t

פועלים ספריתיחדיו והוצאת

דנין אבינעם בנגב הצומחפארן( לנחל )מצפון

דנין אבינעם

בנגב הצומחפארן( לנחל )מצפון

לבנה מיכה — ערך

גרינמן אתי — גרפית עריכה

פועלים ספריתיחדיו והוצאת

AV1N0AM DANIN

THE VEGETATION

OF THE NEGEV(NORTH OF NAHAL PARAN)

סופר תמר — ודיאגרמות מפות שרטוט המחבר — צילומים

הובר אסתר — 10—6 מסי איוריםרכב רוני — 70 מסי איור

לימוד לספרי המדור

שמורות הזכויות כל בע"מ פועלים לספרית

בע"מ דפוס באותיות סודר 1977תשל"ז/ בישראל, נדפס

בע"מ אומנים גרפיקה בדפוס

מבוא

בטיולים הורי אל נלוויתי עת בילדותי שם אי זה ספר של שרשיו וטבעה. הארץ אהבת את בילדיהם, בנו, החדירו בהם הרבים

שחקר ז״ל תדמור נפתלי פרופ' אל נלוויתי תיכון ספר בית כתלמיד הראשונה הסקרנות את בי ועורר הנגב בהר הטבעי המרעה את

ת הטיולים הנגב. צמחיית להכרת את חיזקו ובצבא הנוער בתנוע גידולם. בית ובין הצמחים בין הקשר את ולהבין לדעת הרצון

אגיע אליו מקום בכל למצוא עשוי אני צמחים אילו לדעת היכולת רבות נעזרתי מה. ויהי להגשים יש אותה כמשימה לי נראתה קיימות. למסגרות הרצון את שניתבו זהרי מ. פרופ' של בספריו

בירושלים. המצור בימי החלה למאכל הבר בצמחי השימוש הכרת הצמחים רבים מה במדבר ומהבדווים הראובני מנגה למדתי לימים,

יכולתי לא כי על והצטערתי האדם, ידי על לשימוש הניתנים­באוניבר הלימודים במצור. אז הרעבה לירושלים המידע לתרום צוות עם להימנות זכיתי ולהבין. לדעת הרצון את הגבירו סיטה אורשן גדעון פרופ' של בהדרכתו הנגב לחקר המכון של מחקר

עבודת הנגב. של הצומח במיפוי עסקנו בו העברית, מהאוניברסיטה זו במסגרת באוניברסיטה שנעשו שלי הדוקטור ועבודת המוסמך מלחמת לאחר בסיני המחקרים לפני. שהצבתי המטרה אל קירבוני

לי עזרו העברית, האוניברסיטה של המחקר בצוות הימים, ששת

הצעתי אשר במדבר, לסביבתם הצמחים בין הקשר כללי את ליישםולהרחיבם. לתקנם תוקפם, את לבחון הנגב, לגבי

על בתחילה בא שלמדתי את לאחרים ולהעביר לתת הרצון עם פעולה שיתוף ותוך באוניברסיטה ההוראה בתחומי סיפוקו

בוקר שדה אנשי לי הציעו לימים בוקר. בשדה השדה ספר בית אנשי של הצמחים בחברות בצמחים המתעניינים את שישמש ספר לכתוב

הכרתי אותו לחלק צומצם זה בספר הצמחים בחברות הדיון הנגב.מתעניין שלי המחקר בעבודת היטב עומדת אחרים בחלקים ול

הספרות. ברשימת הידע להרחבת המקוריות העבודות רשימת הצומח מחקר של ההיסטוריה נסקרה 1 עמי ,25 בעבודה זו ברשימה

בנגב. לעזרא לגמר. הספר את להביא שעזר מי לכל להודות ברצוני

שליווני בוקר בשדה שדה ספר בבית ולקודמיו וסייע שעודד אוריון אורשן ג. פרופ' המחקר, בעבודת למדריכי המחקר. עבודת במהלך בצבא למפקדי שם. ולעמיתי הנגב לחקר למכון זהרי, מ. ופרופ' לחברי במדבר. נידחות לפינות להגיע כוונה, בלא לעתים לי, שעזרו

תעניינו ששאלו הצבאית ליחידה ת שצייר רכב לרוני אותם. בסובב ו המילואים. תרגילי של המנוחות באחת הגדולה החלמונית את

רבים רעיונות בגיבוש שעזרו באוניברסיטה ותלמידי לעמיתיאת והכינה ארוכות שעות שעמלה על סופר לתמר כאן. המובאים

6

על הובר אסתר לגבי תודות כאן. המובאות והמפות השרטוטים רוב מיוחדת תודה רמון. אזובית וציור הצמחים של החיים מחזורי ציור

עריכת דרך הנוער, בתנועת שהדריכני מאז לספר שתרם לבנה למייק עיצוב על גרינמן לאתי זה. ספר עריכת ועד וארץ" ב״טבע מאמרי דפוס אותיות ולחב' יחדיו והוצאת פועלים ספרית להוצאת הספר,בע"מ אומנים גרפיקה ולדפוס הסדר, הכנת על בע"מ

.ד.א

מקרה לא

דווקא. הנגב של בצומח עוסק שלפנינו שהספר הוא מקרה לא מסוגו, הראשון הספר אולי וזה מיוחד. ענין בו שיש נושא, זה שהרי מעודכן מדויק, מידע והמעמיק המתעניין למטייל להגיש הבא

מסוים. אזור לגבי מוגדר מדעי בתחום ומקורי יהיה בנגב מוגדר בתחום העוסק הראשון שהספר הוא מקרה לא

לראותו, רק לא למטייל קל בשטח; בולט הצומח הצומח: בתחום מצוי הוא בו; ולהשתמש לטעמו להריחו, למששו, לבדקו, גם אלא

ולמרות הרבה׳, עליו לנו ידוע היטב, נחקר הוא מקום; בכל כמעט ידיעה, לידי ולהגיע בו להתעמק החובב למטייל אף יחסית קל זאת

תגליות. ואפילו הישגים הבנה, אזור של בצומח העוסק מסוגו הראשון שהספר הוא מקרה לא

יכולתו בעצם פליאה מעורר כאן הצומח הנגב. בצומח יעסוק מסוים דרכי של מרתקים סיפורים לפנינו ומגולל במדבר, להתקיים שהמדבר בארץ כיום חושבים אין כבר עקה. בתנאי לחיים הסתגלות

כמו צמחים מיני של מדהים שפע כאן אין אבל צמחים. חסר הוא את לראות קשה עצים "מרוב שבהם בארץ, יותר הלחים באזורים

אולם בנושא. טובה לשליטה קלות ביתר להגיע אפשר כאן היער". דין לעצמם נתנו הנגב צומח את יפה המכירים אפילו אם ספק

הגידול של רבגוניותם גדולה מה עד וחשבון הגורם כאן. בתי־ שבמינימום", "הגורם לכנותו, נוהגים שביולוגים כפי או המכריע,

גם יש ניואנסים. הרבה יש זה רקע על אך המים, כמובן לרוב הוא ויש האקלימיים, הנתונים על "פיצוי״ מהווים שתנאיהם בתי־גידול

שמור, שהמדבר הוא נוסף חשוב גורם החמרתם. דווקא — שלהיפך למצוא יותר וקל האדם, של מהשפעתו הארץ, אזורי יתר לכל יחסית

אחת גם ודאי זאת ביותר. מופרעות שאינן טבעיות אקוסיסטמות בו משיכה מוקד ויותר יותר כיום מהווה שהמדבר לכך, הסיבות

לציויליזציה, שמחוץ באווירה מעט לחיות השואפים למטיילים,עליהם. מחשבה מתוך היתר, בין נכתב, זה וספר בנושא בקיאותו דנין. אבינעם בידי נכתב זה שספר הוא מקרה לא

אי־ של הראשונה מהשורה אחד הוא המפורסמות. מן היא טנ בו במדבריות והצומח הצמחיה בחקר רבות שנים ועוסק שלנו, השדה את להגיש הדרך את למצוא לו איפשר בהדרכה הרב נסיונו ארצנו. המדעית בהרצאה כאשר לקליטה, נוחה מרתקת, בצורה החומר לנושא, עזה אהבה ספוגה והיא מיוחד, והומור אישי סגנון משולב

והנאה חובה שמרגיש מי של שליחות ותחושת בו, עמוק אישי ענין בין לו. שנגלו התגליות ובשמחת שרכש בידיעות זולתו את לזכות

המחבר, של הפרטיים חבריו הם הצמחים כי להבחין, אפשר השיטיןלקורא. גם להקנות מצליח הוא אליהם האישי יחסו ואת

לבנה מיכה

7

עמודהספר תוכן

7—6 מבואות

10 הקדמה

11 במדבר הצומח תפוצת על המשפיעים הגורמים11 אקלים

14—12 ומסלע קרקע15—14 ובעירו האדם השפעתם פעילות חיי 16—15 בעלי־17—16 צמחים של הדדית השפעה

17 השונים הגורמים של היחסית החשיבות

19—18 הנגב של גיאומורפולוגית חלוקה

53—21 הצומח24—21 ומשמעותן החיים צורות

25—24 פיטוגיאוגרפיה27—25 במדבר הצמחים חברות ומהות צומח תיאור

35—28 הצומח מפת35 ויתיר להב של הספר בתות .1 גלילה36 דימונה והרי עירא הרי גורל, גבעות .2 גלילהשבע בקעות .3 גלילה 37 המערבי והנגב וערד באר־שבע גבעות .4 גלילה 38—37 וערד באר־38 קרן והר רביבים גבעות .5 גלילה41—39 הצפוני הנגב של הקמטים הרי .6 גלילה41 עבדת רמת .7 גלילה43—42 המרכזי הנגב רמת .8 גלילה44 שגיא והר עבדת רמת שולי ציד, הר .9 גלילה45—44 דימונה ירוחם ועמק וימין רותם מישורי .10 גלילה

46—45 סכר ונחל שונרה חולות חלוצה, חולות .11 גלילה

47—46 זהר ורכס חצרון הר .12 גלילה47 הצפון־מזרחי והנגב הדרומי יהודה מדבר .13 גלילה47 חמרן והר רות רמת .14 גלילה48 ואורון צין בקעות .15 גלילה48 הנגב מתלולי .16 גלילהח בקעת .17 גלילה מל ם־ה 49 י49 סדום מלחת .18 גלילהח מדרום הלשון חוור בתרונות .19 גלילה מל ה ם־ 50 לי51—50 הערבה עמק .20 גלילה

8

51 הדרומי והנגב המישר של החצץ מישורי .21 גלילה52—51 הדרומי הנגב של וחווריות קירטוניות גבעות .22 גלילה

52 הדרומי הנגב של גירניות רמות .23 גלילה52 רמון מכתש .24 גלילה53 פארן נחל .25 גלילה

55 הצמחייה65—55 למדבר צמחים הסתגלות61—55 העל־אדמתי הנוף הסתגלות61 השורש הסתגלות65—61 התפוצה ויחידת הזרע הסתגלות

124—65 בנגב מהצמחים אחדים אפיון

66 גירניות גבעות על פזור צומח המאפיינים צמחים68—66 המדבר לענת68—67 המדבר יפרוק70—68 השיח זוגן72—70 שעיר מתנן7 3 - 7 2 קוצנית נואית75—73 קוצנית סירה76—75 קצרת־שיניים שלהבית77—76 עקום קזוח

77 לסיות קרקעות של צמחים78—77 כנפי יפרוק ת־ תל79—78 המדבר חמדת81—80 השעיר מקור־החסידה

82 וחוור קירטון של צמחים83—82 מדברי אוכם84 הנגב חמדת86—85 קשקשנית מלחית

86 חול צמחי87—86 המטאטאים מלענן88—87 חד־זרעית לענה90—89 המדבר רותם

91—90 השיח חמדת93—92 פרסי פרקרק

93 ם חי מ חי של צ ט ש ע מ ל ם ס קי מצו ו94—93 חריפה כתלה

96—95 המדבר אזובית

97—96 החרחבינה דרדר

100—98 גדולה חלמונית102—100 אטלנטית אלה103—102 קוצני אוג

103 ם חי מ ם" צ צי חלו ל " דו גי תי־ ב ם ב שי חד104—103 מלבין מלוח105—104 זיפני יפרוק107—106 הערבות מלחנית108—107 גלונית פרעושית

1 0 8 ם חי מ ם צ תיי שנ ד־ ח108 הערבות שלח109—108 מנוצה בן־שלח109 מצוי מלעניאל111—110 מצוי אהל111 מגושם אהל113—112 חומה מלחית114—113 האמיתית שושנת־יריחו115—114 ננסי כוכב

116 ם חי מ ם צ קר הגדלי ם בעי צי בערו117—116 קפח מלוח118—117 קוצני סילון119—118 נאכל ריסן

1 2 0 ם ם עצי דניי סו122—120 סלילנית ושיטה הסוכך שיטת124—123 מצוי שיזף

1 4 1 - 1 2 5 ש מו ם שי חי מ צ ת ב ל ע תו ם ל אד ה

127—125 במדבר מי־שתיה באיתור כמסייעים הצמחים131—127 מים מקורות המזהים הצמחים על הערות

127 סמר

127 מצוי סוף

127 הכדורים אגמון

128 דל־שיבולים גומא

129 שחור אחיגומא

129 מצוי קנה

130—129 שכיח עבקנה130 גבוה קנה־צמר130 גלילי משיין131—130 אשל131 פגום ימלוח

131 ערבה

131 הפרת צפצפת

132 מצמחים מים זיקוק

134—132 ומשקה מאכל צמחי

136—134 רעל צמחי

137—136 רפואה צמחי

1 3 7 ם ר מגורי מדב ב137 אש הצתת

141—138 חבלים

146—142 ת חנו ד ת מו לי לי לו ס מ ם ו רי סיו

151—147 ת מ שי ת ר רו פ ס

1 5 5 - 1 5 1 ח ת ם מפ אי ש נו

ח ת ת מפ מו ם ש חי מ צ 1ה 6 1 - 1 5 5

ו0

הקדמה

בנגב הצומח נראה מהגליל, או יהודה מהרי הבא בנגב, למשוטט בהר הצמחים חברות בהרכב הגיוון יותר רב למעשה כחד־גוני.

נפגשים בנגב הגליל. בהרי דומה בשטח מאשר ירוחם שליד רחמה הים־תי- שונים: פיטוגיאוגרפיים חבלים מארבעה אופייניים צמחים

של זה מפגש *(.125) והסודני הסהרו־ערבי האירנו־טורני, כוני, למדי, שונים אקלימיים תנאים בעלי באזורים שמקורם צמחים

של ממיקומו נובע זה גוון הנגב. של האקלימי גיוונו בזכות מתאפשרתיכוני האזור בין המעבר בתחום הנגב ם־ לבין יחסית הגשום הי

שונים וסלעים קרקעות והנגב. סיני הסהרה, של האזורי המדבר ומביאים הגידול בית של החום ומשטר המים משטר על משפיעים

האקולוגיים. בתנאים נוסף לגיוון מיני 1200כ־ של במציאותם מתבטאת האלה הגורמים השפעת

הצומח תפוצת על המשפיעים בגורמים נדון זה בספר בנגב. צמחים הצמחים את ונאפיין השונים, הצומח נופי את נתאר במדבר,

את צימצמנו למדבר. התאמתם ואת באזור הנפוצים העיקריים פזור הצומח שטחו שברוב הנגב של והמרכזי הצפוני לחלקו דיוננו

מצטמצם למדי, שחון האקלים בו הדרומי בנגב השטח. כל פני על הנגב בערוצי הצומח של התפוצה חוקיות בלבד. לערוצים הצומח שונה אילת, שבסביבת המגמאתיים הסלעים בנוף ובמיוחד הדרומי

ת הצפוני בנגב הצומח של מזו ומסובכת שהצבנו וחורגת־מהמסגרזה. לספר

לספר או לעבודה הספרות ברשימת מקום מראה הוא *המספרהמצוטטים.

הצומח תפוצת על המשפיעים הגורמיםבמדבר

אקלים

המשתרעת המדבריות רצועת של הצפוני בגבולה נמצא הנגב השטח ברוב דומה השנה עונות של הכללי האופי לישראל. מדרום

תיכוני. האזור של לזה בערכים מתבטאת המדבר של השפעתו היס־ הגבוהים טמפרטורה ובערכי ולחות משקעים של יחסית נמוכים

מן האקלים ערכי של הסטיה מידת הים־תיכוני. באזור מהמצוי

שנתיים הממוצעים באזור שיש הסטיה מידת על עולה הרב־ קשים במדבר האקלים שתנאי רק לא אחרות, במלים הים־תיכוני.

משנה ניכר באופן ומשתנים קבועים אינם גם הם הצמחים׳, לקיוםלשנה.

משקעים עם לדרום, מצפון מתון באופן בנגב פוחתת המשקעים כמות

ממערב היס־תיכוניים. הברומטריים השקעים ממרכז ההתרחקות של היבשים האזורים לקראת יותר, חריף במפל פוחתת היא למזרח

מלח. ובקעת הערבה עמק ס־ה 1 באיור מתבטא המשקעים מפל יאיזוהייטים(. הקווים של בצפיפותם ם) ש שווי־הג

המשקעים כמות רחוקה כן קטנה המשקעים שכמות ככל הכמות את נאמנה מלבטא במפה הרשומה הממוצעת השנתית

שווי־הגשם הקווים נעים שחונות בשנים שנה. מדי הממשית גשומות בשנים ומערבה; צפונה המשקעים ממוצעי במפת ממקומם

שונה החורף במהלך המשקעים חלוקת גם ומזרחה. דרומה נעים הם בתחילת הגשמים רוב יורדים בהן שנים יש — לשנה משנה ביותר גשם וכמויות טובה החלוקה אחרות בשנים בסופה. ובאחרות העונה

מי את מנצלים הצמחים בהן הפסקות עם יורדות מדי גדולות לא כמות מבחינת לחברתה הדומה שנה כמעט אין כך הקרקע.

השפעה יש המים כמות של זה יציבות לחוסר וחלוקתם. המשקעיםשבמקום. הצמחים חיי על ניכרת

שנתיות, רב תנודות גם יש הגשם בכמות שנתיות תנודות מלבד מחזור מסתמן הנגב בהר עולמי. אקלימי במחזור כנראה הקשורות

של שנתיות טבעות ברוחב שחלו בשינויים שנרמז כפי שנה, 100 בן מ"מ 28ב־ גבוה הממוצע בהן שנה 50 יש (.114) ושיחים עצים

ממנו נמוך הוא בחן שנה 50ו־ מ"מ(, 86) הנגב הר של מהממוצע בנגב האקלים היה שנה 10,000 שלפני שונות עדויות יש מ"מ. 28ב*

(.71,55,54) יותר לח

בימים במיוחד הצמחים, לקיום חשוב גורם במדבר מהווה הטל פעילות החזזיות השחונה. הקיץ ובעונת בחורף גשומים שאינם הלילה. במשך בגופן שנספגו הטל מי את בנצלן הבוקר בשעות השעות מספר את מפחית שהוא בכך מהטל נהנים עילאיים צמחים

הטל לילות מספר יבש. אויר של להשפעתו חשוף הצמח עומד בהן מ"מ 26 בין נעה שנמדדה הטל וכמות (78) 200כ־ הוא הנגב בהר

מכמות גבוהה הטל כמות היתה מסוימות בשנים מ"מ. 36ל־

הגשמים.

טמפרטורהח בקעת הוא (2 )איור הנידון בשטח ביותר החם האזור מל ה ם־ י הים(. פני מעל מ' 200 עד הים לפני מתחת מ' 400 )רו,ם והערבה

חודש של הממוצע ,25°—24° בו הממוצעת השנתית הטמפרטורה הוא ביותר הקר האזור .16°—13° — ינואר ושל 34° — 31° אוגוסט

ם הר סביבת רו מון) הטמפרטורה של השנתי הממוצע בו מי( 1035 ר לראות אפשר ככלל, .8° ינואר ושל 24° אוגוסט של הממוצע ,17° הואם הקווים מהלך ובין הטופוגרפיה בין הדוק קשר בנגב החו שווי־

תנאי יותר. חמים לשטחים מגיעים שיורדים ככל )איזוטרמות(.

ם ממוצעים .1 איור שנתיי רב־

)מ"מ( השנתית הגשם כמות של.2 איור

הממוצעת השנתית הטמפרטורה

ח

במדרונות למצוא אפשר תחום כל בתוך יחסית חמים מיקרו־אקלים גם ממושך. זמן במשך יעילה לקרינה החשופים דרומה, הפונים סופגים המגמאתיים, והסלעים הצור סלעי כמו כהים, סלעיםבהירים. סלעים מאשר יותר יעילה בצורה שמש קרינת

ומסלע קרקע

כדור קרום של העליון הבלוי כחלק קרקע נגדיר דיוננו לצורך גבול הוא הקרקע של התחתון גבולה הצמחים. גדלים עליו הארץ, בהם שגדלים סלעים גם קרקע במושג נכלול כך השרשים. חדירת

כמו במדבר, הצמחים לחיי הקרקע של הגדול ערכה הצמחים. לקיומם. הדרושים והמלחים המים באספקת הוא אחרים, באזורים

משטר מבחינת קרקע של גדולות קבוצות מספר להבדיל אפשראיור והמלחים המים הן) (.3 שב

חולות במקרים עליהם. היורדת הגשם כמות כל את סופגים החולות

אובד בכך התהום. מי אל לקרקע שחדרו מהמים חלק מחלחל רבים סכר( נחל ליד )למשל החולות שטחי בגבול מהמים. חלק לצמחים

הנקי; בחול מהמתואר שונה בו המים ומשטר בלס, החול מעורבעילי. לנגר איבוד לעתים יש אך קטן, התהום למי האיבוד

לס משטר מבחינת העיקרית תכונתו בעמקים. בעיקר הנגב בהר מצוי

מינרלי של מחודש ארגון ידי על השטח בפני קרום יצירת היא המים קרום גם השטח בפני מתפתח רבים במקרים הגשם. ברדת הקרקע תפיחת ידי על הקרקע את האוטמות וחזזיות, אצות של ביולוגי

עילי, נגר ידי על רבים מים אובדים כאן הגשם. ברדת אבריהן

ה וכמותם הגשם. ממי 70%ל־ עד מסוימים בממטרים להגיע עלול המים וקיבול היות מועט, לעומק מחלחלים לקרקע שחדרו המים

בין גדולות בהפוגות מתיבשת והקרקע מאחר גבוה. זאת קרקע של גם מים של ניכר איבוד יש ס"מ 20 של לעומק עד בקיץ, או הגשמים,

הנגר לאחר הצמחים לרשות הנותרת המים כמות התיבשות. ידי על שירדה הגשם מכמות 50%—30%ב־ מסתכמת וההתיבשות העילי

כמות לפי שונים, טיפוסים הלס בקרקעות להבחין אפשר במקום. גם נבדלות הן הגרגר. דק בחומר המעורבת האבנים וכמות החול

הקרקע, יצירת בתהליכי שהצטברו והמלח הגיר הגבס, בכמויות קרקעות בהן. הצטברו אלה שחומרים השכבות נמצאות שבו ובעומק

אופייני קרקע חתך להן ויש קרקע יצירת תהליכי שעברו לסיות(.15) סרוזיום בשם מכונות

ו2

ופוספט חרסית חוור, קירטון, בפני מצטבר ובבלייתם גרגר, דקי ממרכיבים בנויים אלה סלעים

למצוא אפשר כאן גם ללס. גרגריו במרקם הדומה חומר השטח כפי בחרסית, עשיר חוור וחזזיות. אצות של ביולוגי קרום תכופות של לעומק עד בלוי בוקר, שדה שליד חוורים בנחל לראותו שאפשר

זו בליה בלוי. בלתי לסלע כבר מגיעים זה לעומק מתחת ס"מ. 10 בלוי הבלתי הסלע לתשתית. הגשם מי חדירת ידי על מתאפשרת

על הצומח העדר זה. לעומק חודרים אינם הגשם שמי כך על מורה מועטים. מים חודרים לחרסית גם למרחקים. בולט זו תשתית

מזו גדולה מים כמות הצמח לרשות מעמידים למיניהם הקירטונים עילי לנגר רב מים איבוד יש כאן גם אך והחרסית, החוור של

דרכם ואין בסלע רחבים סדקים אין הקירטונים ברוב והתיבשות. דומים הם בכך ישירה, מהתאדות המוגנות עמוקות, לשכבות חלחול

כמות של 50%—20%ב־ כאן מוערכת הזמינה המים כמות ללס. גבוהה אלה בקרקעות המלחים תכולת הסלע. לסוג בהתאם הגשם, מכנים רב. לא בעומק מלח למצוא אפשר סלע ובמחשופי למדי,

ליתוסול בשם רכים, סלעים על במדבר המתפתחות אלה, קרקעות המתרוחח הסלע השפעת את מבטא זה שם (.15) רנדזיני מדבריהקרקע. תכונות על בקלות

קשים ודולומיט גיר באדמה מכוסות או סדוקות מדרגות בבלייתם יוצרים אלה הסדקים גרגר. דקות קרקעות מאשר מים יותר סופגים הם אבנית. באופן לעומק לחלחל המים יכולים דרכם נתיבים, מהווים שבסלע

האטים בקרום הפסקה מהווים והאבנים הסלעים למדי. חופשי והסלע מאחר גרגר. דקות קרקעות על הגשם ברדת הנוצר למים, עליו שירדה המים כמות נתרמת מים, כמעט סופג אינו הקשה

שבין רכות ובשכבות שבסדקים בקרקע המים תכולת להעשרת מפני החופות הסלע שכבות ידי על שם מוגנים המים הסלעים. גדולה הפרעה יש יותר גס השטח פני שתבליט ככל ישירה. התאדות

המים כמות גדלה. לקרקע המחלחלת המיס וכמות העילי, לנגר של 90%—60%ל־ מגיעה בסדקים הגדלים הצמחים לרשות העומדת

קרקעות מכנים הסלע. לסוג בהתאם באזור, היורדת הגשם כמות חום ליתוסול בשם קשים סלעים פני על במדבר המתפתחות אלה

(15.)

ומצוקים חלקים סלע משטחי מיוחד, מים משטר בהם יש באדמה מכוסים אינם אלו כאשר

למים. יחסית אטים הקשח הסלע כולו. באזור המים ממשטר השונה הללו, בחזזיות. אלו סלעים מכוסים הנגב בהר צפוניים במפנים

כבר קטנים. בסדקים מים חדירת בפני הסלע את אוטמות בהירטבן,הגומות, אל אלה ממשטחים עילי נגר יש יחסית חלש גשם לאחר

קירטוןלס

ישירה. והתאדות עילי לנגר הפסד מיס־זמינים. מהגשם, 30—50%

הגשם. כמות על כמה פי העולה מים כמות בערוצים

סלע משטחי

ולמרגלות קרקע בכיסי מתרכזת המשטחים

כמה פי העולה מים כמותהגשם. כמות על

במדבר בקרקע המים משטר על המסלע השפעת .3 איור

חול

בקרקע. נספגת הגשם כמות כל גדולה מיכרזמינים כמות

שכנות. בקרקעות מכמותם

מים־זמינים. מהגשם, 60—90% השכבות של בסדקים מתרכזים

שביניהן. הרכות ובשכבות הקשות

ו3

מתרכזת הקרקע בכיסי בו. שיש הבודדים הקרקע וכיסי הסדקים מספר באזור. היורדת הגשם כמות על כמה פי העולה מים כמות

כאן גדול לנצל, הצמחים מסוגלים מימיהם שאת היעילים, הגשמים הלס שבקרקע ממטרים, אותם האחרים. הקרקע בטיפוסי מאשר

מביאים מכן, לאחר קצר זמן ומתאדים קטן בעומק מימיהם נספגים הקרקע. שבכיסי הקרקע ולהי־וויית הסלע ממשטחי עילי לנגר כאן

מסוימים במקומות מאכלס שהוא כך, כדי עד לח בית־גידול נוצר כךתיכוניים צמחים המדבר. בלב וחלמוניות כנרקיסים ים־ וטיפוסי מעברים כאן גם למצוא נוכל טבעית מערכת בכל כמו הקרקעות כל בין המים ומשטר הקרקע מבנה מבחינת ביניים

משטרי הקרקע בהרכב ולס חול של שונות כמויות ייצרו כך שנזכרו. שונה. הרכב בעל צומח יגדלו לכך ובהתאם שונים, ומלחים מים

הם גם יביאו שונה אבניות או סלע מחשופי של שונה כמותכאלה. להבדלים

ובכיסי החוליות בקרקעות לראות אפשר המלחים משטר מבחינת הקרקעות מלוחות; שאינן קרקעות הסלע משטחי של הקרקע

כמויות מכילות ופוספט חרסית חוור, קירטון, לס, על המתפתחות ולאקלים הסלע למבנה בהתאם שונה בעומק מלחים של ניכרות

כולל סדוקים גיר סלעי על המתפתח החום הליתוסול במקום.ממלחים. שטופים וחלקם מלוחים שחלקם רבים קרקע טיפוסי

בו נמצא שהוא הגיאומורפולוגי והמבנה השטח תבליט גם טופוגרפיות בעמדות הגשם. מי חדירת על ניכרת במידה משפיעים

שונה במידה המים חודרים ומישור, מדרון גבעה, ראש כמו שונות שונה ומלחים מים משטר בהם יש מכך וכתוצאה שונה ולעומק

דרך על משפיעה הסלע שכבות לבין המדרון בין הזווית (.120) סלעי לדוגמה נקח במדרון. השורר המים משטר על גם ובכך בלייתן

לנוף הסלעים מתבלים אופקיות, השכבות בו בשטח הנגב: בהר גיר מועטים׳, במקומות נחשף והסלע אדמה, המכוסות מדרגות של

במדרונות יוצר ,30°—10° של בנטיות נמצא כשהוא סלע, אותו נטויות כשהשכבות השטח. פני על סלעים נחשפים בהן מדרגות,

להיווצר ויכולים הבלית עליהן מצטברת לא ומעלה, 45° של בזווית יהיה המדרון טיפוסי משלושת אחד בכל רצופים. סלע משטחי

בהרבה בשני השטח, בכל המים נספגים בראשון שונה. מים משטר כתוצאה קרקע. ובכיסי סדקים במעט ובשלישי שבסלעים סדקים

לגדל מים, מעט הראשון במדרון הגדל הצמח לרשות יעמדו מכך במדרון סדק או קרקע בכיס ולגדל מים יותר השני שבמדרון בסדק

יותר. עוד רבים מים השלישים, ו כ י ס ליובש ביותר העמידים הצמחים את למצוא נרצה אם ל

בקרקעות נחפשם — מסוים אקלימי בתחום הקרקע ולמליחות חרסית. או חוור קירטון, לס, על המתפתחות אלה כמו הגרגר דקות

יימצאו ליובש פחות העמידים שהצמחים לכך לצפות יש זאת לעומתהחשופים. הסלע שבמשטחי הקרקע בכיסי

ו4

ובעירו האדם השפעת

ישירה בפגיעה בעיקר מתבטאת הצומח על האדם השפעתתי־גידול וביצירת בצמחים במערכת מצויים שאינם חדשים בהמדבר. של הטבעית

ה ת רי ה כ עי ר ו בסביבתם הגדלים מעוצים בצמחים להסקה משתמשים הבדווים

להיעלמותם מסוים במקום שהותם במהלך להביא ויכולים הקרובה חוזר פגיעה ללא אחדות שנים לאחר המעוצים. הצמחים כל של

בשטחים לצומח בהרכבו דומה והוא השטח, את לאכלס הצומח לשינויים להביא יכלה המופרזת הרעיה כך. נפגעו שלא שכנים יכולים איננו אך שנים, אלפי לפני כאן שהיתה הצמחיה בהרכב

"שטחי מחוסר לאו, אם כאלה שינויים כאן היו אם כיום לדעת הרגילים. לשטחים להשוותם שנוכל רעיה, היתה לא בהם ביקורת"

ולשינוי הצמחים בממדי להקטנה להביא יכולה שהרעיה כיום ברור במשך המוחלטת. להשמדתם לא אך הכמותיים, יחסיהם של זמני

מהותי שינוי בו חל לא בדווים לתנועת סגור היה הנגב שהר השניםשבע בגבעות הצמחיה. בהרכב ולא הצמחים בחברות הביאו באר־

ת של להשתלטות מעוצים צמחים של והכריתה הרעיה י ר י עה, ל ו ד (.4 )איור להסקה משמשת ואינה נאכלת שאינה ג

ש רי ה ח קי ש ה ו שטחי החריש בעל; חקלאות בעיקרה היא הבדווית החקלאות

את מגדילים כך הלס. גבי על קרום של להיווצרותו ומפריע למדי ומצליחים לאפס עד העילי הנגר את מקטינים השטח; חספוס

ללא נותן הוא מאשר יותר גדול צמחי יבול זה מבית־גידול להוציא רעים עשבים גדלים שבשדות המשופר המים משטר בתנאי חריש.

תי־גידול מצויים שאינם שכמעט ה — בנגב אחרים בב א ל י כ את, י ת ב ר ן ע רו כ ת ש ש רו את חורשים היהודי במשק ואחרים. מ

ומדשנים מזבלים האדמה, את הופכים וכן רב, לעומק הבעל שדות שונים אקולוגיים תנאים אלה בשדות מתקיימים כך אותה.

מושקים היהודי במשק ניכרים שטחים שונה. צומח שם ומתפתח כמו בנגב, אחרות בקרקעות מצויים שאינם צמחים מגיעים ואליהם

ת צ ת, קי ל ס ל ו ס ת מ צ ת קי די נ . ומיני ק ז בו ר י

ל ו ד י ג י־ ת ם ב שי ד חתי־גידול בסביבתו יוצר האדם באזור קיימים היו שלא חדשים ב

הקרובים בשטחים בנין פסולת של ערמות או דרכים צדי כמו בעבר, המגיעים וצמחים הטבעי, הצומח נהרס אלה במקומות לעיר.

של ערמות מזון. חומרי ועל מים על תחרות מחוסר נהנים למקוםבדווים חניוני או חנקניים, אורגניים בחומרים העשירות אשפה,

רבים דורות גם מיוחדת צמחיה מאכלסים עזים, גללי הצטברו בהם אפשר אלה בבתי־גידול הטבעי. המשקל שיווי בהם שעורער אחרי

שאינם ממקומות לארץ לאחרונה שהגיעו צמחים הרבה למצוא

קסנופיטים מכונים אלה צמחים שלנו. האזור של לצמחיה קשורים בהפצתם חשוב חלק ולאדם ביוונית( צמח — פיטוס זרים, — )קסנו

ח הם: כאלה בעולם. לו , מ י ג ו פ הנגב לחקר למכון שהובא ס הדרכים צדי את ותפס נסיוני, מרעה כצמח מאוסטרליה בבאר־שבע

ת ודימונה. ערד ליד חי ל ת, מ י נ ג ל ש או מארה״ב לארץ שהגיעה א ערמות דרכים, צדי מאכלסת והיא רבים, דורות לפני מאירופה

ה הנגב; של ובעיירות בערים ריקים ומגרשים אשפה כי ו ת ק די ו ה -ומשם לאוסטרליה מהודו הועברו שזרעיה אחרי לנגב שהגיעה (.52) מרעה כצמח שימשה בהם מקומות התחתונה, למצרים הצבא של ונשק תחמושת ארגזי לריפוד שימשו המסועפים גבעוליה

ת בימי לארץ שפלש המצרי והיא התפשטה הקוכיה השחרור. מלחממלח, בקעת עד )מסמייה( ראם מצומת כיום מצויה ם־ה הערבה י

ר ואילת. ת ס י א נ ע צ ר 1960 בשנת כנראה מארה״ב לארץ הגיע מ שדות ושולי הדרכים צדי של בצומח חשובה עמדה כיום וכובש

ס הנגב. כולל הארץ, חלקי בכל מושקים א למשפחת שייך תר ה בעלי זעירים זרעונים של גדולות כמויות מייצר צמח וכל המורכבים

חדשים שטחים שנה כל לכבוש מצליח הוא כך ברוח, הנפוצים ציציתבארץ.

ת של הירוקים עליה .4 איור רי י ע ה ה ל ו ד ג ידי על נאכלים אינם הבאר־שבע ליד גבעות הצאן.

שהיו עליונות קרקע שכבות הוסרו הדרכים סלילת בתהליך בחלקים השטח. פני אל מלוחות שכבות והעלו ממלחים שטופות למלח העמידים בצמחים זו חדשה קרקע מאוכלסת הנגב של ניכרים

ת כמו י ח ל ה, מ מ ו ת ח חי ל ה, מ נ י ד ה ע י נ ל ה א א ח נ ו ל מ ו. ן י ב ל מ

חיים בעלי פעילות

נחלק ביותר. ומורכבת רבה במדבר הצומח על החי עולם השפעת בתועלת הכרוכה לפעילות כאן שנביא הבודדות הדוגמות את

ה לצמחים, פגיעות. בפני הגנה של ולמנגנונים בהם לפגיע יותר, לחים באזורים הגדלים קרוביהם כמו המדבר, מצמחי רבים

ציפורים. ידי על נדירות ולעתים (48) חרקים ידי על מואבקיםג בפרחי בולט בהאבקה הציפורים תפקיד ו נ ר ם, ה י ט י ש ה

ה פרחי על גם לעתים נראות הן אותם׳, פוקדות שצופיות רו מ ציפור בנגב לפגוש יום יום של מאורע זה אין כללית אך למיניה, על לתפוצה מותאמים רבים מינים של זרעיהם מאביק. של בתפקיד

ת של הקוצניים הפירות חיים. בעלי ידי ל ו ב ר ל, כ ו ג נ ר ת ב ה ט קו

י צו ר מ ו ת פ כ ת ו ו ל ו ח כפות אל הידבקות ידי על מופצים הת של התפוצה יחידות גדולים. יונקים של רגליהם י נ ט ו ל מצוידות ב

ליד העוברים גדולים חיים בעלי אל אותן המדביקות דבק, בבלוטותת של אלה כמו זרעיים רב פירות הצמח. ס פ ס , א ת ל צ ו פ מ

ת י נ ר ג ר ת, ג י ב ר ד ע ע ד ל, ע כו ן ת פ נ י כ נ צ ו ת ק ל ו ב ר כ ול ו ג נ ר ת כל לא הקוצן. ידי ועל הקציר נמלת ידי על נאספים ה

של התוצאות את רואים ולעתים ידם, על נאכלים שבפרי הזרעים בו, התמחה שהאוסף המין צמחי של מעגל או קשת בצורת זו הפצה

אין זאת למרות הקוצן. מאורת בפתח או הנמלים קן סביב הגדלים במיוחד כמותאמות הזרעים רבות התפוצה יחידות את לראותה שנעשו בנביטה הניסויים נמלים. ידי על להפצה ט י ח ן־ ב 7) ב 6)

ן פ נ כ ב י ו נ צ ו 7) ק יחידת של ההתאמה עיקר כי מראים (9 — אחדות שנים פני על הנביטה לפיזור היא זה מטיפוס התפוצהבמדבר. יציב הבלתי לאקלים התאמה

ה התפוצה יחידות התפתחות ט שי וחבריו למפרי לדעת קשורה ב גדולים. ויונקים הזרעים חיפושיות של החיים במחזור (99)

שבטנזניה, סרנגטי ובשמורת הערבה בעמק שנעשו מהבדיקותם של קבוצות שתי יש הבאות: העובדות התבררו טי לאחת, — שי

עבה, קליפה בעל תרמיל אליה, שייכים שבנגב המינים ששלושת יונקים ידי על המופצים וקשים עגולים וזרעים מזון, בחומרי עשירה הפרי את האוכלים ואחרים, פיל עז, יעל, צבי, כמו גדולים

נביטה מונעת הקשה הקליפה בצואתם. הזרעים את ומפרישים(.99 ,36) הנביטה כושר את משפר העיכול במערכת והמעבר מהירה

ו5

הזרעים מזון, בחומרי עני דק, השניה הקבוצה בני של התרמיל דופן הקבוצה לגבי גבוה. הנביטה וכושר ברוח התפוצה זוויתיים, או הפרי על ביציהן מטילות הזרעים חיפושיות כי נמצא, הראשונה

150 ונושר מבשיל הפרי ההאבקה׳, לאחר יום 100ל־ 30 בין בתוכו הדרנים אחדים. ימים הארץ על ומונח ההאבקה לאחר יום

אך הזרע, בחיוניות לרוב פוגעים בזרעים המתפתחים והחיפושיות הזרע יכול — הפסיגים כל את מכלים ואינם בעובר פוגעים אינם אם

או העץ על בעודם היונקים על־ידי נאכלים הפירות כאשר לנבוט. במערכת למות רבות חיפושיות עשויות הארץ על נפלם לאחר מיד

על כך, הזרע. לחיוניות להזיק הספיקו לא עדיין בו במצב העיכול בכושר שיפור הן מושגים גדולים, יונקים ידי על להפצה המעבר ידי

בקליפה העיכול מערכת של חומצות מפגיעת כתוצאה הנביטה בזרעים. הנוברות החיפושיות פגיעת מפני חלקית הגנה והן הקשה

ם של זרעים מוצאים קרובות לעתים כי לציין, יש ת ר רו ב ד מ ה לבחון מקום יש כאן שגם וייתכן שונים, חיים בעלי של בגללים

חיים. בעלי ידי על לתפוצה התאמה של אפשרות המעטים מבין הנגב. צמחי בין מרובים אינם עסיסיים פירות

ף כאן: נזכיר ל , צ י מ ת ו ף ר ל י צ נ צ ו ף ק ל צ , ו י ס ו ח שבין ס עם ביחד הזרעים את האוכלות ציפורים, מתוק; חומר יש זרעיהםד, למיני גם עוכלו. שלא הזרעים את מפיצות המתוק, החומר ט א ה

כן ן ו ת פ כ , ר י ר ב ד ס מ קו י ה, פ מ ק ש ת־ ה ב ר ו ד ו ל ת, ס י ס ר פף ר ר, ע ב ד מ ף ה י שיז צו ם מ קו ז רי ו צ עסיסיים פירות יש מ

ג של הדביקים הזרעים חיים. לבעלי קשורה שתפוצתם ו נ ר הם טי שי הזרע, את מסירה הציפור ציפורים׳, בעזרת מופצים ה

נובט. הוא ועליהם בשטח, עצים ענפי על למקורה, הנדבק באגם האחרונות בשנים התבטאה ציפורים בעזרת זרעים תפוצת

נמצאו בארץ. ידועים היו שלא מינים מספר חדירת ידי על ירוחםשן, של מין שם מ ה ח ל ו ט ו ת ק י נ ו ח ת ק י נ ד ב ל ה ו ב ה ב ה צ

התחתון, הירדן בעמק — בארץ אחת פעם רק קודם שנמצאהת גם כי ייתכן מאז. ונעלמה י ר ו ר פ א ה ה י ו צ מ כיום השולטת ה

הוא זה אגם כי לזכור יש הציפורים. בעזרת הגיעה האגם בשולי שליד המתוקים המים תעלת מאזור יחידה מתוקה מים נקודת הארץ. שבצפון המים ומאגרי הדגים לברכות ועד סואץ תעלת

לרגליהן שדבקו וזרעים כאן, מהציפורים חלק חונות בנדודיהןכך. מופצים שלהן העיכול במערכת נמצאו או במצרים של זחלים וכן עזים, או יעלים צבאים, כמו עשב אוכלי חיים בעלי צמחי של אדמתי העל מהנוף קבע דרך ניזונים שונים, חרקיםח שיחי המדבר ו ל ח, מ פ ק ק רו פ ר י ב ד מ ק ה ו ר פ י - ו נ כ ת־ ל ת

במשך ונגוסים מרוטים נראים פסמונים, חיים שבסביבתם פי ת וני ת ס מפקעות ניזונים דרבנים השנה. של ארוכות תקופות

ת פו לי ק י ומבצלי ה נ ו ע ב ר צ ב ד מ ב ה צ ח ן־ ב , ו י ר ב ד ­ומקטי מעפצים היוצרות וכנימות צרעות אוכלוסיותיהם. את שנה כל נים

16

ופרי. פרח שעשה טרם ניוונו כדי עד בכושרו לפגוע עשויות בצמחם בקשר שהזכרנו הזרעים חיפושיות טי י ש בצורה מצמצמות ל

הצמחים. ידי על המופצים החיוניים הזרעים כמות את ניכרתה בגזעי המתפתחות חיפושיות ל א ת ה י ט נ ל ט א לגרום עלולות ה

למדי. גדולים ענפים של למוות אבולוציונית להתפתחות שבמקביל כיום, חושבים רבים חוקרים

לצמחים ביולוגי יתרון נוצר בצמחים הפוגעים חיים בעלי של בעלי ידי על כרסום מפחיתות או המונעות תרכובות המייצרים

גדולה דחיפה היוו מפניה והגנה פגיעה של אלה יחסים החיים. רבים מינים כאחד. החיים ובעלי הצמחים מיני של להתפתחות

ח הפירות. והבשלת פריחתם לקראת טעימים לא נעשים לו מ ה

ח פ ק ל השנה. כל מידה באותה טעים אינו למשל, ה א י נ ע ל מי, צו בעת נאכל אינו צעיר, בהיותו העזים ידי על הנאכל מ

נאכלים הזרעים הפצת לאחר הנותרים החלקים ואילו השתבלותו, הצמח חיי של זה קריטי בשלב טעימים לא חומרים ריכוז שוב.

מינים שריבוי להניח אפשר חייו. מחזור את להשלים לו מאפשראצלנו. התופעה של נוסף ביטוי הוא בנגב ורעילים ריחניים

ב ר ק ע ץ־ ק ו , ע ם י ל ע ל־ ו ג ב ע ר ק ע ץ־ ק ו , ע י ח ל מ ם־ - י רו קה רי ל ן ט ו י ב ס למכון משותפות בבדיקות אלקלואידים. מייצרים ו

באוניברסיטת אורגנית לכימיה ולמחלקה בלונדון רפואי מחקר של בכבד חמורות לפגיעות גורמים האלקלואידים כי נמצא, הנגב בצמחים הלונדוני המכון ידי על נמצאה דומה השפעה הניסוי. חיות

באפריקה. משפחות מאותן שונים אפשר וחרקים צמחים אצל מקבילה לאבולוציה נוספת עדות חרקים, להתפתחות הדרושים הורמונים של במציאותם לראות

ה מצא (63) רביד צמחים. של בגופם פ ש ד־ ח י ב צו ה מ פ ש ד־ ח ב ום מי בתהליכים לחרקים הדרושים הורמונים שהם אקדיזונים, ת

לעליה להביא עשויה הצמח אברי שאכילת ייתכן לנשל. המובילים הצמח מוגן וכך חייו, מהלך ושיבוש החרק בגוף ההורמון ברמת

חרקים. פגיעת מפני

צמחים של הדדית השפעה

או נזק, לגרום לזה, זה לסייע יכולים בסמיכות הגדלים צמחיםשפיע לא חיי למשל כמו ישיר להיות יכול צמחים של סיועם כלל. לה

ן בסוג )מיקוריזה(. צמחים ושרשי פטריות בין השיתוף ו ש מ יש שן של אירופי במין פטריה. עם ביחד הגדלים אחדים מינים שו מ ש השרשון הסתעפות בשלבי המתפתח לנבט דרושה הפטריה כי נמצא,

הנבט. יתפתח לא הפטריה נוכחות ללא האדמה. מן הנצרון ובקיעת

במקרה שונים. צמיחה וחומרי מזון חומרי מהצמח מקבלת הפטריה

ן של שו מ ב ש ש ו ן י ו ש מ ש , ו י נ ס י זה, משיתוף נהנים אנו ר, של מקומם את לזהות לנו המסייע ן י ה מ כ של הפרי גופי שהם ה

בדיקות ויקר. טעים כמאכל וידועים הסימביונטיות, הפטריותל של שונים במינים ראשוניות לי ש ם, א כ ו א בקירטון, הגדלים ו

של מקרים יש כאן שגם וייתכן שרשיהם, על פטריות שיש הראו

מיקוריזה. עץ של צל בהטלת לראות אפשר לצמחים צמחים של עקיף סיוע

רגישים צמחים גדילת ומאפשרים קרינה עצמת המקטינים שיח, אום, בצלם. י ל ש יוצרים בסביבתם, הקרקע פני להמלחת המביאים א

מיני כמו מלח, בפני העמידים לצמחים מתאימים גידול תנאית, י ח ל ה מ כי ו ה. או ק י ס ב

גורמות קשים, גיר סלעי של צפוניים במפנים הגדלות החזזיות, העילי הנגר להגדלת מסייעות ובכך הסלע פני של החספוס להקטנת

צמחים של קיומם מאפשר המתפתח המים משטר הקרקע. כיסי אלבמדבר. נדירים

ן צמחי נ ע ל ם, מ אי ט א ט מ הנודד, בחול ומתבססים הנובטים הת־גידול בכך ויוצרים בקרבתם, נדידתו את עוצרים מתאים ביה לנביטת נ ע . ל ת י ע ר ז ד־ ה התפתחות ח נ ע ל לייצוב מביאה ה

למינים גידול תנאי ליצירת ובכך בקרקע, אבק ולהצטברות החול, מל ה נוספים. רבים ן נ מת נודד חול ידי על מחודש לכיסוי הזקוק ע

שבמהלכה סוקצסיה בשם הידוע למושג דוגמה זאת בינתיים.הגידול את צמחים מכינים ת־ במקום הגדלים אחרים לצמחים בי

קודמיהם. את ומחליפים עקיפה. או ישירה בצורה נגרם אחרים צמחים ידי על לצמחים נזק

עלולות שרשיהם על או שונים צמחים עלי על המתפתחות פטריות כמו עילאיים, צמחים של טפילות גם התפתחותם. לעצירת לגרום

ת, ק ל ק ע ו נ ח , או י ג ו נ ר הפונדקאי. לניוון להביא עלולה ה כגורם הוכחה אחרים, צמחים התפתחות המונעים חומרים, הפרשת

ת של בתחרות חשוב נ ע ר ל ב ד מ הפרשת (.57) אחרים בצמחים הל ידי על מלח ש ל א י ל ש א מלחים, מעודפי להיפטר להם מסייעת ו

אחרים מצמחים מונעת או האפשרות את מקטינה בזמן, בו אךאלה. במקומות שהתמלחו מי־הקרקע את ולנצל בצלם להתפתח

צמחים במדבר. תפוצתם על רבות משפיעה צמחים בין התחרות לתחום בהשוואה יחסית לחים לתחומים המגיעים ליובש, עמידים

הגדלים צמחים של מתחרות סובלים ביותר, מצליחים הם בו זה הרי לח, בתחום מדבר צמחי מוצאים אם הלח. בתחום

להם אין בהם במקומות או לסביבתם יחסית שחונים בבתי־גידולן של אחדים שיחים גדלים כך מתחרים. ו ל י י ס נ צ ו הדרך בצדי קשבע בין החוליים אר־ הראשוניים הגידול תנאי הופרו שם לדימונה, ב

. מתחרים עדיין ואין ן ו ל י ס זו בסביבה הופרעו שלא בקרקעות ל. של אחד צמח אף למצוא אין ן ו ל י גם פועלת התחרות כי ברור ס

יבש לתחום ליובש עמידים שאינם צמחים של חדירתם במניעת

אלה את שלהם. האקולוגי האופטימום לתחום בהשוואה יחסיתתי־גידול למצוא נוכל כושרם יכול שם לסביבתם, יחסית לחים בב

ביטוי. לידי לבוא התחרותי בפני לרוב מצוי וחזזיות, כחוליות אצות הבנוי ביולוגי, קרום

חוור. או קירטון מלס, המתפתחות גרגר, דקות קרקעות של השטח כמות להפחתת ובכך העילי, הנגר להגדלת לגרום עשוי זה קרום הוא עשוי כן העילאיים. לצמחים וזמינה לקרקע החודרת המים

בצפון הלשון בחוור שנעשו בבדיקות לקרקע. זרעים לחדירת להפריע מלוחה היתה בהם שהקרקע במקומות כי נמצא (73) המלח ים

ל של גידולו רק ואיפשרה ביותר ה , א י צו אצות של קרום היה מ בהרטבה התופח מעטה יש האצה לקורי מ"מ. 1 של בעובי כחוליות

הקרקע את אוטמת האצות של הצפופה הקורים רשת רירי. ונעשה הקרקע חלקים. נעשים השטח ופני ההרטבה שלאחר בתפיחתה

ל ורק ביעילות, נשטפת אינה ה א י, ה צו מ למליחות העמיד ה

שמפותח במקומות בשטח. גדל המקום, של האקלים בתנאי גבוהה פני מחוספסים — כבד וטחבי חזזיות עלים, טחבי של קרום בהם

תופחים הם הטחבים הרטבת לאחר אחת דקה וכבר השטח, שטופה כאן הקרקע מהיר. בקצב מים של גדולות כמויות ומחדירים לכל האופייניים צמחים של מינים עשרות בה וגדלים ממלחים,

מלח. בקעת ם־ה י

השונים הגורמים של היחסית החשיבות

מהגורמים אחד כל של היחסי משקלם את להשוות בבואנו בקנה או גודל בסדר פועל מהגורמים אחד כל כי לראות נוכל למעלה

)איור גדולות יחידות 4ל־ השטח את נחלק האקלים לפי שונה. מידה לעשרות אקלימי חבל כל שבתוך השטח את מחלק המסלע (;12

מהן אחת שבכל צמחים, חברות מופיעות בהם אקולוגיים, תחומים בתוך פועלת הצמחים של ההדדית השפעתם אחר. או זה צמח שולט

חלוקת יוצרת ואינה הקודמים הגורמים ידי על שנקבעו התחומים האקלים גורמי ידי על נקבעו שגבולותיהן יחידות של משנה

תי־גידול ביצירת האדם השפעת והקרקע. יחסית קטנה חדשים ב של המדברי באזור האדם ידי על המושפע השטח ממדי מבחינת

הולכים בו הארץ, של והמיושב הגשום באזור הוא הפוך מצב הארץ.הגידול ונעלמים תי־ בעלי השפעת גם האדם. בהשפעת הטבעיים ב

ניכרים בשינויים מתבטאת אינה הצמחים, כהשפעת חיים,השטח. כל פני על כללית בהשפעה אלא מצומצמים במקומות

האקלים, גורמי פי על משנה ליחידות הנדון השטח את נחלק לכןוהגיאומורפולוגיה. המסלע

ו7

של גיאומורפולוגית חלוקההנגב

הנגב שפלת המרובדים תחתון, אאוקן מגיל קשים קירטון סלעי בנוי זה שטח

טופוגרפיה עם מעוגלות גבעות של נוף ויוצרים כמעט אופקי באופן אבנים. ללא אף ולעתים אבנית בקרקע מכוסות הגבעות מתונה.

של נוף מכסים והם כאן, נכלל סכר נחל—חלוצה מחולות ניכר חלק עמק כמו רחבים עמקים גם כאן נכללים מתונות. גבעות

עמוקות. לס בשכבות המכוסים שבטה, ובקעת ערד—באר־שבע

הצפוני הנגב הר )אנטיקלינות( קמרים שהם הרים שרשרות בנוי הצפוני הנגב הר

לדרוס־מע- מצפון־מזרח המתמשכים )סינקלינות(, קערים וביניהם תלולות, הצפון־מזרחיות הצלעות סימטרי: אינו ההרים קימוט רב.

נטיית בעוד ויותר, 90° של לזווית להגיע עשויה בהן השכבות ונטיית במצלעות .10° עד ומגיעה מתונה הדרום־מערביות בצלעות השכבות מגיל ודולומיט גיר של סלעים בעיקר נחשפים הקמרים ובמרכזי

של וקירטון צור סלעי נחשפים הקמרים בשולי טורון.—קנומן פני על והקירטון הצור שכבות נחשפות המזרחיות בצלעות הסנון.

המערביות בצלעות משולשות. מצלעות יוצר והצור קטן, שטח שולחן. גבעות ויוצרות יותר גדול שטחי פני על אלה שכבות נחשפות

סלע טיפוסי שני יש והטורון הקנומן של והדולומיט הגיר סלעי בין עם לסירוגין משוכבים הגיר כשסלעי שונים. נופים הבונים עיקריים

דרגשים. בבלייתם נוצרים יחסית רכות גיר שכבות או חוור שכבות או מצוקים בבלייתם יוצרים רכות ביניים שכבות ללא קשים סלעים

גם יוצרים הקמרים של המזרחיות במצלעות רצופים. סלע משטחי כיוון את חופף המדרון כיוון כאשר סלע: משטחי משוכבים סלעים והם עליהם הבלית הצטברות מונעת החזקה הנטיה השכבות, נטיית

עקב יתר להיסדקות נוטים אינם אם וחשופים, חלקים נשארים מכתשים, יש וחצרה חתירה של בקמרים שלהם. הפנימי המבנה

חול, אבן של שכבות חשופות ובהם סחיפה, תהליכי ידי על שנוצרותחתון. וקרטיקון יורא מגיל וגיר חרסית

הדרומי גבולו את המהווה צין, בקעת וכן הקמרים, שבין הקערים חוור, קירטון, רכים: סלעים לרוב בנויים הצפוני, הנגב הר של

ט חרסית. במקומות נסחפו אלה שכבות אאוקן. עד סנון מגיל ופוספ שנסחף בלס מולאו חתירה לרכס שממערב והקערים רבים,

מולאו דימונה—ירוחם של והקער רותם—ימין של הקער מההרים.וחרסית. חול אבן חול, בעיקר נאוגן, מגיל משקע בסלעי

ו8

הנגב של גיאומורפולוגית חלוקה .5 איור

המרכזי הנגב הר ובקעת צין בקעת ידי על הצפוני הנגב מהר מופרד זה הרים גוש

והן אופקי, ששיכובן טבלה הרי של מרמות בנוי הוא ציפורים. מגיל וקירטון גיר בנוי השטח רוב מי. 1000 עד של לרום מתנשאות

הגיר מסלעי רכים אלה גיר סלעי לסירוגין. המרובדים תיכון, אאוקן והר סעד הר הצפוני. הנגב שבהר טורון—קנומן מגיל המשוכבים

מגיל הגיר וסלעי הרמה, במרכז הבולטים קטנים קמרים הם נפחה לוץ ובהר רמון מכתש בקרבת נטויים. בהם, הנחשפים טורון—קנומן

סלע ומשטחי מצוקים היוצרים קשים, סלעי־גיר של שכבות נחשפו ידי על מבותרים הטבלה הרי הצפוני. הנגב הר של לאלה דומים

מהנחלים רבים של בעמקים לרוב. מתון ששיפועם נחלים של רשת עתיקות, חקלאות ממערכות סכרים של ושרידים לס משקעי יש

המרכזי הנגב הר של הדרומי בחלקו השטפונות. מי נוצלו בעזרתם בהר הנראים מאלה שונים סלעים נחשפים שבו רמון, מכתש נמצא המגמאתיים והסלעים גבס בזלת, חרסית, חול, אבן הנגב:

בסחף מכוסים במכתש ניכרים שטחים ובוסטוניט. נורדמרקיט

בלס. מעורב גס מדברי

הדרומי הנגב הוא ואין גבעיים או מישוריים שטחים משתרעים הדרומי בנגב הנגב. הרי כמו מסובכים וטופוגרפיים גיאולוגיים ממבנים מורכב

— יחסית נרחב שטח בונה מהם אחד שכל משקע, מסלעי בנוי הוא סיני מרכז של הגדולים החצץ ממישורי לכאן הנמשכת תופעה

ואילו גירי, גבעות בונות רמון למכתש שמדרום השטח את שממערב. בונים חיון ונחל פארן נחל של ההיקוות אגן ואת המישר את

צורני. חצץ של מישורים

הערבה עמק של שכבות בעיקר נחשפות לחצבה פארן נחל מוצא שבין בשטח

אגמיים ומשקעים חולות צורניים, נחל חלוקי הבנוי קונגלומרט, שטח יש לחצבה מצפון הנאוגן. מתקופת חצבה לתצורת השייכים

בתרונות. של טיפוסי נוף היוצרים הלשון, חוור משקעי של ניכר

יס־המלח בקעתם־המלח. בקעת של המערבי גבולה את מהווה ההעתקים מצוק י

סדום, מליחת של המעיינות נובעים שלמרגלותיו הלשון, חוור מצוק הערבה. לבין בינה המפריד הבקעה, של הדרומי גבולה את מהווה

ומואב, אדום הנגב, של ניכר לשטח ארוזיה בסיס משמשת הבקעההלשון. וחוור קונגלומרט בעיקר צעירים, משקע בסלעי וכוסתה

ח שקדם הלשון, באגם שקע החוור מל ה ם־ ממנו גדול והיה לי שקעו בשוליו ואילו נקי, חוור שקע הלשון אגם של במרכזו בממדיו.

של ובמניפות העתקים לאורך חוור. במעט המעורבים נחל חלוקי מהתאדות כתוצאה מעיינות. יש הים אל היורדים הגדולים הנחלים

ת מעיינו ה במקומות והתפתחו בקרקע, שבמים המלחים נותרו מי־מלחה. תנאי רבים

ו9

20

הצומח

ומשמעותן החיים צורות בהתאם לשנה ומשנה לעונה מעונה משתנה במדבר הצומח כסות

גשומה שנה של באביב הצמחים. לרשות העומדת המים לכמות שונים, צמחים של ססגוניים במרבדים נרחבים שטחים מתכסים

שנתי צמח אף ייראה לא שחונה בשנה ואילו באותם אחד חד־ לחמש הצמחים את נחלק זאת, השתנות לנתח מנת על שטחים. ניצני של מיקומם לפי (,196—191 עמי 43) חיים צורות של קבוצות

הנושרים החלקים של מהותם ולפי הקרקע לפני ביחס ההתחדשותהן: (10־6 )איורים אלה חיים צורות לצמיחה. הקשה בעונה מהצמח

השחונה בעונה בזרע. נמצא התחדשותם שניצן חד־שנתיים,האחרים. הצמח חלקי כל מתיבשים

התחדשותם שניצן רב־שנתיים, צמחים — ופקעת בצל צמחי בעונת וניזון קליפות ידי על מוגן האדמה, לפני מתחת נמצא

מתיבשים בקיץ שבקרבתו. המזון ממאגרי הנמוכה הפעילותם חלקיהם אלה. צמחים של העל־אדמתיי

שנתיים עשבים פני בגובה ההתחדשות ניצן נמצא בהם — רב־אוגרי עבים שרשים ציצת או עבה שורש בראש לרוב, ונישא, האדמה

חד־שנתי צמח של חיים מחזור .6 איור

)גיאופיט( בצל בעל צמח של חיים מחזור .7 איור

רב־שנתי)המיקריפטופיט( עשב של חיים מחזור .8 איור

2ו

תפרחות^ שרידיה ש: י שעברה מה

התחדשןת ^ניצןי

ועצים)פנרופיט( שיחים של חיים מחזור .10 איור

מתי החלק מזון. היבשים העלים וציבורי בקיץ מתיבש העל־אדהשחונה. בעונה הניצן על מגינים

מתי הנוף נעלם הללו החיים צורות ובשלוש מאחר של העל־אדחלוף". "צמחים בקבוצת אותן נכנס היובש, בעונת הצמח בני־

שיח האדמה, פני מעל ההתחדשות ניצן נמצא בהם — בני־ קבוע בסדר ענפים חלקי מתיבשים הצמח של גידולו ובמהלך של בבסיסם המקרים ברוב נמצאים ההתחדשות ניצני ומוגדר. הזרעים. פיזור לאחר ומתיבש פרחים נושא העליון שחלקם ענפים,

שיח. של הנמוכה קומתם נשמרת כך בני־ה פני מעל רב בגובה ההתחדשות ניצן נמצא בהם — ועצים שיחים

ם כאן הזרעים. הבשלת לאחר נושרים ענפים ואין האדמה מתחלפי משטר של בתנאים ענפים. נשירת של קבוע סדר ואין בלבד, העלים

תקין מים במשטר אך שלמים, ענפים להשיר עשויים הם גרוע מיםעונתם. בבוא העלים, אלא נושרים לא

בשנים ואף בקיץ גם בשטח ניכרות האחרונות החיים צורות שתיקיימא". "צמחים בשם אותן נכנה כן ועל שחונות, בני־

אופיינית והיא נוספת, חיים צורת מהווים ואצות חזזיות טחבים, הצמח כל מתיבש כאן זרעים. ידי על מתרבים שאינם לצמחים

מבחינה בהירטבו. לחיים מתעורר והוא מת, אינו אך היובש. בעונתה כמו שרכים גם נכללים זאת נ ד נ ת, ד י א ו פ ך ר ר כ ר י ש נ ח י ר

ך ר כ ר ש ם ו י ע ל ס בהרטבה. לחיים המתעוררים של בקבוצה ה בין להיכלל יכולים הם שלהם ההתחדשות ניצני מיקום מבחינתהרב־שנתיים. העשבים

לפי חלקים, לשלושה במפה הנכלל הנגב של שטחו את לחלק נוכל החיים מצורות אחת כל של באוכלוסיות האופייניות התנודות בשטח )א( מיקומן: ולפי האקלימיים השינויים בהשפעת הנזכרות

— מ"מ 300 על עולה הממוצעת השנתית המשקעים כמות בו מסוימות תנודות יש אך בשנה, שנה מדי החיים צורות כל מופיעות

לכיסי מצטמצמת הופעתם נדירים, העצים החד־שנתיים. בכמותשיח של אוכלוסיותיהם הסלע. שבמשטחי קרקע ה הם יציבות, בני־

ודמויות עמוקות באדמות הטרשיות. הגבעות את בצפיפות מכסים כמות יחסית קטנה בטרשים, מאשר גרוע המים משטר בהן לס,

שיח. בני־ה

יש — מ"מ 250—80 של שווי־הגשם הקווים שבין בשטח )ב(ם הצמחים בכסות ניכרים הבדלים שנתיי מספר לשנה. שנה בין החד־

ם צמחים בשטח מופיעים בהן השנים תיי שנ בהתאם משתנה חד־ סלע משטחי ולמרגלות שבסלעים הקרקע בכיסי הקרקע. לטיבשנתיים. צמחים שנה בכל כמעט נמצא סלעיים בשטחים חד־

שנתיים מופיעים בהן השנים מספר גדול ובחולות מאשר חד־ מספר ובחוור. בקירטון מאשר יותר — ובאלה לסיות בקרקעות

ם לפי הבצורת את הענין לצורך נגדיר אם הבצורת, שנות ת הופע אי־יש חרסית. של מחשופים על ביותר גבוה חד־שנתיים, צמחים של

23

שנתיים עשבים של ללבלובם בהן מספיקה המים שכמות שנים רב־שנתיים צמחים שמעט בעוד ופקעת, בצל צמחי ושל נובטים חד־

שיח ומתפתחים. ה טר־ הגבעות על פזור באופן גדלים בני־ האבניות־ לסיות קרקעות על גם — יחסית הגשומים ובחלקים שיות,

בקרקעות מצטמצמים הם הנמוך המשקעים בתחום וקירטוניות. של יותר גדולה כמות מצטברת שבקרקעם לערוצים, הגרגר דקותשיח קרקעות יש מים. בצורת. בשנות ומתים בהן מתיבשים שבני־

גדולים, בערוצים זה בתחום מתקיימים ועצים גדולים שיחים סמוך או משנה, ליותר לעץ להספיק יכול בהם המים שמאגר

כמות על העולות מים כמויות מתרכזות שם סלע, למשטחיהשנתית. המשקעים

חלקים יש מ"מ 50מ- פחותה בו המשקעים שכמות בשטח )ג(שנתי צמח בהם למצוא שקשה ניכרים אף רבות! שנים במשך חד־

אך בערוצים, בעיקר החד־שנתיים הצמחים גדלים גשומה בשנה ופקעת בצל צמחי פזור. באופן גם ובטרשים חוליות בקרקעות

שנתיים ועשבים כמצוי מינים, של שפע ידי על כאן מיוצגים אינם רב־ח יותר. גשומים בתחומים שי ה טיפוסי במרבית בערוצים גדלים בני־

חוליות בקרקעות מהם. רבים מתים בצורת ובשנות הקרקעח גדלים טרשיים ובמדרונות שי יש גדולים בערוצים פזור. באופן בני־

ביותר נדירות לעתים להתיבש עשויים אלה אף אולם עצים, גםוממושכת. קיצונית מבצורת כתוצאה

במידה תלויה אינה בהם המים שזמינות ומלחות מעיינות ליד

שנידונו כאלה תנודות אין השנתית, המשקעים בכמות כך כל גדולהלמעלה.

כי מתברר האקלימייכרצמחיים האזורים בשלושת הדיון מתוךחלוף הצמחים בכמות הגדולה ההשתנות ה אוכלוסין ובהרכב בני־

של אמין תיאור מונעת השנתיים, האקלימיים השינויים עקב תיהם בני־הקיימא הצמחים אלה. חיים בצורות שימוש ידי על הצומח

חלקי וברוב השנה עונות ברוב קבועה והופעתם בשטח בולטיםכן המדבר, כי מתברר, כן הצמחי. הנוף לתיאור בהם משתמשים ועל־ הקרקעות רוב מאוכלסות מ"מ, 50 של השנתיים המשקעים בתחום רוב מאוכלסות ומעלה, מ"מ 80 של בתחום בלבד. ערוצי בצומח

מהכלל היוצאים יש מהאזורים אחד לכל פזור. בצומח הקרקעות בקרקעות ערוצי צומח נמצא הפזור הצומח של באזור שלו.

בתחום גם פזור צומח למצוא אפשר ולסיות. חווריות חרסיתיות, הודות טרשיים, ובמדרונות בחולות מ"מ 50—30 של משקעים

פזור שהצומח שטח בין הגבול אלה. בקרקעות הטובה המ*ם לאגירתקרקע ברוב בו ברוב בו ערוצי שהצומח שטח לבין טיפוסי־ה

ם עובר — טיפוסי־הקרקע מ"מ 50 של שווה־הגשם הקו בין אי־ש הפזור הצומח בין הגבול את נציין דיוננו לצורך מ"מ. 80 של לזה

לשנה גשם מ"מ 70 ירידת המסמל הקו לאורך הערוצי לצומח(.11 )איור בממוצע

24

בנגב הערוצי והצומח הפזור הצומח מפת .11 איור

פיטוגיאוגרפיה גבי על אותו להראות שאפשר עולמי, תפוצה תחום יש צמח לכל

פני על לתחום רבים נסיונות נעשו הבוטני המחקר במהלך מפה. יותר, או פחות אחידה שלהם הצמחיה אשר אזורים, הארץ כדור

אלה, אזורים של גבולותיהם אחרים. אזורים של מזאת ושונה תחומי גבולות פי על נקבעו פיטוגיאוגרפיים", "אזורים הקרויים רק הגדלים מינים הנידון. באזור רק המופיעים מינים של התפוצה

מייחדים הם לאזור. אנדמיים נקראים ממנו, בחלק או באזור,

שצמחים העובדה, צמחייתו. לאפיון ומסייעים האזור את בהופעתם אחר, באזור גדלים ואינם העולם של אחד באזור גדלים מסוימים

ובהווה. בעבר אקולוגיים גורמים של השפעתם ידי על נקבעת מסוימים אקולוגיים תנאים בנוכחותם, לנו, לשקף יכולים הצמחים

הצמחיה. של ההיסטוריה על להצביע וכן בהווה, מהם אחד שכל פיטוגיאוגרפיים, אזורים ארבעה נפגשים בארצנו

החבלים, גבולות פיטוגיאוגרפי". "חבל נכנה אותו ארץ חבל תופס קווים חופפים (,125) בפלורה הצמחיה במפת מופיעים שהם כפי

ם ם־ ה החבל של גבולו מסוימים: שווי־גש י י נ ו כ י המדבר כלפי תי החבל מ"מ; 300 של הקו הוא נ ר ו ט ־ ו נ ר י א תחומי בין נמצא ה

י החבל מ"מ; 300—80 של המשקעים ב ר ע ו־ ר ה ס בתחום נמצא ה החבל של גבולותיו ואילו מ"מ; 80מ־ פחותה המשקעים כמות בו

י נ ד ו ס הממוצעת השנתית שווה־הטמפרטורה הקו את חוטפים ה.23° של

לנו לשמש יוכלו אלה פיטוגיאוגרפיים לאזורים השייכים צמחים של נוכחותם לפי מתאימים. אקולוגיים תנאים כמסמנים בנוכחותם

ם צמחים תיכוניי ם כי לציין נוכל שחון ארץ בחבל יס־ ת־גידול לח בי שכמות בתי־גידול, יש כי ראינו הקרקעות על בדיון לאזורם. יחסית המשקעים מכמות כפולה הצמחים לרשות בהם העומדת המים

תי־גידול יש במקום. לחצי בהם מגיעה הזמינים המים שכמות ב

מהשפעת כתוצאה מכך. פחות אף או שבסביבה המשקעים מכמותביותר. רב הצמחיה גיוון להיות עשוי הקרקע

המין של התפוצה טיפוס את chorotype — כורוטיפ בשם מכנים=תפוצה, הנידון טיפוס( )כורו = יש (.13) הארץ כדור פני על טיפ חלק או אחד פיטוגיאוגרפי אזור רק כולל שלהם שהכורוטיפ מינים

רשימות למצוא אפשר רב־אזוריים. או דו־אזוריים אחרים, ויש שלו, ובדיון 440—409 בעמודים (5) א״י לצמחי במגדיר הכורוטיפים של לקבוע לנו לסייע יכולים הכורוטיפים (.126 ,125) בפלורה מין כל על

הגידול נמצא היכן ת־ החבלים למפת ביחס בודקים אנו אותו בי מלאה צמחים רשימת עורכים כיצד? הארץ. של הפיטוגיאוגרפיים

הכורוטיפים בין הכמותיים היחסים את וקובעים הנחקר במקוםה לכל מתאימה אינה זה מסוג אנליזה השונים. מיד ה־ עבודה. של קנ

ם צמחים זה בצד זה לפגוש אפשר למשל, רחמה ברכס תיכוניי ים־ה, חברת של קרקע בכיסי ל ת כ ם צמחים ה טורניי בטרשים אירנו־

ת חברת של צפוניים במפנים או נ ע ר ל ב ד מ סהרו־ערבי- וצמחים התי־גידול ים במפנים או הכהה הצור בשכבת כמו שחונים בב

ן חברת עם דרומיים ג ו ח. ז שי הכורוטיפים בין להשוות אפשר ה יותר. או פחות מסלע, טיפוס באותו הנעשות הצמחים ברשימות

כמו יחיד, אקלימי בגורם מתבטא ביניהן שההבדל תחנות בוחרים רום או ידועה, היא בהם במקומות ממוצעת שנתית משקעים כמות

למשל לערוך כדאי זה מסוג חתכים אחרים. במקומות טופוגרפיהבאים: במסלולים גיר בסלעי

לפני זהר נחל לחתרורים, מזרחית ערד, כוחל, הרי להב, .1זהר. נחל שפך למליחת כניסתו

שבע, כתף להב, גוברין, בית .2 משאבי־שדה. באר־ לסדום. בדרך פרס נחל צפית, גבעת דימונה, הרי דהריה, .3

כיסוי גם המלאה הצמחים רשימת מלבד לרשום, כדאי בתחנות ובניתוח בסיכום העיקריים, המרכיבים של יחסי וכיסוי כללי צומח

הכורוטיפים, הרכב השתנות של דיאגרמות לערוך אפשר החתכים כל של היחסית הכמות השתנות הכללית, הצומח כסות השתנות

? החיים מצורות אחת ה ת ש בתנאים השינויים לעומת — ה

להשוואת מתאים בכורוטיפים שימוש של זה אמצעי האקלימיים. פיטוגיאוגרפי- לחבלים השייכות מרוחקות תחנות בין הצומח הרכב

באותו שונות חברות בין להבחנה זה באמצעי השימוש שונים. ים(.146*137 עמי ,25) יחסית מסובך חבל

צומח תיאורבמדבר צמחים חברות ומהות

ואת מסוים, שטח של הצמחי הנוף את ולתאר להבין בבואנו הצמחים את לקבץ עלינו בית-הגידול, לתנאי הצומח בין הקשר

קרויות כאלה קבוצות מוגדרים. עקרונות פי על לקבוצות הבודדיםת נגדיר צמחים. חברות ר ב ם ח חי מ הרכב בעלת צמחים כקבוצת צ זאת מהגדרה וכמותית. איכותית מבחינה עצמו על החוזר מסוים,

הגדלים אחדים מינים או מין מסוימת בחברה נמצא שאם משתמע כאלה, מינים חד־משמעי. באופן אותה יאפיינו הם הרי בה, רק

ם בלעדיים". "מינים בשם מכונים אחת, בחברה רק הגדלים למיני

בחברות גם המופיעים לאחרים, ואילו צר, אקולוגי תחום אלה במדבר החיים תנאי את ננתח אם רחב. אקולוגי תחום יש אחרות,

נגיע הקודמים, בפרקים והקרקע האקלים בתנאי הדיון לאורתי־גידול של טיפוסים שני לפנינו שיש למסקנה יציבותו מבחינת ב

מ- פחותה הזמינים המים כמות בהן בקרקעות המים. משטר של כמויות הצמחים לרשות יעמדו השנתית, המשקעים כמות של 100%

צמחים שירדה. הגשם לכמות בהתאם לשנה, משנה שונות מיםתי־גידול הגדלים רחב, אקולוגי תחום בעלי להיות צריכים אלה בב

נצפה כך תדירות. המשתנים התנאים בפני עמידות להם שיאפשר

ת־גידול מיוחדים שאינם צמחים יאכלסו אלה שבתי־גידול אחד. לבי אחת. לחברה בלעדיים" "צמחים כאן יימצאו לא הגדרתנו, לפי

שבמשטחי הקרקע בכיסי המתפתחות בחברות יש זאת לעומת אלא המשקעים כמות ידי על מוגבלים שאינם רבים, צמחים הסלע

לנגר מביא ביותר, הקל ויהא גשם, כל הקרקע. כיסי גודל ידי עלהמים בכמות רב שוני אין כך הרווייתם. כדי עד הקרקע לכיסי

25

להתקיים יכולים צר אקולוגי תחום בעלי צמחים וגם לשנה, משנה המאפיינים בלעדיים כצמחים לשמש היכולים רבים צמחים יש כאן.

שאין — הראשון מהטיפוס חברות נאפיין הסלעים. צומח של חברות

מסוים מין נגדיר שולטים. מינים ידי על — בלעדיים מינים להן גדולה — שטח ליחידת פרטים מספר — צפיפותו כאשר כיישולט",

מכסה אותו השטח כאשר או בשטח, אחרים מינים של מצפיפותם האחרים מהמינים אחד כל מכסה אותו מהשטח גדול השולט תכונות מתלוות מסוים מין של השלטון אל מקום. באותו הגדלים שנוכחותם מינים, יש הצומח. של בהרכב הקשורות נוספות

במקומות מאשר גבוהה מסוים אחר מין שולט בהם במקומות כפי החברה של תכונותיה לתיאור להגיע מנת על אחרים.

שיקולים )מתוך אחידים בשטחים תרשימים עורכים שהגדרנוה, מה מעריכים בהם (,117—מ״ר 100כ־ של בשטחים נבחר תיאורטיים

הצומח כסות מהי רושמים הצומח. בכסות מין כל של חלקו וכמה בני־הקיימא, הצמחים תורמים מזה כמה בשטח, הכללית

חלוף. הצמחים ה שלו, החיים צורת קבוצת בתוך נרשם מין כל בני־ ממקומות אחד בכל הנוכחים המינים כל רישום על ומקפידים

מסוים מין שולט בהם בשטחים שנערכו התרשימים את הרישום. כל נוכח התרשימים מכלל בכמה בה שמסכמים לטבלה, מקבצים

הכיסוי אחוז ומהו באחוזים( )נוכחות הנלווים המינים מן אחד — אלה ערכים שני נוכח. הוא בהם בתרשימים המין של הממוצע

המין שייך מידה באיזו לקבוע לנו מסייעים — יחסי וכיסוי נוכחות ה"ס?!נים" בין ייכללו ,55% על העולה נוכחות בעלי מינים לחברה.

היחסים לחברה! האופייניים המינים קבוצת זאת החברה. של המינים בין אחת. מסוימת לחברה טיפוסיים שלהם הכמותייםם גבוהה שנוכחותם תרומה התורמים המינים רוב כלל בדרך נכללי

(.1 טבלה )ראה החברה של הצומח לכסות כלשהי

החומר. היקף בגלל בני־הקיימא, הצמחים רק נכללו זאת בטבלה הכיסוי כלל מתוך אחוזים הם מהמינים אחד כל של הכיסוי אחוזי

אחוז כלומר השטח. כלל מתוך ולא בני־הקיימא, הצמחים של השורות יתר לגבי הופך — הראשונה בשורה הרשום הכיסוי

5מ־ שהתקבלה הטבלה נתוני בהשוואת .100%כ־ להיחשב את הכוללים (25) תרשימים 27 של הטבלה נתוני עם התרשימים,

כי מתברר השמאליים(, הטורים 2) הראשונים התרשימים חמשתת של במקרים מלבד ד מ ר ח ב ד מ ן ה ג ו ז ח ו שי רוב נשמרו — ה

תרשימים 22 ניתוח לאחר גם תרשימים 5שב־ הכמותיים היחסים להסתפק לפעמים אפשר זמן, של מגבלה יש שכאשר מכאן, נוספים.

החברה. טבלת עריכת בעת תרשימים 5 של במינימום חברת את מייצגת שבה, הכמותיים הערכים עם זאת, טבלה

ת נ ע ר ל ב ד מ ל ה ט ר ע ה . ו י ר ב ד מ אותה המאפיינים הקווים הה של שלטון הם נ ע ר ו ל ה כאשר טל ע נ ע ל כיסוי כלל בדרך יש ל

; מאשר יותר גבוה ל ט ר ע ן של גבוהה נוכחות ל ו ש מ , ש י ר י ה ק

26

ת אי ו ת, נ י נ צ ו ר ק ד ר רי ד צ ביותר שנכחו המינים שאר וכן מ הסיכויים את למעשה, לנו, נותנת הטבלה התרשימים. ממחצית אין לחברה. השייך שטח לבדוק כשנבוא אחר, או זה מין למציאת סיכום בין שקיבלנו וההבדלים החברה, תרשימי בין מלאה אחידות

של הואריביליות על מראים תרשימים 27 סיכום לבין תרשימים 5 שייך מידה באיזו סטטיסטיים מבחנים בעזרת לקבוע אפשר החברה. מתמטי באופן שניסחנו אחרי הנידונה, לחברה אחר או זה תרשים

למען שונים תרשימים בין דורשים שאנו הקרבה מידת היא מה במבחנים משתמשים לא כאשר גם חברה. אותה על ייחשבו

תרשים השתייכות בקביעת טוב לקירוב להגיע אפשר סטטיסטייםהשולטים. הצמחים יסוד על אחרת, או זו לחברה כלשהו

אופן באותו לתיאור ניתן לא הדרומי הנגב של הערוצי הצומח אפשר (50)ליפקין של מחקריו פי על הפזור. הצומח את שמתארים

המתחלפות צומח יחידות של גדול מספר הערוץ לאורך למצואך מגדיר ליפקין האקולוגיים. לתנאים בהתאם ביניהן ב ד יחידת כנ סדר יש הערוץ. של קטע המאכלסת מסוים מין של בשלטון צומח

הערוץ. צומח את המרכיבים השונים הנדבכים בין חילופין של למשטרי קשורים אחר בנדבך וחילופו מסוים צומח נדבך של הופעתו

במשטר שינויים המתאימים. הערוץ בקטעי המתקיימים שונים מים בממדי שינויים עם הסלע, בטיפוס שינויים עם לחול יכולים המים ושל הערוץ של התשתית ובטיב ההיקוות אגן בגודל הזרימה, ערוץ

הפזור הצומח לגבי שתוארו והנגר החלחול כללי ההיקוות. אגןשנתיים צמחים כאן. גם דומה בדרך משפיעים להופיע יכולים חד־

בהם קטעים יש הערוץ במעלה הערוץ. כל לאורך שונות בשניםשנתיים צמחים רק להתקיים יכולים הם גשומות בשנים ורק חד־אופייני. נדבך ביצירת ביטוי לידי מגיעים

שיח, גדלים הערוץ במורד שחונות, בשנים גם המתקיימים בני־

המצטברת המים כמות מספיקה נמצאים הם בו ובמקום מאחר אם גשם. ללא שנתיים או שנה לעבור לצמח לאפשר כדי בשטפונות

זה. נדבך צמחי ימותו רצופות, אחדות שנים במשך זרימה תהיה לא משתנה וכן בתשתית הנאגרת חמים כמות גדלה בערוץ רדתנו עם

מים של הגדולות הכמויות בהשפעת הבליה, עקב התשתית טיב מתחלף האקולוגיים התנאים מהשתנות כתוצאה שם. העוברות כדי בערוץ לעבור שעלינו המרחק הנדבכים. ומתחלפים השלטון

התנאים של ההשתנות במידת תלוי חדשה לחברה להגיע משום נדבך בכל לראות אפשר )שם(, ליפקין לפי האקולוגיים.

והרישום הפזור, בצומח הצמחים חברות של במושגים חברה, הנזכר אופן באותו להיעשות יכול הצומח נתוני של והסיכום ערוץ, תחילת של נדבך(, )טבלת החברה בטבלת ייכללו כך למעלה.

עמדה באותה אחדים תרשימים צורני, חצץ מישור של בנוף הצמחים ידי על יאופיין נדבך כל שכנים. בערוצים אקולוגיתת והסמנים השולטים חו הנוכ הי־ הטבלה. מן המתקבלים גבו

ת חברת של טבלת־חברה .1 טבלה נ ע ר ל ב ד מ ל ה ט ר ע רי ו ב ד שדה־בוקר ליד חלוקים ברכס מ

תרשימים 27מ־ גתוגיםכיסוי

סה״כנוכחות

תרשיםS

תרשים4

תרשים3

תרשים2

תרשים1 כיסויהמין גוכחות

(ממוצע % ( (%) (ממוצע % ( (%) כיסוי כיסוי כיסוי כיסוי כיסוי

13 15.4 20% 15% 20% 7% 15% בני־קיימא צמחים

51 100 47 100 35% 60% 70% 30% 40% המדבר לענת

17 96 27 100 30% 30% 10% 40% 25% מדברי ערטל

6 74 6,3 100 10% + + 3% 5% קהירי שמשון

0 55 0.0 100 + + + + + הנגב שמשון

0 14 0.0 20 + קדוש קדד

5 55 1.7 60 + + 5% הנגב אשליל

15 85 18 60 20% 20% 15% קוצנית נואית

0 58 0.0 60 + + + מצרי דרדר

0 58 0.0 80 + + + + ם חרשף שחוס־חפי

0 22 0.0 20 + זיתני הבלבל

0 22 0.0 20 + הערבות מלחנית

3 18 5.0 60 5% 10% + המדבר חמדת

0 37 ' 0.0 20 + + מאובק עדעד

0 29 0.0 40 + + עקום קזוח

0 3 0.0 20 + מגובששת רכפה

0 44 0.0 40 + + צמירה מרוה

0 44 0.0 20 + מצרי אשבל

0 22 0.0 20 + שעיר מתנן

0 59 0.0 20 + השיח זוגן

27

פארן לנחל שמצפון בנגב הצומח גלילות .12 איור

12 לאיור מקרא

תיכוניות. הספר בתות צומח מ"מ 300 מעל משקעים: חיס־m מ"מ 300—80 משקעים: פזור.—ערבתי צומח מ"מ 80מ־ פחות :משקעים ערוצי.—מדברי צומח רז־יזק

ומעיינות. מלחות וצומח סוואנה דמוי ערוצי צומח י—!

ויתיר להב של הספר בתות .1 גלילהחברה

ה ר י ת ס י נ צ ו ת ק י ב ח ל ש ם ו י י נ י ש ת־ ר צ קה ר ת סי י נ צ ו ד ק ד ק ת ו י בי מ ח ל ה

ה ר ת, סי י ב ה ל ש ת ו ענ ל ה ר ב ח ת־ ר ת ב ד מ הן ד ו פ י ק נ ר ק ב־ ח ר ג ק ל א ח ו ר ו מ ס

ח רו ת מ י ר ו ה ס ר י ס ת ו י נ צ ו קם י י ר ו ם ט י י ו צ בחורף מ

ם ט ר ק קו ק ד ר ב ש י ו נ צ ו בקיץ קה ל ת ה כ פ י ר ב ח ו ז א י ו ו צ מ

דימונה והרי עירא הרי גורל, גבעות .2 גלילהחברה

ת נ ע ר ל ב ד מ ן ה נ ת מ ר ו י ע שת י א ו ת נ י נ צ ו ק

ת י ח ל ח מ נ ו ש אל י ל ש ר א עי ש

ק ו ר פ י י פ נ כ ת־ ל תה א ל י כ ת א י ת ב ר ע

ה ל ת ה כ ת חרייפ י ב ו ז א ר ו ב ד מ הה א ל י כ ת א י נ ח י ן ר נ ת מ ר ו עי ש

המערבי והנגב ערד—באר־שבע בקעת .3 גלילהחברה

ק ו ר פ י י פ נ כ ת־ ל תה א ל י כ ת א י ת ב ר ע

ה נ ע ת ל י ע ר ז ד־ ן ח ו ז ת ו ו ל ו ח חן ת זו ו ל ו ח ת ה ו ל י צ מ ב ו ה נ ש

ם י י ר ו ם ט י י ו צ בחורף מם ט ר ק דק קו ר ב ש י ו נ צ ו בקיץ קה כי ו ת ק י ד ו ת ה י ח ל מ ה ו מ חו

ה א ל י כ ת א י נ ח י ן ר נ ת מ ר ו עי ש

מ"מ 350—250 משקעים:ומסלע קרקע מ' 600—400 רום בהירה, חומה רנדזינה מ' 850—650 רום קסרית, חומה רנדזינה

רנדזיני מדברי ליתוסול חוס, ליתוסול רנדזיני מדברי ליתוסול לסית, בהירה חומה קרקע גרומוסולית כהה חומה קרקע

מעובדות חומות וקרקעות גרומוסולים מעובדות ולסיות חומות קרקעות גרומוסולים,

ומצוקים סלע משטחי

מ"מ 250—100 משקעים:ומסלע קרקע

לסיות בהירות חומות קרקעות חום, ליתוסולחום ליתוסול והאאוקן הסנון תקופות של בקירטון רנדזיני מדברי ליתוסול מנוחה בתצורת רנדזיני מדברי ליתוסול לסיות וקרקעות לסי סרוזיום מעובדות לסיות וקרקעות לסי סרוזיום קשה גיר של ומצוקים סלע משטחי4—2 מסדר ערוצים

מ"מ 300—100 משקעים:ומסלע קרקע לסיות וקרקעות לסי סרוזיום מעובדות לסיות וקרקעות לסי סרוזיוםס המערבי בנגב חול־לס המערבי בנגב מעובד חול־ל

מעובדים וגרומוסולים חומות קרקעות מעובדים וגרומוסולים חומות קרקעות

יישובים ליד מופרעים ושטחים דרכים צדי4—2 מסדר ערוצים

29

וערד באר־שבע גבעות .4 גלילהחברה

ת י א ו ת נ י נ צ ו קת נ ע ר ל ב ד מ ח ה ו ר מ ח ו ר מי צ

ת י ח ל ח מ נ ו ש אק ו ר פ י י פ נ כ ת־ ל ת

ת ד מ ר ח ב ד מ הח א ל י כ ת א י ת ב ר ע

ה י כ ו ת ק די ו ת ה י ח ל מ ה ו מ חוה א ל י כ ת א י נ ח י ן ר נ ת מ ר ו עי ש

קרן והר רביבים גבעות .5 גלילהחברה

ן ג ו ח ז שי ל ה י ל ש א ב ו ג נ הת נ ע ר ל ב ד מ ל ה י ל ש א ב ו ג נ ה

ל י ל ש ב א ג נ הת ד מ ר ח ב ד מ ה

ת של החולית החברה י א ו ת נ י נ צ ו קת של החולית החברה נ ע ר ל ב ד מ ה

ה א ל י כ ת א י נ ח י ן ר נ ת מ ר ו עי ש

הצפוני הנגב של הקמטים הרי .6 גלילהחברה

ת נ ע ל ל ט ר ע ו ר ב ד מ י ה ר ב ד מן ג ו ח ז שי ל ה ט ר ע י ו ר ב ד מן ג ו ח ז שי ל ה י ל ש א ר ו עי ש

ל ט ר י ע ר ב ד מל לי ש ר א עי של י ל ש ב א ג נ ה

ק רו פ י י פ נ כ ת־ ל תק רו פ ר י ב ד מ ת ה ד מ ח ר ו ב ד מ ה

ה ל ת ה כ פ י ר ת ח י ב ו ז א ר ו ב ד מ הה א ל י כ ת א י נ ח י ן ר נ ת מ ר ו עי ש

ה י כ ו ת ק די ו ת ה י ח ל מ ה ו מ חו

עבדת רמת .7 גלילהחברה

ת נ ע ר ל ב ד מ ל ה י ל ש א ב ו ג נ הן ג ו ח ז שי ל ה י ל ש א ב ו ג נ ה

ן ג ו ח ז שי ת ה ד מ ח ר ו ב ד מ הל י ל ש ב א ג נ ה

ת ד מ ר ח ב ד מ הה א ל י כ ת א י נ ח י ן ר נ ת מ ר ו עי ש

צי ה ע ל ת א י ט נ ל ט ם א י ד ד ו ב

30

מ"מ 250—100 משקעים:ומסלע קרקע

חום ליתוסול קונגלומרטים חוס, ליתוסול וסנון אאוקן של בקירטון רנדזיני מדברי ליתוסול לסיות וקרקעות לסי סרוזיום לסיות וקרקעות חום ליתוסול לסי, סרוזיום מעובדות לסיות וקרקעות לסי סרוזיום

יישובים ליד מופרעים ושטחים דרכים צדי4—2 מסדר ערוצים

מ"מ 100—80 משקעים:ומסלע קרקע

אאוקני בקירטון רנדזיני מדברי ליתוסול צפוניים במפנים חול מעט עם כנ״ל קרקע

אאוקן של קירטון מחשופי לסיות וקרקעות לסי סרוזיום

גיר גבעות המכסה בלס מעורב חול גיר גבעות המכסה בלס מעורב חול

4—2 מסדר ערוצים

מ"מ 120—80 משקעים:ומסלע קרקע

סדוקים גיר בסלעי חום ליתוסול דרומיים במפנים סלע מחשופי בלי חום ליתוסול חצציים לסיים ומדרונות חום ליתוסול

וחשופים סדוקים צור או גיר דרגשי פאלאוקן—סנון של וחוור קירטון טורון—קנומן של וחוור קירטון

לסיות וקרקעות לסי סרוזיוםלסי סרוזיום

וצור גיר סלעי של ומצוקים משטחים4—2 מסדר ערוצים

יישובים ליד מופרעים ושטחים דרכים צדי

מ"מ 100—80 משקעים:ומסלע קרקע

במדרונות חום ליתוסול קירטוניות—גירניות ברמות חום ליתוסול

לסיות—גירניות רמות אאוקן מגיל קירטון מחשופי מי( 700 רום )עד לסיות וקרקעות לסי סרוזיום

סכורים כשהם יותר גבוה מסדר או 4—2 מסדר גחלים ערוצי העמק לרוחב מתפזרים ומימיהם

גדולים בנחלים

מ"מ 100—80 משקעים המרכזי הנגב רמת .8 גלילה

ת חברת במקום אך 7 בגלילה כמו השיח בני חברות ד מ ר ח ב ד מ ק חברת מופיעה ה ו ר פ . י י פ נ כ ־ ת ל ה חברת ת ל ת ה כ פ י ר ל ח א ות י ט נ ל ט ה גדולים עצים הרבה ובמצוקים. סלע במשטחי א ל א ל ת ש י ט נ ל ט הגדולים. הנחלים באפיקי א

שגיא והר עבדת רמת שולי צייד, הר .9 גלילהחברה

ק רו פ ר י ב ד מ ת ה י נ ח ל מ ת ו ו ב ר ע הת ג ע ל ל ט ר ע ו ר ב ד מ י ה ר ב ד מ

ה ל ת ה כ פ י ר ת ח י ב ו ז א ר ו ב ד מ הה ל ת ה כ פ י ר ה ח ל א ת ו י ט נ ל ט א

ת ד מ ר ח ב ד מ הק רו פ י י פ נ כ ת־ ל ת

ח א ל ו נ ת, כ י ב ר ל ע י ל ש ב א ג נ חל י ל ש ר א עי ש

ה א ל י כ ת א י נ ח י ן ר נ ת מ ר ו עי ש

מ"מ 100—80 משקעים:ומסלע קרקע

חום ליתוסול סדוקים גיר סלעי של מחשופים

מי( 700 מתחת )רום ומצוקים סלע משטחים סלע משטחי ם)רו קי מצו מי( 700 מעל ו

ם סרוזיום רו סי) מי( 700 מתחת לם סרוזיום רו סי) מי( 700 מעל לוחוור קירטון

4—2 מסדר ערוצים

ועמק ימין רותם, מישורי .10 גלילה דימונה—ירוחם

חברהק של החולית החברה ו ר פ ר י ב ד מ ה

ם של החברה תת ת רו הת של החברה תת ד מ ח ח שי ה

ו החברה תת ח י ר י ת־ נ ש ו ש ל שט של החברה תת טו ב ש ץ ה י ו צ מ ח

ט טו ב ץ ש י ו צ ם מ ת ו ר ר ו ב ד מ הן של החברה תת נ ת מ ר ה עי ש ה

ת של החברה תת נ ע ר ל ב ד מ הת של החולית החברה נ ע ר ל ב ד מ ה

ח י ש ח ן ג ו ז של החולית החברהה א ל י כ ת א י נ ח י ן ר נ ת מ ר ו י ע ש

מ"מ 120—80 משקעים:

ומסלע קרקעחוליות קרקעות

ם תשתית מעל מ' 1 עד חול כיסוי ת רו ה) ש וימין( ק רותם מישור בשולי כנ״ל, תשתית

ם חול אבן של מחשופים ת ה)רו ש וימין( ק וימין( )רותם מ' 1 על העולה חול כיסוי

וימין( )רותם החולית המדבר יפרוק בחברת ערוציםה(—)ירוחם מ' 5 על העולה בעומק פריכה חול אבן מחשופי מונ די

דימונה(—)ירוחם קשה תשתית מעל בלס מעורב חול דימונה ליד מהודק לס מעל חול במעט מעורב לס

וימין( )רותם חוליים קונגלומרטיםם ח ם)ירו מונה(—ערוצי די

סכר ונחל שונרה חולות חלוצה, חולות .11 גלילהחברה

ה נ ע ת ל י ע ר ז ד־ ן ח נ ע ל מ ם ו אי ט א ט מ הה נ ע ת ל י ע ר ז ד־ ת ח ד מ ח ר ו נ ד מ ה

ת של החולית החברה י א ו ת נ י נ צ ו קת של החולית החברה נ ע ר ל ב ד מ הק של החולית החברה ו ר פ ר י ב ד מ ה

מ"מ 100—80 משקעים:ומסלע קרקע

עמוקים נודדים חולותלס שדות המכסים חולות

גיר. של גבעות בחם מכסח בלס מעורב שחול החולות, שולי

זהר ורכס חצרון הר .12 גלילהחברה

ק ו ר פ ר י ב ד מ ת ה י נ ח ל מ ת ו ו ב ר ע הל י ל ש ר, א י ע ם ש כ י או ר ב ד מ

ל ט ר י ע ר ב ד מה ל ת ה כ פ י ר ת ח י ב ו ז א ר ו ב ד מ ה

הצפון־מזרחי והנגב הדרומי יהודה מדבר .13 גלילהחברה

ן ג ו ח ז שי ל ה י ל ש א ר ו עי שק ו ר פ ר י ב ד מ ה

ה א ל ו נ ת כ י ב ר ען ג ו ח ז שי ת ה י נ כ ר ד ת ו ח פ ו ק מ

ם כ י או ר ב ד מל לי ש ר א עי ש

ת חי ל ת מ י נ ש ק ש קה י נ ל ת א י נ ל מ ז א

ה ל ת ה כ פ י ר ת ח י ב ו ז א ר ו ב ד מ הם ת ר רו ב ד מ ג ה ו א י ו נ צ ו ק

ק של החולית החברה ו ר פ ר י ב ד מ הם ת ר רו ב ד מ ה ה א ל י כ א ת ו י נ ח י ר

ח לו ח מ פ י ה ק א ל י כ א ת ו י נ ח י ר

חמרן והר רות רמת .14 גלילהחברה

ן ג ו ח ז שי ל ה י ל ש א ב ו ג נ הל לי ש ב א ג נ ה

ת ד מ ר ח ב ד מ הה א ל י כ ת א י נ ח י ן ר נ ת מ ר ו עי ש

אורון ובקעת צין בקעת .15 גלילהחברה

ם כ י או ר ב ד מת ד מ ב ח ג נ ה

ל לי ש ר א עי שח א ל ו נ ת כ י ב ר ע

ת י ח ל ת מ י נ ש ק ש קם כ י או ת י מ א

ח של: בשלטון מעיינות בקרבת צומח חגורות ו ל מ , י ם ו ג ר פ מ י סל ש ר. א ו א י ה

32

מ"מ 150—100 משקעים:ומסלע קרקע

חום ליתוסול סנוני בקירטון רנדזיני מדברי ליתוסול

קשה גיר סלע של מחשופיםומצוקים סלע משטחי

מ"מ 120—70 משקעים:ומסלע קרקע

רכים בסלעים בערוצים סדוקים: ודולומיט גיר בסלעי — פזורה סנוניים צור סלעי של חצץ במישורי בערוצים

חתרורים תצורת של מצורר קירטון דרומי מפנה חתרורים, תצורת של מצורר קירטון צפוני מפנה חתרורים, ותצורת פוספט קירטון סנוני קירטוןקירטון

אחרים רכים ובסלעים בקירטון שמקורו אלוביום קשה גיר סלע של משטחים

בקניונים גדולים לגושים סדוקים גיר מצוקי במכתשים חול אבן מחשופי גיר בשטחי ערוציםקירטון בשטחי ערוצים

מ"מ 100—80 משקעים:ומסלע קרקע

אאוקני בקירטון רנדזיני מדברי ליתוסול קירטון מחשופי לסיות וקרקעות לסי סרוזיום4—2 מסדר ערוצים

מ"מ 90—50 משקעים:ומסלע קרקע מ' 300 ברום ערוצים מ', 600 ברום פזור — וחוור קירטון

ם ערוצים עבדת, רמת של במתלולים פזור צומח של הרכים בסלעיאורון בקעת

תקיה—עירב תצורת של וקירטון חוור אורון בבקעת פוספט של גבס בקרומי פזור

ופוספט קירטון בשטחי ורדודים רחבים ערוציםעבדת רמת במתלולי קירטוני וקולוביום קירטון

ה י, נ , ק י ו צ ת מ פ צ פ ת, צ ר פ ר ה רו י מ מ ת י ד י ר ע , ו ת ו צ י ב ה

הנגב מתלולי .16 גלילהחברה

ק רו פ ר י ב ד מ ת ה י נ ח ל מ ת ו ו ב ר ע הק ו ר פ י י נ פ י ז

ל ט ר י ע ר ב ד מת חי ל ת מ י נ ש ק ש ק

ה ל ת ה כ פ י ר ת ח י ב ו ז א ר ו ב ד מ ה

יכרהמלח חוף .17 גלילהחברה

ק רו פ י י נ פ י ם ז כ או י ו נ ח י שן ג ו ח ז שי ל ה י ל ש א ר ו י ע ש

ת חי ל ת מ י נ ש ק ש ק

ק ו ר פ ר י ב ד מ הק רו פ ר י ב ד מ ת ה י נ ח ל מ ת ו ו ב ר ע ה

ק ו ר פ י י נ פ י ז

ה ט ת שי י נ ל י ל ת ס ט שי ך ו כ סו הח ט ת שי י נ ל י ל ה ס ג נ י ר ו מ ת ו י מ ת ו ר

ה קנ ב ח ע כי ה או ש י קנ ו צ מ

מ"מ 100—50 משקעים:ומסלע קרקע

מיוצב בלתי קולוביום יותר חמים בשטחים מיוצב בלתי קולוביום סדוקים ודולומיט גיר סלע של וגושים מחשופים וקירטון חוור של מחשופים

ומצוקים סלע משטחי

מ"מ 70—50 משקעים:ומסלע קרקע

הנסוג הים של חצצי חוףודולומיט גיר של סדוקים סלעים המתלול בין אלוביום וכן הלשון חוור של ומדרונות ערוצים

הים לחוף לים המתלול בין לסי—חצצי אלוביום של ערוצים

העתקים מתלול בקרבת אלוביום התשתית, של תכוף וחידוש חזקה סחיפה עם חצציים ערוצים

דרכים צדי גבוה מסדר ערוצים

גדי עין של המדבר גווהמעיינות וליד זורמים נחלים גדות

מ"מ 50 משקעים: סדום. מלחת .18 גלילהח בחגורות: הבאים הצמחים בהן ששולטים מלחות ל מ ־ ן , ב ל י ח כ ח מ ל מ י ן , ב י נ ח י ם ש כ ו , א י ת י ב ד־ ם ח כ ו , א י נ ח י ת ש י צ י ל ד ס

, ן י ר מ ז ו ר ל ה ש ר, א ו א י ל ה ש , א ח ל מ ה ם־ ח י ו ל מ , י ם ו ג ן פ י י ש , מ י ל י ל ה ג ג י ה ו צ ט מ ו ב נ י ה. ו ד ש ה

מ"מ 50 משקעים: ליכרהמלח. מדרום הלשון חוור בתרונות .19 גלילה

ת של: בשלטון נמוך מסדר ערוצים של צומח י ח ל , מ ה נ ו ש ת א י ח ל ה, מ ש י א ב ת מ י ח ל , מ ת ג ר ו ס ק מ ו ר פ , י י נ פ י ת ז י נ ח ל מת, ו ב ר ע ם ה י ז י ם ז י פ ו ש ן ח ג ו ז ח. ו י ש ל גבוה מסדר ערוצים ה ש א טון ל ש ר. ב ו א י ה — חצצית הנחל תשתית כאשר ה ט י ת ש י נ ל י ל ס

ת ט י ש ך. ו כ ו ס ה

מ"מ 50 משקעים: הערבה. עמק .20 גלילה

ק חברת — החולות צומח הערבה; חלקי שאר ברוב ערוצי צומח ובמלחות; חוליות בקרקעות פזור צומח ר ק ר י פ ס ר ת וחברת פ ד מ חח. י ש ה

ק של: בשלטון צורני חצץ במישורי נמוך מסדר ערוצים צומח ו ר פ ר, י ב ד מ ן ה ו ש מ , ש י פ י ת ל י ח ל , מ ת ג ר ו ס ד מ ט , א י ב ר ב ע כ ו כ, י נ ח י ן ר ס י , ר ל כ א ל נ ט ר , ע י ר ב ד ן מ ח ו ד ־ ן , ב י ר ב ד ן מ ו ל י י ס נ צ ו ת ק י ש ו ע ר פ . ו ת י נ ו ל גח —מעיינות בקרבת או גבוה מסדר ערוצים ט י ת ש י נ ל י ל ת ס ט י ש ך. ו כ ו ס ה

.18 לגלילת בדומה מעיינות בקרבת מלחות צומח

מ"מ 50 משקעים: הדרומי. והנגב המישר של החצץ מישורי .21 גלילהק של: בשלטון ערוצים צומח ו ר פ ר, י ב ד מ ן ה ו ש מ , ש י פ י ד ל ט , א י ב ר ב ע כ ו , כ י נ ח י ן ר ס י , ר ל כ א ל נ ט ר , ע י ר ב ד ו מ ח ו ד ־ ן ב

, י ר ב ד ן מ ו ל י י ס נ צ ו ש ו ק ו ע ר ת פ . י ת י נ ו ל ח של בודדים עצים ג ט י . ש ת י נ ל י ל ס

33

מ"מ 50 משקעים: הדרומי. הנגב של וחווריות קירטוניות גבעות .22 גלילהת בשלטון ערוצים צומח י ח ל מ : ל , ש ת י נ ש ק ש ת ק ד מ ב, ח ג נ ר, ל י של א ה י ע ת ש י ח ל , מ ת ג ר ו ס ק מ ו ר פ ר. י ב ד מ נדירים. העצים ה

מ"מ 50 משקעים: הדרומי. הנגב של גירניות רמות .23 גלילהן של בשלטון דל, פזור צומח ג ו ח, ז י ש ת במדרונות מלווה ה י נ ו ג פ , ב י נ י ל ס י ל ש ר, א י ע ם ש י י ר ו ם ט י י ר ב ד ה מ ד י ס ח ה ר־ ו ק מ ו

ם ש ה צי רו ע ב ר. ן מלווה עי ו ש מ ש , ב י פ י ן ל ו ש מ , ש י ר י ה ה ק א ל י ו נ , א ת י ר ב ד ן מ ת פ כ , ר י ר ב ד ם מ ת ו ר ר ב ד מ ד ה ט א . ו י ב ר ע

מ"מ 100—50 משקעים: רמון. מכתש .24 גלילהל בשלטון: חברות הסלע. סוגי במרבית מ', 900—500 ברום פזור צומח ט ר , ע י ר ב ד ת מ נ ע ר, ל ב ד מ ק ה ו ר פ ר, י ב ד מ ן ה ג ו ח, ז י ש ה

ל י ל ש , א ב ג נ ת ה י נ ח ל , מ ת ו ב ר ע ת ה י ח ל , מ ן ו מ י ש י ת ה י ח ל , מ ת ג ר ו ס ן מ ו ש מ . ש י ר י ה 5 ברום ערוצי צומח ק 0 0 -4 0 מ' 0ם של הופעה נמוך. מסדר ערוצים בנדבכי הנזכרים המינים בשלטון ת ו ר, ר ב ד מ ח ה ו ל ח, מ פ י ת ק ד מ ח, ח י ש ת ה ט ב שי ג נ ה ה ט י ש ו

גבוה. מסדר בערוצים ת י נ ל י ל ס

מ"מ 50—30 משקעים: פארן. נחל .25 גלילהת בין בשלטון חילופים עצמו הנחל באפיק .21 גלילה כמו נמוך מסדר בערוצים ט י ב ש ג נ ה ה ט י ש ת ל י נ ל י ל חילופים ברום. הירידה עם ס

ם שלטון בין י ט י ל ש ש א ר ו ו א י ם אל הקרבה למידת בהתאם ה הו ת שטפונות שמי הנחל, של מורמות מדרגות למליחותם. ובהתאם מי־.21 בגלילה הצומח כמו — רחוקות לעתים בהן זורמים

הצומח מפת מפה, גבי על הצומח שבתפוצת החוקיות את לבטא בבואנו לפרט עומדים אנו בו המידה קנה מה — יסודית שאלה מתעוררת

יחידות שתי תוארו (,11 איור )למשל מפורטת לא במפה הצומח. את של מפורטת במפה ואילו פזור. וצומח ערוצי צומח — בלבד צומח 10—7 להראות אפשר שדה־בוקר, למדרשת הכניסה ליד גבעה

(.15 )איור בלבד מ' 200—150 שאורכו בחתך שונות צומח יחידות השטח חולק (12 )איור כאן המובאת מפורטת בלתי צומח במפת

אחידה מערכת יש מהם אחד כל שבתוך שטחים המהוות לגלילותתי־גידול של יותר או פחות החברות. תפוצת של מסוימת וחוקיות ב

שטחים פני על המשתרעות אחדות גלילות יש זאת להגדרה בהתאם חברות של התפוצה חוקיות להלן. 16 גלילה כמו רצופים, בלתי

להביא אפשר אי כי ברור האפשר; במידת במקרא תוארה הצמחיםגלילה. בכל המצויות הצמחים חברות כל את

מידה מפות הן (12 )איור הצומח מפת של מקורותיה של בקנה־אויר שהוכנו 1:50.000 הוקטנו (,25) בשדה ונבדקו מתצלומי־

מידה עובדה האחרונה זאת .1:250.000ול- 1:100.000 של לקנה־ בצילום הקטנה לאחר הנוכחית לצורתה ושונתה (75) מחדש

מידה פי על הוא להלן בצומח הדיון .1:500.000 של מקורב לקנה־.12 באיור המאותרות הגלילות

.1 גלילהויתיר להב של הספר בתות

שלה שונים בחלקים גשם מ"מ 350—250מ- הנהנית זאת, גלילה של בתות כאן מפותחות הים־תיכוני. החבל של הספר באזור נמצאתה ר ת, סי י נ צ ו של הקלימקס צומח את מהוות הן כי ומניחים ק

עצי צומח של התפתחות מאפשרת אינה המשקעים כמות המקום.ה. את בצלו לדכא היכול ר סי שולטת הטרשיים השטחים ברוב הה חברת ר ת סי י נ צ ו ת ק בי ה ל ש . ו ם י י נ י ש ת־ ר צ מלווה היא ק

ן נ ת מ ר י ב עי ה ש ט ו ל ב ב , ו ת י נ ו ל הגבעות. על כאן הגדלים ג חברת הטרשים על מפותחת מ', 800—600 ברום עמשא, הר בסביבתה ר סי ת ה י נ צ ו ק ד ה ד ק , ו י מ ח ל ה ת־ י דורשים שמרכיביה ב

ה חברת של מאלה וקור לחות יותר ר י ס ת ה נ ע ל . ת י ב ה ל ש ה ור ב ד מ חוור קירטון, של קטנים מחשופים על זה בתחום שולטת ה

ה מלווה כשהיא מעובד בלתי ולס י נ ו ג פ ה, ב כ ן ר ד ו פ י ק בי נ ר ק ב־ ף או ר ש ר ח . ב ת פ ק ר ק ן־ ט משטר אלה במקומות ק

יותר, שחונים אזורים של לזה ודומה לסביבה, יחסית גרוע המים באדמה קירטון מכוסה בהם במקומות לכך. בהתאם מופיע והצומחן חברת שולטת האזור, של בגבולו טרשים על או אבנית, ד ו פ י ק

י נ ר ק ב־ ה ר נ ק ל א ה, ו ר ו מ ר אשר ס פ ה ־ ן ו ש ה ל ר ו מ ס הי א נ כ ע ע ו ו ר מפותחת זאת חברה הטיפוסיים. ממלוויה הם ש

זה שהרכב וייתכן חזקים, וכריתה רעיה משטר תחת שנמצא בשטח בפני העמידים המינים של ניכרת התפתחות תוצאת הוא הצומח של

בהם. להבעיר מה שאין או אחרת(, או זו במידה )רעילים רעיה מדי ונזרעות הגרגר דקות הקרקעות נחרשות ולציפר סמוע בסביבת

הוגדרו שלא רעים עשבים של חברות הוא הטבעי הצומח בשנה. שנהם הקיץ עשבי בין שולטים רבים בשטחים צורכן. די ט ר דק קו

ק ר ב ש . ו י נ צ ו 25 כבר חרושים שאינם בשטחים אלה, בקרקעות ק בעיקר ביותר, מועטים בניישיח מצויים — עמשא הר בסביבת שנה,

ה ר ם ועשבים אבניים, במקומות סי תיי שנ ם או רב־ תיי שנ חד־ וסופחת חרסיתית הקרקע אבנית. איננה בהם שהקרקע במקומות

— ובהתיבשה הקרקע, מינרלי את מתפיחים המים — מים הרבה גורמת זאת היסדקות עמוקים. לסדקים וגורמים מתכווצים, הם

בתנאים יותר. או מ' 1 של לעומק עד ולהתיבשות שרשים לקריעת העשבים הם כאן השולטים בניישיח. מתקיימים לא אלה

שנתיים ה הרב־ רו ת, מ י ר ו ת ס י ב ה ל ל ש ג ל ג ח ה רו מ סו ו ­שה. הגידול זהו ע ת־ בי של גדלה בו בארץ היחיד והמקום בי ת ה

ם, י י א ל פ ת בין טבעית מחכלאה שנוצרה ה י ב ה ל ל ש ג ל ג ובין הת י ב ה ל ם ש י י נ י ש ת־ ר צ ה (.73) ק א ל י כ ת א י ת ב ר ם ע תו ס א ו

י צו ה האדם. השפעת ללא כאן גדלים מ א ל י כ א רע עשב היא ה ואילו עמשא הר מאשר יותר שחון בתחום חרושים לשדות אופייני

ס א ם ה או דרומה יותר. גשום בתחום חרושים לשדות חדר תו החרסית כמות דלה יותר, שחונים בתנאים עמשא, להר מזרחהת בה ושולטים העמוקה בקרקע נ ע ר ל ב ד מ ן או ה ד ו פ י ק

. י נ ר ק ב־ ן בגבעות שולטים בו בתחום ר ד ו פ י ה, ק נ ק ל א אפשר וק את לס שאדמתם בעמקים למצוא ו ר פ י . ה י פ נ כ ת־ ל ת בשדות ה

ה שולטת חרושים א ל י כ א ת ה י ת ב ר ע הרעים. העשבים בין ה בעיקר ומצויים כאן, רבים שאינם סלע, ובמשטחי במצוקים

חברת מפותחת ללהב, ומדרום עמשא הר של המזרחיות במצלעותה ל ת כ ה ה פ י ר ח ב ה זו א ה י ו ו צ מ ר כאן המלווה ה ז ו ע ר ב, י נ צ ו ד ק ק , ש ם י ל ע ־ ן ט ר ק ח ש י א ל א ר ש י צ ר ב א רו ח י ו ו צ מ

על מורה כאן עצים של מציאותם דרגות(. חורבת ליד בודד )עץ יחידות לסכום הסלע. משטחי של הקרקע בכיסי משופר מים משטר

תי־גידולן הצומח .13 איור ראה וב

35

גורל וגבעות עירא הרי גשם. מ"מ 250—150מ־ נהנה זה ארץ חבל חברת מהן. מרוחקים דימונה הרי ואילו הספר, בתות אל צמודים

ת חברת היא זה, בחבל הנפוצה הצמחים נ ע ר ל ב ד מ ן ה נ ת מ ור. עי ן ש נ ת מ מצומצמת דימונה בהרי לערוצים. מחוץ בה גדל ה

הגשום — השטח בשאר ואילו סדוקים, קשים גיר לסלעי זאת חברה פחות ובשטחים יותר רכים בסלעים גם מפותחת היא — יותר

מיעוט על לצומח פיצוי מעין כאן נותן הסלע כי מסתבר, סלעיים. שחונים שהם למרות דימונה, בהרי החברה מפותחת לכן המשקעים.

מים משטר בסדקיו יוצר הקשה מהסלע העילי הנגר כי יחסית,

תי־גידול יותר. גשום אזור של לזה הדומה ב קרו־ מי יחסית לחים ב ספר. בתות של חברות גורל ובגבעות עירא בהרי למצוא אפשר

חברת מופיעה למשל, צפוניים, במפנים אדמה מכוסה בקירטוןן ד ו פ י ה, ק נ ק ל א ה חברת — אזור באותו סלע ובמשטחי ו ל ת כ ה

ב. ו ז א ה ת חברת מופיעות חשוף קירטון גבי על ואילו ו חי ל מ הה שונ א ל וחברת ה לי ש א ר, ה עי ש באזורים גם אותן שנמצא ה

לס של ובמדרונות הלס במשטחי דומה. תשתית גבי על יותר שחוניםק הברת שולטת נקי רו פ , הי י פ נ כ ת־ ל ת — חרושים ובשדות ה

ה א ל כי א ה ת ר ב ת. ח י ת ב ר ע ה את מוצאים ובמצוקים, חלקים סלע במשטחי דימונה, בהרי

ה חברת ל ת כ ה ה פ י ר ח , ה ר ב ד מ ה ת־ י ב ו ז א מרכיביה בין אשר וס נמצא קי ר , נ י צו ה מ ר ת סי י נ צ ו ם ק תו ס א , ו י צו הגדלים מ הם הקרקע, בכיסי כאן, יותר. גשומים שבאזורים בבתות כלל בדרך

יש זאת לחברה השייכים המינים ברשימת נגר. מי מתוספת נהנים זה לאזור הגיעו שהם משערים הספר. לבתות השייכים רבים

בכיסי ונותרו יותר, גבוהה היתה בהן הגשם שכמות בתקופותה, חברת של הקרקע ל ת כ של לזה דומה בהם המים שמשטר ה

תיכוני החבל ם־ (.71)הי של לזה בהרכבו דומה גורל וגבעות עירא הרי של הסלעים צומח

ה חברת ל ת כ ב ה זו א ה (.1 )גלילה הספר בבתות שנזכרה ו

ת י נ צ ו ה חב' -3 ק ר ת סי י נ צ ו ת ק י ב ה ל ש ם ו י י נ י ש ת־ ר צ ת חב' .4 ק נ ע ר ל ב ד מ ה ה י נ ו ג פ ה ו כ ק חב' .5 ר ו ר פ י י פ נ כ ת־ ל תן חב' .6. ד ו פ י י ק נ ר ק ב־ ה ר נ ק ל א ה ו ר ו מ ה7 ס א ל י כ א ב' ח ת . י ת ב ר ע

36

.3 גלילה וערד באר־שבע בקעותהמערבי והנגב

מתקופת וחרסית חול אבן בנויה שתשתיתו זה, ידיים רחב עמק מצפון ואף מסיני הדרומי, מהנגב ברוח שהוסע לס מכוסת הנאוגן,

ה חברת מפותחת החרושים בשדות אפריקה. א ל י כ א ב- ה ר ע הת, בשלטון כתמים ידי על המאופיינת רעים עשבים של חברה תי

ה, א ל כי א ן של גבוהה נוכחות עם ה ו ר כ ת, ש ש רו ן מ ח ו חי נ ו ר ד נ ס כ ל ד א ד ק . ו ן ו ר ב נ י י כמו ופקעת בצל צמחי הרבה פ

ת י נ ט ר ת, ע דו ש ת ה לו י צ ת, מ ו צ י ו צ ת מ ו ל י צ - מ ת ו כ ו ר אץ, ק ו ת ע מי ו ז מ ג ז ת אי י נ ו ת ס ב ו ג נ זה. בבית־גידול גדלים ה

דומה הבדווים ידי על בשטחיות החרושים שדות של הצמחיה הרכב כמו אחדים, מינים חרושים. בלתי לס שדות של הצמחיה להרכב

ה, א ל כי א החריש. הפסקת לאחר אחדות שנים מהשטח נעלמים ה כאן. לקיומם לחריש זקוקים אלה שמינים מכך להסיק אפשר

המים כמות את מגדיל ובכך העילי, הנגר את מפחית החריש כאן. הגדלים הצמחים של המים משטר את ומשפר לקרקע החודרת אלה, מינים של הראשוני בית־גידולם היה מה השאלה נשאלת

החקלאות. החלה בטרם שנים, אלפי כמה לפני לחריש, הזקוקים באר- בבקעת הבלתי־חרוש מהלס יותר לחים בתי־גידול בחפשנו

בבתות עמוקות קרקעות עיקריים. אזורים שני למצוא נוכל שבע,

ה גדלה שם יתיר, שליד הספר א ל י כ א ת ה תי ב ר ע ה בחברת ה רו מת רי ה סו ר י ס ת ו י נ צ ו ת ובחברת ק נ ע ר ל ב ד מ על המפותחת ה

ה את למצוא אפשר כן כמו לס. א ל כי א בערוצים חריש ללא גדלה ה בצומח אופייני נדבך מהווה היא שם הלס, מישור שבתוך רדודיםה פתח החריש הערוץ. א ל י כ א המים שמשטר נוספים שטחים ל

תי־גידול דומה בהם לצד בשדה לגדול מסוגלת היא שם אלה, לב כשנפסק חרושה. הבלתי הלס אדמת של הראשוניים הצמחים

האופייני והקרום הגשם, מי בהשפעת הקרקע פני מתישרים החריש בה המשקעים שכמות זו, בגלילה מחדש. מתפתח הלס לאדמת

של הגרוע המים משטר שנים. כחמש התהליך נמשך יחסית גבוההה לשרור, חוזר הלס א ל י כ א ה צמחים ידי על מהשטח נדחית ו

ליובש. ממנה העמידיםאדמת של הראשוני הצומח היה מה זה, מדיון המתבקשת לשאלה

כי נראה פשוטה. אינה התשובה החריש, תחילת לפני הלסק רו פ , הי י פ נ כ ת־ ל ת שונים במקומות לס בתרונות על הגדל ה

בלתי ללס שלו הטבעית ההתאמה על בכך מורה לנבטים, ערד ביןק מעובד. רו פ י הי פ נ כ ת־ ל ת ובסיני, הנגב בהר גם שולט ה

להתפתחות מפריע לא החריש מעולם. מעובדים היו שלא בשטחיםק רו פ בשטחים גם תבואתם הבדווים זורעים קרובות ולעתים הי

.ק ו ר פ י ב בצפיפות המאוכלסים הלס, מישור מעל ושם פה המתבלטות רך, גיר של בגבעותן חברת מפותחת ד ו פ י ה ק נ ק ל א לבתות הקרוב הגלילה בחלק ו

ת של שלטון ידי על מאופיינים אחרים שטחים הספר. י ר י עה, ל ו ד בכך ומשיגה העדרים ידי על נאכלת ואינה מעוצה שאינה ג

שיח על יתרון ת גושי בין רבים. בני־ י ר י ע ס גדל ה רו י א ם ה חו ש ה

שבין הגבעות לשטח ממערב יהודה. ולמדבר לנגב אנדמי מין שהוא לס מישורי משתרעים (4 לגלילה )השייך לחצרים הנגב משמר

ה בחברת בחלקם המאוכלסים מעובדים, א ל י כ א ת. ה י ת ב ר ע ה של למחקר עדיין מצפה מודרניות, בשיטות המעובד השטח רוב

השטח ומערבה צאלים מסביבת בשדות. הגדלים הצמחים חברותן חברות בו ומפותחות חולי, ו ת ז ו ל ו ח ת ה ו ל י צ מ ב ו ה נ ש

ה מעובדים בשטחים נ ע ל ת ו י ע ר ז ד־ ן ח ו ז ת ו ו ל ו ח בשטחים ה(.43) מעובדים בלתי

הופרו הטבעיים הקרקע שתנאי יישוב, ובמקומות הדרכים בצדי גדלים לא כאן השטח. פני אל מלוחות קרקע שכבות הועלו בהם,

ם צמחים שנתיי גם בקרקע נשארים המלוחים והמים חורפיים חד־ם מים בקיץ. מנוצלי שנתיים צמחים ידי על אלה. כמו קיציים חד־

ת חי ל ה, מ מ ו ת ח חי ל ה, מ נ י ד ת ע י ח ל ת מ י נ ג ל ש ה א י כ ו ק ות די שולטים הם מייהקרקע. מליחות בפני עמידים שהם (5 2) הו

וצמחים נשטפת שהקרקע עד אחדות שנים אלה במקומותשנתיים בחורף. הקרקע מי את ומנצלים בה גדלים חורפיים חד־

37

ת באדמה אבני ת־ סי דל בגלילה הצומח ביניהן. לס של ועמקים ל הנגב משמר שבין בשטח ביותר. חזקה לרעיה נתון בהיותו יחסית

ה חברת את החרוש הלס מאכלס לחצרים א ל י כ א ת ה י ת ב ר ע האי נ ה חברת את מעובדים הבלתי והשטחים הגבעות ואילו ת ו

ת. י נ צ ו ק ן חברת של כתמים יש ,2 כבגלילה כאן, ה ד ו פ י קה קנ ל א המהווים במקומות יחסית, תלולים צפוניים במפנים ו הזמינים, המים מרובים אלה, במקומות ערוצים. של התחלות

הספר. בתות של חברה מתפתחת הערבות צומח של זה תחום3ושבע שבע ובנחל בבאר־ אופייניים צמחים של גדול ציבור יש באר־

תי־גידול המאכלסים ולאשפתות, דרכים לצדי האדם. שיצר אלה בק "המהגרים": כאן שמרובים העובדה אופיינית ב ח ט שי המעטר ה

שבע, נחל את ת הדרומית. באמריקה מקורו באר־ צ ת, קי ל ס ל ו ס מת צ , קי ה נ י ב ל ת מ צ ת קי די נ ר ק ת ס א י ו נ ע צ ר מקורם מ

ה באמריקה. י כ ו ת, ק י ד ו ח ה לו ת מ ו ב נ ע ח ה ו ל מ ר ו ל י מת־גידול המאפיינים הצמחים בין ובאוסטרליה. בהודו מקורם זה ביה גם נמנים י נ ל ה, א א ת נ י ח ל ה, מ מ ו ת ח חי ל ה, מ נ י ד ע

ת חי ל ת, מ י נ ג ל ש ח א לו , מ ן י ב ל ה מ י נ ת י ת, ו ר כ ש ם מ ט ר קות דק ס ח . ו ן פ צ מ ה

ת חברת מחליפה בקע הר—נבטים לקו ממזרח נ ע ר ל ב ד מ הה רו מ ה ו ר י מ ת חברת את צ י א ו נ ת ה י נ צ ו ק הגבעות. על ה

, ן תנ מ לו ממזרח מצטמצם זה, לקו מערבית הגבעות על הגדל ה לכאן. שמדרום השטחים ברוב גם אותו נמצא וכך לערוצים, בעיקר

של שהשכיחות להניח וסביר לזה, דומה צמחי נוף יש ערד בסביבותה רו ה מ ר מי ר ושל צ ד ר רי ד צ מלחץ מושפעת זאת בחברה מת שולטת לערד מצפון שכאן. החזק הרעיה י ח ל מ ה ה נ ו ש א ה

רצופה כשכבה נחשף כשהצור בצור. המעורב קירטון של בגבעותי בו שולטת ב ו ז ר, ת א ב ד מ באזור קטנים ערוצים גם המאכלסת ה בצומח כאן להבחין לעתים קשה המוגזמת הרעיה עקב זה. גבעות

של בשפע והגבעות המישורים מתכסים גשומה בשנה כלשהו.ח בהם ששולטים חד-שנתיים, צמחים ל ת, ש ו ב ר ע ח ה ל ש ן־ ב

ה, צ ו נ ר מ ו ת נ ר, מ ב ד מ ת ה י נ ר ג ר ת, ג י ב ר ן ע ו י ב ר ס ע ­הת, ל בו א י נ ע ל י מ ו צ מתחלפים פריחתם צבעי אחרים. ורבים מ

ר הוא שבהם הריחני האויר. את ממלא וניחוחם זה אחר בזה ו ת נ מר, ב ד מ חברות השמש. שקיעת לאחר עז ריח שופעים שפרחיו הק חברת — מעובדים בלתי לס שטחי של הצמחים רו פ הי

י פ נ כ ת־ ל ת ת וחברת ה ד מ ר ח ב ד מ בשטח. נפוצות אינן — הה עצי יש ושם פח אך זו, בגלילה נדירים העצים ט ת שי י נ ל י ל סף ז שי י ו ו צ ם פריחת בערוצים. מ טי שי לעתים ורק דלילה ה

ל עצי פרי. מבשילות הן רחוקות ש ם א קי ר פ ושם, פה נטועים הל גם גדל בודדים ובנחלים ש ר. א ו א י ה

38

.5 גלילהקרן והר רביבים גבעות

לרביבים הנגב מסעף שבין בגבעות דומים הגיאולוגי והמבנה הנוףן .4 בגלילה למתואר ג ו ח ז שי והוא בנוף השולט לצמח הופך ה

ת את מחליף נ ע ר ל ב ד מ ת ואת ה י א ו נ ת ה י נ צ ו ק ששלטו ה במפנים עדיין כאן שולטים האחרונים שני לכאן. שמצפון בגבעותן להופעת בדומה הגבעות, של צפוניים ד ו פ י ק ה ה נ ק ל א ה ו את המשפר חול, מעט גם מצטבר אלה במפנים .4ו־ 2 בגלילות כאן המשקעים כמות ללס. בהשוואה למים הקרקע חדירות

על הים. פני מעל מ' 400—300 של טופוגרפי בגובה מ"מ, 150—100ת לשלטון המתאים זה בין — גבולי כאן המים משטר כן נ ע ל

ר ב ד מ ח. ן ג ו ז של שלטון המאפשר זה לבין ה שי האבנית בקרקע ה והעמדה המפנה משפיעים שכאן, הקירטון על המתפתחת

לטובת הצפוני במפנה אותו ומטים המים משטר על הטופוגרפיתה נ ע ל . לכיוון — הגבעות בראשי וכן ובדרומי־מזרחי, ה ן ג ו ז ה

ת חברת בעיקר, בעמקים שולטת, מאבנים נקי הלס כאשר ד מ חר. ב ד מ בחברת מאוכלסים בהם חשוף שהקירטון מקומות ה

ל לי ש ב. א ג נ ן של הנאמן המלווה גם הוא זה ה ג ו ח ז שי בגבעות ה קרבת בגלל שדה. ומשאבי רביבים בסביבת האאוקן של הקירטון בהם למצוא שאפשר חול, מעורב לס של כתמים גם כאן יש החולות

חלוצה(. )חולות 11 גלילה לשולי האופייניות חברות

.6 גלילה הקמטים הריהצפוני הנגב של

פני על המסלע באחידות מצטיינות הקודמות שהגלילות בעוד סוגי זה בצד זה הקמרים בתחום נחשפים יחסית, גדולים שטחים

יחידת ובצומח. המים במשטר רב גיוון על משפיע הדבר רבים. סלע

משוכבים. גיר סלעי היא זאת גלילה בתחום ביותר הנפוצה הסלע שולטת, השטח פני על החשופים זאת יחידה של סדוקים בסלעים

ת חברת במפנים, הבדל ללא נ ע ר ל ב ד מ ל ה ט ר ע ה . ו י ר ב ד מ ה בקרבת המערבי, בחלק ובמיוחד באדמה, מכוסים כשהסלעים

ן חברת בהם שולטת שדה, משאבי ג ו ח ז שי ל ה ט ר ע ה י ו ר ב ד מ הן חברת או ג ו ח ז שי ל ה י ל ש א ה ר. ו עי ש סלעי של במחשופים ה

חברת מפותחת באדמה, מכוסים שאינם קשים דולומיט או גירה ל ת כ ה ה פ י ר ח ת ה בי ו ז א ר. ו ב ד מ בהם שעובר בעמקים ה

ת חברת שולטת העמק, במרכז צר ערוץ ד מ ר ח ב ד מ במשטחי הן שולטים בערוץ ואילו הלס, נ ת מ ר ה עי ש ה ה א ל י כ א ה ו

. ת י נ ח י ר הביזנטית החקלאות של הסכרים חודשו בהם במקומות הן מאכלסים מאז, ניכרת במידה נפגעו שלא או נ ת מ ה ה א ל י כ א ה ו

ת י נ ח י ר ת חברת שולטת צין בשדה העמק. רוחב כל את ה ד מ חר ב ד מ חולי של סחף במניפת אך השטח ברוב ה ס־ מצפון־מזרח ל

ק י ה חברת שולטת לשדה־בוקר רו , פ י פ נ כ ת־ ל ת ובשולי ה

נמצאת גיר תלכידי ושכבת רדוד הלס בהם צין, בקעת כלפי המישורן שולט — רב לא בעומק ג ו ח. ז שי שלטון של כתמים גם יש ה

ק רו פ ר י ב ד מ מחשופי לירוחם. שדה־בוקר בין דומה בבית־גידול הל בחברת מאוכלסים מנוחה( )תצורת הסנון של קירטון י ל ש א ה

ר, י ע ש טורון מגיל קירטון של מחשופים ואילו ה מן־ מאכלסים קנו

ל חברת לי ש ב א ג נ ל חברת או ה י ל ש א ו ן ג ו ז ב. ה ג נ ה אבנית, בקרקע לרוב ומכוסה השטח, ברוב גלויה משש תצורת

ן חברת את מאכלסת והיא ג ו ז ל ה י ל ש א ה ר. ו י ע ש הקמר בשולי ה בהרכב בולטים שינויים לראות אפשר רחמה הר—חלוקים הר של

שנטיית במצלעות המסלע בהרכב השינויים בהשפעת הצומח )איור הסכר באזור רחמה ברכס חתך לדוגמה נביא חזקה. שכבותיהן

השטח, פני של מבנה אותו יש זה ברכס מדרון לכל שלא נציין (.14הגידול מרבית את כולל שנבחר החתך אך שברכס. בתי־

חברת מאפיינת הרכס שלמרגלות לס המכוסה במישור (1ה ד מ ח ן חברת ואילו הנקי הלס שטחי את ה ג ו ז ה ה ד מ ח ה — ו

בהרכב אבנים של ניכרת כמות בהם שמעורבת המקומות אתהצור. מצלעות על גם לעתים מצויות אלה חברות הקרקע.

ל חברת את למצוא אפשר הצור על (2 ט ר ע י ה ר ב ד מ כשהצור הת ה חברת רבות! סלע למשבצות רוסק כאילו ובלוי, חשוף ה ל כ

ת י ב ו ז א ה חברת סלע; משטחי יוצר כשהוא הצור על מופיעה ון ג ו ז ר ה ו ה מעורבת באדמה מכוסה כשהצור כאן שולטת ל ט ע

ן רבות; צור אבני ג ו ז ל מלווה ה י ל ש א ר ב עי כשהאבנים ש

מועטות.ל חברת בו שולטת חשוף, מנוחה כשקירטון (3 לי ש א ר ה עי ש ; ה

ן שולטים ובאדמה באבנים מכוסה כשהוא ג ו ז ל ו ה ש א ה ל י ה מפנ במפנה ואילו הדרומי, ת חברת שולטת הצפוני ב נ ע ר ל ב ד מ הת בהרבה המלווה י א ו ת. נ י נ צ ו ת־גידול זהו ק בחתך, היחיד בי

הגידול, בשאר הצומח. חלוקת על בו משפיע שהמפנה בולטת בתי־

המפנה. מהשפעת יותר המסלע השפעתה חברת שולטת והחשופים הסדוקים הגיר בדרגשי (4 נ ע ל

ר ו ן במפנה. תלות ללא ל ט ע נ ת מ ר, ה י ע ש באופן כאן הגדל ה חברת הסלעים. בסדקי יחסית שפיר מים משטר על מורה פזור,

ן ג ו ז כשהשכבה רק דרומיים במפנים זאת שכבה על מופיעה האבנית. באדמה מכוסה

ה חברת (5 ל ת כ ת ה י ב ו ז א ה של הסלע במשטחי כאן מפותחת ו הרבים הצמחים מבין מהקנומן. הקשה ובדולומיט שבטה תצורת

ת לציון. ראויים כאן הגדלים י נ ו מ ל , ח ה ל ו ד ה ג ר , סי ת י נ צ ו קת י נ ל ו ב ג ר ת ע ט זו . ו י נ י יש שלהם ההיקוות שבאגן בערוצים סה, חברת של סלע משטחי ל ת כ ה גדלה ה ר ת. סי י נ צ ו בערוצים קן שולטים ההיקוות, באגן סלע משטחי שם שאין שכנים, נ ת מר עי ה ש א ל י כ א ת. ו י נ ח י ר

גלילה באותה לראות אפשר הצמחים חברות בין דומים חילופים שמצפון חלוקים הר של בחלקו לקיבוץ שדה־בוקר מדרשת בין גם

(.15 )איור המים לברכתת חברת (1 ד מ ר ח ב ד מ לרוב ומאכלסת לסי בסרוזיום שולטת ה

שולטת בשטחה העוברים בערוצים צין. שדה של שבמישור שקעיםת נ ע ר. ל ב ד מ ה

מבליית שנסחף קולוביום קטנות, באבנים מעורב כשהלס (2ן חברת שולטת הגבעות, ג ו ז ה. ה ד מ ח ה ו

ה חברת (3 נ ע ל ל ט ר ע נטוי גיר דרגשי של במחשופים שולטת והמים. פרשת בקו ואף המדרון, כל לאורך וסדוק

ן חברת (4 ג ו ח ז שי ל ה י ל ש א ב ו ג נ במדרונות שולטת ה

דל המים בפרשת באדמה. המכוסים חוור או מקירטון הבנוייםכזאת. תשתית על הצומח ביויתר

סלע משטח (5 ה חברת את מאכלס החשוף ה ל ת כ ת ה י ב ו ז א ה ו

39

חלוקים הר של בצומח טיפוסי חתך .15 איור

40

ת עם מי ט ה, ל ק י ב ן ד נ ג ו . ע י מ י ן נ ר ו פ י י צ נ י ל ס ב ש א ורי, צ אחרות. בחברות נפוצים שאינם מ

הנגר בהשפעת שפיר המים משטר הסלע משטח למרגלות (6 שולטים הגבעה. כל על ביותר הצפוף הצומח מפותח וכאן מהסלע,

ה ענ ל ן א ח כ זו ק ן ו תנ מ ב ם לווי מ ל ה ב ש א ב . ו רי צ מאי נ ה מלווה בו מועטים סלע שמחשופי האבני, במדרון (7 ת ו

ת י נ צ ו ק ה. את ה נ ע ל ן כאן מצוי וכן ה ו ש מ ת, ש ו י פ ו ח ל ש ההאחרות. בחברות נפוץ שאינו

כאשר אך המדרון, בשאר מאשר דליל המדרון בתחתית הצומח (8 מלווה — צפוני במפנה וכן גדולות, באבנים מעורבת הלסית הקרקעת תכופות נ ע ר ל ב ד מ ת את ה ד מ ר. ח ב ד מ ה

ן שולטים הצר בערוץ (9 ד ו פ י י ק נ ר ק ב־ ה ר ט ו ל ב , ו ת י נ ו ל גהספר. בתות של הצומח ביחידות שנזכרו צמחים

הצומח בדלילות בולט הערוץ של השני שמהעבר הלס משטח (10החתך. לשאר בהשוואה שלו

ם ומרכיבים כיסוי יש הצומח מיחידות אחת לכל לה, אופיינייביותר. בולט המסלע אל הצומח של והקשר

ת חברת היא כאן האופיינית נ ע ר ל ב ד מ ל ה י ל ש א ב. ו ג נ חברת הן ג ו ז ל ה י ל ש א ב ו ג נ ובראשי תלולים דרומיים במפנים מופיעה ה חברת שולטת קירטוניים במדרונות גרוע. שם המים שמשטר גבעות,

ל לי ש ב. א ג נ ת שולטת מ' 700 לרום עד ה ד מ ר ח ב ד מ במשטחי ה מי פיזור מאפשר סכורים בעמקים סכורים. שאינם ובעמקים הלס

ן של שלטונם השטפונות נ ת ה מ א ל י כ א ת ו י נ ח י רוחב לכל רה עצי יש ספורים במקומות העמק. ל ת א י ט נ ל ט בערוצים א

בגלילה המצויים יותר גדולים לריכוזים קשורים אלה עצים גדולים.ה תפוצת מפת .16 איורלהלן. 15 בגלילה נדון צין בקעת אל הרמה מורדות של בצומח .8 ל א ת ה י ט נ ל ט א בנגב ה

4ו

ת חברות כאן שולטות 7 בגלילה כמו נ ע ר ל ב ד מ ל ה י ל ש א וב ג ש קירטוני בגיר הנ א ל ו ב לי ג נ ת חברת בקירטון. ה ד מ ח

ר ב ד מ ק חברת ידי על מוחלפת ה רו פ י י פ נ כ ת־ ל כאן השולטת ת מכתש בקרבת מי. 700 של רום מעל לסיות ובקרקעות בסרוזיום־לסי

והן סלע, משטחי היוצרות קשה גיר של שכבות נחשפות רמוןה חברת את מאכלסות ל ת כ ה ה פ י ר ח ה ה ל א ה ת. ו י ט נ ל ט א ה

ה מלבד גדלים זו בחברה ל א ד גם ה ק , ש ם י ל ע ן־ ט ר ק ח ש א, י ע ר ז ־ ו ת ד י נ ו מ ל ה, ח ל ו ד ת ג י ב ו ז ן א ו מ ר ך ה ל כ ב ו ג נ ה

ה עצי ריכוז זו(. לגלילה אנדמיים האחרונים )שני ל א נ ה ל ט א ­ה

ת הסלע. מטיב גם ניכרת בצורה מושפע הוא אך הגובה עם עולה טי אחד, עץ אף אין מי( 1035)רמון הר את הכולל המרובע בקילומטר

ה עצי 30כ־ יש מ', 900—850 ברום אלות, שבנחל בעוד ל בוגרים א סלע, שבמשטחי קרקע בכיסי גדלות האלות (.16 )איור לקמ״ר

משלושה אחד בכל גדולים. ובערוצים הסלע משטחי למרגלות לכך בהתאם שונה. מים ממשטר העצים נהנים אלה בתי־גידול

ובוואדיות בינוניים הסלע למרגלות קטנים, הקרקע בכיסי ממדיהם אלות נחל של בצומח טיפוסי חתך (.74 ,73 )איורים ביותר גדוליםתי־גידול הצומח חלוקת את מראה (.18 ,17 )איורים שונים בב

על והקרקע המסלע השפעת את לראות אפשר הרוחות במישור בסביבתו המדרונות שכל בעוד ערוצי. לצומח פזור צומח הפיכת

בחוור המעורבת הלס בקרקע הרי פזור, בצומח מאוכלסיםת בהם ששולטת לערוצים, הצומח מצטמצם נ ע ר, ל ב ד מ המלווה ה

ס ב רי ר, ב ב ד מ ם ה כו ר אי כ ק ש מ ס ד רו י א . ו ו ה י ז ו רבים ע הם המרכזי הנגב הר צומח את המלווים בני־החלוף מהצמחים

ם עשבים שנתיי ה — ופקעת בצל וצמחי רב־ ד י ס ח ה ר־ ו ק מר, עי ש ת ה י נ ו ת ת, ס ו פ י ל ק ן ה י נ פ ו ד ר ה, ה ד ו ה ן י י נ פ ו ד ר ה

ת, י צ י צ י ה נ ו ע ב , צ י נ ו ג ס י ס נ ו ע ב ר צ ב ד מ י ה נ ו י ר י ע וב. הו תדירות לא הן אך חד־שנתיים, של שפע יש גשומות בשנים צ

באר־שבע. בסביבת כמו

.9 גלילה צייד, הר

עבדת רמת שולישגיא והר

יחידות בין מעבר בתחום הנמצאים הרים גושי נכללים זו בגלילהת של חברות בהן ששולטות נ ע ר ל ב ד מ בהן ששולטות ליחידות ה

ן של חברות ג ו ח ז שי שולטת בערוצים. ברובו המרוכז צומח או הק חברת זה בנוף רו פ ר י ב ד מ ת ה י נ ח ל מ ת ו בו ר ע פזור. באופן ה

להרי מזרחית נמצאים צייד הר של הצפון־מערביים המורדותת חברת בהם ששולטת חתירה, נ ע ר ל ב ד מ ל ה ט ר ע . ו רי ב ד מג שולט צייד להר ממזרח זו בין המעבר ימין. מישור אל במורדות ן ה

ק שולט צייד ובהר הדרגתי, הוא הללו הצומח יחידות שתי רו פ יר ב ד מ תי־גידול ה המכסה אבנית אדמה כמו יחסית, שחונים בבת דרגשים נ ע ל ר ו ב ד מ ת־גידול שהם חשופים, גיר בדרגשי ה לח בי כמו מ' 1000—800 של לגובה מתנשאים כרכום והר שגיא הר יחסית.

דרומה המעבר כאן גם לו. דרומה נמצאים אך המרכזי, הנגב הר

רותם מישור של בצומח טיפוסי חתך .19 איור

44

)המשפר הרב הגובה ידי על ממותן יותר( שחון באקלים )הכרוךת( חו הל אי. ק חברת של בשלטונה מתבטאת והתוצאה תנ ו ר פ י ה. ת י נ ח ל מ ה והמעניינים זו בגלילה נפוצים אינם סלע משטחי ו

גדלים שם צין. לבקעת הפונים חווה נחל במצוקי חשופים שבהםג , או י נ צ ו ר ק ח ש י א ע ר ז ־ ו ת ד י ת נ ש ו ש ן כ ת ו ט ט ר שו שהיא מ חברת מפותחת צייד הר של הסלע במשטחי בנגב. נדיר צמח

ה ל ת כ ת ה י ב ו ז א ר ו ב ד מ בקירטון השכנות. בגלילות גם הגדלה הה חברת שולטת זאת גלילה בתחום ובחוור א ל ו נ כ ת ה בי ר ע או הל חברת לי ש ב. א ג נ ה

.10 גלילה וימין רותם מישורי

דימונה—ירוחם ועמק

העיקרי הקרקע מרכיב הוא הנאוגן מתקופת שחול אלה, שטחיםההרים לעומת שלהם הצפופה הצומח בכסות בולטים בהם,

ורוב עליה היורדת הגשם כמות רוב את סופגת הקרקע השכנים.הצמחים. לרשות עומדים המים

של תבליט משתנה בעומק תחוח חול מכסה וימין רותם במישורי מעל החול עומק (,19 )איור וחרסית גיר, ידי על מלוכד חול חול, אבן

הצומח. חלוקת ועל המים משטר על משפיע הקשה התשתית מפותח ואינו כמעט השיחני הצומח — אפסי החול כשכיסוי, בשטח ושולטים ו ח י ר י ת־ נ ש ו סן ש י ל ר כ א (.16) ואחרים נ

חלשים וממטרים אלה משטחים עילי נגר יש חזקים בממטרים עקב מהקרקע. ישירות ומתאדים עליונות קרקע בשכבות נספגיםשיח. כאן מתפתחים לא הזמינים המים מיעוט במקומות בני־

על עולה שאינו בעומק הקשה התשתית את בהם מכסה שהחולק של החולית החברה מפותחת אחד, מטר רו פ ר י ב ד מ שמלוויה ה

ן הם: האופייניים נ ע ל ה, מ ה ל ק ט ר י ע ר ב ד ת מ י ר י ע ה. ו ל ו ד גת חברת שלטת דומים בתנאים ד מ ח ח שי של שונים בחלקים הק חברת במקום זו חברה תופעת קובע מה ברור לא העמק; ו ר פ י

ר. ב ד מ ה חברת שלטת מטר על בהם עולה החול שעומק במקומות

ט טו ב ש ץ. ה י ו צ מ ן הם: הנאמנים מלוויו ה נ ע ל ה, מ צ ו נ מי א נ כ ע ר־ י ב נ ח י ן ש נ ע ל מ . ו י נ ס י ט חברת ר טו ב ש מצטיינת ה

ט שיחי סביב תלוליות של בנוף טו ב ש שטחים כנראה ומייצגת ה (11 )גלילה חלוצה בחולות גם בעבר. גדולה החול תנועת היתה בהם גבעות תלוליות. עם גלוני נוף ידי על בו נודד שהחול שטח ניכר

את מאכלסות צור, עשויים השחורים שחלוקיו הקונגלומרט,ן של החולית החברה ג ו ; ז ח שי חולות צמחי יש מרכיביה בין ה

ר כגון החלוקים, שבין החולית התשתית את המנצלים ו ת פ כת, ו ל ו ח אבני בערבה. הנפוצים חום אוהבי אחדים צמחים וכן ה

כמו חום אוהבי צמחים של התפתחות המאפשר חוב!, קולטות הצורב כ , כו י נ ח י ד ר ע י , ח י ר נ ה ק א י ר י ב ו ה ר ע ו ר ת ש י נ ט ו ל ב ו

ת. י א ק י ר פ בצפון או 11 בגלילה עמוק חול של בשטחים כמו שלא אם שולטים ובהם למדי מפותחת נחלים מערכת כאן יש סיני, ת רו

ר ב ד מ ט ה טו ב ש ץ. ו י ו צ מי־נגר מתוספת נהנים אלה צמחים מ חרסית חול, אבן של המחשופים ידי על בעיקר הנתרמת

פריחה, וימין רותם מישורי שופעים גשומה בשנה וקונגלומרט.ס הוא בפרחים והמפורסם רו י ם א ח רו אוכלוסיותיו אשר (1) י

נבקעת האביב בתחילת הפרחים. צבע מבחינת למדי מגוונותן צמחי ליד האדמה שו מ ש ב ה ש ן היו ו ש מ ש ה י ו נ ס י ר ה

של צורה לכמהין הכמהין. של הפרי גופי את למצוא אפשר ובסדקים בכסף נמכרים ואף הבדווים ידי על נאכלים והם קטן, אדמה תפוח

הארץ. בשוקי רב בחול המעורב לס, של רבה השפעה יש דימונה—ירוחם בעמק

החול שבלה אבן־ שולטת קטנה, בקרקע החול כשכמות הנאוגנית. מת של החולית החברה נ ע ר, ל ב ד מ דימונה. בסביבת בעיקר ה

ן בחברת מאוכלסים והרדודים הרחבים הערוצים נ ת ר מ עי ש של הצהובים בפרחיה מה זמן "צבועים" הם גשומות ובשנים

ת י נ ט ר ת ע דו ש בקרקע החול כשכמות חריש. בלא כאן הגדלה הק שולט וקשה, מהודקה הקרקע אך גדולה, ו ר פ ר י ב ד מ המלווה ה

ת ענ ל ב ר ק עי ר ב ב ד מ ת ה י א ו נ ב ת. ו י נ צ ו קר ן נ ת מ שולט מלוכדת, בלתי לבנה, חול אבן של במחשופים עי ש

מלווה והוא מ' 5מ־ ליותר מגיע כאן שרשיו עומק פזור. באופןי א נ כ ע ר־ ב , ב י נ ח י ת ש י נ ט ח ת, מ ל ב ו ש ף מ ש ר ב ח הו צ

ר ו ת פ כ ת ו ו ל ו ח אוכלוסיית אופייניים. חולות צמחי כולם — הס רו י ם א ח ו ר תופעה מהווה (1480/0485 ציון )שבנקודת בשמורה י הקיימים הרבים והגוונים הפרטים שפע מבחינת במינה מיוחדת

מארס.—פברואר בחודשים הפריחה בה.

.11 גלילה חלוצה, חולות שונרה חולות

סכר נחל וחולות

של הנרחבים מהחולות מזרחה החודרת לשון מהווים אלה חולות והצומח נודדים, החולות זו בגלילה רבים במקומות סיני. צפון

כסות שלהם. הנדידה במצב רבה במידה תלוי עליהם המתפתח שתשתיתם שכנים בשטחים מאשר רבה זו בגלילה הצומח

ת־אבנית. סי כשטח החולות נראים גבוהה תצפית מנקודת במבט ל מאפשר החולית הקרקע מרקם השכנות. לגבעות בהשוואה כהה לנצל הצומח עשוי נודד לא החול אם לתוכה. לחדור הגשם מי לכל של ניכר קושי יש נודד כשהחול שירדה. הגשם כמות מלוא את

שני ומצד אחד, מצד בחול נבטים כיסוי בגלל בו, צמחים התבססות ידי על וצעירים רכים בענפים מכניות פגיעות וכן שרשים, חשיפת

החול תנועת בפני העמידים הצמחים אחד ברוח. הנעים החול גרגרין הוא נ ע ל ם, מ י א ט א ט מ הענפים ממפרקי שרשים המכה ה

ן בחול. שנקברו נ ע ל מ זקוק אלא בחול כיסוי בפני עמיד רק לא הם לאחר מתנוונת שלו השרשים מערכת לו; תיי שנ ה־ פעילות, של שנ

ת מסייע החול כיסוי הצמח. מתנוון חידושה וללא תחו תפ לה סכר נחל ליד הצמחים. לניוון גורמת תנועתו הפסקת השרשים,

בחולות אשלים 1966—1965 בשנים ניטעו (116 באיור 5 )תחנה

45

על החול. תנועת פסקה מכך וכתוצאה לכביש שממערב נודדים, של ירוקים גושים בעבר שנשאו החול, תלוליות ן נ ע ל מ כיום יש ה

ן מ ענפי של אפורות ערמות נ ע ל מלבד מתים. ל מ , ה ן נ הגדל ע לחשיפת העמידים אחרים מינים יש חול, בהם שמצטבר במקומותב הם כאלה שרשיהם. ר ק ע ה ץ־ ק ו ב, ע ו ה צ ל ה ב ל ב ר ח מי צ

ף. ת י נ י ע ל ג ו (20 )איור ו ח קליפה מתפתחת חשוף העומד בשורש ה

ב ח .20 איור ל ר ל ב מי העמידים הנודד, החול מצמחי — צשרשיהם לחשיפת

46

ל צמחי יש התיבשותו. המונעת קשה ב ל ב ר ח מי שהשורש צ לעומת ימות. שהצמח בלא ויותר, מטר לאורך חשוף שלהם השיפודי רב, חול ידי על לכיסוי אלה צמחים רגישים לחשיפה זו עמידותה למותם. וגורם כליל אותם הקובר נ ע ל ת ה י ע ר ז ד־ ח יכולה ה זקוקה היא הנודד. החול עצירת החלה בהם במקומות לנבוט

זרע לנבוט. כדי — מ"מ 2כ־ של לשכבה — חול של מועט לכיסוי הירטבו לאחר קצר זמן להתיבש עשוי השטח פני על גלוי שנמצא

מתקיימים לנביטה ביותר הטובים התנאים בנביטה. להתחיל ולא. גושי כמו חלקיים עוצרי־רוח בקרבת ן נ ע ל מ ה התבססות ה נ ע ל ה

ת י ע ר ז ד־ ח מצטברת השיחים וסביב החול תנועת את מקטינה ה ומביאה הקרקע הרכב את המשפר אבק, של מסוימת כמות גם

אצות מתפתחות לס הצטבר בהם במקומות המים. משטר לשיפור שיפור ברוח. לתנועה חול גרגרי של השתחררותם המונעות כחוליות

צמחי בין צמחים ויותר יותר של גידולם מאפשר המים משטרה נ ע ל כך הקרובה. בסביבתם החול תנועת את מקטינים ואלו ה

השטח נראה השנים ובמהלך הצמחים פעילות בעזרת החול מתיצב או סחיפה עקב הצמחים סביב הנוצרות התלוליות ללא כמישורי,

ברוח. מוסע חול של הצטברות

שלידם האבניים או הלסיים השטחים לבין החולות שבין בגבול לחולות( האופייניים צמחים רבים )שבהרכבן "חוליות" חברות יש חברות הגלילה בשולי שונים בקטעים יש כך הגבעות. צמחי של

ת של בשלטון נ ע ר, ל ב ד מ ת ה י א ו ת, נ י נ צ ו ן ק נ ת ר, מ י ע שק רו פ ר י ב ר מ ת ה ד מ ח ר ו ב ד מ טיפוסיים במלווים ועשירות ה

רב זמן כבר המיוצב בלס, מעורב חול של במישורים לחולות.ן בהם ששולט שטחים יש למשל(, צאלים )בסביבת ו ש מ ש הב. ש ו הכמהין. כאמור, גדלות, שרשיו עם בשיתוף הי

.12 גלילהזהר ורכס חצרון הר

ששולטת יהודה, במדבר אורך רצועת של המשך מהווה זאת גלילהק חברת בה רו פ ר י ב ד מ ת ה י נ ח ל מ ת ו בו ר ע אבניות בקרקעות ה

בין המעבר בתחום ,9 גלילה כמו נמצאת, היא ובמתלולים. בגבעות

ת של שלטונה אזור נ ע ר ל ב ד מ ן של זה ובין ה ג ו ח. ז שי בקירטון הם חברת שולטת בתחומה כ או י ה ר ב ד מ ל חברת או ה י ל ש א הר. י ע ש החוצים שבקניונים תלולים, במדרונות מצטיין זהר רכס ה

חברת שולטת גיר סלעי של במחשופים גיר. מצוקי נחשפים אותםל ט ר ע י ה ר ב ד מ ת חברת או ה נ ע ר. ל ב ד מ סלע במשטחי ה

ה חברת מפותחת ובמצוקים ל ת כ ה ה פ י ר ח ת ה י ב ו ז א ר, ו ב ד מ הג של בנוכחות המצטיינת , או י נ צ ו ת ק י ב ה ל ר, ש ב ד מ ף ה לו

י ל א ר ש י צ ר ת א י ת נ ש ו ש ת. ו ט ט ר שו מ

.13 גלילה הדרומי יהודה מדברהצפון־מזרחי והנגב

ן חברת שולטת זה בתחום ג ו ח ז שי ל ה י ל ש א ר ו עי פני על ש פני על בהם חשופים דולומיט או גיר שדרגשי הנרחבים השטחים

נמצאת זאת גלילה אבנית. בהם שהקרקע מקומות או השטח רבים ובמקומות בעיקרו, ערוצי בו שהצומח לאזור המעבר בתחום

בדרגשי המסלע. בהשפעת הצומח פיזור בדגם שינויים לראות אפשר חוקיות ערוצי. הצומח החוור בשכבות ואילו פזור הצומח קשה גיר

בהם ששולט הגירניים בשטחים ובסיני הדרומי הנגב בכל נמשכת זון ג ו ח. ז שי ה

וצור קירטון שכבות גבי על המשתרעים צורני, חצץ במישוריק בו ושולט ערוצי הצומח מהסנון, ו ר פ ר י ב ד מ בנדבכים ה

ם העליונים ת רו ר ו ב ד מ של משטחים התחתונים. בנדבכים הת בחברת מאוכלסים והם זו, בגלילה מעטים קשה גיר סלעי כ ה ה ל

ה פ י ר ח ת ה י ב ו ז א ר. ו ב ד מ ת את זו בחברה מוצאים ה נ ע לר, ב ד מ בעיקר העליונים, בנדבכים נחלים בערוצי גם הגדלה ה או קירטון של תלולים במדרונות הגלילה. של הגבוהים בחלקים

ם חברת שולטת מהסנון פוספט כ או י, ה ר ב ד מ בעיקר המפותחת הצפוניים. במפנים

הבנוי חתרורים, אזור היא בארץ במינה מיוחדת גיאולוגית תופעה התמרה בתהליכי שנוצרו נדירים סלעים — גיר של מסיליקטים

הסלעים יוצרים הצומח מבחינת גבוה. חום של )מטמורפוזה(אזור של המערבי בחלקו לקירטון. בהרכבה הדומה תשתית,

ה חברת שולטת חתרורים א ל ו נ כ ת, ה י ב ר ע במקומות המצויה הם חברת שלטת השטח בשאר וחוור. קירטון על אחרים כ או ה

י ר ב ד מ ן וחברת צפוניים, במפנים ה ג ו ח ז שי ה ת - י נ כ ר ד ות ח פ ו ק ם מ רבים מלווים כוללת זו חברה דרומיים. במפני

ן מחברות בכך ושונה לקירטון האופייניים ג ו אחרות. ז

.14 גלילהחמרן והר רות רמת

וכמו האאוקן, של קשים קירטון מסלעי ברובה בנויה זו גלילהן חברת כאן שלטת 5 בגלילה ג ו ח ז שי ל ה י ל ש א ב. ו ג נ ברוב ה והצומח ,11 גלילה של הנודדים החולות השפעת ניכרת לא השטח

ם של מזה מהותי באופן שונה לא הצפוניים במפנים המפניש שולט בהם חשוף שהסלע במקומות הדרומיים. ב, ל לי א ג נ ה

ת חברת — הלסיים ובעמקים ד מ ר. ח ב ד מ השטח במרבית ה נחל של עתיקות נחל במדרגות קציעות, בסביבת אבל פזור, הצומח

לערוצים הצומח מצטמצם עתיק, קונגלומרט של במדרגות או ניצנה כי המדרגה, בשלח צומח אין כאלה במקרים המדרגות. לשולי או

המשטחים. שולי אל ניגרים הגשם ומי ומהודקת גרגר דקת הקרקע טוב חידור ומאפשרת אבנית התשתית המדרגה )רום( במורד ואילו

התאדות מפני שמירה המדרגה(, משלח שניגרו אלה )גם מים שלן חברת שלטת אלה במקומות האבנים. בין מים של ואגירה ג ו זח שי ת ה ד מ ח ר. ו ב ד מ אלו מורדות המבתרים קטנים בערוצים ה

ת שולטת המדרגות שולי של נ ע ר. ל ב ד מ הדרומי־מזרחי בחלקה הת מתרבה המרכזי, הנגב להר בכיוון הגלילה, של נ ע ר ל ב ד מ ה

שטחים זו בגלילה אין לשלטון. מגיעה אף היא צפוניים ובמפניםה חברת של ניכרים ל ת ה כ פ י ר ם אין כי ח הדרושים קשים סלעי

להתפתחותה.

47

.15 גלילהואורון צין בקעות

ונחשפים גדולים הרים גושי של הגשם בצל נמצאות אלה בקעות האקלים בהשפעת וקירטון. פוספט חוור, של רכים סלעים בהן

העיקרי באפיקו העמק, במרכז ערוצי. כאן הצומח מרבית והמסלעל של גושים שולטים צין, נחל של ש ר א או י ם, המלווים ה ת ו ר ב

ן נ ת ח מיני ובמרבית מ שי ה הנגב. בהר הנפוצים בני־ החוור את מאכלסות חוורים, בנחל הגלילה, של במערבה

ם חברות מ' 600—500 של ברום והפוספט כ ו א ה ל ל ש ש י, ר ב ד מ הל אש י ר ל עי ה ושל ש א ל ו נ ת, כ י ב ר פזור. באופן הגדלות ע

שולטות צין בקעת אל עבדת מרמת היורדים התלולים במורדותת של חברות ד מ ב ח ג נ ם ושל ה כ י. או ת י מ צין מעבר בקרבת א

ת חברת מפותחת י ח ל מ ת ה ני ש ק ש ק תצורת של הקירטון על ה הגשומים בחלקים פזור באופן גדלות שנזכרו החברות כל מנוחה. )על אחד מין של שלטון ידי על מתאפיינות הן הגלילה. של יחסית

ח 95%מ־ יותר לרוב המהווה הללו( החברות קרויות שמו שי מבני־ה של היחסית באחידותו כנראה קשורה זו תופעה שבחברה.

הגידול ת־ צמחים כמעט אין השנים ברוב (.72) הקרקע ובמליחות בי מבחינת הגשם ויעילות מאחר אלה, חברות מלווים חד־שנתיים

שנתיים הגרגר. דקות בקרקעות נמוכה החד־ בשלטון צומח ראשון מסדר בערוצים למצוא אפשר עצמן בבקעות

ת — למעלה שנזכרו המינים של חי ל ת, מ י נ ש ק ש ת ק ד מ חב, ג נ ם ה כ , או י ר ב ד ל מ לי ש ר א עי ה ש א ל ו נ כ ת. ו י ב ר ע

ת לפעמים שולטת עמוקים ולא רחבים בערוצים נ ע ר. ל ב ד מ הם האופייניים חד־שנתיים, צמחים זו גלילה של הרכים לסלעין גשומות, בשנים בה וגדלים ו י ר י ג ר ג ם , ה י ב ר ן ע פ נ , כ י נ צ ו ק

ח ל ח ל ה ש ל א ת ה י נ י ב ר. ו ב ד מ בקרקעות גם גדלים אלה כל ה צין לבקעות האופייניות בקרקעות לשלטון מגיעים אך לסיות

גבס בשכבת בהם מכוסה הקירטון או שהפוספט מקומות יש ואורון.ה בשלטון פזור צומח המאכלסת דקה, א ל ו נ כ ת, ה י ב ר ע ה

ה — הם כאן ומלוויה ד י ס ח ה ר־ ו ק ח, מ ר ק ת ה י נ כ ר דת, ח פ ו ק ד מ ד י ק ב ט ו ת ק י נ ר ג ר ג . ו ת י נ ב כ ו כצין בקעת אל עבדת מרמת היורדים אחדים נחליים של בקניונים

48

סחיפת ידי על שנחשפו אטימות שכבות מעל הנובעים מעיינות, יש לצומח בולט ניגוד ומהווה בכמותו עשיר בהם הצומח הנחלים. המעיינות בקרבת מסתדר הצומח והקירטון. החוור של הערוצים שהם הזמן ולמשך למליחותם המים, מצויים בו לעומק בהתאם לסייע יכולים המעיינות, בקרבת הגדלים אלה, צמחים זמינים. הצמחים שימושי על בפרק מורחב זה בצומח והדיון מים, באיתור

(.125 עמי )ראה

.16 גלילההנגב מתלולי

ואופייניות. חשובות אך קטנות, נוף רצועות כוללת זאת גלילה העתק, מתלולי בין: ונבחין ביותר, חריפים כאן המדרונות הקשורים כפיפה מתלולי יכרהמלח; בקעת בהעתקי הקשורים סחיפה, ומתלולי וחצרה; חתירה קמרי של התלולות במצלעות חברות המכתשים. שלושת של הפנימיים לקירותיהם הקשוריםק חברת הן זו גיאומורפולוגית לעמדה המיוחדות הצמחים רו פ יר ב ד מ ת ה י נ ח ל מ ת ו בו ר ע ק וחברת ה ו ר פ י . ה י נ פ י ז הן ה אלה במקומות ולערוצים. )קולוביום( אבנים של לשפכים קשורות

שטחים נחשפים קרובות ולעתים הגיאומורפולוגית הפעילות חזקה שנזכרו החברות של הצמחים בצומח׳, מאוכלסים היו שלא חדשים

המתלולים יחסית. בקלות אחר מצומח פנויים לשטחים פולשיםק מאוכלסים נמוך טופוגרפי שברום ו ר פ י , ב י נ פ י גם הגדל ז

יכרהמלח. של הנסוג בחופו או דרכים לצדי חדשים בשטחים חברת לעתים מפותחת במתלול שגלשו גדולים סלע בגושיל ט ר ע , ה י ר ב ד מ חשופות סלע במדרגות גם מופיעה והוא ה

מתפתחת הכפיפה שבמתלולי סלע במשטחי הכפיפה. שבמתלוליה חברת ל ת הרבה הכוללות סלעים צמחי של אחרות חברות או כ

שנתיים דגניים ן כמו חום אוהבי רב־ נ ק ר, ז י ע י ש נ ו ע ב ר ר, א י ע שה צ ו נ פ י ת, ז י נ ס י ן ר ח ו ד ־ ן רי ב ב ד של במחשופים ואחרים. מ

ת חברת מפותחת וחוור רכים גיר סלעי י ח ל מ ת. ה י נ ש ק ש ק יש הן צמחי של נדירותם את לציין ג ו ח ז שי במתלולים. ה

.17 גלילהיס־המלח בקעת

ח שבין השטח מל ס־ה יחידות לשתי מתחלק ההעתקים למצוק י פעם מדי בו שנחשפים הנסוג, יכרהמלח של חופו — עיקריות השפעת תחת נמצא ואינו מהים המרוחק והשטח חדשים; שטחים

ק בעיקר שולטים המתפנה הים בחוף הים. במפלס התנודות ו ר פ יי נ פ י ם ז כ או . ו י נ ה י המנקזים חצציים, בחופים גדלים הם ש

גדולים, בנחלים לחוף. הקרובים מהמורדות יחסית קטנים שטחיםם המאכלסים טי ם, שי י ל ש א הים בחוף מלחות מתפתחות ו

אלה במלחות השטח. לפני סמוך מי־התהום מגיעים בהם במקומותח שולטים ל מ י ן ל, ב י ח כ ח מ ל מ ־ ן , ב י נ ח י ם ש כ , או י ת י ב ד־ ח

ת צי י ל ד ( ס ת י ח ל מ ( . ן י ר מ ז ו ר יחסית, מתוקות בנביעות הה ר מ ס גם בחוף גדלים זהר, ובהמי זהר בשפך קנ י ו ו צ (.27) מ

— מועט פזור צומח יש ההעתקים למצוק החוף שבין בשטח הצומה תלולים שאינם בשטחים ואבניים. תלולים במורדות בעיקר הלשון חוור מחשופי בה. עובר שהערוץ התשתית בטיב ותלוי ערוצי

.19 בגלילה למתואר דומה תפוצתו שחוקיות צומח מאכלסים ערוצי של לזה הדומה צומח בערוצים גדל עתיקות סחף במניפות(.20 )גלילה בערבה הנחלים

בין ביותר המעניין המדבר נוה הוא משטחנו( )החורג עין־גדי רב בגובה נובעים עין־גדי מעיינות זו. בגלילה הנובעים המעיינות

ח פני מעל מל ה ס־ קיומו. מתקופת בחלק הלשון אגם מעל גם ונבעו י שנים 18,000כ־ במשך רצוף באופן מתוקים מים של מקור נובע כך מלבד סודניים. מינים הרבה של התבססות איפשר והדבר יותר, או

ה ט ת, שי י נ ל י ל ת ס ט ך שי כ סו ף ה ז שי י ו ו צ גם הגדלים מ עצים כאן מצויים הארץ, של החם בחלק אחרים נחלים בערוצי

הם כאלה לקיומם. מים של יותר גדולות כמויות הדורשיםה ג נ י ר ו ת, מ י מ ת ו ה ר ר ו ד ו ל ת, ס י ס ר ף פ ר ר ע ב ד מ הה א ו ר מ ם ו י ל ע ת־ ב נמצא בארץ שלהם הגדול הפרטים שריכוז ע

השאלה ונשאלת האפריקאיות בסוואנות גדלים אלה מינים כאן. כיום בעין־גדי הקיימים האקולוגיים התנאים לכאן. הגיעו כיצד

אלפי במשך כי נראה אלה. מינים של והתפתחות נביטה מאפשרים

יכלו יסודי, באופן האקלים השתנה לא בהן האחרונות, השנים נודדות, ציפורים בעזרת אלה צמחים של זרעים מאפריקה להגיע

זו דעה לחיזוק נדידה. נתיב להם משמש הסורי־אפריקאי שהבקע הגיעו ירוחם, אגם ונוצר 1954ב־ רביבים נחל שנסכר מאז כי נזכיר,

תעלות הוא ביותר הקרוב גידולם שמקום מינים שלושה אליו חדרו אחרת דעה פי על (.16 עמי )ראה הנילוס של בדלתה השקיה

לח בה היה החם שהאקלים בתקופה הסודניים המינים לעין־גדי העצים פרטי של מסוימת רציפות והיתה כיום, הוא מאשר יותר

בעין־גדי, שיש והמיוחדים הנדירים הצמחים מיני מלבד הסודניים.ה של צפופה כסות דוד נחל לאורך בולטת נ ק ב ח. ע כי במקומות ש

ת צמחי גדלים מים בהם שמטפטפים מוצלים רו ע ת. ש י מ ל ו שש בצמחי מלווים הם אחדים במקומות ר ו ח ן־ ל ב ו ד (.40) ג

.18 גלילהסדום מלחת

ומעיינות הערבה נחל צין, נחל מתנקזים סדום מלחת אל לרשות כאן עומדים הכיכר. נאות של ההעתק לאורך הנובעים

וכסות המלחה, את הסובב במדבר מאשר מים יותר הרבה הצומח מעיינות סביב למצוא אפשר דומה צומח כסות יותר. מרובה הצומחל, מיני של חורשות ידי על מאופיין הצומח ובערבה. צין בבקעת ש אם כ , או י ת י ב ד־ ח ח ו ל מ . י ח ל מ י ן ב לא בעומק המצויים המים, ו

הצומח חלוקת שונות. בכמויות מלחים מכילים השטח, בכל רב המלחים לכמות השונים המינים בעמידות קשורה שונות לחברות

מפורט דיון השונות. השנה בעונות המים ולעומק הקרקע בתמיסתת (.6) בורבין אצל ראה סדום מלחת של בצומח וכן הכיכר מעיינו

ח למפעלי מדרום־מערב הנמצאים מעיינות מל ם־ה בקווי נובעים י בעזרת מרחוק מיקומם את לראות ואפשר הלשון, שבחוור העתק

ליד מלבד צומח, חסר יכרהמלח למפעלי שממערב החוור הצומח.ה, צמחי לראות ואפשר המעיינות, נ ט ק ו ב נ ח י ו ל מ י מסודרים ו

ל, שעצי המים ההעתק. קווי על המצביעות בשורות ש א שיחי הח ו ל מ י ם ה י ר מ ת ה מפני רחוקים מהם ניזונים זו שבסביבה ו

למדי. מלוחים ולרוב השטח

49

.19 גלילה הלשון חוור בתרונות

ליס־המלח מדרום

לכאן האופייניות הגבוהות והטמפרטורות המעטים המשקעים היובש, את מחריף עוד הלשון חוור ביותר. שחונים תנאים יוצרים

על גבוהה. שמליחותם מים של דלה כמות הצמחים לרשות בהעמידו ערוצים של ארוכים קטעים בלבד. לערוצים הצומח כאן מצטמצם כן

החד־שנתיים הצמחים כלל. צומח מאכלסים אינם נמוכות מדרגותת, מיני הם הנפוצים י ח ל ל מ ה י א צו ל מ ה א ם ו ש גו המופיעים מ

ח בלבד. גשומות בשנים שי ה של יותר נמוכים בנדבכים מופיעים בני־ נשטף ומאדמתם מים של מספקת כמות בהם שמצטברת ערוצים,ת מיני כאן אופייניים המלח. חי ל ת כגון מ חי ל ה, מ ש י א ב מ

ת חי ל ה, מ נ ו ש ת א חי ל ת מ ג ר ו ס הנראים לבנים עפצים )לה מת לבן( צמר ככדורי י ח ל מ ת ו ני ש ק ש ק וכן ק רו פ , י י נ פ י ז

ת י נ ח ל ת מ ו ב ר ע ם ה זי י ז ם. ו י פ ו ש שיח רוב ח ה המופיעים בני־ קשורה זו תופעה בשרניים. גבעולים או עלים בעלי הם זאת בגלילה גדולים בערוצים (.59 עמי )ראה התשתית במליחות כנראה

ה עצי שולטים חלוקים שתשתיתם ט ת שי י נ ל י ל ת ס ט שי וך, כ סו ף לעתים המלווים ה ז שי י ב צו ה מ ר ו ד ו ל ס ב ת, ו י ס ר פ

ח וכן שי ם ובדגניים בבני־ שנתיי הערבה. לעמק האופייניים רב־מלח לכיכר הקרובים הנחלים בקטעי ס־ה ל עצי שולטים י ש א

ם במקומות תהו יותר השטח לפני וקרובים בהם מלוחים שמי־הם. בנדבך מאשר י ט י ש ה

צומח נדבכי של גדולות קבוצות שלוש כאן להבחין אפשר בסיכוםשיח׳, של היא העליונה הערוצים: במערכות גדולים בערוצים בני־

; של שלטון שורר הנחלים מערכת שבמורד ם טי ובנדבכים שים. שדרות — התחתונים לי ש תפוצת של הכללית החוקיות גם זו א

ובסיני. בערבה בנגב, הערוצי הצומח

50

.20 גלילההערבה עמק

חלוקים או צורני חצץ של מישורים בנויה הגלילה מרבית דמוי חומר של ותשתית מתון שיפוע יש לערוצים נמוכות. ומגבעות

חול. אבני וכן הנאוגן מן רכים סלעים נחשפים ניכרים בשטחים לס. פני בשיפוע בשיפועו, הערוץ, שבתשתית החומר בהרכב ההבדלים

המים משטר על משפיעים — ובתכונותיו ההיקוות אגן של השטח חצץ במשטחי הערוצים בתחילת הצומח. על ובכך הערוץ, בקרקעית

ן שיחי של עליון נדבך לרוב נמצא צורני שו מ , ש י פ י ן ל ו ש מ שי, ר י ה ב ק כ ו י כ נ ח י סן או ר ל. רי כ א נוסף גשומות בשנים נ

של צהובים מרבדים המורכב חד־שנתיים של נדבך הערוץ במעלהה י נ ו ס נ ו ר ה י א ק ס ב ו ר ו ט ק . של כתמים או פ ו ח י ר י ת־ נ ש ו ש

ק בו ששולט נדבך לרוב נמצא הערוץ במורד רו פ ר, י ב ד מ ה חשופים צור כשסלעי העליונים. הנדבכים של בצמחים המלווה

ל בהם שולט בתשתית ט ר ע רי. ה ב ד מ ם צמחים הרבה ה חו אוהבי־א ל וי אנ מביניהם ונזכיר בערבה הערוצים צומח את מלווים ה י

ת, י ר ב ד ן מ ת פ כ י, ר ר ב ד ן מ ח ו ד ־ ן , ב י ר ב ד ח מ טי ב אה, ע ו ק פ ן ה ו ל י , ס י נ צ ו ה ק מי ה, ד ד י ב ת ל י ש ו ע ר ת פ י נ ו ל גה ר ו ר מ צ ת. ו י א ק י ר פ בחולות או החול אבן שבשטחי בערוצים א

ת שולטים חצבה מתצורת ד מ ח, ח שי ט ה טו ב ץ, ש י ו צ ולעתים מק ר ק ר י. פ ס ר אופייניים קירטוניתיחוורית שתשתיתם למקומות פת חי ל ת, מ י נ ש ק ש ת ק חי ל ת, מ ג ר ו ס ת מ ד מ ב, ח ג נ ם ה זי זי

ם פי ו ש ן בז מאוכלסים גירנית תשתית בעלי ערוצים ואחרים. ח ג וח. שי ה

ה עצי הצומח להרכב נכנסים גדולים בערוצים ט ת שי י נ ל י ל סת ט שי ך, ו כ סו מנפחי מים מנצלים המעמיקים שרשיהם אשר ה

בין ביניהם. גרגר דקי חומרים עם וחצץ חלוקים של גדולים קרקעם מלווי טי שי ד נמצא ה ט בי א ר ף ע ז שי י. ו צו העצים בין מ

יותר עליונים נדבכים של הצומח את גם מוצאים הגדולים והשיחיםח — שי ם, של זו תופעה למיניהם. בני־ טי כמות את המנצלות שי

גבוהות מטמפרטורות ונהנות הקרקע בעומק הנאגרת הגדולה המים סוואנות — אפריקאית סוואנה דמוי נוף ליצירת מביאה יחסית,

לזה דומה הערבה עמק של החום משטר לערוצים. המצומצמות

ם, של מוצאן בארץ המצוי טי שי רק אך המזרחית, באפריקה ה הדרוש המים משטר גם מתקיים מעיינות בקרבת או בערוצים

ובחלקים הגלילה בכל אחיד אינו החום משטר להתפתחותן.ה רק מפותחת למשל, העקרבים מעלה בקרבת הגבוהים, ט שי ה

, ת י נ ל י ל ס למים העצים בדרישות ההבדלים לקור. יותר העמידה ה מגודל ערוצים בין חלוקתם באופן מתבטאים ליובש ובעמידותם

ת שונה. ט ך, שי כ ו ס יותר העמידה גם היא רב, חום הדורשת הת הראשונות. חייהן בשנות ליובש ט ך שי כ סו ערוצים מאכלסת ה

ה שמאכלסת מאלו קטנים ט י ל לי ס שי יהב לעין חצבה בין ת. נם גדלות טי שי ומצפון יהב לעין שמדרום מזו גדולה בצפיפות ה

חרסיות החולות, לחילופי כנראה קשורים אלה הבדלים לחצבה. מזו טובה מים אגירת המאפשרים חצבה, תצורת בסלעי וחלוקים

גם הטורון. או הסנון סלעי משכבות הבאות הסחף במניפות שישה עצי לראות אפשר מעיינות בסביבת ט בצפיפות ממדים גדולי שי

שם המלווים ממי־תהום, הנאה על המעידים נוספים צמחים גבוהה.ם טי שי ה ת ח א ו ל מ י ם ם ה גו ל פ ש א ? ו ר או הי

ל ש ם א קי ר פ בנחלים הערבה, בנחל הגדל נוסף סודני עץ הוא הם של תשתית אותה את מנצל הוא וכאן ונהרות, טי שי — ה

(122) ויזל ולפי בקיץ, זרעים ומבשיל פורח הוא באפיקים. אלוביוםל עצי רוב החורף. לפני חיוניותם את זרעיו מאבדים ש ם א קי ר פ ה האדם, בידי כנראה נטועים (11 )איור הפזור הצומח בתחום הגדלים

יעילים לגשמים הנוכחי האקלים במשטר סיכויים כמעט ואין מאחר לגשמי סיכויים יש הערוצי הצומח בתחום שם. נבטים ולהתבססות

ל. התבססות מבחינת יעילים קיץ ש א הערבה של ההיקוות באגן ה 1 ביוני, 2 מאי, בחודש שטפונות 5 האחרונות השנים 25ב־ נרשמו בקיץ הקרקע הרטבת בנובמבר. 5ו־ באוקטובר 2 בספטמבר, 2 ביולי,ל נביטת לאפשר יכולה ש א שלא למרות שזרמו; הנחלים בערוצי ה כזאת תופעה אפשרית בוודאי היתה בארץ, נבטים עדיין נמצאול זרעי הארץ. צמחיית של ההיסטוריה שנות אלפי במשך ש א

ם קי ר פ בסיני בערוצים להתבסס מאפריקה, כרוח להגיע יכלו ה התנאים בו שהתקיימו בערבה כלשהו בערוץ להתבסס ואחר־כך

מענפים גם הנחלים אפיקי לאורך כיום מתרבה האשל המתאימים.חדשים. לעצים וצומחים משתרשים שנשברים,ף שיז י ה צו מ מפורסם העתק, מעיין על הגדל חצבה, של ה

אותו שהצילה מלאכותית, השקיה מתוספת כיום נהנה הוא בגודלו.ף מהשאיבה. כתוצאה התהום מי מפלס ירידת לאחר ז שי על גדל ה

גושי פי על גם ניכר זה העתק קו צפון־דרום, שכיוונו העתק קוח, ו ל מ י ט ה ו ב נ י ר ה מ ס ה שנובעים. המים מעט על הגדלים ו

ר. עצי של גזעים שרידי גם שם לראות אפשר מ ת

.21 גלילה המישר של החצץ מישורי

הדרומי והנגב

יותר, גבוה ברום נמצאת שהיא בכך מקודמתה נבדלת זו גלילה שטח רוב ממנו שבנוי המסלע נמוכות. בה החום מידות ולכן

בכך הערבה של עיקרה את הבונה חצבה, מתצורת שונה הגלילה המים חלחול כאן פחותים כן על וחרסיות. חולות אין שכאן

ה עצי בערבה. מאשר ואגירתם ט שי בערבה מאשר כאן מועטים הה רק וכולם ט ת שי י נ ל י ל ת או ס ט ב. שי ג נ הדבר כי ייתכן ה במערך ואולי בערבה כמו חם שאינו הגלילה של באקלימה קשור

הטופוגרפיה בהשפעת בערוצים. המים משטר על המשפיע הסלעים, פני על והעשבוני השיחני הצומח נדבכי כאן נמשכים המתונהק שולט בהם ערוצים יש גדולים. מרחקים ו ר פ ר י ב ד מ לאורך ה

שבשלטון לערוצים הקשורים הצמחים בין אחדים. קילומטריםק רו פ ל הי ט ר ע ה נ מ , נ י ר ב ד ה מ י ד נ ק י ר ו ה, מ ק י ר ב ן מ ו ל י ס

, י נ צ ו ב ק כ ו , כ י נ ח י ד ר ף קד ח ל ו ש . ומיני מ ן שו מ שנ- ש החד־ה הנפוצים תיים ע מ ו ח ס ה, ה ד ו ר ח ו ל ת, ש ו ב ר ע ל ה א י נ ע ל מ

י, צו ה מ י נ ו ס נ ו ר ה י א ק ס ב ו ר ו ט ק גם מסוימים ובמקרים פ. ו ח י ר י ת־ נ ש ו הצומח של הקיצונית השתנותו את לציין יש ש

הצמחים כל של להתיבשות עד גשום בחורף מלאה מפריחהשחונות. בשנים רבים בערוצים

.22 גלילה קירטוניות גבעות

הדרומי הנגב של וחווריות

הערוץ, מראש ניכר במרחק מתחיל והוא ערוצי, כאן הצומח

הצמחים אחד (.19 )גלילה הלשון חוור של בבתרונות למצוי בדומהן הוא החד־שנתיים לנדבך האופייניים ג ו ז ט, ה ו ש פ פסים היוצר ה

שלטת סיני במרכז דומים בשטחים גשומות. בשנים בהירים ירוקיםת גשומה בשנה י ח ל ה מ נ י ד מינים שני החד־שנתיים. בנדבך ע

חברה יוצרים והם הקרקע למליחות עמידים אלה חד־שנתיים (.15 גלילה )ראה הפזור הקירטון בצומח למתואר בדומה חד־מינית,

גבי על אחרות בגלילות שנזכרו צמחים שולטים הנדבכים במרביתת כגון קירטון, חי ל ת, מ י נ ש ק ש ת ק י ח ל ת, מ ג ר ו ס ת מ ד מ חב, ג ל הנ י ל ש ר א עי אף הערוצים, כאן; נדירים עצים ואחרים. ש

גדול. ורוחבם לקירטון הדומה תשתית בעלי לרוב הם גדולים, אם מחלחלים ואינם רחב שטח פני על מתפזרים בערוץ הזורמים המים

בגלילות כמו עצים. של דרישותיהם למילוי המספיק לעומק ששלטת נדבכים לערבה הסמוכים בערוצים כאן גם יש השכנות,

ה בהם ט ת שי י נ ל י ל ל —ואחריהם ס ש ר. א ו א י ה

ה ל לי .23 גת מו ת ר רניו גי

מי הנגב של הדרו

הקנומן של וחוור דולומיט גיר, סלעי ברובו בנוי זה שטחן הוא השטח את המאפיין הצמח והטורון! ג ו ח. ז שי שולט הוא ה

השטח. פני על החשופים וסדוקים קשים בסלעים פזור באופן והצומח פזור, צומח גידול המים משטר מאפשר לא רכים בסלעים

. בשלטון הוא גם רבים במקרים ערוצי, הוא ן ג ו ז ן ה ג ו ז מלווה הל הטרשיים במדרונות י ל ש א ר, ב עי ת ש י נ ו ג , פ י נ י ם ס רי טו

ם יי ר ב ד ה מ ד י ס ח ה - ר ו ק מ ר. ו עי ש הוא קטנים בערוצים הן מלווה ו ש מ ש , ב י פ י ן ל שו מ י, ש ר י ה ה ק א י ל י ו נ ת א רי ב ד מ

ן ת פ כ ר . ו י ר ב ד ם שולטים יותר גדולים בערוצים מ ת ר, רו ב ד מ הל ש ר, א ו א י ד ה ט , א י ב ר ה של בודדים עצים ולעתים ע ט שי

המישר כלפי הגלילה את הגובלים ובמצוקים עריף בהר .ת י נ ל י ל ס הערוצים שבתשתית סלעים בסדקי גדלים — המישר במעלה כמו -

ה ל ת ה כ פ י ר ת ח נ ע ל ר, ו ב ד מ בגלילות פזור באופן הגדלה הה מקבלת שבערוץ ׳הסלעים בסדקי הנגב. של יותר לחות נ ע ל ה

לראות אפשר שלה. האופטימום בתחום למצוי הדומות מים כמויות

52

ת של צמחים להופעת מקבילה תופעה כאן בהופעתה תו ר ב פ ס ההצפוני. הנגב בהר סלעים של הקרקע ככיסי

ה ל לי .24 גש ת מון מכ ר

8 )גלילה הערבות צומח בין מעבר באזור נמצא רמון מכתש הרב הגיוון בהשפעת (.23—21 )גלילות המדבריות צומח ובין למשל(

על המשפיע ברום, המתונים והשינויים בו הנחשפים בסלעים ובין פזור וצומח ערוצי צומח בין חילופים בו לראות אפשר האקלים,

את לבדוק אפשר במסלע. לשינויים בהתאם שונות צמחים חברות חרסית, חול, אבן גיר, סלעי על המתפתח הצומח בין ההבדלים

לראות אפשר הגובה. מתחומי אחד בכל וקירטון מגמאתיים סלעים ברום. השינויים עם מסלע אותו גבי על בצומח החלים השינויים את

כאן נביא (.70—56 עמי :50)ליפקין ראה אלה בשינויים מפורט דיוןליפקין. של ממחקרו קצרה תמצית

ל חברת היא רמון במכתש הנפוצה החברה ט ר ע רי ה ב ד מ ה מי. 950—440 של ברום פזור באופן הסלע סוגי מרבית על המפותחת

ת שולטים פזור צומח של אחרות בחברות ענ ר, ל ב ד מ ק ה רו פ יר, ב ד מ ן ה ג ו ח, ז שי ל ה לי ש ר, א י ע ת ש י נ ח ל ת, מ ו ב ר ע הת חי ל , מ ן ו מ י ש י ת ה חי ל ת מ ג ר ו ס ן מ ו ש מ ש . ו י ר י ה ק

לערוצים בו מצטמצם שלו שהצומח טיפוסי רום יש מסלע לכל ביותר, מגוון הערוצי הצומח הירידה. עם היובש התגברות בהשפעת

היוצרים הערוץ, מהלך לאורך הסלע בסוג התכופים השינויים בגללם שולט רבים בערוצים ושונים. רבים מים משטרי של חילופים ת רור ב ד מ ה עצי נמוכים. בנדבכים ה ט ת שי י נ ל י ל ת ס ט שי ב ו ג נ ה

שפיר. מים ממשטר נהנים הם שם ביותר, הנמוכים בנדבכים גדליםה עצי שולטים אילת בכביש המכתש מוצא ליד גוונים, בנחל ט שי ה

מינים הרבה של נוכחותם וכן כאן, צפיפותם כי ייתכן רבה. בצפיפות של גדול גוש של בשכנותו קשורים אותם, המלווים חום אוהבי

של מזו רבה ביעילות חום הקולטים כהים, מגמאתיים סלעיםת את נזכיר אלו מלווים בין הבהירים. הסלעים י נ ת ש ר, פ ב ד מ ה

ה א י ל י ו נ ת, א י ר ב ד ב מ כ , כו י נ ח י ס ר טו ו ר ל ב ד מ - ה רו ק וה רי ל ת. ט רי צ מ

דגם לשמש שתוכל נפרדת, כישות נתארו נחל של אפיק שזהו למרות של באפיקו הצומח ובסיני. בנגב המצויים במידתו נחלים להבנת

לרום, העליונים, יובליו מתחילת למרחק בהתאם משתנה פארן נחל העיקרית. הזרימה מתרחשת בו הערוץ ולרוחב התשתית לטיב

ולכן מ"מ(, 50—30) הנחל עובר בו מקום בכל מעטים המשקעים שעברו השטפונות למספר בהתאם העונתי הצומח כסות משתנה בשנה אחדות פעמים להתרחש יכולים אלה ולמשכם. במקום מתחיל ההיקוות שאגן מאחר שונות. ובעצמות שונות בעונות

בחלק ענן שבר כל יכול לאילת שממערב וברמות כונתילה במישוריהנחל. של שונים בחלקים לשטפון להביא אחר או זה

של העליונים בנדבכים שולטת הנחל של העילי ההיקוות באגןת הערוצים ענ ר ל ב ד מ ם שלהם התחתונים בנדבכים ואילו ה ת רור ב ד מ ת ה ט שי ב. ו ג נ ובנדבכים הצומח, מתחלף הירידה עם ה

ק שולט העליונים רו פ ר י ב ד מ ת ה ט י ש ל ב ו ג נ ה נוספת ה ט שיי לי ס נ נוספים הנחל, בקרבת נאוגניות חול אבני נחשפות אם ת. ל

ת הצומח להרכב ד מ ח ח שי ת ה י ח ל מ ת. ו ג ר ו ס מצפה כביש מ הוא התהום מי עומק בו במקום פארן נחל את חוצה אילת—רמון

ל הוא לאפיק סמוך השולט והעץ מ' 15—10כ- ש ר. א ו א י הה בערוצים שולטת לנחל מצפון גבוהה נחל במדרגת ט שי ה

יבשים מקומות מאכלסת בנגב אחרים במקומות שגם ,ת י נ ל י ל ס ה מצר את עובר שהנחל לאחר זה, לכביש ממזרח האשל. של מאלה

שעברה מים כמות אותה גדול. רוחב פני על מתפזר הוא ההרים,ה רחב, ערוץ פני על כאן מתפזרת יותר צר בערוץ ט שי ה חוזרת ו

הערבה, כביש ליד לערבה הנחל של כניסתו במקום בנחל. ושולטתה שולטת ט שי ת ה י נ ל י ל ס ת עצי במספר המלווה ה ט ב. שי ג נ הה כמו רב־שנתיים בדגניים מלווים העצים צ ו נ פ י ת, ז נ ר ק ו ד מ

ה צ ו נ פ י ת ז י נ ס י ן ר ח ו ד ן ו שו המזכירים בצפיפות הגדלים א מקיימים בו רק אשר לערוץ מצומצמת זאת סוואנה סודנית. סוואנה

מידות בו בשטח מים של מספקת כמות — "סודניים" גידול תנאיחולי היא כאן הערוץ תשתית גבוהות. החום ס־ הערוץ בו ובמקום ל

הטוב המים חידור השטפונות. תכיפות גבוהה לסביבה ביחס עמוק המושפעת הטובה המים אגירת הקרקע, של החולי המרכיב בזכות

צורכי את לספק מסייעים השטפונות, ותכיפות הלסי מהמרכיבם טי שי ם והדגניים ה שנתיי פני על העוברים בערוצים במים. הרב־

נחלים חלוקי של היא התשתית הנחל, של יותר גבוהה מדרגה תכיפות החולי. הלס משל נמוך שלו המים שחידור בלס המעורבים ועל פארן נחל של העיקרי הזרימה בערוץ מאשר נמוכה השטפונות

עצי מספר נמוכה. הצמחים לרשות העומדת המים כמות כןה ט שי ח מלווים והם נמוך כאן ה שי ק בבני־ ו ר פ י ר. כ ב ד מ ה

ק של קטנה חורשה המאכלס חולי שטח יש לכביש ממזרח ר ק ר פסי. ר השטפונות מי עם הבאה מים מתוספת בוודאי נהנה זה צמח פ כדי מספיקה אינה זה במקום הזעומה הגשם כמות פארן. שבנחלם מיעוט בלבד. הגשם במי גדולים כה צמחים לכלכל טי שי ה של המים ממשטר ונובע הערבה, עמק לכל אופייני החולית בקרקע

ה נמוך, החול של המים קיבול החול. ט י ש ה במקומות רק גדלה ווחרסית. לס של מסוימת כמות מכילה התשתית בהם

53

54

הצמחיה

חברות ידי על השטח בחלוקת התרכזנו הצומח במפת בדיון המים ולמשטר הקרקע לטיב לאקלים, בהתאם שונות צמחים

וננסה בנגב ביותר הנפוצים בצמחים נדון הנוכחי בפרק במקום. במדבר. קיום מהם אחד לכל המאפשרים המנגנונים הם מה לראות

למדבר, צמחים הסתגלות כלל בדרך מכונה במדבר קיום של זו בעיה — הצמחים מצוידים בהם המנגנונים את לציין במונח ומתכוונים

ממושכים. אבולוציוניים תהליכים במהלך שהתפתחו מנגנונים

למדבר צמחים הסתגלות יובש, — קסרו )מיוונית, קסרופיט למונח נתנו שונות הגדרות

בתי־גידול של "צמחים הגדירם (102) מקסימוב צמח(. — פיטוס לרמה עד )טראנספירציה( הדיות את להפחית המסוגלים חרבים, מביא (107) אופנהיימר (.56) מים" חוסר של במצב כשהם מזערית

המסוגלים חרבים בתי־גידול של "צמחים גנקל: של הגדרתו את­האטמוספי יובש של נוחה הלא להשפעה בהצלחה עצמם להתאים

אנטומיות־פיסיולוגיות- לתכונות הודות חייהם במהלך והקרקע רה כהתאמה הקסרומורפיזם את מגדירים מיוחדות". מורפולוגיות

אין כי זה קשר קיום להוכיח קשה יובש. לתנאי הצמחים במבנה מים, לצמחי בניגוד זאת לקסרופיטים. בלעדיות שהן תכונות לכל להם. בלעדיות מבנה תכונות של שורה על להצביע שקל למשל,

בתכונות והמעברים יובש, בפני עמידה של אתגרים יש היבשה צמחי אינם לקסרופיטים מדבר( צמחי שאינם יבשה )צמחי מזופיטים בין

דרכי יש שונים לקסרופיטים כי טוען (102) מקסימוב ביותר. חדים למצוא אפשר אי וכמעט יובש בפני ביותר שונות ועמידה התגוננות

נביטה הכוונת מנגנוני על בדברו (,95) קולר לכולם. משותף משהו שלו בית־גידול, למצוא אין שכמעט מציין האבולוציוני, ערכם ועל

הפיסיולוגיות, בתכונות גם מיוחדים. נביטה בקרת מנגנוני ואינה למדבר המיוחדת אחת תכונה אין והמורפולוגיות האנטומיות

נדירים הקיץ גשמי בה בארצנו, שחונים. שאינם באזורים מצויה של בצמחיהם גם מדבר צמחי של תכונות למצוא אפשר ביותר, ובין המזופיטים בין ההבדלים כמדבר. מקובלים שאינם חלקים

מספר בריבוי מתבטאים והם כמותיים בעיקרם הם הקסרופיטים זה מנגנון בעלי לעומת המדבר צמחי בין מסוים מנגנון בעלי המינים

למדבר. מחוץ

ת ו ל ג ת ס ף ה ו י הנ ת מ ד א ל־ ע המדבר בצמחי והעלים הענפים הסתגלות דרכי את שנתאר לפני

אלה לחלקים הצפויים הנזק סוגי הם מה להגדיר עלינו שונים ברמה קרובות לעתים במדבר הנמצאים סביבה, גורמי במדבר.גבוהה. וטמפרטורה מלח ריבוי מים, מיעוט הם לצמחים, מזיקה

בגוף המתרחשים התהליכים רוב רב. הצמח בחיי המים תפקיד הפרוטופלסמה מימית. בתמיסה ומתרחשים מים דורשים הצמח הרקמות רוב שלה. חשוב מרכיב המהווים מים בנוכחות רק פעילה

חומרי (.67) שבהן המים מן 10% מפסידות כשהן לפעול מפסיקות בתמיסה לצמח מהקרקע מועברים והם במים מומסים המזון

מתרחשים השונים הכימיים התהליכים לתא. מתא גם וכך מימית והאנרגיה המזון ייצור לתהליכי דרושים והמים מימית בסביבה

על לחצם — הצמח יציבות על שומרים המים להטמעה. — בצמח החום קיבול )טורגור(. הצמח של לגמישותו מביא התאים דופנות הצמח מוריד ובדיות מהצמח יתר התחממות מונע המים של הגבוה

מסוים לסף מתחת יורדת המים כמות כאשר שלו. הטמפרטורה את ותהליכי להיפגע הפרוטופלסמה עלולה לצמח( מצמח )השונה הפרוטופלס- שהתיבשות מצאו להתעכב. עלולים החשובים החיים

התאים. למות וכמובן לקריעתה, לעתים מביאה מה לסף מתחת חייו. בתהליכי רבה חשיבות הצמח של לטמפרטורה

לקצבם חוזרים מהם רבים אך שונים, תהליכים נעצרים מסוים החלבונים, נהרסים מדי גבוהות בטמפרטורות עלייתה. עם הרגיל

הצמח. של החיים פעולות את המבצעים השונים האנזימים במיוחד הפסולת, וחומרי התהליכים, מזורזים הטמפרטורה עליית עם

ויכולים מצטברים הרקמות, מתוך מפונים רגיל חום שבמשטר רבים בשרניים( )צמחים סוקולנטים תהליכים. בהרעלת לנזק לגרום

רקמות עבור שנמדדו ביותר הגבוהות בטמפרטורות לעמוד הצליחו חומצות במציאות זאת המסבירים יש (.67) 65°—58° חיות צמחיות

הנוצרת האמוניה, את סותרות אלה בתאיהם. רבה בכמות אורגניות צמחים של הסוקולנטיות את הרואים יש בחום. החלבונים מפירוק אורגניות חומצות של גדולה כמות אותה של למהילה כאמצעי ותכולה הפרוטופלסמה של גבוהה שצמיגות גם מציינים שנזכרה.

לחום. הפרוטופלסמה עמידות את מגדילים קולואידים של גבוההכאלה. חומרים בריבוי מצטיינים רבים סוקולנטים

כי מסתבר גבוהה וטמפרטורה מים חוסר של הפגיעה על זה מדיון ועליית מים הפסד למנוע מסוגלים להיות צריכים המדבר צמחי

מתקרר כך ותוך הפיוניות דרך מים נפסדים כידוע טמפרטורה.:הדו־חמצני הפחמן את גם הצמח מקבל דרכן העלה; (CO) הדרוש

העלה פעילות של העיקריים התהליכים שני מזון. חומרי לייצור לו למעשה נמצאים וההטמעה, הדיות החיצונית, בסביבה הקשורים

כדי לרווחה הפיוניות את הצמח יפתח אם לזה: זה באנטגוניזם יסגור אם נזק. לו שיגרום מים לאיבוד להגיע עלול הוא CO לקלוט

בחומרים ליירעב" מסוים בשלב יגיע במים, למחסור בהגיעו פיוניותהביא הזה האנטגוניזם כי מציין (101) מקסימוב מוטמעים.

55

שמוצאים הגיוון רב ובזכותו האבולוציה במהלך מרובים לפתרונותכולו. בעולם הקסרופיטים בין היום

לציינן שמקובל העיקריות המורפולוגיות התכונות את להלן נציין לזכור ראוי משמעותן. מה ונבחן מדבר, לצמחי כקשורות בספרות

לעמידה אפשרי מנגנון מעין מהווה כאן המתוארת מהן אחת שכל נצפה אך המתוארות התכונות כל את שיכלול צמח אין יובש. בפני אחת טכניקה לפחות לו אימץ במדבר לחיות המצליח מין שכל לכך

כאן. מהמתוארות

העלים הסתגלות והמאדה המטמיע האיבר את הצמחים במרבית מהווים העלים

כללית נטיה מדבר צמחי אצל לראות אפשר (56)פאהן לפי העיקרי. על כאן נעמוד לגבעולים. תפקידיהם ולהעברת העלים לצמצום ראשונה טכניקה לגבעולים. פעילותם העבירו שלא הצמחים תכונות בה נמצאים שהם בתקופה המים של יעיל ניצול תהיה במעלה

גדולים עלים מפתחים בנגב והשיחים מבני־השיח רבים בשפע. זאת לטכניקה ביעילות. פעילים להיות העשויים בחורף יחסית

אם השחונה, העונה לקראת המאדה השטח של ניכר צמצום קשור הגדולים עלי־החורף החלפת ידי על או העלים השרת ידי על

ואינם בקיץ עליהם המשירים הצמחים בין קטנים. בעלי־קיץה נמנה אז פעילים י ד נ ק י ר ו , מ ה ק י ר ב ב מ כ ו , כ י נ ח י ד ר ט אג למיניו, ו , א י נ צ ו ם ק כ ו , א י ר ב ד ה מ א ל ו נ ת כ י ב ר ע

ב ו ל ב ל ח . ו ש ש ב ו ג בעלי גדולים עלי־חורף שמחליפים צמחים מת קטנים: קיץ נ ע , ל ר ב ד מ ה ה ר י , ס ת י נ צ ו ל ק י ל ש , א ר י ע ש

ח ו ר , מ ת י נ ח י ת ר י ב ה ל ם ש י י נ י ש ־ ת ר צ ר ק ו י א ( 21, ) ת י ב ה ל , ש ר ב ד מ ה ה ל ת , כ ה פ י ר ת ח י ב ו ז , א ר ב ד מ ה

ה א י ל י ו נ ת א י ר ב ד החבל של מבני־השיח רבים ואחרים. מ מים המאדה השטח הקטנת זו. טכניקה הם גם נוקטים היס־תיכוני

המכיל שהצד כך הצמח, עלי של בגלילתם גם ביטוי לידי באה האויר עם ישיר מגע מפני העלה קיפול ידי על סגור יהיה פיוניות

ן המצב כך המייבש. ו ש מ ש , ב י ר י ה ן ק ו ש מ , ש ב ג נ ן ה ו ש מ ש, ב ש ו ת י י מ ט ה ל ק י ב במיני רבים. רב־שנתיים ובדגניים ד

ן ו ש מ ש ת ה י מ ט ל ה קיץ של החלפה גם לכך נוסף יש ו עלי־ן ועלי־חורף. ג ו ח ז י ש על שלו מים המאדה השטח את מצמצם ה

מהשטח 90%כ־ הצמח מצמצם כך — בקיץ העלעלים השרת ידי(.110 ,107)שלו מים המאדה

להם קרובים למינים מאשר קטנים עלים יש רבים מדבר לצמחי בנקל ליצור יכול ומרובים קטנים שעליו צמח גשומים. באזורים

מדידות ומועטים. גדולים שעליהם צמחים אצל כמו פנים שטחן שנעשו ר ו א לאותם הגיע עליהם של הכולל הפנים שטח כי הראו ב לצמח שיש היתרון דומה. בגודל רחב־עלים עץ עלי של ערכים

אלא המאדה השטח בהקטנת רק לא כן על מתבטא קטן־עלים

56

העלה תוך )רקמות המזופיל בין קטנים בעלים שיש בקרבה בעיקר פוחת קטן בעלה ההובלה. צינורות לבין בהטמעה( המשמשות

פתיחת בשעות מים המאדים המטמיעים, התאים בין המרחקהמים. מקור לבין הפיוניות, הובלה מערכת של קיומה הוא מדבר צמחי של חשובה תכונה

יותר מפותחת מדבר בצמחי העורקים של הסתעפות מפותחת. רשת גם הכוללת כזאת, מערכת לחים. אזורים בצמחי מאשר

להשלים לצמחים מאפשרת קטנים, עלים וגם מפותחת עורקים תופעה להדגים אפשר המזופיל. מתאי מים של הפסדים במהירות

ת יפה בצורה זאת ס ח , ב ן פ צ מ גדלה אבל מדבר צמח שאינה ה

חורף מימין קצרת־שיניים שלהבית .21 איור ב?\רף; וחתך עלה־קיץ משמאל עלה־

ת .22 איור ס ן ח פ צ מ האור מול במבט עורקים מערכת — ה

(.22 )איור להסתכלות הנוחה עורקים מערכת ולה השחונה, בעונה העורקים צפיפות כי לראות אפשר האור מול אל בעלה כשמביטים

לצפיפותם יחסית קטנה העלה של המרכזי העורק בקרבת הדקים שגודלם בריבועים עורקים של הכולל האורך מדידת העלה. בשפת

5 x ואלו המרכזי העורק בקרבת מ"מ 40כ־ של ערכים הראתה מ"מ 5או קטן בעלה מ"מ. 70—60 של ערכים העליון בקצהו העלה בשולי

במערכת מימיו את העלה של יותר גדול חלק יקבל גזור עלה היעילות למרות הראשי. לעורק יותר קרובה שתהא השני, מהטיפוס

לעתים רואים מסועפת עורקים מערכת דרך המים העברת שלה העלים שולי של התיבשות מזומנות ס ח מרכז כלפי המתקדמת ב

אחרים, צמחים בהרבה כמו ?ם, לראות אפשר צמח באותו העלה. הם המים, ממקור השרשים, ממערכת מרוחקים שהעלים שככל

מידת בין היחס את לראות אפשר (2) ארי אבן לפי יותר. קטנים באותו תחתונים עלים לעומת עליונים עלים של הקסרומורפיות

של לעלים קסרופיטים של עלים בין ליחס כמקבילה צמח,מזופיטים. אפידרמיס עבה, קוטיקולה מוצאים המדבר מצמחי בהרבה

העלה. פני את המצפים דונג או ושעוה שקועות פיוניות רב־שכבתי, מורכבת הדיות המים. איבוד בהפחתת לצמח מסייעים אלה כל

דרך ודיות הפיוניות דרך דיות — עיקריים תהליכים משני ביותר, עבה אינה עליהם של שהקוטיקולה במזופיטים, הקוטיקולה.

בצמחים הפיוניות. סגירת לאחר גם הקוטיקולרית הדיות נמשכת הנפוצים באלה, וכיוצא רב־שכבתי אפידרמיס עבה, קוטיקולה בעלי

אפסי. הוא הפיוניות סגירת לאחר המים איבוד הקסרופיטים, בין בשעות לרווחה הפיוניות את לפתוח הקסרופיטים יכולים כן על

לסגור כך ואחר מהיר, בקצב להטמיע גדול, מים איבוד בהן שאין הדיות מצומצמת רבים בקסרופיטים אמנם ביעילות. אותן

הדיות כאילו מכאן להבין אין אך לאפס עד כאמור, הקוטיקולרית, רבים קסרופיטים הנכון. הוא ההיפך — בקסרופיטים נמוכה כולה

מזופיטים, של זו על העולה בעצמה הפיוניות דרך לדיית עשויים מפסיקים הם במים; מחסור של במצב כשאינם כך פועלים והם

מחסור. של במצב הם כאשר המים הפסד את ביעילותף עלי את המכסה השעוה ל צ מגונם בהיר גוון להם מקנה בקיץ ה

הדיות את המפחית העלה, איטום מלבד בחורף. העלים של מהצמח, החוזרת הקרינה את הבהיר הגוון מגביר הקוטיקולרית,

להגדלת נוספים אמצעים העלים. התחממות את בכך ומפחית השערות הם הקוטיקולרית הדיות והפחתת החוזרת הקרינה

הדחיה יעילות את נדגים המדבר. מצמחי רבים של עלים המכסות משמש הצמרנית גבעולי שעל הצמר .ת י נ ר מ צ ה בעזרת הקרינה של

קרני את מגדלת בזכוכית כשממקדים זאת לעשות קל אש. להצתת בהירה נקודה אל הקרניים את ממקדים אם (.157 עמי )ראה השמש המסתכל ועיני האש, שתוצת עד רב זמן יעבור הצמר, שבגוש

אם הלבן. מהצמר החוזרת החזקה בקרינה יחושו המוקד בנקודת הכהה הנקודה אל הקרניים ונרכז עפרון או בעט הצמר את נכתים

ערך להיות יכול הבהיר שלצמר מכאן ברור עין. כהרף הצמר יוצת לקראת עלים המחליפים שעירים, בצמחים הקרינה. בדחיית רב

עלי־החורף. של מזאת עלי־הקיץ של השעירות מרובה היובש, עונתת המצב כך י ב ה ל ש ת (,21 )איור למיניה ב נ ע , ל ר ב ד מ ה

57

ה א י ל י ו נ , א ת י ר ב ד ן מ ו ש מ ת למיניו, ש י מ ט ב למיניה, ל ו ז א, י ו צ ן מ ו י ב ו ר ב מ ג נ אבנים פני המצפות בחזזיות אחרים. ורבים ה

יש אירופה בצפון וגם בנגב גם הגדלים במינים כי נמצא, וסלעים בפרטים קיים שאינו השטח, בפני לבן קרום בנגב הגדלים בפרטים

של הנזק בהפחתת המחברים, לדעת מסייע, זה קרום שבאירופה. וציפוי הקיץ לקראת עלים הקטנת של דומה מנגנון (.83) הקרינה

ת קיים לבן במעטה הצמח ו מ ל א ף ב ס כ ת ה ו מ ל א ב , ו ׳ י נ י ס אורך על עולה שאורכם קרומיים עלי־לוואי יש אלה לצמחים

עלים של השטח שבפני הצמר עליהם. מכסים והם עלי־הקיץ הצמר כסות העלה. לפני סמוך לחות על לשמירה מסייע שעירים וכאשר רוח כשיש העלה. מפני המים אדי איבוד מקטינה הצפופה

הקוטיקול- הדיות את ביעילות השערות מקטינות סגורות, הפיוניותש באירופה, הגדל צמיר־עלים בצמח שנערכו ניסויים רית. ל א ב

, ר י מ 50—20% של להגדלה הביאה השערות הסרת כי הראו צת מעלי השעוה הסרת הדיות. בעצמת י ח ו ש עצמת את העלתה א.400%ב־ הדיות

ליחידת הפיוניות מספר היא העלים פני של מיקרוסקופית תכונה זאת תופעה במזופיטים. מאשר מדבר בצמחי גבוה זה ערך שטח.

הגשם אחרי מצויים המים כאשר מתאימים שבתנאים לכך מרמזת רבים, במקרים מדבר, בצמחי ההטמעה תהליכי יעילים הגבלה, בלא תשובה מעין מהווה הגדול הפיוניות מספר במזופיטים. מאשר יותר

המים משטר בגלל הפיוניות של הפתיחה זמן הגבלת של הבעיה על השטח בפני שקועות רבים מדבר בצמחי הפיוניות והדיות.

של האיטום אפשרות את ומגדילות המים איבוד את בכך ומקטינותן יש (79)אבן־ארי לפי הצורך. בשעת העלה ג ו ז ח ל י ש אפידרמיס ה

הקיץ לקראת שקועות. אינן והפיוניות החורף בעלי חד־שכבתי את משקים אם שקועות. והפיוניות רב־שכבתי האפידרמיס נעשה

ן ג ו ז בלתי פיוניות עם חד־שכבתי האפידרמיס נשאר בקיץ הן עלי של הגוון גם שקועות. ג ו ז לעומת בקיץ בהיר ונעשה משתנה ה

ח החורף. ו ל מ ח ל פ ח ק ו ל מ ל ן ו י ב ל של שונה גוון כן גם יש מ שלפוחיתיות בשערות מכוסים הצעירים העלים ובקיץ. בחורף עלים מאגר; מעין ומשמשות במים השערות מלאות בחורף צדדיהם. משני נעשה כך שקיפותן. את ומאבדות מהנוזלים מתרוקנות הן בקיץ

הקרינה. את יעילות ביתר ודוחה בהיר העלה )ראה המזופיל של המיקרוסקופי במבנה חלים מעניינים שינויים

רקמת טיפוסים: משני הם המטמיעים התאים (.338 עמי 56 פאהן גלילים של קובץ המזכירים ארוכים, מתאים הבנויה עמודים, תאים הבנויה ספוגית ורקמה זה, לצד זה בצפיפות העומדים קצרים,

שטח של ניכר בחלק לזה זה צמודים כך, כל מוגדרת אינה שצורתם רקמת תאי של הפנים שטח גדולים. אויר חללי ביניהם ויש תאיהם

הספוגית. הרקמה אצל מאשר לנפחם ביחס יותר גדול העמודיםחשבון על העמודים רקמת של התפתחות יש מדבר צמחי בהרבה

58

רקמת התפתחות את מסבירה (115) שילדס הספוגית. הרקמה הפלסטידות את דוחה הקרינה גבוהה. קרינה של כתוצאה העמודים

על משפיע שם ומיקומן הרקמה תאי של הרדיאליים הדפנות אל יעילים העמודים ברקמת הגזים חילוף תהליכי התאים. התארכות

לנפח. הפנים שטח בין היחס בגלל הספוגית ברקמה מאשר יותר פתוחות שהפיוניות הקצר בזמן CO! של ההספקה בעיית את בזכרנו

משום העמודית הרקמה של יתר בהתפתחות לראות נוכל בו,מדבר. לתנאי הסתגלות

ההטמעה, תהליך לעצם הנוגעת מעניינת פיסיולוגית התאמה מנוצלת שבו תהליך היא ההטמעה רבים. מדבר בצמחי נמצאה

לתרכובות והפיכתו האויר מן CO: חיזור לצורך האור אנרגיית אנרגיית של קליטה תהליכי מתרחשים הצמחים במרבית אורגניות.

חייב והצמח היום, בשעות במקביל, האויר מן CO; וקליטת האור לרקמה. CO: חדירת לאפשר מנת על פתוחות הפיוניות את להחזיקניכרים. מים להפסדי גורמת ההטמעה לצורך הפיוניות פתיחת

Crassutacean) CAM הנקרא מיוחד הטמעה מנגנוןAcid MetaboMsm) זה במנגנון רבים. סוקולנטיים בצמחים

תוצרי הלילה. בשעות וחיזורו האויר מן CO! קליטת מתבצעים ומתפרקות בווקואולות הנאגרות אורגניות, חומצות הם החיזור בדרך ביום נחזר בפירוק המשתחרר CO: היום. בשעות בחזרה

כבר הנמצא CO!שזהו מאחר אך האור, אנרגיית באמצעות הרגילה על החמות היום בשעות הפיוניות בפתיחת צורך אין הרקמה, בתוך הקרירות, הלילה בשעות הפיוניות פתיחת אותו. לקלוט מנת

מינימליים. מים הפסדי מאפשרת בהן, גבוהה היחסית שהלחותל מצא (123) וינטר ה א ם ב י ש י ב ג ל גם נוספים ובמחקרים ה ה א בי ו צ ל מ ה א ב ם ו ש ו ג נעשית גבוהה מליחות או יובש בתנאי כי מ

מופעל נוחים בתנאים ואילו CAM מנגנון באמצעות ההטמעה

הרגיל. ההטמעה מנגנון ההטמעה שתוצרי משום ,C, קרוי נוסף הטמעה מנגנון

התהליך פחמנים. ארבעה בנות אורגניות חומצות הם הראשוניים אך בלילה, CAM^ צמחי של החיזור למסלול דומה ההטמעה של

הוא שלו הראשוני ההטמעה שתוצר (,C), הרגיל מהמסלול שונה פירוק (.PGA )פוספוגליצראלדהיד פחמנים שלושה בת תרכובת

יצירת תוך כך עקב המשתחרר CO, וקישור האורגניות החומצות^PGA הצינורות. צרורות סביב בעלה, פנימי באזור בצמחי<ס נעשה

כן על היא C, בצמחי CO^ קישור תהליכי שני בין ההפרדה האנזימים של היעילות .CAM בצמחי שהדבר כפי בזמן ולא במקום

של מאשר בהרבה גבוהה C< בצמחי CO בחיזור המשתתפים^ שבמנגנון האנזימים ־ לזמן הפיוניות בפתיחת להם די ולכן ה

יכולים הם כך .CO! של הדרושה הכמות את לקלוט מנת על קצר, הפיוניות פתיחת עם יחסית קטנים עלים עם גם יפה להתפתח

ניכר. באופן המים הפסד מצטמצם כך קצרים. לזמנים

המדבר מצמחי רבים של בעלים נמצאות מים אוגרות רקמות של )למשל מים אוגר בעלה אחרים. מדבריות בצמחי וכן שלנו

ק ו ר פ ( י י נ פ י של דקה שכבה לאפידרמיס מתחת למצוא נוכל ז הקטן, המרכזי לגליל עד כמעט להם, ופנימה מטמיעים תאים

של הגדולים התאים את לראות נוכל ההובלה, צינורות את המכיל את מיידי באופן לספק יכולים אלה תאים המים. אוגרת הרקמה

בלא רבים מים להפסיד יכולים הם המטמיעים; בתאים המים גרעון

ממים בהתרוקנה כמפוחית להתקפל יכולה התא דופן שייפגעו. השרשים. ממערכת לרקמה סופקו שהמים לאחר רגיל למצב ולחזור הגדל בשרני צמח של עלים בודקים כאשר בולטת זו תופעה

לצמח בהשוואה מכווצים שעליו לראות ואפשר שחון, בבית־גידול של ממדיהן את להשוות אפשר יותר. הלח במקום הגדל מין מאותו

ן בז העלים פטוטרות ג ח ו י ש לאחר ויוס־יומיים הגשם רדת לפני ה במצב מגודלן 3—2 פי מתנפחות הפטוטרות — הראשון היעיל הגשם

מחדש ולהתמלא להתרוקן היכול מים מאגר של זה אמצעי יבש. בקרבת הבצורת משנות באחת עצמו הוכיח ימות, שהצמח בלא

ובכל הצמיחה עונת סוף לקראת בנגב שרר כבד שרב שדה. משאבין שיחי ג ו ז אחרים רבים מינים וצמוקים. מכווצים העלים נראו ה

ג עלי גשם, ירד השרב בתום לחלוטין. התיבשו ו ז למצבם שבו ן ה ואילו זרעים והבשילו חייהם מחזור את השלימו השיחים הרגיל, כן, אם מהווה, המים רקמת זה. לשלב הגיעו לא רבים אחרים מיניםמים. חוסר של תקופות פני על לגשר לצמח המאפשר חירום מחסן

בלבד. לאגירה מצטמצם אינו מים האוגרות הרקמות של תפקידן גדלים רבים מים( אוגרות רקמות בעלי )צמחים סוקולנטים

שחדרו מלחים, נמהלים הבשרניות וברקמות מלוחות, בקרקעות בהם רבים, מקרים נמצא כך מזיקה. שאינה לרמה הצמח לתוך

ביותר, ותפוחים עסיסיים מלוחה בתשתית שגדלו צמחים נראים תפוצתם דלת־מלחים. בקרקע שגדלו מין אותו של פרטים לעומת

רבים במקרים קשורה ובסיני בנגב הבשרניים הצמחים של של בצומח השולטים הבשרניים בני־השיח מספר מלוחות. לקרקעות

קירטונית, או חוורית מתשתית הבנויות ,22ו־ 19 ,18 ,17 ,15 גלילות בגלילות מספרם על עולה שחונים, בתנאים רבה שמליחותה

דומה. אקלים בעלות להן השכנות

ת לו תג ס ל ה עו ב הג לקיום ביותר החשובות ההתאמות מצויות (56) פאהן של לדעתו של ההתאמות ואילו והשרשים הענפים במבנה במדבר הצמחים

בדרגת הן רבה, חשיבות להן וייחסו רבות, שנחקרו למרות העלים, הממושך הקיץ את עוברים רבים בני־שיח יחסית. פחותה חשיבות מתעוררים הם הגשמים עונת ובבוא עלים, ללא כמעט והקשה לתנאי הגבעול הסתגלות של הבולטות התופעות אחת לחיים.זאת לקבוצה השייכים לצמחים (.43) רותמיים" "ענפים היא היובש

השנה. עונות רוב במשך העלים תפקיד את הממלאים ענפים יש, ם ת ו ר עלים בעלי צעירים ענפים הגשמים בעונת מצמיח למשל, ה

המטמיעה הרקמה האביב. בחודשי הנושרים קטנים קשקשיים ההטמעה. פעילות עיקר מתרחשת ובהם אלה בענפים נמצאת

היובש בעונת וסגירתן הגבעול שלאורך בחריצים נמצאות הפיוניותם עשוי (79) ארי אבן לפי ביותר. יעילה ת ו ר עצמת את לצמצם ה בקבוצה נזכיר החורפית. הדיות עצמת של 3%ל־ עד בקיץ שלו הדיות

, מיני את: הרותמיים של זאת ן ט י ב ר ש ה ה י ר ל ט ו ר , ק ת י ר צ מה י ט ס ר , פ ת י ר צ ן מ ו ל י , ס י נ צ ו ח ק ו ז , ק ם ו ק ח ע ו ז ק

, י נ ר ק ־ ת ל ן ת ת פ כ , ר י ר ב ד ט מ ו ט ב ץ ש י ו צ ת מ י ב ו כ ר א ו. ת י ט ב ט ב כצמחים בקיץ מתנהגים הרב־שנתיים הדגניים גם ש

עליונים ופרקים העלים נדני הקיץ לקראת מתיבשים וכך רותמייםן של: בגבעולים ר ש , נ ן ח ו ד ן ה ח ו , ד ן ו ש ן א ח ו ד ־ ן , ב י ר ב ד מה צ ו נ פ י , ז ת נ ר ק ו ד ן מ נ ע ל ם מ י א ט א ט מ ן ה נ ק ז . ו ר י ע ש מים אוגרות רקמות ופיתוח קטנים לקשקשים העלים צמצום

המים אוגרי הצמחים סוקולנטים. במספר מוצאים הגבעול בפנים הקקטוסים הם שבהם והידועים בעולם המדבריות ברוב מיוצגים

יש העלים מחוסרי לקקטוסים דומות צורות אמריקה. מדבריות של

ואסקלפיים. טבוריתיים מורכבים, חלבלוביים, במשפחות: גם התאים. מוהל התחממות בפני גבוה עמידות כושר יש אלה לצמחים

בפני כעמידה ידועה סוקולנטיים צמחים של הפרוטופלסמה רבים עילאיים. צמחים אצל שנמדדו ביותר הגבוהות הטמפרטורות

יעיל באופן גבעוליהם פיוניות את לאטום מסוגלים מהסוקולנטים בצמחי בארץ לראות אפשר האיטום ליעילות טובה דוגמה ביותר.

ע ו ב צ א השקיה. ללא רב זמן בחיים להישאר היכולים למיניו, הע של ענפים שלושה ו ב צ ב א ג נ נותקו צפית, גבעת ליד שגדל ה

הממוצע המים איבוד בחדר. אחדים חודשים והוחזקו משרשיהם 8 לאחר הצמחים. ממשקל אלפיות 5.4ל־ אלפיות 1.3 בין נע ליום

שנה במשך בחיים נשאר השלישי ואילו ענפים שני מתו חודשים אחד של משקלו מחדש. וצמח ליבלב בעציץ שתילתו לאחר שלמה.

ובאחר הניסוי בתחילת הענף ממשקל 13.5% במותו היה הענפים

שנה לאחר הגיע בחיים שנותר הענף של משקלו בלבד. 9.3% בין המים באיבוד שההבדלים ייתכן ההתחלתי. ממשקלו 36.2%ל־

שלא בענף שונים. במקומות הענפים מחיתוך נבעו הענפים שלושת כבאחרים גדול היה לא החיתוך של והפצע השרשים, נותרו מת

במים חסכניים שאינם צמחים כי כאן, להזכיר ראוי (.23 )איור )עלי למשקלם הקרובה מים כמות אחת שעה במשך לאבד עשויים

ה ט י ש ת ה י נ ל י ל ס (.43 לפי ה גבעולים יש הסלקיים משפחת של פרוקי־חגבעול לצמחים גם

ת בשרניים: ד מ , ח ח י ש ת ה ד מ , ח ר ב ד מ ק ה ו ר פ , י ר ב ד מ הק ר ק ר י פ ס ר ק פ ו ר פ י . ו י פ נ כ ־ ת ל קטן אצלם העלים תפקיד ת

יש הנבט בשלב קטנים; כקשקשים הבוגר בצמח נראים והם ביותר

59

ע ענפי .23 איור ו ב צ ב א ג נ .(2 ;17.7.74 .(1 בחדר: שהוחזקו ה

17.7.75 (43) זהרי לפי הגידול. במהלך שנעלמים גדולים, עלים לכולם

היובש בעונת המטמיעה קליפתם את אלה צמחים משירים לגבי תופס אינו זה כלל מים. המאדה השטח את בכך ומפחיתים

ק מיני כל — אדרבא כולם. ו ר פ י ה ה ד מ ח ה בארץ גדלים שנזכרו וענפיהם של העיקרית ההתיבשות השחונה. הקיץ בעונת היטב

60

שהפיצו לאחר והגשומה, הקרה החורף בעונת חלה הענפים וקליפות כאשר מתקיים בקיץ, צמיחה של זה, חיים מחזור זרעיהם. את

נשארים הם לצמיחה מים די אין כאשר אך תקין. המים משטר להתיבש. עלולים שבענף הזקנים והפרקים אי־צמיחה של במצב המרכזי הגליל סביב לפתח מסוגלים אלה שמינים השעם רקמת

מתיבשת זאת רקמה כשנוצרת התיבשות. מפני להגנתו מסייעת פעילות מקצב של תופעה בעיקר זאת כאמור אך הירוקה, הקליפה

שחונים. גידול לתנאי תגובה ולא קבוע

ה24 איור ס ח ת . י ח ר ז ומבשיל )מימין( פורח הצמח בקיץ׳, מעלים בלא פירות

של זאת היא לקודמתה מה במידת הקרובה מינים של קבוצהת י נ ר מ . צ ם י ע ל ס ת ה י נ ר מ צ עליה מרבית את בקיץ משירה ה

על מכסה גבעוליה שעל והצמר זעירים(, עלי־קיץ מעט יש )לעתים עונת במשך אפסית זה צמח של פעילותו כי נראה ירוקה. רקמה

ומפחית מהאויר, המטמיעה הרקמה בבידוד מסייע והצמר היובש,ה גם המצב כך הנקלטת. הקרינה את י ד נ ק י ר ו מ , ב ה ק י ר ב מ

ה ס ת ח י ח ר ז ר מ ו י א ( 24, ב ( ו ל ב ל , ח ש ש ב ו ג ל מ ט ר עי ר ב ד ד מ ט א ט ובהירה. מבריקה קליפה יש להם למיניו, ו ו ט ב ש ה

ץ י ו צ מ השיטה עם הצעירים בענפיו הרותמיות שיטת את מאחד ה יש היובש. עונת את העובר מבריק או בהיר גוון בעל מעוצה ענף של המלבלביב ופרי פריחה וענפי הקיץ לקראת המתעצים שלד ענפי לו

הקרקע התיבשות עם ונושרים ומתיבשים הגשמים עונת בתחילתבקיץ.

ם קיום של החשיבות את (56) פאהן מציין העצה במבנה סיני למעשה במדבר. והעצים השיח מבני רבים של בעצה אוגרי־מזון

המקביל משהו ובשורש בגזע אלה של בקיומם לראות אפשר של ולפקעת לבצל או הסוקולנטים של המים אוגרות לרקמות

בחלקי הובלה רקמות של בקיום היא נוספת הסתגלות הגיאופיטים.

רקמת נמצאת המעוצים הצמחים משפחות ברוב הפנימיים. הגבעוללקליפה מתחת וחשיפה המרכזי הגליל של בהיקפו הפעילה העצה

רקמות יש הסלקיים במשפחת הפעילה. לעצה חיצונית בשכבה —

של הביולוגי היתרון המעוצה. הגוש בתוך פעילה מובלעת שיפה של חלק של שהתיבשות פאהן, של לדעתו הוא, מדבר בתנאי כזה מבנה

הצמח. למות תביא לא בהיקף מהרקמות למות המסוגלים בצמחים קיימת הגבעול של מעולה התאמה

ת בחלקים. נ ע ל ר ב ב ד מ הגבעול את שעם של קרניים מפרידות ה )איור תלויות בלתי משנה יחידות של רב למספר הגזע, את המרכזי,

בשנת (.84) מימיה את המספק שורש יש מהן אחת לכל אשר (,28 קיבל לא שלהם שהשורש הצמח של קטעים אותם רק ימותו בצורת

מים כמות בהם שמתרכזת סלע, לסדקי שנכנסו שרשים מים. די לראות אפשר אליהם. הקשורים הענפים את יקיימו יחסית, גדולה

הסעיפים אורך את מודדים כאשר הענפים בין התלות אי את )איור התחתונים בחלקיו שעברה מהשנה תפרחת ענף כל שהצמיח

לשמש יכולים שונים ענפים בין שיח בכל המתבלטים ההבדלים (.9 המאכלסים שונים בתי־גידול בין המים במשטר להבדל כמדד

ת נ ע . ל ר ב ד מ בשטחים גדול סעיפים של כולל אורך נמצא כך ה

ר גם קיים זה מנגנון סלעיים. לשאינם בהשוואה סלעיים ב ש ן ב ב לה א ל י כ א ב . ו ת י נ ח י ן ר ג ו ז ח ב שי כאשר דומה תוצאה מושגת ה

מקום מנצל שלו שהשורש יחיד לענף מצטמצמת הקמביום פעילותן של לזה דומה גזע המים. משטר מבחינת נוח ג ו ח ז י ש במבנהו ה

ר גם יש ריגולרי הבלתי ע ר ע , ב ם׳ דו ידועים אלה מינים שני אובסיני. בנגב שנמצאו פרטים של המופלגים בגילים

ת ו ל ג ת ס ש ה ר שו ה הצמחים של ובמיוחד רבים, מדבר צמחי של השרשים מערכת

העל־אדמתי. הנוף מאשר יותר מפותחת שבהם, בני־הקיימא שרשים נמצא ניכר, לעומק בהם חודרים שהמים ובחולות, בערוצים, שיח למדי. ארוכים ם ת ו ט ר ו ט ב ה או ש נ ע ת ל י ע ר ז ־ ד עם ח תופעה אינם מהגזע מ' 15—10 של למרחק המתמשכים שרשים רבים בני־שיח של שרשים מערכות המציינת תופעה נדירה.

השרשים מערכת של רבה פלסטיות היא הנגב, בהר מהשולטיםן של השרשים מערכת במקום. המים למשטר בהתאמה ג ו ח ז י ש ה

באדמות יותר מעמיקה צין(, )שדה לסיות בקרקעות למדי שטחית דולומיט טרשי בין — מצדה ובסביבת הגבעות, מורדות של אבניות

נמצאה נוספת תופעה מי. 3—1 של לעומק שרשיו מגיעים — סדוק

ן ב ג ו : ז ח י ש רדת לאחר חדשים שרשים של שפע מייצר הוא ה אשר רב־שנתיים, מעוצים שרשים של מערכת יש לצמח הגשם.

יוצאים השורש, לאורך ברורים מוקדים מתוך לקליפתם, מתחת בקרקע, זמינים מים כמעט כשאין בקיץ, העונתיים. השרשים

היעיל הגשם רדת לאחר קצר וזמן העונתיים, השרשים מתיבשים מים. וקולטים הנזכרים מהמוקדים חדשים שרשים יוצאים הראשון

זמן התופחות העלים, בפטוטרות ראשון בשלב נאגרים אלה מיםק של השרשים מערכות גם הגשם. רדת לאחר קצר ו ר פ , י ר ב ד מ ה

אי נ ת ת ו י נ צ ו רב־שנתיים, משרשים כבנויות נראות ואחרים ק מעניין מוגדרים. מוקדים מתוך עונתיים שרשים מהם שיוצאים

התחלת ובסיני בנגב נצפתה אוגוסט־אוקטובר בחודשים כי לציין שהיו בני־שיח מיני 10ב־ חדשים עונתיים שרשים של התפתחות

עליית עם קשורה זאת שתופעה ייתכן עונה. באותה ופעילים ירוקים מנת על זו תופעה ולבדוק להמשיך יש זאת. בעונה הטללים כמות

האקולוגית. משמעותה את במלואה להבין ברור בהם כאלה יש ומזון. מים אוגרים צמחים הרבה של שרשים

ה של שורש בפקעות כמו האגירה, תפקיד ד י ס ח ה ־ ר ו ק , מ ר י ע ש הה ד י ס ח ה ־ ר ו ק ח מ ר ק ה ה ד י ס ח ה ־ ר ו ק מ . ו ה צ ו ע מ שרשים ה

במדבר. שונים חיים ולבעלי לאדם למאכל בצעירותם משמשים אלהב של השרשים מערכת ו ל ב ל ש ח ש ב ו ג ג מ ר פ ס א ם ו י ל ע ־ ך ו ר א כאן וגם מאורכות פקעות של מערכת מזכירה הנגב בהר הגדליםברור. האגירה תפקיד

ת ו ל ג ת ס ע ה ר ת הז ד חי י ה ו צ ו פ ת ה צמח של תרדמה מצב או עצורה התפתחות דרגת מהווה הזרע

להישמר האוכלוסיה של רבים לפרטים מאפשרת התרדמה צעיר. האוכלוסיה של קיום מבטיחה והיא חיותם, במקום אסונות מפני ידי על המוגן רדום, כצמח לצמיחה. נוחות שאינן תקופות דרך

עמידותו מהסביבה. העובר דרישות ביותר מועטות הזרע, קליפות על עולה גבוהות, וטמפרטורות יובש כמו קיצוניים, תנאים בפני

לשמירה משמש הזרע חייו. של אחר שלב בכל הצמח של עמידותו ככל גדול במרחב ולפיזורם פרטיו לריבוי המין, בהופעת זמן רצף על

הקשורים המנגנונים לצמחים. קיום יאפשרו הגידול שתנאי רבים מינים לגבי הם ובזמן במרחב והנביטה הזרעים פיזור בהכוונת

והזמן המקום במדבר. לחיים הצמח להתאמת העיקריים המנגנונים המזון המים, הקרקע, בעיות על משפיעים בהם נובט שהזרע

נובטים שזרעיו צמח חייו. מהלך בכל הצמח שיפגוש והמיקרואקלים מים כמות מספק הוא אין ואפילו הראשון, הגשם רדת עם בקלות

הנבטים עלולים בו במצב הנביטה לאחר קצר זמן עצמו ימצא רבה, גשם אחרי ממושכת יבשה עונה של לבואה הסכנה ביובש. להיכחד

באזורים מאשר יותר במדבר גדולה — בינונית בעצמה ראשוןלפתח: הצמחים על זאת אי־סדירות בפני לעמוד מנת על גשומים.

61

כמות שירדה קודם נביטה וימנעו הגשם את שייימדדו" מנגנונים א( אשר אחיד, לא נביטה כושר בעלי זרעים לפתח ב( גשם. של מספקת

טובות הנראות בשנים אף בשטח זרעים מאגר קיום יבטיחו חלקם באסון או ארבה מכת פתאומית, בבצורת להיגמר ועשויות בתחילה

אחר. טבע על להתבצע יכולה ולהתבססות לנביטה שיספיק הגשם מדידת

עונת לבוא עד הזרעים הפצת מניעת .1 מנגנונים: טיפוסי שני ידי ביחידת או בזרע נביטה עיכוב של מנגנונים מציאות .2 הגשמים. עם ביחד אחדים זרעים או הזרע היא התפוצה )יחידת התפוצה

לתפוצתה(. המסייעות נוספות רקמות

די ד ם מו ש ל ג די ע ת י ט ת שי צ פ ם ה עי ר ז )צמחים הגשם טיפות בעזרת זרעיהם המפיצים צמחים

ת היגרוכסטיים( נ ש ו ש ו כ ח י ר ב י כ ו כ י ו ס נ לפרק מצמצמים נ לגורמים הזרעים חשיפת של הסיכונים את ביותר קצר זמן

ב חיצוניים. כ ו כ י ב ס נ ידי על הבשלתם לאחר הזרעונים סגורים נ נפשקים הקרקפת הרטבת לאחר דקות כחמש קשים. עלי־מעטפת

בעצמה נוסף גשם חשופים. והזרעונים (,89 )איור עלי־המעטפת הקרקפת. מתוך ההיקפיים הזרעונים את להתיז יוכל חזקה

תהליך את נחלק אם עלי־המעטפת. נסגרים הקרקפת בהתיבש דורשת הקרקפת פתיחת כי יתברר שלבי־משנה, לשני הזרעים הפצת כמות מודדים ביחד התהליכים שני זרעים; התזת מאשר גשם פחות

יתיבשו אם גם הנבטים. ולהתבססות לנביטה שתספיק מים חדשים זרעים להבשלת הגיעו בטרם הצעירים הצמחים או הנבטים

תופעה מכניס שעברו. מהשנים בקרקפות זרעים של מאגר נשאר עוד הנביטה "פיזור בשם אחדות לשנים זרעים מאגר שמירת של זאת

ו הזרעים פיזור נמנע דומה באופן בזמן". ח י ר י ־ ת נ ש ו ש לבוא עד ב במטר המלווה — שעה כחצי נמשכת הצמח פתיחת — ממושך גשם של האם צמחי הפירות. מתוך הזרעים את להוציא שיכול חזק

(.30) רבות שנים במשך הזרעים על לשמור יכולים ו ח י ר י ־ ת נ ש ו שן ב גם ס י הזרעים הפצת בתהליך גשם שעוני שני לראות אפשר ר

עשר וחפים. גביע עלי בין סגור והוא זרעים שני מכיל הפרי (.8) מוכן והפרי והחפים, הגביע עלי נפשקים הירטבם לאחר דקות

של )שריד קטנה שחורה בליטה יש הפרי בראש נוספת. להרטבה בה הפוגעות גשם טיפות של ניכרת כמות רק אשר עמוד־העלי(,

אל לחדור מים יכולים זה "פקק" משהוסר רק להסרתה. גורמת המתח גובר לפרי מים משחדרו אותה. ולרכך היימנעול" רקמת

דופנות של ההחזקה כוח על הפרי, חצאי שני בין השורר הפנימי, זה הפרי חצאי מתרחקים זה ברגע המרוככים. המנעול רקמת תאי עוקץ מטרים. 5 עד של למרחק נזרקים הזרעים ושני במהירות מזה

.45° של אופטימלית בזווית הזריקה של כמכוון משמש הזרעשל שיא במהירות לנבוט להתחיל עשויים הם הזרעים משנפוצו

62

ך .25 ור ח ע ל ו ס שהרטבה לאחר

דקות 5 מימין יבשה, תפרחת משמאל

חך זרעי .26 איור הרטבה לאחר למטה יבשים, למעלה — ל

)שם ריסים יש הזרע בקליפת .20°כ־ של בטמפרטורה שעות 4—2 הזרע את ומעמידים בהירטבם במהירות המתישרים הצמח!( של זאת רקמה לקרקע. ישר יחדור הבוקע שהשרשון כזו בעמדה לזרע המסייעת ריר, שכבת הרטבתה לאחר קצר זמן מפתחת ריסים

על שומרת גם היא חול. גרגרי הדבקת ידי על בקרקע להיאחזהנובט. הזרע סביב לחה סביבה

הם: כך, זרעיהם ומפיצים במדבר הגדלים נוספים, צמחים

ה א י ל י ו נ , א ת י ר ב ד ש מ ל ו , ע י ו צ ת מ י נ ו ר פ ה א צ ו פ קל )מורכבים(, ה , א י ו צ ל מ ה , א ם ש ו ג ד מ ע י , ח י ד ר פ ד ס ע י ח

י ר נ ך )חיעדיים(; ק ח ע ל ו ס ך (,26 ,25 )איור ש ח ט ל ו ע פה )לחכיים(, ו ר , מ ה ל ו ג ת ד י ב ו ב ת א פ ק ר ק )שפתניים(; ה

ן ו ס י ל , א י א ק ש מ ן ד ר ק ־ ו , ד י ר ב ד ם מ י י ל ח ם ש י ע ו ר שת )מצליבים(; י נ ר ג ר ת ג י נ ב כ ו ת כ י נ ר ג ר ג ה ו י ו צ )פרפרניים(. מ

כך. זרעיהם המפיצים מינים 10כ־ יש בארץ היס־תיכוניות בבתות גם גשמים יורדים בהם באירופה, הממוזגים החלקים של בצמחיה

המנגנון של תפוצתו כי לומר אפשר ביותר. נדירה זו תופעה בקיץ זאת תפוצה דרך על מראה שחונים באזורים ושונות רבות במשפחות

אלה. לאזורים הסתגלות כעל במהלכו מנתקים הגשם שמי רב, זמן לאורך זרעים הפצת פיזור שאינם צמחים הרבה אצל גם מקובל האם, מצמח תפוצה יחידות

ח של תרמיליהם למעלה. כנזכר משוכלל במנגנון מצוידים ל ש, ת ו ב ר ע ת ה ו י פ ת כ ו ר י ע ס או ש , שנ ר ב ד מ נפתחים אינם ה יבשים צמחים למצוא אפשר ארוכה תקופה ובמשך בהבשילם,

שלמים. פירות ועליהם

די ד ם מו ש י ג כ י ל ה ת ה ב ט י ב נ ה המים לתוכו. מים חדירת עם בזרע מתחיל הנביטה תהליך

זאת פעילות שבזרע. הרדומות החיים מערכות את מפעילים ובהופעת השרשון בהתארכות הזרע, בתפיחת חוץ כלפי מתבטאת

המערכות התעוררות ושל מים חדירת של התהליכים בקרת הנצרון. מנגנוני לפיתוח הזרע צמחי של האבולוציה במהלך שימשה שבזרע

מים תחדיר שלא קליפה יצירת היה אחד מנגנון הנביטה. הכוונת המתאימה מים כמות לנביטה שדורש תיאורטי, צמח ניקח בקלות.

לו דרושים החיים מחזור והשלמת להתבססות אבל גשם, מ"מ 5ל־ הזרע קליפת אם לספקם. יכולים גשם מ"מ 50 שרק מים בקרקע

אחרי כבר נובט היה היורדת הגשם כמות כל את מחדירה היתה זאת, לעומת הנבט. יתיבש נוסף גשם ירד לא ואם גשם, מ"מ 5 רדת לאחר רק הנביטה תתחיל — הגשם ממי 10% רק תחדיר קליפתו אם

הנבטים. להתבססות שתספיק גשם כמות שתרד יחידת בדופן המצויים חומרים לשמש יכולים אחרים גשם כמודדי

רק הנביטה. תהליכי את מעכבים והם הזרע בקליפת או התפוצההתחלת תאפשר מספקת בכמות גשם ידי על אלה חומרים שטיפת

רבות דוגמאות ידם. על שעוכבו הנביטה של הביוכימיים התהליכים אך (95 ,28) הנגב בצמחי שנערכו במחקרים נמצאו נביטה לבקרת

והמחקרים זו, מבחינה הצמחים כל נבדקו לא עוד עתה לעתנמשכים.

הנביטה בהכוונת והפרי הזרע קליפת תפקידח בסוג רבים למינים ו ל תפוצה, יחידות של טיפוסים שני יש מ

החפיות שתי של ובצורה בגודל מזה זה הנבדלים יותר, ולעתים זאת לראות שאפשר מינים הזרע. בצבע וכן הפרי, את העוטפות

ח אצלם ו ל מ ם , ה ב ג נ ח ה ו ל , מ ם י ר ה ח ה ו ל ח מ ו ל מ ו / ן י ב ל מ. ת ו ב נ ע (94 ,91) בארץ מהמינים בחלק שנעשו בדיקות לפי ה

הבהירים הזרעים של הנביטה מהירה באוסטרליה, אחרים ובמינים מהבדלים נובעים אלה הבדלים הכהה. הקליפה בעלי של מזו

יותר. חדירה הבהירים הזרעים של הקליפה הקליפה: בחדירותבזמן. הנביטה לפיזור מביאים הנביטה בכושר ההבדלים

ק ר ב ש י ב ל י צ י כי (7) ואבן־ארי גוטרמן מצאו )פרפרניים( ס זרעים ההבשלה בשעת שונים יום אורך בתנאי מפתח הצמח

נביטה כושר יש הזרעים מטיפוסי אחד לכל הקליפה. בצבע הנבדלים שמתיבשים בפירות נוצרים החומים הזרעים שונה. וחיוניות שונה לאחר רב לא זמן רבה בכמות נובטים המלאה, הבשלתם לפני

הירוקים הזרעים שנתיים. לאחר חיוניותם מאבדים אך הבשלתם, אך הראשונה בשנה פחותה בכמות נובטים קצרים, בימים הנוצרים במשך מסוימת בכמות לנבוט וממשיכים חיוניותם על שומרים

לא ארוכים בימים שנוצרים הצהובים הזרעים הבאות. השנים כמאגר נשארים והם הבשלתם, לאחר הראשונות בשנים כלל נובטים

מצא סריקה במיקרוסקופ שעשה בבדיקות הבאות. לשנים זרעים הירוקים של מזאת חלקה החומים הזרעים שקליפת (85) גוטרמן

הבדלים עמוקות. גומות בעלי הזרע של השטח פני בצהובים ואילו כנראה, ומשפיעים, שלה שונה עובי מבטאים הקליפה במבנה אלה

קליפות גירוד בזמן. הנביטה לפיזור ובכך למים חדירותה על שעות. 24 לאחר לנביטה המקרים בכל הביא זכוכית בנייר הזרעים

פעילות בעקבות השנים עם חדירה ונעשית הקליפה מתרככת בטבעהקליפה. על ופטריות חידקים של

של שונה חדירות בעזרת בזמן הנביטה פיזור של דומה תופעהת גם יש הזרע קליפת י נ י י ל כ , ב ה י ו צ ת מ ל ו ב ר ה כ י ו צ מ

ת ל ו ב ר כ . ו ל ו ג נ ר ת סגור, תרמיל היא שלהם התפוצה יחידת ה בשנה בשלישי. ושלושה הראשונים המינים בשני זרעים שני המכיל

הפרי. מעוקץ הרחוק הזרע נובט הפרי הבשלת לאחר הראשונה נובטים והפטריות, החידקים בהשפעת הבאות, השנים במהלך

ת של רבים במינים האחרים. ס פ ס ת א י נ ר ג ר ג יחידת מכילה ו השאר ואילו הראשונה בשנה אחד נובט מהם זרעים, הרבה התפוצה

לפגוע אפשר הנזכרים המקרים בכל הבאות. השנים במשך נובטים

63

לנביטה בכך ולהביא זכוכית בנייר גירודה ידי על הקליפה באטימותומהירה. מלאה

ה הכוונת ט בי ם ידי על הנ רי מ י חו ב כ ע ה מ ט בי נ את המלוות ברקמות רבים במקרים נמצאו נביטה מעכבי חומרים

הפרי בדופן למשל, נמצאו, כאלה חומרים התפוצה. ביחידת הזרען של ג ו שי ז ח של הפרי את המלוות בחפיות (,93)ח ה ו ל ב מ ג נ ה

(9 4, ח ( ו ל , מ ח פ ח ק ו ל ם מ י ר ה ה ה ע מ ו ח . ו ה ד ו ר הם ות של הפרי בדופן גם מצויים י ח ל ה מ מ ו ת ח י ח ל מ ה ו נ י ד ע

ש של הזרע ובקליפת ק ר ב ק ו ה מבטיחים אלה חומרים (.96) צ בתהליך גשם של מספקת כמות שיינמדדה" לפני לא נביטה

בהתאם תפוצה יחידת בכל השונה השטיפה מידת שטיפתם. בזמן. הנביטה לפיזור גם מביאה נפלה, בו ולבית־הגידול לעמדתה

ן ו בז נביטה. מעכב מלח גם ח ג י ש משני אחד את מהווה הוא הת מ של התפוצה ביחידת הנביטה. את המבקרים החומרים י ח ל

ת י נ ש ק ש עטוי — השחלה דופן הוא — דק בקרום העטוף זרע יש ק בשרניים אלה ממעטים חלק וחפה. חפיות שתי עטיף, עלי בארבעה

למצוא אפשר המלח. בהם נשאר ובהתיבשם הפרח, של בצעירותות של נבטים בשדה י ח ל ת מ י נ ש ק ש למדי! גשומות בשנים רק ק

נובט הוא אותו הסובבים המעטים מתוך הזרע את מוציאים אם אךשעות. 24 אחר

ת כוונ ל נביטה ה ר ידי ע ם או וחו נובטים שאינם ואחרים לנביטתם אור הדורשים מדבר צמחי ישה כי מצאו (97)וחבריו קולר בחושך. אלא נ ע ת ל י ע ר ז ־ ד דורשת ח בהם למקומות הנביטה תחום את מצמצם זה מנגנון לנביטתה. אור

שם השטח, פני בקרבת נביטה מבטיח הוא אלה. תנאים מתמלאים אור. מספיק בהעבירו נביטה מאפשר דקה חול בשכבת הזרע כיסוי

המהירה ההתיבשות בגלל אפשרית, אינה ממש השטח בפני נביטהן והזרע. החול של פ נ כ י ל נ צ ו מהן אחת שבכל תפוצה יחידות יש ק

בשעת ואור לחום בדרישות מזה זה הנבדלים (,79) זרעים 7 עד 1ן גדל בו בשטח מצויה כך הנביטה. פ נ כ של גדולה אוכלוסיה ה

רדת בעת תנאים של מסוים לצירוף בוודאי יענה מהם שחלק זרעים,

בה שבשנה כך על משפיעה המנגנונים יעילות הראשון. היעיל הגשם שבשנים שטחים, פני על נביטה כלל אין מדי, גרוע התנאים צירוף

. של במרבדים מאוכלסים היו אחרות ן פ נ כ

־ מיני של השיבולת ן ה ח ב ט רבת תפוצה יחידת מהווה שונים י שונות דרישות יש מהם אחד לכל שונה. בגודל זרעים בה שיש זרעים,

חומר הנביטה. את המעכב לחומר, שונה ורגישות לנביטה, לתנאים התפוצה ביחידת הזרעים את המלווים ובגלומות, במוצים נמצא זה

(76.)

64

ה פי ר ק רו ט ה הטרוקרפיה מכונה צמח באותו שונים מטיפוסים פירות ייצור

הנביטה לפיזור נוספת שיטה ומהווה פרי( — קרפ שונה, — )הטרום ובמרחב. בזמן ט ר ן ק הספר בבתות רבה בכמות הגדל דק, ל

במרכז יש המקרים ברוב פירות. מיני שני יש באר־שבע, ובקעת ציצית. חסרי זרעונים ובשוליה ציצית, בעלי זרעונים הקרקפת תנועת ידי על מהמצעית רבה בקלות ניתקים המצויצים הזרעונים

אחר מופצים והם התיבשותם, עם הציצית קשקשי של ההתפשקות הציצית חקרי הזרעונים האם. צמחי את המטלטלת ברוח כך

במשך האם צמח בקרבת ונפוצים למצעית, יותר חזק קשורים מיני שני בין המרחב חלוקת מלבד הבשלתם. מיום אחדים שבועות נובטים המצויצים שונים: בזמנים הנביטה גם מתרחשת הפירות הציצית מחסרי מעטים שרק בעוד הבשלתם, לאחר מיד בקלות ואילו וחלקה, בהירה המצויצים הזרעונים קליפת זה. בזמן נובטים

לא וחריצים. גומות ובעלת מחוספסת כהה, הציצית חסרי של זאת אלה הבדלים על המשפיעים הגורמים לבדיקת ניסויים עדיין נעשו

הנביטה. בכושר גם למצוא אפשר קרקפת אותה בני לזרעונים שונה תפוצה כושר

ת י ר פ ו ש , ב ת י ת ר לפי זרעונים טיפוסי 3 אצלה להבחין שאפשר כ שבעלי בחריצים השקועים היקפיים, זרעונים .1 בקרקפת: מיקומם

בציצית, לעתים המצוידים דקים, מרכזיים זרעונים .2 המעטפת; שני בין הנמצאים עבים, זרעונים .3 ברוחי, לתפוצתם המסייעת

זעירה. כוסית בצורת ציצית שרידי ולהם שנזכרו, הטיפוסים עלי לפתיחת המביאים הגשמים, רדת לאחר רק נפוצים הזרעונים הזרעונים של הקשר התפוצה. יחידות של אטי ולשחרור המעטפת

מעורים האחרים הטיפוסים שני ואילו רופף, למצעית המרכזייםל במצעית. היטב ו ת ח ־ י נ ר ו פ י צ אחת בקרקפת למצוא אפשר ב

משוננות, כנפיים חלקות, כנפיים בעלי — פירות של רבות צורות המזכירים ומחודדים מאורכים וזרעונים קטנים כדוריים זרעונים

־ חתול. של ציפורניים ן ק ז ב ל ס , ה י ו צ מ ת למיני וכן ה י נ ס י נ, ת י ר ר מ הניתקים ציצית בעלי זרעונים הקרקפת במרכז יש ו

זרעונים ניתקים. שאינם כאלה יש ובהיקף ההבשלה, בעת בקלות הגשם מכות בהשפעת האם צמח בקרבת החורף במשך נופלים אלה

והרוח. לנביטה המיועדות תפוצה יחידות יצירת של זאת, אסטרטגיה

הגיעה יותר, רחוקה לתפוצה המיועדות ואחרות האם, צמח בקרבת בקבוצה הנכללים לצמחים אמפיקרפיה. הקרויה בתופעה לשכלול

הקרקע, לפני מתחת פירותיו מבשיל האחד פירות, סוגי שני יש זאת הוא בנגב הגדלים האמפיקרפיים הצמחים אחד מעליה. והאחר

ת י נ צ ו ם מ י ח ר פ ־ ת נ ט התת־אדמתיים פירותיה )מורכבים(: ק של מזה רחב בתחום טוב נביטה כושר ולהם מועטים, גדולים,תפוצת (.27) ציצית ובעלי קטנים שהם העל־אדמתיים, הפירות

החזק הגשם רדת לאחר בחורף, מתרחשת העל־אדמתיים הזרעונים הזרעונים, של הציצית ולפרישת המצעית להתפוררות המביא השני, הזרעונים בני הנבטים של חיותם כושר ברוח. לתפוצתם ובכך

באופן נבדלים והם העל־אדמתיים, של מזה גבוה התת־אדמתיים

מפירות שהתפתחו הגדולים הנבטים שלהם. הנבטים בגודל ניכר ועמודי הנביטה לאחר קצר זמן כבר לפרוח מתחילים תת־אדמתיים

השנה אם האדמה. לפני עד מגיעים אלה פרחים של והאבקנים העלי אם תת־אדמתיים׳, פירות רק להבשיל הצמחים יספיקו שחונה

על־אדמתיות תפרחות של התפתחות גם תמשיך טובים התנאים למתואר בדומה התפרחות של עלי־המעטפת ייסגרו בהבשילן אשר

ב כ ו כ . ב י ס נ ת התבססו בו שהמקום משתמע מכאן נ י נ צ ו מ י ח מ צ בשנים הבאות. בשנים גם שלה התפתחות מקום להוות ימשיך את להרחיב פרט כל מטעם נסיונות של רבות עשרות ייערכו טובות

בכשלון. יסתיימו שרובם נסיונות — המין של החיות תחוםת י נ צ ו מ במישורי פזור: בהם שהצומח באזורים לשלטון מגיעה ה

קשה תשתית מעל השטוף הלס כסות שם במקומות במיוחד לס, גירניות, גבעות בבסיסי גם שלטת היא עמוקה. אינה ומלוחה

כל וחרסית. חוור ובמחשופי לסי־חצצי, קולוביום בהם שמצטבראמפיקרפיה שבסביבתן. לקרקעות יחסית מלוחות קרקעות אלה

ך גם קיימת י מ א , ב י נ צ ו קוצניים על־אדמתיים פירות לו שיש ק ופירות חיים; לבעלי הידבקות ידי על הנפוצים וקטנים,

למצוא אפשר זה במקרה גם קוצניים. ובלתי גדולים תת־אדמתייםי צמחי של ריכוזים מ קודמות. משנים אם צמחי בקרבת ך א

בה שמבשילים אמפיקרפיה, יש מהפרפרניים אחדים בצמחים פני אל כלל שנחשפו מבלי פירותיהם את לאדמה מתחת פרחים

ה האדמה. י ק ב , ל ת י פ ר ק י פ מ א הנגב בהר הנפוצה למשל, ה שלוחות, על הנישאים תת־אדמתיים תרמילים יש לסיים, בקרקעות

המפיצים על־אדמתיים פירות גם מפתחת היא גשומות ובשנים שאר זרעיהם שמפיצים כפי התרמיל, "התפוצצות" ידי על זרעיהם

. מיני ה י ק ב ה לומר וקשה למדבר בלעדיים אינם אמפיקרפיה של אלה מנגנונים

בחבל מאשר יותר במדבר מצויה זרעים של זו הפצה שיטת כיהים־תיכוני.

בנגב מהצמחים אחדים אפיון בנגב. הגדלים הצמחים מיני 1200כ־ מתוך 44 יתוארו זה בפרק

חשובים והאחרים בנגב ביותר מהנפוצים הם שנבחרו מהמינים חלק אינם כאן הנסקרים הצמחים רוב בנגב. הצומח תפוצת להבנת

לכן הנסקר. השטח לתחומי מחוץ גם מצויים והם לנגב, אנדמיים ובסיני. יהודה בהרי גם תפוצתם גבולות המצורפות במפות נתחמו

במערכת מיקומם את להבין לנו תעזור המלאה תפוצתם מפתאזורנו. של האקולוגית

מצוי מסוים שצמח השטח את לחלק אפשר המים משטר מבחינת באופן בו גדל שהצמח — האופטימום תחום א( חלקים: לשלושה בו,

שונים. מטיפוסים ובמדרונות בקרקעות לשלטון, מגיע אף או פזור, הצמח שהופעת מהקודם, יותר שחון אזור — המינימום תחום ב(

בתי הם אלה בסלעים. קרקע לכיסי או לערוצים בו מצטמצמת

לזה ודומה בסביבתם מאשר יותר טוב בהם המים שמשטר גידול יותר לח אזור — האופטימום שמעל תחום ג( האופטימום. שבאזור

לבתי־גידול מצטמצמת בו הנדון הצמח שהופעת האופטימלי, מן לאזור שלהם המים במשטר דומים כן ועל מסביבתם, שחונים

מין, כל של לתיאורו המצורפות הקטנות, במפות האופטימום. ביסוס יש כאשר בהם. גדל שהצמח השונים השטחים טיפוסי נתחמו שמעל והשטח המינימום האופטימום, תחומי לקביעת מספיק

גדל הצמח אם רק ידוע כאשר בהתאם. סומנו הם — לאופטימוםמיוחדים ולבתי־גידול לערוצים מצומצמת שתפוצתו או פזור באופן

את בהם לחלק היה שקשה במקרים תפוצתו. שטחי כך סומנו — ללא התפוצה כתם ניתן הנזכרים הקריטריונים לפי התפוצה שטח

הראשונה. במפה מקרא ראה הסימון לשיטת חלוקה.

בתי־גידול של קבוצות תשע של במסגרת נידונים הצמחים הכורוטיפ התפוצה טיפוס ניתן מין לכל ביותר. להם הטיפוסיים

גרינברג ואצל (126 ,125) זהרי אצל רשום שהוא כפי (25 עמי )ראה(H.) ראשון הבא: הסדר לפי הם השונות בשפות הצמחים שמות

מורכב המדעי השם בלטינית. השם מופיע שני בעברית. השם מופיע ואחרון המין׳, שם גדולה; באות ומתחיל ראשון הנרשם הסוג, משם

של המחבר זה. בשם הצמח את שתיאר )"המחבר"( החוקר שם

ת נ ע , ל ר ב ד מ ה ושל Asso היה למשל, ה נ ע ת ל י ע ר ז ־ ד - חDetite. ובאותיות עבריות באותיות כתוב בערבית, השם אחריו

המדעי, השם ביאור באנגלית. העממי השם ובסוגריים לטיניות, וסטרן סמית פי על במקרים ברוב ניתן לאתרו, והצלחנו במידה

ובאנגלית. בערבית שמות מצאנו הצמחים לכל לא (.118)

התפוצה למפות מקרא

Esr3 חלוקה ללא התפוצה תחום פזור באופן הצמח גדל בו התחום

EZ3 בבתי־גידול או בערוצים הצמח גדל בו התחום מיוחדים

^ ־ המים משטר מבחינת האופטימום תחום !רnnnn טובים משטר־מים בתנאי הצמח גדל בו התחום

שלו האופטימום מן יותרבודדים פרטים או פרט י*

65

ת של תפוצה מפת .27 איור ענ ר ל ב ד מ ה

66

ם חי מ ם צ י נ י י פ א מ ח ה מ ר צו ל פזו ת ע ו ע ב ת ג ו י נ ר י ג

ת נ ע ר ל ב ד מ הArtemisia herba-aiba Asso

shih (wormwood) שיח,COMPOStTAE המורכבים משפחת

: ם ש ביוון והציד הצניעות אלת ארטמיס, שם על קרוי הסוג ה ביוון המינים אחד של העממי שמו זה היה כי להניח סביר העתיקה.

שם כולו. הסוג של המדעי כשם לינאוס ידי על אומץ והוא ברומא או של הלבן הגוון לציון לבן, עשב שפירושו — herba-alba המין

הצמר. מכוסי והעלים הגבעוליםה נ ע ל מרה )"ואחריתה מר כצמח אחדות פעמים בתנ״ך נזכרת ה הלענה עם שלנו הצמח לזיהוי המתנגדים יש (.4 ה', משלי כלענה"

משקה להכנת הצמח משמש בתנ״ך למשמעו בניגוד כי שבתנ״ך, רבים מינים יש כולו בסוג רפואיות. תכונות בעל דמוי־תה

עממית. ברפואה המשמשיםאירנו־טורני. מערב : פ י ט ו ר ו כ

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 27: ת ( נ ע ר ל ב ד מ בארץ מצויה ה ומגיעה מ' 2640 ועד הים לפני מתחת מ' 250 הרום בתחומי ובסיני

והמרכזי, הצפוני הנגב בהר יהודה, במדבר פזור באופן לשלטון סיני. דרום בהרי מ' 1500 שמעל וברום שבסיני התיה ברמת

מבליית הנוצרים וטרשים קרקעות מאכלסת היא אלה במקומות שונים ומטמורפיים מגמאתיים סלעים גרניט, דולומיט, גיר, סלעי

אף לשלטון מגיעה ובהם בערוצים גדלה היא חול־לס, ובקרקעות בערוצים שולטת היא הפזור. גידולה לתחום מעבר רבים במקומות

לנחיל. ומדרום פארן נחל של ההיקוות באגן צורני חצץ במישוריה ש ערוצים נ ע ל השטח בשאר צין. בבקעת גם יש בהם שלטת ה

ה את למצוא אפשר המינימום כתחום המסומן נ ע ל לא כמרכיב ה חברות למשל כמו פזור, צומח של ליובש עמידות בחברות קבוע

ן בהן ששולט ג ו ח ז י ש ק או ה ו ר פ . י ר ב ד מ המכתש בסביבת הן שולט שם המישר, ומעלה הקטן המכתש הגדול, ג ו ח ז י ש ה

ת גדלה במורדות, נ ע ר ל ב ד מ קרקע בכיסי או טרשיים בערוצים ה - יהודה מדבר בנחלי גם גדלים בודדים פרטים סלע. שבמשטחי

לפני מתחת מ' 250 של ברום — חימר ונחל ערוגות נחל צאלים, נחלה את מוצאים האופטימום מתחום יותר גשום בתחום הים. נ ע ל ה

היא המקומות בשני לירושלים. וממזרח יתיר באזור הספר בבתותה עמוקה. אדמה בשכבת מכוסה שאינו קירטון גבי על גדלה נ ע ל ה

ליובש עמידים פחות שהם הספר, בתות של בצמחים שם מלווהה של מהמלווים נ ע ל יותר. השחונים בתחומים ה

: ה ח י מ מניצנים ענפים להתארך מתחילים החורף בתחילת צ בחורף הצמיחה קצב (.110) שעברה בשנה שפרחו ענפים שבבסיס

הענפים מסתעפים מאי—באפריל האביב. לקראת גובר והוא איטי,

צינוריים, פרחים הנושאות התפרחות, העליונים. בקטעיהם מתפזרים הזרעים אוקטובר.—באוגוסט אלה סעיפים על מתפתחות

בחורף הצומחים הענפים שעל העלים דצמבר.—בנובמבר ברוח בחיקם, רבות. לאונות וגזורים גדולים הם החורף. עלי הם ובאביב

נושאי לסעיפים סמוך הצמיחה, ענף של העליון בחלק וכן ויש לאונות שסועים שאינם קטנים עלי־קיץ מתפתחים התפרחות,

שבחיק עלי־הקיץ בהירות. שערות של צפופה כסות עליהם מתחילה עלי־חחורף השרת קטנה. בשושנת ערוכים עלי־החורף

לאחר מעלה. כלפי הצמיחה ענפי מבסיס ומתקדמת באפריל בעונה פרחים. שנשא הענף של העליונים חלקיו מתיבשים הפריחה

יצמיח מים, של מספקת כמות הצמח לרשות תעמוד אם הבאה, שנשא הענף של התחתון חלקו שלאורך מהניצנים ארוכים ענפים

ה ממשיכה בצורת בתנאי פרחים. נ ע ל הקיץ, בעלוות להישאר ה רצופות אחדות שנים לאחר פורחת. ואינה עלי־חורף מפתחת אינהה צמח של חלקים מתים גשם ללא נ ע ל (28 ואיור 61 עמי )ראה ה זה מנגנון אחרים. ושרשים ענפים של קיומם על ישפיע שהדבר בלי

טרשיים שטחים הצמח מאכלס שם האופטימום, באזור יעיל במקומות מאשר מים יותר עם מקומות השרשים בבית ויש ואבניים,

השיחים גדלים כונתילה—פארן מישורי של בערוצים אחרים. כמויות לקליטת מתאימות תכונות לה שיש לס־חולי, של בתשתית

ה שיחי לקיום שיספיקו השטפון, בעת מים של גדולות נ ע ל במשך ה במישורי נפוצה תופעה — רצופות בצורת בשנות שנה־שנתיים.

ה שיחי רוב מתים — הנגב בהר מאשר יותר החצץ נ ע ל ה

ת של אחד שיח המרכיבות משנה יחידות .28 איור ענ ר ל ב ד מ ה

67

לסדקים מים ריכוז בהם אין אחידה, הערוצים תשתית שבערוצים.ה והתחדשות האבניים, כבשטחים נ ע ל אינה בצורת שנות לאחר ה

מזרעים. בעיקר אלא בוגרים צמחים מענפי: ם י ש ו מ י ה מעלי ש נ ע ל להכין, אפשר הירוקים ומגבעוליה ה

תכונות יש למשקה תה. דמוי ריחני משקה במים, הרתחתם ידי על להקלת מסייעים במים המורתח הצמח אדי בטן! לכאבי ריפוי הגבעולים על המתפתחים הלבנים הצמירים העפצים בעזרת נזלת. בזכוכית השמש קרני ריכוז ידי על גפרורים ללא אש להצית אפשר

צור באבן מכוונות מכות ידי על מפלדה ניצוצות בהתזת או מגדלתH בעמי )ראה חדה 7.)

ק ו ר פ ר י ב ד מ הAnabasis articutata (Forssk.) Moq.

articulated anabasis)) ־ajram עגירםCHENOPODiACEAE הסלקיים משפחת

: ם ש של הצעירים גבעוליו צורת את לבטא בא העברי השם ה "ללא ופירושו מיוונית נגזר המדעי השם לפרקים. הפרוקים הצמח, המין שם ומדוע. זה שם שנתן מי את הנחה מה ברור לא — בסיס"פרוק. פירושו

פ י ט ו ר ו האירנו־טורני. לאזור חדירה עם סהרו־ערבי : כה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 29: ק ( ו ר פ י פזור באופן שולט ה שגיא, הר חתירה, הרי עבדת, ברמת גיר דרגשי — שונות בקרקעות

ניאוגני חול יהודה׳, במדבר קשה קירטון התיה׳, ורמת יעלק גיבל על וחול מיוצב חול דימונה;—ירוחם ובעמק וימין רותם במישורי

בין וסרוזיוס־לסי סואץ; לתעלת רביבים בין חצץ מישורי על או לס 150—80 המשקעים בתחום הוא אלה בשטחים לירוחם. בוקר שדה

גבוה, ברום גדל הוא גשם הדל בתחום מי. 1000—300 רום מ"מ שולט הוא סיני בדרום נמוך. ברום בגשם יותר העשיר ובתחום

ברום מגמאתיים סלעים של מבליח המתפתחות שונות בקרקעות של מאלה שחונים האופטימום של אלה תחומים מי. 1400—1200

ת נ ע . ל ר ב ד מ ק לחים בתחומים ה ו ר פ י ה ל ד ג ו ל ש ס ו מ י ט פ ו א ה מ בהרכב מופיע הוא בשלטונו. כתמים יוצר לא ולרוב מועטה בכמות

ה חברות של נ ע בשטחים והמרכזי. הצפוני הנגב בהר שונות ל שולט ערוצי, בהם שהצומח סיני, ובמרכז הדרומי בנגב נרחביםק ו ר פ ר י ב ד מ בערוצים שולט הוא צורניים. חצץ במישורי בעיקר ה

ק לס. עם חצץ יש הערוץ ובתשתית מתון כששיפועם אלה ו ר פ י ה חלוקי הם העיקריים שמרכיביהם קונגלומרטים במשטחי גס שולט

רבים תשתית בטיפוסי בערוצים ק ו פר י ה גדל זאת מלבד צור.ושונים.

68

: ה ח י מ צימוחם את מתחילים הבשרניים הצמיחה ענפי צ פרחים הסעיפים על ונושאים בקיץ מסתעפים מתארכים, באביב,

נפוצות המכונפות התפוצה יחידות ואוקטובר. ספטמבר בחודשים בטרם הכנפיים של צבען החורף. גשמי עם ודצמבר נובמבר בחודשים

זו תכונה לשיח. משיח ושונה ארגמן עד לבן—מקרם נע הבשילו באוכלוסיות הפרטים של הגוונים שפע באוכלוסיה. פרט לכל קבועה

המינימום. בתחום מהמגוון גבוה האופטימום בתחום הגדלות ונושרים. אותם שנשאו הענפים מתיבשים הפירות הפצת לאחר

תנאים אין אם הראשונים. בגשמים בקלות נובטים הזרעים אחדים. שבועות תוך חיוניותם מאבדים הם לנביטה מתאימים

ק עשוי שחונות בשנים ו ר פ י חלקי השרת ואז כלל, לפרוח לא הבבצורת. אלא השנתי הצמיחה במקצב קשורה אינה ענפיו

ן ג ו ח ז י ש הZygophyHum dumosum Boiss.

adhbe' (bushy bean caper) עדיבה עדיבי, ZYGOPHYLLACEAE הזוגניים משפחת

: ם ש — עלעלים זוג שבראשה גלילית מפטוטרת מורכב העלה ה את שתיאר E. Boissier בואסיה אדמונד זה. מבנה מבטא הסוג שם

את המין של בשמו להדגיש כנראה רצה הקודמת במאה הצמח אחרים. למינים בהשוואה ומעוצה שיחני שהוא העובדה

ר טי כו סהרו־ערבי. מזרח פ: וה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 30: ל ( ד ג ן ג ו ז בשטחים פזור באופן ה

הרום בתחומי ודולומיט, גיר סלעי הבנויים ואבניים, טרשיים שבסיני. התיה ברמת מ' 1000 עד המלח ים בסביבת מ' (—)300מ־

אכן הוא פזור באופן בו גדל שהצמח התחום כל אם להבחין קשה בהר ביותר הצפוני המקום שהוא צבוע, בהר שלו. האופטימום תחוםג ש הצפוני הנגב ו ז הבנויים למורדות הופעתו מצטמצמת בו, גדל ן ה

הוא חלוקים ובהר רחמה ברכס הטורון. תקופת בן מקירטון־חולי במפנים אדמה מכוסה קירטון — יחסית שחונים בבתי־גידול גדל

שחורות. צור אבני הבנויים ומורדות לסי קולוביום וכן דרומיים, בכל דרומיים. ובמפנים שטוחות גבעות בראשי גדל הוא עבדת ברמת

ומצליח שלו האופטימום מעל נמצא הוא כי נראה הללו המקומותה להתחרות נ ע ל בגלילות יחסית. שחונים בבתי־גידול ובאחרים ב

ואינו סדוק, גיר של תשתית גבי על שונים במפנים גדל הוא 14 ,13 מ"מ 50 של הגשם לקו מתחת יותר. לחים בתחומים כמו מוגבל

ן הופעת מצטמצמת ג ו ז במשטחי יחסית: לחים גידול לבתי ה למורדות מצטמצם הוא גירניות ורמות שולחן גבעות קונגלומרט,

שכבות גבי על שחונים באזורים מהמשטח. נגר תוספת המקבלים

ן הופעת מצטמצמת יחסית רכות גיר ג ו ז סדום בכביש לערוצים. ה יש המישר למעלה רמון מכתש בין ובדרך תמר למצד ממזרח

דרגשים היוצרים דולומיט, או גיר של קשות שכבות בין חילופיןן ו בז ומאוכלסים רק גדל הוא בהן רכות, שכבות לבין פזור, באופן ג

בערוצים. ובעיקר מועטה, בכמות גדל הוא סיני מרכז של החצץ במישורי

בין גיר בהם שיש במקומות או גירניים להרים הקרובים במקומותן והחלוקים. החצץ מרכיבי ג ו ז מגמאתיים בסלעים גדל אינו ה

מחסור כי להניח סביר אילת. ובאזור סיני בדרום ומטמורפייםאלה. מקרקעות העדרו על משפיע מסוימים במינרלים

: ה ח י מ ג ה ענפי על יש בקיץ צ עלים של בשרניות פטוטרות ן זו יום ומקומטות. קטנות אלה פטוטרות שנים. שלוש עד שנה בני

3—2 פי עד הפטוטרות תופחות הראשון היעיל הגשם רדת לאחר הפטוטרות מחיק מלבלבים ספורים ימים אחרי המכווץ. מגודלן הפריחה לאחר נוסף גשם יורד לא אם פרחים. נושאי חדשים ענפים

וחלק נושרים, העלעלים פירותיו, הצמח מבשיל הראשונה מיס כמות ישנה אם (.31 )איור בקיץ להתקיים ממשיך מהפטוטרות

בקיץ. גם מלאה בפעילות להתקיים הצמח ממשיך בקרקע מספקתן שיחי ג ו ופורחים בקיץ מושקים הנגב בהר הנוי בגינות הגדלים ז

הפסקה. ללא כמעטן פטוטרות של האפידרמיס ג ו ז בחורף אחת תאים שכבת בנוי ה

סבלו שלא בשיחים רב־שכבתי. נעשה הוא הקיץ ולקראת (79) של בתנאים חד־שכבתי. האפידרמיס נותר בקיץ במים ממחסור

הוא בדיות. הפסדם אפשרויות את הצמח מקטין במים מחסור על העלעלים. זוגות של השרה ידי על שלו המדיית השטח את מקטין

ממשקלה 96% עד העלוה את לצמצם עשוי הוא (110) אורשן פי הנוף צמצום מלבד מהיובש. להתחמק ובכך שנה באותה הטרי

עוד קיצוני באופן הכללי נופו את לצמצם הצמח עשוי לקיץ מהחורף הקשורים והשרשים נוף חלקי של מותם שחונות. בשנים יותר

עשויה הקמביום פעילות כולו. הצמח למות מביא אינו אליהם (.55)שלו השורש עם יחיד ענף המקשר אחד אורך לפס להצטמצם

לאחוז עד שחונות בשנים פעילותו לצמצם הצמח יכול זאת בדרך עשוי טובות בשנים כתיקונן. בשנים שלו הפעיל הנוף מכל אחד

ן ג ו ז הסתגלות הבצורת. בשנות שהפסיד הנוף כל את להשלים ה בגילים גם מתבטאת ושנתיים עונתיים לשינויים הצמח של זאת

שנה. 300—200 בני שיחים נמצאו — המופלגיםו פירות או אחד זרע יש אחת כל שבתוך כנפיים, 5 בנויים גן הז

בדופן שבתוכה. הזרעים עם אחת כנף היא התפוצה יחידת יותר. גם במים מסיס מעכב־נביטה, חומר עוד וכן בישול, מלח יש הפרי נשטפים שהם עד הנביטה את מעכבים אלה חומרים (.92) הוא

שתספיק במידה הקרקע את שתרווה גדולה, גשם בכמותגן של תפוצה מפת .30 איורהנבטים. להתבססות ו ח ז שי 69ה

ן .31 איור ג ו . ז ח י ש בקיץ ענף משמאל בחורף׳, ענף מראה מימין ההטיפוסי בבית־גידולו למטה

70

ן של תפוצה מפת .32 איור תנ ר מ עי ש

תנן שעיר מThymeiaea hirsuta (L.) Endl.

mctnan (shaggy sparrow-wort) מתנןTHYMELAEACEAE המתנניים משפחת

ם: ש דמיון את לציין ובא מיוונית נגזר בלטינית הסוג שם הת של לאלו העלים י נ ר ו בשמו הצמח קרוי בעברית ׳,thyme — ק היתרים שם על "יתרן", לצמח לקרוא הציע הראובני הערבי.

ודלילה שמשון בפרשת לדעתו והנזכרים ממנו, ששוזרים )חבלים( כאן אותו ונכנה ובפלורה, א״י לצמחי במגדיר התקבל, לא זה שם

שעירות את מציין ובלטינית בעברית המין שם לאחרונים. בהתאםהגבעול. אל הצמוד העלה, של העליון צדו

: פ י ט ו ר ו סהרו־ערבי. —יס־תיכוני כה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 32: ן ( נ ת מ פזור באופן גדל ה בבתות כלומר מ"מ, 300—180 המשקעים בתחום שונים בקרקעות

האופטימום תחום כנראה זהו להן. השכן הערבות ובצומח הספר מתחום ומזרחה דרומה שחונים, תחומים כלפי בארץ. הצמח של

ן הופעת מצטמצמת הנזכר, המשקעים נ ת מ יש בהם לבתי־גידול ה בערוצים, אותו מוצאים כך המשקעים. כמות פחיתת על פיצוי

על חוליות ובקרקעות למרגלותיהם סלע, שבמשטחי קרקע בכיסי הוא בערוצים לסיות. בקרקעות מאשר טוב בהן המים שמשטר לס,בערוצים — תשתית טיפוסי בשני מ"מ 70 על העולה בתחום נדל

ן .33 איור תנ ר מ עי ש

שמי לסיים, בערוצים אך בלבד, נמוכה לצפיפות מגיע הוא חצציים באזורים גבוהה. צפיפותו העמק, לרוחב בהם מתפזרים הזרימהן גדל גשומים נ ת מ מזה גרוע בהן המים שמשטר בקרקעות ה

וכירכר חוליות קרקעות מאכלס הוא כך שבסביבה. שבקרקעות בבתי־גידול בכרמל. קירטון־חוורי של ומחשופים החוף בעמק פריך

ביוון. למשל אירופה, בדרום גם גדל הוא לאחרונים דומים

של הענפים מקליפות שזורים מים לכדי מנשאים .35 ,34 איורן נ ת ר מ י ע ש

: ה ח י מ ן לנבטי צ נ ת מ שאינם וכחלחלים גדולים עלים ה נביטה הבוגר. הצמח מעלי במראם שונים והם לגבעול, הדוקיםן של המונית נ ת מ עמיד ובהיותו שנים, לכמה אחת מתרחשת ה

ן הביולוגי הטיפוס מבחינת במהרה. מתבסס הוא רעיה בפני נ ת מ ה ענפיו (.33 )איור ויותר מ' 2 של לגובה להגיע ועשוי שיח, הוא

במשך מתים ואלה הפנימיים, הענפים על צל מטילים החיצוניים שיחים יש השנה. של ניכר חלק פני על נמשכת הפריחה הזמן.

צמח זהו כלומר נקביים, רק ואחרים זכריים פרחים רק הנושאיםדו־ביתי.

: ש ו מ י הנמצאים מהסיבים חזקים חבלים לשזור אפשר ש הסיבים את להכניס לא להיזהר יש (.35 ,34 )איור הענפים בקליפת

המרחיקים חריפים, חומרים מכיל הצמח — השזירה במהלך לפההחמסניות. העזים את אף ממנו

ת אי ת נו צני קוNoaea mucronata (Forssk.) Aseh & Schweinf.

sirr (thorny sattwort) סירר( )קרי צירCHENOPODIACEAE הסלקיים משפחת

: ם ש שחי Noe נואה הצרפתי הבוטנאי של שמו של קרוי הצמח ה בצפון־מערב השפתניים משפחת את וחקר 19ה־ המאה בתחילת (Moquin) תקופתו בן צרפתי חוקר הקנריים. ובאיים אפריקה

את בקראו נואה של זכרו את כיבד הסלקיים משפחת את שעיבדשמו. על הסוג

פ י ט ו ר ו אירנו־טורני. מערב :כה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 36: ת ( י א ו נ פזור באופן גדלה ה

שבע בסביבת שונים קרקע בטיפוסי ושולטת הנגב. ומשמר באר־ת השטחים ברוב נ ע ל ר ש ב ד מ מלווה פזור באופן בהם שולטת ה

ת אותה י א ו נ . של האופטימום שטחי הם אלה — ה ת י א ו נ פי על ה

ת כי להסיק אפשר תפוצתן י א ו נ מאשר פחות ליובש עמידה ה. ה נ ע ל אין בהם, שלטת ה נ ע ל ה ש ערד, ליד טרשיים לא בשטחים הת י א ו נ ת גדלה סיני שבמרכז התיה ברמת גדלה. ה נ ע ר ל ב ד מ ה

ת אך מ' 500 מרום כבר י א ו נ מי. 1000 מרום רק אליה מתלווה הה מצויה עגמה בגיבל נ ע ל ת מ' 1600—600 הרום בתחום ה י א ו נ ה ו

בהם ששולטת בשטחים הספר, בבתות מי. 1600—1450 בתחום רקה ר י , ס ת י נ צ ו ת של פרטים הרבה יש ק י א ו של נוכחות ללא נ

. ה נ ע ת חודרת לאופטימום, שמעל בשטח ל י א ו נ לבתות מלבד ה במצוק כמו הים־תיכוני, החבל בתוך קירטוניים לשטחים גם הספר

ת חודרת חברון בסביבת הל״ה. לנתיב שממערב הקירטון י א ו נ גם ה לאחר אך ים־תיכוני, בחורש בעבר מאוכלסים שהיו לשטחיםת התחרות הוסרה השמדתו י א ו נ ה שהיו במקום גם לגדול יכולה ו

מתחום שחונים באזורים אותה. לדחוק העשויים צמחים בות את למצוא אפשר שלה האופטימום י א ו נ קרקע בכיסי ה

72

ת של תפוצה מפת .36 איור אי ת נו י צנ קו

ת .37 איור י א ו ת נ י נ צ ו השנה של ענף בבסיס הענפים בחורף. ק העליון מחלקו ארוכים. עלים ועליהם מלבלבים שעברה

ועתה ופירות פרחים שנשאו קוצניים ענפים יצאו הענף שליבשו

אחרים ובמקומות קלט עין בסביבת למשל כמו סלע, שבמשטחיאי נ ה הופעת אקלימית. רצועה באותה יהודה במדבר בערוצים ת ון בדומה ביותר. נדירה ג ו ז ח ל י ש בסלע גדלה הנואית אין ה

זו מגבלה כי סביר סיני. דרום של החול ובאבן מטמורפי מגמאתי,, של ההזנה במשטר קשורה ת י א ו נ בתשתית גיר הדורשת ה

ף את )סירר( ציר בשם הבדווים מכנים סיני בדרום לקיומה. ו פ ג ה. י נ צ ו ק ה

: ה ח י מ י נ ה של הצמיחה מחזור צ א שיח בני של לזה דומה ת ו ענפי מבסיס ענפים מלבלבים החורף בתחילת בנגב. אחרים רבים

(.37 )איור ארוכים גליליים עלים ועליהם שעברה השנה של הצמיחה עלי ובחיק יותר, קטנים עלים הענפים מצמיחים הקיץ לקראתקיץ של צפופות קבוצות יש הגדולים החורף עלי־החורף קטנים. עלי־

הצמיחה ענפי של העליונים מהסעיפים העונה. במהלך נושרים פרחים מתפתחים ועליהם בקוצים, המסתיימים ענפים יוצאים

צבעם בזכות בולטים והם עשבוני, עטיף בעלי הפרחים הקיץ. במשך החורף. בתחילת חלה ברוח חפירות הפצת העלי. עמודי של הסגול

לסלקיים האופייני החד־זרעי הפרי מלבד כוללת, התפוצה יחידתכנפיים. צמחו שמגבם עלי־עטיף גם )שקיק(,

אוקטובר—אוגוסט בחודשים נמצאו המעוצים השרשים על כמות לעליית קשורה זאת שהתפתחות ייתכן חודשים. צדדיים

ידי על מים קליטת מחישה והיא הקיץ, מאמצע והערפילים הטללים שלצמחים נמצא פנים כל על העליונות. הקרקע משכבות השרשים

שורשונים. של חזקה התפתחות היתה גבוהה חיוניות בדרגת שהיו

ה ת סיר צני קוSarcopoterium spinosum (L.) Spach

natsh, biHan (prickiy shrubby burnet) בלן נטש,ROSACEAE הוורדיים משפחת

הופרד אחת, כיחידה בעבר מוכר שהיה Poterum הסוג השם: ששמו נפרד בסוג עתה נמצא שלנו המין אחדים. לסוגים לאחרונה

שלא ביוונית( בשרני — sarkos) ציפה יש שלפרי העובדה את מבטא להלן שנראה כפי .Poterium בסוג בעבר שהוכללו המינים כביתר

מחייבים הנומנקלטורה חוקי אך למעשה, בשרנית הפרי ציפת אין לא אך מיוונית, נגזר Poterium השם זה. בשם להשתמש אותנו מעברית, ליוונית התגלגל השם כי ייתכן זו. בשפה משמעותו ברורה

חרס לסירי הפרי את בה דימו כי ברור, שבתנ״ך המשלים שלפיה של קוצניותה וצבעם. צורתם בזכות קטנים ר י ס זקוקה אינה ה

לפירושים.: פ י ט ו ר ו ים־תיכוני. מזרח כ

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 38: ה ( ר י ס החבל בכל נפוצה הבשוליו, טרשיים בשטחים בשלטונה בתות ויוצרת בארץ היס־תיכוני

73

74

כי משערים בתוכו. גם — וחירשים יערות בהם שבוראו ובשטחיםה ר י ס של המקורי הקלימקס בצומח ביותר חשוב מרכיב היא ה

ה נעלמת חורש בו שמתפתח בשטח אולם הספר, בתות ר י ס בגלל ה של הראשוני שבית־גידולה להניח, מותר לכן לצל. רגישותהה ר י ס הטבעי המשקל שיווי שהופר ולאחר הספר, בתות היה ה

פלשה האחרונות, השנים אלפי ארבעת במשך החורשים ונהרסוה ר י ס והגליל. הכרמל שומרון, יהודה, בהרי נרחבים לשטחים הה ר י ס מ"מ 350—300 של האיזוהייטים בין הספר בבתות שולטת ה

גדלה היא )גרומוסולים( חרסיתיות בקרקעות טרשיות. בקרקעות עשירות כשקרקעות אבנית. הקרקע בהם במקומות בעיקר בדלילות סדקים בהן ונוצרים מתכווצות הן בקיץ, מתיבשות בחרסיתוההתכווצות ניכר לעומק להתיבשות מביאה ההסתדקות עמוקים.

הקשים הקיום מתנאי כתוצאה הרב־שנתיים. שרשי לקריעת — בני־שיח נעדרים הראשונות חייהם בשנות הרב־שנתיים לנבטי ברכסי בארץ. יותר גשומים בחלקים גם חרסיתיות בקרקעות ועצים

ה גדלה רמון הר ובסביבת חתירה הרי רחמה, רכס דימונה, ר י ס הה חברות של חלקים סלע שבמשטחי קרקע בכיסי ל ת כ ה ה פ י ר ח ה

תפוצת כאלה. סלע משטחי יש שלהם ההיקוות שבאגן ובערוציםה זרעי ר י ס נחלים של מים ובזרמי קצרים למרחקים ברוח היא ה

ספוגית ציפה עם פרי היא התפוצה יחידת גדולים. למרחקים ירוחם, באגם זאת תפוצה להדגים אפשר למים. אטימה וקליפה

אחרים. מלאכותיים ובאגמים עומר ליד בתרים נחל שעל באגםה ר י ס של למפלסו המתאימים בפסים אלה אגמים בשולי נבטה ה

שבמאגר הגלים עם הפירות לשם הגיעו בו מסוים, בתאריך האגם להכניס — הגלים מעשה את לחקות אפשר פשוט בניסוי המים. את שיסדרו גלים ייצור ונענועה מים, עם לצלחת טריים פירות

הוא הזרעים מקור ירוחם באגם הצלחת. בשולי בשורה חפירות

ה עומר, לאגם הסמוך. שברכס הקרקע בכיסי הערוצים ר סי ה ש ממעלה התפוצה יחידות הגיעו לו, הסמוכות בגבעות גדלה אינה

קשר כיום אין ספר. בתות יש שם ק"מ, 7—5 מהלך בתרים, נחל הספר. בבתות זרעים מקור לבין בנגב גידולה מקומות בין ישיר

כשריד במדבר מתאימים בבתי־גידול נותרה היא כי להניח אפשר כאלה בתות הספר. בתות אלה במקומות מפותחות היו בה מתקופה

ן של החורשים את ללוות יכלו ו ל י א ו צ שלהם אבקה גרגרי אשר מ פי )על עבדת ברמת פרהיסטוריים אתרים של בחפירות נמצאו

(.90 הורוביץה ח י מ ה של הצמיחה :מחזור צ ר י ס אורשן ידי על שתואר כפי ה

ניצנים מצמיחים באביב רגיל. כמפיט של מזה במקצת שונה (,110) בשנתם לפריחה מגיעים אינם שלרוב צמיחה, ענפי הענפים שבבסיס

בקיץ. המתיבשים קוצניים, בענפים מסתיימים הם הראשונה. הקיץ לקראת יוצאים הצמיחה ענפי שעל והאביב עלי־החורף בחיקי

חדשים צמיחה ענפי צומחים השני החורף בבוא קטנים. עלי־קיץ

העליון שבחלקם הניצנים שעברה: השנה של הצמיחה ענפי מבסיס כשושנת הנראים קצרים, ענפים אלה פריחה. לענפי מתפתחים

הקיץ ולקראת ופירות, פרחים ובקיץ באביב נושאים והם עלים,

כשנתיים, מתפקדים הפריחה ענפי קטנים. עלי־קיץ גם מצמיחים הפרחים פעילותו. את מהם חלק מפסיק הענפים התעבות ועם

אותו גבי על מעורבות או חד־מיניות בתפרחות ונישאים חד־מיניים נפרדים נקביים ופרחים זכריים פרחים צמח כל על יש כך צמח.

המתפתח הפרי הרוח. בעזרת נעשית ההאבקה חד־ביתי. והצמח ולא ספוגית ציפתו אך התפוח לפרי במבנהו דומה תחתית משחלה היוצרים הצמיחה, ענפי כי העובדה למים. אטימה וקליפתו עסיסית

על השומרת היא — הצמח מבסיס מלבלבים המעוצה, השלד את. ה ר י ס ל וסבוך נמוך שיח בן של צורה ת י נ צ ו ק ה

ת בי ה ם של ניי שי ת־ ר צ קPhtomis brachyodon (Boiss.) Zoh.

LABIATAE השפתניים משפחת: ם ש העברי השם יווני. עממי משם נגזר הסוג של המדעי השם ה

הסוג מיני רוב של פרחיהם של כשלהבת הצהוב צבעם את מציין לאורכן בהשוואה הקצרות הגביע, שיני את מציין המין שם בארץ.

קרובים. במיניםישראל. לארץ אנדמי אירנו־טורני, מערב : פ י ט ו ר ו כ

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א הספר לבתות אנדמי צמח : (39 ) קרקע בכיסי גדלים בודדים פרטים הירדן. עברי משני הים־תיכוניות

שבמדבר משערים הצפוני. ובנגב יהודה שבמדבר בסלעים ובסדקים שם. גם בה שרר הספר בתות של שהאקלים לתקופה שרידים הם

כלומר הספר, בתות של יחסית השחון בתחום לשלטון מגיעה היא מ"מ 250כ־ בו שיורדים בתחום הרצועה, של והדרומי המזרחי בחלקת גשם. י ב ה ל ש ה של נאמן כמלווה גדלה ה ר י ס ת ה י נ צ ו ק ה

ת מל עם ביחד שולטת היא שומרון במדבר הספר. בבתות י חח אש נ כלפי ללהב, מדרום סרטבא. בסביבת קשים קירטון בסלעי ו

הופעתה מצטמצמת מ"מ, 200 של האיזוהייט בקרבת באר־שבע, בהם שיש מקומות — סלע ולדרגשי לערוצים צפוניים, למפניםמים. של יחסית העשרה

: ה ח י מ ת צ י ב ה ל ש עלים קבוצת עם הקיץ את עוברת ה צד מכל השערות שכבת עובי כוכביות. שערות המכוסים צמירים,

כסות הירוקה. המטמיעה השכבה מעובי 2—1 פי גדול העלה של באמצע שבעלה. העורקים את דרכה רואים ואין צפופה השערות

ת מתחילה החורף י ב ה ל ש ארוכים ענפים ומצמיחה ללבלב ה אפריל—במארס עלי־קיץ. מכוסים שהיו הקצרים לענפים בהמשך ענפים של העליונים העלים מחיקי הצהובים הפרחים יוצאיםהפריחה לעונת עד מכוסים הארוכים הענפים אלה. ארוכים

75

בעלייהחורף מהם. שעירים ופחות מעלי־הקיץ הגדולים בעלי־חורף, מחיק (.21 )איור השערות לכסות מבעד העורקים את בבירור רואים

עם קצרים ענפים הפריחה בעונת להתפתח מתחילים עלי־החורף הענפים וכל שעלייהחורף לאחר הקיץ עלוות את המהווים עלי־קיץ,

אחת עם פורה גביע היא התפוצה יחידת מתיבשים. פרחים שנשאוהפריחה. לאחר נשרה שלא יבשה כותרת ובראשו אגוזיות, ארבע עד

ם קזוח קו עPituranthos tortuosus (Desf.) Benth.

zaguh, gazuh גזוח זגוח,UMBELHFERAE הסוככים משפחתם ש — המין שם הצמח! של הבדווי משמו נגזר בעברית השם י ה

ופירושו מיוונית נגזר הסוג של המדעי השם המדעי. שמו תרגום על בסוג שתואר הראשון למין .anthos — פרח pituronu — מעטה

לסוככונים שיוו אשר גדולים מעטפת עלי יש ,1842ב־ ויויאני ידים השם פרחים. צורת ו ק צמיחת דרך את לבטא בא (tortuosus) ע

זה. במין הענפים: פ י ט ו ר ו סהרו־ערבי. מזרח כ

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 40: ח ( ו ז ק ם ה ו ק ע באופן שולט ה הערבות לצומח הספר בתות בין מעבר באזור קטנים בשטחים פזור

מרכיב בחן מהווה שהוא חברות הרבה אין לבאר־שבע. ממערב או טרשיים בשטחים בעיקר מופיעים בודדים פרטים רב־כמות. במרכז שלו. המינימום כאזור המסומן בשטח הנגב הר בכל בערוצים

רבים, לא מקומות ויש צורני חצץ מישורי של בערוצים גדל הוא סיני בעיקר גדל הוא סיני דרום בהרי בערוצים. לשלטון בהם מגיע שהוא

נמוך ברום ביותר. הגבוהים בהרים חלקים גרניט סלעי של בסדקים לשלטון מגיע אינו זה מין י, י נ ר ק ־ ת ל ת ח ו ז ק גדל סיני דרום בהרי

של הערוצים בצומח קבוע לא כמרכיב וגדל לנו המוכרים בתחומיםח מיני שני בין נבחין וסיני. הנגב הר ו ז ק של החזק ריחו פי על ה

ח זו , ק ם ו ק בעוד הירוקים, חלקיו את מועכים כאשר הנודף עח ו ז ק ל י ש נ ר ק ־ ת ל ח ענפי ריח. כמעט אין ת ו ז ק ם ה ו ק ע ה

ח ושל ודקים זיגזגיים ו ז י ק נ ר ק ־ ת ל וזקופים. ישרים יותר, עבים ת: ה ח י מ ח מצמיח הגשמים לאחר צ ו ז ק ם ה ו ק ע ענפים ה

עלים יש הצעירים לענפים הקיץ. ענפי שבבסיס מניצנים ירוקים מספר גזורות. אונות ובעלי הגבעול את העוטף רחב נדן בעלי

על יותר גבוה במקום נמצא שהעלה ככל קטנים וממדיהן האונות ונדניהם טרף כמעט אין הקיץ לקראת היוצאים לעלים הגבעול.

הגבעולים משמשים השנה רוב במשך בקיץ. מתיבשים הירוקיםם כמתואר ההטמעה, בתפקידי הירוקים ת ו ר . ב ר ב ד מ הענפים ה

תפרחות ונושאים הקיץ לקראת מסתעפים בחורף צמיחתם שהחלוח של פרחים למצוא אפשר הסעיפים. בקצות ו ז ק עונות ברוב ה

76

ח של תפוצה מפת .40 איור ם קזו קו ע

בסופו, וכן הקיץ, בתחילת הם העיקריים הפריחה גלי אך השנה,. לפריחת סמוך ב צ ח ה

: ם י ש ו מ י ח את לאכול אפשר ש ו ז ק ה י ל ם ע ו ק ע — הצעירים ה שטעמו מרק להכין אפשר )סלרי(. הכרפס של טעמו מזכיר טעמם

ח. של עלים או צעירים מענפים יתקבל העיקרי ו ז ק בדווים יש ה אותו ושותים "תה" מהצמח מכינים שהם למשקה שקוראיםסוכר. בתוספת

ם חי מ ל צ ת ש עו ק ר ת ק ו י ס ל

ק רו פ פי י כנ ת־ ל תAnabasis syriaca Hjin

athu' עדיוCHENOPODIACEAE הסלקיים משפחת

ם: ש כנפיים מצמיחים העטיף עלי חמשת מבין שלושה רק ה ארץ לצמחי במגדיר כנפית". "תלת היא התפוצה יחידת וכך גדולות, Anabasis hau. כ־ הצמח של המדעי שמו מצוין (4) ישראל

.sknechtii Bge,$ היפרוק את זה במין לכלול אין כי התברר אך הוא וכך נפרד כמין 1960ב־ (Hjin) אילין ידי על תואר וזה שאצלנו,

(.125) בפלורה רשום: פ י ט ו ר ו תיכוני. כ מערביס־

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 41: ק ( ו ר פ י י ה פ נ כ ־ ת ל ת שולט ה לס אדמת של בתרונות ובנוף בעמקים בסרוזיום־לסי פזור באופן

בנגב מ' 600—200 של ברום מ"מ 250—150 של המשקעים בתחום המרכזי הנגב בהר מ"מ 100 של שווה־הגשם הקו ובקרבת הצפוני

בקרקעות בהם גדל שהוא מקומות יש מי. 1000—700 של ברום של בכתמים כגון לסיות, בקרקעות דווקא ולאו בחנקן עשירות

בהרי קירטון על הבנויים עתיקים ובתלים הנגב בהר עזים חניוני הללו בתי־הגידול לשני שהמשותף ייתכן לערד. מערבית וענים כחלק לי יש ואז השרשים, בבית מלחים של גבוה ריכוז הוא ו ר פ

י פ נ כ י ת ל ת (.111 עמי )ראה אחרים מינים על ביולוגי יתרון ה ולדימונה לערד באר־שבע בין חרושים בשטחים ק ו פר י ה הופעת

המשמשים דיסקוס, או המסמר במחרשת עקירתו קשיי על מראה הבדווית. בחקלאות החורף תבואות זריעת לפני האדמה לתיחוח

לשדה הקשור רע לעשב הצמח את הופכת לא עדיין זאת עובדה של לשטח חודר החקלאי שהגידול לומר אפשר למעשה מעובד!

ק ו ר פ י י ה פ נ כ ־ ת ל ת שטחים יש לשדה. חודר האחרון ולא הק המרכזי הנגב בהר נרחבים ו ר פ י ה מעובדים שאינם בהם, שולט ש

בצפון גשומים אזורים כלפי רבים. דורות במשך מעובדים היו ולאק הופעת מצטמצמת הנגב ו ר פ י יותר. או פחות חד באופן ונפסקת ה

77

מעבר באזורי הקרקע במליחות חדים בשינויים קשור הדבר כי ייתכן

הופעתו מצטמצמת שחונים תחומים כלפי אלה. אקלימיים

ק .42 איור ו ר פ י י פ נ כ ־ ת ל ענף של מבסיסו הקיץ. בתחילת ת הצדדיים הענפים הסתעפו שעבר בקיץ פרחים שנשא

זה בקיץ פרחים נושאים העליונים שסעיפיהם

78

הנחל, מחצפות לעתים הנהנות לנחלים, מעל מוגבהות למדרגות במרכז תיה א גיבל בתחומי עריש אל ואדי של רבים בקטעים למשל סיני, בדרום כלל גדל לא הוא נדירה׳, בערוצים הצמח הופעת סיני.

ובאבן־חול. מטמורפי מגמאתי, בסלע: ה ח י מ העליונים. בחלקיהם בחורף יבשים הצמח ענפי צ

באביב ללבלב המתחילים התחדשות ניצני יש הענפים בבסיסי ארוכים פרקיהם זקופים, אלה מניצנים הצומחים הענפים המוקדם.

הסעיפים פרקי (.42 )איור הקיץ באמצע בקצותיהם מסתעפים והם —אוגוסט בחודשים הנפתחים פרחים, יש קשקשיהם ובחיק קצרים

רוב מתיבשים מכן ולאחר הפירות נפוצים באוקטובר ספטמבר. במשך זה במין ירוקה נשארת הענפים קליפת ומשחימים. הענפים

לקראת ומתיבשת בפעילות, הצמח בה היבשה הקיץ עונת כל ולצמצם לפרוח לא מעט, לצמוח עשוי הוא שחונות בשנים החורף.

השחונה בעונה צמיחתו הדרגתי. באופן מים המאדה השטח את בשכבות המצויים מלוחים, מי־קרקע לנצל כושרו בזכות מתאפשרת

עוד אין החד־שנתיים. ידי על שנוצלו הקרקע משכבות יותר עמוקותק הי עם בתחרות לעמוד היכולים רב־שנתיים צמחים הרבה ו ר פ

אופטימלי, באופן בקיץ גם המים את בהם מנצל שהוא במקומות שולט שהוא במקומות אחרים בבני־שיח מלווה ואינו כמעט והואבהם.

ת מדבר חמד הHammada scoparia (Pome]) Hjin,

hidad חדאד CHENOPODIACEAE הסלקיים משפחת

: ם ש ק בשם א״י לצמחי במגדיר קרוי היה זה צמח ה ר ק ר פר ב ד מ (125) בפלורה מעיון .Haioxyton articulatum (Cav.) Bge. ה

הכניס (Bge. )בקיצור Bunge בונגה שהחוקר לומדים אנו 164 עמי

!10פרקרק־וז לסוג ^ [ ) קרא (CavaniHes (1794^ מה את ^Saisoia articuiata. 1775. ופורסקאל מאחר) Forssk) לפניו כינה

ק את זה בשם ו ר פ ר י ב ד מ . היה אסור ה ^Cav את זה בשם לכנות את כינה אפריקה בצפון שעבד (Pome (1875) פומל שלנו. הצמח הסוג את שחילק ,Hjin אילין .Haioxyton scoparium בשם הצמח

ק ר ק ר כל לא הנוכחי. בשמו כינהו הפרח, מבנה יסוד על לשניים פ של דעתו את קיבלו התיכון המזרח בצמחיית העוסקות הפלורות

לו הקוראים ויש Hatoxylon כולו לסוג לקרוא הממשיכים יש אילין׳,Arthrophytum.

סהרו־ערבי. — אירנו־טורני מערב : פ י ט ו ר ו כה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א בהר פזור באופן גדלה החמדה : (43 )

התחום בשאר התיה; וברמת המתלה למעבר שמדרום בהרים הנגב, צבוע והר סכר נחל בסביבת בערוצים. למצאה אפשר במפה המסומן

אבניים מדרונות לסיות, קרקעות שונים: בבתי־גידול למצאה אפשר

ה ד סי ח ה ר־ קו שעיר מ הErodium hirtum Wittd.

tumeir, bitbis ((hairy herons bit) בלבס תמייר,GERAN!ACEAE הגרניים משפחת

: ם ש חסידה לראש הזרעים הבשלת עם דומה פרח כל של העלי ה ביוונית הפרח(. ממצעית המתפתח מרכזי מקור)עמוד עם )השחלה(

erodios — ,חסידה hirtum — .שעירר טי כו סהרו־ערבי. : פ ו

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 44: המדבר, אזורי ברוב גדל המין ( בקרקעות ואבניים, טרשיים בשטחים ובסיני, יהודה במדבר בנגב,

בחולות לא אך מתונה, בהם המים שזרימת נחלים בערוצי לסיות, ועד 30מ־ ביותר, רחב בו גדל שהוא המשקעים תחום במלחות. ולא הפרטים צפיפות זהה. הצלחתו מידת מקום בכל לא אך מ"מ 300

לסיות באדמות והמרכזי הצפוני הנגב בהר קיימת ביותר הגדולה גם רבה בכמות הצמח גדל זה בתחום רמות. בראש או שבעמקיםההרים. במדרונות

: ה ח י מ בפני העלים לבלוב מתחיל משנה יותר בני בצמחים צ מפתחים גשומה בשנה הראשונים. הגשמים רדת לאחר הקרקע

שבבסיס הכהים הכתמים באביב. פרחים ושפע מסועף נוף הצמחים החרקים את המושך צבעים לדגם מצטרפים הכותרת מעלי אחד כל

(.45 )איור הפרח שבמרכז העלי ועמודי האבקנים אל המאביקים הפרי נפרד הזרעים ובהבשיל עלי־שחלה חמישה בנויה השחלה

תפוצה יחידת בכל (.46 )איור התפוצה יחידות שהן פרודות, לחמש וכן בקצה, והמחודדת השעירה השחלה בדופן העטוף אחד, זרע יש

ונפתח בהתיבשו מסתלסל לזרע הקרוב שחלקו נוצה, דמוי מקור

מתיבש מתאימה הבשלה לדרגת מגיעים שהזרעים לאחר בהירטבו. המאורכת, הפרח ממצעית ניתקות התפוצה יחידות וחמש המקור,

רוחות העליונות. בקצוותיהן רופפת בצורה מחוברות ונשארות התלוי למרחק ברוח עפות והן האם מצמח אותן מנתקות חזקות

אחדים ימים תוך "מתברגים" הזרעים זמן. באותו הרוחות בעצמת על הנגרמות המקור, של הסיבוב תנועות באמצעות האדמה לתוך

מקוריהזרע של המסתלסל בחלק הסיבים באויר. הלחות שינויי ידי מביאה בהתיבשות והתכווצותם בהרטבה שתפיחתם כך, מאורגנים

היא והתנועה המסולסל חלקו מעל כפוף המקור הפיתול. לתנועת במכשול זה חלק בהיתקל המקור. של והארוך הישר החלק של

וממנו עצמו המסולסל לחלק הסיבובית התנועה עוברת כלשהו הזרעים אותם האדמה. לתוך "מתברג" וזה שבקצהו, המחודד לזרע

בוא עם נובטים רבה(, בחריצות מהם )האוספות מהנמלים שניצלו על מזון אוגרת פקעת הראשונה בשנה ומפתחים החורף גשמי

הבא. לחורף עד העלים קבוצת מתיבשת בקיץ השיפודי. השורש ובקצות אופקי בכיוון השרשים מערכת מסתעפת הבאות בשנים

צבע אדומה־חומה. שקליפתן ריבוי פקעות מתפתחות מהם חלק

79

80

לניצנה ירוחם בין חוור. של ומחשופים גירניים מדרונות צור, של במינים מלווה הוא ואז לסיות, בקרקעות בעיקר הצמח שולט

שכנים. לבתי־גידול בהשוואה אחרים בני־שיח של בלבד מעטיםה צמחי מנצלים הלס בקרקעות ד מ ח בעומק המצויים מים, בקיץ ה

אלה מים חד־שנתיים. צמחים ידי על ניצולם עומק על העולה הקרקע יצירת בתהליכי לעומק מלחים הדחת עקב יחסית, מלוחיםת מלבד במדבר. ד מ ר ח ב ד מ ק זה אקלימי בתחום ה ו ר פ י ו

י פ נ כ ־ ת ל שיכולים בני־שיח הרבה אין יותר לחים בשטחים ת בעמידות ה מד ח ל שיש זה יתרון הלס. בקרקעות להתפתח להצליח

טרשיות בקרקעות גם כנראה לה עומד בקיץ הקרקע מליחות בפני קשור צפון כלפי החד הופעתה שגבול ייתכן שונים. במקומות

בעומק מלוחה שכבה ללא בקרקעות שלה התחרות כושר בירידתחוליות. בקרקעות גם המצב כנראה כך מסוים.

ת ד מ ר ח ב ד מ ן גם בו שגדלים בתחום בעיקר בנגב גדלה ה ג ו זח שי ת ה נ ע ל . ו ר ב ד מ ה ה תי ה ת מ ר ב ם למעבר שמדרום ובהרים ג

ת דומה. בתחום טרשיים בשטחים שולטת היא המתלה ד מ חר ב ד מ ק כמו ה ו ר פ , י י פ נ כ ־ ת ל בהם שיש רבים במקומות גדלה ת

עבדת, בסביבת — בקרקע חנקניים מלחים של יחסית גבוה ריכוז את למצוא קשה הנגב בתחומי יותר. קטנים יישוב ומקומות ניצנה

ת ד מ ר ח ב ד מ סיני במרכז בסיני. גדלה שהיא כפי בערוצים, ה צורני, חצץ של במישורים שונים מסדרים בערוצים הצמח שולט

בעיקר. אאוקן מגיל וקירטון צור של סלעים על המתפתחים של האופייניים המלווים ואחד לסי, חומר יש הערוצים בתשתיתה ד מ ח ת הוא שם ה נ ע . ל ר ב ד מ ה ה ד מ ח בפשטי גם גדלה ה

וואדי ברוך ואדי ובסעיפיו עריש אל בוואדי גדולים, נחלים של הצפה מסדר ערוצים של לזה המים משטר דומה אלה במקומות קוריה.

החצץ. במישור נמוך: ה ח י מ ובחודשים באביב, להתארך מתחילים הצמיחה ענפי צ

פרקים, קצרי ענפים העליונים מחלקיהם יוצאים ואוגוסט יולי עלי הכוללות תפוצה, יחידות בסתיו. פירות ומבשילים הפורחים

העטיף לכנפי החורף. תחילת של ברוחות מופצות וכנפיים, עטיףק לגבי גם כמתואר ארגמן, או קרם צהוב, גוון יש הצעירות ו ר פ י. ר ב ד מ במשך ומשחירים מתיבשים ופירות פרחים שנשאו ענפים ה

אין שחונות בשנים הצמח. של הנמוכה הפעילות עונת שהוא החורף,ה ד מ ח פרקים. משירה והיא מועט צימוחה פורחת, ה

את הקובע הקרקע, מטיב מושפעת החמדה של השרשים מערכת השרשים חדירת (.120) בבית־הגידול הממוצע ההרטבה עומק

— חצצי ערוץ בשפת ס"מ; 30-20 של לעומק עד היא הלס במישוריחולי מי; 2 על העולה לעומק עד עד להגיע השרשים עשויים בלס־

מערכת נבדקה לא עוד טרשיים בבתי־גידול מי. 3 של לעומק בהתאם ומשתנה ביותר וריאבילית היא כי להניח יש אך השרשים

המסלע. לטיב

ה פרח .45 איור ד י ס ח ה ־ ר ו ק מ ל ; ש ר י ע ש מושכים הגוון הבדלי ההפרח מרכז אל הדבורים את

מתעצה היא השנים ובמשך לבן הראשונה בשנתה הפקעת תוךומאדימה.

: ש ו מ י והן טריות, נאכלות לבן שתו^ן הצעירות הפקעות ש גם מרירות. — אדום או ורוד שתוכן פקעות ומתקתקות. עסיסיותה פקעות את מנצלים הדרבנים ד י ס ח ה ־ ר ו ק ר מ י ע ש וחופרים ה

בקיץ. ונוזלים מזון כמקור לחפשן

ה של תפוצה יחידת .46 איור ד י ס ח ה ־ ר ו ק ר מ י ע ש נוצה עם הברוח לתפוצה המסייעת

81

82

ם חי מ ל צ ן ש טו ר ר קי ו חו ו

מדברי אוכםSuaeda asphaltica (Boiss.) Boiss.

sweida סוויידא CHENOPOD!ACEAE הסלקיים משפחת

ם: ש שישב (,1775) פורסקאל ע״י ניתן הסוג של המדעי שמו הפי במצרים, )אסוודישחור(. השחור שפירושו: הערבי העממי שמו על־

ם השם פירוש גם כ ו עליו כאשר משחיר הצמח שחור. הוא א ע״י ניתן asphattica בלטינית. המין שם נשירתם. לפני מתיבשים

הצמח את ואסף בארץ כן לפני אחדות שנים שעבר (1853) בואסיהיכרהחימר תקופה באותה קרוי שהיה ים־המלח, של הצפוני בקצהו

— Mare Asphaltitis. לתפוצת יותר מתאים בעברית המין שם יכרהמלח. בסביבת ופחות ובנגב במדבר־יהודה הגדל הצמח,

פ י ט ו ר ו הירדן. צדי משני ישראל לארץ אנדמי סהרו־ערבי, : כה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 47: ם ( כ ו א מדרונות לרוב מאכלס ה

מצטמצמת ישראל בתחומי ופוספט. חוור קירטון, של תלולים בצפון מ"מ. 100—70 היא בהם המשקעים שכמות לתחומים הופעתו

מ' 150 שבין הרום בתחום פזור באופן שולט הוא יהודה מדבר אפשר שמדרימים ככל הים. פני מעל מ' 150 לבין הים לפני מתחת בוקר שדה ליד חוורים בנחל מצוי הוא וכך יותר, גבוה ברום למצאו

ם הופעת תחום של במזרחו מי. 600—500 ברום כ ו א בארץ ה במרכז בערוצים; או צפוניים במפנים גדל הוא לעין־גדי ומדרום המערבי ובחלקו המפנים; בכל גדל הוא לעיו־גדי, מצפון התחום,

שהתחום מכאן ודרומיים. מזרחיים במפנים גדל הוא התחום שליהודה. מדבר בצפון קירטון הוא לגידולו האופטימלי: ה ח י מ הגשמים רדת לאחר בשלכת. הצמח עומד בקיץ צ

בשנה שצמחו ענפים של התחתון בחלקם היוצאים ענפים מלבלבים בחיקיהם הנושאים עסיסיים בשרניים עלים הענפים על שעברה. עם מאוחים שעוקציהם אחדים, פרחים עלה כל בחיק פרחים.

הקיץ בתחילת הפטוטרת. על כיושבים נראים הם כן ועל הפטוטרת במשך מתיבשים העלים בעלי־עטיף. המלווים הפירות, מופצים

כשהם רב למרחק השיחים בולטים כך כך. כדי תוך ומשחירים הקיץ עליהן גדלים שהם הבהירות הקרקעות את הכהה בצבעם מנקדים

(.48 )איור

ם לחברת טיפוסי נוף .48 איור רי אוכ ב ד מ

83

84

ב חמדת הנגHammada negevensus Itjin & Zohary

samur, suweidy hadad חדד סווידי סמור,CHENOPODIACEAE הסלקיים משפחת

ם: ש שנאספו צמחים פי על מחבריו ידי על תואר זה מין ה הוא בנגב הערבי השם הנגב. שם על כינוהו והם עבדת עין בסביבת

הכהה צבעו מצוין כך )אסמר־כהה(; הכהה צבעו את ומציין סמור ר' — הסוג שם לגבי )אסווד־שחור(. חדד סווידי — שבסיני בשמו גם

ת על בדיון לעיל ד מ . ח ר ב ד מ ה וסיני. לישראל אנדמי סהרו־ערבי מזרח : פ י ט ו ר ו כ

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 49: ת ( ד מ ב ח ג נ באופן שולטת ה יהודה מדבר בצפון־מזרח עבדת, רמת של המצוקים במורדות פזור

התלולים המורדות בנויים אלה במקומות בסיני. העגמה וברמת בבקעת — יחסית שחונים בתחומים ותיכון. תחתון אאוקן סלעי

מצוקי ולמרגלות שגיא הר למרגלות מנוחה, באר בסביבת צין,(.50 )איור בערוצים הצמח גדל — העגמה

: ה ח י מ ה מיני לשני בניגוד צ ד מ ח יש בנגב הגדלים האחרים ה וצורתם מ"מ 10 של לאורך להגיע העשויים ממש של עלים זה למין

ה מיני ככל פורח, הוא גלילית. ד מ ח יחידות את ומפזר בסתיו, ה חסרות הנגב הר של באוכלוסיות החורף. במשך המכונפות התפוצה סיני מרכז של באוכלוסיות אך כלל, בדרך צבע, הצעירות הכנפיים

בגוונים. עשירות הן

׳*־- י י י .

ת .50 איור ד מ ב ח ג נ ערוץ ליד אורון בבקעת ה

ת חי ל ת מ שני ק ש קSalsola tetrandra Forssk.

firs פירסCHENOPODIACEAE הסלקיים משפחת

ם: ש הצמח של תכונתו את מציין ובלטינית בעברית הסוג שם ה, בלטינית, המין שם מלוחות. בקרקעות לגדול ע ב ר א ^ ^ ^ בניגוד אבקנים, ארבעה יש הצמח פרחי לרוב כי ־אבקנים,3^ מציין בעברית אבקנים. חמישה להם והמשפחה, הסוג בני לרובהקשקשיים. העלים את השם

פ י ט ו ר ו סהרו־ערבי. :כה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 51: ת ( י ח ל מ ת ה י נ ש ק ש ק ה

גשם מ"מ 100ל־ 50 בין המקבלים בתחומים פזור באופן שולטת של ברום גדלה היא וטורון. קנומן סנון, אאוקן, מגיל וחוור בקירטון

בסביבת מ' 600—300 של ברום ים־המלח׳, בסביבת מ' (—)350 1600—1200 של וברום שגיא; והר בוקר שדה אפעה, נחל חתרורים,

בערוצים. שולטת היא יותר שחונים בתחומים עגמה. בגיבל מ'מלח בסביבת הלשון בתצורת ס־ה יש כאשר פזור באופן שולטת היא י

היא התשתית כאשר — ובערוצים התצורה, בשכבות חלוקים הרבהת לראות אפשר השדה יחסי פי על נקי. חוור של י ח ל מ ב

ת י נ ש ק ש הצמחים מבין ליובש ביותר העמיד בן־השיח את קכאן. הנידונים

: ה ח י מ ומכוסים בקיץ ירוקים הצמיחה ענפי של העלים צ בתחילת זאת. בעונה מתארכים אינם הענפים אך בצפיפות, שערות בחלקיהם אלה. ענפים של הצמיחה מאמירי לבלוב מתחיל החורף

בקיץ. ירוקים עלים יש עליהם שאף קצרים, ענפים יש התחתונים המרוחקים החלקים ומן באביב, להתארך ממשיכים הצמיחה ענפי

פברואר מחודש קצרים. פריחה ענפי מסתעפים הצמיחה מאמירי מחיקי פריחה נמשכת עגמה, בגיבל יוני חודש ועד יס־המלח בבקעת בעלי ארבעה־איבריים, לרוב הם הפרחים הפריחה. ענפי של העלים 1969 בחורף נמצאו זהר בשפך אבקנים. וארבעה עטיף עלי ארבעה

איב־ פרחים שנשאו פריחה ענפי הן צמיחה ענפי אותם על ארבעה־ החמישה־איבריים חמישה־איבריים. פרחים שנשאו כאלה והן ריים

1968 קיץ את צמיחה אי של במצב שעברו פריחה ענפי על היו שיחים, אותם על אז. ופרחו 1969 בחורף נוצרו והארבעה־איבריים

שיש מכאן ארבעה־איבריים. פרחים ורק אך היו 1974וב־ 1970 בשנתהפרח. מבנה על כלשהי אקלימית השפעה

שנשאו הפריחה ענפי מתיבשים הפריחה תום לאחר כחודשיים יש עוד שבקצוותיהם שמעליהם, הפריחה ענפי אורכם. לכל פרחים

התפוררות עם נפוצים חפירות בקיץ. גם כך נותרים ירוקים, עלים. מיני מרוב בכך שונים והם היבשים, הענפים ת י ח ל מ יחידת ה

ובשלוש מכונפים שאינם בעלי־עטיף עטופים פירות כוללת התפוצהגשמים ידי על ונביטה מהרטבה הפרי את המבודדות חפיות,

85

שהיו בעת בשרניים שהיו היבשים, ובעלי־העטיף בחפיות מועטים. עיכוב על משפיעים הם כי וסביר מלחים, של גבוה ריכוז יש ירוקים,(.64 עמי )ראה הנביטה

וצמחים בנבטים ונגדיים. קשקשיים העלים בוגרים בצמחים נגדיים ואינם אורך( מ"מ 5 )עד מאורכים העלים ביותר צעירים

תכונות הן שעירותם וכן העלים של הבשרניות מידת מדויק. באופן בקרקע שגדלו צמחים של מזרעים בית־הגידול. מטיב המושפעות

גודלו ביותר, ושעירים בשרניים שם והיו עגמה בגיבל מלוחה בשרניים. כך כל ולא יחסית קרחים צמחים בירושלים בעציצים

עולה הבשרניות מידת כי הראו בשרניים צמחים על רבות עבודות(.249 עמי : 122) המצע מליחות עליית עם

חי מ ל צ חו

ענן ל ם מ אי ט א ט מ הStipagrostis scoparia (Trin. & Rup.) De Winter

e awned grass) sabat(trip) סבטGRAMINAE הדגניים משפחתם ש זה מלען בעזרתו. נפוץ שהזרע המלען שם על קרוי הסוג : ה

צורת שלנו. במין באורכם שווים מנוצים סעיפים לשלושה מפוצל שמעו (1842) הראשונים הצמח שמתארי מקומי, שימוש או הצמח

^ המין בשם ביטוי לידי באו עליו, ס ^ ^ ־ ״ ם י א ט א ט מ לשנת עד " המפוצל מלען בעלי המינים כל את Aristida בסוג כללו 1963

את שבדק ,De Winter וינטר דה החוקר קבע זאת בשנה לשלושה: המלענים באחד סוגים; לשני לפצלו שיש הסוג של האנטומיה

ן חלקים נ ע ל מ ( , י ו צ ן מ נ ע ל , מ ט ו ע ן פ נ ע ל ( מ ך ו ר ובשני א(Stipagrostis) בעלי — מנוצים שלושתם או המלען מסעיפי אחד

ן של המינים שאר נכללים זה בסוג צדדיות. שערות נ ע ל מ הן נ ע ל מ ( , ם י א ט א ט מ ן ה נ ע ל , מ ה צ ו נ ן מ נ ע ל , מ ה ה ן ק נ ע ל מ

ר ע ש ־ ה פ ן י נ ע ל מ . ו ) ף ו ח 1832ב־ כבר תואר Stipagrostis הסוג הזאת. בהפרדה התחשבו לא וינטר דה של עבודתו עד אך

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 52: ן ( נ ע ל ם מ י א ט א ט מ שולט ה במעט בהם מלווה והוא נודדים, כחולות במפה המצוין בתחום רצופים, אחדים גשומים ימים בהן שיש בשנים חד־שנתיים. צמחיםל נובט נודד, ואינו במהירות מתיבש אינו והחול מ ן ה נ בכמות ע

הם בחול מתכסים גבעוליו כאשר במהירות. מתבססים ונבטיו רבה בוגרים משרשים יוצאים שאינם )שרשים אדבנטיביים שרשים מכים ענפים ומצמיחים מהמפרקים הצמח( של אחרים מאיברים אלא

ן צמחי את לראות אפשר כך החול. מעל חדשים נ ע ל מ כתלוליות התנועת נחלשת הזמן במשך מהן. מבצבצים ירוקים שענפים חול,

86

ן של תפוצה מפת .52 איור ענ ל ם מ אי ט א ט מ ה

, צמחי הצטופפות בגלל החול ן נ ע ל מ תנאים בשטח נוצרים ואז הה צמחי של והתבססות נביטה המאפשרים נ ע ל ת ה י ע ר ז ־ ד ח ה

ל ענפי מתכסים לא החול תנועת הפסקת עם להלן(. )ראה מ ן ה נ ע אורך למעלה. כמתואר אדבנטיביים שרשים יצירת ואין חדש בחול

התפתחות ובאין מוגבל, ענפיהם ושל הדגניים שרשי של החיים דרומית ק"מ 15) סכר נחל בחולות הענפים. מתים חדשים שרשים

ן שטח היה לבאר־שבע( נ ע ל מ ם ש י א ט א ט מ ,1965־6 עד בו שולט ה נחלשה הרוחות עצמת הנדון, לשטח ממערב אשל עצי ניטעו אז

ן תלוליות בסביבת נ ע ל מ ן גושי החול. תנועת גם ואתה ה נ ע ל מ הה שיחי תפשו מקומם ואת השטח ברוב מתו נ ע ל . ה ת י ע ר ז ־ ד ח ה

החול, ייצוב של כאלה לשלבים מגיעים לא עזה וברצועת סיני בצפוןל צמחי את תולשים האזור תושבי כי מ ן ה נ בהם ומשתמשים ע

עגלות לעתים לראות אפשר פיתות. לאפיית תנורים להסקת, צמחי עמוסות ן נ ע ל עבר אל ויותר ק"מ 10 של ממרחק המובלות מ

ייצוב קצב את ומאט הצומח כסות את מקטין זה תהליך עריש. אל את מהקרקע, גם וכמובן לוויינים, מתצלומי לזהות אפשר החול. סיני שלתושבי בשטח לו, ממזרח חלוצה. בחולות הירוק" "הקו

דל לקו ומעבר וצפוף; כהה הצומח כניסה, היתה לא עזה ורצועת חולות נדידת היתה סיני במערב ונודדים. בהירים והחולות הצומח

והצומח הבדווים לתנועת נסגר שהשטח עד ביותר דל וצומח רבהשולט בהם לנדוד ממשיך שהחול במקומות החולות. את כיסה

ן .53 איור נ ע ל ם מ אי ט א ט מ נודדים בחולות ה

ן נ ע ל ם מ י א ט א ט מ סיני. במערב גם ה אזור הוא היכן המפה גבי על לציין נוכל לא זה במקרה גם

. של האופטימום ן נ ע ל מ שלנו האקלימי בתחום יש אם ברור לא הל ש שטחים מ ן ה נ שהוא משטח החול ייצוב אחרי בהם יידחק לא ע

בית־הגידול, הוא נודד חול שלנו האקלימי בתחום כי סביר בו. שולטן עמיד המיוחדים שלתנאיו נ ע ל מ בשטחים להם. זקוק גם אך ה

ן של לאופטימום מעל שהם נ ע ל מ וצפונה, אשקלון מסביבת — הד שולט י ד ת י ו ל ו ח ן ל מ של בודדים פרטים רק שם ויש ה נ ע

. ם י א ט א ט מ ה

: ה ח י מ ן גדל כאשר צ נ ע ל מ ובכסות נודד חול של בתנאים ה פריחה גם עליו למצוא אפשר ולרוב השנה כל ירוק הוא נמוכה צומח כשאין אך באביב, היא העיקרית הפריחה עונת השנה. עונות ברוב

על תחרות וחוסר נמוכה צומח צפיפות בזכות במים, מחסור לצמח כאשר הפסקה. ללא והפריחה הצמיחה נמשכים שבקרקע, המים של והפריחה הצמיחה מצטמצמת יחסית צפופה הצומח כסות

ן נ ע ל מ האביב. לעונת ה

ה נ ע ת ל י ע ר ז ־ ד חArtemisia monosperma Deiite

aader' עאדירCOMPOStTAE המורכבים משפחת

ם: ש ת ראה - הסוג שם ה נ ע ברי, ל מד ידי על ניתן המין שם ה המדעית במשלחת הבוטנאי שהיה (,Raffaneau Deiile) דליל רפנו

בכל כי דליל מציין בתיאורו .18ה־ המאה בסוף במצרים נפוליון של אנדרוגיניים צינוריים פרחים עשרה יש זה במין הצמח של קרקפת

רבות בקרקפות זרעון. מבשיל אחד רק מהם נקביים, פרחים ושני השם את משנה אינה זאת עובדה אך זרעונים, שני גם למצוא אפשר הראשון. בתיאורו לצמח שניתן

ר טי כו וים־תיכוני. סהרו־ערבי דו־אזורי : פ וה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 54: ה ( נ ע ל ת ה י ע ר ז ־ ד ח גדלה ה

תחום את לחלק קשה התיכון. לים הקרובים באלו ובעיקר בחולות, שחילקנו כפי ולמינימום לאופטימום התיכון הים בקרבת תפוצתה

חשוב אקולוגי גורם משפיע בחולות כי אחרים, מינים של תחומיהםה החול. תנועת — המים משטר על נוסף ביותר נ ע ת ל י ע ר ז ־ ד ח אפשר זאת תופעה חזקה. בתנועה הנמצאים בחולות מתבססת אינה

ה לנביטת נביטתה. את המגבילים התנאים לאור להבין נ ע ל דרוש ה הצטברות בהם שיש במקומות נבטים נמצא לא כן ועל (98) אור

מתיבשים החול פני על כליל חשופים זרעים חול; של גדולה מ"מ, 2 של בעובי חול כיסוי רק הגשם: רדת לאחר במהירות

מהתיבשות, המגינה חיפוי כשכבת בזמן בו ומשמש אור המעביר. טובה נביטה מאפשר ה נ ע ל ביותר הטובים שהתנאים מכאן ל

87

88

ה לנביטת נ ע ל חלשה. בהם החול שתנועת במקומות מתקיימים ה פחות רגישים אחרים, צמחים בקרבת מתקיימים אלה תנאיםן כמו הראשונים, חייהם בשלבי בחול לכיסוי נ ע ל ם מ י א ט א ט מ ה

ד סיני וצפון הנגב בחולות י ד י ת ו ו ל ו ח והנגב השרון חוף בחולות הה ש לאחר המערבי. נ ע ל השטח על ומשתלטת מתבססת נובטת, ה

המגיעים ובחרסיות באבק מתעשרת הקרקע החול. תנועת נחלשת גורם בקרקע השינוי בשטח. הגדלים הצמחים של וברקבובית ברוח

מהשטח. נדחקים הרב־שנתיים והדגנים משתפר, המים שמשטר לכךה מקומות אל להתיחס אפשר נ ע ל ה שנים בהם לשלוט ממשיכה ששלה. האופטימום אזור כאל בתנועה, אינו כשהחול גם רבות,

ה לשיחי מתפתחתימתחת מהאופטימום יותר הלח באזור נ ע ל ה הנודד בחול היה מאשר יותר טוב בה המים משטר אשר קרקע,

, יותר מזופיליים מינים לשטח חודרים והמיוצב. ה נ ע ל ה שלא מ זה מצב מהשטח. אותה דוחקים והם נדד, כשהחול במקום גדלו

אחר לעקוב קשה רפיח חבל של בחולות השרון. באזור במיוחד בולטה שיחי של וכריתה תלישה כי התהליך, נ ע ל זה שם נמשכים ה

ה משיחי סוכות רפיח בחבל בונים הבדווים רבים; דורות נ ע ל הרבים. שיחים נכרתים זה ולצורך

ה אין שלה האקלימי המינימום באזור נ ע ל על רבים מתחרים ל התיצבות עם צפוף. לא והצומח נודד שהחול זמן כל הקרקע מי

את דוחקים החול תנועת הפסקת לאחר הצומח והצטופפות החולה נ ע ל )ביר רפידים לקו מערבית ליובש. ממנה העמידים צמחים ה

ה נדחקת ים, נחל—גפגפה( נ ע ל ה ידי על ה ק ל ו נ ר ו קוצני )שיח קל מהסלקיים( ב ל ב ח ר. ו י מ תעלת לעבר מערבה שנרחיק ככל צ

של תפקידה מצטמצם ליבני, גיבל לעבר מאל־עריש דרומה או סואץ,ה נ ע ל ת ה י ע ר ז ־ ד ח ה למצוא אפשר החולות. בצומח ה נ ע ל יש בנגב סיני. שבמרכז נחיל עד גם בודדים ושיחים חוליים בערוצים

צניפים בקעת רמון, מכתש ימין, מישור בחולות בודדים שיחים רבים ובמקרים חדשות דרכים בצדי בודדים שיחים גם יש והערבה.

לסלילת ששימש החול עם שהובאו מזרעים שנבטו שיחים אלההדרך.

ה ח י מ ה של הצמיחה מהלך : צ נ ע ל ת ה י ע ר ז ־ ד ח לזה דומה הת של נ ע . ל ר ב ד מ בצורת בממדיהם, כמובן נבדלים המינים ה

ה צמר כסות בהעדר עליהם, נ ע ל ת ב י ע ר ז ־ ד ובהתאמות חה החול השרשים. מערכת של אנטומיות נ ע ל ה ת ש י ע ר ז ־ ד ח ה

התפצלות של מנגנון כאן ואין אחידה קרקע לרוב הוא בו גדלהת שראינו כפי גבעולים נ ע ל ר ב ב ד מ ה בטרשים. הגדלה ה נ ע ל ל

ת י ע ר ז ־ ד התיבשות ולמנוע להשתעם היכולה שורש קליפת יש ח באורך חיים חשופים שרשים למצוא אפשר לעתים שנחשפו. שרשים

אדבנטיביים שרשים מכים בחול שמתכסים ענפים ויותר. מטר שלה מותאמת כך החול. מעל וצומחים נ ע ת ל י ע ר ז ־ ד לגדול ח

שרשיה. של וחשיפה כיסוי על ולהתגבר נודדים בחולות

ם של תפוצה מפת .55 איור ת ר רו ב ד מ ה

ם ת ו ר ר ב ד מ הRetama raetam (Forssk.) Webb

ratam (white broom) רתםPAPtLtONACEAE הפרפרניים משפחת

: ם ש ם ה ת ו ר המדעי שמו ובתלמוד. בתנ״ך רבות פעמים נזכר ה לפי הקדום. העברי מהשם לקוח הוא שגם שלו הערבי מהשם נגזר

ם של בתכונותיו השם מקור [38) הראובני ת ו ר את לעצור החוליים. בבתי־גידול גדל הוא כאשר אותם, לרתום החולות,

ר טי כו הים־תיכוני. לאזור חדירה עם סהרו־ערבי : פ וה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 55: ם ( ת ו ר פזור באופן גדל ה

לכנרת ממזרח בלויות חול באבני וסיני, השרון הנגב, בחולות יהודה במדבר קניונים של טרשיים ובמדרונות השומרון, ובמזרח

בהן מכסה נודד שחול סיני, בצפון גבעות על גם גדל הוא ובשומרון. הוא (.56 )איור מטרים 2 עד מגיע שעומקה בשכבה גירית תשתית

הנגב יהודה, מדבר של המדבריים השטחים ברוב בערוצים גדל

ם זה בתחום רבים שטחים יש וסיני. ת ו ר ה — כלל בהם גדל אינו שם סיני. במזרח נמוך ברום למשל ת ו ר שלו באופטימום נמצא ה

הצפוני; בנגב מסוימים חוליים בשטחים המים משטר מבחינת התנועה הפסקת לאחר אותו שמדכאים מינים אין אלה במקומות

ם נדחק עכו ועמק השרון של בחולות החול. של ת ו ר ידי על ה לגבי )כמתואר הקרקע הרכב משתפר כאשר ממנו מזופיליים צמחים

ה נ ע ל . ה ) ת י ע ר ז ־ ד שלו לאופטימום מעל הוא זה תחום לכן ח של העיקרי בית־גידולו שהם בוואדיות, המים. משטר מבחינתם ת ו ר רבים שיחים של תמותה בהם שיש אזורים יש ובסיני, בנגב ה

שבנגב עובדה בקעת בסביבת כגון ממושכות, בצורת שנות לאחר תחום הוא זה בית־גידול כן על שבסיני. עגמה ובגיבל הדרומי

ם של המינימום ת ו ר בבתי־הגידול יש אך המים. משטר מבחינת הם ששיחי מקומות גם הערוציים ת ו ר בשנים גם בהם מתקיימים ה

קשים. סלע דרגשי על בהם עובר שהערוץ קטעים הם אלה שחונות. אף הסלע ממשטחי מי־נגר השיחים מקבלים אלה במקומותכולו. בערוץ לזרימות מביאים שאינם חלשים, בממטרים

ל כ ה ובחברת הקניונים של הטרשיים במדרונות מקבלים ה תם שיחי ת ו ר בערוצים. מאשר יותר וקבועה סדירה מים אספקת ה

מהסלעים עילי בנגר ניכרות מים כמויות מצטברות הסלעים בסדקיהשכנים. הקשים

: ה ח י מ ם צ ת ו ר והם ירוקים כשענפיו הקיץ עונת את עובר הם משיר שחונים בתנאים (.59 עמי )ראה כעלים מתפקדים ת ו ר ה

ת )למשל בבני־שיח כמו קבוע שאינו בסדר מהענפים חלק נ ע ל. ) ר ב ד מ הבלתי הענפים על מתפתחים הגשמים רדת לאחר ה

לפריחה, סמוך מועטים. צמיחה וניצני רבים פריחה ניצני מעוצים הצמיחה ניצני מצמיחים המשקעים, מכמות מושפעת שכמותה

מכוסים הענפים קטנטנים. קשקשיים עלים בעלי חדשים ענפים

89

רק יותר מאוחר נותרות ואלה מכסיפות בשערות בצעירותם והצמח העלים נושרים הענפים צמיחת במהלך שבענפים. בחריצים

עלים. בלי הקיץ את עוברם של התפוצה יחידת ת ו ר סגור תרמיל שהוא הפרי, לרוב היא ה

בערוצים, המים זרמי ידי על נפוצים התרמילים זרעים. 3- 1 ובו את האוכלים ובעלי־חיים הכדורי, התרמיל את המגלגלות רוחות

ותכונות הזרעים צבע פי על הזרעים. את מעכלים ואינם הפרים של אחדים זנים (126) זהרי הבחין נוספות ת ו ר ר ב ד מ הגדלים ה

בארץ.: ש ו מ י ם פרחי ש ת ו ר העזים, ידי על נאכלים ופירותיו ה

. בעיקר ניזונות הן מסוימות ובתקופות ם ת ו ר ה הבדווים אצל מ חשוב מקור בהיותו בצמח, לפגוע חמור איסור קיים סיני בדרוםם למזון. ת ו ר (.38) ובתלמוד בתנ״ך כך ונזכר הטובים בגחליו ידוע ה

למרגלות הנאספים היבשים, הדקים ענפיו בעזרת אש להצית קלם שיחי גדלים סודר, לראס נחיל בין בודיה, בגיבל השיחים. ת ו ר המסחרי. באופן פחמים מהם מכינים והבדווים רבה, בצפיפות

ם .56 איור ת ו ר ר ב ד מ גבעות על פזור באופן סיני בצפון הגדל הבחול תדירות המתכסות גיר

90

שיח חמדת הHammada salicomica (Moq.) Hjin

rimth רימת'CHENOPODiACEAE הסלקיים משפחתם ש ק בשם המין כינוי : ה ר ק ר ח פ י ש ת או בעבר ה ד מ ח ח י ש ה

מיני שאר של מזו שיחנית יותר שצורתו לציין בא אינו כיום, ה ד מ ח מזכירים אינם האחרים המינים שני של ששמותיהם כשם ה

אותו שתיאר ,Moquin^ הזכיר הצמח שלהם. מיוחדת תכונה לנוק ה את לראשונה, המין. של המדעי השם ומכאן ,Sa)icomia׳1 פר

פ י ט ו ר ו סודני. מזרח : כה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 57: ת ( ד מ ח ח י ש שטח ברוב גדלה ה

תחום קדומות. חול אבני מבליית שנוצרו עתיקים, בחולות תפוצתה חול ואבן נובית חול אבן נחשפת בה לערבה, קשור העיקרי תפוצתהה גדלה כן כמו נאוגנית. ד מ ח סלעים בשטחי בערוצים גם ה

מתרבה סיני, במזרח כאלה, בשטחים גם ומטמורפיים. מגמאתיים גבס הבנויים בשטחים גם כלשהי. חול תוספת כשיש החמדה כמות נדירה היא גירנית בתשתית היטב. גדלה היא סואץ מפרץ לחופי

ים־המלח. בבקעת גירי גרף בחומר גדלים בודדים פרטים אך יחסית, נמצאו התיכון, לים הקשורים גיאולוגית, מבחינה צעירים בחולות

שמדרום־מערב ובחולות לרביבים מדרום בודדים פרטים בנגב במודגש מתבטאת לחול הצמח של זיקתו בסיני. הגידי למעבר

סלעים בו שאין שטח — נחיל בסביבת בשלטונו כתמים במציאות הקירטוני עגמה בגיבל גם קטנים. בכתמים אלא חול המכילים

ת שולטת ד מ ח ח שי ה חולית. תשתית עם בערוצים ה ד מ ח גדלה ה חוליות כקרקעות פזור באופן סיני ובדרום בערבה בשפע

של ניכרת בכמות החול מעורב בתשתית כאשר לערוצים ומצטמצמת וסלעים גרניט בסלעי וחרסית. אבק כמו גרגר דקי חומרים

הרום תחומי בערוצים. שלא גם הצמח גדל סדוקים מטמורפייםה ש ד מ ח בקרבת — הגיאוגרפי הרוחב עם משתנים בהם גדלה ה

ברום וימין רותם במישורי הים; לפני שמתחת ברום רק ים־המלחהים. פני מעל מ' 1300 של לרום עד סיני ובדרום מי! 500

: ה ח י מ הפריחה ובקיץ, באביב מתארכים הצמיחה ענפי צ המתפתחות הכנפיים החורף. בתחילת הפירות הבשלת בסתיו,

העטיף בעלי המלווים הפירות, צבעוניות. אינן העטיף עלי של מגבם מתיבשים ופירות פרחים שנשאו ענפים בחורף. מופצים המכונפים,

ת בלעדי סימן ונושרים. בחורף ד מ ח ח ל י ש שצורתם עפצים — ה מ"מ 10 באורך עלים יש הצמח לנבטי (.58 )איור ציפור מקור כשל

בצורת זעירים שעליהם ענפים גדלים הצמח התבגר עם ויותר; הניצנים על החופות שערות, יש הקשקשים בחיק קשקשים.החיקיים.

ש ו מ י ת נתקפת בקיץ : ש ד מ ח ח י ש זוהו )שלא חרקים ידי על הבעצמם אותו מפרישים או מתוק חומר להפרשת הגורמים עדיין(,

ת תפוצה מפת .57 איור ד מ ח ל ח ש שי ה

להבדילו רימת'" "מן בשם הבדווים אצל קרוי זה מתוק חומר (.24)ל עצי שעל מגן כנימות ידי על המופרש "מאנה" או מיימן" ש א

ר. ו א י ידי על כיום הנאכלים אלה, מתוקים חומרים כי ייתכן ה בצאתם ישראל לבני גם כך שימשו מתיקה, כדברי במדבר העוברים במאות בפרס רופאים השתמשו )בע"פ( דובדבני ש. פי על ממצרים.

הפרשות לציון בתנ״ך הנזכר מן במונח לסה״נ והשביעית הששית א־שמה" "מן בשם מכנים ובאירן בעירק מצמחים. כאלה מתוקות

ן עצי על החיות כנימות של מתוקות הפרשות שמים"( )"מן ו ל — א(Quercus brantii) ן הקרוב ו ל א ם ל ש . ר ו ב ת החומר את אוספים ה

שימוש שמים". "מן בשם הנקראים ממתקים ממנו ומכינים המתוק על השפיע רבים דורות במשך הבדווים ידי על "מן" במונח זה

יש הנזכרות. המתוקות ההפרשות עם המן את לזהות רבים חוקרים בטבע כיום המצויה בתופעה המן לזיהוי נסיון כל הדוחים מאמינים

נס. היה שזה בכך ומסתפקים

ת ענפי על המתפתחים עפצים .58 איור ד מ ח ח י ש שהוטלו לאחר החרקים ידי על ביצים בתוכם

9ו

92

סי פרקרק פרHaloxyton persicum Bunge

ghada עידהCHENOPODIACEAE הסלקיים משפחת

ם: ש לפרקים הפרוקים הדקים, גבעוליו שם על — פרקרק ה)103מלח־ — מיוונית נגזר המדעי השם רבים. ^ ^xyiion. רבים כמו

פיו, על תואר שהסוג הראשון, המין כנראה גדל מהסלקיים המין זה. בשם (Bunge (1860 בונגה כינהו כן ועל מלוחה, בתשתית

שמו. כן ועל בפרס שנאספו פרטים פי על תואר שלנופ י ט ו ר ו הסהרו־ערבי. לחבל חודר אירנו־טורני, : כ

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 59: בשטחים בעיקר גדל הצמח ( לאורך מצוי הוא קדומות. חול מאבני נגזר בהם שהחול חוליים,

בהם במקומות — ודרומו סיני צפון אילת, מפרץ הערבה, עמקק שם על נובית. חול אבן בלתה ר ק ר פ י ה ס ר פ בערבית( )עידה ה אבו גיבל ליד )רדיאן(. עידיאן עין יטבתה שליד המעיינות נקראו

העובר כל .9 חטיבה של מסעה 1956ב־ התנהל סיני, בדרום עידאייתק כי להכיר לומד רכבו את ודוחף שם ר ק ר פ שמו את להר נתן ה

למוצא גרופית בין הערבה, בעמק למדי. חולית בתשתית גדל והואק כי לראות אפשר פארן, נחל ר ק ר פ במקומות רק היטב מתפתח ה

ק .60 איור ר ק ר י פ ס ר לחשיפת ועמיד קדומים בחולות גדל פשרשיו

הדלים. הערבה בגשמי המתקבלת זו על מים תוספת בהם לו שיש בין מאשר יותר גדולים לממדים מגיע הוא הערבה נחל של בערוצים

המים את או מי־התהום את בהם מנצל שהוא במקומות הערוצים. לעתים מי. 4—2 של לגובה להגיע עשוי הוא הערוצים שבתשתית

של ניכרים "גזעים" האדמה לפני מתחת מפותחים קרובות. ה ק ר ק ר יער של נוף וקרוביו הוא יוצרים אסיה במרכז פ

סקסאול. שם הקרוי נמוך־עצים: ה ח י מ ה למיני בניגוד צ ד מ ח ק ה ו ר פ י ה הפורחים שבארץ, ו

ק פורח בסתיו, ר ק ר פ י ה ס ר פ הוא אפריל עד מפברואר באביב, ה הגשמים. עונת לקראת ומפזרם הקיץ במשך פירותיו מבשיל

ק ר ק ר פ ם נבדל ובכך הלבנים, בגזעיו למרחוק בולט ה ת ו ר מ

ר ב ד מ ק (.60 )איור קרובות לעתים אתו ביחד הגדל ה ר ק ר פ לי ס ר פ לפרחים הדומים כאלה ביניהם לו, האופייניים עפצים יש ה

מצויים אינם כמותם כדוריים, עפצים גם יש כהים. עלי־עטיף בעלים ולא האחרים הגבעולים" ב״מפורקי ת ו ר . ב ר ב ד מ ה

ם חי מ ל צ חי ש ט ש ע מ ל ם ס קי צו מ ו

ה תל ה כ ריפ חVarthemia iphionoidea Boiss. & B.)

sitimany, hinedy הינדי סלימאני, COMPOSITAE המורכבים משפחת

: ם ש שם — בנוי קיר — כותל מהשורש נגזר העברי השם ה בקירות לא אך ובמצוקים בסלעים אמנם גדל הצמח כי מטעה, L. de Varthemo של שמו על קרוי הסוג של המדעי השם בנויים. הקרוב במזרח 19ה־ המאה ובתחילת 18ה־ המאה כסוף שסייר

. לצמחי הצמח של דמיונו את מציין המין שם ובאירן; ה נ ו י פ א ה במיוחד כנראה התכוונו ,1856ב־ הצמח את שתיארו ובלנש, בואסיה שבקרקפות. לדמיוןר טי כו ולסהרו־ערבי. לאירנו־טורני חדירות עם ים־תיכוני : פ ו

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 61: ה של מינים שני ( ל ת תוארו כה באזורנו: ל ת כ ה ה פ י ר ח י תוארה ה פ ל בגליל שגדלו הצמחים עה ואילו ובלבנון, ל ת כ ת ה י ר ר ה מדרום שהובאו צמחים פי על ה

ה קרקפות סיני. ל ת כ ה ה פ י ר ח צדדיים ענפים על נישאות הה של מאלה בהרבה קצרים ל ת כ ; ה ת י ר ר ה של לקרקפות הה ל ת ה כ פ י ר קצות האחר במין ואלו זקופים עלי־מעטפת יש ח

בשעירות גם נבדלים המינים שני לאחור. מופשלים עלייהמעטפתה וגבעוליהם. עליהם ל ת כ ה ה פ י ר ח של הגשום בחלק גדלה ה בהם במקומות אף במדבר, וכן והגליל הכרמל יהודה, הרי — הארץברוב מ"מ. 50מ־ לפחות מגיעה הממוצעת השנתית המשקעים כמות

93

ת מאכלסת גידולה שטח כ ה ה ה ל פ י ר ח זרעיה ונארי. קשה גיר ה דרך חודרים והשרשים הסלע, פני שעל קטנות בגומות לנבוט יכולים המשקעים שכמות באזורים (.128) הסלע בתוך ומסתעפים סדקים

ה גדלה מ"מ 400 על עולה בהם ל ת כ סלעי של מחשופים בתוך גם ה אשר ובסדקים קרקע בכיסי בעיקר גדלה היא במדבר קירטון.

12 עמי )ראה קשים ודולומיט גיר סלעי של ובמצוקים במשטחים נחלים ובערוצי דרכים בצדי גם גדלה היא זאת מלבד (.62 ואיור

חלקים סלע במשטחי אשר בעוד מור. עין ליד צין כנחל גדוליםת הופעת את ניכר ממרחק ליינבא" אפשר כ כך לקבוע קשה ה, ל ה 70 של לאיזוהייט שמתחת שונים בתחומים הנחלים. לערוצי ביחס המתאימים חלקים סלע משטחי של התהוותם מצומצמת מ"מ

ה של לגידולה ל ת כ ערוצים של בתשתית רק כאלה למצוא ואפשר ה זרימה תתרחש כאלה בערוצים קשים. גיר סלעי פני על העוברים

, מים שתספק חלשה, עילית ה ל ת כ לנגר יגרמו שלא מגשמים גם לאותו. מנקז שהערוץ ההיקוות אגן מכל עילי

ה של האופטימום תחום מהו לקבוע קשה ל ת כ , ה ה פ י ר ח אך ה פזור, באופן הצמח גדל שם הים־תיכוני. החבל בתחום שהוא סביר

בנגב כי ברור מהסביבה. מי־נגר המקבלים קרקע בכיסי רק ולא בו מצטמצמת שהופעתו שלו, המינימום בתחום הצמח נמצא

באזור, הרגילה המים כמות על העולות מים, שכמויות לבתי־גידולאליהם. נקוות

ה ל ת כ ת ה י ר ר ה מגמאתי, בסלע בעיקר סיני בדרום גדלה ההמינים. שני בין הפרדה אזור יש כי נראה ובאבן־חול. מטמורפי

ה שיחי בתוכן גומות, עם סלע משטח .62 איור ל ת ה כ פ י ר ח

94

במצרים קרובים מינים ובין הנזכרים המינים שני בין המעבריםמעמיק. למחקר מחכים אפריקה ובצפון

: ה ח י מ הענפים מבסיס ענפים לבלוב מתחיל החורף בתחילת צ חודשי במשך הצמיחה (.63 )איור שעברה בשנה תפרחות שנשאו ובקיץ באביב היא העיקרית הענפים והתארכות אטית, החורף

הזרעונים והפצת אוקטובר—ספטמבר בחודשים הפריחה המוקדם. הענפים מתיבשים הזרעונים הפצת לאחר החורף. ברוחות בנובמבר,

. ענפי על עלים כמעט אין ובחורף תפרחות, שנשאו ה ל ת כ ה ושערות פשוטות שערות מכוסים והתפרחות העלים הגבעולים,

ריח נותנים הם ובקיץ באביב העלים את כשמועכים בלוטיות.חלש. והריח מועטות הבלוטיות השערות בחורף אופייני.

: ש ו מ י כריח טוב שריחם המדבר מצמחי שרבים בעוד שה ל ת כ ת ה אין תבלין, או משקה להכנת משמשים ה ה ל כ

ה פ י ר ח ה או ה ל ת כ ת ה י ר ר ה מר. וטעמם לכך משמשים ה

ה .63 איור ל ת ה כ פ י ר יבשים וענפים גדולים עלים עם באביב חשעברה השנה של

ת מדבר אזובי הOriganum dayi Post

zuaeitry זעייתריLAB1ATAE השפתניים משפחת

ם ש , המקראי מהשם לקוח העברי השם :ה ב ו ז מזהים אותו א , (46 ,39) נטוף — זוב משורש נגזר זה שם כי דעה יש קרוב. סוג עם

השערות נראות השמש אל מסוימת בזווית העלה את מפנים כאשר מהעלה. הנוטפות זעירות טיפות היו כאילו העלים שעל הבלוטיות

ת מיני שאר גם אולם במדבר גדלה אכן היא י ב ו ז א הגדלים ה קרוי המין הסוג. של היווני שמו הוא המדעי השם בו. גדלים באזורנו

.Day החוקר שם עלר טי כו ובמדבר הנגב בצפון־מזרח האירנו־טורני לחבל אנדמי : פ ויהודה.

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 64: ת ( י ב ו ז ר א ב ד מ גדלה ה

מ"מ. 300—80 של המשקעים ובתחום מ' 600—0 הרום בתחומי בתחום מאשר גדולה בכמות גדלה היא מ"מ 150—80 של בתחום

חלקים, סלע שבמשטחי קרקע לכיסי לרוב מוגבלת היא יותר. הלח הנגב ובהר טרשיים, בערוצים גם ערד בסביבת למצאה אפשר אך

החום משטר שגורמי ייתכן גדולים. סלע משטחי למרגלות הצפוני הנגב הר 8 בגלילה המרכזי. הנגב הר כלפי תפוצתה את מגבילים

ב גדלה — המרכזי ו ז ן ת י א ו מ ר ב א של בתי־גידול באותם ה ת י זור. ב ד מ ת ה י ב ו ז ן א ו מ ר של מזה יותר עוד צר לתחום אנדמית הת שלישי מין גדל חלאל בגיבל (.64 )איור קודמתה י ב ו ז , א י נ י ס

שלושת (.70 ,69) קודמיו שני משל אף מצומצם תפוצתו שתחוםגדולים. סלע משטחי ולמרגלות קרקע בכיסי גדלים המינים

: ה ח י מ החדשים הצמיחה ענפי לבלוב מתחיל החורף בתחילת צ נושאים החדשים הענפים שעברה. השנה של צמיחה ענפי מבסיס

עלי־החורף בחיק הקיץ. ובתחילת באביב מתארכים והם עלי־חורף, הפריחה קטנים. עלים הנושאים קצרים ענפים מתפתחים הגדולים

משירים הפריחה במהלך ספטמבר.—יולי בחודשים חלה העיקרית אפשר ונובמבר באוקטובר גם הגדולים. עלי־החורף את הצמחים

. על פרחים עדיין למצוא ת י ב ו ז א הפריחה בניצני הכותרת צבע הת י ב ו ז א ל ר ש ב ד מ פזורות והעלים הענפים ועל צהוב,—לבן הוא ה

ת בודדות. שערות י ב ו ז א ן ל ו מ ר סגול—לבן בצבע כותרת יש הת צפופות. בשערות מכוסה והצמח ניצן, של במצב כשהיא י ב ו ז א ל

י נ י מעל מאוד מעט הבולטת זעירה, כותרת בעלי פרחים יש ס לפרחים )בניגוד העלים בחיק אחד אחד היושבים ופרחים הגביע,

כי המפה פי על ברור הקודמים(. המינים בשני העלים בחיק רבים טוב סימן לשמש ויכולים נפרדים המינים של תפוצתם תחומי גם

ביניהם. להבחנה ביותר: ש ו מ י ת ש י ב ו ז ר א ב ד מ ת ה י ב ו ז א ן ו ו מ ר לשמש יכולות ה

ת עלי תה. דמוי למשקה או לתה כתוספת י ב ו ז י א נ י ןיכולים ס ו מ ר ת3 ה י ב ו ז א י . נ י ס

95

ת .65 איור י ב ו ז , א ן ו מ ר ענף המרכזי. הנגב להר אנדמי צמח ה(4x) עלה גביע, (,4x) פרח בחורף, ענף פורח,

96

והוא יותר עדין טעמו (.m עמי )ראה לזעתר מעולה כתחליף לשמשת משתווה י ב ו ז א להשתמש אפשר מאירופה. לארץ המיובאת ל

מיובשים. ובין טריים בין שצוינו למטרות המינים שלושת של בעלים

ר ד ר ה ד נ י ב ח ר ח הCentaurea eryngioides Lam.

digen et badan בדן אל דיגןCOMPOStTAE המורכבים משפחת

: ם ש הידוע Kentauros מקנטאור נגזר הסוג של המדעי השם ה היה חירון הקנטאור סוס. וחצי ארם כחצי היוונית מהמיתולוגיה

ר ממיני אחד רפואה. בצמחי כמבין מפורסם ד ר ד הגדלים ה כך על כי וייתכן עיניים, למחלות תרופות להכנת שימש באירופה

ה דמיונו את מציין המין שם שמו. נקרא נ י ב ח ר ח לפחות כך — ל ונגזר מקראי, הוא בעברית הסוג שם אותו. שתיאר לה־מארק, חשב

כשהם רבים, במינים העלים אונות שיוצרות )עיגולים( מהדורים במבט בחורף לראותה שאפשר כפי לקרקע, הצמודה בשושנת

בצמר שמקורו דימוי היעל", "זקן הוא הערבי השם פירוש מלמעלה.ההתחדשות. ניצני על בקיץ המגן העלים, שבבסיס הלבן,

פ י ט ו ר ו אירנו־טורני. :כה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 66: סלע במשטחי גדל הצמח (

הן — וסיני יהודה מדבר הנגב, של ההרריים השטחים ברוב חלקים וסלעים גרניט חול, אבן משטחי והן צור, או דולומיט, גיר, משטחי

במקומות — מפלים בקרבת בערוצים גם גדל הוא מטמורפיים. מחליקם. שהנחל משטחים היוצרים קשים, סלעים בהם שנחשפים

חברות את לרוב מלווה והוא טיפוסי, מדברי סלעים צמח זהו

ה ל ת כ ה ה פ י ר ח הספר. ובבתות במדבר ה: ה ח י מ לקראת העלים. מלבלבים הראשונים הגשמים לאחר צ

)איור בלבד צינוריים פרחים המכילות הקרקפות, מתפתחות האביב צינור־הכותרת בתוך אונות. בחמש מסתיים צינור־כותרת כל (.67

האבקנים חמשת של המאבקים מאיחוי שנוצר יותר דק צינור עוברהעלי עובר בצינור־המאבקים שבפרח. של גליל בתוך כבוכנה עמוד־

בתוך בהיותה אשר הצלקת, נמצאת עמוד־העלי בראש משאבה. החרק נוגע כאשר אונותיה. שתי עדיין סגורות צינור־הכותרת

של פתאומית התקצרות חלה צוף, למוץ בבואו בצינור־המאבקים אבקה גרגרי הצינור תנועת תוך מגרד עמוד־העלי הצינור׳,

של רגליו או בטנו אל אבקה גרגרי של גוש עולה כך מהמאבקים. הפרחים את ומאביק אחרות תפרחות אל אותם מביא וזה החרק ההתקצרות בתנועת להבחין אפשר פתוחה. כבר צלקתם אם שבהן,

חצי במשך בה נגעו שלא קרקפת לבחון יש אך בצינור נגיעה תוךמבחינים העטיף צינור את בעדינות כשמסירים לפחות. שעה

ח דרדר של תפוצה מפת .66 איור חר ה נ בי ה

(.68 )איור למגע רגישות בשערות המכוסים האבקנים זירי בחמשת הזיר תאי של הטורגור מתח איבוד תוך נעשית הזירים התקצרות

מתיבשים והפצתם הזרעים הבשלת לאחר המגע. מהשפעת כתוצאה העלים שבבסיס והצמר הצמח, של העל־אדמתיים חלקיו כליל

לחורף. עד ההתחדשות ניצני על שומר

ר .67 איור ד ר ה ד נ י ב ח ר ח פרחים. הרבה המכילה קרקפת — ה68 איור ראה הפרח מבנה לפירוט

97

ת מוני ל ה ח ל דו גSternbergia ciusiana (Ker-Gaw)er) Spreng.

AMARYLL1DACEAE הנרקיסיים משפחתם ש Sternberg הבוטנאים של זכרם את מנציח המדעי השם :ה

^Ctusius. הפרח. של העטיף צבע את מציין העברי השם פ י ט ו ר ו ים־תיכוני. :כ

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 69: יש, הים־תיכוני החבל בהרי ( רק יש בנגב מרובות. אוכלוסיות יחסית, גשומים בשטחים

גדלה בנגב אלות. ובנחל רחמה בהר מעטות, אוכלוסיותי ה נ ו מ ל ודולומיט, גיר של סלעים שבמשטחי קרקע בכיסי ת ח

היא המקרים ברוב סמוכים. ובערוצים אלה משטחים למרגלות בחזזיות. חלקים סלע משטחי מצופים שם צפוניים, במפנים גדלה

— סמוכים דרומיים במפנים גם חלקים סלע משטחי יש אםת צמחי מוצאים י נ ו מ ל ת תפוצת בהם. גם ח י נ ו מ ל ח בנגב ה

בין ק"מ. 50 הוא בנגב הופעתה נקודות שתי בין המרחק מקוטעת׳,ק"מ. 60כי הוא המרחק יהודה שבהרי לדרומית שבהן הצפונית

98

ת של תפוצה מפת .69 איור י נ מו ל ה ח ל דו ג

7איור ת .0 י נ ו מ ל ה ח ל דו ג

ס .71 איור י ק ר י נ ו צ מדרוכרמערב סלע שבמשטח קרקע בכיס מלדימונה

ת י נ ו מ ל ח גופיף אל הנמשכות נמלים, בעזרת זרעיה מפיצה ה בהופעתה לראות אפשרות שום אין כן על הזרע. את המלווה השומן

י ח ה טווח. ארוכת תפוצה של תופעה בעבר או כיום בנגב נ ו מ ת ל קרקע. בכיסי בנגב הגדלים ים־תיכוניים מינים מעשרות אחד היא

שהאקלים בתקופה שנים, אלפי לפני לכאן הגיעו הם כי משערים בארץ יותר לח לאקלים עדויות (.71) היום מאשר יותר לח בה היה

ליכרהמלח שקדם הלשון אגם במפלס שחלו בשינויים מוצאים בעבר ארכיאולוגיות מחפירות אבקה גרגירי של ובממצאים (54)

של אבקה גרגירי נמצאו הורביץ לפי הנגב. בהר ופרה־היסטוריות, ן ו ל ה א ל ת א י ז סלעיים אתרים של מחפירות שהוצא בחומר ו שנה. אלף 25—22ו־ שנה אלף 50 מלפני שגילן משכבות עבדת ברמת

ר עצי של השנתיות הטבעות עובי פי על ע ר ם ע ו ד מעירה מגיבל א האחרונות השנים במאות כי (41) וליפשיץ ויזל שיערו סיני שבצפון

גשם מ"מ 100 לעומת גשם, מ"מ 300 בהן שירדו תקופות שם היו היסטורית, בתקופה אפשריות כאלה אקלימיות תנודות אם כיום. לח היה בהן שהאקלים תקופות גם היו יותר הרחוק שבעבר סביר

הים־תיכוני החבל של הגבול השתרע כאלה בתקופות יותר. עוד צומח של רצף והיה מדבר, היום שהוא התחום לתוך הרחק

, חדירת שאיפשר ים־תיכוני ת י נ ו מ ל ח ס ה י ק ר נ אחרים וצמחים ה הים־תיכוניים הצמחים נותרו שחון, האקלים משנעשה זה. לאזור

שמשטר בתי־הגידול, באותם )רליקטים( כשרידים ליובש הרגישיםנקוות הקרקע כיסי אל היס־תיכוני. החבל של לזה דומה בהם המים

99

אחרים קרקע טיפוסי אל מאשר מים של יותר גדולות כמויות שלגבי מזו לגביהם גבוהה היעילים הגשמים ותדירות שבסביבה,

מקלט מאפשרים אלה גורמים שני בסביבה. הקרקעות מרביתהים־תיכוניים. לצמחים

. ה ח י מ ת צ ו י נ ו מ ל ח ונובמבר. באוקטובר בנגב פורחות ה בכיסי צפוניים במפנים אוקטובר בתחילת מופיעות הראשונות

ובתחילת אוקטובר בסוף הסלע. משטחי של ובסדקים הקרקעת פורחות נובמבר ו י נ ו מ ל ח הפריחה גל הדרומיים. שבמפנים ה

בין רחמה בהר גדלות הללו — שבערוצים באלו בנובמבר מסתייםה שיחי ר י ס ת ה י נ צ ו ק גדולים הפרחים וממדי רבה בצפיפות ה העלים, בוקעים הגשמים בוא עם המדרונות. שעל הפרטים משל

ומבשילים גדלים הירוקים והפירות מתארכים הפירות עוקצי המשמשת לבנה בליטה יש שחור זרע כשלכל העונה, במהלך זרעיהם

מגופיפי המתפרנסות נמלים, אם עדיין ברור לא לנמלים. פיתוי, זרעי של שומן ת ו י נ ו מ ל ח ת בקרבת חיות אכן ה ו י נ ו מ ל ח בנגב. ה

למידה מעל גדל שהבצל לאחר — וגטטיבית היא נוספת ריבוי דרךלשניים. בצל כל מתחלק מסוימת,

ה ת אל טי לנ ט אPistacia Atiantica Desf.

butum בטםANACARDtACEAE האלתיים משפחת

: ם ש ה של היומין עתיק הפרסי משמה נתגלגל ה ל א הת י ת י מ א בעברית היוונית. דרך פיסטה, בפרסית ,pistacia vera ה

עצי של בצלם הציבו קדומים בימים — "אל" מהשורש שמה נגזרה ל א הגבעות "ועל :13 ד' בהושע ככתוב האלילים פסלי את ה הרי שם על קרוי המין צלה". טוב כי ואלה ולבנה אלון תחת יקטרו

.Desfontaine דפונטיין ע״י לראשונה העץ תואר משם האטלס,פ י ט ו ר ו אירנו־טורני. :כ

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ם ב י ר ו י א ( 16, 72: של גדולה צפיפות ( צפת בין החולה בקעת אל העליון הגליל במורדות בארץ יש פרטים מצויים דומה אקלימית בעמדה רבים לא פרטים שמונה. לקרית

הנגב בהר גשם. מ"מ 500כ־ בו שיורדים בתחום ירושלים בסביבת המספר (.33) מ' 1000—600 של הגובה בתחומי עצים 1400כ־ גדלים והר רומם הר בסביבת קיים שטח ליחידת עצים של ביותר הגדול

בשלושה גדלים העצים לקמ״ר. עצים 30—20 יש שם לוץ, המשטחים! למרגלות סלע, שבמשטחי קרקע כיסי בתי־גידול:

בבתי־גידול עץ לכל המים אספקת שונים. גודל מסדרי ובערוצים ההיקוות, אגן גודל השרשים, בית נפח הבאים: בגורמים תלויה אלה

כמי־נגר. השרשים לבית המגיע וחלקה השנתית המשקעים כמותאגן את הבונה הקרקע של העילית הזרימה במקדם תלוי זה חלק

ו00

ה .1של תפוצה מפת .72 איור ת אל טי לנ ט ת .2 א ק אל גיו נ חי

של הזרימה מקדם נגר. בהם שנוצר הגשם ימי ובמספר ההיקוות בהם משטחים ויש ביותר, הגבוה הוא החלקים הסלע משטחי הניגרים המים גשם. של אחד מ"מ רדת אחרי כבר נגר־עילי מתרחש והנגר הגשם ואם שבמשטח, הקרקע כיסי את תחילה מרווים

יביאו חזקים ממטרים המשטח. מרגלות אל מים מגיעים ממשיכים אבניות קרקעות של העילית הזרימה מקדם הערוצים. אל גם מי־נגר

בהרבה, נמוך הוא גדולים סלע משטחי בהם שאין טרשיים ושטחים וחבריו שנן לפי לנגר־עילי. שיביאו מנת על חזקים ממטרים ודרושים

בהר אבניות בקרקעות קטנים היקוות מאגני נגר־עילי מתחיל (113)היקוות מאגני ואילו ניכרת, בעצמה גשם מ"מ 6—4 רדת לאחר הנגב

סדר מאותו בעצמה גשם מ"מ 15—10 רדת לאחר רק — גדולים של מזאת גבוהה החלשים הממטרים ותכיפות הואיל גודל.

אגן גידול עם הנגר ימי מספר יקטן (,114) החזקים הממטרים את לנצל מסוגלים שהצמחים היעיל, הגשם ימי מספר ההיקוות.

במרגלות הסלע. שבמשטחי הקרקע בכיסי ביותר הגדול הוא מימיו, והקטן מהם, נמוך היקוות באגני יותר, קטן מספרם הסלע משטחי

השרשים בית נפח ביותר. קטן זאת לעומת גדולים. בנחלים שבהם ביותר והגדול משטחים, במרגלות ממנו גדול הקרקע, בכיסי

כך (.119) סחף חומר היא בהם שהתשתית גבוה, מסדר בערוציםמ' 15 של לגובה המגיעים עצי־ענק בנחלים יש מדוע להבין אפשר

ה .73 איור ת אל טי לנ ט המרכזי הנגב שבהר אליאב בנחל א

ו0ו

הקרקע בכיסי (,74 )איור בהרבה קטנים שגזעיהם מ', 5—4 בגובה שנה. 150 גיל ועד ספורות שנים בני צעירים צמחים למצוא אפשר

ביותר נדירים אך הסלע, משטחי במרגלות גם מצויים הנבטים קשור לוץ והר רומם הר בסביבת עצים של הגבוה הריכוז בערוצים.

אלה חלקים. משטחים יוצרים שמחשופיהם סלעים, של במציאותם בהם שיש בתי־הגידול שלושת בכל סדיר מים משטר מבטיחים

עיי של היקוות אגני גודל נמדד אויר מתצלומי בבדיקות עצים.ה ל א הערך כי נמצא (.33) המדרון או הערוץ במעלה הראשונים ה

עצים, תשעה עבור שנמדד כפי אבניות, בקרקעות שהתקבל הממוצע הגיע הוא הסלע במשטחי שגדלו עצים שבעה עבור דונם׳, 250 הוא

בלבד. דונם 1.5 של לשיעור שעירה גיבל מלחן, באר בסביבת המצויים הבודדים העצים

בעיקר גדלים סיני, בצפון־מערב סחבה ובגיבל לאילת שמצפון־מערב מושפעת האלות של תפוצתן (.23) סלע משטחי שם אין כי בערוצים,

לרוב הוא עצים של מוות האדם. מידי ולא הטבע מגורמי בעיקר אינם הבדווים חרקים. נבירת או שטפונות ברקים, מפגיעת כתוצאה

ועליהם מאחר להסקה, חומר להכנת ירוקים בעצים לפגוע נוהגים בנצלם בצורת, בשנות גם לעדרים מזון מקור לשמש יכולים הירוקים

ששת־הימים מלחמת שלאחר בשנים רב־שנתיים. מים מאגרי אם ברור לא לא אך הנגב, בהר בודדים בעצים פגיעה אמנם נמצאה

לראות אפשר טבעית. מסיבה שמתו עצים או חיים עצים נפגעושתפוצתו יותר, לחה תקופה של שריד העץ של המקוטעת בתפוצתו

ה .74 איור ל ת א י ט נ ל ט סלע משטחי למרגלות א

ו02

הנגב ועד העליון הגליל של המזרחיים מהמורדות רצופה היתה בהוסיני.

: ה ח י מ הסתיו. לקראת פירות הבשלת באביב, ופריחה לבלוב צ בהם התפתח שלא ריקים, ופירות ירוקה, קליפתם — מלאים פירות

שחונים בבתי־גידול מתחילה העלים השרת אדומה. קליפתם — זרעבאוקטובר. יותר לחים ובבתי־גידול אוגוסט בחודש

ש ו מ י לאחר קלויים לא או קלויים נאכלים הבשלים הפירות : שה על הקליפה. קילוף ל א ת ה י ט נ ל ט א את להרכיב אפשר ה

ה ל א ת ה י ת י מ א מטעים בנגב וכבר־מגדלים שאמי"( )"פיסתוק הועומר. בוקר שדה בעבדת, אלה עצים של נסיוניים

צני אוג קוRhus tripartita (Ucria) Grande

irn' עירן ANACARD!ACEAE האלתיים משפחתם ש ג של העממי היווני משמו נגזר הסוג של המדעי שמו : ה ו א

. ם י א ק ס ר ו ב תיאור תוך במשנה, אחדות פעמים נזכר האוג ה עלעלים לשלושה המחולקים עלים שלנו למין השונות. תכונותיו

(tripartita) קוצניים. וענפים פ י ט ו ר ו וסהרו־ערבי. לים־תיכוני גם חודר אירנו־טורני, מערב : כ

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 75: ג ( ו א בנגב יהודה, במדבר גדל ה סלע גושי שבין עמוקים בסדקים בעיקר הרריים, בשטחים ובסיני

ת בתחומי גדולים, ר ב . ח ה ל ת כ קשה, בגיר בעיקר מצוי הוא ה ממזרח השפלה בגבעות קשה. ומטמורפי מגמאתי סלע דולומיט,

ת מתפתחת בו בתחום גדל הוא סבא לכפר ר ב ב ח ו ר ח ת ה ל א ו. ק י ט ס מ של בקניונים היא במדבר ביותר הגדולה פרטיו צפיפות ה

כי כך, על מורה כיום תפוצתו שומרון. ומדבר הצפוני יהודה מדבר כיום ואילו יותר, דרומה גם להתפתחותו נוח אקלים שרר בעבר

בודדים שיחים של התפתחותם השחונים התנאים מאפשרים על הצמחים את בהם "מפצה" המקומי המים שמשטר במקומות

המשקעים. כמות התמעטות: ה ח י מ אך מטר, שני של לגובה להגיע שיכול שיח הוא ג ו הא צ

ופורח מלבלב עלים, חסר הוא בקיץ אחד. מטר על עולה אינו לרוב נושרים העלים באביב. האדומים פירותיו ומבשיל החורף, במשך

הקיץ. בתחילת בהדרגה: ש ו מ י המעוצים הצעירים ענפיו את מרתיחים בסיני הבדווים ש

ובטעמו. בצבעו לתה הדומה משקה מהם ומכינים

ג של תפוצה מפת .75 איור י או נ צ ו ק

ג .76 איור ו י א נ צ ו ק

ם חי מ ם צ י צ ו ל ל ח ו ד י ג י־ ת ב ם ב שי ד ח

ח בין מלו ל מAtripiex teucoctada Boiss.

t bush), rughut(sa) רעיול CHENOPODtACEAE הסלקיים משפחת

: ם ש ־ הוא המין של המדעי שמו ה ^teuco הגבעולים־c^ada ועל . בעברית כונה כן ן י ב ל .116 עמי ראה הסוג שם לביאור מ

ר טי כו אירנו־טורני. —סהרו־ערבי פ: וה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 77: בבתי־גידול בעיקר גדל הוא (

צדי מאכלס הוא אחרת. או זו מסיבה בהם נפגע הראשוני שהצומח סוחפים שהשטפונות ערוצים קרקעית מופרעים, שטחים דרכים, עם ביחד שלהם העליונות החלוקים שכבות את מזומנות לעתים כמו יציבים בבתי־גידול גם מעט גדל הוא באלה. וכיוצא הצומח יכולים אינם אחרים שצמחים קשים, סלעים של קרקע בכיסי

,1968 בשנת מתו קירטון, הבנוי עגמה, בגיבל שם. בו להתחרות במדרונות רבים שיחניים צמחים רצופות, אחדות בצורת שנות לאחר

גשומה, שנה באה אלה שנים לאחר מי; 1600—1000 ברום ההריםח שיחי שלטו 1969וב־ ו ל ן מ י ב ל שהתפנו. המקומות בכל מ

ו03

7איור ת 7 פ ח מ ו ל מ ל ש ה צ ו פ ן ת י ב ל מ

ו04

צמחי התפתחו לא — אחרים בני־שיח בהם שנותרו במקומות, ח ו ל מ התחרות. בהשפעת כנראה ה

בו שולט שהוא הצמח, תפוצת בתחום כלשהו שטח לציין קשה במערך מקומו את לציין אפשר יציבים. קרקע בתנאי קבוע באופן

מהרס הנובעת זמנית" "ריקנות על המגשר חלוץ, כצמח הצומח עם הפנויים למקומות מגיעים זרעיו הקרקע. מהרס או הצומח

רבים. מתחרים לו אין ובהם הרוח,: ה ח י מ בני הענפים מבסיסי חדשים ענפים מלבלבים בחורף צ

פרחים פורחים ועליהם ובקיץ באביב מתארכים הם שעברו. השנים החורף. ברוחות נעשית הזרעים הפצת נובמבר.—ספטמבר בחודשים

כבר לפריחה מגיעים החורף בתחילת מזרעים הנובטים צמחים גםח הראשון. הקיץ בסוף ו ל מ ן ה י ב ל מ רב צמח להיות אפוא עשוי ה הפצת שבין העונה את לעבור מים די בהם לו שיש במקומות שנתי

לו שאין במקומות חד־שנתי צמח הוא החורפי. והלבלוב הזרעים החפיות צורת העלים, בצורת הפרטים בין הבדלים יש מים. די בהם

במרכז ועוד. שעירות הפריחה, עונת משך הנקביים, הפרחים של חסרות. הן לעתים אך גבשושיות, יש הפירות את המלוות החפיות

תפוצה יחידות של שונות צורות 5—4 ענף אותו על למצוא אפשר כי לציין ראוי אותם. המלוות החפיות ואת הפירות את הכוללותח ו ל מ ם ב י ר ה ח של אוסטרליים ובמינים (91) ה ו ל כושר נמצא מ

את המלוות החפיות שונה. שצורתן תפוצה ביחידות שונה נביטה בריבוי כי ייתכן ברוח. לתפוצתם עזר כאמצעי גם משמשות הפירות פיסיולוגיות, בתכונות רב גיוון גם קשור המורפולוגיות הצורות

התפוצה. ממפת כמשתקף רבים, בבתי־גידול לגדול למין המאפשרש ו מ י של מאלו יותר טעימים הם העלים. את לאכול אפשר : ש

ח ו ל , מ ם י ל ע ־ ן ט במדבר בקירטון ויציב קבוע כצמח הגדל קח של מעליו פחות אך ובסיני, בנגב יהודה, ו ל מ . ה ח פ ק ה

ק ו ר פ י י נ פ י זAnabasis setifera Moq.

gilu, gihve גלו

ת CHENOPODtACEAE הסלקיים משפח

: ם ש r המין: שם ה s e t a^ , ׳ א ש ו ^ עלה ^ זיף לעתים נושא ה

.68 עמי ראה הסוג שם לביאור בקצהו.

פ י ט ו ר ו , מזרח : כ ־ערבי האירנויטורני. לאזור חודר סהרו

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 78: ק ( ו ר פ י י ה נ פ י ז מגיע ה

ח בחופי לשלטון ל המ ־ ס ומות הנסוג, י ת במק תי תש בנויה שה

מבנים של במתלולים פזור באופן שולט הוא חצץ. או חלוקים

ר 7איו ק 8 ו ר פ י ל ש ה צ ו פ ת ת פ י מ נ פ י ז

יס־המלח, שמעל ההעתקים מתלול כמו גדולים גיאומורפולוגיים הצפוני, הנגב בהר קמרים של הדרום־מזרחי הכפיפה במתלול הוא אלה במתלולים התיה. רמת ובמתלולי סיני, וצפון המרכזי

בצדי גם שולט הוא ביותר. יציב בלתי גרף חומר של בתשתית שולט של בתשתית וכן דרכם, או המתלולים בקרבת הנסללות דרכים קרקע בהם נוצרת ואשר המתלול, בסביבת העוברים וערוצים נחליםק מופיע אלה במקומות מלבד קרובות. לעתים חדשה ו ר פ י ה

י נ פ י ז שתשתיתם נחלים ובערוצי בערבה מלחות בשולי גם הח כמו סיני. במרכז קירטון ו ל ן מ י ב ל ק גם מ ו ר פ י י נ פ י הוא ז

יותר. חמים תחומים של אך חלוץ, צמח: ה ח י מ ק צ ו ר פ י י ה נ פ י ז בקיץ. נמרצת בצמיחה מתחיל ה

הסביבה רקע על ובולט ירוק אז נראה והצמח מתארכים הענפים פירותיו, את ומפיץ הקיץ סוף לקראת פורח הוא השחונה. המדברית את שפיזרו ענפים החורף. ברוחות מכונפים, עטיף בעלי המלווים

לאחר ענפים יתחדשו ומבסיסם ונושרים, מתיבשים פירותיהם כושרו את לנו להסביר עשוי בקלות הנובטים הזרעים שפע החורף.

"חלוץ". להיות הצמח שלק לעלי ו ר פ י י ה נ פ י ז אם מיוחד. מבנה הירוקים ולגבעוליו ה מגדלת בעזרת להבחין נוכל לרוחבם עלה או צעיר גבעול נחתוך­האפידר תאי של בהירה שכבה מבחוץ האנטומי: המבנה בפרטי

לה פנימה המטמיעה; הרקמה של ירוקה שכבה להם פנימה מיס;ההובלה רקמות שבמרכזה המים, אוגרת הרקמה זאת — בהיר מרכז

הגדלה ללא לראות קשה ההובלה רקמות את והשיפה. העצה —בגבעול. לראותם יותר קל אך בעלה,

העלה כי לראות אפשר הצעירים הצמח חלקי על מבחוץ במבט שני בין החיבור במקום חריץ ויש הגבעול, לאורך נמשך הבשרני ולזוג שמעליו לזוג ניצב בכיוון יוצא עלים זוג כל הנגדיים. העלים

ואחורה; קדימה ושכניו ושמאלה ימינה יוצא האחד — שמתחתיו ישרה בזווית עמדתם את שבגבעול הנגדיים החריצים זוג משנים כך

ברציפות הפסקה של פס יש העלים של גבם במרכז לפרק. מפרק פסי שני הגבעול על יש כך הגבעול. על גם הנמשך המטמייעה הרקמה

החריצים. שני וביניהם אורך ביציהם המטילים אחדים, לחרקים כפונדקאי משמש היפרוק

להתנפח לגבעול הגורמים עפצים יש עפצים. ויוצרים בגבעוליו ושעירים קטנטנים עלים מהרבה הבנויים כדור, דמויי ואחרים,

אוגוסט בחודשים צעירים למפרקים חודר מסוים חרק ביותר. לבנות טיפות הפרשת ע״י וניכר ים־המלח(, )בבקעת וספטמברת של ליימן" שבדומה ומתוקות, ד מ ח ח י ש )איור ללקקן אפשר ה

א'(.78

ו05

ק א'.78 איור ו ר פ י י נ פ י בה שטבעו מתוקה, הפרשה טיפת עם זאחדות נמלים

ו06

ת י נ ח ל ת מ ו ב ר ע הHatogeton atopecuroides (Det.) Moq.

sh'aran שעראןCHENOPODtACEAE הסלקיים משפחתם ש מלוחות. לקרקעות הצמח של זיקתו את מציין הסוג שם : ה

De!!le פי )על הצמח של דמיונו את המין שם מציין בלטיניתב לצמח לראשונה( שתיארו ל זנ ע ו ש הדגניים. מן ה

פ י ט ו ר ו סהרו־ערבי. :כה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 79: פזור באופן שולט הצמח ( במדבר בנגב, וחוור קירטון גיר, מסלעי המתפתחות בקרקעות

מגמאתיים בסלעים שולט הוא סיני בדרום סיני. ובמרכז יהודה המתאים מזה מעט שחון אקלימי בתחום הם אלה מקומות כהים.

ת נ ע ל ר ל ב ד מ ן המתאים מזה ולח ה ג ו ז . ל ח י ש מלווה לרוב הת י נ ח ל מ ק את אלה במקומות ה ו ר פ . י ר ב ד מ עגמה, בגיבל ה

ת שולטת י נ ח ל ת מ ו ב ר ע ת עם ביחד ה י ח ל מ ת ה י נ ש ק ש ק ה עד דרומיים ובמפנים מ' 1400—1200 של הרום בחגורת פזור באופן

מי. 1600 על בדיון שנזכרו הגדולים במתלולים הוא השני בית־הגידול

ק ו ר פ י י נ פ י ח ז ו ל מ , ו ׳ ן י ב ל ל גם לראות אפשר כך מ מ ת ני ח בת בעוד חלוץ. צמח י נ ח ל מ ה יחסית גדולים שטחים מאכלסת ש

מופיע חלוץ, כצמח יחסית קטנים ושטחים יציבים בבתי־גידולק ו ר פ י י ה נ פ י ז ח כחלוץ רבים בשטחים ה ו ל מ ן ו י ב ל מופיע מ

חלוץ. כצמח בעיקרת י נ ח ל מ הדרומי בנגב וחוור קירטון שתשתיתם בערוצים גדלה ה

של כהים מגמאתיים בסלעים סיני. במרכז מ' 1200—400 וברום במקומות מי. 2000 על העולה ברום פזור באופן גדל הוא סיני דרוםבמפה. זה תחום צוין לא כן ועל אקראי כמלווה הצמח גדל רבים

: ה ח י מ ל ש בשטחים צ מ יש פזור באופן בהם שולטת ת ני ח ה של ירוקים מרבדים יצירת כדי עד נבטים, של שפע בהן שיש שנים

ת נבטיה. י נ ח ל מ בצורת של אחדות בשנים לעמוד עשויה ה אז נראים עליה למינימום׳, עד המטמיע נופה את ולצמצם קיצונית, חדשים ענפים באביב צומחים ברוכות בשנים קטנים. ככדורים

הענפים הקודם. הקיץ בסוף ופירות פרחים שנשאו ענפים מבסיס זיף ובראשם מ"מ, 10כ־ באורך גליליים עלים לרוב נושאים החדשים

ל כלל. צומח שאינו או הזיף נושר לעתים ארוך׳, מ ת ה י נ פורחת ח עטיף בעלי המלווים הרבים, פירותיה את בחורף ומפזרת בסתיו

מכונפים.: ש ו מ י בסוף וגמלים עזים ידי על הנאכל חשוב, מרעה צמח ש

באזור לבדווים משמש בשפע, בו גדלה שהיא עגמה, גיבל הקיץ.בצורת. בשנות יחסית בטוח מרעה המספק שטח,

ת תפוצה מפת .79 איור חני ל מ ל ת ש בו ר ע ה

ת שי עו ר ת פ ני לו גPuticaria undulata (L.) Kostel.

rab), rabbul (wave-teaved fleabane) רבלCOMPOS1TAE המורכבים משפחת

ם: ש קדומים דורות של נסיון או אמונה מציין הסוג שם ה — puiex בלטינית פרעושים. מגרש הצמחים ריח כי באירופה

שמו. כן ועל (undulate) בשפתם גלוניים הנדון המין של עליו פרעוש.חרקים. בהרחקת הצמח של יעילותו על בסיני או בנגב שמעתי לא

פ י ט ו ר ו סודני. ומזרח סהרו־ערבי מזרח : כה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 80: החמים בחלקים בעיקר נפוץ (

בעיקר קטנות, בכמויות לרוב מופיע וסיני. הנגב יהודה, מדבר של במישורי פזור. באופן גם גדל סיני דרום בהרי אך נחלים, בערוצי

שנים יש אופירה סביבת של הנרחבים גרניטי( )חצץ הארקוזה מתאימים. גשמים לאחר נרחבים שטחים בהן מכסה ת י ש ו ע פר ה ש

ת שיחי מתחילים גשם ללא שנתיים או שגה לאחר י ש ו ע ר פ ה לחים שהם אבנייס־סלעיים, בבתי־גידול הגדלים שיחים להתיבש.

בהם שאין בבתי־גידול מאשר רב זמן להתקיים ממשיכים יחסית,ת בשטח מהתיבשות. המוגנים למקומות מים ריכוז י ש ו ע ר פ ה ש זרימה פס רק לכסות עשויה היא ברציפות, מסוימת בשנה בו גדלה

בדומה צר. בערוץ בה הצטמצמה המים שזרימת שחונה, בשנה צרח ו ל מ ן ל י ב ל ת אין מ י ש ו ע ר פ בית־גידול וסיני הנגב ברוב ל

הוא בצומח מקומה ועיקר בקביעות, פזור באופן בו גדלה שהיאת פנויים. בתי־גידול תפיסת י ש ו ע ר פ בבתי־גידול לרוב גדלה ה

ח מצליח בהם המלוחים, לאלה בניגוד שטופים, ו ל . מ ן י ב ל מ: ה ח י מ ת צ י ש ו ע ר פ או רב־שנתי צמח להיות עשויה ה

בתחילת הנביטה גידולה. במקום המים למשטר בהתאם חד־שנתי, החום במשטר תלויה הצמחים והתפתחות באביב, או החורף

צמירים נראים לקיץ, סמוך בנביטה, המאחרים פרטים ובעונה. נותרים גם הם הגשומה. בעונה שנבטו מצמחים בהרבה ומלבינים

יצמחו הראשון בקיץ מתיבשים אינם ואם הראשונה, בשנתם קטנים מתים ואינם הראשונה בשנה לפריחה המגיעים פרטים הבאה. בשנה ועלים ענפים מצמיחים עלים, מעט עם הקיץ את עוברים כן, אחרי

זרעים אלפי מייצר צמח כל באביב. ופורחים בחורף חדשים חלוץ להיות לצמח מאפשרים ובכך ברוח, הנפוצים קטנטנים

חדשים. בבתי־גידול: ש ו מ י בעלי תה לתבל או טעים משקה להכין אפשר ש

ת י ש ו ע ר פ יכולים באביב שיובשו עלים המיובשים. או הטריים הרב. זמן במשך הטוב וריחם טעמם על לשמור

107

ת של תפוצה מפת .80 איור שי עו ר ת ני ו גל פ

ם חי מ ם צ י י ת נ ש ד־ ח

ח ל ת ש ו ב ר ע הErucaria boveana Coss.

slih hidari חידרי סליחCRUCtFERAE המצליבים משפחת

: ם ש ל הצמח של קרבתו מציין המדעי השם ה ד ר ח ־ ן ב — לEruca בובה ע״ש קרוי המין שם הרומי. העממי משמו נגזר ששמו — Bove ,ואסף הקודמת המאה בתחילת במצרים גנן שהיה הצרפתי

העברי השם שמו. על קרויים מהם שרבים צמחי־בר, התיכון במזרח דומה הקשוותי החלק (.81 )איור לחרב הפרי של דמיונו את מציין שנתן מי ללהב. — בשוליו והמכונף המחודד והמקור החרב לניצב

הערבי. משמו בוודאי הושפע זה שםפ י ט ו ר ו לאירנו־טורני. חודר סהרו־ערבי, : כ

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ח :ב ל ת ש ו ב ר ע לו שיש וריאבילי, מין הוא ה המדברי השטח בכל שלו פרטים למצוא ואפשר (125) רבים זניםח בניגוד הספר. בבתות וגס שלנו ל ש ־ ן ב ה ל צ ו נ שולט הוא אין מ בתוך ורודים כתמים יוצר הוא ולעתים נרחבים, שטחים פני על בנגב

. של הלבנים המרבדים ח ל ש ה ־ ן בצומח לשלטון מגיע הוא ב הצפוני, בנגב בעל בשדות רע כעשב יהודה, מדבר בצפון הערבות

גידול בתנאי זה גיוון ביותר. וחמים שחונים אזורים של ובערוצים השונות הפיסיולוגיות בתכונות בוודאי קשור בהם שולט שהצמח

שלו. השונים לזנים שיש: ה ח י מ ח צ ל ש באביב זרעים מבשיל החורף, בתחילת נובט ה

קשוות, ידי על נפתח האחד חלקים, שני השלח בפרי בקיץ. ומפזרם מכיל — המקור — שני חלק תוספות; ללא הזרעים יוצאים וממנו

המעכב במעטה, עטוף שבו והזרע נפתח, אינו המקור זרעים. 3—2 נביטה מעכבי חומרים גם מכיל שהוא ייתכן הזרע. אל מים חדירת

המצלי־ למשפחת השייכים אחרים בסוגים כבר שנמצאה )תופעהבזמן. פיזורה מבטיח הנביטה בכושר האחידות אי בים(.ח בין רב חיצוני דמיון יש ל ת ש ו כ ר ע ח ה ל ש , ל י ו צ הגדל מ

יחדיו. בהם לגדול עשויים שהם מקומות ויש הים־תיכוני, באזורח - שבזרעים בעובר הוא המינים שני בין העיקרי ההבדל ל ש ל

ת ו ב ר ע ח השרשון כאורך פסיגים יש ה ל ש ל י ו ו צ מ פסיגים המהשרשון. כפליים הארוכים

ח ל ש ה בן־ צ מנוReboudia pinnata (Viv.) O.E. Schulz

stih-aadi עאדי סליח CRUCtFERAE המצליבים משפחת

ח של פירות .81 איור ל ת ש ו ב ר ע ח ושל )משמאל( ה ל ש ־ ן בה צ ו נ מ

: ם ש . של לאלו פירותיו דמיון על — בעברית ה ח ל ש עלי ה.pinnate — גזוריכרמנוצים הצמחר טי כו סהרויערבי. : פ ו

ה צ ו פ : ת ו נ ר ו ז א ח ב ל ש ־ ן ב בעיקר בצומח חשוב תפקיד ל טרשיות, באדמות והמרכזי, הצפוני הנגב ובהר יהודה במדבר בתחומים גשם. מ"מ 100—80 המקבלים בתחומים ולסיות אבניות שנים יש בודדים. לפרטים הופעתו מצטמצמת יותר ולחים שחונים

בין נרחבים בשטחים לבנים פריחה מרבדי בהן יוצר שהוארמון. ומצפה דימונה ערד, באר־שבע,

: ה ח י מ ח של לזה ביותר דומה הצמח חיי מחזור צ ל ש. ת ו ב ר ע ח ה ל ש ־ ן ל מ נבדל ב ש וכן ובגודלם, הפרחים בצבע ח ה

ח הפרי. בצורת ל ש ־ ן ב וקטנים לבנים כותרת עלי לרוב, יש, ל. של הוורודה־סגלגלה מהכותרת ח ל ש ח ה ל ש ־ ן ב מכיל המקור ב

ח יחיד זרע ל ש ב יותר. גדול כולו והפרי זרעים 3—2 ו: ש ו מ י לאכול אפשר הצעירים הנבטים את חשוב. מרעה צמח ש

הצנון. כטעם חריף וטעמם בסלט,

ל א עני ל צוי מ מStipa capensis Thunb.

safsuf ספסוףGRAMtNEAE הדגניים משפחתם ש דימוי נעורת. פירושו בה מיוונית נגזר Stipa המדעי השם : ה

שיש מנוצים מלענים בעלת התפרחת של המראה את לציין בא זה שיש הארוך המלען שום על קרוי העברי השם בסוג. רבים למינים

הוא S. tortilis Desf. א״י לצמחי במגדיר המופיע השם הסוג. למיני הוא האחרון זה כן ועל למעלה המצוין השם של מאוחר סינונים

הנכון. השם: פ י ט ו ר ו היכרתי- לאזור חדירה עם וסהרו־ערבי, אירנו־טורני כ

כוני.ה צ ו פ : ת ו נ ר ו ז א ל ב א י נ ע ל מ החד־שנ- הצמחים אחד הוא ה

המשקעים כמות בהם באזורים גדל הוא בארץ. הנפוצים תיים מישורים על בצפיפות שולט הוא מ"מ. 700 ועד מ"מ 20מ־ השנתית

שבע משמר־הנגב, בין הצפוני בנגב המפנים בכל ובמדרונות אר־ ב שהקרקע דרומיים מפנים מאכלס הוא יותר גשומים באזורים וערד. בנופים קרובות לעתים שולט הוא שחונים בתחומים רדודה. בהם

ן חברות של טרשיים ג ו ח ז י ש באזורים קטנים. בערוצים וגם המפוזרים. בודדים בפרטים לרוב מופיע הוא שחונים

: ה ח י מ ח של של כמו החיים מחזור צ ל . ש ח ל ש ־ ן ב תפוצת ו, כמו לקרקע והחדרתם הזרעים ה ד י ס ח ה ־ ר ו ק מ ידי על ב

והתישרותו המלענן פיתול עם האדמה לתוך הגרגיר "התברגות"ל האויר. בלחות שינויים בעקבות א י נ ע ל מ י ה ו צ מ יפה מתבלט ה

צרים ועליו היות בו, להבחין קשה אז עד הפריחה. לאחר בשטח פריחת אחרי חלות זרעיו והבשלת ופריחתו מאחר וקטנים.

, ח ל ש ־ ן ר ב ו ת נ מ שגלי לאחר מרבדים יוצר הוא ואחרים, הל של המרבדים צבע נגמרו. פריחתם א י נ ע ל מ מירוק משתנה ה

של צבען הוא המבריק הלבן הצבע וללבן. לצהוב זהוב, לירוקל בין שנערכו תחרות בניסויי זרעיהן. שפיזרו תפרחות א י נ ע ל מ

י ו צ ל מ ע ו ש י ת ל ו ב י ש ה ל צ ו פ מגבלות שכשאין התברר (,119) נל של התחרותי הכושר לחות, של ע ו ש ה ־ ת ל ו ב י של מזה גבוה ש

. ל א י נ ע ל מ מהווה מ"מ 400 מעל גשומים בשטחים ואכן הל ע ו ש ה ־ ת ל ו ב י ה ש צ ו פ נ השול־ החד־שנתיים הצמחים אחד ה

דרומיים ובמפנים מ"מ, 300 של לקו־שווה־הגשם מתחת אולם טים., של התחרותי כושרו עולה מעליו, גם ל א י נ ע ל מ ־ ה ת ל ו ב י ש ו

ל ע ו ה ש צ ו פ נ שם מים, פיזור עם לסיים בערוצים בעיקר תימצא ה אבן פי על המשקעים. לכמויות ביחס גבוהה מים כמות מתרכזת

פה( ארי ל )בעל־ א י נ ע ל מ וייתכן (,58 עמי )ראה C< של צמח הוא הבמדבר. הגדולה הצלחתו את מסביר זה כי

ו09

וו0

ל ה י א ו צ מMesembryanthemum nodiftorum L.

shnin (fig marigotd) שניןAtZOACEAE החיעדיים משפחת

: ם ש Mesembrianthe- בשם Breyne ע״י הסוג כונה 1684ב־ הmum צהריים מיוונית, שנגזר — mesembria, פריחה — anthemon,

כשנתגלו הצהריים. בשעות פרח אז ידוע שהיה היחידי המין כי 1719 בשנת DiHenius סביר. לא השם נראה בלילה הפורחים מינים מאחר השם מהות השתנתה וכך yל השם שבאמצע i האות את שינה

,anthemon — פרח ,embryon — עובר ,mesos — אמצע וביוונית את לזהות יש (Low 1934) לף פי על בפרח. השחלה עמדת לציון

בטענה זאת לדעה המתנגדים יש שבמקרא. האהלים עם הצמחיםל במקרא הוראתו פי שעל ה א המשמש מעוצה, צמח הוא ה

בשמים. לתעשיית

ר י כו ט וסהרו־ערבי. אירו־סיבירי ים־תיכוני, : פ וה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 82: בבקעת בעיקר גדל הצמח (

מרבדים קרובות לעתים ויוצר מלוחות בקרקעות ובערבה, ים־המלח מלחים מריכוז כתוצאה מלוחות שהן קרקעות יש בשלטונו. רצופים

התרכזו שם הלשון, חוור גבי על בעיקר — תהום מי עליית ידי על השכבות אל מלחים והדחת הקרקע יצירת בתהליכי מלחים

כי בטעימה להיווכח אפשר קרובות לעתים הגשמים. במי הנרטבותל מלווה לא רבים במקומות למדי. מלוחה הקרקע ה א אף ידי על ה

המצויים הצמחים מבין ביותר המותאם כנראה הוא — אחר צמח ובערוצונים קטנים בשקעים (.72) מלוחים בתנאים לגדול באזור

מאבד כאן יותר׳, רב לעומק נעשית המלחים והדחת מים, נקוויםל ה א ת כמו אחרים מדבר וצמחי הביולוגי מיתרונו ה י נ ר ג ר ג

, ת י נ ב כ ו ך כ ח , ל ע ו ס ך ש ח , ל ל ג ל ג אפשר במקום. שולטים סל צמחי בגודל בשינויים להבחין ה א הקטנטנות הגבעות מראשי ה

מלוחה הקרקע יחסית הגבוהים במקומות — הערוצונים אל

ל צמחי גדלים במישור או במורד צמחי, אף בה גדל ולא ושחונה ה א למקומות סמוך הערוצונים. כלפי וגדלים הולכים וממדיהם ביחד עצמו, בשקע ואילו ביותר, גדולים פרטים מוצאים הנמוכים

ל צמחי מועטים האחרים, החד־שנתיים עם ה א צמחי וקטנטנים. הל ה בהם הגידול שתנאי במקומות הן כך, אם גדלים, זעירים א

מדי. חזקה התחרות בו במקום והן מדי, קשים כה שמשגשגים מדבר, צמחי מדוע השאלה נשאלת קרובות לעתים

מקרה יותר. גשומים אזורים כובשים אינם קשים, בתנאי־גידול יפהל צמחי דיכוי ה א אחרים, חד־שנתיים על־ידי ובשקעים בערוצונים ה

טובה הדגמה לשמש יכול כמוהם, ויובש למליחות עמידים שאינם הצמחים מיני של התפוצה דגם בקביעת התחרות של לחשיבותה

וכן הים פני שמעל ברום יהודה במדבר הצמחים. חברות של והרכבןל של הופעתו מצטמצמת הנגב, בהר ה א מלוחה בהם למקומות ה

גבעות של דרומיים במפנים גדל הוא לסביבה. בהשוואה התשתית מלוחה, קרקע הדרך בשולי יש שם דרכים, ובצדי וחוור קירטון

ל בשלטון כתמים לדרך. כתשתית ששימשה ה י א ו צ גם קיימים מ מכלאות בקרקע, חנקן מלחי של גבוה ריכוז בהם שיש במקומות

של ריח ותחנות עתיקים תלים שנים, ומאות עשרות מלפני צאןל יש ים־המלח שבבקעת כשם כי להניח אפשר צבאים. ה א כושר ל באזור ביטוי לידי כושרו בא כך מלוחים, במקומות גבוה תחרותי

האדם פעולות עקב מלוחה קרקע נחשפה בהם במקומות יותר גשוםק דיון לעיל, )ראה בעלי־חיים ידי על נוצרה או ו ר פ י ת ב ל י ת פ נ כ

. ) ר ב ד מ ה ־ ת ד מ ח ב ו: ה ח י מ אך הראשונים הגשמים בוא עם מתפזרים הזרעים צ

הנבטים צמיחת קצב אחריכך. מיד תמיד מתרחשת אינה הנביטה כמות הצמחים, ממדי יותר. החם באביב ומהיר אטי, בחורף

המים במשטר בעיקר תלויים חייהם ואורך עליהם וחפירות הפרחים מים של היניקה אפשרות סף אל מגיעים הצמחים כאשר והמלחים. פירותיהם. ומבשילים לפרוח מפסיקים מאדימים, הם מהקרקעל צמחי של ההאדמה ה א הכלורופיל של מהרס כנראה נובעת ה

ל פרחי בעלה. המצויים אחרים צבע חומרי והתבלטות ה א ה בחודשים היא העיקרית הפריחה עונת הצהריים. בשעות נפתחים

את כבר פיזרו שבסביבה החד־שנתיים שרוב לאחר רב זמן ויוני, מאיל צמחי חיים למעשה זרעיהם. ה א על אחדים שבועות במשך ה

היו עת בחורף, הבשרניים ובגבעוליהם בעליהם שאגרו המים חשבון כזה צמח קוטפים אם נמוכה. ובמליחות יחסי בשפע מי־הקרקע

שבועות במשך מהקרקע, לגמרי מנותק בחדר, חי להחזיקו אפשר

כלפי מהשורש בכיוון לקמול מתחילים ועליו וגבעוליו אחדים, הם — הפריחה התחלת לפגי הצמחים את קוטפים אם מעלה.

למצב בהגיעם הצמחים האדמת מנותקים. כשהם לפרוח ממשיכים המים למשטר חשוב אינדיקטור לשמש יכולה ומלחים מים עקת של

בפרק לעיל שתואר המיקרוטופוגרפי החתך לאורך מסוימת בעונה הפרטים קודם יאדימו ערוצון אל גבעונת מראש בחתך התפוצה. החד־שנתיים כתם עם הגובלים ואלה מהערוצון, הרחוקים הקטנים לאחר רב זמן עוד לפרוח ואף ירוקים להיות ימשיכו האחרים ההתאמות על יותר. מלוחים או שחונים בתנאים הגדלים חבריהם,

ל מיני של הפיסיולוגיות ה א .58 בעמי דיון ראה שבארץ ה

ם אהל ש מגוMesembryanthemum forskatii Hocsht. ex Boiss

samh סמחAIZOACEAE החיעדיים משפחת

: ם ש מצרים צמחיית את שחקר פורסקאל, שם על קרוי המין ה הגדולים ממדיו את שמו מציין בעברית .18ה־ המאה באמצע

ל בהשוואה ה א . ל י ו צ מ

ר טי כו הסהרו־ערבי. לאזור חודר סודני : פ וה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א מאשר יותר חום אוהב זה מין : (82 )

ל ה , א י ו צ בקעת ובדרום צין בבקעת הערבה בעמק בעיקר וגדל מ בדהב עגמה, בגיבל בכתמים ונמצא מעט גדל הוא בסיני ים־המלח.

ל של מאלה מלוחים פחות בבתי־גידול גם גדל הוא טירן. ובאי ה א ה, י ו צ מ ברקמותיו אוגר הצמח חנקן. עתירי במקומות גדל ואינו ה

אפשר בקרקע. מים ללא רב זמן לעמוד לו מאפשר וזה מים, הרבהפציעה. ללא שנעקר אחרי בחדר הצמח שמירת ידי על בכך להיווכח

: ה ח י מ בחודשים פירותיו ומבשיל פורח ובאביב, בחורף צומח צל רקע על ובולטים מצהיבים שפרחו צמחים מאי.—מארס ה א ה

י ו צ מ ידי על היבשים חפירות פתיחת בסביבתם. אז המאדים הוהמרשימות. מהמהירות היא הרטבתם

: ש ו מ י ל בזרעי בערבה הבדווים השתמשו בעבר ש ה א הם ש ו ג מ היבשים הצמחים את אוספים היו שחור. לחם להכנת ה ואז הקרקעית, על שקעו הזרעים מים. עם לכלים אותם ומכניסים

הבדווים לדברי שחור. לחם מהם ואפו טחנו אותם, וייבשו שטפוחשוב. מזון מקור זה היה אך במיוחד, טעים לא הלחם היה

ל .83 איור ה ם א ש בשרניים שעליו מגו

ווו

וו2

ת חי ל ה מ מ חוSalsota inermis Forssk.

hadhraf (unurmed salsota) חדיראףCHEN0P0D1ACEAE הסלקיים משפחת

: ם ש הסוג שם לביאור קוצני. בלתי פירושו המדעי המין שם ה.85 עמוד ראה

ר ו טי כ סהרו־ערבי. : פ וה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א למצוא אפשר רבים במקומות : (84 )

ל את מ ת ה י נוצלו לא הקרקע שמי מופרעים, שטחים של כצמח ח מופרעים שטחים (.52) בחורף חד־שנתיים צמחים ידי על בהם

הגדולה והסלילה הבניה תנופת לפני גם אך המתפתח, בנגב מרוביםת צמחה י ח ל מ ה ה מ ו ח שולטת היא 8ו־ 7 ,6 בגלילות באזור. ה

וצמחים רב, לא בעומק מלוחות שכבות בהן שיש לסיות בקרקעות תופעה שם. להתקיים מצליחים ואינם כמעט אחרים חד־שנתיים

ל של תפוצתו את מזכירה זאת ה א , ה י ו צ מ קרובות ולעתים הח ה שבשלטון בשטחים שלו פרטים מעט למצוא אפשר ל ת י מ

ה. מ ו ח ח יש (58) צמח שערך הניסויים פי על ה ל מ על יתרון ת י ל אף זה לגורם תגובתו מלח. בפני בעמידותו חד־שנתיים חורף צמחי

נגבי ע״י שתואר כפי חסכוני. משטר־מים בעל להיות לו מסייעתת זרעי נובטים (52) י ח ל מ ה ה מ ו ח וצומחים החורף בתחילת ה

חורפיים, חד־שנתיים עם ביחד גדלים הם אם החורף. במשך לאטם צמחי גם יתיבשו מתחריהם של הפריחה עונת שלאחר הרי

ל מ ת ה ללא גדלים הם אם לפריחה. יגיעו ולא הצעירים חי גדולים לממדים להגיע עשויים הם מלוחה, לא בתשתית מתחרים

כאשר מיובש. ולמות הקיץ הגיע בטרם עוד המים כל את ולנצל הצמיחה קצב להאטת זה גרם בישול, מלח של תוספת לקרקע ניתנה

ת צמחי של י ח ל מ עמידותם פרי. ולהבשלת לפריחה הגיעו והם ה

חד־שנתיים גם בשטח נבטו כאשר כמובן, להם, סייעה מלח בפני במלח לראות אפשר כן על במהירות. דוכאה שצמיחתם חורפיים,

ת המונע מווסת־צמיחה, מעין י ח ל מ ה ה מ מ ו ח בזבזנית, צמיחה ה שאינם אחרים צמחים עם בתחרות לעמוד לו מאפשר והיימיתון"

אל הועלו המופרעים מהשטחים בחלק הקרקע. למליחות עמידים עד מתאימה, תשתית מהוות והן מלוחות, קרקע שכבות השטח פני

ת עבור הגשמים, במי לשטיפתן י ח ל מ . ה ה מ ו ח השטחים מלבד הת לסי, סרוזיום של י ח ל מ ה מופרעים, כשאינם בהם שולטת ש

ן של בחברות כמלווה טרשיים־אבניים בשטחים למצאה אפשר ג ו ז, ח י ש ת ה נ ע ר ל ב ד מ לאחר ,1975 שנת של באביב ואחרים. ה במעבר המדרונות כל הוריקו סיני, בצפון במיוחד חזקים גשמים

צמחים כמעט בהם צמחו שלא רבות שנים לאחר המתלה, מספקת במידה הקרקע נשטפה אלה מלוחים במדרונות חד־שנתיים.ת להתפתחות י ח ל מ , ה ה מ ו ח בירוק. המורדות את שצבעה והיא ה

בהם שהצומח חצץ ובמישורי מגמאתיים בהרים חוליים, בשטחים

נדיר. הצמח ערוצי,: ה ח י מ מארס, לחודש עד הראשונים. החורף בגשמי הנביטה צ

ביותר, אטית על־אדמתית צמיחה של במצב הצמחים מתקיימים להתארך הענפים מתחילים באביב (.52) וצרים ארוכים עלים ולהם

קיץ ומצמיחים הענפים צמיחת במהלך וקשקשיים. קצרים עלי־ והפצת אוקטובר עד מיוני הפריחה עלי־החורף. מתיבשים בקיץ

ח מ של מינים שני עוד יש באוקטובר. מתחילה חפירות ת י לת הדומים י ח ל מ : ל ה מ ו ת ח י ח ל , מ ה נ י ד תחום ברוב הגדלה על הראשונה, של תפוצתה מ ת ו ן חי ד ר י המינים שני את המלווה ה

ת ליריחו. ומצפון ים־המלח בקעת בצפון י ח ל מ ה ל נ י ד ע שערות ה שערות גם יש האחרים המינים שלשני בעוד בלבד, פשוטות

מכוסים היו כאילו מראה ולגבעולים לעלים המשוות שלפוחיתיות,ת עלי את כשמוחצים בקמח. י ח ל מ ה ה נ י ד ע נודף גבעוליה ואת ה

פרחי האחרים. המינים בשני קיים שאינו טיפוסי, רע ריח מהםת י ח ל ן מ ד ר י מאלה בהרבה גדולים וחפיות חפים מחיק יוצאים ה

האם צמח על נשארים אלה וחפיות חפים האחרים. המינים שני של בתחילת הנבטים בזיהוי לנו ומסייעים הזרעים פיזור לאחר גם

החורף.

חו רי י ת־ שנ ת שו תי מי א הAnastatica hierochuntica L.

א־נאבי כף־א־רחמן, כמיישה, kaff-e-rahman, kaff-e-nabbi כף־rose of jericho) kmeisha,)

CRUCIFERAE המצליבים משפחת: ם ש והוראתו: (anastasis) מיוונית בא הסוג של המדעי שמו ה

מקובל שהיה עממי שם פי על ניתן המין שם תחיה. לחיים, שיבה

השם ניתן בעברית "שושנת־יריחו". הצלבנים מאז באירופה בארץ. שיש הרבים התחיה" "צמחי כל מבין אותה לייחד "אמיתית"

ב וקראו לעשות שהגדילו יש כ ו כ י ל ס נ "שושנת־יריחו — נ המדומה".

פ י ט ו ר ו סהרו־ערבי. :כה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 85: ו ( ח י ר י ־ ת נ ש ו בעיקר גדלה ש

אילת, ומפרץ הערבה יכרהמלח, בקעת של הערוצי הצומח בתחום הצפוני תפוצתה גבול סיני. ומרכז פארן נחל של החצץ במישורי וכן

שבעבר ייתכן ים־המלח. בבקעת שלם מצפה לסביבת עד מגיע כיום בחלקים העממי. לשמה זכתה וכך יריחו בסביבת גם גדלה היא

בערוצים; רק הצמח גדל 85 באיור המצוין התחום של השחונים גדל הוא עקרבים ולמעלה לעין־גדי שלם מצפה בין וכן ימין, במישור

טרשיים־אבניים. במדרונות גם: ה ח י מ ב להלן למתוארת דומה הזרעים הפצת שיטת צ כ ו כ ב

וו3

י ס נ שנוח הצמחים אחד זהו כי שוב, נציין (62 )עמי לעיל ונדונה נ לרשותו העומדת המים לכמות הצמח תגובת את בהם להדגים

פני מעל וגובהם יחיד פרח המצמיחים פרטים יש נבט. שבו באתר פירות מאות להצמיח היכולים ואחרים ס"מ 1—0.5 הוא האדמה שונות משנים הצמחים ממדי פי על מטר. חצי של לקוטר ולהגיעהשנים. טיב את להשוות אפשר מקום באותו

ש ו מ י ליצוא ששימשו המוצרים מראשוני אחד הוא זה צמח : ש לחיים", הצמח של "בחזרתו כי מאמינים הנוצרים בשנים. מאות זה

את מסמל הוא ההרטבה, לאחר היבש הצמח של בתנועותיו כלומר עולי־רגל אתם נשאו כך מותו. לאחר לחיים חזר אמונתם שלפי ישו,

ו צמחי את נוצריים ח י ר י ־ ת נ ש ו אמונת כי להניח סביר למזכרת. ש שחפר משל ז. *־"ר עתיקה. יהודית מסורת על נסמכת הנוצרים

פולחן על המעידים רבים ממצאים מצא שבסיני עגירוד בכונתילת גם בחפירה נמצא השאר בין שנה. 3000כ- לפני במקום יהודי דתי

ו ח י ר י ־ ת נ ש ו ש ל ש ם ל ש ח מ . צ ת י ת י מ א ה

ב כ ו י כ ס נ נAsteriscus pygmaeus fDC.) Coss. et Dut.

gsasah גצאצהCOMPOSITAE המורכבים משפחת

: ם ש צורה יש בסוג אחדים מינים של הפתוחה לתפרחת ה שבסוג. מהקטנים הוא כאן הנידו! המין זוהר. צהוב כוכב המזכירה

פ י ט ו ר ו לאירנו־טורני. חדירה עם סהרו־ערבי : כה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 88: ב ( כ ו י כ ס נ בעיקר גדל נ

במקומות מהם. שנסחף בחומר או ודולומיט, גיר הבנויים בשטחיםן את אלה במקומות מלווה הוא פזור, בהם שהצומח ג ו ח. ז י ש ה

הצפוני, בנגב כמו וקרירים, לחים באזורים הגובלים בתחומים מאכלס הוא ובסיני, בנגב גבוהים בהרים או מדבר־יהודה, במערב ובמקומות פזור, באופן בעיקר גדל הוא דרומיים. מפנים בעיקר

בתחום אקראית. הופעתו סיני, מרכז כמו ערוצי, בהם שהצומח הוא סיני בדרום החול ואבני והמטמורפיים המגמאתיים הסלעים

במפה. סומן לא כן ועל יחסית, נדיר צמח: ה ח י מ מהשנה הצמחים קרקפות בתוך סגורים ב כ י כ ה זרעוני צ

נרטבים אז הגשמים. עונת בוא עד להשתחרר יכולים ואינם שעברה בחלקם דקות. כחמש לאחר ונפתחים הקרקפת של המעטפת עלי

בחלקם הסיבים מאשר יותר בהרטבה המתארכים סיבים יש הפנימי הגשם טיפות הזרעונים. ולחשיפת לפרישתם מביא והגשם החיצוני

עלי התיבש עם האם. צמח קרבת אל החוצה זרעים מתיזות הבאות הפצת הצמח מונע כך הבא. הגשם לבוא עד נסגרים הם המעטפת

נמלים ידי על בזרעים פגיעה נמנעת מתאימה; לא בעונה זרעיו שיובש למקרה זרעים של גדול מלאי נשמר וכן אחרים, וחרקיםמצמיחים שהתבססו נבטים הנבטים. באוכלוסיית פוגע פתאומי

ון4

ב של תפוצה מפת .88 איור כ סי כו ננ

־ ש .86 איור ת נ ש ח ו י ר ת ו י י ת י מ א משמאל יבש; צמח :מימין הירוק צמח

ו .87 איור ח י ר י ־ ת נ ש ו ת ש י ת י מ א מימין יבש; צמח :משמאל הבמים הרטבה לאחר שעה חצי —

הגודל לרשותם. העומדת המים בכמות תלוי שגודלם צמחים, המשקעים בכמות לתנודות בהתאם לשנה משנה מקום בכל משתנה

הצמח לרשות כשיש הזרעון. נפל בו במקום המים למשטר ובהתאם — מים יותר יחידה׳, קטנה קרקפת מפתח הוא קטנה מים כמות

גדלים רב, זמן לאורך רבה כמות לו יש אם בהתאם. גדולה קרקפת ראשון מסדר סעיפים הראשית לקרקפת שמתחת מניצנים

גדלים מכן לאחר ראשון. מסדר בקרקפת אחד כל המסתיימים צמחים הלאה. וכן מקודמיהם קטנים שהם שניים מדרגה סעיפים

צמחים מוצאים ולרוב נדירה, תופעה הם חמישי מסדר קרקפות עם

יחידה. קרקפת עם

ב .89 איור כ ו : כ י ס נ משמאל; וסגורות יבשות קוקפות מימין נהרטנתן לאחר דקות כחמש פתוחות קרקפות

: ש ו מ י לכל יש נדיר, דבר בצמחים תנועה של התופעה בהיות ש הצמח את מרטיבים זאת. תנועה בגילוי והנאה עניו גיל בכל אדם

ייפתחו. המעטפת ועלי שתיים או לדקה בפה מחזיקים אף או במים

וו5

ם י ח מ ם צ י ל ד ג ם ה י צ ו ר ע ב

ח ח מלו קפAtriplex halimus L.

t bush) gataf(sa) גטףCHENOPODIACEAE הסלקיים משפחת

: ם ש עלי מלוח "הקוטפים :4 ל', באיוב נזכר העברי השם הה מלוח. טעם לעלים שיח..." ו ב ג ־ ח פ מיני שבין הגבוה המין זהו ק של העממי היווני משמו נגזר ,Atriplex — הסוג שם בארץ. המלוח ביוונית, לים; הצמח של קרבתו את מציין המין שם הצמח.

w h a l im u s, הים- חופי לאורך אירופה בדרום גדל זה מין ואכן התיכון.

: פ י ט ו ר ו וסהרו־ערבי. יס־תיכוני כ

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 90: הארץ חלקי ברוב נפוץ ( ברוב היס־התיכון. חופי ולאורך הירדן בבקעת בסיני, המדבריים:

מגיע אף הוא רבים ובמקומות ובנחלים, בערוצים גדל הוא השטח חוף כגון: פזור, באופן גדל הוא מעטים במקומות בערוצים. לשלטון

לבית ממזרח יהודה בהרי קטן וכתם שונות מלחות הים־התיכון,ח נדיר המדבר בחולות שמש. ו ל מ במקומות רק ומופיע ביותר, ה

בשטחים נחלים ערוצי אבקית. תשתית עם נחלים בהם שישח שיחי יותר מאכלסים וחווריים קירטוניים ו ל ערוצים מאשר מ

ח מגמאתיים. שבסלעים ו ל מ חתרורים באזור במיוחד מצליח השבסיני. עגמה ובגיבל צין בבקעת לערד, שממזרח

: ה ח י מ עלים בעלי חדשים ענפים לצמוח מתחילים באביב צ בסתיו שעברו. מהשנים ענפים בבסיסי הנמצאים מניצנים עסיסיים

אותם. ומפיצים פירותיהם מבשילים החורף ובמשך פורחים הםח בסוג הפירות ו ל הסלקיים, כבשאר בעלי־עטיף מלווים אינם מ

כמו או, מעוינת משולשת, שצורתם גדולים חפים בשני אלאח ו ל מ , ב ח פ ח של רבים במינים עיגול. כחצי ק ו ל בחפים נמצאו מ

"מדידת מאפשרים אלה במים. מסיסים מעכבי־נביטה חומרים אלהח שיחי הנביטה. לפני הזרע בקרבת גשם" ו ל ח מ פ להגיע עשויים ק

תלויה אותם המכסה העלוה וכמות מ', 2—1 של ולקוטר לגובהרבים עלים נושרים בחורף הצמחים. לרשות העומדים המים בכמות

שערות יש והגבעולים העלים על הקור. בהשפעת כנראה — וצבע ושקופות, נוזלים מכילות הן צעיר כשהעלה שלפוחיתיות.

שהופרשו מלחים מומסים שבשערות הנוזל בתוך ירוק. נראה העלה נותנות הן ואז מנוזלים אלה שלפוחיות ריקות בקיץ תעלה. מתוךהעלה. התחממות את בכך ומפחית קרינה, המחזיר לבן גוון לעלה

: ש ו מ י ח עלי ש ו ל מ במים. מבושלים או טריים נאכלים ה במים להרתיחם עלים, של גדולה כמות לקטוף יש התבשיל להכנת

הצמח משמש הבדווים אצל לגוון. רוצים טעמו שאת המזון עם יחדעל המורים בפיהם השגורים ביטויים יש הצורך. לעת למאכל

116

ח של תפוצה מפת .90 איור לו ח מ קפ

ח שיחי של הרבה חשיבותם ו ל מ ח במדבר. ה ו ל מ נשתל ה רב־שנתי צמח היותו ועקב מרעה, כצמח בארץ רבים במקומות מזון כמאגר בו להשתמש הצפוני בנגב הכבשים רועי מתכננים

ח בצורת. לשנות ו ל מ של החשובים המזון ממקורות אחד הוא הח שיחי רואים קרובות לעתים הפסמון. ו ל ומתחתם מכורסמים מ

בצד לראות אפשר לעתים (.4) הפסמונים שחפרו המחילות פתחי הקדמיות גפיהם בשתי מחזיקים יושבים, פסמונים אלה שיחים

ליד גם לראות אפשר דומה מחזה להנאתם. ואוכלים מלוח ענפיק שיחי ו ר פ ר י ב ד מ ק ה ו ר פ י . ו י פ נ כ ־ ת ל על נוספים )פרטים ת

ח ו ל מ .(295 עמי :122 ראה ספרות ורשימת ה

לון צני סי קוZiHa spinosa (L.) Prantl

sittah, siHi סילי סילה,CRUCIFERAE המצליבים משפחת

ם ש עוד יהיה "ולא (:24 כ״ח, )יחזקאל בתנ״ך נזכר סלון השם : השם, מכאיב" וקוץ ממאיר סלון ישראל לבית סרבים "כי (:6 ב, וכן)

שמו מכאיבים. קוצים המקרים בשני הוראתו אותך...". וסלונים ומותר התנכי לשמו דומה ובמצרים בסיני בנגב הצמח של הערבי לאחר התנכי השם אלינו חזר בהם המקרים אחד זה כי להניח

על ניתן הסוג של המדעי השם ערב. בני בשפת למשמרת שהתגלגל כך המקומי. שמו פי על במצרים, שישב (1775) פורסקאל ידי

הצמח. של המדעי לשמו העתיק העברי השם התגלגל

פ י ט ו ר ו סהרו־ערבי. :כה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ן : (91 ) ו ל י ס החמים בחלקים גדל ה

באופן גדל הוא סיני דרום בהרי בערוצים. בעיקר וסיני, הנגב של ייתכן הכהים. והמטמורפיים המגמאתיים ההרים במדרונות פזור

לצמח מאפשרת הכהים הסלעים ידי על המוגברת החום שקליטתן את לציין אפשר מי. 2000 שמעל רום אל גם להגיע ו ל י ס ה

האופטימום אזור הוא היכן להראות וקשה ערוצים, כצמח בתחומנוהמים. משטר מבחינת שלו

מאלה יותר ולחים קרים לאזורים גם הצמח חדר דרכים בצדי הרחק ולא דימונה כביש שעל ערוער בסביבת כגון לגביו, הרגילים

חוליים. דרך בשולי מגדרה: ה ח י מ ן לנבטי צ ו ל י ס במהלך יחסית. גדולים עלים יש ה

הירוקים והענפים הגדולים העלים נושרים השיח של הצמיחהם כמו ממשיכים, ת ו ר , ב ח ו ז ק ב התבגרות עם כעלים. גם לתפקד ו

נעשים פעילותם שהפסיקו הצמיחה וקדקודי מתקשים, הם הענפים מצמיח בחורף, הצמח מלבלב השרשים בבית מים די יש אם קוצים.ן של תפוצה מפת .91 יורהקיץ, לקראת נושרים העלים באביב. ופורח עלים עם ענפים לו י סי צנ קו

וו7

מתפזרים לרוב האם. צמח על נותרים נפתחים הבלתי והפירות לאחר מתפורר או שטפון ידי על נעקר שלם כשצמח הזרעים

ן שיחי שהתיבש. ו ל י ס מ' 1.5 של ולקוטר לגובה להגיע עשויים הן י הס ש בערוץ שטפונות כשאין מים. די בהם שיש במקומות ו גדל ל

ן סי ה ש מקומות יש לכן שנתיים. לאחר למות עשוי הוא בו, ו הוא לרב־שנתי. הוא ובאחרים בהם, דו־שנתי צמח

: ש ו מ י ן ש ו ל י ס אגב הגמלים. לחך הטעימים מהמאכלים הוא ההפירות. את מפיצים הם אכילה

סן כל רי א נBtepharis citiaris (L.) Burtt

shok e dhab דיב א שוקACANTHACEAE הקוציציים משפחת

ם: ש זרעי שעל הריסים את מציין ובלטינית בעברית הסוג שם ה קרוי הוא שם (,5) במגדיר שמו היה "נאכל" העברי השם הצמח.

.B. edutis (Forssk.) Pers. בשם המין את כינה שלינאוס מאחר אך n־ ^ci!iaris, שכינהו לפורסקאל קדם והוא ^ ^ $ ־ ל כ א שם על נ

השם אך הלטיני, השם משתנה טריים, שנאכלים הצעירים עליו את מציין הערבי שמו במגדיר. כשהיה נשאר הצמח של העברי

חצב־דיב. חרדון של לזנבו הפורים ענפיו של דמיונםר טי כו הסהרו־ערבי. לאזור חדירה עם סודני מזרח : פ ו

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א הארץ של החמים בחלקים גדל : (92 ) בהרי סואץ. ומפרץ אילת מפרץ ולאורך הערבה, ים־המלח, בקעת —

לצבעם קשר כנראה לזה ויש מ' 2400 של רום עד נמצא סיני דרום בהירים. מסלעים יעילות ביתר חום הקולטים הסלעים, של הכהה

גדל הוא ימין—רותם במישור בערוצים׳, גדל הוא תפוצתו שטח ברוב גוטרמן פי על קדומות. חול אבני של ובמחשופים חוליות בקרקעות

ן אוכלוסיות בין ופיסיולוגיים מורפולוגיים הבדלים יש (86) ס י ר ה מאחת גוטרמן שאסף חומר וסיני. הארץ של שונים בחלקים

ולמדבר הצפוני יהודה למדבר האופיינית אלה, מאוכלוסיותן בריטית חוקרת ע״י תואר שומרון, ס י ר ם כ י ל ע ־ ר Napper צ

B. attenuata. של ההשתנות טווח כל את בדקה לא והיא מאחר ן ס י ר בעתיד מעמיק השוואתי שמחקר לכך לצפות יש באזורנו ה

ן מעמדו לשינוי יביא ס י ר ה ל . ש ם י ל ע ה ־ ר צ: ה ח י מ ,62 עמי )ראה פיזורם לאחר קצר זמן נובטים הזרעים צ

סהר כחצי שצורתם פסיגים, זוג עם נבטים ומצמיחים (93 איור רכים, עלים עם גבעול צומח תחילה לאחור. משוכים שקצותיו

ן ה הפרחים. שבחיקם קשים, קוצניים חפים מכן ולאחר ס י עשוי ר העומדת המים לכמות בהתאם רב־שנתי או חד־שנתי להיות

לרשותו.

וו8

סן של תפוצה מפת .92 איור כל רי א נ

ן .93 איור ס י ל ר כ א ובראשו סגור פרי .5 הגביע עלי בשני עטוף פרי .4 גביע עלי .3 חפיות שתי עם קוצני חפה .2 כללי מראה .1 נ ןן9 הפסיגים בתשתית, מעוגנות הזרע קליפת שעל השערות נובט, זרע .7 בתוכו זרעים שני עם פתוח פרי .6 העלי עמוד שריד

לקרקע. חודר והשרשון נפרשים

ם י צ ם ע י י נ ד ו ס

ת שיטה י לנ לי סAcacia raddiana Savi

sayyal סיאל

ך שיטת כ סו הAcacia tortitis (Forssk.) Hayne

samra סמרהMIMOSACEAE המימוזיים משפחת

ם: ש שפירושה ,akis היוונית המלה מן נגזר בלטינית הסוג שם ה מגזע העץ של ההסתעפות לצורת מתיחס raddiana המין שם חוד. הפרי. לצורת מתיחס )מסולסל( tortitis המין שם מעלה. כלפי אחד

ם י ט י ש אוהל של ריהוטו עם בקשר במקרא רבות פעמים נזכרות ה במדבר. ישראל נדודי בעת המשכן

פ י ט ו ר ו סודני. :כה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ה מיני תפוצת : (94 ) ט י ש באזורנו ה

על מתבסס כאן והדיון הלוי ג. ידי על נחקרו חייהם ומחזור המצויים המינים שלושת מתוך (.88 ,87 ,37 ,36 ,35 ,34) עבודותיו

שלנו, הסקר בתחום הנפוצים המינים בשני רק כאן נדון ובסיני בנגבת באשר הלוי ג. של עבודותיו אל מופנה והקורא ט י ש , ל ב ג נ וכן ה

השאר. על פרטים ליתרה ט י ת ש י נ ל י ל ת ס ט י ש ך ו כ ו ס של החמים בחלקים גדלות הה ליובש. ובעמידותן למים בדרישותיהן הבדלים יש אך הארץ, ט י ש

י ל לי ס ת מאשר מים יותר דורשת אך לקור, יותר עמידה ת נ ט י ש. ך כ ו ס של הרחב תפוצתה בתחום מתבטא לחום בדרישות ההבדל ה

ה ט י ת ש י נ ל י ל ת של לזה בהשוואה ס ט י . ש ך כ ו ס האחרונה זו ה בגב גדלה אינה הצפונית, הערבה של הנמוכים בחלקים רק גדלה

ה לערבה. מחוץ הגדלים בודדים פרטים רק ויש הערבה, ט י שי ל הממוצעות הטמפרטורות שם הצפוני, בנגב גם גדלה ת ני ל ס

פרטים גדלים סיני בדרום בערבה. מהמצוי נמוכות והקיצוניותת של בודדים ט י ך ש כ ו ס ואילו לאופירה עד חים מחוף רחוק לא הה ט י י ש ל י ל ס כי נראה בהרים. מ' 1400 של לרום עד מגיעה ת נה של תפוצתה תחומי ט י ת ש י נ ל י ל מהגוון גם מושפעים בסיני ס לגדול שלו, החום משטר בזכות לה, המאפשר המסלע, של הכההת של עמידותה בהיר. שבמסלע זה על העולה ברום ט י ך ש כ ו ס ה שהיא בכך מתבטאת הראשונים התפתחותה בשלבי יובש בפני

של במורדו גדלה המים שכמות ככל נמוך. מסדר ערוצים מאכלסתה יתרון יש הערוץ, ט י ש . ל ת י נ ל י ל עצים 2300כ־ בספירת ס

,95 שבאיור היחסים התקבלו (87) גודל סדרי מחמישה בערוצים בארות ליד המינים. שני של בדרישותיהם ההבדלים את המדגימים

עצי מגיעים מ', 12 בהן המתוקים המים שעומק יהב, עין בסביבת

120

ה תפוצה מפת .94 איור ט שי ל ( ש ! ת) י נ ל י ל ת ס ט שי ך) ו כ סו (2ה

ת ט י ך ש כ ו ס מיני שני של הכמותיים היחסים ניכרים. לממדים הה ט י ש נמצאות שהבארות מאחר הערוץ; לגודל בהתאם הם הת של הוא השלטון — ושני ראשון מסדר בערוצים ט י . ש ך כ ו ס ה העצים בין הכמותיים היחסים את הקובע שהגורם מכך מסתבר

עד שלנו במקרה — העצים של הראשונות בשנים המים משטר הוא של ממדיהם כי סביר ויותר. מ' 10 של לעומק מגיעים שהשרשים

הם בערבה, נוספים ובמקומות יטבתה ליד הסחף במניפות העצים )פוגארות, השרשרת בורות את שחפרו הקדמונים, את שהנחו

שבערבה. קאנאת(ת עצי שכל בעוד ט י ך ש כ ו ס בנגב קיים בערוצים, גדלים ה

ה עצי בו שגדלים שטח, לצאלים מצפון הצפון־מערבי ט י שת י נ ל י ל משקעים של אקלימי צירוף שם יש לערוצים. מחוץ ס

,20 על העולה ממוצעת שנתית טמפ' עם לשנה מ"מ 150 של בשיעורהאפריקאיות. בסוואנות הגידול לתנאי הדומים תנאים

גמלים סלע, שפני יעלים, צבאים, ידי על נעשית הזרעים הפצת הזרעים בחיוניות פוגעים אינם הם חפירות. את האוכלים ועזים,

)עמי הקשה בקליפתם פגיעה ידי על נביטתם כושר את ומגדילים בשטפונות׳, שבתוכם הזרעים על שלמים פירות נפוצים כן כמו (.15

נביטת הפזור. הצומח בתנאי אפשרי ואינו כמעט זה אמצעים י ט י ש המביאים גשמים לאחר בעיקר הנחלים בערוצי מתרחשת ה האופטימלית הנביטה גבוהות. הטמפרטורות בה בעונה לשטפונות

ה של ט י ת ש י נ ל י ל מתרחשת (36) הלוי ידי על שנבדקה כפי סת ושל 30°—20° של הטמפרטורות בתחום ט י ך ש כ ו ס .35°—25°ב ה

: ה ח י מ ה מתחיל חדשים עלים של לבלוב צ ט י ש ת ב י נ ל י ל ס זו בעונה בארצנו. היובש עונת שהיא אוגוסט, ובתחילת יולי בסוף

ם החדש הצימוח מתחיל י ט י ש האפריק* שבסוואנות במולדתן ב שלהן הצמיחה מקצב על שמרו והן שם הגשמים לעונת סמוך איות,

בסוואנות הפריחה שונה. האקלימי שמקצבו לאזור שפשטו אחרי גם ועד מיוני נמשכת היא ובארצנו ביולי, לשיאה מגיעה האפריקאיות

ת פריחת נובמבר. ט י ך ש כ ו ס יותר, קצרה לתקופה מצומצת ה מיני מרבית נמוכות. לטמפרטורות רגישותה בהשפעת כנראה

והפריחה הצמיחה עונות של וקיומן באביב, בארץ פורחים הצמחיםם שתוארו י ט י ש הוא הצמיחה ריתמוס כי כך, על מורה ב

משטר על ישירה פיסיולוגית תגובה מהווה ואינו פנימי־תורשתי, של רבים עצים יש נמצא. מסוים פרט בו במקום והמים האקלים

ה ט י לי ש לפי וללבלב לפרוח המתחילים סיני בדרום ת ני ל ס מים. זרימת בערוץ היתה לא אחדות שנים אם אף הקבוע, מועדם

אחדות, לשנים ומספיק למדי גדול הערוץ בתשתית המים מאגר לא אם גם להתקיים שבוואדיות העצים יכולים הבדווים ולדברי

שנים. 10 במשך גשם יורד אך הפנימי, לריתמוס היא גם קשורה הקיץ בתחילת עלים נשירת

היא הצפוני, שבנגב בעצים שמתרחשת כפי מלאה, חורפית שלכת

הקור. של פגיעה תוצאת: ש ו מ י , עלי ש ה ט י ש ידי על נאכלים ופירותיה תפרחותיה ה

הסקה. לצורך בכריתה לאסור הבדווים אצל נחשב והעץ העדרים, מהתנודות כמעט מושפע שאינו מזון, של רב־שנתי מאגר זהו

בשפע. טרי מזון קיץ מדי מספק והוא הגשמים, במשטר השנתיות "מן" האבנים על מצטבר מגן בכנימות הנגועים לעצים מתחת המלקקות עזים עדר לעתים לראות ואפשר מתוקות, טיפות בצורת

. שבצל האבנים את ה ט י ש ה מענפי המופרש הצמג ה ט י ש שנפגעו ה לבדווים משמש כלשהי מכנית מפגיעה או בתוכם חרקים מנבירת

יכולים לגזע הקרובים הקליפה חלקי סוכריות. להכנת כבסיס בסיני בתשתית שנחשפו יבשים משרשים גם לחבלים. טובים סיבים לספק סיבים להפיק אפשר אחרת או זו מסיבה שמתו מענפים וכן הערוץ חמור נזק תגרום קליפתם הסרת — חיים בעצים לפגוע אין כאלה.לענף.

7ש. : ־נית7־י0

הסוכך ^ש.

X העצים

!00 ר

80

6 0 -

4־ 0

20-

) II III IV

ת רג ^ ד רן ע ה

ה כמותיים יחסים .95 איור ט י ש ן י ת ב י נ ל י ל ת ס ט י ש ך ל כ ו ס הפי שונה גודל מסדר בערוצים על־ (87 ואורשן הלוי )

ו2ו

ה של נוף .96 איור ט י י לי ס ש נ סיני במזרח גדול נחל באפיק ת ל

ו22

מצוי שיזףZiziphus spina-christi (L.) Desf.

sidr (syrian christ thorn) סדרRHAMNACEAE האשחריים משפחת

: ם ש השם של מגלגול כנראה נגזר הסוג של המדעי השם ה עיטרו ממנו העץ שזהו אמונה להנציח בא המין שם העברי.

צורף זה כינוי (.Christus) לישו (spina) הקוצים כתר את הרומאיםי ר י מ ש ל גם נ צ ו ק אולם בגליל. הגדל Patiurus spina-christi Mi)) הה קוצי של בכתר ישו של הפסלון עטור בהן בארץ כנסיות יש ר י ס ה

. ת י נ צ ו ק הפירות של לצבעם כנראה הקשור העברי, שמו ה זהו כי מסכימים החוקרים ורוב כלאים, במסכת במשנה הבשלים,

ף ז י ש י ה ת ו ב ר ת לא במקומות בעבר אותו שגידלו Z. vutgaris ה זה (38) הראובני פי ועל הבר, עץ על חלוקות הדעות בארץ. רבים

ף לכך ראיות יש יותם. במשל הנזכר האטד ז י ש ח ש י ש ף או ה ז י שי ו צ (.53) כינרים פעם נקראו מ

: פ י ט ו ר ו מצד והים־תיכוני הסהרו־ערבי לאזור חודר סודני כשני. מצד הטרופית ולאפריקה אחד,

ה צ ו פ ו ת נ ר ו ז א ר ב ו י א ( 97: ם כמו ( י ט י ש ף גם כן ה ז י ש ה שהתנאים למקומות בארץ וחודר הסודניות בסוואנות גדל

ף של עמידותו לו. מתאימים בהם האקולוגיים ז י ש קור בפני הה של מאלה גבוהות ללחות ודרישותיו ט י ש . ה ת י נ ל י ל ס לכן ה

ף גדל ז י ש . של גידולה לתחום צפונית ה ה ט י ש מפגשם, במקום הה הצפון־מערבי, בנגב ט י ש ה ף גדל — פזור באופן בו גדלה ש ז י ש ה

ף של הפזור גידולו תחום בערוצים. ז י ש תל־אביב בין הוא ה במדרונות בעיקר הים, פני לרום עד הכנרת ובסביבת לאשקלון

גדל הוא יותר לחים בתחומים התחתון. והגליל הגולן של הבזלתן של כיימחליף" ו ל ר א ו ב ת ב ה ו ר ח י ו ו צ עץ בהיותו שנגדעו, מ

כי וייתכן שרפות, בפני עמיד הוא מהשדה. ולשרשו להשמידו שקשה בעמק האפריקאיות. בסוואנות לגידול שלו מההתאמות אחת זו

בהם שיש למקומות הופעתו מצטמצמת לכנרת מדרום הירדן בנאות מתוקים. ומעיינות נחלים — הגשם של זו על מים תוספת גדל — ויריחו עוגיה גייפתליק, — התחתון הירדן עמק של המדברף ז י ש ם עם ביחד ה קו י ז ר צ גם המצב היה כך שדות. בשולי מ

ם עצי אך בעין־גדי, ו ק ז מדרום אדם. בידי ניטעו — היום ששם ה. הופעת מצטמצמת לעין־גדי ף ז י ש בנחלי גדלים בודדים עצים הף ו הערבה, ז י ש העולה חצבה, של זה הוא בארץ, ביותר המוכר הף עץ כל על בממדיו ז י הנובע מעיין על גדל זה עץ בארץ. אחר ש

, שיחי של שורה פי על לזהותו שאפשר העתק קו לאורך ח ו ל מ יט ו ב נ ר י מ ס הגדול. לעץ מדרום מ' 800 של לאורך הנמשכת וף עצי רוב ניטעו סיני בדרום ז י ש ידם על טופחו או הבדווים בידי ה

במעבר הנחלים בערוצי בודדים עצים יש סיני מערב בהרי פרי. כעצילו. המקבילות ובדרכים המתלה

ו23

: ה ח י מ ף צ ז י ש — תפוצתו תחום של חחמים בחלקים פורח ה בשנה, אחדות פעמים — הירדן ובקעת ים־המלח בקעת הערבה,

ששורר בשנים (.82) וזרעוני גליל ראה ההאבקה על עד. ירוק והואף מעלי חלק נפגעים דופן יוצא קור בחורף בהן ז י ש בשאר בחורף. ה

ף עומד הארץ חלקי ז י ש מפגיעות כתוצאה חלקית חורף בשלכת ה טופוגרפית בעמדה הנמצאים עצים, בעלים. החורפית הקרה

מספיקים הקיץ במשך בהתאם. סובלים גדולים, בה הקרה שסיכויי

ף עצי רוב ז י ש מופצים הזרעים ולהפיצם. פירות להבשיל הבוגרים החיים ידי על שונים. בעלי־

: ש ו מ י נאכלים tdom, nabq — בערבית נבק או )דום חפירות שף פירות את משמרים בסיני הבדווים מיובשים. או טריים ז י ש על ה

ואופים אותם טוחנים הם בהם להשתמש העת ובבוא ייבושם ידילאבקה. הטחונה מציפתם עוגות

ר .98 איור מ ר ת מ ס השטח לפני בו קרובים התהום שמי בנחל הגדלים ו

האדם לתועלת בצמחים שימוש

בדרכים לעזור הצמחים יכולים בו שחי ולמי במדבר למטייל במדבר הראשון הגורם לאזור. ההסתגלות קשיי את ולהקל שונות

המים. אל להגיע מנת על בצמחים להיעזר אפשר מים. מציאת הוא ישירה בדרך אלה מאגרים לנצל ואפשר מים, אוגרים רבים צמחים

יש מתוכם. מים זיקוק ידי על עקיפה בדרך או אכילתם, ידי על שיכולים ואחרים והמשקה, האוכל את בהם לתבל שאפשר צמחים לשמש היכולים ואחרים רעילים צמחים יש עיקרי. כמזון לשמש

את ולרפד ארעיים מגורים הצמחים בעזרת לבנות אפשר לרפואה.וחוטים. חבלים לשזירת מתאימים צמחים ויש השינה, מצע

ם י ח מ צ ם ה י ע י י ס מ ר כ ו ת י א ה ל י ת ש י־ ר מ ב ד מ ב

במדבר העובר האדם של לקיומו ביותר החשובים הגורמים אחד הגורם גם כידוע הם המים המים. הוא ברכב, גם ולעתים ברגל,

את לנצל אפשר במדבר. הצמחים תפוצת על המשפיע העיקרי לזהות כדי גבוהים למי־תהום קשורים מסוימים שצמחים העובדה

לפני מגיעים מי־התהום כאשר רב. ממרחק כאלה מקורות הימצאות והם מתאדים המים השנה, במשך רב זמן רטובה הקרקע השטח,

עשויות השנים במהלך בקרקע. בהם שהיו המלחים את מותירים מי־התהום הקרקע, מליחות בקרקע. גדולות מלח כמויות להצטבר הצמחים. תפוצת על רבה במידה משפיעים בו מצויים שהם והעומק

מסוגלים אחרים מתוקים, מי־תהום על רק הגדלים צמחים יש העשויים ויש בקרקע מלחים של מסוימת כמות כשיש גם להתפתח

בין ביותר. בהם גבוהה שהמליחות במקומות מאחרים יותר להצליח מליחויות של רחב בתחום להתפתח היכולים יש הללו הצמחים

יכולים האחרונים ביותר. צר לתחום המותאמים ואחרים המים ייראה המים מקור מים. לטיב יותר טובים באינדיקטורים לשמש

הבהירה. הסביבה רקע על כהה צומח של ככתם רבים במקרים לנו של ממרחק לזהותם שאפשר מים, מציאות על המרמזים צמחיםר, הם: מקילומטרים, גם ובמשקפת מטרים, מאות ואף עשרות מ תל, ש ה א נ , ק י ו צ ה מ נ ק ב ח, ע י כ ח ש ו ל מ ם י ו ג . פ ה ב ר ע ו

בודדות מטרים עשרות של קצר ממרחק לזהותם שאפשר צמחיםף הם: ו , ס י ו צ ה מ ג , ה י ו צ ן מ ק ד ב , ע י ו צ ן מ ו מ ג א

, ם י ר ו ד כ א ה מ ו ג י ח ר, א ו ח , ש ה נ ע , נ ת ו צ א א מ ו - ג י ש ־ ל ד, ם י ל ו ן ב י י ש . מ י ל י ל והם יחסית, צר גידולם שתחום צמחים ג

. ומתוקים: גבוהים מי־תהום מעדיפים ף ו , ס ה ב ר ה ע נ ר, ק מ צן ו מ ג , א ם י ר ו ד כ א ה מ ו . ג ם י ל ו ב י ש ־ ל גידולם שתחום צמחים ד קמעה: מלוחים על גם אך מתוקים, מי־תהום על גדלים והם בינוני,ר, מ ה ת נ ק ב , ע ח י כ ת ש ו צ ן עצמם(, )במים א ק ד ב י ע ו צ מ

ת פ צ פ צ . ו ת ר פ מים על וגדלים רחב גידולם שתחום צמחים הל, מלוחים על גם אך מתוקים, ש א : ר ת , ביו ח ו ל מ , י ר מ ן ס י י ש מ

, י ל י ל ה ג נ י ק ו צ ה מ ג ה . ו י ו צ מ מופצים גבוהים למי־תהום הקשורים מהצמחים רבים של זרעיהם

זרעים מיליוני עד אלפים עשרות מייצר כזה צמח כל הרוח. בעזרת למקומות גם היתר ובין מקום, לכל כמעט ברוח מגיעים הם זעירים.

של רגישותם גשומים. בימים רק לא השטח פני על מים נגלים בהם לה ויש בנביטתם גם מתבטאת המצע למליחות השונים המינים רבים במקרים במקום. המתפתח הצומח טיב על מכרעת השפעה

יכולים במעיין או במלחה כיום הגדלים צמחים של זרעיהם אין התנאים, השתנו בהם מקומות הם אלה האם. צמח ליד לנבוט

של מזה יותר רחב הבוגר הצמח של עמידותו שתחום לכך והודות בי־וח, זרעיהם מפיצי להתקיים. הבוגרים הצמחים ממשיכים הנבט,

ה הם: במדבר, גבוהים למי־תהום הקשורים מבין ב ר למיניה, עת פ צ פ , צ ת ר פ ה ה נ , ק י ו צ ה מ נ ק ב , ע ח י כ ר ה־ נ ק ש מ צ

, ה ו ב ף ג , סו י ו צ ן מ י י ש , מ י ל י ל ל ג ש ר א מ ס למיניהם. ו להיעזר שאפשר ובסיני בנגב מקומות של אחדות דוגמאות להלן

שתיה: מי לאיתור בצמחים בהם

ר תו ת אי ינו עי מ שדהיבוקר, למדרשת שמדרום בחלקו צין, בנחל מערבה כשעולים

. עצי של שדרות בין תחילה עוברים מור, לעין ופונים ל ש אלה א הנחל מפגש בקרבת הנחל. במעלה מים למציאות סיכוי על מרמזים

ח שיחי גם יש עבדת לעין הדרך עם ו ל מ הערוץ ובמרכז פגו״ם יר. שיחי מ . גם שם גדל מסוימות בשנים ס ה נ המינים ארבעת ק יש זה במקום קרובים. מים על בבטחה עדיין מורים אינם הללו שנים של בחורף רק חפירות ידי על או בגומות מים למצוא סיכוי

ובמדרגה הנחל בגדות כאשר התמונה, חוזרת הנחל במעלה גשומות.ל שיחי יש מעט מוגבהת ש , א ח ו ל מ י — הערוץ מרכז בקרבת ו

ר, מ ה צמחי ושם ופה ס נ למכוניות החניה מגרש ליד קטנים. ק צפוף גוש בערוץ ביותר הנמוך במקום יש (1283/0271 ציון )נקודת

ה צמחי של נ י ק ו צ ת עץ גדל ובתוכם מ פ צ פ . צ ת ר פ צמחי הה נ ק הם בשוליו ואילו מ', 4—3 של לגובה הגוש במרכז מגיעים ה

. בשיחי ומלווים נמוכים ־ מי מים אל להגיע סיכוי בו שיש המקום ס. גוש מרכז יהא לשתיה מתאימים ה נ ק מועטים, המים בשוליים, ה

ה צמחי איו כן ועל מלוחים, שהם או נ ק לגובה מגיעים ה בשטפונות לכאן שהגיעו הצמחים שריד* את נבחן אם המכסימלי.

. של עלים השאר בין נמצא בנחל, שיחים על ונותרו ף ו עלי רוחב סף ו ס במערכת מבחינים אותם וכשפותחים אחד כסנטימטר הוא ה

אלה שרידים נקבוביות. רוחב מחיצות ידי על הנפרדים חללים של, יש הנחל במעלה כי לנו מורים ף ו מים בהם שיש במקומות הגדל ס

השטח, לפני בו קרובים שהמים במקום הנחל, במעלה מתוקים.ף מלבד למצוא אפשר ו ס א גם ה מ ו , ג ם י ל ו ב י ש ־ ל ן ד ק ד ב ע

, י ו צ ת מ פ צ פ ת צ ר פ ס ה פ ר כ . ו י נ ח י זורמים המעיין מי כאשר ר

ו25

אצות במקום מתפתחות השנה של ניכר חלק במשך השטח פני על ירוקים חוטים של מבנה יש מהן רבים למינים שונות. ירוקיות

חיותן. בעת ענפיהן על ששקע לגיר הודות בהתיבשם, המלבינים הגשמים עונת תום לאחר אף בו זרמו שהמים מקום לזהות אפשר

קרום יוצרים אף שלעתים האצות, של אלה חוטיים שרידים פי על עם אחורה ונסוג ייתכן אצות, שרידי שהותיר מעיין הקרקע. פני על

שילוב האצות. לשרידי המשכיות לחפש וכדאי שפיעתו הצטמצמות באזור — סיני מערב בדרום להדגים אפשר מים מזהי שני של זה

הגבוהים. המגמאתיים החרים שלמרגלות המישור הוא הקע, ביותר, דל זה, מישור אל מההרים היורדות הסחף, במניפות הצומח

ה שרידי פי ועל נ ק ה או ה נ ק ב ע בערוצים שיחים ענפי על ה תוך אל מההרים המתפזרים בנחלים כי להבין אפשר היבשים של הקניון אל בהתקרבנו מתוקים. מים למציאת סיכוי יש המישור

של קרום החצצית התשתית על לראות נוכל למשל, גיבע, ואדי גדולה ברכה יש מטרים עשרות כמה של במרחק ואכן, אצות. שרידי

אחרים ובמקומות איסלה בוואדי גם המצב כך מתוקים. מים שלסיני. בדרום

מליחות תחום בפני העמידים צמחים בהם שגדלים במקומות מלוחים מים ובקיץ לשתיה טובים מים בחורף להיות עשויים רחב של קטן סעיף יש ,1317/0270 ציון בנקודת עקב, נחל ליד כך מדי.

ח בו שגדלים הנחל ו ל ח מ פ ח ק ו ל מ י . ו ם ו ג יש הנחל במעלה פר מ . גם מסוימת ובנקודה ס ה נ שרידי יש לצפות שאפשר כפי קה נ ח ענפי על בשטפונות שנסחפו ק ו ל מ י בחפירה הערוץ. במורד ה

ה ליד נ ק שונה המים טיב ס"מי, 50 של בעומק למים להגיע אפשר ההמלחים. את המוהלים הגשמים ולכמות לעונה בהתאם

במרחק דימונה—סדום לכביש שממערב בשטח יס־המלח, בבקעת חוור של שטח יש יס־המלח, למפעלי מדרום־מערב ק"מ 5—1 של

אחד הלשון. שבחוור העתקים לאורך מי־תהום בו שעולים הלשון ליד סדום כביש את חוצים שמימיו חמרמר, עין הוא הללו המעיינות

הלשון חוור המבנים(. גושי שבשני )הצפוני ב' ים־המלח מפעלי מחוץ גדל כלשהו צמח ואם בערוצים, רק צמחים מאכלס זה באזור כאן לראות אפשר הגשמים. מי על מים תוספת לו שיש הרי לערוץ

, של גדולים צמחים ט ו ב נ ח י ו ל מ , י ל ש א תלוליות על הגדלים ו נזהה בליה. בפני עליהן ששמרו הם שהצמחים הלשון, חוור של

במקומות הצומח׳, צפיפות פי על יחסית בהם רבים שהמים מקומותר, למצוא אפשר בהם צפוף שהצומח מ , ס ה נ ר עצי ואף ק מ ת מים אל מגיעים העצים שרשי רק כי ייתכן אחדים. ציוריים

במבט בלבד. מתוקים מים המזהים צמחים כאן אין שהרי מתוקים, בצורת כאן גדל המעיינות צומח כי לראות אפשר גבוה ממקום

הלשון. שבחוור השבר קווי לאורך הנביעה פסי שהם פסים, לידם הגדלים ובצמחים במעיינות הדמיון קווי רבים סיני בצפוןמגמאתיים סלעים הבנויים בשטחים סיני, בדרום בנגב. למתואר

ו26

בצמחים להיעזר ויש לרוב, מלוחה פחות התשתית ומטמורפיים, שונים, בגדלים גומות רבים במקרים יש קשה סלע היא שתשתיתם

ן הוא שבהם החשובים אחד המים. מקורות לזיהוי אחרים ו מ ג א, ם י ר ו ד כ ר ה כמו צפופים גושים היוצר ה מ קרוי אף ולעתים ס

נותן השטח פני אל קרובים למים עדות הבדווים. אצל זה בשםר מ ס ואילו ,Juncus punctorius הכדוריות התפרחות בעל הה נ ע נ ם ה י ל ע ה ־ ת נ ט מתוקים. מים מציאות על בבירור מורה ק

גיר של משקעים פי על גם מים של קטנים מקורות לזהות אפשר של הגבוהים בהרים הכהים המגמאתיים הסלעים גבי על מעיינות

(.31)דרום־סיני

תור ת אי ארו ב שאפשר רדודות בארות קבוצות: לשתי הבארות את לחלק אפשר

בעוד רב. שעומקן חפורות ובארות בערבית(; )תימילה ביד לחפרן רדודות לבארות גומות לחפירת מתאימים מקומות לאתר שאפשר

עמוקות בארות לחפירת מקומות של כזה איתור הרי צמחים, בעזרת לחפור הקדמונים השכילו כיצד היא וחידה אפשרי, ואינו כמעט

ה עצי ליד הנכונים. במקומות ט י ת ש י נ ל י ל חצציים בערוצים ס

והמים מ' 20—15 מימיהן שעומק בארות סיני בדרום חפורותה גדלה בו מקום שבכל לומר אין זאת עם מתוקים. ט י ש סיכוי יש הבאר. למציאת

על בפרק שציינו המזהים הצמחים ליד רדודה באר לחפור אפשר המתאים הערוץ, תשתית את לעצמנו לדמות נוכל המעיינות. זיהוי

אטומה שקרקעיתה גדולה, ברכה למעין רדודה, באר לחפירת לחפור עלינו למים להגיע ברצוננו אם אותה. ממלאת ואדמה

מילוי אין שחונות בשנים השטח. לפני מתחת המים לעומק בהתאם הדורשים והצמחים השטפונות, מי ידי על התת־קרקעית הברכה של

יכולה ברוכות בשנים מתיבשים. — בבית־שרשיהם מים שפע תום אחרי גם השטח בפני מים יש ואז גדותיה, על לעלות הייברכה"

מחדש. ולנבוט ברוח להגיע עשויים המים צמחי של וזרעיהם הגשם,

הנגר מי ממשיכים שנים, אלפי לפני מים בהם אגרו הנגב שתושבי בורות

הנגר מי של האיסוף תעלות נפגעו לא אם כיום, גם מי־גשמים לאגור במשך ונוקו טופלו שלא הנגב, בהר עתיקים בבורות השנים. במשךל עצי צמחו אחדות, שנים ש ל עצי ברוח. הגיעו שזרעיהם א ש א ה

המצמיח במדרון נמצא המים בור כאשר במיוחד למרחק בולטים ממשיכות למשל, לוץ, בורות ממערכת רבים בבורות בלבד. שיח בני

של גידולם מאפשרים ואלה מי־שטפונות, לספק העתיקות התעלות. ם י ל ש הם בקיץ אך ובאביב, בחורף מים אלה בבורות יש א על מרחוק מיס בורות לאתר אפשר רבים במקרים לרוב. מתיבשים

בולטת השפך וערמת הבור, חופרי ידי על שהוצא הבהיר הסלע פי

נחלים בערוצי יותר. כהה שצבעם הבלויים הסלעים רקע על

בשטפונות. מים מתמלאות והן

ת חו ל פי מ חו ים ו הם סואץ ומפרץ אילת מפרץ ים־המלח, התיכון, הים חופי

בזרימה הן אליהם מתנקזים והמים בסביבתם, הנמוכים המקומות בתשתית הנספגים מים תת־קרקעית. בזרימה והן על־קרקעית

אל זורמים נודדים, בחולות או הנחלים ערוצי של והחצץ החלוקים המקומות אחד השטח. פני אל קרוב מגיעים הם שם הים, עבר

שם יש לנחל־ים. ממערב הוא כאלה מים מקורות בהם לנצל שאפשר מי־הקרקע דקת־גרגיר. שתשתיתם שקעים הנודדים החולות בין

מתגלים הים־התיכון עבר אל הנודדים החולות שטח מכל הזורמים את בהותירם מתאדים, הם נגלים כשהמים הללו. השקעים באזור

משמש מהמלחות חלק המלחות. נוצרות וכך בקרקע, מלחיהם ככל עריש. באל בקיץ אותו מוכרים והם למלח, כמקור לבדווים בו ומי־התהום גבוהה מליחותו יותר, צפונה נמצא הנידון שהשקע פחות אך יותר, עמוקים המים דרום כלפי השטח. פני אל קרובים

ם גדלים כך כל מלוחים שאינם בשקעים מלוחים. י ר מ בשוליים ת

ר וצמחי מ ה ס נ ק המים תעלת ליד שנמצאו במלחות במרכז. ו והשטיפה התעלה, קרבת השפיעה סואץ לתעלת שממערב המתוקים

ף צמחי להתפתחות הביאה במי־התעלה א סו מ ו ג שהיו בשקעים ו, ורק אך גדלים השטח ובמרכז יש (.32) בעבר מלוחים ם י ר מ סימן ת מלוחים שמימיהם בשקעים למדי. עמוקים אך מתוקים, שהמים

ח — הסלקיים ממשפחת בשרניים שיחים גדלים ל מ ־ ן ם ב כ ו א וד למיניהם ו ו ס . ו י ל ב ו ר ט צ א מי־תהום על ודהב נויבע היישובים מתבססים אילת מפרץ לאורך גם כך הים. בקרבת המתגלים השטח, לפני סמוכים מתוקים לחוף לאופירה. שמצפון נבק ושל לאילת מדרום טבה של הבארות

גושי בולטים בהם מלחות, של גדולים שטחים יש סואץ מפרץח ו ל מ י ח מהווה לרוב רב. למרחק ה ו ל מ י המקבילה חגורה ה

ן של חגורה יש לחוף קרוב ממנו. רחוקה אך לחוף ג ו ן ז ב ובחוף לח —עצמו ל מ ־ ן ל ב י ח כ . מ ד ו ו ס ו א

ת ם על הערו חי מ צ ם ה הי מז ת ה קורו מים מסמר

Juncus sammar (,rush) סמר

JUNCACEAE הסמריים משפחת: ם ש שמו הרומי׳, העממי משמו נגזר הסוג של המדעי שמו ה

=כהה( הכהה הגוון את המציין הערבי מהשם נגזר העברי )אסמרר הצמח. של מ י ס מ בנגב הנפוץ המין הוא (J. maritimus Lam). י

טקסונומים יש דומים. מינים עוד גדלים מלבדו אך ובסיני,

ס את המפרידים י כזן במדבר הגדל מר ה ב ר ע ר של ה מ י ס מ יJ. maritimus var. arabicus Asch. & Buch ex Boiss. רואים אחרים

ר מ ס י ב ב ר ע - עצמו בפני מין ה - (J. arabicus (Asch. & Buch .Adams; ר נחשב האחרונות בשנים שפורסמו בעבודות מ ס ה

י ב ר ע ר ה מ ס ל ה ה ז ח מ צ . כ י מ י ה: ש ו מ י כשמפצ- מחצלות; להכנת משמשים המחודדים העלים ש

הצמח את גידלו הערבה בעמק חבלים. מהם לשזור אפשר אותם לים לאילת, צפונית ק"מ 30כ־ משובח. נייר לתעשיית גלם כחומרר חוות־גידול היתה בו במקום מ ס שמו. על הקרוי חדש יישוב קם ה

צוי סוף מTypha austraiis Schum & Thonn

dees (common reedmace) דיס TYPHACEAE הסופיים משפחת

: ם ש השם היווני. העממי משמו נגזר הסוג של המדעי השם ה לצורת בדימוי — סיף מהמלה כנראה נגזר והוא מקראי, העברי

העלים.ף של קני־השורש ו ס ועליו למים, מתחת בבוץ שקועים ה

של השרשים בית האדמה. או המים פני מעל יוצאים הארוכיםף ו ס חדרי של גדולה מערכת לצמח ויש בחמצן, במחסור לוקה ה

רוחב מחיצות של מסכת הוא העלה תוך ובעלים. בקני־השורש אויר החיצוני בחלקו גם ביניהן. עוברים דקים שסיבים נקבוביות, ואורך

הצמח של ניצולו מאפשרים ואלה רבים, סיבים יש העלה של אם אך שביר. הוא מאוד יבש או טרי כשהעלה חבלים. לשזירת עלים מפצלים או הבוקר, מטל רטובים כשהם יבשים עלים שוזריםלשזירה. מתאימים הם גם — קמעה להתיבש להם ומניחים טריים

מון ם אג רי דו כ הScirpis hotoschenus L.

dees (butrush) דיס

CYPERACEAE הגומאיים משפחתם ש מקראי, העברי שמו ואילו הרומי, משמו נגזר המדעי השם : ה

ובתי־גידול אגמים — הסוג מיני רוב של בית־גידולם את מציין והוא הנוטים יש המין. שם את לצמח נתנו הכדוריות תפרחותיו לחים.

Hotoschenus vutgaris נפרד לסוג כשייך זה מין לראות.L.) Fritsch.) ן ו מ ג ם א י ר ו ד כ התי־ בארץ גדל ה חוףיהים־ בביצות־

בעולם שונים אקלימיים בתחומים גדל הוא עזה. רצועת עד כון שלו מיוחד זן גדל סיני בדרום מתוקים. מים בקרבת תמיד אך כולו,

var. austraiis (Murr.) Koch. ן עלי ו מ ג א גומאיים מעלי נבדלים ה, ומעלי אחרים ר מ ס רחב לבן עורק פי על לעתים, לו הדומה הן של הפריחה מגבעולי העלה. במרכז העובר ו מ ג א לשזור אפשר ה. חבלי דוגמת חבלים ר מ ס ה

ו27

ר .99 איור ב ד מ ב ן י י ע מ ת ב ר ק ב י מ י ר מ ס

א מ ם גו לי בו שי ל־ דCyperus distachyos AH.

naji! נגייל CYPERACEAE הגומאיים משפחתם ש הצמח. של העתיק היווני שמו הוא הסוג של המדעי השם : ה

א התיחס בעיקר פעמים! מספר במקרא נזכר העברי השם מ ו ג ל. ס ו ר י פ פ ה

א מיני שאר לרוב בהשוואה נמוך זה מין מ ו ג בארץ. הגדלים ה תפרחות, נושאים ענפיו בלבד. ס"מ 20—10 של לגובה מגיע הוא

לרוב יוצר הוא הענפים. לקצות מתחת אחד כס"מ הצדה היוצאות צוקים, בעינות לראות אפשר וכאלה בתוכם, זורמים שהמים דשאים

מלח, בפני מסוימת עמידות לצמח יש קציימה. ומעיינות קדיס עיןביותר. טעימים אינם שבקרבתו המים ולעתים

ו28

א מ חיגו חור א שSchoenus nigricans L.

(btack gaiingate) CYPERACEAE הגומאיים משפחת בעיקר מצוי הוא בנגב כאן. הנזכרים לשאר יחסית נדיר זה צמח

החפים צבע מעיינות. בקרבת — סיני ובדרום זיק, ובעין עבדת בעין על לרוב גדל הוא בשמו. מתבטא שזה כפי שחור, תפרחותיו בבסיסי

שתיה. למי טוב מזהה לשמש יכול כן ועל מתוקים, מים

מצוי קנהPhragmites australis (Cav.) Trin.

kasab (common reed) קצב GRAM1NAE הדגניים משפחת

: ם ש בגדרות", "הגדל ופירושו מיוונית נגזר המדעי השם הה ונחלים. מים תעלות לאורך גידולו לצורת כדימוי כנראה נ ק ה

ף עם ביחד רבים במקרים בתנ״ך רבות פעמים נזכר ו ס כן ועל הה בקראם ומטעים שטועים המשוררים רבים נ ק "קנה־סוף". בשם ל מלכים בספר הנזכר הרצוץ" הקנה "משענת הביטוי לציון ראוי

והוא שלם הוא כאשר הגבעול של יציבותו את המתאר ובישעיהו,צרות. לרצועות הגבעול את שרוצצו לאחר בקלות מתכופף Arundo phragmites 1כ־.^ 1753ב־ לינאוס ידי על תואר שלנו המין

לסוג הוכנס 1841 בשנת .Arundo austratus Cav. השם תחת 1792וב־ בשם כונה הצמח א״י לצמחי במגדיר (.Phragmites) עצמו בפני

.Phragmites communis Trun כיום מקובל שינויים של בסיכומם למעלה. הרשום השם

ה נ ק נהרות מגדות — בתי־גידול של רחב טווח פני על גדל ה באזורים גדל הוא אלה בבתי־גידול מלחות. ועד מתוקים

בבתי )איקוטיפים( איקולוגיים זנים לו יש שונים. פיטוגיאוגרפיים לנבוט עשויים במלחות שגדלו פרטים של זרעיהם (.121) שונים גידול

שאינם בשטחים שגדלו הפרטים מאשר יותר מלוחה בתשתיתה ענפי מלוחים. נ לקליעת משמשים ארוכות לפצלות שפוצלו ק

(.102—100 ושומרון)איורים יהודה בשוקי הנמכרים סלים

ה קנ ב ח ע שכיArundo donax L.

kasab (giant reed) קצב GRAMINAE הדגניים משפחת

בולט ביניהם וההבדל ,ה נ ק ח של מזו שונה תפרחת יש ה נ ק ב ע לה עלי ממרחק. נ ק ב ע המרכזי העורק לתפרחת, סמוך עד מגיעים ה

זה יותר או פחות הדוקים התפרחת וסעיפי זקופים חם בולט, שלחםה לזה. נ ק נוטים הם לתפרחת, סמוך עד מגיעים אינם העלים ב

ה .100יוררפה התפרחת זקופים, אינם אך מטה כלפי משתלשלים או לצדדים צוי קנ מ

ו29

130

קני מתיבשים הזרעים הפצת לאחר מטה. כלפי כפופים וסעיפיהה של התפרחת נ ק ה עלי אך עליהם, על ה נ ק ב ע בחייט נשארים ה

ה של תפוצתו רב. זמן עוד נ ק ב ע . של מזו קטנה במדבר ה ה נ ק הה נ ק ב ע היורדים הגדולים ובנחלים עין־גדי בסביבת במדבר גדל ה

נוכחותו איסלה. ואדי כמו סואץ, מפרץ עבר אל סיני דרום מהרי של מאלו חזקים הצמח של הקנים מתוקים. מים על לרוב מורה

. להאבקת בהם משתמשים סיני בדרום והבדווים הקנה, ם י ר מ ת ה

ר מ צ ה־ ה קנ בו גErianthus ravennae (L.) Beauv.

(ravenna grass) GTAM1NAE הדגניים משפחתר גם המכונה זה, צמח כ ו ס ־ ה נ ה ק ו ב Saccharum ravennae ג

CL.) Murray, השנה עונות ברוב הפריחה. בעת רק קנים מצמיח ה כמו מקנים ולא הצמח מבסיס עליו רוב יוצאים נ ק או ב

. ה נ ק ב ע — בהם גדל שהוא במקומות אך ביותר, נפוץ אינו הוא ב על מורה הוא יס־המלח, שלחוף קנה, ובעיינות סמר בעיינות למשל

לשתיה. הטובים מתוקים מים

שיין לי מ לי גImperata cylindrica (L.) Beauv.

hatfa, sitl סיל חלפה, GRAM1NAE הדגניים משפחת

של מגע לו הנותנות עדינות שערות יש הצמח של בתפרחותיון עלי בשמו. מתבטא והדבר משי, י י ש מ העורק משנה. יותר חיים ה

זה עורק אחרים. לדגניים בהשוואה ובולט גדול שלהם המרכזי בתנאי גדל הצמח העלים. של הגלילית צורתם להתהוות מסייע

מלוחים מעיינות ועד בשרון מלוחות לא מביצות — שונים מליחות מציאות על תמיד מעידה מציאותו אין לכן ים־המלח. מפעלי ליד

מי־שתיה.

ל ש אTamarix

(tamarisk) AMARiCACEAE 1 האשליים משפחת

ל בסוג להבחין אפשר :־טיבם המים מקורות זיהוי מבחינת ש א הפרחים. ומבנה עליהן בצורת הנבדלות עיקריות, קבוצות שלושל ש ם א י ק ר פ פארן, כנחל גדולים בנחלים גדל אתיל( )בערבית ה

בשטחים אדם בידי נטוע וכן ואחרים הערבה נחל נקרות, נהל בהם, להבחין שקשה זעירים לקשקשים לגמרי מנוונים עליו חוליים.

חיוניות בסתיו, פורח הוא לערבה מחוץ לפרקים. פרוקים וענפיורובם מאבדים הגשמים עונת בוא ועד (,121) קצר זמן נשמרת זרעיו

עשויים וזרעיו יוני בחודש החל פורח הוא בערבה החיוניות. את בקיץ שטפונות בערבה שיש מאחר ולנבוט, רטובה לקרקע להגיעל אין (34 עמי )ראה ש א ם ל י ק ר פ מים מקורות כמזהה רב ערך ה

יכול הוא ובסיני, בנגב בארות ליד ניטע שהוא מאחר אך טבעיים,באיתורן. לסייע

ל ש א ק ל ב ו ל ח ש א י ו נ נ ת את מקיף שבסיסם עלים יש מ גדלים הם שיחית. וצורתם אבקנים 5מ־ יותר לפרחיהם הגבעול;

מקורות לזיהוי לשמש יכולים ואינם ביותר מלוחים במקומות לרובמי־שתיה.

ל ש א ר ל ו א י ל תרפה( )בערבית ה ש א ל ע ו ב ו ר עלים יש מ אבקנים. 5 ובפרחיהם הגבעול, את חובק אינו שבסיסם קשקשיים,

ל ש א ע ל ב ו ר ל צלקות ארבע יש מ ש א ל ר ו ו א י שניהם שלוש. ה מסוימים במקרים יכולים כן ועל מליחויות של רחב בתחום גדליםל על מור(. עין על דיון )ראה מים מקורות בזיהוי לסייע ש ר א ו א י ה

ממוהל מוצצות שהן הסוכרים עודף את שמפרישות כנימות נטפלות

יש (.103 )איור "מן" הבדווים בפי הקרויות מתוקות כטיפות הצמח ממצרים בצאתם אכלו ישראל שבני המן את זה בחומר הרואים

ת דיון )ראה ד מ ח . ב ) ח י ש ל ה ש ר א ו א י העצים אחד הוא ה

הקיץ בתחילת מגיעים וזרעיו ובסיני, בנגב מעיינות בקרבת הנפוצים באלפיהם נובטים זרעיו זאת. בעונה גלויים מים בו שיש מקום לכל

עומר להב, בירוחם, כמו הנגב בסכרי מתוקים אגמים בשוליואחרים.

ח לו מ ם י פגוNitraria retusa (Forssk.) Aschers.

ghargad עירגד

ZYGOPHYLLACEAE זוגניים משפחת העברי כשמו ביטוי לידי בא למלחות הצמח של הברור הקשר

שמו. כן ועל בראשם קטומים נראים העלים המדעי. ובשמוח ה ו ל מ במקומות מדבריים, באזורים רטובות במלחות גדל י

עונות כל במשך לחה אדמה בשכבות הצמח שרשי מצויים אלה הערבה, עמק לאורך בעיקר .בארץ מצויים כאלה בתי־גידול השנה.

ח את למצוא אפשר מין. ובקעת יס־המלח בקעת ו ל מ י בהרבה גם ה לאורך בעיקר גדל הוא בסיני במפה. סומנו שלא קטנים מעיינות

ח ה ובמרכז. בצפון מעיינות בקרבת וכן הימים חופי ו ל מ יכול י מקום בכל לא השטח. פני אל מי־תהום לקרבת כאינדיקטור לשמש הם קרובות ולעתים מלוחים הם לרוב — אלה מים לנצל אפשר

כדי בידיים, לחפרו שאפשר בעומק מספיקים, ואינם מעטים מקום לבחור יש למים להגיע מנת על הבור. או הגומה אל להתנקז

ה ,ר מ ס כמו נוספים מינים ,ח ו ל מ י ל נוסף בו, שיש נ ואחרים. קהזקנים העלים השנה. עונות בכל עלים נושאים ח י יי מ הי ענפי

צדדיים ענפים החורף. ובתחילת בסתיו ברור סדר ללא נושרים והחלק מתעצים, פעילותו מפסיק שלהם הצמיחה שקדקוד

אין כן על כקוץ. נשאר ביותר, הקטן בו העצה שקוטר הקדקודי,ח הי קוצי ו ל שלהם. החד בקצה ובמיוחד בצורתם אחידים מ

פרחים. עליו למצוא אפשר בסתיו גם אך באביב, העיקרית הפריחה שטעמם אדומים עסיסיים פרות מבשילים האביב מפריחת

ציפורים, ידי על גם נאכלים הם לאכלם. ואפשר מתוק־מלוח עמי :122 ראה נוספים פרטים הפרשתן. עם הזרעים את המפיצות

301.

ערבהSatix ow) ,safsaf(wit) צפצף

SALfCACEAE הערבתיים משפחת

ה מיני ב ר ע מיס לרוב מתוקים, מים בהם שיש במקומות גדלים ה רגיש הוא כי בהם, גדל שהצמח במדבר רבים מקומות אין זורמים.

וכן בודד עץ גדל המלח ים שלחוף קנה בעיינות המצע. למליחותסיני. דרום בהרי מעיינות במספר

ת ת צפצפ הפרPoputus euphratica Oliv.

ghareb, rashrash (euphrates poptar) רשרש עירב, SAHCACEAE הערבתיים משפחת

ת פ צ פ ת צ ר פ יס־המלח לבקעת היורדים אחדים בנחלים גדלה ה

(,122) מלוחה קרקע בתנאי גם לעמוד יכולים העצים צין. ולבקעת אין אך מים, מקור לזיהוי לסייע אמנם יכולה מציאותם כן ועל

מתוקים. שהם בטחון

ל .103 איור ש ר א ו א י צדדיים ענפים בחיקי היושבות כנימות עם המתוקות טיפות ומפרישות

ו3ו

ק ו ק י ם ז י ם מ י ח מ צ מ יכולים איננו אך באיבריהם, רבים מים אוגרים רבים צמחים

עקב או במוחל גבוהה מלחים תכולת עקב הצמח, במציצת לנצלם אפשר ובארה״ב באוסטרליה שפותחה שיטה פי על הרע. טעמם לחפור יש אחרים. מים ומקורות אלה צמחים מתוך המים את לזקק

)הדיוק מטר חצי של ובעומק מטר של בקוטר קעורים שקירותיו בור לתוך נחלים. חלוקי בה ואין חולית שאינה באדמה הכרחי( אינו

מגיחים הבור ובמרכז חציו עד ירוקים צמחים ענפי מכניסים הבור ביריעת הבור את מכסים ונקי. ריק פלסטיק כלי או קופסה

מכסים שוליה ואת מ', x 1.5 1.5 שממדיה שקופה, פוליאתילן שקדקודו חרוט שייווצר כך אבן, להניח יש היריעה במרכז באדמה.

על להתחמם יתחיע הבור שבבור. הכלי לפתח מעל ס"מ 5כ־ יהיה כך יוצאת. אינה אך לתוכו חודרת החום קרינת — החממה עקרון פי

כתוצאה החיצוני. מהאויר בהרבה חם הבור שבתוך האויר יהא מתאדים. שבהם והמים הצמחים, גם מתחממים האויר מהתחממות

מתעבים ואלה מים אדי של גדולה כמות להכיל מסוגל החם האויר טיפות החיצוני. האויר כחום שחומה היריעה עם במגע בבואם הכלי. לתוך ויטפטפו היריעה חרוט לאורך יגלשו שהתעבו המים לא לזקק אפשר מבור. ליום מים של וחצי כליטר כך לאסוף אפשר

מלוחים, המים אך רטובה בהן שהקרקע במלחות, צמחים: רק ובמי במי־ים גם וכך מים, כמקור רטוב בבוץ להשתמש אפשר

למטרתנו; זהה במידה טובים הצמחים כל לא מלוחים. מעיינותע כמו בשרניים צמחים ו ב צ רק המפסידים (,59 עמי )ראה א

שלהם, האטים האפידרמיס בגלל ליום מים של אחדים מיליגרמים ולפצוע הבשרניים הצמחים על לדרוך כדאי מוקדם. טיפול דורשים

המקור אם הזיקוק. למערכת אותם שמכניסים לפני גבעוליהם אתר גבעולי הוא ב ל דקות. לפרוסות אותם לפרוס כדאי צ ש למיניו א

המים בטיפות שנקלט באבק לרוב ומכוסה באדמה מתלכלך הפוליאתילן יריעת את ללכלך עשויות אלה — הקטנות המלוחות

תגע לא שהיריעה להיזהר יש לרוב. מתלכלכים שבקופסה והמים אלה. מגע בנקודות שיגלשו מים נפסיד אחרת בקרקע, או בצמחים

לתוך צינורית להכניס כדאי היום במהלך מים לשתות מגת על מגיע שבמערכת האויר המערכת. את לפתוח מבלי ולשתות הקופסה

להמעיט כדאי כן ועל וסגירתה, התקנתה אחרי כשעה רק לרוויה

בפתיחתה.

ו32

י ח מ ל צ כ א ה מ ק ש מ ו

אכל צמחי מ עלי האכילה. לפני לבשל יש נאכלים שעליהם הצמחים רוב את

ן י נ פ ו ד ר ת ה י צ י צ הם כחסה. חיים להיאכל יכולים הרחוצים ה עלים של קטנות כמויות לאכול אפשר מתקתק. וטעמם עסיסיים

ח של וטריים צעירים ו ל ח, מ פ ה ק י ד נ ק י ר ו , מ ה ק י ר ב מת י מ ל , ח ם י ח ר פ ־ ת נ ט ת ק י מ ל , ח ה י ו צ ת מ י מ ל , ח ה ל ו ד גה ע מ ו ה ח ד ו ר ה ו ע מ ו ח ת ו פ ח ל ו ש כמויות לאכול )אסור מ

בדרכי לפגוע עלולה שבעליה האוכסלית החומצה כי שלהם, גדולותח של ונבטים השתן( ל ת ש ו ב ר ע ח ה ל ש ־ ן ב . ו ה צ ו נ אוכלים מ

ת של השורש צוואר את י ב ו כ , ע ל ג ל ג העלים בסיסי את כלומר ה של המרכזי העורק ואת לאדמה, שמתחת העבה מהשורש היוצאים

ן עלי של מרכזי עורק וכן צעירים גבעולים הצעירים. העלים ל י ד ג הק ו ר ב את לשפר אפשר רבה. בכמות לאכול אפשר הצעירים ן ה

ידי על למעלה שנזכרו מהצמחים רבים של עלים ולרכך טעמם להיפטר וכך לשפוך, כדאי בהם שבישלנו המים את במים. הרתחתםח של עלים להכין אפשר כך חריפים. או מרירים מחומרים ו ל מ

ח, פ ח ק ו ל , מ ן י ב ל ת מ י מ ל ר למיניה, ח ד ר , ד י מ ו ר ר ק ד ר ד, י ו צ ש מ ל ו , ע י ו צ ה מ י ד נ ק י ר ו , מ ה ק י ר ב ם מ י י ר ו - ט פ י זם, י י ה נ נ י ב ח ר ה ח ל י ח כ ה מ ע מ ו ח לבשל אפשר למיניה. ו

ת צעירות קרקפות י ב ו כ ע ל ל ש ג ל ג של קרקפות גם לנגב וצפונית ה

ס ר נ ; ק י ר ו ולשפוך להרתיחן ויש למדי מרות האחרונות אלה סאחדות. פעמים המים את

ן של טריים שרשים לאכול אפשר י נ פ ו ד ר ת ה י צ י צ (,104 )איור הך י מ , א י נ צ ו ה ק נ י ב ח ר ה ח ל י ח כ צעירות, שורש ופקעות מה של ורוד, גוון עדיין חסר שתו^ן ד י ס ח ־ ר ו ק ר. מ י ע בצלי ש

י נ ו ע ב ר צ ב ד מ הם האדם לחך וגם דרבנים, ידי על נאכלים הם כי בהם, לפגוע אין אולם טעימים. י נ ו ע ב צ מוגנים צמחים הם ה

המערבי הנגב חולות בגבול ימין, מישור בחולות החוק. ידי על באביב למצוא אפשר הנגב, בהר לס־אבניות ובאדמות הלס ואדמותן י ה מ והם ככדור צורתם פטריות. של תת־אדמתיים פרי גופי — כ לצמחי קשורים הם מארס.—ינואר בחודשים הקרקע את בוקעיםן ו ש מ ב ש ש ו ן ולצמחי חוליים בשטחים י ו ש מ י ש נ ס י בקרקעות ר

בין סימביוזה של קשר יש ימין. מישור של בחולות גם אך לסיות תופעת — פטריות ובין הלטמיים ממשפחת רבים מינים שרשי

ן של נביטה בנסיונות המיקוריזה. ו ש מ ב ש ש ו נביטה היתה י בבדיקה בוגרים. צמחים של חיים שרשים בנוכחות יותר גבוהה

ן שרשי של מיקרוסקופית ו ש מ י ש נ ס י פטריה של קורים נמצאו ר מזון קרקע על הללו הפטריות את לגדל הצליחו לא השרשים; בתוך

ן לשרשי שלהן הקשר כלומר — חופשית ו ש מ ש חיוני. כנראה היה האת גם מכינים כך תפוחי־אדמה. כמו בגחלים קולים הכמהין את

ן של הפקעות י נ פ ו ד ר , ה ה ד ו ה על לחרזן כדאי קטנות שבהיותן ין את מהאש. הוצאתן את להקל ברזל, חוט י ה מ כ גם להכין אפשר הן של בשמן טיגון כלומר פטריות, שמכינים כפי י ה מ כ הרחוצים, ה

להשיג אפשר בצל, אין אם בצל. עם ביחד וחתוכים מקולפיםם עם דומות תוצאות , שו ה ו ב ן דומה. שטעמו ג י ה מ כ נאספים ה

"טרפז". אפריקאי הצפון בשמם הארץ בשוקי ונמכרים שנה מדי9 אותם מכנים הבדווים עתיק. עברי ששרשו שם כ?)מה, או ה3

חי מ לין צ ב תח ל . מ ם י ח מ צ ל מ י ל ש , א ב ג נ ל ה י ל ש ר א רי ל ש ש א למיניו ו

בשעות הגבעולים. או העלים שעל מבלוטות מלח תמיסות מפרישים לטבול אפשר מתגבש. והמלח אלה תמיסות מתיבשות היבשות היום

אפשר האוכל. לתיבול מלוחה תמיסה ולקבל במים הענפים את הר של לס בקרקעות בקרקע. הצטברותו מאופקי גם מלח להפיק

של החצץ ובמישורי מטר כחצי של בעומק המלח אופק נמצא הנגב שכבת טעימת לאחר השטח. לפני יותר קרוב — הרחוק הנגב

המים. את ומאדים אותה מסננים עיסה, עושים המלוחה הקרקע, בעלי יש מלח של ניכרת כמות ח ו ל מ עשויה לתבשיל והוספתו הבמזון. המלחים מאזן את לשפר

. ר כ ו חומרים של סבירות כמויות להפקת נאותים מקורות אין סמעט לתת יכולות למיניהן (24)ה״מן" הפרשות אך במדבר, מתוקים

ן .104 איור י נ פ ו ד ר , ה ת י צ י צ ותפרחותיו עליו ששרשיו, האדם למאכל משמשים הצעירות

ת של צעירים ענפים על בקיץ. במדבר למטייל מתיקות ד מ ח ח י ש הק ו ר פ י י ו נ פ י טיפות למצוא אפשר טוב צמיחה במצב הנמצאים ז

אויר בועות הרבה מכילה היא לבנה כשהטיפה מתוקות. לבנות דבש דמוי צמיג לנוזל הופך המתוק החומר יוצאות וכשאלו קטנות

ל של צעירים ענפים ובטעמו. בצורתו ש ר א ו א י בקיץ מכוסים ה מוהל את מוצצות אלו מגן. כנימות ידי על המופרש מתוק בחומר כטיפות מפרישות הן להן דרושות שאינן הפחמימות ואת הצמח

הקרקע על מטפטפות או הענפים על מצטברות אלו קטנות. מתוקותל עצי על כה עד נמצאה זאת תופעה לאספן. וקשה ש ר א ו א י ה מספקת כמות אלה במקורות אין סיני. ובדרום ים־המלח בחוף

להמתיק כדי ולא אנשים של גדולה לקבוצה הסוכר את להחליף אפשר קטנות. לסוכריות להיחשב יכולות הטיפות אך מאכלים,

ף מיני של הפריחה פקעי על סוכר גבישי או טיפות למצוא ל צ ה מפרישים הפריחה פקעי של באפידרמיס מסוימים תאים השונים.

נמלים. נמשכות אליהן סוכר המכילות טיפותם י נ י ל ב . ת ם י ל כ א מ במטבח הן המשמשת תבלינים קבוצת ל

ובריחם בטעמם הקרובים הצמחים של זו היא באירופי והן המזרחיב ו ז א י ל ו צ מ שמנים מכילים זו קבוצה צמחי זעתר(. )בערבית ה

thymol — התימול הוא שבהם החשובים המרכיבים שאחד אתריים, או כאבקה אותם מוסיפים אם בין לאוכל טעמם נותנים הם (.46)

בנגב וגדלים זו לקבוצה השייכים הצמחים שמן. או במים מבשליםב הם ובסיני ובגבולותיו ו ז י א ו צ הגבוה הנגב בהר הספר )בבתות מ

ת סיני(, דרום והרי י נ ר ו ת ק פ ק ר ו ק ת הספר(, )בבתות מ י נ ר ו קת ו ב ר ע ת סיני(, צפון ובהרי הנגב בהר חצציים )ערוצים ה י נ ר ו ק

י נ י ת סיני( דרום של הגבוהים ההרים )בערוצי ס י ב ו ז א י ו נ י ס לייבש, אפשר כולם את חלאל(. גיבל של מערביות הצפון )במצלעות

בעודם האוכל. את בהם ולתבל האצבעות, בין לשחוק או לטחון עלים עם גבעול המתבשל! לאוכל עלים להוסיף אפשר ירוקים לשפר יוכל חימומה תוך אחר משומר בשר או גולש לקופסת שיוכנס

עד מותכת במרגרינה העלים את לחמם אפשר קצר. בזמן טעמה לחם(. טבילת ידי על פעם מדי לטעום )אפשר לשמן עובר שטעמם

את שוב ולהקפיא העלים את להוציא אפשר הבישול לאחר ובדרום הנגב בהר נחלים בערוצי החדש. הטעם בעלת המרגרינה

, גדל סיני ר מ ו ש לסלטים כתבלין לסייע יכולים הצעירים שעליו הח של צעירים וגבעולים עלים גם כך מבושלים. מאכלים או ו ז ק

. ם ו ק ע. ם י ר ו מ י ף ש ל צ י ה נ צ ו ק ף ה ל צ ה י ו ס ו ח ס להוות יכולים ה

משתמשים מהם. לאסוף שיטרח למי כבושים לתבלינים טוב מקור גם )כך ענפים וראשי צעירים עלים צעירים, פירות פריחה, בפקעי

מחליפים מלח, עם במים הטרי החומר את כובשים הגמרא(. לפי שבועיים או לשבוע חדשה בתמיסה שבוע לאחר המלח תמיסת את

מלח, מעט עם וחומץ במים משרים פג המר שהטעם לאחר נוספים.

133

את לאכול אפשר הטיפול מתחילת ושבועייכרשלושה הטעם, לפי הזמן עם משתפר העלים או הפקעים חפירות, של טעמם התבלין.

ף פקעי פגה. וחריפותו ל צ י ה ס ו ח ס ף של מאלו חריפים ה ל צ ה. י נ צ ו ק ר של צעירים וענפים עלים ה מ ו ש ת ושל ה י ר י ה נ מ ק ה

מלפפונים לתיבול גם כמו הכבושים הצלפים בתיבול לשמש יכוליםחמוצים.

ם י נ י ל ב . ת ת ו א ק ש מ טעמם את למשקה להעביר אפשר ל במים. הרתחתם ידי על אחדים ריחניים צמחים של הטוב וריחם

לכל לתה. להזדקק בלא משקה מהם להכין או לתה להוסיפם נוכל בתה עלים של מדי גדולה כמות אופייניים. וחריפות טעם צמח

לטעום בהדרגה, התה את לתבל כן על יש מר. טעם לעתים לו נותנת הצמחים כל את המתאימה. הכמות מהי שלומדים עד פעם, כל

לאט אותם מייבשים אם רב זמן במשך לנצל אפשר להלן הנזכרים כאבי כנגד רפואה כצמחי הבדווים אצל מקובלים מהם רבים בצל. הנותנים האתריים, השמנים מדעי: ביסוס גם זה לשימוש יש בטן. קרומים של מצבם את לעתים משפרים הטובים, והריח הטעם את

הצמחים אדי נשימת אחרת. או זו מסיבה שנפגעו ריריים הסתום. האף את ויילפתוח" נזלת להקל עשויה במים המורתחים

ה הם זו בקבוצה הנכללים הצמחים נ ע ם נ י ל ע ־ ת נ ט הגדלה קה של אחרים מינים וכן סיני דרום בהרי מעיינות בקרבת נ ע נ סלעיים ובערוצים הנגב הר בסלעי הארץ. של הגשום בחלק הגדלים

ת גדלים י ב ו ז , א ר ב ד מ ה ה ד ע ה ג י ו צ ח מ ו ר מ . ו ת י נ ח י ר ת בי ו אז גדלה המרכזי הנגב בהר מ' 800 של רום מעל סלע במשטחי. ן ו מ ר ה התה. לתיבול הם גם טובים אלה כל ה ל ת , כ ה פ י ר ח

כי משקאות, להכנת משמשת אינה טוב, וריחה אתם ביחד הגדלהת משמשת ובסיני הנגב ברחבי מדי. מר טעמה נ ע ר ל ב ד מ להכנת ה

משמשים סיני ומזרח הדרומי הנגב של השחונים בחלקים משקה.ה למשקה ד ע , ג ה נ י ב ל ת מ י ש ו ע ר ת פ י נ ו ל הלימון" ו״עשב ג

Cymbopog on schoenanthus. הדומה רב־שנתי דגן הוא האחרון ן ל נ ק . ז ר י ע ובדרום אילת בסביבת גדל הלימון. כריח עליו ריח ש

ה עד ג ה גדלה ובערוצים סלעים בין סיני דרום בהרי סיני. מזרח, ה ר י ע ש . מיני שאר כשל ששימושה ה ה ד ע ג של בחולות הה משקה בחורף להכין אפשר סיני צפון־מערב ל ו ט ו ק ה מ, ה ר ו פ א ן הדומה חד־שנתי צמח ה ו ח ק פרחים מחוסר אך ל

ג גם בלבד. כותרת אונות ארבע הצינוריים ולפרחיו לשוניים נ ו ב ב ה, ב ו ה ז לשמש יכול בדווים, של עתיקים חניונים בקרבת הגדל הס של משרשים תה להכין אפשר למשקה. ב י ר ר ב ד מ בהר הגדל ה

מינים — בשתייתו להרבות לא להיזהר יש (;107 המרכזי)איור הנגבס קרובים ב י ר ר ל ב ד מ לתרופה כמקור רבים דורות במשך שימשו ה

של העבים משרשיה גם להכין אפשר דומה משקה משלשלת.ת י ר י , ע ה ל ו ד שרשי כאשר צהוב־כתום; הקילוף אחרי שצבעם ג

ת י ר י ע סיני בדרום הבדווים לדברי (.39) מר תה נקבל חומים, ה

ן 34

ג של המעוצים מענפיו תה להכין אפשר ו א , ה י נ צ ו ק והם האליו. מגיעים שהם הזדמנות בכל מענפיו אוספים

עסיסיים צמחים האדם. לחך ערב ושטעמם מים שאוגרים הצמחים הם רבים לא

ל ה א על בפרק למאכל. ראויים אינם הבשרניים הצמחים ושאר הך נזכרו הנאכלים שרשים י מ י א נ צ ו ה ק ד י ס ח ־ ר ו ק מ ר ו י ע ש

גם כך למים. חשוב מקור גם בהם לראות יש אך מזון, של כמקורס של הצעירות התפרחות ב י , ר ר ב ד מ וטעמן עסיסיות שהן ה

ס של תרבותי מין של גבעוליו חמוץ־מתוק. ב י בשוקי נמכרים ר צעירים גבעולים לאכול אפשר לפתן. להכנת ומשמשים הארץ

ת של קלופים י צ ר , ח ה ר ו ט אך הספר, בבתות רבה בכמות הגדלה ע שנפתחות לפני טוב וטעמם עסיסיים הם במדבר, בערוצים גם

של בגבעולים הנמצאים המים את מנצלים כן הראשונות. התפרחות, ן ל י ד ן ג ק ר ח ב ו ח . ו ד ו ק , גדל מלוחות שאינן בביצות ע ף ו ס ה

את גם למצוץ אפשר ולאכול. לקלוף אפשר שלו השורש קני שאתר גבעולי של העסיסי התוך ב צ הקשה. קליפתם קילוף לאחר ה

פירות פירות ושיחים. עצים של הם ישיר למאכל הראויים חפירות רוב

ף של אלה הם טריים הנאכלים ז י , ש י ו צ ד מ ט , א י ב ר ס ע ו ק י פ, ה מ ק ש ה ־ ת ח ב ו ל מ , י ם ו ג ר פ ר ז ו י ע נ צ ו ר ק ר ז ו ע . ו י נ י ס

ף פירות של תוכם ל צ , ה י נ צ ו ק ף ה ל צ י ה ס ו ח ס ף ה ל צ ה וי מ ת ו ר רקיקת תוך לאכלו ואפשר מתוק, הוא במדבר הגדלים ה

ף מיני הזרעים; ל צ ציפורים. ידי על זרעים להפצת מותאמים הה של הירקרקים הפירות ל א ת ה י ט נ ל ט א זרעים מכילים ה והקונים אותם, מוכרים ירושלים בשוקי קטנים. אך טעימים

ח גבעולי על העפצים לעוגות. כתבלין בהן משתמשים ו ר מ הת י נ ח י ר עסיסיים בעודם נאכלים הם גם אך פירות, אינם ה

לצמח קוראים הבדווים הצמח. של הפריחה עונת בתחילת אפשר מתקתק. וטעמם טוב־ שריחם אלה עפצים שם על חוח־אפרסק

כגון שהתיבשו, לפני רב זמן עשבוניים צמחים של פירות לאכולת של פירות י מ ל ת ושל למיניה ח י ב ו כ . ע ל ג ל ג ה

י ח מ ל צ ע ר

הרעב את להטעות עלול שימושיים לצמחים שדמיונם צמחים ישב מזון. המחפש צ ח ל ל ג הגלונית בשפתם הדומים עלים יש ני ו ה

. לעלי י נ ו ע ב צ י של הבצל קליפות ה נ ו ע ב ר צ ב ד מ חומות הב של אלו בעוד הפנימי, בצדן ושעירות אדמדמות צ ח בהירות ה

י שעירות. ואינן נ ו ע ב צ ב עלים, 3—1 יש ל צ ח מחמישה יותר לת אחד. בגוש גדלים פרטים והרבה פרט, לכל עלים י נ ן ת ס ב ל ג נ ה

ן .105 איור ו ר כ ן ש ב 1איורחיים ולבעלי לאדם רעיל צמח ל 0 ן .6 ו ר כ ת ש ש ו ר מ

ו 35

ת או י נ ן ת ת ס ו פ י ל ק ולהם בשפתם גלוניים שאינם עלים יש ה אינן יבשים, כגלדים שנראות היבשות, הקליפות בצל. ולא פקעת

י ת הס פקעות את לאכול אסור הפנימי. מצדן שעירות נ למרות ת, ו (66) באירופה עממית ברפואה בקיץ. מהן רבות אוכלים שהדרבנים

ת מפקעות שהכינו בתכשירים, השתמשו י נ ו ת שם הגדלה ס המופק הקולכיצין שגרון. נגד וכתרופות שתן כמעוררי ומזרעיה,ת מפקעות באירופה י נ ו ת ס את המעכב אלקלואיד הוא ומזרעיה ה

בעזרתו עורכים התאים. חלוקת במהלך הכישור סיבי התפתחותבתאים. הכרומוזומים מנת בהכפלת גנטיים ניסויים

ר עלי מ ו ש ך לעלי דומים ה ל כ ר בעוד אך ה מ ו ש והוא טוב ריח לך — נאכל ל כ מיני משרשי לאכלם. ואין רע ריח השונים למיניו לך ל (121) וטיבט אירן טורקסטן, באפגניסטן, הגדלים שונים כ

היסטריים במצבים מסייעים ממנו שתכשירים שרף או שמן מפיקים משמשות גדולות כמויות העיכול. במערכת גזים נגד גם וטובים

בהמות. ברפואת עלולה פגיעתם אך מאכל לצמחי דומים אינם שאמנם רעל, צמחי

ם משפחת בני הם קשה, להיות י י נ ל ו ס — במדבר הגדלים הן ו ר כ , (,106 ,105 )איורים למיניו ש ה ר ו ט ם ד ו נ ל ו . ס ה י נ ת י ו ו

ן למיני ו ר כ ש מתקרב או אותם ולאוסף יפים פרחים השונים ה אל יגיעו זרעים כמו צמח שחלקי סכנה יש המידה על יתר אליהם

ן העיניים. ו ר כ ש — ואטרופין היוסצין היוסציאמין, (121) מכיל ה­משתמ ומבוקרות זעירות שבכמויות נרקוטיים, משכרים חומרים

להתכווצות גורמים הם עצבים. וברפואת עיניים ברפואת בהם שים המכווצים השרירים לעין חודר שזרע ולאחר העין, אישון שרירי באופן רואים האור. לכמות האישון קוטר את לתאם יכולים אינם

בליעת כשבועיים. לאחר רק לקדמותו חוזר והמצב בלבד, מטושטש, של חלקים ן ו ר כ , ש ה ר ו ט ם ד ו נ ל ו ה או ס י נ ת י להביא עלולה ו

אל בקיבה. החלקים השרירים מערכת של זמני לשיתוק עם בדווים ילדים פעם מדי מגיעים לנגב המרכזי בית־החולים

מאכילת כתוצאה העיכול במערכת פגיעות — אטרופין הרעלתן של עלים או שרשים ו ר כ . ש ת ש ו ר לחיילים גם כך קרה מ

צמחי גם טוב. מאכל צמח שזהו להם סיפר שבדווי ולתיירים,ה ר ו ט שם של ומקורו האטרופין, מקבוצת אלה חומרים מכילים ד

בהודו. הגדלים ממינים שהוכן dhat ברעל הסוגר ב ש ן ה ב ל של גבוה ריכוז בו יש בעלי־חיים. ידי על נאכל אינו ה הרמין רפואה. כחומרי לשמש יכולים הם קטנה שבכמות חומרים,

ופעילותו חולים, של רוח מצב המשפר חומר הוא מהצמח המופק אחרת, תרופה כל כמו התרופה, התרופה. לקיחת של במועד תלויה צמח חלקי לאכול לנסות ואסור מוסמך רופא ידי על להינתן צריכה

הרוח. מצב לשיפור בניסויים־ ץ ק ו ע ם ב י ל ע ה ־ ל ו ג ע ״ ב ר ק ע - ה ם י ה ־ ב ר ק ע ה ־ ץ ק ו ע ב ו

י ח ל בעלי של בכבד קשות לפגיעות שגרמו אלקלואידים נמצאו מ

136

לדעת ראוי אך זה צמח לאכול ינסה שמישהו סביר חשש אין חיים. משפחת בני שרוב ולומר, להכליל אפשר לאכול. אפשר צמח כל שלא

ם י י נ פ י ז בני גם וכמוהם רעילים, חומרים כמכילים חשודים הם משפחת י י פ ל ק ס א ם ה י י נ ל ו ס . ה ם י י פ ו ד ר ה ה ממינים ו

ב סם הסוג של אפריקאיים ל כ הכינו עבדת( בעין גדל אחד )מין הב בבצלי גם הלב. פעילות על המשפיעים מסוכנים, חצים רעלי צ ח

י ו צ להכנת בו והשתמשו הלב פעילות על המשפיעים חומרים יש מ הפעיל החומר את ממנו להפיק מנסים כיום עכברים. נגד רעל

ה את הזכרנו רפואה. כצמח חקלאי לגידול ולהפכו ע מ ו ח הה ד ו ר ו ו ה הרבה אוכלים אם אך המאכל, צמחי בין ה ע מ ו גורמת ח

מתבטא וזה השתן, בדרכי לפגיעה שבעלים האוכסלית החומצה הקודמים, של במובן רעילים שאינם צמחים השתן. עם דם בהפרשת

ן הם בשדה, המטייל לעיני מסוכנים אך י צ ו ב ת ה י ב ה ל ש ה ו השערות "המעוור". כלומר עוורוור להם קוראים הבדווים למיניהם. לעיניים, חודרות כשהן לגרום, עלולות העלים שעל הכוכביות

מכך. להיזהר ויש ולכאבים לגירוד

י ח מ ה צ א ו פ ר

לרפואה רעל בצמחי משתמשים רעל צמחי על בפרק שראינו כפי בריכוז בהם ומשתמשים הפעילים החומרים את מבודדים כאשר

ולעבד לזקק כיצד להציע נוכל לא בשדה ולמטייל מאחר המתאים. של קטן מספר כאן נציע ומשונות, שונות מחלות נגד חומרים במקרים בעצמו המטפל פשוטים; במקרים לסייע העשויים צמחים

חמורים. נזקים לעצמו לגרום עלול מסובכיםת הוא בעיניים לפגיעה הקשור רפואה צמח י ח ו ל ש , ה ה ר י ע ש ה

דומעת, אינה והיא לעין אבק נכנס כאשר סיני. ובדרום בערבה הגדלת של צעיר ענף מקלפים י ח ו ל ש העין לעפעף; מתחת ומכניסים ה

הלכלוך. כל את המוציא בשטף מיד דומעת

הריחניים הצמחים עם תה בשתיית רבים בטן כאבי להקל אפשרת לכן: קודם שהזכרנו נ ע , ל ר ב ד מ ה ה ד ע ואחרים, למיניה ג הבדווים הבדווים. של והתרופות הבשמים בשוקי נמכר אף שחלקם

ת של תה שתיית כי אומרים סיני בדרום י ש ו ע ר ת פ י נ ו ל מסייעת ג ממיני רבים של הייחלב" הרגליים. של בפרקים כאבים כנגד

ב ו ל ב ל ח ס של התה גם וכך לשלשול גורם ה ב י ר ר ב ד מ אם ה

הרבה. ממנו שותיםג מ להכין אפשר פתוחים לפצעים חשובה תרופה ה ה ני ו פ כ ר

זורים האפר ואת ירוקים, עלים שורפים ובסיני. הדרומי בנגב הגדלהטחי)כמו הפתוח הפצע על ללא מאשר מהירה הגלדתו דרמטול(. הש

האפר.

בנגב. גם הגדלים צמחים של שימושים הרבה ידועים בספרות

ונמנענו אחרת, או זו בארץ מקומי נסיון על מתבססים מהם רביםספר של מהמסגרת לחרוג שלא מנת על כאן, אלה דברים מלמסור

ס .107 איור ב י ר ר ב ד מ דמוי־תה משקה להכנת משמש שרשו הבצעירותן נאכלות ותפרחותיו

ם י ר ו ג ר מ ב ד מ ב

עצמו על להגן כדאי במדבר אחדים ימים לשהות שמתכוון למי סלעים במצוקי למצוא אפשר האויר. מזג מפני אחרת או זו במידה

חפירה ידי על ממדיהן להגדיל שאפשר קטנות מערות גירניים ניכרת, במידה בלויים המערות שבתוך הסלעים פשוטים. באמצעים

מים האויר; להשפעת נחשפים הם אלה ובמקומות מאחר והמלחים במערות ממנו מתאדים הסלעים לתוך שמחלחלים

שהיה שלהם. מזורזת לבליה ומביאים בסלעים מתגבשים שבתוכם המים צריכת את ניכרת במידה מפחיתה היום בשעות כזו במערה

קרקעית את לרפד אפשר לקור. החשיפה את בלילה ומפחיתה וכדי בולטות מאבנים להיפגע לא להתלכלך, שלא מנת על המערה מהאויר בידודו על מתבססת הגוף חום על שמירה החום. על לשמור

מלבד בקרבתו. ניידת בלתי אויר שכבת כליאת ידי על החיצוני ידי על מהסביבה בידודנו את לשפר יכולים אנו ומעילים שמיכות

דוקרניים שאינם מענפים יוכן המזרון למזרון. בצמחים שימושלמטרה מים. של גדולה כמות מכילים ואינם ריחניים אינם במיוחד,

ת ענפים לשמש יכולים זו י ב ו כ ר א ל , ש ת י ט ב ט ב , ש ן ו ש א ן ח ו דה צ ו נ פ י , ז ת נ ר ק ו ד ן מ נ ק , ז ר י ע ם ש ת ו ר ר ב ד מ ח ה ו ז ק ו

. י נ ר ק ־ ת ל על לפלמ״ח הוכנסה מצמחים בשדה מזרונים הכנת תה היה ששימש העיקרי והצמח (39) הראובני נ. ידי ר י ס ה

. ת י נ צ ו ק ה המזרונים ה ר י ס ה להתיאש אין אך ביותר, יעילים מה ובסיני, בנגב גם מזרון מהכנת ר י ס ה חלקיהם. ברוב גדלה אינה ש

שנה ארבעים כך חיו ישראל ובני מצמחים, סוכות גם להכין אפשרם במדבר. י ר מ ת מחסה. להכנת ביותר הנוח הגלם חומר הם ה לקירות לשמש יכולים היבשים עליהם קורות, מספקים גזעיהם

חבלים להכין אפשר הגזע ושעל שבעליהם ומהסיבים ולתקרה, עזה רצועת בדרום הבדווים לקורות. העלים את בהם לקשור וחוטיםה מענפי סוכות מעין מכינים נ ע ל , ה ת י ע ר ז ־ ד ח נעזרים כשהם ה

הבית. של השלד ליצירת אחרים מצמחים שהכינו במוטות

ת ת צ ש ה א

וחשוב בספק, מוטלת אינה במדבר לשוהה האש של חשיבותה לרכז אפשר היום בשעות גפרורים. כשאין גם להפיקה כיצד לדעת

דליק, חומר אל משקפת או מגדלת זכוכית בעזרת קרני־שמש עד יותר עבים ענפים בהם דקים, ענפים או קש להצית בעזרתו דורש זה אך ופלדה, צור באבן גם אש להצית אפשר יציבה. שהאש הלוהטת הפלדה, גצי את לקלוט שיכול הדליק, החומר רב. אימון

צמר הוא — המרוכזות קרני־השמש את או הצור, באבן מחיכוךת מגבעולי שמופק י נ ר מ צ ת מעפצי או ה נ ע . ל ר ב ד מ מקלפים ה

, מגבעולי הצמר את ת י נ ר מ צ במקום ושומרים אותו מייבשים הת בעזרת מקטרת או סיגרה בקלות להצית אפשר יבש. י נ ר מ צ גם ה

ת המצת. או הגפרורים את המכבה חזקה, רוח כשנושבת י נ ר מ צם י ע ל ס ובקירות בסלעים בבתות, הים־תיכוני בחבל גדלה ה

בקיר- גדלה היא הים־תיכוני החבל של השחונים בחלקיו עתיקים׳,ת חברות בתחום טון. נ ע , ל ר ב ד מ גדלה הספר, בבתות הגובלות ה

ת י נ ר מ צ גיר סלעי בין — יותר שחונים ובתחומים לסית, בקרקע ה השחונים, בתחומים טרשיים. ובערוצים סלע במשטחי קשים,

ת בנגב גדלה מ"מ, 50מ־ פחותה בהם המשקעים שכמות י נ ר מ צת י מ ו ד ת של מאלו קטנות שתפרחותיה א י נ ר מ ם צ י ע ל ס ועלי הת גבעולי על הצמר כסות בגבם. שעירים שלה המעטפת י נ ר מ צ ה

ת י מ ו ד א ת של מזו עבה העלים של התחתון ובצדם ה י נ ר מ צ. ם י ע ל ס ת מלבד גדלה סיני בדרום ה י נ ר מ צ ת ה י מ ו ד א גם ה

ת י נ ר מ , צ ה ק י ר ב של תפרחותיהם משל גדולות שתפרחותיה מ ומבריקים. קרומיים זה מין של המעטפת עלי האחרים. המינים שני

ת גדלה סיני בדרום י נ ר מ צ ם , ג י נ י אך לסיני, אנדמי מין שהיא סה או גבעוליה על צמר אין לי ע

ו37

ם לי ב ם ח חי מ צ מ הנמצאות בשיטות המדבר מצמחי חבלים שוזרים המדבר תושבי מעלעלי כיום שוזרים שהבדווים חבלים שנים. אלפי כבר בשימוש

ם י ר מ ת בחפירות שנמצאו לחבלים דומים שלהם הגזע מסיבי או ה של ובפירמידות יהודה מדבר במערות במצדה, הארכיאולוגיות

המסתעפים עלעלים, נקח השיטה את ללמוד כדי מצרים. פרעוני. עלה של הנוקשה מצירו ר מ ת ונפצל ארוכים עלעלים 10בכ־ נבחר ה של אגודה נבחר (.108 )איור האפשר ככל דקות אורך לרצועות אותם

רוצים אנו אותו החבל מעובי כחצי שעוביה (109 )איור סיבים תסובב ימין שיד כך הסיבים, את ונפתל האגודה את נחזיק לשזור.

את תפתל שמאל יד ואילו שמאל לצד ימין מצד שלה הקצה את לפתל עלינו יקשה סיבובים כמה לאחר הפוך. בכיוון שלה הקצה

נקפל אחדים. במקומות להתקפל תתחיל המפותלת והאגודה עוד, לקיפול שמימין האגודה, שחלק כך (110 )איור באמצע האגודה את

את לפתל נמשיך השמאלי. הגדיל מעל יעלה ימני( גדיל )להלן הידיים ששתי כך לכן, קודם שפיתלנום כיוונים באותם הגדילים

הקצה את (.111 )איור שמאל לצד ימין מצד הגדילים את תסובבנה שנוצרה הלולאה את נרכיב או להחזיק, שעמנו למישהו ניתן שנשזר להדקו או הקצה על לדרוך גם אפשר גזע. של בליטה על החבל בקצה

עצמם סביב היטב מפותלים שהגדילים לאחר לקרש. מסמר בעזרת שהימני כך הידיים בין הגדילים את ונחליף זה על זה אותם נכרוך הגדילים בין שהזווית כך על נשמור לשמאלי. מתחת תמיד יעבור חדשים; סיבים להוסיף יש מתקצרים הגדילים כאשר .60°כ- תהא

סיבים של מתאימה כמות להוסיף אחד כל יתרגל השזירה במהלך הסיבים אגודת את בחבל. מדי דקים או עבים קטעים תיצור שלא

גדיל כשכל הגדילים, שבין הזווית לתוך נקפל (112 )איור המוספים ונקשור הצורך לפי החבל את נאריך הסיבים. מאגודת חצי מקבל ידי על החבל חוזק את להכפיל אפשר (.113 )איור בוהן בקשר קצהו

מצד מהחלקים אחד כל לפתל יש הפעם אך חצאים, לשני קיפולו להסבירה יקשה אשר יותר, מהירה שזירה שיטת ימין. לצד שמאל

גבי על מחליקה אחת יד .115ו־ 114 באיורים מודגמת במלים, אימון לאחר בו־זמנית. נעשות והכריכה הפיתול ופעולת חברתה

או בדקה מטר של באורך חבל לשזירת זו בשיטה להגיע אפשר שישמשו בחוטים החל רצוי, עובי בכל חבלים לשזור אפשר שתיים. צופיים, מתקנים לחיבור בחבלים עבור נעליים, לשרוכי תחליף

בחבל וכלה בקניון, למעבר או קורות לטיפוס מבאר, מים לשאיבת השזירה בטיב נשזר, ממנו בחומר תלוי החבל חוזק מכונית. לגרירתהחבל. ובעובי

, הבאים: מהצמחים חבלים לשזור אפשר ף ו ר, ס מ ן ס ו מ ג א, ם י ר ו ד כ ן ה י י ש , מ י ל י ל ל ג ע ו ש ־ ת ל ו ב י , ש ה צ ו פ ת נ י צ ר ח

, ה ר ו ט ן ע נ ת , מ ר י ע ה ש ט י , ש ת י נ ל י ל ת ס ט י , ש ך כ ו ס הש ק ר ב ק ו ה ישנים. ומחוטים מחבלים וכן צ

ו38

שיהיה הוא חבל לשזירת מתאים חומר למציאת חשובים כללים ולפצלו בקלות לכופפו יהיה שאפשר לקריעה, קשים סיבים בעל

בשטח. מספקת בכמות ומצוי מטברו דק שיהיה או דקות לפצלות

דקים לסיבים העלעל פיצול .108 איור

הסיבים פיתול .109 איור

המפותלים הסיבים קיפול .110 איור

139

החבל שזירת .111 איור

סיבים תוספת ידי על החבל הארכת .112 איור

ו40

מוכן החבל .113 איור

1איור 1 ן קליפות .4 נ ת מ ר ה י ע ש השזירה בתחילת אגודות ה

ן החבל .115 איור נ ת מ ר מ י ע שזירתו בעת ש

ו4ו

100 )20 140 3Sbo 160 180 200

בנגב לסיורים מוצעות תחנות מפת .116 איור

142

סיורים ומסלולי לימוד תחנות תחנות בזה מוצעות בספר הנידונים הנושאים של לסיכום כדרך

תחנות הנגב. של ובצמחיה בצומח ולהסתכלות ללימוד מייצגות כדי הסלולים, לכבישים סמוך נבחרו (60—58 לתחנות )פרט הלימוד

לתנאי הצומח תפוצת בין שהיחסים במקום הגישה. את להקל בתיאור רק ולא בספר, שונים במקומות במפורט נידונו הסביבה )נ"צ( הציון נקודת מתאימים. מקומות מראי ניתנים — הגלילה

הקואורדינטות ברשת 1:100.000 של מידה בקנה מפות פי על נתונה המובא המספר .116 באיור גם מסומנות הנקודות ישראל. של

מספר את מציין ג' האות אחרי התחנה מספר שלאחר בסוגרים התחנה תיאור )בסוף בה. נמצאת שהתחנה 12 באיור הגלילה המודגמים ענינים נידונו בהם בספר העמודים מספרי מובאים

התחנות, רשימת לאחר המובאת הסיורים, מסלולי רשימת בתחנה.(סביבם. יתמקד שהסיור מרכזיים, נושאים להציע באה

לימוד תחנות של ספר בתת ,1350/0897 נ"צ לדביר, להב בין (1)ג. .1 תחנה

ה ר י ת ס י נ צ ו ת ק י ב ה ל ש ם ו י י נ י ש ־ ת ר צ (.35 )עמי ק

נ"צ הנגב, חטיבת אנדרטת בשטח באר־שבע כתף (2)ג. .2 תחנהת חברת ערבות, צומח .1332/0748 י א ו ת נ י נ צ ו (.38 )עמי ק

קרקע המלווים צמחים בבאר־שבע, דרכים צדי (3.)ג .3 תחנה

(.15—14 )עמי האדם ידי על שהופרתה

נחל חולות רצועת שולי .1315/0608 נ"צ שמן, גבעת (4)ג. .4 תחנההצומח. תפוצת על בהם משפיע הקרקע שמרקם סכר,

ת של חוליות חברות נ ע , ל ר ב ד מ ת ה י א ו , נ ת י נ צ ו קן נ ת ר מ י ע ה ש נ ע ל ת ו י ע ר ז ־ ד (.46 )עמי ח

ה חברת .1335/0575 נ"צ סכר, נחל חולות (11)ג. .5 תחנה נ ע ל(.46—45 )עמי חול ייצוב של שונות בדרגות ת י ע ר ז ־ ד ח

ן חברת .1330/0508 נ"צ שחר, הר (6)ג. .6 תחנה ג ו ח ז י ש הש ל וא י ר ל י ע ת חברת הצור, שכבת במורדות ש ד מ ח

ר ב ד מ (.39 )עמי הלס במישור ה

.1293/0476 נ"צ לקיבוץ, הכניסה מול שדה משאבי (5.)ג .7 תחנהן חברת ג ו ח ז י ש ל ה י ל ש א ב ו ג נ של קשה בקירטון ה

ת חברת אאוקן, נ ע ר ל ב ד מ ל ה י ל ש א ב ו ג נ במפנים הת חברת הלס במישור צפוניים. ד מ ר ח ב ד מ — ובערוצים ה

ן נ ת ר מ י ע ה ש א ל י כ א ת ו י נ ח י (.38 )עמי ר

נ"צ משאבים, לבאר דרומית ק"מ 1.5 שונרה חולות (11)ג. .8 תחנהן חברת .1275/0455 נ ע ל , מ ם י א ט א ט מ ת ה ר ב ה ח נ ע ל

, ת י ע ר ז ־ ד ת של החולית החברה ח י א ו , נ ת י נ צ ו חברת קן נ ת ר מ י ע ת של החולית והחברה ש נ ע . ל ר ב ד מ ה

נ"צ בוקר, שדה של חפירות מזנון ליד הרועה נחל (6)ג. .9 תחנהת חברת .1290/0320 ד מ ר ח ב ד מ חברת הלס, במישור ה

ה ל ת ה כ פ י ר ת ח י ב ו ז א ר ו ב ד מ הסלע במשטחי הת וחברת נ ע ר ל ב ד מ ל ה ט ר ע י ו ר ב ד של האבני במדרון מהצפוני. המפנה

שדה למדרשת לכניסה צפונית ק"מ 1 חלוקים הר (6)ג. .10 תחנה בהשפעת צמחים חברות חילופי .1281/0298 נ"צ בוקר,

(.15 )איור המסלע

רמון מצפה—בוקר שדה מכביש עבדת, ועין צין נחל (15.)ג .11 תחנהחוורים. כנחל במורד והולכים ,1272/0285 בנ"צ יורדיםה חברות א ל ו נ , כ ת י ב ר ם ע כ ו , א י ר ב ד ל מ י ל ש אר י ע ת ש י נ ח ל מ ת ו ו ב ר ע שונים. וחוור קירטון בסלעי ה

)עמי מעיינות צומח—עבדת עין—מור עין של המדבר נוה

125—126.)

רמון מצפה מכביש נכנסים עבדת. עין מעל צין נחל (7)ג. .12 תחנהת חברת ,1272/0261 בנ"צ נ ע ר ל ב ד מ ל ה י ל ש א ב ו ג נ ה

של צומח עבדת, עין של המדבר נוח על תצפית במדרונות,ה עצי עם הנגב בהר גדול נחל ל ת א י ט נ ל ט )עמי א125—126.)

דרומית ק"מ 9.5 ,1288/0142 בנ"צ נפחה רכס (8.)ג .13 תחנהת חב' לעבדת. נ ע ר ל ב ד מ ל ה י ל ש א ב ו ג נ במדרונות הה גירניים, ל ת ה כ פ י ר ה ח ל א ת ו י ט נ ל ט של במשטחים א

ה של בודד ועץ חשופים, גיר סלעי ל ת א י ט נ ל ט אמי של משטח למרגלות ע (.102—100 סלע)

ק"מ 11 מהכביש יורדים נפחה, הר ליד צין נחל (8)ג. .14 תחנה התחנה עד הנחל במעלה מעט והולכים לעבדת דרומית

ה עצי .1282/0120 בנ"צ ל ת א י ט נ ל ט באפיק גדולים את חברת הנחל, נ ע ר ל ב ד מ ל ה י ל ש א ב ו ג נ במדרונות ה

ה חברת האבניים, ל ת ה כ פ י ר ה ח ל א ת ו י ט נ ל ט אק חברת חשופים, גיר סלעי של במשטחים ו ר פ - י ת ל ת

י פ נ ת וחברת הלסי בעמק כ נ ע ר ל ב ד מ רדודים בערוצים ה(.102—99 )עמי הלס שבמישור

נ"צ רמון, למצפה צפונית ק"מ 7 הרוחות מישור (8)ג. .15 תחנהת חברת .1316/0082 נ ע ר ל ב ד מ ל ה י ל ש א ב ו ג נ ה

ו43

ן חברת הגירניים, במדרונות ג ו ח ז י ש ש ה א ל ו י ב ל ג נ הת הלס במישור דרומיים. במפנים נ ע ר ל ב ד מ בערוצים ה

ל עם עתיק מים בור במדרון (.42 )עמי ש ר א ו א י בתוכו ה(.126 )עמי

נ"צ העצמאות, מעלה תחילת רמון, מצפה (9.)ג .16 תחנהת חברת .1313/0022 נ ע ר ל ב ד ל מ י ל ש א ב ו ג נ בסלעי ה

ה חברת סדוקים, גיר א ל ו נ ת כ י ב ר חווריים. במורדות עשונים, סלעים של מחשופים — רמון מכתש אל תצפית

המתלול בצומח ערוצי. צומח ובאחרים פזור צומח בחלקםק חברת שולטת ו ר פ ר י ב ד מ ת ה י נ ח ל מ ת ו ו ב ר ע )עמי ה

48.)

לתחתית מזרחית ק"מ 2 רבד, גבעות רמון, מכתש (24)ג. .17 תחנהן חברת .1346/0038 נ"צ העצמאות מעלה ג ו ח ז י ש פזורה ה

חוור בשכבות בלבד ערוצים צומח וקשים, חומים גיר בסלעירכות.

.1390/9994 נ"צ רמון, מכתש במוצא גוונים נחל (24)ג. .18 תחנהת בשלטון סודני ערוצים צומח ט י ב ש ג נ ה ה ט י ש ו

ל י ל הגרניט בסלעי גם הגדלים רבים מלווים עם ת, ני סוסביבתה. באילת

.1425/9975 נ"צ רמון, למכתש מדרום נקרות נחל (23 )ג. .19 תחנהן חברת ג ו ח ז י ש קשה, גיר במחשופי פזור באופן גדלה ה

אל מתנקזים הערוצים בלבד. בערוצים — רכים בסלעיםל שולט בו נקרות, נחל ש . א ר ו א י ה

ן חברת .1444/9903 נ"צ המישר, מעלה ראש (23.)ג .20 תחנה ג ו זח י ש ובסלעים קשה דולומיט במחשופי פזור באופן גדלה ה

המישר. של הערוצים צומח על תצפית בערוצים. — רכים

של ערוצים צומח .1440/9835 נ"צ המישר, מרכז (21.)ג .21 תחנהק צורני. חצץ מישור ו ר פ ר י ב ד מ מסדר בערוצים שולט ה

ואילו גשומות, בשנים חד־שנתיים מלווים של שפע נמוך.בני־שיח. אף מתים שחונות בשנים

צמחים מיני שפע .1455/9705 נ"צ פארן, נחל (25)ג. .22 תחנהל גדול. נחל של ההיקוות באגן הגדלים ש ר א ו א י בקרבת ה

ה הזרימה ערוץ ט י ש ת ו י נ ל י ל גבוהה נחל במדרגת סיותר.

לנחל מזרח מדרום נסיעה ק"מ 15 חמדה, נחל (22.)ג .23 תחנהת .1520/9618 נ"צ פארן, י ח ל ת מ י נ ש ק ש ק ק ו ר פ י ו

ר ב ד מ שתשתיתם ורדודים רחבים בערוצים שולטים הקירטונית־חוורית.

ו44

ה .1648/9785 נ"צ בערבה, פארן נחל (25.)ג .24 תחנה ט י ש, ת י נ ל י ל ק ס ו ר פ ר י ב ד מ בקטע רב־שנתיים ודגניים ה

רק רק פ שלו. רדודים בקטעים עצים ללא הנחל, של העמוקי ס ר (.51—50 )עמי לכביש ממזרח חולית בקרקע פ

גדול נחל ,1731/0095 נ"צ יהב, עין ליד נקרות נחל (20.)ג .25 תחנהל עצי ובו ש , א ר ו א י ל ה ש , א ם י ק ר פ בני־שיח שפע ה

במדרגה לנחל. המתנקזים בערוצים גם הגדלים ועשבונייםת של גדולים עצים בערוצים צומחים מוגבהת ט י ש

ך, כ ו ס מיוחד. מים ממשטר הנהנים ה

.1720/0200 נ"צ השדה, ספר בית ליד גדרון נחל (20)ג. .26 תחנה גדרון, לנחל המתנקזים קטנים נחלים ערוצי של מערכת

הצמחיה ושל הערוצים צומח של טובה הדגמה המאפשרתהסודנית.

.1750/0177 נ"צ חצבה, מושב ליד הברכה גבעת (20)ג. .27 תחנה תצורת של החצץ במישורי הערוצים צומח על טובה תצפית ובמניפות הלשון בחוור הערוצים לצומח בהשוואה חצבהאדום. הרי של הסחף

ף (20)ג. .28 תחנה ז י ש י ה ו צ מ 1735/0242 נ"צ חצבה, של הגדול ה(.124—123 )עמי

דרומית ק"מ 1.5 הערבה, בכביש תמר נחל (20ג. ,19)ג. .29 תחנה

חברת .1790/0433 נ"צ אילת,—דימונה—סדום לצומחה ט י ש ת ה י נ ל י ל ס ת ה ט י ש ך ו כ ו ס ף המלו-וים ה ז י ש ב

, י ו צ בערוצים לערבה. הטיפוסיים ועשבוניים בני־שיח מ מיני שלטון — הלשון חוור של בתשתית העוברים צדדיים

י מ ח לחוור. האופייניים ת ל

ה חברת .1807/0440 נ"צ פרס, נחל (20)ג. .30 תחנה ט י ש

ת י נ ל י ל ת ס ט י ש ך ו כ ו ס ם ה ף ע ז י , ש י ו צ בני־שיח מ הכביש עבר אל הנחל במורד לערבה. הטיפוסיים ועשבוניים

ה עצי גדלים הכיכר לנאות ר ו ד ו ל ת ס י ס ר אחדים, פג ו נ ר ם ה י ט ש שונים. פונדקאים על נפוץ ה

נ"צ לעין־הכיכר, עין־תמר בין מלוחים מעיינות (18)ג. .31 תחנה עמידות בעלי צמחים בשלטון צומח חגורות .1839/0425

(.131—125) למלח שונה

יס־המלח, למפעלי מערב מדרום העתק מעיינות (18.)ג .32 תחנה צפון־דרום בכיוון מעיינות צומח של פסים .1830/0472 נ"צ

ר, הלשון. חוור של לבנים בבתרונות מ , ת ט ו ב נ ר, י מ ס, ה נ ח ק ו ל מ ה י ג ה (.131—125 )עמי מיוחד בנוף ו

שינויים .1850/0623 נ"צ ליס־המלח, זהר נחל שפך (17)ג. .33 תחנה במניפת ומליחותם. התהום מי לעומק בהתאם בצומחה חברת — הסחף ט י ת ש י נ ל י ל ת ס ט י ש , ו ך כ ו ס הם של צומח חגורת י ל ש ם א כ ו א ; ו י ת י ב ־ ד ובקרבת ח

ח חברת — הים שפת ל מ ־ ן ל ב י ח כ ח מ ל מ ־ ן ב י ו נ ח י ש(.131—125 ,51—49 )עמי

.1868/0835 נ"צ למצדה, מצפון־מזרח צאלים נחל (17)ג. .34 תחנהה חברת ט י ת ש י נ ל י ל ת ס ט י ש ך ו כ ו ס סחף במניפת ה

ליכרהמלח. המתנקזת

צומח .1872/0965 נ"צ גורן, תל בקרבת עין־גדי (17.)ג .35 תחנהסודניים. עצים הרבה עם מדבר נאות

ן חברת (13)ג. .36 תחנה ג ו ח ז שי נ"צ לחתרורים, מזרחית ה צומח — שונה קושי בעלי ודולומיט גיר בסלעי .1800/0646

רכים. בסלעים וערוצי קשים בסלעים פזור

ם חברת .1768/0665 נ"צ חתרורים, (13.)ג .37 תחנה כ ו י א ר ב ד מן חברת צפוניים, במפנים ג ו ח ז שי ת ה י נ כ ר ד ת ו ח פ ו ק מ

ח במפניםדרומיים; ו ל ח מ פ בערוצים. ק

.1738/0693 נ"צ לאילת הצומת ליד חתרורים, (13)ג. .38 תחנהה חברת א ל ו נ ת כ י ב ר במדרונות. ע

נ"צ לערד, דרום־מזרחית ק"מ 3 זהר, רכס (12.ג ,4.)ג .39 תחנהת חברת .1724/0720 נ ע ר ל ב ד מ סדוק, גיר במחשופי ה

ק חברת ו ר פ ר י ב ד מ ת ה י נ ח ל מ ת ו ו ב ר ע גרף בחומר הה וחברת ל ת ה כ פ י ר ת ח י ב ו ז א ר ו ב ד מ גיר במשטחי ה

קשים. ודולומיט

ת חברת .1515/0745 נ"צ עירא, הרי (2.)ג .40 תחנה נ ע ר ל ב ד מ הן נ ת מ ר ו י ע ה חברת סלעייםיאבניים, במדרונות ש ל ת כ

ה פ י ר ב ח ו ז א י ו ו צ קשים, גיר סלעי של במשטחים מצפוניים. שבמפנים בערוצים הספר בתות של רבים ונציגים

חברת .1445/0855 נ"צ חברון, נחל שליד הספר בתות (1)ג. .41 תחנהה ר י ת ס י נ צ ו ת ק י ב ה ל ש ם ו י י נ י ש ־ ת ר צ ­המפ בכל ק

ן הרבה עם נים, נ ת . מ ר י ע ש

ה חברת .1400/0790 נ"צ שוקת, תל סביבת (3)ג. .42 תחנה א ל י כ אי ת ב ר ושעורה. חיטה בשדות ת ע

ל עצי .1349/0749 נ"צ עומר, סכר שליד האגם (3)ג. .43 תחנה ש אר ו א י חד־שנתיים קיץ צמחי האגם׳, בשולי נובטים ה

(.131—130 )עמי בחורף מים המוצף השטח את מאכלסים

ה חברת .1420/0679 נ"צ נבטים, ליד (3)ג. .44 תחנה א ל י כ את י ת ב ר ק ושעורה. חיטה בשדות ע ו ר פ י י פ נ כ ־ ת ל ת

הלס. אדמות בכל בקיץ מתבלט

נ"צ לדימונה, צ.פון־מערבית ק"מ 4 דימונה, הרי (2.)ג .45 תחנהת חברת .1494/0545 נ ע ר ל ב ד מ ן ה נ ת מ ר ו י ע בסלעי ש

ה חברת סדוקים, קשים גיר ל ת ה כ פ י ר ת ח י ב ו ז א ור ב ד מ ה חברת חלקים, גיר סלעי של במשטחים ה א ל י כ א

ת י ת ב ר בחורף. החרוש הלס בשדה ע

ם שמורת (10.)ג .46 תחנה י ס ו ר י א נ"צ לדימונה, ירוחם בין ה החברה מארס.—פברואר בחודשים פריחה שפע .1480/0485

ק של החולית ו ר פ ר י ב ד מ (.45 )עמי ה

ם־מערב ק"מ 3.5 ירוחם, ואגם רחמה הר (6.)ג .47 תחנה ממערב־דרו הצומח תפוצת על המסלע השפעת .1394/0433 נ"צ לירוחם,

ם של יפה חורשה (.24 )עמי במדבר י ל ש בצמחים מלווים א ,16 )עמי ברוח הופצו או ציפורים ידי על שהובאו שזרעיהם

130—131.)

ן חברת .1505/0405 נ"צ הגדול, המכתש מרכז (13.)ג .48 תחנה ג ו זח י ש ל ה י ל ש א ר ו י ע החברה ובערוצים. שונים במפנים ש

ק של החולית ו ר פ ר י ב ד מ חול של במחשופים ה )עמי אבן־

45.)

ן חברת .1527/0399 נ"צ הגדול, המכתש מוצא (16)ג. .49 תחנה ג ו זח שי ל ה י ל ש א ר ו י ע חברת סדוקים, גיר בסלעי ש

ה א ל ו נ ת כ י ב ר ה בחוור, ע ל ת ה כ פ י ר ת ח י ב ו ז א ור ב ד מ ח קשים גיר סלעי של במשטחים ה ו ל מ ח ו פ ק

חתירה. בנחל

במישור .1555/0427 נ"צ ימין, מישור דרום (13)ג. .50 תחנה המשתנה ערוצים צומח רדודים. ערוצים עם קונגלומרט

הערוץ. לסדר בהתאם

חברת .1585/0496 נ"צ אורון, בצומת רותם הר (13.)ג .51 תחנהה ל ת ה כ פ י ר ת ח י ב ו ז א ר ו ב ד מ גיר של במשטחים ה

ן חברת קשה, ג ו ח ז י ש ל ה י ל ש א ר ו י ע גיר בסלעי שסדוקים.

מישור חולות .1695/0518 נ"צ צפית, גבעת ליד (10.)ג .52 תחנהק של החולית החברה ימין. ו ר פ ר י ב ד מ בחולות ה

ן של החולית והחברה ג ו ח ז י ש חולי. בקונגלומרט ה

.1710/0495 נ"צ צפית. לגבעת מזרחית ק"מ 3 (13.)ג .53 תחנהן חברת ג ו ח ז י ש ל ה י ל ש א . ו ר י ע גיר בסלעי פזור צומח ש

ו45

ה חברת רכים. בסלעים ערוצי צומח קשים, ל ת ה כ פ י ר חת י ב ו ז א ר ו ב ד מ קשים. גיר סלעי של במשטחים ה

סלע משטחי של צומח 1755/0458 נ"צ תמר, מעלה (16)ג. .54 תחנהבמתלול. סדוקים וסלעים גרף חומר חשופים,

למכתש הגישה דרך ליד תמר, למעלה מזרחית (20.)ג .55 תחנה צורני חצץ של במישור ערוצים צומח .1710/0495 נ"צ הקטן,

(.51—50 )עמי

ן חברת .1135/0375 נ"צ שבטה, משלט (14)ג. .56 תחנה ג ו ח ז י ש הש א ל ל ו ב י ג נ בלויים. קשה קירטון בסלעי ה

ן חברת .1145/0325 נ"צ שבטה, חורבות סביבת (6.)ג .57 תחנה ג ו זח י ש ל ה ט ר ע , ו י ר ב ד ן מ נ ת ר מ י ע בערוצים שולט ש

וחברת השטפונות, מי את בהם מפזרים קדומים שסכריםת ד מ ר ח ב ד מ מתוספת נהנים שאינם הלס במישורי — ה

מים.

ת חברת .1142/9910 נ"צ רמון, הר סביבת (8.)ג .58 תחנה נ ע לר ב ד מ ל ה י ל ש א ב ו ג נ ואבניים; סלעיים במדרונות ה

ת נ ע ר ל ב ד מ השטפונות שמי לסיים, בעמקים שולטת הק וחברת עתיקים׳, סכרים ידי על בהם מפוזרים ו ר פ י

כזה. מים פיזור בהם שאין בעמקים י פ נ כ ־ ת ל ת

בנ"צ לו הסמוכים ההרים ומורדות אלות נחל (8.)ג .59 תחנהת חברות חילופי .1117/9940 נ ע ר ל ב ד מ ל ה י ל ש א ו

, ב ג נ ה ה ל ת ה כ פ י ר ה ח ל א , ו ת י ט נ ל ט ק א ו ר פ יי פ נ כ ־ ת ל ה ת ל א ת ו י ט נ ל ט ה א א ל י כ א ת ו י נ ח י ר(.102—100 )עמי שונים בבתי־גידול

ה של גדולים עצים .1148/9860 נ"צ לוץ, נחל (8)ג. .60 תחנה ל את י ט נ ל ט הגיר סלעי של במשטחים הנחל. באפיק א

ה חברת גדלה החלקים ל ת ה כ פ י ר ה ח ל א ת ו י ט נ ל ט א(.102—100 )עמי נדירים במינים עשירה

מוצעים ונושאים מסלוליםבנגב בוטניים לסיורים

הצומח: תפוצת על באקלים ההבדלים השפעת .14 א( — מוצעות תחנות , 2,1;7;16;18.

.30; 55; 53; 45; 2,1 ב(.33; 36; 39; 40; 41 ג(

שיש תחנות — הצומח תפוצת על ומסלע קרקע גורמי השפעת .2מצומצם. בשטח אחדות חברות בהן

ו46

.52;46;8;5;4 חולות: א(.60;59,י51;49;47;45;39;10;9 ימיים: משקע סלעי ב(

לאורך השינויים לבדיקת נוחות תחנות — ערוצים צומח .3

הערוצים:15;19;21;23;25;26;29;30;50;55.

ומלחות: מדבר נאות .411;12;28;31;32;33;35.

מיוחד: ענין בעלת פריחה .5ת נובמבר:—אוקטובר הסתיו, בחודשי א( י נ ו מ ל ה ח ל ו ד גת ;47 — י נ ו מ ל , ח ה ל ו ד ת ג י נ ו ת , ס ת ו פ י ל ק ם ה ו כ ר כ

י א ק ש מ .59—58 — די מומלץ. הנגב כל — גשומה שנה של באביב ב( נ ו ע ב צ

ר ב ד מ .8;7;6!4;2 שבגלילות צפוניים במפנים בגבעות — הי נ ו י ר , ע ב ו ה י צ נ ו ע ב , צ י נ ו ג ס ס ס ו ר י ו א ה י ז ו — ע

.8 גלילהת י ל ח ם כ י ר ה .6;3;2 גלילות של לס באדמות — הס ו ר י ב א ג נ ס (;5 תחנה )כולל 11 גלילה — ה ו ר י אם ו ח ס ערד;—באר־שבע לקו מצפון 3;2 בגלילות — ש ו ר י א

ם ח ו ר ם .10 גלילה — י י ס ו ר י א כלל בדרך פורחים המארס.—פברואר בחודשים

ת מ י ש ת ר ו ר פ ס

העבודות נרשמו בראשון חלקים, שני הספרות ברשימת השני בחלק המחברים. שמות של אלפאביתי סדר לפי המצוטטות

העבודות סומנו הראשון בחלק נושאים. פי על מהעבודות חלק מוינו.126 עד 66מ־ בלועזית והעבודות ,65 עד 1מ־ במספרים בעברית

ח ת פ י מ ת י ב א פ ל א

יז': וארץ טבע ישראל. בארץ אירוס הסוג .1975 מ. אבישי, .1

109—122.

המבנה על הגידול בית השפעת .1940—1939 מ. אבן־ארי, .2 ,347—331,308—301 :6 והארץ הטבע הצמח. של האנטומי

442—460.

.42—35 בי: מדע ליובש. צמחים הסתגלות .1957 ה. אופנהיימר, .3

וארץ טבע הפסמון. של התתיקרקעית המחילה .1974 י. אור, .4

.284—280 טז':

ישראל. ארץ לצמחי מגדיר .1948 פינברון. ונ. זהרי מ. א., איג, .5 האוניברסיטה מגנס, ע״ש הספרים הוצאת ,2 מהדורה

לבוטניקה. והעתון העברית

סדום. מליחת חברות של ואיקולוגיה מפוי .1963 א. בורבין, .6ירושלים. העברית, האוניברסיטה גמר, עבודת

השברק בצמחי פוטופריודיזם .1971 אבן־ארי. ומ. י. גוטרמן, .7

.290—286 יג': וארץ טבע הסיצילי.

בצמח גשם שעוני .1969 אבן־ארי. ומ. ויצטום א. י., גוטרמן, .8.287—276 יג': מדע הריסן.

תהליך על האקלים תנודות השפעת .1959 ח. גינצבורג, .9.12—7 :ב' וארץ טבע עצים. של ההתעבות

המאוחד הקבוץ הוצאת גיאופיטים. של קינטיקה .1961 י. גליל, .10

תל־אביב.

וי: וארץ טבע ארצנו. ואקלים הקוצני האמיך .1964 י. גליל, .11

400—404.

.186—169 :ז' וארץ טבע רעל. צמחי עם פגישות .1965 י. גליל, .12

בצמחית אנליטי פיטוגיאוגרפי מחקר .1967 א. גרינברג־פרטיג, .13ירושלים. העברית, האוניברסיטה דוקטור, עבודת א״י.

.264—257 :יג' וארץ טבע ישראל. קרקעות .1971 י. דן, .14

בקנה ישראל של חקרקעות חבורות מפת .1970 רז. וצ. י. דן, .15החקלאות. משרד 1:250.000 מידה

.76—70 וי: וארץ טבע ימין. במישור הצומח .1963 א. דנין, .16

זי: וארץ טבע הצפוני. הנגב בסלעי הצומח .1965 א. דנין, .17361—364.

.69—68 טי: וארץ טבע הבשור. נחל שמורת על .1966 א. דנין, .18

.69—68 טי: וארץ טבע הגדולה. העירית .1967 א. דנין, .19

וארץ טבע סיני. מדבר של הצומח להכרת קוים .1967 א. דנין, .20.351—343 טי:

וארץ טבע ישראל. ולארץ לסיני אנדמיים צמחים .1969 א. דנין, .21.73—68 יא':

יא': וארץ טבע במדבר. סלעים בליית על .1969 א. דנין, .22132—135.

.167—164 יא': וארץ טבע בסיני. אלות .1969 א. דנין, .23

.224—222 יא': וארץ טבע אבותינו. שאכלו המן .1969 א. דנין, .24

הנגב של פיטוסוציולוגית־איקולוגית מונוגרפיה .1970 א. דנין, .25ירושלים. העברית, האוניברסיטה דוקטור, עבודת הצפוני.

יב': וארץ טבע גפרורים. ללא בשדה אש הצתת .1970 א. דנין, .26178—180.

.81—79 :יג' וארץ טבע ים־המלח. בחוף הצומח .1971 א. דנין, .27

1:יג' וארץ טבע סיני. במזרח הצומח .1971 א. דנין, .28 0 5—108.

,131—127 טו': וארץ טבע יהודה. במדבר הצומח .1973 א. דנין, .29275—279.

ד' לדעת, הגשם. בעזרת זרעיהם המפיצים צמחים .1973 א. דנין, .30(3:) 15—18.

.124—122 טז': וארץ טבע סיניי. אביב בכור .1974 א. דנין, .31

טז': וארץ טבע סואץ. לתעלת שממערב הצומח .1974 א. דנין, .32296—303.

הצפוני הנגב בהר בר עצי תפוצת .1970 אורשן. וג. א. דנין, .33.98—91:20 ליערן והמרכזי.

.145—144 טי: וארץ טבע הנגב. בדרום שיטים .1967 ג. הלוי, .34

וארץ טבע הגיאולוגי. והעבר הנגב שיטת תפוצת .1970 ג. הלוי, .35.212—209 יב':

)47

ובסיני. בנגב שיטה מיני שלשת של אוטאיקולוגיה .1971 ג. הלוי, .36ירושלים. העברית, האוניברסיטה גמר, עבודת

מדברי. באיזור סודני אלמנט ובסיני. בנגב שיטים .1974 ג. הלוי, .37.132—129 טז': וארץ טבע

תל־אביב. ופרח. אילן בסוד .1957 ג. הראובני, .38

מטכ״ל, הוצאת ג.—א שדה, חנוך תאריך(. )ללא נ. הראובני .39צה״ל. השכלה, ענף ראשי, חינוך קצין

ים ובסביבות הירדן בבקעת המדבר בנאות הצומח .1973 י. ויזל, .40 וים יהודה מדבר קובץ הטבע, להגנת החברה המלח.

.137—125 המלח:

2 בישראל. דנדרוכרונולוגיים מחקרים .1968 ליפשיץ. ונ. י. ויזל, .41.23—2:ו' ליערן סיני. ומרכז צפון של אדום ערער

:10 השדה בארץ. בר הגדלים תועלת צמחי .1930 מ. זהרי, .42298—301, 362—368, 433—437.

מרחביה. פועלים, ספרית גיאובוטניקח. .1955 מ. זהרי, .43

.284—281 :א' וארץ טבע בערבה. צמחים .1959 מ. זהרי, .44

:6 ליערן בנגב. יער עצי של האיקולוגיה .1956 ויזל. וי. מ. זהרי, .454—7.

של האתריים השמנים לידיעת .1971 לבונטין. וש. ד. זיציק, .46 העברי הרוקח פנולים. המכילי מישראל שפתניים צמחי

.298—284 ידי:

האנציקלופדיה הקרקע. בתורת פרקים .1966 ד. יעלון, .47

.186—178 ,157—150 ,141—131:1 לחקלאות.

עבודת מדבר. בצמחי האבקה של אקולוגיה .1972 מ.א. כסלו, .48ירושלים. העברית, האוניברסיטה דוקטור,

.212—204 :יא' וארץ טבע יהודה. בהרי בתות .1969 מ. ליטב, .49

דוקטור, עבודת הדרומי. הנגב צומח .1971 י. ליפקין, .50

ירושלים. העברית, האוניברסיטה

.12—4 :יג' וארץ טבע במדבר. חזזיות .1970 ק. מרטון, .51

טבע בקיץ. הפורחים נגביים שנתיים חד צמחים .1970 מ. נגבי, .52.248—242 יב': וארץ

.41—39 טו': וארץ טבע כינרת". שמה "ולמה .1972 מ. נון, .53

.332—324 יא': מדע המלח. ים .1967 אמרי. וק.א. ד. ניב, .54

ו48

המאוחד. הקבוץ הוצאת הצמח. של אנטומיה .1962 א. פאהן, .55

למדבר. צמחים של אנאטומיות הסתגלויות .1969 א. פאהן, .56.345—337 יג': מדע

צמחים חברות בקביעת התחרות תפקיד .1969 י. פרידמן, .57ירושלים. העברית, האוניברסיטה דוקטור, עבודת במדבר.

החומה. המלחית של באיקולוגיה מחקרים .1975 י. צמח, .58ירושלים. העברית, האוניברסיטה גמר, עבודת

,68—62 הי: וארץ טבע ונביטתם. זרעים תפוצת .1962 ד. קולר, .59

154—157.

שיטה בישראל. העצי לצומח עט תרומת .1961 ר. קרשון, .60.11—5 (:4—3)יא' ליערן הסוכך. ושיטת סלילנית

פרסי. פרקרק בישראל. העצי לצומח עט תרומת .1969 ר. קרשון, .61.23—17 יט': ליערן

מדבר פתילת בישראל. העצי לצומח עט תרומת .1970 ר. קרשון, .62.6—1 כי: ליערן גדולה.

אקדיזון דמויי סטרואידים של כימי סקר .1970 ע. רביד, .63 העברית, האוניברסיטה גמר, עבודת ישראליים. בצמחים

ירושלים.

:49 השדה הצפוני. בנגב עלית זרימה .1968 שנן. ול. נ. תדמור, .64309—312.

בנגב. הקדומה החקלאות .1960 אבן־ארי. ומ. שנן ל. נ., תדמור, .65:10 כתבים העיבוד. לשטח ההקוות אגן בין היחס .6

.222—193

66. Caron, M. and H.C. )966. Plantes Medicinates. Le PetiteGuide. Hachette.

67. Cloudy-Thompson, J.L. and M.J. Chadwick. )964. Life inDesert. Foulis, London.

68. Dan. Y., R. Moshe and N. A)perovitch. )973. The soils ofSede Zin. Israe) J. Earth-Sci. 22:211-227.

69. Danin, A. )967. A new On'gaww from Israe), On'ganMfMrafwnffMfsp.n. Israe) J. Bot. )6:)0)-103.

70. Danin, A. )969. A new Or;'gar!MrM from the Isthmic Desert(Sinai), OrtganMm ['sfhftn'cMfn.sp.n. Israe) J. Bot. )8.191-)93.

7], Danin, A. )972. Mediterranean elements in rocks of theNegev and Sinai deserts. Notes R.B.G. Edinb. 31:437- 440.

72. Danin, A. )976. Plant species diversity under desert con-ditions. [. Annual species diversity in the Dead Sea Val- )ey. Oecotogia:22:251-259.

73. Danin, A. and G. Ladizinsky. )971. A natura) hybrid ofPMc/MM and /V!. &racA c<%)n. Israel J. Bot.20.234-237.

74. Danin, A., G. Orshan and M. Zohary. 1964. Vegetation ofthe Neogene sandy areas of the Northern Negev of Israel. Israel J. Bot. )3:208-233.

75. Danin, A.. G. Orshan and M. Zohary. )975. The vegetationof the Northern Negev and the Judean Desert of Israel.

Israel J. Bot. 24:) )8-)72.

76. Datta. S.S.. M. Evenari and Y. Gutterman. 1970. Theheterobtasty of ovafa L. Israe) J. Bot. 19:463-483.

77. Eig, A. )946. Synopsis of the phytosociotogica) units ofPalestine, Patestine J. Bot. (Jerusa)em) 3:183-284.

78. Evenari, M.. L. Shanan and N. H. Tadmor. )968. Runofffarming in the Negev desert of Israel. Dept, of Botany, The Hebrew University Jerusalem.

79. Evenari. M.. L. Shanan and N. H. Tadmor. )97). TheNegev. The chatlenge of a desert. Harvard University

Press. Cambridge. Massachusetts.

80. Fahn. A. 1963. Dendrochronotogical studies in the Negev.tsrael Explor. J. I 3:29) ־299 .

8) . Fahn. A. )964. Some anatomica) adaptations of desertptants. Phytomorphotogy t4:93-)02.

82. Gatil, J. and M. Zeroni. )967. On the potlination ofWi))d. in Israe). tsrae) J. Bot. )6:7)-77.

83. Gatun, M. and I. Reichert. )960. A study of )ichens in theNegev. But). Res. Counc. of Israe). 9:)27-)48.

84. Ginzburg, C. )963. Some anatomica) features of sptitting ofdesert shrubs. Phytomorphotogy )3:92-97.

85. Gutterman, Y. and W. Heydecker. 1973. Studies of the sur-faces of desert plant seeds. !. Effect of day )ength upon maturation of the seed coat of ^CH/a Guess. Ann.Bot. 37:)049-)050.

86. Gutterman, Y., A. Witzturr and M. Evenari. )969.Physiologica) and morphotogical differences between populations of R/epAar;' p?r.s;'ca (Bornm.) Kunze. Israe)

J. Bot. )8:89-95.

87. Ha)evy, G. and G. Orshan. )972. Ecotogica) studies onz^cac/a species in the Negev and Sinai. I. Distribution of

/Icac/a ra^Mana. forH'/;'.s and /). gerra<%; ssp. as related to environmenta) factors. Israe) J. Bot. 2):)97-

208.

88. Hatevy. G. and G. Orshan. )973. Ecotogica) studies on/)cact'a species in the Negev and Sinai. H. Phenotogy of /)car/a ra^Mana, /). Mrn'/M and /). gprrar<%; ssp. negfvffM/.!. Israe) J. Bot. 22:)20-)38.

89. Hi))el, D. and N.H. Tadmor. )962. Water regime and vegeta-tion of principa) plant habitats in the Centra) Negev Highlands. Ecology 43:33-4).

90. Horowitz. A. )976. Late Quaternary pa)eoenvironment ofprehistoric settlements in the Avdat/Aqev area. In: A. E. Marks (ed.) The Prehistoric Pateoenvironments in the Central Negev. SMU Press, Dallas: 57-68.

91. Kadman-Zehavi. A. !955. Notes on germination of

r6wa. Bull. Res. Counc. Israel 4:375-378.

92. Karshon. R. )966. Environment and tree growth in the riftvaltey oasis of Ein Hatzeva. La-Yaaran, suppt. 2.

93. Kotler. D. )955. Germination regulating mechanisms insome desert seeds H. Zygop%y//Mfn Boiss. But).Res. Counc. Israe) 4:381-387.

94. Kotler, D. )957. Germination regutating mechanisms insome desert seeds IV. /)fnp/ex Kar. etKir. Ecotogy 38:l-t3.

95. Kotter, D. )964. The surviva) vatue of germination regulatingmechanisms in the field. Herbage Abstr. 34:1-7

149

96. Koller, D. and M. Negbi. 1955. Germination regutatingmechanisms in some desert seeds. V. Co/ufea Mi)). Butt. Res. Counc. [srael 5D:73-84.

97. Koller. D. and N. Roth. )964. Studies on the physio!ogica)and ecological significance of amphicarpy in Cy/WM/־-

(Compositae) Amer. J. Bot. 5):26-35.

98. Kolier, D., M. Sachs and M. Negbi. )964. Germinationregulating mechanisms in some desert seeds. VIII.

P)ant. CeH Physio). 5:85-)00.

99. Lamprey, H.F., G. Halevy and S. Makacha. )974. Interac-tions between /^cac/a, bruchid seed beettes and )arge herbivores. E. Afr. Wild). )2:8)-85.

)00. Levitt. J., C.Y. Sutiva and E. Krul). )960. Some problems in drought resistance. Bui). Res. Counc. Israe). 8 D: 1 7 3 8 0 ( ־ .

)01. Litav, M. )957. The influence of 7afHan'.x a/7%y//a on soi) composition in the Northern Negev of Israel. Bu)t. Res. Counc. Israe) 6D:38-45.

)02. Maximov, N.A. )93). The physiologica) significance of xeromorphic structure of plants. J. Eco). )9: 272-282.

)03. Noy-Meir, I. 197). Muttivariate analysis of desert vegetation. II. Qua)itative/quantitative partition of heterogeneity, israel J. Bot. 20:203-2)3.

104. Noy-Meir, I. 1973. Desert ecosystems. Ann. Rev. Eco).Syst. 4:25-52.

105. Noy-Meir. 1 , N.H. Tadmor and G. Orshan. )970.Multivariate analysis of desert vegetation. I. Associationana)ysis at various block sizes. Israel J. Bot. )9:56)-59).

)06. Noy-Meir. I., G. Orshan and N.H. Tadmor, )973. Multivariate anatysis of desert vegetation. III. The re)a- tion of vegetation units to habitat dasses. Israel. J. Bot. 22:239-257.

)07. Oppenheimer, H. R. )960. Adaptation to drought: xerophytism. In UNESCO Arid Zone Research Series vo). )5:)05-)38.

)08. Orshan, G. )953. Note on the appiication of Raunkiaer's system of )ife forms in arid regions. Palestine J. Bot.

150

(Jerusalem) 6: )20-)22.

)09. Orshan, G. 1954. Surface reduction and its significance as a hydroecotogica] factor. J. Eco). 42:442-444.

1)0. Orshan, G. 1963. Seasona) dimorphism of desert and Mediterranean chamaephytes and its significance as a factor in their water economy. In Water Retations in Ptants. Blackwel Scientific Publ. 206-222.

)1) . Orshan. G. and M. Zohary. )963. Vegetation of the sandy deserts in the Western Negev of Israe). Vegetatio ) ): ) )2 -

) 20.

))2. Picard, L. )95). Geomorphology of tsrae); Part I, the Negev. Geotogical survey of )srae).

))3. Shanan, L״ N.H. Tadmor and M. Evenari. )958. Uti)ization of run-off from small watersheds in the Abde (Avdat) region. Israel J. Agric. Res. 9:)07-)29.

) )4. Shanan, L., M. Evenari and N. H. Tadmor. )967. Rainfa)) patterns in the Centra) Negev desert. Israe) Exp). J.

)7:)63-)84.

) )5. Shieids, L.M. 1950. Leaf xeromorphy. Bot. Rev. 16:399-

447.

))6. Shimshi, D. )97). Popu)ation dynamics of ,4e//en;'a /H׳eroc/!Mn;/ca (Bornm.) Ae))en. Israe) J. Bot. 20:44-47.

) )7. ShimweH, D.W. )97). Description and dassification of vegetation. Sidgwick and Jackson, London.

))8. Smith. A.W. )972. A gardener's dictionary of p)ant names. Revised by W.T. Steam. Casse), London.

) )9. Tadmor, N.H. and G. Orshan. )964. Competition between L. and J f ^ a forfM'.! Desf. under conditions

of adequate water suppty. Israel J. Bot. )3:234-245.

)20. Tadmor, N.H., G. Orshan and E. Rawitz. )962. Habitat anatysis in the Negev desert of Israe). Bull. Res. Counc.

Israe) ) ) D: ) 4 8 7 3 [ ־ .

)2 ) . Trease, G.E. )96). A Textbook of Pharmacognosy, 8th ed.

London

)22. Waise), Y. )972. Biotogy of Halophytes. Academic Press.

123. Winter, K. 1974. Evidence for the significance of crassula-cean acid metabolism as an adaptive mechanism to water stress. Plant Sci. Letters 3:279-281.

124. Zohary, D. 1953. Ecological,studies in the vegetation of theNear Eastern Deserts HI. Vegetation map of the Central and Southern Negev. Palestine J. Bot. (Jerusalem) 6:27-

36.

125. Zohary, M. 1966. Flora Palaestina Part I. The IsraelAcademy of Sciences and Humanity, Jerusalem.

126. Zohary, M. 1972. Ibid, part 2.

127. Zohary, M. 1973. Geobotanical Foundations of the MiddleEast. Gustav Fischer, Stuttgart.

128. Zohary, M. and G. Orshansky, 1951. Ecological studies onlithophytes. Palest. J. Bot. (Jerusalem) 5:119-128.

ח ת פ ם מ אי ש נו

א

ן ב ל א ו ח

היקוות אגן פיטוגיאוגרפיים אזורים

איזוהייטים איזותרמות

בארות איתור מעיינות איתור

חדשים שטחים אכלוס אלקלואידים אמפיקרפיה

אנדמי אפידרמיס

רב־שכבתי חד־שכבתי

בקרקע אצות אקולוגי( אקוטיפ)זן אקדיזונים

אקליםוזה ארק

53 ,52 ,50 ,45 ,37 ,18 102 ,101

24

11

11

126126—125481665 ,64 65 ,42 ,2457

58 ,57 5846 ,23 ,17 ,121291611107

ב

126 עמוקות בארות126 רדודות בארות126 בורות121 קאנאת( )פוגארות, שרשרת בורות19 בזלת

24,23 בני־שיח52 ,41,38 ,37 ,35 הספר בתות

107—103 ,14 חדשים בתי־גידול

19,12 גבס18,14 גיאומורפולוגיה

ו5ו

52,12 גיר53—35 25—1 גלילה121 גמלים99 אבקה גרגירי58 המים גרעון101 ,100 ,64 ,48 ,14 יעיל גשם

ד

59 ,53 רב־שנתיים דגניים57 דונג

57 קרינה דחיית59 ,57 )טרנספירציה( דיות57 קוטיקולרית דיות

39 סדוקים גיר דרגשי

ה

15 האבקה98—96 )דרדר( במרכבים האבקה

16 כימית הגנה58 הטמעה

64 הטרוקרפיה63 ,55 נביטה הכוונת14 הסקה

55 למדבר צמחים הסתגלות55 העל־אדמתי הנוף הסתגלות59—56 העלים הסתגלות61—59 הגבעול הסתגלות61 השורש הסתגלות65—61 התפוצה ויחידת הזרע הסתגלות

137 צמחים בעזרת אש הצתת39 ,38 צמחים תפוצת על המפנה השפעת

62 נבטים התבססות

132 מצמחים מים זיקוק127 תת־קרקעית זרימה

ו52

62 ,61 הפצה — זרעים109 ,80 לקרקע התברגות — זרעים63 חיוניות — זרעים63 וחדירותה קליפה — זרעים125 ברוח פיזור — זרעים

ח

25 אירנו־טורני חבל

25 יס־תיכוני חבל

25 סהרו־ערבי חבל

25 סודני חבל

25 פיטוגיאוגרפי חבל

138 מצמחים חבלים

25 צמחים חברת115—108 ,24—21 חד־שנתיים18 ,14 ,12 חוור

19 הלשון חוור50 ,46 ,45 ,38 ,12 חולות

127 ,45 ,17 נודד חול

136 אוכסלית חומצה

55 אורגניות חומצות

23 ,17 ,12 חזזיות

47 )מים( חידור

55 חלבונים

14 בדווים חניוני

16 הזרעים חיפושיות

14 בדווית חקלאות

52—50 ,45 ,37,23 ,19,18 ,14,12 חרסית

46 שרשים חשיפת

ט

27—26 חברה טבלת23 ,17 כבד טחבי23 ,17 עלים טחבי

11 ממוצעת שנתית טמפרטורה17 טפילות

133 טרפז)כמהין(

24טרשים

64—62 תפוצה יחידת1U ,106 ,90 ,84 ,79 ,77 ,73 ,69 ,68 מכונפת תפוצה יחידת

99 ,25 ,10 יכרתיכוני58 אנזימים יעילות

כורוטיפ

סלע במשטחי קרקע כיסיכמהין בחול צמחים כיסוי

כריתה

35 ,25102—93 ,52 ,36 ,23 ,14—13133 ,132 ,45 ,17 46—45 35

12 חום ליתוסול12 רנדזיני מדברי ליתוסול

80—77 ,47 ,41—37 ,35 ,23 ,14 ,12 לסיות וקרקעות לס

52 ,19 ,12 סלעים — מגמאתיים47 נחל מדרגות

69—67 ,61 חלקי. מוות

57,55 מזופיט77 מסמר מחרשת

127—125 צמחים בעזרת איתור —מים50 מלוחים מי־תהום

25 בלעדיים מינים 16 מיקוריזה

127 ,125 ,86—82 ,50—47 ,17 ,15 ,14 ,12 בקרקע מלח132,127,24 מלחה 49 ,19 סדום מלחת

133 ,121 ,106 ,105 ,91 מן

סיורים מסלולימסלע

,125 ,49—48 ,24 מעיינות העתק מעיין

הובלה מערכת צפוני מפנה דרומי מפנה מזרחי מפנהצומח מפת

העילית הזרימה מקדםסלע משטחי מרגלות14—12 ומצוקים סלע משטחי

המים משטר

מצמחים משקאות משקעים

מתלולים

נ

נביטה עילי נגר

נדבךהקציר נמלת

ס

אפריקאית סוואנה

בשרניים( )צמחים סוקולונטים מזון אוגרי סיבים

קשים ודולומיט גיר סלעיחברה של סמנים

ע

החול עומק צפיפות — עורקים

עלים השרה

עלי־חורף

146—142 17 ,13131—128 ,126—125 126 ,123 ,51,49 56 3838 ,12 3835 ,34—28101—10041126 ,47 ,43—39 ,17 , 65 ,38 ,17 ,12 134 ,107 ,95 ,94 ,68 11

48 ,47

65—61 47 ,45 ,17 ,12 53 ,50 ,47 ,39 ,26

15

121 ,53 ,50 ,49 ,36 132 ,60—59 ,55 61 12

26

4557121 ,59—56 102

67 ,56

153

עלי־קיץ קטנים עלים

השרה - עלעלים ולבישול למאכל עלים

רותמיים ענפיםעפצים

ותפוצתם עצים צעירים עצים

רב־שנתיים עשביםרעים עשבים

פוספט דו־חמצני פחמן

מים ואגירת העלה פטוטרתפיוניות

אדם למאכל פירותעסיסיים פירות ועל־אדמתיים תת־אדמתיים פירות

גיאומורפולוגית פעילות

פרוטופלסמה

צ

מכלאות — צאן צבאים

דרכים צדי ערוצי צומח פזור צומח

נודדות ציפורים גשם צל

צמגצמחיה חום אוהבי צמחים בני־חלוף צמחים בני־קיימא צמחים

ופקעת בצל צמחי חלוץ צמח

למזרון צמחים

67 ,565769 ,5613259105 ,90 ,68 ,16 102—100 ,51—50 ,42 10235 ,24—21 37 ,35 ,14

48 ,47 ,18 ,1458 6159—57 ,5513416

654859 ,55

111121

15123—116 ,53 ,47 ,42 ,35 ,26 ,24 52 ,49—47 ,42 ,35 ,26 ,24—23 49 ,16 48 121

24

4523—2123—2229

107—103137

ן54

רעל צמחיתחיה צמחי

136—134 115—113 ,63—62

11 שווי־גשם קווים11 שווי־חום קווים

57 קוטיקולה 45 קונגלומרט

86—82 ,52—51 ,47 ,35 ,23 ,18 ,12 קירטון60 התיבשות — גבעולים קליפת60 מבריקה — גבעולים קליפת

61 קמביום38 ,15 )מהגרים( קסנופיטים

57,55 קסרופיט55 קסרומורפיזם

17 ,12 ביולוגי קרום61 שעם של קרניים

13—12 קרקע110 ,77 ,65 מלוחה קרקע

ר

38 גבעות ראשי47 המדרגה רום

35 רעיה136 חצים רעלי

59 מים אוגרות רקמות58 עמודים רקמת58 ספוגית רקמה59 מטמיעה רקמה

ש

24—23 ועצים שיחים133 מצמחים שימורים

61 מובלעת שיפח47 המדרגה שלח

26 שלטון

48 יחיד מין שלטון124 ,121 חורפית שלכת133 אתריים שמנים57 שעוה116 ,62 גשם שעוני58 שערות116 ,58 שלפוחיתיות121 סלע שפני102 ,99 )רליקטים( שרידים23 שרכים86 אדבנטיביים — שרשים61 הסתגלות — שרשים61 מעוצים — שרשים61 עונתיים — שרשים133—132 למאכל — שרשים

ת65 המים משטר של ומינימום אופטימום תחום

i l l ריח תחנות17 תחרות39 גיר תלכידי16—15 זרעים תפוצת

הצמחים שמות מפתח

Ziziphora capitata L 63. מקורקפת אבובית Citruttus cotocynthis ().) schrad 50. הפקועה אבטיח

Scirpus hotoschoenus L. הכדורים( )אגמונית הכדורים אגמון126 ,125 (Hotoschoenus vulgaris)138 ,127 ׳

Mesembryanthemum crystatlinum L 58. הגבישים אהל Mesembryanthemum forsskalii Hochst 50, 63, 111. מגושם אהלMesembryanthemum nodiftorum L 17, 50, 63, 110. מצוי אהל

111, 114

פקטורובסקי אהרונסוניה51 ,50 Aaronsohnia factorovskyi Warb. & Eig

Rhus tripartita (ucria) Grande 44, 47, 56, 102, 103 134 קוצני אוג

Suaeda 127 אוכםSuaeda vera Forssk. ex Gme 48.) אמיתי אוכםSuaeda monoica Forssk 49, 145. חדיביתי אוכםSuaeda asphattica (Boiss.) Boiss 56, 82, 83.מדברי אוכם145 ,143 ,48 ,47 חב' מדברי אוכםSuaeda fruticosa Forssk 49. שיחני אוכםPinus 56 אורן Majorana syriaca (L.) Feinbr 58, 133. מצוי אזוב

Origanum dayi Post 38, 56, 95, 96, 134 המדבר אזוביתOriganum ramonense Danin 42, 95, 134 הרמון אזוביתOriganum isthmicum Danin 95, 134 סיני אזובית

Schoenus nigricans L 125, 129. שחור אחיגומאLycium 16, 56, 60 אטדLycium shawii Roem. & Schult 50, 52, 134. ערבי אטד

ris hetenae Barb! 146. הנגב אירוסris regis-uzziae! 42, 146׳ Feinbr. עוזיהו אירוסris hieruchamensis Avishai! 45, 145, 146 ירוחם אירוס

ris toessicola Kushn! 37, 146. שחום אירוסAchittea santotina L 14, 35. ערבתית אכילאה 145 ,38 ,37 חב' ערבתית אכילאה

Achittea fragrantissima (Forssk.) Sch.Bip 61, 146. ריחנית אכילאח Pistacia 41 אלהPistacia attantica Desf 46, 102-100, 134, 143, 146. אטלנטית אלהPistacia vera L 100, 102. אמיתית אלה

Pistacia tentiscus L 102. המסטיק אלה

!55

Pistacia khinjuk Stocks 100 פרסית( )אלה חינגיוק אלת Quercus 99 אלון Quercus ithaburensis Decne 91, 123. התבור אלון

Atyssum damascenum Boiss. & GaiH 63.דמשקאי אליסון Paronychia argentea Lam 58. הכסף אלמות Paronychia sinaica Fresen 58. סיני אלמות AeHenia hierochuntica (Bomm.) Aetten 38,15 נאה אלניה Emex spinosa (L.) Campd 65, 132, 134.קוצני אמיך

Anvitlea garcinii (Burm.)DC 50, 52, 56, 58, 63. מדברית אנויליאה Medicago 63 אספסת Medicago iaciniata (L.)Mi 15.)) מפוצלת אספסתם אספרג עלי Asparagus stipuiaris Forssk 61. ארון־

Asciepiadaceae 136 משפ' אסקלפיים Astomaseseiifoiium DC 35, 36.מצוי אסתום

Aster subutatus Michx 15, 38.מרצעני אסתר Evax contracta Boiss 63. קפוצה אפרונית Gtinus totoides L 16. מצויה אפרורית

Caraltuma negevensis Zoh 59, 60, 132. הנגב אצבוע Tetrapogon vittosus Desf 48. שעיר ארבעוני

Poiygonum equisetiforme Sm 59, 137. שבטבטית ארכובית Stachys aegyptiaca Pers 27, 39, 41.מצרי אשבל Stachys )anata 58 צמיר אשבל

Picea 58 אשוחית Rhamnus paiaestina Boiss 35. ארצישראלי אשחר Rhamnus disperma Ehrenb 42, 44. דו־זרעי אשחר

Tamarix 17, 49, 50, 125, 126, 130, 133, 145 אשל,38Tamarix nitotica (Ehrenb.) Bge, 48, 51, 52, 53. היאור אשל

133, 144, 145 Tamarix aphytia (L.) Karst 38, 51, 130, 144. הפרקים אשל Tamarix amptexicautis Ehrenb 131. חובק אשל Tamarix tetragyna Ehrenb 131. מרובע אשל Tamarix passerinoides Del 131.מתנני אשל

Reaumuria negevensis Zoh. & Danin 17, 27, 38, 133 הנגב אשליל

47 ,44 ,42 ,41,38 חב' הנגב אשליל Reaumuria hirteHa Jaub. & Sp 17, 52, 56, 133, 143. שעיר אשליל47 חב' שעיר אשליל ,39 ,36 ,48

Matricaria aurea (Loefl.) Sch. Bip 134. זהוב בבונג Verbascum 136 בוצין

BaHota unduiata (Fresen.) Benth 35 ,41. גלונית בלוטה

)36

15 Commicarpus בלוטנית45 Commicarpus africanus (Lour.) Dandy אפריקאית בלוטנית48 Leptateum fi)ifo)ium (Wil)d.) DC. המדבר בינית 59, 50, 48 Trichotaena teneriffae (L.f.) Link מדברי בן־דוחן49 Epipactis consimitis Wat). גדול בן־חורש64,15 Aegiiops בן־חיטה16 Sciita hanburyi Ba k. ־חצב ן מדברי ב Arthrocnemum macrostachyum (Moric.) Moris מכחיל בן־מלח 145,127, 49 & Delponte145, 49 Arthrocnemum fruticosum (L.) Moq. שיחני בן־מלח 132 ,109 ,103 ,38 Reboudia pinnata (Viv.) Schuiz מנוצה בן־שלח17 Bassia בסיה

Vicia sativa L. ssp. amphicarpha (Dorth.) אמפיקרפית בקיה65 Asch. & Graebn.46, 45 Echiochiton fruticosum Desf . י נא ־עכ שיחני בר134,132 Notobasis syriaca (L.) Cass . ן י ברק ור ס

134,132 Sitybum marianum (L.) Gaer t n. י גדילן מצו

39 Gtobutaria arabica Jaub. & Sp. ערב גולנית

1M, 125 Cyperus distachyos AH. דל־שיבולים גומא46 Mottkiopsis citiata (Forssk.) Johnst. החוף גלעינון

136 Teucrium געדה134 Teucrium )eucociadum Boiss. מלבינה געדה134 Teucrium potium L. מצויה געדה134 Teucrium pitosum (Decne.) Asch. & Schw. שעירה געדה

48 Nasturtiopsis arabica Boi ss. י גרגיריון ערב

63 Trigoneila גרגרנית

110, 63, 48 Trigonetia steHata Forssk. כוכבנית גרגרנית63 TrigoneHa monspeiiaca L. מצויה גרגרנית38, 15 Trigonetta arabica Dei. ערבית גרגרנית

ד

137, 59, 53 Panicum turgidum For ssk. אשון דוחן63 Notoceras bicorne (So!.) Car ue! ן ־קר ו מדברי ד136 Datura דטורה50 Pergutaria tomentosa L. לבידה דמיה23 Ceterach officinarum DC. רפואית דנדנה98*96 Centaurea eryngioides Lam. החרחבינה דרדר132 Centaurea iberica Trev. מצוי דרדר

Centaurea aegyptiaca L . מצרי דרדר Centaurea hyatotepis Boi ss. קרומי דרדר

Herniaria hemistemon Gay מקופחת דרכנית

38, 27, 2613248

ה

144,125 Athagi maurorum Medi k. גה מצוי ה

136 Apocynaceae ' משפ הרדופיים133,132, 42 Scorzonera papposa DC. הצצית הרדופנין

133, 42 Scorzonera judaica Eig (S. pseudatanata) יהודה הרדופנין 1 44 ,1 7 ,1 6 ,1 5 Loranthus acaciae Zucc. השיטים הרנוג

136, 38 Withania somnifera (L.) Dun. משכרת ויתניה

59, 58, 52, 48, 38, 27, 26ZygophyHum dumosum Boiss. השיח זוגן114 ,106 ,79 JO ,68 ,66 ,64 ,61

145,144,112, 56, 50, 47, 44, 39, 25 ' חב השיח זוגןהחולית החברה השיח, זוגן 145,45146.144.143.47, 39 ' חב הנגב ואשליל השיח זוגן

145.143.47, 39 ' חב שעיר ואשליל השיח זוגן145,47 ' חב מקופחת ודרכנית השיח זוגן 47,39 ' חב המדבר וחמדת השיח זוגן 146, 39 ' חב מדברי וערטל השיח זוגן 127 Zygophyttum atbum L. f . לבן זוגן52 Zygophyttum simptex L. פשוט זוגן 39 Micromeria sinaica Benth. סיני זוטת50 Traganum nudatum De). חשופים זיזים 157, 59, 53 Pennisetum divisum (Forssk.) Henr. מדוקרנת זיפנוצה

Pennisetum citiare (L.) Lk. (Cenchrus citiaris L.) ריסנית זיפנוצה53 ,48136 Boraginaceae ' משפ זיפניים99 0 )e a זית 37 Bettevatia eigii Fei nbr . ית ומ איג זמז123,16 Batanites aegyptiaca (L.) De) . ום מצרי זק64 Geropogon hybridum (L.) Sch. Bi p. ־הסב ן המצוי זק137,134, 59, 48 Hyparrhenia hirta (L.) Stapf שעיר זקנן

ח

27 Convotvutus oteifotius Des r . זיתני חבלבל88, 46 Convotvutus tanatus Vaht צמיר חבלבל16 Ajuga chia (Poir.) Schr eb. ־שפה מצוי חד16 Ajuga iva (L.) Schreb. תמים חד־שפה134 Scotymus macutatus L. עקוד חוח37 Onopordum atexandrinum Boi ss. ן וח אלכסנדרוני ח

136,132, 64, 51 Rumex cyprius Murb. ורודה חומעה132 Rumex vesicarius L. משולחפת חומעה63 Aizoon hispanicum L . ספרדי חיעד136, 132, 64, 51 Aizoon canariense L. קנרי חיעד136 Euphorbia חלבלוב61, 60, 56 Euphorbia hierosotymitana Boiss. מגובשש חלבלוב

Sternbergia ctusiana (Ker-Gaw.) Spreng. גדולה חלמונית

146 ,100 ,98 ,42134 Matva חלמית132 Matva sytvestris L. גדולה חלמית

132 Matva nicaeensis AH. מצויה חלמית132 Matva parviftora L. קטנת־פרחים חלמית, 78, 59, 41, 27, 26Hammada scoparia (Pomet) !tjin המדבר חמדת

111, 79146, 143, 47, 46, 42, 39, 38 ' חב המדבר חמדת84, 52, 50 Hammada negevensis !tjin & Zoh. הנגב חמדת48 ' חב הנגב חמדת

90, 59, 53, 50, 45Hammada saticornica (Moq.) !tjin השיח חמדת

133,4116 PotentiHa supina L . חמשן57, 56, 38 Lactuca serriota L . המצפן חסת60 Lactuca orientals (Boiss.) Boiss. מזרחית חסה134 Urginea undutata (Desf.) Steinh. גלוני חצב123,102, 35 Ceratonia sitiqua L . מצוי חרוב132 Eryngium creticum Lam. מכחילה חרחבינה138,134 Chrysanthemum coronarium L. עטורה חרצית45 Atractytis carduus (Forssk.) Christ. צהוב חרשף35 Atractytis serratutoides Sieb. קטן־קרקפת חרשף27 Atractytis phaeotepis Pomet שחוס־חפים חרשף

157

ט

38 Nicotiana gtauca Graham השיח טבק132 Diptotaxis harra (Forssk.) Boiss. זיפניים טוריים52 Diptotaxis acris (Forssk.) Boiss. מדבריים טוריים

Ammophita arenaria(L.) Link (A. t i toratis) ות ול יד״הח המצוי יד 88 ,87

17 Cistanche יחנוק, 126, 125, 123, 51, 49Nitraria retusa (Forssk.) Asch. פגום ימלוח 144 ,134 ,1 3 1 ,127123 ,51 ,49 Prosopis farcta (Banks & Sot.) Macbride השדה ינבוט144 ,126

53, 51, 50, 4 4 , 16Anabasis articuiata (Forssk.) Moq. המדבר יפרוק 144,117,106, 68, 67, 66, 61, 59,52, 47, 45, 39 ' חב המדבר יפרוקהערבות ומלחנית המדבר יפרוק 44 ,46 ,48 ,145,144החולית החברה המדבר, יפרוק 45 ,46 ,145 133 ,106*104, 59, 50, 49 Anabasis setifera Moq. זיפני יפרוק48 ' חב זיפני יפרוק 78 ,77 ,59 ,36 ,35 ,66145 ,117 ,111146, 145 143, 41, 39, 38, 36 ' חב תלתיכנפי יפרוק 14 Amaranthus ירבוז

, 114, 65, 62Asteriscus pygmaeus (DC.) Coss. & Dur. ננסי כוכב

115

56, 52, 51, 50, 45 Asteriscus graveotens (Forssk.) Less. ריחני כוכב

txiotirion montanum (Labitt.) Herb. (I. tataricum) ההרים כחלית14663 Hymenocarpus circinatus (L.) Savi מצויה כליינית136 Feruta כלך42 Feruta negevensis Zoh. הנגב כלך56 Chenotea arabica Boiss. ערבית כנולאה145,144,143, 48, 47, 44 ' חב ערבית כנולאה64, 48,15 Pteranthus dichotomus Forssk. קוצני כנפן63 Carrichtera annua (L.) DC. שעירות כפיות45,15 Neurada procumbens L. החולות כפתור

ו58

63,15 Onobrychis crista-gatti (L.) Lam. התרנגול כרבולת63 Onobrychis squarrosa Viv. מצויה כרבולת146, 42 Crocus damascenus Her b. ום דמשקאי כרכ125 Apium graveotens L . ריחני כרפס94, 99 Varthemia montana (Vaht) Boiss. הררית כתלה , 94, 93, 56, 52Varthemia iphionoides Boiss. & Bt. חריפה כתלה

134102, 74, 48, 47 חב' חריפה כתלה145, 36, 35 חב' מצוי ואזוב חריפה כתלה146,145,143, 47, 44, 39, 36 חב' המדבר ואזובית חריפה כתלה146, 43, 42 חב' אטלנטית ואלה חריפה כתלה

16 Gnaphatium tuteo-atbum L. צהבהבה לבדנית52 Lotus tanuginosus Vent. המדבר לוטוס47 Arum pataestinum Boiss. ארצישראלי לוף110 Ptantago ovata Forssk. סגלגל לחך110, 63 Ptantago bettardii AH. פעוט לחך110, 63 Ptantago coronopus L. שסוע לחך58, 56, 39 Fumana thymifotia (L.) Sp. דביקה לטמית, 47, 45, 41, 38, 35, 2 7 , 17Artemisia herba-atba Asso המדבר לענת־66, 65, 61, 57, 56, 6852 ,72 ,79 ,88 ,106 ,134 ,136146,144,143,137,112, 53, 48, 47, 44, 42, 39, 25 ' חב המדבר לענת החולית החברה המדבר, לענת 45 ,46 ,143146,143,42 ' חב הנגב ואשליל המדבר לענת38 ' חב צמירח ומרוה המדבר לענת145.36 ' חב שעיר ומתנן המדבר לענת 143, 44, 39, Z7,26 ' חב מדברי וערטל המדבר לענת 88, 87, 65, 64, 46, 17Artemisia monosperma Det. חד־זרעית לענה

137.ב' 143.37 ח ת עי ר ז ד־ ח ה ענ ל

35 Anchusa strigosa Labitt. הסמורה לשון־הפר

65, 64 Gymnarrhena micrantha Desf. קטנתיפרחים מוצנית51, 49 Moringa peregrina (Forssk.) Fiori רותמית מורינגח, 60, 56M0ricandia nitens(Viv.) Dur. & Barr. מבריקה מוריקנדיה

13245 !floga spicata (Forssk.) Sch. Bip. משובלת מחטנית104, 64, 63 Atriptex rosea L. ההרים מלוח

63, 38 Atriptex semibaccata R. Br. הענבות מלוח63 ,64 Atriptex dimorphostegia Kar. & Kir. הנגב מלוח38 Atriptex muetteri Benth. מילר מלוח, 105, 104, 103, 58, 38, ISAtriptex teucoctada Boiss. מלבין מלוח

132,107,10615 Atriptex spongiosa Muett. (Senietta spongi osa) וח ספוגי מל 104 Atriptex gtauca L. קטן־עלים מלוח126 ,117 ,116 ,104 ,64 ,58 ,16 Atriptex hatimus L. קפח מלוח145 ,13375 ,50 Satsota vermicutata L. אשונח מלחית38, 36 ' חב אשונה מלחית38, 37, 15 Satsota kati L. אשלגנית מלחית113 Satsota jordanicota Eig הירדן מלחית52 Satsota schweinfurthii Sot ms- Laub. ית הישימון מלח113, 112, 64, 52, 38, 37,15 Satsota inermis Forssk. חומה מלחית50 Satsota baryosma ( Roem. & Schutt.) Dandy מבאישה מלחית 53, 51, 50 Satsota cyctophytta Baker מסורגת מלחית113, 64, 38, 37,15 Satsota votkensii Asch. & Schw. עדינה מלחית 86, 85, 64, 52, 50 Satsota tetrandra Forssk. קשקשנית מלחית144,48 ' חב קשקשנית מלחית

52 ,50 ,27 Hatogeton atopecuroides (Det.) Moq. הערבות מלחנית143 ,107 ,106103, 51, 38,16 Stipa capensis Thunb. יאל נ מצוי מלע86 Aristida sieberiana Tr i n. ( ן נ מלען ארוך מלע ארוך )תלת־86 Stipagrostis tanata (Forssk.) De Winter החוף מלענןStipagrostis scoparia (Trin. & Rupr.) De המטאטאים מלענן143, 87, 86, 59, 45, 17 Winter86 Stipagrostis raddiana (Savi) De Winter יפה־שער מלענן86 Stipagrostis ptumosa (L.) Munro מנוצה מלענן86 Aristida pumita Decne. ( ן נ לען מלע מ ת־ ל ת ט) פעוט פעו86, 45 Stipagrosits obtusa (Det.) Nees קהה מלענן86, 45 Stipagrosis citiata (Desf.) De Winter ריסני מלענן109, 38 Matthiota tivida (Det.) DC. המדבר מנתורLeopotdia comosa (L.) Part. ( מצויץ )כדן מצויצות מצילות 37 (Muscari comosum)37 ' חב החולות חון שנהב מצילות61 Erodium arborescens (Desf.) Wittd. המעוצה מקור־חחסידה 61, 48 Erodium gtaucophyttum (L.) L'H^r. הקרח מקור־החסידה , 81, 80, 61, 52, 42Erodium hirtum Wittd. השעיר מקור־החסידח134,13249 Maerua crassifotia Forssk. עלים מרואה עבת־58 Marrubium atysson L. הנגב מרוביון

63 Satvia viridis L. דגולה מרוח 35 Satvia syriaca L. סורית מרוה 38, 27 Satvia tanigera Poir. צמירה מרוח 134, 56 Satvia dominica L. ריחנית מרוה 35 Satvia ceratophytta L. שסועה מרוה64 Picris מררית 138, 130,125 !mperata cytindrica (L.) Beauv. גלילי משיין138, 72-70, 48, 39, 35, 27Thymetaea hirsuta (L.) End). שעיר מתנן

146,141,143,46,45 חב' שעיר מתנן143, 41,39 חב' ריחנית ואכילאה שעיר מתנן

נ

, 27, 26N0aea mucronata (Forssk.) Asch. & Schw. קוצנית נואית73, 72, 45, 41, 39, 3861, 46, 38 ' חב קוצנית נואית64 Crepis ניסנית134.125 Ridotfia segetum (L.) Moris הקמה נירית134.126 Mentha microphytta C. Koch קטנת־עלים נענה99, 36,14 Narcissus tazetta L . מצוי נרקיס Oryzopsis mitiacea (L.) Asch. & Schw. (Piptatherum הדוחן נשרן 59 mitiaceum)

ס

38,16 Senecio desfontanei Druce הערבות סביון49 Seidtitzia rosmarinus Bge. יה יצ רוזמרין )שנהבית( סדל127 Hatocnemum strobitaceum (Patt.) M. B. וד ו אצטרובלי ס136 Sotanum סולנום136 Sotanaceae סולניים138,134,127,125 Typha austratis Schum. & Thonn. מצוי סוף118, 117, 53, 51, 50,17 Zitta spinosa (L.) Pranti קוצני סילון , 72, 56, 39, 36, 35Sarcopoterium spinosum (L.) Sp. קוצנית סירה

137,123, 100, 75-73145,143, 35 ' חב קצרתישיניים ושלחבית קוצנית סירה35 ' חב בית־הלחמי וקדד קוצנית סירה144, 50, 49,16 Satvadora persica L. פרסית סלודורהApocynum venetum L. (Trachomitum המזרחי סס־חכלב136 venetum)144, 1 38 ,127, 126, 125 ,124, 123, 51, 49 Juncus סמר126 Juncus punctorius L.f. המכבד סמר

159

128, 127 Juncus maritimus Lam. ימי סמר134, 37 Colchicum ritchii R.Br. הנגב סתונית146, 136, 42,16 Colchicum tunicatum Feinbr. הקליפות סתונית

125 Polypogon monspe)iensis(L.) Desf. מצוי עבדקן130,129,126,125, 49 Arundo donax L. שכיח עבקנה27 Limonium pruinosum (L.) Ktze. מאובק עדעד15 Limonium thouinii (Viv.) Ktze. תכול עדעד39 Ankyropetatum gypsophiloides Fenzl נימי עוננן134 Crataegus sinaiea Boiss. סיני עוזרר134, 35 Crataegus aronia (L.) Bose, ex DC. וזרר קוצני ע132, 63 Cichorium pumiium Jacq. מצוי עולש46 Heliotropium digynum (Forssk.) Christ. הצהוב עוקץ־העקרב 136, 16 Heliotropium maris-mortui Zoh. הים־מלחי עוקץ־העקרב16 Heliotropium rotundifolium Sieb. עגול־העלים עוקץיהעקרב

136146, 42 Asphodeline !utea (L.) Reichb. צהוב עיריוני134, 45, 37, IS, 14 Asphodelus microcarpus Viv. גדולה עירית134, 132 Gundetia toumefortii L. הגלגל עכובית35 Echium angustifolium Mi)!. שרוע עכנאי17 Orobanche עלקת1 3 1 ,125 Salix ערבה60, 52, 51, 45, 27, 26Gymnocarpos decander Forssk. מדברי ערטל50, 48, 47, 39 ' חב מדברי ערטל45, 37 Leontice leontopetalum L. השדות ערטנית78, 61 Juniperus phoenieea L. אדום ערער49.16 Cordia sinensis Lam. המדבר ערף

52 Fagonia sinaiea Boi ss. נית סיני פגו136, 35 Fagonia moilis Dei. רכה פגוניה134.16 Ficus pseudosycomorus Decne. בת־השקמה פיקוס 117, 16 Psammomys obesus פסמון 59 Farsetia aegyptiaca Turra מצרית פרסטיה, 134, 108, 107, 50Pulicaria unduiata (L.) Koste). גלונית פרעושית 136144, 93, 92, 59, 53, 50 Haloxylon persicum Bge. פרסי פרקרק Kickxia spartioides (Brouss. ex Buch) המדבר )קיקסיה( פשתנית52 Janch.

160

צ

132 ,42 ,16 Tulipa ambiyophiHa (Post) Feinbr. המדבר צבעוני146 ,134

146, 42 Tulipa polychroma Stapf ססגוני צבעוני39 Dianthus sinaicus Boiss. סיני ציפורן64 Calendula ציפורני־חתול134, 133,16 Capparis cartilaginea Decne. סחוסי צלף134, 133, 57, 16 Capparis spinosa L. קוצני צלף134, 16 Capparis decidua (Forssk.) Edgew. רותמי צלף50 Trichodesma africanum (L.) R. Br. אפריקאית צמרורה137 Phagnaion barbeyanum Asch. & Schw. אדומית צמרנית137, 60, 57 Phagnaion rupestre (L.) DC. הסלעים צמרנית137 Phagnaion nitidum Fresen. מבריקה צמרנית137 Phagnaion sinaicum Bornm. & Kneuck. סיני צמרנית1 3 1 ,125 Populus euphratica Oliv. הפרת צפצפת

ק

35 Astragalus betlehemiticus Boi ss. בית־הלחמי קדד51 Astragalus spinosus (Forssk.) Muschl. משולחף קדד37 Astragalus feinbruniae Eig פיינברון קדד 27 Astragalus sanctus Boiss. קדוש קדד48 Astragalus tribuloides Del. קוטבי קדד15 Tribulus terrestris L. מצוי קוטב 134 Cotula cinerea Del. אפורה קוטולה16 Cotula anthemoidesL. קוטולהקחונית 38, 37,17 ,15 Kochia indica Wight הודית קוכיה 15 Acomys קוצן64, 38, 35 Carthamus tenuis (Boiss. & Bl.) Bornm. דק קורטם 88 Cornulaca monacantha De). חד־קוצית קורנולקה133 Thymus bovei Bent h. ( ית נ ור בובה )בת־קורנית הערבות ק133 Coridothymus capitatus (L.) Reichb. מקורקפת קורנית133 Thymus decussatus Bent h. ( ית נ ור קורנית ק ת־ סיני סיני)ב Pituranthos tortuosus (Desf.) Benth. ex Asch. & עקום קזוח 133, 117, 77, 74, 59, 41, 27 Schw.

Pituranthos triradiatus (Hochst.) Asch. & Schw. וח תלת־קרני קז137 ,76 ,5935 Echinops polyceras Boiss. רב־קרני קיניודן38, 37, 36, 35 ' חב סמורה ואלקנה רב־קרני קיפודן38 Conyza albida WiHd. ex Spr eng. ( יצת נה ק י ית מלב נה )פלג י מלב

Conyza bonariensis (L.) ( מסולסלת )פלגית מסולסלת קיצת38.14 Cronq.38.14 Conyza canadensis (L.) Cr onq. ( יצת קנדית )פלגית קנדית ק

127 ,126 ,125 ,49 Phragmites austratis (Cav.) Tr i n. נה י ק ו מצ

144 ,130 .129Erianthus ravennae (L.) P.B. ( גבוה )קנה־סוכר גבוה קנה־צמר 130, 125 (Saccharum ravennae)132 Cynara syriaca Boi ss. נרס סורי ק59, 52, 16 Crotalaria aegyptiaca Benth. מצרית קרוטלריה138, 64 Cotutea istria MiH. צהוב קרקש

45 Robbairea detiteana Mitne- Redhead שרועה רוביריאה, 53, 52, 47, 45, 16Retama raetam (Forssk.) Webb המדבר רותם

137 ,93, 90, 89, 76, 59136,134, 42 Rheum paiaestinum Feinbr. המדבר ריבס119, 1 1 8 ,62, 50, 45 Btepharis ciiiaris (L.) Burtt נאכל ריסן27 Reseda muricata Pres) מגובששת רכפה59, 52, 50,16 Ochradenus baccatus De) . ן מדברי רכפת

60, 59, 50, 45 Cattigonum comosum L'Her. מצויץ שבטוט 136, 61 Peganum harmata L . לבן שבר63 Ononis sicuta Gus s . סיצילי שברק 35 Ononis antiquorum L . קוצני שברק133 Attium ampetoprasum L. גבוה שום 136,134,133 Foenicutum שומר64 Hedypnois rhagadiotoides (L.) Schmidt. ת כרתי שופרית 51,50 ,45 Anastatica hierochuntica L. האמיתית שושנת־יריחו114 ,113 ,6247, 44 Rosutaria tineata (Boiss.) Berger משורטטת שושנתית 63 Lepidium aucheri Boiss. שרועים שחליים138,109 Avena steritis L. נפוצה שיבולת־שועל123 Ziziphus totus (L.) Lam. השיה שיזף

123 ,51 ,50 ,43 ,16 Ziziphus spina-christi (L.) Des f . יזף מצוי ש144 ,134 ,1:4

123 Ziziphus vuigaris La m. יזף תרבותי ש49,15 Acacia שיטהAcacia gerrardii Benth. ssp. negevensis Zoh. (Acacia הנגב שיטת144, 120, 53 negevensis)

122, 120,51, 50, 49 Acacia tortitis (Forssk.) Hayne הסוכך שיטת

125,145,144,13859 ,53 ,52 ,51 ,50 ,49 ,38 Acacia raddiana Savi סלילנית שיטה 145 ,144 ,138 ,126120 ־123 ,122־136 Hyoscyamus שכרון136, 37,14 Hyoscyamus reticutatus L. מרושת שכרון136, 57 Phtomis שלהבית35 Phtomis pungens Wittd. הגלגל שלהבית56, 47 Phtomis ptatystegia Post המדבר שלהביתPhtomis pungens x brachyodon Danin & כלאים שלהבית 35 Ladizinsky, 56, 35Ph)omis brachyodon (Boiss.) Zoh. קצרת־שיניים שלהבית

76, 7$136 Andrachne aspera Spreng. שעירה שלוחית132,109, 108, 63, 51, 38 Erucaria boveana Coss. הערבות שלח48 Pseuderucaria ctavata (Boiss. & Reut.) Schutz האלה שלחלח100 Patiurus spina-christi Mi t t . יר קוצני שמ 56, 27 Hetianthemum ventosum Boiss. הנגב שמשון41 Hetianthemum vesicarium Boiss. השלחופיות שמשון

46 ,45 ,17 Hetianthemum sessitiflorum (Desf.) Pers. יושב שמשון 5652, 50 Hetianthemum tippii (L.) Dum.-Cours. ליפי שמשון56, 52, 50, 27,26 Hetianthemum kahiricum Det. קהירי שמשון132, 45 ,1 7 Hetianthemum tedifotium (L.) Mitt. ריסני שמשון

49 Adiantum capittus-veneris L. שולמית שערות63 Torutaria torutosa (Desf.) Schutz המדבר שנס

Amygdatus korschinskii (Hand.-Mazz.) Bornm. קטן־עלים שקד42 ,3559 Ephedra שרביטן23 Cheitanthes catanensis (Cosent.) Fuchs הסלעים שרכרך23 Cheitanthes fragrans (L.) Swartz ריחני שרכרך

,127 ,126 ,125 ,124 ,51,49 Phoenix dactytifera L. תמר144 ,140*138

16t

כחד־גוני. בנגב הצומח נראה מהגליל, או יהודה מהרי הבא בנגב, למשוטט ירוחם שליד רחמה בהר הצמחים חברות בהרכב הגיוון יותר רב למעשה

מארבעה אופייניים צמחים נפגשים בנגב הגליל. בהרי דומה בשטח מאשר הסהרו־ערבי האירנו־טורני, היםיתיכוני, שונים: פיטוגיאוגרפיים חבלים

אקלימיים תנאים בעלי באזורים שמקורם צמחים של זה מפגש והסודני. נובע זה גוון הנגב. של האקלימי גיוונו בזכות מתאפשר למדי, שונים

יחסית הגשום הים־תיכוני האזור בין המעבר בתחום הנגב של ממיקומו שונים וסלעים קרקעות והנגב. סיני הסהרה, של האזורי המדבר לבין

לגיוון ומביאים הגידול בית של החום ומשטר המיס משטר על משפיעיםהאקולוגיים. בתנאים נוסף

0כ־ של במציאותם מתבטאת האלה הגורמים השפעת צמחים מיני ם0 נתאר במדבר, הצומח תפוצת על המשפיעים בגורמים נדון זה בספר בנגב.

באזור הנפוצים העיקריים הצמחים את ונאפיין השונים, הצומח נופי את

הנגב של והמרכזי הצפוני לחלקו דיוננו את צימצמנו למדבר. התאמתם ואת שחון האקלים בו הדרומי בנגב השטח. כל פני על פזור הצומח שטחו שברוב

בערוצי הצומח של פוצה1הח חוקיות בלבד. לערוצים הצומח מצטמצם למדי, שונה אילת, שבסביבת המגמאתיים הסלעים בנוף ובמיוחד הדרומי הנגב

זה. לספר שהצבנו מהמסגרת וחורגת הצפוני בנגב הצומח של מזו ומסובכת

פועלים ספריתיחדיו והוצאת