבח את ענפי הלבידי והע

. על ענפי הע והלבידי באמצעי שוני


סקירה :.M.D.Fלוחות

הקבוצה מייצרת . ליד צומת גולני נוסדה עוד בשני הראשונות של מדינת ישראל קבוצת ע לבוד

מניעת ייבוא על ידי ממשלת ישראל אפשרה . נופולבמש שני רבות היה המפעל מו. לבידי ועוד, פורמייקות

קרמרמ , בבעלות משפחות סלאוט, החליטה קבוצת ע לבוד, 1996 בשנת 118.למפעלי ע לבוד לחזק את מעמדו זה

בשותפות ע חברת . פ.ד.להקי מפעל לוחות מ ,)מפעל שנסגר השנה(שבבעלותה ג חברת לבידי אשקלו , ויודייהו

".אמפל"בת של בנק הפועלי

העלות . מליו דולר26שהוערכה על ידי בעלי הקונצר בכ, הייתה כרוכה בעלות גבוהה. פ.ד.הקמת מפעל מ

119. מליו דולר52הסופית של המפעל הגיעה ל

. אחת הסיבות העיקריות לאי רווחיותו של המפעל החדש הייתה שבמדינת ישראל אי כמות גדולה של ע

אל טו 80ל התחייבה לספק למפעל "הקק. יימת לישראל המהווה זרוע של הממשלההע סופק על ידי הקר הק

אשר מסוגל לקלוט , כמות זו אינה מכסה את מלוא היק היצור הפוטנציאלי של המפעל120. שני10במש , בשנה

. על מנת להשלי את כמות הע החסרה ייבא המפעל ע.60% כמות ע גבוהה ב

שנה , 1996רשמה בשנת . פ.ד.חברת מ. ששות בדבר אי רווחיותו התבררו כנכונותהח, לאחר הקמת המפעל

היה 1996השער היציג הממוצע השנתי בשנת ( מליו דולר 9.4הפסד של , חודשי בלבד6שבה פעלה באופ מסודר

ות גבוהות של עלוי, רמת יעילות נמוכה, .פ.ד. ממירידה במחיר של לוחות ה ההפסד נבע בי היתר). ח" ש3.1461

121.יבוא מתחרה במחירי היצ לכאורה ועלויות שיווק, כריתת ע

הוכחה בחוסר , יעילותו הנמוכה של מפעל זה. כל מפעל נמדד על פי כושר התחרות שלו ויעילותו מול אחרי

איטליה , גרמניה, ב"ארה: מארצות שלישראל הסכמי סחר עימ. פ.ד.יכולתו להתמודד מול יבוא לוחות מ

.ורטוגלופל הודו כי אי ביכולת להתמודד מול ההפסדי "שבבעלות לבידי אשקלו ואמפ. פ.ד.ממנהלי מפעל ה

הגנה מדינת ישראל על ייבוא , כידוע, בעבר. וטענו כי קיי יבוא בהיצ, ממחירי הייבוא הזולי הנגרמי

בהתמודדותה . פ.ד.פני חברת מהאפשרות היחידה שעמדה ב, לאחר הסרת המכס. באמצעות שיעורי מכס גבוהי

.ע מחירי ייבוא זולי הייתה להגיש תלונה בדבר יבוא בהיצ

, ב"היצרני היו גורגיה פסיפיק מארה. מ אכ הגישה תלונה נגד היבואני באר"בע. פ.ד.חברת תעשיות מ

, מ"בע) ישראל(ישי מ ב"לבידי לביא בע, מ"והיבואני הישראלי בירמ עצי וחומרי ע בע, סיא מפורטוגל

. פ.ד.למול עמד היצר המקומי מפעל מ. מ"עצי זייד ושיווק בע, מרכז הפורמייקה, מ"ניסי פרגו מסחר בע

.מ"תעשיות בע


הצו קבע היטל . ב ואירופה"צו להיטל היצ על יבוא לוחות מארה אישרה וועדת הכספי1998 בדצמבר 6ב

122.ק" דולר למ1880בסכומי של

נית לראות כי מדינת ישראל הגנה על היצרנית המקומית והעדיפה את טובת , .פ.ד. של לוחות מבמקרה

נראה כי יכולת הקיו , בשלב הערובה הזמנית, עוד לפני שהוטל ההיטל. מפעל אחד מול טובת כל החברות שנפגעו

ראש הוועדה , רייר אריה"העלה ד, עוד בתחילת החקירה לגבי היצ. היתה נתונה בספק. פ.ד.של מפעל מ

שיקול זה נוסח .המבקש הגנה , מפעל בהקמהשל) viability(את שאלת יכולת הקיו , ס"המייעצת של התמ

יכולת הקיו הוגדרה על ידי (certain dried salted codfish from Canada). בעניי דגי מקנדהITCבהחלטת

The ability to produce a marketable product, which is qualitatively acceptable to“: ה האמריקאית כהוועד

purchasers, and which can be sold at price which is competitive with fairly traded imports”.123

:לדבריו, .פ.ד.היה צרי הממונה לענות על שאלה זו בנושא מפעל מ, ר הוועדה"לדעת יו

רשת מ הטע שיהיה זה בלתי מוצדק ובלתי הגיוני לספק הגנה לענ בחינתה של יכולת קיו זו נד

. יצרני מקומי אשר אי לו כל סיכוי אמיתי להתחרות באופ אמיתי ע יבוא הוג של מוצרי דומי

מבלי להביא , הטלת היטל במקרה כזה על מוצרי מיובאי רק תביא לייקור מחירי עבור הצרכני

124."עשיה בישראללתועלת אמיתית לפיתוח הת

לא . פ.ד. מלימי התברר כי אכ מפעל לוחות ה. ראש הוועדה שיקול זה לא נלקח בחשבו למרות בקשת

. והוטל היטל היצ, אול למרות הכל הוחלט להקי את המפעל. על כ התריעו ג גורמי נוספי. היה רווחי

. עילה לקיומו של המפעלוג לא הו, הטלת ההיטל ייקרה את המחיר של רהיטי לצרכני

הדר . הוחלט להגביל את הייבוא1996לאחר הקמת המפעל בשנת . פ.ד.לפני הקמת המפעל יובאו לוחות מ

18ק למש "למ $ 55 הוטל היטל היצ בגובה של. א"העיקרית להגבלת הייבוא הייתה דר חוק היטלי סחר תשנ

125).2000 ביוני 17 עד 1998 בדצמבר 17(חודשי

. הוחלט לפרק את המפעל2001לי של שנת ביו

לבידי

ת אפיקי בקיבו "קל, לבידי אשקלו, )ל"תע(תעשיות ע לבוד : מפעלי ללבידי' בעבר פעלו באר מס

100שניה מעסיקי לפחות . ונקלעו לקשיי כספיי, ל וקלת אפיקי פועלי"תע. ר בערדאפיקי ומפעל אל

בשנת 126. עובדי50היו מועסקי בו . והיה תחת כונס נכסי, 2000ר כביכול בשנת לבידי אשקלו נסג. עובדי


גלובסבכתבה שהתפרסמה ב. כי הפעלתו אינה כדאית מבחינה כלכלית, טענה הנהלת מפעל לבידי אשקלו 2000

: נכתב2000בקשר ללבידי אשקלו ביוני

אישר הטלת היטל , ס ר כה"שר התמ. ההנהלה דרשה תמיכה ממשלתית כתנאי לאי סגירת המפעל...

ג עיריית אשקלו נחלצה לעזרת המפעל והעניקה ). דולר לטו50בהיק של (ביטחה על יבוא לבידי

בתנאי שההנהלה תפתח לאלתר את המפעל ותחזיר את , בתשלומי הארנונה50%לו הנחה של

.ה שלא לפתוח את המפעלהודיעה ההנהלה כי החליט, אול למרות זאת. העובדי לעבודה מלאה 127

את העצי ליצור לבידי . בשיא גודל1991ל היו לפני תהלי החשיפה בשנת "המפעלי קלת אפיקי ותע

על מנת לזכות במחירי נמוכי התאגדו המפעלי באר והגיעו . צרפת, היו קוני המפעלי ממפעל בגבו

המפעלי תיאמו ביניה את מחירי . מהחברה בגבולהסדרי קנייה והובלה ימית שאפשרו הנחות משמעותיות

. את קרטל הלבידי90 מדינת ישראל התערבה בענ הלבידי ופרקה במהל שנות ה128.הלבידי המיוחדי

על הטלת היטל ביטחה 1998הוחלט באוגוסט , העול השלישי לאחר שהשוק נפתח לייבוא ממדינות

בשל . ק"ח למ" ש70 היטל בשיעור של 1999 בינואר 1 ומ1998ר בדצמב31ק עד ל"ח למ" ש140בשיעור של

הוטל היטל ביטחה על לבידי בשיעור 2001ביולי . 1999 בספטמבר 7הבחירות באותה תקופה הואר ההיטל עד ל

חודשי 12 כיו דורשת ההסתדרות להמשי ולהארי את ההיטל ל129.ק למש שלושה חודשי"למ$ 50של

130.נוספי

הטענה כי הטלת היטל ביטחה תימנע את סגירת היא, אחת הסיבות להטלת היטל ביטחה על לבידי,כיו

למזג את ס הוחלט כי יש צור"בתוכנית ההבראה של המפעלי שהציע משרד התמ. המפעלי המקומיי

עדת פורס כי וו2001בחודש דצמבר .ל וקלת אפיקי ולהטיל היטל ביטחה"הפעילות של שתי החברות תע

סוכ כי ממשלת ישראל תגיש סיוע ממשלתי , יחד ע התוספת. מליו שקל כסיוע2.5הכספי אישרה תוספת של

ההלוואה . קלת אפיקי ולבידי אשקלו, ל"שינתנו כהלוואה לתע, מליו שקל14.5לענ הלבידי בשיעור של

131.אושרה לאחר שהסכימו לכ כונסי הנכסי של המפעלי

?על הצרכני ועל המשקמה ההשפעות

על מנת להבי את ההשפעות על המשק צרי להבי את מבנה ענ הלבידי באר ואת השימוש הנעשה

.כולל מטבחי ודלתות, ג המשמש ליצור רהיטי"הנ חו. פ.ד.לבידי ולוחות מ. בחומר גל זה


4' תרשי מס

, סיבית, לתעשיית הרהיטי המאגדת יבואני לבידיג"בהתאחדות התעשייני קיימת חטיבת יבואני חו

חטיבה זו מאגדת את רוב היבואני הגדולי . ג המשמשי את תעשיית הרהיטי"ושאר חו, פורמייקה. פ.ד.מ

שמייצרת רהיטי ומוכרת אות לציבור , יבואני אלו מוכרי את חומר הגל לתעשיית הרהיטי באר. באר

.הצרכני

אול למעשה הטלת ההיטל לא רק שתוביל לפיטורי , א שהטלת היטל תמנע פיטוריאחת הטענות הי

בענ הלבידי מספר המובטלי ,א יוטל היטל .למקבלי הסיוע רק בטווח הקצר" תעזור"אחרי במשק אלא ג

יע ל הג2000מספר המועסקי בשני המפעלי המקומיי בשנת . יהיה גבוה ממספר המובטלי א לא יוטל היטל

נמצא כי כל אחוז תוספת , ארגו העסקי הישראלי בענ הרהיטישער במחקר ). אפיקי110, ל" תע200 (310

. במחיר הרהיטי7%לפי אותו מחקר ההיטל יגרו לעליה של . עובדי70למחיר הרהיטי גור לפיטורי של

אנשי בשנת 1,205העסיק ) ע, לבידי( הע כל ענ. עובדי500עליה זו במחיר תגרור פיטורי בטווח הקצר של

שכל אחד מעסיק יותר מ, מפעלי180קיימי , ענ הלבידיהקשור בצורה הדוקה ל, בתחו הרהיטי 1999.132

700שמוסיפי כ, ג בתחו הע"לא כולל יבואני חו, אנשי13,000 ככ מועסקי בענ"סה. עובדי20

133.מועסקי

נגר לצרכ נזק כספי בשל המכס המוטל על , ובדי והעלייה בשיעור האבטלהמלבד סכנת פיטורי הע

מחיר של קוב לבידי .12%שיעור המכס עומד כיו על . עמילות המכס וכמוב היטל הביטחה, מסי הנמל, לבידי

של מעלות הייבוא2025%לקוב מהווה 50$בס היטל ביטחה . לקוב$ 250ובממוצע , 200290$מסי נע בי

לבידי בגי הגנות הנובעות מהתערבות ממשלתית לקצת ה עלות התוספת למחירמגיעה , יחד ע המכס. הלבידי

בכמעלה את המחיר לצרכני הרהיטי $ 50הטלת היטל ביטחה בשיעור של , כפי שהוזכר . מהמחיר40% פחות מ

7%.134

היטלי א לא נעשה מחקר רציני היה מעניי לנסות לכמת את הנזק שנגר למשק באופ כללי מכל ה

נעלי (ומתייחס רק למוצרי אחדי ,1989המחקר היחידי הרלוונטי נעשה בשנת . בנושא זה באר לאחרונה

135. מיליו דולר1.5הבדיקה הראתה כי הנזק שנגר לצרכני בענ הנעלי במש שנה אחת היה ). ושטיחי

סיכו והמלצות

דירג את מדינות העול במישורי שוני הקשורי , 1999 בשנתWorld Economic Forumשער המחקר

יבואני של לבידי ולוחות יצרני הרהיטי הצרכניחנויות רהיטיוהיצרניות המקומיות. פ.ד.מ


רמת , כושר התחרות של כוח העבודה, מדינות ובדק שימוש בטכנולוגיות חדשות59המחקר סקר . בתחרותיות

מדד המחקר את דרגת ,בנוס. איכות הניהול והכשרת עובדי, רשת התקשורת, מערכת התחבורה, החינו

מדינת ישראל דורגה . ומדיניות שער החליפי של המדינות, הפתיחות להשקעות חו, של סחר החוהליברליזציה

המחסומי הסמויי לייבוא שאינ תורמי הייתההסיבה . דירוג די נמו בקטגוריה של סחר חו 40במקו ה

, מכסות: ותיה הראשונות כבר משנאימצה מדיניות של הגבלת ייבואמדינת ישראל . יש דברי בגו, אכ136.למשק

המעבר הזה להיטלי היה תוצאה של הסכמי הסחר . הגבלות באמצעות היטלימכס ו, תקני, הגבלות

.הבינלאומיי שאסרו שימוש בהגבלות לא מכסיות ובשיעורי מכס גבוהי

ההגבלות . זה סקר את השימוש שעשתה מדינת ישראל בהגבלות שונות למניעת הייבוא מדיניותמחקר

כל ההגבלות הללו היוו התערבות . הטלת היטלי, חוקי ייבוא שוני, תקינה, רשיונות ייבוא: שהוזכרו היו

, במדד המודד את הליברליזציה במדיניות סחר חו, -WEFבמחקר של ה. שהשפיעה לרעה על המשק, ממשלתית

ההשפעות , הממשלהודתפקחמור מזה היה מיקומה של ישראל במדד המודד את . ישראל דורגה במקו נמו

59מתו . שיעורי מס שוליי וההוצאה הממשלתית , הממשלהשירותיאיכות , המדיניות של מעורבותה במשק

.46הדורגה ישראל במקו , המדינות שנסקרו

ענ שעבר את רוב תהליכי הגבלת הייבוא , דוגמא חיה לכ היא ענ הלבידי. ברורהדברי הקשר בי

כל אלו מנעו ייבוא ובכ . ייבוא לבידי בשנותיה הראשונות דר רשיונות ייבוא והגבלות תקהחל מאיסור, במשק

יחד ע התערבות ממשלתית בלתי פוסקת , סחר שגויההשילוב של מדיניות . למפעלי לא יעילי להתקייאפשרו

חה להגנה הטלת היטל ביטובנוס , בפרט מפעלי לבידילמפעלי בכלל ולאשר כוללת הזרמת כספי , )עד היו(

פיגור אשר מתבטא נגר למשק הישראלי 137.מדינת ישראל גרמה וגורמת לדרוג הנמו של, על התוצרת המקומית

האינפלציה , של המפעלי הישראלייע כושר התחרות כמו כ נפג. בפגיעה ברווחת הצרכני ובצמיחת המשק

לפי שיקוליה לייבא ולייצר, י ישראל לצרוהחופש של אזרחג .עולה, בסופו של דבר, וא שיעור האבטלהעולה

.נפגע

המלצות

חוסר תלות בלחצי : מערכת של חוקי לצור ניהול מדיניות מסחר צריכה לשק מספר עקרונות

ללא שימוש לרעה (הגנה על הבחירה החופשית של הצרכני ועל המחירי , פשטות, אובייקטיביות, פוליטיי

").הגנת הצרכ ובטחונו"במושג

תקינה

: במסגרת המכו עדי שיהיו. ס"משרד התממכו התקני צרי להיות מופרד מ. 1


תוכ התקני יקבע בועדה על ידי . ע מספר מצומצ של נציגי ממשלתיי וועדה מקצועית. א

וועדה זו צריכה לפעול להאצת תהלי התאמת התקני . מומחי ואנשי מקצוע בכל תחו ותחו

המיוצרי מכיוו שישנ מוצרי, עדיי קיי צור בתקני ישראלי(בינלאומיי הישראלי ל

וכ ייתכנו מצבי של בעיות ספציפיות הדורשות פתרונות המתאימי רק , בישראל או שהומצאו באר

הפעילות של המעבדות צריכה להיות ; מכו התקני צרי להיות גו ממשלתי המאשר תק). לישראל

. מופרטתעל המעבדות צרי להתקיי . בדיקה ליבואנישירותי שיספקו ,במגוו תחומי , מעבדות פרטיות.ב

כיו קיימות מעבדות ( בדיקה שירותימעבדות אלו יתחרו ביניה על הספקת . פיקוח מקצועי בלבד

).בודדות שפועלות בתחו המזו והבנייה

מדינות העול ה דוגמאות לכ . נוספותדינות לחתימה על הסכמי סחר ע מלחתור מדינת ישראל על. 2

. השלישי

:חוק היטלי סחר. 3

חייבת הנזק ובדיקת ההיצ . ס"צריכה להקי וועדה מייעצת המופרדת ממשרד התמ מדינת ישראל. א

. ט"ב ועל פי הסכ גאט" בארהבדומה לנהוג, להיעשות על ידי שתי וועדות נפרדות מקצועיות, לחוק הבינלאומי בשני סוגי ההיטלי)1991א "חוק היטלי סחר תשנ(ישראלי התאמת כל החוק ה. ב

. היטל הביטחה והיטל ההיצ

א כדאי שממשלת ישראל , אמנ החוק הבינלאומי מאפשר הטלת היטלי להגנה על מפעלי מקומיי. 4

יש לערו ו אחרלפני שהממשלה פועלת להג על מפעל זה א. תזהר שלא להג דווקא על מפעלי כושלי

לפני להיעשותמהל זה צריכה . שלא קשורי לגורמי פוליטיי, על ידי גופי חיצוניילמפעלי בדיקה

היו כיו א הסבסוד וההגנה הממשלתית הקיימי ה כזו היתה מיותרתבדיק. הטלת היטל כלשהו

למי אי זכות קיו ויעיל ותחרותי ואז נית היה לראות מי , אז היה סינו טבעי של המפעלי באר. נפסקי

.ללא ההחייאה המלאכותית הממשלתית

מוריה כ היא עמיתת קר קורת במכו ללימודי אסטרטגיי ופוליטיי מתקדמי בירושלי

.ובוושינגטו הערות

. 30' עמ, 1989 בדצמבר 25, 1961 הצעות חוק 1 , וועדת כספי של הכנסת. 224 פרוטוקול , 2001 במר 5, מושב שני, הכנסת החמש עשרה, וועדת כספי של הכנסת 2

ה שמ סויה מיוצר מפולי סויה המיובאי כוספאות. 224 פרוטוקול , 2001 במר 5, מושב שני, הכנסת החמש עשרה ;המשמשת מזו חלבוני למשק החי, שהיא שאריות פולי הסויה לאחר תהלי מצויי, תוצר לוואי הנו כוספא. ב"מארה


היות ומפעלי השמני נמצאי , דווח כי שיעור המכס על כוספאות ושמני עלה, 2001 בספטמבר 12 מיו ההארבעיתו .במצוקה

. ש 3 195' עמ, )1968, האוניברסיטה העברית, אקדמו: ירושלי(ות הכלכלית של ישראל ההתפתח, מלול נדב הלוי ורות קלינוב4 ,196. מדיניות הייבוא וחשיפת התעשייה הישראלית ב, "סקירה כללית ,הגנה וחשיפה של התעשייה הישראלית", נדב הלוי 5

.3' מע, )1994, ש מוריס פאלק"המכו למחקר כלכלי בישראל ע: ירושלי(בעריכת נדב הלוי , רבעו לכלכלה, "תופעת היבוא הבלעדי: מבנה שוק הייבוא וליברליזציה במדיניות סחר חו", עליזה ברזיס ואבי וייס 6

.276' עמ, 1995אוגוסט .219' עמ, )1992 (153 רבעו לכלכלה, "ההגנה על התעשייה על ידי רישוי ייבוא", נדב הלוי, ש 7 .276' עמ, " הייבואמבנה שוק", ברזיס ווייס8 .ש 9 .8' עמ, "של התעשייה הישראלית הגנה וחשיפה", הלוי10 .277' עמ, "מבנה שוק הייבוא", ברזיס ווייס11 א הנה "שיטת התמ. 2001 ביולי 23, ירושלי, ראיו ע המחברת, ר וועדת הכלכלה של הכנסת"יו, כ אברה פורז" ח12

מס הקנייה חל על ההפרש בי ער הייבוא ליבוא . הייבוא לצור הטלת מס קנייהשיטה שבמקורה נועדה להוסי לער אול המכס בשיטה זו . 1$=1$, כלומר1:1מלכתחילה מכס אמור להיות מוטל על הדולר כשהוא ביחס של . וערכו הסיטונאי

מה שגר לכ שהיבואני , )25%(המכס הוטל ג על התוספת . 1.25$=1$לדוגמא , הוטל על שיעור של דולר שהנו גבוה יותרמיסי מקומיי כתחלי למדיניות סחר ", למידע נוס ראה יוס פלצמ. נאלצו לשל שעור מכס גבוה יותר על המוצרי

.44' עמ, בעריכת הלוימדיניות הייבוא וחשיפת התעשייה הישראלית ב, "חו .ראיו, פורז 13 .12' עמ, "הגנה וחשיפה של התעשייה הישראלית", הלוי;277 'עמ, "מבנה שוק הייבוא", ברזיס ווייס14 .32983299' עמ, 117כר , מושב שני, עשרההכנסת השתי, דברי הכנסת 15 .1991 באוגוסט 26 ,חדשות; 220221" ,ההגנה על התעשייה על ידי רישוי ייבוא", הלוי 16 .6984' עמ, )1998 (103הישראלי למסי הרבעו , "היבטי כלכליי של היטל היצ" ,נוע זוסמ 17 .www.tamas.co.il, 1991א "חוק היטלי סחר התשנ 18 שער החליפי הרשמי פלוס , כלומר. מבוסס על העלות בפועל שמישהו משל עבור מטבע חו שער חליפי אפקטיבי 19 .יטלי חובה אחרימכס וה, אותיו על מס קנייהצהו

.192' עמ, ההתפתחות הכלכלית של ישראל, מלולהלוי וקלינוב 20

. 195' עמ, ש 21

. 104 הרבעו הישראלי למיסי, "ריכוזיות ביבוא: מבנה מערכת הסחר של ישראל", עליזה ברזיס ראה 22www.mof.gov.il/museum/hebrew/brezis.htm) 21 2001 בנובמבר.(

.378391' עמ, )1977, דפוס הממשלה: ירושלי (3788 קוב התקנותב, 1977 ח"צו יבוא חופשי התשל 23


.804' עמ, )1977, דפוס הממשלה: ירושלי(3822 קוב תקנותב, 2תיקו , 1977ח "צו יבוא חופשי תשל; ש 24

.221' עמ, "ההגנה על התעשייה על ידי רישוי ייבוא", לויה 25

.35' עמ, בעריכת הלוי, מדיניות הייבוא, "ריכוזיות הייבוא לישראל", מבוסס על אריה בר 26

.3335' עמ, ש 27

".מבנה שוק הייבוא", ברזיס וויס; "מבנה מערכת הסחר", ברזיס28

המכו ללימודי אסטרטגיי ופוליטיי : ירושלי (32' חקרי מדיניות מסמ, "ענ המלט בישראל", אמיר עציוני29 .21' עמ, )1998, מתקדמי

.1999 במר 4 ,האר 30

: בשיתו ממשלת ישראל מונעי ייבוא מתחרה ראה,ווצרות המונופולי הממשלתיי האלה ואי הילמידע נוס על ה 31המכו ללימודי אסטרטגיי ופוליטיי : ירושלי(47' חקרי מדיניות מסמ, מדיניות משק המי בישראל, סטיב פלאוט

).טיוטא, 2001, המכו ללימודי אסטרטגיי ופוליטיי מתקדמי ירושלי" (''בז", יוסי בורוכוב; )2000, מתקדמי

. 701' עמ, )1992, מבקר המדינה: ירושלי (42 דוח שנתי, מבקר המדינה 32

.ש 33 ורק , מתוכ זיקה למשרדי ממשלה או לטכניו16ל. מעבדות מאושרות18 הסמי הממונה 1990עד דצמבר . 711' עמ,ש 34 .אחת בענ המזו ואחת בענ הבנייה, ה מעבדות פרטיות2

.704' עמ, 42 דוח שנתי , מבקר המדינה35 מנהל אג התקינה במכו , מייקל וול; 494497' עמ, )1991, מבקר המדינה: ירושלי (41דוח שנתי , מבקר המדינה36

.2001 ביוני 5, ראיו טלפוני ע המחברת, התקני

.נרש ברשומות כתק רשמי, תק ישראלי שהוכרז כתק רשמי 37

38 www.sii.org.il.

.ראיו, פורז39

.ראיו, וול40, בתחו הבנייהISO מדינות חברות ברשת התקני של ה140, לדוגמא. לי תקינה מכל העול תקני בינלאומיי כול41

www.iso.ch/iso/en/isoonline/.frontpage.

כוללי מדינות שונות שחלק , וול אומר כי תק לא יכול שלא להתאי מכיוו שתקני בינלאומיי. ראיו, וול42לפעמי מכתיבות קביעת תק ברמה נמוכה ) מדינות העול השלישי(המדינות המתפתחות . מפותחות וחלק מתפתחות

.יותר מהתק של המדינות המפותחות

.492495' עמ, 41דוח שנתי , מבקר המדינה43

, בריטניה, בלגיה, אירלנד, איטליה, אוסטריה: נות הבאותמונה כיו את המדי) האיחוד האירופאי( הקהילה האירופאית 44 .צרפת ושוודיה, פינלנד, פורטוגל, ספרד, לוקסמבורג, יוו, הולנד, דנמרק, גרמניה

. פורטוגל אירלנד וגרמניה המאוחדת, יוו, ספרד, דנמרק, אירלנד: הצטרפו לקהילה האירופאית עוד שש מדינות1958ב 45

. מדינות12 למניי הקהילה הגיע אז



התחרות ). 1988במחירי ( מיליארד דולר 250 התועלת הכלכלית אותה צפו מאיחוד השוק נאמד בסכו שנתי של 47ל על פי פרסו ש. מיליו מקומות עבודה נוספי בתו שני אחדות6 ויצירת כ5% וההתייעלות יאפשרו הגדלת התוצר בכ

המבוסס על מחקר של משרד התעשייה בדבר ההשפעה הצפויה על כלכלת הקהילה בעקבות , משרד התעשייה והמסחרדוח שנתי מבקר המדינה ". 5.3%ירדו המחירי לצרכ בארצות הקהילה בשיעור ממוצע של , הגברת התחרות וההתייעלות

. 491' עמ, 41

.494495' עמ, 41 דוח שנתי, עיבוד למבקר המדינה48

. מדינות והקהילה האירופאית בתוכ106 על הסכ זה חתומות כ49

.531' עמ, )1995, מבקר המדינה: ירושלי (45דוח שנתי , מבקר המדינה50


.למחקר זה" דרמטי"ראה ג את המבוא ה. 11601167' עמ, 115כר , דברי הכנסת52

הכוונה " גרמני"הסיבה להוספת הסימו היתה שהצרכני טעו וחשבו שבסימו הנוכחי כשכתוב , ס"ענת משרד התמ לט 53 . 1990 בינואר 25 ,ידיעות אחרונותראה ". מייד אי גרמני"יש להוסי , על כ. היא לש המוצר ולא למקור ממנו הוא מיובא

.1990 בינואר 23, עות אחרונות ידי;1167 1160' עמ115 כר ,דברי הכנסת .54

.1990 בינואר 23, ידיעות אחרונות 55

.531' עמ, 45 דוח שנתי, מבקר המדינה56 .1990 בינואר 23, ידיעות אחרונות 57

.496' עמ, 42ח "דו, מבקר המדינה58

".מבנה מערכת הסחר", ברזיס59

.627' עמ, כר מט, פסקי די, 1934/95צ "בג, ות ואחרימ נגד שר הבריא"בע) ישראל(תה ויסוצקי מבוסס על. ש60

.702703' עמ, 42ח "דו, מבקר המדינה61 .530' עמ, 45ח "דו, מבקר המדינה62

. ש63

.531' עמ, ש64

. ש65

. 41' עמ, )1998 (98הרבעו הישראלי למסי , "רשמי ביקור) WTO(ארגו הסחר העולמי ", נלי מוני66

. ש67

(104הרבעו הישראלי למיסי " ?ח"הא איחוד מכסי עדי לישראל על איס: ישראל והקהילה הארופית", טל שדה68 .27' עמ, )1999

".מבנה מערכת הסחר", ברזיס69


.איסלנד וליכטנשטיי, פינלנד, שבדיה, שווי, אוסטריה: א הנ" מדינות אפט70

.50' עמ, )2000 (107הרבעו הישראלי למיסי , "ס"גאטהסחר בשרותי והסכ ", נלי מוני71

.523' עמ, 45 ח"דו, מבקר המדינה72

. ש73

.2001 ביולי 23,ירושלי, ראיו ע המחברת, ד אביגדור דורות" עו74 .179,180' עמ, )2000, מינהל הכנסות המדינה: ירושלי (49מס , 1999ח שנתי "דו, מינהל הכנסות המדינה75

.182' עמ, ש76 .6984' עמ, "היבטי כלכליי", זוסמ; ראיו, דורות 77

: למידע נוס על סוגי הסובסידיות השונות נית לפנות לאתר78www.tamas.gov.il/root/sachar_hutz/hescemi_sachar/hescemy_sachar_wto/scrhzwtz.htm

בתקופת כהונתו של שר "וסיפור הסכו, ס בעבר ובהווה על לבידי תסקר בהמש"ההגנה שניתנה על ידי שרי התמ79

.אריאל שרו הוזכר לעיל, ס דאז"התמ

www.tamas.gov.il. 1991א "חוק היטלי סחר התשנב) 7)(6)(2(ותת סעיפי ) א(2 ראה סעי 80

.ראיו, דורות81

נט 'במקרה של ריג .1785, )1 (97מח תק 793/95) ירושלי(ש "ע, מ נגד שר התעשייה"בע) 1995(נט גלידה 'ריגמבוסס על 82 .אול בית המשפט קבע כי אי להטילו, היתה כוונה להטיל היטל על גלידה

). 2000, ס"משרד התמ: ירושלי (מדרי ליצר המקומי וליבוא, שאלות ותשובות בעניי ייבוא בהיצ, ס" משרד התמ83

.70' עמ, "היבטי כלכליי" , זוסמ84 .ל עוסק בנושאי הקשורי בייבוא"הנ. 2001 באוגוסט 5, א"ת, ראיו ע המחברת, ד גיל נדל" עו85

בהשגות , ניי היטל היצ והיטל משווהר הועדה המייעצת לע"קוב החלטות של יו, היחידה להיטלי סחר, ס" משרד התמ86, משרד התעשייה והמסחר: ירושלי(נוסח גלוי ,19911997, 1991א"לחוק היטלי סחר התשנ) א(49שהוגשו בהתא לסעי

.414' עמ, 1996 בספטמבר 16החלטה מיו , )2000

.89' עמ, ש87 מס פלס נגד היצרנית 'שה השגה מטעמה של היבואנית גהוג. .P.V.Cבאר הוגשה תלונה בדבר יבוא בהיצ של . ש88

להעלות את דרשה היצרנית מ בדבר הטלת ערובה זמנית על היבואנית "בע) פרוטרו(המקומית תעשיות אלקטרוכימיות .שיעור הערובה הזמנית

נגד חליל אסכנדר האחרי 3 פאיז אלקוטוב ו; 7' עמ, 1996 בספטמבר 16החלטה מיו , החלטות קוב, ס"משרד התמ89

, שר האוצר' חיי הר אמסטרד נראה ג .80' עמ, )2( כהפסקי די, 522/70א " ע, אחרי2אסכנדר שאהי ו' ורג'שאהי ג "בג, ממשלת ישראל' האחרי נ3ו, שייח סולימא חסיי עודה אבו חילו,966, 945' עמ, כר ו,פסקי די, 279/51 "בג

.177, 169' עמ, )2( כז,פסקי די, 302/72

.576' עמ, )1993,נבו: ירושלי(כר שני , פרשנות במשפט, אהרו ברק90


.56' עמ, 1987 בדצמבר 9, 1859 הצעות חוק ראה 91 92 Talia Einhorn, "Reconciling Israeli Antidumping Law with WTO/GATT International Trade Law Rules,"

Israel Law Review, vol. 3, no. 1 (winter 1998).

.סכו כס הנלקח מהיבוא עד להחלטה הא יש בסיס לתלונה א נית להטיל היטל; ערובה זמנית 93 בעלי גורמי ' נציג ציבור אחד ומס, )ר אריה ריי"כיו ד(הוועדה המייעצת הנה וועדה מקצועית המורכבת מראש וועדה 94

.הבוחני את ממצאי הבדיקה ונותני את המלצותיה המקצועיות בלבד) שי תעשייהכלכלני ואנ(ידע ומומחיות 95 Einhorn, “Reconciling,” p. 120 .56' עמ, 1859 הצעת חוק; 1991א "חוק היטלי סחר תשנ; 122 .113' עמ, ש 96 .123' עמ, ש 97 בפברואר 7, ירושלי, ראיו ע המחברת, ס"בתמד והיועצת המשפטית של היחידה להיטלי סחר "עו, דבורה מילשטיי 98

2001 .

משרד " (91 טבלת התלונות שהוגשו על הטלת היטלי החל משנת", יה והמסחרימשרד התעש, היחידה להיטלי סחר 99 ).וללא ציו מקו, ללא ציו תארי, ס"התמ

. www.tamas.gov.il,היחידה להיטלי סחר 100

.8' עמ, קוב החלטות ,היחידה להיטלי סחר, משרד התעשייה והמסחר 101

.2001 במר 12,גלובס 102

.2001 במר 12, א"ת, ראיו ע המחברת, ר לבידי"יבוא ויו, יחיאל שרקי 103

.187' עמ, 49ח "דו, מינהל הכנסות המדינה 104

.ראיו, וול; 2001 למר 22, ראיו ע המחברת, שרקי 105

.דרו אמריקה ומזרח אירופה, אסיה 106 .www/mof.gov.il/hachnasot/doch97/doch/perek14.doc, 1997ח שנתי "דו, 179' עמ, 49ח "דו, מינהל הכנסות המדינה 107

www/mof.gov.il/hachnasot/doch97/doch/perek14.doc., 237' עמ, 1997ח שנתי "דו, מינהל הכנסות המדינה 108 ". טבלת התלונות", היחידה להיטלי סחר 109

29, ס"משרד התמ: ירושלי(ל " בלשכת המנכ24.01.2001נער ביו , סיכו דיו בנושא הלבידי, היחידה להיטלי סחר110 ).2001לינואר

1 וסעי 1937 משנת לפקודת תערי המכס והפטורי5סמכות שר האוצר להעלות את תערי המכס קבועה בסעי . ש111

הסמכות להעלות את המכס נתונה לשיקולו הבלעדי . בתנאי הקבועי ש, 1949משנת ) שינוי תערי(לחוק מסי מכס ובלו .ס רשאי להכתיב לשר האוצר להעלות את המכס"אי משרד התמ, של שר האוצר

.סיכו דיו, היחידה להיטלי סחר 112

.ש 113


: תל אביב(אי חוקיות העלאת שיעור המכס על ייבוא לבידי ממדינות העול השלישי : ת משפטיתחוות דע, עינת ברכה 114 .)2001 בפברואר 1, איגוד לשכות המסחר

www.tamas.gov.il/root/hetel_sachar/hoketls.htm. 1859 הצעות חוקראה , 1991א "הצעת חוק היטלי סחר התשנ 115

.חוות דעת משפטית, ברכה116

.2001 ביולי 22, ראיו טלפוני ע המחברת, מנהל תחו תעשיות קלות באיגוד לשכות המסחר, עמית אבנר117

.1998 במר 8,גלובס 118

.1997 ליוני 22 ,גלובס 119

המכו : ירושלי (49' מס ,מחקרי מדיניות, הקר הקיימת לישראל, דוד בלוינגרד: ל ראו" נוס בנושא קקלמידע. ש 120 ).2001, ללימודי אסטרטגיי ופוליטיי מתקדמי

.1997 ביוני 22, לובסג 121

.1998 בדצמבר 6, גלובס 122

. 6' עמ, 22.8.97החלטה מיו , קוב החלטות, היחידה להיטלי סחר 123

.67' עמ, ש124

".טבלת התלונות", היחידה להיטלי סחר 125


.2000 ביוני 12 ,גלובס 127

.בשלבי השלד של הבניי, לבידי מיוחדי הנ תבניות המשמשות לחיזוק הבית128

".טבלת התלונות", היחידה להיטלי סחר129

, כשעולה שאלת ההיטלי, בדר כלל. יה ועדיי נתו לחסדיה של ההסתדרותהמשק הישראלי ה: 1998 ביולי 2, גלובס 130לטובת עובדי " סולידריות" החליטה ההסתדרות לפתוח בפעולות 1998בשנת . קמה ההסתדרות ומגינה על היצור המקומי

טו 2000 נה בכר ההסתדרות עמיר פר הורה לעובדי הנמלי שלא לפרוק אונייה מקוריאה שהיתה טעו"יו. ענ הלבידי . ברור כי מניעת ייבוא על ידי לחצי מסוג זה מונעת תחרות. לבידי


, ארגו העסקי הישראלי: א"ת (ח אירגו העסקי הישראלי"דוב, "ענ הרהיטי בישראל", ארגו העסקי הישראלי132 .מ"ס ומלל מערכות בע"מהל, ס"ח מבוסס על נתוני מהתמ"הדו. 12' עמ, )2001

).2001 באוגוסט www.furnish.co.il)22 ,"2000ענ הרהיטי סיכו שנת ", איגוד יצרני מוצרי ע ורהיטי בישראל133

.2001 באוגוסט 27, ראיו טלפוני ע המחברת, ל איגוד יצרני הרהיטי בישראל"מזכ, מרסלו שמר134

נערכה בדיקה לגבי הנזק 1989בשנת . 4749' עמ, )1989: תל אביב (מדיניות סחר חו של ישראל, אגוד לשכות המסחר135לצור הבדיקה הונחו . נערכה השוואה בי נעלי מיובאות לנעלי המיוצרות באר. א"המצטבר בעקבות היטלי מכס ותמ

בבדיקה נמצא כי עלות מחיר . לנעל טניס מעור המיוצרת על ידי גליבאות מיונעליי הושוואוולצור הניתוח , הנחות' מסלעומת מחיר זוג נעלי מיצור מקומי , ח לזוג" ש45.34 לפני חישוב מיסי הוא, נעלי מיובאות מהמזרח הרחוק בשער הנמל


נסות הממשלה ממיסי ונמצא כי הכ, בנוס לכ נבדק הפסד הממשלה בגביית מיסי. ח ללא מיסי" ש81.16בסכו של

הפסד הממשלה , כלומר. ח" ש24.556ח לעומת הכנסות הממשלה ממסי על ייבוא שה " ש0.478ביצור המקומי לזוג הנו 35.82שהוא , ל בתוספת התשלו העוד עבור המוצר"הסכו הנ). ח" ש0.47824.556(ח " ש24.078בגבית מיסי לזוג הנו

הנזק למשק . ח לדולר" ש1.9920 לפי שער החליפי$ 30.07ח לזוג או " ש59.90כ "לסהמביא ,)ח" ש45.3481.16(לזוג אמיתות או אחראי לאינו המכו . 1,503,50$=50,000*30.07, א כ, זוגות נעלי50,000כתוצאה מהקטנת מכסת הייבוא ב

מחקרי העלה , לכלכלהבמשרד האוצר וברבעוני, אילבר' אונ, חיפוש בספריות בנק ישראל. נכונות המחקר שלעיל .נוספי

.industry.org.il .www, "ההתאחדותפרסומי ", התאחדות התעשייני136

.2001 באוגוסט 22 ,האר 137

של המכו ללימודי אסטרטגיי ופוליטיי מתקדמי מתפרסמי על ידי המכו מחקרי המדיניות

ייצג בהכרח את דעת המכו או כניסיו לסייע לחקיקה אי לפרש דבר מ האמור כא כמ. בירושלי ובוושינגטו

.בישראל או בארצות הברית או להציב בפניה מכשולי

. נא להתקשר ע המכו ללימודי אסטרטגיי ופוליטיי מתקדמי לקבלת רשות העתקה או מידע נוס

: המכובאתר האינטרנט של) בעברית ובאנגלית( של המכו מחקרי המדיניותנית למצוא את

www.israeleconomy.org.

Economy & Finance

הגנה על התוצרת המקומית בישראל