נחל השופט, רמות מנשהא. גזית

? טבע למה

by נורית צדרבויםportraitdotcom.com

תבנית האדםמולדתו נוף

, משתנה הטבעאסטטי, מגוון

מובנה הטבעחי יצור בכל

ביולוגי מגוון

שפע הצורות, התכונות, היכולות וההתארגנויות הביולוגיות

ארגון ורמות שונות יכולות מבטאים השונים המיניםשונות בסביבות שהתפתחו שונות

לכל מין הסביבה והתנאים אליהם

הוא מותאם

בכל סביבה ימצאו המינים המותאמים

אליה

בכל סביבה בכל עת מגוון ביולוגי האופייני לה

המבטא מכלול תכונות ברמות

ארגון שונות

רמות ארגון ביולוגי

איברים ורקמות

מולקולה

תא

אורגניזם

אוכלוסיה

מערכת אקולוגית

חברה

איברים ורקמות

מולקולה

תא

אורגניזם

אוכלוסיה

מערכת אקולוגית

חברה

המגוון הביולוגי בא לידי ביטוי בכל רמת ארגון

מדוע חשוב לי המגוון הביולוגי?

ערך אסטטי, תרבותי•

ערך כלכלי (מזון, •תרופות, תיירות)

הגנה על משאבים•

בסיס להערכת •בריאות המערכת

מדוע חשוב לי המגוון הביולוגי?

ערך אסטטי תרבותי•

ערך כלכלי (מזון, •תרופות, תיירות)

הגנה על משאבים•

בסיס להערכת •בריאות המערכת

שרותי המערכת האקולוגית

? שלנו הבעיה מהי

השטחים הפתוחים ועמם הטבע נעלמים תחת רגלינו!!!

amiad.org.il

בשטחי בניהבעמק החקלאות

יזרעאל

בשטחי בניההחקלאות

חפר בעמק

מצטמצמים טבע ונופי משאבים

הדמוגרפיה בישראל חד-סיטרית ומואצת!

קצב גידול אוכלוסיית ישראל )2012(שנתון סטטיסטי

0.0 1,000.0 2,000.0 3,000.0 4,000.0

5,000.0 6,000.0 7,000.0 8,000.0 9,000.0

12345678910

שנים

ם(פי

אל(

הסי

לווכ

אה

ל ד

גו

19482011

3%>

1.8%

בשנה)1.8% השנים הבאות (50צפי גידול האוכלוסייה ב

ʤʰʹʹ ʴʰ ʥʯʩʬʩʮ2010 7.6 2020 9.1 2030 10.9 2050 15.6

מסמך מדיניות תוכנית אב למשק המים לטווח ארוך

הבעיה הדמוגרפית

pikiwiki.org.il

המדינה של הראשונות בשנותיהלא וחקלאות לבינוי ושטחים מים

מגבילים גורמים היו

הירקון נחל 50עד שנות ה איתן שני בגודלו לנהר הירדן

“7 mills”, 1921 (Photo: S. Corbman)

~ ~ 220220 MCM/yrMCM/yr

>) 1%מרבית מי הירקון הוטו (נותר והנחל זוהם באופן חמור. כיום

בתהליך שיקום (פרויקט גאולת (הירקון

“7 mills”, 2004 (Photo: Y. Hershkovitz)

טרם קום המדינה הנחלים שפעו מים ואיכותם הייתה גבוהה

הנהר השני בחשיבותו לירדן הפך לנחל אכזב

70בתחילת שנות ה-

(א. גזית)1974הירקון בקטע רמת גן –

)2010נחל בצת (הילל גלזמן,

במציאות של היום גם זרזיף של מים בטבע הוא אטרקציה (מעין באזור מטע, הרי ירושלים)

בישראל האוכלוסייה צפיפותכ ( בעולם )380מהגבוהות " ר לקמ

תהליך מתמשך של פרבור מכרסם בהתמדה בשטחים

הפתוחים כתלות בגידול האוכלוסיה

שטחי טבע

שטחי חקלאות

שטחים מבונים

שטחים מופרים

לגור ≠ לחיות

"אם יש לך שתי לחם מעות, באחת קנה

ובשנייה כדי לחיות, כדי שיהיה לך פרח

".בשביל מה לחיות

ניר אוהד

לכל אחד מאתנו "חלקת אלוהים קטנה" בסביבתו

(בפועל או בפוטנציה)

כיצד יכולה הקהילה להשפיע על שמירת הסביבה?

" עציץ" שמורות

לשטח מנוצל בלתי חקלאי שטח הופכים כיצדקהילתי טבע פארק במסגרת משוקם טבעי

שיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל-אביב והכפר הירוק בתמיכת

קק"ל, רט"ג וקרן נקודת חן

פארק טבע עירוני

פארק טבע קהילתי

שלט הכניסה לפארק

)2010השטח לפני הקמת הפארק (מרץ שטח חקלאי לא מנוצל נשלט ע"י צנון מצוי

28.3.10צליום א.גזית

צ

בריכת תוכנית פארק הטבע הקהילתי הכפר הירוק הידרולוגית תוכנית החורף

תכנון: אדר' נוף ליאב שלםתכנון: אדר' נוף ליאב שלם

נגישותהידרולוגיהטופוגרפיה

שכבות צומח

עצים ושיחיםגיאופיטיםעשבוניים

תכנון פיזי

עקרונות תכנון מוטים לתמיכה במגוון ביולוגי

מקסימאלית- טופוגרפיהמורכבות מבנית

במרכיבים פיזיים עי" שימוש מגוון תוך מבניעידוד כגון סלעים מקומיים וגזעים בשטח

בגרדיאנטים שונים.אזורים לחיםהגדרת

כגון :עשבוניים, גיאופיטים, שיחים, שכבתיות צומחבני שיח ועצים.

המותאמים מגוון רב של מיני צומח מקומייםלבתי הגידול ולמרחב הגיאוגרפי

להשתנות עונתיתמתן ביטוי

קהל. אזורים ללא נגישותהגדרת

צילום ל.שלםשבילי טיול בין בתי הגידול השונים בפארק

שלט הסבר המציג לציבור המבקרים את מגוון מיני הצומח בשטח הפארק

התבססות על מינים מקומיים בלבד! סילוק מינים זרים ופולשים

הקמה של בריכת חורף מלאכותית

בתמיכת הכפר הירוק, קק"ל וקרן נקודת חן (צילום א. גזית)

בריכת חורף

)10.4.11שטח בריכת החורף מוקף במרבדי פריחה מקומית - כחלק מפארק הטבע הקהילתי (

שלט הסבר המציג לציבור המבקרים את מגוון מיני החי והצומח בבריכת החורף ששוקמה

תריסן הקשקש

תריסן מגושם

תריסן הקשקש

מיני סרטנים נדירים הועתקו לבריכת החורף

החדשה בה הם מתרבים בהצלחה

נקבת תריסן עם שקי ביצים

תריסן מגושם

קרפדה ירוקה תחת מחסה שהותקן בבסמוך לבריכת החורף

ראשן קרפדה ירוקה סביבו סרטני דפניה וחותרנים

מגוון מיני דו חיים שנקלטו ומצאו להם בית בבריכת החורף החדשה בכפר הירוק

אפרוחי ברכיה בבריכת החורף החדשה

צילום ל.שלם

צעדת הנרקיסים והפארק הקהילתי הכפר הירוק

צעדת הנרקיסים והפארק הקהילתי הכפר הירוק

תלמידי הכפר הירוק מסבירים למבקרים על מאכלסי בריכת החורף

תלמידי הכפר הירוק מציגים בפני משתתפי צעדת הנרקיסים את שטח הפארק והמגוון הביולוגי בשטח הבריכה ובסביבתה

תלמיד הכפר הירוק מציגים למבקרים שהגיעו מכל רחבי הארץ במסגרת צעדת הנרקיסים את המגוון הביולוגי בבריכת החורף

צילום ל.שלם

תלמידי בית הספר עורכים דיגום

לימודי בבריכת החורף במסגרת תוכנית הלימודים

בהנחיית רוני שושן

צילום ל.שלם

תלמידי הכפר הירוק שותלים בגדות הבריכה שתילי כף צפרדע אזמלנית מין נדיר המאפיין בריכות חורף

צילום ל.שלם

תלמיד הכפר הירוק נהנים מהשטח הטבעי אותו יצרוולומדים על המגוון הביולוגי בבריכת החורף, בתצלום פרופ' אביטל גזית, וערן המדריך.

סיורי תלמידים מבתי ספר ממרכז ת"א (בית הספר היובל) בפארק הטבע הקהילתי

צילום ל.שלם

סיורי לעובדי מחלקות הפיתוח של עריית תל אביב בפארק והצגת הפוטנציאל השיקומי לפיתוח פארקים דומים בשולי העיר

צילום א.גזית

פריחת נרקיסי ביצה בשולי הבריכה

צילום ל.שלם

צילום ל.שלם פריחת בוציץ סוככני צמח נידר המאפיין בריכות חורף שהועתק לבריכה

פארק טבע קהילתי במעוז אביב"השדה שלנו" -

פרויקט קהילתי להעשרת מגוון מיני החי והצומח בשטחי הבר בשכונה

הרשות לאיכות הסביבה אדריכל נוף ליאב שלם יעוץ אקולוגי ותכנון נופי:

עיריית תל אביב-יפו

התכנית למובילי קיימות - הרשות לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב - יפו

בהובלת יהודית ווסט רכזת חינוך הרשות לאיכות הסביבה

: פנינה טלמור,, ברק בן חנן, ערן רגב, עמוס רוזנבויום יוזמת התושבים

הרשות לאיכות הסביבה עיריית תל אביב-יפו: נעה רגב ליווי התוכנית:

מצב קיים מיקום

לוןאי

הש

ביכ

גני התערוכה דרייב אין

מעוז אביב

ביה"ס מגן

ביה"ס ונצואלה

פארק טבע

קהילתי

םדי

פי ר

ח'ר

תהרכב

ת סיל

מ

גני ילדים

גינהקהילתית

אזור ביצועפילוט

מפת שטחי הפרויקט

מעוז אביב

ביה"ס ונצואלה

םדי

פי ר

ח'ר

גני ילדים

הגינה הקהילתית

שלב ב'

אזור הפיילוטהשדה שלנו

בר בעיר

שלב א'

ביה"ס מגן

מעוז אביבשלביות תכנון

ביה"ס ונצואלה

םדי

פי ר

ח'ר

גני ילדים

גינהקהילתית

שלב ב'

שלב א'

דונם 5שטח לשיקום

צומח טבעי –בר בעיר

דונם 15בוסתן עירוני

תהליכי תכנון בשיתוף תושבים

מפגשי חשיפה לפרויקט בקהילה

איסוף זרעים על ידי הקהילה בשטחים מקבילים לטובת הפרויקט

הכנת שטח החורשה לזריעה 2012חורף

בשלב א' בתיאום עם העירייההופסקו הריסוסים

בשלב ב' הוסרה שכבת הקרקע העליונה כהכנה לזריעת

השטח בפרחי בר ונעקרו מינים פולשים

תלמידי ביה"ס מגן כיתות ד-ה שותפים בתהליך שיקום החורשה

•..\pic\1 זריעה _גיא\IMG_0031.JPG

מינים שונים של צומח האופייני לקרקע החמרה המקומית50נזרעו בחורשה למעלה מתלמידי ביה"ס בעת איסוף קרקע עם זרעים המוכנים לזריעה

מינים שונים של צומח האופייני לקרקע החמרה המקומית50נזרעו בחורשה למעלה מ-תלמידי ביה"ס מקבלים הדרכה ממדריך הגינון עופר הוכברג כיצד לזרוע את פרחי הבר

מינים שונים של צומח האופייני לקרקע החמרה המקומית50נזרעו בחורשה למעלה מ-תלמידי ביה"ס זורעים את פרחי הבר

פנינה טלמור תושבת השכונה ומובילת הפרויקט מסבירה על מגוון מיני הגיאופיטים(צמחי פקעת ובצל) שישתלו בחורשה.

שישתלו בחורשה שילוב תלמידים: הסברה מיני הגיאופיטים

שוש קיפר מנהלת ביה"ס מגן השותפה לפעילות(שתילת פקעות של חצב מצוי)

שיתוף הדור היותר צעיר

שירי, תושבת השכונה ממובילות הפרויקט מדריכה את ילדי הגן, ואת נשות המעוןוילדיהם, כיצד לזרוע את פרחי הבר

כך נזרעים הזרעים של אהבת הטבע ואהבת הארץ

מבלי משים, כך נרקמים חיי קהילה שיש בם ערך מוסף, של חיי קהילה, תוכן , שיתוף, אכפתיות, התחשבות בזולת (חמלה), סיפוק .............. בני אדם ואזרחים טובים יותר!

גיתית, מנהלת גן צב השותף לתהליך השיקום, ביחד עם פנינה ושירי ממובילות הפרויקטוליאב שלם אדריכל הנוף והיועץ האקולוגי המוביל את הפרויקט מטעם הרשות לאיכות

הסביבה בעיריית תל אביב-יפו

תלמידי ביה"ס ונצואלה ביחד עם חונכים מביה"ס אלחריזיוחניכי צופים משבט "הנשיא" הסמוך

בפעילות נטיעות של העצים הראשונים ב"יער המאכל" שבפרויקט

תלמידי ביה"ס מגן וגני הילדים ותושבי השכונה זורעים ומטמינים גיאופיטים, ברקע נוף העיר ת"א

ברק בן חנן –תושב השכונה ממובילי הפרויקט מדריך כיצד לזרוע את פרחי הבר

תושבי שכונת מעוז אביב שותפים לתהליך שיקום החורשה – השדה

שלנו

מסמנים את השטח הזרוע

תושבי שכונת מעוז אביב שותפים לתהליך שיקום החורשה – השדה שלנו.

תושבי שכונת מעוז אביב שותפים לתהליך שיקום החורשה – "השדה שלנו"

קטע ממכתב שהעבירה גיתית הגננת לפנינה – מובילת הפרויקט

ילדים לשטח.8"היום יצאתי עם קבוצה של כשהגענו וראינו את סימון הסרטים באדום ולבן שאלתי את הילדים אם יש להם מושג מה זה?

ילדה אחת אמרה שהיא היתה שם כשהיו "אנשים שמבינים" והם הסבירו לה שזה סימון למקומות שאסורלדרוך בהם ..ואז התחלנו ללכת בזהירות ולבדוק מה אפשר לראות בשטח. שמנו לב שבשטח פזורים

צמחים (גיאופיטים) שאם לא שמים לב אפשר בטעות לדרוך עליהם ואז שאלתי אותם מה אפשר לעשותכדי להזהיר את מי שיבוא לא לדרוך עליהם. וילדה אחת חמודה הציעה שנכין שלטים...חזרנו לגן, הילדים

כתבו/ ציירו.. חזרנו לשטח וכל ילד בחר צמח אחר להציב לידו את השלט שלו. ואז הם שמו לב שיש עודהרבה צמחים שלידם אין שלטים...כשחזרנו לגן הם סיפרו את כל זה לחברים האחרים, והבטחתי להם

שבכל יום אצא עם קבוצה אחרת מהגן וכל ילד יוכל להכין שלט משלו...הרגשתי שהילדים ממש מרגישיםשותפים ל"מבצע" שמירה על הצומח! וזה בדיוק מה שרציתי להשיג!!!

תודה על שאתם מזכירים לי בכל פעם, איך אנו יכולים להיותשותפים לפרויקט פרחי הבר בשכונה, זו הרגשה מאוד מרגשת

להיות שותפים למבצע החשוב הזהלמרות שאנו "רק" גן של ילדים צעירים...

להתראותגתית

2013פריחות אביב

ציפורנית ארץ ישראלית צילום: ליאב שלם

הטבע מתחיל לחזור לעיר, חיפושית נחושתית על תורמוס ארצישראלי

צילום: ליאב שלם

בן חצב ינקינטוני

צילום: ליאב שלם

צילום: ליאב שלםקחוון החוף

צילום: ליאב שלם

צילום: ליאב שלם

10/4/2013סיכום פגישת צוות "השדה והיער שלנו" מיום משתתפים: דני יהב, טובה שפרן, ערן רגב, פנינה טלמור,

נעה רגב

נושאי הפגישה:• - עדכונים מליאב על תחילת עבודות בשטח•

לביצוע:

ההרצאה של פרופ' גזית - מפגש מובילי קיימות ו"קפה מגן" יום •12/4שישי הקרוב

הסברה שכונתית בעניין העתקת הפיקוסים והחלפתם במינים •מקומיים

היערכות להסברה בנושא מדורות ל"ג בעומר בשטח המשוקם •(השטח המשוקם במצב רגיש)

סיורים "משכונה קיימת לשכונה מקיימת" בשכונה במסגרת • במאי3-4בתים מבפנים

סיורי איסוף זרעים / תצפית חרקים• – 16:30 בשעה 17/4מפגש איסוף זרעים נקבע ליום רביעי –יתקיים אירוע איסוף ליאב מעדכן כי בנוסף לאירוע המקומי –

זרעים עירוני פתוח לתושבי תל אביב בשיתוף העירייה , יעביר עדכון על התאריך ומשרד הדובר (בחורשת צהלה)

ליאב מול פנינהונפרסם גם את זה בכל הנ"ל -

תצפית חרקים מקצועית -–

שיהיה לילה טוב •רשמה: נעה רגב•

(צליום א. גזית)2007באסה – הרצליה

הטבע הוא עולם מופלא ומזמן הרבה רגעים

מרגשים

שמירת זכויות הדורות הבאים

ההקשבה על תודה